פסק דין חדש המשקיף חברת ארנק

Comments

Transcription

פסק דין חדש המשקיף חברת ארנק
‫‪1‬‬
‫מבזק מס‬
‫‪ 31‬באוקטובר‪0241 ,‬‬
‫מס' ‪141‬‬
‫לקוחות וחברים יקרים‪:‬‬
‫הרינו מתכבדים לשלוח אליכם חדשות‪ ,‬עדכונים ומאמרים על הנעשה בתחום המסים‪ .‬והפעם‬
‫מבזקנו יעסוק בנושא‪" ,‬פסק דין חדש המשקיף חברת ארנק"‪ ,‬קריאה נעימה‪.‬‬
‫בחודש אוקטובר ‪ 3112‬פורסמו בעקבות דו"ח ועדת‬
‫בגין שירותיו כמנכ"ל ישולם כנגד חשבונית מס של‬
‫פרופ' טרכטנברג המלצות של 'צוות חברות הארנק'‬
‫חברת ניהול‪ .‬בדוחות הניכויים של הקרן לשנות המס‬
‫להליך חקיקה בנוגע למיסוי חברות ארנק‪ .‬במסגרת‬
‫‪ ,3112 – 3112‬דיווחה הקרן על התשלומים ששולמו‬
‫ההמלצות‪ ,‬נערך מיפוי לסוגי חברות הארנק וחברות‬
‫לחברת בן שושן כהוצאה שהוציאה בגין שירותי ניהול‪.‬‬
‫האחזקה על פי סוג הפעילות ומבנה הבעלות‪ ,‬והוצע‬
‫פקיד שומה ת"א ‪ 2‬מיאן לקבל את המוצהר בדוחות‬
‫אופן הטיפול המיסויי בכל אחת מסוגי חברות‬
‫הניכויים של הקרן וחלף זאת קבע כי ההכנסה ששולמה‬
‫הארנק (לעניין זה‪ ,‬ראו מבזק מס ‪ 121‬של משרדינו)‪.‬‬
‫לחברת בן שושן מהווה "הכנסת עבודה" בידי מר בן‬
‫ההמלצות של צוות חברות הארנק לא התגבשו‬
‫שושן‪ .‬הכנסת העבודה‪ ,‬ככזאת‪ ,‬חייבת במס בהתאם‬
‫עדיין לכדי דבר חקיקה מחייב והן אף לא נכללות‬
‫להוראות סעיף ‪ )3(3‬לפקודת מס הכנסה‪ ,‬ולפיכך היה על‬
‫בפרק המיסוי של הצעת חוק ההסדרים החדש‬
‫הקרן לנכות מס במקור משכרו של בן שושן בהתאם‬
‫לשנת ‪.3112‬‬
‫לסעיף ‪ 161‬לפקודה ובנוסף לשלם מס מעסיקים לפי חוק‬
‫על אף היעדרה של חקיקה קונקרטית ומחייבת‬
‫מס מעסיקים ומס שכר לפי חוק מס ערך מוסף‪ .‬הקרן‬
‫בנושא חברות הארנק‪ ,‬פורסם לאחרונה פסק הדין‬
‫טענה בבית המשפט כי‪ ,‬לא התקיימו יחסי עובד –‬
‫של בית המשפט המחוזי בתל אביב‪ ,‬בעניין קרן תל‬
‫מעביד בין בן שושן לבין הקרן ובנוסף כי‪ ,‬הסכם‬
‫אביב לפיתוח‪ .‬במסגרת פסק הדין‪ ,‬נידונה שאלת‬
‫העסקתו של בן שושן משקף את אומד דעתם של‬
‫סיווג לצורכי מס של תשלום שרשמה קרן תל אביב‬
‫הצדדים בשעת ההתקשרות ועל כן פקיד השומה אינו‬
‫לפיתוח בדו"ח הניכויים שלה כדמי ניהול שניתנו‬
‫רשאי להתעלם מהסכם זה ומעקרון האישיות‬
‫לחברה בגין שירותי ניהול או כשכר עבודה המשולם‬
‫המשפטית הנפרדת תוך פגיעה בזכות ההתאגדות של בן‬
‫למנהלה שבגינו היה על הקרן לנכות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מס‬
‫שושן‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬פקיד השומה ביסס את עמדתו‪ ,‬בין‬
‫מעסיקים ומס שכר‪ .‬מעובדות פסק הדין אנו למדים‬
‫היתר‪ ,‬על הטיעונים הבאים‪ :‬מבנה ההסכם‪ ,‬תוכנו ואופן‬
‫כי‪ ,‬קרן תל אביב לפיתוח (להלן‪" :‬הקרן") הינה‬
‫פנייתו כלפי הצד המועסק מבטאים התייחסות לאדם‬
‫מוסד ציבורי שהוקם במטרה להביא לשינוי חברתי‬
‫ספציפי ולא לחברה‪ ,‬ומאחר שההסכם נחתם עם מר בן‬
‫בעיר תל אביב – יפו ולשפר את חייהם של תושבי‬
‫שושן בעצמו ולא עם חברת בן שושן‪ .‬עוד נטען על ידי‬
‫העיר ומבקריה‪ .‬בשנת ‪ ,3113‬נחתם הסכם בין הקרן‬
‫פקיד השומה כי‪ ,‬חברת בן שושן הוקמה רק בסמוך‬
‫לבין מר בן שושן‪ ,‬בו נקבע‪ ,‬כי בן שושן ישמש‬
‫לאחר מועד החתימה על ההסכם; כי לא נמשכו כספים‬
‫כמנכ"ל הקרן בשנים ‪ 3112 – 3113‬וכי התשלום‬
‫מחברת בן שושן באמצעות משכורת או דיבידנד על ידי‬
‫עמוד ‪0 0‬‬
‫מבזק מס‬
‫‪ 14‬באוקטובר‪0241 ,‬‬
‫מס' ‪414‬‬
‫מר בן שושן בשנות המס הרלוונטיות; וכי‪ ,‬מר בן‬
‫הפעילות של הקרן‪ ,‬כאשר מנגד לא היה לו כל תפקיד של‬
‫שושן מילא כרטיס עובד בקרן (טופס ‪ )111‬ורשם‬
‫ממש בחברת בן שושן‪ ,‬שממנה כלל לא משך כספים‪.‬‬
‫את הקרן כמעביד‪ .‬בית המשפט מפי השופטת ד"ר‬
‫לאור הניתוח דלעיל‪ ,‬בית המשפט הגיע למסקנה כי‬
‫מיכל אגמון – גונן בבואו להכריע בשאלה‬
‫ההתקשרות של הקרן הייתה עם מר בן שושן בעצמו‬
‫המשפטית‪ ,‬ציין ראשית את הכלל‪ ,‬לפיו‪ ,‬סיווג‬
‫ולא עם חברת בן שושן‪ ,‬ועל כן‪ ,‬החליט לקבל את עמדת‬
‫העסקה לצורך דיני המס נקבע לפי מהותה‬
‫פקיד השומה ולדחות את ערעורה של הקרן‪.‬‬
‫הכלכלית של העסקה ולא לפי שמה של העסקה או‬
‫לעמדתנו‪ ,‬בפסק הדין הקרן לפיתוח תל אביב‪ ,‬לא‬
‫הכינוי שניתן לה על ידי הצדדים‪ .‬בית המשפט קבע‬
‫נקבעה הלכה גורפת וכוללת בדבר השקפה של חברות‬
‫כי‪ ,‬לשון הסכם העסקתו של מר בן שושן מעלה כי‪,‬‬
‫ניהול‪ ,‬אלא נבחנה מהותה הכלכלית של עסקה על רקע‬
‫המדובר בהסכם להעסקתו של בן שושן כמנכ"ל‬
‫נסיבות עובדתיות ייחודיות‪ ,‬שהובילו את בית המשפט‬
‫הקרן ולא בהסכם לשכירת שירותי ניהול מחברת בן‬
‫למסקנה כי יש להתעלם מהכינוי שניתן לעסקה על ידי‬
‫שושן‪ .‬בנוסף‪ ,‬נקבע כי‪ ,‬מאחר שחברת בן שושן הינה‬
‫הצדדים ולבצע מעין השקפה של חברת הניהול‪ .‬על כן‪,‬‬
‫חברת מעטים בבעלותו הבלעדית של בן שושן אשר‬
‫אנו סבורים כי‪ ,‬בהתקיימותן של נסיבות עובדתיות‬
‫הוקמה רק בסמוך לאחר חתימת הסכם העסקה‪,‬‬
‫אחרות מסקנת בית המשפט יכול ותהא שונה‪ .‬עוד נציין‬
‫קיים קושי לקבל את הטענה שלפיה ההתקשרות‬
‫כי‪ ,‬במסגרת פסק הדין נבחנה שאלת סיווג הניכוי‬
‫מלכתחילה נעשתה עם חברת בן שושן ולא עם מר‬
‫לצורכי מס כתשלום בגין שירותי ניהול או כתשלום שכר‬
‫בן שושן באופן אישי‪ .‬בנוסף‪ ,‬נקבע כי‪ ,‬התנהגות‬
‫עבודה‪ ,‬בעוד שהמציאות מלמדת על מתווים משולבים‬
‫הצדדים הלכה למעשה מובילה גם היא למסקנה כי‬
‫בהם מתקיימות שתי מערכות יחסים מקבילות‪ ,‬האחת‬
‫עסקינן במערכת של יחסי עובד – מעביד‪ .‬כך‪,‬‬
‫של שירותי ניהול ו‪/‬או ייעוץ באמצעות חברה והשנייה‬
‫למשל‪ ,‬הקרן הנפיקה לבן שושן בכל חודש תלוש‬
‫של יחסי עובד – מעביד‪ .‬מערכות יחסים אלו אינן‬
‫שכר‪ ,‬בגין הרכב הצמוד והטלפון הנייד שהועמדו‬
‫בהכרח סותרות האחת את השנייה‪.‬‬
‫לרשותו וכן הונפק לו טופס ‪ 116‬ובמסגרת מסמכים‬
‫אלו הוצג בן שושן כעובד הקרן‪ .‬בית המשפט התווה‬
‫לבירורים‪ ,‬וייעוץ משפטי אנא פנו לד"ר עו"ד איל‬
‫כי יש ליתן משנה תוקף למסמכים האמורים שכן‬
‫שנהב‪ ,‬עו"ד אורן בירן‪ ,‬עו"ד יפעת וייס ועו"ד מוטי‬
‫אלו משקפים את האופן שבו ראו הצדדים את‬
‫בללתי ממחלקת המסים של המשרד‪ .‬אין באמור‬
‫יחסיהם בזמן אמת‪ .‬בית המשפט קבע כי‪ ,‬גם יישום‬
‫ברשימה זו כדי להוות חוות דעת ו‪/‬או ייעוץ משפטי‬
‫מבחני עובד – מעביד העלה שהתשלומים הינן בגדר‬
‫בסוגיות הנידונות ובכל אופן מומלץ להתייעץ עם‬
‫שכר עבודה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לאור כך שמטבע תפקידו‬
‫מומחה מס לפני נקיטת צעדים משפטיים ו‪/‬או אחרים‬
‫כמנכ"ל ‪ ,‬בן שושן היה חלק אינטגרלי וחיוני במנגנון‬
‫המסתמכים על רשימה זו‪.‬‬