בעולם ובישראל אזרחים ותיקים

‫אזרחים ותיקים בעולם ובישראל‬
‫מיקי לנגלבן וקובי לנגלבן‬
‫פרק זה עוסק ברקע ובתהליך ההזדקנות והזקנה והשינויים המתחוללים בהם‪ ,‬כדי להבין את‬
‫תהליכי השינוי החלים בנושא האזרחים הוותיקים בשנים האחרונות‪ ,‬בעולם בכלל ובארץ בפרט‪.‬‬
‫העלייה בתוחלת החיים בישראל ובעולם בהשוואה לעבר‪ ,‬הובילה לצרכים משתנים וגדלים של‬
‫האוכלוסייה המבוגרת בכל מישורי החיים‪ .‬האזרחים הוותיקים הופכים לנכס ומשאב חברתי‬
‫וכלכלי ושיש להיערך אליו ברמה הלאומית והמוניציפאלית (לנגלבן‪ ,‬לאור וברבי‪ .)3102 ,‬השינוי‬
‫בתפיסת האזרחים הוותיקים לאורך השנים מקבל ביטוי גם בגישות הפסיכולוגיות של הזקנה‪,‬‬
‫בהתבוננות מחודשת על גיל הפרישה הרשמי‪ ,‬ואמור להשפיע על ההיערכות הממשלתית‬
‫והמוניציפלית בנושא‪.‬‬
‫א‪ .‬ההיבט הדמוגרפי של האזרחים הוותיקים‬
‫סוגיות הקשורות באזרחים ותיקים מעסיקות כיום את קובעי המדינות בעולם המערבי יותר מאי‬
‫פעם‪ .‬מספרם של האנשים‪ ,‬נשים וגברים בני ‪ 56‬ומעלה גדל בקצב מהיר והם מגיעים לזקנה מופלגת‪,‬‬
‫נהנים מבריאות טובה ואף ממצב כלכלי משופר יותר מן הדורות הקודמים‪ .‬עם זאת‪ ,‬ישנן בעיות מן‬
‫העבר אשר טרם התמודדו אתן‪ ,‬והן ממשיכות להתקיים גם בעידן זה‪ .‬האזרחים הוותיקים נחשפים‬
‫לגִ ילַ נות ‪ -‬לדעות קדומות ואפליה מצד החברה‪ ,‬הדוחה אותם והמדירה אותם משורותיה כחברים‬
‫שווי מעמד בה‪ .‬החברה המודרנית נעדרת מנגנוני ִחבְ רות ייחודיים לקראת גיל הפרישה והזקנה‪ ,‬וכך‬
‫האזרחים הוותיקים נאלצים לחַ בְ ֵרת את עצמם‪ ,‬אם מתוך השלמה עם מעמדם השולי‪ ,‬ואם מתוך‬
‫חוסר ברירה‪ .‬רבים מהם נסוגים מן החברה הכללית ומצטרפים לתת‪-‬תרבות נפרדת‪ ,‬כקטגוריה‬
‫חברתית נמוכת יוקרה (משוניס‪ ;0111 ,‬אנוך‪.)3111 ,‬‬
‫לאור העלייה בתוחלת החיים בעולם המערבי‪ ,‬קיימת תחזית לפיה עד לשנת ‪ 3136‬כחמישית‬
‫מהאוכלוסייה בעולם תהיה בת ‪ 56‬ומעלה‪ ,‬ועד מחצית המאה הנוכחית יהיו יותר משני מיליארד‬
‫בני אדם‪ ,‬כמחצית מהאוכלוסייה‪ ,‬בני ‪ 61‬ויותר‪ .‬כמו‪-‬כן התחזיות מדברות על כשלושה מיליון בני‬
‫אדם שיעברו את גיל ה‪ 011 -‬בשנת ‪ ,3161‬רובם צפויים להיות פעילים ומתפקדים‪ .‬על פי הלשכה‬
‫המרכזית לסטטיסטיקה בישראל‪ ,‬ישראל מייצגת את המקובל בעולם המערבי וגבוהה מהממוצע‬
‫מכלל מדינות ה‪ .1OECD -‬הנתונים על פני שנים מראים כי תוחלת החיים של נשים גבוהה יותר מזו‬
‫של גברים‪ .‬בשנת ‪ 0193‬תוחלת החיים הממוצעת של גבר בישראל היתה ‪ 91.0‬שנה ואילו בשנת ‪,3101‬‬
‫‪ 01‬שנה‪ .‬נשים צלולות ומתפקדות בנות ‪ 011‬כבר אינן תופעה יוצאת דופן‪ ,‬וגברים המגיעים לגיל ‪,11‬‬
‫אף הם אינם תופעה נדירה‪ .‬הצפי לשנת ‪ 3011‬מנבא שתוחלת החיים הממוצעת של גברים בישראל‬
‫תהיה ‪ 019‬שנה (בן שאול‪ .)3100 ,‬אין ספק כי לאור נתונים אלו‪ ,‬הזדקנות האוכלוסין עתידה ליצור‬
‫השלכות מרחיקות לכת על החברה אשר תשנה לבלי הכר את פניה (בן שאול‪ ;3100 ,‬משוניס‪.)0111 ,‬‬
‫האזרחים הוותיקים כתופעה אוניברסאלית זכתה להתייחסות פוליטית בין לאומית המכונה‪:‬‬
‫"תכנית מדריד לפעולה בין‪-‬לאומית בענייני הזדקנות"‪ ,2‬שהינה למעשה הצהרה פוליטית אשר‬
‫‪Organization for Economic Co-operation and Development.– OECD 1‬‬
‫‪Report of the Second World Assembly on Ageing (2002) 2‬‬
‫אומצה על ידי ארגון האומות המאוחדות בעצרת העולמית השנייה על הזדקנות‪ .‬ההצהרה מציגה‬
‫את התייחסות העולם לבניית חברה לכל הגילים‪ ,‬ובתוך כך כמובן את בני הגיל השלישי‪ .‬תכנית‬
‫מדריד מציעה להתמקד במספר נושאים‪ :‬זקנים ופיתוח‪ ,‬קידום בריאות ורווחה בגיל המבוגר‪ ,‬וכן‬
‫הבטחת סביבה מאפשרת ותומכת‪ .‬ההצהרה מכוונת למדינות‪ ,‬לערים‪ ,‬למגזר השלישי וכן למגזר‬
‫העסקי‪ .‬ליבת ההצהרה בתכנית מדריד מתייחסת לזקנים‪ ,‬כבסיס רב עצמה לפיתוח החברתי‬
‫והכלכלי בעולם‪ ,‬מבקשת להתחשב בניסיונם העצום‪ ,‬וכן מתעתדת לשלב את ההזדקנות‬
‫באסטרטגיות החברתיות והכלכליות‪ ,‬במדיניות ובדרכי הפעולה שלה‪.‬‬
‫ארגון הבריאות העולמי ‪ 3WHO‬טוען כי הזדקנות האוכלוסייה היא אחת מהמגמות המרכזיות‬
‫בעולם המהווה את אחד הכוחות המרכזיים בעיצוב המאה ה‪ .30-‬הארגון רואה בהזדקנות פעילה‬
‫– ‪ ,Active Ageing‬כתהליך חיים המעוצב על ידי מספר גורמים אשר לחוד וביחד‪ ,‬מעדיפים בריאות‬
‫טובה‪ ,‬השתתפות וביטחון בחיי המבוגר‪ ,‬וזאת על מנת לנצל את הפוטנציאל שאנשים מבוגרים‬
‫עשויים לייצג עבור האנושות‪ .‬אנשים מבוגרים אינם קבוצה הומוגנית המאופיינת רק במספר שנות‬
‫חיים‪ ,‬כמשתנה יחיד המעצב את חייהם‪ .‬מחקרים מוכיחים כי סגנון חיים‪ ,‬גורמים סביבתיים‪,‬‬
‫חברתיים וכלכליים משפיעים יותר מכל על מאפייני המבוגרים‪ ,‬כולל על התנהגותם ורגשותיהם‪.‬‬
‫תפיסת ה זקנים כמקשה אחת הינה תפיסה סטריאוטיפית‪ ,‬וארגון הבריאות העולמי מציע לראותם‬
‫כקבוצת אוכלוסייה מגוונת על פי תפקודם‪ ,‬מעבר למאפיין הגיל‪ .‬ארגון הבריאות העולמי רואה‬
‫באנשים מבוגרים כמשאב עבור משפחותיהם‪ ,‬קהילות וכלכלות בסביבות חיים תומכת ומאפשרת‪,‬‬
‫ומציע את קידום שילובם כמועילים ותורמים לעצמם ולסביבתם‪ .‬הארגון מתייחס לשינוי בתפיסת‬
‫דימוי הזקן את עצמו ובתפיסת הסביבה את הזקן‪ ,‬באמצעות יצירת סביבה אורבאנית (ספקטור‪-‬‬
‫מרזל‪ ;3115 ,‬בן שאול‪.)3100 ,‬‬
‫בהתייחס לישראל‪ ,‬כ‪ 01% -‬מאוכלוסיית המדינה הינם תושבים מעל גיל ‪ 56‬וקצב גידולם כפול‬
‫מק צב הגידול של כלל אוכלוסיית המדינה‪ .‬ביישובים רבים מספרם עולה על הממוצע הארצי‬
‫ומתקרב לממוצע הגבוה של המדינות באירופה‪ .‬הרשויות המקומיות מהוות מסגרת חיים המשפיעה‬
‫מאד על איכות ורמת החיים של תושביהן‪ ,‬ומכאן אפילו על תוחלת החיים שלהם‪ .‬לאנשים‬
‫המבוגרים צרכים משתנים עקב מאפייניהם החדשים‪ :‬בריאים ומשכילים יותר‪ ,‬בעלי כוח כלכלי רב‬
‫יותר‪ ,‬וצרכנים מושכלים של תרבות הפנאי ועוד‪ .‬המנהיגות המוניציפאלית אמורה ללמוד צרכים‬
‫משתנים אלו ולתת להם מענים תואמים ומועילים‪ ,‬מעבר לצרכיהם של האזרחים הוותיקים‬
‫הנזקקים‪ .‬היא צריכה לתת את הדעת אל כלל בני ה‪ 56 -‬ומעלה‪ ,‬אשר חלקם יכול לשמש כהון חברתי‬
‫וכמנוף לקידומה של הרשות המקומית‪ .‬חלק מן השינוי הנדרש ברשויות המקומיות הינו תודעתי‪,‬‬
‫הן לגבי תפיסת הזקנה בקרב האזרחים הוותיקים ובקרב מקבלי החלטות‪ ,‬והן לגבי קביעת מדיניות‬
‫מוניציפאלית והקצאת משאבים עבורם כחלק מסדר היום (לנגלבן‪ ,‬לאור וברבי‪.)3102 ,‬‬
‫ישראל הינה מדינה צעירה יחסית שעברה תהליך מואץ של הזדקנות מאז היווסדה‪ ,‬שנבע בעיקר‬
‫מעלייתם של מבוגרים וצעירים לארץ ישראל‪ ,‬רובם המכריע של הזקנים היהודים אינם ילידי הארץ‪.‬‬
‫אוכלוסיית הזקנים בישראל ייחודית בהטרוגניות של מאפייניה הסוציו‪-‬דמוגרפיים‪ ,‬ברקע‬
‫התרבותי‪ ,‬ובניסיון החיים השונה של כל פרט או קבוצה הנכללים בה‪ ,‬כארץ הגירה רב‪-‬תרבותית‪.‬‬
‫‪World Health Organization - WHO 3‬‬
‫אוכלוסיית הזקנים בישראל נחלקת ל‪ 4-‬קטגוריות עיקריות‪ :‬חלוצים שהזדקנו‪ ,‬ניצולי שואה שעלו‬
‫מאירופה‪ ,‬ילידי אסיה ואפריקה שעלו בגלי העלייה ההמונית ועולי בריה"מ לשעבר (גולדנר ובריק‪,‬‬
‫‪ ,3112‬עמ' ‪.)39‬‬
‫הטרמינולוגיה בתחום האזרחים הוותיקים בישראל התפתחה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לאור חוק האזרחים‬
‫הוותיקים המאמץ את המושג "אזרחים ותיקים" )‪ (Senior Citizens‬כמושג המכיל הן את הזקן‪,‬‬
‫הישיש‪ ,‬הקשיש ועוד‪ ,‬ומבחין בין המושג גמלאי לבין המושג זקנה‪ ,‬שכן בשנים האחרונות אנו עדים‬
‫לתופעת הפרישה‪-‬פנסיה מוקדמת בגילאים מוקדמים יותר‪ .‬החוק קובע את גיל ‪ 53‬לנשים ואת גיל‬
‫‪ 59‬לגברים כגיל פרישה פורמאלי‪ ,‬בו האזרח מוגדר כאזרח ותיק בעל זכויות והטבות מטעם רשויות‬
‫ומוסדות‪ ,‬אך עם זאת אינו מגדיר את מצבו הבריאותי‪ ,‬החברתי‪ ,‬הפונקציונאלי‪ ,‬המנטאלי והזהותי‪-‬‬
‫דימויי שלו (דורון‪ . )3112 ,‬כמו כן תישאר הטרמינולוגיה המצוטטת והמובאת במקור על ידי‬
‫החוקרים אשר מוזכרים בפרק זה – ומכאן השימוש במגוון המושגים‪ .‬המושג על פי החוק הינו אזרח‬
‫ותיק כביטוי מוקיר‪ ,‬מאפשר להתייחס אל האדם על פי תפקודו ולא על פי גילו‪ ,‬מבדל אותו מהמושג‬
‫גמלאי‪ ,‬ומאפשר למצבו מחדש כבעל פוטנציאל לתרומה‪ ,‬השפעה ומועילות לסביבתו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מאפייני האזרחים הוותיקים‬
‫ההזדקנות מתבטאת בסדרה הדרגתית וקבועה של שינויים ביולוגיים‪ :‬פיזיים ומנטאליים‪ ,‬וכן‬
‫שינויים פסיכולוגיים החלים עם השנים בגיל המבוגר‪ .‬חקר ההזדקנות מצוי בתחום הגרונטולוגיה‪,‬‬
‫אשר חוקר את התהליך הביולוגי של ההזדקנות והסביבה‪ ,‬מברר אם וכיצד הוא משנה את האישיות‬
‫של האדם הזקן‪ ,‬ובוחן את ההבדלים בין תפיסות הזקנה בתרבויות שונות‪ .‬ההזדקנות מתבטאת‬
‫בהיבט הפיזי בשיער שיבה‪ ,‬קמטים‪ ,‬עצמות שבירות‪ ,‬ירידה במשקל‪ ,‬בשפיפות קומה‪ ,‬וכן במחלות‬
‫כרוניות‪ ,‬כגון‪ :‬לחץ דם גבוה‪ ,‬סוכרת‪ ,‬דלקות פרקים‪ .‬בנוסף‪ ,‬ישנן מחלות קשות אחרות כסרטן‪,‬‬
‫מחלות לב וריאה המאיימות על חייו של האדם‪ .‬הבריאות המתרופפת עם השנים והתמורות שחלות‬
‫בחייו של האדם קשורות קשר הדוק בתרבות בה הוא חי‪ ,‬משליכה לגבי היחס שהחברה תפגין כלפיו‪,‬‬
‫ועל‪ -‬כן גם אם הזקנה הינה אוניברסאלית‪ ,‬הרי שמשמעותה משתנה מתרבות לתרבות‪ .‬בחברות‬
‫הֹור ִטיקּולטּורה ‪ (Horticulture‬ומרעה וחברות חקלאיות‪ ,‬זוכים הזקנים לעיקר העושר‬
‫אגרריות (של ְ‬
‫והעוצמה‪ ,‬ונשארים מנהיגים ופעילים עד יומם האחרון‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬דווקא בחברות מתועשות‬
‫המקדמות את הטכנולוגיה‪ ,‬ומתוך כך את עליית רמת ותוחלת החיים‪ ,‬הזקנים נדחקים אל‬
‫השוליים‪ ,‬שכן הם אינם עומדים בקצב השינויים המהירים‪ ,‬וחסרים להם הידע וההכשרה הנדרשים‬
‫בש וק המשתנה תדיר‪ .‬יתירה מזו‪ ,‬החיים העירוניים המאפיינים את התיעוש‪ ,‬מעודדים את‬
‫היפרדותם של הצעירים מהוריהם ומותירים את הזקנים בבדידות פיזית‪ ,‬חשופים לניכור מצד‬
‫החברה העירונית בה הם חיים וליחס של גילנות (משוניס‪.)0111 ,‬‬
‫מאפיינים שליליים אלו המיוחסים לאזרחים הוותיקים‪ ,‬עומדים בסתירה למשמעות הזקנה‬
‫במסורת היהודית ובתורה המייחסים חשיבות עליונה למצוות כיבוד אב ואם‪ ,‬כאחת מעשרת‬
‫הדיברות‪ .‬על מצוות כיבוד אב ואם מבטיחה התורה אריכות ימים (קורץ‪ ,)3112 ,‬ושחר (‪)0116‬‬
‫מציינת כי הדיבר "כבד את אביך ואת אימך למען יאריכון ימיך"‪ 4‬הינו הדיבר היחיד המבטיח תגמול‬
‫בעולם הזה‪ .‬גם הברית החדשה מבטיחה למאמיניה תגמולים שונים בעד כיבוד הורים‪ ,‬אך בפועל‬
‫‪ 4‬שמות כ' ‪ ;21‬דברים ה' ‪21‬‬
‫חובת הילדים לדאוג כלכלית להוריהם לא עוגנה בחוק עד ראשית המאה העשרים (שם)‪ .‬ההבטחה‬
‫לאריכות ימים על פי קורץ (שם) משקפת את העמדה של חשיבות החיים בעיני האדם השואף‬
‫ומתאווה להגיע לימי זקנה ושיבה טובה‪ .‬מנקודת מבט מוסרית חברתית והלכתית‪ ,‬מציין התלמוד‬
‫את מגבלותיה של הזקנה כחולשה‪ ,‬אך דמות הזקן מוצגת תמיד באופן חיובי‪ ,‬שהרי חז"ל היו‬
‫מודעים לליקויים הגופניים והחברתיים העשויים לפקוד את הזקן‪ ,‬אשר הוכר בכפיפותו‪ ,‬במקלו‪,‬‬
‫כנטל‪ ,‬אך לא מייצג זלזול וגורע בכבודם‪ .‬אריכות ימים מתארת באופן כמותי את מספר השנים‪,‬‬
‫ומוצגת בתלמוד כזכות וברכה‪ ,‬לאור אופיו ותכונותיו של האדם‪ ,‬חכמתו וצדקתו‪ .‬התלמוד קושר‬
‫בין חכמה לזקנה‪" ,‬אין זקן אלא מי שקנה חכמה"‪ ,5‬האדם הזקן חכם לאור הידע והניסיון שצבר‪,‬‬
‫ו כושר עמידותו במשברי החיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם צעירים יכולים להיות חכמים כיוסף‪ ,‬ככתוב‪" :‬איש‬
‫אשר רוח אלוהים בו"‪ 6,‬ומכאן המסקנה שלא השנים עצמן מקנות חכמה‪ ,‬אלא שיש צורך לנצל את‬
‫שנות החיים עצמן כדי לרכוש אותה‪ .‬חשיבות רבה נודעת גם לאבחנה בין זקן וקשיש‪ ,‬שאינה‬
‫סמנטית בלבד‪ ,‬לזקן יש קונוטציה של חולי ותשישות שהחברה מייחסת לו‪ ,‬העומדת בניגוד מוחלט‬
‫למסורת היהודית שרואה בזקן את דמות המנהיג הנבון (שם)‪.‬‬
‫הגילנות מקורה בתרבות המערבית הממשיכה להדגיש את הנסיגה הגופנית והמנטלית של האזרחים‬
‫הוותיקים ‪ .‬התרבות מחנכת לחשוב על החיים לפי דירוג של גיל המתבסס על התחושה המוטעית‬
‫שהגוף כושל באמצע החיים והכשל הגופני הזה חשוב יותר מכל דבר אחר‪ ,‬בעוד שההיבטים‬
‫החיוביים של האזרחים הוותיקים‪ :‬בגרות‪ ,‬כשירות‪ ,‬חמלה וכיוצא בזה אינם מקודדים כקשורי‪-‬‬
‫גיל‪ .‬השקפות של גילנות מחזיקות מעמד‪ ,‬בעיקר משום שהן משרתות את הכוחות הכלכליים‬
‫הרוצים למכור לאזרחים ותיקים מוצרים נגד הזדקנות‪ ,‬ניתוחים פלסטיים ועוד‪ .‬התרבות מאיימת‬
‫לסגור את הזקן בתוך חומה של ספקות עצמיים‪ ,‬מבוכה‪ ,‬בושה והשפלה‪ ,‬מטפחת את "ההתרכזות‬
‫בגוף המזדקן"‪ ,‬ומאששת את הסטריאוטיפ של זקנה מבודדת וחסרת אונים (שטראוך‪ ,3102 ,‬עמ'‬
‫‪.)03-2‬‬
‫תופעת הבדידות בקרב אזרחים ותיקים הינה תופעה אוניברסלית הרווחת בכל החברות והתרבויות‪,‬‬
‫אם כי בשכיחות שונה‪ .‬המחקרים מבחינים בשני סוגי בדידות‪ :‬בדידות רגשית הנוצרת מהיעדר‬
‫דמות רגשית קרובה כדוגמת אבדן של בן או בת זוג‪ ,‬או בדידות חברתית המתייחסת להיעדרה של‬
‫רשת חברתית רחבה יותר כמו חברים ומכרים‪ .‬בנוסף‪ ,‬ישנה אבחנה מבדלת בין בדידות זמנית‬
‫המתעוררת לאור שינויים בסביבה החברתית‪ ,‬לבין בדידות כרונית המתמשכת לאורך פרק זמן ארוך‬
‫של שנתיים או יותר‪ .‬ממצאי מחקר שנערך בישראל בשנים ‪ 3116-3101‬מלמד על שכיחות תופעת‬
‫הבדידות בתקופת הזקנה‪ ,‬הן מסוג הבדידות הזמנית והן מסוג הבדידות הכרונית‪ .‬עם זאת‪ ,‬הנתונים‬
‫מראים כי אחוז שכיחות הבדידות הזמנית‪ ,‬גבוה יותר בהשוואה לבדידות הכרונית‪ .‬זאת ועוד‪,‬‬
‫בחינת הקשרים בין מכלול משתני הרקע‪ ,‬הבריאות‪ ,‬והמשפחה למצב הבדידות‪ ,‬מוכיח כי ישנה זיקה‬
‫חזקה בין בדידות לדיכאון‪ ,‬ובפרט בזיקה לבדידות הכרונית‪ .‬לאבחנה בין שני סוגי הבדידות נודעת‬
‫חשיבות רבה‪ ,‬מכיוון שדרכי הטיפול וההתמודדות עימם‪ ,‬צריכות להיות מובחנות כדי שיתאימו‬
‫לסיבות השונות שעומדות בבסיס התחושות הללו (שיוביץ‪-‬עזרא‪ ,3102 ,‬עמ'‪ .)310-302‬סקר חיים‬
‫בגיל מצא זיקות נוספות בין בדידות למצב משפחתי ולמרחק הנסיעה של האזרחים הוותיקים מבני‬
‫המשפחה וכן למידת הקשר אתם (לנגלבן‪ ,‬לאור וברבי‪.)3103 ,‬‬
‫‪ 5‬קידושין‪ ,‬לב'‬
‫‪ 6‬בראשית מא' ‪83‬‬
‫תוחלת החיים המתארכת והזדקנות האוכלוסייה עשויה להוביל לשיעורי מוגבלות גבוהים בקרב‬
‫אזרחים ותיקים‪ ,‬זאת מאחר ויש קשר הדוק בין גיל מבוגר לבין הסיכון לחלות במחלות כרוניות‪,‬‬
‫ומכאן למגבלות תפקודיות‪ .‬לאזרחים ותיקים הפעילים במגוון פעילויות חברתיות וכן אלה החיים‬
‫בגפם‪ ,‬יש סיכויים טובים להשתפר מבחינה תפקודית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬נמצא כי מגורים עם אחרים‪ ,‬אך‬
‫ללא בן או בת זוג‪ ,‬כמו מטפלים או משפחה מורחבת‪ ,‬הם מנבאים חזקים להידרדרות בתפקוד‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬סיוע פורמאלי או סיוע בלתי פורמאלי מאנשים שגרים מחוץ למשק הבית‪ ,‬עלול לפגוע‬
‫ביכולתם להשתפר תפקודית‪ .‬הגורמים הפורמאליים והבלתי פורמאליים המבצעים את המטלות‬
‫היום‪-‬יומית במקומו של הזקן‪ ,‬פוגעים בו מבלי להתכוון‪ ,‬ויוצרים אצלו חוסר ביטחון ביחס‬
‫ליכולותיו‪ ,‬ומונעים ממנו תהליך שיקום אפשרי והכרחי‪ .‬דבר זה מוביל להידרדרות תפקודית‬
‫הנגרמת כתוצאה משחיקה ומהתנוונות של יכולות תפקודיות שקיימות אצל הזקן‪ ,‬אף כי באופן‬
‫מוגבל (ספלטר‪ ,‬ברודסקי ושנור‪ ,3102 ,‬עמ' ‪.)091-066‬‬
‫אחד ממאפייני הזקנה הינו ירידה בתפקוד הקוגניטיבי‪ ,‬הכוללת פגיעה בזיכרון‪ ,‬מהירות עיבוד‪ ,‬זמן‬
‫תגובה ועוד‪ ,‬אשר מטופלת כיום בתרופות העשויות להאט או למנוע הידרדרות קוגניטיבית‪ .‬במחקר‬
‫שבחן גורמים הקשורים להידרדרות בתפקוד הקוגניטיבי בקרב ישראלים‪ ,‬נמצא כי גיל והשכלה הם‬
‫המנבאים העקביים ביותר של הידרדרות בתפקוד הקוגניטיבי‪ .‬לצד תהליכים פתולוגיים‬
‫המתרחשים בזקנה כמו דמנציה‪ ,‬ישנם גם תהליכים נורמליים המאופיינים בירידה קוגניטיבית‪ ,‬אך‬
‫הם לא פוגעים בכל התחומים‪ .‬המחקר מוכיח כי רכישת השכלה גבוהה יותר מגנה מפני ירידה‬
‫קוגניטיבית‪ ,‬וב דומה לה‪ ,‬גם תעסוקה מהווה גירוי אינטלקטואלי‪ ,‬פיזי וחברתי‪ ,‬ומשמשת כגורם‬
‫מגן מפני הידרדרות קוגניטיבית‪ .‬עם זאת‪ ,‬נמצא כי פעילות גופנית מהווה כגורם מגן משמעותי יותר‬
‫אף מתעסוקה‪ ,‬שכן יש בכוחה להתמודד היטב עם מרבית המטלות הקוגניטיביות כדוגמת‪ :‬זיכרון‬
‫מילולי‪ ,‬התמצאות‪ ,‬שטף מילולי ועוד (אילון ומאיר‪ ,3102 ,‬עמ' ‪.)334-333 ,331-301‬‬
‫הזקנה מאופיינת לעיתים בהתעללות פיזית ונפשית‪ ,‬פרישה מעבודה והשלכותיה‪ ,‬ולעיתים קרובות‬
‫כרוכה אף בעוני‪ .‬לשם הבנת העוני‪ ,‬יש להבחין בין מדינות מתפתחות לבין מדינות מפותחות‪ .‬העוני‬
‫במדינות מתפתחות מתבטא בסיפוק של צרכים בסיסיים‪ ,‬כגון‪ :‬מים ומזון‪ ,‬קורת גג ותנאים‬
‫סניטריים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬במדינות מפותחות העוני מאופיין במחסור של מזון איכותי ובלבוש‪,‬‬
‫מכשירי חשמל‪ ,‬טלפון‪ ,‬אי יכולת כלכלית לצאת לחופשה או לקנות מתנות לבני המשפחה ובחובות‬
‫מעיקים‪ .‬חסכים בתנאי חיים אלה כתנאי חיים ירודים מותירה את האזרחים הוותיקים בחיי דוחק‬
‫ומצוקה המשפיעים עליהם לרעה מבחינה בריאותית‪ ,‬התפתחותית‪ ,‬ועל השתלבותם הכלכלית‬
‫והחברתית (בריק‪ ,3116 ,‬עמ' ‪ .)34‬ממצאי מחקר מלמדים שהעוני מקיף כ‪ 31%-‬מכלל אוכלוסיית‬
‫האזרחים הוותיקים בארץ‪ ,‬כאשר ישראל נמנית עם המדינות המובילות בממדי העוני גם בקרב‬
‫אוכלוסיית האזרחים הוותיקים‪ ,‬בהשוואה למדינות מערביות‪ .‬למרות הגדלת קצבאות הזקנה‬
‫שהיטיבו עם הזקנים בשנים ‪ ,3101-3116‬עדיין כחמישית מאוכלוסיית הזקנים מצויה במעגל העוני‪,‬‬
‫ורמת העוני גבוהה יותר בעיקר בקרב נשים זקנות‪ .‬ההסתברות להיקלע לעוני מתגברת יותר בקרב‬
‫הצעירים יותר מבני ה‪ ,61-‬הסובלים מתחלואה רבה יותר‪ ,‬המשכילים פחות ומחוסרי התעסוקה‬
‫(אחדות‪ ,‬טרויצקי וטור סיני‪ ,3102 ,‬עמ' ‪ .)53 ,41‬הממצאים מצביעים על חשיבות הגורם התעסוקתי‬
‫בהפחתת הסיכון להיקלע לעוני‪ ,‬ועל הצורך לעודד את המשך השתתפותם של המבוגרים בשוק‬
‫העבודה (שם‪ ,‬עמ' ‪.)52‬‬
‫ג‪ .‬גיל הפרישה‬
‫גיל הפרישה מציין נקודת זמן משמעותית בחיי האדם המסמלת עבורו את המעבר מהחיים‬
‫היצרניים של אדם צעיר לחייו כאזרח ותיק‪ .‬הקצאת משאבים ותמיכה לאזרחים ותיקים‪ ,‬מעלה‬
‫את השאלות מהו הגיל בו נחשב האדם לזקן והנזקק לסיוע מצד החברה והאם המושג פרישה‬
‫רלוונטי לעידן זה בו הפרישה המוקדמת מתחילה בגילאי ‪ 46‬לערך‪ .‬סוגיית גיל הזקנה נדונה כבר‬
‫בימי הביניים‪ ,‬והיא מפריכה את הדעה הרווחת כי בעת העתיקה ובימי הביניים נחשבו אנשים‬
‫לזקנים בגיל צעיר יחסית‪ .‬תוחלת החיים היתה אמנם נמוכה עקב מחלות ומגיפות רבות והגיעה ל‪-‬‬
‫‪ 00‬שנה בלבד‪ ,‬אך היא שיקפה בעיקר תמותת תינוקות וילדים‪ .‬אנשים שהגיעו לגיל ‪ 36‬שרדו והגיעו‬
‫לגיל ‪ 91‬ויותר‪ ,‬וגם בימי הביניים גילאי ‪ 91 ,51‬נחשבו לזקנים‪ .‬אוגוסטין הקדוש בן המאה העשירית‬
‫קבע את גיל ‪ 51‬כזקן‪ ,‬ופיליפ דה נוור בן המאה ה‪ 02 -‬כתב בחיבורו הדידקטי על ארבעה גילי אדם‪,‬‬
‫ביניהם גיל הזקנה שנע בין ‪ 51‬ל‪ 01-‬שנה (שחר‪.)0116 ,‬‬
‫גיל הזקנה בתחילת המאה ה‪ 30 -‬משליך לגבי תהליך ההזדקנות במשמעות של התנסות הפוכה‬
‫מהתבגרות‪ ,‬ועזיבת תפקידים חברתיים או מקצועיים שנתנו מענה כלכלי ולעיתים אף סיפוק‪ .‬שנות‬
‫הפרישה עשויות לציין פעילות ושלווה‪ ,‬אך לעיתים גם תחושת החמצה של ויתור על פעילות‬
‫משמעותית או לגרום לשעמום‪ .‬הפרישה כמוה כפרשת דרכים הכוללת בתוכה‪ :‬לימוד דפוסים‬
‫אחרים‪ ,‬השכחת מנהגים מסוימים והסתגלות לחיי זוגיות משותפים וצמודים (משוניס‪.)0111 ,‬‬
‫סוגיית הפרישה כבר נדונה בתורה בספר במדבר על עבודת הלויים (במדבר ח'‪ ,)35-32 ,‬המציינת את‬
‫הפרישה בגיל ‪ 61‬לעומת הכהן שלא ניתנה לו חובת הפרישה על פי גיל‪ ,‬אלא לפי כושרו הפיזי‪.‬‬
‫המסורת היהודית מכירה בזכות העובד ובנוהלי הפרישה והתייחסה לתפקודי הגוף ולא לגיל‪ .‬דייני‬
‫הסנהדרין התחייבו להיות בגיל שיבה‪ ,‬רחמנים‪ ,‬בעלי ניסיון‪ ,‬בעלי כוחות רוחניים וכישורים‬
‫אינטלקטואליים‪ ,‬והעברת אדם מתפקידו נעשית רק מחמת סימני זקנה שפוגעים בתפקודו הפיזי‬
‫(קורץ‪.)3112 ,‬‬
‫הקביעה של גיל הפרישה בגיל ‪ 56‬מתייחסת להגדרה השרירותית כי הזקנה מתחילה בגיל זה‪ ,‬כפי‬
‫שנקבע על ידי האיגודים המקצועיים בגרמניה בתחילת המאה שעברה‪ ,‬ותאם למעשה את תוחלת‬
‫החיים והנסיבות הפוליטיות כפי שהיו במדינה זו (רוזן‪ .)3113 ,‬בגיל זה אנשים פרשו מעבודתם ועשו‬
‫זאת בשמחה כדי להינתק מחובות ועול העבודה‪ ,‬או לחילופין כהשלמה עם גורלם‪ .‬הם התנתקו‬
‫ממעגל העבודה ומכלל תפקידיהם החברתיים ומאז היו בציפייה להזדקנות ומוות‪ .‬תפיסה זו תוארה‬
‫כ"תיאוריית ההתנתקות" הפונקציונליסטית שפיתחו הסוציולוגים איליין קומינג וו'יליאם הנרי‬
‫בשנת ‪ ,0150‬ונתפסת עדיין כתיאוריה מכוננת במחקר הגרונטולוגי להבנת הזקנה‪ ,‬ולהבנת הלך הרוח‬
‫של אנשים זקנים בהקשר להשפעת הפרישה והזקנה‪ .‬גיל הפרישה הנוכחי היה נכון לאותה תקופה‬
‫בה תוחלת החיים היתה נמוכה‪ ,‬בממוצע ‪ 91‬שנה‪ ,‬אולם עתה מחשבה כוללנית כזו על אודות ציפייה‬
‫למוות נשמעת מופרכת לחלוטין‪ ,‬ומשבר "אמצע" החיים‪ ,‬אם כן‪ ,‬אינו בסביבות גיל ה‪ 41 -‬כפי‬
‫שנקבע קודם לכן (בן שאול‪ ,3100 ,‬עמ' ‪.)23‬‬
‫בניגוד ל"תיאוריית ההתנתקות"‪" ,‬תיאוריית הפעילות" מתארת את נטייתם הטבעית של אזרחים‬
‫ותיקים לשמר את רמת פעילותם ומעורבותם החברתית‪ .‬תיאוריית ההתנתקות המתייחסת לכול‬
‫שלבי הגיל באופן מוחלט‪ ,‬מקבעת אנשים בנקודת זמן המגבילה אותם למטרות לטווח קצר‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬תיאוריית הפעילות הדוגלת בגמישות‪ ,‬מאפשרת לאנשים לראות את הזמן שנותר כאינסופי או‬
‫נרחב‪ ,‬ולבחור במטרות ארוכות טווח שמהותן אופטימית‪ .‬מטרות אלו מאפשרות יצירת קשרים‬
‫חדשים‪ ,‬קריירה חדשה‪ ,‬רכישת ידע ‪ -‬המשליכים על אורך חייהם ועל שביעות רצונם מהם (שם‪ ,‬עמ'‬
‫‪.)042‬‬
‫ד‪ .‬גישות פסיכולוגיות של זקנה‬
‫ההיבט הפסיכולוגי של תהליך ההזדקנות והזקנה לא היווה בעבר הרחוק נושא למחקר ולניתוח‪,‬‬
‫היות ותוחלת החיים היתה קצרה וכך גם תקופת הזקנה‪ .‬הפסיכולוגיה הקלינית החלה את דרכה‬
‫בתחילת המאה העשרים‪ ,‬בגישה הפסיכואנליטית שהציע זיגמונד פרויד לטיפול בנוירוזות‪ .‬הבסיס‬
‫התאורטי להבנת ההתפתחות והפסיכופתולוגיה מעוגן עד היום בשנים הראשונות להתפתחות‪,‬‬
‫בתקופות הילדות והבגרות‪ .‬העניין בבגרות ובבגרות מאוחרת יותר היה שולי ביותר‪ ,‬ועד שנות ה‪91-‬‬
‫של המאה הן לא נחקרו ולא נלמדו‪ .‬לפי גישתו של פרויד לא היה טעם באנליזה לבני גיל ‪ 41‬ומעלה‪,‬‬
‫תפיסה שתאמה את מצב הזקנים והזקנה בתקופתו כשתוחלת החיים היתה בסביבות ‪ 41‬שנה‪,‬‬
‫ואיכות החיים היתה ירודה‪ .‬ההזדקנות מנקודת מבטה של הפסיכולוגיה הדגישה ירידה בתפקוד‪,‬‬
‫והמשימה ההתפתחותית החשובה היתה התמודדות עם ירידה בתפקודים ועם האובדנים הרבים‬
‫(בר‪-‬טור‪ ,3116 ,‬עמ' ‪ .)031‬בדומה לפרויד‪ ,‬פיאז'ה וקוהלברג התמקדו בגילי הילדות וההתבגרות ורק‬
‫מאוחר יותר הרחיבו את התאוריות שלהם אל החיים הבוגרים (שמוטקין‪ ,3112 ,‬עמ' ‪ .)245‬בניגוד‬
‫לפרויד‪ ,‬היה תלמידו יונג בעל גישה אקזיסטנציאליסטית ורוחנית יותר מהגישה הרפואית של פרויד‪,‬‬
‫והוא הכיר במרכזיותה של הבגרות בחיים‪ ,‬כתקופת התפתחות פסיכולוגית משמעותית של האדם‪.‬‬
‫יונג ראה בהזדקנות תהליך שבו מתחוללים שינויים עמוקים במבנה הנפשי‪ ,‬הניכרים בנטייה של‬
‫אנשים להביא לידי ביטוי את הניגודים שבאופיים‪ .‬כך‪ ,‬ניתן להיווכח כי בתהליך ההזדקנות עקרונות‬
‫ואמונות הופכים לעיתים קרובות לנוקשים יותר עקב היחלשות הגוף והיחלשות מנגנוני ההגנה‪,‬‬
‫אשר מעמידים את העקרונות בסכנה‪ ,‬ועל כן יש לתת אליהם את הדעת (בר‪-‬טור‪ ,3116 ,‬עמ' ‪.)031‬‬
‫לטענת קרל גוסטב יונג‪ ,‬השינוי והצמצום שחל בתפקידם של הזקנים בחברה המודרנית מקשה‬
‫עליהם ורבים מהם חשים חוסר סיפוק ומשמעות בחייהם‪ .‬חוסר המיצוי וחוסר הסיפוק בתקופת‬
‫הזקנה גורמים לעיתים להיפוכונדריה ואף להפרעות נוירוטיות‪ ,‬המלמדים על כך שהאדם המבוגר‬
‫מתקשה להשלים עם הזדקנותו והוא נאחז בכוח בנעורים האבודים‪ .‬תשומת הלב של האדם לעולמו‬
‫הפנימי ומענה לצרכיו עשויים לסייע בעדו למצוא משמעות ושלווה פנימית‪ .‬יונג ייחס חשיבות גדולה‬
‫למעבר של תקופות הילדות ובגרות צעירה‪ ,‬אל החלק המאוחר של החיים‪ ,‬של בגרות אמצעית וזקנה‪.‬‬
‫במעבר זה מתחוללים שינויים מהותיים באישיות‪ ,‬במסגרת תהליך האינדיווידואציה‪ ,‬האחראי‬
‫להתפתחותה של האישיות בכל מהלך החיים‪ .‬שינויים אלו באים לידי ביטוי במעבר מאוריינטציה‬
‫מוחצנת לאוריינטציה מופנמת‪ ,‬המחזקת את המודעות הפנימית למרכיבי האישיות‪ ,‬והיכולת ליצור‬
‫ביניהם איזון והרמוניה חדשים‪ .‬היינו‪ ,‬היכולת להתמקדות בחוויות ויכולות אישיות שהיו מודחקות‬
‫עד כה (שמוטקין‪ ,3112 ,‬עמ' ‪.)249‬‬
‫שרלוטה ביהלר התייחסה לרצף התפתחות החיים והגדירה חמש "מגמות חיים" המשתנות לאורך‬
‫תקופות החיים‪" :‬סיפוק צרכים"‪ ,‬לשם הנאה ופיזית ורגשית; "הסתגלות שמגבילה את עצמה"‪,‬‬
‫המיועדת להשגת השתלבות בסביבה נתונה ודרישותיה; "התפשטות יוצרת"‪ ,‬שמטרתה להגיע‬
‫להישגים ברכישת השפעה ושינוי של הסביבה; "קיום הסדר הפנימי"‪ ,‬תוך שאיפה להרמוניה פנימית‬
‫וחיצונית; ו"הגשמה עצמית" שמטרתה ליצור איזון בין המגמות השונות‪ .‬מגמות אלה מציינות‬
‫מטרות חיים שונות‪ ,‬ומספקות ארגון ומגמות ל"עצמי אמתי" הבונה את גרעין האישיות‪ .‬מגמת‬
‫ההגשמה העצמית מסכמת את מכלול החוויות המצטברות במהלך שנות חייו של האדם‪ ,‬ומאפיינת‬
‫בעיקר את גיל הזקנה (שמוטקין‪ ,3112 ,‬עמ' ‪.)249‬‬
‫נקודת המפנה בפסיכולוגיה מיוחסת לפסיכואנליטיקאי אריק אריקסון‪ ,‬שהציג לראשונה תאוריה‬
‫התפתחותית ומגובשת בעלת שמונה שלבים המכונה "מעגל החיים"‪ ,‬הכוללת את כל תקופות‬
‫החיים‪ ,‬מינקות ועד שיבה‪ .‬תאוריית השלבים של אריקסון מדגישה תהליכים פסיכודינמיים‪ ,‬שעל‬
‫פיהם כל שלב התפתחותי מאופיין במשבר שיסודו בקונפליקט בין שני קטבים של התנסות‬
‫פסיכולוגית‪ .‬לפי תאוריה זו‪ ,‬כל משבר עשוי להיפתר בצורה חיובית או שלילית‪ ,‬המותיר תוצרים‬
‫פסיכולוגיים המשפיעים על המשך התפתחותו ואישיותו של הפרט (שמוטקין‪ ,3112 ,‬עמ' ‪.)240‬‬
‫לפיכך‪ ,‬בכל שלב בחיים ישנן משימות התפתחותיות פסיכו‪-‬חברתיות המתאימות לו‪ ,‬וייתכן אף‬
‫משבר התפתחותי‪ .‬בניגוד לפרויד‪ ,‬אריקסון ראה בכל משבר התפתחותי אתגר מיוחד הטומן בחובו‬
‫הזדמנות לצמיחה נוספת‪ .‬הוא טען שלאדם יכולת התמודדות העשויה לגבור על הקשיים וזאת‬
‫בזכות כוחות האני העומדים לרשותו ( אריקסון‪ ,0191 ,‬עמ' ‪)016‬‬
‫שלב הבגרות המאוחרת‪ ,‬דהיינו הזקנה‪ ,‬מאופיין לפי אריקסון‪ ,‬בקונפליקט של שלמות לעומת‬
‫ייאוש‪ .‬התקרבות המוות האישי עלולה לגרום לקושי להשלים עם החיים ולקבלם כבעלי משמעות‬
‫ולגרור לייאוש‪ ,‬עמדה שעיקרה המתנה מרירה ומפוחדת לסופיות החיים‪ .‬פתרון מוצלח של‬
‫קונפליקט זה הוא "חכמה"‪ ,‬המאפשרת התייחסות אל החיים בצורה אינטגרטיבית‪ ,‬מעניקה את‬
‫היכולת להעריך את ניסיון החיים השלם‪ ,‬על אף הירידה בתפקודים הפיסיים והנפשיים‪ ,‬ולמרות‬
‫המוות הקרב‪ .‬בתהליך זה הזקן מתבונן אל עברו ומפיק ממנו משמעות הנוטעת בו תחושה של‬
‫שלמות וערך עצמי בחייו העכשוויים (אריקסון‪ ,0191 ,‬עמ' ‪.)016‬‬
‫תחום הגרונטולוגיה עוסק בחקר ההזדקנות והזקנה‪ ,‬אשר החל להתגבש כעיסוק מדעי מוגדר בשנות‬
‫ה‪ 61 -‬וה‪ ,51 -‬כנושא רב‪-‬תחומי הבנוי מפעילות גומלין של גורמים ביולוגיים‪ ,‬פסיכולוגיים‬
‫וחברתיים‪ .‬בראשית ימיה של הגרונטולוגיה החברתית היה ניסיון להגדיר עיקרון מפתח שלפיו ניתן‬
‫יהיה להבין את תהליך ההזדקנות‪ .‬בעקבות אריקסון נודעו תאוריות התפתחות שלביות שונות‬
‫שהציעו חוקרים שונים‪ ,‬אך אילו נדחו על ידי תאורטיקנים אחרים‪ .‬לטענת האחרונים‪ ,‬תהליכי שינוי‬
‫באישיות אכן מתרחשים על בסיס של אינטראקציה דינמית בין גורמים פסיכולוגיים וחברתיים‪,‬‬
‫אולם לא על פי מדרגות התפתחותיות מוגדרות וקבועות מראש‪ .‬בהמשך‪ ,‬בשנות ה‪ 01-‬וה‪11-‬‬
‫התפתחו תאוריות חדשות המאופיינות בתהליכים דינמיים של שינוי מול המשכיות‪.‬‬
‫כמסגרת תאורטית למחקר הבגרות והזקנה הוצעה תאוריית "ההזדקנות המוצלחת" של פול‬
‫באלטס‪ ,‬המציגה את עקרונות היסוד המסבירים את התהליכים המאפשרים הזדקנות מוצלחת‪.‬‬
‫עקרונות אלה מדגישים את השונות הביולוגית והפסיכולוגית בין אנשים בתקופת הזקנה ואת‬
‫המאזן הדינמי המתמיד‪ -‬גם בגיל המאוחר‪ -‬בין ירידה תפקודית לבין המשך הגדילה‪ .‬עקרונות‬
‫ההזדקנות המוצלחת נתמכים ב‪ 2 -‬מנגנונים מרכזיים‪ .0 :‬סלקציה של תחומי תפקוד מועדפים או‬
‫אפשריים‪ .3 .‬אופטימיזציה של שימוש במשאבים זמניים‪ .2 .‬פיצוי של תפקודים מוחלשים או‬
‫אבודים (שמוטקין‪ ,3112 ,‬עמ' ‪.)253-2‬‬
‫חוקרים נוספים הוסיפו כי הזדקנות מוצלחת מתהווה כאשר מתרחשים שינויים פנימיים של‬
‫מטרות‪ ,‬עדיפויות ותפיסות עצמיות‪ ,‬כך שיתאימו למגבלות היכולת והתפקוד של הזקן בפרט‬
‫בסביבתו‪ .‬הם מצאו כי אנשים זקנים נוטים לצמצם את הקשרים החברתיים השוליים והשטחיים‬
‫שלהם‪ ,‬אך הם מחזקים את השקעתם הרגשית בקשרים החברתיים המרכזיים שלהם‪ ,‬בעיקר עם‬
‫בני משפחה וחברים קרובים‪ .‬קשרים הדוקים עם אנשים קרובים ממלאים תפקיד בוויסות רגשי‪,‬‬
‫שעיקרו הרחקת רגשות שליליים וחיזוק רגשות חיוביים‪ .‬בכך עולים סיכוייהם של הזקנים לקבל‬
‫תמיכה‪ ,‬נוחם והכרה בזהות העצמית שלהם‪ ,‬בפרט כאשר הם נחשפים ביתר חומרה למצבים של‬
‫פגיעות וירידה תפקודית‪ .‬בהמשך‪ ,‬פותחו מודלים שונים המתייחסים להזדקנות מוצלחת‪" .‬מודל‬
‫העמידות של ריף" (שם‪ ,‬עמ' ‪ )259‬מגדיר את עמידות הפרט‪ ,‬כקריטריון הכרחי לתפקודי הרווחה‬
‫הפסיכולוגית שלו‪ .‬הבריאות הנפשית של הזקן מוגדרת כיכולת שליטה בבעיות החיים‪ ,‬התאמה בין‬
‫רמת שאיפות לבין ההישגים‪ ,‬והפקת הנאה מפעילויות וראייה אופטימית‪ .‬מודל נוסף‪" ,‬מודל‬
‫הגדילה" (שם‪ ,‬עמ' ‪ )291‬מוגדר כמודל החכמה‪ ,‬המתייחס בדומה לתרבות היהודית‪ ,‬אצל חוקרים‬
‫שונים לזקנים חכמים‪ .‬על פי מודל זה ניתן לצפות שבין אנשים חכמים יימצא שיעור גבוה באופן‬
‫יחסי של אנשים זקנים‪ .‬מודל החכמה מייחס לזקנים כושר הבנה ושיפוט הנשענים על יסודות פוסט‪-‬‬
‫פורמליים הכוללים שילוב של ניסיון חיים מצטבר‪ ,‬שיקול דעת מאוזן וזהיר‪ ,‬ותובנה של רגשות‪ .‬כל‬
‫אלו הופכים את מושג החכמה למרכיב של גדילה ופיתוח אישי תוך כדי הזדקנות‪ .‬גדילה זו מחזקת‬
‫את יכולת עמידתם של אנשים מול אתגרים הקשורים לגילם ואף מאפשרת להם לתרום לסביבתם‬
‫החברתית בתחומים של קבלת החלטות ופתרון בעיות (שמוטקין‪ ,3112 ,‬עמ' ‪.)251-290‬‬
‫תהליך ההזדקנות על פי "תאוריית העצמי" של הפסיכואנליטיקאי היינץ קוהוט הוא תהליך‬
‫מתמשך של פגיעה בתחושת העצמי כתוצאה מהירידה בתפקודים‪ ,‬בתחושת השליטה המעוררת‬
‫תחושה של חוסר אונים ופוגעת בדימוי העצמי‪ .‬לפי קוהוט‪ ,‬העצמי מתפתח ומתגבש בתהליך הנמשך‬
‫לאורך כל החיים‪ .‬העצמי מתואר כמבנה פסיכולוגי המכיל ייצוגים‪ ,‬זיכרונות של דימויים וקשרים‬
‫עם אחרים הכוללים גם חוויות והתנסויות שהאדם אינו מודע להן בהווה ובעבר‪ .‬מוסלין ממשיך‬
‫תורתו של קוהוט באסכולת העצמי‪ ,‬מציע גישה טיפולית מתאימה המבוססת על חיזוק העצמי‪.‬‬
‫מוסלין טוען שהבריאות הנפשית בזקנה היא יכולתו של האדם לשמור על הלכידות‪ ,‬שלמות העצמי‬
‫המזדקן לנוכח השינויים והאובדנים בזקנה‪ .‬הזקנה צריכה לעבור טרנספורמציה בתחומים שונים‪:‬‬
‫ערכים‪ ,‬שאיפות ותפקודים‪ .‬בשלב הראשון יש להחיל את הטרנספורמציה על אידיאלים ושאיפות‪,‬‬
‫ובשלב השני על בנייה מחדש‪ .‬כלומר‪ ,‬התפתחות של אידיאלים חדשים‪ ,‬תכניות חדשות‪ ,‬ערכים‬
‫ומטרות המותאמות למצב של העצמי (גלוברזון‪ ,3112 ,‬עמ' ‪.)021‬‬
‫ה‪.‬‬
‫תאוריות פסיכולוגיות עכשוויות‬
‫גישות עדכניות מנסות להבהיר את תוצאות השונות הפסיכולוגית בין אזרחים ותיקים‪ .‬בניגוד‬
‫לגישות קודמות שביקשו לנסח את המאפיינים הטיפוסיים ביותר של תהליך ההזדקנות‪ ,‬התפתחו‬
‫גישות עכשוויות‪ ,‬פרשניות‪ ,‬המחשיבות הבדלים ואף ניגודים במשמעויות הסובייקטיביות שאנשים‬
‫נותנים למציאות חייהם‪ .‬מובילי הגישות אלו הם מרשל ‪,‬שיהיי‪ ,‬באלטס‪ ,‬ספרי ולומרנץ‪ .‬לפי הגדרתו‬
‫של אריקסון‪ ,‬הזדקנות מוצלחת‪ ,‬מתבטאת במשימתו של הזקן ליצור אינטגרציה מחוויות חייו‪,‬‬
‫לסגל הבנה‪ ,‬סבלנות והשלמה עם המוות‪ ,‬ולא להיאחז במחשבות וזיכרונות העבר‪ .‬מתנגדי הגדרה‬
‫זו מציעים גישה שמתמודדת עם מורכבות החיים בצורה דיאלקטית כ"א‪-‬אינטגרציה" – מושג‬
‫המגדיר את יכולתו של הפרט לחיות בהרגשה טובה‪ ,‬גם כאשר אינו משלב את המרכיבים השונים‬
‫של קיומו לידי מכלול‪ .‬לפי גישה זו‪ ,‬מתאפשר לזקנים להכיל ספקות וניגודים במחשבות‪ ,‬ברגשות‬
‫בהתנהגויות או באירועים‪ ,‬מבלי שיחושו עקב כך איום‪ ,‬לחץ או צורך לשנות את עצמם (שמוטקין‪,‬‬
‫‪ ,3112‬עמ' ‪.)293‬‬
‫מחקרים עדכניים וארוכי טווח מציגים תמונת זקנה בכלל‪ ,‬ושל גיל העמידה בפרט‪ ,‬בשונה מאד‬
‫מהאמונות הרווחות‪ .‬בכלים הטכנולוגיים החדשים ניתן כיום להתבונן אל תוך נבכי המוח‪ ,‬לצפות‬
‫בקליפות המוח ובהיפוקמפוס‪ ,‬ולבדוק אילו שינויים מתרחשים בו במצבים של חשיבה‪ ,‬הרגשה‪,‬‬
‫ובת הליך ההזדקנות‪ .‬חוקרי מוח מוכיחים כי המוח המבוגר עדיין עובד ופעיל מכיוון שהוא מייצר‬
‫עדיין מיאלין‪ ,‬המאפשר לעבד מידע בצורה מהירה יותר‪ .‬במחקר שנערך בארה"ב במשך ‪ 33‬שנה‬
‫נמצא כי שביעות רצונם של הגברים מהחיים מגיעה דווקא לשיאה בגיל ‪ .56‬הממצאים מורים כי‬
‫המוח לומד כיצד לווסת את הרגשות טוב יותר‪ ,‬והוא מחווט את המוח מחדש ככל שאנשים‬
‫מזדקנים‪ .‬המחקר מלמד כי המוח גמיש ובר‪-‬שינוי‪ ,‬מצליח להתארגן מחדש ולהתפתח‪ ,‬ובכך מאפשר‬
‫לאדם המבוגר והמזדקן להתבונן על העולם בצורה אחרת‪ ,‬ולהתמודד עם השינויים בחייו בהצלחה‬
‫(שטראוך‪ ,3102 ,‬עמ' ‪.)94-9‬‬
‫מחקרים נוספים מצביעים על כך שצבירתו של מעט מידע לא רלוונטי‪ ,‬עשויה לעיתים להיות‬
‫מועילה בפתרון בעיות‪ .‬נראה שככל שמזדקנים המוח תופס את התמונה הגדולה יותר טוב‪ ,‬ועל כן‬
‫מסוגל לדלות את פיסת המידע הנכונה‪ ,‬שעשויה לשמש לפתרון הבעיה‪ .‬הסחות הדעת בגיל הזקנה‬
‫משמשות לעיתים ליתרון‪ ,‬שכן הקשב הלא‪-‬ממוקד גורם לפיזור הדעת וחוסר התמקדות בדבר‬
‫מרכזי אחד‪ ,‬אשר מוביל לקישורים חדשים ולפיתוח רעיונות יצירתיים (שטראוך‪ ,‬עמ' ‪ .)016-9‬עם‬
‫זאת‪ ,‬הנטייה להסחת הדעת בגיל הזקנה עלולה להידרדר למצב של ניתוק‪ ,‬ועל כן יש לאמן את המוח‬
‫מחדש לחזור להרגלי הנעורים‪ ,‬למצוא דרכים להמריץ אותו‪ ,‬ולהפעיל את התאים באונות המצחיות‪.‬‬
‫אחת הדרכים העיקריות להגן על המוח היא אינטראקציה חברתית‪ .‬המחקרים מוכיחים כי‬
‫הקישורים החברתיים מסייעים לחזק את הדנדריטים שבאונות המצחיות ולתרום למיקוד (שם‪,‬‬
‫עמ' ‪.)313‬‬
‫בתהליך ההזדקנות גם תאי המוח מזדקנים‪ ,‬וגורמים לתופעה של שכחה‪ ,‬אולם תופעה זו מתרחשת‬
‫רק בשל המידע הרב שאוחסן בו‪ .‬מדענים כיום טוענים בוודאות כי תאי עצב רבים מאד אינם מתים‪,‬‬
‫ומכיוון שהמוחות אינם מזדקנים בהכרח באותה צורה‪ ,‬לא מתרחש בהם מוות של תאי עצב בצורה‬
‫המונית (שם‪ ,‬עמ' ‪ .)012-6,13-6‬הכשרים השכליים של אנשים בני ‪ 91‬ומעלה חדים יותר ממה שהם‬
‫חושבים‪ ,‬והם יכולים להפעיל את מוחם הרבה יותר ממה שהם עושים‪ .‬הם מאופיינים ברוח קלילה‬
‫ונטולת עכבות המרשה לעצמה לעשות דברים שהם לא היו מעזים לעשות בגיל צעיר יותר‪ .‬קצב‬
‫ההזדקנות המשתנה מעורר תקווה להעצמת הפן החיובי של הזקנה הבריאה ולעכב את ביטוייה‬
‫השליליים יותר‪ ,‬אם לא למנוע אותם לחלוטין (שיהי‪ ,0111 ,‬עמ' ‪ )231‬ומחייב התבוננות מחודשת על‬
‫ההתייחסות לגיל זה בגישה המותאמת לשינויים העצומים החלים בו‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫אחדות‪ ,‬ל‪ .‬טרויצקי‪ ,‬ר‪ .‬וטור‪-‬סיני‪ ,‬א‪ .)3102( .‬רמת חיים‪ ,‬עוני ואי שוויון בקרב בני ‪ 61‬ומעלה בראייה‬
‫רב ממדית‪ .‬בתוך‪ :‬ל‪ .‬אחדות וה‪ .‬ליטווין (עורכים)‪ ,‬תמורות במחצית השנייה של החיים‪ ,‬ירושלים‪:‬‬
‫האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫אילון‪ ,‬ל‪ .‬ומאיר‪ ,‬ע‪ .)3102( .‬מנבאים של ירידה קוגניטיבית בקרב ילידי הארץ‪ .‬בתוך‪ :‬ל‪ .‬אחדות וה‪.‬‬
‫ליטווין (עורכים)‪ ,‬תמורות במחצית השנייה של החיים‪ ,‬ירושלים‪ :‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫אנוך‪ ,‬י‪ .)3111( .‬מבוא לסוציולוגיה‪ .‬תל אביב‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪ ,)2-4( ,‬עמ' ‪.10-90‬‬
‫אריקסון‪ ,‬א‪ .)0191( .‬ילדות וחברה‪ .‬תל אביב‪ :‬ספריית הפועלים‪.‬‬
‫בן שאול‪ ,‬י‪ .)3100( .‬מגה חיים‪ :‬יש זמן‪ .‬לכולנו‪ .‬מספיק זמן‪ .‬תל אביב‪ :‬קונטנו דה‪-‬סמריק ולאור יישומים‪.‬‬
‫בר‪-‬טור‪ ,‬ל‪ .)3116( .‬האתגר שבהזדקנות‪ :‬בריאות נפשית‪ ,‬הערכה וטיפול‪ .‬ירושלים‪ :‬אשל‪.‬‬
‫גולדנר‪ ,‬ח‪ .‬ובריק‪ ,‬י‪ .)3112( .‬התפתחות השירותים לזקנים בישראל – מבט היסטורי‪ .‬בתוך‪ :‬א‪ .‬רוזין (עורך)‪,‬‬
‫הזדקנות וזקנה בישראל‪( ,‬א)‪ ,‬ירושלים‪ :‬אשל‪-‬מוסד ביאליק‪ ,‬עמ' ‪.53-09‬‬
‫גלוברזון‪ ,‬ע‪ .)3112( .‬מבוא לביולוגיה של ההזדקנות‪ .‬בתוך‪ :‬א‪ .‬רוזין (עורך)‪ ,‬הזדקנות וזקנה בישראל‪,‬‬
‫(א)‪ ,‬ירושלים‪ :‬אשל‪-‬מוסד ביאליק‪ ,‬עמ' ‪.023-019‬‬
‫דורון‪ ,‬י‪ .)3112( .‬משפט ואתיקה‪ .‬בתוך‪ :‬א‪ .‬רוזין (עורך)‪ ,‬הזדקנות וזקנה בישראל‪( ,‬א)‪ ,‬ירושלים‪ ,3112 :‬אשל‪-‬‬
‫מוסד ביאליק‪ ,‬עמ' ‪.141-019‬‬
‫לנגלבן‪ ,‬ק‪ .‬לאור‪ ,‬ג‪ .‬וברבי‪ ,‬א‪ .)3103( .‬סקר התכנית חיים בגיל‪ .‬בתוך‪ :‬ר‪ .‬חלבי (עורך)‪ ,‬אסופת‬
‫תקצירי מחקרים בתחומי השלטון המקומי בישראל ובעולם‪ .‬מרכז השלטון המקומי‪ ,‬עמ' ‪.11-06‬‬
‫לנגלבן‪ ,‬מ‪ .)3102( .‬מגע וזקנה‪ .‬עבודה לצורך קבלת תואר מוסמך‪ .‬אוניברסיטת לסלי‪ .‬בוסטון‪:‬‬
‫ארה"ב‪.‬‬
‫לנגלבן‪ ,‬ק‪ .‬לאור‪ ,‬ג‪ .‬וברבי‪ ,‬א‪ .)3102( .‬חיים בגיל – הפלטפורמה לרפורמה‪ ,‬עניין של גישה‪ ,06 ,‬עמ'‬
‫‪.01-6‬‬
‫משוניס‪ ,‬ג‪ .0111 .‬סוציולוגיה‪ .‬ת"א‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫ספלטר‪ ,‬ט‪ .‬ברודצקי‪ ,‬ג'‪ .‬ו שנור‪ ,‬י‪ .)3102( .‬שיפור והידרדרות בתפקוד בקרב ישראלים בני ‪ 51‬ומעלה‪.‬‬
‫בתוך‪ :‬ל‪ .‬אחדות וה‪ .‬ליטווין (עורכים)‪ ,‬תמורות במחצית השנייה של החיים‪ ,‬ירושלים‪:‬‬
‫האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫ספקטור‪-‬מרזל‪ ,‬ג‪ .)3115( .‬הזקנה הישראלית‪ :‬שלושה מקורות משמעות‪ ,‬גרונטולוגיה‪ ,‬ל"ג (‪ ,)3‬עמ'‬
‫‪.24-00‬‬
‫קורץ‪ ,‬מ‪ .)3112( .‬הזקנה במורשת היהדות‪ .‬בתוך‪ :‬א‪ .‬רוזין (עורך)‪ ,‬הזדקנות וזקנה בישראל‪( ,‬א)‪,‬‬
‫ירושלים‪ :‬אשל‪-‬מוסד ביאליק‪ ,‬עמ' ‪.04-0‬‬
‫רוזן‪ ,‬ג‪ .)3113( .‬הגיל הפוליטי של הזקנה‪ ,‬בתוך‪ :‬י‪ .‬בריק‪ ,‬האוכלוסייה המבוגרת בישראל בסדר‬
‫העדיפות הלאומי‪ ,‬הקיבוץ המאוחד‪ ,‬מבוא עמ' ‪.02-1‬‬
‫שחר‪ ,‬ש‪ .)0116( .‬החורף העוטה אותנו‪ :‬זקנה בימי הביניים‪ .‬תל אביב‪ :‬דביר‪.‬‬
‫שטראוך‪ ,‬ב‪ .)3102( .‬החיים הסודיים של המוח המבוגר‪ .‬תל אביב‪ :‬מטר‪.‬‬
‫שיהי‪ ,‬ג‪ .)0111( .‬מעברים חדשים‪ :‬מיפוי חייך על ציר הזמן‪ .‬תל אביב‪ :‬זמורה‪-‬ביתן‪.‬‬
‫שיוביץ‪-‬עזרא‪ ,‬ש‪ .‬בדידות לעת זקנה‪ :‬בחינת התופעה בישראל ובארצות הברית‪ ,‬חברה ורווחה‪ ,‬ל"א‬
‫(‪ ,)0‬עמ' ‪.000-10‬‬
‫שמוטקין‪ ,‬ד‪ .)3112( .‬תאוריות פסיכולוגיות של הזדקנות‪ .‬בתוך‪ :‬א‪ .‬רוזין (עורך)‪ ,‬הזדקנות וזקנה‬
‫בישראל‪( ,‬א)‪ ,‬ירושלים‪ :‬אשל‪-‬מוסד ביאליק‪ ,‬עמ' ‪.204-246‬‬
‫‪United Nations. (2002). Report of the Second World Assembly on Ageing. New York.‬‬
‫‪World Health Organization. (2007). Global age-friendly cities: a guide.‬‬