אינך מצליח לצפות? - לחץ כאן

‫שבת פרשת אמור‬
‫העיתון השבועי של יהדות גאורגיה בארץ ובתפוצות | יום חמישי א' אייר תשע"ד | ‪ | 1/5/14‬גיליון ‪04‬‬
‫כניסה‬
‫יציאה‬
‫ירושלים‬
‫‪18:44‬‬
‫‪19:59‬‬
‫תל אביב‬
‫‪19:01‬‬
‫‪20:01‬‬
‫חיפה‬
‫‪18:55‬‬
‫‪20:02‬‬
‫מהו המכנה המשותף למשפחות כהנשוילי ולויאשוילי?‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫הכיבוש הגאורגי תעלומת הקבר‬
‫ילדים בקהילות‬
‫דרושים‬
‫כוהנים‬
‫לעדה חשובה ועתיקה דרושים יהודים‬
‫מזרע אהרון הכהן‪ .‬מדוע קשה למצוא‬
‫כוהנים בני העדה הגאורגית? מה עשו‬
‫"הגרגשים" אצל ראש הגולה בבבל?‬
‫ומהיכן הגיעו משפחות כוהנים לקהילות‬
‫היהודים בגאורגיה? מסע מרתק בעקבות‬
‫ההתיישבות היהודית בגאורגיה ‪ //‬עמ' ‪10‬‬
‫מי אלו שעומדות‬
‫בראש מועצת הנוער‬
‫של העיר אשדוד‬
‫זו השנה השנייה‬
‫ברציפות?‬
‫‪ //‬עמ' ‪5‬‬
‫הרב קוזלובסקי‪,‬‬
‫שליח חב"ד‬
‫בגאורגיה‪ :‬מצאתי‬
‫את ציונו של חכם‬
‫מיכאל הקטן זצ"ל‬
‫‪//‬עמ' ‪3‬‬
‫עושר תרבותי‬
‫מוזיקאלי‬
‫אחד על אחד‬
‫ימי הספירה‬
‫ומנהגיהם‬
‫אור בהלכה‬
‫הזהרה‬
‫או אזהרה?‬
‫אור בפרשה‬
‫על צדקה‬
‫ועל שכרה?‬
‫סיפור לשבת‬
‫פסח תשע"ד‪.‬‬
‫תנופת פעילות‬
‫במרכז תורה וחסד‬
‫ליהדות גאורגיה‬
‫ברחבי הארץ‬
‫‪ //‬עמ' ‪4‬‬
‫מאור ספיר היה בן ‪ 23‬במותו‪ .‬טרגדיה בקהילת יהודי גאורגיה באשדוד ‪ //‬עמ' ‪6‬‬
‫עכשיו זה אחלה‬
‫פרטים יבואו‬
‫‪2‬‬
‫האור‬
‫| א' באייר תשע"ד | ‪01.05.14‬‬
‫דבר העורך‬
‫צו השעה‬
‫אחדות!‬
‫לאחר הפסקה קצרה של שבועיים שבנו אליכם‬
‫בכוחות מחודשים‪ .‬גיליון זה הוא הראשון שיוצא‬
‫לאור בימי הספירה בהם נפטרו עשרות אלפי‬
‫תלמידי רבי עקיבא‪ .‬האסון ההוא נחרת בתודעתנו‬
‫והוא מנחה את התנהגותנו בימים אלו‪.‬‬
‫כל קהילות ישראל נוהגות אבלות בימים אלו‪,‬‬
‫למרות שחלפו אלפי שנים מאז אותו אסון ולמרות‬
‫שסביר להניח שאיש מיהודי העת הזו אינו זוכר כי‬
‫הוא נמנה או מיוחס על משפחותיהם של אותם ‪24‬‬
‫אלף תלמידי רבי עקיבא‪.‬‬
‫היכולת הזו לזכור לטווח כה ארוך ולהכיל את‬
‫הסבל של עמנו לאחר שנים כה רבות‪ ,‬מהווה חלק‬
‫ממאפייניו הייחודיים של העם היהודי שראה‬
‫ממלכות אדירות קמות ונופלות ונותר כאן כדי‬
‫לספר זאת לדורות הבאים‪.‬‬
‫אין כמו קהילת יהודי גאורגיה על מנת להמחיש‬
‫את שרידותו הייחודית של העם היהודי‪ .‬וכבר‬
‫אמר מי שאמר ש"עם שאין לו עבר‪ ,‬אין לו עתיד"‪,‬‬
‫ציטוט אותו הבאנו פה בעבר‪.‬‬
‫העבר העשיר של עדת יהודי גאורגיה בא לידי‬
‫ביטוי בכל אחד מגיליונות העיתון מאז הופיע‬
‫לראשונה‪ .‬קבענו לעצמנו להאדיר ולהעלות על נס‬
‫את מורשתה העתיקה של העדה למען ידעו זאת‬
‫לדור אחרון‪.‬‬
‫ובאותו עניין‪ ,‬בימים שלפני חג הפסח התכנסו‬
‫רבני ומנהיגי קהילות יהודי גאורגיה מכל רחבי‬
‫הארץ לכנס מיוחד שהוקדש לעניין שימור המורשת‬
‫המפוארת גם בדור הצעיר‪ .‬הועלו רעיונות רבים‬
‫ואף התקבלו החלטות מעשיות‪ .‬על כל זאת תוכלו‬
‫לקרוא בגיליון שבידכם‪.‬‬
‫יחד עם זאת לקחנו על עצמנו תפקיד בעל‬
‫חשיבות עליונה‪ ,‬להעלות על נס את בני העדה‬
‫המוכשרים מקרב הדור הצעיר‪ .‬זו הסיבה שגם‬
‫בגיליון הנוכחי תוכלו לקרוא על הישגיהן של בנות‬
‫צעירות מקהילת יהודי גאורגיה בעיר אשדוד‪.‬‬
‫בימים אלו שבין שואה לזיכרון‪ ,‬בימים של‬
‫אבל על תלמידי רבי עקיבא‪ ,‬ישנה חשיבות יתרה‬
‫לאחדות השורות ולזהירות בדברים שבין אדם‬
‫לחברו‪ .‬ומכאן קריאה לכולנו להתחזק באהבת‬
‫ישראל הן בתוך העדה והן מחוצה לה‪ ,‬שהרי אנשים‬
‫אחים אנחנו‪ .‬כולנו בני אברהם‪ ,‬יצחק ויעקב‪.‬‬
‫ומה עם בני אהרון? מדוע קשה למצוא כוהנים‬
‫בקרב קהילות יהודי גאורגיה? זרעו של אהרון‬
‫הכהן‪ ,‬האיש שעשה שלום בין אדם לחברו ובין‬
‫איש לאשתו‪ ,‬כמעט ולא בנמצא בעדה‪ .‬מה הסיבה‬
‫לכך? סקרנים‪ ,‬גשו כבר עכשיו לכתבת המגזין‬
‫המושקעת והמרתקת שהכנו עבורכם בנידון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לסיום‪ ,‬משבוע לשבוע אנו למדים עוד ועוד על‬
‫צפיותיכם ותחומי ההתעניינות שלכם‪ .‬נשמח אם‬
‫תכתבו לנו הן באמצעות הדוא"ל והן באמצעות‬
‫הפקס‪ ,‬על כל מה שמעניין או מטריד אתכם‪ .‬נשמח‬
‫אם תעדכנו אותנו בתקלות הפצה או בכל נושא בו‬
‫נוכל להיות לכם לעזר‪ .‬אנו מאחלים לכם בפעם‬
‫הרביעית‪ ,‬קריאה מהנה‪.‬‬
‫סוגיית הדור הצעיר‬
‫רבני קהילות יהודי גאורגיה מתחבטים בשאלה כיצד לשמור על קשר עם הדור הצעיר‬
‫בעדה‪ .‬בקרוב יוקם ארגון "שליחי תורה" שיפעל לחיזוק ושימור מורשת יהדות גאורגיה‬
‫צילום‪ :‬ישראל ברדוגו‬
‫אבי שמואל‬
‫זמן קצר לפני חג הפסח קיים איגוד רבני גאורגיה‪,‬‬
‫כנס משותף לכל רבני העדה באולמי גאלארי‬
‫פאלאס שבתל אביב‪ .‬זו הפעם הראשונה בה עסקו גדולי‬
‫חכמי גאורגיה לאולם בעיקר בקשר עם הדור הצעיר‪ .‬הם דנו‬
‫בהוויית חייו של בני העדה הצעירים וחיפשו דרכים לחיבורו‬
‫למורשת היהודית העתיקה של יהדות גאורגיה המעטירה‬
‫ברוח חג הפסח בו נצטווינו במצוות "והגדת לבנך"‪ .‬הרב‬
‫רפאל ציקאשוילי שגם הוא היה בין המשתתפים חושף כי‬
‫אחת מהחלטות הכנס הייתה להקים בקרוב ארגון "שליחי‬
‫תורה" במסגרתו יישלחו רבנים וחזנים לקהילות גאורגיות‬
‫בארץ ובעולם‪ ,‬כדי לחזק את המסורת‪ ,‬המנהגים וניגוני‬
‫התפילה העתיקים של העדה‪.‬‬
‫העדה הגאורגית בישראל מונה ‪ 42‬קהילות בערים השונות‬
‫מצפון ועד דרום‪ .‬מדי שנה התכנסו רבני העדה במתכונת‬
‫מצומצמת‪ ,‬אך לפני הימים הנוראים של שנת תשע"ד‪,‬‬
‫נערכה אסיפה ראשונה של איגוד קהילות גאורגיה בו נטלו‬
‫חלק‪ ,‬בנוסף לרבנים‪ ,‬חברי מועצה מרחבי הארץ‪ ,‬אישי‬
‫ציבור‪ ,‬גבאים ושמשים‪ .‬בכנס האחרון שנערך לפני כשלושה‬
‫שבועות ביום ההילולא של חכם עמנואל דוידיאשוילי‬
‫זצ"ל‪ ,‬התכנסו הרבנים בלבד‪ .‬לכנס הגיעו כאמור‪ ,‬רבני‬
‫ומנהיגי הקהילה‪ ,‬מצפון ועד הדרום‪.‬‬
‫הרב הראשי ליהודי גאורגיה‪ ,‬חכם משה מיכאלאשוילי‬
‫שליט"א נשא דברי ברכה בפני הנוכחים‪ .‬הרב יצחק‬
‫מוזגראשוילי מלוד‪ ,‬דיבר על מנהגי העדה ועל כך שישנם‬
‫חזנים צעירים שאינם בקיאים במנהגי העדה‪ ,‬מה שמחייב‬
‫להעמיק עמם את הקשר‪ .‬הרב חכם אהרון אלאשוילי גם‬
‫הוא מלוד‪ ,‬שיבח את פרויקט הסטודנטים שמפעיל איגוד‬
‫האור‬
‫העיתון השבועי של יהדות גיאורגיה בארץ ובתפוצות‬
‫מו"ל‪ :‬איגוד הקהילות‬
‫ליהדות גאורגיה (ע"ר)‬
‫עורך ראשי‪ :‬חיים גיל‬
‫עורכת משנה בגאורגית‪ :‬ציסנה שמיר‬
‫הקהילות ליהודי גאורגיה ודיבר על הצורך במעבר לשלב‬
‫הבא‪ :‬חיבור הסטודנטים לבתי הכנסת של העדה‪ ,‬בכדי‬
‫שהדור הצעיר יקבל עוד מהמסורת של העדה‪.‬‬
‫הרב שמואל פניקשוילי מטירת הכרמל‪ ,‬חשף תכנית‬
‫מפורטת לחיזוק הקשר בין הדור הצעיר לדור המבוגר‪ .‬עוד‬
‫נשאו דברים‪ :‬הרב אברהם גאגולאשוילי מבאר שבע ומנכ"ל‬
‫איגוד רבני יהדות גאורגיה‪ ,‬הרב שבתאי מיכאלשוילי‪.‬‬
‫מי שהנחה את הכינוס היה הרב חכם אריאל בן‪-‬ציון‬
‫מיכאלאשוילי‪.‬‬
‫הרב רפאל ציקוואשוילי מירושלים‪ ,‬סיכם את האירוע‬
‫וציין כי "מזה זמן רב שבאיגוד נאספים חומרים כיצד‬
‫לחבר את הדור הצעיר לקהילה ולמסורת‪ .‬הכל צריך להיות‬
‫מסודר בקונטרס אחד‪ .‬נאגד את כל מסקנות הרבנים וננסח‬
‫יחד חיבור משותף שיביא לידי ביטוי את כל הניסיון הרב‬
‫של חכמי העדה בתחום החינוך והנחלת המסורת לדורות‬
‫הבאים"‪.‬‬
‫הרב ציקוואשוילי גילה כי בימים אלו עמלים רבני האיגוד‬
‫על הקמת ארגון "שליחי תורה" שיפעל במתכונת דומה‬
‫לשליחי חב"ד‪" :‬יש לנו קהילות רבות שלא זוכות לתפילה‬
‫בנוסח העדה הגאורגית‪ ,‬המתפללים לא בקיאים במנהגים‪,‬‬
‫ויש צורך לחבר את אנשי הקהילה לבית הכנסת"‪ .‬לדבריו‪,‬‬
‫התוצאה היא שאפילו בבתי הכנסת של העדה הגאורגית‪,‬‬
‫לא תמיד מחוברים לשורשים‪" .‬המגמה של הארגון החדש‬
‫תהיה להפיח רוח חיים בקהילות ולתת דגש על המסורת‬
‫שלנו ובכך לשמור על הגחלת העתיקה שעברה מדור לדור‬
‫במשך אלפי שנים"‪ ,‬סיכם הרב רפאל ציקוואשוילי‪.‬‬
‫הרב שמעון בן יצחק העוסק בהאדרת מאורי העדה‬
‫ובכתיבת ההיסטוריה של רבני גאורגיה‪ ,‬כתב קונטרס על‬
‫חכם עמנואל דוידיאשוילי זצ"ל שיום הסתלקותו חל במועד‬
‫הכנס‪ .‬הקונטרס המרתק חולק בסיום האירוע לכל הרבנים‬
‫שהשתתפו בכינוס החשוב‪.‬‬
‫סגן עורך‪ :‬אלי ג'אן‬
‫כותבים‪ :‬אלי ג'אן‪ ,‬מאיר מיכאלי‬
‫אבי ירושלמי‪ ,‬צהלה גבריאלי‬
‫אבי שמואל‪ ,‬אליהו אברהמי‬
‫מיכל אלאשווילי‬
‫חברי הועדה הרוחנית‪ :‬הרב אברהם‬
‫אג'יאשוילי‪ ,‬הרב רפאל ציקוואשוילי‬
‫מנהל שיווק והפקה‪ :‬שבתאי פפיאשוילי‬
‫עיצוב גרפי‪ :‬מינדי כץ‬
‫כתובת המערכת‪ :‬בניין יוניטרייד‬
‫הרצל ‪ ,1‬אשדוד קומה ג' משרד ‪612‬‬
‫טלפון‪073-7690045 :‬‬
‫פקס‪08-6710206 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫המערכת אינה אחראית לתוכן המודעות‪ .‬האחריות הינה על המפרסמים בלבד‪ .‬ט‪.‬ל‪.‬ח‬
‫א' באייר תשע"ד | ‪| 01.05.14‬‬
‫האור‬
‫תעלומת קברו של חכם מיכאל‬
‫האם נמצא מקום קבורתו של חכם מיכאל הקטן? שליח חב"ד בגאורגיה סובר כי עלה בידו‬
‫למצוא את ציונו של הצדיק שנקבר בבית העלמין היהודי העתיק בקולאשי‬
‫אלי ג'אן‬
‫שליח חב"ד בגאורגיה‪ ,‬הרב מאיר קוזלובסקי‪ ,‬טוען‬
‫כי מצא ככל הנראה את מקום קבורתו של חכם מיכאל‬
‫מיכאלשוילי זצ"ל המוכר יותר בשמו חכם מיכאל הקטן‪.‬‬
‫מקום קבורתו של הרב שנפטר ככל הנראה בשנת תרפ"ז (‪ )1927‬לא‬
‫היה ידוע עד כה‪ .‬אך לדברי יצחק מושיאשוילי תושב אשקלון‪ ,‬הוא‬
‫מצא את הקבר עוד בשנת ‪ ,1991‬אחרי הדרכה של הרב יצחק ברדה‪.‬‬
‫"‪ 13‬יום חיפשנו את הקבר עד שמצאנו אותו" סיפר מישאשוילי‬
‫השבוע ל'האור'‪" .‬הרב מאיר התקשר אליי בשבוע שעבר והדרכתי‬
‫אותו איפה אמור להיות ציונו של חכם מיכאל"‪ .‬רבני העדה‬
‫הגאורגית מתכוונים לחקור את הנושא‪.‬‬
‫כמו שנת פטירתו‪ ,‬גם שנת הולדתו של חכם מיכאל הקטן לא‬
‫ידועה בוודאות‪ .‬ההשערה היא כי הוא נולד בעיר קולאשי בשנת‬
‫תרי"ב (‪ .)1852‬חכם מיכאל היה מוכר בקולאשי וסביבותיה כרב‬
‫גדול בהלכה ובקבלה וכצדיק שכל ברכותיו מתקיימות‪.‬‬
‫לפני ‪ 23‬שנה הופיע בחדר ההמתנה של אולמי 'המלך שלמה'‬
‫בעיר אשקלון יהודי נשוא פנים‪ ,‬היה זה הרב יצחק ברדה‪ ,‬מרבני‬
‫העדה הטוניסאית בכלל והציבור באשקלון בפרט‪ .‬בעל האולם‪,‬‬
‫יצחק צבי מיכאלאשוילי ז"ל‪ ,‬חשב לתומו שהרב שלא היה מוכר‬
‫לו באותה עת‪ ,‬ממתין לקבל תרומה‪" .‬במה אוכל לעזור לך?" שאל‬
‫מיכאלאשוילי את הרב ברדה שמיהר להבהיר כי לא הגיע לבקש‬
‫תרומה‪" .‬סבא שלך‪ ,‬חכם מיכאל הקטן שלח אותי אליך" אמר לבעל‬
‫האולם‪ .‬שותפו של מיכאלאשוילי לעסק‪ ,‬יצחק מושיאשוילי‪ ,‬נזכר‬
‫השבוע כי חברו נבהל מאוד‪" .‬הוא לא הבין מאיפה הרב הזה הכיר‬
‫את חכם מיכאל ומהיכן ידע שהוא נכדו"‪.‬‬
‫יצחק מיהר להכניס את הרב לחדרו וזה הסביר לו‪" :‬סבך הוא‬
‫הממונה מהשמיים לפתור למקובלים כל שאלה שיש להם בענייני‬
‫קבלה באמצעות חלומות‪ .‬לי הייתה שאלה מסובכת בזוהר וחכם‬
‫מיכאל הגיע אלי בחלום ופתר לי אותה"‪.‬‬
‫"באותה הזדמנות" המשיך הרב וסיפר‪" ,‬הוא אמר לי שאתה הנכד‬
‫שלו ואתה מתגורר באשקלון וביקש ממני שאשמור ואתפלל עליך‬
‫וגם הורה לי לומר לך לשמור על עצמך"‪ .‬יצחק החוויר למשמע‬
‫הדברים ומאז אותו ביקור שמרו הוא ושותפו לניהול האולם על‬
‫קשר רצוף עם הרב ברדה‪.‬‬
‫אחרי זמן מה ציווה הרב על השותפים לטוס לגאורגיה ולהביא את‬
‫עצמות חכם מיכאל זצ"ל לארץ ישראל‪" .‬תתעדו את הכל בווידאו‬
‫כדי שייראו את הגוף שלם‪ .‬ככה נחזיר אנשים בתשובה"‪ ,‬ביקש‬
‫מהם‪ .‬התכנית הייתה לכרות קבר חדש בשטח בית הכנסת לעדה‬
‫הגאורגית באשקלון ולבנות מעל קברו של הצדיק ציון שיהפוך‬
‫מוקד עליה לרגל לבני העדה בארץ‪.‬‬
‫ביולי ‪ ,1991‬זמן קצר לאחר התפרקותה של ברית המועצות‪ ,‬טסו‬
‫השותפים מיכאלשוילי ומושיאשוילי לקולאשי שבגאורגיה‪ .‬אליהם‬
‫הצטרף גם שבתאי אלאשוילי‪ .‬מטרתם הייתה לאתר את מקום קברו‬
‫של חכם מיכאל‪ .‬חברי המשלחת הקטנה הכינו את עצמם למציאת‬
‫הקבר‪ ,‬התפללו‪ ,‬אמרו תהילים וטבלו במקווה כפי שהדריך אותם‬
‫הרב ברדה‪" .‬חיפשנו במשך ‪ 13‬יום את הקבר בבית העלמין‪ .‬היו שם‬
‫שיחים גבוהים מאיתנו"‪ ,‬נזכר מושיאשוילי‪" .‬זהו בית עלמין עתיק‬
‫בן ‪ 400‬שנה ובקושי ניתן לזהות את האותיות על המצבות‪ .‬רובן‬
‫כוסו בעפר עם השנים"‪.‬‬
‫ביום האחרון לחיפושים‪ ,‬כך לדברי מושיאשוילי‪ ,‬התקשר הרב‬
‫ברדה וסיפר להם כי הכניסה הנוכחית לבית העלמין היא חדשה‬
‫יחסית‪" .‬לפני מאה שנה הייתה כניסה אחרת‪ 150 ,‬מטר ממנה‪,‬‬
‫תראו ציון בולט‪ ,‬משם תספרו ‪ 16‬מטר‪ .‬שם תמצאו את הקבר‬
‫של חכם מיכאל"‪ ,‬אמר להם הרב‪ .‬השלושה פתחו בחיפושים עד‬
‫שמושיאשוילי היה זה שהבחין בקבר‪" .‬בכיתי מרוב אושר‪ .‬האותיות‬
‫הילולה באשקלון‬
‫מאות השתתפו בהילולא השנתית‬
‫של חכם מיכאל מיכאלאשוילי (חכם‬
‫מיכאל הקטן) זצ"ל שהתקיימה‬
‫בשבוע הקודם באשקלון‬
‫אבי ירושלמי‬
‫הרב קוזלובסקי מתפלל על הציון‬
‫היו קצת מחוקות אבל מצאנו את הכיתוב "חכם מיכאל בן אליהו‬
‫הנולד מן שרה'"‪.‬‬
‫לאחר שחזרו למקום התאכסנותם כשהם שמחים ומרוצים‪ ,‬קיבלו‬
‫השלושה טלפון נוסף מהרב ברדה‪ .‬הוא הורה להם לא לפתוח את‬
‫הקבר ולא להעלות את העצמות לארץ ישראל‪" .‬מהשמיים לא רוצים‬
‫שיעלו את עצמותיו"‪ ,‬הודיע לחברי המשלחת הזעירה שהצטערו‬
‫מאוד על שינוי תכניותיהם‪ .‬יצחק מושיאשוילי מספר כי הרב ברדה‬
‫הזהיר אותם שמי שבכל זאת ינסה לחפור‪" ,‬יעוף משם ‪ 50‬מטר"‪...‬‬
‫הם חזרו ארצה בידיים ריקות אך עם הידיעה כי מצאו את ציונו של‬
‫הצדיק‪.‬‬
‫"לפני כמה זמן התקשר אלי הרב מאיר (קוזלובסקי‪ ,‬שליח חב"ד‬
‫בגאורגיה א‪.‬ג‪ ).‬והסברתי לו בדיוק איפה היה הציון" סיפר לנו‬
‫השבוע מושיאשוילי‪.‬‬
‫הרב מאיר קוזלובסקי‪" :‬בערב שביעי של פסח נסעתי לקולאשי‪,‬‬
‫מרחק ‪ 3‬וחצי שעות נסיעה מעיר מגורי – טביליסי‪ ,‬במטרה לאתר‬
‫את קברו של חכם מיכאל לקראת יום ההילולא שלו‪ .‬בבית העלמין‬
‫צעדתי אל מיקומו המשוער של הציון לפי ההדרכה שנתן לי יצחק‬
‫מושיאשוילי ומצאתי את הקבר"‪ .‬לדבריו של הרב קוזלובסקי‪,‬‬
‫המילה חכם אינה כתובה או שמא נמחקה מהמצבה‪ ,‬כמו גם שמו‬
‫של אביו‪" .‬כתוב רק מיכאל ואת שם אמו שרה‪ .‬לצערנו לא מדובר‬
‫במצבת שיש‪ ,‬אלא בבטון שנמחק עם השנים"‪.‬‬
‫ביום שלישי השבוע‪ ,‬ערב ראש חודש אייר‪ ,‬נסע שליח חב"ד פעם‬
‫נוספת לבית העלמין העתיק בקולאשי‪ ,‬אסף מניין יהודים וקרא‬
‫קדיש על קברו של חכם מיכאל‪.‬‬
‫למרות החלום ומציאת הקבר‪ ,‬לא כולם מסכימים עם הקביעה‬
‫כי מדובר בציונו של חכם מיכאל הקטן‪ .‬רב חשוב בעדה הגאורגית‬
‫אומר השבוע כי לא יתכן שלא כתוב את התואר "חכם" על קברו‬
‫של הצדיק‪" :‬רבני העדה ניסו למצוא את הקבר מספר פעמים ולא‬
‫מצאו"‪ .‬לדבריו‪ ,‬קבוצת רבנים מהעדה מתכוונת בזמן הקרוב לחקור‬
‫את הנושא לעומק‪ ,‬לנסוע לקברו (לכאורה) של חכם מיכאל הקטן‬
‫ולקבוע סופית האם אכן הקבר שנמצא הוא הציון הקדוש שנעלם‬
‫לפני שנים רבות‪.‬‬
‫ביום שני דחוה"מ פסח נערכה בעיר‬
‫אשקלון ההילולא השנתית של חכם מיכאל‬
‫מיכאלאשוילי זצ"ל המוכר יותר בכינויו "חכם‬
‫מיכאל הקטן"‪ .‬זו השנה הראשונה שהאירוע מתקיים‬
‫בבית הכנסת 'משכן חיים' לעדה הגאורגית בעיר‪.‬‬
‫"מעכשיו תתקיים ההילולא כל שנה בבית הכנסת"‪,‬‬
‫אומר יעקב חוטובלי נציג העדה באשקלון‪.‬‬
‫מאז יצאו מנהלי אולמי המלך שלמה לשעבר‪,‬‬
‫יצחק צבי מיכאלאשילי ז"ל וחברו יבדל לחיים טובים‬
‫וארוכים‪ ,‬יצחק מושיאשוילי לתור אחר מקום קבורתו‬
‫של חכם מיכאל הקטן זצ"ל (ראו ידיעה נפרדת)‪ ,‬גמלה‬
‫בליבם החלטה לערוך הילולא מידי שנה ביום כ' בניסן‪,‬‬
‫יום הסתלקותו של הצדיק‪ .‬כעבור שנה נפטר יצחק צבי‬
‫ז"ל כשהוא רק בן ‪ ,42‬אך רעהו‪ ,‬מושיאשוילי‪ ,‬המשיך‬
‫את המסורת עד לפני כשמונה שנים‪ .‬ההילולא נדדה‬
‫מאולם לאולם עד שהוחלט על קיומה בבית הכנסת‬
‫משכן חיים‪ ,‬החל מהשנה ועד תחיית המתים‪.‬‬
‫להילולא השנתית שמתקיימת שנים רבות‪ ,‬הגיעו‬
‫השנה לא פחות מ‪ 250-‬איש‪ .‬בין הנוכחים שכיבדו‬
‫את האירוע נצפו גם הרב חכם משה מיכאלאשוילי‪,‬‬
‫רבה הראשי של העדה ובנו הרב שבתאי מנכ"ל‬
‫איגוד הקהילות ליהודי גאורגיה; הרב משיח מיכאלי;‬
‫הרב יעקב מושיאשוילי ורב בית הכנסת‪ ,‬אליהו פאר‬
‫(פפיאשוילי)‪ .‬גם שבתאי צור‪ ,‬חבר מועצת עיריית‬
‫אשקלון ומשנה לראש העיר‪ ,‬הגיע לכבד את האירוע‪.‬‬
‫מטבע הדברים נהנו המשתתפים מסעודת מצווה‬
‫עשירה‪ .‬חוטובלי מדגיש כי היא "כללה סלטים‪ ,‬דגים‬
‫ובשר"‪ ,‬ונהנו מדבריהם המרגשים של חכמי העדה‬
‫שסיפרו בשבחו של חכם מיכאל הקטן זצ"ל‪.‬‬
‫יצחק מושיאשוילי‪ ,‬מי שייסד את מסורת ההילולא‬
‫באשקלון‪ ,‬סיים את הזוהר באותו מעמד ואף נשא את‬
‫תפילת האזכרה‪" .‬בשנים האחרונות נדדנו קצת ממקום‬
‫למקום בחיפוש אחר בית להילולא‪ ,‬אך מעכשיו היא‬
‫תתקיים רק פה" מקווה חוטבולי‪ ,‬מארגן ההילולא‪.‬‬
‫מעכשיו הכל אחלה‬
‫פרטים יבואו‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫האור‬
‫| א' באייר תשע"ד | ‪01.05.14‬‬
‫והגדת לבנך‪ ,‬גרסת פסח תשע"ד‬
‫מאות מילדי העדה השתתפו בשורת פעילויות חינוכיות לקראת חג הפסח‪ .‬מקרית אתא שבצפון ועד אשדוד שבדרום‬
‫אשדוד‬
‫חולון‬
‫קרית אתא‬
‫מיכל אלאשוילי‬
‫כמידי שנה‪ ,‬גם השנה קיים 'מרכז תורה וחסד ‪-‬‬
‫חב"ד ליהודי גאורגיה'‪ ,‬שורה של פעילויות לילדים‬
‫ברחבי הארץ לפני חג הפסח‪ .‬בערים קריית אתא וחולון‬
‫למדו הילדים על מנהגי חג הפסח‪ ,‬באשדוד התקיימה הצגה‬
‫מרתקת על ידי ילדי חוג הדרמה שעסקה בנושא יציאת‬
‫מצרים‪ .‬מצטייני הפעילות השבועית בחולון זכו ליום כיף‬
‫בבאולינג בעיר‪.‬‬
‫במדרשת הנוער בקרית אתא קיימו פעילות ייחודית‬
‫של אפיית מצות‪ .‬צוות ההפעלה של אפיית המצות העביר‬
‫לילדים הסבר מפורט על הליך האפייה והלכותיו וכן על‬
‫מנהגי שולחן חג הפסח‪ .‬לכבוד האירוע המעניין הגיעו‬
‫לבקר במדרשיה רבה של הקהילה הגאורגית בקריית אתא‪,‬‬
‫הרב אברהם אג'יאשוילי וחברי הנהלת מרכז תורה וחסד‬
‫ליהודי גאורגיה‪ :‬הרב אברהם והרב אליהו מיכאלשוילי‪.‬‬
‫את הרבנים אירח הרב ישראל צ'יקושוילי מנהל הפעילות‬
‫במדרשיה‪.‬‬
‫במרכז תורה וחסד באשדוד‪ ,‬המחיזו ילדי חוג הדרמה‬
‫את סיפור יציאת מצרים ועשרת המכות בהצגה מרשימה‬
‫וקולחת‪ .‬לאחר מכן למדו הילדים שיעור מפורט על מנהגי‬
‫החג והלכותיו‪ .‬בסיום האירוע קיבל כל אחד מהמשתתפים‬
‫אריזה מהודרת של שלישיית מצות שמורות לליל הסדר‪.‬‬
‫גם בעיר חולון הכינו הילדים בצק אותו אפו למצות‬
‫פריכות‪ .‬קודם לכן למדו ילדי המרכז בחולון שורה של‬
‫מסרים חינוכיים על החג ומהותו‪ ,‬שיתפו את חבריהם בסדר‬
‫הפסח הנהוג במשפחתם ושיננו את מנהגי החג‪ .‬הילדים גם‬
‫ערכו מיני סדר פסח טעים במיוחד ונהנו מחוויה יהודית‬
‫וייחודית‪.‬‬
‫יום לאחר מכן יצאו מצטייני המרכז בחולון ליום כיף‬
‫ב"בולה באולינג" בעיר‪ .‬בפעילות השתתפו רק הילדים‬
‫הנוטלים חלק קבוע בפעילות המועדונית המתקיימת‬
‫פעמיים בשבוע בשעות אחר הצהריים‪ .‬בשבועות שקדמו‬
‫ליום הכיף‪ ,‬התחרו הילדים בניהם מי מגיע ראשון לבית‬
‫הכנסת 'חיים אברהם' בשכונת קריית שרת בעיר‪ ,‬שם‬
‫מתקיימת הפעילות‪ ,‬וזאת על מנת להבטיח את מקומם‬
‫ביום הכיף‪ .‬שמונה בנות ושבעה בנים זכו בסופו של דבר‬
‫בפרס הנכסף – מספר שעות של חוויית באולינג ומשחקים‬
‫חווייתיים נוספים‪ .‬את יום הכיף ארגנו מנהלי הפעילות‬
‫המסורים‪ ,‬הרב אלכס בן‪-‬לוי ורעייתו חני‪.‬‬
‫זה אחלה בשבילך‬
‫פרטים יבואו‬
‫א' באייר תשע"ד | ‪| 01.05.14‬‬
‫אשדוד‪ :‬שליטה גאורגית‬
‫במועצת הנוער‬
‫מכוסה???‬
‫שקט נפשי‬
‫לבתי הכנסת‬
‫של העדה‬
‫הגאורגית!‬
‫זו השנה ברציפות שלתפקיד יושבת ראש מועצת הנוער של‬
‫העיר אשדוד נבחרת בת העדה‪ .‬דוברת המועצה החדשה ישנה‬
‫היא תמר ג'ינלי עליה נכתב כאן לא פעם בעבר‬
‫‪ ‬ביטוח בתי כנסת ומוסדות דת‬
‫‪ ‬ביטוח משרדים‬
‫‪ ‬ביטוח רכב‬
‫‪ ‬ביטוח דירות‬
‫‪1‬‬
‫הלקוח אצלנו‬
‫מקום ראשון!‬
‫אלי ג'אן‬
‫קרין יוסבשוילי תושבת אשדוד‬
‫ותלמידת כיתה י"א בתיכון מקיף‬
‫ד'‪ ,‬נבחרה לתפקיד יושבת ראש מועצת‬
‫הנוער בעיר‪ .‬לתפקיד דוברת המועצה‬
‫נבחרה תמר ג'ינלי תלמידת כיתה י' באותו‬
‫תיכון‪ ,‬שאך לפני מספר שבועות זכתה‬
‫בתואר כלת פרס התנ"ך הארצי‪ .‬מועצת‬
‫הנוער העירונית של אשדוד כוללת ‪40‬‬
‫חברים המייצגים את בתי הספר‪ ,‬תנועות‬
‫הנוער וארגוני נוער בעיר‪ .‬זו השנה השנייה‬
‫ברציפות בה נבחרות השתיים לתפקיד‬
‫הבכיר במועצה‪.‬‬
‫לפני כחודש וחצי נבחרה תמר ג'ינלי‬
‫לכלת פרס התנ"ך הארצי ושבוע לאחר‬
‫מכן זכתה בתואר "הדובר הצעיר" של‬
‫העיר אשדוד‪ .‬השבוע הוסיפה לעצמה‬
‫נקודות נוספות עם היבחרה בפעם השנייה‬
‫ברציפות לתפקיד דוברת הנוער בעיר‬
‫אשדוד‪ .‬ג'ינלי בקושי רואה אור יום בימים‬
‫אלו ומתכוננת במשך שעות ארוכות לחידון‬
‫התנ"ך העולמי שיתקיים ביום שלישי הבא‪.‬‬
‫במגמות‬
‫הלומדת‬
‫יוסבשווילי‪,‬‬
‫פסיכולוגיה‪ ,‬סוציולוגיה‪ ,‬מדעי החברה‬
‫ואומנות‪ ,‬מספרת כי נאלצה להזניח את‬
‫אהבתה לריקודים סלוניים לטובת ייצוג בני‬
‫הנוער בעיר‪ .‬השנה היא מבטיחה להמשיך‬
‫בשני הפרויקטים שיזמה‪ :‬פסטיבל "בא‬
‫בזולה" ו"יריד תעסוקה לנוער"‪ ,‬כאשר‬
‫בנוסף היא מתכוונת לפעול השנה לשינוי‬
‫תדמית הנוער בעיר ולשתף בהנהגה‬
‫ובפעילויות קהלים נוספים כמו בעלי‬
‫המוגבלויות מקרב בני הנוער‪.‬‬
‫יוסבשווילי‪" :‬מועצת הנוער יזמה השנה‬
‫לראשונה את פסטיבל בא בזולה בחסות‬
‫החברה העירונית ואת יריד התעסוקה‬
‫לנוער‪ .‬לפסטיבל גייסנו את להקת מרסדס‬
‫בנץ והתבלינים‪ ,‬קיימנו פעילות בפארק‬
‫אתגרים‪ .‬זאת בנוסף להופעה של להקות‬
‫צעירות מאשדוד והכל במחיר סמלי‪ .‬ליריד‬
‫התעסוקה הבאנו מעסיקים שקיימו ראיונות‬
‫עבודה ואת נציגי האיגוד המקצועי לנוער‬
‫שהסבירו על זכויות נוער בעבודה‪ .‬אפילו‬
‫הבאנו נציגים מלשכת התעסוקה שנתנו‬
‫רישיונות עבודה לבני נוער"‪.‬‬
‫במועצת הנוער עמלים לשפר את תדמית‬
‫הנוער באשדוד‪ .‬יוסבשווילי אומרת כי‬
‫"חשוב שהתושבים ידעו שלמרות התדמית‬
‫בתקשורת‪ ,‬רוב בני הנוער בעיר לא דוקרים‪,‬‬
‫לא אלימים‪ ,‬לא משתכרים ולא גורמים‬
‫למפגעי רעש"‪ .‬ג'ינלי מצטרפת לדברים‬
‫ומוסיפה כי "הכוונה היא לתת הזדמנות‬
‫שווה לכולם ברוח קמפיין 'האחר הוא אני'‪,‬‬
‫זאת במטרה לגעת באוכלוסיות שלא נגענו‬
‫בהן עד היום"‪.‬‬
‫מועצת הנוער מקיימת מדי שבוע ישיבה‬
‫כדי לקדם את הנושאים הנוגעים לנוער‬
‫האשדודי‪ .‬אחת לשלושה חודשים נפגשים‬
‫נציגים מהמועצה ובראשם היו"רית‬
‫החדשה‪-‬ישנה‪ ,‬עם ראש העיר יחיאל לסרי‬
‫לפגישת תכנון‪.‬‬
‫אסנת סעדון הרכזת החברתית בבית‬
‫הספר בו לומדות השתיים‪ ,‬אומרת כי‬
‫"קרין יוסבאשוילי ותמר ג'ינלי משמשות‬
‫כפעילות במועצת התלמידים הבית‬
‫ספרית‪ ,‬עוסקות בכול הנושא של קידום‬
‫צרכי התלמידים בתוך ביה"ס ומחוצה‬
‫לו‪ .‬במסגרת הפעילות הן מייצגות אותנו‬
‫במועצת הנוער העירונית ודואגות לקידום‬
‫פעילויות של כלל בני הנוער‪ .‬קארין ותמר‬
‫שותפות בקבלת ההחלטות בביה"ס‪ ,‬הן‬
‫חלק מוועדת פרסום ושותפות בבניית‬
‫התוכנית הבלתי פורמאלית בבית הספר"‪.‬‬
‫יהודית ביטון‪ ,‬מנהלת מקיף ד'‪" :‬אני‬
‫גאה בתלמידות על כך שלצד עיסוקיהן‬
‫הלימודיים הן מוצאות זמן לפעול למען‬
‫בני הנוער באשדוד‪ .‬קרין ותמר פועלות‬
‫על פי ה"אני מאמין" של בית הספר‪ ,‬תוך‬
‫שימוש בכלים של חשיבה יצירתית וכושר‬
‫המצאה‪ ,‬חשיבה ביקורתית ומיומנויות‬
‫לפתרון בעיות כמו גם מיומנויות של‬
‫עבודה שיתופית"‪.‬‬
‫‪+‬‬
‫ביטוח ייחודי לבתי כנסת‪,‬‬
‫לספרי תורה ולמתפללים‪.‬‬
‫פוליסה ייחודית והקפית‬
‫אשר תכלול מקסימום‬
‫כיסוי במינימום עלות‬
‫בהתחייבות!‬
‫‪ ‬ביטוח עסקים‬
‫קרין יוסבשוילי‪( .‬בתמונה הקטנה‪ :‬תמר ג'ינלי)‬
‫האור‬
‫‪22‬‬
‫שנות נסיון‬
‫בענף הביטוח!‬
‫= מאות‬
‫לקוחות‬
‫מרוצים!‬
‫קאטו ‪ -‬קטאשוילי משה סוכנות לביטוח‬
‫טל‪ 03-5710686 :‬פקס‪03-7313888 :‬‬
‫דוא“ל‪[email protected] :‬‬
‫קאטו‬
‫משה‬
‫סוכנות לביטוח‬
‫גבעתיים‪ :‬כצנלסון ‪ ,78‬אור יהודה‪ :‬יהלום ‪3‬‬
‫לעיתון 'האור'‬
‫דרוש‬
‫מתורגמן‬
‫מעברית לגאורגית‬
‫בעל ידע נרחב בהיסטוריה ובהווה של יהודי גאורגיה‬
‫תנאים טובים למתאימים!‬
‫שלחו קורות חיים‬
‫לפקס‪08-6710206 :‬‬
‫או לדוא”ל‪[email protected] :‬‬
‫המודעה מיועדת לנשים ולגברים‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫האור‬
‫| א' באייר תשע"ד | ‪01.05.14‬‬
‫צילום‪ :‬עופר אשטוקר‬
‫טרגדיה‬
‫באשדוד‬
‫בתאונת דרכים קשה קרוב לצומת עד הלום‬
‫נהרג מאור ספיר בן ה‪ 23-‬מבני קהילת יהודי‬
‫גאורגיה בעיר‪ .‬חבריו נפרדו ממנו בכאב רב‬
‫מקום התאונה‪ .‬מאור לא שרד‬
‫אלי ג'אן‬
‫ביום חמישי לפני שבועיים‪ ,‬ביום שני של חול המועד‬
‫פסח‪ ,‬התנגש רכב במעקה בטיחות סמוך לצומת עד‬
‫הלום באשדוד‪ .‬מהתאונה פונו שלושה פצועים‪ .‬האחד פצוע‬
‫באורח אנוש‪ ,‬אחד במצב קשה ועוד אחד במצב בינוני‪ .‬לאחר‬
‫ניסיונות החייאה‪ ,‬נקבע מותו של הפצוע אנוש ‪ -‬מרדכי מאור‬
‫ספיר (ספיאשוילי)‪ ,‬תושב אשדוד‪ .‬מאור התחתן לפני כשלושה‬
‫חודשים‪" .‬הוא יצא לחגוג קצת אחרי שאשתו נכנסה להריון"‪,‬‬
‫סיפר מקורב למשפחה בעצב‪.‬‬
‫סמוך לשעה עשר בלילה‪ ,‬הוזעקו כוחות ההצלה מאשדוד‬
‫לתאונה קשה שאירעה בין מחלף אשדוד למחלף עד הלום‬
‫בכביש ‪ .4‬הכוחות שהגיעו לזירה מצאו במקום מספר פצועים‬
‫בדרגות שונות‪ .‬כוננים של מד"א לכיש ומתנדבים של 'איחוד‬
‫הצלה'‪ ,‬העניקו במקום טיפול לפצועים‪ .‬אך לאחר ניסיונות‬
‫החייאה רבים‪ ,‬נאלצו הפרמדיקים של מד"א לקבוע את מותו‬
‫של מאור בן ה‪.23-‬‬
‫אבי טובול חובש איחוד הצלה היה מהראשונים שהגיעו‬
‫למקום התאונה‪ .‬טובול סיפר כי "כשהגעתי לזירה ראיתי רכב‬
‫שהתנגש במעקה בטיחות‪ .‬המעקה נעקר ממקומו מעוצמת‬
‫הפגיעה‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬פרמדיקים של מד"א קבעו את מותו‬
‫של אחד הנפגעים בתאונה הקשה‪ .‬אני וחובשים נוספים הענקנו‬
‫טיפול רפואי ראשוני לנפגעים שפונו לאחר מכן על ידי מד"א‬
‫לבית החולים"‪.‬‬
‫יניב אסולין דובר מד"א לכיש אמר כי "למקום התאונה‬
‫הוזנקו כוננים של מד"א לכיש‪ .‬הצוותים במקום העניקו טיפול‬
‫לפצוע באורח בינוני עד קשה עם פגיעת ראש ופצוע נוסף‬
‫באורח בינוני‪ .‬הפצועים פונו לחדר טראומה בבית החולים‬
‫קפלן‪ .‬הפצוע השלישי לא שרד ומותו נקבע במקום"‪.‬‬
‫הוריו של מאור‪ ,‬מרינה וציון‪ ,‬נסעו לבית החולים קפלן‬
‫ברחובות‪ ,‬לשם הועברו שני הפצועים הנוספים‪ ,‬בתקווה שגם‬
‫בנם נמנה בין הפצועים‪ ,‬בבית החולים קיבלו את בשורת האיוב‪.‬‬
‫תוך זמן קצר‪ ,‬פשטה השמועה בעיר אשדוד ובני משפחה לצד‬
‫מכרים רבים‪ ,‬החלו לזרום לבית המשפחה ברובע הסיטי‪.‬‬
‫בצהרי יום המחרת (שישי) התאספו מאות ממכריו של מאור‬
‫בבית העלמין העירוני וליווהו למנוחת עולמים‪.‬‬
‫חבריו סיפרו כי אך לפני כשלושה חודשים נשא את בחירת‬
‫ליבו יפית שכאמור נושאת את ילדם המשותף שכבר לא יזכה‬
‫לראות את אביו‪" .‬רק בליל הסדר הוא היה איתנו ושמח מאוד‬
‫בעקבות העובדה שמשפחתו תתרחב ועכשיו הוא איננו"‪ .‬סיפר‬
‫אחיו בדמעות‪.‬‬
‫"קשה לי לעכל את העובדה שלא אראה אותך יותר‪ ,‬כי‬
‫דרכינו נפרדות"‪ ,‬כתבה אחותו נטלי בדף הפייסבוק שלו‪" .‬רק‬
‫לפני כמה ימים ישבנו וצחקנו מסביב לשולחן‪ ,‬ועכשיו אתה‬
‫איננו‪ .‬למה קטפו אותך מהחיים שלנו? לא סתם אומרים שה׳‬
‫לוקח את הטובים ביותר‪ .‬הוא לקח אותך‪ ,‬המלאך שלנו‪ ,‬שתהיה‬
‫לצידו‪ ,‬ושתשמור עלינו מלמעלה‪ .‬תמיד אזכור את החיוך שעל‬
‫פניך‪ .‬כל הילדות שלי היית שם לצידי‪ ,‬גדלנו ביחד‪ ,‬עשינו‬
‫שטויות‪ ,‬רבנו‪ ,‬השלמנו‪ ,‬בכינו וצחקנו‪ ,‬ועכשיו מה שנותר לי‬
‫לקוות שתלווה אותי בכל צעד בחיים שלי‪ .‬עד שניפגש שוב‪...‬‬
‫תודה על הזכות שנפלה בחלקי להיות חלק מחייך! אוהבת‬
‫אותך כל‪-‬כך מלאך שלי‪ .‬תנוח על משכבך בשלום"‪.‬‬
‫בגלל חג הפסח‪ ,‬בני המשפחה ישבו שבעה רק בצאת שביעי‬
‫של פסח‪ .‬ביום ראשון השבוע קמו מן השבעה‪" .‬הנחמה היחידה‬
‫שלנו היא שהוא השאיר לנו ילד שיוולד בעזרת השם בקרוב"‪,‬‬
‫אמרו במשפחה‪.‬‬
‫כוס תנחומין‬
‫איגוד הרבנים ליהודי גאורגיה מביע את תנחומיו העמוקים לידידינו‬
‫איש המעש‪ ,‬רב העדה בעיר רמלה‬
‫הרב‬
‫יוסף אברמשוילי‬
‫יחי'‬
‫אחיו ואחותו וכל משפחתו הכבודה יחי'‬
‫על הסתלקותה של האישה היקרה‪ ,‬אשת חיל‪ ,‬אשר גידלה דור ישרים יבורך‬
‫על ברכי התורה והמצוות והייתה עטרת תפארת למשפחתה הכבודה במעשיה הברוכים‬
‫מרת‬
‫ציפורה (ציאלה)‬
‫ז"ל‬
‫בת שמואל ז"ל הנו"מ שרה‪ ,‬אשת מיכאל אברמשוילי‬
‫תנוחמו מן השמיים ויהי רצון שיבולע המוות לנצח‬
‫ולא תוסיפו לדאבה עוד ורק שמחה וששון ימצאוכם תמיד כל הימים‬
‫איגוד רבני יהדות גאורגיה‬
‫חברי נשיאות האיגוד בראשות רבי חכם משה מיכאלאשוילי שליט"א וכל הרבנים חברי האיגוד בארץ ובעולם‬
‫א' באייר תשע"ד | ‪| 01.05.14‬‬
‫האור‬
‫‪7‬‬
‫אודי בן‪-‬דוד‬
‫הדור הצעיר חוזר למורשת‬
‫מצבה בבית העלמין בכותאיסי‪ .‬צילום‪GAGA :‬‬
‫"מי שרק היה מתקרב לאזור היהודי‬
‫בשבת עם סיגריה ביד‪ ,‬גם אם היה גוי‪ ,‬מיד‬
‫הוא היה מעיף אותה מידיו"‪ ,‬כך זכור לי‬
‫שספרו חבריו של אבי‪ ,‬שגדלו במקומות‬
‫שונים ברחבי גאורגיה‪.‬‬
‫אולי לא רבים יודעים זאת‪ ,‬אבל ביהדות‬
‫גאורגיה‪ ,‬שיחסית לשאר הקהילות היהודיות‬
‫ברחבי העולם‪ ,‬סבלה פחות מאנטישמיות‪,‬‬
‫נרשמו גם אירועים כנגד תורת ישראל‬
‫ולימוד התורה והמצוות‪ .‬אולם בכל זאת‪,‬‬
‫ובכל מחיר‪ ,‬היהודים לא היו מוכנים לעולם‬
‫להמיר את דתם‪ ,‬ושמרו על קדושת השבת‬
‫וכשרות המאכלים‪ .‬כאשר גם אם לא היו בקיאים כל כך בהלכות‪ ,‬ברגע‬
‫שהרב היה מורה הלכה או דבר תורה‪ ,‬כולם היו עושים כל שביכולתם על‬
‫מנת ליישר קו עם הוראותיו‪.‬‬
‫בכלל‪ ,‬במבט אחורנית‪ ,‬אפשר לומר שרואים שבקהילות יהודי גאורגיה‪,‬‬
‫נשמרה היהדות באדיקות לאורך כל השנים‪ .‬רבים מבני העדה‪ ,‬גם הצעירים‬
‫שבהם‪ ,‬זוכרים את תואר פניו של הסבא עם הזקן או את הצניעות שאפיינה‬
‫את סבתא בעת שהייתה מסתובבת בבית או בחוץ‪.‬‬
‫על חלק מהסיפורים גדלנו‪ ,‬חלקם שמענו ולא ממש האמנו‪ ,‬אבל האמת?‬
‫מדובר באמת לאמיתה‪.‬‬
‫גם בזמן הזה בו רבו סיפורי הצדיקים במיוחד לאחר שקיבלנו את המתנה‬
‫הגדולה ביותר הנקראת "הבעל שם טוב ותלמידיו"‪ ,‬חשוב שנזכור את‬
‫הצדיקים שחיו בגאורגיה ופעלו במסירות נפש של ממש על מנת לשמור על‬
‫גחלת היהדות בקרב אחינו בני ישראל בני גאורגיה‪.‬‬
‫כך לדוגמא זכור לי סיפור אודות חכם שמואל מיכאלאשוילי שהתגורר‬
‫בעיירה קולאשי‪ ,‬ומשם יצא לתור אחרי יהודים בכפרים על מנת לזכות עוד‬
‫משפחה במצוות ברית מילה (שיש בה המון הלכות וצריך מוהל שממש בקי‬
‫בהלכה!)‪ ,‬לשחוט עופות לפי ההלכה כדי שהיהודים ‪ -‬שמטבע הדברים‬
‫לא היו מוכנים לגעת בבשר שלא נשחט כהלכה ‪ -‬יזכו למנת עוף כשר על‬
‫שולחנם בערב שבת‪.‬‬
‫חכם שמואל גם מסר את נפשו יחד עם צדיקים רבים נוספים על מנת שבני‬
‫העדה יעלו לארץ הקודש‪ .‬על מנת שאנחנו ‪ -‬צאצאיהם של יהודי גאורגיה‬
‫ נוכל לקיים את מצוות היהדות ולהסתובב בכל ימות השבוע בארץ ישראל‬‫עם כיפה על הראש מבלי לחשוש מפגיעת הגויים‪ .‬על מנת שנוכל ללכת‬
‫ברחוב לבושים כיהודים מבלי לחשוש מתגרת רחוב לא צפויה‪ .‬והכי חשוב‪,‬‬
‫על מנת שנוכל להעביר הלאה לילדים‪ ,‬לעמיתים ולחברים‪ ,‬את המסר‬
‫החשוב‪ ,‬אותו אנחנו אומרים בכל לילה לפני שינה ומיד בבוקר בתפילת‬
‫שחרית ‪ -‬שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬לאחר שחלף דור או שניים מאז העלייה הגדולה מגאורגיה‪ ,‬אנחנו‬
‫עדים לנהירה המונית של צעירי וצעירות העדה להרצאות בנושאי יהדות‪,‬‬
‫לשיעורי תורה‪ ,‬ולרבנים הן בנושאי הכנת מאכלים והן בכל נושא יהודי‪.‬‬
‫להם‪ ,‬אבותינו הקדושים שמסרו את נפשם על קיום היהדות בגאורגיה‪,‬‬
‫הייתה עבודה קשה (ולעיתים מסוכנת) לשמור על היהדות‪ .‬לנו‪ ,‬צאצאיהם‪,‬‬
‫הדרך כבר סלולה‪ ...‬הלוואי שנזכה ללכת בדרכם ולהנחיל לדורות הבאים‬
‫את אור התורה וכולנו יחד נזכה לעמוד במהרה בימינו יחד עם משיח צדקנו‬
‫בשערי בית המקדש השלישי‪ .‬אמן‪.‬‬
‫חשוב שנזכור את‬
‫הצדיקים שחיו‬
‫בגאורגיה ופעלו‬
‫במסירות נפש‬
‫של ממש על מנת‬
‫לשמור על גחלת‬
‫היהדות בקרב אחינו‬
‫בני ישראל בני‬
‫גאורגיה‬
‫בכל שפה‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬אחלה‬
‫פרטים יבואו‬
‫‪8‬‬
‫האור‬
‫| א' באייר תשע"ד | ‪01.05.14‬‬
‫אור לקהילות‬
‫כי ביתי בית תפילה‬
‫זכרון עולם‬
‫נר זיכרון למאורי העדה‬
‫שומרים על הגחלת‬
‫חכם שלום חן‬
‫(חיחינאשוילי) ז"ל‬
‫דרוש תקציב לילדים‬
‫בתקופת השלטון‬
‫הקומוניסטי במדינת‬
‫גאורגיה היה קשה‬
‫מאוד להפוך לתלמיד‬
‫חכם‪ .‬זה היה כרוך‬
‫בוויתורים רבים ואומץ‬
‫מיוחד במינו‪ .‬אחד‬
‫החכמים‬
‫מתלמידי‬
‫באותה‬
‫שנוצרו‬
‫תקופה עגומה הוא‬
‫רבי חכם שלום חן‬
‫חיחינאשוילי‪ ,‬חתנו של‬
‫הרב הראשי‪ ,‬הרה"ג‬
‫חכם יעקב דבראשוילי‬
‫עליו הרחבנו באחד‬
‫הגיליונות הקודמים‪.‬‬
‫חכם שלום נולד בחודש טבת ה'תר"צ (‪ )1930‬וגדל בעיר‬
‫כותאיסי בבית אביו היקר רבי דוד ואמו מרת חנה (רוזה)‬
‫עליהם השלום‪ .‬משפחת חיחינאשוילי התגוררה בשכונת‬
‫היהודים בעיר‪.‬‬
‫שנות המלחמה העולמית היו שנים קשות ורעות ליהודים‬
‫בפרט ולעולם בכלל‪ .‬לא היה שייך לשבת על התורה והעבודה‬
‫בנחת ובשלווה‪ .‬מי שלא עבד לפרנסתו נידון למוות ברעב‪ .‬גם‬
‫חכם שלום עסק במלאכה אך לבו היה נתון לתורה הקדושה‬
‫אותה התקשה לעזוב עד שבשלב מסוים החליט לא למוש‬
‫מאהלה של תורה ונותר ספון בין דפי הגמרא‪ .‬הוא וקבוצת‬
‫בחורים צעירים שתו בצמא את דבריהם של תלמידי החכמים‬
‫שבעיר וביניהם הרה"ג חכם יעקב שהפך מאוחר יותר לחמיו‪.‬‬
‫זמן קצר לאחר תום המלחמה הארורה החליטו הסובייטים‬
‫לשדר קצת פתיחות כלפי היהודים שלא מעט מהם לחמו‬
‫כאריות בצבא האדום‪ .‬הם הסכימו להקים במוסקבה ישיבה‬
‫בה ילמדו צעירים יהודיים מכל רחבי האימפריה הסובייטית‪.‬‬
‫במאמר מוסגר נציין כי מרביתם דווקא הגיעו מגאורגיה‪.‬‬
‫חכם שלום היה מספר כי התקופה אותה עשה במוסקבה‬
‫אצל הרב שלייפער‪ ,‬ראש הישיבה ורבניה‪ ,‬הייתה זו שהעניקה‬
‫לו כוח רוחני לעתיד‪ .‬זמן קצר התקיימה הישיבה המוסקבאית‬
‫עד שנסגרה ותלמידיה פוזרו‪ .‬חכם שלום חזר לעירו כותאיסי‪,‬‬
‫שם השתלם במלאכת השחיטה וקיבל תעודת שו"ב (שוחט‬
‫ובודק) מהרה"ג חכם יעקב והרבנים הגאונים חכם שבתאי‬
‫אליגולאשוילי וחכם אליהו חיים פניקשוילי‪ .‬הוא נשא לאישה‬
‫את בתו של חכם יעקב‪ ,‬הרבנית מרת לאה (תחי' לאורך ימים‬
‫ושנים טובות) וגם כאשר עלו לארץ מרבית יהודי העיר‪ ,‬נותר‬
‫חכם שלום לצידו של חמיו הגדול‪ ,‬חכם יעקב‪.‬‬
‫מאוחר יותר הצטרפו השניים לעולים החדשים והתיישבו‬
‫בשכונת רוממה בירושלים עיר הקודש‪ .‬גם כאן נותר חכם‬
‫שלום יד ימינו של חכם יעקב שהיה לרבם הראשי של בני‬
‫קהילות גאורגיה בארץ ישראל‪ .‬כאשר הזקין חכם יעקב‪,‬‬
‫היה זה חכם שלום שנטל על עצמו את העול הציבורי והנהיג‬
‫את יהודי גאורגיה בירושלים עיר הקודש עד להסתלקותו‬
‫הפתאומית לפני כשבע שנים בשנת תשס"ז (‪.)2007‬‬
‫הקפיד מאוד להתרחק מהכבוד ונהג בענווה אין קץ כל חייו‪.‬‬
‫הותיר אחריו בנים ובני בנים‪ ,‬אחיות ומשפחה עניפה עוסקים‬
‫בתורה ובמצוות ורבים רבים שנמנים על תלמידיו ומוקירי‬
‫דרכו‪ .‬בשכונת רוממה זוכרים את שמו בערגה ובגעגוע‪ .‬במרכז‬
‫הרוחני קול יעקב אותו הקים חמיו‪ ,‬יקיימו השבוע את אזכרתו‬
‫השנתית ויעלו על נס את מורשתו הייחודית שאיחדה תורה‬
‫ודרך ארץ בענווה ובמסירות‪ .‬יהי זכרו ברוך‪.‬‬
‫מאיר מיכאלי‬
‫בית כנסת "אהל שלום"‬
‫כתובת‪ :‬רחוב האצ"ל ‪ 30‬טירת הכרמל‬
‫רב בית הכנסת‪ :‬חכם שמואל פניקשווילי שליט"א‬
‫גבאי בית הכנסת‪ :‬יצחק חונדיאשוילי‪ ,‬יוסף‬
‫אגי'אשוילי ופנחס אלאשוילי‬
‫בית הכנסת הוקם בשנת תשל"ז (‪ )1977‬ולא נשא‬
‫שם רשמי אלא הוכר כ"בית הכנסת לעולי גאורגיה"‪.‬‬
‫קודם לכן שכן בית הכנסת לזמן קצר במבנה זמני‬
‫שלא הכיל את כל המתפללים‪.‬‬
‫בזמן הקמתו וגם שנים ארוכות לאחר מכן‪ ,‬היה‬
‫בית הכנסת מלא מפה לפה כמעט בכל תפילה‪.‬‬
‫באותם ימים התגוררו בטירת הכרמל כ‪650-‬‬
‫משפחות מבני העדה הגאורגית ובית הכנסת הכיל‬
‫‪ 220‬מקומות ישיבה בלבד‪" .‬בשבתות היינו מוסיפים‬
‫כסאות במעברים" נזכרו המתפללים השבוע‪" ,‬ביום‬
‫כיפור הגיעו לפחות ‪ 400‬איש והצפיפות הייתה‬
‫גדולה"‪.‬‬
‫מאז הקמתו נוהל בית הכנסת ביד רמה על ידי‬
‫חכם שלום אג'יאשוילי זצ"ל‪ .‬לפני מספר שנים‬
‫נפטר הרב‪ ,‬והמתפללים החליטו שהגיע הזמן‬
‫להעניק לבית הכנסת נטול השם את שמו של רבם‬
‫האהוב והנערץ ומיני אז נקרא שמו בית הכנסת‬
‫"אוהל שלום"‪.‬‬
‫למרות שבאותם ימים לא רחוקים במיוחד‪,‬‬
‫התלוננו חלק מהמתפללים על הדוחק הרב‬
‫והצפיפות שהייתה מנת חלקם‪ ,‬הרי שכיום‪ ,‬רבים‬
‫מהם מתגעגעים למספר המתפללים הגבוה דאז‪.‬‬
‫צעירי העדה התחתנו ועזבו את טירת הכרמל ומספר‬
‫המשפחות הנמנות על בני העדה מונה רק כמחצית‬
‫מהמספר המקורי‪" .‬היום יש לנו בבית הכנסת מניין‬
‫עד מניין וחצי בכל יום" אומרים המתפללים‪" ,‬הבעיה‬
‫שהמבוגרים נפטרים ואין צעירים חדשים שנכנסים‬
‫ומחדשים את פניו של בית הכנסת"‪ .‬בשבתות עומד‬
‫מספר המתפללים על קרוב לשבעים נפש‪ ,‬שזו כמות‬
‫יפה של מתפללים אך רחוקה מאוד מהמספרים‬
‫שבית הכנסת הורגל בהם רק לפני עשור וחצי‪.‬‬
‫לפני כשלוש שנים מונה יצחק חונדיאשוילי‬
‫לתפקיד גבאי בית הכנסת‪" .‬הייתי אדם מסורתי‬
‫שמגיע רק בחגים לבית הכנסת"‪ ,‬מודה יצחק‪.‬‬
‫"ביקשו ממני להיות גבאי בית הכנסת בגלל הניסיון‬
‫הניהולי שלי‪ ,‬אבל אמרתי שאני אדם לא דתי ואיני‬
‫רוצה לפגוע ברגשות המתפללים שכן אני מגיע‬
‫להתפלל רק בחגים"‪ .‬מתפללי בית הכנסת לחצו עוד‬
‫קצת ויצחק נטל על עצמו את התפקיד‪.‬‬
‫"מאז אני מגיע כמעט כל שבת ולפעמים גם בימי‬
‫חול"‪ ...‬הוא אומר בחיוך‪ .‬מאז נכנס יצחק לתפקידו‪,‬‬
‫שופץ גג בית הכנסת‪ ,‬הוחלפו החלונות‪ ,‬המיזוג‬
‫שודרג ובבית המדרש הסמוך הוחלפו כל הספסלים‬
‫והשולחנות‪.‬‬
‫השבוע נזכר חונדיאשוילי כיצד עלה בידו לשפץ‬
‫את הגג‪" :‬בכל חורף היינו מתמודדים עם דליפת‬
‫מי גשמים מהגג‪ .‬הזמנתי מהנדס מומחה שאמר‬
‫שהקירות ספוגים בעשרות ליטרים של מים ולא‬
‫היה בקופה מספיק כסף כדי לטפל בזה"‪ .‬בעוד‬
‫יצחק "שובר את הראש" כיצד להשיג את הכסף‪,‬‬
‫הוא קיבל טלפון לא צפוי ‪ -‬על הקו היה הרב‬
‫שבתאי מיכאלאשוילי ממוסדות תורה וחסד (כיום‬
‫מנכ"ל איגוד הקהילות ליהודי גאורגיה)‪ ,‬שאמר לו‪:‬‬
‫"יצחק‪ .‬יש לנו בשבילך תקציב של ‪ 8,000‬שקלים"‪.‬‬
‫יצחק נותר המום‪" .‬הוא נשלח אלי מהשמיים בדיוק‬
‫בזמן"‪ ,‬נזכר השבוע‪ .‬חונדיאשוילי מוסיף כי "הרב‬
‫שבתאי יחד עם אברהם צבי מיכאלאשוילי עזרו לנו‬
‫לפתח את בית הכנסת מעל ומעבר"‪.‬‬
‫ספרי הכספים של בית כנסת אוהל שלום‬
‫מתנהלים בשקיפות מלאה ובכל שלושה חודשים‬
‫מתפרסמים על גבי לוח המודעות כל הוצאות בית‬
‫הכנסת וההכנסות שנתרמו‪ .‬למרות זאת‪ ,‬פעילויות‬
‫שיעורי התורה לילדים הופסקו לאחרונה בשל חוסר‬
‫תקציב‪" .‬אני מקווה שנשיג את הכסף ונמשיך את‬
‫הפעילות‪ ,‬כי זה הקשר המאחד את הקהילה שלנו‬
‫בטירה"‪ ,‬מסכם הגבאי יצחק חונדיאשוילי‪.‬‬
‫אבי ירושלמי‬
‫א' באייר תשע"ד | ‪| 01.05.14‬‬
‫האור‬
‫האור בכל מקום‬
‫רשימת נקודות חלוקה בהן תוכלו להשיג את עיתון 'האור'‪:‬‬
‫אחד על אחד‬
‫ראיון קצר עם אחד משלנו‬
‫תרבות מוזיקאלית רחבה‬
‫ראובן קז'ילוטי‪ ,‬הוא אולי המלחין‬
‫הגאורגי היהודי הגדול ביותר בזמננו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2000‬זכה בתואר חתן פרס‬
‫ראש הממשלה‪ .‬גם חבר ילדותו‪ ,‬יוסף‬
‫ברדנשוילי זכה בפרס ויחד קטפו‬
‫השניים‪ ,‬שניים מתוך שלושת הפרסים‬
‫שהוענקו באותה שנה‪" .‬אהרון ידלין‪,‬‬
‫שר התרבות לשעבר ומי שעמד בראש‬
‫חבר הנאמנים התקשר לבשר לי על כך‬
‫ואמר לי בהלצה‪' :‬מה זה? הגרוזינים‬
‫כבשו את הארץ?'"‪ ,‬נזכר קז'ילוטי‬
‫השבוע‪.‬‬
‫של‬
‫המוזיקלית‬
‫ההיסטוריה‬
‫קזי'לוטי הייתה אמורה להתחיל דווקא‬
‫בירושלים‪ .‬הלל‪ ,‬סבו של ראובן‪ ,‬נשלח‬
‫לארץ ישראל עוד בשנת ‪ 1919‬על‬
‫ידי הרב דוד באזוב‪ ,‬יחד עם עשרות‬
‫משפחות שהפכו לקהילת הג'ורג'ים‬
‫בבירה‪ .‬קז'ילוטי האב שהה בישראל‬
‫עם בני משפחתו עד שנת ‪ ,1922‬אז‬
‫התבקש על ידי הרב באזוב לשוב‬
‫לגאורגיה ולהביא משפחות נוספות‬
‫לירושלים‪ .‬לאחר מספר חודשים‬
‫בהם שהה בעיר הולדתו טביליסי‪,‬‬
‫סגר הממשל הקומוניסטי את שערי‬
‫גאורגיה והמשפחה נאלצה להישאר‬
‫בעיר‪.‬‬
‫ראובן נולד בשנת ‪ 1948‬בטביליסי‬
‫וכישרונו המוזיקלי בלט כבר מילדות‪.‬‬
‫"בגיל ‪ 6‬כבר ניגנתי על פסנתר" סיפר‬
‫לנו השבוע‪ .‬לאחר שסיים את בית הספר‬
‫למוזיקה לילדים מחוננים‪ ,‬המשיך‬
‫את לימודיו בתיכון מוזיקלי‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1967‬התקבל ללא מבחן לאקדמיה‬
‫למוזיקה‪ .‬ארבע שנים מאוחר יותר‬
‫הוא הפך ליהודי הגאורגי הראשון‬
‫שמתקבל לאיגוד הקומפוזיטורים של‬
‫ברית המועצות‪.‬‬
‫ספר לנו על הקשר של משפחתך‬
‫עם הקהילה היהודית‪.‬‬
‫"סבא שלי היה חבר המועצה של‬
‫בית כנסת הגדול בטביליסי ואחד‬
‫ממייסדיו‪ .‬בזמן שסטאלין שלח את‬
‫הרב דוד באזוב לסיביר‪ ,‬לא היה לו‬
‫מעיל מספיק חם לסיביר הקפואה‪.‬‬
‫סבא שלי מיהר לביתו‪ ,‬הוריד שמיכה‬
‫מיוחדת שהייתה לו והביא את זה‬
‫לתחנת הרכבת רגע לפני שהרב נסע"‪.‬‬
‫קז'ילוטי התחתן בשנת ‪ ,1979‬אחרי‬
‫גיל ‪ 30‬ורחוק ממה שהיה מקובל‬
‫בקהילה "עבור מלחינים זה לא היה‬
‫מאוחר להתחתן בגיל הזה"‪ ,‬הוא‬
‫מסביר‪.‬‬
‫איך התייחסה הקהילה לכישרון‬
‫המוזיקאלי שלך?‬
‫"בשנת ‪ 1982‬ייסדתי בטביליסי את‬
‫מרכז התרבות הראשון ליהודים‪ .‬היו‬
‫לי שמונה קבוצות למחול‪ ,‬תיאטרון‬
‫ולהקות מוזיקליות‪ .‬הייתה חלוקה‬
‫של מבוגרים וילדים והייתה הצלחה‬
‫גדולה‪ .‬קראו לי שר 'התרבות של‬
‫גאורגיה'"‪.‬‬
‫קז'ילוטי מתאר כיצד הביא את‬
‫המוזיקה העברית לגאורגיה‪" .‬בכל‬
‫ערב הייתי מאזין לקול ישראל‬
‫ומנסה לדלות פיסות מוזיקה עברית‪.‬‬
‫הקומוניסטים היו משבשים את‬
‫התדרים‪ ,‬אבל בלילות היו דקות‬
‫מועטות שיכולתי להאזין‪ .‬חיברתי את‬
‫הזמן המועט של האזנות עד שהיו לי‬
‫את כל התווים לשיר 'ירושלים של‬
‫זהב' המוכר ומיד הלכתי ללמד את‬
‫חברי המקהלה שלנו"‪...‬‬
‫בשנת ‪ 1991‬הגיעו קז'ילוטי‬
‫ו‪ 50-‬מתלמידיו המוזיקאים לסיור‬
‫בארץ ישראל‪ .‬המשלחת המוזיקלית‬
‫הגאורגית זכתה לכבוד גדול‪" .‬היו‬
‫לי פגישות בכנסת‪ ,‬והייתי בביתם של‬
‫נעמי שמר וסאשה ארגוב"‪ .‬שנה לאחר‬
‫מכן עלה ראובן יחד עם אשתו ושני‬
‫ילדיו לארץ ישראל‪ .‬הם התמקמו בעיר‬
‫לוד‪ ,‬שם כבר התגוררה אחייניתו‪.‬‬
‫בארץ סיים תואר ד"ר באוניברסיטת‬
‫בר‪-‬אילן והחליט להתמקד בפרויקט‬
‫חדש‪ :‬תפילות העדה הגאורגית‪.‬‬
‫"כינסתי את כל החזנים המוכרים‪,‬‬
‫הקלטתי אותם ואספתי את ההקלטות‬
‫לשישה כרכים של תווים מוזיקליים‬
‫על כל תפילות השבת‪ ,‬הימים הנוראים‬
‫והחגים‪ .‬רבים מבני העדה שלנו לא‬
‫יודעים‪ ,‬אבל רק על הפיוט 'לכה דודי'‬
‫מצאתי שבעה לחנים שונים"‪.‬‬
‫"יש לנו תרבות מוזיקלית רחבה"‬
‫הוא מסכם‪" ,‬צריכים רק להכיר אותה‬
‫ולחבר אותה לצעירים שלנו"‪.‬‬
‫עיר‬
‫אור יהודה‬
‫אור יהודה‬
‫אשדוד‬
‫אשדוד‬
‫אשדוד‬
‫אשדוד‬
‫אשדוד‬
‫אשדוד‬
‫אשדוד‬
‫אשדוד‬
‫אשדוד‬
‫אשקלון‬
‫אשקלון‬
‫אשקלון‬
‫אשקלון‬
‫אשקלון‬
‫באר שבע‬
‫באר שבע‬
‫באר שבע‬
‫באר שבע‬
‫באר שבע‬
‫באר שבע‬
‫באר שבע‬
‫באר שבע‬
‫באר שבע‬
‫בת ים‬
‫בת ים‬
‫בת ים‬
‫חולון‬
‫חולון‬
‫חולון‬
‫חולון‬
‫טירת הכרמל‬
‫טירת הכרמל‬
‫ירושלים‬
‫ירושלים‬
‫ירושלים‬
‫ירושלים‬
‫ירושלים‬
‫ירושלים‬
‫ירושלים‬
‫לוד‬
‫לוד‬
‫לוד‬
‫לוד‬
‫לוד‬
‫לוד‬
‫נהריה‬
‫נהריה‬
‫נהריה‬
‫נהריה‬
‫נהריה‬
‫נצרת עילית‬
‫נצרת עילית‬
‫נתניה‬
‫עכו‬
‫קרית אתא‬
‫קרית אתא‬
‫קרית אתא‬
‫קרית ביאליק‬
‫קרית ביאליק‬
‫קרית גת‬
‫קרית ים‬
‫קרית ים‬
‫קרית מוצקין‬
‫קרית מלאכי‬
‫רמלה‬
‫שם המקום‬
‫כתובת‬
‫ביכנ"ס גאולי ה'‬
‫ז'בוטינסקי ‪16‬‬
‫ביכנ"ס יד לאחים‬
‫סביון ‪16‬‬
‫גבינות אבי‬
‫משה שפירא ‪36‬‬
‫מאפיית אלונושקה ‪ -‬לחם גרוזיני‬
‫העבודה ‪56‬‬
‫ביכנ"ס בית מיכאל )ג(‬
‫שלמה בן יוסף ‪6‬‬
‫ביכנ"ס סוכת שלום‬
‫חיים חורי ‪7‬‬
‫ביכנ"ס בית אליהו‬
‫מיכקשוילי ‪26‬‬
‫ביכנ"ס אור יצחק‬
‫הציונות ‪ 10‬סיטי‬
‫ביכנ"ס בית אהרון )ה(‬
‫אבן עזרא‬
‫ביכנ"ס אור החיים חי‬
‫הרב שאולי ‪10‬‬
‫ביכנ"ס זכרון אברהם )יא(‬
‫נחל קדרון ‪15‬‬
‫מצעי עלית הנרי‬
‫ההסתדרות ‪40/130‬‬
‫מוניות מרכז‬
‫בן גוריון ‪20‬‬
‫ביכנ"ס משכן חיים‬
‫חכם שמעון ‪4‬‬
‫בית הגבאי‬
‫שפירא ‪66/5‬‬
‫ביכנ"ס בית שמואל‬
‫שפירא ‪26‬‬
‫מכולת נעמן עליזה‬
‫אבן עזרא ‪85‬‬
‫סופר מחסני השוק‬
‫מבצע עובדה ‪2‬‬
‫קניון אביא מעדניית סוקול‬
‫מבצע יואב ‪49‬‬
‫מפגש חברים מינימרקט‬
‫דרך מצדה ‪75‬‬
‫ביכנ"ס מעיין חיים‬
‫אבן עזרא ‪30‬‬
‫ביכנ"ס אהבת ישראל‬
‫השלום ‪ 56‬שכונה ג'‬
‫בית בנימין )שכונת בני אור(‬
‫בני אור ‪ 37‬שכונת‬
‫מבצע עובדה ‪ 31‬דרך ביכנ"ס משה חחיאשוילי‬
‫ביכנ"ס שבחי ירושלים‬
‫חיבת ציון ‪23‬‬
‫חנות ישר מהקיבוץ‬
‫דקר ‪3‬‬
‫לחם גרוזיני‬
‫רוטשילד ‪6‬‬
‫ביכנ"ס אשרי העם‬
‫בורוכוב ‪10‬‬
‫ליד בנק לאומי בית קפה שלום‬
‫קרן היסוד ‪1‬‬
‫טיב הכפר‬
‫אילת ‪36‬‬
‫ביכנ"ס בית אברהם‬
‫מפרץ שלמה ‪100‬‬
‫ביכנ"ס חיים אברהם‬
‫אלופי צה"ל ‪10‬‬
‫ביכנ"ס אוהל שלום‬
‫אצ"ל ‪30‬‬
‫אלברט מינימרקט‬
‫כלניות ‪3‬‬
‫קיוסק מנש‬
‫שד' משה דיין ‪150‬‬
‫מכולת‬
‫שד נוה יעקב‪611/7‬‬
‫סופר מעיין ‪2000‬‬
‫משה דיין ‪160‬‬
‫שיבת ציון פ‪ .‬אבא סילבר ביכנ"ס "גבריאל זוהר"‬
‫פתח תקוה ‪ 18‬רוממה ביכנ"ס קול יעקב‬
‫ביכנ"ס חפץ חיים‬
‫נוה יעקב ‪52/13‬‬
‫מפגש השוק‬
‫אגריפס ‪62‬‬
‫קיוסק שלום ונני‬
‫אלי כהן ‪12‬‬
‫ביכנ"ס בת קול‬
‫כליל החורף ‪1‬‬
‫ביכנ"ס תפארת אהרון‬
‫אלי כהן ‪22‬‬
‫ביכנ"ס אוהל יוסף יצחק‬
‫שיכון חב"ד‬
‫ביכנ"ס ישועת ה'‬
‫החלוץ ‪6‬‬
‫חללי מינכן ‪ ,4‬גבעת הזיתים ביכנ"ס גאולה‬
‫בנצ מינימרקט‬
‫הרצל ‪1‬‬
‫פירות וירקות‬
‫קיבוץ גלויות ‪71‬‬
‫מכולת רוזן רינה‬
‫אשכול ‪12‬‬
‫ביכנ"ס אהבת שלום‬
‫קיבוץ גלויות‬
‫ביכנ"ס אברהם יצחק‬
‫שפרינצק ‪17/18‬‬
‫לחם גרוזיני‬
‫חרוד ‪14‬‬
‫ביכנ"ס אור התורה‬
‫החצב שכונת ש‬
‫ביכנ"ס שבת אחים‬
‫קריניצקי ‪8‬‬
‫ביכנ"ס שבת אחים‬
‫האורן ‪28‬‬
‫תבליני שלמה אוחנה‬
‫זבולון ‪11‬‬
‫ביכנ"ס אוהל יצחק‬
‫זבולון ‪35‬‬
‫הרב עמנואל דוידיאשוילי ביכנ"ס עמנואל דוידיאשוילי‬
‫חצ'אפורי מאיה‬
‫שקדים ‪4‬‬
‫ביכנ"ס שערי ציון‬
‫בורלא ‪ 7‬א'‬
‫ביכנ"ס בית יעקב‬
‫ביכנ"ס מגן אברהם ששון‬
‫תבור ‪ 13‬א' אזור ד'‬
‫ביכנ"ס היכל יעקב‬
‫ספיר ‪25‬‬
‫ביכנ"ס היכל יעקב‬
‫החשמונאים ‪ 39‬א'‬
‫ביכנ"ס בית שמואל‬
‫נחלת הר חב"ד ‪4‬‬
‫עץ חיים‬
‫לוי אשכול ‪25‬‬
‫לבירורים ותלונות בנושא הפצה‪:‬‬
‫אלי ג'אן‬
‫ניתן לפנות לטל‪073-769-0045 :‬‬
‫או לדוא”ל‪[email protected] :‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫האור‬
‫| א' באייר תשע"ד | ‪01.05.14‬‬
‫אין כאן‬
‫כהן!‬
‫ברכת כוהנים? עלייה ראשונה לכהן? איסור כניסה לכוהנים? המושגים שקשה למצוא בקרב עדת יהודי‬
‫גאורגיה ‪ ‬מהיכן הגיעה משפחת כהנשוילי ומה משותף לה ולמשפחת לויאשוילי? ‪ ‬מדוע נאלצים‬
‫גבאי בתי כנסת ליהודי גאורגיה "לייבא" כוהנים לחגים ולימים הנוראים ומה מקורן של משפחות‬
‫"יחזקאלאשוילי"‪" ,‬בגדדשוילי" ו"מסנגיסרי"? ‪ ‬כל מה שרציתם לדעת על מיעוט הכוהנים בקרב‬
‫קהילות גאורגיה וגם רקע היסטורי על ההתיישבות היהודית העתיקה בכארתלי‬
‫אלי ג'אן ‪//‬‬
‫מעמד ברכת כהנים‬
‫בכותל המערבי בחג הסוכות‬
‫א' באייר תשע"ד | ‪| 01.05.14‬‬
‫"יש כאן כהן? אין כאן כהן‪ .‬יעמוד ישראל במקום‬
‫כהן"‪ .‬בקרב קהילות יהודי גאורגיה מכירים היטב את‬
‫הריטואל הזה שמתקיים בכל פעם שקוראים בתורה‪.‬‬
‫המשפט המוכר כל‪-‬כך שיוצא מפיהם של גבאי בתי‬
‫הכנסת בעדה הגאורגית‪ ,‬מביא רבים מאיתנו לשאול‬
‫מדוע הפכו הכוהנים למצרך כה נדיר בקרב קהילות‬
‫יהודי גאורגיה ולמה קשה מאוד למצוא כוהנים‬
‫גאורגיים‪.‬‬
‫העובדה שבני קהילות היהודים בגאורגיה לדורותיהם‬
‫לא החזיקו מגילות או אמצעים ארכיאולוגים שונים‬
‫שיספרו את סיפורה העתיק של יהדות גאורגיה‪ ,‬מקשה גם על חוקרים בני זמננו לפתור‬
‫את השאלה בצורה חד‪-‬משמעית‪.‬‬
‫גם אותן משפחות כוהנים בודדות בקרב יהודי גאורגיה‪ ,‬לא התקבלו תמיד בזרועות‬
‫פתוחות‪ .‬חלקן אף נאלצו להשלים בעל כורחן עם חוסר ההכרה במעמדן הייחודי‪.‬‬
‫"אנחנו לא עולים לתורה ככוהנים אבל גם לא נכנסים לבית עלמין‪ ,‬ככוהנים"‪ ,‬סיפר‬
‫לנו השבוע הרב חיים כהן (כהנשוילי) מירושלים‪ .‬דוד בוטראשוילי מאשדוד מחדד את‬
‫הדברים ואומר כי "גם הכוהנים הבודדים שיש בעדה‪ ,‬הגיעו אליה רק ב‪ 350-‬השנים‬
‫האחרונות"‪ .‬בוטראשוילי הוא זה שהקים את המוזיאון הגאורגי בעירו אשדוד ויודע‬
‫דבר או שניים על ההיסטוריה הייחודית של העדה‪ .‬דבריו מחזקים עוד יותר את השאלה‬
‫שהעלנו לעיל‪.‬‬
‫כוהנים ביבוא אישי‬
‫יהדות גאורגיה היא אחת מהעדות היהודיות העתיקות ביותר בעולם‪ .‬על‪-‬פי מקורות‬
‫שונים‪ ,‬כבר לאחר חורבן בית המקדש הראשון על ידי נבוכדנצאר‪ ,‬אשר גרר אחריו גם‬
‫את גירוש היהודים מארץ ישראל במאה השישית לפני הספירה‪ ,‬הגיעו רבים מהם גם‬
‫לגאורגיה‪ .‬בכלל‪ ,‬ישנם גם כאלה שסבורים כי ראשוני היהודים שהתיישבו בגאורגיה היו‬
‫מבני עשרת השבטים שגלו הרבה לפני חורבן הבית הראשון‪.‬‬
‫ההיסטוריון הגאורגי מימי הביניים‪ ,‬לאונטי מרובלי‪ ,‬כתב בחיבורו 'כארתליס‬
‫האור‬
‫צחוברבה' הנחשב לטקסט הכתוב הקדום ביותר שקיים בהיסטוריה הגאורגית‪ ,‬את‬
‫הדברים הבאים‪" :‬אז כבש נבוכדנצאר המלך את ירושלים ויהודים שנמלטו ממנה באו‬
‫אל כארתלי"‪ .‬כארתלי הוא כידוע שמו של חבל ארץ בליבה של גאורגיה של ימינו‪.‬‬
‫לא ברור אם אפשר להסתמך בוודאות על המשפט הבודד הזה כראיה מספקת לכך‬
‫שהיהודים שכנו בגאורגיה עוד מימי בית ראשון‪ .‬גם בשל העובדה שהוא נכתב שנים‬
‫ארוכות לאחר החורבן וגם בשל שאין מקורות נוספים שתומכים בו‪ .‬מאידך‪ ,‬דבר ידוע‬
‫הוא כי לאחר חורבן בתי המקדש‪ ,‬הן זה הראשון והן זה השני‪ ,‬היגרו יהודים רבים מפרס‪,‬‬
‫מדי וכורדיסטן לאזור הקווקז‪ .‬אין ספק שחלק מבני העדה הגיעו לגאורגיה באותן גלי‬
‫הגירה‪.‬‬
‫וחשוב לציין כי בבבל‪ ,‬וגם במדי ופרס של אותן שנים רחוקות‪ ,‬היו הרבה מאוד‬
‫כוהנים‪" .‬נבוכדנצאר ידע שהכוהנים ששירתו בבית המקדש נחשבים למיוחסים וחכמים‬
‫ולכן רצה אותם קרוב אליו – בבבל"‪ ,‬מסביר בוטראשוילי מדוע אין עדות לקיומן של‬
‫משפחות כוהנים בגאורגיה באותה העת‪.‬‬
‫קרוב ליובל שנים לאחר גלות בבל ‪ -‬לא זו המכונה גלות יכניה‪ ,‬אלא זו שבאה בעקבות‬
‫חורבן הבית הראשון ‪ -‬כבש כורש מלך פרס (כיום איראן) את המרחב כולו שכלל גם את‬
‫בבל (כיום עיראק) ואת השטח שמצפון לה‪ .‬כך שהרי הקווקז היו תחת שלטונו‪ .‬כורש‬
‫היה ידוע ביחסו הטוב ליהודים ואפשר ליהודים לצאת מבבל‪ ,‬לא רק לארץ ישראל‪,‬‬
‫אלא גם לטורקיה‪ ,‬ארמניה וגאורגיה הסמוכות‪" .‬באותם ימים היה השטח העצום הזה‬
‫מאוחד עם בבל דרך ארמניה"‪ ,‬מסביר הד"ר גרשון בן‪-‬אורן שחקר רבות את ההיסטוריה‬
‫הגאורגית בכלל ושל יהודי גאורגיה בפרט‪" .‬היה זה כמו גשר בו היו יוצאים ונכנסים‬
‫מגאורגיה לבבל והפוך"‪.‬‬
‫כך או כך‪ ,‬די ברור כי יהודים הגיעו למרגלות הקווקז ולשפלת החוף השוכנת במזרח‬
‫הים השחור‪ ,‬עוד בטרם נבנה בית המקדש השני‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬לאחר חורבן הבית השני‬
‫וביתר שאת לאחר תום המרד האחרון (מרד בר כוכבא)‪ ,‬הוגלה עם ישראל מארצו על‬
‫ידי שליטי האימפריה הרומית‪ .‬חלק מהגולים הגיעו לגאורגיה והצטרפו לאחיהם אשר‬
‫נשארו שם מתקופת בית ראשון ולא חזרו לארץ ישראל‪ .‬בין הגולים היו גם כאלה שאבות‬
‫אבותיהם עלו משטחי הממלכה הפרסית לארץ ישראל והצטרפו לעזרא הסופר ופמלייתו‬
‫שהקימה את בית המקדש השני‪ .‬לא מן הנמנע כי בין הגולים היו גם צאצאיהם של גולי‬
‫גאורגיה שחזרו שוב למכורתם‪ ...‬המעניין הוא שגם הפעם לא נמנו משפחות כוהנים בין‬
‫הגולים‪.‬‬
‫גאורגיה הממלכה שאז עדיין לא נשאה את השם הזה‪ ,‬שכנה בטווח ההשפעה של‬
‫>>>‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫האור‬
‫| א' באייר תשע"ד | ‪01.05.14‬‬
‫>>>‬
‫אין כניסה‪ .‬צילום‪ :‬דוד שי‬
‫האימפריות המזרחיות הגדולות של העת העתיקה‪ :‬אשור‪,‬‬
‫בבל ופרס וקיימה עמן קשרי מסחר ותרבות‪ .‬יהודים מרחבי‬
‫האימפריה האשורית‪ ,‬הבבלית והפרסית היו עשויים להגיע‬
‫לגאורגיה כסוחרים‪ ,‬כמהגרים או כפליטים‪ .‬בעיקר בתקופה‬
‫שבה הייתה גאורגיה חלק מן האימפריה הפרסית כפי שהוזכר‬
‫לעיל‪.‬‬
‫ידוע לנו כי כבר בתחילת ספירת הנוצרים דרך ימי הביניים‪,‬‬
‫קיימו יהודי גאורגיה קשרים הן עם יהודי ארץ ישראל והן עם‬
‫יהודי בבל‪" .‬עד אותם ימים כלל לא היו בגאורגיה כוהנים"‪,‬‬
‫מסביר ד"ר בן‪-‬אורן ומוסיף כי "הקשר האדוק עם קהילות‬
‫היהודים מחוץ לגאורגיה ‪ -‬בעיקר אלו שישבו בבבל‪ ,‬גרמו‬
‫לקשרי שידוכין עם בני קהילת יהודי גאורגיה‪ ,‬מה שהביא‬
‫להתערותן של משפחות כהונה מבבל במרקם הקהילתי של‬
‫יהודי גאורגיה"‪ .‬למעשה‪ ,‬אפשר לומר שהמקור הראשון ממנו‬
‫הגיעו כוהנים לגאורגיה‪ ,‬נמצא בבבל‪.‬‬
‫ויש גם כוהנים מאשכנז‬
‫הקשר בין יהודי בבל ליהודי גאורגיה לא התבטא רק‬
‫במסחר‪ .‬בני העדה הגאורגית היו מקבלים הכוונה תורנית‪-‬‬
‫הלכתית מה"ריש גלותא" – ראש הגולה שהתגורר בעיר בבל‬
‫ושימש כעין רב ראשי של יהודי הגולה לאחר חורבן בית‬
‫המקדש השני‪ .‬באחד מהכתבים העתיקים מופיע הציטוט‬
‫הבא‪" :‬בזמן שהגעתי לבגדד‪ ,‬היה תור גדול אצל ראש הגולה‬
‫ובניהם ראיתי יהודים מגרגשי"‪ .‬נכון הוא שהגרגשים מופיעים‬
‫עוד בתנ"ך‪ ,‬אך ד"ר בן‪-‬אורן מסביר כי במקרה הזה מדובר‬
‫ככל הנראה על יהודי גאורגיה‪ .‬אותם יהודים התייעצו עם‬
‫ראש הגולה ואף הביאו עימם דורון בעבורו‪" .‬כנראה היה‬
‫מדובר בחג או משהו כזה"‪ ,‬מוסיף ד"ר בן‪-‬אורן‪.‬‬
‫ראש הגולה היה נותן לבאים מגאורגיה ספרי תורה והוראות‬
‫לקראת החגים ובכלל‪ .‬כאמור‪ ,‬הקשר ההדוק עם בבל‪ ,‬גרם‬
‫גם לבואן ולהתיישבותן של משפחות כוהנים בגאורגיה‪.‬‬
‫אלו נישאו לנשים מקומיות ובהמשך שינו את שם משפחתם‬
‫בהתאם לנהוג בארץ מגוריהם‪ .‬מה שמסביר את שמות‬
‫המשפחה "יחזקאלשוילי" על שם משפחת יחזקאל הנפוצה‬
‫בקרב בני עדת יהודי עיראק ומשפחת "בגדדלישוילי"‬
‫ובתרגומם בן‪-‬בגדד‪ ,‬בן יחזקאל‪ .‬המעניין הוא כי שמות אלו‬
‫הפכו לסימן היכר לכוהנים שכן בגאורגיה לא היו כוהנים‬
‫למעט אלו שהגיעו מבבל‪ .‬אגב‪ ,‬בוטראשוילי מוסיף ואומר כי‬
‫על פי המסורת בקרב יהודי גאורגיה‪ ,‬גם משפחת חרזאשוילי‬
‫הם כוהנים על פי ההלכה‪.‬‬
‫הקשר עם פרס ובבל נמשך עד שנת ה'תקס"א (‪ )1801‬הוא‬
‫נפסק בעקבות סיפוחה של גאורגיה לאימפריה הרוסית‪ .‬ביום‬
‫חמישי‪ ,‬ה' לחודש טבת (‪ 8‬לינואר) של אותה שנה‪ ,‬הוציא‬
‫הצאר פאוול הראשון‪ ,‬צו המורה על סיפוחה של כארתלי‪-‬‬
‫פדיון הבן‪ .‬ע"י הכהן‬
‫גאורגיה שכנה בטווח ההשפעה של האימפריות המזרחיות הגדולות של העת‬
‫העתיקה‪ :‬אשור‪ ,‬בבל ופרס וקיימה עמן קשרי מסחר ותרבות‬
‫בפני היהודים נחסמו כל השערים ליהודי פרס ובגדד‪ .‬למעשה‪ ,‬באותם ימים‬
‫החל להירקם הקשר של יהודי גאורגיה עם יהודי אשכנז‬
‫קאחתי‪ ,‬הלא היא גאורגיה‪ ,‬לאימפריה הרוסית‪" .‬מאז אותה‬
‫שנה נחסמו בפני היהודים כל השערים לראש הגולה וליהודי‬
‫פרס ובגדד‪ .‬למעשה‪ ,‬באותם ימים החל להירקם הקשר של‬
‫יהודי גאורגיה עם יהודי אשכנז דרך הישיבות בליטא‪ ,‬גליציה‪,‬‬
‫אוקראינה ופולין"‪ ,‬מסביר ד"ר בן‪-‬אורן‪.‬‬
‫וגם כאן‪ ,‬עם השנים הגיעו משפחות כוהנים מיהודי אשכנז‬
‫לגאורגיה ונטמעו באוכלוסייה המקומית באמצעות קשרי‬
‫נישואין‪ .‬בין הבאים היו גם כוהנים‪ .‬גל נוסף (אך מצוצמם‬
‫מאוד) של משפחות כהונה הצטרף לעדת יהודי גאורגיה‪ .‬אחת‬
‫מהמשפחות האלו הייתה משפחת מסנגיסרי שלפי המסורת‬
‫הרווחת בקרב יהודי גאורגיה הינה משפחת כוהנים שמקורה‬
‫ביהדות אירופה‪ .‬בכל מקרה מדובר היה במספר משפחות‬
‫מצומצם עד כדי אפסי‪.‬‬
‫בן‪-‬כהן אך לא כהן!‬
‫בעדת יהודי גאורגיה מוכרת משפחת כהנשוילי או בתרגום‬
‫חופשי בן‪-‬כהן‪ ,‬אולם דווקא משפחה זו שעל פניו שמה מעיד‬
‫עליה כי היא משתייכת לזרעו של אהרון הכהן‪ ,‬לא נחשבה‬
‫למשפחת כוהנים לפי ההלכה‪ .‬מרבית יהודי גאורגיה לא‬
‫החשיבו את בני המשפחה הזו לכוהנים‪ .‬אחד מבני משפחה‬
‫זו הוא הרב חיים כהנשוילי שקיצר את שמו לכהן בשנים‬
‫האחרונות‪ .‬הרב כהן (‪ )58‬תושב ירושלים‪ ,‬נשוי ואב לחמישה‬
‫ילדים הבין לפני מספר שנים שהוא נמצא בבעיה לא פשוטה‪.‬‬
‫"מצד אחד‪ ,‬בבית אבא וסבא שלי התעקשו שאנחנו כוהנים‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬בעדה שלנו לא הכירו בנו ככאלה"‪ ,‬סיפר השבוע‬
‫ל'האור'‪.‬‬
‫משפחתו המקורית של הרב כהן היגרה לגאורגיה לפני‬
‫כמאה וחמישים שנה‪ .‬ככל הנראה הגיעה המשפחה מטורקיה‬
‫הסמוכה בעקבות פרעות המוסלמים באזור מגוריהם‪" .‬לגרוזיה‬
‫הגיעו אישה ושני ילדיה ולכן התקשו בקהילה לקבל את גרסת‬
‫הייחוס שלהם כאילו משתייכים הם למשפחת כוהנים"‪ ,‬אומר‬
‫הרב כהן בהשלמה ומוסיף כי "גם שביבי המידע שאני מספר‬
‫לך‪ ,‬הגיעו אליי לאחר שחקרתי אנשים מבוגרים מהעדה‬
‫הגאורגית"‪.‬‬
‫משפחתו של הרב חיים כהן התגוררה בעיר גורי שבגאורגיה‪.‬‬
‫באיחור רב הבינו בני המשפחה כי התעקשותם על ייחוסם‬
‫ככוהנים‪ ,‬לא תסייע בידם‪" .‬עשו לי פדיון הבן רק אחרי גיל‬
‫בר מצווה" נזכר הרב כהן‪" .‬הרב פנחס חרזאשוילי זצ"ל הגיע‬
‫לבית שלנו וערך לי את הטקס בלי ברכה‪ ,‬בגלל הספק שמא‬
‫אנחנו באמת כוהנים"‪.‬‬
‫התעקשות בני משפחתו כי הם נמנים על זרעו של אהרון‬
‫הכהן לצד אי ההכרה בכהונתם בקרב בני העדה הגאורגית‬
‫הביאה את הרב כהן להחלטה כי עליו להתייעץ עם גדולי‬
‫הדור ולקבל תשובה הלכתית ברורה לשאלה שמטרידה את‬
‫משפחתו שנים רבות‪ .‬את השאלה המורכבת כולל פיסות‬
‫המידע הקטנות שהיו בידו‪ ,‬הגיש לפתחם של הרב מאיר‬
‫יהודה גץ זצ"ל ששימש בזמנו כרב הכותל המערבי והמקומות‬
‫הקדושים ולרב יצחק טוביה ווייס שליט"א‪ ,‬גאב"ד העדה‬
‫החרדית בירושלים‪.‬‬
‫לאחר חקירה מעמיקה פסקו השניים‪ ,‬כל אחד בנפרד‪ ,‬כי‬
‫על משפחת כהן "לנהוג ככהן לחומרא"‪ .‬במילים אחרות –‬
‫אין הטבות! משמעות הפסיקה ההלכתית היא שמשפחת‬
‫כהנשוילי אמנם אינם רשאים לעלות לבימת בית הכנסת‬
‫לברכת כוהנים ואף לא יזכו בעלייה לתורה ככוהנים‪ ,‬הם‬
‫א' באייר תשע"ד | ‪| 01.05.14‬‬
‫לא יוכלו לקיים טקס פדיון הבן אך אסור‬
‫עליהם להיכנס לבתי קברות או להתחתן עם‬
‫אישה גרושה‪ .‬אם להיות בוטים‪ ,‬הרי שבני‬
‫המשפחה ייאלצו להתמודד עם החובות ללא‬
‫זכויות‪ .‬עד מתי? עד ביאת גואל צדק במהרה‬
‫בימינו אמן‪.‬‬
‫דרושים כוהנים לנשיאת‬
‫כפיים‬
‫לעומת משפחות הכוהנים הנדירות‪ .‬דווקא‬
‫לא נדיר למצוא לווים מבני העדה הגאורגית‪.‬‬
‫לדברי ד"ר בן‪-‬אורן משפחות ממיסתוואלוו‬
‫הם לויים לכל דבר‪" .‬בבת ים התגורר בעבר‬
‫אברהם ממיסתוואלוו והיו מעלים אותו‬
‫לתורה בתור לוי" הוא נזכר בשיחה עמנו‪.‬‬
‫במאמר מוסגר מסביר הד"ר‪ ,‬בעצמו מבני‬
‫עדת יהודי גאורגיה כי פירושו המילולי של‬
‫שם המשפחה‪ ,‬הוא "העין של אבא שלו"‪.‬‬
‫בתרגום חופשי אפשר לומר "בבת עינו של‬
‫אביו"‪.‬‬
‫ושוב‪ ,‬עד כמה שזה יישמע מפתיע‪ ,‬דווקא‬
‫משפחת לויאשוילי אינה מוכרת בקרב בני‬
‫העדה כמשפחה המיוחסת לזרעו של לוי‪.‬‬
‫בדיוק כמו משפחת כהנשוילי עליה הרחבנו‬
‫את הדיבור לעיל‪ .‬כמעט ולא תוכלו למצוא‬
‫בן משפחת לויאשוילי שעולה לתורה בתור‬
‫לוי והדבר מתמיה במיוחד לאור העובדה‬
‫שלא מצאנו עדיין הסבר למקור השם שמזהה‬
‫את בני המשפחה עם שבט לוי‪.‬‬
‫החוסר הקבוע בכוהנים בעדה הגאורגית‬
‫ומספרם המועט‪ ,‬יצרו אצל בני הקהילה‬
‫תחושת כמיהה קבועה לברכת הכוהנים‬
‫המיוחדת‪ .‬קהילות רבות של יהודי גאורגיה‬
‫ברחבי הארץ והעולם מקפידות "להשיג כהן"‬
‫לפחות לשלושת הרגלים‪ :‬פסח‪ ,‬שבועות‬
‫וסוכות‪ .‬הקפדה יתרה נוהגת במיוחד בימים‬
‫הנוראים בהם יעשו גבאי בתי הכנסת מאמץ‬
‫גדול מאוד לקיים את ברכת הכוהנים אותה‬
‫יכולים לשאת רק כוהנים מיוחסים‪.‬‬
‫ישנן אמנם קהילות בודדות בהן מקפידים‬
‫כי מדי שבת יגיע כהן לשאת כפיים ולברך‬
‫את המתפללים‪ .‬כך נוהגים גם בבית הכנסת‬
‫של רבה הראשי של העדה הגאורגית‪ ,‬חכם‬
‫משה מיכאלשוילי שליט"א המשמש גם‬
‫בתפקיד רב בית הכנסת 'בית שמואל' בקריית‬
‫מלאכי‪ .‬הגבאי אברהם שמלאשוילי מספר כי‬
‫"בכל שבת מגיע הרב אברהם ססובר הכהן‬
‫ומברך את בני הקהילה‪ .‬אנחנו לא משלמים‬
‫לו על זה כסף‪ ,‬אבל בפסח וראש השנה אנחנו‬
‫נותנים לו מתנה כהכרת הטוב‪ .‬בכל זאת הוא‬
‫מגיע אלינו במיוחד בכל שבת"‪.‬‬
‫הרב חיים כהן השלים עם העובדה שבני‬
‫משפחתו אינם מוכרים ככוהנים‪" .‬עוד‬
‫שהיינו בגאורגיה‪ ,‬סבא שלי התעקש שאנחנו‬
‫כוהנים ואמר שאם יזכה לעלות לארץ‬
‫ישראל‪ ,‬ייסע גם למקום מגורי הסבא שלו‬
‫בטורקיה ויוכיח שאנחנו כוהנים"‪ ,‬אומר הרב‬
‫כהן בצער‪" .‬עכשיו אנחנו מחכים רק למשיח‬
‫שיבוא ויפתור לנו את כל הספקות הללו"‪,‬‬
‫הוא מוסיף בערגה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫האור‬
‫לא כואב‪,‬‬
‫לא יקר!‬
‫רשת מרפאות שיניים‬
‫‪ 20‬שנות נסיון‬
‫ד“ר פפיאשוילי זאזא‬
‫התנא יונתן בן עוזיאל מסביר‬
‫בפירושו על התנ"ך כי המילה הַ ְרמ ֹונָה‬
‫הלקוחה מהפסוק "ּופְ ָרצִ ים תֵ ּצֶ אנָה‬
‫אִ שָ ּׁה נֶגְ ָדּּה וְ הִ ְשׁלַכְ תֶ ּנָה הַ הַ ְרמ ֹונָה ְנאֻם‬
‫ה'" (עמוס פרק ד' פסוק ג')‪ ,‬מתייחסת‬
‫לארמניה הגובלת בגאורגיה‪ .‬גם את‬
‫ִמ ִנּי המופיעה בספר ירמיה (נ"א כ"ז)‬
‫בפסוק "הַ ְש ִׁמיעּו עָ לֶיהָ מַ ְמלְ כֹ ות א ֲָר ַרט‬
‫ַאשׁכְ ּנָז" מפרש יונתן בן עוזיאל‬
‫ִמ ִנּי וְ ְ‬
‫כארמניה‪ .‬מכאן שלפחות בתקופתו‬
‫(המאה ה‪ 1-‬לפנה"ס)‪ ,‬הייתה קהילה‬
‫יהודית בחבל ארץ הגובל בגאורגיה‪.‬‬
‫חוקרים ניסו למצוא סימוכין‬
‫לקדמוניות היהודים בגאורגיה גם‬
‫בתלמוד הבבלי‪ .‬השם "איבריה" נהגה‬
‫ביוונית ובלטינית כ"איבריקה"‪ ,‬ומכאן‬
‫הגיע לתלמוד כ"אפריקי"‪ .‬מילה זו‬
‫מופיעה במסכתות תמיד (ל"ב עמוד‬
‫א') וסנהדרין (צ"ד עמוד א')‪" :‬להיכא‬
‫אגלי להו? מר זוטרא אמר‪ :‬לאפריקי"‪.‬‬
‫להיכן הגלה אותם? מר זוטרא אמר‪:‬‬
‫לאפריקי‪ .‬אפריקי‪ ,‬לדברי אותם‬
‫חוקרים‪ ,‬היא הממלכה הגאורגית‬
‫הקדומה איבריה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬בקרב‬
‫מרבית מפרשי הגמרא‪ ,‬מקובל לזהות‬
‫את אפריקי עם יבשת אפריקה הסמוכה‬
‫גיאוגרפית לארץ ישראל‪.‬‬
‫חוקרים אחרים זיהו את המילה‬
‫"כָסִ פְ יָא" (עזרא פרק ח' פס' י"ז) עם‬
‫הארצות השוכנות על גדות הים הכספי‬
‫שגאורגיה יושבת לחופיו‪ .‬לפי סברה‬
‫זו‪ ,‬שלח עזרא הסופר למקומות אלו‬
‫שליחים בחיפוש אחר לויים לבית‬
‫המקדש השני‪ " :‬ואוצאה ( ָואֲצַ ּוֶה)‬
‫אוֹתָ ם עַ ל‪-‬אִ ּד ֹו הָ רֹאׁש‪ּ ,‬בְ כָסִ פְ יָא הַ ּמָ קוֹם;‬
‫וָאָ ִׂשימָ ה ּבְ פִ יהֶ ם ְּדבָ ִרים לְ ַדּבֵ ר אֶ ל אִ ּד ֹו‬
‫ָאחיו הנתונים (הַ ּנְתִ ינִים)‪ּ ,‬בְ כָסִ פְ יָא‬
‫ִ‬
‫הַ ּמָ קוֹם לְ הָ בִ יא לָנּו ְמׁשָ ְרתִ ים‪ ,‬לְ בֵ ית‬
‫אֱֹלקינּו‪.".‬‬
‫ממצאים ארכיאולוגים תומכים‬
‫בהימצאותם של יהודים בגאורגיה‬
‫לפני יותר מ‪ 1,800-‬שנה‪ .‬ליד העיר‬
‫מצחטה הממוקמת כ‪ 27-‬קילומטר‬
‫צפונית לבירה טביליסי‪ ,‬נמצאו מצבות‬
‫מהמאה השלישית הכתובות בעברית‬
‫ובארמית – שפת התלמוד‪ ,‬מה‬
‫שמחזק עוד יותר את העדויות בדבר‬
‫קשר מתמשך עם קהילת יהודי בבל‬
‫ומאשש את ההנחה כי יהודים ישבו‬
‫בגאורגיה שנים לא רבות לאחר חורבן‬
‫הבית השני‪ .‬אך עדיין נדרשות הוכחות‬
‫לקיומה של קהילה יהודית עוד בטרם‬
‫חורבן הבית ואולי אפילו לפני חורבן‬
‫הבית הראשון‪.‬‬
‫העמוד טעון גניזה‬
‫גאורגיה במקורות יהודיים‬
‫‪13‬‬
‫‪‬‬
‫ד“ר פפיאשוילי מאיה‬
‫מרכז רפואת שיניים להשתלות‬
‫ואסתטיקה בהרדמה מלאה‬
‫השתלה מיידית‬
‫עקירה‪ ,‬השתלה וכתר באותו יום‬
‫רפואת שיניים אסתטית והלבנה‬
‫כתרי זירקוניה‬
‫כל סוגי התותבות‬
‫מבצע‬
‫חסר תקדים‬
‫צי‬
‫לום סי‪.‬טי ופנורמי‬
‫מתנה!‬
‫סניף אשדוד‪:‬‬
‫רובע סיטי‪ ,‬טל‪08-8671207 :‬‬
‫סניף בת‪-‬ים‪ :‬רח‘ בלפור ‪108‬‬
‫קומה ב‘‪ ,‬טל‪03-6128414 :‬‬
‫העצמאות ‪4‬‬
‫‪14‬‬
‫האור‬
‫| א' באייר תשע"ד | ‪01.05.14‬‬
‫אור בהלכה } הרב רפאל ציקוואשוילי‪ ,‬רב בעיה"ק ירושלים‬
‫מנהגי אבלות בספירת העומר‬
‫רבות שמעתי מהורי ומזקני על‬
‫דברים שאסור לעשות בספירת‬
‫העומר‪ ,‬האם אוכל לקבל תשובה‬
‫מה בדיוק אסור לעשות‪ ,‬מה נאסר‬
‫בגלל מנהג ומה מותר בימי הספירה‬
‫בנושא קניה ורכישה‪ ,‬שמחה‪,‬‬
‫תספורת‪ ,‬גילוח ועוד?‬
‫חז"ל מספרים לנו במסכת יבמות דף ס"ב שבימי ספירת‬
‫העומר מתו ‪ 12‬אלף זוגות תלמידי רבי עקיבא כיון שלא נהגו‬
‫כבוד זה בזה (או שעינם הייתה צרה איש ברעהו‪ ,‬לפי גרסא‬
‫אחרת)‪ .‬לאחר מותם לימד רבי עקיבא דור חדש של תלמידים‬
‫ובהם‪ :‬רבי מאיר‪ ,‬רבי יהודה‪ ,‬רבי יוסי‪ ,‬רבי שמעון ורבי אלעזר‬
‫שהאירו באור תורתם את עם ישראל‪.‬‬
‫לזכר אסון מותם של עשרות אלפי תלמידים בתקופה שבין‬
‫פסח לשבועות‪ ,‬תקנו חז"ל לנהוג קצת מנהגי אבלות בימים‬
‫אלו‪ .‬עיקר האיסור הוא בעריכת נישואין ובריקוד ושמחה‪.‬‬
‫האסון התרחש במשך ‪ 33‬ימים‪ .‬יש שמונים אותם מפסח ועד‬
‫ל"ג בעומר ויש שמונים אותם מראש חודש אייר ועד ג' סיוון‪.‬‬
‫כך או כך‪ ,‬נהגו להקל במנהגי האבלות בל"ג בעומר‪.‬‬
‫ברור שאיסורים אלו נחלקו לכמה רבדים‪ .‬חתונות – אין‬
‫לערוך עד ל"ג בעומר‪ .‬מותר לערוך חתונות ממוצאי ל"ג‬
‫בעומר‪ .‬גם ריקודים ושמחה אסורים בימים אלו‪ .‬מאידך‪,‬‬
‫סעודות אירוסין ושידוכין מותר לעשות‪ ,‬כמובן ללא תזמורת‪.‬‬
‫לגבי שאלתך על קניית בגדים‪ ,‬כיון שבגד חדש מצריך‬
‫אמירת שהחיינו ולחלק מהפוסקים אין לברך שהחיינו בימים‬
‫אלו וכך נהגנו בגאורגיה‪ ,‬הרי שעדיף לדחות את הקניה לפחות‬
‫עד לאחר ל"ג בעומר ובאם אפשר אף להמתין עד הימים‬
‫שלפני חג השבועות‪ .‬עם זאת‪ ,‬במקרים מסוימים‪ ,‬כמובן לאחר‬
‫התייעצות עם רב מורה הוראה‪ ,‬יש להקל‪ .‬כגון במקרה של אדם‬
‫שצריך לצאת לפגישה ואין לו בגד יפה ומתאים לצורך כך‪ ,‬או‬
‫במקרה שישנו מבצע נדיר שלא יחזור על עצמו‪ ,‬אפשר להקל‬
‫ולרכוש עכשיו‪ .‬אך את ברכת שהחיינו יש לברך בימים שלפני‬
‫חג השבועות‪ .‬יש שמקלים בברכת שהחיינו על פירות ומתירים‬
‫לברכה בשבתות‪.‬‬
‫כמו כן נהגו בקהילותינו לא להתגלח ולא להסתפר עד‬
‫ודאי שאסור‪ .‬שמיעת מוזיקה ווקאלית (ללא כלי זמר)‪ ,‬לא‬
‫נאסרה‪ .‬עם זאת כדאי ונכון שהשירים לא יהיו שירים שמחים‬
‫במיוחד‪ .‬זאת על מנת שהאדם ישים לבו אל האסון הגדול‬
‫שפקד את עמנו בימים אלו‬
‫הכי חשוב לזכור שעלינו לכבד אחד את השני ולנהוג כבוד‬
‫כיון שבגד חדש מצריך ברכת‬
‫שהחיינו‪ ,‬הרי שעדיף לדחות את‬
‫הקניה לפחות עד לאחר ל"ג בעומר‬
‫ובאם אפשר אף להמתין עד הימים‬
‫שלפני חג השבועות‬
‫קבר רבי עקיבא‪ .‬צילום‪ :‬אלמוג‬
‫חג השבועות כפי שמקובל בידנו שהאריז"ל הקדוש לא היה‬
‫מגלח את שערו עד ערב חג השבועות‪ .‬אך על פי ההלכה מותר‬
‫להתגלח כבר מיום ל"ד בעומר (כמובן באופן המותר)‪.‬‬
‫לגבי שמיעת מוזיקה כבר נקבע שהיות ושמיעתה על‪-‬ידי‬
‫כלים ואפילו על‪-‬ידי מכשיר טייפ (או רדיו כמובן) מביאה את‬
‫האדם לידי שמחה ואף עשויה להביאו לריקוד‪ ,‬אין לשומעה‬
‫בימי האבלות‪ .‬חשוב לסייג ולומר כי הדבר תלוי בסוג השמחה‬
‫ובסוג המוזיקה‪ .‬אם מנגן בפיו לשבח את ה' ודאי מותר וכל‪-‬‬
‫שכן בשבתות‪ .‬אך שמיעת מוזיקה לשם שמחה וריקוד סתם‬
‫זה בזה כפי שנצטווינו "ואהבת לרעך כמוך"‪ .‬העדר האהבה‬
‫ההדדית היה מה שהביא למותם של תלמידי רבי עקיבא‬
‫ולמנהגי האבלות שאנו נוהגים עד היום‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬היות ורבו הדינים והמנהגים בנושא זה‪ .‬הרי שבכל‬
‫שאלה ספציפית יש לשאול רב מורה הוראה ולנהוג לפי פסיקתו‬
‫ונגענו רק במקצת מההלכות והמנהגים‪ .‬יהי רצון שבקרוב ממש‬
‫נזכה לראות בביאת המשיח שאז יקיצו וירננו גם שוכני עפר‬
‫ובתוכם תלמידי רבי עקיבא זיכרונם לברכה‪.‬‬
‫הננו בזאת להביע את ברכותינו הלבביות לידידנו עוז ומכובדנו היקר‬
‫העושה ימים ולילות לטובת עדתנו החשובה‬
‫ברכה‬
‫לראש‬
‫משביר‬
‫הרב‬
‫שבתאי מיכאלאשוילי‬
‫זוגתו היקרה ומשפחתו‬
‫שיחי'‬
‫יחיו‬
‫לרגל היכנס בנם היקר‬
‫שיחי'‬
‫הת'‬
‫לעול מצוות‬
‫יעקב מאיר‬
‫יהי רצון מה' יתברך שיזכו לגדלו לתורה‪ ,‬לחופה ולמעשים טובים ויראו ממנו רוב נחת יהודי‬
‫חסידי ויבורך בכל הברכות ובכל מילי דמיטב ויזכה לגדול חסיד‪ ,‬ירא שמים ולמדן‬
‫‪UGJC‬‬
‫ברכה מיוחדת נשגר בזאת לסבים הנכבדים‬
‫מורנו ורבנו הרב הראשי של עדתנו‪ ,‬רבי חכם משה מיכאלאשוילי שליט"א‬
‫ורבי חכם יעקב מיכאלאשוילי שליט"א‬
‫האור‬
‫שיזכו לרוות רוב נחת מכל יוצאי חלציהם וצאצאיהם‬
‫מתוך בריאות והצלחה בגשמיות ורוחניות‬
‫עובדי ופעילי איגוד הקהילות ליהודי גאורגיה | מערכת עיתון האור‬
‫נשיאות איגוד רבני יהדות גאורגיה | מרכז תורה וחסד ליהדות גאורגיה‬
‫א' באייר תשע"ד | ‪| 01.05.14‬‬
‫האור‬
‫‪15‬‬
‫אור בפרשה } הרב רפאל ציקוואשוילי‬
‫הזהרה או אזהרה?‬
‫פרשתנו ייחודית מכל הפרשיות‬
‫בתורתנו הקדושה במילים שהיא פותחת‬
‫בהם‪ ,‬בתחילת הפרשה נכתב "ויאמר‬
‫ה' אל משה אמור אל הכוהנים‪...‬‬
‫ואמרת אליהם"‪ .‬המילה וההתייחסות‬
‫אל הכוהנים "אמור" ובתוספת המילה‬
‫"ואמרת" ניתנים לפירושים רבים‪ .‬רש"י‬
‫על הפסוק מביא את המדרש‪" :‬אמור ואמרת‪ ,‬להזהיר גדולים‬
‫על הקטנים"‪.‬‬
‫היינו שמוטלת עלינו מחויבות שהבורא יתברך בתורתו‬
‫הקדושה מטיל עלינו לחנך את הילדים ולא להסתפק בכך שכל‬
‫אחד ישמור את התורה תוך שהוא מתכנס בעצמו‪ ,‬המבוגר‬
‫והזקן בד' אמותיו ולא ירגיש מחויב להשפיע אף על הקטנים‪.‬‬
‫הקב"ה אומר לנו באמצעות הפסוק הזה שלכל אחד מאיתנו‬
‫ישנה מחויבות עליונה לחנך‪ ,‬להשפיע ולתת חום תורני יהודי‬
‫לדור הצעיר‪ .‬להזהירם‪ ,‬להדריכם ולהניח בידם את המצפן על‬
‫פיו יגיעו אל היעד שהקב"ה דורש מכל אחד מאיתנו‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫זהו המקור למצוות חינוך כפי שהסבירו המפרשים וזו גם‬
‫הסיבה שחכמינו רואים בפסוק הזה את האמירה הייחודית של‬
‫הפרשה‪.‬‬
‫הבעיה היא שלא תמיד זה ניתן ליישום בקלות‪ .‬ברובד המעשי‬
‫אנו נתקלים לעיתים במחסומים שונים והאזהרה – להזהיר‬
‫גדולים על הקטנים – לא תמיד מתממשת‪ .‬לעיתים מרגישים‬
‫ההורים‪ ,‬המחנכים‪ ,‬המבוגרים‪ ,‬שדבריהם נופלים על אוזניים‬
‫ערלות‪ ,‬שהם בדיוק כמו קול קורא במדבר והאזהרה עליה צוו‬
‫בפרשתנו כלל אינה חודרת לאוזניהם הצעירות של הילדים‪.‬‬
‫על מנת לרדת לשורש הדברים יש להעמיק בביאור פסוק‬
‫ייחודי זה‪ .‬המילה אזהרה בלשון הקודש יכולה להתפרש גם‬
‫כ"הזהרה"‪ ,‬מלשון זוהר‪ .‬ואם כך‪ ,‬המשמעות תהיה "להזהיר‬
‫גדולים על הקטנים"‪ ,‬שעל הגדולים מוטלת החובה להאיר –‬
‫להזהיר – לקטנים‪ .‬דהיינו‪ ,‬אתה הגדול‪ ,‬הבוגר‪ ,‬תהווה דוגמא‬
‫חיה ‪ -‬תאיר ותזהיר ‪ -‬את עצמך בצורה כזאת שמעשיך הטובים‬
‫כאשר רוצים להעביר מסר‪ ,‬חייבים‬
‫להתחיל מדוגמא אישית‪ .‬כדי‬
‫שהמסר ייקלט‪ ,‬חייבים להקרין אותו‬
‫יהיו באופן של זוהר ואור בהיר‪ .‬שהדוגמה האישית שלך‬
‫תחדור מבעד לחרכי גשמיות העולם ומעשיך יכנסו לליבו של‬
‫הילד הצעיר‪ ,‬ולמוחו ולבו של האדם הצעיר ממך בידע ובהבנה‬
‫(גם אדם מבוגר ממך עשוי להיות צעיר ממך במידת הידע שלו‬
‫בתורה ומצוות)‪.‬‬
‫התורה רוצה ללמד אותנו משהו באמצעות הפסוק הייחודי‬
‫הזה‪ .‬היא רוצה שנדע כיצד מתחיל בכלל תהליך החינוך‪ .‬זו‬
‫עצה שימושית לכל תחום בחיים‪ .‬כאשר רוצים להעביר מסר‪,‬‬
‫חייבים להתחיל מדוגמא אישית‪ .‬כדי שהמסר ייקלט אצל‬
‫הזולת‪ ,‬חייבים להקרין אותו‪ .‬האור הרוחני שעובר באמצעות‬
‫ההתנהגות הטובה שלנו‪ ,‬הוא הכלי באמצעותו מתקבלים‬
‫הדברים אצל הזולת‪ ,‬אצל הילדים‪ ,‬אצל מי שצעיר מאיתנו‪.‬‬
‫כאשר הזולת רואה ומרגיש שהמעשה שאנו עושים לא נעשה‬
‫למטרות אישיות אלא למטרות עשייה רוחנית על פי ציווי‬
‫התורה והקדוש‪-‬ברוך‪-‬הוא‪ ,‬אז גם אם לבו אבן‪ ,‬האור יצליח‬
‫לחדור‪ .‬המסר יתקבל על דעתו‪ .‬נכון שזה ציווי של התורה אך‬
‫זו גם עצה טובה לחיים‪ .‬כל מי שרוצה שדבריו יתקבלו על דעתו‬
‫של הזולת‪ ,‬יכול לעשות בה שימוש‪ .‬במילא‪ ,‬אין מה לחשוש‪,‬‬
‫הדברים לא ייפלו על אוזניים ערלות‪.‬‬
‫ההסבר דלעיל משתלב עם הפסוק המופיע בהמשך פרשתנו‬
‫וקשור לזמן זה שלאחר חג הפסח ‪ -‬ימי ספירת העומר ‪ -‬בהם‬
‫אנו עומדים כרגע‪ .‬בפרשתנו מופיע הציווי לספור ספירת‬
‫העומר בימים שלאחר חג הפסח עד לזמן קבלת התורה‪ ,‬חג‬
‫השבועות‪" .‬וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את‬
‫עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה" נכתב בפרשה‪.‬‬
‫המגיד ממעזריטש רבי דובער זיע"א‪ ,‬תלמידו של הבעל‪-‬שם‪-‬‬
‫טוב הקדוש ורבו של האדמו"ר הזקן‪ ,‬מסביר שהמילה "ספירת"‬
‫מצמד המילים "ספירת העומר"‪ ,‬נגזרת מהמילה "ספיר" – אור‬
‫בהיר‪ .‬על‪-‬ידי שאדם יהודי סופר ומשתוקק להגיע לקבלת‬
‫התורה‪ ,‬ומתקן את מידותיו כיון שעל פי הידוע ימים אלו‬
‫נועדו לתיקון המידות‪ ,‬הרי שהוא גורם לתוספת אור וקדושה‪,‬‬
‫מה שאומר שהוא "מאיר" באור בהיר יותר‪ ,‬כמו אבן הספיר‬
‫המאירה‪.‬‬
‫עניין זה מתחבר עם תחילת הפרשה של "להזהיר" גדולים על‬
‫הקטנים‪ .‬המסר שמועבר בצורת דוגמא אישית מאירה הוא לאין‬
‫ערוך חזק יותר ממסר העובר בצורת ציווי‪ .‬לכן נאמר "להזהיר"‬
‫ולא "לצוות" גדולים על הקטנים‪.‬‬
‫יהי רצון שנשכיל לנצל את ימי הספירה לתוספת אור‪ ,‬לתיקון‬
‫המידות ולהארה על כל הסביבה הקרובה והרחוקה‪ ,‬ואז נזכה‬
‫תיכף ומיד ממש להתגלות אור שבעת הימים בביאת משיח‬
‫צדקנו‪.‬‬
‫מעובד לפי שיחותיו של הרבי מליובאוויטש נשיא דורנו‪.‬‬
‫דרושים‬
‫לפעילות תורנית בקהילות יהודי גאורגיה‬
‫דרושים אברכים בני תורה‬
‫בעלי כושר ביטוי ואהבת ישראל‬
‫תגמול ראוי למתאימים והקרן קיימת לעולם הבא‬
‫קורות חיים לפקס‪073-768-2585 :‬‬
‫או לדוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪16‬‬
‫האור‬
‫| א' באייר תשע"ד | ‪01.05.14‬‬
‫ספור לשבת } הרב רפאל ציקוואשוילי‬
‫צדקה ומתן שכרה‬
‫החודש יחולו שני יארצייטים (ימי‬
‫שנה) של גדולי רבני יהדות גאורגיה‬
‫במאה הקודמת‪ .‬בכ"ב באייר יחול‬
‫יום פטירתו של מורנו ורבנו‪ ,‬רבה של‬
‫יהדות גאורגיה ורב העיר כותאיסי‪,‬‬
‫רבי חכם ראובן אלואשוילי זצ"ל‪.‬‬
‫בי"ט אייר‪ ,‬מוצאי ל"ג בעומר‪ ,‬יחול‬
‫יום פטירתו של חתנו‪ ,‬מורנו ורבנו‬
‫רבי חכם משה דבראשוילי זצ"ל המכונה חכם משה הקטן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לאחר שהצבא האדום נכנס לכבוש את גאורגיה בשנת תרפ"א‬
‫(‪ ,)1921‬החליטו רבים מאנשי העסקים בעיר כותאיסי להימלט‬
‫מהמדינה לטורקיה הסמוכה תוך שהם חוצים את הים השחור‪ .‬הם‬
‫עשו זאת כדי להבריח את רכושם כך שלא יהיה לביזה לשלטון‬
‫הקומוניסטי שהלאים את כל הנכסים הפרטיים במיוחד של אלו‬
‫שנמנו על האליטה השלטונית‪.‬‬
‫חלק מאותם אנשי עסקים היו יהודים והם המליצו לחכם ראובן‬
‫ומשפחתו להימלט עמם‪ .‬עוד הבטיחו לדאוג לכל סידורי ההברחה‬
‫על מנת שלא יסבול מנחת זרועם של "האדומים" שהרי השלטון‬
‫הקודם בגאורגיה היה שייך ל"לבנים" שנואי נפשם‪ .‬אנשי עסקים‬
‫אלו היו בעלי קשרים בשלטון הטורקי והם ביקשו להציל את הרב‬
‫ומשפחתו הם קיוו למלט את נפש הרב ומשפחתו מידיהם של‬
‫האדומים‪.‬‬
‫באימה ופחד יצאו כל בני משפחתו של חכם ראובן לכיוון באטומי‬
‫ותודה לא‪-‬ל שאחרי מסע התלאות שהיה מנת חלקם‪ ,‬הצליחו בני‬
‫המשפחה להגיע לאיסטנבול שהייתה באותה עת עיר ואם בישראל‬
‫עם קהילה יהודית גדולה ויקרה בה חיו יהודים מכל העדות‪.‬‬
‫חכם ראובן ובני משפחתו התבססו והשתכנו במעון קבע‪ ,‬ושמעם‬
‫יצא בכל הארץ‪ .‬לא מעט מרבני טורקיה הגיעו לפתחו של חכם‬
‫ראובן זצ"ל ואף לרבנים הממונים מטעם השלטונות (החכם באשי‬
‫ופמלייתו) היה סיג ושיח עם רבי חכם ראובן‪ .‬אך דא עקא שהכסף‬
‫לא היה מצוי בכיסם בהיותם מהגרים מארץ אחרת‪ ,‬נטולי הכנסה‬
‫ראויה להם לפי כבודם ומעמדם‪ .‬רבים מתושביה היהודיים של‬
‫איסטנבול היו דופקים בשער ביתם על מנת לחזות בזיו פניו של‬
‫החכם הגאורגי ולקבל מאיתו ברכה אשר יצא לה מוניטין של ברכה‬
‫המתקיימת‪.‬‬
‫באחד מימי השישי‪ ,‬שעה שבני ישראל דואגים להביא אל ביתם‬
‫טרף‪ ,‬התדפק הלך עני על דלתו של חכם ראובן ובפיו "צדקה‪,‬‬
‫צדקה"‪ .‬חתנו‪ ,‬חכם משה הקטן‪ ,‬הוציא מטבע מכיסו ופתח‬
‫את הדלת כדי לקיים מצוות צדקה‪ .‬אך חכם ראובן ששמע את‬
‫המתרחש‪ ,‬הרים את עיניו מהגמרא בה עסק באותה עת ואמר לחכם‬
‫משה‪" :‬הוצא את השטר הגדול שיש בארנקי ותן לאיש שבדלת"‪.‬‬
‫בנימוס ובעדינות ניסה חכם משה לרמוז למורו ורבו חכם ראובן כי‬
‫אין די כסף להוצאות שבת וכי מדובר בשטר גדול‪ ,‬אך מראה פניו‬
‫הנחושות של חמיו‪ ,‬שכנע אותו לוותר על הרעיון‪ ,‬הוא הוציא את‬
‫השטר ונתנו לעני‪.‬‬
‫העני נשא את רגליו ועזב את הבית בשמחה ו"תזכו למצוות"‬
‫ודברי תודה שהדהדו גם כאשר ירד במדרגות הבית‪ ,‬חכם משה‬
‫המשיך בלימודיו ובעזרה לזוגתו בהכנת צרכי השבת ולפתע‬
‫נשמעה מן הרחוב קולה של כרכרה הדורה רתומה לארבעה סוסים‪.‬‬
‫זו נעצרה ליד ביתו של החכם וממנה ירד משרת אשר פתח את‬
‫דלתה לעשיר הדור פנים ונכבד בעמיו שעשה את דרכו לביתו של‬
‫חכם ראובן‪.‬‬
‫חכם משה פתח את הדלת לשמע טפיפות רגליו של האיש‬
‫שהסתבר לפי מבטאו כי הוא מארץ איטליה‪ .‬האיש ביקש לפגוש‬
‫בחכם ראובן וכאשר נענתה בקשתו‪ ,‬נפל לרגליו של הרב ואמר‬
‫"רבי‪ ,‬ברכני נא"‪ .‬לאחר שסיים חכם ראובן את ברכתו החמה‪ ,‬הוציא‬
‫העשיר מעטפה מכיסו והכניסה אל מתחת לכר שהיה על הספה‪.‬‬
‫היה בה די והותר לצרכי שבת זו ועוד מספר שבתות‪ .‬הוא נשק לידו‬
‫של החכם ויצא לדרכו‪.‬‬
‫חכם משה שהיה סקרן למראה הדברים‪ ,‬הלך אחריו ושאל לסיבת‬
‫בואו‪ .‬העשיר סיפר כי "בשנה הקודמת הייתי אצל החכם וקיבלתי‬
‫ממנו ברכה ומני אז הצליחו כל עסקיי‪ ,‬ברכתו טובה ומתקיימת‬
‫ובשל כך באתי לשוב לבקשו כי יברכני‪.‬‬
‫בשוב חכם משה לבית‪ ,‬אמר לו חמיו הגדול‪" ,‬ראה נא תלמודיסט‬
‫(עוסק בלימוד הגמרא) ואמור לי מה עדיף‪ ,‬השטר האחד שהוצאנו‬
‫לצדקה או המעטפה מלאת הכסף שכאן?"‪...‬‬
‫זכותם תגן עלינו אמן‪.‬‬
‫בנימוס‬
‫ובעדינות ניסה‬
‫חכם משה‬
‫לרמוז למורו‬
‫ורבו כי אין די‬
‫כסף להוצאות‬
‫שבת וכי‬
‫מדובר בשטר‬
‫גדול‪ ,‬אך מראה‬
‫פניו הנחושות‬
‫של חמיו‪ ,‬שכנע‬
‫אותו לוותר‬
‫על הרעיון‪,‬‬
‫הוא הוציא את‬
‫השטר ונתנו‬
‫לעני‬
‫‪HERMITAGE‬‬
‫מרכז אירועים וקונגרסים‬
‫‪HERMITAGE‬‬
‫מרכז האירועים והקונגרסים‬
‫לאירוע בלתי נשכח חייגו עכשיו‪03-5333177 :‬‬
‫‪ HERMITAGE‬מרכז אירועים וקונגרסים‬
‫האירוע היחודי שישאיר לכם ולאורחים שלכם טעם של עוד‪...‬‬
‫הפלדה ‪ 1‬אור יהודה טל‪ 03-5333177 :‬דוא"ל‪i n f o @ h t a g e . c o . i l :‬‬
‫בהנהלת שלוה ונורית‬
‫קייטרינג שלוה מאור יהודה‬
‫טעם בלתי נשכח‪...‬‬