עלון סוכות

‫הופק לזיכוי הרבים ע"י‬
‫ב"ה‬
‫עידן המועדים‬
‫‪íëþ êò¼¾îí , ó−ò−ôí ³¼ëþê , í×î½ ³î×ñí‬‬
‫¼‪ðî¼î ê"¬−ñ¾ ¹½î− í−ðëî¼ îò−ëþ ñ"¾êþí öþô ,íþîþë íò¾ô ,ê"ôþ ,µîþ¼ öìñî¾í :−š½õ −õ ñ‬‬
‫‪(02‬‬‫‪02-5324067) ê"¬−ñ¾ ó−þõê-öë öð−¼ ëþí −ð− ñ¼ µþ¼òî ë³×ò‬‬
‫ בניית ה סוכה ‬
‫‪ .ê‬מצות סוכה ‪ -‬נאמר בתורה )ויקרא כג‪ ,‬מבמג(‪ֹ ַ " :‬ת ֵ ְב‬
‫ֵב ַ ֹת‪ְ .‬ל ַמ ַע‪ $‬י ְֵדע‬
‫ִ ָר ֵאל י ְ‬
‫ָמי‪ָ ,‬ל ָה ֶאזְ ָרח ְי ְ‬
‫ִ ְב ַעת י ִ‬
‫א&ת‬
‫יאי ָ‬
‫ה&צ ִ‬
‫ה& ְב ִי ֶאת ְנֵי ִי ְ ָר ֵאל‪ִ ְ ,‬‬
‫יכ‪ִ ,‬י ַב &ת ַ‬
‫דֹר ֵֹת ֶ‬
‫ֵמ ֶא ֶר( ִמ ְצ ָריִ"‪ .‬וסוכות אלו ה ענני כבוד שהקב"ה הקי‪ ,‬בה‬
‫את בני ישראל‪ ,‬שיהיה לה צל ומחסה על ראש שלא יכו‬
‫ֵכר לכ‪ -‬ציונו הקב"ה‬
‫עליה השרב והשמש )שו"ע תרכה‪ ,‬א(‪ ,‬וְ ז ֶ‬
‫לעשות סוכות ממש‪ ,‬כדי שנזכור נוראותיו ונפלאותיו )מ"ב ש‪,‬‬
‫א(‪ – .‬ולכ‪ ,$‬בשעה שיושב בסוכה יכוי‪ $‬שציונו הקב"ה לשבת‬
‫בסוכה זכר לכל הניסי והנפלאות שעשה עימנו ביציאת‬
‫מצרי‪ ,‬וג זכר לענני הכבוד )מ"ב תרכה‪ ,‬א; מועד לכל חי כ‪ ,‬יד(‪.‬‬
‫‪ .ë‬מיקום הסוכה ‪ -‬ראוי שיעשה את הסוכה במקו המובחר‬
‫והיפה ביותר שיש לו )אל המג על המט"א תרכו‪ ,‬ג(‪ ,‬וצריכה להיות‬
‫כולה תחת כיפת השמי‪ ,‬ולכ‪ $‬צרי‪ -‬ליזהר שלא לעשות‬
‫הסוכה תחת גג‪ ,‬מרפסת‪ ,‬איל‪ $‬וכדומה )שו"ע תרכו‪ ,‬א ובאה"ל ד"ה וי"א(‪.‬‬
‫עיקר ההקפדה היא כשיש מרפסת או איל‪ $‬מעל הסוכה‬
‫ממש‪ ,‬אבל א יש איל‪ $‬או בני‪ $‬גבוה מצד הסוכה‪ ,‬א‪ ,‬על פי‬
‫שמחמת אי‪ $‬החמה מגיעה כלל לסוכה‪ ,‬א‪ ,‬על פי כ‪ $‬הסוכה‬
‫כשרה‪ ,‬כל שהיא מסוככת כראוי )באה"ל ש ד"ה תחת האיל; מועד לכל חי‬
‫כא‪ ,‬ל(‪ - .‬וסוכה שנעשית תחת חבלי כביסה‪ ,‬אפילו א אי‪ $‬בי‪$‬‬
‫חבל לחבל שלושה טפחי )‪ 24‬ס"מ(‪ ,‬הרי היא כשרה‪ ,‬אפילו‬
‫בשעה שתולי כביסה על החבלי )סט*((‪.‬‬
‫‪ .è‬דפנות הסוכה ‪ -‬הסוכה צריכה להעשות משלוש דפנות‬
‫וסכ‪ -‬על גביה‪) $‬סוכה ב‪ ;.‬ו‪ ,(:‬וראוי שתהיה עשויה מארבע דפנות‬
‫שלימות ויהיה בה צורת הפתח לנוי )עי' רמ"א תרל ב וה(‪ 6 .‬את‬
‫הדפנות מותר לעשות מכל דבר‪ ,‬אפילו מדבר המקבל טומאה‬
‫)שו"ע ש‪ ,‬א(‪.‬‬
‫‪ .ð‬צרי‪ -‬שהדופ‪ $‬תהיה יציבה ולא תתנדנד אפילו מעט ברוח‬
‫מצויה‪ ,‬ולכ‪ $‬אי‪ $‬להשתמש לדופ‪ $‬בסדיני‪ֶ ְ ,‬ר ֶז ְנט וכדומה‪,‬‬
‫מפני שאינ ראויי לעמוד ברוח מצויה‪ .‬ואפילו א קושר‬
‫היטב בעמודי הסוכה‪ ,‬אי‪ $‬להתיר‪ .‬ואפילו א עשה שתי‬
‫דפנות כהוג‪ ,$‬ורק דופ‪ $‬אחת מסדי‪ $‬או ברזנט‪ ,‬אי‪ $‬להתיר‪ .‬א‪-‬‬
‫א עשה שלוש דפנות כהוג‪ ,$‬יכול לעשות את הדופ‪ $‬הרביעית‬
‫מסדי‪ $‬או ברזנט )שו"ע תרל‪ ,‬י; ב(‪ 6 .‬ואול ההקפדה היא רק בגובה‬
‫עשרה טפחי )שמוני ס"מ‪ ,‬וטוב להדר שיהיה שיעור מטר( שהוא‬
‫שיעור דופ‪ ,$‬ולכ‪ $‬א יש דופ‪ $‬כשרה בשיעור זה‪ ,‬מותר לעשות‬
‫את המש‪ -‬הדופ‪ $‬על ידי סדי‪ $‬או ברזנט‪.‬‬
‫‪ .í‬דפנות סוכה שנעשו על ידי קני רצופי‪ ,‬ובי‪ $‬קנה לקנה‬
‫פחות משלושה טפחי )‪ 24‬ס"מ(‪ ,‬הסוכה כשרה )מדי‪ָ $‬לבד(‪ .‬ולכ‪,$‬‬
‫מרפסת הסגורה משלושת רוחותיה על ידי מעקה ברזל ואי‪$‬‬
‫______________‬
‫*( הבהרה‪ :‬סת ציו שבדברינו‪ ,‬הכוונה לעמוד שבספר חזו עובדיה‪ ,‬סוכות‪.‬‬
‫שו"ע=שולח ערו&‪ .‬מ"ב=משנה ברורה‪ .‬בא"ח=ב איש חי‪.‬‬
‫בי‪ $‬עמוד לחבירו יותר משלושה טפחי‪ ,‬וסיכ‪ -‬עליה כהלכה‪,‬‬
‫כשרה )עי' שו"ע שסב‪ ,‬ה; ה(‪.‬‬
‫‪ .î‬הסכך ‪ -‬הסכ‪ -‬שמסככי בו את הסוכה‪ ,‬צרי‪ -‬שיהיו בו‬
‫שלושה תנאי‪ :‬א( גידולו מ‪ $‬האר(‬
‫ניילו‪ $‬ופלסטיק )טו((‪ .‬ב( תלוש ולא מחובר לקרקע‪ .‬ג( דבר שאינו‬
‫ראוי לקבל טומאה )שלא יהיה מכלי או מיני אוכלי( )שו"ע תרכט‪ ,‬א(‪6 .‬‬
‫ואי‪ $‬לסכ‪ -‬לכתחילה בדבר שיש בו ריח רע‪ ,‬ולא בדבר‬
‫שנושרי העלי שבו‪ ,‬שיש לחוש שמתו‪ -‬כ‪ -‬יאל( לצאת מ‪$‬‬
‫הסוכה )שו"ע ש‪ ,‬יד(‪.‬‬
‫)ולא ממתכת‪ ,‬נייר )טז(‪ ,‬זכוכית‪,‬‬
‫‪ .ï‬זהירות מגזל ‪ -‬יזהר מאוד שלא יעשה סוכתו מסכ‪ -‬או‬
‫דפנות גזולי‪ ,‬שחלילה הופ‪ -‬את הסניגור לקטיגור‪ ,‬והיצר‬
‫הרע משמח את האד לחשוב שהרויח בכ‪ -‬שלא שיל‬
‫עליה ממו‪ ,$‬והוא אינו יודע ששמחת היצר הרע היא על כ‪-‬‬
‫שהכשילו באיסור גזל )מועד לכל חי כא‪ ,‬ה(‪.‬‬
‫ולכ‪ $‬אסור לקצו( ענפי מעצי השייכי לרשות‬
‫ממשלתית או עירונית המקפידה על כ‪ ,-‬כל שלא ניתנה לו‬
‫רשות מפורשת מאת הממוני‪ .‬ויש אנשי שאינ נזהרי‬
‫מליטול קרשי העומדי לבני‪ $‬שלא מדעת בעליה‪ ,‬להעמיד‬
‫בה את הדפנות או את הסכ‪ ,-‬ואסור לעשות כ‪ $‬אפילו א‬
‫בכוונת להחזיר אות לאחר החג‪ ,‬כי על כל פני הוא‬
‫משתמש בה באיסור גזל‪ ,‬כי השואל חפ( שלא מדעת‬
‫הבעלי נחשב גזל‪) $‬שו"ע חו"מ רצב‪ ,‬א(‪ ,‬ואסור לבר‪ -‬על סוכה‬
‫כזאת )באה"ל; נז(‪ .‬וכ‪ $‬יזהר שלא יבנה הסוכה במקו שגור‬
‫הפרעה לשכני או לבני רשות הרבי‪ ,‬ושלא ירעיש בשעות‬
‫המנוחה המקובלות‪.‬‬
‫‪ .ì‬אופן הסיכוך ‪ -‬בתחילה צרי‪ -‬לעשות את הדפנות של‬
‫הסוכה בכשרות‪ ,$‬ורק אחר כ‪ -‬לתת את הסכ‪ -‬מלמעלה‬
‫)ובדיעבד שלא עשה כ‪ ,$‬הסוכה כשרה( )לח(‪ 6 .‬כמות הסכ‪ -‬תהיה‬
‫באופ‪ְ 7ִ ְ $‬רא ממנו את הכוכבי הגדולי )שנראי א‪ ,‬ביו(‪,‬‬
‫וא היה מעו ֶה כמו בית‪ ,‬א‪ ,‬על פי שהכוכבי ואפילו ניצוצי‬
‫השמש אינ נראי מתוכו‪ ,‬הסוכה כשרה )שו"ע תרלא‪ ,‬ג ושעה"צ ו(‪.‬‬
‫רוה מחמתה‪ ,‬אבל א היתה‬
‫וצרי‪ -‬שתהיה הסוכה צילתה ְמ ָ‬
‫חמתה מרובה מצילתה‪ ,‬פסולה )שו"ע ש‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫¬‪ .‬העמדת הסכך ‪ -‬לכתחילה טוב לחוש ולהיזהר שלא‬
‫להעמיד הסכ‪ -‬בדבר המקבל טומאה‪ ,‬כגו‪ $‬שמעמיד את הסכ‪-‬‬
‫על גבי צינורות ברזל )ומכל מקו א‪ ,‬א העמיד את הסכ‪ -‬בדבר‬
‫המקבל טומאה‪ ,‬הסוכה כשרה(‪ .‬וב"מעמיד דמעמיד"‪ ,‬מותר‬
‫לכתחילה )עי' שו"ע תרל‪ ,‬יג; תרכט‪ ,‬ז ובנו"כ; מד(‪ ,‬דהיינו שמניח על גבי‬
‫הצינורות קרשי מארבע רוחות הסוכה‪ ,‬באופ‪ $‬שהסכ‪ -‬עומד‬
‫על גבי הקרשי‪ 6 .‬וא מתפיסי את הסכ‪ -‬לקרשי‬
‫באמצעות "אזיקוני"‪ ,‬אי‪ $‬זה נחשב למעמיד בדבר המקבל‬
‫טומאה‪ ,‬כיו‪ $‬שהסכ‪ -‬עומד א‪ ,‬מבלי האזיקוני‪ ,‬ועושה כ‪ $‬רק‬
‫כדי שלא יעו‪ ,‬הסכ‪ -‬ברוח שאינה מצויה )חזו איש‪ ,‬כמובא בס' אורחות‬
‫רבינו ב‪ ,‬רטז; שו"ת בצל החכמה ה‪ ,‬מד(‪.‬‬
‫‪ .−‬קישוט הסוכה ‪ -‬מצוה לקשט את הסוכה בקישוטי נאי‬
‫לנאותה )שבת קלג‪ ,(:‬ובפרט שנויי הסוכה מנעימי לאד את‬
‫ישיבתו בסוכה )עד(‪ .‬לפיכ‪ ,-‬ראוי לעטר הסוכה בסדיני נאי‬
‫ולתלות בה רימוני לנוי וכדומה‪ ,‬וכל המרבה לנאותה‬
‫וליפותה הרי זה משובח )של"ה(‪ .‬ויש לעודד תחרות ע פרסי‬
‫למי שיכי‪ $‬את הסוכה הנאה ביותר )חשוקי חמד סוכה‪ ,‬תכח(‪ 6 .‬נכו‪$‬‬
‫להיזהר שלא לתלות שו נוי בסכ‪ -‬של הסוכה אלא רק תו‪-‬‬
‫ארבעה טפחי )‪ 32‬ס"מ( לסכ‪) -‬רמ"א תרכז‪ ,‬ד; עה(‪.‬‬
‫ ה ישיבה ב סוכה ‬
‫המזו‪) $‬קעח(‪.‬‬
‫]אבל על מיני מזונות אי‪ $‬מברכי ברכת לישב בסוכה‪ ,‬כל‬
‫שלא אכל שיעור קביעת סעודה )‪ 216‬גר(‪ 6 .‬ומנהג האשכנזי לבר‪ -‬ברכת‬
‫"לישב בסוכה" כל שאוכל יותר מכביצה מזונות‪ ,‬וישתדלו שלא לצאת מיד‬
‫אחר האכילה אלא לשבת ש זמ‪ $‬מה‪ ,‬ויכוי‪ $‬שהברכה היא על האכילה ועל‬
‫הישיבה שאחר זה )מ"ב תרלט‪ ,‬טז([‪.‬‬
‫‪ .î‬שינה בסוכה ‪ -‬השינה בסוכה הינה חובה בכל שבעת ימי‬
‫החג‪ ,‬והשינה חמורה יותר מ‪ $‬האכילה‪ ,‬שהרי מותר לאכול‬
‫אכילת עראי חו( לסוכה‪ ,‬אבל שינה אפילו באופ‪ $‬עראי‬
‫אסורה מחו( לסוכה )שו"ע תרלט‪ ,‬ב(‪ ,‬מכיו‪ $‬שכ‪ -‬דרכו של האד‬
‫שמתנמנ מעט ודי לו בכ‪) -‬מ"ב ש‪ ,‬יא(‪.‬‬
‫‪ .ê‬אכילת כזית בלילה הראשון ‪ -‬מצות עשה לאכול בסוכה‬
‫כזית פת )כ‪ 306‬גר( בלילה הראשו‪ $‬של חג הסוכות )שו"ע תרלט‪ ,‬ג(‬
‫לאחר צאת הכוכבי )רמ"א ש(‪ ,‬וצרי‪ -‬לאוכלו בלי הפסק תו‪-‬‬
‫‪ 465‬דקות )ובדיעבד א‪ ,‬בתו‪ 7.5 -‬דקות( )קיב(‪] .‬ונכו‪ $‬שיאכל פת יותר‬
‫‪ .ï‬נשים ‪ -‬נשי פטורות ממצות סוכה )שו"ע תרמ‪ ,‬א(‪ ,‬וא רצו‬
‫לישב בסוכה‪ ,‬יש לה‪ $‬שכר‪ ,‬אבל לא תברכנה "לישב בסוכה"‪,‬‬
‫כיו‪ $‬שה‪ $‬פטורות )והאשכנזיות נוהגות לבר‪) -‬מ"ב ש((‪] .‬ולכ‪ $‬כששומעת‬
‫ויאכלנה בפני עצמה‬
‫ברכת "לישב בסוכה" בעת הקידוש מפי המקדש‪ ,‬לא תענה אחריו "אמ‪,"$‬‬
‫משיעור כביצה‬
‫)כ‪ 606‬גר(‬
‫בתו‪ 8 -‬דקות‬
‫)מ"ב ש‪ ,‬כב; קיד(‬
‫בלא תוספות )קטז([‪.‬‬
‫לפי שאי‪ $‬ברכה זו שייכת לה‪ ,‬ונחשב הדבר להפסק בי‪ $‬ברכת בורא פרי‬
‫‪ .ë‬אושפיזין ‪ -‬בכל לילה קוד שנכנס לסוכה יאמר סדר‬
‫"עולו אושפיזי‪ "$‬וכו' המופיע במחזור‪ ,‬וצרי‪ -‬להכי‪ $‬כסא נאה‬
‫לכבוד‪ ,‬כי א אינו עושה כ‪ ,$‬ה אינ באי )החיד"א במורה‬
‫באצבע ט‪ ,‬רפט(‪ .‬וכתבו בספרי הקדושי שבכל יו ויו מחג‬
‫הסוכות יהיה לו עני על שולחנו וית‪ $‬לו מנה יפה כאילו היה‬
‫אחד מהאושפיזי‪ $‬מיסב אצלו )אל המג תרכה‪ ,‬נח(‪ ,‬או ישלח לו‬
‫מנה )בא"ח ש"א האזינו‪ ,‬ט(‪ ,‬ולכל הפחות ית‪ $‬מעות לעניי כנגד‬
‫שיעור סעודה זו‪.‬‬
‫הגפ‪ $‬של הקידוש לטעימה שלה‪ ,‬אלא תענה "אמ‪ "$‬בהרהור‪ ,‬אבל‬
‫‪ .è‬קדושת הסוכה ‪ -‬מבואר בזוהר הקדוש )פרשת אמור קג‪ (:‬שהוד‬
‫קדושת האושפיזי‪$‬‬
‫נמצאת בסוכה‪ ,‬לפיכ‪ -‬היושב בסוכה עליו לשבת בדר‪ -‬אר(‪,‬‬
‫בכבוד והדר‪ ,‬מה ג שהסוכה לכשעצמה קדושתה גדולה‬
‫מאוד‪ ,‬ולא ישוחח בה בדברי בטלי‪ ,‬ובמיוחד יש ליזהר‬
‫להתרחק מהכעס וההקפדה בתו‪ -‬הסוכה )קמז(‪.‬‬
‫)אברה‪ ,‬יצחק‪ ,‬יעקב‪ ,‬משה‪ ,‬אהר‪ ,$‬יוס‪ ,‬ודוד(‬
‫ולכ‪ $‬ג לא יכניס סירי לתו‪ -‬הסוכה‪ ,‬כי אי‪ $‬זה מכובד‬
‫להביא סיר אצל השולח‪ $‬להגיש ממנו‪ ,‬אבל מותר להביא‬
‫קערה גדולה‪ ,‬וכל אחד מ‪ $‬המסובי לוקח ממנה ונות‪ $‬לצלחת‬
‫שלו ואוכל‪ ,‬כיו‪ $‬שדר‪ -‬לעשות כ‪ $‬ג בפני אורחי מכובדי‪.‬‬
‫ומותר לעשות נטילת ידי לסעודה בסוכה וכ‪ $‬לעש‪ .$‬ולא‬
‫יחלי‪ ,‬חיתול לקט‪ $‬בסוכה )קכז(‪ ,‬וכ‪ $‬לא יכניס פח אשפה לתוכה‪.‬‬
‫‪ .ð‬אכילה בסוכה ‪ -‬בכל ימי חג הסוכות אסור לאכול סעודת‬
‫ֶק ַבע חו( לסוכה )יותר מ‪ 546‬גר פת‪ ,‬אבל פחות מכ‪ -‬מותר(‪ ,‬כמו כ‪$‬‬
‫האוכל עוגות יותר מהשיעור הנ"ל‪ ,‬חייב לאכול בסוכה‪ ,‬א‪-‬‬
‫אינו מבר‪ -‬על הישיבה בסוכה )כל שלא אכל שיעור קביעת סעודה(‪6 .‬‬
‫והאוכל פירות‪ ,‬אורז או בשר וכדומה‪ ,‬אפילו הרבה‪ ,‬וכ‪$‬‬
‫השותה כל מיני משקי‪ ,‬מ‪ $‬הדי‪ $‬פטור מהסוכה‪ .‬והמחמיר על‬
‫עצמו ואינו שותה אפילו מי חו( לסוכה‪ ,‬הרי זה משובח‬
‫)שו"ע תרלט‪ ,‬ב(‪ .‬אבל א אוכל סעודת קבע בסוכה‪ ,‬אסור לו‬
‫לשתות אפילו מי חו( לסוכה‪ ,‬וכ‪ $‬לא יסיי האוכל שבפיו‬
‫חו( לסוכה‪ ,‬כיו‪ $‬שהכל בא מחמת סעודת קבע שחייבת‬
‫בסוכה )שעה"צ תרלט‪ ,‬כט; קמה(‪.‬‬
‫‪ .í‬כשבא לאכול סעודת קבע‪ ,‬לאחר שנטל ידיו‪ ,‬מבר‪ -‬בסוכה‬
‫יב‬
‫בעמידה‪" :‬ברו‪ -‬אתה‪ ...‬אשר קידשנו במצוותיו‪ ,‬וציונו ִל ֵ‬
‫בסוכה" )והאשכנזי קוראי ה‪6‬ל' בצירי(‪ ,‬ולאחר מכ‪ $‬יושב ומבר‪-‬‬
‫ברכת "המוציא" )קעב(‪ .‬וא שכח לבר‪" -‬לישב בסוכה" קוד‬
‫האכילה‪ ,‬ונזכר בסיו סעודתו‪ ,‬אפילו א אוכל רק פירות‬
‫לקינוח סעודה או שותה משקה‪ ,‬רשאי לבר‪" -‬לישב בסוכה"‪,‬‬
‫כיו‪ $‬שהוא נמצא בהמש‪ -‬סעודת קבע‪ ,‬ועדיי‪ $‬לא ביר‪ -‬ברכת‬
‫האשכנזיות רשאיות לענות "אמ‪) "$‬קמח([‪.‬‬
‫‪ .ì‬קטנים ‪ -‬קטני פטורי מסוכה )שו"ע ש(‪ ,‬ואול קט‪$‬‬
‫שאינו צרי‪ -‬לאימו‪ ,‬והוא כב‪ $‬חמש שני או ב‪ $‬שש שני )כל‬
‫אחד לפי חריפות יכלו(‪ ,‬חייבי לחנכו במצות סוכה‪ ,‬ומלמדי‬
‫אותו שלא יאכל חו( לסוכה )שו"ע ש‪ ,‬ב(‪ ,‬ואסור להאכילו או‬
‫לצוות עליו שיאכל חו( לסוכה פת יותר משיעור כביצה )מ"ב‬
‫ש‪ ,‬ה(‪ .‬וא הקט‪ $‬אינו יכול לסבול הצינה והקור כשהוא יש‪$‬‬
‫בלילה בסוכה‪ ,‬אפילו הוא קט‪ $‬שהגיע לחינו‪ ,-‬פטור מ‪$‬‬
‫הסוכה‪ ,‬וכ‪ $‬המנהג )קנב(‪.‬‬
‫¬‪ .‬מצטער ‪ -‬המצטער פטור מ‪ $‬הסוכה‪ ,‬כגו‪ $‬א יש בסוכה‬
‫זבובי או יתושי המטרידי אותו‪ ,‬או מפני הרוח‪ ,‬או מפני‬
‫ריח רע )שו"ע תרמ‪ ,‬ד(‪ .‬וא קר‪ ,‬יש לו ללבוש בגדי חמי ולאכול‬
‫בסוכה )באה"ל ד"ה מפני הרוח(‪ .‬וא ח לו‪ ,‬יביא מאוורר לסוכה‪.‬‬
‫וחולה שאי‪ $‬בו סכנה‪ ,‬אפילו חש בראשו או בעיניו בלבד או‬
‫באחד משאר איבריו‪ ,‬פטור ממצות הסוכה‪ ,‬וכ‪ $‬משמשיו‬
‫פטורי בשעה שהוא צרי‪ -‬לה‪ .‬וחולה שיש בו סכנה‪,‬‬
‫משמשיו פטורי לגמרי מ‪ $‬הסוכה‪ ,‬מפני שצריכי להשגיח‬
‫עליו תמיד )שו"ע ש‪ ,‬ג; קנח(‪.‬‬
‫כמו כ‪ $‬אד שמפחד להיות בסוכה ִמ ַ‪ַ B‬חד ליסטי או‬
‫גנבי‪ ,‬הרי זה פטור מהסוכה )רמ"א ש‪ ,‬ד(‪ ,‬והוא הדי‪ $‬א מפחד‬
‫שיפרצו גנבי לביתו‪ .‬וכ‪ $‬חיילי או אנשי משטרה המופקדי‬
‫על הבטחו‪ $‬של תושבי העיר ועסוקי בשמירה‪ ,‬פטורי מ‪$‬‬
‫הסוכה )עי' שו"ע תרמ‪ ,‬י; קצו(‪ 6 .‬והיוצאי לטייל בימי חג הסוכות‪,‬‬
‫אינ רשאי להפקיע עצמ ממצות סוכה‪ ,‬וחייבי לאכול‬
‫סעודת קבע שלה בסוכה )קסו(‪.‬‬
‫‪ .−‬גשמים ‪ -‬א היה אוכל סעודתו בסוכה‪ ,‬וירדו גשמי‪ ,‬הרי‬
‫זה נכנס לביתו ומסיי סעודתו‪ .‬מאימתי מותר להיכנס‬
‫לביתו? משירדו טיפות גשמי לתו‪ -‬הסוכה כשיעור שאילו‬
‫היו נופלות לתו‪ -‬תבשיל היה נפסל לאכילה )שו"ע תרלט‪ ,‬ה( )וא‬
‫אינו בקי לשער זאת‪ ,‬ישער ממתי היה יוצא מהחדר שאוכל בו מחמת‬
‫הטיפות )רמ"א ש((‪ .‬וא לאחר שנכנס לביתו להמשי‪ -‬בסעודתו‪,‬‬
‫פסקו הגשמי‪ ,‬אי‪ $‬מחייבי אותו לחזור לסוכה עד שיגמור‬
‫סעודתו )שו"ע ש‪ ,‬ו(‪ ,‬וא רצה להחמיר לגמור את סעודתו‬
‫בסוכה‪ ,‬תבוא עליו ברכה‪] .‬וְ ַה ְ‪B‬ט&ר בזמ‪ $‬הגשמי הוא אפילו בלילה‬
‫הראשו‪ $‬של החג )והאשכנזי בלילה הראשו‪ $‬מצריכי לאכול בסוכה א‪,‬‬
‫כשיורדי גשמי והוא מצטער(‬
‫)רמ"א תרלט‪ ,‬ה; תרמ‪ ,‬ד ומ"ב‬
‫ש(‪ ,‬וא פסקו‬
‫הגשמי בלילה הראשו‪ ,$‬חייב לאכול כזית בסוכה[‪ 6 .‬והוא הדי‪ $‬א‬
‫ראה שיורדי גשמי‪ ,‬ולכ‪ $‬התחיל לאכול בביתו‪ ,‬ופסקו‬
‫הגשמי‪ ,‬אי‪ $‬צרי‪ -‬להפסיק סעודתו ולגמור אותה בסוכה‪,‬‬
‫אלא גומרה בביתו )קפה(‪.‬‬
‫ולעני‪ $‬השינה בסוכה‪ ,‬די בגשמי מועטי כדי לפוטרו‬
‫)רמ"א ש‪ ,‬ז(‪ ,‬אפילו בלילה הראשו‪) $‬רה(‪ ,‬וא פסקו הגשמי‪ ,‬אינו‬
‫חייב לחזור לסוכה )שו"ע ש(‪ ,‬עד שישלי את שינתו הזקוקה לו‬
‫)רז(‪ ,‬ומכל מקו א רוצה להחמיר לקו וליש‪ $‬בסוכה‪ ,‬תבוא‬
‫עליו ברכה )רו(‪] .‬אבל היש‪ $‬בביתו ביו‪ ,‬ולאחר שפסקו הגשמי התעורר‬
‫מעצמו ורוצה להמשי‪ -‬ליש‪ ,$‬צרי‪ -‬לחזור מיד לסוכה‪ ,‬כיו‪ $‬שיו אינו זמ‪$‬‬
‫שינה לרוב העול )רז([‪.‬‬
‫וְ ַה ָ‪B‬טר מ‪ $‬הסוכה מחמת ירידת גשמי‪ ,‬ומחמיר על‬
‫עצמו ואינו יוצא מ‪ $‬הסוכה ‪ 6‬הרי זה הדיוט‪ ,‬ואינו מקבל שכר‬
‫על כ‪) -‬רמ"א ש(‪ ,‬וא ביר‪ -‬על אכילתו "לישב בסוכה"‪ ,‬הרי זו‬
‫ברכה לבטלה )מ"ב ש‪ ,‬מה(‪ - .‬וכשיוצא מ‪ $‬הסוכה מפני הגשמי‪,‬‬
‫ֵי ֵצא בהכנעה‪ ,‬כעבד שמוזג כוס לרבו‪ְ ,‬ש ָפכ& רבו על פניו‪,‬‬
‫כלומר שאינו מעוני‪ $‬שישמשו )רמ"א ש(‪ ,‬ומכל מקו לא מפני‬
‫כ‪ -‬יארי‪ -‬בעצבות ודאגה‪ ,‬ואי‪ $‬לנו אלא לקיי מאמרו יתבר‪-‬‬
‫ולשמוח בשמחת החג הקדוש‪ ,‬והוא יתבר‪ -‬יעשה הטוב בעיניו‬
‫)אל המג תרכו‪ ,‬כ(‪] .‬יש אומרי שא ירדו גשמי מלפני החג ונמשכו בחג‬
‫או שירדו גשמי אחרי הלילה הראשו‪ $‬של החג‪ ,‬אי‪ $‬זה סימ‪ $‬קללה )קפו([‪.‬‬
‫ ארבעת המינים ‬
‫ל ַק ְח ֶ ָל ֶכ ַ‪&7‬‬
‫‪ .ê‬ד' המינים ‪ -‬נאמר בתורה )ויקרא כג‪ ,‬מ(‪ְ " :‬‬
‫ַענַ‪ֵ ,‬ע(‬
‫ָה ִרא&‪ִ Bְ $‬רי ֵע( ָה ָדר )=אתרוג( ַ‪ֹB‬ת ְ ָמ ִרי )=לולב( ו ֲ‬
‫ָחל )=ערבות("‪ ,‬והיינו שנצטוינו ליטול בחג‬
‫ָעבֹת )=הדס( וְ ַע ְר ֵבי נ ַ‬
‫הסוכות ארבעה מיני‪ :‬אתרוג אחד‪ ,‬לולב אחד‪ ,‬שלושה‬
‫הדסי ושתי ערבות‪ – .‬ויקנה ארבעת מיני יפי ומהודרי‪,‬‬
‫ולא יחוס על כספו‪ ,‬כי הלא לקנות בגדי ותכשיטי לביתו‬
‫מוציא הכס‪ ,‬בשמחה‪ ,‬כל שכ‪ $‬לדבר מצוה שציוה ה' שיוציא‬
‫בשמחה רבה ולא יקמ( ממה שנת‪ $‬לו ה' )החיד"א במורה באצבע ט‪ ,‬רפז(‪.‬‬
‫‪ .ë‬כשרות ‪ -‬מ‪ $‬הראוי לקנות ארבעת מיני ממויני תחת‬
‫השגחה של גו‪ ,‬כשרות מפורס‪ ,‬כיו‪ $‬שישנ פרטי הלכה‬
‫רבי בכשרות ארבעת המיני )בעיות הרכבה‪ ,‬גזל‪ ,‬טבל וערלה‪,‬‬
‫מלבד עצ הפסיקה א המיני כשרי לברכה(‪.‬‬
‫‪ .è‬סדר נטילת ד' המינים ‪ -‬לפני החג יש לאגוד בשני‬
‫קשרי את הלולב יחד ע ההדסי והערבות )שו"ע תרנא‪ ,‬א(‪,‬‬
‫קוד הברכה יש לעמוד )רמ"א ש‪ ,‬ה( )אפילו א הוא חולה )בא"ח האזינו‪,‬‬
‫יד((‪ ,‬נוטלי ביד ימי‪ $‬את הלולב ומיניו בלבד )ושידרת הלולב תהיה‬
‫כנגד פניו )בא"ח ש‪ ,‬יג; מ"ב תרנ‪ ,‬ח(‪ .‬וא עונד טבעת‪ ,‬יסירנה )רמ"א ש‪ ,‬ז((‪,‬‬
‫ומברכי‪" :‬ברו‪ -‬אתה‪ ...‬אשר קידשנו במצוותיו‪ ,‬וציונו על‬
‫נטילת לולב"‪ ,‬בסיו הברכה נוטלי ביד שמאל את האתרוג‬
‫ומחברי אותו ללולב במקו אחיזתו מלמטה )בא"ח ש‪ ,‬יד(‪,‬‬
‫ומנענעי אות יחד כסדר דלהל‪) $‬בסעי‪ ,‬ד'(‪.‬‬
‫והשנה שחג הסוכות חל להיות בשבת‪ ,‬חכמי ביטלו את‬
‫מצות ארבעת המיני ביו שבת )מפני שיש לחוש שיבוא האד‬
‫לעבור על איסור הוצאה בכ‪ -‬שיולי‪ -‬את ארבעת המיני לאד בקי‬
‫שילמדנו כיצד לנענע( )סוכה מב‪ ;:‬שו"ע תרנח‪ ,‬ב(‪ ,‬ולכ‪ $‬מברכי ברכת‬
‫"שהחיינו" בשעת הנטילה ביו ראשו‪ .$‬והלולב ומיניו אסור‬
‫לטלטל בשבת משו מוקצה‪ ,‬אבל האתרוג מותר בטלטול‪,‬‬
‫שהרי הוא ראוי להריח בו א מבר‪ -‬תחילה על פרי אחר‬
‫)"ברו‪ ...-‬הנות‪ $‬ריח טוב בפירות"( )רמ"א ש ומ"ב ה; שעה(‪.‬‬
‫‪ .ð‬סדר הנענועים ‪ -‬מנהג הספרדי לנענע את ארבעת‬
‫המיני לארבע רוחות העול‪ ,‬ומסתובבי כסדר הזה‪ :‬א(‬
‫דרו‪ .‬ב( צפו‪ .$‬ג( מזרח ומעלה ומטה‪ .‬ד( מערב )האר"י בשער‬
‫הכוונות‪ ,‬הובא בכה"ח תרנא‪ ,‬מט(‪) .‬וסימ‪ $‬לדבר ְל‪ֵ F‬ר את צד דרו בנקל‪,‬‬
‫כשעומד לכיוו‪ $‬ארו‪ $‬הקודש שבמזרח‪ ,‬אזי יפנה לצד ימי‪ ,$‬וש הוא צד‬
‫דרו‪ ,‬ומול דרו הוא צד צפו‪ ,$‬וכמו שנאמר‬
‫)תהילי פט‪,‬‬
‫ָמי‪$‬‬
‫יג(‪ָ " :‬צפ&‪ $‬וְ י ִ‬
‫את"(‪ .‬בכל פע שמנענע צרי‪ -‬להולי‪ -‬לפניו את‬
‫‪F‬ה ְב ָר ָ‬
‫ָ‬
‫ארבעת המיני‪ ,‬ומחזיר אליו באופ‪ $‬שמקרב את הלולב אל‬
‫גופו כלפי החזה‪ ,‬ועושה כ‪ $‬שלוש פעמי )ש וש מח(‪.‬‬
‫לאחר מכ‪ $‬מתחילי באמירת ההלל בברכה‪ ,‬ומנענעי בו‬
‫את הלולב בשלושה מקומות‪ :‬פע אחת ב"ה&ד ַלה' ִי ט&ב ִי‬
‫יעה ‪ָH‬א"‪ ,‬ופע נוספת‬
‫ה& ָ‬
‫ִ‬
‫ע&ל ַח ְס‪ ,"&G‬פעמיי ב"‪ָHI‬א ה'‬
‫ְל ָ‬
‫ב"ה&ד ַלה' ִי ט&ב" )הראשו‪) ($‬ש וש נ(‪ 6 .‬וכשפונה מצד דרו‬
‫לצד צפו‪ $‬וכו'‪ ,‬יקפיד להסתובב תמיד דר‪ -‬צד ימי‪) $‬ככיוו‪ $‬מחוגי‬
‫השעו‪) ($‬עי' יומא טו‪ :‬וש"נ; שו"ע תרנא‪ ,‬י ותרעו‪ ,‬ה(‪ .‬ג כשבא לעשות את‬
‫הנענוע השני של "אנא"‪ ,‬אזי כשמסיי הנענוע הראשו‪ $‬בצד‬
‫מערב‪ ,‬לא יפנה מיד שמאלה לצד דרו‪ ,‬אלא יסתובב שלוש‬
‫רוחות לצד ימי‪ $‬דר‪ -‬צד צפו‪ ,$‬מזרח‪ ,‬דרו‪ ,‬ואז ינענע פע שניה‪.‬‬
‫מכיו‪ $‬שמנענעי לארבע רוחות השמי וכלפי מעלה‬
‫ומטה – ס‪ -‬הכל לששה כיווני‪ ,‬לכ‪ $‬יש לחלק את הפסוקי‬
‫של "הודו" ו"אנא" לששה חלקי‪ .‬סדר האמירה והנענועי‬
‫ב"הודו"‪ ,‬הוא כזה‪ :‬הודו )ינענע לצד דרו( לה' )אינו מנענע(‬
‫כי )ינענע לצפו‪ ($‬טוב )ינענע למזרח( כי )בעודו לכיוו‪ $‬מזרח‬
‫ינענע למעלה( לעול )בעודו לכיוו‪ $‬מזרח ינענע למטה(‬
‫חסדו )ינענע למערב(‪ 6 .‬וסדר האמירה והנענועי ב"אנא ה' "‪,‬‬
‫הוא כזה‪ :‬א )דרו( נא )צפו‪ ($‬ה' )אינו מנענע( הו )מזרח( שי‬
‫)מעלה( עה )מטה( נא )מערב(‪] .‬ולאשכנזי יש מנהגי נענועי שוני‬
‫)עי' מ"ב תרנא‪ ,‬מז([‪.‬‬
‫‪ .í‬הושענות ‪ -‬לאחר אמירת ההלל מוציאי ספר תורה מ‪$‬‬
‫ההיכל ומניחי אותו על התיבה‪ ,‬וכל הקהל מקיפי את‬
‫התיבה ע ארבעת המיני )שו"ע תרס‪ ,‬א(‪ .‬וטוב שג בעת ההקפה‬
‫יחזיק בלולב בידו הימנית‪ ,‬ובאתרוג בידו השמאלית‪ ,‬ויהיו‬
‫צמודי יחדיו‪ ,‬ויתמו‪ -‬בסידור בשתי ידיו ויאמר ההושענות‪.‬‬
‫וא אי אפשר לו בכ‪ ,-‬רשאי להחזיק הלולב והאתרוג בידו‬
‫הימנית‪ ,‬והסידור בידו השמאלית )שפו(‪ .‬ומי שאי‪ $‬לו לולב‪ ,‬לא‬
‫יקי‪) ,‬רמ"א ש‪ ,‬ב; ש(‪] .‬והנאל( להתפלל ביחידות‪ ,‬יניח ספר תנ"‪ -‬על כסא‬
‫ויקי‪) ,‬בא"ח ש‪ ,‬טו([‪.‬‬
‫‪ .î‬נשים ‪ -‬נשי פטורות ממצות נטילת ארבעת מיני‪ ,‬ככל‬
‫מצות עשה שהזמ‪ $‬גרמה )עי' שו"ע תקפט‪ ,‬ג; תרמ‪ ,‬א; רמ"א תרנח‪ ,‬ט(‪ ,‬ומכל‬
‫מקו א חפצות ה‪ $‬ליטול ד' המיני‪ ,‬יטלו בלא ברכה‬
‫)והאשכנזיות נוהגות לבר‪) (-‬שלט(‪ ,‬ודי לה‪ $‬בהגבהת ארבעת המיני‬
‫בלבד‪ ,‬ולא ינענעו לארבע רוחות )רב פעלי ח"א סוד ישרי יב; שנה(‪.‬‬
‫‪ .ï‬קטנים ‪ -‬קט‪ $‬היודע לנענע לולב‪ ,‬חייב אביו לחנכו במצות‬
‫לולב‪ .‬וא ידו של האב ַמ ֶ‪ֶ J‬גת‪ ,‬חייב לקנות לו לולב בפני‬
‫עצמו )שו"ע תרנז‪ ,‬א; תה(‪.‬‬
‫‪ .ì‬נשירת עלים‪/‬החלפת ערבות ‪ -‬הדס או ערבה שנשרו‬
‫רוב העלי שבה‪ ,‬הרי ה פסולי )שו"ע תרמז‪ ,‬ב; שיח ושכד(‪ .‬ויש‬
‫להדר שהלולב ומיניו ישארו לחי ורענני בכל ימי החג‪ ,‬על‬
‫ידי עטיפת במטלית לחה )שכב( או להשרות במי וכדומה‪6 .‬‬
‫וצרי‪ -‬להחלי‪ ,‬את הערבה במהל‪ -‬החג‪ ,‬כיו‪ $‬שעליה נושרי‪,‬‬
‫ויש לית‪ $‬את הדעת על כ‪ ,-‬לפי שפעמי והעלי תלושי א‪-‬‬
‫אינ נושרי כיו‪ $‬שה תפוסי באגד‪ .‬ויש נוהגי להחלי‪,‬‬
‫הערבות כל יו‪ ,‬והוא הידור מצוה )רמ"א תרנד(‪.‬‬
‫★ תנאי טוב לאומרו בכל יום ‪ -‬טוב לומר תנאי זה בכל יו‬
‫מימי החג‪ :‬הריני מגלה דעתי שבכל כניסה וכניסה‪ ,‬לכל סוכה‬
‫כשרה שהיא‪ ,‬אני רוצה לקיי מצות סוכה‪ ,‬זכר ליציאת‬
‫מצרי וזכר לענני הכבוד‪ .‬ושבכל אחיזה שאוחז בארבעת‬
‫המיני לפני שאבר‪ -‬עליה‪ ,‬איני רוצה לקיי המצוה )לחוש לב'‬
‫הדעות בשו"ע ס‪ ,‬ד‪ :‬מ"ד מצוות צריכות כוונה ומ"ד א"צ כוונה‪ .‬הנוסח מהגר"ש דבליצקי‬
‫שליט"א ב"תנאי טובי" עמ' לה; ועי' ג בחזו"ע תיט(‪.‬‬
‫ הושענא רבה ‬
‫‪ .ê‬ענינו של יום ‪ -‬יו השביעי של חג הסוכות נקרא יו‬
‫"הושענא רבה"‪ ,‬ומבואר בדברי רבינו האר"י ז"ל )שער הכוונות‪ ,‬עני‬
‫סוכות‪ ,‬דרוש ו( שביו ראש השנה נידו‪ $‬העול ונכתב גזר דינו של‬
‫האד‪ ,‬וביו הכיפורי נחת הדי‪ $‬בחות הראשו‪ $‬הפנימי‬
‫)שהוא העיקרי יותר )בא"ח וזאת הברכה‪ ,‬ב((‪ ,‬ובליל הושענא רבה בחצות‬
‫לילה נעשה החות השני החיצו‪ ,$‬ונמסרי הפתקי ע גזר‬
‫הדי‪ $‬לידי השלוחי לפעול הדי‪ $‬והמשפט למי שנתחייב בדי‪,$‬‬
‫א‪ -‬הרשות ְל ַב ֵ‪ַ K‬ע ניתנת רק ביו שמיני עצרת‪ .‬ולכ‪ $‬מי‬
‫שיתעורר לשוב בתשובה ביו הושענא רבה‪ ,‬ודאי שיקרעו גזר‬
‫דינו‪ ,‬ויחזרו לקחת הפיתקה שלו מיד השלוחי‪ .‬ולכ‪ $‬צרי‪-‬‬
‫האד ליזהר לכוי‪ $‬דעתו במאוד מאוד בתפילה ובכל מעשיו‬
‫ביו זה‪ ,‬כי לאחר מכ‪ $‬אי‪ $‬לו עוד תקנה‪ .‬ע"ש‪ .‬והוא סיו ‪51‬‬
‫יו שניתנו לע ישראל לעשות בה תשובה )‪ 30‬יו של חודש‬
‫אלול‪ ,‬ו‪ 216‬יו בחודש תשרי(‪ ,‬ולכ‪ -‬נקרא "הושענא רבה"‪ ,‬שאנו‬
‫מבקשי מה'‪ :‬הושע את יו נ"א )=‪ (51‬שהוא רבה‪ ,‬כי הכל‬
‫הול‪ -‬אחר החיתו )ב איש חי ש‪ ,‬א(‪.‬‬
‫‪ .ë‬סדר הלימוד ‪ -‬מנהג קדו בישראל להיות ערי בליל‬
‫הושענא רבה ולעסוק בתורה בשמחה ובהתלהבות‪ ,‬וטוב‬
‫שיקראו הסדר המתוק‪ $‬בספר "קריאי מועד"‪ :‬כל הפרשיות של‬
‫ספר דברי‪ ,‬ומדרש רבה על פרשת וזאת הברכה‪ ,‬ואחר חצות‬
‫קוראי את כל ספר התהילי‪ – .‬ונשי המעוניינות ללמוד‬
‫את סדר הלימוד של הושענא רבה‪ ,‬תבוא עליה‪ $‬ברכה‪ ,‬לפי‬
‫שא‪ ,‬הנשי שייכות בסדר לימוד זה )שו"ת רב פעלי ח"א סוד ישרי‬
‫ס"ס ט; בא"ח ש"א וישלח‪ ,‬ו(‪.‬‬
‫‪ .è‬עיקר התיקון ‪ -‬בדברי רבינו האר"י ז"ל מפורש שעיקר‬
‫התיקו‪ $‬בליל הושענא רבה נעשה בקריאת ספר דברי וסיומו‬
‫קוד חצות לילה‪ .‬ולכ‪ $‬א נבצר מהאד להיות ער במש‪ -‬כל‬
‫הלילה‪ ,‬לפחות יקפיד על הנ"ל‪ ,‬כיו‪ $‬שהוא עיקר התיקו‪.$‬‬
‫כמו כ‪ $‬יש נוהגי שבכדי שיוכלו להיות ערי כל הלילה‪,‬‬
‫הולכי לישו‪ $‬בערב וקמי לקראת חצות לילה ולומדי עד‬
‫הבוקר‪ ,‬א‪ -‬לפי מה שנתבאר אי‪ $‬זו הנהגה נכונה‪ ,‬כיו‪ $‬שעיקר‬
‫התיקו‪ $‬נעשה החל מכניסת היו עד חצות לילה‪ ,‬ולכ‪ $‬א‬
‫האד לא הספיק לנוח במש‪ -‬היו באופ‪ $‬שיוכל להיות ער כל‬
‫הלילה‪ ,‬עדי‪ ,‬יותר שיסיי את קריאת ספר דברי קוד חצות‬
‫לילה‪ ,‬ולאחר מכ‪ $‬יל‪ -‬לישו‪ $‬וישכי בבוקר להתפלל ע‬
‫הציבור‪.‬‬
‫‪ .ð‬סדר התפילה ‪ -‬יזהר בעלות השחר‪ ,‬שהוא זמ‪ $‬חיבור‬
‫הלילה והיו‪ ,‬שיהיה עוסק בתורה או בשירות ותשבחות ולא‬
‫יהיה יושב ושותק‪ ,‬ומשו כ‪ -‬ג יהא זריז להתפנות קוד‬
‫עלות השחר )בא"ח ש"א וישלח‪ ,‬ג(‪ .‬ולאחר עלות השחר נוטלי ידי‬
‫בלא ברכה‪ ,‬ומברכי כל ברכות השחר ע ברכות התורה‬
‫]ולמנהג האשכנזי‪ ,‬א היה ער כל הלילה‪ ,‬אינו מבר‪ -‬ברכות "אלקי נשמה"‬
‫ו"המעביר שינה" ו"ברכות התורה"‪ ,‬וישתדל לצאת ידי חובה מאד אחר‬
‫המבר‪) -‬מ"ב מו‪ ,‬כד ומז‪ ,‬כח([‪.‬‬
‫ומתפללי שחרית ומוס‪ ,‬בהתלהבות ובשמחה‪ .‬ואומרי‬
‫לפני הזמירות "ה' הוא האלקי" פעמיי‪ ,‬ואחר כ‪ -‬אומרי‬
‫"ה' מל‪ "-‬פעמיי‪ ,‬ואחרי "ישתבח" אומרי "שיר המעלות‬
‫ממעמקי" )כפי שנוהגי לומר בעשרת ימי תשובה(‪ .‬ולאחר ההלל‬
‫מקיפי את התיבה שבע פעמי‪ ,‬זכר למקדש שהיו מקיפי‬
‫את המזבח‪ .‬ומרבי בסליחות ובתחנוני‪ ,‬ומתפללי לגשמי‬
‫ברכה‪ ,‬לפי שבחג נידוני על המי )שו"ע תרס‪ ,‬א; תרסד‪ ,‬א(‪] .‬ואי‪ $‬לומר‬
‫י"ג מידות‬
‫)שעה"כ‬
‫ש(‪ ,‬וכ‪ $‬בהקפות שמקיפי את התיבה ושאומרי‬
‫"רחמנא" וכו'‪ ,‬אי‪ $‬עוני "בדיל ויעבור"‪ ,‬אלא "אמ‪) "$‬תלז([‪.‬‬
‫‪ .í‬חבטת ערבה – ביו הושענא רבה נוטלי ערבה‪ ,‬ואי‪$‬‬
‫מברכי על כ‪) -‬שו"ע תרסד‪ ,‬ב(‪ ,‬מפני שהוא רק מנהג נביאי‬
‫שהנהיגו את הע לעשות כ‪] $‬סוכה מב‪ ;:‬מד‪ ;.‬מה‪ ,[.‬ולא שיי‪ -‬לומר‬
‫על כ‪" -‬וציונו" )מ"ב ש‪ ,‬יב(‪ .‬והוא זכר למקדש שהערבה היתה‬
‫ניטלת ש הלכה למשה מסיני‪ ,‬שבכל יו משבעת הימי היו‬
‫מביאי ערבות והכהני זוקפי אות‪ $‬על צדדי המזבח‪ ,‬ואחר‬
‫כ‪ -‬באי הע ונוטלי אות‪ $‬מש ומנענעי אות‪ .$‬וקבעו את‬
‫היו השביעי לערבה יותר מיו אחר‪ ,‬כיו‪ $‬שבמקדש היתה‬
‫קדושה יתירה ביו זה‪ ,‬לפי שהיו מקיפי את המזבח ז'‬
‫פעמי )ש‪ ,‬יא(‪.‬‬
‫‪ .î‬סדר החבטה ‪ -‬אחר תפילת מוס‪ ,‬לוקחי חמשה בדי‬
‫ערבה‪ ,‬ויאגד יחד‪ ,‬ויחבט בכח על הקרקע חמש פעמי )תמ;‬
‫תמב; בא"ח וזאת הברכה‪ ,‬ז(‪ .‬ולכתחילה יקח בדי ערבה כשרי ונאי‬
‫)רמ"א ש‪ ,‬ד(‪ ,‬וא אינו מוצא ערבה כשרה‪ ,‬אלא רק ערבה שיש‬
‫בה ג' טפחי וְ ָע ֶלה אחד בבד אחד‪ ,‬יכול לצאת בה ידי חובה‬
‫)שו"ע ש(‪ – .‬ויכול א‪ ,‬ליטול את הערבה שבלולב‪ ,‬לאחר שיתיר‬
‫את אוגדו )תמב(‪ .‬ובמקו צור‪ -‬אפשר שלאחר שחבט הערבה‬
‫בקרקע חמש פעמי‪ ,‬ימסור אותה לחבירו שיחבוט בה ג‬
‫הוא‪ ,‬בתנאי שהערבה עדיי‪ $‬כשרה )תמג(‪.‬‬
‫החבטה תהיה על גבי עפר האר( ולא על קרקע מרוצפת‪,‬‬
‫ואי‪ $‬להכות בחוזקה באופ‪ $‬שיתלשו העלי מהערבה‪ ,‬כי ראוי‬
‫שהערבות תהיינה כשרות ושלמות בכל החבטות )בא"ח ש; תמב(‪.‬‬
‫‪ .ï‬נשים ‪ -‬נשי פטורות ממצות חבטת ערבה‪ ,‬שכל מצות‬
‫עשה שהזמ‪ $‬גרמה נשי פטורות‪ ,‬ולא תחבוטנה כלל )עוד יוס‬
‫חי‪ ,‬וישלח סו אות א; תמג(‪.‬‬
‫‪ .ì‬פרשת "וזאת הברכה" ‪ -‬ביו הושענא רבה יקרא פרשת‬
‫"וזאת הברכה" שני מקרא ואחד תרגו‪ .‬וא לא הספיק‬
‫לקוראה‪ ,‬יקראנה בליל שמיני עצרת או בבוקר לפני תפילת‬
‫שחרית )מ"ב רפה‪ ,‬יח(‪.‬‬
‫שבת שלום וחג שמח‬
‫תזכו לשנים רבות נעימות וטובות‬
‫‬
‫נא לשמור על קדושת העלון • המעונין לצלם עלון זה לזיכוי הרבים‪,‬‬
‫תבוא עליו ברכה • ניתן להשיג את העלון באינטרנט באתר המשרד‬
‫לשרותי דת‪www.dat.gov.il :‬‬
‫העלון מוקדש לרפואת‪ :‬יעל בת מיכל‪ ,‬מרים בת זוהרה‪ ,‬עוזיאל בן מרים‪ ,‬מרים‬
‫חיה בת מסעודה‪ .‬להצלחת בנימין בן ג'מילה‪ .‬ולעילוי נשמת‪ :‬נחום חפצדי‪ ,‬ברוך‪,‬‬
‫חביב‪ ,‬אריה‪ ,‬שמשון ויפתח למשפחת חפצדי‪ ,‬עזת אסתר בת מרים‪ ,‬יהודית בת‬
‫נעמי‪ ,‬חסיבה בת רחמה‪ ,‬עמרם בן שמחה‪ ,‬אוולין בת כתון‪ ,‬יוסף איסר בן רייזל‪,‬‬
‫מרים חיטיבאשווילי‪ ,‬משולם בן צבי‪ ,‬שלום בן סוליקה‪ ,‬ר' שמעון בן איז'ה‪ ,‬סעדה‬
‫בת רחל‪ ,‬דוד בן אסתר‪ ,‬מרסדס בת תמר‪ ,‬מסעוד בן אונישה‪ ,‬ששון בן שרה‪ ,‬אביה‬
‫יהושע בן רונית‪ ,‬מנואל מוריס בן יוסף‪ ,‬ג'מילה בת טאוס‪ ,‬משה גרובנר‪ ,‬ולדימיר‬
‫אקסלרוד‪ .‬תודה מיוחדת לרו"ח שי פנחסי הי"ו על העזרה והליווי המקצועי‪.‬‬