קורח - קהילת קשת מזכרת בתיה

‫קהילת גשר ומוסדות חינוכיים קשת מזכרת בתיה‬
‫קהילת גשר‬
‫ומוסדות חינוך קשת מזכרת בתיה‬
‫ודברת בם‬
‫מילה בסלע‬
‫‪www.gesher-mazkeret-batya.org.il‬‬
‫גיליון מס’ ‪144‬‬
‫כ”ט בסיון תש”ע‬
‫‪ 11‬ביוני ‪2010‬‬
‫גמל פורח באוויר‬
‫ׁשמֶץ אֱמֶת‪.‬‬
‫ׁשא ֵין בֹּו ֶ‬
‫ׁשקֶר וְכ ָז ָב‪ֶ ,‬‬
‫דָב ָר‪ ,‬הַכּל הַג ְזָמָה‪ֶ ,‬‬
‫א ֵין כּ ָל י ְסֹוד ל ַ ּ‬
‫דוגמה‪ :‬הבן אדם כולו רוח וצלצולים‪ ,‬ולזה התרגלנו‪ ,‬אבל כשהוא סיפר על חוויותיו במסעו‬
‫לירח הבנתי כי זהו גמל פורח באוויר‪.‬‬
‫ׁשגָּמָל פֹּורֵח ַ ּבָא ֲוִיר‪,‬‬
‫ׁשאִי אֶפְׁשָר לֹו‪“ :‬אִם לא רָאִיתִי ֶ‬
‫ׁש ּב ַע ע ַל ּדָב ָר ֶ‬
‫מקור‪ :‬א ֵיזֹו ה ִיא ׁשְבוּע ַת ׁשָו ְא‪ ...‬נ ִ ְ‬
‫וְאִם לא רָאִיתִי נָח ָׁש ּכ ְקֹור ַת ּב ֵית ה ַ ּב ַד” [שבועות כט]‪.‬‬
‫לוקט על ידי‬
‫אלעד פריימרק אב לדנה כיתה ב’ ואיה גן דולב‪ ,‬קשת‬
‫ענבל חזות אם לדניאל כיתה ב’ ונועם כיתה א’‪ ,‬קשת‬
‫פרשת השבוע למשפחה‬
‫הורים וילדים יקרים‬
‫את עיקר הפרשה תופס תיאור מחלוקת‬
‫קֹרח ועדתו ותוצאותיה‪ .‬קרח בן יצהר‬
‫בן קהת בן לוי‪ ,‬וע ִמו מאתיים וחמישים‬
‫מנהיגים מבני ישראל ובהם דתן ואבירם‬
‫בני שבט ראובן‪ ,‬קוראים תגר על מנהיגותם‬
‫של משה רבנו ואהרן הכהן‪ .‬הם קובעים‬
‫כי “כל העדה כולם קדושים‪ ,‬ובתוכם ה’;‬
‫ומדוע תתנשאו על קהל ה’?”‪.‬‬
‫העם ממשיך להתלונן למשה ולאהרן‬
‫וקובע‪“ :‬אתם המיתם את עם ה’”‪ .‬בתגובה‬
‫לכך פורצת מגפה בעם‪ ,‬ואהרן עוצר אותה‬
‫בהקטרת קטורת‪ .‬כדי לחזק עוד יותר את‬
‫בחירתו של אהרן מצווה ה’ לקחת שנים‬
‫עשר מטות‪ ,‬מטה לכל נשיא מנשיאי‬
‫השבטים‪ ,‬ולשים אותם באוהל מועד‪.‬‬
‫למחרת נתגלה כי מטהו של אהרן הוא‬
‫היחיד שהעלה פרחים ושקדים‪ .‬ה’ מצווה‬
‫לשמור על המטה ליד ארון הברית לעדות‪.‬‬
‫בהמשך הפרשה מובאים ציוויים הלכתיים‪,‬‬
‫ורובם קשורים לעניין הכהונה‪ :‬ציווי על‬
‫שמירת המקדש על ידי הלוויים ופירוט‬
‫של מתנות הכהונה והלוויה‪ ,‬ובהן תרומה‪,‬‬
‫ביכורים‪ ,‬חרמות‪ ,‬קרבן בכור ותרומת‬
‫מעשר‪.‬‬
‫אנחנו בחרנו להתמקד בסיפור קורח‬
‫ועדתו‪ :‬המשנה במסכת אבות מלמדת‬
‫אותנו‪“ :‬כל מחלוקת שהיא לשם שמים‪,‬‬
‫סופה להתקיים‪ .‬ושאינה לשם שמים‪ ,‬אין‬
‫סופה להתקיים‪ .‬איזו היא מחלוקת שהיא‬
‫לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי‪.‬‬
‫ושאינה לשם שמים? זו מחלוקת קורח וכל‬
‫עדתו” (אבות ה’‪ ,‬י”ז)‪.‬‬
‫פירושה של משנה זו בלשון ההלכתית‬
‫הוא שכל מחלוקת לשם שמים‪ ,‬פירושה‬
‫קורח‬
‫מחלוקת הלכתית שהצדדים המעורבים‬
‫בה מתווכחים על דברי תורה ללא מניעים‬
‫אישיים ומתוך מטרה משותפת לברר את‬
‫ההלכה‪ ,‬ומחלוקת שאינה לשם שמים‬
‫היא מחלוקת הנובעת ממניעים אישיים‬
‫ומדיניים (למשל כמו הרצון לזכות‬
‫בשלטון)‪.‬‬
‫ובהתאמה לימינו־אנו‪ :‬כל ויכוח ענייני‬
‫וחיובי שהמתווכחים אותו חותרים להגיע‬
‫לחקר האמת לשם שיפור המצב הקיים ‪-‬‬
‫הוא ויכוח שהתוכן שלו ימשיך ויהיה רלוונטי‬
‫גם לאחר שיוכרע הוויכוח; וכל ויכוח‬
‫אישי‪ ,‬המשקף מאבקי כוח ורצון בשררה‬
‫(שליטה)‪ ,‬תוכנו יחדל להיות רלוונטי ברגע‬
‫שיוכרע‪.‬‬
‫מדוע מחלוקת קורח ועדתו על מנהיגותם‬
‫של משה ואהרן מוגדרת מפי חכמים‬
‫כמחלוקת לא עניינית? האם התנגדות‬
‫לשלטון היא עניין לא חשוב‪ ,‬ענייני‪ ,‬אמתי‬
‫ומציאותי? ואם הנשיא טועה? ואם ראש‬
‫הממשלה והשרים פוגעים בעם?‬
‫כשתגדלו עוד קצת ותלמדו הרבה יותר‬
‫היסטוריה תגלו שההיסטוריה של האנושות‬
‫מלאה בשלטונות שהעם התנגד להם‪ ,‬מרד‬
‫בהם והפיל אותם מכיסא המלכות שלהם‪.‬‬
‫כך ישנם שלטונות רודניים ‪ -‬שלטון של‬
‫אדם יחיד שכל הכוח מרוכז אצלו‪ ,‬כמו‬
‫באיראן של ימינו; שלטונות אכזריים ‪-‬‬
‫שגוזלים מהעם את כספו ורכושו; שלטונות‬
‫פשיסטיים־לאומניים (כמו מוסוליני‪,‬‬
‫השלטון הנאצי‪ ,‬האפרטהייד) ועוד‪ ,‬אבל‬
‫נשאיר לכם גם מה ללמוד בשיעורי‬
‫היסטוריה‪.‬‬
‫ההיסטוריה האנושית והאנושות כולה‬
‫אותם‬
‫בזכות‬
‫והתפתחו‬
‫התקדמו‬
‫במדבר טז א ‪ -‬יח לב‬
‫לשלטון‪.‬‬
‫והמתנגדים‬
‫המתמרדים‬
‫הדמוקרטיה‪ ,‬שלטון העם‪ ,‬שיטת הממשל‬
‫המקובלת בישראל נולדה רק במאה‬
‫הקודמת (במאה העשרים)‪ ,‬בזכות אזרחים‬
‫שרצו ליצור צורת שלטון שבה הם יוכלו‬
‫להיות שותפים לבחירה בה ולהשפיע‬
‫עליה‪ .‬מי יודע איפה היינו היום ללא‬
‫הדמוקרטיה? אולי עדיין היינו נתינים של‬
‫איזה מלך? שלטונות רבים נהגו באופן‬
‫חסר רגישות וצדק כלפי האזרחים שלהם‬
‫(ויש מי שחושב שגם הדמוקרטיה שלנו לא‬
‫מיטיבה עם כל אזרחיה)‪ ,‬והאזרחים שהיה‬
‫בהם הכוח והתעוזה להתקומם‪ ,‬למרוד‬
‫ולהתנגד לשלטון שינו את ההיסטוריה של‬
‫עמם‪ .‬שלטון ללא אופוזיציה (ובעברית‪:‬‬
‫נ ֶגדה) הוא כמו מישהו שלא מסתכל‬
‫במראה בכל בוקר כדי לראות אם הוא‬
‫מסורק ואם הוא צריך להסתפר‪ .‬אולי הוא‬
‫שמן והחולצה קטנה עליו? אולי יש כתמים‬
‫על חולצתו?‬
‫קורח ועדתו יכלו להיות אותה המראה‬
‫שגורמת לנו להבין שאנו זקוקים למקצה‬
‫שיפורים במטרה להיות טובים יותר‪ .‬אבל‬
‫הם כנראה לא בחרו בשיטה הנכונה‬
‫להתנגדות‪.‬‬
‫אנחנו רוצים לספר לכם על שיעור‬
‫ששמענו מפי חברנו לקהילה‪ ,‬אודי הקר‪.‬‬
‫בשיעור הביא אודי הסבר לעונשם התמוה‬
‫של משה ואהרן ‪ -‬למות במדבר מבלי‬
‫להיכנס אל הארץ‪ .‬לפי חלק מהפרשנים‬
‫(וימחלו לי הפרשנים ואודי ששכחתי‬
‫מקורותיהם)‪ ,‬חטאם של משה ואהרון היה‬
‫בכך שהעם הפך אותם משליחי האלוקים‬
‫למעין אלוקים בעצמם‪ ,‬וככל הנראה הם‬
‫תִקנו את הטעות‪.‬‬
‫נהנו ממעמד זה ולא ּ‬
‫לפי פירוש זה‪ ,‬משה ואהרן אכן התנשאו‬
‫מעל העם‪ ,‬וקורח בא להתנגד להתנשאות‬
‫זו‪ .‬אבל הקב”ה אינו מקבל את דבריהם‬
‫ואת התנהגותם של קורח ועדתו‪ .‬פרשנויות‬
‫רבות‪ ,‬מדרשים ומאמרים רבים מסבירים‬
‫את חטאו הנורא של קורח אולי מכיוון‬
‫שאינם מרגישים בנוח עם העונש הקשה‬
‫של כל העדה‪ .‬לצערי‪ ,‬לא מצאתי פרשנות‬
‫שתניח את דעתי אבל מצאתי את התשובה‬
‫שלי בפסוקים‪ :‬הדרך שבה בחרו קורח‬
‫ועדתו לנהל את הוויכוח‪:‬‬
‫קורח מתייצב עם קהל מעריצים מול‬
‫שליחיו של הקב”ה‪ .‬אף על פי שהוא‬
‫מכיר בכך שאלוקים נמצא בכל אחד‬
‫ואחד מהעם נראה שהוא לא מכיר‬
‫בסמכות האלוקית‪ .‬נראה כאילו קורח‬
‫ועדתו הצטרפו רק עתה לעם‪ ,‬והם אינם‬
‫מכירים את כל סיפור יציאת מצרים ואת‬
‫פועלם הרב של משה ואהרון למען העם‪.‬‬
‫קורח אינו בא להתווכח! לשם ויכוח הוא‬
‫זקוק לטענות ולא למסה של אנשים‪ .‬גם‬
‫דותן ואבירם אינם באים ליצור דו‪-‬שיח‪,‬‬
‫אחרת לא היו מסרבים להזמנה של משה‬
‫(“ויאמרו לא נעלה”‪ ,‬במדבר ט”ז‪ ,‬י”ב)‪ .‬נראה‬
‫כי הדרך שבה בחרה עדת קורח לחלוק‬
‫על המנהיגות של משה ואהרן הסתירה‬
‫את המראה (או לכלכה אותה)‪ .‬כשכל כך‬
‫הרבה אנשים באים להתווכח‪ ,‬בוודאי קשה‬
‫פרשת ויתחשב‬
‫בוקר‪ .‬המכונית גולשת במורד רחוב הגורן‬
‫המחודש ושלושתנו בתוכה‪ .‬מחפשים‬
‫מקום פנוי לצד המדרכה השמאלית‪ ,‬כדי‬
‫לחסוך את חציית הכביש‪ .‬בכל זאת‪ ,‬דקות‬
‫ספורות לפני שמונה‪ .‬אנחנו נפרדים מחן‪.‬‬
‫תחנה ראשונה עברה בשלום‪ .‬אני ממשיכה‬
‫לעבר הכיכר‪ .‬מבט שמאלה‪ .‬לא ברור‬
‫אם המכונית שנוסעת לאִטה מתכוננת‬
‫לעצור באמצע הכיכר או שתמשיך לנסוע‪.‬‬
‫העיניים בולשות לכל הכיוונים‪ ,‬מחפשות‬
‫ילדים שרוצים לחצות‪ .‬אם זה ג’יפ בכיכר‬
‫הוא מסתיר את שדה הראייה שמאלה‪.‬‬
‫ילדי משמרות הזה”ב מרימים ומורידים את‬
‫שלטי ה”עצור”‪ ,‬לפעמים סתם מנפנפים‬
‫בהם ומצחקקים‪ .‬למכונית העוברת במעגל‬
‫יש זכות קדימה‪ ,‬אני מחכה‪ .‬היא זוחלת ואני‬
‫ממתינה לראות מה יקרה‪ .‬אסור לעצור‬
‫באמצע מעגל תנועה‪ ,‬אבל מדי יום עוצרת‬
‫שיירה של מכוניות ועומדת בהיקף החיצוני‬
‫של הכיכר‪ .‬דלתות נפתחות לתוך הכביש‬
‫הצר והמעוגל‪ ,‬ההורים מסתכנים ויוצאים‪,‬‬
‫מוציאים את הילדים ומזרזים אותם‬
‫לזחול בין הברזלים הירוקים‪ .‬כך כל יום‪,‬‬
‫זו נקודת העצירה הקבועה‪ .‬לא מחפשים‬
‫אלטרנטיבה‪.‬‬
‫אפשר לעבור את המעגל ולחנות במפרץ‬
‫בצד ימין או בתוך החניון הקטן שמאחורי‬
‫המשוריין‪ .‬המשוריין מסתיר את החניון‪,‬‬
‫נראה שהורים שכחו שיש שם חניון‪ .‬ובכלל‪,‬‬
‫הברזלים קרובים יותר לשער בית הספר‬
‫ולא מצריכים מעבר חצייה‪ .‬כולנו חוסכים‬
‫להם כל צעד‪ ,‬כל אגל זיעה קטן‪ ,‬שירוצו‬
‫רק בשיעור התעמלות‪ .‬הילדים משתחלים‬
‫ועוברים‪ ,‬הם ותיקיהם‪ .‬לא נורא‪ ,‬צ’יק צ’ק‪.‬‬
‫אז מה אם שמו פה גבול‪ ,‬גדר‪ ,‬הפרדה‪,‬‬
‫מחסום‪ .‬מותר לחצות‪ ,‬מותר לעבור‪ ,‬תתרגל‬
‫לעבור את הגבול‪ .‬נכון שבבית זה יהיה‬
‫לי מאוד לא נוח כשתחצה את גבול חוקי‬
‫הבית ואת גבול הטעם הטוב‪ .‬אבל מה‬
‫הקשר? תבין‪ ,‬ילד‪ ,‬הנוחות קודמת לחוק‪,‬‬
‫שיקול הדעת של ההורה שלך גובר על‬
‫שיקול הדעת של מי שתכנן את הכיכר‪,‬‬
‫שהור ָה להציב פה תמרור‪ ,‬שחוקק תקנה‬
‫לשמוע את התוכן של הביקורת שלהם גם‬
‫אם היה בו מן האמת‪ ,‬וזה חטאם העיקרי‪,‬‬
‫לפי דעתי‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬לעתים יש‬
‫לנו דעות רציניות‪ ,‬אמתיות‪ ,‬מהותיות ואף‬
‫צודקות להעלות בוויכוח‪ ,‬אבל האופן שבו‬
‫אנחנו מעלים ומציגים אותן גורם לוויכוח‬
‫להיות פוגעני ולא ענייני‪ .‬אנחנו גורמים‬
‫לצד השני להיפגע ולהיאטם‪ ,‬ומפסידים‬
‫מחלוקת לשם שמים שסופה להתקיים‪ .‬אני‬
‫כותבת דברים אלו מתוך החולשה האישית‬
‫המוכרת לי‪ ,‬ומאחלת לעצמי ולאחרים‬
‫שמחלוקותינו יהיו לשם שמים‪.‬‬
‫יעל ושי מונזון‬
‫הורים לבארי כיתה ב’‪ ,‬ואליה כיתה א’‬
‫קשת‬
‫תצפית משתתפת ‪07:55 -‬‬
‫שאומרת‪ :‬עצירה מותרת לצד המדרכה‬
‫ולא באמצע הכביש‪ .‬מציאות החיים יותר‬
‫תַקנות וכללים‪ ,‬והעיתוי משפיע‪.‬‬
‫מורכבת מִ ּ‬
‫נכון שאנחנו מגיעים תמיד בדקה לשמונה‪,‬‬
‫אז מה‪ ,‬אתה רוצה לאח ֵר? להגיע אחרי‬
‫הצלצול? אחר כך אני‪ ,‬ההורה‪ ,‬מרגיש‬
‫נזוף מול המורה שמסכמת לי את מספר‬
‫הפעמים שבהן איחרת לשיעור‪ .‬יאללה‪,‬‬
‫רוץ‪.‬‬
‫הלאה‪ .‬הורים עוצרים ממש על מעבר‬
‫החצייה ומורידים את הילדים לתיכון‪.‬‬
‫אחריהם נעצרת שיירה‪ ,‬המקום אמנם לא‬
‫רחוק מנתיב השיירות‪ ,‬אבל המעמד הקבוע‬
‫מדי בוקר אינו לזכר השיירות ההן‪ .‬פעם‬
‫ראיתי גם בעל של מורה עוצר על מעבר‬
‫החצייה‪ ,‬היא ירדה והשיירה חיכתה‪.‬‬
‫ממשיכים‪ .‬עוברים עוד שתי כיכרות‬
‫ונוסעים במעלה רחוב קלגרי‪ .‬אחרי עיקול‬
‫הספרייה עלינו לפנות ימינה אבל שני רכבי‬
‫‪ 4X4‬חונים קבוע על הסיבוב‪ ,‬חוסמים את‬
‫שדה הראייה ואת רוב הנתיב‪ .‬אני מוכנה‬
‫למחזה השגרתי הזה‪ ,‬עוקפת אותם ומגלה‬
‫שמול גן שיבולים‪ ,‬המפרץ הענק שנועד‬
‫לחנייה לצד המדרכה ‪ -‬כולו ריק‪ .‬תופעה‬
‫מוזרה זו מתרחשת גם במקומות נוספים‬
‫במושבה‪ ,‬למשל בשדרות אליהו חונים‬
‫באופן קבוע בצמוד ל”גריל” על אדום‪-‬לבן‬
‫כשבצד האחר של הכביש‪ ,‬במרחק כמה‬
‫פסיעות‪ ,‬חנייה מוסדרת בשפע‪ .‬הכביש‬
‫הופך מר ָחב לצר‪ ,‬והפניות לסמטה שליד‬
‫ה”גריל” וממנה הופכות למסוכנות‪.‬‬
‫באחד הבקרים פשטו שוטרים על רחובות‬
‫המושבה בשעה זו של הבוקר‪ ,‬עצרו נהגים‬
‫ורשמו דוחות למי שנהג או עצר שלא‬
‫כחוק‪ .‬הכיכרות שינו ממנהגן והתרוקנו‬
‫מכלי רכב בעצירה‪ ,‬הורי “הרצוג” אולי גילו‬
‫מחדש את המעבר הבטוח‪ ,‬או את המפרץ‬
‫שאחרי הכיכר‪ .‬הורי “בן גוריון” ו”קשת”‬
‫נזכרו בחניות שמאחורי המשוריין‪ .‬התנועה‬
‫זרמה‪ .‬למחרת הכול חזר לתפקוד רגיל‪,‬‬
‫כלומר חזר לסורו‪.‬‬
‫אפשר ללמוד על בן אדם מהאופן שבו הוא‬
‫אוכל ומהרגלי האכילה שלו‪ ,‬אפשר ללמוד‬
‫עליו מהדרך שבה הוא מדבר ומהרגלי‬
‫השיח שלו‪ .‬האם אפשר ללמוד מאופן‬
‫הנהיגה על תכונות האופי‪ ,‬על המזג של‬
‫הנהגים ואולי על הערכים שלהם? נהגת‬
‫“שודים”‪ ,‬נהג הססן ‪ -‬מה זה אומר עליהם‬
‫כבני אדם‪ ,‬כהורים‪ .‬האם סגנון הנהיגה‬
‫מעיד על סגנון החיים? האם היחסים שבין‬
‫הנהג להולכי הרגל בדרך משקפים אם‬
‫הוא נוח לבריות‪ ,‬אם הוא תוקפן או מתחשב‬
‫באחרים‪ ,‬מתכנן לפני שהוא פועל ובתכנון‬
‫לוקח בחשבון גורמים נוספים למה שקורה‬
‫בתוך הרכב? האם הוא צופה כמה מהלכים‬
‫קדימה באופן קבוע‪ ,‬לפעמים‪ ,‬לעתים‬
‫רחוקות‪ ,‬בכלל לא? איכשהו נדמה לי‬
‫שלעלייה על המדרכה‪ ,‬עצירה פתאומית‪,‬‬
‫חנייה על מעבר חצייה‪ ,‬במעגל‪ ,‬ליד גדרות‪,‬‬
‫בפינת רחוב‪ ...‬לכל התופעות האלה יש‬
‫קשר לדחיית סיפוקים‪ .‬עכשיו אני רוצה‬
‫או צריך לעצור ‪ -‬פה זה נוח לי‪ ,‬אז אני‬
‫עוצר פתאומית בשנייה הזאת‪ .‬שהאחרים‬
‫יסתדרו עם זה‪ .‬איך פסיכולוגים מנתחים‬
‫את הסצנות על הכביש?‬
‫הפסיכולוגיה מנסה לפענח את מה‬
‫שקוראים “הגורם האנושי”‪ ,‬בין היתר‬
‫בהקשר להתנהגות לא נורמטיבית בכביש‬
‫ולתאונות הדרכים‪ .‬ואכן מתברר שמבין‬
‫הגורמים השונים לתאונות הדרכים‪,‬‬
‫התרומה היחסית של גורמים פסיכולוגיים‬
‫גבוהה‪ .‬אלה משפיעים על למעלה‬
‫ממחצית מתאונות הדרכים שנבדקו‬
‫במחקר‪ ,‬לעומת בעיות הקשורות בתנאי‬
‫הדרך ובכלי הרכב שהיו בשימוש באותה‬
‫העת‪ .‬מובן שישנם מקרים שבהם התאונה‬
‫התרחשה בשל סיבות אנושיות בצירוף‬
‫תנאי הסביבה‪ .‬במחקר של נילי שמעוני‬
‫מהאוניברסיטה העברית בירושלים (כל‬
‫המחקרים המוזכרים נמצאים באתר של‬
‫עמותת “אור ירוק”) היא מסכמת מאמרים‬
‫שונים המייחסים את מרבית התאונות‬
‫לגורם האנושי‪ ,‬או כסיבה התורמת באופן‬
‫משמעותי לתאונת דרכים ביחד עם סיבות‬
‫אחרות‪“ .‬יש אף עבודות המעריכות כי‬
‫הגורם האנושי תורם לכ‪ 95%-‬מהתאונות‪.‬‬
‫על פי נתוני משטרת ישראל‪ ,‬התנהגויות‬
‫אגרסיביות של הנהג אחראיות לכ‪80%-‬‬
‫מהתאונות הקטלניות (נכון ל‪”.)2004-‬‬
‫מחקרים הראו כי החלטות שגויות‬
‫בכביש נלקחות בעיקר במהלך שנות‬
‫הנהיגה הראשונות‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬טעויות‬
‫נגרמות עקב תפיסה מוגזמת של הנהג‬
‫את יכולותיו הקוגניטיביות ואת יכולתו‬
‫לשלוט ברכב לנוכח סיכונים‪ .‬מתברר‬
‫כי מאפייני אישיות משפיעים על אופי‬
‫הנהיגה‪ .‬טיפוסים שמחפשים ריגושים‬
‫נוטים להתעלם מסכנות הכרוכות בנהיגה‪.‬‬
‫טיפוסים שמייחסים אירועים לגורמים‬
‫חיצוניים (המזל‪ ,‬מזג האוויר‪ ,‬תנאי הדרך‬
‫וכדומה) מפגינים אהדה רבה יותר כלפי‬
‫עב ֵרות תנועה ומביעים נכונות לבצע‬
‫אותן‪ ,‬לעומת טיפוסים שמייחסים אירועים‬
‫לגורמים פנימיים ומאמינים שכל אדם‬
‫אחראי למעשיו וקובע את גורלו‪ .‬טיפוסים‬
‫אימפולסיביים‪ ,‬פעלתניים וחסרי סבלנות‬
‫נוטים ליותר עב ֵרות תנועה ומעורבות‬
‫בתאונות מאשר טיפוסים נינוחים ושאינם‬
‫תחרותיים‪.‬‬
‫דליה יחיאל מאוניברסיטת בר אילן חקרה‬
‫‪ 320‬נהגים ומצאה שככל שאדם מונחה‬
‫במידה רבה יותר מהדוניזם ופחות מביטחון‬
‫ סגנון נהיגתו כועס ועוין יותר‪ ,‬וככל שהוא‬‫מונחה במידה רבה יותר על ידי ערכים של‬
‫שינוי (גרייה והכוונה עצמית) ופחות על ידי‬
‫ערכים של שימור (ביטחון וקונפורמיות)‬
‫ כך סגנון נהיגתו מסתכן וחסר אחריות‪.‬‬‫ככל שמבנה האישיות מתאפיין בנועם‬
‫ובמצפוניות והאדם פתוח יותר לחוויות‬
‫‪ -‬הנהיגה שלו סבלנית וזהירה יותר‪.‬‬
‫נוירוטיות גורמת לנהיגה חרדתית‪ .‬אדם‬
‫מוחצן באישיותו תופס את הנהיגה כמכילה‬
‫תועלת באמצעות תחושת שליטה‪ ,‬ואילו‬
‫אישיות רגועה ומצפונית תופסת פחות‬
‫את הנהיגה כמקור לריגוש וחוששת פחות‬
‫מנזק לדימוי העצמי‪.‬‬
‫סגנון הנהיגה קשור לערכים המנחים את‬
‫האדם רק במקרים של סגנון נהיגה מסתכן‬
‫וחסר אחריות או כועס ועוין‪ .‬במקרה של‬
‫הסגנון הזהיר והסבלני ‪ -‬אין קשר לערכים‬
‫המנחים את האדם‪ ,‬אלא למוטיבציות‬
‫המנחות את הנהיגה‪.‬‬
‫אין מי שלא טועה‪ ,‬והרבה מאתנו יוצאים‬
‫כנראה בדקה התשעים וממהרים‪ .‬אבל‬
‫מה שמוזר לי אלה ההרגלים‪ .‬איך זה‬
‫שהורים מתרגלים ומרגילים את ילדיהם‬
‫לנהוג בדרכים עקלקלות‪ .‬האם ילדים‬
‫לא שמים לב כשאבא חונה חנייה כפולה‪,‬‬
‫הם לא רואים שאימא מרשה לעצמה את‬
‫מה שאסור? מעניין שבמחקרים נמצא כי‬
‫סגנון הנהיגה של הורים לילדים הוא כועס‬
‫ועוין פחות‪ ,‬והורים לילדים מבצעים פחות‬
‫עב ֵרות תנועה‪ .‬עוד התגלה שלנוכחות‬
‫הילדים ברכב יש השפעה על סגנון הנהיגה‪.‬‬
‫כמחצית מהנהגים דיווחו שנוכחות הילדים‬
‫גורמת להם לנהוג בצורה רגועה ושקולה‬
‫יותר‪ .‬שליש דיווחו שהמודעות לכך שסגנון‬
‫הנהיגה שלהם ישפיע על האופן שבו ינהגו‬
‫ילדיהם בעתיד גורמת לריסון עצמי לצורך‬
‫מתן דוגמה אישית‪.‬‬
‫המחקר של גליה מילר מאוניברסיטת בר‬
‫אילן מדווח כי הורים משפיעים על ילדיהם‬
‫לא רק באמצעות מסרים ישירים על אודות‬
‫ההתנהגות המצופה על הכביש‪ ,‬אלא בכך‬
‫על מחלות נפש‬
‫היחס ללוקים במחלות נפש עבר תמורות‬
‫רבות בהיסטוריה עד לימינו‪-‬אנו‪ .‬כבר‬
‫במאה השמינית הוקמו מוסדות שיועדו‬
‫לטיפול בלוקים בנפשם‪ ,‬הראשונים שבהם‬
‫נפתחו במזרח התיכון‪ .‬עד המאה ה‪13-‬‬
‫נפתחו מוסדות ייעודיים גם באירופה‬
‫הנוצרית‪ .‬המפורסם שבהם ה ִנו בית החולים‬
‫“בדלאם” באנגליה‪ ,‬הפעיל עד ימינו‪ .‬מוסד‬
‫זה נודע לשמצה בגלל השיטות הקיצוניות‬
‫שבהן טופלו החולים והיחס הנורא שהם‬
‫זכו לו‪ .‬באותה תקופה היה נהוג להציג את‬
‫המטופלים תמורת תשלום לעיני הקהל‬
‫הרחב כשהם כבולים בשלשלאות‪ ,‬והקהל‬
‫אף הוזמן להתגרות במטופלים במטרה‬
‫לעורר אצלם תגובה‪ .‬בשנת ‪ 1814‬לבדה‬
‫ביקרו במוסד ‪“ 96,000‬מתצפתים”‪ .‬כיום‬
‫ידוע מוסד זה ביחס ההומאני שהוא מעניק‬
‫למטופליו‪.‬‬
‫מטרת האשפוז בבית חולים פסיכיאטרי‬
‫בימי הביניים הייתה בעיקרה הרחקה של‬
‫חולי הנפש מהחברה‪ ,‬ואפשרויות הטיפול‬
‫שהחולים קיבלו היו מוגבלות מאוד‪ .‬מטרת‬
‫הטיפולים במקרים רבים נועדה “לשכנע”‬
‫את המטופלים לחזור לשפיות בשימוש‬
‫בשיטות הדומות יותר לטכניקות עינוי‪.‬‬
‫המטופלים סבלו מהזנחה קיצונית ביותר‪,‬‬
‫ובמקרים רבים הזנחה זו הביאה להחמרה‬
‫במצבם‪.‬‬
‫במשטרים טוטליטריים נוצל הממסד‬
‫הפסיכיאטרי כדי “לטפל” במתנגדי שלטון‪.‬‬
‫ברוסיה הסובייטית לדוגמה‪ ,‬הוגדר תת סוג‬
‫של סכיזופרניה שמאפייניו תאמו התנהגות‬
‫של מתנגדי שלטון‪ ,‬וכך הביאו לכליאתם‬
‫במשך שנים רבות‪.‬‬
‫לקראת סוף המאה ה‪ ,18-‬עם השינוי‬
‫שחל בתפיסת זכויות האדם‪ ,‬חלה מהפכה‬
‫בטיפול בלוקים בנפשם‪ .‬בהדרגה חולים זכו‬
‫ליחס אנושי וחם יותר‪ ,‬ובזכות התקדמות‬
‫המדע התמקדו המחקרים במציאת דרכים‬
‫לריפוי ושיקום המטופלים‪ .‬ההתקדמות‬
‫העצומה במהלך המאה ה‪ 20-‬בפיתוח‬
‫תרופות פסיכיאטריות אפשרה לעזור גם‬
‫לחולים קשים ביותר לנהל אורח חיים תקין‬
‫ולהשתלב בחברה‪.‬‬
‫שהם מהווים מודל לחיקוי‪ .‬חוקרים השוו‬
‫נהיגת בנים לנהיגת הוריהם‪ .‬נבדקו יותר‬
‫מ‪ 150-‬אלף נהגים צעירים והוריהם ונמצא‬
‫שמעורבות ההורים בתאונות מהווה מנבא‬
‫חשוב של מעורבות ילדיהם בתאונות‪ ,‬וכך‬
‫גם עב ֵרות תנועה של הורים‪ .‬יתרה מזאת‪,‬‬
‫נמצאו קשרים משמעותיים בין סגנון‬
‫הנהיגה של כל אחד מן ההורים לסגנונות‬
‫הנהיגה של ילדיהם‪ .‬מתברר שבנים‬
‫מושפעים יותר מסגנון הנהיגה של אביהם‪.‬‬
‫בנות מושפעות מסגנון הנהיגה של שני‬
‫ההורים‪ .‬יש לכם בן שבע או בת שמונה?‬
‫עשר שנים זה הרבה זמן לדעתכם?‬
‫תחשבו על זה‪ :‬אמנם הילדים יאמצו סגנון‬
‫נהיגה חרד וזהיר או מסתכן ועוין בהתאם‬
‫למה שראו אצל הוריהם‪ ,‬אולם במקרה‬
‫של מודל מסתכן ועוין ‪ -‬נהגים צעירים‬
‫מעצימים את סגנונות הנהיגה הפרועים‬
‫וחסרי האחריות של הוריהם‪.‬‬
‫כשהעיניים שלהם מביטות בי מאחור‪,‬‬
‫אני משתדלת יותר‪ .‬ויש לי ברכת הדרך‬
‫האישית שלי‪ ,‬המותאמת לסגנון שלי‬
‫על הכביש (ובכלל)‪ .‬משהו כמו ‪ -‬הלוואי‬
‫שאצליח להיות היום סבלנית וסובלנית‬
‫יותר מאחורי ההגה‪ .‬יהי רצון שאוליך את‬
‫יקיריי לשלום ואצעידם לשלום (ושילכו‬
‫כבר ברגל‪ .)...‬אמן‪.‬‬
‫מצדיעה לאבי אביטל‪ ,‬חבר קהילתנו ויו”ר‬
‫הורי “הרצוג”‪ ,‬שהצליח לרתום את הורי‬
‫“הרצוג” ל”סע לשלום”‪ .‬נראה שזה עובד‬
‫נפלא!‬
‫אילת אסקוזידו‬
‫אם לחן‪ ,‬כיתה ג’ קשת‬
‫והתנדבות קהילתית‬
‫לקראת סוף המאה ה‪ 20-‬חל שינוי בגישת‬
‫הממסד הפסיכיאטרי והחלו לפתח‬
‫מודלים שיסייעו למטופלים להשתקם‬
‫ולהשתלב בחברה תוך הימנעות ככל‬
‫האפשר מאשפוז בבתי חולים‪.‬‬
‫השינוי בגישה הגביר את הצורך בהקמת‬
‫שירותים ומוסדות שיקומיים התואמים‬
‫את הצרכים השונים של המטופלים‪.‬‬
‫המערך השיקומי בבריאות הנפש כולל‬
‫מגוון רחב מאוד של שירותים‪ :‬החל‬
‫בחונכות אישית וליווי אישי‪ ,‬דרך מועדונים‬
‫חברתיים‪ ,‬מפעלים מוגנים‪ ,‬מקומות עבודה‬
‫המותאמים לצרכים מיוחדים‪ ,‬וכלה במגוון‬
‫סוגים של הוסטלים למגורים‪.‬‬
‫במהלך העשור האחרון חלה ירידה‬
‫דרמטית של ‪ 70%‬במספר המאושפזים‬
‫בבתי חולים פסיכיאטרים בישראל‪ ,‬ומעל‬
‫ל‪ 90%-‬מהמטופלים המוגדרים כלוקים‬
‫בתחלואה נפשית קשה משוקמים בקהילה‪.‬‬
‫בין השנים ‪ 2007-1999‬גדל פי שלושה‬
‫מספר האנשים המשולבים בתכניות‬
‫שיקום בקהילה‪ .‬שינוי דרמטי זה יצר צורך‬
‫בהשקעה משמעותית במספר מישורים ‪-‬‬
‫חקיקה‪ ,‬הקמת תשתיות ועוד‪.‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬המהלך הזה מציב אתגר עצום‬
‫בפני החברה הישראלית‪ .‬אנשים הלוקים‬
‫במחלת נפש סובלים מסטיגמה קשה‬
‫המשפיעה על כל תחומי החיים ‪ -‬תעסוקה‪,‬‬
‫חברה‪ ,‬משפחה‪ ,‬זוגיות ‪ -‬מה שמביא רבים‬
‫מהם לבדידות עצומה ואף להחמרה‬
‫במצבם‪ .‬השינוי המבורך ביחס הממסד‬
‫הפסיכיאטרי כלפי המטופלים עשוי‬
‫להתקיים רק בגיבוי של החברה שמסביב‪.‬‬
‫ללא גיבוי כזה‪ ,‬המטופלים ימשיכו להרגיש‬
‫מנודים וחסרי אונים‪.‬‬
‫אז איך אנחנו משתלבים בכל‬
‫הסיפור הזה?‬
‫במזכרת בתיה קיים זה שנים הוסטל‬
‫לפגועי נפש‪ .‬בהוסטל גרים אנשים ברמות‬
‫תפקוד שונות שחיים ממש כאן לצדנו‪.‬‬
‫לאחר פנייה אל ההוסטל הביעו מספר‬
‫דיירים עניין רב בחיבור עם פעילויות‬
‫ומשפחות הקהילה‪ .‬לפיכך‪ ,‬בתקופה‬
‫הקרובה נתחיל בחיבור אנשי ההוסטל‬
‫לקהילה ‪ -‬קשר אישי עם משפחות‬
‫משפחה מבוקשת‬
‫ליאת (‪ ,)43‬שגיא (‪,)43‬‬
‫שחר (‪ ,)13‬יעל (‪ ,)10.5‬מיכל (‪ ,)8‬עמר (‪)1‬‬
‫והזמנה לפעילויות קהילתיות שונות‪ .‬מובן‬
‫שכל צעד נעשה בליווי אנשי מקצוע של‬
‫ההוסטל ומתוך הקהילה‪.‬‬
‫אנו מזמינים כמה שיותר משפחות‬
‫להצטרף לי ָזמה זו‪ ,‬וליישם את החזון שלנו‬
‫לקבל את האחר הלכה למעשה‪.‬‬
‫משפחות המתעניינות בנושא יכולות כבר‬
‫לפנות לחברי הצוות‪ :‬יעל לנדאו‪ ,‬רעות‬
‫פרידמן‪ ,‬אלישבע לב‪-‬רן‪ ,‬יעל מונזון‪ ,‬גליה‬
‫אלגרנטי‪.‬‬
‫בנימין גרינברג‬
‫אב לאילה‪ ,‬גן ארז קשת‬
‫משפחת יוספסברג בן יהושע‬
‫רח’ הגפן‬
‫ראיינה‪ :‬אילנה כרסנתי‬
‫שגיא ‪ -‬בן שני במשפחה של ‪ 4‬בנים‪ .‬גדל בפתח תקווה למעט‬
‫מספר שנים בארה”ב ובקנדה‪ .‬תמיד ידע שיהיה רופא‪ ,‬דור שלישי של‬
‫רופאים במשפחה (המורחבת) המונה רופאים רבים‪ .‬השתייך לצופי‬
‫פתח תקווה “שבט ראשונים”‪ .‬התגייס לנח”ל מחזור פ”ה‪ ,‬אך עבר‬
‫לחיל המודיעין ושם שירת כקצין מודיעין בחרמון‪ .‬אחרי הצבא טייל‬
‫בעולם ואף גר שנה בקנדה‪ .‬חזר ללימודי רפואה באוניברסיטת בן‬
‫גוריון‪ ,‬לימודים שגילה בהם עניין רב במיוחד בתחום הגנטי‪ .‬השלים‬
‫סטאז’ בקפלן והמשיך להתמחות שם ברפואת ילדים‪ .‬באמצע‬
‫ההתמחות עברה המשפחה לדנוור (עקב לימודיה של ליאת)‪ ,‬שם‬
‫התמחה בגנטיקה ובמחלות מטבוליות‪“ .‬זו הייתה תקופה נהדרת‬
‫וכיפית הן בהיבט המקצועי והן בהיבט המשפחתי”‪ .‬כיום שגיא הוא‬
‫רופא ב”קפלן” ובקהילה‪ ,‬עוסק ברפואת ילדים‪ ,‬בגנטיקה ובמחלות‬
‫מטבוליות‪ ,‬וכן אמון על איתור‪ ,‬זיהוי‪ ,‬טיפול ומניעה של התעללות‬
‫בילדים‪ .‬ליאת ‪ -‬בת למשפחה משלבת המורכבת משתי משפחות‪ ,‬הראשונה של האם הביולוגית‪ ,‬אמריקנית שנפגשה עם סטודנט‬
‫ישראלי בנשף יום העצמאות בדיוויס שבקליפורניה‪ .‬בית החולים “קפלן” הוכרז כבית חולים חזית ופונה מיולדות ולכן נולדה בארה”ב לידיהן‬
‫האוהבות והמסורות של הנזירות בסנט אגנס‪ ,‬הנפורד קליפורניה‪ .‬בפרק ב’ של אביה השתלבו ‪ 2‬משפחות גרעיניות לבית של ‪ 5‬ילדים‬
‫(‪ .)Brady bunch‬ליאת אחות שכולה‪ ,‬אחיה איל נורה במהלך שירותו הצבאי עקב משחק מסוכן‪ ,‬מיותר ואידיוטי של חברו שקטע בכך את‬
‫חיי איל ופגע אנושות במשפחה‪ .‬גדלה בבית עם מודעות רבה למורשת ישראל ותולדות ישראל‪ ,‬בית חילוני עם קידוש ומודעות ישראלית‪-‬‬
‫יהודית‪ .‬במהלך חייה התגוררה בארץ ובארה”ב לסירוגין בכל סוגי היישוב הקיימים למעט קיבוץ‪ .‬לאחר שנה בתיכון אמריקני שבה ארצה‬
‫למקיף יהוד‪ ,‬שם גובשה סופית החלטתה להפוך לחוקרת ביולוגיה‪ .‬שירתה בבית ספר שדה שקמים בניצנים‪ ,‬תקופה שהחלה את הפעילות‬
‫בתחום איכות הסביבה והעצימה את הזהות היהודית‪-‬ישראלית שלה‪ .‬לאחר הצבא התמחתה בביולוגיה‪ ,‬ובמיוחד בתחום הפריון‪ .‬סיימה תואר‬
‫ראשון באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬תארים שני ושלישי במכון ויצמן ופוסט דוקטורט בדנוור (“תקופה מעצבת וקשה”)‪ .‬עם חזרתה ארצה הקימה‬
‫את מעבדת המחקר בבית החולים תל השומר במכון לחקר הסרטן‪“ .‬יש משהו מופלא בכך שאותו מנגנון של חלוקת תא יוצר דואליות‬
‫קוטבית‪ ,‬חיים מול מוות‪ ,‬זהו עיסוק בקסם הבריאה”‪ .‬כיום נמצאת בפסק זמן מקצועי‪ .‬היכרות ‪ -‬רוני‪ ,‬אחיה של ליאת‪ ,‬למד שנה מעל שגיא‬
‫בבאר שבע והוא אחראי למפגש ביניהם‪ ,‬אהבה ממבט ראשון‪ .‬לאחר ‪ 11‬חודשי חיזור נישאו פעמיים ‪ -‬חתונת בזק זוגית בקפריסין ללא‬
‫ידיעת המשפחה (תופעה תורשתית במשפחתה של ליאת)‪ ,‬ומספר חודשים אחר כך חופה יהודית כשרה עם כל המשפחה‪ .‬חילופי שמות‬
‫המשפחה נעשו הן על ידי ליאת והן על ידי שגיא וכמובן הילדים‪ .‬שמות הילדים שחר ‪ -‬אור ראשון‪ ,‬יעל ‪ -‬דמות נשית חזקה‪ ,‬שם ישראלי‬
‫מייצג‪ ,‬מיכל ‪ -‬בת מלך‪ ,‬עמר ‪ -‬היה אמור להיוולד בשבועות‪ .‬חיים בישראל ‪ -‬משפחותיהם חיות ומבוססות בארץ‪ ,‬וניכר כי המשפחה בחרה‬
‫לחיות בישראל מתוך מודעות והחלטה משום שרק פה ניתן להיות “עם חופשי בארצנו” (נפתלי הרץ אימבר הוא קרוב משפחה של שגיא)‪.‬‬
‫ועדיין‪ ,‬שגיא ממליץ לחיות לפחות פעם אחת בחו”ל כדי לקבל פרופורציות‪ .‬מזכרת בתיה ‪ -‬אוהבים מאוד את היישוב‪ ,‬בגודל המתאים‬
‫וקרוב לעבודה‪ .‬קשת ‪ -‬בדנוור הילדים למדו בבית ספר יהודי שהשכיל לשלב בין כל גוני היהדות ולקבלם‪ .‬כבר בארה”ב החלו לחפש‬
‫בארץ מסגרת מסוג דומה וכך שמעו על מסגרת קשת‪ ,‬ויצרו קשר ומעורבות עוד בדנוור‪ .‬ליאת חברת ועד מזה שנתיים‪ .‬מנהלים בית חילוני‬
‫ה‬
‫עם מודעות יהודית (ספרי מחשבת ישראל מונחים ברחבי הבית לצד גדולי מדע ופילוסופיה אחרים)‪ .‬איכות סביבה ‪ -‬תחום הקרוב ללב ּ‬
‫של ליאת‪ ,‬ממובילות הנושא בקהילה (צעידה בטוחה)‪ .‬ההתעניינות שהחלה בצבא והתעצמה עקב הזוהמה הרבה בנחלי ישראל והבנייה‬
‫המואצת והמזהמת‪ .‬מאמינה שילדים מובילים שינוי דרך חינוך לשמירה על הסביבה והגברת מודעות ההורים‪ .‬בשנה שעברה זכו גני קשת‬
‫להכרה כגנים ירוקים‪ .‬אלוהים ‪ -‬שגיא‪ :‬העיקר המסורת היהודית‪ ,‬היא זו שהחזיקה ומחזיקה את עם ישראל‪ .‬ליאת‪ :‬ע ָצמת היהדות עומדת‬
‫ללא תלות באלוהות‪ .‬תחביבים ‪ -‬שגיא‪ :‬רכיבה על סוסים‪ ,‬טיולים משפחתיים‪ .‬בדנוור נהנתה המשפחה מאוד מספורט חורף לסוגיו (סקי‪,‬‬
‫מזחלות ועוד)‪ .‬תכניות לעתיד ‪ -‬ליאת‪ :‬עוד ילדים‪ ,‬שגיא‪ :‬טיולים והנאה משפחתית‪ .‬כיבוי אורות ‪ -‬ילדים‪ :‬עמר בשמונה (למעט אירועי‬
‫תרבות במתנ”ס)‪ ,‬מיכל ויעל בתשע‪ ,‬שחר ‪ -‬לא ידוע‪ .‬הורים ‪ -‬לאחר חצות‪.‬‬
‫משפחות המעוניינות להשתתף במדור‪ ,‬מוזמנות ליצור קשר עם שרון טל‪050-6670174 :‬‬