docקבלת שבת מתוך סמינר קיבוץ אמתי
download 
Report Transcription
קבלת שבת מתוך סמינר קיבוץ אמתי
קיבוץ אמתי שיקוף תהליכים אפריל 2014 איילה יונה וולך בנקיק נסתר בצוקים איילה שותה מים מה לי ולה אלא צוקי ליבי, אלא מעיין חיי אלא נסתר איילה מה לי ולה אלא אהבתי הצל שלי ואני יצאנו לדרך השמש עמדה כך בערך פעם אני מוביל ופעם צל על השביל עננים התכנסו בשמיים התחילו לרדת טיפות מים צילי התכנס בתוכי המשכתי לבדי בדרכי הרוח טלטל הפחד טפטף וחלחל צילי בתוכי מרעיד מפחיד יותר מתמיד הוא שואל לאן אתה לוקח אני משיב לאן אתה בורח למה תמיד קירות מוגנים למה צל כשאור בפנים בוא נעוף רחוק אתה תהיה לי כנפיים אל חיבור דמיוני שהיה עד עכשיו בלתי אפשרי בוא נקפוץ ,נמריא ,נעוף אל קשר הצל והגוף די להמשיך לברוח אל מה שתמיד רצינו לשכוח לשכוח את דלתות הבלבול את הילד שמציץ דרך חור המנעול בוא נעבור את הגבול אל החופש שהיה כבול ורק מנגינות מזכירות שבחוץ אפשר להיות משוחרר מכל פחד רק כשהצל ואני ביחד בוא נעוף רחוק ... הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנו חלשים מדי. הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנו בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור. זה האור שבנו ,לא האפלה שבתוכנו ,שמפחיד אותנו יותר מכל. אנחנו שואלים את עצמנו איזה זכות יש לי להיות מוכשר יפיפה, מבריק, ואהוב? למען האמת -איזו זכות יש להיות? לא לך אין שום דבר נאור בלהצטמק כדי שאחרים לא ירגישו חוסר בטחון. ככל שניתן לברק שלנו להאיר, אנחנו מעניקים בלי מודע רשות לאחרים לעשות כמונו. ככל שנשתחרר מהפחדים תשחרר נוכחותנו שלנו, אחרים מפחד. נלסון מנדלה ֶשר צַ ר ְּמאוֹד כָּ ל הָּ עוֹלָּם כֻּלוֹ ּג ֶ וְּ הָּ עִ ָּקר ֹלא לְּ פַ חַ ד כְּ לָּל! ָארץ ,וְ כָּׁל- ישי .וַ יְ כֻּלּו הַ ָּׁשמַ יִּׁ ם וְ הָּׁ ֶ הש ִּׁ ִּׁ יוֹם ְצבָּׁ ָאם .וַ יְ כַל אֱ להים בַ ּיוֹם הַ ְשבִּׁ יעִּׁ יְ ,מלַאכְ ּת ֹו אֲ ֶשר עָּׁ ָּׁשה; וַיִ ְּשבֹת בַ ּיוֹם הַ ְשבִּׁ יעִּׁ יִּׁ ,מכָּׁל- עָּׁ ָּׁשה. אֲ ֶשר ְמלַאכְ ּת ֹו וַ יְ בָּׁ ֶרְך אֱ ֹלהים אֶ ת-יוֹם הַ ְשבִּׁ יעִּׁ י ,וַ יְ ַק ֵּדש אֹתוֹ: כִּׁ י ב ֹו ָּשבַ ת ִּׁמכָּׁלְ -מלַאכְ ּתוֹ ,אֲ ֶשר-בָּׁ ָּׁרא אֱ ֹלהים ַלעֲשוֹת .סַ בְ ִּׁרי מָּׁ ָּׁרנַן .בָּׁ רּוְך אַ ָּּׁתה ה' אֱ ֹלהֵּ ינּו מֶ לְֶך הָּׁ ע ֹולָּׁם ,בו ֵֹּרא פְ ִּׁרי הַ גֶפֶ ן. בָּׁ רּוְך אַ ָּּׁתה ה' אֱ ֹלהֵּ ינּו מֶ לְֶך הָּׁ ע ֹולָּׁם ,אֲ ֶשר ִּׁק ְד ָּׁשנּו בְ ִּׁמ ְצוֹתָּׁ יו ,וְ ָּׁרצָּׁ ה בְ נוֹ ,וְּ ַשבְּ ָּת ָּׁק ְדש ֹו נְחילָּׁנּו ,זִּׁ כָּׁרוֹן לְ מַ ע ֲֵּשה בְ ַאהֲ בָּׁ ה ּובְ ָּׁרצוֹן ִּׁה ִּׁ אשית ,כִּׁ י הּוא יוֹם ְּת ִּׁחילָּׁה לְ ִּׁמ ְק ָּׁר ֵּאי קו ֶֹדש, בְ ֵּר ִּׁ יציַאת ִּׁמ ְצ ַריִּׁ ם ,כִ י בְּ נוֹ בָּ חַ ְּר ָּת וְּ אוֹתָּ נּו זֵּ ֶכר לִּׁ ִּׁ ִק ֶד ְּש ָּת עם ִכֹל הָּ עַ ִמים וְּ ַשבְּ ָּת קודשך בְּ ַאהֲ בָּ ה ּובְּ ָּרצוֹן ִהנְּ חַ לְּ תָּ נּו .בָּׁ רּוְך אַ ָּּׁתה ה'ִּׁ ,מ ְק ַדש הַ ַשבָּׁ ת. לות אֶ ָּׂשא ֵעינַי אֶ ל הֶ הָּׂ ִׁרים ִׁשיר לַ ַמעֲ ֹ ָּׂבוא ֶעזְ ִׁרי ֵמאַ יִׁן י ֹ עו ֶשה שמים וָּׂ ָּׂא ֶרץ ֶעזְ ִׁרי ֵמ ִׁעם הַ ֵשם ֹ ָּׂ אַ ל י ִֵׁתן לַ מ ֹוט ַרגְ לֶ יך אֶ ל יָּׂנום שומרך ִׁש ָּׂראֵ ל ָּׂשן ש ֹו ֵמר י ְ ִׁהנֵה לֹא יָּׂנום וְ לֹא י ֵ שם ִׁצ ְל ָּׂך ַעל יַד י ְִׁמינֶךָּׂ. שם שומרך הַ ֵ הַ ֵ ש ֶמש לֹא י ְַככָּׂ ה וְ י ֵָּׂרחַ ַב ַליְלָּׂ ה ֹיו ָּׂמם הַ ֶ מור אֶ ת נ ְַפ ְש ָּׂך ִׁש ֹ שם ישמרך ִׁמ ָּׂכל ָּׂרע י ְ הַ ֵ ָּׂ ָּׂ בואֲ ך ֵמ ַע ָּׂתה וְ ַעד אתך ו ֹ מור צֵ ְ ִׁש ֹ שם י ְ הַ ֵ עולָּׂ ם. ֹ אל תחפש רחוק תישאר קרוב כי ככה זה לאהוב את עצמך לא מול המראה תיכנס לתוך כן זה יכול להאיר אותך תסתכל לה בעיניים תישך את השפתיים עד שזה יכאב לך קצת בתוך תוכך היא מחכה שתקפוץ לתוך המים ותפתח את העיניים עד שזה ישרוף לך קצת בתוך תוכך תדע בוא ,בוא ותעזור לשפוך טיפה של אור לתוך החור החשוך הזה רק אל ,אל תיסע רחוק לא אל תעזוב כי ככה זה לאהוב אותך תסתכל לה בעיניים ... אתה השחק חייב לרכוש את אומנות ההתבוננות .לא משנה אך אתה נראה. חשוב מה ראית ומה אתה מגלה. הם יתבוננו בך כדי לראות כמה היטבת להתבונן .התרגול שלך חייב להתחיל בין אנשים .בית הספר הראשון יהיה מקום העבודה ,הבית ,האזור שבו אתה גר. התבונן בכל מה שעיניך רואות .התבונן בזרים כאילו היו מוכרים ובאלו שאתה מכיר כאילו היו זרים. בתפקידכם כשחקנים צריך להפוך אתכם לגששים ולמורים של אומנות גדולה זו .אם תכירו את טבעם של בני האדם ,ותציגו אותו ,תוכלו למד אחרים איך לחיות את חייהם .תוכלו להקנות להם את אומנות החיים ביחד. ברכט שושן/שי בן-צור שושן ליבי נפתח, לך אזמר עבורך, א-זמר שושן ,ליבי ניפתח – שושן. ליבי ,בי נפתח, לך אזמר עבורך, א-זמר שושן ,ליבי ניפתח יהי הכל ברטולד ברכט יטיב עִ מוֹ. יְּ ִהי הַ כֹל ַשיָּ ְך לְּ כֹלֶ ,שיּוכַל לְּ הֵ ִ ישּה הָּ ִאמָּ ִהית ,לְּ מַ עַ ן יִ גְּ דַ ל. הַ יֶ לֶד לְּ ִא ָּ הָּ ֲע ָּגלָּה לְּ עֶ גְּ לוֹן הַ ּטוֹב ,לְּ מַ עַ ן יִ נְּ הַ ג בָּ ּה הֵ יטֵ ב. וְּ הָּ אֲ דָּ מָּ ה ,למשקים אוֹתָּ ּה מַ יִ ם, לְּ מַ עַ ן ִת ֵתן ִפ ְּריָּּה בְּ עִ תוֹ. בחזי הלמת פעימה אחת ובתוכה שתלת אין סוף מקצבים , על מפרש ,ריאותיי נושב אתה, נשימתך -בה מהדהדים, אין סוף ניגונים . איך אוכל להמשיך לישון עכשיו ,כשאתה בחוץ רוקד? יצאתי מביתי לרקוד איתך, ולהיות לקולך עד לקולך הד. הציפורים שרות כל בוקר, שמך. השמש נושקת לאדמה, ואני -אני חולם ברוך אתה ה' המוציא לחם מן הארץ. נברך על הלחם כסמל ליצירת האדם, עמל כפיו ומעשה ידיו, כי לו הבחירה בין טוב לרע – ויבחר בטוב!
