לקריאת הדוח המלא - הקואליציה לבריאות הציבור

Transcription

‫הקואליציה‬
‫ארגון סביבה למען בריאות הציבור‬
‫לבריאות הציבור )ע"ר ‪(580449254‬‬
‫להפחתת התחלואה הגבוהה מזיהומים סביבתיים בישראל ובפרט במפרץ חיפה‬
‫מזהמים שעשויים להפלט ממתקנים לעיבוד גז טבעי‪,‬‬
‫וסכנות אפשריות כתוצאה מחשיפה להם‬
‫אלה נווה‪ ,‬אפידמיולוגית סביבתית‪ ,‬הקואליציה לבריאות‬
‫הציבור‬
‫נובמבר ‪2012‬‬
‫תקציר‪:‬‬
‫הגז הטבעי‪ ,‬הוצג לעולם כתשובה לדלקים כגון פחם‪ ,‬נפט‪ ,‬ומזוט‪ ,‬אשר שריפתם‬
‫להפקת אנרגיה פולטת לסביבה מזהמים רבים‪ .‬ואכן‪ ,‬ידוע שהגז הטבעי מזהם פחות‬
‫בעת שהוא נשרף בהשוואה לדלקים פוסיליים אחרים‪ .‬מתוך אינטרס ציבורי לעבור לגז‬
‫טבעי‪ ,‬ישנה נטייה להתעלם מכמה סוגיות הקשורות לתהליך הכרייה‪ ,‬העיבוד והשינוע‬
‫של הגז‪ ,‬ואלו צריכות להילקח בחשבון‪ .‬ההשלכות הבריאותיות של מתקני עיבוד הגז‬
‫נעלמות מעין מקבלי ההחלטות ואינן זוכות לתשומת הלב המספקת‪ .‬דו"ח זה מפרט‬
‫בקצרה על אודות כמה בעיות שעשויות להיגרם ממתקנים לעיבוד גז טבעי‪.‬‬
‫בהקשר זה‪ ,‬בעייתיים במיוחד הם מזהמים שעשויים להיפלט לסביבה ממתקנים לעיבוד‬
‫גז טבעי‪ ,‬שהם‪ :‬כספית‪ ,‬ארסן‪ ,‬גזים רדיואקטיביים‪ ,‬ותרכובות אורגניות נדיפות שונות‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫דרך העצמאות ‪ 102‬חיפה ‪ ,33411‬טלפון ‪ 077-4140212‬פקס ‪http://www.phc.org.il ,04-8538701‬‬
‫זוהי רשימה עיקרית אך חלקית‪ ,‬מאחר ומקורות המידע אודות זיהום ממתקני עיבוד גז‬
‫אינם מפורטים מספיק ועל כן יש להמשיך ולהעמיק עוד את חקר הנושא‪ .‬יש להדגיש כי‬
‫זהו מסמך ראשוני בלבד‪ ,‬שמטרתו להציג סוגיות סביבתיות שיהיו קשורות בעיבוד הגז‪,‬‬
‫ואשר יש לספק להן מענה הולם עוד בשלבי התכנון‪.‬‬
‫במקרה הספציפי של מרבצי הגז הישראליים‪ ,‬מהם יעובד הגז‪ ,‬שאלה עקרונית לדיון‬
‫היא אילו ריכוזי מזהמים )כספית‪ ,‬ארסן וגזים רדיואקטיביים( מצויים בגז הגולמי‬
‫במאגרים אלו‪ ,‬ומה יהיה דינם הסביבתי משייצאו מהמאגר‪ .‬סטטיסטיקות בינלאומיות‬
‫שמובאות בדו"ח זה מלמדות כי חומרים אלו נפוצים בכל מרבץ גז‪ .‬למשל‪ ,‬במזרח‬
‫התיכון‪ ,‬טווח ריכוזי הכספית נע בד"כ בין ‪ 1-9 µg/m3‬בגז הטבעי‪ .‬מחקר אחר מלמד כי‬
‫ריכוזי ארסן במצבורי גז טבעי נעים בין ‪ .10-63,000 µg/m3‬עם זאת‪ ,‬בדו"ח של חברת‬
‫‪PDC‬‬
‫‪1‬‬
‫אודות ההרכב הכימי של מאגר "תמר"‪ ,‬חומרים אלו אינם מוזכרים‪.‬‬
‫דו"ח זה עוסק בהשלכות הבריאותיות של חשיפות ארוכות טווח למזהמים שונים‬
‫שעשויים להפלט מתעשיית עיבוד הגז הטבעי‪ ,‬ואינו מתייחס לנושאי בטיחות המתקן‬
‫)ארועי דליפה‪ ,‬שריפות‪ ,‬פיצוצים(‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ ,Petroleum Development Cunsultants limited‬מכתב של החברה אל רשות הגז הטבעי ב‪3.2010‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.1‬מבוא‪:‬‬
‫‪.1.1‬‬
‫גז טבעי והרכבו‪:‬‬
‫גז טבעי ]‪ ,[1‬הוא דלק פוסילי שנוצר כאשר שכבות של צמחים ובעלי חיים נחשפות‬
‫לחום ולחץ לאורך אלפי שנים‪ .‬הגז הטבעי‪ ,‬ברובו מתאן‪ ,‬מכיל בתוכו‪ :‬פחמימנים כגון‪:‬‬
‫אתאן‪ ,‬בוטאן )משמש למצתים(‪ ,‬פרופאן‪ ,‬כמה סוגי פנטאן‪ .‬כל אלו הם נוזליים בעת‬
‫הכרייה בבארות‪ ,‬והופכים לגזים עם ירידת הלחץ ]‪.[2‬‬
‫הגז הטבעי הגולמי אשר מגיע למפעל העיבוד‪ ,‬אינו מורכב רק מגזים אלו ]‪ .[2‬הוא מכיל‬
‫גם פחמימנים בעלי משקל מולקולרי גבוה יותר )כלומר בעלי שרשראות פחמן ארוכים‬
‫מאלו שלעיל(‪ ,‬מים‪ ,‬מלחים וגזים מומסים חומציים‪ .‬גזים חומציים כאלו הם למשל‪:‬‬
‫פחמן דו חמצני )‪ ,(CO2‬מימן גופרתי )‪ ,(H2S‬ומרקפטאנים )כדוגמת מתאן‪-‬תיאול‪,‬‬
‫ואתאן‪-‬תיאול(‪ .‬בנוסף‪ ,‬מכיל הגז הטבעי הגולמי גם את הגזים חנקן‪ ,‬והליום‪.‬‬
‫בהקשר הבריאותי‪ ,‬מעניין ללמוד כי הגז הטבעי מכיל כספית )כיסוד(‪ ,‬וכספית מחוברת‬
‫לכלורידים או אחרים )כספית אורגנית ואנאורגאנית(‪ .‬מתכת בעייתית נוספת היא ארסן‪.‬‬
‫מלבד אלו‪ ,‬הגז הטבעי הגולמי מכיל גם גזים רדיואקטיביים )אוראניום‪ ,‬תוריום‪ ,‬רדיום‬
‫וראדון(‪ (*NORM) 2‬שמקורם בקרום כדור הארץ ]‪ .[2‬הגזים הרדיואקטיבים‪ ,‬כדוגמת‬
‫ראדון‪ ,‬נצברים לעתים בחלקים שונים של ציוד המפעל )צנרת‪ ,‬ואחרים(‪ .‬לכן יש לנקוט‬
‫משנה זהירות בעת עבודות תשתית במתקן לטיפול בגז טבעי‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪NORM: Normally Occurring Radioactive Materials‬‬
‫‪3‬‬
‫כדי לצרוך את הגז הטבעי בהמשך הדרך‪ ,‬מתקני עיבוד הגז הטבעי נדרשים להפחית את‬
‫כמויות הגזים החומציים‪ ,‬ההליום‪ ,‬המים‪ ,‬המרקפטאנים‪ ,‬הכספית והארסן )שפוגעות‬
‫בצנרת(‪.‬‬
‫‪ 1.2‬עיבוד הגז הטבעי )‪:(1‬‬
‫א‪ .‬כריית הגז הטבעי ממרבצים שונים )‪ .(extraction‬תהליך זה אינו חף מנזק‪ ,‬כאשר‬
‫במהלך הקידוחים משתמשים בכימיקלים שונים כדי לשחרר את הגז הטבעי‬
‫מהמרבצים‪ :‬בניהם‪ ,‬כימיקלים שמוספים לבוצות כדי לקדוח את חור ההוצאה‪,‬‬
‫כימיקלים שנועדו להעלות את צפיפות ומשקל הנוזלים כדי להקל את הקידוח‪,‬‬
‫כימיקלים שנועדו לקצר את משך זמן הקדוח ועוד כהנא וכהנא תוספות‪ .‬לכל‬
‫הכימיקלים המוספים יש השלכות על בריאות הציבור באתר הקידוח‪ ,‬כאשר ידועים‬
‫לחומרים אלו נזקים שונים‪ .‬בהקשר זה ראו בהרחבה ]‪.[3‬‬
‫ב‪ .‬הגז הטבעי מועבר לתהליכי עיבוד )‪ ,(treatment‬במהלכם הוא מנוקה מחומרים‬
‫בעייתיים להמשך השימוש בו‪ .‬משלב ב' עוברת צנרת אל צרכני הגז‪ .‬עוד על תהליכי‬
‫העיבוד ראו באיור מס' ‪ 1‬להלן‪.‬‬
‫מקור‪[2] :‬‬
‫מסמך זה יעסוק אך ורק בשלב ב'‪ ,‬השלב בו הגז הטבעי עובר טיפול במתקנים לעיבוד‬
‫גז טבעי‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .2‬זיהום אוויר וסביבה ממתקנים לעיבוד גז טבעי‬
‫בפרק זה מוצגים מזהמים המצויים בגז הטבעי ומופקים עימו‪ ,‬אשר להם השלכות‬
‫בריאותיות משמעותיות‪ ,‬כפי שיוצג להלן‪.‬‬
‫‪ 2.1‬כספית‪ :‬כפי שצויין לעיל‪ ,‬הגז הטבעי מכיל כספית‪ .‬על פי דו"ח של המועצה להגנת‬
‫המשאבים הטבעיים בארה"ב )‪ ,(NRDC‬ריכוזי כספית בגז טבעי משתנים לפי האזור‬
‫ממנו הוא נכרה )כל אזור כריה מאופיין בריכוזים אחרים( ונעים בין ‪0.01- 5000 µg/m3‬‬
‫]‪.[4‬‬
‫טבלה מס' ‪ :1‬ריכוזי כספית בגז טבעי לפי אזור‬
‫מקור‪[4] :‬‬
‫‪5‬‬
‫פליטות כספית לסביבה‪ :‬תלויות בריכוז הכספית בגז הגולמי‪ ,‬ובאם מופעלת שיטה‬
‫לספיחת הכספית ]‪ .[4‬בבארות בצפון אפריקה‪ ,‬או מזרח אירופה‪ ,‬ישנם מראש ריכוזים‬
‫גבוהים של כספית בגז הטבעי )מעל ‪ 100‬מיקרוגרם למ"ק(‪.‬‬
‫למרות שמתקנים רבים לעיבוד גז טבעי משתמשים ביחידות לסילוק כספית )‪(MRU‬‬
‫‪3‬‬
‫‪,‬ישנם גם מפעלים שאינם משתמשים בהם‪ .‬בד"כ‪ ,‬הכספית מוצאת מהגז הטבעי יחד‬
‫עם עוד זיהומים‪ ,‬כדי למנוע קורוזיה ונזק לציוד שאליו יגיע הגז אצל צרכנים בהמשך‪.4‬‬
‫עד כמחצית מהכספית שתוצא מהגז הגולמי עשויה להיפלט לסביבה בתהליכים אלו‪.‬‬
‫גם כאשר המתקנים משתמשים ביחידות לסילוק כספית‪ ,‬ישנן יחידות‬
‫בעייתיות יותר‪ ,‬כגון הסוג שקושר כספית לכסף ליצירת אמלגם‪ .‬כדי לנקות ולחדש סוג‬
‫זה‪ ,‬מזרימים גז שיקלוט אותו‪ ,‬והגז היוצא מכיל ריכוזי כספית גבוהים ממה שהיה‬
‫במקור בגז הגולמי )שם‪ ,‬פסקה ‪ .[4] (4‬דרך אחת להפטר מהכספית‪ ,‬היא לשרוף את‬
‫הגז עתיר הכספית באתר המתקן למטרות הפקת אנרגיה למתקן‪ ,‬אך פעולה זו תשחרר‬
‫את הכספית לסביבה ברמות גבוהות‪ .‬בנוסף‪ ,‬כספית יכולה להפלט מגז טבעי שטרם‬
‫טופל להפחתתה – אשר נפלט או נשרף‪.‬‬
‫נציגת המועצה הלאומית להגנת המשאבים הטבעיים בארה"ב )‪ (NRDC‬טוענת כי בגלל‬
‫שסקטור הגז הטבעי לא נכלל ברגולציה של פליטות לאוויר‪ ,‬חסרות מדידות של פליטות‬
‫לאוויר מסקטור זה‪ ,‬ועל כן יש להוסיף סקטור זה גם לרגולציה לאור האמור ]‪.[4‬‬
‫‪Mercury Removal Unit 3‬‬
‫‪4‬‬
‫הכספית היא לא רק מזהם עיקש‪ ,‬אלא גם פוגעת במתכות במתקנים לטיפול בגז‪ ,‬ועל כן יש להסירה ]‪[5‬‬
‫‪6‬‬
‫למעשה‪ ,‬בדיוק חסר זה‪ ,‬מקשה על הבאת העובדות המלאות ונתונים נוספים אודות‬
‫פליטות מתקני העיבוד‪.‬‬
‫איור מס' ‪ :1‬תהליך עיבוד הגז הטבעי‬
‫‪7‬‬
‫מקור‪[2] :‬‬
‫מקור עיקרי נוסף למידע על הכספית בגז הטבעי‪ ,‬הם יצרני הטכנולוגיות שנועדו לנקות‬
‫את הכספית ]‪ .[5‬ישנם כמה יצרנים עיקריים לכאלו ]‪ .[4‬בהולנד‪ ,‬מתקנים לספיחת‬
‫כספית קלטו ‪ 24‬טון כספית בשנת ‪ ,2002‬ובקרואטיה‪ ,‬מתקנים קלטו ‪ 2‬טון כספית‪.‬‬
‫באחד הדו"חות של יצרני הקטליזאטורים )ג'ונסון מאתי( נכתב‪" :‬מאחר וריכוז הכספית‬
‫נע בין ‪ 10‬מיקרוגרם למ"ק ל‪ 4,400‬מיקרוגרם למ"ק‪ ,‬מתקן שכזה מתמודד עם בין‬
‫עשרות למאות קילוגרמים של כספית מדי שנה" ]‪ .[5‬עד מחצית מהכספית שמגיעה עם‬
‫הגז הטבעי יכולה להפלט מהמתקן‪ ,‬כפי שניתן לראות בטבלה ‪:2‬‬
‫‪8‬‬
‫טבלה מס' ‪ :2‬ריכוזי כספית שנמצאו בפליטות ממפעלים לעיבוד גז טבעי )במיקרוגרם‬
‫למ"ק(‪.‬‬
‫מפעל‬
‫היחידה לטיפול בגזים‬
‫טריאתילן גליקול‬
‫חומציים )מתקן במפעל(‬
‫‪A‬‬
‫‪-‬‬
‫‪150 µg/m3‬‬
‫‪B‬‬
‫‪4 µg/m3‬‬
‫‪-‬‬
‫‪C‬‬
‫‪28 µg/m3‬‬
‫‪0.08 µg/m3‬‬
‫מקור‪[5] :‬‬
‫על פי דף המוצר של חברה זו‪ ,‬הכספית מדאיגה ויש לטפל בה משום שעובדים יכולים‬
‫להיחשף במתקן לרמות גבוהות של כספית‪ ,‬משום שכספית קורוזיבית לציוד‪ ,‬משום‬
‫שקשה להפטר מציוד שמזוהם בכספית‪ ,‬ומשום שיש פליטות לסביבה ]‪.[6‬‬
‫במאמר של יצרן אחר‪ ,UOP ,‬מפורטים סוגי הכספית אשר מצויים בפאזות השונות של‬
‫הגז הטבעי כדלקמן‪ :‬בגז הטבעי מצויה בעיקר כספית כיסוד‪ ,‬אך גם מצויות תרכובות‬
‫של כספית‪ ,‬אורגנית‪ ,‬או אי אורגנית‪. [7] .‬לא כומתו מספיק היחסים האחוזיים של‬
‫תרכובות הכספית השונות בגז‪ ,‬בגלל קושי באנליזה )צורך בשיטות מעבדה מתוחכמות‪(.‬‬
‫‪ 2.2‬ארסן‬
‫‪9‬‬
‫מתברר שהגז הטבעי מכיל גם ארסן ]‪ .[8‬ריכוזי הארסן בדגימות של גז טבעי שנעשו נעו‬
‫בטווח בין ‪.10-63,000 µg/m3‬‬
‫טרימתיל ארסין‪ ,‬היא התרכובת העיקרית בארסן שמצוי בגז טבעי‪ ,‬אך ישנן גם תרכובות‬
‫אחרות שלו כגון‪ :‬דימתילאתילארסין‪ ,‬מתילדיאתילארסין‪ ,‬טריאתילארסין ]‪.[8‬‬
‫את הארסן ניתן ללכוד גם כן בעזרת אגני ספיחה‪ ,‬כפי שמציעה אחת החברות ]‪.[9‬‬
‫‪ 2.3‬תרכובות אורגניות נדיפות‪:‬‬
‫מתקנים לעיבוד גז טבעי הינם מקור לפליטות מרכיבים מהגז הטבעי‪ ,‬למשל של מתאן‪,‬‬
‫או של בנזן ופורמאלדהיד‪.‬‬
‫בנזן ופורמאלדהיד‪ :‬שני אלו הינם מסרטנים וודאיים לאדם‪ ,‬וידוע שהם עשויים להפלט‬
‫ממתקנים לעיבוד גז טבעי ]‪ .[10‬לדוגמה‪ ,‬בטקסס וקולוראדו‪ ,‬נמצאו ריכוזים גבוהים של‬
‫בנזן בקרבת מתקנים לעיבוד גז טבעי‪ .‬כמו כן‪ ,‬מתברר שגם נפלט פורמאלדהיד ממנועים‬
‫של מדחסים‪ .‬הריכוזים שנמצאו של בנזן ופורמאלדהיד עם זאת‪ ,‬מצויים מתחת‬
‫לתקנים‪ .‬למרות זאת‪ ,‬מתרבות התלונות על מחלות נוירולוגיות‪ ,‬סחרחורות וכו' בקרבת‬
‫מתקנים מסוג זה‪.‬‬
‫מקור נוסף למידע‪ ,‬הם התארגנויות למאבק כנגד מתקנים מסוג זה‪ .‬התארגנות כזו‬
‫למשל‪ ,‬הינה התארגנות בשם "צדק אנרגטי" )‪.[12] (Energy Justice‬‬
‫מתאן‪ :‬מתאן הינו גז חממה‪ ,‬ועל כן צריך להפחית דליפות שלו מתשתיות לעיבוד גז‬
‫טבעי‪ .‬בהקשר זה ניתן לראות עוד במאמר משנת ‪.[11] 2012‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ .2.4‬פליטות של גזים רדיואקטיביים – בנוסף‪ ,‬הגז הטבעי מכיל גם רשימה של גזים‬
‫רדיואקטיביים‪ ,‬הקרויים ‪) ,NORM‬חומרים רדיואקטיביים ממקורות טבעיים( ]‪.[13‬‬
‫חלקיקים רדיואקטיביים בעלי זמן מחצית חיים ארוך כדוגמת אוראניום‪ ,‬תוריום ותוצרי‬
‫הפירוק שלהם כגון ראדיום וראדון הם דוגמאות לחומרים שמהווים חומרים‬
‫רדיואקטיביים ממקורות טבעיים‪.‬‬
‫יסודות אלו מצויים בקרום כדור הארץ‪ ,‬ובאטמוספרה‪ .‬בתהליכים תעשייתיים‪ ,‬כמו‬
‫בעיבוד הגז‪ ,‬נוצר ‪ - ,TENORM‬חומרים רדיואקטיביים שהריכוז שלהם עולה עקב‬
‫תהליך תעשייתי כלשהו ]‪.[14‬‬
‫המידע אודות פליטות חומרים רדיואקטיביים ממתקני עיבוד גז מתקבל מדוחות כגון‪:‬‬
‫"‪ .[15]("An overview of naturally occurring radioactive materials in the petroleum industry,‬בדו"ח‬
‫זה נכתב‪" :‬הציבור עלול להיחשף לגזים רדיואקטיביים ממקורות טבעיים דרך נשימה של‬
‫גז ראדון‪ ,‬שתיה של מי תהום‪ ,‬ואכילת אוכל מזוהם‪ .‬באם בוצות מזוהמות בחומר‬
‫רדיואקטיבי ממתקן עיבוד הגז הטבעי‪ ,‬או באם אבנית שמכילה חומר זה מושלכת‬
‫בצורה לא מבוקרת לסביבה– עשוי להיגרם זיהום של הקרקע והמים – ולרמות גבוהות‬
‫יותר של ראדון בסביבת מבנים )שם‪ ,‬עמוד ‪ ".[15] (27‬בנוסף‪ ,‬אוכל שיגודל באדמות‬
‫מזוהמות בבוצה או אבנית מהמתקן או דגים שידוגו במים כאלו‪ ,‬עשויים להיות‬
‫מזוהמים בחומרים רדיואקטיביים‪.‬‬
‫‪ 3‬השלכות בריאותיות של החשיפות המתוארות לעיל‬
‫‪11‬‬
‫‪ 3.1‬נזקי החשיפה לכספית‪:‬‬
‫כל סוגי הכספית הינם מהחומרים הרעילים ביותר על כדור הארץ ]‪ .[16‬הכספית יכולה‬
‫להמצא בכל מקום‪.‬‬
‫הכספית מזיקה למערכת העצבים‪ ,‬למערכת העיכול‪ ,‬למערכת‬
‫החיסון‪ ,‬לריאות‪ ,‬לכליות‪ ,‬לעור ולעיניים ]‪.[18‬‬
‫לסוגים השונים של כספית תכונות שונות‪ :‬היסוד כספית הוא נוזל בטמפ' חדר‪ ,‬אשר‬
‫מתאדה בקלות‪ ,‬תוך כדי יצירת אדי כספית אשר ננשמים בריאות‪ .‬הכספית פחות‬
‫נספגת דרך העור או במערכת העיכול ]‪.[17‬‬
‫הכספית האנאורגאנית – היא פחות מסיסה ובעלת תכונות ספיגה פחות טובות ]‪.[17‬‬
‫הכספית האורגנית – נספגת בקלות בריאות ובמערכת העיכול )צינור העיכול(‪ .‬חלק‬
‫מהתרכובות של כספית אורגנית נספגות גם דרך העור ]‪. .[17‬‬
‫התרכובות הרעילות ביותר של כספית‪ ,‬הן תרכובות אורגניות‪ ,‬כדוגמת מתיל כספית‬
‫ודימתיל כספית‪ .‬מתיל כספית‪ ,‬הינה הצורה שהכי נפוצה )בזיהום( הטבע‪ ,‬והיא‬
‫מצטברת בשרשרת המזון‪ .‬בד"כ זו הדרך בה אנשים נחשפים ]‪.[17‬‬
‫אחת התרכובות האורגניות שנוצרות מכספית‪ ,‬היא מתיל כספית ]‪ .[16‬מתיל כספית‬
‫רעילה למערכת העצבים )נוירוטוקסיקנט(‪ .‬כשהיא נכנסת לגוף‪ ,‬היא עוברת את מחסום‬
‫דם מוח ושם היא גורמת נזק למערכת העצבים המרכזית‪ .‬בעיקר היא מסוכנת‬
‫לעוברים‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫הכספית שנפלטת לסביבה‪ ,‬לדוגמה לגופי מים‪ ,‬נצברת בגופם של דגים‪ ,‬וככל שהדג‬
‫גבוה יותר בשרשרת המזון‪ ,‬הוא מכיל יותר כספית‪ .‬לכן בני אדם יכולים להחשף גם דרך‬
‫מזון מזוהם‪.‬‬
‫מקורות נוספים למידע על נזקי כספית‪ ,‬הם בעיקר הגופים האחראים על בטיחות‬
‫וגהות תעשייתית‪ ,‬ארגון הבריאות העולמי וכו'‪ .‬קיימים מחקרים רבים על אוכלוסיות‬
‫עובדים שנחשפות לכספית‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ישנם מחקרים שמלמדים כי הכספית אפילו‬
‫בריכוזים נמוכים של ‪ 0.7-42‬מיקרוגרם למ"ק גורמת לעובדים להפרעות שינה‪,‬‬
‫והפרעות לתפקודים קוגניטיביים ]‪ .[19‬ברמות גבוהות יותר‪ 1.1-44 ,‬מיליגרם למ"ק‬
‫של כספית למשך ‪ 4-8‬שעות‪ ,‬דווח על כאבים בחזה‪ ,‬קשיי נשימה‪ ,‬שיעול‪ ,‬פגיעה‬
‫בתפקודי ריאות‪ ,‬דלקות בקרומי הריאה‪ .‬ברמות גבוהות עוד יותר‪ ,‬נגרמו תגובות‬
‫פסיכוטיות‪ ,‬הזיות‪ ,‬ונסיון להתאבדויות ]‪.[19‬‬
‫חשיפה כרונית יכולה לגרום רעד‪ ,‬שיכול להפוך לפרכוסים בשרירים‪ .‬חשיפה ברמות‬
‫נמוכות יכולה לגרום לאובדן זכרון‪ ,‬דכאונות‪ ,‬ועוד ]‪.[19‬‬
‫דוגמה מפורסמת מאוד על נזקי הכספית‪ ,‬היא זו של מפרץ מיאנמטה ביפן‪ .‬שם משנות‬
‫החמישים אוכלוסית דייגים מקומית על כל משפחותיהם‪ ,‬אשר נחשפו לדגים מזוהמים‬
‫במתיל כספית‪ -‬פיתחו מחלות שונות‪ .‬במבוגרים‪ ,‬נצפו מחלות נוירולוגיות שונות‪ ,‬אך‬
‫הפגיעה הקשה מכל היתה לעוברים‪ ,‬אשר חלקן נפגעו בצורה בלתי הפיכה‪ :‬בעיוורון‪,‬‬
‫מומים מולדים‪ ,‬ושיתוק מוחין ]‪.[17‬‬
‫‪13‬‬
‫קיימות בעולם עוד דוגמאות לזיהומים סביבתיים בכספית ‪ :‬למשל הרעלת כספית‬
‫אורגנית בעיראק‪ ,‬חשיפה למתיל כספית באמזונס‪ ,‬שפיכה של כספית בקז'אמרקה פרו‪,‬‬
‫ובבניין בניו גר'סי בארה"ב – בהקשר זה קראו עוד כאן ]‪.[17‬‬
‫בארץ קיימת תקינה לכספית‪ :‬ערך יעד בחוק אוויר נקי הוא ‪ 1.8‬מיקרוגרם למ"ק‬
‫לשעה ו‪ 0.3-‬מיקרוגרם למ"ק לשנה‪ .‬ערכים אלו נקבעו על סמך תקנים בינלאומיים‪.‬‬
‫לכספית אין ערך סביבה‪.‬‬
‫נקודה חשובה נוספת היא שבדו"ח אלמוג מוזכרים תקנים בינלאומיים לתרכובות‬
‫השונות של כספית‪ :‬גז‪ ,‬מתכת ותרכובות אנאורגאניות‪ ,‬אריל ואלקיל‪ ,‬אך בישראל התקן‬
‫הקיים אינו מתייחס לתרכובות כספית‪ ,‬אלא רק לסך הכל כספית בחומר חלקיקי )אין‬
‫תקן לגז למשל(‪.‬‬
‫‪ 3.2‬נזקי חשיפה לארסן‪:‬‬
‫ארסן הוא אחד החומרים הרעילים לאדם‪ .‬אנשים יכולים להיחשף לארסן באוויר‬
‫מזוהם‪ ,‬מים מזוהמים ואוכל מזוהם‪ .‬המגע יכול להיות גם דרך העור עם אדמה מזוהמת‬
‫או אוויר מזוהם‪ .‬דגים סופגים ארסן מהמים בהם הם חיים‪ ,‬אך הם בעיקר סופגים את‬
‫הצורה האורגנית של ארסן‪ ,‬שהיא פחות רעילה‪ .‬לעומתם‪ ,‬דגים שקיבלו ארסן אנ‪-‬‬
‫אורגני‪ ,‬הם רעילים ומסוכנים לבני אדם‪.‬‬
‫ארסן אנאורגני הוא מסרטן וודאי לאדם‪ .‬יש מספיק ראיות בבני אדם לגבי הקרצינוגניות‬
‫שלו בעיקר בחשיפות לארסן אנאורגני‪ ,‬כמו ארסן טרי אוקסיד‪ ,‬ארסניט‪ ,‬וארסנאט‪ .‬ארסן‬
‫‪14‬‬
‫אנאורגני גורם לסרטן ריאות )נשימת ארסן(‪ ,‬סרטן בשלפוחית השתן ודרכי השתן‬
‫)שתיית ארסן(‪ ,‬וסרטן העור‪ .‬בנוסף‪ ,‬נמצא קשר בין חשיפה לארסן ותרכובות‬
‫אנאורגאניות שלו ולבין סרטן כליות כבד ופרוסטטה ]‪.[20‬‬
‫לגבי תרכובת הארסן שנפוצה בגז הטבעי‪ ,‬טרימתילארסין‪ ,‬שזה סוג של ארסן אורגני‪,‬‬
‫הראיות להוכחת קשר לסרטן מוגבלות‪ ,‬ועל סמך מחקרים מחיות מעבדה ]‪.[20‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ניסויים במבחנה מוכיחים כי טרימתיל ארסין הינו חומר גנוטוקסי‪ ,‬כלומר כזה‬
‫שתוקף ‪ DNA‬בחוזקה‪.[21] .‬‬
‫בחולדות זכרים‪ ,‬חשיפה לחומר זה גרמה לתהליכים סרטניים בכבד‪ ,‬יחד עם נזק‬
‫חמצוני ל‪ DNA‬וכן גם פרוליפרציה )התרבות( של תאים ]‪.[22‬‬
‫בארץ קיימת תקינה לארסן‪ :‬ערך יעד בחוק אוויר נקי ‪ 0.002‬מיקרוגרם למ"ק ליממה‬
‫וגם לשנה‪ ,‬ערך סביבה ‪ 0.005‬מיקרוגרם למ"ק לשנה‪.‬‬
‫‪ 3.3‬ההשפעות הבריאותיות של חומרים רדיואקטיביים‪:‬‬
‫גז הראדון הוא דוגמה עיקרית למשפחה זו‪ ,‬ומובא כאן כדי להמחיש את משמעות‬
‫החשיפה‪ ,‬אך הוא אינו החומר הרדיואקטיבי היחיד שצפוי להמצא בגז הטבעי‪ .‬חומרים‬
‫רדיואקטיביים פולטים חלקיקים מזיקים‪ ,‬אשר מסוגלים לתקוף רקמות שונות בגוף‬
‫האדם‪ ,‬כתלות בדרכי החשיפה‪.‬‬
‫גז הראדון – כמעט כל הסיכון מהראדון מגיע משאיפת אוויר שמכיל אותו ומתוצרי‬
‫הפירוק שלו‪ .‬כשהראדון ננשם‪ ,‬תוצרי הפירוק הרדיואקטיביים שלו‪ ,‬חלקיקי אלפא‪,‬‬
‫‪15‬‬
‫פוגעים ברקמות הריאה‪ ,‬נזק שיכול להביא לסרטן ריאה‪ .‬רמת הקרינה ממנו מושפעת‬
‫מריכוזי תוצרי הפירוק שלו‪ ,‬שממשיכים להזיק בריאות אחרי פירוקם‪ .‬בארה"ב מעריכים‬
‫שישנם בין ‪ 15,000‬ל‪ 22,000‬מקרי תמותה מסרטן ריאות כל שנה‪ ,‬בשל חשיפה‬
‫לראדון‪ .‬לראדון אין רמת חשיפה שהיא בטוחה ]‪ .[23‬המועצה הלאומית למדעים‬
‫בארה"ב‪ ,‬קובעת כי הראדון בתוך הבית הוא הגורם השני אחרי עישון לסרטן הריאות‬
‫בארה"ב‪.‬‬
‫שתיה של ראדון שהגיע למי השתיה יכולה לגרום לסרטן הקיבה ]‪.[23‬‬
‫גם מזהמים רדיואקטיביים אחרים עשויים לגרום לסרטנים מסוגים שונים‪ ,‬כתלות‬
‫בחומר ובדרך החשיפה אליו‪.‬‬
‫‪ 3.4‬ההשפעות הבריאותיות של חשיפה לתרכובות אורגניות נדיפות‬
‫תרכובות אורגניות נדיפות הוא שם כללי לתרכובות פחמימניות שיש להן לחץ אדים‬
‫גבוה בטמפ' חדר‪ .‬זוהי משפחה נרחבת של כימיקלים‪ ,‬חלקם לא מזיקים וחלקם‬
‫רעילים במידות שונות‪.‬‬
‫הגז הטבעי‪ ,‬מזוהה בעיקר עם התרכובות מתאן‪ ,‬פרופאן‪ ,‬בוטאן ופנטאן‪ ,‬כל אלו עשויות‬
‫להתאדות ממנו‪ .‬כמו כן ישנם בגז הטבעי מרכיבים פחמימניים נוספים‪ ,‬כתלות באתר‬
‫הספיציפי של הקידוח‪ .‬בדבר אלו יש לאסוף חומר נוסף‪ ,‬בהתאם לנתוני הגז הישראלי‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫בנזן – הינה תרכובת אורגנית דליקה‪ ,‬חסרת צבע ורעילה‪ .‬בזנן הוכח כמסרטן וודאי‬
‫לאדם‪ .‬בחשיפה לטווח ארוך‪ ,‬בנזן עשוי לגרום לשינויים כרומוזומליים והפחתה בייצור‬
‫תאי דם‪ .‬קיים קשר בין חשיפה לו לבין סרטן מסוג לוקמיה‪.‬‬
‫בארץ קיימת לבנזן תקינה‪ :‬ערך יעד בחוק אוויר נקי עבור בנזן הינו‪ 3.9 :‬מיקרוגרם‬
‫למ"ק ליממה וגם ‪ 1.3‬מיקרוגרם למ"ק לשנה‪ ,‬ערך סביבה ‪ 5‬מיקרוגרם למ"ק לשנה‪.‬‬
‫פורמאלדהיד‪ :‬מסרטן ודאי לאדם‪ .‬גורם לגירוי בעור‪ ,‬בעיניים ובדרכי הנשימה‬
‫התחתונות‪.‬‬
‫פורמאלדהיד‪ :‬ערך יעד בחוק אוויר נקי עבור בנזן הינו‪ 0.8_ :‬מיקרוגרם למ"ק ליממה‬
‫וגם ‪ 0.8‬מיקרוגרם למ"ק ללשנה‪ ,‬ערך סביבה ‪ 100‬מיקרוגרם למ"ק לחצי שעה‪.‬‬
‫מתאן ופרופאן– גזים לא רעילים‪ ,‬אבל בריכוזים גבוהים )מעל ‪ PPM 100,000‬עבור‬
‫פרופאן( הם מפחיתים את קליטת החמצן כך שנגרמים סימפטומים של חנק(‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫ככל שהריכוז של פרופאן יעלה מעל לסף שלעיל‪ ,‬הגוף עשוי להרגיש חסר בחמצן‪ ,‬מה‬
‫שיגרור נשימה מוגברת‪ ,‬עליה בדופק‪ ,‬ועד כדי עלפון‪ .‬במקרים קיצונים של חוסר חמצן‬
‫)פחות מ‪ 6%‬באוויר(‪ ,‬יכול להגרם מוות‪ .‬במצבים שחמצן לא מגיע לרקמות‪ ,‬יכול‬
‫להיגרם נזק בלתי הפיך להן‪.[24] .‬‬
‫פרופאן ובוטאן – כאשר ננשמים בריכוזים גבוהים‪ ,‬עשויים לגרום להפרעות קצב לב‪,‬‬
‫ואפילו לתמותה פתאומית ]‪.[24‬‬
‫לשני אלו אין ערכי יעד או סביבה בתקנות חוק אוויר נקי‪.‬‬
‫‪ .4‬מאבקים בעולם‪:‬‬
‫‪17‬‬
‫באתר זה ניתן למצוא רשימה מכובדת של ארגונים אחרים ברחבי העולם שנאבקים‬
‫במתקנים לעיבוד גז טבעי‪ .‬בכל אחד מהאתרים ישנו פירוט על אודות המאבק‪ ,‬ומדוע‬
‫הוקם‪.‬‬
‫‪http://www.energyjustice.net/naturalgas‬‬
‫‪ .5‬סיכום‪,‬‬
‫על מנת להחליט על הפתרון הנכון ביותר עבור ישראל‪ ,‬מדינה צפופה ועמוסה‬
‫בתשתיות‪ ,‬יש ללמוד היטב את הסוגיה של מתקני הגז‪ ,‬ובפרט את ההשלכות‬
‫הבריאותיות של הקמת מתקני גז בקרבת אוכלוסייה‪ .‬למשל‪ ,‬יש לבדוק את טיב והרכב‬
‫הגז המופק מהים התיכון )רמות כספית‪ ,‬ארסן‪ ,‬ראדון‪ ,‬פחמימנים שונים( ולבחון אילו‬
‫השפעות בריאותיות צפויות עבור רכיבים ספציפים אלו של הגז‪.‬‬
‫כל תכנון עתידי של מתקנים לעיבוד גז טבעי‪ ,‬חייב לכלול פתרונות מערכתיים‪ :‬פירוט‬
‫אודות דרכי הטיפול במזהמים השונים‪ ,‬פירוט אודות האמצעים שיינקטו על מנת למנוע‬
‫פליטות של חומרים אלו לסביבה‪ .‬יש לזכור שפליטות לסביבה יתכנו גם מציוד בלאי‬
‫שייצא משימוש ועשוי לייצר זיהום גם במקומות אחרים מרוחקים יותר‪.‬‬
‫מומלץ לקחת בחשבון בעת התכנון גם דרכים להפחית את חשיפות העובדים במתקן‬
‫לחומרים המסוכנים שהוזכרו לעיל‪.‬‬
‫‪18‬‬
(580449254 ‫לבריאות הציבור )ע"ר‬
‫ בצד‬,‫ כי למרות שמצד אחד הגז הטבעי יפחית זיהום לסביבה לצרכנים‬,‫יש לזכור‬
.‫ שאף יכול לנדוד ברחבי המדינה‬,‫ הוא צפוי לייצר זיהום‬,‫ היכן שיופק ויעובד הגז‬,‫האחר‬
,‫ הנסמכת על משאבי סביבה מוגבלים‬,‫מאחר וישראל הינה מדינה קטנה וצפופה‬
‫ יש לכלול שיקולים של בריאות‬,‫ על כן‬.‫ יהיה גבוה‬,‫המחיר הסביבתי והבריאותי שישולם‬
.‫הציבור ברמה הלאומית במערך השיקולים של בחירת מקום מתקני הגז‬
‫ ביבליוגרפיה‬.6
[1] EPA, "Natural Gas,": http://www.epa.gov/cleanenergy/energy-and-you/affect/natural-gas.html
[2] Wikipedia, "Natural Gas Processing," October 8th, 2012.
http://en.wikipedia.org/wiki/Natural-gas_processing
[3] T. Colborn, C. Kwiatkowski, K. Schultz and M. Bachran, "Natural Gas Operations from a Public
Health Perspective " Human and Ecological Risk Assessment: An International Journal, vol. 17, pp. 1039 1056, 2011.
[4] NRDC, "Natural Gas Sector As A Signifcant Source of Global Mercury Supply and Emissions," vol.
2012, January, 2011.
[5] Carnell P. , Row V., McKenna R., "Minimising mercury emissions from gas processing and liquefied
natural gas plants," touchbriefings, 2007.
[6] Johnson Matthey Catalysts, "Mercury removal," .
http://www.jmcatalysts.com/ptd/site.asp?siteid=498&pageid=567
[7] C. K. Markovs J., "Optimized mercury removal in gas plants," UOP a Honeywell company, Paper
presented at the 84th Annual Convention in San Antonio - March 2005., March 2005.
[8] K. J. Irgolic, D. Llger, R. A. Zingaro, D. Spall and B. K. Puri, "Determination of arsenic and arsenic
compounds in natural gas samples " Applied Organometallic Chemistry, vol. 5, pp. 117- 124, 1991.
[9] Newpointgas, . http://www.newpointgas.com/naturalgas_arsenic.php
19
http://www.phc.org.il ,04-8538701 ‫ פקס‬077-4140212 ‫ טלפון‬,33411 ‫ חיפה‬102 ‫דרך העצמאות‬
(580449254 ‫לבריאות הציבור )ע"ר‬
[10] R. A. Alvarez, Paranhos E., "Air Pollution Issues Associated with production of natural oil and gas"
Air and WasteManagement Association, June 2012
[11] S. W. Pacala, J. J. Winebrake, W. L. Chameides and S. P. Hamburg. Greater focus needed on methane
leakage from natural gas infrastructure Proc. Natl. Acad. Sci. U. S. A. 2012.
[12] Energy Justice (NGO), "Natural Gas Factsheet," http://www.energyjustice.net/naturalgas
[13] Wikipedia, "Naturally Occuring Radioactive Material," .
http://en.wikipedia.org/wiki/Naturally_occurring_radioactive_materia
[14] US EPA "Oil and Gas Production Wastes | Radiation Protection | US EPA " 2012, .
http://www.epa.gov/rpdweb00/tenorm/oilandgas.html
[15] Smith K.P., "An overview of naturally occuring radioactive materials in the petroleum industry,"
Agronne National Laboratory, Environmental Assessment and information science division, December 1992.
[16] S. Diez, "Human health effects of methylmercury exposure " Rev. Environ. Contam. Toxicol., vol.
198, pp. 111-132, 2009.
[17] M. Gochfeld, "Cases of mercury exposure, bioavailability, and absorption " Ecotoxicol. Environ.
Saf., vol. 56, pp. 174-179, Sep, 2003.
[18] "WHO | Mercury " vol. 2012, .http://www.who.int/ipcs/assessment/public_health/mercury/en/index.html
http://www.epa.gov/hg/
[19] wikipedia, "Mercury, occupational exposure," .
[20] IARC, "Arsenic and Arsenic Compounds," .
http://monographs.iarc.fr/ENG/Monographs/vol100C/mono100C-6.pdf
[21] P. Andrewes, K. T. Kitchin and K. Wallace, "Dimethylarsine and trimethylarsine are potent
genotoxins in vitro " Chem. Res. Toxicol., vol. 16, pp. 994-1003, Aug, 2003.
[22] J. Shen, H. Wanibuchi, E. I. Salim, M. Wei, A. Kinoshita, K. Yoshida, G. Endo and S. Fukushima,
"Liver tumorigenicity of trimethylarsine oxide in male Fischer 344 rats--association with oxidative
DNA damage and enhanced cell proliferation " Carcinogenesis, vol. 24, pp. 1827-1835, Nov, 2003.
[23] EPA "Radon | Radiation Protection | US EPA " 2012, .
http://www.epa.gov/radiation/radionuclides/radon.html [24] OSH "2-Health Effects of Methane :
OSH Answers " 2012, .
http://www.ccohs.ca/oshanswers/chemicals/chem_profiles/methane/health_met.html
20
http://www.phc.org.il ,04-8538701 ‫ פקס‬077-4140212 ‫ טלפון‬,33411 ‫ חיפה‬102 ‫דרך העצמאות‬

לקריאת הדוח המלא - הקואליציה לבריאות הציבור

Transcription

Similar documents

בישראל פלט אחד מפעל "ב בכל ארה מהנפלט 48 94

הקואליציה לבריאות הציבור

כספית

תנאי מכירה ואחריות

בית הספר לבטיחות קרינה ע;quot&ש י` פייגה

Tab content

מסמך מסכם באדיבות ני..

צרכים במפרץ חיפה - רשות נחל הקישון

השתלמות חובה בגז טבעי לממוני בטיחות הקורס יפתח ב

חומרים על המינהלית קרה היקף הב ההנחיות העדכניות של