מושב מס

‫הכנס האזורי הראשון‬
‫לעבודות גמר במדע וטכנולוגיה‬
‫המסע שלך מתחיל במרכז האקדמי לנוער במכללה האקדמית תל‪-‬חי‬
‫חוברת תקצירים‬
‫תשע"ד ‪3102‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫תודות‬
‫לוח זמנים‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫הרצאת אורח‬
‫‪6‬‬
‫על הכנס‬
‫ברכות‬
‫תקצירי עבודות הגמר‪:‬‬
‫מושב מס' ‪ – 1‬מדעי החיים‬
‫‪7‬‬
‫‪33‬‬
‫‪22‬‬
‫מושב מס' ‪ – 4‬חקלאות‬
‫‪26‬‬
‫‪33‬‬
‫‪42‬‬
‫מושב מס' ‪ – 2‬מדעי החיים‬
‫מושב מס' ‪ – 3‬חקלאות‬
‫מושב מס' ‪ – 5‬חקלאות ומדעי הסביבה‬
‫מושב מס' ‪ – 6‬פיזיקה ומדעי המחשב‬
‫‪1‬‬
‫תודות‪:‬‬
‫אנו מבקשים להודות לכל אשר תמכו וסייעו בידינו במימוש פרויקט עבודות גמר‪ .‬בראש ובראשונה אנו‬
‫מבקשים להודות לכם תלמידים יקרים על הרצינות והמאמץ הרב אשר כל אחד ואחת מכם השקיע‬
‫בתהליך כתיבת העבודה‪.‬‬
‫לעשייה הברוכה הזאת היו שותפים מספר גורמים אשר בלעדיהם לא ניתן היה לקיים פרויקט זה‪ .‬וכאן‬
‫המקום להודות ל ‪:‬‬
‫מכללות העמיתות לנו במיזם האזורי‪ ,‬אשכול גליל מזרחי‪ ,‬מכללת כנרת ומכללת צפת‪.‬‬
‫מכוני המחקר‪ :‬מיג"ל‪ ,‬המכון לחקר הגולן והמכון לחקר ימים ואגמים‪ ,‬אשר חוקריהם הם חלק משמעותי‬
‫בתהליך הנחיית התלמידים‪.‬‬
‫האירגונים והתורמים לפרויקט עבודות הגמר במרכז האקדמי לנוער במכללה האקדמית תל‪-‬חי‪.‬‬
‫שותפים יקרים ללא תמיכתם‪ ,‬והתגייסות חוקריכם פרויקט זה לא יכול היה להתקיים‪ ,‬להתקדם‬
‫ולהתפתח‪.‬‬
‫מודים לכם מקרב לב‪,‬‬
‫צוות המרכז האקדמי לנוער ע"ש סדני וורן במכללה האקדמית תל‪-‬חי‬
‫‪2‬‬
‫על הכנס‬
‫המרכז האקדמי לנוער במכללה האקדמית תל‪-‬חי מפעיל מגוון תכניות ייחודיות בתחום המדעים‪,‬‬
‫והטכנולוגיה במטרה לקדם את תחומים אלה בקרב בני נוער‪ .‬מטרת התוכניות לעודד תלמידים‬
‫צעירים באזור הצפון ללימודי מדעים בתיכון‪ .‬ובכך להביא לעלייה משמעותית במספר תלמידים‬
‫מהצפון הפונים‪ ,‬מתקבלים ומצליחים בלימודיהם במוסדות אקדמיים בדגש על הפקולטות‬
‫המדעיות‪ .‬במסגרת תכניות אלו מתקיים גם פרויקט עבודות הגמר‪.‬‬
‫כנס עבודות גמר במדעים וטכנולוגיה מתקיים זו השנה השלישית במכללה האקדמית תל‪-‬חי‪.‬‬
‫בכנס ניתנת הזדמנות לתלמידי תיכון שמבצעים עבודות מחקר בתחומי המדע השונים‪ ,‬להציג את‬
‫עבודותיהם‪ .‬בשנתיים הראשונות לכנס השתתפו בו רק תלמידים המונחים על ידי המרכז האקדמי‬
‫לנוער בתל‪-‬חי‪ .‬השנה הוחלט לפתוח את הכנס לתלמידים מאזור הצפון אשר ביצעו את‬
‫עבודותיהם שלא במסגרת פעילות המרכז האקדמי לנוער בתל‪-‬חי‪ .‬הכנס מהווה במה משותפת‬
‫להצגת המחקרים‪.‬‬
‫מנהלת מחוז צפון במשרד החינוך דר' אורנה שמחון‪ ,‬ודר' יחיאל שילה‪ ,‬המנהל היוצא של המנהל‬
‫לחינוך ההתיישבותי גיבשו את היוזמה לקיומו של כנס אזורי לעבודות גמר במדעים וטכנולוגיה‬
‫בשיתוף עם המרכז האקדמי לנוער ע"ש סידני וורן במכללת תל חי לקידום החינוך המדעי‪-‬‬
‫טכנולוגי בגליל המזרחי והגולן‪.‬‬
‫תלמידים ממחוז צפון והחינוך ההתיישבותי הגישו מועמדות לכנס‪ .‬העבודות שהוגשו נבדקו על ידי‬
‫צוות אנשי אקדמיה ומחקר ומתוכם נבחרה רשימת התלמידים הסופית שתציג בכנס‪ .‬העבודות‬
‫חולקו לחמש קטגוריות ותוצגנה בכנס בשישה מושבים‪ :‬חקלאות‪ ,‬מדעי הסביבה‪ ,‬מדעי החיים‪,‬‬
‫פיזיקה ומדעי המחשב‪.‬‬
‫בכל מושב‪ ,‬ישפטו שופטים מתחומי המדע השונים המוצגים במושב זה‪ .‬העבודות המצטיינות יזכו‬
‫את כותביהן בפרס‪.‬‬
‫הכנס פתוח לקהל הכולל את התלמידים שמציגים עבודותיהם‪ ,‬הוריהם‪ ,‬מנחים‪ ,‬הצוות החינוכי‬
‫בבית הספר‪ ,‬מנהלי בתי ספר‪ ,‬מפקחים במשרד החינוך‪ ,‬נציגים מגופים התומכים בפרויקט וכל‬
‫המעוניין‪.‬‬
‫החוקרים הצעירים‪ ,‬המשתתפים בכנס הם העתודה המדעית של אזור הצפון בפרט ומדינת ישראל‬
‫בכלל‪ .‬התנסות ייחודית זו תקרב אותם אל העולם המדעי כלומדים ואולי כחוקרים המוצאים את‬
‫ייעודם בעולם מרתק זה‪.‬‬
‫הפקת הכנס ע"י צוות המרכז האקדמי לנוער ע"ש סידני וורן במכללה האקדמית תל‪-‬חי‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫פרופ' גידי גרוס‬
‫דיקן הפקולטה למדעים וטכנולוגיה‬
‫דבר הדיקן‬
‫בחוברת שלפניכם מוצגים כ ‪ 30 -‬תקצירים של עבודות גמר אשר בוצעו בשנה האחרונה ע"י‬
‫תלמידי בתי ספר תיכון בצפון בהנחיית מורי מדעים‪ ,‬חוקרים ממיג"ל‪ ,‬ממכוני מחקר נוספים‬
‫בגליל ומן התעשייה‪ .‬די לעיין בכותרות העבודות בכדי להתרשם מן הגיוון הרב בתחומי המדע‬
‫בהם עסקו התלמידים ומן העומק והמורכבות של נושאי המחקר‪.‬‬
‫פרויקט עבודות הגמר הינו ללא ספק אחד השיאים בעשייתו המבורכת של המרכז האקדמי לנוער‬
‫אשר פועל במכללה האקדמית תל‪-‬חי‪ .‬הוא מביא לידי ביטוי מרבי את שאיפות המרכז לקרב את‬
‫תלמידי הצפון אל מדעי החיים והטבע‪ ,‬לחשוף בפניהם את עולם המחקר ולטפח תלמידים‬
‫מצטיינים בכל תחומי המדעים‪.‬‬
‫יש לקוות שפרויקט חשוב זה ימשיך בשנים הקרובות להתרחב וכי תחנות החקר המיועדות‬
‫תסייענה במשימה חשובה זו‪.‬‬
‫אני שולח את ברכת הפקולטה למדעים וטכנולוגיה במכללה האקדמית תל‪-‬חי לתלמידים‬
‫ולחוקרים אשר לקחו חלק בביצוע העבודות המוצגות בחוברת‪ ,‬למורי המדעים המסורים על‬
‫תרומתם ולכל אנשי המרכז האקדמי לנוער העושים כל שביכולתם להצלחתו של פרויקט חשוב‬
‫זה‪.‬‬
‫פרופ' גידי גרוס‬
‫דיקן הפקולטה למדעים וטכנולוגיה‬
‫המכללה האקדמית תל‪-‬חי‬
‫‪4‬‬
‫דר' עירית ששון‬
‫מנהלת מיזם העשרה ומצוינות מדעית אשכול גליל מזרחי‬
‫דבר מנהלת המיזם‬
‫המרכז האקדמי לנוער במכללה האקדמית תל חי מקיים מזה ‪ 5‬שנים תוכניות שונות לקידום‬
‫החינוך המדעי בגליל‪ .‬המטרה להגדיל באופן משמעותי את מספר התלמידים הבוחרים ללמוד‬
‫מקצועות מדעיים ברמה גבוהה ולטפח מצוינות‪.‬‬
‫תוכנית הדגל של המרכז היא תוכנית הנחיית עבודות הגמר בהיקף ‪ 5‬יחידות לימוד‪ .‬תוכנית זו‬
‫מזמנת לתלמידי תיכון שיתוף פעולה הדוק עם חברי סגל וחוקרים הפותחים בפניהם צוהר לעולם‬
‫האקדמי והמחקרי‪ .‬מפגש זה עם מעבדות מחקר וחשיפה לנושאים הנמצאים בחזית המדע‬
‫מחדדים אצל התלמידים את יצר הסקרנות ומטפחים מצוינות‪.‬‬
‫הידע והכישורים שרוכשים תלמידים אלו במסגרת ביצוע המחקר וכתיבת העבודה המדעית‬
‫סוללים את דרכם ללימודים כסטודנטים בפקולטות למדעים בעתיד ולהמשך התפתחותם‬
‫כמדענים מובילים בתחומם‪.‬‬
‫ברמה האישית‪ ,‬השתתפות בתוכנית מהווה הזדמנות ייחודית להתפתחות והעצמה‪ .‬ברמה‬
‫הלאומית‪ ,‬המצוינות המדעית מבטיחה בסיס לחוסנה של מדינת ישראל ולהמשך התפתחותה‬
‫ושגשוגה‪.‬‬
‫כנס עבודות הגמר המתקיים מדי שנה מאפשר ביטוי של תוצרי הלמידה‪ .‬אני מאחלת לכל‬
‫התלמידים המשתתפים הנאה מהתהליך המאתגר והצלחה בתחרות‪.‬‬
‫אני מביעה את הערכתי ותודתי לכלל החוקרים אשר התגייסו להנחיה המדעית (אנשי סגל‬
‫במכללה האקדמית תל חי‪ ,‬חוקרי מיג"ל‪ ,‬חוקרי המכון לחקר הגולן‪ ,‬המעבדה לחקר הכנרת ואנשי‬
‫תעשייה)‪.‬‬
‫תודה מיוחדת גם לכל השותפים שללא תמיכתם לא היינו מצליחים להפעיל את התוכנית‪ :‬משרד‬
‫החינוך‪ ,‬קרן רש"י‪ ,‬מדערום‪ ,‬מגבית קנדה ובנק הפועלים‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫דר' עירית ששון‪,‬‬
‫מנהלת מיזם העשרה ומצוינות במדעים‪ ,‬אשכול גליל מזרחי‬
‫המכללה האקדמית תל‪-‬חי‬
‫‪5‬‬
‫לוח זמנים‬
‫‪ 15:30 - 16:00‬התכנסות באודיטוריום זרנגין‬
‫‪ 16:00 - 16:30‬דברי פתיחה וברכות‬
‫‪ 16:30 - 16:35‬חלוקת מלגות לבוגרות תוכנית עבודות גמר‬
‫‪ 16:45 - 11:15‬הצגת העבודות במושבים השונים‬
‫‪11:30 - 11:15‬‬
‫‪ 11:15 - 11:30‬דברי סיכום וחלוקת פרסים לזוכים‬
‫הרצאת אורח‪ :‬אנחנו לא לבד‪ -‬ד"ר עמרי קורן‬
‫הרצאת אורח‬
‫נושא ההרצאה‪ :‬אנחנו לא לבד ‪ -‬המיקרוביום האנושי‬
‫מרצה‪ :‬דר' עמרי קורן‬
‫תקציר‪:‬‬
‫מערכת העיכול האנושית מכילה כ‪ 100 -‬טריליון חיידקים‪ ,‬המכונים מיקרוביום‪.‬‬
‫חיידקי המעיים נתפשים בדרך כלל כסימביוטים מועילים‪ ,‬אבל מחקרים מהזמן‬
‫האחרון מראים כי להרכבים ספציפיים של אוכלוסיות חיידקים יכולה להיות‬
‫השפעה על המצב הבריאותי של המאחסן‪ .‬שינויים בהרכב המיקרוביום קשורים‬
‫לרשימה הולכת וגדלה של מחלות כרוניות וניסויים אף הוכיחו כי למיקרוביום‬
‫תפקיד במספר מחלות כמו השמנת יתר‪ ,‬סכרת ומטבוליק סינדרום‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מושב מס' ‪ – 3‬מדעי החיים‬
‫‪ .3‬סלמא עומרי‪ -‬בחינת מנגנון הרעילות של המתכת קדמיום לחיידקים‪,‬‬
‫באמצעות ניסויי "הגנה בהצלבה" (‪.)Cross-protection‬‬
‫‪ .2‬אלדד אביטל‪ -‬השפעת תרכיב חיסון על מחלת ה‪Newcastle disease -‬‬
‫‪ virus‬בעופות‪.‬‬
‫‪ .3‬אורן לוגסי‪ -‬השפעת מיצוי משיח אברהם על התפתחות חיידק‬
‫ספירופלסמה כמודל לפיטופלסמה בהשוואה למיצויים מחומרים משניים‬
‫אחרים ‪. in vitro‬‬
‫‪ .4‬אליה ממן‪ -‬בחינת מעורבותו של קצב השעון היממתי העצמוני כגורם‬
‫סיכון להשמנת יתר‪.‬‬
‫‪ .5‬גרייס נסרה ‪ -‬השפעת ריכוזים שונים של מיצוי מעלי ומענפי מרווה על‬
‫רמת הגדילה של חיידקי ‪.E.coli‬‬
‫‪7‬‬
‫שם התלמידה‪ :‬סלמא עומרי‬
‫שם בית הספר‪ :‬תיכון עירוני הגליל ‪ -‬נצרת‬
‫שם המנחה‪ :‬דר' חן כץ‬
‫בחינת מנגנון הרעילות של המתכת קדמיום לחיידקים‪ ,‬באמצעות ניסויי "הגנה‬
‫בהצלבה" (‪)Cross-protection‬‬
‫קדמיום הנה מתכת השייכת למשפחת המתכות כבדות‪ ,‬שהן בעלות רעילות גבוהה לאורגניזמים‬
‫חיים‪ .‬חשיפה של יצורים חיים לקדמיום בריכוז רעיל‪ ,‬מוביל למוות תאי במנגנון שעדיין אינו ידוע‪.‬‬
‫על מנת ללמוד על המנגנון המוביל לתמותת תאים עשינו שימוש בחיידקי ‪ E. coli‬כאורגניזם מודל‪.‬‬
‫חיידקים מאופיינים בתגובה מהירה מאוד לשינויים סביבתיים וחשיפה של חיידקים למצבי עקה‬
‫(סטרס) מוביל להפעלה מהירה של מערכות הגנה ספציפיות לתנאי העקה‪ .‬במידה ועקות שונות‬
‫גורמות לפגיעה בתאים במנגנון דומה‪ ,‬ניתן לקבל הגנה מפני עקה אחת ע"י חשיפת החיידקים‬
‫לעקה אחרת‪ .‬עיקרון זה ידוע כ"הגנה בהצלבה" (‪.)Cross-protection‬‬
‫בעבודה זו רצינו לבדוק האם מנגנון הרעילות של קדמיום בחיידקים כולל יצירת נזקים חימצוניים‬
‫ונזקי ‪ . DNA‬על מנת לעשות זאת בדקנו האם חשיפה של חיידקים לסביבה מחמצנת או השרייה‬
‫של נזקי ‪ ,DNA‬יכולה להוביל להגנה מפני ריכוזים רעילים של קדמיום‪.‬‬
‫חיידקי ‪ E. coli‬גודלו בתרביות נוזליות ולתרביות הוספו ריכוזים נמוכים של מי‪-‬חמצן או של‬
‫חומצה נלידיקסית‪ ,‬על מנת להשרות רמה נמוכה של נזקים חימצוניים או נזקי ‪ ,DNA‬בהתאמה‪.‬‬
‫לאחר שעה‪ ,‬החיידקים נחשפו לריכוזים רעילים של קדמיום‪ ,‬וקצב התמותה של החיידקים נמדד‬
‫ע"י קביעת אחוז החיידקים החיים לאורך שעתיים‪ .‬מדידת אחוז החיידקים החיים נעשתה ע"י‬
‫זריעת החיידקים על צלחות פטרי וספירת החיידקים שהצליחו לגדול ולייצר מושבה הנראית לעין‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי הראו כי גם טיפול מקדים במי חמצן וגם טיפול מקדים בחומצה נלידיקסית הקנו‬
‫לחיידקים הגנה מסוימת כנגד ריכוזים רעילים של קדמיום‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ההגנה שהתקבלה ע"י‬
‫חשיפת החיידקים למי חמצן היתה גבוהה יותר‪.‬‬
‫תוצאות הניסויים מצביעות על כך שמנגנון הרעילות של המתכת קדמיום כולל יצירת נזקים‬
‫חימצוניים ונזקי ‪ DNA‬בתאים חיים‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫שם התלמיד‪ :‬אלדד אביטל‬
‫שם בית ספר‪ :‬קריית חינוך אמי"ת חצור הגלילית‬
‫שם המנחה‪ :‬גב' איילת אסיסקוביץ'‬
‫השפעת תרכיב חיסון על מחלת ה‪ Newcastle disease virus -‬בעופות‬
‫מבוא ‪ :‬מערכת ההגנה בגופם של יצורים‪-‬חיים אחראית מבין שלל תפקידי ההגנה שלה על ייצור‬
‫נוגדנים וכן תאי זיכרון כנגד גורמי מחלה המגיעים מבחוץ‪ ,‬בעבודה זו נבדקה השפעתו של תרכיב‬
‫חיסון כנגד הנגיף ‪ ) Newcastle disease virus( NDV‬בעופות‪.‬‬
‫שאלת המחקר‪ :‬האם תרכיב החיסון כנגד ‪ NDV virus‬מעורר תגובה חיסונית ויוצר תגובה‬
‫הומוראלית כנגדו‪.‬‬
‫שיטות המחקר‪ :‬במהלך העבודה ביצענו מספר בדיקות‪-‬‬
‫א‪ .‬ברדפורד‪ -‬שיטה זו באה לזהות נוכחות של חלבונים בגורם הנבדק‪.‬‬
‫ב‪ .‬אלייזה (‪ )ELISA‬זו שיטה שבאמצעותה ניתן לגלות הימצאות של נוגדנים או אנטיגנים‬
‫(חלבונים) על ידי קשירת אנזים לנוגדן או לאנטיגן‪ ,‬הנצבע אחר כך בתגובה כימית וכמותו נמדדת‬
‫בעזרת הספקטרופוטומטר המודד את בליעת האור‪.‬‬
‫ג‪ .‬השיטה השלישית בה השתמשנו היא אלקטרופורזה‪ ,‬המוכרת גם בשמה "הרצת חלבונים בג'ל"‬
‫בשיטה זו השתמשנו על מנת לוודא כי אכן החלבונים אשר התגלו בבדיקות הקודמות הם נוגדנים‬
‫ולא חלבונים אחרים‪.‬‬
‫ד‪ .‬תספיג חלבון (‪ )Westren blot‬כדי שנוכל לזהות את החלבונים לא רק על פי גודלם‪ ,‬ידוע מראש‬
‫משקלו של החלבון שבדקנו ובדיקה זו מראה אם אכן הגיע למקום משקלו הנכון בממברנה‪ ,‬אנו‬
‫יכולים לסמן את החלבון באמצעות נוגדן‪.‬‬
‫תוצאות ומסקנות‪ :‬מתוצאות הניסוי נמצא כי רמת החלבונים בסרום של החיסון החדש גבוהה‬
‫יותר מרמת החלבונים בסרום של החיסון המוצע כיום בשוק‪ ,‬משמע שהחיסון החדש מעורר‬
‫תגובה טובה יותר של ייצור נוגדנים‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫שם התלמיד‪ :‬אורן לוגסי‬
‫שם בית הספר‪ :‬נופי גולן‬
‫שם המנחה‪ :‬דר' ורד נאור‬
‫השפעת מיצוי משיח אברהם על התפתחות חיידק ספירופלסמה כמודל‬
‫לפיטופלסמה בהשוואה למיצויים מחומרים משניים אחרים ‪in vitro‬‬
‫רקע‪ :‬חיידק הפיטופלסמה הוא הגורם למחלת הצהבון בגידולים חקלאיים רבים‪ ,‬ביניהם גפן היין‬
‫בעולם ובישראל‪ .‬הוקטור המעביר את החיידקים מצמח לצמח הוא ציקדת הצמח מהמין‬
‫‪ .)Ho( Hyalesthes obsoletus‬נמצא שבישראל הציקדה נמשכת בעיקר לשיח אברהם מצוי (ש"א)‬
‫וניזונה עליו‪ ,‬אך בבדיקות לזיהוי החיידק לא נמצאה פיטופלסמה ברקמות ש"א‪ .‬עובדה זו העלתה‬
‫את ההשערה שחומרים אנטיבקטריאליים המופרשים מצמחי ש"א מעכבים את התפתחות‬
‫החיידקים‪ .‬כיוון שלא ניתן לגדל פיטופלסמה בתרבית‪ ,‬משתמשים בחיידק מודל מסוג‬
‫ספירופלסמה הקרוב פילוגנטית לפיטופלסמה‪ ,‬וניתן לגידול בתרבית‪ .‬בעבודה קודמת נמצא‬
‫שמיצוי מש"א עיכב התפתחות ספירופלסמה ‪ . in vitro‬מכאן עלתה שאלת המחקר האם‬
‫החומרים הנמצאים במיצוי מש"א נמצאים גם בצמחים אחרים המכילים חומרים משניים‬
‫אנטיבקטריאליים‪.‬‬
‫שיטות מחקר וחומרים ‪ :‬חיידקי ספירופלסמה גודלו במצע נוזלי בנוכחות ריכוזים עולים של מצוי‬
‫ש"א‪ Carnosic acid, Citral ,‬ו‪ Carvacrol-‬וכן בנוכחות אוקסיטטרציקלין כביקורת ובתוספת‬
‫‪ phenol red‬אשר שימש כסמן לגדילת החיידקים על ידי שינוי צבע המצע מאדום לצהוב‪ .‬כמדד‬
‫לגדילת החיידקים שמשה מידת העלמות הצבע האדום במצע ונמדדה כמותית בספקטרופוטומטר‬
‫באורך גל ‪ 560‬ננומטר‪ .‬רמת העיכוב חושבה על פי היחס בין ערך המדידה של מבחנה ללא חיידקים‬
‫(‪ )-‬לבין ערך המדידה של מבחנה עם חיידקים (‪ .)+‬כאשר התקבל יחס קרוב ל‪ ,1-‬משמעו לא היה‬
‫שינוי בצבע המצע בנוכחות החיידקים בהשוואה לביקורת‪ ,‬כלומר ריכוז החיידקים במצע לא עלה‬
‫לרמה שגרמה לירידה בחומציות‪ .‬יחס גדול מ‪ ,1-‬הצביע על שינוי בצבע מבחנת הטיפול ביחס‬
‫למבחנת הביקורת ושימש כמדד לגידול אוכלוסיית החיידקים במצע‪.‬‬
‫תוצאות ומסקנות‪ :‬לחומרים ‪ Carvacrol‬ו‪ Citral-‬השפעה מעכבת על חיידק הספירופלסמה ואילו‬
‫השפעת ‪ Carnosic acid‬לא ברורה‪ .‬נמצא כי ‪ Carvacrol‬פועל בריכוזים מאוד נמוכים‪ ,‬אפילו‬
‫בהשוואה לאוקסיטטרציקלין‪ ,‬אנטיביוטיקה יעילה כנגד ספירופלסמה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מיצוי גס של‬
‫ש"א עיכב התפתחות החיידקים בריכוזים גבוהים יותר‪ .‬בהמשך המחקר כדאי לבחון האם‬
‫חומרים אלו נמצאים גם במיצוי מש"א‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫שם התלמיד‪ :‬אליה ממן‬
‫שם בית הספר‪ :‬הישיבה התיכונית חיספין‬
‫שם המנחה‪ :‬מר רפי שטקלר‬
‫בחינת מעורבותו של קצב השעון היממתי העצמוני כגורם סיכון להשמנת יתר‬
‫כדור הארץ נע סביב צירו בקצב של אחת ל‪ 24 -‬שעות‪ .‬מערכות הגוף פועלות גם כן על פי שעון‬
‫פנימי עם מחזוריות יממתית‪ ,‬השעונים נשלטים בידי השעון המרכזי הנמצא בהיפותלמוס‪ .‬השעון‬
‫המרכזי מסנכרן את השעונים‪ .‬המחזוריות (הקצב‪ )tau ,‬של השעון היממתי של בע"ח אינה עומדת‬
‫על ‪ 24‬שעות אלא נעה בין ‪ 22‬שעות ל‪ 26 -‬שעות‪ .‬זמן המחזור משתנה בין מיני בע"ח‪ .‬לפיכך‪ ,‬על‬
‫מנת למנוע פער בין השעון העצמוני לחיצוני‪ ,‬מתקיים בכל יום ויום סנכרון מחודש בין השעון‬
‫העצמוני למחזור כדור הארץ‪ .‬עבודות קודמות מרמזות כי יתכן והסנכרון היום‪-‬יומי גובה עלויות‬
‫פיזיולוגיות‪ ,‬כגון‪ -‬השמנה‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬סוגיה שנבדקה פעמים רבות היא האם אחת העלויות‬
‫הפיזיולוגיות של הפער בין השעונים הינה פגיעה בהומיאוסטסיס של בקרת האנרגיה בגוף‪ ,‬אך‬
‫דבר שטרם נבדק הוא האם זה גורם להשמנה‪.‬‬
‫מטרת מחקר זה הייתה לבדוק האם הפער בין השעון הפנימי לשעון הסביבתי מהווה סיכון‬
‫להשמנה בקרב עכברים‪.‬‬
‫על מנת לענות על מטרת העבודה השתמשו בעכבר ‪ αMUPA‬ובזן הבר שלהם ‪.)W.T.( FVB/N‬‬
‫עכברי ה‪ αMUPA-‬מציגים פנוטיפ רזה יותר‪ ,‬תוחלת חיים ארוכה יותר‪ ,‬מחזור יממתי העומד על‬
‫‪ 24‬שעות בדיוק‪ .‬הועלתה השערה כי הפער בין השעונים (בין העצמוני לסביבתי) והסנכרון היום‪-‬‬
‫יומי מלווה בפגיעה בהומיאוסטזיס של בקרת האנרגיה ולכן ילווה בנטייה להשמנה‪ ,‬בייחוד‬
‫בהינ תן מזון עתיר אנרגיה המעודד השמנת יתר‪ .‬במהלך הניסוי הוכנסו עכברים מ‪ 2-‬הזנים ל‪2-‬‬
‫חדרים בעלי משטר תאורה שונה (‪ .) 23.7h, 24h‬לכל זן עכברים ובכל חדר ניתן מזון עתיר ודל‬
‫שומן‪ .‬משקל גוף העכברים נבדק פעמיים בשבוע‪.‬‬
‫תוצאות המחקר הראו כי העכברים השמינו פחות ובצורה ניכרת כאשר היו בחדר בעל משטר‬
‫תאורה המתאים להם‪ .‬ניתן להסיק מכך שהפער בין השעונים אכן משפיע והוא אחד הגורמים‬
‫להשמנת יתר‪ .‬תופעה זו עשויה להיות משמעותית מאוד לחיי האדם ועל כן מומלץ מאוד להמשיך‬
‫לחקור נושא זה‪ ,‬ובנוסף לבדוק כיצד מעבדים תוצאות אלו לשימוש מעשי‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫שם התלמידה ‪ :‬גרייס נסרה‬
‫שם בית הספר ‪ :‬תיכון חקלאי ראמה‬
‫שם המנחה ‪ :‬מר עסאם דאוד (ב)‬
‫השפעת ריכוזים שונים של מיצוי מעלי ומענפי מרווה על רמת הגדילה של‬
‫חיידקי ‪E.coli‬‬
‫רקע‪ :‬בשנים האחרונות ישנה עליה בשכיחות המחלות הזיהומיות השונות‪ ,‬כאשר לטיפולים‬
‫הכימיים השונים נוסף להשפעה הרפואית קיימות תופעות לואי שונות שגורמות סבל לאנשים‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬קיימת היום נטייה לפנות לטיפולים אלטרנטיביים המבוססים על חומרים טבעיים אשר‬
‫מופקים מצמחים‪ .‬בין היתר הטפולים המגנים על האדם מפני מחלות זיהומיות שונות ונגד‬
‫מיקרואורגניזמים שונים‪ ,‬נבחר צמח המרווה כצמח מרפא‪ ,‬וחיידקי ‪ E.coli‬החיים במעי הגס של‬
‫האדם‪.‬‬
‫שאלות המחקר‪:‬‬
‫‪ .1‬מה היא ההשפעה של ריכוזים שונים ממיצוי עלי וענפי מרווה על כמות חיידקי‬
‫ה ‪? E.coli -‬‬
‫‪ . 2‬מה היא ההשפעה של ריכוזים שונים ממיצוי עלי וענפי מרווה (מיצוי מורתח ומיצוי‬
‫בלתי מורתח) על כמות חיידקי ‪?E.coli‬‬
‫מהלך הניסוי‪ :‬הכנת מיצוי מעלי המרווה ומענפי המרווה בריכוז ‪ .100%‬נלקחו ‪ 1‬צלחות פטרי עם‬
‫אגר מזין לחיידקי ‪ .E.coli‬הוספו מיצוי עלי מרווה ( בריכוזים שונים ) בהתאם למערך הניסוי‪.‬‬
‫ונעשה מעקב אחרי כמות החיידקים‪ ,‬נמדד קוטר העיכוב באמצעות הסרגל‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫מושב מס' ‪ – 2‬מדעי החיים‬
‫‪ .3‬עטרת תל צור ‪ -‬השפעת שינויים בגודל ומספר תאי שומן במהלך‬
‫השבועות הראשונים שלאחר הלידה על רמות ההורמון לפטין בדם‪.‬‬
‫‪ .2‬ארבל הדר ‪ -‬השפעת חרסית בהגנה על העור מפני קרינת ‪.UVB‬‬
‫‪ .3‬פיראס מסארוה ‪ -‬הסרפד כבעל פעילות אנטי סרטנית‪ ,‬והשפעתם של‬
‫מיצויים מצמח זה באמצעות ממסים כימיים כנגד סרטן דם מסוג‬
‫לוקמיה מילואידית כרונית )‪.(CML‬‬
‫‪ .4‬יעל פינטו ‪ -‬הפחתת התגובה החיסונית כנגד נוגדנים המשמשים לחיסון‬
‫סביל‪.‬‬
‫‪ .5‬נועה שולמי ‪ -‬איפיון אנזים בעל פוטנציאל תרומה לתהליך הפקת‬
‫ביודלק מביומסה‪.‬‬
‫‪ .6‬עינב שושני ‪ -‬יעילות תרכיב חיסון כנגד נגיף "‪ "REO‬בעופות‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫שם התלמידה‪ :‬עטרת תל‪-‬צור‬
‫שם בית הספר‪ :‬נופי גולן‬
‫שם המנחה‪ :‬גב' עתרת שבתאי‪-‬ינאי‬
‫השפעת שינויים בגודל ומספר תאי שומן במהלך השבועות הראשונים שלאחר‬
‫הלידה על רמות ההורמון לפטין בדם‬
‫השמנת יתר היא תופעה ששכיחותה הולכת וגוברת בעולם בכלל‪ ,‬ובעולם המערבי בפרט‪.‬‬
‫השמנה ועודף משקל ידועים כמחמירים בעיות בריאותיות רבות ונחשבים לבין התורמים‬
‫המשמעותיים להתפתחות מחלות‪ .‬חוקרים רבים ניסו לחשוף את הפתרון לתופעה זו‪ ,‬בעיקר‬
‫באמצעות התגלית החדישה של הורמון הלפטין הידוע בשל תכונותיו‪ .‬הלפטין הוא הורמון פפטידי‬
‫אשר בין תפקידיו הרבים מסייע לשמירה על מאזן האנרגיה בגוף על ידי תכונתו כמדכא תאבון‪.‬‬
‫מכיוון שלהורמון הלפטין השפעה ניכרת על עיצוב המערכת המטבולית בשלבי החיים הראשונים‬
‫ועל תפקוד מערכת זו בבוגר‪ ,‬ישנה חשיבות רבה לאפיון רקמת השומן ממנה מופרש ההורמון‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬הבנת הקשר שבין רמות הורמון הלפטין ומאפייני רקמת השומן בשלבי החיים המוקדמים‬
‫יכולה לתרום רבות להבנת המנגנונים הפיזיולוגים המביאים להשמנת יתר ולנגזרות של השמנת‬
‫יתר בבוגר‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬עבודה זו בודקת את ההבדלים שבין מאפייני רקמות השומן של עכברים מהזנים ‪α-Mupa‬‬
‫וזן הבר בשבועות חייהם הראשונים‪ .‬כמו כן‪ ,‬היא אף חוקרת את הקשר וההשפעה של מאפייני‬
‫רקמת השומן על רמות הלפטין בדם בעכברים מזן ‪ α-Mupa‬וזן הבר‪.‬‬
‫במהלך העבודה נבחנו מאפייני רקמת השומן על ידי אנליזה של חתכים היסטולוגיים של רקמות‬
‫השומן משני זני עכברים‪ ,‬זן ה– ‪ α-Mupa‬וזן הבר‪ .‬על מנת לקבוע את רמות הלפטין בדם‬
‫העכברים‪ ,‬נעשה שימוש בדגימות דם מהעכברים באמצעות שיטת ‪.ELISA‬‬
‫מעבודת המעבדה התקבלו התוצאות שהראו כי רקמת השומן של העכברים מזן ‪ α-Mupa‬בעלת‬
‫תאי שומן גדולים יותר אך מספרם קטן יותר‪ ,‬לעומת זן הבר שרקמתו נמצאה כבעלת תאי שומן‬
‫קטנים ורבים יותר ‪.‬כמו כן‪ ,‬בבדיקה שסקרה את השפעת גודל וצפיפות התאים על רמות הלפטין‬
‫בדם העכברים ‪ ,‬היחס נמצא גדול יותר ברוב המקרים בקרב זן ה‪.α-Mupa -‬‬
‫מתוצאות המחקר שהתקבלו נמצא כי בין זני העכברים‪ α-Mupa ,‬וזן הבר‪ ,‬ישנם הבדלים‬
‫במאפייני רקמת השומן בשבועות חייהם הראשונים‪ .‬בנוסף עלה מהתוצאות כי ככל שתאי השומן‬
‫גדולים יותר ומועטים‪ ,‬כך הם מפרישים יותר לפטין ורמות הלפטין בדם עולות‪.‬‬
‫לאור ממצאי מחקר זה‪ ,‬מומלץ בעתיד על שימוש בגודל מדגם רחב יותר של עכברים משני הזנים‬
‫ספציפיים‪.‬‬
‫בגילאים‬
‫שנמצאו‬
‫לתופעות‬
‫ביקורת‬
‫שיהוו‬
‫שונים‪,‬‬
‫בגילאים‬
‫כמו כן‪ ,‬מחקר נוסף בו יעשה שימוש בגודל מדגם גדול יותר יכול לשפוך אור על הקשר שבין רמות‬
‫הלפטין‪ ,‬מאפייני רקמת השומן ומסת הגוף של העכברים מהזנים שנחקרו‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫שם התלמיד‪ :‬ארבל הדר‬
‫שם בית הספר‪ :‬הישיבה התיכונית חיספין‬
‫שם המנחה‪ :‬דר' קרן ג'קסון‬
‫השפעת חרסית בהגנה על העור מפני קרינת ‪UVB‬‬
‫כוויות שמש הנוצרות כתוצאה מחשיפה בלתי מוגנת לשמש מהוות בעיה יום יומית‪ ,‬כמובן ישנו‬
‫הפתרון של קרמי ההגנה‪ ,‬אך אלו מכילים ‪ Titanium dioxide‬שעלול לגרום לנזק לדנ"א‪ .‬עבודה זו‬
‫בודקת אפשרות לפתרון הבעיה על ידי שימוש בתרחיף חרסית אשר יהווה תחליף לקרמי ההגנה‬
‫הקיימים בשוק‪ .‬לחרסית מספר תכונות הנובעות ממבנה הייחודי ההופכות אותה למתאימה‬
‫ביותר להוות תחליף בריא וטבעי לתכשירים הקיימים כעת בשוק‪.‬‬
‫שאלת המחקר‪ :‬האם ניתן להשתמש בחרסית כתחליף לקרמי ההגנה הקיימים בשוק?‬
‫במהלך העבודה נחשפו רקמות עור חזיר לקרינת ‪ UVB‬למשך חצי שעה לאחר שנמשכו בשני‬
‫תרחיפי חרסית שונים‪ .‬בנוסף נערכה ביקורת בה הרקמה אינה מוגנת כלל וביקורת בה הרקמה‬
‫מוגנת על ידי קרם הגנה מבוסס ‪ .Titanium dioxide‬לאחר החשיפה הרקמות הועברו לאינקובטור‬
‫בו עברו התאוששות לפרקי זמן שונים‪ 4 :‬שעות (‪ 15 ,)4hr‬שעות (‪ ,)O.N = over night‬ו‪ 24 -‬שעות‬
‫(‪ .)24hr‬לאחר מכן בוצעה אנליזה של הרקמות בשיטות היסטולוגיות (צביעות ‪, H&E‬‬
‫אימנוהיסטוכמיה עם ‪.)anti-thymine dimmer‬‬
‫‪15‬‬
‫שם התלמיד‪ :‬פיראס מסארוה‬
‫שם בית הספר‪ :‬תיכון עירוני הגליל ‪ -‬נצרת‬
‫שם המנחה‪ :‬מר חאזם ח'מאיסי‬
‫הסרפד כבעל פעילות אנטי סרטנית‪ ,‬והשפעתם של מיצויים מצמח זה באמצעות‬
‫ממסים כימיים כנגד סרטן דם מסוג לוקמיה מילואידית כרונית )‪(CML‬‬
‫הסרטן הוא שם כללי לקבוצה של מחלות שונות ומגוונות כאשר המשותף להן הוא התרבות תאים‬
‫בלתי נשלטת‪ ,‬היוצרת גידול ממאיר‪ .‬לוקמיה מילואידית כרונית הינה סרטן של תאי האב במח‬
‫העצם‪ ,‬ממנו נוצרים כל תאי הדם‪.‬‬
‫צמחי מרפא‪ :‬הם פרחים‪ ,‬גבעולים‪ ,‬עלים וכדומה אשר מכילים בתוכם ריכוז גבוהה של רכיבים‬
‫תזונתיים וטבעיים החיוניים לפעילות גופנו‪.‬‬
‫הסרפד הוא צמח פרא‪ ,‬לו מאות זנים‪ ,‬הנפוץ ברחבי העולם‪ ,‬הוא בעל עלים ירוקים כהים‪ ,‬שוליים‬
‫משוננים‪ ,‬המתנשא לגובה ‪ 2‬מטרים‪.‬‬
‫שאלות המחקר ‪:‬‬
‫‪ .1‬באיזה מידה יש למיצויים מצמח הסרפד פעילות אנטי סרטנית כנגד סרטן הדם מסוג‬
‫לוקמיה מילואידית כרונית ‪? CML‬‬
‫‪ .2‬באיזה מידה מיצויים אלו יכולים לעכב את גדילתם של תאי הסרטן ‪? CML‬‬
‫‪ .3‬באיזה מידה יש למיצויים אלו השפעה על פעילות החלבון ‪ BCR-ABL‬שהינו בעל תפקיד‬
‫חשוב בהתפתחות מחלת הלוקמיה?‬
‫שיטות וחומרים‬
‫בפרויקט שלנו הוכנו מיצויים שונים באמצעות שלושה סוגים של ממסים (אתיל אצטט‪ ,‬היקסאן‪,‬‬
‫אתיל אלכוהול) והצמח שבחרנו בו (סרפד)‪.‬‬
‫עקבנו אחרי השפעתם של מיצויים מצמח זה ובדקנו את היכולת שלהם לעכב גדילתם של תאי‬
‫סרטן מסוג לוקימיה מילואידית כרונית‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫שם התלמידה‪ :‬יעל פינטו‬
‫שם בית הספר‪ :‬קריית חינוך אמי"ת חצור הגלילית‬
‫שם המנחה‪ :‬גב' איילת אסיסקוביץ'‬
‫הפחתת התגובה החיסונית כנגד נוגדנים המשמשים לחיסון סביל‬
‫מערכת החיסון פועלת על מנת להגן על הגוף מפני כל אנטיגן העלול לחדור לתוכו‪ .‬במערכת זו‬
‫פועלים שני מערכי הגנה המיועדים למנוע כל כניסה של חומר זר לגוף ונטרול הגורם שכן הצליח‬
‫להיכנס לתוכו‪ .‬הראשון הוא מחסום פיזי‪ :‬העור‪ ,‬דמעות‪ ,‬ריסים‪ ,‬חומציות‪ ,‬זיעה ושומניות‪ .‬מערך‬
‫ההגנה השני מחולק לשני תתי‪-‬הגנה‪ ,‬ספציפי ובלתי ספציפי‪ .‬קו ההגנה הבלתי ספציפי מורכב‬
‫מתאי דם לבנים‪ ,‬הבולעים את האנטיגן הזר ותגובה זו מעוררת את קו ההגנה הספציפי‪ -‬תאי דם‬
‫לבנים‪ ,‬המכונים לימפוציטים‪ .‬לאחר פלישת האנטיגן בפעם הראשונה וחיסולו על ידי המערכת‪,‬‬
‫נשארים בדם תאי זיכרון‪ ,‬ובפעם הבאה של פלישת האנטיגן תהיה התקיפה עוצמתית ומהירה‬
‫יותר‪.‬‬
‫בחיסון פעיל מוזרקים חיידקים מוחלשים לגוף כדי שהגוף יחסלם וישאר זיכרון חיסוני לפעם‬
‫הבאה שתתפרץ המחלה והגוף יטפל בו במהירות ובעצמותיות רבה יותר‪ .‬חיסון סביל נועד לטפל‬
‫באדם שלגופו נכנס ארס נחש ואין זמן לתת לגוף לטפל בעצמו באנטיגן‪ .‬כיוון שטיפול זה אורך‬
‫מספר ימים והמוכש עלול למות‪ ,‬מוזרק לגוף תרכיב חיסון ובו נוגדנים מוכנים לאותו האנטיגן‪.‬‬
‫נוגדנים אלו הוצאו מגופו של סוס אליו הוזרק החיסון הפעיל עם אותו האנטיגן‪ .‬לחיסון הסביל‬
‫מספר חסרונות וביניהם האפשרות שהגוף יזהה את נוגדני הסוס כאנטיגן בפני עצמו ויתחיל‬
‫בפעולת השמדה‪ .‬דבר זה יכול להימנע עם חיבור של מולקולת ה‪ MBA-‬לנוגדנים‪ .‬המולקולה‬
‫יוצרת מיסוך בין הנוגדן למערכת וכך יכולים קווי ההגנה לפעול כרגיל ולא לפתח תגובה חיסונית‬
‫כנגד הנוגדן‪.‬‬
‫שאלת המחקר‪:‬‬
‫‪ .1‬האם המולקולה ה‪ MBA-‬נקשרת לנוגדן ?‬
‫‪ .2‬האם ואיך השפיעה מולקולת ה‪ MBA-‬על פעילות הנוגדן לאחר קישור לנוגדן?‬
‫שיטות העבודה‪:‬‬
‫‪ .1‬בכדי לזהות את החלבון ולוודא שמולקולת ה – ‪ MBA‬נקשרה אליו הרצתי את החלבון בג'ל‬
‫חלבונים בה הופרד החלבון על פי משקלו‪.‬‬
‫‪ .2‬השתמשתי בשיטת ה ‪ Western blot -‬כדי לגלות ולזהות את הנוגדן של הסוס על ידי נוגדן‬
‫ייחודי לנוגדן זה‪.‬‬
‫‪ .3‬בנוסף השתמשתי בשיטת ‪ -)Enzyme-Linked Immunosorbent Assay) ELISA‬לבדיקת‬
‫השפעת קישור מולקולת ה‪ MBA -‬על פעילות נוגדן הסוס‪ ,‬על ידי קישור הנוגדן לאנטיגן (ארס‬
‫הנחש)‪.‬‬
‫מבחינת גודל המדגם‪ ,‬קיבלתי חלבון יחיד (נוגדן של סוס כנגד ארס של נחש) שאליו קשורה‬
‫מולקולת ‪ MBA‬ונבדקה המודיפיקציה של החלבון‪.‬‬
‫מן התוצאות עולה כי מולקולת ה‪ MBA-‬אכן נקשרה לנוגדן וביכולתה ליצור מיסוך המאפשר את‬
‫פעילות הנוגדן ללא הפרעה על ידי מערכת ההגנה‪ ,‬המודיפיקציה התבצעה בהצלחה‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫שם התלמידה‪ :‬נועה שולמי‬
‫שם בית הספר‪ :‬על יסודי ניסויי משגב‬
‫שם המנחה‪ :‬דר' נועה לביד‬
‫אפיון אנזים בעל פוטנציאל תרומה לתהליך הפקת ביודלק מביומסה‬
‫כיום מרבית כלי התחבורה מונעים על ידי דלקים מתכלים‪ .‬בעקבות שריפת דלקים אלה נפלטים‬
‫גזי חממה הגורמים להאצת ההתחממות הגלובלית‪ .‬אחת הדרכים להפחית בשימוש בדלקים‬
‫המתכלים היא להשתמש בדלקים מתחדשים שאינם תורמים פחמן דו‪-‬חמצני לסביבה‪ ,‬וכך‬
‫מפחיתים את פליטת גזי החממה‪ .‬כיום בארה"ב ובברזיל מייצרים ביואתנול‪ ,‬שהינו דלק ביולוגי‪,‬‬
‫מגרגירי תירס ומקני סוכר‪ .‬אולם מקור ביומסה זה שנוי במחלוקת בגלל שהוא מתחרה בין היתר‬
‫בגידולים המיועדים למזון לאדם‪ .‬לכן מושקעים משאבים להפיק ביואתנול מיבולים שלא נועדו‬
‫למזון אלא מביומסה מפסולת חקלאית‪ ,‬מפסולת יער וכדומה‪.‬‬
‫גליקוזיד הידרולאזות הם אנזימים המפרקים פולימרים סוכריים מדופן תא הצמח‪ ,‬ליחידות‬
‫סוכר בודדות אשר יכולות להיות מותססות לביואתנול על ידי שמרים או חיידקים‪ .‬גילוי‬
‫גליקולזיד הדרולאזות חדשות ויעילות אשר ישתתפו בפירוק הביומסה יכול לקדם מטרה זו‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬ביטוי ניקוי ואיפיון גליקוזיד הידרולאז חדש מחיידק האדמה התרמופילי ‪-‬‬
‫גיאובצילוס סטארותלמופילוס‪.‬‬
‫הגן לגליקוזיד הידרולאז שובט בוקטור ביטוי‪ ,‬הוכנס לחיידקי ‪ E. coli‬ובוטא בכמות גדולה‪ .‬לאחר‬
‫מספר שלבי ניקיון הופק האנזים בכמות גדולה וברמת ניקיון גבוהה‪ .‬על מנת לזהות איזה קשר‬
‫סוכרי האנזים מפרק נסרקו מספר רב של סובסטרטים סינטטיים שונים‪ .‬לאחר הסריקה גילינו כי‬
‫הסובסטרט הספציפי הוא ‪( β-L- arabinofuranoside‬יחידות ארבינוז‪ ,‬סוכר של ‪ 5‬פחמנים)‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫שם התלמידה ‪ :‬עינב שושני‬
‫שם בית הספר ‪ :‬הר וגיא‬
‫שם המנחה ‪ :‬גב' איילת אסיסקוביץ‬
‫יעילות תרכיב חיסון כנגד נגיף "‪ "REO‬בעופות‬
‫מבוא – תפקידה של מערכת החיסון ב גופנו הוא להגן על הגוף מפני פולשים זרים (אנטיגנים)‪ .‬כדי‬
‫להגן על הגוף מערכת החיסון מבצעת שתי פעולות ‪ -‬זיהוי גורמים זרים (אנטיגנים ופתוגניים)‪,‬‬
‫ואבחנה בין עצמי לזר‪ .‬הזיהוי מתרחש על ידי מערכת החיסון ומעורר תגובה המנטרלת את‬
‫האנטיגן באמצעות קשירת האנטיגן לנוגדן המצוי בגוף או לתאי הבליעה‪ .‬חשיפה לאנטיגן יוצרת‬
‫בגוף זיכרון חיסוני‪ ,‬כאשר ברגע שהאנטיגן יתגלה שוב בגוף‪ ,‬מערכת החיסון תפעל כנגדו בצורה‬
‫מהירה וחזקה יותר‪ .‬מערכת החיסון בעלת ספציפיות גבוהה וכנגד כל אנטיגן או פתוגן מיוצר נוגדן‬
‫ספציפי ‪ ,‬ועל ידי כך בגופנו קיים מאגר של נוגדנים והוא היוצר את הזיכרון החיסוני‬
‫(לימפוציטים)‪ .‬דרך לשיפעול מערכת החיסון ויצירת זיכרון חיסוני הינה חיסון פעיל‪ ,‬שמטרתו‬
‫להפעיל את מערכת החיסון ולייצר נוגדנים כנגד האנטיגן‪ ,‬כך שבפעם הבאה שנחשף אליו מערכת‬
‫החיסון תגיב בצורה מהירה כנגדו‪.‬‬
‫במסגרת עבודת המחקר שלי בדקתי חיסון כנגד וירוס ה‪ "REO" -‬שהתגלה בהתחלה כווירוס‬
‫הפוגע במערכת הנשימה של בני האדם ובשנת ‪ 1154‬התגלה גם בעופות‪ ,‬הווירוס פוגע לעופות‬
‫בדרכי הנשימה‪ ,‬בלב‪ ,‬בגב במערכת העיכול במפרקים ובגידי הרגלים‪.‬‬
‫העברת הנגיף מתבצעת דרך מערכת העיכול והנשימה‪ ,‬בדרך כלל רק אם ההדבקה תתרחש בגיל‬
‫צעיר העוף יחלה‪ .‬דרך נוספת להעברת הנגיף מתבצעת מהאימהות לביצה‪ .‬כיום מוצע חיסון פעיל‬
‫כנגד הווירוס‪ ,‬המעלה את רמת הנוגדנים לנגיף בעופות‪ ,‬אך נמצא שהנוגדנים לא לגמרי פעילים‬
‫במקרה הצורך ‪.‬‬
‫שאלת המחקר ‪ -‬במסגרת עבודתי בדקתי את היעילות של תרכיב חיסון חדיש כנגד הנגיף‪.‬‬
‫תוצאות ‪ -‬מצאתי שהחיסון החדש שמורכב רק ממקטע מהאתר הפעיל באנטיגן (‪ )reo virus‬יעיל‬
‫יותר ומעלה את כמות הנוגדנים בסרום הדם של העופות‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫מושב מס' ‪ – 3‬חקלאות‬
‫‪ .1‬דיאלא אבו שיבלי ‪ -‬השפעת מיצוי צמחי בר על דחיית‪ ,‬קטילת מזיקי‬
‫עלי תפוח‪.‬‬
‫‪ .2‬סהר שפילטר ‪ -‬השפעת המליחות על אצת‬
‫‪Nannochloropsis‬‬
‫‪ Oculata‬ורמות חומצת השומן ‪.Eicosapentaenoic acid‬‬
‫‪ .3‬בראאה בדארנה ‪ -‬השפעת רמת מליחות מי השתייה ורמות שונות של‬
‫סידן במרקם שונה במזון על איכות קליפת הביצה וביצועי המטילות‪.‬‬
‫‪ .4‬יאיר לפסקי ‪ -‬טכנולוגית הסיתות והטיפולוגיה של כלי הצור שנחפרו‬
‫בשטח ‪ E‬באתר ‪ NMO‬המוסטרי ומשמעותן להבנת אורחות חייו של‬
‫האדם בתקופה הפליאוליתית התיכונה בדרום עמק החולה‪.‬‬
‫‪ .5‬שוהם אריאל ‪ -‬השפעת שטחים בנויים על אוכלוסיות של חיות בר‬
‫במרחב‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫שם התלמידה‪ :‬דיאלה אבו שבלי‬
‫שם בית הספר‪ :‬תיכון מסעדה‬
‫שם המנחה‪ :‬גב' אברהים מוחסנה‬
‫השפעת מיצוי צמחי בר על דחיית‪ ,‬קטילת מזיקי עלי תפוח‬
‫התפוח‪ ,‬פרי קשיח הנצרך על ידי רוב האוכלוסייה בישראל‪ ,‬זקוק לתנאים אקלימיים קרירים‬
‫יחסית‪ ,‬ולכן הוא מגודל ברובו בצפון הארץ‪ .‬בחקלאות המודרנית‪ ,‬האינטנסיבית משתמשים‪,‬‬
‫באמצעים ומשאבים רבים כדי לגדל את הגידולים השונים ביעילות על פני שטחים מצומצמים‪.‬‬
‫כיום אנו רואים יותר ויותר שדות ומטעים צפופים‪ .‬כדי להגדיל את כמות היבולים משתמשים‬
‫החקלאים בשיטות המייעלות את הייצור החקלאי‪ .‬חלק משיטות אלו גורמות לזיהום הסביבה‪.‬‬
‫כדי לקבל פרי תפוח איכותי הראוי לשיווק‪ ,‬הוא חייב להיות נקי מנזקי מזיקים ומחלות‪ .‬קיים‬
‫מגוון רחב מאוד של חומרים כימיים שמרססים בהם עצי התפוח כדי לשמור על העץ מתקיפות‬
‫המזיקים‪ .‬המזיק העיקרי הגורם לירידה באיכות ובכמות יבול התפוח הן האקריות‪.‬‬
‫האקריות )‪ (Panonychus ulmi‬הן מזיקי עלווה פירוקי רגליים הניזונים ממוהל העלה‪ ,‬הן פוגעות‬
‫בכלורופיל וקשה להדבירן‪ .‬מינים מסוימים אף עשויים לגרום לנשירת עלים‪ .‬השימוש בחומרי‬
‫הדברה הוא אחד המאפיינים הבולטים של החקלאות המודרנית‪ ,‬והוא חיוני לצורך הגדלת‬
‫היבולים לאוכלוסייה הגדלה‪ .‬חומרי ההדברה מכילים רעלים המונעים את התפתחות המזיקים‪,‬‬
‫אך הם נשארים גם על הצמחים וגם על הקרקע לאחר פיזורם‪ .‬עם רדת הגשם הם נשטפים‪,‬‬
‫ומגיעים למי התהום‪ ,‬לנחלים ולמאגרי המים העיליים‪ .‬חלק מחומרי ההדברה הם חומרים‬
‫מסוכנים שנאסרו לשימוש‪ .‬עיקר זיהום הסביבה בצפון רמת הגולן הוא משימוש יתר בדשנים‬
‫וחומרי הדברה כימיים הרעילים לסביבה ולאדם‪.‬‬
‫מטרת המחקר היתה למצוא חומר הדברה טבעי לקטילת מזיקי עלי תפוח בלי לפגוע באיכות‬
‫הסביבה ובבריאות האדם‪.‬‬
‫כדי להפחית ברמת הנזק הנגרם לסביבה מריסוס חומרים כימיים רעילים‪ ,‬בדקתי השפעת מיצויי‬
‫צמחי בר שחלקם נחשבים כרעילים לאדם‪ .‬העבודה בנוייה משני שלבים‪:‬‬
‫שלב ראשון‪ :‬הכנת מיצויי מצמחים שונים כמו‪ :‬הרדוף הנחלים‪ ,‬ריחן‪ ,‬מרווה‪ ,‬טיון דביק ‪,‬‬
‫דיפנבכיה‪ ,‬שבטבט‪.‬‬
‫שלב שני‪ :‬בדיקת המיצויים השונים על העלים הניזוקים בכנימות עלה ירוקים‪ .‬בניסוי היו ‪6‬‬
‫טיפולים‪ -1 :‬הרדוף הנחלים‪-2,‬שבטבט‪ -3 ,‬טיון דביק‪ -4 ,‬מרווה‪ -5 ,‬דפנבכיה‪ -6 ,‬ריחאן‪ -7 ,‬מים‬
‫(טיפול ביקורת)‪ .‬כל טיפול כלל בדיקה של ‪ 10‬עלים‪ 5 .‬עלי תפוח רוססו בצד התחתון של העלה‬
‫(לבדוק אפשרות דחית המזיקים מהצד העליון של העלה)‪ ,‬ו‪ 5-‬עלי תפוח רוססו משני הצדדים‬
‫(לבדוק אפשרות התמותה של המזיקים בעלי התפוח בשני הצדדים)‪.‬‬
‫תוצאות‪:‬‬
‫בדקנו קטילה ודחייה של הכנימות וראינו שיש ירידה גדולה בין הממוצע לפני הריסוס בצמחי בר‬
‫ואחרי הריסוס‪.‬‬
‫דיון ומסקנות‪:‬‬
‫מהניסוי אפשר להבחין שיש מרכיב מסוים בריסוס שגורם למוות הכנימות‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫שם התלמידה‪ :‬סהר שפליטר‬
‫שם בית הספר‪ :‬נופי גולן‬
‫שם המנחה‪ :‬גב' דליה דויד‬
‫השפעת המליחות על אצת ‪ Nannochloropsis Oculata‬ורמות חומצת השומן‬
‫‪Eicosapentaenoic acid‬‬
‫האצה נאנוכלורופסיס הינה אצה חד תאית‪ ,‬סביבת המחייה שלה תלויה בטמפרטורה‪ ,‬רמת‬
‫חומציות (‪ ,)Hp‬אור‪ ,‬ומליחות‪ .‬סוג אצה זו ידועה ביכולתה לייצר כמות מספקת של חומצת שומן‬
‫אומגה ‪ , 3‬חומצת שומן זו מאוד חיונית והכרחית לתזונה של בני אדם‪ ,‬משום שהגוף אינו יכול‬
‫לייצר זאת בעצמו‪ ,‬ואף נעזרים בחומצה זו למניעת מחלות כמו‪ :‬טרשת עורקים‪ ,‬מחלות לב וכד'‪.‬‬
‫במחקר זה נבדק האם רמות מליחות שונות ( ‪ ) NaCl 5% ,4% ,3% ,2% ,1%‬משפיעות על קצב‬
‫גידולה ורמות ה‪ EPA-‬של אצת מי הים ‪?Nannochloropsis Oculata‬‬
‫שיטות מחקר‪ :‬לביצוע המחקר הוכנו תמיסות מלח בריכוזים שונים ( ‪5% ,4% ,3% ,2% ,1%‬‬
‫‪ .) NaCl‬ריכוזים שונים אלו הוו את המשתנה הבלתי תלוי‪ .‬שאר מרכיבי המדיום‪ ,‬המהווים חלק‬
‫מסביבת הגידול המלאכותי של האצה‪ ,‬כפחמן חנקן וכדומה‪ ,‬הוספו ללא שינוי‪ ,‬בהתאם למתכון‬
‫הרגיל‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫שם התלמידה‪ :‬בראאה בדארנה‬
‫שם בית הספר‪ :‬תיכון חקלאי ראמה‬
‫שמות המנחים‪ :‬דר' יוסלביץ ישראל (משרד החקלאות)‪ +‬מר איל חוטבא‬
‫השפעת רמת מליחות מי השתייה ורמות שונות של סידן במרקם שונה במזון על‬
‫איכות קליפת הביצה וביצועי המטילות‬
‫רקע ‪ :‬קליפת הביצה מהווה את העטיפה הטבעית הטובה ביותר לתוכן הביצה וכן תפקידה להגן‬
‫על האפרוח המתפתח בביצים המיועדות להדגרה‪ .‬לכן קליפת הביצה צריכה להיות חזקה‪ ,‬שלמה‪,‬‬
‫ללא פגמים וסדקים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הנזק הכלכלי העיקרי ליצרני ביצי המאכל נגרם עקב שבר ביצים‬
‫וקליפות באיכות י רודה‪ .‬בעבודת המחקר הנוכחית נבחנו שני משתנים המשפיעים על איכות‬
‫הביצה‪ .‬בעבודות מחקר קודמות נמצא כי תכולת מלח גבוהה במים מורידה את איכות הקליפה‬
‫וגורמת לשבר ביצים גבוה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הוספת חלקיקי סידנית בגודל ‪ 2‬מ"מ לתערובת המטילות‬
‫משפרת את ספיגת הסידן ומעלה את יעילות תהליך יצירת הקליפה הסידנית‪ .‬קליפת הביצה‬
‫מורכבת מ‪ 11% -‬סידן פחמתי (‪ )CaCO3‬ו‪ 2% -‬חומר אורגני‪ .‬לכן‪ ,‬לסידן תפקיד חשוב בתהליך‬
‫השקעת הקליפה הסידנית על גבי הביצה או קרומי הביצה‪.‬‬
‫שאלות המחקר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מה היא השפעת רמת המליחות במי השתייה המוגשים למטילות קלות על איכות הקליפה‬
‫ומדדי היצור של המטילות?‬
‫‪‬‬
‫מה היא השפעת מרקם הסידן (גס‪/‬עדין) בתערובת המוגשת למטילות קלות על איכות‬
‫הקליפה ומדדי יצור של המטילות?‬
‫שיטת המחקר‪ :‬הניסוי נערך בלול המטילות בבית הספר ראמה‪ .‬בניסוי השתתפו ‪ 720‬מטילות‪.‬‬
‫בחודש עשירי להטלה‪ ,‬המטילות חולקו לחזרות הניסוי‪ .‬הניסוי תוכנן באופן דו גורמי (רמת‬
‫המליחות במי השתייה וגודל חלקיק סידנית בתערובת ההטלה)‪.‬‬
‫ממצאים‪ :‬החלקיק הגדול של סידן בתערובת ההטלה שיפר את איכות הקליפה בכל טיפולי המים‬
‫בניסוי‪ .‬בעופות ששתו מים מלוחים רמת הלכלוך על קליפות הביצים הייתה גבוהה‪ .‬משקל הביצה‬
‫נמצא גבוה יותר בקבוצות המטילות שקבלו תערובת עם חלקיק סידנית גדול (תערובת גסה)‪.‬‬
‫משקל קליפת הביצה היבש היה גבוה יותר בביצים שהוטלו בקרב העופות ששתו מים מלוחים‪.‬‬
‫בבדיקה לעמידות קליפת הביצה ללחץ שבירה נמצא כי עופות שאכלו את החלקיק הגדול (תערובת‬
‫גסה) ייצרו קליפות חזקות יותר לעומת העופות שאכלו את תערובת הביקורת (סידנית עדינה)‪,‬‬
‫תוצאה אשר נמצאה מובהקת מאוד בקבוצות המטילות ששתו מים מלוחים‪.‬‬
‫מסקנה ‪ ,‬חלקיק סידנית בתערובת המטילות שיפר את איכות הקליפה בעיקר כאשר העופות שתו‬
‫מים מלוחים והיו במצב של סטרס‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫שם התלמיד‪ :‬יאיר ליפסקי‬
‫שם בית הספר‪ :‬עמק החולה‬
‫שם המנחה‪ :‬דר' גונן שרון‬
‫טכנולוגית הסיתות והטיפולוגיה של כלי הצור שנחפרו בשטח ‪ E‬באתר ‪NMO‬‬
‫המוסטרי ומשמעותן להבנת אורחות חייו של האדם בתקופה הפליאוליתית‬
‫התיכונה בדרום עמק החולה‬
‫אבן הצור היא חומר שאינו מתכלה ולכן אבני הצור‪ ,‬אשר שימשו את האדם כמיליון וחצי שנים‪,‬‬
‫הן בין העדויות העיקריות לתרבויות הקדומות של האדם‪ .‬הצור היווה חומר גלם עיקרי ליצירת‬
‫כלי עבודה‪ .‬לימוד כלי הצור שנמצאו באתרים ארכיאולוגיים מאפשר הערכה של הידע של האדם‬
‫הקדום בסיתות‪.‬‬
‫במחקר הפרהיסטורי מנסים להתחקות אחר שלבי הייצור והשימוש בכלי צור‪ ,‬החל מאיסוף‬
‫חלוקי או גושי הצור שנלקטו בעמקי נחלים או נותקו ממחשופי אבן גיר ועד שלב השלכתו לפסולת‬
‫לאחר שימוש‪ .‬דבר זה‪ ,‬מאפשר להבין את כושרו הקוגניטיבי והטכנולוגי של הסתת הקדום‪.‬‬
‫שטח ‪ E‬הוא שטח חפירה קטן בהיקפו אשר נחפר בעונת החפירה שנערכה בקיץ ‪ 2011‬באתר ‪NMO‬‬
‫(‪ .)Nahal Mahanayeem Outlet‬שטח ‪ E‬משויך יחד עם כל האתר לתקופה הפליאוליתית‬
‫התיכונה ובתוכה לשלב המאוחר של התרבות המוסטרית‪ ,‬שהחלה לפני ‪ 70,000‬והסתיימה לפני כ‪-‬‬
‫‪ 50-47,000‬שנים‪.‬‬
‫מכלול הצור באתר ‪ NMO‬מתוארך לתקופה הפליאוליתית התיכונה‪ ,‬המסתיימת בלבנט בערך‬
‫לפני ‪ 45‬אלף שנים‪ .‬רוב הכלים‪ ,‬שנמצאו באתר הם חודים וסכינים‪ .‬מבלי להיכנס למשמעות‬
‫המונחים הללו ניתן לומר שהימצאותם‪ ,‬ואולי בעיקר אי הימצאותם של כלים אחרים הנפוצים‬
‫מאד באתרים אחרים כמו מקרצפים‪ ,‬מגרדים‪ ,‬מרצעים ונקרים‪ ,‬מלמדת על אופי האתר‪ .‬אם כן‪,‬‬
‫האתר לפי ד"ר גונן שרון היה‪" :‬מחנה ציידים קצר מועד לחופו של אגם החולה הקדום בו ביתרו‬
‫את בשרן של פרות ענק בעזרת "ארגז כלים ייחודי"‪ .‬ב"ארגז כלים" זה עוסק מחקרי‪.‬‬
‫מטרת המחקר להבין מה היא טכנולוגית הסיתות והטיפולוגיה של כלי הצור שנחפרו בשטח ‪E‬‬
‫באתר הידוע בשם "מוצא נחל מחניים" (‪ ,)Nahal Mahanayeem Outlet – NMO‬המוסטרי‬
‫(פליאולית תיכון‪ 65 ,‬אלף שנים לפני זמננו) ומשמעותן להבנת אורחות חייו‪ ,‬התנהגותו וכלכלתו‬
‫של האדם בתקופה הפליאוליתית התיכונה בדרום עמק החולה‪.‬‬
‫בימים אלה אני עובד על התוצאות של המחקר‪ ,‬וזאת לאחר שעיבדתי כ‪ 250-‬אבני צור‪ .‬אך כבר‬
‫מהסתכלות שטחית על ממצאי המחקר ניתן לראות כי מכלול הצור שחקרתי שונה מאד במאפייניו‬
‫ממכלול הצור שנמצא בשטחים אחרים באתר‪ .‬בשל כך‪ ,‬ייתכן ומסקנות המחקר יפתחו דלת‬
‫לפרשנות חדשה לאופי האתר‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬המסקנות מסקרנות ומאתגרות‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫שם התלמיד‪ :‬שוהם אריאל‬
‫שם בית הספר‪ :‬הישיבה התיכונית חספין‬
‫שם המנחה‪ :‬מר ליאור רוטנברג‬
‫השפעת שטחים בנויים על אוכלוסיות של חיות בר במרחב‬
‫מאז הקמת המדינה הואץ מאוד קצב הפיתוח‪ ,‬וכיום כמעט שלא ניתן לראות‬
‫מקומות בארץ שהם טבעיים לגמרי עקב הפיתוח האינטנסיבי‪ .‬הסבת הייעוד של בתי הגידול‬
‫הטבעיים לשטחי בנייה וחקלאות‪ ,‬הוא הגורם העיקרי לפגיעה במגוון הביולוגי בארץ‪.‬‬
‫תחום המחיה של יונקים גדולים הוא גדול יחסית‪ ,‬ויכול לכלול בתוכו שטחים בנויים ופתוחים של‬
‫כמה ישובים‪ .‬אם כן‪ ,‬ממבט היונקים הגדולים‪ ,‬שטח המחייה שלהם עלול להיות מופר בהשפעת‬
‫השינויים בשימושי הקרקע במשך כל חייהם‪ ,‬ואולי אף במשך דורות‪ ,‬עקב הפיתוח האינטנסיבי‬
‫בגולן‪.‬‬
‫שאלת המחקר‪ :‬מה הקשר בין גרדיאנט המרחק משטח בנוי לבין עושר המינים של יונקים‬
‫גדולים?‬
‫שיטות מחקר‪ :‬במחקר שומשו מצלמות ‪ ScoutGuard SG550‬המצלמות באינפרה – אדום‪.‬‬
‫המצלמות עובדות על חיישני תנועה שבמידה וקיימת תנועה במרחב המצלמה‪ ,‬תצולם תמונה‬
‫בודדת או וידאו‪ .‬המצלמות נפרסו בגרדיאנט במרחק של כ‪ 211 -‬מטר בין מצלמה למצלמה מקצה‬
‫היישוב לכיוון השטח הפתוח (במרחקים ‪ 211 ,1‬ו‪ 411 -‬מטרים מהיישוב)‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫מושב מס' ‪ – 4‬חקלאות‬
‫‪ .3‬נדב הלפרסון ‪ -‬השפעת רעיית בקר על מרעה ים‪-‬תיכוני‪.‬‬
‫‪ .2‬סעיד אבו ריא ‪ -‬השפעת גז צמר וצינון של כבשים מגזעים אסף אפק‬
‫(‪ )BB‬ואסף אפק (‪ )B+‬בחודש הרביעי להריון‬
‫על משקל השגר‬
‫והתפתחות הטלאים עד לשיווק‪.‬‬
‫‪ .3‬אכרם נאסר – השפעת יחידת הקור וזמן הקירור על צמיחת ופריחת‬
‫בצלי היקינטון‪.‬‬
‫‪ .4‬הדיל אבראהים – הפקת שמן זית במטעי עין קניה‪.‬‬
‫‪ .5‬תמאדר אלולי ‪ -‬השפעת ריסוס דשנים עלוותיים על דחיית או קטילת‬
‫מזיקים (האקריות) בעלי תפוח עץ‪.‬‬
‫‪ .6‬רז בוכניק ‪ -‬ברקוד דנ"א של מיני אצות כחוליות רעילות היוצרות‬
‫פריחות מאסיביות בכנרת‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫שם התלמיד‪ :‬נדב הלפרסון‬
‫שם בית הספר‪ :‬נופי גולן‬
‫שם המנחה‪ :‬גב' מיכל עמית‪-‬מילגיר‬
‫השפעת רעיית בקר על מרעה ים‪-‬תיכוני‬
‫מערכות מרעה ים‪-‬תיכוניות מאופיינות בגורמים רבים המשפיעים על זמינות הצומח לרעייה‪.‬‬
‫חוסר העקביות בין עונה לעונה ובין שנים עוקבות מונע הסכמה חד‪-‬משמעית בנוגע לאסטרטגיית‬
‫ממשק הרעייה בה יש לנהוג במערכות אלו‪.‬‬
‫שאלת המחקר של עבודה זו עסקה בהשפעת רעיית בקר על הצומח במרעה ים‪-‬תיכוני‪.‬‬
‫הגורמים העיקריים המשפיעים על הצומח אשר נבחנו במחקר הינם מועד הכנסת והוצאת הבקר‬
‫משטח המרעה והאקלים (משקעים וטמפרטורות)‪.‬‬
‫שיטות מחקר הניסוי נערך בחווה הניסיונית "כרי דשא" שברמת כורזים‪ .‬נלקחו דגימות צומח‬
‫מכמה חלקות‪ ,‬כאשר בכל חלקה טיפול רעייה שונה משאר החלקות‪ .‬בנוסף‪ ,‬נבחרה חלקת ביקורת‬
‫אליה לא הוכנסו פרות כלל‪ .‬הדגימות נשקלו פעמיים‪ ,‬לפני ואחרי ייבוש בתנור‪ ,‬ונבדקו במכשיר‬
‫‪ ,Near Infra-Red Spectrophotometer‬במעבדות מכון וולקני‪ ,‬על מנת לאמוד את ערכיו‬
‫התזונתיים של הצומח‪ .‬המכשיר מצביע על הימצאות תרכובות חנקניות‪ ,‬ומאפשר להעריך על פי‬
‫משוואות כיול את סוג וכמות החלבון והסיבים אשר נמצאים בצומח‪ ,‬כמו גם את אחוז נעכלות‬
‫הצומח בכרס הפרה‪ .‬בנוסף‪ ,‬נאספו נתונים אקלימיים על שנת ‪.2012-2013‬‬
‫תוצאות כמות הביומסה בכל חלקה הראו כי בחלקה בה הייתה רעייה בצפיפות גבוהה אך‬
‫מפוצלת‪ ,‬נמצא החומר היבש במשקל הקטן ביותר ואילו בחלקת הביקורת‪ ,‬בה לא הייתה רעייה‬
‫כלל‪ ,‬נמצא המשקל הגבוה ביותר של החומר היבש (ח"י)‪.‬‬
‫תוצאות החומר היבש בצומח הראו כי בחלקה שבה הייתה רעייה מפוצלת בלחץ גבוה נמצא‬
‫האחוז הקטן ביותר של ח"י‪ ,‬ולעומת זאת בחלקה בה הייתה רעייה ממושכת בלחץ גבוה נמצא‬
‫האחוז הגבוה ביותר של ח"י‪.‬‬
‫אחוז נעכלות הצומח הגבוה ביותר (‪ )66%‬נמצא בחלקה בה הייתה רעייה מפוצלת בלחץ גבוה‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬אחוזי הנעכלות הנמוכים ביותר (‪ )54%‬נמצאו בחלקת הביקורת שבה לא הייתה‬
‫רעייה כלל‪.‬‬
‫בעזרת הצלבת התוצאות ניתן היה לקבוע איזה טיפול הוא הטיפול היעיל ביותר‪ ,‬נכון לשנה בה‬
‫התבצע הניסוי‪ .‬מסקנת הניסוי הייתה שהטיפול העדיף ביותר מבין הטיפולים שנבדקו הוא טיפול‬
‫של רעייה ממושכת ובלחץ נמוך מפני שכך התקבלה הכמות הגדולה ביותר והאיכותית ביותר של‬
‫חומר יבש שבו משתמשות הפרות‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬מתוצאות המחקר עולה כי יש להמשיך ולחקור את הנושא יותר לעומק מפני שדבר זה‬
‫יוכל לסייע למגדלי הבקר באזור הים‪-‬תיכוני לקבוע מהו הממשק היעיל ביותר בו יש לנהוג‬
‫במערכות מרעה ים‪-‬תיכוני‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫שם התלמיד‪ :‬סעיד אבו ריא‬
‫שם בית הספר‪ :‬תיכון חקלאי ראמה‬
‫בהנחיית‪ :‬מר אוסמה סח‬
‫השפעת גז צמר וצינון של כבשים מגזעים אסף אפק (‪ )BB‬ואסף אפק (‪ )B+‬בחודש‬
‫הרביעי להריון על משקל השגר והתפתחות הטלאים עד לשיווק‬
‫רקע‪ :‬יתרונות כבשת האפק זה הוולדנות הגבוהה שנותנת ‪ 2.1‬עד ‪ 2.3‬טלאים בממוצע להמלטה‪,‬‬
‫אך יחד עם זאת משקל הלידה קטן יחסית (טלאים נולדים קטנים מהממוצע ‪ 2.2‬ק"ג לטלה)‪ ,‬קצב‬
‫גדילה איטי ותקופת פיטום ארוכה היכולה להגיע לעד ‪ 7‬חודשים‪ .‬משמעות הדבר היא צריכה‬
‫מרובה של תערובת‪ ,‬נצולת מזון פחות טובה והפסד כלכלי למגדל‪.‬‬
‫שאלות המחקר‪:‬‬
‫‪ )1‬איך משפיע טיפול גז צמר הכבשים על משקל השגר והתפתחותו בשני גזעי אסף אפק (א‪.‬‬
‫אפק ‪ BB‬ו‪ -‬א‪ .‬אפק ‪?)+B‬‬
‫‪ )2‬איך משפיע טיפול צינון כבשים על משקל השגר והתפתחותו בשני גזעי אסף אפק (א‪ .‬אפק‬
‫‪ BB‬ו‪ -‬א‪ .‬אפק ‪?)+B‬‬
‫‪ )3‬איך משפיע טיפול משולב של צינון וגז צמר לכבשים על משקל השגר והתפתחותו בשני‬
‫גזעי אסף אפק (א‪ .‬אפק ‪ BB‬ו‪ -‬א‪ .‬אפק ‪?)+B‬‬
‫שיטות המחקר‪ :‬הניסוי התבצע בדיר בית הספר התיכון חקלאי ראמה‪ ,‬שלב ראשון‪ :‬השתתפו‬
‫במחקר ‪ 40‬כבשים אימהות מגזעי אסף אפק אשר נבחרו בצורה אקראית (‪ 20‬כבשים‬
‫הומוזיגוטיות ‪ 20 +BB‬כבשות הטרוזיגוטיות ‪ ,)+B‬בעלות שלוש עד חמש המלטות‪ ,‬ממוצע משקל‬
‫הכבשות היה ‪ 60-65‬ק"ג ‪ .‬בשלב השני נעשתה חלוקה של שתי קבוצות הכבשים לארבע תתי‬
‫קבוצות בהתאם לסוג הטיפול שניתן‪ .‬בתחילת ההתערבות האמהות קבלו אותו טפול הורמונאלי‪.‬‬
‫ההזרעה היתה ע"י מזריע מקצועי והיתה מאותו אייל‪.‬‬
‫במהלך הניסוי נעשה מעקב אחרי המדדים הבאים‪ :‬משקל לידת הטלה מיד אחרי לידה‪ ,‬וחישוב‬
‫למשך ימי ההיריון של הכבשה‪ ,‬וקצב גדילת הטלה עד לפיטום (משקל מצטבר של הטלה‪ /‬אורך‬
‫הטלה‪ -‬ראש זנב‪ ,‬גובה הטלה‪ -‬רוחב חזה)‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫שם התלמיד‪ :‬אכרם נסאר‬
‫שם בית הספר‪ :‬תיכון חקלאי ראמה‬
‫שמות המנחים‪ :‬גב' סאמיה דרזי ‪ +‬מר עזאת אסעד‬
‫השפעת יחידת הקור וזמן הקירור על צמיחת ופריחת בצלי היקינטון‬
‫רקע‪ :‬לצורך גידול פרחי יקינטון ישנו צורך לקיים את תנאי הגידול האופטימאלים לבצלי‬
‫היקינטון‪ .‬בין היתר ידוע כי ישנו צורך בקירור בצלי היקינטון‪ ,‬אחרת לא תהיה פריחה מהירה‬
‫ואיכותית‪ .‬במחקר נוכחי נבדקה הטמפרטורה הטובה ביותר ומשך הקירור הסביר להשגת פריחה‬
‫מהירה ואיכותית‪.‬‬
‫שאלות המחקר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מה היא השפעת טמפרטורת הקירור על צמיחת ופריחת בצלי היקינטון?‬
‫‪ ‬מה היא השפעת משך זמן הקירור על צמיחת ופריחת בצלי היקינטון?‬
‫מהלך הניסוי‪ :‬לצורך המחקר השתתפו במחקר ‪ 100‬בצלי יקינטון‪ ,‬אשר חולקו לחמש קבוצות‬
‫בהתאם למערך הניסוי‪ .‬התבצעה זריעה של הבצלים בחמישה מצעים מנותקים‪ .‬הניסוי נמשך‬
‫חודשים‪ ,‬כאשר פעם בשבוע התלמיד עקב אחרי מדדי הצמיחה הבאים‪ :‬צמיחה (גודל העלים‪,‬‬
‫צבעם‪ ,‬שלמותם)‪ ,‬בשלב הפריחה התלמיד העריך את איכות הפרחים לפי‪ :‬צבע‪ ,‬ריח‪ ,‬גודל‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫שם התלמידה‪ :‬הדיל איבראהים‬
‫שם בית הספר‪ :‬תיכון מסעדה‬
‫שם המנחה‪ :‬מר נור אלדין שמס‬
‫הפקת שמן זית במטעי עין קניה‬
‫הזית הינו אחד הצמחים הראשונים שתורבתו וגודלו לצורך הפקת שמן עוד בתרבויות הקודמות‪.‬‬
‫מבחינה גיאוגרפית‪ ,‬אזור הגידול המתאים ביותר לזית הוא בין קווי רוחב ‪ 30‬ו‪ 40 -‬צפון ודרום‬
‫המאופיין באקלים ים תיכוני ממוזג עד חם‪ ,‬חורף מתון וקיץ יבש‪.‬‬
‫איכות האדמה‪ ,‬האקלים והמיקום הגיאוגראפי‪ ,‬חשובים ומשפיעים על איכותו של השמן ועל‬
‫אורך חיי המדף שלו‪ .‬זמן המסיק הוא גורם קריטי ליצירת שמן זית איכותי והוא משפיע על טעם‬
‫השמן‪ ,‬יותר מאשר בחירת הזן‪ .‬זיתים אשר נקטפים בעודם ירוקים הם בעלי חיי מדף ארוכים‬
‫יותר אך טעמם יהיה שונה וכמות השמן שתופק מהם תהיה קטנה יותר מאשר זיתים בשלים‬
‫ששינו את צבעם לשחור‪.‬‬
‫בעבודה שלי בדקתי את השפעת סוג הקרקע והגובה מעל פני הים והזמן האופטימאלי למסיק‬
‫הזיתים‪ ,‬על כמות השמן המופק מהזיתים‪ .‬מקום העבודה היה במטעי הכפר הדרוזי עין קניה‪.‬‬
‫הזנים הנפוצים במטעי כפר עין קניה הם סורי ונבאלי בלדי‪ .‬עצי הזית בכפר נטועים על אדמות‬
‫גיריות ובזלתיות‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫שם התלמיד‪ :‬תמאדר אלולי‬
‫שם בית הספר‪ :‬תיכון מסעדה‬
‫שם המנחה‪ :‬דר' מנסור אבו שיבלי‬
‫השפעת ריסוס דשנים עלוותיים על דחיית או קטילת מזיקים (האקריות) בעלי‬
‫תפוח עץ‬
‫התפוח הוא עץ פרי ממשפחת הורדניים‪ .‬התפוח נפוץ בעולם כולו‪ ,‬באזורים שאינם טרופיים‬
‫שמצפון ומדרום לקו המשווה‪ .‬בישראל הוא ידוע זה אלפי שנים ואף נזכר בתנ"ך‪.‬‬
‫בישראל כ‪ 44,000-‬דונם תפוחים‪ .‬כדי לקבל תפוחים לשיווק‪ ,‬הם חייבים להיות ללא נזקים‪ .‬כדי‬
‫לקבל פירות נקיים‪ ,‬מרססים את מטעי התפוחים בחומרים כימיים שונים נגד מחלות ונגד‬
‫מזיקים‪ .‬רוב החומרים הכימיים יכולים לזהם את הסביבה‪ .‬בעבודה שלי בדקתי כמה סוגים של‬
‫מלחים (דשנים) המשמשים כנגד מזיקי האקריות‪.‬‬
‫אחת הבעיות המרכזיות בענף התפוח היא לשמור את עץ התפוח מנזק האקרית האירופאית‬
‫האדומה )‪ .(Panonychus ulmi‬האקרית הוא מזיק עלווה מפרוקי הרגליים הניזונים ממוהל‬
‫העלה ופוגעים בכלורופיל העלה‪ .‬מינים מסוימים אף עשויים לגרום לנשירת עלים‪ .‬חומרים כימיים‬
‫הם יקרים ומזהמים‪ .‬ברוב המקרים האקריות מפתחות עמידות לחומרים אלו לכן חשוב לבדוק‬
‫אלטרנטיבות להפחתת נזקי האקריות‪.‬‬
‫בעבודה היו שני שלבים ‪:‬‬
‫‪-1‬הכנת תמיסות חומרי הריסוס (דשנים‪ ,‬מלח מאכל) בכמה ריכוזים‪.‬‬
‫‪ -2‬ריסוס עלי התפוח הנגועים באקריות בסוגים שונים של דשנים ומלח מאכל‪.‬‬
‫בדיקת תוצאות הריסוס מתבצעת לאחר ‪ 41‬שעות מזמן הריסוס‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫שם התלמיד‪ :‬רז בוכניק‬
‫שם בית הספר‪ :‬הישיבה התיכונית חיספין‬
‫שם המנחה‪ :‬דר' רות נ‪ .‬קפלן‪-‬לוי‬
‫ברקוד דנ"א של מיני אצות כחוליות רעילות היוצרות פריחות מאסיביות בכנרת‬
‫מבוא‪:‬‬
‫בכנרת נמצאים כ‪ 300 -‬מיני אצות‪ ,‬מתוכם עשרות מיני ציאנובקטריה שחלקן רעילות‪ .‬גודלן‬
‫המזערי של אצות אלה‪ ,‬אשר גודל התא הוא בין ‪ 2‬עד ‪ 10‬מיקרון‪ ,‬מקשות על זיהויים בשיטות‬
‫המיקרוסקופיות הקלאסיות‪.‬‬
‫בין הציאנובקטריה באגם נמצא סוג ה‪ Microcystis -‬הפורח בכנרת כל שנה‪ ,‬בצורת צופת חומה‪-‬‬
‫ירוקה‪ .‬חלק ממיני ה ‪ Microcystis -‬הינם רעילים ועלולים לגרום בין היתר לגירויים בעור ופגיעה‬
‫בכבד‪ .‬בעזרת יצירת ברקוד גנטי נוכל לזהות ולהתריע על הופעתן בכנרת לפני קבלת אותה הצופת‪.‬‬
‫שאלת המחקר‪:‬‬
‫כיצד מבטא רצף חומצות הגרעין של מקטעי הגנים ‪ rbcL‬ו‪ SSU rDNA-ITS1 -‬את השונות בין‬
‫שלושת מיני הכחוליות היוצרים את הפריחה בכנרת של מרץ ‪?2013‬‬
‫שיטות מחקר וחומרים‪:‬‬
‫ראשית בודדנו מושבות מהצופת של מיני ציאנובקטריה מהכנרת אל צלחות פטרי לגידול‪ .‬לאחר‬
‫כחודש קיבלנו תרביות חד אצתיות של מיקרוציסטיס והמין המלווה ‪ .Pseudanabaena sp.‬דנ"א‬
‫גנומי הופק מהאצות והרצפים של מקטעי הגנים הנבחרים הוגברו בעזרת ‪.PCR‬‬
‫מקטעי הדנ"א המוגברים שובטו‪ ,‬והוחדרו אל תוך חיידקי ‪ E. coli‬מהם כמות גדולה של הפלסמיד‬
‫הופק למטרת ריצוף חומצות הגרעין‪ .‬לאחר קבלת רצפי הדנ"א‪ ,‬ניתחנו את התוצאות בכלים של‬
‫ביואינפורמאטיקה‪ ,‬והרצפים השלמים יופקדו בבסיס הנתונים הבינלאומי ‪.GeneBank‬‬
‫תוצאות‪:‬‬
‫במרץ ‪ 2013‬היתה פריחה עצומה של מיקרוציסטיס בכנרת‪ ,‬מהצופת באגם בודדנו שמונה מושבות‬
‫מכל אחד משלושת מיני המיקרוציסטיס שזוהו‪ .‬לאחר כחודשיים בחלק מצלחות הפטרי גדלו‬
‫ציאנובקטריה אחרות‪ ,‬אשר ידועות כמין נלווה למושבות המיקרוציסטיס‪ .‬ליצירת הברקוד הגנטי‬
‫הפקנו ‪ DNA‬מכל תרבית והגברנו את מקטעי הגנים הנבחרים אשר שובטו ונשלחו לריצוף‪ .‬לאחר‬
‫אנליזה של רצפי חומצות הגרעין‪ ,‬התוצאה תופקד בבסיס הנתונים הבינלאומי שם ישנו מידע‬
‫מועט על מינים אלו‪ .‬בנוסף לכך אנליזה ראשונית של הרצפים שהתקבלו מראה שמין אחד מה‪-‬‬
‫‪ Pseudanabaena sp.‬המלווה את ‪ Microcystis botrys‬שונה מזה המלווה את ‪Microcystis‬‬
‫‪ .flos-aqua‬מחקר זה פורץ דרך למחקרים עתידיים על מערכות גומלין בין אוכלוסיות שונות של‬
‫ציאנובקטריה הקיימים באגם‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫מושב מס' ‪ – 5‬חקלאות ומדעי הסביבה‬
‫‪ .3‬מאי ניר ‪ -‬טפילי מעיים בעדר בקר הרועה בחוות "כרי דשא"‪.‬‬
‫‪ .2‬יותם בשן ‪ -‬השפעת שיקום אזורים נפלשים על אוכלוסיית הזוחלים‪.‬‬
‫‪ .3‬יארה ספדי ‪ -‬החפירה סביב השורשים‪ ,‬גישה ידידותית חדשה‬
‫בטיפול מחלות קרקע בתפוח עץ‪.‬‬
‫‪ .4‬באסל אבו סאלח ‪ -‬השוואה בין דישון חסה בגידול הידרופוניקה‬
‫מנקז מים של דגי נוי לדישון כימי קונבנציונאלי‪.‬‬
‫‪ .5‬הינד עמאשה ‪ -‬השפעת שימוש בדשן חנקתי במטעי תפוח‪ ,‬על זיהום‬
‫מי תיהום בסוגי קרקע שונים‪.‬‬
‫‪ .6‬יאיר סקורי ‪ -‬מדד האוריינות הסביבתית של תלמידים בנושא‬
‫פלישת מינים‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫שם התלמידה‪ :‬מאי ניר‬
‫שם בית ספר‪ :‬אנה פראנק‬
‫שם המנחה‪ :‬גב' מיכל עמית מילגר‬
‫טפילי מעיים בעדר בקר הרועה בחוות "כרי דשא"‬
‫הבקר משתייך לסדרת מעלי הגירה ומספק כמחצית מן הבשר הנצרך כיום בעולם‪ .‬בישראל‬
‫עורכים הכלאות בין גזעי בקר שונים כדי להתאימם לתנאי הסביבה הקשים בארצנו‪ .‬בין היתר‪,‬‬
‫סובל הבקר רבות מטפילי מעיים שפוגעים בספיגת חומרי המזון וגורמים למחלות‪ ,‬לירידה‬
‫במשקל וכתוצאה מכך לנזקים כלכליים למגדל‪ .‬עגלים רגישים במיוחד להידבקות בטפילים‪.‬‬
‫טיפולים קונבנציונאליים כוללים שימוש בתרופות אשר עלותן גבוהה‪ .‬בנוסף‪ ,‬מפתחים הטפילים‬
‫עמידות כנגד טיפולים אלו‪ .‬הפחתת צפיפות הרעייה והעברת העדר מחלקה לחלקה יכולים לשמש‬
‫טיפול טבעי וחסכוני נגד טפילי מעיים‪.‬‬
‫מטרת העבודה היא לחקור את השפעת צפיפות הרעייה על רמת הנגיעות בטפילי המעיים הבאים‪:‬‬
‫טפיל חד‪-‬תאי הקוקסידיה (‪ )Eimeria bovis‬ונמטודה מסוג אוסטרטגיה (‪.)Ostertagia ostertagi‬‬
‫במהלך העבודה בוצעה בדיקה מדגמית של עגלים ופרות בעדר‪ ,‬אשר רעו בחלקות עם צפיפות‬
‫רעייה ואופן רעייה שונים ‪ -‬חלקה א' עם רעייה צפופה ומפוצלת וחלקה ב' עם רעייה ממושכת‬
‫בלחץ רעייה נמוך‪ .‬שאלת המחקר הייתה‪ :‬האם ישנה השפעה לטיפול הרעייה על נגיעות בפרזיטים‬
‫ועל יצרנות העדר? על מנת לבחון זאת נבדק האם בעדר הבקר ישנה נגיעות בנמטודות ובחד תאיים‬
‫והאם קיים הבדל בנגיעות בטפילים בין החלקות השונות‪ .‬בנוסף‪ ,‬נבחנה יצרנות העדר על ידי‬
‫שקילת מדגם עגלים בחלקות הטיפול השונות‪.‬‬
‫בדיקת נוכחות טפילים בוצעה על ידי איסוף דגימות גללים טריות מחוות כרי דשא וספירת ביצי‬
‫טפילים באמצעות שיטת ®‪ .FLOTAC‬הנתונים נותחו במודל ‪ ANOVA‬חד‪-‬גורמי באמצעות‬
‫תוכנת ‪ .Microsoft Excel 2010‬כדי לבדוק את יצרנות העדר‪ ,‬הושוו משקלי הגמילה של עגלים‬
‫זכרים מחלקות הטיפול השונות‪.‬‬
‫מן התוצאות עולה כי‪ ,‬בחלקה א' שהייתה חלקה צפופה עם רעייה מפוצלת נמצאו פחות טפילים‬
‫מאשר בחלקה ב' בה הייתה רעייה ממושכת עם לחץ רעייה נמוך‪ ,‬אך השוני לא נמצא מובהק‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נמצא כי משקלם הממוצע של העגלים מחלקה א' נמוך בכ‪ 10-‬קילוגרם מן המשקל‬
‫הממוצע של העגלים בחלקה ב'‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫שם התלמיד‪ :‬יותם בשן‬
‫שם בית הספר‪ :‬הישיבה התיכונית חיספין‬
‫שם המנחה‪ :‬דר' בעז שחם‬
‫השפעת שיקום אזורים נפלשים על אוכלוסיית הזוחלים‬
‫עץ השיטה הכחלחלה (‪ )Acacia saligna‬מוכר בכל העולם כמין פולש‪ .‬קצב הגידול והשפעתה של‬
‫השיטה נחקרו בחולות ניצנים‪ ,‬המחקרים מראים שהשטח המכוסה על ידי השיטה גדל ב‪2.12%-‬‬
‫בשנה‪ .‬מכך עולה כי אם לא ינקטו צעדים‪ ,‬השיטה הכחלחלה תתפשט ותשנה את המערכת‬
‫האקולוגית במישור החוף‪ ,‬ובכך תסכן מינים אנדמיים ומינים נדירים רבים החיים בה‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫בוצעה עקירה והדברה (ביעור) של העץ באתרים אחדים‪ ,‬ביניהם בחולות ניצנים‪.‬‬
‫שאלת המחקר‪ :‬כיצד משפיעות הפעולות לשיקום בית הגידול החולי‪ ,‬בעקבות ביעור השיטה‬
‫הכחלחלה משטח החורשה‪ ,‬על הרכב חברת הזוחלים במקום?‬
‫בדקנו כמה פרטים ואיזה מיני זוחלים ניתן למצוא בשטח המשוקם לעומת השטח הטבעי‪ ,‬השוונו‬
‫והסקנו מסקנות‪ .‬בדקנו בחמישה טווחי מרחק שונים מקו הגבול שבין החורשה העקורה לבין‬
‫השטח הטבעי‪ ,‬בכל טווח ‪ 2‬חזרות‪ :‬בשטח הטבעי כ‪ 100-‬מטר מהחורשה; בשטח הטבעי כ‪ 50-‬מטר‬
‫מהחורשה; קרוב לגבול כ‪ 20-‬מטר בתוך החורשה; בתוך החורשה כ‪ 50-‬מטר מהגבול; בתוך‬
‫החורשה כ‪ 100-‬מטר מהגבול‪ .‬השתמשנו בשילוב של ארבע שיטות לניטור וזיהוי הזוחלים‪:‬‬
‫‪ .1‬שבילי טשטוש ‪ -‬זיהוי איכותי וכמותי של עקבות הזוחלים שחצו שביל בן ‪ 10‬מטר שנמחק‬
‫בעזרת מגב‪ .‬בכל מרחק ובכל חזרה שביל (סה"כ ‪.)10‬‬
‫‪ .2‬סריקה באור יום ‪ -‬זיהוי ורישום של הזוחלים שנצפו בעת סריקה רגלית באור יום‪.‬‬
‫הוקצה זמן דומה לשטח החורשה ולשטח הטבעי‪.‬‬
‫‪ .3‬סריקה בחושך – זיהוי ורישום של הזוחלים שנצפו בעת סריקה רגלית בשעות החשכה‬
‫(חיפוש בסיוע תאורת פנסים)‪ .‬הקצאת זמן כנ"ל‪.‬‬
‫‪ .4‬מלכודות נפילה ‪ -‬זיהוי ורישום הזוחלים הנלכדים בתוך מיכלי פלסטיק בגודל כליטר כל‬
‫אחד‪ .‬המיכלים שקועים בחול כך שחיות נופלות פנימה‪ .‬בכל מרחק ובכל חזרה ‪10‬‬
‫מלכודות (סה"כ ‪ 100‬מלכודות)‪.‬‬
‫מסקנות תוצאות הניטור הראו שבתוך חורשת השיטה העקורה נמצאו פחות מינים מתמחי חולות‬
‫כגון נחושית חולות‪ ,‬בהשוואה לשטח טבעי; נמצא כי יש שוני בהרכב חברת הזוחלים מחוץ‬
‫לחורשה העקורה ובתוכה; ונראה כי שאריות החומר האורגני בחורשה העקורה עדיין משפיעה על‬
‫הרכב הזוחלים במקום‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫שם התלמידה‪ :‬יארה ספדי‬
‫שם בית הספר‪ :‬תיכון מסעדה‬
‫שם המנחה‪ :‬דר' מנסור אבו שיבלי‬
‫החפירה סביב השורשים‪ ,‬גישה ידידותית חדשה בטיפול מחלות קרקע בתפוח עץ‬
‫בישראל כ‪ 44,000-‬דונם תפוחים‪ ,‬המניבים כ‪ 110,000-‬טון פרי כל שנה‪ .‬אחת הבעיות המרכזיות‬
‫בענף התפוח היא תופעת עייפות הקרקע כתוצאה מנטיעת עצי תפוח במטע שגודל בו תפוח בעבר‬
‫(שנטוע)‪ .‬כתוצאה מזה השורשים של התפוח נדבקים בכמה סוגים של מחלות ומזיקים כמו‬
‫פטריות‪ ,‬נמטודות‪ ,‬חיידקים‪ .‬הסימנים העיקריים למחלת שורשים הנגרמים עקב שנטוע‪ ,‬הם‬
‫צימוח מעוכב ועצים לא מפותחים‪ ,‬עלים כלורוטיים ורגישות מוגברת למחלות שונות‪ ,‬המתבטאים‬
‫בסופו של דבר ביבולים נמוכים עד מות העץ‪.‬‬
‫בחקלאות המודרנית משתמשים בכמה שיטות בטיפול שורשים כמו חיטוי כימי‪ ,‬דרך החדרת‬
‫חומרים כימיים וגזים לתוך הקרקע ובחיטוי סולרי‪ .‬השימוש בחיטוי הכימי כרוך בקשיים כגון ‪-‬‬
‫רעילות גבוהה לאדם ולסביבה‪ .‬החיטוי הסולרי‪ -‬השיטה הביולוגית‪ -‬מבוסס על ניצול קרינת‬
‫השמש לחימום הקרקע המעובדת ומוכנה לזריעה וכך לקטול אורגניזמים גורמי מחלות הפוגעים‬
‫בשורשי הצמחים‪ .‬עיקר יישום השיטה הזו בשדות פתוחים ולא במטעים‪ ,‬בגלל הקושי בישומם‪.‬‬
‫האיכרים הדרוזים ברמת הגולן טפלו בעבר במחלות קרקע בעזרת החפירה מתחת העצים‪ ,‬הם‬
‫מספרים על תוצאות חיוביות‪.‬‬
‫בעבודה שלי בדקתי את השפעת קוטר‪ ,‬עומק החפירה סביב השורשים החולים על רמת‬
‫ההתאוששות של העץ ( צימוח חדש‪ ,‬אורך הצימוח‪ ,‬צבע העלים‪ )..‬כל זה בהשוואה להדברה‬
‫כימית‪.‬‬
‫בעבודה היו מספר טיפולים ‪ -‬חפירה בעומק שונה (‪ 20‬ו‪ 40 -‬סנטים) מתחת לכל עץ‪ ,‬חפירה בשטח‬
‫שונה (חצי מטר מרובע ו‪ 1-‬מטר מרובע) מתחת לכל עץ‪ .‬נבדקה השפעת עומק החפירה על מידת‬
‫התאוששות העץ‪ .‬החומרים הנבדקים היו מהקבוצה הכימית סטריבולירינים (הדברה כימית)‬
‫בנוסף‪ ,‬נבדק שילוב בין שתי השיטות‪-‬חפירה סביב השורשים בקוטר ‪ 1‬מטר מרובע ובעומק ‪40‬‬
‫סנטימטר‪ +‬הוספת החומר הכימי (הדברה משולבת)‪.‬‬
‫אחרי הטיפול ולמשך חודש ימים נבדקו פעם בשבוע המדדים הבאים בכל ענף‪ :‬מספר הניצנים‬
‫החדשים‪ ,‬אורך הצימוח החדש‪ ,‬מספר העלים בכל צימוח חדש‪ ,‬גודל העלים בצימוח החדש‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫שם התלמיד‪ :‬באסל אבו סאלח‬
‫בית הספר ‪ :‬תיכון חקלאי ראמה‬
‫שם המנחים‪ :‬מר עבוד אחסאן ‪ +‬מר עזאת אסעד‬
‫השוואה בין דישון חסה בגידול הידרופוניקה מנקז מים של דגי נוי לדישון כימי‬
‫קונבנציונאלי‬
‫רקע‪ :‬בעשרות השנים האחרונות הקצב המתגבר בגידול אוכלוסיית ישראל והעולם גורם למספר‬
‫בעיות בעלות השלכות גלובליות ומקומיות‪ .‬בעיות אלה כוללות בין השאר עלייה בצריכת המים‬
‫המתוקים‪ ,‬הידלדלות השטחים הפנויים לגידולי שדה ומנגד לעלייה בביקוש לתוצרת חקלאית‪.‬‬
‫בנוסף לבעיות שנוצרו ישנו רצון טבעי לחסוך בהוצאות הכספיות ורצון לאינטנסיפיקציה‪ .‬כל‬
‫האמור לעיל יצר מצב אשר הביא לחיפוש אחר רעיונות ופתרונות טכנולוגיים חדשים‪ ,‬לשיפור‬
‫המערכות החקלאיות‪ .‬אחד הפתרונות הינו מערכות אקוופוניקה‪( ,‬שילוב חקלאות ימית עם‬
‫הידרופוניקה) צורת גידול המבוססת על שילוב של גידול צמחים ודגים במערכת סגורה אחת‪.‬‬
‫עקרון המערכת הבסיסי הינו מיחזור הנוטריינטים מהפרשות הדגים לשימוש חוזר על ידי‬
‫הצמחים וניקוי המערכת על ידם‪.‬‬
‫שאלות המחקר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מה היא השפעת מקור מי ההשקיה לחסה (מי נקז דגים או מים רגילים) על כמות‬
‫אשלגן‪ ,‬זרחן‪ ,‬חנקן‪ ,‬גודל‪ ,‬צבע וטעם החסה ?‬
‫‪ ‬מה היא השפעת דישון ‪ Slow Release‬על רמות אשלגן‪ ,‬זרחן ‪ ,‬חנקן ‪ ,‬גודל‪ ,‬צבע‬
‫וטעם החסה ?‬
‫ממצאי המחקר ‪ :‬נמצא כי מדדי צמיחת החסה (מספר עלים‪ ,‬גובה החסה‪ ,‬אורך השורשים) היו‬
‫טובים יותר במי נקז של דגים בשיטה הידרופונית מאשר מים רגילים ומים עם דשן כימי‪.‬‬
‫מסקנה ‪ :‬מומלץ לנצל את מי הנקז של הדגים לגידול חסה‪ ,‬היות ומי הנקז מכילים חנקן אשר‬
‫מהווה דשן טבעי לגידולם‪ ,‬ללא צורך בשימוש בחומרים כימיים‪ .‬בכך ניתן לחסוך בעלויות של‬
‫דישון כימי תעשייתי‪ ,‬ובעלויות של גידול דגי נוי‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫שם התלמידה‪ :‬הינד עמאשה‬
‫שם בית הספר‪ :‬תיכון מסעדה‬
‫שם המנחה‪ :‬מר נור אלדין שמס‬
‫השפעת שימוש בדשן חנקתי במטעי תפוח‪ ,‬על זיהום מי תיהום בסוגי קרקע‬
‫שונים‬
‫ברמת הגולן נעשה שימוש בכמויות גדולות של דשנים‪ ,‬בעיקר דשנים חנקתיים‪ ,‬כדי לקבל יבולים‬
‫גדולים של פירות תפוח‪ .‬היקף גידולי התפוח ברמת הגולן עומד על כשליש מכלל מטעי התפוחים‬
‫בישראל המשתרעים על כ‪ 15-‬אלף דונם‪ .‬לדישון יתר יכולות להיות השלכות שליליות‪ :‬דישון יתר‬
‫בדשן כימי עשוי לגרום לזיהומים סביבתיים שונים כמו זיהום קרקע‪ ,‬זיהום מים עליים וזיהום מי‬
‫תהום‪ .‬דישון יתר גורם להמלחת הקרקע ולזיהום התוצרת החקלאית שנועדה למאכל ויכול גם‬
‫להזיק לצמח עצמו‪ .‬רמה"ג הינה חלק מאגן היקוות הכנרת‪ .‬לפיכך‪ ,‬חלחול של חומרי דשן בקרקע‬
‫עשוי להגיע אל הנחלים‪ ,‬אל מי התהום ואל הכנרת‪ ,‬ולגרום לזיהום של המקור המרכזי של מי‬
‫השתייה בארץ ישראל‪.‬‬
‫רמה"ג מאופיינת ע"י קרקע בזלתית וגירנית‪ .‬בניסוי זה נבדקה ההשפעה של סוג הקרקע (בזלתית‬
‫או גירנית)‪ ,‬וההשפעה של הימצאות שתילי תפוח‪ ,‬על ספיגת ריכוזים שונים של החנקן בדשן‬
‫חנקתי‪ ,‬על מנת לקבוע את הריכוז המתאים לדישון התפוח ללא פגיעה במי תהום‪.‬‬
‫בניסוי הכנו ‪ 4‬מתקנים שנים מהם עם קרקע גירית ושניים עם קרקע בזלתית‪ .‬הוספנו שתיל תפוח‬
‫לכל מתקן‪ ,‬ולאחר מכן הוספנו דשן חנקתי בריכוזים שונים (‪)1% , 0.7% , 0.4% , 0.1%‬‬
‫נבדקה ההשפעה של סוג הקרקע (בזלתית או גירנית)‪ ,‬וההשפעה של הימצאות שתילי תפוח על‬
‫ספיגת הריכוזים השונים של דשנים בעזרת מדידת ריכוז החנקן שנשאר במתקן ‪ 5‬ימים אחרי‬
‫הוספת הדשן‪ .‬לכל מתקן היו ‪ 4‬טיפולים‪ 4 :‬ריכוזים שונים‪ ,‬ובכל ריכוז נערכו ‪ 5‬חזרות‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי‪:‬‬
‫הקרקע הבזלתית לא סופגת חנקן אבל קרקע גירית כן החדירות של הקרקע הגירית היא טובה‬
‫יותר בגלל שהקרקע הבזלתית בנויה מטין‪.‬‬
‫אחוז החנקן המתאים לדישון מטעי תפוח שאינו פוגע במי תהום היה ‪ 0.7‬בקרקע גירית‪ ,‬בגלל‬
‫שהקרקע סופחת ושתיל התפוח סופח את הכמות המתאימה שמגדילה אותו וכך ריכוז החנקן‬
‫בדשן היה קטן וחלחלו אינו מזיק למי תהום‪ .‬בדישון התפוח בריכוזים גדולים מ‪ 0.7% -‬שורשי‬
‫התפוח לא יכולים לספוג חלק גדול מהדשן לכן הוא מחלחל וגורם לזיהום מי תהום‪ .‬בכמויות‬
‫קטנות של דשן השורשים סופגים חלק ממנו‪.‬‬
‫אם מדשנים את התפוח בריכוזים גבוהים כך שריכוז תמיסת הדשן יותר גבוה מריכוז התמיסות‬
‫בשורשי התפוח זה אינו מאפשר לשורשים לספוג את המים מהקרקע וזה גורם להתרככות התפוח‬
‫בגלל הלחץ האוסמוטי‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫שם התלמיד‪ :‬יאיר סקורי‬
‫בית ספר‪ :‬הישיבה התיכונית חיספין‬
‫שם המנחה‪ :‬דר' עודד כהן‬
‫מדד האוריינות הסביבתית של תלמידים בנושא פלישת מינים‬
‫פלישת מינים היא תופעה כלל עולמית הגורמת לבעיות רבות (כלכליות‪ ,‬בריאותיות‪ ,‬פגיעה‬
‫בנוחות) והיא נגרמת בעקבות העברת מינים של בעלי חיים וצמחים מבית גידולם הטבעי אל בית‬
‫גידול זר‪ .‬כל אחד יכול לגרום לתופעה‪ ,‬ולכן חשוב להסביר את הנושא ולהעלותו למודעות‬
‫האנשים‪.‬‬
‫שאלת המחקר‪:‬‬
‫‪ )1‬מה מידת הידע והקשר של התלמידים לנושא ללא כל מידע מוקדם?‬
‫‪ )2‬אחרי שנעביר להם הרצאה בנושא‪ ,‬האם תשתנה דעתם על התופעה?‬
‫שיטות מחקר‪ :‬העברת שאלון לתלמידים בנושא מדד הידע והאוריינות הסביבתית שלהם (בלי כל‬
‫ידע מכוון מוקדם)‪ ,‬לאחר קבלת התשובות התלמידים ישמעו הרצאה בנושא שתשקף להם את‬
‫בעיה ואת הדרכים למיגור התופעה‪.‬‬
‫בשלב הבא העברה חוזרת של השאלון לבדיקת השפעת ההרצאה על דעתם של התלמידים‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫מושב מס' ‪ – 6‬פיזיקה ומדעי המחשב‬
‫‪ .3‬סלאם אבו סאלח ‪ -‬מערכת ציור גרפי לפונקציות מתמטיות‪.‬‬
‫‪ .2‬דניאל פרדקין ‪ -‬השפעת אינטגרציה על יעילות מכשיר ה‪Heat -‬‬
‫‪ Pipe‬בקירור מעבדי מחשבים לעומת שיטות קיימות‪.‬‬
‫‪ .3‬צבי נוימן ‪ -‬מטוטלת פוקו‪.‬‬
‫‪ .4‬אביעד מיכאל ‪ -‬תלות נצילות תאים פוטו וולטאים בטמפרטורה‪.‬‬
‫‪ .5‬דיאנה אברוטין ‪ -‬מחזור כוכב משתנה‪.‬‬
‫‪ .6‬גאיה קרטיס ‪ -‬שימוש בסט אלומות אנטנה קבועות כדי לשפר את‬
‫האפקטיביות של קרינה אלקטרו מגנטית‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫שם התלמידה‪ :‬סלאם אבו סאלח‬
‫בית ספר‪ :‬תיכון מג'דל שמס‬
‫שם המנחה‪ :‬מר עירן דנן‬
‫מערכת ציור גרפי לפונקציות מתמטיות‬
‫מבוא ‪-‬המתמטיקה מקצוע בסיסי בחברה המודרנית‪ ,‬ואף על פי כן הוא נתפס במהלך השנים‬
‫כמקצוע קשה יותר מיתר מקצועות הלימוד‪ .‬בוגרי החוג למתמטיקה מקבלים כלים שבעזרתם‬
‫יוכלו להפחית את האימה ולעורר עניין‪.‬‬
‫חרדת מתמטיקה הינה נפוצה מאוד בקרב תלמידים ומבוגרים כאחד‪ .‬חרדה זו גורמת לתגובה‬
‫רגשית המשבשת את יכולת החשיבה והפעולה של התלמיד‪ ,‬עבודה זו תתבסס על בניית תוכנה‬
‫במחשב שתאפשר למתמטיקה להיות נושא פשוט ולא משעמם‪ ,‬או גורם חרדה‪.‬‬
‫שאלת המחקר ‪ -‬איך ניתן לממש בעזרת ספריות? הגרפיות של שפת התכנות ‪ C#‬פעולות‬
‫מתמטיות‪.‬‬
‫שיטות מחקר וחומרים ‪ -‬תכנות בשפת ‪.C#‬‬
‫תוצאות ‪ -‬בניתי תוכנה העונה על הדרישות שלי ומספקת מידע חשוב לכל התלמידים שלומדים‬
‫מתמטיקה‪.‬‬
‫התוכנית עומדת בצפיות שלנו וניתן לבצע חקירת פונקציות בסיסיות בעזרת התוכנה‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫שם התלמיד‪ :‬דניאל פרידקין‬
‫שם בית הספר‪ :‬דנציגר‬
‫שם המנחה‪ :‬מר שמעון נפטין‬
‫השפעת אינטגרציה על יעילות מכשיר ה‪ Heat Pipe-‬בקירור מעבדי מחשבים‬
‫לעומת שיטות קיימות‬
‫במעבד המחשב ישנם רכיבים אשר מייצרים אנרגיית חום תוך כדי פעולה ורכיבים אחרים אשר‬
‫אינם יכולים לפעול כאשר הטמפרטורה עולה יתר על המידה‪ .‬כתוצאה מכך ישנו צורך בפתרון‬
‫תרמי אשר יוציא את אנרגיית החום מהמעבד מבלי לעבור ולחמם את הרכיבים הרגישים לחום‪.‬‬
‫אחד הפתרונות המקובלים ביותר בעולם לבעיה זו הוא מכשיר ה‪ .Heat Pipe (HP)-‬מכשיר ה‪HP -‬‬
‫מורכב מצינור מתכתי חלול אשר נמצא בוואקום ובתוכו נוזל ופתילה‪ ,‬על ידי תהליכים של אידוי‬
‫והתאבות ועל ידי תנועה בעקבות הפרשי לחצים שנוצרים בתהליכים אלו המכשיר מעביר אנרגיית‬
‫חום מקצהו החם אל קצהו הקר‪ .‬בעיה הקיימת בשימוש ב‪ HP -‬במחשבים היא החיבור למעבד‪.‬‬
‫אחד הפתרונות המקובלים ביותר הוא השימוש בדבק על בסיס אפוקסי‪ .‬אך דבק זה גם כאשר‬
‫מערבבים אותו עם אבקת כסף בכמות המקסימאלית האפשרית ללא איבוד תכונת הדביקות‬
‫מקבלים חומר בעל מוליכות תרמית קטנה פי מאות ואף אלפים מהמוליכות האפקטיבית של‬
‫מכשיר ה‪ HP -‬לבדו וכך מורידה את המוליכות האפקטיבית של כלל הפתרון התרמי‪ .‬מאחר‬
‫ותחום הטכנולוגיה שואף תמיד להתקדמות ושיפור‪ ,‬נוצר הצורך לשיפור הפתרון התרמי גם כן‪.‬‬
‫גם על מנת לעמוד בקצב התקדמות הטכנולוגיה וקירור מעבדים מורכבים אשר דרישות הפתרון‬
‫התרמי בהם גבוהות יותר וגם על מנת לשפר את יעילות המעבדים הקיימים על ידי פתרון תרמי‬
‫טוב יותר‪ .‬בעבודה זו נציע פתרון חלופי לחיבור ה‪ HP -‬ללוח המעבד על ידי הכנת לוח מעבד אשר‬
‫ה‪ HP -‬כבר מובנה בתוכו‪ ,‬אנו משערים שהוא יהיה יעיל יותר ואף זול יותר‪.‬‬
‫במהלך העבודה נבדוק את המוליכות התרמית של מכשיר ‪ HP‬אשר נמצא במגע ישיר עם מקור‬
‫החום לעומת המוליכות של מכשיר אשר מודבק אל מקור החום‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫שם התלמיד‪ :‬צבי נוימן‬
‫שם בית ספר‪ :‬הישיבה התיכונית חיספין‬
‫שם המנחה‪ :‬דר' מרכוס הילסנרט‬
‫מטוטלת פוקו‬
‫בשנת ‪ 1151‬ערך מדען צרפתי בשם לאון פוקו ניסוי שנועד להוכיח כי כדור הארץ מסתובב סביב‬
‫עצמו‪ .‬את הניסוי ערך בפנתאון בפריס על ידי מטוטלת המורכבת מחוט באורך ‪ 67‬מטר שבקצהו‬
‫כדור ברזל במשקל ‪ 23‬קילוגרם‪ .‬אורך החוט ומשקל הכדור נועדו להפחית את השפעת החיכוך עם‬
‫האוויר ופיתול החבל שעוצרים את המטוטלת בסופו של דבר‪ .‬פוקו היה צריך שהמטוטלת תמשיך‬
‫לנוע כמה שיותר זמן‪ .‬מאחר וכוח הפיתול הוזנח על ידי אורך החוט ידע פוקו שהמטוטלת נעה‬
‫באותו מישור כל הזמן‪ .‬לאחר זמן מה ראו שמישור התנועה לכאורה השתנה וכיוון שידעו שהוא‬
‫נשאר קבוע המסקנה המתבקשת היא שכדור הארץ הסתובב‪.‬‬
‫מטרות המחקר הן לימוד הידע התאורטי של מטוטלת פוקו‪ ,‬בדיקת המיקום על ידי מדידת זמן‬
‫המחזור והצבתו במשוואה‬
‫= ‪ ,T‬והדגמת ההבדל בין איך שנראית פעולת המטוטלת לאדם‬
‫הניצב על מערכת אינרציאלית ולאחד הניצב על מערכת שאינה אינרציאלית‪.‬‬
‫במחקר בוצעו שני ניסויים‪:‬‬
‫‪ .1‬מדידת זמן המחזור בדגם של מטוטלת פוקו‪ ,‬ובעזרת המשוואה‬
‫= ‪ T‬מציאת קו הרוחב בו‬
‫נמצא הדגם‪ .‬נמדד הזמן בו לוקח למטוטלת לחזור למישור התנודה המקורי שלה (כזכור‬
‫מישור התנועה למעשה נשאר זהה בעוד שכדור הארץ הוא זה שמסתובב)‪.‬‬
‫‪ .2‬בניסוי השני נבנתה מערכת מסתובבת ועליה מטוטלת פוקו (נועד לדמות את כדור הארץ‬
‫בקטנה) הוצבה מצלמה אחת על המערכת המסתובבת ואחת מחוצה לה שצילמה את‬
‫המטוטלת מלמעלה‪ .‬במצלמה שהייתה על המערכת נראה היה שהמטוטלת מחליפה מישור‬
‫תנועה ומשלימה סיבוב שלם אולם במצלה שצילמה את המטוטלת מלמעלה ניתן לראות‬
‫בבירור שמישור התנודה נשאר קבוע‪ .‬כך במטוטלת המקורית‪ .‬לנו‪ ,‬הנמצאים על המערכת‬
‫הלא אינרציאלית נראה שהמטוטלת מסתובבת‪ ,‬אולם צופה מבחוץ יכול להבחין בקלות שאנו‬
‫אלה המסתובבים בעוד שמישור התנודה של המטוטלת נשאר קבוע‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫שם התלמיד‪ :‬אביעד מיכאל‬
‫שם בית ספר‪ :‬הישיבה התיכונית חיספין‬
‫שם המנחה‪ :‬מר שמעון נפטין‬
‫תלות נצילות תאים פוטו וולטאים בטמפרטורה‬
‫מקורות האנרגיה של כדור הארץ מתכלים ולכן עלה הצורך למוצא משאב אנרגיה חדש כמו‬
‫השמש‪ .‬כבר בעבר השתמשו באנרגית השמש לצרוך חימום דברים וכדומה אך כיום ישנו מכשיר‬
‫הממיר אנרגית שמש לאנרגיה חשמלית בעזרת האפקט הפוטו וולטאי אשר נקרא תא סולרי‪.‬‬
‫התא הסולרי בנוי מדיודות קולטות אור‪.‬‬
‫כאשר השמש זורחת פוטונים מהשמש פוגעים בצומת ה‪ PN -‬של הדיודה (במציאות אין צומת‬
‫אלא ישנו מרווח בניהם)‪ .‬הפוטונים פוגעים ב‪"-‬צומת" והאנרגיה שלהם עוברת לאלקטרונים‬
‫החופשיים בעזרת התופעה הפוטו וולטאית‪ .‬האלקטרונים והחורים מקבלים מספיק אנרגיה כדי‬
‫לצאת מחומר לכיוון החומר הנגדי‪ ,‬אלקטרונים ל‪ P-‬וחורים ל‪( N-‬נוצר הפרש ריכוזים) וכך נוצר‬
‫זרם חשמלי‪.‬‬
‫אחוז האנרגיה שמומרת לזרם חשמלי מהשמש היא נמוכה‪ ,‬כ‪ 12-17-‬אחוזים‪ ,‬ובתנאי מעבדה ניתן‬
‫להגיע אפילו לעשרים אחוזי ניצול‪ .‬הסיבות להפסד של כל כך הרבה אחוזי אנרגיה הם‪ :‬עננים‪,‬‬
‫ערפל‪ ,‬אבק ‪ -‬אשר מסתירים את שמש מהתא וכמובן ישנם נזקים שנעשים ע"י בע"ח או נזקי טבע‪.‬‬
‫בנוסף לכך חלק מן הזרם החשמלי "נלקח" לטובת המערכת‪ .‬גם לטמפרטורה וללחות יש השפעה‬
‫על נצילות המערכת‪.‬‬
‫שאלת המחקר‪ :‬כיצד ניתן להגביר את יעילות התא הפוטו וולטאי‪.‬‬
‫שיטות מחקר‪ :‬השפעת התנגדות חשמלית של מעגל על הספק חשמלי של ‪ -PV‬ניצור גרף של זרם‬
‫לעומת הגדלת המתח עבור תא סולרי ללא קרינה‪ ,‬כך שלפי השינוי בזרם נוכל להוציא מתוך הגרף‬
‫את הזרם הקבוע שבו נשתמש בהמשך (הוא יופיע בתחילת העלייה הדרסטית) ‪.‬‬
‫השפעת טמפרטורה של מעבר ‪ PN‬על הספק ‪ - PV‬נכניס תא סולרי לתנור מיוחד כך שנוכל לשלוט‬
‫בטמפ' (ובעזרת תרמו‪-‬קאפל) נמדוד את המתח והטמפ'‪ .‬ניצור ממדידות אלה גרף‪ .‬ניסוי זה בא‬
‫לצורך כיול התא הסולרי ובעקבות כך מציאת ה‪ K-‬במשוואה‪( .KT=V:‬כאשר ‪=K‬קבוע כלשהוא‬
‫שאותו אנו מצא ‪ =T‬טמפרטורה‪ ,‬ו‪ =V -‬מתח (וולט)‬
‫שיטות בקרת טמפרטורה של מעבר ‪ - PN‬בניסוי זה נבדוק תא סולרי בשמש‪ .‬נחבר שני תאים תא‬
‫אחד בחיבור רגיל‪ ,‬ותא שני מכוסה‪ ,‬למעגל בעל הזרם הקבוע שמצאנו בניסוי הקודם‪ .‬נמדוד את‬
‫המתח ובעזרת הנוסחה נמצא את הטמפ' וכך נדע אם וכמה צריך לשנות אותה כדי לקבל הספק‬
‫מקסימלי‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫שם התלמידה‪ :‬דיאנה אברוטין‬
‫שם בית הספר‪ :‬תיכון אזורי גליל מערבי‬
‫שם המנחה‪ :‬מר בועז רון זוהר‬
‫מחזור כוכב משתנה‬
‫כוכבים משתנים בעלי תפקיד מפתח להבנת היקום‪ .‬ננס לבן הוא ליבה דחוסה וחמה מאוד של‬
‫כוכב הקטן משלוש מסות שמש הנשארת לאחר השלכת השכבות החיצוניות כתוצאה מהפסקת‬
‫התהליכים התרמו‪-‬גרעיניים בו‪ .‬ננסים לבנים רבים הם כוכבים פועמים‪ .‬כוכבים פועמים מתכווצים‬
‫ומתנפחים במחזוריות‪ ,‬ועקב שינוי הרדיוס והטמפרטורה משתנה גם בהירות הכוכב וגם‬
‫ספקטרום הקרינה הנפלטת ממנו‪ .‬שינוי תפוקת האור של ננסים לבנים פועמים נובע‬
‫מסופרפוזיציה של מצבי רטט‪.‬‬
‫במחקר זה בדקתי את זמן המחזור של ‪ ,LW Lib‬ננס לבן פועם שהתגלה בשנת ‪ ,2003‬וכיצד הוא‬
‫משתנה בבהירותו ובצבעו‪ .‬זמן המחזור ובהירות הם נתונים בסיסיים לחישוב תכונות פיזיקליות‬
‫כמו מרחק‪ ,‬רדיוס‪ ,‬טמפרטורה‪ ,‬הרכב‪ ,‬התפתחות‪ ,‬ומסה של הכוכב‪.‬‬
‫שיטות המחקר‪ :‬צילמתי מטלסקופ רובוטי של פרויקט פולקס‪ ,‬המצויד במצלמת ‪ CCD‬ומסננים‬
‫רחבי פס‪ ,‬שניים וחצי ממחזורי הכוכב בפילטרים ‪ Bessel R, V‬ותמונה אחת בפילטר ‪ .B‬לאחר‬
‫ניקוי ועיבוד התמונות מדדתי את עוצמת האור של הכוכב בתמונות שקיבלתי בשיטת‬
‫הפוטומטריה הדיפרנציאלית‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬זמן המחזור שהתקבל הוא ‪ 121‬שניות בפילטר ‪ ,R‬תוצאה התואמת תוצאות מחקר‬
‫קודמות של מדענים‪ .‬לעומת זאת זמן המחזור בפילטר ‪ 667.311 ,V‬שניות‪ ,‬לא תואם את הספרות‬
‫כנראה בגלל השינויים התמידיים בתנאי מזג האויר בזמן התצפית‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫שם התלמיד ‪ :‬גאיה קרטיס‬
‫בית ספר ‪ :‬הר וגיא‬
‫שם המנחה ‪ :‬מר שמעון שרצר‬
‫שימוש בסט אלומות אנטנה קבועות כדי לשפר את האפקטיביות‪ 1‬של קרינה‬
‫אלקטרו מגנטית‬
‫אנטנה רבת אלומות היא אנטנה בעלת מספר אלומות קרינה‪ .‬כל אלומה מתקיימת כאנטנה‬
‫עצמאית בעלת דפוס רווח‪ ,‬תדר‪ ,‬קיטוב וכיוון משלה‪.‬‬
‫כחלק מהמחקר שלנו נשתמש בסט של אלומות אנטנה‪ ,‬ונפתח יכולת לבחור מבניהן באלומה‬
‫המתאימה ביותר על מנת להאריך טווח תקשורת אלחוטית‪ .‬על מנת לבדוק את התוצאות נשתמש‬
‫במיקרו מזל"ט שמשדר וידיאו ונבדוק את היכולת שלנו לפענח את הווידיאו לטווחים ארוכים‪.‬‬
‫שאלת המחקר‬
‫א‪ .‬האם באמצעות אנטנה רבת אלומות ניתן להעריך את כיוון מקור הקרינה האלקטרו‪ -‬מגנטית‬
‫ובאיזה דיוק‪.‬‬
‫ב‪ .‬איך ניתן להתגבר על חוסר הדיוקים בין האלומות?‬
‫ג‪ .‬איך ניתן להוכיח שאכן פתרנו את הבעיה?‬
‫מטרת המחקר‬
‫בניית אנטנה רבת אלומות שבאמצעותה נוכל להעריך את כיוון הקרינה האלקטרו‪ -‬מגנטית‬
‫המשודרת ממיקרו מל"ט (מטוס זעיר ללא טייס)‪ .‬בעקבות זאת ננסה לפתור את בעיית חוסר‬
‫הדיוק בין האלומות ולהוכיח כי אכן הצלחנו לפתור אותה ע"י מדידות במעבדה ובשטח‪.‬‬
‫‪ 1‬אפקטיביות‪ -‬מוגדרת ע"י טווח הקליטה של מידע‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫המסע שלך מתחיל במרכז האקדמי לנוער במכללה האקדמית תל‪-‬חי‬
‫המרכז האקדמי לנוער ע"ש סידני וורן הממוקם בבניין המדעים ע"ש קרסו‬
‫טלפון‪ | 10-4040013 :‬פקס‪| 104040010:‬‬
‫אתר אינטרנט‪ | youth.telhai.ac.il :‬דואר אלקטרוני‪[email protected] :‬‬
‫כתובת‪ :‬המרכז האקדמי לנוער‪ ,‬המכללה האקדמית תל‪-‬חי ד‪.‬נ‪ .‬גליל עליון ‪03314‬‬
‫‪47‬‬