על רגל אחת – כרמיה

‫כרמיה – על רגל אחת‬
‫הקיבוץ נוסד ב‪ 02-‬באפריל ‪ , 1592‬ג' באייר תש"י והיה השלישי והאחרון‬
‫ליישובי צפון רצועת עזה שהוקמו בימים שלפני מלחמת ששת הימים‪.‬‬
‫הקיבוץ הוקם על ידי חברים מתנועת השומר הצעיר מתוניס ומצרפת‪ ,‬זאת לאחר‬
‫שקיבלו הכשרה מזורזת בקיבוץ בית זרע‪.‬‬
‫הקיבוץ נקרא על שם הכרמים שהיו מצויים בסביבת היישוב בתוספת עברות‬
‫הצליל של הכפר הערבי הסמוך ח'ירביה‪ .‬ויכוח חריף עדיין קיים בין חברי הקיבוץ‬
‫וחוקרים מעטים שאחדים מהם אומרים כי הקיבוץ נקרא כך על שמו של‬
‫פוליטיקאי צרפתי יהודי בשם אדולף כרמיה‪.‬‬
‫בשנים הראשונות סבל הקיבוץ ממסתננים שהגיעו מרצועת עזה שעסקו בעיקר‬
‫בגניבות‪ ,‬ולאחר מכן‪ ,‬במסגרת הפדאיון‪ ,‬גם ממעשי טרור‪ .‬בשנים אלו נקבע‬
‫הקיבוץ‪ ,‬על ידי הסוכנות היהודית כמשק מטעים‪ ,‬אשר ברובם מלבד הפרדס לא‬
‫התאימו לאדמות ולאקלים ונכשלו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1590‬פרץ מאבק פוליטי קשה בתוך מפ"ם‪ ,‬חברים רבים נהרו אחרי משה‬
‫סנה שייצג במפ"ם רעיונות אנטי‪-‬ציוניים‪ 00 .‬חברים שהזדהו עם סנה‪ ,‬הוצאו אז‬
‫מהקיבוץ לא לפני שפתחו בשביתת רעב והביאו את הקיבוץ למשבר‪ .‬ב‪ 1591-‬הגיע‬
‫הגרעין הישראלי "גדיש" לחיזוק הקיבוץ‪ ,‬ואחר כך הגיעו גרעינים מארגנטינה‪,‬‬
‫ממרוקו ומישראל‪ ,‬כולם יוצאי תנועת הנוער השומר הצעיר‪ .‬כמו כן הצטרפו‬
‫לקיבוץ לא מעט בודדים‪ .‬עם השנים‪ ,‬המשק החקלאי התבסס על רפת‪ ,‬שהיא‬
‫מהמצטיינות בארץ עד היום‪ ,‬על לול הטלה שנסגר מחוסר כדאיות‪ ,‬מפעל‬
‫שמיכות‪ ,‬על גידולי שדה מגוונים ופרדס‪ .‬בשנות השמונים פגע משבר הקיבוצים‬
‫גם בקיבוץ‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1551‬עם פרוץ מלחמת המפרץ החליטו המשפחות להעביר את הילדים ללון‬
‫בחדרי המשפחה והלינה המשותפת ‪,‬שהיתה נהוגה מיום הקמת הקיבוץ במשך‬
‫‪ 11‬שנים‪ -‬למעשה הסתיימה‪.‬‬
‫בעקבות המשבר הכלכלי התחיל תהליך שינוי שהביא להפרדת המשק מהקהילה‬
‫ולהנהגת "המודל המשולב" ולאחריו "רשת בטחון" שהוא בעצם מודל הפרטה‪,‬‬
‫בימים אלו עוסק הקיבוץ בתהליך שיוך בתים ונכסים‪ .‬בשנים האחרונות הקיבוץ‬
‫במצב כלכלי טוב‪ ,‬ומשמש דוגמה ליישום מוצלח של השינויים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 0229‬נבנתה שכונת הכרם ‪ -‬שכונת הרחבה של ‪ 96‬יחידות דיור כשמטרת‬
‫הבניה היא להגדיל את הקיבוץ מבחינה דמוגרפית תוך שמירת הרוח הקיבוצית‬
‫והעקרונות הערכיים עליהם מושתתים החיים בקהילה בכרמיה‪.‬‬
‫היום בכרמיה ‪ 102‬חברים ‪ ,‬האוכלוסיה מונה מעל ‪ 922‬איש ‪,‬‬
‫והקיבוץ פתוח לקליטה והתרחבות‪ .‬חיי הקהילה יציבים ‪,‬‬
‫מתקיימת תשתית של ערבות הדדית ‪ ,‬שיח חברתי וחיי תרבות‬
‫רצופים ומתפתחים‪.‬‬
‫הצעה ללוגו שנת ה‪ 62‬של חנוך לקח‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫היסטוריה‬
‫קרב הירביה – ‪ 11‬לאוקטובר ‪ :1011‬קרב מכריע מתרחש בהירביה (פורביה או‬
‫חירביה; כיום כרמיה) החוקרים מגדירים אותו כקרב קרני חיטין השני‪.‬‬
‫מבחינת האפקט ההיסטורי הקרב פוגע קשות בצבא הממלכה השנייה‪.‬הקרב‬
‫התקיים בין הצלבנים לממלוכים בדרך לכיבוש אשקלון‪.‬‬
‫הקואליציה המצרית‪-‬ח'וריזמית מביסה את הדמשקאית‪-‬צלבנית ורוב הצבא‬
‫הצלבני מושמד‪ .‬אבדות הצלבנים היו כ–‪ 0222‬אבירים וכ‪ 12,222 -‬רגלים‪.‬‬
‫בקרב הירביה‪ ,‬הגורם שהכריע את הקרב היה גדוד חיילים הממלוכים הבח'רים‬
‫המסופחים לצבא המצרי‪ .‬ביניהם הצטיין קצין צעיר בן ‪ 01‬בשם בייברס‪.‬‬
‫בעקבות קרב הירביה למעשה לא היו הצלבנים מסוגלים עוד להלחם‪ ,‬ולו היה‬
‫אל סאלח איוב מעוניין היה מחסל את המדינה הצלבנית‪ .‬כל זה התרחש‬
‫כנראה בבקעה ביננו ובין מבקיעים‪.‬‬
‫נרות כרמיה‪ :‬בשנות ה – ‪ 92‬כשבנו את מוצב "הבריכה" נתקלו במערת קבורה‬
‫ובה מצאו עשרת נרות שמן מהתקופה הביזנטית וכדי קבורה‪ .‬חלק גדול‬
‫מהכדים נמסר לרשות העתיקות ומוזיאון ישראל‪ .‬באותה תקופה יצאה‬
‫חוברת אשר נקראת "נרות כרמיה"‪.‬‬
‫הכפר הערבי חירביה ‪ :‬הכפר הערבי הגדול בסביבה נבנה בתקופת‬
‫התורכים ‪,‬כנראה מנה כ ‪ 1922‬נפש‪ .‬נותרו מספר שרידים ‪ ,‬בעיקר מתקופת‬
‫האנגלים‪ ,‬ביניהם בית הבנים שכנראה היה ביה"ס האזורי ‪ ,‬עץ השיזף ע"י‬
‫המזכירות שנשמר בזכות צמיחתו על קבר השיח סעיד‪ ,‬חורשת הזיתים‬
‫שניטעה כנראה ע"י האנגלים בכדי לעזור לתושבי האזור ‪ ,‬מבנה המספרה‬
‫של היום שהיה בנוי באופן חלקי בעליה לקרקע ‪,‬ומבנה גדול עם ‪ 1‬חדרים וגדר‬
‫שיצרה חצר גדולה על שרידיו הוקם מפעל השמיכות‪.‬‬
‫בארות המים ‪ :‬ביום העלייה על הקרקע היו בסביבות כרמיה כ – ‪ 022‬בארות‬
‫בסביבה הקרובה והרחוקה‪ .‬בסיס הבארות באקויפר הגבוה של האזור ‪,‬‬
‫למעשה המים נמצאים בעומק של כ ‪ 02‬מטר בלבד‪ .‬בחלק מהבארות היו‬
‫אנטיליות‪:‬מתקן לשאיבת מים ע"י ארגזי פח ועץ‪ ,‬שהיו מסובבים ומעלים את‬
‫המים לבריכת השקיה ע"י בעל חיים כמו חמור‪ .‬בתחומי הקיבוץ נותרו‬
‫שרידים ל – ‪ :1‬א‪ .‬ליד הלולים‪ .‬ב‪ .‬הבאר מאחורי הבריכה‪ .‬ג‪.‬הבאר מאחורי‬
‫פנימיית עדן‪ .‬ד‪ .‬בסיס בטון בצד הדרומי מערבי לא רחוק משער הצברים‪.‬‬
‫המבנה האחרון והמרשים שנותר נמצא דרומית לבריכה (אסור להכנס מחשש‬
‫להתמוטטות) הותיקים שהגיעו השתמשו במימי הבארות (בעיקר בזו שהיתה‬
‫על גבעת ברכת המים)לרחצה ‪,‬בישול ושתיה‪.‬‬
‫מערות ומחצבות כורכר בתחומי הקיבוץ ‪ :‬בחורשת הזיתים של היום‪ ,‬ליד‬
‫המועדון ‪,‬הייתה מערת כורכר גדולה‪ .‬המערה נוצרה כדי לחצוב אבנים לבניה‪,‬‬
‫השתמשו בה בראשית ההתישבות כמחסן‪ .‬ליד מגרש בריכת השחייה הייתה‬
‫מערה אשר שמשה כמחסן נוי‪.‬‬
‫שחרור אזור יד מרדכי בתש"ח‪ :‬בעקבות האויב הנסוג זיהו ב ‪81.12.1513-‬‬
‫"שועלי שמשון" את ראשית הנסיגה של צבא מצריים ב"דרך רשתות"‬
‫מ"חירביה" ( היא כרמיה) לכוון הים ובית לאהיה‪ .‬מפקד יח' הג'יפים אלי‬
‫דורון מדווח ‪ ":‬ביום ‪ 1.11.13‬בשעה ‪ 11.22‬יצאתי עם ‪ 3‬ג'יפים לכוון דרום‬
‫אשקלון ‪ ,‬בוסתני נעיליה וחירביה‪ .‬ב‪ 9.11.13‬סיירנו בברברה‪ ,‬בית ג'ירגיה‬
‫וחירביה אשר נעזבו ע"י האויב‪ .‬לאחר זאת נכנסנו ליד מרדכי הנטושה"‪.‬‬
‫( מתוך כתביו של אבא קובנר ב"דף הקרבי" "דגל גבעתי – על יד מרדכי"‪.‬‬
‫בתוך הספר‪ " :‬גבעתי מול הפולש המצרי "‪).‬‬
‫‪0‬‬
‫טבע ונוף‬
‫בעלי חיים‪:‬בעלי חיים שהיו בסביבתנו לרוב‪ ,‬נעלמו בגלל ציידים שהיו באים כל‬
‫שבת לצוד אותם‪ .‬חוגלות‪ ,‬ארנבות‪ ,‬דרבנים‪ .‬היו גם תנים ונמיות שבקרו בלולים‪.‬‬
‫חורשת הזיתים ‪ :‬הזיתים כבני ‪ 122‬שנים‪,‬כנראה נטעו ע"י האנגלים לשימוש‬
‫תושבי הכפר‪.‬החורשה נשתלה בערך בשנות ה‪02 82‬למאה הקודמת ולכן נטועים‬
‫העצים בשורות‪.‬את הדשא החלו לשתול חברים וילדים בשנת ‪ 1596‬כבילוי מהנה‪.‬‬
‫חרובים בכרמיה‪ :‬בשנות ה – ‪ 92‬היה מחסור במזון לבעלי חיים‪ .‬אחד‬
‫ממרכיבי התערובת היו חרובים‪ .‬הוחלט לשתול מטעי חרובים בכדי להעשיר‬
‫את המספוא ולהוזיל עלויות ‪.‬עד היום אפשר למצוא שרידים מהעצים על‬
‫גבעת הירביה ומאחורי הבריכה‪.‬‬
‫חורשת משה לוי‪:‬חורשה אשר נשתלה באחד מימי ט'ו בשבט (נמצאת ליד‬
‫שער הסברס)‪ .‬לזכרו של משה לוי חבר בגרעין המרוקאי אשר שם קץ לחייו‬
‫ביום טו' בשבט‪.‬‬
‫בשנת ‪ 0225‬חידשו ושיפצו ילדי שנת הבר מצווה של קבוצת אורן את החורשה‬
‫והשמישו אותה לטובת פעילות הפנאי של החברים ‪ :‬החורשה נוקתה ‪,‬העצים‬
‫נגזמו ‪ ,‬נבנו והוצבו שולחנות ‪,‬מנגלים וסג'ים להכנת פיתות‪.‬‬
‫עץ החנוכיה‪:‬במערב הקיבוץ קיים עץ ברוש‪ ,‬שגדל בצורת חנוכייה כבר לפני‬
‫‪ 12‬שנה‪ .‬אפשר לראות אותו ממערב לבנקציות‪.‬‬
‫הסיפור על עץ השקמה‪ :‬בשנת ‪ 1591‬החליטו לבנות חדר אוכל חדש‪ .‬זהו בעצם‬
‫המטבח של היום‪ .‬במקום עמד עץ שקמה ענק‪ .‬כדי להורידו היה צריך להביא‬
‫טרקטור זחל ענק והיה צריך יום שלם בשביל לעקור את העץ‪ .‬מה עשו? הזמינו‬
‫חבר "גדיש" בשם אמנון שהיה חבלן בצבא‪ ,‬הוא ארגן לעצמו ‪ 12‬ק"ג חומר נפץ‬
‫ושם על העץ‪ .‬כל חברי הקיבוץ הוצאו מחדריהם ומבתי הילדים‪ .‬נשמע פיצוץ עז‪.‬‬
‫ומאות חלקי עץ התעופפו עשרות רבות של מטרים‪ .‬נפגעו עשרת גגות של בתי‬
‫הקיבוץ‪.‬עד היום ניתן למצוא מקומות עם הנזקים מאז‪.‬‬
‫שדרת העצים בכניסה לקיבוץ‪:‬נטעה במשך מספר שנים בימי ט"ו בשבט‪,‬בפעם‬
‫האחרונה לפני כ ‪ 82‬שנה‪.‬התחילו לטעת עצי שיקמים ‪ ,‬ובכל פעם נטעו שורת‬
‫עצים שלמה ‪,‬אך חלק מהעצים לא נקלטו –ובשנה שלאחר מכן נטעו להשלמת‬
‫השורה עצים אחרים‪ .‬הוצב שלט בשדרה שזו נטעה לזיכרו של חיים מילר ז"ל ‪.‬‬
‫הבקתה ‪ :‬נבנתה ע"י גרמי‪ ,‬השתמשו בעץ "מושאל" –מאדני רכבת ישנים‬
‫מארז ומאשדוד ‪ .‬ערב אחד נתפסו הבונים ע"י המשטרה‪ -‬ששחררה אותם‬
‫מאחר ולא האמינה שקיבוצניקים יקחו משהו ללא רשות ‪ .‬הבניה ארכה כחצי‬
‫שנה והמקום הפך למקום פיקניקים‪ ,‬על האש‪ ,‬טיולים‪ ,‬מפגש בתי ילדים ועוד‪.‬‬
‫הבקתה עדיין עומדת בשמורה –אך לצערנו לאחר שהתגלתה ע"י הציבור‬
‫הרחב הפכה למקום עישון ולבסוף נשרפה‪.‬‬
‫גבעת אלי‪ :‬למעשה מרכז הכפר חירביה ‪,‬הגבעה הממוקמת בכניסה לקיבוץ ‪.‬‬
‫האזור מוגדר כאזור ארכיאולוגי ‪.‬ערמות האבנים סוקלו ע"י הערבים ואח"כ‬
‫ע"י הקרן הקיימת לישראל בכדי לאפשר את עבודת האדמה באזור‪ .‬במהלך‬
‫השנים הראשונות לאחר הקמת הקיבוץ הפך המקום למרכז חברתי בו הוקם‬
‫מגרש כדורסל ונערכו אליפויות אזוריות (הגיע אפילו רוזין ‪,‬מאמן מכבי ת"א‪,‬‬
‫לאמן את הקבוצה –מסורת האליפויות נמשכה כעשור ‪ ).‬במקום הוקמה‬
‫בריכת השחיה הראשונה בשנת ‪ 66‬בגודל ‪ 1.02‬על ‪ , 2.12‬הוצב מטוס מוסקיטו‬
‫‪,‬העשוי מבד קשיח ועץ ושימש למשחק לילדים‪.‬‬
‫הגבעה נקראת גבעת אלי על שמו של אלי גרינפלד שהיה חבר "גדיש" ונהרג‬
‫בפעולת קלקליה בשנת ‪.1599‬עד היום נמצאת מצבה לזכרו בגבעה‪.‬‬
‫בריכת החזירים ‪ :‬נמצאת עד היום מדרומו של שער יובל ‪ ,‬הפכה בזמנו‬
‫למקום פיקניקים מועדף ‪,‬אולי גם בשל עץ תותי הפטל שצמח שם‪.‬‬
‫שמורת כרמיה‪ :‬השמורה משתרעת דרומית לקיבוץ כרמיה‪ ,‬בין השטחים‬
‫החקלאיים ואפיק נחל שקמה‪ .‬שטח השמורה ‪ 598 :‬דונם‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫ייחודה של השמורה במי תהום גבוהים בגבול בין החולות הנודדים לבין‬
‫אדמות החמרה הכבדות‪ .‬בשמורה יש שרידים המעידים על התיישבות‬
‫במקום‪ ,‬ברכות מים ואמת מים‪ .‬מי מאגר שקמה נשאבים ומועברים לאגני‬
‫חלחול והחדרה מצפון למאגר‪ .‬בגלל צריכת יתר ובגלל שנים מעוטות גשם‬
‫נידלדלו מי התהום באקוויפר החוף‪ .‬מי התהום חשובים להזנת קרום הקרקע‬
‫העליון עבור האדם (קידוחים למי שתייה) ועבור בית הגידול הצומח במקום ‪.‬‬
‫באזור החולות ניתן לראות יפה את השימוש שעשו בעבר התושבים באזור‬
‫בשטחים שבהם מי התהום גבוהים‪ .‬במקומות אלו נטעו בוסתנים של עצי פרי‬
‫שהתפרנסו בכבוד מהמים כמו עצי לימון מתוק‪ ,‬גויאבות‪ ,‬חרובים‪ ,‬תאנים‬
‫וזיתים‪ .‬בשטח בולטים עצי שקמה ומשוכות צבר‪ ,‬כמו גם גפנים‪ ,‬שקדים‪,‬‬
‫תמרים ותותים‪ .‬חקלאות זו נקראת חקלאות מוואסי‪ .‬כמובן שגם הצומח‬
‫הטבעי של בית הגידול החולי מצא את דרכו אל שטחי מי התהום הגבוהים‪.‬‬
‫התמעטות מי התהום בימינו פוגעת בצמחייה הטבעית ובבוסתנים שנטעו בידי‬
‫אדם‪.‬‬
‫בחולות צומחים צמחים אופייניים רבים‪ ,‬כמו חבצלת החוף‪ ,‬ומספר מינים‬
‫בלעדיים לארץ ‪ -‬שום תל אביב‪ ,‬גלונית (בלוטה) פלישתית‪ ,‬תורמוס ארץ‪-‬‬
‫ישראלי‪ ,‬קיפודן פלישתי‪ ,‬ציפורנית אשקלון‪ ,‬סביון יפו‪ ,‬ועוד‪ .‬הרכב הצומח‬
‫כולל‪ ,‬נוסף לצמחי האזור הים‪-‬תיכוני‪ ,‬גם חדירה של מינים מדבריים‪ ,‬כמו‬
‫חורשף צהוב‪ ,‬עירית צרת עלים‪ ,‬דנתוניית החולות‪ ,‬מחטנית משובלת‪ ,‬חומעה‬
‫מגוידת ומלענן מנוצה‪ .‬מהצמחייה הטבעית‪ ,‬בולטים כאן עץ השיטה המלבינה‬
‫(עץ נדיר בארץ ממוצא אפריקאי שארץ ישראל היא גבול תפוצתו הצפוני‬
‫ביותר בעולם )‪ ,‬ורותם המדבר‪ .‬בשקעים שבחולות‪ ,‬ובקרבת אפיק נחל שקמה‪,‬‬
‫גדלים קנה מצוי‪ ,‬קנה סוכר גבוה ולכיד הנחלים‪ .‬לאפיק נחל שקמה חדר גם‬
‫העץ הפולש שיטה כחלחלה‪ ,‬שהתפשט בתחומי מאגר שקמה שבמורד הנחל‪.‬‬
‫בין היונקים בשמורה בולטים הצבי הישראלי וארנבת השדה‪ ,‬ומהעופות ‪ -‬בז‬
‫מצוי‪ ,‬חיוויאי‪ ,‬כוס החורבות ועורב אפור‪ .‬בבארות הנטושות שבשמורה‬
‫מקננות יונים ותנשמות‪.‬‬
‫גן עדן ‪ :‬דרומית לקיבוץ ‪,‬למעשה חלק מהשמורה של היום ‪ .‬היה בוסתן ענק‬
‫וקסום ‪,‬כשהיה בשיא תנובתו‪ :‬גדלו בו גפנים‪ ,‬עצי משמש‪ ,‬קנה סוכר‪ ,‬שזיפים‬
‫‪,‬לימונים‪,‬שקדים‪ ,‬תפוזים מתוקים‪,‬תאנים תותים‪,‬סברס דם‪,‬גויאבות ודומים‪.‬‬
‫הבוסתן היה מוקף בשיקמים ואקליפטוסים‪ .‬בכל שבת יצאו צעירי הקיבוץ‬
‫לבלות בדיונות החול וסיימו בארוחת פירות בגן העדן‪ .‬עם השנים העצים‬
‫הזדקנו‪ ,‬הפירות התמעטו והתרבו הקוטפים ‪,‬העצים התייבשו ורובם נעלמו‪...‬‬
‫חורשת השיקמים‪:‬קבוצת עצי‬
‫שיקמים הנמצאת ממערב לקיבוץ‪,‬‬
‫ליד ה"ביקתה"שניכרות בה עדיין‬
‫שרידי שורות‪ .‬המקום שימש בעבר‬
‫אתר לטיולים ופיקניקים‪.‬‬
‫מקור שמה של "שכונת הכרם "‬
‫אשר בכניסה לקיבוץ ‪ :‬במקום בו‬
‫ממוקמת השכונה היום היה כרם‬
‫ענבים ששריגיו זחלו על האדמה‪,‬‬
‫השטח היה שטח בעל ‪,‬וחברי הקיבוץ‬
‫נהנו מהפירות ואף חגגו את חג‬
‫טו בשבט בין הגפנים‪ .‬עם השנים‬
‫נוצר צורך להגדיל את‬
‫השטח החקלאי ‪ ,‬הכרם נעקר‬
‫וגידלו שם בוטנים ‪,‬סלק‪,‬‬
‫פלפלים‪,‬פרחי שעווה וכדומה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫שנים ראשונות בקיבוץ‬
‫מגילת היסוד ‪ :‬מגילה אותה כתבו חברנו שלמה ברד ודניאל בן נחום מבית‬
‫זרע בשם חברי קבוצת המייסדים בשנת ‪ 1592‬במהלך שהותם בבית זרע ‪.‬‬
‫המגילה שמשה כעין חוקה והצהרה על המשך החיים בקיבוץ ‪ .‬על פי מגילת‬
‫הייסוד מטרת ההתיישבות היתה לעזור בשימור והגנה על גבולות המולדת ‪,‬‬
‫להוות בית פתוח ליהודי הגולה ‪ ,‬ועיבוי מעמד הפועלים בארץ תוך בנית חברה‬
‫חדשה של שיתוף ושיוויון ודוגמא לשיחרור העם והאדם‪.‬‬
‫"קולקטיביות רעיונית"‪ :‬מאפיין אחד משותף לכל קיבוצי השומר הצעיר היה‬
‫עקרון "הקולקטיביות הרעיונית"‪ .‬במושג זה באה לידי ביטוי התפיסה שיש‬
‫להגיע לחתירה מתמדת למען גיבוש אחדות רעיונית בקיבוץ הארצי (ובתנועת‬
‫'השומר הצעיר') בתחומי החיים השונים ‪,‬כמו הכלכלה ‪,‬החינוך והתרבות ‪.‬‬
‫הציבור מקיים ‪,‬בדרך דמוקרטית ‪,‬בירורים המסתיימים בהחלטות ‪,‬אשר‬
‫מחייבות את כל החברים ואין להתארגן נגד בביצוען‪ .‬משפט מקובל בתקופה‬
‫היה‪":‬כל אחד נותן על פי יכולתו ומקבל על פי צרכיו"‪.‬‬
‫העבודה נתפסה כערך כל כך חזק עד כי למשל מי שהיה חולה ולא יצא‬
‫לעבודה‪ -‬לא הגיע לאכול בחדר האוכל מפאת הבושה‪.‬‬
‫המטרה היתה בנית הארץ ויצירת חברה חדשה המבוססת על אמון ודאגה‬
‫האחד לשני ‪,‬כל חבר האמין כי מי שנבחר לתפקיד מסוים בקיבוץ יעשה הכול‬
‫ויפעל למען הכלל‪.‬‬
‫כניסה לקיבוץ‪ :‬במהלך ‪ 12‬השנים הראשונות הייתה הכניסה הראשית לקיבוץ‬
‫מכוון באר מקורות מצפון מזרח לקיבוץ‪ 822 ,‬מ' ממזרח לכניסה של היום‪.‬‬
‫מגדלי שמירה‪ :‬במשך השנים היו ‪ 9‬מגדלי שמירה‪ .‬כיום נותר אחד ליד בריכת‬
‫המים‪ 8 .‬מגדלים מסתובבים היו בלול‪ ,‬ליד שער הסברס וליד האורווה‪ .‬מגדל‬
‫נוסף היה באזור המפעל שהיה בנוי על גג בית ערבי שבמקומו נבנה המפעל‪.‬‬
‫הבית הראשון הבנוי בקיבוץ‪ :‬קיים עד היום הזה מאחורי אולם הספורט ‪,‬‬
‫זהו הבית המט ליפול‪ .‬הבית נבנה ללא עמודי בטון ע"י החברים בשיטת בניה‬
‫חדשנית‪ .‬בהמשך הוא שימש לאיחסון ציוד הצלילה ולאחרונה נשרף‪.‬‬
‫אספקה קטנה ‪ :‬בלשון ימינו ‪ :‬המרכול מחסנון (חנות) שבו היו מחלקים‬
‫דברי סדקית בהקצבה‪ .‬ראשיתו אצלנו היתה בסככה ברפת על יד העגלים ‪.‬‬
‫בשנות ה ‪ 62‬היתה חלוקה של מצרכים פעם בשבוע‪ .‬כל חבר קיבל‬
‫מהכולבויניק מצרכים באופן שווה‪ :‬שרוכים‪ ,‬סבון‪ -...‬ולילדים מעט‬
‫ממתקים‪.‬החלוקה היתה כמובן ללא תשלום‪ :‬אבל חסכנית‪:‬לדוגמא במשך‬
‫שנים הונחו כולם להניח רק שליש משחת שיניים על גבי מברשת השיניים‪..‬‬
‫‪9‬‬
‫מגילת היסוד של קיבוץ כרמיה‪ ,‬טקס העליה לקרקע ‪.0591,‬‬
‫‪6‬‬
‫מקלחות משותפות‪:‬במהלך השנים נבנו מספר מקלחות משותפות –רובן היו‬
‫ע"י מגדל המים ‪,‬הצריף האחרון משמש היום לארכיון הקיבוץ וארכיון הנהלת‬
‫החשבונות ‪,‬ונמצא ע"י המכבסה‪ .‬במקלחת המשותפת שהייתה פעם היו עשרות‬
‫כפכפי עץ בכניסה כדי שלא ידרכו על רצפת הבטון‪ .‬הווי שלם נרקם סביב‬
‫המקום וההצצות‪...‬‬
‫שירותים מעץ‪ :‬בראשית הקיבוץ לא היו שירותים לצריפים והאוהלים ולכן‬
‫נבנו מספר שירותים מעץ עם בור וקרש‪.‬‬
‫טיטו‪ :‬פרד חכם באורווה אשר עבד בכל העבודות לפי סידור העבודה‪ .‬הובלות‬
‫בחצר‪ ,‬הובלת ילדים בעגלה לזיקים והחזרתם‪ ,‬הוצאת זבל מהרפת ועוד ‪.‬‬
‫הפרד ידע להדליק ולכבות את חשמל באורווה‪ ,‬ובגמר יום העבודה רץ‬
‫בכוחות עצמו לאורווה‪.‬‬
‫מזכירות בכרמיה‪ :‬המזכירות עברה במהלך השנים למקומות שונים‪ :‬מבנה‬
‫המזכירות הראשון‪ :‬הדואר והנהלת חשבונות היו בצריף קטן ליד הכביש‬
‫בדרך למפעל‪ .‬בהמשך עברו הנה"ח וריכוז המשק לבית הבנוי הראשון ‪ ,‬אח"כ‬
‫עברו לצריף ליד הבית של משה ולבסוף עברו לצריף במקום ביתה של פליסיה‬
‫כיום‪ .‬בשנות ה ‪ 52‬עבר מבנה המזכירות לבית הבנים ששופץ‪.‬‬
‫אקליפטוסים למכירה‪ :‬עצי האקליפטוס הגדלים מדרום לקיבוץ נשתלו ע"י‬
‫חברים‪ .‬היו לכך שתי מטרות‪ :‬א‪ .‬מגיני רוח למטעים‪ .‬ב‪ .‬מדי כמה שנים כרתו‬
‫את העצים למכירה לעץ לבניה ובעירה‪.‬‬
‫ביקורים של אישים חשובים‪ :‬בשנת ‪ 1590‬ביקר בקיבוץ כרמיה הצעיר נשיא‬
‫צרפת (‪ VINCENT AURIOL )1511-1591‬ושרים בממשלתו‪ .‬בתקופת מבצע‬
‫קדש (‪ )1596‬ביקר בכרמיה השר הצרפתי ז'אק סוסטל‪.‬‬
‫צינורות השקיה‪:‬בשנות ה‪. 12-62-92-‬השקו את גידולי השדה ע"י צינורות‬
‫אלומיניום בקוטר "‪ 8‬ובאורך של ‪ 10‬מ'‪ .‬כל בוקר בעונת הקיץ היה יוצא צוות‬
‫של מספר חברים להעברת צינורות בתוך השדה הבוצי למרחק של ‪ 86‬מ' כל יום‪.‬‬
‫בשיטה זו גידלו ירקות‪ ,‬כותנה ועוד‪ .‬בגידול תירס הייתה העבודה קשה ביותר‬
‫בגלל גובהו‪ .‬לא פעם קרה שהגיעו העובדים לשדה‪ ,‬התברר להם שכל הצינורות‬
‫נגנבו‪-‬פרט לצינור הראשון‪.‬‬
‫"ומפאייר" ‪ :‬ערב מבצע קדש ‪ 1.5.1599‬הפילו מטוסי צה"ל "מטאור" מעל‬
‫כרמיה ‪.‬שני מטוסים מצריים סילוניים מדגם "ומפאייר"‪.‬זו הייתה פעם‬
‫ראשונה שהופל מטוס סילוני‪ .‬חברי הקיבוץ אספו את חלקיו‪ ,‬והצטלמו‬
‫כמובן‪ .‬את הסיפור אפשר לקרוא בספרי התקופה ועיתון "העולם הזה" ‪.‬‬
‫מיגון טרקטורים וכבישים ביטחוניים‪ :‬בשנות הששים והשבעים היו מחבלים‬
‫אשר הניחו מוקשים בדרכים ובשדות הקיבוצים‪.‬הוחלט אז לסלול כבישי‬
‫‪1‬‬
‫בטחון סביב הקיבוצים והשדות‪ .‬כמו כן מוגנו הטרקטורים אשר עבדו בשדות‬
‫ע"י מגיני פלדה כפולים על הגלגלים אשר הגנו על הנהג‪.‬‬
‫ש‪.‬ש‪.‬ש‪ :.‬שנת שרות שלישית‪ .‬במסגרת עזרה הדדית‪ ,‬היו חברי קיבוצים ותיקים‬
‫עוברים למשך שנה לקיבוצים נזקקים‪ .‬כרמיה אומצה ע"י קבוץ משמר‪-‬העמק‪,‬‬
‫ובמשך ‪ 8‬שנים‪ ,‬בשנות הששים‪ ,‬שהתה‪ ,‬עבדה ועזרה קבוצה של כ‪ 12 -‬חברים‬
‫בכרמיה‪ .‬הם למעשה לימדו את חברי הקיבוץ את עבודת השדה‪ ,‬עבודת הנוי‬
‫וכדומה‪ .‬תקופת הש‪.‬ש‪ .‬ממשמר העמק זכורה כתקופת פריחה וצמיחה בקיבוץ ‪.‬‬
‫חימום הבתים ‪ :‬בשנים הראשונות חיממו את המים בבתים עם‬
‫ברנרים‪:‬תנורי נפט עם ארובה שיצאה מגג החדר‪ .‬מידי פעם היו צריכים לנקות‬
‫את צינורות הארובה ועשו זאת עם מוט ארוך שבקצהו סמרטוט‪ .‬אחד‬
‫מהחברים היה עומד על הגג וחבר נוסף היה מחכה למטה ומחזיק שקית‬
‫לאיסוף הפיח שנפל מהצינור‪ .‬באחד הימים החליטו לנקות את הארובות‬
‫באחת מהרכבות מאחר וקנו ריהוט חדש באחד החדרים‪ .‬אחד מהמתנדבים‬
‫עלה לגג ‪,‬וג'רמי המתין למטה עם שקית לאיסוף הפיח – דחפו ומשכו –דחפו‬
‫ומשכו אך פיח לא יצא ‪ ,‬לבסוף הסתבר כי המתנדב ניקה את הברנר הלא נכון‬
‫–והפיח התפזר בחדר אחר שרוהט לא מזמן מחדש‪.‬‬
‫צריף יד שניה ‪ :‬צריף שנבנה בשנות ה‪, 92‬ושימש כבית התינוקות הראשון‬
‫בכרמיה‪ .‬הצריף עבר גילגולים שונים‪ :‬חדר הבידוד לתינוקות‪ :‬איזולציה –‬
‫מאחר ועדיין היה חשש לבריאות הילדים באופן קיומי‪ .‬בין היתר מאז היה‬
‫הצריף חדר מתנדבים‪,‬מועדון גיל ה ‪ 82‬ועוד‪ .‬חלק מהשנים הצריף היה מוזנח‬
‫עד שהפך למוסד "יד שניה" המוכר לנו כיום‪ -‬וב ‪ 02‬השנים האחרונות‪.‬‬
‫מקלט "יובל גד" ‪:‬בשנות הששים כשחסרו מיגונים‪ ,‬הביאו צינורות בטון‬
‫ענקיים‪ ,‬שאריות של צינורות ממוביל המים הארצי ‪,‬קברו אותם באדמה‬
‫והפכו אותם למקלטים‪ .‬בכרמיה הותקנו ‪ 8‬צינורות כאלה‪ ,‬שניים מהם‬
‫קיימים עד היום הזה בחורשה ממזרח לשער‪ ,‬השלישי קבור מתחת למגרש‬
‫החניה של הקומונה‪.‬‬
‫מזכירות ראשונה ודואר ‪ :‬צריף המזכירות היה צפונית לאולם הספורט של‬
‫היום שם היתה גם תחנת האוטובוס והחניה‪ .‬האגדה אומרת כי עובדות‬
‫הדואר היו "עוברות" על המכתבים לפני המשלוח‪.‬‬
‫תרומות כספיות בעבר‪ .‬א‪ .‬התחלת בניית הבריכה התאפשרה עם תרומה‬
‫מיהודי צרפת בסך ‪ 89,222‬פרנק של אז‪-‬שנות השבעים‪.‬‬
‫ב‪ .‬בניית אולם הספורט התאפשרה תודות לתרומת אמנון ורנר ובני משפחתו‬
‫בסך ‪ .$ 092,222‬ג‪ .‬בניית מגרש כדורסל הפתוח השני‪ ,‬ליד המכבסה‪,‬‬
‫התאפשרה ע"י הקצבה של ‪ 12,222‬לירות שהוקצבו לנו ע"י מנהל בנייה‬
‫כפרית‪ ,‬ידיד ביתנו‪ ,‬יוסקה רבינוביץ'‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫מושגים ומקומות מאז ‪:‬‬
‫"גיוסים"‪ :‬לצורך עבודה שלא הספיקו לעשות בשוטף‪ ,‬גויסו חברים‬
‫בהתנדבות‪ .‬הרי דוגמאות למספר גיוסים‪ :‬קטיף תפוזים‪ ,‬בציר ענבים‪ ,‬הידוק‬
‫כותנה‪ ,‬עישוב כותנה וגידולי שדה שונים ‪ ,‬שתילת דשא‪ ,‬גיהוץ בקומונה‪,‬‬
‫אריזת כריות ושמיכות‪ ,‬איסוף חבילות קש‪ ,‬ניקוי וסדור בבתי ילדים‪ ,‬קטיף‬
‫גויאבות ועוד‪.‬‬
‫חדר אוכל‪ :‬חדר האוכל שימש כמקום המרכזי להתכנסות ואכילה בקיבוץ‬
‫ולמעשה היווה את מרכז החיים הציבוריים‪ .‬כל החברים אכלו ‪ 8‬ארוחות ביום‬
‫בחדר האוכל ‪ ,‬ומטבע הדברים המקום שימש כמקום התכנסות ומפגש‬
‫יומיומי‪.‬‬
‫ארוחת בוקר‪ :‬בשנים הראשונות לקיבוץ השפיעה תקופת הצנע גם על ארוחות‬
‫הקיבוץ ‪ :‬בשולחן ישבו ‪ 3‬חברים והוגשה לכל חבר צלוחית ברזל עם ריבה‬
‫מדוללת במים וצלוחית מרגרינה‪ .‬החברים היו מחליפים בין השולחנות את‬
‫הצלוחיות עפ"י העדפה אישית‪:‬מי ריבה ומי מרגרינה‪.‬סרדינים נתנו חופשי‪.‬‬
‫ובתפיסה השיתופית‪:‬כל יושבי השולחן חלקו סכין משותפת‪...‬‬
‫ארוחת ארבע בכרמיה‪ .‬בעבר היה תורן מיוחד שהיה מגיע ב ‪ 19:82‬ומכין‬
‫ארוחת ארבע לחברים שחוזרים מהעבודה‪ .‬הארוחה הייתה מורכבת מלחם‬
‫ישן‪ ,‬מי דבש – גלוקוזה ותה בקומקומי אלומיניום‪.‬‬
‫"במקום"‪ :‬בדרך כלל חדר האוכל היו מכינים מנה אחידה לכולם ללא‬
‫אפשרות בחירה‪ .‬בכל זאת היו חברים "מיוחדים" שהכינו להם מנה חלופית‪.‬‬
‫לא מעט כעסים היו בין המגיש והסועד‪.‬‬
‫"חצי ביצה"‪ :‬בשנות ה‪ 92-‬היתה תקופת צנע בארץ‪ ,‬המזון היה מוקצב ובעיר‬
‫קיבלו אוכל לפי תלושים ‪.‬בקיבוץ חילקו את ההקצבה למנות ‪-‬חצי ביצה לאדם‪.‬‬
‫ביום שישי בבוקר היתה ארוחה מיוחדת‪ :‬ביצה עין‪.‬‬
‫"נודניק"‪ :‬כינוי לצלוחיות פלסטיק בחדר האוכל‪ .‬בגלל נטייתן להידבק בזמן‬
‫שטיפת הכלים‪.‬‬
‫"מגיע לי‪: ".‬דרישת החבר מהקיבוץ של פעם‪ .‬בעקבות עיקרון קיבוצי קדוש של‬
‫חלוקה שוויונית לפי התקנון‪" .‬מגיעה לי נסיעה לחו"ל‪ ,‬מגיע לי מקרר‪ ,‬מגיע לי‬
‫שיסיידו לי‪ ,‬סיגריות " ועוד‪.‬‬
‫"חולצה רוסית‪: ".‬חולצה רקומה שהייתה מקובלת כלבוש חג‪ .‬בנות "גדיש" רקמו‬
‫חולצות לבנים‪ .‬חלק מהזוגות התחתנו עם חולצות אלו‪.‬‬
‫"חולצת יתומים‪ :".‬כינוי שנתנו חברים לחולצות שחולקו ע"י הקומונה‪.‬‬
‫למשל חולצת טי‪-‬שרט חומה שנקנתה בהזדמנות ע"י הקומונרית וחולקה‬
‫לחברים‪ .‬למחרת כל החברים היו לבושים בחום‪.‬‬
‫סידור עבודה ‪ :‬הקיבוץ היה בנוי על תפיסה של עבודה מקומית וכולם ראו‬
‫בעבודה ערך עליון‪ .‬בכדי לנתב את האנשים למקום בו זקוקים להם ‪,‬נבחר חבר‬
‫לתפקיד "סדרן העבודה" שהיה מכין סידור יומי לחברים‪.‬‬
‫סידור רכב ‪ :‬מאחר ולחברים לא היה רכוש פרטי משלהם ‪,‬התחלקו כולם ברכבי‬
‫העבודה ‪,‬ונוצר צורך לחלק את הרכבים בשעות הפנאי‪" .‬סדרן הרכב" אסף את‬
‫בקשות כולם וניסה לתת מענה לכל הצרכים בכל יום מחדש‪ .‬צי הרכבים מנה‬
‫בשיאו ‪ 11-19‬כלי רכב –אך עם הזמן ותהליך ההפרטה רכשו חברים רבים כלי‬
‫רכב פרטיים וסדרן הרכב היום מטפל בחמישה רכבים וקלנועית חשמלית אחת‪.‬‬
‫"טיפול חולים"‪ :‬סעיף בסידור עבודה בראשית הקיבוץ‪ .‬חבר \ חברה אשר‬
‫עבודתם הייתה לבקר את החולים‪ ,‬להביא להם אוכל מחדר האוכל ולדאוג‬
‫לצרכיהם‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫תרבות וארועים ‪:‬‬
‫פעולה של יום שישי = ערב תרבות‪ :‬הערבים שהתקיימו היו רבים ומגוונים‬
‫וזכו להצלחה מסחררת בקרב החברים ‪ ,‬ועדת התרבות היתה פעילה מאוד‬
‫ועסקה בארגון חגים וארועים שוטפים על בסיס שבועי‪.‬‬
‫עד היום יש נסיון ליצור תרבות עצמית ‪,‬עם בנית מסורת קבועה –תוך שמירה‬
‫על רמה תרבותית וחברתית ראויה‪ .‬הערבים אופיינו בתכנים משתנים אך היו‬
‫למעשה התרוץ למפגש החברתי‪ .‬במהלך החודש הקפידו להזמין סרט‪ ,‬להביא‬
‫הופעה ‪,‬ושתי פעילויות מקומיות שחברי ועדת תרבות העבירו‪ .‬בכל ערב כזה‬
‫הוחלט על התוכן‪,‬תפאורה ‪ ,‬תלבושות ופרסום רב‪.‬‬
‫הזמנה לערב תרבות או שיחת קיבוץ ‪ :‬על אחד העצים במרכז הקיבוץ נתלתה‬
‫צלחת דיסקוס‪ ,‬עליה הקישו בקול תרועה לפני פתיחת הארוע‪.‬‬
‫מועדון חצות ‪ :‬התכנסות במועדון אחרי הערב הרשמי –היו שבועונים ‪,‬‬
‫אספרסו‪ ,‬כיבוד מתאים ושוב בילוי בצוותא‪.‬‬
‫"שניצל בורשט"‪ :‬ערב בו החברים מחולקים למספר קבוצות שמשחקות‬
‫באופן תחרותי במשחק טריוויה בנושאים שונים‪ :‬ספרות ‪ ,‬אמנות‪,‬‬
‫אקטואליה‪,‬רכילות וכ"ו‪.‬‬
‫ערב קברט‪ :‬ערב הסילווסטר ‪,‬ערב סאטירי על דברים שקרו בקיבוץ במהלך‬
‫השנה ‪ ,‬נכתבו סקצים מיוחדים – מערכונים‪:‬העלו יותר תופעות ופחות דברו‬
‫על אנשים שלא יעלבו‪.‬הערב השאיר חותמו זמן רב אחרי‪...‬‬
‫גילגוליו של מחסן התרבות‪:‬הצריף המרשים ידע ימים טובים יותר והתחלק‬
‫ל ‪ :0‬בחדר הימני היתה מתכנסת המזכירות‪ ,‬ובחדר השמאלי היה המועדון‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 62‬הוא הפך לחדר קריאה והשבועונים וכתבי העת שהיו מגיעים היו‬
‫מרוכזים שם ‪ .‬מידי פעם התקיימו במקום תחרויות שח ‪.‬שנים רבות המקום‬
‫שימש כמרכז חברתי והפך עם הזמן לפאב ‪,‬בשנות ה ‪ 32‬הפך למועדון‬
‫ריקודים ‪ ,‬לאחר מכן נזנח והפך למחסן תרבות המשווע לשיפוץ‪.‬‬
‫בריכת השחיה ‪ :‬כשבנו את בריכת השחייה בסוף שנות השישים ויתרו‬
‫החברים על שנתיים של ימי חופשה שנתית בכדי לממן את הקמתה‪ .‬ציפוי‬
‫הבריכה היה אמור להיות בצבע‪ .‬התארגנו ‪ 6‬חברים ופנו לבית חרושת "חרסה"‬
‫בבאר שבע ובקשו מהם לקבל חינם חרסינה סוג ב'‪ .‬במשך שבוע ימים ישבו‬
‫החברים הנ"ל וחטטו ומיינו בערמות של אלפי חרסינות שבורות ודלו מתוכם‬
‫חרסינה סוג ב' בצבע תכלת‪ .‬כל זה התבצע אחרי העבודה עד שעות הלילה‬
‫המאוחרות‪.‬‬
‫טלוויזיה‪ :‬השידור הראשון בארץ היה בשחור לבן‪,‬‬
‫ביום העצמאות בשנת ‪ .1563‬בכרמיה השכירו‬
‫טלוויזיה ליום אחד וכל הקיבוץ הצטופף סביבה‬
‫לצפות במצעד הצבאי בירושלים ‪ ,‬לאחר ניצחון‬
‫מלחמת ששת הימים‪ .‬לאחר כמה שנים נקנתה‬
‫טלוויזיה אשר הותקנה בבית הבנים של היום עם‬
‫כסאות קולנוע שהובאו מתל אביב‪.‬לאחר מספר‬
‫שנים נקנו לחלק מהחברים‪ ,‬על פי ותק‪ ,‬טלוויזיות‬
‫שחור לבן "‪.02‬‬
‫כסאות בתי קולנוע‪ :‬כשהקיבוץ החליט לקנות‬
‫טלויזיה יחידה‪ ,‬הוקצב לכך חדר הישיבות של בית הבנים דהיום‪ .‬עדיין לא היה‬
‫על מה לשבת‪ .‬באותו זמן החליפו כסאות מתכת כבדים מרופדים בבד זמש אדום‬
‫בבית קולנוע בתל אביב‪.‬כישוב ספר ביקשנו חלק מתוך ‪ 1222‬הכסאות שהיו שם‬
‫וקיבלנו ‪ 192‬כסאות‪ ,‬אשר הותקנו בחדר הטלויזיה‪ .‬במשך הזמן קבלנו גם כסאות‬
‫של קולנוע "ארמון" בפתח תקוה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫קולנוע קיץ‪ :‬בימי הקיץ החמים והחום הכבד ששרר בחדר האוכל היו מקרינים‬
‫בחוץ‪ ,‬על אחד הקירות סרטים כאשר החברים ישבו על הדשא‪ .‬כשנמאס ‪,‬לכמה‬
‫חברים הדבר‪ ,‬הם יזמו בנית קולנוע קיץ קבוע‪ .‬בין היוזמים היה גם הרצל‪ ,‬אשר‬
‫עבד אז במפעל "יובל גד" והצליח להשיג קירות טרומיים סוג ב'‪ .‬הפלטות הונחו‬
‫ממזרח למקלט חדר האוכל לכיוון המרפאה‪ ,‬כשקיר המקלט שימש כמסך‪.‬‬
‫במסגריה בנו דרגשים ממתכת אשר הוצמדו לפלטות ועליהם כסאות מפלסטיק‪.‬‬
‫החברים נפגשו לצפות יחד בסרטים פעם בשבוע ‪,‬והסרטים הוזמנו ממחלקת‬
‫הקולנוע של ההסתדרות והגיעו בגלילים ‪ .‬המקרינים היו ‪ :‬הרצל‪,‬הנק‪ ,‬מיכאל‬
‫ינקלביץ וכ"ו‪.‬‬
‫תורנות הקרנה ותרגום‪ :‬הסרט היה נשלח ממרכז הקולנוע למשקי הדרום‬
‫בתל אביב‪ .‬משם עם משאית ההספקה היה מגיע לקיבוץ‪ .‬בערב היו שני‬
‫תורנים‪ ,‬אחד להקרנת הסרט ואחד לתרגום בצד‪ .‬לא תמיד בתאום מושלם‪.‬‬
‫חג העומר‪ :‬ערב חג הפסח הייתה יוצאת תהלוכה ברגל ובטרקטורים ובראשם‬
‫סוסים עם דגלים לחלקת שדה חיטה בקרבת הקיבוץ‪ .‬שם הייתה קבוצה של‬
‫בחורים קוצרים בחרמשים עומרים של חיטה‪ .‬לזה התלווה טקס קצר של‬
‫קטעי קריאה ולהקת בנות הייתה פורצת בריקודים‪ ,‬כל זה כהקדמה לליל‬
‫הסדר‪ .‬הרבה שנים ארגנה את החג הזה דליה זמירי‪.‬‬
‫"לוס כרמיוס" להקה של ‪ 1‬חברים ארגנטינאים חברי כרמיה‪ ,‬אשר הופיעו‬
‫בשנות השבעים במקומות שונים בארץ בשירים דרום אמריקאיים ובלווי כלי‬
‫נגינה אוטנטיים‪.‬רוב החברים לא היו בעלי ידע מוסיקלי כלל –לא בשירה ולא‬
‫בנגינה על כלים ‪,‬עם הזמן שפרו את יכולתם לנגן בצ'רנגו וגיטרה‪ .‬בין החברים‬
‫שהשתתפו בלהקה היו‪ :‬אברהם לבנה‪,‬לייזר‪,‬דוד אפל ועוד‪ .‬הלהקה הופיע‬
‫בעיקר בקיבוצים אך גם בעיר הגדולה תל אביב‪.‬‬
‫ערב קש ‪ :‬הרעיון היה לא להכניס עבודה שכירה לקיבוץ ‪ .‬בגמר הקציר גיבבו‬
‫את הקש ועשו חבילות קטנות ‪,‬והיו צריכים להעביר את החבילות למתבן ‪.‬‬
‫מבצע הבאת הקש לקיבוץ הפך לערב תרבות ‪ :‬אחת לשנה בקיץ ‪,‬בליל שישי‪,‬‬
‫היה מתגייס כל הקיבוץ ועשרות חברים היו יוצאים עם טרקטורים ומשאיות‬
‫ובמשך הלילה היו מכניסים קש למתבנים‪ .‬החברים התחלקו לפי מקצועות‪:‬‬
‫אוספי קש ובוני קש על עגלות‪ ,‬או משאיות ובוני ערמות במתבן‪ .‬במהלך הערב‬
‫היתה תחרות בין הקבוצות ‪ .‬בחד"א החברות היו מכינות ארוחה חגיגית עם‬
‫צ'יפס וסטייקים ולאחר חצות הייתה נערכת הילולה‪.‬בערך מאחת בלילה‪ ,‬צפו‬
‫כולם ב"סרטים חקלאיים "‪ -‬סרטי אקשן של אז ‪:‬סרטי בוקרים ומערבונים‬
‫בהם "קצרו" השחקנים הרבה נפשות‪.‬‬
‫קלמן שמי ‪ :‬אמן‪ .‬חבר כרמיה לשעבר‪ .‬אשר פיסל בחמרים שונים‪ .‬חלק‬
‫מיצירותיו פזורות בעולם‪ ,‬ברחבי כרמיה ובתי חברים‪ .‬נציין ‪ 6‬יצירות‪:‬‬
‫א‪ .‬חזית אולם האירועים‪ .‬ב‪ .‬עמוד העץ ליד המרפאה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הפסל ליד יד שנייה‪ .‬ד‪ .‬פסל עץ "קוביה" מאחורי ביתה של מרגלית‪.‬‬
‫ה‪ .‬ציור ענק בבית הבנים‪.‬ו‪.‬קיר עץ בביתם של מנחם ומאיה‪.‬‬
‫חיים ברגל ז"ל ‪:‬צייר‪ ,‬חבר קיבוץ שער‪-‬הגולן‪ ,‬ששהה במסגרת ש‪.‬ש‪.‬ש‪ .‬אחרי‬
‫עבודתו היה מצייר את נופי כרמיה‪ .‬שתי תמונות שלו תלויות בבית הבנים‪.‬‬
‫מרסל אייס ז"ל ‪ :‬חברת קיבוץ ‪,‬‬
‫ציירה ציורי אבסטרקט בשמן‪,‬‬
‫הדפסים על אבן ופיסול‪.‬‬
‫השתתפה בתערוכות בת"א‬
‫ירושלים ופריס‪.‬‬
‫מפגש חברתי‬
‫קבוע בחדר האוכל ‪:‬‬
‫(חד"א הישן ‪)1569,‬‬
‫‪11‬‬
‫ימי חג‪ :‬היום אנו חוגגים יחד את כל חגי ישראל מנהג שהחל אחרי מלחמת‬
‫יום הכיפורים‪ .‬עד אז חגגו רק שבעה ימי חג‪ .1 :‬ראש השנה‪ . 0 .‬סוכות‪.‬‬
‫‪.8‬פורים‪ .1 .‬פסח‪ .9 .‬יום העצמאות‪ .6 .‬שבועות‪ .1 .‬אחד במאי‪ – .‬שבתו רק יום‬
‫אחד בכל חג ובשאר הימים עבדו‪.‬‬
‫מכונת אספרסו‪ :‬בשנות הששים‪ ,‬כשחזרו שלמה ושרה משליחות בחו"ל ‪ ,‬הם‬
‫הביאו מכונת אספרסו למועדון‪ .‬המכונה הייתה מוצר נדיר באותה תקופה ורק‬
‫בבתי קפה מובחרים בארץ היא הייתה קיימת ‪.‬‬
‫נופש על גלגלים‪ :‬במשך הקיץ‪ ,‬היו שוכרים רכב לפחות לששה אנשים‪ .‬מספר‬
‫משפחות וחברים התארגנו בצפיפות ויצאו במשך שלושה ימים ל"קריעת‬
‫הארץ"‪ .‬לפעמים המשפחות היו חוזרות מסוכסכות‪.‬‬
‫טיול קיבוץ לסיני ‪ : .0.05.5‬מטרת הטיול היתה להגיע לסנטה קטרינה –‬
‫הר סיני‪ .‬כולם הצטופפו בטיולית וטנדר לשלושה ימים משגעים במדבר‪.‬‬
‫שלושה ימים עליזים בעזרת המצחיקנים‪ :‬הרצל‪ ,‬ג'רמי‪ ,‬יוסף פריאל‪ .‬נוסף‬
‫לכך התרחשה תאונת דרכים שבה התהפך הטנדר פג'ו‪ .‬החברים התמודדו עם‬
‫בעיה מיוחדת‪ :‬איך להחזירו הביתה? בעזרת הנהג הבדואי‪ ,‬נסע הטנדר‬
‫ה"מצוקמק" עם חור ברדיאטור שנסתם במסטיקים שלעסו החברים‪ ,‬מיכל‬
‫דלק מקומט וללא אורות‪ 1,022 -‬ק"מ עד כרמיה ע"י ‪ 8‬נהגים אמיצים‬
‫ביניהם הרצל ‪.‬‬
‫נופש קיבוצי בתורכיה‪ :‬בשנת ‪ 0229‬ארגן ראובן סקיבה נופש לכל החברים‬
‫שהיו מעוניינים‪ .‬יצאו שתי קבוצות מבוגרים לטיול‪.‬בשיחות הרבות שנעשו‬
‫במהלך הטיול הועלו הסכמות לגבי אורח החיים בקיבוץ המתחדש בין חברי‬
‫הקבוצה השניה (הצעירים) והתגבש גרעין ועדת התרבות שפועלת עד היום‪.‬‬
‫הטירה הקסומה ‪ :‬כשבנו אנשי הנוי את המדרגות למספרה ‪,‬הם החליטו‬
‫להוסיף פסל לסביבה‪ ,‬והחליטו להכין טירה מניאטורית עפ"י דגם שראו‬
‫בחוברת‪ .‬באותה תקופה נבנה אולם הספורט ‪:‬הם לקחו לבני איטונג ‪ ,‬גרעו‬
‫את הצורות המבוקשות ויצקו בטון‪.‬‬
‫מגורי החיילים ‪:‬לאחר שנבנתה השכונה הצפון מזרחית והוכשרה למגורי‬
‫החיילים החל מנהג שנמשך שנים רבות‪ :‬בכל מוצאי שבת התקיימה ארוחת‬
‫שחיתות באחת מהרחבות ‪.‬הארוחה הגדולה מכולם התקיימה ‪ ,‬כמובן‪ ,‬ביום‬
‫כיפור‪ .‬המשתתפים מספרים שבכדי לאכול את כל הבשר שעלה על המנגל ‪.‬‬
‫חלק מהמשתתפים התחילו להתעמל בכדי לפנות מקום ולהמשיך לאכול ‪....‬‬
‫חוג דיג‪ :‬התגבשה קבוצה שהחליטה ללמוד לדוג בעצמה‪ :‬הם ניסו את כל‬
‫השיטות כמעט‪ -‬ממקלות במבוק‪ ,‬לדיג עם רשת‪,‬ניסו סוגים שונים של פתיונות‬
‫ואפילו קנו סירה‪ .‬החוג הפך לספורט מועדף ואף קיבל תקציב מהקיבוץ‪.‬‬
‫מועדון הח"ץ ופאב "המפלט האחרון"‪ :‬הפאב הוקם במקלט שע"י חד"א‪ ,‬ע"י‬
‫גיל וארנון בשנת ‪,1531‬בהתנדבות כמובן‪.‬הגיעו צעירים מכל הסביבה והוא‬
‫נחשב למוצלח ומבוקש‪ .‬הפאב עבר עם השנים גלגולים רבים עד שנסגר‪ .‬בימים‬
‫הראשונים הציבו שלט על הדלת ‪":‬אין כניסה לכלבים ולבני ‪ "!+82‬כל גרעין‬
‫"כרמית" הקימו צעקה גדולה – כולם כמובן נכנסו ‪ ,‬ומאז כולם עברו את גיל‬
‫ה ‪ 82‬ומרגישים עדיין צעירים בלבם‪.‬‬
‫הערוץ המקומי –וצילומי מלחמת המפרץ ‪:‬במשך שנים רבות(בימים בהם‬
‫מספר ערוצי הטלויזיה היה מאוד מצומצם) היה בקיבוץ ערוץ מקומי בו‬
‫שודרו סרטים ‪,‬הוקרנו ישיבות ופורסם מידע מקומי‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫בימי מלחמת המפרץ צילמו גיל וארנון כתבות הומוריסטיות על התקופה ועל‬
‫הקיבוץ בשיתוף מתנדבים ושחקנים מקומיים‪.‬‬
‫נסיעה שבועית לחוף זיקים‪:‬בכל שבת נהגו הצעירים להתארגן אחרי ארוחת‬
‫הצהריים עם טרקטור ועגלה עליה היו עולים החיילים והצעירים ונוסעים‬
‫לבילוי בים‪ .‬הטרקטור היה מחזיר את כולם בשעה ‪ 16:22‬הישר לארוחת‬
‫ארבע במועדון‪ .‬בתפריט‪:‬כריכים עם מרגרינה וגבנ"צ‪.‬‬
‫מועדון צלילה כרמיה‪:‬בקיבוץ התארגנה קבוצת צוללנים ‪,‬בהנהגתו של איציק‬
‫קודוביצקי‪ .‬הם הוציאו תעודות צלילה ויצאו לטיולי צלילה באילת וסיני‬
‫באופן קבוע‪ .‬בכדי לממן את התחביב היקר ‪,‬הם התנדבו לגיוסים שונים ‪:‬‬
‫בעיקר עישוב אבטיחים ‪,‬כמו כן הם ניסו להקים גן ירק לשימוש המטבח‪.‬עד‬
‫היום מספר חברים נוסעים לצלילה שנתית בדרום‪.‬‬
‫מוסד "יד שניה"‪ :‬חנות שנפתחה בשנת ‪ 1515‬על ידי משה סלוצקי וסופי‬
‫קודוביצקי במטרה להחליף בגדים משומשים בין חברים‪ .‬עם השנים עברה‬
‫החנות שינויים‪ ,‬והפכה למוסד מקומי בו מתכנסים בימי שבת חברים רבים‬
‫לשיחות "מטבחון"‪ .‬החברים המפעילים (ביניהם חנה טל ומריו האס )בוחרים‬
‫מידי פעם פעילות או תרומה אחרת לקהילה בה מושקעים הרווחים‪.‬‬
‫ארכיון הקיבוץ ‪ :‬במשך שנים רבות היה אמנון ורנר אחראי על איסוף החומר‬
‫שנשמר בארכיון הקיבוץ ‪,‬ופסי סקיבה מיינה בשנות ה ‪ 52‬את השקופיות‬
‫הרבות שצולמו ע"י אבנר רביד ז"ל ‪,‬מנחם תימור ז"ל וחברים נוספים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות הועתק מקום הארכיון למקום זמני‪,‬והשקופיות מועברת‬
‫לקבצי מחשב ע"י מוריס מירוז‪.‬‬
‫ידיעון קיבוץ כרמיה‪ :‬החודש יצא הידיעון ה ‪ 512‬מאז הקמת הקיבוץ‪ .‬הידיעון‬
‫הינו העיתון המקומי בו פרסמו מידע שוטף‪,‬ברכות‪ ,‬סיכומי שיחה החלטות‬
‫הגיגים ושירים‪.‬במהלך השנים ערכו את הידיעון חברים רבים‪ .‬במשך שנים‬
‫ארוכות ערך את הידיעון ראובן סקיבה והיום עורכת אותו קרלה כהן‪.‬בשנים‬
‫הראשונות נקרא הידיעון‪ :‬זרקור ‪,‬או אור הזרקור‪.‬‬
‫קבלות שבת ‪ :‬בשנות ה‪ 08‬ובמשך יותר מ ‪21‬שנים התקיימו ע"י דליה זמירי‬
‫ועידית שוסטרמן קבלות שבת קבועות בערב שישי בחד"א‪ .‬ארוחת ערב שישי‬
‫היתה משותפת וכולם התכנסו סביב שולחנות ארוכים ובמקומות קבועים‪.‬‬
‫המארגנות הכינו בקידמת חד"א שולחן עם מפה לבנה ‪,‬פרחים ‪,‬פמוטים וחלה‬
‫והנחו ילדים וחברים להקריא קטעים המתאימים לעונות השנה או ארועי השבוע‬
‫האקטואליים‪.‬‬
‫נטיעות בכניסה לקיבוץ ‪2191 ,‬‬
‫‪18‬‬
‫גידולים חקלאיים וענפים‪.‬‬
‫רפת כרמיה‪:‬‬
‫הרפת הראשונה נבנתה עם העליה לקרקע ‪,‬הפרות נתנו לנו במתנה מקיבוץבית‬
‫זרע‪ .‬הרפת כללה כארבע פרות שסיפקו חלב למשק והחלב הנותר הועבר לתנובה‬
‫בכדים‪.‬‬
‫היום הרפת ידועה כאחת המובילות בארץ ובמקום הראשון בכמות תנובת חלב‬
‫לפרה ‪ .‬הפרה הממוצעת של רפת כרמיה הניבה בשנה שחלפה כמעט ‪ 11,222‬ק"ג‬
‫חלב‪ ,‬והצלחה זו אינה חד פעמית; בעשור האחרון הגיעו פרות כרמיה ארבע‬
‫פעמים למקום הראשון בתנובת החלב‪ .‬בקיבוץ מייחסים את ההצלחה לאהבה‬
‫וליציבות של צוות הרפת לאורך השנים‪.‬‬
‫בשנה האחרונה‪ ,‬שבה התאפשר ייצור חופשי ממכסות‪ ,‬ייצרו כרמיה ‪ 1.6‬מיליון‬
‫ק"ג חלב‪ ,‬שהם מעל מיליון ק"ג יותר מהמכסה‪.‬‬
‫כיוון שהפרה הישראלית היא שיאנית העולם בתנובת החלב‪ ,‬הרי שלמעשה‪,‬‬
‫האלופות מכרמיה הן אלופות העולם בתנובת חלב! שמה של הפרה‬
‫המצטיינת‪:‬סופה ‪.‬‬
‫הרפתנים נודעו לשימצה בריח בגדיהם –אבל תמיד נחשבו לענף נחשק עם מוסר‬
‫עבודה גבוה‪.‬‬
‫סיפורים מהשנים הראשונות‪:‬‬
‫קרח ברפת ‪ :‬בראשית הקיבוץ לא היו מקררים חשמליים‪ .‬גם בארץ המקררים‬
‫עבדו על בלוקי קרח שהיו מכניסים לתא ההקפאה במקרר‪ .‬ברפת הייתה מכונה‬
‫שיצרה ‪ 12‬בלוקים של קרח שאיתם היו מקררים את החלב שהיה בכדים‪.‬‬
‫הזרעה טבעית ‪ :‬עקב מתיחות עם המזריע החליטו בצוות הרפת לגדל פר ולעבור‬
‫להזרעה טבעית בעדר‪.‬‬
‫ביום שהכניסו את הפרות אליו נכחה במקום אחת החברות ‪ ,‬הסתכלה על הפר‬
‫ואמרה לאחד הרפתנים‪":‬תראה את הפרה הזאת‪ ,‬יש לה גידול משונה‪"...‬‬
‫חליבה בשחקים ‪ :‬בשנה הראשונה להקמת הקיבוץ אחת מהפרות נקראה לבנה‪.‬‬
‫יום אחד קבלה הפרה שיתוק ולא הצליחה לעמוד על הרגליים ‪ ,‬בכדי לחלוב אותה‬
‫הובאה גלגלת מהמוסך בעזרתה הורמה הפרה – וכך נחלבה ‪...‬‬
‫בשנת ‪ 0221‬נולד ברפת עגל עם ‪ 9‬רגליים –דבר שפורסם כמעט בכל מקום‪.‬‬
‫מפעל השמיכות ‪ :‬הוקם בשנת ‪ . 0595‬החברים הראשונים למדו את‬
‫המלאכה במפעל בנתניה (ובנסיון לגרש את החולדות שהיו שם כמעט העלו‬
‫את העיר בלהבות) מאוחר יותר עברו לקיבוץ והביאו את ה"ממוט" ‪,‬מכונה‬
‫לתפירת שמיכות‪.‬‬
‫במסיבה לפתיחת המפעל זכה המשפט ‪" :‬בכל עת ובכל עונה –שמיכות כרמיה‬
‫במתנה" במקום הראשון ‪ ,‬וזיכה את ממציאיו ‪:‬נתן וליזה ‪,‬במתנה ‪ :‬שמיכת‬
‫קיץ‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫"אוטונומיה" ‪ :‬מתפרה שהותקנה במחסן הגדול ליד מחסן הנוי‪ .‬במתפרה‬
‫עבדו בני משפחה ערבית מעזה כקבלני משנה עבור "שמיכות כרמיה"‪ .‬הם‬
‫תפרו שקי שינה והיו אוטונומיים בהתנהלותם –מכאן השם שנצמד למבנה עד‬
‫היום‪.‬‬
‫עם המשבר הכלכלי ‪,‬המפעל לא יכול היה להתפתח‪ ,‬לאחר שהבנקים לא‬
‫איפשרו לו זאת ‪ -‬ונמכר‪.‬‬
‫גי"ש –גד"ש כרמיה‪ :‬קיצור של המילים‪-‬גידולי –שדה ‪ .‬שטחי העיבוד של‬
‫כרמיה היו בחלקם מרוחקים מאוד מהקיבוץ ‪.‬אחד מהשטחים נקרא עד היום‬
‫"בריר"‪ .‬בכדי להספיק לעבוד היו הגדשניקים קמים ב‪ 28:82‬לפנות בוקר‪,‬‬
‫מתלבשים ונוסעים לשטח בקומנדקר ‪,‬שם חיכו להם הכלים הגדולים והם‬
‫התחילו לעבוד‪ .‬ימי העבודה היו ארוכים וחמים ונודע כי באחד הימים‬
‫התווכחו שניים מחברי "כרמית" מי מהם נהג במהלך הלילה לכיוון "בריר"‪....‬‬
‫עם השינויים שחלו עם השנים ומכסות המים שקוצצו החלו שותפויות בין‬
‫קיבוצי האזור בגידולי השדה‪ .‬היום כרמיה שותפה בתאגיד אורן ‪ 0229‬הכולל‬
‫את הקיבוצים אור הנר ארז וכרמיה‪.‬‬
‫פקחית כותנה‪ :‬כן‪,‬היה מקצוע כזה‪ .‬ציפי תימור ‪,‬במשך מספר שנים‪ ,‬בתקופת‬
‫עונת הכותנה‪ ,‬הייתה יוצאת עם זכוכית מגדלת וסופרת את החרקים‬
‫המזיקים‪ .‬לפי דבריה נקבע הריסוס והוזמן מטוס‪.‬‬
‫הייתה יוצאת לבד לשדות כולל ברייר וחוזרת עם ערב‪.‬‬
‫אחריה המשיכו בנות נוספות ‪:‬התמידה ונהנתה מהמלאכה גם מלכה‪.‬‬
‫קומביין נגרר‪ :‬בשדות החיטה בראשית ההתישבות לא היו קומביינים‬
‫ממונעים‪ .‬היה קומביין לקציר שנגרר ע"י טרקטור‪ ,‬על הקומביין עמד חבר‬
‫אשר קלט את החיטה בשקים וקשר אותם‪ .‬אחר היו באים חברים לשדה‬
‫ומעמיסים את שקי החיטה על עגלות‪.‬‬
‫טרקטור אוליבר‪ :‬הטרקטור הראשון שהתקבל ע"י הסוכנות היהודית לישוב‬
‫החדש כרמיה‪.‬‬
‫סלק סוכר‪ :‬גידול חקלאי שהיה מקובל בשנות ה ‪ 62-12‬של המאה הקודמת‪ .‬נזרעו‬
‫סלקים גדולים שהגיעו ליבול של למעלה מקילו‪ .‬מכונת עקרן הייתה עוקרת‬
‫אותם ולאחר מכן מעלית היתה מעמיסה למשאית‪ .‬הסלק נשלח לבית חרושת‬
‫לסוכר שהיה אז בקרית גת‪ .‬יורשו נשאר עד היום הלא הוא "סוגת"‪.‬‬
‫הולנדי‪ :‬כינוי לשטח חקלאי ששייך לכרמיה בכניסה מהכביש הראשי צפונה‬
‫לפרדס‪.‬והשם ‪ -‬על שום מה? בשנות החמישים בתקופת הפדאיון (מחבלים)‪,‬‬
‫הגיעה משפחה מהולנד לעשות שלום עם הערבים‪ .‬הם בנו את ביתם מאבנים‪,‬‬
‫בפינת הכביש‪ .‬אבא‪ ,‬אמא ובת "חתיכה"‪ .‬מי שהיה מספק להם אוכל הם‬
‫צעירי הקיבוצים וחיילים מזדמנים‪ .‬כעבור שנה הם גורשו מהארץ‪ ,‬לאחר‬
‫מספר נסיונות לעבור לרצועה‪.‬‬
‫ענפי שרות‪ :‬מכבסה ‪,‬קומונה‪ ,‬חשמליה‪ ,‬סנדלריה‪ :‬מאחר והקיבוץ סיפק את‬
‫כל מחסור החברים והילדים ‪,‬נוצרו ענפי שרות מקומיים ‪ .‬חלקם נתנו שרות‬
‫שנעשה במרוכז במקום בבית‪ ,‬כמו‪ :‬כביסה‪ ,‬גיהוץ ‪,‬תיקון ‪,‬בישול וכדומה‪,‬‬
‫וחלקם אפשרו לחלק מוצרים על פי הצורך ‪,‬במקרה זה בגדים ונעליים‪ .‬עם כל‬
‫שינוי עונות נערך " אינוונטר"‪ -‬והילדים קיבלו מספר פרטים המתאימים‬
‫להם ולעונה ‪ :‬נעלים מגפיים‪ ,‬נעלי בית ‪ ,‬נעלי בוקר ‪,‬בגדי קיץ ‪ ,‬חורף ואפילו‬
‫בגדי שבת (חגיגיים)‪.‬‬
‫ענף הבננות ‪ :‬מדרום לקיבוץ קיימים שרידים של עצי במבוק‪ .‬בשנות‬
‫החמישים והשישים גידלו בכרמיה בננות‪ .‬לצורך תמיכת הבננות היו קונים‬
‫כמויות גדולות של מוטות‪ .‬אז עלה רעיון אצל מרכז הבננות דאז אהוד‬
‫לומברוזו לגדל במבוקים במקום לקנות מקלות תמיכה‪ .‬מאז נעלם מטע‬
‫הבננות ‪,‬אך הבמבוקים ‪,‬שכנראה מותאמים טוב יותר לאזור‪ ,‬שרדו‪.‬‬
‫לול ובית אימון‪:‬מבנה הלול נמצא מאחורי הבריכה מזרחה‪ .‬שימש לגידול‬
‫אפרוחים מגיל מספר ימים עד ‪ 8‬חדשים‪ .‬אח"כ היו מעבירים אותם ללול‬
‫‪19‬‬
‫להטלה‪ .‬צוות הלול היה מגובש ונהג להתכנס לארוחת עשר רווית כולסטרול‪-‬‬
‫חביתות מ‪ 3-12‬ביצים‪ ...‬במשך שנים רבות ריכז את הענף נוח שוסטרמן‪.‬‬
‫יענים‪ :‬קיבוצנו היה בין הראשונים שהגו את רעיון גידול היענים‪ .‬מספר‬
‫חברים נסעו מספר פעמים לדרום אפריקה ללמוד את הנושא‪ .‬באחת הפעמים‬
‫אף הביאו ביצי בנות יענה‪ .‬התקינו אינקובטור‪ ,‬אך אפרוחי היענים לא הצליחו‬
‫לבקוע‪ .‬מסתבר שביצי היען רגישות ביותר וטלטולי הדרך לא הטיבו עימן‪.‬‬
‫גויאבות‪ :‬בכרמיה היו בשנות ה‪ 92-‬למעלה מ ‪ 12 -‬דונם של גויאבות אדומות‬
‫וצהובות‪ .‬לאחר השתילה הראשונה לא הבינו החברים מדוע העצים לא‬
‫צומחים ומתפתחים –הוזמנו יועצים שונים שגם הם לא הבינו את פשר‬
‫העניין‪ ,‬לבסוף הסתבר שהעצים נשתלו עם פחי הפח בהם הובאו‪....‬‬
‫המטע נשתל מחדש והעצים גדלו לתפארת עמוסי פרי‪ .‬הענף חוסל בגלל‬
‫פשיטה של להקת ארבה שכרסמה את המטע וחוסר כדאיות כלכלית‪.‬‬
‫בנקציות‪ :‬פרח דרום אפריקאי‪ .‬ממערב לקיבוץ ניטע מטע בנקציות ‪ .‬בתוכנית‬
‫המשק נאמר שנקבל עבור כל פרח ‪" :$1‬הוצאה אפסית‪ .‬ממש גורפים הון‪".‬‬
‫המציאות הייתה עגומה‪ .‬המטע נמסר לגידול למשפחת צוק מכפר ורבורג בסכום‬
‫זעיר‪ .‬ב ‪ 0223‬הוחלט לעקור חלק מהמטע והוא ננטש‪.‬‬
‫מכוורת‪ :‬בשנות השבעים היה קיים בקיבוץ ענף מכוורת אשר נוהל ע"י יצחקי‬
‫שעבר לקיבוץ שובל‪ .‬הענף ייצר מספר טונות דבש‪.‬‬
‫בנין המסגרייה‪ :‬מבנה המסגרייה נבנה בשיטה מיוחדת‪:‬ע"י בלוקים בצורת לגו‪,‬‬
‫ללא עמודי בטון‪ .‬במקום עמודים יצקו בפינות בטון בתוך הבלוקים‪ .‬ניסיון ורעיון‬
‫בניה שהובאו מדרום אפריקה‪.‬‬
‫המוסך‪ :‬ענף מרכזי וחשוב הן לצי הרכב והטרקטורים של הקיבוץ והן לאגף‬
‫הגברי והמסוקס‪ .‬הפסקות הקפה היו מקום ידוע להתכנסות וריכולים גבריים‪!....‬‬
‫משה כ‪ .‬עבד שנים רבות במוסך‪ .‬מספרים כי עור ידיו היה עבה והוא נהג לפתוח‬
‫בידיו ברגים סוררים ללא כלי עבודה נוספים‪.‬‬
‫באחת השנים שעופר תימור ניהל את המוסך הוא ניסה להניע עם מצבר את‬
‫"הקייס הגדול"(סוג טרקטור)‪ ,‬הוא לא שם לב שהטרקטור בהילוך וברגע שזה‬
‫התחיל לעבוד הוא התחיל לנסע לאחור‪ .‬עופר שעמד שפוף ניצל ‪,‬אך זכה לסריטות‬
‫קלות על גבו‪ .‬את הטרקטור עצר גיל שרץ וטיפס על הטרקטור ‪,‬הרים את ידית‬
‫הברקס ועצר אותו‪.‬‬
‫האורווה ‪ :‬האורווה הראשונה שימשה כבית לפרדות וסוסים לעבודה ‪ :‬טיטו ‪,‬‬
‫ג'נט‪ ,‬כוכבה‪,‬מק‪ ,‬המן ואיילה‪ .‬הם שימשו להובלת נוסעים ומסעות‪,‬נסעו איתם‬
‫לעבודות מרוחקות ‪ ,‬הוצאת אשפה‪,‬כביסת בתי הילדים‪,‬חלוקת קרח לבתי‬
‫הילדים‪ :‬הפרדות שימשו את החצרן והענפים השונים‪.‬‬
‫סיפרו על הפרד טיטו ‪,‬שלמרות שיגעונותיו ומרצו הרב‪ ,‬היה חכם מאוד ונהג‬
‫לחזור בסיום יום העבודה בעצמו לאורווה‪ ,‬ובלילות ידע להדליק את האור‪.‬‬
‫הפרדס ‪:‬התחלת המטע היתה בטיפוח עצי לימון על יד הכביש הראשי‪ ,‬הלימונים‬
‫קרצו לכל עובר אורח שקטף מספר לימונים –אך בסופו של דבר לא נותרו‬
‫לימונים למכירה‪ .‬ניסו החברים שיטות שונות ‪,‬ולבסוף תלו שלט‪":‬זהירות‬
‫חרצולים!" –הקוטפים לא הבינו את פשר העניין אך החליטו גם לא להסתבך‬
‫ומאז לא נקטפו הלימונים‪.‬‬
‫משלוח התפוזים הראשון שיועד לייצוא יצא מכרמיה ב ‪.03.1.1593‬‬
‫הפרדס בכרמיה התרחב וכלל סוגי הדרים שונים ‪:‬מלימונים לסוגי קלמנטינות‪,‬‬
‫תפוזים ופומלות שונות‪ .‬החברים ניסו שילובים שונים והגיעו לתוצרת נהדרת‪ ,‬אך‬
‫לאט לאט עם הקטנת מכסת המים צומצם הענף ודונמים רבים נעקרו בשנת‬
‫‪.0223‬בענף עבדו במשך שנים רבות יגיל בוכבינדר ועמית גפן‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫ימי אבל וחברים שנפלו ‪:‬‬
‫אלי גרינפלד‪ :‬חבר גרעין "גדיש"‪ ,‬נפל בעת מילוי תפקידו בפעולת קלקליה ‪ ,‬ביום‬
‫‪ 11‬באוקטובר ‪.1596‬היה בן ‪ 02‬במותו‪.‬עלה לארץ כשהיה בן שנה עם משפחתו‪ ,‬גדל‬
‫בתל אביב והשתייך לתנועת "השומר הצעיר"‪.‬‬
‫רן כהן ‪ :‬חבר גרעין "דקל"‪,‬נפל בעת מילוי תפקידו בעמק הירדן ‪ ,‬ביום ‪1‬‬
‫באפריל ‪.1565‬היה בן ‪ 00‬במותו‪.‬‬
‫היה צעיר מלא התלהבות‪,‬גלוי לב ואקטיבי בפעולותיו‪.‬היה אידיאליסט ‪,‬חברותי‪,‬‬
‫וחיפש את השלמות והיופי‪.‬‬
‫דן אלקבץ ‪ :‬חבר גרעין "כרמון" ‪,‬נפל בעת מילוי תפקידו במלחמת לבנון הראשונה‬
‫‪ ,‬ביום ‪ 08‬ביוני ‪.1530‬היה בן ‪ 00‬במותו‪.‬‬
‫דן היה בוגר השומר הצעיר‪ ,‬חבר בתנועת "שלום עכשיו"‪,‬הוא אהב לקרוא ולצלם‪.‬‬
‫מיכאל בן‪-‬חיים ‪ :‬בן קיבוץ מקבוצת "אלונים"‪,‬נפל בעת מילוי תפקידו ‪ ,‬ביום ‪09‬‬
‫באפריל ‪.1538‬היה בן ‪ 15‬במותו‪.‬‬
‫מיכאל אהב את הטבע ‪,‬נקשר לרפת ולאורווה בקיבוץ ‪,‬למד גיטרה והיה מסור‬
‫לעבודה ‪,‬אהב לשמח את הסובבים אותו ועזר לזולת ככל שיכל‪.‬‬
‫סרחיו טרב ‪ :‬חבר גרעין "בדרך" ‪,‬נפל בעת מילוי תפקידו באימונים בקעה ‪,‬ביום‬
‫‪ 01‬באוגוסט ‪.1531‬היה בן ‪ 03‬במותו‪.‬‬
‫היה איש אשר העבודה היתה מרכז הויתו‪.‬הוא חיפש את הדרך לשלמות ומיצוי‬
‫בתחום החברה ‪,‬היצירה ‪,‬התרבות והפוליטיקה‪.‬‬
‫ניר ורנר‪ :‬בן קיבוץ מקבוצת "עלומים" ‪,‬נפל בעת מילוי תפקידו באימון בנגב‪,‬ביום‬
‫‪ 01‬ביולי ‪.1535‬היה בן ‪ 01‬במותו‪.‬‬
‫ניר היה חובב טבע ‪,‬טיולים ודיג‪ .‬היה בחור חייכן ומאיר פנים‪,‬היה קשור לנוי ‪,‬‬
‫לתרבות ולחברים‪.‬היה אהוב על חבריו ותמיד יזם ארועים חברתיים‪.‬‬
‫תאונות קטלניות‪.‬‬
‫אברהם סוירסקי ‪:‬חבר גרעין "גדיש" נהרג כשהעביר צינורות אלומיניום‬
‫בצורה אנכית בתוך גידול תירס‪ ,‬והתחשמל‪.‬‬
‫חיים מילר‪:‬מתנדב ישראלי שהגיע מתל אביב עם עובדי קבוצת "דן" ‪ .‬הוא בא‬
‫לעזור לבצר את הקיבוץ בתקופת "מבצע קדש"‪ .‬בליל סופה חשוך‪ ,‬הלך לאורך‬
‫הגדר ולא זוהה‪ .‬השומר ומספר חברים פתחו עליו באש והוא נהרג‪.‬‬
‫בועז חן‪ :‬מקבוצת "סנונית" שעבד בגד"ש‪ ,‬נסע בבית ג'ירג'יה עם ג'יפ בשדות‪.‬‬
‫הג'יפ החליק והוא נכנס לתוך צינורות בולטים מ‪"-‬קוו‪-‬נוע" מאלומיניום‬
‫ונהרג‪.‬‬
‫יהי זכרם ברוך‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫גרעינים לכרמיה‪:‬‬
‫גרעין המייסדים‪:‬שלמה ושרה ברד‪ ,‬עמוס ואורה בלאיש‪ ,‬ג'ניה ודן לחמי ז"ל‪,‬‬
‫טוטו ומרסל אייס ז"ל ‪ ,‬מרים ברטל ז"ל ‪,‬ואבנר רביד ז"ל‪ ,‬משה כהן ז"ל ‪,‬‬
‫אליהו (לולו) שקד ז"ל ‪ .‬ילידי טוניס וצרפת ‪.‬ייסדו את הקיבוץ בשנת ‪1592‬‬
‫לאחר ש עברו הכשרה בקיבוץ בית זרע‪ .‬היו הגרעין הראשון בתנועה שהיה‬
‫מבוסס על נערים ונערות שהגיעו מטוניס וצרפת והיו דוברי צרפתית‪.‬‬
‫גרעין "גדיש"‪ :‬גרעין הצברים‪ :‬טוניה ז"ל ואמנון ורנר ‪ ,‬דוד ודליה זמירי‪ ,‬אורי‬
‫סלע ‪ ,‬דליה ז"ל וחנוך לקח ‪,‬משה סלוצקי ‪ ,‬מנחם ז"ל וציפי תימור ‪ .‬חניכי‬
‫השומר הצעיר ‪,‬הגיעו משנת ‪ 1591‬לקיבוץ ‪ -‬ברובם מאזור המרכז ‪:‬חדורי‬
‫אידאלים ואהבת המקום‪.‬‬
‫גרעין "נירים "‪ :‬גרעין צעירים שהגיעו מארגנטיה בסוף שנות ה‪ :92‬יהודה וחנה‬
‫לוין‪ ,‬מכאל יעקובסון ‪,‬יגיל ורחל בוכבינדר ‪,‬דבורה סלע ‪ ,‬מיחה ברופמן ‪ ,‬נוח‬
‫ועידית שוסטרמן ‪,‬מרדכי ואיילה זהבי ‪ ,‬אברהם ז"ל ויהודית לבנה ‪ ,‬אניה ומאיר‬
‫כהן‪ ,‬ראובן ופסי סקיבה ‪ .‬הם עברו בארץ הכשרה בקיבוץ חצור‪ ,‬התגייסו לצבא‬
‫ואח"כ הגיעו לכרמיה‪.‬‬
‫גרעין מרוקאים ‪ :‬הגיעו במספר קבוצות ‪":‬דקל"‪" ,‬ברק"‪",‬יחדיו"‪" ,‬קטיף" ‪-‬‬
‫נקלטו ‪ 12‬איש במשך ‪ 1‬שנים‪ ,‬החל מ – ‪ . 1566‬נותרו בקיבוץ‪ :‬ליזה‪ ,‬ג'רמי‪.‬‬
‫אחת מהעבודות שהוצעה לבנות הגרעין היה לגרש את הציפורים שאכלו את‬
‫הזרעים בגינת הירק של הקיבוץ עם פחים ומקלות‪.‬‬
‫גרעין "בדרך"‪ :‬קבוצת עולים מדרום אמריקה ‪,‬שהתארגנה והגיעה לכרמיה‪.‬‬
‫שרידיה‪ :‬עליזה‪ ,‬סמי וקלאודיו‪.‬‬
‫גרעין "כרמית"‪ :‬בוגרי השומר הצעיר מנתניה‪ ,‬עפולה‪ ,‬נווה שאנן ובת גלים‪.‬‬
‫הגיעו כ – ‪ 12‬חברים בשנת ‪ .1511‬נותרו חנה טל ואיציק קודוביצקי‪.‬‬
‫גרעין "שלהבת"‪ :‬חברת נוער אשר התחנכה בשנים ‪ 1591-1560‬בכרמיה‪.‬‬
‫מספר חניכים ‪.89 :‬הגיעו לקיבוץ בני ‪, 18‬למדו במקום ועבדו בענפים‬
‫החקלאיים ‪ .‬נותרו בקיבוץ‪ :‬איציק אוזן ‪ ,‬ונתן כהן ‪.‬‬
‫גרעין "צפריר"‪ :‬בוגרי בית הספר החקלאי בעיינות‪ .‬החליטו להצטרף‬
‫לכרמיה‪ .‬בקיבוץ היום‪ :‬חני‪ ,‬מנשה‪ ,‬פוני‪,‬רמי‪ ,‬רינה‪ ,‬ריקי‪ ,‬ופנינה‪.‬‬
‫גרעין "דש"ג"‪ :‬הגרעין של שבתי רבינוביץ ומלכה רואס שבאו להשלים את‬
‫חברי כרמיה‪ .‬לא הגיעו לעמק השווה לבחירת שם לגרעין לכן נשאר השם‪ :‬ד –‬
‫דרוש‪ ,‬ש – שם‪ ,‬ג – גרעין‪.‬‬
‫גרעין "כרמון"‪ :‬גרעין נוסף שהגיע לכרמיה ב ‪ .1513-‬הגיעו מבאר שבע‪,‬‬
‫ירושלים וגבעת שמואל‪.‬היו למעלה מ – ‪ 82‬חברי גרעין‪ .‬נותרו ממנו סופי‬
‫ודניאלה‪.‬‬
‫גרעין "אברהם\שקל"‪ :‬בשנת ‪ 1532‬הגיעו אלינו ‪ 06‬חברים מראשון‪ ,‬ת"א‪ ,‬באר‬
‫שבע וחולון‪ .‬השם שנבחר היה גרעין אברהם כי באחד הטיולים מישהו החליט‬
‫לבקש משהו מאברהם אבינו‪ ,‬אך הצבא לא אישר את השם משום שהיה גרעין‬
‫חרדי כזה‪ .‬באותה שנה החליפו את מטבע השקל וכך נשאר שם הגרעין‪ .‬נשארו‬
‫בקיבוץ זמירה כהן ומיקי מנדל ז"ל ‪.‬‬
‫גרעין "גחלת"‪ 9 :‬משפחות שבאו מארגנטינה‪ ,‬עברו את מרכז הקליטה בגבעת‬
‫ברנר ואח"כ הגיעו ב‪ 1536‬לכרמיה‪ .‬מתוכן נשארו ‪ 8‬משפחות‪ :‬לילי ומריו‬
‫סוצ'רסוק‪ ,‬דני וויויאנה בילדוסולה ופאני ומריו האס‪.‬‬
‫חברים ש"באו מאהבה" ‪ :‬במהלך השנים הגיעו לקיבוץ זוגות ‪,‬חברים‬
‫ומשפחות רבות שהגיעו בשל אהבתם למקום ‪ ,‬חיפוש אורח חיים אחר‪,‬‬
‫ואמונה ברעיון הקיבוצי וערכיו ‪ .‬ביניהם ‪ :‬מריו ונעמי ברקן ‪ ,‬ברקן עלי ‪,‬אירנה‬
‫חלבינין ‪ ,‬פלי ורובי טנר ‪ ,‬שושנה ואדוארדו מירוצניק ‪ ,‬נווה שוש והרצל ‪ ,‬סטיבנס קם‪.‬‬
‫ובני זוג שהתחתנו והקימו ביתם בקיבוץ ‪ :‬אדלשטיין רחל ‪ ,‬דני אור ‪ ,‬חיים אפוטקר ‪,‬‬
‫עירית אפוטקר ‪ ,‬עינת בר ‪ ,‬דני גני ‪ ,‬שיקו דבוש ‪ ,‬גילה יעקובסון ‪ ,‬יוסי יונה ‪ ,‬אילנה כהן ‪ ,‬ארז‬
‫כהן ‪ ,‬איילת לבנה ‪ ,‬רחל לנדאו ‪ ,‬תרצה ספיר ‪ ,‬שרלה שי ‪ ,‬ומורן תימור‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫קבוצות בתי ילדים ‪:‬‬
‫רשימה זו הינה רשימה חלקית ‪:‬נסינו להכניס את שמות הילדים ובני הקבוצה‬
‫אשר מתגוררים בקיבוץ או שומרים על קשר עם החברים והמשפחות‪:‬‬
‫קבוצת שיבולים‪ :‬ילדי הקיבוץ הראשונים של כרמיה‪ .‬נולדו בדרך לקיבוץ‬
‫טרם הקמתו ב ‪ :1592‬צילה ברד‪ ,‬אורי בלאיש ז"ל‪ ,‬יאיר לומברוזו‪ ,‬מיכל וסר‬
‫ואיסר קמלגרן‪.‬‬
‫ילדי הקיבוץ הובאו מבית זרע באמבולנס לקיבוץ ‪ ,‬וגודלו בבתי הילדים‬
‫בזיקים במשך ששת החודשים הראשונים עד שנבנו בכרמיה הצריפים‬
‫הראשונים‪.‬האמהות הלכו בבוקר לזיקים ברגל עם מלווה עם נשק וחזרו‬
‫לזיקים בערב בד"כ עם "טיטו"הפרד המשוגע שהחליט מידי פעם לזרז את‬
‫הדרך –ופרץ בדהירה מטורפת ‪,‬ולא עצר גם במקרה שהיצול נפרד מהעגלה‪.‬‬
‫קבוצת מעין ‪ :‬ילדי הקיבוץ הראשונים שנולדו בכרמיה‪ .‬הקבוצה המסודרת‬
‫הראשונה בשם "מעין" כולל במוסד‪ .‬בשנים ‪.1562 - 1591‬ילדי הקבוצה‪:‬‬
‫אילנה אפוטקר‪(,‬כיום חברת קיבוץ)‪ ,‬עמיק אזולאי‪ ,‬יוחאי תירוש‪ ,‬רותי לחמי‪,‬‬
‫מיכל כרמי‪ ,‬נועה נצר‪ ,‬איתן פרטוק‪ ,‬וניה סיטרוק ז"ל‪.‬‬
‫קבוצת אורן ‪ :‬עזי ‪,‬ענת‪ ,‬דני‪ ,‬טליה ‪,‬אמיר‪ ,‬רון כ‪ .‬וחגי‪.‬‬
‫קבוצת חבצלת ‪ :‬עירית ‪.‬‬
‫קבוצת גפן ‪ :‬דורון ואלון ‪.‬‬
‫קבוצת שיזף ‪ :‬אפרת ‪,‬יעל ‪ ,‬ניצה‪ ,‬רחל ובועז‪.‬ילדי הקבוצה אהבו את עץ‬
‫הדומים הזקן ונהגו לשחק בין ענפי צמרתו הרחבים ‪,‬הם בנו בעצמם את בית‬
‫העץ שעליו ‪,‬ששרידים ממנו נותרו עד לאחרונה‪.‬‬
‫קבוצת רימון ‪ :‬שולה‪ ,‬הגר ‪,‬אימרי‪ ,‬עמית ‪ ,‬יורם ‪,‬ניצן ‪ ,‬ירון אייס ז"ל ויובל ‪.‬‬
‫קבוצת של ‪ 16‬ילדי כרמיה בחברת הילדים בשנים ‪ . 1566-1510‬כיום כבני ‪. 92‬‬
‫קבוצת תומר ‪ :‬אייל ‪,‬מאיה ‪,‬אבינועם‪ ,‬עינת ‪,‬נמרוד‪ ,‬דגנית ‪ ,‬עופר ‪ ,‬ליטל‪ ,‬רונית‬
‫‪,‬יגאל ‪ .‬המשחק האהוב עליהם במיוחד היה חפירות מורכבות ‪,‬ובנית מגדלי‬
‫עץ וכ'ו‪ ,‬שעשו בין בית הילדים (צבר של היום)ומשק הילדים‪.‬‬
‫קבוצת מעין‪:‬איתן ‪,‬עודד‪ ,‬ארנון‪ ,‬דרור ‪,‬גיורא ‪,‬ישי ‪,‬אורלי ז"ל ‪.‬‬
‫קבוצת גלים‪ :‬גיל‪ ,‬גליה ‪ ,‬גילה ‪ ,‬גל‪ ,‬מיכל ‪ ,‬איילת‪ ,‬חנן ורוני‪.‬‬
‫קבוצת אלונים‪ :‬עמירם ‪ ,‬וניה ‪ ,‬מיכאל ז"ל ‪.‬‬
‫קבוצת עופרים‪:‬גיא בר‪ ,‬חגי‪ ,‬גיא רביד ‪,‬ענבל‪ ,‬ניב‪ ,‬שרונה ועובד‪.‬‬
‫קבוצת עלומים‪ :‬חגית ‪,‬נאווה ‪,‬דניאל‪,‬ניב‪,‬ניר ספיר‪,‬שחר‪ ,‬ניר ורנר ז"ל‪.‬‬
‫קבוצות אופק וצאלים‪:‬נעה ‪,‬עדה ‪,‬רונן לבנה‪,‬אופיר‪,‬אריאל‪,‬אבישי נועם ונורית‪.‬‬
‫קבוצת להבה‪ :‬תמי ‪,‬נועם ודייגו ב‪.‬‬
‫שלוש הקבוצות שלמעלה נקראו בתחילה קבוצת חצב ‪:‬באזור האורווה של‬
‫היום היה שטח גדול מלא בקני סוף‪.‬הילדים הגיעו לשם הרבה ולאט לאט‬
‫קצרו ובנו מבוך בתוך השטח ‪ ,‬המבוך גדל והתרחב ונבנו חדרים ומקומות‬
‫אופייניים כמו חדר אוכל‪ ,‬חדר משפחה‪ ,‬מרפאה וכדומה‪ :‬מעין מיני קיבוץ‪.‬הם‬
‫הביאו אביזרים שונים ובילו במקום שעות ‪,‬עד שיום אחד נשרף השטח ואיתו‬
‫נעלם קיבוץ הילדים‪.‬‬
‫קבוצת פלג‪ :‬שי אפוטקר ‪,‬הדר‪,‬דבי‪,‬אסף ‪ .‬טיפ לחיים‪:‬ביום הבר מצווה של‬
‫הקבוצה היו הילדים צריכים להעביר דברים להופעה המתוכננת בברכה‪ .‬הם‬
‫החליטו לגנוב טרקטור –נסעו לאט ‪,‬אך גיא השומר עקב אחריהם והתלונן‬
‫במזכירות‪ .‬למחרת זימן אותם מרכז המשק לחדרו לשיחה ואמר להם‪":‬בכדי‬
‫לשמר את הציוד של כרמיה‪-‬כדאי שתגנבו טרקטורים מיד מרדכי או זיקים"‬
‫קבוצת אלומה‪ :‬סיון‪ ,‬עינת ‪ ,‬דייגו ס‪ , .‬איתמר‪ ,‬אופיר ועירית‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫קבוצת סלעית‪ :‬עזי ‪,‬פטו‪ ,‬טלי ‪ ,‬אורי ‪ -.‬בשנת הבר מצווה בחרו לתרום‬
‫לקהילה ובנו עם הוריהם את תחנת האוטובוס הצהובה –שמחזיקה מעמד עד‬
‫היום‪.‬‬
‫קבוצת אפיק‪ :‬אלכסיס ‪,‬כפיר‪,‬רינת‪ ,‬אלה‪ ,‬אורן ס‪ ,‬תמר‪,‬רואי כ‪ ,‬צחי‪,‬אושרי‬
‫וברנרדו ‪ .‬בימי שבת היו מגיעים לתורנות בבית הילדים חברים קבועים ולהם‬
‫מנהגי א‪ .‬בוקר קבועים ‪:‬חנוך נהג להכין קפה ותה עם פתי בר‪ ,‬הניה‪ :‬נהגה‬
‫להוסיף סלט ירקות לתפריט‪ ,‬נתן תיבל את התה בלימון‪,‬ומנחם ‪:‬הכין חביתות‬
‫עם כל הטוב שהיה במקרר –המטפלות היו מתלוננות שהמקרר נשאר ריק‬
‫לבוקר המחרת‪.‬‬
‫קבוצת שחר‪ :‬קרלה ‪ ,‬אלעד ‪ ,‬גבריאל ‪ .‬עד כתה ו למדו שתי הקבוצות האחרונות‬
‫יחד במסגרת "כתת פשוש"‪ :‬גינת הירק בגן השעשועים‪ :‬ילדי קבוצת פשוש היו‬
‫שותלים כל שנה ירקות מאחורי בית הילדים‪ .‬עוקבים ומטפחים את הגידול עד‬
‫שבשל ואז חוגגים על תוצר‪.‬‬
‫קבוצת ירדן‪ :‬ערבה ‪ ,‬שגית ואולג‪.‬‬
‫קבוצת יסעור ‪ :‬מיכל‪,‬רומי‪,‬תמיר‪,‬ערן‪,‬דנה‪,‬טלי א‪ .‬נועם‪.‬‬
‫קבוצת עלומים‪:‬פול‪ , .‬קבוצת סער‪:‬דוד‪.‬‬
‫קבוצת הדר‪ :‬דמיאן ‪ ,‬דלית‪,‬נטלי ‪ ,‬חן‪ ,‬מור‪ ,‬מירב‪,‬אלון‪ ,‬אסי‪ ,‬אורטל‪ ,‬ג'סי‪.‬‬
‫קבוצת נשר‪ :‬לילך ‪ ,‬רן ‪,‬קורין‪ ,‬נעמה‪ ,‬לי ‪,‬‬
‫קבוצת אלמוג‪:‬אייל א‪.‬‬
‫קבוצת צדפים‪ :‬ענבר ‪ ,‬אמלי ‪,‬שגיא ודפנה רבינוביץ ז"ל‪.‬‬
‫קבוצת עוגן ‪ :‬זיו‪,‬עמרי‪ ,‬תום‪ ,‬עופר ז"ל ‪ ,‬אור ויואב‪ .‬המחנה ‪ :‬ילדי קבוצת עוגן ‪:‬‬
‫עמרי יואב תום אביב ועופר ז"ל ‪ ,‬יחד עם הנק‪ ,‬בנו לעצמם בית על העץ שע"י‬
‫המשק חי ‪,‬שם בילו ‪,‬שהו ובנו אותו ללא הפסק‪ .‬באחד מהחופשות הם החליטו‬
‫לישון במקום –רק שהלילה ההוא היה הסוער ביותר בשנה‪ ,‬למרות הגשם הכבד ‪,‬‬
‫הרעמים והסופה המשתוללת הם החזיקו מעמד עד הבוקר‪.‬‬
‫קבוצת שחפים‪ :‬איתי‪ ,‬עדי‪,‬אוסנת‪,‬יניב‪,‬הדר‪,‬מאיה‪,‬טל‪.‬‬
‫קבוצת מקופלת‪ :‬דניאל‪,‬שרון‪,‬אלי‪,‬אביטל ‪ ,‬מאיה‪,‬רון נ‪,.‬רעות ואביב‪.‬‬
‫קבוצת קרמבו‪ :‬דורון ‪,‬שחר‪,‬ירדן‪ ,‬יעל‪ ,‬עינת‪ -.‬הקבוצה הראשונה שנולדה לתוך‬
‫הלינה המשפחתית ‪.‬‬
‫קבוצת מנגו‪ :‬ענבר‪ ,‬סמדר‪,‬דרור‪,‬אופל‪ ,‬צחי נ‪.‬‬
‫קבוצת סברס‪ :‬דולב‪,‬מורן ‪.‬‬
‫קבוצת פאקן‪ :‬בן‪ ,‬עפרי ‪,‬אוריה‪.‬‬
‫קבוצת מעין‪ :‬עינב‪,‬מאי‪,‬תומר‪,‬נגה‪ .‬חגגו יחד ‪,‬אחרי מספר שנים בן לא חגגו בר‬
‫מצווה משותפת ‪ :‬חזרו למשימות בר מצווה ‪ :‬תרומה לקהילה‪ ,‬מחנה בודד‪,‬‬
‫טיול אתגרי ועוד‪.‬‬
‫קבוצת אורן‪ :‬אלמוג‪ ,‬שקד כהן‪ ,‬עדי תימור ‪,‬קורל‪ ,‬שקד בכר‪,‬עדן‪,‬כרמל‪ ,‬אור‪,‬‬
‫דורן‪ .‬בני הקבוצה נקראו ‪" :‬החבורה" ותמיד נהנו לעזור‬
‫ולפעול בגיוסים שונים‪,‬פעילויות תרבות וארועי יד שניה‪.‬‬
‫קבוצת דובדבן‪ :‬רואי‪,‬משי‪,‬אסף א‪ .‬שהם‪.‬‬
‫ילדי חברת הילדים צבר‪:‬‬
‫חטיבה בוגרת‪ :‬נעם‪,‬דניאל‪,‬יובל‪,‬סתיו‪,‬רומי ‪,‬עדי‪,‬איתמר‪,‬נדב‪,‬‬
‫אורי‪ ,‬אלי‪ ,‬אריאל‪ ,‬הדס ‪ ,‬שי‪ ,‬כלנית ‪,‬שירה‪. ,‬‬
‫חטיבה צעירה‪ :‬יונתן‪ ,‬עומר תימור ‪,‬שון‪,‬יסמין‪,‬רות‪,‬‬
‫עומר גבאי‪ ,‬אריאל שי ‪,‬נדב‪,‬סול‪,‬פלג‪,‬שחף‪,‬ספיר‪,‬רומי‪,‬שירה‪,‬‬
‫שלי‪,‬גיא‪ ,‬סשה וליזה‪ ,‬רון ‪,‬ספיר ‪. ,‬‬
‫גן נרקיס‪ :‬עמית‪ ,‬ערן‪,‬עומר כהן‪,‬סהר‪,‬אלון‪,‬ליהיא‪,‬גל‪ ,‬להב‪,‬‬
‫נועה ‪,‬רעות‪,‬רועי‪,‬רון‪,‬ליאם‪ ,‬ליאל‪ ,‬גילי‪ ,‬נועם ‪,‬שליו‪,‬ירין‪,‬אביב‪.‬‬
‫גן תלתן‪:‬אלמה‪,‬אורי‪,‬רותם‪,‬תום‪,‬שירה‪,‬אור‪,‬רז‪,‬איתמר‪ ,‬שון‪,‬לילך ‪ ,‬אופק‪,‬‬
‫אופיר‪ ,‬מישל‪,‬ניצן‪,‬לביאל ‪.‬‬
‫פעוטון פלפלון‪ :‬שירה‪,‬אורי כץ‪,‬רגב‪,‬תום ‪,‬יותם‪,‬ליא ‪,‬ליהיא‪ ,‬יסמין ‪.‬‬
‫בית תינוקות‪:‬עידן‪,‬טל‪,‬רוני‪,‬נגה‪ ,‬נועם ‪,‬רומי ‪ ,‬גוני ‪ ,‬ברק‪ ,‬הילה ‪.‬‬
‫‪02‬‬
‫חינוך ובתי ילדים‬
‫לינה משותפת ‪:‬‬
‫הילדים קיבלו את המבנים הראשונים בקיבוץ ‪,‬בעיקר בכדי להגן עליהם‪ .‬היה‬
‫מקובל בקיבוצים כי כל קבוצה תלון יחד בבית הילדים שלה‪ .‬בעשרות השנים‬
‫הראשונות הילדים גם למדו יחד בבית הילדים‪ .‬בשנות ה ‪ 62‬היה ביה"ס‬
‫האזורי בכרמיה –וילדי זיקים גדלו יחד עם ילדי כרמיה מהגן ‪ ,‬וילדי יד‬
‫מרדכי הצטרפו אליהם בערך בכתה ג'‪.‬‬
‫המטפלת היתה דואגת לכל מחסורם ‪ :‬מלבוש‪,‬מקלחות‪,‬אוכל וכ"ו והילדים‬
‫היו חוזרים לחדר הוריהם אחרי "ההקמה"‪ ,‬מהשעה ‪, 16:22‬לשעות איכות‬
‫ואהבה‪ .‬ההורים היו מחזירים את הילדים לבית הילדים בערב‪,‬נפרדים מהם‬
‫וההשגחה חזרה למטפלת ושומרת הלילה‪.‬‬
‫תפיסה חינוכית ‪ :‬בית הילדים מאפשר לילדים להתנסות בחיי קהילה‬
‫המתאימים להם‪ ,‬וניתן לילדים חופש לפעול ‪,‬ליצור‪ ,‬להעיז ולהתנסות בבנית‬
‫חיי קיבוץ פעילים‪ .‬לדוגמא‪ :‬היה נבחר סדרן עבודה מקרב הילדים שתפקידו‬
‫היה לשבץ את חבריו לקבוצה במשימות שונות כמו‪ :‬נקיון בית הילדים‪ ,‬גינון‪,‬‬
‫משק ילדים וכדומה‪ .‬מאז ועד היום העבודה המועדפת היא במשק הילדים‪.‬‬
‫שנת לילה בבית הילדים‪ :‬לאחר הסיפורים שלפני השינה‪ ,‬כיסוי המיטה ע"י‬
‫המטפלת וכיבוי האורות ‪ ,‬התחילה ברוב הלילות פעילות הלילה החסויה‪-‬‬
‫כולם התעוררו ‪,‬יצאו מהמיטות והחלה השתוללות גדולה – עד שמישהו היה‬
‫נפצע‪ :‬וכולם התרכזו מול האינטרקום וקראו לשומרת ‪...‬‬
‫תורנות שינה‪ :‬מידי פעם נוצרה מצוקה באחד מבתי הילדים ואז היתה‬
‫מתארגנת תורנות שינה ‪,‬למשך תקופה‪ ,‬של הורים בבית הילדים‪ ,‬שהיו‬
‫מתחלפים כל לילה‪.‬‬
‫שומרת לילה ‪ :‬בבית התינוקות היתה נמצאת שומרת הלילה שהיתה מטה‬
‫אוזנה למכשיר אינטרקום שהיה מחובר לכל בתי הילדים‪,‬ואם ילד בכה באחד‬
‫מהם היא היתה נגשת להרגיעו‪.‬‬
‫שומר לילה‪ :‬ברגע שנפסק האיום הקיומי על יישובי האזור מצד ערביי‬
‫הסביבה ‪,‬הפך תפקידו המרכזי של השומר ‪:‬להכין צ'יפסים לחברים ב ‪01:22‬‬
‫בלילה בדיוק‪.‬באחד הימים איציק קודוביצקי שמר בלילה ורצה להכין כוס נס‬
‫קפה לשמירת הערנות ‪.‬הוא מצא חלב בכוס במקרר והכין לעצמו את המשקה‬
‫המחמם‪ .‬הנס היה טעים –אך בבוקר המטפלות לא מצאו את החלב ששאבה‬
‫אחת מהאמהות להאכלת התינוקות‪....‬‬
‫חלב לבית התינוקות‪ .‬במשך שנים רבות עסקו שומרי הלילה בכרמיה בהבאת‬
‫חלב לבית התינוקות ישירות מהרפת מהחליבה הראשונה‪ .‬אוי לו לשומר‬
‫ששכח להביא חלב‪ .‬עד שקם רופא אחד ואמר שחלב ישיר מהפרה לא טוב‬
‫לבריאות התינוקות ורק החלב המפוסטר בסדר‪ .‬השומרים נשמו לרווחה‪.‬‬
‫‪01‬‬
‫בבה ? – מילה נרדפת לצואת הילדים‪.‬‬
‫מפלצת בבית הילדים? באחד הלילות התעוררו הילדים שישנו בנרקיס‬
‫משנתם‪,‬וראו צללית גדולה ומפחידה על אחת המיטות ‪,‬פחדם גבר כשזו‬
‫התחילה לזוז ועצרה שוב ‪.‬אחד הילדים התחיל לצרוח מפחד המפלצת שהגיעה‬
‫אליהם ‪ .‬השומרת ‪,‬שישבה בבית התינוקות ‪,‬הגיעה בריצה ומצאה את‬
‫המפלצת‪ :‬שומר הלילה שנרדם על אחת המיטות וישן שנת ישרים‪.‬‬
‫שעת אהבה‪ :‬מונח אשר הלך לעולמו עם ביטול הלינה המשותפת‪ .‬מקובל היה‬
‫שבדרך כלל בשעות הבוקר‪ ,‬בסביבות השעה ‪ ,12‬האמהות (בעיקר) היו מגיעות‬
‫לבתי הילדים להיות קצת עם ילדיהן וממהרות לשוב לעבודתן‪ .‬המפגש לא היה‬
‫רק עם הילדים והיתה זו הזדמנות למפגש ושיחות‪" .‬אי הגעה" לביקור זה היה‬
‫גורם "לאי‪ -‬נוחות" ואכזבה אצל הילדים‪.‬‬
‫שנת צהריים ‪ :‬פעילות מקודשת כמעט בבתי הילדים‪ .‬הילדים סיימו את ארוחת‬
‫הצהריים ‪,‬התארגנו ונכנסו לנוח בשעות הצהריים‪ .‬עם השנים והשינויים‬
‫המשפחתיים פחות ילדים הצליחו באמת לישון‪.‬‬
‫הקמה ‪:‬לאחר מנוחת הצהריים ‪,‬בערך מהשעה ‪, 19:22‬הילדים התעוררו ‪ ,‬לבשו‬
‫את בגדי הערב ‪,‬אכלו ארוחת ארבע ויצאו לביקור בחדר ההורים‪.‬‬
‫חופש משינה ‪ :‬יום בשבוע בו לא נכנסו הילדים למנוחת הצהריים‪ .‬לילדים היתה‬
‫משימה לארגן פעילות לשעות אילו‪ .‬חילקו את הילדים לקבוצות וכל קבוצה‬
‫יצאה להרפתקה כרצונה‪ .‬אחת מהפעילויות האהובות ביותר היתה להביא מחדרי‬
‫המשפחות ממתקים מיוחדים – ולהכין פריסה משותפת במקום מסתור‪.‬עוד‬
‫ארוחה מועדפת היתה למלא לחם טרי בסלט ולאכול במתבן על גרעיני הכותנה‪,‬‬
‫ולפעמים אף היו מטיילים לפרדס של זיקים‪.‬‬
‫קופסא בבית הילדים ‪ :‬מושג מקומי לדרך כיסוי הילדים בשמיכה בלילה‪ ,‬חלק‬
‫מהילדים אהבו להרדם כאשר השמיכה תחובה ומשוכה בצידי המיטה‪.‬‬
‫חברת נוער‪ .‬במשך עשרות שנים חינכו בקיבוצים ילדים ממשפחות ברוכות ילדים‬
‫שנאספו מכל הארץ‪.‬גם בכרמיה היתה חברת נוער ‪ .‬נבנו ‪ 8‬מבנים מיוחדים (כיום‬
‫ב"עדן")‪ .‬היו שתי חברות נוער‪ .‬א‪ .‬קבוצת "שלהבת" ‪ ,‬חברים של נתן בשנים‬
‫ב‪ .‬קבוצת סנונית בשנים ‪.1530-1531‬‬
‫‪.1591-1560‬‬
‫טיל לירח בכרמיה‪ .‬השנה מלאו ‪ 12‬שנה‬
‫לדריכת האדם על הירח‪ .‬ההתרגשות‬
‫באותה תקופה הייתה כל כך גדולה‪ ,‬עד‬
‫ששני הורי גן מהגרעין הארגנטינאי‪,‬‬
‫נטליו ויצחקי ‪,‬בנו טיל ממתכת בגובה‬
‫של ‪ 1‬מ' והציבו אותו בגן‪ .‬הילדים‬
‫יכלו להיכנס לתוכו‪ .‬במשך הזמן הוסב‬
‫טיל זה למתקן על טרקטור עם מנוף‬
‫אשר הרים את הילדים אל על‪.‬‬
‫עם השנים והוספת תיקני‬
‫הבטיחות‪ ,‬נאלצנו להוציאו מגן השעשועים‪.‬‬
‫אגדת הנחש מחורשת הזיתים ‪ :‬מבוסס על‬
‫סיפור אמיתי! מאז ומתמיד היו עצי הזית‬
‫העתיקים משורגים וזמינים לטיפוס‪ .‬באחד‬
‫הימים טיפס גיורא שוסטרמן על אחד‬
‫העצים‪ ,‬ראה נחש ‪,‬ורצה להאכיל אותו בגזר ‪ .‬הנחש כמובן הכיש אותו והסיפור‬
‫הסתיים בביה"ח‪ .‬מאז האמהות בכרמיה מנסות לשכנע את ילדיהן להמנע‬
‫מטיפוס –אך ללא הועיל‪.‬‬
‫הצונאמי של בתי הילדים ‪ :‬בימי הקיץ החמים היו ילדי הגנים נוסעים לנפוש‬
‫בים עם המטפלות‪ .‬הם הגיעו לחוף בהסעה של המועצה שהגיעה לחוף לפני הגעת‬
‫המצילים ‪ .‬הילדים והמטפלות נהגו לשכשך רגליים בגלים הרדודים‪ ,‬עד פתיחת‬
‫החוף הרשמית‪ .‬בבוקר הזה‪ ,‬נהגו כולם כהרגלם –מלבד הים ‪,‬שבחר לשלוח גל‬
‫עצום ‪,‬שסחף את כל הילדים והמטפלות למים העמוקים שם כנראה הם נתקלו‬
‫‪00‬‬
‫במערבולת ‪ .‬במהומה שנוצרה התחילו המטפלות והמלווים לנסות למשות את‬
‫הילדים ונסחפו בעצמם‪ -‬עד שלמזלם הגיע המציל ונכנס עם החסקה להציל את‬
‫כולם ‪ .‬החסקה פגעה בטוטו שאיבד את ההכרה – אך כולם ניצלו ויצאו בשלום‬
‫מהארוע‪.‬‬
‫בית המכשפות‪ :‬הילדים היו נוהגים להשתמש בעצמאות שניתנה להם ויצאו‬
‫לטיולים רבים‪,‬לבד‪ ,‬בסביבה הקרובה והרחוקה מחוץ לקיבוץ‪ .‬הם טיילו‬
‫בשמורה‪ ,‬התפלשו בבוץ השחור בנחל שקמה‪,‬הגיעו ל"גן עדן" ‪,‬לדיונה של יד‬
‫מרדכי ואף לבית המכשפות –הוא הבית הערבי הנטוש שנמצא לפני זיקים‪.‬‬
‫בילוי לילי‪ :‬הילדים ניצלו את העדר המבוגרים גם בלילה והשתמשו בציוד‬
‫שנמצא בבית הילדים להתנסויות שונות‪ :‬בדקו את ציוד העזרה הראשונה‪ ,‬צחצחו‬
‫נעליים בצבעים מגוונים ‪,‬הציצו לערבי התרבות של המבוגרים (וגורשו מידי פעם‬
‫ע"י מבוגרים ערניים)‪-‬לישון ‪:‬ישנו מידי פעם‪.‬‬
‫פעילות לילה עם נתן כהן‪:‬במוצאי שבת כשנתן הפך למטפלת הוא היה מוציא את‬
‫הילדים לע"ש לילה‪.‬הם למדו דברים חיוניים לחיים כמו איך לקפוץ מעל שער‪,‬‬
‫איך להתגנב בלילה בלי שיגלו אותך ‪,‬איך עושים פזצטה‪,‬ושמעו סיפורים על‬
‫כרמיה שהיא המקום הטוב ביותר בעולם‪ .‬כולם חיכו להרפתקאות האלו בשבתות‬
‫שהוא עבד‪.‬‬
‫שנת הבר מצווה ‪ :‬במהלך השנים התבסס מנהג לציין את בר המצווה של הילדים‬
‫בגיל ‪ 18‬בשנה של משימות ערכיות ואתגריות במבצע של תרומה לקהילה‬
‫ובמסיבה לקיבוץ‪.‬‬
‫ילדי הקיבוץ הראשונים חגגו מסיבת‬
‫בר מצווה משותפת ב ‪.01.10.1560‬‬
‫בסיכום הברכה הקיבוצית נכתב ‪:‬‬
‫" ‪...‬והילדים ‪ ,‬הם בשלהם‪,‬צברו שנה‬
‫לשנה ‪,‬גדלו וצמחו ‪,‬עלו מכתה לכתה ‪...‬‬
‫ולדידנו המבוגרים הם תמיד ילדים ‪,‬רק נראה‬
‫לנו ש‪" ...‬פתאום" עלו למוסד ‪",‬פתאום"‬
‫נכנסו לתנועת השומר הצעיר ‪,‬‬
‫ועכשיו שוב "פתאום" הגיעו לבר מצווה‪ .‬כן‪,‬‬
‫ילדינו הראשונים בני מצווה ‪...‬‬
‫ומי יתן ולא יאחר היום בו נראה אותם‬
‫"פתאום" לובשי מדים‪ ...‬ו"פתאום " שבים‬
‫לביתם ומצטרפים לקיבוץ כחברים ‪ ...‬ואז‬
‫נראה אותם מתהלכים בחצר הקיבוץ כשהם‬
‫חובקים פעוטים בזרועותיהם ‪...‬‬
‫ונוכל לברך את ברכת רציפות הדורות ‪" ...‬‬
‫‪08‬‬