מוות ה עונש ההתנגדות ל בעולם ובישראל

‫אוניברסיטת חיפה‬
‫ההתנגדות לעונש המוות‬
‫בעולם ובישראל‬
‫עבודה סמינריונית במסגרת הקורס פשיעה‪ ,‬חוק וחברה‬
‫מגיש‪ :‬ז'ורבל אלכסנדר ת‪.‬ז ‪139956313‬‬
‫בהדרכת‪:‬ד"ר פיני יחזקאלי‬
‫נובמבר ‪4132‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ .3‬מבוא‪1...........................................................................................‬‬
‫‪ .4‬סקירה ספרותית‪2..........................................................................‬‬
‫‪ 4.3‬מהו עונש מוות‪2......................................................................‬‬
‫‪ 4.4‬סקירה היסטורית‪5..................................................................‬‬
‫‪ 4.1‬עונש מוות היום‪6.....................................................................‬‬
‫‪ 4.2‬שיטות הוצאה להורג‪31...........................................................:‬‬
‫‪ 4.2.3‬כיסא חשמלי‪31 ...............................................................‬‬
‫‪ 4.2.4‬תליה‪32...........................................................................‬‬
‫‪ 4.2.1‬כיתת יורים‪31..................................................................‬‬
‫‪ 4.2.2‬זריקה קטלנית‪33.............................................................‬‬
‫‪ .1‬תיאוריות נגד עונש מוות‪41.............................................................‬‬
‫‪ 1.3‬תיאוריה חברתית‪41.................................................................‬‬
‫‪ 1.4‬תיאוריה מוסרית‪41..................................................................‬‬
‫‪ .2‬דיון‪49...........................................................................................‬‬
‫‪ .5‬סיכום‪13.......................................................................................‬‬
‫‪ .9‬ביבליוגרפיה‪14...............................................................................‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .3‬מבוא‬
‫כבר בספרות הקדומה ביותר מוזכר עונש המוות‪ .‬עוד בתחילת דרכו של האדם לימד אותו הטבע‬
‫לשמור ולהגן על עצמו בפני אויביו ובמקרה של פגיע בו לדאוג להחזיר באותו המטבע‪.‬‬
‫הענישה עם השנים נכנסה לנורמות החברתיות ומשם לחוקה וזאת על מנת‪ ,‬לשמור על החברה‪.‬‬
‫עם השנים עונש המוות שמלווה את האנושות מיסודותיה ובא על מנת להגן על כלליה של החברה‬
‫ומניעת הפגיעה בה‪ ,‬הפך לנושא בשנוי במחלוקת ואף בוטל ברוב מדינות העולם וצמצום‬
‫משמעותית בכמות שימושו כענישה במדינות בהן נשאר עדיין חוקי‪.‬‬
‫בעבודה זו‪ ,‬אחקור את ההיבט שמתייחס להתנגדות לעונש המוות‪.‬‬
‫תחילה אבדוק מה מקורו של עונש המוות ומה היו ההצדקות החברתיות שעמדו מאחורי מקורות‬
‫אלו‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬אעמוד על התפתחותו של עונש המוות כנורמה חברתית במהלך ההיסטוריה‪ ,‬והפיכתו‬
‫לענישה הקטלנית ביותר של האדם על ידי החברה עד עצם היום הזה‪.‬‬
‫בעבודה זו אסקור כיצד עונש זה הפך לנורמה חברתית ונכנס לחוקיה כענישה פלילית ומי הוא זה‬
‫שמחליט להעניש בשם החברה‪.‬‬
‫ישנם מספר סברות כיצד עונש זה שמר על יציבותו ואף תפס תאוצה לאורך השנים של‬
‫ההיסטוריה‪ ,‬ולא רק אינטרסים חברתיים שמרו על עונש קטלני זה‪ ,‬אלא גם אינטרסים פרטיים‬
‫ופסיכולוגים של האדם‪ .‬עקב אינטרסים אלו‪ ,‬עונש המוות התפשט במהירות רבה והשימוש בו‬
‫בעבודה זאת אבדוק היכן עומד עונש המוות כיום‪ .‬באלו מדינות קיים עונש זה ומה המגמות שלו‬
‫וכן בגין אילו עבירות ישנו שימוש בו ומה קורה במדינות בהן עונש זה בוטל‪.‬‬
‫לא ניתן לדבר על עונש המוות מבלי להתייחס לצורות ושיטות של ההוצאה להורג‪.‬‬
‫בעבודה זו אתייחס למספר דוגמאות מהרבות של השיטות שמשתמשים בהן גם היום בעולם‪.‬‬
‫העולם לאחר תחילת מחלוקת בנושא ענישה זאת‪ ,‬מחפש אחר שיטות מהירות וטובות יותר של‬
‫הוצאה להורג‪ .‬בעבודה זו אסקור ארבע שיטות ביניהן הכיסא החשמלי‪ ,‬התליה‪ ,‬כיתת היורים‬
‫והזריקה הקטלנית שנחשבת לאחת ההמצאות האחרונות בנושא ענישת המוות ונחשבת לאחת‬
‫השיטות הטובות ביותר והומניטאריות בעולם‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬אנסה לאור כל הדברים לגבש תיאוריות להתנגדות זאת על מנת להבין מה עומד מאחורי‬
‫ההתנגדות זאת בעולם‪.‬‬
‫לבסוף אתייחס לעמדה של ישראל בנוגע לעונש חמור זה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ .2‬סקירה ספרותית‬
‫‪ 2.2‬מהו עונש מוות‬
‫מוסד הענישה עתיק כימי החברה האנושית עצמה‪ .‬בכל המיתוסים הידועים מופיעים מוטיבים של‬
‫ענישת הפרט על ידי החברה או הריבון‪ .‬אין כמעט מיתוס עתיק כלשהו מבלי שמופעים בו‪ ,‬בין‬
‫השאר‪ ,‬תיאורים של חטא ועונש‪ .‬סיפור הגירוש מגן עדן הוא דוגמא אחת של ענישה‪.‬‬
‫אדם‪ ,‬חווה והנחש ביצעו את הפשע של אכילת פרי עץ הדעת‪ ,‬ועל כך נענשו‪ ,‬רגליו של הנחש קוצצו‬
‫והוא קולל ב"ועפר תאכל כל ימי חייך"‪ .‬על חווה נגזר ללדת בייסורים ועל אדם נגזרה עבודת‪ -‬פרך‬
‫בחקלאות‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬גורשה כל החברה מגן עדן לנצח‪ .‬אף על פי שנראה לנו שהאדם נענש‬
‫בחומרה‪ ,‬היה עונשו של האדם‪ ,‬קל יחסית לעומת עונשו של פרומתאוס‪ .‬על פי המיתולוגיה‬
‫היוונית‪ ,‬היה פרומתאוס האיש שגנב את האש מהאלים ומסר אותו לבני האדם‪ .‬כעונש על פשע‬
‫חצוף זה נענש פרומתאוס להיות כבול לסלע כשנשר אוכל את כבדו בעודו חי במשך היום‪ ,‬ובמשך‬
‫הלילה גופו מתרפא‪ ,‬כך שלמחרת יכול הנשר להמשיך את סעדתו‪ .‬פרומתאוס אינו היחיד שנענש‬
‫במיתולוגיה היוונית‪ ,‬רבים אחרים נענשו אף הם על עבירות שונות‪( .‬עבריינות וסטייה חברתית‪,‬‬
‫משה אדד ויובל וולף ‪.)4114‬‬
‫דוגמאות אלו יכולות להעיד אף הם על העובדה שעונש צמוד לחברה האנושית כבר מראשיתה‪.‬‬
‫שום דבר בנושא הענישה בגין מעשה פלילי לא זכה להתייחסות‪ ,‬התעניינות ומשיכה כזו רבה כמו‬
‫חקר עונש המוות‪ .‬נושא זה נחקר רבות‪ ,‬כך כבר ב ‪ 3313‬נכתבו מאות מאמרים העוסקים בשאלת‬
‫עונש המוות‪( .‬קיסטייקובסקי‪ ,‬חקר עונש מוות‪)4113 ,‬‬
‫ההיסטוריה של בני האדם שותקת ולא מספרת מי והיכן הראשון שהרג אדם אחר כעונש על מעשה‬
‫שהשני עשה‪ ,‬אבל בהחלט המצאה זאת של האנושות מלווה אותנו עד היום הזה ומשמשת כצורת‬
‫הענישה המקסימאליות במשפט העולמי‪ ( .‬ספר‪ ,‬שיחה עם מוציא להורג‪ ,‬טירספולסקי ‪)4111‬‬
‫עונש מוות מוגדר כהוצאה להורג על פי החלטה של הרשות השופטת על פעילות עבריינית‪.‬‬
‫במדינות שונות בעולם לפני ההחלטה על מיתה בגין פעילות עבריינית‪ ,‬ישנו הליך משפטי‪.‬‬
‫רק גורם מוסמך בלבד יכול לקבוע על הוצאה להורג ורק על ידי אנשים מיוחדים שמוסמכים לכך‬
‫על ידי הממשל של אותה המדינה‪ .‬אם ישנה חריגה מכללים אלו‪ ,‬ההוצאה להורג תחשב כלא‬
‫חוקית ותהפוך להיות רצח‪( .‬היסטוריה של עונש מוות‪ ,‬קרפלוב אלכסנדר ‪)4131‬‬
‫במדינות בהן קיים עונש מוות‪ ,‬הוא חל על העבירות החמורות ביותר‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬מדובר בעבירות‬
‫עם תוצאת מוות של הקורבן או לחילופין עם תוצאות מאוד קשות עבור החברה‪ .‬על מנת לגזור על‬
‫עבריין עונש זה‪ ,‬חייבים להוכיח את יסודו הנפשי לביצוע העבירה‪ .‬כלומר‪ ,‬חייבים להוכיח את‬
‫רצונו של עבריין לבצע את העבירה‪ .‬גזר דין מוות יכולים לגזור על עבריין רק על פי חוק שנכון לרגע‬
‫ביצוע עבירה באותה המדינה‪ .‬עבריין שטרם מילאו לו שמונה עשרה שנה לא יכולים לגזור עליו‬
‫עונש מוות‪ ,‬כך גם נשים בהיריון או אימהות טריות‪ ,‬גם אנשים עם פיגור שכלי או סובלים‬
‫ממחלות נפש לא יכולים לקבל עונש זה‪ .‬עונש זה ניתן לגזור רק על עבריינים שיש נגדם ראיות‬
‫ברורות וחד משמעיות ואין לסטות אותן בשום דרך וניתן להשיג מהן מסקנה חד משמעית וברורה‬
‫לגבי אשמתו של נאשם‪ .‬עונש מוות יכול לצאת לפועל רק לאחר שהסתיים המשפט על הנאשם‪,‬‬
‫משפט אשר היה הוגן ועל פי חוקי אותה מדינה בה התקיים‪ .‬זכותו של כל נאשם שנגזר לו עונש‬
‫מוות או לערר על גזר דין לבית משפט גבוה יותר או לבקש החלפת עונש זה בעונש אחר‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪)Compendium of United Nations Standards and Norms in Crime Prevention and‬‬
‫)‪Criminal Justice 2007‬‬
‫לכל פרט יש עניין שלחברה יהיו כללים וחוקים אשר יבטיחו את חייהם של חבריה ואת שלמות‬
‫גופם ורכושם‪ .‬תמורת הביטחון מפני פגיעה מאלה ‪,‬כל פרט‪ ,‬מקבל על עצמו את הנטל של ריסון‬
‫עצמי‪ ,‬הימנעות מפגיעה באחר ובמה ששייך לאחר על אף נטיותיו לעשות כן‪ .‬העבריין שנהנה‬
‫מהסיפוק של ביצוע העבירה ממשיך ליהנות מהיתרונות שהאמנה החברתית מעניקה גם לו‪ .‬הוא‬
‫חייב לחברה על ההנאה מהיתרון שאינו זכאי לו‪ ,‬העונש המוטל עליו בגין ביצוע העבירה בא לסלק‬
‫חשבון זה‪ .‬ענישתו מוצדקת כיוון שהיא מאזנת שוב את החלוקה השווה של היתרונות ושל‬
‫הנוטלים‪( .‬עבירות ועונשים מבוא לפנולוגיה‪ ,‬שוהם גיורא שלמה ‪)4116‬‬
‫עונש המוות מהווה את התשובה של החברה על עבירה פלילית וסטייה חמורה אשר פגעה רבות‬
‫בנורמות והחוקים של אותה החברה‪ .‬השופט שמחליט על עונשו של הנאשם‪ ,‬הוא נציג של כלל‬
‫החברה ורק לאחר שראה מולו את מכלול הראיות נגד נאשם‪ ,‬והחליט שהפגיעה אכן מהווה נזק‬
‫רב לנורמות החברה ושאשמתו של נאשם לא ניתנת למחלוקת‪ ,‬ראשי לקבוע מה יעלה בגורלו של‬
‫עבריין על מנת להגיב על פגיעה הפלילית שגרם בהתנהגותו לאותה החברה‪ .‬כך גם אנחנו מוצאים‬
‫תשובה על השאלה מה הוא עונש מוות ומאיפה הגיעה צורה זאת של ענישה בהיסטוריה‪( .‬עונש‬
‫מוות‪ ,‬אוקסנה לפשקינה ‪)4131‬‬
‫על פי מבלי "במצב הרגיל יש לי זכות להרוג אדם אשר מנסה להרוג אותי‪ ,‬בכניסה לחברה אני‬
‫מעביר את הזכות הזאת לידי שופט"‪ .‬ניתן בעצם להבין שהוא שם את השופט כנציג של כל אחד‬
‫ואחד בחברה‪ ,‬אשר המחויבות שלו להגן על כל פרט בחברה‪( .‬חקר הוצאה להורג‪ ,‬קיסטייקובסקי‬
‫‪)4113‬‬
‫כבר לאורך הרבה שנים‪ ,‬בכל העולם וכך גם בארצות הברית‪ ,‬עונש מקסימאלי זה נחשב לתשובה‬
‫הולמת‪ ,‬נכונה והכי חשוב חוקית של חברה כלפי פוגע בה‪( .‬עונש מוות‪ ,‬קבשיס ‪)4113‬‬
‫‪ .2.2‬סקירה היסטורית‬
‫עונש המוות מצא תחילתו בהיסטוריית האנושות כנקמת דם‪ .‬כך כבר בתולדות האנשות‪ ,‬אדם‬
‫חיפש לעצמו מנגנוני הגנה מפני אויבים‪ ,‬הכולל בהם גם אנשים אחרים‪ .‬וכך‪ ,‬כאשר במהלך ריב בין‬
‫שתי משפחות היה נשפך דם‪ ,‬הצד הנפגע היה מחפש נקמה אם לא היה מקבל תגמול כספי על‬
‫האבל שנגרם לו‪( .‬עונש מוות‪ ,‬אוקסנה לפשקינה ‪.)4131‬‬
‫בימים ההם‪ ,‬אם הקורבן לא היה מחזיר לפושע באותו מטבע או לחילופין לפחות לא היה מקבל‬
‫ממנו תגמול כספי או אחר‪ ,‬היה הדבר נחשב כבושה לקורבן ומשפחתו הייתה זוכה בחוסר כבוד‬
‫מהסובבים אותה‪ ,‬לכן אנשים שפגעו בהם בדרך כזו או אחרת תמיד חיפשו דרך לנקום‪.‬‬
‫(היסטוריה של עונש מוות‪ ,‬קרפלוב אלכסנדר ‪)4131‬‬
‫מכאן אנחנו רואים בבירור שצורת הענישה הקדומה ביותר הידועה לנו היא הנקם‪ ,‬או בצורתה‬
‫היותר ממוסדת‪ ,‬התגמול‪ .‬בגישה זו לענישה אנו שואפים להשוות ככל האפשר בין חומרת העונש‬
‫לחומרת העברה‪ ,‬וכך אנו מוצאים בתורה "שֹפך דם האדם באדם דמו ישפך"‪( .‬עונש הכרת בראי‬
‫תיאוריות ענישה מודרניות‪ ,‬נתנאל דגן וגבעת שמואל‪)4115 ,‬‬
‫כמו שאנחנו רואים גם ביהדות עניין זה מוצא חיזוקיו‪ ,‬כך בתורה כמו שהבחנו מופיע רעיון של מי‬
‫שחובל בחברו‪ ,‬צריכים לחבול בו באותה צורה ‪ -‬עין תחת עין ושן תחת שן‪ .‬אבל התנאים מחליפים‬
‫‪5‬‬
‫את החבלה בפיצוי כספי‪ .‬אין ספק שגם פה השינוי נובע מתפיסת הצלם והחשש מפגיעה והשחתת‬
‫הדמות‪( .‬צלם אלוהים בהלכה והגנות היהודית‪ ,‬פר' יאיר לורבמבוים ‪)4112‬‬
‫בנוסף‪ ,‬העדויות הכתובות הקדומות ביותר נמצאו במגילת חמורבי (המאה ה‪ 33 -‬לפנה"ס)‪.‬‬
‫בתקופה זו נקבעו אמות מידה לגזירת עונש מוות‪ ,‬וכן נקבע באילו מקרים יחילו את העונש וכיצד‬
‫יומתו העבריינים‪ .‬הדת היהודית שאבה את עיקריה מחוקי חמורבי‪ ,‬שהשפיעו על עשרת הדיבורים‬
‫ועל ציוויים רבים אחרים‪( .‬עד שתצא נשמתך‪ ,‬איבון קוזלובסקי‪ -‬גולן ‪)4131‬‬
‫עונש מוות קיים לאורך כל ההיסטוריה ויש הטענים שהוא עונה על הצרכים הרגשיים שלנו‪ ,‬אחד‬
‫ההסברים הרציונאליים שניתנו לתופעה זו הוא כי בחברות מוקדמות יותר לא היו אמצעי‬
‫תקשורת כמו שיש היום וכי פושע יכול לברוח די בקלות על כן הפושעים שכן נתפשו נענשו ענישה‬
‫דרמטית ומקסימאלית וזאת על מנת שתהיה הרתעה‪( .‬עבירות ועונשים מבוא לפנולוגיה‪ ,‬שוהם‬
‫גיאורה שלמה ‪)4116‬‬
‫חשוב לציין שבתגובה זאת ראו גם אנשים כהרתעה עתידית מפני ביצוע עבירה‪ .‬כך כבר בשחר‬
‫תולדות הענישה נטען כי עונש המוות מרתיע עבריינים ומונע מקרי רצח וביצוע עבירות עתידיות‬
‫בבחינת "וכל העם ישמעו וייראו"‪ .‬רחמנות כלפי רוצחים ומבצעים עבירות קשות היה נחשב‬
‫לאכזריות כלפי הקורבנות העתידיים‪( .‬דלתות סגורות‪ ,‬האם עונש מוות מרתיע או גורם לאכזריות‬
‫יתר‪ ,‬ד"ר אברהם טננבוים‪)4116 ,‬‬
‫בעקבות הרתעה גדולה של עונש מוות‪ ,‬אומות רבות מהעידן העתיק יכולות לשאת בתואר החברות‬
‫"הראשונות" שעונש המוות מופיע בהן כחלק מענישה שלטונית‪( .‬עד שתצא נשמתך‪ ,‬איבון‬
‫קוזלובסקי‪ -‬גולן ‪)4131‬‬
‫על עונש זה מדובר רבות בהיסטוריה של כל העולם‪ ,‬כמו שצוין כבר ולא פעם‪ ,‬הוא מלווה אותנו‬
‫לאורך כל ההיסטוריה האנושית מתולדותיה‪ ,‬ולעיתים משנה לאורך הדרך את צורתו‪ ,‬קביעותו‬
‫בחוק וסיבות ועבירות בגינן ניתן‪( .‬עונש מוות‪ ,‬רוסצקי אלכסנדר ‪)4111‬‬
‫אחד ההסברים הנוספים לתופעה זו הוא שאנו כבני אדם נוהגים לקחת סטנדרטים מעברנו‬
‫ולהמשיך איתם הלאה אל העתיד‪ .‬כך גם במקרה של עונש מוות‪ ,‬כאשר העונש זה תפס תאוצה על‬
‫רקע נקמת דם‪ ,‬לחיי אדם לא היה הרבה ערך‪ ,‬הם היו זולים‪ ,‬ברובה זאת הייתה תקופה של‬
‫ברבריות וחוסר נימוס על כן‪ ,‬להוציא אדם להורג היה פשוט וללא שום חרטות‪The death ( .‬‬
‫‪)penalty, an American history, Stuart Banner, 2003‬‬
‫הוצאה להורג מהר מאוד הפכה לפתרון פשוט לכל בעיות האנושות‪ ,‬חיי האדם לא היו שווים יותר‬
‫מידי‪ .‬כך בשנת ‪ 3332‬הקימה האפיפיורות בוורונה שלוחה ארגונית לטיפול בבעיות המינות‬
‫שהתעוררו באזור הגבול שבין צרפת לאיטליה‪ .‬שם השלוחה היה "אינקוויזיציה"‪ ,‬ותפקידה היה‬
‫להחזיר את הסדר הדתי לאזור‪ .‬האינקוויזיציה נקטה שיטות ואמצעים שונים‪ ,‬ובהם עינויים‬
‫וחרמות‪ .‬לא היה בסמכותה להוציא אנשים להורג‪ ,‬ואם אדם כפר בסמכות הכנסייה‪ ,‬הוא הועבר‬
‫לידי השלטונות שביצעו את גזר הדין המתבקש‪( .‬עד שתצא נשמתך‪ ,‬איבון קוזלובסקי‪ -‬גולן ‪)4131‬‬
‫קלילות זאת בלקיחת חי אדם נוצרה באנושות עקב ניתוק בתקופה זו בין אתיקה לחוקה‪ .‬כך‬
‫בזמנים אלו התפתחה תיאורית סבל לעבריין‪ .‬על פי תיאוריה זאת‪ ,‬כל מי שביצע פשע היה חייב‬
‫לסבול‪ ,‬סבל הכי חזק שנראה לנכון בשנים אלו היה סבל גופני‪ .‬כדי שאדם ישלם את חובתו‬
‫למדינה על מעשיו‪ ,‬הוא היה צריך לסבול גופנית‪ .‬הרבה עבריינים נידונו להוצאה להורג מיידית‬
‫והיו גם כאלו שנידונו לעינויים גופנים קשים מאוד שלא עמדו בהם ומתו‪( .‬עונש מוות‪ ,‬אוקסנה‬
‫לפשקינה ‪)4131‬‬
‫‪6‬‬
‫כבר במאה ה‪ 35 -‬ברוסיה גדלה משעותית והמשיכה לגדול רשימה של עבירות בגינן ניתן להוציא‬
‫להורג‪ .‬כך ב‪ 3261-‬עבירות כגון גניבה חוזרת‪ ,‬הצתה‪ ,‬שקר‪ ,‬בגידה בדת ועבירות אחרות נגד‬
‫החברה‪ ,‬הנהגה ודת נידנו לעונש מוות‪ .‬ב‪ 3551-‬התאספו לרשימה זו עבירות עוד יותר קלות ביניהן‬
‫גם הייתה גניבה‪ .‬בשנים אלו יכול היה אדם למצוא את עצמו מת על כל חריגה מהנורמות‬
‫החברתיות המקובלות‪ .‬ככה תחת הנהגתו של צאר איבן גרוזני הוצאו להורג מעל ‪ 2111‬אנשים‪.‬‬
‫מהר מאוד ברוסיה ידעו והשתמשו בכל צורות ההוצאה להורג הידועים לעולם בזמנים אלו‪ .‬המצב‬
‫נהיה עוד יותר קשה כאשר פיוטר הראשון עלה לשלטון ברוסיה הצעירה‪ ,‬רק על מחאה אחת הוא‬
‫הוציא להורג ‪ 4111‬איש‪ .‬פיוטר אהב להשתמש בשיטות עינוי והריגה העתיקות ביותר שהיו ידעות‬
‫לו‪ ,‬על מנת לגרום סבל מרבי לעבריין‪ ( .‬היסטוריה של עונש מוות‪ ,‬קרפלוב אלכסנדר ‪)4131‬‬
‫בשנים אלו בחוקה של רוסיה היו ‪ 91‬עבירות בגינן כעונש הוצאו אנשים להורג‪( .‬עונש מוות‪,‬‬
‫רוסצקי אלכסנדר ‪)4111‬‬
‫באנגליה במאה ה‪ ,39 -‬הנרי ה‪ ,1 -‬הוציא להורג כ‪ 14,111 -‬מנתיניו‪ .‬העילות שבגללן אנשים הוצאו‬
‫להורג היו כמו בכל מקום רבות ומגוונות ‪,‬ביניהן נישואים ליהודים‪ ,‬אי הודאה באשמה מוכחת‬
‫ובגידה‪ .‬בזמן מלכותו של הנרי ה‪ 3-‬והמעבר מהאמונה קתולית לדת האנגליקנית הוצאו להורג‬
‫בדרכים שונות ‪ 11,111‬בני אדם מגיל הינקות ועד זקנה‪ .‬מספר זה עם שנים המשיך רק לעלות‪ .‬עד‬
‫שנת ‪ 3111‬באנגליה נקבעו כ‪ 444 -‬עילות שבגינן יוטל עונש מוות על סוטים מדרך הישר‪ ,‬ובהן‬
‫גניבה‪ ,‬גדיעת עצים ללא היתר‪ ,‬שוד של חוות ארנבות‪ ,‬גניבת כיכר לחם וכיוצא באלה‪( .‬עד שתצא‬
‫נשמתך‪ ,‬איבון קוזלובסקי‪ -‬גולן ‪)4131‬‬
‫גם ארצות הברית לא יוצאת מהכלל‪ ,‬עבירות שנכנסות לרשימת ענישה מקסימאלית בתקופה זאת‬
‫הן גניבות כסף‪ ,‬אפילו סכומי כסף קטנים‪ ,‬גניבת סוסים כו'‪The death penalty, an American ( .‬‬
‫‪)history, Stuart Banner, 2003‬‬
‫מגמה זאת נראתה ברוב מדינות העולם שבהן במהלך ההיסטוריה גזר דין מוות התחיל לשמש‬
‫כעונש לרוב מבצעי הפשעים ולא משנה מה היה סוגו של פשע‪ .‬היו גם מנהיגים של מדינות‬
‫מסויימות שקובעו צורה מיוחדת של מיתה עבור פשע שאדם ביצע‪ .‬כך לדוגמא ברוסיה בתקופת‬
‫הנהגתן של אילזבטה ואיקטרינה ה‪ ,4-‬היה נהוג להוציא להורג פושעים בשיטת תליה‪Roger ( .‬‬
‫‪)The Death Penalty: A Worldwide Perspective Hood 2003‬‬
‫התפתחות דרמטית זו לא השאירה אנשים אדישים לכל מה שקורה בחוץ וכתבים ומחברים רבים‬
‫התחילו לחקור את התופעה ולכתוב מאמרים על מנת שאנשים ידעו ויבינו את בעיה שאליה נכנסה‬
‫האנושות‪ .‬כך לדוגמא המאמר שיצא לאור שנכתב על ידי בקאריה על עבירות ועונשים ב ‪.3192‬‬
‫במאמרו הוא כתב על כך שעונש המוות לא גרם לאנשים להיות טובים יותר ועל כן הוא החליט‬
‫לבדוק האם אכן האנושות צריכה ענישה זאת והאם היא מועילה‪( .‬חקר הוצאה להורג‪,‬‬
‫קיסטייקובסקי ‪)4113‬‬
‫במאמרו הוא מביא הוכחות כי לאורך היסטוריה של עונש קטלני זה אין שינוי של החברה לטובה‬
‫ואף להפך‪ ,‬הוא הגורם לחברה להפוך לאכזרית הרבה יותר ממה שהיא הייתה‪ .‬בקאריה מדבר על‬
‫כך שלאדם אין זכות לקחת מעצמו חיים‪ ,‬על כן איך יתכן כי חברה תרשה לעצמה לקחת מאדם‬
‫משהו שהוא בעצמו לא יכול לקחת‪( .‬עונש מוות‪ ,‬בעיות עולמיות‪ ,‬טענות ופרספקטיבות‪ ,‬קבשיס‬
‫‪)4113‬‬
‫‪7‬‬
‫בקאריה טען כי החברה מתעסקת בענישה ישנה‪ ,‬ענישה שהגיעה אלינו עם הדורות‪ ,‬בלי שאיש‬
‫ישקיע מחשבה אם היא טובה לחברה או להפך גורמת יותר נזק מתועלת‪ .‬הוא קרא לא להשתמש‬
‫יותר בעונש מוות‪)Founding the Criminal Law, Ronald J. Pestritto, 2000( .‬‬
‫בנוסף דיבר בקאריה על כך שגזר דין מוות אינו מוצדק כיוון שלעיתים החברה משקרת‪ ,‬גם כאשר‬
‫אין בידי מוסדות לאכיפת חוק ראיות מספיקות להרשיע‪ ,‬הן גורמות לנאשם להודות בכוח‪ .‬לא‬
‫תמיד מוסדות אלו הולכים על פי החוק ופועלים לטובת אינטרס החברה‪ .‬בעקבות כל אלו טען‬
‫בקאריה שרוב האנשים שמוצאים להורג לא אשמים כלל‪ ,‬אלה קורבנות של החברה ושל מוסדות‬
‫אכיפת החוק‪( .‬האם עונש מוות זאת פגיעה בזכויות אדם‪,‬מוטגירוב ‪)4131‬‬
‫לטענת בקאריה עקב שימוש רב בענישה כזו‪ ,‬היא כבר מזמן איבדה את כוח ההרתעה שלה ולא‬
‫גורמת לאנשים יותר לחשוש ממנה כמו שציפו‪ .‬לדבריו עבריין חייב לעבוד קשה עבור החברה ולכן‬
‫אפקט ההשפעה על החברה יהיה על ידי ענישה בכליאה ועבודה קשה ביצור עבור החברה‪ .‬רוב‬
‫המתנגדים למיתה בהמשך מצאו יסודות של ההתנגדות שלהם במאמרו של בקאריה‪( .‬עונש מוות‪,‬‬
‫אוקסנה לפשקינה ‪)4131‬‬
‫חוקרים רבים רואים במאמריו של בקאריה התחלה של התנגדות מסיבית לענישה זו‪.‬‬
‫במהלך המאה ה‪ 36 -‬תנועות התנגדות רבות באירופה הובילו להפחתה משמעותית בשימוש בעונש‬
‫מוות ובסופו של דבר לביטולו‪ .‬מגמה זו השפיעה ישירות גם על שאר העולם‪ .‬כך בעקבות‬
‫האירופים‪ ,‬הפחיתו מדינות רבות בארצות הברית את מספר עונשי המוות ויצרו מדרג ענישה‬
‫מדיני‪ .‬כבר ב‪ 3312 -‬הייתה פנסילבניה למדינה הראשונה שחדלה מן ההוצאה להורג הפומביות‪,‬‬
‫תחת זאת הוקמו מתקני כליאה מתאימים וחצרות פנימיות שאפשרו לבצע את ההוצאה להורג‬
‫בפרטיות יחסית‪ .‬ב‪ 3329 -‬הייתה מישיגן למדינה הראשונה שחדלה מפסיקת עונש מוות‪ ,‬למעט‬
‫מקרים של בגידה‪ .‬עד סוף המאה הצטרפו אליה רוד איילנד וויסקונסין‪ ,‬וזאת במקביל למדינות‬
‫מרחבי העולם‪ ,‬כגון ונצואלה‪ ,‬פורטוגל‪ ,‬הולנד‪ ,‬קוסטה ריקה‪ ,‬ברזיל ואקוודור‪( .‬עד שתצא נשמתך‪,‬‬
‫איבון קוזלובסקי‪ -‬גולן ‪)4131‬‬
‫גם ברוסיה במאה – ‪ 36‬הייתה הפחתה משמעותית בכמויות ההוצאה להורג ואף היו דיבורים על‬
‫ביטולה‪ ,‬אך זה לא קרה‪ .‬כאשר עלה ניקולאי הראשון להנהגה של רוסיה‪ ,‬החלה מחאה גדולה‬
‫נגדו‪ ,‬אשר בעקבותיה נידונו ‪ 19‬ממשתתפי המחאה למוות והוצאו להורג‪ .‬כבר ב ‪ 3615‬הייתה‬
‫רפורמה רצינית בחוקה של ברית המועצות‪ ,‬אשר ההוצאה להורג הוגבלה בצורה משמעותית‬
‫ונשארה רק בגין עבירות מסוימות אשר ראו בהן פגיעה חמורה בביטחונה של ברית המועצות‪.‬‬
‫(עונש מוות‪ ,‬רוסצקי אלכסנדר ‪)4111‬‬
‫וכך‪ ,‬בסוף המאה ה‪ 36-‬היו מדינות רבות בעולם שבהן עונש המוות בוטל והיו כאלו שהשאירו‬
‫אותו רק לעבירות חמורות במיוחד‪ ,‬כך בגרמניה על רצח מכוון ובגידה צבאית‪ ,‬באנגליה בנוסף‬
‫לשתי עבירות כמו בגרמניה היה גם מדובר על עבירות שוד ימיות ופגיעה בצי ספינות של המדינה‪,‬‬
‫בצרפת על ניסיון התנגשות בממשל‪ ,‬הצתת בניינים ורצח‪( .‬היסטוריה של עונש מוות‪ ,‬קרפלוב‬
‫אלכסנדר ‪)4131‬‬
‫לא ניתן לדבר על נושא זה מבלי להתייחס למדינות ערב אשר בהן התהליך הוא מורכב מאוד ואחר‬
‫לגמרי‪ .‬עונש המוות במדינות מוסלמיות גם כיום מהווה חלק גדול מענישה כוללת‪ .‬כך רק בסעודיה‬
‫בין שנים ‪ 4111 -3631‬הוצאו להורג ‪ 3391‬איש וזה רק על פי רישומים רשמיים‪ ,‬כידוע גם מניסיון‬
‫של שנים ישנם הוצאות להורג רבות לא רשמיות במדינות מוסלמיות‪( .‬עונש מוות‪ ,‬בעיות עולמיות‪,‬‬
‫טענות ופרספקטיבות‪ ,‬קבשיס ‪)4113‬‬
‫‪8‬‬
‫במדינות מוסלמיות הכל מתבסס על שריאט‪ ,‬הנמצאת בקוראן וסונה ( אוסף נבואות של נביא‬
‫מוחמד)‪ ,‬במהלך שנים שמים לב חוקרים רבים שישנה השפעה דתית של שריאט על התנהלות‬
‫משפטית במדינות אלו‪ .‬ברוב המדינות המוסלמיות‪ ,‬שריאט הוכרז כמקור לזכויות האדם וגם‬
‫כמקור לחוקה במדינות אלו‪ .‬במדינות אלו יש מספר גדול מאוד של עבירות בגינן מוצאים‬
‫עבריינים להורג‪ .‬כך‪ ,‬כל נושא כבוד המשפחה ופגיעה בו נחשב לדומיננטי וכל כן הענישה בעבירות‬
‫הקשורות לקטגוריה זאת קשה ואכזרית‪ .‬במדינות מוסלמיות הדת היא זו שמשחקת תפקיד חשוב‬
‫בהתנהלות מדינות אלו ולכן לא היה שינוי במהלך השנים לטובת ביטול ענישה זו‪( .‬עונש מוות‪,‬‬
‫אוקסנה לפשקינה ‪)4131‬‬
‫‪ .2.2‬עונש המוות היום‬
‫עונש המוות אינו דומה לרוב צורות הענישה‪ ,‬בכל העולם יש לו הרבה משמעויות חלקן פוליטיות‪,‬‬
‫חלקן חברתיות וחלן גם דתיות‪ .‬ומורות זאת‪ ,‬אנשים מתחילים להבין שיש בענישה זאת גם משהו‬
‫פסול‪ .‬לאחר מלחמת העולם השנייה‪ ,‬יותר ויותר מדינות עולם קיבלו החלטה על ביטול עונש‬
‫אכזרי זה‪.‬‬
‫‪(Death Penalty: The Political Foundations of the Global Trend Towards Abolition‬‬
‫)‪Eric Neumayer 2007‬‬
‫באפריל ‪ , 3666‬לראשונה בהיסטוריה‪ ,‬מספר המדינות שביטלו את גזר דין המוות כצורת ענישה‪,‬‬
‫עלה משמעותית על מספר המדינות שבהן ענישה זאת עדיין קיימת‪ .‬מעניין לראות שאף שמדינות‬
‫שחשבו לחזק את מעמדו של עונש מוות במדינתם‪ ,‬ביטלו אותו או החלישו אותו משמעותית והכל‬
‫בגלל התפתחויות בנושא זה בעולם‪( .‬לאן הולך עונש מוות‪ ,‬קבשיס ואלברכט ‪)4113‬‬
‫רוב מדינות אירופה חתמו בהסכמי האיחוד האירופאי על ביטול ענישה גבוה מסוג זה בגבולם‪.‬‬
‫בחלקן הקטן עוד לא שמו נקודה סופית בנושא זה‪ ,‬אך ברובן גזר דין המוות לא קיים עוד‪( .‬זכות‬
‫על ביטול עונש מוות היא זכות עולמית‪ ,‬מייזאב ‪)4131‬‬
‫כך לדוגמא‪ ,‬בצרפת ב‪ 6 -‬באוקטובר בשנת‪ 3633 -‬ניתנה הצעה על ביטול עונש המוות‪ ,‬הצעה אשר‬
‫התקבלה ברוב קולות בממשלה הצרפתית‪ .‬ביטול עונש מוות זה היה קו מנחה של כל מדינות‬
‫אירופה‪ ,‬כך גם בכל העולם החלטה זאת התחילה להתקבל ביותר ויותר מדינות‪ .‬אבל ענישה זאת‬
‫עדיין שימושית ולפעמים בצורה מאוד נרחבת במדינות כמו סין או אירן‪ .‬בארצות הברית גם כיום‬
‫משתמשים בענישה זאת‪ ,‬אומנם ההיקף שלה ירד משמעותית במהלך שנים‪.‬‬
‫( מחשבות על עונש מוות‪Paris , Arthur Koestler,Albert Camus , sur la peine capitale ,‬‬
‫‪)4114‬‬
‫בדיקה לאורך השנים בארצות הברית מראה כי לאחר ‪ 3619‬שבה הייתה ההצעה על ביטול עונש‬
‫המוות אך לא עברה‪ ,‬ישנה ירידה ניכרת בכמות עבריינים שמוצאים להורג‪ .‬כך לדוגמא ב‪3661‬‬
‫הורשעו וקיבלו גזר דין זה ‪ 465‬עבריינים והוצאו להורג רשמי רק ‪ ,13‬גם בשנת ‪ 4113‬ממספר גבוה‬
‫של עבריינים שעומד על ‪ 333‬שקיבלו הרשעות‪ ,‬רק ‪ 11‬הוצאו לפועל‪ .‬כמו שאנחנו יכולים לראות‬
‫בארצות הברית בשנים האחרונות ישנו הפרש גדול בין נידונים למוות‪ ,‬לבין המוצאים את מותם‬
‫כעונש בפועל‪ .‬חשוב לציין שכל זה קורה במקביל לכמות הפשיעה החמורה שאינה יורדת‪ .‬לאחרונה‬
‫גם נצפתה תופעה של שחרור אנשים שנידונו בעבר למוות וחיכו להוצאתו של גזר הדין למעשה‪.‬‬
‫ככה בין השנים ‪ 3666 -3611‬בממוצע‪ ,‬שוחררו ‪ 1.3‬עבריינים בשנה כמו כן‪ ,‬בין השנים ‪ 4111‬ל‪4111-‬‬
‫הייתה עליה ל ‪ 5 -‬עבריינים ששוחררו בשנה‪ .‬מקרים לדוגמא‪ :‬ב‪ 4113-‬לאחר ‪ 31‬שנים של המתנה‬
‫‪9‬‬
‫להוצאה להורג‪ ,‬בדיון חוזר‪,‬זוכה הנאשם צ'‪.‬פאין ושוחרר‪ .‬ב‪ 4114 -‬בפלורידה לאחר ‪ 31‬שנות‬
‫המתנה שוחרר ג'‪ .‬מלנדאז‪( .‬עונש מוות‪ ,‬אוקסנה לפשקינה ‪)4131‬‬
‫בטקסס משנת ‪ 3619‬ישנה ירידה ניקרת בכמויות הנאשמים שנגזר עליהם עונש זה‪ ,‬כאשר בסוף‬
‫‪ 4113‬המדד עמד על ‪ 459‬מקרים לעומת ‪ 126‬מקרים בתחילת הירידה‪( Death penalty cases, .‬‬
‫)‪Barry Latzer, 2002‬‬
‫נכון להיום בארצות הברית הסיכויים לקבל ענישה מקסימאלית עבור ביצוע רצח עומד על‬
‫‪ 3.5:311‬והסיכוי שהדבר יצא לפועל קטן עוד יותר‪ ,‬על כן הסיכוי בסופו של דבר להשתחרר ולא‬
‫לקבל עונש זה מאוד גבוה וגודל עם השנים‪ .‬הסיכוי להשתחרר ללא עונש‪ ,‬גדול פי ‪ 31‬מהסיכוי‬
‫לקבל גזר דין זה‪ .‬זמן ההמתנה של העבריינים לאחר קבלת גזר הדין ועד לתשובה הסופית אם אכן‬
‫יתקיים גזר הדין או לא‪ ,‬עומד על ‪ 33‬שנה בממוצע‪ .‬על נתונים אלו יש גם השפעה של מיקום‬
‫המדינה‪ ,‬כלומר‪ ,‬נתונים אלו נוטים להשתנות ממדינה למדינה ומעיר לעיר‪( .‬עונש מוות‪ ,‬בעיות‬
‫עולמיות‪ ,‬טענות ופרספקטיבות‪ ,‬קבשיס ‪.)4113‬‬
‫עם השנים‪ ,‬גם ברוסיה‪ ,‬מתרחש תהליך דומה‪ .‬עם השנים‪ ,‬כמות ההוצאות להורג יורדת‬
‫משמעותית וגם אלו שנידונים לא בהכרח מוצאים את מותם כענישה‪ .‬זאת ניתן לראות על פי‬
‫נתונים שנאספו בעיר סאנט פטרבורג‪ ,‬כך לדוגמה‪ ,‬בשנת ‪ 3665‬נידונו לעונש זה ‪ 31‬עבריינים‪3 ,‬‬
‫מהם הוצאו להורג בפועל‪ ,‬לעומת זאת ב‪ 3663‬נידונו לעונש זה רק ‪ 2‬והוצא רק ‪ .3‬עקב בעתיות‬
‫העניין ומורכבות היסטורית וחילוקי דעות בציבור‪ ,‬הוחלט לאחרונה‪ ,‬ב‪ 36-‬בנובמבר ‪ 4116‬על ידי‬
‫בית המשפט העליון של רוסיה‪ ,‬להקפיא זמנית את ההוצאה להורג‪ ,‬לומר‪ ,‬לבטל זמנית עונש זה‬
‫עד הקמת צוות שיפוט מיוחד אשר יתעסק רק בהרשעות מסוג זה‪ .‬נכון לעכשיו‪ ,‬גזר דין מוות לא‬
‫קיים ברוסיה‪( .‬עונש מוות‪ ,‬אוקסנה לפשקינה ‪)4131‬‬
‫חשוב להדגיש שלמרות ההקפאה של בית המשפט העליון ולמרות שרוסיה חתומה על הסכמים של‬
‫האיחוד האירופאי על ביטול ענישה זאת‪ ,‬פורמאלית‪ ,‬היא עדיין קיימת בשטחי מדינה זאת‪ .‬יש‬
‫הטוענים שדווקא עקב חתימתה של רוסיה על ההסכמים של האיחוד האירופאי הוקפא העונש‬
‫מוות לפחות זמנית עד הכנסת התיקונים לחוק הקיים‪( .‬זכות על ביטול עונש מוות היא זכות‬
‫עולמית‪ ,‬מייזאב ‪)4131‬‬
‫על פי חוקי רוסיה הקיימים היום ניתן להעניש עבריין בענישה מקסימאלית רק בגין ביצוע חמש‬
‫עבירות בלבד‪.‬‬
‫‪ .3‬רצח‬
‫‪ .4‬ניסיון לרצח של איש ממשל‬
‫‪ .1‬ניסיון לרצח של שופט‬
‫‪ .2‬ניסיון לרצח של איש מערכת אכיפת חוק‬
‫‪ .5‬רצח עם‬
‫רק בגין עבירות קשות אלו ניתן להוציא להורג עבריין‪ ,‬אך גם זה לא תופס לגבי כולם‪ ,‬לא ניתן‬
‫לגזור דין זה על נשים‪ ,‬על אלו שטרם הגיעו לגיל ‪ 33‬וגם גברים שבזמן משפט הגיעו לגיל ‪.95‬‬
‫במגמה זו בהחלט ניתן לראות תהליך של צמצום ענישה זו בשטחי המדינה‪ .‬כמו כן‪ ,‬כמו שכבר‬
‫צויין‪ ,‬מדובר על הקפאת הענישה עד נקיטת צעדים חדשים על מנת להקטין למקסימום עונש מוות‬
‫ברוסיה‪( .‬להוציא להורג או לא? יורי אלכסנדרוב ‪)4116‬‬
‫דוגמא נוספת לירידה בכמות עונש המוות היא סין המהווה מעצמה גדולה‪ ,‬אשר השתלטה על‬
‫השוק מסחרי‪ ,‬מעצמה עם מעל מיליארד תושבים אשר מושכת אליה תשומת לב רבה בכל‬
‫‪01‬‬
‫הנושאים‪ ,‬כמו נושא הענישה‪ .‬בסין מבחינת כמויות ההוצאה להורג הנתונים לא השתנו‬
‫משמעותית לעומת מה שהיה כמו בשאר העולם‪ ,‬אבל גם במדינה זו חלו שינוים בחוקה שיכולים‬
‫להצביע על תחילתו של תהליך ההפחתה של עונש זה‪ .‬כך ב‪ 3661 -‬בסין שונתה החוקה והוכנסו בה‬
‫תיקונים רבים‪ .‬התיקון הראשון מתייחס לכך שעונש המוות יהיה כענישה רק נגד עבריינים‬
‫שביצעו פשע מאוד חמור‪ .‬בנוסף לא ניתן להוציא להורג עבריין שטרם מילאו לו ‪ 33‬שנה ולא ניתן‬
‫לגזור דין זה על אישה אשר במהלך משפטה נמצאת בהיריון‪ .‬לא ניתן גם להתעלם מתיקון נוסף‪,‬‬
‫אשר מאפשר לנאשם לאחר גזר הדין לערר עליו‪ .‬כמו כן רשאי נאשם‪ ,‬אשר נגזר עליו מיתה‪ ,‬לבקש‬
‫מבית המשפט דחייה של הוצאת ענישה לפועל עד שנתיים‪ .‬במקרה ובשנתיים עשה הנאשם מעשה‬
‫יוצא דופן וזכה להערכה רבה‪ ,‬רשאי בית משפט לשנות את גזר הדין ל ‪ 41 -35‬שנות מאסר במקום‬
‫עונש מוות‪( .‬עונש מוות‪ ,‬בעיות עולמיות‪ ,‬טענות ופרספקטיבות‪ ,‬קבשיס ‪)4113‬‬
‫בסין עונש המוות מוגדר בחוק כענישה על הרבה עבירות‪ ,‬כגון עבירות מין‪ ,‬פוליטיקה‪ ,‬עבירות רצח‬
‫ופשע חמור‪ ,‬עבירות שפוגעות ישירות בחברה ועוד‪ .‬למרות שבכל העולם ישנה מגמה של ירידה‬
‫בכמות השימוש בענישה זאת‪ ,‬בסין היא עדיין מאוד פופולארית וזאת על רקע פוליטי‪ .‬מיתה‬
‫משמשת כעוד סוג של שליטה של ההנהגה במדינתם‪.)4111 ,Asian Criminology, Hong Lu( .‬‬
‫באמצע שנות ה‪ 61-‬עקב בעיות פוליטיות רציניות במדינה זו הוצאה להורג כמות גדולה מאוד של‬
‫אנשים‪ ,‬זה היה אחד העמודים השחורים בהיסטוריה של סין‪ .‬בשנים אלו גם סין הרוויחה לא מעט‬
‫עבור האיברים של הנידונים ועשתה עסקים בתחום עם כל העולם‪ .‬רק ב‪ 3666 -‬עם התרבותה של‬
‫אגודה בין לאומית תופעת מכירת איברים זו הופסקה‪ .‬בשנת ‪ 3669‬עקב פרשת "‪" Strike Hard‬‬
‫הוצאו להורג בסין מעל ‪ 2111‬איש וזאת רק על פי הנתונים הרשומים‪ .‬כמויות של גזר דין זה‬
‫במדינה זו מאוד תלוי במצבה וביציבותה הפוליטי של סין‪( .‬לאן הולך עונש מוות‪ ,‬קבשיס‬
‫ואלברכט ‪)4113‬‬
‫בעקבות אי יציבות פוליטית בסין‪ ,‬נמדדו בה סך הכול בין שנים ‪ 3661‬ל‪ 41,566 ,3666 -‬גזרי דין‬
‫מוות כאשר ‪ 33,362‬מהם הוצאו לפועל‪Zhang Ning, The Debate Over the Death Penalty ( .‬‬
‫‪)in Today’s China,2010‬‬
‫על מנת להמחיש תהליך של צמצום הוצאה להורג בעולם‪ ,‬ניתן להשתמש בנתון הבא‪ .‬בספטמבר‬
‫‪ 4116‬ברוסיה באחד העיתונים הפופולאריים‪ ,‬התפרסמה טבלה ובה ‪ 35‬מדינות בהן קיים תהליך‬
‫של הקטנת ההוצאה להורג‪ ,‬למרות שענישה זו עדיין קיימת‪ .‬על פי הנתונים גם רוסיה הייתה‬
‫צריכה להיכנס לטבלה זאת‪ ,‬אך הנתון לא פורסם‪.‬‬
‫)‪( The Right to Life and the Value of Life, Jon Yorke, 2010‬‬
‫טבלה א'‬
‫מדינה‬
‫הוצאה להורג‬
‫גזר דין‬
‫שיטות‬
‫בפומבי או לא?‬
‫סין‬
‫‪3,133‬‬
‫‪1,111‬‬
‫כיתת יורים‪,‬‬
‫זריקה קטלנית‬
‫כן‬
‫‪00‬‬
‫אירן‬
‫‪129‬‬
‫אין נתון‬
‫כיתת יורים‪,‬‬
‫תליה‪ ,‬זרית‬
‫אבנים‬
‫כן‬
‫סעודיה‬
‫‪314‬‬
‫אין נתון‬
‫כריתת ראש‪,‬‬
‫כיתת יורים‪,‬‬
‫זריקת אבנים‬
‫כן‬
‫ארצות הברית‬
‫‪11‬‬
‫‪333‬‬
‫זריקה קטלנית‪,‬‬
‫כיסא חשמלי‪,‬‬
‫כיתת יורים‪ ,‬גז‪,‬‬
‫תליה‬
‫לא‬
‫פקיסטן‬
‫‪19‬‬
‫‪419‬‬
‫תליה‪ ,‬זריקת‬
‫אבנים‬
‫כן‬
‫עיראק‬
‫‪12‬‬
‫‪435‬‬
‫תליה‬
‫לא‬
‫וייטנאם‬
‫‪36‬‬
‫‪56‬‬
‫כיתת יורים‬
‫לא‬
‫אפגניסטן‬
‫‪31‬‬
‫‪313‬‬
‫כיתת יורים‬
‫לא‬
‫צפון קוריה‬
‫‪35‬‬
‫אין נתון‬
‫כיתת יורים‪,‬‬
‫תליה‬
‫כן‬
‫יפן‬
‫‪35‬‬
‫‪41‬‬
‫תליה‬
‫לא‬
‫יוגוסלביה‬
‫‪31‬‬
‫אין נתון‬
‫כיתת יורים‬
‫כן‬
‫אינדונזיה‬
‫‪31‬‬
‫‪31‬‬
‫כיתת יורים‬
‫לא‬
‫ליביה‬
‫‪3‬‬
‫אין נתון‬
‫כיתת יורים‪,‬‬
‫תליה‬
‫לא‬
‫בנגלדש‬
‫‪5‬‬
‫‪335‬‬
‫תליה‬
‫לא‬
‫בלרוס‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫כיתת יורים‬
‫לא‬
‫)‪( The Right to Life and the Value of Life, Jon Yorke, 2010‬‬
‫‪02‬‬
‫‪ 2.2‬שיטות הוצאה להורג‬
‫נכון להיום בעולם‪ ,‬ישנן מספר שיטות הוצאה להורג‪ ,‬ביניהן‪ :‬כיתת יורים‪ ,‬כיסא חשמלי‪ ,‬תליה‪,‬‬
‫הורדת ראש‪ ,‬סיקול אבנים‪ ,‬חדרי גז ואינאקציה (זריקה קטלנית)‪Penal reform international ( .‬‬
‫‪)2011‬‬
‫‪ 2.2.2‬כיסא חשמלי‪.‬‬
‫בסוף המאה ה‪ 36 -‬הייתה אמריקה שקועה באובססיביות עצומה ברעיון הקדמה‪.‬‬
‫מאז ומעולם הייתה הקדמה נר לרגליה של ארצות הברית‪ .‬למרבה אבסורד‪ ,‬הוצאה להורג בכיסא‬
‫חשמלי סימלה עבור אמריקאים רבים את הקדמה‪ ,‬שכן היה מדובר במוצר מתקדם‪ ,‬המצאה‬
‫אמריקאנית שיש להשתבח בה‪ .‬העשור האחרון של מאה ה‪ 36 -‬בארצות הברית רשם לחובתו את‬
‫הפעם הראשונה שבה השתמשו בידע מדעי כדי ליישמו במדע ההרג‪ .‬במשך שנים רבות חיפשו‬
‫מושלי ניו‪-‬יורק אמצעי חדש והומאני יותר להוצאה להורג‪ .‬תהליך מהיר ולא מכאיב‪ ,‬שלא יטיל‬
‫מום בגוף‪ .‬ריבוי מקרי התחשמלות של אנשים מנגיעה אקראית בחשמל‪ ,‬והמוות המהיר שנגרם‬
‫בשל כך‪ ,‬העלו את השאלה האם החשמל יכול להחליף את שיטות ההרג הקיימות במדינה‪( .‬עד‬
‫שתצא נשמתך‪ ,‬איבון קוזלובסקי‪ -‬גולן ‪)4131‬‬
‫כך לפני כ ‪ 335‬שנה הומצא הכיסא החשמלי‪ .‬הממציאים של כלי זה לא הגיעו ממחשבות‬
‫הומאניטאריות על הפחתת סבלם של הנאשמים שמוצאים את מותם כענישה על מעשיהם‪ ,‬אלה‬
‫מאינטרסים אישים ורווחיים‪ .‬בהיסטוריה של המצאת שיטה חדשנית זאת‪ ,‬מצאו הרבה שקר‪,‬‬
‫סכסוכים כלכלים‪ ,‬תחרות‪ ,‬מדע וביזנס‪ .‬בהתחלה נעשו ניסוים של ענישה זאת על חיות‪ .‬בארצות‬
‫הברית היו ארגונים רבים אחראים על תפיסה והשמדה של חיות משוטטות ברחובות‪ .‬להנהלה של‬
‫ארגונים אלו הציעו לבדוק המתת חיות באמצעות חשמל ולא להטביע כמו שהיה נהוג‪ .‬הממצאים‬
‫היו חד משמעיים ופורסמו בעיתונים של ארצות הברית‪ ,‬מדובר היה באמצעי מהיר‪ ,‬אמין ואיכותי‪.‬‬
‫בשנת ‪ 3339‬קמה ועדה שמטרתה לבדוק ולמצוא שיטה שתאפשר להוציא אדם להורג בצורה‬
‫בטוחה‪ ,‬זולה‪ ,‬מהירה והכי חשוב הומאניטארית‪( .‬היסטוריה המצאת כיסא חשמלי‪ ,‬אירינה‬
‫קרוגלובה‪)4131 ,‬‬
‫ב ‪ 3336‬הודיעו מהנדסיו של תומס אדיסון הממציא של החשמל‪ ,‬על מציאת שיטה מהירה‬
‫והומאנית להוצאה להורג בעזרת חשמל‪ .‬הם הציעו להשתמש בכיסא עם קשירות שהיה מקובע‬
‫לרצפה על מנת לכפות בו את הקורבן‪ .‬הקורבן הראשון נמצא מהר מאוד‪ ,‬כבר באותה שנה והוצא‬
‫להורג ב ‪ .3361‬היה זה מוכר ירקות בן ‪ 46‬בשם ויליאם קמלר אשר נדון למוות על רצח אשתו עקב‬
‫ויכוח רווי אלכוהול‪ .‬חשוב לציין שבהתחלה היו הרבה תקלות בנושא הומאניטאריות של שיטה‬
‫זאת‪( .‬עד שתצא נשמתך‪ ,‬איבון קוזלובסקי‪ -‬גולן ‪)4131‬‬
‫בבוקר ה‪ 9 -‬באוגוסט ‪ ,3361‬ויליאם קמלר הושב על כיסא מעץ‪ ,‬ידיו ורגליו נקשרו וקובעו לכיסא‪,‬‬
‫חיברו לו מספר אלקטרודות והלבישו לו על הראש שק שחור‪ .‬המוציא להורג ששמו אדבין דביס‬
‫הפעיל את החשמל ל ‪ 31-‬שניות ולאחר מכן כיבה אותו‪ .‬לאחר בדיקה התגלה כי הנאשם חי ורק‬
‫איבד את הכרתו‪ ,‬דביס שנראה מבולבל ולחוץ מאוד הפעיל בשנית את החשמל‪ ,‬מגופו של ויליאם‬
‫התחיל לעלות עשן והוא עלה בלהבות‪ .‬בחדר התחיל להתפזר ריח חזק של בשר שרוף ואנשים אשר‬
‫זומנו כעדים להוצאה זאת התחילו להתעלף וליפול על הרצפה מהמראה שראו‪.‬‬
‫‪03‬‬
‫הדבר נמשך כ‪ 11 -‬שניות‪ ,‬רק לאחר זמן זה החשמל נותק ונקבע מותו של ויליאם‪ .‬התחקיר של‬
‫הוצאה זו להורג פורסם יום למחרת בכל העיתונים של המדינה‪ .‬אחד מהם " ‪The New York‬‬
‫‪ ,"Times‬כתב על המקרה שזאת שהיה הצגה מזוויעה‪ ,‬הרבה יותר גרועה מתליה‪ .‬למרות זאת רוב‬
‫העיתונים כתבו על המצאה זו כצעד זה כצעד גדול של האנושות וזאת על מנת להראות קדמה של‬
‫ארצות הברית על ארצות אחרות‪ .‬על מנת למזער את הנזק הודיעו גם בעיתונות כי ויליאם מת‬
‫בשניות הראשונות של ענישה ושהפעלתו של הזרם בפעם השניה היה על מנת לוודא את ההוצאה‬
‫להורג‪( .‬על כיסא חשמלי‪ ,‬וצ'סלב בלאב ‪)4115‬‬
‫כך בעצם ויליאם עבר ייסורים קשים על הכסא החשמלי בהזרמת זרם ראשוני‪ ,‬איבד את הכרתו‬
‫אך נשאר חיי ובזרם השני עלה בלהבות אש‪ .‬למחרת זכה ויליאם לכינוי בעיתונים המקומיים‬
‫כ"האיש המחושמל הראשון "‪ .‬קורבן שני שהוצאה להורג בשיטה זאת‪ ,‬מת רק לאחר כ ‪ 11‬דקות‬
‫של סבל‪ .‬בעקבות אלו‪ ,‬הוכנסו תיקונים רבים לשיטת מיתה זאת‪ ,‬כאשר בעיקרם היו קשורים‬
‫בהגדלת עוצמת החשמל בהזרמתו לכיסא החשמלי‪( .‬עד שתצא נשמתך‪ ,‬איבון קוזלובסקי‪ -‬גולן‬
‫‪)4131‬‬
‫בתקופה זו‪ ,‬בארצות הברית הייתה מאוד מקובלת הוצאה להורג על ידי גז‪ .‬אנשים רבים לא יכלו‬
‫לעמוד בפני הסבל והייסורים שעבר העבריין בתא הגז לפני שמת סופית‪ .‬זאת הייתה סיבה נוספת‬
‫שאזרחי ארצות הברית ראו בכיסא החשמלי כפתרון הומניטארי למרות הכישלון היחסי שקרה‬
‫בהוצאה להורג הראשונה בשיטה זאת‪.‬‬
‫‪( Death Penalty, USA today's debate: voices and perspective, Joann Bren Guersey,‬‬
‫)‪2010‬‬
‫כמו שניתן לראות‪ ,‬כיסא חשמלי הומצא והתחיל לפעול בארצות הברית‪ .‬שיטתה זו של הוצאה‬
‫להורג כרוכה בקשירה חזקה של הנאשם לכיסא‪ ,‬המוציא להורג מחבר לנאשם אלקטרודות‬
‫לראשו ורגליו שגולחו לפני כן וזאת על מנת להבטיח מגע הדוק יותר בין האלקטרודות לעור‬
‫הנאשם ובהמרמת חשמל לזמן קצר אך בכמות מאוד גדולה‪ ,‬הזרמה זאת גורמת לעצירת פעילות‬
‫לב הנאשם ותפיסתם של שרירי ריאות‪ ,‬כך בעצם גם הנאשם מפסיק לנשום‪ .‬בנוסף קורה תהליך‬
‫של שריפת איברים פנימיים של נאשם ובכך המוות שלו מובטח‪ .‬אזרחי ארצות הברית ראו בשיטה‬
‫זאת מהפכה בצורות הענישה של הוצאת לפועל של גזר דין מוות‪( .‬הוצאה להורג ועינויים‪ ,‬אנטון‬
‫אלייניקוב ‪)4116‬‬
‫איש לא תיאר לעצמו‪ ,‬שבמקום לפתור את הבעיה הומאניטאריות כמו שתוכנן‪ ,‬הכיסא החשמלי‬
‫הוא זה שיגרום בעצם להתנגדות מסיבית לעונש המוות‪( .‬עד שתצא נשמתך‪ ,‬איבון קוזלובסקי‪-‬‬
‫גולן ‪)4131‬‬
‫‪ 2.2.2‬תליה‪.‬‬
‫בשיטה זאת של הוצאה להורג משתמשים כבר הרבה מאוד שנים‪ ,‬זאת אחת השיטות העתיקות‬
‫שקיימות ונחשבת לאחת השיטות המשפילות‪ ,‬איש אינו בדיוק יודע למה‪.‬‬
‫ישנם מומחים הטוענים כי בשיטה זאת השתמשו בעבר בפומבי‪( .‬הוצאה להורג ועינויים‪ ,‬אנטון‬
‫אלייניקוב ‪)4116‬‬
‫ענישה זאת כל כך עתיקה‪ ,‬שלגבי המקורות שלה אנחנו יודעים רק מאגדות וסיפורים וקשה‬
‫למצוא את מקורה האמיתי של שיטת ענישה זאת‪ .‬עוד על פי חוקי יוון העתיקה‪ ,‬כל עבריין שביצע‬
‫‪04‬‬
‫רצח היה צריך למצוא את מותו תלוי על עץ עם שק שחור על ראשו‪ .‬שק שחור על הראש ותליה על‬
‫העץ נחשבה משפילה במיוחד ביוון העתיקה‪ .‬כך גם ברוסיה הצעירה אימצו שיטה זאת כענישה‬
‫בגין עבירות חמורות‪ ,‬אשר גם הייתה ענישה ממדרגה ראשונה שלא עמדה לצידה שום ענישה‬
‫אחרת‪ .‬את העבריינים תלו על מתקנים בנויים במיוחד או על עצים לאורך הכביש‪( .‬רפואה‬
‫משפטית‪ ,‬חקר התליה‪ ,‬מולין ‪)3669‬‬
‫גם ברומא העתיקה על פי עדויות‪ ,‬השתמשו בשיטה זאת‪ .‬אין לנו עדויות ברורות בגין איזה עבירות‬
‫הענישו ברומא בשיטת התליה‪ ,‬אך כבר אז זאת הייתה שיטה שנחשבה לאחת השיטות המשפילות‬
‫של המוות והשתמשו בה בעיקר נגד עבדים‪( .‬שיחה עם מוציא להורג‪ ,‬טירספולסקי ‪)4111‬‬
‫גם בסוף המאה ה‪ 34-‬ניתן לראות שהעונש שהוטל היה נקבע לפי המעמד החברתי‪ .‬דין אחד היה‬
‫לכולם ועונש המוות היה צפוי על פשעים מסוימים באופן שווה‪ .‬אולם דרך ההוצאה להורג נקבעה‬
‫לפי מעמדו החברתי של העבריין‪ .‬לבני אצולה ערפו את הראש ואילו את פשוטי העם תלו‪.‬‬
‫עונש התליה נחשב כמשפיל ומבזה‪( .‬עבירות ועונשים מבוא לפנולוגיה‪ ,‬שוהם גיאורה שלמה ‪)4116‬‬
‫בנוסף לכל אלו‪ ,‬היו מדינות ומנהיגים אשר העדיפו הוצאה להורג על ידי שיטה זאת ואימצו אותה‬
‫והשתמשו בה באופן קבוע כשיטה עיקרית נגד עבריינים‪ .‬כמו שכבר צוין ברוסיה בתקופת הנהגתן‬
‫של אילזבטה ואיקטרינה השנייה‪ ,‬היה נהוג להוציא להורג פושעים בשיטת זו‪Roger Hood ( .‬‬
‫‪)The Death Penalty: A Worldwide Perspective 2003‬‬
‫לאחר שאליזבטה עלתה לשלטון ברוסיה‪ ,‬מעגל העבירות בגינן נגזרה ההוצאה להורג במדינה זאת‬
‫גדל‪ .‬לאחר אליזבטה עלתה לשלטון יקטרינה השנייה‪ ,‬אשר החליטה להגדיל מעגל זה עוד יותר ועל‬
‫מנת להרתיע עבריינים מעשיית פשעים‪ ,‬לטפל בהם ביד קשה‪ .‬כך בעצם השימוש בשיטה זאת של‬
‫ענישה גדל והפך להיות מאוד פופולארי ברוסיה בתקופה זו‪( .‬עונש מוות‪ ,‬אוקסנה לפשקינה ‪)4131‬‬
‫העולם התקדם ויחד עם התקדמות זו האנושות התחילה לדאוג לזכויות האדם ‪ -‬זכויות הנאשמים‬
‫יותר ויותר‪ .‬בפתח המאה ה‪ 36 -‬שורה של מומחים אירופאים ניסו למצוא שיטות הומניטאריות‬
‫להוצאה להורג‪ .‬מטרתם הייתה למצוא שיטה שהנאשם ימות מהר וללא ייסורים רבים‪ .‬כך בין‬
‫המומחים היה רופא צרפתי ששמו ניקולאוס מונוביצה שחקר את שיטת התליה‪ .‬מומוביצה ראה‬
‫בשיטה זו כאחת השיטות ההומניטאריות שקיימות בעולם‪( .‬עונש מוות‪ ,‬בעיות עולמיות‪ ,‬טענות‬
‫ופרספקטיבות‪ ,‬קבשיס ‪)4113‬‬
‫על העבריין אשר הורשע ונגזר עליו למות‪ ,‬שמים חבל מסביב לצווארו‪ ,‬כאשר החבל תלוי‪ ,‬על פי‬
‫כוח המשיכה הנאשם נתלה על החבל‪ ,‬כאשר מופעל לחץ חזק על צווארו של עבריין על ידי החבל‬
‫בעקבות משקל גופו אשר מושך אותו כלפי מטה‪ .‬מוות מגיע לאחר איבוד הכרה בעקבות פגיעה‬
‫בעמוד השדרה או אם זה לא מספיק לאחר חסימת נתיבי נשימה וחוסר באוויר‪ .‬חשוב לציין‬
‫שלאורך השנים הוכנסו תיקונים לשיטה על מנת לאפשר לה להיות הומאניטארית יותר‪ ,‬וזאת על‬
‫מנת שהנאשר לא ימות בייסורים‪ .‬כך בין השנים ‪ 3626-3651‬בוועדה מיוחדת שהוקמה באירופה‬
‫הוחלט‪ ,‬שנאשם יעמוד על במה ומתחתיו יהיה פתח‪ ,‬אורך החבל יהיה כזה שיאפשר לנאשם ליפול‬
‫לפתח לאחר שהוא יפתח ובכך לגרום להתנגשות חזקה בין כוח משיכה לחבל ולשבירת עמוד‬
‫השדרה של נאשם‪ .‬צורהזו אומצה בידי רוב המדינות שעדיין מענישים דרך התליה‪( .‬הוצאה להורג‬
‫ועינויים‪ ,‬אנטון אלייניקוב ‪)4116‬‬
‫התליה שנחשבה לאמצעי להורג וותיק‪ ,‬נחשבה בארצות הברית מאז ומתמיד להוצאה להורג‬
‫הבזויה ביותר ונועדה לעבריינים הקשים ביותר‪ .‬אולם גם באמצעי זה היו בעיות הפעלה רבות‪.‬‬
‫‪05‬‬
‫פעמים קרה שהחבל לא התהדק על צווארו של אדם ומפרקתו לא נשברה והוא סיים את חייו‬
‫בחנק הדרגתי‪ ,‬פעמים קרה שהנפילה מהגובה הייתה חזקה מאוד וראשו של אדם ניתק ממנו‪.‬‬
‫זה היה מחזה שלא היה נעים לראות אותו ולהראות אותו לחברה שבשמה בוצע העונש‪.‬‬
‫השימוש בתלייה היה מקובל בארצות הברית עד אמצע שנות ה‪ 11 -‬והופסק מאז בהדרגה‪( .‬עד‬
‫שתצא נשמתך‪ ,‬איבון קוזלובסקי‪ -‬גולן ‪)4131‬‬
‫חשוב לציין שבשיטה זאת השתמשו כצורת הוצאה להורג במספר מקרים מאוד מפורסמים גם‬
‫לאחרונה‪ .‬כך לדוגמא‪ ,‬בשנת ‪ 3694‬בישראל הוצא להורג בתליה אדולף אייכמן אחד מבכירי‬
‫הנאצים שהיה המהנדס שפיקח על ביצוע "הפיתרון הסופי" של היטלר‪ ,‬הוא היה אחד הנושאים‬
‫הראשיים באחריות לרצח השיטתי של שישה מיליון יהודים בשואה‪ .‬פסק הדין שניתן בעניינו של‬
‫הצורר אייכמן התייחס בית‪ -‬המשפט לטענה אפשרית שלפיה גם עונש המוות ממילא נופל מגמולו‬
‫של הנאשם‪ .‬כל זה בהשוות מוות אחד של רוצח למיליוני מקרי מוות שגרם להם‪( .‬בועז סנג'רו‪ ,‬עלי‬
‫משפט ‪)4114‬‬
‫מקרה זה‪ ,‬אחד הבודדים של הענישה המקסימלית בישראל‪ ,‬התאפשר לאחר חקיקת החוק בדבר‬
‫מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם‪ .‬כבר בשנת‪ 1950 ,‬סמוך לאחר קבלתה של "האמנה‬
‫למניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם" בעצרת האו"ם ועוד לפני כניסתה לתוקף (ב‪)3653 -‬‬
‫חוקקה כנסת ישראל חוק שהכניס לדין הישראלי את האיסור על רצח עם‪ .‬החוק בדבר מניעתו‬
‫וענישתו של הפשע השמדת עם ) תש"י‪ ) 3651 -‬אימץ את הוראות האמנה וקבע עבירה של‬
‫"השמדת עם" שעונשו המרבי הוא עונש מוות ‪.‬עוד קבע החוק כי שורת הגנות אפשריות‬
‫שעומדות לנאשם על פי הדין הפלילי שהיה נהוג אז אינן תקפות בעבירה לפי חוק זה‪.‬‬
‫החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם‪ ,‬זהו חוק המשך לחוק הקודם שנחקק בישראל‪ .‬פשעי‬
‫מלחמה מופיעים כעבירה במשפט הפלילי הישראלי אך ורק בהקשר של פשעי המשטר הנאצי‪.‬‬
‫החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם) תש"י‪ )3651 -‬קובע כמה עבירות המתוחמות כרונולוגית‬
‫וגיאוגרפית‪ -‬לתקופת המשטר הנאצי ) מתפיסת השלטון בידי המפלגה הנאצית בגרמניה בינואר‬
‫‪1933‬עד תום מלחמת העולם השניה במאי ‪(1945‬‬
‫ובשטחיהן של גרמניה ‪,‬בעלות בריתה‬
‫והאזורים שהיו נתונים תחת שליטתן באותה תקופה‪ .‬במילים אחרות ‪,‬החוק חל על עבירות‬
‫שבוצעו לפני הקמת מדינת ישראל ומחוץ לשטחה‪.‬‬
‫לצד עבירות אחרות שנקבעו בחוק זה ‪,‬סעיף)‪ 1‬א (לחוק קובע שורת עבירות חמורות‪ :‬פשע נגד‬
‫העם היהודי ‪,‬פשע כלפי האנושות ופשע מלחמה ‪.‬דינו של המורשע בעבירות אלה נקבע בחוק‬
‫למיתה ‪ .‬סעיף )‪1‬ב (מגדיר את העבירות הללו ‪,‬ובתוכן מוגדר "פשע מלחמה" כך‪" :‬פשע מלחמה"‬
‫פירושו‪ -‬אחד המעשים המאלו‪ :‬רציחת בני אוכלוסיה אזרחית של ארץ כבושה או בתוך ארץ‬
‫כבושה ‪,‬נגישתם וגירושם לשם עבודת כפייה או לשם כל מטרה אחרת‪ ,‬רציחתם ונגישתם של‬
‫שבויי מלחמה או של בני האדם הנמצאים בלב ים‪ ,‬המתת בני ערובה‪ ,‬שוד רכוש ציבורי או‬
‫פרטי‪ ,‬הריסה שרירותית של כרכים ‪,‬ערים או כפרים והחרבה שאינה מוצדקת על ידי הכרח‬
‫צבאי‪.‬‬
‫בניסוח הסעיף נשען המחוקק במובהק על "עקרונות נירנברג"‪ ,‬שנקבעו אף הם ב‪ ,3651-‬שנת‬
‫חקיקתו של החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם‪ .‬הגדרתו של פשע המלחמה והגדרתו של‬
‫‪06‬‬
‫הפשע נגד האנושות בחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם זהים כמעט להגדרות המופיעות‬
‫בעקרון נירנברג מס' ‪( .9‬לאקונה‪ ,‬פשעי מלחמה בדין הישראלי ובפסיקת בתי הדין הצבאיים‪,‬‬
‫ליאור יבנה‪)4131 ,‬‬
‫דוגמא נוספת היא שבשנת ‪ 4119‬הוצא להורג בתלייה בידי בני עמו ב‪ 11 -‬בדצמבר בשעה ‪ 11:11‬זמן‬
‫מקומי‪ ,‬סדאם חוסיין‪ ,‬מנהיגה של עיראק‪ .‬סדאם חוסיין מצא את מותו בתליה ‪ 59‬ימים לאחר גזר‬
‫הדין‪ ,‬הצילומים עם הוצאתו להורג שודרו ללא הפסקה בתקשורת הבין לאומית (מותו של‬
‫דיקטטור‪ ,‬ד"ר יוחאי סלע ‪)4119‬‬
‫‪ 2.2.2‬כיתת יורים‬
‫עם גילויה של אבקת השריפה וכלי ירי שונים‪,‬שיטה זו‪ ,‬של הוצאה להורג‪ ,‬התחילה להיות‬
‫פופולארית מאוד‪ .‬לרוב השתמשו בה בפעילויות צבאיות‪ ,‬עקב זמינות וזולות של שיטה זו‪.‬‬
‫הוצאה להורג מתבצעת או על ידי אדם אחד או על ידי כיתת יורים‪ .‬קיימות לא מעט בעיות עם‬
‫שיטת ענישה זאת‪ ,‬כך על פי טענת המומחים‪ ,‬בהוצאה להורג על ידי כיתת יורים סיכוי שהנאשם‬
‫מת באופן מידי הוא קטן יותר מאשר הוצאה על ידי יחיד‪ .‬טענות אלו מוצאות את בסיסן בכך‬
‫שכיתת יורים חייבת להיות מוצבת במרחק מהנאשם וכך בעצם הפגיעות פחות מדויקות‪ ,‬מאשר‬
‫על ידי יחיד מקרוב‪ .‬הפגיעה חייבת להיות באיברים הכרחיים למחייתו של נאשם‪ ,‬כגון לב‪ ,‬ראיות‪,‬‬
‫ראש או לחילופין איבוד דם רב‪ .‬מוות של נאשם בשיטה זאת‪ ,‬לא מגיע מיד ולפעמים גם איבוד‬
‫ההכרה לוקח לא מעט זמן‪ .‬כל אלו שימשו כסיבות לכך שבוועדה הממלכתית בוליקבריטניה‬
‫שיטה זו הוגדרה כאסורה לשימוש‪( .‬הוצאה להורג ועינויים‪ ,‬אנטון אלייניקוב ‪)4116‬‬
‫וועדה זו התעסקה בחיפוש פתרון עבור איסורים רבים וכאב רב שחשו הנאשמים תוך הוצאתם‬
‫להורג‪ .‬הוועדה ניסתה להגיעה לשיטה אופטימאלית וכמה שיותר הומאניטארית להוצאה להורג ‪.‬‬
‫כך בעצם שיטה של כיתת יורים לא ענתה לדרישה הבסיסית של הוועדה‪ ,‬שהיא מוות מידי של‬
‫נאשם‪( .‬עונש מוות‪ ,‬בעיות עולמיות‪ ,‬טענות ופרספקטיבות‪ ,‬קבשיס ‪)4113‬‬
‫בשיטה זאת אסיר נקשר לכיסא אשר יושב עליו בצמוד לקיר או קשור לעמוד כאשר בד על עיניו‪,‬‬
‫ומולו במרחק מסוים עומדים כיתת יורים אשר מחכים לפקודה לירות‪ .‬ישנן מדינות שמשתמשות‬
‫בשיטה זאת גם כיום‪ .‬ידוע שגארי גילמור ב‪ 3611-‬וג'ון טיילור ב‪ 3669 -‬הוצאו להורג בשיטה זאת‬
‫ביוטה‪ .‬חשוב לציין כי בזמן מלחמת העולם השנייה בגרמניה מנהיגי הרייך השלישי לאחר שנגזר‬
‫עליהם עונש מוות בתליה‪ ,‬ביקשו למות על ידי שיטת כיתת היורים וזאת מכיוון שתליה נחשבת‬
‫למוות משפיל מאוד‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן לציין כי ברוסיה‪ ,‬סין‪ ,‬תאילנד ועוד מספר מדינות גם היום‬
‫מוצאים שימוש לשיטה זו של הוצאה להורג‪187th report on mode of execution of death ( .‬‬
‫‪) sentence and incidental matters, M. Jagannadha Rao, 2003‬‬
‫אחד החסרונות של כיתת היורים‪ ,‬זו ההשפעה הנפשית שהייתה בקרב החיילים שירו לעבר עבריין‪.‬‬
‫תחושה של הריגה וייסורים מצפוניים השתלטו על המבצעים בפועל‪ .‬על מנת להקל על תחושות‬
‫אלו לכיתת היורים חילקו רובים שהיו טעונים מבעוד מועד‪ .‬לפני הירי היו מודיעים לחיילים או‬
‫למוצאים לפועל על כך שבחלק מהרובים יש כדורי תרגול‪ .‬אי וודאות באיזה רובה באמת נמצא‬
‫כדור אמיתי גרמה ליורים להקלה רבה בתחושתם הרעה לאחר ההוצאה להורג‪( .‬מחשבות על עונש‬
‫מוות‪ ,‬ארתור קוסטלר‪ ,‬אלברט קמוס‪)4114 ,‬‬
‫המקרה הראשון של שימוש ביוטה בשיטה זאת של גזר דין מוות כעונש על עבירה פלילית‪ ,‬היה‬
‫כבר ב‪ 3313-‬נגד וויקרסון‪ .‬לפני החלטת בית המשפט העליון נגד וויקרסון ב‪ 3313-‬שיטה זאת לא‬
‫‪07‬‬
‫הייתה בחוק הענישה הפלילית בארצות הברית וזאת למרות שבחוקים צבאים ענישה זאת הופיעה‬
‫והוצאה לפועל בעבר‪ .‬יוטה הייתה למדינה הראשונה בין מדינות ארצות הברית שהשתמשה‬
‫בכיתת יורים כענישה במשפט הפלילי ולא צבאי‪ .‬מיד עם גזר הדין‪ ,‬דאגה המדינה להכניס כיתת‬
‫יורים לחוק ובכך הכניסה אותה לסל של ענישות ביוטה‪ .‬נתון מעניין נוסף במדינת יוטה‪ ,‬הוא‬
‫שכבר ב‪ 3369 -‬בין ‪ 32‬עבריינים שהוצאו להורג‪ 33 ,‬מצאו את מותם על ידי כיתת יורים‪ .‬מהר מאוד‬
‫מול כיתת יורים מצאו את עצמם במדינה זו גם עברייני הון‪ .‬שיטת ביצוע של גזר דין מוות בשיטה‬
‫זו הפך מבלתי חוקי לשימושי מהר מאוד והמשיך לתפוס תאוצה ביוטה‪( The Death Penalty, .‬‬
‫)‪Rolando V. del Carmen, 2008‬‬
‫ב‪ 31-‬בינואר ‪ 3611‬ביוטה הוצא להורג על ידי כיתת יורים שגארי גילמור‪ .‬מקרה זה היה‬
‫מהמפורסמים בהיסטוריה של ארצות הברית של שימוש בכיתת יורים על מנת להוציא להורג‬
‫עבריין‪ .‬עד היום קיימת שיטה זאת ומוצאת שימושה בארצות הברית‪ .‬כך ביוני ‪ 4131‬הוצא להורג‬
‫רוני לי גרדנייר‪ ,‬גם הוא ביוטה‪ .‬יוטה היא רק אחת מהדוגמאות של שימוש בכיתת יורים‪ .‬כפי‬
‫שראינו בנתונים של טבלה א' ישנם מדינות רבות שקיים בהן עד היום שימוש בשיטה זו‪.‬‬
‫)‪)Deathquest, Robert M. Bohm, 2011‬‬
‫‪ 2.2.2‬זריקה קטלנית‬
‫מראשית המאה ה‪ 41 -‬ועד סופה היה הכיסא החשמלי אמצעי ההוצאה להורג הפופולארי ביותר‬
‫בארצות הברית‪ .‬אך הוא טמן בחובו בעיות רבות‪ .‬פעמים רבות היה הכיסא צר וקטן כאילו נבנה‬
‫רק בשביל קטינים ונשים ולא היה מתאים לגוף גבר בוגר‪ .‬בנוסף‪ ,‬היו מקרים שבהם קם "המת"‬
‫לתחייה וזה עקב אי הזרמת החשמל בצורה מסודר ובעוצמה מלאה‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיימות עדויות רבות‬
‫מהסוהרים על כך שעקב "טיגון" של גוף האדם בשיטה זאת‪ ,‬היה מאוד קשה להוריד אותו‬
‫מהכיסא כי גופו היה נדבק אליו‪ .‬בעיה נוספת שהייתה עקב "הטיגון"‪ ,‬היא בכך שברגע שהיו‬
‫נוגעים בגוף האדם הוא היה מתפרק‪ .‬כל אלו כללו נוזלים והפרשות רבות שהיו מופרשים מגוף‬
‫המת והסוהרים היו צריכים לעבוד בסביבה כזו והרבה פעמים סיכנו את חייהם במגע עם המתים‪.‬‬
‫לא ניתן גם לעבור בשקט גם על המקרים בהם היו הסוהרים מתחשמלים בעצמם מזרמי החשמל‬
‫שנשארו בגופתו של המוצא להורג‪ .‬גם התליה כמו שראינו היתה נחשבת לשיטה מאוד בעייתית‪,‬‬
‫אכזרית ומשפילה אשר השימוש בה מאז שנות ה‪ 11 -‬של מאה ה‪ 41-‬הופסק בהדרגה‪ .‬תאי הגז גם‬
‫הם לא היו בטוחים‪ ,‬הגז דלף החוצה ופגע בסוהרים ובאנשים שהיו באולם ההוצאה להורג‪.‬‬
‫הטכנולוגיות המכאניות המיושנות הוחלפו בטכנולוגיה מתקדמת מאוד‪ .‬זריקת הרעל הקטלנית‪,‬‬
‫המקשרת בין רפואה למוות‪( .‬עד שתצא נשמתך‪ ,‬איבון קוזלובסקי‪ -‬גולן ‪)4131‬‬
‫אך למרות הקשר לרפואה‪ ,‬מטרה של הזריקה קטלנית לא הייתה רפואית אלה להפך‪ ,‬היא נוצרה‬
‫על מנת להרוג‪ .‬כך כל מה שעניין את מערכת המשפט בארצות הברית זהו ההרכב של הזריקה על‬
‫מנת להבטיח את המוות של הנידון ללא סיכוי לתקלות בעת ביצוע גזרה דין כמו שקרה בשיטות‬
‫האחרות של הוצאה להורג‪ .‬ההרכבים של הזריקה היו כמה שיותר קטלנים על מנת לא להשאיר‬
‫שום סיכוי לנידון‪ .‬ממשלות חיפשו פתרונות מהירים וזמינים לבעיית התנגדות של החברה לענישת‬
‫מוות עקב הפגיעה בזכויות האדם שנחשפו לעולם במהלך ההוצאה להורג‪ .‬כך בעצם נאלצה‬
‫המערכת המשפטית לדחות הצידה את השיטות הישנות ולפנות לחידושים כמו הזריקה הקטלנית‪.‬‬
‫‪08‬‬
‫וכבר בסוף שנות ה‪ 11 -‬של מאה ה‪ 41 -‬החל השימוש בשיטה זו והוכיח את עצמו כמואיל‪ ,‬מהיר‪,‬‬
‫המוניטארי וזול יותר מהשיטות האחרות‪Human rights watch, So long as They Die, ( .‬‬
‫)‪Lethal Injections in the United States 2006‬‬
‫כך בעצם אם האנושות‪ ,‬למרות המאמצים אינה מצליחה לבטל את עונש המוות לגמרי בעולם‪,‬‬
‫לפחות היא כל הזמן מנסה לעשות ענישה זו כמה שיותר המוניטארית‪ .‬בדיוק עקב סיבה זו נולד‬
‫הרעיון להשתמש בענישה זאת בזריקה הקטלנית‪ .‬שיטה זו של הוצאה להורג משמעותה בכך‬
‫שלגוף האדם דרך הוריד מוזרמת כמות גדולה של רעל המעורבב עם חומר כימי שאחראי לשיתוק‬
‫מהיר של איברי גוף של אדם שהורשע‪ .‬הוצאה להורג בשיטה זאת‪ ,‬יותר מזכירה פרוצדורה‬
‫רפואית של הכנסת חומר להורדת הכאב מאשר הריגה‪ .‬טקסס הינה אחת מ‪ 36 -‬מדינות של‬
‫ארצות הברית שבה שיטה זו של ענישה היא עיקרית‪ .‬זריקה זו מורכבת משלושה מרכיבים‪:‬‬
‫המרכיב ראשון‪ -‬אחראי על איבוד ההכרה‪ .‬המרכיב השני‪ -‬אחראי על החלשה ושיתוק של שרירים‬
‫ואיברים בגוף והוא זה שאחראי לשתק ולהפסיק את עבודת הריאות‪ .‬והמרכיב השלישי‪ -‬הינו‬
‫מרכיב ספציפי שאחראי ישירות על הפסקת עבודתו של הלב בגוף האדם‪( .‬הוצאה להורג ועינויים‪,‬‬
‫אנטון אלייניקוב ‪)4116‬‬
‫בהמשך ב‪ 3636 -‬נבנתה מכונה אשר תפקידה היה להזריק זריקה קטלנית לגופו של הנידון למוות‪.‬‬
‫הרעיון לבניית מכונה היה של טכנאי בשם פרד לויכטר‪ ,‬שהיה אחראי על תחזוקתם של הכיסאות‬
‫החשמליים‪ .‬רעיון זה עלה בראשו כאשר ראה את הקושי הרב שיש לסוהרים שטיפלו במשך ‪41 -35‬‬
‫שנה באסירים שהיו תחת חסותם‪ ,‬והיו אמורים להוציאם להורג‪ .‬דבר אשר הפריע מאוד לסוהרים‬
‫ולרבות פגע בתפקודם‪ .‬לויכטר חיפש אמצעי שימזער את הקשר בין הנידון למוות לבין הסוהר‪.‬‬
‫המכונה שהמציא ממוקמת בחדר המצוי בתוך בית החולים של הכלא‪ ,‬והיא פועלת בשלושה‬
‫שלבים‪ :‬הנידון למוות מקבל ‪ 1‬זריקות בהפרש של דקות ספורות זו מזו‪ ,‬תהליך הנמשך כ‪ 5 -‬עד ‪6‬‬
‫דקות מתחילתו עד סופו‪ .‬המכונה עובדת מחשמל ובגיבוי של סוללה נפרדת‪ ,‬כך אם גם יש הפסקת‬
‫חשמל היא לא מפריעה לעבודתה של המכונה‪ .‬למכנה של הזריקה הקטלנית ישנם גם ‪ 4‬מערכות‬
‫גיבוי נוספות‪ ,‬הכל על מנת להבטיח את ההוצאה להורג ללא תקלות‪ .‬כך האחת מכאנית‪ ,‬בדמות‬
‫מתגים הממוקמים על לוח הבקרה‪ ,‬האחרת ידנית‪ ,‬המפעילה שלושה מזרקים נוספים המוצבים‬
‫כחלופה לצד המזרקים האוטומטיים‪( .‬עד שתצא נשמתך‪ ,‬איבון קוזלובסקי‪ -‬גולן ‪.)4131‬‬
‫‪09‬‬
‫‪ .1‬תיאוריות נגד עונש מוות‬
‫בעבודתי זו עקבתי אחר התפתחות ההתנגדות לעונש המוות ונוכחתי לגלות כי העולם הולך‬
‫לקראת ביטול עונש זה‪ .‬במהלך השנים הולכת וגוברת ההתנגדות לעונש המוות התנגדות זו‬
‫גורמות לאנושות להסתכל מזוויות חדשות על צורת ענישה קטלנית זו‪.‬‬
‫מהסקירה הרחבה שערכתי בנושא זה הגעתי לידי גיבוש שתי תיאורית מרכזיות‬
‫‪ 2.2‬תיאוריה חברתית‬
‫כבר ביוון העתיק‪ ,‬השימוש בעונש המוות היה רחב מאוד ולאט‪ ,‬לאט לאורך ההיסטוריה תפס‬
‫מקום מרכזי בסולם הענישה של יוון‪ .‬בעונש המוות התחילו להשתמש ביוון העתיקה לא רק בגין‬
‫העבירות החמורות אלה גם בעבירות קלות‪ .‬כל זאת‪ ,‬על מנת להרתיע ולהפחיד את האוכלוסייה‬
‫ולא להפר את הסדר הציבורי במדינה זו‪ .‬בסופו של דבר הסדר החברתי ביוון‪ ,‬כמו ברוב מדינות‬
‫העולם‪ ,‬נעמד במקום הראשון באינטרסים של ממשלות במדינות אלו‪ .‬כך עונש המוות הפך עם‬
‫השנים לא רק לכלי ענישה נגד עבריינים אלא לכלי מלחמה של הממשלה כנגד המפרים של הסדר‬
‫הציבורי במדינות שלהם או נגד המתנגדים להם‪ .‬כך בעצם השימוש בענישה זו היה ללא שום‬
‫הצדקה חברתית‪( .‬שיחה עם מוציא להורג‪ ,‬טירספולסקי ‪)4111‬‬
‫התיאוריה החברתית מתבססת על מספר טענות כנגד עונש המוות‪ ,‬כך לשל הטענה הראשונה כי‬
‫ישנם מקרים שבהם הוצאה להורג אדם שהתברר בסופו של דבר שלא היה אשם או לחילופין לא‬
‫היו נגדו מספיק ראיות בתיק בו הורשע‪.‬‬
‫(‪( A Contractarian argument against the death penalty, Claire Finkelstein, 4119‬‬
‫גם בישראל‪,‬חודש לאחר קום המדינה נידון המהנדס מאיר טוביאנסקי למוות על‪-‬ידי בית דין שדה‬
‫לאחר שנמצא אשם בריגול‪ .‬הוא הוצא מיד להורג בלי שניתן לו לערער על פסק הדין‪ .‬מאוחר יותר‬
‫הוכחה חפותו והוצאה להורג זו הוכרה כטעות‪.‬‬
‫זהו‪ ,‬טיעון חזק ביותר כנגד עונש המוות‪ ,‬ובהחלט משכנע שבכלל הטיעונים‪ .‬הטענה כי הטעות היא‬
‫חלק בלתי נפרד מההליך המשפטי‪ ,‬ושהיות שעונש המוות ייחודי הוא‪ ,‬אין להשתמש בו‪ .‬לעונש‬
‫המוות מאפיינים ייחודים אחדים‪ :‬ראשית‪ ,‬לא זו בלבד שעונש המוות הינו בלתי הפיך‪ ,‬לא כמו‬
‫עונשים אחרים שידועים במערכות המשפט‪ .‬בנוסף עקב כך שהוא בלתי הפיך‪ ,‬הוא גם אינו ניתן‬
‫לתיקון‪ .‬את כל יתר העונשים ניתן לבטל לפחות חלקית או לכל הפחות להציע פיצויים לחף מפשע‬
‫שנענש‪ ,‬ובכך לגרום לו הנאה מוסרית מסוימת‪ .‬שנית‪ ,‬לעונש המוות נלווה הפחד מהבלתי נודע‪.‬‬
‫להבדיל מיתר העונשים‪ ,‬איש לא חווה עדיין עונש מוות ודיווח עליו לאחר מכן‪ .‬שלישית‪ ,‬עונש‬
‫המוות מסמל דחייה מוחלטת של הפרט על ידי החברה‪ ,‬המוצאת שאינו ראוי לחיות‪ .‬מבין‬
‫המאפיינים האלו‪ ,‬הדומיננטי ביותר לנושא הגישה נגד עונש המוות הוא כמובן הראשון – חוסר‬
‫האפשרות לתקן את המצב‪ ,‬אפילו חלקית‪ ,‬אם וכאשר מתגלה טעות‪ .‬בארצות הברית פורסם‬
‫מחקר מקיף מאוד של בדאו ושל רבלאט בנושא‪ .‬החוקרים התמקדו אך ורק במקרים שבהם היה‬
‫העונש המוות‪ ,‬או לפחות היה סיכון ממשי לעונש זה‪ .‬בדאו ורבלאט החמירו מאוד במבחנים‬
‫שערכו‪ ,‬כך שרק כשסביר מאוד היה להניח שמדובר בהרשעת שווא הם צרפו את המקרה למניין‪.‬‬
‫בכל זאת הם מוצאו לא פחות משלוש מאות וחמישים מקרים כאלה בארצות הברית במאה‬
‫העשרים עד לשנת ‪ .3631‬מדובר בממוצע של ארבעה מקרים בשנה‪ .‬בעשרים ושלושה מהם הוצאו‬
‫המורשעים להורג‪ .‬עשרים ושניים שוחררו סמוך מאוד למועד שנקבע להוצאתם להורג בכיסא‬
‫‪21‬‬
‫החשמלי‪ .‬מכיוון שבלתי אפשרי להגיע במחקר כזה לכל המקרים‪ ,‬ברור לנו שישנם עוד מקרים‬
‫רבים‪( .‬על עונש המוות בכלל ועל עונש המוות בגין רצח בפעולת טרור בפרט‪ ,‬בועז סנג'רו‪ ,‬עלי‬
‫משפט ‪) 4114‬‬
‫אחד הקשיים הנוספים המשפעים הוא עקרון ההלימה והחומרה הקרדינלית של העונשי‪.‬‬
‫הצבת מעשי עבירה שונים על סולם אורדינלי של חומרה מסייעת לקבוע אם מתחם העונש‬
‫במקרה אחד צריך להיות חמור יותר או קל יותר במקרה אחר‪ .‬אולם לצורך קביעת מתחם עונש‬
‫ההולם‪ ,‬על בית המשפט לפרוט את רמת החומרה לרמת ענישה ספציפית‪ .‬ולעומת שיטות משפט‬
‫שונות המאמצות לרוב מדרג חומרה דומה לעבירות דומות‪ ,‬העונשים המוטלים בגין מעשים‬
‫בחומרה דומה שונים זה מזה בתכלית‪ .‬למשל‪ ,‬במרבית המדינות העונש בגין רצח כבד מהעונש‬
‫בגין אונס‪ ,‬אולם במדינות מסוימות בארצות הברית העונש המרבי על אונס הוא מאסר עולם‪,‬‬
‫ובגין רצח עונש מוות‪ ,‬ולעומת זאת בחלק ממדינות צפון אירופה רמת הענישה נמוכה בהרבה‪.‬‬
‫למשל בנורווגיה העונש המרבי בגין אונס הוא ‪ 10‬שנות מאסר‪ ,‬ואילו בגין רצח הוא ‪ 21‬שנות‬
‫מאסר‪ .‬גם סקרים מלמדים כי לעומת ההסכמה הרחבה בין אנשים והחברות באשר למדרג‬
‫החומרה של עבירות (המדרג האורדינלי)‪ ,‬באשר לחומרה האבסולוטית שלהם )החומרה‬
‫הקרדינלית של העונשים) ‪ -‬ההסכמה פחותה בהרבה‪ .‬גם מבחינה תאורטית הקושי להמיר את‬
‫עקרון ההלימה לרמת ענישה מסוימת גדול בהרבה‪( .‬מתחמים לא הולמים‪ :‬על עקרון ההלימה‬
‫בקביעת מתחם העונש ההולם‪ ,‬אורן גזל‪ -‬אייל‪.)4131 ,‬‬
‫על פי בדיקת המומחים התברר שבמדינות רבות בהן העונש המוות בוטל‪ ,‬לא נצפתה עליה בכמות‬
‫הפשיעה‪ .‬הבדיקות נעשו בלמעלה מעשרים מדינות בהן בוטל עונש זה‪ .‬על אי ההרתעה של ענישה‬
‫זאת דובר כבר בדבריו של בקאריה אשר הוזכר קודם‪ .‬בטיעונים שלו הוא מדבר על כך שעונש‬
‫המוות איננו מרתיע כמו שנהוג להראות זאת על מנת להצדיק ענישה זאת‪ .‬הוא מדבר על כך‬
‫שהנתונים בשטח מראים אחרת וכי אין שום קשר בין הענישה לכמות הפשיעה וכי הפשיעה‬
‫מושפעת מגורמים אחרים לגמרי‪ .‬בקאריה מבקש מהחברה להפסיק להסתתר מאחורי הקלישאה‬
‫כי עונש המוות היה קיים לאורך דורות וקורא לשינוי‪( .‬עונש מוות‪ ,‬אוקסנה לפשקינה ‪)4131‬‬
‫בעיה חברתית אחרת שמאוד המשפיעה על גזר דין מוות‪ ,‬היא אפליה בין לבנים לבין שחורים‪.‬‬
‫שורשי אפליה זאת נעוצים כבר בתקופת העבדות‪ .‬בתקופת העבדות נקבע מחיר זול עבור חייו של‬
‫שחור לעומת חייו של אדם לבן‪ .‬ב‪ 3393 -‬התקבל תיקון ה‪ 32-‬לחוקה של ארצות הברית‪ .‬לכאורה‪,‬‬
‫תיקון זה היה אמור לפתור את בעיית האפליה‪ ,‬אך למעשה הוא לא נטרל באופן משמעותי את‬
‫הקשר בין עונש המוות לגזע‪ .‬האפליה על רקע גזעי בהפעלת עונש המוות בארצות הברית היא‬
‫מעשה סיפורן העצוב של ההכחשה וההימנעות מצד הממשל ובתי המשפט הפדראליים‪ ,‬הקונגרס‬
‫ובתי מחוקקים המדינתיים‪ .‬עונש המוות הנגזר על השחורים הפך לסמלי מאוד במאה ה‪41 -‬‬
‫ומייצג את השנים האחרות של ארצות הברית‪( .‬עד שתצא נשמתך‪ ,‬איבון קוזלובסקי‪ -‬גולן ‪)4131‬‬
‫בפסקן דין של בית המשפט העליון האמריקאי בעניין פורמאן נקבע כי אחד מארבעת העקרונות‬
‫שלפיהם יש לבחון אם העונש אינו פוגע בכבוד האדם‪ ,‬הוא העיקרון האוסר הטלת עונש חמור‬
‫מתוך אפליה ובאופן שרירותי‪ .‬ודוק‪ ,‬אפליה היא כמובן פסולה‪ ,‬אך הטלה מקרית שהיא גם‬
‫שרירותית של עונש מוות פסולה גם היא‪ .‬ארגון אמנסטי בדק את אופן הטלת עונש המוות‬
‫בארצות הברית‪ ,‬וממצאיו הרלוונטיים לנושא דיוננו הם כדלקמן‪:‬‬
‫‪20‬‬
‫א‪ .‬קיימת השפעה חזקה של גזע‪ ,‬בעיקר של הקורבן‪ ,‬על הטלת עונש המוות‪ .‬רובם המכריע של‬
‫הנידונים למוות ושל המוצאים להורג רצחו לבנים‪ ,‬למרות שמספר הנרצחים דומה בין הלבנים‬
‫לבין השחורים‪ .‬הסבר חלקי שניתן לכך הוא כי הקרבנות הלבנים מועדים להירצח בעבירות‬
‫שעונשן מוות יותר משחורים‪.‬‬
‫ב‪ .‬לתובעים שיקול דעת רחב מדי באשר להטלת עונש המוות‪ ,‬ורק במיעוט המקרים שבהם החוק‬
‫מאפשר עונש מוות הם דורשים עונש זה‪ .‬גורמים כגון לחץ קהילה‪ ,‬משאבים כספיים ודעת הקהל‬
‫המקומי בסוגיית עונש המוות משפעים עליהם‪.‬‬
‫ג‪ .‬חלק מהמוצאים להורג קיבלו ייצוג רע ושטחי בבית המשפט‪( .‬זאת היא גם תיאוריה מוסרית)‬
‫למעשה‪ ,‬ניתן לשער כי החשש מהטלת עונש המוות באופן שרירותי ומפלה עמד מאחורי פסקי הדין‬
‫המרכזיים שניתנו בפרשות‪ -‬פורמאן‪ ,‬וודסון‪ ,‬רוברטס וקוקאר‪ ,‬ושעליהם עמדנו לעיל‪ ,‬שהרי‬
‫בכולם דובר בנאשם שחור וקורבן לבן‪ .‬מטבע הדברים החשש מהאפליה מתחזק כשמדובר‬
‫במדינות הדרום של ארצות הברית‪( .‬על עונש המוות בכלל ועל עונש המוות בגין רצח בפעולת טרור‬
‫בפרט‪ ,‬בועז סנג'רו‪ ,‬עלי משפט ‪)4114‬‬
‫ב ‪ 3662‬בטקסס יצא לאור מחקר ‪" -‬חבל‪ ,‬כיסא ומחט"‪ ,‬בו נבחנה הוצאה להורג כענישה פלילית‬
‫במדינה זו בשבעים השנה האחרונות‪ .‬במחקר זה מדובר על ‪ 66‬מקרים של ענישה זו בגין מעשי‬
‫אונס שמהם ‪ 33‬היו עבריינים אפרו אמריקאים‪ .‬לשחורי העור על פי הממצאים של המחקר‪ ,‬יש‬
‫סיכוי גדול פי ‪ 31‬לקבל גזר דין לענישה זו מאשר לאדם לבן‪ ,‬ופי ‪ 15‬סיכוי למצוא את מותם‬
‫כענישה מאשר עבריין לבן‪ .‬בכל השנים האלו אין עבריין לבן שקיבל גזר דין מוות על רצח של אדם‬
‫שחור‪ .‬כעבור ‪ 31‬שנים מחקר נוסף על עונש המוות במדינה זאת הראה כי ‪ 16%‬מכלל ההוצאות‬
‫להורג בין שנים ‪ 3611-4114‬היו כתוצאה מפשע כלפי אדם לבן‪ ,‬אבל אף לבן לא הוצאה להורג על‬
‫רצח שחור‪ .‬במהלך השנים נאספו הוכחות רבות למקרים המראים היטב את אי השוויון הגזעי‬
‫מול הענישה‪ .‬ככה ב‪ 4113 -‬באוניברסיטה הצפונית של קרוליינה נערך מחקר‪ ,‬אשר אחד‬
‫הממצאים שלו היה שסבירות לגזר דין מוות על רצח אדם לבן היא פי ‪ 1.5‬גבוהה יותר מאשר על‬
‫רצח אדם מגזע אחר‪ .‬בקליפורניה לאחרונה גם כן נעשה מחקר המראה כי עבריין מוצא את מותו‬
‫לאחר שהרג אדם לבן פי ‪ 1‬יותר מאשר ברצח שבו קורבן היה שחור‪ .‬מחקרים אלו מראים כח‬
‫לגזעו של העבריין יש משמעות רבה בקביעת הענישה בגין העבירה שביצע‪ .‬נתונים נוספים בתחילת‬
‫שנות ה‪ 61 -‬הציג סנטור ג'קסון‪ .‬על פי נתונים אלו‪ ,‬בארצות הברית‪ ,‬שחור שהרג לבן מוצא את‬
‫מותו בגזר דין מוות פי ‪ 36‬מאשר אדם לבן שהרג שחור‪ .‬על פי הנתונים שהציג ג'קסון בפלורידה‬
‫וטקסס אדם שחור שהרג אדם לבן‪ ,‬סיכויו לקבלת עונש מוות פי ‪ 5-9‬גבוה מאשר לאדם לבן שהרג‬
‫שחור‪ .‬בקרוליינה הצפונית אחוז השחורים שמחכים לתורם בהמתנה לעונש המוות הוא ‪21%‬‬
‫למרות שעל פי נתוני האוכלוסייה במדינה זאת‪ ,‬אפרו אמריקאים כוללים רק ‪ 41%‬מכלל‬
‫התושבים‪ .‬כך גם במיסיסיפי‪ 91% ,‬מול ‪ ,19%‬בווירג'יניה ‪ 26%‬מול ‪ 36%‬אוכלוסיה‪ ,‬בפנסילבניה‬
‫‪ 93%‬מול ‪ .31%‬לאורך ההיסטוריה נעשים מספר בדיקות כמו אלו‪ ,‬אשר מראים באופן חד ובצורה‬
‫ברורה כי קיימת אפליה גדולה מאוד והבדלים עצומים בין השחורים ללבנים מול שערי הצדק של‬
‫המשפט בארצות הברית‪ .‬וזאת עד כדי כך שנושא זה תפס מקום רציני בסולם הנושאים של‬
‫ההתנגדות לצורת ענישה זו‪( .‬עונש מוות‪ ,‬בעיות עולמיות‪ ,‬טענות ופרספקטיבות‪ ,‬קבשיס ‪)4113‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ 2.2‬תיאוריה מוסרית‪.‬‬
‫לאורך ההיסטוריה ניתן להבחין בטענות רבות הרואות בענישה בעיה מוסרית‪ .‬נקודת‪-‬המוצא היא‬
‫שענישה כשלעצמה אינה דבר חיובי ואינה דבר מותר‪ ,‬ועל כן עלינו למצוא לה הצדקה‪ .‬הענישה‬
‫היא הליך שעונה על השאלה "מה צודק?"‪ ,‬הליך שמטרתו המפושטת היא לרדוף צדק‪ .‬כמובן‪,‬‬
‫בהנחה שיש לנו ידיעה כלשהי על מהותו של הצדק‪ .‬מעיקרון זה נובעות גם השאלות שהצדקת‬
‫הענישה עוסקת בהן בדרך כלל‪:‬‬
‫‪ .0‬האם מוצדק להטיל עונש?‬
‫‪ .2‬על מי מוצדק להטיל עונש?‬
‫‪ .3‬מהו עונש צודק?‬
‫הנקודה המרכזית היא כיצד ובמה הענישה תורמת לרדיפת הצדק‪ .‬המתודות שבהן משתמשים‬
‫להצדקת הענישה אינן ניסוייות‪ ,‬משום שלא ניתן לגלות מהו צדק באמצעות ניסוי מדעי‪ .‬אין‬
‫מקום רב לשאלות אמפיריות לגבי שאלת ערכיות הצדק‪ .‬התוצאה היא שהמתודות הן פילוסופיות‬
‫בעיקרן‪ .‬כלומר‪ ,‬אנו מנסחים עקרונות מופשטים‪ ,‬מתווכחים על רעיונות‪ ,‬מנסים למצוא הפרכות‬
‫וסתירות ומסתמכים מאוד על אינטואיציה‪( .‬עבריינות וסטייה חברתית‪ ,‬תיאוריה ויישום‪,‬‬
‫פרספקטיבות לענישה הפלילית‪ :‬תורת המוסר (הצדקה הענישה)‪ ,‬המלחמה בפשיעה והסוציולוגיה‬
‫של ענישה‪ ,‬אברהם טננבאום‪)4114 ,‬‬
‫לשאלת המוסריות של עונש המוות ישנה היסטוריה ארוכה כמו ההיסטוריה של עונש המוות‬
‫עצמו‪ .‬לאורך ההיסטוריה אנחנו רואים טענות רבות המדברות כי אלוהים נתן לאדם לחיות ואך‬
‫ורק הוא זה שיכול לקחת ממנו זכות זו‪ .‬אין שום הצדקה בכך שאדם אחד בשם החברה או החברה‬
‫עצמה יחליטו לקחת לאדם אחר את הזכות לחיים בגין מעשה אשר עשה‪ .‬אדם נמצא בידי אלוהים‬
‫ורק הוא רשאי להחליט איזה עונש להטיל עליו‪( .‬עונש מוות‪ ,‬אוקסנה לפשקינה ‪)4131‬‬
‫אין ויכוח כי הזכות לחיים נמנית עם זכויות האדם הבסיסיות ביותר‪ .‬הדבר נקבע במסמכים‬
‫רבים‪ ,‬לאומיים ובין לאומים‪ ,‬ומקובל על כל ההוגים בדורנו‪ .‬גם אין חולק שעונש המוות פוגע‬
‫בזכות לחיים‪ ,‬אולם טבעם של זכויות וערכים לעיתים מתנגשים ביניהם‪ ,‬ואז יש לסייגם‪ ,‬או‬
‫לפחות את חלקם‪ .‬מכאן‪ ,‬שהשאלה הבסיסית איננה אם קיימת זכות לחיים‪ ,‬אלא האם לחיים‬
‫היא זכות מוחלטת‪ .‬הטיעון המועלה בהקשר זה הוא שהזכות לחיים אינה סובלת סייגים‪ ,‬שכן‬
‫אחרת איש לא יכול לטעון לזכותו לחיים‪ .‬ברוח דומה נטען כי עונש המוות מכחיש את הזכות‬
‫לחיים והורס אותה‪ .‬מהי זכות מוחלטת? "זכות מוחלטת" מוגדרת כזכות שאינה נסוגה מפני שום‬
‫זכות אחרת בהתנגשות ביניהן‪ .‬יש הטוענים כי אין זכות מוחלטת כלל‪ .‬אולם לצורך דיונינו די‬
‫בקביעה שהזכות אינה מוחלטת‪ .‬להגיד שזכות לחיים היא זכות מוחלטת‪ ,‬פירוש הדבר שאסור‬
‫לפגוע בה בכל הנסיבות ומכל סיבה שהיא‪ .‬דבר כזה מוביל לשלילת הלגיטימיות של נטילת חיי‬
‫אדם אחר‪ .‬אך במקרי הגנה עצמית‪ ,‬הרי אנחנו פוגעים בזכות לחיים של מישהו אחר על מנת להגן‬
‫על הזכות לחיים שלנו‪ .‬מכאן יוצאת גם ההבנה הברורה שכן ניתן לפגוע בזכות לחיים של אחר‬
‫בסיטואציות מסוימות‪ .‬מכאן יש הטוענים כי הרוצח‪ ,‬בבצעו מעשה רצח‪ ,‬איבד את זכותו לחיות‪.‬‬
‫ייתכן שגם המעטים הסבורים כי זכות לחיים היא זכות מוחלטת יקבלו את הטיעון‪ ,‬באופן הזה‪,‬‬
‫הזכות לחיים היא אמנם מוחלטת‪ ,‬אך בכל מקרה ספציפי יש לבדוק אם היא בכלל קיימת‪ .‬ערך‬
‫חיי האדם הוא מרכזי בויכוח זה ומזין היטב הטיעונים של שני הצדדים נגד ובעד עונש המוות‪( .‬על‬
‫עונש המוות בכלל ועל עונש המוות בגין רצח בפעולת טרור בפרט‪ ,‬בועז סנג'רו‪ ,‬עלי משפט ‪)4114‬‬
‫‪23‬‬
‫עונש המוות הוא עונש מעשי ובלתי הפיך‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬הוא מעורר מדי כמה שנים שיח ציבורי‬
‫נוקב‪ .‬ישנם שלוש שאלות נוספות סביב נושא זה‪ ,‬אשר נשאלות ומנסים למצוא עליהן תשובה‬
‫בשיח זה‪:‬‬
‫‪ .3‬שאלת ההרתעה‪ -‬האם עונש מוות מרתיע עבריינים מפני ביצוע פשע?‬
‫‪ .4‬שאלת הצדק‪ -‬מה קורה כאשר מתברר בדיעבד שאדם לא אשם אך הוצא כבר להורג?‬
‫‪ .1‬שאלת הייצוג ההולם‪ -‬מה קורה לנאשמים שאין להם אמצעים לקחת סנגור טוב?‬
‫בארצות הברית בוחנים נתונים אלו זמן רב ובודקים האם לעונש המוות ישנו השפעה על ביצוע‬
‫הפשע‪ .‬הנתונים מראים שאין עדות חותכת שתתמוך בסברה שעונש המוות מהווה אמצעי הרתעה‬
‫יעיל מפני ביצוע פשעים אלימים‪ .‬בסקר שערך העיתון ניו‪ -‬יורק טיימס בתחילת שנות ‪,4111‬‬
‫ובהסתמך על נתונים סטטיסטים רשמיים שנאספו עד עצם היום הזה‪ ,‬נמצא שבמדינות ארצות‬
‫הברית שבחרו שלא להחיל עונש מוות‪ ,‬לא נרשמו שיעורי רצח גבוהים יותר מאלה שנרשמו‬
‫במדינות שקיים בהן עונש מוות על רצח‪( .‬עד שתצא נשמתך‪ ,‬איבון קוזלובסקי‪ -‬גולן ‪)4131‬‬
‫מספר מקרי רצח וגזרי דין מוות בין שנים ‪ ( 4115 -3639‬טבלה ב')‬
‫שנים‬
‫מספר מקרי רצח‬
‫אחוזי רצח‬
‫מספר גזר דין‬
‫מוות‬
‫גודל אוכלוסיה‬
‫‪3639‬‬
‫‪3631‬‬
‫‪3633‬‬
‫‪3636‬‬
‫‪3661‬‬
‫‪3663‬‬
‫‪3664‬‬
‫‪3661‬‬
‫‪3662‬‬
‫‪3665‬‬
‫‪3669‬‬
‫‪3661‬‬
‫‪3663‬‬
‫‪3666‬‬
‫‪4111‬‬
‫‪4113‬‬
‫‪4114‬‬
‫‪4111‬‬
‫‪4112‬‬
‫‪4115‬‬
‫סה"כ‬
‫‪41934‬‬
‫‪41169‬‬
‫‪41915‬‬
‫‪43511‬‬
‫‪41213‬‬
‫‪42111‬‬
‫‪41191‬‬
‫‪42549‬‬
‫‪41169‬‬
‫‪43919‬‬
‫‪36925‬‬
‫‪33413‬‬
‫‪39612‬‬
‫‪35564‬‬
‫‪35531‬‬
‫‪39111‬‬
‫‪39446‬‬
‫‪39543‬‬
‫‪39311‬‬
‫‪39913‬‬
‫‪163131‬‬
‫‪3.9‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪6.2‬‬
‫‪6.3‬‬
‫‪6.1‬‬
‫‪6.5‬‬
‫‪6.1‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪9.3‬‬
‫‪9.1‬‬
‫‪5.1‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪5.9‬‬
‫‪5.9‬‬
‫‪5.1‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪111‬‬
‫‪431‬‬
‫‪463‬‬
‫‪453‬‬
‫‪453‬‬
‫‪493‬‬
‫‪431‬‬
‫‪431‬‬
‫‪135‬‬
‫‪135‬‬
‫‪131‬‬
‫‪415‬‬
‫‪463‬‬
‫‪411‬‬
‫‪414‬‬
‫‪394‬‬
‫‪391‬‬
‫‪351‬‬
‫‪313‬‬
‫‪343‬‬
‫‪2619‬‬
‫‪421.3‬‬
‫‪424.1‬‬
‫‪422.5‬‬
‫‪429.3‬‬
‫‪426.5‬‬
‫‪454.3‬‬
‫‪455‬‬
‫‪451.3‬‬
‫‪491.1‬‬
‫‪494.3‬‬
‫‪495.4‬‬
‫‪491.3‬‬
‫‪411.4‬‬
‫‪414.1‬‬
‫‪433.2‬‬
‫‪435.1‬‬
‫‪431.6‬‬
‫‪461.3‬‬
‫‪461.1‬‬
‫‪ 469.2‬מיליון‬
‫‪24‬‬
‫בטבלה זו רואים כי אין קשר כלל בין גזר הדין מוות לאחוזי רצח‪ ,‬ההשפעה בעיקרה היא מגורמים‬
‫אחרים כגון גידול אכלוסיה‪ .‬נתונים אלו מראים לנו בבירור שעונש המוות אינו משפיע על הפשיעה‬
‫בארצות הברית‪ .‬אחוזי הפשיעה תלויים בגידול האוכלוסייה‪ .‬דבר זה ניתן לראות במיוחד בתחילת‬
‫הטבלה שם גידול האוכלוסייה יחסית לא גדול‪ ,‬מספר גזרי דין מוות הכי גבוה‪ ,‬אבל הפשיעה לא‬
‫יורדת אלא להיפך ‪ -‬עולה ורק כאשר כמות אוכלוסייה גדלה משמעותית איתה גם יורדים שיעורי‬
‫הרצח‪( .‬עונש מוות‪ ,‬בעיות עולמיות‪ ,‬טענות ופרספקטיבות‪ ,‬קבשיס ‪)4113‬‬
‫נתונים נוספים שהתפרסמו מצביעים על כך שבמחצית המדינות בהן קיים עונש המוות בארצות‬
‫הברית שיעור מעשי הפשע עולה על הממוצע הארצי‪ .‬דבר נוסף שעלה מאז התרת העונש היה‬
‫שיעור מעשי הרצח במדינות שקיים בהן עונש מוות גבוה מזה שבמדינות שבהן אינו קיים ב‪ 23 -‬עד‬
‫‪ 313‬אחוזים‪ .‬נתונים אלו מחזקים את הטענה שאין שום קשר בין עונש המוות לאחוזי הפשיעה‪.‬‬
‫ממצאים אלה מובילים אפוא למסקנה שהחשש מפני עונש המוות אינו מרתיע רוצחים‬
‫פוטנציאליים‪( .‬עד שתצא נשמתך‪ ,‬איבון קוזלובסקי‪ -‬גולן ‪)4131‬‬
‫אחת הבעיות הנוספות במערכת בתי המשפט בארצות הברית היא ההתמודדות עם נושא חוסר‬
‫השוויון המעמדי בין העבריינים‪ .‬עבריין חסר אמצעים לא מסוגל לעמיד לעצמו הגנה‪ ,‬סנגור טוב‬
‫כדי שיגן עליו מול מערכת המשפט בעבירות אשר העונש עליהן הוא גזר דין מוות‪ .‬לא בכדי אחת‬
‫הטענות מרכזיות שהיום תפסו תאוצה בארצות הברית נגד עונש המוות היא הטענה על החוסר‬
‫בייצוג הולם לעבריין שאין לו אפשרות לרכוש לעצמו עורך דין מוכשר‪ .‬גם במקרים כאשר מערכת‬
‫המשפט נותנת לנאשם סנגור‪ ,‬מדובר בסנגור שבדרך כלל ללא ניסיון מתאים לעמוד מול מערכת‬
‫מסיבית ומשופשפת כמו מערכת המשפט‪ .‬הניסיון וחוסר האמצעים של אותם סנגורים עושים את‬
‫עבודתה של מערכת המשפט לפשוטה וקלה מאוד‪ .‬מכאן ברור שסיכויו של עבריין שאין ברשותו‬
‫אמצעים למצוא לעצמו ייצוג הולם לקבל גזר דין קטלני זה‪ ,‬הרבה יותר גדול מעבריין שיש‬
‫ברשותו גב כלכלי‪( .‬עונש מוות‪ ,‬בעיות עולמיות‪ ,‬טענות ופרספקטיבות‪ ,‬קבשיס ‪)4113‬‬
‫גם לדעת בזק המובאת בספרו‪" ,‬עונש אינו מופעל בצורה סדירה והוגנת אלא בצורה שרירותית‪,‬‬
‫כאילו על פי גורל"‪ .‬אין קנה מידה אנושי שלפיו אפשר לקבוע כי דווקא אותם מקרים ספורים‬
‫שבהם הוציאו את הנאשמים להורג הם החמורים ביותר בין אלה שנידונו להורג‪ ,‬שהרי כל אלה‬
‫שנידונו להורג נידונו כך בשל עבירות חמורות ביותר"‪ .‬קיימת טענה שבארצות הברית לא‬
‫מצליחים להטיל את עונש המוות בצורה צודקת‪ ,‬שוויונית והוגנת‪ ,‬וקיימת השערה שהדבר מצביע‬
‫על כך שיש משהו אינהרנטי פגום בעונש זה‪ .‬גם הליך החנינה שעשוי לבוא לאחר גזר הדין עלול‬
‫להחריף את חוסר השוויון בפני החוק והכל עקב החוסר באמצעים לייצוג הולם של נאשם‪.‬‬
‫בסופו של דבר ברור לכולם לחלוטין שטענות אלו מגדילות את הסיכוי של הטלת אשמה והוצאה‬
‫להורג של איש חף מפשע‪ ,‬שזאת הטענה המרכזית בתיאוריה המוסרית‪( .‬על עונש המוות בכלל ועל‬
‫עונש המוות בגין רצח בפעולת טרור בפרט‪ ,‬בועז סנג'רו‪ ,‬עלי משפט ‪)4114‬‬
‫‪25‬‬
‫‪ .2‬דיון‬
‫מסקירה על הוצאה להורג בפרק הקודם ניתן להבחין בשני זרמים עיקריים אותם גיבשתי לשתי‬
‫תיאוריות מרכזיות בעבודה זו‪:‬‬
‫התיאוריה החברתית‪:‬‬
‫עוד מקדמת ההיסטריה עונש המוות הפך לכלי אכזרי במלחמתה של הממשלה נגד אזרחיה‪.‬‬
‫כך השימוש בצורת ענישה זו הלך וגדל וההוצאה להורג נעשתה קלה ונפוצה יותר ויותר‪.‬‬
‫התיאוריה החברתית מדברת על אי הצדק החברתי הנובע מהוצאה להורג‪.‬‬
‫ישנו תיעוד של מקרים רבים בהם אדם שהוצא להורג‪ ,‬נמצא בסופו של דבר‪ ,‬חף מפשע‪.‬‬
‫במחקרו של בדאו ורבלאט שנערך בארצות הברית ניתן לראות עד כמה תופעה זאת גדולה‪ .‬על פי‬
‫מחקרם‪ ,‬מתחילת המאה ה‪ 41-‬ועד שנת ‪ 3631‬כל שנה בממוצע ארבע אנשים נופלים לקטגוריית‬
‫האנשים שמוצאים את מותם בידי החוק ללא אשמה פלילית‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬תיאוריה זו בדומה לתיאוריה המוסרית מדברת על ההרתעה של עונשה מוות ‪ -‬האם בכלל‬
‫יש הצדקה חברתית לענישה כזו‪ .‬על פי נתונים שנחקרו ניתן לראות שלא בהכרח‪ .‬הנתונים בשתי‬
‫התיאוריות מראים לנו שבמקומות בהן בוטל או הופחת השימוש בעונש המוות‪ ,‬רמת הפשיעה לא‬
‫עלתה‪ ,‬דבר המעיד על כך שאין השפעה של גזר דין מוות על רמת הפשיעה כמו שנטען על ידי‬
‫ממשלות לאורך ההיסטוריה כולה על מנת להצדיק את ההוצאה להורג‪.‬‬
‫דבר נוסף עליו מדברת התיאוריה החברתית‪ ,‬הוא חוסר השוויון‪ ,‬אפליה שקיימת בארצות הברית‬
‫בין שחורים ללבנים מול מערכת המשפט‪ .‬כתמיכה בתיאוריה החברתית בוצעו לא מעט מחקרים‬
‫אשר מראים נתונים בזמנים ומקומות שונים‪ ,‬אשר מביאים למסקנה אחת ברורה על קיומה של‬
‫אפליה בין שחורים ללבנים בארצות הברית‪.‬‬
‫כך בשנת ‪ 3662‬פורסם מחקר שנערך בארצות הברית המציג נתונים של הוצאות להורג בשבעים‬
‫השנה האחרונות ומראה הבדל ברור בין כמות העבריינים האפרו‪ -‬אמריקאים ללבנים שהוצאו‬
‫להורג בגין ביצוע עבירות פליליות בשנים אלו‪ .‬מחקר זה מדגיש במפורש שסיכויו של עבריין שחור‬
‫לעומת עבריין לבן לקבל עונש קטלני זה הוא פי עשר וסיכויו למצוא את מותו בגין גזר דין זה הוא‬
‫פי שלושים וחמישה מסיכויו של עבריין לבן‪.‬‬
‫דבריו של החוקר מוצאים חיזוק במחקר נוסף שבוצע בארצות הברית כעשר שנים לאחר מכן‪.‬‬
‫המראה גם הוא נתונים זהים לאלו שהציג המחקר הראשון ומדבר על כך ששבעים ותשע אחוזים‬
‫מכלל העבריינים שקיבלו עונש מוות הם שחורים‪ .‬גם במחקר זה מצוין שאף אדם לבן לא נענש‬
‫בעונש מוות על רצח אדם שחור‪.‬‬
‫מחקרים אלו מראים היטב את חוסר השוויון הגזעי שקיים בארצות הברית מול מערכת המשפט‪.‬‬
‫מחקר נוסף שהוזכר ויצא לאור בשנת ‪ 3661‬על ידי מתנגד ידוע לעונש מוות ששמו סנטור ג'קסון‪.‬‬
‫במחקרו הוא מציג כי בארצות הברית עבריין שחור נענש ובסופו של דבר מת בעקבות העונש‬
‫שקיבל על רצח אדם לבן פי תשע עשרה מעבריין לבן שרצח שחור וכמו שראינו קודם גם ברור למה‬
‫ההבדל כה משמעותי‪.‬‬
‫חשוב לציין שכל זאת למרות שהאוכלוסייה השחורה היא מיעוט בארצות הברית וגודלה כרבע‬
‫מכלל האוכלוסייה של ארצות הברית‪.‬‬
‫כך ניתן להבין מדוע הפך נושא זה לאחד המרכזים בהתנגדות החברתית כלפי עונש המוות‪ ,‬מי‬
‫שמחפש צדק ורוצה להגן על החברה מפגיעה בה לא יכול לעשות זאת כאשר קיימת אפליה מול‬
‫שערי הצדק‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫התיאוריה המוסרית‬
‫תיאוריה זו‪ ,‬בפרמטרים מסוימים זהה לתיאוריה החברתית‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬עולה השאלה ‪ -‬האם אדם יכול לקחת מאדם אחר משהו שלא הוא נתן לו‪ .‬הזכות לחיים‬
‫היא הזכות הבסיסית של האדם וניתנה לו מכוח עליון על כן אין לאיש זכות לקחת אותה מאדם‬
‫אחר‪ .‬מצד שני זכות זו נלקחת מעבריין שלקח חיים מאדם אחר‪ .‬כאן נשאלת השאלה מהי בכלל‬
‫הזכות לחיים‪ .‬במקומות בהן אין נקודות ברורות תמיד ישנו מקום למחלוקת וכך גם במקרה זה‪.‬‬
‫התיאוריה המוסרית בוחנת מספר נקודות ממספר זוויות‪.‬‬
‫‪ .0‬האם בכלל עונש המוות מרתיע כמו שטוענים המגנים על ענישה זאת‪.‬‬
‫‪ .2‬האם היא ענישה צודקת‪.‬‬
‫‪ .3‬אם כל אחד זוכה לשוויון הייצוגי מול מערכת המשפט‪.‬‬
‫האם בכלל עונש המוות מרתיע כמו שטוענים המגנים על ענישה זאת?‬
‫הרבה מהטוענים בעד עונש מוות מנסים להראות בדרכים שונות ומאמינים שעונש המוות מרתיע‬
‫עבריין מלבצע פשע וחשוב שעונש זה יישאר‪ .‬הנתונים לאורך השנים מראים שאין עדות חותכת‬
‫לכך שעונש המוות אכן מרתיע ואף להפך המגמה מראה כי אין קשר בין כמות הפשיעה לעונש‬
‫המוות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 4111‬ערך העיתון "ניו יורק טיימס"‪ ,‬סקר שתוצאותיו הראו באופן ברור כי אין הבדל ברמת‬
‫פשיעה בין מדינות בהן קיים עונש המוות לבין מדינות בהן אינו קיים‪.‬‬
‫כמו כן בטבלה המוצגת ניתן לראות שגם כאשר אחוז ההוצאה להורג היה גבוה‪ ,‬כמות הפשיעה לא‬
‫השתנה‪ ,‬ורק עם השנים‪ ,‬כאשר חלו שינויים אחרים כגון גידול אכלוסיה‪ ,‬שינויים בחוקה ואף‬
‫ביטול ענישה קטלנית זאת‪ ,‬החלה ירידה בכמות ההוצאה להורג וגם כמות הפשיעה ירדה‪.‬‬
‫מנתונים אלו ניתן לראות כי אין קשר בין ענישה מקסימלית לירידה בכמות הפשיעה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬על פי מחקרים נוספים שבוצעו בנושא‪ ,‬נראה כי אחוזי הפשיעה במדינות בהן קיים עונש‬
‫מוות אינם נמוכים כלל ואף ישנם מקומות שבהן הם הרבה יותר גבוהים מאשר במדינות ללא‬
‫עונש המוות‪.‬‬
‫היכן ההרתעה של עונש המוות שעליה נשענים רבים מתומכי ענישה קטלנית זו?‬
‫הרי ברור כי אם הרתעה יעילה מביאה לתוצאות וככל שהשימוש בענישה זו גודל כך רמת הפשיעה‬
‫אמורה לרדת‪ ,‬אין הדבר קורה בפועל‪.‬‬
‫אם עונש המוות אינו מרתיע‪ ,‬מה מצדיק את השימוש בו? זאת בהחלט השאלה המוסרית‬
‫שנשאלת‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬נושא ההתרעה הוא אחד הנושאים הנכללים בתיאוריה המוסרית נגד שימוש בענישה קטלנית‬
‫זן‪.‬‬
‫האם היא ענישה צודקת?‬
‫כמו שניתן לראות‪ ,‬ישנם בעיות רבות בהן נתקלים כאשר עוסקים בשאלת עונש המוות‪.‬‬
‫זוהי שאלה מוסרית מאוד קשה‪ ,‬אך בהחלט ניתן להגיד בבירור שעקב הבעייתיות של שאלה זו‬
‫ומורכבות עניין ההתנגדות לעונש זה‪ ,‬יותר ויותר מדינות בעולם פועלים למען ביטול החמרה זו‬
‫בענישה‪.‬‬
‫שורשיה של שאלה זו הולכים רחוק‪ ,‬רחוק אחורה בהיסטוריה‪ .‬כך לאורך היסטוריה ישנם שמות‬
‫של רבים אשר התנגדו לענישה זו וניהלו מאבק חברתי‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫הבולט בהם היה בקאריה שכבר בשנת – ‪ 3192‬כתב מאמר בנושא והתנגד בכל דרך אפשרית‬
‫להפעלתו של עונש המוות‪ .‬במאמרו בקאריה טען שחברה לא נהית יותר טובה עם הפעלתו של‬
‫עונש המוות‪ ,‬אלא להפך‪ .‬בנימוקיו הוא אמר שעונש המוות הגיע עם הדורות ולאף אחד לא בדיוק‬
‫ברור למה משתמשים בו עד היום למרות היותו ישן כל כך‪.‬‬
‫כבר אז התייחס בקאריה לכך שהחברה לא צודקת כלפי הנאשמים‪ ,‬ובפעמים רבות מפעילה כוח‬
‫על מנת להרשיע אדם מבלי לבדוק ביסודיות האם אכן הוא זה שביצע את העבירה‪.‬‬
‫כמו שראינו שאלת הצדק של החברה עדיין רלוואנטית גם בימים שלנו‪.‬‬
‫אם כל אחד זוכה לשוויון הייצוגי מול מערכת המשפט?‬
‫נקודה זו מחזקת יותר את הנקודה השנייה בכך שהיא מדברת על כך שקיים חוסר בייצוג הולם‬
‫לנאשים חסרי אמצעים מול מערכת משפט‪.‬‬
‫כך נאשמים שאין להם בסיס כלכלי לשלם עבור עורך דין טוב‪ ,‬זוכים לייצוג של עורך דין צעיר ולא‬
‫מנוסה בדרך כלל ‪,‬שלא מצליח להתמודד מול מכונה מסיבית ומשומנת היטב של תביעה‪.‬‬
‫התייחסות זו גורמת להגדלת טעויות משפטיות ואיתן הסיכוי להרשעת אדם שאיננו ביצע עבירה‬
‫והוצאתו להורג גדל ונהיה ממשי יותר ויותר‪.‬‬
‫כאן ניתן לאות גם את האפליה הגזענית במערכת המשפט של ארצות הברית‪.‬‬
‫דבר נוסף שמלווה את עונש המוות לאורך ההיסטוריה ומשתלב בתיאוריה המוסרית הוא הקושי‬
‫שאיתו מתמודדים המוציאים להורג‪ ,‬אדם שאחראי על ביצוע גזר הדין‪.‬‬
‫הקושי הנפשי עצום ולאכל אחד יכול להתמודד איתו‪ .‬בסוגיה זו האנושות מתעסקת שנים רבות‬
‫ומשקיעה בה הרבה משאבים‪.‬‬
‫הרי לא קשה להרוג אדם‪ ,‬קשה להתמודד עם הקושי נפשי‪ ,‬המוסרי שתהליך ההוצאה להורג טומן‬
‫בחובו‪.‬‬
‫כך לאורך השנים אנו רואים ניסיונות רבים למנוע או לצמצם ככל הניתן את הסבל המדובר‪.‬‬
‫האנושות מחפשת ללא קץ כיצד לנתק מגע בין המוציא להורג לבין העבריין‪ .‬דוגמאות לכך הן‬
‫הטעינה של כדורי הסרק ברובים של כיתת יורים בכדי שאלה לא ידעו באמת‪ ,‬אצל מי היה כדור‬
‫אמיתי ברובה ומי הוא זה שהרג את המורשע‪.‬‬
‫כמו כן הכיסא החשמלי שהגיע בעקבות הניסיון לצמצם ולפתור סוגיה זו‪.‬‬
‫כמובן לא נשכח להתייחס לכך שבהמשך ב‪ 3636 -‬נבנתה מכונה אשר תפקידה היה להזריק זריקה‬
‫קטלנית לגופו של הנידון למוות‪ .‬הרעיון לבניית המכונה היה של טכנאי בשם פרד לויכטר‪ ,‬שהיה‬
‫אחראי על תחזוקתם של כיסאות חשמליים‪ .‬רעיון זה עלה בראשו כאשר ראה את הקושי הרב‬
‫שיש לסוהרים שטיפלו במשך ‪ 41 -35‬שנה באסירים שהיו תחת מרותם‪ ,‬וברגע שניתן האות היו‬
‫אמורים להוציאם להורג‪.‬‬
‫אך לא רק לסבל של המוצאים להורג דאגה האנושות אלא גם לנידונים למוות‪ ,‬הייסוריםה רבים‬
‫שעברו בשעת ביצוע גזר הדין זעזע את העולם‪.‬‬
‫מגמה זו נראית היטב לעין בתהליך ההתפתחות של דרכי ביצוע גזר הדין מוות‪.‬‬
‫בהיסטוריה של התליה‪ ,‬למשל‪ ,‬לא פעם התיישבו וועדות מיוחדות ודנו כיצד ניתן לקצר את סבלו‬
‫של הנידון למוות בשעת ביצוע גזר דינו‪.‬‬
‫גם בתהליך פשוט כמו תליה נבדק בבדיקה מדעיות כיצד ניתן לגרום לכך שבתליה המוות יהיה‬
‫מהיר וימנע סבל בזמן החניקה‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫הכיסא החשמלי גם הוא נולד בעקבות הרצון לפתור בעיה הומניטארית של ענישה זו ולמנוע‬
‫מהנידון סבל רב במהלכה‪.‬‬
‫כבר בתחילת דרכו של הכיסא החשמלי קרו תקלות שרק הוכיחו את טענותיהם של המתנגדים‬
‫לעונש המוות‪.‬‬
‫ברור כי שאלות ודילמות רבות בנושא זה מביאות לכך שעתידו של עונש המוות‪ ,‬למרות עברו‬
‫העשיר‪ ,‬ככל הנראה לא ארוך והעולם הולך במגמה ברורה לביטולו‪.‬‬
‫מה בישראל?‬
‫על‪-‬פי השיקול המוסרי‪ ,‬הוצאה להורג איננה הומנית‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש הרואים בעונש המוות אמצעי‬
‫נקם‪ ,‬וכי הנקמה הינה לא מוסרית ‪,‬ואין לה מקום במדינה מתקדמת‪ .‬ישראל היא מדינה‬
‫מתקדמת‪.‬‬
‫מכאן המקרים הבודים שעונש זה הופעל במערכת המשפט הישראלית‪ ,‬המקרים שהוזכרו כבר‬
‫כאן‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בית המשפט הצבאי גזר עונש מוות על שמונה נאשמים עד לשנת ‪ ,3636‬אולם מעולם לא‬
‫בוצע עונש מוות בפועל‪ .‬בחלק מן המקרים הומתק גזר הדין בערעור ובחלק ניתנה חנינה ‪ .‬ישנם‬
‫מקרים בהם התביעה הצבאית לא דרשה עונש זה והוא ניתן בערכאה הראשונה על‪-‬ידי השופטים‬
‫מיוזמתם‪.‬‬
‫גם היום בישראל למרות השאלות הרבות שעולות מסביב לסוגיה זאת וקריאת החברה להחמיר‬
‫עם הרוצחים‪ ,‬במיוחד לאור המקרים הרבים של רצח ילדים‪ ,‬החוק לא ממהר להוסיף סעיפים‬
‫שבגינם ניתן לתת גזר דין מוות‪ .‬הטענה כי הרוצח ילדים הינו "טרף אדם" וכי חייו של הילד‬
‫שווים יותר מחייו של הרוצח‪ .‬עם טענה שכזו קשה להתווכח‪.‬‬
‫הצעת חוק‪ :‬עונש מוות לרוצחי ילדים ‪ -‬בעקבות פענוח רצח משפחת אושרנקו‪ ,‬הגישו ארבעה‬
‫ח"כים הצעת חוק לפיה יוטל עונש מוות על רוצחי ילדים עד גיל ‪" .31‬רוצחים כאלה צריך להרחיק‬
‫לצמיתות מהחברה"‪.‬‬
‫חברי הכנסת כרמל שאמה (ליכוד)‪ ,‬משה מטלון (ישראל ביתנו)‪ ,‬אריה ביבי (קדימה) ואריה אלדד‬
‫(האיחוד הלאומי) הניחו ב‪ 4116 -‬על שולחן הכנסת הצעת חוק‪ ,‬לפיה יוטל עונש מוות על רוצחי‬
‫ילדים עד גיל ‪( 31‬חדשות‪ ,‬אתר וולאה‪.)4116 ,‬‬
‫כל רצח הוא פשע מזעזע‪ ,‬אך רציחת ילדים קטנים היא מקרה קיצוני המחייב ענישה ייחודית אשר‬
‫הולמת את חומרת העבירה‪ .‬הזכות לחיים היא זכות חוקתית אך איננה מוחלטת‪ .‬קדושת חייהם‬
‫של תינוקות וילדים גוברת על זכותו של חיית טרף בצורת אדם‪ .‬למעשה פשע נתעב זה אין סליחה‬
‫ומחילה‪ ,‬ופושע שכזה צריך להיות מורחק לצמיתות מן החברה ואף מוצא להורג במקרים יוצאי‬
‫דופן‪ .‬רק קביעה בחוק של העונשים החמורים ביותר והכנסת יסוד מובהק של הרתעה עשויות‬
‫למנוע רציחתם של ילדים קטנים על לא עוול בכפם‪.‬‬
‫יצוין שבחוק הישראלי קבוע עונש מוות למקרים חריגים שונים וגם המשפט הבינלאומי איננו‬
‫רואה בזכות לחיים כאוסרת תמיד ובהכרח על עונש מוות‪( .‬הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש‬
‫מוות לרוצח ילדים)‪ ,‬התש"ע–‪ ,4116‬כרמל שאמה‪ ,‬משה מטלון‪ ,‬אריה ביבי ואריה אלדד)‬
‫הצעת חוק זאת אינה עברה בכנסת למרות הלחץ החברתי‪.‬‬
‫בנוסף בשנת ‪ 4132‬הוגשה הצעת חוק נוספת שמדברת על החמרת הענישה‪ ,‬אך לא מדברת על‬
‫קביעת עונש מוות לרוצחי ילדים ‪ -‬הצעת חוק העונשין (תיקון מס ‪()336‬עבירות המתה) התשע"ד‬
‫‪.4132‬‬
‫‪29‬‬
‫סעיף ‪ 111‬לחוק העונשין קובע עבירה של המתת תינוק ‪ .‬לפי עבירה זו אישה ‪,‬שגרמה למות‬
‫ולדה ‪,‬שלא מלאה לו שנה ‪,‬כשהיא היתה במצב של ערעור שיקול הדעת ‪ ,‬משום שלא החלימה‬
‫מתוצאות הלידה או מתוצאות ההנקה ‪,‬דינה ‪ -‬מאסר חמש שנים‪ .‬מוצע לבטל עבירה זו ‪,‬‬
‫ששורשיה במשפט האנגלי‪ ,‬ושנועדה לפטור נשים שהרגו את תינוקותיהן שנולדו מחוץ למסגרת‬
‫הנישואין ‪,‬מעונש מוות ‪.‬לאור שינוי המצב החברתי ‪,‬בעיקר בנוגע לערך חייהם של תינוקות ‪,‬‬
‫והחומרה המיוחדת הגלומה בגרימת מוות של תינוק חסר ישע שעל הוריו מוטלת האחריות‬
‫לדאוג לצרכיו ‪ -‬ראוי לבטל את העבירה‪.‬‬
‫בישראל ‪,‬המקרים שבהם נשים שהמיתו את תינוקותיהן הורשעו בעבירה זו ‪ ,‬הם ספורים‪.‬‬
‫מקרים שבהם תוכח הפרעה נפשית חמורה של האם שהמיתה את תינוקה ייכללו בגדר עבירת‬
‫ההמתה בנסיבות של אחריות מופחתת לפי סעיף ‪ 113‬ב כנוסחו המוצע בסעיף ‪ 9‬להצעה ‪,‬‬
‫שמוצע לקבוע בצדה עונש מאסר עשרים שנים כעונש מרבי‪.‬‬
‫במצבים חריפים פחות ‪,‬של הפרעה נפשית שאינה חמורה ‪,‬אך יש בה כדי להפחית משמעותית‬
‫את האשמה שבמעשה ‪,‬יוכל בית המשפט ‪,‬למרות התקיימות הנסיבות המחמירות כאמור בסעיף‬
‫‪113‬א כנוסחו המוצע בסעיף ‪ 9‬להצעה ‪,‬להרשיע את העושה בעבירת הרצח הבסיסית לפי סעיף‬
‫‪ 111‬כתיקונו המוצע בסעיף ‪ 2‬להצעה ‪,‬המאפשרת לו להפעיל שיקול דעת לעניין העונש‪.‬‬
‫גם כאן אנו רואים שלמרות הלחץ החברתי וחומרת המעשים‪ ,‬הצעת חוק אינה עוברת ולא נקבע‬
‫עונש מוות בגין עבירות המתת תינוק‪.‬‬
‫אזהרה‪ -‬חייבים להכיר בכך‪ ,‬שהביטול הושג בכמה מן המדינות נגד הגרעין הציבורי‪-‬חברתי של‬
‫הסנטימנט המצדד בעונש המוות‪ .‬מטרת הביטול שבירה למדי‪ ,‬עקב האווירה של חוסר בטחון‬
‫חברתי‪ ,‬במיוחד כאשר כמות אדירה של פשעים איומים מייצרים גלי תעוב וזעם‪ .‬הדבר עלול‬
‫להביא לחוסר אימון במערכת אכיפת החוק והמשפט ואלו יכולים לאבד את הרלוונטיות שלהם‬
‫בעיני הציבור‪.‬‬
‫"פרי ניסיוני הותיר טעם לוואי ‪.‬בעיניי ‪,‬עונש המוות לא השיג דבר זולת נקמה"‪ -‬אלברט‬
‫פיירפוינט ‪,‬התליין הראשי לשעבר של הממלכה הבריטית‪( .‬עד שתצא נשמתך‪ ,‬איבון קוזלובסקי‪ -‬גולן‬
‫‪)4131‬‬
‫‪31‬‬
‫‪ .5‬סיכום‬
‫כבר בספר התורה ניתן למצוא מושגים כגון "עין תחת עין"‪" ,‬שֹפך דם האדם באדם דמו‬
‫ישפך"‪",‬נפש תחת נפש"‪.‬‬
‫בעבודתי זו עקבתי אחר התפתחותו של עונש המוות‪ ,‬העונש הקטלני ביותר שקיים היום במערכת‬
‫המשפט בעולם‪.‬‬
‫במהלך עבודה זו ראיתי כיצד עונש המוות היה במדרגה העליונה של סולם הענישה בעולם ברוב‬
‫שימושיו וכמה מהר מצבו בעולם הידרדר ועמד על סף ביטול‪.‬‬
‫תחילה סקרתי את מקורות הענישה המוזכרת כבר בסיפור בריאת העולם‪ ,‬עונש שמטיל אלוהים‬
‫על הנחש בקטיעת רגליו ובקללה "ועפר תאכל כל ימי חייך"‪.‬‬
‫בהמשך הגדרתי מהו הוא עונש מוות‪ ,‬מקורותיו של עונש זה‪ ,‬איך ומאיפה התחיל השימוש בו ומה‬
‫הייתה ההצדקה מאחורי שימושים אלו‪ .‬נוכחתי לראות כי שורשיו של עונש קטלני זה נטועים‬
‫עמוק בהיסטוריה האנושית ומעמדו רק הלך והתחזק במהלך שנים‪ .‬כל זה על רקע כבודו של‬
‫האדם ויצרו להחזיר לאחר‪ ,‬על הפגיעה בכבודו‪ ,‬באותה מטבע‪.‬‬
‫בנוסף עקבתי אחר ההיסטוריה של ההוצאה להורג מתחילתה ועד ימינו‪.‬‬
‫הבחנתי בנקודת מפנה בהיסטוריה של עונש זה בחברה כאשר מעמדו פחת עד כידי כך שברוב עולם‬
‫חל איסור על שימוש בענישה זאת וזאת בעיקר בשל מתנגדים רבים שניהלו מאבק חברת‪.‬‬
‫כמו כן עקבתי אחר מספר שיטות הוצאה להורג שקיימות גם כיום ופירטתי את עיקרי השיטה‪,‬‬
‫מתי התחיל השימוש בה‪ ,‬מה ייחודיותה יתרונותיה וחסרונותיה‪.‬‬
‫עיקר עבודתי התמקדה בתהליך ההתנגדות שעוברת האנושות לעונש המוות‪ ,‬פיתוח שיטות חדשות‬
‫או תיקון ישנות המלוות אותנו לאורך ההיסטוריה כולה בנושא זה והמרוץ של מערכת המשפט‬
‫אחר הרצון לעשות ענישה זאת כמה שיותר המונית וזאת כיוון שישנה בעיה של תמיכה חברתית‬
‫בה‪.‬‬
‫לאחר סקירה זו‪ ,‬על מנת להבין מה היו הסיבות שהובילו להתנגדות זו‪ ,‬גיבשתי שתי תיאוריות ‪-‬‬
‫החברתית והמוסרית המנסות להסביר את ההתנגדות לעונש המוות כל אחת בדרגה‪.‬‬
‫תוך כידי התייחסות לתיאוריות אלו גיליתי עד כמה התנגדות לעונש קטלני זה היא גדולה ומה‬
‫עומד מאחורי התנגדות זאת ובעצם מהן הסיבות שהעולם הולך לקראת ביטול עונש זה‪.‬‬
‫בעבודתי אני מביא נתונים ודוגמאות שנאספו על ידי חוקרים רבים שחקרו את התופעה על מנת‬
‫להצדיק את ההתנגדות להוצאת אדם להורג בגין מעשיו‪.‬‬
‫אני מתייחס גם להתמודדות של ישראל מול סוגייה זאת והשלכות על מערכת האכיפה‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪ .9‬בביוגרפיה‬
‫‪ .3‬אדד‪,‬מ‪ .‬וולף‪ ,‬י‪ ,)4114( .‬עבריינות וסטייה חברתית‪ .‬אונ' בר אילן‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫‪ .2‬אולייניקוב‪ ,‬א‪ ,)4116( .‬הוצאה להורג ועינויים‪ ,‬סמיזדט‪ ,‬מוסקבה‪( .‬מרוסית)‬
‫‪ .1‬אלכסנדרוב‪ ,‬י‪( .‬להוציא להורג או לא‪ ,‬אינדקס‪( .92-11 ,91 ,‬מרוסית)‬
‫‪ .2‬בילאש‪ ,‬ו‪ ,)4115( .‬על כיסא חשמלי‪ ,‬קומינסרט ולסט‪( .911 ,11 ,‬מרוסית)‬
‫‪ .5‬גזל‪ -‬אייל‪ ,‬א‪ ,)4131( .‬מתחמים לא הולמים‪ :‬על עקרון ההלימה בקביעת מתחם העונש ההולם‪.‬‬
‫‪ .9‬דגן‪ ,‬נ‪ ,)4115( .‬עונש הכרת בראי תיאוריות ענישה מודרניות‪ ,‬פרשת השבוע – דף שבועי‪.913 ,‬‬
‫‪ .1‬טירספולסקי‪ ,‬ג‪ ,)4111( .‬שיחה עם מוציא להורג‪ ,‬אינטרדה‪ ,‬מוסקבה‪( .‬מרוסית)‬
‫‪.3‬טננבוים‪ ,‬א‪ ,)4116( .‬האם עונש מוות מרתיע או גורם לאכזריות יתר‪ ,‬בדלתיים פתוחות‪ ,‬יולי –‬
‫אוגוסט‪29-21.,‬‬
‫‪ .6‬טננבטאום‪ ,‬א‪ ,)4114( .‬עבריינות וסטייה חברתית‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫‪ .31‬יבנה ‪,‬ל‪ ,)4131( .‬לאקונה‪ ,‬פשעי מלחמה בדין הישראלי ובפסיקת בתי הדין הצבאיים‪.‬‬
‫‪ .33‬לורבמבוים‪ ,‬י‪ ,)4112.( .‬צלם אלוהים בהלכה ובהגות היהודית‪ ,‬שוקן‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫‪ .34‬לפשקינה‪ ,‬א‪ ,)4131( .‬עונש מוות‪ ,‬אליטיה‪ ,‬סנט פטרבורג‪( .‬מרוסית)‬
‫‪ .31‬מולין‪ ,‬י‪ ,)3669( .‬רפואה משפטית – חקר התליה‪ ,‬עולם ומשפחה‪ ,‬סנט‪ -‬פטרבורג‪( .‬מרוסית)‬
‫‪ .32‬מייזאב‪ ,‬א‪ ,)4131( .‬זכות על ביטול עונש מוות היא זכות עולמית‪ ,‬אוניברסיטת קזן‪ ,‬קזן‪.‬‬
‫(מרוסית)‬
‫‪ .35‬סלע‪ ,‬י‪ ,)4119( .‬מותו של דיקטטור‪ ,‬המזרח התיכון‪ ,‬דצמבר ‪4119.‬‬
‫‪ .39‬סנג'רו‪ ,‬ב‪ ,)4114( .‬על עונש המוות בכלל ועל עונש המוות בגין רצח בפעולות טרור בפרט‪ .‬עלי‬
‫משפט‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ .31‬קבשיס‪ ,‬ו‪ ,)4113( .‬עונש מוות‪ ,‬יוריט‪ ,‬לובירצי‪( .‬מרוסית)‪.‬‬
‫‪ .33‬קבשיס‪ ,‬ו‪ .‬אלברכט‪ ,‬ג‪ ,)4113( .‬לאן מועדות פניו של עונש המוות‪ ,‬זכות ופוליטיקה‪.9 ,‬‬
‫(מרוסית)‬
‫‪ .36‬קוזלובסקי‪ ,‬א‪ ,)4131( .‬עד שתצא נשמתך‪ ,‬רסלינג‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫‪ .41‬קיסטייקובסקי‪ ,‬א‪ ,)4113( .‬חקר עונש מוות‪ ,‬אבטוגרופ‪ ,‬קייב‪( .‬מרוסית)‬
‫‪ .43‬קסטלר‪ ,‬א‪ .‬קמיו‪ ,‬א‪ ,)4114( .‬מחשבות על עונש מוות‪ ,‬פרקסיס‪ ,‬מוסקבה‪( .‬מרוסית)‬
‫‪ .44‬קרוגלובה‪ ,‬א‪ ,)4131( .‬היסטוריה המצאת כיסא חשמלי‪http://www.ushistory.ru/esse/86- ,‬‬
‫‪( istorija-izobretenija-elektricheskogo-stula.html‬מרוסית)‬
‫‪ .41‬קרפילוב‪ ,‬א‪ ,)4131( .‬היסטוריה של עונש מוות‪ ,‬עונש מוות ברוסיה‪ ,‬אוג' ‪ .4131‬מרוסית)‬
‫‪ .24‬רוסצקי‪ ,‬א‪ ,)2111( .‬עונש מוות ‪( .http://www.tarasei.narod.ru/read/st15.htm‬מרוסית)‬
‫‪ .45‬שוהם ‪ -‬גיאורה‪ ,‬ש'‪ ,)4116( .‬עבירות ועונשים מבוא לפתולוגיה‪ ,‬אח‪ ,‬קריית ביאליק‪.‬‬
‫‪( .49‬הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מוות לרוצח ילדים)‪ ,‬התש"ע–‪ ,4116‬כרמל שאמה‪ ,‬משה‬
‫מטלון‪ ,‬אריה ביבי ואריה אלדד)‬
‫‪ .41‬הצעת חוק העונשין (תיקון מס ‪()336‬עבירות המתה) התשע"ד ‪.4132‬‬
‫‪( .22‬חדשות‪ ,‬אתר וולאה‪)4116 ,‬‬
‫‪32‬‬
27. Banner, S. (2003), The death penalty, an American history , Harvard
University Press, Cambridge, MA.
28. Bohm, R. (2011), Deathquest, Anderson.
29. Compendium of United Nations Standards and Norms in Crime Prevention
and Criminal Justice. (2007), United Nations, Washington DC.
30. Finkelstein, C. (2006), A Contractarian argument against the death penalty, New
York University Law Revlew, Vol. 81, 1283-1330.
31. Guersey, J, B. (2010), Death Penalty: Fair Solution or Moral Failure, Lerner,
Minneapolis.
32. Hood, R. (2003), The Death Penalty: A Worldwide Perspective,
Clarendon Press, Oxford.
30. Human Rights Watch (Organization). (2006), So long as They Die, Lethal
Injections in the United States, Human rights watch.
33. Latzer, B. (2002), Death penalty cases, Butterworth-Heinemann, Maryland
Heights.
34. Lu, H. (2007). The Death Penalty - A Worldwide Perspective, Asian
Criminology, volume 1, number 2, 213-214.
35. Neumayer, E. (2007), Death Penalty: The Political Foundations of the Global
Trend Towards Abolition, Human Rights Review, june 2008, Volume 9, Issue 2,
pp241-268
36. Ning, z. (2001), The Debate Over the Death Penalty in Today’s China. China
perpectives, 2010/1
37. Rao, J. (2003), 187th report on mode of execution of death sentence and incidental
matters, http://lawcommissionofindia.nic.in/reports/187th%20report.pdf
38. Rolando, V. (2008), The Death Penalty, LexisNexis.
39. Yorke, J. (2010), The Right to Life and the Value of Life, Ashgate Publishing,
Surrey.
33