: ארבע האמיתות הנאצלות והדרך של החמלה - הצגת תורת הבודהה

‫הצגת תורת הבודהה ארבע האמיתות הנאצלות והדר של החמלה‪:‬‬
‫פתיחה‪ :‬תורת הבודהה‪:‬‬
‫"תכופות נשאלת השאלה א הבודהיז הוא דת או פילוסופיה"‪.1‬‬
‫"הא זו דת? פילוסופיה? פסיכותרפיה? כל אלה? א לא אחד מה?‬
‫‪...‬זו דר חיי שכל עניינה הוא הדר לשחרור‪ .‬לא יותר‪ .‬לא פחות"‪.2‬‬
‫כדי להציג את תורתהבודהה‪ ,‬עלינו להגדיר בראש ובראשונה מה היא‪ .‬מסגנו השאלות בציטוטי‬
‫לעיל‪ ,‬ניכר כי ב'בודהיז' ישנ רכיבי של דת‪ ,‬של פילוסופיה ושל פסיכותרפיה‪ .‬בהקדמה לספר‬
‫'בודהיז – מבוא קצר' כותב על כ רז‪" :‬שני רבות נתפסה תורת הבודהה במערב כפילוסופיה‬
‫מרתקת‪ ,‬בעלת מהלכי היסטוריי ותרבותיי‪ ,‬זר מחשבה המכיל בתוכו רעיונות עמוקי ביותר על‬
‫טבע האד‪ ,‬טבע הקיו‪ ,‬המוסר‪ ,‬ההכרה‪ .‬לעתי הפקיעו מ התורה את יסוד האמונה‪ ,‬על מנת‬
‫להתאימה לטע המערבי‪ ,‬ולאופנות פילוסופיות או פסיכולוגיות של העול המערבי‪ .‬ראו בה שיטת‬
‫חשיבה‪ ,‬פילוסופיה‪ .‬במערב היא מכונה‪ ,‬לכ‪' ,‬בודהיז'"‪.‬‬
‫"אלא שבאסיה נתפסת תורת הבודהה‪ ,‬מאז התחוללותה לפני כאלפיי וחמש מאות שני‪ ,‬כמשנת‬
‫חיי של ריפוי ונחמה‪ ,‬לא של הגות מופשטת‪ .‬זוהי תורת מעשה‪ .‬אימו של יומיו שהוא חיי של‬
‫פחות סבל‪ ,‬פחות תעתוע‪ .‬פחות תעתוע ולכ פחות סבל‪ .‬ההיסטוריה הבודהיסטית משופעת‬
‫בפילוסופי‪ ,‬א ג פילוסופי אלה מאז ומתמיד התאמנו וחיו בדר הבודהה‪ .‬על כ‪ ,‬ובצדק‪ ,‬לגבי‬
‫מאות מיליוני החיי את חייה לפיה‪ ,‬תורת היא תורת מעשה‪".3‬‬
‫מהותה של תורת הבודהה‪ ,‬מבהיר רז‪ ,‬בהיותה דרחיי‪ ,‬אימו של יומיו‪ ,‬תורתמעשה‪ .‬עלכ‪,‬‬
‫מחדד רז‪ ,‬ראוי להשתמש במושג תורת
הבודהה ולא במושג 'בודהיז'‪ .‬למושג 'בודהיז' אסוציאציות‬
‫הקשורות לדר בה אנו תופסי דת‪ .‬הוא מכיל בתוכו ג תרגולי דתיי ופולחניי הקיימי בדר‬
‫הבודהיסטית‪ .‬ג א נקבל את ההנחה שרבי מפולחני אלה הנ דר של אימו התודעה‪ ,‬הרי‬
‫שבבואנו לעסוק ב'בודהיז' מהזווית הפילוסופית הבוחנת את הבודהיז כתורת מעשה‪ ,‬חשוב להבחי‬
‫בי רכיבי אלה לבי פרקטיקות ותפיסות אמוניות שאינ הכרחיות‪ .4‬בהקשר לבודהיז כתורת‬
‫מעשה‪ ,‬אשתמש אפוא‪ ,‬מעתה במושג "תורת הבודהה"‪.‬‬
‫עלפי הגדרתו של רז‪ ,‬תורת הבודהה‪ ,‬הנה דר חיי המכילה רכיבי של פילוסופיה‪ ,‬פסיכולוגיה‬
‫ופסיכותרפיה‪ .‬א כל רכיב מאלה שהוזכרו לעיל אינו יכול לתאר בפני עצמו את משנתהחיי של‬
‫הבודהה‪ .‬שכ‪ ,‬כדר חיי היא מכילה את כול‪ ,‬א התייחסות אליה עלפי רכיביה תהיה תמיד‬
‫רדוקציה של דר זו‪ .‬תורת הבודהה אינה רק פסיכולוגיה – תורת נפש‪ .‬היא ג לא רק פילוסופיה –‬
‫תורה רעיונית‪ .‬בתורת הבודהה יש פסיכולוגיה‪ ,‬יש ג פילוסופיה‪ .‬א תורות ושיטות אלה ישמשו‬
‫‪1‬ראהולה‪.29 ,2004 ,‬‬
‫‪ 2‬רז‪ ,‬י‪ ,.‬בתוך‪ :‬ראהולה‪ ,2004 ,‬עמ' ‪.11-12‬‬
‫‪ 3‬רז‪ ,‬י‪ ,.‬בתוך טל‪ ,2006 ,‬עמ' ‪.8-9‬‬
‫‪" 4‬בקיומה המעשי והדתי ברחבי אסיה יש ותורת הבודהה לוקה בדיוק באותם תהליכים שאפשר למצוא בתורות רוחניות‬
‫אחרות‪ :‬חכמה גדולה שהפכה למערכת כללים חמורים‪ ,‬שמתחילים להבחין בין 'נכון' ו 'לא נכון'‪ ,‬בין 'מאמין' ו 'שאינו מאמין'‪,‬‬
‫בין 'אנחנו' ו 'הם'‪ .‬יתר על כן‪ ,‬היא לוקה בדיוק באותם חוליים שמפניהם היא מתריעה‪) ".‬רז‪ ,‬י‪ ,.‬בתוך‪ :‬טל‪ ,2006 ,‬עמ' ‪.(8-9‬‬
‫תמיד כנקודת מוצא וכליעזר לעניי העיקרי‪ :‬טרנספורמציה שמטרתה שחרור מאי
הנחת קיומית –‬
‫הד‪%‬ק ַהה‪.‬‬
‫ְ‬
‫‪5‬‬
‫תורת הבודהה מכונה על ידי מתרגליה ְד ַה ְר ַמה אשתמש אפוא במושגי אלה לחילופי ‪.‬‬
‫בתחילת חלק זה אציג את ארבע האמיתות הנאצלות לפי סדר הוראת‪ :‬דוקהה )‪ ;(1.1‬מקורה )‪;(1.2‬‬
‫סיו הדוקהה – ניבאנה )‪ ;(1.3‬והדר לסיו הדוקהה הדר כפולת השמונה )‪ .(1.4‬אחרכ אתייחס‬
‫למושג חמלה בתורת הבודהה ומרכזיותה בתורה זו בכלל ובזר המהאיאנה בפרט‪ .‬מושג זה משמעותי‬
‫בשל הקשר הישיר שעושה תורה זו בי חמלה לאינחת )‪ .(1.5‬בסופו של חלק זה‪ ,‬אתאר את הפרדיגמה‬
‫המחשבתית שמבנה תורת הבודהה זו ביחס לאיהנחת )‪.(1.6‬‬
‫ארבע האמיתות הנאצלות‪:‬‬
‫בדרשה על הנעת גלגל הדהרמה‪ ,‬הדרשה הראשונה אותה‪ ,‬על פי המסורת‪ ,‬נשא הבודהה‪ ,6‬הורה‬
‫הבודהה את ארבע האמיתות הנאצלות‪ .‬בדרשה זו‪ ,‬שמהווה עד היו בסיס משות‪ .‬למרבית הזרמי‬
‫הבודהיסטיי‪ ,‬מבהיר הבודהה את תפיסתו לגבי המצב הקיומי‪ :‬קיומה של דוקהה – אינחת קיומית‪,‬‬
‫מקורה של הדוקהה‪ ,‬סיומה או כיבויה של הדוקהה והדר המובילה אל הסיו‪.‬‬
‫‪ַ /%0‬הה היא 'זה שהתעורר'‪ .‬כלומר‪ ,‬אד שנעשה 'בודהה' נעשה ערני‪ ,‬ער להתנהלות‬
‫"משמעות המילה ְ‬
‫תודעתו‪ ,‬להתנהלות תודעת של אחרי ולהתנהלות המציאות‪ ,‬בצורה שונה מזו שבה אנו מורגלי‪.‬‬
‫אד שהוא בודהה רואה את המציאות נכוחה וער לטבע של הדברי בפשטות העירומה‪ .‬ככה‪ ,‬כמו‬
‫שה‪ .‬לא יותר‪ .‬לא פחות"‪ .7‬הוא רואה ומבי את הדוקהה‪ ,‬את איהנחת הקיומית‪ ,‬הוא מכיר ונוטש‬
‫את הגורמי לאיהנחת‪ ,‬הוא מכיר וחווה את סיומה‪ ,‬והוא מביא לידי מימוש את הדר לסיומה‪.‬‬
‫על פי תורת הבודהה‪ ,‬ידיעה אמיתית–חווייתית של אמיתות אלה תובנה אל תו אמיתות אלה ‬
‫מהווה תנאי מספיק להתעוררות‪ .8‬בסטיפתהאנהסוטרה – הסוטרה על ִ‪4‬ינ‪ %‬תשומתהלב – אחת‬
‫הסוטרות המרכזיות בזר התהרוואדה )‪ ,(DN22‬מופיעות ארבע האמיתות כאחד האובייקטי‬
‫החשובי והמרכזיי אליה יש להפנות תשומתלב‪ .‬תשומתלב ותובנה אל ארבע האמיתות עצמ‬
‫הנה האובייקט האחרו המופיע בסוטרה‪ ,‬הבנויה כמעבר מהאובייקטי הגסי ביותר )גו‪(.‬‬
‫לאובייקטי המעודני ביותר‪ .‬לפירוט אופ ההתבוננות באובייקט זה מוקדש ג כשליש מסוטרה‬
‫מרכזית זו‪.‬‬
‫באמיתות הנאצלות נִ ְמ ָצא תפיסה רדיקלית של החוויה הקיומית‪ .‬כ‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬הטענה כי הקיו הוא‬
‫דוקהה– אינחת אשר כוללת בתוכה תפיסה לפיה ג הדברי אות אנו תופסי כעונג או כאושר ה‬
‫דוקהה‪.‬‬
‫עיסוק אינטלקטואלי בדהרמה )תורת הבודהה( עשוי להביא להבנה של ההיגיו בבסיס טענה זו‪ :‬א‬
‫נקבל את ההנחה שכל הדברי ארעיי‪ ,‬הרי שכל אובייקט אותו אנו חווי כמקור של אושר דינו‬
‫להיעל‪ .‬היעלמותו תביא לאינחת‪ ,‬א ג בעצ הידיעה שאובייקט זה עתיד להיעל מצויה אי‬
‫‪ 5‬פירוש המושג דהרמה הוא 'תורה'‪ .‬מחוץ להקשר בודהיסטי תכונה תורה זו בודהה‪-‬דהרמה – תורת הבודהה‪ .‬דהרמה הוא‬
‫הכתיב הסנסקירטי‪ ,‬בכתיב הפאלי תורה היא ְד ַה ַּמה‪.‬‬
‫‪ְ 6‬ד ָה ָּמ ָצ' ָקּפָווָ ָּטנָה סוטרה – הסוטרה על הנעת גלגל הדהרמה‪.SN 5 ,‬‬
‫‪ 7‬טל‪.21 ,2004 ,‬‬
‫‪ 8‬אנייה קונדניה אחד מחמשת הסגפנים ששמעו את דרשתו הראשונה של הבודהה‪ ,‬היה גם הראשון להתעורר כשזכה לידיעה‬
‫מושלמת של האמיתות‪ .‬סיפור זה ממחיש‪ ,‬על‪-‬פי תורת הבודהה‪ ,‬כי ניתן להגיע להתעוררות משמיעה קשובה בלבד והבנה של‬
‫אמיתות אלה‪.‬‬
‫הנחת‪ .‬זוהי הדוקהה שמקורה בארעיות‪ .‬אול קיי פער בי הבנה אינטלקטואלית שכזו לבי הבנה‬
‫חווייתית – תובנה של אמת זו‪ :‬נוכחות ע אובייקט מענג תו ידיעה ברורה‪ ,‬חדה וצלולה שאובייקט‬
‫זה הוא דוקהה‪.9‬‬
‫מרכזיות של ארבע האמיתות בתורת הבודהה הופכת אות למקור מתאי לחקירה של מטרות‬
‫החינו בתורה זו‪ .‬חקירה זו תאפשר לנו להבי את הנחות היסוד של תורתהבודהה ואת מטרתה‬
‫הטרנספורמטיבית‪.‬‬
‫היות שמדובר‪ ,‬לתפיסתי‪ ,‬ברעיונות רדיקליי שקשה לתווכ באופ מדויק ובהיר באמצעות הצגה‬
‫מושגית ליניארית‪ ,‬עשוי דיאלוג ע תורה אחרת והנחות יסוד אחרות שיש בה קרבה לתורה זו‪,‬‬
‫להדהד ולחדד רעיונות אלה ולהיות מועיל להבנת‪.‬‬
‫בטר נעמיק במחקר ארבע האמיתות‪ ,‬חשוב להדגיש שמהות היא בראש ובראשונה קיומית ולא‬
‫אונטולוגית‪ .‬המילטו מדגישה את סירובו של הבודהה להתייחס לשאלות אונטולוגיות ואת הדגש שלו‬
‫על החוויה הסובייקטיבית‪" :‬הבודהה נמנע באופ עקבי מלענות לשאלות הללו )ה'שאלות ללא מענה'(‬
‫על רקע ההנחה שלעשות זאת יהיה מטעה או לא רלבנטי‪ .‬בטקסטי חוזרת ונשנית האמירה שלבודהה‬
‫היה עניי א ורק במה שיהיה מועיל להשגת שחרור ממעגל החיי ושהשאלות הללו אינ מקדמות‪...‬‬
‫)הבודהה( מעביר באופ מכוו את תשומת הלב הרחק משאלות אובייקטיביות על מה ה הדברי‬
‫להבנה של החוויה הסובייקטיבית של הקיו של היצור האנושי"‪ .10‬על כ מוסי‪ .‬טל‪:‬‬
‫"אף שלעתים השיח הבודהיסטי עלול להישמע כשיח פילוסופי‪ ,‬יש לזכור שדבריו של הבודהה הם בראש‬
‫ובראשונה דברים שמצביעים על דרך לריפוי הנפש מסבלותיה – תורת נפש‪ .‬מטרתה של תורת הנפש‬
‫הבודהיסטית אחת היא‪ :‬לפתור את בעיית הסבל"‪.11‬‬
‫ַס ַצ'ה – האמת אודות דוקהה‬
‫'רי ַ‬
‫ד)( ְַהה ִ‬
‫‪ְ 1.1‬‬
‫‪12‬‬
‫"להיוולד זה דוקהה‪ ,‬להזדק‪ +‬זה דוקהה‪ ,‬לחלות זה‬
‫דוקהה‪ ,‬למות זה דוקהה‪ ,‬עצב ומרירות‪ ,‬כאב‪ ,‬מועקה‬
‫וייאוש ג ה דוקהה‪ ,‬להיות במגע ע השנוא זה‬
‫דוקהה‪ ,‬להיות מופרד מהאהוב זה דוקהה‪ ,‬לא לקבל‬
‫מה שרוצי זה ג דוקהה‪ ,‬בקצרה‪ ,‬חמשת מצרפי‬
‫האחיזה ה דוקהה"‪.13‬‬
‫‪ 9‬המבקרים היו יכולים לטעון כי ידיעה שכזו היא זו שבעצמה יוצרת את הסבל‪ ,‬אך על פי תורת הבודהה‪ ,‬ידיעה זו היא‬
‫שתאפשר לנו שלא להיאחז בשום אובייקט‪ ,‬בהיעדרה של היאחזות נוכל לחוות כל אובייקט באופן מלא ולמצוא שמחה עמוקה‬
‫השונה באופן מהותי מהעונג שאנו מוצאים באובייקטים של השתוקקות והיאחזות‪.‬‬
‫‪Hamilton, S., “the ‘External World’: Its Status and Relevance in the Pali Nikayas”, Religion, 10‬‬
‫‪Volume 29, 1999, pp. 73-90, p. 77.‬‬
‫‪ 11‬טל‪.47 ,2006 ,‬‬
‫‪ 12‬כפי שכתבתי בפרק המבוא‪ ,‬בציטוטים של מחברים שונים קיימים אופנים שונים של תרגום של מושגים מתורת הבודהה‪.‬‬
‫התרגומים השונים עלולים ליצור בלבול‪ .‬המושג "‪ִ 5‬ריַ ַס ַצ'ה" ‪ -‬שמתורגם בספרו של ראהולה כ"אמת נאצלת" מתורגם על ידי‬
‫אחרים כ"אמת האצילים"‪ .‬התרגום בו אעדיף אני להשתמש הנו 'אמת נאצלה'‪ִ 5) .‬ריַ‪ַ -‬ס ַצ'ה ‪ -‬אריה – אצילי‪ /‬נאצל‪ ,‬סצ'ה – אמת‬
‫– יכול להיות מתורגם הן כאמת האצילים הן כאמת נאצלת‪/‬ה והן כאמת של האציל ‪ -‬הוא הבודהה(‪.‬‬
‫‪ 13‬סוטת הנעת גלגל הדהרמה – ‪ Dhammacakkapavatana Sutta S V 421,‬בתוך‪ ,‬שוורץ‪ ,2004 ,‬עמ' ‪ .3‬לאור טענותיו‬
‫)להלן( של ראהולה‪ ,‬החלפתי את התרגום "סבל" למושג הפאלי המקורי "דוקהה"‪.‬‬
‫ד‪ְַ 8%‬הה‬
‫על פי ראהולה האופ בו נוהגי מלומדי רבי לתרג ולפרש את האמת הנאצלה הראשונה ' ְ‬
‫ד‪ְַ 8%‬הה' כ'סבל'‪' ,‬צער' או 'איסיפוק' יוצר את‬
‫ַס ַצ'ה' אינו מספק וא‪ .‬מטעה‪ .14‬תרגו המילה ' ְ‬
‫‪9‬רי ַ‬
‫ִ‬
‫הרוש כי תורת הבודהה הנה תורה פסימית‪ .‬תרגו זה נכו אמנ מילולית‪ ,‬ממשי ראהולה‪ ,‬אול‬
‫הוא מוטעה ומטעה כאשר מתרגמי אותו בהקשר של 'האמת הנאצלה הראשונה'‪ .‬אמת זו מייצגת‬
‫היבט מרכזי בתפיסת העול של הבודהה ולה משמעות פילוסופית עמוקה יותר‪ .‬משמעות הכוללת‬
‫רעיונות מורכבי כמו ארעיות‪ ,‬העדרשלמות וריקות מקיו עצמי בלתיתלוי‪.‬‬
‫כ לדוגמה‪ ,‬האמת בדבר דוקהה‪ ,‬איננה שוללת את קיומה של חוויית האושר‪ .‬ההיפ הוא הנכו‪ .‬תורה‬
‫זו גורסת כי ישנ צורות שונות של אושר רוחני וחומרי‪ .‬א כל אלה כלולות א‪.‬ה באמת הנאצלה של‬
‫הדוקהה‪ ,‬לא משו שיש בה 'סבל' לכשעצמ‪ ,‬אלא משו שא‪ .‬בה יש יסוד של אינחת הנובע‬
‫מארעיות‪ .‬הנטייה להיקשר‪ ,‬להתלות ולהיאחז באובייקטי של אושר‪ ,‬והעובדה שאובייקטי אלה‬
‫ארעיי‪ ,‬הופכת את האובייקטי הללו ואת האושר הנלווה לה‪ ,‬לדוקהה‪.‬‬
‫האמת הנאצלה הראשונה איננה טוענת אפוא כי 'הכול סבל'‪ ,‬אלא טוענת שלאור מאפייני הקיו‪ ,‬קיי‬
‫יסוד של אינחת בכל‪ .‬טל מדגי זאת היטב‪" :‬נניח שאני אד שאוהב במיוחד שוקולד‪ .‬אני אוכל‬
‫שוקולד שוויצרי משובח ומתענג על כל נגיסה‪ ,‬וכמו כל דבר אחר בחיי‪ ,‬אחרי זמ מה‪ ,‬השוקולד נגמר‬
‫והמתיקות חולפת‪ .‬אני רוצה עוד‪ ,‬אבל מה לעשות? אי‪ .‬נגמר‪ .‬ולא נחמד לי ע זה‪ .‬אני מודד את‬
‫הסיפוק שלי במונחי של נחת מול אי נחת‪ .‬של טוב כנגד לא טוב‪ .‬יש שוקולד – טוב; אי שוקולד – לא‬
‫טוב‪ .‬כשאני רואה את האישיות שלי כנפרדת מכל שאר הדברי‪ ,‬וכשאני נאחז ברעיו שדברי‬
‫שמוצאי ח בעיניי יכולי או צריכי להישאר שלי‪ ,‬או איתי‪ ,‬אני נופל לתו מלכודת הסבל" ‪.15‬‬
‫ההיאחזות בקביעות של הדברי שמוצאי ח בעיננו‪ ,‬היא אפוא זו שבשלה אנו נופלי למלכודת של‬
‫הסבל‪ .‬השוקולד הוא לכאורה מקור לאושר‪ ,‬א העובדה שאנו נאחזי בו ומשתוקקי לקביעותו היא‬
‫שמביאה לסבל‪ .‬תפיסה זו תקפה ג לגבי דברי שאנו סולדי מה ורוצי שה ייעלמו‪ .‬אנו עלולי‬
‫לסלוד מערכו הקלורי של השוקולד שפוג ביכולת שלנו ליהנות מהשוקולד‪ ,‬א ער זה לא יכול‬
‫להעל‪ .‬גור מרכזי לאינחת‪ ,‬אותו נפגוש באופ בולט ג אצל קאמי‪ ,‬הנו המוות‪" :‬מכיוו שא‬
‫נולדתי – אי ספק שבסופו של דבר ג אמות‪ .‬ואני הרי רוצה לחיות‪ ,‬ולא רוצה למות‪ .‬אני יודע שככל‬
‫שאני מזדק‪ ,‬ושככל שמצב הבריאות שלי נעשה ירוד‪ ,‬כ אני מתקרב עוד ועוד ליו מותי‪ .‬אז מה‬
‫אומר הבודהה על כל זה? 'כל זה הוא סבל'‪ .‬למה? מכיוו שכל זמ שאני מפחד למות‪ ,‬להזדק‪ ,‬או‬
‫לחלות‪ ,‬אני בעצ מפחד ג לחיות‪ .‬לחיות ְ‪ֶ -‬א ֵמת"‪.16‬‬
‫שלושת המאפייני‪ :‬תורת הבודהה מתארת את העול באמצעות שלושה מאפייני או סימני‬
‫י‪'0‬ה אליה התייחסתי לעיל‪ .‬העובדה שהכל בר‬
‫'נ ַ‬
‫עיקריי‪ .17‬המאפיי הראשו הוא הארעיות – ִ‬
‫חלו‪ ,.‬הכל משתנה‪ .‬העובדה שהאי בעול דבר שיישאר בלא שינוי‪ ,‬שאי שו דבר שאפשר לאחוז‬
‫כיציב וקבוע‪ .‬המוות הוא אחד הביטויי של מאפיי זה‪ .‬הארעיות היא אחד מהגורמי למאפיי השני‬
‫– דוקהה‪ .‬עובדת איהנחת‪ .‬איהנחת מצויה לכשעצמה ומצויה ג במושאי העונג לאור ארעיות‪.‬‬
‫ַ‪1‬ה – היעצר עצמיות נפרדת וקבועה‪ .‬העובדה ש"אי אפשר למצוא בעול‬
‫המאפיי השלישי הוא 'נ ַ‬
‫‪ 14‬ראהולה‪ .40-42 ,2004 ,‬ההדגשה שלי‪.‬‬
‫‪ 15‬טל‪.51 ,2006 ,‬‬
‫‪ 16‬טל‪ .51 ,2006 ,‬ההדגשה והניקוד שלי‪.‬‬
‫‪17‬טל‪.28 ,2006 ,‬‬
‫משהו‪ ,‬דבר או אירוע‪ ,‬שהוא בעל קיו עצמי נפרד וקבוע‪ .‬דבר אינו נפרד‪ .‬דבר אינו קבוע"‪ .18‬גישה זו‬
‫גורסת כי קיי "הבדל יסודי בי הדר בה אנחנו תופסי את העול‪ ,‬לבי הדברי הקיימי עצמ‪.‬‬
‫הדברי לא קיימי באופ בו אנחנו נוטי להאמי‪ ,‬כמציאות חיצונית‪ ,‬עצמאית ואובייקטיבית"‪.19‬‬
‫הדברי אינ קיימי באופ נפרד וכ ג אותו דבר אותו אנו מכני 'עצמי'‪ .‬תורת הבודהה גורסת כי‬
‫אנו נוטי לייחס ל'עצמי' ְק ִביע‪%‬ת ונִ ְפרד‪%‬ת כאשר למעשה‪ ,‬ה'עצמי'‪ ,‬ככל התופעות ארעי‪ ,‬משתנה‪,‬‬
‫גמיש‪ .‬ההתייחסות לעצי כקבוע‪ ,‬ככל התעלמות ממאפיי הארעיות היא גור לסבל‪.‬‬
‫הדבר אותו אנו מכני 'עצמי' הוא ג תוצר‪ .‬תוצר של גורמי ותוצאות שמשפיעי עליו ויוצרי אותו‬
‫מחדש בכל רגע‪ .‬תוצר שמצוי כל הזמ בתהליכי התהוות‪ .‬אי לו 'אוטונומיה' נפרדת‪ .‬בכל רגע ורגע הוא‬
‫מתהווה על ידי החברה בה הוא שות‪ ,.‬על ידי נסיבות בלתינשלטות‪ ,‬על ידי הגו‪ .‬ודרישותיו‪ .‬תורת‬
‫הבודהה מתייחסת אל רעיו ה'עצמי' כאל אשליה‪ ,‬כל מה שקיי הוא התהוות המותנית על ידי תנאי‬
‫וגורמי שוני‪ .‬התהוות המצויה בקשרי גומלי תמידיי ע סביבתה‪ .‬התהוות גומלי‪.+‬‬
‫מבי שלושת המאפייני‪ ,‬בחר הבודהה בדוקהה כאמת הנאצלת הראשונה‪ .‬עובדה זו קשורה כאמור‬
‫למאפיי הקיומי של תורה זו‪ .‬נית למצוא עניי אונטולוגי ברעיו הארעיות או עניי אפיסטמולוגי‬
‫‪0%‬פתרונות לבעיות אלה‪.‬‬
‫ברעיו היעדר העצמיות‪ .‬א הבודהה מתעניי בקיו האנושי‪ ,‬בעיותיו ַ‬
‫למעשה‪ ,‬עניינה הראשי של תורת הבודהה אינו דוקהה‪ ,‬סבל‪ ,‬אינחת‪ ,‬אבסורד‪ ,‬כאב קיומי או אנגסט‪.‬‬
‫ג לא לידה‪ ,‬מחלה‪ ,‬גסיסה או מוות; לא עצב ומרירות‪ ,‬כאב‪ ,‬מועקה וייאוש‪ .‬הסיבה שהבודהה מתאר‬
‫את ה'דוקהה' בכל כ הרבה אופני ותארי‪ ,‬היא שהוא מתעניי בהפ הגמור‪ .‬עניינו המרכזי של‬
‫תורת הבודהה היא במושג ה"התעוררות"‪ .‬התעוררות ממציאות הסבל; התעוררות מאשליית העצמי;‬
‫ִש ְחר‪%‬ר מדוקהה שמתבטא בחוויות של ְִגיל‪ ,‬שמחה‪ ,‬שלווה‪ ,‬נדיבות‪ ,‬אהבה וחמלה כמטרה וכדר‬
‫לשחרור‪.‬‬
‫עזאת‪ ,‬טוענת תורת הבודהה‪ ,‬כדי לחפש ולמצוא שחרור‪ ,‬יש לדעת ממה משתחררי‪ .‬כדי למצוא‬
‫שמחה‪ ,‬יש להכיר את המצב של העדרה עצב‪ ,‬כאב‪ ,‬מועקה או ייאוש‪ .‬כדי לפתח ולטפח חמלה יש‬
‫לדעת ולהכיר‪ ,‬דר חוויה ישירה והתנסות‪ ,‬את הסבל‪ .‬הבנה של דוקהה הנה אכ תנאי הכרחי‬
‫לפיתוח האיכויות שציינתי לעיל‪ .‬כדי למצוא שחרור יש אפוא‪ ,‬להכיר את האמת הנאצלה הראשונה‪.20‬‬
‫ַס ַצ'ה – האמת אודות מקור הדוקהה‬
‫'רי ַ‬
‫מ)דיַה ִ‬
‫הס ַ‬
‫ד)( ְַה ַ‬
‫‪ְ 1.2‬‬
‫"וזוהי האמת הנאצלה של מקור הסבל‪ .‬הסבל עולה מתו הצמא )השתוקקות(‪ ,‬שמוביל להתהוות‬
‫מחדש‪ ,‬שמלווה בתשוקה שלובה בעונג‪ ,‬ומהנהייה אחרי עונג שעכשיו הוא כא‪ +‬ועכשיו הוא ש –‬
‫כלומר מ‪ +‬הכמיהה לעינוגי החושי‪ ,‬מ‪ +‬הכמיהה להמשכיות החיי ומ‪ +‬ההשתוקקות לעוצמה"‪.21‬‬
‫מקור הדוקהה הוא אפוא הצמא‪ ,‬ההשתוקקות‪ ,‬התאווה‪ .‬במקו אחר מתורג הצמא כ"חמדנות‬
‫חסרתגבולות"‪ .‬אול‪ ,‬מבהיר ראהולה‪..." ,‬המונח צמא כולל לא רק השתוקקות לתענוגות חושי‪,‬‬
‫‪18‬רז‪.17 ,2006 ,‬‬
‫‪19‬הדלאי לאמה‪.34 ,2004 ,‬‬
‫‪ 20‬בשפה נגישה יותר‪ ,‬עלינו להכיר ב‪ ...":‬עובדה של הנוכחות האוניברסאלית של אי‪-‬הנחת‪ .‬אין זו פסימיות‪ ,‬אלא ראייה‬
‫צלולה של נוכחות המצוקה בכול‪ .‬אנחנו משתוקקים למשהו והוא אינו מתגשם‪ ,‬או שהוא מתגשם לא כפי שרצינו; או שיש‬
‫בידינו משהו‪ ,‬והוא משתנה שלא לרצוננו; או שהוא הולך מאתנו – הוא נפרד‪ ,‬נעלם‪ ,‬מת‪ ,‬אובד‪ ,‬חולף‪ .‬לעולם אנחנו בין הרצוי‬
‫שאינו מתגשם לבין המצוי שנפרד מאתנו‪ .‬שניהם בוגדים בנו‪)".‬רז‪ ,15 ,2006 ,‬ההדגשה שלי(‪.‬‬
‫‪ְ 21‬ד ָה ָּמ ָצ' ָקּפָווָ ָּטנָה סוטרה ‪ - SN V‬מבוסס על התרגום המובא ב‪ :‬טל‪.52 ,2006 ,‬‬
‫לעושר ולכוח והיאחזות בה‪ ,‬אלא ג השתוקקות לרעיונות ולאידיאלי‪ ,‬להשקפות ודעות‪,‬‬
‫לתיאוריות‪ ,‬למושגי ולאמונות והיאחזות בה"‪.22‬‬
‫הדוקהה‪ ,‬שמקורה בצמא‪ ,‬בהשתוקקות או בתאווה‪ ,‬נובעת מ "‪ ...‬פער גדול בי העול כפי שאנחנו‬
‫מציירי אותו לבי העול כפי שהוא‪ ....‬מפער שבי המציאות כפי שהיא לבי ציורי המציאות שלנו‪,‬‬
‫ובמיוחד ציור האגו שלנו והצמא הגדול לספק את צרכיו ואת תשוקותיו"‪.23‬‬
‫טל מתאר זאת כ‪" :‬סבל נוצר כשיש פער בי מה שאני חווה כא ועכשיו לבי מה שהייתי רוצה לחוות‬
‫במקו אחר או בזמ אחר‪ .‬אני משתוקק למשהו שאי לי‪ ,‬או שאני משתוקק לכ שמשהו שיש לי ברגע‬
‫הנוכחי ימשי להיות שלי ג ברגע הבא‪ .‬ואני סובל כשאני מסרב לקבל את היות הדברי בני חלו‪..‬‬
‫אני נאחז בדבר שאליו אני משתוקק ומפחד שאאבד אותו‪ .‬ובכל פע שאני משיג אותו מחדש‪ ,‬אני‬
‫מתרגל יותר ויותר למצב זה של השתוקקות ומקבל אישור מחודש לעונג שמושא תשוקתי מסב לי;‬
‫אבל אני לא ש לב לכ שכל השתוקקות כזאת גובה ממני את מחיר הפחד‪ .‬ובתו האחיזה המפוחדת‬
‫באותו הדבר שאליו אני משתוקק‪ ,‬אני הופ עונג לסבל"‪. 24‬‬
‫העונג הנובע מהשגת 'מושאי האושר' שלנו והסיפוק הנובע מהרחקת של 'מושאי הסלידה' שלנו‪,‬‬
‫מביא אכ עלפי טל לעיוורו‪ .‬אנו מניחי שהסבל שלנו קשור להעדר של 'מושאי האושר' או‬
‫לנוכחות של 'מושאי הסלידה'‪ .‬איננו מביני שאיהנחת קשורה לרגשות של השתוקקות‪ ,‬סלידה‬
‫ופחד שאנו מפתחי כלפי מושאי אלה‪.‬‬
‫חוויות העונג והסיפוק והמרד‪ .‬אחריה‪ ,‬לא מותירות בידינו קשב וצלילותדעת בה נוכל להתבונ על‬
‫דברי כהוויית‪ .‬לא מותירה לנו צלילותדעת בה נוכל להבחי במקור האמיתי של איהנחת‪.‬‬
‫להבחי בכ שרגשות של השתוקקות‪ ,‬סלידה ופחד העצמ מקור הסבל‪ .‬הפסיכולוגיה הבודהיסטית‬
‫מניחה כי שלושת הרגשות האלה ה ביטויי שוני של השתוקקות‪ .‬הסלידה היא השתוקקות‬
‫להעדר; ואילו הפחד הנו הרצו שלא לאבד מושא השתוקקות‪.‬‬
‫מקור הדוקהה הנו אפוא ההשתוקקות – הצמא‪ .‬בהעדר קשב וצלילותדעת איננו יכולי להבי שעל‬
‫מנת למצוא רוויה לצמא הנפשי לא יספיקו כל המי שבעול‪ .‬שצמא זה דורש אופ התמודדות אחר –‬
‫כיבוי‪:‬‬
‫ַס ַצ'ה – האמת אודות כיבוי או היפסקות הדוקהה‪:‬‬
‫'רי ַ‬
‫יר‪4‬ד ַהה ִ‬
‫ד)ק ַהנִ ְ‬
‫‪ְ 1.3‬‬
‫תורתהבודהה חפה מפסימיות משו שעניינה העיקרי אינו הסבל אלא השחרור ממנו‪ .‬משו שהיא‬
‫מניחה שיש "שחרור‪ ,‬חירות‪ ,‬חופש מסבל‪ ,‬מהמשכיות הדוקהה"‪ .‬טענה זו מוצגת באמת הנאצלה‬
‫י‪0‬אנַה‪ ,‬המוכרת יותר בצורת‬
‫השלישית – האמת הנאצלה של כיבוי או היפסקות הדוקהה – הנִ ַ‬
‫הסנסקריט– נירוואנה‪" :25‬זוהי האמת הנאצלה של ק; הסבל‪ :‬זוהי ההיעלמות המוחלטת וחידלו‬
‫הצמא‪ .‬זהו הוויתור עליו‪ ,‬זניחתו‪ ,‬השחרור ממנו‪ ,‬הניתוק ממנו"‪ .26‬כפי שנית לראות‪ ,‬הנירוואנה‬
‫מתוארת במונחי שליליי‪ .27‬מחד גיסא‪ ,‬מדובר בהיפסקות הדוקהה – פתרו הבעיה; מאיד גיסא‪,‬‬
‫‪ 22‬ראהולה‪.55 ,2004 ,‬‬
‫‪23‬רז‪.16-17 ,2006 ,‬‬
‫‪ 24‬טל‪.52 ,2006 ,‬‬
‫‪ 25‬ניסוח מחדש של ההגדרה לנירוואנה ב‪ :‬ראהולה‪.61 ,2004 ,‬‬
‫‪ְ 26‬ד ָה ָּמ ָצ' ָקּפָווָ ָּטנָה סוטרה ‪ .SN V‬התרגום בתוך‪ :‬צ'רניאק‪ ,‬א‪ ,.‬כתבים נבחרים‪ ,‬בתוך‪ :‬ראהולה‪.120 ,2004 ,‬‬
‫‪..." 27‬נירוואנה מתוארת בדרך כלל במונחים שליליים; אולי דרך תיאור פחות מסוכנת‪ .‬ההתייחסות אליה היא במונחים‬
‫שליליים כמו 'הכחדת הצמא‪ ,‬טנהקהיה‪' ,‬לא ניתנת לחלוקה'‪' ,‬לא מותנית'‪' ,‬העדר תשוקה'‪' ,‬היפסקות' נירודהה‪' ,‬כיבוי'‪' ,‬הכחדה'‪,‬‬
‫ניבאנה‪) ".‬ראהולה‪ ,62 ,2004 ,‬הציטוט ללא מרבית התרגומים לפאלי לאור חוסר הרלבנטיות(‪.‬‬
‫פתרו הבעיה נעשה על ידי הפסקה‪ ,‬הכחדה או כיבוי של ההשתוקקות הצמא‪" .28‬הפתרו שמציע‬
‫הבודהה"‪ ,‬מבאר טל‪" ,‬הוא פתרו יסודי‪ ,‬בסיסי וחסר פשרות‪ .‬הבודהה ניגש היישר לשורשי הסבל‪ :‬אל‬
‫ההשתוקקות עצמה‪ ...‬עכשיו מסתבר שתורת הנפש הבודהיסטית יומרנית במיוחד; זו אינה תורת נפש‬
‫שמנסה להפו אנשי אומללי בצורה פתולוגית לאומללי בצורה נורמאלית או סבירה;‬
‫הפסיכולוגיה של הבודהה מציעה פתרו כולל וגור‪ .‬לבעיית הסבל; טיפול שורש‪ ,‬א תרצו‪ :‬יש‬
‫להפסיק באופ מלא את ההשתוקקות‪ .‬כשלא אשתוקק – לא אסבול"‪. 29‬‬
‫חיבור זה עוסק באינחת אינהרנטית‪ .‬לפי הפסקה לעיל‪ ,‬נית היה להסיק‪ ,‬כי קיומה של נירוואנה‬
‫מצביע על כ שעלפי תורת הבודהה‪ ,‬איהנחת איננה אינהרנטית‪ .‬סוגיה זו מביאה אותי להזכיר שוב‬
‫את הדר בה הגדרתי 'אינחת אינהרנטית' בפרק המבוא )בסעי‪ .‬המשתני ‪ :(4‬לאינחת אינהרנטית‬
‫התייחסתי כאינחת שנית להגיע לסיומה ללא קפיצה אל הטרנסצנדנטי וללא ביטולה והעלמתה‪ .‬אי‬
‫נחת שסיומה האפשרי קשור לקבלה מלאה שלה ושינוי האופ בו אנו מגיבי אליה‪ .‬ק; הדוקהה‬
‫מתואר כמצב של "ההיעלמות המוחלטת וחידלו הצמא"‪ ,‬התופעות המוגדרות כדוקהה עשויות‬
‫להמשי להתקיי‪ ,‬א בהעדר צמא‪ ,‬אי ה נחוות עוד כאינחת‪ .30‬הפרמטרי שהוגדרו כמאפייני של‬
‫דוקהה‪ :‬מחלה‪ ,‬גסיסה ומוות‪ ,‬ממשיכי להתקיי‪ ,‬א בהעדר צמא ה אינ נחווי כאינחת‪.‬‬
‫הדוקהה ה'אונטולוגית' ממשיכה להתקיי‪ ,‬אול הדוקהה ה'אפיסטמולוגית'‪ ,‬והיא בלבד‪ ,‬נפסקת‪.‬‬
‫האמת הראשונה הציגה את הבעיה‪ ,‬השנייה את מקור הבעיה ואילו השלישית מציגה את הפתרו‬
‫לבעיה‪ .‬מוב שהפתרו בו מדובר אינו פתרו פשוט‪ ,‬לכ מתבקש לעבור עתה לאמת הרביעית – למרש‪,‬‬
‫לדר‪.‬‬
‫ַס ַצ'ה– האמת אודות הדר בעלת שמונת הנתיבי‪:‬‬
‫'רי ַ‬
‫‪ַ 1.4‬מ ַ‪6‬ה ִ‬
‫"זו האמת הנאצלה של הדר המובילה לק‪ 7‬הסבל‪ :‬זוהי הדר הנאצלה בעלת שמונה הנתיבי;‬
‫כלומר‪ :‬השקפה נכונה‪ִ ,‬ה ְ‪:ַ 9‬וונ)ת נכונה‪ ,‬דיבור נכו‪ ,+‬עשייה נכונה‪ ,‬אורח
חיי נכו‪ ,+‬מאמ‪ 7‬נכו‪,+‬‬
‫תשומת
לב נכונה‪ ,‬ריכוז נכו‪.31"+‬‬
‫כפי שציינתי לעיל תורתהבודהה היא בעיקר דר‪ ,‬דר התמרה של התודעה המאפשרת שחרור‬
‫מדוקהה‪ .‬עבור ההולכי בדר זו היא נתפסת כ "‪...‬משנת חיי של ריפוי ונחמה‪ ,‬לא כהגות מופשטת‪.‬‬
‫זוהי תורת מעשה‪ .‬אימו של יומיו שהוא חיי של פחות סבל‪ ,‬פחות תעתוע‪ .‬פחות תעתוע ולכ פחות‬
‫סבל"‪.32‬‬
‫הדר בעלת שמונה הנתיבי מתוארת באופ נוס‪ .‬כדר שבה שלושה אימוני‪ (1) :‬האימו‪ +‬בהתנהגות‬
‫מוסרית )סילה(; )‪ (2‬האימו‪ +‬במשמעת מנטאלית או מדיטציה )סמאדהי(; )‪ (3‬והאימו‪ +‬בחֹכמה‬
‫)פניא‪" .(33‬התנהגות מוסרית )סילה( בנויה על המושג הרחב של אהבה אוניברסאלית וחמלה לכל‬
‫‪ 28‬פירושה המילולי של נירוואנה הנו "קרירות"‪Buddhadasa Bhikkhu, Mindfulness With Breathing, Chaiya, ,‬‬
‫‪Evolution/ Liberation: 1987, p. 101.‬‬
‫‪ 29‬טל‪.53 ,2006 ,‬‬
‫‪ 30‬כך לדוגמה העובדה שהבודהה עצמו היה בסוף חייו זקן שהתקשה ללכת ומת מהרעלת בשר‪ .‬הבודהה חווה את תופעת‬
‫המחלה‪ ,‬אולם בהעדר השתוקקות הוא לא חווה את הדוקהה כתופעה כדוקהה שהיא חוויה‪.‬‬
‫‪ְ 31‬ד ָה ָּמ ָצ' ָקּפָווָ ָּטנָה סוטרה ‪ .SN V‬התרגום מבוסס על‪ :‬צ'רניאק‪ ,‬א‪ ,.‬כתבים נבחרים‪ ,‬בתוך‪ :‬ראהולה‪ .120 ,2004 ,‬את‬
‫המושגים של צ'רניאק "הדרך הנאצלה כפולת השמונה" ו'קשב' החלפתי במושגים של רז‪" :‬דרך שמונת הנתיבים" ו'תשומת‪-‬לב'‬
‫שנתפסים בעיניי כמתאימים ומדוייקים יותר‪.‬‬
‫‪32‬רז‪ ,‬י‪ ,.‬הקדמה‪ ,‬בתוך טל‪ ,2006 ,‬עמ' ‪.9‬‬
‫‪ 33‬פניא בפאלי‪ ,‬בסנסקריט‪ :‬פרג'ניא‪.‬‬
‫היצורי החיי‪ ,‬שעליה מבוססת תורת הבודהה"‪ .34‬האימו במשמעת מנטאלית כולל בתוכו פיתוח‬
‫מאמ; נכו‪ ,‬קשב נכו וריכוז נכו באמצעות תהליכי )מדיטטיביי( של פיתוח התודעה שנועדו‬
‫להשקיט את הרוח‪ .‬האימו בחכמה כולל בתוכו את ההשקפה הנכונה שתמציתה "היא הבנת ארבע‬
‫האמיתות הנאצלות"‪ .35‬וההתכוונות הנכונה הכוללת "מחשבות של וויתור או איהיאחזות נטולי‬
‫אנוכיות‪ ,‬מחשבות אהבה ומחשבות לא אלימות כלפי כל היצורי החיי"‪) .‬ש(‪.‬‬
‫פסקה זו מבהירה את מרכזיות של ארבע האמיתות בתורת הבודהה – ההשקפה הנכונה הנדרשת‬
‫מההול בדר הבודהה הנה הבנה של ארבע האמיתות‪ .‬בהבנה אי הכוונה להבנה תיאורטית אלא‪:‬‬
‫לחקירה מלאה של הדוקהה‪ ,‬לעזיבה של מקורה‪ ,‬לחוויה של ק; הסבל ולמימוש של הדר‪ .36‬ההשקפה‬
‫הנכונה מביאה להתכוונות נכונה שהיא התכוונות נטולת השתוקקות‪ ,‬אנוכיות או אלימות ומלאת‬
‫אהבה וחמלה והיא שמובילה לאימו המוסרי‪ .‬את האימוני בחכמה ובמוסר מגבה האימו במשמעת‬
‫המנטאלית שמאפשר לחזק את האימו המוסרי‪ ,‬להעמיק את האימו בחכמה ולחוות את השקטת‬
‫הרוח‪.‬‬
‫בהתייחסות זו מקופלת הנחת יסוד חשובה של תורת הבודהה על טבע האד‪ ,‬לפיה בהעדר אינחת‬
‫והשתוקקות‪ ,‬הנטייה האנושית היא לרגשות של אהבה וחמלה‪ .‬פרט להנחה זו נית להבחי בשתי‬
‫הנחות נוספות על טבע האד‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫דוקהה ההנחה הראשונה גורסת כי "‪...‬קיי שוויו יסודי בינינו לבי האחרי במוב‬
‫‪37‬‬
‫שיש לכולנו שאיפה להיות שמחי ולהתגבר על הסבל"‪ .‬על פי הנחה זו חוויית הדוקהה‬
‫והרצו להשתחרר ממנה ולמצוא שמחה הנ אוניברסאליות משותפות לכל בני האד‬
‫ולמעשה לכל היצורי החשי‪.38‬‬
‫ב‪.‬‬
‫טבע ההתעוררות ההנחה השנייה‪ ,‬מייחסת לכל בני האד את הפוטנציאל להתעורר‬
‫ולהשתחרר מהסבל‪ .‬הנחה זו מכונה בכמה זרמי בודהיסטיי "טבע הבודהה" – הטבע‬
‫הפוטנציאלי של להיות ער‪.39‬‬
‫שתי ההנחות הללו ה שמגדירות את הרלבנטיות של תורת הבודהה‪ .‬ההנחה הראשונה המגדירה את‬
‫התורה כתורה כללית‪ .‬ההנחה השנייה מגדירה את הדר כרלבנטית לכל ולא למיעוט נבחר‪ .‬לא רק‬
‫הבעיה אוניברסאלית‪ ,‬אלא ג האפשרות לפתרו‪.‬‬
‫כפי שציינתי לעיל‪ ,‬הפרדיגמה שמתוות ארבע האמיתות הנאצלות תשמש אותנו לדיאלוג ע קאמי‪.‬‬
‫אול לאור העובדה שעבודה זו חוקרת ג את היחסי בי מיקוד פנימי וחיצוני בתורת הבודהה‪,‬‬
‫חשוב כבר בשלב זה להדגיש את החמלה כמושג מרכזי בתורת הבודהה כולה ובפרט בזר המהאיאנה‪.‬‬
‫מושג זה יהיה מרכזי בדיאלוג ע קאמי בסופו של החלק השני‪ ,‬כמו ג בחלקה השלישי של העבודה‪.‬‬
‫‪ 34‬ראהולה‪ ,2004 ,‬עמ' ‪ ,72‬האימון המוסרי כולל בתוכו שלושה רכיבים של הדרך‪ :‬דיבור נכון‪ ,‬עשיה נכונה ואורח חיים נכון‪.‬‬
‫‪ 35‬ראהולה‪.75 ,2004 ,‬‬
‫‪ 36‬הסוטרה על הנעת גלגל הדהרמה‪.‬‬
‫‪37‬הדלאי לאמה‪ ,2004 ,‬עמ' ‪.79-80‬‬
‫‪ 38‬את האמת הנאצלה השנייה –מקור הדוקהה‪ ,‬הצמא‪ ,‬ההשתוקקות‪ .‬ניתן תפיסתית‪ ,‬להכיל בתוך ההנחה הראשונה אודות‬
‫הדוקהה‪ ,‬כשאנו מנתחים את התורה הבודהיסטית כתורה הומניסטית‪.‬‬
‫‪" 39‬כל מי שיתרגל את ארבעת יסודות המודעות האלה במשך שבע שנים בלבד יוכל לצפות לאחת משתי תוצאות‪ :‬או שיהיה‬
‫ארהנט ]אדם שהגיע להתעוררות מלאה א‪.‬ס‪.‬א‪ [.‬בעולם זה‪ ,‬או‪ ,‬אם נותרה שארית אחיזה‪ ,‬יהיה במצב של זה שאינו חוזר"‪.‬‬
‫ציטוט זה מתוך הסטיפתהאנה סוטרה )‪ ,(MN10‬אחת הסוטרות המרכזיות בזרם התהרוואדה‪ ,‬מבהירה שהשחרור אפשרי לכל‬
‫אדם שיתרגל‪ .‬חלק מהאנשים יזכו לשחרור מלא )ארהנט( וחלק יזכו לשחרור כמעט‪-‬מלא – מצב של לא‪-‬חוזר‪.‬‬
‫‪ַ 1.5‬קר) ַנא ַמ‪ַ6‬ה – דר החמלה‪:‬‬
‫הגדרת המושג 'חמלה' ומרכזיותו בתורת הבודהה‪ :‬כדר‪ ,‬כ"משנת חיי של ריפוי ונחמה"‪ ,‬כשיטה‬
‫חינוכית‪ ,‬שמה תורת הבודהה במוקד העיסוק שלה את הסבל ואת השחרור ממנו‪ .‬השאיפה הזו –‬
‫להקל או לשחרר מסבל – מוגדרת בתורת הבודהה כ'חמלה'‪ .‬החמלה מוגדרת בתורת הבודהה כנביעה‬
‫הכרחית של הכרה באיהנחת מחד ובהתהוות הגומלי מאיד‪ .‬זוהי תגובתו של איבר בגו‪ .‬למצוקתו‬
‫של איבר אחר‪ ,‬תגובה שנובעת מיחסי האחווה בי האיברי השוני‪ .‬עלסמ הגדרה זו נית לומר‪,‬‬
‫שתורתהבודהה היא למעשה תורה של חמלה‪ .‬תורה שמכירה בסבל האנושי ומתווה דר להקלה‬
‫ולשחרור ממנו‪ .‬טענה זו דורשת הגדרה מדויקת של המושג חמלה‪ :‬בספרו "התמרת התודעה" מתייחס‬
‫הדלאילאמה לחמלה כ‪" :‬הביטוי חמלה )כא(‪ ,‬פירושו השאיפה שכל היצורי האחרי יהיו‬
‫חופשיי מסבל"‪ .40‬חמלה‪ ,‬אכ‪ ,‬הנה השאיפה להביא להקלה של סבל‪ ,‬להביא לחופש מסבל‪ .‬כדי‬
‫לפתח חמלה שכזו הכרחית היכרות ע הסבל אותו חווי היצורי החשי‪ .‬בהתייחסות לסבל של כל‬
‫היצורי החשי‪ ,‬מקופלת הנחה לפיה קיי סבל שהנו מאפיי קיומי אוניברסאלי המאפיי באופ‬
‫שוויוני את כל היצורי החשי‪ .‬סבל זה הוא הסבל עליו מדבר הבודהה‪ .‬על כ מוסי‪ .‬הדלאילאמה‪:‬‬
‫"חמלה היא השאיפה שאחרי יהיו משוחררי מסבל‪ ,‬אבל א נתבונ בחמלה מקרוב‪ ,‬נראה שיש לה‬
‫שתי רמות‪ .‬היא יכולה להתקיי פשוט ברמת השאיפה אנחנו רק שואפי שהאחר יהיה משוחרר‬
‫מסבל אבל היא יכולה להתקיי ג ברמה גבוהה יותר‪ ,‬ש הרגש לא מסתפק בשאיפה לכלול מימד‬
‫נוס‪ .‬של רצו מעשי לעשות משהו בנוגע לסבל של אחרי‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬תחושת אחריות ומחויבות‬
‫אישית נכנסת לתו המחשבה והרגש‪ .41"...‬עלפי הגדרתו של הדלאילאמה‪ ,‬חמלה הנה‪ :‬מחשבה‬
‫ורגש המאופייני מחד בשאיפה ומאיד ברצו‪ +‬מעשי ומחויב לעשות מעשה על מנת להקל על סבל‬
‫של אחרי ולסייע לה להשיג שחרור מוחלט מהסבל‪ .‬רז מגיש ציטוט קצרצר ומעורר השראה של‬
‫הבודהה להגדרת חמלה – קרונא‪:‬‬
‫"'מה שגורם ללבו של האדם לרעוד בשל צערו של האחר'‪ .‬זוהי הפעולה שבאה בשל ההיענות למה‬
‫שהוא איבר אחר בגוף הכולל‪ .‬החמלה המלווה בחכמה היא ההתעוררות‪ ,‬הארה"‪.42‬‬
‫בפסקה זו מתייחס רז לתפישת "התהוות הגומלי"‪ :‬לתלות הדדית של הכול בכל; להתהוות המתמדת‬
‫של יחסי גומלי‪ .‬האחר ואנחנו – כולנו – איברי באותו גו‪ .‬שהכול הוא חלק ממנו‪ .‬תחושות‪ .‬כאשר‬
‫אנו מביני שלא קיימת כל נפרדות בינינו לבי האחר‪ ,‬שחוויית הנפרדות היא רק אשליה‪ ,‬מתעוררי‬
‫רגשות של אהבה וחמלה‪.‬‬
‫רז מבהיר את שני רכיבי האימו – 'חמלה המלווה בחכמה היא ההתעוררות‪ ,‬הארה'‪ .‬על כ אומר‬
‫הדלאי לאמה "ע תרגול כפול של חמלה ותבונה‪ ,‬אוחז בידו המתרגל את השיטה השלמה להגעה‬
‫למטרה הרוחנית הגבוהה ביותר"‪ .43‬הוגי המשתייכי לאסכולות שונות של הדר הבודהיסטית‪,‬‬
‫מסכימי כי במרכז האימו של תורת הבודהה עומדות החוכמה והחמלה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬מסביר טל‪,‬‬
‫חשו אנשי המהאיאנה "כי רעיו החמלה‪ ,‬תרגולי המדיטציה של החמלה ויישומ של שני אלה בחיי‬
‫היו יו‪ ,‬אינ תופסי מקו מרכזי די הצור באימו הקונקרטי של הבודהיז המוקד‪ ...‬ובזרמי‬
‫‪ 40‬הדלאי לאמה‪ .66 , 2004 ,‬ההדגשה שלי‪.‬‬
‫‪ 41‬הדלאי לאמה‪ ,2004 ,‬עמ' ‪.67-68‬‬
‫‪ 42‬רז‪ ,‬י‪ ,.‬בתוך‪ :‬ראהולה‪ .15 ,2004 ,‬ההדגשה שלי‪ .‬ומהאסי מגדיר‪"wishing a person who is in trouble, to be free :‬‬
‫"‪ .from suffering or misery‬זוהי הסיבה‪ ,‬אומר מהאסי‪ ,‬בשלה המושג קרונא מוסבר בויסודימגה כ‪-‬‬
‫'‪ ,'dukkhapanayanakarappavattilakkhana‬כלומר – בעל התכונות של הסרת סבל או אומללות‪.‬‬
‫‪ 43‬הדלאי לאמה‪.55 ,2004 ,‬‬
‫מהאיאנה רבי הפכה החמלה לגולת הכותרת של התורה והאימו הבודהיסטיי"‪ .44‬נית לגזור מכ‬
‫כי חילוקי הדעות מתגלעי באשר למרכזיות של החמלה בתרגול ובאימו ולא באשר למרכזיותה‬
‫בתורה עצמה‪.‬‬
‫הקשר ההכרחי אי
נחת – חמלה‪ :‬תורתהבודהה מניחה אכ‪ ,‬כי קיימת דוקהה‪ ,‬שיש לה גור וכי‬
‫קיימת אפשרות לשחרור ממנה‪ .‬על סמ הנחות אלה‪ ,‬מתווה הבודהה דר להשגת השחרור‪.‬‬
‫ההתכוונות העומדת בבסיס הדר והתורה כולה‪ ,‬היא התכוונות של חמלה‪ ,‬לכ טענתי שתורת‬
‫הבודהה היא תורה של חמלה‪ .45‬נית כעת לראות את הקשר בי הנחות היסוד הקיומיות של תורת‬
‫הבודהה לאופייה של הדר‪ .‬הנחת המוצא של דוקהה הנה היסוד להתפתחותה של חמלה‪ .‬אול כדי‬
‫שנוכל לבחור בדרחיי‪ ,‬באופני של פעולה‪ ,‬בתורתמעשה‪ ,‬עלינו לדעת‪ :‬מה קיי בעול; מה עשוי‬
‫להיות בעול; ומה נית לעשות על מנת להגיע למצב זה‪ .‬כ‪ ,‬א היינו מניחי לדוגמה כי החיי ה‬
‫דוקהה‪ ,‬א אי כלדבר שנית לעשות באשר לכ‪ ,‬ניהיליז היה יכול להיות דר תקפה‪ .‬א אי כל‬
‫דבר אותו נית לעשות כדי להתגבר על הסבל הקיומי‪ ,‬כיצד נית למצוא משמעות‪ .‬א לחלופי היינו‬
‫מניחי‪ ,‬כי החיי ה נחת או אושר אות יש להשיג‪ ,‬היינו עשויי לבחור בדר שמתמקדת בהשגת‬
‫אותו אושר‪ .‬בדר שכזו היו עשויי ערכי כגו הישגיות או מצוינות לעמוד בראש סדר העדיפויות‬
‫משו שאלה ה המאפשרי לנו להשיג ולשלוט על מקורות הנחת‪ .‬לחלופי הייתה תורה שכזו עשויה‬
‫לשי במוקד שלה את האהבה והרצו לסייע לאנשי להגדיל את אושר‪ .46‬בדוגמאות לעיל‪ ,‬ניסיתי‬
‫להראות את מרכזיותה של הנחת הדוקהה לדר הבודהיסטית‪ .‬אמת הדוקהה אינה רדיקלית יותר‬
‫מהאמת השנייה ובוודאי שלא מהשלישית‪ ,‬אול היא זו שמגדירה את אופייה של דרהחמלה‪ .‬ללא‬
‫אינחת‪ ,‬כיצד נית לכונ דר של חמלה?‬
‫הראיתי אכ‪ ,‬שתורתהבודהה איננה פסימית‪ .47‬קיומה של נירוואנה ושל דר המובילה אליה‬
‫שוללת התייחסות אל תורה זו כפסימית‪ .‬לתורתהבודהה אמירה קיומית נוקבת‪ :‬דוקהה‪ .‬יש להניח‬
‫שהבודהה מיק אותה בראש הנחות היסוד על מנת למנוע הכחשה או הדחקה של אמת נוקבת זו‪.48‬‬
‫ְ‪ַ 0‬מקמו את הדוקהה ַ‪4‬אמת הנאצלה הראשונה מבהיר הבודהה לתלמידיו באופ חד וברור את אופייה‬
‫של המציאות הקיומית אתה מתמודדת הדר הבודהיסטית‪.49‬‬
‫‪ 44‬טל‪.84-85 ,2006 ,‬‬
‫‪ 45‬תורה שהבודהה נתן )לדבריו( "לטובת הרבים‪ ,‬למען אושרם של הרבים‪ ,‬מתוך חמלה לעולם"‪) .‬ראהולה‪.(72 ,2004 ,‬‬
‫‪ 46‬דוגמה אחרונה היא מצב בו היינו מניחים כי קיימת נירוואנה‪ ,‬קיים מצב של סיום אי‪-‬הנחת ומציאת אושר‪ ,‬אך לא היינו‬
‫מקבלים את הנחת הדוקהה‪ .‬היינו מניחים כי המצב הקיומי הוא מצב סביר‪ .‬ניתן למצוא טוב ממנו‪ ,‬אך הוא סביר‪ .‬גם במצב זה‬
‫לא הייתה דרכנו דרך של חמלה‪ .‬יתכן שהיינו בוחרים‪ ,‬שוב‪ ,‬באהבה או מצוינות על מנת להגיע אל הנירוואנה‪ ,‬אך היינו עושים‬
‫זאת כדי להגדיל את האושר ואת הסיפוק‪ ,‬לא כדי לשחרר מסבל‪.‬‬
‫‪" 47‬אין זו פסימיות‪ ,‬אלא ראייה צלולה של נוכחות המצוקה בכול‪ .‬אנחנו משתוקקים למשהו והוא אינו מתגשם‪ ,‬או שהוא‬
‫מתגשם לא כפי שרצינו; או שיש בידינו משהו‪ ,‬והוא משתנה שלא לרצוננו; או שהוא הולך מאתנו ‪ -‬הוא נפרד‪ ,‬נעלם‪ ,‬מת‪,‬‬
‫אובד‪ ,‬חולף‪ .‬לעולם אנחנו בין הרצוי שאינו מתגשם לבין המצוי שנפרד מאתנו‪ .‬שניהם בוגדים בנו‪ .‬יתר על כן‪ ,‬גם בכל רגע של‬
‫נחת‪ ,‬אומר הבודהה‪ ,‬ישנו זרע של אי‪-‬נחת‪ .‬זהו הפחד שמא יאבד רגע הנחת‪ ,‬שמא ילך‪ ,‬ימות‪ ,‬ישתנה‪ ,‬יבגוד‪ .‬כל שמחה מכילה‬
‫פחד‪) ".‬רז‪.(15 ,2006 ,‬‬
‫‪ 48‬הבודהה היה יכול להניח את המסד הראשון של תורתו באמירה כי הנירוואנה – הכיבוי‪ ,‬השחרור ‪ -‬אפשריים‪ ,‬הוא היה יכול‬
‫להתחיל גם בהתוויית דרך החמלה‪ .‬אך אם הוא היה עושה‪-‬כן‪ ,‬היה עלול מהלך זה להיות מוטעה פדגוגית‪ .‬המיקוד הבסיסי היה‬
‫עלול לעבור לנירוואנה או לפעולה והנחת יסוד קריטית ורדיקלית של הדרך הייתה עלולה להידחק לפינה‪ .‬הנחת יסוד שנעים‪-‬‬
‫פחות להתבונן בה‪ .‬לדיון נוסף בנושא ראו‪ :‬ראו‪ ,‬הדלאי לאמה‪.97 ,2004 ,‬‬
‫‪ 49‬ראוי להזכיר‪ ,‬שתפיסות קיומיות של אי‪-‬נחת אינן זרות לחשיבה האנושית בכלל ולחשיבה המערבית בפרט‪ .‬ליתר דיוק‪ ,‬ניתן‬
‫לומר שתפיסות שכאלה היו דומיננטיות ואף הגמוניות במחשבת המערב משך אלפי שנים‪ .‬בחלקים נרחבים של התפיסה‬
‫המונותיאיסטית‪ ,‬קיימת ההנחה שחיים אלה הם חיים של אי‪-‬נחת והם רק שלב מעבר בדרך לקיום נשגב יותר במצב של גאולה‬
‫או גן‪-‬עדן‪ .‬עם קריסת הדתות קמו הוגים קיומיים רבים שאף הגותם הייתה מבוססת על תפישת אי‪-‬נחת‪ .‬למעשה‪ ,‬ניתן לומר‪,‬‬
‫שהפילוסופיה הקיומית של המטריאליזם‪ ,‬המניחה אפשרות לנחת‪ ,‬היא זו שלה תפיסה חריגה וייחודית ְּביַחֲסה למצבו הקיומי‬
‫של האדם‪ .‬אמירה זו מדויקת לתפיסתי‪ ,‬גם לגבי המטריאליזם ההיסטורי )הדיאלקטי(‪ .‬אי‪-‬אפשר להימנע בחיבור העוסק בקאמי‪,‬‬
‫"רופא יכול לתאר באזני חולה את מחלתו בצורה מוגזמת‪ ,‬ובכ לדכא כל תקווה שהיא‪ .‬רופא אחר‬
‫יצהיר‪ ,‬מתו ידיעה שגויה‪ ,‬שאי כל מחלה ולפיכ ג אי צור בכל טיפול ובכ יולי את החולה שולל‬
‫וינח אותו בשקר‪ ...‬אבל רופא שלישי עשוי לאבח נכו את התסמיני‪ ,‬להבי את סיבת המחלה ואת‬
‫טבעה‪ ,‬לראות באופ ברור שהיא ניתנת לריפוי ולהציע תהלי טיפולי שיציל את החולה שלו"‪ .50‬הגדרה‬
‫ברורה של התסמיני כשהיא מובאת בדבבד ע זיהוי מקור המחלה‪ ,‬הגדרת סיומה ומת המרש‪,‬‬
‫הריפוי הדר‪ ,‬מצביעה על העובדה שדר הבודהה אינה דר פסימית‪ .‬בהקשר של עבודה זו חשובה‬
‫לא פחות העובדה כי זוהי דר של חמלה‪ .‬דר שעניינה ריפויה של מצוקה קיומית‪.‬‬
‫יטה – התכוונות של חמלה‪ :‬האימו בחוכמה בדר כפולת השמונה מחולק לשני רכיבי‪:‬‬
‫יצ' ַ‬
‫‪ְ 4‬ד ִה ִ‬‫הבנה נכונה והתכוונות נכונה‪ .‬ההבנה הנכונה מוגדרת כהבנה של ארבע האמיתות הנאצלות‪ .‬דר‬
‫הבודהיצ'יטה אשר נפוצה בבודהיז הטיבטי מגדירה את ההתכוונות הנכונה כהתכוונות של חוכמה‪:‬‬
‫ההתכוונות להגיע להתעוררות למע טובת כל הברואי‪ .‬התכוונות זו מעוגנת בחוכמה‪ :‬בהבנה שיש‬
‫סבל‪ ,‬שיש התעוררות ושיש דר; והיא התכוונות של חמלה‪ .‬דר הבודהיצ'יטה אותה אציג באופ‬
‫מפורט בפרק השלישי היא דוגמא לדר בזר המהאיאנה ששמה דגש רב על טיפוח חמלה‪.‬‬
‫‪ 1.6‬הפרדיגמה הבודהיסטית של אי
הנחת‪:‬‬
‫ניסיתי להראות לעיל‪ ,‬שהבנת התפיסה ביחס לדוקהה – מושג איהנחת הבודהיסטי הכרחי לש‬
‫הבנת תורת הבודהה‪ .‬הנחת היסוד של עבודה זו‪ ,‬בהמש לתורת הבודהה‪ ,‬הנה שהיחס לאיהנחת‬
‫הקיומית‪) ,‬בי א מוצהר ובי א לאו(‪ ,‬הנו פרמטר יסודי בכל תורתמעשה‪ .‬פרמטר שמשפיע באופ‬
‫מהותי על דר המחשבה‪ ,‬הגדרת המטרות וכיווני הפעולה של אותה תורה‪ .‬תורת הבודהה‪ ,‬באמצעות‬
‫ארבע האמיתות הנאצלות‪ ,‬מגדירה פרדיגמה באמצעותה נית לבחו כל תורת מעשה‪ .‬לאור יחסה‬
‫לרעיו איהנחת‪ִ ,‬למקורותיו‪ ,‬לסיומו האפשרי ואל הדר המובילה אל הסיו‪.‬‬
‫ב"האד המורד"‪ ,‬טוע קאמי שעובדת התעוררות של השאלות בדבר מהות העול ואופ ההתנהגות‬
‫הראוי‪ ,‬נובעת מקריסת תפישת העול שהייתה הגמונית במש מאות רבות – התפיסה הדתית‬
‫המונותיאיסטית‪ .51‬קיימי הבדלי בי התפיסות השונות של הדתות המונותיאיסטיות וא‪ .‬בי‬
‫זרמי בתוכ‪ ,‬א א נבח זאת‪ ,‬נוכל לראות כי נוכל למצוא בדת תפיסה מוגדרת לארק לגבי אי‬
‫הנחת בעול‪ ,‬אלא ג לגבי הגורמי לה‪ ,‬השחרור ממנה והדר המובילה לשחרור‪ .‬המצב הרצוי –‬
‫מצב הנחת יכול להיות גהעד‪ ,‬הגאולה או ימי המשיח‪ .‬הדר עשויה להיות שמירת מצוות‪ ,‬עשיית‬
‫חסדי או ג'יהאד; הגדרת איהנחת והסיבות לה עשויות א‪ .‬ה להיות שונות באופ חד בי התפיסה‬
‫הקתולית לאתוס הפרוטסטנטי או המוסלמי‪ .‬עזאת‪ ,‬נוכל לזהות מכנה משות‪ .‬כללי המכיל מחד‪,‬‬
‫יחס של חוסר סיפוק כלפי המציאות הקיומית האנושית; ומאיד‪ ,‬הגדרה של מצב בו קיי או יכול‬
‫להתקיי סיפוק‪ .‬כאמור‪ ,‬נוכל לזהות בבירור ג דר‪ .‬מצב הענייני אינו שונה ג בספרה הפוליטית‪:‬‬
‫אידיאולוגיות יתייחסו בדר כלל למצב של אינחת‪ .‬יהא זה המצב הטבעי‪ ,‬אינחת לאומית )מצב של‬
‫חוסר עליונות של הע שלנו(‪ ,‬מצב של אישוויו‪ ,‬הסדר החברתי או מצב כלכלי‪ .‬ה יגדירו את‬
‫להימנע מלציין שלתפיסתו של קאמי‪ ,‬תפיסות דתיות ובוודאי תפיסות קיומיות‪-‬דתיות‪ ,‬המניחות כי נחת תתקיים בעתיד‪ ,‬חומקות‬
‫מהאבסורד‪.‬‬
‫‪ 50‬ראהולה‪.41 ,2004 ,‬‬
‫‪51‬בפרק "המרד המטאפיסי" מתייחס קאמי להתהוות המרד לאחר קריסת הדתות‪ .‬הוא מתייחס לאירופה בלבד‪.‬‬
‫הגורמי למצב זה וא‪ .‬ישאפו להגדיר את האופ בו עשוי מצב איהנחת להסתיי‪ .‬לבסו‪ ,.‬יתוו‬
‫האידיאולוגיות דר באמצעותה נית להגיע למצב של סיו איהנחת‪.‬‬
‫ג כשתפיסה מסוימת אינה מגדירה אינחת קיומית‪ ,‬היא תגדיר‪ ,‬לכלהפחות‪ ,‬מצב של נחת מרבית או‬
‫נשאפת‪ :‬תפיסות המניחות כי החיי והקיו ה נחת‪ ,‬עשויות למשל‪ ,‬להציג מצב נשא‪ .‬בו ממוקסמת‬
‫הנחת ודר בה נית להגיע למצב זה‪ .‬תפיסות מטריאליסטיות מסוימות‪ ,‬עשויות למשל‪ ,‬להציג את‬
‫החיי כמקור של עונג‪ ,‬הנאה וסיפוק‪ ,‬אות נית למקס על ידי השגה ושליטה על מקורות הסיפוק –‬
‫כס‪ ,.‬כוח‪ ,‬מי‪ ,‬כוחות תודעה שוני או כל גור אחר שעשוי להגביר את הסיפוק‪ ,‬ההנאה והעונג‬
‫שבחיי האלה‪ .‬עלא‪ .‬העובדה שגישות שכאלה אינ מגדירות בהכרח אינחת קיומית‪ ,‬הרי שה‬
‫מציגות מצב של נחת נשאפת ולעומתה‪ ,‬מצב של העדרה‪ .‬כלומר‪ ,‬על פי גישות אלה‪ :‬א לא ניזהר‬
‫ונתכונ בערב שבת‪ ,‬עלול להיווצר מצב של אישביעות רצו‪ .‬קיי אפוא‪ ,‬מצב של שביעות רצו וקיימת‬
‫דר להשגתו‪.‬‬
‫ניסיתי להראות פה‪ ,‬שגישות שכאלה‪ ,‬עלא‪ .‬שונות המהותית מתפיסות קיומיות‪ ,‬עדיי מבססות את‬
‫כללי הפעולה שלה ביחס לנחת או להיעדרה‪ .‬למעשה אי בהגדרה זו כל דבר מפתיע‪ .‬תורת מעשה‪,‬‬
‫מעצ טבעה‪ ,‬מחויבת להגדיר את המעשה הרצוי – את הדר‪ .‬כדי להגדיר דר‪ ,‬היא מחויבת להגדיר‬
‫מה קיי בעול – מהי המציאות הקיומית איתה מתמודדת דר זו ואת הסיבות למציאות זו‪ .‬כמוכ‬
‫היא מחויבת להגדיר מטרה אליה מובילה דר זו‪ .‬פרדיגמה זו מגדירה אפוא את המציאות )הבלתי‬
‫רצויה(‪ ,‬את מקורותיה‪ ,‬מטרה שמהווה סיו מציאות זו‪ ,‬ואופ להשגת מטרה זו – דר‪ .‬למעשה שאב‬
‫הבודהה את המסגרת להגדרת ארבע האמיתות מהפרדיגמה הרפואית שהייתה מקובלת בימיו‪:‬‬
‫המחלה‪ ,‬הגור לה‪ ,‬סיומה‪ ,‬והדר המובילה אל הסיו‪.52‬‬
‫כפי שציינתי קוד לכ‪ ,‬אקיי את הדיאלוג בי הבודהה לבי קאמי באמצעות פרדיגמה זו‪ .‬דיאלוג‬
‫הקרבה בי הגותו של קאמי לבי תורת הבודהה‪ .‬לדעתי‪ ,‬קירבה זו היא שהופכת‬
‫שכזה יחדד את מידת ִ‬
‫את הדיאלוג למשמעותי‪ ,‬מעניי ומחדש‪ .‬הדיאלוג והבחינה ההדדית של מושגיו של קאמי אלמול‬
‫מושגיו של הבודהה‪ ,‬יש בה כדי להרחיב ולהעמיק את ההבנה של המושגי של שתי התורות‪.‬‬
‫לתפיסתי‪ ,‬יש ער בהעמקה במושגי שיש ביניה קווי דמיו א ג הבדלי‪ .‬הניגוד בי המושגי‬
‫מחדד ומבהיר את אופיו של כל אחד מה‪ .‬ציינתי זאת בהסתייגויות המתודולוגיות בפרק המבוא )‪(6‬‬
‫ואני מוצא לנכו להבהיר שוב כי לתפיסתי ארבע האמיתות נותנות א ורק מסגרת התייחסות נוחה‬
‫לדיו‪ .‬בדיו במסגרת זו אקפיד לתת להגותו של קאמי את המקו הראוי מבלי לכפות עליו את‬
‫הפרדיגמה של הבודהה‪ .‬העובדה שמושגיו המרכזיי של קאמי‪ :‬אבסורד‪ ,‬מרד וניצחו אבסורדי‬
‫מקבילי לשלושה מתו ארבעת האיברי של הפרדיגמה מחזקת טענה זו‪.53‬‬
‫נית לראות את מסגרת החשיבה בטבלה להל‪:‬‬
‫‪ 52‬טל‪.50 ,2006 ,‬‬
‫‪ 53‬אטען בהמשך כי קיימת קרבת‪-‬מה גם באשר למקור אי‪-‬הנחת‪ ,‬אך טענה זו דורשת הסבר מפורט‪ .‬להלן‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1‬הפרדיגמה של איהנחת – במבוסס על ארבע האמיתות הנאצלות‪:‬‬
‫השאלה‪:‬‬
‫פירוט‪:‬‬
‫‪ .1‬מהי‬
‫של האבסורד ש"נולד מעימות זה בי‬
‫הנאצלה‬
‫מהי המציאות הקיומית האמת‬
‫הזעקה האנושית לבי השתיקה‬
‫של האד? – מהי הדוקהה – אי
הנחת‪.54‬‬
‫חסרתההגיו של העול"‪.55‬‬
‫מציאות איהנחת או‬
‫המציאות‬
‫בעול?‬
‫בתורת הבודהה‪:‬‬
‫בהגותו של קאמי‬
‫הנחת בעול‪ :‬דוקהה‪,‬‬
‫אבסורד‪ ,‬אושר?‬
‫‪ .2‬מהי הסיבה מה מקורות איהנחת האמת הנאצלה של המקור "בתחו התבונה אי האבסורד‬
‫בעול – מה עלינו מקור הדוקהה – צמא‪ ,‬מצוי באד‪ ,...‬ולא בעול‪ ,‬אלא‬
‫שהעול‬
‫‪56‬‬
‫בנוכחות המשותפת" ‪.‬‬
‫השתוקקות‪.‬‬
‫כפי להכחיד או להשיג?‬
‫הוא‬
‫שהנו?‬
‫‪ .3‬מהו המצב המצב של הכחדת אי
האמת הנאצלה של כיבוי או הניצחו‪ +‬האבסורדי‪" :‬על א‪ .‬כל‬
‫– הייסורי‪ ,‬מביאי אותי גילי‬
‫הדוקהה‬
‫הנחת היפסקות‬
‫מצב‬
‫הנחת‪/‬‬
‫הנשא?‬
‫הכחדת המתקד וגדולת נפשי למסקנה‪,‬‬
‫–‬
‫הנירוואנה‬
‫המושל‬
‫מהי‬
‫‪57‬‬
‫כי הכל טוב" ‪.‬‬
‫הצמא‪.‬‬
‫המטרה?‬
‫יש מהי הדר להגיע על האמת הנאצלה אודות המרד‪" :‬עימות מתמיד בי האד‬
‫‪ .4‬כיצד‬
‫הדר‪ :‬אימו מוסרי‪ ,‬אימו לבי איהבהירות שלו‪ ...‬נוכחותו‬
‫המצב הנשא‪.‬‬
‫להתנהג?‬
‫‪58‬‬
‫בחוכמה‪ ,‬אימו במשמעת המתמדת של האד לפני עצמו" ‪.‬‬
‫מנטאלית‪ .‬חמלה‪.‬‬
‫‪ 54‬בהקשר של תורת הבודהה‪ ,‬מתבקש לדייק ולומר כי באשר לשאלה "מהי המציאות בעולם"? התשובה המלאה הנה‪5' :‬נִי ַּצ'ה‪,‬‬
‫דּו ְּקהַה‪ַ5 ,‬נּטַה'‪ :‬ארעיות; דוקהה‪ ,‬והיעדר עצמיות קבועה ובלתי תלויה‪ .‬אלה הם שלושת מאפייני העולם – טִי ַל ְק ַהנַה על‪-‬פי‬
‫תורת הבודהה‪) ,‬טל‪.(28 ,2006 ,‬‬
‫‪55‬קאמי‪.35 ,1978 ,‬‬
‫‪ 56‬קאמי‪.37 ,1978 ,‬‬
‫‪ 57‬קאמי‪ .130 ,1978 ,‬ציטוט של אדיפוס לסופוקלס‪.‬‬
‫‪58‬קאמי‪.60 ,1978 ,‬‬