docמסלול ייעור ומרעה
download 
Report Transcription
מסלול ייעור ומרעה
מסלול ייעור ומרעה מושב מחקר היער בישראל מושב ממשק היער בישראל לאור מחקר ונסיון של 04שנה (התקצירים יועלו בקרוב) מושב מרעה ורעיה מושב מחקר היער בישראל השפעת גורמים מרחביים וגורמי קרקע ומסלע על התייבשות אורן י-ם בעיר יתיר 2,1 יקיר פרייזלר תמיר קליין 2לאוניד קורול 0ניר הר 3דן יקיר 2וז'וזה גרינצוויג 2המחלקה למדעי הסביבה ,מכון ויצמן למדע 1 1 המכון למדעי הצמח,הפקולטה לחקלאות 3 אגף הייעור קרן קיימת לישראל 0מנהל המחקר החקלאי מכון וולקני [email protected] יער יתיר הינו יער נטע אדם הגדול ביותר בישראל ,המשתרע על שטח של כ 30444דונם .היער ניטע על ידי הקק"ל בשנות ה ,04באיזור ספר המדבר עם כמות משקעים רב שנתית ממוצעת של 170מ"מ לשנה .בעשור האחרון ,חווה היער 0שנות בצורת ,בתוכן ,שנתיים רציפות של בצורת חמורה בין השנים .1442-1447בסוף שנת 1424נצפתה תמותת עצים נרחבת ,יותר מאשר באירועי בצורת קודמים .עקב כך נערך ניטור מקיף של היקף ,אופי ועוצמת התמותה ,ראשית בעזרת הדמאות לווין וצילומי אוויר ולאחר מכן בעזרת סיורי שטח וסקרי שדה וקרקע .מניתוח התצלומים וסיורי השטח שנערכו עלתה תמונה מעניינת של תמותה בדפוס מסוים של כתמיות, חלקות עם כמות גבוהה של עצים יבשים לצד חלקות עם רוב של עצים חיים .לאור זאת נשאלה השאלה ,מהו הגורם העיקרי לשונות הדרמטית בתמותה בין החלקות? כצעד ראשון להבנת התופעה נערך ניתוח מרחבי מבוסס מערכות מידע גאוגרפיות (ממ"ג)GIS - על מנת ללמוד על הקשר בין הגורמים המרחביים ,לתמותה .על בסיס תוצאות הניתוח הממג"י נבחרו 14חלקות מייצגות כאשר בכל חלקה הוגדרו תת-חלקה של עצים חיים ותת חלקה של עצים מתים ובהן נערכו מספר סקרים.סקרים אלו כוללים סקר אינוונטר סטנדרטי (קוטר,גובה,כיסוי צמרות) וסקר קרקע מקיף (שורשים ,הרכב מכני ופיסיקלי של הקרקע) בחלקות החיות והמתות .במקביל נערך סקר מקור הזרעים של העצים מהחלקות השונות על מנת לזהות האם הגורם הגנטי משפיע על גורל העצים תוצאות ראשוניות של המחקר מראות הקשר בין מרבית הגורמים המרחביים לתופעת התמותה חלש ,אך קיים קשר לגיל העצים ולקוטר הגזע .בנוסף נמצא כי כאשר אחוז האבניות והחרסית בעומק חתך הקרקע עולה ,הסיכוי לתמותת העצים יורד .כמו כן ,השורשים מהווים גורם משמעותי בסיכויי ההישרדות ,הן בהיבט של פיזור השורשים והן בכמות השורשים .ניתוח תוצאות המעבדה של דגימות הקרקע מצביע על כך שסיכויי התמותה עלו באיזורים אשר עניים בסלעים קרטוניים ,בקרקע רדודה ,גירנית ואבנית .תוצאות המחקר מהוות כלי ממשקי ראשוני עבור קק"ל וכן כבסיס למחקר עתידי של ניתוח התמותה. ממשק יער באזור יובשני בהסתמך על מאזני מים בבית הגידול גבריאל שילר מינהל המחקר החקלאי [email protected] בעשורים האחרונים תועדה תמותה בהיקפים גדולים מאוד של יערות בעולם , ,ויש המייחסים אותה לשינויים במאזני המים בבתי הגידול בעיקבות שינויי אקלים גלובליים .השינויים במאזני המים גורמים לשינויים בתהליכים פיזיולוגיים בצמחים המתבטאים בין היתר בסגירת פיוניות והפסקת תהליך ההטמעה כאשר מתח המים עולה במעט –(אורן ירושלים) .תקופת יובש ארוכה גורמת "להרעבת הצמח" שגורמת לשינויים במצב הפיזיולוגי של העץ ,דבר המקטין את אפשרות ההתגוננות העץ מפני מזיקים ומחלות ועלול להביא למותו .צורת תגובה אחרת היא המשך תהליך הפוטוסינטזה והגברת תהליכים פיזיולוגים לשם קליטת מים הקשורים במתח הולך וגדל –( עד שעמודת המים בצינורות ההובלה נקרעת ואין יותר אפשרות למעבר מים בצמח והוא מתיבש (בר-זית בינוני ,אלון מצוי). בארץ ניטעו יערות רבים באזור המעבר שבין האקלים ים-תיכוני לאקלים המידברי (האזור הסמי- ארידי) בו חלו בשני העשורים האחרונים ירידה בכמות הגשמים הממוצעת ועליה במספר שנות הבצורת ( >144מ"מ) .עלות נטיעת היערות ,שעיקר תפקידם לספק שרותים חברתיים (תירות, נופש ,נוף ירוק ,מיגוון ביולוגי ,מניעת סחף קרקע ועוד) היא עצומה בכל קנה מידה ,במיוחד לאור העובדה שכמעט ואין הכנסה ישירה מהיער .יעור בבתי גידול אלו הוא ייחודי ויש לעשות כל מאמץ לא לאבד את היערות .האתגר הראשון הוא גיבוש ממשק יער שיהיה מתאים לתנאים האקולוגיים הנוכחיים וימנע את התנוונות היערות .יערות לצרכים מסחריים ואחרים מנוהלים בדרך כלל בעזרת טבלאות הנשענות על תג ובת המין המסוים לתנאי בית הגידול .הטבלאות עבור ממשק היערות המחטניים והאחרים בארץ אינן מתאימות לבתי הגידול באזור הסמי-ארידי, ומכאן השאלה מה ידריך את היערן בממשק היערות באזור זה ? מדידות של כמות הגשם היומית; מהלך שנתי של כמות המים היומית בקרקע; מהלך שנתי של הדיות היומית מעצי אורן ירושלים; מהלך שנתי של הדיות והאידוי היומית מעל לחופת היער בעזרת מיגדל מטאורולוגי; ומהלך שנתי של האידוי היומי מהקרקע וצומח תת היער ביער יתיר, מאפשרים להרכיב בקרוב את מאזן המים של בית הגידול .בנוסף ,ידיעת הדיות המינימלית הדרושה כדי ל שמור על העץ מפני מחסור במוטמעים ושינויים פיזיולוגים שמעודדים מתקפות של פתוגנים פנימיים וחיצוניים על העץ ,מאפשר להעריך את צפיפות העצים הרצויה שתמנע תחרות על מים שסופה התנוונות היער. כימות המים הזמינים לדיות עצים והקשר לשינויים בצריכת המים של יער אורנים צחיח למחצה תמיר קליין* ,2אלה כהן היללה ,2נעמה רז-יסיף ,2פיודור טטרינוב ,2איל רוטנברג ,2ז'רום אוג'י,1 2 שבתאי כהן ,3דן יקיר 2המחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיה ,מכון ויצמן למדע ,רחובות. 1היחידה לביו-קלימטולוגיה ,המכון הלאומי הצרפתי למחקר חקלאי ,בורדו ,צרפת. 3המכון למדעי הקרקע המים והסביבה ,מכון וולקני ,מנהל המחקר החקלאי ,בית דגן. *[email protected] הקשר שבין השינויים בלחות הקרקע וצריכת המים של עצים חיוני להבנת תגובת היער לשינוי, לרבות שינוי אקלים .אולם ידיעת תכולת המים בקרקע איננה מספיקה להבנת רגישות דיות העצים לשינויים בזמינות מי המשקעים ,מפני שהדיות מושפע מפוטנציאל המים בקרקע ,אשר תלוי בתכונות הקרקע. באמצעות נתוני זרימת מים ופוטנציאל מים בגזע ,ובניית עקומי תאחיזה לשכבות הקרקע השונות ,חישבנו את כמות המ ים הזמינים לעץ והשינויים בה במהלך העונה ולאורך חמש שנים ביער צחיח למחצה של אורן ירושלים ( .)Pinus halepensis התוצאות הראו כי כמות המים הזמינים השתנתה עם הזמן ועם עומק הקרקע ,ובסך השנתי היווה הדיות 07%ממי הגשמים ו 71%-מהמים הזמינים .בתחילת החורף היה דיות העצים תלוי בעיקר בזמינות המים ב 24-הס"מ העליונים של הקרקע ( 22מ"מ מים זמינים) ,ואילו באביב ובמהלך הקיץ נסמך על זמינות המים בעומק 04-14ס"מ (מעל 21מ"מ מים זמינים) ,היכן שנמצאו צפיפות השורשים המרבית ,וכן ההרכב האיזוטופי של המים היה זהה לזה של המים בגזע. הדמיה באמצעות מודל זרימה קרקע-צמח-אטמוספרה תמכה ברעיון שזמינות מים מתמשכת בעומק 04-14ס"מ תלויה בחלחול המופחת מתחת לשכבה זו ,היכן שתאחיזת המים הייתה גבוהה יותר .בנוסף ,אפשר כימות המים הזמינים להעריך את זמני תחילת עונת הגידול וסיומה. השפעת כמות משקעים ,כמות קרינה וסוג מסלע על תגובה של יערות אורן ירושלים ( Pinus )halepensisלעקת יובש :הערכה בעזרת חישה מרחוק 1 מיכאל דורמן ,*2טל סבוראי 2ואבי פרבולוצקי 2המחלקה לגיאוגרפיה ,אוניברסיטת בן-גוריון בנגב 1המכון למדעי הצמח ,מינהל המחקר החקלאי *[email protected] במקומות רבים בעולם מסתמנת מגמה של עלייה בהתייבשות שטחי יער ,עד כדי תמותת עצים רחבת היקף .ההנחה הרווחת היא שמדובר בתוצאה של שינויי אקלים גלובליים .אחד מפערי הידע ,שהוא למעשה שאלת המחקר בעבודה זו ,הוא אפיו ן התנאים האקלימיים והפיזיים בהם נצפה שינוי משמעותי במצב היער .בקנה מידה מרחבי גדול ,פגיעה רבה יותר עשויה להתרחש בחלקו היבש של גרדיאנט המשקעים ,מכיוון שהעצים קרובים יותר לסף עמידותם הפיסיולוגי. לחילופין ,פגיעה קשה יותר עשויה להתרחש דווקא בחלק הלח יותר של הגרדיאנט ,מכיוון שגורמים תלויי צפיפות ,כגון תחרות ,הופכים להיות משמעותיים יותר .באופן אנלוגי קיימת אי וודאות לגבי הדפוס בקנה מידה מקומי. חישה מרחוק היא כלי מתאים להערכת תפקוד צומח בקנה מידה גדול ,ועם זאת ברזולוציה גבוהה בזמן ובמרחב .מדדי צומח המתקבלים בחישה מרחוק מאפשרים קבלת מידע בעל משמעות פיזיולוגית לגבי יער .המדד הנפוץ ביותר מסוג זה ,במחקר אקולוגי של צומח ,הוא מדד ה .)Normalized Difference Vegetation Index( NDVI-ה NDVI-מבטא את ההפרש בין החזרת האור על-ידי צומח בתחומי האדום והאינפרה-אדום-קרוב ,ומבוסס על העובדה שדפוס זה נמצא בהתאמה עם כמות הביומסה הירוקה. בישראל נראה שקצב ההתייבשות של אורן ירושלים ,המין הנפוץ ביותר ביערות הנטועים ,נמצא בשנים האחרונות בעלייה .מטרת עבודה זו הייתה לאפיין את השפעת הגורמים כמות משקעים שנתית ,כמות קרינת שמש וסוג מסלע על שינויי NDVIביערות הנטועים של אורן ירושלים בישראל בתקופה ,2221-1422לאורך גרדיאנט משקעים של ~124-104מ"מ. כמות המשקעים השנתית בישראל ירדה בשני העשורים האחרונים ,אולם התגובה של NDVIלשינוי זה לא הייתה אחידה במרחב .היערות באזורים יובשניים היו מאופיינים בירידת ,NDVIלעומת יערות באזורים לחים יותר אשר היו מאופיינים במגמה קבועה או בעלייה של האינדקס .הדבר הביא להגדלת טווח ערכי ה NDVI-הנצפים לאורך הגרדיאנט .סוג המסלע השפיע על :NDVIערכי NDVIהיו גבוהים יותר ביערות על סלע רך בהשוואה לסלע קשה, בהתאמה עם ממצאים קודמים .השפעת כמות קרינה על NDVIהייתה שלילית. מושב מרעה ורעיה השפעת רעיית בקר על חברות צומח עשבוניות 2 הילה סגרה ,)[email protected]( 2זלמן הנקין ,1רונן קדמון 2האוניברסיטה העברית בירושלים1 ,מכון וולקני רעייה משפיעה על מגוון המינים של חברות צמחים באמצעות מספר מנגנונים מקבילים .מצד אחד ,הפחתת הביומסה של הצומח ע" י אכילה עשויה לגרום להכחדת מינים וכתוצאה מכך לירידה בעושר המינים .מצד שני ,הפחתת הב יומסה על ידי רעייה מקטינה את עצמת התחרות בין המינים ,ויכולה לפיכך להביא לעלייה בעושר המינים .שני המנגנונים פועלים במקביל וההשפעה הכוללת שלהם תלויה ביחסי הכוחות בין שני התהליכים .באופן כללי ניתן לצפות שבבתי גידול פרודוקטיביים המאופיינים בביומסה גבוהה ותחרות אינטנסיבית ,המנגנון הדומיננטי יהיה שחרור מתחרות ,בעוד שבבתי גידול עם פרודוקטיביות נמוכה שבהם התחרות איננה גורם מגביל ,המנגנון הדומיננטי יהיה הכחדת מינים. על מנת לבחון את הקשר בין השפעות רעייה ופרודוקטיביות על מגוון המינים ואת המנגנונים שקובעים את ההשפעות הללו הקמנו מערך חלקות ניסוי בגן הלאומי בית גוברין שבו קיימת רעיית בקר עונתית .חלקות הניסוי פזורות על פני שני בתי גידול – עמקים שמאופיינים בפרודוקטיביות גבוהה ושליטה של דגנים חד שנתיים ,ומדרונות שמאופיינים בפרודוקטיביות נמוכה ומגוון מינים גבוה יותר .החלקות מחולקות לחלקות בהן יש רעייה וחלקות סגורות מרעייה ( )exclosuresשמהוות חלקות ביקורת .בנוסף ,בחלק מהחלקות הסגורות לרעייה סולקו המינים הדגניים על מנת לבחון את ההשפעות של תחרות בין-מינית על מגוון המינים. כבר לאחר שנה אחת נצפו הבדלים בתגובה של בתי הגידול השונים לטיפולי הניסוי .במדרונות רעייה הפחיתה את מגוון המינים ,כנראה עקב צפיפות התחלתית נמוכה יותר של המינים השונים .לעומת זאת ,בעמקים לא נצפתה בשלב זה השפעה של רעייה על מגוון המינים .סילוק דגניים הביא לעלייה בעושר מיני רחבי העלים בעמק ,תוצאה התומכת בהשערה שתחרות היא גורם מרכזי שמגביל את מגוון המינים בבית גידול זה .לעומת זאת במדרונות לא הייתה לסילוק הדגניים השפעה על מגוון המינים ,תוצאה התואמת את ההשערה שאינטראקציות תחרותיות אינן מהוות גורם מגביל חשוב בקביעת מגוון המינים במדרון .כלל התוצאות תומכות לפיכך בהשערה שירידה בפרודוקטיביות מקטינה את השפעת התחרות ועל ידי כך מגדילה את המרכיב השלילי של השפעת הרעייה על מגוון המינים בחברות צמחים. רעיית עיזים בחורש -ענף חקלאי בשרות המערכת האקולוגית 1 צח גלסר ,*2ליאת הדר ,2חוסיין מוקלדה ,1יאן לנדאו 1ואבי פרבולוצקי רמת הנדיב מנהל המחקר החקלאי ,מכון וולקני *[email protected] רעיית עיזים בחורש מתקיימת מזה אלפי שנים .בישראל ,עקב שינויים טכנולוגים ,חברתיים וכלכליים שהתרחשו מאז קום המדינה ,שינה ענף גידול העיזים את אופיו והפך מפעילות חקלאית בעלת אופי אקסטנסיבי המנצלת שטחי מרעה טבעי ובעיקר חורש ושיחיה כמזון לעיזים, לענף אינטנסיבי בו משתמשים בגזעי עיזים מיובאים והמזון כולו מיוצר בשדה ומוגש לעיזים בדיר .הוצאת העיזים משטחי החורש והיער מאפשרת לצומח המעוצה ,להתפשט ו"לסגור" שטחים רבים .כתוצאה מכך גדלה סכנת השריפות וכך אף עצמתן .כמו כן ,סגירת החורש מובילה במקרים רבים לירידה במגוון הביולוגי של הצומח .אחת הדרכים להתמודד עם סגירת החורש הינה החזרת רעיית העיזים לגידול במרעה .צמחים רבים בחורש מכילים ריכוזי טאנינים גבוהים יחסית .בבחינת עיזים מגזעים שונים מצאנו כי עיזים דמשקאיות (שאמיות) צורכות כמעט פי שניים מכמות הטאנינים לעומת עיזים מגזע ממבר (בלאדי) .ההבדלים בצריכת הטאנינים מתבטאים בעיקר בעונת הסתיו בה הצומח העשבוני קמל .עם זאת כאשר בדקנו חלבונים קושרי טאנינים ברוק העיזים לא נמצאו הבדלים בין הגזעים .משנת 1440רועה עדר עיזים של פארק רמת הנדיב בשטחי חורש ושיחיה במתכונת של רעייה ממשקית .לצורך כך נבנתה תכנית רעייה המשלבת את צרכי הממשק של השטח ,כגון פתיחת אזורים סבוכים ,שימור אזורי חיץ למניעת שריפות ,עידוד מינים נדירים וכד' ,עם הרגלי הרעייה של העיזים ,כגון העדפות של צמחים שונים בעונות השונות .לתכנית זו נכתב פרוטוקול ניטור המורכב מניתוח תצלומי אויר וביצוע סקרי קרקע .המדדים שנבדקו כללו השפעות על גודל ומספר הכתמים הפתוחים ביחידות הצומח המעוצה ,אורך הגבול בין הכתם לשטח שסביבו וכד' וכן מדדים ויזואליים של ניצול השטח ע"י העיזים כמו אחוז העלים שהוסרו ,הבחנה ב"קו אכילה" הנוצר כתוצאה מהסרת העלווה התחתונה של עצים ושיחים ופגיעה בקליפה .בישראל ישנם שטחים רבים בהם חסרה רעייה. כמו כן ,לא קיימת שיטה מסודרת להכנת תכניות רעיה ותכניות לניטור רעיית עיזים והשפעתה על הצומח .אנו מציעים עקרונות להכנת תכניות רעייה בשטחים השונים וכן שיטות לניטור השפעות הרעייה על השטחים אשר משלבים את הידע לגבי התנהגות העיזים והצרכים האקולוגיים של שטח המרעה. רעיית בקר בחורש :מהו לחץ הרעייה המיטבי מבחינת בעל החיים ,הצומח המעוצה והבוקר? 2,1איריס שינבאום1,3 ,זלמן הנקין1 ,אריה ברוש2 ,חיים קיגל3 ,יוג'ין אונגר, 0עמית דולב0 ,יהודה יהודה3 ,לבנה דבש 2הפקולטה לחקלאות ,האוניברסיטה העברית. 1מנהל המחקר החקלאי ,היחידה לבקר לבשר ,נווה יער. 3מנהל המחקר החקלאי ,המחלקה למשאבי טבע וגד"ש ,בית דגן. 0מו"פ צפון ,מיג"ל -קריית שמונה. [email protected] ענף גידול הבקר בשטחי החורש הטבעי התרחב באופן משמעותי בשנים האחרונות .עם זאת, תנאי השטח הקשים ,השליטה של הצומח המעוצה ויבולו הדל של הצומח העשבוני עלולים להגביל את ביצועי הבקר בשטחים אלה ובכך גם לפגוע ברווחיות הבוקר .מחקרים הראו כי הרעייה בחורש מקטינה את הביומאסה הצמחית ,מונעת שריפות ,מגדילה מגוון מינים ומאפשרת ניצול טוב יותר של השטח לפנאי ונופש ,אך טרם נבחן ממשק הרעייה המתאים לקבלת כלל התוצרים הרצויים .בעבודה זו בחנו מהו לחץ הרעייה המיטבי של בקר הרועה בחורש מנקודת מבטם של בעלי החיים ,הבוקר והצומח המעוצה. הניסוי התבצע בחוות חט"ל (חורש טבעי למרעה) שבגליל המערבי 1444 .דונם משטחי החווה חולקו ל 0-חלקות הכוללים טיפולים בשני לחצי רעייה שונים 34 :ו 21-דונם לפרה עם שתי חזרות לכל טיפול .הניסוי נערך במשך שנתיים וכלל מעקב בשלוש עונות המאפיינות את מצבי המרעית השונים .בכל עונה נבחנו :תנועת הפרות ,פעילותן והמאזן האנרגטי שלהן באמצעות שימוש בקולרי ,GPSמדי-פעילות ,פדומטרים ומדידת קצב לב שכוילה לצריכת חמצן .בנוסף, נערך מעקב אחר ביצועי העדר במרעה במשך ארבע שנים ונבחנו הבדלים במבנה והרכב הצומח בטיפולי הרעייה השונים בין תחילת הניסוי וסופו. תוצאות המחקר הראו כי אומנם לא נמצא הבדל בכמות מזון מוגש ובאיכות המנה בין לחצי הרעייה ,אך בלחץ הרעייה הגבוה הבקר השקיע יותר זמן בפעילות רעייה כנראה כפיצוי על מחסור בכמות ואיכות מזון .המאזן האנרגטי של הפרות היה חיובי יותר בשנים ובעונות בהן כמות המזון ואיכותו היו גבוהות יותר ,לכן בשנים יובשניות נמצא יתרון ללחץ הרעייה הנמוך .בלחץ הרעייה הנמוך אחוז הגמילה היה גבוה יותר .אך ,כאשר מתייחסים למשקל גמילה ליחידת שטח ,נמצא יתרון ללחץ הרעייה הגבוה יותר .הבקר הסיר ביומאסה צמחית ופתח את החורש אך לא שינה את הרכב המינים .על כן ,ההחלטה לגבי לחץ הרעייה המיטבי תלוי בתנאי האקלים של השנה ,סדרי עדיפויות של המגדל והמטרות הניהוליות של השטח .מחקר זה הראה כי בתנאי ממשק מתאימים ,לחורש פוטנציאל לספק את צרכי העדר לאורך השנה במקביל לפתיחת החורש. השפעת רעיית גמלים על החי והצומח בדיונות החוף של ניצנים ענת כרמי ופועה בר המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי ,אוניברסיטת בן גוריון בנגב * [email protected] בעשורים האחרונים אנו עדים לתופעה של התייצבות מהירה של דיונות החוף בישראל כתוצאה מלחצי פיתוח והיעלמות הדרגתית של נוף הדיונות הנודדות .הדיונות הנודדות מהוות בית גידול ייחודי באזור למיני צמחים ובעלי חיים פסמופיליים ,חלקם אנדמיים ,וכמו כן ,תשתית חשובה לחדירת מים לאקוויפר החוף של ישראל .בעבר הייתה פעילות של בדואים באזור הדיונות אשר התבטאה ברעיה וכריתה של הצומח המעוצה למטרות הסקה .פעילות זו מנעה מהדיונות להתייצב .כדי למנוע מכלל הדיונות להתייצב ולשמר את בית הגידול הייחודי של החול הנודד יש להסיר את הצומח המעוצה באופן מתמשך .מטרת מחקר זה הייתה לבדוק האם הגמל ,שידוע כבעל חיים שאינו בררן מבחינת המזון ,יכול לשמש ככלי ממשקי יעיל להסרת הצומח המעוצה, ואם כן ,מה תהיה ההשפעה על הרכב בעלי החיים והצמחים .כמעט ואין מחקרים שהתמקדו בהתנהגות הגמל במרעה. המחקר התבצע בשמורת החולות ניצנים ,.נבחרו 1דיונות מיוצבות למחצה ,כאשר על 0דיונות הייתה רעיה ו 0 -אחרות שימשו כדיונות בקורת .עדר של 20גמלים הועלו על הדיונות בחודשים יולי-ספטמבר .1422נערכו תצפיות ויזואליות על התנהגות הגמל על הדיונה :העדפות אכילה, זמני פעילות ,אופן אכילה (עם התמקדות על לענה) ומעקב לגבי התנועה באמצעות קולרי .GPS כיסוי והרכב הצומח הרב-שנתי והחד-שנתי והרכב ושפע של בעלי החיים (פרוקי רגליים ,יונקים קטנים וזוחלים) נבדקו לפני ואחרי הרעיה. התוצאות מראות כי: א .הגמלים לא אכלו באופן משמעותי את הלענה החד-זרעית – צמח מעוצה שליט בדיונות. ב .לא חל שינוי משמעותי בכיסוי ,בעושר ובהרכב המינים על גבי הדיונות. ג .פרטי הלענה שכן נאכלו על-ידי הגמלים לא התחדשו כ 2-חודשים לאחר הרעייה. ד .הגמלים העדיפו להפסיד משקל מאשר לאכול לענה. המסקנה העיקרית היא שרעיית קיץ אין בה די כדי להפוך דיונה מיוצבת למחצה לדיונה נודדת.
