docקו למושב גליון 19.05.11
download 
Report Transcription
קו למושב גליון 19.05.11
בס"ד משכנתאות בנקאיות לכל מטרה בכל הארץ הותיקים והמנוסים ביותר פתרון לכל בעיה לבעלי משקים ברי רשות-נחלות אפשרות למשכנתאות גישור שירות אמין דיסקרטיות מובטחת פתרון למוגבלים ומעוקלים בתנאים מיוחדים למושבים ליווי צמוד ותוכניות עסקיות לפיתוח הכנסות מהמשק אייל ייעוצים בע"מ טל' 04-8343643 :פקס04-8246191 : ישיר לאייל050-7800200 : [email protected] שבועון המושבים וההתיישבות הכפרית ‰מס' 19 ‰ 679במאי ‰ 2011ט"ו באייר תשע"א חזרה היסטורית מושב רם און שבחבל תענך חוגג השנה 50שנים להקמתו • במסגרת אירועי היובל חזרו החברים אל ערש הולדתו של המושב ,במקום בו עמדה פעם נורית שעל הר הגלבוע ˆ עמ' 12 צילום :דוד עינב "במבי" בי"ס לנהיגה רשיון למכונה ניידת רשיון למלגזה, רשיון לטרקטור\ון, הסמכה לעבודה בגובה וקורסי הסמכה לתאילנדים מושב קדרון ,הזית ,120ורחובות הרצל .160 משרד ,08-8592779אדם 054-4311709 www.bambischool.co.il מכתבים [email protected] אוהבים לכתוב? הווה מקומט אוהבים לכתוב ומוכנים להשתתף ביציקת תוכן חדש ל"קו למושב"? אם התשובה חיובית ,אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר "קו למושב" פושט ולובש צורה. בלבושו החדש ייכתב" קו למושב" בעיקר מתוך המושבים ,ובידי חברי מושבים ותושבי ההרחבות .אנו מעוניינים בכותבי טורים ובמחברי כתבות ,המאמינים כי יש להם מה להגיד ומוכנים לכתוב ל"קו למושב" בתחום הקרוב ללבם. אפשר לכתוב על נושאים כמו תרבות ,ספרות ,אמנות ,נוער, ספורט ,יחסי אגודות-הרחבות, נושאים משפטיים ,כלכלה, פוליטיקה ,הגיל השלישי ,חקלאות, גינון ,איכות סביבה ,מחשבים, נושאים טכנולוגיים ועוד ,כיד הדמיון הטובה .חברים מכל רחבי /יריב אמיתי הארץ כבר נתנו את הסכמתם להשתתף בכתיבת העיתון ,ואת פירות שיתוף הפעולה הזה אפשר לראות כבר בגיליון המונח לפניכם. אפשר ליצור קשר רק בטלפון: 052-6052073או במייל: ami. m [email protected] עמי רוז'נסקי ,עורך חיים שלא נמצאים בהווה הווה חתום ימים נשמטים מחשבות של גאות ושפל אדמה ספוגת צער מקומות של עצב ודממה ארץ שהידורה נעשה מקומט גם לעיוור זולגות דמעות מתגעגע לנסיך הקטן הזרע שנטמן באדמה “ ...קדושתו של הכאב האישי היא רבת משמעות עבור כולנו. אין אנו משגרים את יקירינו לסכן את חייהם ,אלא מתוך כורח ומתוך החלטה נחושה להגן על המפעל הציוני ועל עצמנו .מתוך תפילה שישובו בשלום ,ושיבוא השלום .מתוך כמיהה ,תפילה וצווים תמידיים לימים אחרים ,שבהם נצדיע להולכים ונבכה עליהם ,אך לא נצטרך עוד לשוב ולשגר אל שדה הקרב את הילדים שלנו. במקום שאנו עומדים בו ,כאן בבאר טוביה ,עשו אנשי העלייה הראשונה את המעשה הציוני של גאולת הקרקע ,יישוב הארץ ועיבוד אדמותיה .זה היה הזרע שנטמן באדמה ,והוא שב ונטמן ב־ 1930בידי אנשי השומר עד שצלח .זרע שהיה גם המימוש, אבל גם ההבטחה לעתיד לבוא ,של האתוס הציוני המכונן של חיינו כאן :תקומת העם היהודי בארצו ולקיחת אחריות על גו־ רלו אחרי אלפיים שנים של גלות. פיסת ההיסטוריה הדואבת והשמחה גם יחד ,שמשתרעת מאז ועד היום ,משרטטת רקמה אנושית ,אידיאולוגית ולאומית שאנו מצווים לחיות לאורה ,ולצד הכאב המר היא מעניקה לח־ כמו שהיה קצת אחרת בהשפילה מבט עצבות בעיניה יינו פשר ומשמעות. ככל שגובר הכאב הפרטי שאין לו חקר ,נעשה הציווי שחל עלינו נוקב וחד יותר .להמשיך ולעמול על כינונה של חברת מופת .חברה שתהא ראויה לאלה שמסרו את חייהם למענה ,והם טמונים כאן. 55הלוחמים הטמונים כאן ,כולם צעירים ,הלכו בשם צו מוסרי ולאומי ,לגונן על משפחותיהם ועל ארצם ,שמו נפשם בכפם והקריבו את חייהם. הם הלכו מאתנו בגלל הערבות ההדדית ,ובגלל המשפחה ,וב־ גלל החברות ,ובשביל המדינה. כל הסיבות האלה הן סיבות נאצלות ,רחוקות שנות אור מחי־ שובים אגואיסטיים ואישיים .ולכן במותם ,שהוא כה כואב וכה צורב ,וכה מקומם ,וכה בלתי נתפס ,הם מהווים תזכורת תמידית לרוח האדם ולמוסר האנושי”. אפילו אם יש לה חיוך משגע המדור בעריכת אילנה רף .כותבים המעוניינים לשלוח שירים למדור מוזמנים לעשות זאת במייל: walla.com@elanaref דברים שאמרה ח”כ שלי יחימוביץ’ בטקס יום הזיכרון שהתקיים בבית הקברות בבאר טוביה תוכן יצאנו פראיירים שווי תנובה מוערך בכארבעה מיליארד שקל -כמעט כפול ממה שקיבלו החקלאים על מכירת החברה ב־2008 תחילת הסוף מחקר חדש :ישראל בדרך להפוך למדינה דתית ,באופן שעלול לסכן את המשך קיומה הלב ממריא רק לאחר שהתיישבה במטוס היא גילתה שהאיש איתו צ’יטטה באינטרנט הוא הבוס הקשוח שלה 4 10 20 ■כתבים ליאורה שואט ,חני סולומון ,עודד שלומות ,יעקב לזר ,נחמן גלבוע, דגנית סויסה ■ צלמי מערכת דוד עינב ודני הדס ■ עורך עמי רוז’נסקי 052-6052073 ■ עורך משנה עודד לפיד ■ מנהלת עיתון עדנה זיו ■ דואר אלקטרוני [email protected] מזכירה והפקה דניאלה גבאי 052-6052108 [email protected] ■ גרפיקה מערכת שרה ראובן ■ גרפיקה מודעות אלונה שלייפק מערכת 03-5632441 מודעות לוח דניאלה גבאי טל’ לוח [email protected] 03-5682878 יועצי פרסוםדניאלה גבאי ,יעקב קניאל, חוה זיו ,יורם טביבי ,גילה סבן טל’ מודעות 03-5632547 פקס מודעות 03-5638728 מודעות [email protected] המערכת והמנהלה רח’ קרליבך ,2ת”א עורך ראשי :אורי שרצקי | [email protected]מנכ"ל :יורם כרפיס | [email protected]סמנכ"ל סחר :ברק ברנר [email protected] כל הזכויות שמורות .אין להעתיק ,לתרגם ,לשדר בכל אמצעי ,לאחסן במאגר מידע ,לפרסם או להפיץ בכל אמצעי כל חלק מן המודפס בעיתון הזה. || 2 19.5.11 סיימתם לקרוא? אנא השליכו את הגיליון לפח המחזור הסמוך למקום מגוריכם. חדשות בחירות בעוד חודשיים המגדלים יבחרו ביולי את נציגיהם לוועדות הענפיות של מועצת הצמחים צבי אלון ,מנכ”ל מועצת הצמחים לקראת סוף השנה תסתיים הקדנציה אליה נבחרו נציגי המגדלים במועצת הצמחים. על פי החוק ,יבחרו מגדלי הפירות ,הירקות ,ההדרים ומגדלי זית השמן ,את נציגיהם לוועדות הענפיות ולמליאת מועצת הצמחים .תוקף הבחירה ל־ 4שנים .הבחירות יתקיימו ב־ 26ביולי. מועצת הצמחים הוקמה בשנת 2004במהלך של איחוד ארבע מועצות :ירקות ,פירות ,פרי ההדר ופרחים .מוסדות מועצת הצמחים מורכבים מרוב של מגדלים נבחרים ומנציגי ממשלה וציבור. לימים הוצא ענף הפרחים מהמועצה ולאחרונה צורף בחקיקה ענף הזית. המועצה פועלת במישורים הציבוריים והמקצועיים לטובת ענפי החקלאות כגורם מרכזי לצד משרד החקלאות וארגוני המגדלים. מועצת הצמחים היא בעצם מוקד לטיפול וקידום נושאי מקרו חשובים ,שהחקלאי הבודד אינו יכול לטפל בהם בכוחות עצמו ,ושיש לשיתוף הפעולה במסגרת המועצה יתרון ברור בישומם. למשל ,פיתוח זנים ומחקר בסיסי ,הדברה מרוכזת ,מו”מ על תנאי ביטוח נזקי טבע ,ריכוז והפצת מידע שווקי ,פעולות לשמירת תנאי השיווק של פירות וירקות כפי שהחוק מתיר לויסות כמויות בשוק ,ועוד. כל הפעילויות הללו מתבצעות בשיתוף פעולה מלא עם משרד החק־ לאות ,אך יש גם תחומים שהמשרד מנוע מלטפל בהם בשל מגבלות וחסמים .כאן נכנסת לתמונה מועצת הצמחים. כל ההחלטות במועצת הצמחים מתקבלות בידי נציגי המגדלים ,שנב־ חרו בידי כלל ציבור המגדלים .מכאן החשיבות הרבה בעצם קיום והש־ תתפות החקלאים בהליך הבחירות .המועצה נערכת בימים אלה להכנת הבחירות ,ונשלחות הודעות למגדלים על מיקום הקלפיות ונוהלי הצגת מועמדים. על המלאכה מנצח במקצועיות ועם ניסיון רב השופט המחוזי בדימוס, מר נתן עמית ,שמכהן כיו”ר ועדת הבחירות ,על פי מינוי של שר המש־ צבי אלון ,מנכ”ל מועצת פטים ,פרופ’ יעקב נאמן. הצמחים בג”ץ :מדוע התרנגולות לא יוחזקו על פי החוק? משרד החקלאות התבקש להסביר מדוע לא יותקנו תקנות בנושא תנאי החזקת התרנגולות כמתחייב בחוק צער בע”ח • רפורמת הלולים בהמתנה כתב “קו למושב” בג”ץ הוציא צו על תנאי המורה להמשיך ולהקפיא את הרפורמה בשלוחת ההטלה בענף הלול עד לאכיפת חוק צער בעלי חיים בלולים. הצו ניתן לבקשת עמותת אנונימוס לזכויות בעלי חיים ,שטענה ,כי המדינה לא נהגה בתום לב כאשר ניסתה שש פעמים לאשר בכנסת כליאת תרנגולות בכלובי סוללה“ .אין זה חוקי לכלוא תרנגולת בכלוב שאינו מאפשר לה לפרוש כנף ואף לא לעמוד זקוף” ,טענו העותרים. הצו שהוציא בג”ץ מורה למדינה לנמק בתוך 90יום “מדוע לא יותקנו ללא דיחוי תקנות בנושא תנאי החזקתן של תרנגולות מטילות ,כמתחייב מחוק צער בעלי-חיים” .בנוסף ,שופטי בג”ץ הו־ תירו בעינו את צו הביניים המקפיא את מימוש הרפורמה בתעשיית הביצים. לטענת העותרים ,משרד החקלאות לא פעל בתום לב כאשר הגיש שוב ושוב לוועדת החינוך של הכנסת את אותן תקנות מבלי להתאימן לסטנדרטים בינלאומיים מקובלים ולדרישות חברי-הכנ־ סת .לדבריהם ,משרד החקלאות ממשיך להביא בפני הוועדה את אותן תקנות ,שאינן מקובלות על חברי הכנסת ,בהיותן נמוכות מכל סטנדרט אחר שנקבע בעולם ומנוגדות לחוק צער בעלי-חיים הישראלי. תגובת משרד החקלאות :משרד החקלאות ופיתוח הכפר קיבל את החלטת בג”ץ למתן צו על תנאי בעניין הרפורמה בענף ההטלה ,וכמובן יפעל בהתאם להחלטה .יצוין כי הצו על תנאי אינו משנה את ההחלטה הקודמת של בג”ץ ,למתן צו ביניים בנושא ,וכן כי המשרד הודיע מיוזמתו ,עוד לפני קביעת צו הביניים ,כי לא יקיים הליכים משמעותיים לקידום הרפורמה ,עד להתקנת התקנות .בדיונים שהתקיימו עד כה בוועדת החינוך ,התרבות והספורט של הכנסת בנו־ שא “תקנות צער בעלי חיים -גידול מטילות והחזק־ תן” ,אושרו חלק ניכר מסעיפי התקנות שהוגשו לוועדה על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר ,ובכך עשו חברי הכנסת צעד משמעותי לקראת קידום רווחת העופות המגודלים בישראל לסטנדרט הנהוג באירופה .יחד עם זאת ,דווקא ארגונים “למען בעלי חיים” עוסקים מזה חודשים רבים בהנצחת מצבם העגום של העופות ובפגי־ עה ביכולת להביא לשיפור משמעותי ברווחתם .נציגי ארגונים “למען בעלי חיים” מתעקשים שלא לאפשר למשרד החקלאות להמשיך בקידום התקנות והרפורמה בלול ,לרווחת המטילות. || 4 19.5.11 כמעט רשמי :אייפקס עשתה מיליארדים אייפקס מעריכה את שווי תנובה בכארבעה מיליארד שקל ,כמעט כפול מהמחיר שקיבלו החקלאים על מכירת החברה ב־2008 יובל אופק לאחרונה נסגרה סופית עסקת המכירה של חלקו של מאיר שמיר בבעלות על תנובה (20.7%) לבנק לאומי ולקבוצת משקיעים פרטית .המכירה תתבצע תמור ת 775מיליון שקל .בנוסף לדיב�י דנדים שקיבל שמיר בתקופת החזקותיו בתנובה ,מחיר המכירה משקף מחיר מכירה כפול מזה שבו רכש את חלקו בתנובה מהקיבוצים ומהמושבים .אם לא די במחיר זה כדי לקלקל את מצב הרוח, הציגה קרן אייפקס למשקיעיה בלונדון נתונים ,שלפיהם שווייה של תנובה מוערך בפי ארבעה ממחיר המכירה המקורי. מחיר תנובה בינואר 2008היה 989מיליון דולר .מאז חילקה תנובה שני דיבידנדים בשווי של כמעט שני מיליארד שקל ,שהתחלקו בין ארגוני הקניות והקיבוצים שהמשיכו להחזיק בחברה, מבטח שמיר וקרן אייפקס .כיום מעריכה אייפקס את שווי תנובה שאחרי החלוקה בכארבעה מיל־ יארד שקל ,מחיר הגבוה ב־ 46%מזה שקיבל שמיר על המכירה וגבוה כמעט פי ארבעה מהמחיר שקיבלו הקיבוצים על מכירת תנובה ב־ .2008בהתייחס לנתונים אלה ציינה אייפקס כי תנובה היא ההחזקה הרווחית ביותר מבין כל קרנות אייפקס ,שהניבה תשואה שנתית של .72%הנתונים אינם סופיים לחלוטין ,כי מדובר בהערכת שווי של קרן אייפקס ולא במחיר מכירה .אך ככל שעובר הזמן מתחזקת התחושה ,שתנובה נמכרה בנזיד עדשים. נתונים נוספים שהתפרסמו עוסקים בתוצאות העסקיות של תנובה .על פי הפרסום ב”דה-מרקר”, הגיעו מכירות תנובה ב־ 2010ל־ 1.9מיליארד דולר ברווח תפעולי תזרימי של 250מיליון דולר. זאת לעומת מכירות של 1.56מיליארד דולר ורווח תפעולי של 141מיליון דולר ב־ ,2007ערב המכירה .מרבית הכנסותיה של החברה הגיעו מתחום החלב ,אך ללא ספק מה שהקפיץ את שווי החברה והגדיל משמעותית את רווחיותה היו מכירות שטחי נדל”ן שבבעלותה -חלקה במתחם השוק הסיטונאי שנמכר תמורת 840מיליון שקל ,מתחם מחלבת תל־אביב ,שנמכר תמורת יותר מחצי מיליארד שקל +אופציות להכנסות נוספות בעתיד ,ומספר שטחים נוספים באזור המרכז, שנמכרו תמורת כמה עשרות מיליוני שקלים כל אחד. בהזדמנות זו מעניין להיזכר בעמדת המיעוט שהובעה בעת מכירת תנובה על ידי מאיר בראון מגן שמואל ופעילים נוספים שהתנגדו למכירה .בוועידת תנובה ,שאישרה את המכירה במארס ,2007 טען בראון כי חגיגות המכירה משולות לחגיגה על סיפון הטיטאניק אחרי שפגעה בקרחון .עיקר ביקורתו הייתה כנגד הוויתור של היצרנים על הבעלות ,אך בנוסף ציין בראון כי “אנו מוכרים את הנכס הענקי של תנובה הרבה יותר נמוך ממחירו האמיתי בשוק ולא ברור לי ,למרות כל האזהרות, מדוע בגלל מו”מ כושל ורווי אינטרסים עלינו להפסיד מיליונים?” בנאומו גם האשים את מנהיגות התנועה הקי־ בוצית על שלא עמדה מאחורי היוזמה להש־ איר את תנובה בידי היצרנים ואת אריק רייכמן על הובלה כו־ שלת של המהלך. התמונה להמחשה בלבד דגים גנובים פרקליטות מחוז צפון הגישה כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים נגד גנבי דגים כתב “קו למושב” פרקליטות מחוז צפון ,באמצעות עו”ד רועי אלפסי ,הגישה לבית משפט השלום בנצרת כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים כנגד שלושה תושבי טבריה ,בגין עבירות של גניבה בנסיבות מיוחדות ,קשירת קשר לביצוע פשע ,הסתייעות ברכב לביצוע פשע ודייג ללא רישיון. חיים דיין ,מנכ”ל אמב”ל(ארגון מגדלי הבקר) ,מברך את העבודה המאומצת של פרקליטות מחוז צפון ,משטרת ישראל ,מג”ב ויחידת ארז ,על המאמצים למיגור תופעת הגניבות החקלאיות. פרקליטי מחוז צפון עושים ימים כלילות בניסיון להרשיע גנבים בעבירות חקלאיות. על פי כתב האישום ,בלי ל 27.4.11הגיעו של�ו שת הנאשמים לבריכות הדגים של תל יוסף וגנבו כ־ 330ק”ג דגים בשווי כולל של 5,000שקל ,אותם נשאו באמצעות שקים על גבי טרקטורון .מעצרם התאפשר בזכות פעולת מעקב שנערכה על־ידי יחידת ארז של מג”ב. בהמשך למדיניות הבלתי מתפשרת ,הנהוגה בפרקליטות מחוז צפון ,בכל הנוגע לתחום הפשיעה החקלאית ,מבקשת הפרקליטות מבית המשפט לע־ צור את הנאשמים עד לתום משפטם. גניבת דגים בתל יוסף .צילום :דוד עינב חדשות ראש מועצה חדש שיפור מסוים ד”ר מטי צרפתי־הרכבי נבחרה לראשות המועצה האזורית יואב מפלס הכנרת ממשיך לעלות -באפריל נרשמה עלייה של עוד 31ס”מ כתב “קו למושב” כתב “קו למושב” בבחירות שנערכו במועצה האזורית יואב נבחרה ד”ר מטי צרפתי־הרכבי לראשות המועצה. צרפתי־הרכבי ,תושבת המושב סגולה ,גברה ברוב של 53.9%על עו”ד דוד קוכמן ,תושב מושב כפר־הרי”ף ,שקיבל 46.1%מסך הקולות הכשרים. ד”ר צרפתי־הרכבי בת ־ה־ ,48ד”ר לגנטיקה בחברת “הזרע ג’נטיקס” ,נש�ו אה ואם לשלושה ,תיכנס לתפקידה בהקדם. הבחירות לראשות המועצה התקיימו בנפרד מהבחירות הכלליות במועצות האזוריות בישראל לאחר שראש המועצה מזה 16שנה ,רני טריינין ,פרש בראשית פברואר ומונה לתפקיד המשנה ליו”ר הסוכנות היהודית. בתקופת הביניים ,בין פרישתו של טריינין לבין בחירתה של צרפתי־הרכ־ בי ,כיהן אלון ענבר ,חבר קיבוץ רבדים ,כממלא מקום ראש המועצה. דר’ מטי צרפתי -הרכבי. רגע לפני סוף עונת הגשמים ,מפלס הכנרת רשם בחודש אפריל עלייה של 31סנטימטר ,לעומת עלייה של 65סנטימטר בחודש שעבר .נכון לתחילת מאי עמד מפלס הכנרת על גובה של 212.37 מטרים. מפלס הכנרת כיום נמצא 63סנטימטר מעל לקו האדום התח־ תון ( 213.00מטר). ביחס לקו האדום הע־ ליון (רום של 208.80 מטר) חסרים למפלס 3.57מטר .ממפלס השנתי, המינימום 214.12מטר ,שנרשם בדצמבר השנה -עלה המפלס עד כה ב־175 סנטימטר. צילום :תומר אפלבאום קיבלו אור ירוק אחרי שנים של מאבק -רמזור הוצב בכניסה לניר ישראל חן מור אחרי שלוש שנים של מאבק ,הישג גדול לתושבי ניר ישראל :בכניסה ליישוב הותקן רמזור שיגביר את רמת הבטיחות במקום בו התרחשו תאונות רבות. תושבי היישוב שבחבל לכיש ביקשו ממשרד התח־ בורה להציב רמזור בצומת כבר לפני שנים ,אך נתק־ לו בסירוב בטענות שונות .התושבים לא ויתרו ופתחו במאבק ציבורי על מנת להגביר את הלחץ על הנוגעים בדבר ובראשם שר התחבורה. בראש המאבק עמדו תושבי ניר ישראל ,בני עיון וענת פלד ,שהובילו מחאות והפגנות כשהם חוסמים כבישים. פעם הם אף הביאו פרה למקום על מנת שתחסום את המעבר לנהגים וכדי למשוך את תשומת לבם של אנשי משרד התחבורה. “לצומת ניר ישראל יש עבר עשיר בתאונות” ,מסביר עיון“ .בעשור האחרון התרחשו במקום למעלה ממאה צילום :עמי רוז’נסקי תאונות ושני אנשים כבר נהרגו פה .זה היה השלב שבו החלטתי שאני יוצא למאבק .היה פה כבר יותר מדי מפחיד”. בשלב מסוים הציעו התושבים להלוות למדינה סכום של מיליון שקלים ,על מנת להתחלק בעלות הוצאות התקנת הרמזור .זאת ,לאחר שנאמר להם שאין במשרד התחבורה תקציב כדי לעשות זאת בעצמם .לא ברור האם עשו את זה בתור גימיק או ברצינות ,אבל על פי הצעתם ,התושבים יעבירו את הכסף למדינה באופן מיידי ,והיא תחזיר להם אותו בהמשך. כזאת, הצעה לקבל כמובן שהמדינה לא הייתה יכולה הפגנה בניר ישראל .צילום :אדי ישראל אך סביר שהדבר הבהיר לאחראים את מידת הנחישות של התושבים“ .משרד התחבורה לא רצה להשקיע מתקציבו על מנת להציב רמזור בצומת ,אך בסופו של דבר הוא הבין אז שהרבה יותר כסף הולך על כל התאונות שמתרחשות פה ועל עלות הטיפול בפצועים ואילו עכשיו כל אדם העובר בצומת ורואה שיש בה רמזור ,נושם לרווחה” ,אומר עיון לאחר הצלחת המאבק. ידאגו גם לחקלאות תנועת המושבים תטפל גם בנושאים חקלאיים כתב “קו למושב” חשיבותה של החקלאות במדינות העולם צפה ועלתה מחדש בשנים האחרונות .זאת ,אחרי שכבר ברור לכולם כי אנו צפויים למשברים עולמיים שיגרמו כתוצאה מהמחסור ההולך וגובר במזון. לתנועת המושבים נבחר לאחרונה מזכיר חדש ,מאיר צור ,שהגיע מעין יהב .לצור ברור לגמרי שעל התנועה להיות גוף עם אמירה משמעותית גם בתחום החקלאות .מעתה התנועה תגביר את פעילותה בתחום החקלאי. “על אף העובדה שחברים רבים פרשו מהענף כבר לפני שני רבות ,הרי שהחקלאות היא עדיין חוט השדרה של ההתיישבות ,וחברים רוצים להיות מחוברים להוויה הזאת .ולכן התנועה רוצה להיות שותפה לעשיה” ,אמר צור ל”קו למושב”“ .המחסור במזון בעולם יגרום לכך ,שמעמדה של החקלאות ילך ויתחזק וגם במושבים ,לדעתי ,תהיה חזרה למשקים .צריך לעשות שגם הנהגת המדינה תבין בסופו של דבר כי יש חשיבות עליונה בשמירה על השטחים המעובדים ושלאגודה תהיה בכך אמירה בכל מושב .חשוב שהאגודה לא תוותר כל כך מהר על אדמותיה בשל לחצים מבחוץ של גורמי מדינה ,אבל גם של אנשים זרים וגורמים כלכלים שאינם חברי המושב”. תנועת המושבים כבר הקימה שולחן חלב כדי לחזק את מעמדו של המשק המשפחתי בענף הרפת ,וישיבה הראשונה זומנה כבר .כמו כן נקבע מפגש למרכזי ועדות חקלאיות במועצות האזוריות .התנועה אף עוסקת בהסכם המים וביבוא עובדים זרים ,גם אחרי שההסכמים הקיי־ מים עם הממשלה יסתיימו .בתנועה אף מתכננים קמפיין גדול לשי־ פור תדמית החקלאות והחקלאים בציבור“ .יש פער אדיר בין תרומתה האמיתית של ההתיישבות החקלאית למדינה לבין התמונה המצטיירת מאיר צור .צילום :דוד עינב בעיני הציבור הכללי ,ואת זה יש לשנות” ,אומר צור. להציל את הדורסים הושק אתר האינטרנט “הבז האדום” של מועצה אזורית מגידו יעל ברניר טקס השקת אתר “הבז האדום” התקיים בקיבוץ דליה בהשתתפות יזמי התוכנית -החברה להגנת הטבע וה־ מועצה האזורית מגידו ,וכן נציגי חברת החשמל ,התומ־ כים בפרויקט. חברת החשמל שותפה זו השנה השמינית ברציפות בפרויקט “הבז האדום” .זאת במסגרת פרויקט רחב היקף“ ,פורשים כנף -אימוץ הנשרים והדורסים”, בשיתוף רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע. תוכנית “הבז האדום” ביישובי המועצה האזורית || 6 19.5.11 מגידו מתקיימת במסגרות החינוך של המועצה ונועדה להגנת הבזים ,הנמנים על אוכלוסיית העופות המצויים בסכנת הכחדה .תלמידי כיתות ה’ הנוטלים חלק פעיל בתוכנית מוכשרים להנהגת נושא חשוב זה ולהטמ־ עתו בקהילה בה הם חיים .תוכנית זו היא חלק מהחינוך הייחודי של מועצה אזורית מגידו המתנהלת כמרחב ביוספרי. הטקס התקיים בהשתתפות חוצת דורות של ילדי בתי הספר ,הוריהם ,סבים וסבתות ,נציגי המועצה האזורית וראש המועצה חנן ארז. האתרwww.falco-buzz.org.il : בז אדום ,אחד הדורסים הקטנים בארצנו .יוסי אשכול ,החברה להגנת הטבע חדשות תרומה לחג 1 תרומה לחג 2 מעל 100טונות של פלפלים ,חצילים וקישואים נתרמו לנזקקים רפתני עמק חפר תרמו טונה בשר בקר ל־ 300משפחות נזקקות כתב “קו למושב” שיתוף פעולה יוצא דופן של חקלאים ובתי אריזה בערבה עם ארגון “לקט ישראל” ,בנק המזון הלאומי המספק מזון ותמיכה למאות עמותות לנזקקים ,הוביל להצלתם של אלפי טונות של פלפלים קישואים וחצילים מפני השמדה -שכולם חולקו לאלפי נזקקים ברחבי הארץ. גידי כרוך ,מנכ”ל לקט ישראל“ :מדי שנה מושמדים בישראל עשרות אלפי טונות של פירות וירקות מסיבות כלכליות .אנו פועלים בכל השנה על מנת לנסות להציל כמה שיותר יבול ,על מנת להעבירו לרווחת הנזקקים .כארגון הפועל כדי לוודא כי לכל אדם הזכות לאכול בריא ,שיתוף הפעולה זה עם חקלאים ברחבי הארץ מעשיר את מקורות המזון שעומדים לרשותנו”. מבצע התנדבות רחב ,בראשם עומדת אורנה חיים מקיבוץ גבעת חיים מאוחד ,שגייסה מספר גורמים ,איפשר חלוקה של טונה בשר בקר ל־ 300משפחות נזקקות בחדרה והסביבה .המבצע התקיים לקראת הפסח. הרפתנים ,תורמי בשר הבקר ,הם חברי ישובי עמק חפר מהרפתות ברקאי ,גבעת חיים מאוחד ,גן שמואל ,קיבוץ אייל ,מושב הבונים ,רפת מנורה המשותפת למעפיל ולמושב נורדייה ,רפת גל-ים השייכת לכפר גליקסון ,החותרים ולהבות חביבה ,קיבוץ מצר ,מעגן מיכאל ,קיבוץ נחשונים ,רפת ניר בכרמל שמשותפת לעין כרמל וניר עציון ורפת חפר המשותפת למעברות והעוגן. הסוחר אלון חזן תרם את הובלת הפרות מהרפתות ללא תמורה ואף הכין את בשר הבקר בחבילות של 2ו־ 4ק”ג .הבשר הארוז הועבר לעמותת “אהבת רחמים” בחדרה ,שחילקה את האריזות ישירות למשפחות הנזקקות בחדרה והסביבה. יעקב בכר ,מנכ”ל התאח־ דות מגדלי הבקר ,ברך את אורנה חיים על מערך התרו־ מה הגדולה בכדי להעניק בשר בקר למשפחות נזקקות. “מסורת זו של חלוקת בשר על ידי הרפתנים לטובת הנזקקים היא חלק מהנתינה לקהילה” ,אומר בכר. ארגזים עם אוכל למשפחות נזקקות לקט ירקות מבצע שיקום התשתיות ביישובים יוצא לדרך בחייהן ובמותן תיקון היסטורי 38 :שנה אחרי מותה הועברו עצמותיה של שושנה בלובשטיין לקיבוץ כנרת -שם היא נקברה לצד אחותה ,רחל המשוררת עדי חשמונאי מספר שבועות אחרי שעצמותיה הועברו מבית העלמין קריית שאול בתל־אביב לבית העלמין של קיבוץ כנרת ,ערכה המועצה לשימור אתרים טקס היסטורי בו הוסר הלוט מקברה של שושנה בלובשטיין ,אחותה של רחל המשוררת ,שנקברה מחדש לצד רחל. מעטים שמעו על שושנה בלובשטיין שחייתה בצילה של אחותה המפורסמת ,אך גם היא נמנתה עם תלמידותיה של חנה מייזל בחוות העלמות שהייתה בחצר כנרת .את זיכרונותיה מכנרת קיבצה שושנה בספר “עלי כנרת” ,אותו הקדישה לאחותה שהייתה צעירה ממנה בשנתיים ומתה בדמי ימיה ממחלת השחפת ב־.1931 38שנים אחרי שהלכה שושנה לעולמה הועתקו עצמותיה ביוזמתה של רחל סבוראי ,שאימה, שהייתה ידידה של המשוררת המפורסמת ,קראה לה על שמה .סבוראי מספרת כי במהלך השנים שימשה שושנה כמורה למוזיקה ,אך התפרנסה בקושי רב .היא מעולם לא נישאה ולא נולדו לה ילדים. ־ב־ 1973היא מתה כערירית ,נקברה בבית העלמין בקריית שאול ואיש לא פקד את קברה .סב�ו ראי כבר התנסתה במבצעים מורכבים ונועזים אחרי שחצתה עם מאיר הר ציון ,הלוחם המיתולוגי מיחיד ה ,101את גבול ירדן בשנות החמישים העוינות והמסוכנות ,וביקרה עמו בסלע האדום -ב�י קור שבאותם ימים נחשב למשימת התאבדות וגבה קורבנות רבים. גם היום ,כמו אז ,סבוראי לא נרתעה והח־ ליטה לתקן את העוול שנעשה לאחותה הלא מוכרת של המשוררת המפורסמת“ .שושנה, בית עלמין בכנרת .צילום :עמי רוז’נסקי שכל ימיה התעסקה עם זכר אחותה האהו־ בה ,הייתה ראויה לחסד של אמת על אהבתה לרחל” ,אמרה סבוראי. סבוראי פנתה לשמוליק חדש ,מנהל בית הקברות של כנרת ,וזה נעתר לבקשתה ואיתר חלקת קבר קטנה ליד קברה של המשוררת. בטקס מיוחד הוסר הלוט ושושנה זכתה להכ־ רה שכל כך הגיעה לה .בטקס שנערך במעמד מנכ”ל המועצה לשימור אתרים עמרי של־ מון ,ההיסטוריון מוקי צור ואורחים נוספים, נרשם גם פרק חייה בהיסטוריה המפוארת לה היא הייתה שותפה על שפת הכנרת. || 8 19.5.11 משרד החקלאות החל בביצוע התוכנית לשיקום תשתיות ביישובים הכפריים יעקב לזר משרד החקלאות החל בביצוע התוכנית לשיקום תשתיות ביישובים הכפריים .בשלב הראשון שלח המשרד קול קורא למועצות האזוריות וליישובים ,על מנת לאתר את העונים לקריטריונים. פרסום התוכנית בא בעקבות ישיבת הממשלה החגיגית ,שהתקיימה בדגניה באוקטובר האחרון ,ובה הוחלט כי לטובת שיקום התשתיות יוקצה סכום כולל של מיליארד שקל בשנים .2011-2020 התשתיות הנכללות בתוכנית הן :כבישים ,מדרכות ,תאורה ,אבני שפה ,מגרשי חניה ופינות משחקים .בנוסף ,תכלול התוכנית גם תשתיות תת־קרקעיות ,כמו מערכות מים ,ביוב ,חשמל, תקשורת וכדומה. כבר בשנה הקרובה ישקיע המשרד כ־ 85מיליון שקל במיזם ,זאת בנוסף ל־ 15מיליון שקלים שהקצה המשרד לשיקום התשתיות ביישובי הכרמל ,שניזוקו קשות בעקבות השריפה לפני ארבעה חודשים. “אין ספק שהאפשרות לחידוש ולשדרוג של התשתית תיצור מנוף לשיקום כללי של היישוב בכל הרבדים” ,אומרת שרת החקלאות ופיתוח הכפר ,אורית נוקד“ .שדרוג התשתיות יתרום להעלאת התדמית של היישוב ,ובכך להגדלת כושר המשיכה של היישוב לאוכלוסייה צעירה ולתיירות כפרית כתעסוקה משלימה לחקלאות”. שרת החקחאות ,אורית נוקד חדר אורחים החלטה שרירותית סוף החזון הציוני? בית המשפט דחה תביעה של מינהל מקרקעי ישראל להשיב אליו שטח חקלאי בטענה שאינו מעובד פרופ’ ארנון סופר במחקר חדש :מדינת ישראל בדרך להפוך למדינה דתית ,באופן שעלול לסכן את המשך קיומה לימור גורביץ בית משפט השלום בחיפה פסק כי מינהל מקרקעי ישראל התנהג בשרירות לב ואינו יכול לבטל חוזה חכירה הנוגע לשטח חקלאי לא מעובד .טענת המינהל היתה כי מטרת החוזה -גידול מטעים אינה מקוימת .בית המשפט קבע ,שמכיוון שהחקלאים ,הצדדים לאותו הסכם ,עשו כל ניסיוןאפשרי לקיים את ההסכם -אין לפנותם מהשטח ולהחזירו למינהל. מדובר במקרקעין באזור פרדס חנה שנמצאים בבעלות קק”ל והוחכרו על ידי מינהל מקרקעי ישראל ב־ 1977לחיה ראובני ז”ל ל־ 49שנה .בחוזה החכירה צוין כי מטרת החכירה היא לשם גידול מטעים בשטח החקלאי .ב־ 1999ביקשו יורשיה של ראובני להעביר את הזכויות בקרקע אליהם. במהלך הטיפול בבקשה נשלח לשטח מפקח מטעם המינהל ,שגילה שהשטח אינו מעובד ובמקום מטעים עומדות שם שתי משתלות .בשלב זה החלה מסכת התכתבויות בין הצדדים ,כאשר המינהל דרש מהיורשים התחייבות לעבד את השטח ולקיים את מטרת החכירה כתנאי להעברת הזכויות בשטח .היורשים מצדם טענו כי המקרקעין מעובדים ,וכי במקום נשתלו בצלים ופקעות פרחים. בשלב מסוים הסכימה הנהלת המחוז של המינהל לשנות את ייעוד הקרקע לפי חוזה החכירה לש־ לחין במקום מטעים .אולם ,מאחר שהטיפול בחוזה החכירה עבר בשלב מסוים למחלקה המשפטית במינהל ,הנושא לא הוסדר .אותה מחלקה החלה לשלוח מכתבי התראה הנוגעים להסדרת הזכויות בקרקע ובסופו של דבר הודיע המינהל על ביטול חוזה החכירה ודרש את פינוי המקרקעין .לאחר זמן מה הגיש המינהל תביעה לבית משפט השלום בחיפה בדרישה לסילוקם של היורשים מהמקר־ קעין והחזרתם למינהל. לטענת יורשיה של ראובני ז”ל ,שיוצגו על־ידי עו”ד דורון גושן ,מומחה לאגודות שיתופיות ולנדל”ן השותף במשרד “גושן ,גושן סיגל” ,הקרקע היוותה בעבר חלק מפרדס משותף ,אולם מכיוון ניטע בשטח זן בלתי מוצלח של עצי הדר הם נעקרו .מאחר והיורשים לא הצליחו לנטוע מטע אחר הם ביקשו למכור את השטח. לטענת הנתבעים ,הבירוקרטיה במינהל מקרקעי ישראל היא שאשמה בכך שהחלקה הפכה לבל־ תי נטועה .זאת משום שמצד אחד המינהל לא איפשר לחברה שקנתה לקבל זכויות בקרקע ,ומצד שני גם לא איפשר לקונה לטעת בה עצים עד להשלמת העברת הזכויות על שמה. כאשר ביקשו הנתבעים להשלים את העברת הזכויות בחלקה על שם הקונה ,תויקה בקשתם בתיק שנמצא במחלקה החקלאית ולא טופלה ,משום שהתיק עבר לטיפולה של המחלקה המשפטית .זו האחרונה הודיעה לנתבעים על ביטול החוזה עקב העדר טיפול מבחינתם ,כעשרים יום בלבד לאחר שנתבעים הגישו למינהל מכתב בקשה לאפשר להם לסיים הטיפול ,בקשה שלא טופלה על ידי המינהל .לפי הנתבעים ,הסיבה היחידה שחוזה החכירה בוטל והנושא הגיע לפתחו של בית המשפט נעוצה בחוסר תיאום פנימי ובמחדל ביורוקרטי של המינהל. המינהל טען בבית המשפט כי בוצעה הפרה בוטה ומתמשכת של חוזה החכירה .לטענתו ניתנו הזדמנויות רבות לנתבעים לתקן את דרכם ולעשות שימוש חקלאי בשטח ,אבל בפועל לא חל כל שינוי. השופט דניאל פיש דחה את התביעה וקבע כי אין לקבל את טענות המינהל שהחוזה בוטל כדין. השופט קבע כי בנקודת הזמן בה בחר המינהל לבטל את החוזה לא התרחשה כל הפרה חדשה של החוזה ,או אירוע מהותי אחר ,למעט העובדה שמבחינה פנים ארגונית הטיפול במסגרת המינהל עבר מהמחלקה לעסקאות חקלאיות למחלקה המשפטית .כן קבע השופט כי עוד בטרם התקבלה הודעת הביטול מטעם המינהל יצא מכתב מהנתבעים שבו הם ביקשו להסדיר את העניינים השונים עם המינהל ולהשלים את העברת הזכויות לפי התנאים שהציב. השופט התרשם כי המכתב הוצא מתוך כוונה אמיתית ובתום לב ,אולם למרבה הצער הוא לא הגיע כלל לידי המחלקה המשפטית ונותר במחלקה לעסקאות חקלאיות .לאור כל אלה נקבע שהחלטת המינהל לבטל את החוזה דווקא במועד בו הנתבעים הצליחו לעמוד בדרישות השונות שהוצבו בפניהם היתה שרירותית ולא יכולה לעמוד. שטח חקלאי .פרדס חנה .צילום :עמי רוז’נסקי || 10 19.5.11 כתב “קו למושב” עכשיו יש לחשש גושפנקה אקדמית :מדינת ישראל בדרך להפוך למדינה דתית ,באופן שעלול לסכן את המשך קיומה .כך מתריע פרופ’ ארנון סופר ,ראש קתדרת חייקין לגיאו־אסטרטגיה באו־ ניברסיטת חיפה ,במחקר חדש “ -ישראל 2010-2030 -בדרך למדינה דתית”. המחקר ,המהווה המשך למחקרו הקודם של פרופ’ סופר “ישראל 2007-2020 -על דמוגרפיה וצפיפות” ,מתאר תהליכים דמוגרפיים העוברים על החברה הישראלית ,תוך התמקדות בריבוי הטבעי במגזר החרדי ,הדתי ,החילוני והערבי וההשלכות של תהליכים אלה. מהממצאים עולה כי בשנת 2030יהיה בארץ רוב של אוכלוסייה דתית ,דבר שעלול להביא לאחת מהתוצאות הבאות: הרוב החילוני מצליח להקים קואליציה חילונית ולבצע “מהפכה חילונית” בכלל התחומים; אם הדבר לא יצלח ,אנו צפויים לחזות במדינה שתכלול חברה דתית וחרדית הולכת וגדלה ,עוני גדל ומיעוט חילוני שייאלץ להשלים עם אורח חיים דתי ועם סדרי עולם דתיים .במידה שהמנהיגות הדתית תדחף את עם ישראל לסיפוח יו”ש ,תתקיים החלופה השלישית ,ולתפיסתו של פרופ’ סופר המטרידה מכולן“ :המשך היחלשות הדמוקרטיה מול כוחות אנטי־דמוקרטיים ,כנסת שלא תתפקד והתגברות האנרכיה שהפכה לנורמטיבית”. איך נגיע ,לדבריו ,לחלופות השנייה והשלישית? בשנת 2030יגיע מספר החרדים בישראל ליותר ממיליון בני אדם ,זאת בהסתמך על הממוצע השנתי של הריבוי הטבעי בקרב החרדים העומד על כ־ 6%-7%בשנה .לדבריו ,הריבוי הטבעי של משפחות חרדיות יגרום לכך שאחוז החרדים בקרב האוכלוסייה הצעירה יהיה גדול אף יותר. מספרים אלה יביאו לעומס ונטל כבד על מוסדות המדינה ,שישנו לחלוטין את דמותה של החברה הישראלית .גידול כה משמעותי באוכלוסייה זו יהפוך את המגזר החרדי ,שרבים מבניו אינם לוק־ חים חלק פעיל בשוק העבודה ,לנטל על יתר האוכלוסייה התומכת בהם. “ככל שהמגזר החרדי גדל ,כך גדלים הפערים הכלכליים בין האוכלוסייה החרדית לשאר האוכ־ לוסייה וכך נדרשים סכומים הולכים וגדלים של תשלומי העברה על מנת לצמצם פערים אלה. ההשתתפות הדיפרנציאלית בכוח העבודה לא רק יוצרת מצב תלות מוחלטת באוכלוסייה המפרנ־ סת ,אלא גם מצב של אי־שוויון שרק הולך וגדל ,אי שביעות רצון ,מרמור ,תחושות של מחנק בקרב משלמי המסים וסטריאוטיפיזציה של האוכלוסייה התלויה”. תהליך נוסף ,עליו מצביע פרופ’ סופר ,שיתרחש בעקבות הגידול באוכלוסייה החרדית והדתית, הוא התחזקות כוחן האלקטורלי של המפלגות החרדיות והדתיות“ .סדר היום הציבורי ,המרחב הציבורי ומאפייני התרבות עלולים להיות כולם ברוח העולם החרדי והדתי .החינוך יהפוך לחינוך תורני ,המשפט יהיה ברוח ההלכה ,התקשורת תעבור מהפכה כשרבים מהתכנים אותם היא משדרת כיום ייעלמו”. תהליכים אלה יביאו לירידה מוגברת של התושבים החילוניים מהארץ ,מה שידרדר עוד יותר את איכות החיים. לדבריו של פרופ’ סופר ,כדי להימנע מתמונת מצב עגומה זו ,יש לחייב הכנסה של תכנים דמו־ קרטיים ומערביים לכלל מערכות החינוך במדינה ,דבר שימנע את התממשות החלופה הקיצונית מכולן“ .במידה שמקבלי ההחלטות לא יתעשתו ,החזון הציוני יגיע אז לסופו הטרגי ועם ישראל יצא שוב לגלות ,שוב יעמוד מול אנטישמיות והתבוללות” ,סיכם פרופ’ סופר. פרופסור ארנון סופר חזרו לנורית מושב רם־און שבחבל תענך חוגג השנה יובל שנים להקמתו • במסגרת אירועי היובל קיימו חברי המושב אירוע מרגש ,בו חזרו בזקניהם ובטפם אל ערש הולדתו של המושב ,במקום שעמדה פעם נורית שעל הר הגלבוע חומי ינאי ,צילום :דוד עינב מייסדי רם־און החלו את דרכם כשהתיישבו באופן זמני במושב נורית ,שתוכנן ככפר יערנים ,אך ננטש על ידי רוב מתיישביו באמצע שנות החמישים. המתיישבים היו חברי גרעיני נח”ל שהתארגנו על ידי תנועת המושבים ,כפתרון חברתי-כלכלי לבני מושבים ותיקים ,שלא נמצא להם מקום במשקי ההורים .אליהם הצטרפו בוגרי בתי ספר חקלאיים ,ששאפו לחיות במו־ שב .לפני רם־און קמו במסגרת זו המושבים ניר בנים ולכיש. ביולי 1958הגיעו חברי הגרעין הראשון ומדי שנה הצטרפו חברי גרעין נוסף .כך הוקם “ארגון שלח” ,אגו־ דה שיתופית להתיישבות ,שהחל להתקיים במבנה זמני של קיבוץ (קומונה) .רוב החברים יצאו לעבוד כשכירים ביישובי הסביבה .בהדרגה נמסרו אדמות נורית לארגון. היישוב החדש היה מתוכנן לקום בערך במקום שה־ יום בנויה בו השכונה הצפונית של גן־נר .לאחר שהוחל בתכנון החליטו המוסדות המיישבים (הסוכנות היהודית וממשלת ישראל) ליעד את משבצת הקרקע שיועדה ל”שלח” לנטיעת פרדסים למושבי תענך .הארגון נדרש לוותר על מקומו המיועד .הוצעו כמה חלופות ,ולבסוף נבחרו אדמות חרבת זאבד לרגלי הגבעה בשם זה ,בדרום אזור תענך ,על גבול שביתת הנשק עם ירדן .שם הוקם ב־ 1961המושב שנקרא אחר כך רם־און ,על שמו של חבר הגרעין רמאון פלדי ,שנפל בהיתקלות עם מסת־ ננים ,כאשר הגרעין שירת בהיאחזות כרם־שלום שעל גבול מצרים. לאחר נטישתו השנייה שימש נורית כבסיס אמונים של הגדנ”ע ,ואחר כך נותר נטוש במשך שנים רבות. לאחרונה אושרו תוכניות להקמת יישוב קהילתי במקום, ולצורך כך נהרסו רוב בתיו הישנים של היישוב הוותיק, והוחל בעבודות תשתית. אל שרידי היישוב ההרוס שמו את פניהם ב־ 2באפריל חברי רם־און ,כדי לשתף את הנכדים ואת עשרות המש־ פחות שהצטרפו למושב במסגרת ההרחבה בשנים האח־ רונות ,בזיכרונות הקשורים למקום בו התגבשה הקהילה הצעירה של המייסדים. להתכנסות בנורית קדמה שרשרת פעילויות שנער־ כו לנוער ,שכללו מפגשים עם הסבים-המייסדים ,ערב סביב המדורה בנורית ,ועליה סמלית מגדעונה לנורית בנתיב התלול בו הלכו אבותיהם. מספר מבנים נטושים “שוחזרו” ונתלו בהם תמונות מימי הישיבה בנורית ,והקהילה כולה התאספה לפיק־ ניק המוני בחורשה הצופה על פני עמק חרוד .הילדים השתתפו בחידון על תולדות המקום ,ולהקת הזמר של הוותיקים השמיעה שירים שחוברו בחגים של גרעיני הנח”ל מאז. להפתעת רבים ,היה האירוע חוויה מרגשת לבני הדור הצעיר ,לא פחות מאשר לבני דור המייסדים .כולם נו־ כחו כי שימור תולדות היישוב תורם רבות לגיבוש חיי הקהילה. || 12 19.5.11 ההרחבה - יישוב קהילתי בשנת 1992הוקמה האגודה המוניצי־ פלית ,שמעמדה הוא “ישוב קהילתי כפרי, אגודה שיתופית בע”מ” ,והיא מכנסת תחת ישות אחת את כל התושבים -החקלאים והקהילתיים גם יחד .לאגודה הסכם עם האגודה החקלאית לאספקת מים ושירותים אחרים. האגודה החקלאית העבירה לבעלות הא־ גודה המוניציפלית ,ללא תמורה ,את כל הנכסים המשמשים את חיי הקהילה ,כמו בריכת השחיה ,בית העם ,מועדונים וגני ילדים ,וכיו”ב. ההרחבה הראשונה הייתה בתוך שטח הי־ שוב הוותיק ,ובה הופרטו כמעט כל הבתים שהיו שייכים לאגודה החקלאית ,ונמכרו בעיקר לבני ובנות המושב. ההרחבה השנייה הייתה ממזרח לישוב, וכללה 40מגרשים חדשים; גם בה נקלטו בעיקר בני ובנות המושב ,ועוד מתיישבים מבחוץ -רובם ככולם משפחות צעירות. בשנת 2010הושלמו השלבים האחרונים בביצוע ושיווק של שלב ג’ ,שכולל 83מג־ רשים נוספים .עם השלמת האיכלוס יכלול הישוב 59משקים חקלאיים ועוד כ־161 יחידות מגורים צמודות-קרקע. אוכלוסיית רם־און בשנת 2011מונה 225בתי אב ,כ־ 830נפש .היא מורכבת גם מתושבים ששכרו דירות פנויות בחצרות המשקים ובין בתי ההרחבה .דור המייסדים מונה כ־ 60בתי אב ושאר המשפחות הן צעירים בשנות ה־ 30וה־ 40לחייהם .ברם־ און כ־ 360ילדים (וכ־ 100מתחת לגיל שש) .בשנתונים האחרונים היו ביישוב בין 10ל־ 20לידות בכל שנה. הקהילה אמנם שומרת על צביון חבר־ תי אחיד ,אולם הרכבה הפך להיות מגוון מאוד :חיים בה חקלאים לצד מהנדסים וטכנאים ,עובדי תעשיה ,רופאים ואחיות, אנשי מחשבים ותקשורת ,טייסים ,נהגים, מורות ומורים ,עובדים סוציאליים ,אנשי מכירות ,יועצים ומתווכים ,אנשי עסקים, קבלני בניין ,חוקרים ,מעצבים ,מסגרים ונגרים ,עורכי דין ,אנשי צבא ואמנים וכ־ מובן אנשי התעשייה שבמפעל “פולירם” המקומי. (מתוך אתר האינטרנט של רם־און) תשמעו סיפור עדינה מספרת המשאלה של הדס שלום לכם ילדים וילדות. בחודש אייר יש שלושה מועדים ,המשלבים עצב ושמחה .יום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל, בו אנו מכבדים את זכרם של הנופלים במאבק על המדינה; יום העצמאות ,בו אנו חוגגים את הקמת המדינה; ויום ירושלים ,בו אנו מציינים את אי־ חודה מחדש של העיר ,והאפשרות לשוב ולבקר בכותל המערבי .שלושת המועדים הללו קשורים להקמת מדינת ישראל ושמירה על קיומה. מדינת ישראל קמה לפני 63שנה בתאריך ה’ באייר תש”ח ,לאחר מלחמת השחרור ,מלחמת העצמאות .ההמנון הלאומי “התקווה” מבטא רצון להיות עם חופשי בארצנו .האחים גבריאל ומקסים שמיר עיצבו את סמל המדינה :במרכזו מנורה בת שבעה קנים ,כמו מנורת הזהב שהי־ תה בבית המקדש לפני אלפי שנים ,כשהעם ישב על אדמתו .משני צדי המנורה יש ענפי זית ,המסמלים את השאיפה לשלום .עץ הזית מתקשר בתודעתנו לשלום ,כמו היונה הצחורה, וזאת מאז פרשת המבול .מבול ירד על האדמה ימים רבים עקב חטאת האדם .כאשר פסקו המים להציף את הארץ ,שלח נוח את היונה “לבדוק הכלו המים” .בפעם הראשונה חזרה היונה ריקם, ובפעם השנייה הביאה בפיה עלה זית. שלושת המועדים הללו -יום הזיכרון ,יום העצמאות ויום ירושלים -הם “חדשים” יחסית, נכנסו למסורת ישראל לפני עשרות שנים. אבל יש עוד מועד בחודש אייר ,שהחל לפני מאות שנים ,והוא ל”ג בעומר .ל”ג בעומר כולל במהותו תזכורת לאירועים שונים ,ביניהם ניצ־ חון של מרד בר-כוכבא כנגד הרומאים ששלטו בארץ .לכבוד אירוע זה חוגגים בהדלקת מדו־ רות ,כיוון שאז היו המדורות אמצעי תקשו־ רת .הדליקו משואות במקומות גבוהים ,לבשר לרחוקים על הניצחון .ועוד נוהגים לשחק בחץ וקשת ,כי הם היוו אז כלי-מלחמה .וגם כאן ניתן למצוא סמל לשלום .כי באותה פרשה של נוח ,משמשת הקשת בענן ,אותה קשת עם מגוון צבעיה ,אות ברית בין אלוהים לכל בני האדם לדורותיהם ,שלא יהיה עוד מבול על הארץ. מי ייתן וכל העמים יכרתו ברית זה עם זה, יבטיחו זה לזה שלום אמת לדורות. כותל המשאלות / היא מלמדת ילדים לנגן בפסנתר. האורחים התיישבו בכורסאות הרכות של הדודה רגינה והדוד מישקה והחלו לשו־ חח .אמא סיפרה לרגינה ,שהמשאלה של הדס מהשנה שעברה לא התגשמה ,וכי היא מאוכזבת מאוד. “אבל אני” ,אמרה רגינה“ ,ביקשתי בשנה שעברה משאלה והיא כן התגשמה”. “באמת?” מה ביקשת?” ורגינה סיפרה“ :עמדתי שם ליד הכותל המערבי וחשבתי לעצמי :מה אבקש? ואז נזכרתי בדבר שאני רוצה ביותר -שאחותי תבוא ארצה מרוסיה .לקחתי פתק ,רשמ־ תי עליו משאלה וטמנתי אותו בין אבני הכותל”. רגינה הפסיקה את דיבורה ,ניכר היה שהיא מתרגשת ביותר. “ומה קרה?” ,שאלה אותה אימא. “לאחר שלושה ימים קיבלתי מברק שא־ חותי תגיע לארץ .ואמנם היא הגיעה ,ועכ־ שיו היא פה ,מתגוררת בארץ ישראל”. הכל שמחו בשמחתה של רגינה ובירכו אותה. הדס לא אמרה דבר ורק חשבה לעצמה: “אני ביקשתי אחות ולא קיבלתי .במקומי קיבלה רגינה את אחותה .אולי הפתק שלי עזר גם הוא קצת?” ואחר כך היא חשבה על המשאלה החד־ שה שלה ,שביקשה השנה .יהיה נהדר אם זו תתגשם. מהי המשאלה של הדס? היא לא גילתה לאיש. אולי אתם רוצים לנחש מה ביקשה הדס? ובעצם ,יש לי רעיון: אולי אתם תביעו משא־ לה משלכם? מה הייתם רוצים? ציור :נורית צרפתי עדינה בר־אל בשנה שעברה נסעה הדס עם הוריה ושני אחיה ניר ורן אל הכותל המערבי בירוש־ לים .שם היא ראתה אנשים ונשים עומדים מתפללים בכל לבם .היו אנשים שגם הט־ מינו פתקים בין האבנים הגדולות. “מה הם עושים?” שאלה הדס. “הם מטמינים פתקים ,ובכל פתק כתובה משאלה” ,ענה לה אבא“ .את יודעת מהי משאלה?” “כן” ,ענתה הדס“ ,משהו שמאוד רוצים, שמבקשים שיתגשם”. “נכון” ,אמרה אימה“ ,את רוצה לרשום משאלה על פתק?” “כן” ,ענתה הדס. היא כתבה משהו על פתק והטמינה אותו בתוך רווח בין שתי אבנים גדולות בכותל. “מה ביקשת?” שאל אותה ניר. “אחות קטנה” ,היא ענתה“ ,אחות חמודה ולא מרגיזה”. ניר ורן צחקו .אמא ואבא חייכו והביטו זה בזו. אבל המשאלה שלה לא התגשמה ,ולא נולדה לה אחות. השנה נסעו שוב אל הכותל .הדס הוציאה פתק מכיסה וטמנה בכותל. “מה ביקשת השנה? שוב אחות קטנה?” שאל אותה רן. “אני לא מגלה” ,ענתה הדס“ ,אני חושבת שהמשאלה שלי מהשנה שעברה לא התגש־ מה ,כי גיליתי אותה .אני רוצה לשמור את המשאלה החדשה שלי בסוד”. “בואו” ,הפסיקה אימא את השיחה ,ניסע אל הדודה רגינה ,שמתגוררת פה בירושלים”. הדודה רגינה ,כפי שאפשר לנחש מן השם שלה ,לא נולדה בארץ. היא נולדה ברוסיה ומשם עלתה ארצה .רגינה הגיעה לארץ ,התחתנה עם הדוד של הדס ,ופה סיפור לכבוד ירושלים עולה ממצרים, דוברת הונגרית הם הגיעו מארצות שונות ,למדו איש את שפת רעהו והקימו מושב לתפארת • לכבוד יום הולדתו ה־ 60של בית חנניה נערך אירוע הצדעה לוותיקי היישוב גילה שפרינגר “הנה מבט לאחור ומילות הידד לדור הזה שבכל זאת שרד, אם כי לפי הכללים המקובלים היום, זה פלא שבכלל הגיע עד הלום”. באלה המילים נפתח אירוע ההצדעה לוותיקי ומקימי מושב בית חנניה. המושב הוקם בשנת 1950בידי חברת פיק”א .המייסדים היו עולים ממדינות שונות ,שהתיישבו על אדמות ביצת כבארה .המושב קרוי על שמו של חנניה גוטליב ,שהיה אחד ממנהלי פיק”א בארץ ישראל. האירוע הוקדש כולו לקומץ האנשים שהקימו את המושב לפני שישים שנים ,שחלקם אינם כבר איתנו. שמענו סיפורים מרגשים על אותם ימים קשים ,בהם נדרשו המקימים להתפרנס ,לגדל ילדים, ללמוד שפה חדשה ,להסתגל לתנאי האקלים וכו’ .רובם ככולם מספרים שאכן היו ימים קשים ,אך יחד עם זאת היו אלו ימים של שמחה ,עזרה הדדית ושכנות טובה .ימים בהם לא היו עדיין כבישים וגם חשמל לא היה .הבתים שנבנו היו סטנדרטים וכללו שני חדרי שינה קטנים ,מטבחון ושירותים. בצרכניה ניתן היה לשמוע בליל של שפות :ערבית ,הונגרית ,אידיש ,פולנית ועוד .אילוצים שונים הביאו את כולם כמעט ללמוד את השפות השונות :כך ניתן למצוא תושבת ותיקה שעלתה ארצה ממצרים והיא דוברת הונגרית .שמענו גם סיפורי אהבה מרגשים ,חוויות מהבילויים בבית הקולנוע המושבי שהיה בבית העם ,חתונות וטקסי בר מצווה בהם כולם הרגישו חלק מהמשפחה הקרובה. לימים ,הגיע החשמל ,הרפתות והלולים גדלו וגם שטחי החקלאות .המושב הלך וגדל והתפתח. בשלב כלשהו מספר הילדים הלך והצטמצם .כך עד שנקלטה אוכלוסיית ההרחבה במושב שהביאה לגידול משמעותי במספר המשפחות בכלל ובכמות הילדים בפרט .שוב חזרו קולות המשחק ושמחת הילדים אל מגרשי המשחקים ורחובות המושב . אירוע ההצדעה היה גם הזדמנות נפלאה להבעת תודה גדולה לדור המייסדים ,שבזכותם יש לנו מושב מבוסס ,מטופח ,עם חיי קהילה תוססים. השיר הבא נכתב בידי מלכה שפרינגר ,אחת ממייסדות המושב והוא משקף את חוויות הוותיקים יותר מכל: בין הר לים בנוף פראי בין חוף לסלע הקמתי ביתי. כאן נולדו ילדי כאן גדלו לתפארת כאן אדמתי, כי אין לי אחרת. כל שנה בסתיו, כבר יובל שנים, פורח החצב על גבעת הטרשים. בין עמל ועצב עברו השנים, תפילת מואזין יללת התנים. בין שמחה ליגון בגרו הבנים ויש דור שלישי ובדרך נינים. כאן זקנתי, כאן עברו נעוריי, בית חנניה חלקת אלוהי. הסיפור נדפס בספר “הקנגורו והמעיל” הוצאת “עופרים”,2010 , תשע”א ותיקי בית חנניה || 14 19.5.11 איפה אתה חי בית המשפט :לא ניתן להיות חבר מושב באמצעות שלט־רחוק עו”ד איילת רייך המגורים המשותפים במושב הם אחד העקרונות העומדים בבסיסו של אורח הח־ יים במושבים שיתופיים .אולם ,כמעט בכל מושב ניתן למצוא “מושבניקים” החברים באגודה השיתופית של המושב ,אך בפו־ על ,זה שנים ,הם אינם מתגוררים במושב עצמו. האם חברות במושב “בשלט רחוק” אפ־ שרית? האם ניתן להפסיק חברותם של מי שנטשו את המגורים במושב? ואם ניתן -מי הגורם המוסמך להחליט על הפסקת חברות? פסק דין שניתן לאחרונה עסק בשאלה זו ממש ,בעניינו של תושב במושב צוריאל. בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) התשל”ג־ ,1973אחת הדרכים להפסקת חברות במושב היא החלטת ועד האגודה ,או רשות אחרת שנקבעה לכך בתקנון האגודה ,כי החבר אינו עומד בדרי־ שות לחברות באגודה .על פי רוב ,אחת התכונות הנדרשות מחבר מושב היא מגו־ רים במושב “דרך קבע” .בפסיקה נקבע, כי לצורך הכרעה בשאלה הזאת יש לערוך || 16 19.5.11 מבחן אובייקטיבי ,כלומר הפסקת מגורים בפועל ,יחד עם מבחן סובייקטיבי ,כלומר עצם הכוונה להתנתק ממקום המגורים. נקבע ,כי במבחן הסובייקטיבי נבדקת מידת זיקתו של החבר למושב ,שנלמדת בין היתר ממספר השנים בהן נעדר מהמושב ,ממקום עבודתו ,ממרכז חיי הקהילה של החבר, מעיבוד הנחלה ,ממקום חינוך הילדים ,ממ־ רשם האוכלוסין ,מזיקת המשפחה וכו’. במושבים רבים מופיעה בתקנון האגודה ההוראה כי חברותו של חבר תיפסק “בעקרו מן המושב ,או כשאין במחשבתו להתיישב בו” .ככלל ,בחינת השאלה האם “עקר” החבר מהמושב תיעשה גם היא על פי מידת זיקתו של החבר למושב ובהתאם למבחנים שנקבעו לכך בפסיקה .הסמכות לקבוע שה־ חברות פקעה מחמת העובדה כי החבר חדל להתגורר במושב “דרך קבע” נתונה ,בדרך כלל ,בידי ועד האגודה ,אשר עליו לערוך את הבירור העובדתי הנדרש .בירור אשר כולל את זכותו של החבר להשמיע את שיש בפיו להשמיע בקשר לנטען לגביו. בפסק דין שניתן ־ב־ 13.2.11דן בית המ�ש פט המחוזי בעניינו של חבר מושב צוריאל אשר ועד המושב החליט על הפסקת חברותו באגודה ,לאחר שבמשך למעלה מ־ 20שנה לא התגורר במושב .החבר עתר לביטול ההחלטה בדבר הפסקת חברותו .באותו עניין קבע בית המשפט כי החבר הפסיק להתגו־ רר בפועל במושב ,וכי אין בכוונתו לחזור ולהתיישב במושב .לפיכך ,נקבע כי התנאי של מגורי קבע חדל להתקיים וההחלטה על הפסקת חברותו התקבלה כדין .בפסק הדין הנ”ל הודגש כי החלטת ועד האגודה די בה כדי להפסיק את חברותו של מי אשר נטש את המושב ואין צורך בנקיטת הליכים נפ־ רדים נוספים. כדאי לדעת ,שאכן קיים סיכון ממשי של הפקעת חברות אם נוטשים את המו־ שב כמקום המגורים בפועל .יחד עם זאת, יש לזכור כי כל מקרה צריך להיבחן לגו־ פו וכי החלטות בדבר הפסקת חברות אין לקבל באופן שרירותי אלא רק לאחר בחינה מקיפה. הכותבת היא מנהלת פורום מושבים וקי־ בוצים ב ,www.mishpati.co.ilהפורטל המשפטי לקהל הרחב חברים חדשים חברי מושב אל סיני התקבלו לחברות בקיבוץ פלמחים אורי בינדר ,צילומים :אדי ישראל כמעט שש שנים חלפו מאז שנעקרו מבתיהם באלי סיני שבגוש קטיף ,ובכל הזמן הזה הם הקפידו לשמור על קשרים הדוקים .כמו משפי חה אחת גדולה .יחד בכו על היישוב הפסטורלי לחוף הים שנאלצו לעזוב ,יחד חיכו להתיישי בות מחדש ,עד שהתבשרו :כולכם התקבלתם כחברים בקיבוץ פלמחים .עכשיו הם מאושרים ומקווים שגם בקיבוץ היפה הזה ,הקרוב כל כך לים ,יהיו להם אותן שלווה ולכידות כמו באלי סיני. 87משפחות היו באלי סיני 30 ,מהן נותרו בקשר אחרי ההתנתקות ,אף שעברו זמנית למקומות שונים .מוני וענת חכמון ,הורים לארבעה ,גרו באלי סינ י 20שנה ,עברו לק�י בוץ כרמיה וחיכו ליישוב מחדש“ .הבשורה הזו עשתה אותנו מאושרים” ,אומרת ענת“ .סוף־ סוף אנחנו רואים עתיד ברור ובטוח .אנחנו רוי אים שבאופק מחכים לנו חיי קהילה ושמחים להצטרף לפלמחים אחרי שעברנו שנים לא פשוטות ומתישות”. יוסי ובריז’יט ברבי חיכו עם ארבעת ילדיהם במושב זהר .גם הם שמחים מהבשורה ,אבל לא שוכחים את התלאות שעברו“ .לפני שש שנים קיבלנו אלה בראש .הפכו לי את החיים ,ומה שהיה לי לא יהיה” ,אומר ברבי“ .היתה סחבת בטיפול בנו .במקום שייקחו את כ ל 87המ�ש פחות מאלי סיני וישימו אותן ביישוב אחד, התפזרנו בכל הארץ .לפני שנה אמרתי לחבי רים שלי‘ :תתקשרו אליי כשזה יקרה’ ,והנה זה קרה ,בזכות אנשים טובים שהאמינו .נותר לנו לקוות שמעכשיו יתחילו הגלגלים להסתובב לטובתנו”. היו גם מפונים שלא חיכו לפתרון וקבעו בעצמם את עתידם .אבי פרחן ,שהיה ממפוני ימית וממקימי אלי סיני ,בחר להתיישב דווקא בקיבוץ נווה ים שלחוף עתלית .גם הוא מרוצה מהחדשות הטובות ,אבל עדיין זועם על התלי אות שנאלצו המפונים לעבור“ .אני מברך את חברי הקבוצה שהולכים להתיישב בקיבוץ”, הוא אומר“ .גורמים בממשלה ראו בצרות עין גם את המעבר לפלמחים וגם את המעבר שלנו לנווה ים .אנחנו לא חיכינו לממשלה והקמי נו אתר זמני ליד אתר הקבע ,והכל מכספנו. בימית נעשה שיקום טוב של המפונים בזכות מנחם בגין ז”ל ,וכאן מאמללים את המגורשים באמצעות חוק פינוי-ביזוי”. "עברנו תקופה מתישה" .משפחת חכמון בכרמיה 19.5.11 || 17 שאלת הפיצוי בעקבות חיסול להקת עופות שנפגעה מניוקסל או שפעת העופות מטרידה מאוד את המגדלים • אבל במשרד החקלאות אומרים שהתהליך ברור לחלוטין: אם המגדל עומד בכל התנאים ,שהם בעיקר חיסון הלהקות בזמן -הוא יקבל את הפיצוי תוך חודש וחצי הלהקה נפגעה מניוקסל או בשפעת? הפיצויים בדרך כתב וצילם :עמי רוז’נסקי נכון לאמצע אפריל נאמדים נזקי השמדת להקות שנפגעו מניוקסל ומשפ־ עת העופות בכ־ 25מיליון שקלים .קרול טלפוס ,הממונה על הרפורמות ,הפיצויים וחוק הגליל במשרד החקלאות ,אומר לנו כי עד כה כבר שולמו כ־ 14מיליון שקלים כפיצוי על הנזק ושאר הבקשות נבחנות עתה. תפקידו של טלפוס הוא לעסוק בעיקר בשני נושאים .הראשון הוא תשלום פי־ צויים למגדלים שמשקם ניזוק ממחלות בעלי כנף ,והשני הוא ישום “חוק הגליל”. כאן תפקידו לוודא שכל הנהנים מהטבת הסובסידיה הכרוכה בחוק אכן רשאים לקבלה. טלפוס ,בוגר לימודי מינהל עסקים וחק־ לאות סביבתית באוניברסיטת תל־אביב, הוא מקצוען .על קיר משרדו מתנוססת מפה גדולה ועליה סימון האזורים שנפגעו במחלת הניוקסל. מדוע בעצם צריך לבדוק מי רשאי לחוק הגליל? לא מספיק אם החקלאי רשום כתושב מושב בקו העימות? טלפוס“ :בספטמבר האחרון נשלחו לכל בעלי מכסות ההטלה ,שהם רשאים להנות מהחוק ,טופס לעדכון פרטים .המגדלים מחויבים במילוי הטופס הזה .אנחנו דור־ שים בו פרטים שונים ,בהם למשל ,האם החקלאי אכן גר בבית שהוא חלק מהנח־ לה שאושרה כזכאית לחוק הגליל .אנחנו בודקים גם באיזה בית ספר רשומים ילדיו. זאת ,כדי לדעת אם הוא אכן גר במושב. בטופס גם נשאל המגדל באיזה סניף של קופת חולים הוא רשום ועוד פרטים שו־ נים .לצורך אימות הטופס עליו להיות מוגש רק אחרי שהוא חתום גם בידי עורך דין .במקרים שהטופס חוזר אלינו ללא חתימת עורך דין ,או שחסרים בו פרטים, נשללת הטבת הסובסידיה מהמגדל עד לבירור הסוגיה”. משרד החקלאות שלח כ־ 1,900טפסים כאלה למגדלי הביצים בצפון וקיבל עד כה בחזרה כ־ .1,800אחרי בדיקת הטפסים התברר כי כמאה טפסים ישלחו בחזרה למגדלים להשלמת פרטים. היו מקרים שחברים הזכאים לכאורה לחוק הגליל ולסובסידיה הכרוכה בו הת־ גלו כמי שכבר לא עונים יותר על הקרי־ טריונים? “יש לא מעט תושבים כאלה ,ואני כמו־ בן לא מעוניין לנקוב כאן במספרים” ,הוא || 18 19.5.11 אומר ,אבל ממקורות שונים נודע ל”קו למושב” כי מדובר בכמאה משפחות שב־ עצם כבר שינו סטטוס והן אינן גרות יותר במושב .מכאן שהן אינן רשאיות עוד לה־ נות מהחוק ,אם כי הן עדיין מנסות. טלפוס“ :יש משפחות שלא סיימו פרשות של העברת זכויות בגין ירושה ,או מקום מגורים .כדי לא לפגוע בזכותם של בנים הגרים בפועל במשק הורים ,אך לא סיי־ מו עדיין את פרשת הירושה עם שאר בני המשפחה ,הכנו נוהל מסודר על פיו חברי מושבים בצפון יכולים לקבל סובסידיות גם בטווח הביניים ,עד ההחלטה בעניין צו הירושה”. דרוש הרבה מאוד ידע על המציאות בשטח כדי להתנהל נכון .מי היא הזרוע הביצועית של המחלקה שאתה עומד בראשה? “המועצה לענף הלול היא שמנהלת את כל נושא הסובסידיה והיא שפועלת בשטח על פי ההנחיות שלנו”. האם הנהגת הרפורמה בשלוחת ההט־ לה מעוררת שאלות ברמה שלא הכרתם קודם בתחום הזכאות לחוק הגליל? “קשה להשיב על השאלה הזאת ,כי משרד החקלאות לא קבע עדיין את עמדתו הסופית בסוגיית הרפורמה .מה גם שכל הטיפול ברפורמה יופקד כנראה בידי פרו־ ייקטור שיטפל בתהליך כולו עד ישומו”. ביקשתי להיפגש איתך בעיקר כדי לשמוע על יישום הליך הפיצוי למשקים נפגעי הניוקסל ושפעת העופות .אני מבין שידיכם מלאות עבודה בימים אלה? “כן ,כי אנחנו בעיצומה של שנה קשה מאוד בכל הקשור למחלות בענף הלול. אני מבקש להבהיר כי במקרה של הת־ פרצות מחלת שפעת העופות חובה על המגדל ,על פי חוק ,לדווח לרשויות ,ואי־ לו במקרה של ניוקסל אין חובה משפטית לדווח .זה הבדל משמעותי ,אם כי האינט־ רס של המגדל הוא לדווח ,שכן הוא ירצה לקבל פיצוי על הנזק שנגרם למשקו. “השנה היא אמנם קשה ,אבל אני זוכר אירוע בקנה מידה דומה לפני מספר שנים. אחד ההבדלים הוא שענף הפטם גדל מאוד בשנים האחרונות ומכאן שהיקף הנפגעים גם גדל ואיתו הדרישה לפיצוי .אני כמובן מבין לנפשו של חקלאי שהלול שלו נפגע במחלה ופתאום מודיעים לו כי עומדים לחסל את הלהקה שלו .הטראומה היא נור־ אה כשחקלאי רואה שעמל כפיו נהרס נגד עיניו .מגדל כזה מתמלא בתחושת אי וד־ אות ואני מקבל הרבה טלפונים מחקלאים מוטרדים המבקשים לדעת כמה פיצויים הם יקבלו ומתי .הפניות הן רבות במיוחד מצד חקלאים שעוד לא חיסלו את הלהקה שלהם ,אבל זה עומד להתבצע מיידית”. באחרונה פורסם ראיון עם חקלאי שנכפה עליו ,לדבריו ,לסלק להטמנה את הלה־ קה הנגועה לאתר הטמנה מרוחק והמחיר שהוא היה צריך לשלם היה גבוה מאוד(60 אלף שקל) .רק אחר כך נודע לו כי בעצם הוא היה יכול לקבור את המתים את הרפד ואת התערובת שנשארה במכלים אצלו בנחלה ,וכך הוא היה חוסך כסף רב .הוא גם אמר לי כי הפיצוי שקיבל בגין הפינוי היה רק עבור מה שהיה אמור לעלות לו פינוי וקבורה בשדה שלו .כל העניין הוא די מתסכל בעיניו .מה גם שעברו כבר כארבעה חודשים והוא עדיין לא קיבל את מלוא הפיצוי על חיסול הלהקה שלו בגין הניוקסל. “הדרישות לגבי אתר הסילוק וההטמנה נקבעות על ידי המשרד לאיכות הסביבה בתאום עם השירותים הווטרינריים .שני קרול טלפוס הגופים הללו הגיעו להסכמה שאם ועד המושב מסכים אפשר להטמין את הפגרים וכל השאר בתחום המשבצת של המושב. במקרה הספציפי שאתה מציין ,ועל פי הפרטים המעטים שיש בידך ,אומר כי המדינה אינה מפצה על עצם הפינוי והו הטמנה .את הפיצוי על כך הוא יקבל מקנט, חברת הביטוח של החקלאים ,וזאת בתנאי שהמגדל אכן ביטח את הלהקה .חשוב להדגיש כי אנחנו שומרים על קשר עם קנט כדי לוודא שנתוני הלהקות שבידינו דומים לאלה שבידם .אנחנו במשרד החקו לאות מפצים על פי ‘פקודת בעלי חיים’, וזאת אם החקלאי אכן עמד בכל התנאים הקבועים בחוק .הכוונה לכך שהלהקה חוו סנה במועד ,והחקלאי יכול להוכיח זאת במסמכים .את הסוגיה הזאת בודקים השיו רותים הווטרינריים ,שכן הרופאים יכולים גם לבדוק במעבדה ולקבוע האם הלהקה חוסנה על פי הדרישות .אחרי שמתברר שאכן החקלאי עמד בכל התנאים ,הוא יהיה זכאי לקבל את הפיצוי על פי מפתח של גיל הלהקה ועד למחיר המרבי המצוין בפקודה”. ברשותך ,נחזור לשאלה החשובה: מדוע חקלאי מתלונן על כך שעברו כבר ארבעה חודשים והוא לא קיבל עדיין את הפיצוי? לדבריו ,הוא המציא לחוקר שהגיע למשק שלו את כל הניירת בזמן, ולדבריו איש גם לא הטיל ספק באמיתות המסמכים .המסר שהחקלאי העביר אלי היה שאיש לא עדכן אותו בכללי המשחק ואין לו כל מושג כמה פיצויים הוא יקבל ומתי .אם כל העקרונות ברורים ,מדוע הוא צריך להמתין זמן רב כל כך? “התהליך הוא כזה :במעמד השמדת הלהקה ,המגדל מקבל לידיו טפסים .אחרי שהוא ממלא אותם הוא מעביר אותם אלי. לא פעם קורה שהמגדל מתקשר ומנסה לברר סוגיה כזאת או אחרת ,ואני תמיד מוצא את הזמן והסבלנות להסביר לו היטב את הנדרש ממנו .חקלאים גם שואלים כמה כסף הם יקבלו ומתי זה יתבצע ,והתשוו בה שלי היא ,כמו שכבר אמרתי בתחילת הדברים -גובה הפיצוי קשור ישירות לגיל הלהקה .באשר למועד העברת הפיו צוי למגדל אומר ,כי אחרי שהחקלאי אכן עמד בכל הקריטריונים ופנייתו אושרה בידי השירותים הווטרינריים ,התשלום יגיע אליו עד חודשיים מיום האישור”. ובכל זאת ,החקלאי שאני שוחחתי איתו מדבר על ארבע חודשים ושהוא עדיין לא יודע מתי הכסף אכן יגיע אליו. “לצורך בדיקת הזכאויות הקמנו ועדה. חברים בה נציג המחלקה המשפטית של המשרד ,נציג השירותים הווטרינריים, נציג שה”מ ואנוכי .אנחנו עוברים על כל הבקשות ,ואם חקלאי עומד בכל מה שכבר נאמר כאן קודם ,הוא מאושר לתשלום .זהו תהליך נורמלי המתבצע באופן שוטף! יש מקרים ,והם לא רבים ,בהם יש לנו ספקות לגבי אמינות המידע שהמגדל מעביר אלינו לגבי ביצוע חיסונים במועד .רק במקרים כאלה אנחנו מעבירים את הפניה לבדיקה מקיפה של יחידת הפיצו”ח(פיקוח על הצומח והחי) .לאור הניסיון ,הפיצוי אכן מתקבל בטווח זמנים שבין חודש עד חודש וחצי” .קרול שולף תיק עב כרס כדי להראות לנו שאכן כך הוא. יש להניח כי אחרי שפרץ גל ניוקסל וש־ פעת עופות בעוצמה כזאת יוסקו גם מסק־ נות באשר לגורמים להתפשטות המהירה כל כך של המחלה .האם חלק מהמסקנות ישמשו כזרז ליישום הרפורמה? “בין השאר ראינו כי גם שלוחת הרבייה, המצטיינת ברמת בטיחות ביולוגית גבוהה ביותר ,נפגעה במחלה .אנחנו בודקים מדוע המחלה התפרצה בשלוחה .אני רוצה להזכיר לכולנו כי לפני כשנתיים התפרסמו מסקו נות ועדת בן דוד ,שהמנדט שלה היה בחיו נת משימות הפיקוח והאכיפה הווטרינרית בשלוחת בעלי כנף .עיקר המלצותיה קבעו קריטריונים ברורים באשר לבטיחות הביוו לוגית כדי למנוע הדבקה במחלות .ולשאו לתך ,בוודאי שיש קשר בין רמת ההידבקות למציאות על פיה הלולים קרובים כל כך זה לזה ושמשווק הביצים ,למשל ,עובר מלול ללול במושב מבלי לנקוט באמצעים למו נוע הידבקות ,כמו החלפת בגדים למשל. זהו מתכון ברור להעברת המחלה בין לול ללול”. כשאתם ניגשים לקבוע פיצוי למשק שנפגע ,האם אתם לוקחים בחשבון את רמת הבטיחות הביולוגית שהוא הוא נוקט? “לא ,אבל זאת בהחלט נורה אדומה לגבי התנהגות המשרד בעתיד .יש כבר נייר עמדה האומר כי יש לקבוע בכל ישוב מרכז אליו יעבירו המגדלים את הביצים ,וזאת כדי למנוע את כניסת המשווקים אל תוך חצר המשק ואל כל לול”. הערכות הן ,כאמור ,שהיקף הפיצוי יגיע ל־כו 25מיליון שקלים ,ועד כה א�ו שרו לתשלום כ־ 14מיליון שקלים כפיצוי ללהקות שהיה צורך לחסלן בעקבות המחו לות .מעניין לציין כי יש מגדלים שאינם פונים בבקשה לפיצוי. טלפוס“ :לי אין מושג מדוע זה קורה .אני מרים טלפון למגדלים ביוזמתי ומיידע אותם בכל הפרטים ,ובכל זאת ,יש מגדו לים שהלהקה שלהם חוסלה כבר לפני זמן רב והם לא פונים אלינו .אולי זה מבורות, או אולי יש למגדלים הללו סיבות טובות מבחינתם ,שלא לפנות בבקשה לפיצוי”. מפת ההתפרצות 13.04.11 מספר העופות שהומתו עד אמצע מאי 2011הוא כ2.9 - מיליון. החלוקה לפי שלוחות: הטלה -כ 176 -אלף עופות פטם -כ 2.448 -מיליון עופות רבייה -כ 324 -אלף עופות. בערכים מספריים הנזק נאמד בכ 37.5 -מיליון שקלים משרד החקלאות 19.5.11 || 19 היא נשמה בכבדות ,לא האמינה שהאיש איתו צ’יטטה באינטרנט הוא הבוס הקשוח שלה ,שאמר לה בחיוך ענק -בוקר טוב נסיכה שלי יענקלה איתן אור חלש הב־ ליח מבין התרי־ סים .הרכבת לשדה מאיטה הצעופה את נסיעתה ,שק־ שוק ורעש המסילה הולך ונחלש .אור חדש מפציע ,בוקר חדש .ההתרגשות שאחזה בה מרקיעה שח־ קים .היא הוציאה מראה מתיקה ובחנה את מראה פניה .חום גופה עלה בעשרות מונים והיא הושיטה ידה כדי לגעת במצחה .מה־ מראה שנשקף אליה במראה היא הבחינה בעצמה מבריקה ובוהקת .השפתון והאיפור הלמו אותה להפליא ,הלמות ליבה נשמעו חזק יותר מביום רגיל. מאות מחשבות חלפו בראשה .שוב הבי־ טה במראה כדי לבדוק אם זו היא ולח־ שוב להיכן היא לוקחת את עצמה .נותרו בידיה רק עוד רגעים בודדים להחליט אם להפסיק את ההרפתקה ממש ברגע זה ולהמשיך לתחנה הבאה ,או להחליף רכבת ולחזור לביתה הריק. הילדים מזמן יצאו מהקן .היא לבדה בשנתיים האחרונות ומרגישה ששעתה הגיעה .בעזרת חברותיה ומעט חוצפה, נכנסה לאתר היכרויות והכירה שם גבר. לפני כשבועיים הם סיכמו להכיר האחד את השני במטוס בדרך לארץ אירופאית. בדלפק הדיילות חיכה לה כרטיס למחלקה הראשונה ,כך הוא הבטיח .שם היא תתרווח על כורסה ,תלגום שמפניה ,תנגוס בשק־ דים או אגוזים. הוא נשמע כאיש העולם הגדול .שוב היא הביטה בעצמה ,בסוודר האדום החדש שקנתה אמש במיוחד ,בוחנת את פניה. היא בחנה שוב את שיערה כדי לראות שם שיערת שיבה מבצבצת .האודם הלם אותה להפליא ,והסוודר האדום השלים זאת. פניה קרנו .פחד התגנב לליבה .מה יהיה אם זה חלום או סתם הרפתקה? לפני כשבועיים התייעצה עם הפסיכו־ לוגית שלה שייעצה לה ללכת אחר ליבה. נצלי את הטיול ,אמרה ,מקסימום לא יקרה כלום .תיהני מכל רגע .הרי רצית להגיע לעיר הזו .תיהני ,תאכלי ,תבלי ,תזרמי... איך אוכל לזרום ,תהתה ,הרי אצטרך להיות יחד איתו בחדר אחד... מקסימום ,יעצה לה הפסיכולוגית ,קחי לך חדר נוסף או תעברי למלון קרוב. תיהני מהחיים ,הרי הפעם האחרונה שטסת היתה כבר די מזמן. ההתרגשות גוברת והולכת .הרכבת עו־ צרת בפתח בית הנתיבות .היא מורידה את המזוודה ,אוחזת בארנקה ,מעיפה מבט אחרון במראה .הטלפון מצלצל .היא יור־ דת בקלילות ,מביטה בצג .מי לכל הרוחות מצלצל בשעה כזאת? המספר חסום .זה || 20 19.5.11 בוודאי הוא ,כדי להגיד בוקר טוב ,ולשאול מה שלומך ,היכן את .הרגע ירדתי מהרכ־ בת ,ממש לפני בית הנתיבות ,אמר וקולה רעד מעט .אוקי ,את בסדר ,ניפגש בעוד כשעה לערך ,ביי בינתיים. פניה אורו ,ההתרגשות אחזה בכול גופה. היא ממש מיהרה לכיוון שער היציאה שלה ועמדה בתור .סליחה גברתי ,את נוסעת במחלקה הראשונה ,אמרה באדיבות אחת הדיילות .לכי לעמדה ההיא ,הריקה ,שם נוסעים האנשים במחלקה הראשונה .היא צעדה כמו מלכה לעבר הדוכן ,מסרה את שמה ,קיבלה את הכרטיס ,מסרה את המז־ וודה ופסעה לעבר שער היציאה כשהיא פולטת אנחת רווחה. את ביקורת הדרכונים עברה בלי לשים לב .היא כבר באזור הדיוטי פרי ,מציצה בחנויות השופעות כל טוב ,נזכרת שהיא יכולה ללכת לטרקלין של המחלקה הרא־ שונה ,לאכול ארוחת בוקר ,או אולי לה־ ציץ בעיתון ולבלות עוד כמחצית השעה עד לכניסה למטוס. בטרקלין ישבו אנשים ככלל האנשים, טיפה מחויטים .נשים לבושות במיטב המחלצות ,מלצרים רצים לפנות שולחנות, ריח משכר של חוץ לארץ .היא ניגשה לבר, לקחה כוס קפה .איזה מבחר קפה ,קרוא־ סונים למיניהם ,עוגת גבינה ,עוגה שמנה כזו או אחרת לפי רצון הגברת .מים מינר־ לים ,קוקה קולה ,מיץ תפוזים ויש גם סלט נצלי את הטיול ,אמרה ,מקסימום לא יקרה כלום. תיהני מכל רגע .הרי רצית להגיע לעיר הזו .תיהני, תאכלי ,תבלי ,תזרמי ירקות .מי יכול לאכול ארוחה כזו כבדה? מזגה מהקפה המשובח ,קפה איטלקי .ריח הקפה מילא את הטרקלין .היא הרימה עי־ תון ובהתה בכותרות .הנשיא לשעבר קצב. פרשת גלנט .העבודה .ברק .דרעי לראשות מפלגה .הפיכה בתוניסיה ,בלגן בלבנון .מי יודע מה יקרה עוד היום. הציצה באנשים .כול אחד שקוע ,מי בעיתון ומי במחשב .שם ,רחוק בפינה, יושב הבוס שלה מהעבודה ,אך הוא לא שם לב אליה ,עסוק בענייניו .בוודאי טס לאי־ טליה בענייני עבודה .מה הוא עושה כאן? הרי בכל פעם שהוא ממריא היא ממלאת את מקומו בצורה הטובה ביותר .הפעם היא ממש לא ידעה שהוא ממריא. היא זוכרת שפנתה לבקש ממנו את החופשה הזו .הוא פרגן לה וקרץ ואמר לה שתיהנה ,ואולי היא נוסעת עם חבר כלש־ הוא .היא הייתה במבוכה .אממ ,אממ ,אני נוסעת עם חברות ,אמרה ולא יספה. והנה הוא לבוש מקטורן ,מכנסי ג’ינס, מציץ בעיתון ,גולש במחשב ולא שם לב אליה .מה יהיה אם יבחין בה בחברת האיש שהכירה באינטרנט ולא עם חברות? מה יקרה אם הוא ישב קרוב אליה במחלקה הראשונה? את חוט המחשבה קטעה הקריאה הרא־ שונה לטיסה שלה .היא אוחזת בתיקה ואצה רצה לעבר שער היציאה .עולה למטוס ,מתיישבת ,שולפת את המראה ומביטה בעצמה וחשה בהלמות הלב .היא מנסה שוב לתקן את האיפור ,אוחזת בש־ פתון .גברתי רוצה שמפניה? פונה אליה הדיילת .כן ,בבקשה .כוס זכוכית קטנה מלאה במשקה התוסס ,צלוחית שקדים ואגוזים חמים ,איזה כף חיים .היא נזכרה בדברים של הפסיכולוגית שלה .לוגמת מעט מהשמפניה כדי להאריך את התע־ נוג האין סופי .רגע לפני ההמראה ,כל המושבים מלאים ,ורק על ידה היה מושב מיותם. והנה מגיח מפתח המטוס איש לבוש במקטורן ומכנסי ג’ינס .היא נשמה בכ־ בדות ,לא האמינה שהאיש איתו צ’יטטה באינטרנט הוא הבוס הקשוח שלה ,שאמר לה בחיוך ענק -בוקר טוב נסיכה שלי. ספרים החלום ושיברו “כשהשמים התקרבו לאדמה” מאת חנה אהרוני הוצאת ספריית מעריב יחיעם אמי”ר חנה אהרוני || 22 19.5.11 “כשהשמים התקרבו לאדמה” הוא שמו של ספר שכתבה חנה אהרוני ושראה אור בהוצאת ספריית מעריב. הספר הולך בעקבות קודמו “אהבתה של סלטנאת” (ידיעות ספרים) ,וכבר בשבוע השלישי להוצאתו לאור הודפ־ סה המהדורה השלישית .החוט המחבר בין שני הספרים הוא הסופרת אהרוני. בלשון ציורית ,השופעת מטאפורות והאנשות ,מזמינה הסופרת את הקו־ רא לחוויית קריאה ולנסיעה מרתקת בעקבות הגיבורה הראשית ,חנה, מורה ומחנכת בגוש קטיף ,ובעלה אורי ,שלמד את רזי החקלאות והקים משק חממות לתפארת .ההתרחשו־ יות הדרמטיות העוברות על השנ־ יים בעטיה של החלטת הממשלה על ההתנתקות מגוש קטיף חושפות את טלטלת הגוף והנפש .חנה מגייסת את כל כוחות הנפש על מנת לנתב את עצמה בעיצומו של המשבר -לצמי־ חה“ .כשהשמים התקרבו לאדמה” הוא הרומן המשמעותי הראשון שנכתב על החיים בגוש קטיף ,על ההתנתקות ותוצאותיה. חנה אהרוני היא סופרת כפר סב־ אית ,שלא חיה יום אחד בגוש קטיף, אינה דתייה ולא היתה חקלאית .ועל כך היא אומרת“ :אלה היתרונות שיש לי כסופרת ,איש לא יכול לטעון שאני מנסה לקדם אינטרסים שלי ושל קהילתי .לו כתב את הרומן איש גוש קטיף ,היו אומרים עליו שהוא ‘מטעם’, שהוא מוטה מראש .כאן מדובר בכות־ בת שאינה מזוהה פוליטית .מדובר במי שהציצה ונפגעה והחליטה לתת ביטוי לנושא הטעון הזה באמצעות רומן”. כבר נכתבו ספרים על ההתנתקות ונשאלת השאלה ,מה בעצם היא חי־ דשת? אהרוני“ :נכתבו ספרים חשובים ומשמעותיים על הנושא .אלה ספרי עיון המספקים לנו נתונים בעלי ערך עכשווי והיסטורי .קראתי חלק לא מבוטל מהספרים הללו במסגרת התחקירים המקדימים שערכתי בטרם ניגשתי לכתיבה ,והם השלימו לי את התמונה שהצטיירה לנגד עיני בעק־ בות הראיונות הרבים שקיימתי עם אנשי הגוש .הרומן ‘כשהשמים התק־ רבו לאדמה’ הוא סיפור מסע לנפשות של הגיבורים .הסיפור מתמקד במש־ פחה אחת ,משפחת גלעדי ,ומאפשר להיכנס פנימה אל תוך חייהם של בני הזוג וילדיהם ולנסות להבין את השי־ נויים המתחוללים בהם”. כשהיא מתבקשת לחדד את ההבדל בין הסיפור המוכר לנו מכלי התקשו־ רת לבין הסיפור שכתבה ,היא אומרת: “כולנו עקבנו אחר כלי התקשורת. ראינו את המראות .אבל לא יכולנו להיכנס לעומק מצבם הנפשי של המפונים .הספר ,המקרב את העדשה אל משפחה אחת ,אל דמותה של חנה, ודמותו של אורי וילדיהם וסביבתם הקרובה ,מאפשר היכרות קרובה אתם ועם חייהם .הספר מחדד את הטלטלה שעברה עליהם ומעורר הבנה למצבם והזדהות עם כאבם הגדול”. האם חנה ואורי גלעדי קיימים במציאות? על כך היא אומרת“ :חנה ואורי מייצגים פסיפס של הנוף האנו־ שי שהקים את גוש קטיף בתחושה של שליחות ציונית ,אך נאלץ להתנתק מהבית שבנה בידיו בימים ,שכוחו היה במותניו ,ונפשו מוכנה לקראת הקמת מפעל החיים הייחודי .ראיינתי עשרות אנשים נפלאים מקרב הגוש, וטוויתי סיפור המאחד את כולם .כל אחד מהגוש ימצא את עצמו בסיפור. חנה ,גיבורת הספר ,היא דמות ער־ כית ,מחנכת בכל רמ”ח אבריה .היא ואורי יוצאים לפרו לשליחות חינוכית, לאומית ציונית .כשהם חוזרים ארצה אחרי כמה שנים הם נענים ליוזמת הממשלה אותה הם שומעים מפי הח־ ברים הטובים יהודית ושמעון ,להמשיך בשליחות הלאומית ולהתיישב כחלו־ צים ציוניים ,דתיים לאומיים ,ב”נווה טללים”. הסופרת פגשה באתר ניצן ,ביד בנימין ,בכרמיה ובאתרים הזמניים הנוספים את מפוני הגוש .אהרוני: “פגשתי באנשים נפלאים ,שבימיהם הטובים היו אנשי חזון ,שבכוח האמו־ נה הקימו על החולות השוממים של עזה יישובים לתפארת ,חממות פו־ רחות שתוצרתן מצאה דרכה אל שוקי העולם והכניסה מטבע זר למדינה, ייסדו מוסדות חינוך ומוסדות תורה, והקימו קהילה משובחת המאופיינת באחדות ולכידות ועזרה הדדית .אולם מפעל החיים האדיר שהקימו ירד לט־ מיון והשמים נפלו עליהם .זהו החלום ושברו”. על בחירת השם לספר היא אומרת: “ניתן לפרש את שם הספר בכל מיני אופנים .התנ”ך נפתח במשפט ‘ברא־ שית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ’ .המילה ‘שמים’ מופיעה רא־ שונה ,לפני ‘הארץ’ ,אין קיום לארץ ללא השמים .השמים הפרושים מעל ראשינו הם המגנים עלינו ,מעניקים לנו ביטחון ועוצמה .כאשר נמצא אדם במצב משברי ,הוא חש שהשמים נפלו עליו .השם ‘כשהשמים התקרבו לאדמה’ מבטא מצד אחד את המצב המשברי (השמים בנפילה) ,אבל מצד שני יש גם תקווה -ניתן לעצור את התהליך ,השמים מתקרבים לאדמה, אבל עוד לא נפלו לגמרי. “חמש שנים וחצי אחרי ההתנת־ קות ,חלק מהאנשים ,בעיקר הצעירים שבהם ,הצליחו לנתב עצמם לצמיחה. לדור המייסדים היציאה מהמשבר קשה יותר ,בעיקר מפאת גילם המת־ קדם המקשה עליהם השתלבות במע־ גל העבודה .חנה שלנו אינה מוותרת. גם אם השמים נפלו עליה והתקרבו לאדמה ,היא אינה מוותרת ועושה הכול על מנת להיחלץ מהמשבר”. ספר הביכורים של חנה אהרוני “אהבתה של סלטנאת” ,זכה בפרסי ספר הזהב וספר הפלטינה. אהרוני“ :ב’אהבתה של סלטנאת’ שמחתי להביא לדפוס את סיפורה של אמי ,אבל יותר מכך חשוב היה לי לחשוף בפני הקוראים את תרבותה של קהילת יהודי איראן .בספר ‘כש־ השמים התקרבו לאדמה’ אני זועקת את כאבם של המפונים ומבקרת את הדרך שבה בוצעה הוראת ההתנתקות. באמצעות הספר אני מנסה להוציא את הנושא מהתרדמת ולהעלותו לסדר היום הציבורי .אני כמובן מייחלת לו אותה הצלחה שהיתה לקודמו”. החצר כל אחת והסיפור שלה /יבל ברקאי ילדות פרחים אוריאן שחרור ורונה גדולטר (בתמונה) ,בנות ארבע ממשפחות של חקלאים (שזיפים ,תפוחים ,זיתים) בי־ סוד המעלה ,מלקטות נוריות בשדה הגדול שבעמק החולה. הרגע המאושר הזה ,לילדות הצעי־ רות ,הזדמן בזכות טיולי שטח של כפר הנופש “נופי גונן” .בכפר 56חדרים ו־ 38בקתות ,חלקן חדשות לגמרי. בפסח הם היו בתפוסה מלאה. הנוריות עוד פורחות? יעל שביט“ :כבר לא .עכשיו הטיולים הם יותר למקורות המים”. שיחקו אותה משחק “חפש את המטמון” גדול שאר־ גן יקב “הרי הגליל” ביראון ,בחול המועד פסח ,התגלה כגימיק גדול ומשך תשומת לב רבה ואלפי מש־ תתפים. במקום הראשון ובפרס של ארגז יין “מירון” זכתה משפ־ חת גורן מכפר גלים .במקום השני ובפרס דומה זכו האברג’ילים מאור עקיבא .במקום השלישי ובפרס של 12בקבוקי יין “שיראז קברנה” זכתה משפחת יעבץ מברעם ובמקום הרביעי וביין משובח זכתה משפחת לחוביץ’ מתל־אביב .אורי טירולר ,מנכ”ל היקב, הודה למשתתפים. ארגון גג יהודית הריס ,בת 79מכפר יהושע ,מנהלת ופעילה זה 29 שנים ב”גג לחייל המשוחרר” בוואדי סאליב בחיפה ,הנותן דירות לסטודנטים בוגרי צבא. דירות נוספות (חוץ מוואדי סאליב) פזורות ברחבי חיפה (הדר ,כרמל ,נוה שאנן והמו־ שבה הגרמנית). הריס“ :אני ועוד 15מתנדבים פנסיונרים מחיפה פעילים ב’גג לחייל המשוחרר’ .אנחנו נותנים גג ל־ 250סטודנטים בוגרי צבא שלא משופעים באמצעים כספיים .יש לנו מכל עדות ישראל”. ומושבניקים? “כמובן ,וגם מקיבוצים”. מה יש בדירה? “מטבח ,מקלחת ,חדר כביסה ,מחשבים .זה רציני”. עד מתי תמשיכי בפעולתך זאת? “כל עוד האוטו נוסע ,אמשיך”. || 24 19.5.11 תפס הובלה בכנס ־ה־ 23למדעי הבקר במלון “רמ�א דה” בירושלים ,ב־ 23ביוני ,יקבל גדעון כרמלי ממרחביה את תואר “יקיר ענף הרפת” .זאת ,בזכות 47שנים של הובלת חלב מהרפתות בעמק. עם מיכלית הפול־טריילר שלך בטח קשה לך לתמרן במושבים? חלב לוקח אני כרמלי (71)“ :אכן .כיום צילום :דוד עינב מרפתן מושבניק אחד שיושב ממש על הכביש -אייל לוי ממושב דבורה בחבל התענך”. בגילך המופלג אתה עדיין ממשיך להתגלגל בכבישים? “בהחלט .וממשיך ללוות לצד גברי לוי את להקת המחול ‘שלום’ .אני כבר מכו־ נה מזה שנים ‘המלביש’ ,רוכס מאחורי הקלעים את השמלות של הרקדניות .מדובר במיומנות גדולה וחייבים להחליף שמלות במהירות רבה”. הרפתות ממשיכות לעזוב את תנובה? “משמר העמק ,עין השופט ושריד עברו לשווק ל’שטראוס’ ועין חרוד מאוחד ל’טרה’”. אני מקווה שהם יחזרו ל’תנובה’”. קול חדש כהרגלם בחג השני של פסח שרו ה”גבעטרון” בקיבוצם גבע .הפעם החליט המנהל המיתולוגי יואל פרנס להתחכם ועשה הופעה אחת גדולה (במקום שתיים) ,בחוץ על הדשא .הגימיק לא הצליח עד הסוף למרות שההופעה היתה טובה .הזמרים די קפאו מצינת הערב. אריה יעקובי (מולדת) ,בן ,64הוא המצטרף הכי טרי בין זמרי הגבעטרון ( 3שנים): “שרנו משלושת הדיסקים החדשים שלנו שאחד מהם כבר יצא והשניים האחרים ייצאו בתקופה הקרובה .הראשון הוא שירים עוד מלפני קום המדינה ,השני מאזור מלחמת השחרור .הדיסק השלישי מ־ 1948-1958לערך”. ועוד יש דרישה להופעות? “בהחלט .אנחנו עושים חזרה אחת בשבוע כי אנחנו משופשפים .אגב, בכל הלהקה אני המו־ שבניק היחיד .חוץ מזה אני עובד גם ברפת של מולדת באחזקה ,וכמובן גם חולב”. צילום :דוד עינב הוציאה הכל מירי לביא (60) מכרמי יוסף במועצה האזורית גזר, דור שני לשואה ,הציגה באחרונה שישה מציוריה בת־ ערוכה הקבוצתית “בחתימת ידם -פסלים וציורים על השואה’ ,שהוצגה בבית גבריאל ליד הכנרת. “מ־ 1992עד 2004ציירתי רק ציורים על השואה. הייתי צריכה ‘להקיא’ את כל מה שהצטבר בי בתור ילדה דור שני .מאז יצאתי גם ל’צהוב’ ולצייר פרחים. בתערוכה הצגתי ציורים קשים -אובדן זהות ,יאוש ,חוסר אונים .ביניהם גם אמא עם תינוק מת ,ואנשים־שלדים .מחלק הציורים מבצבצת תקווה ,אבל חלקם קשים נטו”. במקביל לבית גבריאל הציגה מירי לביא מציוריה בנושא השואה גם באשכול פיס ברחובות“ .שם הציורים מרוככים יותר כי גם תלמידים רואים” ,היא מציינת. סיפורה של שופטת הכדורגל ,מושבניקית, הדתייה הראשונה היא חולה על ספורט ,אבל מתקרבת אל הדת .היא רוצה להמשיך להתפרנס מכדורגל, אבל גם חולמת להקים בית יהודי מסורתי בישראל .שופטת הכדורגל הדתייה ,רחלי גלאם ממושב שדה עוזיה ,מקווה שתצליח להתגבר על הקונפליקטים ,אבל מאוד חוששת מהיום שבו תצטרך להכריע בין השיפוט לשבת ליאור אבני עם סיומו של עוד משחק בליגה א’ ,שול פטת הכדורגל רחלי גלאם מיהרה להגיע לביתה ,כדי להספיק להדליק נרות שבת. קודם לכן ,במש ך 90דקות היא ספגה ק�ל לות מהאוהדים של שתי הקבוצות ,שהיו בטוחים ,כי עשתה טעויות רבות במהלך המשחק. בבית החליפה גלאם את מדי השופטת בחצאית ובחולצה מכופתרת ,כדי לקבל את פני השבת כהלכה. בארוחת הקידוש המסורתית של ערב שישי ,השיחה העיקרית עם בני משפחתה, הייתה ,כרגיל ,על כדורגל .רחלי סיפרה להם על משחק הכדורגל האחרון שבו היא שפטה ,וניסתה להשמיט עד כמה שאפשר את עניין הקללות שספגה. זה לא סקסי את שופטות הכדורגל בישראל אפשר לספור על כף יד אחת .רחלי גלאם ( )31היא היחידה מביניהן שהיא גם דתייה .טוב ,אולי לא בעלת כיסוי הראש ששומרת נגיעה מגברים ,אבל כן שומרת שבת ,מתלבשת צנוע ,מתייעצת עם רבנים וממשיכה להתל חזק ולהתקרב לדת ,בשאיפה לקיים בסופו של תהליך את כל תרי”ג מצוות ,מינוס אלה שימנעו ממנה להמשיך לשפוט. גלאם מתגוררת במושב שדה עוזיה שבל אזור באר טוביה .עוד מתקופת ילדותה היא התעניינה בכדורגל ,אבל הבינה עד מהרה שאין לה כישרון מספיק כישרון כדי לעשות את זה מקצוע ,לפחות לא בתור שחקנית. אבל לפני שמונה שנים ,קפצה לה ההזל דמנות להשתלב בכל זאת בתחום .מודעת דרושים שקראה בעיתון ספורט דיווחה שבהתאחדות לכדורגל מחפשים שופטים ושופטות חדשות. היא ידעה שהמילים האלה מכוונות אליה ,והלכה על זה בכל הכוח“ .לא ידעתי מה זה בדיוק להיות שופטת ,אפילו לא ידל || 26 19.5.11 עתי שמקבלים על זה כסף” ,היא אומרת. “פשוט זה נשמע לי דבר מעניין .חשבתי שזו מסגרת טובה ,אז החלטתי לנסות את זה ,והתקבלתי”. איך היו התגובות במשפחה? “אמא שלי מאוד פרגנה ,ואמרה לי כל הזמן כל הכבוד ושזה הישג מבחינתה .האל חיות שלי היו מאוד גאות בי ,וגם החברים שלי ,אבל אבא קצת פחות .מהרגע שנהל ייתי שופטת ,אבא שלי כל הזמן אמר לי שאין לי מה לחפש בכדורגל”. למה? “זה לא בא ממקום של פרימיטיביות. אבא שלי הוא פשוט אדם ריאלי .הוא מבין מה אנשים חושבים על נשים העוסקות במקצועות כאלה”. ומה הם באמת חושבים? “האמת שביררתי את זה .בתקופה האל רחלי גלאם. צילום :חן מור חרונה שאלתי הרבה מאוד אנשים – מעין סקר כזה שעשיתי – על השאלה מה גב־ רים ישראלים חושבים על נשים העוסקות בכדורגל .שאלתי הרבה שחקני כדורגל שהם מכרים שלי ,ולהפתעתי רובם אמרו לי שהם לא היו רוצים שבת הזוג שלהם תעמוד במגרש ,שיסתכלו עליה ושיקללו אותה .אפילו שופטים ,שעובדים במקצוע שלי ,אמרו לי שזה לא סקסי .הם אמרו שאישה שהיא שופטת כדורגל מורידה מהנשיות שלה”. הדברים האלה השפיעו עלייך? “אין ספק שהדעה של האנשים סביבי כן חשובה לי .אני היום בחורה בגיל ,31עדיין רווקה ,ורוצה לדעת איך מדברים עליי. אני אגיד לך את האמת :לא הייתי רוצה לפספס מישהו שיוותר עליי ,רק בגלל שאני שופטת כדורגל ,שזה כביכול מק־ צוע גברי מדי .מצד שני ,אני מאוד אוהבת את מה שאני עושה .בגלל זה אני נמצאת בבעיה”. את לא מבינה את זווית הראייה שלהם. “לא ,כי אני אחלה אישה שבעולם .אני מצליחה להיות שופטת ועדיין להישאר נשית .חבל לי שקיימות סטיגמות כאלה, שהן באמת חסרות סיבה .אני מאוד רוצה להתחתן ולהקים בית ,ואני כבר לא בטוחה שזה הולך ביחד עם השיפוט”. עד כדי כך? “כן ,כי יש לכך גם כל מיני ראיות .אני מכירה את כל שופטות הכדורגל ,וכולן עדיין רווקות .נראה לי ,שהעניין הוא שב־ מקצוע הזה ,אני ושאר השופטות צריכות להראות אסרטיביות ,ויש גברים שפשוט לא מקבלים את זה שיש אישה שהיא חזקה. אז נכון ,יהיו כאלה שיגידו שלא צריך לה־ יות אכפת לי מה האחרים חושבים ,אבל אני אומרת את האמת :כן אכפת לי”. לא לאחר לשבת לא רק הדעות של אנשים על המקצוע גורמים לגלאם להרהורים על תליית המשרוקית .ההתקרבות לדת היא הגורם העיקרי לכך .בשנים האחרונות היא התק־ רבה לדת והחלה ,בין השאר ,לשמור שבת. היא גם לומדת לתואר ראשון בחינוך במו־ סד האקדמי הדתי-לאומי “גבעת וושינג־ טון” ,שם הסטודנטים משתתפים בשיעורי דת רבים. ההתקרבות לדת עומדת בסתירה לשאי־ פות המקצועיות שלה בתחום הכדורגל. כשהיא התחילה לשפוט ,היא לא שמרה שבת ,אבל בשנים האחרונות היא התחזקה וביקשה שלא להיות משובצת יותר למש־ חקים ביום הקדוש לעם היהודי. היא עדיין חיה כדורגל ,אבל רק משישי לשישי“ .הם יודעים שם שאני לא רוצה להיות משובצת בשבת ,אבל אני יודעת שלא תמיד מתחשבים בבקשות האלה”, היא אומרת“ .לאורך כל השבוע אני בלחץ לקראת פרסום השיבוצים ,שלא חלילה יתנו לי לשפוט במשחק שהוא בשבת .כי אז מה יגידו לקבוצות ,אם אני לא אוכל לבוא? בשבת אני רוצה להיות בבית .אני רוצה שיום שבת שלי יהיה ‘שבת ויינפש’. גם אין ברכה בכסף שאתה עושה בשבת”. אבל בעבר שפטת בשבת? “כשהתחלתי לשפוט ,זה היה לפני הרבה זמן ,ואז עוד לא הייתי שומרת שבת ממש. רק אחר כך התחלתי להשתדל לא לנסוע בשבת .בתקופה ההיא ,אם במקרה הייתי חייבת לשפוט בשבת ,כדי שלא יעשו לי בעיות אחר כך ,הייתי תורמת את הכסף שהרווחתי”. אז עכשיו את שופטת רק בשישי? “כן .אבל גם עכשיו ,במשחקים שאני שופטת בשישי ,יש את החשש הזה שאני לא אספיק להגיע הביתה לפני כניסת השבת .בינתיים ,ברוך השם ,זה לא קרה. אחת הסיבות לכך היא שבקבוצות שמש־ חקות בליגות הנמוכות ,יש עכשיו גל חזק של התחזקות .אני מכירה הרבה מהשחק־ נים הקבוצות האלה. אני גם רואה שהרבה משחקים בליגה א’ מתחילים בכל מיני ברכות ותפילות של השחקנים .כך שהיום יש הרבה קבוצות ששומרות שבת ומוכנות לשחק רק ביום שישי .זה מסתדר לי טוב .ועכשיו ,עם שעון הקיץ ,זה בכלל נוח והסיכויים נמו־ כים שאני אאחר לשבת”. נשמע לך הגיוני שתמשיכי להיות שו־ פטת בתור בחורה שומרת שבת? “אני לא מגדירה את עצמי דתייה כרגע. אני מסורתית ושומרת שבת .באחת ההר־ צאות שהיו לי בלימודים ב’גבעת וושינג־ טון’ ,פגשתי את הקומיקאי חנן לדרמן, שחזר בתשובה .שוחחתי איתו ,והוא פתר לי הרבה מהקונפליקטים שהיו לי. הוא אמר לי ,כי הוא חושב שזה בסדר להמשיך עם השיפוט ,תוך כדי שאני נמ־ צאת בתהליך התחזקות דתית .הוא אמר שאני לא אסלח לאלוהים אם הדת תיאלץ אותי לוותר על האהבה שלי לכדורגל”. מעניין מה רב יגיד לך על זה. “לא הלכתי עדיין להתייעץ עם הרב יש קללות מסוימות שהאוהדים מכוונים אך ורק לאישה .יש מילים קשות ,ויש מילים יותר עדינות בנושא ,בעיקר מפני שאני פוחדת לשמוע את התשובה שלו .אני מודע שאני חוש־ שת ,שהרב יגיד לי שאני צריכה להפסיק עם השיפוט .אני ממש לא רוצה לשמוע את זה .בינתיים ,מספיק לי העצה שנתן לי חנן ,להמשיך במקביל לעבודה בשי־ פוט .אני מרגישה שלא ויתרתי על אף אחד מהעולמות ,ובינתיים זה הולך לי לא רע בכלל”. לא נראה לי שזה יכול לעבוד לאורך זמן. “קודם כל ,צריך לציין ,שאני אכן השו־ פטת היחידה ששומרת שבת .אני מקווה שבסופו של דבר אני אוכל להגיד שאני דתייה לגמרי ,כולל הכל .זאת המטרה הסופית שלי “. מה תעשי באופן תיאורטי אם יציעו לך לשפוט משחק אליפות ,שמתקיים בשבת? “אני לא חושבת שזה יקרה ,אבל זאת באמת דילמה ענקית בשבילי .כדורגל זאת האהבה שלי ומה שאתה מתאר זה הח־ לום הכי גדול שלי – לשפוט במשחק אלי־ פות .אני לא יודעת מה אני אעשה .יכול להיות שזה ילך יותר לכיוון של הכדורגל, כי הפיתוי הוא באמת עצום. כמעט אי אפשר להגיד לא לדבר כזה. אני יודעת שיש הרבה שלא אוהבים שאני אישה מאמינה וגם שופטת ,כי הם חושבים שאי אפשר לשלב ,אבל אני עוד אוכיח שזה אפשרי איכשהו .צריכים למצוא את הדרך .עם זאת ,אני מאמינה שביום שבו אני אתחתן ואקים בית ,אני אשים את נושא השיפוט מאחוריי”. לא תילחמי להישאר במקצוע שאת כל כך אוהבת? “לא .היום ,אחרי שבע שנים בשיפוט ,אני מרגישה שכל אותם אנשים בעלי דעות קדומות לגבי מישהי כמוני ששופטת ,ינ־ צחו אותי .לצערי ,זה המצב כרגע”. לא הפסקתי לבכות בשבע השנים האחרונות שופטת גלאם בליגות השונות בישראל :ליגת הוותיקים, ליגת הנוער ,הליגה לנשים והליגות הנמו־ כות לגברים ,עד ליגה א’ .אם יש משהו שמפריע לה יותר מהכל ,זה היחס המזלזל שלו היא זוכה רק בגלל המין שלה“ .יש הרבה שוביניזם בספורט :בקהל ,בהנהלה, בקרב השחקנים .וזה דבר שהרבה פעמים גורם לי לשאול את עצמי למה אני צריכה את זה?”. מה הכי מרגיז אותך? “היחס .אם פעם אמרתי שזה שטויות, שאלה דברים שכולם חווים ,היום אני כבר מרגישה אחרת .אם אני הולכת ,לדוגמה, לשפוט משחק בליגה א’ ,גם אם זה משח־ קי צמרת של הפועל ירושלים וגם אם זה משחקי תחתית של מרמורק ,אני מגיעה חדורת מוטיבציה להצליח לתת שיפוט טוב ,לעשות משהו שאני אוהבת. אבל פתאום אני נתקלת בזוועות .הקהל מקלל אותי בלי הפסקה ,רק בגלל שאני אישה .מקללים במשך 90דקות אותי ואת המשפחה שלי ,מאחלים לי את הדברים הכי גרועים שאפשר .אז למה אני באמת צריכה את זה?”. גם שופטים גברים חוטפים קללות. “אבל יש קללות מסוימות שהאוהדים מכוונים אך ורק לאישה .יש מילים קשות, ויש מילים יותר עדינות .האוהדים לפע־ מים צועקים לי דברים כמו ‘מה את עושה פה? תלכי למטבח’ .אבל זה לא ממש דבר חדש .מעבר לזה ,זורקים לי הערות על דברים שקשורים לגוף שלי .אצל שופט אחר ,גבר ,לא מסתכלים על החיצוניות שלו .רק אצלי זה ככה”. אם את כל כך סובלת ,למה את נשארת בשיפוט? “אני אוהבת את זה .זה מקצוע מעניין עם הרבה סיפוק .זה גם מאוד מחמיא לי. קוראים לי כולם ‘השופטת’ .אבל כשאני נתקלת בכל הדברים האלה ,ועוד יותר בשוביניזם הגדול שיש בכדורגל בארץ ,זה גם גורם לי לרצות להרים ידיים”. אני לדוגמה ,מועמדת להיות שופטת בינלאומית כבר שלוש שנים ,אבל עדיין לא קיבלתי את זה .מעבר לזה ,בגלל שאני אישה ,גם מקשים עליי בהתקדמות ללי־ גות הבכירות .אני מבינה שלא משנה מה אני אעשה ,ייקח לי הרבה יותר זמן להת־ קדם מאשר מה שייקח לגבר”. הם את מקבלת גם תגובות חיוביות? “יש אנשים שממש מתלהבים לראות אישה שופטת .כי אין מה לעשות ,אני שונה בנוף .אני גם המוקד של האוהדים .כשהולך לקבוצה שלהם טוב ,אז כולם מחמיאים לי ואומרים לי שאני הכי יפה והכי טובה .אבל ברגע שהם מפסידים ,אני לא חמודה ,וגם על הדרך עובדת בעבודה העתיקה בעולם”. יש דוגמה ספציפית ממשחק שאת זוכרת? “היה לי ,לדוגמה ,משחק במרמורק ,ובו עמדה מאחורי חבורה של אוהדים שלא הפ־ סיקה לקלל .היה לי מאוד קשה והתאפקתי לא לבכות מולם .אמרתי לעצמי שאני חזקה, אבל בשנייה שנגמר המשחק ,לא הפסקתי לבכות .המבקר אמר לי שאני צריכה לקחת את הקללות האלה ללב .נכון שזה כדורגל, שבו השופט תמיד יהיה בן זונה ,אבל קשה לי להשלים עם המציאות הזאת”. 19.5.11 || 27
