הליכים אלה מוגדרים חיוביים מכיוון שהם כוללים חיזוק להתנהגויות אחרות א

הליכים אלה מוגדרים חיוביים מכיוון שהם כוללים חיזוק להתנהגויות אחרות א

‫‪ ,DNRO ,DRO‬חיזוק שלילי וחיזוק חיובי‬
‫אכן‪ ..‬מבלבל‪..‬‬
‫התנהגות המחוזקת שלילית בנויה על בריחה או מניעה‪ .‬ישנם אנשים שרפרטואר ההתנהגות‬
‫שלהם מבוסס יותר על חיזוק שלילי‪ ,‬וכך ניתן לומר שבריחה ‪ /‬מניעה תופסת מקום משמעותי‬
‫בשימור התנהגותם‪ .‬כמו בהתערבויות המבוססות על חיזוק דיפרנציאלי חיובי (למשל‪)DRO ,‬‬
‫שם אין מחזקים את התנהגות היעד (השלילית – למשל הפרעה) ומוסיפים תוצאה מחזקת‬
‫(למשל‪ ,‬זמן חופשי) המותנה בפרק זמן מוגדר ללא התנהגות היעד ‪ ---‬בחיזוק דיפרנציאלי‬
‫שלילי (למשל‪ )DNRO ,‬אין מחזקים יותר את התנהגות היעד (השלילית – למשל‪ ,‬הפרעה‬
‫שהפסיקה למידה) ומפסיקים או מונעים מחזק שלילי (אוורסיה‪ ,‬פתרון בעיות בדפי עבודה)‬
‫בתנאי שיתקיים פרק זמן מוגדר ללא התנהגות יעד (הפרעה)‪.‬‬
‫דוגמאות‬
‫חיזוק חיובי – מגביר התנהגות‬
‫‪ .1‬אם תלמידה יושבת ‪ 11‬דקות בשיעור ועסוקה בחומרי הלימוד כפי שנתבקשה‬
‫ובסיום אינטרוול זמן זה המורה מחזקת את הלמידה‪.‬‬
‫ואם התלמידה מגבירה את הלמידה הנאותה בעתיד – זהו חיזוק חיובי ללמידה‪.‬‬
‫חיזוק שלילי – מגביר התנהגות‬
‫‪ .2‬אם נאמר לתלמידה שעליה לשבת בעמדת הלמידה שלה ולעסוק בחומרי הלימוד‬
‫במשך ‪ 11‬ד' נוספות כאשר חבריה כבר בהפסקה (מצב אוורסיבי) – ושהיא תוכל‬
‫לצאת רק אם תלמד כהלכה‪.‬‬
‫ואם התלמידה משתפת פעולה בלמידה במקרים הבאים (וכך נמנעת מהצורך‬
‫להישאר בהפסקה) – זהו חיזוק שלילי המגביר למידה מכיוון שהלמידה מפסיקה‬
‫מצב בלתי נעים בפעם הראשונה ומונעת אותו בהמשך‪.‬‬
‫‪ – DRO‬מפחית התנהגות‬
‫‪ .3‬אם תלמידה יושבת ‪ 11‬דקות בשיעור ואינה מסתובבת בכיתה ובסיום אינטרוול זמן‬
‫זה המורה מחזקת את ישיבתה או כל עיסוק אחר סביר שלה בעמדת הלמידה‪.‬‬
‫ואם התלמידה אינה מסתובבת בכיתה בשיעורים הבאים– זהו ‪ DRO‬להפחתת ‪/‬‬
‫מניעת הסתובבות בכיתה‪.‬‬
‫‪ – DNRO‬מפחית התנהגות‬
‫‪ .4‬אם נאמר לתלמידה שעליה לשבת בעמדת הלמידה ולבצע את המטלה הלימודית‬
‫(אוורסיבית לגביה) מבלי להסתובב בכיתה במשך ‪ 11‬ד' ושהיא תוכל לגשת לפינת‬
‫רגיעה אם תעמוד במשימה‪.‬‬
‫ואם התלמידה עומדת במשימה "וזוכה" בפינת הרגיעה – זהו ‪ DNRO‬להפחתת‬
‫הסתובבות בכיתה מכיוון שהישיבה בעמדת הלמידה היא אוורסיבית עבור‬
‫התלמידה‪ .‬הימנעות מהסתובבות מפסיקה את האוורסיה לזמן קצר‪ .‬נכון‪ ,‬התלמידה‬
‫גם עסקה בלמידה ברמה כלשהי‪ ,‬אבל החיזוק השלילי מתייחס רק לאי ביצוע‬
‫ההתנהגות הבלתי נאותה‪.‬‬
‫ד"ר איתן אלדר ‪www.eitaneldar.com‬‬
‫הערות‬
‫‪ ‬במהלך ה ‪ DRO‬או ה ‪ – DNRO‬יש המוסיפים הולכה גופנית או תיקון התנהגות‬
‫– כחלק מאי חיזוק ההתנהגות השלילית (הכחדה)‪ .‬למשל‪ ,‬אם התלמידה עוזבת‬
‫את עמדת הלמידה – הסייעת תוליך אותה בחזרה ותדאג שתמשיך בלמידה‪ .‬יש‬
‫כאן אמנם מתן תשומת לב לעזיבת העמדה‪ ,‬אולם התיקון מונע מעזיבת עמדת‬
‫הלימוד להפסיק את הלמידה‪.‬‬
‫‪ ‬ניתן ליישם הליך זהה גם בחיזוק של התנהגות אלטרנטיבית (‪ .)DRA‬כאן הוא‬
‫יקרא ‪.DNRA‬‬
‫מתי חיזוק שלילי ולא חיזוק חיובי?‬
‫ישנם לא מעט מצבים בהם חיזוק שלילי מסתיים בתוצאה חיובית‪ .‬למשל‪ ,‬קור – סגירת חלון‬
‫– הפסקת הקור – תחושה נעימה‪ .‬אבל עדיין נגדיר זאת כחיזוק שלילי מכיוון ש‪..‬‬
‫‪ .1‬המחזק השלילי (אוורסיה) מוצג לפני ההתנהגות וזו מפסיקה אותו‪ .‬בחיזוק חיובי‪,‬‬
‫המחזק מוצג לאחר ההתנהגות ותלוי בהתרחשותה‪.‬‬
‫‪ .2‬אם ההתנהגות ננקטה כדי להפסיק מצב לא נעים – היא חוזקה שלילית‪.‬‬
‫מדוע ‪ DNRO ,DRO‬ולא עקרון פרימק‬
‫ישנם מצבים בהם אנו מיישמים חיזוק דיפרנציאלי שנראה כמו עיקרון פרימק‪ .‬זאת מכיוון‬
‫שהתנהגות חיובית ננקטת (למשל‪ ,‬למידה) והיא מחוזקת בהמשך ע"י פעילות מחזקת יותר‬
‫(למשל‪ ,‬משחק)‪ .‬ואולם‪ ,‬יש לזכור כי התנהגות היעד שלנו היא בלתי נאותה (למשל‪ ,‬עזיבת‬
‫עמדת לימוד) ואנו פועלים כדי להפחית אותה‪ .‬המחזק החיובי (ב‪ (DRO‬והמחזק השלילי‬
‫(ב‪ )DNRO‬מתקבלים אם יש הפחתה בהתנהגות הבלתי רצויה‪ ,‬גם אם ההתנהגות הרצויה‬
‫אינה מתקיימת במלואה‪.‬‬
‫מתי ‪ DNRO‬ולא ‪?DRO‬‬
‫כאשר התנהגות היעד פוחתת ‪ /‬אינה מבוצעת‪..‬‬
‫ב ‪ DNRO‬אנו מפסיקים (זמנית) מצב לא נעים‪.‬‬
‫ב ‪ DRO‬אנו מוסיפים תוצאה נעימה‪.‬‬
‫ד"ר איתן אלדר ‪www.eitaneldar.com‬‬