תו פרויקט לילי - ליליות בייקרי

‫פרויקט ליליות‬
‫מעקב אחרי בוגרי ‪2007-2010‬‬
‫ומעקב חוזר מדגמי אחרי בוגרי ‪2000-2007‬‬
‫דר' אהרן יורק‬
‫ביה"ס לעבודה סוציאלית ע"ש לואיס וגבי וייספלד‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן;‬
‫חבר הועדה המקצועית של עמותת עלם‬
‫בסיוען של‪:‬‬
‫עו"ס לילי משגב‬
‫עו"ס ליאורה לבנסארט‬
‫מנהלת פרויקט ליליות‬
‫עמותת עלם‬
‫הבעת תודה והערכה‬
‫הפנייה והבקשה לחזור על מחקר המעקב שנעשה לפני שלוש שנים )יורק‪ (2007 ,‬באו מהבעלים של‬
‫מסעדת ליליות‪ ,‬חנוך ברקת‪ ,‬יו"ר קרן דואליס )קרן ליזמות חברתית(‪ ,‬אסף בלנק‪ ,‬מנהל כללי של‬
‫המסעדה והבייקרי‪ ,‬ונדב ברגר‪ ,‬שרכשו את המסעדה מעמותת עלם בשנת ‪ 2007‬וממשיכים לעבוד‬
‫בשיתוף פעולה עם עלם עד היום‪ .‬מנכ"ל עמותת עלם‪ ,‬אפרת שפוט‪ ,‬תמכה בשתי ידיה בהצעה‬
‫וסייעה לעריכת המחקר בדרכים שונות‪.‬‬
‫מנהלת הפרויקט )מטעם עמותת עלם(‪ ,‬עו"ס לילי משגב‪ ,‬ששימשה שותפת נאמנה למחקר‬
‫הקודם‪ ,‬תמכה גם היא בהצעה לחזור עליה‪ ,‬ושיחקה חלק מרכזי בעריכת המחקר בכל השלבים‪.‬‬
‫בלעדיה המחקר לא היה נערך‪ .‬עו"ס ליאורה לבנסארט‪ ,‬עובדת עמותת עלם במח' לגיוס משאבים‪,‬‬
‫לקחה על עצמה את המשימות הקשות של איתור הבוגרים וראיונם‪ ,‬והצליחה מאד בשתיהן‪ ,‬בעזרתה‬
‫של לילי‪ .‬עבודתה אינה נופלת מעבודתה של לילי לפני שלוש שנים‪ ,‬מחמאה גדולה מאד!‬
‫הבוגרים שהסכימו להתראיין‪ ,‬חלקם לפעם השנייה‪ ,‬תרמו רבות לעושר המחקר בהעלאתם‬
‫את הזיכרונות מהעבר ואת שאיפותיהם לעתיד‪.‬‬
‫אנו מודים להם מאד ומאחלים להם שאכן‬
‫חלומותיהם יתגשמו‪ .‬שוב יש לציין שהם נפתחו בפני מי שלא הכירו אותה בגילוי לב וללא מעצרים‪.‬‬
‫אני מודה לכל הנ"ל‪ ,‬שבלעדיהם המחקר לא היה מתבצע‪ ,‬אך מזכיר לקוראים שהאחריות‬
‫לתוכן דו"ח זה הינה שלי בלבד‪.‬‬
‫אהרן יורק‬
‫תשרי תשע"א‪ ,‬ספטמבר ‪2010‬‬
‫‪2‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫א‪ .‬הקדמה‪4.................................................................................‬‬
‫ב‪ .‬השיטה‪5..................................................................................‬‬
‫ג‪ .‬המרואיינים‪5-7..........................................................................‬‬
‫ד‪ .‬ריקעם של הבוגרים‪7-10.............................................................‬‬
‫ה‪ .‬ההכשרה במסעדת לילית‪10-25...................................................‬‬
‫ו‪ .‬מצבם היום של בוגרי התוכנית‪25-32......................................‬‬
‫ז‪ .‬מצבם היום של מדגם הבוגרים הותיקים‪32-38...............................‬‬
‫ח‪ .‬סיכום‪39..................................................................................‬‬
‫ט‪ .‬מקורות‪40................................................................................‬‬
‫י‪ .‬נספח‪ :‬שאלונים‪41-45................................................................‬‬
‫‪3‬‬
‫פרויקט ליליות‬
‫מעקב אחרי בוגרי ‪ 2007-2010‬ומעקב חוזר מדגמי אחרי בוגרי ‪2000-2007‬‬
‫א‪ .‬הקדמה‪:‬‬
‫לכאורה מסעדת ליליות עברה שינויים שורשיים מאז נערך המחקר‪-‬מעקב אחרי הבוגרים לפני שלוש‬
‫שנים )יורק‪ .(2007 ,‬אולם‪ ,‬על‪-‬אף שהמסעדה עברה לידיים פרטיות והפכה לעסק מסחרי‪ ,‬גדלה‬
‫והוסיפה מאפייה )בייקרי( ואפילו שינתה קצת את שמה )ל"ליליות"(‪ ,‬לא נשכחה ראשיתה ובמטבח‬
‫נמצאים עדיין אותו המספר של נערים מאותם הרקעים כפי שהיו בשנים ‪ ,2000-2007‬ו"הפרויקט"‬
‫מנוהל עדיין בשיתוף עמותת עלם‪ ,‬כפי שהיה‪ .‬למעשה‪ ,‬לסועדים אין שום סימן של שינוי‪ ,‬וכן הנערים‬
‫במטבח אינם מרגישים בשוני‪ .‬השף‪ ,‬הסו‪-‬שף והטבחים עדיין רואים את עצמם גם כבעלי תפקידים‬
‫"רגילים" כבכל מסעדה‪ ,‬אך גם כחונכים‪ ,‬מלווים‪ ,‬יועצים ומדריכים של הנערים במטבח‪" ,‬נערי עלם"‪.‬‬
‫מנהלת הפרויקט‪ ,‬שותפת למחקר זה ולקודמו‪ ,‬ניהלה אותו לפני ההפרטה וממשיכה לנהל אותו כעת‪.‬‬
‫מעמד המסעדה החוקי השתנה‪ ,‬אך לא מהותה‪ .‬כך‪ ,‬על‪-‬כל‪-‬פנים‪ ,‬הכוונה‪ ,‬ובמידת‪-‬מה מחקר זה בא‬
‫לבדוק אם אכן הפרויקט החברתי נמשך כפי שהיה או השתנה‪ ,‬לפחות לגבי תוצאותיו‪.‬‬
‫במחקר ההערכה הראשון של פרויקט לילית‪ ,‬מטרתו סוכמה כדלהלן‪:‬‬
‫לתת מענה תעסוקתי‪-‬הכשרתי בתחום המסעדנות לבני נוער במצבי סיכון ומצוקה‪ ,‬ובתוך כך‬
‫ליצור מסגרת מקדמת ומספקת ולכוון לעולם העבודה ולרכישת מקצוע נדרש )גוטר ועידן‪,‬‬
‫‪ ,2001‬עמ' ‪.(3‬‬
‫לא חל כל שינוי במטרה זו וכן מתכונת הפרויקט השתנתה רק במעט‪ .‬משולבים בו בין ‪11‬‬
‫ל‪ 15-‬נערים בני ‪ 16-19‬בשלוש משמרות שבועיות בהתחלה‪ ,‬מספר העולה ל‪ 5-6-‬עד הסיום אחרי‬
‫שנה וחצי‪-‬שנתיים‪ .‬הנערים נמצאים ברצף של מצוקה‪ :‬נפלטו מלימודים סדירים‪ ,‬בעלי רקע משפחתי‬
‫קשה‪ ,‬עברו עבירות או בשוליים של החברה העבריינית‪ ,‬או כל נסיבה אחרת העלולה לגרום לנער‪/‬ה‬
‫לסטות מהתנהגות ומהתפתחות נורמטיביות‪.‬‬
‫תוכנית העבודה גם לא השתנתה והיא עדיין מורכבת מחמישה חלקים‪ :‬לימודים מעשיים‬
‫בתחום הטבחות )חלקם למדו באופן סדיר מקודם במסגרות שונות‪ ,‬אך רובם באו ללא רקע לימודי‬
‫מקצוע(; הקניית כלים ומיומנויות בתחום הטבחות‪ ,‬המסעדנות והקונדיטאות; הקניית כלים ומיומנויות‬
‫אישיים ובין‪-‬אישיים בעולם העבודה ובחיי יום‪-‬יום; תוכנית התערבות אישית לכל נער‪/‬ה‪ ,‬המבוססת על‬
‫מתן טיפול פרטני וקבוצתי; וקשר רצוף עם המשפחות ועם גורמים מקצועיים בקהילה‪ .‬שלושת‬
‫המרכיבים הראשונים ניתנים ע"י הצוות המקצועי במטבח‪ ,‬והשנים האחרונים ע"י מנהלת הפרויקט‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית‪ .‬המסעדה עדיין במקומה בבית אסיה )ואף "התפרצה" לתוך לובי הבניין לפתיחת‬
‫המאפה(‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ב‪ .‬שיטת המחקר‪:‬‬
‫הערכה זו דומה לזו שבוצעה בשנת ‪ 2007‬ואינה מתיימרת להיות מחקר מקיף ומעמיק‪ .‬למעשה הוא‬
‫שלב שני של מה שנעשה לפני שלוש שנים‪ ,‬ותיערך השוואה בין הממצאים בשתי ההערכות‪ .‬לא‬
‫יוערכו מהות התכנית‪ ,‬התוכן והמבנה‪ ,‬וגם לא צוות המסעדה והפרויקט‪ ,‬אם‪-‬כי בוודאי כל הנושאים‬
‫האלה יוארו ע"י תוכן ההערכה‪ .‬המחקר הינו מעקב אחרי הבוגרים‪ :‬כל אלה שסיימו את הפרויקט‬
‫)לפחות חמישה חדשים( בשלוש השנים האחרונות )שלא נכללו בדו"ח הקודם( וכן מדגם )שניים‬
‫לשנה( של הבוגרים שהשתתפו במחקר הקודם‪.‬‬
‫נערכו ראיונות מובנים‪-‬למחצה ע"י מראיינת אחת‪ ,‬עו"ס ליאורה לבנסארט‪ ,‬והמראיינת במחקר‬
‫הקודם‪ ,‬עו"ס לילי משגב‪ ,‬כיום מנהלת הפרויקט‪ ,‬סייעה לה באיתור המרואיינים ובייעוץ‪ .‬לכן ישנו‬
‫רצף גם בין שני המחקרים )או בין סבובי המחקר( וגם בתוך מחקר זה‪ ,‬המפחית עיוותים ואי‪-‬הבנות‬
‫בין המרואיינים למראיינת‪ .‬השאלון )המובא בסיום דו"ח זה כנספח( כמעט זהה לזה ששימש המחקר‬
‫הקודם‪ :‬רק שמות אנשי הצוות שונו‪ .‬השאלון כולו שימש בסיס לראיונות הבוגרים החדשים‪ :‬הערכת‬
‫ההכשרה בפרוטרוט )‪ 21‬שאלות מורכבות(‪ ,‬ריקעם של הבוגרים )שמונה שאלות מורכבות(‪ ,‬ומצבם‬
‫ביום הראיון )תשע שאלות מורכבות(‪.‬‬
‫במדגם הבוגרים הוותיקים נשאלו רק תשע השאלות‬
‫האחרונות על מצבם היום עם כמה שינויים קלים‪.‬‬
‫המראיינת עבדה בשכר‪ ,‬אך מלבד קשריה עם לילי ועם החוקר‪ ,‬לא היה לה כל קשר עם‬
‫הנהלת המסעדה או בעליה‪ .‬היא עובדת עמותת עלם‪ ,‬אך במחלקת גיוס משאבים‪ ,‬ובד‪-‬ובד סיימה‬
‫את לימודיה בעבודה סוציאלית‪ .‬הראיונות נערכו בין מאי לספטמבר ‪ ,2010‬חלקם במסעדה וחלקם‬
‫במקומות הנוחים למרואיינים‪.‬‬
‫נתוני המחקר‪ ,‬איפוא‪ ,‬בנויים על ‪ 32‬ראיונות )בדיוק כמו הקודם(‪ 18 ,‬עם הבוגרים החדשים‬
‫)‪ (2007-2010‬ו‪ 14-‬עם מדגם הבוגרים הוותיקים )‪ .(2000-2006‬כמו במחקר הקודם‪ ,‬הממצאים‬
‫מוינו כמותית ע"י המראיינת‪ ,‬שמסרה את ממצאיה לחוקר בלוחות ‪ ,Excel‬וכמו‪-‬כן החוקר עבר על כל‬
‫ראיון והוסיף את הפן האיכותני‪ .‬שני המיונים האלה יתבטאו בדו"ח זה‪ :‬הסיכומים )מספרים ואחוזים(‬
‫ליד דברי המרואיינים‪ .‬לא נעשו ניתוחים סטטיסטיים נוספים כי המספר הקטן של משתתפים איננו‬
‫מצדיק זאת‪.‬‬
‫כמו בפעם הקודמת כל הציטטות יובאו בלשון זכר כדי לשמור על פרטיותם של‬
‫המשתתפים‪.‬‬
‫ג‪ .‬המרואיינים‪:‬‬
‫הבוגרים החדשים‪ ,‬כאמור ‪ 18‬במספר‪ ,‬רואיינו מתוך ‪ 23‬צעירים שסיימו לפחות חמישה חדשים של‬
‫הכשרה בליליות )פרט לאחד שנכלל כי התקבל מראש לארבעה חדשים לפני גיוסו(‪ .‬שניים סירבו‬
‫להתראיין )כנראה לשניהם היו קשיים לגבי התוכנית( ולא היה אפשרי לאתר ו‪/‬או לקבוע ראיונות עם‬
‫עוד שניים‪ .‬אחד נוסף אכן רואיין‪ ,‬אך חזר לפרויקט לתקופת הכשרה נוספת‪ ,‬ולכן הראיון שלו לא‬
‫נחשב‪ .‬לכן אחוז ההיענות עומד על ‪ 18) 82%‬מתוך ‪.(22‬‬
‫‪5‬‬
‫הבוגרים הוותיקים )‪ (2000-2006‬נדגמו מתוך ‪ 32‬שהשתתפו במחקר הקודם בשנת ‪.2007‬‬
‫הדגימה נעשתה באמצעות רשימת המשתתפים ע"פ שנות סיומם את התוכנית‪ ,‬ועקרונית המשימה‬
‫הייתה לכלול שניים מכל שנה‪ .‬הרשימה המקורית כללה הראשון‪/‬ה והאחרון‪/‬ה בכל שנתון; אם אלו‬
‫אותרו והסכימו להתראיין הם רואיינו‪ .‬אם לא אותרו או לא הסכימו )שניים בסך הכל(‪ ,‬נוצר קשר עם‬
‫השני‪/‬ה ברשימה )במקום הראשון‪/‬ה( או הלפני אחרון‪/‬ה )במקום האחרון‪/‬ה(‪ ,‬וכן הלאה‪ .‬בסך הכל‬
‫מתוך ‪ 14‬המרואיינים‪ 8 ,‬היו ברשימה המקורית )‪ (57%‬ו‪ 6-‬נוספו במקום אלה שסירבו להתראיין או‬
‫לא אותרו‪ .‬אין זה מדגם אקראי לגמרי‪ ,‬אך הוא קרוב לו‪.‬‬
‫הבוגרים החדשים מתחלקים בין ‪ 4‬בנות ל‪ 14-‬בנים‪ ,‬והיום מחציתם בני ‪ 20‬או פחות‬
‫ומחציתם בני ‪ .23 -21‬אחד בלבד איננו יהודי )מוסלמי(‪ 3 .‬סיימו בשנת ‪ 7 ,2007‬בשנת ‪7 ,2008‬‬
‫בשנת ‪ 2009‬ו‪ 1-‬בשנת ‪ .2010‬אורך שהותם בתכנית נע בין ‪ 4‬חדשים ל‪ 21-‬חדשים )הממוצע ‪12.6‬‬
‫חדשים(‪ .‬מקומות מגוריהם מגוונים‪ 4 :‬מדרום תל‪-‬אביב ויפו‪ 1 ,‬מצפון תל‪-‬אביב‪ 4 ,‬מבת‪-‬ים ואזור‪6 ,‬‬
‫מערי הפרוורים של תל‪-‬אביב )רמת‪-‬גן‪ ,‬גבעתיים‪ ,‬ראשון לציון‪ ,‬הרצלייה‪ ,‬כפר‪-‬סבא ]‪ [2‬ואור‪-‬יהודה(‪,‬‬
‫אחד מנתניה‪ ,‬ואחד מעפולה‪.‬‬
‫בהשוואה למרואיינים בהערכת ‪ ,2007‬ירד מספר הבנות )מ‪ 28%-‬ל‪ ,(22%-‬הגיל )כי רואיינו‬
‫בוגרי ‪ 4‬שנים ולא ‪ (7‬ומספר הלא‪-‬יהודים‪ .‬אחוז הבוגרים ששהו בתכנית מעל לשנה ירד לעומת בוגרי‬
‫‪ 50% :2000-2006‬לעומת ‪ .72%‬אחת הסיבות לכך היא המדיניות לא לתת לבוגרים להמשיך‬
‫לעבוד בליליות אחרי סיום הכשרתם‪.‬‬
‫רשימת מקומות המגורים נעשתה מגוונת יותר‪ :‬בהערכת ‪ 2007‬מעל לשני‪-‬שלישים )‪(68.5%‬‬
‫מהמרואיינים גרו בשכונות הדרומיות של תל‪-‬אביב‪ ,‬ביפו בחולון ובבת‪-‬ים; בקרב הבוגרים החדשים‬
‫רק ‪ (44%) 8‬גרים שם והפריסה בערים סביב לתל‪-‬אביב התרחבה מאד והגיעו חניכים מבאר‪-‬שבע‬
‫בדרום )הנער אמנם שהה בעת הלימודים בהוסטל במרכז הארץ( ומעפולה בצפון‪ .‬כנראה המוניטין‬
‫של התוכנית מתפרסמים והולכים )הבחור מעפולה בא בעקבות כתבה בטלוויזיה( ככל שהשנים‬
‫עוברות‪ .‬אולי הדבר מעיד גם על חתך סוציו‪-‬כלכלי קצת יותר גבוה‪.‬‬
‫מדגם הבוגרים הוותיקים שונה רק במקצת מ‪ 32-‬המרואיינים בהערכה בשנת ‪ .2007‬ישנם ‪2‬‬
‫בנות ו‪ 12-‬בנים‪ ,‬בערך מחצית מספר הבנות שבקבוצה המקורית‪ .‬שניים אינם יהודים )בערך כמו‬
‫מספרם בקבוצה כולה(‪ ,‬ותשעה )‪ (64%‬גרים בדרום תל‪-‬אביב‪ ,‬יפו או בת‪-‬ים‪ ,‬כמו כלל הקבוצה בשנת‬
‫‪ .2007‬כמובן הגיל עלה‪ :‬כולם בני‪) 28-21-‬הגיל הממוצע ‪ .(25.1‬מספר אלו ששהו מעל שנתיים‬
‫בתכנית גבוה יחסית )‪ ,43% ,6‬לעומת ‪ 16% ,5‬בקבוצה כולה(‪ .‬אולי בגלל קשריהם העמוקים עם‬
‫ליליות היה קל יותר לאתר אותם‪.‬‬
‫בפרקים הבאים ראשית‪-‬כל ננתח את הבוגרים החדשים‪ :‬ריקעם‪ ,‬הכשרתם בליליות‪ ,‬ומצבם‬
‫היום‪ .‬בכל אחד מהסעיפים נשווה בינם לבין כלל הבוגרים בהערכה הקודמת )ולא למדגם שרואיין‬
‫שנית(‪ .‬אחר‪-‬כך ננתח את ממצאי מדגם הבוגרים הוותיקים לגבי מצבם היום וגם נשווה אותם לכלל‬
‫‪ 32‬הבוגרים בהערכה הקודמת‪ .‬ע"פ ההשוואה הראשונה נוכל לראות שינויים כלשהם בטווח הקצר‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫בהשוואה השנייה‪ ,‬בין מדגם הוותיקים בשנת ‪ 2010‬לבין כלל ‪ 32‬הבוגרים בשנת ‪ ,2007‬נוכל‬
‫לראות מה השתנה בשלוש השנים האחרונות‪ :‬האם מצבם המשפחתי‪ ,‬החברתי‪ ,‬הבריאותי‪,‬‬
‫התעסוקתי והכלכלי השתנה לטובה? מה תוכניותיהם לעתיד? והאם הם מרוצים מחייהם הנוכחיים?‬
‫עד כמה‪ ,‬לדעתם‪ ,‬תוכנית ליליות השפיעה עליהם?‬
‫ד‪ .‬ריקעם של הבוגרים החדשים )‪:(2007-2010‬‬
‫‪ .1‬המשפחה‪:‬‬
‫רובם הגדול )‪ (72% ,13‬גדלו בבית עם שני הורים‪ ,‬ומספר דומה תיארו את יחסי הוריהם אליהם‬
‫כטובים )‪ (7‬או סבירים )‪ .(6‬היחסים בין האחים תוארו כטובים בכמחצית המשפחות )‪.(44% ,8‬‬
‫בהשוואה לבוגרים בהערכה הקודמת‪ ,‬הרקע המשפחתי נראה קצת יותר נורמטיבי‪ .‬רק בוגר אחד‬
‫דיווח על התמכרות במשפחה )לעומת חמישה בהערכה הקודמת(‪ ,‬שניים דיווחו על אלימות פיזית‬
‫כלפיהם מצד ההורים ואחד על אלימות בין ההורים‪ ,‬אך עוד שניים דיווחו על אלימות מילולית כלפיהם‬
‫ואחד על אלימות מילולית בין ההורים‪ .‬שישה )שליש( דיווחו על הזנחה בבית‪ .‬מספרים אלו דומים‬
‫לאלו שבקרב הבוגרים הוותיקים בהערכה הקודמת‪ :‬הרכב המשפחות נורמטיבי יותר )רובן עם שני‬
‫הורים לעומת רק מחציתן אז(‪ ,‬אך הדיווח על התמכרות והזנחה דומה מאד‪ .‬למרות זה‪ ,‬התמונה‬
‫הכללית היא של משפחות מתפקדות בהן החניכים הסתדרו‪ ,‬פחות או יותר‪ ,‬עם שאר בני הבית‪.‬‬
‫‪ .2‬מצב כלכלי‪:‬‬
‫שמונה )‪ (44%‬דיווחו על מצב כלכלי ממוצע )ע"פ קביעתם( ואחד על מצב מעל הממוצע‪ ,‬אך ‪6‬‬
‫)שליש( דיווחו על מצב מתחת לממוצע‪ ,‬ושלושה ציינו מצבים הקרובים לרעב‪ .‬תיאורים אלו קשים‬
‫מאלו שרואיינו ב‪ ,2007-‬ששני‪-‬שליש מהם דיווחו על מצב כלכלי ממוצע או מעל לזה‪.‬‬
‫לא היה מה לאכול‪ ,‬היה לי ‪ 5‬שקל בכיס‪ .‬היה חסר הרבה‪ ,‬הכל‪ .‬הייתי אוכל בעבודה‪ ,‬בבי"ס‪,‬‬
‫זהו‪ .‬הייתי לוקח אוכל שנשאר‪ .‬המצב היה על הפנים‪.‬‬
‫‪ .3‬מצב חברתי‪:‬‬
‫רוב הבוגרים )‪ (55% ,10‬דיווחו על "חברים טובים" שתמכו בהם והיו להם למשאב חיובי‪ :‬בטח שהיו‬
‫חברים‪ ,‬אף פעם לא היו לי בעיות חברתיות‪.‬‬
‫היו לי חברים‪ .‬כל הזמן יש לי‪ .‬לא הרבה‪ ,‬אבל יש‪ .‬ניתקתי קשר עם הרבה כי הפסקתי לעשות‬
‫שטויות והחברים המשיכו‪ .‬לא היה חסר לי כלום‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫אחרים הודו על קשיים במציאת חברים "חיוביים" )שלא יסחבו אותם לעבריינות( או בכלל על מציאת‬
‫חברים‪:‬‬
‫לא היו לי חברים‪ .‬היו לי צרות בחיים‪ .‬הייתי בלחץ‪ .‬אפילו מבוגרים לא עזרו לי בלחץ‪ .‬היה לי‬
‫חבר אחד טוב‪ ,‬אבל הוא נהרג‪.‬‬
‫היו לי יותר מידי חברים‪ ,‬חברה'‪ ,‬נגדיר את זה ככה‪.‬‬
‫ברור שהיו לי חברים‪ .‬היו חברים קרובים‪ ,‬אבל לא הרבה‪ .‬יש לי אין ספור חברים‪ ,‬אבל לא‬
‫קרובים כי הם בחרו בדרך של שטויות‪ .‬לא היה חסר‪.‬‬
‫התמונה דומה מאד לזו של הבוגרים הקודמים‪ ,‬כולל האבחנה בין "חברים" ל"חבר'ה"‪ ,‬וגם במספר‬
‫הקטן )‪ (3‬שאינם‪ ,‬לדבריהם‪ ,‬מאמינים בחברים בכלל‪.‬‬
‫‪ .4‬עבריינות‪:‬‬
‫בהנחה שהבוגרים ענו בכנות‪ ,‬כמו ההנחה בהערכה הקודמת‪ ,‬מספרם שעברו עברות על החוק קטן‬
‫במקצת‪ 11 :‬עברו עברות בעבר )‪ 3‬רבות‪ 8 ,‬מעטות( ו‪ 7-‬לדבריהם לא עברו כל עברה‪ .‬אחוז‬
‫העבריינים "הכבדים" פחת בהרבה )‪ 17%‬לעומת ‪" ,(34%‬הקלים" )‪ 44%‬לעומת ‪ (19%‬עלה‪ ,‬ואילו‬
‫הלא‪-‬עבריינים כמעט זהה )‪ 39%‬לעומת ‪.(37.5%‬‬
‫מחציתם השתמשו בסמים‪ ,‬רובם )‪ (44% ,8‬בסמים "קלים"‪ ,‬ירידה קלה מההערכה הקודמת‬
‫)מחצית(‪ ,‬ו‪ (56%) 10-‬שתו אלכוהול‪ ,‬עליה מההערכה הקודמת )שליש(‪ .‬רובם )‪ (72% ,13‬לא‬
‫נעצרו בעבר )לעומת ‪ 59%‬בהערכה הקודמת(‪ .‬מתוך הנעצרים‪ ,‬שניים ישבו בכלא‪.‬‬
‫‪ .5‬לימודים‪:‬‬
‫הרוב למדו במסגרת לימודית עיונית רגילה )‪ ,(56% ,10‬אחוז נמוך מההערכה הקודמת )‪.(78%‬‬
‫האחרים למדו בבתי"ס מקצועיים )‪ ,(4‬או במסגרת חוץ‪-‬ביתית )‪ .(4‬אולם מחציתם סיימו ‪ 11‬או פחות‬
‫כיתות‪ ,‬עליה מההערכה הקודמת )‪ .(31%‬לשלושה תעודת בגרות מלאה‪ ,‬שניים תעודה חלקית‬
‫)ביחד ‪ ,(28%‬וארבעה סיימו תיכון ללא תעודת בגרות בכלל‪ .‬מספרים אלו אכן מעידים על שיפור על‬
‫אלו מההערכה הקודמת‪ ,‬אך יש להשוותם עם הסטטיסטיקה הארצית‪ :‬בשנת ‪ 44.4% 2009‬מבני ‪17‬‬
‫השיגו תעודת בגרות )סבירסקי‪ ,‬קונור‪-‬אטיאס ואבו‪-‬חלא‪.(2009 ,‬‬
‫על‪-‬אף מיעוט הממצאים על‬
‫תיפקודם של הבוגרים בזמן הלימודים‪ ,‬כללית התמונה היא של חוסר עניין בלימודים‪:‬‬
‫הפסקתי ללמוד בכיתה יא'‪ .‬לא הסתדרתי עם המורות‪ .‬לא ידעתי את השפה‪ .‬לא רצו לחנך‬
‫ולהסביר‪ .‬לא הגעתי לשיעורים‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ .6‬בריאות‪:‬‬
‫רוב הבוגרים )‪ (83% ,15‬דיווחו על בריאות פיזית תקינה‪ ,‬אחוז נמוך במקצת מאשר בהערכה‬
‫הקודמת‪ ,‬בה ‪ 94%‬הודיעו על בריאות פיזית תקינה‪ .‬גם בתחום הבריאות הנפשית מספר המדווחים‬
‫על בריאות תקינה יורד‪ ,56% ,10 :‬לעומת ‪ 75%‬בהערכה הקודמת‪ .‬לא פחות מארבעה )‪(22%‬‬
‫אושפזו במסגרת פסיכיאטרית לעומת איש אחד )‪ (3%‬בהערכה הקודמת‪.‬‬
‫‪ .7‬תעסוקה‪:‬‬
‫כפי שדווח בדו"ח המחקר הקודם )יורק‪ (2007 ,‬שליש מהנוער שפנה למרכזי הייעוץ "הפוך על הפוך"‬
‫)גילאי ‪ ,(14-17‬כלקוחות או כמתנדבים‪ ,‬עבדו באופן קבוע או מזדמן )בן‪-‬דוד‪ ,‬חסקי‪-‬לוונטל‪ ,‬יורק‬
‫ורונאל‪ ,(2004 ,‬ובין בוגרי ליליות בשנת ‪ 81% 2007‬עבדו באופן קבוע או מזדמן‪ .‬בקרב הבוגרים‬
‫החדשים גם הרוב )‪ (83% ,15‬עבדו‪ ,‬אך רק שניים מהם באופן קבוע‪ .‬מספרים אלו דומים להערכה‬
‫הקודמת פרט לירידה באלו שעבדו באופן קבוע )מ‪ 22%-‬ל‪ .(11%-‬לדוגמא‪ ,‬בתשובה לשאלה האם‬
‫עבד לפני כניסתו לתוכנית ליליות‪ ,‬אחד הבוגרים ענה‪:‬‬
‫כן‪ ,‬כל מיני‪ .‬עבודות ארוכות טווח‪ .‬יחד עם הלימודים‪ .‬שליח פיצה‪ ,‬חנות ירקות‪ ,‬סופר‪ ,‬מפעל‬
‫חומרי בנין‪...‬‬
‫‪ .8‬היחס לגיוס לצה"ל‪:‬‬
‫היחס לצה"ל היה מעורב לפני כניסתם של הנערים לתוכנית‪ .‬מחציתם ענו שהתכוונו )ובקרב הצעירים‬
‫ביותר עדיין מתכוונים( להתגייס‪ ,‬והמחצית השנייה בכלל לא התכוונו להתגייס‪:‬‬
‫רציתי מאד להתגייס‪ ,‬וניסיתי גם‪ ,‬אבל לא גייסו אותי בגלל סעיף נפשי‪ .‬ניסיתי להתנדב פעמיים‬
‫אבל לא רצו לגייס אותי‪.‬‬
‫רציתי להתגייס‪ ,‬זאת הייתה הכוונה שלי‪ .‬עברתי אפילו גיבוש לשייטת‪ ,‬אבל קיבלתי פטור בגלל‬
‫ההרשעות‪.‬‬
‫רציתי מאוד להתגייס אבל עשיתי בעיות בצו ראשון‪ ,‬אבל גם היו לי תיקים‪ ,‬אז נתנו לי פטור‪.‬‬
‫לא רציתי להתגייס‪ .‬הייתי בכלא צבאי ‪ 6‬חודשים עד ששחררו אותי‪.‬‬
‫כמחציתם ענו שאין החברים שלהם מתגייסים ומספר דומה ענו שרוב חבריהם התגייסו‪ .‬מספרים אלו‬
‫גבוהים ביחס להערכה הקודמת בה רק ‪ 16%‬דיווחו על רוב החברים מתגייסים‪ .‬לגבי האחים‬
‫והאחיות‪ ,‬רק חמישה )‪ (28%‬דיווחו על גיוס בקרב האחים‪ ,‬אך שיעור זה גבוה מההערכה הקודמת‬
‫בה ‪ 19%‬דיווחו על גיוסם של אחיהם‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫סיכום ותמצות פרק ריקעם של הבוגרים החדשים‪:‬‬
‫פרופיל הבוגר‪/‬ת בשלוש השנים האחרונות הוא יהודי‪ ,‬בן‪ ,20.5-‬ששהה בתכנית ‪ 13.2‬חדשים‪ ,‬והגר‬
‫במרכז הארץ‪ .‬בכך הוא איננו שונה מפרופיל הבוגר הטיפוסי בהערכה הקודמת‪ ,‬רק קצת יותר צעיר‬
‫)אז הממוצע היה ‪ (22‬ובאזור מגורים מגוון יותר מדרום‬
‫תל‪-‬אביב וסביבתה‪.‬‬
‫הוא גדל במשפחה די נורמטיבית המורכבת משני הורים ויחסי אחאים תקינים‪,‬‬
‫על‪-‬פי‪-‬רוב ללא אלימות‪ ,‬אך היה סיכוי להזנחה מסוימת‪ .‬לעומת בוגרי ‪ 2000-2006‬מצבו המשפחתי‬
‫טוב יותר‪ ,‬אך מצבו הכלכלי פחות שפיר‪ ,‬אם כי בדרך כלל לא עד כדי רעב‪ .‬אולי זה מצביע על‬
‫תקופה כלכלית קשה יותר בשנים האחרונות לעומת אלה של תחילת העשור‪ .‬הוא גדל בסביבה‬
‫חברתית תקינה ומצא בה חברים טובים‪ ,‬אך חלקם מוגדרים כ"חבר'ה" המועדים ל"שטויות"‪ ,‬דהיינו‬
‫עבריינות‪ .‬כתוצאה מכך )בחלקו( הוא עשוי להיות בעל תיקים מעטים במשטרה )פחות סיכוי שיהיה‬
‫בעל מספר רב של תיקים(‪ .‬הוא השתמש בסמים "קלים" כמו הבוגרים הוותיקים ובאלכוהול קצת‬
‫מעליהם‪.‬‬
‫מצבו הלימודי השתפר לעומת עמיתו בהערכה הקודמת‪ ,‬אך עדיין לא מצא עניין בלימודים‬
‫ובהשקעה בהם‪ .‬הפרופיל הבריאותי שלו בד"כ תקין‪ ,‬פיזית ונפשית‪ ,‬אך מספר הבוגרים בעלי תיק‬
‫פסיכיאטרי עלה‪ .‬הוא איננו זר לעבודה וגם בזמן הלימודים לקח על עצמו עבודות מזדמנות‪ .‬הוא דו‪-‬‬
‫ערכי כלפי צה"ל‪ ,‬אך אפילו אם רצה להתגייס לעתים נדחה ע"י הצבא )תמונה מלאה על הגיוס בפועל‬
‫תובא בפרק העוסק במצבם היום של הבוגרים(‪ .‬סביבתו המשפחתית והחברתית נשארת "עוינת"‬
‫לגיוס כמו בהערכה הקודמת‪.‬‬
‫ה‪ .‬ההכשרה במסעדת ליליות לבוגרים החדשים‪:‬‬
‫‪.1‬כיצד הגיעו לתוכנית?‬
‫רוב הבוגרים )‪ (72% ,13‬הופנו לתוכנית ע"י גורמים חיצוניים‪ :‬שניים מתוכניות עמותת עלם )ירידה‬
‫לעומת ההערכה הקודמת‪ 11% :‬לעומת ‪ ,(22%‬שלושה מהמע"ן )מרכז עירוני לנוער(‪ ,‬ושמונה‬
‫משירותים אחרים‪ .‬מספר זה דומה להערכה הקודמת‪ .‬חמישה )‪ (28%‬פנו מיוזמתם או יוזמת‬
‫הוריהם‪ .‬הנה שילוב בין הפרטי לממוסד‪:‬‬
‫חבר שלי הכיר את המקום ואמר לי עליו‪ .‬הפסיכולוגית שלי קישרה אותי‪.‬‬
‫מקרה יוצא דופן מתואר להלן ע"י בוגר אחר‪:‬‬
‫אבא שלי ראה תוכנית בחדשות בערוץ ‪ 2‬עם עומר‪ ,‬והוא ידע שאני אוהב לבשל‪ .‬ביררנו לפי‬
‫השם של המסעדה‪ .‬התקשרנו ללילי וקבענו ראיון‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ .2‬הקבלה לתוכנית‪:‬‬
‫רוב המועמדים )‪ (61% ,11‬רואיינו ע"י לילי‪ ,‬מנהלת התוכנית‪ ,‬בד"כ יחד עם השף‪ ,‬וכן שני‪-‬שליש )‪(12‬‬
‫רואיינו ע"י השף‪ ,‬תמיד בליווי מישהו אחר‪ .‬כולם דיווחו על תהליך נעים ו"ידידותי"‪ ,‬כמו בהערכה‬
‫הקודמת‪.‬‬
‫ורד ועומר קיבלו אותי‪ .‬אתה בא‪ ,‬מכירים אותך‪ ,‬מראים את המטבח‪ .‬אחר כך מסבירים לך על‬
‫המסעדה‪ ,‬על התפריט‪ .‬אחר כך אומרים לך מתי לבוא‪ ,‬מדברים על המשכורת‪ .‬ורד הייתה‬
‫מאוד נחמדה‪ .‬אתה מרגיש שהגעת למקום סוציאלי‪ ,‬לא כמו כל מקום עבודה‪.‬‬
‫באתי לראיון‪ .‬אמרו שאתחיל ונראה מה קורה וזה זרם‪ .‬לילי ועומר קיבלו אותי ואם אני לא‬
‫טועה גם אסף‪ .‬הם היו מאוד נחמדים‪ .‬אמרו שבאים לפה בלי ידע‪ ,‬פה לומדים הכול‪ .‬עשו עליי‬
‫רושם חיובי מאוד‪.‬‬
‫‪ .3‬משיכה למקצוע‪:‬‬
‫רוב המועמדים )‪ (61% ,11‬טענו שהייתה להם משיכה כלשהי למקצוע הטבחות‪ ,‬וחמישה מהם כבר‬
‫עברו הכשרה מקצועית כלשהי )כגון לימוד בבי"ס מקצועי(‪ .‬שישה ענו שלא הייתה להם כל משיכה‬
‫מוקדמת למקצוע‪ ,‬אלא חיפשו הכנה מקצועית לעולם העבודה‪ .‬מספרים אלה דומים מאד לאלו‬
‫שבהערכה הקודמת‪.‬‬
‫אהבתי לבשל‪ ,‬אבל אף פעם לא חשבתי על זה כמקצוע‪ .‬עכשיו‪ ,‬אחרי הצבא‪ ,‬אני בטוח‬
‫שאעסוק בזה‪ .‬לא יודע אם לתמיד‪.‬‬
‫סבתא וסבא היו טבחים‪ .‬כולם במשפחה יודעים לבשל‪ .‬ידעתי לבשל עוד קודם‪ .‬רציתי ללמוד‬
‫טבחות‪ .‬הייתי חייב לסיים את הלימודים‪ .‬לא היה לי לאן לברוח‪ .‬זה מה שנשאר‪ ,‬להוציא‬
‫מקצוע‪.‬‬
‫לא הייתה לי משיכה‪ .‬בהתחלה אהבתי את זה‪ ,‬אבל אחר כך ירד לי‪ ...‬באתי כדי לנסות‪ ,‬לא‬
‫בשביל המקצוע‪ ,‬בשביל העבודה‪.‬‬
‫מה חיפשו יחד עם לימוד הטבחות או‪ ,‬במקרה המיעוט‪ ,‬במקום משיכה לטבחות? כמחצית )‪ – 8‬כמו‬
‫בהערכה הקודמת( רצו ללמוד מקצוע כלשהו‪ ,‬ומספר דומה )יש אפשרות לחפיפה בין הסיבות שניתנו‬
‫בראיונות( רצו לבחון אם הם אכן רוצים להיות טבחים )טענה שלא הועלתה בהערכה הקודמת(‪.‬‬
‫שישה )שליש( ראו את התוכנית כבסיס לפרנסה עתידית )כמו בהערכה הקודמת(‪ ,‬וארבעה חיפשו‬
‫מסגרת סדירה )קצת פחות מההערכה הקודמת(‪.‬‬
‫עוד שניים העלו את לחץ הוריהם להצטרף‬
‫לתוכנית‪.‬‬
‫‪ .4‬הנקודות החשובות בהכשרה‪:‬‬
‫גם הפעם היו תשובות מגוונות לשאלה‪" :‬מה היו לך הנקודות החשובות של תהליך ההכשרה?"‬
‫התשובה הנפוצה ביותר )‪ ,12‬שני שליש‪ ,‬כמו בהערכה הקודמת( הייתה לימוד המקצוע‪ ,‬ואף תשובה‬
‫אחרת לא זכתה לתמיכה רחבה כל כך‪ .‬שישה )שליש‪ ,‬לעומת שני‪-‬שליש בהערכה הקודמת( העלו‬
‫את חשיבות היחסים הבין‪-‬אישיים שנוצרו בינם ולבין צוות התוכנית‪ ,‬ומספר דומה ציינו את הקשר עם‬
‫‪11‬‬
‫לימוד המקצוע‪ ,‬עבודה במטבח‪ ,‬לעבוד בעבודה רצינית‪ ,‬לקבל מוסר עבודה‪ .‬כל מה שקשור‬
‫לעבודה‪ ,‬כי זה מה שחשוב בחיים‪ .‬אני גם אוהב את זה‪.‬‬
‫הכל‪ .‬לא אהבתי עובדים סוציאליים‪ ,‬אבל אחר כך הכרתי את לילי שהיא אחלה אישה‪ ...‬גם‬
‫להכין אוכל לסועדים ולהוציא סרוויס היה חשוב‪ .‬היה חשוב לי להוציא את המנות טוב‪,‬‬
‫שאנשים ייהנו מהאוכל שאני מוציא ויחזרו‪ ,‬שהכל יתנהל טוב‪ .‬היו גם אחלה אנשים‪.‬‬
‫העיקר היה הניסיון‪ ,‬לעמוד בלחץ‪ ,‬לעבוד בצוות‪ ,‬לעבוד עם החומר‪ .‬לא למדתי את זה קודם‪.‬‬
‫אחרי חצי שנה התאשפזתי‪ .‬עומר ולילי באו לבקר אותי‪ .‬לילי ביקרה המון‪ .‬שלחו לי‬
‫מהמסעדה עוגות ופירות וברכות והתקשרו אליי מלא‪ ,‬כל הטבחים‪ .‬זאת לא רק עבודה זו גם‬
‫משפחה‪ .‬מקום מפלט תומך‪ ,‬אוהב‪ ,‬אכפתי‪ ,‬דואג‪ .‬גם משלמים לך וגם מלמדים אותך מקצוע‪.‬‬
‫אחרי כמה חודשים באשפוז‪ ,‬הייתי בן‪ 19-‬ולא עניין אותי ביה"ס בבית חולים אז הגיתי רעיון‬
‫שאעבוד בליליות בבקרים‪ ,‬וכך היה‪ .‬מאוד עזר לי לצאת לעולם השפוי מהמחלקה הסגורה‪.‬‬
‫הכל ביחד‪ .‬צוות תומך‪ ,‬לימדו נקודה נקודה – מאיך להחזיק סכין ועד שבסוף החזקת סרויס‬
‫לבד‪ .‬אין משהו אחד ספציפי שהיה חשוב‪ .‬אתה מקבל מקצוע לידים‪ .‬זה כמו לימודים‪ ,‬ועוד‬
‫משלמים לי על זה‪ .‬העו"ס מאוד עזרה לי‪.‬‬
‫‪ .5‬רגעים משמעותיים בהכשרה‪:‬‬
‫התשובות המגוונות לשאלה זו היו שונות מאלו בהערכה הקודמת‪ ,‬אך הכיוון דומה‪ .‬מחציתם הצביעו‬
‫על יחסי הגומלין עם הצוות המקצועי ועוד מספר דומה )‪ (44% ,8‬ציינו חוויות מקצועיות והנאה‬
‫מהעבודה‪ .‬מספרים קטנים יותר ציינו נקודות שהיו נפוצות יותר בהערכה הקודמת‪ ,‬כגון התמודדות‬
‫והתגברות על קשיים )‪ ,(4‬פעילויות מקצועיות )כגון ביקורי שפים()‪ ,(3‬פעילות חברתית )‪ ,(2‬והקשר‬
‫עם העובדת הסוציאלית ותחלופת אנשי הצוות – כנראה מגרעת )אחד כל אחד(‪.‬‬
‫אם בשאלה‬
‫הקודמת ראינו מספר תשובות רגשיות מאד‪ ,‬כאן הדגש היה על התועלת המקצועית‪ .‬להלן מספר‬
‫ציטוטים להדגמה‪:‬‬
‫ההכנות‪ ,‬הלמידה מעומר‪ ,‬שיטות העבודה‪ .‬הוא מסביר לך‪ ,‬אם לא הולך לך הוא לא כועס‪ ,‬לא‬
‫עצבני‪.‬‬
‫לפעמים עבדתי ‪ 12-13‬שעות ביום‪ ,‬הייתי ישן במרכז אצל דודה שלי כדי לקום למחרת בבוקר‬
‫ולעבוד‪ .‬זה תרם לי כי נתתי מעצמי‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬כל הצוות שעבד פה‪ ,‬האנשים היו משמעותיים‪.‬‬
‫הכרתי אנשים חדשים מהמקצוע והם לימדו אותי‪.‬‬
‫השיחות עם לילי‪ .‬שיחות קבוצתיות‪ .‬הייתי בעייתי‪ .‬היה לי קשה לקבל פקודות‪ ,‬שיגידו לי מה‬
‫לעשות‪ .‬השיחות עזרו לי בזה‪.‬‬
‫ללמוד משהו חדש‪ .‬כל יום אתה בא לעבודה ולומד משהו‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫כל יום היה משמעותי‪ .‬העבודה עצמה‪ ,‬שהייתה קשה‪ .‬כל היום מלמדים‪ ,‬עובדים איתך‪ .‬ולא‬
‫רק במקצוע‪ ,‬גם פסיכולוגי‪.‬‬
‫‪ .6‬חלקי ההכשרה החשובים ביותר‪:‬‬
‫בשאלה זו הייתה תמימות דעים בין ‪ (72%) 13‬מהבוגרים שהחלק החשוב ביותר של ההכשרה היה‬
‫לימוד דרכי עבודה ולימוד דברים חדשים בה )גם כאן השיעור גבוה מזה בהערכה הקודמת‪ :‬מחצית(‪.‬‬
‫אולם שבעה )‪ (39%‬הוסיפו את נושא יצירת קשר עם הזולת‪ ,‬דבר שלא הוזכר במפורש בהערכה‬
‫הקודמת‪ .‬תשובות אחרות היו לימוד הכנת אוכל )‪ ,(3‬לימוד אחריות )‪ ,(3‬ויחידים העלו את התרומה‬
‫לביטחון עצמי‪ ,‬לימוד להיות בעל מקצוע רציני‪ ,‬ההרגשה "שסומכים עליך" והכניסה למסלול "שנכון‬
‫לי"‪ .‬שלושה סיכמו בפשטות "הכל"! כמעט כל תשובה בעלת ערך‪ ,‬אך יובאו כמה ציטטות לדוגמא‪:‬‬
‫ללמוד‪ .‬כל הזמן רציתי ללמוד יותר‪ ,‬לדעת את כל הדברים במטבח‪ .‬לדעת הכול על הכול‪– ...‬‬
‫תמיד רוצים לעלות רמה‪ .‬היה חשוב לי להתקדם‪ .‬לא אהבתי‪ ,‬אבל עבדתי‪ ,‬צריך לעשות את‬
‫העבודה‪.‬‬
‫הכל‪ .‬לא באתי בשביל החברים‪ .‬בסוף יצא שאני שומר איתם על קשר‪.‬‬
‫הכרתי אנשים שבחיים לא חשבתי שאצחק איתם ואשב ואדבר איתם כמו פאנקים ופריקים‪.‬‬
‫היום אני חבר שלהם‪ ,‬אני בקשר איתם גם מחוץ לעבודה פעם ב‪ .-‬היה חשוב לי להכין את‬
‫האוכל כמו שצריך‪ ,‬הכי טוב שאני יכול ולא לזלזל באוכל‪.‬‬
‫הכי חשוב בשבילי היה ללמוד מקצוע לחיים‪ ,‬ללמוד מהבסיס‪ .‬בחוץ משלמים על דבר כזה כל‬
‫כך הרבה‪ .‬כאן לא רק לומדים אלא גם עובדים את זה‪ ,‬רואים בעיניים‪ ,‬עושים בידיים‪.‬‬
‫ללמוד תכל'ס‪ ,‬מעשי‪ ,‬במטבח‪ .‬בזמן אמת‪ ,‬כשאנשים באים ויש סרויס‪.‬‬
‫‪ .7‬חלקים מיותרים בהכשרה‪:‬‬
‫כדי לשפר הכשרה חשוב מאד לדעת מה נראה מיותר לבוגרים בפרספקטיבה של זמן‪ .‬חד וחלק ענו‬
‫‪ 14‬מהבוגרים )‪ - 78%‬השיעור היה דומה‪ ,84% ,‬בהערכה הקודמת( שכלום לא היה מיותר‪:‬‬
‫הכל היה במקום‪ .‬אפילו כששוטפים אותך על שלא הגעת בזמן‪ .‬מתייחסים אליך יפה‪ ,‬לא‬
‫מפטרים אותך‪.‬‬
‫לא‪ .‬בהתחלה מלמדים החזקת סכין – הכי בסיסי‪ ,‬דברים פשוטים‪ .‬אחר כך דברים קשים‬
‫יותר‪ .‬השלבים הגיוניים‪.‬‬
‫שלושה בוגרים ציינו כמוגזמת‪ ,‬לדעתם‪ ,‬ההקפדה על משמעת‪ ,‬אך אחרים )כפי שמצוטט לעיל( דווקא‬
‫העירו על כך לטובה‪ .‬בוגר אחד‪ ,‬שבא לתוכנית עם רקע מקצועי מסוים‪ ,‬הציע לקצר את שלב‬
‫ההכנות‪ ,‬שגם הוא צוין לשבח לעיל‪ .‬נדמה לי שההצעות המועילות של הבוגרים הקודמים תרמו‬
‫לשיפור תוכנית ההכשרה‪ ,‬וכנראה המתכונת הנוכחית מוצאת חן בעיני בוגריה האחרונים‪.‬‬
‫כמו‪-‬כן נשאלו הבוגרים על רמת השכר שקיבלו בזמן ההכשרה‪ :‬הוגן או לא? רובם )‪,13‬‬
‫‪ (72%‬ענו שהשכר הוגן בהתחשב בגילם הצעיר של החניכים והיעדר ניסיונם‪ ,‬אך ‪ ,3‬שהיו על‪-‬פי‪-‬רוב‬
‫או מבוגרים יותר או בעלי ניסיון רב יותר‪ ,‬ענו שהשכר איננו הוגן‪ ,‬ואילו השניים הנותרים היו דו‪-‬ערכיים‬
‫‪13‬‬
‫שכר – לא כזה שינה לי‪ .‬אני באתי כדי ללמוד‪ .‬החשבתי את זה כלימודים‪ ,‬והשכר היה משהו‬
‫נלווה‪.‬‬
‫שכר – זה תחליף למסגרת לימודית‪ .‬אתה מקבל מקצוע – לומד ועוד מקבל על זה כסף‪.‬‬
‫שכר – באתי בגיל ‪ ,20‬השכר היה נמוך‪ .‬מתאים לנערים‪ .‬זה היה מעט מידי בשבילי אבל ככה‬
‫צריך פה‪ ,‬זה פרויקט‪.‬‬
‫‪ .8‬דברים חסרים בהכשרה‪:‬‬
‫כהמשך מהשאלה הקודמת ובמגמה לשיפור התוכנית‪ ,‬נשאלו הבוגרים האם היו‪ ,‬לדעתם‪ ,‬נושאים או‬
‫תחומים חסרים בתוכנית ההכשרה‪ .‬למעלה מ‪ (11) 60%-‬ענו בפשטות ששום דבר לא היה חסר‪,‬‬
‫שיעור גבוה מזה שבהערכה הקודמת )‪.(44%‬‬
‫לא‪ .‬הכל היה מושלם‪.‬‬
‫לא‪ ,‬היה סבבה דווקא‪.‬‬
‫בכל זאת הועלו הצעות שונות לתוספות‪ :‬עבודה עם חומרי גלם מגוונים יותר )שניים העלו‬
‫רעיון זה – כל השאר הועלו ע"י בוגר‪/‬ת אחד‪/‬ת(‪ ,‬המגבלות של מסעדה כשרה )כפי שהועלה ע"י בוגר‬
‫ותיק בהערכה הקודמת(‪ ,‬שיפור תנאי הנערים הפיזיים‪ ,‬הבאת בוגרי התוכנית להדריך וללמד‬
‫בהכשרה‪" ,‬יותר חופש ופחות משמעת" )קול עקבי וברור!(‪ ,‬שכר גבוה יותר‪ ,‬ודגש רב יותר על לימוד‬
‫עיוני‪ .‬חלק מהצעות עלו כבר בהערכה הקודמת ומומלץ להתייחס אליהן ברצינות‪ ,‬אפילו אם הן דעות‬
‫מיעוט‪.‬‬
‫‪ .9‬קשר עם השף‪:‬‬
‫השף הוא ראש הפירמידה במטבח והצלחת המסעדה כולה תלויה במידה רבה בו‪ .‬הוא ראש צוות‬
‫המטבח ובעל סמכות מוחלטת בתחום המקצועי‪ ,‬וטבעי מאד שסוג הקשר עם השף יאיר על הרגשות‬
‫הבוגרים מתוכנית ההכשרה‪.‬‬
‫בהערכה הקודמת‪ ,‬בה היו שני שפים במשך שבע שנים‪84% ,‬‬
‫מהבוגרים הביעו את הערכתם הבלתי‪-‬מסויגת‪ .‬בהערכה זו‪ ,‬בה היו שלושה שפים במשך שלוש שנים‬
‫)ואולי בגלל זה( ההערכה הייתה פחות חיובית‪) 12 :‬שני‪-‬שליש( הביעו הערכה חיובית מאד‪ ,‬והשליש‬
‫הנותר הביעו ביקורת מסוימת‪ :‬שניים עם ביקורת מועטת‪ ,‬שניים עם דו‪-‬ערכיות‪ ,‬ושניים עם ביקורת‬
‫ממוקדת סביב קשיים אישיים בינם לבינו‪.‬‬
‫אולי ההערכה הגדולה יותר של הוותיקים נבעה‬
‫מהתנסותם הרבה יותר בשוק העבודה והשוואתם את השפים בליליות עם שאר השפים במסעדות‪.‬‬
‫להלן לקט מהשבחים ומהביקורות‪:‬‬
‫עומר ‪ -‬הוא אחד האנשים הכי מדהימים שאני מכיר‪ .‬בהתחלה לא הסתדרתי איתו‪ ,‬אבל היום‬
‫אני חושב אחרת‪ .‬עד היום אני בקשר איתו‪ .‬הוא עשה בשבילי המון‪ .‬עזר בתחום של הידע על‬
‫‪14‬‬
‫עומר – לא הכרתי אותו יותר מידי‪ .‬אחרי פחות מחצי שנה עזב‪ .‬הוא בא לבקר אותי בבית‬
‫חולים‪ ,‬שזה היה מאוד מרגש‪ .‬הסתדרנו ממש טוב‪ ...‬הוא לימד אותי דברים של מטבח – עד‬
‫היום אני יודע שצריך לעמוד במטבח קצת בפיסוק כדי שלא יכאב הגב‪ .‬כל מיני טיפים‬
‫בסיסיים שלא הרבה יודעים‪ ,‬ועד היום אני מלמד אותם ואומר אותם במסעדות שאני עובד‬
‫וזה מחרפן אותי שהם לא יודעים‪.‬‬
‫עומר – הסתדרתי איתו מצוין‪ .‬היינו מדברים‪ .‬הוא רצה לסדר לי עבודה אחר כך בבאר שבע‬
‫אבל הייתי לפני גיוס אז ויתרתי‪ .‬בהתחלה עזר – הכיר לי את כולם‪ ,‬ישב‪ ,‬הסביר‪ ,‬עשה לי‬
‫סיור‪ .‬הוא לא היה ביום הראשון מוקדם כשהגעתי‪ .‬אהבתי אותו‪ ... .‬אחרי שעברו איתי על‬
‫הדברים היה מעיר‪ ,‬נותן ביקורת כזאת‪ ,‬מסביר‪ ,‬מועיל‪ .‬היה גם חבר – הייתי אומר לו שאני‬
‫בא מוקדם יותר או מאוחר יותר‪ ,‬היה תמיד מקשיב לי‪ ,‬גם המצב בבית לא היה משהו והוא‬
‫תמיד היה מקשיב‪ .‬מה למדתי ממנו? שגם במצב של לחץ אפשר לפנות אליו‪ .‬יעצור‪ ,‬יקשיב‪.‬‬
‫לפעמים בלחץ אני עוזב הכול‪ ,‬הולך לצד‪ .‬הוא לא‪ ,‬יכול להמשיך‪ ,‬לעשות במקביל – זה שף‪.‬‬
‫אורי – טוב מאוד‪ .‬היה כמו חבר שלי‪ .‬עזר‪ ,‬דיברתי איתו הרבה‪ .‬היה מוותר ומשחרר‬
‫כשהייתי בעצבים‪ .‬את רוב הדברים למדתי איתו‪ ,‬בחודשים הראשונים‪ .‬היה יותר קשור‬
‫לילדים כי עבד שם תקופה ארוכה‪ .‬אין ביקורת‪.‬‬
‫אורי – היה לי עצוב שעומר עזב‪ ,‬אבל אורי התגלה כבן אדם מדהים‪ ,‬אנחנו עדין בקשר‪ .‬הוא‬
‫עזר לי מאוד כשהשתחררתי מבית החולים ולא ידעתי איך אמשיך לחיות בחוץ‪ .‬גם ממנו‬
‫למדתי לדוגמא לחתוך ולנקות דגים ובשר‪ ,‬דברים בסיסיים‪.‬‬
‫נועם – גם בסדר גמור‪ .‬מקצועי‪ ,‬למדתי ממנו‪ ...‬עזר לי גם באישי וגם במקצועי‪.‬‬
‫נועם – אני מאוד אוהב אותו‪ .‬הוא הכי מקצועי מכל השפים‪ .‬עשה סטאז'ים במלא מקומות‪.‬‬
‫ממש מבין באוכל‪ .‬יש לו הכי הרבה ניסיון‪ .‬במטבח הוא לימד אותי הכי הרבה‪.‬‬
‫נועם – אחלה גבר‪ .‬גם עזר לי בהרבה דברים‪ ,‬נתן לי הרבה יחס‪ .‬כשהתעצבנתי במטבח היה‬
‫בא לדבר איתי‪ .‬בעבודה לימד אותי הרבה דברים – עבודה נכונה עם בשר‪ ,‬להקפיץ‬
‫מחבתות‪ ,‬הכול‪ .‬באתי מאפס‪ ,‬לימד אותי הכול‪ .‬לא התערב בעניינים שלא במטבח‪ .‬דיבר‬
‫איתי לפעמים על מה לעשות בחוץ‪ ,‬אבל לא התערב‪ .‬אין ביקורת‪.‬‬
‫שוב ציינו הבוגרים‪ ,‬כמו בהערכה הקודמת‪ ,‬שהשכילו השפים למלא שני תפקידים שונים‪ :‬מנהיג‬
‫המטבח הבלתי‪-‬מעורער‪ ,‬בר‪-‬סמכא מקצועי מחד‪ ,‬אך גם מדריך ויועץ‪ ,‬מלא אמפתיה‪ ,‬סובלני וידידותי‬
‫לכולם‪ .‬אין ספק שהיכולת לאתר ולהעסיק שפים מעין אלו מחזקת את התוכנית וגורמת למיעוט‬
‫הנשירה ממנה‪.‬‬
‫‪ .10‬קשר עם העובדת הסוציאלית‪:‬‬
‫לילי החליפה את ענבר‪ ,‬מייסדת התוכנית ומנהלתה במשך שבע שנים‪ ,‬אחרי חודשיים‪-‬שלושה בהם‬
‫עבדה עובדת אחרת‪ .‬הוותיקים מבין הבוגרים החדשים עבדו עם שתיהן‪ .‬לכן לגבי רוב הנערים לילי‬
‫לא נכנסה ישירות לנעליים הגדולות שענבר השאירה‪ ,‬אך אין ספק שגם בעמותת עלם וגם בהנהלת‬
‫ליליות החדשה היו ציפיות גבוהות מאד ממנה‪ .‬ההערכה עליה מאד חיובית‪ (72%) 13 :‬רק שיבחו‬
‫אותה‪ ,‬שלושה היו דו‪-‬ערכיים לגביה )אחד במפורש עקב קשיים אישיים שלו(‪ ,‬ורק שניים הביעו את‬
‫דעתם שהתפקיד של עובדת סוציאלית בליליות מיותר‪ .‬שיעורים אלו דומים לשיעורים להם זכתה‬
‫ענבר בהערכה הקודמת‪ ,‬למרות העובדה שרבים מהנערים באו לתוכנית ללא אהבה יתרה )בלשון‬
‫המעטה( לעובדים סוציאליים‪ .‬ניתן לבוגרים להתבטא‪ ,‬גם אלו שעבדו עם ענבר‪:‬‬
‫‪15‬‬
‫ענבר – חבל על הזמן‪ .‬היינו מדברים גם לא בשעות של השיחה‪ .‬הייתה שואלת אותי על כל‬
‫הבלגאנים‪ .‬פעמיים באה לבקר אותי בבית‪.‬‬
‫גם עם ענבר לא הסתדרתי בהתחלה‪ ,‬אבל אחר כך כן‪ .‬עד היום אני יכול להרים לה טלפון‬
‫ולקבל עזרה‪ ,‬והיא עונה‪ ,‬וגם אכפת לה‪ .‬הקטע של החום והיחס והאהבה הכי חשוב‪ .‬היה נוח‬
‫לדבר איתה‪ .‬היא מאוד עזרה לי – להסתדר בבית‪ ,‬להסתדר פה‪ ,‬כל דבר‪.‬‬
‫לילי ‪ -‬קשר טוב מאוד‪ .‬שונה‪ .‬הייתי מדבר איתה כמו חברה‪ .‬לא התביישתי לספר לה כלום‪.‬‬
‫דיברתי איתה על דברים שלא קשורים בכלל לליליות‪ .‬היה לי יותר קל לדבר איתה כי ידעתי‬
‫שלא יגיע לאף אחד‪ ...‬היא עזרה לי בהכל‪ .‬אמרה מה לעשות‪ ,‬מה עדיף בהכל‪ ,‬אבל לא‬
‫אמרה סתם תעשה ככה וככה וזהו‪ .‬אחלה בן אדם‪.‬‬
‫לילי – היה אחלה‪ .‬היא היחידה שאפשר לפתוח את הלב לידה‪ ,‬כמו אמא‪ .‬היה לי נוח לדבר‬
‫איתה‪ .‬שונה מעו"ס אחרים‪ :‬היא כמו אמא‪ ,‬כל יום היינו רואים אותה כמעט‪ ,‬הייתה עוזרת‬
‫הרבה – סידרה לי מלגת ספורט‪ ,...‬רצתה שאמשיך ללמוד דרך פרויקט היל"ה‪ .‬אם לא היה‬
‫לי כסף לנסיעות הייתה נותנת‪ ,‬ממש כמו אמא‪ .‬לא באה לעשות את העבודה וללכת‪ ,‬עושה‬
‫מכל הלב‪.‬‬
‫לילי ‪ -‬קשר טוב מאוד‪ .‬אישה טובה‪ ,‬מקסימה‪ .‬לא שונה מקשרים אחרים‪ .‬הייתה לוקחת אותי‬
‫פעם בשבוע לאיזה ‪ 40‬דקות‪ .‬בהתחלה חשבתי לעצמי "למה אני צריך את זה?" פתאום‬
‫מתגלגלים לשיחות‪ ,‬היה מרגש מאוד‪ .‬היא אישה טובה‪ .‬עברה עליי תקופה קשה והיא עזרה‬
‫מוראלית‪ .‬אחרי שיחות איתה הרגשתי הקלה‪.‬‬
‫לילי – היה כיף‪ .‬היינו מדברים על המטבח ועל דברים שבחוץ‪ .‬היא נתנה לי כוח להמשיך את‬
‫העבודה‪ .‬עזרה? באיך לקחת אחריות‪.‬‬
‫לילי ‪ -‬קשר מצוין‪ .‬עד עכשיו אני בקשר איתה‪ .‬אישה טובה‪ ,‬עזרה לי הרבה פעמים‪ .‬עזרה לי‬
‫עם תהליכים משפטיים‪ ,‬שיקמה אותי‪ .‬הייתי מעשן סמים‪ ,‬נתנה לי כיוון איך לא לעשן‪ ,‬כמו‬
‫שיקום כזה‪) .‬שונה מעו"ס אחרים?( כן‪ ,‬הם היו עושים את העבודה שלהם וזהו‪ .‬היא‪ ,‬כל יום‬
‫ראית אותה‪ ,‬אז מתחברים כזה‪ .‬בהתחלה לא היה לי נוח לדבר איתה‪ ,‬אחרי זה כן‪.‬‬
‫אין ספק ששתי העובדות הסוציאליות תרמו רבות לתוכנית ובדרכן המקצועית שינו תוכנית להכשרה‬
‫מקצועית בלבד‪ ,‬כביכול‪ ,‬לתוכניות שיקום אישיות רבות‪ ,‬מתהליך הקבלה ועד המשך המעקב אחרי‬
‫רבים מהבוגרים‪ .‬ענבר הייתה בהחלט אישיות מרכזית בתוכנית ולא היה קל לבוא אחריה‪ ,‬אך‪,‬‬
‫לדעתם של הבוגרים לפחות‪ ,‬לילי הצליחה למלא את מקומה בכבוד‪.‬‬
‫‪ .11‬הקשר עם שאר חברי הצוות‪:‬‬
‫אחרי ההתייחסות לשני השחקנים הראשיים‪ ,‬השף והעובדת הסוציאלית‪ ,‬תפקידם של שאר חברי‬
‫הצוות מתגמד במידה רבה‪.‬‬
‫כמו בהערכה הקודמת‪ ,‬כמחצית הבוגרים )‪ (44% ,8‬יצרו קשרים‬
‫משמעותיים עם הסו‪-‬שף ושאר הטבחים‪ ,‬בעיקר עם ענת הותיקה מכולם‪ .‬אך השאר מצאו את‬
‫תפקידם כפחות משמעותי או אפילו לא משמעותי; מספרים אלו גבוהים מאלו בהערכה הקודמת‪.‬‬
‫אולי התחלופה בקרב הצוות הפחיתה את השפעתם‪ ,‬על‪-‬אף שמחצית הבוגרים ציינו שהתחלופה לא‬
‫הפריעה להם‪ ,‬שיעור גבוה מאשר בהערכה הקודמת‪ .‬שישה ענו שהתחלופה הפריעה להם‪ ,‬ושלושה‬
‫לא הרגישו בכלל בה‪ .‬נראה שבשלוש השנים האחרונות או התחלופה פחתה או למדו לא לתת לה‬
‫להפריע לחניכים‪ .‬להלן דברי הבוגרים‪:‬‬
‫גם איתם ]שאר הצוות[ היה לי קשר טוב‪ ,‬אבל פחות נפתחתי אליהם‪ .‬מכל בן אדם אתה לומד‬
‫משהו בחיים‪ .‬מבחינת התחלופה – בתקופתי זה לא היה כמו עכשיו‪ .‬התחלופה לא הייתה‬
‫משמעותית‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫עם צוות המסעדה היה קשר טוב‪ .‬הם מאוד אהבו אותי‪ .‬הם נחמדים – נכנסים למטבח‪,‬‬
‫שואלים‪ ,‬מברכים לשלום‪ ,‬יושבים איתנו‪ ,‬מעשנים איתנו‪ .‬היינו שותפים בחיים שלהם‪ .‬נגיד‪,‬‬
‫כשרויטל נכנסה להריון זה ריגש את כולנו ובאנו אחר כך לראות את התינוקות‪ .‬ליליות מלווה‬
‫אותי בכל הדברים שעברתי‪ .‬כשעברתי דירה בתל‪-‬אביב כל מה שקיבלתי לדירה – מצעים‪,‬‬
‫מגבות‪ ,‬מכונת כביסה ‪ -‬זה מליליות‪ ,‬מהטבחים‪ ,‬רויטל‪ ,‬אפרת‪ .‬תחלופה – הפריעה‬
‫התחלופה של השפים‪ .‬היה עצוב שאנשים עזבו‪.‬‬
‫היה קשר סבבה עם הצוות‪ :‬עומר‪ ,‬אלונה‪ ,‬רונן‪ .‬היו אנשים מסוימים שהתחברתי אליהם‪) .‬הם‬
‫עזרו לך?( למדתי מהם הרבה‪.‬‬
‫תחלופת עובדים – לא הייתה הרבה תחלופה כשהייתי פה‪.‬‬
‫ככה ככה‪ .‬לפעמים לא אהבתי מה שאמרו לי‪ .‬הייתי רב איתם‪ .‬לדוגמא כשביקשו שאנקה‪,‬‬
‫הייתי מתעצבן‪ .‬אסף – היה קשר‪ ,‬אבל שלום שלום‪ .‬מחליפים מילים פה ושם‪ .‬עזרו בכך‬
‫שלימדו איך לעבוד נכון‪ ,‬לשמור על סדר עבודה‪ .‬גם היו ריבים‪ .‬תחלופה – לפעמים הפריע‪ ,‬כי‬
‫כבר נקשרים‪ ,‬מתחברים‪.‬‬
‫‪ .12‬תמיכת הסביבה בזמן ההכשרה‪:‬‬
‫רוב הבוגרים )‪ (72% ,13‬דיווחו שהוריהם תמכו בהם בזמן הכשרתם‪ ,‬עודדו אותם וסייעו להם‪ ,‬שיעור‬
‫גבוה מזה שבהערכה הקודמת )‪ .(62.5%‬אחד דיווח על הורים אדישים )מצב נפוץ יותר בהערכה‬
‫הקודמת(‪ ,‬שניים על הורים שהתנגדו‪ ,‬ועוד שניים טענו שלא היה להם קשר עם הוריהם‪ .‬גם שיעור‬
‫גבוה יותר של אחים עודדו ותמכו )‪ ,39% ,7‬לעומת ‪ 22%‬בהערכה הקודמת(; ‪ 9‬נשארו אדישים‪,‬‬
‫ולשניים לא היה קשר עם אחיהם‪.‬‬
‫מלבד התמיכה המשפחתית‪ ,‬חשובה למתבגרים תמיכת עמיתיהם‪ ,‬בני גילם‪ .‬שישה חברים‬
‫עודדו )שליש‪ ,‬לעומת מחצית הבוגרים בהערכה הקודמת( ושבעה נשארו אדישים )‪ 39%‬לעומת ‪28%‬‬
‫בהערכה הקודמת(; חמישה טענו שלא היו להם חברים שהיו יכולים לתמוך‪ .‬נראה איפוא ששיעור‬
‫התמיכה עלה מתוך המשפחה אך ירד בקרב החברים‪ .‬לא דווחו על כל ניסיון של חברים או קרובים‬
‫להכשיל את כניסתם של הצעירים לתוכנית או להתנגד לה‪ ,‬תופעה שהייתה מנת חלקם של מיעוט‬
‫החניכים בהערכה הקודמת‪ .‬להלן כמה ציטטות די אופייניות‪:‬‬
‫הורים – היו בעד‪ .‬אמא הייתה בעד שאני לפחות עושה משהו שאני אוהב‪.‬‬
‫הורים – ת'אמת‪ ,‬לא הייתי איתם כל כך בקשר‪ .‬הם ידעו שאני עובד כי גם עזרתי להם‬
‫כלכלית‪ ,‬אבל לא היה אכפת להם במה ואיך‪ .‬רק "חצי" אכפת כזה‪ .‬לא היו בכלל מעורבים‪ ,‬לא‬
‫דיברתי איתם על זה‪ .‬הם לא הזיקו‪ ...‬בקושי דיברתי איתם‪ .‬עד היום זה ככה‪ .‬אחים – ‪2‬‬
‫קטנים‪ .‬לא היו מעורבים‪.‬‬
‫ההורים – ראו את זה כמקום עבודה‪ .‬שיגעו אותי שאלך למקצוע הזה‪ .‬עודדו‪ ,‬בטח שעודדו‪.‬‬
‫העדיפו את זה מאשר שאעשה שטויות‪ .‬אחים – אח אחד מאוד תמך‪.‬‬
‫אח – מאוד בעד כי התעסקתי במשהו ולא סתם ישבתי בבית‪ .‬חברים – לא מעורבים‪.‬‬
‫אחותי – גרה בדרום‪ ,‬יש לה ילדים‪ ,‬זה לא מעניין אותה‪ .‬אח אחר שלי – אני יותר עזרתי לו‬
‫ועודדתי אותו‪ .‬חברים – לא היו מעורבים‪ .‬עבודה זו עבודה‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫חברים – ‪ ...‬היו כמה שטבחות עניינה אותם‪ .‬עבדו במטבח‪ .‬היינו מדברים על זה‪ .‬הם היו‬
‫בעד‪ ,‬חבר אחד אפילו יש לו אח שיש לו מסעדה שרוצה שאני אעבוד אצלו בעתיד‪.‬‬
‫‪ .13‬ההרגשה בזמן ההכשרה‪:‬‬
‫שאלה טיפוסית לעובדים סוציאליים )לפחות ע"פ הסטריאוטיפ(‪" :‬איך הרגשת בזמן ההכשרה? היה‬
‫קשה? היה נעים?" )ראה את השאלה המלאה בנספח‪ (.‬רבים מהבוגרים הודו שההתנסות הייתה‬
‫קשה‪ :‬מחציתם אמרו שהיה "מעט קשה"‪ 5 ,‬שדברים רבים הקשו עליהם‪ ,‬ושניים נוספים שמצבם‬
‫האישי הקשה עליהם בתחילת ההכשרה‪ ,‬דהיינו ‪ 89%‬מודים על קשיים כלשהם‪ ,‬אך כולם סיימו את‬
‫התוכנית‪ .‬התשובות דומות מאד לתשובותיהם של בוגרי ההערכה הקודמת‪.‬‬
‫בהתחלה היה עובר לי מהר ואז הרמה עולה וזה נהיה יותר קשה‪ .‬יש רשימת הכנות וזה‬
‫מבאס ונהיה קשה‪ .‬היה קשה כי פעם ראשונה עבדתי בעבודה כזאת‪ ,‬מסודרת‪ ,‬צריך לקום‬
‫בבוקר‪.‬‬
‫קשה – רק שנתנו הרבה הוראות‪ .‬היה לי קשה לתפקד אבל יותר בגלל עצמי‪ .‬להתמיד‬
‫במשמרות‪ ,‬בשעות ולא ללכת באמצע משמרת כי יש לי טריגרים‪ .‬קצת הרשיתי לעצמי כי‬
‫בליליות מבינים את זה‪ ,‬עכשיו בעבודה אסור לי‪ .‬לפעמים פשוט לא הייתי קם מהמיטה ולא‬
‫הייתי מודיע‪.‬‬
‫קשה – בהתחלה היה ממש קשה‪ .‬בגלל שעבדתי בבית מלון חשבתי שאני יודע לעבוד‪ .‬אחרי‬
‫חודש וחצי הבנתי שזה לא ככה‪ .‬אתה כל הזמן בלמידה בהתחלה‪ ,‬מסבירים לך‪ .‬קשה לעבוד‪,‬‬
‫עד שאתה מקבל ביטחון לעבוד לבד‪ .‬בהתחלה היה קשה לפתוח פס‪ .‬אחרי חצי שנה יותר‬
‫קל‪ .‬סומכים עליך‪ ,‬אתה יכול לעבוד לבד‪ ,‬עצמאי‪.‬‬
‫הסיבה העיקרית להישארותם של הצעירים בתוכנית הייתה האושר והנעימים שמצאו בה‪ .‬נצטט את‬
‫המשך תשובותיהם של שלושת הבוגרים שצוטטו לעיל‪:‬‬
‫נעים – שמבינים‪ .‬היה לי קשה לישון ושמעתי גם צעקות בבית חולים‪ .‬הבינו מה עובר עליי‬
‫בליליות – שמו אותי בהכנות ולא בפס כדי שיהיה יותר רגוע ושקט‪ .‬הרגשה – הלוואי שהייתי‬
‫יכול לחזור‪ .‬ליליות זה כמו "האקס המיתולוגי" – המקום הכי מגניב‪ ,‬אבל יש ‪ catch‬כי אסור‬
‫להתרגל כי זה לא החיים האמיתיים‪.‬‬
‫נעים – כשאין עבודה‪ ,‬האוכל פה של הטבחים‪ ,‬במיוחד של ענת‪ .‬החברים פה‪ ,‬אחלה חברים‪,‬‬
‫עד עכשיו יש לי מפה חברים‪ .‬אני נשאר עם הרגשה טובה‪.‬‬
‫נעים – חיתוכים‪ .‬עבודה בסרויס‪ .‬לאט לאט למדתי‪ .‬פתאום כולם חברים‪ ,‬באים למשמרת‬
‫יחד‪ .‬הקפידו שלא נעשה שטויות‪ .‬אני נשאר עם הרגשה טובה‪ .‬יש לי לפעמים געגועים‪,‬‬
‫לחזור‪ ,‬לראות את כולם‪.‬‬
‫כמו בהערכה הקודמת‪ ,‬כל הבוגרים ציינו מאזן טוב וחיובי‪ :‬ארבעה תיארו את החוויה כטובה בכללותה‬
‫והשאר ציינו דברים טובים ומהנים רבים‪.‬‬
‫‪ .14‬ציונים לשבח‪:‬‬
‫כמו בהערכה הקודמת‪ ,‬צוינו נקודות רבות לשבח ע"י הבוגרים‪ .‬בלוח מס' ‪ 1‬ריכוז ה"צל"שים"‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫לוח מס' ‪ :1‬חלקי התוכנית המצוינים לשבח ע"י הבוגרים )‪(n = 18‬‬
‫הדבר שצוין לשבח‪:‬‬
‫מספר )ואחוז( המציינים‪:‬‬
‫מקצועיות התוכנית‬
‫‪(33%) 6‬‬
‫אווירה טובה‬
‫‪(28%) 5‬‬
‫איכות אנשי הצוות‬
‫‪(28%) 5‬‬
‫תחושת הביתיות‪-‬משפחתיות‬
‫‪(28%) 5‬‬
‫התמיכה שקיבלו במיוחד מהעו"ס‬
‫‪(22%) 4‬‬
‫איכות הנערים בתוכנית‬
‫‪(17%) 3‬‬
‫המסגרת הנותנת אחריות‬
‫‪(17%) 3‬‬
‫הפעילויות החברתיות‬
‫‪(17%) 3‬‬
‫הפרויקט כולו‬
‫‪(11%) 2‬‬
‫דרך ההכשרה‬
‫‪(5.5%) 1‬‬
‫שסמכו עלינו והעריכו אותנו‬
‫‪(5.5%) 1‬‬
‫הערה‪ :‬בוגרים רבים ציינו חלקים רבים ולכן אין סך הכל = ‪100‬‬
‫תוכן הלוח מאד דומה לזה של ההערכה הקודמת‪ ,‬ורק המספרים משתנים במקצת‪ .‬בעיקר הבוגרים‬
‫העריכו את אווירת התוכנית וכל ההרגשה הטובה שנבעה ממנה; הובעה הערכה למשאבי האנוש‬
‫בתוכנית‪ :‬הצוות והחניכים; וצוינו דרכי הלמידה וההעצמה שהיו מובנות בתוך מסגרת התוכנית‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬מגיע צל"ש גם לבוגרים שהביעו את רגשותיהם והשכילו לנתח את תכני התוכנית ואת דרכיה‪.‬‬
‫להלן ציטטות טיפוסיות‪:‬‬
‫המקום עצמו‪ ,‬כולו – הצוות והאווירה‪ .‬זו לא עובדה של "עבודה נטו"‪ ,‬לסיים וללכת הביתה‪.‬‬
‫אנשים נשארים גם אחרי‪ ,‬מחתימים כרטיס ועוד נשארים פה‪ .‬יש כאן נשמה‪ .‬כיף רצח‪.‬‬
‫הייתי בא לפה ולא מפסיק לחייך‪ .‬הלוואי שיצא עוד לעבוד עם אנשים כאלה‪.‬‬
‫הדרך בה מכשירים היא טובה‪ ,‬רק שלפעמים צריך לבוא בדרך אחרת‪ .‬מלמדים אותי להיות‬
‫אחראי‪ ,‬להתקשר אם אני לא בא‪ .‬מתי לצאת להפסקה ומתי לא‪ .‬עוזרים להבין איך הדברים‬
‫צריכים להיות‪.‬‬
‫את הצוות בעיקר‪ .‬מקצוענים‪ ,‬יודעים לטפל באנשים עם בעיות‪ ,‬ראיתי את זה על אנשים‬
‫אחרים‪ .‬יש להם יחסי אנוש טובים‪ .‬למדתי מזה‪ ,‬ראיתי איך מקבלים בן אדם עם בעיות‪.‬‬
‫‪ .15‬המלצות לשינויים‪:‬‬
‫על‪-‬אף שרוב הבוגרים )‪ (78% ,14‬המליצו לא לשנות שום‪-‬דבר‪ ,‬ארבעה העלו הצעות לשינוי )כל אחת‬
‫ע"י בוגר‪/‬ת אחד‪/‬ת(‪ :‬שינוי תנאי העבודה והכשרה )כנראה העלאת שכר בין היתר‪ ,‬הצעה שנתמכה‬
‫ע"י ‪ 22%‬בהערכה הקודמת(‪ ,‬גיוון התפריט )בעיקר ע"ח הכשרות(‪ ,‬הוספת קורס תיאורטי‪ ,‬פתיחת‬
‫סניפים נוספים )כנראה תוצאה מהפיזור הגיאוגרפי הרב יותר(‪ ,‬ותוספת פעילות חברתית‪ .‬חלקן עלו‬
‫‪19‬‬
‫‪ .16‬תרומת ההכשרה לרכישת מיומנויות מקצועיות‪:‬‬
‫בשאלות הבאות נבדקה תרומת התוכנית בשטחים שונים‪ .‬לגבי רכישת מיומנויות מקצועיות‪ ,‬הרוב‬
‫הגדול )‪ (78% ,14‬חשבו שהתוכנית תרמה רבות בתחום זה‪ ,‬ואפילו המסתייגים )‪ 4‬הנותרים( הודו‬
‫שהיא תרמה משהו‪ .‬בהערכה הקודמת כל הבוגרים )פרט לאחד( ציינו את התרומה הניכרת של‬
‫התוכנית לרכישת מיומנויות‪ ,‬ויש לבדוק מדוע תמימות‪-‬דעים )כמעט( זו הופרה‪.‬‬
‫כן‪ ,‬גם את כל המיומנויות הדרושות לבישול ולעבודה במטבח וגם את האהבה לבישול‪.‬‬
‫כן‪ .‬למדתי את המקצוע – לעבוד בלחץ‪ ,‬דברים של מטבח‪ ,‬דרכי עבודה‪ .‬כל מה שקשור‬
‫באיך מכינים אוכל באמת‪ ,‬לא בבית‪ ,‬במסעדה‪ ,‬שזה מה שחשוב ללמוד‪.‬‬
‫כן‪ .‬למדתי לאהוב את המקצוע‪ .‬מתכוון להמשיך בו‪ .‬הכל למדתי שם‪ :‬צירים‪ ,‬רטבים‪,‬‬
‫חיתוכים‪....‬‬
‫‪ .17‬תרומת ההכשרה לרכישת ידע מקצועי‪:‬‬
‫כמו בהערכה הקודמת‪ ,‬הרוב שהסכים שהתוכנית תרמה להם ידע מקצועי )‪ ,12‬שני‪-‬שליש( קטן מזה‬
‫שבשאלה הקודמת )בהערכה הקודמת הוא ירד ל‪ ,84%-‬שוב שיעור גבוה יותר(‪.‬‬
‫גם ששת‬
‫הממעיטים בידע שרכשו הודו על ידע מסוים בכל זאת‪ .‬תשובות טיפוסיות כללו‪:‬‬
‫כן‪ .‬כמו בתדמור ]תכנית מקצועית לטבחות של מש' הרווחה בבית מלון בהרצלייה[‪ .‬כשבאתי‬
‫לשם כבר ידעתי הכל‪ .‬גם קראתי הרבה וראיתי הרבה תוכניות‪.‬‬
‫כן‪ ,‬ידע תיאורטי‪ .‬אני רוצה ללמוד ידע תיאורטי של האוכל‪ ,‬זה חסר לי‪ .‬למדתי מה משתלב‬
‫עם מה‪ ,‬איך לתת לזה טאצ' של מלח‪ ,‬של תיבול‪ ,‬שיהיה ביס מושלם ויראה טוב לעין‪ .‬מתי‬
‫להוסיף את המרכיבים‪ .‬תיבול‪ ,‬כמויות‪.‬‬
‫כן‪ ,‬למדתי את הדברים של ליליות‪ ,‬אבל במסעדה אחרת אני לא אדע כלום‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬התוכנית אמורה בעיקר להקנות מיומנויות עבודה באופן כללי ומיומנויות בטבחות באופן‬
‫ספציפי‪ ,‬והצד העיוני פחות מודגש בכוונה‪.‬‬
‫‪ .18‬תרומת ההכשרה לרכישת דפוסי התנהגות בעבודה‪:‬‬
‫הבוגרים ראו מספר תכונות והתנהגויות שנרכשו בעקבות ההכשרה‪ ,‬כמו קודמיהם בשנת ‪.2007‬‬
‫‪20‬‬
‫נביא את דפוסי ההתנהגות בלוח השוואתי‪:‬‬
‫לוח מס' ‪ :2‬דפוסי התנהגות עבודה שנרכשו בהכשרה ע"פ הבוגרים הותיקים )‪ (n = 32‬והחדשים‬
‫)‪(n = 18‬‬
‫דפוסי התנהגות‪:‬‬
‫מספר )ואחוז( הותיקים‪:‬‬
‫מספר )ואחוז( החדשים‪:‬‬
‫יחסי‪-‬אנוש‬
‫‪(50%) 16‬‬
‫‪(28%) 5‬‬
‫אחריות‬
‫‪(28%) 9‬‬
‫‪(44%) 8‬‬
‫שליטה עצמית‬
‫‪(28%) 9‬‬
‫‪(22%) 4‬‬
‫חינוך לעבודה‬
‫‪(28%) 9‬‬
‫‪(39%) 7‬‬
‫להתמודד עם קשיים ולחץ‬
‫‪(28%) 9‬‬
‫‪(33%) 6‬‬
‫סדר‪-‬יום‪ ,‬לעמוד בזמנים‬
‫‪(25%) 8‬‬
‫‪(28%) 5‬‬
‫ביטחון עצמי‬
‫‪(22%) 7‬‬
‫‪-‬‬
‫עבודה מול סמכות וצוות‬
‫‪(9%) 3‬‬
‫‪(33%) 6‬‬
‫העולם הקולינרי‬
‫‪(9%) 3‬‬
‫‪(5.5%) 1‬‬
‫יישום היכולות‬
‫‪(6%) 2‬‬
‫‪-‬‬
‫לא היה צורך בשינוי‬
‫‪(6%) 2‬‬
‫‪(11%) 2‬‬
‫הערה‪ :‬בוגרים רבים ציינו דפוסים רבים ולכן אין סך הכל = ‪100‬‬
‫דפוס שהיה מאד נפוץ בתשובותיהם של הבוגרים הותיקים‪ ,‬יחסי‪-‬אנוש‪ ,‬פחת אצל החדשים‪ ,‬ובטחון‬
‫עצמי נעדר בכלל מהרשימה‪ .‬מאידך אחריות ועבודה מול סמכות וצוות עלו אצל הבוגרים החדשים‪.‬‬
‫ההבדל עשוי להיות דגש של המראיינת‪ ,‬או הלכה למעשה היה שינוי בהדגשת דפוסים בתוכנית ו‪/‬או‬
‫שינוי ברקעם של החניכים‪ .‬הסבר נוסף עשוי להיות הגברת לחץ העבודה במסעדה בשלוש השנים‬
‫האחרונות ולכן דגש במטבח על סדר‪ ,‬משמעת וסמכות‪ .‬להלן מדברי הבוגרים החדשים‪:‬‬
‫לא היו לי ]דפוסי עבודה[‪ .‬לא הסתדרתי עם אנשים בכלל ולא הייתה לי אחריות‪.‬‬
‫כשמתייחסים אליי אחרת אז אני נותן את כל הלב‪ .‬שם קיבלתי כבוד אמיתי‪.‬‬
‫אני כבר לא מבריז מעבודות כמו פעם‪ .‬מתעורר‪ ,‬בא כמו שצריך‪ ,‬מודיע מראש על ביטול‪.‬‬
‫יותר אחריות‪.‬‬
‫כן‪ .‬למדתי לעמוד בזמנים‪ ,‬לפתוח את הפס בזמן מוקצב‪ ,‬למדתי אחריות‪ ,‬למדתי עבודת‬
‫צוות‪.‬‬
‫לחתוך ולא לבזבז‪ ,‬למדתי קצב עבודה‪ ,‬ניקיון‪ ,‬יעילות‪ ,‬עבודה נכונה‪.‬‬
‫‪ .19‬תרומת התוכנית להשתלבות בעבודה‪:‬‬
‫שני‪-‬שליש מהבוגרים‪ ,‬כמו עמיתיהם הותיקים‪ ,‬חשבו שהתוכנית תסייע להם להשתלב בשוק העבודה‪,‬‬
‫אבל השיעור נמוך מההערכה הקודמת )‪ ,(84%‬אולי בגלל העלייה באבטלה מאז ‪.2007‬‬
‫‪21‬‬
‫שלושה נוספים )‪ (17%‬ענו שאינם עובדים כעת אך גם הם חשבו שהתוכנית תעמוד לצדם בסופו של‬
‫דבר‪ .‬אחד לא ידע ושניים ענו בשלילה‪ .‬יש לציין שגם בוגרים שלא השתלבו בטבחות או אינם‬
‫מתכוננים לעשות כן‪ ,‬גם הם ראו את תרומת התוכנית לתעסוקתם בהווה ובעתיד‪.‬‬
‫תשובה מעניינת היא זאת‪:‬‬
‫לא‪ .‬זה עמותת עלם‪ ,‬ולפעמים זה מהווה בעיה‪ .‬משנה את הראיה של אנשים‪ .‬מניסיון‪ ,‬בסוף‬
‫רואים את זה כחיובי‪ ,‬אבל לפעמים התביישתי להגיד שאני משם‪.‬‬
‫כלומר ההכשרה בליליות עלולה לגרום לדעה קדומה שבאים מליליות‪ .‬אך‪ ,‬כאמור‪ ,‬דעה זו לא הייתה‬
‫בפיהם של רוב הבוגרים‪ ,‬ואפילו ענו להיפך‪:‬‬
‫במטבח תמיד מחפשים ותמיד יש עבודה‪ ,‬גם אם ימאס לי מזה כי יש כאבים ברגלים‪ ,‬בגב‪,‬‬
‫חם‪ ,‬לחוץ‪ .‬יש לי כבר ניסיון‪ .‬כל מטבח שאני הולך‪ ,‬אני קודם כל אומר שעבדתי בליליות‪.‬‬
‫כן‪ .‬התחלתי לעבוד בבית קפה בהרצלייה‪ .‬היה לי ניסיון‪ ,‬ראו שאני יודע לעבוד‪ .‬קיבלו אותי‬
‫בטוב‪ .‬קיבלתי משכורת טובה‪.‬‬
‫כן בטח‪ .‬אם אתקע בלי עבודה אני יכול ללכת למסעדה ולהגיד שעבדתי פה ושאני יודע לעבוד‬
‫עם סכין ושישימו אותי בהכנות‪.‬‬
‫‪ .20‬תרומת התוכנית להשתלבות בחברה‪:‬‬
‫נחלקו הדעות על התרומה החברתית של התוכנית‪ .‬שמונה )‪ (44%‬ענו חיובית )אחד אמנם סייג את‬
‫תשובתו ל"חברת המסעדנות"!(‪ ,‬ושבעה )‪ (39%‬ענו בשלילה‪ ,‬ואילו שלושה )‪ (17%‬טענו שלא היו‬
‫זקוקים לתרומה בתחום החברתי‪ .‬הותיקים בהערכה הקודמת הביעו דעה חיובית יותר )‪ ,(72%‬ואולי‬
‫אכן החדשים‪ ,‬הבאים מקהילות מבוססות יותר ובעלי רקע משפחתי נורמטיבי יותר‪ ,‬פחות חיפשו את‬
‫הצד החברתי בתוכנית‪ .‬או‪ ,‬שוב‪ ,‬אנו רואים את הפרספקטיבה הרחבה יותר אצל הבוגרים הוותיקים‪,‬‬
‫המבוגרים יותר והמשופשפים יותר בעבודה ובחברה‪ .‬להלן גיוון הדעות‪:‬‬
‫קצת‪ .‬למדתי איך לדבר עם אנשים‪ ,‬איך להתנהג עם אנשים‪.‬‬
‫כן‪ .‬רק בשנה וחצי הזו לילי עזרה לי להשתקם‪.‬‬
‫כן‪ .‬עכשיו אני כבר לא בטבחות‪ ,‬אבל ללמוד לדבר ולא לריב‪ ,‬זה המון‪ .‬זה יותר מהמשכורת‬
‫אפילו‪ .‬אתה לומד להיות בן אדם‪.‬‬
‫לא‪ .‬הייתי כבר משולב בחברה‪.‬‬
‫‪ .21‬תרומת התוכנית בשינוי עמדות‪ ,‬דעות ותפיסות‪:‬‬
‫כמו בשאלה הקודמת ובהערכה הקודמת‪ ,‬גם כאן נחלקו הדעות‪ .‬להלן לוח ובו הממצאים משתי‬
‫ההערכות‪:‬‬
‫‪22‬‬
‫לוח מס' ‪ :3‬תרומת התוכנית בשינוי עמדות‪ ,‬דעות ותפיסות לדעת הבוגרים הותיקים )‪(n = 32‬‬
‫והחדשים ) ‪(n = 18‬‬
‫השינוי בעמדות‪ ,‬בדעות מספר )ואחוז( הותיקים‪:‬‬
‫מספר )ואחוז( החדשים‪:‬‬
‫ובתפיסות‪:‬‬
‫לא חל כל שינוי‬
‫‪(28%) 9‬‬
‫‪(56%) 10‬‬
‫שינוי בראיית העולם‬
‫‪(25%) 8‬‬
‫‪(17%) 3‬‬
‫תפיסות ודעות על עצמי‬
‫‪(22%) 7‬‬
‫‪(28%) 5‬‬
‫דעות קדומות עדתיות ‪(19%) 6‬‬
‫‪(11%) 2‬‬
‫וגזעניות‬
‫פתיחות לאנשים שונים‬
‫‪(9%) 3‬‬
‫‪(17%) 3‬‬
‫דעות קדומות פוליטיות‬
‫‪(6%) 2‬‬
‫‪-‬‬
‫על עולם המסעדנות‬
‫‪(6%) 2‬‬
‫‪(5.5%) 1‬‬
‫יכולת לחשוב‪ ,‬לתכנן‪(6%) 2 ,‬‬
‫‪-‬‬
‫לבחון ולהתייעץ‬
‫על התנהלות העבודה‬
‫התפיסה‬
‫‪(3%) 1‬‬
‫‪(5.5%) 1‬‬
‫שאנשים ‪(3%) 1‬‬
‫‪(5.5%) 1‬‬
‫עובדים קשה לפרנסתם‬
‫להיות חלק במסגרת‬
‫‪-‬‬
‫‪(5.5%) 1‬‬
‫הערה‪ :‬בוגרים רבים ציינו תרומות רבות ולכן אין סך הכל = ‪.100‬‬
‫הבוגרים החדשים דוחים ברובם את הרעיון שהם השתנו במשך התוכנית בדעותיהם‪ ,‬בזמן שהותיקים‬
‫ברובם הודו בשינויים‪ .‬כמובן‪ ,‬בהערכה זו לא ניתן לבחון את המציאות האמיתית‪ ,‬אך ברורה תחושה‬
‫שונה בקרב הבוגרים החדשים‪ :‬התוכנית אמורה לתת תשובה תעסוקתית‪ -‬כלכלית ולא חברתית‪-‬‬
‫פילוסופית‪" ,‬תכל'ס בשטח"‪ ,‬ותשובותיהם אפילו מעלות פליאה‪" :‬מדוע שאלת שאלה כזאת?" אלו‬
‫שהודו בשינוי אינם שונים כל‪-‬כך מהבוגרים הותיקים‪ ,‬והם הצביעו על הנושאים עליהם הצביעו‬
‫עמיתיהם‪ :‬שינוי בראיית העולם‪ ,‬תפיסות ודעות על עצמם ופתיחות בפני האיש השונה‪ .‬ציטטות‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫כן‪ .‬לימד אותי לתקשר עם ישראלים‪ .‬לדבר את השפה שלהם‪ .‬לא ידעתי טוב עברית‪ ,‬אז‬
‫תקשרתי ברוסית‪ .‬המנטליות שונה‪ .‬דרך העבודה הבנתי שלא כולם אותו דבר‪ .‬היו ערבים‪,‬‬
‫ישראלים‪ ,‬אתיופים‪ .‬נפתחתי לעוד אנשים‪.‬‬
‫לא‪ ,‬זה לא קשור‪ .‬זה יותר אני אישית וכל מה שעברתי‪.‬‬
‫כן‪ .‬יותר קשה לי עם אנשים שמתעצלים‪ .‬ראיתי כמה קשה זה לעבוד‪ .‬אני הייתי עצלן‪ ,‬זה‬
‫איפס אותי‪ .‬מעצבן שאחר עובד יותר בגללך‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫נהייתי יותר סבלני‪ ,‬יותר מקשיב‪ ,‬לא מתפרץ‪ .‬הייתי מתפרץ‪ ,‬נעלב‪ ,‬מרגיש שמזלזלים‪.‬‬
‫למדתי שצריך להקשיב לאנשים‪ .‬לדעת לוותר‪ ,‬לדעת לעזור‪.‬‬
‫‪ .22‬תרומת התוכנית לשאיפת הבוגרים להשתייך לחברה הרצויה להם‪:‬‬
‫כמו בהערכה הקודמת הרוב ענו שהתוכנית לא חוללה כל שינוי )‪ ,56% ,10‬לעומת ‪ 47%‬אצל‬
‫הותיקים(‪ ,‬שלושה )‪ 17%‬לעומת ‪ 19%‬אצל הותיקים( ענו שלא רצו או חיפשו כל תרומה כזאת‪ ,‬ורק ‪5‬‬
‫)‪ ,28%‬לעומת ‪ 34%‬אצל הותיקים( ענו שהתוכנית אכן תרמה לשאיפותיהם‪ .‬השיעורים די דומים‬
‫ומורים על דמיון‪ ,‬לפחות בשטח זה‪ ,‬בין כל הבוגרים‪ .‬תשובות אופייניות להלן‪:‬‬
‫לא‪ ,‬זה לא קשור לעבודה‪.‬‬
‫כן‪ .‬באתי מאוזבקיסטן – מנטאליות שונה‪ .‬בשבילי להיות עם ישראלים זה דבר שלמדתי שם‬
‫]בתוכנית[‪.‬‬
‫כן‪ .‬הייתי סוג של ערס‪ .‬פה היו פריקים‪ ,‬סטייליסטים‪ ,‬כל מיני אנשים שפעם שנאתי‪ .‬פה‬
‫למדתי להכיר‪ ,‬להתחבר‪ ,‬להבין אחרים‪ .‬להיות פתוח יותר לאנשים‪ .‬פה עבדתי במקום‬
‫שנחשב על רמה‪ ,‬זו קפיצת מדרגה די רצינית בשבילי‪.‬‬
‫סיכום ותמצות של פרק ההכשרה במסעדת ליליות‪:‬‬
‫בפרק זה אנו רואים דמיון בין הבוגרים‪ ,‬הן בין הותיקים לחדשים והן בינם לבין עצמם‪ ,‬אך גם שוני‪,‬‬
‫הנובע אולי מהבדלי גיל‪ ,‬ניסיון בחיים‪ ,‬בשלות ופרספקטיבה )הותיקים רואיינו בחלקם מספר שנים‬
‫אחרי סיום התוכנית‪ ,‬ואילו החדשים לרוב רואיינו רק שנה‪-‬שנתיים לאחר‪-‬מכן(‪ ,‬וגם אולי מהבדלי רקע‬
‫חברתי ומעמדי )החדשים בעלי מעמד חברתי‪-‬כלכלי קצת גבוה מהותיקים( והבדלי זמן הראיון )המצב‬
‫הכלכלי בארץ בשנת ‪ 2010‬לעומת ‪.(2007‬‬
‫להלן נזכיר ונתמצת את התייחסותם של הבוגרים‬
‫החדשים לתוכנית ההכשרה בליליות בהשוואה עם זו של הותיקים‪.‬‬
‫רוב החניכים מגיעים לליליות מהפניות של גורמים פורמאליים‪ ,‬אך החדשים פחות הופנו ע"י‬
‫עמותת עלם ופנו יותר ביוזמתם‪ .‬לא חלו שינויים מיוחדים בתהליך הקבלה‪ ,‬אלא שהשף שיחק תפקיד‬
‫מרכזי יותר והיה נוכח קצת יותר מאשר העובדת הסוציאלית‪ .‬שיעור הבוגרים שנמשכו למקצוע‬
‫הטבחות קצת גבוה יותר מההערכה הקודמת‪ ,‬אך עדיין ישנו מספר משמעותי של חניכים שמחפשים‬
‫את המסגרת עצמה ללא התייחסות מיוחדת לתוכנה‪.‬‬
‫ראיית הבוגרים את הנקודות החשובות בתוכנית לא השתנתה הרבה בין שתי הקבוצות‬
‫והתחלקו‪ ,‬כמו בשאלה הקודמת‪ ,‬בין התוכן המקצועי הספציפי לבין מתכונת העבודה‪ .‬אולם בין‬
‫הרגעים המשמעותיים בהכשרה בלט שהחדשים הדגישו קצת יותר את הצד המקצועי מאשר הצד‬
‫הרגשי‪ ,‬חברתי‪ .‬בציון החלקים החשובים ביותר החדשים נטו להדגיש את לימוד דרכי העבודה‪ ,‬וכמו‬
‫הותיקים לא הצביעו על חלקים רבים שהיו מיותרים או חסרים לדעתם‪ .‬רובם ראו את השכר כהוגן‬
‫)שיעור גבוה מאשר הותיקים(‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫בשאלות על קשר עם אנשי הצוות השונים‪ ,‬שוב כיכבו השף והעובדת הסוציאלית‪ ,‬שקיבלו‬
‫מחמאות רבות‪ .‬כמו בהערכה הקודמת‪ ,‬קרוב למחצית החדשים ציינו לטובה את קשריהם עם שאר‬
‫הטבחים במטבח‪ ,‬ונראה שהתחלופה ביניהם פחות הפריעה להם‪.‬‬
‫תמיכתם של ההורים והאחים הייתה קצת יותר גבוהה אצל החדשים‪ ,‬אולי בגלל משפחות‬
‫מתפקדות טוב יותר ואולי בגלל דגש רב ששמה העובדת הסוציאלית בהם‪ ,‬אך תמיכת החברים הייתה‬
‫קצת יותר נמוכה‪ .‬כמו בהערכה הקודמת‪ ,‬הבוגרים נתקלו על‪-‬פי‪-‬רוב בקשיים‪ ,‬אך התגברו עלים‬
‫והביעו מאזן חיובי מחוויותיהם בזמן ההכשרה‪ .‬גם חלוקת הצל"שים של החדשים דומה לזו של‬
‫הותיקים‪ :‬האווירה הנעימה‪ ,‬הצוות המעולה והידידותי והמקצועיות של התוכנית‪ ,‬בערך לפי סדר זה‪.‬‬
‫כמו בהערכה הקודמת לא היו המלצות רבות לשיפור התוכנית והרוב חשבו שאין צורך לשנות מאומה‪.‬‬
‫לגבי תרומת התוכנית‪ ,‬הבוגרים החדשים ציינו לרוב בחיוב רכישת מיומנויות מקצועיות וידע‬
‫מקצועי‪ ,‬אם כי היו מסתייגים אחדים‪ ,‬לא כמו אצל הותיקים‪ .‬גם לגבי השתלבות בשוק העבודה‪ ,‬הרוב‬
‫שראה את תרומת התוכנית כמשמעותית קצת קטנה מההערכה הקודמת‪ ,‬אולי בגלל חוסר התנסות‬
‫עדיין בשוק העבודה ואולי עקב שינויים בו מאז המשבר הכלכלי העולמי‪ .‬גם ביחס לתרומת התוכנית‬
‫להשתלבות החברתית של הבוגרים החדשים וכן לשינויים בדעות היו חילוקי דעות ניכרים יותר מאשר‬
‫אצל הותיקים‪ .‬לשאלת השאיפה להשתייך לחברה הרצויה להם‪ ,‬התוצאות היו דומות לאלו של‬
‫הבוגרים הותיקים‪ :‬אין זו מטרה מיוחדת שלשמה באו ללמוד‪ ,‬ואולי מוגזם לצפות מצעירים להודות‬
‫בשאיפה כזו בגילם‪.‬‬
‫ו‪ .‬מצבם היום של בוגרי התוכנית‪:‬‬
‫אחרי שהראיון עסק ברקעם של הבוגרים ובהתייחסותם להכשרה )כאמור בסדר הפוך – ראה את‬
‫השאלון בנספח(‪ ,‬המראיינת שאלה אותם על מצבם היום ועל תוכניותיהם וחלומותיהם לעתיד‪.‬‬
‫השאלות הראשונות הן כסדרן של הנושאים שהועלו בפרק הרקע‪ ,‬והאחרונות פונות לעתיד‪.‬‬
‫‪ .1‬המצב המשפחתי‪:‬‬
‫כיום ‪ (89%) 16‬מהבוגרים הינם רווקים‪ ,‬אך ל‪ (56%) 10-‬מהם חבר‪/‬ה קבוע‪/‬ה‪ .‬שניים היו נשואים‬
‫אך הספיקו כבר להתגרש‪ .‬מעניין שעל‪-‬אף ששיעור הרווקים גבוה מזה אצל הותיקים בהערכה‬
‫הקודמת‪ ,‬דבר הגיוני היות וגילם צעיר יותר בממוצע‪ ,‬שיעור החברות הקבועה גבוה יותר מאשר בקרב‬
‫הבוגרים הותיקים‪ 3 :‬עם חבר‪/‬ה קבוע‪/‬ה‪ 3 ,‬עומדים להתחתן ו‪ 3-‬כבר נשואים )ס"ה ‪ .(28% ,9‬האם‬
‫זה מצביע על נורמטיביות רבה יותר? רק לאחד כבר נולדו ילדים )כמספר הבוגרים הותיקים בהערכה‬
‫הקודמת(‪.‬‬
‫עשרה גרים עם הוריהם בבית ואחד עם דודה )‪ ,61%‬לעומת מחצית בהערכה הקודמת(‪5 ,‬‬
‫גרים בשכירות )‪ ,28%‬לעומת המחצית השנייה של הבוגרים הותיקים‪ ,‬חלקם לבדם וחלקם עם‬
‫חבר‪/‬ה(‪ ,‬ולגבי שניים אין נתונים‪ .‬שוב‪ ,‬התמונה מתאימה לקבוצת גיל צעירה יותר‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫היחסים עם ההורים נשארו כמו שהיו בזמן ההכשרה )כאמור די נורמטיביים( אצל רובם‬
‫)‪ ,(61% ,11‬אצל ‪ (28%) 5‬היחסים השתפרו‪ ,‬ואצל שניים היחסים הורעו או נותקו‪ .‬הרוב‬
‫)‪ (78% ,14‬דיווחו על יחסים שלא השתנו עם אחיהם וארבעה )‪ (22%‬דיווחו על שיפור‪ .‬אין נתונים‬
‫מקבילים מההערכה הקודמת‪.‬‬
‫‪ .2‬המצב הכלכלי‪:‬‬
‫הרוב עובדים היום‪ 8 :‬באופן סדיר‪ 1 ,‬בעבודה מזדמנת ו‪ 1-‬מועסק בליליות )‪ .(56% ,10‬ארבעה‬
‫משרתים בשירות סדיר וארבעה )‪ (22%‬אינם עובדים‪ .‬שיעור העובדים באופן קבוע היה גבוה יותר‬
‫)‪ (69%‬בהערכה הקודמת‪ ,‬אך לא היו חיילים ביניהם‪ .‬שבעה מהבוגרים החדשים )‪ (39%‬דיווחו על‬
‫עבודה יציבה לעומת ‪ (28%) 5‬שדיווחו על תחלופה במקומות עבודה‪ .‬כאמור ‪ 4‬חיילים בשירות סדיר‬
‫ואחד עובד בליליות‪ ,‬כך שרק בוגר אחד טרם נכנס לשוק העבודה בכלל‪ .‬שיעורים אלו משתווים היטב‬
‫עם הבוגרים הותיקים‪ ,‬על‪-‬אף שנראה ששוק העבודה פחות יציב היום לעומת ‪ .2007‬עשרה עובדים‬
‫במקצוע הטבחות ו‪ 4-‬עברו לתחומים אחרים‪ .‬בהתחשב בעובדה שיש ‪ 4‬החיילים‪ ,‬ניתן לקבוע ש‪-‬‬
‫‪ (10/14) 71%‬מהמועסקים נשארו במטבח‪ ,‬שיעור גבוה יותר מאשר אצל הותיקים )‪ .(53%‬נתון זה‬
‫מחזק את ההרגשה שהבוגרים החדשים באו ללמוד מקצוע הרצוי להם והמושך אותם במידה גבוהה‬
‫יותר מאשר הבוגרים הותיקים‪ ,‬וכן הם עדיין צעירים שטרם נשחקו במקצוע‪.‬‬
‫בדיווח על מצבם הכלכלי‪ (56%) 10 ,‬ענו שמצבם ממוצע‪ ,‬אחד שהוא טוב‪ 4 ,‬שהוא פחות‬
‫מהממוצע‪ ,‬ושלושה שהוא גרוע‪ .‬בהערכה הקודמת הבוגרים הותיקים )והמבוגרים יותר( דיווחו על‬
‫מצב כלכלי טוב יותר ולא פחות משליש בערך טענו שמצבם הכלכלי טוב‪ .‬אולי שוב יש תהודה למצב‬
‫הכלכלי הקשה יותר בשנת ‪ 2010‬בהשוואה לשנת ‪ .2007‬בהתחשב בנתונים אלה‪ ,‬אפשר להבין‬
‫מדוע ‪) 9‬מחצית( דיווחו על משכורת בלתי‪-‬מספיקה ורק ‪ (28%) 5‬על משכורת מספיקה‪ .‬המצב היה‬
‫הפוך אצל הותיקים )‪ 56%‬עם משכורת מספיקה ו‪ 12%-‬עם משכורת קטנה מדי(‪ .‬למרות זה‪7 ,‬‬
‫)‪ (39%‬הרגישו שהם כבר במסלול עבודה מסודר ועוד ‪ (17%) 3‬לקראת מסלול כזה‪ ,‬לעומת ‪8‬‬
‫)‪ (44%‬שלא ראו את עצמם במסלול עבודה מסודר‪ .‬כמובן הותיקים היו יותר שבעי רצון ממצב‬
‫תעסוקתם‪ 50% :‬ראו את עצמם כבר במסלול מסודר ועוד ‪ 9%‬הרגישו שהם לקראת שלב זה‪ ,‬אך אין‬
‫השוני בין הבוגרים החדשים לבין הותיקים כה ניכר כפי שהיינו מצפים‪ .‬נראה שלמרות המצב הכלכלי‬
‫היום ולמרות גילם הצעיר והתנסותם המועטת‪ ,‬בכל זאת הבוגרים החדשים מרגישים שחייהם‬
‫התעסוקתיים מסודרים כבר או בעתיד הקרוב יהיו כאלה‪.‬‬
‫אני חייל‪ .‬המשכורת לא מספיקה‪ ,‬אבל אני מסתדר‪ .‬אני מרגיש ביטחון כלכלי כי אין לי יותר‬
‫מידי הוצאות‪ .‬מרגיש במסלול עבודה מסודר כי אני רואה את העתיד שלי במסעדה‪.‬‬
‫אני חי‪ ,‬יש לי כסף ליהנות‪ ,‬אבל אין לי כסף לחסוך‪ .‬עובד עכשיו בליליות‪ ,‬מבסוט‬
‫מהמשכורת‪ .‬אני לא מרגיש ביטחון כלכלי‪ ,‬אני רוצה עוד כסף‪ .‬מרגיש במסלול עבודה‬
‫מסודר‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫אני טבח‪ ,‬אחראי קונדיטוריה ב‪ ...‬כבר ‪ 8‬חודשים‪ .‬המשכורת – חיים‪ .‬אף פעם לא מספיק‪,‬‬
‫אבל אפשר להסתדר‪ .‬מרגיש ביטחון כלכלי‪ .‬אני במסלול מסודר‪ ,‬מחויב לעבודה‪ .‬לא יוצא‬
‫כמעט‪ ,‬בטח לא לפני יום עבודה‪.‬‬
‫עכשיו על הפנים‪ .‬הפסקתי לעבוד ב‪ ...‬לפני חודש‪ .‬יש כמה מסעדות שאולי אעבוד בהן‪.‬‬
‫כשעבדתי ‪ ...‬המשכורת הייתה גבוהה והספיקה לי‪ .‬אני כרגע לא במסלול עבודה מסודר‪.‬‬
‫המצב קצת על הפנים‪ .‬בלי עבודה הכל על הפנים‪.‬‬
‫כאמור לעיל ]פרק ד' )‪ [(8‬לפני כניסתם לתוכנית‪ ,‬על פי דיווחם‪ ,‬מחצית החניכים החדשים התכוונו‬
‫להתגייס לצה"ל ומחציתם לא‪ .‬מה קרה הלכה למעשה? כפי שהוזכר‪ ,‬ארבעה משרתים כעת בצבא‪,‬‬
‫אך ‪ 6‬הוציאו פטור )מרצונם( ועוד שישה נדחו ע"י צה"ל‪ ,‬בד"כ עקב עבר פלילי‪ .‬בניכוי שני בוגרים‬
‫)אחד מוסלמי ואחד שלא ידועים פרטיו(‪ ,‬רק רבע מהבוגרים אכן התגייסו‪ ,‬שיעור דומה לזה בהערכה‬
‫הקודמת‪ .‬בהנחה ששירות סדיר הוא נורמטיבי )ושיעורי הגיוס המפורסמים לאחרונה אינם בהכרח‬
‫תומכים בהנחה זו(‪ ,‬אין הבוגרים עדיין רואים את עצמם כנורמטיביים‪ .‬אולי יש לקחת בחשבון שצה"ל‬
‫נוטה פחות לגייס מועמדים "גבוליים" מצדו בשנים האחרונות‪ ,‬ואכן בין הותיקים שיעור נמוך יותר נדחו‬
‫)כרבע לעומת כשליש(‪ ,‬וגם יש לציין שאחוז אלו שביקשו פטור גם היה גבוה יותר אצל הותיקים‬
‫)מחצית לעומת שליש(‪.‬‬
‫מתוך המספרים שמסר לאחרונה ראש אכ"א‪ ,‬אולי לא להתגייס הופך‬
‫לנורמה?‬
‫לא רציתי להתגייס‪ ,‬ופה לא שינו לי את הדעה‪ .‬חברים וקרובי משפחה כן התגייסו‪.‬‬
‫אמרתי לצבא שאני לא רוצה‪ ,‬הם לא רצו לתת לי פטור‪ ,‬אבל בסוף לא התגייסתי‪.‬‬
‫מאוד רציתי להתגייס‪ ,‬מההתחלה‪ .‬היה קשה בגלל העבירות‪ .‬בהוסטל ]בו שהה בזמן‬
‫ההכשרה[ מאוד עזרו לי וזה שעבדתי במקום כמו ליליות‪ .‬היו הוכחות על דברים שאני‬
‫עברתי ושאני עושה‪ .‬היום אני חייל!‬
‫כבר שלחו לי פטור בגלל העבר הפלילי‪ .‬אני רציתי להתגייס‪ ,‬שלחתי להם פעמיים ערעור‪.‬‬
‫רציתי מאוד להתגייס אבל עשיתי בעיות בצו ראשון‪ .‬אבל גם היו לי תיקים אז נתנו לי פטור‪.‬‬
‫‪ .3‬המצב החברתי‪:‬‬
‫כפי שראינו לעיל‪ ,‬לא כל הבוגרים ראו בעין יפה את הקשר בין התוכנית לבין חייהם החברתיים‪ .‬אולם‬
‫למרות זאת‪ ,‬רובם )‪ (83% ,15‬ציינו שכבר אין להם קשר אם אנשים "בעיתיים"‪" ,‬העושים שטויות"‬
‫לדבריהם‪ ,‬שיעור גבוה מאשר בהערכה הקודמת )‪ ,(72%‬ולמעשה אף אחד לא דיווח על קשר‬
‫מתמשך עם אנשים‪/‬חברים מעין אלה‪ ,‬בניגוד להערכת הותיקים בה ‪ 28%‬דיווחו על המשך הקשר‪.‬‬
‫נראה איפוא שהלקח נלמד והבוגרים החדשים משכילים לדעת לא להתרועע עם אלה העלולים‬
‫להחזיר‪/‬להדיח אותם ל"שטויות"‪.‬‬
‫שמונה בוגרים )‪ (44%‬דיווחו שחייהם החברתיים לא השתנו מאז סיום התוכנית‪ ,‬אך השאר‬
‫)‪ (56%‬דיווחו על שוני באיכות החברים‪ ,‬לדבריהם‪ .‬בהשוואה עם ההערכה הקודמת‪ ,‬אין כמעט שוני‪.‬‬
‫הציטטות להלן מדגימות את המגמה‪:‬‬
‫יש לי מספר חברים מצומצם‪ ,‬אבל הם איכותיים‪ .‬בחרתי אותם טוב טוב‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫מרגיש טוב בחברה‪ .‬המון חברים‪ .‬הם השפעה טובה‪ ,‬אבל לחזק רק אני מחזק את עצמי‪.‬‬
‫יש לי חברים טובים שלא חשבתי שיהיו לי כאלה חברים טובים‪ .‬הם שונים ממני‪ ,‬מלומדים‪,‬‬
‫עובדים בעבודות טובות‪ ,‬נגיד עו"ד‪ .‬הם משפיעים עליי לטובה‪ .‬אני מרגיש טוב בחברה‪,‬‬
‫בבית חרא‪.‬‬
‫מרגיש טוב בחברה‪ ,‬בשונה מפעם‪ .‬אני כבר לא בקשר עם החבר'ה מפעם‪ .‬בבת‪-‬ים הכרתי‬
‫הרבה‪ .‬מרגיש טוב‪ .‬אין עליי השפעה‪ ,‬כל אחד מחליט על עצמו‪.‬‬
‫‪ .4‬תקלות עם החוק‪:‬‬
‫בפרק ב' )‪ (4‬התברר שבעבר ‪ (61%) 11‬מהבוגרים החדשים נתקלו עם החוק‪ ,‬רובם בצורה קלה‪.‬‬
‫מאז סיום התוכנית‪ ,‬רק ‪ (22%) 4‬הסתבכו בפלילים‪ ,‬שלושה לדבריהם על חשדות שווא ואחד בעברה‬
‫קלה ללא העמדה למשפט‪ .‬בהשוואה‪ 39% ,‬מהוותיקים דיווחו על תקלות עם החוק אחרי התוכנית ‪,‬‬
‫חלקם מהותיים‪ .‬נראה שבעקבות השוני בחבריהם )הפרק הקודם( לא הוצעו לבוגרים החדשים‬
‫הצעות פליליות ולכן לא היו פיתויים‪ .‬להלן כמה התייחסויות לשאלה‪:‬‬
‫כשעזבתי כבר תפסו אותי על ונדליזם עם כמה חברים‪ .‬הייתי במעצר כמה שעות וזהו‪.‬‬
‫קצת עבירות משמעת בבסיס ]בתור חייל סדיר[‪ .‬לא עם המשטרה‪ .‬לא היו הצעות‪ ,‬כי יודעים‬
‫שהלכתי לכיוון אחר ואני בן אדם אחר‪.‬‬
‫נעצרתי מאז על משהו שלא קשור אליי‪ .‬מאז כלום וגם לא היו לי הצעות‪.‬‬
‫‪ .5‬השלמת השכלה‪:‬‬
‫לעיל ]פרק ב' )‪ [(5‬ראינו שמחצית הבוגרים החדשים לא סיימו ‪ 12‬כיתות ורק לשלושה )‪ (17%‬תעודת‬
‫בגרות מלאה‪ .‬המצב לא השתנה בהרבה מאז‪ .‬אף אחד לא השלים כיתה‪ ,‬בהשוואה ל‪12.5%-‬‬
‫מהוותיקים שעשו זאת‪ ,‬אמנם בממוצע בפרק זמן ארוך יותר‪ .‬אף אחד גם לא השלים בגרות‪ ,‬אך אחד‬
‫אינו עושה זאת כעת ורק שלושה מתכוונים לעשות כן‪ ,‬לעומת ‪ 9%‬מהוותיקים שהשלימו בגרות מלאה‬
‫ואחוז דומה שהגיע לבגרות חלקית‪ ,‬וכמחציתם )‪ (53%‬שהביעו כוונות להמשיך וללמוד‪ .‬מהתשובות‬
‫של הבוגרים החדשים נראה שרובם בדעה שאין צורך ללימוד פורמאלי כדי להתקדם במקצוע‪ ,‬זאת‬
‫בהשוואה לוותיקים‪ ,‬שרבים מהם נטשו את הטבחות ועברו למקצועות שכנראה בהם הדרישה‬
‫להשכלה ניכרת יותר‪.‬‬
‫עשיתי בגרות חלקית‪ .‬סיימתי בי"ס בהצטיינות‪ .‬תעודת מקצוע עם הציון הכי גבוה‪.98 ,‬‬
‫נשאר – לשון‪ ,‬תנ"ך‪ ,‬ספרות‪ .‬לא חושב שאשלים‪.‬‬
‫סיימתי בית ספר עד כיתה י"ב‪ .‬בגרויות – רק במטבח עשיתי – מעשי ועיוני‪ .‬אני לא אשלים‪,‬‬
‫קשה לי עדין בלימודים‪ .‬הכי קשה לי לכתוב‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪ .6‬מצב הבריאות‪:‬‬
‫לרוב הבוגרים החדשים מצבם הבריאותי תקין‪ (72%) 13 :‬פיזית ו‪) 12-‬שני‪-‬שליש( נפשית‪ .‬הבעיה‬
‫הפיזית הנפוצה היא בעיית גב‪ ,‬ודיכאון הוא הבעיה הנפשית הנפוצה‪.‬‬
‫דיווח זה נופל מזה של‬
‫הוותיקים‪ :‬בהערכה הקודמת ‪ 92%‬דיווחו על בריאות פיזית ונפשית תקינה‪ ,‬אך יש לקחת בחשבון‬
‫שגם בכניסתם לתוכנית החדשים סבלו מבעיות בריאותיות יותר מעמיתיהם הוותיקים ]פרק ד' )‪.[(6‬‬
‫לא ברור מהן הסיבות לשוני זה‪.‬‬
‫‪ .7‬המצב היום‪:‬‬
‫נשאלו הבוגרים‪" :‬איך הוא רואה את עצמו היום‪ :‬אזרח מן המניין? אדם המתפרנס בכבוד? בשוליים‬
‫של החברה?"‬
‫ההגדרה העדיפה על הבוגרים החדשים הייתה "אדם המתפרנס בכבוד" )‪,9‬‬
‫מחציתם( לעומת "אזרח מן המניין" שהועדף ע"י הוותיקים )‪ ,(87.5%‬שרק ‪ (22%) 4‬מהבוגרים‬
‫החדשים בחרו בה‪ .‬שניים ביקשו לא למסגר אותם בהגדרה כלשהי‪ ,‬שניים ראו את עצמם כבני אדם‬
‫רגילים "המתרחקים מבעיות"‪ ,‬אחד העדיף "בן‪-‬אדם טוב" ואחד "כמו כולם"‪ .‬אף לא אחד לא ראה את‬
‫עצמו כבלתי‪-‬נורמטיבי‪ ,‬לעומת ‪ 9%‬מהוותיקים‪ .‬נראה ע"פ הרקע המשפחתי‪-‬חברתי שאכן הבוגרים‬
‫החדשים לא נכנסו לתוכנית כ"אנשי שוליים" ובוודאי אינם מרגישים כך בסיומה‪ .‬ההבדל בין הבוגרים‬
‫החדשים לוותיקים אינו ניכר במיוחד ואולי גילם הצעיר יותר מקנה להם גישה אנטי‪-‬ממסדית‪.‬‬
‫אני לא מרגיש בשולי החברה‪ ,‬מרגיש רגיל‪ ,‬גם לפני ליליות‪.‬‬
‫לא בשולי החברה‪ .‬אני כמו כולם‪ .‬מיוחד ומורכב‪ ,‬אבל כן כמו כולם‪ .‬עובד‪ ,‬מחזיק מערכת‬
‫יחסים‪ ,‬שוכר דירה‪.‬‬
‫גם אזרח מן המניין וגם אדם המתפרנס בכבוד‪ .‬משיג ביושר את מה שיש לי‪.‬‬
‫‪ .8‬העתיד‪:‬‬
‫בנבואותיהם וחלומותיהם לעתיד‪ ,‬הבוגרים החדשים היו פחות אופטימיים )ואולי יותר מציאותיים(‬
‫מהוותיקים בהערכה הקודמת‪ .‬לגבי המצב המשפחתי‪ (56%) 10 ,‬ראו את עצמם בעוד חמש שנים‬
‫עם בן‪/‬בת זוג קבוע‪/‬ה וילדים‪ ,‬אך השאר )‪ (44%‬לא הביעו דעה; ‪ 84%‬מהוותיקים צפו את עצמם‬
‫כנשואים עם ילדים‪ .‬שמונה )‪ (44%‬צפו עתיד כלכלי טוב מאד ועוד ‪ (28%) 5‬צפו מצב כלכלי ממוצע‬
‫)לעומת ‪ 22%‬ו‪ 62.5%-‬בהתאמה בקרב הוותיקים(; ‪ 16% ,28%) 5‬אצל הוותיקים( לא ידעו לענות‪.‬‬
‫תשעה )מחציתם כמו הוותיקים( ראו את עצמם בעתיד בטבחות‪/‬מסעדנות ועוד ‪ (22%) 4‬היו בספק‬
‫)‪ 12.5%‬אצל הוותיקים(‪ .‬לגבי המצב החברתי‪ ,‬עליו‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪ ,‬רבים הסתייגו מהשינוי‬
‫בעקבות התוכנית‪ ,‬רק ‪ ,11%) 2‬לעומת ‪ 31%‬בקרב הותיקים( צפו מצב חברתי טוב יותר‪ .‬הרוב לא‬
‫צפו שינוי )‪ ,6‬שליש‪ 62.5% ,‬אצל הוותיקים(‪ ,‬לא ידעו )‪ 6% ,22% ,4‬בוותיקים(‪ ,‬או לא התייחסו‬
‫לשאלה )‪ ,6‬שליש; לא היו כאלה בקרב הוותיקים(‪ .‬אולי עקב המצב הכלכלי הקשה ששרר בזמן‬
‫הראיונות החדשים‪ ,‬הבוגרים החדשים צפו עתיד פחות ורוד‪ ,‬אך דווקא לא בתחום הכלכלי!‬
‫‪29‬‬
‫משפחתית – אישה‪ ,‬ילדים‪ .‬מתכוון להיות עצמאי‪ ,‬להשתחרר ]משירות סדיר[‪ ,‬למצוא אישה‪.‬‬
‫כלכלית – רואה את עצמי מתפרנס בכבוד‪ .‬חברתית – הכול זה תקופות‪ .‬לפעמים אני יותר‬
‫לבד‪ ,‬לפעמים קרוב יותר לחבר זה או אחר‪ .‬קשה לצפות‪ .‬מקצועית – יש לי הרבה אופציות‬
‫בטבחות‪ ,‬אבל יכול להיות שאתפתח למשהו עם יותר כסף‪ .‬הכול יכול להיות‪ .‬כרגע בעיקרון‬
‫טבחות‪.‬‬
‫משפחתית – מתכוון להתחתן‪ ,‬להביא ילדים‪ .‬כלכלית – מקווה לטוב‪ .‬חברתית – נראה לי‬
‫שיהיה יותר ממה שעכשיו‪ ,‬אכיר יותר אנשים‪ .‬מקצועית – יהיה יותר מעכשיו ‪ .‬אצבור ניסיון‬
‫ואני רוצה גם לפתוח מסעדה משלי‪.‬‬
‫משפחתית – ילדים ומשפחה‪ .‬כלכלית ‪ -‬לא יודע‪ ,‬כי קשה לי לעבוד‪ .‬חברתית – אותו דבר‪,‬‬
‫לא יודע לצפות‪ .‬מקצועית – לא תמיד במטבח‪ .‬מאז המנטורינג וההתנדבות ]בתכנית‬
‫במרכז[ "הפוך ]על הפוך" של עמותת עלם[ נהיה לי רצון דרך מה שעברתי לעזור לנוער‬
‫שנמצא איפה שהייתי‪.‬‬
‫מתישהו יהיו ילדים‪ ,‬עוד הרבה שנים‪ .‬כלכלית – רוצה להתפתח‪ .‬חברתית – יש לי חוסר‬
‫בתקשורת עם אנשים‪ .‬רוצה לשנות את זה‪ .‬מקצועית – רוצה לפתוח מסעדה‪ .‬לקבל עבודה‬
‫שאני באמת אוהב לעבוד בה‪.‬‬
‫אני רוצה לעבוד במסעדה בחו"ל – צרפת או גרמניה‪ .‬לעשות טיול אחרי הצבא‪ ,‬לטייל‬
‫בעולם‪ ,‬לראות כמה שיותר דברים‪ ,‬ליהנות מהרגע‪.‬‬
‫ההרגשה היא שהעתיד עדיין די מעורפל לצעירים אלה‪ ,‬אולי יותר מאשר לוותיקים שהיו קצת מבוגרים‬
‫מהם‪ ,‬ולכן אין תמונת העתיד ברורה או מוחשית‪.‬‬
‫‪ .9‬סיכום‪ :‬שינוי לטובה?‬
‫השאלה שנשאלה הייתה‪" :‬לסיכום‪ ,‬האם השתנית מאז נכנסת לתוכנית ההכשרה בליליות? האם‬
‫השינוי לטוב או לרעה? במה השתנית ובמה עוד תמשיך לגדול ולצמוח?" התשובות מאד דומות‬
‫להערכה הקודמת‪ ,56%) 10 :‬לעומת ‪ 59%‬בהערכה הקודמת( חשבו שהשתנו מאד לטובה‪7 ,‬‬
‫)‪ ,39%‬לעומת ‪ (37.5%‬חשבו שהשתנו לטובה‪ ,‬ורק אחד )‪ ,5.5%‬לעומת ‪ (3%‬חשב שלא השתנה‪.‬‬
‫להלן ציטטות מדברי הבוגרים‪:‬‬
‫כן‪ ,‬נרגעתי מכל העניינים‪ ,‬כמעט‪ .‬השינוי הוא לטובה‪ ,‬אני לא צריך לבלות זמן בכלא‪ .‬אני עוד‬
‫אגדל ואצמח מהבחינה המקצועית וגם בכיוון של לא להסתבך‪ .‬אני רוצה להיות איש עסקים‪,‬‬
‫שהכסף יתגלגל לי מהידיים וממנו אעשה חיים‪ .‬אבנה לי חיים קלים‪ ,‬משפחה טובה‪ ,‬אגדל‬
‫ילדים‪.‬‬
‫כן‪ ,‬אבל זה דברים שעברתי עם עצמי‪ ,‬לא יודע אם זה קשור להכשרה‪ .‬זה גיל כזה‪ ,‬שאתה‬
‫מתבגר‪ .‬השתניתי לטובה‪ .‬פעם לא הייתה לי סבלנות לאנשים‪ ,‬הייתי בן אדם קצר‪ ,‬היום יש‬
‫לי‪.‬‬
‫כן‪ .‬התבגרתי‪ .‬למדתי להסתכל על דברים אחרת‪ .‬התחלתי לכבד כסף‪ .‬פעם‪ ,‬כשהכסף הגיע‬
‫בקלות‪ ,‬שרפתי כסף‪ .‬עם המשכורת של ליליות התלבטתי לגבי כל שקל‪ .‬רוצה ללמוד‪,‬‬
‫לראות עולם‪ ,‬לקנות דירה ואז לחשוב על משפחה‪ ,‬סביבות גיל ‪.25‬‬
‫כן‪ ,‬לטובה‪ ,‬בטח‪ .‬לא יודע במה‪ .‬למדתי על עבודה‪ ,‬על תנאים‪ ,‬על עולם התעסוקה‪ .‬הייתי‬
‫עושה בעיות והבנתי שבעבודות אחרות אסור‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫כמו בהערכה הקודמת‪ ,‬פנינו לעובדת הסוציאלית‪ ,‬הפעם לילי משגב‪ ,‬ושאלנו אותה מה דעתה‬
‫המקצועית על כל חניך‪/‬ה‪ .‬מתשובותיה ניתן לסווג את השינוי שחל אצל הבוגרים‪ ,‬הערכה מקצועית‪,‬‬
‫כנה ושמרנית יותר מאשר הערכותיהם העצמיות של הבוגרים )כמו ההערכות של ענבר בהערכה‬
‫הקודמת‪ ,‬וגם החלוקה די דומה(‪ .‬מדבריה ‪ ,22%) 4‬לעומת ‪ 25%‬בהערכה הקודמת( חוללו שינוי‬
‫משמעותי מאד‪) 6 ,‬שליש‪ ,‬לעומת ‪ (37.5%‬עברו שינוי משמעותי‪) 6 ,‬שליש‪ ,‬לעומת ‪ (19%‬עברו שינוי‬
‫כלשהו‪ ,‬ואילו אצל ‪ ,11%) 2‬לעומת ‪ (19%‬לא התחולל שינוי משמעותי‪ .‬אין ספק שהתוכנית חוללה‬
‫שינוי רב בבוגריה‪ ,‬לפחות כמו בשבע השנים הראשונות‪.‬‬
‫הפרויקט המשיך למשוך "בני נוער במצבי סיכון ומצוקה" )גוטר ועידן‪ ,2001 ,‬עמ' ‪ (4‬ואלו‬
‫סיימו את לימודיהם ואת התנסותם בו מחוזקים‪ :‬בעידן כלכלי בלתי‪-‬יציב הם בעלי מקצוע דרוש וכן‬
‫בעלי יכולת ומיומנויות בתחום התעסוקה והחברה‪ .‬שאיפותיהם נורמטיביות‪ ,‬ואין הפתרון "הקל" של‬
‫עבריינות )"עשיית שטויות"( מושך‪ ,‬ואפילו רובם דיווחו על ניתוק קשריהם עם חברים "בעייתיים"‬
‫מהעבר‪.‬‬
‫יתכן והנערים שנכנסו לתוכנית היו במצב חברתי פחות קשה מאשר קודמיהם בשנים ‪2000-‬‬
‫‪ ,2007‬אך המספר שישב בכלא או בחילופיו‬
‫גבוה יותר וכן אלו בעלי רקע פסיכיאטרי חריג‪.‬‬
‫משפחותיהם אולי מסודרות יותר‪ ,‬מוצאם פחות מרוכז בדרום תל‪-‬אביב‪ ,‬ואין כבר "נערי רחוב"‪ ,‬אך אין‬
‫ספק שחלק רציני מהם אכן היו "במצבי סיכון ומצוקה"‪ .‬כפי שהנערים בעצמם ציינו‪ ,‬הם השתנו מאד‬
‫בתוכנית‪ ,‬והעובדת הסוציאלית מעידה על כמה שינויים משמעותיים מאד‪.‬‬
‫לא כמו הוותיקים יותר בתוכנית‪ ,‬נראה שרובם באו דווקא ללמוד את מקצוע הטבחות‪ ,‬וניכר‬
‫שההמשך במקצוע בולט יותר‪ .‬ללא הצורך בהשכלה פורמלית ממושכת ותעודות רשמיות רבות‪,‬‬
‫הבוגרים מצאו מקומות עבודה יחסית בקלות‪ ,‬אפילו בשוק העבודה הקשה של המשבר הכלכלי של‬
‫סוף העשור האחרון‪ .‬התוכנית תרמה להם רבות‪ ,‬אך בעיקר היא העניקה לבוגרים מקצוע דרוש‬
‫ותעסוקה כמעט מובטחת‪ .‬על‪-‬פי‪-‬רוב הם הפכו מנערי שוליים‪ ,‬עבריינים ו"טרום‪-‬עבריינים"‪ ,‬ל"אנשים‬
‫המפרנסים את עצמם"‪.‬‬
‫עלינו להדגיש שאין הערכה זו מחקר הבודק סיבתיות‪ :‬אין כאן קבוצת ביקורת‪ ,‬אין בדיקה‬
‫מעמיקה לפני‪-‬כן ואחר‪-‬כך ולכן אין כל אפשרות לקבוע שהתוכנית גרמה לשינויים המשמעותיים‬
‫שתוארו לעיל‪ .‬אך בהחלט ניתן לציין שהתוכנית תרמה )לדעתם של הבוגרים( להתפתחותם של‬
‫הצעירים ונתנה להם ידע‪ ,‬מיומנויות וערכים שלא היו להם מקודם או שלא היו חזקים דיים‪ .‬בהשוואה‬
‫להערכת הבוגרים הקודמים בתוכנית הראשונה‪ ,‬התוכנית "המופרטת" בשנים האחרונות המשיכה‬
‫לתרום לבוגריה ולראות בהם הצלחה חינוכית וחברתית‪.‬‬
‫סיכום ותמצות פרק מצבם הנוכחי של הבוגרים החדשים‪:‬‬
‫על‪-‬אף שרובם של הבוגרים החדשים עדיין רווקים‪ ,‬לרובם חבר‪/‬ה קבוע‪/‬ה ובשיעור גבוה יותר מאשר‬
‫הבוגרים הוותיקים‪ ,‬אולי סימן לקונפורמיות רבה יותר במחזורים האחרונים‪ .‬לרובם אין הבדלים‬
‫‪31‬‬
‫המצב הכלכלי ממוצע‪ ,‬ורובם עובדים היום במקצוע הטבחות; המצב פחות שפיר מאשר‬
‫בהערכה הקודמת )כנראה אובייקטיבית בהשוואת שנת ‪ 2010‬עם שנת ‪ (2007‬אך יותר יציב‪ .‬נראה‪,‬‬
‫כפי שצוין לעיל‪ ,‬שאחוז המחפשים מקצוע מוגדר בטבחות עלה לעומת הוותיקים‪ .‬כמו‪-‬כן שיעור‬
‫הבוגרים המרגישים שעלו על מסלול כלכלי מסודר גבוה בהתייחס לגילם הצעיר והתנסותם המועטת‪.‬‬
‫שיעור המתגייסים לצה"ל נשאר נמוך‪ ,‬אך אין זו פונקציה רק של כוונות הבוגרים‪ ,‬כי רבים מהם נדחו‬
‫על הסף ע"י שלטונות הצבא‪.‬‬
‫חברתית‪ ,‬כמו אצל הוותיקים בהערכה הקודמת‪ ,‬רובם של הבוגרים ראו את מצבם החברתי‬
‫כתקין וטענו שמספר החברים "הבעייתיים" פחת‪ .‬בגלל זה אולי מספר התקלות עם החוק קטן‪ ,‬כמו‬
‫בהערכה הקודמת‪ ,‬וכמעט כולם יצאו מחברה "בעייתית"‪ .‬כמו הוותיקים‪ ,‬רובם לא השלימו את‬
‫השכלתם‪ ,‬ונראה שאין זה במקום גבוה בתוכניותיהם לעתיד‪ .‬המצב הבריאותי טוב מבחינה פיזית‪,‬‬
‫אך מספר הבוגרים עם היסטוריה פסיכיאטרית גבוה מהוותיקים‪ ,‬ושיעור גבוה יותר מאשר בהערכה‬
‫הקודמת טענו שאין בריאות נפשם בכי טוב‪.‬‬
‫רובם רואים את עצמם כאנשים המפרנסים את עצמם והעדיפו תואר זה על‪-‬פני התואר‬
‫"אזרחים מן המניין" שהועדף ע"י הוותיקים‪ .‬העתיד בעיניהם איננו ורוד וראייתם די מציאותית )שוב‪,‬‬
‫כנראה בגין המצב הכלכלי הקשה יותר היום(‪ ,‬אך הראייה אופטימית על‪-‬פי‪-‬רוב‪ ,‬בעיקר בהתייחס‬
‫למקצוע שרכשו בתוכנית‪ .‬כמעט כולם חשבו שהשתנו או אפילו השתנו מאד בגלל התוכנית‪ ,‬ואילו‬
‫הראיה המפוקחת של העובדת הסוציאלית מזהה שינוי משמעותי אצל רובם‪ ,‬כמו בהערכה הקודמת‪.‬‬
‫ישנם סימנים )אך לא "הוכחה" מחקרית(‪ ,‬איפוא‪ ,‬שהתוכנית הצליחה לחולל שינוי בקרב הצעירים‬
‫שלמדו בה ולתת להם תשתית טובה לצמיחה ולהתפתחות אישית‪ ,‬משפחתית‪ ,‬חברתית וכלכלית‪.‬‬
‫ז‪ .‬מצבם היום של מדגם הבוגרים הוותיקים‪:‬‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬מלבד הבדיקה של ‪ 18‬הבוגרים החדשים‪ ,‬ראיינו ‪ 14‬מתוך אלו שסיימו את התוכנית בין‬
‫השנים ‪ 2000-2007‬והשתתפו במחקר ההערכה הקודם‪ .‬המספר נקבע ע"פ מספר השנים‪ ,‬ורואיינו‬
‫שניים מכל שנת סיום )ראה לעיל בפרק ב'( לפי רשימה שמית‪ .‬אין המדגם אקראי לחלוטין‪ ,‬אך שיטת‬
‫קביעתו אכן אקראית‪ ,‬וכפי שצוין בפרק ג' לעיל‪ 14 ,‬המרואיינים מייצגים את ‪ 32‬הבוגרים שרואיינו‬
‫בשנת ‪ .2007‬להלן נבדוק את מצבם היום ונראה עד כמה הוא שונה בהשוואה עם מצבם של כלל‬
‫הבוגרים לפני שלוש שנים )ראו את השאלון בנספח להלן(‪ .‬לא נשווה את מצבם של אלו שרואיינו‬
‫כעת עם מצבם הם לפני שלוש שנים‪ ,‬אלא ננסה להשוות את המצב הכללי של קבוצת המרואיינים‬
‫היום עם המצב הכללי שהצטייר בראיונות הקודמים‪ .‬כך נוכל לראות עד כמה הבוגרים התקדמו‬
‫בשלוש השנים האחרונות‪ ,‬בהן השפעות התוכנית בהכרח נחלשו עם הזמן ועם השפעות גורמים‬
‫‪32‬‬
‫‪.1‬המצב המשפחתי‪:‬‬
‫בשנת ‪ 2007‬הרוב הגדול )‪ (78%‬של הבוגרים הוותיקים עדיין היו רווקים; היום הרוב הצטמצם ל‪9-‬‬
‫)‪ .(64%‬ארבעה )‪ (29%‬כבר נשואים‪ ,‬אחד עומד להתחתן ולארבעה מהרווקים חבר‪/‬ה קבוע‪/‬ה‪ .‬שוני‬
‫זה כנראה מוסבר ע"י הזמן שעבר ועליית הגיל הממוצע‪ .‬לשלושה ישנם ילדים כבר‪ .‬מעניין לציין‬
‫שאף אחד לא התגרש )לעומת שניים בקרב הבוגרים החדשים‪ ,‬הצעירים יותר(‪.‬‬
‫לעומת ההערכה הקודמת‪ ,‬בה מחצית הבוגרים גרו עדיין בבית ההורים‪ ,‬רק ‪ (29%) 4‬גרים‬
‫בבית‪ (43%) 6 ,‬שוכרים דירה ו‪ 4-‬כבר גרים בבתים שלהם‪ .‬דבר זה מצביע גם על גיל מבוגר יותר‬
‫וגם על מצב כלכלי משופר‪.‬‬
‫‪ .2‬המצב הכלכלי‪:‬‬
‫כמעט כל המדגם עובדים היום )‪ (86% ,12‬ועוד אחד חייל בשירות סדיר; זה לעומת שלושת‪-‬רבעי‬
‫הבוגרים הוותיקים בהערכה הקודמת‪ .‬גם זה‪ ,‬כנראה‪ ,‬פונקציה של הזמן שעבר והגיל‪ .‬לא פחות‬
‫משמונה )‪ (57%‬עובדים במקצוע הטבחות ולהם יש להוסיף את החייל‪ ,‬שעבד במקצוע לפני הגיוס‪,‬‬
‫ואת המובטל‪ ,‬שקודם עבד במקצוע‪ :‬סה"כ ‪ ,71%‬לעומת ‪ 53%‬בהערכה הקודמת‪.‬‬
‫האם חזרו‬
‫למקצוע הבטוח נוכח המצב הכלכלי הקשה? האם בכל זאת "נדבקו" במקצוע תוך כדי ההכשרה?‬
‫קשה לקבוע‪ ,‬אך יש להעיר שההכשרה מיועדת לטווח הארוך‪ ,‬והעובדה שמספר העובדים בו עלה עם‬
‫הזמן מעודד‪.‬‬
‫גם לא פחות מ‪ (79%) 11-‬דיברו על יציבות יחסית בתעסוקה לעומת רק ‪47%‬‬
‫בהערכה הקודמת‪ ,‬בה צוינה תחלופה גבוהה בקרב ‪ 22%‬מהם )היום רק בוגר אחד – ‪ .(7%‬יתכן‬
‫מאד שהעבודה במקצוע קשורה ליציבות‪ :‬אני עובד במקצוע דרוש עם הכשרה טובה‪ ,‬ואני מרגיש‬
‫יציבות תעסוקתית‪.‬‬
‫לכן ‪ 10‬טענו שהם כבר במסלול עבודה מסודר‪ ,‬ועוד שניים אמרו שהם חשים‬
‫לקראת מצב זה‪ 86% :‬לעומת ‪ 59%‬בהערכה הקודמת‪ .‬עשרה )‪ (71%‬דיווחו שמשכורותיהם כיום‬
‫מספיקות להם )לעומת ‪ 56%‬בהערכה הקודמת(‪ ,‬וגם זה מעיד על יציבות במסלול מסודר‪.‬‬
‫מה המצב לגבי צה"ל? אחד כאמור חייל סדיר כעת‪ ,‬שניים סיימו כבר שירות מלא‪ ,‬ושניים‬
‫אחרים שירתו שירות חלקי‪ :‬חמישה בסך הכל‪ .‬לעומתם חמישה נדחו ע"י הצבא ואחד הוציא פטור‪,‬‬
‫שניים אינם בני‪-‬גיוס ועל אחד הפרטים אינם ידועים‪ .‬כלומר‪ ,‬מתוך ‪ 11‬שיכלו להתגייס‪ ,‬חמישה‬
‫)‪ (45%‬עשו זאת‪ ,‬בערך כמו בבדיקה הקודמת )‪ .(43%‬אין נסיגה מהפעם הקודמת‪ ,‬וכנראה לא‬
‫תהיה התקדמות כי אין הצבא "מסתכן" בגיוס צעירים בעלי רקע "בעייתי"‪.‬‬
‫לא שירתתי בצבא – קיבלתי פטור‪ ,‬לא יודע למה‪ .‬הגשתי ערעורים אבל זה לא עזר‪.‬‬
‫לא שירתתי בצבא‪ .‬לקחתי תרופות ולא עברתי קב"ן‪ .‬היה לי ברור שאני לא הולך לצבא‪ .‬לא‬
‫הייתי צריך להתאמץ‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫צבא – שירתתי בגוש קטיף‪ ,‬בודק מעברים‪ .‬שנתיים‪ .‬השתחררתי כי לא רציתי להמשיך‬
‫לשרת‪.‬‬
‫‪ .3‬המצב החברתי‪:‬‬
‫הרוב הגדול )‪ (79% – 11‬טען שמצבם החברתי לא השתנה מאז הבדיקה הקודמת‪ ,‬כלומר המצב בו‬
‫היו בסיום התוכנית‪ .‬לדבריהם אז‪ ,‬רבים מהבוגרים התנערו מחברים "מפוקפקים"‪ ,‬וככל הנראה‬
‫החברים שלהם היו ונשארו נורמטיביים‪.‬‬
‫זהו מצב מעודד‪.‬‬
‫ללא ספק הגיל והמצב המשפחתי‬
‫המתייצב והולך גם תרמו לכך‪ .‬אולם שלושה )‪ (21%‬עדיין דיברו על שינוי בחברים ואף על התנתקות‬
‫מחלקם‪ ,‬עד מצב בו אין להם חברים קרובים‪ .‬אין זה מצב בריא‪ ,‬ויש לקוות שעם שינוי המצב‬
‫המשפחתי‪ ,‬מרווק לנשוי וממגורים אצל ההורים לדירות עצמאיות‪ ,‬המצב ישתפר‪.‬‬
‫יש חברים טובים‪ ,‬הרבה מאוד‪ .‬אם מחזקים? יש ויש‪ ,‬אבל היום כבר אין לי חברים‬
‫שמשפיעים עליי לרעה‪ .‬מרגיש טוב בחברה‪.‬‬
‫יש לי חברים טובים‪ .‬אם היו משפיעים לרעה לא הייתי מגיע למה שהגעתי היום‪ .‬הייתי נודד‪.‬‬
‫אני מרגיש טוב בחברה‪.‬‬
‫אין לי חברים בכלל‪ .‬אני לא טיפוס שאוהב להיות לבד‪ ,‬אבל התחתנתי ויש פחות זמן לחברים‪,‬‬
‫קצת התנתקנו‪ ,‬לא שרציתי את זה אבל אין ברירה‪.‬‬
‫‪ .4‬תקלות עם החוק‪:‬‬
‫בבדיקה הקודמת ‪ 81%‬ענו שלא נתקלו עם החוק או ולרוב גם לא קיבלו הצעות מחברים לבצע‬
‫עבירות‪ .‬המדגם לא שמר לגמרי על תופעה זו‪ :‬שמונה )‪ (57%‬לא נתקלו בכלל עם החוק ועוד שניים‬
‫)‪ (14%‬רק נחשדו בעבירות ובסוף לא הואשמו‪ .‬הארבעה הנותרים )‪ (29%‬הורשעו בעבירות מאז‬
‫סיום התוכנית‪ ,‬אמנם מחציתם עבירות תנועה – אך עבירות חמורות‪ :‬נהיגה בהשפעת אלכוהול‪.‬‬
‫רובם לא קיבלו הצעות "פליליות" או התרחקו מהן‪ .‬בהתחשב במצב בזמן הכניסה לתוכנית‪ ,‬בה‬
‫מחצית הצעירים היו בעלי תיקים משטרתיים‪ ,‬המצב השתפר‪ ,‬אך אין שיפור – ואפילו ישנה נסיגה‬
‫מסוימת – מאז הבדיקה הקודמת‪.‬‬
‫לא! לא! לא! ממש לא! לא היו הצעות‪ .‬לא מסתובב עם טיפוסים מפוקפקים‪ ...‬אני מדריך‬
‫לנערים במצוקה דרך ]תכנית התנדבותית[ מנטורינג; אוי ואבוי לי אם אהיה בשטויות האלה‪.‬‬
‫לא היו בעיות‪ .‬מאז שהתחתנתי התנתקתי לגמרי מכל הבעיות‪ .‬לא היו הצעות‪ .‬יודעים‬
‫שהתנתקתי‪ .‬לפני החתונה היו הצעות והחבר'ה הייתה מנתקת אותי‪.‬‬
‫עשו לי חיפוש משטרתי בבית ששכרתי עם חבר‪ ,‬חשבו שאנחנו סוחרי סמים‪ .‬זה לא היה נכון‪.‬‬
‫אני מפחד מזה‪ .‬מעשן ]גראס[‪ ,‬אבל לא סוחר בכמויות‪ .‬לא היו הצעות‪ .‬אני לא מסתובב עם‬
‫אנשים כאלה‪ ,‬הולך אם שומע שיחות כאלה‪.‬‬
‫‪ .5‬השלמת השכלה‪:‬‬
‫בבדיקה הקודמת ראינו שרוב הבוגרים לא חזרו לשולחן הלימודים אחרי התוכנית כדי להשלים‬
‫בגרויות או שתים‪-‬עשרה שנות לימודים‪ 12.5% :‬השלימו שנות‪-‬לימודים ואחוז זהה השלים בגרות‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫לא מסתדר עם לימודים‪ .‬לא מתחבר לזה‪ ,‬אבל עכשיו דווקא אני חושב על זה‪ ,‬כדי להתקדם‬
‫חייב ללמוד‪ .‬עוד לא סגור על עצמי‪ ,‬כל פעם רעיון חדש‪ .‬בעבודה אני עובד עם אנשים‬
‫רציניים‪ ,‬כל הזמן חושבים קדימה‪ ,‬זה מפתח אותי‪ ,‬נותן לי רעיונות‪ ,‬גורם לי לשאוף קדימה‪.‬‬
‫זה לא מספיק לחשוב על זה‪ ,‬אבל כרגע אני לא יכול לעשות – ילדים‪ ,‬חתונה‪ ,‬הכל בא לי כל‬
‫כך מהר‪ .‬ככה זה יצא‪ .‬לא תכננתי את זה‪.‬‬
‫לא למדתי‪ .‬הפסקתי בכיתה י'‪ .‬חשבתי להשלים‪ ,‬אבל הבנתי שאני לא ממש צריך את זה‪.‬‬
‫‪ .6‬מצב הבריאות‪:‬‬
‫רוב רובם של הבוגרים הוותיקים דיווחו על בריאות פיזית תקינה )‪ ,(93% – 13‬שיפור קטן לעומת‬
‫הבדיקה הקודמת )‪ .(91%‬אולם נראה שהמצב הנפשי לא השתפר‪ :‬שלושה )‪ (21%‬ענו שבריאותם‬
‫הנפשית איננה טובה או נטולת בעיות‪ ,‬לעומת ‪) 7‬מחצית( שדיווחו על מצב נפשי תקין ועוד שלושה‬
‫)‪ (21%‬שענו שהמצב השתפר‪ .‬קשה לקבוע עובדות קשוחות במספרים כה קטנים‪ ,‬אך איננו יכולים‬
‫לדווח על מצב תקין לגמרי בתחום הנפשי‪ .‬יש לקחת בחשבון שבבדיקה הקודמת רבע מהצעירים‬
‫דיווחו על קשיים רגשיים או נפשיים בכניסתם לתוכנית‪.‬‬
‫‪ .7‬המצב היום‪:‬‬
‫בתשובה לשאלה‪" :‬איך את‪/‬ה רואה את עצמך היום?"‪ ,‬כמעט כולם ראו את עצמם כבני אדם‬
‫מתפקדים ותורמים לחברה‪ .‬עשרה )‪ (71%‬תיארו את עצמם כ"מתפרנסים בכבוד"‪ ,‬שישה )‪- 43%‬‬
‫יש שבחרו בריבוי תשובות( כ"אזרחים מהשורה"‪ ,‬ועוד שניים )‪ (14%‬העדיפו את המונח‬
‫"נורמטיביים"‪ .‬למעשה רק בוגר אחד )‪ (7%‬ראה את עצמו "בשוליים של החברה"‪ ,‬שיפור מהבדיקה‬
‫הקודמת בה ‪ 87.5%‬ראו את עצמם בין האזרחים הנורמטיביים‪ .‬זהו ממצא מעודד לכל הדעות‪.‬‬
‫התשובות היו מורכבות‪ ,‬אך להלן מדגם‪:‬‬
‫דווקא בתקופה הזאת אני הכי מרגיש נורמטיבי‪ :‬מוצא תחביבים‪ ,‬מעניין אותי דברים‪ .‬קודם‬
‫הייתי בסמים עכשיו אני בונה את עצמי‪ ,‬די מרגיש שייך‪ .‬התמכרות לא עוברת‪ ,‬אבל אני בונה‬
‫את עצמי ואין לי את החוסר ביטחון הזה‪ .‬אנשים גם לא יודעים את ההיסטוריה שלי‪.‬‬
‫אני רואה את עצמי אדם מן המניין‪ ,‬מתפרנס בכבוד‪ ,‬מרוויח טוב‪ ,‬מרגיש טוב עם עצמי ועם‬
‫מה שאני עושה‪.‬‬
‫מתפרנס בכבוד‪ .‬מנסה להסתדר עם מה שיש‪ ,‬בלי יותר מידי הרפתקאות‪ .‬למרות שקשה‬
‫היום והפערים בחברה הולכים וגדלים‪ .‬מנסה לשרוד כל יום‪ .‬לא יודע מה יהיה מחר‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫אזרח מן המניין‪ .‬פחות או יותר הולך במסלול הרגיל של החיים – עבודה‪ ,‬לימודים‪ ,‬משפחה‪.‬‬
‫דברים שמטרידים בחור בגיל שלי‪ .‬כבר לא מחפש הרפתקאות‪ ,‬מיושב‪ .‬מחפש את הפינה‬
‫שלי‪.‬‬
‫אני רואה את עצמי כבן אדם המתפרנס בכבוד‪ .‬אני בטופ‪ ,‬מרוויח יחסית הרבה‪ .‬חי את‬
‫החיים‪ ,‬כיף לי‪ ,‬הכל בסדר‪.‬‬
‫‪ .8‬העתיד‪:‬‬
‫כמו בבדיקה הקודמת‪ ,‬רוב הבוגרים הוותיקים צפו עתיד די ורוד‪ .‬אחד‪-‬עשר צפו משפחה עם בן‪/‬בת‬
‫זוג וילדים ועוד אחד‪ ,‬כבר נשוי עם ילדים‪ ,‬צפה ילדים נוספים )‪ ,(86%‬ושני המסתייגים )‪ (14%‬רק‬
‫הביעו אי‪-‬ודאות‪ .‬שיעור זה דומה לכל הבוגרים הוותיקים בבדיקה הקודמת )‪ .(84%‬שמונה צפו‬
‫עתיד כלכלי "טוב מאד" )‪ 57%‬לעומת ‪ 22%‬בבדיקה הקודמת( ועוד ‪ 5‬צפו לפחות לפרנסה "ממוצעת"‬
‫)‪ 36%‬לעומת ‪ 62.5%‬בבדיקה הקודמת(‪ .‬גם כאן המסתייג היחידי "לא ידע"‪ .‬בזמן משבר כלכלי לא‬
‫קטן‪ ,‬אלו ציפיות אופטימיות ראויות לציון‪ .‬שמונה ראו את עצמם בעתיד עדיין במקצוע הטבחות‬
‫)‪ (21%) 3 ,(57%‬במקצוע אחר‪ ,‬ועוד ‪ 3‬לא ידעו לענות‪ .‬בבדיקה הקודמת השיעורים היו דומים‪:‬‬
‫‪ 50%‬במקצוע‪ 37.5% ,‬במקצוע אחר ו‪ 12.5%-‬בספק‪ .‬נראה שהכוונה להישאר במקצוע הטבחות‬
‫התחזקה במידה מסוימת‪ .‬כמו בבדיקה הקודמת‪ ,‬רובם )‪ ,71% – 10‬לעומת ‪ (62.5%‬לא צפו כל‬
‫הבדל במצבם החברתי‪ ,14%) 2 ,‬לעומת ‪ (31%‬ראו עתיד חברתי טוב יותר‪ ,‬והשאר לא ידעו להגיד‪.‬‬
‫התמונה החברתית נראית יציבה יותר וללא שינויים לכאן או לכאן‪.‬‬
‫הבוגרים הוותיקים נשאלו מה‪ ,‬לדעתם‪ ,‬היו ההשפעות החזקות ביותר עליהם במשך חייהם‪,‬‬
‫גם לטובה וגם לרעה‪ ,‬שאלה שלא נשאלו בבדיקה הקודמת‪ .‬התשובות מובאות בלוח מס' ‪ 4‬להלן‪:‬‬
‫לוח מס' ‪ :4‬ההשפעות החיוביות על הבוגרים במשך החיים )‪(n = 14‬‬
‫הגורם המשפיע‪:‬‬
‫מספרים )אחוזים(‪:‬‬
‫ליליות‪/‬עלם‬
‫‪(79%) 11‬‬
‫עבודה במטבח‬
‫‪(43%) 6‬‬
‫קבלת מקצוע‬
‫‪(36%) 5‬‬
‫נסיבות החיים‪/‬חוויות מחוץ לליליות‬
‫‪(57%) 8‬‬
‫הצבא‬
‫‪(21%) 3‬‬
‫פנימייה‬
‫‪(7%) 1‬‬
‫חברים‬
‫‪(7%) 1‬‬
‫הריחוק מהמשפחה‬
‫‪(7%) 1‬‬
‫מוזיקה‬
‫‪(7%) 1‬‬
‫הערה‪ :‬בוגרים רבים ציינו מספר גורמים ולכן אין סך הכל = ‪.100‬‬
‫‪36‬‬
‫אין ספק שהתוכנית באופן ישיר וכן רכישת המקצוע שנבעה ממנה תרמו רבות לחייהם‪ ,‬לדעת‬
‫הבוגרים‪ ,‬התרומה הרבה ביותר‪ .‬ניתן לומר גם שהגיוס לצבא נבע בעיקר מהשפעות התוכנית‪.‬‬
‫נסיבות אחרות‪ ,‬חוויות ואנשים אחרים גם תרמו להם‪ ,‬כמו אצל כל אדם אחר‪ ,‬אך אין ספק שגם‬
‫במרחק‪-‬מה מהלימודים בתוכנית בוגריה עדיין מודעים להשפעותיה‪ .‬אין תקופה של שלוש שנים )מאז‬
‫הבדיקה הקודמת( דיה כדי לקבוע האם תחושת ההשפעה מתעצמת או נחלשת עם הזמן‪ ,‬אך ממצאי‬
‫הלוח בוודאי מצביעים בכיוון של השפעה בת‪-‬קיימא ומתמשכת‪ ,‬השפעה ששינתה את חייהם של‬
‫רבים מהבוגרים‪ ,‬פשוטו כמשמעו‪ ,‬וסייעה להם לצעוד בדרך בטוחה‪.‬‬
‫לטובה – שהגעתי לליליות‪ .‬עד היום זוכר את הימים האלה‪ .‬זה היה חממה בשבילי‪ ,‬גן עדן‪.‬‬
‫בחיים לא נחשפתי לעולם כזה קודם‪ ,‬אנשים טובים שעזרו לי ועד היום אני בקשר איתם‪.‬‬
‫חשפו בפניי עולם אחר‪ .‬למדתי להסתכל על החיים אחרת לגמרי‪ .‬התבגרתי‪ .‬אני יודע לנהל‬
‫שיחות‪ ,‬לקחת אחריות‪ ,‬דברים חשובים בחיים‪ .‬למדתי משם הכל ואני גם לקחתי על עצמי‪.‬‬
‫לא הייתי בקטע של ילד מסכן לדבר כל היום על הדברים‪ ,‬הייתי בא ורוצה עוד ועוד‪ ,‬כמה‬
‫שיותר‪ .‬נתתי ‪ 150%‬כדי שידעו שאפשר לסמוך עליי‪ .‬זה הכל‪.‬‬
‫ליליות השפיעה עליי לטובה בכך שיצאתי מהשכונה‪ ,‬ראיתי דברים אחרים‪ ,‬אנשים אחרים‬
‫ולמדתי מהם‪.‬‬
‫ליליות השפיעה עליי לטובה‪ .‬הוציאו אותי מהמסגרת הרעה למסגרת אחרת‪ .‬השיחות‬
‫בליליות השפיעו בכך שהראו מה מותר ומה אסור‪ ,‬מה כדאי וממה עדיף להתרחק‪ ,‬איפה‬
‫עובר הגבול‪ .‬למדתי שם לבשל‪ ,‬שזה היום המקצוע שלי‪ .‬אחרי זה חזרתי ללמוד‪ ,‬תפסתי את‬
‫עצמי‪ ,‬ראיתי שאני מתדרדר ונהייתי חנון‪.‬‬
‫הצבא השפיע עליי לטובה‪ .‬לפני כן לא קמתי בבוקר ולא הצלחתי לתפקד בלי שינה‪ .‬היום אני‬
‫יכול‪ .‬התבגרתי בצבא‪ .‬למדתי להעריך דברים שקודם לקחתי כמובן מאליו‪.‬‬
‫ליליות באיזשהו מקום הייתה משמעותית כי זה היה חלום מבחינתי לעבוד במטבח ותוך כדי‬
‫סיור שם עם המנטורינג דחפו אותי לשאול אם אוכל להצטרף וללמוד ולעבוד‪ .‬אמרה‬
‫]המנהלת[ ש]אני[ לא יכול בשכר‪ ,‬אבל אם אני רוצה להתנדב אפשר‪ .‬אני נתתי ממני והם נתנו‬
‫מהם‪ .‬אחר כך כבר עבדתי שם‪ .‬עזר לי להגיע לאן שהגעתי בהמשך החיים‪ ,‬למקומות עבודה‬
‫כאלה עד היום‪ .‬נתן לי מקום עבודה מכובד לעבוד בו‪ .‬למדתי שם את כל מה שקשור למטבח‪.‬‬
‫נתן לי המון‪ .‬בזכות זה הצלחתי להיכנס‪ .‬פתח דלתות‪ .‬עזר המון למרות שלא למדתי‪.‬‬
‫זה שנכנסתי לתחום המטבח הכניס אותי לעולם ולתחום שלא הכרתי‪ ,‬עם הרבה אנשים בגיל‬
‫שלי ובמצב שלי‪ .‬גם היה לי כסף וגם חברים שהם יותר בראש שלי‪ .‬זה תרם להתפתחות שלי‬
‫כבוגר‪ ,‬אחראי‪ .‬לא קיבלתי הכוונה וזה החזיק אותי‪ .‬קידם אותי בחיים‪ .‬גיליתי שזה מעניין‬
‫אותי ואני רוצה לעסוק בזה‪ .‬אם לא הייתי במסעדה אולי הייתי מוכר בקיוסק כמו אחד האחים‬
‫שלי לדוגמא‪ .‬בלי מקצוע‪ ,‬במקום שלא צריך בו ידע‪.‬‬
‫סיכום ותמצות מצבם היום של הבוגרים הוותיקים‪:‬‬
‫מתוך המדגם של ‪ 14‬מתוך ‪ 32‬הבוגרים שרואיינו בשנת ‪ ,2007‬אנו רואים כיצד הם התפתחו ומה‬
‫השתנה מאז‪ ,‬למרות שאין שלוש שנים תקופה מספקת לפרספקטיבה מעמיקה‪.‬‬
‫היום מספר "המסודרים" משפחתית גדל וכבר רובם אינם גרים אצל ההורים‪ .‬מספר העובדים‬
‫במקצוע הטבחות גדל ונראה שהמגמה היא לעבוד בו‪ .‬מצבם הכלכלי )בעידן של משבר כלכלי( הוטב‬
‫ורובם רואים את עצמם כיציבים בעבודה ובמסלול תעסוקה מסודר‪ .‬פחות ממחצית מאלה שיכלו‬
‫‪37‬‬
‫הבוגרים עדיין נתקלים עם החוק‪ ,‬בעיקר עקב עברם‪ ,‬אך הם השתחררו כמעט לגמרי מעולם‬
‫הפשע )פרט לשימוש בסמים אסורים כמו חשיש‪ ,‬התנהגות בשוליים של הנורמטיביות כיום(‪ .‬כמו‬
‫בפעם הקודמת‪ ,‬לא נראתה תנועה רבה לקראת השלמת השכלה‪ ,‬וייתכן שהעבודה בטבחות פוטרת‬
‫אותם מצורך זה‪ .‬מצב בריאותם הפיזית תקינה בהחלט‪ ,‬אך בריאותם הנפשית עדיין מעוררת דאגות‬
‫אצל מיעוט הבוגרים‪ ,‬גם ביחס לבדיקה הקודמת‪.‬‬
‫הרוב הגדול ראו את עצמם כאזרחים מן השורה‪ ,‬המתפרנסים בכבוד‪ ,‬ותיארו את עתידם‬
‫בצבע וורוד‪ .‬כאן יש שיפור בהשוואה לבדיקה הקודמת‪ :‬אולי הניסיון של המשבר הכלכלי ויכולתם‬
‫היחסית להתקדם למרות הנסיבות תרמו לכך‪ .‬חלק נכבד מהבוגרים בחרו בתוכנית ליליות כגורם‬
‫משפיע עיקרי בהצלחה זו‪ .‬נערים שנכנסו לתוכנית בעלי עבר פלילי וממשפחות ושכונות מעוטות‬
‫יכולת כעת מוצאים את עצמם אזרחים נורמטיביים בחברה‪ .‬הבוגרים חושבים שהתוכנית היא הגורם‬
‫המרכזי בשינוי זה‪ ,‬שתי העובדות הסוציאליות של התוכנית‪ ,‬ענבר ולילי‪ ,‬חושבות כמוהם‪ ,‬וממצאי‬
‫מעקב זה בהחלט תומכים בתפיסה זו‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫ח‪ .‬סיכום‪:‬‬
‫במעקב זה ערכנו שלוש השוואות‪ ,‬אחת כמו במעקב הקודם בשנת ‪ ,2007‬ושתיים חדשות‪ .‬ראשית‪-‬‬
‫כל חזרנו על הנעשה בשנת ‪ 2007‬והשווינו את הבוגרים החדשים )שסיימו את הכשרתם בין השנים‬
‫‪ (2007-10‬לבין עצמם‪ ,‬כלומר הסתכלנו על השוני שהתחולל בתוך כל בוגר‪/‬ת על‪-‬סמך דיווחם על‬
‫ריקעם והשוואה בינו לבין מצבם היום‪ .‬מצאנו‪ ,‬כמו בבדיקה הקודמת‪ ,‬שהבוגרים השתנו לטובה‬
‫בתקופה זו‪ ,‬עלו על דרך המלך ומגדירים את עצמם כבר כאנשים המתפרנסים בכבוד‪ .‬על‪-‬אף השוני‬
‫הקטן בינם לבין הבוגרים הוותיקים שהשתתפו בבדיקה הקודמת‪ ,‬לא מצאנו הבדלים משמעותיים‬
‫בתהליך אותו הם עברו עד שנכנסו לתוכנית‪ ,‬בזמן ההכשרה‪ ,‬ומאז סיומם את התוכנית‪ .‬למרות‬
‫השינוי בסטטוס המסעדה‪ ,‬לא מצאנו כל הבדל ניכר בין סוג הצעירים שנכנסו לתוכנית‪ ,‬טיב ההכשרה‬
‫ומהות ההשפעה על בוגריה‪.‬‬
‫ההצלחה נמשכה ונערים ונערות קיבלו הזדמנויות להצליח בחיים‬
‫נורמטיביים‪.‬‬
‫השוואה נוספת שערכנו הייתה בין דיווחי הבוגרים החדשים בראיונותיהם )ריקעם‪ ,‬הכשרתם‬
‫ומצבם היום( לבין הדיווחים של ‪ 32‬הבוגרים שסיימו את התוכנית בין השנים ‪.2000-06‬‬
‫גם‬
‫בהשוואה זו לא מצאנו הבדלים משמעותיים בין שתי קבוצות הבוגרים‪ :‬אלה שסיימו במסעדת ליליות‬
‫בבעלותה של עמותת עלם ואלה שסיימו במסעדת ליליות הפרטית בתוכנית בשיתוף בעלי המסעדה‬
‫לבין עמותת עלם‪ .‬אין כל סימן שההפרטה והתנהלות המסעדה בשנתיים האחרונות השפיעו לרעה‬
‫על התוכנית ועל בוגריה‪.‬‬
‫ההשוואה השלישית היא בין ‪ 14‬הבוגרים הוותיקים שנדגמו למעקב זה לבין כל ‪ 32‬הבוגרים‬
‫שרואיינו בשנת ‪.2007‬‬
‫כאן השאלות היו עד כמה השינויים שהתחוללו בהם במשך הכשרתם‬
‫מחזיקים מעמד ועד כמה‪ ,‬לדעתם‪ ,‬השפעות התוכנית עדיין ניכרות בהם‪ .‬מצאנו שמדגם הבוגרים‬
‫ממשיך להתקדם כלכלית‪ ,‬משפחתית‪ ,‬מקצועית וחברתית והם רואים את עצמם כאזרחים מן המניין‬
‫ובמסלול מסודר ונורמטיבי‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬רוב רובם הביעו את דעתם שההשתתפות בתוכנית ליליות הייתה‬
‫השפעה מרכזית לטובה בחייהם‪.‬‬
‫מפאת המספרים הקטנים‪ ,‬לא ערכנו בדיקות סטטיסטיות לבדיקת מובהקות הממצאים ולא‬
‫בדקנו כל קבוצת ביקורת‪ ,‬ולכן איננו יכולים לשלול באופן מדעי שהשוני שגלינו בשלוש ההשוואות איננו‬
‫מקרי‪ .‬כל‪-‬שכן‪ ,‬איננו יכולים לקבוע שההשפעה של התוכנית היא שגרמה או אפילו תרמה לשינויים‬
‫בבוגרים‪ .‬אולם המגמות ברורות לחלוטין‪ .‬תוכנית ליליות ממשיכה לשרת את הציבור ולהכשיר מדי‬
‫שנה בוגרים הנקלטים יחסית בקלות בשוק העבודה‪ .‬אילולא התוכנית‪ ,‬חלקם מהבוגרים כנראה היו‬
‫נקלטים בבתי‪-‬כלא או בשולי החברה‪ .‬התוכנית הצליחה ביעדיה בשבע שנותיה הראשונות וממשיכה‬
‫לעשות כן בשלוש השנים האחרונות‪ .‬אחרי עשור‪ ,‬בעלי מסעדת ליליות ומנהיגי עמותת עלם יכולים‬
‫להתברך בהצלחה חברתית גדולה מאד‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫מקורות‬
‫‪ .1‬בן‪-‬דוד‪ ,‬ב‪ ,.‬חסקי‪-‬לוונטל‪ ,‬ד‪ ,.‬יורק‪ ,‬א‪ .‬ורונאל‪ ,‬נ‪ .(2004) .‬התנדבות עובדת‪ :‬מתנדבים‬
‫והתנדבות במרכזי מידע ויעוץ לנוער "הפוך על הפוך"‪ .‬ירושלים‪ :‬המוסד לביטוח לאומי‬
‫ואוניברסיטת תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫‪ .2‬גוטר‪ ,‬נ‪ .‬ועידן‪ ,‬ט‪ .(2001) .‬פרויקט מסעדת "ליליות"‪ :‬מחקר הערכה‪ :‬דו"ח ביניים – מרץ‬
‫‪ .2001‬תל‪-‬אביב‪ :‬המרכז הבינתחומי לחקר מדיניות וטיפול בילדים ובנוער‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬‬
‫אביב‪.‬‬
‫‪ .3‬יורק‪ ,‬א‪ .(2007) .‬פרויקט ליליות‪ :‬מעקב אחרי הבוגרים – מחקר הערכה ‪ .2007‬תל‪-‬אביב‪:‬‬
‫עמותת עלם‪.‬‬
‫‪ .4‬סבירסקי‪ ,‬ש‪ ,.‬קונור‪-‬אטיאס‪ ,‬א‪ .‬ואבו‪-‬חלא‪ ,‬ה‪ .(2009) .‬תמונת מצב חברתית ‪ .2009‬תל‪-‬‬
‫אביב‪ :‬מרכז אדוה‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫נספח‪ :‬שאלונים‬
‫א‪ .‬שאלון לראיון עם בוגרים חדשים )‪(2007-10‬‬
‫פתיחת הראיון‪:‬‬
‫)‪(1‬‬
‫אחרי שהודית למרואיין על נכונותו להתראיין‪ ,‬תסבירי לו שוב את מהות ההערכה‪ :‬כאמור‬
‫"ניסיון לראות מה קרה עם בוגרי התוכנית‪ ,‬איפה הם היום ומה הם עושים‪ ,‬ומה תרמה להם התוכנית‬
‫בליליות‪".‬‬
‫)‪(2‬‬
‫יש להסביר למרואיין שעליך לרשום את מהלך הראיון ולבקש את רשותו‪.‬‬
‫)‪(3‬‬
‫יש להסביר לו שאין ההערכה עוסקת בחניך לשעבר זה או אחר‪ ,‬אלא בסך הכל החניכים‬
‫והשפעת התוכנית עליהם‪ .‬בדו"ח ההערכה לא יוזכר אף חניך אלא יובא סיכום של הדעות והתשובות‪.‬‬
‫אם יובאו ציטטות מדברי המרואיינים‪ ,‬הם יובאו ללא ציון שם‪.‬‬
‫)‪(4‬‬
‫יש לציין שאין תשובות נכונות ולא נכונות אלא דעות המרואיינים בלבד‪ .‬המרואיין מתבקש‬
‫לומר את דעתו הכנה כדי שההערכה תהיה אמיתית‪.‬‬
‫ההכשרה במסעדת ליליות‪:‬‬
‫)‪(1‬‬
‫כיצד הגיע המרואיין לתוכנית‪ :‬הפנייה? אם כן‪ ,‬של מי? הפנייה עצמית? אם כן‪ ,‬כיצד שמע על‬
‫התוכנית? תיווך של מישהו? אם כן‪ ,‬מי וכיצד?‬
‫)‪(2‬‬
‫כיצד התקבל לתוכנית‪ :‬מי קיבל אותו? מי ראיין אותו? איך התרשם מהקבלה?‬
‫)‪(3‬‬
‫האם הייתה לו משיכה מיוחדת לטבחות או לבישול‪ :‬האם בישל בבית? האם למד את‬
‫המקצוע? האם רצה ללמוד את המקצוע? אם לא‪ ,‬מדוע בא לתוכנית?‬
‫)‪(4‬‬
‫מה היו לו הנקודות החשובות של תהליך ההכשרה‪ :‬לימוד המקצוע? העבודה במטבח?‬
‫הקשר עם צוות המטבח? הקשר עם העובדת הסוציאלית? הקשר עם שאר החניכים? הכנת אוכל‬
‫לסועדי ליליות?‬
‫)‪(5‬‬
‫האם הוא זוכר רגעים מסוימים של ההכשרה שלדעתו היו משמעותיים בשבילו‪ :‬מה היה? מי‬
‫היו מרכזיים ברגעים אלו? מדוע לדעתו הרגע היה חשוב?‬
‫)‪(6‬‬
‫מה היו החלקים של ההכשרה שהיו הכי חשובים בשבילו‪ :‬הכנת האוכל? לימוד דרכי עבודה?‬
‫לקיחת אחריות? יצירת קשר עם מישהו‪ ,‬ואם כן‪ ,‬עם מי? לימוד ידע חדש?‬
‫)‪(7‬‬
‫האם היו חלקים בהכשרה שהיה מוותר עליהם‪ :‬מה הם? מדוע היו מיותרים לדעתו? האם‬
‫השכר היה הוגן‪ ,‬לדעתו?‬
‫)‪(8‬‬
‫האם היה דבר חסר בהכשרה‪ :‬מה? מדוע הוא חשוב לדעתו? מדוע‪ ,‬לדעתו‪ ,‬הוא לא היה‬
‫בהכשרה?‬
‫)‪(9‬‬
‫איך הוא הסתדר עם השף )עומר‪ ,‬אורי‪ ,‬נועם(‪ :‬האם השף עזר לו? אם כן‪ ,‬במה? מה למד‬
‫ממנו? האם יש לו ביקורת עליו?‬
‫‪41‬‬
‫)‪(10‬‬
‫איך היה הקשר עם העובדת הסוציאלית )ענבר‪ ,‬לילי(‪ :‬היה שונה מקשר קודם עם עובדים‬
‫סוציאליים? היה לו נוח לשוחח עמה? היא עזרה לו? אם כן‪ ,‬במה? האם יש לו ביקורת עליה?‬
‫)‪(11‬‬
‫איך היה הקשר עם שאר חברי הצוות‪ :‬מנהל‪/‬ת המסעדה? הטבחים? עובדים אחרים? האם‬
‫הם עזרו לו? אם כן‪ ,‬במה? האם יש לו ביקורת עליהם? האם תחלופת עובדים במסעדה הפריעה לו?‬
‫)‪(12‬‬
‫האם הוריו‪ ,‬משפחתו וחבריו תמכו בו בזמן ההכשרה‪ :‬כיצד הם התייחסו למקצוע? האם הם‬
‫עודדו אותו או ניסו לשכנע אותו לעזוב? מה הם תרמו לו בזמן ההכשרה? האם הם הזיקו לו בזמן‬
‫ההכשרה? )יש לשאול בנפרד על ההורים‪ ,‬האחים והחברים בהתחלה ובהמשך(‪.‬‬
‫)‪(13‬‬
‫איך הוא הרגיש בזמן ההכשרה‪ :‬היה לו קשה? אם כן‪ ,‬מה היה קשה? היה לו נעים? אם כן‪,‬‬
‫מה במיוחד היה נעים? האם הוא הרגיש כך בכל אירוע או תהליך אחר לפני ההכשרה? האם‬
‫ההרגשה נשארת אתו?‬
‫)‪(14‬‬
‫האם היה רוצה לציין לשבח כל חלק מתוכנית ההכשרה‪ :‬איזה? מדוע? מה הוא תרם לו?‬
‫)‪(15‬‬
‫האם היה ממליץ לשנות משהו בתוכנית ההכשרה‪ :‬להוסיף משהו? להוציא משהו? להרחיב‬
‫משהו? משהו? מה ומדוע?‬
‫)‪(16‬‬
‫האם הוא מרגיש שתוכנית ההכשרה תרמה לו לרכוש מיומנויות מקצועיות‪ :‬אם כן‪ ,‬אלו?‬
‫)‪(17‬‬
‫האם הוא מרגיש שתוכנית ההכשרה תרמה לו ידע מקצועי‪ :‬אם כן‪ ,‬מה?‬
‫)‪(18‬‬
‫האם הוא מרגיש שתוכנית ההכשרה תרמה לו דפוסי התנהגות בעבודה שלא רכש עד אז‪ :‬אם‬
‫כן‪ ,‬אלו?‬
‫)‪(19‬‬
‫האם הוא מרגיש שתוכנית ההכשרה עזרה לו להשתלב בשוק העבודה‪ :‬אם כן‪ ,‬איך?‬
‫)‪(20‬‬
‫האם הוא מרגיש שתוכנית ההכשרה עזרה לו להשתלב בחברה‪ :‬אם כן‪ ,‬איך?‬
‫)‪(21‬‬
‫האם הוא מרגיש שתוכנית ההכשרה שינתה אצלו עמדות‪ ,‬דעות ותפיסות‪ :‬אם כן‪ ,‬אלו?‬
‫)‪(22‬‬
‫האם הוא מרגיש שתוכנית ההכשרה וההתנסות בליליות עזרו לו להשתייך לחברה שרצה‬
‫להיות שייך לה‪ :‬כן‪ ,‬איזו ואיך?‬
‫רקע‪:‬‬
‫)‪(1‬‬
‫כשנכנס לתוכנית‪ ,‬מה היה מצבו המשפחתי‪ :‬היו לו הורים? הוא חי עמם? הם דאגו לו‬
‫למחסוריו? היו לא אחים ואחיות? הסתדר עמם?‬
‫)‪(2‬‬
‫כשנכנס לתוכנית‪ ,‬מה היה מצבו הכלכלי‪ :‬הסתדר כלכלית? מעל לממוצע או מתחת לממוצע?‬
‫היה לפעמים רעב? היה לו בית נורמאלי? היה חסר לו משהו? אם כן‪ ,‬מה?‬
‫)‪(3‬‬
‫כשנכנס לתוכנית‪ ,‬מה היה מצבו החברתי‪ :‬היו לו חברים? חברים קרובים? חברים רבים? היה‬
‫לו חסר מבחינה חברתית? אם כן‪ ,‬מה היה חסר?‬
‫)‪(4‬‬
‫לפני שנכנס לתוכנית ביצע עבירות‪ :‬אם כן‪ ,‬באופן עצמאי או בחבורה? איזה סוג של עבירות?‬
‫השתמש בסמים? אם כן‪ ,‬אלו? שתה אלכוהול? אם כן‪ ,‬איזה ומתי? עישן סיגריות? אם כן‪ ,‬הרבה?‬
‫נתפס אי‪-‬פעם ע"י המשטרה? אם כן‪ ,‬נשפט? היה במעון סגור או בבית סוהר? היה בפיקוח קצין‬
‫מבחן?‬
‫‪42‬‬
‫)‪(5‬‬
‫כשנכנס לתוכנית‪ ,‬מה היה מצבו החינוכי‪ :‬למד בבי"ס? אם כן‪ ,‬איזה ובאיזו כיתה? סיים בי"ס?‬
‫קיבל תעודה? אם נשר מבי"ס‪ ,‬באיזו כיתה? היו לו בעיות בביה"ס? אם כן‪ ,‬אילו? משמעת? בעיות‬
‫לימודיות? ביקור סדיר?‬
‫)‪(6‬‬
‫כשנכנס לתוכנית‪ ,‬מה היה מצבו הבריאותי‪ :‬היה בריא פיזית? אם לא‪ ,‬מה היו הבעיות‬
‫הבריאותיות? היו לו בעיות בתחום הנפשי? אם כן‪ ,‬אילו?‬
‫)‪(7‬‬
‫לפני שנכנס לתוכנית‪ ,‬האם עבד‪ :‬באופן קבוע או מדי פעם? יחד עם הלימודים או במקומם?‬
‫מה עשה )אילו עבודות(?‬
‫)‪(8‬‬
‫כשנכנס לתוכנית‪ ,‬מה היו היחסים שלו עם בנות‪ :‬האם הסתדר עם בנות? האם יצא עם בנות?‬
‫הייתה לו חברה קבועה?‬
‫)‪(9‬‬
‫כשנכנס לתוכנית‪ ,‬מה חשב על גיוס לצבא‪ :‬התכונן להתגייס או לא? האם הצבא כבר דחה‬
‫אותו או כנראה עמד לעשות כן? האם האחים והחברים שלו התגייסו או התכוננו להתגייס?‬
‫המצב היום‪:‬‬
‫)‪(1‬‬
‫מה מצבו המשפחתי היום‪ :‬נשוי? אב לילדים? עומד להתחתן? יוצא קבוע‪/‬חי עם חברה? אם‬
‫עדיין רווק‪ ,‬מה דעתו לגבי העתיד המשפחתי? איך היחסים עם ההורים? איך היחסים עם האחים?‬
‫)‪(2‬‬
‫מה מצבו הכלכלי היום‪ :‬עובד במקצוע הטבחות? עובד במקצוע אחר? איזה? איפה עובד? אם‬
‫איננו עובד‪ ,‬מדוע? חייל? שירת בצבא? האם המשכורת מספיקה לך? האם הוא מרגיש בטחון כלכלי‬
‫או לקראת בטחון כלכלי? האם הוא מרגיש שהוא במסלול עבודה מסודר?‬
‫)‪(3‬‬
‫מה מצבו החברתי היום‪ :‬ישנם חברים טובים? החברים דומים לו ומחזקים אותו? החברים‬
‫משפיעים עליו לרעה? מרגיש טוב בחברה?‬
‫)‪(4‬‬
‫האם נתקל עם החוק מאז נכנס לתוכנית‪ :‬אם כן‪ ,‬מה קרה? האם חברים‪/‬שכנים הציעו לו‬
‫הצעות מפוקפקות? מה עשה?‬
‫)‪(5‬‬
‫האם השלים את ההשכלה‪ :‬עד איזו רמה הגיע? מה עוד נשאר? האם עדיין קשה לו‬
‫בלימודים? מה יעשה?‬
‫)‪(6‬‬
‫מה שלומו היום‪ :‬האם הוא בריא בגוף ובנפש? אם לא‪ ,‬מהן הבעיות?‬
‫)‪(7‬‬
‫איך הוא רואה את עצמו היום‪ :‬אזרח מן המניין? אדם המתפרנס בכבוד? בשוליים של‬
‫החברה?‬
‫)‪(8‬‬
‫איך העתיד‪ :‬משפחתית? כלכלית? חברתית? מקצועית?‬
‫)‪(9‬‬
‫לסיכום‪ ,‬האם הוא השתנה מאז נכנס לתוכנית ההכשרה בליליות? השינוי לטוב או לרעה?‬
‫במה השתנה ובמה עוד ימשיך לגדול ולצמוח? מה התוכניות ומה החלומות שלו? איפה‪ ,‬לדעתו‪ ,‬יהיה‬
‫בעוד חמש שנים?‬
‫‪43‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫האם היה רוצה להוסיף משהו? האם יש עוד מידע שלדעתו עשוי לעניין אותנו בהערכת התוכנית‬
‫בליליות? האם הוא עוד בקשר עם ענבר‪ ,‬עם עומר‪ ,‬או עם אחרים מהתוכנית )צוות או חניכים(?‬
‫תודה רבה על נכונותך להתראיין ועל כנותך בראיון! הצלחה רבה בעתיד!‬
‫‪44‬‬
‫ב‪ .‬שאלון לראיון עם בוגרים וותיקים )‪(2000-07‬‬
‫)‪ (1‬מה מצבו המשפחתי היום‪ :‬נשוי? אב לילדים? עומד להתחתן? יוצא קבוע‪/‬חי עם חבר‪/‬ה? אם‬
‫עדיין רווק‪ ,‬מה דעתו לגבי העתיד המשפחתי? איך היחסים עם ההורים? איך היחסים עם האחים?‬
‫)‪ (2‬מה מצבו הכלכלי היום‪ :‬עובד במקצוע הטבחות? עובד במקצוע אחר? איזה? איפה עובד? אם‬
‫איננו עובד‪ ,‬מדוע? חייל? שירת בצבא? האם המשכורת מספיקה לו? האם הוא מרגיש בטחון כלכלי‬
‫או לקראת בטחון כלכלי? האם הוא מרגיש שהוא במסלול עבודה מסודר?‬
‫)‪ (3‬מה מצבו החברתי היום‪ :‬ישנם חברים טובים? החברים דומים לו ומחזקים אותו? החברים‬
‫משפיעים עליו לרעה? מרגיש טוב בחברה?‬
‫)‪ (4‬האם נתקל עם החוק מאז הראיון עם לילי‪ :‬אם כן‪ ,‬מה קרה? האם חברים‪/‬שכנים הציעו לו הצעות‬
‫מפוקפקות? מה עשה?‬
‫)‪ (5‬האם השלים את ההשכלה‪ :‬עד איזו רמה הגיע? מה עוד נשאר? האם קשה לו בלימודים? מה‬
‫יעשה?‬
‫)‪ (6‬מה שלומו היום‪ :‬האם הוא בריא בגוף ובנפש? אם לא‪ ,‬מהן הבעיות?‬
‫)‪ (7‬איך הוא רואה את עצמו היום‪ :‬אזרח מן המניין? אדם המתפרנס בכבוד? בשוליים של החברה?‬
‫)‪ (8‬איך רואה את העתיד‪ :‬משפחתית? כלכלית? חברתית? מקצועית? במה עוד ימשיך לגדול‬
‫ולצמוח? מה התוכניות ומה החלומות שלו? איפה‪ ,‬לדעתו‪ ,‬יהיה בעוד חמש שנים?‬
‫)‪ (9‬מה לדעתו היו ההשפעות החזקות ביותר עליו במשך חייו‪ ,‬גם לטובה וגם לרעה?‬
‫)‪ (10‬האם היה רוצה להוסיף משהו? האם יש עוד מידע שלדעתו עשוי לעניין אותנו בהערכת‬
‫התוכנית בליליות? האם הוא עוד בקשר עם ענבר‪ ,‬עם לילי‪ ,‬עם עומר‪ ,‬עם אורי‪ ,‬עם נועם‪ ,‬עם ענת או‬
‫עם אחרים מהתוכנית )צוות או חניכים(?‬
‫‪45‬‬