בבית המשפט העליון 6914/14 א"ער כבוד השופט צ` זילברטל לפני: . פלונית 1

Transcription

בבית המשפט העליון 6914/14 א"ער כבוד השופט צ` זילברטל לפני: . פלונית 1
‫פלונית נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים‬
‫רעא ‪6914/14‬‬
‫בבית המשפט העליון‬
‫רע"א ‪6914/14‬‬
‫לפני‪:‬‬
‫כבוד השופט צ' זילברטל‬
‫המבקשים‪:‬‬
‫‪ .1‬פלונית‬
‫‪ .2‬פלונית‬
‫‪ .3‬פלוני‬
‫‪ .4‬פלוני‬
‫נ ג ד‬
‫המשיבים‪:‬‬
‫‪ .1‬קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים‬
‫‪ .2‬פלוני‬
‫‪ .3‬פלוני (משיב פורמאלי)‬
‫‪ .4‬פלונית (משיבה פורמאלית)‬
‫בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי‬
‫בירושלים בע"א ‪[ 40940-04-14‬פורסם בנבו] שניתן ביום‬
‫‪ 15.9.2014‬על ידי כב' סג"נ אהרן פרקש; השופט משה יועד‬
‫הכהן והשופט ארנון דראל‬
‫בשם המבקשים‪:‬‬
‫עו"ד מירון קין‬
‫ספרות‪:‬‬
‫אליעזר ריבלין‪ ,‬תאונת הדרכים ‪ -‬תחולת החוק‪ ,‬סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה ‪)2011 ,4‬‬
‫מיני‪-‬רציו‪:‬‬
‫* ניתן לסטות מהסכומים שנקבעו בפסיקה כ"כלל אצבע" לצורך אומדן הפיצוי בגין "אבדן שירותים"‬
‫במדינת ישראל‪ ,‬לסכומי הפיצוי שיש לשלם לניזוקים כאשר מדובר באבדן שירותים במקום אחר‪ ,‬בו‬
‫עלויות העזרה שונות‪ ,‬כגון במקרה דנן שבו המנוח היה תושב האזור‪.‬‬
‫* נזיקין – פיצויים לנפגעי תאונות דרכים – אבדן שרותי אב ואם‬
‫* נזיקין – פיצויים לנפגעי תאונות דרכים – חישובם‬
‫‪.‬‬
‫המבקשים‪ ,‬יורשי ותלויי תושב האזור‪ ,‬שנפטר כתוצאה מפגיעות שנגרמו לו בתאונת דרכים (להלן‪:‬‬
‫המנוח)‪ ,‬הגישו תביעת פיצויים נגד מספר גורמים ובהם המשיבה‪ .‬בקשת רשות הערעור דנן נסבה‬
‫אודות סכום הפיצוי שנפסק למבקשים בגין ראש הנזק של אבדן שירותי אב ובעל‪ :‬בימ"ש השלום פסק‬
‫בראש נזק זה סכום של ‪ ₪ 250,000‬בהתבסס על הלכת מרמש; בימ"ש המחוזי קבע כי אין מקום‬
‫‪1‬‬
‫פלונית נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים‬
‫רעא ‪6914/14‬‬
‫להתבסס על הלכת מרמש והפחית את סכום הפיצוי לסך של ‪ ₪ 100,000‬משום שהסכום שנפסק אינו‬
‫נותן ביטוי לשוני הקיים בין עלויות העזרה במדינת ישראל לבין אלו שבשטחים‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫בית המשפט העליון (השופט צ' זילברטל) דחה את הבקשה ופסק כי‪:‬‬
‫ראש הנזק של "אבדן שירותי המנוח" נועד לפצות את התלויים בגין נזקים ממוניים שנגרמו להם‬
‫בעקבות פטירת המנוח‪ .‬עניינו של ראש נזק זה בכך שנגרם לתלויים נזק ממוני נוסף‪ ,‬הנובע מכך‬
‫שלאחר פטירת המנוח יהא עליהם לממן בעצמם את עבודות הבית שביצע המנוח‪ .‬בפסיקה נקבע כי‬
‫המודד הראוי להערכת הפיצויים בראש נזק זה תלוי בנסיבות המקרה‪ .‬שווי השירות בשוק העבודה‬
‫משמש ברגיל קנה מידה להערכת הנזק‪ .‬הפיצוי בגין ראש נזק זה הוא פיצוי ממוני גרידא‪ ,‬ולכן הוא‬
‫תלוי בהפסד הכלכלי הממשי הגלום בנסיבות של כל מקרה‪ .‬מאחר שהפיצוי בגין ראש הנזק של אבדן‬
‫השירותים ממוני ביסודו‪ ,‬לא נפל פגם בקביעת בימ"ש קמא לפיה אין לגזור גזירה שווה‪" ,‬אוטומטית"‪,‬‬
‫מהסכומים שנקבעו בפסיקה כ"כלל אצבע" לצורך אומדן הפיצוי בגין אבדן שירותים במדינת ישראל‪,‬‬
‫לסכומי הפיצוי שיש לשלם לניזוקים כאשר מדובר באבדן שירותים במקום אחר‪ ,‬בו עלויות העזרה‬
‫שונות‪ .‬זאת‪ ,‬בין אם הדבר פועל לטובת הניזוקים או לרעתם‪.‬‬
‫האמור בהלכת מרמש נועד אך להתוות אמת מידה כללית לפסיקת פיצויים ב"מקרים השכיחים"‪ ,‬כאשר‬
‫קביעה זו יוצאת מנקודת הנחה כי במרבית המצבים‪ ,‬סכום הפיצוי שנקבע כ"כלל אצבע" ישקף נאמנה‬
‫את עלויות העזרה שייגרמו בפועל למבקשים בנסיבות העניין‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הלכת מרמש אינה מאיינת‬
‫את הצורך בבחינת נסיבות מיוחדות או שונות העשויות להשליך על עלויות העזרה שמהן ייגזר סכום‬
‫הפיצוי‪ ,‬בהן גם מקום מושבם של הניזוקים‪ .‬גם לאחר הלכת מרמש‪ ,‬הנטל להוכיח זכאות לפיצוי בגין‬
‫הסכומים הנתבעים בשל אבדן שירותים מוטל על התובע‪ ,‬נטל בו לא עמדו המבקשים‪ .‬בנסיבות אלו‪,‬‬
‫לא נפל פגם בקביעת בימ"ש המחוזי שלא לפסוק את סכום הפיצוי לפי האומדן שנקבע בהלכת מרמש‪,‬‬
‫אלא לאמוד את סכום הפיצוי על יסוד הנתונים הרלבנטיים לניזוקים דנן‪ ,‬תוך התחשבות בנסיבותיהם‪,‬‬
‫לרבות מקום מושבם‪.‬‬
‫הסטייה מהסכומים שנקבעו בהלכת מרמש‪ ,‬אינה שמורה רק למצבים כגון אלו‪ ,‬וממילא תיתכן גם‬
‫כשמדובר בניזוקים שמקום מושבם בישראל‪ .‬כאשר מתקיימות נסיבות מיוחדות‪ ,‬ובפרט כאשר יש‬
‫אינדיקציות לגבי אומדן עלויות העזרה בפועל‪ ,‬הנמוך או הגבוה מהאומדן שבהלכת מרמש‪ ,‬עשוי סכום‬
‫הפיצוי בראש נזק זה של אובדן שירותי בן‪-‬זוג או הורה להשתנות בהתאם‪.‬‬
‫ה ח לט ה‬
‫בקשת רשות ערעור על פסק דינו מיום ‪ 15.9.2014‬של בית המשפט המחוזי‬
‫‪.1‬‬
‫בירושלים ( ע"א ‪[ , 40940 - 04 - 14‬פורסם בנבו] כב' השופטים א' פרקש ‪ ,‬מ' י' הכהן ו‪-‬א'‬
‫דראל )‪ ,‬בגדרו התקבל ערעור המשיבה ונדחה ערעור שכנגד מטעם המבקשים על פסק‬
‫דינו מיום ‪ 26.3.2014‬של בית משפט השלום בירושלים ( ת " א ‪[ , 12049/08‬פורסם בנבו]‬
‫כב' השופט מ' בורשטין )‪.‬‬
‫רקע‬
‫‪2‬‬
‫פלונית נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים‬
‫רעא ‪6914/14‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬נפטר יליד ‪ 1964‬תושב האזור‪ ,‬כתוצאה מפגיעות שנגרמו לו‬
‫‪.2‬‬
‫בתאונת דרכים‪ .‬בעקבות כך הגישו המבקשים‪ ,‬כיורשים וכתלויים במנוח‪ ,‬תביעת‬
‫פיצויים לבית משפט השלום נגד מספר גורמים ובהם קרנית ‪ -‬הקרן לפיצוי נפגעי‬
‫תאונות דרכים (להלן‪ :‬המשיבה )‪ .‬בי ן הצדדים לא הייתה מחלוקת כי על המשיבה לפצות‬
‫את המבקשים‪ ,‬ואולם‪ ,‬הצדדים היו חלוקים לגבי אופן חישוב הפיצוי‪ ,‬כאשר בין היתר‬
‫ניטש ויכוח לגבי בסיס השכר של המנוח ממנו ייגזרו הפיצויים ובאשר לסכומי הפיצוי‬
‫שיש לפסוק למבקשים בגין ראשי הנזק השונים‪ ,‬בהם ראש הנזק של אבד ן שירותי אב‬
‫ובעל‪.‬‬
‫בפסק דינו של בית משפט השלום נאמר‪ ,‬כי ככלל‪ ,‬כשעסקינן בתושב האזור‬
‫‪.3‬‬
‫אשר לא הוכחו יכולות ההשתכרות שלו וסיכוייו לקבל אישור עבודה בישראל‪ ,‬בסיס‬
‫השכר ממנו ייגזר הפיצוי יהא השכר הממוצע בשטחי יהודה ושומרון‪ ,‬קרי בין ‪ 2000‬ל ‪-‬‬
‫‪ 2200‬ש"ח‪ .‬ואולם נקבע‪ ,‬כי במקרה דנא הונחה תשתית ראייתית לגבי שכרו של המנוח‬
‫בפועל‪ ,‬ועל כן יש לפסוק את הפיצוי על ‪ -‬פיה‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬נאמר כי המנוח הוכיח כי‬
‫הוא הועסק כדין בישראל למעלה משמונה ‪ -‬עשרה שנים‪ ,‬וכי כעולה מהעדויות‬
‫ומהראיות‪ ,‬שכרו הממוצע בתקופה זו עמד על ‪ 3,300‬ש"ח‪ .‬על יסוד כך נקבע בסיס‬
‫השכר‪ ,‬וממנו נגזר הפיצוי למבקשים בגין הפסד שכרו של המנוח ב"שנים האבודות"‪.‬‬
‫בנוסף נפסק‪ ,‬כי ישולמו למבקשים פיצויים בגין כאב וסבל בסך ‪ 48,700‬ש"ח‪ ,‬הוצאות‬
‫קבורה בסך ‪ 8,000‬ש"ח‪ ,‬ופיצויים בגין אובדן שירותי אב ובעל בסך ‪ 250,000‬ש"ח‪.‬‬
‫סכום אחרון זה נקבע בהתבסס על ההלכה שהותוותה ב ע " א ‪ 9788/07‬עיזבון המנוחה‬
‫הדיל מרמש נ' הסתדרות מדיצינית הדסה [פורסם בנבו] ( ‪( ) 30.5.2010‬להלן‪ :‬פרשת מרמש )‪,‬‬
‫ממנה עלה לכאורה‪ ,‬כי ככלל‪ ,‬הפיצוי בגין ראש הנזק של אבדן שירותים יהא בטווח‬
‫שבין ‪ 300,000-200,000‬ש"ח‪ .‬יצוין כי מסכומי הפיצוי המפורטים נוכו סכומים‬
‫שנקבעו לזכות המבקשים כתגמולי המל"ל‪ .‬עוד יצוין‪ ,‬כי לזכות המבקשים נפסקו‬
‫הוצאות משפט בשיעור ‪ 13‬אחוזים מסכום הפיצוי הכולל‪.‬‬
‫לבית המשפט המחוזי הוגשו ערעור (מטעם המשיבה) וערעור שכנגד (מטעם‬
‫‪.4‬‬
‫המבקשים )‪ .‬המשיבה טענה‪ ,‬כי בסיס השכר שנקבע על ‪ -‬ידי בית משפט השלום שגוי‪,‬‬
‫וכך גם הקביעה לגבי ראש הנזק של אבדן שירותי אב‪ .‬בערעור שכנגד טענו המבקשים‬
‫כי בסיס השכר שנקבע הוא נמוך מדי‪ ,‬זאת בצד טענות נוספות שעניינן בהגדלת סכום‬
‫הפיצוי שנקבע‪ .‬כאמור לעיל‪ ,‬בית המשפט המחוזי קיב ל את ערעור המשיבה ודחה את‬
‫‪3‬‬
‫פלונית נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים‬
‫רעא ‪6914/14‬‬
‫ערעורם הנגדי של המבקשים‪ .‬ראשית נפסק‪ ,‬כי בסיס השכר שנקבע בפסק דינו של בית‬
‫משפט השלום אינו מתיישב עם התשתית הראייתית שנפרשה‪ ,‬ממנה עולה‪ ,‬כי ממוצע‬
‫שכרו בפועל של המנוח נמוך מזה שנקבע‪ .‬לפיכך נפסק כי בסיס השכר יועמד על סך‬
‫של ‪ 2,400‬ש"ח‪ .‬ש נית נפסק – וזה העיקר לעניין הבקשה דנא – כי קביעת בית משפט‬
‫השלום לעניין סכום הפיצוי בגין אובדן שירותי אב ובעל שגויה‪ ,‬זאת משום שהיא אינה‬
‫נותנת ביטוי לשוני הקיים בין עלויות העזרה במדינת ישראל לבין אלו שבשטחים‪ .‬זאת‬
‫תוך שהוטעם‪ ,‬כי במקרה דנא אין מקום להתבסס על ה הלכה שנקבעה בפרשת מרמש ‪,‬‬
‫שכן אין להקיש ממנה לסכומי הפיצוי שיש לשלם לניזוקים שאינם תושבי ישראל‪.‬‬
‫לפיכך הועמד הפיצוי בראש נזק זה על ‪ 100,000‬ש"ח‪ .‬כן נפסק‪ ,‬כי המבקשים יישאו‬
‫בהוצאות משפט לטובת המשיבה בסך ‪ 20,000‬ש"ח‪.‬‬
‫על החלטת בית המשפט המחוזי הגישו המבקשים את בקשת רשות הערעור‬
‫‪.5‬‬
‫דנא‪ ,‬כאשר הבקשה מופנית אך ורק כלפי הקביעה העוסקת בראש הנזק של אובדן‬
‫שירותי אב ובעל‪ .‬לטענת המבקשים‪ ,‬קביעה זו בטעות יסודה‪ ,‬שכן "המדובר בפיצוי‬
‫אוניברסאלי‪ ,‬שאיננו מושפע משיקולים טריטוריאליים‪ ,‬לאומים או דתיים‪ .‬לכן‪ ,‬בית המשפט‬
‫איננו נדרש ואיננו צריך לשום פיצוי זה על בסיס התחליף של אב המשפחה‪ ,‬שהלך‬
‫לעולמו "‪ .‬ודוק‪ ,‬לעמדת המבקשים‪ ,‬הפיצוי בגין "אבדן השירותים" הוא פיצוי אשר‬
‫דומה במהותו לפיצוי הניתן בגין כאב וסבל (פס' ‪ 4‬לבקשה)‪ ,‬ולא פיצוי שמחושב רק‬
‫לפי הנזק הממוני שנגרם למשק הבית‪ .‬לכן‪ ,‬פיצוי זה לא אמור להי ות מושפע מכל‬
‫שיקול גיאוגרפי‪ ,‬מגדרי וכו'‪ ,‬והוא אמור להיות זהה כאשר מדובר בתושב ישראל או‬
‫בתושב השטחים‪ .‬מתוך כך מובן‪ ,‬כי אין לשקול בגדר קביעת הפיצוי בראש נזק זה‬
‫שיקולים כגון השוני בין רמת השכר הנהוגה במדינת ישראל לבין זו הנהוגה בשטחים‪,‬‬
‫או שיקול שעניינו השוני בעלויות השירותים למשקי הבית‪ .‬המבקשים מדגישים כי‬
‫מדובר בטעות משפטית המובילה להפלייתם‪ ,‬והיא יורדת לשורשו של עניין‪ ,‬באופן‬
‫המצדיק מתן רשות ערעור "בגלגול שלישי" ‪.‬‬
‫דיון והכרעה‬
‫דין הבקשה להידחות‪ ,‬אף בלא צורך בקבלת תשובת המשיב ה‪ .‬הבקשה אינה‬
‫‪.6‬‬
‫מעוררות כל שאלה הלכתית חדשה‪ ,‬עקרונית או כללית‪ ,‬ולפיכך היא אינה מגלה עילה‬
‫למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" ( ר " ע ‪ 103/82‬חניון חיפה בע " מ נ ' מצת אור ( הדר‬
‫חיפה ) בע " מ ‪ ,‬פ " ד לו ( ‪ .)) 1982 ( 123 ) 3‬הלכה ל מעשה‪ ,‬טענות המבקשים תחומות‬
‫לשאלת סכום הפיצוי שייפסק לזכותם‪ ,‬וטענות מסוג זה‪ ,‬כידוע‪ ,‬אינן מצדיקות עיון של‬
‫‪4‬‬
‫פלונית נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים‬
‫רעא ‪6914/14‬‬
‫ערכאה שיפוטית שלישית באותו הנושא‪ ,‬אלא אם מדובר במקרה קיצוני וחריג אשר‬
‫ניכר כי נפלה בו טעות בולטת ומהותית בקביעת הפיצוי‪ ,‬במובחן מענייננו (השוו‪ :‬רע"א‬
‫‪ 5905/12‬בן דאהוד נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ‪[ ,‬פורסם בנבו] פס' ‪ ;) 19.9.2012 ( 5‬רע"א‬
‫‪ 1250/13‬חנייפס נ' פלונית ‪[ ,‬פורסם בנבו] פס' ‪.)) 28.4.2013 ( 7‬‬
‫‪.7‬‬
‫זאת ועוד – אף לגופו של עניין לא מצאתי טעם בטענת המבקשים‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬ראש הנזק של "אבדן שירותי המנוח" נועד לפצות את התלויים בגין‬
‫נזקים ממוניים אשר נגרמו להם בעקבות פטירת המנוח‪ .‬מדובר בנזק שונה מזה הנגרם‬
‫בגין אבדן הכנסות השכר של המנוח‪ ,‬ועניינו בכך שנגרם לתלויים נזק ממונ י נוסף‪,‬‬
‫הנובע מכך שלאחר פטירת המנוח יהא עליהם לממן בעצמם את אותן עבודות הבית‬
‫שאותן נטל המנוח על עצמו לבצע (אליעזר ריבלין תאונת הדרכים – תחולת החוק‪ ,‬סדרי‬
‫דין וחישוב הפיצויים ‪( 942‬מהדורה רביעית‪ ;) 2012 ,‬יצחק אנגלרד פיצויים לנפגעים‬
‫בתאונות דרכים ‪( 362‬מהדורה רביעית‪ .)) 2013 ,‬ככל שעסקינן באומדן הראוי להערכת‬
‫סכום הפיצוי בראש נזק זה‪ ,‬נאמר לא אחת בפסיקה ובספרות כי "המודד הראוי להערכת‬
‫הפיצויים בראש נזק זה תלוי בנסיבות המקרה‪ .‬שווי השירות הזה בשוק העבודה‪ ,‬מחיר‬
‫רכישת עזרה חליפה‪ ,‬משמש ברגיל קנה מידה להערכת הנזק " (ריבלין‪ ,‬שם)‪ .‬הווי אומר‪,‬‬
‫מחיר השוק האלטרנטיבי של אותן עבודות הבית שנדרש יהיה לממן‪ ,‬מהווה מדד מרכזי‬
‫להערכת סכום הפיצוי‪ .‬הפיצוי בגין ראש נזק זה הוא אפוא פיצוי ממוני גרידא ‪ ,‬ועל כן‬
‫הוא תלוי בהפסד הכלכלי הממשי הגלום בנסיבותיו הפרטניות של כל מקרה ומקרה‪.‬‬
‫דברים אלו נאמרו במפורש גם בפרשת מרמש אשר צוטטה על ‪ -‬ידי שתי הערכאות‬
‫במקרה דנן‪ .‬כך ציין שם השופט א' ריבלין (פסקה ‪ 5‬לפסק דינו)‪:‬‬
‫"מקובל בידנו כי אין מפצים במסגרת ראש הנזק הממוני‬
‫של אבדן שירותי אם ואב אלא משהוכח קיומו ‪ .‬יצוין כי‬
‫בית המשפט העליון – עוד בתחילת הדרך – מצא כי‬
‫הדרך האחת והיחידה להתגבר מרתיעת הדין ממתן פיצוי‬
‫בעבור 'אבדן שירותיו של בן הזוג' – או הורה – פיצוי‬
‫שיש בו קושי מוסרי – היא בדרך של ייחוד הפיצוי‬
‫בראש נזק זה לנזק של ממון 'נטו' בגין מרכיב אחד ויחיד‬
‫באבדן – פיצויים הנמדדים על ‪ -‬ידי ברור מחירה של‬
‫עזרה במשק הבית ובטיפול בילדים‪ .‬בהיעדר הוצאה‬
‫לעזרה במשק הבית ובהיעדר הוצאה לטיפול‪ ,‬לא פסקנו‬
‫ככלל‪ ,‬בגין הנזק הממוני הכרוך באבדן שירותיו של בן ‪-‬‬
‫הזוג‪ ,‬ובוודאי שלא פסקנו סכומים בשיעור דומה"‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫פלונית נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים‬
‫רעא ‪6914/14‬‬
‫על יסוד האמור ‪ ,‬ברי כי אין ממש בטענת המבקשים לפיה הפיצוי בגין ראש‬
‫הנזק של אבדן שירותי המנוח הינו פיצוי "אוניברסאלי"‪ ,‬המנותק מאמות מידה‬
‫כלכליות‪ ,‬כזה אשר דומה במהותו לפיצוי בגין כאב וסבל – שהרי טענה כזו מנוגדת‬
‫להלכה שנקבעה ברבות השנים‪ ,‬ואושררה גם בפרשת מרמש (יצוין‪ ,‬כי פסק הדין הנדון‪,‬‬
‫ובפ רט לגבי קביעה זו‪ ,‬ניתן ברוב דעות השופטים א' ריבלין וס' ג'ובראן ‪ ,‬ובניגוד לדעתה‬
‫החולקת של השופטת א' פרוקצ'יה )‪.‬‬
‫משהובהר כי על ‪ -‬פי ההלכה הפסוקה הפיצוי בגין ראש הנזק של אבדן‬
‫‪.8‬‬
‫השירותים הוא ממוני ביסודו‪ ,‬דומני כי לא נפל פגם בקביעת בית המשפט המחוזי לפיה‬
‫אין לגז ור גזירה שווה – "אוטומטית" – מהסכומים אשר נקבעו בפסיקה כ"כלל אצבע"‬
‫לצורך אומדן הפיצוי בגין אבדן שירותים במדינת ישראל‪ ,‬לסכומי הפיצוי אותם יש‬
‫לשלם לניזוקים כאשר מדובר באבדן שירותים במקום אחר‪ ,‬בו עלויות העזרה שונות‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬בין אם הדבר פועל לטובת הניזוקים בקביעת סכום הפיצוי או לרעתם‪ .‬אכן‪ ,‬השכר‬
‫ועלויות העזרה בשוק הישראלי עשויים להיות שונים מעלויות העזרה בשווקים אחרים‪,‬‬
‫ושוני זה עשוי לקבל ביטוי בסכום הפיצוי‪ .‬יפים לעניין זה‪ ,‬בשינויים המחויבים‪ ,‬דברי‬
‫השופט א' ריבלין בפרשת ינון ( ע" א ‪ 1432/03‬ינון ייצור ושיווק מוצרי מזון בע"מ נ'‬
‫קרעאן‪ ,‬פ"ד נט ( ‪:) ) 2005 ( 382 , 345 ) 1‬‬
‫"המערערת מוסיפה וטוענת כי אין להחיל את הדין‬
‫הישראלי על תביעת המשיבה משום שרמת חייה‪,‬‬
‫כתושבת השטחים‪ ,‬נחותה מרמת החיים הממוצעת של‬
‫תושב ישראל‪ .‬אף טענה זו אין בה כד י לשנות מן‬
‫המסקנה שהגענו אליה‪ .‬בנתוניו של הנפגע הנתון – ובכלל‬
‫זה בנתונים בדבר רמת חייו לפני התאונה ובדבר כושר‬
‫השתכרותו – מתחשב בית‪-‬המשפט‪ ,‬גם בעת שהוא מחיל את‬
‫הדין הישראלי‪ ,‬בבואו להעריך את גובה הנזק‪ .‬בעשותו כן‬
‫יתחשב בית‪-‬המשפט גם במקום מושבו של הנפגע ‪" .‬‬
‫(ההדג שה הוספה – צ‪.‬ז)‪.‬‬
‫ובאותו האופן ציין השופט ש' לוין בפרשת כהן ( ע"א ‪ 702/87‬מדינת ישראל נ'‬
‫ג'ון כהן‪ ,‬פ"ד מח ( ‪ ,)) 1994 ( 727 , 705 ) 2‬כדלהלן‪:‬‬
‫" ‪ ...‬פסק ‪ -‬דיני זה עוסק בשאלה של הערכת הנזק בעוולה‬
‫שבוצעה בישראל‪ ,‬ובפ יצוי שניתן בישראל על אבות נזק‬
‫המוכרים בישראל‪ .‬עם זאת‪ ,‬הניזוק הוא זר‪ ,‬והשאלה‬
‫הינה מה השפעה יש לעובדה זו על הערכת הנזק וכמותו‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬נקודת המוצא צריכה להיות שהערכת הנזק נעשית‬
‫על ‪ -‬פי המבחנים הנהוגים ביחס לניזוק ישראלי‪ .‬בכך‬
‫‪6‬‬
‫פלונית נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים‬
‫רעא ‪6914/14‬‬
‫יונהג שוויון בין ניזוק זר לניזוק ישרא לי‪ ,‬ובין ניזוקים‬
‫זרים – הבאים משיטות משפט שונות – בינם לבין‬
‫עצמם‪ .‬על ‪ -‬כן תיקבע הערכתו של הפיצוי בגין כאב וסבל‬
‫על ‪ -‬פי אמות המידה הישראליות‪ ,‬המשקפות את ההערכה‬
‫הישראלית בעניין זה‪ ,‬גם אם היא שונה מההערכה‬
‫הנהוגה בארצו של הניזוק‪ .‬עם זאת‪ ,‬מטרת הפיצוי היא‬
‫החזרת המצב לקדמתו‪ ,‬ועל‪-‬כן יש מקום להתחשב בהערכת‬
‫הפיצוי‪ ,‬בנתונים שונים (עובדתיים ומשפטיים) אשר מקורם‬
‫בחוץ‪-‬לארץ והמשפיעים על שיעור הפיצויים ועל‬
‫מסוגלותם להחזיר את המצב לקדמתו‪ .‬על‪-‬כן‪ ,‬תיקבע‬
‫הערכתו של הפיצוי בגין הוצאות רפואיות שיוצאו בחו"ל –‬
‫מקום בו ישהה הניזוק – על‪-‬פי רמתן הסבירה של הוצאות‬
‫אלה בחו"ל ולא בארץ ‪( ".‬ההדגשה הוספה – צ‪.‬ז)‪.‬‬
‫וראו גם‪ :‬ע " א ‪ 750/79‬קלאוזנר נ ' ברקוביץ '‪ ,‬פ " ד לז ( ‪470- 469 , 449 ) 4‬‬
‫( ‪. ) 1983‬‬
‫בתוך כך יובהר‪ ,‬כי האמור בהלכת מרמש נועד אך להתוות אמת מידה כ ללית‬
‫לפסיקת פיצויים ב"מקרים השכיחים"‪ ,‬כאשר קביעה זו יוצאת מתוך נקודת הנחה כי‬
‫במרבית המצבים‪ ,‬סכום הפיצוי שנקבע כ"כלל אצבע" אכן ישקף נאמנה את עלויות‬
‫העזרה אשר ייגרמו בפועל למבקשים בנסיבות העניין‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מובן כי הלכת‬
‫מרמש אינה מאיינת את הצורך בבחינת נסיב ות מיוחדות או שונות העשויות להשליך על‬
‫עלויות העזרה שמהן ייגזר סכום הפיצוי‪ ,‬בהן גם מקום מושבם של הניזוקים ‪ .‬עוד‬
‫יודגש‪ ,‬כי גם לאחר הלכת מרמש ‪ ,‬הנטל להוכיח זכאות לפיצוי בגין הסכומים הנתבעים‬
‫בשל אבדן שירותים מוטל על שכם התובע‪ ,‬ואילו בענייננו‪ ,‬למצער על ‪ -‬פניו‪ ,‬המבק שים‬
‫לא עמדו בו‪ .‬בנסיבות אלו‪ ,‬ובלי שהדבר יעלה כדי קביעה נורמטיבית או כללית‪ ,‬סבורני‬
‫כי לא נפל פגם בקביעת בית המשפט המחוזי שלא לפסוק את סכום הפיצוי לפי האומדן‬
‫שנקבע בהלכת מרמש ‪ ,‬אלא לאמוד את סכום הפיצוי על יסוד הנתונים הרלבנטיים‬
‫לניזוקים דנן‪ ,‬תוך התחשבות בנסיב ותיהם‪ ,‬לרבות מקום מושבם‪.‬‬
‫לבסוף אציין‪ ,‬כי הסטייה מהסכומים שנקבעו בהלכת מרמש ‪ ,‬אינה שמורה רק‬
‫‪.9‬‬
‫למצבים כגון אלו שלפנינו‪ ,‬וממילא תיתכן גם כשמדובר בניזוקים אשר מקום מושבם‬
‫בישראל‪ .‬אכן‪ ,‬כאשר מתקיימות נסיבות מיוחדות‪ ,‬המלמדות כי המקרה הניצב להכרעה‬
‫אינו "המקרה ה שכיח"‪ ,‬או המקרה "הטיפוסי" של ניזוק ישראלי‪ ,‬ובפרט כאשר יש‬
‫אינדיקציות לגבי אומדן עלויות העזרה בפועל – הנמוך או הגבוה מהאומדן שבהלכת‬
‫מרמש – עשוי סכום הפיצוי בראש נזק זה של אובדן שירותי בן ‪ -‬זוג או הורה להשתנות‬
‫בהתאם‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫רעא ‪6914/14‬‬
‫‪.10‬‬
‫פלונית נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים‬
‫נוכח המפורט לעיל‪ ,‬הבקשה נדחית‪.‬‬
‫משל א נתבקשה תשובה‪ ,‬אין צו להוצאות‪.‬‬
‫ניתנה היום ‪ ,‬ט " ו בכסלו התשע " ה ( ‪.) 7.12.2014‬‬
‫שופט‬
‫‪5 1 2 9 3 7 1‬‬
‫‪5 4 6 7 8 3 1 3‬‬
‫_________________________‬
‫העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח‪ 14069140_L01.doc .‬סח‬
‫מרכז מידע‪ ,‬טל' ‪ ; 077-2703333‬אתר אינטרנט‪www.court.gov.il ,‬‬
‫צ' זילברטל ‪54678313-6914/14‬‬
‫נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה‬
‫בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה‪ ,‬חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן‬
‫‪8‬‬