" - בַּ שֵּ לוּ - וְאֵ ת אֲ שֶ ר תְּ בַ שְּ לוּ " קיצור הלכות בישול בשבת

‫בס"ד‪ ,‬סדר "אלה המצות והמשפטי אשר צוה ה' ביד משה אל בני ישראל" ה'תשנ"ט‬
‫סוכ משיעוריו של‬
‫הרב יוס צבי רימו‬
‫בהלכות בישול‬
‫ּשלּו" ‪-‬‬
‫ּשלּו ‪ַּ -‬ב ֵ‬
‫ּת ַב ְ‬
‫שר ְ‬
‫ְאת ֲא ֶ‬
‫"ו ֵ‬
‫קיצור הלכות בישול בשבת‬
‫"וכלי מכלי שוני" ‪2 ..........................................................................................‬‬
‫א‪ .‬בישול בכלי ראשו‪2 .............................................................................‬‬
‫ב‪ .‬בישול בכלי שני ‪2 .................................................................................‬‬
‫ג‪ .‬בישול בכלי שלישי ‪3 .............................................................................‬‬
‫ד‪ .‬עירוי ‪4 ...................................................................................................‬‬
‫בישול אחר בישול ‪4 ...............................................................................................‬‬
‫ה‪ .‬בישול אחר בישול ‪4 .............................................................................‬‬
‫ו‪ .‬צירו ספקות ‪5 ......................................................................................‬‬
‫ז‪ .‬הגדרות לח ומוצק ‪5 ..............................................................................‬‬
‫אינפנדה ‪6...........................................................................................‬‬
‫אבקה ‪6...............................................................................................‬‬
‫כוס רטובה ‪6.......................................................................................‬‬
‫ח‪ .‬בישול אחר אפייה ‪7 .............................................................................‬‬
‫די מצקת ‪8.........................................................................................‬‬
‫איסור ֵמגִ יס ‪8 .........................................................................................................‬‬
‫ט‪ .‬הוצאה בכ ‪8 ........................................................................................‬‬
‫י‪ .‬כיסוי‪9 ....................................................................................................‬‬
‫נתינה על האש בשבת ‪10.........................................................................................‬‬
‫יא‪ .‬שהייה ‪10 .............................................................................................‬‬
‫הגדרת "גרו " ו"קטו" ‪10..................................................................‬‬
‫קדרה חיה ‪11......................................................................................‬‬
‫סיכו דיני שהייה ‪12..........................................................................‬‬
‫יב‪ .‬החזרה ‪12 .............................................................................................‬‬
‫יג‪ .‬נתינה לכתחילה ‪13 ...............................................................................‬‬
‫נתינה בתו‪ +‬תנור ‪14...........................................................................‬‬
‫נספח א' ‪ ,‬קביעת חו שהיד סולדת בו ‪15...............................................................‬‬
‫סיכו מעשי ‪ ,‬נתינת תבשיל על האש ‪16................................................................‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫כאשר באי אנו לפסוק הלכה בהלכות בישול בשבת‪ ,‬עלינו לבחו שתי רמות חיוב שונות‪:‬‬
‫ראשית יש לבדוק הא הפעולה מהווה בישול‪ ,‬ואז היא אסורה מדאורייתא‪ ,‬ולאחר מכ עלינו לבדוק‬
‫א היא אסורה מדרבנ‪ ,‬מטע "מחזי כמבשל" )=נראה כמבשל(‪.‬‬
‫בעיית בישול קיימת א‪ +‬ורק בחו הגבוה מחו שהיד סולדת ‪ .45°C ,‬בחו נמו‪ +‬מחו זה אי‬
‫כלל בעייה של בישול )וראה נספח א'(‪.‬‬
‫סוכ ע"י יצחק ברט ויאיר עוג‬
‫‪2‬‬
‫קיצור הלכות בישול‬
‫"וכלים מכלים שונים"‬
‫א‪ .‬בישול בכלי ראשו‬
‫בישול בכלי ראשו שעומד על האש אסור מהתורה לכל הדעות‪ .‬להל נדו בכלי ראשו שהוסר מ‬
‫האש‪:‬‬
‫הגמרא בשבת )לח‪ (:‬כותבת שהמחמ ביצה ליד מיח כדי שתתגלגל )=תתבשל( עובר באיסור‬
‫תורה‪ .‬בהמש‪ +‬קובעת הגמרא‪:‬‬
‫"‪..."øåñàã éâéìô àì ò"åë øåàä úåãìåúá‬‬
‫)שבת לט‪(:‬‬
‫מבואר בגמרא שכל המחמ בתולדות האור‪ ,‬כגו סודר שהוח באור )ראה רש"י ש(‪ ,‬חייב‪ .‬לכ ג‬
‫המחמ במי שהוחמו ע"י האש ‪ ,‬כלי ראשו שהוסר מ האש ‪ ,‬חייב‪ .‬מהירושלמי‪ ,‬מאיד‪ ,+‬משמע‬
‫שדווקא בכלי ראשו העומד על האש יש איסור תורה‪ ,‬ובכלי ראשו שלא על גבי האש אי איסור‬
‫כזה‪:‬‬
‫"‪..."åéúçú êìäî øåàäù ìë ?øåøá ìéùáú åäæéà‬‬
‫)שבת פ"ג ה"ה(‬
‫המשנה בשבת )מב‪ (:‬כותבת בש ת"ק שאסור לשי תבלי בכלי ראשו שהוסר מהאש‪ ,‬א‪ +‬בכלי‬
‫שני מותר‪ .‬רש"י מבאר שבכלי ראשו יש איסור תורה לדעת ת"ק‪ .‬המשנה ממשיכה ומביאה את דעת‬
‫ר' יהודה החולק על ת"ק‪ ,‬וסובר )לפי מסקנת הגמרא( שמותר לתת לכתחילה מאכלי בכלי ראשו‬
‫שהוסר מהאש‪ ,‬אא"כ יש בכלי חומ‪ 1‬או ציר‪.‬‬
‫התוס' על אתר מצמצמי את דברי ר' יהודה‪ ,‬ופוסקי שלדעתו מותר להניח בכלי ראשו שלא‬
‫על גבי האש רק תבליני‪ ,‬א‪ +‬אסור לשי ש מאכלי אחרי‪.‬‬
‫הגר"א גורס גרסא אחרת בירושלמי‪ :‬במקו "כל שהאור מהל‪ +‬תחתיו" גורס הגר"א "כל שהיה‬
‫האור מהל‪ +‬תחתיו"‪ .‬מגרסת הגר"א משמע שג בישול בכלי ראשו שהוסר מ האש אסור‬
‫מדאורייתא‪.‬‬
‫להלכה נפסק )שו"ע שי"ח‪ ,‬ג; אגל"ט אופה יב; כג( שג בישול בכלי ראשו שהוסר מהאש אסור מהתורה ‪,‬‬
‫ולכ יש לזכור שאסור מדאורייתא לשי תבליני בסיר מרק‪ ,‬אפילו א הוא הוסר מהאש‪.‬‬
‫ב‪ .‬בישול בכלי שני‬
‫הגמרא בשבת )מ‪ (:‬כותבת שכלי שני אינו מבשל‪ ,‬ולכ מותר לשי שמ לא מבושל בכלי שני‪ .‬תוס'‬
‫על אתר מקשי מה ההבדל בי כלי ראשו לכלי שני ‪ ,‬והלא חוזק הבישול תלוי בחומו בלבד?! תוס'‬
‫מסבירי שכיוו שדפנותיו של כלי ראשו מתחממות מהאש‪ ,‬לכ הוא מחזיק חו לזמ ממוש‪ +‬יותר‬
‫‪ ,‬ורק משו כ‪ +‬יש בו איסור בישול )כשחומו גבוה מחו שהיד סולדת בו(‪ .‬בכלי שני ‪ ,‬שדפנותיו‬
‫אינ מתחממות כלל מ האש ‪ ,‬אי איסור בישול בכל חו שהוא‪ .‬לכאורה מוב מתוס' שכלי שני‬
‫שחומו ‪ 90°C‬לא מבשל‪ ,‬ואילו כלי ראשו שחומו נמו‪ +‬יותר ‪ ,60°C ,‬למשל ‪ ,‬מבשל‪ .‬כנראה‪ ,‬לדעת‬
‫תוס' הגדרת הבישול האסור בשבת הוא בישול בו החו מגיע מהדפנות ‪ ,‬וממילא מוב מדוע כלי‬
‫ראשו מבשל וכלי שני אינו מבשל לעול‪.‬‬
‫הרב י‪.‬צ‪ .‬רימו‬
‫‪3‬‬
‫ראינו שגרסת הגר"א בירושלמי היא "כל שהיה האור מהל‪ +‬תחתיו"‪ ,‬ולפי גרסא זו ג בישול בכלי‬
‫ראשו שהוסר מהאש אסור מדאורייתא‪ .‬לפי שיטה זו נית לומר ש"בישול" מוגדר רק בכלי שעמד על‬
‫האש‪ ,‬וממילא בישול בכלי שני אינו אסור כלל‪.‬‬
‫הגמרא בשבת )מב‪ (:‬כותבת שלדעת רב יוס מלח הוא כתבלי‪ ,‬ולכ הוא מתבשל בכלי ראשו ואינו‬
‫מתבשל בכלי שני‪ .‬ר' חייא חולק עליו וסובר שמלח מתבשל ג בכלי שני‪ .‬רב נחמ מביא שיטה‬
‫שלישית ‪ ,‬שמלח אינו מתבשל אפילו בכלי ראשו‪ .‬הראשוני תמהו כיצד מלח מתבשל בכלי שני ‪,‬‬
‫והרי כלי שני אינו מבשל? חלק מהראשוני הבינו מכ‪ +‬שישנ "קלי בישול"‪ ,‬המתבשלי ג בכלי‬
‫שני‪ .‬בימינו אי אנו יודעי מה "קלי בישול" אלו‪ ,‬ולכ ראשוני אלו מחמירי מספק ואוסרי‬
‫באופ גור כל בישול בכלי שני‪.‬‬
‫טע נוס להחמיר שלא לבשל בכלי שני היא דעת ר"ת‬
‫)תוס' שבת‬
‫לט‪ ,(.‬שבישול בכלי שני אסור‬
‫מדרבנ מצד מחזי כמבשל )וכ‪ +‬פסק המשנ"ב שי"ח‪ ,‬לד(‪.‬‬
‫להלכה פוסקי האשכנזי כדעה זו‪ ,‬שבישול בכלי שני אסור באופ גור )משנ"ב שי"ח‪ ,‬מב(‪ ,‬ואילו‬
‫לספרדי יש מחלוקת א מחמירי רק בדברי שנראי כקלי בישול‪ ,‬או מחמירי בצורה גורפת‪.1‬‬
‫קיימי שלושה מאכלי אות ודאי מותר לתת בכלי שני‪ :‬שמ ‪ ,‬עליו כותבת הגמרא במפורש‬
‫שמותר לבשלו בכלי שני )שבת מ‪ ;(:‬מי ‪ ,‬שודאי אינ קלי בישול )שבת מא‪ ;(.‬ותבלי ‪ ,‬כפי שראינו בגמרא‪.‬‬
‫הגרש"ז אוירבא‪ +‬סבור שה"תבלי" המוזכר בגמרא אינו התבלי של ימינו ‪ ,‬שכ בחוש רואי‬
‫שתבליני של ימינו מתבשלי‪ .2‬לגבי לימו קיימת מחלוקת פוסקי‪ :‬החזו"א מתיר לחתו‪ +‬לימו‬
‫ולשימו בכלי שני‪ ,‬שכ לדעתו הוא כתבלי‪ ,‬ואילו השש"כ אוסר זאת‪.‬‬
‫ג‪ .‬בישול בכלי שלישי‬
‫היראי כותב שהבישול אינו תלוי ברמת הכלי‪ ,‬ולכ ‪,‬‬
‫"‪..."åá úãìåñ ãéäù éùéìù éìëá óàå éðù éìëá øáã íåù úáùá ñéðëäì àìù øäæé‬‬
‫)ח"ב עמ' קלד(‬
‫רוב הפוסקי לא פסקו להלכה כיראי ‪ ,‬א‪ +‬ה נחלקו בדבר שניכר לעי שהוא קל בישול )שקית‬
‫תה‪ ,‬לדוגמא(‪ .‬השש"כ מחמיר‪ ,‬וכותב שאסור לבשל קלי בישול מובהקי אפילו בכלי שלישי‪ ,‬ואילו‬
‫הגר"מ פיינשטיי )אג"מ או"ח ד'‪ ,‬ע"ד( מקל‪ ,‬וכותב שדי כלי שני הוא חומרא לעצמו‪ ,‬ולכ אי מקו‬
‫להחמיר בכלי שלישי‪ .‬מהחזו"א משמע להחמיר בכלי שלישי כמו בכלי שני‪ ,‬ולאסור בישול ג בו‬
‫באופ גור ‪ ,‬כי מסברא אי הבדל בי שניה‪.‬‬
‫להלכה ראוי לכתחילה לחשוש לדעת השש"כ‪ .‬לכ יש להכי תמצית תה לפני שבת‪ ,‬כדי שלא לבשל‬
‫שקית תה בכוס ‪ ,‬שהיא כלי שלישי )א המי שבה נמזגו מקנק(‪ .‬בדיעבד‪ ,‬א לא הכי‪ ,‬נית להקל‬
‫כגרמ"פ ולהכי תה בכלי שלישי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫נהוג להתייחס לבישול בכלי שני כאיסור דרבנ )ראה‪ ,‬למשל‪ ,‬להל בעניי מצקת(‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫ייתכ שבזמ הגמרא לא היה נהוג לטחו דק את התבשיל לפני השימוש בו‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫קיצור הלכות בישול‬
‫ד‪ .‬עירוי‬
‫קיימות שלוש דעות בראשוני לגבי עירוי כלי ראשו‪ :‬תוס' כותבי שדי עירוי כלי ראשו ככלי‬
‫ראשו‪ ,‬ר"ת כותב שעירוי מבשל כדי קליפה )רק את קליפתו החיצונית של המאכל(‪ ,‬והרשב" סבור‬
‫שעירוי כלי ראשו דינו ככלי שני‪ .‬א כ‪ ,+‬רק לפי הרשב" מותר לערות לכתחילה מכלי ראשו על‬
‫מאכל בשבת‪ .‬הנפק"מ בי ר"ת ותוס' היא מאכל שעירו עליו מי חמי מבעוד יו‪ :‬לדעת תוס' דינו‬
‫כמבושל‪ ,‬ומותר לתיתו בשבת בכלי ראשו שהוסר מהאש‪ ,‬ולדעת ר"ת דינו כלא מבושל‪.‬‬
‫להלכה פסק המשנ"ב )שי"ח( כר"ת ‪ ,‬שאסור לערות על מאכל מכלי ראשו בשבת‪ ,‬א‪ +‬מאכל שעירו‬
‫עליו מבעוד יו אינו נחשב בשבת כמבושל‪.‬‬
‫אי התייחסות בראשוני לעירוי כלי שני‪ ,‬א‪ +‬הנטייה בפוסקי היא לפסוק שדינו ככלי שלישי‪,‬‬
‫שכ בישול בכלי שני‪ ,‬כזכור‪ ,‬אסור מדרבנ‪ ,‬ועירוי ממנו הוא ספק דרבנ‪ ,‬ולקולא‪.‬‬
‫בישול אחר בישול‬
‫"אל תאכלו ממנו נא ובָ של מבֻ של במים"‬
‫)שמות י"ב‪,‬ט(‬
‫ה‪ .‬בישול אחר בישול‬
‫הגמרא בשבת )קמה‪ (:‬כותבת שמאכל ששהה במי חמי לפני שבת ‪ ,‬מותר לתיתו במי חמי‬
‫שוב בשבת‪ .‬מכא למדו הראשוני שאי בישול אחר בישול אפילו בכלי ראשו שעומד על האש‪.‬‬
‫מכא נית להסיק שכל דבר שהתבשל אי איסור שוב לבשלו בשבת ‪ ,‬וכ‪ +‬פסקו הרמב"‪ ,‬הרמב"‪,‬‬
‫הרשב"א‪ ,‬הרמ"‪ ,+‬ועוד ראשוני רבי‪.‬‬
‫הרא"ש הבי מרש"י )שבת לד‪ (.‬שלדעתו יש בישול אחר בישול בלח )=נוזל(‪ ,‬ולכ אסור לבשל שוב‬
‫נוזל שבושל לפני שבת והתקרר‪ .‬להלכה פסק השו"ע )שי"ח‪ ,‬ד( כרא"ש‪ ,‬שיש בישול אחר בישול בלח‪.3‬‬
‫השו"ע )שי"ח‪ ,‬טו( כותב שנוזל נחשב כקר מרגע שחומו ירד אל מתחת חו שהיד סולדת בו‪ .4‬הרמ"א‬
‫מקל‪ ,‬ופוסק שכל עוד לא נצטנ הנוזל לגמרי הוא נחשב כח‪ ,‬ומותר לבשלו שוב בשבת‪.‬‬
‫האחרוני תמהו על הרמ"א מהיכ הוא למד לחלק בי "ח" בכל התורה כולה ‪ ,‬שמשמעו יותר‬
‫מחו שהיד סולדת בו ‪ ,‬ובי "ח" לעניי בישול אחר בישול בנוזל‪ .‬האגלי‪,‬טל )אופה יד( כותב שבשביל‬
‫להקנות למאכל לא מבושל ש "מבושל" יש צור‪ +‬בחו שהיד סולדת בו‪ ,‬א‪ +‬כאשר המאכל כבר‬
‫נחשב כמבושל‪ ,‬ורוצי להפכו שוב ל"לא‪,‬מבושל" ‪ ,‬יש צור‪ +‬לקררו לחלוטי‪ .‬החזו"א )או"ח ל"ז‪ ,‬יג(‬
‫מסביר שהרמ"א פסק בעיקרו שאי בישול אחר בישול ג בלח‪ ,‬וכדעת מרבית הראשוני‪ .‬הוא‬
‫הצרי‪ +‬שהנוזל יהיה ח קצת כדי שיהיה ניכר שהוא בושל בעבר ומותר לבשלו בשבת‪ .‬לפי דברי‬
‫החזו"א יוצא שבישול נוזל ספק מבושל הוא ספק דרבנ‪ ,‬ולכ אשכנזי יכולי להקל בבישול כזה‪,‬‬
‫וכדלהל‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫התימני‪ ,‬הנוהגי כרמב"‪ ,‬אינ נוהגי לחלק בי נוזל למוצק לעניי זה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫הרב עובדיה יוס )יחו"ד ח"ד‪ ,‬כ"ב( אוסר אפילו לשפו‪ +‬מי מכלי ראשו שעל האש לכלי אחר‪ ,‬העומד ג הוא על‬
‫האש‪ ,‬א‪ +‬עיי בשו"ת תפילה למשה )ח"א‪ ,‬ה'( שמקל בכ‪.+‬‬
‫הרב י‪.‬צ‪ .‬רימו‬
‫‪5‬‬
‫ו‪ .‬צירו ספקות‬
‫כפי שראינו‪ ,‬הדי שיש בישול אחר בישול בנוזל הוא ספק בלבד‪ .‬לעיתי נית לצר לספק זה‬
‫ספק אחר‪ ,‬ולהקל בספק‪,‬ספיקא‪.‬‬
‫האג"מ )או"ח ד'‪ ,‬ע"ד( פוסק שמותר לערות קטשופ על תפו"א ח‪ .‬האג"מ מסביר שנית לצר שני‬
‫ספיקות להקל‪ :‬תפו"א הוא "ג‪5‬ש" ‪ ,‬ויש מחלוקת א מאכל כזה נחשב ככל תבשיל אחר‪ ,‬או שבגלל‬
‫שהחו נשמר יותר בדבר גושי הוא נחשב תמיד ככלי ראשו‪ .‬להלכה נפסק להחמיר‪ ,‬שגוש ‪ ,‬וכ‪ +‬ג‬
‫תפו"א ‪ ,‬הוא ככלי ראשו‪ ,‬א‪ +‬נית לצר את הדעה המקילה לספק נוס ‪ :‬קטשופ הוא נוזל שבושל‬
‫והתקרר‪ ,‬שאיסור בישולו הוא‪ ,‬כאמור‪ ,‬ספק )שהוכרע להחמיר(‪ .‬לכ שפיכת קטשופ קר על תפו"א‬
‫ח היא ספק‪,‬ספיקא‪ ,‬ומותרת‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬אנו פוסקי לחומרא שלא להכניס דבר שאינו מבושל לכלי שני‪ .‬ג בישול לח שהצטנ‬
‫הוא ספק‪ ,‬ולכ מותר לשפו‪ +‬נוזל שהצטנ לכלי שני ]ספק א'‪ :‬הא לח שהצטנ דינו כמבושל או כלא‬
‫מבושל; ספק ב'‪ :‬הא כלי שני מבשל או לא מבשל[ )משנ"ב שי"ח‪ ,‬לט(‪ .‬לאור זאת מותר למזוג חלב קר‬
‫לכוס קפה שהוכ בכלי שני‪.5‬‬
‫להל נראה מקרי נוספי בה נית להקל מספק‪,‬ספיקא‪.‬‬
‫ז‪ .‬הגדרות לח ומוצק‬
‫בסימ רנ"ג מצטט הבית‪,‬יוס את רבנו ירוח‪ ,‬לפיו "כל שרובו רוטב" נחשב כלח‪ .‬לפי זה נראה‬
‫ג שרוב מוצק יחשב כמוצק‪ ,‬וכ‪ +‬פסקו הפרי‪,‬מגדי )משבצות‪,‬זהב רנ"ג‪ ,‬יג( והמנחת‪,‬כה )שער שני פ"ב תנאי שני(‬
‫להלכה‪ ,‬וכ‪ +‬פסק הרב עובדיה יוס )יחו"ד ח"ב‪ ,‬מ"ה(‪ .‬בסימ שי"ח שב הבית‪,‬יוס ומצטט שוב את רבנו‬
‫ירוח‪ ,‬א‪ +‬הפע גרסתו היא "כל שיש בו רוטב" נחשב כלח‪ ,‬וא"כ ג כאשר יש רק מעט רוטב‬
‫במאכל הוא נחשב כנוזל‪ .‬זוהי ג הגרסה ברבנו ירוח שלפנינו‪ .‬מהשו"ע משמע שיש להוציא את כל‬
‫הרוטב החוצה לפני הבישול‪ ,‬כגרסה השניה‪:‬‬
‫"‪."÷øî åá ïéàù ùáé àåäå åëøö ìë ìùáúðù øáã‬‬
‫)שי"ח‪ ,‬טו(‬
‫להלכה פסק שו"ע הרב )רנ"ג‪ ,‬סס"ק יא( שרק דבר מנוגב לחלוטי נחשב מוצק )מנוגב עד כדי כ‪+‬‬
‫שהנוגע בו אינו נרטב(‪ .‬המשנ"ב )שי"ח‪ ,‬לב( פסק כדר‪ +‬ביניי ‪ ,‬שאי צרי‪ +‬לנגב לחלוטי א‪ +‬אסור‬
‫שיהיה רוטב בעי במאכל‪ .‬מהמשנ"ב משמע שיש להפו‪ +‬את הסיר ולשפו‪ +‬את הרוטב ‪ ,‬והמאכל‬
‫שנותר בסיר נחשב כמוצק‪.6‬‬
‫תבשיל שהוא קצת נוזלי‪ ,‬כגו צ'ולנט או פירה ‪ ,‬קבע האג"מ )או"ח ח"ד‪ ,‬ע"ד( שיש לבדוק א ללא‬
‫דפנות הסיר המאכל נשאר מוצק‪ .‬מאכל שנוזל ללא דפנות שיחזיקהו נחשב כלח‪ ,‬ואילו מאכל‬
‫שנשאר במקו )או אפילו נשפ‪ (+‬נחשב כמוצק‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫אמנ יש המחמירי שפסטור החלב אינו כבישולו‪ ,‬א‪ +‬לדעת שו"ע הרב )שי"ח‪ ,‬יב( כל המשקי אינ קלי בישול‬
‫ונית לתית בכלי שני אפילו א לא נתבשלו ‪ ,‬ונית לצר את דעתו לספיקות האחרי‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫כמוב שבהוצאת הרוטב מהמאכל בשבת יש בעיה של בורר‪ ,‬אא"כ מוציא את המוצק מהנוזל או שלא מקפיד‬
‫על המוצקי שנופלי‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫קיצור הלכות בישול‬
‫אינפנדה‬
‫הבית‪,‬יוס כותב ששומ הנימוח )'אינפנדה'‪ ,‬כלשונו( דינו כנוזל‪ .‬שומ נימוח הוא ֶג' ִלי ‪ ,‬מאכל‬
‫קרוש שכרגע מוצק א‪ +‬כשיחומ הוא יימס‪ .‬השו"ע )שי"ח‪ ,‬טז( כותב שמותר לבשלו אפילו בחו שהיד‬
‫סולדת בו‪ ,‬וא"כ משמע שהוא פסק שדינו כמוצק‪ .‬כמוב ‪ ,‬לא תיתכ סתירה בי השו"ע והבית‪,‬יוס ‪.‬‬
‫להלכה פסק הלבוש שיש טעות בגרסת השו"ע‪ ,‬צרי‪ +‬לגרוס "שאי היד סולדת בו" ‪ ,‬ויש איסור‬
‫בישול בשומ הנימוח‪ ,‬וכ‪ +‬פסק ג הט"ז‪ .‬רוב האחרוני ‪ ,‬ביניה הרמ"א והמשנ"ב )שי"ח‪ ,‬ק( ‪ ,‬חלקו‬
‫עליה‪ ,‬וכתבו שדי שומ הנימוח כמוצק‪ ,‬ואי בו איסור בישול )ראה שעה"צ שי"ח‪ ,‬קכב(‪.‬‬
‫הלכה למעשה כותב הרמ"א שיש בחימו ג'לי בעיה של נולד )כמו לתת קוביית קרח בכוס ריקה‬
‫כדי שתימס(‪ ,‬וכ‪ +‬הוא הדי לאשכנזי הפוסקי כרמ"א‪ .‬בהלכות נולד פסק המשנ"ב שכאשר הנולד‬
‫לא ניכר ‪ ,‬מותר להוליד )ולכ מותר לתת קוביית קרח בכוס מלאה מי כדי שתימס(‪ .‬לכ א יש‬
‫קצת רוטב קרוש על העו ‪ ,‬אי צרי‪ +‬לגרד את השומ מהעו ‪ ,‬שכ לאחר שהרוטב יימס הוא לא‬
‫יהיה ניכר בעו )משנ"ב שי"ח‪ ,‬קח(‪ .‬וכ נראה להתיר לערבב מעט רוטב קרוש באורז )כ‪ +‬שהרוטב לא ניכר‬
‫באורז(‪ .‬כמוב שאסור לחמ מרק קפוא מוצק שנמס בחו ‪ ,‬שכ מרק אינו "אוכל" כי א "משקה"‬
‫)ראה פרמ"ג אשל‪,‬אברה שי"ח‪ ,‬מא‪ ,‬ואכמ"ל(‪.‬‬
‫אבקה‬
‫לכאורה מותר להכניס אבקות מבושלות‪ ,‬כמו קפה‪,‬נמס‪ ,‬סוכר או מלח‪ ,‬אפילו לכלי ראשו‪.‬‬
‫השערי‪,‬תשובה )שי"ח‪ ,‬ה(‪ ,‬מביא בש יש‪,‬אומרי שאסור לתת סוכר בכלי ראשו כי הוא נמס במי‪,‬‬
‫ולכ נחשב כנוזל‪ .‬האחרוני דני בגישה זו‪ ,‬והרב עובדיה דוחה אותה )ספר לווית‪,‬ח(‪ .‬להלכה פסק‬
‫המשנ"ב‪:‬‬
‫"‪ïåùàø éìëî øäæéäì áåèå ,äæá íé÷ô÷ôîù ùéå ...ïåùàø éìëá åðúéì øúåî ,(øëåñ=) øò÷åöá ïëå‬‬
‫)שי"ח‪ ,‬עא(‬
‫‪."äìéçúëì‬‬
‫לכ בהכנת אבקות מבושלות בשבת ‪ ,‬לכתחילה יש לשי את המי בכוס ורק אחר כ‪ +‬להכניס‬
‫את האבקה )קפה‪,‬נמס‪ ,‬שוקו‪ ,‬סוכר‪ ,‬מלח‪,‬שולח וכד'(‪ .‬בדיעבד אי בעיה ג בעירוי כלי ראשו ‪,‬‬
‫לשי קוד את האבקה ורק אחר כ‪ +‬את המי‪.‬‬
‫א יש תמצית תה מבושלת מוכנה מערב‪,‬שבת‪ :‬א התמצית עדיי חמה )לאשכנזי קצת;‬
‫לספרדי חו הגבוה מחו שהיד סולדת בו( ‪ ,‬אפשר לתיתה בכלי ראשו‪ .‬א התמצית קרה‪ ,‬יש‬
‫לתיתה בכלי שני )למזוג קוד מי לכוס ואחר‪,‬כ‪ +‬להכניס לתוכה את התמצית(‪ ,‬כדי בישול נוזלי‬
‫שהצטננו‪.‬‬
‫א אי בעיה הלכתית למזוג את התמצית ראשונה )לדוגמא בעירוי מכלי שני או כאשר התמצית‬
‫חמה( ‪ ,‬כותב שעה"צ שעדי לתת את התמצית קוד‪ ,‬ולצאת ג ידי אלו החוששי לצביעה‬
‫במשקי‪.‬‬
‫כוס רטובה‬
‫יש אחרוני שכתבו שאי למזוג מי מכלי ראשו לתו‪ +‬כוס רטובה )שיש בה טיפות מי קרות(‪,‬‬
‫שכ הוא מבשל את הטיפות‪ .‬הרב עובדיה יוס )יבי"א ח"ג‪ ,‬ל"ג( ד בדעה זו )שהובאה בספר שביתת‬
‫השבת(‪ ,‬וכותב להקל ‪ ,‬שכ הטיפות זניחות ואי דר‪ +‬בישול בכ‪ ,+‬בישול הוא דבר שאינו מתכוו‪,‬‬
‫ולא ראינו מי שחשש לזה בדורות קודמי‪ .‬לכ הוא פוסק שדי לנער את הכוס מטיפות‪ ,‬ואי צור‪+‬‬
‫לנגבה )וכ פסקו ג צי‪,1‬אליעזר חי"ג‪ ,‬מ'; שו"ת שבט‪,‬הלוי ח"ז‪ ,‬מ"ב(‪ .‬הרבה אחרוני אחרי )אג"מ )ח"א ס"ס צ"ג(‪ ,‬ערוה"ש‪,‬‬
‫הרב י‪.‬צ‪ .‬רימו‬
‫‪7‬‬
‫שש"כ( פסקו להחמיר‪ .‬לדעת צרי‪ +‬לנגב את הכוס לפני שפיכת המי לתוכה‪ ,‬כ‪ +‬שלא יהיה "טופח‬
‫על מנת להטפיח" )הנרטב מנגיעה בכוס לא יוכל להרטיב חפ‪ 1‬אחר א יגע בו(‪.‬‬
‫להלכה ראוי לאשכנזי להחמיר ולנגב את הכוס לחלוטי‪ .‬ספרדי יכולי להקל )חלק מטיעוני‬
‫הרב עובדיה יוס להקל שייכי רק בספרדי‪ ,‬לדוגמא פסיק‪,‬רישא דרבנ(‪ .‬ברור שאי בעיה במזיגת‬
‫מי מכלי שני לכוס רטובה‪.‬‬
‫כאשר הטיפות שבכוס מבושלות וקרות ‪ ,‬כתבו ערוה"ש )שי"ח‪ ,‬נג( והאג"מ )ח"א ס"ס צ"ג( שנית להקל‪,‬‬
‫ולצר את הספק של בישול אחר בישול בלח שהצטנ לספק הדי בטיפות בכוס‪ .‬לכ א יש לו כוס‬
‫אחת יבשה ‪ ,‬מותר למזוג מי חמי מהכלי הראשו אליה‪ ,‬למזוג ממנה לכוסות אחרי )לאו דווקא‬
‫יבשות לחלוטי(‪ ,‬ולחזור ולמלא את הכוס הראשונה‪ ,‬למרות שכבר יש בה טיפות קרות‪.‬‬
‫ח‪ .‬בישול אחר אפייה‬
‫היראי )קלד‪ (:‬חידש שלמרות שאי בישול אחר בישול‪ ,‬יש איסור אפייה או צלייה אחר בישול‪ ,‬וכ‬
‫יש איסור בישול אחר אפייה או צלייה‪ .‬ממשי‪ +‬היראי לפי גרסת הסמ"ק‪:‬‬
‫"‪."éðù éìëá àìà úô ïúéì àìù íãà øäæé‬‬
‫גרסת הטור ביראי שונה מעט‪:‬‬
‫"‪."éðù éìëá åìéôà úô ïúéì àìù íãà øäæé‬‬
‫הראבי"ה )ח"א עמ' ‪ (256‬חולק על היראי‪ ,‬וכותב שאי בישול אחר אפייה או אפייה אחר בישול ‪,‬‬
‫ולכ מותר לתת פת אפויה אפילו בכלי ראשו‪.‬‬
‫היראי הביא ראיה לשיטתו מהגמרא בפסחי )מא‪ ,(.‬הכותבת שאי יוצאי ידי מצות אכילת מצה‬
‫במצה מבושלת‪ ,‬וא"כ משמע שהבישול מפקיע ממנה את האפייה‪ .‬הראבי"ה מסביר את הגמרא ע"פ‬
‫הגמרא בברכות )לב‪ ,(:‬הכותבת שתנאי הכרחי למצה שיוצאי בה ידי חובה הוא "טע מצה"‪ ,‬וא"כ ‪,‬‬
‫כותב הראבי"ה ‪ ,‬הסיבה שלא יוצאי ידי חובה במצה מבושלת היא שאי בה "טע מצה"‪ ,‬ללא קשר‬
‫לבישול אחר אפייה‪.‬‬
‫להלכה פסק השו"ע‪:‬‬
‫"‪ãéäù éðù éìëá åìéôà úô ïúéì øåñàå ,ìåùéá íåùî åá ùé ...äôàðù øáãù øîåàù éî ùé‬‬
‫)שי"ח‪ ,‬ה'(‬
‫‪."ïéøéúî ùéå ;åá úãìåñ‬‬
‫לפי כללי הספקות בשו"ע מקובל לומר שהלכה כ"יש בתרא"‪ ,‬ובמיוחד במקרה שלנו‪ ,‬כאשר‬
‫הלישנא הראשונה נאמרה בלשו יחיד והשנייה בלשו ברבי‪ .‬לכ מסתבר שהשו"ע פסק כ"יש‬
‫מתירי"‪ ,‬א‪ +‬לא ברור א הוא פסק להתיר רק בכלי שני )כסמ"ק(‪ ,‬או אפילו בכלי ראשו )כראבי"ה(‪.‬‬
‫באר‪,‬הגולה על השו"ע מציי שמקורו של השו"ע הוא מהראבי"ה ‪ ,‬וברור שלדעתו מותר לתת מאכל‬
‫אפוי אפילו בכלי ראשו‪ .7‬הרמ"א מוסי לדברי השו"ע "ויש מתירי ‪ ,‬בכלי שני"‪ ,‬וא"כ לדעתו פסק‬
‫השו"ע כסמ"ק‪.‬‬
‫להלכה פסק הרב עובדיה יוס‬
‫באר‪,‬הגולה( ‪ ,‬ואי בישול אחר אפייה כלל‪.‬‬
‫)יחו"ד ח"ג‪ ,‬כ"ה(‬
‫‪7‬‬
‫לעיתי אפילו ציו מקור מהווה פסק הלכה!‬
‫שמותר לבשל מאכל אפוי אפילו בכלי ראשו )כדעת‬
‫‪8‬‬
‫קיצור הלכות בישול‬
‫הרמ"א בהגהותיו ממשי‪ +‬וכותב "ונהגו לאסור אפילו בכלי שני" ‪ ,‬כלומר‪ ,‬לדעתו השו"ע התכוו‬
‫לפסוק כסמ"ק‪ ,‬א‪ +‬הוא עצמו פוסק כדעת הטור ביראי ‪ ,‬שיש בישול אחר אפייה אפילו בכלי שני‪.‬‬
‫לצור‪ +‬זק‪ ,‬חולה וכדו'‪ ,‬כותב הרמ"א שנית להקל ולבשל מאכל אפוי‪ .‬בכלי שלישי כול מתירי‬
‫אפייה אחר בישול‪ ,‬שכ כל די אפייה אחר בישול הוא חומרא מיוחדת‪.‬‬
‫שקדי מרק מטוגני בדר‪,+‬כלל בשמ עמוק‪ ,‬ולכ נחשבי כמבושלי ולא כאפויי‬
‫קרוטוני )=חתיכות לח מטוגנות( ג ה בד"כ מבושלי‪.‬‬
‫)אז‬
‫נדברו(‪.‬‬
‫מאכל כבוש נחשב כמבושל רק מדרבנ‪ ,‬ולכ אי לתיתו בכלי ראשו‪.‬‬
‫די מצקת‬
‫קיימת מחלוקת לגבי דינה של מצקת ‪ ,‬כלי ששואבי בעזרתו נוזל מכלי ראשו‪ ,‬והוא נכנס כולו‬
‫לתו‪ +‬הסיר‪ .‬המשנ"ב )שי"ח( סותר את עצמו בדי זה‪ :‬במקו אחד )ס"ק פז( הוא כותב לחוש שהמצקת‬
‫היא ככלי ראשו‪ ,‬שכ היא נכנסה לתו‪ +‬הסיר ודפנותיה שהו בתו‪ +‬כלי ראשו ממש )ולכ הוא כותב‬
‫להיזהר שלא יהיו במצקת שאריות אוכל לא מבושל(‪ .‬מאיד‪ ,+‬הוא פוסק )ס"ק מה( שמותר לשי פת‬
‫אפויה במרק שבצלחת‪ ,‬שכ היא כלי שלישי ‪ ,‬למרות שהעבירו את המרק לצלחת בעזרת מצקת‬
‫שהוכנסה לכלי הראשו‪.‬‬
‫השש"כ מיישב את הסתירה בכ‪ +‬שהוא כותב שמצקת היא ספק כלי ראשו וספק כלי שני‪ .‬לכ‬
‫לגבי פת‪ ,‬שהיא עצמה חומרא )בישול אחר אפייה(‪ ,‬זהו ספק‪,‬ספיקא‪ ,‬ומותר‪ .‬בשו"ת מנחת‪,‬יצחק )ח"ה‪,‬‬
‫קכ"ז( תיר‪ 1‬שכאשר רוצה האד לתת אוכל לא מבושל בתו‪ +‬המצקת עצמה ‪ ,‬הרי זהו ספק א דינה‬
‫ככלי ראשו או שני‪ ,‬וכיוו שזהו ספק דאורייתא יש להחמיר‪ .‬כאשר מהמצקת מזגו את המרק לקערה‬
‫נוספת ‪ ,‬הקערה היא ספק כלי שני ספק כלי שלישי‪ ,‬וספק דרבנ להקל ‪ ,‬ולכ נחשבת המצקת ככלי‬
‫שלישי‪.‬‬
‫איסור ֵמגִ יס‬
‫"וילקטו אותו בבּ ֹקר בבּ ֹקר"‬
‫)שמות ט"ז‪ ,‬כא(‬
‫ט‪ .‬הוצאה בכ‬
‫"‪,íéîä úà àéáî ãçàå ,äøã÷ä úà úôåù ãçàå ,íéöòä úà àéáî ãçàå ,øeàä úà àéáî ãçà‬‬
‫)ביצה לד‪(.‬‬
‫‪."ïéáééç ïìåë - ñéâî ãçàå ,ïéìáú åëåúá ïúåð ãçàå‬‬
‫מגמרא זו מוב שיש איסור דאורייתא בהגסת )=ערבוב( תבשיל‪ .‬המגיד‪,‬משנה מבאר שבכל מקו‬
‫שיש איסור דאורייתא בהגסה‪ ,‬יש איסור דרבנ בהוצאה בכ ‪ .‬נחלקו הראשוני מתי בדיוק נאסרה‬
‫ההגסה‪ :‬הרא"ש‪ ,‬הר" ורוב הראשוני כותבי שאיסור מגיס הוא רק במאכל שאינו מבושל כל צרכו‪,‬‬
‫ומכא שה הבינו שהגסה היא צורה של בישול‪ .‬הכל‪,‬בו חולק וכותב שיש איסור מגיס אפילו במאכל‬
‫מבושל כל צרכו‪ ,‬ומסתבר שלדעתו הגסת מאכל אינה חלק מבישולו‪ ,‬אלא פעולה אחרת בתבשיל‪,‬‬
‫האסורה א היא‪ .‬מהרמב" והרשב"א משמע כמו הכל‪,‬בו ‪ ,‬שאיסור מגיס אינו סני של בישול‪ ,‬א‪+‬‬
‫ה הוסיפו וכתבו שיש איסור רק בהגסה הראשונה‪ ,‬שכ אי הגסה אחר הגסה‪ .‬כל המאכלי בשבת‬
‫הוגסו כבר פע אחת‪ ,‬ולכ לפי הרמב" והרשב"א אי בעייה להגיס שוב‪.‬‬
‫להלכה פוסק השו"ע )שי"ח‪ ,‬יח( שאסור להגיס תבשיל שאינו מבושל כל צרכו‪ ,‬ואסור אפילו להוציא‬
‫ממנו מעט בכ ‪ .‬מתבשיל מבושל כל צרכו‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מותר להוציא בכ אפילו בעוד הכלי על‬
‫הרב י‪.‬צ‪ .‬רימו‬
‫‪9‬‬
‫האש )שכ רק לפי הכל‪,‬בו יש בעיה בכ‪ .(+‬לא ברור הא השו"ע מתיר ג להגיס תבשיל מבושל שעל‬
‫האש‪ ,‬או שהוא אוסר על הגסתו ומתיר רק להוציא ממנו בכ ‪ .‬המשנ"ב מסתפק בכ‪ ,+‬א‪ +‬משמע ממנו‬
‫שלאחר שהכלי הוסר מהאש ודאי מותר להגיסו )משנ"ב שי"ח‪ ,‬קיג; קטו; שעה"צ שי"ח‪ ,‬קלו(‪.‬‬
‫הרמ"א פסק שאסור להוציא בכ אפילו ממאכל מבושל כל צרכו שאינו עומד על האש‪ .‬המשנ"ב‬
‫כותב שאי להחמיר כרמ"א בהוצאה בכ מכלי ראשו שהוסר מהאש‪ ,‬והרוצה להחמיר ‪ ,‬יחמיר‬
‫בהגסה א‪ +‬לא בהוצאה בכ ‪.‬‬
‫החזו"א )ל"ז‪ ,‬טו( תמה על המשנ"ב‪ ,‬וכותב שיש להקל א יותר‪ ,‬ולהתיר להוציא בכ אפילו‬
‫כשהמאכל עדיי על האש‪ .‬טעמו הוא שאיסור הוצאה בכ הוא רק מדרבנ‪ ,‬ולפי כל הראשוני‬
‫)למעט הכל‪,‬בו( אי במאכל מבושל אפילו איסור הגסה‪ .‬להלכה הוא סות לאסור כמשנ"ב‪ ,‬א‪ +‬הוא‬
‫כותב שכשיש צור‪ +‬נית להקל‪ .‬כדוגמא ל"צור‪ "+‬מביא החזו"א מקרה של תבשיל המונח על אש לא‬
‫מכוסה‪ ,‬וא יורידו אותו מהאש לא תהיה אפשרות להחזירו ‪ ,‬אפשר להקל ולהוציא בכ מהסיר‬
‫בעודו על האש‪ .‬בשו"ת אז‪,‬נדברו כתב בש החזו"א שג כאשר ַהסיר כבד אפשר להקל ולהוציא‬
‫ממנו בכ ‪.‬‬
‫להלכה לספרדי ודאי מותר להוציא בכ מסיר המונח על האש שיש בו תבשיל מבושל כל צרכו‪.‬‬
‫לאשכנזי ‪ ,‬לכתחילה עדי להוריד את הסיר ואחר כ‪ +‬להוציא ממנו בכ ‪ ,‬א‪ +‬כאשר יש צור‪ , +‬סיר‬
‫כבד וכד' ‪ ,‬נית להוציא מהסיר אפילו בעודו על האש‪.8‬‬
‫א אד הגיס במאכל שלא בושל כל צרכו ‪ ,‬החכ צבי כותב שהמאכל נאסר‪ ,‬א‪ +‬הבאור‪,‬הלכה‬
‫)והמשנ"ב( כתב להקל‪.‬‬
‫י‪ .‬כיסוי‬
‫השו"ע )רנ"ג‪ ,‬ד( כותב שאסור לכסות קדירה שעל האש שהתבשיל שבה אינו מבושל‪ ,‬שכ הכיסוי‬
‫מזרז את הבישול‪ .‬השש"כ )פ"א הערה צד( כותב שכיסוי קדירה הוא הגסה‪ ,‬ולכ אסור לכסות אפילו‬
‫קדירה המכילה מאכל המבושל כל צרכו א היא על האש‪ .‬למעשה הרבה אחרוני הקלו בכיסוי‬
‫)שהרי אפילו הגסה בתבשיל המבושל כל צרכו מותרת לדעת רוב הראשוני(‪ ,‬ולכ נית להקל‬
‫ולכסות קדירה שעל האש שהמאכל בה מבושל כל צרכו‪ .‬כאשר העצמות לא מבושלות א‪ +‬שאר‬
‫התבשיל מבושל ‪ ,‬נחלקו האחרוני בדי הכיסוי‪ ,‬ולכ לכתחילה עדי שלא להוריד את הכיסוי‪,‬‬
‫וממילא לא יהיה צור‪ +‬להחזירו‪ .‬בדיעבד א הוריד את הכיסוי אפשר להקל ולהחזירו א התבשיל‬
‫מבושל‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫כאמור‪ ,‬לאשכנזי עדי לכתחילה להוריד את הסיר מהאש ואח"כ להוציא ממנו בכ ‪ .‬לספרדי מותר לפחות‬
‫להוציא בכ מרק מהסיר בעדוד על האש )א המרק מבושל כל צרכו(‪ .‬לכ‪ ,‬ייתכ שעדי שספרדי לא יורידו‬
‫את הסיר מהאש‪ ,‬ויוציאו ממנו בכ בעודו על האש‪ ,‬כדי שלא יסתבכו באיסור בישול כשיחזירו את הסיר אל‬
‫האש‪ ,‬א חו הסיר ירד מחו שהיד סולדת בו )במיוחד כשמחלקי מרק להרבה אנשי וכו'(‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫קיצור הלכות בישול‬
‫נתינה על האש בשבת‬
‫"הניחו לכם למשמרת עד הבּ ֹקר"‬
‫)שמות ט"ז‪ ,‬כג(‬
‫ג כאשר אי במעשה מסויי בעיה של בישול‪ ,‬לעיתי יש בו איסור דרבנ‪ .‬באופ כללי קיימי‬
‫שלושה סוגי בישול‪ :‬שהייה ‪ -‬הנחת תבשיל על האש מלפני שבת; החזרה ‪ -‬החזרת תבשיל שהוסר מ‬
‫האש בשבת; ונתינה לכתחילה של תבשיל על האש בשבת‪ ,‬כאשר הוא לא היה ש קוד כלל‪.‬‬
‫יא‪ .‬שהייה‬
‫המשנה )שבת לו‪ (:‬כותבת‪:‬‬
‫"‪ãò åà óåøâéù ãò ,ïúé àì íéöòáå úôâá .ìéùáú äéìò íéðúåð ,àááâáå ù÷á äå÷éñäù äøéë‬‬
‫‪."øôàä úà ïúéù‬‬
‫מחלקה השני של המשנה משמע שאסור להניח תבשיל על האש‪ ,‬אלא א כ גר )הזיז את‬
‫הגחלי( או קט אותה )נת אפר על הגחלי(‪ .‬רש"י מסביר שסיבת האיסור היא "שמא יֵחתה‬
‫)=יערבב( בגחלי" )כדי להרבות את האש(‪ .‬בגמרא הובאו שתי דעות מהי כוונת המשנה‪ :‬דעה אחת‬
‫היא שאסור להשהות תבשיל על האש מערב‪,‬שבת‪ ,‬אלא א כ גר או קט אותה; ואילו לדעת‬
‫חנניה אסור להחזיר לאש דבר שכבר היה עליה בשבת‪ ,‬אלא א כ היא גרופה או קטומה‪ .‬ממילא‬
‫מוב שלדעת חנניה מותר להשהות תבשיל מערב‪,‬שבת על האש‪ ,‬אפילו א היא לא גרופה ולא‬
‫קטומה‪.‬‬
‫בגמרא מבואר שג לדעת חנניה‪ ,‬רק א התבשיל מבושל כמאכל ב‪,‬דרוסאי ‪ ,‬מותר להשהותו על‬
‫אש גלויה‪ ,‬ואילו לפי הדעה הראשונה מותר להשהות רק תבשיל מבושל כל צרכו על אש גלויה‬
‫בשבת )שכ רק אז אי חשש שיחתה בגחלי(‪ .‬בהגדרת כמות הבישול של "מאכל ב דרוסאי" נחלקו‬
‫הראשוני‪ :‬לדעת רש"י זהו ‪ 1/3‬בישולו‪ ,‬ואילו הרמב" סבור שזהו ‪ 1/2‬בישולו‪.‬‬
‫להלכה פסקו רש"י ותוס' כחנניה‪ ,‬ואילו הרי" והרמב" פסקו כחכמי‪ .‬דעת השו"ע )רנ"ג‪ ,‬א( אינה‬
‫ברורה‪ ,9‬א‪ +‬הרמ"א פוסק בבירור כחנניה‪ .‬המשנ"ב )בה"ל ד"ה אלא( כתב שיש להחמיר לכתחילה שלא‬
‫להשהות על האש תבשיל שאינו מבושל כל צרכו‪ ,‬א‪ +‬א איחר מסיבה מסויימת להניח את התבשיל‬
‫על האש )באו אורחי וכד'( ‪ ,‬נית להקל ג בחצי בישול‪ .‬החזו"א פסק שאפשר להקל לכתחילה‬
‫כחנניה‪ ,‬ולהשהות על אש גלויה מערב שבת ג תבשיל המבושל רק כמאכל ב‪,‬דרוסאי )ג המשנ"ב‬
‫עצמו סות במקו אחר להקל )ס"ס רנ"ט‪ ,‬כללי שהייה והטמנה((‪.‬‬
‫הגדרת "קטו"‬
‫הראשוני נחלקו מהי "קטימה"‪ .‬הר" כותב שמספיק קטימה כלשהי )להניח מעט עפר על‬
‫הגחלי(‪ ,‬א‪ +‬מרש"י )לו‪ (:‬משמע שצרי‪ +‬לשי מספיק אפר עד שהגחלי יצטננו‪ ,‬וכמוהו פסק הטור‪.‬‬
‫מסתבר שמחלוקת הראשוני תלויה בהבנת מטרת הקטימה‪ :‬לדעת הר" מטרתה היא היכר‪ ,‬ואילו‬
‫לפי רש"י והטור מטרתה היא למעט את החו‪ .‬מסתבר ש"בלע‪) "+‬פח דקיק המונח על האש( מהווה‬
‫‪9‬‬
‫מפסק השו"ע בסי' רנ"ג )א( משמע שהוא פסק כחכמי )סת ויש אומרי הלכה כסת(‪ ,‬א‪ +‬מסי' רנ"ד )ד(‬
‫משמע שהוא פוסק כחנניה‪ .‬ראה בנושא זה ג במנחת כה ו'‪.‬‬
‫הרב י‪.‬צ‪ .‬רימו‬
‫‪11‬‬
‫נפקא‪,‬מינה בי שתי הדעות‪ :‬לדעת הר" הוא נחשב קטו‪ ,‬שכ יש בו היכר‪ ,‬א‪ +‬מאיד‪ +‬הוא כמעט‬
‫ואינו ממעט את החו ‪ ,‬ולכ לדעת רש"י נראה שאי בו די‪.‬‬
‫להלכה פסק החזו"א )ל"ז‪ ,‬ט; יא( שצרי‪ +‬כיסוי שימעט את האש‪ ,‬ובלע‪ +‬אינו נחשב כיסוי ראוי‪ .‬רוב‬
‫האחרוני )ביניה האג"מ )או"ח ח"א‪ ,‬צ"ג(‪ ,‬שש"כ )א'‪ ,‬יז( והרב עובדיה יוס ( פסקו שדי בהיכר בלבד ‪ ,‬ולכ‬
‫נית להקל ולהחשיב ג בלע‪ +‬ופלטה כאש קטומה‪ .‬ה טועני שכיוו שבימינו לא רגילי לבשל על‬
‫כיסוי‪ ,‬ג רש"י והטור יסכימו שפלטה ובלע‪ +‬נחשבי גרופי וקטומי‪.‬‬
‫האחרוני דנו מה הדי א יוציא את כפתורי הגז‪ ,‬כ‪ +‬שאי‪,‬אפשר יהיה "לחתות בגחלי"‬
‫)=לשנות את חו האש(‪ .‬רוב האחרוני כותבי שלא די בכ‪ ,+‬שכ יש צור‪ +‬בשינוי בגו האש‪ .‬יש‬
‫שכתבו שצרי‪ +‬להוציא את כפתורי הגז בנוס לכיסוי האש‪ ,‬א‪ +‬הגרמ"פ פסק שאי צור‪ +‬בכ‪ ,+‬שכ כל‬
‫הגזרה היתה שמא יחתה בגחלי קיימות‪ ,‬ולא שמא יוסי עוד גחלי חדשות לאש‪ .‬מכל מקו הוא‬
‫פוסק שטוב לכסות לכתחילה ג את הכפתורי‪.‬‬
‫לפי מה שראינו‪ ,‬פלטה נחשבת כקטומה‪ ,10‬ולכ מותר להשהות עליה מערב שבת כל תבשיל )שכ‬
‫המשנה אסרה‪ ,‬אפילו לדעה המחמירה ביותר‪ ,‬רק השהיה על אש שאינה גרופה ואינה קטומה(‪ .‬כ‪+‬‬
‫אמנ כתב הר"‪ ,‬שא האש גרופה או קטומה מותר להשהות עליה כל מאכל‪ ,‬וכ פסק בספר‬
‫שביתת השבת )באר רחובות יד(‪ .‬מאיד‪ ,+‬ההיתר אינו גור ‪ ,‬שכ קיימות שתי בעיות נוספות שלא‬
‫התייחסנו אליה‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫רע"א כותב שיש חשש שמא יגיס את התבשיל‪ ,‬ולכ אסור להשהות תבשיל ג על אש‬
‫גרופה וקטומה )מובא בבה"ל רנ"ג‪ ,‬ד"ה אלא(‪ .‬חשש זה שיי‪ +‬רק במאכלי המבושלי פחות‬
‫ממאכל ב דרוסאי‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫התוס' )ריש פרק כירה( כותבי שדיני החזרה ה ג סמו‪ +‬לשבת‪ ,‬ולא רק בשבת עצמה‪.‬‬
‫להלכה פסק השש"כ )א'‪ ,‬סג( שבגלל הספיקות דלעיל עדי שכל התבשילי המושהי על פלטה‬
‫מערב‪,‬שבת יהיו מבושלי כל צרכ‪ .‬אמנ‪ ,‬במקו צור‪ +‬יש מקו להקל לגבי שתי הבעיות‪:‬‬
‫המשנ"ב כתב שתוס' )בעיה ב'( לא הצריכו בהחזרה סמו‪ +‬לשבת את כל דיני ההחזרה‪ ,‬אלא רק אש‬
‫גרופה או קטומה ‪ ,‬וכפי שראינו‪ ,‬לפלטה יש די של אש קטומה‪ .‬בשעת הצור‪ +‬יש מקו להקל‪ ,‬ולא‬
‫לחשוש ג לרע"א )בעיה א'(‪ ,‬א‪ +‬עדי להיזהר שהתבשיל יהיה מבושל כמאכל ב דרוסאי‪ ,‬ואז חשש זה‬
‫אינו שיי‪.+‬‬
‫לכ לכתחילה רצוי להשהות על פלטה רק מאכל המבושל כמאכל ב‪,‬דרוסאי‪ ,‬ולחשוש לרע"א‪.‬‬
‫במקו צור‪ +‬אפשר להקל ולהשהות ג מאכל שאינו מבושל כמאכל ב‪,‬דרוסאי‪.‬‬
‫קדרה חיה‬
‫ראינו שמדאורייתא מותר להשהות כל תבשיל על האש‪ ,‬וחכמי אסרו להשהות חלק‬
‫מהתבשילי‪ .‬הגמרא )שבת יח‪ (:‬כותבת שמותר להשהות "קדירה חיה" ‪ -‬תבשיל שאינו מבושל כלל ‪ -‬על‬
‫האש מערב שבת‪ ,‬ומסבירה שבגלל שהתבשיל חי לחלוטי‪ ,‬ואפילו א יחתו בגחלי הוא לא יתבשל‬
‫עד ארוחת הערב ‪ ,‬האד מסיח את דעתו ממנו‪ ,‬ואי חשש שמא יחתה בגחלי )עד ארוחת הבוקר‬
‫יהיה התבשיל מוכ בכל מקרה‪ ,‬ולכ אי חשש שיחתה בגחלי ג לאחריה(‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫יש אומרי שג החזו"א מודה שפלטה נחשבת קטומה‪ ,‬שכ אי רגילי לבשל עליה )שו"ת אז נדברו(‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫קיצור הלכות בישול‬
‫לדעת הרמב" בפירוש המשניות כוונת הגמרא היא לכל תבשיל חי )אפילו ירק חי(‪ .‬ראשוני‬
‫אחרי כתבו שאד מסיח דעתו רק מבשר חי‪ ,‬ולא מתבשילי אחרי )וכ‪ +‬משמע ג מהיד החזקה(‪.‬‬
‫יש לציי שההיתר של "קדירה חיה" נאמר אפילו בתבשיל שיש בו רק חתיכה אחת של בשר חי‪.‬‬
‫להלכה פסק השו"ע את די "קדירה חיה"‪ ,‬א‪ +‬המג"א כותב שא נת את הבשר בשעה מוקדמת‬
‫אי לו די "קדירה חיה" )שכ בכניסת השבת הבשר כבר לא היה חי לחלוטי(‪ .‬החזו"א )ל"ז‪ ,‬כב( הסתמ‪+‬‬
‫על המג"א‪ ,‬ופסק שבימינו‪ ,‬כאשר נהוג לקבל את השבת מוקד יותר ‪ ,‬בטל די "קדירה חיה" )שכ‬
‫בזמ כניסת השבת האמיתי התבשיל אינו חי לחלוטי(‪ .‬בספר פני‪,‬שבת )רנ"ג‪ ,‬בש תולדות שמואל( חלק על‬
‫החזו"א‪ ,‬וכתב שזמ קבלת השבת בפועל הוא הזמ הקובע לעניי די "קדירה חיה"‪ ,‬ולא זמ‬
‫השקיעה‪ .‬יש להוסי ‪ ,‬שהמשנ"ב )יא( כתב שתחילת הבישול הוא הזמ בו הוח התבשיל‪ ,‬והחזו"א‬
‫ביאר שכוונתו לזמ בו הגיע התבשיל לחו שהיד סולדת בו‪ .‬לפי זה‪ ,‬א חו התבשיל לא מגיע‬
‫לחו שהיד סולדת בו עד השקיעה ‪ ,‬התבשיל נחשב כ"קדרה חיה"‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫סיכו דיני שהייה‬
‫סוג התבשיל‬
‫השהייה על‬
‫אש שאינה מכוסה‬
‫אש מכוסה‬
‫תבשיל חי לחלוטי בחו שהיד לא סולדת בו‬
‫)קדירה חיה( ‪,‬‬
‫מותר‬
‫מותר‬
‫תבשיל מבושל עד מאכל ב‪,‬דרוסאי ‪,‬‬
‫אסור‬
‫מעיקר הדי מותר‪ ,‬א‪+‬‬
‫ראוי להחמיר לכתחילה‬
‫מחלוקת‪ ,‬ואשכנזי‬
‫יכולי להקל‬
‫)לפחות במקו הצור‪(+‬‬
‫מותר‬
‫מותר‬
‫מותר‬
‫מאכל מבושל יותר ממאכל ב‪,‬דרוסאי ‪,‬‬
‫מבושל כל צרכו )מצטמק ורע לו( ‪,‬‬
‫החזו"א )ל"ח‪ ,‬ב( כותב שאסור להעמיד קדירה על אש חשמלית שתידלק ע שעו שבת‪ .‬בשו"ת אז‪,‬‬
‫נדברו )ח"ב‪ ,‬ט"ו( הבי שכוונתו היא‪ ,‬שכיוו שהאש נדלקת בשבת ‪ ,‬הדבר נחשב כאילו הניח את‬
‫התבשיל על האש בשבת עצמה‪ ,‬ואסור‪ .‬המנחת‪,‬יצחק )ח"ד כ"ו‪ ,‬י( והשש"כ )א'‪ ,‬כו( הבינו בחזו"א שכוונתו‬
‫היא רק להנחה על הפלטה בשבת לפני שנדלק השעו ‪ ,‬כיוו שהשעו עומד להידלק יש בכ‪ +‬איסור‪,‬‬
‫כאילו הניח את התבשיל על הפלטה בעודה דולקת‪ .‬לפי הבנת‪ ,‬א הניח את התבשיל על הפלטה‬
‫מערב שבת ‪ ,‬למרות שהשעו עתיד להידלק בשבת אי בכ‪ +‬איסור‪.‬‬
‫יב‪ .‬החזרה‬
‫כאשר מאכל היה על האש בכניסת השבת‪ ,‬אח"כ הורד ממנה ועתה מבקשי להחזירו אליה ‪ ,‬יש‬
‫בעייה של החזרה‪ .‬החזרה אל האש מותרת בשבת בשני תנאי‪:‬‬
‫‪ .1‬שהאש תהיה גרופה או קטומה‪ ,‬מחשש ל"מחזי כמבשל"‬
‫)דעת ספר הישר לר"ת‪ ,‬ראה שעה"צ רנ"ג‪ ,‬לז(; וכ‬
‫‪ .2‬שהשהייה הראשונה לא בטלה‪.‬‬
‫)דעת רש"י והר"(‬
‫או שמא יחתה בגחלי‬
‫הרב י‪.‬צ‪ .‬רימו‬
‫‪13‬‬
‫הגמרא בשבת )לח‪ (:‬מביאה כמה דעות בשאלה מה צרי‪ +‬לעשות כדי שהשהייה הראשונה לא‬
‫תתבטל‪ :‬להשאיר את הכלי בידו‪ ,‬להתכוו כל הזמ להחזירו אל האש‪ ,‬או להיזהר שלא להניחו על‬
‫הקרקע‪.‬‬
‫הרמב" הקל ופסק שא לא הניח את הכלי על הקרקע מותר להחזירו אל האש‪ ,‬ג א מראש‬
‫כוונתו לא היתה להחזירו‪ ,‬וכ‪ +‬פסק ג השו"ע‪ .‬הרמ"א )רנ"ג‪ ,‬ב( הצרי‪ +‬את כל התנאי‪ ,‬ופסק שרק א‬
‫כוונתו להחזיר והכלי בידו מותר להחזירו אל האש‪ .‬להלכה נוהגי להחמיר לכתחילה כרמ"א‪ ,‬ולכ‬
‫יש להקפיד להשאיר את היד צמודה לסיר מרגע שהורידוהו מהאש ועד שמחזירי אותו‪ .‬המשנ"ב‬
‫מציי שבשעת הצור‪ +‬נית להקל כרמב"‪ ,‬להחזיר ג א מראש לא התכוו לעשות כ‪ ,+‬ואולי א‬
‫יותר מכ‪ , +‬להחזיר ג א התכוו להחזיר א‪ +‬הניח ע"ג הקרקע )עיי בה"ל ש ושעה"צ ז(‪.‬‬
‫כמוב‪ ,‬שכל היתר ההחזרה דלעיל הוא רק כשאי בעיה של בישול‪ .‬לכ אי להחזיר על האש מאכל‬
‫מוצק שאינו מבושל כל צרכו‪ ,‬ונוזל שאינו מבושל וח )מעל יד סולדת לדעת השו"ע‪ ,‬וח קצת לדעת‬
‫הרמ"א(‪.‬‬
‫השו"ע כתב שעל התבשיל להיות ח כשמחזירי אותו‪ ,‬ונחלקו האחרוני הא דרישה זו נובעת‬
‫מדיני החזרה או מדיני בישול‪ .‬המג"א כתב שלדעת השו"ע צרי‪ +‬שהתבשיל יהיה ח מצד הלכות‬
‫החזרה‪ ,‬וא"כ אסור להחזיר ג מאכל מוצק שאינו ח אל האש‪ .‬המשנ"ב מביא את המג"א‪ ,‬א‪+‬‬
‫בבאור‪,‬הלכה )רנ"ג‪ ,‬ה( ובחזו"א )ל"ז‪ ,‬י( דחו את המג"א‪ ,‬וכתבו שטע השו"ע הוא מצד הלכות בישול ‪,‬‬
‫ולכ רק בנוזל יש להקפיד שיהיה ח‪ .‬האג"מ )או"ח ח"ד ע"ד‪ ,‬לא( פסק להחמיר ולחוש לכתחילה לדעת‬
‫המג"א‪ ,‬ולכ לדעתו אסור כלל להחזיר תבשיל קר אל האש בשבת‪.‬‬
‫הר" כותב ע"פ הירושלמי שכל תנאי ההחזרה אמורי רק באד שהוריד את הסיר מהאש לפני‬
‫שבת‪ ,‬ורוצה להחזירו אליה בשבת‪ .‬לדעת הר" א הסיר האד את הקדירה מהאש בשבת עצמה ‪,‬‬
‫ודאי שהשהייה הראשונה אינה בטילה‪ ,‬ולכ מותר להחזירה אל האש‪ .‬לפי שיטה זו מותר לאד‬
‫לשי את כל סיריו על האש מלפני שבת‪ ,‬להסיר לאחר כניסתה‪ ,‬ולהחזיר למחרת בבוקר אל האש‬
‫המכוסה )כאשר אי בעיה של בישול(‪ .‬הרמ"א )רנ"ג‪ ,‬ב( הביא להלכה את דברי הר"‪ ,‬והוסי "נהגו להקל‬
‫וראוי להחמיר"‪ .‬במקומות אחרי הרמ"א סות להקל כר" )ראה‪ ,‬למשל‪ ,‬ס"ס רנ"ג(‪.‬‬
‫נית לצר את דעת הר" לדעות המקילות שהובאו לעיל‪ ,‬ולהקל על פיו בשעת הצור‪ .+‬לכ ג‬
‫כאשר השהייה הראשונה לא בטלה מותר להחזיר בשעת הצור‪ +‬תבשיל אל האש‪ ,‬בתנאי שהאש‬
‫מכוסה ואי בתבשיל בעיה של בישול‪.‬‬
‫יג‪ .‬נתינה לכתחילה‬
‫בגמרא לא מופיע דיו מפורש בשאלת נתינה לכתחילה של מאכל על האש בשבת‪ .‬נחלקו בדבר‬
‫הראשוני )ראה בית‪,‬יוס רנ"ג(‪ :‬הגהות מרדכי כותב שהרואה בשבת בבוקר שתבשילו עומד להישר ‪,‬‬
‫מותר לו לתיתו על גבי קדירה ריקנית‪ ,‬ובלבד שיקפיד על דיני החזרה‪ .‬מוב שלדעת המרדכי אי‬
‫אפשרות לתת על האש בשבת מאכל שלא היה עליה קוד לכ באותה שבת‪ .‬הרשב"א כתב שמותר‬
‫לתת לכתחילה פאנדי"ש מבושל כל צרכו על גבי קדירת חמי‪ ,‬שהיא עצמה מונחת על האש מבעוד‬
‫יו‪ .‬מהרשב"א משמע שאי צור‪ +‬להקפיד על דיני החזרה בנתינה על גבי קדירה‪.‬‬
‫להלכה פסק השו"ע )רנ"ג‪ ,‬ג; ה( ה כמרדכי וה כרשב"א‪ .‬האחרוני דנו בשאלה כיצד ליישב את‬
‫הסתירה בשו"ע וכיצד לפסוק למעשה‪ .‬המג"א כתב שלמעשה דעת השו"ע כרשב"א‪ ,‬שמותר לתת‬
‫לכתחילה מאכל על האש בשבת‪ ,‬והחמרתו כמרדכי היא רק בדבר לח‪ ,‬שיש בעיה של בישול בנתינתו‬
‫‪14‬‬
‫קיצור הלכות בישול‬
‫קר על האש‪ .‬הפרי‪,‬מגדי כתב שהשו"ע התיר לתת לכתחילה מאכל על גבי קדירה מלאה שעל האש‪,‬‬
‫ואסר לתיתו על קדירה ריקנית )שכ במקרה כזה ברור שכל החימו הוא לצור‪ +‬התבשיל העליו(‪.‬‬
‫הבה"ל מסכי ע הפרמ"ג‪ ,‬א‪ +‬בכמה מקומות הוא סות להקל כמג"א )ראה שי"ח‪ ,‬מא; רנ"ג‪ ,‬סא(‪ .‬השש"כ‬
‫פסק להשתדל לכתחילה להניח תבשילי על האש רק על גבי קדירה מלאה כפרמ"ג‪ ,‬א‪ +‬כאשר אי‬
‫קדירה כזו הוא פוסק להקל כמג"א‪ ,‬ולהתיר הנחת תבשילי על קדירה ריקנית‪.‬‬
‫הרב עובדיה יוס )יחו"ד ח"ב( מחדש שמותר לשי מאכל בשבת ישירות על פלטה או על בלע‪ ,+‬שכ‬
‫אי רגילי לבשל עליה ‪ ,‬ולכ לא "מחזי כמבשל"‪ ,‬ואי צור‪ +‬בהיכר נוס )הנחה על צלחת הפוכה‬
‫וכד'( כלל‪ .‬הרבה אחרוני‪ ,‬ביניה הרב שלמה לוי והשש"כ חלקו על הרב עובדיה‪ ,‬וכתבו שהכיסוי‬
‫צרי‪ +‬ג למעט את חו האש‪ ,‬ולכ פלטה או בלע‪ +‬לא מועילי לשמש כקדירה ריקנית‪ ,‬למרות שה‬
‫נחשבות כאש קטומה‪ .‬בשו"ת ישכיל עבדי חלק על הרב עובדיה‪ ,‬א‪ +‬לאחר זמ חזר בו והסכי איתו‪,‬‬
‫וכ משמע ג מהרב משה פיינשטיי )אג"מ ח"ד ע"ד(‪.‬‬
‫להלכה ראוי להחמיר לכתחילה שלא כרב עובדיה‪ ,‬ולא להניח ישירות על הפלטה מאכלי בשבת‪.‬‬
‫בשעת הצור‪ +‬נית להקל כרב עובדיה‪ ,‬וכ נית לצר את דעתו לספקות אחרי ולהקל בה‪ .‬לכ‬
‫אפשר להקל לכתחילה ולהניח מאכל על קדירה ריקנית )ולאו דווקא על קדירה מלאה( המונחת על‬
‫פלטה‪ ,‬בהסתמ‪ +‬על הרב עובדיה והמג"א‪ .‬כמו כ‪ ,‬נית לסמו‪ +‬בפלטה על הר" ע"פ הירושלמי‪ ,‬למרות‬
‫שהרמ"א פוסק לכתחילה להחמיר‪ ,‬ולכ אפשר להניח מאכלי על הפלטה לפני כניסת השבת‪,‬‬
‫להחזיר למקרר לאחר כניסתה‪ ,‬ובבוקר לתית ישירות על הפלטה בחזרה‪.11‬‬
‫נתינה בתו‪ +‬תנור‬
‫בהנחת תבשיל בתו‪ +‬תנור קיימות ארבע בעיות עקרוניות‪ ,‬שלכל אחת מה פתרו נפרד‪:‬‬
‫א‪ .‬הגמרא בשבת )לח‪ (:‬כותבת שאסור לתת מאכלי בתנור‪ ,‬אפילו א הוא גרו וקטו‪ ,‬כי חומו‬
‫מרובה‪ .‬תוס' ש מסבירי שלדעת חכמי כל השהיה בתנור אסורה‪ ,‬ואילו חנניה סבור שרק‬
‫החזרה אליו אסורה‪ ,‬א‪ +‬השהיה בו מותרת‪ .‬הרמ"א פוסק ש"תנורי שלנו ככירה דמו"‪ ,‬ומותר‬
‫להשהות עליה כי ה אינ כל‪,‬כ‪ +‬חמי ‪ ,‬וכ מוסי האג"מ שתנורי שלנו )של זמנינו( ודאי‬
‫נחשבי ככירה‪ ,‬כי חומ אינו מרובה כל כ‪.+‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הגמרא כותבת שמותר להחזיר מאכלי בשבת רק על הכירה‪ ,‬ולא בתוכה‪ .‬ערוה"ש מסביר‬
‫שבזמ הגמרא‪ ,‬כאשר רצו לבשל מאכלי ‪ ,‬הכניסו אות אל תו‪ +‬התנור‪ ,‬וכאשר רצו רק‬
‫לחממ ‪ ,‬הניחו מעליו‪ .‬חכמי אסרו הנחה בפני‪ ,‬שכ ברור שהמניח רוצה לבשל את‬
‫המאכל‪ .‬לכ ‪ ,‬מסביר ערוה"ש ‪ ,‬בימינו‪ ,‬כאשר אי שתי צורות הנחה שונות‪ ,‬מותר ג להכניס‬
‫מאכלי אל תו‪ +‬התנור‪ ,‬כי הדבר אינו מעיד בהכרח על רצו לבשל‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫לא ברור כיצד גורפי או קוטמי תנור‪ .‬הרב פיינשטיי כותב לשי בתו‪ +‬התנור קופסת פח‪,‬‬
‫ובתוכה לתת את המאכל‪ .‬הרבה אחרוני כתבו להקל ג בתבניות הפוכות המונחות על גופי‬
‫החימו של התנור‪ .‬המנחת יצחק )ח"ג‪ ,‬כ"ח( ואז נדברו )ח"ח‪ ,‬ט"ו( פסקו שדי להניח הפסק של פח בי‬
‫קרקעית התנור לקדירה‪ ,‬א שמגיע חו לתבשיל ג מצדדי התנור‪ .‬יש לציי שלאשכנזי אי‬
‫צרי‪ +‬גריפה או קטימה כדי להשהות מאכלי מבושלי בתנור‪ ,‬אלא רק בשביל החזרה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫למרות שלפי הר" ע"פ הירושלמי בטלו דיני חזרה‪ ,‬ומותר להחזיר אל האש כל דבר שהיה עליה בשבת‪ ,‬ראוי‬
‫להקפיד לכתחילה על דיני חזרה ג על פלטה‪ ,‬א כי ודאי שיש מקו להקל מעט ג בדיני אלו )לא להקפיד‬
‫על החזקת היד על הסיר וכד'(‪.‬‬
‫הרב י‪.‬צ‪ .‬רימו‬
‫‪15‬‬
‫בתנורי יש בד"כ תרמוסטט‪ ,‬כ‪ +‬שפתיחת התנור ממהרת את הדלקתו‪ .12‬בתנורי בה קיי‬
‫"מצב שבת" )המפעיל טיימר במקו התרמוסטט( בעיה זו אינה קיימת )צרי‪ +‬לבדוק שכפתור‬
‫"מצב שבת" אכ מנתק את התרמוסטט(‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫מהאמור לעיל ברור שעדי לחמ על גבי פלטה או בלע‪ ,+‬ולא בתו‪ +‬תנור‪ .‬א אי פלטה נית‬
‫להשהות בתנור ע"י "מצב שבת"‪ .‬א אי ג "מצב שבת" בתנור ‪ ,‬יש לכוו שעו שבת לתנור‪ ,‬כ‪+‬‬
‫שהשעו יכבה אותו בשעה שמוציאי את האוכל‪ .‬כאמור‪ ,‬הרב עובדיה יוס מתיר לפתוח את דלתו‬
‫של תנור המחובר לתרמוסטט‪ ,‬ולכ אפשר לסמו‪ +‬עליו בדיעבד )ויש לפתוח את הדלת בשינוי(‪.‬‬
‫נספח א' ‪ ,‬קביעת חו שהיד סולדת בו‬
‫כזכור‪ ,‬רמת החו המינימלית שעוברי בה על איסור בישול היא כמות חו "שהיד סולדת בו"‪.‬‬
‫יש הסבורי בטעות שפירושו של שיעור זה הוא ‪ ,45°C‬א‪ +‬קביעה זו אינה מדוייקת‪.‬‬
‫הגמרא בחולי כותבת שסכי ששחטו בה נותרת כשרה‪ .‬כידוע ‪ ,‬ד אסור באכילה‪ ,‬וא"כ ברור‬
‫מהגמרא שחו גופה של התרנגולת בשעת השחיטה אינו עולה על מידת החו שהיד סולדת בו‪ ,‬ולכ‬
‫סכי השחיטה אינה בולעת איסור מד השחיטה‪.‬‬
‫חו גופה של התרנגולת גבוה מזה של האד‪ ,‬שכ היא צריכה לדגור על ביצותיה ‪ ,‬פעולה‬
‫הדורשת חו גו גבוה‪ ,‬ושיעורו הוא ‪) 45°C‬ראה שש"כ בהערות בתחילת הספר(‪ .‬מכא ברור שהיד אינה סולדת‬
‫בחו נמו‪ +‬מ‪.45°C,‬‬
‫אול לעיתי הנמכת מידת החו שהיד סולדת בו היא דווקא להקל‪ ,‬ולא להחמיר‪ .‬כ‪ +‬לדוגמא‬
‫ספרדי מצריכי שחומו של תבשיל לח יהיה חו שהיד סולדת בו כדי שמותר יהיה להניחו על‬
‫האש‪ .‬במקרי כאלו אי אפשר תמיד להקל ב‪ ,45°C,‬כי ייתכ שהיד סולדת רק בחו גבוה יותר‪.‬‬
‫ישנ כמה שיטות מחמירות יותר לקביעת החו שהיד סולדת בו‪ ,‬ולהל נזכיר שניי מה‪ .‬יש‬
‫שכתבו ששיעור החו שהיד סולדת בו הוא ‪ ,58°C‬כיוו שביצה אינה מתבשלת בפחות ממידת חו‬
‫זו‪ ,‬וביצה היא המאכל המתבשל בחו הנמו‪ +‬ביותר‪ .‬אחרי כתבו )כ‪ +‬כתב הגר"מ פיינשטיי באג"מ‪ ,‬א כי במקו‬
‫אחר הוא קבע שיעור אחר( שמידת החו שהיד סולדת בו היא ‪) 79°C‬ראה בפסקי תשובות(‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫בעיה דומה קיימת ג במקרר‪ ,‬א‪ +‬במקרר המלאכה המתבצעת היא סגירת מעגל חשמלי‪ ,‬שהיא לרוב הפוסקי‬
‫דרבנ‪ ,‬ואילו בתנור המלאכה היא חימו חוטי להט ‪ ,‬שהיא לכו"ע דאורייתא‪ .‬הרב עובדיה יוס מקל ג‬
‫בפתיחת תנור ע טרמוסטט‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫קיצור הלכות בישול‬
‫סיכו מעשי ‪ ,‬נתינת תבשיל על האש‬
‫א‬
‫ראשית יש להתגבר על בעיית בישול‪:‬‬
‫המשנה בשבת )קמה‪ (:‬אומרת שאי בישול אחר בישול‪ ,‬אול להלכה אנו מחמירי על פי שיטת‬
‫רש"י‪ ,‬שרק ביבש אי בישול אחר בישול‪ ,‬א‪ +‬בלח יש בישול אחר בישול )לשו"ע מדאורייתא; לרמ"א‬
‫ייתכ שמדרבנ(‪.‬‬
‫במאכלי הבאי אי בעיית בישול )א כבר נתבשלו כל צרכ(‪:‬‬
‫בדבר יבש‪.‬‬
‫בדבר לח שלא ירד מחו שהיד סולדת בו )לספרדי( או שלא נצטנ לגמרי )לאשכנזי(‪.‬‬
‫בתערובת לח ויבש ‪ ,‬לאחר שרוקנו ממנה את הנוזל )אי צור‪ +‬לנגב מלחות( ]במקו צור‪ +‬יש‬
‫מקו להתיר ברוב יבש כדעת היחו"ד )ח"ב([‪.‬‬
‫בתערובת סמיכה ‪ ,‬א התערובת יכולה להחזיק מעמד בלי דפנות‪ ,‬מבלי להישפ‪ +‬לכל עבר‪.‬‬
‫בדבר קרוש ‪ ,‬א כאשר ייהפ‪ +‬התבשיל ללח לא יהיה ניכר הנוזל )וספרדי יכולי להקל א‬
‫כשניכר הנוזל(‪.‬‬
‫ב‬
‫לאחר שהתגברנו על בעיית בישול‪ ,‬יש להתגבר על בעיית מחזי כמבשל מדרבנ‪:‬‬
‫כדי להתגבר על בעיה זו‪ ,‬ראשית יש לדאוג שהאש תהיה מכוסהא‪ .‬לאחר מכ‪ ,‬יש לנקוט מאחד מ‬
‫הצעדי הבאי )סדר הצעדי הוא לפי סדר העדיפות ההלכתית(‪:‬‬
‫להניח את הסיר על גבי סיר שכבר מונח על הפלטה‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫להניח את הסיר על סיר ריק או על מחבת הפו‪) +‬כ‪ +‬שיהיה ניכר שיש כא שינוי הממעיט את‬
‫החו‪ .‬לכ נייר כס אינו מועיל(‪.‬‬
‫‬
‫להניח את כל התבשילי על הפלטה לפני השבת‪ ,‬לאחר כניסת השבת להכניס את התבשילי‬
‫שנדרשי עבור שבת בבוקר למקרר‪ ,‬ואחר כ‪ +‬נית להקל ולשימ על הפלטה בשבת בבוקרב‪.‬‬
‫‬
‫כנ"ל‪ ,‬א‪ +‬במקו פלטה לשי בתו‪ +‬תנור וכד'‪ ,‬ולצר קולא נוספת ‪ ,‬לשי את התבשילי‬
‫בשעה ששעו השבת מפסיק את התנור‪.‬‬
‫‬
‫לשי ישירות על הפלטה )כדעת היחו"ד(‪.‬‬
‫‬
‫א‬
‫ב‬
‫יש לזכור שנית להשתמש בפתרונות שבחלק זה )"מחזי כמבשל""( רק כאשר אי בעיית‬
‫בישול‪ .‬לכ אי כל אפשרות לחמ מרק בשבת עצמה‪ ,‬וכדומה‪.‬‬
‫פלטה‪ ,‬בלע‪ +‬וכד'‪ .‬לכתחילה יש לכסות את האש לפני השבת‪ ,‬א‪ +‬א לא כיסה נית לכסות ג בשבת‪.‬‬
‫הר" ע"פ הירושלמי‪ ,‬נפסק להלכה ברמ"א )רנ"ג‪ ,‬ב(‪ .‬כיוו שהרמ"א כתב שכ‪ +‬נוהגי א‪ +‬הוסי שראוי להחמיר‪.‬‬
‫אנו משתדלי לצר לכ‪ +‬קולא נוספת ‪ ,‬פלטה‪ ,‬שיש המתירי )עיי סעי ‪ (5‬לתת תבשילי ישירות עליה‪.‬‬