שבת בשבתו

‫שבת בשבתו‬
‫עש"ק ב' חשון תשס"ט‬
‫ב"ה‪ ,‬שנה י"ג‪ ,‬גליון תש"ח‬
‫נח‬
‫הדלקת הנרות‪16.59 :‬‬
‫מוצאי ש"ק‪ 18.07 :‬ר"ת‪18.28 :‬‬
‫גליון הקהלה החרדית "מחזיקי הדת" אנטווערפען‬
‫דף היומי קידושין כ"ג‬
‫‪Nr 708‬‬
‫‪31 OKTOBER 2008‬‬
‫נא לשמור על קדושת הגליון‬
‫מפנינים יקרים‬
‫אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו‬
‫את הא‪-‬להים התהלך נח (ו‪,‬ט)‬
‫יש לפרש על פי מה שכתבו ספרי מוסר‬
‫דלפעמים נמצאים בני אדם שנראין כשרים‬
‫והגונים בענינים שבין אדם למקום‪ ,‬ולא כן בין‬
‫אדם לחבירו אין מתנהגים כשורה‪ ,‬ויש גם להיפך‬
‫שמתנהגים כשורה בין אדם לחבירו ובעניני‬
‫שמים הם קלי הדעת ר"ל ופושעים‪ ,‬אבל האמת‬
‫אינו כן כי מי שאינו מתנהג כשורה בין אדם‬
‫לחבירו אזי גם מעשיו לגבי שמים הם מפוקפקים‬
‫מאד ואינם לאמיתתן‪ ,‬ואם יהיה הדבר נוגע‬
‫לממון הוא חשוד לעבור גם לגבי שמים‪ .‬וכן אותן‬
‫קלי הדעת ופושעים שנראה שהם אנשי יושר‬
‫בין אדם לחבירו גם זה אינו לאמיתו רק לפנים‪,‬‬
‫מחמת הבושה או כבוד וכיוצא בזה‪ ,‬אבל כשיגיע‬
‫לדבר גדול כגון שיהיה סכום רב או במקום שאין‬
‫לו להתבייש בודאי הוא חשוד גם בענינים שבין‬
‫אדם לחבירו כי הא' מביא לב' ואי אפשר להיות‬
‫שלם עם השי"ת בעניני שמים עד שהוא שלם‬
‫כי יצר לב האדם רע מנעריו (ח‪,‬כא)‬
‫פעם אחת נכנס הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן‬
‫זצ"ל מפוניבז' ובא אצל ה"חפץ חיים" במעונו‪,‬‬
‫ומצאו שעומד ומאכיל את אהרן הפעוט‪ ,‬ילד‬
‫זקוניו מזיוו"ש (החפץ חיים התחתן שנית אחרי פטירת‬
‫אשת נעוריו בשנת תרס"ד)‪ ,‬שישב באותה שעה על‬
‫כסא גבוה המיוחד לתינוקות‪ .‬ה"חפץ חיים" ריצה‬
‫את הילד פעם אחרי פעם בקול מתחנן‪" :‬אהר'לה‪,‬‬
‫אכול! אהר'לה‪ ,‬אכול!" ואהר'לה מתעקש וממאן‬
‫לאכול‪ .‬לפתע הסב ה"חפץ חיים" את פניו אל‬
‫רבי יוסף שלמה‪ ,‬אחרי שהבחין בהכנסו‪ ,‬ויאמר‪:‬‬
‫"היודע מר‪ ,‬מדוע הילד איננו אוכל? זה יצר הרע‬
‫שמפתה אותו לבל יאכל!" והוסיף מניה וביה‪:‬‬
‫"הלא מקרא מלא הוא בספר בראשית (ח‪,‬כא)‬
‫"כי יצר לב האדם רע מנעוריו"‪ ,‬ובפירוש רש"י‪:‬‬
‫"מנעוריו" ‪ -‬משננער לצאת ממעי אמו ניתן בו‬
‫יצר הרע! וכי מה מסוגל יצר הרע לומר לילד‬
‫כה פעוט‪ ,‬אם לא "אל תאכל‪ ...‬תהיה סלאבזן‬
‫(חלש)‪ ...‬לא יהיה לך כח‪ ...‬תהיה ילד חולני ו‪...‬לא‬
‫תלך ללמוד בחדר‪ "...‬וכי משהו אחר יכול יצה"ר‬
‫להסית ילד רך בשנים‪ ,‬שעוד לא מחויב בשום‬
‫מצוה‪ ,‬ופטור מעונשין‪"...‬‬
‫למשמע הדברים נתחייך רבי יוסף שלמה‬
‫ועל פניו ריחפה בת שחוק קלילה מקורת רוח‪.‬‬
‫ראהו ה"חפץ חיים" בחיוכו ופנה שוב אליו בנימה‬
‫של אדם המביא לדבריו ראיה ניצחת‪" :‬רוצה‬
‫מר להיוכח באמיתות הדבר? ילך נא לראות איך‬
‫שהגוי השכן זולל וסובא ("ווי א פויער פרעסט‬
‫און זויפט")‪ ,‬כי אותו יצר הרע המניא את אהר'לה‬
‫שלנו מאכילה‪ ,‬הוא גופו אומר אל הגוי‪" :‬אכול‪,‬‬
‫זלול‪ ...‬יהיה לך הרבה כח‪ ,‬תוכל להרביץ ולהרוג‬
‫(הרב מפוניבז)‬
‫יהודים‪"...‬‬
‫מקודם בעניני ממון ונקי כפים ובר לבב‪ .‬וכן‬
‫להיפך‪ ,‬מי שנתקלקל בעניני שמים‪ ,‬סופו לחטוא‬
‫גם בעניני בני אדם ועניני ממון‪.‬‬
‫וזהו שאמר הכתוב כי נח היה מקודם איש‬
‫צדיק תמים כפי' האלשיך‪ ,‬היינו שהיה נזהר‬
‫מגזל ומכל עול בין אדם לחבירו‪ ,‬ועל ידי זה בא‬
‫אחר כך למדרגתו הגדולה אשר את הא‪-‬להים‬
‫התהלך נח‪ ,‬בדביקות ה' ויראתו כתרגומו‪ .‬אבל‬
‫אנשי דורו אצלם היה להיפך‪ ,‬שמקודם נתקלקלו‬
‫בעניני שמים בין אדם למקום ותשחת הארץ‬
‫לפני הא‪-‬להים‪ ,‬ואח"כ נמשך מזה ותמלא הארץ‬
‫גם חמס בענינים שבין אדם לחבירו‪.‬‬
‫(יגל יעקב)‬
‫‬
‫נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את הא‪-‬להים‬
‫התהלך נח (ו‪,‬ט)‬
‫יש לדקדק‪ ,‬הלא כשאמר שהיה צדיק תמים‬
‫מובן שהלך בדרכי השי"ת‪ ,‬ולמה הוזקק להוסיף‬
‫את הא‪-‬להים התהלך נח?‬
‫וי"ל דהנה שכר מצוה הוא חסד מאת הקב"ה‬
‫שמשלם שכר לעושי רצונו כמאה"כ (תהלים סב‪,‬יג)‬
‫ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו‪ ,‬כי‬
‫מצד הדין אין מגיע שכר מצוה לאדם‪ ,‬כאמרם‬
‫במדרש עה"פ (איוב מא‪,‬ג) מי הקדימני ואשלם‪,‬‬
‫דמי היה יכול לעשות מזוזה וציצית בטרם נתן‬
‫לו הקב"ה בית וטלית‪ ,‬נמצא שהקב"ה הוא אשר‬
‫נתן לאדם היכולת לעשות המצוה‪ ,‬ולכן אין מגיע‬
‫שכר לאדם יען השי"ת הוא אשר הזמין המצוה‬
‫לידו‪ .‬אולם איתא בספר "ישמח משה" דלענו‬
‫שפיר מגיע שכר מצד הדין‪ ,‬כי אמרו רז"ל עה"פ‬
‫(דברים לג‪,‬כז) ומתחת זרועות עולם‪ ,‬דמי שהוא‬
‫ענו הוא זרועות עולם‪ ,‬פי' שהעולם נברא בזכותו‬
‫ובגללו יש לו קיום‪ .‬ולפי זה שפיר מגיע לו שכר‪,‬‬
‫כי הוא בבחינת הקדימני‪ ,‬שעלה במחשבה תחלה‬
‫לפני שנברא העולם‪ ,‬וגם הוא בעצמו גרם שינתן‬
‫לו בית וטלית וכל הדברים שבעולם‪.‬‬
‫וזה כונת הכתוב‪ ,‬נח איש צדיק תמים היה‪,‬‬
‫ופירש רש"י במסכת ע"ז (ו‪,‬א) דצדיק תמים‬
‫היינו ענו ושפל רוח‪ ,‬וכיון שהיה ענו על כן "את‬
‫הא‪-‬להים התהלך נח"‪ ,‬שהיה יכול לעמוד ולצאת‬
‫זכאי ולקבל שכרו גם בדין שהוא בחי' אלקים‪,‬‬
‫(אמרי יצחק)‬
‫ולא רק במדת החסד‪.‬‬
‫ומקדשי תיראו‬
‫וצריך לישב שם באימה ויראה‪ ,‬עושה אלה‬
‫יהיה חלקו מיושבי בית המדרש‪ ,‬ואם לא ההעדר‬
‫טוב ממציאות הרע‪ ,‬שאם הולך שם לישן ולהיות‬
‫מעלה עשן כל הלילה ולעסוק בשיחה בטילה‬
‫ושחוק וקלות ראש‪ ,‬יאמר ה' מי בקש זאת מידכם‬
‫רמוס חצרי ולבא אל ביתי להיות חוטא ומחטיא‪,‬‬
‫הלא טוב לכם שתנוחו על משכבכם בביתכם‪.‬‬
‫(פלא יועץ)‬
‫‬
‫סוף זמן ק"ש יום ש"ק בבוקר‬
‫מג"א‪ - 9.24/9.10 :‬גר"א‪10.00 :‬‬
‫ותשחת הארץ לפני הא‪-‬להים ותמלא הארץ חמס‬
‫וגו' ויאמר א‪-‬להים לנח קץ כל בשר בא לפני וגו'‬
‫והנני משחיתם את הארץ (ו‪,‬יא‪-‬יג)‬
‫נראה לבאר לפי מה שכתב בספר "אגרא‬
‫דפרקא" בשם הגה"ק מהרמ"מ מרימנוב זצ"ל‬
‫שתמה על שרואים בחורים שנכנסו לחדר בגיל‬
‫ארבע ולומדים עד גיל שמונה עשרה ואח"כ ח"ו‬
‫יוצאים לתרבות רעה והאיך זה במציאות והלא‬
‫תורת ה' תמימה משיבת נפש ומחזירתו למוטב‬
‫ומחכימת פתי ומאירת עינים‪ ,‬והאיך זה נחמץ‬
‫אחר כמה שנים בלימוד התורה מרב דומה למלאך‬
‫ה' צבאות‪ .‬ותירץ‪ ,‬לפי שהוריו הרויחו ממון שלא‬
‫ביושר והוה ליה בגדר גזל‪ ,‬וממעות זה האכילו‬
‫בניהם ונתפטמו במאכלי גזל שנקנו‪ ,‬ולכן גרם‬
‫שיצאו לתרבות רעה‪.‬‬
‫נראה דזה שאמר הכתוב ותשחת הארץ‬
‫לפני הא‪-‬להים ודרשו (ע"ז נז‪,‬א) בע"ז גילוי‬
‫עריות ועוד‪ ,‬ותימה האיך נשחתה הארץ כל כך‬
‫הרי לפני עשרה דורות נולדו מיציר כפיו של‬
‫הקב"ה‪ ,‬וכמתרץ אומר ותמלא הארץ חמס‪,‬‬
‫כלומר שבשביל שנתמלא הארץ חמס גזילה‪ ,‬לכן‬
‫ותשחת הארץ‪.‬‬
‫ובזה מובן מה שאמרו בבראשית רבה (לא‪,‬ז)‬
‫והובא ברש"י דגם ג' טפחים של מחרישה‬
‫נשחתה‪ ,‬דהנה כיון שזרעו תבואה גזולה ממנה‬
‫נשחתה הארץ‪ ,‬כי השחית כל בשר דרכו על‬
‫הארץ‪ ,‬הארץ הגדילה תבואה גזולה‪ ,‬והארץ ג"כ‬
‫נעשית חלק בגזילה זו‪ .‬וכדי לסלק את כל ההיזק‬
‫ולבער הרעה מן העולם על כן צריך לסלק הרע‬
‫שהוא הגזל וכל המשתתפים בזה‪ .‬ולכן אמר‬
‫(המשך בעמוד ד)‬
‫מתוך לוח הקהלה‬
‫שבת פרשת נח‪ ,‬ג' מרחשון‪.‬‬
‫הדלקת הנרות‪( 16.59 :‬פלג המנחה‪.)16.17 :‬‬
‫מפטירין "רני עקרה" (ישעיה נד) עד "כי פארך"‪.‬‬
‫מברכין בה"ב‪.‬‬
‫מוצאי שבת‪( 18.07 :‬לשיטת ר"ת‪)18.28 :‬‬
‫יום ב' לך־לך‪ ,‬ה' מרחשון‪ .‬מתחילין סדר בה"ב‪,‬‬
‫סליחות לשני קמא כנהוג‪.‬‬
‫יום ד' לך־לך‪ ,‬ז' מרחשון‪ .‬בארץ ישראל מתחילין‬
‫לומר "ותן טל ומטר"‪.‬‬
‫ז' שלימים לקידוש לבנה‪ :‬ליל ה'‪ ,‬ח' מרחשון‪,‬‬
‫מתחלת הלילה‪.‬‬
‫יום ה' לך־לך‪ ,‬ח' מרחשון‪ ,‬חמישי מבה"ב‪ ,‬סליחות‬
‫כנהוג‪.‬‬
‫שבת פ' לך לך‪ ,‬י' מרחשון‪.‬‬
‫הדלקת הנרות‪( 16.47 :‬פלג המנחה‪)16.08 :‬‬
‫‪1‬‬
‫לידיעת הציבור‬
‫רבי יהודה צבי מראזלא זצ"ל‬
‫החל מיום א' פרשת וירא יתקיים בעזה"י‬
‫בכל יום מימות השבוע‬
‫ז' חשון תר"ח‬
‫מתולדותיו‬
‫מור"ר יודא צבי אייכענשטיין ז"ל אב"ד ראזלא‪,‬‬
‫בהרהק"ר משה מסאמבור‪ ,‬וחתן דודו ורבו הרהק"ר‬
‫צבי מזידיטשוב‪ ,‬היה איש אלקים קדוש‪ ,‬גדול בנגלה‪,‬‬
‫ובנסתר לו עשר ידות‪ .‬חיבר ספר דעת קדושים על‬
‫המועדים‪ ,‬וספר עמוד התורה בקבלה עמוקה‪ ,‬וספר‬
‫תעלומות חכמה על מדרש רבה‪ .‬על ספריו כתב‬
‫הגה"ק בעל דברי חיים מסאנץ ז"ל‪ :‬מי אנכי להעיד‬
‫על גודל יקר הערך‪ ,‬אשר כמעט לא זכיתי להבין‬
‫דבריו הקדושים וכו' כי מי אשר חכמת ה' בקרבו‪,‬‬
‫יבין כי רב מעשהו וכו' אשר במרומים ימלל‪ ,‬וחביבין‬
‫עלי דבריו אשר המה נמשכין ממבועי מעייני החכמה‬
‫ומדע‪ ,‬וכלתה נפשי בתשוקת אהבה לשמוע רזי‬
‫חכמתו וכו' שהוא הפלא ופלא ובו יראת ה' ויחודים‬
‫נפלאים‪ ,‬אשרי הבא בסודו וכו' כי באמת אור גדול‬
‫אשר הצמיח ה' לנו על ידו‪ ,‬ע"כ (עשר קדושות)‪.‬‬
‫כל כתבי האריז"ל היו רגילים על לשונו‪ ,‬מרוב‬
‫קדושתו ופרישתו מאס בחיי עוה"ז‪ .‬רבים הלכו‬
‫לאורו‪ ,‬ובתוכם צדיקי דורו‪ .‬בנים זכרים לא היו לו‪,‬‬
‫וחתניו היו הרהצ"ר יעקב האגער (בהרהק"ר דוד‬
‫מזאבילטאב)‪ ,‬הרהג"ר יעקב טויבעס (בהגאון ר'‬
‫אהרן משה אב"ד יאסי בעל שו"ת תועפות ראם)‪,‬‬
‫הגהק"ר יחזקאל האלבערשטאם אב"ד שיניעווע‬
‫(בהגה"ק בעל דברי חיים מסאנץ)‪ ,‬הרהצ"ר שלמה‬
‫טויב אב"ד ראזלא (נכד הגה"ק יצחק אייזיק טויב‬
‫אב"ד קאלעב)‪ .‬וכבר בהושענא רבא שנת תר"ח‬
‫לפ"ק עשה הכנות רבות ליום פטירתו‪ ,‬וביום ז'‬
‫מרחשון כבן נ"ז שנים יצאה נשמתו בקדושה וטהרה‪,‬‬
‫(מליצי אש)‬
‫זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן‪.‬‬
‫שבעים פעמים‬
‫מה מאוד היתה הוראתו בקדושה וטהרה‪ ,‬עד‬
‫שאמר‪" :‬כי קודם שנעשה בעל הוראה‪ ,‬חזר שבעים‬
‫פעמים הלכות מליחה‪ ,‬ובשר וחלב‪ ,‬ותערובות"‪.‬‬
‫(עשר קדושות)‬
‫‬
‫אש קודש‬
‫כותב הג"ר מיכאל בראווער ז"ל‪ :‬זקני עיר‬
‫קולומיא (עיר מושבי) ספרו לי‪ ,‬שהיה הגה"ק‬
‫מראזלא שמה בש"ק פרשת יתרו וקרא את עשרת‬
‫הדברות בהתלהבות מופלגת כל כך‪ ,‬עד כי עמדו כל‬
‫בינו שנות דור ודור‬
‫ג' חשון‬
‫תרי"א‪ :‬רבי ישראל פרידמאן ‪ -‬האדמו"ר מרוזין‬
‫תרכ"א‪ :‬רבי אליעזר הורוביץ ‪ -‬האדמו"ר מדזיקוב‬
‫ד' חשון‬
‫תרפ"ג ‪ :‬רבי יואב יהושע וויינגארטען ‪ -‬חלקת יואב‬
‫תש"ד‪ :‬הקדוש רבי קלונימוס קלמן שפירא ‪-‬‬
‫האדמו"ר מפיאסעצנע ‪ -‬חובת התלמידים‬
‫תשמ"ג‪ :‬רבי אריה זאב גורביץ ‪ -‬ראש ישיבת‬
‫גייטסהעד‬
‫ו' חשון‬
‫תס"א‪ :‬רבי יהודה החסיד‬
‫תש"ד ‪ :‬הקדוש רבי שלמה דוד יהושע ‪ -‬האדמו"ר‬
‫מסלאנים‬
‫תשמ"ט‪ :‬רבי שמואל זאב הלוי ראטה ‪ -‬אוהלער דיין‬
‫(ואח"כ באנטווערפען ובירושת"ו)‬
‫ז' חשון‬
‫תרצ"ד‪ :‬רבי מאיר שפירא ‪ -‬רב ור"מ דלובלין ‪ -‬דף‬
‫יומי‬
‫ח' חשון‬
‫תר"מ‪:‬‬
‫רבי נחום'קע ‪ -‬החסיד מהוראדנא‬
‫ט' חשון‬
‫פ"ח‪:‬‬
‫ת"ש‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫רבינו אשר ‪ -‬הרא"ש‬
‫רבי שמעון שקאפ ‪ -‬שערי יושר‬
‫(חוץ מימי ששי וש"ק)‬
‫הקהל כנדהמים והביטו אל הבימה‪ ,‬אם לא אחזה‬
‫בה האש ממש‪ .‬והרושם היה כל כך אדיר וחזק‪,‬‬
‫עד שנמצא בין השומעים קצב אחד‪ ,‬איש פשוט‬
‫אבל בעל לב רגש‪ ,‬שהיה נרגש כל כך‪ ,‬עד שקפץ‬
‫ונשבע בחיי ראשו‪ ,‬שרק במעמד הר סיני היתה‬
‫קריאת עשרת הדברות בהתלהבות גדולה כזו‪.‬‬
‫מימרא זו ראיה על ההתרגשות הגדולה‪ ,‬ששררה‬
‫בין השומעים‪ ,‬כל חד וחד לפום דרגא דיליה ולפום‬
‫(צבי לצדיק)‬
‫שעורא דיליה‪.‬‬
‫גודל שפלות רוחו‬
‫סיפר הגה"צ ר' אפרים פישל הערשקאוויטש‬
‫שליט"א‪ ,‬שפעם אחת היה הרה"ק רבי יודא צבי‬
‫מראזלא זצ"ל בעיר מונקאטש אצל גביר אחד‪,‬‬
‫ובבית הגביר היו מראות (שפיגלען)‪ .‬כשעבר הרה"ק‬
‫דרך מראה וראה בה צורתו הק'‪ ,‬האט ער געגעבן א‬
‫געשריי‪ :‬אסור להסתכל בפני אדם רשע‪.‬‬
‫‬
‫(שיח זקנים ח"ג)‬
‫בזכות אבות‬
‫מספר בספר דברי תורה (מונקאטש)‪ ,‬שספרו‬
‫לו זקני תלמידיו של הגה"ק מראזלא‪ ,‬שפעם אחת‬
‫כשנסע ממונקאטש לביתו‪ ,‬ונסעו ללוותו כל חשובי‬
‫העיר ועשו לו כבוד גדול מאוד‪ ,‬בכה ואמר‪ :‬הנה‬
‫אתם חושבים עלי שאני צדיק ועושים לי כבוד‪,‬‬
‫ובעלמא דקשוט תראו אותי ואני אוד מעשן בגיהנם‬
‫לאין מכבה‪.‬‬
‫מנין לתפלת מנחה בשעה ‪15.30‬‬
‫בביהמ"ד "בית יעקב"‬
‫בכבוד רב‪,‬‬
‫ביהמ"ד "בית יעקב"‬
‫כולל "תורת חיים"‬
‫ובהזדמנות אחרת כזו‪ ,‬שנהגו בו כבוד הרבה‪,‬‬
‫אמר‪ :‬נאמר ביוסף שאמר לאחיו "והגדתם לאבי את‬
‫כל כבודי במצרים"‪ ,‬שאין הכונה שרצה להתפאר‬
‫לפני אביו‪ ,‬שנעשה שר וחשוב במצרים‪ ,‬כי אם שהוא‬
‫תולה את כל הכבוד שיש לו בזכות אביו‪ ,‬וזה שאמר‪:‬‬
‫והגדתם‪ ,‬לאבי את כל כבודי במצרים! כל הכבוד הוא‬
‫לא שלי‪ ,‬רק של אבי! וסיים‪ :‬גם אני יודע‪ ,‬שכל הכבוד‬
‫הנעשה לי לא שלי הוא‪ ,‬רק של אבי! (צבי לצדיק)‬
‫שותף להקב"ה‬
‫הרה"ק בעל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש זי"ע‬
‫מביא בספרו 'דברי תורה' (חלק ו אות ס) מעשה שהיה‬
‫אצל הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב זי"ע‪ ,‬ששנה‬
‫אחת בימות החורף היו הצינה והכפור קשים מנשוא‬
‫ובאו החסידים להרה"ק מזידיטשוב שיעתיר שיפסק‬
‫הקור הנורא‪ ,‬פנה הרבי לחתנו הרה"ק רבי יהודה צבי‬
‫מראזלא זי"ע (עליו כתב הרה"ק רבי חיים מצאנז זי"ע‬
‫בהסכמה לספרו שאין ביכלתו להשיג דבריו‪ ,‬כי מלבד‬
‫היותו מקובל אלוקי היה גם גאון בנגלה‪ ,‬וכל הדבר‬
‫הקשה שהובא לפני חותנו הקדוש ולא היתה שעתו‬
‫פנויה לענות בדבר‪ ,‬היה שולח לחתנו רבי יהודה צבי‬
‫שהיה דיין בעיר)‪ ,‬ואמר לו כי עליו מוטל לדאוג שיפסק‬
‫(המשך בעמוד ג)‬
‫הר"ר אלימלך פיללער ע"ה‬
‫אבידה גדולה אבדה עירנו‪ ,‬בהסתלקותו של‬
‫הר"ר אלימלך פיללער ע"ה לגנזי מרומים‪.‬‬
‫המנוח ז"ל נולד בשנת תרפ"ה בפשעדבארז‬
‫ע"י קראקא לאביו הר"ר אהרן ז"ל‪ .‬כ"ק האדמו"ר‬
‫רבי איציק'ל מפשעווארסק אמר לו שהוא מנכדי‬
‫הרבי ר' אלימלך זצ"ל ושכנראה הוא נקרא על שמו‪.‬‬
‫בבחרותו למד בישיבת "כתר תורה" (ראדאמסק)‬
‫בקראקא‪ ,‬ובשנות המלחמה נדד ממחנה למחנה‬
‫ובחסדי השי"ת שרד בחיים עם עוד שנים מאחיו‪,‬‬
‫מתוך משפחה של שמונה ילדים‪.‬‬
‫בתום המלחמה נסע עם אחיו לרומא באיטליא‪,‬‬
‫שם למדו בישיבת "מאור הגולה" הידועה‪ .‬משם‬
‫עברו לפאריז ולאחר כמה שנים עלה הר"ר אלימלך‬
‫ז"ל לארץ ישראל‪ ,‬שם נהג להסתופף בצילם של‬
‫האדמו"ר הבית ישראל מגור זצ"ל והאדמו"ר‬
‫מהר"א מבעלזא זצ"ל‪ ,‬לסירוגין‪ ,‬שבת אחת בגור‬
‫ושבת אחת בבעלזא‪.‬‬
‫בשנת תשי"ג נלקח ע"י הר"ר יוסף פעססעל‬
‫ז"ל כחתן עבור בתו תבלח"ט‪ ,‬שעמדה לימינו כל‬
‫השנים‪ ,‬ולאחר חתונתם שהתקיימה באנטווערפען‬
‫קבעו את דירתם בפאריז למשך כמה שנים עד‬
‫שחזרו והשתקעו בעירנו‪.‬‬
‫חביבותו לתורה היתה לשם דבר‪ ,‬ובמשך ל"ו‬
‫שנים השתתף תמידין כסדרן בשיעוריו של הגרי"ט‬
‫ווייס שליט"א עד להתמנותו לגאב"ד ירושלים‬
‫עיה"ק‪ .‬כן היה נמנה על חברי כולל "ישראל סבא"‬
‫שבביהמ"ד "קהל חסידים"‪.‬‬
‫כשחותנו ר' יוסף ז"ל השתקע בסוף ימיו בארץ‬
‫ישראל‪" ,‬ירש" ממנו חתנו ר' אלימלך את נשיאת‬
‫העול הכספי של ישיבתנו הק' בווילרייק‪ ,‬אותו נשא‬
‫במסירות נפש של ממש במשך כעשרים וחמש‬
‫שנה‪ ,‬בהם כיתת את רגליו הכואבות להתרים את‬
‫נדיבי העם‪.‬‬
‫בענותנותו לא החזיק טיבותא לנפשיה‪ ,‬וכל‬
‫זמן שחותנו היה בחיים‪ ,‬היה חותם את עצמו על‬
‫הקבלות "אלימלך בשם ר' יוסף"‪.‬‬
‫היה אהוב על הבריות שהעריכוהו ביותר בגין‬
‫אצילות ועדינות נפשו ובגין מדותיו התרומיות‪ .‬היה‬
‫מקבל את כל אדם בסבר פנים יפות והיה מתרחק‬
‫מכל דבר שהיה בו אף חשש רחוק של מחלוקת‪.‬‬
‫במשך כל השנים בהן ניהל את משק הישיבה‪,‬‬
‫לא איחר מלשלם את המשכורות בראש חודש‪,‬‬
‫אף שכדי לעמוד בהתחייבות זו היה נאלץ להוציא‬
‫סכומים הגונים מכיסו הפרטי‪.‬‬
‫גם בערוב ימיו‪ ,‬כשגברה עליו חולשתו לא‬
‫נתנו לבו להפקיר את ניהול משק הישיבה‪ .‬חברי‬
‫הקהלה זוכרים היטב‪ ,‬איך שלפני שנים מספר‪,‬‬
‫במהלך אסיפה כללית‪ ,‬נעמד והתחנן בדמעות‬
‫שאחד מהצבור יואיל להעמיס על שכמו את עול‬
‫הישיבה‪ ,‬מאחר שמפאת חולשתו נבצר ממנו‬
‫להמשיך בנשיאת העול‪.‬‬
‫למרות יסוריו שהתגברו עליו בשנים‬
‫האחרונות‪ ,‬לא מנע עצמו מבית המדרש‪ ,‬והמשיך‬
‫לדקדק בהלכה מתוך מסירות נפש‪.‬‬
‫ביום א' השבוע‪ ,‬ז"ך לחודש תשרי‪ ,‬השיב‬
‫את נשמתו ליוצרה‪ ,‬כשהוא שבע ימים ושבע‬
‫מעשים‪ .‬ארונו הובא לבנין הישיבה‪ ,‬שם נספד ע"י‬
‫ראש הישיבה הגריח"א שפיטץ שליט"א‪ ,‬הגר"א‬
‫עהרנטרייא שליט"א‪ ,‬הגר"א אפטערגוט שליט"א‬
‫והר"ר משה אללעך הי"ו‪.‬‬
‫ההלויה המשיכה דרך בנין הקהלה‪ ,‬שם הספידו‬
‫הגר"ע האניג שליט"א דומ"ץ דקהלתנו‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫הוסע הארון לשדה התעופה זאווענטעם‪ ,‬שם נפרד‬
‫ממנו בדברי הספד הגרש"א גרינפעלד שליט"א רב‬
‫ביהמ"ד קהל חסידים‪.‬‬
‫בארץ ישראל נספד שוב ע"י הגרי"ט ווייס‬
‫שליט"א גאב"ד העדה החרדית בירושת"ו‪ ,‬הגר"א‬
‫שלעזינגער שליט"א אב"ד גענף‪ ,‬הגר"פ ברייער‬
‫שליט"א‪ ,‬ראש הישיבה הגריח"א שפיטץ שליט"א‪,‬‬
‫הגרא"י לזנגה שליט"א דומ"ץ ביהמ"ד דחסידי גור‬
‫דפה‪ ,‬בניו וחתנו שיחיו‪.‬‬
‫נטמן בהר המנוחות בירושלים על ידי קבר‬
‫חותנו הר"ר יוסף פעססעל ז"ל‪ ,‬כאשר זכותם של‬
‫אלפי ורבבות שעות של לימוד התורה מלוים את‬
‫נשמתו לגנזי מרומים‪.‬‬
‫יהי זכרו ברוך ‪ -‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬
‫תלמוד תורה אנטווערפען‬
‫ברכת מזל טוב לבבית מוגשת בזה‬
‫אמע"כ ידידינו איש החסד והמעש‬
‫חבר ההנהלה ועוסק ללא לאות‬
‫למען הצלחת התלמוד תורה‬
‫הרה"ח‬
‫ר' דוד משה באנאך‬
‫הי"ו‬
‫וכל משפחתו‬
‫לרגל השמחה השרויה במעונו‬
‫בנישואי בתו הכלה שתחי' עב"ג החתן נ"י‬
‫ויה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל‬
‫וירוו מהם ומכל יוצ"ח הרבה נחת וכט"ס‬
‫כעתירת וברכת‬
‫הנהלת התלמוד תורה‬
‫רי"צ מראזלא‬
‫(המשך)‬
‫הקור‪ ,‬כי בגמרא (שבת י‪,‬א) אמרו "כל דיין שדן דין‬
‫אמת לאמיתו אפילו שעה אחת מעלה עליו הכתוב‬
‫כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית"‪,‬‬
‫ועוד אמרו חז"ל (עירובין ג‪,‬א) "קדרא דבי שותפי לא‬
‫חמימא ולא קרירא‪( "...‬הפשט הוא‪ ,‬שקדרה השייכת‬
‫ספר "לב טהור" עה"ת‬
‫בשורה טובה בהיכלי תורה היא יציאתו לאור‬
‫עולם של הספר "לב טהור" על התורה [בראשית‪-‬‬
‫שמות]‪ ,‬מאת הג"ר אביגדור פרנס שליט"א‪,‬‬
‫מגידולי עירנו‪ ,‬בן ידידנו הר"ר שמשון נ"י‪.‬‬
‫נדמה שגם בתקופה זו‪ ,‬בה מדי שבוע רואים‬
‫אור כמה וכמה ספרים חדשים‪ ,‬מהוה הספר "לב‬
‫טהור" חידוש מרענן בתחום הכתיבה התורנית‪.‬‬
‫הספר "לב טהור" משלב בין התבוננות‬
‫מעמיקה בדברי מפרשי התורה הגדולים ‪ -‬רש"י‪,‬‬
‫רמב"ן ועוד ‪ -‬לבין בקיאות נפלאה בדברי חז"ל‪,‬‬
‫בש"ס ובמדרשים‪ ,‬ועד לידע מעורר השתאות‬
‫במגוון ספרי מחשבה‪ ,‬מוסר וחסידות‪ ,‬כגון ספרי‬
‫מהר"ל‪ ,‬כתבי הגר"א‪ ,‬ספר שפת אמת עה"ת‬
‫ועוד רבים‪.‬‬
‫דרך החשיבה המקורית של המחבר שליט"א‪,‬‬
‫מביאה את הלומד בספרו לידי הבנה חדשה‬
‫ומעמיקה בנושאים רבים שהם מיסודות התורה‪,‬‬
‫והלומד שהורגל מילדותו להבין ענינים העומדים‬
‫ברומו של עולם אלו בצורה פשטנית‪ ,‬מגלה את‬
‫המטמונים הנפלאים הגנוזים לעמלי תורה‪.‬‬
‫מבין כתלי הספר ניכרת היגיעה הרבה והעמל‬
‫העצום שהושקעו בספר‪ .‬ברור למעיין כי המחבר‬
‫לא הכניס בספרו את כל מה שעלה על לבו‪ ,‬אלא‬
‫ניפה וזיקק את הגיגיו בירור אחר בירור והוציא‬
‫מתוכם את המובחר ביותר הראוי לעלות של‬
‫שלחן מלכים ‪ -‬מאן מלכי רבנן‪.‬‬
‫הספר נתעטר בהסכמותיהם של הגרי"ט‬
‫ווייס שליט"א‪ ,‬הגרב"מ אזרחי שליט"א‪ ,‬הגרב"ד‬
‫פוברסקי שליט"א‪ ,‬הגרי"מ זילבער שליט"א‬
‫והגר"נ קופשיץ שליט"א‪ .‬גם נדפסה בו הסכמה‬
‫שקבל המחבר שליט"א על ספריו הקודמים "לב‬
‫טהור" עמ"ס נגעים ופרה‪ ,‬מאת מרן הרב הגר"ח‬
‫קרייסווירטה זצ"ל‪.‬‬
‫הנהלת הקהלה מאחלת למחבר שליט"א‪,‬‬
‫שיזכה להמשיך לישב באהלה של תורה בתוככי‬
‫ירושלים עיה"ק מתוך הרחבת הדעת וכט"ס‪,‬‬
‫לרוב נחת הוריו החשובים וכל משפחתו שיחיו‪.‬‬
‫ (המאמר נערך ברובו ע"י הרה"ג ר' שלמה ברודבקר שליט"א)‬
‫אפשר לקבל בחינם את ה"שבת בשבתו"‬
‫דרך ה‪ E-mail-‬בכל מקום בעולם‪.‬‬
‫נא לפנות‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫לשני שותפים אזי כיון שהאחד סומך על רעהו‪ ,‬על‬
‫כן כשצריך אין הקדרה חמה‪ ,‬וכן להיפך‪ .‬וזה רימז לו‬
‫הרה"ק מזידיטשוב ש'קדרה' הכונה לכדור הארץ‪,‬‬
‫וצריך השותף למעשה בראשית [שהוא הדן דין אמת‬
‫לאמיתו] לדאוג שלא יהיה כדור הארץ חם או קר יתר‬
‫(מפי ספרים וסופרים)‬
‫על המדה)‪.‬‬
‫דבוק לצדיק‬
‫הה"ק מהו"ר יודא צבי מראזלא חתן הה"ק‬
‫מזידטשויב‪ ,‬ראה את חותנו זל"ה אחר הסתלקותו‬
‫ושאל אותו האם הוא על מכונו בגן עדן העליון‪,‬‬
‫והשיב לו כי אינו רוצה לילך עד שיתקן כל אנשי‬
‫שלומו ולהביאם על מכונם‪ ,‬ואמר לו כי מי שדבוק‬
‫באמת באיזה צדיק‪ ,‬אזי מוכרח לעשות לו טובה‬
‫בעוה"ב כי מניחין אותו אצל רבו‪ .‬והה"ק מראזלא‬
‫אמר‪ ,‬אם כן איפה למה לי הטורח הלז בעוה"ב‪ ,‬מוטב‬
‫שאתקנם עוד בזה העולם‪ .‬ואחד מבניו בא אצלו‬
‫בחדר מטתו וראה את אביו (הה"ק מראזלא) אחז‬
‫בזקנו ובכה‪ ,‬והה"ק שאל את בנו מה תרצה בכאן?‬
‫ובנו שאל אותו‪ ,‬אבי‪ ,‬למה אתה בוכה? ואמר לו כי‬
‫בוכה ומבקש מה' שיהיה ביכולתי לתקן את אנשי‬
‫שלומי עוד בזה העולם כדי שלא לעייל בכסיפא‬
‫לעלמא דאתי‪( .‬זאת העתקתי מספר אמרי יוסף‬
‫מהה"ק מספינקא‪ ,‬ופירש בזה מאמר השמר לך פן‬
‫תעזוב את הלוי (הנלוה לך) על אדמתך‪ ,‬כל עוד שאתה‬
‫בזה העולם‪ ,‬ולא תצטרך לתקנו בעוה"ב)‪.‬‬
‫והה"ק מראזלא אמר‪ ,‬כי כל איש צריך להכיר כל‬
‫הצדיקים אשר יש בדורותיו‪ ,‬ובקביעות יבחר לעצמו‬
‫צדיק אחד לרבי‪ .‬והה"ק הנ"ל בימי חורפו נסע אצל‬
‫(דברים ערבים)‬
‫הה"ק מהר"ם מרימאנאב ‪.‬‬
‫יציאת נשמתו‬
‫כותב הגה"צ רבי ישראל בערגער זצ"ל‪ :‬סיפר‬
‫לי חותני הרה"ק רבי מנחם מענדל האגיר אבד"ק‬
‫זאבלטוב‪ ,‬כי הרה"ק מראזלא זצ"ל‪ ,‬איזה רגעים‬
‫לפני פטירתו‪ ,‬אמר בקול רעש גדול 'עשרת הדברות'‪,‬‬
‫ופרשיות ד'קריאת שמע'‪ ,‬ברעש כזה שלא נשמע‬
‫ענין הטרחה באסיפת בעלי חיים‬
‫העומדים לקרבן‬
‫שנים שנים באו אל נח אל התבה זכר ונקבה‬
‫כאשר צוה א‪-‬להים את נח (ז‪,‬ט)‬
‫שנים שנים‪ ,‬כולם הושוו במנין זה‪ ,‬מן הפחות‬
‫היו שנים (רש"י)‪.‬‬
‫ועל דעתי שכן היה‪ ,‬שבאו מכולם שנים זכר‬
‫ונקבה מעצמם‪ ,‬ונח הוסיף להביא מן הטהורים‬
‫ששה זוגות‪ ,‬כי הבאים להנצל באו מעצמם‪,‬‬
‫ואשר לצורך קרבן טרח במצוה כי כן נאמר לו‬
‫(רמב"ן)‪.‬‬
‫ולכאורה צריך ביאור‪ ,‬שהרי גם אסיפת בעלי‬
‫החיים כולם כדי להצילם היתה מצוה על נח מאת‬
‫ה'‪ ,‬וא"כ מדוע במצוה זו לא נצטוה לטרוח טרחה‬
‫של מצוה‪ ,‬ורק לצורך הקרבן נצטוה לטרוח‪.‬‬
‫ונראה שענין הטרחה בקרבן הוא חלק מן‬
‫הכפרה והתועלת שבקרבן‪ ,‬כי כונת הקרבת‬
‫קרבן היא‪ ,‬שיחשוב האדם "שראוי לו שישפך‬
‫דמו וישרף גופו לולא חסד הבורא שלקח‬
‫ממנו תמורה" (לשון הרמב"ן ויקרא א‪,‬ט)‪ ,‬ולכן‪,‬‬
‫חלף מסירות גופו לקרבן‪ ,‬הוא צריך למסור את‬
‫ממונו ולטרוח בגופו ולהתייגע בהכנת הקרבן‬
‫ובהבאתו‪.‬‬
‫ושוב מצאתי במשך חכמה (בראשית ד‪,‬ג)‬
‫שכתב בטעם הדבר שלא שעה ה' אל מנחת קין‬
‫שהביא מפרי האדמה‪ ,‬וז"ל‪ :‬והענין מושכל‪ ,‬כי‬
‫לא בחר השם בהקרבן כי אם בהשתתף מעשה‬
‫האדם בזה‪ ,‬כמו בעל חי שהאדם טורח בטפולו‬
‫וגדולו‪ ,‬לכן אסרה תורה מחוסר זמן‪ ,‬שכיון שנולד‬
‫והוא נגמר מהטבע בלבד לא ירצה‪ .‬וכן הפרי‪ ,‬כיון‬
‫שגדולו נגמר מהטבע בלבד בלא מעשה האדם‪,‬‬
‫לא ירצה לריח ניחוח לפני השי"ת‪ ,‬לכן לא ירצה‬
‫למנחה רק סולת חטים או גרש כרמל שנשתתף‬
‫מעשה האדם‪ ,‬וכן יין ושמן‪ ,‬שהכל בא במעשה‬
‫(לב טהור)‬
‫האדם‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫נדפס על נייר‬
‫‪Natuurvriendelijk - arm aan chloor‬‬
‫בית הכנסת "אייזענמאן"‬
‫‪Oostenstraat 29‬‬
‫הננו מודיעים בזה לכל שוחרי תורה‬
‫בעירנו שיחיו‪ ,‬על‬
‫שיעור "דף היומי"‬
‫בכל ערב בשעה ‪20.00‬‬
‫ע"י הר"ר שלמה שעכטער הי"ו‬
‫בכבוד רב‪ ,‬הגבאים‬
‫ממנו כל ימי חייו‪ ,‬אשר היה נראה בחוש לכל‬
‫אדם‪ ,‬איך מוסר נשמתו להשם בקדושה ובטהרה‪.‬‬
‫ומהרעש הזה הבינה זוגתו הרבנית‪ ,‬כי קרבו הרגעים‬
‫האחרונים‪ ,‬ובאתה הביתה בבכיה גדולה‪ ,‬ואמר לה‬
‫בעלה הקדוש‪" :‬צאי‪ ,‬צאי‪ ,‬ואל תבלבליני‪ ,‬כי עתה אני‬
‫עוסק ביחודים הנמסרים מהאריז"ל‪ ,‬ליחד ברגעים‬
‫האחרונים"‪ .‬וגמר מסירת נפשו‪ ,‬ועלתה נשמתו‬
‫השמימה‪ ,‬ז' מרחשון‪ ,‬שנת תר"ח‪ .‬ולפי השערת‬
‫חותני‪ ,‬היו שנותיו בערך נ"ז שנה‪ ,‬זכותו יגן עלינו‬
‫(עשר קדושות)‬
‫אמן‪.‬‬
‫הוו מתונים‬
‫היה מרגלא בפומיה לומר בזה הלשון‪ :‬ווען‬
‫איך וויל ברוגז זיין‪ ,‬לייג איך עס אפ אויף שפעטער‪,‬‬
‫איך וועל שפעטער אויך דעם משא ומתן נישט‬
‫(עשר קדושות)‬
‫פארלירן‪.‬‬
‫ד' אמות של הלכה‬
‫אין לסמוך על שורות אלו כשנוגע למעשה‪ ,‬שכידוע אין הנידון דומה תמיד‬
‫לראיה‪ ,‬וגם לפעמים יש עוד דעות בפוסקים‪ ,‬וע"כ תמיד יש להתייעץ עם‬
‫מורה מוסמך‪.‬‬
‫המערכת‬
‫שאלה‪:‬‬
‫אחד עמד להתפלל לפני התיבה מחמת‬
‫אבילות ר"ל‪ ,‬ואמר י"ג מדות ווידוי בביהמ"ד‬
‫אשכנזית‪ ,‬והרבה מבעה"ב עמדו כנגד זה‪,‬‬
‫באמרם כי אסור לשנות מנהג קבוע‪ ,‬בשגם שהיו‬
‫שם רבנים גדולים ומופלגי תורה ולא נהגו כך‪,‬‬
‫ומעלתו החזיק בעדם מירושלמי דאף ששלחנו‬
‫לכם נוסח תפלה אל תשנו ממנהג אבותיכם‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫ואני אומר כי אין זה ענין לכאן כלל‪ ,‬שהרי‬
‫מבואר בגמרא וכל הפוסקים‪ ,‬דאחר תפלה יכול‬
‫להתפלל מה שירצה‪ ,‬ועל כן אומרים אלקי נצור‬
‫וכו'‪ ,‬ואפילו בא לומר וידוי כסדר יום הכיפורים‬
‫אומר ‪ ...‬ואין זה ענין לירושלמי שהיא באמצע‬
‫תפלה ‪ ...‬אבל לא בוידוי וי"ג מדות שאומרים‬
‫אחר התפלה ‪ ...‬ולהיפוך אם יעמוד מתפלל‬
‫בית המדרש שמתפללים שם וידוי עם י"ג‬
‫מדות‪ ,‬ועמד זה והתפלל בלא זה‪ ,‬יש בזה שינוי‬
‫המנהג‪...‬‬
‫מיהו שליח צבור שאומר שלא מדעת צבור‪,‬‬
‫ודאי אינו ראוי לעשות כן‪ ,‬כי אין לשליח לעשות‬
‫יותר ממה ששלחו‪ ,‬ואין לו להאריך עליהם‪,‬‬
‫ושמא אין חפצים בכך‪ ,‬וגם בענין וידוי יש טעמים‬
‫שלא לומר גם כן ‪ ...‬סוף דבר אין לשליח צבור‬
‫לעשות כן שלא מדעת צבור‪.‬‬
‫אך אם ירצו רוב צבור מדעת רב שבעיר‬
‫להתנהג מכאן ולהבא לומר י"ג מדות ווידוי‪ ,‬אין בזה‬
‫חשש כלום‪ ,‬ואין זה תלוי בספרד ואשכנז‪ ,‬והרבה‬
‫בתי מדרשים שמתפללין אשכנזים ואף על פי כן‬
‫אומרים וידוי עם י"ג מדות‪ ,‬אך כל זמן שלא חדשו‬
‫מנהג לא יתפלל שליח צבור לא וידוי ולא י"ג מדות‪,‬‬
‫ויוכל להיות שאם גדול העיר שהכל סומכין על‬
‫דעתו ירד לפני התיבה‪ ,‬רשות בידו לומר י"ג מדות‪,‬‬
‫גם וידוי‪ ,‬שמסתמא מתרצים‪ ,‬אבל אינש דעלמא‬
‫לא יעשה כן כלל‪ ,‬ואם לא יציית ראוי לגעור בו‪,‬‬
‫מעתה הקולות יחדלון ואין כאן מקום למחלוקה‪,‬‬
‫והיה בזה שלום‪.‬‬
‫‬
‫(שו"ת אבני נזר או"ח ח"א סי' כ"ט‪ ,‬להג"ר אברהם מסוכטשוב)‬
‫‪3‬‬
‫דברי הימים פון יידן‬
‫אין אנטווערפען‬
‫די ערשטע אפיציעלע יידישע געמיינדע אין‬
‫אנטווערפען (המשך)‬
‫[צעהן יאהר שפעטער האט די אנטווערפענער שטאט‪-‬‬
‫פארוואלטונג פארבאטען דעם מנין ביי משה קריין אין‬
‫שטוב‪ .‬די יידישע געמיינדע האט געזוכט א לעזונג]‪.‬‬
‫***‬
‫די געמיינדע האט געטראפען א'ן עצה צו‬
‫דעם פראבלעם און צוויי פון איהרע חשוב'ע‬
‫מיטגלידער‪ ,‬א‪ .‬סאנטטשעז און ה‪ .‬עקשטיין‬
‫(‪ ,)A. Sanchez en H. Exstein‬האבען דעם ‪23‬‬
‫יוני ‪ 1829‬איינגערייכט א ביטע ביי די שטאט‪-‬‬
‫פארוואלטונג "מען זאל פאר די יידישע געמיינדע‬
‫צו ווייזען א בית הכנסת"‪ .‬דאס הייסט אז מען‬
‫זאל נישט מוזען קויפען א בנין‪ ,‬נאר די בעהערדען‬
‫זאלען אויף זייערע קאסטען צושטעלען א‬
‫געביידע פאר די יידישע געמיינדע‪.‬‬
‫די שטאט האט אינפארמירט דעם‬
‫גובערנאטאר פון די אנטווערפענער פראווינץ‬
‫פון די יידישע אנפראגע און האט צו דער זעלבער‬
‫צייט אנגעפרעגט ביי די יידישע געמיינדע "אויף‬
‫וועלכע געזעצליכע פארשריפטען זענען זיי זיך‬
‫סומך ביים שטעלען די דאזיקע פראגע און‬
‫וויאזוי האבען די אנפירער פון אנדערע בעלגישע‬
‫שטעט געהאנדעלט ביי אזעלכע פראגען?"‪.‬‬
‫די יידישע געמיינדע האט דערויף נישט‬
‫געענטפערט‪ ,‬מען פארשטייט נישט פארוואס‪.‬‬
‫נאך דריי חדשים האט די שטאט געמאלדען‬
‫צום גובערנאטאר אז "זיי האבען נישט באקומען‬
‫קיין תשובה פון א‪ .‬סאנטשעז און זיי מוזען‬
‫דעריבער ווייגערען די אנפראגע‪ .‬בפרט אז לויט‬
‫די פארשריפטען (פון ‪ 17‬מערץ ‪ )1808‬ווערט נאר‬
‫צוגעטיילט א שוהל פאר א יידישע באפעלקערונג‬
‫פון ‪ 2000‬מענטשען‪ .‬די יידישע געמיינדע וועט‬
‫דעריבער אליין מוזען זארגען פאר'ן שאפען זיך‬
‫א בנין"‪.‬‬
‫גלייכצייטיג שיקט דער גובערנאטאר צו די‬
‫אנטווערפענער שטאט פארוואלטונג א בריעף‬
‫מיט די פאלגענדע פראגען (‪ 30‬אפריל ‪:)1829‬‬
‫א) איז די יידשע געמיינדע אין אנטווערפען‬
‫געזעצליך אנערקענט?‬
‫ב) זענען זייערע פינאנציעלע מיטלען נישט‬
‫גענוגענד כדי זיך אליין צו פארשאפען א בנין פאר‬
‫זייערע תפילות?‬
‫ג) וויפיעל בירגער ציילט די יידישע געמיינדע‬
‫אין שטאט?‬
‫ד) אין וועלכע פרנסות באשעפטיגען זיי‬
‫זיך?‬
‫די שטאט פארוואלטונג האט ביי זיך נישט‬
‫געהאט די נויטיגע אינפארמאציע צו קענען‬
‫ענטפערען אויף די אלע פראגען און זיך דערפאר‬
‫געמוזט ווענדען צו די ארט'יקע פאליציי‪.‬‬
‫די תשובה איז געוווען‪ ,‬אז די מיטגלידער פון‬
‫די יידישע געמיינדע באשעפטיגען זיך בעיקר‬
‫פון מסחר‪ ,‬פון פארקויפען סחורה אויפ'ן מארק‬
‫און פון האנדעל אינ'ם אויסטוישען פון סחורות‬
‫(ווי שטאפען קעגען עסענווארג‪ ,‬א‪.‬א‪.‬וו‪ .).‬נישט‬
‫מעהר ווי אכט משפחות האבען די מעגליכקייט‬
‫ביי צו שטייערען צו די אויסגאבע פון די‬
‫געמיינדע‪.‬‬
‫די תשובה פונ'ם גובערנאטאר קומט א פאר‬
‫חדשים שפעטער (‪ 9‬יוני ‪:)1829‬‬
‫(המשך יבא אי"ה)‬
‫‬
‫‪4‬‬
‫הנהלת הקהילה מאחלת ברכת מזל טוב חמה ולבבית לכל בעלי השמחה‬
‫שהשמחה במעונם‬
‫דינסטיק ו' חשון ‪Dinsdag 4 november‬‬
‫משה יהושע גאלד ‪ -‬מלכה אפטערגוט‬
‫)‪Jehoshua Gold (Bene Berak‬‬
‫)‪Malka Aftergut (Lange Leemstr. 196‬‬
‫‪Chupa: Bais Rachel 18.45 uur‬‬
‫מיטוואך ז' חשון ‪Woensdag 5 november‬‬
‫ישראל הכהן טורובער ‪ -‬יהודית ראנד‬
‫)‪Israel Turover (Tel Aviv‬‬
‫)‪Judith Rand (Helenalei 22‬‬
‫‪Chupa: Bais Rachel 16.15 uur‬‬
‫עליית חתן לתורה‬
‫יעקב ב"ר שמואל זאב שטראהלי נ"י‬
‫ביהמ"ד קהל חסידים‬
‫נולד בן‬
‫ב"ר יהושע נ"י‬
‫פישער (קליין )‬
‫אנטווערפען‬
‫בת ר' מנשה חיים נ"י‬
‫שווארץ (קליין)‬
‫ניו יארק‬
‫מאורשים‬
‫ניו יארק‪ ,‬י"א תשרי תשס"ט‬
‫פייגי פריי‬
‫ישעיה יצחק קרויס‬
‫בן הרב אלימלך שליט"א בת הרב מיכאל שלמה הכהן שליט"א‬
‫פריי (ליכטענשטיין)‬
‫קרויס (עדעל)‬
‫ירושלים עיה"ק‬
‫אנטווערפען‬
‫מאורשים‬
‫ירושלים עיה"ק‪ ,‬כ"ח תשרי תשס"ט‬
‫חיים אליעזר טורש נחמה האלבערשטאט‬
‫בת ר' דוד נ"י‬
‫ב"ר משה יהושע נ" י‬
‫טורש (קושלאנד ) האלבערשטאט (קאופמאן)‬
‫מאנשעסטער‬
‫אנטווערפען‬
‫מאורשים‬
‫מאנשעסטער‪ ,‬כ"ד תשרי תשס"ט‬
‫חיים האפפמאן‬
‫ב"ר מרדכי נ" י‬
‫האפפמאן (רוקח)‬
‫תל אביב‬
‫אורלי דאום‬
‫בת ר' שלמה חננאל נ"י‬
‫דאום (שפיגעל)‬
‫אנטווערפען‬
‫מאורשים‬
‫תל אביב‪ ,‬כ"ט תשרי תשס"ט‬
‫למשפ' ר' חיים יצחק הכהן שווארץ‪-‬נאה נ"י‬
‫אריה באמבערגער‬
‫ב"ר יצחק דוב הלוי נ"י‬
‫באמבערגער (סאמועל)‬
‫מאנשעסטער‬
‫נולדה בת‬
‫חנה זילבער‬
‫בת הרב אליהו הכהן נ"י‬
‫זילבער (זיכערמאן)‬
‫אנטווערפען‬
‫מאורשים‬
‫למשפ' ר' ישראל קרבצינסקי‪-‬היימאן נ"י‬
‫*‬
‫למשפ' ר' בנימין גרינבלאט‪-‬נוסבוים נ"י‬
‫*‬
‫למשפ' ר' שמעון קארניאל‪-‬מאייער נ"י‬
‫מפנינים יקרים‬
‫חיים יעקב פישער מלכה פראדל שווארץ‬
‫(המשך)‬
‫הנני משחיתם את הארץ‪ ,‬עם הארץ‪ ,‬כי מלאה‬
‫הארץ חמס‪ ,‬כלומר שנתמלאה הארץ עם חמס‬
‫שהתבואה שזרעו היתה באה בגזל ומלאה הארץ‬
‫(מגיד משנה להג"ר מנשה קליין שליט"א)‬
‫חמס‪.‬‬
‫ויבא נח וגו' אל התבה מפני מי המבול (ז‪,‬ז)‬
‫אף נח מקטני אמנה היה‪ ,‬מאמין ואינו מאמין‬
‫שיבא המבול‪ ,‬ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו‬
‫המים (רש"י)‪.‬‬
‫וקשה היתכן נח צדיק תמים היה‪ ,‬לא יאמין‬
‫באמונה שלימה? וגם עוד צריך להבין הלשון‬
‫מאמין ואינו מאמין?‬
‫ונראה לי בפירושו שהיה מאמין שהש"י כל‬
‫יכול להביא המבול‪ ,‬ואינו מאמין שלא יחזיר‬
‫אותם הקב"ה בתשובה ויבוטל מעליהם הגזר‬
‫(מאמר מרדכי)‬
‫דין‪ ,‬עד שדחקוהו המים‪.‬‬
‫מנוחה נכונה‬
‫מרת אסתר לובעלסקי‪-‬מוסבאכער ע"ה (‪)76‬‬
‫כ"ה תשרי תשס"ט‬
‫*‬
‫ר' אלימלך פיללער ע"ה (‪)83‬‬
‫כ"ז תשרי תשס"ט‬
‫*‬
‫מרת טילא לאה פרקש‪-‬שווארץ ע"ה (‪)70‬‬
‫ל' תשרי תשס"ט‬
‫יושבים שבעה ‪J. Jordaensstraat 65 -‬‬
‫עד יום ראשון בבוקר אחר תפלת שחרית‬
‫אנטווערפען‪ ,‬א' חשון תשס"ט‬
‫שמחה פישל פינקוסביץ מרים גיטל לב‬
‫ב"ר אברהם מרדכי נ"י‬
‫פינקוסביץ (ראטשטיין)‬
‫אנטווערפען‬
‫בת ר' אליעזר נ"י‬
‫לב (קאופמאן)‬
‫תל אביב‬
‫מאורשים‬
‫תל אביב‪ ,‬א' חשון תשס"ט‬
‫בר מצוה‬
‫אלימלך ב"ר דוד פרנס נ"י‬
‫תורנות בתי מרקחת‬
‫שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא‬
‫)‪Weekend- en Weekdienst (tot 22 uur‬‬
‫‪van vrijdagmorgen 31 oktober - 9.00u.‬‬
‫‪tot donderdagavond 6 november - 22.00u.‬‬
‫‪Straetman, Markgravelei 30‬‬
‫‪237.23.16‬‬
‫‪Pharmalux, Dageraadplaats 25 236.28.71‬‬
‫‪Dijkapotheek, Lge Dijkstraat 21 232.33.45‬‬
‫‪Thaey, Carnotstraat 26‬‬
‫‪233.06.96‬‬
‫*‬
‫‪):‬ליל ש"ק( ‪Na 22u. op 31 oktober‬‬
‫‪Straetman, Markgravelei 30‬‬
‫‪Dijkapotheek, Lge Dijkstraat 21‬‬
‫*‬
‫)‪Na 22u.: 0900-10500 / 10512 (0.45¤ per min.‬‬
‫‪HATZOLOH - 03.289.00.00‬‬
‫הצלה‪:‬‬
‫שמירה‪SHMIRA - 03.218.91.00 :‬‬
‫מלב ללב‪HULPLIJN - 03.232.22.27 :‬‬
‫בקור חולים‪BIKUR CHOLIM - 0.32.33.34.35 :‬‬
‫שידוך‪-‬ליין‪SHIDDUCH LINE - 03.230.77.70 :‬‬
‫שלוה‪SHALVA - 03.239.88.57 :‬‬
‫גמ"ח תרופות‪Albertstr. 44 - Van Leriusstr. 24 :‬‬