תרגיל בדיני נזיקין.pdf

Transcription

‫עו"ד דוד גבאי ריכטר‬
‫תרגיל בדיני נזיקין‬
‫עו"ד שאול שארף‬
‫כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון‬
‫תרגיל בדיני ראיות סמסטר ב' ‪ -- 0211‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪73‬‬
‫‪1‬‬
‫חוק האחריות למוצרים פגומים‪ ,‬התש"ם‪5 ................................................................... 1892-‬‬
‫‪1.1‬‬
‫משטרי אחריות בדיני נזיקין ‪5 ..........................................................................................................................‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1.2.1‬‬
‫עקרונות חוק האחריות ‪5 ..................................................................................................................................‬‬
‫נטל ההוכחה ‪5 ...........................................................................................................................................‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪1.3.1‬‬
‫‪1.3.1.1‬‬
‫‪1.3.2‬‬
‫‪1.7.7‬‬
‫‪1.3.4‬‬
‫‪1.3.4.1‬‬
‫חוק האחריות למוצרים פגומים ‪ -‬אחריות היצרן ‪5 .........................................................................................‬‬
‫הגדרת יצרן‪5 .............................................................................................................................................‬‬
‫תוספות להגדרת יצרן ‪5 ..............................................................................................................‬‬
‫מהו נזק גוף?‪6 ...........................................................................................................................................‬‬
‫מהו מוצר?‪6 ...............................................................................................................................................‬‬
‫מהו מוצר פגום? ‪6 .....................................................................................................................................‬‬
‫סוגי פגמים‪6 ................................................................................................................................‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪1.4.1‬‬
‫‪1.4.2‬‬
‫‪1.4.3‬‬
‫‪1.4.4‬‬
‫‪1.4.5‬‬
‫‪1.4.6‬‬
‫הגנות בחוק האחריות ‪6 ....................................................................................................................................‬‬
‫הגנות‪ :‬פגם מאוחר במוצר ‪3 .....................................................................................................................‬‬
‫הגנות‪ :‬הגנת מצב המידע‪3 .......................................................................................................................‬‬
‫הגנת מוצר גנוב ‪3 ......................................................................................................................................‬‬
‫הגנה ‪ :‬הסתכנות מרצון ‪3 ..........................................................................................................................‬‬
‫הגנת‪ :‬רשלנות הניזוק ‪3 .............................................................................................................................‬‬
‫הגנות‪ :‬התיישנות ‪3 ....................................................................................................................................‬‬
‫‪1.5‬‬
‫מגבלות על סכום הפיצויים ‪3 ............................................................................................................................‬‬
‫‪2‬‬
‫עוולת התקיפה ‪3 ........................................................................................................................‬‬
‫‪0.1‬‬
‫מבנה השיעור ‪3 ................................................................................................................................................‬‬
‫‪0.0‬‬
‫עוולת התקיפה‪9 ...............................................................................................................................................‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪0.7.1‬‬
‫‪0.7.0‬‬
‫‪0.7.7‬‬
‫‪0.7.2‬‬
‫יסודות העוולה ‪9 ..............................................................................................................................................‬‬
‫שימוש בכוח ‪9 ...........................................................................................................................................‬‬
‫במתכוון ‪9 ...................................................................................................................................................‬‬
‫נגד גופו של אדם ‪9 ....................................................................................................................................‬‬
‫ללא הסכמה ‪9 ............................................................................................................................................‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.2.1‬‬
‫‪0.2.1.1‬‬
‫‪0.2.1.1.1‬‬
‫‪0.2.1.0‬‬
‫‪0.2.1.0.1‬‬
‫‪0.2.1.7‬‬
‫‪0.2.0‬‬
‫‪0.2.0.1‬‬
‫‪2.4.2.2‬‬
‫‪0.2.0.7‬‬
‫‪0.2.0.2‬‬
‫‪0.2.7‬‬
‫עוולת התקיפה בהקשר הרפואי ‪9 ....................................................................................................................‬‬
‫שלושה תנאים להסכמה‪8 ........................................................................................................................:‬‬
‫הסכמה מדעת‪8 ..........................................................................................................................:‬‬
‫דוקטרינת הסכמה מדעת‪8 ..........................................................................................:‬‬
‫הסכמה חופשית‪8 .......................................................................................................................:‬‬
‫פגמים בהסכמה‪8 .........................................................................................................:‬‬
‫מתן ייפוי כוח‪12 ..........................................................................................................................‬‬
‫פטור מחובת גילוי כוללת ‪12 ....................................................................................................................‬‬
‫פטור מחובת גילוי‪12 ..................................................................................................................‬‬
‫טיפול ללא הסכמה‪-‬חריג לכלל הרחב‪12 ................................................................................:‬‬
‫התנגדות פוזיטיבית מצד המטופל‪12 ....................................................................................... :‬‬
‫נסיבות של מצב חרום ‪12 ...........................................................................................................‬‬
‫האם לתבוע בתקיפה או בעוולת הרשלנות? ‪12 ......................................................................................‬‬
‫תרגיל בדיני נזיקין סמסטר ב' ‪ -- 0212111‬ערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫‪0.2.2‬‬
‫סיכום‪12 .....................................................................................................................................................‬‬
‫‪3‬‬
‫מטרדים ‪11 .................................................................................................................................‬‬
‫‪7.1‬‬
‫מהם מטרדים? ‪11 .............................................................................................................................................‬‬
‫‪7.0‬‬
‫‪7.0.1‬‬
‫‪7.0.0‬‬
‫מטרדים ‪11 .......................................................................................................................................................‬‬
‫שתי חוקים נוספים העוסקים באופן ספציפי במטרדים‪11 ......................................................................:‬‬
‫האינטרסים המתמודדים ‪11 ......................................................................................................................‬‬
‫‪7.7‬‬
‫‪7.7.1‬‬
‫‪7.7.1.1‬‬
‫‪7.7.1.0‬‬
‫‪7.7.0‬‬
‫‪7.7.0.1‬‬
‫‪3.3.3‬‬
‫‪7.7.7.1‬‬
‫‪7.7.2‬‬
‫מטרד לציבור ‪11 ..............................................................................................................................................‬‬
‫מטרד לציבור – יסודות העוולה ‪10 .........................................................................................................‬‬
‫מעשה שלא כדין‪10 ................................................................................................................... :‬‬
‫מסכן את החיים‪10 ............................................................................................................... – ...‬‬
‫מטרד לציבור – זכות תביעה ‪10 ..............................................................................................................‬‬
‫מהו נזק ממון? ‪10 ........................................................................................................................‬‬
‫הגנות בעוולות המטרד – ‪10 ....................................................................................................................‬‬
‫שימוש הדרוש לטובת הציבור ‪10 .............................................................................................‬‬
‫סיכום עוולת מטרד לציבור ‪10 .................................................................................................................‬‬
‫‪7.2‬‬
‫‪7.2.1‬‬
‫‪7.2.0‬‬
‫מטרד ליחיד – ‪10 .............................................................................................................................................‬‬
‫יסודות העוולה‪17 ......................................................................................................................................‬‬
‫הגנות מטרד ליחיד‪17 ...............................................................................................................................‬‬
‫‪7.5‬‬
‫הפרעה לאור שמש ‪17 ......................................................................................................................................‬‬
‫‪7.6‬‬
‫מניעת תמיכה ‪17 ..............................................................................................................................................‬‬
‫‪7.3‬‬
‫הסעד בעוולות המטרד‪12 ................................................................................................................................‬‬
‫‪7.9‬‬
‫הקושי בדיני המטרדים‪12 ................................................................................................................................‬‬
‫‪7.8‬‬
‫‪7.8.1‬‬
‫‪7.8.0‬‬
‫החוק למניעת מפגעים‪ ,‬תשכ"א – ‪12 ......................................................................................................1861‬‬
‫פטורים המוענקים על פי החוק‪12 ............................................................................................................‬‬
‫במה הקל עלינו החוק למניעת מפגעים?‪15 .............................................................................................‬‬
‫‪7.12‬‬
‫‪7.12.1‬‬
‫‪7.12.0‬‬
‫השוואה בין מטרד ליחיד לחוק למניעת מפגעים‪15 .......................................................................................‬‬
‫מטרד ליחיד‪15 ........................................................................................................................................‬‬
‫חוק למניעת מפגעים‪15 ...........................................................................................................................‬‬
‫‪7.11‬‬
‫‪7.11.1‬‬
‫‪7.11.0‬‬
‫‪7.11.7‬‬
‫‪7.11.2‬‬
‫חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות)‪ ,‬תשנ"ב ‪15 ...................................................... 1880 -‬‬
‫הגדרת מפגע סביבתי‪15 ..........................................................................................................................‬‬
‫אפשרות התביעה ‪15 ...............................................................................................................................‬‬
‫האפשרות למתן פיצויים‪16 .....................................................................................................................‬‬
‫שיקולים במתן הצו‪16 .............................................................................................................................‬‬
‫‪2‬‬
‫נטל ההוכחה במשפט האזרחי ‪16 ..............................................................................................‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪2.1.1‬‬
‫‪2.1.0‬‬
‫נטל ההוכחה מורכב משני סוגים של נטלים‪16 ............................................................................................... :‬‬
‫נטל הבאת הראיה ‪16 ................................................................................................................................‬‬
‫נטל השכנוע ‪16 ..........................................................................................................................................‬‬
‫‪2.0‬‬
‫חריג לנטל ההוכחה ‪16 .....................................................................................................................................‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪4.3.1‬‬
‫‪2.7.1.1‬‬
‫‪2.7.1.0‬‬
‫‪2.7.1.7‬‬
‫‪4.3.1.4‬‬
‫‪2.7.0‬‬
‫‪2.7.0.1‬‬
‫‪2.7.7‬‬
‫‪2.7.7.1‬‬
‫‪2.7.2‬‬
‫‪2.7.2.1‬‬
‫‪2.7.5‬‬
‫‪2.7.5.1‬‬
‫‪2.7.6‬‬
‫העברת נטל הראיה בעוולת רשלנות ‪16 ...........................................................................................................‬‬
‫"הדבר מדבר בעד עצמו"(‪16 ..................................................................................)res ipsa loquitur‬‬
‫יסודות סעיף ‪13 ......................................................................................................................21‬‬
‫תנאי ‪ :1‬העדר ידיעה אודות הנסיבות‪13 ..................................................................................‬‬
‫תנאי ‪ :0‬שליטת הנתבע על הנכס‪13 ..........................................................................................‬‬
‫תנאי ‪ :7‬התרשלות מסתברת‪13 .................................................................................................‬‬
‫אי שמירה על רשומות רפואיות ‪19 .........................................................................................................‬‬
‫השלכות של העדר רישום רפואי‪19 .........................................................................................:‬‬
‫רשלנות לגבי דברים מסוכנים‪19 ..............................................................................................................‬‬
‫יסודות סעיף ‪19 ..................................................................................................................... 79‬‬
‫רשלנות לגבי אש‪19 ..................................................................................................................................‬‬
‫יסודות סעיף ‪19 ..................................................................................................................... 78‬‬
‫רשלנות לגבי חיה ‪19 .................................................................................................................................‬‬
‫יסודות סעיף ‪19 ..................................................................................................................... 22‬‬
‫היזק על‪-‬ידי כלב‪18 .................................................................................................................................‬‬
‫פיצויים בגין נזקי גוף ‪18 .............................................................................................................‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5.1.1‬‬
‫‪5.1.0‬‬
‫פיצויים בשל נזקי גוף‪18 ...................................................................................................................................‬‬
‫הבחנה בין נזקים ממוניים לבין נזקים לא ממוניים‪18 .............................................................................‬‬
‫הבחנה בין נזק מיוחד לנזק כללי‪18 ........................................................................................................ .‬‬
‫‪5.1‬‬
‫‪5.0‬‬
‫‪5.0.1‬‬
‫מטרת הפיצוי הנזיקי וסוגי הסעד ‪18 ................................................................................................................‬‬
‫למה כדאי לדעת את אופן חישוב נזק? ‪18 ...............................................................................................‬‬
‫‪5.7‬‬
‫בבואנו לבחון את שאלת הפיצוי נענה על ארבע שאלות ‪18 ............................................................................‬‬
‫‪5.2‬‬
‫ההבדל בין תלויים לעיזבון ‪18 ..........................................................................................................................‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪5.5.1‬‬
‫‪5.5.0‬‬
‫‪5.5.0.1‬‬
‫‪5.5.0.0‬‬
‫שאלה ‪" - 1‬מי" זכאי לתבוע בגין עוולה? ‪02.................................................................................................‬‬
‫הניזוק עצמו – הוא או עזבונו‪02 ............................................................................................................ .‬‬
‫התלויים‪02 .................................................................................................................................................‬‬
‫תנאים מצטברים לזכות התלויים לתבוע‪02 ..............................................................................‬‬
‫זהות התלויים ‪ -‬הרחבה‪02 .......................................................................................................‬‬
‫‪5.6‬‬
‫‪5.6.1‬‬
‫‪5.6.0‬‬
‫‪5.6.0.1‬‬
‫‪5.6.0.0‬‬
‫‪5.6.0.7‬‬
‫‪5.6.0.7.1‬‬
‫‪5.6.0.7.0‬‬
‫‪5.6.0.2‬‬
‫‪5.6.0.5‬‬
‫‪5.6.0.6‬‬
‫‪5.6.7‬‬
‫‪5.6.7.1‬‬
‫‪5.6.2‬‬
‫‪5.6.5‬‬
‫‪5.6.6‬‬
‫‪5.6.3‬‬
‫שאלה ‪ – 0‬מהם ראשי הנזק השונים‪01 ...........................................................................................................‬‬
‫מספר הבחנות‪01 ...................................................................................................................................... :‬‬
‫פיצויים בשל נזקי גוף‪01 ...........................................................................................................................‬‬
‫הבחנה בין נזקים ממוניים לבין נזקים לא ממוניים‪01 ............................................................. .‬‬
‫הבחנה בין נזק מיוחד לנזק כללי‪01 ...........................................................................................‬‬
‫ראשי נזק לנפגע החי‪01 ..............................................................................................................‬‬
‫דרכים לקביעת בסיס שכר‪00 ......................................................................................‬‬
‫פיצויים לניזוק החי ‪00 ..................................................................................................‬‬
‫פיצויים לניזוק המת ‪00 ...............................................................................................................‬‬
‫עיזבון ‪00 ......................................................................................................................................‬‬
‫הלכת השנים האבודות‪00 ..........................................................................................................‬‬
‫אב נזק‪ :‬הוצאות רפואיות‪07 .....................................................................................................................‬‬
‫האם יש להסתפק בטיפול הוגן על פני טיפול מלא?‪07 .............................................................‬‬
‫אב נזק‪ :‬הוצאות שאינן רפואיות‪07 ..........................................................................................................‬‬
‫אב נזק עזרת הזולת‪1‬צ"ג‪07 ......................................................................................................................‬‬
‫אב נזק‪ :‬כאב וסבל‪07 ................................................................................................................................‬‬
‫אב נזק קיצור תוחלת חיים ואבדן הנאות חיים ‪02 ..................................................................................‬‬
‫‪5.6.9‬‬
‫‪5.6.8‬‬
‫הוצאות קבורה ‪02 .....................................................................................................................................‬‬
‫פיצויים נוספים לתלויים ‪02 .......................................................................................................................‬‬
‫‪5.3‬‬
‫פיצויים לנפגעי תאונות דרכים‪1‬פקנ"ז‪02.......................................................................................................... .‬‬
‫‪5.9‬‬
‫‪5.9.1‬‬
‫‪5.9.0‬‬
‫‪5.9.0.1‬‬
‫‪5.9.7‬‬
‫פיצויים עבור נזק וכאב לפי חוק הפלת''ד ‪02...................................................................................................‬‬
‫ראש נזק כאב וסבל‪02 ..............................................................................................................................‬‬
‫פיצויים לתלויים‪02 ....................................................................................................................................‬‬
‫חישוב אבדן תמיכה בתביעת התלויים –‪02 .............................................................................‬‬
‫פיצויים לעיזבון ‪02 .....................................................................................................................................‬‬
‫‪5.8‬‬
‫‪5.8.1‬‬
‫הלכת הניכוי ‪05 ................................................................................................................................................‬‬
‫אבדן התמיכה (לתלויים) והשנים האבודות (לעיזבון) ‪05 ......................................................................‬‬
‫‪5.12‬‬
‫‪5.12.1‬‬
‫שלב שלישי‪ :‬קיזוז וניכוי הטבות ‪05 ...............................................................................................................‬‬
‫סעיפים ‪ 91‬ו – ‪ 96‬לפקנ"ז ‪05 .................................................................................................................‬‬
‫‪5.11‬‬
‫שאלה רביעית – אופן הפיצוי ‪03....................................................................................................................‬‬
‫‪6‬‬
‫פיצויים ודרך חישובם ‪09 ...........................................................................................................‬‬
‫‪6.1‬‬
‫טבלת פיצויים ‪09 ..............................................................................................................................................‬‬
‫‪6.0‬‬
‫‪6.0.1‬‬
‫‪6.0.1.1‬‬
‫‪6.0.1.0‬‬
‫‪6.0.0‬‬
‫‪6.0.0.1‬‬
‫‪6.0.0.0‬‬
‫‪6.0.7‬‬
‫‪6.0.7.1‬‬
‫‪6.0.7.0‬‬
‫תחשיבי נזק‪08................................................................................................................................................ :‬‬
‫ניזוק חי‪08 .................................................................................................................................................:‬‬
‫אבדן כושר השתכרות‪08 ...........................................................................................................:‬‬
‫כאב וסבל ‪08 ...............................................................................................................................‬‬
‫עזבון‪72 ......................................................................................................................................................‬‬
‫כאב וסבל‪72 .............................................................................................................................. :‬‬
‫שנים אבודות‪72 ..........................................................................................................................‬‬
‫תלויים‪72 .................................................................................................................................................. :‬‬
‫הפסד תמיכה ‪72 ..........................................................................................................................‬‬
‫לפי הלכת הניכוי‪72 ................................................................................................................... :‬‬
‫‪3‬‬
‫הכנה למבחן ‪72 ..........................................................................................................................‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.1‬‬
‫חוק האחריות למוצרים פגומים‪ ,‬התש"ם‪1891-‬‬
‫משטרי אחריות בדיני נזיקין‬
‫אחריות רגילה – מוטלת על אדם בשל מעשיו או מחדליו שיש בהם אשמה‪.‬‬
‫אחריות מוגברת – אחריות על בסיס אשם‪ ,‬תוך סיוע לתובע במתן חזקה ראייתית המעבירה את נטל הראייה‬
‫(הדבר מעיד בעד עצמו‪ ,‬נזק אש‪ ,‬חפץ מסוכן וכו')‪.‬‬
‫אחריות מוחלטת – הטלת אחריות בהעדר כל אשמה וללא טענות הגנה‪ .‬האחריות מבוססת על יסודות פיזיים‬
‫בלבד‪.‬‬
‫אחריות חמורה – דומה לאחריות מוחלטת אלא שהמחוקק נתן אפשרות להתגונן במקרים חריגים‪ .‬גם כאן‬
‫האחריות ללא אשמה‪.‬‬
‫סעיף ‪(2‬א)‪" :‬יצרן חייב לפצות את מי שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר שייצר‪ ,‬ואין נפקא מינה אם היה‬
‫או לא היה אשם מצד היצרן"‪.‬‬
‫‪ 1.2‬עקרונות חוק האחריות‬
‫סעיף ‪" :11‬חוק זה אינו בא לגרוע מזכויות לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] או לפי כל דין אחר"‪.‬‬
‫אבל‪:‬‬
‫א‪ .‬החוק מגביל את הפיצוי שניתן‪.‬‬
‫ב‪ .‬סוגיית התיישנות‪.‬‬
‫אלא‪:‬‬
‫אין כאן "ייחוד עילה"‪.‬‬
‫‪1.2.1‬‬
‫נטל ההוכחה‬
‫סעיף ‪(3‬ב)‪" :‬חזקה שהמוצר היה פגום אם נסיבות המקרה מתיישבות יותר עם המסקנה שהיה פגום מאשר‬
‫עם המסקנה שהיה תקין‪".‬‬
‫פס"ד כספי נ' תבורי‬
‫בבסיס החוק עומדת ההשקפה שיש לייצר מוצר כך שלא יגרום לנזק‪ .‬מכאן שאם לא יודעים מה גרם לנזק אז‬
‫ראוי להטיל חבות על היצרן‪.‬‬
‫‪ 1.3‬חוק האחריות למוצרים פגומים ‪ -‬אחריות היצרן‬
‫סעיף ‪(2‬א)‪" :‬יצרן חייב לפצות את מי שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר שייצר‪ ,‬ואין נפקא מינה אם היה‬
‫או לא היה אשם מצד היצרן"‪.‬‬
‫להלן נגדיר את מונחי המפתח‪:‬‬
‫יצרן‬
‫נזק גוף‬
‫תוצאה‬
‫פגם‬
‫מוצר‪.‬‬
‫‪1.3.1‬‬
‫הגדרת יצרן‬
‫סעיף ‪" :1‬אדם העוסק למטרות מסחריות בייצור מוצרים או בהרכבתם‪ ,‬לרבות ‪-‬‬
‫המציג עצמו כיצרן של מוצר במתן שמו או סימנו המסחרי או בכל דרך אחרת;‬
‫יבואן שייבא לישראל למטרות מסחריות מוצר שיוצר בחוץ לארץ;‬
‫ספק של מוצר שהיצרן שלו בארץ או היבואן שלו אינם ניתנים לזיהוי על פניו;"‬
‫‪ 1.3.1.1‬תוספות להגדרת יצרן‬
‫פס"ד פניציה בע"מ נ' אדמונד עמר‪:‬‬
‫ביהמ"ש קבע כי המוצר מורכב משלושה רכיבים ומי שיצר את כל אחד ואחד מהרכיבים הנ"ל הינו יצרן‪.‬‬
‫כיום פתרון בסעיף ‪(2‬ב)‪.‬‬
‫סעיף ‪(2‬ב)‪" :‬נגרם נזק על ידי רכיב פגום‪ ,‬יהיו אחראים הן יצרן המוצר והן יצרן הרכיב"‪.‬‬
‫סעיף ‪(2‬ג)‪" :‬מוצר שהיצרן שלו בארץ או היבואן שלו אינם ניתנים לזיהוי על פניו יהיה הספק שלו פטור‬
‫מאחריות לפי חוק זה אם מסר לנפגע‪ ,‬תוך זמן סביר לאחר דרישתו‪ ,‬פרטים שלפיהם ניתן לאתר את שם‬
‫היצרן‪ ,‬היבואן או ספק שממנו קנה את המוצר ואת המען המלא של מקום עסקם"‪.‬‬
‫‪1.3.2‬‬
‫מהו נזק גוף?‬
‫ס' ‪" :1‬מוות‪ ,‬מחלה‪ ,‬פגיעה או ליקוי גופני‪ ,‬נפשי או שכלי"‪.‬‬
‫פס"ד רשו נ' תנובה‪:‬‬
‫נזק נפשי – חומר זר בחלב‪.‬‬
‫‪1.3.3‬‬
‫מהו מוצר?‬
‫ס' ‪" :1‬מוצר‪ ,‬לרבות רכיב ואריזה של מוצר‪ ,‬מוצר המחובר למקרקעין ובניין"‪.‬‬
‫‪1.3.1‬‬
‫מהו מוצר פגום?‬
‫‪(3‬א) מוצר הוא פגום בכל אחת מאלה‪:‬‬
‫(‪ )1‬מחמת ליקוי בו הוא עלול לגרום נזק גוף‬
‫(‪ )2‬בנסיבות העניין נדרשות אזהרות או הוראות טיפול ושימוש מטעמי בטיחות והן לא ניתנו או שאינן‬
‫מתאימות בהתחשב בסכנה הכרוכה במוצר"‬
‫‪ 1.3.1.1‬סוגי פגמים‬
‫פגם בייצור‪ :‬מצב שבו המוצר יצא פגום מתהליך הייצור‪ .‬גם לפי הגדרת היצרן זה פגם‪.‬‬
‫פגם בתכנון או פגם בדגם‪ :‬דגם המכיל סיכון למשתמש‪.‬‬
‫פגם בשיווק‪ :‬אזהרות או הוראות שימוש לא מתאימות [סעיף ‪(3‬א)(‪.])2‬‬
‫האם פגם בפיתוח המוצר הוא פגם?‬
‫פגם המתבטא בייצור מוצר על סמך ידע וטכנולוגיה לא אקטואליים‪/‬לא מתקדמים‪.‬‬
‫למשל‪ :‬תרופות‪ ,‬אסבסט‪ ,‬פלקל וכו'‪.‬‬
‫בפס"ד ‪( beshada‬מוצרי אסבסט)‬
‫מטילים אחריות בחלק ממדינות ארה"ב מכיוון שהיצרן הוא "מפזר הנזק הטוב ביותר" ובעל חוסן כלכלי‪.‬‬
‫(ביקורת‪ :‬גישה זו גורמת להעלאת מחירים בצורה לא הגיונית ופגיעה בשכבות החלשות – בעיקר בשירותי‬
‫בריאות – שיקולי מדיניות)‪.‬‬
‫הגנה בסעיף ‪(1‬א)(‪ :)2‬טכנולוגיה שאינה ידועה בעת הייצור‪.‬‬
‫פגם בתכנון או בדגם‬
‫פס"ד שפס נ' פרימה‬
‫השופטת פורת קובעת שעל מנת שביהמ"ש יקבע שיש פגם בדגם עליו להשתכנע שאסור שדגם זה יהיה בשוק‪.‬‬
‫מבחן פגם בדגם‪ :‬כאשר המוצר הינו בלתי סביר‪ .‬נבחן בעיקר על פי מבחן כלכלי (לרנד הנד) – האם התועלת שלו‬
‫קטנה מ(תוחלת)הנזק שלו‪.‬‬
‫פגם בשיווק – אזהרות או הוראות שימוש‬
‫למוצרים שיש סיכון מיוחד בשימוש שלהם או תופעות לוואי וכיו"ב יש לצרף אזהרות או הוראות שימוש (דג'‪:‬‬
‫צבע לשיער‪ ,‬תרופות‪ ,‬רעלים וכו')‪.‬‬
‫הגנה‪:‬‬
‫פס"ד דרוקר נגד רפיד‪:‬‬
‫אם מדובר בסיכון גלוי וברור שכל הדיוט יכול להבינו בלי אזהרה מיוחדת אז יש לוותר על האזהרה‪.‬‬
‫‪1.1‬‬
‫הגנות בחוק האחריות‬
‫‪(4‬א)(‪ :)1‬פגם מאוחר במוצר‬
‫‪(4‬א)(‪ :)2‬הגנת מצב המידע‬
‫‪(4‬א)(‪ :)3‬מוצר גנוב‬
‫‪(4‬א)(‪ :)4‬הסתכנות מרצון‬
‫‪(4‬ב)‪ :‬הפחתת פיצויים בשל אשם תורם‬
‫‪ :6‬התיישנות‬
‫‪1.1.1‬‬
‫הגנות‪ :‬פגם מאוחר במוצר‬
‫סעיף ‪(1‬א)(‪" :)1‬הפגם שגרם לנזק נוצר אחרי שהמוצר יצא משליטתו; הוכיח היצרן שהמוצר המסוים עבר‬
‫בדיקות בטיחות סבירות לפני שיצא משליטתו‪ ,‬חזקה שהנזק נגרם לנפגע על ידי פגם שנוצר לאחר מכן;"‬
‫משמעות‪ :‬אין הגנה אם היו רק בדיקות מדגמיות (פס"ד פניציה בע"מ נ' עמר)‪.‬‬
‫‪1.1.2‬‬
‫הגנות‪ :‬הגנת מצב המידע‬
‫סעיף ‪(1‬א)(‪" :)2‬לפי רמת ההתפתחות המדעית והטכנולוגית שהייתה בעת שהמוצר יצא משליטתו‪ ,‬לא יכול‬
‫היה היצרן לדעת שמבחינת התכנון לא עמד המוצר ברמת הבטיחות הסבירה"‪.‬‬
‫די שהצרכן יוכיח שלפי המצב כיום המוצר פגום‪ ,‬ואז מוטל על היצרן להוכיח את ההגנה הנ"ל‪.‬‬
‫ההיגיון בהעברת הנטל על היצרן‪ :‬הוא בעל הנגישות למידע‪ ,‬לעתים מדובר על כמה שנים לאחר מועד הייצור‪.‬‬
‫‪1.1.3‬‬
‫הגנת מוצר גנוב‬
‫סעיף ‪(1‬א)(‪ " :)3‬המוצר יצא משליטת היצרן שלא מרצונו‪ ,‬והוא נקט באמצעים סבירים למניעת יציאתו‬
‫משליטתו‪ ,‬ולהזהרת הציבור הנוגע בדבר מפני הסיכון הכרוך המוצר"‪.‬‬
‫עליו להוכיח ששמר על המוצר מפני גניבה והתריע אחרים על הגניבה‪.‬‬
‫‪1.1.1‬‬
‫הגנה ‪ :‬הסתכנות מרצון‬
‫סעיף ‪(1‬א)(‪" :)1‬הנפגע ידע על הפגם במוצר ועל הסיכון הכרוך בו‪ ,‬וחשף עצמו מרצון לסיכון זה"‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫סיגריות‪ ,‬מוצרי אסבסט (זולים יותר)‪ ,‬מכוניות מרוץ וכיו"ב‪.‬‬
‫מהם התנאים?‬
‫רק אם אדם מגלה רצונו להיות חשוף לסיכון בלי לקבל פיצוי‪.‬‬
‫‪1.1.1‬‬
‫הגנת‪ :‬רשלנות הניזוק‬
‫סעיף ‪(1‬ב)‪" :‬לא תהיה זו הגנה ליצרן שהתרשלות הנפגע תרמה לגרימת הנזק‪ ,‬אולם אם נהג הנפגע בהתרשלות‬
‫חמורה‪ ,‬רשאי בית המשפט להפחית את סכום הפיצויים בהתחשב במידת התרשלותו"‪.‬‬
‫סעיף ‪(1‬ג) קובע כי הגנה זו לא תחול על נפגע מתחת לגיל ‪.12‬‬
‫‪ 1.1.1‬הגנות‪ :‬התיישנות‬
‫תקופת ההתיישנות חולפת כאשר מסתיימת התקופה הראשונה מבין שתי הבאות‪:‬‬
‫‪ 3‬שנים מיום גילוי הנזק‪.‬‬
‫‪ 11‬שנים מיום ייצור המוצר‪.‬‬
‫כאשר התקופה חלפה – ניתן לתבוע בעילה אחרת!‬
‫הסיטואציה‪ :‬מוצר יוצר בשנת ‪ .2111‬הנזק נגרם בשנת ‪ ,2112‬והתגלה בשנת ‪ .2112‬מתי תסתיים תקופת‬
‫ההתיישנות?‬
‫‪1.1‬‬
‫מגבלות על סכום הפיצויים‬
‫סעיף ‪(1‬א)‪ :‬באבדן כושר השתכרות‪ :‬עד שילוש השכר הממוצע במשק‪.‬‬
‫סעיף ‪(1‬ב)‪ :‬בנזק שאינו נזק ממון‪ :‬עד לסכום של ‪. .₪ 01,111‬‬
‫אין מגבלות ביתר אבות הנזק!‬
‫‪2‬‬
‫‪2.1‬‬
‫עוולת התקיפה‬
‫מבנה השיעור‬
‫יסודות העוולה‪(.‬סעיף ‪)23‬‬
‫עוולת התקיפה בהקשר הרפואי‪.‬‬
‫חוק זכויות החולה‪.‬‬
‫הסכמה‪ ,‬פגמים בהסכמה‪,‬‬
‫פטור מחובת גילוי וכו‪.‬‬
‫היחס בין תקיפה לרשלנות רפואית‪.‬‬
‫‪ 2.2‬עוולת התקיפה‬
‫סעיף ‪(23‬א) לפקודת הנזיקין‪" :‬תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא‪ ,‬ובמתכוון‪ ,‬נגד גופו של אדם על ידי‬
‫הכאה‪ ,‬נגיעה‪ ,‬הזזה או בכל דרך אחרת‪ ,‬בין במישרין ובין בעקיפין‪ ,‬שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו‬
‫שהושגה בתרמית "‪.‬‬
‫(ב')‪" :‬שימוש בכוח"‪ ,‬לעניין סעיף זה — לרבות שימוש בחום‪ ,‬באור‪ ,‬בחשמל‪ ,‬בגאז‪ ,‬בריח או בכל דבר או חומר‬
‫אחר‪ ,‬אם השתמשו בהם במידה שיש בה להזיק‪.‬‬
‫‪2.3‬‬
‫יסודות העוולה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫שימוש בכוח‪ ,‬במישרין או בעקיפין‬
‫במתכוון‬
‫נגד גופו של אדם‬
‫ללא הסכמה‬
‫‪ 2.3.1‬שימוש בכוח‬
‫אין חובה שיהיה מגע בין המזיק לניזוק למשל‪ :‬הרעלת מזון‪ ,‬זריקת אבן‪ ,‬שיסוי כלב‪ ,‬הרחקת כסא שהמותקף‬
‫התכוון לשבת עליו‪.‬‬
‫חשוב‪ :‬לא כל שימוש בכוח יחשב לתקיפה מתוקף הגנה כללית בס' ‪" – 4‬זוטי דברים" ‪ -‬עניין של מה בכך‪.‬‬
‫כמו כן היסוד הרביעי מתייחס ליסוד ההסכמה ואולם ישנם מקרים בהם ישנה הסכמה מכללא להיפגע‪ ,‬למשל‬
‫במשחק ספורט או שחקני טלוויזיה‪.‬‬
‫‪ 2.3.2‬במתכוון‬
‫היסוד הנפשי ‪ -‬עוולת התקיפה חלה על מעשים מכוונים כאשר הכוונה מתייחסת למעשה בלבד ולא לתוצאה‪.‬‬
‫מסעיף זה עולה כי אין דרישה להוכחת נזק‪.‬‬
‫יסוד הכוונה יתקיים גם אם אין המזיק התכוון לפגוע והיה טהור בכוונותיו לעזור‪ -‬כדוגמת רופא (כפי שנראה‬
‫להלן)‪.‬‬
‫‪ 2.3.3‬נגד גופו של אדם‬
‫התוקף צריך להתכוון להשתמש בכוח נגד גופו שלאדם‪.‬‬
‫דוגמא ‪ :1‬אם עובדי בניין התעצלו להוריד לבנים מחלון הבניין ואדם נפגע הריי שיסוד זה לא מתקיים (אולי‬
‫רשלנות אבל לא תקיפה)‪.‬‬
‫דוגמא ‪ :2‬אם אדם זורק אבן למים ולא נותן דעתו שאדם שצולל עלול להיפגע יסוד זה לא מתקיים‪.‬‬
‫‪ 2.3.1‬ללא הסכמה‬
‫נטל ההוכחה כי היה העדר הסכמה הוא על התובע ‪ -‬יש להוכיח כי המותקף לא נתן הסכמתו למעשה התקיפה‪.‬‬
‫ההסכמה יכולה להיות בע"פ או מכללא (זירת אגרוף‪ ,‬משחק ספורט וכיו"ב)‪.‬‬
‫כמו כן אם ישנה הסכמה וזו הושגה באמצעים פסולים כמוה כאי הסכמה‪.‬‬
‫הסיפא של הסעיף מתייחס גם לאיום ו‪/‬או לניסיון תקיפה‪.‬‬
‫‪2.1‬‬
‫עוולת התקיפה בהקשר הרפואי‬
‫היסוד הבעייתי‪ :‬יסוד ההסכמה‪.‬‬
‫השאלה המרכזית‪ :‬האם נמסר למטופל מידע מספיק על מנת שהסכמתו תחשב הסכמה מדעת? (פס"ד שטנדל נ'‬
‫שדה)‬
‫השימוש הנפוץ ביותר בעוולת התקיפה נעשה בהקשר הרפואי ‪ -‬למרות שבמקור העוולה לא נועדה לשימוש‬
‫בהקשר הרפואי‪.‬‬
‫בשונה מעוולת התקיפה ‪ -‬כאן נדרשת הסכמה מדעת לטיפול כך שהסכמה מכללא לא תצדיק טיפול והרופא‬
‫יהיה חשוף לתביעה‪.‬‬
‫משמעותה של עוולת התקיפה בהקשר הרפואי הינה כי אפילו יודע הרופא כי טיפול ספציפי הוא הטוב ביותר‬
‫לחולה אין לבצעו ללא הסכמה מדעת‪.‬‬
‫סעיף ‪ 1‬לחוק זכויות החולה‪ :‬חוק זה מטרתו לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול‬
‫רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו‪.‬‬
‫הזכות לאוטונומיה ולא בריאות החולה‪.‬‬
‫‪ 2.1.1‬שלושה תנאים להסכמה‪:‬‬
‫‪ .1‬הסכמה מדעת (סעיף ‪(13‬א)(ב))‪.‬‬
‫‪ .2‬הסכמה חופשית (פס"ד אסא נ' קופ''ח של ההסתדרות ‪+‬סעיף ‪(13‬ג))‪.‬‬
‫‪ .3‬כשירות להסכים‪.‬‬
‫‪2.1.1.1‬‬
‫הסכמה מדעת‪:‬‬
‫סעיף ‪ 13‬לחוק ‪(:‬א) לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת לפי הוראות‬
‫פרק זה‪.‬‬
‫(ב) לשם קבלת הסכמה מדעת‪ ,‬ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו‪ ,‬באורח סביר‪ ,‬כדי לאפשר לו‬
‫להחליט אם להסכים לטיפול המוצע; לעניין זה‪" ,‬מידע רפואי"‪ ,‬לרבות‪-‬‬
‫האבחנה (הדיאגנוזה) והסָ כּות (הפרוגנוזה) של מצבו הרפואי של המטופל;‬
‫(‪)1‬‬
‫תיאור המהות‪ ,‬ההליך‪ ,‬המטרה‪ ,‬התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע;‬
‫(‪)2‬‬
‫הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע‪ ,‬לרבות תופעות לוואי‪ ,‬כאב ואי נוחות;‬
‫(‪)3‬‬
‫סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי;‬
‫(‪)1‬‬
‫עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני‪.‬‬
‫(‪)1‬‬
‫מאחר והמטופל אינו מומחה לרפואה נשאלת השאלה לאיזו רמת מידע ראוי לחשוף אותו כדי לאפשר לו לתת או‬
‫לא לתת הסכמה לטיפול?‬
‫‪ 2.1.1.1.1‬דוקטרינת הסכמה מדעת‪:‬‬
‫הבסיס לדוקטרינה היא זכות החולה לאוטונומיה על גופו‪.‬‬
‫דוקטרינה זו קובעת כי בכפוף לחריגים אין לבצע פרוצדורה רפואית בגופו של אדם אם לא ניתנה לכך הסכמתו‬
‫המודעת‪ .‬לכן יש לגלות לחולה את כל מידע אשר אדם סביר היה מייחס לו חשיבות בהחלטתו האם לבצע את‬
‫הפרוצדורה (מהות הטיפול‪ ,‬מטרתו‪ ,‬סיכונים‪ ,‬סיכויים ‪,‬חלופות טיפול)‪.‬‬
‫המבחן הוא מבחן אובייקטיבי וסובייקטיבי – כלומר‪ ,‬אדם סביר במצבו של החולה הספציפי‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫ניתוח פנים שיותיר צלקת קטנה‪.‬‬
‫ניתוח שיותיר פגם קטן ביד אחת (למשל ביד שמאל לאדם ימני) ‪ -‬פגם ביד יהיה משמעותי לפסנתרן‪.‬‬
‫‪2.1.1.2‬‬
‫הסכמה חופשית‪:‬‬
‫סעיף ‪ 13‬לחוק ‪(:‬ג)המטפל ימסור למטופל את המידע הרפואי‪ ,‬בשלב מוקדם ככל האפשר‪ ,‬ובאופן שיאפשר‬
‫למטופל מידה מרבית של הבנת המידע לשם קבלת החלטה בדרך של בחירה מרצון ואי תלות‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫אופן מתן ההסכמה‪:‬‬
‫סעיף ‪( 11‬א)‪ :‬הסכמה מדעת יכול שתהיה בכתב‪ ,‬בעל פה או בדרך של התנהגות‪.‬‬
‫סעיף ‪( 11‬ד)‪ :‬במצב חירום רפואי‪ ,‬הסכמה מדעת לטיפול רפואי המנוי בתוספת יכול שתינתן בעל פה ובלבד‬
‫שדבר ההסכמה יתועד בכתב סמוך ככל האפשר לאחר מכן‪.‬‬
‫‪ 2.1.1.2.1‬פגמים בהסכמה‪:‬‬
‫הסכמה שאין עימה הבנה אמיתית‪.‬‬
‫למשל‪ :‬חתימה על טופס בעברית כשהמטופל דובר רוסית‪.‬‬
‫חריגה מהיקף ההסכמה‪ .‬למשל‪ :‬אדם נתן הסכמתו לניתוח ספציפי ובפועל ערכו ניתוח נוסף‪.‬‬
‫חריגה מסוג ההסכמה‪.‬‬
‫‪2.1.1.3‬‬
‫מתן ייפוי כוח‬
‫סעיף ‪ 11‬לחוק ‪(:‬א) מטופל רשאי למנות בא כוח מטעמו שיהיה מוסמך להסכים במקומו לקבלת טיפול רפואי;‬
‫בייפוי הכוח יפורטו הנסיבות והתנאים שבהם יהיה בא הכוח מוסמך להסכים במקומו של המטופל לטיפול‬
‫רפואי‪.‬‬
‫‪ 2.1.2‬פטור מחובת גילוי כוללת‬
‫סעיף ‪(13‬ד)‪ :‬רשאי המטפל להימנע ממסירת מידע רפואי מסוים למטופל‪ ,‬הנוגע למצבו הרפואי‪ ,‬אם אישרה‬
‫ועדת אתיקה כי מסירתו עלולה לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל‪.‬‬
‫‪ 2.1.2.1‬פטור מחובת גילוי‬
‫‪ .1‬הגילוי יגרום לחרדה מיותרת ויביא לשיבוש דעת החולה‪.‬‬
‫‪ .2‬החולה מבהיר שהוא מעביר את זכות ההחלטה לרופא‪.‬‬
‫‪.3‬סיכונים חבויים המתגלים תוך כדיי טיפול‪.‬‬
‫‪ 2.1.2.2‬טיפול ללא הסכמה‪-‬חריג לכלל הרחב‪:‬‬
‫לא ניתן לקבל את הסכמת המטופל‪.‬‬
‫סעיף ‪)1(11‬על אף הוראות סעיף ‪– 13‬‬
‫‪ .1‬מטפל רשאי לתת טיפול רפואי שאינו מנוי בתוספת‪ ,‬גם ללא הסכמתו מדעת של המטופל אם נתקיימו כל‬
‫אלה‪:‬‬
‫(א) מצבו הגופני או הנפשי של המטופל אינו מאפשר קבלת הסכמתו מדעת;‬
‫(ב)לא ידוע למטפל כי המטופל או אפוטרופסו מתנגד לקבלת הטיפול הרפואי;‬
‫(ג)אין אפשרות לקבל את הסכמת בא כוחו אם מונה בא כוח מטעמו לפי סעיף ‪ ,11‬או אין אפשרות לקבל את‬
‫הסכמת אפוטרופסו אם המטופל הוא קטין או פסול דין‪.‬‬
‫‪2.1.2.3‬‬
‫התנגדות פוזיטיבית מצד המטופל‪:‬‬
‫‪2.1.2.1‬‬
‫נסיבות של מצב חרום‬
‫סעיף ‪ )2( 11‬לחוק זכויות החולה‪ :‬בנסיבות שבהן נשקפת למטופל סכנה חמורה והוא מתנגד לטיפול רפואי‪,‬‬
‫שיש לתיתו בנסיבות הענין בהקדם‪ ,‬רשאי מטפל לתת את הטיפול הרפואי אף בניגוד לרצון המטופל אם ועדת‬
‫האתיקה‪ ,‬לאחר ששמעה את המטופל‪ ,‬אישרה את מתן הטיפול ובלבד ששוכנעה כי נתקיימו כל אלה‪:‬‬
‫(א)נמסר למטופל מידע כנדרש לקבלת הסכמה מדעת;‬
‫(ב)צפוי שהטיפול הרפואי ישפר במידה ניכרת את מצבו הרפואי של המטופל;‬
‫(ג)קיים יסוד סביר להניח שלאחר מתן הטיפול הרפואי ייתן המטופל את הסכמתו למפרע‪.‬‬
‫סעיף ‪" : )3(11‬בנסיבות של מצב חירום רפואי רשאי מטפל לתת טיפול רפואי דחוף גם ללא הסכמתו מדעת של‬
‫המטופל‪ ,‬אם בשל נסיבות החירום‪ ,‬לרבות מצבו הגופני או הנפשי של המטופל‪ ,‬לא ניתן לקבל את הסכמתו‬
‫מדעת; טיפול רפואי המנוי בתוספת יינתן בהסכמת שלושה רופאים‪ ,‬אלא אם כן נסיבות החירום אינן‬
‫מאפשרות זאת‪".‬‬
‫‪ 2.1.3‬האם לתבוע בתקיפה או בעוולת הרשלנות?‬
‫ע"א ‪ 2991883‬דעקה נ' בית חולים "כרמל"‪ ,‬חיפה‪:‬‬
‫השופטת בייניש אומרת יש להעדיף תביעות ברשלנות‪.‬‬
‫השימוש שנעשה בעוולת התקיפה הרפואית מעורר הסתייגות רבה בשל חוסר הנובע מייחוס התנהגות אנטי‬
‫חברתית לטיפול רפואי שכל כולו לסייע לזולת‪.‬‬
‫לפי השופטת בייניש‪ ,‬יש להגביל את השימוש בעוולת התקיפה בתחום הרפואי לשלושה מצבים‪:‬‬
‫א‪ .‬לא נמסר כלל מידע על סוג הטיפול הצפוי‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא נמסר כלל מידע על תוצאה בלתי נמנעת של אותו טיפול‪.‬‬
‫ג‪ .‬הטיפול שניתן בפועל שונה מהותית מהטיפול לו ניתנה הסכמה‪.‬‬
‫(הכרה ב''פגיעה באוטונומיה'' כראש נזק עצמאי בר פיצוי)‬
‫‪ 2.1.1‬סיכום‬
‫פרוצדורה רפואית עומדת בפני אפשרות לתביעות הבאות‪:‬‬
‫רשלנות‬
‫פגיעה באוטונומיה‪.‬‬
‫העדר הסכמה כללית – תקיפה‪.‬‬
‫חוק זכויות החולה ‪ -‬ניתן לקבל סעד נזיקי באמצעות תביעת הפח"ח‪.‬‬
‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪73‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3.1‬‬
‫מטרדים‬
‫מהם מטרדים?‬
‫בעל מקרקעין אשר מחליט להקים מזבלה במקרקעין שלו‪.‬‬
‫חומה בין הישוב ג'סר א' זרקא לבין קיסריה לתחום את הישובים‬
‫מפעל כימיקלים המוקם בתוך שכונת מגורים‪.‬‬
‫מלון המוקם על חוף הים ומונע מעבר חופשי בחוף‪.‬‬
‫מאפיה הממוקמת בקומת החנויות בבניין מגורים‪.‬‬
‫שכן מוזיקאי אשר מתאמן הרבה בתופים ממש מתחת לחלונכם‪.‬‬
‫מטרדים יכולים להיות קשת רחבה של נושאים ותחומים‪ .‬המכנה המשותף לכל המטרדים הוא "מעשה הגורם‬
‫חוסר נוחות לאדם אחר"‪.‬‬
‫‪3.2‬‬
‫מטרדים‬
‫סימן ה' לפקנ"ז עוסק בעוולות המטרד השונות וישנן ‪ 4‬עוולות מטרד‪:‬‬
‫מטרד לציבור – סעיף ‪ 42‬לפקודה‬
‫מטרד ליחיד – סעיף ‪ 44‬לפקודה‬
‫הפרעה לאור השמש – סעיף ‪ 42‬לפקודה‬
‫מניעת תמיכה – סעיף ‪42‬א לפקודה‪.‬‬
‫שתי העוולות הראשונות הן כלליות ויכולות לחול במגוון נושאים‪ ,‬בעוד שהשתיים האחרונות ספציפיות‪.‬‬
‫מטרד לציבור מגן בעיקר על אינטרס הציבור בעוד שלושת המטרדים האחרים‬
‫מגנים על אינטרס הפרט במקרקעיו‪.‬‬
‫‪ 3.2.1‬שתי חוקים נוספים העוסקים באופן ספציפי במטרדים‪:‬‬
‫חוק למניעת מפגעים‪ ,‬תשכ"א – ‪1661‬‬
‫חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות)‪ ,‬תשנ"ב ‪1662 -‬‬
‫‪ 3.2.2‬האינטרסים המתמודדים‬
‫המשותף לכל העוולות‬
‫איזון אינטרסים בין אינטרסים שונים‪.‬‬
‫העדר סתירה בין חלופות התביעה השונות‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אותו מעשה יכול להוות גם מטרד לציבור וגם מטרד ליחיד‬
‫(ע"א ‪ 161/66‬חברת החשמל לישראל בע"מ נ' אבישר‪ ,‬פ"ד כג(‪()1666( 314 )2‬‬
‫‪ 3.3‬מטרד לציבור‬
‫סעיף ‪".12‬מיטרד לציבור הוא מעשה שאינו כדין או מחדל מחובה משפטית‪ ,‬כשהמעשה או המחדל מסכן את‬
‫החיים‪ ,‬הבטיחות‪ ,‬הבריאות‪ ,‬הרכוש או הנוחות של הציבור‪ ,‬או כשהוא מכשול לציבור להשתמש בזכות‬
‫מזכויות הכלל"‪.‬‬
‫דוגמאות למטרד לציבור‪:‬‬
‫חיים ובטיחות‪ :‬העמדת אי תנועה במקום בלתי מואר‪ ,‬אחסון חומרי נפץ‪,‬‬
‫החזקת כלב תוקפני וכו‬
‫בריאות‪ :‬הטלת אשפה ברבים‪ ,‬החזקת חיה נגועה‪ ,‬זיהום אוויר וכו'‬
‫נוחות הציבור‪ :‬גרימת ריח‪/‬רעש‪/‬אור חזק‪ ,‬גרימת רעידות או אבק מבניה‬
‫זכויות הכלל (זכויות שימוש במשאבים הנתונות לציבור הרחב)‪ :‬הפרעה לשיט בנהרות‪ ,‬השתלטות על שטח‬
‫ציבור‪ ,‬חסימת‪ ,‬גישה לים וכו'‪.‬‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪73‬‬
‫‪ 3.3.1‬מטרד לציבור – יסודות העוולה‬
‫"מטרד לציבור הוא מעשה שאינו כדין או מחדל מחובה משפטית‪ ,‬כשהמעשה או המחדל מסכן את החיים‪,‬‬
‫הבטיחות‪ ,‬הבריאות‪ ,‬הרכוש או הנוחות של הציבור‪ ,‬או כשהוא מכשול לציבור להשתמש בזכות מזכויות הכלל"‪.‬‬
‫‪ 3.3.1.1‬מעשה שלא כדין‪:‬‬
‫יסוד זה פורש בפסיקה כמעשה לא סביר‪.‬‬
‫הסבירות נבחנת ע"פ‪ :‬עצמת הסכנה‪ ,‬משכה‪ ,‬הסתברותה‪ ,‬חשיבות הפעילות לציבור‪ ,‬האלטרנטיבות הקיימות‪.‬‬
‫כשמעשה אינו חוקי הוא בהכרח לא סביר‪.‬‬
‫מחדל מחובה משפטית‪ :‬מושא התביעה יכול להיות גם גורם שלא יצר את הסכנה או המכשול בעצמו וזאת‬
‫כאשר מוטלת על אותו גורם חובה משפטית למנוע את המחדל מכוח חיקוק מסוים‪.‬‬
‫‪ 3.3.1.2‬מסכן את החיים‪– ...‬‬
‫די בכך שהמעשה יוצר סכנה ואין צורך שהסכנה תמומש ותתגבש לידי נזק‪.‬‬
‫‪3.3.2‬‬
‫מטרד לציבור – זכות תביעה‬
‫סעיף ‪" .13‬לא תוגש תובענה על מטרד לציבור אלא ‪-‬‬
‫(‪ )1‬על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא‪-‬כוחו‪ ,‬לשם מתן ציווי;‬
‫(‪ )2‬על ידי אדם שסבל על ידי כך נזק ממון‪".‬‬
‫‪ 3.3.2.1‬מהו נזק ממון?‬
‫א) פרופ' טדסקי והגישה המקובלת בפסיקה‪ :‬על פי סעיף ‪ 2‬לפקנ"ז – "הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים‬
‫לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים"‪ .‬במילים אחרות‪ :‬נזק רגיל‪.‬‬
‫ב) פרופ' אנגלרד ‪ -‬נזק מיוחד ולא נזק ממון = הנזק לפרט צריך להיות שונה ונוסף לנזק שנגרם לכלל הציבור‪.‬‬
‫‪ 3.3.3‬הגנות בעוולות המטרד –‬
‫‪ 3.3.3.1‬שימוש הדרוש לטובת הציבור‬
‫סעיף ‪ 19‬ב "שימוש במקרקעין הדרוש לטובת הציבור לא יהיה בו מטרד לעניין סימן זה‪ ,‬אף אם הוא גורם נזק‬
‫למקרקעין שכנים או מונע מבעליהם הנאה מלאה ממקרקעיהם‪ ,‬ובלבד שהנזק שנגרם אינו חורג מתחום‬
‫הנסבל והמשתמש נקט אמצעים סבירים כדי להקטין את הנזק ככל האפשר; אולם רשאי בית המשפט לפסוק‬
‫פיצויים – אם בתשלום חד פעמי ואם בתשלומים חוזרים – אם נגרם לבעל המקרקעין נזק –ממון"‪.‬‬
‫יסודות ההגנה ע"פ ס' ‪19‬ב‪( :‬‬
‫א) שימוש במקרקעין מצד הנתבע‪.‬‬
‫(ב) דרוש לטובת הציבור (פרשנות רחבה)‪.‬‬
‫(ג) אינו חורג מתחום הנסבל‪.‬‬
‫(ד) המשתמש נקט אמצעים סבירים להקטנת הנזק‪.‬‬
‫‪ 3.3.1‬סיכום עוולת מטרד לציבור‬
‫האינטרס המוגן הינו האינטרס הציבורי‪ .‬ביהמ"ש דוחים תביעות כאשר מדובר באינטרס פרטי גרידא‪.‬‬
‫השימוש בעוולה זו מצומצם לאור זכות העמידה והסעד המוגבל‪.‬‬
‫בהצעת חוק לדיני ממונות מציעים מס' שינויים בסעיף‪:‬‬
‫ביטול זכותו של היועמ"ש לתבוע והשארת דרישת נזק ממון לאדם פרטי‪.‬‬
‫הגבלת הזכות לפיצוי – כתנאי לפיצוי יהיה צורך ביסוד של התרשלות המבטא קיומו של אשם‪.‬‬
‫ביטול ההגנה של שימוש לטובת הציבור‪.‬‬
‫הדגש‪ :‬תביעה אפשרית בקיומו של נזק שנגרם לתובע‪.‬‬
‫‪ 3.1‬מטרד ליחיד –‬
‫מטרד ליחיד‪ :‬סעיף ‪" 11‬מטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין‬
‫התפוסים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או הנאה סבירה מהם‬
‫בהתחשב עם מקומם וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מטרד יחיד אלא אם סבל ממנו נזק"‪.‬‬
‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪73‬‬
‫‪ 3.1.1‬יסודות העוולה‬
‫‪ )1‬אדם המתנהג בעצמו‪ ,‬מנהל את עסקו‪ ,‬או משתמש במקרקעיו‪.‬‬
‫"מנהל את עסקו" – מציינים במפורש ניהול עסק על מנת לחייב בעל עסק במטרדים אף שאינו פועל באופן אישי‬
‫ליצירתם‪( .‬ניתן לתבוע באחריות שילוחית רגילה אבל הסעיף ביקש להדגיש זאת)‪.‬‬
‫‪" )2‬הפרעה של ממש"‬
‫נדרשת הפרעה מהותית וזאת לצורך איזון בין זכויות התובע לזכויות הנתבע‪.‬‬
‫פרשט נ' חברת החשמל‬
‫נקבע שהן נזק חזק חד פעמי והן נזק חלש מתמשך יכולים להיחשב כהפרעה של ממש‪.‬‬
‫ביהמ"ש נטו להכיר בשלל מקרים של הפצת ריחות ורעשים כהפרעה של ממש (רייס נ' קופף)‪ .‬אך נמנעו מלהכיר‬
‫כהפרעה של ממש‪ :‬פגיעה במראה נוף (לטוביצקי נ' לפלר) או פגיעה בפרטיות (שוורץ נ' נחום‪" :‬סביבה עירונית‬
‫צפופה שבה הזכות לפרטיות מוגבלת ממילא")‪.‬‬
‫‪".3‬שימוש סביר"‪" ,‬הנאה סבירה"‬
‫נתון לשק"ד ביהמ"ש תוך הנחייה להתחשב בשני גורמים‪ :‬מיקום המקרקעין וטיבם (מבחן סובייקטיבי)‪.‬‬
‫עזרי נ' קליין‬
‫להנאה ונוחות אין סטנדרט אבסולוטי‪ .‬אדם השוכן באזור מגורים בלבד ראוי לסביבה שקטה יותר מאדם‬
‫המתגורר באזור המוגדר למגורים ותעשייה יחדיו‪ .‬אולם בכל מקום מגורים יש לאפשר מינימום של חיים‬
‫שקטים‪.‬‬
‫נתונים נוספים בהם מתחשב ביהמ"ש‪ :‬חומרת ההפרעה‪ ,‬מועדה (יום‪/‬לילה)‪ ,‬משכה וכו'‪.‬‬
‫חשיבות הפעילות המטרידה נלקחת בחשבון לעניין הסעד ולא כפטור למטרד (אתא נ' שוורץ)‬
‫שימוש במקרקעין של אחר‪:‬‬
‫התובע במטרד יכול להיות בעל המקרקעין‪ ,‬המחזיק או המשתמש בהם‪[ .‬הצעת דיני ממונות קובעת זאת בצורה‬
‫חד משמעית‪ ,‬כרגע מכוח הפסיקה]‪.‬‬
‫‪ 3.1.2‬הגנות מטרד ליחיד‬
‫סעיף ‪ .11‬הגנה מיוחדת‪" :‬בתובענה על מטרד ליחיד תהא הגנה אם המעשה שעליו מתלוננים נעשה על פי תנאי‬
‫חוזה או הסכם המחייבים את התובע ופועלים לטובת הנתבע"‪( .‬ע"א (ת"א) מ"י נ' בני עטרות)‪.‬‬
‫סעיף ‪ .11‬מטרד קיים "בתובענה על מטרד ליחיד לא תהא הגנה בכך בלבד שהמטרד היה קיים לפני שהתובע‬
‫תפש או רכש את המקרקעין הנדונים"‪.‬‬
‫‪ 3.1‬הפרעה לאור שמש‬
‫סעיף ‪" 19‬אדם עושה עוולה אם הוא מונע‪ ,‬על ידי חסימה‪ ,‬או בדרך אחרת‪ ,‬מבעל‪-‬מקרקעין או מן התופש אותם‬
‫ליהנות מכמות סבירה של אור‪-‬שמש‪ ,‬בהתחשב עם מקומם וטיבם של המקרקעין‪ ,‬לאחר שהבעל או התופש או‬
‫מי שקדמו להם בזכויות אלו נהנו מרציפות מאור זה – שלא לפי תנאי חוזה או הסכם –לפחות חמש עשרה‬
‫שנים שקדמו בתכוף לחסימה או למניעה"‪.‬‬
‫ מבחן הסבירות‪ :‬הנאה מכמות סבירה של אור השמש‪.‬‬‫‪ -‬תקופת התגבשות הזכות‪ :‬חמש עשרה שנים שקדמו‪ ,‬שלא לפי תנאי חוזה או הסכם‪.‬‬
‫‪ 3.1‬מניעת תמיכה‬
‫סעיף ‪ 19‬א "היה במקרקעין משום תמיכה למקרקעין שכנים‪ ,‬תהא עשיית דבר המונע או שולל תמיכה זו –‬
‫עוולה"‪.‬‬
‫בפרשת שאה (ע"א ‪ )113899‬נקבע כי יש לחלק את העוולה ל‪ 3-‬יסודות‪:‬‬
‫היסוד העובדתי‪ :‬במקרקעין היה משום תמיכה למקרקעין שכנים‪.‬‬
‫היסוד ההתנהגותי‪ :‬פעולה אקטיבית של הנתבע או מי מטעמו כתנאי לאחריות‪ ,‬להוציא דבר שקרה מעצמו או‬
‫מחדל‪.‬‬
‫היסוד התוצאתי‪ :‬הדבר מונע או שולל תמיכה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 17‬מתוך ‪73‬‬
‫‪3.9‬‬
‫הסעד בעוולות המטרד‬
‫תחילה בוחן בית המשפט באם אכן קיים מטרד‪.‬‬
‫במידה והתשובה חיובית‪ ,‬על ביהמ"ש לשקול מהי התרופה המתאימה ביותר בנסיבות העניין החזרת המצב‬
‫לקדמותו‪.‬‬
‫התרופה המסורתית הינה סעד של צו מניעה‪.‬‬
‫תרופה נוספת – פיצויים ללא צו בהתאם לסעיף ‪ 24‬לפקנ"ז‪" :‬בית המשפט לא ייתן ציווי‪ ,‬אם הוא סבור‬
‫שהפגיעה או הנזק שנגרמו לתובע הם קטנים וניתנים להערכה בכסף ולפיצוי מספיק בתשלום כסף‪ ,‬ומתן ציווי‬
‫יהיה בו משום התעמרות בנתבע‪ ,‬אך רשאי הוא לפסוק פיצויים‪".‬‬
‫מלון מרחצאות מוריה ים המלח בע"מ נ' מפעלי ים המלח בע"מ‬
‫נדחתה בקשת המלון למנוע בניית סוללת עפר על ידי מפעלי ים המלח בטענה של מטרד בהתבסס על סעיף ‪.24‬‬
‫פס"ד אתא נ' שוורץ (ע"א ‪)11891‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫תביעה כנגד מפעל על רעש הנגרם ממגדלי הקירור‪ ,‬המזיק למנוחת השכנים‪ .‬שוורץ ביקש צו מניעה‪ .‬המפעל‬
‫הציע לפצות לפי סעיף ‪ 24‬לפקנ"ז ללא צו מניעה‪.‬‬
‫מחד‪ :‬זכויות המפעל והצלחתו הכלכלית‪ ,‬מאידך זכויות התושבים‪.‬‬
‫ביהמ"ש העליון קבע כי אין לשיקולים כלכליים משקל מכריע שכן מדידת זכויות בנזיקין של הפרט על פי‬
‫משקלו הכלכלי ותו לא היא דבר בלתי מתקבל‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬ביהמ"ש קבע כי אין זה אומר ששיקולים כלכליים לא יילקחו בחשבון והורה למפעל אתא לבדוק‬
‫את כל האופציות הקיימות להפחתת הרעש‪.‬‬
‫‪3.9‬‬
‫הקושי בדיני המטרדים‬
‫במטרד לציבור יכול לתבוע רק אדם הסובל "נזק ממון" או היועמ"ש‪.‬‬
‫במטרד ליחיד ישנו קושי גדול להוכיח "הפרעה של ממש" ל "שימוש סביר או הנאה סבירה"‪.‬‬
‫ביהמ"ש לאורך השנים נמנעים מלתת צווי מניעה ו‪/‬או פיצויים גבוהים‪.‬‬
‫תוצאה – כמות קטנה יחסית של תביעות בדיני המטרדים‪.‬‬
‫‪ 3.8‬החוק למניעת מפגעים‪ ,‬תשכ"א – ‪1811‬‬
‫סעיף ‪" 2‬לא יגרום אדם לרעש חזק או בלתי סביר‪ ,‬מכל מקור שהוא‪ ,‬אם הוא מפריע‪ ,‬או עשוי להפריע לאדם‬
‫המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים"‪.‬‬
‫סעיף ‪ " 3‬לא יגרום אדם לריח חזק או בלתי סביר‪ ,‬מכל מקור שהוא‪ ,‬אם הוא מפריע‪ ,‬או עשוי להפריע לאדם‬
‫המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים"‪.‬‬
‫סעיף ‪(" 1‬א) לא יגרום אדם לזיהום חזק או בלתי סביר של האוויר‪ ,‬מכל מקור שהוא‪ ,‬אם הוא מפריע‪ ,‬או עשוי‬
‫להפריע לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים"‬
‫(ב) זיהום אויר לעניין סעיף זה – זיהום על ידי עשן‪ ,‬גזים‪ ,‬אדים‪ ,‬אבק וכיוצא בזה‪.‬‬
‫סעיף ‪ 1‬מעניק סמכות לשר לאיכות הסביבה להתקין תקנות לביצוע החוק ובהם לקבוע מה הם רעש‪ ,‬ריח או‬
‫זיהום אוויר‪ ,‬חזקים או בלתי סבירים‪[ .‬פס"ד פרשט‪ :‬התקנות למדידת רעש הינן דרך להוכחת נזק‪ ,‬אך ניתן‬
‫להוכיחו בדרכים נוספות]‪.‬‬
‫סעיף ‪ 11‬קובע כי מפגע שנקבע כחזק או בלתי סביר בתקנות לפי סעיף ‪ ,0‬חזקה שהוא עשוי לגרום הפרעה לאדם‬
‫המצוי בקרבת מקום‪ ,‬כל עוד לא הוכח היפוכו‪.‬‬
‫סעיף ‪ 13‬קובע כי דין כל הפרה של חוק זה כדין מטרד ליחיד‪.‬‬
‫החוק קובע בנוסף סנקציות מנהליות ופליליות – יחסית חמורות‪.‬‬
‫‪ 3.8.1‬פטורים המוענקים על פי החוק‬
‫שלושה סוגים של פטורים מהוראות החוק‪:‬‬
‫סעיף ‪ 1‬לחוק מעניק לרשות המקומית‪ ,‬בהסכמת שר הפנים‪ ,‬סמכות לקבוע הוראות מיוחדות לעניין החוק בחוקי‬
‫העזר המקומיים‪ .‬הוראות אלה יכולות לסטות לחומרה או לכולא מההוראות שבחוק ו‪/‬או בתקנות מכוחו‪.‬‬
‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪73‬‬
‫סעיף ‪ 11‬לחוק מקנה בידי השר לאיכות הסביבה את הסמכות לתת פטור מהוראות החוק‪ ,‬אם ראה שהדבר דרוש‬
‫לשם שמירה על זכות ציבורית שהיא עדיפה על הזכות שתיפגע ממתן הפטור‪.‬‬
‫סעיף ‪ 11‬לחוק מקנה פטור למדינה ממפגעים אשר מקורם בפעילות ביטחונית הנקוטה בידי גורמים שונים‬
‫(משרד הביטחון‪ ,‬צה"ל‪ ,‬יחידות סמך של משרד רה"מ וכו')‪.‬‬
‫‪ 3.8.2‬במה הקל עלינו החוק למניעת מפגעים?‬
‫בחוק למניעת מפגעים אין צורך להוכיח זיקה לקרקע‪.‬‬
‫במטרד לרבים יכול לתבוע מי שסבל "נזק ממון"‬
‫במטרד ליחיד יכול לתבוע בעל מקרקעין שזכותו לשימוש בקרקעו נפגעה‪.‬‬
‫בחוק למניעת מפגעים יכול לתבוע כל אדם‪.‬‬
‫אין עוד עמימות בעניין מהי "הפרעה של ממש" ומהו "שימוש או הנאה סבירים"‪ .‬יש כללים והפרה טכנית של‬
‫סטנדרטים‪.‬‬
‫למעט מפגעי ריח‪.‬‬
‫ומנגד‪ :‬עדיין נותרנו עם הקושי של כדאיות התביעה‪.‬‬
‫‪ 3.11‬השוואה בין מטרד ליחיד לחוק למניעת מפגעים‬
‫‪3.11.1‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מטרד ליחיד‬
‫מגן מכל סוגי המטרדים (אור חזק‪ ,‬זיהום מים וכו')‬
‫זכות תביעה רק לבעל זכות במקרקעין‪.‬‬
‫תינתן הגנה מפני " הפרעה של ממש לשימוש סביר בנכס"‬
‫אין תקנות הקבועות מהו זיהום או מטרד‬
‫אין כל חזקה וצריך להוכיח פגיעה‬
‫‪3.11.2‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חוק למניעת מפגעים‬
‫מגן ממפגעי רעש‪ ,‬ריח‪ ,‬וזיהום בלבד‪.‬‬
‫זכות תביעה לכל אדם סמוך למטרד או עובר ושב‬
‫תינתן הגנה מפני "מפגע חזק או לא סביר"‪.‬‬
‫ישנן תקנות הקובעות מהו זיהום אוויר או ריח‬
‫חזקה כי הפרת התקנות גורמת לפגיעה‬
‫‪ 3.11‬חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות)‪ ,‬תשנ"ב ‪1882 -‬‬
‫ניסיון לעודד אכיפה פרטית‪.‬‬
‫התמריצים לתבוע‪:‬‬
‫הרחבת הגדרה של מפגע סביבתי – בנוסף לזיהום אויר‪ ,‬רעש וריח נוספו מפגעים סביבתיים נוספים של זיהום‪:‬‬
‫זיהום מים‪ ,‬זיהום ע"י קרינה מייננת‪.‬‬
‫מרחיבים את מעגל התובעים‪ :‬גופים סביבתיים המנויים בתוספת‪ :‬החברה להגנת הטבע‪ ,‬חיים וסביבה‪ ,‬המועצה‬
‫לגנים לאומיים‪ ,‬שמורות טבע ואתרים לאומיים‪ ,‬המועצה לארץ ישראל יפה‪ ,‬המועצה הציבורית למניעת רעש‬
‫וזיהום בישראל‪ ,‬אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה‪ ,‬חיים וסביבה ‪ -‬ארגון הגג לשוחרי איכות‬
‫הסביבה‪ ,‬הקרן הקיימת לישראל‪.‬‬
‫‪ 3.11.1‬הגדרת מפגע סביבתי‬
‫סעיף ‪":1‬מפגע סביבתי" ‪ -‬זיהום אויר‪ ,‬רעש‪ ,‬ריח‪ ,‬זיהום מים‪ ,‬זיהום מי‪-‬ים‪ ,‬זיהום על ידי פסולת‪ ,‬זיהום על‬
‫ידי חומרים מסוכנים‪ ,‬זיהום על ידי קרינה‪ ,‬פגיעה בסביבה החופית‪ ,‬והכל כשהם בניגוד לחיקוק‪ ,‬לצו‪ ,‬לתכנית‪,‬‬
‫לרישיון עסק או לכל היתר או רשון אחר‪ ,‬או שיש בהם פגיעה בבריאותו של אדם או גרימת סבל ממשי לאדם"‪.‬‬
‫‪ 3.11.2‬אפשרות התביעה‬
‫סעיף ‪:2‬לבקשת מי שנפגע או עלול להיפגע ממפגע סביבתי או לבקשת גוף או עמותה כאמור בסעיף ‪ 1‬רשאי‬
‫בית משפט לתת צו המורה למי שגורם או עומד לגרום מפגע סביבתי (להלן ‪ -‬גורם המפגע)‪ ,‬לעשות אחד או‬
‫יותר מאלה‪:‬‬
‫(‪)1‬להימנע מהמעשה הגורם או העומד לגרום למפגע הסביבתי‪ ,‬או להפסיק לעשותו;‬
‫(‪)2‬לתקן את המעוות או להחזיר את המצב לקדמותו עובר להיווצרות המפגע הסביבתי (להלן ‪ -‬תיקון המעוות);‬
‫עמוד ‪ 15‬מתוך ‪73‬‬
‫(‪)3‬לעשות ככל הדרוש כדי למנוע הישנותו של המפגע הסביבתי‪.‬‬
‫‪ 3.11.3‬האפשרות למתן פיצויים‬
‫סעיף ‪(8‬ג)‪":‬בתובענה על מפגע סביבתי חוזר רשאי בית משפט לחייב את גורם המפגע לפצות את התובע על‬
‫נזקים שנגרמו לו עקב המפגע הסביבתי החוזר"‪.‬‬
‫‪ 3.11.1‬שיקולים במתן הצו‬
‫סעיף ‪":3‬בבואו לתת צו לפי סעיף ‪ 2‬ישקול בית המשפט הדן בתובענה את מידת הפגיעה שנגרמה או עלולה‬
‫להיגרם לתובע או לעניין הציבורי‪ ,‬לעומת הפגיעה העלולה להיגרם לגורם המפגע או לעניין הציבורי עקב‬
‫הוצאת הצו‪".‬‬
‫‪1‬‬
‫נטל ההוכחה במשפט האזרחי‬
‫הכלל‪ :‬על התובע נטל ההוכחה להוכיח את כלל יסודות העוולה‪" .‬המוציא מחברו עליו הראיה"‪.‬‬
‫‪1.1‬‬
‫נטל ההוכחה מורכב משני סוגים של נטלים‪:‬‬
‫‪ ‬נטל הבאת הראיה‬
‫‪ ‬ונטל השכנוע‪.‬‬
‫(נטל ההוכחה חל במשפט האזרחי בכלל‪ ,‬ובדיני הנזיקין בפרט)‬
‫‪ 1.1.1‬נטל הבאת הראיה‬
‫נטל הבאת הראיה בוחן מי מהצדדים מחויב להביא את הראיות הרלוונטיות הנדרשות לשם הדיון במשפט‪.‬‬
‫הנושא בנטל זה יפסיד במשפט אם בנוגע לסוגיה כלשהי לא הובאו כל ראיות מצד שני הצדדים‪.‬‬
‫‪ 1.1.2‬נטל השכנוע‬
‫עוסק בשאלה מי צריך לשכנע את בית המשפט בעמדתו‪ .‬הנושא בנטל זה יפסיד במשפט אם לאחר שהובאו‬
‫ראיות הצדדים יישארו כפות המאזניים מעוינות (דהיינו ‪ 01%‬סיכוי שהיסוד הרלוונטי בעוולה התקיים ו‪01%-‬‬
‫שהיסוד לא התקיים)‪.‬‬
‫כפות המאזניים "מעויינות"‬
‫‪1.2‬‬
‫חריג לנטל ההוכחה‬
‫במצבים שנקבעו בחקיקה ובפסיקה עובר נטל ההוכחה בנוגע ליסוד ההתרשלות אל הנתבע‪ ,‬שיידרש להוכיח כי‬
‫לא התרשל‪.‬‬
‫ניתן לעשות בהם שימוש רק לאחר שהוכח קיומה של חובת זהירות‪ ,‬הוכח קיומו של נזק והוכח קשר סיבתי בין‬
‫העוולה לבין הנזק‪.‬‬
‫הערה‪ :‬החריגים חלים גם לגבי יסוד קש"ס עובדתי‪.‬‬
‫‪1.3‬‬
‫העברת נטל הראיה בעוולת רשלנות‬
‫מספר סוגי העברת נטל ראיה‪:‬‬
‫‪ ‬הדבר מדבר בעד עצמו‪.‬‬
‫‪ ‬העדר רשומות רפואיות‪.‬‬
‫‪ ‬דברים מסוכנים‪.‬‬
‫‪ ‬אחריות לגבי אש‪.‬‬
‫‪ ‬אחריות לגבי חיה‪.‬‬
‫‪1.3.1‬‬
‫"הדבר מדבר בעד עצמו"(‪)res ipsa loquitur‬‬
‫סעיף ‪ 11‬לפקנ"ז ‪ :‬בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת‬
‫מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק‪ ,‬וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה‬
‫שליטה מלאה עליו‪ ,‬ונראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא‬
‫עמוד ‪ 16‬מתוך ‪73‬‬
‫נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה — על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי‬
‫המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה‪".‬‬
‫‪ 1.3.1.1‬יסודות סעיף ‪11‬‬
‫‪ .1‬העדר יכולת של התובע לדעת את נסיבות המקרה‪.‬‬
‫‪ .2‬הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע השליטה עליו‪.‬‬
‫‪ .3‬מסתבר יותר שהייתה התרשלות מאשר שלא הייתה‪.‬‬
‫‪ 1.3.1.2‬תנאי ‪ :1‬העדר ידיעה אודות הנסיבות‬
‫אי ידיעה אודות הנסיבות הספציפיות‪( .‬פס"ד נעים‪ :‬עצם הידיעה שפציעה נגרמה כתוצאה מכך שמדף ניתק‬
‫ממקומו אינה מהווה ידיעה השוללת את תחולת הסעיף‪ ,‬כיוון שהנפגעת לא ידעה מה הן הנסיבות בשלן ניתק‬
‫המדף)‪.‬‬
‫אי ידיעה נכון לתום המשפט ולא במועד התרחשות הנזק ‪ -‬כיוון שאם הנסיבות ידועות במועד הדיון אין הצדקה‬
‫להעברת הנטל‪[ .‬ע"א ‪ 2101/62‬שטרנברג נ' צ'צ'יק‪ ,‬פ"ד נו(‪ ;)2111( 036 )1‬ע"א ‪ 1121/66‬עזבון אלעבד נ' מד"י‪,‬‬
‫פדאור ‪])2116( 632 )3(16‬‬
‫אי ידיעה אינה שוללת העלאת השערה‪( .‬ע"א ‪ 2420/12‬בדר נ' אגבאריה ואח'‪ ,‬פ"ד נח(‪.))2113( 623 )2‬‬
‫‪ 1.3.1.3‬תנאי ‪ :2‬שליטת הנתבע על הנכס‬
‫מידת השליטה‪ :‬אין צורך בשליטה רצופה ובלעדית כי אם אפקטיבית‪ .‬ע"א ‪ 241/26‬ישראליפט (שירותים)‬
‫תשל"ג בע''מ נ' הינדלי‪ ,‬פ''ד מט(‪.)1660( 40 )1‬‬
‫לדוגמא‬
‫פס"ד מזי נ' קוקה קולה‪:‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫בעל מכולת ניזוק מנפילת שלט כבד שהתקינה המשיבה בהסכמתו באמצעות קבלן עצמאי‪ .‬לא נעשתה בדיקה‬
‫בעת ההתקנה ולא אח"כ‪.‬‬
‫אומר ביהמ"ש‪ :‬סע' ‪ 41‬חל‪ .‬השלט של המשיבה והייתה לה 'שליטה' עליו‪ ,‬ולכן יש לחייבה‪ .‬למרות שעברה שנה‬
‫מההתקנה – ברור לביהמ"ש שהייתה למשיבה שליטה (אפקטיבית)‪.‬‬
‫שליטה בנכס נדרשת בעת התרחשות התאונה‪ ,‬לא בעת ההתרשלות (ע"א ‪ 166/22‬פניציה בע"מ נ' עמר‪ ,‬פ"ד‬
‫מה(‪.))1661( 402 )2‬‬
‫בעל שליטה‪:‬‬
‫"האדם ‪ -‬אשר בהתחשב בכל הנסיבות ‪ -‬יש לו את הסיכויים הממשיים כי רצונו שלו יכריע בנוגע למצבו של חפץ‬
‫מסוים" [י' אנגלרד הכלל "הדבר מדבר בעדו" בדיני הנזיקין (תשכ"ה)]‪.‬‬
‫לדוגמא‬
‫פס"ד נעים נ' משרד החינוך‪( .‬המורה‪/‬התלמידים אך לא משרד החינוך)‬
‫נכס‬
‫הגדרה רחבה‪" :‬מתקני בית החולים‪ ,‬החפצים והשטיחים שבתוכו‪ ,‬החל מכפפות ידיים של האחיות וכלה‬
‫במתקני האוכל וכלי הסניטציה‪ ,‬היו בשליטת בית החולים" (ע"א ‪ 216/26‬רז נ' בית חולים אלישע בע"מ‪ ,‬פ"ד‬
‫מז(‪.))1663( 210 )3‬‬
‫‪ 1.3.1.1‬תנאי ‪ :3‬התרשלות מסתברת‬
‫מתי תיבחן? אלו ראיות יילקחו בחשבון?‬
‫גישות אפשריות [עלו בפסיקה]‪:‬‬
‫לאור כלל הראיות – מה הרבותא?‬
‫לאור ראיות התובע בלבד [השופט אנגלרד בפס"ד קופת חולים כללית נ' סולן ‪ -‬נדחה‪.‬‬
‫לאור הראיות הסטטיסטיות‪8‬כלליות של שני הצדדים – כלומר ראית שיש בהן כדי להצביע על מה שמלמד‬
‫ניסיון החיים‪ ,‬ואשר אינן מתייחסות לעובדות המקרה הספציפי [פס"ד שטרנברג נ' צ'צ'יק; פס"ד עזבון אלעבד‬
‫נ' מדינת ישראל]‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬אם אדם יוכיח שב‪ 21%-‬מהמקרים בהם ישנה החלקה במדרגות היא נובעת מהתרשלות‪ ,‬יועבר נטל‬
‫השכנוע שלא הייתה התרשלות אל הנתבע‪ ,‬גם אם אין כל ראיות ביחס למקרה הספציפי‪.‬‬
‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪73‬‬
‫‪ 1.3.2‬אי שמירה על רשומות רפואיות‬
‫אי שמירה על רשומות רפואיות מספיקה לשם העברת הנטל [ע"א ‪ 6161/66‬דרוקמן נ' בית החולים לניאדו‪ ,‬פ"ד‬
‫נה (‪])2111( 112 )3‬‬
‫‪ 1.3.2.1‬השלכות של העדר רישום רפואי‪:‬‬
‫‪ .1‬עשוי להיחשב רשלנות‪.‬‬
‫‪ .2‬יביא להעברת הנטל‪ .‬הגם בלי ס' ‪" :41‬נזק ראייתי" ‪ -‬די להצביע על כך שרשומה רפואית‪ ,‬שצריכה‬
‫להיות‪ ,‬חסרה‪ .‬כגודל החסר הראייתי – כך גודל מתחם נטל השכנוע שיעבור לנתבע‪.‬‬
‫‪1.3.3‬‬
‫רשלנות לגבי דברים מסוכנים‬
‫סעיף ‪ 39‬לפקודת הנזיקין בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן‪ ,‬למעט אש או‬
‫חיה‪ ,‬או על ידי שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו‪ ,‬וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש‬
‫הנכס שמתוכו נמלט הדבר – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב‬
‫עליה‪".‬‬
‫הגיונו של הסעיף הוא בכך שאדם שהוא בעלים או ממונה על דבר מסוכן או דבר נמלט יודע יותר טוב מאשר כל‬
‫אחד אחר את סגולותיו של אותו הדבר‪ ,‬ולכן עליו להשגיח עליו השגחה מיוחדת‪.‬‬
‫‪ 1.3.3.1‬יסודות סעיף ‪39‬‬
‫‪ ‬אירוע נזק‪.‬‬
‫‪ ‬על ידי דבר מסוכן או נמלט‪.‬‬
‫‪ ‬הנתבע הוא הבעלים של הדבר המסוכן או הנמלט‪ ,‬הממונה עליו או תופס הנכס שמתוכו נמלט‪.‬‬
‫דבר מסוכן – מהו?‬
‫חפץ מסוכן מחמת סגולותיו (כגון כלי נשק ‪ -‬ע"פ ‪ 24/62‬פישמן נ' היועץ המשפטי‪ ,‬פ"ד יז ‪ ,))1663( 1422‬וכל עוד‬
‫השימוש באותו החפץ לא נכפה על בעליו (ע"א ‪ 1121/66‬עזבון אלעבד נ' מדינת ישראל‪ ,‬פדאור ‪.))2116( 632 )3(16‬‬
‫חפץ שבדרך כלל אינו חפץ מסוכן‪ ,‬אך כתוצאה מפגם שנפל בו הפך מסוכן (ע"א ‪ 241/26‬ישראליפט (שירותים)‬
‫תשל"ג בע''מ נ' הינדלי‪ ,‬פ''ד מט(‪.))1660( 40 )1‬‬
‫דבר נמלט – מהו?‬
‫חפץ בעל נטייה להימלט (ע"א ‪ 312/62‬מפ"י בע"מ נ' משק אשר אשכנזי ושות'‪ ,‬פ"ד כב(‪.))1662( 211 )1‬‬
‫הערה‪ :‬הקשר הסיבתי הדרוש אינו בין ההתרשלות לבין הנזק‪ ,‬כי אם בין הדבר המסוכן או הדבר הנמלט לבין‬
‫הנזק‪.‬‬
‫‪1.3.1‬‬
‫רשלנות לגבי אש‬
‫סעיף ‪ 38‬לפקודת הנזיקין ‪:‬בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש‪ ,‬וכי הנתבע‬
‫הבעיר את האש או היה אחראי להבער האש‪ ,‬או שהוא תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם יצאה‬
‫האש – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה‪ ,‬התרשלות שיחוב עליה‪".‬‬
‫‪ 1.3.1.1‬יסודות סעיף ‪38‬‬
‫‪ ‬גרימת נזק על ידי האש‪.‬‬
‫‪ ‬הנתבע הוא מבעיר האש או האחראי על ההבערה‪ ,‬או תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם‬
‫יצאה האש‪.‬‬
‫‪1.3.1‬‬
‫רשלנות לגבי חיה‬
‫סעיף ‪ 11‬לפקודת הנזיקין‪ :‬בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שתי אלה‪:‬‬
‫(‪)1‬הנזק נגרם על ידי חיית‪-‬בר‪ ,‬או על ידי חיה שאינה חיית‪-‬בר אלא שהנתבע ידע‪ ,‬או חזקה עליו שידע‪ ,‬כי היא‬
‫מועדת לעשות את המעשה שגרם את הנזק;‬
‫(‪)2‬הנתבע היה בעל אחת החיות האמורות או היה ממונה עליה – על הנתבע הראיה שלא היתה לגביה‬
‫התרשלות שיחוב עליה‪".‬‬
‫‪ 1.3.1.1‬יסודות סעיף ‪11‬‬
‫עמוד ‪ 19‬מתוך ‪73‬‬
‫‪ ‬גרימת נזק על ידי חית בר או חיה מועדת‪.‬‬
‫‪ ‬הנתבע הוא הבעלים של החיה או הממונה עליה‪.‬‬
‫‪1.3.1‬‬
‫היזק על‪-‬ידי כלב‬
‫סעיף ‪11‬א‪-‬לפקודת הנזיקין בתובענה בשל נזק לגוף שנגרם על ידי כלב‪ ,‬חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק‬
‫בכלב דרך קבע (להלן ‪ -‬הבעלים) לפצות את הניזוק‪ ,‬ואין נפקא מינה אם היתה או לא היתה התרשלות מצדו‬
‫של הבעלים‪.‬‬
‫סעיף ‪11‬ב‪.‬בתובענה לפי סימן זה לא תהא הגנה לבעלים‪ ,‬אלא אם כן הנזק נגרם עקב אחד מאלה ‪-‬‬
‫(‪)1‬התגרות של הניזוק בכלב;‬
‫(‪)2‬תקיפת הניזוק את הבעלים‪ ,‬את בן זוגו‪ ,‬הורו או ילדו;‬
‫(‪)3‬הסגת גבול של הניזוק במקרקעין של הבעלים‪.‬‬
‫סעיף ‪11‬ג‪.‬אין סימן זה גורע מזכויות אחרות לפי פקודה זו או לפי כל דין אחר"‪.‬‬
‫הערות לגבי סעיפים ‪11‬א‪11-‬ג לפקנ"ז‬
‫‪ ‬מדובר בעוולה עצמאית‪.‬‬
‫‪ ‬ניתן ורצוי להשתמש בה במקביל לעוולת הרשלנות‪.‬‬
‫‪ ‬חוק להסדרת הפיקוח על כלבים‪ ,‬התשס"ג‪2112-‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.1‬‬
‫פיצויים בגין נזקי גוף‬
‫פיצויים בשל נזקי גוף‬
‫כשדנים בשאלת הפיצוי נהוג לחלק את ראשי הנזק בשתי דרכים‪:‬‬
‫‪ 1.1.1‬הבחנה בין נזקים ממוניים לבין נזקים לא ממוניים‪.‬‬
‫ראשי הנזק הממוני – אובדן כושר השתכרות‪ ,‬הוצאות רפואיות‪ ,‬הוצאות נסיעה‪ ,‬עזרת הזולת ונלוות‪.‬‬
‫ראשי הנזק הלא ממוני – כאב וסבל (עוגמת נפש)‪ ,‬אובדן שירותי בן זוג‪/‬הורה‪/‬ילד‪...‬‬
‫‪ 1.1.2‬הבחנה בין נזק מיוחד לנזק כללי‪.‬‬
‫נזק מיוחד הוא נזק שהתגבש עד ליום מתן פסק הדין‪ :‬אובדן השתכרות עד למתן פס"ד‪ ,‬הוצאות רפואיות ונלוות‬
‫עד למתן פס"ד וכו'‪.‬‬
‫נזק כללי הוא כל אותם נזקים ממונים עתידיים וכל הנזק הלא ממוני‪.‬‬
‫מטרת הפיצוי הנזיקי וסוגי הסעד‬
‫‪1.2‬‬
‫סעד הפיצוי הוא הסעד העיקרי‪.‬‬
‫לדיני הנזיקין מטרות שונות‪ ,‬בשאלת הפיצוי המטרה העיקרית הינה "השבת המצב לקדמותו"‪.‬‬
‫‪ 1.2.1‬למה כדאי לדעת את אופן חישוב נזק?‬
‫למעשה מה שהלקוח מעוניין לדעת בסופו של יום‪.‬‬
‫בבואנו לבחון את שאלת הפיצוי נענה על ארבע שאלות‬
‫‪1.3‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪1.1‬‬
‫מי זכאי לפיצוי בגין נזק הגוף שנגרם כתוצאה ממעשי העוולה?‬
‫באיזה אופן נחשב את הפיצויים?‬
‫האם יש לקזז מסכום התביעה הטבות שונות שזכה בהם הניזוק בעקבות הפגיעה?‬
‫מתי ישולמו הפיצויים?‬
‫ההבדל בין תלויים לעיזבון‬
‫העיזבון תובע במקום המנוח והתלויים תובעים בזכות עצמם‪.‬‬
‫תביעת העיזבון אינה מותנית בקש''ס בין העוולה למוות‪ .‬תביעת התלויים לעולם מותנית בכך שמות הנפגע‬
‫המפרנס נגרם ע''י העוולה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪73‬‬
‫‪1.1‬‬
‫שאלה ‪" - 1‬מי" זכאי לתבוע בגין עוולה?‬
‫‪ 1.1.1‬הניזוק עצמו – הוא או עזבונו‪.‬‬
‫סעיף ‪ 18‬לפקודת הנזיקין דן בשאלה כיצד מוות משפיע על עילת התביעה‪:‬‬
‫(א)כל עילות התביעה שהיו לנפטר או נגדו ימשיכו לעמוד לעיזבונו או נגדו‪.‬‬
‫(ב) אם המעשה או המחדל גרמו למותו "יהיו הפיצויים שניתן להיפרע לטובת העיזבון מחושבים בלי שים לב‬
‫להפסד או לריווח שנגרם לעיזבון עקב המוות‪ ,‬אבל ניתן לכלול בהם סכום להוצאות קבורה"‪.‬‬
‫(ג) אם המזיק נפטר לפני התגבשות הנזק יראו אותו לעניין החבות כאילו נפטר אחרי הנזק‪.‬‬
‫(ד) הוראות אלה לא באות לפגוע בזכויות התלויים‪.‬‬
‫‪ 1.1.2‬התלויים‬
‫כאשר הניזוק נפטר כתוצאה מהעוולה קמה זכות תביעה גם לתלוייו‪.‬‬
‫סעיף ‪ 99‬לפקנ"ז דן בזכות התלויים וקובע‪ " :‬גרמה עוולה למותו של אדם‪ ,‬והיה אותו אדם‪ ,‬אילולא מת‪ ,‬זכאי‬
‫אותה שעה לפיצויים לפי פקודה זו בעד חבלת גוף שגרמה לו העוולה – יהיו בן זוגו‪ ,‬הורו וילדו זכאים לפיצויים‬
‫מן האדם האחראי לעוולה"‪.‬‬
‫לשים לב שיש הגבלה של זהות התלויים‪ ,‬וכן הגבלה של סעיף ‪ 21‬לכך שהתלויים זכאים לפיצוי רק אם סבלו‬
‫הפסד ממון עקב מות הנפגע‬
‫‪.‬‬
‫‪ 1.1.2.1‬תנאים מצטברים לזכות התלויים לתבוע‬
‫על מנת שתלויים בנפטר יוכלו לתבוע פיצוי צריכים להתקיים ארבע תנאים מצטברים‪:‬‬
‫‪ .1‬נכללים ברשימת התלויים בסעיף ‪( 99‬בן זוג‪ ,‬הורה וילד)‪.‬‬
‫‪ .2‬העוולה גרמה למותו של הניזוק‪.‬‬
‫‪ .3‬לתלויים נגרם הפסד ממון (ס' ‪.)91‬‬
‫‪ .4‬הניזוק היה זכאי לתבוע אותה עת אילו היה בחיים‪ .‬דהיינו‪ ,‬טרם מוצתה הזכות‪( .‬אם‬
‫הגיש תביעה ונפטר לאחר מכן – את המשך התביעה ינהל העיזבון – לפי ס' ‪ 16‬לפקנ"ז)‪.‬‬
‫‪ 1.1.2.2‬זהות התלויים ‪ -‬הרחבה‬
‫באופן כללי תלויים‪ :‬בן זוג‪ ,‬הורה וילד‪.‬‬
‫מיהו בן זוג לעניין תלות? בפס"ד לינדורן נ' קרנית נקבע כי בן זוג הוא גם ידוע‪/‬ה בציבור‪.‬‬
‫האם ניקח בחשבון סיכוי אדם להינשא בשנית בחישוב התלות?‬
‫ד"נ לפידות נ' שליסר נקבע שלא יובאו בחשבון סיכוי האלמנה להינשא מחדש [ספקולציה]‪ ,‬ואולם‪ ,‬בע"א חכמי‬
‫נ' רותם נקבע כי אם כבר מדובר בנישואין מתוכננים עם אדם שזהותו ידועה הרי שיש לקחת זאת בחשבון‬
‫בחישוב פיצוי תלות לאלמנה‪.‬‬
‫מיהו ילד לעניין תלות?‬
‫בע"א יחזקאל נ' אליהו חב' לביטוח בע"מ נקבעה חזקה הניתנת לסתירה לפיה ילד נחשב לתלוי בהוריו עד גיל‬
‫‪ 12‬ואילו בגילאי צבא תלותו פוחתת לכדי שליש‪[ .‬לעניין נכה – ניתן להביא ראיות להוכחה כי הילד היה נזקק‬
‫לתמיכה ארוכה יותר מההורים]‪.‬‬
‫מיהו הורה הזכאי בפיצוי תלות?‬
‫הורה אשר נתמך כלכלית בילדיו‪ .‬באופן עקרוני בעניין זה ניתן לטעון לתלות בעתיד שאינה קיימת בפועל אולם‬
‫בשל הספקולטיביות של אפשרות זו‪ ,‬לא נתקבלה תביעה כזו לעולם‪.‬‬
‫חריג‪ :‬הרחבת מעגל הניזוקים – נזק נפשי‬
‫בפסיקה עלתה מספר פעמים השאלה האם להכיר בנזק נפשי של ניזוקים משניים‪.‬‬
‫ברע"א אלסוחה נקבעו ארבעה כללים בהם תוכר אחריות בגין נזק נפשי של נפגע משני‪:‬‬
‫‪ )1‬זהות התובע ‪ -‬מעגל משפחתי ראשון‪ :‬הורים‪ ,‬אחים‪ ,‬בני זוג‪ ,‬ילדים‪.‬‬
‫‪ )2‬התרשמות ישירה מהאירוע המזיק‬
‫‪ )3‬מידת הקרבה במקום ובזמן לאירוע המזיק‬
‫‪)4‬האירוע גרם למחלת נפש של ממש‪.‬‬
‫בע"א לבנה לוי נ' בי"ח שערי צדק ובע"א ‪ ,8111811‬שוויקי נ' מ"י – הרחבה של הלכת אלסוחה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 02‬מתוך ‪73‬‬
‫‪1.1‬‬
‫שאלה ‪ – 2‬מהם ראשי הנזק השונים‬
‫(באיזה אופן נחשב את הפיצויים?)‬
‫הפיצוי יכול להיקבע בדרך של אומדן (פיצוי גלובאלי) או דרך חישוב מפורט‪.‬‬
‫‪1.1.1‬‬
‫מספר הבחנות‪:‬‬
‫‪ ‬נזק ממוני או נזק לא ממוני‪.‬‬
‫‪ ‬נזק מיוחד או נזק כללי‪.‬‬
‫‪ ‬ניזוק מתאונת דרכים או מעוולה רגילה‪.‬‬
‫‪ ‬חישוב נזק לניזוק החי או לניזוק המת‪.‬‬
‫‪ 1.1.2‬פיצויים בשל נזקי גוף‬
‫כשדנים בשאלת הפיצוי נהוג לחלק את ראשי הנזק בשתי דרכים‪:‬‬
‫‪ 1.1.2.1‬הבחנה בין נזקים ממוניים לבין נזקים לא ממוניים‪.‬‬
‫ראשי הנזק הממוני – אובדן כושר השתכרות‪ ,‬הוצאות רפואיות‪ ,‬הוצאות נסיעה‪ ,‬עזרת הזולת ונלוות‪.‬‬
‫ראשי הנזק הלא ממוני – כאב וסבל (עוגמת נפש)‪ ,‬קיצור תוחלת חיים‪.‬‬
‫‪ 1.1.2.2‬הבחנה בין נזק מיוחד לנזק כללי‪.‬‬
‫נזק מיוחד‪ -‬הוא נזק שהתגבש עד ליום מתן פסק הדין‪ :‬אובדן השתכרות עד למתן פס"ד‪ ,‬הוצאות רפואיות‬
‫ונלוות עד למתן פס"ד וכו'‪.‬‬
‫נזק כללי ‪-‬הוא כל אותם נזקים ממונים עתידיים וכל הנזק הלא ממוני‪.‬‬
‫נחלק את הדיון ל‪:3-‬‬
‫א' – חישוב הנזק לאדם שלא נפטר כתוצאה מהתאונה‪ ,‬מכונה "הניזוק החי"‪.‬‬
‫ב' – חישוב הנזק לאדם שנפטר כתוצאה מהתאונה‪ ,‬מכונה "הניזוק המת"‪.‬‬
‫ג' – הטבות ניכויים שונים שיש להוסיף‪/‬להפחית מהפיצוי ‪.‬‬
‫ניזוק חי מול ניזוק מת‬
‫ניזוק מת‬
‫פיצוי ממוניים‬
‫אובדן השתכרות בשנים האבודות‪ :‬תביעת התלויים ותביעת העיזבון‪.‬‬
‫פיצוי לא ממוני‬
‫כאב וסבל‬
‫הוצאות קבורה‬
‫‪ 1.1.2.3‬ראשי נזק לנפגע החי‬
‫נזקים ממוניים‬
‫‪ ‬אובדן השתכרות‬
‫‪ ‬הוצאות רפואיות‬
‫‪ ‬הוצאות נסיעה‬
‫‪ ‬הוצאות נלוות‬
‫‪ ‬עזרת הזולת‬
‫‪ ‬נזקים בלתי ממוניים – כאב וסבל‪ ,‬קיצור תוחלת חיים (כולל בחובו את אובדן הנאות‬
‫החיים)‪.‬‬
‫אב נזק הפסד השתכרות של הניזוק החי‬
‫לצורך חישוב הפסד השתכרות אנחנו צריכים לקחת בחשבון שלושה פרמטרים‪:‬‬
‫‪ .1‬בסיס שכר – בבסיס השכר צריך לשים לב לכמה דברים‪:‬‬
‫אם הבסיס ידוע או לאו‪.‬‬
‫בפלת"ד יש לנו הגבלה בפיצוי לעד פי שלוש מהשכר הממוצע במשק‪.‬‬
‫להלן נרחיב בדרכים לקביעת בסיס שכר‬
‫‪ .2‬משך זמן פיצוי – "אורך הפגיעה" (פנסיה; תקופות משתנות)‪.‬‬
‫‪ .3‬אחוזי נכות תפקודית –‬
‫עמוד ‪ 01‬מתוך ‪73‬‬
‫נכות רפואית – נקבעת ע"י בימ"ש לפי חוו"ד רופא מומחה‪ .‬קובע מה אחוזי הפגיעה מהעוולה לפי מבחני הנכות‬
‫של המל"ל‪.‬‬
‫נכות תפקודית – נקבעת ע"י בימ"ש לפי התרשמותו מהאופן שבה התאונה משפיעה על תפקודו של התובע‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬מידת ההשפעה התפקודית שיש על פסנתרן לעומת כדורגלן‪ .‬הפרמטרים אשר יכולים להשפיע על הנכות‬
‫התפקודית‪ :‬מקצוע‪ ,‬גיל‪ ,‬אורח חיים ועוד‪.‬‬
‫‪ 1.1.2.3.1‬דרכים לקביעת בסיס שכר‬
‫א) פוטנציאל השתכרות עתידית‬
‫בע"א ברששת נקבע כי יש להסתמך על פוטנציאל השתכרות ולא השתכרות בפועל באותם מקרים בהם יש‬
‫אפשרות ממשית כי הפוטנציאל עשוי לבוא למימוש‪.‬‬
‫פס"ד עמר נ' סהר‪ :‬המערער נפגע בת''ד‪ ,‬נגרמה לו נכות‪ .‬היה איש אחזקה מספר שנים‪ ,‬חזר בתשובה ובעת‬
‫התאונה למד בישיבה ולא עבד‪ .‬נפסק‪ :‬המערער הוא בעל מקצוע‪ ,‬יש לו כושר השתכרות שנפגע ויש לפסוק לו‬
‫פיצוי בגין אובדן כושר זה גם אם בעת התאונה למד תורה ולא עבד‪.‬‬
‫גבאי נ' לוזון‪ :‬פיצוי כבעל משק אף שערב מותו עבד ככוון ברכבת‪.‬‬
‫ב) דוקטרינת פיצוי מול סיכוי‬
‫בע"א חיו נ' ונטורה נקבע כי במצב של חוסר ודאות לגבי השתכרות עתידית‪ ,‬לדוג' כאשר לא ברור אם יתקבל‬
‫למשרה בה חפץ‪ ,‬החישוב של בסיס השכר ייעשה בהתאם לדוקטרינה של פיצוי ע"פ סיכוי‪.‬‬
‫ג) אי וודאות לגבי העתיד‬
‫ניזוק שלא עבד (בד''כ מדובר בילדים)‪:‬‬
‫הכלל‪-‬פיצוי על בסיס השכר הממוצע במשק‪.‬‬
‫חריג‪ :‬ע''א אריה אקסלרד ‪ -‬אם יוכחו כישורים מיוחדים ספציפיים או נתונים סטטיסטים שונים ניתן לסטות‬
‫מהכלל‪.‬‬
‫הגבלה על החריג‪ :‬ע''א מגדל נ' אבו חנא ‪ -‬אין לקחת בחשבון ראיות מגדריות או מגזריות אליו משתייך הניזוק‬
‫(אלא את השכר הממוצע במשק)‪.‬‬
‫ע''א אגבבה ‪ 21% -‬מהשכר הממוצע במשק בשל ליקוי למידה קשים‪ 31%( .‬מ‪.)21%-‬‬
‫‪ 1.1.2.3.2‬פיצויים לניזוק החי‬
‫שלב ראשון – מהם אחוזי הנכות‪ .‬אם מדובר בתאונת דרכים נפנה לביהמ"ש בבקשה למנות מומחה רפואי ואם‬
‫מדובר בעוולה נזיקית אחרת נפנה למומחה אשר ייתן חוו"ד לתובע‪ .‬בחוות הדעת תקבע הנכות של הנפגע ויש‬
‫להבחין בין נכות רפואית ונכות תפקודית‪.‬‬
‫הפרמטרים אשר יכולים להשפיע על הנכות התפקודית‪ :‬מקצוע‪ ,‬גיל‪ ,‬אורח חיים ועוד‪.‬‬
‫אב נזק הפסד השתכרות של הניזוק החי‬
‫הנוסחה לעבר‪ :‬בסיס שכר נטו‪/‬ברוטו ‪ X‬אחוזי נכות תפקודית ‪ X‬מס' חודשים מיום התאונה ועד למתן פסק הדין‬
‫= הפיצוי לעבר‪.‬‬
‫הנוסחה לעתיד‪ :‬בסיס שכר נטו‪/‬ברוטו ‪ X‬אחוזי נכות תפקודית ‪ X‬מס' חודשים מיום מתן פסק הדין ועד גיל‬
‫הפנסיה ‪ X‬מקדם היוון של ‪ = 3%‬הפיצוי לעתיד‪.‬‬
‫שוני בין פלת"ד לנזיקין‪ :‬בפלת"ד השכר עד שילוש השכר הממוצע במשק בעוולה רגילה של נזיקין אין הגבלה‪.‬‬
‫בפלת"ד החישוב לפי שכר נטו ובעוולה רגילה החישוב לפי שכר ברוטו‪.‬‬
‫פיצויים לניזוק המת‬
‫‪1.1.2.1‬‬
‫תלויים‬
‫אובדן תמיכה (הגבלת הפיצוי בפלת''ד)‪.‬‬
‫אובדן שירותים‪.‬‬
‫הוצאות קבורה –רק הוצאות ישירות נכללות‪.‬‬
‫אין פיצוי בראשי נזק של כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים‪.‬‬
‫‪ 1.1.2.1‬עיזבון‬
‫הלכת השנים האבודות (הגבלת הפיצוי בפלת''ד)‪.‬‬
‫הוצאות רפואיות‪ ,‬נסיעה‪ ,‬עזרת הזולת‪ ,‬נלוות – רק אם לא נפטר מיד‪.‬‬
‫הוצאות קבורה‬
‫כאב וסבל‪ -‬בפלת"ד ‪ 20%‬מהסכום המקסימאלי‪.‬‬
‫‪ 1.1.2.1‬הלכת השנים האבודות‬
‫שנים אבודות‪ :‬שנים בהן נתקצרה תוחלת חיי העבודה של הניזוק‪.‬‬
‫עמוד ‪ 00‬מתוך ‪73‬‬
‫הלכת גבריאל – הפסד השתכרות בשנים שאדם איננו חי אינו מהווה נכס או נזק ממון בר פיצוי‪.‬‬
‫עיוותים שיצרה ההלכה‪:‬‬
‫הבחנה בין ניזוק שנפגע לניזוק שנפטר‪'' .‬זול יותר להרוג''‪.‬‬
‫הבחנה מלאכותית בין ניזוק בגיר בעל משפחה לניזוק קטין‪.‬‬
‫הבחנה בין ניזוק בעל משפחה שנפטר בסמוך לפגיעה‪ ,‬לניזוק שנפטר מאוחר יותר (צפי לקיצור‬
‫תוחלת חיים)‪[ .‬חלופת תפקידים]‪.‬‬
‫הלכת אטינגר (ניתןב‪:)382111-‬‬
‫עקרון בדיני הנזיקין של השבת המצב לקדמותו‪.‬‬
‫השופט ריבלין‪" :‬יכולת ההשתכרות היא ערך המלווה את האדם מרגע לידתו‪ .‬מדובר בפוטנציאל המשקף את‬
‫האופק הכלכלי של האדם‪ .‬הפיצוי עבור אבדן כושר ההשתכרות בשנים האבודות בא לפצות את הנפגע על קיצור‬
‫אופק זה"‪.‬‬
‫אי בהירות שיצרה ההלכה‪:‬‬
‫העדר קביעה מפורשת בדבר אופן חישוב הפיצוי‪.‬‬
‫האם ההלכה חלה גם בפיצוי על פי עקרונות הפלת''ד?‬
‫ע''א ‪ 11881811‬פינץ נ' הראל‪:‬‬
‫חישוב הפיצוי בשנים האבודות יעשה לפי שיטת הידות‪.‬‬
‫חישוב עבור קטין‪/‬ניזוק ללא משפחה ‪ 31% -‬מבסיס השכר‪.‬‬
‫תחולת הלכת אטינגר גם על תאונות דרכים (רז נ' צור)‪.‬‬
‫ניתן להחיל את הלכת אטינגר על תביעות התלויות ועומדות בפני בית המשפט (סולל בונה נ' אלחמיד)‪.‬‬
‫‪ 1.1.3‬אב נזק‪ :‬הוצאות רפואיות‬
‫ההוצאות הקשורות בטיפול בעקבות הפגיעה‪ :‬אשפוזים‪ ,‬תרופות וכד'‪.‬‬
‫סעיף ‪ 22‬לחוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כי אין פיצוי בגין טיפולים המצויים במסגרת סל הבריאות של‬
‫קופ"ח (על התובע להוכיח שהטיפול אינו קיים בסל‪/‬אינו ברמה נאותה)‪.‬‬
‫‪ 1.1.3.1‬האם יש להסתפק בטיפול הוגן על פני טיפול מלא?‬
‫בע"א ברדה נ' נעים נקבע כי יש להסתפק בטיפול הוגן וזאת בניגוד לדעת המיעוט של ברק בפסק דין זה‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬החל מע"א סורוקה נ' הבאבו ההלכה השתנתה ומעדיפה טיפול מלא‪.‬‬
‫‪ 1.1.1‬אב נזק‪ :‬הוצאות שאינן רפואיות‬
‫כל אותן הוצאות שהניזוק נדרש להוציא ואינן עונות להגדרת הוצאות רפואיות‪ :‬דיור חלופי‪ ,‬ניידות‪ ,‬התאמת‬
‫הבית לנכים‪ ,‬מזגן וכו'‪.‬‬
‫בשנים האחרונות אנו עדים להכרה בראשי נזק נוספים‪ :‬הפסד זכויות סוציאליות כגון פנסיה‪ ,‬ביטוח מנהלים‬
‫וכד'‪.‬‬
‫‪ 1.1.1‬אב נזק עזרת הזולת‪8‬צ"ג‬
‫עזרת הזולת כוללת כל עזרה לה נזקק הניזוק לרבות עזרה סיעודית‪.‬‬
‫יש צורך בהצגת קבלות ממשיות‪ .‬בע"א עזבון בחירי נ' קופת חולים כללית‪ ,‬נקבע כי עזרת משפחה מזכה בפיצוי‬
‫אם יוכח כי אכן סייעו בפועל ומעבר לעבודה הרגילה והשוטפת הנצרכת בבית‪.‬‬
‫הפיצוי עבור העזרה ‪ -‬בגובה תשלום לעובד זר גם אם מעסיקים עובד מקומי (ע''א אקסלרד נ' צור שמיר)‪.‬‬
‫בתלויים מדובר ב'אבדן שירותים'‪.‬‬
‫‪ 1.1.1‬אב נזק‪ :‬כאב וסבל‬
‫כאב‪ -‬אימפקט של הפגיעה בגוף על מערכת העצבים‪.‬‬
‫סבל‪ -‬התוצאה הנפשית של אותה פגיעה לרבות תגובת צער בושה ופחד‪ .‬החישוב סובייקטיבי‪.‬‬
‫ניזוק שאיבד את ההכרה ‪ -‬אינו זכאי לפיצוי בראש נזק זה‪.‬‬
‫ניזוק שנותר עם פיגור מלא ‪ -‬זכאי לפיצוי בראש נזק זה‪.‬‬
‫תביעת עיזבון – (האם יכולים לתבוע כאב וסבל?) תלוי בהליך הפטירה של הניזוק‪.‬‬
‫בעוולה נזיקית רגילה – אין הגבלת סכום וביהמ"ש קובע סכום לכאב וסבל על סמך ראיות ובהתחשב בנסיבות‬
‫הסובייקטיביות‪ :‬גיל‪ ,‬ימי אשפוז‪ ,‬סיכוי החלמה ועוד‪.‬‬
‫עמוד ‪ 07‬מתוך ‪73‬‬
‫‪ 1.1.9‬אב נזק קיצור תוחלת חיים ואבדן הנאות חיים‬
‫סכום גלובאלי – רק בתביעה ע"פ פקנ"ז‪.‬‬
‫השפעת אורך החיים שקוצרו על סכום הפיצוי‪.‬‬
‫איבוד הכרה –תקופה זו נמנית בחישוב קצור תוחלת חיים‪.‬‬
‫אבדן הנאות החיים הוכר כראש נזק בר פיצוי (אגבבה)‪.‬‬
‫‪ 1.1.9‬הוצאות קבורה‬
‫חי – אין צורך בקבורה‪.‬‬
‫מת (עיזבון) – ע"פ ס' ‪(16‬ב)‪ :‬נסיעה להלוויה‪ ,‬אחוזת קבר‪/‬מצבה‪.‬‬
‫מת (תלויים) – ס' ‪.21‬‬
‫הוצאות האבל אינם נכללים בפיצוי זה – ס' ‪.)2(21‬‬
‫‪ 1.1.8‬פיצויים נוספים לתלויים‬
‫אובדן שירותים (הקבלה לעזרת הזולת‪/‬צ"ג בעיזבון) – לא מדובר בפיצוי לנזק נפשי‪.‬‬
‫ע"א ‪ 11898‬גבאי נ' לוזון– די להוכיח שהשירותים שאבדו ניתנים להערכה שיפוטית ולפיצוי במונחים כספיים‬
‫ואין צורך להוכיח הוצאה בפועל‪.‬‬
‫‪1.9‬‬
‫פיצויים לנפגעי תאונות דרכים‪8‬פקנ"ז‪.‬‬
‫תחשיבי נזק זהים בפיצוי על פי הפלת''ד ובפיצוי על פי הפקנ''ז‪:‬‬
‫‪ .1‬הוצאות רפואיות‪.‬‬
‫‪ .2‬הוצאות שאינם רפואיות‪.‬‬
‫‪ .3‬עזרה צד ג'‪.‬‬
‫תחשיבי נזק שאינם זהים‪:‬‬
‫‪ .1‬הפסד השתכרות‪.‬‬
‫‪ .2‬כאב וסבל‪.‬‬
‫‪1.9‬‬
‫פיצויים עבור נזק וכאב לפי חוק הפלת''ד‬
‫‪ 1.9.1‬ראש נזק כאב וסבל‬
‫יש אבחנה בין פלת"ד ובין תביעת נזיקין אחרת‪:‬‬
‫בפלת"ד‪ :‬תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון) קובעות‪:‬‬
‫לניזוק חי‪ :‬הגבלת תקרת פיצוי לסך של ‪ ₪ 111,111‬עבור נכות של ‪( 111%‬כיום בתוספת הפרשי הצמדה וריבית‬
‫עומד על ‪.)₪ 162,111‬‬
‫קביעת נוסחה מתמטית לחישוב אשר לוקחת בחשבון את הפרמטרים הבאים‪ :‬נכות רפואית‪ ,‬ימי אשפוז‪ ,‬גיל‬
‫(מעל ‪ )31‬ומשכללת אותם בנוסחה‪.‬‬
‫עזבון‪ :‬אם התאונה גרמה למוות הפיצוי יהיה ‪ 20%‬מהסכום המקסימאלי‪.‬‬
‫תלויים‪ -‬לא זכאים לתביעה בראש נזק זה‬
‫‪ 1.9.2‬פיצויים לתלויים‬
‫‪ 1.9.2.1‬חישוב אבדן תמיכה בתביעת התלויים –‬
‫א‪ .‬חילוץ גודלה של ידה בתא המשפחתי‪ :‬את הכנסת הנפטר מחברים להכנסת בת‪/‬בן זוג וזו ההכנסה‬
‫המשפחתית‪ .‬את ההכנסה המשפחתית מחלקים במספר הידות (מספר הידות כולל‪ :‬ידות לכל בני המשפחה ‪+‬‬
‫ידה לנפטר ‪ +‬ידת משק בית)‪ .‬התוצאה היא גודלה של ידה‪.‬‬
‫ב‪ .‬חישוב התלות החודשית – מהכנסתו של הנפטר מחסירים את ידתו שלו וזה הפיצוי החודשי המגיע לתלויים‪.‬‬
‫פס"ד יחזקאל – חזקה בנוגע לתלות ילדים‪.‬‬
‫‪ 1.9.3‬פיצויים לעיזבון‬
‫חישוב השנים האבודות–‬
‫ניזוק הותיר אחריו תלויים‪:‬‬
‫החישוב יעשה באותה הדרך של חישוב התמיכה בתלויים רק בתוספת ידת החיסכון‪.‬‬
‫ניזוק שלא הותיר אחריו תלויים‪:‬‬
‫גובה בסיס השכר ‪( 31% X‬חיסכון) ‪ x‬חודשים מגיל ‪ 21‬עד גיל פנסיה‬
‫עמוד ‪ 02‬מתוך ‪73‬‬
‫היוון‬
‫הפחתה מסכום הפיצוי המלא על נזקי העתיד את רווח ההשקעה האפשריים (ההיוון נעשה בכל ראשי הנזק‬
‫המתקבלים לעתיד)‪.‬‬
‫ע''א ‪ 931891‬סעדה נ' חמדי‪-‬‬
‫‪ 3%‬היוון שנתי אלא אם יוכח שבהשקעה ניתן להשיג סכום שונה‪.‬‬
‫‪1.8‬‬
‫הלכת הניכוי‬
‫פס"ד דוביצקי וכרכבי‪:‬‬
‫יש להבחין בין ראשי הנזק הנמצאים בחפיפה ואותם לנכות זה מזה –‬
‫‪ 1.8.1‬אבדן התמיכה (לתלויים) והשנים האבודות (לעיזבון)‬
‫מקום בו אין זהות בין היורשים לבין התלויים יש לנכות מתביעת העיזבון את תביעת התלויים‪ .‬כלומר‪ ,‬קודם‬
‫התלויים מקבלים‪.‬‬
‫כאשר יש זהות בין היורשים לבין התלויים יקבלו את הפיצוי הגבוה מהשניים‪.‬‬
‫בשאר ראשי הנזק שאינם בתחום החפיפה לא תהיה הפחתה‪.‬‬
‫‪ 1.11‬שלב שלישי‪ :‬קיזוז וניכוי הטבות‬
‫החזרת המצב לקדמותו ולא להרוויח מהפיצוי‪:‬‬
‫‪ ‬היחס בין המטיב‪-‬מזיק‪-‬ניזוק‪.‬‬
‫‪ ‬מיטיב וולונטארי‪.‬‬
‫‪ ‬חוזה ביטוח אישי‪.‬‬
‫‪ ‬פנסיה‪.‬‬
‫‪ ‬משכורת‪.‬‬
‫‪ ‬גמלאות‪.‬‬
‫‪ ‬המוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫‪ ‬קופת חולים‪.‬‬
‫‪ ‬ירושה‪.‬‬
‫הטבות הכוונה היא לכל אותם מצבים בהם זכאי אדם לקבלת כספים שונים מצד ג' בגין התאונה בה ניזוק‪.‬‬
‫מיטיב – מי שנתן את ההטבה‪ ,‬מוטב – מקבל ההטבה (הניזוק)‪.‬‬
‫הטבות כתוצאה מפגיעה‪:‬‬
‫מכוח חוזה‪ :‬חוזה ביטוח‪ ,‬פנסיה‪.‬‬
‫מכוח חוק‪ :‬המוסד ביטוח לאומי או קופות החולים‪.‬‬
‫מכוח רצון – עזרה וולונטרית‪.‬‬
‫חקיקה המסדירה את נושא ההטבות‪ :‬סעיף ‪ 26 + 21‬לפקנ"ז ‪ +‬חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים‬
‫(הטבת נזקי גוף)‪ ,‬תשכ"ד ‪1664 -‬‬
‫‪ 1.11.1‬סעיפים ‪ 91‬ו – ‪ 91‬לפקנ"ז‬
‫‪ .91‬סכומים שלא יחושבו‬
‫בקביעת סכום הפיצויים לא יובאו בחשבון ‪-‬‬
‫(‪ )1‬סכום שנתקבל או שזכאים לקבלו במות המת לפי חוזה‪-‬ביטוח;‬
‫(‪ )2‬סכום ששולם או שחייבים לשלמו לרגל האבל על המת‪.‬‬
‫‪ .91‬סכום ביטוח לא יובא בחשבון פיצויים‬
‫שעה שבאים לשום פיצויים המשתלמים בשל עוולה‪ ,‬לא יובא בחשבון כל סכום ששולם או שמגיע לרגל‬
‫אותה עוולה על פי חוזה‪-‬ביטוח‪.‬‬
‫חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבות נזקי גוף)‬
‫סעיף ‪ 1‬לחוק קובע מהי הטבה‪ " :‬הוצאות שהוצאו או שירות שניתן כדי לתקן נזק גוף‪ ,‬למנוע מניזוק החמרתו‬
‫של נזק נוסף או להקל מסבלו‪ ,‬לרבות תמיכה שניתנה לניזוק למחייתו ולמחיית בני ביתו שנצטרך לה עקב‬
‫הנזק‪ ,‬וכן‪ ,‬אם מת הניזוק‪ ,‬תמיכה כאמור שניתנה לאדם הזכאי לפיצוי בשל כך מאת המזיק"‪.‬‬
‫סעיף ‪ 1‬קובע כי אין נפקא מינה אם המיטיב פעל לפי חובה שבדין או שבהסכם או שפעל בהתנדבות‪ .‬אלא אם‬
‫כן היה המיטיב תאגיד ביטוח ופעל לפי חוזה ביטוח‪.‬‬
‫עמוד ‪ 05‬מתוך ‪73‬‬
‫סעיף ‪ 2‬לחוק קובע את זכותו של מיטיב להיפרע את הטבת הגוף מאת המזיק עד כדי סכום שהמזיק היה חייב‬
‫למוטב על פי דין בשל גרימת נזק הגוף אלמלא ההטבה‪.‬‬
‫סעיף ‪ 1‬לחוק קובע כי אין להיפרע לפי חוק זה אלא הוצאות‪ ,‬שכר שירות ודמי תמיכה סבירים‪ .‬לגבי המשכורת‬
‫אם שולמה אותה משכורת כבעבר רואים אותה לעניין זה כהוצאה סבירה‪.‬‬
‫מיטיב וולונטארי‬
‫אדם‪/‬גורם המבקש לתת כספים לניזוק בגין התאונה באופן וולונטארי‪ .‬ההנחה היא כי המטיב הוולונטרי ביקש‬
‫להטיב עם הניזוק על רקע היכרות אישית ולא עם המזיק‪.‬‬
‫פיצוי מהמזיק לאחר ההטבה‪ :‬הכלל הוא שכספי ההטבה שייכים למיטיב ולא לניזוק על מנת שהניזוק לא יזכה‬
‫בכפל פיצוי‪ .‬לכן‪ ,‬ניתנת למיטיב אפשרות תביעה ראשונית‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬אם המיטיב לא עושה שימוש בזכותו (מוותר עליה או חלה התיישנות) יכול הניזוק לתבוע את עלות‬
‫ההטבה ולזכות לכאורה בכפל פיצוי‪.‬‬
‫האם יש לקזז משכורת?‬
‫ע"א ‪ ,19891‬קלייר נ' גולדנברג‬
‫אם מדובר בתשלום משכורת בזמן היעדרות אשר הניזוק יצטרך להחזירה או שתנוכה ממשכורות עתיד (מעין‬
‫הלוואה) הרי שאין זו הטבה שהמיטיב יכול לתבוע בגינה ולא מדובר בתשלום משכורת שיש לנכותו מהפיצוי‬
‫לניזוק‪.‬‬
‫אם מדובר בתשלום משכורת שהניזוק לא יצטרך להשיב הרי שמדובר בהטבה‪ .‬המעסיק יוכל לתבוע הטבת נזקי‬
‫גוף ואם לא יתבע אזי הזכות שמורה לניזוק‪.‬‬
‫סעיף ‪ 1‬לחוק תיקון דיני הנזיקים (הטבת נזקי גוף) קובע כי תשלום משכורת הינה הוצאה סבירה‪.‬‬
‫הטבה מכוח חוזה ביטוח‬
‫חוזה ביטוח‪ :‬כאשר ההטבה מקורה בחוזה ביטוח‪ ,‬אשר עשה הניזוק לעצמו‪ ,‬קובע סעיף ‪ 4‬לחוק לתיקון דיני‬
‫הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף) וקובעים סעיפים ‪ 21‬ו – ‪ 26‬לפקנ"ז כי אין המזיק נהנה מביטוח זה‪.‬‬
‫התוצאה היא שניזוק ייהנה מכפל פיצוי למעשה‪.‬‬
‫הרציונל הוא שמכיוון שהניזוק שילם את פרמיית הביטוח לאורך השנים אין כל סיבה שהמזיק יהיה זה שייהנה‬
‫מפירות החוזה‪.‬‬
‫הטבה מכוח חוזה ביטוח פנסיוני (פנסיה)‬
‫אם בעקבות התאונה יצא הניזוק לפנסיה מוקדמת אז יש כאן מעין הטבה בעקבות התאונה והפיצוי יהיה‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫אם מדובר בפנסיה שהיא סכום חד פעמי שנצבר אזי לא יבוצע ניכוי ולא מדובר בהטבה‪( .‬הקדמת התשלומים לא‬
‫הטיבה עם הניזוק אלא רק פרסה ליותר שנים את הכסף המגיע לו)‪.‬‬
‫אם מדובר בפנסיה חודשית שמשולמת ללא קשר לסכום צבירה אזי מדובר בהטבה והגמלה תקוזז מסכום‬
‫הפיצוי שמגיע לנפגע כל חודש עד גיל הפנסיה‪ .‬לאחר גיל הפנסיה לא תקוזז הגמלה שכן אזי מתנתק הקש"ס בין‬
‫המאורע לנזק כי ממילא היה מקבל הניזוק את הפנסיה‪.‬‬
‫בע"א ‪ ,331/20‬מבטחים נ' פלאצי‪ ,‬נקבע כי קצבת שאירים מפנסיה הינה הטבת גוף אשר המיטיב יכול לתבוע‬
‫בגינה‪.‬‬
‫מכוח חוק – גמלאות מהמדינה האם יש לקזז?‬
‫בהתאם לסעיף ‪ 2‬לחוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף)‪ ,‬גמלה שמקבל הניזוק מהמדינה תקוזז‬
‫מסכום התביעה אשר רשאי הניזוק להגיש‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬המדינה תהיה רשאית לתבוע מן המזיק את ההטבה‪( .‬ע"א ‪ 066/62‬לנקרי נ' מ"י)‪.‬‬
‫דוגמא לגמלה מהמדינה ‪ -‬המוסד לביטוח לאומי‬
‫בנסיבות מתאימות ניזוק יכול לתבוע קבלת גמלה מהביטוח הלאומי בגין מעשה העוולה ו‪/‬או התאונה‪.‬‬
‫הכלל הוא כי יש לקזז את מלוא סכום הגמלאות אשר מקבל הניזוק מהביטוח הלאומי ואשר יקבל בעתיד‬
‫כתוצאה מהפגיעה‪.‬‬
‫אם אדם בוחר להימנע מלתבוע את המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬ביהמ"ש יקזז את הסכומים להם הוא זכאי מאת‬
‫הביטוח הלאומי שכן אין אדם זכאי לוותר על זכות התביעה הזו (ע"א ‪ 214/21‬גולדברגר נ' בסה)‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬אם הגיש תביעה וחלקה‪/‬כולה נדחתה אזי יקוזזו רק אותם גימלאות אשר קיבל בפועל‪.‬‬
‫ביטוח לאומי – המשך קיזוז‬
‫סעיף ‪ 321‬לחוק הביטוח הלאומי קובע כי אם אדם זכאי לשתי גימלאות מן הביטוח הלאומי אזי הוא יקבל רק‬
‫את הגבוהה מבין השתיים‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬כאשר באים לבצע קיזוז קצבאות ביטוח לאומי יש לקחת עובדה זו בחשבון ולבדוק האם הקצבה כתוצאה‬
‫מהתאונה ניתנה ו‪/‬או לא פגעה בקצבה אחרת לה היה זכאי הניזוק‪.‬‬
‫עמוד ‪ 06‬מתוך ‪73‬‬
‫חלוקה בין הניזוק לביטוח הלאומי בכספים‬
‫סעיף ‪(331‬א) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי אם הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד צד שלישי ותביעה זו‬
‫התבררה יחד עם תביעת המוסד לפי סעיף ‪(322‬א)‪ ,‬לא יהיה המוסד זכאי לסכום העולה על ‪ 20%‬מסך כל‬
‫הפיצויים המגיעים מהצד השלישי למוסד ולזכאי לגמלה כאחד‪ ,‬והזכאי לגמלה יהיה זכאי ליתרה‪.‬‬
‫ע"א ‪ ,111899‬החברה להגנת הטבע נ' עיזבון תמר‪.‬‬
‫חלוקה בפיצויים‪ :‬לפי מה שמגיע‪ ,‬אולם‪ ,‬אם הפיצוי המגיע לניזוק נבלע כולו או רובו בפיצוי המגיע לביטוח‬
‫הלאומי הרי החלוקה תהיה כדלקמן‪ 20% :‬לניזוק ו – ‪ 20%‬לביטוח הלאומי‪.‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי – זכות חזרה למזיק‬
‫סעיף ‪ 322‬לחוק הביטוח הלאומי[נוסח משולב] מעניק לביטוח הלאומי זכות לתבוע בחזרה מזיק כאשר האירוע‬
‫המזיק הצמיח זכות לקבלת גמלה על סמך חוק זה‪.‬‬
‫חריג לזכות החזרה‪ :‬בהתאם לסעיף ‪ 22‬לפקנ"ז כאשר המזיק הוא המעסיק‪ .‬במקרים כאלה אין הביטוח הלאומי‬
‫יכול לחזור למעסיק שכן בדיוק בשביל כך המעסיק שילם דמי ביטוח לאומי כל השנים‪.‬‬
‫ברע"א ‪ ,191889‬מנורה נ' עיזבון המנוח משה תמר‪ ,‬נקבע כי גם עצמאי יחשב למעסיק לעניין זכות החזרה‪.‬‬
‫הטבה של קופות חולים‬
‫בעבר הביטוח בקופת חולים היה וולונטארי ולכן נהגו כלפיו כמו חוזה ביטוח אחר ולא התחשבו בהטבות אשר‬
‫קיבל הניזוק עקב ביטוח זה בעת פסיקת הפיצויים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1664‬חוקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי הקובע חובת ביטוח בקופת חולים ובד בבד קובע את סל‬
‫השירותים שעל קופ"ח להעניק למבוטחיהן‪.‬‬
‫סעיף ‪ 22‬לחוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כי קופת חולים או נותן שירותים‪ ,‬שנתנו שירותי בריאות למי‬
‫שחלה או למי שנפגע ממזיק זכאים להיפרע את הטבת הנזק מהמזיק או ממבטחו או מכל אדם אחד‪ ,‬בשל‬
‫חבותם לפי כל דין או לפי כל חוזה ביטוח‪ ,‬בסכום ההוצאות אשר הוציאו בפועל למתן שירותי הבריאות למי‬
‫שנפגע או שחלה כאמור‪.‬‬
‫בע"א ‪ ,1119881‬סהר חברה לביטוח נ' חדד‬
‫מתייחס בית המשפט לסוגיה זו בקובעו כי טיפולים הנכללים במסגרת החוק לא יוכל הניזוק לתבוע בגינם‪.‬‬
‫לעומת זאת יהיה רשאי הניזוק להגיש תביעה על טיפולים שאינם בסל השירותים וחובת ההוכחה כי הטיפול לא‬
‫ניתן במסגרת קופת החולים הינה על הניזוק‪.‬‬
‫בע"א ‪ 2911881‬אל על נתיבי אויר לישראל‬
‫נקבע כי בדומה למוסד לביטוח לאומי גם כאן ניזוק חייב למצות את זכויותיו מול קופת החולים ואין הוא יכול‬
‫לתבוע את המזיק תוך שהוא מבקש להימנע מתביעה נגד קופת החולים משיקולים שונים‪.‬‬
‫ירושה – אין קיזוז האצה‬
‫לכאורה גם האצת ירושה הינה בגדר הטבה לה זוכה עיזבונו של הניזוק עם מותו‪.‬‬
‫בע"א ‪ 1891‬יחזקאל נ' אליהו חברה לביטוח נקבע כי לא יקוזז שווי האצת הירושה וזאת מהטעם שהרווח‬
‫מהאצת הירושה מתקזז לעומת ההפסד האפשרי שכן נמנע מהניזוק להמשיך לעבוד ולהרחיב את ירושתו‪.‬‬
‫‪ 1.11‬שאלה רביעית – אופן הפיצוי‬
‫פיצוי חד פעמי‪ ,‬פיצוי תכוף או פיצוי עיתי‪.‬‬
‫פיצוי עיתי‪ :‬סעיף ‪ 6‬בפלת"ד דן בשאלת הפיצוי העיתי בעוד בפקנ"ז אין כל התייחסות לאופציה זו‪.‬‬
‫בע"א ‪ ,293898‬עיריית חיפה נ' מוסקוביץ‬
‫קובע ביהמ"ש העליון כי יש להחיל את האופציה של תשלום עיתי גם בפקנ"ז וכי ההחלטה בנוגע לאופן התשלום‬
‫מסורה לבית המשפט גם ללא הסכמת הצדדים‪.‬‬
‫בפס"ד זה נקבעים אמות מידה להפעלת הסמכות לפסוק פיצויים עיתיים‪ :‬מחד‪ ,‬עקרון סופיות הדיון ומאידך‬
‫עשיית צדק‪.‬‬
‫בפס"ד עיריית חיפה נ' מוסקוביץ‬
‫נקבע כי כל עוד לא נעשה הסדר תחיקתי או מנהלי להבטחת התשלום העיתי‪ ,‬יש להגביל את יישום השיטה‬
‫למקרים שהמזיק הוא המדינה‪ .‬גם כשניתן לבטוח במעמדו הכלכלי של המזיק‪ ,‬יש לנקוט שיטה זו רק במקרים‬
‫שהערכת הנזק מבוססת על סיכוי עתידי‪ ,‬שהערכתו קשה‪.‬‬
‫בע"א ‪ 811812‬עיזבון סביחי נ' הפניקס –‬
‫ביהמ"ש המחוזי פסק פיצוי עיתי בהתחשב בסיכויה של האלמנה להינשא שוב‪ .‬ביהמ"ש העליון קיבל את‬
‫הערעור וביטל את התשלום העיתי שכן בהתאם להלכה אין להתחשב בנתון זה‪ ,‬אין זו המטרה לשמה נקבע מוסד‬
‫התשלום העיתי ותיקון ההלכה כיום הינה עניין למחוקק להתערב בו‪.‬‬
‫עמוד ‪ 03‬מתוך ‪73‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.1‬‬
‫פיצויים ודרך חישובם‬
‫טבלת פיצויים‬
‫פיצויים לנזקי גוף‪ :‬נערך ע"י עו"ד גאולה אבידן‬
‫תביעה של ניזוק חי‬
‫(ניזוק בחיים)‬
‫הפסד כושר אורך התקופה ‪ X‬מידת הפגיעה‬
‫השתכרות‬
‫‪ X‬גובה השכר‬
‫ראשית‪ ,‬נגדיר את התקופה‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬נקבעת הנכות התפקודית‬
‫(בהתאם לנכות הרפואית בשילוב‬
‫תעסוקת הנפגע)‪.‬‬
‫שלישית‪ ,‬נקבע גובה השכר‪:‬‬
‫נזיקין‪:‬‬
‫גובה השכר יילקח ברוטו‪.‬‬
‫אין הגבלת גובה שכר (נזק‬
‫פוטנציאלי‪/‬דוק' פיצוי על פי‬
‫סיכוי ‪ /‬שכר ממוצע במשק ‪/‬‬
‫סטטיסטיקה‪.‬‬
‫פלת"ד‬
‫גובה השכר נטו מוגבל עד פי ‪3‬‬
‫מהשכר הממוצע במשק (היינו‪,‬‬
‫‪.)₪ 24,111‬‬
‫פס"ד עזבון ניסן‪:‬‬
‫הפיצוי הוא עד לגיל פנסיה‪ ,‬פיצוי‬
‫על אובדן פנסיה ומעבר לגיל‬
‫הפנסיה‪ ,‬זה ראש נזק נפרד‪.‬‬
‫הוצאות‬
‫רפואיות‬
‫טיפולים‪ ,‬אשפוזים‪ ,‬תרופות וכו'‪.‬‬
‫סעיף ‪ 22‬לחוק ביטוח ביראות‬
‫ממלכתי ‪ -‬אין פיצוי בגין‬
‫טיפולים שניתנים במסגרת סל‬
‫קופ"ח‪.‬‬
‫ברדה‪ :‬טיפול הוגן‪.‬‬
‫מפס"ד הבאבו‪ :‬טיפול ראוי‪.‬‬
‫למזיק אין זכות להכתיב לניזוק‬
‫את דרך הטיפול‪.‬‬
‫תביעת תלויים‬
‫תביעת עיזבון‬
‫(ניזוק נפטר)‬
‫(ניזוק נפטר)‬
‫ראש הנזק נקרא ‪" -‬השנים ראש הנזק נקרא ‪" -‬אבדן‬
‫כושר תמיכה"‬
‫(אבדן‬
‫האבודות"‬
‫השתכרות של הנפטר)‬
‫אופן החישוב‪:‬‬
‫אופן החישוב‪:‬‬
‫א ‪ -‬ניזוק נפטר והותיר משפחה‪ :‬הכנסת הנפטר ‪ +‬הכנסת בת הזוג‬
‫הכנסת הנפטר ‪ +‬בת זוג לחלק ידות הבית (מספר נפשות‪:‬‬
‫תלויים ‪ +‬נפטר) ‪ +‬ידה נוספת‬
‫למספר הידות‬
‫(מספר נפשות‪ 2 + :‬ידות נוספות (ידת משק הבית)‪.‬‬
‫(ידת משק הבית וידת החיסכון)‪.‬‬
‫שמתקבלת‬
‫התוצאה‬
‫שמתקבלת את‬
‫התוצאה‬
‫את‬
‫מחסירים מהכנסת הנפטר‬
‫מחסירים מהכנסת הנפטר‪.‬‬
‫התוצאה תוכפל בחודשים עד התוצאה הסופית שהתקבלה‪,‬‬
‫היא הפסד התמיכה החודשית‪.‬‬
‫לגיל הפנסיה ‪ +‬היוון‪.‬‬
‫פלת"ד‪ :‬גובה השכר נטו מוגבל את התוצאה הסופית מכפילים‬
‫עד פי ‪ 3‬מהשכר הממוצע במשק עד לתום גיל תמיכה ‪-‬‬
‫חזקה (פס"ד יחזקאל)‪ :‬ילדים‬
‫(היינו‪.)24,111 ,‬‬
‫עד ‪ 12‬נתמכים בהוריהם‪.‬‬
‫ילדים מגיל ‪ 12‬עד גיל צבא‬
‫כנ"ל לעניין פס"ד עזבון ניסן‪.‬‬
‫נתמכים ‪ 1/3‬בהוריהם‬
‫ניזוק נפטר שלא הותיר תיתכן סטייה מהשיטה‪ :‬ילד‬
‫מוגבל‪ ,‬תמיכה קבועה בקרוב‪,‬‬
‫משפחה‪:‬‬
‫חסכון‪...‬‬
‫החישוב‪:‬‬
‫גובה השכר ‪( 31% X‬חיסכון) ‪X‬‬
‫חודשים מגיל ‪ 21‬עד גיל פנסיה‪.‬‬
‫אם היו הוצאות והנפגע לא נפטר‬
‫מיד‪ ,‬ניתן לתבוע‪.‬‬
‫הוצאות לא ניידות (הוצאות נסיעה וכדו')‪ ,‬אם היו הוצאות והנפגע לא נפטר‬
‫מיד‪ ,‬ניתן לתבוע‪.‬‬
‫דיור‪ ,‬מיזוג אוויר ועוד‪.‬‬
‫רפואיות‬
‫עזרת צד ג'‬
‫סיעוד ‪( -‬נזק מיוחד ונזק כללי)‪.‬‬
‫פס"ד אקסלרד‪ :‬החישוב לפי‬
‫עובד זר‪.‬‬
‫עזרה בבית ‪ -‬נזק מיוחד ונזק‬
‫כללי‪.‬‬
‫פס"ד בחירי‪ :‬עזרת משפחה כצד‬
‫ג' מזכה בפיצוי אם מוכח שאכן‬
‫סייעו בפועל‪.‬‬
‫סיעוד ‪ -‬פס"ד אקסלרד‪:‬‬
‫החישוב לפי עובד זר עד ליום‬
‫הפטירה‪.‬‬
‫עזרה בבית ‪ -‬נזק מיוחד‪.‬‬
‫פס"ד בחירי‪ :‬עזרת משפחה כצד‬
‫ג' מזכה בפיצוי אם מוכח שאכן‬
‫סייעו בפועל עד ליום הפטירה‬
‫אבדן שירותים‪ :‬פיצויים על‬
‫לקיחת שירותים שהיו נעשים‬
‫ע"י הנפטר טרם מותו‪.‬‬
‫גבאי‪ :‬די להוכיח הפסד‪ ,‬לא חייב‬
‫להעסיק בפועל שירותים של‬
‫עזרה בניקיון הבית‪ ,‬בן זוג‬
‫שנאלץ לקצץ במשרה וכו'‪.‬‬
‫הוצאות קבורה ‪-‬‬
‫הוצאות קבורה ‪-‬‬
‫לפי סעיף ‪(16‬ב) לפקנ"ז‪ :‬נסיעה לפי סעיף ‪ 21‬לפקנ"ז הוצאות‬
‫האבל לא נכללים בפיצוי‪ .‬ס'‬
‫ללוייה‪ ,‬אחוזת קבר‪ ,‬מצבה‪.‬‬
‫הוצאות האבל לא נכללים ‪ )2(21‬לפקנ"ז‪.‬‬
‫בפיצוי‪ .‬ס' ‪ )2(21‬לפקנ"ז‪.‬‬
‫עמוד ‪ 09‬מתוך ‪73‬‬
‫כאב וסבל‬
‫קיצור‬
‫תוחלת‬
‫חיים‬
‫‪1.2‬‬
‫אין פיצוי בגין ראש נזק של כאב‬
‫פיצוי בנזיקין (שאינו פלת"ד)‪:‬‬
‫אינו מוגבל בסכום‪ ,‬אולם לרוב וסבל‪.‬‬
‫לא ניתן פיצוי בגין ראש נזק זה‪,‬‬
‫אם הניזוק נפטר באופן מיידי‪.‬‬
‫תלוי בנסיבות ובעובדות‪.‬‬
‫פלת"ד‪:‬‬
‫לפי תקנה ‪ 4‬לתקנות הפיצויים‪,‬‬
‫הנזק מחושב כך‪:‬‬
‫‪ X 20%‬הסכום המקסימלי‬
‫(‪.)₪ 160,111‬‬
‫פיצוי בנזיקין (שאינו פלת"ד)‪:‬‬
‫הסכום אינו מוגבל ונקבע על ידי‬
‫בית המשפט בהתאם לראיות‬
‫(גיל‪ ,‬חומרת פגיעה‪ ,‬ימי אשפוז‪,‬‬
‫סיכויי החלמה‪ ,‬החמרה וכו')‪.‬‬
‫פלת"ד‪:‬‬
‫לפי תקנה ‪ 2‬לתקנות הפיצויים‬
‫לנפגעי תאונות דרכים (חישוב‬
‫פיצויים בשל נזק שאינו נזק‬
‫ממון)‪ ,‬התשל"ו ‪ 1626 -‬הסכום‬
‫מוגבל עד ‪ ₪ 160,111‬עבור ‪111%‬‬
‫נכות‪.‬‬
‫החישוב נערך על בסיס‬
‫נכות‬
‫הבאים‪:‬‬
‫הפרמטרים‬
‫רפואית‪ ,‬ימי אשפוז וגיל‪.‬‬
‫מעל גיל ‪ ,31‬הפחתה של ‪ 1%‬על‬
‫כל שנה‪.‬‬
‫סכום גלובלי על קיצור תוחלת סכום גלובלי על קיצור החיים‪ .‬אין פיצוי בגין ראש נזק‪.‬‬
‫החיים‪ .‬רק בתביעה על פי פקנ"ז רק בתביעה על פי פקנ"ז‬
‫תחשיבי נזק‪:‬‬
‫לכל אורך התחשיב נשתמש בנתונים הבאים ‪-‬‬
‫תכירו את משפחת אזרחי‪:‬‬
‫דוד בן ‪ .11‬עובד כעורך דין עצמאי‪ .‬מרוויח ‪ ₪ 11,111‬ברוטו לחודש‪ 31,111 ,‬נטו‪.‬‬
‫נשוי לצילה בת ‪ .19‬עורכת דין שכירה‪ .‬מרוויחה ‪ 11,111‬ברוטו לחודש‪ 9,111 ,‬נטו‪.‬‬
‫ילדים ‪ -‬ציקי בן ‪ ,19‬ציפי בת ‪.11‬‬
‫קונץ נפגע ‪ -‬נכות רפואית ‪ .12%‬תפקודית ‪ .16%‬אושפז ‪ 22‬יום‪.‬‬
‫‪1.2.1‬‬
‫ניזוק חי‪:‬‬
‫‪ 1.2.1.1‬אבדן כושר השתכרות‪:‬‬
‫לפי נזיקין "רגיל" ‪ -‬בסיס השכר ‪ -‬אינו מוגבל בתקרה‪ .‬בסיס השכר מחושב ברוטו‪.‬‬
‫הנוסחה לעבר‪ :‬בסיס שכר ברוטו ‪% X‬נכות תפקודית ‪ X‬מס' חודשים מיום התאונה ועד מתן פסק הדין = הפיצוי‬
‫לעבר‪.‬‬
‫הנוסחה לעתיד‪ :‬בסיס שכר ברוטו ‪% X‬נכות תפקודית ‪ X‬חודשים מיום פסק הדין ועד גיל הפנסיה ‪ X‬מקדם היוון‬
‫של ‪ = 3%‬הפיצוי לעתיד‪.‬‬
‫‪ 1.2.1.2‬כאב וסבל‬
‫לפי נזיקין "רגיל" ‪ -‬אין תקרה‪ .‬לא מוגבל בסכום‪ .‬נקבע על ידי בית המשפט על סמך ראיות בדבר כאב וסבל‪,‬‬
‫ובהתחשב בנסיבות סובייקטיביות ‪ -‬גיל הנפגע‪ ,‬ימי אשפוז‪ ,‬סיכויי החלמה ‪ /‬החמרה‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫לפי הפלת"ד ‪ -‬תקנה ‪ 2‬לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו ממון)‪.‬‬
‫תקנה ‪ 3‬קובע גיל סף‪.‬‬
‫במסגרת ראש נזק זה לוקחים את הפרמטרים הבאים ‪ -‬נכות רפואית‪ ,‬ימי אשפוז‪ ,‬גיל (מעל ‪,)31‬‬
‫בנוסחה כפולה‪ ,‬בשים לב לתקנה ‪3:‬‬
‫‪( ₪ 160,111 X 1.112‬סכום מקסימלי) ‪ X‬ימי אשפוז = תוצאה א' (כיום‪ ,‬יום אשפוז = כ‪.)₪ 331 :‬‬
‫בנוסף יקבל‪:‬‬
‫(‪ Y%‬שנים מעל גיל ‪( ₪ 160,111[ - )31‬סכום מקסימלי) ‪ % X‬נכות רפואית] = תוצאה ב'‪.‬‬
‫‪16,211 X 21% = 10,241‬‬
‫דוגמא‪160,111 X 12% - )21%( :‬‬
‫תקרת הפיצוי ‪ ₪ 111,111 -‬עבור ‪ 111%‬נכות‪.‬‬
‫עמוד ‪ 08‬מתוך ‪73‬‬
‫‪1.2.2‬‬
‫עזבון‬
‫‪ 1.2.2.1‬כאב וסבל‪:‬‬
‫לפי הפלת"ד ‪ -‬תקנה ‪ 4‬לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון)‪:‬‬
‫העיזבון זכאי ל‪ 20%-‬מהסכום המקסימלי (‪.)160,111‬‬
‫לפי נזיקין "רגיל" ‪ -‬ראש הנזק לא מוגבל‪ .‬במסגרת זו נכנס אלמנט של "קיצור תוחלת חיים" כפיצוי על כך‬
‫שהנפגע נפטר בטרם עת‪ .‬לוקחים בחשבון גיל‪ ,‬מה קרה‪...‬‬
‫‪ 1.2.2.2‬שנים אבודות‬
‫איך מחשבים את הפיצוי לפי שנים אבודות?‬
‫"שיטת הידות" ‪-‬‬
‫א ‪ -‬ניזוק בעל משפחה‪ :‬הכנסה נפגע (נפטר) ‪ +‬הכנסת בן זוג לחלק למספר ידות משפחה ‪( 2 +‬ידת משק בית וידת‬
‫חסכון)‪ .‬הסכום המתקבל מפחיתים מהכנסת הנפטר‪.‬‬
‫לפי הדוגמא‪ .61,111=01,111+11,111 :‬לחלק ל‪( 6-‬אבא‪ ,‬אימא‪ ,‬ילד‪ ,‬ילדה‪ ,‬ידת חסכון‪ ,‬ידת משק בית) =‬
‫‪.11,111‬‬
‫הסכום המתקבל (‪ )₪ 11,111‬מפחיתים מהכנסת הנפטר ‪ X‬התקופה (עבר ‪ /‬עתיד ‪ -‬תוספת היוון) עד גיל פנסיה של‬
‫הניזוק‪.‬‬
‫‪.41,111=01,111-11,111‬‬
‫ב ‪ -‬ניזוק שנפטר ללא משפחה ‪ -‬בדרך כלל מדובר בקטין‪ X 31% .‬שכר ממוצע במשק (פס"ד פינץ)‪.‬‬
‫את הסכום המתקבל מכפילים לעתיד עד גיל הפנסיה‪.‬‬
‫לקטין ‪ -‬מגיל אחרי צבא ועד לגיל פנסיה‪.‬‬
‫ג ‪ -‬לפי פלת"ד ‪ -‬החישוב זהה פרט לבסיס חישוב השכר ‪ -‬מוגבל עד פי ‪ 3‬מהשכר הממוצע במשק (‪.)24,111‬‬
‫להדגיש‪ :‬חישוב השנים האבודות יעשה גם לניזוק חי שחייו קוצרו‪.‬‬
‫‪ 1.2.3‬תלויים‪:‬‬
‫‪ 1.2.3.1‬הפסד תמיכה‬
‫הכנסה נפגע (נפטר) ‪ +‬הכנסת בן זוג לחלק למספר ידות משפחה ‪( 1 +‬ידת משק בית)‪.‬‬
‫לפי הדוגמא‪ .61,111=01,111+11,111 :‬לחלק ל‪( 0-‬אבא‪ ,‬אימא‪ ,‬ילד‪ ,‬ילדה‪ ,‬ידת משק בית) = ‪12,111.‬‬
‫‪ - 12,111‬מהווה את הסכום שהנפטר היה מוציא על עצמו בחייו‪ ,‬לכן לא ניתן לטעון שזהו הפסד לתלויים‪.‬‬
‫ולכן‪:‬‬
‫‪.₪ 01,111 - ₪ 12,111 = ₪ 32,111‬‬
‫ולכן‪ 32,111 :‬במכפלת החודשים לעבר ‪ /‬עתיד (היוון) עד גיל פנסיה של הנפטר‪.‬‬
‫לפי פלת"ד ‪ -‬החישוב זהה פרט לבסיס חישוב השכר ‪ -‬מוגבל עד פי ‪ 3‬מהשכר הממוצע במשק‪.‬‬
‫‪ 1.2.3.2‬לפי הלכת הניכוי‪:‬‬
‫ההלכה נוגעת רק לראשי הנזק הזהים‪ :‬אבדן תמיכה לתלויים ופיצוי עבור שנים לעיזבון‪.‬‬
‫ביתר ראשי הנזק אין ניכוי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬הפסד שירותים של התלויים‪ ,‬כאב וסבל של העיזבון וכו'‪.‬‬
‫כשהעיזבון והתלויים זהים ‪ -‬הגבוה מבין השניים‪.‬‬
‫מקום בו אין זהות בין העיזבון לתלויים‪ :‬יש לנכות מתביעת העיזבון את תביעת התלויים‪.‬‬
‫לפי הדוגמא‪ :‬התלויים יקבלו ‪ 32,111‬והעיזבון ‪.2,111‬‬
‫‪9‬‬
‫הכנה למבחן‬
‫פתרון תרגיל ‪ – 1‬רשלנות ‪ +‬הפח"ח (נערך ע"י עוה"ד איילת ברעם)‬
‫שלב ראשון – קריאת העבודה‬
‫כשקוראים את העבודה צריך לשים לב לכמה דברים‪:‬‬
‫‪ ‬דמויות ומה הן עשו‬
‫עמוד ‪ 72‬מתוך ‪73‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫תאריכים‬
‫שעות‬
‫מידע נוסף‬
‫השאלה!‬
‫הדמויות וסיפורן‬
‫‪ ‬עמי – הנפגע‪ .‬קטין בן ‪ .12‬פעם ראשונה רוכב‪.‬‬
‫‪ ‬חוות הסוסים – 'סוסונים ביער'‪.‬‬
‫‪ ‬יוסי – מדריך רכיבה ומנהל החווה‪.‬‬
‫‪ ‬אבי – בעל המקרקעין‪ .‬חוזה שאסור לנהל עסק‪.‬‬
‫‪ ‬אילנה – הרופאה שלא אבחנה כראוי‪[ .‬תביעת בי"ח]‪.‬‬
‫‪ ‬עיריית ירושלים – התראה על עיסוק לא כדין‪.‬‬
‫‪ ‬שר הספורט – לא התקין תקנות‪.‬‬
‫‪ ‬מדינת ישראל – בי"ח ושר הספורט‪.‬‬
‫תאריכים‪ ,‬שעות ומידע נוסף‬
‫‪ .1‬תאריכים ושעות‬
‫‪ ‬חוזה השכירות חודש כל שנה במשך חמש השנים האחרונות‪.‬‬
‫‪ ‬העירייה נתנה התראה ליוסי להפסיק פעילותו ובמשך שישה חודשים לא עשתה דבר‪.‬‬
‫‪ .2‬מידע נוסף –‬
‫‪ ‬עמי "אשר הייתה זו לו הפעם הראשונה ברכיבת סוסים"‪.‬‬
‫‪ ‬סוסה "חמת מזג"‪.‬‬
‫‪ ‬יצאו לרכיבה "ללא קסדות‪ ,‬ללא ערכת עזרה ראשונה ומבלי שנקבעו הוראות בטיחות"‪.‬‬
‫‪ ‬חוות הסוסים הינה "חוות סוסים מוכרת בירושלים אשר פועלת כבר שנים רבות ללא רישיון עסק"‪.‬‬
‫[הסתכנות מרצון?]‬
‫מה נשאלנו‬
‫חוו דעתכם ביחס לסיכוי התביעה ביחס ליוסי‪ ,‬אבי‪ ,‬אילנה והעירייה‪ .‬שימו לב גם להוראות החוק שהובאו‬
‫לעיל‪.‬‬
‫דגשים‪:‬‬
‫להתייחס רק למה שנשאלתם‪.‬‬
‫שימו לב ל‪-‬שימו לב‪.‬‬
‫'סיכוי התביעה' אינם מספרים ואחוזים אלא ניתוח משפטי של הארועון וטענות הצדדים‪.‬‬
‫הכנת נק' פתרון‬
‫‪ ‬תביעה נגד חוות הסוסים – רשלנות‪:‬‬
‫סוסה חמת מזג‪.‬‬
‫אין קסדות וכו'‪.‬‬
‫אין רישיון עסק‪.‬‬
‫‪ ‬תביעת יוסי – רשלנות והפרת חובה חקוקה‪:‬‬
‫מנהל את החווה – אחריות עובד‪.‬‬
‫מדריך הרכיבה‬
‫קיבל התראה לסגירה ולא נענה לה‪.‬‬
‫האם ישנה הפח"ח של סעיף ‪ 4‬לחוק רישוי עסקים?‬
‫‪ ‬אבי – רשלנות‪:‬‬
‫אחריות בעל קרקע ‪ +‬האם בחוזה יצא ידי חובתו?‬
‫אילנה – רשלנות‪:‬‬
‫רשלנות באי מתן הוראה לערוך צילום מקיף‪.‬‬
‫‪ ‬עירייה – רשלנות והפח"ח‪:‬‬
‫רשלנות‬
‫עמוד ‪ 71‬מתוך ‪73‬‬
‫אחריות כבעלת קרקע‪.‬‬
‫אחריות בגין פיקוח – פס"ד לוי ושתיל‪[ .‬סמכות‪-‬אחריות‪-‬חובה]‪.‬‬
‫הפרת חובה חקוקה‬
‫האם הופר סעיף ‪ 241‬לפקודת העיריות?‬
‫הכנת נק' לפתרון‬
‫לא נתבקשנו אבל –‬
‫רשלנות שר הספורט – האם עצם העובדה שלא התקין תקנות מהווה רשלנות? האם יש חסינות?‬
‫מדינת ישראל – רשלנות פיקוח ו‪/‬או אחריות שילוחית – הן כלפי בי"ח והן כלפי שר הספורט‬
‫נק' נוספות לפתרון‬
‫סעיפים ‪ 41 ,32‬ו – ‪ :41‬העברת נטל ההוכחה‪.‬‬
‫אם נושא הארועון לא סגור ‪ -‬מעבר על כל פקודת הנזיקין ‪ +‬סילבוס‪.‬‬
‫עוולת הרשלנות‬
‫ניתוח כל יסודות עוולת הרשלנות‪:‬‬
‫חובת זהירות‪:‬‬
‫נבחנת לפי מבחני הצפיות‪ :‬צפיות טכנית וצפיות נורמטיבית‬
‫החלוקה הרגילה הינה לחובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית‪.‬‬
‫שיקולים שנבחן במסגרת חובת הזהירות‪ :‬הסתברות התרחשות הנזק‪ ,‬ההוצאות הכרוכות במניעת‬
‫הסיכון‪ ,‬מידת הנזק הצפוי‪ ,‬הערך החברתי של ההתנהגות שגרמה לסיכון‪ ,‬מי מצוי בעמדה הטובה‬
‫למניעת הסיכון‪ ,‬מי הפיק תועלת מהמדיניות שהביאה לסיכון‪ ,‬רמת הסיכון שאנשים נוקטים כלפי‬
‫סיכונים דומים‪.‬‬
‫האם הופרה חובת הזהירות?‬
‫מבחן האדם הסביר‬
‫נוסחת לרנד הנד‪.‬‬
‫נזק – ישנו‪.‬‬
‫קש"ס בין ההפרה לנזק‬
‫קש"ס עובדתי‬
‫קש"ס משפטי‬
‫אם ישנם בעיות בקש"ס לדון בהן‪.‬‬
‫בדיקת ביניים – רשלנות של גורם אחר לא גורעת מרשלנות הנתבע‪.‬‬
‫הפרת חובה חקוקה – אינדיקציה להתרשלות‪.‬‬
‫שיקולי מדיניות‬
‫טעמים לצמצום אחריות ‪:‬‬
‫הרתעת יתר‬
‫הצפת תביעות‬
‫הטלת עול כספי כבד מידי (על הרשויות הציבוריות)‬
‫מתן משקל רב לחשש מתביעה על פני שיקולים כלכליים וחברתיים אחרים‬
‫טעמים לחבות‪:‬‬
‫פיזור נזק טוב‬
‫כיס עמוק‬
‫הרתעת המדינה‪ ,‬רשויות השלטון וגופים גדולים‪.‬‬
‫עיקרון השוויון בין המדינה‪/‬גופים גדולים לאזרחים‪.‬‬
‫רשלנות הגורמים השונים‬
‫חוות הסוסים – ניתוח הרשלנות לא מעלה קושי מיוחד‪.‬‬
‫יוסי – לא מעורר קושי מיוחד‪.‬‬
‫אבי – האם חב חובת זהירות? האם יש אחריות כבעל קרקע? האם ישנה הפרה של חובה הזהירות לאור‬
‫ההסכם? האם קיים קש"ס?‬
‫אילנה – האם ישנה הפרה של החובה?‬
‫עירייה – האם ישנה חובת זהירות? האם ישנה אחריות כבעלת קרקע? האם הפרה את חובת הזהירות?‬
‫האם קיים קש"ס בין ההפרה לנזק?‬
‫עמוד ‪ 70‬מתוך ‪73‬‬
‫ניתן לדון גם על הפקחים עצמם שהחליטו להסתפק באזהרה – חסינות עובד ציבור‪.‬‬
‫עירייה – פיקוח ושיטור‬
‫קושי בבחינת סטנדרט זהירות כפי שעולה בשתיל‪ .‬ביהמ"ש קובע כי יש לבחון את הפרת סטנדרט הזהירות‬
‫בהקבלה לסבירות החלטה מנהלי‪ ,‬כלומר בחינה אם המקרה עומד בפסקת ההגבלה‬
‫היקף שק"ד של הרשות ובחינת סבירות ההחלטה ‪ -‬פס"ד לוי ושתיל‪.‬‬
‫עוולת הפרת חובה חקוקה‬
‫ניתוח יסודות העוולה –‬
‫חובה המוטלת על המזיק מכוח חיקוק‬
‫החיקוק נועד לטובתו של הניזוק‬
‫המזיק הפר את החובה המוטל עליו‪.‬‬
‫ההפרה גרמה לניזוק נזק‬
‫הנזק הוא מסוג הנזק אליו נתכוון החיקוק‪.‬‬
‫חוק רישוי עסקים‪ :‬סעיף ‪ 4‬לחוק רישוי עסקים קובע כי‪" :‬לא יעסוק אדם אלא‪ – "...‬החלה ברורה‬
‫על יוסי אך האם גם על החווה?‬
‫פקודת העיריות‪.‬‬
‫העברת נטל ראייה‬
‫‪ .39‬חובת הראיה ברשלנות לגבי דברים מסוכנים‬
‫בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן‪ ,‬למעט אש או חיה‪ ,‬או על ידי‬
‫שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו‪ ,‬וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו‬
‫נמלט הדבר ‪ -‬על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה‪.‬‬
‫ ציון סעיף זה יביא להורדת ניקוד!‬‫ דיון בחובת הראיה כשהדבר מעיד על עצמו וברשלנות לגבי חיה‪.‬‬‫תקיפה (רפואית)‬
‫דיון בעוולת התקיפה –‬
‫הדיון לא אוטומטי ולא יכול להתקיים שכן הרשלנות היא באי ביצוע צילום‪.‬‬
‫דיון אוטומטי בעוולת התקיפה לא יתקבל‪.‬‬
‫אם הייתה תקיפה אז היה מקום לדון ביסודות העוולה‪ ,‬הגנות‪ ,‬מעבר מתקיפה לרשלנות ופיצוי לפי‬
‫דעקא‪.‬‬
‫שאלה בפלת"ד‬
‫• פלת"ד‬
‫• תביעתו של ירון‬
‫• התאונה בה נפצע ירון הייתה בין שני כלי רכב‪ ,‬מכוניתו הפרטית של ירון ומשאיתו של ליאור‪.‬‬
‫• ירון הינו ה"נוהג" ברכב והוא נפצע קשה מרכבו של ליאור‪.‬‬
‫• במידה ויטען ירון כי היה בגדר "הולך רגל" בזמן התאונה בשל הימצאותו מחוץ לרכב ‪,‬יתבע פיצויים‬
‫מליאור לפי ס' ‪(2‬א) לחוק הפלת"ד ‪ ,‬בשל העובדה שליאור הנוהג והוא הנפגע‪.‬‬
‫• אבל בשל "הלכת אלראהב" נראה כי גם אדם היוצא מרכבו לצורך טיפול ברכב מוגדר עדיין כ"נוהג"‬
‫ולא כ"הולך רגל"‪ ,‬אם כן ירון הינו "נוהג" ברכב גם לאחר שיצא ממנו‪.‬‬
‫ירון יכול לתבוע אך ורק את חברת הביטוח שלו לפי סע' ‪( 3‬א)(‪ )2‬לפקודת הביטוח ‪( -‬אשר מבטחת נהג‬
‫מפני נזקי גוף שעלולים לקרות לו בתאונת דרכים המוגדרת לפי החוק) מכיוון שהתאונה קרתה בין שני כלי רכב‪.‬‬
‫על מנת לקבל פיצויים מחברת הביטוח שלו‪ ,‬על ירון נופל נטל ההוכחה להראות כי אכן עבר תאונת‬
‫דרכים לפי שלושת השלבים לפיהם פסק השופט ברק ברע"א עוזר‪:‬‬
‫• שלב א ‪ -‬ניתוח ההגדרה הבסיסית לפי הרישא של סע' ‪ 1‬לחוק‬
‫• ‪ .1‬מאורע‪ -‬פגיעה בירון שהייתה פתאומית ולא מתמשכת‪.‬‬
‫• ‪ .2‬נזק גוף‪ -‬ירון נפצע קשה בשל הפגיעה בו ("פגיעה או ליקוי גופני")‪.‬‬
‫• ‪ .3‬עקב ‪ -‬קש"ס‬
‫• קשר סיבתי עובדתי‪ -‬אלמלא ירון היה יוצא מהרכב לתקנו‪ ,‬לא היה נפצע‪.‬‬
‫• קשר סיבתי משפטי ‪" -‬מבחן הסיכון"‪ :‬האם השימוש בכלי הרכב הוא זה שגרם לנזק הגוף הממשי‪,‬‬
‫והאם הנזק הוא בתחום הסיכון שהשימוש ברכב יוצר‪ .‬יישום ‪ -‬הימצאותו של ירון מחוץ לרכב הייתה‬
‫עמוד ‪ 77‬מתוך ‪73‬‬
‫בשל תקלה במנוע ולכן‪ ,‬הסכנה של היפגעות מרכב חולף‪ ,‬הייתה בתחום הסיכון שהשימוש ברכב יצר‪ .‬כל‬
‫עוד הימצאותו מחוץ לרכב קשורה הייתה בטבורה לשימוש בו‪ ,‬ולמעשה מהווה אותו שימוש כי אז‬
‫הפגיעה נחשבת כנגרמת עקב השימוש‪.‬‬
‫• "מבחן השכל הישר" ‪ -‬האם כל התכונות המציינות את התנהגות המזיק תרמו בפועל להתהוות הסיכון‬
‫שאותו בא החוק להסדיר‪ .‬קרי‪ ,‬עצם יציאתו של ירון מהרכב על מנת לתקן את התקלה‪ ,‬תרמה בפועל‬
‫לסיכון של היפגעות מרכב חולף‪.‬‬
‫‪ .1‬שימוש‪ -‬בקרות התאונה היה ירון בגדר נוהג ברכבו‪ .‬הימצאותו על הכביש הייתה בעקבות תקלה במנוע שרצה‬
‫לתקן‪ ,‬כבעל הרכב‪ .‬אם כן‪ ,‬לפי סע' ‪ 1‬לחוק‪ ,‬הטיפול אותו עשה ירון היה "טיפול דרך" (שימוש לוואי)‪" .‬טיפול"‬
‫זה נועד למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי והוא נעשה אגב הנסיעה ולצורך המשכתה המיידית ‪.‬‬
‫‪ .1‬רכב מנועי‪ -‬רכבו של ירון הינו רכב הנע בכוח מכני ועיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית‪ ,‬אם כן‪ ,‬עונה הוא‬
‫להגדרה של רכב מנועי לפי סע' ‪ 1‬לחוק‪.‬‬
‫‪ .1‬למטרות תחבורה‪ -‬האם השימוש שנעשה ברכב הוא בגדרו של סיכון תעבורתי? כל שימוש ברכב הגורם נזק‬
‫גוף והנופל לגדרו של סיכון תעבורתי זה‪ ,‬הוא "למטרות תחבורה"‪" .‬טיפול הדרך" אותו עשה ירון היה בגדר‬
‫סיכון תעבורתי‪ ,‬היינו‪ ,‬סיכון זה היה קשור באופן הדוק לפעולה התעבורתית אותה ביצע ירון‪" -‬טיפול דרך" ‪.‬‬
‫הנזק שנגרם לו‪ ,‬היה עקב השימוש למטרות תחבורה – להמשך הנסיעה‪.‬‬
‫• שלב ב – חזקות חלוטות‬
‫• בשלב זה יש לבדוק‪ ,‬האם המקרה ייפול בגדר אחת משלושת החזקות החלוטות המרבות (לפי סע' ‪1‬‬
‫לחוק‪ ..." -‬מאורע שאירע עקב התפוצצות‪ ,)"...‬שנועדו להכיר במקרה כתאונת דרכים במקרה ולא‬
‫מתקיים אחד מששת הרכיבים (לרוב ה"שימוש") בהגדרה הבסיסית ‪ .‬במקרה דנן החזקות החלוטות‬
‫המרבות אינן רלוונטיות‪ ,‬מכיוון שהוכחנו את קיומה של ההגדרה הבסיסית‪.‬‬
‫• שלב ג – חזקה ממעטת‬
‫• עלינו לשלול את החזקה החלוטה הממעטת ("מעשה שנעשה במכוון")‪ .‬במקרה הנדון אין תחולה לחזקה‬
‫חלוטה זו‪ ,‬משמע המקרה ממשיך להיות "תאונת דרכים"‪.‬‬
‫• נראה כי בכל זאת לא יוכל ירון לקבל פיצויים מחברת הביטוח שלו מכיוון שלא היה מבוטח למטרות‬
‫נסיעה מסחריות והתאונה נגרמה כאשר היה בזמן נסיעה כזו‪.‬‬
‫• אם כן‪ ,‬לפי סע' ‪ )0( 2‬לחוק‪ ,‬ירון אינו זכאי לפיצויים לפי החוק‪ ,‬ועל כן גם אינו זכאי לפיצויים מ"קרנית"‬
‫לפי סע' ‪( 12‬א)‪ -‬אשר מפצה רק את הזכאים עפ"י החוק‪ .‬אך כאן לא נחסמה דרכו של ירון‪ ,‬מכיוון‬
‫שבמקרה הנדון יחול סע' ‪( 2‬ג) לחוק אשר מפנה לפקודת הנזיקין לקבלת פיצויים‪ .‬ירון יתבע כאמור‪,‬‬
‫בגין עוולת הרשלנות ‪.‬‬
‫• תביעתה של ריקי‬
‫• ריקי נפצעה קשה בתאונה בין שני כלי הרכב בשל אותן נסיבות בהן נפצע ירון‪ .‬ריקי נחשבת כ"נוסעת"‬
‫ברכב‪ ,‬מכיוון שהצטרפה לירון כשנסע מטעם העבודה‪.‬‬
‫• לחילופין יכולה ריקי לטעון כי הייתה "הולכת רגל" בזמן התאונה בעצם יציאתה מהרכב וניתוקה‬
‫מהרכב‪ ,‬ובכך תוכל לתבוע פיצויים הן מליאור והן מירון‪ ,‬על סמך ס' ‪( 3‬ב) לחוק ומחברת הביטוח של‬
‫ליאור לפי סע' ‪ 21‬לפקודת הביטוח ומחברת הביטוח של ירון לפי סע' ‪( 3‬א)(‪ )1‬וסע' ‪ 21‬לפקודת הביטוח ‪.‬‬
‫• אך בשל העובדה שירון נשאר בגדר "נוהג" ברכב‪ ,‬מכיוון שלא ניתק הקש"ס בינו לבין המכונית‪ ,‬כך גם‪,‬‬
‫ריקי תישאר בגדר "נוסעת"‪ ,‬מכיוון שגם בינה לבין המכונית לא ניתק הקשר הסיבתי‪ ,‬בשל העובדה‬
‫שיצאה לתקן את הרכב ביחד עם ירון על מנת להמשיך בנסיעה‪ .‬על ריקי מוטל נטל ההוכחה להראות כי‬
‫כל אחד מששת המרכיבים של ההגדרה הבסיסית מתקיים וכי החזקה החלוטה הממעטת אינה חלה‬
‫במקרה הנדון (כנ"ל הניתוח של ירון)‪.‬‬
‫• לאחר שהוכיחה כי אכן מתקיימת ההגדרה של "תאונת דרכים" ולא מתקיימת החזקה החלוטה‬
‫הממעטת‪ ,‬לפי שלושת שלבי ההוכחה‪ ,‬תוכל היא לתבוע פיצויים מירון (בצורה פורמאלית‪ -‬כי מוטלת‬
‫עליו אחריות מוחלטת לפי סע' ‪( 2‬ג) לחוק) מכוח סע' ‪( 2‬א) ו‪(-‬ב) לחוק [כי השימוש היה בהיתר מירון]‪,‬‬
‫מכוח סע' ‪( 3‬א) לחוק ומחברת הביטוח שלו‪ ,‬מכוח סע' ‪ 21‬לפקודת הביטוח‪ ,‬מכיוון שריקי הינה צד‬
‫שלישי בתאונה ‪.‬‬
‫• אבל‪...‬‬
‫• נראה כי בשל העובדה שירון לא היה מבוטח לנסיעות מסחריות‪ ,‬וריקי התלוותה אליו לנסיעה כזו ובה‬
‫היא נפצע ה‪ ,‬לא תוכל היא לקבל פיצויים מחברת הביטוח של ירון‪ ,‬מכיוון שפוליסת הביטוח כלל לא‬
‫הייתה תקפה לעניין התאונה הנדונה ‪.‬‬
‫• על כן‪ ,‬תגיש ריקי תביעת פיצויים ל"קרנית" לפי סע' ‪( 12‬א)(‪ )2‬ו‪( 12 -‬ב) לחוק‪ .‬ייתכן מצב בו "קרנית"‬
‫לא תקבל את תביעת הפיצויים של ריקי‪ ,‬מכיוון שריקי אינה עומדת בתנאי ההגדרה של "שימוש ברכב‬
‫מנועי" לפי סע' ‪ 1‬לחוק‪ .‬ריקי הינה מכונאית בתפקידה‪ ,‬ובמסגרת תיקון מס' ‪ 2‬בחוק‪ ,‬הוצאו טיפולים‪,‬‬
‫ע"י מי שמקצועו בתיקון וטיפול בכלי רכב‪ ,‬ממסגרת הזכאות עפ"י החוק‪ .‬אם כן‪ ,‬לפי תכלית החקיקה‬
‫נשללת זכאותה של ריקי לקבלת פיצויים בשל היותה משתייכת לקבוצה מסוימת של אנשים אשר‬
‫עוסקים באופן מקצועי בתיקון וטיפול בכלי רכב ‪.‬‬
‫עמוד ‪ 72‬מתוך ‪73‬‬
‫• ריקי תטען כי הייתה בזמן התאונה בגדר "נוסעת" ברכב וידידה של ירון שעוזרת לו בשעת צרה ולא‬
‫מעצם תפקידה כמכונאית‪" .‬טיפול הדרך" שעשתה ריקי עם ירון ברכב‪ ,‬לא היה במסגרת עבודתה‪.‬‬
‫• במידה ותתקבל התביעה ע"י "קרנית"‪ ,‬ויחליטו לתת לריקי פיצויים על הנזק שנגרם לה בתאונה‪,‬‬
‫הימנעות מביטוח גוררות השלכות קשות‪ ,‬על כן‪ ,‬יהיה על ירון לשאת בשיפוי קרנית על פיצויים שתשלם‬
‫לפי סע' ‪( 6‬א)(‪ )2‬לריקי‪ ,‬וכמו כן יישא ירון באחריות פלילית בשל אי‪-‬ביטוח הרכב ‪.‬‬
‫• בסופו של יום‪ ,‬במידה ולא תתקבל התביעה של ריקי ל"קרנית"‪ ,‬וריקי לא תקבל פיצויים מכוח החוק‪,‬‬
‫תוכל ריקי לתבוע את ליאור מכוח הפקודה‪ ,‬בעוולת הרשלנות‪ ,‬על סמך סע' ‪( 2‬ג) לחוק ‪.‬‬
‫• תביעתו של ליאור‬
‫• ליאור הינו בעל המשאית שפגעה בירון וריקי בזמן שתיקנו את התקלה במנוע‪.‬‬
‫• בזמן התאונה היה ליאור בגדר "נוהג" ברכבו‪.‬‬
‫• בשל העובדה שהתאונה הייתה בין שני כלי רכב יוכל ליאור לתבוע פיצויים על כך שנפצע קשה כאשר‬
‫רצה לטפל בריקי וירון‪ ,‬אך ורק מחברת הביטוח שלו (בהנחה כי הוא אכן מבוטח) לפי סע' ‪( 3‬א)(‪)2‬‬
‫לפקודת הביטוח‪.‬‬
‫• עליו להוכיח ע"י ‪ 3‬השלבים כי אכן התקיימה "תאונת דרכים" במקרה שלו‪ ,‬ורק כך יוכל לקבל פיצויים‪.‬‬
‫• שלב א'‪ -‬ניתוח ההגדרה הבסיסית‬
‫‪ .1‬מאורע‪ -‬ליאור נפל מהמדרגות המובילות לתא הנהג במשאיתו ונפצע קשה‪ ,‬זו הייתה נפילה פתאומית‬
‫ושאינה מתמשכת‪.‬‬
‫‪ .2‬נזק גוף‪ -‬ליאור נפצע קשה בשל נפילתו מהמדרגות המובילות לתא הנהג ("פגיעה או ליקוי גופני")‪.‬‬
‫• קש"ס‬
‫‪ .3‬עקב‪ -‬קשר סיבתי עובדתי‪ -‬אלמלא ליאור היה עולה לרכב להוציא תיק עזרה ראשונה הוא לא היה מסובב את‬
‫רגלו ונפצע קשה‪.‬‬
‫קשר סיבתי משפטי‪" -‬מבחן הסיכון"‪ -‬ליאור יטען כי עלייה למשאית הינה בגדר שימוש לוואי ברכבו‪ ,‬לכן נזק‬
‫אשר נגרם בתחום הסיכון של עלייה לרכב‪ ,‬במקרה שלו נפילה ופציעה קשה‪ ,‬נגרם עקב הסיכון שהשימוש ברכב‬
‫יצר‪.‬‬
‫"מבחן השכל הישר"‪ -‬עצם עלייתו של ליאור למשאית על מנת להביא תיק עזרה ראשונה‪ ,‬תרמה בפועל‬
‫להתהוות הסיכון שהינו נפילה ופציעה קשה‪.‬‬
‫• ‪ .1‬שימוש‪ -‬עלייתו של ליאור למשאית מהווה שימוש לוואי במשאית ‪ .‬על מנת להוכיח כי הפגיעה‬
‫בתאונה בעת העלייה לרכב הינה בגדר תאונת דרכים‪ ,‬ליאור צריך להוכיח כי העלייה לרכב הייתה‬
‫למטרות תחבורה ‪.‬‬
‫‪ .1‬רכב מנועי‪ -‬רכבו של ליאור הינו רכב הנע בכוח מכני ועיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית‪ ,‬אם כן‪,‬‬
‫עונה הוא להגדרה של רכב מנועי לפי סע' ‪ 1‬לחוק‪.‬‬
‫• ‪ .1‬למטרות תחבורה‪ -‬ליאור יטען כי עלייתו לרכב על מנת להביא תיק עזרה ראשונה אכן הייתה‬
‫למטרות תחבורה‪ ,‬מכיוון שרצה לפנות מהכביש את הפצועים ולסייע להם‪ ,‬על מנת שהוא ושאר‬
‫הנוסעים יוכלו להמשיך בנסיעה תקינה‪ .‬לכן‪ ,‬יטען ליאור‪ ,‬כי העלייה למשאית הייתה בגדר סיכון‬
‫תעבורתי‪ .‬הנזק שנגרם לליאור היה עקב השימוש למטרות תחבורה‪ -‬היינו לפינוי פצועים מהדרך והמשך‬
‫נסיעה תקינה‪.‬‬
‫• שלב ב' ‪ +‬ג'‬
‫• שלב ב ‪ -‬גם במקרה הנ"ל אין צורך בהוכחת אחת החזקות החלוטות המרבות‪ ,‬מכיוון שיטען ליאור כי‬
‫המקרה נופל בגדר ההגדרה הבסיסית ושאין הן רלוונטיות למקרה הנדון‪.‬‬
‫• שלב ג ‪ -‬נראה כי גם כאן לא מדובר במעשה מכוון ולכן אין תחולה לחזקה החלוטה הממעטת ונראה כי‬
‫המקרה יישאר בגדר "תאונת דרכים"‪.‬‬
‫• תביעת פיצויים?‬
‫• נראה כי לא יקבל ליאור מחברת הביטוח שלו פיצויים‪:‬‬
‫• חברת הביטוח תטען כי המקרה הנדון אינו נופל בגדר ההגדרה הבסיסית של "תאונת דרכים"‪ ,‬מכיוון‬
‫שהעלייה למשאית אמנם מהווה "שימוש" לוואי ברכב במובן של החוק‪ ,‬אך זו לא נעשתה למטרות‬
‫תחבורה (לדוגמא נסיעה ‪ /‬סיום נסיעה) והמשאית שימשה זירה להתרחשות המאורע בלבד‪ .‬על כן‪,‬‬
‫פגיעתו של ליאור אירעה עקב התממשות סיכון שאינו סיכון תעבורתי ולפיכך אין הנפילה מהמדרגות‬
‫בשל העלייה לרכב על מנת להביא תיק עזרה ראשונה‪ ,‬מקנה לליאור זכות לפיצויים במסגרת החוק ‪.‬‬
‫• במידה ולליאור לא היה מבוטח‪ ,‬לא היה זכאי הוא לפיצויים‪ ,‬בשל סע' ‪ )0( 2‬לחוק‪.‬‬
‫עמוד ‪ 75‬מתוך ‪73‬‬
‫עמוד ‪ 76‬מתוך ‪73‬‬

תרגיל בדיני נזיקין.pdf

Transcription

Similar documents

תכניות תואר שני בלימודי משפט ).MA( לבוגרי תואר ראשון

דיני נזיקין.pdf

שיקולי מדיניות

תכניות תואר שני בלימודי משפט ).MA - הפקולטה למשפטים - אוניברסיטת בר-אילן

תרגיל בתורת המשפט.pdf

בבית המשפט העליון 6914/14 א"ער כבוד השופט צ` זילברטל לפני: . פלונית 1

דפוס פיצוי מנצח שלבי ביצירת 6

ביטוחים קיבוציים - ארגון עובדי בנק הפועלים

משנה לשנה- שאלות חזרה לסדר נזיקין

16 בבא בתרא תשובות חזרה לסדר נזיקין פ ר ו י ק ט ס ד ר מ ש נ ה ל ש נ ה

מחקר משפטי.pdf

מרחב יישוב סכסוכים - פתרון בחינה מועד ב.pdf

תורת המשפט -כולל התרגיל.pdf

– דיני חברות Company Law

– על תביעות נזיקין נגד הרשות המבצעת תנועת המטוטלת

משפט מנהלי.pdf

אתיקה מקצועית.pdf

קובץ 8- שיעורי בחירה מעודכן-סופי.pdf

תרגיל בדיני מיסים.pdf

דיני העונשין המהותיים.pdf

דיני חוזים.pdf

דיני עונשין.pdf