הורד "PDF"

Transcription

הורד "PDF"
‫קורא‬
‫במגדלים‬
‫גליון ‪ - 12‬יולי ‪2014‬‬
‫זמן‬
‫נשים‬
‫גולדה מאיר ‪ /‬סיד מאורר‬
‫‪18‬‬
‫מפגש עם חה״כ סתיו שפיר‬
‫בהוצאת רשת מגדלי הים התיכון‬
‫‪ 36‬עם הספר ‪40‬‬
‫רודי והאבנים המתגלגלות‬
‫‪64‬‬
‫קרנבל מונדיאל‬
‫חברים מביאים חברים!‬
‫אנו ברשת מגדלי הים התיכון מאמינים כי החיים הופכים למאושרים יותר‬
‫כשחולקים אותם עם חברים טובים‪ .‬אנו מעודדים אתכם להזמין את‬
‫חבריכם להצטרף לבתי הרשת כדי שכולכם ביחד תוכלו ליהנות מאיכות‬
‫חיים גבוהה יותר ומסביבת מגורים מושלמת לצד חברים טובים‪.‬‬
‫לדיירים אשר יצרפו חברים לכל אחד מבתי הרשת‬
‫יוענק שי כספי בסך ‪!₪ 3,600‬‬
‫להמלצה על חברים ניתן לפנות למנהל הבית או ישירות‬
‫למשרד המכירות בבית‬
‫הבית‬
‫הבית‬
‫הבית‬
‫הבית‬
‫בירושלים בנורדיה בכפר סבא ברמת השרון‬
‫הבית‬
‫בצומת סביון‬
‫‪*6010‬‬
‫הבית‬
‫בבת ים‬
‫הבית‬
‫בגני תקוה‬
‫מובילה את סגנון החיים לגיל השלישי בישראל‬
‫קורא‬
‫במגדלים‬
‫גליון ‪ - 12‬יולי ‪2014‬‬
‫בהוצאת רשת מגדלי הים התיכון‬
‫מערכת‬
‫מיכל שויקי‬
‫אריאלה קירשנבאום‬
‫עיצוב וביצוע גרפי‬
‫סטודיו סופרמק‬
‫מזכירת מערכת‬
‫דורית נאמן‬
‫כתיבה‬
‫תומר רוזנברג‪ ,‬ד״ר שרון רמר ביאל‪,‬‬
‫ד״ר עדנה פשר‪ ,‬דבי סניור‪,‬‬
‫רות ספקטור‪ ,‬טלי וויס‪ ,‬מעין יערי‪,‬‬
‫ניצה גפן‪ ,‬ציפי דראל‪ ,‬דיתה סנה‪,‬‬
‫ליאת מאיוסט‪ ,‬כוכי דהן‪,‬‬
‫צחי דרי‪ ,‬גלעד ישק‪ ,‬בועז גבעון‪,‬‬
‫ורד צרפתי‪ ,‬ד״ר דליה הקר אוריון‪,‬‬
‫שלמה גזית‪ ,‬עמרי מניב‪,‬‬
‫אסתר שרה בן דב‪.‬‬
‫צילום‬
‫חיים קדוש‪ ,‬יפעת יוגב‪,‬‬
‫סימה מזור‪ ,‬ליאון קורן‪,‬‬
‫שחף נעמן‪ ,‬אריאלה קירשנבאום‪,‬‬
‫מנחם עוז‪ ,‬שוש כחלון‪.‬‬
‫עמוד‬
‫הבית‬
‫דבר המערכת‪5............................................................‬‬
‫כותב במגדלים‪7..........................................................‬‬
‫יום בחיי‪8.......................................................................‬‬
‫זקנה‪ :‬זמן נשי‪/‬ם‪10.......................................................‬‬
‫בית פתוח‪14...................................................................‬‬
‫שילוב נשים בניהול‪ :‬חשוב וכדאי‪16........................‬‬
‫כוחן של מילים‪18.........................................................‬‬
‫ירושלים שלי‪21.............................................................‬‬
‫‪14‬‬
‫מזייפת המסמכים‪22....................................................‬‬
‫דבר אליי בפרחים‪26....................................................‬‬
‫אשת הנשיא‪30..............................................................‬‬
‫בואנה הבנות‪32.............................................................‬‬
‫עם הספר‪36...................................................................‬‬
‫רודי והאבנים המתגלגלות‪40.....................................‬‬
‫מפגש בין תרבותי‪42....................................................‬‬
‫מתעמלים עם מטפלים‪43..........................................‬‬
‫צועדים ונהנים ‪44..........................................................‬‬
‫‪18‬‬
‫בריא במגדלים‪46..........................................................‬‬
‫אתר רשת מגדלי הים התיכון‪:‬‬
‫‪www.migdalei.co.il‬‬
‫‪v‬‬
‫חפשו אותנו‬
‫בפייסבוק‬
‫אוסטיאופתיה‪ :‬מקשיבים לגוף‪48.............................‬‬
‫פרפראות טריוויה ‪50....................................................‬‬
‫החמישייה הפותחת ‪51................................................‬‬
‫שיח גלריה‪56.................................................................‬‬
‫המלצה תרבותית‪58.....................................................‬‬
‫מודעות המתפרסמות בגיליון זה הינן על‬
‫דעת המפרסמים ועל אחריותם הבלעדית‪.‬‬
‫רשת “מגדלי הים התיכון” אינה אחראית‬
‫לתוכן המודעות‪ .‬ט‪.‬ל‪.‬ח‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לרשת מגדלי הים התיכון‬
‫הודפס בישראל ביוני ‪2014‬‬
‫‪ | 4‬קורא במגדלים‬
‫חגים במגדלים‪60..........................................................‬‬
‫קרנבל במונדיאל‪64......................................................‬‬
‫רגע של עברית‪67.........................................................‬‬
‫‪64‬‬
‫דבר‬
‫המערכת‬
‫קוראים יקרים‪,‬‬
‫טקס הדלקת המשואות ביום העצמאות ה‪ 66-‬של מדינת ישראל היה בסימן “זמן נשים – הישגים ואתגרים”‪ ,‬כהוקרה והצדעה‬
‫לנשים בעלות תרומה משמעותית למדינת ישראל ולחברה הישראלית בתחומי החיים השונים‪ .‬ואכן‪ ,‬הנשים שנבחרו מהוות‬
‫פסיפס ייחודי של החברה הישראלית‪ .‬כולן נשים מובילות בתחומן הנותנות השראה להעצמה נשית‪.‬‬
‫מגזין “קורא במגדלים” אימץ את השם “זמן נשים” לגיליון הנוכחי אשר באופן מאד סמלי הוא ה‪ 12-‬במספר‪ ,‬סממן נשי‬
‫חשוב לכשעצמו‪ -‬בת המצווה! רֹב הכתבות בגיליון מוקדשות לעשייה הנשית בבתי הרשת‪ .‬ואכן‪ ,‬בקהילת המגדלים הקטנה‬
‫שלנו‪ ,‬יכולים להתפאר מתרומתן של נשים רבות מבין דיירות הבתים בין אם על סמך עשייתן בעבר ובין אם דרך תרומתן‬
‫כיום לאג’נדה החברתית‪.‬‬
‫ממש בשבוע סגירתו של המגזין‪ ,‬נבחר נשיא חדש למדינתנו ראובן רובי ריבלין‪ .‬ברוח נושא המגזין וכפי שגם בא לידי ביטוי‬
‫בכתבתה של ניצה גפן ‪“ -‬אשת הנשיא” (עמוד ‪ )30‬רצינו לסיים בברכה דווקא לאשת הנשיא הנכנס נחמה ריבלין‪.‬‬
‫מוקדם עדין לדעת באיזו דרך תבחר להיות אשת הנשיא‪ .‬האם תבחר להיות נחבאת אל הכלים כמו הגברת הראשונה‬
‫סוניה פרס ז”ל שבחרה בעשייה חברתית מחוץ לאור הזרקורים‪ ,‬או שמא תעדיף להיות העזר כנגדו ולפתח קריירה ואג’נדה‬
‫משלה בדומה לראומה ויצמן‪ .‬תהה בחירתה אשר תהה אנו נאחל לה הצלחה רבה ונמליץ לה להישאר נאמנה לאמת שלה‬
‫ולתחושותיה‪.‬‬
‫מערכת “קורא במגדלים”‬
‫מאחלת לכל קוראנו הנאמנים‬
‫קיץ נעים‪ ,‬קריר ומלא עניין‬
‫בגליון ‪ 11‬של ״קורא במגדלים״ נפלה טעות ברשימתה של לימור גל ‪ -‬״כותבת במגדלים״‪.‬‬
‫בתמונה הופיעה בת שבע דגן‪ ,‬מדליקת משואה ביום השואה ‪ ,2012‬ולא חסיה ורדי ז״ל‪,‬‬
‫עליה נכתב ברשימה ותמונתה מופיעה משמאל‪.‬‬
‫קורא במגדלים | ‪5‬‬
‫כותב‬
‫במגדלים‬
‫>> תומר רוזנברג‪ ,‬סמנכ״ל תפעול‬
‫רשת מגדלי הים התיכון‬
‫קוראות וקוראים יקרים‪,‬‬
‫בשבוע האחרון נבחר הנשיא העשירי של מדינת ישראל‬
‫מר ראובן ריבלין‪.‬‬
‫לתפקיד העמידו את עצמן השופטת בדימוס הגב’ דליה‬
‫דורנר והגב’ דליה איציק שאומנם לא נבחרו אבל עם הצגת‬
‫מועמדותן הכריזו כי “הגיע הזמן שאשה תמלא את תפקיד‬
‫נשיא המדינה”‪ .‬מבלי להביע עמדתי האישית על מי‬
‫מהמועמדות ועל כישוריהן אציין כי יש מן הצדק בדבריהן‪.‬‬
‫ומדוע לא? אין ספק שהנשים ממלאות יותר ויותר תפקידי‬
‫ניהול בחברה הישראלית בהצלחה רבה‪.‬‬
‫אצלנו במגדלי הים התיכון הייצוג הנשי שולט‪ 2 .‬מנהלות‬
‫בתים‪ ,‬מעצבת פנים‪ ,‬יועצת משפטית‪ ,‬מנהלת מחשוב‪,‬‬
‫חשבת שכר‪ ,‬חשבות בתים ומנהלת לשכה ואם לא די בכך אז‬
‫גם הדרג הניהולי של כל בית ברובו נשען על טהרת הנשים‬
‫וכולן ממלאות את תפקידן על הצד הטוב ביותר‪.‬‬
‫לא אחטא למציאות אם אומר שלא פעם חולפת בי המחשבה‬
‫“כיצד הן עושות את זה?”‪ ,‬הרי רובן ככולן נשואות‪ ,‬אימהות‬
‫לילדים‪ ,‬בעלות בית משלהן‪ ,‬שמן הסתם מצריך תשומת לב‬
‫כזו או אחרת‪ ,‬ועדיין הן מוצאות את הזמן למלא את תפקידן‬
‫בחברה ולנהל (בין היתר) אותנו‪ ,‬הגברים‪ ,‬ביד רמה‪.‬‬
‫ולא בכדי הן עושות זאת בהצלחה רבה‪ ,‬ארגונים כמו אנשים‬
‫זקוקים לחום ולאהבה כדי לצמוח‪ ,‬ובכך הנשים מצטיינות‪ .‬ולא‬
‫רק‪ ,‬הנשים ניחנו ביכולת הכלה גבוהה של שונות‪ ,‬קונפליקטים‪,‬‬
‫הפתעות‪ ,‬אכזבות ועמימות‪ ,‬ביכולת בניית הסכמות‪ ,‬ביכולת‬
‫גישור והכי חשוב ‪ -‬התמקדות בטיפוח הדורות הבאים!‬
‫ואנחנו כחברה‪( ,‬ואין מכוונים דבריי רק למגדלי הים התיכון‬
‫אלא לחברה בכללותה)‪ ,‬פשוט השכלנו להבין ולהפנים‬
‫שאיתן יעיל יותר‪ ,‬מעשי יותר‪ ,‬חכם יותר אבל עם זאת לא‬
‫תמיד פשוט יותר‪.‬‬
‫ומילא היו הנשים בתפקידי הניהול רק במסגרת עבודתי‪ ,‬אלא‬
‫שאחרי יום ארוך ומפרך אני מגיע הביתה ואו אז אני למעשה‬
‫מבין ניהול מהו‪ .‬ארבע נשים מנהלות את חיי הפרטיים וגם‬
‫שם אני שואל “כיצד הן עושות את זה?”‪.‬‬
‫לאשתי ולי שלוש בנות‪ :‬דניאל בת ‪ ,12‬נועה בת ‪ 5‬ושי בת‬
‫שנה וכולן יחדיו‪ ,‬מנהלות את חיי‪.‬‬
‫אשתי עורכת דין במקצועה‪ ,‬בעלת משרד עצמאי‪ ,‬יו”ר ועד‬
‫הורים מרכזי של בית הספר השכונתי‪ ,‬חברת ועד מנהל‬
‫בעמותה המעניקה שירותים משפטיים פרו–בונו לחושפי‬
‫שחיתויות‪ ,‬מרצה בקליניקה משפטית בבינתחומי בהרצליה‪,‬‬
‫אימא לשלוש בנות ועדיין מצאה את הזמן לאחרונה להקים‬
‫עמותה חדשה עבור הקהילה החילונית ביישוב בו אנו‬
‫מתגוררים‪ ,‬מנהלת את הבית‪ ,‬את הבייביסיטר והסבים‬
‫והסבתות וגם אחרי כול כך הרבה שנים ביחד אני לא מצליח‬
‫לאתר את הנוסחה להצלחה שלה‪.‬‬
‫אין ספק שהכישורים לנהל כל כך הרבה מערכות בעת ובעונה‬
‫אחת‪ ,‬פשוטות ומורכבות ככל שתהיינה‪ ,‬מסורים לנשים‪.‬‬
‫ובנימה הומוריסטית עצה לי לכל הגברים שבינינו משפט‬
‫שאיש חכם אמר לי פעם לחיים טובים “תמיד תדע לומר את‬
‫המילה האחרונה בבית – כן אשתי”‪.‬‬
‫תומר רוזנברג‪,‬‬
‫סמנכ”ל תפעול‬
‫קורא במגדלים | ‪7‬‬
‫יום‬
‫בחיי‬
‫זמרה גיל‪,‬‬
‫דיירת הבית בצומת סביון‬
‫תעודת זהות‬
‫ילידת ישראל‪ ,‬כפר מע”ש (‪)1935‬‬
‫גרושה‪ ,‬אמא לשני בנים ו‪ 6-‬נכדים‬
‫עברה לבית בצומת סביון מגני תקווה‬
‫לפני ‪ 5.5‬שנים‬
‫>> מיכל שויקי‬
‫מקצוע‪ :‬חינוך והוראה‬
‫השכלה‪ :‬סמינר בית הכרם‬
‫ואוניברסיטת ירושלים‬
‫תחביבים‪ :‬עבודות יד ‪ -‬תפירה‪,‬‬
‫שזירת חרוזים‪ ,‬ויטראז’ים ועוד‬
‫מוטו בחיים‪ :‬תמיד לגלות אכפתיות‬
‫לסביבה ולהרבות לתרום לחברה‬
‫ז‬
‫מרה גיל‪ ,‬כשמה כן היא אישה שמחה‪ ,‬אופטימית‬
‫ומחויכת‪ .‬נפגשנו ערב חג שבועות בביתה הנאה שבבית‬
‫בצומת סביון‪ .‬את אהבתה הרבה לעבודות יד ניתן לראות‬
‫בכל פינה החל בשרשרת החריזה שענדה לצווארה שהיא כמובן‬
‫עוצבה ונחרזה על ידה‪ ,‬דרך תמונות על הקירות וכמובן‪ ,‬גולת‬
‫הכותרת מנורות הוויטראז’ים הצבעוניות והיפות שמקשטות כל‬
‫פינה בבית‪ .‬במהלך הריאיון‪ ,‬ככל שנחשפתי לעוד ועוד פרטים‬
‫בעשייה שלה ועיסוקיה איני מצליחה להבין מתי נותר זמן לעצב‬
‫כמות כה גדולה של עבודות יד‪.‬‬
‫בציוני דרך מהעבר הרחוק פוגשים צברית שנולדה במושב‬
‫כפר מע”ש בדרום השרון ובגיל צעיר ביותר עברה המשפחה‬
‫לנתניה שם בלתה את שנות ילדותה עד לסיום בית הספר‬
‫התיכון‪ .‬בסיום התיכון‪ ,‬המשיכה זמרה ללמוד בסמינר למורות‬
‫בבית הכרם ובאוניברסיטה העברית ירושלים‪ .‬בהמשך‪,‬‬
‫במסגרת השירות הצבאי‪ ,‬שמשה כמורה חיילת בישוב הספר‬
‫הודייה שבדרום הארץ‪.‬‬
‫ברב שנות חייה הבוגרים‪ ,‬חיה זמרה בעיר באר שבע ובהמשך‬
‫בישוב עומר הסמוך‪ ,‬שם גם הקימה את המשפחה‪ .‬כהמשך‬
‫ישיר ללימודים ולמקצוע שבו עסקה בשרות הצבאי‪ ,‬המשיכה‬
‫זמרה ללמד בבית ספר יסודי‪ ,‬בהמשך במדרשה למורים‬
‫כמדריכה פדגוגית ובתום ‪ 6‬שנים ניהלה את אחד מבתי הספר‬
‫היסודיים של העיר באר שבע‪.‬‬
‫‪ | 8‬קורא במגדלים‬
‫בשנת ‪ ,1974‬יצאה המשפחה לשליחות בעקבות עבודת הבעל‪,‬‬
‫לפרס‪ .‬בפרס‪ ,‬התגוררה המשפחה בעיר הבירה טהראן‪ .‬בשנה‬
‫הראשונה לשליחות‪ ,‬שמשה זמרה כראשת לשכת השגריר‬
‫דאז אורי לובראני‪ .‬לאחר שנה‪ ,‬נקראה שוב לדגל החינוך‬
‫וניהלה בית ספר יסודי ישראלי בטהראן‪.‬‬
‫עם שובם ארצה‪ ,‬לאחר ‪ 3‬שנות שליחות החלה לעסוק בנושא‬
‫שהיה בזמנו חדש בארץ ובעולם – מחשבים וחינוך‪ .‬במסגרת‬
‫תפקידה זה‪ ,‬הייתה שותפה פעילה בפיתוח תכניות לימוד‬
‫ניסיוניות באוניברסיטה‪ .‬מספר שנים לפני הפרישה‪ ,‬חזרה‬
‫זמרה לנהל את בית הספר היסודי במקום מגוריה שבישוב‬
‫עומר‪ .‬עם פרישתה ממשרד החינוך‪ ,‬החלה לעסוק בתפקידי‬
‫ציבור שונים‪ .‬במסגרת זו שמשה כסגנית ראש מועצת הישוב‬
‫ואחראית תיק החינוך‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1993‬עברה למרכז ועבדה עם ד”ר אלעד פלד‪ ,‬מנכ”ל‬
‫משרד החינוך לשעבר‪ ,‬בפרויקט החדרת נושא המחשוב לבתי‬
‫הספר‪ .‬הרעיון היה להקים בארץ מספר עוגנים של בתי ספר‬
‫מדגימי מחשב שיהוו דוגמא לשאר בתי הספר בארץ‪ .‬במשך‬
‫‪ 6‬שנים ניהלה זמרה פרויקט חדשני ומרשים זה והייתה לה‬
‫תרומה רבה בהטמעת כל נושא המחשוב בבתי הספר בארץ‪.‬‬
‫התפקיד האחרון בו עסקה זמרה לפני שנכנסה במשרה מלאה‬
‫לגמלאות‪ ,‬עסק גם הוא בחדשנות בחינוך והפעם במכון ויצמן‬
‫למדע שם פתחו שיטות וחומרי לימוד חדשים בכל תחומי‬
‫המדעים‪.‬‬
‫במקביל לכל עיסוקיה‪ ,‬הייתה זמרה חברה פעילה בארגון בני‬
‫ברית‪ ,‬בתפקידה האחרון בארגון שמשה נשיאת בני ברית של‬
‫אזור קריית אונו‪ .‬ממש לאחרונה‪ ,‬חזרה זמרה לתפקיד ציבורי‬
‫כשקבלה על עצמה לכהן כראש הועד (נציגות הדיירים) של‬
‫הבית בצומת סביון‪.‬‬
‫אז איך נראה יום של אשה כה פעילה ועסוקה?‬
‫“הבית המוגן מאפשר הרבה פעילויות שלא חוויתי בעבר‪-‬‬
‫ספורט‪ ,‬בריכה‪ ,‬חוגים ועוד‪ ”.‬ואם לא די בזה‪ ,‬זמרה עדין חברה‬
‫במועדון המורים הגמלאים בקריית אונו ובנוסף‪ ,‬לומדת‬
‫במכללת קריית אונו‪.‬‬
‫“כאן בבית אני לוקחת חלק פעיל בהרצאות וחברה במקהלת‬
‫הבית‪ ,‬בקבוצת הענבלים ובמספר חוגים של עבודות יד‪ .‬מנסה‬
‫להנדס את מערכת השעות במסגרת ימי השבוע כדי להספיק‬
‫את הכל”‬
‫בשעות הפנאי?? ‪...‬כן גם פנאי זמרה מוצאת להכניס לסדר‬
‫יומה העמוס‪ ,‬מרבה לקרא וב‪ 4-‬שנים האחרונות לטפח זוגיות‬
‫חדשה עם בן זוג שגר ברחובות‪ .‬יחד יוצאים לבלות ולטייל‬
‫בארץ ובעולם‪ .‬ויחד עם כל העיסוקים הרבים‪ ,‬גם זמן למשפחה‬
‫מוצאים בביקורי הילדים וכמובן עזרה עם הנכדים‪.‬‬
‫אחד הדברים שבלטו במיוחד לאחר הכרות קצרה ואינטנסיבית‬
‫עם זמרה היה עצם הבחירה של אישה כל כך עצמאית ודעתנית‬
‫לעבור בגיל מוקדם יחסית לדיור מוגן‪“ .‬כבר מגיל צעיר יחסית‪,‬‬
‫האמנתי במסגרות אלו וקיבלתי החלטה שעד גיל ‪ 75‬אעבור‬
‫לדיור מוגן‪ .‬אני מאמינה שחשוב לעבור שעדין כוחי במותני‪.‬‬
‫דווקא משום שידעתי שהמעבר מורכב ולא פשוט‪ ,‬רציתי‬
‫לעשותו כשאני עוד חיונית ומלאת מרץ ויכולה לעמוד במטלה‬
‫הן מההיבט הפיזי והן מבחינת יכולות לייצר לעצמי חברויות‬
‫חדשות‪ .‬לצערי‪ ,‬טרם התחלתי לטפל בנושא עברתי אירוע לב‬
‫שרק דרבן אותי להקדים ולבצע את המהלך”‪ .‬מתוך היצע רב‬
‫של מסגרות דומות‪ ,‬בחרה זמרה בבית בצומת סביון‪.‬‬
‫“בדיוק בתקופה שבה חיפשתי מקום מתאים‪ ,‬נפתח פה‬
‫הבית‪ .‬מעבר לקרבה הפיזית (גרתי בגני תקווה באותה עת)‪,‬‬
‫גם הכרתי מספר חברים מבני ברית שבחרו לעבור לכאן‪ .‬אלו‬
‫היו שני ערכים מוספים שבהחלט היו עוגנים משמעותיים‬
‫עבורי בבחירת המקום”‬
‫ואיך הגיבה המשפחה?‬
‫שני הבנים ובני ביתם האחד גר בלהבים בדרום והשני חולק‬
‫זמנו בין עבודתו בקניה ובין משפחתו במרכז הארץ‪ ,‬מאד‬
‫עודדו‪ ,‬תמכו וברכו על המהלך‪.‬‬
‫“לרגע אינני מתחרטת על המהלך שעשיתי‪ .‬נכון שלעיתים‬
‫חסר לי הבית הגדול והגינה‪ ,‬אולם יתרונות המסגרת החדשה‬
‫שבחרתי עולים רבות על חסרונותיה‪ .‬מאז ומתמיד היה לי‬
‫אכפת מהסביבה שבה אני חיה וזה קורה לי גם כאן במסגרת‬
‫הדיור המוגן ולכן אני שמחה לתרום‪ ,‬לעזור ולהיות שותפה‬
‫בעשייה בכל דבר”‪.‬‬
‫קורא במגדלים | ‪9‬‬
‫זקנה‪:‬‬
‫זמן נשי‪/‬ם‬
‫>> ד״ר שרון רמר ביאל‪ ,‬גילנית‬
‫ה‬
‫גידול בשיעור האוכלוסייה המבוגרת בישראל מלווה‬
‫בעלייה בתוחלת החיים‪ .‬פרספקטיבה מגדרית‬
‫על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגלה‬
‫כי בעשור השביעי לחיים מתקיים פער של ‪ 14%‬בין נשים‬
‫לגברים (נשים מהוות ‪ 57%‬מהאוכלוסייה הזקנה לעומת גברים‬
‫‪ 43%‬בלבד) ובעשור התשיעי הפער מתרחב לכדי ‪( 24%‬נשים‬
‫מהוות ‪ 62%‬מהאוכלוסייה הזקנה ואילו גברים רק ‪ .)38%‬אי לכך‬
‫ובהתאם לזאת יש מקום להתבונן בזקנה כמרחב נשי ולשאול‬
‫האם תפיסותיו של הזמן במרחב זה‪ ,‬הקצאתו או השימוש בו‬
‫בקרב נשים נושא אופי ייחודי?‬
‫מהו זמן נשי ובמה הוא נבדל מזמן נשים?‬
‫המונח ‘זמן נשי’ מתמקד באופן בו מתייחסת התרבות לזמנן‬
‫של נשים כקבוצה חברתית‪ .‬האם זמנן של נשים בכלל ונשים‬
‫מבוגרות בפרט נתפס כחשוב‪ ,‬ואם כן עבור מי ובאיזה אופן?‬
‫מי ראויים ליהנות מזמנן של נשים‪ ,‬ומה הם מקבלים במסגרת‬
‫זמן זה? האם זמנן של נשים נתפס כמשאב מוגבל ויקר ערך‬
‫מבחינה רגשית או כלכלית או שמא הוא נתפס כדבר זמין‬
‫שכלל אינו ראוי להגדרה‪ ,‬הערכה ולתגמול מכל סוג שהוא?‬
‫בשונה‪ ,‬המונח ‘זמן נשים’ מצביע על אופיו המגדרי של‬
‫הזמן החברתי‪ ,‬המתבטא בצורך לפנות לנשים מקום ברצף‬
‫ההיסטורי שסופר עד כה מנקודת מבט גברית בעיקר (‪his-‬‬
‫‪ .)story‬במילים אחרות‪ ,‬זהו ניסיון מודע לתת ביטוי פומבי‬
‫לתרומתן החשובה של נשים לכל תחומי החיים החברתיים‬
‫‪ | 10‬קורא במגדלים‬
‫(‪ )her-story‬כפי שבא לידי ביטוי בטקס הדלקת המשואות‬
‫בשנת השישים ושש למדינת ישראל ‪.‬‬
‫הגיל הוא האויב מספר אחת שלך‬
‫בתרבות המערבית מציינות נשים שוב ושוב מספר ימי הולדת‬
‫נבחרים במשך שנים‪ ,‬כך למשל‪ ,‬יום הולדת עשרים ותשע‪.‬‬
‫ציון הגיל‪ ,‬גם אם איננו תואם את זה המופיע בתעודת הזהות‪,‬‬
‫שמור למצבי חירום בהם הופר הקוד התרבותי לפיו אין זה‬
‫ראוי לשאול אישה לגילה‪ .‬מדוע שלא ישאלו אותי לגילי? מדוע‬
‫שלא אוכל להציג לראווה את כל פועלי והישגי לאורך השנים‬
‫בתחום האישי והמקצועי כאחד? מה יקרה אם אודיע קבל עם‬
‫ועדה כמה זמן אני כבר כאן‪ ,‬וכמה זמן אני עוד מתכננת לקחת‬
‫חלק בחיים האלה? שאלות אלה ורבות נוספות מפגישות‬
‫אותנו עם מיקומן השולי של נשים מתבגרות ומזדקנות‬
‫בתרבות המערבית‪ ,‬המשדרת שפג תוקפן‪.‬‬
‫זמנך עבר‬
‫השפע שמציע עימו הקפיטליזם מטשטש את מחירן האמיתי‬
‫היקר של הסחורות‪ ,‬שאיננו הכסף שהן עולות אלא חוסר‬
‫הנחת התמידי שהן מעוררות בקרבנו‪ .‬במטרה ליצור קהל‬
‫לקוחות נאמן לאורך זמן‪ ,‬מחנכים אותנו היצרנים הגדולים‬
‫של הקוסמטיקה וחברות התרופות בעזרתם האדיבה של‬
‫משרדי הפרסום כי התבגרות והזדקנות אינן תהליך טבעי כי‬
‫אם בעיה חברתית ממנה אנו עתידות לסבול‪ .‬שלל הפתרונות‬
‫שיוצעו לנו במטרה להתמודד עם בעיה זו יוכלו ללמדנו לא‬
‫רק עד כמה הבעיה גדולה‪ ,‬אלא על היקף העזרה והתמיכה‬
‫הפרופסיונאלית לה אנו זקוקים על מנת להיאבק בה‪ .‬כדי‬
‫לגייס את כל המשאבים שברשותנו מדגישים שוב ושוב כי יש‬
‫ביכולתנו את הכוח לעצור את סימני הזמן‪.‬‬
‫בספרה “מיתוס היופי” טוענת נעמי וולף כי נעורים ובתוליות‬
‫של נשים נחשבים ליפים מנקודת מבט גברית מאחר שהם‬
‫מייצגים העדר ניסיון ובורות מינית‪ .‬מאחר ועם השנים צוברות‬
‫נשים ידע וכוח‪ ,‬הרי שעם התבגרותן הן מאבדות מתמימותן‬
‫ותלותן‪ .‬מדברים אלו עולה‪ ,‬כי יופי אינו מתייחס רק לצורתן‬
‫החיצונית של הנשים אלא למידת ההתאמה של התנהגותן‬
‫לערכי החברה‪ .‬אף על פי שחברות מערביות מודרניות נוטות‬
‫להציג עצמן כליברליות ושוויוניות‪ ,‬הרי שהן עדיין נשענות‬
‫על נקודת מבט גברית‪ ,‬אשר משמרת את מיקומה השולי של‬
‫הפרספקטיבה הנשית בזירה החברתית‪ -‬כלכלית‪-‬פוליטית‪.‬‬
‫במצב זה‪ ,‬יופיין של נשים אינו נתפס כאחד מהכישורים‬
‫המקצועיים של נשים‪ ,‬אלא כתנאי בסיסי להעסקתן ולקידומן‬
‫המקצועי‪.‬‬
‫הדרת נשים‬
‫את השוליים החברתיים‪ ,‬הכלכליים‪ ,‬הפוליטיים והתרבותיים‬
‫פוגשות נשים מרגע היוולדן‪ ,‬וזאת גם בתרבויות מערביות‬
‫שרואות עצמן ליברליות ושוויוניות‪ .‬בכל אחת מן הזירות‬
‫שצוינו עדיין דומיננטית הפרספקטיבה הגברית‪ ,‬אשר מוצגת‬
‫כטבעית ומכאן כאובייקטיבית‪ .‬פרספקטיבה זו מביאה‬
‫לכך שכל פעולה בזירה הציבורית משעתקת את אי השוויון‬
‫המגדרי‪ ,‬כלומר‪ ,‬מקדמת את האינטרסים של הגברים‬
‫כקבוצה חברתית על חשבון רווחתן של הנשים‪ .‬יתרה מכך‪,‬‬
‫נשים מדורות שונים אשר נאבקות זו בזו תורמות להחלשת‬
‫מעמדן של נשים כקבוצה‪ .‬כך יוצא שלמרות שנשים נאבקו‬
‫כדי לזכות בזכות הצבעה וניצחו‪ ,‬הן עדיין מהוות מיעוט‬
‫בזירה הפוליטית‪ .‬כמיעוט מספרי הן מתקשות להנהיג סדר‬
‫יום פוליטי עצמאי בו יקודמו נושאים חברתיים שמבטאים‬
‫תפיסות עולם וערכים המזוהים עם נשיות‪ .‬בדומה‪ ,‬גם מאבקן‬
‫של נשים להיכנס לשוק העבודה נחל לאורך השנים הצלחה‬
‫והביא לפיתוח ענפים חדשים ואף לשינוי מבנה התעסוקה‪.‬‬
‫תמורות אלו היטיבו אמנם עם נשים והעצימו את כוחן אולם‬
‫לא הביאו לצמצום מספק של הפער בין מעמדן לזה של גברים‪,‬‬
‫הן מבחינת הזדמנויות התעסוקה והן מבחינת השכר והערכה‬
‫המקצועית שבצידן‪ .‬לפיכך‪ ,‬בקרב מי שנמנות היום עם‬
‫אוכלוסיית הגמלאים בישראל‪ ,‬ניתן לזהות שעור הנשים אשר‬
‫השתלבו בשוק העבודה נמוך משמעותית מזה של גברים בני‬
‫דורן ואף אלו שהשתתפו עשו זאת לרוב במשרה חלקית‪ ,‬וכן‬
‫במקצועות בהן לרוב ההכנסה נמוכה יחסית‪ .‬כתוצאה מכך‪,‬‬
‫השפיע הדבר לא רק על גובה שכרן בעבר‪ ,‬אלא גם על הזכויות‬
‫הסוציאליות שלהן בהווה‪ ,‬דבר שהופך את מצבן הכלכלי‬
‫למשתנה מרכזי בחוויית הזקנה שלהן‪ .‬מנתוני מחקר שפרסם‬
‫מכון אדווה עולה כי הצעות להעלאת גיל פרישת הנשים >>‬
‫קורא במגדלים | ‪11‬‬
‫“תפקידיהן המרובים של סבתות כיום‬
‫מהווים בסיס לתחושת העצמה של נשים‬
‫מחד‪ ,‬ומאידך‪ ,‬תורמים למתח רב סביב‬
‫שאלת ניהול גבולות הסבתאות‪ .‬אין ספק‬
‫שבמציאות הישראלית הסבתאות עדיין‬
‫נתפסת כתפקיד משפחתי משמעותי‪ ,‬אולם‬
‫נשים מנהלות עמו משא ומתן מתמיד”‬
‫שמועלות פעם בפעם‪ ,‬לא ייטיבו עם כלל הנשים הזקנות‪.‬‬
‫נשים מעוטות השכלה הנעדרות מקורות הכנסה עצמיים‬
‫ומשמעותיים כמו חסכונות או פנסיה יאלצו לעבוד בעבודות‬
‫דחק תמורת שכר נמוך מאוד וזאת בתנאי שבכלל יתקבלו‬
‫לעבודה‪ .‬לעומתן עבור נשים משכילות בעלות קריירה ניהולית‬
‫או פרופסיונאלית‪ ,‬המשך העבודה מסמל אפשרות להמשיך‬
‫ולהתפתח מקצועית‪.‬‬
‫לא רק סבתא‬
‫כאמור‪ ,‬המעמד החברתי משפיע על מקומן של נשים בשוק‬
‫העבודה‪ .‬ואי לכך גם על התפקידים שהן נושאות במסגרת‬
‫המשפחה‪ .‬מחקרה של אפרת רביד מצביע על כך שהפיכתן‬
‫של נשים לסבתות עוד בתקופה בה הן מועסקות במשרה‬
‫מלאה‪ ,‬לא רק שלא מקשה עליהן לקבל את התפקיד החדש‪,‬‬
‫אלא למעשה עוזרת להן להבנות אותו בצורה שתואמת את‬
‫אורח חייהן גם לאחר הפרישה משוק העבודה‪ .‬היא מוצאת‬
‫שגם סבתות ישראליות וגם ילדיהן תופסים את העבודה‬
‫כמחויבות הקודמת לתפקיד הסבתא‪ ,‬כאילוץ אובייקטיבי‬
‫המגדיר את מסגרת הזמן והמעורבות בתוכה יכולה האישה‬
‫למלא את תפקידה המשפחתי‪ .‬אי לכך‪ ,‬ציפיות שני הצדדים‬
‫מובנות בהתאם‪ ,‬כלומר‪ ,‬לא האישה ולא סביבתה מצפים‬
‫ממנה להתפנות לגמרי לתפקיד “הסבתא” או אפילו להקציבו‬
‫במקום הראשון בסדר העדיפויות‪ .‬ציפיות אלה ניתן לשמר‬
‫גם לאחר שהסבתא יוצאת לגמלאות‪ ,‬ועל ידי כך לאזן בין‬
‫‪ | 12‬קורא במגדלים‬
‫המשפחה לבין עיסוקים אחרים‪.‬‬
‫תפקידיהן המרובים של סבתות כיום מהווים בסיס לתחושת‬
‫העצמה של נשים מחד‪ ,‬ומאידך‪ ,‬תורמים למתח רב סביב‬
‫שאלת ניהול גבולות הסבתאות‪ .‬אין ספק שבמציאות‬
‫הישראלית הסבתאות עדיין נתפסת כתפקיד משפחתי‬
‫משמעותי‪ ,‬אולם נשים מנהלות עימו משא ומתן מתמיד‪ .‬נשים‬
‫שהגיעו מתרבותיות מסורתיות נוטות להעמיד במרכז עולמן‬
‫את תפקיד הסבתא‪ ,‬ומקדישות אי לכך את מרבית משאביהן‬
‫לתמיכה בילדים ובנכדים‪ .‬לעומתן‪ ,‬נשים שמזדהות יותר עם‬
‫ערכי התרבות המודרנית‪ ,‬המקדשת את הצרכים האישיים‬
‫והמימוש העצמי רואות את הסבתאות כעוד תפקיד נוסף‬
‫מתוך משלל התפקידים שהן ממלאות בחייהן‪ .‬התמיכה שלהן‬
‫בילדיהן ובנכדיהם מדודה ומתבטאת בעיקר בעצה‪ ,‬מילה‬
‫טובה או סיוע לוגיסטי וכלכלי ואף זאת‪ ,‬רק כשהן מתבקשות‪.‬‬
‫‘אם לא עכשיו‪ ,‬אי מתי’‬
‫שירה של ג’ני גוז’ף ‘אזהרה’ המוצג לסיום מסית את הדיון מן‬
‫המונח ‘זמן נשים’ הממקד את תשומת הלב לשאלת התרומה‬
‫של נשים לחברה לעבר טיבו של הזמן הנחווה על ידי נשים‬
‫בפרק האחרון של חייהן והאופן בו הן מתכוננות אליו‪:‬‬
‫״כשאזדקן אלבש סגול‪ /‬עם כובע שאינו תואם והולם אותי‪/‬‬
‫ואבזבז את כספי הפנסיה על ברנדי וכפפות קיץ‪ /‬וסנדלי‬
‫סאטן‪ ,‬ואגיד שאין לי כסף לחמאה‪.‬‬
‫אשב על המדרכה כשאתייעץ‪ /‬אזלול ממטעמי ההדגמה‬
‫בסופרמרקט‪ /‬אמשוך בפעמוני אזעקה ואגלגל את מקל‬
‫ההליכה על הגדר הציבורית‪ /‬אפצה על המרובעות של נעורי‪/‬‬
‫אצא בנעלי בית לגשם‪ /‬ואקטוף פרחים מגינות השכנים‪/‬‬
‫ואלמד לירוק‪.‬‬
‫אפשר ללבוש חולצות איומות ולהשמין‪ /‬ולאכול קילו‬
‫נקניקיות או רק לחם וחמוצים במשך שבוע‪ /‬ולאגור עטים‬
‫ועפרונות ודברים בתוך קופסאות‪ /‬אבל עכשיו אנחנו צריכים‬
‫בגדים שישמרו מפני הגשם‪ /‬לשלם חשבונות ולא להזיע‬
‫ברחוב‪ /‬ולהוות דוגמא לילדנו‪ /‬להזמין חברים לארוחות‬
‫ולקרוא עיתונים‪.‬‬
‫אבל אולי רצוי שאתאמן קצת על זה עכשיו‪ /‬כך שמי שמכיר‬
‫אותי לא יהיה מופתע ונדהם יותר מדי‪ /‬כאשר לפתע אהיה‬
‫זקנה ואתחיל ללבוש סגול‪.‬״‬
‫מן השיר עולה פוטנציאל של שחרור שמביא איתו הגיל‬
‫לחייהן של נשים‪ ,‬וככזה מאפשר להן אולי להרפות מ’מיתוס‬
‫היופי’ הפועל נגדן‪ ,‬ומתפקידים חברתיים אחרים אשר מכלים‬
‫את זמנן לאורך ילדותן והתבגרותן – כי בזקנה יכולה אולי כל‬
‫אחת להרגיש לראשונה ש‘את הכי יפה כשנוח לך’‪.‬‬
‫ד"ר שרון רמר ביאל‪ ,‬גילאית‪.‬‬
‫עוסקת במשמעות הגיל בחיינו ומעניקה שירותי ייעוץ‪,‬‬
‫ליווי ותמיכה לאדם המבוגר ולמשפחה הרב דורית‪.‬‬
‫לפרטים‪[email protected] ,054-4604082 :‬‬
‫קורא במגדלים | ‪13‬‬
‫בית‬
‫פתוח‬
‫שישי נשי בגינה אצל‬
‫עפרה סעדיה‪ ,‬מנהלת הבית ברמת השרון‬
‫>> צילום‪ :‬אריאלה קירשנבאום‬
‫>> עריכה‪ :‬מיכל שויקי‬
‫ז‬
‫מן אצל נשים הוא מצרך יקר ערך וכשמדובר בשעות של‬
‫יום שישי בבוקר ערכו עוד עולה שבעתיים‪ .‬ובכל זאת‪,‬‬
‫נמצאו עשר הבנות האמיצות שהסכימו להרים הכפפה‪:‬‬
‫לימור גל ‪ -‬יועצת משפטית‬
‫מאיה רופלידיס ‪ -‬חשבת ואחראית פיקדונות דיירים‬
‫גלית אטיב – חשבת שכר‬
‫אלינור קורן ‪ -‬חשבת הבית ברמת השרון‬
‫רות אלקיס – מנהלת יחידת המחשוב‬
‫מיכל שויקי – מנהלת איכות שירות ופרויקטים‬
‫סימה בן שושן ‪ -‬מנהלת מכירות הבית ברמת השרון‬
‫בטי קפלן – מנהלת הבית בצומת סביון‬
‫אריאלה קירשנבאום ‪ -‬מעצבת פנים‪.‬‬
‫עפרה סעדיה‪ ,‬מנהלת הבית ברמת השרון פתחה את ביתה‬
‫הנאה והמעוצב בכוכב יאיר עם ארוחת בוקר בריאה ומפנקת‬
‫בגינה שבחצר ביתה‪ .‬לגימה אחת של קווה הספיקה לנו כדי‬
‫לפצוח יחדיו בשיר של גלי עטרי למילים של מאיר גולדברג‬
‫ולחן של יצחק קלפטר‪:‬‬
‫״קחי מה שתרצי‪ ,‬מי יסרב לך‪ ‬‬
‫קחי את העולם כולו‪ ‬‬
‫מי יוכל לומר לך לא‪ ‬‬
‫תעשי רק מה שאת אוהבת‪ ‬‬
‫רק מה שאת חושבת‪ ‬‬
‫שיהיה לך טוב״‪.‬‬
‫פרס‪ ,‬הנשיא הכי נשי‬
‫לימור בחרה להקריא במפגש קטע מראיון שנערך עם הנשיא‬
‫פרס באחד העיתונים בו הוא מתייחס בהרחבה ואהדה רבה‬
‫לנושא הנשים‪:‬‬
‫‪ | 14‬קורא במגדלים‬
‫“נשים הן המין החזק‪ .‬אני מאד מעריך נשים‪ ,‬אבל בסדר הפוך‬
‫מגברים אחרים‪ .‬אני מעריך באישה קודם כל את האדם‪ ,‬ורק‬
‫אחר כך את האישה‪ .‬לנשים יש יתרון גדול על פני הגברים‪ ,‬כי‬
‫הן יוצרות‪ ,‬כי הן יולדות ילדים‪ .‬ומי שיולד ילדים לומד ויודע‬
‫דברים שאנו הגברים לעולם לא נבין‪.‬‬
‫אישה מבינה את הזולת יותר טוב מגבר‪ .‬אישה יכולה לשאת‬
‫יותר סבל מהגבר‪ ,‬ושלא יאמרו לך אחרת‪ .‬גברים מתעצבנים‪,‬‬
‫אין להם סבלנות‪ ,‬הם כל הזמן ממוקדים בכאן ובעכשיו‪ .‬אישה‬
‫יודעת שלצורך יצירה משמעותית נדרשים סבלנות ואורך רוח‪.‬‬
‫רב העובדים איתי בבית הנשיא הן נשים והרווח מכך הוא‬
‫עצום‪ .‬הן עושות את עבודתן באופן אכפתי‪ ,‬וזה מעניק ללשכה‬
‫הזאת שם יוצא מן הכלל‪ .‬הן גם כל הזמן מכוונות אותי ותובעות‬
‫ממני התנהגות מסוימת‪ ,‬ואני מקשיב להן‪ ,‬כי אני יודע שהן‬
‫אוהבות אותי‪ .‬גם אין לי ברירה‪ ,‬זאת חבורה של לביאות‬
‫שיודעות בדיוק מה הן עושות והן שומרות עלי”‪( .‬המאמר‬
‫המלא “בעיתון ישראל היום” ערב יום העצמאות ‪)2014‬‬
‫העצמה נשית‬
‫עפרה‪“ :‬אני מנסה להתחבר רגע לטכס הדלקת המשואות‬
‫בערב יום העצמאות האחרון ‪ -‬האם באמת יש מקום להקדיש‬
‫את הטכס רק למדליקות נשים‪ .‬ואיך נגיב אם בשנה הבאה‬
‫יוחלט שכל המדליקים יהיו גברים???”‬
‫בטי‪“ :‬ברגע שהדליקו רק נשים זו עוצמה וזו העצמה‪ .‬הייתה‬
‫פה אמירה גדולה וההדים שלה יעשו את שלהם‪.‬‬
‫עפרה‪“ :‬הכי חשוב שהעשייה למען קידום נשים תהיה קבועה‬
‫וטבועה בנו ולא רק באירועים גדולים במיוחד כמו טכס‬
‫הדלקת המשואות”‬
‫לימור‪“ :‬יש בי התלבטות‪ .‬מצד אחד הגברים הם בעמדות‬
‫המפתח וזו עובדה וניתן לראות אותה אפילו במגזר שלנו‬
‫שנחשב ליותר מנוהל נשי כשמתוך חמשת הבתים יש לנו‬
‫רק ‪ 2‬מנהלות‪ .‬מצד שני‪ ,‬יש בעיה שנשים לא תמיד נמדדות‬
‫על פי כישורים אלא גם בגלל הצורך באפליה מתקנת‪ .‬הבעיה‬
‫המרכזית היא שהגברים הם קובעי המדיניות‪”.‬‬
‫לחיות בעולם גברי‬
‫לרות אלקיס‪ ,‬עד לא מזמן סגן אלוף בצבא‪ ,‬הסביבה הגברית‬
‫לא זרה והיא מעידה שזרמה אתה לגמרי בטבעיות‪.‬‬
‫בטי‪ :‬״הדוגמא האישית חשובה כי עצם העובדה שאנו‬
‫מצליחות נותנת כוח לנשים נוספות להעז ולהתקדם‪”.‬‬
‫אימהות וקריירה‬
‫אלינור חוזרת ממש בימים אלו מחופשת לידה‪“ :‬תוך שבוע‬
‫שוכחים את חופשת הלידה‪ .‬להצלחת שילוב העבודה עם‬
‫האימהות ‪ 3‬גורמים‪ :‬מבנה האישיות‪ ,‬הדינמיקה עם בן הזוג‬
‫ופתיחות מקום העבודה‪ .‬בתוך המשולש הזה צריך להתנהל‬
‫נכון ואין פה משהו חד משמעי לכאן או לכאן‪ .‬שם המשחק‬
‫הוא איזונים”‪.‬‬
‫לימור‪ :‬״והכי חשוב – להרגיש שלמה עם הבחירה!”‪.‬‬
‫גלית‪“ :‬ההפרדה בין עבודה לבית מאד קשה‪ .‬ייצר האשמה‬
‫תמיד קיים שם וחשוב לפתח כלים איך להתמודד אתו”‪.‬‬
‫רות‪“ :‬יש שנים של השקעה בבית ויש שנים של השקעה‬
‫בעבודה‪ .‬היו שנים שיותר השקעתי בילדים והנה‪ ,‬עם הבת‬
‫הצעירה‪ ,‬דווקא בן הזוג יותר משקיע”‪.‬‬
‫בטי‪“ :‬אין כמו להיות קרוב לילד שלך‪ .‬אני מנסה לעשות לעצמי‬
‫חוויה מתקנת כסבתא עם הנכדים”‪.‬‬
‫לימור‪“ :‬שאלות צפות כל הזמן כמו – האם הילדים הם תירוץ‬
‫לזה שאולי אינני רוצה לקחת חלק במרוץ הגברי? הקידום‬
‫דורש עימות‪ ,‬ויכוח‪ ,‬דרישה‪ .‬האם מתאים לי להיות כזו? או‬
‫שזו באמת בחירה נקייה למהר לחזור הביתה לילדים‪ .‬אין‬
‫לדעת איפה הביצה ואיפה התרנגולת‪ .‬האם אני שלמה עם‬
‫הבחירה בנקודת הזמן שלי כאן ועכשיו? והתשובה היא – כן‪”.‬‬
‫עפרה (אימא לחמישה!!!) מצאה פתרון‪“ :‬עד שבתי הקטנה‬
‫הייתה בת ‪ 4‬ניהלתי משק בית ולעיתים‪ ,‬בשוליים גם עבדתי‬
‫מעט‪ .‬והיום‪ ,‬כשהילדים כבר גדולים אני מסתערת על לימודים‬
‫וקריירה ובולעת את העולם‪ ....‬ואם לעיתים מכה בי המצפון‪,‬‬
‫בעיקר כלפי השניים הקטנים‪ ,‬אני מקבלת חיזוק כשכל‬
‫החמישה מציינים שאני עבורם מודל לחיקוי”‪.‬‬
‫מאיה מאירה כיוון הסתכלות שונה‪“ :‬אני דווקא מעריצה את‬
‫אימי בזכות בחירתה להיות עקרת בית ולגדל אותנו בטוטליות‪.‬‬
‫גידול ילדים ותחזוקת משק בית זו חתיכת קריירה!!”‪.‬‬
‫סימה‪“ :‬פרישתו של בעלי יצרה אצלנו חילוף תפקידים‬
‫ולמרות שהילדים כבר בגרו ועזבו את הקן‪ ,‬משק הבית ברובו‬
‫באחריות בן זוגי ואני חייבת להגיד בגילוי לב שלעיתים אני‬
‫מכה על חטא שאולי בגלל הקריירה שלי הוא ויתר בטרם עת”‬
‫העזר כנגדה‬
‫מיכל‪ :‬״דמיינו שבמקום מפגש נשי היו פה בני הזוג שלנו‪ .‬איזה‬
‫שיח היה נוצר? אילו נושאים היו מעלים? מסכמות הבנות‪:‬‬
‫על המונדיאל‪ ,‬על הקריירה ‪ -‬אבל לפי מי מרוויח יותר‪ ,‬על‬
‫העבר – איפה היית בצבא‪ ,‬הפתיחות הייתה אפס‪ ,‬האגו היה‬
‫בשמיים‪ ,‬את הילדים לא היו מזכירים‪ ,‬עלינו היו אולי קצת‬
‫מקטרים‪ .‬מה שבטוח‪ ,‬העצמה גברית – אין דבר כזה‪.‬‬
‫הבנות מתחילות להעיף מבט על השעון‪ ,‬יום שישי יום קצר‬
‫והמטלות בו‪ ,‬כבר ציינו‪ ,‬רבות‪ .‬עפרה ממהרת להוציא עוגת‬
‫גבינה ביתית מהודרת עם קצפת “ דיאטטית” במיוחד‪.‬‬
‫“איפה עוד היה לך זמן בין כל העיסוקים להכין כזו עוגה??”‬
‫“הבת שלי הכינה‪.”...‬‬
‫קורא במגדלים | ‪15‬‬
‫שילוב נשים בניהול‪:‬‬
‫חשוב וכדאי‬
‫>> ד״ר עדנה פשר‬
‫ב‬
‫כנס הרצליה – על ביטחון וחוסן לאומי שנערך בחורף‬
‫‪ ,2006‬דיבר פרופסור יחזקאל דרור על חשיבות שילובן‬
‫של נשים בניהול מערכת הביטחון‪ ,‬וזאת לא מטעמים‬
‫פמיניסטיים‪ ,‬דהיינו זכותן של נשים להיות בצמתי קבלת‬
‫ההחלטות שבהם מעצבים את עתידנו‪ ,‬אלא מחמת איכות‬
‫ההחלטות‪ ,‬שהן משתפרות כאשר יש גיוון מחשבתי בתהליך‬
‫קבלתן‪.‬‬
‫אני שמחה מאוד שגם בכתיבת מאמר זה שותף גבר‪ ,‬גיורא‬
‫שלגי‪ ,‬מנכ”ל רפאל לשעבר‪ ,‬שהבין את החשיבות של שילובן‬
‫של נשים בעמדות ניהול בארגון מאוד גברי – המעבדה‬
‫הלאומית שלנו לפיתוח אמצעי לחימה‪.‬‬
‫כשלעצמי‪ ,‬אני מאמינה בתרומה הייחודית של נשים לעולם‬
‫הניהול כבר שנים רבות‪ ,‬אולם עלי להודות שלא עסקתי בנושא‬
‫בקול תרועה‪ ,‬שכן רוב לקוחותי הם מנהלים גברים וחששתי‬
‫שמיצובי כפמיניסטית עלול להזיק לי בעבודתי‪.‬‬
‫גם לידידותי המנהלות יעצתי במשך שנים רבות לא להניף‬
‫את דגל הפמיניזם במקום העבודה‪ .‬הסיבה היתה ‪ ,‬שסביבת‬
‫הניהול‪ ,‬בעבר יותר מאשר היום‪ ,‬היתה סביבה גברית מאוד‪.‬‬
‫אישה בהנהלה או בדירקטוריון לא היתה תופעה שכיחה‪.‬‬
‫ראיתי במפגש של אשה בעולם הגברי מפגש בינתרבותי‪,‬‬
‫בבחינת ביקור בארץ זרה‪ ,‬והכלל העממי – ברומא נהג כרומאי‪,‬‬
‫‪ | 16‬קורא במגדלים‬
‫נראה לי כלל מועיל גם כאן‪ .‬חשבתי‪ ,‬שאם אישה תשתדל‬
‫לנהוג בעולם הגברים כמוהם – סיכוייה להצליח יגדלו‪.‬‬
‫אולם במרוצת השנים שיניתי את דעתי מן הקצה אל הקצה‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬במרוצת השנים התפתחה התובנה בעולם הניהול‪,‬‬
‫שכדאי להתייחס לארגון‪ ,‬לא כאל מכונה אלא כאל גוף חי‪.‬‬
‫התובנה כיצד לנהל גוף חי באה מן הטבע‪ .‬הטבע מתאפיין‬
‫בצמיחה מתוך שונות‪ .‬זכר ונקבה יוצרים את החיים החדשים‪.‬‬
‫כדאי אם כך לטפח שונות גם בארגונים שאנו מנהלים‪ .‬שונות‬
‫מכל הסוגים‪ :‬מקצועות שונים‪ ,‬גילים שונים‪ ,‬מוצאים שונים‬
‫וכמובן – גם מינים שונים! המציאות מורכבת והחלטות‬
‫שמתקבלות תוך שילוב זוויות ראייה שונות – יש להן סיכוי‬
‫טוב‪ .‬בתהליכים אסטרטגיים שאנחנו מלווים בארגונים אנחנו‬
‫מקפידים מאוד להבטיח את גיוון זויות הראייה‪ :‬בכירים‬
‫וזוטרים‪ ,‬עובדים ולקוחות‪ ,‬ספקים ובעלי מניות‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬בעולם שבו האתגר הניהולי הגדול ביותר הוא ליצור‬
‫ייחודיות ‪ -‬להיות כמו כולם הוא חיסרון ולא יתרון‪ .‬בעולם‬
‫ניהול שעדיין נשלט על ידי גברים – שילוב הנשים נותן לארגון‬
‫יתרון יחסי של ייחודיות‪.‬‬
‫נשים מביאות לעולם הניהול גם יכולות שונות משל הגברים‬
‫ולא רק זווית ראייה אחרת‪.‬‬
‫הטבע הכין את הנשים להביא לעולם את הדור הבא ולדאוג‬
‫לו בשנים הראשונות‪ .‬זה מחייב יכולת קשב גבוהה‪ ,‬רגישות‬
‫גבוהה לצרכי הזולת‪ ,‬נכונות לוותר‪.‬תהליך החיברות הנוכחי‬
‫עדיין מעצים תכונות אלה אצל נשים‪ .‬אנחנו מצופות לדאוג‬
‫לשלומה של המשפחה כולה‪ .‬לפשר ולגשר‪ .‬לשלב בין הצרכים‬
‫של בני המשפחה השונים – הבעל‪ ,‬הילדים – הקטנים‬
‫והגדולים‪ ,‬ההורים משני הצדדים‪ ,‬הצעירים והמבוגרים‪.‬‬
‫תכונות אלה חיוניות מאוד בעולם עבודה שבו צריך למצוא‬
‫דרך להשביע את רצונם של בעלי עניין רבים‪ :‬לקוחות ועובדים‬
‫ספקים ובעלי מניות בארץ ובחו”ל‪.‬‬
‫במחקר ידוע של ג’ים קולינס שסוכם בספר “גלגל התנופה”‬
‫נמצא שמנהלים מוצלחים הם אלה שמשלבים צניעות‬
‫ונחישות‪ .‬נשים רבות לומדות להצניע את עצמן משחר ילדותן‬
‫כדי לא לאיים על הגברים‪ .‬והרי לכן תכונה נוספת בעלת יתרון‬
‫יחסי בעולם הניהול‪.‬‬
‫משחקיהן של ילדות שונים מאלה של הילדים‪ .‬משחקי בנים‬
‫הם משחקים תחרותיים‪ .‬תמיד יש מנצח ומפסיד‪ .‬אבל היום‬
‫אנחנו חיים בעולם כל כך תחרותי ומרושת בו זמנית ורק‬
‫פתרונות של ‪ win-win‬מביאים תועלת לאורך זמן‪ ,‬וגם בזה‬
‫יש לנשים יתרון יחסי‪ .‬כשהבנים משחקים כדורגל הבנות‬
‫משחקות בבובות תוך כדי שיחות נפש ארוכות ולומדות לבטא‬
‫רגשות‪ ,‬להתמודד עם רגשות‪ ,‬להשפיע על הרגשות של הזולת‬
‫ולמצוא פתרונות של פשרה ולא של מנצחת ומפסידה‪.‬‬
‫כל היתרונות האלה יועילו בעולם העבודה רק בתנאי שנשים‬
‫אכן שומרות על הסגנון הנשי ומתנהגות במקום העבודה‬
‫כמו נשים מבלי לחקות את הגברים‪ .‬העצה שלי היום לנשים‬
‫המנהלות היא איפה שונה לחלוטין ממה שיעצתי להן לפני‬
‫שנים‪ :‬ברומא – אל תנהגי כרומאי! בהנהלה אל תנהגי כגבר‪.‬‬
‫להיפך‪ .‬העיזי להיות את עצמך‪ .‬להיות שונה מעמיתיך הגברים‪.‬‬
‫לתת דוגמא אישית של שילוב בין משפחה לקריירה (גם הם‬
‫מחמיצים את גידול הילדים שלהם ומצרים על כך מאוד לאורך‬
‫זמן) ‪ ,‬של נכונות לבטא רגשות‪ ,‬לומר מה את אוהבת ומה פוגע‬
‫בך‪ .‬גברים נעשים טובים בהרבה כשהם לומדים להביא את‬
‫כל האישיות למקום העבודה‪ .‬רוב ההחלטות שכולנו עושים‬
‫בסופו של דבר מושפעות מאוד ממה שאנחנו מרגישים‪ ,‬ולכן‬
‫חשוב וכדאי שנדבר על הרגשות בפתיחות ובשקיפות ונלמד‬
‫לטפל בהם‪ .‬צריך אומץ לכך‪ ,‬אבל זה סוג של אומץ שלנשים יש‬
‫יותר מאשר לגברים‪.‬‬
‫ולמנהלים הבכירים – נשים וגברים כאחד ‪ -‬אני מציעה‬
‫לעצב סביבת עבודה שמאפשרת לנשים להשתלב בה‪ .‬גם‬
‫כשהילדים קטנים‪ ,‬גם כשההורים הקשישים חולים‪ .‬בכלל‬
‫כדאי לעצב סביבת עבודה שבה יש רגישות לצרכי הפרט‬
‫– נשים וגברים כאחד‪ ,‬צעירים ומבוגרים‪ ,‬כדי ליהנות כמו‬
‫בתזמורת טובה מנגנים שונים שכל אחד מביא את איכויותיו‬
‫המיוחדות לתזמורת‪.‬‬
‫הכותבת היא מנכ”ל חברת יעוץ לניהול שמתמחה בליווי‬
‫תהליכים אסטרטגיים בארגונים‪.‬‬
‫קורא במגדלים | ‪17‬‬
‫כוחן‬
‫של מילים‬
‫מפגש דיירות עם‬
‫חברת הכנסת סתיו שפיר‬
‫>> הפקה ועריכה‪ :‬בתאל דניאל אברג’ל ומיכל שויקי‬
‫>> צילום‪ :‬שחף נעמן וסימה מזור‬
‫משתתפות (לפי סדר הא’‪-‬ב’) דיירות הבית מנורדיה‪:‬‬
‫אביבה מעוז‪ ,‬אורה סגינר‪ ,‬אילנה רפאלי‪ ,‬אריאלה מאיר‪ ,‬ג’ני‬
‫קירש‪ ,‬דוריס ביסמוט‪ ,‬זיוה מולכו‪ ,‬חנה חזן‪,‬‬
‫יהודית וינר‪ ,‬יפה שפיגל‪ ,‬מרגלית שלו‪ ,‬נוגה אור‪,‬‬
‫ניצה פלצנר‪ ,‬סימה מזור‪ ,‬רות שנהר‪ ,‬רחל רון‪ ,‬שוש קרני‪.‬‬
‫כ‬
‫שניסינו לחשוב עם איזו מחברות הכנסת הנוכחית‬
‫היה מעניין להפגיש את דיירות המגדלים‪ ,‬מיד עלה‬
‫שמה של סתיו שפיר‪ .‬כחה”כ הצעירה ביותר בכנסת‬
‫מאז ומעולם יהיה זה מרתק להיפגש עם “קשישות השבט”‬
‫מלאות בעשייה ועם ניסיון של שנים‪ .‬בנוסף‪ ,‬האג’נדה‬
‫החברתית שסתיו מובילה ושאליה נשים תמיד מתחברות‬
‫יחד עם העשייה הרבה שהספיקה בתקופה כה קצרה לייצר‬
‫בוודאי יוסיפו נפח ועניין לפגישה‪ .‬וחוץ מזה‪ ,‬סתיו תושבת‬
‫האזור וחברת ילדות של בתאל‪ ,‬מה שנותן עוד טוויסט אישי‬
‫נחמד ומרגש‪.‬‬
‫שמחנו מאד שלמרות לוח הזמנים הצפוף וההתראה הקצרה‪,‬‬
‫הצליחה סתיו למצוא עבורנו שעה קלה‪ ,‬להתפנות מעיסוקיה‬
‫הרבים ולהגיע אלינו לבית בנורדיה‪.‬‬
‫משתתפות המפגש לקחו את התפקיד ברצינות רבה‪,‬‬
‫“הכינו שעורי בית” ולא חסכו מלהביע ביקורת לגבי הפערים‬
‫בחברה הישראלית בין נשים וגברים ‪ -‬שכר שונה למשרה‬
‫זהה כשתמיד הגבר המרוויח משכורת יותר גבוהה‪ .‬למרות‬
‫שבכנסת הנוכחית יש שיא של נשים‪ ,‬עדין רחוק מלהיות פה‬
‫שוויון‪ ,‬ומדוע עדין קיימות מפלגות שמתוך אג’נדה אוסרות‬
‫כניסת נשים לכנסת‪ ,‬כמו המפלגות החרדיות והערביות ובכל‬
‫זאת הן מקבלות ממון שווה וממון פרושו הכרה‪ .‬וכמה זה‬
‫אבסורד שבמאה ה‪ 21-‬בכלל צריך להיאבק על מיקומן ומקומן‬
‫של נשים ושאין זה מובן מאליו‪ .‬וכמובן‪ ,‬איך אפשר מבלי‬
‫להתייחס לחוסר בסיוע לאימהות עובדות במתן פתרונות‬
‫הולמים למסגרות לילדים על מנת שיוכלו לחזור לעבודה‪,‬‬
‫למימוש העצמי ולפיתוח קריירה‪ ,‬ובכלל הקושי בלהיות‬
‫גם אמא‪ ,‬גם עקרת בית וגם לפתח קריירה‪ .‬וכשיש משהיא‬
‫שמצליחה להתקדם לראש הפירמידה עם כל הקשיים אז‬
‫‪ | 18‬קורא במגדלים‬
‫דווקא אנו הנשים מעבירות ביקורת – והכוונה לגולדה מאיר‬
‫שכולן מודות שנהגו לקרא לה – “גבר!”‪.‬‬
‫סתיו גלתה הקשבה אמפטית ובקיאות ורהיטות מרשימה‪:‬‬
‫“מבחינת המדינה‪ ,‬ילדים נולדים בגיל חמש‪ .‬רק לאחרונה החלו‬
‫ניצנים ראשונים של פתרונות‪ ,‬חלקיים בלבד‪ ,‬כמו פתיחת גני‬
‫ילדים חינם כבר מגיל ‪ 3‬למרות שהאחריות צריכה להיות כמו‬
‫במדינות המערביות המפותחות ‪ -‬מיום הלידה”‪.‬‬
‫סתיו התייחסה לצורך בחינוך חינם לילדים מגיל אפס לא רק‬
‫כעזרה לנשים לחזור למעגל העבודה אלא גם מההיבט החינוכי‪:‬‬
‫“מחקרים רבים מראים בצורה מובהקת שחינוך מסודר‬
‫מוקדם ככל שניתן ואיכותי (ולא של גננת וסייעת אחת על ‪35‬‬
‫ילד!)‪ ,‬מגביר משמעותית את מימוש הפוטנציאל הטמון בילד‬
‫ובהתפתחותו העתידית”‪.‬‬
‫מרתק היה לשמוע מסתיו על כל נושא הניידות החברתית (ראו‬
‫בעמ׳ הבא)‪“ :‬בעבר‪ ,‬בימיה הראשונים של מדינת ישראל‬
‫הסיכוי לפרוץ ולהתקדם‬
‫הן כלכלית והן בהתפתחות‬
‫אישית ורכישת השכלה‪ ,‬היה‬
‫גבוה בעשרות אחוזים מול‬
‫מה שקורה היום‪ .‬בהשוואה‬
‫למדינות המפותחות‪ ,‬ישראל‬
‫נמצאת מקום שני מהסוף!!“‪.‬‬
‫ואיך אפשר שלא להתייחס‬
‫למחאה החברתית שסתיו‬
‫הייתה מהמובילים הבולטים‬
‫שלה‪“ :‬המחאה החברתית‬
‫גרמה לאזרחים להיות‬
‫מודעים לכוח שלהם ולהאמין‬
‫ביכולת שלהם להשפיע‪ .‬לקח‬
‫לנו שנה לממש פוטנציאל זה‪.‬‬
‫ואם ניקח זאת לסדר היום‬
‫הנשי – הנשים בארץ טרם‬
‫הפנימו את כוחן הפוליטי”‪.‬‬
‫אז מה עלינו לעשות כדי‬
‫להשפיע על שינוי?‬
‫סתיו‪“ :‬בעבר‪ ,‬היה לישראל הרבה יותר חוזק קהילתי‪ .‬היום‬
‫יש יותר ויותר תופעות של ניכור חברתי וזה משפיע גם על‬
‫מחויבות הממשלה לאזרחיה”‪.‬‬
‫אז אולי מפה‪ ,‬הכפר הגלובלי הצר והכל כך קהילתי שלנו תצמח‬
‫הבשורה‪ :‬חובה עלינו לחנך את הדור הצעיר שימשיך לטפח‬
‫ולתקן את המדינה שלנו‪ .‬להגיד לא להדרת נשים ולדאוג שכן‬
‫תהיה האדרת זקנים‪.‬‬
‫ואיך עושים זאת?‬
‫סתיו‪“ :‬חייבים שיהיה לנו כוח פוליטי‪ .‬כוח פוליטי משיגים על‬
‫ידי התפקדות למפלגה ולא להסתפק רק להצביע בבחירות‬
‫לכנסת אחת לכמה שנים‪ .‬החברות במפלגה היא למעשה‬
‫העשייה המשמעותית שמביאה לתוצאות‪”.‬‬
‫כמובן שתגובת המשתתפות מיד מופנית לצד המכוער של‬
‫הפוליטיקה‪ ,‬אולם סתיו מבחינתה נחושה‪“ :‬שנה וחודשיים‬
‫שאני חברת כנסת ולמדתי שניתן לעשות פוליטיקה נקייה‪.‬‬
‫והסוד הוא – שקיפות! שיתוף הציבור בכל עשייה קטנה‬
‫כגדולה היא המפתח לשקיפות‪ .‬לשתף את האזרחים בכל‬
‫הצעת חוק שבכוונתי לעלות ולהציע‪ ,‬לדווח מבלי שנתבקשתי‬
‫על דו”ח ההוצאות שלי‪ ,‬על שעות העבודה וכמובן במקביל‬
‫לדוגמא האישית לפעול למען שקיפות תקציב המדינה”‪.‬‬
‫הבית לבש כולו חג‪ ,‬לכבוד כנס המחולות שעמד להתחיל‬
‫ממש באותו ערב‪ .‬חשבנו‪ ,‬כמה חבל שסתיו לא יכולה להישאר‬
‫ולפצוח אתנו במחול‪ .‬נעם יערי‪ ,‬המדריך המיתולוגי היה בזמנו‬
‫גם מדריך הריקודים שלה ושל בתאל בחוג ריקודי עם בבית‬
‫הספר‪ .‬ככה זה כשבגיל כה צעיר מגיעים לתפקיד כה חשוב‬
‫ומכובד ‪ -‬יש מחויבויות קודמות! >>‬
‫קורא במגדלים | ‪19‬‬
‫ניידות חברתית היא מאפיין של חברה בה קיים שוויון‬
‫הזדמנויות‪ ,‬כלומר חברה בה סיכויי ההתקדמות של‬
‫הפרט אינם תלויים במעמד או בסטטוס של משפחתו‪.‬‬
‫בחברה קפיטליסטית מודרנית אדם נמדד ומתוגמל לפי‬
‫כישוריו המקצועיים‪ ,‬לפי חריצותו ונכונותו להתאמץ‬
‫ולפי הכישרונות שהשכיל לפתח‪ .‬מסיבה זו חשובים‬
‫ההשכלה וההכשרה המקצועית‪ ,‬ההזדמנויות לרכוש‬
‫אותן והשאיפות להשקיע מאמצים ברכישתן‪.‬‬
‫מחקר של מנהל הכנסות המדינה משנת ‪2012‬‬
‫גילה כי בישראל יש ניידות חברתית נמוכה יחסית‬
‫למדינות מערביות אחרות‪ .‬בעשירוני מעמד‬
‫הביניים‪ ,‬האזרחים מתחלפים בינם לבין עצמם‪,‬‬
‫אבל אוכלוסיית העשירונים הגבוהים והתחתונים‬
‫נשארת קבועה למדי‪.‬‬
‫ס‬
‫תיו שפיר נולדה בשנת ‪ 1985‬והיא החברה‬
‫הצעירה ביותר בכנסת ה‪ 19-‬מטעם מפלגת‬
‫העבודה‪ ,‬פעילה חברתית ועיתונאית‪ .‬הייתה‬
‫ממנהיגות המחאה החברתית בישראל בשנת ‪ .2011‬סתיו‬
‫נולדה וגדלה בנתניה‪ ,‬בת לרואה חשבון ולמורה‪ .‬בצעירותה‬
‫עברה עם משפחתה לפרדסיה‪ .‬כנערה שימשה ככתבת‬
‫צעירה בעיתון הילדים והנוער "כולנו״ והדריכה בתנועת‬
‫הנוער העובד והלומד‪ .‬בתום לימודיה בתיכון‪ ,‬התנדבה‬
‫לשנת שירות בגרעין של החברה להגנת הטבע‪ .‬בקיץ ‪2004‬‬
‫התגייסה לצה"ל‪ ,‬התחילה את קורס הטיס אך הודחה‬
‫ועברה לשרת בשבועון "במחנה" ככתבת‪ ,‬שם סיקרה בין‬
‫היתר את תוכנית ההתנתקות ואת מלחמת לבנון השנייה‪.‬‬
‫ב‪ 2006-‬בתום השירות הצבאי‪ ,‬קיבלה מלגת לימודים‬
‫לתואר ראשון בעיתונות וסוציולוגיה מ‪City University-‬‬
‫שבלונדון‪ ,‬ועברה ללמוד ולהתגורר שם למשך תקופת‬
‫הלימודים‪ ,‬במסגרת פרויקט ישראלי‪-‬פלסטיני למנהיגות‬
‫צעירה במזרח התיכון‏‪ .‬בתקופה זו המשיכה לפרסם טורים‬
‫באתר "מאקו"‪" ,‬מסע אחר" ובמגזין "נשיונל ג'יאוגרפיק"‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2009‬החלה בלימודי מוזיקה בבית הספר למוסיקה‬
‫"רימון" ברמת השרון‏‪ .‬בשנת ‪ 2010‬למדה תואר שני‬
‫בהיסטוריה ופילוסופיה של המדעים באוניברסיטת‬
‫תל אביב‪ .‬ביולי ‪ 2011‬פגשה שפיר את דפני ליף ויחד‬
‫עם אנשים נוספים הקימו את האוהל הראשון בשדרה‪,‬‬
‫שהתפתח למחאת האוהלים‪ .‬שפיר הייתה אחת מדובריה‬
‫המרכזיים של המחאה החברתית‪ .‬בתום תקופת ההפגנות‬
‫של קיץ ‪ 2011‬הקימה סתיו שפיר יחד עם כמה מחבריה את‬
‫"התנועה החברתית"‪ ,‬תנועה פוליטית חוץ‪-‬פרלמנטרית‪.‬‬
‫שפיר נמנתה עם קבוצה מובילי המחאה שדגלו בנקיטת‬
‫קו פוליטי‪.‬‬
‫בנובמבר ‪ 2012‬התמודדה בפריימריז במפלגת העבודה‬
‫ונבחרה במקום השמיני ברשימת המפלגה לכנסת‪,‬‬
‫במקום המשוריין לנשים‪ .‬עם כניסתה לתפקיד הקימה את‬
‫השדולה לצדק חברתי‏ שמקדמת שיתוף ציבור באמצעות‬
‫פרלמנטים אזוריים שיביאו את האזרחים להגיש הצעות‬
‫חוק‪ .‬סתיו שפיר חברה בוועדת הכספים של הכנסת‬
‫ומקדמת חוקים למען קהילת הלהט"ב‪.‬‬
‫סתיו שפיר תשמח להמשיך ולהתייחס לדברים שהועלו במפגש ולכל פנייה בכל נושא אחר אותו היא יכולה לקדם‬
‫ניתן לפנות למייל ‪ [email protected] -‬או לפייסבוק ‪www.facebook.com/stavshaffir -‬‬
‫‪ | 20‬קורא במגדלים‬
‫תעודת זהות‬
.‫ נולדה בירושלים‬.1924 :‫שנת לידה‬
.‫ ירדה המשפחה מהארץ‬5 ‫בגיל‬
‫ לארבעה‬1947 ‫ בפעם ראשונה‬:‫שנת עליה‬
‫חודשים ואז עזבו חזרה לצ’כיה משום‬
‫שארנסט (הבעל) לא מצא עבודה ובפעם‬
‫ (שבוע לפני‬9/1973 ‫השניה באופן סופי‬
)‫מלחמת יום כיפור‬
4/2003 :‫הצטרפות למגדלים‬
‫ נכדים‬9 ,‫ ילדים‬3 ,‫ ארנסט‬- ‫ בעל‬:‫משפחה‬
‫ ספורט‬,‫ התעמלות‬,‫ קריאה‬:‫תחביבים‬
‫ חוגים‬,‫בעיקר הליכה וריצה‬
‫ עשה מה שאתה יכול היום‬:‫מוטו בחיים‬
.‫כי לא תדע מה יהיה מחר‬
M
argarite Kahan was born in Jerusalem
in 1924, which she left, together with her
family, at the age of five. She made her first
“Aliya” to Israel, with her husband Ernst in 1947, but
he did not find work, and after only four months,
they left for Czechoslovakia. Their second Aliya was
one week before The Yom Kippur war in September
1973. In April 2003 they joined the community in
Nordia for their final “Aliya”. Margarite and Ernst
have three children and nine grandchildren. Her
hobbies include reading, sport, exercising and
walking, and participation in many activities.
Margarite’s story: “My family came from
Mashhad, Iran, where outside the home they
were forced to behave and dress as Moslems, but
indoors they maintained their Judaism. My great,
great grandfather was made to go to Mecca for the
Moslem “Hadg”, after which he felt that he must
“purify” himself - so went straight to Jerusalem,
bought some land and built a synagogue (we were
invited to the centenary celebrations some 20
years ago), and a house (my mother was married
from this house at the age of fourteen, and I, my
brother and sister were born there”). In Jerusalem
he was known as Chugi/Adoniahu Hacohen - and
there is a road in his name to this day.
Even though I left at the age of five, I have very
warm and wonderful feelings about Jerusalem. I
21 | ‫קורא במגדלים‬
‫ירושלים‬
‫שלי‬
‫זכרונות ילדות מעיר הקודש של‬
‫ דיירת הבית בנורדיה‬,‫מרגרט קאהן‬
‫ עובדת רווחה הבית בנורדיה‬,‫ דבי סניור‬:‫>> ראיון‬
‫ דיירת הבית בנורדיה‬,‫ רות ספקטור‬:‫>> תרגום ועריכה‬
remember the kindergarden, playing with Arab
children, and the shuk opposite our home where
the Jews and Arabs lived together in harmony.
Unfortunately I have not been able to visit there
lately and, even now, although there are no longer
any relations living there, I always feel in my heart
to be a Jerusalemite.
My Father’s family, who came from Iran,failed to
earn a living from selling carpets in Palestine, and
all the men (including my father) tried their luck
in Constantinople and then in Alexandria - where
they opened a small shop. My father continued to
England, where we joined him when I was five,
and built a successful business. My parents’ hearts
were in Palestine, and my father continued to visit
his mother regularly in Jerusalem. They always
maintained the Jewish and Israeli traditions.
Mother sang Israeli songs and we had many
records, and we always welcomed receiving
embroidered shirts and halva from Israel.
My father died in 1965, and mother became ill,
always yearning to return to Israel.
In 1943 I joined the British army, where I met
Ernst, who was fighting for the Czech army with
the allies. We continued to live in England until, in
September 1973, we made our final Aliya to Israel.
My motto in life is: Do today whatever you are able,
for we know not what tomorrow may bring.”
‫מזייפת‬
‫המסמכים‬
‫ורדה תמיר‪,‬‬
‫דיירת הבית בבת ים‬
‫>> טלי וויס‪ ,‬עו״ס הבית בבת ים‬
‫תעודת זהות‬
‫שנת לידה‪1924 :‬‬
‫ילידת ישראל‪ ,‬תל אביב‬
‫הצטרפות למגדלים פברואר ‪2012‬‬
‫משפחה‪ 3 :‬ילדים‪ 10 ,‬נכדים ו‪ 2-‬נינים‬
‫השכלה‪ :‬קורסים מקצועיים שונים‬
‫בגרפולוגיה‪ ,‬צילום ובדיקת מסמכים‬
‫מקצוע‪ :‬גרפולוגית‬
‫תחביבים‪ :‬מתנדבת בספרית הבית‬
‫מוטו לחיים‪ :‬לקבל דברים כמו שהם באים‪,‬‬
‫ואם אפשר ‪ -‬אפילו בהומור‬
‫איך הכל התחיל? איך מגיעים לתפקיד כזה?‬
‫נולדתי בארץ באוקטובר ‪ .’24‬בגיל ‪ 5‬חזרה המשפחה לפראג‪,‬‬
‫ולמזלנו חזרנו ארצה שוב בשנת ‪.35‬‬
‫גדלתי בחיפה‪ ,‬למדתי בביה”ס “חוגים”‪ .‬בילדותי היו בינינו‬
‫הרבה ילדים גרמנים‪ ,‬שדיברו ביניהם גרמנית‪ .‬התחלתי לקלוט‬
‫את השפה‪ .‬באותה התקופה קראנו הרבה ספרים של קארל‬
‫מאי על אינדיאנים‪ .‬הוא היה סופר גרמני שכתב את רוב ספריו‬
‫מבית הסוהר‪ .‬כך למדתי גרמנית מספריו‪ .‬בסופו של דבר‪,‬‬
‫מצאתי עצמי עושה בגרות בגרמנית‪ .‬ידיעת השפה הגרמנית‬
‫היוותה קרש קפיצה עבורי למקצוע שלי ולגורל חיי בכלל‪.‬‬
‫באחד הימים מצאנו בבית של חברה ספר בשפה גרמנית‬
‫שעסק בגרפולוגיה‪ .‬באותן השנים התייחסו לגרפולוגיה‬
‫באופן לא רציני‪ ,‬כפי שהתייחסו למדיטציה לפני עשרים שנה‪.‬‬
‫הייתי בת ‪ 15‬וקראתי את הספר בשקיקה וכשסיימתי אותו‪,‬‬
‫נשארתי תלויה באוויר‪ .‬לא היה לי היכן להמשיך ולהשביע את‬
‫הסקרנות לנושא‪.‬‬
‫בשלב זה שוב התערב הגורל‪ .‬במסגרת תפקידי בהגנה‪,‬‬
‫נשלחתי לגייס כספים בחיפה‪ .‬באחד הרחובות נתקלתי‬
‫בשלט‪“ :‬הרברט הופ‪ -‬גרפולוג”‪ .‬דפקתי על דלתו‪ ,‬בפתחה‬
‫עמד זוג זקנים עולים מגרמניה או כמו שנהוג היה לכנותם‬
‫ יקים‪ .‬הוא הושיט לי כמה גרושים ואני אמרתי לו שאני‬‫מתעניינת בגרפולוגיה‪ .‬שאלתי האם יוכל לספר לי כמה מילים‬
‫על התחום‪ .‬מאז אותו היום החל הקשר עם הרברט הופ והוא‬
‫הפך לגורו שלי‪ .‬מכל בעלי המקצוע שפגשתי בהמשך הדרך‪,‬‬
‫‪ | 22‬קורא במגדלים‬
‫לא היה כמוהו‪ -‬מבחינת הידע‪ ,‬ההסברים‪ ,‬הגישה‪ ,‬ומעל הכל‪-‬‬
‫הוא היה בן אדם‪“ ,‬מאנש”‪ .‬הרברט הופ השפיע על הכיוון‬
‫המקצועי שלי ובמידה רבה קבע את עתידי וגורלי‪ .‬בזכותו‬
‫בחרתי על הליכה בנתיב הפלילי ולא בנתיב הפסיכולוגי‪ .‬הוא‬
‫היה אומר משפטים כמו‪“ :‬לו זה היה מזוייף‪ ,‬היית מוצאת‬
‫ש‪.”...‬‬
‫ואיך הופך התחביב לעיסוק מודיעיני לטובת תקומת וביטחון‬
‫המדינה?‬
‫בשנים הללו עבדתי בתור ספרנית‪ ,‬פקידה‪ ,‬קלדנית‪ .‬לאחר‬
‫שאמי נפטרה‪ ,‬עברתי עם אבי לתל אביב‪ .‬וכחלק משירותי‬
‫בהגנה‪ ,‬גויסתי לשירות הידיעות‪ ,‬אשר לימים‪ ,‬עם קום המדינה‪,‬‬
‫הפך להיות המודיעין הצבאי‪ .‬הידע הגרפולוגי שלי‪ ,‬בשילוב‬
‫עם לימודי הצילום שלמדתי קודם לכן‪ ,‬עזרו מאוד בשירות‬
‫המודיעין‪ .‬היינו יחידה של מודיעין טכני‪ .‬עסקנו בצילום וזיוף‬
‫של תעודות‪ ,‬מסמכים ודרכונים‪ .‬למעשה זייפנו כמעט כל‬
‫מסמך שהיה צריך לזייף לטובת יישוב המדינה וביטחונה‪.‬‬
‫נשארתי ביחידה זו עד שנת ‪ ,’53‬כשבשנתיים האחרונות‬
‫הייתי בשליחות בפריז‪ .‬בשלב זה החלו פניות מהמשטרה‬
‫בבקשה לגייס אותי אליהם‪ .‬במשטרה הציעו לי תפקיד שהוא‬
‫בדיוק הפוך‪ -‬גילוי זיופים‪ .‬למרות שאהבתי מאוד את היחידה‬
‫בה שירתי‪ ,‬למען עתידי המקצועי עברתי לשירות המשטרה‪.‬‬
‫כעת הייתי צריכה להתמקצע בנושא‪ .‬היו מעט מאוד מקומות‬
‫בעולם בהם ניתן היה ללמוד אותו‪ ,‬ושוב‪ -‬בזכות ידיעת‬
‫הגרמנית‪ ,‬יכולתי ללמוד באחד המקומות הטובים שלימדו את‬
‫התחום‪ -‬בווינה במכון לקרימינליסטיקה‪.‬‬
‫חזרתי ארצה בשנת ‪ ’54‬היישר למז”פ‪ -‬מחלקה לזיהוי פלילי‪,‬‬
‫הכוללת מעבדה לבדיקת זיופים ומסמכים‪ .‬במחלקה הזו‬
‫נשארתי ‪ 25‬שנה בהן ניהלתי אותה וגם לימדתי את אלה‬
‫שהגיעו אחריי‪.‬‬
‫יש לך דוגמא שתמחיש מהו תפקידה של גרפולוגית במשטרה‪,‬‬
‫ומהו גילוי זיופים?‬
‫“יש המון סיפורים‪ ...‬באחד הימים הוזעקתי לירושלים‪ .‬שם‬
‫התברר שנירצח השומר של מינזר רטיסבון‪ .‬השומר קיבל‬
‫בונבוניירה ובתוכה היה רימון שהתפוצץ כשהבונבוניירה‬
‫נפתחה‪ .‬למשטרה לא היה שום קצה חוט בנוגע לסיבה לרצח‪.‬‬
‫כל העדויות הובילו לכך שהשומר היה אדם מבוגר‪ ,‬מוערך‬
‫ואיש טוב‪ .‬הרמז היחיד שעמד לרשותנו היה כרטיס ברכה עליו‬
‫כתובות כמה מילים‪ ,‬מאחור היה כתוב השם “לוי”‪ ,‬והכתובת‬
‫בה נקנתה הבונבוניירה‪ .‬לשם כך קראו לי‪ .‬אמרתי שנראה‬
‫לי שזו בחורה כתבה את המילים שהיו כתובות שם‪ ,‬בחורה‬
‫נאה למראה והיא מעדות המזרח‪ .‬לעדות שונות יש כתבי‬
‫יד שונים‪ .‬הזמינו את כל ה”לוים” שבירושלים‪ ,‬ובדקתי את‬
‫כתבי היד של כולם‪ .‬בינתיים איתרו את חנות הממתקים‪ ,‬ושם‬
‫נאמר למשטרה שבחור ובחורה קנו בונבוניירה כזו‪ .‬במעבדת‬
‫השחזור שחזרו את דמותה של הבחורה לפי תיאורו של‬
‫המוכר בחנות‪ .‬יום אחד הגיע לתחנה אדם שאמר שאצלו >>‬
‫קורא במגדלים | ‪23‬‬
‫במשרד עבדה בחורה שהייתה חברה של הבן של השומר‪.‬‬
‫ביקשתי לראות את כתב היד שלה‪ .‬היו אצלו מסמכים בהם‬
‫היא כתבה‪ .‬הוא הביא את המסמכים וזיהיתי שזו היא‪.‬‬
‫הבחורה דמתה גם לשחזור שיצרו במעבדה לפי תיאור המוכר‪,‬‬
‫ואכן הייתה יפה ומעדות המזרח‪.‬‬
‫לאחר חקירה התברר שהבן של השומר עזב אותה‪ ,‬והיא‬
‫החליטה לנקום‪ .‬היא ובן הזוג החדש שלה שלחו את הרימון‬
‫אל האבא‪ .‬במשפט שערכו לה הוצגו תוצאות השוואת כתבי‬
‫היד והיא הורשעה ונכנסה לכלא‪.‬״‬
‫אז אחרי קריירה מודיעינית וקריירה משטרתית מרתקת‪ ,‬לאן‬
‫ממשיכים?‬
‫בשלב מסוים בחיי למדתי מדיטציה טרנסצנדנטלית‪ .‬לאחר‬
‫שהגיע הזמן לפרוש מהתפקיד במשטרה‪ ,‬העברתי את הידע‬
‫שהצטבר אצלי לאלה שבאו אחריי ועזבתי את העיר‪ .‬עברתי‬
‫לקיבוץ “יחד”‪ .‬קיבוץ בגליל‪ ,‬בו מתרגלים את המדיטציה‬
‫ביחד כחלק מהחיים בקיבוץ‪ .‬המדיטציה עזרה לי מבחינת‬
‫כושר גופני‪ ,‬והפכה אותי ליותר סובלנית ומקבלת‪ .‬עד היום‪,‬‬
‫גם בדיור המוגן‪ ,‬אני נהנית מעצם תרגול המדיטציה באופן‬
‫יומיומי‪ .‬כהכנסה‪ ,‬המשכתי לעבוד באותו המקצוע‪ ,‬אבל‬
‫בתחום האזרחי‪.‬‬
‫מגזין המגדלים עוסק הפעם במין הנשי‪ .‬איך היה להיות אישה‬
‫בתוך סביבה צבאית ומשטרתית‪ ,‬שרובה גברית?‬
‫‪ | 24‬קורא במגדלים‬
‫זה נכון שהיה רוב של גברים‪ ,‬אבל במעבדה בה עבדתי לא‬
‫הרגשתי באופן מיוחד השפעה זו‪ .‬בתוך המעבדה‪ ,‬דווקא‬
‫בתפקיד של זיהוי הזיופים עבדו נשים‪ .‬שמתי לב שנשים‬
‫יותר מבחינות בדקויות‪ .‬הן יותר רגישות ומגלות את הפרטים‬
‫הקטנים ביותר שלכאורה “לא חשובים” בהשוואת כתבי יד‪.‬‬
‫הן לרוב גם יותר מקשרות בין דברים‪ .‬המקצוע הזה דורש‬
‫הרבה פתיחות‪ ,‬אינטואיציה‪ ,‬סבלנות ומוכנות לעבודה בתנאי‬
‫חוסר ודאות‪ .‬כתב היד של אדם יכול להשתנות בגלל שינויים‬
‫פסיכולוגיים‪ ,‬פיזיים‪ ,‬או אפילו בגלל מצב רגשי‪ .‬החושים‬
‫החדים שיש לנו הנשים‪ ,‬תרמו לאיכות עבודתן במעבדה‪.‬‬
‫שמתי לב גם שנשים פחות פוסקות‪ ,‬ויותר מתירות מקום‬
‫לספק שזה דבר חשוב במקצוע‪ ,‬וגם בחיים בכלל‪.‬‬
‫לזכותם של הגברים‪ ,‬יאמר‪ ,‬היה יתרון בתפעול הציוד הטכני‬
‫שהיה במעבדה‪.‬‬
‫אילו הרהורים על החיים יש לך בעקבות הגורל המיוחד שלך?‬
‫אני מרגישה שהחיים שלי זרמו באופן מעניין‪ .‬מהתפקיד‬
‫למדתי לא לקחת שום דבר כמובן מאליו‪ .‬הדברים המוזרים‬
‫ביותר יכולים לקרות‪ .‬ואם מגלים שטעינו‪ ,‬תמיד אפשר להודות‬
‫בכך‪ .‬מתרגול המדיטציה למדתי לקבל את הדברים כפי שהם‬
‫באים‪ ,‬ואם אפשר‪ ,‬אז בהומור‪ .‬לא לקחת את הדברים יותר‬
‫מדי ברצינות‪ .‬ברור שלפעמים גם אני מתרגזת בסופו של דבר‪,‬‬
‫אנחנו בני אדם‪.‬‬
‫כמה מילים על המעבר לדיור המוגן?‬
‫לדיור המוגן הגעתי לפני כחמש שנים‪ .‬אני מתגוררת בדירה מול הים‪ ,‬עם טוביה‪ ,‬השותף הנוכחי שלי לחיים ‪ -‬חתול רחוב אפור‪,‬‬
‫שנמצא אצלי כשלוש שנים‪ ,‬מאז שהיה גור‪ .‬לשמחתי מצאתי במגדלים חברות טובות‪ .‬זה אחד הדברים היפים במקום הזה‪ .‬גם‬
‫היום האהבה שלי למילה הכתובה מקבלת מקום‪ ,‬ואני מתנדבת בהפעלת הספרייה בבית‪.‬‬
‫קורא במגדלים | ‪25‬‬
‫דבר אליי‬
‫בפרחים‬
‫תעודת זהות‬
‫שנת לידה ‪1918 :‬‬
‫היכן נולדה‪ Innsbruck :‬אוסטריה‬
‫על כוס קפה ופרח אצל‬
‫שנת עלייה‪ ,1945 :‬לקרית ביאליק‬
‫אריקה שומרוני‪ ,‬דיירת הבית בנורדיה‬
‫הצטרפות למגדלים‪ :‬פברואר ‪2012‬‬
‫>> מעין יערי‪ ,‬נציגת מכירות‪ ,‬הבית בנורדיה‬
‫משפחה‪ 3 :‬ילדים ‪ 2 -‬בנים ובת שנפטרה‪ .‬‬
‫‪ 7‬נכדים ונכד נוסף שנפטר‪ ,‬נין אחד‪.‬‬
‫תחביבים‪ :‬מוסיקה קלאסית‪,‬‬
‫טיולים בטבע‬
‫״רצונך אושר לשעה ‪ -‬השתכר‪.‬‬
‫רצונך אושר לימים ‪ -‬קח לך אישה‪.‬‬
‫רצונך אושר לכל החיים ‪ -‬טפל בפרחים‪.‬״‬
‫מוטו בחיים‪ :‬להרבות בהתנדבות‬
‫ותמיד להישאר בן אדם‪.‬‬
‫(פתגם סיני עתיק)‬
‫רב האנשים שאני מכירה יגדירו את המושג שזירת פרחים‬
‫כתחביב או כמנהג שמצוי בתרבות המזרח הרחוק‪ .‬לעולם‬
‫לא פגשתי מישהי שעבורה שזירת פרחים היא מקצוע‪ .‬יותר‬
‫מזה‪ ,‬שהפרחים עבורה הם טעם החיים‪ .‬עד שלפני כשנתיים‪,‬‬
‫התמזל מזלי ובמסגרת תפקידי כנציגת מכירות של הבית‬
‫בנורדיה‪ ,‬פגשתי באריקה שומרוני וליוויתי אותה בהחלטה‬
‫לעבור לגור אצלינו‪ .‬כאן התגלה לי עולם יצירתי קסום ביופיו‬
‫והרבה בזכות האישיות המיוחדת של אריקה עצמה‪.‬‬
‫אז איך הכל התחיל?‬
‫“לגמרי במקרה‪ .‬עד גיל ‪ 35‬עבדתי כמורה פרטית לאנגלית‪,‬‬
‫לרב בהתנדבות כולל ‪ 12‬שנה בהן לימדתי קבוצות של‬
‫חרשים כיצד לדבר‪ .‬עד היום הם שומרים איתי על קשר‪.‬‬
‫במקביל לעיסוקי‪ ,‬התחלתי בתור תחביב להכין סידורי‬
‫פרחים לקישוט הבית ללא כל ידע מקצועי‪ ,‬סתם נמשכתי‬
‫לזה בתור חובבת טבע מושבעת במטרה להכניס קצת ממנו‬
‫לאווירת הבית הפרטי שלי‪ .‬לכולנו חפצי אמנות בבית והם‬
‫תמיד מעשה ידי אחרים‪ .‬סידורי הפרחים לעומת זאת מהווים‬
‫יצירה אישית‪ ,‬ביטוי לרגשות‪ ,‬מחשבות ומצב רוח‪ .‬סידור‬
‫הפרחים תמיד מוסיף לבית יופי‪ ,‬חיים שמחה וצבע ותנועה‪.‬‬
‫כשילדי הגיעו לגיל בי”ס למדו כי אסור לקטוף פרחים בשדה‪ ‬‬
‫ואז נאלצתי להפסיק ללקט פרחים‪.‬‬
‫יום אחד‪ ,‬בעלי קרא בעיתון שמתקיימת תחרות לחובבי‬
‫סידורי פרחים‪ .‬בתחרות לקחו חלק חובבי שזירה כמוני”‪.‬‬
‫‪ | 26‬קורא במגדלים‬
‫אריקה זכתה באותה תחרות בשלושת‬
‫המקומות הראשונים!!‬
‫הזכייה הגורפת עשתה לה כנפיים והיא מיד‬
‫הוזמנה לתערוכות רבות שם הציגו את סידורי‬
‫הפרחים שלה‪ .‬בהמשך‪ ,‬החלו להגיע אל אריקה‬
‫פניות מהקהל ללמוד ממנה לשזור אולם היא לא‬
‫ידעה ללמד‪.‬‬
‫“הלחץ עלי ללמד סידור פרחים‪ ,‬הלך וגדל וכדי‬
‫לספק את רצון הקהל‪ ,‬רכשתי באנגליה ספר‬
‫מקצועי בתחום שעסק בסידורי פרחים‪ .‬גיליתי‬
‫שאני עובדת לפי אינטואיציה בלבד בדיוק כפי‬
‫שמוסבר בספר‪ .‬למעשה שזירת פרחים אמנותית‬
‫אינה קשה לביצוע וכל אחד שאוהב פרחים ואת‬
‫כל הצומח ונכון להקדיש מעט זמן ומחשבה‪ ,‬לגלות‬
‫סבלנות ולהפעיל את כל כוח הדמיון וכמובן להעז‬
‫לחדש ולסטות מהמקובל‪ ,‬יצליח במלאכת השזירה‪.‬‬
‫כל השאר הם זריזות ידיים וטכניקות שניתן ללמוד”‪.‬‬
‫בהמשך דרכה המקצועית‪ ,‬יצאה אריקה ללמוד בצרפת‪,‬‬
‫באנגליה וכמובן ביפן מולדת אמנות שזירת הפרחים‬
‫העולמית‪ .‬גם הקורסים שלימדה הלכו והתרבו והתמקצעו‬
‫כשהיא למעשה הייתה המורה היחידה בארץ לתחום זה‪.‬‬
‫במסגרת פעילותה בתחום שזירת הפרחים‪ ,‬השתתפה‬
‫אריקה בכל התערוכות שהפיקה בזמנו חברת אגרסקו‬
‫>>‬
‫ונשלחה לארצות אירופה להציג בתערוכות‪.‬‬
‫קורא במגדלים | ‪27‬‬
‫אריקה זכתה בפרסים ותארים רבים בתחום השזירה‬
‫בארץ ובעולם‪ ,‬חיברה וערכה שני ספרים שעסקו‬
‫בתחום – “שזירת פרחים – אמנות לכל אחד” ו”חגים‬
‫בפרחים” וכמו כן‪ ,‬פעמיים היה לה הכבוד להפיק מטעם‬
‫מוזיאון ישראל תערוכות בנושא זה‪“ .‬אחת החוויות‬
‫הכי מרגשות שלי הייתה כשבגיל ‪ ,90‬העברתי בנתניה‬
‫קורס לנשים שהן אימהות לילדים עם מוגבלויות קשות‬
‫על מנת שיוכלו להתאוורר ולחשוב מחשבות חיוביות‪.‬‬
‫בגיל ‪ 94‬פרשתי מהעשייה הממוסדת של קורסים‬
‫והשתלמויות‪ .‬אבל עד היום‪ ,‬אני שומרת על קשר עם מנהל‬
‫בי”ס מפורסם לפרחים בגרמניה‪ Ludwig Ott ,‬שאף הגיע‬
‫השנה לבקר אותי פה בדירתי במגדלים”‪.‬‬
‫מה המייחד את סידורי הפרחים שלך שהקנו לך שם כל כך‬
‫מפורסם בארץ ובעולם?‬
‫אריקה‪ ,‬אשה מאד צנועה וקצת מתקשה להשיב לשאלתי זו‪.‬‬
‫“אם רצוננו לסדר את הפרחים בצורה אמנותית‪ ,‬עלינו להכיר‬
‫ולזכור שככל שהם יפים בטבע לא נוכל להשאירם כמו שהם‬
‫גדלו‪ .‬אני מנסה לקיים דו שיח עם הטבע‪ .‬סידורי הפרחים‬
‫שלי מורכבים מענפים בעלי צורה מעניינת שאני מוצאת‬
‫בטיולי בטבע‪ ,‬בגינה‪ ,‬בחצר‪ .‬הרבה ירק‪ ,‬צמחי תבלין ומעט‬
‫פרחים‪ .‬אם רוצים להבליט את יופין של הפרח‪ ,‬עלינו להקפיד‬
‫שלא לדחוס יותר מידי פרחים לאגרטל ‪ .‬רק כך יוכל כל פרח‬
‫להיראות בכל מלא ייחודו‪”.‬‬
‫‪ | 28‬קורא במגדלים‬
‫ואכן‪ ,‬אותה מינימליסטיות בזיקה לאמנות הפרחים מהמזרח‬
‫הרחוק הופכת את עבודותיה של אריקה לכל כך מיוחדות‪.‬‬
‫וכדי להשלים את התמונה של שיתוף הפעולה המשפחתי‪,‬‬
‫נהג בעלה שלמד קרמיקה לעצב ולהכין לה כדים וכלים רבים‬
‫לסידורי פרחים בהם היא משתמשת עד היום‪.‬‬
‫בשנה וחצי האחרונות‪ ,‬עם כניסתה של אריקה למגדלי הים‬
‫התיכון נורדיה היא מקפידה לטפח סידורי פרחים בדלפק‬
‫הקבלה לרווחת כל באי הבית כמו גם סידורי פרחים בקומת‬
‫המגורים שלה ותמיד מוכנה לסייע בסידורים נוספים לפני‬
‫אירועי חג ומועד‪.‬‬
‫ולמרות שבחרת להפסיק לעסוק בלימוד והדרכה‪ ,‬איני יכולה‬
‫לסיים המפגש מבלי לבקש ממך כמה טיפים לשוזר‪/‬ת‬
‫המתחיל‬
‫“תנו יד חופשית לדמיון ולרוח היוצרת‪ .‬זו מלאכה לעת רצון‬
‫ובה אדם קורא לעצמו דרור גמור‪ .‬להיות משוחרר כליל‬
‫ממעצורים לבד ממה שמכתיבים חוקי היופי והטעם הטוב‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬החותם האישי של השוזר טבוע בכל יצירה וכל סידור‬
‫יפתח לפניכם עולם חדש בדיוק כמו שיפתח לעיני המתבונן‪.‬‬
‫ועוד טיפ‪ ,‬שמניסיוני מאד מתחבר למלאכת השזירה ותורם‬
‫להשראה – מוסיקה‪ .‬ממליצה בחום על השילוב הנפלא הזה‬
‫של פרחים ומוסיקה‪ .‬ואם תתבוננו בפרחים תוכלו לראות‬
‫אותם רוקדים‪...‬‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ש‬
‫י‬
‫בק בהצלחכים‬
‫ר‬
‫ה‬
‫וב י‬
‫ח‬
‫שלב ל ש‬
‫י‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ק‬
‫ב’‬
‫בואו להגשים‬
‫איתנו חלום‬
‫הבית בגני תקווה ‪ -‬פרוייקט המגורים‬
‫האיכותי והמתקדם בישראל לבני הגיל השלישי‬
‫של רשת מגדלי הים התיכון!‬
‫בקרוב יחל שיווק שלב ב’ של הפרוייקט‪.‬‬
‫לתיאום פגישה ופרטים נוספים‪:‬‬
‫‪073-2617201‬‬
‫‪www.habait-gt.co.il‬‬
‫רחוב הנגב ‪ ,5‬גני תקווה‬
‫קורא במגדלים | ‪29‬‬
‫אשת‬
‫הנשיא‬
‫מפגש עם אשתו של הנשיא לשעבר יצחק נבון‬
‫הגב׳ מירי נבון‬
‫>> ניצה גפן‪ ,‬עיתונאית‬
‫בתה של חיה קאופמן‪ ,‬דיירת הבית בבת ים‬
‫ב‬
‫זמן כתיבת שורות אלו‪ ,‬עדיין לא ברור מי יהיה הנשיא‬
‫הבא של מדינת ישראל‪ .‬בדירתה היפה והמטופחת‬
‫של מירי נבון שבצפון תל אביב יש לה כמה טיפים‬
‫לאשת הנשיא החדש‪“ :‬להיות עזר כנגדו‪ ,‬אשת כנגדו‪ .‬מדובר‬
‫בתפקיד ייצוגי‪ ,‬צריך לארח אורחים מן הארץ ומחו”ל‪ ,‬לדעת‬
‫לתת לאנשים הרגשה טובה‪ ,‬לא להתנשא ולהיות אחד מהעם‪.‬‬
‫לפתוח את הבית‪ ,‬להתנדב‪ .‬לחיות למען העם”‪.‬‬
‫מירי נבון פגשה כבר נשים רבות המלוות את בעליהן‬
‫בתפקידם כנשיאים‪ .‬למרות שלא הייתה אשתו של הנשיא‬
‫יצחק נבון בתקופת כהונתו‪ ,‬היא מלווה אותו היום בכל‬
‫האירועים הרשמיים של מדינת ישראל‪ .‬סוניה פרס ז”ל לא‬
‫גרה מעולם בבית הנשיא או השתתפה באירוע כלשהו בזמן‬
‫כהונתו‪ .‬הנשיא קצב בכלא ושאר נשיאי מדינת ישראל נפטרו‪.‬‬
‫הנשיא יצחק נבון‪ ,‬יבדל לחיים ארוכים‪ ,‬והאישה שאתו הם‬
‫נכון לעכשיו “הזוג הנשיאותי” שלנו‪ .‬עד שהגברת החדשה‬
‫תכנס לבית הנשיא‪“ .‬אני מאוד אוהבת להתלוות ליצחק‪ .‬היינו‬
‫כבר בכל העולם‪ .‬ביקרנו אצל נשיאים וראשי ממשלות‪ .‬הוא‬
‫במקום הראשון אני בת לוויה”‪.‬‬
‫אישה יפה היא מירי‪ .‬למרות שחצתה כבר את שנות השבעים‪,‬‬
‫היא נראית צעירה מכפי גילה‪ .‬יש האומרים שהדמיון בינה‬
‫לבין אופירה נבון‪ ,‬אשתו הראשונה של הנשיא נבון שנפטרה‬
‫ממחלה קשה‪ ,‬הוא דמיון מדהים‪.‬‬
‫מירי‪“ :‬כן‪ .‬שמעתי מהרבה אנשים שרואים את הדמיון‪.‬‬
‫כשהיינו צעירות למדנו‪ ,‬אופירה ואני‪ ,‬ביחד בסמינר‪ .‬היא‬
‫הייתה אז בלונדינית יפיפייה ואני הייתי שחרחורת‪ .‬עם הגיל‬
‫הגיע הדמיון”‪.‬‬
‫את הזוג נבון הכרתי כשהגעתי לגור בבניין בו הם מתגוררים‬
‫‪ | 30‬קורא במגדלים‬
‫בתל אביב‪ .‬הדבר הראשון ששמעתי מפי השכנים הייתה‬
‫העובדה שהנשיא נבון גר בבניין‪ .‬אני זוכרת את עצמי‬
‫כעיתונאית צעירה מגיעה לראיין בחיל ורעדה את נבון כשהיה‬
‫שר החינוך‪ .‬האיש כולו שופע חום אנושי וחיוכים מה שגרם‬
‫לי מיד להבין שהוא אחד מהעם‪ .‬שנים רבות עברו מאז אותו‬
‫היום בו נפגשנו במעלית והוא שוב חייך ובירך אותי לשלום‪.‬‬
‫זיהיתי מיד את החיוך החם והטוב‪“ .‬מה שמשמח אותי בכל‬
‫פעם מחדש”‪ ,‬אומרת מירי‪“ ,‬הוא לראות עד כמה כולם אוהבים‬
‫את יצחק‪ .‬הוא נשיא של העם‪ .‬היום כשלכל אחד יש מצלמה‬
‫בטלפון הנייד אנשים כל הזמן מבקשים להצטלם אתו‪ ...‬לדבר‬
‫אתו ולהיות בקרבתו‪ .‬הוא איש של העם ‘נשיא של העם’‪”.‬‬
‫הנשיא של העם מוכר היטב לציבור דוברי הלאדינו גם כמי‬
‫שכתב את בוסתן ספרדי‪ .‬ההצגה הכי טובה בעיר שחגגה כבר‬
‫למעלה מ‪ 2,000-‬הצגות‪ .‬מירי נבון חושבת שהנשיא הפרטי‬
‫שלה הוא אדם מוכשר מאוד‪ 18 .‬שנה הם ביחד‪ ,‬אוהבים כל יום‬
‫וכל רגע‪ .‬כשכנה שלהם‪ ,‬אני כותבת שורות אילו ויכולה לספר‬
‫עד כמה הם מבלים‪ .‬את ריח הבושם המאוד מיוחד של מירי‬
‫מריחים היטב במעלית‪ .‬האיש הפרטי שלי ביקש ממני לא‬
‫פעם לבדוק באיזה סוג של בושם מדובר‪ .‬מרי ויצחק לבושים‬
‫תמיד בהידור ויכולים בהחלט להוות דוגמא לזוג מתבגר‪ .‬המרץ‬
‫הוא בלתי נלאה‪ .‬והזמן נמשך הרבה בדרך שבין ירושלים לתל‬
‫אביב‪“ .‬הלשכה של יצחק היא בירושלים‪ .‬ואילו רוב האירועים‬
‫הם בתל אביב‪ .‬אנחנו המון בדרך שבין שתי ערים אלו”‬
‫איך הכרת את יצחק?‬
‫“חברה משותפת שאלה אותי יום אחד אם אני מעוניינת‬
‫להכיר את יצחק נבון‪ .‬בהתחלה זה נראה לי קצת מוזר‪ .‬מה לי‬
‫ולנשיא נבון? אבל במחשבה שנייה חשבתי למה לא? יהיה‬
‫נחמד להכיר אותו‪.‬‬
‫והנה אנחנו כבר ביחד‪ 18 ‬שנה‪ .‬אוהבים ודואגים אחד לשני‪.‬‬
‫״תן לי את הכוח לשנות את אשר ניתן לשנות‪ .‬לקבל את מה‬
‫שלא ניתן‪ .‬ואת השכל להבדיל ביניהם” מצטטת מירי את‬
‫קיפלינג‪.‬‬
‫שנים עסקה מירי במקצועות האופנה‪ .‬והדבר ניכר עליה‬
‫היטב‪ .‬היא למדה בבצלאל גרפיקה ואומנות בירושלים של‬
‫שנת ‪ .58‬כשחזרה לתל אביב עבדה כמעצבת הראשית של‬
‫“כל בו שלום” אז בית הכל בו שהיה הגדול ביותר בארץ‪ .‬למי‬
‫שזוכר את ימי “משכית” הזוהרים‪ ,‬כדאי לספר כי מאחורי‬
‫התכשיטים היפים שייצגו את אומנות מדינת ישראל ברחבי‬
‫העולם‪ ,‬הייתה מעצבת תכשיטים צעירה בשם מירי שפיר‪.‬‬
‫כשנסעה עם בעלה הראשון‪ ‬לשליחות ברומא מדריד ובריסל‪,‬‬
‫היו שם מי שזיהו את יופייה‪“ .‬בסרט ‘פני אישה’ הייתי‬
‫הכפילה של ליז טיילור‪ .‬חצי שנה ביליתי על סט הצילומים‪.‬‬
‫המטרה הייתה להרוויח כסף ולפתוח שם גלריה בשם ‘רומי’“‪.‬‬
‫כשחזרה לארץ בשנת ‪ 78‬התחילה לעבוד כמעצבת ראשית‬
‫בכיתן‪“ .‬הייתי אחראית מהחוט ועד הבד‪ .‬כולל שיווק ומכירות‪.‬‬
‫במקביל עבדתי גם בחברת הסריגים ‘פפקו’ ו‪’-‬אלד’“‪ .‬כשכיתן‪ ‬‬
‫ניסגר הפכה מירי למעצבת הראשית של “פולגת”‪ .‬לימים‬
‫אף פתחה בית אופנה בשם “מירי שפיר”‪ .‬מהתעשייה היא‬
‫עברה לייצור אופנת עילית‪ .‬אופנה שלא ביישה את חנויות‬
‫הפאר של ניו יורק‪.‬‬
‫היום‪ ,‬כל העניין ‪ ‬התדמית תופס מקום חשוב בחיים‪ .‬את התחלת‬
‫עם זה כבר לפני הרבה מאוד שנים איך חשבת על זה?‬
‫“במחשבה שאני יודעת להלביש נשים‪ ,‬החלטתי להתמקצע‬
‫בצד של התדמית‪ .‬התחלתי לעבוד עם אנשים על שפת הגוף‪.‬‬
‫כמו איך עומדים בפני קהל‪ .‬איך עובדים על התנועות‪ ,‬על הקול‪,‬‬
‫למה לסוג מסוים של אנשים מקשיבים יותר מאשר לאחרים?‬
‫איזה סוג של קהל מצפה לך?”‬
‫בעצם מה שעשית כבר אז הוא סוג של קאוצ’ינג שכל כך‬
‫פופולארי היום‪.‬‬
‫“נכון הרבה מאוד שנים עבדתי עם משרד החוץ‪ .‬עם שגרירים‬
‫ונשותיהם‪ .‬לימדתי איך עורכים שולחן‪ .‬איך מושיבים אנשים”‪.‬‬
‫ואיך מושיבים?‬
‫“ראשית יש להפריד בין הזוגות‪ .‬בעלת הבית תשב בראש‬
‫השולחן ובעלה בקצה השני‪ .‬את אורח הכבוד מושיבים ליד‬
‫המארחת‪ .‬וכך גם עם בת זוגו שתשב ליד המארח‪ .‬יוצרים‬
‫קבוצת אנשים שתוכל לשוחח ביניהם”‪.‬‬
‫איך נראים כל כך טוב בגיל שבעים פלוס?‬
‫“אני מציירת‪ ,‬לומדת בסדנת כתיבה‪ ,‬מתעמלת כמה פעמים‬
‫בשבוע ורוקדת פלמנקו אצל נילי אזולאי‪ .‬אני לא חושבת‬
‫שסבתות לא צריכות לטפח את עצמן‪ .‬מלבד הטיפול‬
‫במשפחה יש עוד דברים בעולם‪ .‬לא הולכים לישון בלי לנקות‬
‫את הפנים‪ .‬חשוב למרוח קרמים‪ .‬לטפח את השיער‪ .‬לדאוג‬
‫לכפות ידיים ‪ ‬ורגליים אסטטיות‪ .‬צריך להקפיד שהבגדים יהיו‬
‫נקיים ומריחים טוב”‪.‬‬
‫ואושר אקספרס?‬
‫“אסור לשכוח לחייך‪ .‬קמטים של חיוך הם קמטים חיוביים‪.‬‬
‫קמטים של מרירות הם קמטים מגעילים”‪.‬‬
‫איך להישמר מפני הבדידות?‬
‫המון מחקרים הוכיחו שחשוב לנהל חיי חברה‪ .‬לפגוש אנשים‪.‬‬
‫לדבר עם אנשים‪ .‬לא להסתגר‪ ,‬להיפתח לבני אדם‪ .‬להיות רק‬
‫עם מי שטוב לך‪ .‬לאכול נכון להתנועע‪ .‬לעשות דברים שמהנים‪.‬‬
‫ולהיות אופטימיים‪ .‬האופטימיות היא זאת ששומרת על‬
‫הבריאות‪ .‬תמיד לחפש את חצי הכוס המלאה”‪.‬‬
‫קורא במגדלים | ‪31‬‬
‫בואנה‬
‫הבנות‪...‬‬
‫מקבץ פורומים נשיים‬
‫מגזין ״קורא במגדלים״‬
‫ל‬
‫כבוד גיליון בת המצווה של “קורא במגדלים” ובהקשר לנושא הגיליון – “זמן נשים” בחרנו לקט כתבות ופורמים נשיים‬
‫אותם הפקנו במהלך שלוש השנים האחרונות‪.‬‬
‫אז מה היה לנו? (רשימה חלקית בלבד!)‪ :‬זללנו סושי טעים במסעדת “סושי סמבה” בחברת השף ניצן רז‪ ,‬צעדנו על‬
‫מסלול תצוגת האופנה בבית בכפר סבא לבושות במיטב האופנה האחרונה‪ ,‬סרגנו לחיילים כובעי צמר חמים‪ ,‬עשינו סנדוויצ׳ים‬
‫טעימים לנכדים והנינים שמידי קיץ לקייטנה שלנו בנורדיה מגיעים‪ ,‬כמיטב המסורת של הבית ברמת השרון הפקנו את בזאר‬
‫עבודות היד השנתי שכל הכנסותיו לאגודת מיח”א – ילדים עם ליקויי שמיעה‪ .‬בחרנו בטכס מרשים את מלכת היופי של הבית‬
‫בבת ים בהשתתפות סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק החינוך גב’ אסתר פירון‪ .‬יצאנו‪ ,‬חבורה של בנות נמרצות מנורדיה‪ ,‬לעודד‬
‫משחקי כדורגל בתוכנית הטלוויזיה גולסטאר‪ ,‬כינסנו על הדשא של הבית ברמת השרון את הפלמ”חניקיות שבחבורה למפגש‬
‫נוסטלגי עמוס בסיפורים מחויכים‪ .‬ועוד ידנו נטויה לעוד שנים רבות של עשייה‪.‬‬
‫״עם הסושי והסרפן״‬
‫גליון ‪2‬‬
‫‪ | 32‬קורא במגדלים‬
‫תצוגת אופנה נשית‬
‫גליון ‪6‬‬
‫סורגות למען מיח״א‬
‫גליון ‪3‬‬
‫קורא במגדלים | ‪33‬‬
‫כנס פלמ״חניקיות‬
‫גליון ‪8‬‬
‫״סבתא סנדוויץ׳״‬
‫גליון ‪9‬‬
‫מעודדות צמודות‬
‫גליון ‪9‬‬
‫‪ | 34‬קורא במגדלים‬
‫בחירת מלכת יופי‬
‫גליון ‪7‬‬
‫סבתא סורגת‬
‫גליון ‪11‬‬
‫קורא במגדלים | ‪35‬‬
‫עם‬
‫הספר‬
‫מגזין “קורא במגדלים” מצדיע לספריות הבתים‬
‫לרגל שבוע הספר העברי‬
‫>> ציפי דראל‪ ,‬מנהלת תרבות ודיתה סנה‪ ,‬ספרנית ראשית‬
‫הבית בכפר סבא‬
‫לכבוד חודש הקריאה שצוין בחודש יוני האחרון בנושא זמן נשים‪ ,‬החלטנו ברשת מגדלי הים‬
‫התיכון להצדיע לכל הספרניות (והספרנים) ביום עיון מיוחד‪.‬‬
‫מאז ומעולם נחשב עם ישראל לעם הספר‪ ,‬עם הקורא מבוקר עד ערב‪ :‬ספרי קודש‪ ,‬ספרי‬
‫חול‪ ,‬רומנים‪ ,‬שירה‪ ,‬פרוזה ומה לא‪ .‬בשנים האחרונות השתנתה התמונה‪ .‬כניסת המחשבים‬
‫והטאבלתים (אותם מחשבים ניידים קטנים) העלתה את השאלה עד כמה אנחנו‪ ,‬כעם הספר‪,‬‬
‫נמשיך ונקרא ספרים‪ .‬בסקר שבדק את מצב ההשאלות בספריות הציבוריות ברחבי הארץ‬
‫התוצאה מעודדת‪ ,‬כי למרות שנמצאו הבדלים משמעותיים בין יישובים שונים‪ ,‬סה”כ נתוני‬
‫הסקר מצביעים על מעמדן המתחזק של הספריות הציבוריות בחיי הקהילה‪.‬‬
‫אם נדגום את השאלות שנשאלו בסקר מול מה שקורה בבית בכפר סבא נראה תמונת מצב‬
‫מרשימה בהחלט – מתוך ‪ 320‬דיירים בבית‪ 183 ,‬דיירים משתמשים בשירותי הספרייה שהם‬
‫‪ 57‬אחוזים!! מכלל הדיירים בבית‪.‬‬
‫ואכן מעמדה של הספרייה בדיור המוגן חשוב ומרכזי ביותר למרות שלא כולם רואים בו כמשהו‬
‫מובן מאליו‪.‬‬
‫רובנו הורגלנו לקרוא מילדות בספר המודפס ואנו מוכנים גם עתה להתאמץ ולא לחדול מקריאה‪.‬‬
‫מטרת הספרייה לאפשר למספר רב ככל הניתן של דיירים להמשיך ולקרוא ספרות עדכנית ואף‬
‫לעודד אותם ולגרות אותם לא לחדול גם אם קשה יותר לראות‪ ,‬להתרכז ולאחוז בספר למרות‬
‫כל הגירויים שמסביב – תכניות הטלוויזיה רבת הערוצים‪ ,‬תכניות התרבות שמתקיימות בבית‬
‫ועוד מטלות יום יום שונות‪.‬‬
‫מרכיב חשוב בשירותי הספרייה בבתי הרשת הוא ייעוץ וסיוע לקהל הדיירים בבחירת ספר‬
‫או באיתור ספר מסוים אותו הם מעוניינים לקרא‪ .‬בבית בכפר סבא למשל‪ ,‬ישנה ספרנית‬
‫‪ | 36‬קורא במגדלים‬
‫אלפי כותרים‪ ,‬ספרים וסרטים‪,‬‬
‫יוצאים לאור בישראל מדי שנה‪.‬‬
‫לך תדע בשביל מי מהם‬
‫שווה להרכיב משקפיים‪...‬‬
‫שתפקידה לרכז את קלסר ההמלצות ודיירים רבים נעזרים בהן‪“ :‬חשוב שהקורא יהיה מרוצה‪,‬‬
‫שיסמוך על המלצה שלנו ובמידה ולא מתחבר לספר שיפסיק‪ .‬הזמן הוא משאב יקר וחבל‬
‫לבזבז אותו על ספר שלא מתחברים אליו”‪( .‬אלדה עתיר‪ ,‬כפר סבא)‬
‫עידוד דיירים להגיע לספרייה ולהשאיל ספרי קריאה גם היא מלאכה חשובה‪ .‬בבית בצומת‬
‫סביון שוקדות הספרניות בעזרת קרן עציון העובדת הסוציאלית על מערך יחסי הציבור הפנימי‬
‫בבית‪ .‬פרידה קפלן‪ ,‬המכונה בבית ‪ -‬ספרנית יום א’‪“ :‬אנחנו בית קטן עם מעט קוראים ואני‬
‫עושה שמיניות באוויר כדי לעודד קריאה בכל הזדמנות” דוגמא יפה לכך מבצע שבוע הספר‬
‫שבו כל מי שהשאיל ספר קיבל מתנה סימנייה מהודרת עם הכיתוב – “מה קורא בצומת סביון”‬
‫הספרניות מודעות לכך שמתן שירות לדיירים מחייב מאמץ לשדר להם את ההרגשה שהמערכת‬
‫פועלת על מנת לתת להם שירות מתחשב וסבלני שיענה על צרכיהם ורצונותיהם‪.‬‬
‫עם כזו התמדה ורצינות בעשייה אכן מגיע לספרנים והספרניות שלנו יום של הצדעה‪ .‬ואין כמו‬
‫שבוע הספר לעיתוי המתאים ביותר‪:‬‬
‫ספרים רבותי‪ ,‬ספרים‬
‫מפגש חוויתי לספרני המגדלים‪.‬‬
‫>> מנחה הדס ערער‬
‫בזמן שהספרניות סיירו בספריית הבית בכפר סבא ארגנו מעגל כיסאות ועל כל כיסא חיכה‬
‫למשתתפים ספר ממבחר הספרייה הפרטית של המנחה‪ .‬והיו שם ספרי ילדים‪ ,‬ספרות‬
‫ישראלית וזרה‪ ,‬שירה וסיפורת‪ ,‬מתח ואהבה‪ ,‬אלבומי ניצחון וספר תנ”ך ועוד ועוד‪ .‬בכל ספר‬
‫סימניה ועליה רשומה שאלה‪ .‬חלק מהשאלות אינפורמטיביות לחלוטין כמו באיזה שפות‬
‫קורא במגדלים | ‪37‬‬
‫הספרים בספרייה או מהו הז’אנר הכי פופולרי בספרייתכם‬
‫וחלק מהשאלות יותר מורכבות ויותר אישיות כמו מה הספר‬
‫שהשפיע עלייך ביותר‪ .‬איזה ספר תיקח‪/‬י לאי בודד ועוד‪.‬‬
‫כבר בבחירת מקום הישיבה על פי הספר המונח עליו הצלחנו‬
‫להתרגש‪ -‬נדיבה הספרנית מנורדיה בחרה בספר על ירושלים‬
‫ונזכרה ב‪ 62-‬השנים שחיה עם בעלה הירושלמי ושמעה ממנו‬
‫סיפורי ירושלים השכם וערב‪ ,‬ורדה תמיר ספרנית מבת ים‬
‫שעבדה שנים רבות כחוקרת במשטרה (כתבה רחבה עליה‬
‫בעמוד ‪ )22‬קבלה את ספרו של רם אורן‪“ :‬לא בחרתי בספר‪.‬‬
‫הספר בחר אותי”‪ ,‬דיתה‪ ,‬הספרנית המארחת בחרה בספר‬
‫הילדים כובע קסמים‪“ :‬שיעזור לי להמשיך וליצור”‪ .‬אסתר‬
‫שות מנורדיה בחרה בספר השירים של רחל אחד הספרים‬
‫האהובים והמשפיעים עליה ביותר שבחרה גם לקחת איתה‬
‫כשעברה לבית בנורדיה‪ .‬שוש קרני בחרה בספרה של לאה‬
‫גולדברג שהזכיר לה את תקופת הילדות‪ .‬ליאונור מצנר ‪15‬‬
‫שנה בארץ‪“ :‬בחרתי בספר הילדים ‘בוא אלי פרפר נחמד’ כי‬
‫אותו בטוח אצליח לקרא ולהבין בעברית”‪.‬‬
‫מתוך השאלות שמצאו הספרניות בתוך הספרים והשיח שהן‬
‫עוררו הגענו לתובנות משותפות רבות ומעניינות‪-‬‬
‫טלי וייס‪ ,‬עו”ס מהבית בבת ים‪ ,‬בעשור השלישי לחייה נשאלה‬
‫שאלה שהעלתה בכולנו חיוך‪“ :‬איזה ספר תמליצי לנכדיך”‪.‬‬
‫מבחינתה‪ ,‬עצם העובדה שעוד יהיו ספרים זה לכשעצמו‬
‫אינו מובן מאליו‪ .‬ספרניות רבות מצליחות למצוא מאפיינים‬
‫דומים בהרגלי הקריאה והעדפות של קהל היעד המבוגר –‬
‫סּפרים‬
‫ומ ָ‬
‫ספריות ִ‬
‫ספרים קלים הן במשקל והן בתוכן‪ ,‬אותיות גדולות‪ ,‬הרבה‬
‫מתח ואהבה‪ .‬במקרים רבים כשחוזרים לספר שקראנו בעבר‬
‫התובנות שונות לחלוטין‪ .‬בגלל הגיל ובגלל האווירה שהייתה‬
‫אז בהשוואה למה שקורה סביבנו כאן ועכשיו‪.‬‬
‫כל משתתפי המפגש מסכימים‪ :‬ההתנדבות בספרייה מוסיפה‬
‫עניין לחיים‪ ,‬עבודה בסביבה מעניינת‪ ,‬מסקרנת ומאתגרת‪.‬‬
‫חשוב להיות קשובים‪ ,‬סבלניים‪ ,‬להתמצא בספרים ולדעת מה‬
‫להמליץ למי‪.‬‬
‫טיפים והמלצות לקוראים ולספרנים‬
‫•בבית בכפר סבא מופץ בכל שבוע “ידיעון‬
‫הספרייה” – ניוזלטר‪ .‬דיירים מבתים אחרים‬
‫המעוניינים להיות בתפוצת המנויים מוזמנים‬
‫לשלוח את כתובת המייל שלהם לכתובת‪:‬‬
‫‪ [email protected]‬והם ישמחו‬
‫להכניסכם למאגר הלקוחות שלהם‬
‫•אחת לתקופה‪ָ ,‬קיימו יריד ספרים משומשים בבית‪ .‬פעילות‬
‫שצובעת את הבית ומעודדת קריאה‪ .‬הבית בצומת סביון‬
‫•ספרים כפולים – לפני שמעבירים לספריות עירוניות‪ ,‬בואו‬
‫ננסה להעביר לספריות ברשת‪ .‬רות בר‪ ,‬מרמת השרון‬
‫•כדי לטפח את אהבת הקריאה‪ ,‬מומלץ לשים ספרים‬
‫במקומות מפגש נוספים בבית כמו בקפיטריה‪ ,‬במרפאה‪,‬‬
‫במספרה‪ ,‬פינות הלובי ועוד ‪ .‬וגם אם משהו ייקח ספר‬
‫הבייתה‪ ,‬תמיד נוכל לשים ספר אחר במקומו‪ .‬אביבה דמיאן‬
‫לחמשת בתי הרשת ‪ 5‬ספריות פעילות בכל ספריות הבתים לוקחים חלק בהפעלה‬
‫בהתנדבות ‪ 25‬ספרניות ו‪ 3-‬ספרנים‪ .‬כולם נחשפו לתחום עם המעבר לדיור המוגן ולא‬
‫למדו או עסקו בתחום בעברם בבית בכפר סבא מספר הספרנים הגבוה ביותר – ‪13‬‬
‫ספרנים לעומת הבית ברמת השרון‪ ,‬שם מנוהלת הספרייה על ידי ספרנית אחת בכל‬
‫הספריות ניתן למצוא ספרים ב‪ 3-‬שפות נוספות – אנגלית‪ ,‬גרמנית‪ ,‬צרפתית בכל‬
‫הספריות שני הז’אנרים הפופולרים ביותר הם ספרי מתח ורומנים‪.‬‬
‫‪ | 38‬קורא במגדלים‬
‫״תמונה שווה אלף מילים‬
‫ומילה שווה אלף תמונות״‬
‫(רוני סומק)‬
‫•למי שעובר לדיור מוגן וצריך לצמצם את הספרייה הפרטית‬
‫ומתלבט איזה ספרים לקחת ממליצה ורה מתתיהו מכפר‬
‫סבא‪“ :‬העדיפו ספרים שאתם אוהבים לחזור ולקרא בהם‬
‫יותר מפעם אחת”‬
‫•חשוב וכדאי למחשב את הספרייה‪ .‬העבודה בסביבה‬
‫ממוחשבת מרתקת ומאדגרת‪ .‬נוחה יותר ותורמת גם למקום‬
‫וגם לספרן‪/‬ית‪ .‬משה סנה מכפר סבא‬
‫עם הפנים לעתיד‬
‫גם אם נמשיך להאמין‪ ,‬ובמידה רבה של‬
‫צדק‪ ,‬שאין תחליף לספר המודפס על נייר‪,‬‬
‫אי אפשר להתעלם מיתרונותיו הרבים של‬
‫הספר האלקטרוני ‪ -‬משקל‪ ,‬נוחות אחיזה‪,‬‬
‫מאות ספרים שאינם תופסים מקום על המדף‪ ,‬האופציה‬
‫לבחור את מידת הבהירות כולל לקרא אותיות לבנות על רקע‬
‫שחור שעוזר לקשיי ראייה‪ ,‬האופציה להגדיל את האותיות‬
‫בצורה משמעותית לפי בחירת הקורא כל אלו משפיעים‬
‫על חווית הקריאה ומשביחים אותה‪ .‬בנוסף לקריאה נוחה‪,‬‬
‫בספר האלקטרוני עוד שורה שלמה של יתרונות – הספר זוכר‬
‫בעל פה את הנקודה בה הפסקנו לקרא ומחזיר אותנו לשם‪.‬‬
‫ניתן לסמן משפטים או פרקים שמצאו חן בעיננו במיוחד או‬
‫שנרצה לצטט אותם‪ ,‬ניתן לרשום הערות שוליים במיקומים‬
‫שונים בספר ולחזור אליהן בצורה ידידותית ביותר ועוד ועוד‬
‫מפלאי הטכניקה הממוחשבת‪.‬‬
‫חוויה מרשימה במיוחד היא להקריא לגיל הרך (נכדים ונינים)‬
‫ספרי ילדים ידועים כאשר בתוך הספר המקורי משולבת‬
‫הנפשה של הדמויות והן נעות על גבי המסך בהתאם לעלילה‪.‬‬
‫עד סוף השנה‪ ,‬מתכננים ברשת המגדלים לרכוש לספריות‬
‫הבתים טאבלטים שבהם ניתן יהיה לקרא ספרים אלקטרוניים‬
‫לרווחת הדיירים ובני משפחותיהם‪.‬‬
‫קורא במגדלים | ‪39‬‬
‫רודי‬
‫והאבנים המתגלגלות‬
‫מתנת יומולדת שמגיעה‬
‫פעם במאה שנה‬
‫>> מיכל שויקי‬
‫‪tisfaction‬‬
‫‪“I can’t get nomy sa‬‬
‫‪car, and that man‬‬
‫‪come on the radio‬‬
‫‪in‬‬
‫‪g‬‬
‫‪in‬‬
‫‪iv‬‬
‫‪dr‬‬
‫‪m‬‬
‫’‪When I‬‬
‫‪formation‬‬
‫‪re about some useless in‬‬
‫‪mo‬‬
‫‪d‬‬
‫‪an‬‬
‫‪re‬‬
‫‪mo‬‬
‫‪me‬‬
‫‪g‬‬
‫‪in‬‬
‫‪ll‬‬
‫‪te‬‬
‫‪He’s‬‬
‫‪ination‬‬
‫‪Supposed to fire my imag‬‬
‫‪tisfaction‬‬
‫‪I can’t get no sa‬‬
‫‪rd‬‬
‫”‪on‬‬
‫‪I can’t get no 3 reacti‬‬
‫ב‬
‫עוד שכל חובבי הרוק אנד רול בארץ עסקו בערב‬
‫המופע בגילו המופלג של מיק ג’אגר סולן להקת‬
‫“הרולינג סטונס” האגדי‪ ,‬מעטים ידעו והבחינו‬
‫באגדה האמיתית – המעריץ האלמוני בן המאה שישב‬
‫במתחם ה‪ VIP-‬בליווי ביתו דניה לבושים בחולצת הרולינג‪.‬‬
‫רודי ברטא‪ ,‬דייר ותיק בבית בנורדיה ומשתתף פעיל מעל‬
‫עשור בחוג המתופפים בבית‪ ,‬חוגג הקיץ יום הולדת ‪.100‬‬
‫הכל החל בשיחת חולין חצי היתולית כששאלתי אותו‬
‫מה דעתך להופיע עם המתופף של להקת הרולינג סטונס‪.‬‬
‫נדהמתי לגלות את ההתלהבות והבקיאות שרודי הפגין‬
‫וכמובן על הרצון העז שלו לשתף פעולה‪ .‬כך נולד הרעיון‬
‫להעניק לו מתנה ליום הולדתו מטעם המגדלים‪ .‬אף לא אחד‬
‫מאיתנו‪ ,‬וכמובן לא רודי‪ ,‬תאר איזה הד תקשורתי יעשה‬
‫המהלך כשכבר יומיים לפני המופע רודי התראיין וכיכב‬
‫בערוצי הרדיו‪ ,‬הטלוויזיה והעיתונות הארצית כשהשיא היה‬
‫במהלך המופע עצמו כשהזמר רמי פורטיס‪ ,‬שנבחר להיות‬
‫להקת החימום שפתחה את המופע בפארק‪ ,‬הפסיק לדקות‬
‫ספורות את הופעתו וברך על גבי הבמה מול ‪ 50,000‬הצופים‬
‫את רודי‪ .‬קהל רב זיהה את רודי מתוך הופעותיו בתקשורת‪,‬‬
‫שמע על הסיפור המרגש וניגש אליו לברך‪ ,‬להצטלם‬
‫ולבקש חתימה‪.‬‬
‫‪ | 40‬קורא במגדלים‬
‫והיה שם הרבה “‪satisfaction‬״‪ ,‬השיר המפורסם של‬
‫הרולינג שרודי שר והדגיש בכל ראיון לתקשורת כשיר שהוא‬
‫הכי אוהב‪ .‬מבחינה היסטורית‪ ,‬זהו גם הלהיט הראשון של‬
‫החבורה‪ .‬ויש הטוענים שבלי השיר הזה כל הקריירה של‬
‫הסטונס לא באמת הייתה מגיעה לפסגות שאליהן הגיעה‪.‬‬
‫ומילה אחרונה לרודי כמובן‪“ :‬איך היה? פשוט חלום‪ ,‬מי היה‬
‫מאמין שבגיל מאה אני אזכה שיתגשם לי חלום‪ .‬מיק ג’אגר‬
‫נתן הופעה משהו משהו! זרק לקהל הרבה משפטים בעברית‪:‬‬
‫‘ערב טוב תל אביב’‪‘ ,‬חג שבועות שמח ישראל’‪‘ ,‬הכל סבבה?’‪,‬‬
‫‘אנחנו האבנים המתגלגלות’‪ ,‬חבל שלא הסתדר בסוף‬
‫התוכנית שאני יעלה לבמה לנגן עם המתופף‪ ,‬הפסד כולו‬
‫שלהם‪ “...‬קורץ לי רודי‪“ ,‬טוב אולי בפעם הבאה”‬
‫בנים המתגלגלות)‬
‫‪( Th‬הא‬
‫‪e Rolling Ston‬‬
‫שרודי היה בן ‪.)48‬‬
‫רולינג סטונז ‪es -‬‬
‫(כ‬
‫נוסדה בשנת ‪1962‬‬
‫ה‬
‫מחדש ביצירתה‪,‬‬
‫ש‬
‫ק אנד רול בריטית‬
‫לוז ועיצבה אותה‬
‫רו‬
‫להקת‬
‫אתה ממוזיקת הב‬
‫היסטוריה‪ .‬הלהקה‬
‫ששאבה את השר‬
‫משפיעות ביותר ב‬
‫ה‬
‫הלהק‬
‫רוק המצליחות וה‬
‫שמשמעותו “נווד”‪.‬‬
‫לאחת מלהקות ה‬
‫“‪”Rollin’ Stone‬‬
‫ת‬
‫נחשב‬
‫של מאדי ווטרס‬
‫ה את שמה משירו‬
‫קיבל‬
‫סרקו את הקוד בסמארטפונים בתוכנת סריקת קודי ‪ QR‬לצפייה בכתבה על רודי‬
‫מהתוכנית ״הכל כלול״ בערוץ ‪10‬‬
‫קורא במגדלים | ‪41‬‬
‫מפגש‬
‫בין תרבותי‬
‫הקשר המיחד בין‬
‫המטפל‪/‬ת הפיליפיני‪/‬ת והדייר‬
‫>> ליאת מאיוסט‪ ,‬מנהלת רווחה‪ ,‬הבית בכפר סבא‬
‫ה‬
‫עסקת עובדים זרים בענף הסיעוד הפכה נפוצה יותר‬
‫ויותר בשנים האחרונות‪ .‬עליה זו נצפית גם במסגרת‬
‫הדיור המוגן‪ .‬מערכת היחסים הנרקמת בין העובד‬
‫הזר והמעסיק תקינה והגונה בדרך כלל‪ ,‬אך ישנם מקרים‬
‫בהם מתעוררות מחלוקות ואי הבנות‪ .‬ניתן לשייך חלק מאותן‬
‫מחלוקות לרב תרבותיות הקיימת במפגש עובד זר ‪ -‬מעסיק‪.‬‬
‫במפגש זה מגיע כל אחד מהצדדים עם הערכים שבהם מאמין‪,‬‬
‫מנהגים‪ ,‬שפה ותפיסות שבאות לידי ביטוי בטיב ואיכות‬
‫הקשר‪ .‬אנו מאמינות כי ככל שהמטפל ירגיש טוב יותר כך‬
‫גם הדייר‪ ,‬ככל שנצליח לגשר על אותם פערים תרבותיים כך‬
‫נביא להבנה הדדית ויחסים טובים יותר בין השניים‪ .‬לצורך כך‪,‬‬
‫הזמנו את גב’ אורנה אשכנזי שהרצתה בנושא זה בפני דיירים‬
‫ובני משפחותיהם המעסיקים עובדים זרים‪ .‬אורנה ערכה‬
‫במסגרת לימודיה לתואר ‪ MSA‬מחקר איכותני בתחום (ראו‬
‫מסגרת) ודרך מסקנותיה וניתוחי המקרה שהביאה שפכה אור‬
‫על התרבות הפיליפינית ועל הפערים הניכרים בטיפול היום‬
‫יומי‪ .‬למפגש הגיעו‪ ,‬דיירים‪ ,‬בני משפחות הדיירים‪ ,‬אנשי צוות‬
‫ואף מספר מטפלים‪ .‬כולנו נשארנו מרותקים לשמע הדברים‬
‫שנאמרו‪ .‬הבנו עד כמה חשוב להכיר את ערכי התרבות של‬
‫המטפלים ועד כמה אותם ערכים משפיעים על התנהגותם‬
‫ועל האופן שבו הם תופסים את הקשר עם המעסיק שלהם‪.‬‬
‫למדנו כי ערך הכבוד כלפי זקני המשפחה הוא הערך המרכזי‬
‫והדומיננטי הטבוע באופיו של המטפל הפיליפיני‪ .‬ערך זה נגזר‬
‫בעיקר מתוך קוד תרבותי של “החזר חוב התודה” המסמל‬
‫מחויבות לבן משפחה שהעניק טיפול וחינוך בעבר‪ .‬אין‬
‫ספק שהערכים המשפחתיים והתרבותיים של הפיליפינים‬
‫מסייעים להם בבחינת יחסיהם עם המעסיקים בישראל‪.‬‬
‫יחסים שבבסיסם עומדים ערכים אלו‪ ,‬מייצרים הרמוניה‬
‫ומשפרים מוטיבציה‪ .‬מתוך אותו רציונל של הבנת המטפל‬
‫וחיזוקו‪ ,‬אנו מקיימות פעמיים בשנה מפגש לכל העובדים‬
‫הזרים‪ .‬במפגש זה אנו מביעות את שביעות רצוננו ומוקירות‬
‫תודה על עבודתם‪ ,‬שלא תמיד קלה‪ .‬במפגשים אלה אנו‬
‫מאפשרות גם לעובדים להביע את אשר על ליבם ובנוסף‬
‫מדגישות את מערכת הציפיות שלנו כצוות בבית ונהלים על‬
‫פיהן כולנו חייבים לנהוג‪ .‬לסיכום‪ ,‬ככל שנפתח יחסים של‬
‫הבנה והרמוניה עם המטפל ונשקיע‪ ,‬גם אנחנו אנשי המקצוע‪,‬‬
‫בליווי ובתמיכה בו‪ ,‬כך תשתפר אצלו המוטיבציה וכך יתפתחו‬
‫קשרים מיטביים עם הדייר שבטיפולו‪.‬‬
‫תקציר מתוך מחקרה של ארנה אשכנזי בהדרכת פרופ’ ליאת אילון‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪:‬‬
‫מחקר זה בא לבדוק את חווית הטיפול והשהות של המטפל הפיליפיני בישראל לאור תפיסת הערכים שלו וההיסטוריה‬
‫המשפחתית שלו בארצו‪ .‬המחקר מאפשר הצצה ייחודית אל הקשיים שחווים פיליפינים בעבודתם עם משפחות ישראליות‬
‫המשתייכות לתרבות מערבית שונה משלהם ושופך אור על התמודדותם הרגשית והפרקטית בחיי היום יום עם קשיים‬
‫ושינויים אלו‪ .‬זהו מחקר איכותני המתבסס על ראיונות עומק ותצפיות למדגם של ‪ 15‬מרואיינים שנבחרו מתוך סוכנות השמה‬
‫לעובדים זרים‪ ,‬הפניות של מרואיינים אחרים ופגישות מקריות בגן ציבורי המהווה מקום מפגש שכיח בין המטפלים בשעת‬
‫טיולם עם המטופלים‪ .‬ממצאי המחקר העלו ‪ 3‬תמות עיקריות ‪ .1 -‬ערכי המשפחה הפיליפינית ‪ -‬רמת מחויבות הפרט למשפחה‬
‫גבוהה ביותר‪ .‬רמה זו מושגת על ידי חינוך צייתני לילדים כבר בגיל הרך מה שמפתח יחסים בינאישיים נטולי קונפליקטים‪.2 .‬‬
‫השוואת ערכי המשפחה בין הישראלית לפיליפינית‪ -‬המרואיינים הצביעו על מעמדו הגבוה של הילד המשפחה הישראלית‬
‫מול מעמד הזקן שנותר לתפיסתם ללא תמיכה ולעיתים רבות בחסר של אהבה‪ .3 .‬עבודת המטפל הפיליפיני עם הזקן הישראלי‬
‫ הנחקרים הגדירו מערכת יחסים טובה על פי קריטריונים הלקוחים מערכי משפחה פיליפינית‪ .‬את ההתמודדות עם קשיים‬‫לקחו דווקא ישירות מהחינוך במשפחת המוצא ונמצא שהם תלויים בשלושה פרמטרים עיקריים – מידת ההיכרות הקודמת‬
‫של המטפל עם הקושי‪ ,‬טיב היחסים עם המעסיק וניסיון אישי קודם שחווה המטפל עם בני משפחה זקנים‪.‬‬
‫‪ | 42‬קורא במגדלים‬
‫מתעמלים‬
‫עם מטפלים‬
‫פעילות פנאי המשלבת דיירים עם מטפלים‬
‫בבית ברמת השרון‬
‫ב‬
‫בית ברמת השרון איתרו את הצורך להתייחס למטפלים‬
‫הזרים השוהים עם הדיירים ‪ 24‬שעות ביממה ומסייעים‬
‫להם בכל שגרת יומם‪.‬‬
‫כרמלה רז‪ ,‬מנהלת הרווחה‪ ,‬יחד עם ורד צרפתי‪ ,‬מנהלת‬
‫התרבות ובברכת דרך חמה שקבלו ממנהלת הבית עפרה‬
‫סעדיה עומלות על פיתוח תכנית פעילות פנאי מגוונת‬
‫המיועדת לדיירים ומטפלים יחד ולחוד‪.‬‬
‫כרמלה‪“ :‬קבוצת דיירים זו‪ ,‬ממעטת בהשתתפות בפעילויות‪ ‬‬
‫השוטפות של הבית ולכן נדרשת הערכות מיוחדת לתת להם‬
‫מענה הולם‪ .‬בצד הדיירים‪ ,‬נמצאים גם המטפלים אשר לפני‬
‫הכל מחויבים במתן טיפול נאות לדיירים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬גם‬
‫להם צרכים חברתיים משלהם‪ .‬על מנת לא לפגוע בטיפול‬
‫השוטף בדיירים פיתחנו מודל ייחודי של פעילות משותפת‬
‫לדיירים עם המטפלים‪ .‬ערך מוסף נוסף ולא פחות חשוב‪,‬‬
‫המטפלים לומדים שיטות העסקה מגוונות ויכולים להמשיך‬
‫ולעבוד בצורה יחידנית עם הדייר בו הם מטפלים ובכך גם‬
‫לשפר את האינטראקציה בין מטפל ‪ /‬מטופל וגם לייצר תכנים‬
‫ועשייה ביתר שעות היממה”‪.‬‬
‫לסנונית הראשונה לסדרה של הפעילויות נרתמה קרן‬
‫דויטשר‪ ,‬מאמנת כושר מטעם “גו אקטיב”‪ ,‬במועדון הבריאות‬
‫של הבית‪“ :‬כאשר התבקשתי להעביר שיעור התעמלות על‬
‫כיסאות לדיירים ומטפלים‪ ,‬הרגשתי אתגר גדול‪ .‬זו בהחלט‬
‫שליחות לעזור לדיירים שרוב היום יושבים ללא נוע‪ ,‬לתת‬
‫להם שעה של תנועה‪ ,‬הזדמנות להכיר מחדש את גופם‪,‬‬
‫לשמח את ליבם ולעורר את מחשבתם‪ .‬התחלנו את הפעילות‬
‫במתינות ובהדרגה רבה תוך כדי שאני נעזרת באלמנטים‬
‫שונים של משחק והנאה‪ .‬למשל‪ ,‬את ספירת החזרות של כל‬
‫תרגיל ספרנו בשפות שונות כשכל אחד בתורו בוחר בשפת‬
‫האם שלו‪ .‬בהמשך‪ ,‬שיחקנו כדורגל בישיבה‪ ,‬בעטנו כדורים‬
‫לשער והתמסרנו בכדור ממרחקים שונים‪ .‬אין כמו משחקי‬
‫כדור לייצר אינטראקציה חברתית ולשפר את מצב הרוח‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬ביצענו תרגילי עמידה שונים ולמרות שכל השרירים‬
‫“חרקו” וכאבו‪ ,‬הייתה תחושה נהדרת של עשייה‪ .‬היום‬
‫הקבוצה מאד התקדמה וחלקם מסוגלים ללכת מצדו האחד‬
‫של החדר לצדו השני תוך כדי שהם מרגישים את השרירים‬
‫העובדים בתהליך כשהם פחות ופחת כואבים ביחס לשעורים‬
‫הראשונים‪ .‬משיעור לשיעור ניתן ממש לראות את התקדמות‬
‫טווח התנועה ושיפור השליטה בגוף ‪ ,‬במוח ובנפש‪ .‬כמדריכה‬
‫וכמאמנת‪ ,‬אני רואה את השיפור משיעור לשיעור של כל‬
‫אחת ואחד מהמשתתפים‪ .‬הקבוצה מקפידה להגיע פעמיים‬
‫בשבוע והדיירים ממש מחכים לתחילתו של האימון‪ .‬נסקה‪,‬‬
‫אחת הדיירות המתמידות בחוג אומרת‪‘ -‬בגילי כבר לא חשוב‬
‫הדיוק של התנועה אלא שאני בכלל מבצעת את התנועה‪’...‬‬
‫ואכן‪ ,‬אני כמאמנת‪ ,‬מרגישה סיפוק אדיר לראות אותם‬
‫נהנים‪ ,‬מתקדמים ומצליחים‪ .‬המלצתי למטפלים‪ ,‬לתרגל עם‬
‫הדיירים בבית או בגינה בנוסף לשעת האימון המשותפת שלנו‪.‬‬
‫יישר כוח!!”‬
‫קורא במגדלים | ‪43‬‬
‫צועדים‬
‫ונהנים‬
‫יוזמה ספורטיבית של‬
‫הבית ברמת השרון‬
‫>> צילום‪ :‬ליאור קורן‬
‫ל‬
‫ראשונה מאז נחנך הפארק הצמוד לבית ברמת השרון‪,‬‬
‫יצאנו בפרויקט ספורט משותף ‪ -‬מנהל גיל הזהב‬
‫של עיריית רמת השרון יחד עם הבית ברמת השרון‬
‫ובשיתוף “גו אקטיב” ו”איזונים”‪.‬‬
‫האירוע נפתח אור ליום רביעי ‪ 28‬למאי בצעידה קצרה בפארק‬
‫החדש לאורך רחוב הנצח שהסתיימה בהתעמלות בוקר על‬
‫הדשא המרכזי בפארק‪ .‬בצעידת הבוקר לקחו חלק קבוצות‬
‫דיירים מהבית יחד עם גמלאים מהקהילה‪ ,‬כולם מלאי מרץ‬
‫ומוטיבציה‪.‬‬
‫בסיום הפעילות בפארק‪ ,‬התכנסו כל האורחים ודיירי הבית‬
‫בפטיו הירוק ורחב הידיים של הבית ברמת השרון לארוחת‬
‫בוקר בריאה ומרעננת‪.‬‬
‫“ד”ר התלהבות” ‪ -‬ערן שחר פתח את החלק העיוני של הבוקר‬
‫״למקומות‪ ,‬היכון‪ ,‬צא!״‪...‬‬
‫‪ | 44‬קורא במגדלים‬
‫בהרצאה מרתקת והעשיר את הצופים בטיפים רבים לחיים‬
‫מתוך חזונו וחלומו האישי‪:‬‬
‫“החזון שלי זה אנשים‪ ‬נושמים‬
‫ארגונים נושמים‪ .‬מדינה נושמת‬
‫עולם נושם”‪.‬‬
‫בתום ההרצאה נהנו המוזמנים משימוש במתקני חדר הכושר‪,‬‬
‫הבריכה והג׳קוזי‪ ,‬מהתנסות בשעור התעמלות במים‪ ,‬מסיור‬
‫בבית וכמובן במתחם הספא החדש ‪“ -‬איזונים”‪ ,‬והיו מי שנהנו‬
‫להמשיך ולהעביר את הבוקר בבילוי משותף בפטיו‪.‬‬
‫כל מי שלקח חלק בפעילות ציין שצריך להפוך יוזמה זו‬
‫למסורת ולקיים אירוע משותף שכזה מדי מספר חודשים‪.‬‬
‫זו הזדמנות לנצל את מתחם הפארק‪ ,‬ליהנות מאירוח בבית‬
‫ברמת השרון ולקיים מפגש חברתי‪.‬‬
‫כושר למבוגרים ‪ -‬גלעד ישק‪Go Active ,‬‬
‫בחיים לא מאוחר להתחיל להתאמן‪ .‬למעשה‪ ,‬מחקר‬
‫שנעשה על ידי “לייף פיטנס” מצא שיותר סביר שאנשים‬
‫מעל גיל ‪ 65‬יתאמנו על בסיס יומי מאשר כל קבוצת גיל‬
‫אחרת‪.‬‬
‫מחקר זה סביר הודות לעובדה שפעילות גופנית פותרת‬
‫כאבי מפרקים‪ ,‬מועילה לאיזון וגמישות‪ ,‬וממזערת את‬
‫הסיכוי ליפול‪.‬‬
‫אם אתם בני ‪ 65‬ומעלה ומחפשים להתחיל בפעילות‪,‬‬
‫המקום המתאים הוא חדר כושר המקומי‪ .‬המטרה היא‬
‫למצוא אמצעי או תוכנית‪ ,‬מהנה ונוחה לצרכיך האישיים‪.‬‬
‫הנה כמה טיפים ממומחי הכושר בלייף פיטנס‪:‬‬
‫עבדו במסגרת המגבלות הפיזיות שלכם‪ :‬שאלו שאלות‬
‫וגלו אילו תוכניות מתאימות לרמת הכושר שלכם‪ .‬אם‬
‫אתם רק מתחילים‪ ,‬נסו ללכת על הליכון במהירות ‪5‬‬
‫קמ”ש עד ‪ 30‬דקות ברצף‪ .‬העלו בהדרגה את מהירות‬
‫ההליכון כל שבוע‪ .‬כתוספת‪ ,‬נסו להגדיל את השיפוע‪ .‬רק‬
‫שימו לב שאתם מתקדמים לאט ומקשיבים לגופכם בעוד‬
‫אתם מתחילים פעילויות חדשות‪ .‬לעולם בקשו ממאמן‬
‫הכושר שלכם שיפורים בתוכנית אם יש צורך‪ .‬הוא שם‬
‫כדי לעזור לכם בהשגת האימון הבטוח והיעיל ביותר‪.‬‬
‫התגברו על מחסום עבודת השרירים המנטלי‪ :‬שרירים לא‬
‫מודעים לגיל‪ .‬אתם לעולם לא מבוגרים מדי לאימוני כוח‪.‬‬
‫אימוני כוח יכולים במהירות לשפר צפיפות עצם ולצמצם‬
‫את הסיכון לדלילות העצם‪ .‬השרירים הם גם המפתח‬
‫לחילוף חומרים ויכולים לעזור לבקר על המשקל‪ ,‬ולשפר‬
‫את רמת האנרגיה‪ ,‬איזון וביטחון עצמי‪.‬‬
‫דרך מעולה להתחיל באימוני כוח היא באמצעות מכשירים‬
‫המשתמשים בטכנולוגיית כבלי התנגדות‪ .‬מכשירים אלה‬
‫מציעים אימון בעל עומס נמוך על המפרקים‪ ,‬שינויי עומס‬
‫בלחיצת כפתור ומושבים וידיות ארגונומיות המתאימות‬
‫למגוון רחב של צורות וגדלי גוף‪.‬‬
‫לא משנה מה הגיל או רמת הכושר‪ ,‬אתם יכולים להשיג את‬
‫המטרה של כושר ובריאות גופנית בסביבה בטוחה ונוחה‬
‫לשימוש‪.‬‬
‫קורא במגדלים | ‪45‬‬
‫בריא‬
‫במגדלים‬
‫על מרכז הבריאות‬
‫בבית בכפר סבא‬
‫>> כוכי דהן‪ ,‬מנהלת המרכז‬
‫מ‬
‫רכז ״בריא במגדלים״ מכוון ומעודד לשינוי הרגלים‬
‫ואורחות חיים בהתאם לצרכים האישיים של כל אחד‬
‫ואחת‪.‬‬
‫פעילות גופנית משפרת טווחי תנועה‪ ,‬שווי משקל‪ ,‬הגברת‬
‫אנרגיה וחיוניות‪ ,‬עוזרת בהפחתת תרופות‪ ,‬מאזנת ומשפרת‬
‫ערכי לחץ דם וסוכר‪.‬‬
‫אנו‪ ,‬צוות “בריא במגדלים” רואים כל פעם מחדש כיצד נפגשים‬
‫הרצון והיכולת ומעודדים עוד ועוד דיירים לקחת חלק בתכנית‪.‬‬
‫חיי היום יום‪ ,‬כמו גם המצב הנפשי והפיזי של האדם‪ ,‬מרחיקים‬
‫אותו מפעילות גופנית על בסיס קבוע כחלק משגרת החיים‪.‬‬
‫כאן‪ ,‬במסגרת מרכז “בריא במגדלים” הדיירים מביעים עניין‬
‫בעשייה‪ ,‬בפעילות מגוונת מעוררת שמחת חיים ומרגישים‬
‫שהחיים שייכים לא רק לצעירים‪.‬‬
‫בנוסף לדיירי הבית שפוקדים את המקום‪ ,‬מגיעים אלינו גם‬
‫מנויים חיצוניים הן למכון הכושר והן לבריכת השחייה ולחוגי‬
‫הספורט השונים‪ .‬במרכז‪ ,‬מקבלים כל המנויים תשומת לב‬
‫אישית וליווי צמוד‪ .‬לדברי המנויים החיצונים‪ ,‬הם מגיעים‬
‫לכאן בזכות הייחודיות של המקום ‪ -‬אינטימיות‪ ,‬שקט‬
‫ומשפחתיות‪.‬‬
‫בשנה האחרונה‪ ,‬הרחבנו את פעילות המקום ופתחנו בו‬
‫גם ספא‪ .‬מטרת מרכז טיפולי הספא לאפשר ולתת מענה‬
‫שיכול להשלים ו‪/‬או להחליף טיפול רפואי הן לדיירי הבית‬
‫והן למנויים חיצוניים‪ .‬במסגרת הטיפולים שנערכים במקום‬
‫תוכלו למצוא טיפול באוסטאופתיה (ראו עמ׳ ‪ ,)48‬טיפולי‬
‫רפלקסולוגיה‪ ,‬עיסוי אבנים חמות‪ ,‬דיקור סיני וגם עיסוי פינוק‬
‫לשחרור ממתחים ולחצים‪.‬‬
‫‪ | 46‬קורא במגדלים‬
‫בריא במגדלים‬
‫מי מגיע לטיפולים בספא?‬
‫‪1.1‬אנשים הרוצים לאזן את המצב הבריאותי שלהם‬
‫ומחפשים אלטרנטיבה אחרת מלבד בדיקות‪ ,‬תרופות‬
‫ורופאים‪.‬‬
‫‪2.2‬אלה שמסיבות כאלה ואחרות נתונים בלחץ נפשי‬
‫ומתחים‪.‬‬
‫‪3.3‬כל מי שמודע לבריאותו ודואג לתחזק אותה בדרך‬
‫אלטרנטיבית‪.‬‬
‫‪4.4‬אנשים המופנים דרך המרפאה והרופאים שלנו עם המלצה‬
‫לשלב טיפול אלטרנטיבי עם הטיפול הקונבנציונאלי‪.‬‬
‫לנוחיותכם‪ ,‬פתחנו דף בפייסבוק‬
‫בו אנו מספרים ומעלים אירועים של‬
‫“בריא במגדלים” ואנו מזמינים את‬
‫קוראי המגזין להיכנס ולהתרשם‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ניתן לפנות אלי לפגישת ייעוץ והכוונה‬
‫בטלפון – ‪052-9595393‬‬
‫או במייל – ‪[email protected]‬‬
‫מיוחד למגיעים דרך מגזין‬
‫“קורא במגדלים”‪ :‬שבוע ניסיון‬
‫במכון הכושר והבריכה כולל‬
‫טעימת טיפול‪/‬עיסוי‬
‫חמישה כוכבים של בריאות – לקט מחוויות של דיירים הלוקחים חלק בפעילות המרכז "בריא במגדלים"‪:‬‬
‫"במרוצת השנים עברתי אין ספור טיפולים ברפואה ההוליסטית‬
‫ונעזרתי בכולם‪ .‬התחום של אוסטאופתיה היה חדש לי‪ ,‬החלטתי‬
‫לנסות ‪ -‬מצא חן בעיני וראיתי כי טוב‪ .‬הטיפולים עוזרים לי‬
‫מאוד‪ .‬בכל דבר שאני מעלה וד"ר מארי מטפלת אני רואה שיפור‬
‫וזה עובד‪ .‬אני שמחה שיש לי את זה כאן בבית‪ ,‬אני לא צריכה‬
‫לנסוע‪ ,‬להטריח את ילדי או להיעזר במלווה‪ .‬הכל בהישג יד‪ ,‬נוח‬
‫מאד‪ .‬הטיפול תורם לי המון‪ ,‬השיטה נפלאה ואני אוהבת את‬
‫הרגישות של המטפלת‪ .‬בכלל‪ ,‬מרכז "בריא במגדלים" תורם‬
‫לכל נושא הבריאות להתפתח כאן אצלנו בבית‪ .‬אני שומעת על‬
‫אנשים שלא יצאו מביתם והיום כתוצאה מהפעילות של המרכז‬
‫הם מגיעים לפעילויות ומרגישים שיפור במצבם התפקודי‬
‫ובמצב הרוח‪ .‬אתי‬
‫‪----------------‬‬‫"להשכמה בבוקר של פעילות במרכז "בריא במגדלים" יש‬
‫מיוחדות‪ .‬הצפייה לפגישה עם ד"ר מארי לטיפול אוסטאופתיה‬
‫ממלאת באנרגיות מיוחדות‪ ,‬הרגשה של רוגע‪ ,‬נינוחות ופרידה‬
‫ממיחושים‪ .‬המבואה הכל כך אסתטית והכתובות המשלבות‬
‫בין גוף לנפש מובילים למקדש מעט – לחדר אינטימי מלווה‬
‫במוסיקה טובה וידיה האמונות של מארי – תבורכו על כך! מרכז‬
‫בריא במגדלים מהווה מקור משיכה לפעילויות גופניות שונות‪,‬‬
‫מועילות ומהנות‪ ".‬צ‪( .‬השם שמור במערכת)‬
‫‪----------------‬‬‫"הגעתי למגדלי הים התיכון בכפר סבא לפני כשבעה חודשים‪,‬‬
‫התרשמתי מהדגש שהם שמים על הפעילות הגופנית‪ .‬למחרת‬
‫בואי למגדלים נרשמתי לקבוצת שחיית הבוקר‪ .‬הצטרפתי‬
‫למשתתפות בחוג ריקודי העם והתחלתי להתנסות בחוגי‬
‫הפעילות השונים‪ .‬אני נהנית משעורי הפילאטיס הניתנים‬
‫פעמיים בשבוע ועובדים בעיקר על הארכת השרירים וחיזוק‬
‫הבטן‪ ,‬הצ'י‪-‬קונג עם תהל שמאפשר עבודה עם הרבה אנרגיה‬
‫ובניית כוח הריפוי של הגוף ושיעורי היוגה עם רותי‪ .‬לאחרונה‪,‬‬
‫עם כניסתו של יובל כמדריך בחדר הכושר‪ ,‬בניתי בעזרתו תכנית‬
‫פעילות על המכשירים השונים שמסייעים לי בשמירה על‬
‫יציבות‪ ,‬שיווי משקל והגברת פעילות לב ריאה‪ .‬על אף שעסקתי‬
‫בשחייה ובהתעמלות גם לפני בואי למגדלים לא הרביתי בכל כך‬
‫הרבה פעילות מחזקת ומהנה‪ .‬דניאלה בירן‬
‫‪----------------‬‬‫"לפני כמה שנים‪ ,‬רגלי נפגעו ממחלה קשה‪ .‬לא יכולתי לעמוד‬
‫ללא סיוע‪ ,‬עברתי סבל רב‪ ,‬כאבים‪ ,‬אשפוזים‪ ,‬טיפולים ותרופות‬
‫שהביאוני למצבי כיום‪ .‬כאשר פיזיותרפיה וטיפוליו של ישראל‬
‫(הגם שהם במסגרת קבוצתית) מונעים הידרדרות ושומרים על‬
‫מצבי‪ .‬הצטרפתי לקבוצה הראשונית "פעילות בתנועה" ונוכחתי‬
‫ברמה המקצועית של המדריך‪ :‬כדור‪ ,‬מקל‪ ,‬גומי‪ ,‬בייגל ומשקלות‬
‫הם האמצעים שבעזרתם מבוצעים התרגילים‪ .‬מרבית התרגילים‬
‫מבוצעים תוך ישיבה על כסא‪ ,‬באווירה נינוחה‪ ,‬בלווי מוזיקת‬
‫רקע‪ ,‬הקפדה על ביצוע מדויק‪ ,‬נשימה נכונה‪ ,‬שמירה על שווי‬
‫משקל וגמישות בגבול היכולת של כל אחת ואחד מהמשתתפים‪.‬‬
‫הגוון בתרגילים וחוש ההומור של ישראל שומרים על ערנותנו‪.‬‬
‫יישר כוח לכוכי‪ ,‬לישראל ולכל צוות "בריא במגדלים"‪.‬‬
‫ד‪( .‬השם שמור במערכת)‬
‫קורא במגדלים | ‪47‬‬
‫אוסטיאופתיה‪:‬‬
‫מקשיבים לגוף‬
‫>> צח דרי‬
‫ה‬
‫אוסטיאופתיה היא גישה טיפולית‪ ,‬פרה‪-‬רפואית‪,‬‬
‫שהחלה את התפתחותה לפני כ‪ 120-‬שנה על ידי‬
‫ד”ר אנדרו טיילור סטיל‪.‬‬
‫הפילוסופיה העומדת מאחורי האוסטיאופתיה רואה את הגוף‬
‫כיחידה אחת‪ .‬משמע‪ -‬הכל קשור ומשפיע על הכל‪ ,‬לדוגמא‪:‬‬
‫פציעה ישנה בקרסול משפיעה על כאבי צוואר שיש לי היום‪,‬‬
‫צלקת מניתוח קיסרי מושכת רקמות וגורמת לכאב או לחץ‬
‫בגרון‪ ,‬שריר מכווץ מקרין כאב למקום רחוק בגוף שלכאורה‬
‫אינו קשור‪.‬‬
‫עיקרון נוסף בפילוסופיה גורס כי לגוף יש יכולת ריפוי עצמי‪.‬‬
‫הגוף שלנו חשוף למזהמים בכל רגע נתון אבל רק לעיתים‬
‫רחוקות אנחנו נופלים למחלה‪ .‬תאים סרטניים מתפתחים‬
‫בגוף כל הזמן אבל רק במצבים קיצוניים הם מאבדים שליטה‬
‫והופכים לגידול‪ .‬הגוף שלנו נלחם כל הזמן לשמור אותנו‬
‫בריאים וללא כאב‪ .‬כשאנחנו ממשיכים להיחשף לסכנה (או‬
‫להרגל רע) הגוף מתחיל לבנות פיצויים‪ .‬הפיצויים הם מפלטו‬
‫האחרון של הגוף בניסיון לדחות את הקריסה של הרקמה‬
‫הפגועה‪.‬‬
‫כשמסתיימים הפיצויים‪ ,‬כשאוזלות הרזרבות של הגוף‪,‬‬
‫‪ | 48‬קורא במגדלים‬
‫מתחילים הסימפטומים ומתחיל הכאב‪ .‬תפקידו של‬
‫האוסטיאופת הוא להתבונן באדם שמולו כיחידה אחת‪.‬‬
‫לראות את ההקשרים הנפשיים‪ ,‬לראות את ההקשרים‬
‫היציבתיים‪ ,‬לשמוע על עברו של האדם‪ ,‬על פציעות וחבלות‬
‫שקרו גם מזמן ויכולות להשפיע על מצבו היום‪ .‬האוסטיאופת‬
‫מתשאל‪ ,‬מתבונן‪ ,‬חש ובודק את יכולת התנועה של המטופל‬
‫ולבסוף בונה אבחנה‪.‬‬
‫הטיפול האוסטיאופתי מתייחס לתלונת המטופל מחד‬
‫ולממצאים האחרים בגוף מאידך (גם אם למראית עין נראה‬
‫שאינם קשורים)‪ .‬האוסטיאופת יודע שגוף עם זרימת דם‬
‫תקינה לרקמות‪ ,‬עם פינוי דם תקין מהרקמות‪ ,‬עם זרימת‬
‫לימפה חלקה ועם עצבים שאינם נלחצים או נכלאים הוא גוף‬
‫שיודע להתמודד עם כל פגיעה ופנוי להתמודד עם האתגרים‬
‫היומיים שפוקדים אותו‪.‬‬
‫הטיפול האוסטיאופתי מבוסס אם כן על אבחנה מדויקת‬
‫וטיפול ברקמה הפגועה וגם בגוף כולו‪ .‬האוסטיאופת עובד עם‬
‫ידיו בלבד וללא שום מכשור‪ .‬הוא מפעיל ידיים קשובות ורכות‬
‫שמכבדות את הגוף‪ .‬לעיתים‪ ,‬טיפול אחד או שניים יספיקו‬
‫אולם כשמדובר בכאב כרוני‪ ,‬מומלץ לבצע סדרה של טיפולים‬
‫להקלה‪ ,‬למניעה ולתחזוקה‪.‬‬
‫כשזה‬
‫מגיע‬
‫לכושר‪...‬‬
‫זהגם‬
‫וגם‬
‫הגיל‬
‫התרגיל!‬
‫תושביהשרוןבני‪60‬פלוס‪,‬‬
‫רשת מגדלי הים התיכון המקדמת בבתי הרשת השונים פעילויות‬
‫מגוונותלקיוםאורחחייםבריאבקרבדייריה‪,‬מזמינהגםאתכםלשלב‬
‫ביןבריאותוהנאה‪,‬ומאפשרתלכםלהצטרףכמנוייםלחדריהכושר‬
‫שבבתיהרשתבכפרסבא‪,‬נורדיהורמתהשרון‪.‬‬
‫חדרי הכושר המנוהלים ע”י הרשת הבינלאומית ‪ Go Active‬מעמידים‬
‫לרשותכם מתקנים מתקדמים‪ ,‬מדריכים מקצועיים‪ ,‬תכנית אימונים וחווית‬
‫אימון ייחודית בסביבה חמה המותאמת לבני הגיל השלישי‪.‬‬
‫לפרטים נוספים חייגו‪:‬‬
‫‪03-7609452‬‬
‫הביתברמתהשרון‬
‫‪09-8306099‬‬
‫הביתבנורדיה‬
‫‪09-7477151‬‬
‫הביתבכפרסבא‬
‫מובילה את סגנון החיים לגיל השלישי בישראל‬
‫פרפראות‬
‫טריוויה‬
‫כל מה שלא ידעתם על‬
‫נישואי פוליאנדריה‬
‫>> בועז גבעון‪ ,‬הבית בצומת סביון‬
‫הידעתם שיש סוג של נישואין הנקרא פוליאנדריה בו אישה‬
‫אחת נשואה לכמה בעלים בעת ובעונה אחת?‬
‫זהו מקרה פרטי של פוליגמיה הנפוץ במיוחד באזורים שבהם‬
‫יש לאנשים קושי להתקיים‪ ,‬במיוחד בחקלאות‪ .‬פעם‪,‬‬
‫זה היה נפוץ כמעט בכל העולם‪ .‬כיום זהו סוג של נישואין‬
‫המתקיימים בעיקר באזור ההימלאיה‪ ,‬באזורים חקלאיים‬
‫עם מעט אדמה וקיים קושי לעבדה‪ .‬שיטה זו קיימת בצפון‬
‫הודו‪ ,‬נפאל ובוטן‪ .‬פעם היא הייתה נהוגה גם בטיבט‪ ,‬אך‬
‫שלטונות סין אסרו על קיומה‪.‬‬
‫האישה נישאת לגבר מסוים ומביאה איתה גם ‪ 2-4‬מאחיו‪,‬‬
‫כשכולם בעלי זכויות שוות כבעלים‪ .‬עסקה זו אינה כוללת‬
‫בנים שטרם בשלו מבחינה גופנית ומינית‪ .‬רק כשיש מספיק‬
‫אחים בוגרים לבעל‪ .‬השיטה‪ ,‬מאפשרת הספקת כוח אדם‬
‫חזק לטובת עיבוד האדמה מחד‪ ,‬ומאידך‪ ,‬ביטול הצורך‬
‫לחלוקת האדמה אחר כך ליורשים‪ .‬באירופה בתקופה‬
‫הפאודלית‪ ,‬חלוקת האדמה ליורשים כמעט חיסלה את‬
‫הפאודליזם בצרפת ובגרמניה‪ .‬באנגליה לעומתן‪ ,‬לא הייתה‬
‫חלוקה‪ .‬שם הבכור ירש את כל האחוזה ושאר הבנים פנו‬
‫לצבא‪ ,‬לכנסייה ולמקצועות חופשיים שונים‪.‬‬
‫כאשר הבעלים בעבודה‪ ,‬לאישה יש מספיק זמן לנהל את‬
‫‪ | 50‬קורא במגדלים‬
‫המשק‪ ,‬לטפל במשק הבית‪ ,‬ללדת ולגדל את הילדים‪ .‬כל‬
‫הגברים נחשבים לאבותיהם של כל הילדים‪ .‬בעבר‪ ,‬לפני‬
‫עידן כל הטכניקות של טרום לידה‪ ,‬היו הורגים חלק מהבנות‬
‫שנולדו‪ .‬היום‪ ,‬לפי בדיקות ‪( S.U‬אולטרה סאונד)‪ ,‬מבצעים‬
‫הפלה‪.‬‬
‫יש עדין שבטים רבים ברחבי העולם ששם עדין נהוגה שיטה‬
‫זו גם מסיבות אחרות‪ ,‬אך כולן קשורות לצד הכלכלי‪( .‬ריבוי‬
‫גברים לצורך ציד וכד’)‪.‬‬
‫ביהדות ובאיסלם שיטה זו אסורה‪ .‬ביהדות רואים בה גילוי‬
‫עריות‪.‬‬
‫גם בעולם החי קיימת תופעה דומה של שליטת המין הנקבי‪.‬‬
‫ניתן לראות זאת בחלק גדול מהציפורים‪ .‬הנקבה בוחרת‬
‫בזכר שתמיד מתגנדר לכבודה‪( .‬זנב הטווס)‪ .‬אצל הנמלים‬
‫והדבורים המלכות הן השולטות‪ ,‬אצל יונקים כדוגמת‬
‫הפילים אופיינית שליטת הפילות על העדר‪ ,‬כמו גם אצל‬
‫כלבי הבר באפריקה‪ ,‬אצל הסוריקטות או אצל הפסמונים‬
‫במצפה רמון ועוד‪.‬‬
‫אז כמו שנאמר – אמא יש רק אחת! אבל אבא‪ ....‬זה כבר‬
‫סיפור‪ ‬אחר‪.‬‬
‫החמישייה‬
‫ת‬
‫הפותח‬
‫ר לעומק את‬
‫כיר קצת יות‬
‫הים התיכון‪...‬‬
‫ין נ‬
‫שת מגדלי‬
‫בכל‬
‫מ וגזעובדות ר‬
‫עובדי‬
‫שמי לימור וכטר‬
‫‪ ,‬נשואה לראובן‪ .‬יחד מגדלים‬
‫שלושה ילדים מופלאים‪.‬‬
‫הבכור איתי חייל משרת בחיל האוויר‪ .‬יעל תלמידת תיכון‬
‫רוטברג ברמת השרון ועדי בן הזקונים חגג לא מכבר שתים‬
‫עשרה שנים‪ .‬גרה בישוב אורנית‪ ,‬בשעות הפנאי יוצרת‬
‫כיורים וכלי קרמיקה בסטודיו שבביתי‪.‬‬
‫עוסקת בספורט‪ ,‬לאחרונה חזרתי לתחביב ישן‪ ,‬ריצה‪,‬‬
‫לוקחת חלק במרתונים ברחבי הארץ במקצה של ‪ 10‬ק”מ‪.‬‬
‫עובדת כ‪ 14-‬שנה עם אוכלוסיית הגיל השלישי‪ .‬בחרתי‬
‫לעסוק בהדרכה וליווי אוכלוסיה זו מתוך אהבה גדולה‬
‫וכבוד לאדם המבוגר ומתוך הידיעה כי יש בי היכולת לעזור‬
‫לאנשים להעצים ולהשפיע בביצוע שינוי איכותי בחייהם‪.‬‬
‫אני מאמינה שביכולתו של כל אדם לשנות ולהשתנות‪.‬‬
‫לבית ברמת השרון הגעתי לפני כ‪ 6-‬שנים שבראשיתן‬
‫ניהלתי את המועדון בדיור המשלים‪ ,‬בו העברתי פעילויות‬
‫מגוונות מתחומי היצירה והפעלה קוגניטיבית‪ .‬בשנה‬
‫האחרונה אני עוסקת כמאמנת קוגניטיבית לכלל אוכלוסיית‬
‫הבית‪ ,‬מפעילה את החוג לטיפוח ושימור הזיכרון ומקיימת‬
‫אימונים פרטניים‪ .‬במסגרת החוג המתפרס לאורך השבוע‬
‫זוכים המשתתפים לתרגל מיומנויות חשיבה רבות תוך‬
‫יצירת קשרים חברתיים אשר תורמים אף הם לתפקודו‬
‫התקין של המוח ולשיפור הביטחון והערך העצמי‪.‬‬
‫העבודה עם קשישים עבורי בעלת תמורה‬
‫גדולה וסיפוק רב‪ .‬אני רואה עצמי‬
‫“במסגרת החוג זוכים המשתתפים‬
‫ממשיכה בהתפתחות מקצועית‬
‫לתרגל מיומנויות חשיבה רבות תוך‬
‫וברכישת כלים נוספים אשר יפתחו‬
‫יצירת קשרים חברתיים אשר תורמים‬
‫דרך נפלאה ומיוחדת שתתאים‬
‫אף הם לתפקודו התקין של המוח‬
‫לכישורי להמשך פעילותי בעתיד‪,‬‬
‫ולשיפור הביטחון והערך‬
‫לחיזוק ועידוד אוכלוסיית הגיל‬
‫העצמי”‬
‫השלישי‪.‬‬
‫קורא במגדלים | ‪51‬‬
‫שמי ג’ני עבד אל ראזק‬
‫‪ ,‬בת ‪ ,53‬נולדתי בבית היולדות כפר‬
‫סבא‪ .‬תושבת טייבה נשואה ואימא ל‪ 5-‬ילדים‪.‬‬
‫סיימתי תיכון מקצועי “עמל” בטייבה‪ .‬בהמשך למדתי אופנה‪ ,‬שרטוט‬
‫ותפירה במכללה בתל אביב‪ .‬הייתה זו אחת התקופות היפות ביותר בחיי‪.‬‬
‫בסיום לימודי האופנה‪ ,‬התקבלתי לעבודה בבית ספר ערבי בעיר לוד ובמשך‬
‫שנתיים לימדתי שם אופנה‪ .‬בהמשך‪ ,‬עברתי ללמד אופנה בתיכון “עמל”‬
‫בטייבה וכך סגרתי מעגל כשאני מלמדת באותו בית הספר שבו למדתי כמה‬
‫שנים קודם לכן‪ .‬חלקתי זמני בין גידול ילדים להוראת האופנה עד שלאחר‬
‫‪ 4‬שנים נסגרה מגמת האופנה בתיכון בו לימדתי ונשארתי תקופה בבית‬
‫לטובת בגידול הילדים וניהול משק הבית‪.‬‬
‫בני הבכור תופיק שנולד בשנת ‪ 83‬למד מכונאות וחשמל לרכב ועוסק בזה‬
‫עד היום‪ .‬בני השני מאמון נולד שנה אחריו ולמד גם הוא חשמלאי רכב והוא‬
‫בעל מכון לשטיפת מכוניות‪ .‬ביתי הבכורה אלא שנולדה אחרי שני הבנים‪,‬‬
‫מורה לחינוך מיוחד‪ .‬בני הרביעי מעתסם לומד עכשיו במגמת ספורט‬
‫במכללת וינגייט וביתי הצעירה איאת לומדת בטכניון הנדסת בניין‪ .‬כאשר‬
‫הילדים בגרו חזרתי למעגל העבודה ולפני ‪ 7‬שנים התחלתי לעבוד במגדלי‬
‫הים התיכון במחלקת משק‪ .‬התחלתי את העבודה כחדרנית בניקוי דירות‬
‫של דיירים‪ .‬בהמשך התקדמתי לתפקיד של עוזרת מנהלת משק שאותו אני‬
‫ממלאת עד היום‪ .‬במסגרת תפקידי אני אחראית על המכבסה ומשתדלת‬
‫לבצע את העבודה במסירות ונאמנות‪ .‬אלו הערכים שהם הכי חשובים לי‪.‬‬
‫אני מאד אוהבת את העבודה ומאד קשורה לדיירים‪ .‬העבודה איתם נותנת לי‬
‫סיפוק רב‪ .‬אחת החוויות שלא אשכח מתקופת העבודה שלי במגדלים היא‬
‫הנסיעה לפני כשנה לרודוס‪ .‬נהניתי מאד מהטיול ואני מעריכה זאת מאד‪.‬‬
‫בעוד ‪ 20‬שנה אני מאחלת לכל ילדי להיות נשואים באושר ולי אני מאחלת‬
‫כוחות לעזור לגדל את כל הנכדים וליהנות מהם‪.‬‬
‫״הערכים שהכי חשובים‬
‫לי‪ :‬לבצע את עבודתי‬
‫במסירות ובנאמנות״‬
‫‪ | 52‬קורא במגדלים‬
‫לודמילה ולואיזה ‪ -‬האימהות של המיטבח בבת ים‬
‫לודמילה‪ ,‬בת ‪ ,54‬אמא לשלושה ילדים גדולים וסבתא לשתי נכדות‪.‬‬
‫לואיזה‪ ,‬ביתה‪ ,‬בת ‪ 33‬ואמא לשתיים‪ .‬שתיהן תושבות בת ים‪.‬‬
‫מפעילות‪ ,‬מבשלות‪ ,‬אופות ומגישות במסעדת הבית ובקפיטריה‬
‫בבת ים‪.‬‬
‫לודמילה‪“ :‬קונדיטוריה זה הדבר שאני הכי אוהבת לעשות‪ .‬למדתי‬
‫את זה ברוסיה‪ .‬כשהתחלתי לעבוד בדיור המוגן ודיברתי עם‬
‫הדיירים‪ ,‬גיליתי שהם אוהבים לאכול את ה”אוכל של פעם” ‪-‬‬
‫לטקעס‪ ,‬שטרודל‪ ,‬בורשט‪ .‬כשהייתי קטנה עמדתי ליד סבתא שלי‬
‫וראיתי איך היא מבשלת את המאכלים האלה‪ .‬כך למדתי לבשל‬
‫אוכל כזה ואני מאוד נהנית להכין אותו גם היום”‪.‬‬
‫“אני עובדת עם גיל הזהב‪ ‬כבר ‪ 17‬שנים‪ .‬עבדתי חמש שנים‬
‫במגדלים משנת ‪ ,2000‬ועברתי לתקופה למקום אחר‪ .‬לפני שלוש‬
‫שנים לואיזה‪ ,‬הבת שלי‪ ,‬הצטרפה לעבוד במגדלים בבית בת ים‪.‬‬
‫זכרתי את הבית לטובה ושמחתי מאוד להצטרף לבת שלי ולחזור‬
‫לעבוד כאן‪ .‬כיף לעבוד כאן‪ .‬אנחנו מרגישות ממש כמו משפחה‪.‬‬
‫אנחנו מכירות את כל הפרטים הקטנים שקשורים לדיירים ‪ -‬את‬
‫הילדים‪ ,‬את הנכדים‪ ,‬יודעות מי אוהב מה‪ ,‬למי מותר או אסור לאכול‬
‫משהו‪ .‬אנחנו אוהבות לדבר עם הדיירים‪ ,‬לשמוע מה שלומם‪,‬‬
‫לשמוע סיפורים‪ .‬הסיפורים של הדיירים שלנו הם סיפורים מתוך‬
‫ההיסטוריה של העם היהודי ושל המדינה שלנו‪ .‬חלק מהדיירים‬
‫היו ברוסיה בזמן המלחמה‪ ,‬אז הם יודעים כמה מילים ברוסית‬
‫ורוצים שנלמד אותם מילים חדשות ושנדבר קצת ברוסית‪ .‬אפילו‬
‫את החגים אנחנו חוגגות כאן ‪ -‬אנחנו אוהבות לחגוג‪ ,‬וחשוב לנו‬
‫לעשות לכולם כמה שיותר שמח כאן‪ .‬התחושה המשפחתית‬
‫פה היא גם עם הצוות‪ -‬שלמה המנהל‪ ,‬שמעון‪ ,‬סופי וכל‬
‫העובדים ‪ -‬אם יש בעיה‪ ,‬תמיד מקשיבים לנו‪ ,‬תמיד יש מי‬
‫שעוזר‪ .‬עוד משהו שאני אוהבת בעבודה כאן‪ ,‬זה הים‪ .‬כשאני‬
‫עובדת בקפיטריה‪ ,‬הוא כל הזמן מולי וזה עושה לי טוב‪”.‬‬
‫לואיזה‪“ :‬גם הבנות שלי אוהבות לבוא איתי לכאן‪ .‬הדיירים‬
‫מכירים אותן ומתייחסים אליהן מאוד יפה‪ .‬בשנים האחרונות‬
‫למדתי‪ ‬גם איפור ועיצוב תסרוקות‪ .‬אני אוהבת מאוד את‬
‫שני התחומים‪ .‬תמיד אני מגיעה לעבודה עם מצב רוח טוב‪.‬‬
‫אשמח לנצל את ההזדמנות הזו ולאחל לכולם בריאות‪,‬‬
‫לשמעון פרנסה טובה ולומר שאני באמת אוהבת את כולם‬
‫במגדלים ושמחה לעבוד כאן‪.‬‬
‫״כיף לעבוד כאן‪.‬‬
‫אנחנו מרגישות ממש כמו משפחה‪.‬‬
‫אנחנו מכירות את כל הפרטים‬
‫הקטנים שקשורים לדיירים‪...‬״‬
‫קורא במגדלים | ‪53‬‬
‫שמי שחף נעמן‬
‫‪ ,‬בת ‪ 24‬ומתגוררת בכפר יונה‪.‬‬
‫תחביביי בשעות הפנאי הם צילום‪ ,‬טיולים בארץ ובעולם‪ ,‬צפייה‬
‫בסרטים ומפגשים עם חברים‪.‬‬
‫השתחררתי מהצבא לפני קרוב ל‪ 4-‬שנים‪ .‬עם סיום שירותי הצבאי‪,‬‬
‫עשיתי מה שרב בני גילי עושים בשלב זה של החיים ‪ -‬עבדתי‬
‫כברמנית ומלצרית למשך שנה‪ .‬בסיום תקופה זו הצטרפתי לצוות‬
‫מגדלי הים התיכון בעקבות אמי העובדת כפקידת קבלה בבית‬
‫בנורדיה‪.‬‬
‫במסגרת תפקידי ברשת שובצתי לצוות הבטחון (קב״טים) של‬
‫הבית בנורדיה בו אני עובדת בשביעות רצון והנאה רבה כבר קרוב‬
‫ל‪ 3-‬שנים‪.‬‬
‫בין היתר עוזרת במתן שרותי הגברה באירועים והרצאות‪,‬‬
‫הקרנות סרטים‪ ,‬עזרה לדיירים בעלי מחשבים ועזרה בכיוון‬
‫טלוויזיות בבתי הדיירים כאשר הם נתקלים בבעיה ואני‬
‫יכולה לסייע‪ .‬בנוסף אני מסיעה בקלנועית‪,‬‬
‫(‪ )club-car‬דיירים ואורחים וכל מי‬
‫שזקוק להובלה ו‪/‬או הסעה בתוך הכפר‪.‬‬
‫״אני מאמינה כי שירות‬
‫תמיד שמחה לעזור בכל עזרה אחרת‬
‫מקצועי בכלל ולמבוגרים‬
‫שדיירי הכפר נדרשים לה ושביכולתי‬
‫פרט‪ ,‬צריך להינתן באהבה‪,‬‬
‫ב‬
‫לעזור‪.‬‬
‫ת‪ ,‬הקשבה‪,‬‬
‫אני מאמינה כי שירות מקצועי בכלל‬
‫ולמבוגרים בפרט‪ ,‬צריך להינתן‬
‫באהבה‪ ,‬רגישות וסבלנות‪ ,‬הקשבה‪,‬‬
‫חום ואכפתיות‪ ,‬מתן יחס אישי‬
‫והחשוב מכל ‪ -‬שמירה על כבודם של‬
‫הדיירים‪.‬‬
‫רגישות וסבלנו‬
‫ואכפתיות‪ ,‬מתן יחס אישי‬
‫חום‬
‫והחשוב מכל ‪ -‬שמירה על‬
‫כבודם של הדיירים‪.‬״‬
‫הדבר שאני הכי אוהבת בעבודתי הוא היחס החם שאני זוכה לו‬
‫מהדיירים‪ ,‬הדאגה והאכפתיות שלהם יחד עם הוקרת התודה‬
‫שמתקבלת מהדיירים כאשר עושים למענם משהו‪ ,‬ולו הכי קטן‪.‬‬
‫תחושת הסיפוק שמתקבלת מהעבודה במגדלים‪ ,‬אין שניה לה‪ .‬את‬
‫השיחות המרתקות עם הדיירים‪ ,‬את סיפורי החיים המעניינים‪ ,‬ואת‬
‫הרוח הצעירה שלהם לא אמצע בשום מקום עבודה אחר‪.‬‬
‫בעוד כ‪ 20-‬שנה אני מקווה לטייל בעולם‪ ,‬לעסוק בתחום הצילום‪,‬‬
‫ולשלבו בפרויקטים עם אוכלוסיית הגיל השלישי‪.‬‬
‫‪ | 54‬קורא במגדלים‬
‫“אני אוהבת‬
‫בעבודה את הקשר‬
‫והמגע עם האנשים”‬
‫שמי עליזה נורי‬
‫בת ‪ 53‬נשואה למשה‪ ,‬אמא לבת ושני בנים‪:‬‬
‫אפי – בן ‪ ,28‬מורן‪-‬בת ‪ ,27‬ולישי – בן ‪.23‬‬
‫תושבת אור יהודה‪ .‬כבר ‪ 5‬שנים שאני עובדת במגדלים ומאד‬
‫מרוצה‪ .‬התחלתי את עבודתי בבית בצומת סביון כפקידת‬
‫קבלה במשרה חלקית (‪ 2‬משמרות בשבוע)‪ .‬היום‪ ,‬היומיים‬
‫הפכו ל ‪ 6‬ימי עבודה בשבוע‪ ,‬ואם היה ניתן אף יותר‪ ...‬כיום‬
‫אני אחראית מחלקת קבלה‪ ,‬מזכירת אחזקה ומטפלת בכל‬
‫נושא משובי דיירים הן באחזקה והן בשאר מחלקות הבית‪.‬‬
‫לתחום הגיל השלישי הגעתי לגמרי במקרה ושמחה על‬
‫ההזדמנות‪ .‬בעבר עבדתי בתחום הביטוח עד שהחלטתי‬
‫שהגיע הזמן “לעשות קצת לנפש” ולעבוד עם הגיל השלישי‬
‫מאחר ותמיד אהבתי לעזור ובעיקר לאוכלוסיה המבוגרת‪.‬‬
‫האני מאמין שלי בעבודה ‪ -‬להיות תמיד זמינה לבקשות‬
‫הדיירים‪ .‬להיות להם עם אוזן קשבת‪ ,‬סבלנית וחיובית‪.‬‬
‫תמיד משתדלת לעזור ככל שניתן‪.‬‬
‫אני אוהבת בעבודה את הקשר והמגע עם אנשים הן אם זה‬
‫דיירי הבית והן עם אנשים מהצוות ומחוץ לבית‪ .‬עבודתי‬
‫הינה במיקום מרכזי – בקבלה‪ ,‬שם יש לי קשר עם כל מי‬
‫שמגיע וניכנס לבית‪ ,‬דיירים‪ ,‬אורחים וכל צוות הבית‪ .‬עבורי‬
‫זה אתגר גדול ומהנה‪.‬‬
‫בנוסף לאמור אני אוהבת את האווירה המשפחתית הקיימת‬
‫בבית הן מצד הדיירים‪ ,‬הן מצד הצוות והן מצד מנהלת הבית‪.‬‬
‫מידי יום‪ ,‬כשאני עורכת משובים אני חווה חוויות חדשות‬
‫מהדיירים שנותנים לי תחושה שהבחירה לעסוק בגיל‬
‫השלישי הייתה בחירה נכונה‪.‬‬
‫תחביבי בשעות הפנאי ‪ -‬משחקי כדורסל‪.‬‬
‫בעוד ‪ 20‬שנה אני רואה את עצמי סבתא במשרה מלאה‬
‫ומקווה שיהיו לי מלא מלא נכדים‪...‬‬
‫קורא במגדלים | ‪55‬‬
‫שיח‬
‫גלריה‬
‫“שגיונות הטבע בעין המצלמה”‬
‫תערוכת צילומים של ד”ר ניל”י משה‪,‬‬
‫מנהל רפואי‪ ,‬הבית ברמת השרון‬
‫>> אוצרת ומפיקה אמנותית ורד צרפתי‪,‬‬
‫מנהלת התרבות‪ ,‬הבית ברמת השרון‬
‫מלמעלה ועם כיוון השעון‪“ :‬נחיתה רכה – עורב על גדת אגם ילוסטון‪ ,‬וויומינג ארה”ב”‬
‫״כנסיית הטבע ‪ -‬צריחים בקניון ברייס‪ ,‬יוטה‪ ,‬ארהב”‬
‫“המעיין הפריזמטי הגדול ‪ -‬אגן הגייזרים התיכון‪ ,‬ילוסטון‪ ,‬וויומינג ארה”ב”‬
‫“שגיון – קיבעון של רעיון‪/‬דמיון או חלום בלתי מציאותיים‬
‫ דחף רגעי ולא הגיוני ‪ -‬גחמה‪ .‬אין כמצלמה ‪ -‬שלוחתו בת‬‫האלמוות של הזיכרון האנושי להקפיא את רגעי ההשתאות‬
‫וההתפעמות נוכח היופי הבלתי צפוי הרך והסוער‪-‬הפסיכדלי‬
‫לעתים של אמא טבע”‪.‬‬
‫זהו ציטוט מתוך דברי ההסבר של ד”ר משה ‪ ‬ניל”י עצמו‪ ,‬רופא‬
‫הבית שלנו‪ ,‬לתערוכת הצילומים שלו‪ .‬ואכן בשיח הגלריה‬
‫שקיימנו‪ ‬בערב פתיחת התערוכה ציינתי ‪ ‬שזו הזדמנות‬
‫לכולנו להכיר פנים אחרות – נוספות של האיש בחלוק הלבן‬
‫השומר על בריאותנו בחיי היום יום!‬
‫ד”ר משה ניל”י יליד קיבוץ אשדות יעקב‪ ,‬כיהן במשך שנים‬
‫רבות כרופא בכיר במחלקת ניתוחי לב וחזה בבית החולים‬
‫בלינסון‪ ,‬נשוי למיכל ולהם ארבעה ילדים ושמונה נכדים‪ .‬מאז‬
‫‪ 2007‬משמש כמנהל הרפואי של “הבית ברמת השרון”‪ ,‬אוהב‬
‫מאד לטייל ולו תחביבים רבים – אחד העיקריים שבהם הוא‬
‫הצילום‪ .‬כאשר קיבל את מצלמתו הראשונה ‪ ‬הפשוטה (ניקון)‬
‫לפני כ‪ 40-‬שנה‪.‬‬
‫‪ | 56‬קורא במגדלים‬
‫התערוכה כוללת ‪ 37‬צילומים מרהיבים ‪ ‬ומוקדשת לשני קצות‬
‫עולם האחד‪ ,‬ירדן – על סלעיה והריה האדומים (טיול ג’יפים‬
‫בפטרה‪ ,‬ואזור ואדי רם בשנת ‪ )1999‬והשני‪ ,‬ארה”ב על אתרי‬
‫הטבע המרהיבים שלה (טיול רכב בקניון ומכתשים‪ ,‬ילוסטון‬
‫(וויומינג) וברייס‪ ,‬ציון ועוד ביוטה בשנת ‪.)2013‬‬
‫המייחד את התערוכה – שני קצוות עולם‪ ,‬פער לא קטן של‬
‫שנים ‪ ‬ובכל זאת ‪ - ‬לטבע חוקים משלו – קשה לעתים לדעת‬
‫רק ע”פ התמונה עצמה אם במזרח אנחנו או במערב‪...‬‬
‫ולסיום שוב ציטטה מדברי ההסבר של ‪ ‬ד”ר נילי‪“ :‬לא ראינו‬
‫הפעם קרחוני או שלגי פסגות או התפרצויות וולקניות עוצרות‬
‫נשימה או הבזקי ברקים מוטרפים וסערות טורנדו מתאבך‪ ,‬אבל‬
‫גם המעט הזה מסדנת האמן של הטבע משרה שלום ונחמה”‪.‬‬
‫התערוכה מוצגת בגלריית הבית ברמת השרון באולם סי במול‬
‫ופתוחה לקהל הרחב‪ .‬התמונות למכירה במחיר אחיד של ‪₪200‬‬
‫אשר יתרמו למרכז לאשפוז יום של המחלקה האונקולוגית‬
‫בבית החולים שיבא‪.‬‬
‫“טבע סיפור אהבה”‬
‫גלריית הבית בכפר סבא מארחת‬
‫תערוכת ציורים של אסתר אייזנר‬
‫דיירת הבית בצומת סביון‬
‫>> אוצרת ‪ -‬ד”ר דליה הקר‪-‬אוריון‬
‫>> הפקה משותפת ‪ -‬ערפה שירין וברכה קוריצ׳ונר‬
‫לראשונה במגדלי הים התיכון‪ ,‬דיירת‪ ,‬ציירת מבית אחד מציגה‬
‫עבודותיה בגלריית בית אחר ברשת‪ .‬חבירה מיוחדת וייחודית זו‬
‫נוצרה בין הבית בצומת סביון עם הבית בכפר סבא‪ .‬כולנו תקווה‬
‫שתהיה זו תחילתה של מסורת בין הבתים ברשת‪.‬‬
‫בתערוכתה החדשה של האמנית הותיקה אסתר אייזנר‪,‬‬
‫המוצגת במגדלי הים התיכון בכפר סבא‪ ,‬מוצג מדגם של ציורי‬
‫אקריליק מתוך השפע של עבודותיה עשירות הצבע‪ .‬האמנית‬
‫השתתפה בתערוכות רבות בין היתר במכון אבני‪ ,‬בצוותא‪,‬‬
‫במוזיאון בית התנ”ך “קסם הצבע בטבע” (‪ ,)2004‬בבית אסיה‬
‫“הרקיע השביעי”(‪ ,)2006‬במגדלי הים התיכון סביון (‪)2010‬‬
‫ועתה “טבע‪-‬סיפור אהבה” במגדלי הים התיכון כפר‪-‬סבא‬
‫(‪.)2014‬‬
‫האמנית אסתר אייזנר‪ ,‬ילידת תל אביב‪ ,‬בוגרת מכון אבני‬
‫לציור ולפיסול‪ .‬למדה פיסול אצל שטרנשוס וציור אצל אמנים‬
‫ידועים כמו‪ :‬אבשלום עוקשי‪ ,‬יעקב וכסלר‪ ,‬פרופס‪ ,‬קיוה ועוד‪.‬‬
‫אהבתה לטבע ולצבע הולידה ציורים גדולי ממדים‪ ,‬דינמיים‬
‫ומלאי עוצמה‪ .‬אסתר מציירת בהתאם לתחושותיה ולא‬
‫בהכרח בהתאם לצבעים הנראים‪ .‬ריבוי הגוונים של צבעי‬
‫האקריליק המבצבצים מבעד לשכבות הצבע הרבות‪ ,‬תורמים‬
‫לעושר הכרומטי ונזילות הצבע האקראיות מוסיפות לאיכות‬
‫המרקמית של הקומפוזיציות‪ .‬סקלת הנושאים שהיא בוחרת‬
‫לצייר רחבה וכוללת ציורי דמויות נשים‪ ,‬תיאורי בעלי חיים‪,‬‬
‫בעלי כנף פורשי הכנפיים‪ ,‬ים וכולם מועלים ביד בטוחה‬
‫ובססגוניות צבעונית על גבי הבדים‪ .‬יש ציורים העוסקים‬
‫ברוכבים‪ ,‬סוסים‪ ,‬גמלים‪ ,‬ציפורים‪ ,‬זברות ליד מקווה מים‬
‫המלחכות דשא ובבבאותן משתקפת במים‪ .‬דמויות הנשים‬
‫המושכות מתוארות על שפת הים‪ ,‬משקיפות לעבר האופק‪.‬‬
‫רקדנית פלמנקו חושנית בבגד עתיר גוונים מרימה את ידיה‬
‫וקבוצת רקדניות צעירות בבגדי גוף לבנים מוכנות לצאת‬
‫במחול‪ .‬ההנאה מהחיים‪ ,‬מתהליך היצירה ומחופש הביטוי‬
‫זורמים ועולים במשיכות מכחול רחבות‪ ,‬בטוחות ומלאות‬
‫תנופה‪ .‬עינה החדה קולטת ניואנסים של ניידות ונייחות כמו‬
‫בסדרת הציפורים מעמק החולה‪ .‬החיוניות‪ ,‬המרץ ושמחת‬
‫החיים חסרת הגיל המאפיינים את האמנית‪ ,‬עולים ופורצים‬
‫מעבודותיה‪ .‬אצל אסתר כמו אצל האמנים האקספרסיוניסטים‬
‫נקבע הצבע לא לפי מראית עין ותואם למציאות אלא בהתאם‬
‫לתחושותיה הפנימיות‪ .‬בעבודותיה הפיגורטיביות ברובן ישנם‬
‫גם חלקים מופשטים‪ ,‬אך היא לא עוברת את המפתן שבין‬
‫הפיגורטיבי לאבסטרקטי‪ .‬אסתר ממשיכה לרקוד ולהביע את‬
‫אהבתה לחיים ולטבע דרך התנועה עשירת הצבע במציאות‬
‫ועל גבי הבדים‪.‬‬
‫אסתר‪“ :‬קראתי לתערוכה טבע סיפור אהבה כי היצירות שלי‬
‫מלאות אהבה‪ .‬לדעתי אף גיל לא יכול לפגוע באהבה‪ .‬אני אוהבת‬
‫ריקוד ולכן תמיד מחפשת את התנועה‪ .‬רקדניות‪ ,‬צפרים ועוד‪.‬‬
‫הצבעוניות מקורה בזה שאני תמיד מרגישה עליזה ורעננה וזה‬
‫מתבטא גם בציורים‪ .‬תראו למשל את הזברות אצלי הן לא‬
‫בשחור לבן אלא בשלל צבעים‪ .‬בכל המעמד המיוחד הזה של‬
‫תערוכה כל כך ביתית אני חשה המון פרגון ואהבה‪ .‬רק הבוקר‬
‫קיבלתי חבילה מתוקה במיוחד מדיירי הבית לכבוד התערוכה‪.‬‬
‫אשרי וטוב לי לגור בחברה כזו”‪.‬‬
‫קורא במגדלים | ‪57‬‬
‫המלצה‬
‫תרבותית‬
‫והפעם שני סרטים ישראליים‪:‬‬
‫אנשים כתומים ‪ +‬מפריח היונים‬
‫>> מיכל שויקי‬
‫י‬
‫מי חגיגות הספר העברי בעיצומן ואנו בחרנו להמליץ‬
‫לכם הפעם דווקא על שני סרטים ישראליים‪“ .‬אנשים‬
‫כתומים”‪ ,‬סרט שכתבה וביימה חנה אזולאי הספרי ולו‬
‫נגיעה חזקה לנושא הגיליון – זמן נשים מעצם התנופה והעצמה‬
‫שהוא נותן לדמות האישה בקולנוע הישראלי ו״מפריח היונים”‬
‫על פי רב המכר של אלי עמיר בבימויו של ניסים דיין שמחבר‬
‫אותנו לשבוע הספר‪.‬‬
‫המשותף לשני הסרטים‪ ,‬מעבר להיותם מקור ישראלי‪ ,‬שניהם‬
‫עוסקים בעלייה מארצות ערב (עיראק ומרוקו) בדגש על‬
‫מנהגים ותרבות במדינת האם‪ ,‬עד כמה גדולים הפערים בין‬
‫ארץ המוצא למה שמצפה בארץ ישראל של אותה תקופה ועד‬
‫כמה חזקה ההשפעה של מנהגי ארץ המוצא‪.‬‬
‫“אנשים כתומים”‬
‫תסריט ובימוי – חנה אזולאי הספרי‬
‫משחק ‪ -‬ריטה שוקרון‪ ,‬אסתר ירושלמי‪ ,‬חנה אזולאי הספרי‪,‬‬
‫מיטל גל סויסה‪ ,‬יורם טולדנו‪.‬‬
‫בדומה לסרטה המופתי הקודם “שחור” (‪ ,)1994‬אותו ביים‬
‫בעלה שמואל הספרי‪ ,‬גם הפעם בוחרת חנה אזולאי הספרי‬
‫לעסוק בשילוב המשולש של פולקלור‪ ,‬מיסטיקה ואקזוטיקה‬
‫הלקוח מקהילת יהודי מרוקו מדינת מוצאה‪.‬‬
‫הסרט נע בין ההווה שמצולם בארץ לעבר שצולם בכפר נידח‬
‫במרוקו‪( ,‬צילומים יפהפיים של איתי מרום)‪ ,‬ועיסוקו ב‪3-‬‬
‫דורות של נשים ממוצא מרוקאי המייצגות ‪ 3‬גישות שונות‬
‫לשאלת מורשתן העדתית והמנהלות את חייהן בין המסורת‬
‫‪ | 58‬קורא במגדלים‬
‫למודרנה‪ .‬סיפור המסגרת עוסק באוכל המסורתי – הקוסקוס‬
‫וסוד עשייתו המיוחד‪ ,‬המאפיין את המשפחה המדוברת‬
‫שהופך את האוכלים אותו לכתומים‪.‬‬
‫אם המשפחה‪ ,‬זוהרה (ריטה שוקרון)‪ ,‬לוקה בנרקולפסיה‪,‬‬
‫(סוג של מחלת אפילפסיה)‪ .‬במהלכה היא מסוגלת לחזות‬
‫עתידות‪ .‬אנשים רבים מגיעים לביתה בחוף הים ביפו לבקש‬
‫עצה ולחזות עתיד‪ .‬בתה סימון‪ ,‬גם היא לוקה במחלה‪( ,‬אסתי‬
‫ירושלמי)‪ ,‬הנשואה לשוטר (יורם טולדנו)‪ ,‬אך מסרבת לרשת‬
‫את אמה ומעדיפה לנהל מזנון אוכל ביתי‪ .‬נכדתה זוהר (מיטל‬
‫גל‪-‬סויסה)‪ ,‬תלמידת תיכון שמגלה עניין ביכולותיה המיסטיות‬
‫של סבתהּ‪ ,‬אך חסרה אותן בעצמה‪ .‬העניינים מסתבכים‬
‫כשפאני (אזולאי הספרי)‪ ,‬אחותה של סימון שעזבה לפני‬
‫שנים רבות לפריז והתמחתה בבישול עילי מגיעה במפתיע‬
‫לארץ‪ .‬דמותה מייצגת את הבת המורדת במסורת‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫על ידי האוכל הצרפתי שהיא מבקשת לשדרג באמצעותו גם‬
‫את מזנונה העממי של אחותה‪.‬‬
‫לאחרונה מתגבר השיח האם יש דבר כזה “קולנוע נשי” ומהם‬
‫מאפייניו‪ ,‬דבר אחד בטוח‪ ,‬בהחלט אפשר לברך על ריבוי‬
‫הבמאיות והתסריטאיות שהציגו ויציגו פרויקטים חדשים‬
‫ומעניינים בעיקר על תופעות חברתיות מנקודת מבט נשית‪.‬‬
‫אז למה כדאי? כי הדמויות ססגוניות ומשחקות היטב‪,‬‬
‫העלילה מורכבת ולא מידי‪ ,‬מעניינת וסיפורית‪ ,‬סצנות הכנת‬
‫מזון מעוררות תיאבון והנופים קסומים‪ ,‬עמוסי טבע וצבע‬
‫ומצולמים במקצועיות‪.‬‬
‫“מפריח היונים” ‪ -‬על פי ספרו של אלי עמיר‬
‫בימוי – ניסים דיין‬
‫משחק ‪ -‬דניאל גד‪ ,‬יגאל נאור‪ ,‬אהובה קרן‪ ,‬אורי‬
‫גבריאל‪ ,‬מנשה נוי‪ ,‬יסמין עיון‪ ,‬רון שחר‪ ,‬מירה‬
‫עוואד‪ ,‬מכרם חורי‪.‬‬
‫הסרט מתרחש בשנת ‪ ,1950‬השלטון העיראקי‬
‫רודף את הגורמים הציוניים הפועלים בקרב‬
‫הקהילה היהודית‪ ,‬משליך אותם לכלא ואף‬
‫מוציא אותם להורג בתלייה‪ .‬הוא רודף גם‬
‫את הגורמים הקומוניסטיים הפועלים בקרב‬
‫הקהילה ונתפשים כסכנה למשטר‪ .‬הקהילה‬
‫היהודית‪ ,‬שמושרשת עמוק בהוויה החברתית‪,‬‬
‫התרבותית והכלכלית של עיראק‪ ,‬נתונה בסכנה מתמדת של‬
‫פוגרומים‪ ,‬וגם אם יש בה עדיין מי שאינם מוכנים להודות‬
‫בכך‪ ,‬חבריה מודעים יותר ויותר לעובדה שסופה מתקרב‪.‬‬
‫בבסיס העלילה של הסרט‪ ,‬מאסרו של דודו של כאבי‪ ,‬עיתונאי‬
‫שפרסם מאמר נגד המשטר‪ ,‬והניסיון של כאבי (דניאל גד)‬
‫וראשל (יסמין עיון)‪ ,‬אשתו של הדוד‪ ,‬בעזרת עורך דין מוסלמי‬
‫(רון שחר) שהוא ידיד המשפחה‪ ,‬לאתר את הדוד ולהביא‬
‫לשחרורו‪.‬‬
‫רכיב זה של העלילה מאפשר לדיין להציג מגוון רב של דמויות‪,‬‬
‫המייצגות את אגפיה השונים של הקהילה היהודית ברגע זה‬
‫בתולדותיה‪ ,‬ובמקביל לתאר גם את מעורבותו ההולכת וגדלה‬
‫של כאבי עצמו בסוגיות הרות גורל העומדות בפני משפחתו‬
‫וקהילתו‪.‬‬
‫את כל הדרמה הזאת‪ ,‬ואת האווירה התוססת והיצרית של‬
‫העיר שלגדות החידקל שבה היא התרחשה‪ ,‬היטיב אלי עמיר‬
‫לתאר בספר “מפריח היונים”‪ .‬וכשבאו הוא והבמאי נסים דיין‬
‫לעבד את הספר לסרט קולנוע‪ ,‬עמד בפניהם אתגר לא פשוט‪.‬‬
‫אלא שבאומנות כמו באומנות‪ ,‬אפשר לעשות הכל עם יש‬
‫מספיק כישרון ויצירתיות‪ .‬יוצרי הסרט הצליחו להפוך באופן‬
‫מרשים ביותר את הבלתי אפשרי לסרט מרתק ומהנה‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬בזכות היותו דובר עירקית‪.‬‬
‫אז למה כדאי? כי ניסים דיין חוזר לביים וזו חגיגה לאוהבי‬
‫הקולנוע הישראלי‪ ,‬כי הסרט עושה כבוד לתרבות הנכחדת‬
‫של יהודי עיראק בשחזור היסטורי מדויק בו הוא מתאר‬
‫אותם ומספר בצורה מרתקת על עלילות הקהילה היהודית‬
‫והפעילות המחתרתית בהעלאתם לארץ‪.‬‬
‫קורא במגדלים | ‪59‬‬
‫חגים‬
‫במגדלים‬
‫חגים במגדלים זו תמיד סיבה למסיבה‪ ,‬הזדמנות לשבת יחד‪ ,‬להזמין משפחות וחברים‪ ,‬לגעת‬
‫במסורת‪ ,‬לפקוד את בית הכנסת וכמובן להעלות זיכרונות מבית אבא‪.‬‬
‫אסתר שרה בן–דב לבית חסון‪ ,‬דיירת מהבית בצומת סביון הוציאה לאור לרגל יום הולדתה ה‪92-‬‬
‫ספר אוטוביוגרפי מרגש – “סיפורי משפחתי בארץ ישראל” וכך כותבת אסתר בפתיח ספרה‪:‬‬
‫״דפים אלו נכתבים בשל רצוני להנחיל את תולדות המשפחה לילדיי‪ ,‬נכדיי וניני‪ .‬בשל חלוף‬
‫הזמן ‪ -‬חלק מהאירועים המתוארים כאן שאובים מזיכרוני‪ ,‬חלקם מובאים כאן כפי שסיפרו לי‬
‫קרובי משפחתי וחלקם כפי שאני רוצה לזכור אותם”‪.‬‬
‫אסתר‪ ,‬ילידת ישראל‪ ,‬גדלה בשכונת נווה צדק בתל אביב והיא דור שלישי בארץ‪ .‬חלק נכבד‬
‫מסיפוריה מקדישה אסתר לתקופות החגים בילדותה‪ .‬בחרנו לצטט קטעים נבחרים מספרה‬
‫(עמ׳ ‪ )63 ,61‬בהקשר לארועי החגים בבתים‪.‬‬
‫יום העצמאות בשנת תשמ״ד‬
‫>> שלמה גזית‪ ,‬דייר הבית בכפר סבא‬
‫יום העצמאות השנה‪ ,‬ה’ באייר‪ ,‬נפל מאוחר בלוח השנה‬
‫האזרחית‪ ,‬ב‪ 7-‬במאי‪ .‬אין פלא שפקד אותנו שרב במהלך‬
‫ימי החג‪ .‬זהו אחד מתעתועי השנה העברית המעוברת‬
‫שבע פעמים במהלך כל תשע‪-‬עשרה שנים (למי ששכח את‬
‫הסדר‪ ,‬השנים ג ו ח א ד ז ט הן המעוברות)‪.‬‬
‫לפני שלושים ואחת שנים‪ ,‬ב‪ ,1983 -‬הייתי נשיא אוניברסיטת‬
‫בן‪-‬גוריון בנגב ובמהלך כהונתי התגוררנו ביישוב עומר הסמוך‬
‫לבאר‪-‬שבע‪ .‬קיימנו באותה עת קשר הדוק ושיתוף פעולה‬
‫פורה בין חוקרים שלנו לבין אנשי אוניברסיטת אריזונה‬
‫האמריקאית‪ .‬מזג האוויר הצחיח והנוף המדברי הדומה‬
‫הניבו הרבה מחקרים משותפים‪ ,‬וגם ביקורים הדדיים של‬
‫חוקרים מכאן ומשם‪ .‬ביקור כזה של חוקרים מאריזונה נקבע‬
‫לאמצע חודש אפריל‪ ,‬מבלי שהיינו ערים לכך שהוא נופל על‬
‫יום העצמאות שחל באותה שנה ב‪ 18 -‬לחודש‪.‬‬
‫אז מה עושים? איך נעסיק את האורחים בערב יום העצמאות?‬
‫לאחר התלבטות החלטנו כי אחד מאנשי סגל האוניברסיטה‬
‫‪ | 60‬קורא במגדלים‬
‫יעסיק אותם לפנות ערב‪ ,‬מה שיאפשר לישראלים לעשות‬
‫את הערב בחוג המשפחה‪ ,‬ולאחר מכן‪ ,‬נתכנס עם האורחים‬
‫בגינתו של המזכיר האקדמי‪ ,‬למסיבת “על האש”‪.‬‬
‫זאת עשינו‪ ,‬אך לא הבאנו בחשבון את הקור השורר בנגב‬
‫בשעות הערב באמצע חודש אפריל‪ .‬מהר מאד נאלצנו להיכנס‬
‫לבית המארח‪ ,‬וכך מצאו עצמם דחוסים יחדיו‪ ,‬כתריסר‬
‫זוגות מקומיים וחמישה אורחים מאריזונה‪ ,‬והשאלה כיצד‬
‫להעסיק את האורחים עלתה שוב‪.‬‬
‫מישהו הציע שכל אחד ואחד מאתנו הישראלים‪ ,‬יספר‬
‫היכן היה ומה עשה שלושים וחמש שנים קודם לכן‪ ,‬ביום‬
‫העצמאות של שנת תש”ח‪ .‬ואכן‪ ,‬בזה אחר זה‪ ,‬סופרו‬
‫סיפורים שלא היו מוכרים גם לנו הישראלים‪ .‬אלה מאתנו‬
‫שהיו באותה עת בארץ סיפרו חוויות מהמלחמה וחברי סגל‬
‫שהיו בחו”ל סיפרו מחוויותיהם‪.‬‬
‫באותו ערב נשמעו סיפור המאבק הציוני להקמת המדינה‪,‬‬
‫סיפור השואה באירופה‪ ,‬סיפור המלחמה ומחיר הדמים‬
‫ששילמנו‪ ,‬וסיפור הניצחון הצבאי‪.‬‬
‫המארח‪ ,‬שהיה נער בתש”ח‪ ,‬סיפר על אחיו שנפל במלחמה‪.‬‬
‫רקטור האוניברסיטה היה מעפיל על אנייה שנשאה בבטנה‬
‫‪ 7000‬מעפילים‪-‬עולים מרומניה‪ ,‬ובעודו מספר את סיפורו‪,‬‬
‫חשף פרופ’ אחר שהוא היה נציג ה”הגנה” באיסטנבול אשר‬
‫ארגן את מסע שתי ספינות המעפילים מרומניה לארץ‪ .‬איש‬
‫סגל אחר שהיה באותה תקופה סטודנט באוניברסיטת‬
‫הרווארד‪ ,‬סיפר כיצד יצר קשר עם משרדי הסוכנות היהודית‬
‫על מנת להתגייס למלחמה בארץ‪ .‬חברו‪ ,‬פרופסור שאף הוא‬
‫ממוצא אמריקאי‪ ,‬היה בלב ים‪ ,‬על ספינה שהבריחה נשק‪,‬‬
‫דרך מקסיקו‪ ,‬מארצות הברית לישראל‪.‬‬
‫חמשת האורחים מאריזונה ישבו עמנו במהלך הערב והאזינו‬
‫לסיפורים ברוב קשב‪ .‬לפני שנפרדנו ביקש אחד מהם את‬
‫רשות הדיבור‪:‬‬
‫“בשנת ‪ 1948‬הייתי ילד באריזונה‪ ,‬בן למשפחת מהגרים‬
‫איטלקית‪ .‬לא ידעתי דבר על המלחמה שהתנהלה כאן‬
‫אצלכם ועל סיפור הקמתה של מדינת ישראל‪ .‬לעולם לא‬
‫אשכח את האירוע המרתק הזה שחווינו הערב‪ .‬אני רוצה‬
‫לומר שאני מקנא בכם‪ ,‬אני מקנא בזכות שנפלה בחלקכם‬
‫להיות בני הדור שהקים את מולדתו החדשה”‪.‬‬
‫ל״ג בעומר עם סי הימן בבית בנורדיה‬
‫>> צילום‪ :‬חיים קדוש‬
‫“בילדותנו קבלנו קשת וחץ לחג‪ .‬שרנו ורקדנו במעגל גדול סביב המדורה‬
‫׳היערה‪ ,‬היערה‪ ,‬בקשת וחץ נקומה‪ ,‬נצאה – שם פרח הנץ’‪ .‬בערבים‬
‫נאספנו במגרש פנוי‪ ,‬מצוידים בעצים אותם אספנו כמה ימים מראש‪.‬‬
‫סידרנו את העצים כמו אוהל והדלקנו אותם למדורות לזכר המלחמה‬
‫ברומאים ולזכר רבי שמעון בר יוחאי‪ .‬ישבנו סביב המדורה וטמנו תפוחי‬
‫אדמה בין גחליה‪ .‬לפעמים התפודים נשרפו ולפעמים בכלל לא התרככו‬
‫אבל תמיד חיכינו בכליון עיניים להוצאתם מהאש ואכילתם”‪.‬‬
‫קורא במגדלים | ‪61‬‬
‫חגיגה בלבן ‪ -‬שבועות‬
‫‪ | 62‬קורא במגדלים‬
‫וממשיכה אסתר בסיפור משפחתי‪“ :‬בשבועות שולבו המסורת והטבע‪.‬‬
‫לכבוד החג קושטו קירות ביתנו בענפים ירוקים‪ .‬כשחזרנו מבית הכנסת‬
‫התיישבנו לסעודה‪ .‬חג שבועות היה חג חלבי ועל השולחן הועלו כיסוני‬
‫גבינה‪ ,‬עוגות גבינה ופשטידות גבינה‪ ,‬סלטים רבים ופירות‪ .‬לכבוד החג‬
‫התקיים בתל אביב דאז‪ ,‬במגרש גדול שבו נאספו תלמידי כיתות ו’‬
‫מכל בתי הספר בעיר‪ ,‬טכס הבאת הביכורים‪ .‬אנו הילדים לבשנו בגדים‬
‫לבנים ועל ראשנו זרים‪ .‬את הזר הכינה אמא מפרחי הגינה‪ .‬כל ילד נשא‬
‫סל ובו פירות‪ ,‬ירקות‪ ,‬זוג יונים ‪ -‬כל אחד לפי יכולתו‪ .‬צעדנו בשירה‬
‫והבאנו סלינו על כתפנו לבמה שעליה עמדו כמה תלמידים לבושים‬
‫בשמלות לבנות ארוכות וחגורים באבנט‪ ,‬זכר לכוהני ולוויי בית המקדש‪ .‬מן הסלים הוצאו היונים הלבנות והופרחו‬
‫לשמיים‪ .‬סלסלות הביכורים נמכרו להורים ולאורחים הרבים שבאו לחזות בטכס‪ .‬את הכסף שנאסף תרמנו לקרן‬
‫הקיימת לישראל‪ .‬כך חגגנו את חגיגת השבועות בילדותי‪”.‬‬
‫גם היום‪ ,‬בבתי הרשת אנו מקפידים לציין את החג‪ .‬בכל הבתים מוגשת ארוחת חג חלבית עשירה וחגיגית‪.‬‬
‫בבית ברמת השרון מסורת מזה שנים‪ ,‬קבלת השבת שלפני חג השבועות מוקדשת לחג‪ ,‬סממניו‪ ,‬שיריו וסיפוריו‪.‬‬
‫כולם מוזמנים ללבוש לבן‪ ,‬המקהלה יושבת במקובץ ומובילה את שירת הרבים‪ .‬בקטעי קריאה ושירה משתתפים‬
‫דיירים והאווירה היא של מסכת חג קיבוצית הקשורה קשר אמיץ לחלוציות ולעבודת האדמה (ראו תמונה למעלה)‪.‬‬
‫גולת הכותרת של חג שבועות במגדלי הים התיכון היא ללא ספק כנס המחולות ‪“ -‬חגיגה בלבן” שנערך כבר מעל עשור‬
‫בבית בנורדיה (תמונות בעמוד ‪.)62‬‬
‫קורא במגדלים | ‪63‬‬
‫קרנבל‬
‫מונדיאל‬
‫אירוע תוסס לרגל פתיחת אליפות העולם בכדורגל‬
‫בבית בנורדיה‬
‫>> הפקה‪ :‬רבקה חיים‪ ,‬מנהלת תרבות הבית בנורדיה‬
‫>> צילמה יפעת יוגב‬
‫‪ | 64‬קורא במגדלים‬
‫אם‬
‫חשבתם שהחגים‬
‫כבר מאחורינו ‪ -‬טעות היא‪.‬‬
‫חודש המונדיאל כבש בסערה את לוח‬
‫השנה שלנו‪ .‬החג הכי ארוך‪ ,‬הכי שמח‪ ,‬הכי‬
‫ספורטיבי ובעיקר הכי משתף‪ .‬בכל העולם‬
‫צופים במשחקים מיליוני אנשים בו זמנית ‪ .‬הכדור‬
‫העגול מאחד את כולנו בשמחה ובהתלהבות‪ .‬בבית‬
‫בנורדיה בחרו לפתוח את המונדיאל בקרנבל‬
‫ברזילאי כמחווה למדינה המארחת‪ .‬ברז הבירה‬
‫זרם כמים‪ ,‬המוסיקה הברזילאית החרישה‬
‫אוזניים וכולנו עמדנו על הרגליים‪.‬‬
‫היה פה שמייח!!!‬
‫קורא במגדלים | ‪65‬‬
‫‪ | 66‬קורא במגדלים‬
‫רגע‬
‫של עברית‬
‫שמות תפקידים גבריים‬
‫בגירסה הנשית‬
‫>> עמרי מניב‪ ,‬אתר ‪nrg‬‬
‫מ‬
‫הפכה לשונית למנהיגות הנשית‪ :‬האקדמיה‬
‫ללשון העברית החליטה כי תוארה ודרגתה של‬
‫אישה בתפקיד בכיר ייאמרו בלשון נקבה‪ .‬לשתי‬
‫יו”ריות האופוזיציה בכנסת הנוכחית‪ ,‬שלי יחימוביץ’ וציפי‬
‫לבני‪ ,‬יש סיבה נוספת להתמודד לראשות הממשלה‪.‬‬
‫נשיאות האקדמיה ללשון קבעה בשבוע שעבר כי מעתה‬
‫אישה שתיבחר לראשות הממשלה תכונה ראשת‬
‫הממשלה ולא ראש הממשלה‪ ,‬כפי שכונתה גולדה מאיר‪.‬‬
‫ההחלטה אינה נוגעת רק לראשות הממשלה‪ ,‬אלא לראשותו‬
‫של כל גוף או ארגון‪ ,‬והיא תחול בין היתר גם על ראשת העיר‪.‬‬
‫החלטה דומה נוספת שהתקבלה‪ ,‬המיטיבה עם נשים‬
‫בתפקידים בכירים‪ ,‬היא בכינוי המשנה לנשיא‪ .‬האקדמיה‬
‫קבעה כי יש לומר לגבי נשים המשנָ ה לנשיא‪ .‬באקדמיה ללשון‬
‫זוקפים את האשראי למשנָ ה לנשיא בית המשפט העליון‪ ,‬מרים‬
‫נאור‪ ,‬שפרצה את הדרך לקבלת ההחלטה הרשמית בנושא כעת‪.‬‬
‫ההחלטה העקרונית שממנה נגזרו הדוגמאות הללו היא כי‬
‫ניתן ליצור צורות נקבה לכל תפקיד‪ ,‬תואר ודרגה שנושאת‬
‫אישה‪ .‬בהמשך לכך‪ ,‬גם נשים בדרגות נמוכות יותר יזכו להכרה‬
‫בנשיותן‪ .‬בצבא‪ ,‬למשל‪ ,‬יחולו הכינויים רב‪-‬טוראית ורבת סרן‬
‫בהמשך לאישור קודם של האקדמיה‪ ,‬שלפיו ניתן לומר אלופה‬
‫במקום אלוף‪ ,‬זאת לאחר שאורנה ברביבאי מונתה לראש אגף‬
‫כוח אדם בצה”ל וזכתה בדרגת אלוף‪ .‬המזכירה המדעית של‬
‫האקדמיה ללשון‪ ,‬רונית גדיש‪ ,‬הסבירה‪“ :‬בעברית לאורך‬
‫הדורות נוצרו צורות נקבה לשמות המציינים תפקידים ושמות‬
‫תואר המיוחסים לנשים‪ ,‬כגון מלכה‪ ,‬נביאה ורבנית‪ ,‬וגם בימינו‬
‫ישנן מילים רבות המתארות תפקידי נשים‪ :‬חשבת‪ ,‬ספרית‪,‬‬
‫חזאית‪ ,‬שדרנית‪ ,‬שגרירה‪ ,‬אלופה‪ ,‬פרקליטה‪ ,‬כוכבת‪ ,‬קנצלרית‪,‬‬
‫מנכ”לית ועוד‪ .‬לכן ברוח זו אין האקדמיה רואה כל טעם לפגם‬
‫ביצירת צורות נקבה לכל תואר ותפקיד‪ ,‬אם וכאשר ייווצרו‬
‫בפי הדוברים עברית”‪.‬‬
‫ל‬
‫רגל יום הולדתו ה‪ 80-‬של משה אורלנצ’יק‪ ,‬הפתענו אותו‪ ,‬צוות עובדי הבית‬
‫בצומת סביון וציינו יחדיו את האירוע המרגש בהרמת כוסית‪ .‬אורלנצ’יק החל‬
‫לעבוד במגדלי הים התיכון כעובד אחזקה בשנת ‪ !1990‬בטי‪ ,‬מנהלת הבית‬
‫בצומת סביון שזכתה לעבוד עמו ‪ 22‬שנים‪ ,‬הרעיפה עליו שבחים‪“ :‬תמיד ידעתי‬
‫שאני יכולה לסמוך עליו בעיניים עצומות‪ .‬מבצע את כל משימותיו במקצועיות‪,‬‬
‫במסירות‪ ,‬באחריות‪ ,‬וכל זאת תוך הקרנת שקט ושלווה סביבו”‪ .‬ולראיה‪ ,‬אורלנצ’יק‬
‫עובד היום בבית בצומת סביון והפעם כמתנדב בעזרה במחלקת אחזקה‪.‬‬
‫נאחל לו בריאות ואריכות ימים‪.‬‬
‫קורא במגדלים | ‪67‬‬
‫“לא כל כך יפה‬
‫ולא בת שש עשרה‬
‫אבל יודעת משהו‬
‫על העולם הזה‪.‬‬
‫ואם הוא רציני‬
‫ואם הוא רק רוצה‬
‫תמורת מילה אחת‬
‫אתן כל כך הרבה”‬
‫חנוך לוין‬
‫מובילה את סגנון החיים לגיל השלישי בישראל‬
‫חפשו אותנו בפייסבוק‬
‫הבית‬
‫ברמת השרון‬
‫‪*6010 www.migdalei.co.il‬‬
‫הבית‬
‫בצומת סביון‬
‫הבית‬
‫בנורדיה‬
‫הבית‬
‫בגני תקווה‬
‫הבית‬
‫בבת ים‬
‫הבית‬
‫בכפר סבא‬