` ועד ת ` אחריות מא

‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫תוכן העניינים‬
‫עמוד‬
‫לו"ז תוכנית חינוכית שנתית‬
‫‪3‬‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫‪4‬‬
‫ראציונל לתוכנית החינוכית השנתית‬
‫‪5‬‬
‫כיצד משתמשים בחוברת זו?‬
‫‪6‬‬
‫מתוכנית חינוכית למערך פעולה ב‪ 4‬שלבים פשוטים‬
‫‪7-8‬‬
‫כיצד לבנות מערך פעולה‪ -‬כולל פורמט מערך ופעולה לדוגמא‬
‫‪9-11‬‬
‫על ארגז הכלים שלי ‪ -‬מתודות‬
‫‪14‬‬
‫יחידה ראשונה‪ :‬אני – ראציונל‪ ,‬מטרות ולו"ז ליחידה‬
‫פעילות פתיחה – אני והקבוצה‬
‫פרשת נח – פעולה בנושא שפה‬
‫פרשת לך לך – המסע המשפחתי שלי‬
‫פעולה ליום הזיכרון להרצחו של יצחק רבין ז"ל‬
‫פרשת וירא – פעולה בנושא מים‬
‫פרשת חיי שרה – פעולה בנושא אמא‬
‫פעולת בחירה‪ :‬עמוד הפייסבוק שלי‬
‫פעולת בחירה‪ :‬חשבון נפש‪ ,‬מה אני רוצה לשנות בעצמי לקראת השנה הבאה?‬
‫(כולל פעולה בנושא חשבון נפש ציבורי לשכבות הבוגרות יותר)‬
‫פעולת בחירה‪ :‬הזהות היהודית‪ ,‬הישראלית והאוניברסלית שלי‬
‫פעולת בחירה‪:‬השם שלי ואני‬
‫פעולת בחירה‪ :‬החלום שלי‬
‫פעולת בחירה‪ :‬מיפוי החוזקות והחולשות שלי‬
‫פעולת בחירה‪ :‬הערכים שלי‬
‫פעולת בחירה‪ :‬מה מיוחד בי‬
‫פעולת סיכום‪ :‬מסע זהות אישית‬
‫יחידה שנייה‪ :‬אח ‪ -‬ראציונל‪ ,‬מטרות ולו"ז ליחידה‬
‫‪15‬‬
‫פרשת תולדות – יעקב ועשיו‬
‫‪16‬‬
‫פעולה‪ :‬מעגלי שייכות‬
‫‪17‬‬
‫פרשת ויצא – אהבה‬
‫‪19‬‬
‫פרשת וישלח‪ :‬תעל"ה סניפי ליחידה "אח"‬
‫‪01‬‬
‫פרשת וישב – יעקב ואחיו – התמודדות עם קנאה‬
‫‪01‬‬
‫פעולה לקראת חג החנוכה‬
‫‪1‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫פרשת ויגש – יוסף ואחיו‪ -‬ערבות הדדית‬
‫‪00‬‬
‫פעולת בחירה‪ :‬מה האחריות שלי כלפי ההורים שלי?‬
‫‪03‬‬
‫מיהם האחים והאחיות שלי?‬
‫‪07‬‬
‫אחריות לחבריי ‪ -‬כבוד הדדי‬
‫‪09‬‬
‫חברים? כיצד?‬
‫‪34‬‬
‫סולידריות יהודית – מה האחריות שלנו לאחינו ואחיותינו מהתפוצות?‬
‫‪37‬‬
‫פעולה בנושא פדיון שבויים – אחריות ל"אחים"‪ -‬בכל מחיר???‬
‫‪39‬‬
‫יחידה שלישית‪ :‬אחר ‪ -‬ראציונל‪ ,‬מטרות ולו"ז ליחידה‬
‫עשרה בטבת‪ ,‬יום הקדיש הכללי ‪ -‬מהו קדיש?‬
‫פעילות פתיחה‪ :‬לקראת תעל"ה‪ ,‬מה זה תיקון עולם?‬
‫היחס לאחר (פרשת שמות)‬
‫מדרש‪ :‬היחס לאחר‬
‫תעל"ה‬
‫פעילות סיכום‪ :‬מי מגדיר מה הנורמה ומה האחר? מתי אני מרגיש "אחר"?‬
‫סדר ט"ו בשבט‪ ,‬בדגש‪ :‬לקט שכחה ופאה‪ -‬אחריות לנזקקים‬
‫קבלת האחר בקבוצה‬
‫בעלי צרכים מיוחדים בנוע"ם‬
‫האחר בחברה‪ :‬מבקשי המקלט בישראל‬
‫ערביי ישראל‬
‫העם היהודי כ"אחר"‬
‫סיוע ישראלי לארצות ועמים אחרים‬
‫יחידה רביעית‪ :‬אחרי ‪ -‬ראציונל‪ ,‬מטרות ולו"ז ליחידה‬
‫חודש נוע"ם והתנועה המסורתית‬
‫פעולת שישי – קבלת שבת סניפית עם הקהילה המסורתית‬
‫כל מה שרצית לדעת על נוע"ם‬
‫כל מה שרצית לדעת על התנועה המסורתית (‪+‬זרמים ביהדות)‬
‫חזונוע"ם‬
‫אחריות חברתית בנוע"ם‬
‫הגשמה בנוע"ם‬
‫שיוויון‪ ,‬שיוויון בין המינים‪ ,‬ושיוויון בין המינים ביהדות‬
‫קהילה וקהילה מסורתית‬
‫התנועה המסורתית בישראל‬
‫פלורליזם יהודי בישראל‬
‫‪0‬‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫יחידה שנייה‪ -‬אח‬
‫נובמבר‬
‫א‬
‫ג‬
‫ב‬
‫חשון‪-‬כסליו‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ה‬
‫כ"ח ‪1‬‬
‫כ"ט ‪2‬‬
‫אח‬
‫יעקב ועשיו‬
‫תולדות‬
‫ו' ‪9‬‬
‫ה' ‪8‬‬
‫ל' ‪3‬‬
‫א' ‪4‬‬
‫ב' ‪5‬‬
‫ג' ‪6‬‬
‫ד' ‪7‬‬
‫ז' ‪11‬‬
‫ח' ‪11‬‬
‫ט' ‪12‬‬
‫י' ‪13‬‬
‫י"א ‪14‬‬
‫י"ב ‪15‬‬
‫תעלה‬
‫י"ד ‪17‬‬
‫ט"ו ‪18‬‬
‫ט"ז ‪19‬‬
‫י"ז ‪21‬‬
‫י"ח ‪21‬‬
‫י"ט ‪22‬‬
‫יוסף ואחיו‬
‫כ"א ‪24‬‬
‫כ"ב ‪25‬‬
‫כ"ג ‪26‬‬
‫כ"ד ‪27‬‬
‫כ"ה ‪28‬‬
‫כ"ו ‪29‬‬
‫חנוכה‬
‫סמינר חשיפה‬
‫ויצא‬
‫י"ג ‪16‬‬
‫וישלח‬
‫כ' ‪23‬‬
‫וישב‬
‫כ"ז ‪31‬‬
‫מקץ‬
‫חנוכה‬
‫דצמבר‬
‫א‬
‫ב‬
‫כ"ח ‪1‬‬
‫כ"ט ‪2‬‬
‫ג‬
‫ל' ‪3‬‬
‫כסליו‪-‬טבת‬
‫ד‬
‫א' ‪4‬‬
‫ה‬
‫ב' ‪5‬‬
‫ו‬
‫ג' ‪6‬‬
‫יוסף ואחיו‬
‫פתרון‬
‫ש‬
‫ד' ‪7‬‬
‫סמינר חנוכה‬
‫חנוכה‬
‫ויגש‬
‫ה' ‪8‬‬
‫ו' ‪9‬‬
‫ז' ‪11‬‬
‫ח' ‪11‬‬
‫ט' ‪12‬‬
‫י"ב ‪15‬‬
‫י"ג ‪16‬‬
‫י"ד ‪17‬‬
‫ט"ו ‪18‬‬
‫ט"ז ‪19‬‬
‫י"ט ‪22‬‬
‫כ' ‪23‬‬
‫כ"א ‪24‬‬
‫כ"ב ‪25‬‬
‫י' ‪13‬‬
‫אחר‬
‫י"א ‪14‬‬
‫י' בטבת‬
‫י בטבת‬
‫י"ז ‪21‬‬
‫ויחי‬
‫י"ח ‪21‬‬
‫היחס לאחר‬
‫יום מיונים‬
‫למסגרות‬
‫הגשמה‬
‫שמות‬
‫כ"ג ‪26‬‬
‫כ"ד ‪27‬‬
‫כ"ה ‪28‬‬
‫יום מיונים‬
‫למסגרות‬
‫הגשמה‬
‫וארא‬
‫כ"ו ‪29‬‬
‫כ"ז ‪31‬‬
‫כ"ח ‪31‬‬
‫‪3‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫לפני שמתחילים ‪ -‬חשוב מאוד לקרוא‪:‬‬
‫אחריות‪/‬יוסי אלפי‬
‫תקרא תצליח‪-‬תכתוב תרוויח‬
‫הפרויקט "תקרא תצליח" של בנק הפועלים מביא אותי לסיורים ברחבי הארץוברחבי הילדות הישראלית‬
‫ובמרחבים האלה אני דואה בנושאים שונים כמו‪" :‬מתי מסתיימת ילדותו של אדם" "על דמיון ומציאות" "על מהות‬
‫החיים" "הגדרת החברות בין לתת ולקבל" "הגדרת מושגים חברתיים" ועוד נושאים‪ ,‬שברומו של עולם‪ ,‬שרק עם‬
‫ילדים אפשר להרחיק‪ ,‬ללא שמים כגבול ‪.‬בכל אחד מהנושאים האלה ורבים אחרים כמותה‪ :‬נדהמתי‪ ,‬הופתעתי‪,‬‬
‫הועשרתי ‪,‬רוויתי‪ ,‬דאיתי‪ ,‬החכמתי‪ ,‬למדתי‪ ,‬העמקתי‪ ,‬צללתי‪ ,‬הגבהתי עוף וחזרתי לעצמי מלא בחוויות ‪.‬‬
‫על מהות הקריאה ענה לי ילד‪" :‬אני רוצה להשלים את הסיסמא תקרא תצליח ‪.‬אחרי שאני אצליח אני אכתוב‬
‫ואתפרנס מלהיות סופר מצליח ואז הסיסמא תהיה ‪’ :‬תקרא תצליח‪-‬תכתוב תרוויח‪ ".‬אחרי שקראתי את "המלך‬
‫הלך לישון" דיברנו על מלכים ‪,‬מנהיגים ושאר "מבוגרים" ובמיוחד עסקנו בהגדרת המושג "אחריות"‪ .‬ילדים הביעו‬
‫דעות שונות ונתנו דוגמאות מעניינות המגדירות את מושג האחריות ‪.‬‬
‫בהופעה בעיר שדרות בפני ילדי כיתות ה’‪ ,‬בבית הספר התורני מדעי‪ ,‬ילד אחד‪ ,‬הפליא במיוחד לעשות‪ ,‬אחרי‬
‫שהמורה הקימה אותו מספר פעמים ממקומו והעבירה אותו‪ ,‬כלאחר כבוד ממקום למקום‪ ,‬עקב" הפרעה לסופר‬
‫האורח" (הוא צחק מהבדיחות שלי‪ .‬המורה חשבה שאני בן אדם רציני)‪ .‬ממקום מושבו בשורה שאחרי השורה‬
‫האחרונה‪ ,‬ממש מאחרוי כל שאר הכיתה‪ ,‬הוא הרים אצבע עקשנית וקול מתחנן ‪:‬‬
‫"אני יודע מה היא הגדרת האחריות" הוא אמר בקול מצפצף ‪.‬‬
‫"בבקשה "פניתי אליו ‪.‬‬
‫"אחריות מתחילה באות א’" לחש ‪.‬‬
‫ו‪ ? .....‬שאלתי ‪.‬‬
‫א’ זה אני ‪.‬אני חייב לשמור על עצמי קודם כל‪ .‬להיות אחראי לעצמי ולשמור על עצמי מכל משמר ‪.‬‬
‫יפה‪ .‬חייכתי‪ .‬וח ?’‬
‫"ח’ מצטרפת ל א’ ושתיהן עושות אח‪ .‬יש לי אח קטן ואני הגדול‪ .‬אני אח גדול ויש לי אחריות על האח שלי ‪.‬‬
‫חייכתי אל המורה המענישה כשותפו של הילד המפריע ובחיוך של ניצחון המשכתי לשאול את הילד‪ :‬ומה עם‬
‫האות ר "’‬
‫"יחד עם האות ר’ יש את המילה אחר‪ .‬אני לא רק אחראי לאחי‪ ,‬אני אחראי לאחרים בכיתה‪ ,‬בשכונה ובכלל ‪.‬‬
‫"זהו?" שאלתי ‪.‬‬
‫"לא‪ .‬אחרי האחר יש י’ וזה כבר אחרי‪ .‬כשאני לוקח אחריות כולם הולכים אחרי "‪.‬‬
‫"אז מה תעשה עכשיו עם האות ו’" הקשתי ‪.‬‬
‫"יחד עם האות ו’ המילה תהיה אחריו‪ .‬אבא שלי לקח עלי אחריות אז אני הולך אחריו‪ .‬באש ובמים אני אחריו "‪.‬‬
‫החיוך שלי אל המורה הפך לרחב יותר וגבותיי הורמו כאילו שאלו במפגיע‪" :‬נו "???‬
‫"ומה עם האות ת’ " שאלתי את הילד‪ ,‬כאילו הייתי שותף לניצחונו ‪.‬‬
‫"המילה אחריות מסתיימת ב ת’ ומתחילה ב א’ ‪ .‬זה אומר שאם לקחת אחריות אתה חייב להתחיל ב א’ ולסיים ב‬
‫ת’ "‪ .‬כאן הילד ציחקק ושאל‪" :‬אתה מקבל את ההגדרה שלי "?‬
‫"נו‪ ...‬מה את אומרת?" פניתי אל המורה המענישה ‪.‬‬
‫היא חייכה כאילו הייתה היא בעלת ההגדרה ואמרה בחיוך של ניצחון‪" :‬אתה רואה איזה ילדים חכמים יש לי‬
‫בכיתה "!‬
‫קיבלתי את ההגדרה‪ ,‬הפנמתי ועכשיו היא שלכם‬
‫אחריות‪ :‬א=אני‪ ,‬אח=אחי‪ ,‬אחר=אחרים‪ ,‬אחרי=מנהיגות‪ ,‬אחריו=מסורת‪ ,‬אחריות=‬
‫מא’ ועד ת’‬
‫‪4‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫ראציונל לנושא השנתי תשע"ד ‪ -‬אחריות מא'‪-‬ת'‬
‫הנושא השנתי לשנת הפעילות תשע"ד בנוע"ם הוא "אחריות מא' ועד ת'"‪ .‬במהלך השנה נעסוק במעגלי‬
‫האחריות האישית של כל אחד מאיתנו‪ ,‬מתוך מטרה לעורר בחניכים שלנו מוטיבציה להיות פעילים יותר‬
‫ולשמש כמנהיגים במסגרות ובתחומים שיקרים לליבם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אני ‪ -‬נמפה את מעגלי השייכות‪ ,‬היכולות האישיות ותחומי הענין שלנו‪ .‬נברר מה חשוב לנו ועל‬
‫מה אנחנו רוצים ומחוייבים לקחת אחריות‪.‬‬
‫אח ‪ -‬מהי האחריות שלנו כלפי אלו שקרובים ודומים לנו‪ -‬למשפחה‪ ,‬לחברים ולעם שלנו? מה‬
‫מעורר בנו את תחושת המחויבות למסגרות הללו‪.‬‬
‫אחר ‪ -‬ביחידה זו נברר מה מידת האחריות שלנו כלפי אנשים שרחוקים מאיתנו‪ ,‬ששונים‬
‫מאיתנו לחלוטין‪ -‬בעלי צרכים מיוחדים‪ ,‬מיעוטים בישראל ועמים אחרים שחיים בקירבנו‪.‬‬
‫אחרי ‪ -‬נעסוק במהי מנהיגות‪ ,‬אילו תכונות יש למנהיג ואיך אנחנו‪ ,‬אפילו שאנחנו רק ילדים ובני‬
‫נוער‪ ,‬יכולים להיות מנהיגים בחיים שלנו‪ -‬בקבוצה‪ ,‬בסניף‪ ,‬בבית הספר ובחברה‪.‬‬
‫אחריו – לא תמיד אנחנו מנהיגים‪ ,‬אך זה לא פוטר אותנו מאחריות וגם אז יש לנו יכולת לשנות‬
‫ולהשפיע‪ .‬ביחידה זו נבחן כיצד ומתי עושים זאת‪ ,‬וכן מה המחויבות שלנו כלפי ההנהגה שלנו‪.‬‬
‫אחריות – לאחר שביררנו מה היחס שלנו כלפי כל המעגלים הללו נעלה לסיכום את השאלה‬
‫מה האחריות שלנו כפרטים והאחריות הקולקטיבית שלנו כתנועה כלפי החברה הישראלית‪.‬‬
‫כמו תמיד נשלב בתוך רצף הפעילות השנתית שלנו גם פעולות סביב החגים ותאריכים משמעותיים‬
‫בלוח השנה העברי‪ ,‬כשגם הפעולות הללו מתקשרות ישירות לנושא השנתי‪ .‬המטרות והדגשים‬
‫לפעולות הללו מופיעות בחוברת הדרכה זו כחלק מהתוכנית השנתית‪ .‬לצד הנושא השנתי נקדיש חודש‬
‫לתנועה המסורתית‪ ,‬לאידיאולוגיה שלה ולפעילות שלה בישראל‪ ,‬וכמובן שנקיים גם פסטינוע"ם חגיגי‬
‫לסיכום הפעילות בסניפים‪.‬‬
‫ראציונל פעילות ימי שישי‬
‫השנה אנחנו מתחילים לקיים פעילות שבועית גם בימי שישי אחר הצהריים‪ .‬הפעולות הללו קשורות‬
‫לנושא השנתי‪ ,‬ובנוסף הם מתקשרים גם לנושא השבת‪ -‬הם כוללים לפעמים מדרש לפרשת השבוע‪,‬‬
‫תפילות וטקסים יחודיים של השבת ויצירת חוויית שבת הקהילתית במסגרת הסניף‪ .‬חלק גדול‬
‫מהפעילות בימי שישי תתקיים במסגרת סניפית‪ ,‬וחלק תכלול גם את ההורים ואת הקהילה המסורתית‪,‬‬
‫מתוך מטרה שהתנועה שלנו תשפיע על יותר אנשים ושניצור קהילה שחוגגת יחד את השבת ואת חיי‬
‫הסניף‪ .‬החוברת הזו כוללת בתוכה גם את המטרות והדגשים לפעולות ימי השישי הללו‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫כיצד משתמשים בחוברת ההדרכה?‬
‫בחוברת זו מופיעים לשימושכם הרציונל החינוכי (ההגיון החינוכי והמסר) של כל אחת מיחידות הנושא‬
‫השנתי‪ ,‬מטרות לכל פעולה‪ ,‬דגשים הדרכתיים‪ ,‬דוגמאות למתודות יצירתיות ומקורות מומלצים לשימוש‬
‫בפעולה‪ .‬שימו לב‪ -‬לכל שכבת גיל מטרות מעט שונות לאותה פעילות‪ ,‬שימו לב שאתם מתאימים‬
‫את מערך הפעולה למטרות של השכבה שלכם!‬
‫החוברת הזו לא כוללת מערכים מוכנים‪ -‬זו האחריות שלכם כמד"צים לתכנן את הפעולות שלכם‬
‫בעצמכם! אנחנו סיפקנו לכם מבחר גדול יותר של נושאים לפעולות ממה שצריך להעביר בפועל‪ ,‬בכדי‬
‫לאפשר לכם גמישות לבחור מתוך מגוון הנושאים הללו לפי מה שמתאים לאופי הקבוצה שלכם ולמה‬
‫שאתם מתחברים‪.‬‬
‫חלק מהפעולות המופיעות בחוברת זו הן פעולות חובה‪ ,‬ואין לכם את היכולת לבטל או להחליף אותן‬
‫בפעולות אחרות‪ .‬במקרים אלו אנחנו מספקים לכם כאן יותר חומרים שתוכלו להיעזר בהם בבניית‬
‫המערך‪ .‬שימו לב שבפתח כל יחידה מופיע לוח ובו תאריכי כל פעולה‪ ,‬כאשר בשורות הריקות אתם‬
‫מתבקשים לשבץ את נושאי הפעולות שאתם בחרתם להעביר מתוך מאגר הכותרות והנושאים‬
‫לפעולות של אותה יחידה‪ .‬אחרי שתבחרו את הנושאים ותעצבו את רצף הפעולות של כל יחידה‪ ,‬אתם‬
‫מתבקשים לכתוב את מערכי הפעולה שלכם בתוך הפורמטים הריקים המופיעים באותה יחידה בגוף‬
‫החוברת‪.‬‬
‫להזכירכם‪ ,‬לכל שכבה יש דגשים חינוכיים ותכנים שונים שאותם הם צריכים להכיר במהלך השנה‪.‬‬
‫הדגשים והתכנים הללו מופיעים בחוברת התוכנית החינוכית שמצורפת לחוברת הזו‪ .‬בפתיחת השנה‬
‫חשוב לעיין ולקרוא בחוברת התוכנית החינוכית את הדגשים הכלליים לשכבה שלכם‪ ,‬וכאשר אתם בונים‬
‫פעולה סביב חג כלשהו או במהלך חודש נוע"ם והתנועה המסורתית‪ ,‬חשוב מאוד שתסתכלו שוב‬
‫בחוברת הזו‪ ,‬תקראו שם את הדגשים והמקורות הרלוונטיים לשכבה שלכם‪ ,‬ותשלבו אותם יחד עם‬
‫הדגשים שמובאים בחוברת הנושא השנתי (החוברת הזו) בתוך המערך שאתם בונים!‬
‫כמו תמיד רכזי ההדרכה‪ ,‬הרכזים ואנו בהנהלה הארצית עומדים לרשותכם‪ ,‬בכדי להבטיח שנת פעילות‬
‫מוצלחת ומשמעותית בסניפים!‬
‫בהצלחה לכולם!!!‬
‫שלכם‪ ,‬צוות ההנהלה הארצית‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫מתוכנית חינוכית למערך פעולה ב‪ 4-‬שלבים פשוטים‬
‫איך גוזרים פעולות מתוך הנושאים והדגשים שניתנו בחוברת הנושא השנתי???‬
‫מתי?‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫עכשיו!‬
‫מה עושים?‬
‫דוגמאות‬
‫שינוי תפיסה ‪ -1‬מדריך‪/‬ה = מחנך‪/‬ת!‬
‫שינוי תפיסה ‪ -2‬אין דבר כזה פעולה בודדה! פעולה היא חלק מתהליך חינוכי שעובר נועמיס"ט‪ ,‬תהליך‬
‫שמתחיל בשורשים ונמשך כל החיים! קיים רצף בין הפעולות‪ ,‬התעל"ה‪ ,‬הטיולים והשבתונים‪ ,‬הרצף‬
‫והתהליך הם שמאפשרים לנו לחנך למסרים ולערכים שלנו בצורה היעילה ביותר!‬
‫בתחילת שנה‪/‬‬
‫בתחילת‬
‫חטיבת פעולות‬
‫‪‬‬
‫פותחים חוברת תוכנית שנתית‬
‫ובודקים‪-‬‬
‫מה הנושא?‬
‫ציונות‬
‫התפתחות הרעיון הציוני מראשיתו ועד ימינו – חשוב שנכיר‬
‫את תולדות הציונות וערכיה‪ ,‬כי היא רלוונטית גם לנו כיום‪,‬‬
‫בשנת ה‪ -61‬למדינה‬
‫‪‬‬
‫מה "הרציונל החינוכי"* של רצף‬
‫הפעולות הבאות?‬
‫*רציונל חינוכי = הגיון חינוכי‪ ,‬המסר אליו אנו מחנכים‪,‬‬
‫שמלוה ומתפתח לאורך כל תקופת הפעילות‪ ,‬ושעל פיו נקבע‬
‫סדר ונושאי הפעולות‬
‫‪‬‬
‫מה ההיגיון מאחורי סדר‬
‫הפעולות? איך התוכנית‬
‫מתפתחת?‬
‫עליה ראשונה‪ -‬קונגרס ציוני‪ -‬עליה שניה = סדר כרונולוגי‬
‫הרצל‪-‬ז'בוטינסקי‪ -‬אחד העם= סדר רוחבי‪ -‬אישים בציונות‬
‫עליה ראשונה‪ -‬עליה שניה‪ -‬עליה מחבר העמים ואתיופיה =‬
‫סדר השוואתי‪ -‬עליות אז והיום‬
‫הבנת הרציונל וסדר הפעולות תיתן לנו ראייה רחבה של התוכנית השנתית‪ ,‬במקום כל פעם לחשוב "בקטן" רק על‬
‫הפעולה הבאה‪ .‬ראייה רחבה תאפשר לנו לבנות רצף פעולות לטווח רחוק‪ ,‬שבו המסר ילך ויתפתח מפעולה לפעולה‪,‬‬
‫ללא מחזור של מסרים ומתודות‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫חושבים‪-‬‬
‫איזה מסרים וערכים אפשר‬
‫למצוא ברצף הפעולות הבאות?‬
‫מה חשוב לי להעביר מעבר‬
‫לידע?‬
‫חלוציות‪ ,‬יוזמה‪ ,‬דבקות במשימה‪ ,‬נחישות‪ ,‬אמונה‪ ,‬אהבת‬
‫הארץ וכו'‪...‬‬
‫זכרו‪ :‬מחנכים בלתי פורמאליים אינם מורים לבגרות!‬
‫לא צריך להעביר רק את הידע היבש הקשור לנושא‪ ,‬אלא‬
‫בעיקר את המהות‪ -‬הערכים החיים הגלומים בו‪ .‬התוכנית‬
‫השנתית היא מסגרת כללית ונושאי הפעולות הם כלים‬
‫להעברת הערכים הללו‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫‪4‬‬
‫בבניית‬
‫הפעולות (כמה‬
‫שיותר זמן‬
‫מראש)‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫מרעננים את הזיכרון בכל‬
‫הנקודות שהעלנו בשלבים‬
‫הקודמים‪ ,‬וכותבים רצף פעולות‬
‫שבו יש‪:‬‬
‫‪ ‬קישור לפעולה קודמת‪,‬‬
‫חזרה וחיזוק של מסרים‬
‫‪ ‬הוספת "קומה שנייה"‪ -‬מסרים‬
‫וערכים יחודיים לנושא הפעולה‬
‫החדשה‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬פיזור המתודות (המשחקים‬
‫וההפעלות השונות) לאורך כל‬
‫רצף הפעולות‪ ,‬מה שימנע‬
‫מהפעולות לחזור על עצמן‪.‬‬
‫בפתיחה חוזרים בקצרה על מה שעברנו בפעילות הקודמת‬
‫ומרעננים את הזיכרון של מה המסר והערך שהפקנו ממנה‪.‬‬
‫איך‪ :‬מבקשים מחניך לספר‪ ,‬חידון קצר או כל מתודה של‬
‫חזרה על חומר (לדוג' איקס עיגול‪ ,‬טריוויה וכד')‬
‫בפעילות קודמת= "הרצל"‪ ,‬הערכים הם חזון‪ ,‬אמונה‪ ,‬יוזמה;‬
‫הפעילות השבוע= הקונגרס הציוני‪ ,‬הערכים הם דבקות‬
‫במשימה‪ ,‬נחישות‪ ,‬מנהיגות‪ ,‬מחזון למציאות‬
‫בחטיבת פעולות הכוללת רצף‪ :‬הקונגרס הציוני הראשון‪ -‬עליה‬
‫שניה‪" -‬הקיבוץ"‪:‬‬
‫הקונגרס הציוני הראשון‪ :‬כרטסות רקע על הפלגים והצירים‪,‬‬
‫הכנת מצעים והצעות בדיון‪ ,‬משחק תפקידים‪ -‬קונגרס לדוג'‪,‬‬
‫הצבעה‬
‫עליה שניה‪ :‬הצגה של המדריכים‪ -‬הקשיים ברוסיה‪ ,‬חפש את‬
‫המטמון‪ -‬תחנות בעליה לארץ והקשיים של העולים‪ ,‬לימוד‬
‫שיר מהתקופה‬
‫הקיבוץ‪ :‬קביעת תקנון לקיבוץ שלנו בקבוצה‪ ,‬בניית מודל‬
‫"קיבוץ חומה ומגדל"‪ ,‬משחק "פרה עיוורת"‬
‫‪8‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫מדוע וכיצד כותבים מערך פעולה?‬
‫כתיבת מערך פעולה מורכבת ממספר שלבים מקדימים‪ .1 :‬בחירת נושא; ‪ .0‬קביעת מטרות לפעולה; ‪.3‬‬
‫חיפוש חומר‪ .‬רק אז ניגשים לדף מערך פעולה עצמו ומתחילים לכתוב‪ .‬חשוב לבצע את כל הצעדים‬
‫האלו‪ ,‬ועדיף בסדר הזה! חשוב מאוד – כתבו פעולות מראש והשקיעו בהן‪ ,‬אל תכתבו אותן רבע שעה‬
‫לפני הגעת החניכים‪ .‬ככל שתתכננו אותה מראש ותשקיעו בה יותר‪ ,‬תצליחו לבנות פעולות מקוריות‬
‫יותר‪ ,‬יצירתיות יותר‪ ,‬חווייתיות יותר‪ ,‬הדורשות ציוד מורכב יותר שלא ניתן להשיג בו ברגע‪ .‬כך תממשו‬
‫את מטרות הפעולה במידה רבה יותר‪ .‬לכל פעולה כותבים מערך!‬
‫בכתיבת הפעולה שם המדריך חלק ממנו במערך – חלק מהחוויות שלו‪ ,‬מהניסיון שלו‪ ,‬מהרקע‪ ,‬הידע‬
‫והחלומות שלו‪ .‬כך יוצא מערך הפעולה מהמדריך‪ ,‬עובר דרך הקבוצה וחוזר למדריך באמצעות המשוב שהוא‬
‫ועצמו עושה‪ .‬חשוב בתהליך הכתיבה לתת ליצירתיות שלנו לזרום ולא להגביל את עצמנו בכל הנוגע לציוד‪,‬‬
‫ליכולות של הסניף וכו'‪ .‬תמיד אפשר למצוא פתרון אם חשוב לנו לקיים פעילות מסוימת‪ .‬אם אנחנו מגבילים‬
‫את היצירתיות שלנו מראש – נגביל גם את ההתפתחות שלנו כמדריכים!‬
‫בחירת נושא הפעולה‬
‫לכל פעולה יש נושא הנקבע על פי התכנית החינוכית‪ ,‬בהתאם לנושא השכבתי ולנושא השנתי‪.‬‬
‫מהי מטרה? איך בוחרים מטרה לפעולה? איך מנסחים מטרה?‬
‫בכתיבת פעולה חשוב ביותר לקבוע מטרות ולנסח אותן‪ .‬מטרה היא מה שאנחנו רוצים להשיג בפעולה זו‪,‬‬
‫מה שאנחנו רוצים שהחניכים ייקחו ממנה‪ .‬כדי לבחור מטרה צריך לקחת בחשבון את הנושא שבחרנו‪,‬‬
‫אץ רצף הפעולות הקודמות והבאות‪ ,‬ואת אופי הקבוצה שלי‪ .‬לאחר שעשינו זאת התכנון יהיה לנו קל‬
‫וברור יותר‪ .‬לכל פעולה יש לפחות מטרה אחת‪ ,‬ואם יש יותר מאחת חשוב לקבוע סדר עדיפויות‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬מטרות הפעולה‪:‬‬
‫‪ .1‬היכרות בין החניכים‬
‫‪ .0‬גיבוש הקבוצות‬
‫‪ .3‬יצירת הווי סניפי‬
‫חיפוש חומרים‬
‫השלב הבא הוא בדיקת מקורות וחומרים שעליהם ניתן לבסס את הפעולה‪ .‬השימוש בעזרים ובאנשים‬
‫חיצוניים נועד כדי לגרות את הדמיון כמה שיותר‪.‬‬
‫בחירת מתודות‬
‫כעת צריך לבחור את המתודות המתאימות‪ .‬לאחר שיהיה בידינו מגוון אפשרויות נבחר את הרעיון והמתודה‬
‫שמעבירים את המסר בצורה הברורה ביותר‪ ,‬ונתאים אותם לגיל ולגודל הקבוצה‪.‬‬
‫בניית הפעולה על פי חלקים ותכנון זמנים‬
‫את המתודות והפעילויות המרכיבות את הפעולה חשוב לחלק לפתיחה‪ ,‬גוף וסיכום‪ ,‬בהתבסס על תכנון‬
‫זמנים‪ .‬חשוב לכתוב בדיוק כל שלב ושלב ולהעריך את אורכו כדי שהפעולה לא תיקח שעתיים וחצי – או רבע‬
‫שעה‪ .‬יש לקחת בחשבון שדברים לא תמיד מתנהלים על פי תכנון ואם יש משהו מאוד חשוב בסוף הפעולה‪,‬‬
‫צריך להשאיר מרווח ביטחון‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫פתיחה‪ :‬הפתיחה היא הדרך שבה נציג את הנושא‪ ,‬ולכן חשוב להשקיע מחשבה בבחירתה‪ .‬צריך לבחור‬
‫מתודה או משחק כדי לעורר את החניכים שלי ולעניין אותם בנושא ובפעולה‪ .‬יש לחשוב איך הפתיחה‬
‫קשורה לגוף ולסיכום‪.‬‬
‫גוף‪ :‬בשלב זה נכנסים לעומק הנושא‪ .‬יחד עם החניכים בודקים אותו‪ ,‬חושבים עליו‪ ,‬מתנסים בו‪ ,‬כל זאת‬
‫בתקווה לגרום שינוי התנהגות ועשייה מתוך ידע‪ .‬אפשר להשתמש ומגוון מתודות ולא רק במתודה של דיון‪.‬‬
‫סיכום‪ :‬מסכמים את התהליך שעברנו‪ .‬חושבים מה לקחנו מהפעולה הזו‪.‬‬
‫חלוקת אחריות – מי מעביר?‬
‫לכל מי שמדריך קבוצה יחד עם מדריכים אחרים – חשוב מאוד לחלק ביניכם מי מעביר איזה חלק של‬
‫הפעולה‪ .‬כך כל אחד יידע מתי הוא עומד מול החניכים והוא אחראי להפעיל אותם‪ ,‬וכך לכל אחד ברור מה‬
‫התפקיד שלו בהעברת הפעולה‪.‬‬
‫הכנת רשימת ציוד ועזרים‬
‫תעשו רשימה של כל הציוד שאתם צריכים (ממדבקות ועטים ועד לסרט וידאו)‪ .‬חשוב גם לרשום בפרטי‬
‫פרטים את העזרים שצריך כדי להעביר את הפעולה‪ .‬למשל‪ ,‬אם יש חידון‪ ,‬צריך לכתוב את השאלות של‬
‫החידון‪ ,‬לא רק – "‪ 5‬דקות‪ ,‬חידון"‪ .‬חבל שלא יהיה לכם כל מה שאתם צריכים‪.‬‬
‫חלוקת עבודה – מי אחראי להכין מה?‬
‫לאחר שסיימתם לתכנן‪ ,‬חלקו ביניכם את עבודת ההכנה (לגזור ניירות לריבועים‪ ,‬להביא תלבושת של‬
‫גרגמל‪ ,‬להכין צ'ופרים‪ ,‬לקנות ורדים ורודים או להכין את החדר מראש עם נרות וריח של לימון)‪ .‬תארו‬
‫לעצמכם שאתם באמצע פעולה‪ ,‬שעכשיו כל חניך צריך לכתוב מכתב לראש הממשלה ולהכניס למעטפה‬
‫אבל – אבוי! – שכחתם להכין מעטפות מנייר ממוחזר‪...‬‬
‫העברת הפעולה‬
‫את הפעולה מעבירים על פי מה שתכננתם (לא בושה להדריך עם עותק של המערך ביד כדי לא לשכוח)‪.‬‬
‫חשוב לזכור שבשלב זה חשובה מאוד הגמישות‪ .‬לא תמיד הפעולה מתקדמת כמו שחלמתם‪ ,‬על אף‬
‫התכנונים המוקדמים‪ ,‬ולעתים הפעולה אורכת רק ‪ 00‬דקות‪ ,‬או לחילופין מצריכה ויתורים כואבים על מה‬
‫שהכנתם‪ .‬עליכם להיות גמישים‪ .‬לפעמים עדיף לוותר או לשנות או להוסיף כדי להשיג את המטרה‪ .‬זה‬
‫לא פוגע בכם‪ ,‬רק מוכיח את ערככם כמדריכים‪.‬‬
‫עבודה מול רכז ורכז הדרכה בסניף‬
‫תפקידם הוא לעזור לכם להכין את הפעולות אם אתם זקוקים לעזרה‪ ,‬לבדוק את הפעולות שתכננתם ולתת‬
‫לכם דגשים והצעות‪ .‬כדאי מאוד להיעזר בהם ולשמוע את דעתם‪ .‬כמובן שככל שתתכננו ותעשו יותר בעצמכם‬
‫יהיה יותר טוב‪ ,‬אבל אף פעם לא מזיק לשמוע הערות והצעות‪ .‬יחד איתם תעברו גם את משוב הפעולות‬
‫והתהליך החינוכי‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫מערך פעולה נוע"ם – נוער מסורתי‬
‫נושא‬
‫הפעולה‬
‫מטרות‬
‫הפעולה‪:‬‬
‫לשכבה‪:‬‬
‫מספר החניכים‪:‬‬
‫בתאריך‪:‬‬
‫מדריכים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מה החניך שלי לוקח מהפעולה? (מסר‪ ,‬ערך‪ ,‬תכנים)‪:‬‬
‫אחרי‬
‫הפעולה‬
‫סיכום‬
‫גוף הפעולה‬
‫פתיחה‬
‫סיעור מוחות (רעיונות שעלו ושווה לשמור אותם)‪:‬‬
‫מי אחראי לקפל את הציוד?‬
‫מי אחראי לנקות?‬
‫אל תשכחו! אחרי כל פעולה באחריותנו לקפל את כל הציוד ולהשאיר את מקום‬
‫הפעולה נקי (בלי שום ניירות‪ ,‬צבע‪ ,‬ציוד וכו'‪)...‬‬
‫‪11‬‬
‫חלוקת‬
‫זמנים ‪+‬‬
‫ציוד להביא או‬
‫לקנות ‪+‬‬
‫מקום‬
‫רשימת דברים‬
‫להכין ואחראי‬
‫אחראי‬
‫להעביר‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫מערך פעולה נוע"ם – נוער מסורתי‪ -‬פעולה לדוגמה‪:‬‬
‫פעולת פתיחה לשנת הפעילות‬
‫נושא‬
‫הפעולה‬
‫מטרות‬
‫הפעולה‪:‬‬
‫לשכבה‪ :‬אמירים‬
‫מספר החניכים‪17 :‬‬
‫בתאריך‪07/8 :‬‬
‫מדריכים‪ :‬דני ודנה‬
‫‪‬‬
‫החניכים יתגבשו כקבוצה וילמדו להכיר את החניכים החדשים‬
‫‪‬‬
‫החניכים יכירו בחשיבות מבצע "חבר מביא חבר" ויתחילו לגייס חברים לסניף‬
‫‪‬‬
‫החניכים יצאו מהפעולה עם מוטיבציה להגיע להמשך הפעילות בשנה הקרובה‬
‫מה החניך שלי לוקח מהפעולה? (מסר‪ ,‬ערך‪ ,‬תכנים)‪:‬‬
‫מוטיבציה לבוא לפעילות בסניף‪ ,‬היכרות עם חברים חדשים‪ ,‬היכרות עם צוות המדריכים המהמם‪.‬‬
‫פתיחה‬
‫סיעור מוחות (רעיונות שעלו ושווה לשמור אותם)‪:‬‬
‫כינוס כלל סניפי‪ ,‬הצגת המדריכים לפי שכבות‪ ,‬הכרזה על פתיחת השנה‪ ,‬חפש את‬
‫המטמון ומבצע חבר מביא חבר‪.‬‬
‫חלוקת‬
‫זמנים ‪+‬‬
‫ציוד להביא או‬
‫לקנות ‪+‬‬
‫מקום‬
‫רשימת דברים‬
‫להכין ואחראי‬
‫להעביר‬
‫רכז‪/‬ת‬
‫הסניף‬
‫‪ 11‬דק'‬
‫פתקים וסימני‬
‫דרך‬
‫לפני הפעולה יוטמנו פתקים וסימני דרך על ידי רכזי ההדרכה‪ ,‬על מנת לזכות ברמזים על‬
‫הקבוצות לבצע משימות‪ .‬בשלב זה תעשה חלוקה לקבוצות לפי שכבות גיל – כל קבוצה‬
‫עם המדריכים שלה‪.‬‬
‫אחראי‬
‫רכזי‬
‫הדרכה‬
‫ארבע תחנות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫גוף הפעולה‬
‫‪.0‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫המנון נוע"ם (המנונוע"ם?) – החניכים יקבלו את המנון נוע"ם ויהיה עליהם לשיר‬
‫אותו כך שעל כל אחד לומר מילה אחת (בדומה לספירה מאחד עד עשר)‪ .‬אסור‬
‫להם לקבוע סדר מסוים‪ ,‬זה חייב להיות אקראי‪ .‬לאחר שהצלחנו את הבית‬
‫הראשון שרים את כל ההמנון‬
‫משימות קבוצתיות‪:‬‬
‫א‪ .‬פלונטר – החניכים נעמדים במעגל וכל חניך מחזיק ידיים עם שני חניכים‬
‫אחרים שלא נמצאים לידו‪ .‬בשלב זה מתיישבים ועל החניכים להתיר את‬
‫הפלונטר מבלי לעזוב ידיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬כרישים – החניכים נעמדים על כסאות שנמצאים במעגל‪ .‬המדריך מצמצם‬
‫את מספר הכיסאות בהדרגה וכתוצאה מכך החניכים נאלצים להצטופף‪.‬‬
‫המטרה היא לעמוד על כמה שפחות כיסאות מבלי שאף אחד ייפול‪ .‬המעבר‬
‫מכסא לכסא יעשה ללא נגיעה ברצפה‪.‬‬
‫ג‪ .‬אופנוע – החניכים עומדים במעגל כמה שיותר צמודים זה לזה ופניהם אל‬
‫הגב של מי שלידם‪ .‬משימתם היא לכופף ברכיים ולשבת על מי שמאחוריהם‬
‫בצורה כזו שכולם יושבים ואף אחד לא נופל‪ .‬במידה והם הצליחו בקלות ניתן‬
‫לנסות ללכת בעיגול בצורה זאת‬
‫חתימות – כל שכבה תקבל חידון קליל שהתשובות בו יפנו את החניכים לדמויות‬
‫בסניף מהם יצטרכו להשיג חתימות‪ .‬לדוגמה‪ :‬עליכם להשיג חתימה של מדריך‬
‫הלומד בבית ספר "קשת"‪.‬‬
‫מורל‪-‬דגל‪-‬סמל – כל קבוצה תיצור לעצמה גאוות יחידה שתכלול מורל שכבתי‬
‫וסמל קבוצתי (צבע‪ ,‬ציור‪ ,‬חפץ או כל דבר) ובמידת האפשר גם דגל‪ .‬יש להציג‬
‫את התוצר הסופי בפני רכזי ההדרכה או רכז הסניף‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ 11‬דק'‬
‫צילום של המנון‬
‫נוע"ם‬
‫דני‬
‫‪ 21‬דק'‬
‫דנה ודני‬
‫‪ 11‬דק'‬
‫‪ 11‬דק'‬
‫רשימת משימות‬
‫בריסטולי‪ ,‬טושים‪,‬‬
‫עפרונות‪ ,‬מספרים‬
‫ודבק‬
‫דנה‬
‫דנה‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫סיכום‬
‫החניכים ימצאו את המטמון ושם יחכו להם צ'ופרי פתיחת שנה שהכינו להם המדריכים‪.‬‬
‫‪ 11‬דק'‬
‫צ'ופר פתיחה‬
‫דני‬
‫בשלב זה חשוב מאוד לאסוף את כל פרטי הקשר של החניכים‪ ,‬להודיע על הפעולה הבאה‪,‬‬
‫להזכיר את מבצע חבר מביא חבר ולהשאיר טעם של עוד‪.‬‬
‫בסיום הפעולה צריך להבהיר את המסר ולוודא שהחניכים הבינו אותו‪ .‬ניתן לעשות זאת על‬
‫ידי שאלות בנושא‪ ,‬משימת הבנה או פשוט לדבר איתם ולשמוע איך היה להם‪.‬‬
‫דנה‬
‫אחרי‬
‫הפעולה‬
‫בנוסף חשוב מאוד לעשות משהו לקראת הפעולה הבאה שיגרום להם לחכות לה‪.‬‬
‫מי אחראי לקפל את הציוד? דני‬
‫מי אחראי לנקות? דנה‬
‫אל תשכחו! אחרי כל פעולה באחריותנו לקפל את כל הציוד ולהשאיר את מקום‬
‫הפעולה נקי (בלי שום ניירות‪ ,‬צבע‪ ,‬ציוד וכו'‪)...‬‬
‫אחרי שסיימנו את כל השלבים של כתיבה מערך פעולה נעבור על המערך בשנית‬
‫ונראה איך הכול מסתדר יחד ומה דורש שיפור‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫ארגז הכלים שלי – על המתודות ועוד‪...‬‬
‫מה? (מה זה מתודה?)‬
‫מתודה הינה כלי להשגת מטרה בפעילות‪ ,‬שיטה שבה אנו מעבירים תוכן‪ .‬לפעילות יכולות להיות כל‬
‫מיני מטרות‪ :‬העברת ידע‪ ,‬גירוי החניכים לעסוק בנושא הפעילות‪ ,‬העמקה בידע מסוים ועוד‪.‬‬
‫למה? (למה להשתמש במתודות?)‬
‫כדי להעביר את המטרה שלנו בצורה שתעניין‪ ,‬תסקרן‪ ,‬תעורר מחשבה ותיצור הפנמה כמה שיותר‬
‫גדולה אצל החניכים‪ .‬כל זאת לצד הנאה של החניכים מהפעילות‪( .‬לעיתים החניכים זוכרים את התוכן‬
‫דרך המתודה)‪.‬‬
‫איך? (איך בוחרים מתודה?)‬
‫קודם עלינו למקד את מטרת הפעילות שלנו‪ .‬עם מה היינו רוצים שהחניך יצא בסוף הפעולה? לאחר‬
‫שהגדרנו נחפש בארגז הכלים את המתודה המתאימה ביותר‪ ,‬את המתודה שיכולה להעביר את מטרת‬
‫הפעילות בצורה הטובה ביותר‪.‬‬
‫חשוב בכל פעילות לגוון במתודה המועברת‪:‬‬
‫‪ .1‬על מנת להגיע לכמה שיותר חניכים‪ .‬הרי כל חניך מתחבר לדרך העברה אחרת‪ :‬יש שאוהבים‬
‫דיון‪ ,‬יש שאוהבים משחק ויש שאוהבים סיפור ועלינו לספק את כולם!‬
‫‪ .0‬כדי שלחניכים יהיו פעילויות מגוונות ומעניינות‪.‬‬
‫מה עוד? (מה עוד חשוב לדעת?)‬
‫‪‬‬
‫לוויזואליות של האביזרים ישנה השפעה רבה על מידת שיתוף הפעולה וההתלהבות של‬
‫החניכים בפעילות‪ ,‬לכן שווה להשקיע באיך המתודה מוגשת לחניכים‪.‬‬
‫כל מדריך עם קצת דמיון ומחשבה יכול למצוא מתודות שתתאמנה למטרות הפעילות שלו‪.‬‬
‫כלים נוספים‪:‬‬
‫‪ ‬צוות נוע"ם‬
‫רכז‪ ,‬רכזי הדרכה‪ ,‬המדריכים שאתכם בסניף‪ ,‬מדריכים ממקומות אחרים בארץ‪ ,‬הצוות הבוגר של‬
‫נוע"ם יכולים לעזור אחד לשני‪.‬‬
‫‪ ‬ספריית ההדרכה בנוע"ם‬
‫במשרדים ישנה ספריית הדרכה עם ספרים שונים וקלסרי פעולות‪ ,‬אתם מוזמנים להגיע ולהיעזר‬
‫בספרייה (גם במרחב‪ ,‬בשקט ובשולחנות שהיא מציעה)‪ .‬כדאי לתאם מראש אם אתן מגיעות‬
‫במיוחד ו‪/‬או צריכות משהו מיוחד‪(.‬בין השאר ישנם‪ :‬הפעלופדיה‪ ,‬ספרי מקור ועיון בתחומים שונים‪:‬‬
‫הדרכה‪ ,‬יהדות‪ ,‬רעיונות לפעולות‪ ,‬תפילה‪ ,‬שירים וסיפורים‪ ,‬ועוד)‬
‫‪‬‬
‫מאגר ההדרכה באתר האינטרנט של נוע''ם! וקבוצת "טיפ למדריך" המתמיד‬
‫בפייסבוק!‬
‫‪14‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫אח‬
‫רציונאל ליחידה‪ :‬אח‬
‫ביחידה זו נעסוק במעגלים הקרובים אלינו – משפחה‪ ,‬חברים‪ ,‬תנועה‪ ,‬עם ‪ -‬אליהם אנו חשים קרבה‬
‫ושהמחויבות שלנו אליהם ברורה‪ .‬ננסה להבין ממה נובעת האחריות שלנו כלפי קבוצות אלו ומה‬
‫הגבולות שלה‪ ,‬מי נכלל בתוכן ומי מחוצה להן‬
‫מטרות היחידה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫החניך‪/‬ה יברר ממה נובעת האחריות שלו כלפי מעגלי השייכות שלו‪/‬ה‪.‬‬
‫החניך יברר מהן גבולות מעגלי השייכות שלו‪/‬ה‪ ,‬מתי המעגל רחב ומרוחק מידי בשביל לחוש‬
‫כלפיו אחריות?‬
‫החניך‪/‬ה יחוש מוטבציה לשאת באחריות כלפי קבוצות השייכות שהוא מיפה במהלך היחידה‪.‬‬
‫לו"ז פעילות ליחידה‪ :‬אח‬
‫תאריך‬
‫נושא‬
‫יום‬
‫‪1/11‬‬
‫שישי‬
‫פעילות פתיחה‪ -‬יעקב ועשיו‬
‫‪5/11‬‬
‫שלישי‬
‫מעגלי השייכות שלי‬
‫‪8/11‬‬
‫שישי‬
‫אהבה (פרשת ויצא)‬
‫‪10/11‬‬
‫שלישי‬
‫‪15/11‬‬
‫שישי‬
‫‪19/11‬‬
‫שלישי‬
‫‪00/11‬‬
‫שישי‬
‫יוסף ואחיו ‪ -‬התמודדות עם קנאה‬
‫‪06/11‬‬
‫שלישי‬
‫פעולה לקראת חנוכה‬
‫‪6/10‬‬
‫שישי‬
‫יוסף ואחיו ‪ -‬ערבות הדדית‬
‫‪11/10‬‬
‫שלישי‬
‫תעל"ה‬
‫מאגר פעולות לבחירה כולל את הנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מה האחריות שלי כלפי ההורים שלי?‬
‫מיהם האחים והאחיות שלי?‬
‫אחריות לחבריי ‪ -‬כבוד הדדי‬
‫חברים? כיצד?‬
‫סולידריות יהודית – מה האחריות שלנו לאחינו ואחיותינו מהתפוצות?‬
‫פעולה בנושא פדיון שבויים – אחריות ל"אחים"‪ -‬בכל מחיר???‬
‫‪15‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫פעולת שישי לפרשת תולדות – יעקב ועשיו‬
‫ראציונל הפעולה‪:‬‬
‫במוקד של פרשות השבוע תולדות מסופר על מערכת היחסים בין ‪ 0‬אחים בעלי אופי מנוגד‪ -‬יעקב‬
‫ועשיו‪ .‬זוהי הזדמנות טובה להציג לחניכים את היחידה השנייה שלנו "אח"‪ ,‬בה אנו נעסוק באחריות‬
‫שלנו כלפי האחים שלנו‪ -‬לא רק האחים האמיתיים אלא כל מי שאנו חשים קרבה אליו‪ ,‬כגון משפחה‪,‬‬
‫חברים‪ ,‬קבוצה בתנועה או הכיתה‪ .‬גם כאשר אנחנו לא ממש מסתדרים איתם אנחנו עדיין אחראים‬
‫ומחויבים אליהם‪.‬‬
‫דגשים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫לא משנה איזו מתודות תבחרו לפעולה‪ ,‬חשוב מאוד שתציינו בפני החניכים את נושא היחידה‬
‫החדשה ואת הראציונל שלה!‬
‫מתודות לדוגמא‪:‬‬
‫‪ ‬מדרש‪ -‬דמויות מורכבות במקרא‪ :‬ניתן לעשות מדרש סביב סיפור מכירת הבכורה של עשיו‬
‫ליעקב [בראשית פרק כ"ה פסוק כא'‪-‬לד'‪ ,‬ופרק כ"ז כולו]‪ .‬במדרש ניתן להעלות את השאלה‬
‫האם יעקב עשה במרמה או לא? מה ניתן ללמוד מהסיפור הזה על דמות האבות והאמהות של‬
‫העם שלנו? על אילו עוד דמויות חשובות בתנ"ך מסופר שעשו דברים לא כל כך בסדר? מדוע‬
‫התנ"ך לא מתאר לנו את אבות האומה שלנו כדמויות מופת שלא עושים טעויות ובמקום זה‬
‫מספרים לנו על דמויות מורכבות שלעיתים עושות גם דברים לא כל כך צודקים או מוסריים?‬
‫‪ ‬מדרש‪ -‬יחסי אחים‪ :‬זוית אחרת תעסוק במתח שביחסים בין יעקב ועשיו ובהקבלה שבין‬
‫היחסים שלהם ליחסים שלנו עם האחים והאחיות שלנו‪ -‬מתי ואיך הם מעצבנים אותנו? ומה‬
‫האחריות שלנו כלפיהם גם ברגעים הללו? איזה עוד יחסים בעייתיים בין אחים ואחיות מוכרים‬
‫לנו מהתנ"ך? ואילו יחסים טובים אנחנו מכירים במקרא? בהקשר הזה יש להוסיף גם את הסוף‬
‫של הסיפור בפרשת וישלח‪ ,‬ספר בראשית פרק ל"ג‪ ,‬שם מסופר על ההתפייסות בין ‪ 0‬האחים‪,‬‬
‫ולסיים בחשיבות של התפייסות עם האחים שלנו גם כן‪.‬‬
‫‪ ‬משחקי מישוש‪ ,‬קול וריח‪ -‬בפרשה מסופר על כך שיצחק התעוור וכשיעקב בא לקבל ממנו את‬
‫ברכתו של עשיו הוא שם על עצמו צמר של גדי בכדי שידיו החלקות יהיו שעירות כמו של עשיו‪.‬‬
‫יצחק באמת לא מצליח לזהות מיהו כי קולו הוא עדיין הקול של יעקב (הציטוט המפורסם הוא‬
‫"הקול קול יעקב והידיים ידיי עשיו")‪ .‬בעקבות הסיפור ניתן לקיים משחקים שונים בהם עוצמים‬
‫לחניכים את העיניים ונותנים להם למשש חפצים שונים ולזהות מהם‪ ,‬לשמוע קולות שונים או‬
‫לנוע בחלל החדר בעקבות קולות שונים ולזהות מהו הקול ומהיכן הוא מגיע‪.‬‬
‫‪ ‬מתכון לשבת‪ -‬פרויקט בישול קבוצתי בו נכין יחד נזיד עדשים או מרק שעועית ונאכל בתאבון‪.‬‬
‫‪ ‬המחזת הסיפור‪ -‬זה סיפור טוב להמחזה‪ ,‬ניתן לחלק את הקבוצה לקבוצות קטנות של ‪( 4‬יש ‪4‬‬
‫דמויות‪ -‬יעקב‪ ,‬עשיו‪ ,‬יצחק ורבקה)‪ ,‬כל קבוצה צריכה להציג את הסיפור בסגנון אחר (מערבון‪,‬‬
‫סרט אילם‪ ,‬סרט ערבי‪ ,‬סרט פעולה אמריקאי‪ ,‬הארי פוטר‪ ,‬מה שבא לכם!)‬
‫‪ ‬ניתן ורצוי לסיים את הפעילות באוירה חיובית ופייסנית‪ ,‬ולהכין שבתוגרמים לאחים ולאחיות‬
‫שלנו או לחברים קרובים שהם כמו אחים שלנו‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫מעגלי שייכות‬
‫ראציונל הפעולה‪:‬‬
‫בגוף הפעולה החניכים ימפו את מעגלי השייכות שלהם‪ -‬לאיזה קבוצות הם משתייכים (יחיד‪ ,‬משפחה‪,‬‬
‫משפחה מורחבת‪ ,‬חברים קרובים‪ ,‬מכרים‪ ,‬קבוצה‪ ,‬תנועה‪ ,‬כיתה‪ ,‬בית ספר‪ ,‬עיר‪ ,‬ארץ‪ ,‬השתייכות‬
‫מגדרית‪ ,‬המין האנושי וכל מעגל אחר שהם בוחרים)‪ ,‬ואילו מהקבוצות הללו חשובות להם ודומיננטיות‬
‫יותר מאחרות בזהות שלהם‪.‬‬
‫דגשים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מדובר במיפוי אישי של כל חניך‪ ,‬אין תשובות נכונות או לא נכונות וצריך לתת מקום לכל חניך‪/‬ה‬
‫להתבטא ולהציג את מעגלי השייכות שלו‪/‬ה בחופשיות‪ .‬עם זאת ניתן ורצוי להעלות שאלות‬
‫הבהרה‪ ,‬שהחניכים יידרשו להסביר לקבוצה ולעצמם את המיפוי שעשו‪.‬‬
‫יש לציין בפני החניכים שבמהלך הפעילות השנה נעסוק באחריות שלנו כלפי כל אחד‬
‫מהמעגלים‪.‬‬
‫רצוי שיהיה ביטוי ויזואלי למעגלי השייכות הללו‪ ,‬שנוכל להתייחס אליהם בפעולה וגם לשמור‬
‫ולחזור אליו בהמשך הפעילות השנה‪.‬‬
‫מתודות לדוגמא‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מיפוי מעגלי שייכות‪ -‬כל חניך‪/‬ה יקבלו דף ובו מעגלים שונים בדוגמת השרטוט הבא‪:‬‬
‫‪‬‬
‫כל מעגל מייצג קבוצת שייכות אליו שייכ‪/‬ת החניך‪/‬ה‪ .‬על החניכים למפות את המעגלים אליהם‬
‫הם משתייכים מהמעגל הפנימי ביותר‪ -‬אני‪ ,‬ועד המעגל הרחב ביותר‪ .‬מעגלים מתוכם הם‬
‫יכולים לבחור יכולים לכלול משפחה‪ ,‬משפחה מורחבת‪ ,‬חברים קרובים‪ ,‬מכרים‪ ,‬קבוצה‪,‬‬
‫תנועה‪ ,‬כיתה‪ ,‬בית ספר‪ ,‬עיר‪ ,‬ארץ‪ ,‬השתייכות מגדרית‪ ,‬המין האנושי או כל מעגל אחר שהם‬
‫בוחרים‪ ,‬ללא הגבלה או הכוונה של המדריכים‪.‬‬
‫לאחר המיפוי כל חניך‪/‬ה יציגו את תרשים שלהם ליתר הקבוצה ויסבירו‪ :‬אילו קבוצות בחרו‪ ,‬מה‬
‫היחס שלהם לכל קבוצה‪ ,‬איזו מהקבוצות יותר חשובה להן יותר מאחרות ולמה? המדריכים‬
‫והקבוצה יכולים לשאול שאלות הבהרה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪17‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫בכדי לגוון ולעשות את המתודה יותר יצירתית‪ ,‬ניתן לעשות מקבוצות השייכות מובייל כאשר‬
‫לאורך החוטים‪ ,‬לצורה שנבחרה לייצג את מעגל השייכות‪ ,‬לצבע וליחס לקבוצות אחרות‬
‫שתלויות על המובייל יש משקל בהבנת המיפוי שעשו החניכים‪.‬‬
‫עבור שכבות בוגרות יותר ניתן למצוא ביטוי גראפי אחר‪ ,‬מורכב יותר‪ ,‬לדוגמא ‪ -‬שרטוט מפה‬
‫שמייצגת את העולם של החניכים שבתוכה הם ממקמים את ה"יבשות השונות" שמייצגות את‬
‫קבוצות השייכות שלהם‪ ,‬כאשר לצורה‪ ,‬למרחק בין היבשות השונות‪ ,‬הטופוגרפיה‪ ,‬צבעים‬
‫וכדומה יש חשיבות בהבנת היחסים בינם לבין קבוצת השייכות ואת היחס בין קבוצות השייכות‬
‫השונות‪.‬‬
‫נסכם ונאמר שבמהלך השנה נעסוק באחריות שלנו לכל אחת מקבוצות השייכות הללו‪ ,‬ונשמור‬
‫כמובן את היצירות שעשו החניכים לטובת שימוש מאוחר יותר במהלך השנה‪.‬‬
‫טיפ‪ :‬חיפוש זריז "מעגלי שייכות" בגוגל יעלה מבחר גדול של פעולות נוספות לשימושכם!‬
‫‪18‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫פעולת שישי לפרשת ויצא – אהבה‬
‫ראציונל הפעולה‪:‬‬
‫במוקד של פרשת השבוע "ויצא" מסופר על אהבתו של יעקב לרחל‪ .‬זוהי הזדמנות טובה להציג לחניכים‬
‫עוד מערכת יחסים שכוללת בתוכה אחריות רבה‪ -‬יחסי אהבה וזוגיות‪ ,‬ולעסוק באחריות שלנו כלפי‬
‫בני‪/‬בנות זוג‪.‬‬
‫דגשים‪:‬‬
‫‪ ‬זהו נושא מורכב שחניכים צעירים יתקשו להבין או להזדהות איתו בעצמם‪ ,‬יש צורך להתייחס‬
‫לזוגות אחרים המוכרים להם‪ ,‬בין בסיפור של יקב ורחל או ההורים שלהם‪.‬‬
‫‪ ‬לשכבות בוגרות‪ :‬שימו לב‪ -‬זהו נושא רגיש מאוד בגיל זה וצריך לגשת אליו בעדינות וזהירות‬
‫רבה‪ .‬דיכרו שלא כל החניכים שלכם נמצאים באותו שלב בהתפתחות המינית שלהם‪ ,‬לא כולם‬
‫חשים בנוח לדבר על הנושאים הללו‪ ,‬הם מלווים בהמון מוקה ומבוכה והמון לחץ חברתי!‬
‫מתודות לדוגמא‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מדרש‪ -‬יעקב ורחל‪ :‬נלמד יחד את סיפור יעקב ורחל‪ ,‬ספר בראשית פרק כט' כולו‪ .‬תוך כדי‬
‫הסיפור נסביר אותו במילים שלנו‪ ,‬שיהיה מובן‪ .‬נערוך דיון‪ :‬יעקב עבד ‪ 14‬שנים בשביל לבן בכדי‬
‫שיתן לו את בתו רחל לאישה‪ .‬עד כמה אתם הייתם מוכנים להקריב בשביל אהבה? יעקב הראה‬
‫כמה הוא אחראי כלפי רחל‪ ,‬גם בבאר וגם כשעבד בשבילה‪ .‬מהי האחריות שיש לנו כיום כלפי‬
‫בן‪/‬בת הזוג שלנו?‬
‫סיעור מוחין‪ -‬מה זו אהבה? הקבוצה צריכה לרשום כמה שיותר סוגי אהבה ‪ .‬לדוגמה‪ :‬בין‬
‫חברים‪ ,‬בין ילד להורה וכדומה‪ .‬ניתן להשתמש בשיר "אני אוהב שוקולד" (יונתן גפן‪ ,‬הכבש‬
‫השישה עשר) ולראות כמה סוגי אהבה מופיעים בשיר‪ .‬כעת נעשה דיון‪ :‬אילו סוגי אהבה ישנם?‬
‫מה ההבדל בין הסוגים? מה זו אהבה? נחלק את השיר כצ'ופר יחד עם שוקולד‪...‬‬
‫אהבה בשירים ובציורים‪ -‬שלב א'‪ :‬מבקשים מחניכים לספר מזה לדעתם אהבה אידיאלית?‬
‫שלב ב'‪ :‬מניחים על הרצפה קטעים משירים המדברים על אהבה‪.‬החניכים צריכים להחליט האם‬
‫מתוארת בהם אהבה אמיתית או לא‪ .‬מניחים על הרצפה ציורים ותמונות המבטאות אהבה‪.‬‬
‫מבקשים מהחניכים לבחור את זו שאיתה הם הכי מזדהים ועושים סבב עם מה הם הזדהו ואיזו‬
‫סוג אהבה מתוארת בציור‪/‬תמונה? עורכים דיון‪ :‬מהי אהבה אמיתית? האם יש שירים‪.‬ציורים‬
‫שמדברים על אהבה אמיתית? באיזה ומדוע? האם‪,‬לדעתכם‪ ,‬קיימת המציאות של "אהבה‬
‫ממבט ראשון"? איזה אחריות יש לנו כלפי אלו שאנו אוהבים?‬
‫חברות ואהבה‪ ,‬פעולות לשכבות בוגרות יותר‪ :‬בלינקים הבאים תמצאו ‪ 0‬מערכי פעולה די‬
‫טובים שעוסקים בנושא חברות (זוגית) ואהבה‪ ,‬שמתאימה לגילאי חטבת ביניים (אמירים‪-‬‬
‫צמרת) זיכרו את הרגישות הנדרשת‪ ,‬שווה להתייעץ עם הרכז‪/‬ת ורכז‪/‬ת ההדרכה לפני קיום‬
‫הפעולה!‬
‫‪http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/27B909DE-1EEF-4474-B19196B1EB564E11/131721/haverutzugiut2.pdf‬‬
‫‪http://www.yeladim-edu.org.il/docs/hitbagrut/eroy_haverut.pdf‬‬
‫‪19‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫פעולת שישי לפרשת וישלח – תעל"ה‬
‫‪‬‬
‫פעולת התעל"ה תהיה קשורה לנושא היחידה‪" -‬אח"‪ -‬יש לבחור תעל"ה שבו אנו מתנדבים עם‬
‫אוכלוסיה שקרובה לנו‪ -‬ביקור חולים‪ ,‬קשישים בבית אבות‪ ,‬סיוע למשפחות נזקקות מהשכונה או‬
‫לנזקקים מקרב חברי הקהילה (איסוף מזון בגדים וכד')‪ .‬פעולות תעל"ה עם אוכלוסיות של "אחרים"‬
‫יש לשמור ליחידה הבאה‪.‬‬
‫פעולת שישי לפרשת וישב – יוסף ואחיו – התמודדות עם קנאה‬
‫ראציונל הפעולה‪:‬‬
‫פרשת השבוע שלנו מספרת את תחילת הסיפור של יוסף ואחיו‪ ,‬עוד מערכת יחסים בין אחים‬
‫שמתחברת לנו היטב לנושא היחידה‪ :‬אח‪ .‬בפרשה מסופר על קנאת האחים ליוסף ועל המהלך הנקמני‬
‫שבו בחרו להגיב לקנאה זו‪ -‬זריקתו לבור ומכירתו לעבד‪ .‬זוהי הזדמנות לעסוק בפן שקיים ביחסים שלנו‬
‫עם האחים והחברים שלנו‪ -‬הקנאה‪ ,‬ולבחון כיצד אנחנו צריכים להתמודד איתה בצורה אחראית‪.‬‬
‫מתודות לפעולה‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ ‬מדרש קצר‪ -‬תחילת הסיפור של יוסף ואחיו מתוך ספר בראשית פרק לז'‪ .‬לא חייבים לקרוא את הטקסט‬
‫אבל חשוב מאוד לספר את הסיפור בצורה מעניינת ולעשות את הקישור בין הפרשה לגוף הפעולה!!!‬
‫‪ ‬סבב פתיחה‪ :‬בסבב כל אחד ואחת משלימים את המשפטים‪” :‬לפעמים אני מקנא‪/‬ה ב‪” ;“...‬אני חושב‪/‬ת‬
‫שלפעמים מקנאים בי‪ ,‬כש‪“...‬‬
‫‪ ‬משחק סיטואציות‬
‫‪ 1‬הצגת סיטואציה – מקריאים את אחת מן הסיטואציות המתוארות (כאן מובאות סיטואציות לשכבות‬
‫צעירות‪ ,‬ניתן להתאים אותן או להמציא אחרות לטובת שכבות בוגרות יותר)‪ .‬בכל סיטואציה יש ‪3‬‬
‫אפשרויות פעולה שניתן לבחור מתוכן כיצד על הדמות להתנהג‪ .‬מקריאים את ‪ 3‬האפשרויות ומבקשים‬
‫מהחניכים לבחור לעצמם איך ראוי לנהוג‪ ,‬מבלי לשתף עדיין את יתר חברי הקבוצה‪.‬‬
‫אפשרות נוספת‪ :‬להקריא את הסיטואציות ולתת ל‪ 0-‬חניכים לעשות משחק תפקידים שבה הם צריכים‬
‫להתמודד עם הסיטואציה‪ ,‬כאשר יש ליתר החניכים בקבוצה אפשרות להרים יד ולבקש להחליף את‬
‫אחת הדמויות אם הם רוצים להציע דרך פעולה חלופית‪.‬‬
‫הסיטואציות הן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫סיטואציה ‪:1‬‬
‫יעל ועמית הן חברות טובות‪ .‬פעמיים בשבוע לפחות הן נפגשות אחר הצהריים ומבלות יחד‪ .‬ביום‬
‫ראשון שאלה עמית את יעל אם היא רוצה לבוא אתה לקניון ויעל אמרה לה שלא תוכל‪ ,‬כי היא‬
‫נפגשת עם מורן‪ ,‬ילדה נוספת מהכיתה‪ .‬ביום שלישי‪ ,‬כשעמית שאלה את יעל אם תרצה לבוא אליה‬
‫אחרי הצהריים‪ ,‬ענתה יעל שהיא נפגשת עם מורן לעשות שיעורי בית‪ .‬כך קרה גם בימים רביעי‬
‫וחמישי‪ .‬עמית מקנאה בקשר שנוצר בין יעל למורן‪ .‬היא מתלבטת‪ :‬מצד אחד היא כועסת על יעל‬
‫ומרגישה פגועה‪ ,‬אבל היא גם לא רוצה לוותר על החברות אתה‪ .‬היא תשמח אם יעל ומורן ישתפו‬
‫אותה בפגישות שלהן‪ .‬מה כדאי לעמית לעשות?‬
‫‪01‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫אפשרות א‪:‬עמית תבקש מהמחנכת שתדבר עם יעל על כך שעליה לשתף את עמית‪ ,‬ותזכיר לה‬
‫את הקשר‬
‫אפשרות ב‪ :‬עמית תתכנן עם כל הבנות בכיתה חרם על יעל ועל מורן‪.‬‬
‫אפשרות ג‪ :‬עמית תדבר עם יעל על רגשותיה – שהיא מרגישה כועסת ומתוסכלת‪ ,‬ושהיא רוצה‬
‫שהן ימשיכו להיות חברות טובות‪.‬‬
‫‪ ‬סיטואציה ‪:0‬‬
‫ליום ההולדת קיבל רועי טלפון חדש‪ ,‬מהמשוכללים ביותר שיש‪ .‬רועי הביא את הטלפון לבית‪-‬הספר‬
‫והראה לחבריו לכיתה‪ .‬מיכאל הסתכל על הטלפון הישן שלו והרגיש שהוא רוצה מאוד שיהיה גם לו‬
‫טלפון כמו של רועי‪ .‬מה יעשה מיכאל?‬
‫ אפשרות א‪ :‬מיכאל יבקש מהוריו שיקנו לו טלפון כזה‪ .‬אם הם לא יסכימו להוציא סכום כסף‬‫גדול‪ ,‬הוא יעשה אתם עסקה שהוא ירוויח חלק מהכסף בעזרה בעבודות הבית‪.‬‬
‫ אפשרות ב‪ :‬מיכאל ירגיש מתוסכל‪ ,‬עצוב‪ .‬הוא יחליט שעדיף שלא להיות חבר של רועי‪ ,‬כי הוא‬‫אינו רוצה להיות חבר של ילד ש“משוויץ“‪ .‬הוא כלל לא יתעניין בטלפון או ברועי‪.‬‬
‫ אפשרות ג‪ :‬מיכאל ירגיש כעס רב‪ .‬הוא יבקש מהמחנכת שתגיד לילדים שלא יביאו טלפונים‬‫לבית‪-‬הספר‪ .‬אם זה לא יעזור‪ ,‬הוא יבקש מהמנהלת שההוראה תבוא ממנה‪.‬שם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סיטואציה ‪:3‬‬
‫רותם ואפרת הן אחיות‪ .‬אפרת בת ‪ 11‬ורותם בת ‪ .8‬רותם מקבלת ציונים גבוהים מאוד‪ ,‬והיא‬
‫מקובלת בכיתתה‪ .‬פעמים רבות חברות באות אליה אחרי הצהריים‪ .‬אפרת מתקשה בלימודים‪,‬‬
‫ובנוסף קשה לה בכיתה מבחינה חברתית‪ .‬אמנם יש לה שתי חברות טובות‪ ,‬אך עם שאר הילדים‬
‫היא אינה מסתדרת‪ ,‬ולרוב אחר הצהריים היא לבד בבית‪ .‬אפרת מרגישה שהמצב לא נעים לה‪.‬מה‬
‫כדאי לאפרת לעשות?‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫אפשרות א‪ :‬אפרת תשתף את אחותה בתחושותיה‪ .‬אולי אחותה תוכל לעזור לה להתקדם‬
‫בלימודים וללמד אותה איך להיות יותר מקובלת חברתית‪.‬‬
‫אפשרות ב‪:‬אפרת תבקש מההורים שיעזרו לה בשיעורי בית‪ .‬היא גם תבקש מהמורה שתעזור‬
‫לה להיות מקובלת יותר‪.‬‬
‫אפשרות ג‪ :‬אפרת תרגיש תסכול רב‪ ,‬היא תפריע לאחותה‪ ,‬כאשר חברותיה יבואו אליה‪ ,‬ותפריע‬
‫לאחותה להכין שיעורי בית וללמוד למבחנים‪.‬‬
‫‪ 0‬חלקו לכל חניך‪/‬ה דף עם ציור של דמות ריקה‪ .‬התלמידים ימלאו את הדמות‪ ,‬לפי המתואר‬
‫בסיטואציה‪:‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫באזור הראש – מה הדמות חושבת? אילו משפטים עוברים לה בראש?‬
‫באזור הבטן – מה הדמות מרגישה? איך היא רוצה להגיב?‬
‫באזור הידיים – איך הדמות מתנהגת?‬
‫באזור הפה – מה הדמות אומרת?‬
‫‪ 3‬בסבב כל אחד ואחת יספרו מה כתבו על הדמות ומה דרך הפעולה שהם בחרו בה‪ .‬ניתן לפתח דיון ‪:‬‬
‫‪ o‬מה לדעתכם יקרה אם הדמות תבחר באפשרות הזאת?ואז לאן זה יוביל?ואיך זה יכול להיגמר?‬
‫‪01‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫פעילות לקראת חג החנוכה‬
‫בחוברת התוכנית החינוכית תוכלו למצוא פעולות רבות על החג‪ .‬חג אורים שמח!!!‬
‫פעולת שישי לפרשת ויגש – יוסף ואחיו – ערבות הדדית‬
‫ראציונל הפעולה‪:‬‬
‫בפרשת השבוע שלנו אנו עדים ל‪ 0-‬דוגמאות מובהקות של ערבות הדדית בקרב בני יעקב‪ .‬הראשונה‬
‫היא האחריות שיהודה מגלה עבור אחיו הצעיר בנימין‪ ,‬בכך שהוא מתערב ומציע את עצמו תחת בנימין‬
‫ובכך מציל אותו מלהיות מופלל ולהשלח לכלא‪ .‬השני היא הערבות שיוסף מפגין כלפי יתר אחיו בכך‬
‫שהוא מציל אותם מהרעב בכנען‪ ,‬מביא אותם למצרים ודואג לכל מחסורם‪ .‬זוהי הזדמנות לחנך את‬
‫חניכי הסניף לערך החשוב הזה (תוך חיבור ברור לסיפור התנ"כי‪ ,‬בפרק הראשון של פרשת ויגש)‪.‬‬
‫מתודות לדוגמא‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫משחק "גמד‪-‬ענק" סניפי‪.‬‬
‫בנק זמן סניפי‪ -‬בשבוע שלפני הפעולה כל חניך ממלא על דפים שתלויים על קירות הסניף‬
‫משהו שהוא טוב בו‪ ,‬מיומנות או ידע כלשהו שהוא יכול לתת לאחרים‪ ,‬ולצידו צורך שהוא היה‬
‫שמח לקבל בו עזרה‪ .‬בסוף הפעולה הזו כל החניכים עוברים בין כל הדפים ורואים מי יכול‬
‫לתרום להם את מה שחסר להם ולמי הם יכולים לתרום מהידע שלהם‪ .‬בפעילות שישי של‬
‫השבוע נחלק את משך הפעולה ל‪ 0-‬חלקים‪ .‬בחלק הראשון חצי מהסניף יתנו מהמיומנויות‬
‫שלהם לחצי השני שנזקק לעזרתם‪ ,‬ואז נתחלף והחצי השני של החניכים יסייעו לחצי הראשון‪.‬‬
‫‪ -Outdoor Training‬פעילות הכוללת משחקים שונים (משלולי מכשולים‪ ,‬מסלולי חבלים‪,‬‬
‫משימות של בנייה של משהו או של פיצוח איזשהי חידה לוגית) שדורשים עבודת צוות ושיתוף‬
‫פעולה בין החניכים‪ .‬מאגר מעולה למשחקים שכאלו תוכלו למצוא באתר הבא ובאתר נוע"ם‪:‬‬
‫‪cms.education.gov.il/EducationCMS/.../targilim.doc‎‬‬
‫‪‬‬
‫שוק בגדים או צעצועים וחפצים יד שנייה בקרב חניכי הסניף‪ ,‬כשכל הרווחים ניתנים לתרומה‬
‫לנזקקים‪.‬‬
‫‪00‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫מה האחריות שלי כלפי ההורים שלי?‬
‫ראציונל לפעולה‪:‬‬
‫המעגל הקרוב אלינו ביותר הוא המעגל המשפחתי‪ .‬במהלך היחידה אנחנו עוסקים ביחס לאחים‬
‫ולאחיות שלנו דרך פעולות ימי השישי‪ ,‬סביב סיפרים כמו יעקב ועשיו ויוסף ואחיו‪ .‬בפעולה הזו נתמקד‬
‫בחברי משפחה אחרים‪ -‬ההורים שלנו‪ .‬בדרך כלל אנחנו יודעים מה האחריות של ההורים שלנו כלפינו‪,‬‬
‫אבל לא תמיד חשים שיש לנו אחריות כלפיהם‪ .‬בפעולה הזו ננסה לברר מהי אחריות זו‪ ,‬ונעסוק‬
‫בהרחבה בערך היהודי של "כיבוד הורים"‪.‬‬
‫מתודות לדוגמא‪:‬‬
‫‪‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מסכימומטר‪ -‬מתארים בפני הקבוצה שני מצבים מקבילים‪ ,‬ועל החניכים לציין באיזו דרך הם‬
‫היו נוהגים בכל אחד מהמקרים‪ .‬לאחר שמיעת מספר תגובות ראשוניות‪ ,‬כל תלמיד מגדיר את‬
‫תגובתו כציות או התחצפות בעזרת מיקום תגובתו על‪-‬גבי סקאלה – קו או חוט שמתוח בחדר‪.‬‬
‫אין צורך לעבור על כל המקרים‪.‬‬
‫מנהלת בית‪-‬הספר עברה במסדרון בשעת ההפסקה ואמרה לך " אנא זרוק לפח את נייר‬
‫העטיפה שמונח פה על הרצפה‪ ,‬תודה"‪ .‬מה תעשה?‬
‫אמא מבקשת ממך לסדר את שולחן הכתיבה שלך‪ .‬הוא עמוס בניירות מפוזרים‪ ,‬בשיירי‬
‫חידודים של עיפרון‪ ,‬בחצי תפוח ובכוס מים‪ .‬מה תעשה?‬
‫אתה מתנדב במשטרה‪ .‬היום מתקיימת פעילות חשאית בעיר שלקראתה התכוננתם שבועות‬
‫רבים‪ .‬שעת ההתאספות הינה ‪ 01:11‬בערב בדיוק‪ ,‬מתי תגיע?‬
‫אמא אמרה לך שבשעה מסוימת עליך להגיע הביתה‪ ,‬מכיוון שהיא צריכה לצאת לקניות ועליך‬
‫לשמור על אחיך הקטן‪ .‬מתי תגיע?‬
‫אתן יושבות באוטובוס ומאזינות למוזיקה מהפלאפון שלכן‪ .‬כיוון שזה שיר שאת אוהבת שמת‬
‫אותו ב"פול ווליום"‪ .‬אישה מבוגרת שיושבת לידכן פונה אליכן ואומרת בצורה נחמדה שכואב לה‬
‫הראש ומבקשת שתנמיכו את המוזיקה‪ .‬מה תעשו?‬
‫את וחברה יושבות בחדר שלך שומעים מוסיקה ב"פול ווליום"‪ ,‬האווירה נעימה במיוחד‪ .‬לפתע‬
‫אחד ההורים דופק בדלת ומבקש שתנמיכו‪ .‬מה תעשו?‬
‫אתה נמצא אצל חבר שלך ואמו שואלת אותך מה שלומכם ואיך הולך לך בלימודים‪ .‬כיצד תשיב‬
‫לה?‬
‫אתה אוכל ארוחת צהרים ואמא שלך מתיישבת לצידך ושואלת אותך מה שלומך ואיך היה היום‬
‫בבית‪-‬הספר‪ .‬כיצד תשיב לה?‬
‫מעוררים דיון‪:‬‬
‫‪ o‬מה ההבדל בין שתי הסיטואציות המתוארות? מה ההבדל בין המנהלת לאמא? בין הורה‬
‫לאישה מבוגרת באוטובוס? וכו'‪.‬‬
‫‪ o‬האם יש פער בין תגובתכם להוריכם לתגובתכם לאנשים אחרים?‬
‫‪ o‬האם‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬אנו נוטים לכבד יותר אנשים רחוקים מאתנו מאשר את ההורים הקרובים לנו?‬
‫מדוע?‬
‫‪ o‬האם יש פער בין הדרך בה אתם מתנהגים לבין הדרך בה אתם חושבים שראוי להתנהג? אם‬
‫כן‪ ,‬מדוע?‬
‫‪03‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫‪‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫המקור למצוות כיבוד הורים‬
‫שואלים‪:‬‬
‫היכן מופיעה בתורה מצוות כיבוד ההורים? עשרת הדיברות‬
‫מדוע‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬מופיעה מצוות כיבוד הורים דווקא בעשרת הדיברות‪ ,‬הנחשבות‪ ,‬במובן מסוים‪,‬‬
‫לתמצית התורה כולה? אין מצוות חשובות יותר ממנה‪ ,‬כמו למשל ואהבת לרעך כמוך‪ ,‬צדקה‪,‬‬
‫וכדומה?‬
‫מהן שאר תשעת הדיברות? מומלץ לכתוב על הלוח בחלוקה לשתי עמודות‪ 5 ,‬דיברות בכל‬
‫עמודה‪.‬‬
‫עשרת הדיברות הן המצוות שנאמרו לעם‪-‬ישראל במעמד הר סיני ונכתבו על גבי לוחות‪-‬הברית‪.‬‬
‫עשרת הדיברות נחשבות לתמצית התורה‪ ,‬כלומר למצוות החשובות בתורה‪ .‬עשרת הדיברות‬
‫מופיעות פעמיים בתורה‪ ,‬בספר שמות פרק כ וגם בספר דברים פרק ה‪ .‬ניתן לחלק את עשרת‬
‫הדיברות למצוות שבין אדם למקום ולמצוות שבין אדם לחברו‪ .‬היכן בחלוקה זו הייתם ממקמים‬
‫את מצוות כיבוד ההורים? מדוע? כיבוד הורים הוא הדיבר החמישי‪ ,‬כלומר הוא מהווה חוליית‬
‫קישור בין המצוות שבין אדם למקום ובין המצוות שבין אדם לחברו‬
‫קוראים את הדיבר‪:‬‬
‫"כבד את אביך ואת אמך‪ ,‬למען יאריכון ימיך על האדמה אשר ה' אלקיך נותן לך"‪ .‬שמות כ יא‬
‫שואלים‪:‬‬
‫‪ .1‬כיצד אתם מבינים את שכר המצווה‪" :‬למען יאריכון ימיך"? האם יש להבין את הפסוק באופן‬
‫מילולי? הציעו אפשרויות פירוש שונות‪.‬‬
‫‪ .0‬מדוע‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬יש לכבד את ההורים? כתבו את התשובות השונות על הלוח‪/‬בריסטול‬
‫‪‬‬
‫נקרא את המקור הבא‪:‬‬
‫שראוי לו לאדם שיכיר ויגמול חסד למי שעשה עמו טובה‪ ,‬ולא יהיה‪ ...‬כפוי טובה‪ ,‬שזו מידה‬
‫רעה‪ ...‬ושיתן אל לבו כי האב והאם הם סיבת היותו בעולם‪ ,‬ועל‪-‬כן באמת ראוי לו לעשות להם‬
‫כל כבוד וכל תועלת שיוכל‪ ,‬כי הם הביאוהו לעולם‪ ,‬גם יגעו בו כמה יגיעות בקטנותו‪...‬‬
‫(ספר החינוך‪ ,‬מצוות כיבוד אב ואם)‬
‫שאלות לדיון‪:‬‬
‫‪ .1‬מהן הסיבות שבגללן יש לקיים את מצוות כיבוד הורים לפי ספר החינוך?‬
‫‪ .0‬למה הכוונה במשפט‪" :‬האב והאם הם סיבת היותו בעולם"?‬
‫‪ .3‬למה הכוונה במשפט‪" :‬האב והאם יגעו בו )בילדם( כמה יגיעות בקטנותו"?‬
‫לעיתים‪ ,‬הדברים שאנו רגילים אליהם‪ ,‬כגון העובדה שיש לנו הורים שדואגים למלא את כל צרכינו‪,‬‬
‫הופכים בעינינו ל"מובנים מאליהם"‪ .‬מתוך ההרגל אנו שוכחים להיות אסירי תודה למי שהביאונו‬
‫לעולם וטרחו בגידולנו כה רבות‪ .‬מצוות "כיבוד הורים" מזכירה לנו להודות ולהכיר טובה להורינו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נקרא קטע מיומנה של אנה פרנק העוסק בהתמודדויותיה של נערה בעניין כיבוד הורים‪ .‬מטרת‬
‫הקטע להעלות את הקשיים והמורכבות הרגשית הגלומים ביחסי הורים ילדים ולתת להם‬
‫לגיטימציה‪ .‬הערה למדריך‪ :‬דבריה של אנה פראנק המובאים במערך אינם פשוטים לעיכול‪ .‬אנה‬
‫מדברת באופן קיצוני מאוד ביחס לאימה‪ .‬יש בדבריה חשיפה אדירה‪ ,‬ויש לזכור כי דבריה נכתבו‬
‫במסגרת יומן אישי‪ .‬אנה כותבת את דבריה בנסיבות חיים קיצוניות מאוד‪ ,‬ומובן‬
‫שברטרוספקטיבה דבריה מצמררים‪ .‬ניתן להקריא את הקטע ורק לאחר הדיון בו לספר לחניכים‬
‫כי הדברים מובאים מתוך היומן של אנה פראנק‪.‬‬
‫‪04‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫אתמול שוב הייתה התנגשות עם אמא והיא ממש השתוללה‪ .‬היא סיפרה לאבא על כל החטאים שלי‬
‫והתחילה לבכות ואני כמובן גם בכיתי‪ ,‬כאילו לא די בזה שהיה לי כבר כאב ראש נוראי‪ .‬לבסוף סיפרתי‬
‫לאבא שאני אוהבת "אותו" הרבה יותר מאשר את אמא‪ .‬על‪-‬כך הוא ענה שזה וודאי יעבור‪ ,‬אבל אני לא‬
‫חושבת‪ .‬אין מה לעשות‪ ,‬אני פשוט לא יכולה לשאת את אמא ואני צריכה ממש לאלץ את עצמי בכוח‬
‫שלא להתחצף אליה תמיד ולהישאר רגועה‪ ,‬אף שבעצם הייתי רוצה לתת לה סטירת לחי‪ .‬אני לא יודעת‬
‫מדוע אני חשה סלידה כה עזה מפניה‪ .‬אבא אמר שאם אמא אינה מרגישה טוב או כואב לה הראש‪ ,‬אני‬
‫צריכה להציע מיוזמתי לעזור‪ .‬אבל אני לא מוכנה‪ ,‬כי אני לא אוהבת אותה וגם איני מרגישה חובה‬
‫לעשות זאת‪ .‬אני גם יכולה לדמיין לעצמי ללא קושי שאמא תמות‪ ,‬אבל שאבא ימות‪ ,‬זה נראה לי דבר‬
‫שלא אוכל להתגבר עליו‪ .‬זה ממש גועלי מצידי‪ ,‬אבל זה מה שאני מרגישה‪.‬‬
‫מתוך "יומנה של אנה פרנק"‪ ,‬נרשם ב‪ .3.11.1140-‬תרגמה – קרלה פרלשטיין‬
‫שאלות לדיון‪( :‬אם בחרת לא לספר לחניכים מה זהות הכותבת התאימו את ניסוח השאלות‪ .‬בתום‬
‫הדיון ספרו לתלמידים מי כתב את הקטע)‪:‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מה דעתכם על הקטע?‬
‫כיצד מרגישה אנה כלפי איּמה וכלפי אביה?‬
‫אנה מתארת יחסים מתוחים בינה ובין איּמה‪ .‬האם‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬היו להן גם רגעים נעימים מידי‬
‫פעם?‬
‫האם אנה מרוצה מרגשותיה כלפי הוריה?‬
‫מהי‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬הסיבה ליחס השונה של אנה כלפי אביה וכלפי איּמה?‬
‫האם גם אתם חשים לעתים‪ ,‬כמו אנה‪ ,‬עוינות כלפי אחד מהוריכם? תנו דוגמאות‪.‬‬
‫מדוע‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬מרגישים לעיתים רגשות עוינות כלפי ההורים?‬
‫האם לעיתים אתם שותפים להרגשת הנערה‪" :‬לעיתים אני ממש צריכה לאלץ עצמי בכוח שלא‬
‫להתחצף‪ ?"...‬תנו דוגמאות‪.‬‬
‫כיצד אתם מתמודדים עם רגשות אלה? מה ניתן לייעץ לאנה על‪-‬מנת לעזור לה להתמודד עם‬
‫רגשות אלה?‬
‫ראינו כי ספר החינוך אומר שילד שאינו מכבד את הוריו יש בו מידה של כפיות טובה‪ .‬האם‪,‬‬
‫לדעתכם‪ ,‬אנה כפוית טובה?‬
‫האם לאחר קריאת הקטע מהיומן יש לכם תשובות נוספות לשאלה מדוע המצווה היא לכבד את‬
‫ההורים ואינה לאהוב אותם?‬
‫החניכים מקבלים דף שבחציו העליון יש שק "צידה לדרך" שמלא בדימויים ויזואליים וחציו השני‬
‫ריק‪.‬הדימויים הויזואליים‪ :‬מצפן‪ ,‬מפתח‪ ,‬סנדוויץ'‪ ,‬ספר‪ ,‬חיבוק‪ ,‬לב‪ ,‬חץ‪ ,‬תווים‪ ,‬מחשב‪ ,‬שעון‪ ,‬בגד‪ ,‬עוגת‬
‫יום‪-‬הולדת‪ ,‬שביל‪ ,‬כספומט‪ ,‬תיק‪ ,‬כרית‪ ,‬כדור‪ ,‬פלאפון‪ ,‬פרח‪ ,‬סלע‪ .‬מבקשים מהחניכים לסמן שלושה‬
‫דימויים שמייצגים בעיניהם את האמהות שלהם‪ .‬החניכים המעוניינים בכך ישתפו את הקבוצה בדימויים‬
‫שבחרו‪.‬‬
‫החניכים יחשבו אלו מן הדימויים בשק מבטאים מתנות שקיבלו מהוריהם כ"צידה לדרך" ואלו מהם הם‬
‫אף ירצו להעביר לילדיהם‪ .‬מבקשים מהם לכתוב מכתב תודה קצר להוריהם‪ .‬הדימויים יוכלו לשמש‬
‫להם כאסוציאציות או מוטיבציה ראשונית לכתיבה‪.‬‬
‫סיטואציות‪ :‬נעסוק בהיבטים מעשיים של ערך כיבוד ההורים‪ ,‬ונעמיק לעסוק במתח שבין הרצון‬
‫לעצמאות ובין חובת כיבוד ההורים‪ .‬המטרה היא להציף סיטואציות יום‪-‬יומיות של התלמידים עם‬
‫‪05‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫הוריהם כמצע לדיון בהמשך ‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬הפעילות מאפשרת לתלמידים להיכנס לנעלי ההורים ולהתבונן‬
‫מבחוץ על "תפקיד" הילד אותו הם ממלאים במערכת היחסים‪ .‬מהמשחק עולה שתחום יחסי הורים‪-‬‬
‫ילדים הוא תחום אפור‪ ,‬וקשה מאוד להגדיר היכן מתחילה ומסתיימת הזכות של הילדים לעצמאותם אל‬
‫מול חובתם לכבד את הוריהם‪ .‬הפעילות מבוססת על סיטואציות שונות‪ ,‬כאשר נותנים מספר דקות‬
‫לחניכים להתנסות בסיטואציה מצד ההורה או מצד הילד‪.‬‬
‫מחלקים את הקבוצה לשתים– קבוצת ה"הורים"‪ ,‬וקבוצת ה"ילדים"‪ .‬המדריך נותן לכל קבוצה כרטיסיה‬
‫שמתארת סיטואציה ‪.‬הקבוצה עורכת התייעצות קצרה כיצד לפעול ושולחת נציג שימחיז את המקרה‪.‬‬
‫המדריך מציג בקיצור את הסיטואציה והנציגים מנהלים שיחה בנושא‪ .‬כדי לאפשר לכל החניכים לחוות‬
‫את הצד ה"הורי"‪ ,‬אפשר להחליף בין הקבוצות בכל סיטואציה‪ ,‬כך שכל קבוצה תייצג גם את הילדים‬
‫וגם את ההורים‪.‬‬
‫סיטואציה א‪ :‬הילד רוצה לעשות פירסינג אולם הוא צריך כסף לכך‪ .‬הוא הולך לבקש אותו מהוריו‪.‬‬
‫‪ o‬פתק לילדים‪ :‬חברים שלכם עשו פירסינג וגם אתם רוצים‪ .‬אבל לשם כך תצטרכו לבקש‬
‫מהוריכם‬
‫‪ ...₪ 011‬סביר להניח שההורים יתנגדו‪ ,‬לכן כדאי לחשוב על אסטרטגיה מתאימה‪.‬‬
‫‪ o‬פתק להורים‪ :‬לאחרונה ראיתם את בנכם מסתובב עם כמה חברים שלא לרוחכם‪ ,‬בפעם‬
‫האחרונה‬
‫שראיתם את אחד מחבריו היה לו פירסינג‪.‬‬
‫סיטואציה ב‪ :‬הילדה יושבת כבר שלוש שעות ליד המחשב‪ .‬האבא צריך להשתמש במחשב לצורכי‬
‫עבודה‪ .‬הוא הולך ומבקש מהילדה שתפנה את המחשב ותאפשר לו לעבוד‪.‬‬
‫‪ o‬פתק לילדים‪ :‬את באמצע להתכתב עם חברים על משהו חשוב שקרה היום בבית‪-‬ספר‪ .‬כל ערב‬
‫אבא שלך לוקח ממך את המחשב וטוען שמה שאת עושה לא כל‪-‬כך חשוב‪.‬‬
‫‪ o‬פתק להורים‪ :‬יש לך עבודה חשובה מאוד לעשות על המחשב‪ .‬הילדה יושבת מול המחשב כבר‬
‫שעות ולא עושה משהו שהוא בעל ערך מיוחד‪.‬‬
‫סיטואציה ג ‪ :‬הילד רוצה שההורים ירכשו לו טלפון סלולארי דור שלישי וההורים מתנגדים‪.‬‬
‫‪ o‬פתק לילדים‪ :‬אתה מרגיש שזהו כרטיס כניסה לחברה‪ .‬לכולם יש דור שלישי ורק לך אין‪ .‬אתה‬
‫מפגר מבחינה טכנולוגית ו"לא בעניינים"‪ .‬הטלפון יכול להוסיף לך ביטחון והרגשת שייכות‪.‬‬
‫‪ o‬פתק להורים‪ :‬זהו צעצוע יקר מאוד‪ .‬אין כל סיבה להוצאה כזו – ניתן להשיג נייּדות טלפונית גם‬
‫על‪-‬ידי סלולארי פשוט‪ ,‬ואין צורך במכשיר שהתשלום עליו נפרש על פני ‪ 3‬שנים‪...‬‬
‫סיטואציה ד‪ :‬הילדים בבית עושים ביניהם תורנות בשטיפת הכלים כל ערב‪ ,‬וזהו מוקד למריבות‬
‫חוזרות ונשנות‪ .‬ההורה הולך לבקש מהילדה לשטוף כלים לפני שהיא מתיישבת מול הטלוויזיה‪.‬‬
‫‪ o‬פתק לילדים‪ :‬את ממש לא אוהבת לשטוף כלים ותמיד דווקא בערב שלך יש הכי הרבה כלים‪.‬‬
‫אוף!‬
‫איזו תורנות מעצבנת ומיותרת!‬
‫‪ o‬פתק להורים‪ :‬חשוב לך מאוד שכל הילדים ייקחו חלק במטלות בבית‪ .‬מן הראוי שהם יגלו‬
‫אחריות על המתרחש בבית‪ .‬אתה לא מוכן להתפשר יותר בנושא הזה‪.‬‬
‫שאלות לדיון‪:‬‬
‫‪ o‬מה הרגשתם בתור הורים? האם סירבתם לבקשת הילדים? מדוע? האם‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬דאגת‬
‫ההורים מוצדקת?‬
‫‪ o‬מה הרגשתם בתור ילדים? באלו אמצעים השתמשתם כדי לשכנע את ההורים? האם‪,‬‬
‫לדעתכם‪,‬דרישת הילד מוצדקת?‬
‫‪ o‬האם הייתם עדים לויכוח בין הוריכם ואחיכם בו הזדהיתם עם הוריכם? תנו דוגמאות‪.‬‬
‫‪06‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫מיהם האחים והאחיות שלי?‬
‫ראציונל הפעולה‪:‬‬
‫עד כה עסקנו באחריות שלנו כלפי המשפחה שלנו‪ -‬הורים‪ ,‬אחים ואחיות‪ .‬אך את המונח "אח" ניתן‬
‫להרחיב למעגלים חברתיים נוספים שקרובים אלינו‪ .‬פעולה זו נועדה לעזור לחניכים לבחון אילו שונים‬
‫יכולים לכנות "אחים‪/‬יות" ומה היחס שלהם כלפי המעגלים הללו‪.‬‬
‫דגשים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫פעולה זו מקושרת בצורה ישירה לפעילות "מעגלי השייכות" ויש לעשות את הקישור בין‬
‫השתיים‪ .‬דרך טובה לבצע את הקישור היא להשתמש במיפוי המעגלים שהחניכים שלכם עשו‬
‫בפעילות הקודמת בתוך הפעילות הזו‪.‬‬
‫כיוונים כלליים להתייחסות בהכנת הפעולה‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫אחים ביולוגיים‬
‫אחים בקהילות השונות (חברים‪/‬ות‪ ,‬בית‪-‬ספר‪ ,‬נוע"ם וכו')‬
‫אחים במדינת ישראל (עם ישראל‪ ,‬מיעוטים שגרים כאן‪ ,‬וכו')‬
‫אחים בעולם (כל העם היהודי‪ ,‬בני האדם‪ ,‬וכו')‬
‫‪ ‬מה מיוחד ומה מאפיין קשרי אחים אלו?‬
‫‪ ‬איך אני מרגישה כשמתייחסים אליי כאל אח שלהן?‬
‫‪ ‬מה אני מרגישה כלפי אחים אלו?‬
‫‪ ‬מה הם עושים בשבילי?‬
‫‪ ‬מה אני עושה בשבילם?‬
‫היחס שלי לאחים שלי‬
‫‪ ‬היכן אנחנו נפגשים?‬
‫‪ ‬מה אנחנו עושים יחד? ומה בנפרד?‬
‫מתודות לפעולה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫שמש אסוציאציות‪ -‬לכתוב על הלוח " אח‪/‬אחות"‪ -‬מה זה אח‪/‬ות בשבילכם? החניכים יתבקשו‬
‫לענות על השאלות הבאות‪:‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫כיצד נוצר קשר בין אחים?‬
‫במה בא לידי ביטוי הקשר בין אחים?‬
‫האם יכול להתקיים קשר בין אחים ‪/‬אחיות גם במצב של חילוקי דעות? מה מאפשר זאת?‬
‫מה הקשר בין חוסנה של משפחה לבין היחסים בין האחים‪/‬אחיות במשפחה?‬
‫‪‬‬
‫דיון – אריך פרום‪ :‬המדריך‪/‬ה יקריא את הקטע הבא ובעקבותיו יתקיים דיון במליאה‪:‬‬
‫סוג האהבה היסודי ביותר‪ ,‬שעליו מבוססים כל טיפוסי האהבה‪ ,‬הוא אהבת אחים‪ .‬בזאת מתכוון אני‬
‫להרגשת האחריות‪ ,‬הדאגה‪ ,‬יחס הכבוד‪ ,‬שמתכוון אליו הפסוק "ואהבת לרעך כמוך"… באהבת אחים‬
‫יש משום חוויות הברית בין כל בני האדם‪ ,‬הסולידריות האנושית‪ ,‬האחדות האנושית‪ .‬אהבת אחים‬
‫מבוססת על ההרגשה שכולנו הננו אחד‪.‬‬
‫אריך פרום‪ ,‬אמנות האהבה‬
‫‪07‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫מה דעתכם על עמדתו של אריך פרום בנושא האהבה?‬
‫מדוע אהבת אחים היא בעיני אריך פרום סוג האהבה היסודי ביותר (ולא למשל אהבה בין בני‬
‫זוג‪ ,‬בין חברים וכדומה)?‬
‫ר' משה אבן עזרא אמר‪ :‬לפעמים יש לך אח שאימך לא ילדה‪ .‬האם אתם מכירים מצבים‬
‫שבהם נוצר קשר בין אנשים שהוא כמו קשר בין אחים‪ ,‬למרות שאינם בני אותה משפחה? כיצד‬
‫הם נוצרים? מה מאפיין קשר מסוג זה?‬
‫בסלנג הישראלי רווח הביטוי "אחי"‪ .‬בעקבות מה‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬השתרש ביטוי זה בחברה‬
‫הישראלית?‬
‫אלו עוד סוגי קרבה חיובית בין אנשים אתם מכירים? מה מאפיין אותם?‬
‫האם תוכלו להגדיר את תושבי ישראליים שיש להם עמדות פוליטיות או דתיות שונות משלכם‬
‫כאחים שלכם? כגון חרדים או מתנחלים או משתמטים? ומה בנוגע לאזרחים ישראליים שאינם‬
‫יהודים‪ ,‬כגון ערביי ישראל‪ -‬האם הם יכולים להחשב אחים? מדוע?‬
‫מה משמעות התשובות שנתתם בכל אחת מהאפשרויות עבור חוסנה של החברה הישראלית?‬
‫"כלל ישראל" הוא מונח חברתי אשר משמעותו הרגשת השתייכות לקבוצה אחת‪ .‬האם‬
‫הרגשה זאת דומה להרגשת ההשתייכות למשפחה? במה היא דומה? עד כמה ניתן לממש‬
‫אותה במלואה?‬
‫‪‬‬
‫היגדים‪ -‬המדריך‪/‬ה יחלק לתלמידים דף עם היגדים‪ .‬כל חניך‪/‬ה יבחר את ההיגד‬
‫שלדעתו מתאר את הקשר הרצוי בין כלל ישראל‪ .‬כל משתתף יגזור מתוך הדף את‬
‫ההיגד שבחר וידביק אותו על הלוח (ניתן לאייר ‪ /‬לקשט את ההיגדים)‪.‬דיון במליאה‪:‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫מה ניתן ללמוד מההיגדים שבחרתם לגבי היחס שראוי שנגלה כלפי אחרים?‬
‫מדוע חשוב לגלות יחס כזה?‬
‫היגדים לבחירה‪:‬‬
‫‪o‬‬
‫אנו אוהבים את אלה שאנו אוהבים למרות מה שהם (לואיס אונטרמאייר)‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫בשנאה הורסים עולמות‪ ,‬באהבה בונים עולמות (מנחם אוסישקין)‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫נולדנו לאהבה – זהו עקרון הקיום ומטרתו היחידה (בנימין דיזרעאלי)‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫האהבה משולבת תמיד בחמלה‪ .‬בלי חמלה לא תיתכן אהבה‪( .‬י"נ חצרוני)‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫האהבה מאלוהים השנאה מהשטן (יהודי עיראק)‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫במקום שבו מסתיימת ההבנה ההדדית מתחילה התרעומת (ברוטולד אווארבך)‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫מה אגוז זה אתה נוטל אחד מהכָּרי [ערמה] וכולם מידרדרים ומתגלגלים זה אחר זה‪ ,‬כך הם ישראל‬
‫– קח אחד מהם וכולם מרגישים (שיר‪-‬השירים רבה ו')‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫כל הקשיים והמצוקות הופכים קלים יותר אם נושאים אותם יחד ( סטיפן צוויג)‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫אדם כמוהו כאות באלף‪-‬בית‪ ,‬כדי ליצור מילה היא צריכה להצטרף לאחרות (משה מנדלסון)‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫דרך האיחוד קשה יותר מדרך הפירוד‪ .‬בשביל פירוד מספיק צד אחד‪ ,‬בשביל איחוד דרושים שני‬
‫צדדים (ברל כצנלסון)‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫אמירתו המפורסמת של הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין זצוק"ל‪ ,‬שאמר פעם כי "הרגל של אשתי‬
‫כואבת לנו" איננה הגזמה! אלא זהו המצב האופטימלי‪ ,‬שהאדם נדרש להגיע אליו ביחס לזולתו‪.‬‬
‫‪08‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫אחריות לחבריי ‪ -‬כבוד הדדי‬
‫ראציונל הפעולה‪:‬‬
‫אחרי שעסקנו באחריות שלנו כלפי המעגל המשפחתי‪ ,‬נתמקד בפעולה זו באחריות שלנו כלפי חברינו‪,‬‬
‫דרך העיסוק בערך הכבוד ההדדי‪ .‬ערך זה הוא אחד מהחשובים והיסודיים ביותר בערכי התנועה שלנו‬
‫כי אנחנו תנועה פלורליסטים המכבדת מגוון דעות‪ ,‬וביחוד המכבדת דרכים שונות להיות יהודי ‪ -‬יש‬
‫לוודא שנעשה חיבור בין הערך האוניברסלי לבין היותו ערך יהודי ותנועתי‪ .‬חשוב שהשפה בה נשתמש‬
‫במהלך הפעולה תעבור משיח של "כבוד" לשיח של "אחריות"‪ -‬מה האחריות שנגזרת מכך שעלינו‬
‫לכבד כל אדם ובייחוד את חברינו?‬
‫כיוונים לפעולה‪:‬‬
‫‪ ‬כבוד‪:‬‬
‫‪‬‬
‫איך אנחנו מקיימים את הערך הזה?‬
‫‪o‬‬
‫מה יכולים להיות הקשיים בקיום הערך?‬
‫‪o‬‬
‫איך זה מתבטא בחיים שלנו היום?‬
‫‪o‬‬
‫כיצד התנועה מסורתית ונוע''ם מעודדות את הערך "כבוד"?‬
‫‪o‬‬
‫חשיבות הכבוד ההדדי‪:‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫מה זה אומר לכבד מישהו?‬
‫האם חשוב לי שיכבדו אותי?‬
‫כשאין לי כבוד למישהו – איך אני מתייחס אליו?‬
‫האם מבחינה דתית אתם מרגישים שיש כבוד הדדי בין דתיים וחילונים‪ ,‬ובין הזרמים‬
‫השונים? ובין מדינת ישראל והזרמים השונים?‬
‫כיצד התנועה מסורתית ונוע''ם מעודדות כבוד הדדי?‬
‫מתודות לפעולה‪:‬‬
‫זרעים – שורשים‬
‫‪ ‬משחק תפקידים – לגבי מקרים שיכולים לקרות להם בבי"ס‪/‬בבית‬
‫‪ ‬שמש אסוציאציות למילה "כבוד"‬
‫‪ ‬מדבקות על המצח‪ -‬התייחסות לאנשים לפי מה שכתוב להם על המצח (הם לא יודעים)‬
‫‪ ‬לשחק את המצב שקורה בסיפור ולהקליט אותו בוידיאו‬
‫שאלות לדיון‪:‬‬
‫‪ o‬איך אני רוצה שחברים שלי יתייחסו אלי?‬
‫‪ o‬מה אני מרגיש כשלא מקשיבים לי‪ ,‬שלא מתייחסים למה שאני אומר?‬
‫‪ o‬למה זה חשוב להקשיב לאחרים?‬
‫‪ o‬מה אני יכול ללמוד מאנשים אחרים?‬
‫‪ o‬מה זה אומר לכבד מישהו?‬
‫‪ o‬כיצד התנועה מסורתית ונוע''ם מעודדות כבוד הדדי?‬
‫‪09‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫נבטים – ניצנים‬
‫‪ ‬לבנות בן אדם מושלם‪ ,‬ואז להוריד ממנו פרטים חשובים – איך היינו מתייחסים אליו בלי‬
‫התכונות האלו?‬
‫‪ ‬משימות שונות‪ ,‬כשיש מישהו שתפקידו הוא "לחבל" – לזלזל בכל מה שנעשה ובמה שאחרים‬
‫אומרים‪.‬‬
‫‪ ‬מדבקות על המצח – התייחסות לאנשים לפי מה שכתוב להם על המצח (הם לא יודעים)‪.‬‬
‫‪ ‬מחלקים את הקבוצה ועושים משפט כדי להכריע בין שתי הסיסמאות – "ואהבת לרעך כמוך"‬
‫מול " מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך"‪ ,‬מה יותר טוב ולמה?‬
‫שאלות לדיון‪:‬‬
‫‪ o‬מה זה אומר – לכבד מישהו?‬
‫‪ o‬איך אני מתייחס למישהו שהדעות שלו שונות משלי‪/‬ששונה ממני?‬
‫‪ o‬האם חשוב לי שיכבדו אותי? למה?‬
‫‪ o‬כיצד התנועה מסורתית ונוע''ם מעודדות כבוד הדדי?‬
‫אמירים – צמרת‬
‫‪ ‬החניך רושם את התכונות הטובות והרעות בו – איך אחרים מתייחסים לתכונות האלו‪ ,‬ואיך‬
‫מתמודדים איתם‪.‬‬
‫‪ ‬נותנים לכל חניך דף‪ ,‬מבקשים ממנו לצייר ‪ 4‬מעגלים אחד בתוך השני עם מספיק מקום ביניהם‪.‬‬
‫על המעגל הראשון אומרים לחניכים לכתוב כיצד החברה רואה אותם; אחרי זה מבקשים‬
‫מהחניכים לכתוב במעגל השני כיצד החברים רואים אותם; מעגל שלישי – המשפחה; רביעי –‬
‫כיצד הם רואים את עצמם‪ .‬לבסוף שואלים היכן מרגישים שלא מכבדים אותם?‬
‫‪ ‬משימות שונות‪ ,‬כשיש מישהו שתפקידו הוא "לחבל" – לזלזל בכל מה שנעשה ובמה שאחרים‬
‫אומרים‪.‬‬
‫‪ ‬אנשים שונים ודעות שונות שקיימות – סולם של מכבד‪/‬לא מכבד (כמו מסכים‪ /‬לא מסכים)‬
‫שאלות לדיון?‬
‫‪ o‬מה זה אומר לכבד מישהו?‬
‫‪ o‬איך אני מתייחס למישהו שלא מכבד אותי?‬
‫‪ o‬איך מתבטא הכבוד ההדדי בחברה שלנו היום?‬
‫‪ o‬מה ומי נחשב לראוי לכבוד? האם יש אנשים שלא ראויים לזה?‬
‫‪ o‬האם יש גבול לכבוד? מה הגבול של הענקת כבוד?‬
‫‪ o‬כיצד התנועה מסורתית ונוע''ם מעודדות כבוד הדדי?‬
‫סיפור לפעולה‪ ,‬לפתיחה או לסיכום‪:‬‬
‫מעשה שהיה ברבי אלעזר‪ ,‬אחד הרבנים הגדולים בתקופתו‪.‬‬
‫יום אחד רכב על חמורו על שפת הנהר‪ .‬הוא היה במצב רוח טוב במיוחד‪.‬‬
‫פתאום פגש אדם בדרך‪.‬‬
‫האדם הזה נראה לרבי אלעזר ממש מכוער‪ ,‬הכי מכוער שרק אפשר!‬
‫האיש בירך את הרב ואמר לו‪" :‬שלום עליך רבי"‬
‫אבל הרב לא ענה לו‪.‬‬
‫ושוב האיש בירך את הרב‪" :‬שלום עליך רבי"‬
‫‪31‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫אבל הרב לא ענה לו‪.‬‬
‫בפעם השלישי בירך את הרב האיש‪.‬‬
‫בסופו של דבר אמר הרב‪" :‬כמה שאתה מכוער! אתה יודע את זה? האם כל בני עירך מכוערים כמוך?"‬
‫האיש חשב רגע וענה לו‪" :‬איני יודע מה להשיב לך‪ ,‬אולי כדאי שתשאל את האומן שיצר אותי! תשאל‬
‫אותו מדוע הוא יצר אדם כל כך מכוער"‪.‬‬
‫מיד הבין רבי אלעזר שהוא חטא חטא נורא‪.‬‬
‫הוא ירד מחמורו‪ ,‬השתטח על הארץ ובקש מחילה‪.‬‬
‫אמר לו האיש‪" :‬איני מוחל לך‪ ,‬עד שתלך לאומן שיצר אותי ותאמר לו את מה שאמרת לי – כמה מכוער‬
‫הדבר הזה שהוא יצר!"‬
‫רבי אלעזר המשיך אחריו עד שיגיע לעיר של האיש‪.‬‬
‫יצאו בני עירו לקראתו‪ ,‬והיו אנשי העיר אומרים לרבי אלעזר‪" ,‬שלום עליך רבי רבי‪ ,‬מורי מורי!"‬
‫אמר להם האיש‪ :‬למי אתם קורים רבי רבי?‬
‫ענו לו‪ :‬לזה שמטייל אחריך‪.‬‬
‫אז אמר להם‪ :‬אם זה רבי ‪ -‬אל ירבו כמותו בישראל!‬
‫שאלו אותו‪ :‬מפני מה?‬
‫ענה להם‪ :‬כך וכך עשה לי‪ .‬וסיפר להם כל מה שקרה‬
‫בקשו ממנו אנשי העיר‪ :‬אף על פי כן‪ ,‬מחול לו‪ ,‬שאדם גדול בתורה הוא‪.‬‬
‫אמר להם‪ :‬בשבילכם הריני מוחל לו‪ .‬ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן‪.‬‬
‫מיד נכנס רבי אלעזר בן רבי שמעון ודרש על פי מה שלמד מהסיפור הזה‪ :‬לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא‬
‫קשה כארז‪.‬‬
‫מבוסס על סיפור מהתלמוד הבבלי‪ ,‬מסכת תענית‪ ,‬דף כ' עמוד א'‬
‫מידע על המחבר ‪ /‬דמויות של הסיפור וכו'‪:‬‬
‫רבי אלעזר בן פדת‪ ,‬אמורא בדור השני והשלישי של אמוראי ארץ ישראל‪ ,‬הוא הנקרא בתלמוד בשם‬
‫הסתמי רבי אלעזר‪ .‬בצעירותו חי בבבל‪ ,‬שם למד אצל רב‪ .‬עלה לארץ ישראל‪ ,‬הוסמך שם וישב בוועד‬
‫סוד העיבור‪ .‬למד רבות אצל רבי יוחנן‪ ,‬עד שאמרו לרבי יוחנן "ר' אלעזר תלמידך יושב ודורש סתם והכל‬
‫יודעין כי שלך היא"‪ .‬היה מוסר שמועות (=ציטוטים הלכתיים) באופן סתמי‪ ,‬כלומר בלי לציין ששמע אותן‬
‫מרבי יוחנן‪ ,‬וריש לקיש גער בו על כך‪ .‬גם רבי יוחנן בעצמו כעס עליו בשל כך‪ .‬למד גם אצל רבי חנינא‬
‫בר חמא‪ ,‬והוא מביא בשמו את הכלל הנודע "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" (מסכת‬
‫מגילה‪ ,‬טו‪ ,‬א)‪ .‬גדלותו הייתה מפורסמת‪ ,‬והוא כונה "מרא דארעא דישראל" (בארמית‪ ,‬ופירושו‪ :‬האדון‬
‫של ארץ ישראל)‪ .‬היה נושא ונותן עם חכמי דורו בארץ ישראל ‪ -‬רבי אמי ורבי אסי‪ ,‬רבי זירא ועוד‪ .‬וכן‬
‫היה שולח איגרות לחכמי בבל של אותם ימים‪.‬‬
‫שאלות לדיון על הסיפור‪:‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫כיצד הרגיש האיש אחרי מה שאמר לו ברבי אלעזר?‬
‫האם אתם מרגישים שיש חוסר כבוד בסיפור? היכן? מדוע?‬
‫כיצד אפשר לקבל כל אדם כמות שהוא?‬
‫מה זה אומר‪ ,‬לקבל את כל מה שנברא?‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫איך אנחנו מתייחסים למישהו שהוא לא "מושלם"?‬
‫האם אנחנו חייבים לכבד ולקבל את כולם?‬
‫‪31‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫סיפורים ומקורות נוספים לקריאה‪ ,‬שימוש והעשרה‪:‬‬
‫‪ ‬מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי‪ ,‬אמר לו‪ :‬גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל‬
‫אחת‪ .‬דחפו באמת הבניין שבידו‪.‬‬
‫בא לפני הלל‪ ,‬גייריה‪ .‬אמר לו‪ :‬דעלך סני לחברך לא תעביד [מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך] ‪ -‬זו היא כל‬
‫התורה כולה‪ ,‬ואידך ‪ -‬פירושה הוא‪ ,‬זיל גמור [לך ולמד]‪.‬‬
‫תלמוד בבלי מסכת שבת דף לא עמוד א‬
‫‪ ‬וכך היה אומר רבי עקיבא‪...‬‬
‫רבי עקיבה אמר‪" :‬ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא י''ט‪ ,‬י''ח) זה כלל גדול בתורה‪ ,‬שלא תאמר‪ ,‬הואיל ונתבזיתי‬
‫יתבזה חברי‪ .‬אמר ר' תנחומא אם עשית כן‪ ,‬דע למי אתה מבזה‪ ,‬בדמות אלהים עשה אתו‪.‬‬
‫בראשית רבה (תיאודור‪-‬אלבק) פרשה כ''ד‬
‫‪ ‬אמרו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה עושה [עבודות] ומשתכר בטרפעיק [חצי דינר]‪ ,‬חציו היה נותן לשומר‬
‫בית המדרש‪ ,‬וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו‪ .‬פעם אחת לא מצא להשתכר‪ ,‬ולא הניחו שומר בית‬
‫המדרש להיכנס‪ .‬עלה ונתלה וישב על פי ארובה כדי שישמע דברי אלהים חיים מפי שמעיה ואבטליון‪ .‬אמרו‪:‬‬
‫אותו היום ערב שבת היה‪ ,‬ותקופת טבת הייתה‪ ,‬וירד עליו שלג מן השמים‪ .‬כשעלה עמוד השחר אמר לו‬
‫שמעיה לאבטליון‪ :‬אבטליון אחי! בכל יום הבית מאיר‪ ,‬והיום אפל‪ ,‬שמא יום המעונן הוא? הציצו עיניהן וראו‬
‫דמות אדם בארובה‪ ,‬עלו ומצאו עליו רום שלש אמות שלג‪ .‬פרקוהו‪ ,‬והרחיצוהו‪ ,‬וסיכוהו‪ ,‬והושיבוהו כנגד‬
‫המדורה‪ .‬אמרו‪ :‬ראוי זה לחלל עליו את השבת‪.‬‬
‫תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת יומא‪ ,‬ל''ה ע''ב‪.‬‬
‫‪ ‬רבי אליעזר אומר ‪:‬‬
‫יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך‪ ,‬ואל תהי נוח לכעוס‪.‬‬
‫ושוב יום אחד לפני מיתתך‪.‬‬
‫והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים‬
‫והוי זהיר בגחלתן שלא תיכווה‪.‬‬
‫‪ ‬רבי יהושע אומר ‪:‬‬
‫עין הרע‪ ,‬ויצר הרע‪ ,‬ושנאת הבריות‪,‬‬
‫מוציאין את האדם מן העולם ‪.‬‬
‫(פרקי אבות‪ ,‬פרק ב'‪ ,‬יא')‬
‫מידע על הדמויות בסיפורים‪:‬‬
‫רבי עקיבה‪ :‬רבי עקיבא בן יוסף ‪ -‬חי במאות הראשונה והשנייה לספירה‪ ,‬בן הדור השלישי של התנאים (חכמים‬
‫בתקופת המשנה) ‪ ,‬בתקופת מרד בר כוכבא‪ .‬בספרות הארצישראלית נקרא גם רבי עקיבה‪.‬‬
‫רבי עקיבא נהרג על קידוש ה' (הוא אחד מהעשרת הרוגי מלכות) בערב יום הכיפורים‪ ,‬בט' בתשרי‪ ,‬בערך בשנת‬
‫‪ 136‬לספירה‪ ,‬כשבעים שנה לאחר החורבן‪ ,‬הרומאים עינו אותו עד צאת נשמתו כעונש על שלימד תורה ברבים‪.‬‬
‫מסופר עליו כי היה רועה צאן ארבעים שנה‪ ,‬למד ארבעים שנה ופרנס את ישראל ארבעים שנה‪.‬‬
‫הלל‪ :‬הלל הזקן (המאה ה‪ 1-‬לפנה"ס) היה נשיא הסנהדרין האחרון בתקופת הזוגות‪ .‬בן זוגו העיקרי היה שמאי‬
‫הזקן‪ ,‬שהיה אב בית הדין באותה התקופה‪ ,‬והוא היה בר‪-‬הפלוגתא הקבוע שלו‪ .‬הלל הזקן נחשב במסורת‬
‫לצאצא של בית דוד מצד האם ומשבט בנימין מצד האב‪ .‬הוא נולד בבבל למשפחה נכבדה‪ ,‬ועלה לארץ ישראל‬
‫בגיל ‪ .41‬כנשיא הסנהדרין היה הלל מנהיג תקנות בעם‪ .‬הידועה שבהן היא תקנת הפרוזבול שנועדה לעקוף את‬
‫שמיטת הכספים הנהוגה בשנת השמיטה‪ .‬במשנה מסופר שהלל תקן תקנה זו כיוון ששמיטת החובות הביאה את‬
‫‪30‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫בעלי ההון להפסיק להלוות כספים‪ ,‬מחשש שכספם לא יוחזר כלל (מסכת שביעית פרק י‪ ,‬משנה ג)‪.‬‬
‫לאורך הדורות‪ ,‬מרבית חכמי ההלכה הלכו בשיטת בית הלל כיוון שהיו נוחים לבריות‪ ,‬כך התקבלה הקביעה‬
‫ש"הלכה כבית הלל"‪ .‬מקובל לייחס לבית הלל את הגוון המקל והרך של ההלכה‪ ,‬ולבית שמאי את הפן הקפדני‬
‫והמחמיר‪ ,‬וכך עולה גם מעיון בהלכות שבהם חלקו הבתים‪ .‬גם המסורות על דמויותיהם של הלל ושמאי‬
‫מתאימות לאבחנה זו‪ ,‬והסיפורים האישיים עליהם ממחישים את אופיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬מסכת עדויות מונה כ‪31-‬‬
‫הלכות‪ ,‬שבהן בית הלל החמיר ובית שמאי הקל‪.‬‬
‫שמאי‪ :‬שמאי הזקן (המאה ה‪ 1-‬לפנה"ס) היה אב בית הדין האחרון‪ ,‬ידוע בתור בר‪-‬פלוגתא של הלל הזקן‪ ,‬וכנגד‬
‫האסכולה של הלל ייסד את האסכולה שלו‪ ,‬אסכולת בית שמאי‪ ,‬אשר שלטה תקופה מסוימת בסנהדרין‪ ,‬אך לא‬
‫האריכה ימים אחרי המרד הגדול‪ .‬ככלל‪ ,‬שמאי הזקן היה קפדן ומחמיר יותר בהלכה מהלל‬
‫שמעיה ואבטליון‪ :‬שמעיה היה נשיא הסנהדרין בתקופת הזוגות‪ .‬היה חברו של אבטליון‪ ,‬שהיה אב בית הדין‪.‬‬
‫אחריהם באו הלל ושמאי‪ ,‬שחתמו את תקופת הזוגות‪ .‬שמעיה ואבטליון היו בנים למשפחת גרים‪ ,‬ולפי דברי‬
‫התלמוד הבבלי (גיטין נז ע"ב)‪ .‬פירוש שמו של אבטליון‪ :‬שמפני שהיה אבטליון אב בית דין נקרא בשם זה כי‬
‫טליא בארמי פירושו קטן‪ .‬כלומר‪ ,‬מקור השם הוא‪ :‬אב‪-‬טליון‪ ,‬כלומר‪ :‬אב‪(-‬ל)קטנים‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫חברים? כיצד?‬
‫מטרות‪:‬‬
‫אנחנו ממשיכים להתמקד באחריות שלנו כלפי חברינו‪ .‬פעולה זו תעלה בפני החניכים שאלות כגון‪ :‬מה‬
‫המשמעות של חברות עבורי? מה אני מוכן לעשות עבור החברים שלי? עד כמה אני מוכן לקחת‬
‫עליהם אחריות ולהקריב עבורם? איזה סוג של חבר אני ואיזה סוג של חבר אני שואף להיות?‬
‫מתודות לדוגמא‪:‬‬
‫‪ ‬נספר את הסיפור הבא‪:‬‬
‫היו היה פעם שני חברים‪ ,‬הם היו חברים ממש טובים‪.‬היו עושים הרבה דברים ביחד‪ ,‬מידי פעם‬
‫אהבו לצאת ביחד לטייל‪ .‬פעם אחד יצאו שני חברים האלו לטייל במדבר‪.‬‬
‫עברו דרך הרים של חול‪ ,‬של אבנים; ראו נופים מדהימים‪ .‬הם ממש נהנו‪.‬‬
‫אבל‪...‬פתאום הם שמו לב שהלכו לאיבוד!‬
‫לא ידעו מה לעשות‪ ,‬לא ידעו איפה הם או לאיזה כיוון ללכת!‬
‫אחד מהם ניחש לאיזה כיוון הכפר הכי קרוב‪...‬‬
‫אבל‪...‬‬
‫ביד אחד מהם היה רק מימיה אחד של מים עם מים‪ .‬אם היו שותים שניהם ‪,‬שניהם היו מתים מפני‬
‫שהמימייה קטנה והמים מעטים‪.‬‬
‫ואם שותה אחד מהם – הוא כן יצליח להגיע לכפר‪.‬‬
‫חלקו חכמינו לגבי מה לעשות‪:‬‬
‫בן פטורא אומר‪:‬‬
‫מוטב שישתו שניהם וימותו‪ ,‬ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו‪.‬‬
‫עד שבא רבי עקיבא ולימד‪' :‬וחי אחיך עמך' ‪ -‬חייך קודמים לחיי חבירך"‪.‬‬
‫מבוסס על הסיפור בבבא מציעא ס''ב‪ ,‬ע''א‬
‫הסיפור המקורי‪:‬‬
‫שנים שהיו מהלכין בדרך‪ ,‬וביד אחד מהן קיתון של מים‪ .‬אם שותין שניהם – מתים‪ ,‬ואם שותה אחד מהן‬
‫ מגיע לישוב‪.‬‬‫דרש בן פטורא‪ :‬מוטב שישתו שניהם וימותו‪ ,‬ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו‪.‬‬
‫עד שבא רבי עקיבא ולימד‪' :‬וחי אחיך עמך' ‪ -‬חייך קודמים לחיי חבירך"‪.‬‬
‫בבא מציעא ס''ב‪ ,‬ע''א‬
‫מידע על החכמים שבסיפור‪:‬‬
‫רבי עקיבא בן יוסף‪ :‬מגדולי התנאים ומגדולי חכמי ישראל בכל הדורות‪ .‬חי במאות הראשונה והשנייה‬
‫לספירה‪ .‬יש הרואים בו את מנהיגו הרוחני של מרד בר כוכבא‪ .‬נאמר עליו שהוא אחד מארבעה שמתו‬
‫בגיל מאה ועשרים שנה‪ .‬רבי עקיבא נהרג על קידוש ה' בערב יום הכיפורים‪ ,‬בט' בתשרי‪ ,‬בערך בשנת‬
‫‪ 136‬לספירה‪ ,‬כשבעים שנה לאחר החורבן‪.‬‬
‫בן פטורא‪ :‬לא ידוע הרבה עליו‪ ,‬היה כנראה תנא בשם "יהודה בן פטירי"‪ ,‬שקדם לרבי עקיבא‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫זרעים – שורשים‬
‫‪ ‬לשחק משחקים שונים בזוגות‪ .‬כמו תפסוני זוגות‪ ,‬תוספת שצריכים לרוץ שהרגליים קשורות‪ ,‬או‬
‫הידיים קשורות‪.‬‬
‫‪ ‬החבר האידאלי‪ :‬להביא בובה וצריכים לשים עליה את התכונות ה"אידיאליות" שמצפים‬
‫מחברים‪.‬‬
‫שאלות לדיון ‪:‬‬
‫‪ o‬מה זה חבר לפי דעתכם?‬
‫‪ o‬אלו תכונות חשוב לכם שיהיה בחבר שלכם?‬
‫‪ o‬האם פעם מצאתם את עצמכם בדילמה כלפי חבר טוב? (לספר משהו עליו‪ ,‬לא לספר משהו‬
‫עליו‪ ,‬להזמין לא להזמין וכו'‪ )...‬מה עשיתם? מדוע?‬
‫‪ o‬האם צריך לתת הכל למען חבר?‬
‫‪ o‬מה אתם הייתם מוכנים לתת למען חברים?‬
‫שאלות לדיון על הסיפור שלנו היום‪:‬‬
‫‪ o‬מי ששותה לבד נחשב לחבר טוב?‬
‫‪ o‬מדוע חושב כך רבי עקיבא ומדוע חושב כך בן פטורא?‬
‫‪ o‬מה אתם הייתם עושים?‬
‫נבטים – ניצנים‬
‫‪ ‬מחלקים את הקבוצה לשתיים כל אחד הולך על פי הדעה שהוא מתחבר‪ ,‬של רבי עקיבא רו של בן‬
‫פטורא‪ ,‬כל אחד מהקבוצות צריכה לשכנעה שהפתרון של החכם שלה הוא הכי טוב‪.‬‬
‫‪ ‬משחק סיטואציות שבו כל פעם עולים שני חניכים וצריכים "להציג" דילמה מסוימת והקהל מחליט‬
‫מה יותר נכון לעשות בדילמה הזו‪.‬‬
‫‪ ‬תולים משפטים שונים על חברות בחדר‪ ,‬החניכים עוברים ביניהם ולבסוף יש להם דף והם כותבים‬
‫לפי דעתם מה זה להיות חבר‪...‬‬
‫שאלות לדיון ‪:‬‬
‫‪ o‬מה זה חבר לפי דעתכם?‬
‫‪ o‬אלו תכונות חשוב לכם שיהיה בחבר שלכם?‬
‫‪ o‬האם פעם מצאתם את עצמכם בדילמה כלפי חבר טוב? (לספר משהו עליו‪ ,‬לא לספר משהו‬
‫עליו‪ ,‬להזמין לא להזמין וכו'‪ )...‬מה עשיתם? מדוע?‬
‫‪ o‬האם צריך לתת הכל למען חבר?‬
‫‪ o‬מה אתם הייתם מוכנים לתת למען חברים?‬
‫שאלות לדיון על הסיפור שלנו היום‪:‬‬
‫‪ o‬מה הדילמה של הסיפור?‬
‫‪ o‬אלו ערכים מתנגדים בסיפור?‬
‫‪ o‬מדוע חושב כך רבי עקיבא ומדוע חושב כך בן פטורא?‬
‫‪ o‬מה אתם הייתם מחליטים? מדוע?‬
‫‪ o‬מה היה יכול להיות לפי דעתכם סימן של חברות טובה בסיפור?‬
‫אמירים – צמרת‬
‫מתודות‪:‬‬
‫‪ ‬מחלקים את הקבוצה לשתיים כל אחד הולך על פי הדעה שהוא מתחבר‪ ,‬של רבי עקיבא רו של בן‬
‫פטורא‪ ,‬כל אחד מהקבוצות צריכה לשכנעה שהפתרון של החכם שלה הוא הכי טוב‪.‬‬
‫‪ ‬משחק סיטואציות שבו כל פעם עולים שני חניכים וצריכים "להציג" דילמה מסוימת והקהל מחליט‬
‫מה יותר נכון לעשות בדילמה הזו‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫‪ ‬תולים משפטים שונים על חברות בחדר‪ ,‬החניכים עוברים ביניהם ולבסוף יש להם דף והם כותבים‬
‫לפי דעתם מה זה להיות חבר‪...‬‬
‫‪ ‬רואים קטע מסרט שמראים חברים‪ ,‬שרואים אותם במצב רגיל ואז מול דילמה‪ ,‬מחלקים אחרי‬
‫הקטע את הקבוצה עם שאלות מנחות לדיון‪ .‬מסיימים במליאה‪.‬‬
‫שאלות לדיון ‪:‬‬
‫‪ o‬מה זה חבר לפי דעתכם?‬
‫‪ o‬אלו תכונות חשוב לכם שיהיה בחבר שלכם?‬
‫‪ o‬האם פעם מצאתם את עצמכם בדילמה כלפי חבר טוב? (לספר משהו עליו‪ ,‬לא לספר משהו‬
‫עליו‪ ,‬להזמין לא להזמין וכו'‪ )...‬מה עשיתם? מדוע?‬
‫‪ o‬האם צריך לתת הכל למען חבר?‬
‫‪ o‬מה אתם הייתם מוכנים לתת למען חברים?‬
‫‪ o‬מיהו חבר טוב?‬
‫שאלות לדיון על הסיפור שלנו היום‪:‬‬
‫‪ o‬מה הדילמה של הסיפור?‬
‫‪ o‬אלו ערכים מתנגדים בסיפור?‬
‫‪ o‬מדוע חושב כך רבי עקיבא ומדוע חושב כך בן פטורא?‬
‫‪ o‬מה אתם הייתם מחליטים? מדוע?‬
‫‪ o‬מה היה יכול להיות לפי דעתכם סימן של חברות טובה בסיפור?‬
‫סיכום ‪:‬‬
‫כיצד אני חבר? מה אני מצפה מחבר טוב?‬
‫כל אחד מאיתנו הוא שונה כחבר‪ ,‬יש לו ציפיות שונות מחברים‪ ,‬הכי חשוב זה להקשיב אחד לשני‪,‬‬
‫ולדעת לתת לחברים שלנו ולקבל מהם‪ .‬כדי להיות הבן אדם הכי טוב שאני יכול להיות על ידו‪.‬‬
‫לחברי עליי שלושה דברים‪:‬‬
‫שאשים עיני עליו שבא‪,‬‬
‫שארחיב לו מושיבי כשארצה לשבת‬
‫ושאאזין אליו כשהו מדבר‬
‫רבי שלמה אבן גבירול‬
‫רבי שלמה בן יהודה אִ בְּן ַגבִירֹול (‪ )1158 – 1101‬היה משורר ופילוסוף יהודי בתור הזהב של יהדות‬
‫ספרד‪.‬‬
‫שלמה אבן גבירול נולד ספרד‪ ,‬ונפטר בוולנסיה‪ .‬הוא כתב חיבור פילוסופי חשוב בשם מקור חיים‪.‬‬
‫רבי יוחנן בן זכאי אמר לתלמידיו‪ :‬צאו וראו איזו היא דרך טובה שידבק בה האדם‪ .‬רבי אליעזר אומר‪,‬‬
‫עין טובה; רבי יהושוע אומר‪ ,‬חבר טוב; רבי יוסי אומר‪ ,‬שכן טוב; רבי שמעון אומר‪ ,‬הרואה את הנולד;‬
‫רבי אלעזר אומר‪ ,‬לב טוב‪ .‬אמר להם‪ ,‬רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם‪ ,‬שבכלל דבריו‬
‫דבריכם‪ .‬חזר ואמר להם‪ ,‬צאו וראו איזו היא דרך רעה שיתרחק ממנה האדם‪ .‬רבי אליעזר אומר‪ ,‬עין‬
‫רעה; רבי יהושוע אומר‪ ,‬חבר רע; רבי יוסי אומר‪ ,‬שכן רע; רבי שמעון אומר‪ ,‬הלווה ואינו משלם‪--‬אחד‬
‫לווה מן האדם כלווה מן המקום ברוך הוא‪ ,‬שנאמר "לווה רשע‪ ,‬ולא ישלם; וצדיק‪ ,‬חונן ונותן" (תהילים‬
‫לז‪,‬כא); רבי אלעזר אומר‪ ,‬לב רע‪ .‬אמר להם‪ ,‬רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם‪ ,‬שבכלל‬
‫דבריו דבריכם‪.‬‬
‫משנה‪ ,‬מסכת אבות‪ ,‬פרק ב‪ ,‬משנה י''ב‬
‫‪36‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫סולידריות יהודית – מה האחריות שלנו לאחינו ואחיותינו מהתפוצות?‬
‫ראצינל הפעולה‪:‬‬
‫אחרי שעסקנו במעגלים שקרובים אלינו במובהק‪ -‬המשפחה‪ ,‬חברים‪ ,‬התנועה‪ -‬ננסה להבין עד כמה‬
‫רחוק ניתן להכיל את מושג ה"אחים" ונפגוש מעגל רחב מאוד‪ -‬העם היהודי‪ -‬שיש לנו כלפיו אחריות‬
‫מתוקף היותנו עם אחד‪ ,‬אתניות משותפת שיוצרת סולידריות שמחזיקה כבר אלפי שנים‪ .‬ננסה להבין‬
‫מה סוד תחושת הערבות הזו לאורך ההיסטוריה‪ ,‬כיצד משמרים אותה‪ ,‬מה ביטויי הסולידריות כיום‬
‫והאם בכלל אנחנו חשים כיום אחריות כלפי יהודים שלא חיים בישראל או אולי הם רחוקים מידי ושונים‬
‫מידי מאיתנו?‬
‫כיוונים לפעולה‪:‬‬
‫‪ .1‬איך מדינת ישראל תורמת ליהודים בעולם? שליחים‪ ,‬תכניות שונות בארץ ובחו''ל‪ ,‬חינוך ציוני‪.‬‬
‫‪ .0‬הבנה של ישראל בתור הלב של כל יהודי ברחבי העולם‪ ,‬ישראל כמרכז רוחני לכל העם היהודי‪.‬‬
‫‪ .3‬מה אנחנו מקבלים מיהודי התפוצות? תרומות כספיות‪ ,‬עזרה דיפלומטית‪ ,‬תמיכה דרך התיירות‪,‬‬
‫מתנדבים בישראל בתקופות קשות ובכלל‪.‬‬
‫‪ .4‬אתגרים שעוברים היהודים בחו''ל (אנטישמיות‪ ,‬התבוללות‪ ,‬וכו')‬
‫מתודות לדוגמא‪:‬‬
‫‪‬‬
‫לימוד מקורות‪:‬‬
‫‪" 1‬כל ישראל עֲ ֵרבִים זה לזה" (ספרא בחוקותיי‪ ,‬פרק ז'‪ ,‬ה')‬
‫‪ 0‬שכל ישראל נקראו נפש אחת‪ ...‬ואם חטא אחד מהם ‪ -‬כולם ערבים זה בזה‪ .‬למה הדבר‬
‫דומה? לבני אדם שהיו באים בספינה‪ ,‬נטל אחד מקדח והתחיל קודח תחתיו‪ .‬אמרו לו‪:‬‬
‫שוטה! אתה קודח תחתיך‪ ,‬והמים נכנסין וכולם אבודים!‬
‫תנא דבי אליהו רבה‪ ,‬פרשה יב‬
‫‪ 3‬על פי המקרא (ספר דברים ‪,‬פרק כ"ז ‪,‬ספר יהושע ‪,‬פרק ח') נצטוו בני ישראל בימי יהושע בן‬
‫נון לעמוד בהר גריזים והר עיבל עם כניסתם לארץ ‪,‬ולבצע טקס שבו התחייב העם לקיים‬
‫סדרת מצוות‪ .‬על פי חז"ל‪ ,‬התחייבות זו כללה אחריות של כל אחד גם על חטאי אחרים‪,‬‬
‫ומאותה שעה נחשב עם ישראל כגוף אחד‪ ,‬שעשוי להענש באופן קולקטיבי על חטאי‬
‫היחיד‪[4] .‬הדוגמה לכך בתלמוד היא חטאו של עכן בן כרמי ‪,‬שמעל בחרם שהטיל יהושע בן‬
‫נון על העיר יריחו ‪,‬וכתוצאה מכך נפלו חללים במלחמת העי ‪(.‬ספר יהושע ‪,‬פרק ז') מלבד‬
‫התוצאה הקשה‪ ,‬המקרא גם מציין את החטא בלשון מכלילה‪" :‬ו ַי ֹּאמֶ ר ה' אֶ ל י ְהֹושֻׁ עַ ‪...‬חָ טָ א‬
‫י ִשְּ ָראֵ ל וְגַם עָּ בְרּו אֶ ת ב ְִריתִ י אֲ שֶ ר ִצּוִיתִ י אֹותָּ ם וְגַם לָּקְ חּו מִ ן הַ חֵ ֶרם וְגַם ָּגנְבּו וְגַם כִחֲ שּו וְגַם שָּ מּו‬
‫ִב ְכלֵיהֶ ם‪ .‬ו ְֹלא יֻׁכְלּו ְבנֵי י ִשְ ָּראֵ ל לָּקּום ִל ְפנֵי אֹּיְבֵיהֶ ם‪...".‬‬
‫‪‬‬
‫משחק "השגריר"‪ -‬מתחלקים ל‪ 0-‬קבוצות‪ ,‬כל קבוצה מייצגת אחת מהקהילות היהודיות‬
‫הגדולות בעולם‪ -‬ישראל והתפוצות‪ .‬הקבוצות צריכות לנוע על פני לוח משחק גדול שבו‬
‫משובצים משימות שונות‪ -‬כאשר המשימות מעלות דילמות של ערבות הדדית בין היהודים‬
‫בישראל ובתפוצות‪ .‬דוגמאות למשימות‪:‬‬
‫‪ o‬בפריז חיללו בית קברות יהודי בכרזות אנטישמיות‪ ,‬כיצד על ישראל להגיב?‬
‫‪37‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫‪ o‬ארצות הברית שוקלת לקצץ ‪ 0‬מיליארד דולר בסיוע הכלכלי שלה לישראל‪ ,‬מה צריכה‬
‫הקהילה היהודית באמריקה לעשות?‬
‫‪ o‬רצוי לערב גם סוגיות שברוח נוע"ם ממש כגון – בישראל עצרו רבות קונסרבטיביות‬
‫שרצו להתפלל בכותל ולרוא בספר תורה בעזרת הנשים‪ .‬כיצד צריכה הקהילה בארה"ב‬
‫להגיב?‬
‫‪ o‬או‪ -‬מדד ההתבוללות באמריקה התפרסם וגילו שיש מעל ‪ 51%‬של יהודים‬
‫שמתבוללים‪ .‬מה יכולה ישראל לעשות בכדי לסייע בצמצום התופעה?‬
‫הקבוצות צריכות לנסח דרך פעולה על מנת להתקדם על הלוח‪ ,‬המשימות ימחישו את הסוגיות‬
‫המבטאות את הקשר בין יהודים בארץ ובחו"ל‪,‬‬
‫להכין "מתנה" ממדינת ישראל לקהילה בחו"ל‪( .‬לתאם מראש)‪ ,‬אפשר גם לשלוח שאלות כיצד‬
‫הם חיים‪ ,‬וכו' ואז שישלחו בחזרה את התשובות‪...‬‬
‫ג'ינגל לישראל‬
‫הצגה של ישראלי פוגש יהודי שחי בחו"ל‪ ,‬בדגש על סטריאוטיפים ופערי תרבות‪.‬‬
‫הכנה סרט הכרות בשביל חניכי נוע"ם במדינה אחרת‪...‬שבו מספרים להם כיצד אנו חיים‪,‬‬
‫ושואלים אותם גם שאלות לגבי החיים בארצם‪.‬‬
‫נותנים לחניכים מקומות שיש בהם קהילות מסורתיות ‪ /‬יהודים בעולם וצריכים למקד אותם‬
‫במפה – אפשר לעשות תחרות ומי שיותר יצליח למקד אותם נכון במפה מנצח‪...‬‬
‫הצגה של שני יהודים ממקומות שונים העולם‪ -‬ואיך הם רואים את ישראל‬
‫ששליחונים‪ /‬שליחים של נוע"ם שיצאו לקהילות שונות בעולם יספרו על חוויות שלהם‬
‫יצירת קשר עם חניכי נוע"ם מאותה שכבת גיל בארצות שונות‬
‫שאלות לדיון‪:‬‬
‫‪ o‬האם אתם מכירים יהודים בחו"ל?‬
‫‪ o‬האם מעניין אתכם מה שקורה עם יהודים בעולם? האם צריך לעניין אותנו? מדוע?‬
‫‪ o‬האם ישראל חשובה למישהו שגר בחו"ל?‬
‫‪ o‬מה האחריות שלנו בתור ישראלים עבור יהודים שגרים בחו"ל?‬
‫‪ o‬איך אנחנו‪ ,‬בתור ישראלים‪ ,‬יכולים לעזור ליהודים שלא חיים פה?‬
‫‪ o‬למה יש יהודים שחיים מחוץ לישראל? האם זה לגיטימי?‬
‫‪ o‬האם יש לנו מקום בחיים של יהודים שחיים מחוץ למדינת ישראל?‬
‫‪ o‬איך ישראל עוזרת לקהילות יהודיות ברחבי העולם?‬
‫‪ o‬איך הקהילות האלו משפיעות על החיים שלנו בישראל?‬
‫‪ o‬למה שיהודי מחו"ל ירצה לבוא לעזור לישראל בזמן מצוקה?‬
‫‪ o‬הייתם עושים אותו דבר עם היה יהודי במצוקה באיזה מקום בעולם? מדוע?‬
‫‪ o‬מה אתם הייתם רוצים להראות ליהודים מחו''ל על ישראל‪ ,‬ועל החיים שלכם?‬
‫מקורות נוספים לקריאה והעשרה‪:‬‬
‫שליחים של הסוכנות היהודית מספרים‪:‬‬
‫‪/http://www.jewishagency.org/JewishAgency/Hebrew/Israel/Shlichut/Stories‬‬
‫הקשר הסיני‪ -‬יהודי בהונג‪ -‬קונג‪:‬‬
‫‪http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3349144,00.html‬‬
‫סיפורו של יהודי בזימבאובווה‪:‬‬
‫‪http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3767021,00.html‬‬
‫‪38‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫פעולה בנושא פדיון שבויים – אחריות ל"אחים"‪ -‬בכל מחיר???‬
‫ראציונל הפעולה‪:‬‬
‫פעולה זו מעלה את השאלה עד כמה רחוק אנחנו צריכים להיות מחוייבים ל"אחים" שלנו‪ ,‬ומציבה את‬
‫שאלת הגבול לאחריות זו דרך התייחסות למקרה מבחן של פדיון שבויים‪ :‬האם צריך לפדות שבוי בכל‬
‫מחיר‪ ,‬גם אם הוא מופקע וכרוך בהתנגשות עם ערכים מוסריים אחרים שלנו כחברה? יש לציין בפני‬
‫החניכים שזהו רק מקרה אחד לדוגמא‪ ,‬וכי שאלת האחריות והמחויבות למעגלי ה"אחים" שלנו רבות‬
‫וסבוכות‪ ,‬וכדאי להעלות עוד כמה מקרים שכאלה בפעולה‪.‬‬
‫דגשים למדריכים‪:‬‬
‫בבואנו אל הנושא ראוי לעשות חלוקה של מערכת השיקולים העומדת לנגד עיננו בחרנו כאן בחלוקה‬
‫מסוימת אך ברור שחלוקות אחרות גם הן אפשריות‪.‬‬
‫החלוקה הינה בין השיקולים‪:‬‬
‫א‪ .‬לתת מענה מדיני לבעיית פדיון שבויים כלומר החזרת השבוי במשא ומתן מדיני (כדוגמת‬
‫עיסקת ג'יבריל)‪.‬‬
‫ב‪ .‬השיקולים לתת מענה צבאי (באם זה אפשרי)‪ ,‬כלומר שחרור החטוף‪/‬ים בפעולה צבאית (דוגמת‬
‫מבצע אנטבה ונסיון השחרור של נחשון וקסמן)‪.‬‬
‫כל השיקולים הם שיקולים הנובעים ממניעים מוסריים כאלו או אחרים‪.‬‬
‫השיקולים למענה מדיני בבעיית פדיון שבויים‪:‬‬
‫‪ .1‬אי הענות לקריאת השובים עלול להכניס את השבוי לסכנת חיים‪.‬‬
‫‪ .0‬אם לא נשחרר את החטוף המוטיבציה בקרב אזרחי המדינה וחיילי צה"ל תרד‪.‬‬
‫‪ .3‬מענה צבאי עלול לסכן חיים של חיילי צה"ל‪ ,‬ובפתרון מדיני הסכנה פחותה‪.‬‬
‫‪ .4‬באיזו זכות יש לנו להחזיק אנשים חפים מפשע?(פסיקת בג"ץ בנוגע לשחרור‬
‫האסירים הבטחוניים מלבנון)‬
‫‪ .5‬בפעולה צבאית אנו מסכנים את חיי השבוי‪.‬‬
‫השיקולים לתת מענה צבאי לבעיית פדיון שבויים‪:‬‬
‫‪ .1‬יצירת תקדים ‪ -‬אם נכנס למשא ומתן ימשיכו ניסיונות החטיפה‪.‬‬
‫‪ .0‬אי שחרור מחבלים עם "דם על הידיים" – שלא יבואו על עונשם‪.‬‬
‫‪ .3‬אי שחרור אנשים עם פוטנציאל לרצח (דוגמת דיראני)‪.‬‬
‫‪ .4‬שחרור בפעולה צבאית יעלה את המוטיבציה בקרב אזרחי המדינה וחיילי צה"ל‪.‬‬
‫רצוי לעשות את הקישור למקרים שמוכרים יותר לחניכים שלנו‪ ,‬דוגמת גלעד שליט‪ ,‬ולהוסיף כתבות‬
‫ומאמרי דעה בעד ונגד עסקת השבויים שהתבצעה לשחרורו (חיפוש זריז באינטרנט יעלה מאמרים‬
‫רבים כאלו)‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫מתודות לפעולה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫צפייה בסרט מבצע אנטבה (אפשרי גם להשתמש במורשת קרב ולא בסרט ‪ -‬מצורף נספח)‬
‫לעצור את הסרט בשלב של קבלת ההחלטות בדרגים המדיניים‪ .‬לחלק לחניכים את המקורות‬
‫הבאים ולערוך דיון עם החניכים בצמוד למקורות תוך שימת דגש על סבלם של החטופים‬
‫ובהתאם למערכת השיקולים הכללים המשך הצפייה בסרט ודיון סיכום בסוף הסרט‪.‬‬
‫להקריא את סיפור את סיפור חטיפתו של נחשון וקסמן (מצורף נספח)נעצור בשלב שלפני‬
‫קבלת ההחלטות לפרוץ לבית ‪ -‬שימת דגש על חיילי סיירת מטכ"ל ועל הסיכון אותו הם צריכים‬
‫לשלם‪ .‬ניתן לעשות משחק תפקידים בין ‪ 3‬חניכים על העמדות למה שווה להסתכן ולמה לא‬
‫בתוך צוותו של ניר פורז שמתכוננים לפריצה סיכום תוך השארת הדילמה אצל החניכים‪ .‬לחלק‬
‫לחניכים תוך כדי הדיון את המקורות המצורפים‪.‬‬
‫דיבייט ‪ /‬מתודה שלמשפט‪ /‬דיון מונחה בו עולים טענות בעד ונגד פדיון שבויים בעבור מחיר כבד‬
‫ולא פרופורציונאלי (לדוגמא שחרור אלף מחבלים‪ ,‬בינהם גם רוצחים עם דם על הידיים)‪ -‬האם‬
‫במחיר כזה שווה לשחרר שבוים או לא? מתודה שתאפשר את הויכוח הזה‪ :‬מכינים שמיניות‬
‫בריסטול ועליהם הערכים הבאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫אי הענות לקריאת השובים עלול להכניס השבוי לסכנת חיים ‪.‬‬
‫אם לא נשחרר החטוף המוטיבציה בקרב אזרחי המדינה וחיילי צה"ל‬
‫ירד‪.‬‬
‫שחרור שבויים בדרך צבאית עלול לסכן חיים של חיילי צה"ל‪.‬‬
‫באיזו זכות יש לנו להחזיק אנשים חפים מפשע ‪ -‬תמורת משא ומתן‬
‫אפשרי בעתיד?‬
‫בפעולה צבאית אנו מסכנים את חיי השבוי‪.‬‬
‫אם נכנס למשא ומתן ינסו לחטוף עוד‪.‬‬
‫שחרור מחבלים עם "דם על הידיים" – שלא יבואו על עונשם תמורת‬
‫שחרור שבויים‪.‬‬
‫השובים צריכים לבוא על דינם ‪ -‬ולכן אסור לנהל עימם משא ומתן‪.‬‬
‫לחלק את הקבוצה לזוגות‪ ,‬כל זוג מקבל ערך ומנהל עליו דיון במשך ‪ 5‬דקות‪ .‬ניתן להעביר את‬
‫הערכים בין הזוגות או לעמת בינם לבין זוג נוסף שיש לו טענה הפוכה‪ ,‬שיתווכחו בינהם‪.‬‬
‫אופציה נוספת‪ :‬להניח את כל הטענות על הרצפה‪ ,‬כל חניך‪/‬ה בוחרים את זו שהם הכי מזדהים‬
‫איתה‪ .‬לאחר מכן מתחלקים ל‪ 0-‬קבוצות ובונים טענות לדיבייט‪ ,‬אותו מנהלים בהמשך הפעולה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש לשלב לימוד של המקורות הבאים בדיון בכדי להראות שהדילמה קיימת גם במקורות‬
‫היהודיים ולא רק במרחב הפוליטי בישראל‪ ,‬לעשות את החיבור ליהדות‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫מקורות לפעולה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מקורות שתומכים בפדיון שבויים בכל מחיר‪:‬‬
‫"ת"ר‪ :‬מעשה ברבי יהושע בן חנניה שהלך לכרך גדול שברומי‪ ,‬אמרו לו‪ :‬תינוק אחד יש בבית האסורים‪,‬‬
‫יפה עיניים וטוב רואי וקווצותיו‪ :‬סדורות לו תלתלים‪ .‬הלך ועמד על פתח בית האסורים‪ ,‬אמר‪+ :‬ישעיהו‬
‫מב' ‪ +‬מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים? ענה אותו תינוק ואמר‪ :‬הלא ה' זו חטאנו לו ולא אבו‬
‫בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו‪ .‬אמר‪ :‬מובטחני בו שמורה הוראה בישראל‪ ,‬העבודה! שאיני זז מכאן עד‬
‫שאפדנו בכל ממון שפוסקין עליו‪ .‬אמרו‪ :‬לא זז משם עד שפדאו בממון הרבה‪ ,‬ולא היו ימים מועטין עד‬
‫שהורה הוראה בישראל‪ .‬ומנו? רבי ישמעאל בן אלישע‪".‬‬
‫(תלמוד בבלי מסכת גיטין דף נח עמוד א)‬
‫הסיפור הנ"ל ממחיש את חשיבות מצוות פדיון שבויים ואף את שכר המצווה שזכה עם ישראל בזכות‬
‫קיום מצוות פדיון שבויים‪.‬‬
‫"פדיון שבוים מצוה רבה היא‪ .‬אמר ליה רבא לרבה בר מרי‪ :‬מנא הא מילתא דאמור רבנן דפדיון שבוים‬
‫מצוה רבה היא? א"ל‪ ,‬דכתיב‪+ :‬ירמיהו טו‪ +‬והיה כי יאמרו אליך אנה נצא ואמרת אליהם כה אמר ה'‬
‫אשר למות למות ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי‪ ,‬ואמר רבי יוחנן‪ :‬כל המאוחר‬
‫בפסוק זה קשה מחבירו‪ .‬חרב קשה ממות ‪ -‬אי בעית אימא‪ :‬קרא‪ ,‬ואי בעית אימא‪ :‬סברא; אי בעית‬
‫אימא סברא‪ ,‬האי קא מינוול והאי לא קא מינוול; ואבע"א קרא ‪+‬תהלים קט"ז‪ +‬יקר בעיני ה' המותה‬
‫לחסידיו‪ .‬רעב קשה מחרב ‪ -‬איבעית אימא סברא‪ ,‬האי קא מצטער והאי לא קא מצטער; איבעית אימא‬
‫קרא‪+ ,‬איכה ד'‪ +‬טובים היו חללי חרב מחללי רעב‪ .‬שבי‪[ ,‬קשה מכולם] דכולהו איתנהו ביה‪( .‬שכולם‬
‫ישנו בו)"‬
‫(תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף ח עמוד ב)‬
‫מקור זה מדגיש את הקושי בשבי שבסוף מהלך הגמרא השבי הוא הקשה מכולם! חרב קשה ממוות‪,‬‬
‫רעב קשה מחרב‪ ,‬ושבי קשה מכולם כלומר השבי הוא קשה ונורא ועלינו לפדות את השבויים‪.‬‬
‫"פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים ולכסותן‪ ,‬ואין לך מצוה גדולה כפדיון שבויים שהשבוי הרי הוא‬
‫בכלל הרעבים והצמאים והערומים ועומד בסכנת נפשות‪ ,‬והמעלים עיניו מפדיונו הרי זה עובר על לא‬
‫תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך ועל לא תעמוד על דם רעך ועל לא ירדנו בפרך לעיניך‪ ,‬ובטל מצות‬
‫פתח תפתח את ידך לו‪ ,‬ומצות וחי אחיך עמך‪ ,‬ואהבת לרעך כמוך‪ ,‬והצל לקוחים למות והרבה דברים‬
‫כאלו‪ ,‬ואין לך מצווה רבה כפדיון שבויים‪".‬‬
‫(רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק ח הלכה י)‬
‫‪41‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫‪‬‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫מקורות שטוענים שאין לשחרר שבויים בכל מחיר‪:‬‬
‫"אין פודין את השבויים ביתר על דמיהן מפני תקון העולם‪ ,‬שלא יהיו האויבים רודפין אחריהם‬
‫לשבותם‪ ,‬ואין מבריחין את השבויים מפני תקון העולם שלא יהיו האויבים מכבידין עליהן את העול‬
‫ומרבים בשמירתן‪".‬‬
‫( רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק ח הלכה יב)‬
‫הרמב"ם בהלכה י"ב מסייג את הלכה י'‪ .‬אין פודין את השבויים יתר על דמיהם‪.‬‬
‫נחזור חזרה בגלגלי ההיסטוריה לתקופת האמוראים ונעבור ללימוד של מקור ‪ 0‬מדף המקורות‪:‬‬
‫מתני'‪ .‬אין פודין את השבויין יתר על כדי דמיהן‪ ,‬מפני תיקון העולם; ואין מבריחין את השבויין‪ ,‬מפני‬
‫תיקון העולם; רשב"ג אומר‪ :‬מפני תקנת השבויין‪.‬‬
‫גמ'‪ .‬איבעיא להו‪ :‬האי מפני תיקון העולם ‪ -‬משום דוחקא דצבורא הוא‪ ,‬או דילמא משום דלא לגרבו‬
‫ולייתו טפי? (או שמא יחטפו ויביאו שבויים יותר?) ת"ש‪ :‬דלוי בר דרגא (שם של איש) פרקא לברתיה‬
‫(פדה את ביתו) בתליסר (‪ )13‬אלפי דינרי זהב‪ .‬אמר אביי‪ :‬ומאן לימא לן דברצון חכמים עבד? דילמא‬
‫שלא ברצון חכמים עבד‪.‬‬
‫ואין מבריחין את השבויין‪ ,‬מפני תיקון העולם; רשב"ג אומר‪ :‬מפני תקנת שבויין‪ .‬מאי בינייהו? איכא‬
‫בינייהו‪ ,‬דליכא אלא חד‪.‬‬
‫(תלמוד בבלי מסכת גיטין דף מה עמוד א)‬
‫מה זה יתר על דמיהן – האם יש מחיר לכל חייל? מי מחליט מהו מחיר דמיהן? האם במקרים כאלו על‬
‫צמרת המדינה לחשוב מה יכול לקרות אילו המבצע יכשל – ואז זה יהיה יותר על מכדי דמיהן אן עליהם‬
‫לחשוב על הצלחת המבצע (ע"ע אנטבה)‪.‬‬
‫נסו לחשוב על השיקולים המוסריים העומדים מאחורי השיקולים המבצעיים‪.‬‬
‫למה מקביל "משום דלא לגרבו ולייתו טפי? (שמא יחטפו ויביאו שבויים יותר?) – זוהי טענה טקטית‬
‫שאנו משתמשים בה היום באומרנו שאין מנהלים משא ומתן עם מחבלים ע"מ שלא ישתלמו להם‬
‫מעשיהם‪.‬‬
‫"ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת‪":‬‬
‫(במדבר פרק לה פסוק לא)‬
‫אסור לאדם לפשע בפשע שדינו מוות "לקנות" את שחרורו‪ .‬החוטא מוכרח לבוא על עונשו‪.‬‬
‫לאחר הלימוד שנעשה נראה כי המתח שבין תיקון העולם לרצון לעזור לפרט שסובל בשבי עומד באותו‬
‫המתח בה ניצבת החברה המודרנית במאה ה – ‪ 01‬בנוגע לשאלה המוסרית שבמחיר של פדיון שבויים‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫סיפור הקרב‪ :‬מבצע "אנטבה"‬
‫תכנון ראשוני‪:‬‬
‫מיד עם קבלת הידיעה על חטיפת המטוס (ביום א' ‪ 07‬ביוני) הוחל במעקב אחר תנועותיו‪.‬‬
‫ביום ג'‪ 09 ,‬ביוני‪ ,‬אחה"צ העביר הרמטכ"ל דאז‪ ,‬רא"ל מרדכי גור‪ ,‬שנמצא בדרכו לישיבת ממשלה‪,‬‬
‫הוראה לאג"מ לבחון אפשרות פעולה צבאית לשחרור החטופים ולהכין כח לביצוע הפעולה‪.‬‬
‫הוקם צוות חשיבה‬
‫במקביל לעבודת המטה הכללי החול הכנות אף בחיל האוויר ונבדקו נתונים שונים כגון‪ :‬יכולת מטוסי‬
‫התובלה של חייל האוויר להגיע לאנטבה‪ ,‬יכולת הנשיאה שלהם‪ ,‬נתיבי טיסה אפשריים‪ ,‬בעיות תדלוק‬
‫וכו'‪.‬‬
‫בד בבד החלה קהילית המודיעין לאסוף חומר רלוונטי לצורך התכנון‪.‬‬
‫כבר בשלב הראשוני של התכנון עלו מספר בעיות יסוד שיש לפותרן כדי לגבש תכנית אפשרית‪:‬‬
‫מודיעין ‪ :‬כל תכנון חייב היה להתבסס על מידע אמין ככל האפשר של מקום הפעולה (שדה‬
‫התעופה של אנטבה וסביבתו)‪ ,‬מיקום החוטפים והחטופים‪ ,‬מיקום החיילים האוגנדים‪,‬‬
‫סידורי השמירה על החטופים וכו'‪.‬‬
‫תדלוק ‪ :‬המרחק הקצר ביותר האפשרי בין אנטבה וישראל הוא למעלה מ ‪ 3111‬ק"מ‪ ,‬דבר זה יצר‬
‫בעיה ביכולת של המטוסים לעבוד את כל המרחק‪ ,‬שכן המטוסים היו צריכים תדלוק‬
‫נוסף באמצע‪ ,‬לנושא זה נמצא פתרון רק כשהוברר כי ניתן יהיה לתדלק את המטוסים‬
‫בנירוביי‪ ,‬בירת קניה‪ ,‬שכנתה של אוגנדה‪.‬‬
‫ריכוז הכח והכנתו לפעולה‪:‬‬
‫לאחר אישור התוכנית ביום ה'‪ 1 ,‬ביולי‪ ,‬בשעה ‪ 00:11‬לערך‪ ,‬הוצאה פקודה לריכוז הכוחות היוצאים‬
‫לפעולה‪ ,‬נקבעו שלושה צוותי קרב רגליים‪ ,‬צוות מיחידת חי"ר מובחרת‪ ,‬צוות מחטיבת גולני וצוות‬
‫מחטיבת הצנחנים‪ .‬מפקדי שלושת היחידות נפגשות עם הקצח"ר וקיבלו ממנו את משימותיהם‪.‬‬
‫כח א' ‪ -‬יחידת חי"ר מובחרת בפיקודו של סא"ל יהונתן נתניהו‪ ,‬הוא יוני ז"ל‪.‬‬
‫המשימה‪ :‬השתלטות על הטרמינל הישן הריגת המחבלים ושחרור החטופים‪.‬‬
‫כח ב' ‪ -‬צנחנים בפיקוד אל"מ מתן וילנאי‪.‬‬
‫המשימה‪ :‬השתלטות על הטרמינל החדש‪.‬‬
‫כח ג' ‪ -‬גולני בפיקוד אל"מ אורי שגיא‪.‬‬
‫המשימה‪ :‬סיוע ופינוי החטופים‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫בזמן בו החל כח המשימה הרגלי מתרכז במחנה במרכז הארץ‪ ,‬נערכו הכנות אף במגזרים חיוניים‬
‫אחרים לביצוע משימה מעין זו‪:‬‬
‫מודיעין – איסוף מידע לגבי השטח‪ ,‬החטופים‪ ,‬מיקום ועוד‪.‬‬
‫קשר – ארגון הקשר בין הכוחות עצמם‪ ,‬ובין הכוחות והארץ‪.‬‬
‫חיל הרפואה – ארגון ליווי רפואי הולם למבצע‪ ,‬בהנחה שכנראה יהיו הרבה נפגעים‪.‬‬
‫תרגול התכנית ע"י הכוחות השונים והמפקדות נמשכו בסוף השבוע‪ .‬בערבו של יום ו'‪ 0 ,‬ביולי‪ ,‬בוצע‬
‫בשדה תעופה באופיר התרגיל המכריע‪ :‬מטוס תובלה "הרקולס" נחת בשדה התעופה בתנאים דומים‬
‫(למעשה קשים יותר) לאלה של אנטבה‪ .‬בסיומה של פעולה זו השתכנע הרמטכ"ל‪ ,‬שנטל חלק פעיל‬
‫בתרגיל‪ ,‬כי הנחיתה אפשרית‪ .‬הרמטכ"ל הצטרף גם לתרגילים האחרים‪ ,‬כשבסופם השתכנע שהפעולה‬
‫טובה‪ ,‬מתואמת היטב ואפשרית – ואישר אותה‪.‬‬
‫כעת ממתינים לאישור הממשלה‪.‬‬
‫בדרך לפעולה‬
‫ביום שבת‪ 3 ,‬ביולי‪ ,‬בשעה ‪ 11:31‬התקיים תדרוך למפקדים ולטייסים וסוכמו נושאים שונים שחייבו‬
‫תיאום הדוק‪.‬בשעה ‪ 13:01‬המריא הכח הפושט בארבע מטוסי תובלה לבסיס חה"א‪ ,‬אופיר‪ ,‬בדרום סיני‬
‫שם רוכזו כל הכוחות היוצאים לפעולה ותודלקו מחדש‪ .‬המטוסים טסו בנתיבים שונים‪ ,‬בגובה נמוך‬
‫ובדממה אלחוט‪.‬בשעה ‪ 15:31‬הגיע האישור המדיני (אישור הממשלה) למבצע‪ ,‬כעבור ‪ 14‬דקות המריא‬
‫המטוס האחרון עם כח הפשיטה‪ ,‬לאנטבה‪.‬‬
‫הטיסה הארוכה ליעד (‪ 3111‬ק"מ) התבצעה ללא תקלות כל שהן‪ ,‬הודות לתכנון המוקדם והמדוקדק‪,‬‬
‫שהביא בחשבון סיכונים אפשריים‪ .‬בשעה ‪ 03:11‬נחת המטוס הראשון והמשיך לנסוע על המסלול‪ .‬תוך‬
‫כדי תנועה קפצו ממנו הלוחמים מחטיבת הצנחנים שתפקידם היה לסמן את מסלול התעופה ולהשתלט‬
‫על מגדל הפיקוח בטרמינל החדש‪.‬‬
‫כשעצר המטוס ירד ממנו הכח בפיקודו של יוני‪ ,‬שנועד לשמש כח פריצה לשחרור החטופים‪.‬‬
‫עם נחיתת המטוס הראשון התירו הלוחמים את כלי הרכב עליהם היו צריכים לנוע‪ .‬כלי רכב אלה היו‬
‫"מרצדס" שחורה (כמו זו של אידי אמין – כדי שהשומרים יחשבו שזה הוא המגיע) ושני ג'יפי "לנדרובר"‬
‫שנועדו לנוע משני צדדיה כמעין כח ליווי טכסי‪.‬‬
‫תוך שניות ספורות פרץ הכח לשחרור החטופים מהרכבים החוצה לכיוון הטרמינל כאשר הם הורגים‬
‫מחבלים וחוטפים‪.‬‬
‫זיהוי המחבלים היה קל שכן המחבלים עמדו והחטופים שכבו על הרצפה‪ .‬תוך כדי פריצה קרא אחד‬
‫הלוחמים בעברית ובאנגלית‪ ,‬לחטופים לשכב ולא לזוז‪ .‬חרף הקריאה נפגעו ‪ 9‬חטופים‪.‬‬
‫שישה נפצעו ושלושה נהרגו‪ :‬אחד מאש מחבלים ושניים מאש כוחותינו‪.‬‬
‫בעקבות פריצת כח החוד של יוני לטיהור היעד ופינוי החטופים למטוסים‪.‬‬
‫תוך כדי טיהור נתקלו החיילים בשני מחבלים נוספים והרגו אותם‪ .‬כך בתוך דקות אחדות הושלם טיהורו‬
‫של שטח הטרמינל‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫תוכנית שנתית תשע"ד‬
‫אחריות מא' ועד ת'‬
‫בתוך הטרמינל הצליחו החיילים לחסל את כל המחבלים ששמרו על החטופים‪ ,‬ניתן היה לעבור לשלב‬
‫הבא במבצע‪ :‬פינוי החטופים למטוסים‪.‬‬
‫פינוי החטופים‪:‬‬
‫מיד לאחר חיסול המחבלים נפנו הלוחמים לטיפול בחטופים‪ ,‬הללו צייתו במהלך הפריצה להנחיה‬
‫שהופנתה אליהם ושכבו ללא תנועה על הארץ‪ .‬כך ניצלו מפגיעה אפשרית במהלך חילופי היריות‪.‬‬
‫עם תום הקרב הקצר נחבשו הפצועם והוחל בהוצאת החטופים לכיוון המטוס שנועד לפנותם‪.‬‬
‫תוך כדי פינוי החטופים נפתחה אש ממגדל הפיקוח לכיוון האנשים‪ .‬מאחד הנגמשים השיבו אש‬
‫והשתיקו את המגדל‪.‬‬
‫צוות מיוחד עסק בהכוונתם של החטופים והכנסתם למטוס‪ .‬במקום היה גם צוות רפואי שקלט את‬
‫הפצועים והחל לטפל בהם‪ .‬ליתר בטחון בוצעה סריקה נוספת בשטח הטרמינל כדי לוודא שלא נותר אף‬
‫בן ערובה מאחור‪ .‬לאחר הבדיקה עלו למטוס שני הצוותים שהיו למטה כלי הרכב הועלו למטוס שפנה‬
‫לעבר המסלול והמריא לנירוביי בירת קניה‪.‬‬
‫‪45‬‬