פלוני נ` פלונית

Transcription

פלוני נ` פלונית

‫בית משפט לענייני משפחה בנצרת‬
‫תמ"ש‪21852-03-10‬פלוני נ' פלונית‬
‫תיק חיצוני‪:‬‬
‫בפני כב' השופט אסף זגורי‬
‫התובע‪:‬‬
‫פלוני‬
‫הנתבעת‪:‬‬
‫פלונית‬
‫נגד‬
‫‪1‬‬
‫החלטה‬
‫‪2‬‬
‫א‪.‬‬
‫פתח דבר‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫השאלה העומדת במחלוקת בין בעלי הדין הישירים וצדדים נוספים‪) ,‬ילדיהם הקטינים של‬
‫הצדדים‪ ,‬פרקליטות(‪ ,‬הינה ‪ :‬האם יש לחשוף בפני התובע חלק מחומר חקירה בתיק סגור‬
‫על מנת שחומר זה ישמש אותו בתביעתו הנזיקית לפיצוי בגין פרסום לשון הרע כנגד‬
‫הנתבעת שהיא אם ילדיו הקטינים‪ .‬בדיבור "חומר חקירה"‪ ,‬נבהיר כי מדובר בין השאר‬
‫בחקירת ילדים של הבן אלמוני ובפרט‪ ,‬בתקליטור שבו מתועד צילום וידאו של בתם הקטנה‬
‫של הצדדים אלמונית‪ ,‬עת הייתה בגיל שנתיים לערך‪ .‬צילום זה בוצע על ידי הנתבעת עקב‬
‫חשדה‪ ,‬כי התובע התעלל מינית בבתם הקטנה‪.‬‬
‫יש להדגיש‪ ,‬כי העתק התקליטור מצוי לא רק בידי הפרקליטות "כחומר חקירה"‪ ,‬אלא גם‬
‫בידי הנתבעת‪ ,‬אשר יזמה וביצעה הצילום כאמור‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫נציין עוד‪ ,‬כי בנוסף‪ ,‬עתר האב לעיין בחומר חקירה נוסף הקשור לתלונת האם ואילו זו‬
‫האחרונה התנגדה ועתרה בתורה לקבל חומרי חקירה אחרים שיהיה בהם כדי לבסס הגנתה‬
‫מפני התביעה‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫השאלה שבמחלוקת מעלה איפוא צורך לערוך מיפוי ואיזון ראוי בין האינטרסים השונים‬
‫והמתנגשים‪ .‬אלא שמיפוי ואיזון אינטרסים שכזה מחייב הצגת התביעה העיקרית של‬
‫התובע‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ 1‬מתוך ‪19‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪1‬‬
‫ב‪.‬‬
‫התביעה העיקרית‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.4‬‬
‫בתובענה שבכותרת עותר התובע לחייב את אם ילדיהם המשותפים בפיצוי בסך ‪₪ 100,000‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫בגין שלוש אלה‪:‬פרסום לשון הרע‪ ,‬נזק בגין עוולת הנגישה ופיצוי בגין מניעת מפגשים עם‬
‫ילדיו ‪ -‬מניעה שנוצרה לטענתו‪ ,‬כתוצאה ישירה מהעובדה שהנתבעת הגישה כנגדו תלונות‬
‫שווא וסרק במשטרה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪.5‬‬
‫התביעה מבוססת למעשה על שני רכיבים מרכזיים של "נגישה" ו"פרסום לשון הרע" ‪:‬‬
‫האחד מתייחס לתלונות הנתבעת במשטרה כנגד התובע בגין אלימות פיסית שנקט כלפי בנם‬
‫הבכור אלמוני ובכך אף מנעה מפגשים של התובע עמו )סעיף ‪ 8‬לכתב התביעה(‪ .‬השני‪,‬‬
‫מתייחס לתלונת הנתבעת כנגד התובע‪ ,‬ולפיה הוא פגע מינית בבתם המשותפת אלמונית‪ ,‬עת‬
‫הייתה בגיל שנתיים )סעיפים ‪ 15-16‬לכתב התביעה(‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫התלונות במשטרה לא הובילו להגשת כתב אישום כלשהו כנגד התובע והן נסגרו‪ ,‬כל אחת‬
‫מסיבות אחרות‪ :‬התלונה בגין האלימות הפיזית כלפי הבן אלמוני נסגרה "מחוסר ראיות"‬
‫ואילו התלונה בגין הפגיעה המינית בבת אלמונית נסגרה "מחוסר אשמה"‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫לדברי התובע‪ ,‬תלונות אלו‪ ,‬אשר נסגרו זה מכבר כאמור‪ ,‬פגעו בו קשות בשני מישורים ‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬הן פגעו אנושות בשמו הטוב בקהילה בה הוא חי‪,‬לרבות בקרב חברים‪ ,‬רבנים‬
‫ומשפחות‪ .‬כן נפגעו תדמיתו ושמו הטוב בקרב גורמי הרווחה שאמונים על קביעת המפגשים‬
‫בינו לבין ילדיו‪ .‬שנית‪ ,‬הן סייעו לאם למנוע מפגשים בינו לבין ילדיו הקטינים‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫זה המקום לציין‪ ,‬כי אליבא דנתבעת‪ ,‬התלונות במשטרה הוגשו בדין והן נועדו להגן על‬
‫הילדים הקטינים מפני אלימותו של אביהם‪ .‬היא שבה וציינה בכתב ההגנה‪ ,‬כי אכן עזבה‬
‫את דירת הצדדים מפאת אלימותו האכזרית והקשה של התובע כלפיה וכלפי ילדיהם‬
‫הקטינים וכי הגשת התלונות במשטרה נבעה מחובתה המוסרית והחוקית לדווח על מקרי‬
‫האלימות הקשים )ראה סעיפים ‪ 4 ,2‬ו‪ 5-‬לכתב ההגנה(‪.‬‬
‫‪ 2‬מתוך ‪19‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪.9‬‬
‫הנתבעת מכחישה פרסום התלונות ברבים ; לדבריה‪ ,‬היא פעלה בדיסקרטיות ונמנעה‬
‫‪1‬‬
‫מלפרסם דבר הגשת התלונה בקרב שכנים או מכרים‪ .‬לראיה היא טענה‪ ,‬שהתובע לא הביא‬
‫‪2‬‬
‫כל עדות ו‪/‬או מסמך היכול להעיד על כך‪ ,‬כי דבר הגשת התלונות לרשויות המוסמכות הגיע‬
‫‪3‬‬
‫לאזני צדדי ג' מפיה או ממנה או ממי מטעמה )סעיף ‪ 7‬לכתב ההגנה(‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.10‬‬
‫הנתבעת הכחישה‪ ,‬כי נעשה שימוש לרעה על ידה בהליכי משפט ו‪/‬או כי ניסתה למנוע‬
‫מפגשים בין התובע לבין ילדיו הקטינים באמצעות התלונות במשטרה )סעיף ‪ 8‬לכתב‬
‫ההגנה(‪ .‬ככל שהייתה מניעה להרחיב הסדרי מפגשים בין האב לבין ילדיו ו‪/‬או שיבושים‬
‫אחרים‪ ,‬תלתה זאת הנתבעת בתובע ו‪/‬או בגורמי הרווחה )סעיפים ‪ 9-11‬לכתב ההגנה(‪.‬‬
‫‪.11‬‬
‫הנתבעת טענה להגנת סעיף ‪ (8)15‬לחוק איסור לשון הרע‪ ,‬לפיו מקום שמדובר בפרסום שנבע‬
‫מחובה חוקית ו‪/‬או מוסרית הרובצת לפתחו של המפרסם והדבר נעשה בתום לב‪ ,‬יהווה‬
‫הדבר הגנה ראויה בפני תביעה מכוח אותו חוק‪ .‬כן טענה‪ ,‬כי התנהגותה ותלונתה היו‬
‫סבירות בנסיבות העניין ועל כן גם מכוח סעיף ‪ 60‬לפק' הנזיקין‪ ,‬לא ניתן לחייבה בגין עוולת‬
‫הנגישה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫בקשת התובע לגילוי ראיה ועיון בה‪:‬‬
‫‪.12‬‬
‫במסגרת תלונותיה של האם במשטרה‪ ,‬נחקר הבן אלמוני בחקירת ילדים ואילו הבת‬
‫אלמונית שהייתה בגיל שנתיים לא נחקרה מפאת גילה‪ ,‬אך בעניינה הגישה הנתבעת‬
‫למשטרה תקליטור ובו סרטון המתעד שיחה בין הנתבעת לבין בתה הקטנה‪ ,‬בה היא‬
‫מדובבת אותה לספר כיצד והיכן אביה פגע בה )להלן ‪" :‬הסרטון" ו‪/‬או "התקליטור"(‪.‬‬
‫‪.13‬‬
‫סרטון זה אינו נחלת הכלל והוא אף לא הגיע מעולם לידי התובע‪ .‬העתק ממנו מוחזק בידי‬
‫האם )והועבר לבקשת בית המשפט לעיונו( והעתק אחר נמסר למשטרה לצורך בירור‬
‫התלונה ושקילת המשך חקירה כנגד התובע‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ 3‬מתוך ‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪.14‬‬
‫במסגרת התובענה הנוכחית ולשם בירורה‪ ,‬מעוניין התובע לקבל העתק התקליטור לידיו‬
‫‪1‬‬
‫והגיש בקשה מתאימה‪ .‬הוא טען‪ ,‬כי יש בתקליטור הנ"ל כדי להוכיח טענותיו לפיהן‪ ,‬כאשר‬
‫‪2‬‬
‫הנתבעת שוחחה עם הקטינה בעניין היא למעשה דובבה את הקטינה לומר את אשר אמרה‬
‫‪3‬‬
‫ושמה מילים בפיה‪ .‬התקליטור מבסס איפוא לשיטת התובע חלק ניכר מתביעתו‪ .‬מצד שני‬
‫‪4‬‬
‫הוא מוסיף וטוען‪ ,‬כי לא חל חיסיון כלשהו על הסרטון אשר יש בו כדי למנוע העברתו‬
‫לחזקתו‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪.15‬‬
‫מאחר ומדובר ברכיב עיקרי של תביעתו ובראיה חשובה ביותר עבורו‪ ,‬היכולה ללמד על‬
‫הכוונה והזדון בהתנהלות הנתבעת‪ ,‬סבור התובע שיש לאפשר לו לעיין בתקליטור וכך‬
‫תתאפשר הכרעה צודקת בתביעה‪ .‬בנוסף הוא סבור‪ ,‬כי שעה שמדובר בראיה מרכזית‬
‫בתביעתו‪ ,‬לא רק בית המשפט אמור לעיין בתקליטור אלא גם הוא ‪ -‬התובע‪.‬‬
‫‪.16‬‬
‫בתגובתו של התובע לעמדת האפוטרופוס לדין ולעמדת הפרקליטות )המתנגדים לבקשה כפי‬
‫שיבואר מיד(‪ ,‬ציין הוא‪ ,‬כי אין שום סיכוי שצפייה בסרטון תשפיע עליו לכעוס על בתו‬
‫הקטינה אלמונית ואף לא בתת מודע‪ ,‬שעה שיודע הוא זה מכבר )גם ללא צפיה בסרטון(‪ ,‬כי‬
‫הנתבעת היא ש"הכניסה" מילים לפיה של הקטינה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬דברים ברורים לחלוטין‬
‫נרשמו בהקשר זה על האם במסגרת פסק הדין בעניין המשמורת ועל כן‪ ,‬אין בגילוי או‬
‫העברת הקלטת לידיו משום כל חידוש ולכן אין לקבל הטיעון לפיו יש במסירת התקליטור‬
‫לידיו משום הגברת החשש כי הדבר ישפיע עליו עוד יותר ביחסו כלפי בתו‪.‬‬
‫‪.17‬‬
‫כן ציין הוא בתגובתו זו‪ ,‬כי אין ליתן יד לניסיון הפללה של אדם בעבירה חמורה ולא בכדי‬
‫הוגשה התביעה‪ .‬ב"כ התובע אף התנגד להצעת האפוטרופוס לדין‪ ,‬לפיה בית המשפט )ובית‬
‫המשפט בלבד( יצפה בקלטת‪ .‬לשיטתו‪ ,‬במצב דברים זה תיווצר סיטואציה מוזרה ובלתי‬
‫שוויונית בעליל‪ :‬האם כבר צפתה בתקליטור אותו יצרה והיא תמשיך להחזיק בו מצד אחד‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬ייחשף בית המשפט לראיה שהיא בידיעת הנתבעת בלבד ואילו התובע יישאר‬
‫בעלטה ראייתית לגבי תביעתו שלו‪.‬‬
‫‪ 4‬מתוך ‪19‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫ד‪.‬‬
‫עמדת הנתבעת‪:‬‬
‫‪.18‬‬
‫לדברי הנתבעת‪ ,‬הבקשה מהווה מעין "מסע דיג" של אינפורמציה וזאת בניגוד לחובתו של‬
‫‪3‬‬
‫התובע להוכיח טענותיו כבר בשלב הגשת התביעה )באמצעות צירוף מסמכים המוכיחים את‬
‫העוולה שנגרמה לו(‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.19‬‬
‫כן ציינה הנתבעת‪ ,‬כי עסקינן בחומר חקירה חסוי שאין להעבירו לידי התובע‪ .‬לחילופין‬
‫טענה הנתבעת‪ ,‬כי את התקליטור יש לחשוף רק לאחר הגשת ראיות הצדדים‪.‬‬
‫‪.20‬‬
‫במסגרת דיון אשר התקיים ביום ‪ 26.10.11‬טענה הנתבעת‪ ,‬כי הצגת התקליטור בפני התובע‬
‫תגביר החשש‪ ,‬שמא התובע שהינו אלים לדבריה‪ ,‬יהווה סכנה לקטינה אלמונית)ראה עמוד ‪1‬‬
‫שורות ‪ 21-23‬לפרוטוקול(‪.‬‬
‫‪.21‬‬
‫יודגש‪ ,‬כי בדיון הנ"לובבקשה שהוגשה מאוחר יותר עתרה אף הנתבעת לקבל חומר החקירה‬
‫מתיקי המשטרה וזאת על מנת לבסס הגנתה בדבר אלימותו של הנתבע‪ .‬בהקשר זה של‬
‫קבלת חומר החקירה )למעט הסרטון(‪ ,‬דומה כי עמדות בעלי הדין דומות‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫עמדת האפוטרופוס לדין‪:‬‬
‫‪.22‬‬
‫הואיל ומדובר בתקליטור הנוגע לפרטיותה של הקטינה אלמונית אשר ממילא מונה עבורה‬
‫‪20‬‬
‫)ועבור ‪ 2‬אחיה( אפוטרופוס לדין בתיקים קשורים‪ ,‬ראיתי לנכון לקבל גם את עמדתו ואף‬
‫לאפשר לו לשם כך לעיין בחומר החקירה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪.23‬‬
‫האפוטרופוס לדין הצטרף לעמדת הפרקליטות והמליץ לבית המשפט למנוע את חשיפת‬
‫חומר הראיות והתקליטור בפני שני הצדדים‪ .‬לטענתו ההליכים המרובים אשר התקיימו‬
‫בעניינם של הצדדים פגעו בקטינים וברור‪ ,‬כי האינטרס של הקטינים הוא לחיות ביציבות‬
‫ובשלווה ללא שהוריהם יוסיפו להתעמת האחד עם רעהו‪.‬‬
‫‪ 5‬מתוך ‪19‬‬
‫‪.24‬‬
‫כן הביע האפוטרופוס לדין חששו‪ ,‬שמא צפייה של האב בקלטת תשפיע עליו לכעוס ולו‬
‫‪1‬‬
‫באופן תת מודע על הקטינה אלמונית‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.25‬‬
‫לטענתו‪ ,‬אי צפייה של התובע בתקליטור לא תמנע את האינטרס של עשיית צדק‪ ,‬שעה שבית‬
‫‪4‬‬
‫המשפט יכול לצפות בו ולגבש דעה‪ ,‬האם יש בכך משום פרסום לשון הרע או נגישה אם לאו‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪.26‬‬
‫על כן‪ ,‬הציע האפוטרופוס לדין‪ ,‬כי בית המשפט יצפה בקלטת בטרם מתן ההכרעה‬
‫השיפוטית בתביעה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫עמדת הפרקליטות‪:‬‬
‫‪.27‬‬
‫חומר החקירה שייך למשטרת ישראל‪ .‬זו מיוצגת בידי פרקליטות מחוז צפון – מדור פלילי‬
‫ועל כן ראיתי לנכון לבקש גם את עמדתה בסוגייה‪.‬‬
‫‪.28‬‬
‫הפרקליטותהתנגדה אף היא לבקשת שני בעלי הדין לעיון בחומר חקירה ו‪/‬או להעברת‬
‫הסרטון לידי התובע‪.‬‬
‫‪.29‬‬
‫מבחינה נורמטיבית‪ ,‬ביקשה הפרקליטות להסתמך על הנחיה פנימית מס' ‪ 14.8‬המוכתרת‬
‫כ"בקשה מצד גורמים שונים לעיין במידע המצוי בחומר חקירה" וטענה‪ ,‬כי לפי ההנחיה‪,‬‬
‫עיון בתיק החקירה יתאפשר במקרים המתאימים‪ ,‬על פי שיקול הדעת של הגוף המחזיק בו‬
‫ותנאי הכרחי למתן אפשרות לעיין בחומר חקירה הינו קיומו של אינטרס לגיטימי לכך‬
‫ואיזון בינו לבין אינטרסים מתנגשים‪.‬‬
‫‪.30‬‬
‫העברת החומר בנסיבותינו תפגע‪ ,‬לטעמה של הפרקליטות‪ ,‬באינטרסים מנוגדים‪ ,‬הגוברים‬
‫על אינטרס התובע לקבל לידיו חומר החקירה‪ .‬שכןלגבי דידה‪ ,‬העברת חומר החקירה עשויה‬
‫לפגוע פגיעה קשה בטובת הקטינים )ובקטינה אלמונית בפרט( והיענות בחיוב לבקשות של‬
‫הוריהם מנוגדת לזכויותיהם של הקטינים לפרטיות ולכבוד ופוגעת בזכותם כנפגעי עבירה‬
‫)סעיפים ‪ 5-7‬לתגובת הפרקליטות(‪ .‬הפרקליטות ציינה‪ ,‬כי מלכתחילה הוחלט שלא לחקור‬
‫הקטינה בשעתו‪ ,‬כאשר בראש שיקולי צוות החקירה‪ ,‬הייתה טובת הקטינה )ואי חשיפתה‬
‫ו‪/‬או תשאולה בנושא החשדות(‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ 6‬מתוך ‪19‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.31‬‬
‫בנוסף סבורה נציגת הפרקליטות‪ ,‬כי העברת חומרי החקירה הן לאב והן לאם עלול לפגוע‬
‫‪2‬‬
‫באמון הציבור במשטרה ככתובת לתלונות של נפגעי עבירה בכלל ונפגעי אלימות במשפחה‬
‫‪3‬‬
‫בפרט )סעיף ‪ 8‬לתגובת הפרקליטות(‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫ז‪.‬‬
‫המתווה הנורמטיבי ‪:‬‬
‫‪.32‬‬
‫לכאורה‪ ,‬אילו היה מוגש כתב אישום כנגד התובע‪ ,‬ברי כי מכוח סעיף ‪ 74‬לחוק סדר הדין‬
‫הפלילי ]נוסח משולב[‪ ,‬התשמ"ב– ‪ ,1982‬הוא היה זכאי לקבל מלוא חומר החקירה לידיו‪,‬‬
‫לרבות התקליטור‪ .‬ברם הוראת סעיף זו אינה חלה על מי שלא הוגש כנגדו כתב אישום‪.‬‬
‫‪.33‬‬
‫אדנים נורמטיביים אחרים שיש לבחון ולהתחשב בהם דברים זה )של עיון וקבלת חומר‬
‫חקירה בתיק סגור בו לא הוגש כתב אישום( הם בראש ובראשונה ‪ :‬חוק חופש המידע‪,‬‬
‫התשנ"ח– ‪ ,1998‬חוק הגנת הפרטיות‪ ,‬התשמ"ב– ‪ 1982‬וזכויות יסוד מהמשפט המנהלי יציר‬
‫המשפט הישראלי המקובל )בגץ ‪ 10271/02‬אברהם פריד נ' משטרת ישראל – מחוז‬
‫ירושלים‪ ,‬פ"ד סב)‪ (2006) 106 (1‬להלן ‪" :‬פרשת פריד"(‪.‬‬
‫‪.34‬‬
‫על פי אדנים אלה‪ ,‬זכות העיון חשובה היא למיצוי הזכויות הדיוניות של הפרט‪ ,‬ומשכך‬
‫מתחייבת ההקפדה על קיומה מכללי ההגינות הבסיסיים הנוהגים ביחסים שבין אדם‬
‫לרשות‪ .‬אכן‪" ,‬הכלל העולה מן הפסיקה הוא‪ ,‬כי מסמכים שנתקבלו על‪-‬ידי רשות ציבורית‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫תוך כדי שימוש בסמכות שהוענקה לה על‪-‬פי דין‪ ,‬צריכים להיות גלויים ופתוחים לפני הצד‬
‫הנוגע בדבר" )רע"א ‪Alberici International 4999/95‬נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד נ)‪ 39 (1‬בעמ' ‪44‬‬
‫)‪.((1994‬‬
‫‪.35‬‬
‫ואם כך בכל הנוגע לנילון‪/‬חשוד שכנגדו הוגשה תלונה במשטרה‪ ,‬הרי שעל פי חוק חופש‬
‫המידע‪,‬כל אדם‪ ,‬גם מי שאינו נוגע לעניין‪ ,‬זכאי לקבל מידע מהרשויות הציבוריות‪ ,‬בלי‬
‫שיידרש להוכיח את עניינו באותו מידע ולהסביר מדוע הוא זקוק למידע זה )ראה סעיף ‪1‬‬
‫לחוק חופש מידע הקובע ‪" :‬לכל אזרח ישראלי או תושב הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית‬
‫בהתאם להוראות חוק זה"‪ .‬וכן ראו ‪ :‬רע"א ‪ 291/99‬ד‪.‬נ‪.‬ד‪ .‬אספקת אבן ירושלים נ' מנהל מס‬
‫‪ 7‬מתוך ‪19‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫ערך‪ ,‬פ"ד נח)‪ ; (2004) 221 (4‬זאב סגל הזכות לדעת באור חוק חופש המידע )‪ , (2000‬בעמ'‬
‫‪1‬‬
‫‪.(27‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.36‬‬
‫‪.37‬‬
‫‪.38‬‬
‫ברם‪ ,‬בענייננו מדובר על זכותו של הנילון ולא על צד ג' לחקירה‪ .‬משכך ולאור הוראות‬
‫‪4‬‬
‫הפטור שבסעיפים ‪)14‬א()‪)14 ,(8‬א()‪ (9‬לחוק חופש המידע‪ ,‬אין הוראות החוק חלות על‬
‫המשטרה‪ .‬אמנם ההסדרים הפרטניים שבחוק חופש המידע לא יחולו על בקשת עיון וגילוי‬
‫חומר חקירה שבידי המשטרה‪ ,‬ברם העקרונות החוקתיים שבחוק‪ ,‬חלים גם חלים‪ .‬כך נקבע‬
‫למשל‪ ,‬כי אמנם סעיף ‪)14‬א()‪ (9‬לחוק חופש המידע‪ ,‬פוטר את מערך המודיעין והחקירות של‬
‫המשטרה מתחולתו של החוק ואינו חל על חומרי חקירה בתיק פלילי‪ .‬אךיחד עם זאת‪,‬‬
‫בהתקיים אינטרס אישי מיוחד של הפרט לקבלת מידע זה‪ ,‬נקודת המוצא גם ביחס‬
‫לחומרים חקירה המוחזק בידי אגף חקירות של המשטרה היא‪ ,‬כי גילוי חומר החקירה הוא‬
‫הכלל ואילו והחיסיון הוא החריג )בג"ץ ‪ 6338/08‬דניאלהאורןנ' פרקליטותמחוזתל‪-‬אביב‬
‫)לא פורסם‪ ; (2008) ,‬כן ראה פרשת פריד((‪.‬עוד נקבע כי לאניתןלקבועמראש‪ ,‬כהנחיהגורפת‪,‬‬
‫כיאיןזהרצוילאפשרלחשודלעייןבתיקהחקירהנגדושנסגר‪.‬‬
‫הנחיהזאתהופכתאתהכלללחריגואתהחריגלכלל‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫מדובר באינטרס בעל עוצמה חלשה יותר מהאינטרס שבשינוי עילת הסגירה של תיק‬
‫החקירה )סעיף ‪ 17‬לפסק דינו של כב' השופט עדיאל בפרשת פריד(‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫האם תביעה נזיקית שמגיש נילון כנגד המתלונן בהליך הפלילי מהווה "אינטרס אישי מיוחד‬
‫של הפרט בקבלת המידע?" כמשמעות תיבה זו בפסיקה? המענה על כך תלוי במידת‬
‫התרומה של החומר שעיון בו מבוקש להוכחת עילת התביעה הנזיקית‪ .‬בפרשת פריד נקבע‬
‫באופן כללי‪ ,‬כי בעוד האינטרס בבקשת לעיון בחומר חקירה לצורך סיבת סגירת התיק הינו‬
‫בעל משקל רב‪ ,‬כאשר מדובר בעיון בחומר חקירה לצרכי תביעה נזיקית בגין לשון הרע‪,‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬לאור העובדה שהפסיקה צמצמה עד כדי איון האפשרות להגיש תביעה בגין עוולת‬
‫הנגישה ו‪/‬או פרסום לשון הרע בגין הגשת תלונה למשטרה‪ ,‬אף מקום שהתיק נסגר "מחוסר‬
‫אשמה"‪ ,‬הרי שתרומת העיון בחומר החקירה הופכך להיות שולית מבחינת משקלה במאזן‬
‫האינטרסים )פרשת פריד וכן בג"ץ ‪ 64/91‬חילף נ' משטרת ישראל‪ ,‬פ"ד מז)‪653 (5‬‬
‫)‪.((1993‬באותו מקרה‪ ,‬נדחתה דרישה להציג לעיון חומר מתוך תיק חקירה שנסגר על יסוד‬
‫אינטרס זהה לאינטרס הנטען לפנינו‪ ,‬שעניינו בהגשת תביעה נגד המתלונן )גם שם‪ ,‬התיק‬
‫‪ 8‬מתוך ‪19‬‬
‫‪.39‬‬
‫נסגר בעילה של חוסר אשמה(‪ .‬כב' השופט מצא קבע באותו מקרה כי למי שתיק החקירה‬
‫‪1‬‬
‫נגדו נסגר לאחר בדיקת המידע שהגיע לידי המשטרה לא תהיה לרוב עילה נגד מוסר‬
‫‪2‬‬
‫המידע‪ .‬לאור הוראת סעיף ‪ 60‬לפקודת הנזיקין ]נוסח חדש[‪ ,‬אפילו המידע נמסר בזדון‪ ,‬לא‬
‫‪3‬‬
‫תקום לנפגע נגד מוסר המידע עילת תביעה על פי עוולת הנגישה‪ .‬חוק איסור לשון הרע‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫התשכ"ה‪ ,1965-‬מעמיד‪ ,‬בסעיף ‪ (8)15‬לחוק‪ ,‬הגנה מפני פרסום לשון הרע למי שבתום לב‪,‬‬
‫ובהתקיים אחת הנסיבות אותן מונה הסעיף‪ ,‬מסר תלונה לרשות מוסמכת‪ .‬חוק זה אמנם‬
‫אינו מונע הגשת תביעת לשון הרע אם המידע נמסר לרשות המוסמכת שלא בתום לב‪ .‬אולם‪,‬‬
‫כפי שציין השופט א' מצא‪ [...]" ,‬ברוב המקרים יתקשה הנפגע להראות שחשיפת זהותו של מקור‬
‫המידע תקדם במשהו את סיכוייו שלו להיפרע על נזקו" )שם‪ ,‬בעמ' ‪ .(659‬מכאן‪ ,‬שההסתברות‬
‫לפגיעה באינטרס של החשוד )לשעבר( בקבלת פיצוי על נזקיו מהמתלונן עקב מניעת העיון‬
‫בתיק החקירה שנסגר‪ ,‬נמוכה יחסית בתביעות לשון הרע‪ .‬אלא שכפי שבפרשת פריד היה‬
‫מקום לאבחן את הלכת חילף‪ ,‬כך גם יש לעשות בענייננו‪ .‬בעוד שבעניין חילף‪ ,‬מדובר היה‬
‫בגילוי שמו של מודיע משטרתי בענייננו זהות המתלוננת ידועה )הנתבעת( ואין חשש לפגיעה‬
‫בבטחונה בשל התרת העיון‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫אל מול עקרון הנגישות וחופש המידע וזכותו של הפרט לקבל מידע אודות תיק החקירה‬
‫שנוהל נגדו במשטרה לרבות אינטרס חקר האמת ועשיית הצדק בתביעה הנזיקית )שהם לא‬
‫רק אינטרסים צרים של התובע אלא אינטרסים ציבוריים בפני עצמם(‪ ,‬מתייצבים שורה‬
‫של אינטרסים ושיקולים אחרים שאין להקל בהם ראש; מדובר באינטרס הציבורי בהבטחת‬
‫שיתוף הפעולה של הציבור עם המשטרה והמשך זרימת המידע מן הציבור למשטרה )ראו‬
‫סעיף ‪ 49‬לפסק הדין בפרשת פריד(‪ .‬עוד מדובר על אינטרס הציבור הטמון בשמירה על‬
‫המשטרה כגורם אובייקטיבי ומקצועי להגשת תלונות בגין אלימות במשפחה‪ .‬קיים אינטרס‬
‫ציבורי בשמירה על יכולת הרשות החוקרת לשקול פתיחה חוזרת בחקירה מבלי שהחומרים‬
‫יתגלו לנילון‪ .‬אינטרס מתנגד אחר הוא זה של "נפגעי העבירה" הלוא הם שני הילדים שבהם‬
‫עסקינן‪ .‬כפי שאביהם התובע זכאי להליך הוגן‪ ,‬זכאים גם הם להליך הוגן‪' .‬הגינות בהליך‬
‫משפטי' איננה רק הגינות כלפי הנאשם‪ ,‬היא גם זו כלפי המתלונן‪-‬הקורבן" )דנ"פ ‪3750/94‬‬
‫פלוני נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד מח)‪ ; (1994) 621 (4‬בג"צ ‪ 5699/07‬פלונית )א'( נ' היועץ‬
‫המשפטי לממשלה‪ ,‬פ"ד סב)‪ .((26/02/2008)550 (3‬אין ספק כי הקטינים זכאים לפרטיות‬
‫ולכבוד‪ .‬חשיפת תלונותיהם בפני הנילון עלולה לא רק לפגוע בפרטיותם‪ ,‬אלא גם עלולה‬
‫להפוך אותם לקרבנות שאליהם מופנה כעסו של הנילון בגין העובדה שדיווחו למשטרה את‬
‫‪ 9‬מתוך ‪19‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫חוויותיהם ובכך "הפלילו" אותו‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬יש משקל רב לטענת הפרקליטות‪ ,‬כי בשל‬
‫‪1‬‬
‫הרצון להגן על טובת הילדים ולמנוע מהם חשיפה וכאב נוספים‪ ,‬לא נמשכה או פותחה‬
‫‪2‬‬
‫החקירה בכיוונים פליליים עד כדי הגשת אישום‪ .‬כעת‪ ,‬עלול להיווצר מצב שבכל זאת‬
‫‪3‬‬
‫ייחשפו הילדים ופרטיותם תיפגע למרות ניסיון הפרקליטות להגן עליהם בהליך החקירה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.40‬‬
‫הנה כי כן‪ ,‬זכות התובע לעיון הינה אמנם זכות יסוד חוקתית‪ ,‬אך אינה זכות מוחלטת‪ .‬היא‬
‫עלולה להתנגש בזכויותיהם של אחרים ובאינטרסיםציבורייםבעלימשקל‪.‬‬
‫‪.41‬‬
‫עד כאן לעניין המהות כעת לעניין מיהות הגורם שעורך את האיזון הראוי בין האינטרסים ;‬
‫בחומר‬
‫המחזיקה‬
‫כאשרהרשות‬
‫כי‬
‫קובעת‪,‬‬
‫הפסיקה‬
‫עריכת‬
‫על‬
‫שאמונה‬
‫זו‬
‫היא‬
‫חקירהבוחנתאתבקשתושלהפרטלעיוןבמידע‪,‬‬
‫האיזוןביןהזכויותוהאינטרסיםהמתנגשיםעלמנתלהגיעלהחלטהסבירהוצודקת )ראה‪ :‬פרשת‬
‫פריד לעיל(‪ .‬הרשות היא זו שתבחן את עניינו ועוצמתו של אינטרס הפרט בקבלת המידע אל‬
‫מול האינטרסים הנגדיים שבאי הגילוי והיא זו שתערוך האיזון הנדרש כדי להחליט איזה‬
‫מן האינטרסים יגבר‪ .‬כל מלאכת האיזון לעיל נעשית בתוך המנסרה החוקתית‪ ,‬כאשר בין‬
‫השאר יש לראות‪ ,‬כי הפגיעה היא מכוח חוק או הסמכה שבחוק‪ ,‬כי היא לתכלית ראויה וכי‬
‫היא במידה שאינה עולה על הנדרש‪.‬‬
‫‪.42‬‬
‫כך צוין בהקשר זה בפרשת פריד הנ"ל‪:‬‬
‫"על הפגיעה בזכויות חוקתיות‪ ,‬הנגרמת עקב דחיית בקשתו של אדם לעין‬
‫בחומר חקירה בענינו‪ ,‬להיעשות אפוא בגדרה של "פסקת ההגבלה"‬
‫שבחוק‪-‬היסוד‪ .‬דרך זו‪ ,‬בה נבחנת‪ ,‬בהיקש‪ ,‬עשייתה של רשות מנהלית‬
‫באמצעות כלי הביקורת החוקתית‪ ,‬אינה חדשה עמנו )ראו בג"צ ‪5016/96‬‬
‫חורב ואח' נ' שר התחבורה ואח'‪ ,‬פ"ד נא)‪ ;42 ,1 (4‬בג"צ ‪ 3648/97‬פטל‬
‫ואח' נ' שר הפנים ואח'‪ ,‬פ"ד נג)‪ ;778 ,728 (2‬בג"צ ‪ 2753/03‬עו"ד קירש‬
‫נ' ראש המטה הכללי של צה"ל‪ ,‬פ"ד נז)‪ ;368 ,359 (6‬בג"צ ‪ 316/03‬בכרי‬
‫ואח' נ' המועצה לביקורת סרטים ואח'‪ ,‬פ"ד נח)‪ ;263 ,249 (1‬בג"צ‬
‫‪5178/04‬מכללת מרכז הגליל למדע וטכנולוגיה נ' משרד החינוך‪,‬‬
‫התרבות והספורט ואח'‪ ,‬טרם פורסם‪ ,14.7.05 ,‬בפסקה הרביעית לפסק‪-‬‬
‫דיני(‪ .‬יש להראות‪ ,‬אפוא‪ ,‬כי הפגיעה הגלומה במניעת המידע מן המבקש‪,‬‬
‫‪ 10‬מתוך ‪19‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫נעשית מכוחה של הסמכה שבחוק‪ ,‬לתכלית ראויה )כללית וקונקרטית‬
‫כאחת(‪ ,‬ובאורח מידתי"‬
‫‪.43‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫אוסיף על כך‪ ,‬כי החלטת הרשות המחזיקה בחומר )קרי הפרקליטות(‪ ,‬אינה בבחינת סוף‬
‫פסוק‪ .‬התובע יכול לערור על ההחלטה ו‪/‬או לתקוף אותה תקיפה ישירה בכלים המנהליים‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫העומדים לרשותו‪ .‬כן הוא רשאי לתקוף אותה תקיפה עקיפה במסגרת התביעה הנזיקית‬
‫שבה הוא עותר לחשוף ולעיין בחומר החקירה‪ .‬בהקשר אחרון זה קבע כב' השופט עדיאל‬
‫בפרשת פריד לעיל‪ ,‬כי יכול התובע לפנות לבית המשפט שלפניו מתבררת התביעה‪ ,‬בבקשה‬
‫לזמן עד מהמשטרה לשם הצגת תיק החקירה‪ .‬בקשה כזאת ראוי שתופנה לבית המשפטהדן‬
‫בתביעה גם מן הטעם שבית משפט זה יוכל להעריך‪ ,‬בדרך טובה יותר‪ ,‬את הצורך בגילוי‬
‫המידע שבתיק החקירה לשם גילוי האמת בהליך שלפניו‪ ,‬כמו גם את האפשרות העומדת‬
‫לעותר לסמוך את תביעתו על ראיות אחרות שגילוין אינו פוגע באינטרסים ציבוריים )סעיף‬
‫‪ 24‬לפסק הדין בפרשת פריד(‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪.44‬‬
‫נסכם איפוא העקרונות שלאורם אדרש להכרעתי הפרטנית‪:‬‬
‫‪.44.1‬‬
‫נקודת המוצא בהליכי עיון וגילוי במסמכים‪ ,‬הינה כי הגילוי והעיון הם הכלל והחיסיון‬
‫וההסתרה הם החריג‪ .‬גם כאשר חוק חופש המידע לא חל באופן קונקרטי‪ ,‬רוחו החוקתית‬
‫חלה על העניין‪.‬‬
‫‪.44.2‬‬
‫כדי לעיין בחומר חקירה בתיק חקירה משטרתי שנסגר‪ ,‬על התובע להצביע על עניין לגיטימי‬
‫ובעל משקל‪.‬‬
‫‪.44.3‬‬
‫הפסיקה מכירה בזכות התביעה בגין פרסום לשון הרע כעניין לגיטימי‪ ,‬אך על פי רוב לא‬
‫ראתה מקום ליתן לו משקל רב מול אינטרסים מתנגשים )בפרט בשל הקושי לזכות‬
‫בתביעות בעוולות נגישה ופרסום לשון הרע‪ ,‬כאשר מדובר בתלונה "סבירה" שמוגשת‬
‫למשטרה(‪.‬‬
‫‪ 11‬מתוך ‪19‬‬
‫‪.44.4‬‬
‫על התובע להראות‪ ,‬כי מניעת זכות העיון תפגע מהותית "בכוח התביעה" שלו וביכולתו‬
‫‪1‬‬
‫להוכיח עילת התביעה הנטענת‪ .‬מקום שיש לתובע חלופות אחרות‪ ,‬הנטייה תהא לא לאפשר‬
‫‪2‬‬
‫העיון‪ ,‬מקום שיש משקל נגד רב לאינטרסים המתנגשים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.44.5‬‬
‫האינטרסים המתנגשים הם ממספר סוגים ‪ :‬חקירתיים‪ ,‬בטחוניים‪ ,‬תדמיתיים ורובם‬
‫קשורים בהליכי החקירה ובגוף החוקר‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש גם אינטרסים מתנגשים שמקורם‬
‫בזכויות נפגעי העבירה לפרטיות ולכבוד‪.‬‬
‫‪.44.6‬‬
‫מלאכת האיזון בין האינטרסים נערכת בעידן החוקתי במשקפי פסקת ההגבלה של חוק‬
‫היסוד ‪ :‬כבוד האדם וחירותו )פגיעה מכוח חוק או הסמכה בחוק‪ ,‬תכלית ראויה ומידתיות(‪.‬‬
‫‪.44.7‬‬
‫הגורם המאזן בין האינטרסים‪ ,‬במקום שלא הוגש כתב אישום הוא הפרקליטות אשר‬
‫אמונה על שקלולם‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬קביעתה אינה סוף פסוק ויש מקרים שהגורם האמון על‬
‫האיזון הוא בית המשפט שלפתחו מוגשת תביעה קונקרטית ונדרש גילוי ועיון בחומר‬
‫החקירה לצרכי אותה תביעה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫ח‪.‬‬
‫מן הכלל אל הפרט‪:‬‬
‫‪17‬‬
‫‪.45‬‬
‫האינטרס של התובע להגיש תביעה נזיקית בגין פרסום לשון הרע ו‪/‬או נגישה כנגד הנתבעת‬
‫הינו אינטרס לגיטימי כאמור‪ .‬בנסיבותינו‪ ,‬אינני סבור כלל‪ ,‬כי בנסיבות שלפניי הוא נופל‬
‫בעוצמתו מהאינטרס של שינוי סיבת סגירת תיק החקירה‪ .‬אב חף מפשע שנטען כלפיו‪ ,‬כי‬
‫תקף מינית את בתו בת השנתיים חווה פגיעה קשה ביותר במעמדו‪ ,‬שמו‪ ,‬תדמיתו‬
‫ותחושותיו‪ .‬פגיעת תלונת שווא בהקשרם שכאלה באב לילדים הינה קשה ביותר‪.‬גם כאשר‬
‫התיק נסגר כנגדו "מחוסר אשמה" הוא חש עצמו עם אות קלון‪ .‬ברור איפוא מדוע הוא‬
‫עומד על בירור תביעתו הנזיקית כנגד הנתבעת‪.‬‬
‫עוד נהיר‪ ,‬כי בכל הנוגע לתלונה בגין התעללות מינית של התובע בבתו הקטינה‪ ,‬הרי שללא‬
‫חשיפת התקליטור ובו הסרטון‪ ,‬אין לתביעה כמעט על מה שתסמוך ; ההתעללות המיוחסת‬
‫לתובע אם אירעה‪ ,‬הרי שאירעה לכאורה בעת שהקטינה שהתה אצלו ללא שהיו עדים‬
‫אחרים‪ .‬למעט עדותה של הקטינה‪ ,‬אין ראיה ישירה אחרת היכולה להצביע על כך שאכן‬
‫התובע פגע מינית בבתו‪ .‬תיתכנה עדויות נסיבתיות‪ ,‬כגון עדותה של הנתבעת אודות‬
‫‪18‬‬
‫‪ 12‬מתוך ‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫התנהלות והתנהגות מוזרה של בתה הקטינה לפני צילום הסרטון– דבר שהעלה בה החשד‬
‫‪1‬‬
‫לטענתה לוודא האם היא חוותה פגיעה מינית אם לאו‪ ,‬אך כיצד ניתן להפריך או לאשש‬
‫‪2‬‬
‫ראיה נסיבתית זו ללא צפייה בסרטון והתרשמות ממנו? הוא הדין לעניין התרשמות חוקרי‬
‫‪3‬‬
‫ילדים מהתקליטור‪ .‬מכאן‪ ,‬שבכל הנוגע לעניינו של התובע בחשיפת הסרטון ועיון בו‪ ,‬יש לו‬
‫‪4‬‬
‫עניין רב בכך וללא עיון בסרטון‪ ,‬למעשה תקרוס התביעה בהיעדר ראיות‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪.46‬‬
‫הזירה שבה עותר התובע לעיין בתקליטור ו‪/‬או בחומר החקירה אף היא הזירה הרלבנטית‬
‫והנכונה והראויה להגשת הבקשה‪ .‬מדובר בתביעה נזיקית שהגיש התובע בבית משפט זה‬
‫לשם טיהור שמו ו‪/‬או קבלת פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו לו לטענתו בשל הגשת‬
‫התלונות כנגדו‪ .‬אלמלא הגשת התביעה ובירור הבקשה בפני מותב המכיר את הסכסוך‬
‫לפרטיו והתוודע לנפשות הפועלות‪ ,‬ספק רב אם הבקשה הייתה מתקבלת בחיוב‪ .‬רק‬
‫במסגרת התביעה ולמקרא כתב התביעה‪ ,‬ניתן לבחון עד כמה רלבנטית וחיונית הגישה‬
‫והעיון בחומר החקירה בכלל ובתקליטור בפרט‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬והגם שתגובת הפרקליטות‬
‫מאוזנת והגונה‪ ,‬איני משוכנע כי יש ביכולתה לראות את התמונה הכוללת כפי שלבית‬
‫המשפט היכולת לעשות כן )בין השאר לאור מעורבותו והיכרותו את הצדדים‪ ,‬את הילדים‬
‫ואת הטענות השונות של בעלי הדין מהתדיינויות קודמות(‪.‬‬
‫‪.47‬‬
‫השלב שבו בית המשפט נדרש לאיזון בין האינטרסים הוא בעייתי‪ ,‬מכיוון שמדובר לכאורה‬
‫בשלב ראשוני ביותר של בירור התביעה וקשה לדעת ללא בחינת עדויות ו‪/‬או ראיות נוספות‪,‬‬
‫האם אכן הצטרף הרכיב ההכרחי לצורך זכיה בתביעה והוא רכיב הזדון )הנחוץ לשם הוכחת‬
‫קיומה של עוולת נגישה( או חוסר תם הלב של הנתבעת )הנחוץ לשם הוכחת קיומה של‬
‫עוולת פרסום לשון הרע(‪ .‬לכאורה‪ ,‬בירור קיומו של רכיב זה עד תום יכול להיעשות רק‬
‫לאחר שמיעת העדויות כולן או לפחות שמיעת עדות הנתבעת‪ .‬אין להוציא איפוא מכלל‬
‫אפשרות‪ ,‬כי במסגרת בקשות מסוג זה‪ ,‬תוצאה אחת )כגון דחיית בקשת העיון( יכולה להיות‬
‫בשלב התחלתי ומקדמי של בירור ההליך ותוצאה אחרת יכולה להתקבל בסוף ההליך )כגון‬
‫קבלת בקשת העיון(‪ ,‬לאחר שמיעת עדויות‪ .‬יחד עם זאת ובשעה שמדובר בבית משפט‬
‫לענייני משפחה ובמותב שכבר הכריע בשתי תביעות קודמות בין בעלי הדין )מזונות‬
‫ומשמורת(‪ ,‬הוא רשאי לעשות שימוש גם ברשמיו אודות הצדדים ביחס לאינטרסים השונים‬
‫העומדים בבסיס הבקשה שבפניו‪.‬‬
‫‪ 13‬מתוך ‪19‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪.48‬‬
‫התקליטור אינו רק חומר חקירה אלא גם חלק מראיות שבידי הנתבעת ; התקליטור לא‬
‫‪1‬‬
‫מוחזק רק בידי הרשות החוקרת‪/‬משטרה‪ .‬יש לנתבעת העתק ממנו‪ .‬במצב דברים זה‪ ,‬דומה‬
‫‪2‬‬
‫כי לא רק ההלכות הנוגעות לעיון בחומר חקירה רלבנטיות‪ ,‬אלא גם הלכות מתחום גילוי‬
‫‪3‬‬
‫ועיון ספציפי בראיות ממשפט אזרחי בכלל ובענייני משפחה בפרט;‬
‫‪4‬‬
‫‪.48.1‬‬
‫נפתח בכך שהכלל בדיון אזרחי בנוגע לגילוי ועיון במסמכים הוא גילוי מירבי‪.‬‬
‫ביסודו של כלל זה מונח ערך גילוי האמת אשר משרת הן את הצדדים להליך‪,‬‬
‫בהבטיחו עשיית משפט צדק‪ ,‬והן את הציבור בכללותו‪ ,‬בהבטיחו את תקינות‬
‫פעילותה של המערכת המשפטית‪-‬חברתית כולה‪) .‬בג"צ ‪7793/05‬אוניברסיטת בר‬
‫אילן נ' בית הדין הארצי לעבודה ירושלים ]פורסם במאגרים[ )ניתן ביום ‪.((31/1/11‬‬
‫‪.48.2‬‬
‫עם זאת‪ ,‬חובות הגילוי והעיון במסמכים אינן חובות מוחלטות‪ .‬יש לאזן אותן מול‬
‫ערכים אחרים‪ ,‬כגון יעילות הדיון‪ ,‬הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה‬
‫ומניעת פגיעה בצדדים שלישיים )בג"צ ‪ 7793/05‬הנ"ל(‪.‬‬
‫‪.48.3‬‬
‫תנאי מקדמי והכרחי לגילויים של מסמכים הינו היותם רלבנטיים לזירת המחלוקת‬
‫)תקנה ‪)120‬ב( לתקנות סדר הדין האזרחי‪ ,‬התשמ"ד‪ ;1984-‬רע"א ‪ 2534/02‬שמשון‬
‫נ' בנק הפועלים בע"מ‪ ,‬פ"ד נו)‪ .((2002) 193 (5‬על כן נקבע‪ ,‬כי על בעל דין "לגלות כל‬
‫אותם מסמכים‪ ,‬אשר סביר להניח‪ ,‬כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד‪ ,‬במישרין‬
‫או בעקיפין‪ ,‬לקדם את נושא התובענה" )רע"א ‪ 6546/94‬בנק איגוד לישראל בע"מ נ'‬
‫אזולאי‪ ,‬פ"ד מט)‪.((1995) 60 ,54 (4‬‬
‫‪.48.4‬‬
‫יודגש‪ ,‬כי כאשר מדובר בעיון בתיק חקירה לצורך הצגת ראיות בתיק אזרחי תלוי‬
‫ועומד – יש מחד אינטרס בהגנה על המידע שנאסף ומאידך אינטרס ציבורי בקיום‬
‫דיון הוגן ועשיית צדק‪ ,‬על ידי הצגת מלוא הראיות‪ .‬בבחינת האיזון בין אינטרס‬
‫העיון לאינטרסים שבאי גילוי‪ ,‬המבחן הוא "וודאות קרובה" לפגיעה ממשית‬
‫באינטרס ציבורי‪.‬‬
‫‪.48.5‬‬
‫ואולם‪ ,‬בבית משפט לענייני למשפחה אין ברגיל הליך של גילוי מסמכים‪ .‬הרציונל‬
‫הטמון בכך הוא גילוי המסמכים המוקדם הנהוג בביהמ"ש למשפחה )ראו תקנה‬
‫‪ 14‬מתוך ‪19‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪.48.6‬‬
‫‪.49‬‬
‫‪ 258‬ט' לתקנות סדר הדין האזרחי(; כמו כן‪ ,‬תקנה ‪258‬ח' קובעת‪ ,‬כי יש לצרף‬
‫‪1‬‬
‫לכתבי הטענות המוגשים בבית משפט לענייני משפחה "תצהיר של בעל הדין שבו‬
‫‪2‬‬
‫יאמת את העובדות שבכתב הטענות אשר ידועות לו מידיעתו האישית"‪ ,‬וכן יש‬
‫‪3‬‬
‫לצרף לתביעות בין בני זוג הרצאת פרטים‪ .‬חובות אלה‪ ,‬המגבירות את עקרון‬
‫‪4‬‬
‫השקיפות בבית משפט למשפחה‪ ,‬נוספות על הליכים הקיימים ברגיל בתקנות סדר‬
‫הדין האזרחי )כב' השופט רובינשטיין בבע"מ ‪ 8339/06‬פלוני נ' פלוני‪ ,‬פורסם‬
‫במאגרים ביום ‪ .((04.01.07‬הרציונל העומד בבסיסו של בית משפט למשפחה הינו‬
‫השקיפות המרבית בין הצדדים וחובת הגילוי )כב' השופטת גליק בתמ"ש )ת"א(‬
‫‪ 42754-96‬ש‪.‬פ‪ .‬נ' ל‪.‬פ )‪.((09/11/2011‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫במצב דברים זה ומכוח חובת הגילוי‪ ,‬חובה היה על הנתבעת לצרף העתק התקליטור‬
‫לכתב ההגנה מכוח תקנה ‪258‬ט' לתקסד"א‪ ,‬כאשר היא יכולה הייתה לטעון ו‪/‬או‬
‫לעתור לאי גילויו לצד שכנגד‪ ,‬אילו סברה‪ ,‬כי ישנו חיסיון ו‪/‬או אינטרסים אחרים‬
‫המצדיקים זאת‪.‬‬
‫האינטרסים המתנגשים בזכות העיון של התובע‪:‬‬
‫‪49.1‬‬
‫במקרנו אנו‪ ,‬אל מול זכותושלהתובעלעיין בסרטון המצויבידיהמשטרה והנתבעת‪,‬‬
‫ניצב האינטרס של הקטינים למנוע פגיעה בפרטיותם ובכבודם‪.‬‬
‫‪.49.2‬‬
‫בית המשפט עיין בסרטון ויצויין‪ ,‬כי מדובר בסרטון שאינו קל לצפיה ; בחלקו‬
‫מתועדת בתם הקטינה של הצדדים כשאיננה לבושה לגמרי ואמה מבקשת ממנה‬
‫להצביע ולתאר כיצד והיכן התובע פגע בה‪ .‬מדובר בסרטון שצילומו פוגע מאוד‬
‫בכבודה של הקטינה ובזכותה לפרטיות‪ .‬כך הצילום ולא כל שכן גם העיון של‬
‫אחרים‪ ,‬לרבות מי מהוריה‪.‬‬
‫‪.49.3‬‬
‫יפים לענייננו דברי כב' השופט חשין על זכויותיו של ילד בע"א ‪ 6106/92‬פלונית נ'‬
‫היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬פ"ד מט)‪" :(1995) 221 (1‬איש‪ ,‬גם אם איש קטן‪ ,‬זכאי בכל‬
‫זכויותיו של איש גדול"‪.‬הילדה בעלת זכויות‪ ,‬אין היא חפץ והיא זכאית לכל הזכויות‬
‫שהמבוגר זכאי להן תמ"ש )י‪-‬ם( ‪ 13931/99‬פלונים נ' אלמונים‪.((18/09/2000) ,‬‬
‫‪ 15‬מתוך ‪19‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪.49.4‬‬
‫אין בעובדה שהקטינה הייתה בת שנתיים כדי לומר שכבודה הפקר ומותר הוא לכל‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬אמנם עסקינן בהליכים בדלתיים סגורות ובבית משפט לענייני משפחה‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫אך כבר עד לשלב זה נפגעה פרטיותה של הקטינה עת הפרקליטות צפתה בסרטון‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫בית משפט זה‪ ,‬האפוטרופוס לדין ואולי גורמי חקירה נוספים‪ .‬בהקשר זה חשש כבד‬
‫‪4‬‬
‫יש לבית המשפט‪ ,‬כי עיון בסרטון ולא כל שכן מסירתו לחזקת התובע עלול להביא‬
‫לפגיעה עתידית מתמשכת בכבודה של הקטינה וזאת יש למנוע‪.‬‬
‫הסכסוך הממושך בין הצדדים )למעלה מארבע שנים(‪ ,‬אשר במהלכו שניהם פוגעים‬
‫באופן כזה או אחר בילדיהם מגביר החשש של בית המשפט‪ ,‬שמא ייעשה שימוש‬
‫בעתיד על ידי התובע בקלטת בפני ו‪/‬או באזני הקטינה )ואין נפקא מינה אם הדבר‬
‫נובע ממניעים טהורים וטובים של התובע או מי מטעמו(‪ .‬בית המשפט למוד ניסיון‬
‫בעניינם של הצדדים וסבור‪ ,‬כי במידה ורק יצפה התובע בעצמו בקלטת‪ ,‬הדבר ילבה‬
‫עד מאוד את היצרים וישיא המתיחות בין הצדדים לגבהים חדשים ומיותרים –‬
‫דבר שיקשה עד מאוד על שיקום ופיתוח הקשר של התובע עם ילדיו ואם ילדיו –‬
‫דבר שנקבע בפסק הדין בתיק המשמורת‪ ,‬כי הוא חיוני להתפתחותם הרגשית‬
‫התקינה של הילדים )ואף התובע הודה כי קשר טוב עם הנתבעת חיוני ויסייע‬
‫בשיקום הקשר(‪ .‬הנה כי כן‪ ,‬גם בעקיפין עלול אינטרס הילדים אשר כה זקוקים‬
‫לשלווה ויציבות בחייהם להיפגע באם תותר הצפיה בסרטון לתובע ולא כל שכן‬
‫מסירתו לידיו‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫בנוסף ואולי למעלה מכל אלה‪ ,‬יש לציין‪ ,‬כי הצורך בעיון בתקליטור– כל כולו –‬
‫צורך משפטי הוא‪ .‬מטרת הגשת התקליטור כראיה מצדו של התובע ולא כל שכן‬
‫העיון בו‪ ,‬הינה להוכיח פרסום זדוני הנעדר תם לב של לשון הרע מצד הנתבעת‬
‫כנגדו‪ .‬אם הצורך הוא משפטי והוא מיועד לשכנע את בית המשפט בקיום הזדון או‬
‫יסוד חוסר תם הלב‪ ,‬כבר כאן ברור‪ ,‬שאין כל צורך שהתקליטור יימסר לידי התובע‪.‬‬
‫בא כוחו של התובע הוא המנהל את ההליך וטוען בשם התובע‪ .‬ניתן איפוא לאפשר‬
‫צפייה חד פעמית בסרטון כדי שיתרשם מהדברים ו‪/‬או ישקול האם וכיצד לעשות‬
‫בהם שימוש בהמשך בירור ההליך‪.‬‬
‫‪ 16‬מתוך ‪19‬‬
‫‪.49.5‬‬
‫דברים רבים אמרנו על התקליטור והסרטון ומה לגבי כל יתר חומר החקירה‬
‫‪1‬‬
‫שבתיק החקירה? מה לגבי חקירת הילדים של הבן אלמוני? האם יש למסור אותה‬
‫‪2‬‬
‫לצדדים ו‪/‬או לנתבעת? בהקשר זה‪ ,‬נראה נכון ביותר לקבל את עמדת האפוטרופוס‬
‫‪3‬‬
‫לדין‪ ,‬כי העברת חומר חקירה זה לידי התובע עלול להביא להסלמה ביחסים בין‬
‫‪4‬‬
‫התובע לבין בנו ולהשרשת כעסו של התובע על בנו‪ .‬אציין כי עוד טריים ונצורים‬
‫בזכרון בית המשפט הדברים שנרשמו בחוות הדעת הפסיכולוגית ביחס לאב ובפסק‬
‫הדין בתיק המשמורת ודי בהם כדי למנוע העברת חומר חקירה זה לידי התובע‪.‬‬
‫מצד שני ומטעמי שוויון בין הצדדים‪ ,‬אין זה מוצדק שחומר חקירה זה יעבור לידי‬
‫הנתבעת‪ .‬בנסיבות אלו‪ ,‬הסבירות שמניעת העיון בחומר החקירה תפגע ביכולתה‬
‫לבסס הגנתה איננה גבוהה )מה גם שבנוסף לעיון בחומר החקירה יש בידה חלופת‬
‫ראייתיות אחרות(‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪.49.6‬‬
‫יש לציין‪ ,‬כי באורח מוזר‪ ,‬הורע מצבו הראייתי של התובע בשל אי הגשת כתב‬
‫אישום נגדו וסגירת תיק החקירה‪ .‬שכן‪ ,‬כעת הוא אינו יכול לקבל לידיו מלוא חומר‬
‫החקירה‪ .‬אין ספק כי הדבר פוגע בזכותו להליך הוגן ואף בזכות הגישה לערכאות‪.‬‬
‫מה הטעם בהגשת תביעה‪ ,‬אם אין אפשרות לתובע להוכיחה? שיקול חוקתי זה‬
‫מצריך הליכה שיפוטית בין הטיפות‪ .‬וכל ההולך בין הטיפות נרטב‪ ,‬כך שלא ניתן‬
‫לדבר על תוצאה מושלמת ללא נזקים לצד זה או אחר‪.‬‬
‫‪.49.7‬‬
‫עוד חובה עלי להדגיש‪ ,‬כי ההתלבטות באשר לאופן העיון‪ ,‬סיוגו וצמצומו נובע‬
‫ממידת הפגיעה שיש בסרטון בפרטיותה של בתם הקטינה של הצדדים‪ .‬בהקשר זה‬
‫ובשעה שהתובע שומר מצוות‪ ,‬מבקש בית המשפט לשמור גם עליו מפני עצמו‪ .‬מכל‬
‫מקום‪ ,‬אין דומה חומר חקירה בכתב לסרט וידאו‪ .‬אין דומות המילים למראה‬
‫עיניים‪ .‬סוג הנתונים ומידת החשיפה הגלומה במסירת התקליטור מחייבת מציאת‬
‫פתרון יצירתי שיהיה בו להבטיח הגנה על פרטיותה הקטינה אל מול שמירת יכולתו‬
‫של התובע לברר התביעה‪.‬‬
‫‪ 17‬מתוך ‪19‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪.49.8‬‬
‫‪.49.9‬‬
‫‪.50‬‬
‫אלא שצדדי ג' מספר נחשפו עד כה לתקליטור‪ ,‬החל מהאם שצילמה‪ ,‬חוקרי‬
‫‪1‬‬
‫משטרה‪ ,‬אפוטרופוס לדין‪ ,‬נציגי פרקליטות ובית משפט זה‪ .‬קשה לקבל תוצאה‬
‫‪2‬‬
‫שבגדרה דווקא הנפגע הלכאורי הגדול ביותר שהוא התובע לא יוכל לעיין באותו‬
‫‪3‬‬
‫סרטון‪ .‬עם זאת החשש השיפוטי הוא מתגובת התובע‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ומילים אחרונות ביחס לטענת הפרקליטות‪ ,‬כי בהתרת העיון‪ ,‬עלולה להיפגע תדמית‬
‫המשטרה ככתובת ראויה לתלונות בגין אלימות במשפחה ; איני סבור כך‪ .‬ראשית‪,‬‬
‫העובדה שהמשטרה סגרה תיק החקירה "מחוסר אשמה" מדברת בעד עצמה‬
‫ומלמדת על אומץ רב מחד גיסא ועל מחשבה על טובת הקטינה‪ ,‬מאידך גיסא‪ .‬שנית‪,‬‬
‫אילו היה מוגש כתב אישום הרי התובע היה נחשף ממילא לחומר החקירה‪ .‬העובדה‬
‫שלא מוגש כנגדו כתב אישום לא הייתה ידועה לאם מלכתחילה‪ .‬תדמית המשטרה‬
‫כתוצאה מהתרת העיון יכולה איפוא רק להתחזק בנסיבות ולא להיפגע‪.‬‬
‫האיזון הכולל בין האינטרסים המתנגשים מביאני בסיכומו של יום לתוצאה הבאה‪:‬‬
‫‪.50.1‬‬
‫אני קובע‪ ,‬כי ניתן יהיה לעשות שימוש בתקליטור וביתר העדויות שבתיקי החקירה‬
‫כראיה בתביעתו של התובע )בין כמוצגי תביעה ובין כמוצגי הגנה(‪.‬‬
‫‪.50.2‬‬
‫על מנת שב"כ הצדדים יוכלו לטעון בהקשר זה ולכלכל צעדיהם בהתאם‪ ,‬ועל מנת‬
‫למזער הפגיעה בכבודה ובפרטיותה של הקטינה ומפאת יתר הנימוקים שבוארו‬
‫לעיל‪ ,‬אני קובע‪ ,‬כי ב"כ הצדדים והם בלבד יהיו רשאים לצפות בסרטון וביתר חומר‬
‫החקירה וזאת בפתח הדיון הבא‪ ,‬כאשר שולחיהם ימתינו מחוץ לאולם הדיונים עד‬
‫לסיום העיון‪.‬‬
‫‪.50.3‬‬
‫התקליטור יישמר בתיק ידני כחסוי "לעיון בית המשפט בלבד" והוא לא יימסר‬
‫לצדדים או באי כוחם‪ ,‬אך הם יוכלו להפנות אליו במסגרת טיעוניהם ו‪/‬או‬
‫חקירותיהם ו‪/‬או סיכומיהם‪.‬‬
‫‪ 18‬מתוך ‪19‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪.50.4‬‬
‫‪.50.5‬‬
‫יתר חומר החקירה יצולם במלואו על ידי בית המשפט ויישמר אף הוא כחסוי‬
‫‪1‬‬
‫"לעיון בית המשפט בלבד" ללא שתתאפשר מסירתו לידי הצדדים ו‪/‬או באי כוחם‪,‬‬
‫אך ב"כ הצדדים יהיו רשאים לעיין בו בצמוד לצפייה בתקליטור‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫תיקי החקירה המקוריים יושבו לפרקליטות מחוז צפון לאחר שכפולם על ידי‬
‫המזכירות‪.‬‬
‫המזכירות תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים‪ ,‬לפרקליטות ולאפוטרופוס לדין בדחיפות‪.‬‬
‫ניתן לפרסום ללא כל פרט מזהה של הצדדים‪.‬‬
‫ניתנה היום‪ ,‬ט"זבתשרי התשע"ג‪ 2 ,‬באוקטובר ‪ ,2012‬בהעדר הצדדים‪.‬‬
‫השופט אסף זגורי‪,‬‬
‫חתימה‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ 19‬מתוך ‪19‬‬

פלוני נ` פלונית

Transcription

Similar documents

ת"ק (ת"א) 56867-05-14 זילברג נ` טרפיקו בע"מ

להחלטה. - דן צוק משרד עו"ד | דן צוק משרד עו"ד

האם ניתן להפוך את סדר הבאת הראיות ? י הזמנת עד ללא תצהיר ע"

פסק.די»

נפתלי שילה_2011.pdf

כתב תביעה

לצפיה בפסק הדין המלא

טופס תביעת סיעוד

כיד" ערוץ הקניות בע"מ

.לפני תביעה של מתווך מקרקעין לקבלת תשלום עבור שירותי תיווך בעסקה לרכי 1

טופס להורדה - ביטוח חקלאי

"מי עדן" ו"הפניקס" חברה לביטוח

ן פסק די