פעולה - Betar Wingate | Home

‫חוברת הדרכה לקראת‬
‫העלייה לתל חי‬
‫תוכן העניינים‬
‫הקדמה ‪ ...............................................................‬עמ' ‪3‬‬
‫שמשונים‪ -‬שכבה צעירה‪ ........................................‬עמ' ‪4‬‬
‫פעולה ‪ -1‬איפה זה תל חי? ‪ .....................................‬עמ' ‪5‬‬
‫פעולה ‪ -2‬סיפור תל חי ‪ ..........................................‬עמ' ‪8‬‬
‫פעולה ‪ -3‬לחיות את סיפור תל חי מחדש‪ .................‬עמ' ‪10‬‬
‫חשמונאים‪ -‬שכבת ביניים‪ .....................................‬עמ' ‪12‬‬
‫פעולה ‪ -1‬אצבע הגליל ותל חי‪ ................................‬עמ' ‪13‬‬
‫פעולה ‪ -2‬סיפור תל חי‪ ..........................................‬עמ' ‪20‬‬
‫פעולה ‪ -3‬החיים בתל חי ‪ ......................................‬עמ' ‪28‬‬
‫פעולה ‪ -4‬גבורה‪ ...................................................‬עמ' ‪30‬‬
‫בני אצ"ל‪ -‬שכבה בוגרת ‪ ......................................‬עמ' ‪36‬‬
‫פעולה ‪ -1‬למה דווקא תל חי ‪ .................................‬עמ' ‪37‬‬
‫פעולה ‪ -2‬הויכוח על תל חי ‪ ...................................‬עמ' ‪40‬‬
‫פעולה ‪ -3‬הקרב על תל חי ‪.....................................‬עמ' ‪43‬‬
‫פעולה ‪ -4‬צריך גלגל‪..‬אני גלגל ‪...............................‬עמ' ‪45‬‬
‫פעילויות נוספות‪ .................................................‬עמ' ‪49‬‬
‫בדרך לתל חי‪ -‬הפעלות אוטובוס‪ ............................‬עמ' ‪50‬‬
‫תפזורת תל חי ‪ ....................................................‬עמ' ‪53‬‬
‫האריה השואג‪ -‬הסבר מדריך לקבוצה בתל חי ‪ ........‬עמ' ‪54‬‬
‫נספחים‪ ..............................................................‬עמ' ‪57‬‬
‫‪-2-‬‬
‫הקדמה‬
‫תנועת בית"ר נקראת על שמו של יוסף תרומפלדור‪ ,‬גיבור תל חי אשר היווה עבור‬
‫ז'בוטינסקי‪ -‬ראש בית"ר‪ ,‬את דמותו של החלוץ‪ -‬אדם המוכן לכל למען העם והארץ‪.‬‬
‫לפיכך עצם השם בית"ר מסמל לנו את כיוונה האידולוגי של התנועה‪ -‬הנכונות‬
‫להקרבה עצמית מרצון למען שמירה וחיזוק של עם ישראל במולדתו‪.‬‬
‫כיום דומה כי הערכים שמסמל תרומפלדור ושאר גיבורי תל חי כגון חלוציות‬
‫והגשמה‪ ,‬ארץ ישראל‪ ,‬גבורה וציונות חולפים מעל ראשנו‪ .‬למעשה אין פליאה‬
‫ממשית בכך‪ ,‬לא ניתן לקרוא לאלו נושאים בעלי רייטינג גבוה‪ ,‬אך לטווח הארוך‪,‬‬
‫ההחלטות ‪ ,‬שיתקבלו לגביהם‪ ,‬ישפיעו על אופי המדינה ואורח החיים של כל אחד‬
‫מאתנו‪.‬‬
‫כתנועה אנו עולים מידי שנה לתל חי בי"א באדר על מנת להמשיך ולספר את‬
‫סיפורם של גיבורי תל חי‪ ,‬ולהמשיך ולחנך לערכים של אהבת הארץ נתינה וחלוציות‬
‫שמאפיינים יום זה‪.‬‬
‫לפיכך בחוברת שלפניך מוצעים רעיונות לפעילויות החושפות את החניך לסיפור תל‬
‫חי‪ ,‬לגליל‪ ,‬לתרופלדור ולמושג הגבורה‪ ,‬על מנת שיום י"א באדר‪ ,‬יום העלייה לתל‬
‫חי יהווה את שיאו של התהליך החינוכי‪.‬‬
‫בהצלחה‪,‬‬
‫מחלקת הדרכה‬
‫‪-3-‬‬
‫שמשונים‬
‫‪-4-‬‬
‫פעולה ‪ -1‬איפה זה תל חי‬
‫מטרות‪:‬‬
‫החניך יכיר את מפת ישראל ‪ ,‬מקומות נבחרים וגבולות‪.‬‬
‫החניך יכיר את אזור הגליל העליון ומאפייניו‪.‬‬
‫החניך יכיר את מיקום תל חי בישראל‬
‫ציוד‪:‬‬
‫* מפת ארץ ישראל בגודל של חדר )אפשר לצייר על מספר בריסטולים מחוברים(‬
‫שמספר מקומות נבחרים מסומנים בה )ירושלים‪ ,‬אילת‪ ,‬ב"ש‪ ,‬חיפה(‪.‬‬
‫* צילום‪/‬ציור של פסל האריה השואג )נספח(‬
‫* אביזרים הקשורים למקומות בארץ )סוללה‪ ,‬מלחייה‪ ,‬משקפת של צוללן‪ ,‬טוש‪/‬חוט‬
‫זהב ‪ ,‬קוביית קרח‪ ,‬בקבוק מים מינרלים (‬
‫פתיחה‪:‬‬
‫‪ .1‬הצגת מפת ישראל וגבולותיה לחניכים‬
‫‪ .2‬משחק "ים‪-‬יבשה" על מפת ישראל שבחדר‪ -‬אך במקום ים‪ -‬יבשה בנושא‬
‫גבולות‪ -‬המדריך קורא בשם מדינה שכנה לישראל או ישראל עצמה ועל‬
‫החניכים לקפוץ לשם תוך מספר שניות‪ .‬חניך שמתבלבל יוצא מהמשחק‪.‬‬
‫מנצח מי שנשאר אחרון‪.‬‬
‫גוף הפעולה‪:‬‬
‫‪ .1‬מחלקים לחניכים תמונות‪ /‬אביזרים המתקשרים למקומות בארץ ועליהם‬
‫למקם אותם על המפה )אפשר לעשות כתחרות כל פעם בין שני חניכים‬
‫שמראים להם אביזר ועליהם לעמוד ראשונים על המיקום הנכון במפה‪.‬‬
‫לאחר שמצאו את המקום על החניך )בעזרת המדריך( לספר מה יודע על עליו‬
‫לדוגמה‪:‬‬
‫מלחייה‪ -‬ים המלח‪ -‬המקום הנמוך ביותר בישראל ובעולם‪.‬‬
‫משקפת של צוללן‪ -‬אילת – צלילה בים האדום‬
‫טוש זהב‪ -‬ירושלים של זהב‪ ,‬בירת ישראל‪.‬‬
‫‪-5-‬‬
‫קובית קרח‪ -‬חרמון‪ -‬ההר הגבוה בישראל‬
‫סוללה‪ -‬תל אביב‪ -‬העיר ללא הפסקה‬
‫בקבוק מים מינרלים‪ -‬עין גדי‪/‬גולן או פשוט הכנרת כמקור המים העקרי של‬
‫המדינה‪.‬‬
‫פתק עם הספרה ‪ -7‬באר שבע‪ -‬בירת הנגב‬
‫נסיים את המשחק עם שני מקומות שמקשרים אותנו לסיפור תל חי‪:‬‬
‫פתק עם הספרה ‪ -8‬קרית שמונה הקרויה על שם ‪ 8‬שנהרגו בתל חי‪.‬‬
‫אריה שואג‪ -‬תל חי‬
‫‪ .2‬מסבירים לחניכים בקצרה על תל חי וקרית שמונה ומספרים ששניהם‬
‫סמוכים אחד לשני ונמצאים באזור הנקרא גליל ‪ .‬מסרטטים על המפה את‬
‫גבולות הגליל ) גבולותיו של הגליל הם עמק יזרעאל ועמק בית שאן בדרום ‪,‬‬
‫בקעת הירדן ‪,‬הכנרת ועמק החולה במזרח‪ ,‬חוף הים התיכון ועמק זבולון‬
‫במערב‪ ,‬ולבנון בצפון(‪ .‬שואלים את החניכים מה הם מאפייני הגליל הידועים‬
‫להם משלימים לחניכים את הידע )לדוגמה‪ :‬הגליל מאופיין בהרים גבוהים‬
‫בעיקר בגליל העליון שהגבוה בינהם הוא מירון בגליל התחתון ההרים‬
‫נמוכים יחסית‪ ,‬אזור ירוק עם כמות משקעים )גשמים( גבוהה יחסית‪,‬‬
‫מקורות מים רבים נחלים‪ ,‬כנרת (‪.‬‬
‫‪ .3‬מתאימים פתקים עם שמות ישובים למיקומם במפה )צפת‪ ,‬ראש פינה‪ ,‬קרית‬
‫שמונה‪ ,‬מטולה‪ ,‬מירון‪ ,‬כרמיאל‪ ,‬כפר גלעדי ועוד(‬
‫סיכום‪:‬‬
‫מספרים לחניכים על העלייה המסורתית לתל חי ועל כך שאת סיפור המקום והקרב‬
‫נכיר בפעולה הבאה‪.‬‬
‫‪-6-‬‬
‫נספח‪ -‬תמונה של פסל האריה השואג‬
‫‪-7-‬‬
‫פעולה ‪ -2‬סיפור תל חי‬
‫מטרות‪:‬‬
‫החניכים יערכו היכרות עם סיפור הקרב על תל‪-‬חי‪ ,‬יבינו את סיפור הגבורה ויזדהו‬
‫עם הגיבור תרומפלדור ואנשי היישוב‪.‬‬
‫החניכים יקשרו בין סיפור תל‪-‬חי לבין תנועת בית"ר‪.‬‬
‫ציוד‪:‬‬
‫ניירות טואלט רטובים‪ ,‬נייר עיתון‪ ,‬טושים‪ ,‬מפת א"י‪.‬‬
‫גוף הפעולה ‪:‬‬
‫החניכים נכנסים למעו"ז כשעל הקיר נייר עיתון ועליו המילים "תל‪-‬חי"‪ .‬משחקים‬
‫איתם משחק אסוציאציות‪ ,‬ורואים מה צמד המילים הזה אומר להם )יש לזכור‬
‫שיתכן והחניכים לא מכירים את סיפור תל‪-‬חי(‪.‬‬
‫כותבים את האסוציאציות על הנייר‪.‬‬
‫מתחילים לספר לחניכים את סיפור תל‪-‬חי בקצרה‪ ,‬תוך תשומת לב למספר דגשים‪:‬‬
‫צורת הסיפור חייבת להיות מעניינת‪ .‬לשים דגש על תיאורים או על רגשות‪ ,‬וכך‬
‫לסחוף את החניכים אל תוך הסיפור‪ .‬לתאר את המצב הקשה‪ ,‬כמות הנשק הדלה‪,‬‬
‫הפחדים‪ ,‬הקשיים וכו'‪ .‬חובה לתאר בדרמטיות‪ ,‬וליצור אווירה מתאימה‪.‬‬
‫רצוי לשלב הפעלות קלות בזמן הסיפור‪ :‬לתת לחניכים למצוא את תל‪-‬חי על המפה‬
‫כשמתחילים את הסיפור‪ ,‬לתת לחניכים לחשב לפני כמה זמן זה תר"פ )‪ (1920‬וכו'‪.‬‬
‫בזמן הסיפור יש להעמיד את החניכים בפני דילמות שעמדו בפני המתיישבים‪:‬‬
‫לשאול כל חניך מה הוא היה עושה אילו הוא היה תרומפלדור‪ ,‬והמון ערבי היה‬
‫מתאסף סביב היישוב‪ ,‬איך היה פועל ומה היה מחליט‪.‬‬
‫‪-8-‬‬
‫כשמגיעים לחלק בסיפור שבו המנהיגים הערבים מורשים להיכנס אל תוך החצר‬
‫ועולים לקומה השנייה‪ ,‬יש לעצור את הסיפור‪ ,‬ולצאת החוצה לסימולציה של הקרב‪.‬‬
‫מהלך הקרב‪:‬‬
‫מחלקים את החניכים לשתי קבוצות לא שוות‪ ,‬האחת קטנה )המתיישבים( והאחת‬
‫גדולה )הפורעים הערבים(‪ .‬נותנים לקבוצה הקטנה איזור להגן עליו )המעו"ז‪ ,‬חלקה‬
‫ליד המעו"ז‪ ,‬וכו'(‪ ,‬כשהקבוצה הגדולה צריכה "לכבוש" אותו‪ .‬ה"תחמושת" היא‬
‫ניירות רטובים וכל מי שנפגע יוצא מהמשחק‪ .‬יש לדאוג שקבוצת הערבים תקבל‬
‫יותר "תחמושת"‪ ,‬כדי להמחיש את היחס מעטים מול רבים‪.‬‬
‫אפשר לחלופין‪ ,‬עבור קבוצות גדולות יותר‪ ,‬לשחק "הדגל" כשכל מי שנתפס יוצא‬
‫החוצה‪.‬‬
‫בסופו של המשחק אמורה הקבוצה הגדולה לנצח‪ .‬מסיימים את הכיף וחוזרים אל‬
‫המעו"ז‪.‬‬
‫ממשיכים את הסיפור‪ ,‬ומתארים את הקרב הקשה שהתרחש ואת פציעתו של‬
‫תרומפלדור תוך נסיונו לסגור את השער הראשי‪ .‬לבסוף מספרים על ההחלטה לסגת‬
‫לכפר גלעדי‪.‬‬
‫את הסיפור מסיימים במותו של תרומפלדור‪ ,‬ובמילותיו האחרונות "טוב למות בעד‬
‫ארצנו"‪.‬‬
‫עורכים דיון קצרצר בין החניכים )אם הם צעירים מדי אין צורך בדיון‪ ,‬ניתן‬
‫להסתפק בהסבר( על משמעות המשפט שאמר תרומפלדור‪ ,‬ועל דעתו של כל אחד‬
‫ואחד מהם על המשפט‪.‬‬
‫‪-9-‬‬
‫פעולה ‪– 3‬לחיות את סיפור תל חי מחדש‬
‫מטרה‪:‬‬
‫החיכים יכירו את סיפור תל חי‬
‫ציוד‪:‬‬
‫מפות ומסלולים מסומנים‪ ,‬דפי מידע‪ ,‬לא לשכוח להחביא אותם‪ ,‬דף שאלות למדריך‬
‫)נספח ‪ ,( 1‬בריסטול או בד‪ ,‬טושים‪ ,‬גואש‪ ,‬סלוטייפ‪/‬מהדק‪.‬‬
‫פתיחה‪:‬‬
‫חלוקה לשתי קבוצות כל קבוצה מקבלת מפה של אזור המעוז )אפשר גם להיפגש‬
‫בכל מקום אחר(‪ .‬במפה מסומן מסלול‪ ,‬שבסופו מחכה לקבוצה "אוצר"‪ .‬הקבוצות‬
‫מתחרות ביניהן‪ -‬מי תגיע ראשונה למטמון שלה‪.‬‬
‫האוצר‪ -‬קופסה או תיבה שהמדריך החביא מבעוד מועד ובהן הדפים המצולמים של‬
‫סיפור תל‪ -‬חי )ראה נספחים בסוף החוברת(‬
‫גוף הפעולה‪:‬‬
‫מספרים לחניכים שהם קבוצה של יהודים‪ ,‬וקבוצה של ערבים‪.‬‬
‫כל קבוצה מקבלת בריסטול‪/‬בד‪ ,‬טושים‪ ,‬גואש‪ ,‬וכו'‪ ,‬ועליה להכין לעצמה דגל‪ .‬את‬
‫הדגל מחברים למקל‪.‬‬
‫כעת משחקים "הדגל"‪ :‬כל קבוצה מניפה את הדגל שלה במקום בו בחרה )רצוי‬
‫שיהיה במקומות מרוחקים כמו על שתי גבעות בתוך פרדס וכו'( מטרת כל קבוצה‪-‬‬
‫לקחת קודם את הדגל של הקבוצה השניה‪ ,‬ולהגן על הדגל שלה‪ .‬מותר להציב‬
‫שומרים מסביב לדגל בשטח שהוגדר מראש‪ .‬אפשר לשחק יותר מפעם אחת‪ .‬רצוי‬
‫מאוד לדאוג לפרס )סמלי( לקבוצה המנצחת‪.‬‬
‫כעת משחקים פעם נוספת בצורה שונה‪ :‬כל קבוצה שולחת נציג שיעמוד ליד הדגל‬
‫שלה )הפעם הדגלים צריכים להיות קרובים יותר זה לזה‪ (.‬המדריך שואל שאלה‪,‬‬
‫בכל פעם קבוצה אחרת‪ .‬אם הקבוצה ענתה נכון על השאלות )נספח ‪ ,(1‬לנציגה מותר‬
‫להתקדם צעד אחד לעבר הדגל של הקבוצה היריבה‪ ,‬מותר לקבוצה להיעזר בדפים‬
‫שקיבל קודם‪.‬‬
‫‪- 10 -‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫הקבוצה משחקת משחק תפקידים של סיפור תל‪ -‬חי בעזרת הרקע שניתן לה‪,‬‬
‫ולאחר שעשו חלוקת דמויות ביניהם‪:‬‬
‫תרומפלדור‪ ,‬כאמל אפנדי‪ ,‬שניאורזון‪ ,‬הפורעים הערבים‪ ,‬המגנים היהודים‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫נספח ‪ -1‬שאלות על תל חי למשחק הדגל‬
‫‪ .1‬באיזה חבל ארץ ממוקמת תל חי )גליל עליון(‬
‫‪ .2‬מתי התחולל הקרב על תל חי )תר"פ ‪(1920 ,‬‬
‫‪ .3‬מתי נהרג תרומפלדור )י"א באדר תר"פ(‬
‫‪ .4‬מה שמותהם של ‪ 4‬הישובים שהיו באותה תקופה בגליל העליון )תל חי‬
‫‪,‬חמרה‪ ,‬כפר גלעדי ומטולה(‬
‫‪ .5‬עיר בצפון הנקראת על שם הרוגי תל חי )קרית שמונה(‬
‫‪ .6‬נגד מי לחמו מגיני תל חי ביום י"א אדר )מתכלים ערבים(‬
‫‪ .7‬באיזו תואנה ביקשו הפורעים הערבים להכנס לחצר תל חי )חיפוש מרגלים‬
‫צרפתים(‬
‫‪ .8‬מה שמו של הרופא שהגיע לצפון כדי לעזור למתיישבים )ד"ר גרי(‬
‫‪ .9‬על שם מי קרויה תנועת הנוער בית"ר?‬
‫‪ .10‬מה מילותיו האחרונות של תרומפלדור" )אין דבר‪ ,‬טוב למות בעד ארצנו(‬
‫‪ .11‬היכן איבד תרומפלדור את ידו? )במלחמת רוסיה יפן(‬
‫‪ .12‬מה שמו של ראש הפורעים הערבים שנכנסו לתל חי )כאמל אפנדי(‬
‫‪ .13‬מה הדמות של הפסל שהוקם לזכר מגיני תל חי? )אריה שואג(‬
‫‪ .14‬מה שמו של ההסכם שחילק את שטחי האימפריה העותומנית בין צרפתית‬
‫לבריטים? )סייקס‪ -‬פיקו(‬
‫‪ .15‬על ידי מי נקנו אדמות רבות בגליל )הברון רוטשילד(‬
‫‪- 11 -‬‬
‫חשמונאים‬
‫‪- 12 -‬‬
‫פעולה ‪ – 1‬אצבע הגליל ותל חי‬
‫מטרות‪:‬‬
‫החניך יכיר את אזור אצבע הגליל במפה‪.‬‬
‫החניך ייזכר בסיפור תל חי‪.‬‬
‫ציוד‪:‬‬
‫מפה עם חידות ציורים של ישובים בגליל‬
‫לוח ‪ 9‬בריבוע‬
‫סמלים ללוח‬
‫דפי שאלות ותשובות‪.‬‬
‫פתיחה‪:‬‬
‫בכדי להיכנס לאווירה נחלק לכל חניך מפה ובה יישובים בגליל‪ ,‬כל חניך ינסה לפתור‬
‫ולגלות את ‪ 13‬הישובים המצוירים במפה‪ .‬המדריך יעבור עם החניכים על התשובות‬
‫והמפה )בערך ‪ 15‬דקות(‪.‬‬
‫גוף הפעולה‪:‬‬
‫משחק ‪ 9‬בריבוע‪ ,‬נחלק את הקבוצה לקבוצה ‪ X‬ולקבוצה ‪ 0‬אפשרי להשתמש גם‬
‫בסימונים אחרים ‪ .‬לכל קבוצה נכין ‪ 5-6‬סמלים מכל סוג‪.‬‬
‫המדריך ישאל שאלות פתיחה וקבוצה שתענה נכונה תהיה הראשונה שתבחר מקום‬
‫ותישאל שאלה‪ .‬המדריך מציג שתי תשובות אלטרנטיביות על הקבוצה לבחור‬
‫בנכונה מבין השתיים ‪ ,‬צדקה‪ -‬תקבל את סימנה באותה משבצת בלוח ותבחר‬
‫משבצת אחרת‪.‬‬
‫טעתה‪ -‬התור עובר לקבוצה השנייה ועליה לבחור משבצת אחרת ולהתחיל שוב‪.‬‬
‫המשחק מסתיים כאשר נוצר רצף של אחד הסמלים על גבי הלוח‪ -‬לאורך לרוחב או‬
‫באלכסון )כמו איקס‪-‬מיקס‪-‬דריקס(‬
‫* הצעה‪ :‬אם ישנם מספר משתתפים רבים‪ -‬ניקח ‪ 9‬משתתפים והם יהוו את צוות‬
‫השואלים ויסתדרו ב‪ 3‬שורות שוות‪ .‬כאשר כל משתתף מייצג משבצת )ואז אין צורך‬
‫‪- 13 -‬‬
‫בלוח( ואת שאר המשתתפים נחלק לשתי קבוצות‪ .‬כל קבוצה בתורה תבחר אחד‬
‫מחברי הצוות והוא יציג בפניה את השאלה ואת שתי התשובות האלטרנטיביות‬
‫וידביק על חזהו מדבקה עם הסימן המזהה של הקבוצה שענתה נכון‪ .‬נותנים בידי‬
‫תשעת חברי הצוות עותק מן השאלות והתשובות והן תיקראנה בסדר רץ )כ‪35-‬‬
‫דקות(‪.‬‬
‫‪- 14 -‬‬
‫‪5‬‬
‫‪12‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪2‬‬
‫•‬
‫‪7‬‬
‫‪9‬‬
‫נספחים לפעולה ‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫•‬
‫‪8‬‬
‫‪10‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪11‬‬
‫‪- 15 -‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪+‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪.7‬‬
‫מ‪+‬‬
‫כ=ק‬
‫‪+‬ה‬
‫‪.8‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪+‬ה‬
‫‪+‬ית‬
‫י=ו‬
‫‪.3‬‬
‫‪+‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪+‬ה‬
‫‪-‬ס‬
‫ה=ת‬
‫‪.10‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪-‬ק‬
‫‪ +‬יאל‬
‫‪+‬‬
‫‪.12‬‬
‫כ‪+‬‬
‫‪- 16 -‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫תשובות מפה אילמת‪:‬‬
‫‪ 1‬קרית שמונה ‪ .2‬תל חי ‪ .3‬מטולה ‪ .4‬ראש הנקרה ‪ .5‬צפת‬
‫‪ .6‬ראש פינה ‪ .7‬מנרה ‪ .8‬חצור הגלילית ‪ .9‬איילת השחר ‪ 10‬מעלות‬
‫‪ .11‬כרמיאל ‪ .12‬כפר יובל‬
‫שאלות‪:‬‬
‫תרומפלדור עלה בשנת‪:‬‬
‫)א( ‪) 1912‬ב( ‪ 1882‬לארץ ישראל ‪.‬‬
‫בהגיעו לארץ תחנתו הראשונה הייתה‬
‫)א( תל חי )ב( דגניה‪.‬‬
‫ב‪ 1912‬עלה עם הקבוצה אל‬
‫)א( מגדל שבגליל התחתון ) ב( חניתה‪.‬‬
‫תרומפלדור ישב בשבי‬
‫)א( ביפן )ב( בסוריה‪.‬‬
‫גירושו של תרומפלדור מארץ ישראל התבצע ע"י‬
‫)א( התורכים )ב( האנגלים‪.‬‬
‫תרומפלדור גורש מא"י אל‬
‫)א( מצריים )ב( קפריסין‪.‬‬
‫תרומפלדור איבד את ידו השמאלית‬
‫‪- 17 -‬‬
‫)א( בהגנה על תל חי )ב( בקרב על פורט ארתור‪.‬‬
‫תרומפלדור קיבל את דרגת הקצונה לאחר‬
‫)א(שהקים את הגדוד העברי הלוחם ב( שחזר מהשבי היפני‪.‬‬
‫תרומפלדור נולד בשנת‬
‫)א( ‪) 1845‬ב( ‪. 1880‬‬
‫תאריך מותו של תרומפלדור‬
‫)א( י באדר תר"ף )ב( י"א באדר תר"פ‪.‬‬
‫הגדוד שהקים תרומפלדור נקרא‬
‫)א( גדוד הספינות )ב( נהגי הפרדות‪.‬‬
‫תרומפלדור נהרג‬
‫)א( בקרב בחצר תל חי )ב( בשדות העמק‪.‬‬
‫הכינוי של תרומפלדור‬
‫א( הגיבור הגידם )ב( קצין וחלוץ‪.‬‬
‫תרומפלדור לחם עם‬
‫)א( חיים וייצמן )ב( ז'בוטינסקי להקמת הגדוד העברי הלוחם‪.‬‬
‫מי נקבע באותה תקופה כשליט באזור אצבע הגליל‬
‫)א( הערבים )ב( הצרפתים‪.‬‬
‫איזה יישוב קרוב נקרא כיום על שם מגיני תל חי‬
‫)א( קריית שמונה )ב( משגב עם ‪.‬‬
‫‪- 18 -‬‬
‫חמארה הוא‬
‫)א( שם של יישוב בגליל שנפל בתקופת ההגנה על תל חי )ב( סוג של אדמה‬
‫שמתיישבי תל חי הביאו ליישוב לצורך שיפור החקלאות‪.‬‬
‫י"א באדר הוא התאריך שבו‬
‫)א( נפלה תל חי )ב( עלו מקימי תל חי לנקודה ‪.‬‬
‫האריה השואג הוקם‬
‫)א( כאנדרטה לזכר גבורת מגיני תל חי )ב( כהנצחה ליהודי האמריקני אריה לייב‬
‫שתרם מכספו לחצר תל חי‪.‬‬
‫על מי נאמר במקור ‪ ":‬באחת ידו עושה במלאכה ואחת מחזקת את השלח"‬
‫)א( יוסף תרומפלדור )ב( על מקימי חומת ירושלים בימי נחמיה‪.‬‬
‫‪- 19 -‬‬
‫פעולה ‪ – 2‬סיפור תל חי‬
‫מטרה‪:‬‬
‫החניכים יכירו את סיפור תל חי ואת חשיבות ההגנה על תל חי‪.‬‬
‫פתיחה‪:‬‬
‫המדריך מספר לחניכים בקצרה על המצב בתל חי )נספח א' לפעולה( ומכניס את‬
‫החניכים לאווירה‪ .‬לאחר מכן הוא מחלק את הקבוצה ל‪ 2-‬קבוצות שיתחרו ביניהם‪.‬‬
‫גוף‪:‬‬
‫המדריך מפזר על הרצפה ידיעות על המצב בתל חי‪ ,‬כתבות שונות בהן מרוכז מידע‬
‫על יוסף תרומפלדור‪ ,‬תל חי‪ ,‬קרב תל חי וכד' )נספח ב' לפעולה(‪ .‬הוא שואל את‬
‫החניכים כל פעם שאלה )נספח ג' לפעולה( שהתשובה עליה מצויה באחד מן‬
‫הקטעים‪ .‬הקבוצה שצדקה ראשונה מקבלת נקודה )אפשר במקום נקודה אבן‪,‬‬
‫מסטיק או כל דבר אחר‪ .(...‬הקבוצה המנצחת היא זו שזכתה בהכי הרבה נקודות(‪.‬‬
‫המדריך כל פעם תולה על איזה קיר שאלה ואת התשובה לכך ומסביר בכמה מילים‪.‬‬
‫סיום‪:‬‬
‫איקס מיקס דריקס אנושי‪)-‬או סתם איקס עיגול(‪ .‬המדריך מסמן בסלוטייפ לוח של‬
‫תשעה ריבועים שיוצרים לוח של איקס‪-‬עיגול‪) .‬אנחנו מניחים שהחניכים זוכרים‬
‫משהו מההסבר של המדריך ומהכתבות(‪ .‬המטרה שלהם היא ליצור רצף בשורה‪,‬‬
‫טור או אלכסון‪ .‬כל קבוצה תבחר ריבוע עליו היא רוצה "להמר"‪ -‬עליו היא מקבלת‬
‫שאלה )נספח ד' לפעולה(‪ .‬במידה וענתה נכון היא מקבלת את הריבוע‪ .‬במידה והיא‬
‫לא ענתה נכון‪ -‬הריבוע עובר לקבוצה השנייה‪ .‬במידה ואין הכרעה‪ -‬מנסים שוב‪.‬‬
‫‪- 20 -‬‬
‫נספחים לפעולה‬
‫נספח א' – מצבה של תל חי‬
‫השנה ‪ , 1920‬מלחמת העולם הראשונה הסתיימה ושרידי האימפריה התורכית‬
‫חולקו בין בריטניה לצרפת במסגרת הסכמי סייקס פיקו‪ .‬לפי ההסכם היה הגליל‬
‫העליון שייך לשלטון צרפת )בעוד שאר הארץ לבריטניה(‪.‬‬
‫תל חי היא "חצר" ובתוכה בית‪ ,‬הנמצאת בגליל העליון סמוך לכפר גלעדי‪ .‬אדמות‬
‫האזור ניקנו ע"י הברון רוטשילד ב‪ 1893-‬ונמסרו לעיבוד לאיכרים ממטולה ב‪.1910-‬‬
‫בשנת ‪ 1918‬אנשי "השומר" ו"הרועה" התיישבו בחצר הישנה‪ ,‬שנקראה בערבית‬
‫טלחה‪ ,‬ומכאן שמה העברי תל‪-‬חי‪.‬‬
‫תל‪ -‬חי כמו מטולה‪ ,‬חמרה וכפר גלעדי נכללו בתחום השלטון הצרפתי אך הערבים‬
‫שרצו להכליל תחום זה תחת השלטון הערבי בדמשק‪ ,‬פנו לפעולות איבה נגד‬
‫הצרפתים‪ ,‬נגד הנוצרים באזור‪ ,‬ובמהרה גם נגד שלושת הישובים העבריים‬
‫המבודדים‪.‬‬
‫האיכרים המעטים במטולה וחמרה נטשו את מושבתם‪ .‬אנשי כפר גלעדי ותל‪-‬חי‬
‫החליטו להתגונן‪ .‬ככל שגבר המתח‪ ,‬גדלה שחיקת האנשים והתחזקו התביעות‬
‫לתגבורת‪.‬‬
‫בארץ ניטש ויכוח‪ ,‬האם להגיש עזרה וכיצד‪ .‬המתנגדים‪ ,‬שהבולט בהם היה‬
‫ז'בוטינסקי‪ ,‬טענו כי אין סיכוי צבאי ולכן עדיף לפנותם כדי להציל את האנשים‪.‬‬
‫אנשי מפלגת הפועלים סברו שאסור לעזוב יישובים‪ ,‬וכך אכן הוחלט‪ .‬אלא שגיוס‬
‫הכספים והאנשים ובעיקר העברתם צפונה‪ ,‬נתקלו בקשיים עצומים‪.‬‬
‫ב‪ 9 -‬בפברואר נודע מפי ידיד בחלסה)כפר ערבי גדול‪ ,‬כיום קרית שמונה( ‪ ,‬כי הצבא‬
‫השריפי החליט לכבוש את היישובים‪ .‬הויכוח בשאלת העמידה גבר‪ ,‬שוב אין מדובר‬
‫בהתנפלות שודדים‪ ,‬אלא בסכנת התקפה של צבא סדיר‪ .‬כמחצית מאנשי תל חי עזבו‬
‫את המקום‪ ,‬בין העוזבים‪ ,‬גם הרופא היחיד בצפון‪ .‬תגבורות דלילות הגיעו ואיפשרו‬
‫להחליף חלק מהאנשים‪.‬‬
‫‪- 21 -‬‬
‫בליל ה‪ 25-‬בפברואר‪ ,‬עלה יוסף טרומפלדור עם לוחמים אחדים למטולה ותפס אותה‬
‫מחדש‪ .‬בהתקפות הערבים‪ ,‬שהיו משולהבים למעשי הרג ושוד נהרגו שני חברי תל‪-‬‬
‫חי‪ .‬כמו כן נשרפה חמארה‪ ,‬נקודת ישוב קטנה וחדשה שהוקמה באוקטובר ‪.1919‬‬
‫קומץ המגינים הסתגר בחצר תל‪-‬חי והדף את ניסיונות ההתקפה‪ .‬ב‪ 28-‬בפברואר‬
‫הגיעה תגבורת גדולה שמנתה ‪ 45‬איש‪ ,‬ביניהם גם המנתח ד"ר גרי‪ ,‬שהיה רופא‬
‫בגדוד העברי‪ .‬הם התחלקו בין שלושת היישובים‪.‬‬
‫נספח ב' – מידע על תל חי לפיזור החדר‬
‫הרקע‬
‫בסתיו תר"פ נקלעו ארבעת היישובים העבריים שבצפון עמק החולה למצב הרה‬
‫פורענות ‪.‬הצבא הבריטי ששלט כאן‪ ,‬מאז גמר המלחמה‪ ,‬פינה את האזור בתוקף‬
‫הסכם עם הצרפתים‪ .‬בדמשק שלט האמיר פייסל בתמיכת הבריטים‪ .‬פייסל נישא‬
‫על גלי התנועה הלאומית הערבית והכריז על מרד בצרפתים‪.‬‬
‫במלחמה בין הצרפתים והנוצרים המרונים‪ ,‬לבין צבא השריף והבדואים‪ ,‬נמצאו‬
‫הנקודות היהודיות בין הפטיש לסדן ‪.‬בנוסף לכך ריחף החשש שאם יישאר הגבול‬
‫במקומו הנוכחי‪ ,‬הם יישארו מחוץ לאיזור ההשפעה הבריטי‪ ,‬ואולי מחוץ לגבולות‬
‫הבית הלאומי המובטח‪ .‬במצב המסובך שנוצר החליטו היהודים לשמור על‬
‫נייטרליות‬
‫פרוץ המאורעות‬
‫כגורם נייטרלי‪ ,‬שאינו בן חסות של כוח חזק‪ ,‬היו היישובים חשופים להתנפלויות‬
‫שודדים‪ .‬בשבת ה ‪ 15 -‬בנובמבר‪ ,‬פרצו ערבים‪ ,‬מחופשים לאנשי צבא‪ ,‬לכפר גלעדי‬
‫ושדדו פרידות‪ ,‬נשק וכסף‪ ,‬מועד זה מסמן את תחילת אירועי תל‪-‬חי‪.‬‬
‫שיירות אספקה שניסו להגיע מהדרום‪ ,‬בדרך העגלות הבוצית בין הביצה להר‪ ,‬היו‬
‫חשופות למעשי שוד‪ .‬נדרשו עורמה רבה‪ ,‬תושייה והעזה כדי להצליח להעביר ציוד‪,‬‬
‫נשק ואנשים לעזרה‪.‬‬
‫‪- 22 -‬‬
‫בליל שבת ה ‪ 12-‬בדצמבר‪ ,‬שבו בדואים ממסע שוד ובדרכם ירו לעבר החצר‪ .‬מן‬
‫היריות נהרג שניאור שפושניק‪ ,‬החלל הראשון של תל‪-‬חי‪.‬‬
‫בתחילת ינואר הותקפה חמרה‪ ,‬צעיר היישובים‪ .‬לא הייתה כל אפשרות להגן‬
‫עליה‪ ,‬היא ננטשה‪ ,‬נשדדה והועלתה באש‪.‬‬
‫באותם ימים הגיע טרומפלדור כדי לבדוק מה המצב ולארגן את ההגנה‪ .‬לבואו‬
‫הייתה חשיבות מוראלית וביטחונית‪ .‬הוא חיזק את רוח האנשים‪ ,‬אימן אותם‬
‫והיה למפקד הטבעי‪ .‬אנשי תל‪-‬חי שראו את טעם חייהם פה בעבודת האדמה‪,‬‬
‫החליטו להמשיך בעיבודה למרות הסיכונים‪ .‬אהרון שר שבא לעזרה מכנרת‪,‬‬
‫כתב‪ ":‬את המקום אין עוזבים ועל עבודת השדה אין מוותרים‪".‬‬
‫המפנה‬
‫ב‪ 6-‬בפברואר‪ ,‬הותקפו חורשים בשדה ‪,‬החברים נזעקו לעזרה‪ .‬אהרון שר רץ ראשון‬
‫ונהרג‪ .‬למחרת התנפלו שודדים על מטולה‪ ,‬והיא ננטשה‪ .‬ב ‪ 9 -‬בפברואר‪ ,‬נודע מפי‬
‫ידיד בחלסה‪ ,‬כי הצבא השריפי ) הוא צבאו של פייסל ( החליט לכבוש את היישובים‪.‬‬
‫הויכוח בשאלת העמידה התעצם ‪,‬שוב אין מדובר בהתנפלות שודדים‪ ,‬אלא בסכנת‬
‫התקפה של צבא סדיר‪ .‬המתח גבר ‪,‬שחיקת האנשים גדלה והתחזקו התביעות‬
‫לתגבורת‪ .‬בארץ ניטש ויכוח‪ ,‬האם להגיש עזרה וכיצד‪ .‬המתנגדים‪ ,‬שהבולט בהם‬
‫היה ז'בוטינסקי‪ ,‬טענו כי אין סיכוי צבאי ואין ערך פוליטי לאחיזה ביישובים‪ ,‬ולכן‬
‫יש לפנותם כדי להציל את האנשים‪.‬‬
‫אנשי מפלגות הפועלים סברו שאסור לעזוב יישובים‪ ,‬וכך אכן הוחלט‪ .‬אלא שגיוס‬
‫הכספים והאנשים‪ ,‬ובעיקר העברתם צפונה‪ ,‬נתקלו בקשיים עצומים‪.‬‬
‫תגבורות דלילות הגיעו ואיפשרו להחליף חלק מהאנשים‪ .‬בליל ה‪ 25-‬בפברואר‪ ,‬עלה‬
‫טרומפלדור עם חברים אחדים למטולה ותפס אותה מחדש‪.‬‬
‫ב‪ 28 -‬בפברואר הגיעה תגבורת גדולה שמנתה ‪ 45‬איש‪ ,‬ביניהם גם המנתח ד"ר גרי‪,‬‬
‫שהיה רופא בגדוד העברי‪ ,‬הם התחלקו בין שלושת היישובים‪.‬‬
‫אירועי י"א באדר‬
‫בבוקר ה‪ 1-‬במרץ ‪ ,1920‬הוא י"א באדר תר"פ‪ ,‬התגודדו ערבים רבים מצפון לחצר‪.‬‬
‫בראשם עמדו כמה קצינים במדי הצבא השריפי וכמאל חסיין מנהיג הבדואים‬
‫‪- 23 -‬‬
‫מחלסה‪ .‬כבעבר‪ ,‬דרשו לבדוק אם אין צרפתים בחצר‪ ,‬אלא שהפעם ידעו המגינים על‬
‫כוונתם לכבוש את הנקודות‪ .‬כאמל חסיין וקצינים אחדים הורשו להיכנס כדי‬
‫שיווכחו כי אין מסתירים איש‪ .‬במהלך החיפוש פרץ קרב‪ .‬המגינים שנערכו כלפי‬
‫חוץ‪ ,‬מצאו עצמם מותקפים גם מבית‪ .‬רבים נפגעו‪ .‬האגפים השונים נותקו זה מזה‪.‬‬
‫מיד הצטרפו לקרב המוני הערבים שצרו על החצר מבחוץ‪ ,‬והתחוללה מערכה כבדה‪.‬‬
‫טרומפלדור ויעקב טוקר ניסו לחצות את החצר כדי לסגור את השער הפתוח אליה‪,‬‬
‫אך ירו בהם‪ ,‬והם נפצעו פצעי מוות‪ .‬טרומפלדור הפצוע העביר את הפיקוד‬
‫לשניאורסון‪ .‬חילופי האש נמשכו שעות אחדות‪ .‬הערבים ניסו להבעיר את החצר‬
‫ונהדפו‪ .‬עם חשיכה התפזרו התוקפים‪ .‬רופא ותגבורת הגיעו מכפר גלעדי‪ .‬אז נודע על‬
‫גודל האסון‪ ,‬חמישה מ‪ 30 -‬מגיני תל חי‪ ,‬נהרגו ושישה נפצעו‪ .‬הנותרים פינו את‬
‫הנפגעים‪ ,‬אספו את הבהמות‪ ,‬הציוד ומעט המזון והבעירו את החצר‪.‬‬
‫מצבו של טרומפלדור היה אנוש‪ .‬ד"ר גרי קיווה לנתח אותו במטולה ולהצילו‪ .‬אך‬
‫במעלה השביל לכפר גלעדי נפטר טרומפלדור‪ .‬בשעת לילה מאוחרת‪ ,‬נחפרו בחיפזון‬
‫שני קברי אחים בחצרה של כפר גלעדי‪ :‬קבר לבחורות ‪ -‬דבורה דרכלר ושרה צ'יזיק‪,‬‬
‫וקבר לבחורים ‪ -‬טרומפלדור‪ ,‬שרף‪ ,‬טוקר ומונטר לצידם של מגיני תל‪-‬חי שניאור‬
‫שפושניק ואהרון שר שנהגו לפני ארועי י"א באדר‪.‬‬
‫ביום י"ג באדר‪ ,‬מחשש להתקפה גדולה‪ ,‬נטשו גם את כפר גלעדי ומטולה‪.‬‬
‫אחדים פנו ללבנון‪ ,‬ואחרים‪ ,‬בסיוע שכנים מתואלים הגיעו דרך ההרים לאיילת‬
‫השחר‪ ,‬שם פגשו את אליהו גולומב בראש ‪ 50‬לוחמים‪ .‬אילו הקדימו ב‪ 3-‬ימים‪ ,‬היו‬
‫יכולים אולי‪ ,‬לשנות את התמונה‪.‬‬
‫לאחר שהצרפתים שמו קץ ל"ממלכה הערבית" בדמשק והמתפרעים בגליל הוכו‬
‫קשות‪ ,‬נמסר האזור הצפוני של הגליל העליון לידי הבריטים‪ ,‬ואנשי שלושת‬
‫הישובים חזרו לשקם את ההריסות‪.‬‬
‫סיפור תל חי הפך לסמל ומופת לגבורת ההאחזות בארץ ‪ -‬בעבודה ובהגנה‬
‫וטרומפלדור היה לאגדה מעצבת של דמות היהודי החדש‬
‫‪- 24 -‬‬
‫נספח ג' – שאלות על המידע המפוזר‬
‫* באיזו שנה חלו מאורעות תל חי? )תר"פ ‪(1920‬‬
‫* מיהו החלל הראשון של תל חי ? )שניאור שפושניק(‬
‫* מה שמות ארבעת הישובים העבריים בגליל באותה תקופה? )מטולה‪ ,‬תל חי‪ ,‬כפר‬
‫גלעדי‪ ,‬חמרה(‬
‫* מה שם ההסכם שחילק את האזור לבריטים וצרפתים )סייקס‪ -‬פיקו(‬
‫* מה שמותיהם של שמונת הנופלים )טרומפלדור‪ ,‬דבורה דרכלר‪ ,‬שרה צ'יזיק‪ ,‬זאב‬
‫שרף‪ ,‬יעקב טוקר‪ ,‬בנימין מונטר‪ ,‬שניאור שפושניק‪ ,‬אהרון שר(‬
‫* שמו של הרופא שהגיע לעזרת אנשי תל חי )ד"ר גריי(‬
‫נספח ד' ‪ -‬שאלות ל"איקס מיקס דריקס"‬
‫‪.1‬יוסף תרומפלדור נולד בשנת‪:‬‬
‫א‪1865 .‬‬
‫ב‪1880 .‬‬
‫ג‪1900 .‬‬
‫ד‪1910 .‬‬
‫‪.2‬איזה ארגון הקים יוסף תרומפלדור ברוסיה ובראשו עלה לארץ?‬
‫א‪ .‬ניל"י‬
‫ב‪ .‬אצ"ל‬
‫ג‪ .‬השומר‬
‫ד‪ .‬החלוץ‬
‫‪- 25 -‬‬
‫‪.3‬באיזה שנה נוסדה תל חי ועל ידי מי ?‬
‫א‪ 1910 .‬ע"י אנשי החלוץ‬
‫ב‪ 1918 .‬ע"י אנשי החלוץ‬
‫ג‪ 1918 .‬ע"י אנשי השומר‬
‫ד‪ 1900 .‬ע"י אנשי החלוץ‬
‫‪.4‬תל‪ -‬חי נמצאת ב‪:‬‬
‫א‪ .‬נגב‬
‫ב‪ .‬הגליל העליון המזרחי‬
‫ג‪ .‬ליד ירושלים‬
‫ד‪ .‬גוש דן‬
‫‪.5‬סייקס פיקו הינו ההסכם שבו הוחלט על‪:‬‬
‫א‪ .‬קבלת הצהרת בלפור והכרה בישוב א"י ע"י העם היהודי‬
‫ב‪ .‬חלוקת השטחים)שיכבשו מתורכיה( בין מדינות ההסכמה‬
‫ג‪ .‬חלוקת א"י בין יהודים לערבים‬
‫ד‪ .‬ההסכם ההתנתקות של ישראל מרצועת עזה וצפון השומרון‬
‫‪.6‬בנוסף לתל חי היו בגליל עוד ‪ 3‬ישובים‪:‬‬
‫א‪ .‬חמרה‪,‬מטולה‪ ,‬כפר גלעדי‬
‫ב‪ .‬קרית שמונה‪ ,‬חמרה‪ ,‬טלחה‬
‫ג‪ .‬כפר גלעדי‪ ,‬משמר הירדן‪ ,‬מטולה‬
‫ד‪ .‬שעל‪ ,‬קדרון‪ ,‬קרית שמונה‬
‫‪.7‬בראש הערבים שחדרו לתל חי עמד‪:‬‬
‫א‪ .‬אחא טורק‬
‫ב‪ .‬פייסל חוסיין‬
‫ג‪ .‬כמאל אפנדי‬
‫ד‪ .‬כמאל בק‬
‫‪- 26 -‬‬
‫‪.8‬החלוץ היה ארגון שתפקידו היה‪:‬‬
‫א‪ .‬להביא את ערכי הסוציאליזם לנוער היהודי בגולה‬
‫ב‪ .‬לימוד תורה ואהבת א"י בגולה‬
‫ג‪ .‬להלחם באימפריה העותמאנית במלחמת העולם ה‪1-‬‬
‫ד‪ .‬הכנה והכשרה של יהודים לעלות ארצה‬
‫‪.9‬טענת הערבים שחדרו לתל חי היתה כי‪:‬‬
‫א‪ .‬ברצונם לחפש צרפתים במקום‬
‫ב‪ .‬המתיישבים מתקיפים אותם‬
‫ג‪ .‬ברצונם לחפש בריטים במקום‬
‫ד‪ .‬לפי הסכמי החלוקה איזור זה שייך להם‬
‫‪- 27 -‬‬
‫פעולה ‪ -3‬החיים בתל‪-‬חי‬
‫מטרות‪ .1 :‬הכרות חיי היום יום בתל‪-‬חי‪.‬‬
‫‪ .2‬הכרות עם המושג חמשת ה‪-‬ממי"ם מתוך משנתו של זאב ז'בוטינסקי‪.‬‬
‫פתיחה‪:‬‬
‫הצגת החיים בתל חי‪ :‬כדי להכנס לאווירה‪ ,‬המדריך מכבה את האור‪ ,‬מדליק נר‬
‫וסוגר וילונות‪ ,‬מדליק מזגן על קור ופותח חלונות‪.‬‬
‫בכדי לתאר את החיים בתל‪-‬חי המדריך מבקש מכולם לעצום עיניים ומתחיל לתאר‬
‫את החיים בתל חי‪.‬‬
‫"תל‪-‬חי נמצאת בצפון הארץ‪ ,‬קר מאוד ואין מזון‪ .‬אין בגדים חמים‪ .‬אין בעצם כלום‬
‫חוץ ממעט מתיישבים יהודים אותם סובבים פורעים ערבים‪.‬‬
‫המדריך מתחיל לתאר את החיים ובכדי לעשות זאת מחלק את מאפייני החיים‬
‫לחמישה חלקים על פי חמשת הממי"ם‪.‬‬
‫‪ (1‬מעון‪ -‬המדריך מתאר את האווירה הסוררת בחדר‪ .‬הקור‪ ,‬החושך‪ ,‬על כך שאין‬
‫מיטות נוחות ונאלצים לישון על הרצפה‪.‬‬
‫)המדריך מדביק המילה מעון על הלוח בסיום הנאום ומחלק את החניכים לשלוש‬
‫קבוצות(‪.‬‬
‫‪ (2‬מלבוש‪) -‬המדריך מוציא את בדים שדכנים וסיכות ביטחון(‪.‬‬
‫כדי להראות מה לבשנו אני נותן לכם משימה‪ ,‬חלוקה לשלוש קבוצות כך שעל כל‬
‫קבוצה ליצור מהבדים משהו שיוכל לחמם‪ ....‬בתל‪-‬חי לא היה לנו ארון בגדים‬
‫בשביל לבחור בגדים ולהתלבש כמו שצריך ולכן לקחנו סמרטוטים בדיוק כפי‬
‫שאתם עושים עכשיו ומאלתרים בגד על מנת להתחמם‪.‬‬
‫)המדריך מדביק המילה מלבוש על הלוח(‬
‫‪ (3‬מורה‪ -‬בוחרים חניך שיהיה תרומפלדור לכמה דקות‪ .‬וכך עם יד אחת המדריך‬
‫הוא צריך ללבוש חולצה ולירות באקדח פיקות עם יד אחת בלבד‪ .‬המדריך מסביר‬
‫שתרומפלדור הגיע לעזרת מגיני תל חי‪ ,‬הוא היה קצין בצבא הרוסי‪ ,‬דבר שהקנה לו‬
‫המון ידע בטחוני ועל החיים בשטח ובתנאי מחסור‪ .‬תרופלדור שהיה ללא יד אחת‬
‫‪- 28 -‬‬
‫הצליח לתפקד ולהגן ובכך ללמד אותנו על חלוציות והקרבה‪ ) .‬המדריך מדביק את‬
‫המילה מורה על הלוח(‬
‫‪ (4‬מרפא‪ -‬אנשי תל חי ספגו פגיעות מערביי הסביבה ולא פעם קרה שנפצעו מכך‪ .‬על‬
‫הקבוצה לחבוש את אחד מחברי הקבוצה מאותה שמיכה שהכינו קודם‪ ,‬לוותר על‬
‫החימום העצמי ולחבוש את הפצוע‪ ) .‬המדריך מדביק את המילה מרפא על הלוח(‬
‫‪ (5‬מזון‪ -‬המדריך מסתובב ומוציא תפריט אנשי תל חי‪ .‬התפריט היומי שלנו היה‬
‫מורכב ממלפפון אחד עגבנייה אחת ופרוסת לחם אחת‪..‬נשמע הרבה‪...‬לכולם!! ביחד‪,‬‬
‫היינו צריכים להתחלק בזה שווה בשווה‪ ,‬על כל קבוצה ליצור תפריט יומי לקבוצה‬
‫ולחלק את המצרכים לארוחות ולפי מס' האנשים‪..‬‬
‫)המדריך תולה את השלט מזון(‪.‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫המדריך שואל את החניכים אם הם יודעים מהם המושגים שתלויים על הלוח?‬
‫ההסבר של המדריך‪ :‬אלה ‪ 5‬הממי"ם )מדביק את השלט מעליהם(‪ ,‬חמשת‬
‫הממי"ם‪ 5 -‬הדברים שעל מדינה לתת לאזרחיה‪ .‬ז'בוטינסקי הגה זאת ובאמת בפועל‬
‫זה מה שמדינתנו מעניקה לתושביה‪.‬‬
‫המדריך‪ :‬מדביק את התאריך י"א באדר ושואל על היום מהו?? ומספר את סיפור‬
‫תל חי‪.‬‬
‫‪- 29 -‬‬
‫פעולה ‪ - 4‬גבורה‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬החניך ידע מה ההבדל בין "אומץ" ל"גבורה" )אומץ זה רק חלק מגבורה(‬
‫‪ .2‬החניך יכיר את סיפור תל חי בפן הגבורה של הלחימה וכן סיפורי גבורה נוספים‬
‫של ההיסטוריה היהודית‬
‫פתיחה‪:‬‬
‫המדריך משמיע את השיר "‪) "I need a hero‬או לחלופין את הגרסה של הפסטיגל גיבורי‬
‫על שם מופיעה בין היתר שירי מימון(‪ .‬ואז אומר לחניכים שהיום נשחק במשחק‬
‫הריאליטי‪":‬דרוש גיבור"‪ .‬הוא מבקש מהחניכים להביא דוגמאות של גיבורים שהם‬
‫מכירים‪ ,‬והם צריכים להסביר למה הוא גיבור‪.‬‬
‫גוף הפעולה‪:‬‬
‫המדריך יחדד את הדיון עם כל מיני דוגמאות‪:‬‬
‫‪ .1‬בן אדם שעושה בנג'י מהרי האלפים הוא גיבור ? בן אדם שעולה על רכבת הרים‬
‫הוא גיבור? )כל המטרה היא אנשים שעושים דברים אמיצים אבל זה לא גבורה(‬
‫‪ .2‬סיפור מצדה‪/‬מרד גטו ורשה )מצורפים נסחפים(‪ -‬גבורה או טפשות ? )הרי היה‬
‫ידוע שהולכים למות מראש‪ ,‬אז למה נלחמו?(‬
‫סיכום הפעולה‪:‬‬
‫המדריך שואל את החניכים "האם תרומפלדור היה גיבור בתל חי?" הוא ינהל דיון‬
‫בנושא ויגרום לחניכים להגיע ל‪ 2-‬התפיסות‪-‬גם בעד וגם נגד‪]] .‬אם החניכים עייפים‬
‫מדי מהדיון הקודם‪ ,‬אפשר שהסיכום יהיה מן שיחת סיכום של המדריך[[ )טיעון‬
‫בעד‪ :‬הוא נלחם בקרב מעטים מול רבים כדי להגן על המולדת( )טיעון נגד‪:‬הוא נלחם‬
‫במקום מסוים כאשר ידוע שיפסיד מראש במקום לעזור למקום אחר בארץ(‪.‬‬
‫‪- 30 -‬‬
‫נספח ‪1‬‬
‫מרד גטו ורשה‬
‫התרחש בין ה‪ 19 -‬באפריל עד ‪ 16‬למאי‪) 1943 ,‬י"ד ניסן‪ -‬י"א באייר התש"ג(‪ .‬היה‬
‫המרד היהודי הגדול ביותר שפרץ בתקופת השואה ‪,‬והיה לסמלה המובהק של‬
‫ההתנגדות היהודית בשואה‪.‬‬
‫הרקע למרד‬
‫גטו ורשה היה הגדול מבין כל הגטאות ‪.‬כל עוד חשבו יהודי הגטו שהם יצליחו‬
‫להישאר בחיים ולראות את קץ המלחמה ‪,‬רובם תמכו בעשיית כל מאמץ למצוא‬
‫דרך שתאפשר לקהילותיהם להישאר בחיים‪ ,‬כפי שהציעו ראשי היודנראט ‪.‬הם‬
‫היססו להתחיל בהתקוממות כל עוד יש שביב של תקווה להצלה‪ ,‬גם אם חלקית ‪.‬הם‬
‫העדיפו לנסות עד כמה שניתן להציל את חייהם על פני התנגדות‪ ,‬שהסיכוי להישאר‬
‫בחיים בה הוא קלוש ביותר‪ .‬ארגוני הלחימה נהפכו בשלב זה להנהגה אלטרנטיבית‪,‬‬
‫לגוף המבקש להצביע על דרך שיש ללכת בה‪ ,‬לביצוע מרד כעניין של כבוד כאשר‬
‫יאזלו כל הסיכויים להינצל‪ .‬באביב ‪1942‬החל גירוש היהודים מהגטו למחנה‬
‫ההשמדה טרבלינקה ‪.‬תוך חצי שנה מתחילת הגירוש ירד מספר יושבי הגטו מ ‪-350‬‬
‫אלף לבין ‪ 55‬ועד ‪ 60‬אלף‪ .‬רק לאחר שנסתיימו האקציות הגדולות וכבר היה ברור‬
‫למעט היהודים שנשארו בגטו איזה גורל צפוי להם‪ ,‬הם העדיפו מרד ומוות תוך כדי‬
‫לחימה על פני שילוח למוות ודאי בטרבלינקה‪.‬‬
‫כדי לבצע את המרד היה צורך דחוף בנשק‪ .‬המורדים היהודים הסתייעו במחתרת‬
‫הפולנית להברחת נשק לתוך הגטו‪ .‬המחתרת הפולנית הוקמה כדי להילחם בכוונת‬
‫הנאצים להפוך את פולין למרחב המחיה של גרמניה הנאצית והיא הסכימה לסייע‬
‫למורדים היהודים בגטו להילחם‪.‬‬
‫עד תחילת המרד התהוו בגטו שני ארגוני התנגדות יהודים לכוחות הנאצים‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫הארגון הצבאי היהודי ‪ -‬אצ"י המורכב בעיקר מחניכי בית"ר‬
‫הארגון היהודי הלוחם )אי"ל( – מורכב מתנועות שונות בגטו ברובן תנועות‬
‫נוער סוציליסטיות‪.‬‬
‫ההכנות למרד‬
‫המורדים מהארגון הצבאי היהודי ומהארגון היהודי הלוחם חפרו מקומות מסתור‬
‫מתחת לבתים ובתוך תעלות הביוב ואגרו בהם מזון ‪.‬את הנשק השיגו באמצעות‬
‫יצירת קשר עם המחתרת הפולנית מחוץ לגטו‪ ,‬שביקשה לסייע למורדים במאבק‬
‫באויב המשותף הנאצי‪ .‬עלות הנשק הייתה גבוהה‪ ,‬והגבילה את כמות הנשק שניתן‬
‫היה לרכוש באמצעים הדלים שעמדו לידי המורדים‪ .‬הנשק הוברח מפורק והורכב‬
‫‪- 31 -‬‬
‫מחדש בגטו‪ .‬כמו כן‪ ,‬המורדים אילתרו אמצעי לחימה מתוצרת עצמית‪ ,‬בעיקר‬
‫בקבוקי מולוטוב‪.‬‬
‫מהלך הלחימה‬
‫תושבי הגטו הסתתרו בבונקרים‪ .‬על פי האומדן‪ ,‬היו במסגרת הארגונים אי"ל ואצ"י‬
‫ביחד כ‪ 750-‬לוחמים‪ .‬ארגון אי"ל‪ ,‬בפיקודו של מרדכי אנילביץ ‪',‬נלחם בעזרת‬
‫טקטיקת צליפה‪-‬נסיגה על ידי חוליות חמושות ניידות‪ .‬האצ"י ‪,‬לעומתו‪ ,‬התבסס‬
‫יותר על עמדות קבועות בבנייני הגטו‪ ,‬וזאת מאחר שהיה מצויד בחימוש כבד יותר‪.‬‬
‫מפקד האצ"י‪ ,‬על פי המשוער‪ ,‬היה פאוול פרנקל‪.‬‬
‫המורדים הצליחו להפתיע את החיילים הנאצים‪ .‬הנאצים הביאו כוחות משוריינים‬
‫והבריחו את היהודים מהבונקרים באש ובגז‪ .‬הגטו החזיק מעמד כארבעה שבועות‬
‫עד לחיסולו הטוטאלי )כדי להמחיש את גודל ההישג ‪ ,‬פולין כולה על חייליה‬
‫וכוחותיה נפלה לידי הנאצים בתוך ‪ 28‬יום(‪ .‬תעלות הביוב ‪,‬שהיו עורק חשוב‬
‫להעברת קשר‪ ,‬מידע ואמצעי לחימה ‪,‬שימשו בתום המרד לבריחת יהודים בודדים‬
‫לצד הפולני‪ .‬ב ‪-18‬בינואר ‪ 1943,‬פרץ השלב הראשון במרד‪ ,‬בעת שהנאצים ביצעו‬
‫אקציה ‪.‬קבוצת יהודים שיועדו למשלוח פתחו באש על השומרים ונמלטו לפני‬
‫העלייה לרכבות‪ .‬חברי היודנראט לא שיתפו פעולה עם הנאצים‪ ,‬והמשטרה‬
‫המקומית לא הצליחה לכפות על היהודים לעלות לרכבות‪ .‬במהלך חיפושי הנאצים‬
‫אחר הבורחים הם נתקלו באש מיושבי הגטו‪ ,‬הפתעתם מן האש הביאה לנסיגתם‬
‫המהירה מן הגטו‪.‬‬
‫ב ‪-19‬באפריל ‪ 1943,‬ערב פסח ‪,‬נכנסו החיילים הנאצים לגטו במטרה לחסלו‪,‬‬
‫בראשם עמד גנרל האס אס והמשטרה יורגן שטרופ ‪.‬הם נעזרו בכוח שריון ובחיל‬
‫רגלים שמנה כ‪ 2,000-‬קלגסים‪.‬‬
‫כאשר צעדו החיילים הנאצים אל הגטו נתקלו בהתנגדות כבדה מצד הלוחמים‪ ,‬אשר‬
‫ירו בהם מחלונות הקומות העליונות של בתי המגורים שהתרוקנו מיושביהם ‪.‬‬
‫לוחמת הגרילה שבה השתמשו מגיני הגטו‪ ,‬הביאה ליתרון זמני של המגינים על‬
‫הנאצים‪ ,‬ואלו נאלצו לסגת ולהתארגן מחדש‪.‬‬
‫בצהרי אותו יום חל אירוע סמלי ויוצא דופן על ידי כוחות המרד היהודיים‪ .‬אל גג‬
‫הבית מספר ‪ 7‬בכיכר מוראנובסקי‪ ,‬היכן ששכן מטה האצ"י ‪,‬עלו שני נערים‪ ,‬וקיבעו‬
‫עליו שני דגלים ‪:‬הדגל האדום‪-‬לבן‪ ,‬דגל הפולנים שאצ"י קיים קשר רציף עם‬
‫המחתרת הפולנית ולאות זה הניף את דגל פולין‪ ,‬ולצדו דגל כחול‪-‬לבן‪ ,‬דגלו של‬
‫הארגון הצבאי היהודי ‪.‬דגלים אלה נראו היטב ברחובות הגטו ואף מחוצה לו‪.‬‬
‫עדויות מספרות כי קריאות שמחה פרצו אצל הפולנים למראה הדגלים‪ ,‬בשמעם את‬
‫היריות והפיצוצים ובראותם את הדגלים מתנוססים מעל לכיכר; כך ידעו כי‬
‫היהודים היו הראשונים שבפומבי הניפו את נס המרד נגד הנאצים וכי הצליחו‬
‫להחזיק בכיכר מורנובסקי‪ .‬במשך ארבעה ימים ניצבו על הבית דגלי המרד‪ .‬רק‬
‫‪- 32 -‬‬
‫לאחר קרבות רבים הצליחו החיילים הנאצים להשתלט על הבית ולהוריד את הדגל‬
‫ממנו‪.‬‬
‫בבוקר ה ‪-20‬באפריל ניתן ללוחמים אולטימטום להניח את נשקם עד השעה עשר‬
‫בבוקר‪ .‬כוחות הואפן אס‪.‬אס ‪.‬שהגיעו למקום נתקלו בהתנגדות כבדה‪ .‬בשלב זה‬
‫החלו הנאצים להצית את בתי הגטו‪ .‬פעולה זו הייתה היחידה שבכוחה היה להתגבר‬
‫על ההתנגדות המזוינת בגטו ‪.‬כאשר נמלטו הלוחמים מן הקומות העליונות הבוערות‬
‫אל הבונקרים התת‪-‬קרקעיים ‪,‬כילתה השריפה שמעל את אספקת החמצן שמתחת‪,‬‬
‫והפכה את הבונקרים למלכודות חנק ‪.‬החיילים הנאצים הזרימו גזים רעילים‬
‫לתעלות הביוב‪ ,‬והיהודים שנאלצו לצאת מן המסתור נורו למוות‪.‬‬
‫הסיוע שקיבלו הלוחמים מן הפולנים שמחוץ לגטו היה מועט‪ .‬המחתרת הפולנית לא‬
‫השתתפה כמעט בלחימה‪ .‬יוזמה מקומית של אחד ממפקדי המחתרת הביאה‬
‫לתקיפת עמדה נאצית ב ‪-20‬באפריל ‪.‬הרדיו המחתרתי אשר שידר מלונדון ‪,‬הודיע‬
‫על ההתקוממות היהודית‪ ,‬אך שבועיים לאחר פריצתה‪ .‬אנשי הארמיה לודובה‬
‫ביצעו מספר פעולות‪ ,‬ובמיוחד פעלו כנגד קווי התחבורה של הנאצים אל הגטו‪ ,‬אך‬
‫השפעת פעולות אלו הייתה מוגבלת‪.‬‬
‫הלחימה נמשכה מבית לבית עד ה ‪-16‬במאי ‪.‬ב ‪-8‬במאי נהרגו אנילביץ'‪ ,‬מנהיג‬
‫האי"ל‪ ,‬וחברי מפקדתו בבונקר שלהם‪ ,‬ברח' מילא ‪, 18‬כשהם לוחמים עד הסוף‪,‬‬
‫ואיש מהם לא נפל חי בידי הנאצים‪ .‬רבים שלחו יד בנפשם ‪.‬כמה עשרות הצליחו‬
‫להימלט אל הצד הארי בעזרת לוחם האי"ל שמחה רותם( קאז'יק(‪ .‬באותו יום כינס‬
‫הגנרל יורגן שטרופ את כוחותיו לצפות בפיצוצו של בית הכנסת טלומצקה ‪ -‬בית‬
‫הכנסת הגדול בורשה‪ .‬בצעד סמלי זה בא הסוף למרד‪ ,‬ושטרופ דיווח למפקדיו כי‬
‫"גטו ורשה איננו עוד‪".‬‬
‫מורשת מרד גטו ורשה‬
‫מרד גטו ורשה הוא המרד הגדול והמשמעותי ביותר של יהודים נגד הנאצים בשואה‪,‬‬
‫וככזה הוא נחשב לסמל של התנגדות היהודים וגבורתם בזמן השואה ‪.‬המורדים‪,‬‬
‫באמצעים הדלים שעמדו לרשותם‪ ,‬הצליחו להחזיק מעמד ולעמוד בגבורה מול‬
‫מכונת המלחמה הנאצית במשך כמעט חודש תמים‪ .‬מרד גטו ורשה היה גם המרד‬
‫היהודי הידוע היחיד במהלך השואה‪ ,‬בו הצליחו המורדים לגרום לאבידות‬
‫משמעותיות יחסית בקרב האויב הנאצי‪.‬‬
‫יותר משנה לאחר דיכוי המרד בגטו‪ ,‬ב‪ 1-‬באוגוסט ‪ 1944‬פרץ מרד ורשה במהלכו‬
‫התקוממה המחתרת הפולנית בעיר נגד הכובש הנאצי‪ .‬המרד נמשך חודשיים ודוכא‬
‫באכזריות על ידי הנאצים‪ .‬כ‪ 200 -‬אלף פולנים‪ ,‬רובם אזרחים נהרגו ‪,‬וכ‪ 85%-‬מבתי‬
‫העיר נהרסו‪ .‬חלק מהמורדים היהודים ששרדו את המרד בגטו השתתפו גם במרד‬
‫זה‪.‬‬
‫‪- 33 -‬‬
‫סיפור מצדה‬
‫ירושלים נחרבת בשנת ‪ 70‬לספירה וקומץ של יהודים בורח אל המדבר…‬
‫מצדה היא הר מבודד במדבר יהודה‪ ,‬לחופו של ים המלח‪ .‬גובהו של הצוק ‪ 440‬מ'‬
‫מעל פני הים‪ ,‬והוא פתוח בפסגתו‪ .‬המלך הורדוס בחר במצדה כמקום מפלט מפני‬
‫אויבים )כמו היהודים שהיו עלולים למרוד בו או קליאופטרה מלכת מצרים שרצתה‬
‫לשלוט גם ביהודה (‪.‬‬
‫יוסף בן מתתיהו ) היסטוריון יהודי שחי באותה תקופה וכתב את האירועים‪ ,‬שרד‬
‫את הכיבוש הרומי‪ ,‬מכיוון שבשלב מסוים נכנע להם ( תיאר את מצדה כמבצר אדיר‬
‫בעל חומה‪ ,‬מגדלים וארמונות‪.‬‬
‫מצדה הייתה מבצר חזק ומיוחד במינו מכיוון שהיא הייתה מצוידת ב – ‪ 12‬בורות‬
‫מים עצומים בגודלם ובמחסני מזון‪ .‬כאשר קבוצת מורדי ירושלים הגיעו למבצר‬
‫מצדה הם בנו עליו בית טהרה‪ ,‬בית כנסת וניהלו על ראש ההר חיי קהילה עצמאיים‪.‬‬
‫מסוף שנת ‪ 72‬לספירה פנו הרומאים‪ ,‬בראשות פלוויוס סילווה לכבוש את מבצר‬
‫מצדה‪ .‬הם הטילו על המקום מצור ואנשי מצדה לא יכלו לרדת למטה‪.‬‬
‫הנצורים למעלה מנו כאלף נפש ) גברים‪ ,‬נשים וילדים (‪ .‬הרומים לרגלי המבצר מנו כ‬
‫– ‪ 10,000‬חיילים‪ ,‬כלומר‪ ,‬לרומאים היה יתרון מספרי מובהק‪ .‬אך במדבר היתרון‬
‫המספרי לא גובר‪ ,‬מפני שבמדבר יש דבר אחד שהוא הכרחי והוא… מים!‬
‫המצור נמשך מספר חודשים והיהודים לא נכנעו‪ .‬הרומאים לא יכלו לטפס על‬
‫המצוק כי ליהודים היה יתרון אסטרטגי של גובה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הרומאים סבלו ממחסור‬
‫חמור במים ולא הבינו כיצד יתכן שליהודים על ההר יש שפע של מים להמשיך‬
‫להתקיים‪.‬‬
‫בשלב מסוים הרומאים הוגים תוכנית כיצד לעלות על מצדה‪ :‬הם בונים סוללה‬
‫ועליה איל ניגוח להבקעת שערי החומה‪ .‬לאחר שהושלמה הבנייה והחומה הובקעה‬
‫גילו הרומאים שהיהודים בנו עוד חומה פנימית מעץ‪ .‬אבל אותה כבר לא היו צריכים‬
‫הרומאים להבקיע אלא פשוט שרפו אותה‪.‬‬
‫אז הבינו היהודים שאין להם ברירה ושהם הובסו‪ .‬אז נשא אליעזר בן יאיר‪ ,‬מנהיג‬
‫המורדים את נאומו המרגש והמפורסם בו קרא לכל האנשים על מצדה לשלוח יד‬
‫בנפשם כדי לא ליפול חיים בידי הרומאים‪.‬‬
‫נאום אליעזר בן יאיר‪:‬‬
‫"הוי אנשים גיבורי‪-‬החיל! הן מני‪-‬אז קבלנו עלינו‪ ,‬לבלתי עבד את הרומאים‪ ,‬וגם לא‬
‫אדונים אחרים‪ ,‬זולתי את אלוהים לבדו‪ ,‬כי רק הוא מושל האדם באמת ובצדק‪.‬‬
‫והנה הגיעה השעה המצווה עלינו להשלים בפעל‪-‬כפינו את משאת‪-‬נפשנו‪ ,‬ואל נעטה‬
‫בשעה הזאת קלון עלינו‪ .‬ואחרי אשר בחלה נפשנו בעבדות שאין בה סכנה‪ ,‬לא נבחר‬
‫לנו הפעם חיי‪-‬עבדות עם שפטים נוראים ‪ -‬והן זה יהיה חלקנו מאת הרומאים‪ ,‬אם‬
‫נפל חיים בידם‪ .‬כי הנה אנחנו היינו הראשונים להרים יד בהם‪ ,‬ואנחנו נשארנו‬
‫האחרונים להלחם אתם‪ .‬והנה אני חושב‪ ,‬כי צדקה עשה אתנו אלוהים בתתו בידנו‬
‫למות מות גיבורים בני‪-‬חורין‪ ,‬כאשר לא היה לאל‪-‬יד אחינו ‪,‬אשר באה מפלתם‬
‫כחתף‪ .‬והנה גלוי וידוע לפנינו‪ ,‬כי מחר יבוא אידנו‪ ,‬אך הרשות נתונה לנו לבחור‬
‫‪- 34 -‬‬
‫מות‪-‬גיבורים‪ ,‬אנו ומחמדי‪-‬עינינו יחד‪ .‬הן יבצר מן האויבים להניא את עצתנו זאת‪,‬‬
‫אף כי כל חפצם הוא לתפשנו חיים ! וגם ממנו יבצר לנצח אותם במלחמה‪ .‬ואמנם‬
‫מתחלה‪ ,‬לעת אשר קמנו להלחם בעד חירותנו ותלאות רבות מצאונו מידי אחינו‪,‬‬
‫ועוד גדולות מאלה מידי אויבינו‪ - ,‬אולי אז היה עלינו לתכן את רוח אלוהים ולהבין‪,‬‬
‫כי חתם את גזר‪-‬דינו על זרע היהודים אשר אהב לפנים‪ .‬כי לי הוסיף להאיר את פניו‬
‫אלינו או רק רגע קטן קצף עלינו‪ ,‬כי אז לא הסתיר את פניו מראות את האובדן‬
‫הגדול הזה ולא הסגיר את עיר‪-‬קדשו לאש ולהריסות האויב‪ .‬ואנחנו ‪ -‬האמנם נדמה‬
‫בנפשנו להינצל לבדנו מכל זרע היהודים ולשמור על חירותנו‪ ,‬כאלו לא חטאנו‬
‫לאלוהים ולא דבק עול בידינו ‪ -‬תחת אשר למדנו גם אחרים להרע? התבוננו וראו!‬
‫הנה הראה לנו אלוהים‪ ,‬כי כל ביטחוננו היה הבל ותהו ‪,‬בהביאו עלינו צרה נוראה‬
‫להוביש את תקוותינו הטובות‪ .‬כי תכונת משגב המבצר לא הייתה לנו לישועה‪ ,‬ועם‬
‫כל הלחם הנמצא בידינו לשבע והמון הנשק הגדול וכל הכבודה הרבה והעצומה‬
‫בושנו מכל תקוותינו ולא נוכל להציל נפשנו‪ - ,‬אין זה כי‪-‬אם יד אלוהים עשתה זאת!‬
‫הן לא במקרה הפכה האש הנטויה לקראת האויב את פניה אל החומה‪ ,‬אשר הקימו‬
‫ידינו ‪.‬רק אות עברה הוא‪ ,‬גמול חטאותינו הרבות‪ ,‬אשר חטאנו במשובה ובזדון‬
‫לאחינו בני‪-‬עמנו‪ .‬ואמנם על הדברים האלה לנו לתת דין וחשבון לא לפני הרומאים‬
‫אויבי‪-‬נפשנו‪ ,‬כי‪-‬אם לפני האלוהים‪ ,‬ונוח יהיה לנו משפטו ממשפט השונאים‪ .‬על‪-‬כן‬
‫תמותנה‪-‬נא נשינו בטרם נטמאו‪ ,‬ימותו‪-‬נא בנינו בטרם טעמו טעם עבדות‪ .‬ואחרי‪-‬כן‬
‫נגמול איש לרעהו חסד‪-‬גיבורים‪ ,‬ומה טוב ומה יפה יהיה בנשאנו את חירותנו אלי‪-‬‬
‫קבר‪ ,‬ולפני מותנו נשחית באש את הרכוש ואת המבצר‪ .‬ויודע אני נכונה‪ ,‬כי יתעצבו‬
‫הרומאים אל לבם‪ ,‬אם לא יתפשונו חיים‪ ,‬ויבושו מתקוותם למצוא שלל‪ .‬רק את‬
‫הצידה נשאיר להם‪ ,‬למען תהיה לעדה אחרי מותנו‪ ,‬כי לא ספנו ברעב ובמחסור‪ ,‬כי‪-‬‬
‫אם בחרנו במות מחיי‪-‬עבדות‪ ,‬כאשר קבלנו עלינו מראש"‪.‬‬
‫כאשר מבין אלעזר בן יאיר ‪,‬מנהיג הקנאים שהתבצרו במצדה ‪,‬שניצחון הרומאים‬
‫קרב‪ ,‬הוא מכנס את ‪ 960‬הנצורים )גברים נשים וטף( ונושא בפניהם נאום מלהיב‪,‬‬
‫במטרה לשכנעם כי המוות בהתאבדות היא הדרך הנכונה מכל הדרכים במצב אליו‬
‫נקלעו‪.‬‬
‫כאשר הצליחו לבסוף הרומאים להגיע אל ראש מצדה הם מצאו גופות של ‪ 1000‬איש‬
‫) גברים‪ ,‬נשים וילדים ( וכמו שאמר בן‪-‬יאיר‪ ,‬לא יכלו הרומאים לשמוח את שמחת‬
‫ניצחון הכיבוש ולא יכלו לשבות את המורדים‪.‬‬
‫אנחנו יודעים על הסיפור מפני שככל הנראה נוצרו בחיים שתי נשים וחמישה ילדים‬
‫והם סיפרו את שיכלו לספר מה קרה על ראש מצדה‪ .‬ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו‬
‫העלה את הסיפור על הכתב‪.‬‬
‫‪- 35 -‬‬
‫בני אצ"ל‬
‫‪- 36 -‬‬
‫פעולה ‪ – 1‬למה דווקא תל חי?‬
‫מטרות‪:‬‬
‫החניך יכיר שמות ומושגי יסוד הקשורים לסיפור תל‪-‬חי‪.‬‬
‫החניך יעמוד על הקשר שבין תל‪-‬חי ובית"ר‪.‬‬
‫החניך יבין את מהות ברכת "תל‪-‬חי" הנהוגה בתנועה‪.‬‬
‫ציוד‪:‬‬
‫דפים‪.‬‬
‫כלי כתיבה‪.‬‬
‫כרטיסיות לפי הקבוצות‪.‬‬
‫ספרי עיון ומידע בנושא‪.‬‬
‫פתקים להצבעה‪.‬‬
‫מהלך הפעולה‪:‬‬
‫פתיחה‪) :‬עד ‪ 5‬דקות(‬
‫המדריך יספר בקצרה מה היה המצב באיזור החולה‪ ,‬עד שתרומפלדור עולה צפונה‬
‫ומצטרף למגיני המקום‪:‬‬
‫השנה ‪ .1920‬בצפון עמק החולה יושבים ארבעה ישובים‪ :‬המושבה מטולה‪ ,‬ושלוש‬
‫קבוצות קטנות‪ :‬כפר גלעדי‪ ,‬חמרה ותל‪-‬חי‪ .‬הישובים היו מנותקים זה מזה‪ ,‬וסבלו‬
‫מהתקפות של ערבים על הישובים והשדות החקלאיים‪.‬‬
‫האיזור כולו היה נתון במשך שנים למאבק בין המעצמות הגדולות‪ ,‬האיזור הפך‬
‫שטח הפקר‪ ,‬והישובים היהודיים הקטנים היו מי שסבלו ישירות מהמצב‪.‬‬
‫בינואר ‪ 1920‬נענה תרומפלדור‪ ,‬ממנהיגי היישוב‪ ,‬לקריאה לבוא לעזרת מגיני‬
‫היישובים‪ ,‬והוא עולה לצפון ומתיישב בתל‪-‬חי‪.‬‬
‫איסוף מידע )‪ 20‬דקות(‬
‫חלוקת החניכים לתתי‪-‬קבוצות‪ .‬כל קבוצה מקבלת כרטיסיה עם נושא‪:‬‬
‫"תרומפלדור"‪" ,‬ז'בוטינסקי"‪" ,‬ארץ ישראל בתחילת המאה העשרים"‪ ,‬סיפור‬
‫הקרב" וכדומה‪.‬‬
‫מטרת כל קבוצה לסכם נקודות מרכזיות לגבי הנושא שקיבלה‪.‬‬
‫‪- 37 -‬‬
‫מספר הקבוצות והנושאים יקבעו ע"י המדריך בהתאם למספר החניכים בקבוצה‪,‬‬
‫ולרמתה‪.‬‬
‫הכרטיסייה יכולה לכלול סיפור ובו מקומות ריקים להשלמה‪ ,‬או שאלות מנחות‬
‫)שוב‪ ,‬לפי רמת הידע והסבלנות של החניכים(‪.‬‬
‫אופן איסוף המידע‪ :‬בחדר יהיו פזורים ספרים‪ ,‬דפי מידע‪ ,‬וחוברות )כולל חוברות‬
‫הדרכה של התנועה‪ ,‬כך יחשפו החניכים הבוגרים שאינם מדריכים‪ ,‬למבנה פעולה‬
‫ולחוברות הדרכה שמוציאה בית"ר(‪ .‬החניכים יסתובבו בחדר‪ ,‬יעיינו בחומר‪,‬‬
‫ו"ידלו" מתוכו את המידע הדרוש‪.‬‬
‫)למדריך‪ :‬יש לוודא כי התשובות אכן נמצאות בחומר שמוצע לחניכים!(‬
‫הצגת הכרטיסיות )‪ 15-20‬דקות(‬
‫כל קבוצה תציג‪ ,‬על פי סדר הגיוני‪ ,‬אותו תצטרך הקבוצה לקבוע‪ ,‬את המידע‬
‫שאספה‪.‬‬
‫סיכום ביניים והקשרים )‪ 10‬דקות(‬
‫המדריך יקשר בין הדברים שנאמרו‪ ,‬ידגיש נקודות חשובות ויתקן במידת הצורך‪.‬‬
‫ סיפור תל‪-‬חי התרחש ‪ 13‬שנה לפני הקמת תנועת בית"ר‪ ,‬ותרומפלדור )על אף‬‫היותו סמל ומופת( אינו בית"רי‪ .‬אמנם תנועת בית"ר נקראת על שמו של‬
‫תרומפלדור‪ ,‬אך הקשר הוא רק סימלי ורעיוני‪.‬‬
‫ הקשר בין ז'בוטינסקי לתרומפלדור )הגדודים העבריים(‪ ,‬ולמה נקראת בית"ר על‬‫שם תרומפלדור )ובהזדמנות זו ניתן להסביר למה הבית"רים כותבים תרומפלדור ב‪-‬‬
‫ת' ולא ט'(‪.‬‬
‫ רעיון ברכת "תל‪-‬חי"‪ :‬מסמל את הקשר בין חברי התנועה‪ .‬הברכה מלכדת‪,‬‬‫מאחדת ומסמלת את רוחה של בית"ר‪.‬‬
‫הצורך בהגנה על היישובים‪ -‬גירוי ראשוני לקראת הפעולה הבאה )עד ‪ 10‬דקות(‪.‬‬
‫‪- 38 -‬‬
‫המדריך יספר‪:‬‬
‫"המצב ביישובים הלך והדרדר‪ .‬המתיישבים עסקו בחקלאות והגנו על עצמם‪ .‬היה‬
‫מחסןר בכסף‪ ,‬בתחמושת ובעיקר בכוח אדם‪ .‬שאלת עתיד ההתיישבות במקום‬
‫לוותה בסימן שאלה‪ .‬ועד היישובים החליט לפנות אל הצעירים בארץ ולבקש מהם‬
‫לבוא ולעזור‪.‬‬
‫בנקודה הזו המדריך יעצור‪ ,‬ישאל את החניכים אם היו נענים לבקשה או לא )אפשר‬
‫לחזור על הקשיים(‪ ,‬ויבקש מכל חניך לכתוב על פתק "מסכים לבוא" או "לא מסכים‬
‫לבוא" בעילום שם‪ .‬המדריך יאסוף את הפתקים ויסביר כי "בפעולה הבאה נעסוק‬
‫בשאלה הזו ונראה מה תוצאות ההצבעה"‪.‬‬
‫‪- 39 -‬‬
‫פעולה ‪ – 2‬הוויכוח על תל חי‬
‫מטרה‪:‬‬
‫החניך יכיר ויבין את הויכוח על הגנת תל‪ -‬חי ב –‪.1920‬‬
‫ציוד‪:‬‬
‫שלטים‪ ,‬כרטיסיות )נספחים(‬
‫פתיחה‪:‬‬
‫החניכים נכנסים לחדר ובו שלט גדול‪" :‬ברוכים הבאים ל‬
‫‪".1920‬‬
‫יש לנסות ולהכניס את החניכים לאווירת התקופה‪ ,‬וכמו כן‪ -‬לאווירה של תקופת‬
‫בחירות )ע"י שלטים(‪.‬‬
‫המדריך מציג את הרקע לתקופה‪:‬‬
‫נשקפת סכנה ממשית לעצם קיום הישובים בצפון ובהנהגת הישוב התחולל ויכוח‬
‫האם לעזור למגני הגליל העליון‪ ,‬או לסגת ממנו לתקופת מה‪ ,‬יש להציג את המקום‬
‫לשני הצדדים‪.‬‬
‫חשוב‪ :‬בינתיים החניכים לא יודעים מה הייתה עמדתו של ז'בוטינסקי!‬
‫–‬
‫גוף הפעולה‪:‬‬
‫הקבוצה מתחלקת לשניים כל קבוצה צריכה להריץ מועמד משלה לועד הצירים‬
‫המידע היחיד שברשותם הוא האם המועמד בעד או נגד שליחת עזרה את שאר‬
‫הנתונים הם צריכים להמציא בעצמם‪ -‬שם גיל וכו'‪ .‬כל קבוצה מכינה מסע בחירות‪,‬‬
‫הכולל‪ -‬פוסטר‪ ,‬שיר או ג'ינגל ומצע המסביר את עמדותיו‪.‬‬
‫לאחר שכל קבוצה הציגה את עמדתה‪ ,‬מתקיים עימות בין ‪ 2‬הנציגים‪ .‬העימות נערך‬
‫באופן הבא‪ :‬כל נציג מקבל זמן מוקצב לדבר‪ ,‬מדי פעם נותן המדריך כרטיסיה עם‬
‫ציטוט או טענה )נספח ‪ (2‬המחזקת את הנציג‪ ,‬לשימושו‪ ,‬מותר לנציגים לשאול‬
‫שאלות אחד את השני‪ .‬אם חברי הקבוצה רוצים לייעץ לנציג או להחליפו‪ ,‬הם‬
‫יכולים לעצור את העימות ע"י מחיאת כף‪ .‬בתום העימות נערכות בחירות‪ ,‬כאשר כל‬
‫אחד מצביע לפי דעתו האישית ) רצוי להכין קלפי‪ ,‬פתקי הצבעה וכו'(‪.‬‬
‫‪- 40 -‬‬
‫לאחר שהקבוצה הצביעה ובעצם הכריעה בשאלה‪ -‬מה צריך היה לעשות לדעתה‪,‬‬
‫כעת נעבור לדון בשאלה‪ -‬האם בדיעבד‪ ,‬ההחלטה שהתקבלה הייתה נכונה‪ ,‬למרות‬
‫שכבר ידועות לנו תוצאותיה? עורכים הצבעה בשאלה זו‪ .‬בשלב זה המדריך מגלה‬
‫לקבוצה מי אמר את הדברים שאותם קראו בכרטיסיות במהלך העימות‪ ,‬עכשיו‬
‫מסביר המדריך את עמדתו של ז'בוטינסקי בויכוח‪.‬‬
‫דיון‪:‬‬
‫איך מסתדר המשפט "למות או לכבוש את ההר?" עם עמדתו של ז'בוטינסקי?‬
‫)המשפט למות או לכבוש את ההר נועד להזכיר לנו להילחם על עקרונותינו וערכינו‬
‫בכל מאודינו‪ ,‬אולם מאבק למען עקרון‪ ,‬צריך להכיל מטרה‪ .‬אם נועד מראש לכישלון‬
‫)במקרה תל‪-‬חי – אם ימותו אנשים לשווא( עדיף למצוא נתיבים אחרים להגשמת‬
‫ולחימה למען העקרונות הללו(‪.‬‬
‫ז'בוטינסקי דיבר בעד נטישת נקודות היישוב‪ ,‬אם כן כיצד הפכה תל‪ -‬חי למופת‬
‫ולסמל בבית"ר? )כיוון שזוהי הפעם הראשונה שיהודי בעת החדשה‪ ,‬לוקח לידיו‬
‫נשק‪ ,‬כדי להגן על חייו וזכותו להתיישבות בארצו(‪.‬‬
‫האם העובדה כי ז'בוטינסקי הציע לסגת מנקודת יישוב‪ ,‬תופסת גם לגבי היום‪,‬‬
‫בנסיגת ישראל מרמת הגולן וישע? )המצב כיון שונה לחלוטין‪ .‬נסיגת ישראל‬
‫מנקודות ישוב‪ ,‬אינה מתוך סכנה לחיי המתיישבים או מחוסר היכולת ל המדינה‬
‫להושיט להם עזרה‪ ,‬אלא כחלק מהסדרי שלום ‪ -‬אנו מוותרים על אזורים אלו(‪.‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫המדריך מסכם בקצרה ובתמצית את חשיבותה של ההגנה בתל‪ -‬חי ואת דמותו של‬
‫תרומפלדור כסמל לחלוציות‪ ,‬להקרבה‪ ,‬ולגבורה‪.‬‬
‫‪- 41 -‬‬
‫נספחים‬
‫דעתו של ז'בוטינסקי על תל חי‬
‫ז'בוטינסקי מצא כי אין סיכוי שהמתיישבים המעטים בצפון הארץ יחזיקו מעמד‬
‫נגד האוייב הערבי ללא תגבורת של אלפי מתנדבים מצויידים‪ .‬לעומתו בן גוריון קבע‬
‫כי מספיקים ‪ 500‬אנשים כדי להחזיק באצבע הגליל‪ .‬תגבורת משמעותית לא הגיעה‬
‫צפונה וגם לא נראה כי היתה מגיעה בזמן המיידי ולכן ז'בוטינסקי התנגד להגן על‬
‫תל חי ועל ישובי הצפון מתוך דאגה לחיי האנשים‪ .‬תרומפלדור דרש תגבורת קטנה‬
‫יחסית של ‪ 160‬מתנדבים עם ציוד ונשק‪ ,‬וגם תגבורת כזו לא הגיעה‪ ,‬אלא תגבורת‬
‫קטנה של ארבעים איש‪ ,‬ולא לתל חי‪.‬‬
‫לאחר שנפלה תל חי ננטשה הנקודה וגם כפר גלעדי ומטולה ננטשו‪.‬‬
‫לאחר מותו של תרומפלדור קידשה בית"ר את זכרו על ידי נשיאת שמו ומורשתו‪,‬‬
‫וז'בוטינסקי תיאר את תרומפלדור כהתגשמות היהודי החדש – החלוץ – שאותו‬
‫שאף ליצור במסגרת בית"ר‪.‬‬
‫‪- 42 -‬‬
‫פעולה ‪ – 3‬הקרב על תל חי‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬החניכים יכירו את סיפור הקרב על תל‪ -‬חי בצורה חווייתית‬
‫‪ .2‬החניכים יתעמקו במשמעויות האקטואליות של הקרב‬
‫ציוד‪:‬‬
‫נרות‪ ,‬בלונים‪ ,‬דגל‬
‫פתיחה‪:‬‬
‫קבוצה גדולה מול קטנה‪:‬‬
‫שתי קבוצות‪ ,‬קבוצה קטנה וקבוצה גדולה‪ ,‬לכל אחד בלון ושיפוד‪ ,‬מטרת הקבוצה‬
‫הגדולה לפוצץ את הבלונים של כל חברי הקבוצה הקטנה‪ ,‬ולהפך‪ ,‬לחברי הקבוצה‬
‫הקטנה אסור לצאת מתחום מסומן‪.‬‬
‫עם סיום המשחק כניסה לחדר‪ ,‬הסבר על מה שאירע בתל‪ -‬חי )מתוך רקע למדריך –‬
‫נספח כללי בסוף החוברת(‪.‬‬
‫גוף הפעולה‪:‬‬
‫מעבירים בין החניכים חפץ כלשהו בעל משמעות צבאית )נשק‪ ,‬תמונה של חייל‬
‫וכד'(…סבב‪ -‬מה אומר לך החפץ?‬
‫כשחוזר החפץ למדריך‪ -‬יסביר על משמעות הנשק ליהודים לפני קום המדינה‪.‬‬
‫האם תמיד הנשק היה דבר מובן מאליו?‬
‫איך אנו מתארים לעצמנו את היהודי הגלותי? )מסתיר דתו‪ ,‬מבליג על השפלות‬
‫והצקות‪ ,‬מנסה בכל כוחו להיות שייך למקום בו לא רוצים אותו(‪.‬‬
‫המדריך יספר את סיפור תל‪-‬חי )ראה נספחים בסוף החוברת( ויקשר את משחק‬
‫הפתיחה לסיפור‪.‬‬
‫דיון‪:‬‬
‫מה היא משמעות המאבק של מגיני תל‪-‬חי? )הגנה על ערכים ועקרונות‪ ,‬התנערות‬
‫מסינדרום היהודי הגלותי(‪.‬‬
‫‪- 43 -‬‬
‫מה אנחנו משיגים מהגבורה הזו? )את היכולת שלנו כיום לקיים צבא ואת הזכות‬
‫לחנך ולהתחנך עפ"י הערכים שלמענם מתו(‪.‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫ההסטוריה היהודית רוויה בסיפורי גבורה‪ ,‬מכיבוש הארץ על ידי יהושוע‪ ,‬סיפורי‬
‫המלכים‪ ,‬קרבות המכבים ועוד‪ .‬אך נראה שעם היציאה לגלות ואיבוד העצמאות‬
‫נעלמו גם גיבורי החרב‪ .‬לכן‪ ,‬סיפור הירואי כתל חי סימל )בייחוד עבור ז'בוטינסקי(‬
‫את היהודי החדש‪ ,‬החלוץ‪ ,‬היהודי שמוכן להלחם עבור עקרונותיו‪ ,‬עבור עמו וארצו‬
‫)בשונה מסממני היהודי הגלותי(‪ ,‬תל חי הפכה לסמל של עמידה נחושה‪ ,‬לחימה‬
‫והקרבה‪ .‬על מנת להנציח ולהתוות מופת לנוער על מעשה הגבורה של תרומפלדור‬
‫שמסר נפשו על הגנת ישוב קטן בגליל‪ ,‬נקראת תנועת בית"ר על שמו‪ " -‬ברית הנוער‬
‫העברי ע"ש יוסף תרומפלדור" ‪ .‬והיא מחברת בין הגיבור היהודי "החדש" לגבורה‬
‫היהודית בעת העתיקה‪ -‬גבורת המרד ברומאים ונפילת ביתר‪.‬‬
‫שתי המשמעויות הנ"ל של השם בית"ר מסמנות לנוער היהודי את הכיוון‬
‫האידיאולוגי המרכזי של התנועה‪ :‬הנכונות להקרבה עצמית מרצון למען העם‬
‫והארץ‪ ,‬אפילו כאשר המצב נראה נואש וחסר סיכוי לחלוטין‪.‬‬
‫‪- 44 -‬‬
‫פעולה ‪ - 4‬צריך גלגל‪...‬אני גלגל!‬
‫מטרה‪:‬‬
‫החניך יכיר את דמותו של תרומפלדור כמופת חלוצי‪.‬‬
‫החניך יזדהה עם ערך החלוץ וישאף להגשימו ‪.‬‬
‫ציוד‪:‬‬
‫קטעי קריאה ‪ ,‬תמונות "חלוצים" )ראה נספחים(‬
‫פתיחה‪:‬‬
‫המדריך יחשוף בפני החניכים תמונות של טרומפלדור‪ ,‬סמל הנח"ל‪ ,‬רונלדו ‪,‬‬
‫הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ )נספח ‪ .(1‬וישאל מה המשותף לכולם? )כולם חלוצים(‬
‫המדריך ישאל מהו בעצם חלוץ לאחר קבלת תשובות מהחניכים יסביר כי החלוץ‬
‫הוא אדם פורץ דרך בתחומו ויקריא את ההגדרה של בן גוריון לחלוציות‪:‬‬
‫" מה זאת חלוציות? זוהי הכרה בשליחות היסטורית והתייצבות ללא תנאי וללא‬
‫רתיעה מכל קושי וסכנה ‪ -‬לרשות השליחות הזאת‪ --- .‬חלוציות ‪ -‬זהו הכשרון‬
‫המוסרי וההכרח הנפשי לחיות יום יום לפי צו המצפון ולפי תביעת היעוד"‪.‬‬
‫גוף הפעולה‪:‬‬
‫* כשמדברים על חלוץ מיד עולה השם תרומפלדור ‪ ,‬מה הופך את תרומפלדור‬
‫לחלוץ? המדריך יחלק לחניכים את קורות חייו של תרופלדור )ראה נספחים בסוף‬
‫החוברת( וישאל מה הופך את תרופלדור לדמות נערצת‪ ,‬למודל של חלוציות‪ .‬האם‬
‫הדרך בה מת או הדרך בה חי את חייו‪.‬‬
‫* המדריך יתן לאחד החניכים להקריא את תיאור הפגישה של ז'בוטינסקי עם‬
‫תרופלדור בו הוסבר לו על מושג החלוץ )נספח ‪.(2‬‬
‫* המדריך ינהל דיון עם חניכי על מושג החלוציות והגשמת החלוציות היום‪ .‬האם‬
‫חלוציות תלויה בתקופה )לדוגמה‪ :‬בקום המדינה היה צורך בחלוצים‪ ,‬היום כבר‬
‫לא( האם בכלל יש חלוצים היום? אם כן‪ ,‬מי מייצג היום את דמות החלוץ בחברה‬
‫הישראלית )קיבוצניקים? מתיישבי הנגב? מתיישבי יהודה ושומרון? יזמי הייטק?‬
‫‪- 45 -‬‬
‫תושבי קו העימות? ( האם מושג החלוץ השתנה? האם בכלל יש צורך בחלוצים‬
‫היום?‬
‫* המדריך יקריא את הבית שירות מתוך שיר הנדר הבית"רי ‪:‬‬
‫"ביום שירות אני כמוט נחושת‬
‫כגוש ברזל בידי נפח ושמו ציון‬
‫חרשני כרצונך מגל‪ ,‬גלגל חרושת‬
‫או חרב ופגיון"‬
‫ויסביר כי עבור בית"ר מושג החלוציות מתומצת בשיר הנדר‪ -‬למען ציון אהיה מוכן‬
‫לכל‪ .‬בית"רים בעבר שנקראו "ליום שירות" הקריבו מעצמם‪ ,‬אם זה במחתרות‬
‫בדרך להקמת המדינה‪ ,‬במרידות בגטאות‪ ,‬בפלוגות הגיוס‪ ,‬בהתיישבות‪ .‬השאלה מה‬
‫הצורך היום? ומה אנחנו מוכנים לעשות?‬
‫סיכום‪:‬‬
‫בתחילת הפעולה דיברנו על תרומפלדור ומהלך חייו‪ .‬לאחר מכן ראינו את הגדרת‬
‫המושג "חלוציות" לפי תפיסתו של ז'בוטינסקי וכפי שתרומפלדור גילם אותו‪ .‬יש‬
‫להסביר שחלוץ הוא זה הנכון לכל משימה‪ ,‬למען המטרה ולמען הבאים אחריו‪.‬‬
‫תרומפלדור בדמותו‪ ,‬במהלך חייו ובעמידתו בתל‪ -‬חי גילם את רוח החלוציות‬
‫והגבורה ומהווה בשל כך מופת לכל בית"רי‪.‬‬
‫‪- 46 -‬‬
‫נספחים‬
‫נספח ‪1‬‬
‫‪- 47 -‬‬
‫נספח ‪2‬‬
‫"אף פעם לא אשכח את תשובתו‪ .‬לא אשכח אפילו באיזה מעמד ניתנה‪ .‬לי נתן את‬
‫תשובתו בחדר מואר אור קלוש‪ ,‬אי שם בפינה נידחת בצ'לסי‪ ,‬ואולם העם היהודי‬
‫קיבל את תשובתו בהרי ארץ ישראל‬
‫ועמקיה‪ ,‬וגם העם לא ישכח אותה לעולם‪ .‬הגשמת תוכניתו הראשונה נמנעה בגלל‬
‫התפוררותה של רוסיה; את התוכנית השנייה הגשים‪ .‬את דבריו לא רשמתי‪ -‬אין‬
‫צורך‪ :‬הם נשתמרו יפה בזכרוני גם בלא זה‪ .‬באותו חדר קטן‪ ,‬בקיץ ‪ ,1916‬גולל בפני‬
‫את הרעיון הפשוט והנשגב של ה"חלוציות"‪.‬‬
‫ חלוץ פירושו "צועד בראש"‪ ,‬אמרתי‪ - .‬באיזה מובן? פועלים?‬‫ לא‪ ,‬זהו מושג הרבה יותר רחב‪ .‬כמובן‪ ,‬דרושים גם פועלים‪ ,‬ואולם לא זהו המובן‬‫של המילה "חלוץ"‪ .‬לנו יהיו אנשים המוכנים "לכל"‪ ,‬לכל מה שתדרוש ארץ ישראל‪.‬‬
‫ל"פועל" יש האינטרסים הפועליים‬
‫שלו‪ ,‬לחיילים ה‪ esprit de corps -‬שלהם; לרופא למהנדס ולכל השאר יש הרגלים‬
‫משלהם‪ ,‬אם אפשר לומר כך‪ .‬אולם אנו צריכים להקים דור‪ ,‬שלא יהיו לו אינטרסים‬
‫ולא יהיו לו הרגלים‪ .‬מטיל ברזל‬
‫סתם‪ .‬גמיש‪ -‬אבל ברזל‪ .‬מתכת‪ ,‬שאפשר לחשל ממנה כל מה שיש צורך בו בשביל‬
‫המכונה הלאומית‪ .‬חסר גלגל? ‪ -‬אני הגלגל‪ .‬חסרים מסמר‪ ,‬בורג‪ ,‬גלגל תנופה? קחו‬
‫אותי‪ .‬צריך לחפור אדמה? אני‬
‫חופר‪ .‬צריך לירות? אני חייל‪ .‬משטרה? רופא? עורכי דין? מורים? שואבי מים?‬
‫בבקשה‪ ,‬אני עושה את הכל‪ .‬אין לי פרצוף‪ ,‬אין פסיכולוגיה‪ ,‬אין רגשות‪ ,‬אין לי אפילו‬
‫שם‪ :‬אני‪ -‬האידיאה הטהורה של שירות‪,‬‬
‫מוכן לכל‪ ,‬אניני קשור בשום דבר; אני יודע רק ציווי אחד‪ :‬לבנות‪.‬‬
‫ אין בני אדם כאלה‪ - ,‬אמרתי‪.‬‬‫ יהיו‪.‬‬‫שוב טעיתי והוא צדק‪ .‬הראשון מבני אדם אלה ישב לפני‪ .‬הוא בעצמו היה כזה‪ :‬עורך‬
‫דין‪ ,‬חייל‪ ,‬פועל במשק חקלאי‪ .‬אפילו לתל‪-‬חי בא לחפש עבודת‪-‬אדמה‪ ,‬מצא שם את‬
‫מותו מכדור של רובה‪ ,‬אמר "אין‬
‫דבר"‪ ,‬ומת כבן אלמוות‪".‬‬
‫)מתוך "מגילת הגדוד"‪ ,‬כרך אבטוביוגרפיה‪ ,‬עמודים ‪(.206 -205‬‬
‫‪- 48 -‬‬
‫פעילויות‬
‫נוספות‬
‫‪- 49 -‬‬
‫בדרך אל תל חי‬
‫רעיונות למשחקים ופעילויות באוטובוס שיעבירו את הנסיעה הארוכה אל תל חי‪...‬‬
‫בינגו‪:‬‬
‫מכינים לוחות בינגו עם שמות ישובים‪ ,‬דמויות‪ ,‬צמחים‪ ,‬גאווה לאומית או כל דבר‬
‫הקשור ליום הטיול‪ .‬לכל משתתף נותנים לוח וקיסם‪/‬גפרור שרוף!‪/‬טוש כדי‬
‫לחורר‪/‬לסמן את התשובות המופיעות אצלו‪ .‬בכל פעם קוראים חידה שהתשובה‬
‫שלה נמצאת על הלוחות‪ .‬מי שמזהה את התשובה לחידה עונה עליה ומסמן אותה על‬
‫לוח הבינגו שלו )במידה והיא אכן נמצאת(‪ .‬מנצח מי שמסמן את כל הלוח )הלוח‬
‫בגודל שלוש שורות על שלושה טורים = תשע משבצות(‪.‬‬
‫דוגמאות לחידות‪:‬‬
‫‪ #‬פסל ברחבת תל חי‪ :‬האריה השואג‬
‫‪ #‬המלחמה בה איבד תרומפלדור את ידו‪ :‬רוסיה – יפן‬
‫‪ #‬מפקד הכוחות הערביים שתקפו את תל חי‪ :‬כמאל אפנדי‬
‫‪ #‬הישוב שנקרא ע"ש גיבורי תל חי‪ :‬קרית שמונה‬
‫‪ #‬יום נפילת תל חי‪ :‬י"א באדר תר"פ‬
‫‪ #‬ראשי התיבות של בית"ר‪ :‬ברית יוסף תרומפלדור‬
‫‪ #‬מה הקים טרומפלדור ביחד עם ז'בוטינסקי? גדודים עבריים‬
‫בינגו מקומות‪:‬‬
‫כל חניך יקבל לוח עם מקומות אותם נעבור בדרך‪ ,‬בכל מקום בו החניך יזהה את‬
‫ציון המקום )שלט( עליו לנקב חור‪ .‬המטרה היא לנקב כמה שיותר חורים‪.‬‬
‫המסיים צועק "תל‪-‬חי"‪.‬‬
‫החבילה‪:‬‬
‫מכינים חבילת עיתונים עוברת כשעל כל שכבה יש משימה למי להעביר )לדוג'‪ :‬תן'י‬
‫את החבילה לחניך הותיק ביותר במעו"ז(‪ .‬את משימות ההעברה רצוי להתאים‬
‫לשכבת גיל החניכים ורמת ההיכרות והיחסים ביניהם‪ .‬בתוך החבילה‪ ,‬כמובן‪ ,‬מחכה‬
‫פרס קטן וסמלי‪.‬‬
‫‪- 50 -‬‬
‫טלפון שבור‪ :‬המדריך ילחש לראשון בכל טור באוטובוס מילה הקשורה לתל חי‬
‫והטור הראשון שמצליח להעביר את המילה בשלמותה וללא שיבושים – מנצח‪.‬‬
‫סיפור תל חי‪:‬‬
‫קוראים לחניך‪ /‬לקב‪ /‬חניכים בכדי לספר את סיפור תל חי עם מגבלות מסויימות‪.‬‬
‫לדוג'‪ :‬במקום האות "ב" האות "מ"‪ ,‬בלי המילים "ר" "ואז"‪ ,‬לפי הא'‪-‬ב' כשכל‬
‫משפט מתחיל באות הבאה בסדר האותיות הרץ )המשפט הראשון מתחיל באות א'‪,‬‬
‫המשפט השני באות ב' וכו'‪..‬ץ‪.(.‬‬
‫תחרות בין ‪ 2‬טורי האוטובוס על משימות שעליהם לבצע בלי לזוז מהכסא‪.‬‬
‫לדוגמא‪* :‬להביא למדריך בקדמת האוטובוס נעל אדומה‬
‫*להביא חפץ שהיה בתל‪-‬חי שנה שעברה‪.‬‬
‫*רשימה של לפחות ‪ 3‬אישים מלבד טרומפלדור שהיו בתל‪-‬חי‪.‬‬
‫*להביא סיכת בית"ר \ ‪ 2‬גדות‪.‬‬
‫*לשיר שיר על טרומלפדור\תל חי\ קרית שמונה‪.‬‬
‫א‪-‬ת ‪:‬‬
‫תחרות בין ‪ 2‬טורי האוטובוס כך שהמטרה היא למצוא בדרך דברים שמתחילים‬
‫באותיות הא'‪-‬ב' לפי הסדר עד ת'‪.‬‬
‫‪ 7‬בום ‪:‬‬
‫בכל אוטובוס סופרים מ‪ 1-‬ועד‪....‬וכאשר המס ‪ 7‬יוצא או כפולות של ‪ 7‬יש להגיד‬
‫בום‪.‬‬
‫‪ 21‬שאלות‪:‬‬
‫על מדריך וחניך לבחור דמות‪/‬חפץ הקשור ליום תל חי‪ .‬על שאר האוטובוס לנחש‬
‫בעזרת שאלות שהתשובה עליהן היא כן או לא‪ 21 ) .‬בשאלות בלבד( אם האוטובוס‬
‫אינו מצליח לנחש הנציג ניצח‪.‬‬
‫‪- 51 -‬‬
‫אמת\שקר‪:‬‬
‫כל אחד מהמדריכים מספר ‪ 2‬סיפורים על עצמו כך שעל החניכים לנחש איזה מבין‬
‫הסיפורים הוא השיקרי ואיזה הוא האמיתי‪.‬‬
‫סיפור ב‪-‬א' ב'‪:‬‬
‫המדריך מתחיל לספר את סיפור תל חי ומפסיק לאחר משפט‪ .‬על החניך הבא‬
‫להמשיך את הסיפור כשהמילה הראשונה באות א' החניך הבא בתור לפי סדר‬
‫הישיבה ממשיך את הסיפור של החניך הקודם באות ב' וכן הלאה‪.‬‬
‫ארץ עיר‪ -‬תחרות בין ‪ 2‬טורים‬
‫כך שמכריזים על הנושא )ארץ \עיר \חי‪ (.....‬ועל אות והטור הראשון שמוצא תשובה‬
‫מנצח‪.‬‬
‫טאבו‪ -‬על נציג כל טור להציג במשך זמן קבוע )דקה או שתיים( כמה שיותר מילים‬
‫שינתנו לו מהמדריך ללא שימוש במילה או בשורש שלה‪ .‬ברגע שהקבוצה מזהה את‬
‫המילה ניתן לעבור למילה הבאה‪ .‬הקבוצה שמזהה יותר מילים מנצחת‪ .‬מילים‬
‫לדוגמא‪ :‬תל‪-‬חי‪,‬קרית שמונה‪,‬בית"ר‪,‬חשמונאים‪,‬בני אצ"ל‪,‬תרומפלדור‪,‬האריה‬
‫השואג‪....‬‬
‫‪- 52 -‬‬
‫תפזורת תל חי‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ד‬
‫ש‬
‫א‬
‫ק‬
‫ת‬
‫ש‬
‫א‬
‫ע‬
‫ו‬
‫ק‬
‫ז‬
‫מ‬
‫ל‬
‫ר‬
‫ד‬
‫ג‬
‫ר‬
‫נ‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ח‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ט‬
‫ר‬
‫ש‬
‫נ‬
‫ו‬
‫י‬
‫ה‬
‫א‬
‫מ‬
‫פ‬
‫כ‬
‫י‬
‫ע‬
‫נ‬
‫כ‬
‫מ‬
‫י‬
‫ב‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ל‬
‫ס‬
‫פ‬
‫ק‬
‫ס‬
‫ה‬
‫פ‬
‫ז‬
‫נ‬
‫ט‬
‫ש‬
‫ג‬
‫י‬
‫ד‬
‫פ‬
‫א‬
‫י‬
‫י‬
‫ט‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ח‬
‫ס‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ה‬
‫צ‬
‫ה‬
‫י‬
‫ז‬
‫צ‬
‫ע‬
‫ג‬
‫ח‬
‫ד‬
‫ז‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ק‬
‫כ‬
‫י‬
‫ט‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ט‬
‫מ‬
‫נ‬
‫מ‬
‫ש‬
‫פ‬
‫נ‬
‫ג‬
‫צ‬
‫ת‬
‫ד‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ש‬
‫ט‬
‫ה‬
‫ק‬
‫ו‬
‫ח‬
‫צ‬
‫ז‬
‫ה‬
‫ח‬
‫ז‬
‫ד‬
‫ג‬
‫ר‬
‫ד‬
‫א‬
‫ב‬
‫א‬
‫י‬
‫ר‬
‫ג‬
‫ר‬
‫ב‬
‫פ‬
‫י‬
‫ח‬
‫ל‬
‫ת‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ג‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ק‬
‫ה‬
‫צ‬
‫א‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ד‬
‫א‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ל‬
‫פ‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ת‬
‫פ‬
‫ס‬
‫ו‬
‫י‬
‫מחסן מילים‪:‬‬
‫האריה השואג‪ ,‬מטולה‪ ,‬י"א באדר‪ ,‬אהרון שר‪ ,‬שרה צ'יזיק‪ ,‬יוסף‬
‫תרומפלדור‪ ,‬שרף‪ ,‬דבורה‪ ,‬קרית שמונה‪.‬‬
‫‪- 53 -‬‬
‫הארי השואג – הסבר מדריך לקבוצה בעת ביקור בתל‪-‬חי‬
‫מטרות‪:‬‬
‫הסבר לקבוצה על תרומפלדור וסיפור הקרב בתל‪-‬חי‪.‬‬
‫קטע הסבר שאפשר לקרוא לקבוצות בתל חי‪ ,‬כדי שילמדו מה קרה בתל חי ומי היה‬
‫תרומפלדור‪.‬‬
‫נכתב ע"י מח' להנצחת החייל‪ ,‬מש' הביטחון‪.‬‬
‫"אתם עומדים באתר הקבורה של מגיני תל חי שנפלו בקרב גבורה בי"א באדר‬
‫תר"פ‪.‬‬
‫מאורעות תל חי התרחשו בשלהי מלחמת העולם הראשונה‪ .‬בריטניה וצרפת חתמו‬
‫על הסכם לפיו צפון עמק החולה עבר לשלטון המנדט הצרפתי‪ .‬ארבעת הישובים‬
‫היהודיים באיזור ‪ -‬מטולה‪ ,‬כפר גלעדי חמרה ותל חי‪ ,‬נותקו מתחום המנדט הבריטי‬
‫שהקיף את רוב הישוב היהודי בארץ‪ .‬אותו זמן פרץ המרד הערבי כנגד השלטון‬
‫הצרפתי והאזור כולו נקלע לסערת המלחמה‪ .‬הישוב חמרה הותקף ‪ ,‬ננטש מיושביו‬
‫והועלה באש בידי פורעים ערבים‪.‬‬
‫בשלב זה הצטרף למגינים יוסף תרומפלדור‪ ,‬קצין בצבא הצאר הרוסי שאיבד את‬
‫ידו במלחמת רוסיה‪-‬יפן‪ .‬בתום המלחמה מימש תרומפלדור את הרעיון הציוני וב‪-‬‬
‫‪ 1912‬עלה לארץ וחי בקומונה במושבה מגדל‪ .‬במלחמת העולם הראשונה הצטרף‬
‫לצבא הבריטי והקים את גדוד נהגי הפרידות שלחם בחזית גליפולי‪ .‬מאוחר יותר‬
‫היה מעורב במהפיכה הרוסית‪ ,‬בארגון ההגנה היהודית ברוסיה‪ ,‬והחל לטפח רעיונות‬
‫סוציאליסטיים על אופייה העתידי של מדינת היהודים‪.‬‬
‫הצטרפותו של תרומפלדור למגנים על יישובי הגליל העליון שיפרה את האווירה‬
‫הקשה ותרמה לתחושת הביטחון‪ ,‬אך המצב המשיך להיות קשה‪.‬‬
‫‪- 54 -‬‬
‫בי"א באדר תר"פ‪ ,‬האחד במרץ ‪ 1920‬החלה התגודדות גדולה של ערבים בשער חצר‬
‫תל חי‪ ,‬בדרישה לבדוק אם יש חיילים צרפתים בחצר‪ .‬קבוצה של קצינים הורשתה‬
‫להיכנס ולבדוק‪ ,‬ובמהלך החיפוש התפתח עימות בין הערבים לבין מגיני תל חי‪.‬‬
‫הקרב התנהל בתוך החצר ומחוצה לה‪ ,‬ונמשך שעות אחדות‪.‬יוסף תרומפלדור נפצע‬
‫באורח אנוש‪ .‬עם חשיכה התפזרו התוקפים‪ .‬חמישה ממגיני תל‪-‬חי נהרגו ושישה‬
‫נפצעו‪ .‬רופא שטיפל בתרומפלדור שמע אותו אומר "אין דבר כדאי למות בעד‬
‫הארץ"‪ .‬במהלך פינוי תל‪-‬חי מת יוסף תרומפלדור מפצעיו‪.‬‬
‫עוד באותו לילה נקברו ששת חללי הקרב בכפר גלעדי‪ .‬ארבע שנים אחר כך הועברו‬
‫השישה ועימם שני נופלים נוספים לקבורת עולמים במקום זה‪ ,‬המצוי באופן סמלי‬
‫במחצית הדרך בין כפר גלעדי לתל חי‪.‬‬
‫תל חי ננטשה‪ ,‬אולם עוד באותה שנה יושבה מחדש‪.‬‬
‫נפילת תל חי הייתה מכה קשה לישוב בארץ ולתנועה הציונית‪ ,‬אולם מאז היא‬
‫משמשת כסמל ומופת לגבורה היהודית בארץ ישראל המתחדשת‪.‬‬
‫יישובי הגליל העליון ומורשת הגבורה של תל חי‪ ,‬תרמו את חלקם להחלטה‬
‫שנתקבלה בועידת סן רמו לפיה נכלל האזור בתחום המנדט הבריטי והבית היהודי‬
‫הלאומי‪.‬‬
‫יוסף תתרומפלדור עצמו היה לאגדה מעצבת של דמות היהודי החדש‪ ,‬וי"א באדר‬
‫נקבע כיום המציין את גבורת ההיאחזות בארץ בהגנה ובהתיישבות‪.‬‬
‫מעל קברם של לוחמי תל‪-‬חי הוקמה בידי הפסל אברהם מלניקוב אנדרטת "הארי‬
‫השואג"‪ ,‬שנחנכה בטקס רשמי מלא בי"א באדר תרצ"ד ‪ 1934‬במקום זה‪.‬‬
‫מסביב לאנדרטה מספר חלקות קבורה‪ .‬מדרום חלקת חברי תל חי ומגניה‪ .‬מצפון‬
‫החלקה הצבאית של קיבוץ כפר גלעדי‪ ,‬ומצפון מערב חלקת "השומר" בה נטמנו‬
‫‪- 55 -‬‬
‫מרבית חבריו של ארגון היסטורי זה‪ .‬בחלקה זו חקוקה סיסמת אנשי "השומר" –‬
‫"בדם ואש יהודה נפלה‪ ,‬בדם ואש יהודה תקום"‪.‬‬
‫נעיף מבט דרומה ונראה את תל חי כיום ובה המכללה המתפתחת במהירות‪ ,‬גן‬
‫התעשייה והלאה ממנו עמק החולה הפורח בעשרות יישוביו‪ .‬מעבר לעמק הרי הגולן‬
‫וצפונה להם פסגת החרמון‪.‬‬
‫תנועת בית"ר ‪ -‬נקראת על שמו של יוסף תרומפלדור ועל שמה של מצודת ביתר‬
‫ממרד בר כוכבא‪ .‬בר כוכבא היה גיבור יהודי בזמן העתיק‪ ,‬ותרומפלדור היה חלוץ‬
‫וגיבור בתקופת הציונות‪ .‬לכן שניהם מהווים לנו השראה וסמל‪".‬‬
‫‪- 56 -‬‬
‫נספחים‬
‫‪- 57 -‬‬
- 58 -
- 59 -
- 60 -
- 61 -
‫יוסף תרומפלדור‬
‫ראשית חייו יוסף תרומפלדור נולד בפיטסבורג שבדרום רוסיה בשנת ‪.1880‬‬
‫שתיים ירש יוסף מאביו‪ :‬את אהבת המסורת ואת אהבת‬
‫הצבא‪ .‬אביו של יוסף יהודי נאמן היה‪ ,‬אף שחי בין גויים והיה‬
‫חייל בצבא הרוסי‪ .‬הגאווה הלאומית והצבאיות הם שהיו‬
‫תכונות יסוד ליוסף‪.‬‬
‫הפרעות ביהודי רוסיה מן השנים ‪ 1905 – 1903‬עוררו בהם גל‬
‫של תחייה יהודית – לאומית‪ .‬גם בין המתבוללים היו‬
‫שהתעוררו לקול השופר הציוני‪ .‬יוסף‪ ,‬שעוד בילדותו חלם על‬
‫חידוש עצמאות ישראל כקדם‪ ,‬קם וארגן במקומו חוג יהודי‬
‫ציוני‪.‬‬
‫בצבא הרוסי הוא נקרא לשרת בצבא הרוסי‪ .‬לפני צאתו אומר לו אביו‪:‬‬
‫"לך‪ ,‬ואל תעיז לחזור בלא אות – הצטיינות"‪ .‬הוא הולך‪ ,‬ועד‬
‫– מהרה הוא עולה בדרגות הפיקוד‪ .‬במלחמה כנגד יפן משנת‬
‫‪ 1904‬הוא מקבל אות הצטיינות גבוה‪ ,‬דבר שלא זכה לו יהודי‬
‫אחר בצבא הרוסי‪ .‬פעם השליך חזרה אל האויב פצצה‪,‬‬
‫שהוטלה על מחנהו ועמדה להתפוצץ‪ .‬בפעם אחרת הציל את‬
‫דגל הגדוד‪ .‬הגויים עומדים ומשתאים נוכח גבורתו של יהודי‪.‬‬
‫הם אינם רגילים לכך‪.‬‬
‫באחד הקרבות הוא נפצע קשה ויש הכרח לקטוע את ידו‬
‫השמאלית עד מעל למרפק‪" .‬אין דבר"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬הימנית‬
‫חשובה יותר"‪ .‬אין הוא רוצה להשתחרר מן השרות הצבאי‪.‬‬
‫הוא מועלה בדרגה‪ ,‬וחוזר לחזית ונופל בשבי היפני‪.‬‬
‫פעילותו‬
‫הציונית‪,‬‬
‫ורעיון‬
‫בשבי מארגן הוא בחורים יהודים‪ ,‬מלמדם את עיקרי הציונות‬
‫ומכין אותם לעלייה לארץ‪ .‬הוא עולה ארצה עם חבריו וכאן‬
‫הוא מתנסה בכל עבודה קשה‪ .‬והוא עובד כפועל וכשומר‬
‫‪- 62 -‬‬
‫הגדודים‬
‫במושבות‪ .‬זו פעם ראשונה שתרומפלדור עושה למען עמו‬
‫בארצו‪.‬‬
‫והנה פורצת מלחמת העולם הראשונה‪ .‬התורכים‪ ,‬המושלים‬
‫בארץ‪ ,‬נלחמים לצד גרמניה כנגד מעצמות ה"הסכמה"‪.‬‬
‫תרומפלדור הוגה את רעיון הגדודים העברים שיילחמו לצד‬
‫מעצמות הברית וישחררו את ארץ ישראל מידי התורכים‪.‬‬
‫לאחר מכן יוכלו היהודים לדרוש את ארץ ישראל בשבילם‪.‬‬
‫הוא יורד למצרים‪ .‬לשם גורשו על ידי התורכים אלפי יהודים‬
‫מתושבי הארץ‪.‬‬
‫במצרים נפגש תרומפלדור עם זאב ז'בוטינסקי‪ ,‬שזה מכבר‬
‫הגה גם את רעיון הגדודים‪ .‬למרות התנגדותם של מוסדות‬
‫הציונות הרשמיים הם יוצאים יחדיו לעשות נפשות לרעיון זה‪.‬‬
‫הם יוצאים גם יחדיו להניע את הבריטים להקים את‬
‫הגדודים‪.‬‬
‫גדוד נהגי‬
‫הפרדות‬
‫המלאכה אינה קלה‪ .‬מטעמים שונים אין המפקדה של‬
‫הבריטים אצה להגשים זאת‪ .‬היא מציעה הקמתו של "גדוד‬
‫נהגי הפרדות" שיסייע למאמץ המלחמתי בחזיתות שמחוץ‬
‫לארץ ישראל‪ .‬ז'בוטינסקי אינו מסכים לכך‪ ,‬אולם לדעת‬
‫תרומפלדור כל חזית היא הדרך לציון‪ .‬אין הוא מואס בשום‬
‫דרך‪ .‬ואכן‪ ,‬גדוד נהגי הפרדות‪ ,‬שקם בשנת ‪ ,1915‬מילא תפקיד‬
‫בגבורה רבה בחזית גליפולי‪ .‬הוא הוציא למתנדב היהודי שם‬
‫של חייל למופת‪ .‬שם זה מחזק את המאמצים להקמתם של‬
‫גדודי קרב ממש‪ .‬כאשר הוקמו הגדודים העבריים‪ ,‬בשנת‬
‫‪ ,1917‬שוב בזכות פעולתם המשותפת של תרומפלדור‬
‫וז'בוטינסקי‪ ,‬מודה ז'בוטינסקי כי בעניין "גדוד נהגי הפרדות"‬
‫צדק חברו ולא הוא‪.‬‬
‫בחזרה‬
‫לרוסיה‪,‬‬
‫והקמת‬
‫ה"חלוץ"‬
‫סכנת פרעות חדשה מרחפת על ראשי יהודי רוסיה‪.‬‬
‫תרומפלדור נוסע לרוסיה ומנסה להקים שם גדוד יהודי להגנה‬
‫עצמית‪ ,‬אך מועיד לו תפקיד לעבור את הקווקאז ולבוא לארץ‬
‫ישראל לכבשה‪ .‬לאחר מאמצים רבים הוא מקבל רשות‬
‫להקמת הגדוד‪ .‬אולם בינתיים פורצת המהפכה הרוסית‬
‫והגדוד התפרק‪ .‬תרומפלדור מארגן אז את "החלוץ" ומכשיר‬
‫צעירים יהודים לעלות לארץ ולעבדה‪.‬‬
‫‪- 63 -‬‬
‫החזרה‬
‫לארץ‪,‬‬
‫ונפילתו‬
‫בבואו לארץ שומע תרומפלדור על הסכנה הצפויה ליהודי‬
‫הגליל מפני פורעים ערביים‪ .‬הוא עולה לגליל‪ ,‬בודק את המצב‬
‫ומארגן את ההגנה במקום‪ .‬הוא עצמו עובר למקום המסוכן‬
‫ביותר – תל – חי‪ .‬תרומפלדור פיקד על המערכה‪ .‬הוא המשיך‬
‫בקרב הנואש גם לאחר שנפצע בבטנו פצעים אנושים‪ .‬לאחר‬
‫הנסיגה נשאוהו חבריו בדרך לכפר גלעדי הסמוך ובדרך נפח‬
‫את נשמתו‪ ,‬כשדבריו האחרונים הם‪" :‬אין דבר! טוב למות‬
‫בעד ארצנו!"‪.‬‬
‫דבר גדול למדנו מתרומפלדור‪ :‬הוא לימדנו לדעת מהו "חלוץ"‪.‬‬
‫רגילים לתרגם מילה זו בשם "פיוניר"‪ ,‬הראשון במערכה‪ .‬אולם אין תרגום זה‬
‫מוסר בשלמותו את המובן העתיק הצפון במילה מקראית זו‪ .‬אין החלוץ "בעל‬
‫בית" ואין הוא איכר‪ ,‬אין הוא שומר וגם פועל רגיל איננו‪ -‬כי חלוץ הוא‪ -‬איש‬
‫שחלץ ופרק מעל צווארו את כל מה שהיה מקשר אותו אל סביבתו הגלותית‪,‬‬
‫איש שחופשי הוא מכל חובות‪ ,‬איש שלא ישמע לבן אדם‪ ,‬אלא יעשה וישמע רק‬
‫לקולו של הוד רוממותו העם‪-‬העברי‪ .‬איש שאין הוא פועל דווקא‪ ,‬או שומר‬
‫דווקא‪ ,‬מסור הוא כולו אך ורק לרעיון אחד; איש שעיניו נשואות תמיד‬
‫להגשמת רעיונו‪ ,‬ושמתוך משאת נפשו זו נובעים כל מעשיו‪ .‬היום הוא פועל‪,‬‬
‫מחר איכר ואולי‪ -‬מי יודע‪ -‬גם לוחם‪ .‬ולוחם ממש‪ -‬בחרב ובחנית‪ .‬כי‬
‫תרומפלדור היה מן המעטים בתוכנו‪ ,‬שלא הבחינו בין הצורות השונות‪ ,‬שהן‬
‫מתגלה ומתבלט מרץ האדם‪ -,‬אם בדמות אגל לבן של זיעה משתפך מרץ האדם‪,‬‬
‫ואם בדמות טיפה אדומה של דם‪ -‬אם כה ואם כה‪ ,‬מקור אחד הן נובעות‪.‬‬
‫הרצאה בפריס במלאות חמש שנים לנפילת תרומפלדור‪ ,‬פורסם ב"המשקיף"‪,‬‬
‫"ירייתו האחרונה"‪3.3.1939 ,‬‬
‫‪- 64 -‬‬
‫סקיצה של חצר תל חי‬
‫‪- 65 -‬‬