תוספת ראשונים

‫תוספת ראשונים‬
‫פירוש‬
‫מ י ו ס ד ע ל כ ת ב י י ד ה ת ו ס פ ת א וםפרי ראשונים ו מ ד ר ש י ם‬
‫ב כ ת ב י י ד ודפוסים ישנים‬
‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬
‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫ע״י חיים תשס״ט‬
‫מאת‬
‫שאול‬
‫ר*»‬
‫ליברמן‬
‫מכון העדי פישעל‬
‫בירושלים‬
‫חלק שלישי‬
‫כ ל י ם‬
‫‪-‬‬
‫יי‬
‫נ מ נ ו ג ו‬
‫נ ד ה‬
‫י‬
‫<‬
‫«ת‪,‬‬
‫גו אה ד מ ן‬
‫זרושלימ‪ ,‬תרצ״ט י‬
‫• •י‬
‫כל‬
‫הזכויות‬
‫שמורות‬
‫דפוס מרכז‪ ,‬ירושלים א ״ י‬
‫‪PRINTED IN PALESTINE‬‬
‫‪,‬‬
‫לרב ר חיים יהושע קאסאווסקי‪,‬‬
‫למחבר‬
‫למשנה‬
‫הקונקורדנציות‬
‫ו ל ת ו ס פ ת א‪,‬‬
‫לאיש ו ל מ פ ע ל ו‬
‫כבוד והערצה‬
‫בהקדמה‬
‫לח״ב‬
‫מ ס פ ד י זה מ ס ר ת י‬
‫מודעה‪:‬‬
‫״השתדלתי‬
‫להצטמצם‬
‫במסגרת‬
‫ק ב ו ע ה — לציין ל ת ו ר ת הראשוגים ולא יותר וכו׳ לא צייגתי למקבילות בירושלמי‪,‬‬
‫ב ב ל י ו ת ו ס פ ת א ע צ מ ה אם הציוגים גמצאים כ ב ר ב מ צ פ ה ש מ ו א ל ו ב ה ע ר ו ת צ ו ק ד מ ג ד ל ״‬
‫וכו׳‪ .‬א ב ל ידידיי וחביריי יעצוגי שלא לגהוג כן בסדר ה ש ש י — ס ד ר טהרות‪ ,‬כי לסדר‬
‫זה לא גדםס ע ד י י ן שום פירוש מקיף‪ ,‬חוץ מהגהות ה ג ר ״ א והפירושים הקצרים שגדפםו‬
‫על הגליון ב ת ו ס פ ת א הוצ׳ ראם‪ .‬וזהו ה ס פ ר היחיד מ ת ו ר ת התגאים שלא נ ת ח ב ר עליו‬
‫פירוש מ פ ו ר ט לא מראשונים ולא מ א ח ר ו ג י ם )חוץ מר׳ ד ו ד פרדו ש ח ב ר פירוש גם על‬
‫סדר‬
‫טהרות‬
‫והוא מזכירו כמה‬
‫פ ע מ י ם בספרו ״ספרי ד ב י רב״‪ ,‬ועיין שם הגדולים‬
‫בערכו‪ ,‬א ב ל לא זכיגו ע ד עכשיו לאורו(‪ .‬ולא ר א י ת י אף ספר א ח ד ממקורות התנאים‬
‫והאמוראים כ ״ כ ע ז ו ב ומוזגח כמו ה ת ו ס פ ת א סדר טהרות‪ .‬ולפיכך ש מ ע ת י ל ע צ ת ידידיי‬
‫וחביריי ו ע מ ד ת י בפירושי ע ל כל פרט ופרט‪ ,‬ציינתי למקבילות ש ה י ו ידועות לי )חוץ‬
‫מפיסקאות ה מ ש נ ה ש ב ת ו ס פ ת א ‪ ,‬ושם ה ס ת פ ק ת י לציון ה מ ש נ ה גרידא‪ ,‬אם אין ה ת ו ס פ ת א‬
‫מ ל מ ד ת א ו ת נ ו על גירםת ה מ ש נ ה ופירושה(‪ ,‬והכנסתי לתוך ציוניי גם א ת הציונים של‬
‫ב ע ל מ צ פ ה ש מ ו א ל ו ב ע ל מ נ ח ת בכורים ופירושיהם‪.‬‬
‫ברכה ל ע צ מ ה קובעים באודי ה ג ר ״ א ש נ ד פ ס ו ע ל כמה מ ס כ ת ו ת‬
‫ראם‬
‫ופירושו זר‬
‫זאלקאווא‬
‫זהב ש נ ד פ ס י ח ד עם‬
‫ת ק ם ״ ד )על אופן שמושם‬
‫התוספתא‬
‫)נוסח ה ג ד ״ א (‬
‫של ה מ ד פ י ס י ם האחרונים‬
‫ב ת ו ס פ ת א הוצ׳‬
‫בטהרת‬
‫הקודש‬
‫בנוסח זה ו ע ל עצם‬
‫ה נ ו ס ח בכלל‪ ,‬א ד ב ר אי׳׳ה ב מ ב ו א י לח״ד(‪ .‬א ב ל עלי ל ה ד ג י ש ש א י ן שום ספק בעיני כי‬
‫לרביגו ל א היה שום כ ת ״ י של ה ת ו ס פ ת א סדר טהרות‪ .‬רוב ה ג ה ו ת י ו נ ו ב ע ו ת מהר״ש‬
‫והתלמודים‪ ,‬ורק מ י ע ו ט ן מ מ ק ו ר ו ת אחרים או מסברא‪.‬‬
‫ולא ד ק ה׳ צוקרמנדל ב כ ת ב ו ב ה ק ד מ ה‬
‫ל ת ו ס פ ת א )שהוציא לאור( ע מ ׳ ‪ 3‬ריש‬
‫הערה ‪ :2‬״ואף אם נ ר א ה ש ה ג ר ״ א היה לו כ ת ב י ד כ א ש ר נ ר א ה בעליל מסוף נ ג ע י ם‬
‫וריש פרה שהוסיף שם שני פרקים ב ס ד ר ט ה ר ו ת ה י ו צ א לאור על ידו)!( א ש ר חסרו‬
‫בכל ספרי הדפוס״‪ .‬כי ה מ ע י י ן שם י ר א ה ב ע ל י ל א ת ה ה פ ך הגמור‪ .‬שלרבינו לא היה‬
‫שום כת״י‪ ,‬והוא הוסיף ע ״ פ ה פ י ס ק א ו ת בר״ש בלי ת ו ס פ ת וחסרון‪ .‬ולפיכך בכל מקום‬
‫ש ה ג ה ו ת ה ג ד ״ א מ ת א י מ ו ת לנוסח הר״ ש לא ציינתי ‪ .‬ו כ ן ה ג י ה הגר״א״‪ ,‬מפני ש ל ד ע ת י‬
‫לא כיוון רבינו אלא ל צ י י ן א ת ג י ד ס ת הר״ש‪ ,‬א ע ״ פ ש ל א גילה א ת מקורו‪.‬‬
‫‪VI‬‬
‫חוץ מהפירושים הנ״ל היו ב ק ב י ע ו ת לפני עיני גם ספר סדרי טהרות להגאון‬
‫ר׳ ג ר ש ו ן חנוך זצ״ל מרדזין לכלים ואהלות‪ ,‬וכן ה ש ת מ ש ת י בקביעות בספר חזון א י ש‬
‫ל ה ג א ו ן ר׳ א ב ר ה ם י ש ע י ה קרליץ ש ל י ט ״ א על כמה מ ס כ ת ו ת מסדר טהרות‪.‬‬
‫ו ז א ת ל ד ע ת כי ב ע ק ב השינויים שחלו בווינה לא יכולתי לקבל א ת הצילומים‬
‫ה ת ו ס פ ת א סדר ט ה ר ו ת ש נ מ צ א בספריה שם‪ ,‬ובכל מקום‬
‫מכת׳׳י‬
‫)בניגוד לנוסח צוקרמנדל( כוונתי לשינויי נ ו ס ח א ו ת שפרסם ד ׳ ׳ ר י‪.‬‬
‫ש א נ י מ צ י י ן לכי״ו‬
‫ק ד י נ ג י ל במ״ח‬
‫ח מ ״ ה עמ׳ ‪ 21‬ואילך‪.‬‬
‫ו ב ה ק ד מ ת י ל ח ״ ד א ד ב ר אי״ה ב י ת ר באור ע ל כמה דברים הנוגעים‬
‫טהרות‪.‬‬
‫לתוספתא‬
‫וגם אשלם א ת חובי — חוב ה כ ר ת ת ו ד ה — לכמה מ י ד י ד י י על העזרה ב ה ס פ ק ת‬
‫ספרים ו כ ת ב י י ד ש ה י ו נחוצים לעבודתי‪.‬‬
‫בעה״י יום ג׳ טיז אדר תרצ״ט‬
‫ש‪ .‬ל‪.‬‬
‫מכון ה ע ד י פ י ש ע ל בעיה״ק ידושלם‬
‫ראשי תיבות וקיצורים‬
‫אהציו‪ .‬אהצו״י — אהבת ציון וירושלים‬
‫אוהיג — אור הגנוז‪ ,‬אוצר הגאונים‪.‬‬
‫אויז — אור זרוע‪.‬‬
‫אויש — אור שמח‪.‬‬
‫איח — ארחות חיים‪.‬‬
‫בהיג — בהלכות גדולות‪ ,‬בעל הלכות גדולות‪.‬‬
‫גי׳ — גירסא‪ ,‬גירםת‪.‬‬
‫גנזיש — גנזי שכטר‪.‬‬
‫ד)בלי סימן קיצור( — תוספתא דפוס ראשון‪.‬‬
‫ד׳)עם סימן קיצור( — דפוס‪ ,‬דפוסים‪.‬‬
‫דיב — דפוס ברלין‪.‬‬
‫דיו — דפוס ווינה‪ ,‬וויניציאה‪.‬‬
‫דיח — דפוסים חדשים‪.‬‬
‫ד״ל — דפוס ליפסיאה‪ ,‬למברג‪.‬‬
‫ד״נ — דפוס נפולי‪.‬‬
‫דיס — דפוס סביוניטה‪.‬‬
‫דיק — דפוס קושסא‪ ,‬דפוס קרימונא‪.‬‬
‫דקים — דקדוקי סופרים‪.‬‬
‫דיו— דפוס ראשון‪ ,‬דברים רבה‪.‬‬
‫הגהימ‪ ,‬הג״מ — הגהות מיימוניות‪.‬‬
‫וי״ר — ויקרא רבה‪.‬‬
‫חיד — חסדי דוד‪.‬‬
‫טהיד — טעות הדפוס‪.‬‬
‫טיס — טעות סופר‪.‬‬
‫כיא‪ ,‬כיב — כרך א׳‪ ,‬כרך ב׳ וכו׳‪.‬‬
‫כ״ז — כל זה‪.‬‬
‫כי״א — כתב יד אוקספורד‪.‬‬
‫כייו — כתב יד ווינה‪.‬‬
‫כייל — כתב יד לונדון‪ ,‬ליידן‪.‬‬
‫כיימ — כתב יד מינכען‪.‬‬
‫כייס — כתב יד סיריליאו‪.‬‬
‫כייע — כתב יד ערפורט‪.‬‬
‫כ״מ — כסף משנה‪ ,‬כמה מקומות‪.‬‬
‫כנהיג — כנסת הגדולה‪.‬‬
‫כםיז — כסגנון זה‪.‬‬
‫כפו״פ — כפתור ופרח‪.‬‬
‫מיא — מצפה אריה‪.‬‬
‫מיב — מנחת בכורים‪.‬‬
‫מהיג — מדרש הגדול‪.‬‬
‫מה״פ — מראה הפנים‪.‬‬
‫מ‪ .‬ח‪ .‬מ״ח — מכתב חדשי‪.‬‬
‫מחזיו ‪ -‬מחזור וויטרי‪.‬‬
‫מלאיש — מלאכת שלמה‪.‬‬
‫מניב — מנחת בכורים‪.‬‬
‫מנוהימ — מנורת המאור‪.‬‬
‫מ״ע — מכתב עתי‪.‬‬
‫מק״נ — מקיצי נרדמימ‪.‬‬
‫מיש — מצפה שמואל‪.‬‬
‫מש״ש — מה שכתבתי )שכתוב( שם‪,‬‬
‫משה שטיינשניידר‬
‫נוע״י — נועם ירושלמי‪.‬‬
‫נ״י — נימוקי יוסף‪.‬‬
‫ס׳ — ספר‪ ,‬סדר‪.‬‬
‫סד״ט — סדרי טהרות‪.‬‬
‫םה״י ־־ ספר היובל‪.‬‬
‫סהימ — ספר המצות‪.‬‬
‫םיז — ספרי זוטא‪ ,‬סגנון זה‪.‬‬
‫עבוה״ק — עבודת הקודש‪.‬‬
‫עה״ש — ערוך השלם‪.‬‬
‫ע״י ‪ -‬עין יעקב‪.‬‬
‫פיה״ג — פירוש הגאונים )טהרות הוצ׳ אפשטין(‪.‬‬
‫פיה״מ — פירוש המשניות‪.‬‬
‫םימ — פני משה‪.‬‬
‫צ‪ — .‬צוקרמנדל‪.‬‬
‫קיא — קרבן אהרן‪ ,‬קונטרס אחרון‪.‬‬
‫קג״נ — קטעים מן הגניזה‪.‬‬
‫קיע — קרבן עדה‪.‬‬
‫ראימ ‪ -‬ר׳ אליהו מזרחי‪.‬‬
‫י‬
‫ריג — רבינו גרשום‪.‬‬
‫רדיף — ר׳ דוד פרדו‪.‬‬
‫ריר‪ — .‬רבינו הלל‪.‬‬
‫רז״ף — ר׳ זכריה פרנקל‪.‬‬
‫ריבמיץ — ר׳ יצחק בן מלכי צדק‪ .‬י‬
‫ריציג — ר׳ יצחק בן גיאת‪.‬‬
‫רמאיש — ר׳ מאיר איש שלום‪.‬‬
‫רשים — ר׳ שלמה סיריליאו‪.‬‬
‫שבהיל ‪ -‬שבלי הלקט‪.‬‬
‫שו׳ — שורה‪.‬‬
‫שטמ״ק — שטה מקובצת‪.‬‬
‫שייק — שירי קרבן‪.‬‬
‫שלטה״ג — שלטי הגבורים‪.‬‬
‫שמיר — שמות רבה‪.‬‬
‫שנויס ‪ -‬שנויי נוסחאות‪.‬‬
‫שרייר ‪ -‬שרידי הירושלמי‪.‬‬
‫תוה״ב — תורת הבית‪.‬‬
‫תויי — תוספות ישנים‪.‬‬
‫תו״כ — תורת כהנים‪.‬‬
‫ת״י‪—,‬תמת ישרים‪ ,‬תרגום ירושלמי‪.‬‬
‫תם׳ץ— תוספת ראשונים‪.‬‬
‫תשהיג — תשובות הגאונים‪.‬‬
‫כלים ב ב א ק מ א‬
‫עמ׳ ‪569‬‬
‫פ״א‬
‫‪ 3‬חומר בשרץ ש א י ן בשכבת ז ר ע וכר‪ .‬כל הברייתא ע ד ש ר ‪ 16‬נעתקה בר״ש‬
‫פ ״ א מ ״ ד עיי״ש‪ .‬ובם׳ ה כ ר י ת ו ת ל ה ר ״ ש מקינון לשון למודים ש ״ ב סי׳ נ ״ ח כ ת ב ‪:‬‬
‫ו ש מ א כוונת ה ר א ש ו נ י ם הייה ל ה ת ח י ל ב ט ו מ א ה כ י כל ה ס ד ר מדבר ל ע נ י ן ט ו מ א ה ולסיים‬
‫ב ט ה ר ה וזה ה י ה ד ר ך הקודמים לד׳ ואח״כ ה ל ך ר ׳ בדרכם וראיה לזה כ י גם ה ת ו ס פ ת א‬
‫מ ת ח ל ת גם כן ב ט ו מ א ה חומר ב ש כ ב ת ז ר ע מ ב ש ר ץ ו מ ס י י מ ת בטהרה ה א ל ד והקולמוס‬
‫ו כ ר ‪ .‬ו י ת כ ן שלפניו ה י ה ס ד ר ה ב ב ו ת מהופך‪ ,‬וכ״ה ב נ ד ה מ ״ ג ב׳‪ ,‬ועיין מ ״ ש להלן‬
‫בשו׳ ‪ .10‬ועיין בס׳ ה י ש ר לר״ת ם ״ ז םע״ד‪ ,‬הוצ׳ מ ק ״ נ ע מ ׳ ‪.33‬‬
‫‪ 3/4‬חומר בשרץ שהשרץ ל א ח ל ק ה טומאתו‪.‬‬
‫בר״ש ד ״ ר במקום כ ״ ז ‪ :‬השרץ‬
‫ח ל ק טומאתו‪ .‬וט״ס היא‪.‬‬
‫‪ 7‬שמי חטאת ש ל ה ן ט ה ו ר ה וכר‪ .‬בר״ש ל נ כ ו ן ‪ :‬ש מ י חטאת י ש ל ה ן טהרה‬
‫וכו׳ כ ד ת נ ן ב מ ס כ ת פ ר ה )פי״ב מ ״ ד ( ש נ ע ש י ת מצותן‪.‬‬
‫‪ 7/8‬ואין מ ט מ א י ן בצרופן‪.‬‬
‫כם״ז להלן ‪ ,65610‬וכני׳ דוב הספרים‪ ,‬עיין משיש‪.‬‬
‫ועיין הפי׳ כ א ן בר״ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 8‬שמי חטאת שיבשו ה ר י א ל ו טהורין‪.‬‬
‫ב ד ו ב ר י ש הנ׳״ל‪ :‬מ י חטאת וכר‪.‬‬
‫ועיין פ ר ש להלן ‪ 662‬ש ר ‪.21/22‬‬
‫‪ 8/9‬נ ב ל ה שיבשה אם י כ ו ל ה לשרות ו כ ר ‪ .‬עיין מ ש נ ת נ ד ה רפ״ז‪.‬‬
‫‪ 10‬שטמא מת טעון ה ז א ה ש ל י ש י ו ש ב י ע י וכר‪ .‬וכ״ה הסדר גם בר״ש הנ״ל‪.‬‬
‫א ב ל ב ר א ״ מ ע ל התורה מ צ ו ר ע ט ״ ו כ ״ ד )ד״ו ש ״ ה ק צ י ז ר ע ״ ד ( ‪ :‬״ותניא נ מ י ב מ ס כ ת‬
‫כלים חומר ב ב ו ע ל נ ד ה מ ט מ ׳ מ ת ש ב ו ע ל ג ד ה מ ט מ א ה כ ר ה ת ח ת ו ן כ ע ל י ו ן ולא ה ט מ א‬
‫מ ת ו ח ו מ ר ב ט מ א מ ת מ ב ו ע ל נ ד ה ש ט מ א מ ת ט ע ו ן הזיה ש ל י ש י ו ש ב י ע י מ ה ש א י ן כן‬
‫ב ב ו ע ל נדה‪ ,‬ה א ל ע נ י ן ל ט מ א ז ה ו ז ה שוין ש כ מ ו ש ה ט מ א מ ת מ ט מ א א ד ם ואין ה א ד ם‬
‫ההוא מ ט מ א ב ג ד י ם שעליו א ף בועל נ ד ה כ ן ד א י סלקא ד ע ת ך ד ב ו ע ל נ ד ה מ ט מ א א ד ם‬
‫ל ט מ א בגדים ש ע ל י ו ל ת נ י נ מ י ח ו מ ר ב ב ו ע ל נ ד ה מ ט מ א מ ת ש ב ו ע ל נ ד ה מ ט מ א א ד ם‬
‫ל ט מ א בגדים ש ע ל י ו ואין ט מ א מ ת מ ט מ א א ד ם ל ט מ א ב ג ד י ם ש ע ל י ו כ ך פ י ר ש ו‬
‫ר ב י נ ו א ב ר ה ם ז ע י ד א ו ר ב י נ ו י ש ע י ה ה ר א ש ו ן ! ( ן ״ ל ״ ‪ ,‬ואין להוכיח‬
‫ה ר ב ה מ ה ע ת ק ת ה ר א ש ו נ י ם ע ל ה ס ד ר שהיה להם ב ת ו ס פ ת א )עיין ג ם לעיל ש ר ‪.(3‬‬
‫‪ (1‬כנראה שרי ישעיה הביא את ר׳ אברהם זעיירא‪ ,‬וכן הביאו בשו״ת שלו כת״י‪ ,‬עיין‬
‫בגופה האנגלי מהדורה ישנה ח״ד עמ׳ ‪ 94‬ובהערה ‪ 6‬שם‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫כלים ב״ק ם״א עמ׳ ‪569‬‬
‫כי יתכן שמסרו כ א ן דק ה ת ו כ ן ולא א ת המלים מ מ ש ‪ .‬ולעצם העניין ש ד נ ו בו הר״א‬
‫זעירא והרי״ד עיין ב מ ש נ ה ל מ ל ך פ ״ ג מ ה ׳ מ ט מ א י מ ש כ ב ומושב ה״א‪.‬‬
‫ובתוספי יומא ו׳ ב׳ ד ״ ה א ל א ‪ :‬ת י מ א לי ד ט מ א מ ת נ מ י חמור מ מ ע ל נ ד ה‬
‫ש ט ע ו ן הזאה ג׳ וז׳ וכו׳ ו ש מ א בםיפ׳ ד ב ר י י ת א ח ש י ב נ מ י להגי ח ו מ ר י ד ט מ א מ ת‬
‫מבועל נ ד ה ‪ .‬ועיין מ ״ ש ע ״ ז ב ת י ו ״ ט סוף זבים‪ .‬א ב ל הפירוש הנכון הוא ב ש י ח יצחק‬
‫י ו מ א שם ש ה ת ו ס פ ו ת כיוונו ל ב ר י י ת א כאן‪ .‬ו כ ן ב ר ״ ש ז ב י ם פ ״ ה מ י ״ א ‪ :‬ם י פ א א י צ ט ר י כ א‬
‫ליה וכו׳ ט מ א מ ת נ מ י ח מ ו ר מ מ נ ו ל ע נ י ן ה ז א ה כ ד ת נ י א בפרק ק מ א דכלים‪.‬‬
‫‪ 11‬חומר בבועל נ ד ה וכר‪ .‬מפתח לד״ן ש ב ת פ ״ ד א׳ <מ״א ע״א( ור״ש הניל‪.‬‬
‫‪ 12‬זובו של ז ב ורוקו ו כ ר ‪ .‬כל הברייתא ב מ פ ת ח לר״ן שבת ם׳׳ב ב׳ )מ׳ ע״א(‪.‬‬
‫‪ 12/13‬ורביעית מ ן המת ודם הנדה וכר‪ .‬ב ד ‪ :‬ורביעי׳ מ ן ה מ ת ל מ ה אמדו רביעית‬
‫לפי שכל ע ו ב ד ת ח י ל ת ברייתו י ש בו ר ב י ע י ת ד ם ו ד ם ה נ ד ה וכו׳‪ .‬וכ״ה בר״ש הנ׳׳ל‪.‬‬
‫א ב ל מכיון שבכי״ו ובס׳ ה מ פ ת ח ה נ ״ ל ח ס ר ה ב ב א זו הרי מ ס ת ב ר ש ה ד י ש הוסיף א ת‬
‫הטעם מ ד נ פ ש י ה ע׳יפ ה ת ו ס פ ת א א ה ל ו ת ם״ג ‪ :599‬א ב א שאול אומר רביעית ת ח י ל ת‬
‫ד מ ו של קטן‪ .‬ועיין ב ר ״ ש שם פ ״ ב סמ״ב‪ .‬ו ב פ י ה ״ מ ל ה ד ״ מ שם פ ״ ב דמ״ב‪ ,‬ע מ ׳ ‪:9‬‬
‫רביעית‪.‬‬
‫ברייתו‬
‫בתחלת‬
‫ב א מ ר ם ש ה מ ע ט מ ה ש י ה י ה מ ן ה ד ם באדם‬
‫ו א פ ש ר ש ע ״ פ ה ר ״ ש הוםיפוה בד‪ ,‬ע י י ן מ ״ ש להלן ‪.571‬‬
‫מ‬
‫‪31‬‬
‫‪ 15‬תחת א ב ן מסמא‪ .‬ב ד וכי״ו‪ :‬מ ט מ א ‪ ,‬וכ״ה להלן ‪) 57515‬בכי״ו(‪ ,63714 ,‬אבל‬
‫ב מ פ ת ח ו ר ״ ש ה נ ״ ל ל נ כ ו ן ‪ :‬מסמא‪ ,‬ולפנינו צ ״ ל ‪ :‬מ ש מ א ‪ ,‬עיין פיה״ג ע מ ׳ ‪ 8‬ו ע מ ׳ ‪.147‬‬
‫‪ 15/16‬ח ו מ ר בכזית מ ן המת‪...‬‬
‫ב א ר ב ע ה טפחים‪ .‬מ פ ת ח לר״ן ש ב ת כ״ח א׳‬
‫)ל׳ בי(‪ ,‬ע י י ן מ ״ ש בח״א ע מ ׳ ‪ .230‬ו ב ד ״ ש זבים ס ״ ד ם מ ״ ו ‪ :‬ואיכא ט ו ב א חומר בזה‬
‫מ ב ז ה ובזה מ ב ז ה ד ת נ י א ב ת ו ס פ ת א דכלים ו ע ו ד א י כ א ט ו ב א ד ל א ת נ י לא ה כ א ולא‬
‫ה ת ם כ ד פ ר י ש י ת בם״ק דבלים )סוף מ״ד(‪.‬‬
‫‪ 16/17‬ר׳ נ ת ן אומר ח ז ר ל ה י ו ת טמא מת לטמא ש נ י ם לפסול א ח ד ‪ .‬בכי״ו‬
‫ל נ כ ו ן ‪ :‬ולפסול א ח ד ‪ .‬ועיין מפרשים כאן ש ה ג י ה ו א ת ה מ א מ ר והעבירוהו למעלה‪ ,‬ע י י ״ ש ‪.‬‬
‫וכ״ז ג ך מ ה להם גי׳ ד ש נ ש מ ט ה שם ה מ ל ה ‪ .‬ח ז ר ״ ‪ ,‬א ב ל ל פ י גי׳ כי״ו הפירוש ברור‬
‫שר׳ ג ת ן מוסיף ע ל משגה ה ׳ ‪ :‬ח ז ר להיות ב ע ל ק ר י וכו׳‪ .‬ו ב ד ״ ש ש ם ‪ :‬הוד‪ ,‬מ צ י‬
‫ל מ ת נ י חזר להיות ט מ א מ ת מ ט מ א שני׳ ופוסל א ח ד וכו׳ והא ד ל א ת נ י ל ה משום‬
‫ד ה ג ך ע ש ר ט מ א ו ת פורשו׳ מ ן האדם וזו ט ו מ א ת מ ג ע ‪ .‬ולפלא ש ה ר ״ ש לא ה ע י ר כ י כן‬
‫מפורש בתוספתא‪.‬‬
‫‪ 17‬בשלשה ד ב ר י ם שוד‪ ,‬ם ו ר י א ל א ר ץ י ש ר א ל ו כ ר ‪ .‬כ ל הברייתא בפיה״מ‬
‫ל ה ר ״ מ אהלות פי״ח מ ״ ז ב ש ם ת ו ס פ ת כלים‪ .‬ובכפו״פ פ י י ג ע מ ׳ ש ל ״ ט )ד״ר ע ״ ז ע י ב ( ‪:‬‬
‫‪ ,‬מ ס כ ת גיטין פ ״ ק )ח׳ א׳( וכן ה י א ב ת ו ס פ ת ר י ש מ ס כ ת ט ה ר ו ת )עיין ה ע ר ו ת א פ ש ט י ן‬
‫ל פ י ה ״ ג ע מ ׳ ‪ 1‬ה ע ד ה ‪ (18‬׳ ב ש ל ש ה ד ב ר י ם שווה סודיא״ וכוי כ ל ה ב ר י י ת א עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 18‬ו ה מ ב י א נט מ ם ו ר י א ו כ ר ‪ .‬לעיל ריש גיטין ‪ 3233‬ל פ י גי׳ ד‪.‬‬
‫‪ 20‬ובשביעית‪ .‬בפיה״מ להר״מ ידים פ״ד מ ״ ג ‪ :‬וידוע ש ה ש מ ט ה אינה נוהגת אלא‬
‫ב א ר ץ י ש ר א ל ומדבריהם גם כן בםוריא כ מ ו ש א מ ר ה ה ת ו ס פ ת א ב ר א ש ו ן מכלים וכמו‬
‫ש ה ת ב א ר ב מ ס כ ת ש ב י ע י ת )פ״ו מ ״ ב ( ו כ ד ‪.‬‬
‫‪ 21‬נכנסין לבין האולם ו ל מ ז ב ח וכר‪ .‬כל הברייתות ע ד סוף ה פ ר ק נעתקו בפי׳‬
‫ה ר ״ י ברצלוגי לם׳ יצירה ע מ ׳ ‪) 51‬ורמזתי לו ב ח ״ ב ע מ ׳ ‪ (216‬ואילך והגי׳ שם מ ש ו ב ש ת‬
‫׳ יעיין תום׳ זבחים נ ״ ח ב׳‬
‫? ׳‬
‫מ א ד ו י ש לתקנה ע ״ פ ה כ ת ״ י ב ה ג ה ו ת י ע‬
‫ה‬
‫ר י ת‬
‫ש‬
‫ם‬
‫מ‬
‫‪2 8 9‬‬
‫‪3‬‬
‫כלים ב״ק פ״א עמ׳ ‪569‬‬
‫להראב״ד‬
‫ת מ י ד ספ״א כ ״ ח א׳‪ ,‬מיוחס להר״ש תו״כ‬
‫נ ד ב ה סוף‬
‫ד ״ ה ה א ‪ ,‬מיוחס‬
‫פרק ד׳‪ ,‬ז׳ ע״ד‪.‬‬
‫‪ 21/22‬דברי ר׳ מאיר וחכמים אומרים אין נכנסץ‪ .‬בפי׳ הר״י ברצלוני לס׳ יצירה‬
‫סוף ע מ ׳ ‪ :50‬ו א ש כ ח ן ב ב ר י ח א נ מ י ה א י פ ל ו ג ת א ד פ ל י נ י ב ה ר ׳ מאיר וחכמים וקתני‬
‫לה ל ד ר יוסי ב ש ם חכמים וכדתנא ק מ א ב ש ם ר ׳ מאיד‪ .‬ו ב פ י ה ״ מ להר״מ כ א ן מ״ס‬
‫ע מ ׳ ‪ :46‬ואין הלכה כ ר ׳ יוסי א ף ע ל פ י ש ה ת ו ס פ ת א כ ב ר ייחסה מ א מ ר ו לחכמים‬
‫ו מ א מ ר ה ת נ א ק מ א ל ד ׳ מאיר אמר‪.‬‬
‫‪ 22‬אמר שמעק ה צ נ ו ע ל פ נ י ר׳ א ל י ע ז ר וכו׳‪ .‬פי׳ ר״י הברצלוני הנ״ל <בשר‬
‫‪ 21‬עיין מ ש י ש ( ‪ ,‬תום׳ יומא ה ׳ ב ד ״ ה להביא‪ ,‬תוס׳ ס נ ה ד ר י ן פ ״ ג א ׳ ד ״ ה ולא‪ .‬ר י ש‬
‫ו ר א ״ ש כ א ן מ״ט‪.‬‬
‫‪ 26‬בעל ה פ ו ל ‪ .‬בפי׳ הברצלוני )לפי התיקונים שם ב ע מ ׳ ‪ (289‬והר״ש הנ״ל‪:‬‬
‫ב ע ל ה פ י ל ‪ ,‬ועיין בתום׳ ור״ש הנ׳׳ל‪.‬‬
‫‪ 27/28‬ו ש י ר י עבודה רה‪ .‬ו כ ן ב ד ‪ :‬ושירי ו כ ו ‪ /‬א ב ל בכי״ו‪ :‬ושעירי ע״ז‪.‬‬
‫‪ 28/29‬ה ו י מה מ ע ל ה ‪ . . .‬ל ע ב ו ד ה ו ש ל א ל ע ב ו ד ה וכוי‪ .‬במיוחסות להגד״א הגיהו‬
‫ע ״ פ הבבלי יומא מ ״ ד א׳‪ ,‬א ב ל כגירםתינו כ ״ ה גם בפי׳ ר ״ י הברצלוני הנ״ל )אלא‬
‫ש י ש שם ט ״ ם ‪ :‬״אמר ליה״ במקום ״אלא״‪ ,‬״אל״( ו ב מ ״ ר ג ש א פ״ז־ח׳‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 31/32‬כ ה ן נ ד ו ל נכנס‪ ...‬א ר ב ע פ ע מ י ם ב י ו ם ו כ ר ‪ .‬פיה״מ להר״מ כ א ן מ״ט בשם‬
‫התוספתא‪ .‬ועיין ספדי זוטא נ ש א ‪ ,‬הוצ׳ הורוביץ ע מ ׳ ‪.228‬‬
‫‪ 32/33‬א י ן נכנסים א ל א לשנים ל י ד ע ו כ ר ‪ .‬עיין הגי׳ בפסחים פ״ו א׳‪ ,‬ובפי׳ ר״י‬
‫ה ב ד צ ל ו נ י הנ״ל )עיי״ש ע מ ׳ ‪ (289‬משובש‪ .‬ובפי׳ ה מ ש נ י ו ת ל ה ר ״ מ ם פ ״ א ‪ :‬ואמרו‬
‫ב ת ו ס פ ת א א י ן נכנסין ל ה א ל א ל ש נ י ם ל י ד ע מ ה ה י א צריכה‪ .‬א ב ל ב ת י ו ״ ט מ ד ו ת‬
‫פ ״ ד מ ״ ה כ ת ב ‪ :‬ושוב מ צ א ת י בפי׳ ה ד מ ב ״ ם בספ״ק דכלים ש ה ע ת י ק ה ת ו ס פ ת א דהתם‬
‫א י ן נכנסים ל ה א ל א לשנים‪ .‬ו ב ג א ״ י מ ו ג ה ל ש ב ע ש נ י ם וכר‪.‬‬
‫‪ 33‬אמרו ל ו א י ן זו מעלה‪ .‬ר״ש ודא״ש ספ״א‪.‬‬
‫‪ 33/34‬נכנסו מ צ ו ר ע י ם ל פ נ י ם מ ן החומה לוקין א ת ה א ר ב ע י ם זבין חבות נדות‬
‫ויולדות ל ה ר ה ב י ת ל ו ק י ן ש מ ו נ י ם ‪ .‬וכ״ה הגירםא גם בפי׳ ד״י הבדצלוני הנ״ל‪ ,‬בפיה״מ‬
‫להר׳׳מ מ ״ ח ע מ ׳ ‪ 45‬ו ב ר ״ ש ספ״א‪ .‬ו כ ת ב ע ״ ז ה ד י ש ‪ . :‬ו ל א י ד ע נ א ה נ י שמונים ל מ א י‬
‫עבידתייהו״‪ .‬ו א ח ״ כ כ ת ב ‪ . :‬ו ע ו ד ת נ י א ה ת ם מ צ ו ר ע ש נ כ נ ס לפנים מ מ ח י צ ת ן בארבעים‬
‫ושמונים‪ ,‬גירםא מ ש ו ב ש ת ה י א ב ת ו ס פ ת א ד ה י א אותה ב ר י י ת א דפםחים )ס״ז א׳( ואם‬
‫ב א נ ו ליישבה י ש לפרש ב מ צ ו ר ע שהוא זב״‪ .‬ו ב פ י ה ״ מ ה נ ״ ל כ ת ב ‪ :‬״וענין ז א ת הברייתא‬
‫א צ ל י ש ה מ צ ו ר ע ש נ כ נ ס ל ה ר ה ב י ת א ו ה ז ב ש נ כ נ ס לחיל לוקין שמונים״‪ .‬ואולי י ש‬
‫ל פ נ י נ ו ה ש מ ט ה ו צ ״ ל ‪ :‬ל ה ר ה ב י ת לוקין ]ארבעים מ צ ו ר ע ש נ כ נ ס ל ה ר ה ב י ת זבין‬
‫וזבות נ ד ו ת ו י ו ל ד ו ת ‪ .‬ש נ כ נ ס ו לחיל לוקין[ שמונים‪ .‬ו מ ד ב ר י ה ר ״ ש הנ״ל א נ ו למדים‬
‫שגיסו כ ב ד להגיה א ת ה ב ר י י ת א ‪ .‬ו ע י י ן ה ה ש ל מ ה במיוחסות להגר״א‪ .‬ו ע י י ן תום׳ פסחים‬
‫ם״ז א׳ ד ״ ה זביץ ובדק״ם שם‪.‬‬
‫‪ 35‬ו ל א טמא מת בלבד אמרו וכוי‪ .‬פיה״מ להר״מ מ״ח ע מ ׳ ‪ .45‬והמפרשים כאן‬
‫ל א ציינו כ י ב ר י י ת א זו מ ו ב א ת בסוטה כ׳ ב׳‪ .‬א ב ל ב ס ׳ הזכרון לר״א ב ק ר א ט נ ש א‬
‫ם״ב ע ״ ד ‪ :‬א ב ל ק ש י א לי מ ה ש א מ ר ו ג ״ כ ב ת ו ס פ ת א ובסוטה פ ר ק ה י ה גוסל ולא‬
‫ט מ א מ ת ב ל ב ד וכו׳‪.‬‬
‫‪ 36/37‬החיל ועזרת נשים מעלה יתרה בבית העולמים וכוי‪ .‬ב ד ‪ :‬החיל‬
‫ועזרת‬
‫כלים ג״ק פ״א עמ׳ ‪569—570‬‬
‫‪4‬‬
‫‪,‬‬
‫נשים ב ב י ת ה ע ו ל מ י ם וכו׳‪ .‬ובס׳ ה י ש ר ל ר ״ ת ס״ז ע״ד‪ ,‬ה ו צ מק״נ ע מ ׳ ‪ :33‬וראיה‬
‫לדברי בפ״ק ד ת ו ס פ ת א ד ט ה ר ו ת ש מ ת ח י ל ח ו מ ר ב ש ר ץ ר׳ שמעון אומר החיל ו ע ז ר ת‬
‫נשים מעלה י ת י ר ה ב ב י ת עולמים וכו׳‪ .‬וכן ב פ י ה ״ מ מ ״ ח ע מ ׳ ‪ :45‬א ב ל כ ב ר בארו‬
‫ב ת ו ס פ ת א ו א מ ר ו ה ח י ל והעזרת הנשים מעלה יתירה ב ב י ת העולמים וכר‪ .‬ובכי׳יו‪:‬‬
‫מ ע ל ה יתרה א ב י ת ) = על בית( העולמים וכר‪ ,‬וכן בפי׳ ר ״ י ברצלוני ה נ ״ ל )לפי‬
‫התיקונים ב ע מ ׳ ‪ 289‬ש ם ( ‪ :‬מ ע ל ה י ת י ר ה א ב ו ת ) צ ״ ל ‪ :‬א ב י ת ( העולמים וכר‪.‬‬
‫‪ 39‬ש ה י ו במדבר‪.‬‬
‫בפי׳ ר״י הברצלוני ה נ ״ ל )לפי התיקונים שם(‪ :‬שהיו במזבח‪.‬‬
‫עמ׳ ‪570‬‬
‫כל ה ט מ א י ם שנכנסו מ ש ע ר י נ י ק נ ו ר ו ל פ נ י ם א פ י ל ו הן מ ח ו ס ר י כפרה וכוי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫מ פ ת ח לר״ן ברכות ב ׳ א ׳ )י״א ע״ב(‪ ,‬עירובין ק ״ ד א ׳ )ס״ג ע״א(‪ ,‬פי׳ ד ״ י ה ב ד צ ל ו נ י‬
‫הנ״ל‪ ,‬ה ש ג ו ת ה ר א ב ״ ד פ״ג מה׳ ב י א ת ה מ ק ד ש ה״ט‪ ,‬מאירי י ב מ ו ת ח׳ אי‪ ,‬הוצ׳ א ל ב ק‬
‫ע מ ׳ ‪ ,48‬ס נ ה ד ר י ן ע מ ׳ ‪.301‬‬
‫ושאר כ ל ה ט מ א י ן שנכנסו‪ .‬בפי׳ הר״י ברצלוני הנ״ל‪ :‬ושאר כל הטמאים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫כל הטמאים ש נ כ נ ס ו וכר‪ .‬וכן כ נ ר א ה היתד• הגירסא גם לפני ה ר ״ ש כ א ן ד מ י ט ‪.‬‬
‫‪ 3‬נכנסין ל ק ו ד ש וכוי‪ .‬בכי״ו ל נ כ ו ן ‪ :‬נכנסו לקודש וכר‪ ,‬וכ״ה בר״ש הנ״ל‪ ,‬ובפי׳‬
‫הר״י ברצלוני ה נ ״ ל ‪ :‬נכנסו למקדש‪.‬‬
‫‪ 3/4‬ר׳ יתדה א ו מ ר ע ל פ נ י ה ק ד ש ב מ י ת ה ו כ ר ‪ .‬עיין הפירוש בר״ש הנ״ל‪.‬‬
‫ה כ ל נ כ נ ס י ם ל ב נ ו ת ו ל ת ק ן ו כ ר ‪ .‬פי׳ ר״י הברצלוני הנ״ל‪ ,‬פיה״מ להר״מ מדות‬
‫‪4‬‬
‫פ ״ ד מ׳׳ה‪ ,‬ר ״ ש ו ר א ״ ש מ י ט ‪ ,‬מ א י ר י מ ד ו ת ע מ ׳ ‪.158‬‬
‫‪ 5/6‬נ כ נ ס י ם י ש ר א ל י ם מ צ ו ד ‪ ,‬ב ט ה ו ר י ם אין ט ה ו ר י ם ו כ ר ‪ .‬וכ״ה בפי׳ ר״י הברצלוני‬
‫ופיה״מ הנ״ל )ובפיה״מ ד ״ נ חסרות ה מ ל י ם ‪ :‬מצוד‪ ,‬בטהורים(‪ ,‬א ב ל ב מ א י ר י ה נ ״ ל ‪:‬‬
‫יכנסו ישראל‪ .‬ישראל מצוד‪ ,‬בטהורים וכו׳‪ ,‬ועיין ב ה ע ר ת ר ״ א סופר שם‪ .‬ועיין ת ו ״ כ‬
‫א מ ו ר סוף פ ר ש ה ג׳ ו ב ר א ב ״ ד )צ׳יו ע״א( ו ב מ י ו ח ס ל ה ר ״ ש )פ״ח ע״ג( שם‪ .‬ועיין‬
‫בהגהות ת ״ י לספרא שם‪.‬‬
‫‪ 8/9‬ר׳ יהודה א ו מ ר ‪ . . .‬וגגה של ה י כ ל ק ד ש ‪ .‬עיין ספרי זוטא נשא ע מ ׳ ‪ 229‬ובבלי‬
‫פסחים ס״ו א׳‪.‬‬
‫א ק א ו כ ל י ן שם ק ד ש י ק ד ש י ם ו כ ר ‪ .‬בר״ח שבועות י״ז ב ׳ ‪ :‬תניא נ מ י ה כ י‬
‫‪9‬‬
‫בתוספתא תחלת־ ס ד ר טהרות גגין הללו ]אין[ אוכלין שם וכו׳‪ ,‬וברור ש ה ר ״ ח ה ע ת י ק‬
‫שם רק א ת גי׳ ה ב ר י י ת א ש ב ב ב ל י א ל א שהוסיף א ת צ י ו ן מ ק ו ד הברייתא‪.‬‬
‫‪ 10/11‬וכשם ש ה י ו במדבר ש ל ש מ ח נ ו ת ו כ ר ‪ .‬פי׳ ר״י הברצלוני הנ״ל‪ ,‬פיה״מ‬
‫להר״מ מ״ח עמ׳ ‪ ,44‬ב מ ״ ר נ ש א פ״ז־ח׳‪ ,‬ס׳ הזכרון לר״א ב ק ר א ט נ ש א ם״ב ע״ד‪.‬‬
‫ועיין ר ל ב ״ ג מצורע קנ״ג ע ״ ד ‪ :‬כי הם א ש ר להם חוץ ]למחנה[ כבר נ ת ב א ר זה‬
‫ב ר א ש ו ן מ ת ו ס פ ו ת כלים‪.‬‬
‫‪ 12‬מ פ ת ח י ר ו ש ל ם ו ע ד פ ת ח ה ר ה ב י ת ו כ ר ‪ .‬ספרי ב מ ד ב ר פי׳ א׳ ע מ ׳ ‪,4‬‬
‫הראשונים הג״ל‪ ,‬המיוחם ל ה ד א ב ״ ד ת מ י ד כ״ו א ׳ )לשון ח כ מ י ם ה ׳ ע״א(‪ ,‬ם מ ״ ג ע ש י ן‬
‫קם״ד‪ ,‬ר״י ע״ג‪ ,‬כפו״פ ר פ ״ ו ע מ ׳ ע״ד‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬מ פ ת ח ה ר ה כ י ת ו ע ד ש ע ר י נ י ק נ ו ר ו כ ר ‪ .‬הראשונים הנ״ל‪ ,‬ר״ש מ״ח‪,‬‬
‫תום׳ י ב מ ו ת ז׳ ב׳ ד ״ ה ד׳יי‪ ,‬ת ו ס ׳ זבחים ל ״ ב רע״א‪ ,‬רמב״ן‪ .‬ר ש ב ״ א ו ר י ט ב י א ) ו ש ם ‪:‬‬
‫״ כ ד א י ת א בספרי ו ב ת ו ס פ ת א ד פ ר ק ב ת ר א דזבים״‪ .‬ו צ ״ ל ‪ :‬ו ב ת ו ס פ ת א ובפרק ב ת ר א‬
‫‪5‬‬
‫כלים ב״ק ס״א—ב' עמ׳ ‪570‬‬
‫דזבחים‪ ,‬קט״ז ב׳( י ב מ ו ת ז׳ ב׳‪ ,‬ריטב״א יומא ו׳ א ׳ ד ״ ה מביתו‪ ,‬ד א ״ ש כאן מ״ח‪,‬‬
‫תום׳ ה ר א י ש י ב מ ו ת ז בי‪.‬‬
‫‪ 13‬מ ש ע ר י נ ק נ ר ו ל פ נ י ם וכו׳‪ .‬ס׳ ה מ פ ת ח לר״ן עירובין ק״ד א ׳ ) ‪ 0‬״ ג ע״א(‪.‬‬
‫‪ 13/14‬ו ב ש ע ת מ ם ע ו ת א ק ב ה ם מ ש ו ם ק ד ו ש ה וכו׳‪ .‬עיין מפרשים שהגיהו‪ ,‬אבל‬
‫כלפנינו כ״ה גם ב פ י ד ״ י הברצלוני הנ״ל ו ב מ ״ ר נ ש א פ״ז־ח‪ ,‬ועיין מ ״ ש ע״ז‬
‫ב ח ״ ב ע מ ׳ ‪.216‬‬
‫‪ 14/15‬ו כ מ ה ה י א כ ד י ל ה ע ל ו ת ארוכה ר ו א י ן א ו ת ו כ א י ל ו י י ח ו ר וכר‪ .‬בפי׳ ר״י‬
‫הברצלוני הנ׳׳ל‪ :‬וכמה ה ו א כ ד י להעלות ארוכה ר׳ י ה ו ד ה א ו מ ר יחור של תאנה‬
‫רואין אותו כאלו גפשח ו מ ע י ר ה ב ק ל י פ ת ה תטגה)!( ואם יכול לחיות ו כ ו ‪ /‬ולפי גי׳ זו‬
‫יוצא שהברייתא חולקת על ה מ ש נ ה בדברי ר ׳ יהודה‪ ,‬א ב ל כ ג ד א ה שהגי׳ שלפנינו‬
‫נכונה‪ ,‬וכן בפי׳ ה ר א ב ״ ד לתו״כ ש מ י נ י פרש׳ ד׳‪ ,‬נ ״ א ע ״ ב ‪ :‬ו ב ת ו ס פ ת ׳ דכלים מ פ ר ש‬
‫ל ת ׳ ׳ ק דואין אותו כאלו ה ו א יחוד ת א נ ה שנפןשןח ומעורה בקליפה קטנה אם יכול‬
‫להחיות מ מ ג ה ט מ א ואם ל א ו טהור‪ .‬א ב ל עיין ע ו ק צ י ן פ ״ ג מ ״ ח ‪ :‬יחור של ת א נ ה‬
‫ש נ פ ש ח ומעורה בקליפה ר׳ י ה ו ד ה מ ט ה ר )כלומר‪ ,‬נ ח ש ב כתאנה( וחכ״א אם‬
‫יכול לחיות‪ .‬ועיין חולין ק כ ״ ט ב ‪ /‬וצ״ע‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ועיין מ פ ר ש י ם כ א ן שהעבירו בבא זו למעלה‪ ,‬א ב ל ברור ש י ש לפנינו שני‬
‫מקורות בתוספתא‪ ,‬והיינו מ ב ב א זו ו ע ד סוף הפרק ש א ב ה מ ס ד ר מ מ ק ו ר א ח ר שהוסיף‬
‫ל מ ש נ ת נ ו מ מ ש נ ה ה ׳ ואילך‪.‬‬
‫‪ 18‬ו מ ס ב ב י ן ב ת ו כ ן ה מ ת וכו׳‪ .‬עיין במשנה פ״א מ״ז ו מ ה שהאריך בםד״ט מ״ט‬
‫ע ״ ב ב פ י ׳ הארוך ד ״ ה ומסבבין‪ .‬ועיין מ ״ ש בפירוש הדברים להלן ‪ 625‬ד ״ ה א י ן מעמידין‪.‬‬
‫‪ 19‬ו כ ן ה ו א א ו מ ר ו י ש כ ב עוזיהו וכו׳‪ .‬עיין תרביץ ש״ב ס׳׳ג ע מ ׳ ‪.293‬‬
‫‪ 21‬כ ך מ ש כ ב ן ו מ ו ש ב ן כ י ו צ א ב ה ן ‪ .‬בפי׳ הר״י ברצלוגי )עמ׳ ‪ .(52‬ה נ י ל ‪ :‬כך‬
‫מ ש כ ב ן ו מ ו ש ב ן ט מ א ‪ .‬ועיין ה ג ה ו ת ה ג ר ״ א בירוש׳ ס ו ף שקלים‪.‬‬
‫״‬
‫פ׳יב‬
‫‪ 22‬כ ל י נ ת ר ב י ת ש מ א י א ו מ ר י ם וכוי‪ .‬ר״ש כ א ן פ״ב סמ״א‪ ,‬ד״ש כלאים פ״ח‬
‫פ ד ה )ובירושלמי ש ה ב י א שם‪ ,‬והוא המקור ל ד ב ר י ה ג ר ״ א ב מ ש נ ה כאן(‪ ,‬מיוחם להר״ש‬
‫ת ו ״ כ צו רפ״ז‪ ,‬ל ״ ב ע״ד‪.‬‬
‫‪ 24‬מ ט מ א י ן כחצי כלי ו מ ט מ א י ן ככלי שלם‪ .‬ב ד ‪ :‬מטמין‪ ...‬ומטמין‪ .‬ובכי״ו‪:‬‬
‫מיטמאין‪ ...‬ומיטמאין‪ .‬א ב ל הנכון ה ו א ב ד ״ ש כ א ן ‪ :‬״ מ י ט מ י ן כ ח צ י כלי ו מ ט מ י ן‬
‫ככלי שלם‪ .‬פי׳ ל ע נ י ן ק ב ל ת ט ו מ א ה כחצי כלי ד ד י נ ן ככלי חרם לאוירן וככלי שטף‬
‫לאחוריהן‪ ,‬א ב ל ל ט מ א אחרים דינן ל ג מ ר י ככלי ח ר ס דכלי חרם מ ט מ י ן אחרים‬
‫מ א ו י ר ן ומאחוריהן״‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫לג ו כ ל מ ט ה וכר‪ .‬חולין נ״ה א׳‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫חמש ו כ ל מ ט ה מהן‪ .‬מלשון זו מ ש מ ע שחבית המחזיקה יותר מ ח מ ש םאין‬
‫ש י ע ו ר ה ה ו א ביותר מלוג )לפי ה ח ש ב ו ן של א ח ת מ ת ש ע י ם ושש(‪ ,‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 28/29‬ר׳ ע ק י ב א א ו מ ר מ ל ח מ י ו ת ועד ח צ ב י ם נ ח ל י ם ב ל ג מ כ א ן ו א י ל ך ב ל ג‬
‫נ ש ת ק ע ו דברים ולא‬
‫פ״ב םמיב‬
‫פירש‬
‫נ א מ ר ו ע כ ש י ו ‪ .‬פיםקא ק ש ה והרבה פירושים נאמרו ב ה ‪ :‬בר״ש‬
‫שהבבא‬
‫״ נ ש ת ק ע ו דברים״ וכו׳ ה י א‬
‫מ ס ת ם הברייתא‪,‬‬
‫ופירושה‪:‬‬
‫כלים ב״ק פ״ב עמ׳ ‪570‬‬
‫‪6‬‬
‫נ ש ת ק ע ו ה ד ב ר י ם ש ב י מ י ר ׳ ע ק י ב א לא נחלק אדם עליו א ף ע ל גב דרבן יוחנן ב ן‬
‫זכאי פליג ב מ ת נ י ת י ן נ ש ת כ ח ו דבריו ולא נאמרו‪ .‬ובתו״כ ש מ י נ י פ ר ש ה ז ה י ג ‪:‬‬
‫ר׳ ע ק י ב א א ו מ ר וכו׳ )כלשון ה מ ש נ ה כאן( מ ל ח מ י ו ת ו ע ד חצבים גדולים בלוג נ ש ת ק ע‬
‫ה ד ב ר ולא נ א מ ר ע כ ש י ו ו כ ר ‪ .‬ו ב ר א ב ״ ד שם )ג״ג ע ״ ד ( ‪ :‬נ ש ת כ ח ה ד ב ר ולא נ א מ ר ‪,‬‬
‫פי׳ ר י ש מ ע א ל הוא ש א מ ר ל ד ׳ ע ק י ב א וכו׳ ויש לפרש כי ר׳ נחמיה ור׳ אליעזר בן‬
‫י ע ק ב הם היו ש א מ ר ו לו נ ש ת כ ח ה ד ב ר ולא נאמר וכר‪ .‬ו ב פ י רבינו ה ל ל ל ס פ ר א שם‬
‫)לפי קרבן אהרן שם‪ ,‬ד ״ ו ע ״ ח ע ״ א ( ‪ . :‬ד מ ח צ ב י ם גדולים ואילך נ ש ת ק ע ה ד ב ר ולא‬
‫נאמר ע כ ש י ו שיעור קרקרותיהן בכמה״‪ ,‬ולפי פירוש זה ה כ ל ה ו א מ ד ב ר י ר ״ ע ‪ ,‬אלא‬
‫שצריך למחוק א ת ה מ ל ה ‪ .‬ב ל ג ״ ) א ח ר י ‪ :‬ואילך(‪ ,‬והוא חולק ע ל ה ת ״ ק ש א מ ר ש י ש‬
‫ש י ע ו ד י ו ת ר מלוג‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 30‬בשני לגין‪ .‬בכי״ו‪ :‬בשני שני לגין‪ ,‬ועיין תו״כ ור״ש הג״ל‪.‬‬
‫‪ 30/31‬הפכין ו ה ג ל י ל י ן והאובינות שביהודה וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬והגלולין‪ ,‬ולפי גי׳‬
‫ה ת ו ס פ ת א יוצא שהגלולין מ י ן כלי‪ ,‬ואפשר ‪ .‬ש ב י ה ו ד ה ״ הולך ע ל הכל‪ ,‬א ב ל ב מ ש נ ה‬
‫ג ו ר ס ‪ :‬הפכים ה ג ל י ל י ם )ועיין ה פ י ב פ י ה ״ ג שם ע מ ׳ ‪ 9‬ו ב מ ל א ״ ש כ א ן ב ש ם ר י ״ ץ‬
‫גיאת( והחביונות וכר‪ ,‬וכ״ה גם בתו״כ ה נ ״ ל )אבל בילקוט שם ר מ ז ת ק ל ״ ט מ ע ת י ק‬
‫מ ת ו ״ כ ‪ :‬ה פ כ י ן והחביגין הגלילין( וכן מ ע ת י ק בר״ש הנ״ל גם מ ן ה ת ו ס פ ת א ‪ :‬הפכין‬
‫הגלילין והאביוגות ש ב י ה ו ד ה וכו׳‪ ,‬ומזה מ ש מ ע שהגלילים ת ו א ר לפכים‪ .‬ו ע ד י י ן צ ״ ע בדבר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 31‬יש להם קרקרנות וכר‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬י ש להן ת ו ך ו כ ר הייגו קרקדות‪.‬‬
‫‪ 31/32‬הסילונות והקרמודק שעשה ב ה ן ב י ת ק ב ו ל מים א ו צרורות טמאק‪.‬‬
‫ב כ י ״ ו ‪ :‬והקרמידין‪ ,‬ועיין מקואות פ ״ ד מ״ג‪.‬‬
‫‪ 32‬א ו ל ו ל ג י ן פרוסה טהורה מנופפת ה ר י זו טמאה‪ .‬ב ד ‪ :‬אלו לגין‪ ,‬אבל‬
‫‪,‬‬
‫הנכון ב א ג ו ד לר״ש ג ׳ מ ע ‪ :20‬ב ת ו ם טהרות א י ל ו ל ו ג י ן פרוסה טהורה מ ג ו פ פ ת‬
‫ה ד י זו טמאה‪ .‬ולנכון פ י ׳ בובד שם שהכוונה ^‪ ,dvaX0Y6lov‬ספסל ש מ ש י מ י ן עליו‬
‫א ת ה ס פ ד לקרות בו‪ ,‬עיין להלן ב מ ש נ ה פ ט ״ ז מ ״ ז ו ב פ י ה ״ ג שם ע מ ׳ ‪) 48‬ובהערה ‪6‬‬
‫בפיה״ג שם כיוון הפרופיסור י‪ .‬נ‪ .‬א פ ש ט י ן מ ע צ מ ו לגי׳ ה א ג ו ר ולפירושו ש ל בובר‪.‬‬
‫ל ו ל ג י ך ( ‪ .‬ועיין‬
‫אבל ה ו א גם מ ב י א שם מ ת ו ס פ ת א כ ת ״ י ע ר פ ו ר ט ! (‬
‫ידוש׳ מגילה פ ״ ג ה״א‪ .‬ע ״ ג ע ״ ד ‪ :‬איגגלין אין בו מ ש ר ק ד ו ש ת ארון‪ .‬י ש ב ו משום‬
‫ק ד ו ש ב י ת ה כ נ ס ת ו כ ו יהבין מ כ ו ש א ב ג ו ארונא ו כ ר ‪ .‬ומכאן א נ ו רואים ש ה י ר ו ש ל מ י‬
‫מתיר ל ה ש ת מ ש באינגלין‪ ,‬ולפיכך אומרת ה ת ו ס פ ת א ש א ם היתד‪ ,‬האילולגין פרוסה א י נ ה‬
‫מ ק ב ל ת טומאה‪ ,‬א ב ל אם היתד‪ ,‬מ נ ו פ פ ת טמאה‪ ,‬מ פ נ י ש מ ש ת מ ש י ם ב ב י ת ק מ ל ה ‪.‬‬
‫ואילולגין זו היתד‪ .‬ש ל ח ר ס כמו ספסל וכסא ה ש נ ו י י ם מ י ד בסמוך‪ ,‬ו‪.‬פרום״ )וא״צ‬
‫ל ה ג י ה ‪ :‬פרוץ( בניגוד ל מ ג ו פ ף גם להלן ‪.58333‬‬
‫״ א ו‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 33‬וכל מדרס‪ ...‬אף הספינה‪ .‬ברייתא בשבת פ״ד א ‪ /‬עיי״ש‪ .‬ועיין ר״ש סוף‬
‫מ ס י כ ת י ן ו י ש שם ט״ם‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬ומנופת היוצרין‪ .‬פיסקא קטועה של פ״ב משנה ד ‪ ,‬כדרך התוספתא )עיין‬
‫ע ד ו ת ו ש ל ר ״ ת ב ח ״ א ע מ ‪ 10‬ו ע מ ׳ ‪ .61‬ו ע י י ן מ ש ״ ש בעמי ‪ ,79‬ע מ ‪ 96‬ו ע ו ד בכ״מ(‪,‬‬
‫ו ע ל י ה חולק ר נ ח מ י ה ו א ו מ ד חילוף הדברים‪ .‬ו ע י י ן ב ה ג ה ו ת ה מ י ו ח ס ו ת להגר״א‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 35‬דבלין‪ .‬צ ״ ל ‪ :‬רוכלין‪.‬‬
‫‪ (1‬זו היא םליטת הקולמוס של הריג״א שליט״א כי כת״י כזה לסדר םהרות אינו קיים‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫כלים ב״ק ם״ב עמ׳ ‪570—571‬‬
‫‪ 37‬ומדיח בו‪ .‬צ״ל‪ :‬ומריח בו‪ ,‬כ מ ו במשנה )פ״ב מ״ד(‪.‬‬
‫‪ 38‬כסוי כ ב כ ב וכיסוי אלפס ו כ ר ‪ .‬מכאן אנו רואים שסתם ״כבכב״ אינו כיסוי‬
‫אלפס )כפירושו של ב ע ל ס ד ר י ט ה ר ו ת ע ״ ו ר ע ״ ב ד ״ ה כבכב(‪ .‬ו כ ן להלן ‪ 571‬נשנו‬
‫י ח ד ‪ :‬ה כ ב כ ב )עיין מש״ש( והאילפם והקדרה‪ .‬ועיין פיד״״ג ע מ ׳ ‪ 10‬ועמ׳ ‪ 147‬וגירסתם‬
‫במשנה‪ .‬ולולא ד ב ר י הראשונים ה י ה נראה לי שכבכב ה ו א מ י ן קדרה‪ ,‬ויגיד עליו רעו‪:‬‬
‫אילפס וקדרה‪ ,‬וקבקב אינו א ח ר א ל א ככבא‪ ,‬קקבא‪ ,‬ק ד ר ה בסורית‪ ,‬עיין להלן‪ .‬וכן‬
‫מפורש ב א ב ו ת ד ד ״ ן ג ר ב פ״כ‪ ,‬ה ו צ ‪.‬שכטר ע מ ‪ :43‬א נ י יורד עליו בקבקביות‪,‬‬
‫ובכי״פ שם )עיין הוספות שם פ ״ ה ע׳׳א(‪ :‬בקקביות‪ .‬ובב׳׳מ פ ״ ו א ׳ ) כ ג י הגאונים‬
‫והערוך(‪ :‬ואנא א ה י ב לך כ כ ב י ן ד נ ר ד ו כ ד כ מ ה כ כ ב י ן דנרד‪ .‬ועיין פיה״ג‬
‫ע מ ׳ ‪ 47‬ה ע ד ה ‪ 11‬ובעמ׳ ‪ 167‬שם‪ .‬והמשנה א ו מ ד ת שאם ע ש ה א ת הכבכב לסל‬
‫הלחם‪ ,‬והיינו שאינו מ נ י ח א ת הלחם בתוכו א ל א כופה אותו ע ל הלחם )עיין להלן‬
‫שם ב מ ש נ ה ( טהור‪ ,‬ל פ י כלל ה ת ו ס פ ת א להלן ‪ :571‬כל ה מ ש מ ש כ פ ו י בכלי‬
‫חרם טהור‪.‬‬
‫בדם ר א י ת י ב ת ש ו ב ת ה ד ש ב ״ ם ש ב ר א ב ״ ן ק מ ״ ד ע ״ א ‪ :‬דהכי ת נ י א לעיל כסוי‬
‫ק ד י ד ה וכסוי אילפס בזמן ש נ ק ו ב כ ר זה הכלל ה מ ש מ ש כפוי כ ו ל ‪ .‬א ב ל ברור‬
‫ש ג י ר ס ת י נ ו היא ה מ ק ו ר י ת והנכונה‪ ,‬א ל א שלפי פירושי היינו כבכב היינו קדירה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫‪,‬‬
‫עמ׳ ‪571‬‬
‫‪ 1/2‬מפני ש מ צ נ נ ת לתוכו א ת הירק‪ .‬ב ד ‪ :‬מפני ש מ ! כ נ ם ת לתוכו וכר‪.‬‬
‫ובפ״ב מ ״ ה ‪ :‬מ פ נ י שהיא מ ס נ נ ת לתוכו א ת הירק‪ .‬א ב ל ברמב״ם פי״ח מה׳ כלים ו ד ה‬
‫)בד״ק ר ס ״ ט ( ‪ :‬מ פ נ י ש ה א ש ה מ צ נ נ ת לתוכו א ת ה י ד ‪ .‬וכן כ ת ב ב מ ל א ״ ש פ ״ ב מ׳׳ה‪:‬‬
‫״ ת מ ה ת י ש ב ה ר מ ב ״ ם פי״ח ב כ ל הדפוסים א נ י רואה מ צ נ נ ת לתוכו א ת ה י ד ואין הגהה‬
‫עליו אפי׳ בספר מוגה ש ב א לידי מ ו ג ה מ ס פ ד כ ת י ב ת י ד ש ב צ ו ב א ב ח ת י מ ת ידי‬
‫הרמב״ם ז״ל ע צ מ ו בסוף הספר״ וכר‪ .‬א ב ל בשנו״ם מ ר מ ב ״ ם כ ת ״ י י ש ן נ ו ש ן ) פ ר נ ק פ ו ר ט‬
‫תר״ן( סוף ע מ ׳ ‪ 104‬מ ע ת י ק ‪ :‬א ת ה י ד ק ‪ .‬ולפ״ז מ ת א י מ י ם ד ב ר י הרמב״ם בדיוק‬
‫ל ת ו ס פ ת א שלנו‪ .‬א ב ל יתכן ש ה י י נ ו מ צ נ נ ת ‪ ,‬ה י י נ ו מסננת‪ ,‬ע י י ן לעיל ‪ :135‬מפנין א ת‬
‫הביצה‪ ,‬ו ב ד ‪ :‬מ ס נ נ י ן ‪ ,‬ו ב כ י ״ ו ‪ :‬מצננין‪ ,‬וכבר ה ע י ד ו ת י שם ב ח ״ א ע מ ׳ ‪ 146‬על‬
‫החילוף הרגיל בין מצנן ומסנן‪) ,‬עיין ד ק ״ ס ס נ ה ד ר י ן ע מ ׳ ‪ 169‬ו ב ה ע ר ה ז שם( ויתכן‬
‫ש י ש כאן רק שינוי בכתיב‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫א ת הרוקמי‪ .‬וכן גם במשנה הוצ׳ ל ו ו ‪ :‬את ה ר ו ק נ י ‪.‬‬
‫‪ 2/3‬זה הכלל כ ל המשמש כ פ ו י ככלי חרס טהור‪ .‬במ״ש כ א ן העיר שהר״ש‬
‫גרם כ א ן ‪ :‬כסוי בכלי ח ר ם וכר‪ ,‬א ב ל ב ד ״ ש ד ״ ד גורם בכל מקום ‪ .‬כ פ ו י ״ כלפנינו‪,‬‬
‫ע י י ן פ ״ ב מ ״ א ‪ ,‬מ ״ ג ומ״ה‪ ,‬וכ״ה ב ת ו ם פ ׳ ש ב ת ט ״ ז א׳ ד ״ ה ה ״ ג ו ב ת ש ו ב ת ה ר ש ב ״ ם‬
‫ש ב ד א ב ״ ן ק מ ״ ד ע ״ א ו ב ר א ״ ש פ ״ ב נ ד ה ‪ ,‬עיי״ש הפירוש‪ .‬ובפי׳ מהר״ם מ ר ו ט נ ב ר ג‬
‫אהלות ס פ ״ ה ‪ :‬וכפישה ה ו י מ ל ש ו ן ה כ פ י ש נ י באפר‪ ,‬ש ה ו א לשון כ פ י י ה וטהורה כ ד ת נ י א‬
‫ב ת ו ר ת כ ה נ י ם כל ה מ ש מ ש כ פ ו י בכלים טהור‪.‬‬
‫‪ 3/5‬גסטרא ש נ ס ד ק ה בכבשן‪ ...‬היו שבריה שוין ותוכה מאדים בידוע‬
‫מ ש נ ג מ ר ה מלאכתה נסדקה אין שבריה שוין‪ ...‬שעד שלא נגמרה מלאכתה‬
‫נסדקה‪ .‬וכן בר״ש פ״ב מ י ו ‪ :‬כדתגיא בתוספתא גיסטרה ש נ מ צ א ת )כמו במשנה( ב כ ב ש ן‬
‫כ י צ ד מ ש ע ר י ן א ו ת ה אם ה י ו ש ב ר י ה ן שוין ותוכה מ א ד י ם בידוע ש נ ג מ ר ה מ ל א כ ת ה‬
‫כלים ב״ק פ״ב עמ׳ ‪571‬‬
‫‪8‬‬
‫ו נ ס ד ק ה ‪ .‬ו כ י ה ב ר א ״ ש שם‪ .‬ו ז ה מ ת א י ם לגירםתינו ב ע י ק ר הדברים‪ ,‬א ל א ש ל פ י‬
‫ג י ר ם ת ס הםפק ה ו א א ם ה כ ל י נ ת פ ר ק )לפני ש נ ג מ ר ה מלאכתו( א ו ש נ ס ד ק ‪ ,‬ו ז ה ע ״ פ‬
‫ר ו ב אחרי ש נ ג מ ר ה מלאכתו‪ .‬א ב ל ב ד ‪ :‬ג ס ט ר ה ש ג ס ד ק ה ב כ ב ש ן כ י צ ד מ ש ע ד י ן א ו ת ה‬
‫א ם ה י ו ש ב ר י ה שוין ותוכה מ א ד י ב י ד ו ע ש ע ד ש ל א ג ג מ ר ה מ ל א כ ת ה נ ס ד ק ה ‪.‬‬
‫ו כ ן ב ר מ ב ״ ם פ י ״ ט מ ה ׳ כלים ה ״ ח ‪ :‬ח ב י ת ש נ ס ד ק ה ב כ ב ש ן וכו׳ והאיך יודע ד ב ר זה‪,‬‬
‫א ם ה י ו ש ב ר י ה ש ו י ן ו ת ו כ ה מ א ד י ם ע ד ש ל א נ ג מ ר ה מ ל א כ ת ה נסדקה‪ ,‬א י ן ש ב ר י ה‬
‫שוין ו א י ן ת ו כ ה מ א ד י ם ב י ד ו ע ש א ח ר ש נ ג מ ר ה מ ל א כ ת ה נשברה‪ .‬וזה מ ת א י ם ל ג י ר ס ת ד‪,‬‬
‫וכ״ה ב מ צ י א ו ת ‪ ,‬ולפ״ז צריך להפוך א ת ג י ׳ כי״ו )למרות ז ה שהיא מ ת א ש ר ת ע ״ י‬
‫ה ר ״ ש והרא״ש(‪.‬‬
‫‪ 6‬ואין ל י ז ב ק ‪ .‬בכי״ו‪ :‬ואין ל ו ל ז ב י ז‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬וחברו טמא‪ .‬צ ״ ל ‪ :‬וחברו ]אינו‪ 1‬טמא‪.‬‬
‫‪ 9/10‬קבעו במסמר חיבור‪ ...‬אין חיבור ל א ל ט ו מ א ה ו ל א ל ה ז א ה ‪ .‬עיין להלן»‪,579‬‬
‫‪ .591 ,587‬ועיין י ד ו ש ׳ ש ב ת פ י ״ ב ה״א‪ .‬י ״ ג ע״ג‪ ,‬ו צ ר י ך ל ה פ ך ש ם א ת ה ג י ר ס א‬
‫ב ה ת א ם ל ת ו ס פ ת א שלפנינו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ 11‬מסרוק של צרצור‪ ...‬א י ן מ ט מ א באויר וכוי‪ .‬לעיל ‪.4575‬‬
‫ר״ש ספיב‪ ,‬עיי״ש‬
‫הפירוש‪ ,‬ועיין ח ״ ד ע ד י ו ת דפ״ב‪ ,‬מ ש נ ה אחרונה כ א ן ספ״ב וסדרי ט ה ר ו ת פ ׳ ע ״ א‬
‫ד״ ה מסרק‪.‬‬
‫‪ 12‬ה ע ש ו י לכך ולכך כגון וכר‪ .‬ר״ש ורא׳־ש פ״ג מ״א‪ ,‬רא״ש פ״י מ״ח‪ ,‬ועיין‬
‫תום׳ זבחים צ ״ ה א ס ד ״ ה ל א )מתחיל צ ״ ד בי(‪ ,‬ומכאן ק ש ה לפירושם במשנה‪ ,‬עיין‬
‫מ ש נ ה א ח ר ו נ ה פ ״ ג מ ״ א ד״ד• העשוי‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬הכגכב‪ .‬כ״ה בד‪ ,‬אבל בכי״ו ור״ש הנ״ל ל נ כ ו ן ‪ :‬הכבכב‪ ,‬ועיין מ״ש לעיל ‪.57038‬‬
‫ו ב ר א ״ ש ם ״ י ה נ ״ ל ‪ :‬הנכבב‪.‬‬
‫‪ 12/13‬ל ח ו מ ר ל ה כ ג י ם טומאה ל א ח ר י ם כ כ ו ג ם וכוי‪ .‬בכי״ו ו ד ‪ :‬לחומרו להכניס‬
‫ו ל ה ו צ י א ) ב ד ‪ :‬להוציא( ט ו מ א ה לאחרים בכונס ) ב ד ‪ :‬ככונס( ו כ ו ‪ .‬ו כ ג י כי״ו כ״ה‬
‫גם ב ר ״ ש הנ״ל‪ ,‬ו פ י ר ש ‪ . :‬ל ה כ נ י ס היינו ד א ם ש ר ץ בתנור אוכלין ש ב ת ו כ ה ט מ א י ן ‪,‬‬
‫ולהוציא היינו ד א ם ש ר ץ ב ת ו כ ה התנור טמא״‪.‬‬
‫‪ 14/15‬נר שעורו ב מ ש ק י ן ו ר ׳ ש מ ע ו ן א ו מ ר בזרעוגין‪ .‬במשגה פ ״ ג מ״ב‬
‫)לפי גירםת הר?ש והרא״ש(‪ :‬ר׳ ש מ ע ו ן א ו מ ר ב פ ר ו ט ה קטנה‪ .‬א ב ל ב כ ל ש א ד ה נ ו ס ח א ו ת‬
‫)נפולי‪ ,‬לוו‪ ,‬כי״מ‪ ,‬קויפמן‪ ,‬פרמי״ יעיד( גורס ש ם ‪ :‬ר׳ אליעזר‪ .‬ו כ י ה להלן ‪) 582,9‬אבל‬
‫עיין מש״ש( ועיין ב מ ש נ ה ר פ י י ד ובתום׳ א נ ש י ש ם כ א ן פ ״ ג מ״ב‪.‬‬
‫‪ 15‬והפתיל! ה ר י זה טהור‪ .‬ב ד ‪ :‬ו ה פ ת י ק ‪ /‬ופירשו המפרשים ש ז ה ה ו א מ י ן כלי‪,‬‬
‫ואולי צ ״ ל ‪ :‬זיפתן‪ ,‬כלומר זיפת א ת הסדקים ש ב ג י ס ט ר ה ו כ ו ‪ ,‬ע י י ן להלן ש ו ‪.18‬‬
‫ו ה ג י ‪ . :‬ו ה ע ת י ק ה ״ ש ב ד ״ ח בדויה מ ן הלב‪.‬‬
‫‪ 16/17‬והצרצורק ו ה ש י ק ו ר ק ‪ . . .‬ו ה ס ק י ן ו ה נ א ק ט מ א י ן ‪ .‬בריש ס״ג ס מ ״ ב ‪ :‬״הצרצורין‬
‫ו ה ש ק ו ד י ן ע ד ש ל א הוסקו טהורין מ ש ה ו ס ק ו ס מ א י ן ‪ ,‬ה ו ס ק ו ו ה ג א י ם טמאין‪,‬‬
‫פ י ר ו ש כ מ ו ו ה ן נ א י ן ש ל א הוסקו יפה״ ו כ ו ‪ ,‬ו ע י י ן ב מ ל ו נ ו ש ל ל ו י ע ר ך ג א ש ה ג י ה ‪:‬‬
‫והגאם‪ ,‬פירוש ע ש ה אותם נאים‪ .‬ועיין מ י ש להלן ‪ 634‬שו׳ ‪ .22/23‬ופירוש ה מ ל ה שיקורין‬
‫) ב ד ‪ :‬שקורי‪ ,‬ו ב ד ״ ש ‪ :‬שקודין( ל א נ ת ב ד ר לי‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 17‬חרש שפירש מ ן החבית וכי‪ .‬ר״ש ורא״ש פ״ב מ״ב‪ ,‬ר״ש פ״ג מ״ג‪ .‬תום׳ ד״ה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י ״ ט א ׳ ד ״ ה יהודה‪ ,‬ח י ד ו המיוחסים להר״ן ש ב ת ט ״ ו ב ד ״ ה מ ט מ א עיי״ש‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫כלים ב״ק פ״ג עמ׳ ‪571‬‬
‫‪ 18‬שכלי חרש שטהור ש ע ה א ח ת ו כ ר ‪ .‬עיין בראשונים הנ״ל‪ ,‬ובד״ש ודא״ש‬
‫פ ״ ב מ״ב מציינים ל ב ר י י ת ו ת להלן ‪ ,578,,572‬עיין מ ש ״ ש ‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫פ״ג‬
‫ש ב ר י כ ל י ח ר ש וכר‪ .‬ר״ש ודא״ש ם״ג מ י ה עיי״ש הפירוש‪ ,‬ועיין‬
‫‪ 20‬ה ב י א‬
‫ר מ ב ״ ם פ ט ״ ז ה״ז‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬ו ע ש א ן ת נ ו ר ‪ .‬ב ר ״ ש ‪ :‬ועשאן כ ת נ ו ר ‪ ,‬א ב ל ברמב״ם הנ״ל כלפנינו‪.‬‬
‫‪ 22‬ט ק נ ו נ י ם ה נ ד ו ל י ם ש ט י פ ל ן ב י ב ל ו ת וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬ה ק ט נ י ם ) ו ע ל ה״ט״ תלוי ״נו״‪,‬‬
‫כלומר ק ר י ‪ :‬הקנונים(‪ ...‬ב י ב ל י ת וכו׳‪ .‬ובר״ש ורא״ש פ ״ ג מ ״ ו ‪ :‬הקנקנים שטפלן וכוי‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬ה ר י א ל ו מן חיבור‪ .‬בכי״ו‪ :‬א י ן חיבור‪ ,‬ו ב ד ‪ :‬מ י ן חיבור‪ .‬ובריש הנ״ל‪:‬‬
‫הן חיבור‪ ,‬א ב ל מפירושו יוצא ש צ ״ ל ‪ :‬א י ן חיבור‪ ,‬וכן הגיהו בגליון הד׳׳ש בד״ח‪.‬‬
‫וברא״ש הנ׳י׳ל‪ :‬אינו חיבור‪ .‬א ב ל ע י י ן מ ל א ״ ש )ולפניו ה י ה ד א ״ ש כת״י( ש ה ע ת י ק מ ן‬
‫ה ר ״ ש ו ה ר א ״ ש ‪ :‬ה ד י א ל ו ה ן חבור‪ .‬ו מ ״ ש ל ה ל ן ‪ :‬ה ט ב י ל ן ה ר י זו ח ו צ צ ו ת אינו מוכיח‬
‫כלום ע ל הגידסא‪ ,‬ע י י ן להלן‪.‬‬
‫‪ 23‬כ ל י ח ר ם ש ט י פ ל ו ל ה י ו ת מ ב ש ל ו כ ר ‪ .‬ד י ש פ״ג מ״ה‪.‬‬
‫‪ 24‬ה י ק י ק ש ט פ ל ן ל ה י ו ת זופת ו כ ר ‪ .‬בכי״ו‪ :‬והיקירין שטפלן וכוי‪ .‬ובר״ש הנ״ל‪:‬‬
‫‪ .‬ו ה י ק ר י ן ש ט פ ל ן וכו׳ פירוש יקרין הם כלים ש מ ב ש ל י ן בהן ז פ ת ל ז פ ת הספינות‬
‫ו ט פ י ל ת ן לצורך ה י א אפילו בבריאים״ וכר‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬מודים חכמים ל ר ׳ מ א י ר ודר׳ ש מ ע ו ן ו כ ר ‪ .‬תשה״ג בערוך ערך ט פ ל א ‪/‬‬
‫ד ״ ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 25/26‬ועד מקום‪ ...‬שאין חבור‪.‬‬
‫ח ס ר בר״ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 26‬ה ט ב י ל ן א י ן ח ו צ ץ עליו‪ .‬ב כ י ״ ו ‪ :‬הטבילו אינו חוצץ וכר‪ ,‬ובבא זו הולכת על‬
‫ה ר י ש א ל פ י גירסת‬
‫ה ר ״ ש הנ״ל‪ ,‬א ב ל י ת כ ן מ א ד ש ה י א הולכת גם ע ל הסיפא‪ ,‬ע י י ן‬
‫מ ה ש כ ת ב ת י להלן‪.‬‬
‫‪ 26/27‬ב ה י ד ו ק כרויה הכרויה ה ר י זה חבור ה ט פ י ל ה ה ר י ז ה אינו חבור‬
‫ה ט ב י ל ה א י נ ה חוצצת עליו‪ .‬וכ״ה גם בד‪ .‬ובר״ש י ש ה ש מ ט ה בפיסקא מ ך התוספתא‪,‬‬
‫א ב ל מ ת ו ך פ י ר ו ש ו א נ ו ע ו מ ד י ם ע ל גירםתו ב ת ו ס פ ת א ‪ ,‬וכ״ה ש ם ‪ . :‬ה כ ר ו י ה ) צ ״ ל ‪ :‬הבדויה(‪,‬‬
‫כ מ ו הבריאה‪ .‬א י נ ו‬
‫חיבור‪,‬‬
‫דהייגו פלוגתייהו‬
‫כ ד ת נ ן במתני׳ וכן‬
‫בהידוק‬
‫קירוייא‪.‬‬
‫ה ט ב י ל ה א י ן חוצץ‪ .‬ה י ה ראוי לומר חוצץ וכו׳ א י נ ו חוצץ ד מ ת ו ך ש ה י א חלקה ביותר‬
‫אין ה ט פ י ל ה נ ד ב ק ת ב ה והמים באים בנתים‪ ,‬א י נ מ י הוי‬
‫כמיעוטא‬
‫שאינו‬
‫מקפיד״‪.‬‬
‫ואנו רואים מ ת ו ך פירושו ש ה ו א ג ר ס ‪ :‬א י נ ו חיבור‪ .‬א ב ל ק ש ה ל ש ב ש א ת ג י ׳ כי״ו וד‪,‬‬
‫ויתכן מ א ד ש ב ת ו ס פ ת א ש ל פ נ י ה ר ״ ש‬
‫היתה‬
‫השמטה ע״י הדומות‬
‫״הרי זה חבור הטפילה״(‪ .‬ו נ מ צ א נ ו ל מ ד י ם ל פ י הגירםא‬
‫שלנו‬
‫)נשמטו המלים‪:‬‬
‫בתוספתא‪ ,‬כי במשנה‬
‫״וכן בהידוק הקרויה״ פירושו ש ד י נ ו כ מ ו ט פ י ל ת כ ל י רעוע‪ ,‬וכולם מ ו ד י ם ש ה ו א חיבור‪.‬‬
‫ורק ע ״ פ ז ה א פ ש ר ל פ ר ש א ת ה ת ח ל ת ה ב ב א ‪:‬‬
‫‪ .‬ב ה י ד ו ק קרויה ה ב ד ו י ה ״ כלומר מודים‬
‫חכמים ל ר ״ מ ולר״ש )לעיל ש ו ׳ ‪ (24‬במיחם‪ ...‬בהידוק קרויה ה ב ד ו י ה — ב ש נ י מקרים‬
‫אילו הם מודים‪,‬‬
‫מ פ נ י שדרכם ה י ה להדק א ת הקרויה ש ל א ת ש ב ר ‪ .‬א ב ל א ם ל א ה ד ק‬
‫א ל א רק ה ט פ י ל ל ב ר י א ה א י נ ו ח ב ו ר ל ש י ט ת החכמים‪.‬‬
‫ומ״ש‬
‫‪.‬אינה‬
‫חוצצת״‬
‫ש א פ י ל ו אם אינו חבור ל ט ו מ א ה בכ״ז הוא חיבור לטבילה‪ ,‬עיין ע ״ ז להלן‪.‬‬
‫פירושו‬
‫‪10‬‬
‫כלים ביק פ״ג עמ׳ ‪571‬‬
‫‪ 27/28‬כשות ש ל י ק ט ו ה ר י ז ה אינה חיבור ה ט ב י ל ן צואה שעל הכסא א י נ ה‬
‫חוצצת עליו‪ .‬אין לזה שום מובן‪ .‬ו ה ג ר י א ז י ל הגיה‪ :‬כשות ש ל ק ט ן הרי זה אינה חבור‬
‫הטבילו )כ״ה גם בכי״ו‪ ,‬ופירושו הטביל א ת הקטן( אינו חוצץ‪ .‬וברור ש ה ג ה ת ו זו היא‬
‫ע ״ פ מ ש נ ת מקואות פ ״ ט מ ״ ד ‪ :‬כ ש ו ת של ק ט ן לא ט מ א ולא מטמא‪ ,‬ומכאן יוצא‬
‫ש כ ש ו ת ש ל ק ט ן אינו חיבור‪ ,‬וכמו כ ן נראה מ ת ו ס פ ת א שם שאינה חוצצת‪ .‬וכ״ה שם ‪658*9‬‬
‫)לפי גירםת ה ר א ש ו ג י ם ‪ ,‬עיין מ ש ״ ש ( ‪ . :‬כ ש ו ת ש ל גדול ש א י נ ו מ ק פ י ד עליה‪ ...‬א י ן‬
‫ח ו צ צ י ך ‪ ,‬ו מ כ ״ ש כ ש ו ת ש ל קטן‪ .‬ו מ ת ו ס פ ת א כ א ן ושם הוציא ה ר מ ב ״ ם א ת דיגו פ ״ ב‬
‫מ ה ׳ מ ק ו א ו ת ה י י ה ו ד ב ר י ב ע ל התוי״ט מקואות פ ״ ט מ׳יד צ״ע‪.‬‬
‫מ ע ת ה נ ״ ל ל ה ש ל י ם גם א ת ה ב ב א השגיה ו כ צ ״ ל ‪ :‬צואה ש ע ל ה כ ס א ]הרי זה‬
‫אינה ח י ב ו ר הטבילו[ אינו ח ו צ צ ת עליו‪ .‬וכן מפורש להלן סוף פ ר ה ל‪ :641‬וצואה ש ע ל‬
‫ה כ ס א חבור ל ה ז א ה ואין ח ב ו ר ל ט ו מ א ה דברי ר׳ יוסי הגלילי‪ .‬ועיין להלן ‪ 65910‬ומש״ש‪.‬‬
‫ולא ע ו ד א ל א שמעיגי המפרשים געלם לרגע שלכל ה ב ר י י ת ו ת שלגו ר מ ז ה י ר ו ש ל מ י‬
‫בפסחים פ ״ ג ה ״ ב ‪ ,‬ל׳ ע ״ א ‪ :‬ר׳ ש מ ע ו ן בן לקיש א מ ר כך ש ג ה ר ב י צ ו א ה ש ת ח ת ה כ ס א‬
‫חיבור ל ט ו מ א ה ואינו חיבור לחזייה )עיין ש י ט ת ד ״ ע ב ת ו ס פ ת א הג״ל(‪ .‬ר׳ ש מ ע ו ן בן‬
‫לקיש בשם ד ׳ ש מ ע ו ן ב ד כ ה נ א א ב ר מדולדל צפורן מ ד ו ל ד ל ת וצואה ש ת ח ת ה כ ס א‬
‫והידוק קירויה וברויה ד׳ יוסי ב י ר׳ בון א ו מ ר כ ש ו ת ש ל י ק ט ו ) = שלקטן = ש ל קטן‪,‬‬
‫עיין לעיל‪ ,‬ובשיבוש זה גם להלן *‪ .687‬ובירוש׳ כלאים פ ״ ח ה״ו‪ ,‬ל׳ ע ״ א ‪ :‬ב ע ל ה ק ט ן‬
‫אחד‪ ,‬וצ״ל ע ״ פ כי״ר וכי״ס ש ם ‪ :‬ב ש ל ק ט ן אחר( חיבור ל ט ו מ א ה ואיגו ח י ב ו ר לחזייה‪.‬‬
‫מ ה בין ט ו מ א ה מ ה בין הזייה א מ ר ר׳ לא ב ה ז י י ה כ ת י ב והזה ע ל האהל ועל כל הכלים‬
‫ו ע ל כל המקויימין שבכלי‪ ,‬ברם ה כ א לכם כל ש ה ו א לצורך לכם‪ .‬וקרוב לוודאי שהגי׳‬
‫ב י ר ו ש ל מ י מסורסת‪ ,‬וצ״ל )עיין בגליון ה ש ״ ס שם( בדברי ר׳ יוסי בר׳ ב ו ן ‪ :‬חיבור‬
‫לחזייה ואינו חיבור לטומאה‪ .‬והירושלמי נ ו ת ן ט ע ם לדבריו‪ ,‬כי ב ט ו מ א ה אינו ח י ב ו ר‬
‫א ל א הטפילה ה מ ש מ ש ת לצורך הכלי‪ ,‬א ב ל בהזייה ל א איכפת לן כ״ז א ל א מספיק אם‬
‫הטפילה מ ת ק י י מ ת בכלי באופן קבוע‪ ,‬והוא ה ד י ן בטבילה‪ ,‬כי ה ט פ י ל ה איגד‪ ,‬גרועה‬
‫מ מ י ע ו ט א ואינו מקפיד‪ ,‬כדברי ה ר ״ ש הנ״ל‪.‬‬
‫מ ע כ ש י ו ברוד ש א י ן ל ה ג י ה ב ב ר י י ת ו ת למעלה‪ ,‬ו ה ת ו ס פ ת א א ו מ ר ת כ א ן ש א ע פ ״ י‬
‫שאינו חיבור ל ט ו מ א ה ב כ ״ ז אינו חוצץ בטבילה‪ ,‬ו כ ט ע מ ו ש ל ר׳ ל א בירושלמי שם‬
‫לעניין הזייה‪ .‬בכל אופן א נ ו רואים ש ה י ר ו ש ל מ י מ נ ה שם א ת כל הדינים ש נ ש נ ו‬
‫בהלכה זו בתוספתא‪ .‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 28/29‬ה א י ב ר והכשר ה מ ד ו ל ד ל י ן ‪ . . .‬א ק ח ו צ צ י ן עליו‪ .‬עיין בתוספתא מקואות ‪65829‬‬
‫ומש״ש׳ ועיין לעיל מ ״ ש מ ן הירושלמי‪ .‬ועיין מ ״ ש להלן ‪ 644‬ש ר ‪.34/35‬‬
‫וכמובן שכל הדברים האמורים לעיל הם ר ק בסוג י ד ו ע ש ל חיבור‪ ,‬א ב ל ב מ ק ר ה‬
‫ש ל ספק חיבור ספק אינו חיבור‪ ,‬ה ד י ה ד י ן יהיה ל ה פ ך ‪ :‬חיבור ל ט ו מ א ה ו א י נ ו חיבור‬
‫ל ט ב י ל ה — ב ש נ י ה ם לחומרא‪,‬‬
‫‪ 29‬הזפת ח י ב ו ר כ כ ל י מתכות וכו׳‪ .‬כל הברייתא ב ר י ש פ י ג מיז‪.‬‬
‫‪ 31/33‬ק י ת ו ן ש נ י ק ב ו ע ש א ו כזפת‪ ...‬ושאר כ ל ה ד ב ר י ם אינו חיבור‪ .‬ב ר י ש הנ״ל‪:‬‬
‫‪ .‬כ י צ ד קיתון ש נ י ק ב ו ע ש א ו בזפת ה ד י זה איגו ח י ב ר ה ט ב י ל ו ה ר י זה ח ו צ צ ת עליו‬
‫א ב ל ח ב י ת ש ג י ק ב ׳ ו ע ש א ה בכעין ) צ ״ ל ‪ :‬בבעץ( ו ב ק ס ט ר י ׳ )גי׳ נכונה‪ ,‬וכן ב כ י ״ ו ‪:‬‬
‫ובקצטרין‪ ,‬ולפנינו ב ט ע ו ת ‪ :‬ובקנטרין‪ ,‬ו ה ש י ב ו ש נ ו ל ד ע ״ י ש ה ‪ .‬צ ״ נ ת פ ר ד ה ל \ נ ״ ויצא‬
‫‪ .‬ו ב ק י נ ט ר י ן ״ והסופרים ש כ ת ב ו כ ת י ב ח ס ד ה ש מ י ט ו א ת ה ‪ .‬י ״ — ובקגטרין‪ ,‬ו מ מ ש כ ע ״ ז‬
‫כלים ביק פ׳׳ג עמי ‪571‬‬
‫‪11‬‬
‫‪,‬‬
‫ב מ ד ר ש אכ״ר ה ו צ ב ו ב ד סוף ע מ ׳ ‪ :124‬זו ק י נ ט ר ה ש ל פרסיים‪ ,‬ובדפוסים שם‪:‬‬
‫קםטדא‪ ,‬ובדור ש ב כ ת ״ י שם צ ״ ל ‪ :‬ק צ ט ר ה — מ מ ש א ו ת ו ה ש י ב ו ש שלפנינו‪ .‬וקסטרא כאן‬
‫הוא בדיל‪ ,‬עיין מלונות ב ע ד ך קםיטדא וקסיטדון( ב ז פ ת ו ב ג פ ר י ת ב ס י ד חיבור ושאר‬
‫כל דברים אינם חיבור ב ר י י ת א זו כ ת ו ב ה ב ש י ב ו ש ברוב ת ו ס פ ת ו ת כמו ש כ ת ב ת י ה כן‬
‫היא‪ .‬פי׳ ראוי לה צ ו נ י ן א י ן ר א ו י לה חמין‪ .‬כ י צ ד קיתון ח ס ר ב ש ל נ ו ע ד אבל חבית‪,‬‬
‫ולמאי ק א י ה א י אבל‪ .‬ועוד כתוב ב ש ל נ ו בכלהו אינם חיבור ד ל א ג ד ס י נ ן חיבור בסיד‬
‫ובגפסים‪) ,‬מה( ]וזה[ א י א פ ש ר ד ל ע י ל ת נ י נ ן ד ז פ ת בנקב ש ל ח ב י ת ה ו א סתימה״‪.‬‬
‫ונ״ל ל ש ע ר ש ה מ ל י ם ‪ , :‬ב ר י י ת א זו כ ת ו ב ה ב ש י ב ו ש ברוב ת ו ס ם ת ו ת כמו שכתבתיה‬
‫כן ה י א ״ ה ן הוספת ה מ ג י ה )וע״ז מראים גם ה ס י מ נ י ם ע ל התיבות‪ ,‬עיין לעיל(‪ ,‬והוא‬
‫ה ע י ר ש ג ו ס ח ת ה ד ״ ש ש ה ע ת י ק ה ב ש ב י ל ה מ ד פ י ס י ם גכוגה‪ .‬ועיין גם מ ״ ש להלן ‪622‬‬
‫ש ד ‪ .2/4‬ו א ח ״ כ ב א פירוש ה ר ״ ש ‪ , :‬פ י ׳ ראוי לה צונין‪ .‬א י ן ראוי לה חמין״‪ ,‬ומכאן‬
‫ואילך הם ד ב ר י ה מ ג י ה ש ג י ל ה לנו א ת נ ו ס ח ת ד ו ב ה ת ו ם פ ת ו ת ובאר ל מ ה הוא מעדיף‬
‫א ת גוםחת הר״ש‪ .‬ולפי דבריו גוסחת רוב ה ת ו ס פ ת ו ת ה י ה ‪ :‬א ב ל ד ב ר ש א י ן ראוי לה‬
‫הרי זה ח ו צ צ ת עליו א ב ל ח ב י ת ש נ י ק ב ה וכו׳ ובגפסים א י ג ו חיבור‪ .‬והמגיה ת מ ה‬
‫מ ה פירוש ‪ ,‬א ב ל ״ אם ה ב ב א ש ל ק י ת ו ן ח ס י ד ה ? ואיך א פ ש ר לגרוס א י נ ו ח ב ו ר ?‬
‫ולא רחוק בעיגי שגם גי׳ ה כ ת ״ י ש ל ה ת ו ס פ ת א ש ל פ נ י ב ו מ ב י ד ג י ה י ת ה כגידםת‬
‫רוב התוםפתות‪ ,‬א ל א שהמגיהים תקנוה ע ״ פ ה ר ״ ש )עיין מ ״ ש לעיל ‪ ,(56913‬כי התוספתא‬
‫נ ד פ ס ה ב ד פ ו ס זה ב ש נ ת רפ״ב והר״ש ב ש ג ת דפ״ג‪ .‬ובוודאי ה י ה כ ב ר כת״י הר״ש‬
‫מוכן אצלם ב ש ע ה ש ה ד פ י ס ו א ת התוספתא‪ .‬ועיין ב ח ת י מ ת ה מ ג י ה ב מ ש נ ה עם הר״ש‬
‫סוף ס ד ר ט ה ר ו ת )הדפיסו מ ח ד ש רג״ג רביגוביץ ב מ א מ ר ו ע ל ה ד פ ס ת ה ת ל מ ו ד ע מ ׳ ‪36‬‬
‫הערה מ״ט(‪ .‬והוא מ ע י ד מפורש ש ת י ק ן כ מ ה פ ע מ י ם א ת ה ר ״ ש ע ״ פ התוספתא‪ ,‬ובוודאי‬
‫ע ש ו גם ל ה פ ך — ת ק נ ו א ת ה ת ו ס פ ת א ע ״ פ הר״ש‪.‬‬
‫וגוםחא זו של ד ו ב ה ת ו ס פ ת ו ת היתד‪ ,‬גם לפני ה ר מ ב ״ ם ש כ ן הוא כותב בפ״כ‬
‫מ ה ׳ כלים ה ״ ג ‪ :‬ח ב י ת שגיקבד‪ ,‬ו ע ש א ה בזפת ב ב ע ץ וגופרית ב ס י ד ובגםסים א י ג ן‬
‫חיבור ו ש א ר כל הדברים ח י ב ו ר ‪ .‬ו ה ר א ב ״ ד מ ע י ר ע ״ ז ‪ , :‬מ צ א ת י ב ש ת י ג ס ח א ו ת‬
‫בהפך ל ז ה באלו חבור ו ב ש א ר הדברים איגן חבור״‪.‬‬
‫ואם ה ש ע ר ת י לעיל נכוגה ה ר י גם כ א ן גי׳ ד מ ת א י מ ה לגוסחאות ספרד שהיו‬
‫לפני ה ר מ ב ״ ם ‪ .‬עיין מ ״ ש ב ח ״ א ע מ ׳ ‪ ,52‬ע מ ׳ ‪ ,72‬ח ״ ב ע מ ׳ ‪ 69‬ו ע ו ד בכ׳׳מ‪ .‬א ב ל לפני‬
‫ה ר ״ ש והראב׳יד היו נ ו ס ח א ו ת צ ר פ ת י ו ת ו ה ת א י מ ו כ א ן לכי״ו ) א ע ״ פ ש ע ״ פ רוב כי״ו‬
‫מ ת א י ם לד‪ ,‬א ב ל י ש נ ם הרבה יוצאים מ ן הכלל(‪.‬‬
‫‪ 33‬ו ד י עקיבא מטמא בשל עץ‪ .‬פיסקא מ ן המשנה‪ ,‬והתוספתא מוסיפה א ת‬
‫הטעם‪ :‬מ פ נ י שהוא מינו‪ .‬ועיין ר ״ ש פ ״ ג מ״ח‪.‬‬
‫‪ 33/34‬עריבה גדולה של חרם וכוי‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫שמתחילתה‬
‫כ ל הברייתא ברמב״ם פ י ״ ט מ ה ׳ כלים היג‪.‬‬
‫שמתחלה ל כ ך געשית‪ .‬ב ד ‪ :‬ש מ ת ח י ל ה ל א לכך נעשית‪ .‬וכן ברמב״ם ה נ ״ ל ‪:‬‬
‫לא‬
‫נ ע ש י ת לכך‪.‬‬
‫‪ 35/36‬המביא ארוגות ותנורין וספלין וכלי חרם וכר‪.‬‬
‫כל הברייתא ע ד ש ד ‪39‬‬
‫כפולה לעיל חולין *‪ ,5012‬ולהלן ‪ 61526‬ע ד שו׳ ‪ 5‬ב ע מ ׳ הבא‪ .‬ו ב ר ״ ש א ה ל ו ת פ ״ ב מ ״ ג ‪:‬‬
‫״ ת נ י א ב ת ו ס פ ת א מכלים פרק ש ל י ש י ה מ ב י א‬
‫א ד ו נ י ן ותנורין‬
‫וכר‪ ,‬כ ל ה ב ר י י ת א ע ד ה ״ ח ‪ .‬ו ב ד מ ב ״ ם פ י ״ א מ ה ׳‬
‫ו ם פ ס ל י ן וכלי חרם״‬
‫ט ו מ א ת מ ת ה ״ ד ‪ :‬ה מ ב י א תנורים‬
‫וםפלין וכלי ח ר ש מחוצה ל א ר ץ ע ד ש ל א הוסקו ט מ א י ם וכר‪.‬‬
‫כלים ב״ק ם״ג עמי ‪572‬‬
‫‪12‬‬
‫עמ׳ ‪572‬‬
‫‪ 2‬גבלו ע ל גבי הסלע וכר‪ .‬ב ר י ש ה ג י ל ‪ :‬״פי׳ גבלו על גבי ס ל ע אפילו במקום‬
‫ט ה ר ה טמא‪ ,‬כ ב ר ש ג ה ד א פ י ל ו על במקום ט ה ר ה ט מ א אלא סלע איצטריך ליה ד ל א‬
‫ת י מ ׳ במקום טהר׳ ש י ש ל ח ו ש ד ט ו מ א ה תחתיו‪ ,‬קא מ ש מ ע לן אפי׳ סלע ד מ ש ש ת י מ י‬
‫ב ר א ש י ת וליכא ל מ י ח ש אפילו הכי טמא״‪ .‬ועיין ב ר ״ ש ל מ ע ל ה שם ו ב ר א ״ ש שם‪.‬‬
‫ר׳ שמעון אומר אפילו לבינה מבית הפרס וכר‪ .‬ב ר י ש ה נ ״ ל ‪ :‬אפילו ל ב נ ה‬
‫‪3‬‬
‫מ ב י ת ה פ ר ם במקום ה ט ו מ א ה טהור וכו׳‪ .‬ו ב ד ״ ש ל מ ע ל ה ש ם ‪ :‬ו ב ת ו ס פ ת א דכלים פליגי‬
‫ת נ א י ד ר ב נ ן םברי ד א פ י ל ו ה ב י א עפר וגובל ט מ א ור׳ ש מ ע ו ן סבר ד ל א א מ ר ו א ל א‬
‫גוש כברייתו‪ .‬וכ״ה ב ע ר ך גם ב ר א ״ ש שם‪ .‬ועיין ר ״ ש ו ר א ״ ש א ה ל ו ת פ י ״ ג מ״ו‪.‬‬
‫שלא אמרו א ל א גוש כברייתה‪ .‬בכייו‪ ,‬ד ולהלן ‪ :615M‬כברייתו‪ .‬ו ב ר י ש ה ג י ל ‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫ש ל א א מ ר ו ט מ א אלא ג ו ש ב ל ב ד כ ב ר י י ת ו וכו׳ ש מ ד ו ב ק מ ע צ מ ו ולא ש ג י ב ל הוא ו ד י ב ק‬
‫ד ל א מצטרף‪.‬‬
‫‪ 4/5‬חזקת חרםין הנמצאק בכל מקום ט ה ו ר י ן חוץ מ ן ה נ מ צ א י ן בבית‬
‫היצירה מפני שרובן מן הגםטראות‪ .‬ברמב״ס ספי״ח מה׳ כ ל י ם ‪ :‬׳ ח ז ק ת חרםיס‬
‫הנמצאים בכל מקום ט ה ו ר י ם חוץ מ ה נ מ צ א י ם ב ב י ת היוצר מפני שרובן ג ס ט ר י ו ת ה ן‬
‫לכלים ו ה ג ס ט ר א מ ק ב ל ת ט ו מ א ה א ע ״ פ שהיא מ ש ב ר י כלים״‪ .‬וכנראה שלפני ה ר מ ב ״ ם‬
‫חסרה ה מ ל ה ‪ .‬מ ן ״ ובהכרח עליגו ל פ ר ש שהחרסים הן ב ע צ מ ם גסטריות‪ ,‬ולפיכך ס ת ם‬
‫חרסים א י נ ם ב ח ז ק ת ג ס ט ר י ו ת אלא ש ב ר י ג ם ט ד א ו ת ש ב ע ״ ב זורקים אותם‪ ,‬א ב ל ב ב י ת‬
‫היצירה ש מ ר ו ב י ם שם ה ש ב ר י ם והשיורים יש ל ח ש ו ש ש ה ן ב ע צ מ ן גסטדאות‪ ,‬כ י ה י ו צ ר‬
‫אינו זורק א ת שיוריו המרובים ו מ י י ח ד אותם ל ג ס ט ד א ו ת ‪.‬‬
‫א ב ל ב ה ש ג ו ת ש ם ‪ :‬״במקצת הספרים‪ ,‬ה נ מ צ א י ם בכל מקום ט מ א י ן חוץ וכו׳‬
‫מ פ נ י ש ר ו ב ן מ ן הגסטראות‪ .‬וחיי ר א ש י זו ה נ ס ח א מ י ו ש ב ת ב ע י ג י יותר מ ן ה א ח ר ת‬
‫כלומר ח ז ק ת ן שנשברו ע ד שלא ב א ו להיות כלי והיוצר ה ס י ק ן עם ש א ר הכלים ש ל א‬
‫לצורך וכו׳ ו ה ג ר ס א ה א ח ר ת א י נ י י ו ד ע לפרשה״‪ .‬והנה נ ו ס ח ת נ ו מ ת א ש ר ת ע״י ד והרמב״ם‪,‬‬
‫וגם ה ר א ב ״ ד מ ע י ד ש ה ג י ד ס א ״ ט מ א י ך ה י א רק ב מ ק צ ת הספרים‪ .‬ולולא ד ב ר י ה ר א ב ״ ד‬
‫היה אפשר לומד ש ה ט ע ם ״מפני שרובן מ ן הגםטראות״ הולך ע ל ה ר י ש א )וםיגנון כזה‬
‫רגיל במשנה> ותוספתא(‪ ,‬והייגו רוב החרסים ה ג מ צ א י ם פורשים מ ן הגסטראות‪ ,‬ולפיכך‬
‫טהורים מ פ נ ש א י ן ג ס ט ד א לגסטרא‪ ,‬מ ש א ״ כ ב ב י ת היוצר י ש ל ח ש ו ש י ו ת ר שהן‬
‫ג ס ט ד א ו ת ש ל מ ו ת כמו ש כ ת ב ת י לעיל‪ .‬א ב ל פירוש ה ר מ ב ״ ם הוא לפי גידסתו ש ג ר ם ‪:‬‬
‫מפני שרובן גסטראות‪ ,‬ו ב ה כ ר ח זה הוא טעם ל ט מ א ולא לטהר‪.‬‬
‫י ‪/‬‬
‫חדש שפירש מדפנה של חבית מדופנה של קדרה וכוי‪.‬‬
‫בכי״ו‪ :‬מן הדפנות‬
‫‪6‬‬
‫של חבית מ ד פ נ ה וכי׳‪ .‬ובד״ש פ ״ ד מ ״ א נ ע ת ק ה כל ה ב ר י י ת א ‪.‬‬
‫‪ 7/8‬נ ט ל ה ה א ו ק ונשברה הדות מטמא וכר‪ .‬וכן ב ד ‪ :‬נוטלה האוזן ונשבר ה מ ת‬
‫מ ט מ א וכו׳‪ .‬א ב ל ב כ י ״ ו ‪ :‬ונשבר ר ׳ י ה ו ד ה מ ט מ א וכו׳‪ .‬ו ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬ניטל ה א ז ן‬
‫ו נ ש ב ר ה ד ד ר׳ יהודה מ ט מ א וכד‪ .‬־ובמשנה פ ״ ד מ ״ א ‪ :‬א ו ש ה י ה בו ח ד ו ד וכו׳‬
‫נ ש ב ר ה ח ד ו ד וכו׳‪ .‬א ב ל ב ד ״ ש ש ם ‪ :‬ואית ד ג ר ס י ה ד ד ד ד ר ך היוצרים ל ע ש ו ת ד ד‬
‫לכלי כ ד י לשתות‪.‬‬
‫‪ 8‬שכלי שטהר שעה א ח ת וכר‪ .‬בכי״ו ו ר י ש ה ג י ל ‪ :‬שכלי ח ר ס ש ס ה ר וכר‪,‬‬
‫ועיין מ ״ ש לעיל ספ״ב‪.‬‬
‫‪\3‬‬
‫כלים ב״ק ם״ג עמי ‪572‬‬
‫ח ב י ת ש נ פ ח ת ה וכוי‪ .‬ר ״ ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ 11‬ו א ם ה י ת ה נ ם ט ד ה ו ב ר ‪ .‬ב ם ה מ פ ת ח לר״ג ש ב ת צ ״ ה ב׳ <מ״ג ע״א(‪ :‬וכן עוד‬
‫אמרו אם ה י ת ה גםטרא הרי זו טהורה ש ל א אמרו שידים לשירים א ל א שירים לכלים‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 12‬א י זו ה י א נםטרא כל שנסדקין אזניה וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬כל שנסדקו אזניה וכו‪/‬‬
‫וכן ב ר ״ ש פ ״ ד מ ״ ג ‪ :‬ת נ י א ב ת ו ס פ ת א א י זו ה י א ג י ס ט ר א כל ש נ ס ד ק ו אזניה ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 12/13‬נסדקה למטה מ א ז נ י ה א ף ע ל פי ש א ז נ י ה ק י י מ ו ת וכר‪ .‬בספר המפתח‬
‫לר״נ ש ב ת צ ״ ה ב׳ )מ״ג ע ״ א ( ‪ :‬ובתוספת׳ בפר׳ ג׳ נ ס ד ק ה ל מ ט ה מאזניה אע״פ שאזניה‬
‫קיימות ה ר י זו כ ג ס ט ר א ו כ ו ‪ /‬ועיין ד מ ב ״ ם פ י ״ ט מ ה ׳ כלים ה״ז‪.‬‬
‫‪ 13‬ו א ם מתחלה ע ש א ה ש ל א ז נ י ם נדונית כחבית‪ .‬בם׳ המפתח הנ״ל‪:‬‬
‫ואם מ ת ח י ל ה ע ש א ה ב ל א אזנים נ י ד ו נ ת כחבית‪ .‬וכן בס׳ ה מ פ ת ח ש ב ת נ״ה ב׳ )ל״ה‬
‫סע״א(‪ :‬ואמרו ב ת ו ס פ ת א ואם מ ת ח י ל ה ע ש א ה ב ל א אזנים נ י ד ו נ ת כחבית‪ .‬וברמב״ם‬
‫הנ״ל‪ :‬ואם ע ש א ה מ ת ח י ל ה ש ל א באזנים נ ד ו נ ת כחבית‪ .‬א ב ל גם בר״ש הנ״ל‪:‬‬
‫״אם מ ת ח י ל ה ע ש א ה ש ל א ז נ י ם נידונות ) צ ״ ל ‪ :‬נידונית( כ ח ב י ת וכו׳ של אזנים‪,‬‬
‫א י הוד‪ ,‬גרםינן ב ל א א ז נ י ם הוה ניחא ט פ י דכיון ד מ ת ח י ל ה ע ש א ה היוצר בלא אזני׳‬
‫יש ל ה ת ו ר ת ח ב י ת ״ ו כ ו ‪ /‬ה ר י ל ך שגירסתיגו ש ה י א גם ג י ׳ ד והר״ש היא בלי‬
‫ספק הנכונה‪ .‬ו ש ל אזנים = שלאזנים = ש ל א אזנים‪ ,‬עיין מ ״ ש ב ח ״ ב ע מ ׳ ‪ 278‬ולהלן‬
‫‪ 63522 62828 ,59733‬מ מ ש כעין זה‪ ,‬ואין ב י ן גידסתיגו וגירםת ד ב י נ ו נסים והרמב״ם‬
‫אלא שיגוי כ ת י ב בלבד‪.‬‬
‫‪ 15‬מטמא במגע ובאויר‪ .‬בר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬מ ט מ א ב מ ג ע דאין מטמא באויר‪ .‬וקרוב‬
‫מ א ד ש י ש ש ם ה ש מ ט ה בר״ש‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 17‬וכדברי ר׳ ג ת ן הכוז והקיד ה ב ב ל י וכר‪ .‬בר״ש פט״ז ם מ ״ א ‪ :‬״ועוד יש קור‬
‫א ח ר של חרס דתניא לעיל בפ׳ ה מ ב י א שברי כלי חרם ו ב ד ב ר י ר ׳ נ ת ן ה ב ו ז‬
‫ו ה ק ו ר הבבלי״ וכו׳ עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 19‬קורדםן ש ה ן ועשאן כלים וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬קידדםן ש פ ן ) ו כ ״ ה גם בד> ועשאן‬
‫ו כ ו ‪ /‬וכ״ה להלן ‪ ) 578 ,5785‬ב ד וכי״ו(‪ :‬ק ר ד ס ן ש פ ן ו ע ש א ן ו כ ו ‪ /‬ועיין גם להלן ‪,63437‬‬
‫!‪ .681‬ועיין ב מ ש ג ה פ״ל מ״א‪.‬‬
‫‪!0‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ 20/21‬כ ל י חרש ב ת ו כ ן מ א י מ ת י מקבלק טומאה וכר‪ .‬בר״ש פ ״ ד מ ״ ד ‪ :‬תניא‬
‫ב ת ו ס פ ת א כ ל י ח ר ס מ א י מ ת י )והמלה ‪ .‬ב ת ו כ ן ״ איגד‪ ,‬גם ב ד וכי״ו‪ ,‬והיא בדויה מ ן הלב(‬
‫מ ק ב ל י ן ט ו מ א ה וכו׳‪ .‬ו ב ר ״ ש פ ״ ב מ ״ ד ‪ :‬ד א מ ר י ג ן בפרק המביא כלי חרס מ א י מ ת י‬
‫מ ק ב ל י ן ט ו מ א ה ו כ ו ‪ /‬ו ל א רחוק ב ע י נ י ש ה ד ״ ש כיוון ל ת ו ס פ ת א ש ל פ נ י נ ו )והוא גרס‬
‫בריש ה פ ר ק ‪ :‬ה מ ב י א ו כ ו ‪ /‬ו ל א ‪ :‬הביא‪ ,‬עיין ר ״ ש פ ״ ג מ ״ ד ( ולא לפרק המביא בביצה‪,‬‬
‫וזכר ל ד ב ר ש ה ר א ״ ש )שהולך כרגיל ב ע ק ב ו ת הר״ש( שם א ו מ ר ‪ :‬וכר״מ א ת י ד א מ ר‬
‫ב ת ו ס פ ת א בפרק ה מ ב י א כלי חרס מ א י מ ת י ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 21/22‬ר׳ יהודה אומר משיצטרפו בכבשן וכר‪.‬‬
‫וכן בר״ש פ ״ ד ה נ ״ ל ‪ :‬ר׳ יהוד׳‬
‫אומר מ ש י צ ר פ ו ב כ ב ש ן ו כ ו ‪ /‬וכ״ה ב ב ב ל י ביצה ל ״ ב בכת״י‪ ,‬עיין דק״ם שם ע מ ׳ ‪ 84‬ה ע ׳ ר ‪/‬‬
‫‪ 22‬אינו חושש שמא מיצה משקין בתוכן‪.‬‬
‫ב ד חסרה המלה ״ ב ת ו כ ך ‪ .‬ובר״ש‬
‫ה נ ״ ל ‪ :‬אינו ח ו ש ש ש מ א מ י צ ה מ ש ק י ן לתוכו‪ .‬פ י ר ו ש ג פ ת ה ו א פסולת של זתים וכו׳‬
‫ו א ם ג פ ת זה הוא מ ז ת י ם ט מ א י ם ל א חיישינן ש מ א מ כ ח ה א ש י צ א ה ג פ ן ) צ ״ ל ‪ :‬השמן(‬
‫מ ן ה ג פ ת ו מ י צ ה לתוך הקרירות ו נ ט מ א ו ד ה א לא מ ק ב ל י ט ו מ א ה ע ד ג מ ר צ י ר ו פ ן וכבר‬
‫בלה השמן באש‪.‬‬
‫כלים ביק ם״ג—ד עמי ‪572—573‬‬
‫‪14‬‬
‫‪23‬‬
‫ו ח ב י ר ת ה א פ י ל ו ב א ו כ ר ‪ .‬בכי״ו‪ :‬וחביר ב א וכר‪ ,‬וקרינגיל מציין לתוספתא‬
‫פ ר ה פ ״ ה סה״א‪.63420 ,‬‬
‫‪ 34‬ב י ל ה ח פ א י ן ו כ ר ‪ .‬כ ל הברייתא להלן פ ד ה הנ״ל‪ ,‬עיין מ ש ״ ש בשם הר״ש‪.‬‬
‫שם‪ :‬ה ר י זו נ ו ט ל א ח ד כ ו ל ו ב ר ש ו ת ב ע ם ה א ר ק ו כ ר ‪ .‬בכי״ו‪ :‬הרי ז ה נוטל א ח ד‬
‫כולו ב ר ש ו ת ע ם ה א ר ץ וכר‪ .‬א ב ל הנכון ה ו א ב ר ״ ש פרה ה נ ״ ל ) מ ת ו ס פ ת א פ ר ה ( ‪:‬‬
‫ה ר י זה נוטל‪ .‬נ י ט ל א ח ד מ ה ן כ ו ל ן ב ר ש ו ת עם ה א ר ץ וכר‪ .‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫ו ה ח י ב ו ר ע ו מ ד ע ל ש י ק ו ע ‪ .‬בכי״ו‪ :‬והחביר עומד על שיקועו וכר‪ ,‬ועיין מ״ש‬
‫ב ת ו ס פ ת א פ ר ה שם‪.‬‬
‫פ״ד‬
‫‪ 28‬תנור של בנות וכר‪.‬‬
‫וכ״ה בד‪ ,‬א ב ל ב ד ״ ח ‪ :‬של לבנות‪ ,‬וכ״ה בר״ש ס״ג מ״ד‪.‬‬
‫והנכון כלפנינו‪ ,‬ע י י ן ר ש ״ י נ ד ה כ״ו רע״ ב ור״ש פ ״ ה מ״א‪.‬‬
‫‪ 30‬ר׳ י ו ס י א ו מ ר ‪ . . .‬כאלו ל א הוסקו ל א ח ר רדיית הפת‪.‬‬
‫תניא‬
‫בתוספתא ר ׳‬
‫מאיר‬
‫בר״ש פ״ה מ ״ א ‪:‬‬
‫אומר רואין א ת העצים שהוסק בהן כאילו ל א הוסקו‬
‫א ל א ל א ח ר ר ד י י ת הפת‪.‬‬
‫‪ 31‬משום ר׳ יוחנן הסנדלר טפילת תנור וכר‪ .‬חסרון י ש כאן‪ ,‬והנכון הוא‬
‫ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ . :‬מ ש ו ס ר ׳ יוחנן ה ס נ ד ל ר מ ש י ג מ ר ‪ .‬פי׳ ש י ג מ ר כ ל ההסקה ש צ ר י ׳‬
‫ל ע ש ו ת לו״‪ .‬ו א ח ״ כ מ ת ח י ל ענין א ח ד ‪ :‬ט פ י ל ת ת נ ו ר וכו׳‪.‬‬
‫שם‪ :‬טפילת ת נ ו ר עד כמה וכר‪ .‬ר״ש פ״ה מ״ב‪.‬‬
‫‪ 32/33‬שלש א ב נ י ם שחברן זו לזו וכר‪.‬‬
‫כל הברייתא בד״ש ם״ה מ״ג‪ ,‬עיי״ש‬
‫הפירוש‪ .‬ועיין רמב״ם םט״ו מ ה ׳ כלים הי״א‪.‬‬
‫‪ 37‬תנור שהסיקו להיות צ ו ל ה ב ו ט מ א להיות טומן בו א נ י צ י ן של פשתן‬
‫טהור וכר‪ .‬בריש פ״ה מ ״ ד ‪ :‬ת נ י א בתוספתא תנור שהסיקו להיות צולה בו ט מ א להיות‬
‫טומן ב ו א ו נ י ן )וכן תלוי גם בכי״ו וכ״ה ברמב״ם‪ ,‬עיין להלן( של פ ש ת ן ט ה ו ר‬
‫שאיגו ע ו ש ה מלאכה בגופו וכו׳ ו א י ת ד ל א ג ר ס י ט מ א בהסיקו ל ה י ו ת צולה‪,‬‬
‫]יןאתרווייהו ק א י טהור‪ ,‬ד ל א ח ש י ב מ ע ש ה בגופו א ל א לצורך פ ת ש מ ד ב ק י ן א ו ת ו‬
‫בכתליו וצריך רדייה‪ .‬א ב ל כלפניגו כ ״ ה גם ברמב״ם‪ ,‬ש כ ן ה ו א בפט״ו מ ה ׳ כלים ה ״ ד ‪:‬‬
‫ת נ ו ד שהסיקו להיות צולה בו ה ״ ז מ ק ב ל ט ו מ א ה ל ל ב ן בו א ו נ י ן של פ ש ת ן טהור שאין‬
‫זה עושה מלאכה בגוף התנור‪ .‬ועיין בס׳ חזון א י ש סי׳ ז׳ ס ״ ק ט״ז‪ ,‬ו ע י י ״ ש בס״ק ט״ו‪.‬‬
‫‪ 38‬ת נ ו ר שהסיקו עד שלא נ נ מ ר ה מלאכתו ט מ א וכר‪ .‬וכיה ב ד )והערת צ׳‬
‫איגה גכוגה( ו ב ד ״ ש הנ״ל‪ .‬ועיין ר א ״ ש פ״ה מ״ד‪.‬‬
‫‪ 39‬ז ה ה י ה מעשה בתנור כפר םוננא וכר‪ .‬בכייו‪ :‬בתנורי כ פ ר םיגנא‪ ,‬ובריש‬
‫ה נ ״ ל ‪ :‬ב ת נ ו ר בכפר סיגנא וכר‪ .‬ו ב מ ש נ ה כ א ן ‪ :‬מ ע ש ה ש נ פ ל ה ד ל י ק ה ב ת נ ו ר י כ פ ר סיגנא‪.‬‬
‫וכגראה ש ד ל י ק ה זו גזכרה גם ב ת ו ס פ ת א ת ר ו מ ו ת פ ״ ג ‪ :3013‬מ ע ש ה ש נ פ ל ה ד ל י ק ה‬
‫בגרני כ פ ר םגגא )כצ״ל שם(׳ עיין מ ״ ש ב ח י א ע ם ׳ ‪.46‬‬
‫עמ׳ ‪573‬‬
‫‪ 1‬מפני מה מוסיף ת נ ו ר של נחתמין וכר‪ .‬בכייו וד ל נ כ ו ן ‪ :‬מ פ נ י מ ה מוסף‬
‫תנור ש ל ג ח ת ו מ י ן וכר‪ .‬וכל ה ב ר י י ת א ב ר א ב ״ ד ע ד י ו ת ס ס ״ ג ב ש ם ת ו ס פ ת א דכלים‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫כלים ב״ק פ״ד עמי ‪573‬‬
‫ש פ ו ד ש צ ל י ‪ .‬כ״ה בד‪ ,‬וצ״ל‪ :‬שלצלי‪ .‬וכן בכי״ו וראב״ד הנ״ל‪ :‬של צלי‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫שם‪ :‬ת ו ל ה יורד‪ .‬כיה בד‪ ,‬אבל בכי״ו‪ ,‬ראב״ד הנ״ל ור״ש פ״ה מ״ה לנכון‪ :‬תולה יורה‪.‬‬
‫‪ 3‬רבן ש מ ע ק בן ג מ ל י א ל אומר‪ ...‬מ ם י ף ת נ ו ר טפח‪ .‬בכייו ו ד לנכון‪ :‬מוסף‬
‫ת נ ו ד ו כ ו ‪ .‬ועיין ר א ב ״ ד הנ״ל‪ ,‬ד׳׳ש ורא״ש פ ״ ה פדה‪.‬‬
‫‪ 4‬ואינו מטמא ב א ו י ר וכוי‪ .‬עיין להלן ‪ 640*9‬ומש״ש‪.‬‬
‫‪ 5‬משיתחיל לשולקו‪ .‬בר״ש הנ״ל ל נ כ ו ן ‪ :‬משיתחיל לשולקן)כלומר‪ ,‬א ת הזיתים(‪.‬‬
‫ובראב׳׳ד ה נ ״ ל ‪ :‬מ ש י ת ח י ל לשלקו‪.‬‬
‫שם‪ :‬תנור ש נ ת ן בו עפר עד ח צ י ו וכר‪ .‬כ ל הברייתא בר״ש פ״ה םמ״ו כגי׳‬
‫שלפנינו בערך‪ .‬ועיין הפירושים ב מ ש נ ה שם‪ ,‬ועיין פ ד ש ב מ ל א ״ ש שם בשם פיה״מ להר״מ‪.‬‬
‫‪ 7‬ר ׳ יוסי אומר מעפר ולמטה וכר‪ .‬ל פ י הגי׳ שלפנינו אין הבדל בין ד ׳ יוסי‬
‫ות״ק במחלוקת ד ״ מ וחכמים‪ .‬ועיין בהגהות ה ג ר ״ א שמגיה‪ ,‬ועיין ב ס ד ״ ט פ׳יז ע״ב‪.‬‬
‫א ב ל ק ש ה מ א ד ל ש ב ש א ת גי׳ ד‪ ,‬כי״ו והר״ש‪ .‬ואולי ב א מ ת א י ן מ ח ל ו ק ת בין ר׳׳י ות״ק‪,‬‬
‫ו ר ׳ יוסי בא להוסיף ר ק א ת מ ח ל ו ק ת ר ׳ יהודה‪.‬‬
‫‪ 10/11‬ומודה ר׳ יהודה לחכמים וכר‪ .‬ר״ח שבת קכ״ה א׳ בשם תוספתא‪ ,‬ד״ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 11‬על פ י הבאר‪ .‬וכ״ה ב ד וד״ש הנ״ל‪ ,‬א ב ל בר״ח‪ :‬ע״פ הבור‪.‬‬
‫‪ 12/13‬תנור שחצצה לשנים וכר‪ .‬רמב״ם וראב״ד פטיו מ ה כלים ה״ה‪ .‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 13‬וניטמא ה ו א טמא וכר‪ .‬ברמב״ם וראב״ד הנ״ל‪ :‬ונטמא ב מ ש ק י ן הוא טמא וכד‪.‬‬
‫‪ 13/14‬כולו טמא והעובי שביניהן כולו טמא וכר‪ .‬וכן ברמב״ם הנ״ל‪ :‬הכל טמא‬
‫ו ע ו ב י שביניהן ט מ א ‪ .‬ו ב ר א ב ״ ד ש ם ‪ :‬ה כ ל ט מ א והעובי ש ב י נ י ה ן כולן ט מ א י ק ש ה לי‬
‫ב ז ה וכו׳ ולפיכך קרוב א נ י לומר ש ה ע ו ב י שביניהם ט מ א פ י ׳ הוא ל מ ה הכל טמא‪.‬‬
‫‪ 16/17‬אבל הסיקו ו א ח ר כ ך ח צ צ ו ‪ . . .‬נ ט מ א א ח ד מ ה ן במשקה ה ר י חברו טהור‪.‬‬
‫ו כ ן ב ר א ב ״ ד ה נ ״ ל ‪ . :‬א ב ל הסיקו‪ ...‬ב מ ש ק י ן ה ר י ח ב ו ר טהור כ ך מ צ א ת י בתוספתא‬
‫ב ש ת י נוסחאות ש ל א כדבריו ו ל א נ ת ב ר ר ה אצלי״‪ .‬וברמב״ם ש ם ‪ :‬א ב ל הסיקו ואחר כך‬
‫חצצו ו נ ט מ א א ח ד מ ה ן אפילו ב מ ש ק י ן נ ט מ א ה כ ל ‪ .‬ואולי חסרה לפני הרמב״ם‬
‫ה מ ל ה ״טהור״ וגרם‪ :‬ה ר י ןזה[ ח ב ו ד )כגי׳ הראב״ד(‪ .‬ועיין ב ס ד ״ ט צ ״ ה ע״א‬
‫ש ה א ר י ך בבאור התוספתא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 17‬תנור שחלקו לשנים וכר‪ .‬ר״ש פ״ה מ״ז‪.‬‬
‫‪ 18‬ל פ י ש א י אפשר לכוון‪ .‬בכי״ו מוסיף‪ :‬ואם א י אפשר לכוון טהור‪ .‬וגי׳ נכונה‬
‫ה י א )אלא ש צ ״ ל ‪ :‬ואם א פ ש ר ( וכ״ה ב ר ״ ש הנ״ל ע י י ״ ש הפירוש‪ .‬ועיין תו״כ שמיני‬
‫פרש׳ ח ׳ פ ״ י ה ״ ג ג״ה דע״ג‪ .‬ועיין ק ״ א שם פ ״ ד ע ״ ג ודבריו לקוחים מ ה ר ״ ש כאן‪.‬‬
‫‪ 18/20‬תנור של םדקין‪ ...‬וחכמים מטהרין‪ .‬רמב״ם פט״ז מ ה ׳ כלים ד\י‪.‬‬
‫‪ 20‬דף של תנור שנתנו בזוית להיות אופה וכר‪ .‬דמב״ם שם הי״א‪ ,‬ר״ש פ״ה‬
‫מ ״ ז )למעלה מהפיםקא הנ״ל(‪.‬‬
‫‪ 21‬תנור של סדקין שעשה טפלה וכר‪ .‬כ ל הברייתא בר״ש פ״ה מ״ח‪ ,‬ועיין‬
‫ר מ ב ״ ם פט״ז מ ה ׳ כלים ה״ט‪.‬‬
‫‪ 21/22‬ומקום הסדקים מגולה ט מ א ‪ .‬וכ״ה ב ד ור״ש הנ״ל‪ .‬אבל ברמב״ם הנ״ל‪:‬‬
‫אינו‬
‫מ ק ב ל טומאה‪.‬‬
‫‪ 22‬כפרן ט י ט ‪ .‬בכי״ו וד״ש‪ :‬נ ת ן טיט‪.‬‬
‫‪ 22/23‬חרש על גבי‪ ...‬מבחוץ טמא‪ .‬כ״ז חסר בכי״ו‪.‬‬
‫‪ 23‬מעלה מבחוץ‪ .‬בריש הנ״ל ל נ כ ו ן ‪ :‬ט פ י ל ה מבחוץ‪.‬‬
‫כלים ביק ם״ד עמ׳ ‪573‬‬
‫‪16‬‬
‫‪ 24‬טיט חרםית וכר‪ .‬ברמביס הנ״ל חסרה כ א ן המלה חרסית‪ ,‬וגרם אותה להלן‬
‫א צ ל הטהורין‪ .‬א ב ל בר״ש הנ״ל כלפניגו‪.‬‬
‫‪ 25‬זפת וגפרית וכר‪ .‬ו כ ן בריש הגיל ובריש פ י ג מ י ה א ב ל בדמב״ם ה נ ״ ל ‪ :‬נ ת ן‬
‫עליה‬
‫ח ר ס י ת א ו ז פ ת ו ג פ ר י ת ו כ ר ‪ .‬ועיין ם ד ״ ט צ ׳ ע י א ד ״ ה נתן‪.‬‬
‫‪ 26‬ש א ק ע ו ש ק בו‪ .‬ב כ י י ו ‪ :‬שאין עושין הימנו‪ .‬וכן בריש ורמבים ה נ י ל ‪ :‬שאין‬
‫ע ו ש י ן ממנו‪.‬‬
‫‪ 27‬תנור שבא מחותך וכר‪.‬‬
‫כ ל הברייתא בראב״ד תו״כ שמיני פרש׳ ח ׳ ס״י ה״ד‪.‬‬
‫נ ״ ה ע ״ ג ו ב ר ״ ש פ ״ ה מ״ט‪.‬‬
‫‪ 27/28‬ונתן ע ל י ו טהור מירחו בטיט טמא‪.‬‬
‫ט מ א ‪ .‬ו נ ש מ ט ה המלה ‪ .‬ט ה ו ר ״‬
‫ב ר א ב י ד הנ״ל‪ :‬ונתן עליו מרחו בטיט‬
‫בט״ס‪ ,‬כ פ י שיוצא מפירושו ש ם )אע״פ‬
‫שהעניין אינו‬
‫מ ש ת נ ה גם בלי ה מ ל ה ‪.‬טהור״(‪ .‬ו ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬נ ו ת נ ן ע ל י ו ו ה ו ׳ ט ה ר )כגי׳ ה מ ש נ ה (‬
‫מרחו ב ט י ט ט מ ׳ ‪ .‬ו ע י י ן להלן‪.‬‬
‫‪ 28‬ניטמא םילק‪ ...‬מקבל טומאה‪ .‬כ״ז ליתא בכייו‪ ,‬אבל ישנו ב ר א ב י ד ודיש הנ״ל‪,‬‬
‫וכנראה ש ב כ י ״ ו מקוצר מ פ נ י ש ח ש ב ו ה ל פ י ס ק א מ ן המשנה‪ .‬ועיין ב ס ד ״ ט צ ׳ ע ״ א‬
‫שםרם א ת הגירםא‪ ,‬א ב ל כלפגיגו כ ״ ה גם ב ר א ב ״ ד ור״ש ) א ל א ש ב ר ״ ש נ ש מ ט ה ה מ ל ה‬
‫‪ .‬ט ה ו ר ״ עיי״ש( וזו ה י א הגי׳ הגכוגה‪ ,‬עיין הפי׳ ב ר א ב ״ ד שם‪ ,‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 29‬ואין צריך ל ה ס י ק ו שכבר הופק‪ .‬כ א ן נ ג מ ר ה הפי׳ ב ר א ב י ד וריש הניל‪,‬‬
‫ו ה ר א ב ״ ד כ ת ב ע ל ה ב ר י י ת א ש ל נ ו ‪ :‬זו ה נ ס ח א מ ת ו ק נ ת מ א ד ב ע י נ י ו מ י ו ש ר ת וכך‬
‫פ י ר ו ש ה וכו׳ ו ה ר ב ה ה פ ר ש י ש בין ש ת י ה נ ס ח א ו ת )כלומר‪ ,‬ב י ן נ ו ס ח ת ה מ ש נ ה ו ת ו ״ כ‬
‫ובין נ ו ס ח ת התוספתא( כ י לפי נ ם ח ת ה ת ו ס פ ת א לעולם א י ן הלמודין עושים א ו ת ו כלי‬
‫‪ , .‬ב ל י מרוח‪ .‬ועיין בר״ש הנ״ל ו ב ר א ״ ש שם‪ .‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 29/30‬משיסיקנו כדי לאפות בו םופננק ור׳ שמעון מטמא מיד‪ .‬עיין ב ס ד י ט‬
‫הנ״ל ש מ ע ב י ד פ י ׳ זו למעלה‪ ,‬וכבר כ ת ב ת י לעיל ש ה ג ה ת ו מ ת נ ג ד ת גם לגי׳ ה ר א ב ״ ד‬
‫והר״ש‪ .‬א ב ל נ״ל בדור שלפני מסדר ה ת ו ס פ ת א ה י ה ס ד ר א ח ר במשנה‪ ,‬והיינו מ ש נ ה ט ׳‬
‫לפני מ ״ ח )שינוי ס ד ר ב מ ש נ י ו ת רגיל מ א ד אפילו ב כ ת ״ י שונים ובהוצאות שונות של‬
‫ה מ ש נ ה עצמה(‪ ,‬והמלים‪ , :‬מ ש י ס י ק נ ו כ ד י ל א פ ו ת ב ו ס ו פ ג נ י ך ה ן םיסקא מ מ ש נ ה ח׳‪,‬‬
‫ועליה חולק ר ״ ש ו ס ו ב ר שאין צ ו ר ך ב ה ס ק ה מכיוון ש ב א מ ת נ ו ד שהוסק כבד‪.‬‬
‫ועיין להלן‪ .‬ועיין מ ״ ש בשו׳ ‪.39‬‬
‫‪ 30/32‬תנור של חוליות‪ ...‬מטמאות במנע ואק מטמאות באויר‪ .‬גם ב ב א זו‬
‫הולכת ע ל הפיסקא הנ״ל ש ל מ ״ ח ‪ ,‬ו ה י י נ ו ‪ :‬מרחו ב ט י ט מ ק ב ל ט ו מ א ה מ ש י ס י ק נ ו וכו׳‪,‬‬
‫ו ע ״ ז מוסיפה התוספתא שהחוליא ב ת ד ׳ מ ט מ א ה ב מ ג ע ובאויר ו ה ש א ר מ ט מ א ו ת מ ט ע ם‬
‫)*יי! ״ ״ > ‪ .‬יעיין להלן‪.‬‬
‫‪ 32/34‬ת נ ו ר ש ל חליות‪ ...‬היא‪.‬מטמא במגע ואק מטמא באויר והשאר טהור‪.‬‬
‫כ ״ ז מ ו ס ב ע ל הסיפא ש ל מ ״ ח הנ״ל‪ .‬ו ה י י נ ו ‪ :‬ה ד ח י ק מ מ נ ו א ת ה ט פ ל ה ו נ ת ן ח ו ל א ו‬
‫צרור ב י ג ת י ם וכר‪ .‬ו כ ן ברמב״ם פט״ז מ ה ׳ כלים ה ״ ג ‪ :‬הרחיק מ מ נ ו א ת ה ט פ י ל ה ו נ ת ן‬
‫ח ו ל וכו׳ ה י ת ה ב ו חוליא א ח ת ש י ש ב ה א ר ב ע ה טפחים ה י א מ ת ט מ א ה ב מ ג ע ו ל א‬
‫מ ת ט מ א ת ב א ו י ר ו ש א ר ה ת ל י ו ת טהורות‪ .‬ו כ ן ב ר ״ ש ס ״ ה מ ״ ח ‪ :‬ת נ י א ב ת ו ס פ ת א ת נ ו ר‬
‫ש ל ח ל י ו ת ש כ ל א ח ת ו א ח ת פ ח ו ת ה מ א ר ב ע ה טפחים‪ ,‬ב ה ן א ח ת ש י ש ב ה י א ר ב ע ׳ ט פ ח י ם‬
‫ה י א מ ט מ א ה ב מ ג ע א י נ ה מ ט מ א ה באויד ו ה ש א ר סהורין ) כ ״ ה ב ד ״ ש ד ״ ר ו ב ד ״ ש ד ״ ה‬
‫משובש( פירוש כ ש ל א טפלו כ ל ל איירי וכו׳ ומיהו כ א ן ל א י ד ע ת י ט ע ם מ א י ש נ א א ו י ר‬
‫י‬
‫ד‬
‫פ‬
‫ג‬
‫מ‬
‫ד‬
‫‪17‬‬
‫כלים ביק פ״ד ‪7‬מ׳ ‪573—574‬‬
‫)במגע( ]ממגע[ וכד‪ .‬אבל מפירוש הרמב״ם אנו למדים שכאן מדברים שהיה חול בין‬
‫חוליא לחוליא‪ .‬ותנור כזה אינו מחזיק חומו‪ .‬וזה יותר גדוע מחגור בן ד׳ שאין עליו‬
‫כלום למעלה ולמטה‪ ,‬וגזרו על מגעו ולא גזרו על אוירו‪.‬‬
‫‪ 34‬רבן שמעון בן נמליאל אומר הרוצה וכוי‪ .‬כל הברייתא בר״ש פ״ה םמ״ח‪.‬‬
‫‪ 35‬תנור של חרש‪ .‬בר״ש הנ״ל לנכון‪ :‬״תנוד חדש״‪ ,‬כלומד שלא הסיקו‪ ,‬וממילא‬
‫התנור החיצון טהור מפני שהיסק הפנימי אינו מועיל לו‪ ,‬והפנימי טהור מפני שהוא‬
‫תנור של םדקין‪.‬‬
‫‪ 36‬פיטים שקירו לו ועשאו תנור וכוי‪ .‬הנכון הוא ברמב״ם פט״ז מהי כלים ה״ח‪:‬‬
‫פטם שק ר ז ל ו ועשאוהו תנור וכד‪ ,‬וכצ״ל לפנינו‪ :‬פיטום ש ק י ד ז ל ו )במלה אחת(‪,‬‬
‫וכן הגיה ע״ם הר״מ בםד״ט צ׳ םע״א‪ .‬וכן מביא בכר מר תנחום הירושלמי )ליקוטים‬
‫מספר המספיק‪ ,‬עברית עמ׳ ‪ :(26‬פיטם שקדזלו‪ .‬ומקורו מכאן‪ .‬ופירושו שתיקנו‬
‫והחליקו‪ ,‬ועיין בערוך עדך מקורזלות‪ .‬והפטום טהור מפני שתקנו לתנור‪ ,‬ובתור תנוד‬
‫טהור מפני שלא הסיקו עדיין‪.‬‬
‫‪ 37‬אף על פי שמקבל טומאה וכוי‪ .‬המלה ״טומאה* היא ט״ס ואיננה בכייו‬
‫ורמב׳״ם הג״ל‪.‬‬
‫‪ 37/38‬תנור מאימתי; מקבל טומאה וכוי‪ .‬וכן ביחוסי תנאים ואמוראים ערך‬
‫ברוריה הוצ׳ דנ״נ דבינוביץ י׳ ע״א‪ :‬דתניא בתוספתא דכלים פ׳ תנור של בנות כלפי‬
‫סופו‪ ,‬ת ג ו ר מאימתי מקבל טומאה וכד‪ .‬אבל בכ״ז גראית הגהת הגר״א שמוחק את‬
‫המלה‪,‬תנור״ )יתכן שהיא באה באשגדה מלמעלה ‪ ,(57229‬והכל מוסב על פיטום שקירזלו‪,‬‬
‫ור״ש מטמא מיד מפני שבא מכלי‪ .‬ועיין לעיל שר ‪ 29‬ומש״ש‪.‬‬
‫‪ 38/39‬רבן שמעון בן נמליאל אומר משם ר ב י שילא הטיחו וכר‪ .‬הגר״א‬
‫משלים כאן‪ :‬משם ד׳ שילא ]משיגמר מלאכתו[‪ .‬הטיחו וכר‪ .‬ועיין לעיל ‪ 57231‬ומש״ש‪.‬‬
‫‪ 39‬הטיחו ב ט ה ר ה ונטמא מאימתי טהרתו וכר‪ .‬ברייתא זו הולכת על מ״ז‪,‬‬
‫וקרוב מאד בעיני שלפני מסדר התוספתא היתה במשנתו מ״ז שלנו אחדי מ״ח‪ ,‬עיין‬
‫מ״ש לעיל שר ‪.29/30‬‬
‫‪,‬‬
‫עמי ‪574‬‬
‫‪ 1/2‬ששאל א ת בנו של ר׳ חנניא בן תרדיון וכוי‪ .‬ביחוסי תו״א הנ״ל‪ :‬ששאל‬
‫את ר׳ חנניא בן תדדיון‪.‬‬
‫‪ 2‬משיפשט א ת חלוקן‪ .‬בכי״ו‪ :‬משיפשיט את חלוקו‪ ,‬ובד‪ :‬משיפשטו את חלוקו‪,‬‬
‫וביחוסי תו״א הנ׳׳ל‪ :‬משיפשוט את חלוקו‪.‬‬
‫‪ 2/3‬כשנאמרו דברים וכוי‪ .‬ביחוםי תו״א הנ״ל‪ :‬ו כ ו ׳ נאמרו דברים וכר‪ ,‬וציל‬
‫שם‪ :‬ו כ ש נ א מ ר ו דברים וכר‪.‬‬
‫‪ 3‬יפה אמרה בתו מבנו‪ .‬וגי׳ זו היא לפי גירסתנו בשר ‪ : 1‬ששאל את בנו של‬
‫ר׳ חנניא וכר‪ ,‬אבל ביחוסי תו״א הנ״ל‪ :‬יפה אמרה בתו מ מ נ ו )וכן בד‪ :‬בתו‬
‫מהוא(‪ ,‬וזה מתאים לגירםתו שם ששאלו את ר״ח בן תדדיון עצמו‪ .‬וכתב ביחוםי תו״א‬
‫הנ״ל ע״ז‪ :‬דרך קצר‪ ,‬לד׳ חנינא אין נתיצה אלא עקירתו ממקומו ולברוריא אין נתיצה‬
‫אלא בגוף התנור‪ ,‬וקליפת טיח טפילתו זהו נתיצתו והכריע ר׳ יהודה בן בבא לדברי‬
‫בתו וכר וכשתעיין ותדקדק יפה פלוגתא דד׳ מאיר ודבגן ור׳ שמעון דמתגיתין היא‬
‫הברייתא דתוספת׳ דבאותו פרק ו ב א ו ת ו ב ב א דר׳ חנניא )וברי מכוו( ]וברודיא[‬
‫‪18‬‬
‫כלים ב״ק ס״ד‪-‬ה עמ׳ ‪574‬‬
‫ל ב ב א ד מ ת נ י ת י ן פ ל ו ג ת א ד ר ׳ מ א י ר )פלוגתא ד ר ׳ מאיר( ורבנן ור׳ שמעון‪ .‬מ י ה ו‬
‫ר׳ ש מ ע ו ן ד א מ ר צריך להסיעו מ ש מ ע אפילו ג ר ר הטפילה וכבתו ד ר ׳ ח נ נ י ה סביריה ליה‪.‬‬
‫‪ 3/4‬תנור של מתכות ש ע ש ה לו טפלה וכוי‪ .‬כל הברייתות ע ד שו׳ ‪ 15‬נעתקו‬
‫ב ר ״ ש פ י ה מי״א‪ ,‬ע י י ״ ש הפירוש‪ ,‬ועיין הפירוש ב ס ד ״ ט צ ״ א ע ״ ב ‪ .‬והם דברים ש ל טעם‪.‬‬
‫‪ 7‬ננע בו כדת מן המת וכוי‪ .‬בפיה״מ להרימ פ״ה מי״א ע מ ׳ ‪ :74‬ע ל מ ה ש ה ת ב א ר‬
‫ב ת ו ס פ ת א והוא א מ ר ם ב ת נ ו ר ש ל מ ת כ ו ת נ ג ע ב ו כזית מ ן ה מ ת מ א ח ו ר י ו כולו מ ט מ א‬
‫שנים ופוסל א ח ד מ פ נ י ש נ ע ש ה א ב ה ט ו מ א ה וכו׳‪ ,‬ועיין ר מ ב ״ ם ם׳ ט ״ ו מ ה ׳ כלים ה י ו ‪,‬‬
‫ועיין ר ״ ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 14‬אם להטיחו ל ע מ ו ד בפני עצמו‪ .‬ב ד ‪ :‬אם להטיחו בפני עצמו‪ .‬א ב ל הנכון‬
‫בר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬א ם י כ ו ל ה ט י ח ל ע מ ו ד בפני עצמו‪.‬‬
‫‪ 15/16‬כירה של מתכות ש ע ש ה לה מנור וכוי‪ .‬בר״ש ם ״ ה מ י ״ א ‪ :‬תניא בתוספתא‬
‫כירה ש ל מ ת כ ת ש ע ש ה ל ה מגיר ו ע ש ה ל ה פ ט פ ו ט י ׳ טהורה וכו׳ פ י ׳ מגיר ה ו א מקום‬
‫ש ה כ י ר ה י ו ש ב ת וגבה עליו‪ ,‬ו כ ן פ ט פ ו ט י ן ואין ע ש ו י י ן מ ע נ י י ן א ח ד וקורין ל ז ה מ ג י ר‬
‫ולזה פטפוט‪ ,‬והא ד ק ת נ י מ ת נ י ת י ן ט מ א ה והכא ק ת נ י טהורה משום ד מ ת ג י ת י ׳ מיירי‬
‫ב נ י ק ב ה והכא מיידי ב ל א נ י ק ב ה ולכך טהורה מ ד י ן כ ל י ח ר ס וכו׳ ע י י י ש ‪.‬‬
‫‪ 17‬אם יכול להטיחו לעמוד וכר‪ .‬בד״ש הנ״ל וברא״ש שם‪ :‬אם יכול הטיח ל ע מ ו ד וכד‪.‬‬
‫‪ 18‬ב י ן כ ך ו ב ק כ ך טמאה‪ .‬כ״ז ח ס ד בד‪ ,‬א ב ל ישנו לנכון בר״ש ורא״ש הנ״ל‪.‬‬
‫פיה‬
‫‪ 19‬ש ל ש ה מסמרים‪ ...‬ש נ ת ן כארץ‬
‫וכוי‪ .‬בכי״ו‪ :‬ש נ ת נ ן בארץ וכד‪ ,‬וכ״ה ב ר י ש‬
‫פ ״ ו מ״א‪ ,‬ע י י ״ ש כל הברייתא‪.‬‬
‫‪ 22‬שלש אבנים וכר‪ .‬ד י ש פ י ו םמיא‪.‬‬
‫‪ 24‬שתי א ב נ י ם גדולות וכר‪ .‬ר י ש ס פ י ו כל הברייתות ע ד ש ד ‪.32‬‬
‫‪ 25/26‬מקום שפיתת ט פ ח ‪ .‬בר״ש הנ״ל לנכון‪ :‬מקו׳ שפיתה ט פ ח ‪ .‬ועיין רא״ש‬
‫פ״ו מ י ג ולהלן שו׳ ‪ 30/31‬וצ״ע‪.‬‬
‫‪ 26‬ו ש ת י קדרות ש ע ש א ן כרה‪ .‬בכי״ו‪ :‬כירה‪ ,‬וכ״ה בר״ש‪ ,‬א ב ל ב ד ב ט ע ו ת ‪:‬‬
‫ושתי קדרות כרה‪.‬‬
‫‪ 26/27‬ונטמא ב י נ י ה ן במנע ובאויר ותוכו טהור‪ .‬ב ד ו ר י ש ל נ כ ו ן ‪ :‬ו נ ט מ א ביניהן‬
‫מ ט מ ׳ ב מ ג ע וכו׳ ו ת ו כ ן )וכ״ה בכי״ו( טהור‪.‬‬
‫‪ 28‬ר׳ י ה ו ד ה א ו מ ר ע ל י ו ו ע ל ה ז י ז ‪ . . .‬והזיז עומד וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬ע ל י ה ו ע ל ה ז י ן ‪. . .‬‬
‫ו ה ז י ן ע ו מ ד וכו׳‪ .‬ובד‪ :‬ועליו ו ע ל ה י י ן וכו׳ ו ה י י ן ע ו מ ד וכו׳‪ ,‬ו צ ״ ל ‪ :‬ה ז י ן ) ב מ ק ו ם ‪:‬‬
‫היין(‪ .‬והנכון כלפנינו‪ ,‬ו כ י ה ב ר י ש הנ״ל‪ ,‬וכן בסתם ספרא ש מ י נ י פ ר ש ׳ ח ׳ פ ״ י ס ה ״ ט‬
‫נ ״ ה ד ע ״ ד ‪ .‬והחילוף בין ‪ .‬ך ו ״ז״ רגיל מ א ד ) ה ש ו ה ‪ :‬מפריז‪ ,‬מ פ ר י ן וליזביז‪ ,‬ליזבין‬
‫ועוד( וישגו גם ב מ ל ה זו במובן אחר׳ עיין ערוך ע ר ך ל ט ר ו ב ה ע ר ת ק ה ו ט שם‪ .‬ו ע י י ן‬
‫גם מ ״ ש להלן ‪ .58614‬וכן מפורש ב ש ו ״ ת ה ד א ״ ש כ ל ל מ ״ ה ס י ׳ ב ׳ ‪ :‬״יש מקומו׳‬
‫שכותבין נון זקופה קטנה ונקראת זיין״‪.‬‬
‫‪ 29‬כירה ש נ י ת נ ה על נכי ה ט י ף ש ל א ב ן וכד‪ .‬בר״ש מ י ל ‪ :‬כירה ש נ ת נ ה ) ו כ ״ ה‬
‫בכי״ו‪ ,‬ו ב ד ‪ :‬שגותגה( ע ל ג ב י ה ט י ף ש ל א ב ן וכו׳ ע ל ג ב י ה ט י ף ש ל א ב ן ל א נ ת ב ר ר‬
‫אותו ט י ף מ ה ה ו א ולפי ה ע נ י ן נ ר א ה )והי( ]שהי׳[ א ב ן ד ק ה וקלושה והיא ר ח ב ה חוץ‬
‫כלים ב׳׳ק פ״ה עמ׳ ‪574—575‬‬
‫‪19‬‬
‫לתנור והכיר׳ מ ו נ ח ת ע ל י ה ומחברין א ו ת ה בטיט א ל ה כ י ר ה ו כ ר ‪ .‬וכן באגודה ספ״ו‪,‬‬
‫רי״ז ע ״ ד ‪ :‬ע ל ג ב י ה ט ף ש ל א ב ן ‪ ,‬פירוש א ב ן ד ק ה והיא חוץ ל ת נ ו ר והכירה מ ו נ ח ת‬
‫עליה‪ .‬ו ה ש ו ה ״תפי״ ש ג כ ת ב גם ״טפי״‪ ,‬ע י י ן י ם ט ד ו ב ע ד ך תפיא‪.‬‬
‫‪ 30/31‬צורך שלש א צ ב ע ו ת ‪ .‬ר׳־ש הנ״ל‪ ,‬ועיין מ״ש לעיל ש ר ‪ 25/26‬בשם הרא״ש‪.‬‬
‫‪ 31‬והטיף ע ו ל ה ע מ ה ‪ .‬בכי״ו‪ :‬והטיף ע ל י ה ע מ ה ‪ ,‬וצ־ל‪ :‬והטיף ש ע ל י ה עולה‬
‫ע מ ה ‪ ,‬וכן ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬והטיף ש ע ל י ה עולה עמו‪.‬‬
‫‪ 32‬ר׳ א ל ע ז ר בר׳ ש מ ע ו ן א ו ׳ אם מטה א ת הטיף וכירה עומדת ה ר י זה‬
‫חיבור וכוי‪ .‬ד ׳ אלעזר בר״ש חולק ע ל ד ׳ נ ת ן וסובר שאוחז בגדול וקטן עולה אינו מספיק‬
‫א ל א צריך ש י ה י ה אוחז בקטן וגדול עולה עמו‪ ,‬כ ש י ט ת אביו בחולין קכ״ז ב׳‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫)סד״ט צ ״ ג ע״ב(‪ .‬ולפ״ז צריך ל פ ר ש ש ה כ י ר ה ע ו מ ד ת ע ל הטיף‪ .‬ו ב ד הגי׳‪ :‬וכירה‬
‫ע ו מ ד ת ‪ ,‬ואולי צ ״ ל ‪ :‬ע ו ב ד ת ‪ ,‬כלומר זזה מ מ ק ו מ ה ה ק ב ו ע ‪.‬‬
‫‪ 33/34‬וכמה ה י ה ש י ע ו ר ה ‪ .‬בכי״ו לגבון‪ :‬וכמה ה י א שיעורה‪ .‬ובד‪ :‬וכמה הי׳ שיעוד׳‪.‬‬
‫‪ 34‬חצר הכירה ר׳ שמעק אומר וכו׳‪ .‬ר״ש פ״ז מ״ג‪.‬‬
‫‪ 35‬ואם ה י ת ה חלקה טהורה‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬פי׳ חלקה כ מ ו חלוקת התנור )עיין‬
‫פ ״ ה מ״ז‪ .‬א ב ל יותר נ ״ ל ש צ ״ ל ‪ :‬החבור( שחלק הכירה מ ן ה ח צ ר טהורה א ע ״ פ‬
‫שעדיין הכירה בחצר‪ ,‬ור׳ יהודה ס ב ר ד א ם ל א נ ח ל ק ׳ כל כ ך ש ה י א נ י ט ל ת ע ם הכירה‬
‫א כ ת י ככירא ד מ י א וכו׳ ועוד י ש ל פ ר ש חלקה ב ל א ב י ת קיבול וכו׳‪ .‬ובמ״ד כ ת ב‬
‫ה ר ״ ש ‪ :‬ו ע ו ד י ש לפרש ש ה י ת ה חלקה‪ ,‬כלומר ש נ ב נ י ת ב ח י ב ו ר ו א ח ד כך נחלקה‬
‫ל ג מ ר י כדפיר׳ ) = כדפירשתי( בתוספתא‪.‬‬
‫‪ 36/37‬ב י ת הפך ו ב י ת ה ת ב ל י ן ו ב י ת ה נ ר ה י ו צ א מ ן הכירה תוכן נידון כאחורי‬
‫כירה ובו׳‪ .‬בכי״ו ל נ כ ו ן ‪ :‬ובית ה נ ד ה ב ג ו י ן ב כ י ר ה תוכן גידון ו כ ו ‪ /‬ועיין גם גי׳ ד‪.‬‬
‫ו ‪ .‬א ח ו ר י כירה״ פירושו כ מ ו ‪ .‬א ח ו ר י ם ״ ב פ ״ ב פ ד א ‪ ,‬עיין ד ״ ש ו מ ש נ ה אחרונה שם‪,‬‬
‫והיינו ש ה ן מ ט מ א י ם ב מ ג ע ו ל א באויר‪ ,‬והכל ה ו א מ ד ב ר י ד ״ מ להלן‪ ,‬וא״כ י ש לפנינו‬
‫מ מ ש מ ש נ ת י נ ו בפ״ה מ״ג‪.‬‬
‫‪ 37/38‬פחות מכן טהור דברי ר׳ מאיר ור׳ ש מ ע ו ן מטהר‪ .‬צ ״ ל ‪ :‬יותר מ כ ן וכר״‬
‫כ מ ו ש ה ג י ה הגר״א‪ .‬ודברי ר ״ מ הולכים גם ע ל הרישא ב ב ג ו י י ן בכירה‪ ,‬וגם ע ״ ז חולק‬
‫ר ״ ש ‪ ,‬עיין ב מ ש נ ה הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 38‬כםא שעשאו דכין וכר‪ .‬בכי״ו בכ״מ כ א ן ‪ :‬דכון‪ .‬וכן בר״ש פ״ז מ ״ ב ‪ :‬תניא‬
‫ב ת ו ס פ ת א כ ס א ש ע ש א ו דכון וכו׳ פ י ׳ כ ס א ש ל ע ץ ש מ ט מ א מ ש כ ב ומושב אבל‬
‫ש ל חרם ל א ו כ ו ‪/‬‬
‫עמ׳ ‪575‬‬
‫‪ 1‬טהור ה י ה טמא וכו׳‪.‬‬
‫‪ 2‬שהטיט שוקע בו וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬שוקע בתוכו ו כ ו ‪ /‬ובר״ש הג״ל‪ :‬שוקע לתוכו‪.‬‬
‫‪ 2/3‬ניארת של מתכות של בעלי בתים עשויה ככפישהיוכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬כיארת‬
‫כע״ז להלן ‪.6058,59726 ,58930 ,58239‬‬
‫ש ל מ ת כ ת ש ל ב ע ל י בתים ה ע ש ו י ה כ כ פ י ש ה ו כ ו ‪ /‬ו כ ן ב ד ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬כוורת ש ל מ ת כ ת‬
‫ו כ ו ‪ /‬כגי׳ כי״ו‪ .‬ו ב ד מ ש ו ב ש ‪ .‬ובכי״ו צ ״ ל ‪ :‬כוארת‪ ,‬עיין להלן ש ר ‪ 15‬בשנו״ם א צ ל צ ‪/‬‬
‫‪ 4‬דכק של אולירק וכר‪.‬‬
‫בד״ש הנ״ל‪ :‬דכון של אוליירים א ף ע ל פ י ש ע ש ה לו‬
‫אוליירין ה ן‬
‫מ ר ח צ א ו ת ו ד כ ו ן שלהן א י ן ע ש ו י לכירה‪.‬‬
‫פטפוטים טהור ו כ י‬
‫‪5‬‬
‫מחממי‬
‫ארבעה פטפוטי כירה וכר‪ .‬כל הברייתא בר״ש פ״ז מ״ה‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫כלים ב״ק ס״ה‪-‬ו עמ׳ ‪575‬‬
‫שנים השנים ובר‪ .‬בכי״ו וד״ש ל נ כ ו ן ‪ :‬שנים השניים ו כ ו ‪/‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ 7‬ור׳ שמעק מטהר‪ .‬פיםקא מ מ ש נ ה ד״‪ /‬וע״ז מוסיפה התוספתא א ת ה ט ע ם ‪:‬‬
‫ש ה י ה ר׳ ש מ ע ו ן א ו מ ר ו כ ר ‪ .‬ו ב ר ״ ש ב ט ״ ם ‪ :‬ור׳ י ש מ ע א ל מ ט ה ר שהיה ר ׳ ש מ ע ו ן וכר‪.‬‬
‫פ״ו‬
‫‪ 9‬א י ן כלי חרש מטמא א ל א ב א ב וכר‪ .‬ב ד וכי״ו ל נ כ ו ן ‪ :‬מיטמא וכר‪ .‬וכן‬
‫ב ה ק ד מ ת ה ר ״ מ ל פ י ה ״ מ טהרות ע מ ׳ ‪ :23‬ה ו א א מ ר ם ב ת ו ס פ ת כלים א י ן כ ל י חרס‬
‫מ י ט מ א א ל א ב א ב ה ט ו מ א ה ומשקין‪ .‬ו כ ן ב ר ״ ש ס ״ ח םמ״ה‪ .‬ועיין ירוש׳ ש ב ת פ ״ ז ה״ב‪,‬‬
‫ט ׳ ע ״ ד ו מ ״ ש ב י ר ו ש ל מ י כ פ ש ו ט ו ח ״ א ע מ ׳ ‪.134‬‬
‫‪ 10‬ו ל א ה י ק ל ע ל י ו ו ב א ל ה ק ל עלץ א פ י ל ו כ ב י א ת מים וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬ולא‬
‫היקל ו ב א להקל א פ י ל ו ב ב י א ת מ י ם ו כ ר ‪ .‬ו נ ר א ה ש צ ״ ל ‪ :‬א פ י ׳ )וכ״ה ב ד ( ל א‬
‫) ו נ ת ח ב ר י ח ד ‪ :‬אפיל׳( ב ב י א ת מ י ם וכר‪ ,‬ו ה פ י ר ו ש ה ו א ש א ם ה י ה א ב ה ט ו מ א ה ב ש ע ת ו ‪,‬‬
‫בחיבורים‪ ,‬ש ל א היקל מ כ ו ב ד טומאתו‪ ,‬כלומד‪ ,‬ל א פירש‪ ,‬ו א ח ״ כ ב א להקל‪ ,‬כלומד‬
‫פירש והקל מ ע ל י ו א ת מ ש א הטומאה‪ ,‬אפילו לא ב ב י א ת מים א ל א בפרישה ב ע ל מ א והוא‬
‫מ ט מ א א ח ד ופוסל אחד‪ ,‬ה ר י א י נ נ ו מ ט מ א א ד ם וכלי חרם‪.‬‬
‫‪ 12‬לטמא אחד ולפסול א ח ד ‪ .‬עיין ה ג ה ת הגד״א‪ .‬ואולי צ י ל כ א ן ‪ :‬ל ט מ א ש נ י ם‬
‫ו כ ו ‪ /‬כלומר‪ ,‬לפני ש ה ק ל ב ב י א ת מים‪.‬‬
‫‪ 12/13‬כ ל ה מ ט מ א אדם מ ט מ א כ ל י חרם ו ש א י ן מטמא אדם וכר‪ .‬ה ק ד מ ת‬
‫ה ר ״ מ ל פ י ה ״ מ ס ד ר ט ה ר ו ת ע מ ׳ ‪ 23‬ו ר י ש פ ״ ח ס מ ״ ה הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 14‬ואין טומאה ל כ ל י ח ר ש א ל א מאוית ובהיסט וכר‪ .‬מגילת סתרים לרבינו‬
‫נסים )כפי ש מ ו ב א ב ד מ ב ״ ן ש ב ת פ ״ ב ב ׳ ד ״ ה ו מ ט מ א ה ‪ ,‬מיוחס להריטב״א שם ד ״ ה‬
‫באבן‪ ,‬ד י ט ב ״ א נ ד ה ג״ה א ׳ ד ״ ה אי( פ י ה ״ מ ל ה ר ״ מ ע ד י ו ת פ ״ ב מ ״ ה ‪ ,‬ה ק ד מ ת ו ל פ י ה ״ מ‬
‫טהרות ע מ ׳ ‪ ,23‬תוס׳ ש ב ת פ ״ ב ב ׳ ד ״ ה באבן‪ ,‬תום׳ בכורות ל ״ ח א ׳ ד ״ ה הרי‪ ,‬ת ו ס ׳‬
‫נ ד ה כ״ו א ׳ ד ״ ה מן‪ ,‬שם ג״ה א ׳ ד ״ ה אבן‪ ,‬תוס׳ ה ר א ״ ש נ ד ה כ״ו א ׳ וג״ה א ‪ /‬ועיין‬
‫ידוש׳ מ ע ״ ש םפ״ב ג ״ ג ע״ד‪.‬‬
‫‪ 15‬ה א ב ן מסמא‪ .‬בכי״ו‪ :‬מטמא‪ ,‬ועיין מ י ש לעיל ‪.56915‬‬
‫‪ 18/19‬אמר ר ׳ יוחנן כן נורי נ מ ת י ל ו ל ר ׳ א ל י ע ז ר ‪ . . .‬שכן חולקין אוהלין וכר‪.‬‬
‫וכ״ה הגי׳ ב ‪ .‬א מ ר ו לו״ ב מ ש נ ת י נ ו ‪ ,‬ו כ ן ה י א ת ש ו ב ת ר׳ י ו ח נ ן ב ן נורי בתו״כ ש מ י ג י‬
‫פרש׳ ז׳ הי״א‪ ,‬נ ״ ד ע ״ ב ‪ ,‬ל פ י גי׳ ה י ל ק ו ט ר מ ז ת ק ״ מ ו ר ״ ש כ א ן פ ״ ח מ ״ א ותום׳‬
‫זבחים ג׳ ב׳ ד ״ ה שכן‪ .‬א ב ל ל פ ג י ג ו ב ת ו ״ כ שם )וכ״ה ב מ ק צ ת ספרים גם ל פ י ע ד ו ת‬
‫התוספות ה נ ״ ל ( ‪ :‬א מ ר ר ׳ יוחנן בן גורי א מ ד ת י לו ל ד ׳ א ל י ע ז ר א ם הצילו אהלים‬
‫מ י ד אהלים ב מ ת החמוד מקום ש מ ח י צ ה מ צ ל ת יצילו אהלים מ י ד אהלים ב ש ר ץ‬
‫ה ק ל מקום שאין מ ח י צ ה מצלת; וגם לפי גירסא זו מ ש מ ע ש ע י ק ר מ ח ל ו ק ת ר ׳ א ל י ע ז ר‬
‫וחכמים היתד‪ .‬רק בכוורת‪ ,‬ולא ב ח צ צ ו בגסרים‪ ,‬עיין ר ״ ש ותום׳ הנ״ל‪ .‬וע״ז ה ש י ב לו‬
‫ר׳ י ו ס י ‪ . :‬ש ה ו א הנדון״‪ ,‬כלומד‪ ,‬גם ע ״ ז יחלוק ר ׳ אליעזר‪ ,‬א ב ל עיקר ה מ ח ל ו ק ת‬
‫בפירוש ה י ת ה ר ק בכוורת‪.‬‬
‫‪ 21‬אם קבל ה י מ ך ר ׳ א ל י ע ז ר תשובה אלא‪,‬תשובה ל ד ב ר י ו וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬אם‬
‫ק ב ל ה י מ ך ר ׳ אליעזר ת ש ו ב ה ז ו א ל א ת ש ו ב ה לדברים וכר‪ .‬כלומר‪ ,‬א ל ו הם דברי‬
‫ה ת ו ״ כ הנ׳״ל‪ :‬ש ה ו א הנדון‪ ,‬וגם ע ״ ז יחלוק ר ׳ אליעזר‪.‬‬
‫כלים ב״ק ס״ו עמ׳ ‪575—576‬‬
‫‪ 22‬טפח ע ל טפח לרום טפח‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫בכי״ו‪ :‬דום טפח‪.‬‬
‫ועצם‬
‫ההלכה‬
‫מפורשת‬
‫באהלות פ ״ ג מ״ז‪.‬‬
‫‪ 23/24‬אמר ר׳ ה י א תשובת ר׳ יוסי ה י א תשובת ר׳ יוחנן ב ן נורי‪ .‬כלומר‪ ,‬כמו‬
‫ש ר ׳ יוסי ה ש י ב ל ד ׳ יוחנן ב ן גורי‪ :‬תמיה א ג י ו כ ד ‪ ,‬מפגי ש ג ס ע ״ ז יחלוק ד ״ א ‪ ,‬כן‬
‫יכול ר ׳ י ו ח נ ן ב ן נורי להשיב ל ד ׳ י ו ס י ‪ :‬תמיד‪ .‬א נ י ו כ ד ‪ .‬ו כ ן מפורש ב ת ו ״ כ הג׳׳ל‬
‫) ב ת ש ו ב ת ר׳׳י ב ן נורי לר׳ יוסי(‪ :‬א מ ר לו ה ו א הנדון ) מ מ ש כ ת ש ו ב ת ר ׳ יוסי לד״י‬
‫ב ן נורי(‪ .‬ועיין ר ״ ש פ ״ ח םמ״א‪.‬‬
‫‪ 24‬ה כ ל מ צ י ל י ן מיד כ ל י חרש ו כ ר ‪ .‬פיה״מ להר״מ פ״ח מ״י‪ ,‬ד״ש פ י ח מ״ג‪,‬‬
‫כל ה ב ר י י ת ו ת ע ד ש ד ‪ 3‬ב ע מ ׳ הבא‪ ,‬ועיין ר ״ ש ורע״ב פ ״ ח מ״י‪.‬‬
‫‪ 25‬ו כ ל י אדם‪ .‬כ׳׳ה ב ד ‪ ,‬א ב ל בכי״ו וראשונים הנ״ל לנכון‪ :‬וכלי אדמה‪.‬‬
‫וכ״ה ב מ ש נ ה רפ״י‪.‬‬
‫‪ 26‬שמא מחוברין למעק‪ .‬בד״ש הנ״ל‪ :‬ש מ א מחוברין ל מ ע י י ן ו כ ד פי׳‬
‫מחוברין ל מ ע י י ן טומאה בלועה ן א י נ ה [ מטמאה וטהרה בלועה אינה מ ט מ א ה כ ד א מ ר י נ ן‬
‫בפרק מ ק ש ה )חולין ע׳׳א א (‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 26/27‬המנוס והרדיד שהיו נותנין וכר‪.‬‬
‫בכי״ו‪ :‬נתונין‪ ,‬ובר״ש הנ״ל‪ :‬ניתנין‪.‬‬
‫ועיין ד מ ב ״ ם פ י ״ ד מ ה ׳ כלים הי׳׳ג‪.‬‬
‫‪ 28‬א י ן ל ך שהוא מציל מ ד כ ל י חרם וכר‪.‬‬
‫‪ 29‬הסל והקופה והחמת ש ה י ו נתונין בתנור ופיהן למעלה וכר‪ .‬ר״ש הנ״ל‪,‬‬
‫ד״ש הנ׳׳ל‪ ,‬רא׳׳ש שם‪ ,‬רמב״ם הנ״ל‪.‬‬
‫ד ״ ש פ ״ ב מ״ז‪ ,‬ועיין ר ״ ש פ ״ ח מ ״ ב ‪ .‬ונ״ל שאלה עשויין מ ע ו ד )עיין ה י ט ב‬
‫הנ״ל( ה ד ג א ו החיה שבים‪.‬‬
‫ברמב״ם‬
‫‪ 31/32‬שרץ בתוכה אוכלק שבתוכה ט מ א י ן ‪ .‬בר״ש ה נ י ל ‪ :‬שרץ בתנור‬
‫טהודין‪.‬‬
‫וכנראה‪.‬‬
‫אוכלין שבתוכו )וכ״ה בכי״ו‪ ,‬ו ב ד ‪ :‬שבתוכי‪ ,‬ו צ ״ ל ‪ :‬שבתוכן(‬
‫שזו ה י א ה ג י ׳ הנכונה‪ ,‬ו ה ט ע ם ש צ מ י ד פתיל מציל‪ ,‬ע י י ן לעיל‪.‬‬
‫‪ 32‬ח ב י ת ש ה י א משוקעת בתנור ו כ ר ‪ .‬רא״ש פ״ט מ״ח‪ ,‬ועיין ר״ש שם‪ .‬וכאן‬
‫מדברים כ ב ר בכלי חרם‪.‬‬
‫‪ 34‬שאין צמיד פתיל לטומאה‪ .‬פיה״מ להד״מ פ״ח מ״ו‪ ,‬ע מ ׳ ‪.86‬‬
‫‪ 34/35‬ואם עשאה בזפת התנור טהור ובר‪ .‬מ פ נ י שחושבים כאילו הכלי שלם‬
‫)ויותר ט ו ב מ צ מ י ד פתיל( ואינו מ ט מ א א ת ה ת נ ו ר משום ד ה ו י ל י ה ת ו ך תוכו‪ ,‬כ מ ו‬
‫ש פ י ר ש א ת ה ת ו ס פ ת א ב ה ש ג ו ת הראב׳׳ד פי׳׳ד ה ״ י ‪ ,‬א ב ל עיין ברמב״ם שם‪ .‬ו ב ר ״ ש‬
‫ה נ ״ ל ‪ :‬ע ש א ה בזפת‪ .‬י ש ת ו ר ת כ ל י ע ל י ה כאילו ל א ניקבה‪.‬‬
‫‪ 37‬היתד‪ .‬דופנה מעובה לתוכה וכר‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬היתד‪ .‬ד פ נ ה מעובה ל ת ו כ ו‬
‫ו כ ד ד פ נ ה מ ע ו ב ה מ ע ט מפיה ל ת ו ך התנור‪ .‬ויותר נ ״ ל ש צ ״ ל ‪ :‬מ ע ו כ ה לתוכה‪,‬‬
‫ע י י ן להלן ‪ :659‬מ ע ו ך לתוכו‪ ...‬מ ע ו ך לתוכו‪ ,‬וכן ל ע י ל ‪ .85‬ו ע י י ן מ ״ ש להלן ״‪.577‬‬
‫‪24‬‬
‫‪28‬‬
‫עמ׳ ‪576‬‬
‫‪1‬‬
‫שבקדרה הוי טמאין התנור טמא‪ .‬צ ״ ל ‪ :‬שבקדרה ‪1‬ט[הו׳ ] ה י ״ טמאין וכו׳‪.‬‬
‫ו ב כ י ״ ו ‪ :‬ש ב ק ד ר ה ה י ו טמאין‪ ,‬וצ׳׳ל‪ :‬ש ב ק ד ר ה ]טהו׳[ ה י ו ט מ א י ן ו כ ד ‪ ,‬ויש כ א ן ה ש מ ט ה‬
‫ע׳׳י‬
‫הדומות‪ .‬ובר״ש הנ׳׳ל ל נ כ ו ן ‪ :‬ש ב ק ד ר ה טהורין‪ .‬ה י ו ט מ א י ן ה ת נ ו ר ט מ א וכר‪.‬‬
‫‪ 1/2‬כלי שטף שהוא מוקף צמיד פתיל וכר‪ .‬ד״ש פ״ט מ״ח‪.‬‬
‫‪ 2/3‬שאינו מציל כאהל המת אינו מציל באוהל השרץ‪ .‬בר״ש ה נ י ל ‪ :‬פ י ׳ ע ל‬
‫‪22‬‬
‫כלים ב״ק פ״ו עמי ‪576‬‬
‫י ד י צ מ י ד פ ת י ‪ /‬א ב ל א ש כ ח ן כ ל י ש ט ף שפיהן למעלה מ ן ה ת נ ו ר ד א י נ ו מ צ י ל ב א ה ל‬
‫ה מ ת ומציל באהל ה ש ר ץ )משום ת ו ך תוכו(‪ .‬ועיין ר א ״ ש שם ורא״ש פ ״ ח מ״ו‪.‬‬
‫ו ע י י ן רמב״ם ר פ י ״ ד מהי כלים‪.‬‬
‫ש ל ש ה דברים מ צ י ל ק ב א ה ל ה מ ת ו כ ר ‪ .‬רמב״ם ריש פ״כ מ ה ט ו מ א ת מת‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫ר ״ ש פ ״ ח בדה‪ ,‬כ ל ה ב ר י י ת ו ת ע ד שוי ‪.10‬‬
‫ה ב ל ו ע י ן מ צ י ל י ן ע ל הטהודץ מלטמא ו א ק מ צ י ל י ן ע ל ה ט מ א ק מ ל ט מ א ‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫חסרון ע ״ י ה ד ו מ ו ת י ש כאן‪ ,‬והנכון ה ו א ב כ י ״ ו ‪ :‬ה ב ל ו ע י ן מצילין ע ל הטהורין מ ל ט מ א‬
‫ומצילין על הטמאים מלטמא צמיד פתיל ואוהלין מצילין על‬
‫ט ה ר ‪ .‬ו ד י ם מ ל ט מ א ואין מ צ י ל י ן ע ל ה ט מ א י ן מ ל ט מ א ‪.‬‬
‫ו כ ן ב פ י ה ״ מ ל ה ד ״ מ סוף מ ק ו ו א ו ת ‪ :‬וזהו א מ ר ם ב ת ו ס פ ת כלים הבלועים מ צ י ל י ן‬
‫ע ל הטהורים מ ל י ט מ א ו ע ל ה ט מ א י ן מלטמא‪ .‬ובפירושו כ א ן פ ״ ח מ ״ ו ו כ ן ב א ה ל ו ת פ ״ ד‬
‫םמ״א‪ ,‬ש ם פט׳׳ו סמ׳׳ה‪ :‬ו ב ת ו ס פ ת כלים אמרו צ מ י ד פתיל ואהלים מצילין ע ל הטהורים‬
‫מ ל י ט מ א ואין מצילין ע ל ה ס מ א י ם מלטמא‪ .‬ועיין גם ב י ד החזקה פ ״ כ מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת‬
‫ה ״ א הנ״ל‪ .‬ו ב ר ״ ש הנ׳׳ל בפיסקא מ ן ה ת ו ס פ ת א הגי׳ כ מ ו בדפוסים‪ ,‬א ב ל מ ת ו ך פירושו‬
‫יוצא ברור שהיתר‪ ,‬לפניו ה ג י ר ס א כ מ ו בכי״ו‪.‬‬
‫‪ 5/6‬ה ב ל ו ע י ן אין מ י ט מ א י ן ב מ ש א ה ז ב ו צ מ ד פ ת י ל ואוהלק מ י ט מ א ק במשא הזב‪.‬‬
‫עיין להלן א ה ל ו ת פ ט י ו ‪ 613‬שו׳ ‪ 11/12‬ו ב מ ש נ ה כ א ן פ ״ ט מ״ו‪ ,‬עיי״ש‪ .‬ועיין ג י ט י ן‬
‫ס ״ א ב ‪ /‬ג ד ה ו׳ א ‪ /‬ט ה ר ו ת פ ״ ז מ״ר‪ ,‬ומ״ו‪ ,‬י ד ו ש ׳ חגיגה סם״ב‪ ,‬ו ע י י ן ד מ ב ״ ם פ ״ ח‬
‫מ ה ׳ מ ט מ א י מ ש כ ב ו מ ו ש ב ה ״ ג ‪ .‬ועיין ה מ ש ך ה ב ר י י ת א ב ה ג ה ו ת הגר״א‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 6/7‬ה ח מ ת ו ה כ פ י ש ה ש נ פ ח ת ו ‪ . . .‬מ צ י ל ק ב א ה ל ה ש ר ץ ‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬ד״ש ורא״ש‬
‫‪ .‬פ ״ ט מ ״ ח ‪ ,‬ר מ ב ״ ם פי״ד מ ה ׳ כלים הי״ב‪ .‬ו ע י י ן מ ״ ש ב מ ש נ ה אחרונה פ ״ ח מ״ב‪.‬‬
‫ה ח מ ת ש ה י א נ ת ו נ ה ב ת נ ו ר וכו׳‪ .‬כל הברייתא בריש הנ״ל‪ ,‬ר״ש אהלות פ״א‬
‫‪8‬‬
‫מ ״ א ‪ ,‬תוספ׳ נזיר נ ״ ד ב׳ ד ״ ה ת ״ ש ‪ ,‬ס מ ״ ג ע ש י ן רל״א‪ ,‬ר ״ ל ע ״ ד ‪ ,‬ר מ ב ״ ן ב ״ ב כ׳ א ׳‬
‫ד ״ ה ואיב״א‪ ,‬פירוש ה ד א ״ ש אהלות פ ״ א מ״ג‪.‬‬
‫‪ 9/10‬ו א ח ז ב ו נ ט מ א ו נ ט מ א ה ח מ ת וכוי‪ .‬בכי״ו‪ :‬ואחז בו‬
‫וטימא א ת ה ח מ ת וכר‪ .‬וכ״ה בראשונים הנ״ל‪.‬‬
‫ו ה ע ל ה ו נטמא‬
‫‪ 13‬ת נ ו ר ששפתות וכוי‪ .‬ב ד ‪ :‬ש ש פ ת י ‪ /‬ובכי״ו‪ :‬ששפתיו‪.‬‬
‫‪ 14‬מביא א מ ה א ו מחק של מתכות‪ .‬נשנו י ח ד גם להלן‪.582*.‬‬
‫‪ 15‬ש פ ת י ו ש ו פ ע ו ת ל א ח ו ר י ו ‪ .‬בכי״ו‪ :‬ה י ו שפתיו שופעות וכוי‪ ,‬וכם״זלהלן ‪.659«5‬‬
‫ש ם ‪ :‬ר׳ א ח י א ו מ ר משם ר׳ ע ק י ב א עין של תנור וכר‪ .‬הגריא מ ש ל י ם ‪ :‬ר׳ א ח א‬
‫)כ״ה ב ד וכי״ו( אומר משם ר ׳ ע ק י ב א ]נידון כתוכו[‪ .‬ע י ן ש ל תנור ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 16/17‬מ ן ה ס ת ו מ ה ו ל פ נ י ם ובו׳‪ .‬ד י ש ודע״ב פ״ח מ״ח‪.‬‬
‫‪ 18‬כ ו ר של נפחין‪ ...‬ו ח י ב ר ו ב ט י ט ל ה י ו ת שופת ע ל י ה ן את הקדרה וכוי‪.‬‬
‫ב כ י ״ ו ‪ :‬ב ו ר ש ל נפחין‪ ...‬להיות ש ו פ ת עליו ו כ ר ‪ .‬ו ב ר ״ ש פ ״ ח מ ״ ט ‪ :‬ת נ י א ב ת ו ס פ ת א‬
‫ת נ ו ר ש ל נ פ ח י ׳ שהוא עומד בארץ שופת עליו וכר‪ ,‬ו ח ס ר ו ת ש ם ה מ ל י ם ‪ . :‬ו ח י ב ר ו ב ט י ט‬
‫להיות״‪ .‬ואולי צ ״ ל גם לפנינו ]ת[נור ש ל נפחין וכו׳‪ .‬ועיין ב ר ע ״ ב ו מ ל א ״ ש פ ״ ח פדט‪.‬‬
‫‪ 19‬על נב א ר ו ב ה ה ע ל י ו נ ה ו כ ר ‪ .‬בר״ש ה נ י ל ‪ :‬פירוש וכר‪ .‬ארובה העליונה‬
‫ש ל כ ב ש ו נ ו ת הללו‪.‬‬
‫‪ 20/21‬פורנא ה ר י זו טר‪1‬רה שלא נ ע ש י ת א ל א לשמש עם הקרקע‪ .‬ר י ש הנ״ל‬
‫ו ל מ ע ל ה ש ם ב ר ״ ש ורא״ש‪ ,‬ועיין ר ע ״ ב ו מ ל א ״ ש שם‪.‬‬
‫כלים ב״ק פ״ו עמי ‪576‬‬
‫‪23‬‬
‫‪ 22‬אם יש ל ה םטאנאות‪ .‬ב ד ‪ :‬אם י ש ל ה םפונאו‪ /‬ובר״ש הנ״ל‪ :‬אם י ש לו‬
‫םטייאות‪ .‬ובמלא׳׳ש ה נ ״ ל ‪ :‬אם יש ל ה א י צ ט ג י ו ת ‪ .‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 23‬אם י ש לה ספיות וכולן שם אחד ה ן ‪ .‬ובר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬א ם י ש ל ה ספיות והכל‬
‫א ח ד ‪ .‬ולמעלה שם כ ת ב ‪ :‬ליזביז איסטגיות ספיות הכל א ח ד ‪ ,‬ולא פליגי א ל א ש ח י י ב‬
‫א ד ם לומר בלשון רבו‪ .‬ו כ ן בירושלמי ע ״ ז םפ״ב‪ ,‬מ ״ ב ע ״ א ‪ :‬ה ן איםטגיות ה ן ספיות‪.‬‬
‫‪ 23/24‬גפת שנעשת בטהרה וכר‪ .‬כל הברייתא בר״ש פ״ט מ״ה‪ ,‬עיי״ש‪ .‬ועיין‬
‫ס ד ״ ט ק״ז ע ״ א ובבאור הארוך שם ד ״ ה גפת‪.‬‬
‫‪ 24/25‬ו ש נ ע ש י ת בטהרה ו נ י ט מ א ת ו כ ר ‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬פירוש שגעשית בטהרה‬
‫ו נ ט מ א ת כגון שהילכו עליה טמאים‪ .‬ועיין סד״ט הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 25/26‬ו ד י שמעון מטהר‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬ו ר שמעון מ ט ה ר כ ד ק ת נ י מתניתין בסמוך‬
‫ש מ ת ח י ל ת ן נ ע ש ו בטהרה‪ .‬ובמ״ו כ ת ב ‪ :‬וסתם מ ת נ י ת י ׳ כ ר ׳ ש מ ע ו ן ד ת ו ס פ ת א דלעיל‪.‬‬
‫‪ 27/28‬ו א ת ו ה י א י ש נ ה לאחר ש נ י ם עשר חדש‪ .‬בידוש׳ ע״ז פ״ב ה״ה‪ ,‬מ י א ע ״ ג ‪:‬‬
‫ת מ ן תנינן וכן ב ג פ ת ח ד ש ה א ב ל ב י ש ג ה טהור‪ .‬א י זו ה י א ח ד ש ה בתוך שגים ע ש ר‬
‫ח ד ש ‪ ,‬י ש נ ה לאחר שנים ע ש ר חדש‪ .‬ועיין מ ״ ש בירושלמי כ פ ש ו ט ו ח ״ א ע מ ‪.92‬‬
‫‪ 28/29‬גגבה לאחר שלשים יום ל א גנבה א פ י ל ו לאחר שלש שנים‪ .‬ב ד ‪:‬‬
‫ל א נגבה אפי׳ לאחר שנים ע ש ר חדש‪ .‬ובר״ש הנ׳׳ל‪ :‬ל א גגבה לאחר ש ל ש שנים‪.‬‬
‫ולפי גי׳ הר״ש ל א ח ר ג׳ שנים טהורה אפילו ל א גגבה‪ ,‬ועיין תוי׳׳ט פ ״ ט סמ״ה‪.‬‬
‫‪ 29‬פתילה ש ה י א מלאה מ ש ק י ן טמאין וגגבו מבחוץ וכר‪ .‬בד״ש פ״ט מ ״ ד ‪:‬‬
‫ת נ י א ב ת ו ס פ ת א פ ת י ל ה שהיא מליאה מ ש ק י ן ט מ א י ם מ ב פ נ י ם וניגבו מבחוץ וכד‪.‬‬
‫ו כ ן ב ה ש ג ו ת ה ר א ב ״ ד פ י ״ ד מ ה ׳ כלים ה ״ ו ‪ :‬וכך שנינו ב ת ו ס פ ת א פתילה מלאה מ ש ק י ׳‬
‫ט מ א י ן מ ב פ נ י ם וגגבו מ ב ח ו ץ וכוי‪.‬‬
‫‪ 30/31‬א ב ל ספוג בק כ ך ובין כ ך טמא מפגי שהוא ע ש ו י ל מ כ ג ם ‪ .‬בכי״ו‬
‫ו ד ‪ :‬מפני שהוא ע ש ו י ל מ ו כ נ ס ‪ .‬ובד״ש ה נ ״ ל ‪ . :‬מ פ נ י שהוא ע ש ו י ל מ כ נ ס וכו׳‬
‫פירוש וכו׳ ספוג ע ש ו י להכניס לתוכו ולהוציא ו א ף ע ל פי שבלועים כפלוטים דמי״‪.‬‬
‫ואגו רואים שהר׳׳ש פירש א ת ה ת ו ס פ ת א ע ״ פ גירסת ה מ ש נ ה ‪ .‬ו ע ל פ י ו הגיהו כ ב ר‬
‫ב ת ו ס פ ת א ד׳׳ח‪ :‬מ פ נ י שהוא ע ש ו י ל ה כ נ י ס ‪.‬‬
‫א ב ל ה ג י ׳ שלפנינו ה י א בלי שום ס פ ק הנכונה‪ ,‬והפי׳ הנכון ה ו א ב ר א ב ״ ד הנ׳יל‪:‬‬
‫‪ .‬מ פ נ י שהוא עשוי ל מ י כ נ ס וכו׳ מפני שהוא כ ל י ש מ צ ג י ע י ן בו משקין״‪ .‬ופירוש זה‬
‫מ ת א ש ר גם מ ת ו ס פ ת א ע ״ ז פ ״ ח !‪ :473‬אילו ע ש ו י ו ת ל מ ו כ נ ס ואילו ע ש ו י ו ת שלא‬
‫למוכנס‪ .‬ו ב ב ב ל י שם ) ע ״ ד ב׳( ב א ו ת ה ה ב ר י י ת א ‪ :‬זה מכניסו בקיום וזה א י ן מכניסו‬
‫בקיום‪ .‬ועיין מ ״ ש ע ל ‪ .‬מ ו כ נ ס ״ ב י ר ו ש ל מ י כפשוטו ח ״ א ע מ ׳ ‪.118‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫מ ע ת ה הפירוש ברור שבםפוג ה מ ש ק י ן מ ט מ א י ם אפילו ש ל א ב ש ע ת היסק מ פ נ י‬
‫ש ה ם בעין )והספוג א י נ ו כ ל י ש י צ י ל עליהם(‪ ,‬א ב ל ב פ ת י ל ה אינם מ ט מ א י ם כ ״ ז שלא‬
‫י צ א ו מפני ‪ .‬ש ב ט ל ה ו א ע ל ג ב פ ת י ל ו ת ״ )ירושלמי ת ר ו מ ו ת פי״א ה״ז‪ ,‬מ ״ ח ע ״ ב‬
‫ובהקבלה‪ ,‬עיין מ ״ ש ב י ר ו ש ל מ י כפשוטו ח ״ א ע מ ׳ ‪.(65‬‬
‫‪ 32‬ר׳ יוסי מטמא בגמי מפני שהרופא נותנו על גבי המכה שהוא מוצץ‬
‫את הליחה‪ .‬עיין ר״ש וראב׳׳ד הנ״ל‪ .‬ובס׳ ה מ פ ת ח לד״נ עירובין ק״ג ב׳ )ם״ב ע ״ ם ‪:‬‬
‫ו ד ק ת נ י כורך עליה ג מ י א י ת א‬
‫ב ג מ י מפני‬
‫ש ה ר ו פ א ניתנו ע ל‬
‫בטהרות‬
‫בתוספת מ ס כ ת כלים פ ד ׳ ו ׳ ר ׳ יוסי מ ט מ א‬
‫המכה ש מ ו צ ץ הלחה‪ .‬ו ב ם מ ״ ג לאווין ם״ה‪ ,‬מ ל א כ ת‬
‫השוחט‪ ,‬ט ״ ו ע ״ ב ‪ :‬ו ת נ י א ב ת ו ס פ ת ׳ דכלים שהרופא נ ו ת נ ו ע ל ג ב י ה מ כ ה שיהא מוצץ‬
‫כלים ב״ק ם״ז עמ׳ ‪576—577‬‬
‫‪24‬‬
‫‪,‬‬
‫הליחה‪ .‬ועיין ב מ ק ו ר ו ת ש ה ב י א ל מ ע ל ה שם )והם מ ס ׳ ה ת ר ו מ ה ה ׳ ש ב ת סוף ס י רמ״ב‪.‬‬
‫ועיין בהוספות רי״א ש ט י י ן שם‪ ,‬ר ע ״ ט ע״ב(‪.‬‬
‫פ״ז‬
‫‪ 34‬מחט וטבעת שנמצאו במנופד‪ ,‬וכר‪ .‬ר״ש פ״ט מ״א‪.‬‬
‫‪ 36‬כננד תוכה של חבית בין ש ה ט י ט צף וכר‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬כ נ ג ד תוכה של‬
‫ח ב י ת ח ב י ת מ צ ל ת ע ל י ה ן ב א ה ל ה מ ת בין ש ה ט י ט צ ף ת ח ת י ה ׳ ב י ן ש א י ן‬
‫ה ט י ט צ ף ת ח ת י ה ן ו א ם היו ט מ א י ׳ ו כ ר ‪ .‬וגירםתינו עדיפה‪.‬‬
‫‪ 37‬ואם היו טהורץ חבית מצלת וכר‪ .‬בר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬ואם היו טהורין א י ן‬
‫ח ב י ת מ צ ל ת א ו ת ן ו כ ר ‪ .‬והנכון כלפנינו‪ ,‬ו ב ר ״ ש י ש חסרון והשמטה‪ ,‬וכנראה ש נ ש מ ט ה‬
‫שם הסיפא ש ל ה ב ר י י ת א שלנו‪ .‬ו ב ת ו ס פ ת א בדפוסים י ש ה ש מ ט ה גדולה‪ ,‬ורבינו ה ג ר ״ א‬
‫ה ש ל י מ ה מדעתו‪ .‬ו ב ס ד ״ ט ק ״ ג ע ״ ב ד ״ ה ג מ צ א ו כ ת ב ע ל ה ג ה ה זו ש ל ה ג ר ״ א ‪ .‬ו ת מ י ה נ י‬
‫ד ה ב ב א ד א י ן ה ט י ט כ ר שהוסיף ה ג ר ״ א ז״ל הוא ל ל א צורך ו כ ר ו מ ה ש מ ג י ה ב ב ב א‬
‫ד ב ז מ ן ש ה ט י ט צ ף ת ח ת י ה ן א ם היו ט מ א י ן ל א ט מ א ו א ת ה ח ב י ת לא מ צ א ת י ל י ת ן‬
‫מקום להגהה זו״ ו כ ר ‪ ,‬א ב ל ר ב י נ ו י ג ע ו מ צ א וכיוון א ו ת ב א ו ת ל ג י ד ס ת הכת״י‪,‬‬
‫ו ע י י ן גם מ ״ ש להלן ל ע מ ׳ ‪ 594‬ש ר ‪.21/22‬‬
‫עמ׳ ‪577‬‬
‫‪ 1/2‬אם ה י ו ט ה ו ר ק א ק החבית מצלת ע ל י ה ן וכר‪.‬‬
‫מ פ ג י שאין כ ל י ח ר ס מציל‬
‫ע ל כלי שטף‪.‬‬
‫‪ 2/3‬למטה נחושתו‪ .‬בכי״ו וד לנכון‪ :‬ל מ ט ה מנחושתו‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫‪ 3‬מחט א ו טבעת שנמצאו באפרו וכר‪ .‬וכן צריך ל פ ר ש גם א ת המשנה‪ ,‬עיין‬
‫ד ב ר י ה ג ר ״ א באליהו ר ב א פ ״ ט מ״ג‪ .‬ופירוש ה ר א ״ ש ו ה ר ע ״ ב שם צ״ע‪.‬‬
‫‪ 4/5‬ר ׳ שמעון אומר כ ע י ן ש נ י שעורים וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬כעין שגי שיעורין‪,‬‬
‫ב ע י ן ש ג י שיעורין‪ .‬עיין ב מ ש ג ת י נ ו ס ״ ט מ ״ ח ובם״ז ב כ ת ״ י מ ן הגניזה‬
‫וצ״ל‪:‬‬
‫)תרביץ ש ״ א ם״א ע מ ׳ ‪ (27‬ובהוצ׳ הורוביץ ע מ ׳ ‪.311‬‬
‫‪ 5/6‬כיצד בודקק כלי חרם לידע ו כ ר ‪ .‬ב מ צ פ ה שמואל א ו ת ג ׳ צ י י ן ‪• :‬עיין בנוסח‬
‫הגר״א הנדפס״‪ .‬ונעלם ממגו ל ר ג ע ש כ ל ה ב ר י י ת א שלנו ה ו ב א ה ב ג ד ה מ י ט א׳‪ ,‬ועל‬
‫פיה הגיה הגד״א‪ .‬וכבר צייגו א ת מ ק ו ר ה רבותיגו הראשוגים ז י ל ‪ .‬וכ״ה בם׳ ה מ פ ת ח‬
‫ל ד ״ נ ש ב ת צ ״ ה ב׳ )מ״ג ע ״ א ( ‪ :‬ובפר׳ ז׳ כ י צ ד ב ו ד ק י ן כלי חרם ל י ד ע א ם ניקב ו כ ר‬
‫ו מ ש כ ח ת לה בגמ׳ במס׳ גידה בפר׳ ב א ס י מ ן התחתון‪ .‬ו כ ן ב ר ״ ש פ ״ ג מ ״ א ‪ :‬ובריש‬
‫ב א סימן תניא כיצד בודקין כ ל י ח ר ס ל י ד ע אם גיקב בכוגס מ ש ק ה א ם לאו‪ .‬ו מ ת ג י א‬
‫ב ת ו ס פ ת א בפרק מ ח ט וטבעת‪.‬‬
‫הקדרה ל ת ו כ ה ואם‬
‫‪7‬‬
‫לתוכה א ם‬
‫ג ד ה הג״ל‪.‬‬
‫כינסה‬
‫בידוע‬
‫לא כנסה וכר‪ .‬הנכון הוא ב מ פ ת ח הנ״ל‪ :‬ה ק ד י ר ה‬
‫ש ב כ ו נ ם מ ש ק ה ואם ל א ו ו כ ר ‪ .‬וכ״ה ב ב ר י י ת א‬
‫‪ 8‬ונותן לתוכה מים ואם לא כנסה ו מ י ‪ .‬לסי הברייתא הנ״ל צ־ל גס כ א ן ‪:‬‬
‫לתוכה מים ] א ם כ נ ס ה ב י ד ו ע שבכונס משקה[ ואם לא וכר‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫היה׳נותנו על‬
‫ג ב י ה א ו ר וכוי‪ .‬פירוש׳ א ו ה י ה נותנו ו כ ר כבברייתא שם‪.‬‬
‫כלימ ב״ק פ״ז עמ׳ ‪577‬‬
‫‪25‬‬
‫‪ 11‬ש א י נ ו ככונס משקה היד‪ .‬טורד וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬שאין בכונס מ ש ק ה א י ן הרמץ‬
‫מ ע מ י ד ו בידוע שהוא ככונס משקה‪ .‬וכ׳׳ה )בערך( בד‪.‬‬
‫‪ 11/12‬ה י ה טורדטפה‪ ...‬ככונס!משקה‪ .‬ליתא ב ה אבל ישנה בברייתא ב נ ד ה הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 12‬אין הרמץ‪ ...‬משקה‪ .‬ליתא בכי״ו‪ ,‬ונכון‪ ,‬עיין לעיל ש ד ‪.11‬‬
‫‪ 12/13‬עצמות והעופות ו ג ל מ י כ ל י מתכות וכר‪ .‬בכי־ו‪ :‬עצמות העופות וגולמי‬
‫כ ל י מ ת כ ו ת ו כ ד ‪ .‬ו כ ן ב ר ״ ש פ ״ י מ ״ א ‪ :‬תגיא ב ת ו ס פ ת א ע צ מ ו ת העופות וגולמי כלי‬
‫מ ת כ ו ת וכלי ע ץ ו כ ד ‪ .‬ובפיה״מ להר״מ ש ם ) ע מ ׳ ‪ :(99‬ובתוספת כלים א מ ר ו ב ע צ מ ו ת‬
‫ה ד ג ו ה ד ו מ ה ל ה ן וכו׳ )עיין ע ״ ז להלן(‪ .‬וכנראה ש ה י ת ה לפניו ה ג י ר ס א ‪ :‬ע צ מ ו ת ]הדג[‬
‫והעופות וכו׳ וע״ז מ ר א ה גם גירסת ד ‪ :‬ע צ מ ו ת ו ה ע ו פ ו ת )ב‪.‬ו״( ו כ ד א ב ל א י ן‬
‫להשלים ע צ מ ו ת ] ה ד ג ועורו ועוד[ העופות וכד‪ ,‬כ י ה ר ״ מ בפ״א מ ה ׳ כלים ה ״ ד כ ת ב‬
‫כן מסברא דגפשיה‪ .‬וכגראה שדברי הר״מ געלמו לפ״ש מ ב ע ל מ ש ג ה א ח ר ו ג ה פ ״ י מ״א‪.‬‬
‫‪ 13‬ו ר ׳ יוסי מוסיף א כ ם י קמטרא ומולף‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬ור׳ יוסי מוסיף או‬
‫) צ ״ ל ‪ :‬א׳־־־אף( כסוי ק מ ט ד א ומקיף‪ .‬עיין ב י א ו ר המפרשים‪ .‬ול״נ ש ה פ י ר ו ש הוא‬
‫ש ה ק מ ט ר א מוקף‪ ,‬כלומד עגול‪ .‬וכן יוצא מירושלמי ש ב ת פ ״ א ה׳׳א ב ׳ ע ״ ד ‪ :‬כמין‬
‫ק מ ר ם ט א ה י ו וכו׳ א ל א ב ש ע ה שהיו מ ו ש י ט י ן א ת הקרשים מ ז ו לזו ת ר ו מ ו ת היו‪.‬‬
‫וכבר כ ת ב ת י בירושלמי כפשוטו שם ח ״ א ע מ ׳ ‪ , :14‬ו ב כ ל אופן ברור ש ת ר ו מ ו ת ה ן‬
‫ב נ י ג ו ד למוקפות״‪ .‬ונמצאנו למדים מ ש ם שסתם ק מ ט ר א ו ת ה ן מוקפות‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫וכן מפורש באליהו ר ב א להלן פט״ז מ ״ ז ‪ :‬כסוי קמטרא טהור שהוא ע ג ו ל ו א י נ ו‬
‫יכול ל ה ש ת מ ש עליו‪.‬‬
‫‪ 14‬ח ק ק שבבקעת ו ש ב ק ו ר ה ו ה מ י ע ך שבחבית א ק מצילק צמיד פתיל‪.‬‬
‫בר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬ח ק ק ש ב ב ק ע ת ה ק ו ר ה ו ה מ ע ך ש ב ח ב י ת א י ן מצילין צ מ י ד פתיל‪.‬‬
‫ונ״ל ש ה מ ע ך ש ב ח ב י ת אינו א ח ר א ל א דופן ח ב י ת שהיתר‪ .‬מעוכה לתוכה )לעיל ל‪5753‬‬
‫ומש״ש(‪ ,‬ו כ ן להלן ‪ :5784‬ודופנותיהן מ א ח ר י ה ן וכו׳ ואין מ צ י ל י ן ב צ מ י ד פתיל‪.‬‬
‫‪ 14/15‬ואם ב ה ן טפח ע ל טפחים מצילק‪ .‬בכי״ו לנכון‪ :‬ואם י ש ב ה ן ט פ ח על‬
‫ט פ ח מצילין‪ .‬ובר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬ו א ם י ש ב ו פות׳ ) ־ פ ו ת י ( ט פ ח מצילי׳‪ .‬ולכאורה הגי׳‬
‫תמוהה‪ ,‬שהרי ב מ ע ך ש ל ח ב י ת ) ש ס ת מ ה כ ל י חרס( ל א יועיל ט פ ח ע ל טפח‪ .‬כ י אין‬
‫א ה ל בכלי ח ר ש ‪ .‬ועיין מ ״ ש ע ״ ז להלן בסמוך‪.‬‬
‫‪ 15/16‬בכסוי חבית שכפאה ע ל הכותל‪ ...‬שכננדה בקרקע‪ .‬כ״ז ליתא בד‬
‫ו ב ר ״ ש הנ״ל‪ .‬א ב ל נראה שהמלה ״בכסוי״ אינה מיותרת‪ ,‬וצריך ל מ ש כ ה לסוף ה ״ ד ‪:‬‬
‫מצילין ב כ ס ו י ‪ ,‬וזה הולך ע ל הרישא‪ ,‬שהכלים הטהורים מצילים ב צ מ י ד פתיל‪ ,‬א ב ל‬
‫א ם י ש ב ה ם ט פ ח ע ל ט פ ח הם מצילים בכיסוי‪ .‬ו כ ן בספרי ח ק ת פ י ׳ ק כ ״ ו ‪ :‬מיכן אמרו‬
‫כלים מצילים צ מ י ד פ ת י ל ב א ה ל ה מ ת ‪ ,‬אוהלים בכסוי‪ .‬וברור ש כ ך היתד‪ .‬הגירסא לפני‬
‫הר״מ‪ ,‬ש כ ן ה ו א כ ו ת ב ב פ י ה ״ מ פ ״ י מ ״ א ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ :99‬ו ב ת ו ס פ ת כלים א מ ר ו ב ע צ מ ו ת ה ד ג‬
‫והדומה ל ה ן א ם י ש ב ה ן ט פ ח ע ל ט פ ח מצילין ב כ ס ו י ‪ .‬וברור ש מ ש ך א ת ה מ ל ה ״כסוי״‬
‫למעלה‪ ,‬ופירש כנ״ל‪ .‬ו ע ל ה מ ש ך ה ב ר י י ת א עיין להלן‪.‬‬
‫‪ 17/18‬ו ע ל מה שכנגדה‪ ...‬שבתוכה‪ .‬כ״ז ליתא בכי״ו ור״ש הנ״ל‪ ,‬אבל היה‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫לפגי מהר״ם ב״ב‪ ,‬ע י י ן בפירושו ל א ה ל ו ת ספ״ט‪.‬‬
‫עכשיו‬
‫נסכם א ת‬
‫)המלה ״בכסוי״‬
‫ה ג י ר ס א ו ת ש י ש לפנינו ב ב ר י י ת ו ת אלו‪ .1 .‬ג י ׳ כ י ״ ו ‪:‬‬
‫חבית‬
‫שייכת למעלה‪ ,‬ע י י ן מ ״ ש לעיל( ש כ פ א ה ע ל ה כ ו ת ל ו מ י ר ח ש פ ת ו ת י ה‬
‫ע ם הכותל מ צ ל ת ע ל מ ה ש ב ת ו כ ה ו ע ל מר‪ .‬ש כ נ ג ד ה בקרקע‪ .‬ח ב י ת שכפאה ע ל ה פ ת י ל‬
‫‪26‬‬
‫כליס ב״ק פ׳יז ןימ׳ ‪577‬‬
‫ו מ י ר ח ש פ ת ו ת י ה על הכותל מ צ ל ת על מ ה ש ב ת ו כ ה ועל מ ה ש כ נ ג ד ה בקרקע‪ .‬ו א ״ כ‬
‫הכפילות ברורה‪ .2 .‬גי׳ ד ‪ :‬ח ב י ת ש כ פ א ה ע ל הפתיל ומירח ש פ ת י ת ה על ה כ ת ל מ צ ל ת‬
‫ע ל מ ה ש ב ת ו כ ה ו ע ל מה ש כ ג ג ד ה ב כ ו ת ל כפאה ומירח שפתותיה עם ה ק ר ק ע מ צ ל ת‬
‫על מ ה ש ב ת ו כ ה ועל מ ה ש כ ג ג ד ה בקרקע‪ .‬וכ״ה )בערך( ב ה ש ג ו ת ה ר א ב ״ ד פכ״א מ ה ׳‬
‫ט ו מ א ת מ ת ה ״ ג )אלא ש ה ו א ג ר ם ‪ :‬הכותל‪ ,‬במקום הפתיל שבד(‪ .3 .‬גי׳ ה ר ״ ש ה נ ׳ ׳ ל ‪:‬‬
‫ח ב י ת ש כ פ א ה על ה כ ו ת ׳ ומירח ש פ ת ו ת י ה עם חכות׳ מ צ ל ת ע ל מ ה ש ב ת ו כ ׳ ועל מ ה‬
‫ש ב ק ר ק ע ‪ .‬א ב ל בפירושו ש ם ‪ :‬״שהכותל חלול ומלא אוכלין ומשקין״ וכו׳‪ ,‬ו מ כ א ן ג״ל‬
‫שגם הוא גרם כגי׳ ד והראב״ד‪ ,‬א ל א ש נ ש מ ט ה ה ב ב א ע ״ י הדומות‪ .‬א ב ל מ ה כ פ י ל ו ת‬
‫הברורה ש ב כ י ״ ו נ״ל קרוב מ א ד ש י ש לפנינו ע ר ב ו ב י א של שגי גוםחאות» גירסא א ח ת‬
‫ה י ת ה ‪ :‬כפאר‪ ,‬ע ל ה כ ו ת ל וכו׳ ו ג י ׳ ש נ י ה ‪ :‬כפאר! על הקרקע‪ .‬והנה לפי הגירםא ״כפאר‪,‬‬
‫ע ל ה ק ר ק ע ״ מ פ ו ר ש ש ה ח כ מ י ם סוברים שכלי חרס מ צ י ל ב צ מ י ד פ ת י ל גם ב כ פ ו י על‬
‫הקרקע‪ ,‬א ב ל לפי גי׳ ב׳ אין ה ת ו ס פ ת א מ ד ב ר ת אלא על כלי חרס הכפוי ע ל הכותל‪.‬‬
‫ו מ ד ב ר י ה ר מ ב ״ ם פכ״א מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת ה ״ ג אנו רואים ברור שהוא גרס‬
‫ב ת ו ס פ ת א כגי׳ א׳‪ ,‬והיינו ר ק ‪ :‬כפה ע ל ה כ ו ת ל וכו׳‪ .‬ולפיכך פסק ש א י ן כלי חרם מציל‬
‫בכפוי‪ .‬והכפויין ש ב מ ש נ ת נ ו )פ״י מ״א( הם ש א ר הכלים חוץ מכלי חרס‪ ,‬ומצילים מ ט ע ם‬
‫אהל‪ ,‬ור׳ אליעזר חולק גם על ש א ר כלים‪ ,‬כ מ ו שהוא חולק ב ת ו ס פ ת א גם בכלי חרס‬
‫הכפויים ע ל הכותל‪ .‬ו ש י ט ת ה ר ״ מ מ ב ו א ר ת באריכות ב פ י ה ״ מ כאן פ״י מ״א‪ ,‬והוא‬
‫מ ס ת י י ע מן הספרי ח ק ת פי׳ ק כ ״ ו ‪ :‬מיכן א מ ר ו ח ב י ת ש כ פ א ה ע ל פיה וכו׳ ש ג א ׳ צ מ י ד‬
‫פ ת י ל עליו ולא צ מ י ד פ ת י ל על גביו )ועיין ב פ י ר ׳ זרע א ב ר ה ם ו ב ה ע ר ו ת הורוביץ שם‪,‬‬
‫ו נ ע ל ם מהם ל פ ״ ש דברי הר״ש כאן פ״י מ ״ ד ש ה ב י א א ת הספרי ופירשו‪ ,‬ועיין גם‬
‫ב ת י ו ״ ט פ״י מ״א‪ ,‬ולפלא שלא העיר על הר״ש‪ ,‬ועיין גם ד א ב ״ ד הנ״ל(‪ .‬ודוחק ל ה ע מ י ד‬
‫' א ת הספרי רק כר׳ אליעזר‪ .‬וכן מפורש גם ב ס ״ ז שם‪ .‬ה ו צ ׳ הורוביץ ע מ ׳ ‪:310‬‬
‫הכלים ניצולים ב צ מ י ד פתיל ואין הקרקע גיצול ב צ מ י ד פתיל‪ .‬ולפי ש י ט ת ה ר א ב ״ ד‬
‫נ צ ט ר ך לדחוק ו ל ה ע מ י ד גם א ת הם״ז כר׳ אליעזר‪ .‬מ כ ״ ז גראה ש ג י ר ם ת ה ר מ ב ״ ם‬
‫ב ת ו ס פ ת א יש לה ויש לה על מ ה לסמוך‪ ,‬ובכלי חרס הכפויים על הקרקע לא חלק‬
‫אדם מעולם לטהרם‪.‬‬
‫‪ 18/19‬ך ׳ א ל י ע ז ר אומר כפוי ע ל פיו אינו מציל ומודה ר׳ א ל י ע ז ר כשני‬
‫לפסק וכוי‪ .‬לפי גירםת הרמב״ם הנ״ל חולק ד׳ אליעזר בכלי חרם הכפויין ע ל הכותל‪,‬‬
‫ולפיכך אומר‪ :‬ומודה ר׳ אליעזר וכו׳‪.‬‬
‫‪ 20/21‬ו א ם ה י ה כלי קטן ו א ק בו טפח על טפח וכפוי ע ל פיו אין מציל‪.‬‬
‫מטעם‬
‫לפי פירוש הר״מ הג״ל ש ב מ ש ג ת ג ו מ ד ב ר ת בכלים הטהורים הכפויים שמצילים‬
‫אהל‪ ,‬התוספתא מוסיפה ע ל י ה ‪ :‬ואם היה כלי קטן וכו׳‪ .‬וזה ברור ופשוט‪.‬‬
‫‪ 21/22‬א ק מ ק י פ י ן כקפטרון‪ ...‬ואם עשאו לחיזוק הרי זה מציל‪ .‬וכן ב מ ש נ ת נ ו‬
‫פ ״ י מ ״ ב א י ן מקיפין לא ב ב ע ץ ‪.‬וכו׳‪ .‬ובר״ש ש ם ‪ :‬ב ד י ל ב ת ר ג ו ׳ י ר ו ש ל מ י ב ע צ א וכו׳‬
‫והוא קםטרון )בירושלמי סנהדרין ס״ז ה״ב‪ ,‬כ ״ ד ע ״ ב ‪ :‬ב ע ץ וכו׳ א ב ר וקסטיטריון‬
‫מעורבין( ד ק ת נ י ב ת ו ס פ ת א אין מקיפין בקםטרון מ פ נ י שהוא פ ת י ל ואינו צ מ י ד ש א ם‬
‫) = ואס‪ ,‬כמו שמצוי גם במשנה( ע ש א ו ל ח י ז ו ״ ה ר י זה מציל‪ .‬א ב ל בספרי זוטא ח ק ת‬
‫ב ק ט ע מן ה ג נ י ז ה )תרביץ ש ״ א ם״א ע מ ׳ ‪ :(25‬ב מ ה מקיפין ב צ מ י ד ופתיל ב ס י ד ו כ ד‬
‫ב ש ע ו ה ו ב ז פ ת ו ב כ ם י ט ר ו ן ‪ .‬ולפי ה פ ש ט ה פ ש ו ט הוא חולק ע ל ה מ ש נ ה ו ה ת ו ס פ ת א ‪.‬‬
‫ו ע י י ן ב ז י ת ר ע נ ן ע ל הילקוט שם‪.‬‬
‫כלים ב״ק פ״ז עמי ‪577‬‬
‫‪27‬‬
‫‪ 22‬כפותין של טוריים שגפםן עם השפה וכוי‪ .‬ב ד כפיתי׳ של מודיים ש נ פ ת י׳‬
‫ע ם ה ש פ ה ו כ ד ‪ .‬ו ב ר ״ ש פ ״ י מ ״ ו ‪ :‬קבותין ש ל מודיים ש ג פ פ ן )אבל גם ב מ ש נ ה ‪,‬‬
‫בהוצ׳ לוו‪ ,‬פ ר מ ה ו ר ״ ש ‪ :‬ש ג פ ס ן ‪ ,‬ו א צ ל ק ו י פ מ ן ופיה״ג ע מ ׳ ‪ : 19‬שגיפסן‪ .‬א ב ל בכי״מ‪,‬‬
‫ד ׳ גפולי והוצאות ש ל ג ו ‪ :‬ש ג פ ת ן ‪ .‬והשוה גי׳ ד בתוספתא( עם ה ש פ ה וכד‪.‬‬
‫‪ 23‬שהטיט ש ו ק ע ל ת ו כ ן מ ל א ז ר ת ו כ ר ‪ .‬כ״ה בד‪ ,‬א ב ל בכי׳יו‪ :‬מלא ז י ת ‪,‬‬
‫ו ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬״מלא הזוית וכו׳ פי׳ מ ל א הזוית מ ל א כל הריוח ש ל כלי א י ן מציל‬
‫כיון ד ג ת ג ל ת השפה׳׳‪ ,‬כלומר‪ ,‬והרי ב א ה ל ה מ ת ג י ט מ א הכלי ע ״ י ק צ ת האויד המגולה‪,‬‬
‫וכלי ט מ א אינו מציל‪ ,‬ו מ מ י ל א אינו מציל גם באהל ה ש ר ץ מ פ נ י ‪ . :‬ש כ ל מ י שאיגו‬
‫מציל״ וכו׳‪ ,‬וגם חכמים מודים ב ב ב א זו‪ ,‬עיין באליהו ר ב א פ׳״י מ״ה‪.‬‬
‫‪ 24‬ש כ ל מ י ש א י נ ו מ צ י ל וכוי‪ .‬עיין לעיל ־‪ 576‬ומש״ש‪.‬‬
‫‪ 24/25‬ר׳ י ה ו ד ה א ו מ ר א י ן צ מ י ד פ ת י ל מ ב פ נ י ם וכוי‪ .‬ר י ש הנ׳׳ל‪ ,‬רמב״ן שבת‬
‫צ ״ ה ב׳ ד ״ ה ע ד ו ר ש ב י א שם ד ״ ה ל א קשיא‪ .‬וביחוסי תו״א כת״י ע ר ך ר׳ י ו ח נ ן‬
‫ב ן ה ת ו ר נ י ת ה א ר י ך בזה‪.‬‬
‫‪ 28/29‬כ פ י ש ה ש נ ת ן בה ט י ט ע ד ח צ י י ה ו ה ש ק י ע בה א ת ה כ ל י ם ר׳ י ה ו ד ה‬
‫אומר א י נ ה מצלת וכר‪ .‬הר״ש הנ״ל הביאה ולא פירשה‪ .‬ובדמב״ם פכ״ב מ ה ׳ טומאת מ ת‬
‫ה ״ ב ‪ :‬כ ל י ח ד ש ש נ ת ן ב ו ט י ט ע ד חציו לא בטלו ואם ה ש ק י ע ב ו א ת הכלים מציל‪.‬‬
‫ו ב ה ש ג ו ת ש ם ‪ :‬ל ש ו ן ה ת ו ס פ ת א אינו כ ן א ל א כך כפישה ש נ ת ן בה ט י ט ע ד חציה‬
‫והשקיע וכו׳ פ י ׳ כ פ י ש ה כלי ש ל א ב ן ואינו מ ק ב ל ט ו מ א ה ואם נ ת נ ה ע ל פ י ה ח ב י ת‬
‫ומירח ב ה א ת ה ט י ט ה י ת ה מ צ ל ת ע ל מ ה שבתוכה והוא לא ע ש ה כ ן א ל א ש נ ת ן בה‬
‫ט י ט וכפה א ת ה ח ב י ת לתוכה ע ד ש ש ק ע פ י ה ב ט י ט ר׳ יהודה אומר א י נ ה מ צ ל ת שאין‬
‫זה ד ר ך צ מ י ד פתיל וכו׳‪ .‬והנה ל פ י פירוש ח ר א ב ״ ד א י ן מ ח ל ו ק ת זו של ר׳ יהודה‬
‫וחכמים ג ו ג ע ת ל מ ת ל ו ק ת ס למעלה‪ ,‬וכ׳׳ה גם לפי׳ ד״רמב״ם )כפי ש ה ב י נ ו אותו כל מפרשיו(‪:‬‬
‫ו מ צ ד ש נ י ק ש ה מ א ד קושיית ה ר א ב ״ ד ע ל הד״מ‪ ,‬א י ך כלי ח ר ס מציל ב פ ת ו ח מקצתו‪,‬‬
‫הרי נ ט מ א באהל המת‪) .‬ואשר לקושייתו השנייה שאפילו ב מ ל א ו כלו אינו ב ט ל ‪ . ,‬כ מ ו‬
‫ש מ פ ו ר ש ל ה ל ן ‪ ,5783‬ע י י ן מש״ש‪ ,‬י ש ל ו מ ד שזהו לחומרא מ ח ש ש ש מ א ימלך לפנותם‪,‬‬
‫עיין מש״ש‪ ,‬א ב ל ל ע נ י י ן צ מ י ד פ ת י ל אינו כ ל י ואינו מציל(‪.‬‬
‫ולפיכך נ ״ ל ל ו מ ד ד ב ר ח ד ש בפירוש הרמב״ם‪ ,‬והיינו ש ה ר ״ מ פירש א ת ה ת ו ס פ ת א‬
‫ב כ פ י ש ה ש ל ח ר ם ש ה י ת ה מ ל א ה ט י ט ע ד חצייה והשקיע בה כלים בתוך ה ט י ט‬
‫בפנים ו ע ״ י זה ע ל ה ה ט י ט ל מ ע ל ה ע ד השפה‪ ,‬ולוא היינו אומרים ש ה ט י ט מבטל א ת‬
‫הכלי‪ ,‬ה ד י זה כ א י ל ו כלים שקועים ב ט י ט גרידא ואינם ניצולים‪ ,‬א ב ל מכיוון שאין‬
‫ה ט י ט מ ב ט ל א ת הכלי ה ר י זה כאילו נ ת ן כלים בכלי חרס )והוא הדין אוכלים ומשקין‬
‫א ל א א ו ר ח א ד מ י ל ת א נקט‪ ,‬ש ה ר י ל א י ש ק י ע אוכלים ומשקים בטיט( ומרח ל מ ע ל ה בטיט‪.‬‬
‫ו כ ן יוצא ברור מלשון ה ר ״ מ ‪ :‬ש א י ן מציל ב צ מ י ד פתיל א ל א כלים כ ל י ח ר ש ש נ ת ן בה‬
‫ט י ט ע ד חציו ל א בטלו ואם ה ש ק י ע בו א ת הכלים מציל‪.‬‬
‫ו נ מ צ א נ ו זוכים לפי פירוש זה כי מ ח ל ו ק ת ד ׳ יהודה וחכמים כ א ן ה י א ב ש י ט ת ם‬
‫לעיל‪ ,‬שהרי כ א ן ע ל ה ה ט י ט רק מ ב פ נ י ם וסתם א ת הכפישה מ ש פ ת ו ת י ה ולפנים‪,‬‬
‫ולפיכך א י נ ה מ צ ל ת ל ש י ט ת ר״י‪ ,‬א ב ל מ צ ל ת ל ש י ט ת חכמים‪.‬‬
‫‪ 30/31‬כפאה ע ל פיו חבית‪ ...‬ו ע ל מה שבינה ל ב י ן החבית‪.‬‬
‫ב ד ור״ש ה נ ״ ל ‪:‬‬
‫כפאר• ע ל פ י חבית‪ ...‬ש ב י נ ה לחבית‪ .‬ו ב כ י ״ ו ‪ :‬ש ב י נ ה להחבית‪ .‬והפירוש הוא ש ה כ פ י ש ה‬
‫ר ח ב ה מ ן החבית‪ ,‬ופי ה ח ב י ת נכנס בפנים הכפישה‪ .‬ולפי זה א י ן ה כ פ י ש ה צ מ י ד פ ת י ל‬
‫כלים ביק פ״ז עמ׳ ‪577—578‬‬
‫‪28‬‬
‫ל ה ח ב י ת ש ה ר י ה י א איגה ע ל פ י ה ח ב י ת א ל א ע ל דםנותיה‪ ,‬א ב ל ה ח ב י ת ג ע ש י ת צ מ י ד‬
‫פ ת י ל לכפישה‪ ,‬שהיא ס ו ת מ ת א ת פיה‪.‬‬
‫‪ 31/32‬מטלית שנתנה‪ ...‬וצדדה מצלת ע ל מה שבחבית ו ע ל מה שבינה לחבית‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫כ ״ ז ל י ת א ב ד ו ב ר ״ ש הנ״ל‪ .‬וגראה ש צ ״ ל ‪ :‬ו צ ר ר ה )עיין להלן(‪ ,‬פ י שקשרה‪ .‬ו ע י י ן‬
‫ע ל ‪ .‬מ ט ל י ת ׳ ׳ ב פ ״ י מ״ר‪ ,‬א ב ל ל א י ד ע ת י א י ך מ צ י ל ה ע ל מ ה שבינה לחבית‪.‬‬
‫‪ 32/33‬ר׳ יוסי בר׳ יהודה אומר ע ל שבחבית אינה מצלת ע ד שתמרח ע ם‬
‫השפה‪ .‬הוא חולק ע ל הרישא ב כ פ ה כפישה ע״ג חבית‪ ,‬וכפי׳ הר״ש ש ם ‪ :‬דקםבר ר ניוסי‬
‫בר׳ יהודה! ד ח ב י ת ט מ א ה כיון ד ד פ ג ו ת י ה כגוסין‪ ,‬ע ד ש י מ ר ח ע ם השפה‪ ,‬שיהו מ ו נ ח י ן‬
‫ש פ ת י ה כ פ י ש ה ע ל ש פ ת י ה ח ב י ת וממודחין‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 33/34‬החמת מ ע ו ר ה ד ג והנייר וכר‪.‬‬
‫כ ל הברייתות ע ד סוף הפרק בר״ש פ״י מ״ד‪.‬‬
‫ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 34‬וצדה למטה ה ר י ה ר י מצלת‪ .‬בכי״ו‪ :‬ה ר י זו מצלת‪ .‬ו ב ד ‪ :‬ו צ י ר ף ל מ ט ה‬
‫ה ר י מצלת‪ .‬ו ב ר ״ ש ה ג ״ ל ‪ :‬ו צ ד ד ה ל מ ט ה ה ר י זו מ צ ל ת וכו׳‪ .‬ו ב ר מ ב ״ ם פ כ ״ ב מ ה ׳ ט ו מ א ת‬
‫מ ת ה׳׳י‪ :‬ח מ ת ש ל ע ו ר ה ד ג א ו הנייר ש ה ל ב י ש ב ה ן א ת ה ח ב י ת ו צ ר ר ה מ ל מ ט ה‬
‫ה ד י זו מ צ ל ת ‪ .‬ואם ל א צ ר ר ה א ע ״ פ שמירח מ ן ה צ ד ד י ן לא תציל‪ .‬ו ב ה ש ג ו ת ש ם ‪:‬‬
‫זו ה ת ו ס פ ת א מ ש ו ב ש ת ואין ללמוד מ מ נ ה והיא מ ת ו כ ה נ פ ר כ ת שהרי אמרו צ מ י ד פ ת י ל‬
‫ע ל פ י ה ו ל א ע ל ג ב ה ואם ה ל ב י ש ה וצררה ל מ ט ה ה י א ך ה מ י ר ו ה ע ל פ י ה ו כ ד ‪ .‬א ב ל‬
‫בר״ש הנ״ל פירש שאין החמת געשית צמיד פתיל לחבית אלא להפך החבית נעשית‬
‫צ מ י ד פ ת י ל לחמת‪ ,‬מפני ש ה י א ס ו ת מ ת ב ש ו ל י ה א ת פ י ה ח מ ת ‪ ,‬ו כ א ן ה ר י ה צ מ י ד פ ת י ל‬
‫ע ל פ י ה ח מ ת ולא ע ל גבה‪ .‬א ב ל בסיפא‪ ,‬ב ע ו ר ה ד ג ס ת ם )שאינו כלי( ש ה ל ב י ש א ת‬
‫ה ח ב י ת אינו מציל מפני שעור ה ד ג איגו צ מ י ד פ ת י ל לחבית‪ ,‬ל פ י ש ה צ ד י ר ה ו ה מ י ר ו ח‬
‫י ע ל ג ב י ה ח ב י ת ולא ע ל פיה‪ ,‬והחבית איגה יכולה להיות צ מ י ד פ ת י ל לעור ה ד ג מ פ נ י‬
‫ש ה ו א א י ג ו כלי!(‪.‬‬
‫‪ 36‬קדרה שכפאה ע ל פ י חבית וכוי‪ .‬דיש הג״ל ורמב״ם ספכ״א מ ה ׳ ט ו מ א ת מת‪.‬‬
‫‪ 37/38‬נתנה כדרכה וטמאה אק כ ל י טמא חוצץ‪ .‬בכי״ו‪ :‬נ ת נ ה כדרכה ו נ י ט מ א ת‬
‫ו כ ד ‪ ,‬וכ״ה )בערך( ב ד ור״ש הנ׳׳ל‪ .‬ו ב ד מ ב ״ ם ה נ ״ ל ‪ :‬ה ו ש י ב ה ע ל פ י ה ח ב י ת כ ד ר כ ה‬
‫)כלומר‪ ,‬ב פ י ׳ ה ק ד ר ה למעלה( ומרח א י נ ה מ צ ל ת מ פ נ י ש ה ק ד ר ה מ ת ט מ א ה מאוירה ו א י ן‬
‫כלי ט מ א מציל‪ .‬ועיין גם ב ר ״ ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 38/39‬והעליון כנוס אף ע ל פ י שמירח וכוי‪ .‬בר־ש הנ״ל‪ :‬והעליון כנוס כגון ש פ י‬
‫התחתון ר ח ב ד א ף על פי ש מ ר ח פ י העליון ל צ ד ד י ן ש ל ת ח ת ו ן א י ן מצילין‪ ,‬ד ב א ה ל‬
‫ה מ ת גטמאת‪ ,‬ש מ ק צ ת פי ה ת ח ת ו ן בולט לחוץ ומגולה‪ ,‬וכיון ד א י ן מצילין ב א ה ל ה מ ת‬
‫א י ן מצילין באהל השרץ‪.‬‬
‫עמ׳ ‪578‬‬
‫י אק מציל וכר‪ .‬ברמב״ם פכ״א מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת ה ״ ב ‪:‬‬
‫י‬
‫מ ש פ ך ש כ פ ה ו מציל בכסוי א ע ״ פ ש ק צ ת ו נקוב ג ק ב ק ט ן ה ר י ה ו א כסתום‪ .‬ו ב ה ש ג ו ת‬
‫ש ם ‪ . :‬ת ו ס פ ת א דבלים מ ש פ ך אפי׳ טהור אינו מ צ י ל בכסוי ד ב ר י ר ״ מ ו ח כ ״ א מ צ י ל‬
‫‪1‬‬
‫מ‬
‫ש‬
‫פ‬
‫א‬
‫פ‬
‫י‬
‫‪ (1‬בריש שם צ״ל‪:‬‬
‫זו בר״ש ד״ח‪.‬‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ט‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ו מ כ ו ח )במקום‪:‬‬
‫ו מ נ י ח ( צמיד פתיל ו כ ו ‪ /‬ובחנם מחקו מלה‬
‫‪29‬‬
‫כלים ב״ק פ״ז עמ׳ ‪578‬‬
‫ומכאן ל א ל מ ד נ ו א ע ״ פ שהוא מ נ ו ק ב לא ס ת מ ו א ל א ש ב ס ת ם ה נ ק ב וכו׳ ובאמת‬
‫כ ש ס ת מ ו הוא‪ ,‬ואני אומר ג״כ ע ״ י צ מ י ד פתיל ו כ ד ואינו א ל א ע ו מ ד על פי החבית‬
‫כדרכו ו מ ו ק ף צ מ י ד פ ת י ל עם ש פ ת י ה ח ב י ת ונקבו סתום בטיט‪ ,‬ד ״ מ ס ב ר כיון שהוא‬
‫ע ו מ ד כ ד ר ך ת ש מ י ש ו כ ח ב י ת ) צ ״ ל ‪ :‬בחבית( אינו מ צ י ל וחכ״א מציל‪ .‬ובר״ש הנ״ל‪:‬‬
‫״ מ ש פ ך אפילו טהור‪ ,‬כגון של ב ע ל י בתים ד ל ע י ל ב פ ״ ב )מ״ד(‪ .‬בכסוי שעשאו כסוי‬
‫ל ח ב י ת ומרח פיו״‪.‬‬
‫‪ 2‬ואין טהרה לכלי חרס א ל א שבירתו וכד‪ .‬ד י ש הג״ל‪ ,‬ר״ש פ״ה מ״ז‪ ,‬רמב״ם‬
‫פ ״ א מ ה ׳ מקוואות ה״ג‪,‬‬
‫‪ 3‬מלח ו ס ד ו נ פ ר י ת רבן ש מ ע ו ן וכוי‪ .‬ב ד ‪ :‬מ ל ח וסיד ו ג פ ס י ס רבן שמעון‬
‫ו כ ד ‪ .‬ו ב כ י ״ ו ‪ :‬מ י ל ח ו ס י ד וגפםים ר ב ן ש מ ע ו ן ו כ ד ‪ .‬א ב ל הגכון ה ו א בר״ש כאן ה נ ״ ל ‪:‬‬
‫מ י ל ה ו ס י ד וגפםים ט מ א ו ר ב י שמעון ו כ ד ‪ .‬ו כ ן בר״ש פ ״ ה ה ג ״ ל ‪ :‬ו מ י ל ה סיד‬
‫וגפגים)‪ (1‬ט מ א ר ש ב ״ ג מטהר‪ .‬ו כ ן ברמב״ם ה נ ״ ל ‪ :‬ואפילו מלאהו ס י ד או גפסיס‬
‫ה ד י ה ו א כמו שהיה ע ד שישבר‪ .‬וכן ב ה ש ג ו ת ה ר א ב ״ ד ר פ כ ״ ב מה׳ ט ו מ א ת מ ת ‪:‬‬
‫ואפילו א ט ו מ ה כולה ט מ א ה היא‪ ,‬והכי א י ת א בתוספתא‪ .‬מ ע ת ה ברור שגם בכי״ו צ ״ ל ‪:‬‬
‫מ י ל ה ו ס י ד וגפםיס ] ט מ א [ ר ב ן ש מ ע ו ן וכד‪ .‬ופירש ב ר ״ ש כ א ן ו ש ם ‪ :‬״דת״ק חייש‬
‫ד י ל מ א ממליך ומפני ליה״‪.‬‬
‫‪ 3/4‬שולי המחצין ושולי ה פ ח ת י ן וכוי‪ .‬וכן בר״ש הנ״ל‪ :‬שולי המחצין שולי‬
‫ה פ ח ת י ן וכו׳‪ ,‬וכ״ה ב ר ״ ש פ ״ ד מ״א‪ ,‬עיי״ש כל הברייתא‪ .‬וכן מ ע ת י ק י ם א ת הברייתא‬
‫ב ת ו ס פ ׳ ש ב ת ט ״ ז ר ע י א ‪ ,‬חולין נ ״ ה א׳ ד ״ ה שיעורן‪ .‬ובתום׳ נ ד ה מ ״ ט א ׳ ד ״ ה שלא‬
‫חסרות המלים ״ושולי הפחתין״‪ ,‬וכן ד ל ג עליהם ה ר מ ב ״ ם ב ד פ כ ״ ב מה׳ ט ו מ א ת מת‪.‬‬
‫ועיין תום׳ ה ר א ״ ש גדה מ ״ ט אי‪ .‬ואולי צ״ל‪ :‬שולי ה מ ח צ י ן ו ה פ ח ת י ן )בלי המלה‬
‫‪ .‬ש ו ל י ״ ( ‪ ,‬כלומד‪ ,‬ש ק ע ר ו ד ו ת הכלים‪ ,‬ש כ ן מ ת ר ג ם באוגקלוס א ת ה מ ל ה ״שקערורת״‬
‫בויקרא י ״ ד ל ״ ז ‪ :‬פחתן‪ .‬ו ״ פ ח ת י ך הם גומות הכלים מבפגים‪ ,‬ב נ י ג ו ד ל״דופגותיהן‬
‫מ א ח ר י ה ם ״ ש ה ן המעכים שבחוץ‪ ,‬ע י י ן מ ״ ש להלן בסמוך‪ ,‬ושניהם איגם כלים להציל‪.‬‬
‫‪ 4‬וקרקעות הכלים ודופנותיהן מ א ח ר י ה ן ‪ .‬כ י ה בד‪ .‬א ב ל בכי״ו‪ :‬וקרקרות‬
‫)עיין פ ״ ב מ ״ ב ( הכלים ו כ ד ‪ .‬וכן הוא ב ר ״ ש כ א ן ‪ :‬וקרקרות הכלים ו ד ו פ נ ו ת י ה ן )והמלה‬
‫‪ .‬מ א ח ר י ה ן ״ חסידה‪ .‬ואיגגה גם בתום׳ חולין ונדה הנ״ל(‪ .‬ועיין ב ה ג ה ו ת המיוחסות‬
‫להגר״א ש ג מ ח ק ה שם ה מ ל ה ‪ .‬מ א ח ר י ה ן ״ )בוודאי ע ״ פ ה ד י ש והתוספ׳ הנ״ל(‪ .‬אבל כ״ה‬
‫ב ד וכי״ו‪ ,‬וכ״ה ב ר ״ ש פ ״ ד ה נ ״ ל ‪ :‬וקרקרות הכלים ודופגותיהן מ א ח ר י ה ן וכן ברמב״ם‬
‫ר פ כ ״ ב מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת ‪ :‬ודפנותיהן מאחוריהן‪ .‬ונ״ל ש ה ד פ נ ו ת המקבלות מאחוריהן הן‬
‫המעכים ש ב ח ב י ת ‪ ,‬דופני ה ח ב י ת שהיו מעוכים לתוכה‪ ,‬עיין מ ״ ש לעיל ‪ ,577‬ושם‬
‫מ פ ו ר ש ש ה מ ע ך אינו מ צ י ל ב צ מ י ד פתיל‪ ,‬וזה מ ק ב י ל ל פ ח ת י ם השנויים ל מ ע ל ה‬
‫ש ה ם ה ד ו פ נ ו ת ש ה י ו מעוכים לחוץ‪ ,‬עיין מ ״ ש לעיל‪.‬‬
‫״‬
‫‪ 4/5‬ו א ק מקדשין בהן ואין מזין מהן ואין מצולים וכוי‪.‬‬
‫בכי״ו לנכון‪ :‬ואין‬
‫מצילין ו כ ד ‪ .‬ו ע י י ן פ ר ה פ ״ ה מ״ה‪.‬‬
‫‪ 5/6‬קרדסן שהן ו ע ש א ן כלים מ מ ל א י ן וכר‪.‬‬
‫מ מ ל י ן ב ה ן ו מ ק ד ש י ן ומזין‬
‫בכי״ו‪ :‬ק י ד ד ס ן ש פ ן ועשאן כלים‬
‫מ ה ן ו כ ד ‪ .‬ו ב ד ‪ :‬קרדסן ש פ ן ו כ ד ‪ .‬ו ב ר ״ ש כ א ן ה נ ״ ל ‪:‬‬
‫ק י ר ד ס ן ושיפן וכד‪ ,‬ו ב ר ״ ש פ ״ ד ה נ ״ ל ‪ :‬ק י ד צ פ ן ש פ ן ו כ ו ‪ /‬ועיין בתוספות‬
‫ו ע י י ן מ ״ ש לעיל‬
‫‪ .572‬ו ב ר ״ ש פרה פ ״ ה מ ״ ה ‪ :‬ולא‬
‫‪19‬‬
‫הנ״ל‪,‬‬
‫בשולי ה מ ח ץ א ם ח ז ר ו ת ק נ ן‬
‫מ מ ל א י ן ב ה ן ו מ ק ד ש י ן ב ה ן כ ד ת נ י א ב ת ו ס פ ת א דכלים‪ .‬ועיין ב מ ש נ ה פ ״ ל מ״א‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫כלים ביק פ״ז עמ׳ ‪578‬‬
‫‪ 6/7‬ו מ צ י ל י ן מיד כ ל י ומקבלק חרש טומאה וכר‪ .‬המלה ״חרש״ נ ש ת ר ב ב ה כאן‬
‫בטה״ד‪ ,‬ו א י נ נ ה בכי״ו‪ ,‬וצ״ל כמו ב ד ו ר ״ ש ‪ :‬ומצילין מ י ד כלי חרש ומקבלין ט ו מ א ה וכר‪.‬‬
‫‪ 7‬טומאה מ ב א ן ו ל ה ב א ד ב ר י ר׳ ו ח כ מ י ם א ו מ ר י ם וכר‪ .‬וכ״ה בד‪ .‬א ב ל‬
‫ב ד ״ ש כאן ה נ י ל ‪ ,‬ב ר ״ ש פ״ד‪ .‬בתום׳ שבת‪ ,‬חולין‪ ,‬נדה‪ ,‬תום׳ הרא״ש הנ״ל‪ ,‬גורסים‬
‫כ א ן ‪ :‬ד ב ר י ר׳ מ א י ר וחכמים אומרים וכר‪ .‬ו כ י ה בד״ח‪ .‬ועיין גם תום׳ ר ״ ה י ״ ט‬
‫א ׳ ד ״ ה יהודה‪.‬‬
‫‪ 7/8‬כ ל י חרש שטהר ש ע ה אחת ו כ ר ‪ .‬עיין מ״ש לעיל םם״ב‪.‬‬
‫‪ 8‬שולי כ ל י עץ כ ל י עצם ו כ ל י ז כ ו כ י ת ו כ ר ‪ .‬בתום׳ שבת ט״ז א׳ ד״ה ל א ‪:‬‬
‫ד ת ו ם פ ת א כלים ]פ׳[ מ ח ט ו ט ב ע ת ושולי כלי ע ץ וכלי זכוכית וכלי עצם אין מ מ ל א י ן‬
‫וכר‪ .‬ו ע י י ן ר ״ ש כ א ן הגיל‪ .‬ו ע י י ן להלן ‪ 634‬ומש״ש‪.‬‬
‫‪ 10‬ק ר ד ם ן ש ה ן וכר‪ .‬בכי״ו וד לנכון‪ :‬קידדםן שפן וכר‪ ,‬עיין מ״ש לעיל ש ר ‪.5/6‬‬
‫‪ 11/12‬ש ב ר י כלי חרם ש מ ק ב ל י ן א פ י ל ו כל ש ה ן מ מ ל א י ן כ ה ן ו מ ק ד ש י ן ו מ ק‬
‫מ ה ן אין מ צ י ל י ן ב צ מ י ד פ ת י ל א ב ל מ צ י ל ק מ ד כלי חרש‪ .‬וכן בכי״ו‪ :‬ממלין ב ה ן‬
‫ו מ ק ד ש י ן ב ה ן ומזין מ ה ן ו א י ן מ צ י ל י ן וכר‪ .‬א ב ל ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬ו מ צ י ל י ן ב צ מ י ד‬
‫פתיל ו מ צ י ל י ן מ י ד כלי חרס‪ .‬וגי׳ זו נ ר א י ת יותר נכונה‪ .‬אולם ב ר ש ב ״ א ב״ק ק ״ ה‬
‫א׳ ד ״ ה א מ ר )בשם ה ר א ב ״ ד ( וכ״ה ב ש ט מ ״ ק שם ב ש מ ו ‪ :‬ולפי מה ש ר א י ת י בתום׳‬
‫ד א ו ה ל ו ת )ליתא לפניגו באהלות( ש א י ן מציל ב צ מ י ד פתיל אלא כלים גמורים‬
‫ד ת נ י א ש ב ד י כלי חרס א ע ״ פ ש מ ק ב ל י ן ט ו מ א ה )מלה זו איננה בשטמ״ק‪ ,‬ונכון(‬
‫כל ש ה ן ו מ ז י ן מ ה ן ו מ ק ד ש י ן בהן ו מ מ ל א י ן בהן א י ן מצילין ב צ מ י ד פ ת י ל וכר‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫ח ר ש כל שהוא )כר(‬
‫ו ב י ר ו ש ל מ י ש ב ת ספ״ח‪ ,‬י״א ע״ג‪ ,‬ב ג י ׳ כ י ״ ל ‪:‬‬
‫‪ /‬ר׳ יוחנן א מ ד מ ק ד ש י ן בו ר׳ ש מ ע ו ן בן לקיש א מ ר א י ן מקדשין בו וכו׳ מ ש ו ם‬
‫ש א י ן עליו ת ו א ר כלי וכר‪ ,‬ת נ י ר׳ חייה מסייע לד׳ יוחנן‪ .‬והכוונה ל ב ר י י ת א שלנו‪,‬‬
‫עיין מ ״ ש בירושלמי כפשוטו ח״א עמי ‪ .158‬ואנו רואים מ כ א ן ש ח ג י ׳ ‪ :‬א י ן מ צ י ל י ן‬
‫ב צ מ י ד פתיל אפשרית‪ ,‬מ פ נ י שאין עליהם ת ו א ר כלי )או מ פ נ י שאינם כלים גמורים‪,‬‬
‫כ ד ב ר י ה ר א ב ״ ד הנ״ל(‪ .‬א ב ל מ ה נ ע ש ה עם ה מ ש ך ה ב ר י י ת א ‪ :‬א ב ל מ צ י ל י ן מ י ד כלי‬
‫ח ר ש ? ואם אין עליהן ת ו א ר כלי )או שאיגם כלים גמורים( להציל ב צ מ י ד פתיל‪ ,‬ל מ ה‬
‫יצילו בתוך ת ו כ ו ? ויש לחלק‪ .‬וצ״ע‪.‬‬
‫‪ 12/13‬שברי כ ל י מתכות חזרו ל ט ו מ א ת ן ה י ש נ ה ‪ .‬וכ״ה בר״ש ד״נ״ל‪ .‬ולפי ה ע נ י י ן‬
‫צ״ל שהתקיגן קצת׳ ועיין הגהות ה ג ד ״ א ‪ .‬ואולי י ש כאן ח ס ר ו ן ו צ ״ ל ‪ :‬ש ב ר י כלי מ ת כ ו ת‬
‫]אפילי מקבלין אין ממלאין בהן וכו׳ חזר והתיכן[ חזרו ל ט ו מ א ת ן הישגה‪ .‬עיין‬
‫להלן ‪ 68118‬ומש״ש‪.‬‬
‫‪ 13‬נ ו ל מ י כ ל י מתכות ה ר י ה ן כ כ ל י ם א ל א ש ה ן ט ה ו ר י ן ‪ .‬וכ״ה בד‪ .‬ובר״ש‬
‫ה נ ״ ל חסדה המלה ״אלא״‪ .‬ו כ מ פ ת ח ש ב ת נ ״ ב ס ע ״ ב )ל״ו ע ״ א ( ‪ :‬הוא ד ת י ר ג ם א ב י י‬
‫אליבא ד ר ב ה בגלומי ו כ ר כמו שאמרו ב ת ו ס פ ת ׳ בסוף ב ב א ק מ א דכליס גולמי כלי‬
‫מ ת כ ו ת ה ד י הן כ כ ל ה כ ל י ם א ל א ש ה ן טהורין‪ .‬ולפי פירושו הן ככל הכלים‬
‫לעגיין טילטול שבת‪.‬‬
‫כלים ב״מ פ״א עמי ‪578‬‬
‫‪31‬‬
‫כ ל י ם ב ב א מציעא‬
‫פ״א‬
‫ג מ ל י א ל ו כ ר ‪ .‬עיין תום׳ ש ב ת ט״ז ב׳ ד״ה הניחא ומ״ש‬
‫‪ 20‬ר ב ן ש מ ע ו ן ב ן‬
‫בתשלום ת ו ס פ ת א ע מ ׳ ‪.30‬‬
‫‪ 21‬ו ח ז ר ל ה י ו ת ו כ ר ‪ .‬וחזר = הוא חזר׳ עיין מ״ש בתרביץ ש״ד ע מ ׳ ‪377‬‬
‫‪ 22‬והעושה כלים מ ן ה ע ק ל שהוא ע ש ו י להכביד ב ו א ת הספיגה וכר‪ .‬וכ״ה‬
‫ב ד ור״ש פ י ״ א מ״ג‪ .‬א ב ל ב כ י ״ ו ‪ :‬ש ה ו א ע ש ו י ל ה כ ב י ד ב י א ת הספינה‪ .‬ו ב מ ש נ ת‬
‫מ כ ש י ר י ן פ׳׳ה מ״ז‪ :‬המים העולים ב ס פ י נ ה ו ב ע ק ל ו ב מ ש ו ט ו ת וכוי‪ .‬ועיין מפרשים‬
‫שם ו ע ל פיהם במלונים שלנו‪ .‬א ב ל נ ״ ל בדור ש ה פ י ׳ הנכון הוא בדא׳׳ש ש ם ‪ :‬בעוקל‪,‬‬
‫ל ע כ ב ה ס פ י נ ה ‪ .‬ולפ״ז עקל )עיקל‪ ,‬עוקל( הוא־‬
‫ברזל גדול שזורקים במים‬
‫‪ .ancora ,uynvQa‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 22/23‬ומכלי גדול ש ע ש א ו ל ג ב ו ת בו א ת המכס‪ ...‬וחכמים מטהרין‪ .‬הנכון‬
‫ה ו א ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ , :‬ו מ כ ל י גדול ש ע ש א ו ל ג ג ו ב בו א ת המכס ו כ ד לגנוב בו‬
‫א ת המכס כשמוליכין ברזל א ו סחורה נ ו ת נ י ם מכם לפי חשבון הליטראות‪ ,‬ומן‬
‫הכלים א י ן גותגי׳ ש ע ש ו י י ן להשתמש‪ ,‬ו ז ה ע ש ה כ ל י גדול ו כ ב ד לא מפני‬
‫ש צ ר י ך ל ה ש ת מ ש א ל א להפטר בו א ת ה מ כ ס וסופו לשוברו ו מ ט ה ר י רבנן כיוון‬
‫ד א י ן רוצה בקיומו״‪ .‬ו נ ר א ה ק צ ת מ ד ב ר י ו שהוא מ פ ר ש א ת ה ב ר י י ת א לעניין ק ב ל ת‬
‫טומאה‪ .‬ולולא ד ב ר י ר ב ע ו ה י י ת י אומר‪ ,‬שכל ה ב ר י י ת א ע ו ס ק ת כ א ן ב ט ו מ א ה ישנה‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬א י נ ו ח ו ש ש ש מ א נ ע ש ה ה ע ק ל מכלים טמאים‪ .‬כי ח ז ק ת ה ע ק ל ש ב א מ ן‬
‫ה ח ר ר ה ו מ ן ה ע ש ת ולא מ ש ב ר י כלים‪ .‬ועיין בספרי האזינו פ י ׳ ש מ ״ ו ‪ :‬מ ש ל לאדם‬
‫ש ה ב י א ש ת י ספינות וקשרם בהוגנים ו ב ע ש ת ו ת ו כ ד ‪ .‬וכן גם בכלים גדולים‬
‫ש נ ע ש ו רק ל ש ם ה ב ר ח ה מ ן המכס‪ ,‬א י ן ל ח ש ו ש ש מ א ב א ו מכלים ישנים‪ ,‬כי נ ר א ה‬
‫שעיקר ה מ כ ס ה י ה ע ל ע ש ת ו ע ל חררה‪ ,‬א ב ל ע ל ש ב ר י כ ל י ם לא היה ה מ כ ס כ״כ‬
‫גדול ע ד כ ד י כ ך שיהיה כ ד א י לו ל ע ש ו ת מהם כלים חדשים‪ .‬או שאנו מניחים כי‬
‫ב ש ב ר י כלים ה י ה כ ד א י יותר ל ת ק ן ק צ ת א ת הכלים שיהיו נראים כראויים לשימוש‬
‫מ ל ה ת י ך הכל מחדש‪ ,‬ולפיכך מ ט ה ר י ם חכמים ב ע ק ל וכו׳‪ ,‬כ מ ו שמטהרים ב י ת הלל‬
‫ב מ ש ג ת י נ ו בכלים הבאים מסתם מסמרים‪.‬‬
‫‪ 24‬מן הקצוצות טמאין‪ ...‬מ ן הגרודות טמאין‪ .‬בכי״ו‪ :‬מ ן הקציצת‪ ...‬מן‬
‫ה ג ר ו ד ת וכו׳‪ ,‬ועיין מ ל א ״ ש פי״א מ״ג‪ .‬ולעצם העניין ע י י ן ב ר ״ ש הנ״ל‪ .‬ולפי פ ש ט‬
‫גירסתינו נ ר א ה ש ה מ ש נ ה ו ה ת ו ס פ ת א חולקות ב ס ב ר ו ת הפוכות‪.‬‬
‫‪ 24/25‬אמר ד אלעזר בר׳ י ו ס י ל א נחלקו בית שמאי ובית הלל וכר‪.‬‬
‫וכן ב פ י ה ״ מ ל ה ר ״ מ פ י ״ א ם מ ״ ג ‪ :‬ולשון ה ת ו ס פ ת א א מ ד ר׳ א ל ע ז ד בר׳ יוסי ל א נחלקו‬
‫ב י ת ש מ א י ו ב י ת הלל וכר‪ .‬א ב ל בר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬א ״ ד א ל י ע ז ר ב ר ׳ צ ד ו ק לא‬
‫נ ח ל ק ו ש מ א י והלל וכוי‪.‬‬
‫כלים ב״מ ס״א עמי ‪578‬‬
‫‪32‬‬
‫אבל‬
‫‪ 25/26‬שנעשו מהן כלים‪ ...‬שלא י ד ו ע שנעשו מהן כלים וכר‪.‬‬
‫וכיד‪ ,‬בר״ש הנ״ל‪,‬‬
‫שידוע‬
‫נעשו‬
‫הנכון‬
‫בדמב״ם‬
‫הנ״ל‪:‬‬
‫שנעשו‬
‫מן‬
‫הכלים‪...‬‬
‫שלא‬
‫וכו‪/‬‬
‫מן הכלים‬
‫‪ 29‬של חוצה לארץ טהורין‪ .‬מ פ נ י שבחו״ל א י ן חשש של ש כ ח ת מ י חטאת‪,‬‬
‫ו ה ע מ י ד ו ם ע ל ד י ן תורה ש נ ט ה ר י ם בשבירה‪) .‬מ״ב(‪.‬‬
‫‪ 29/30‬כלים המהודק שאנכן באנך הטמא טהורין העושה כלים מן האנך‬
‫הטמא טמאיץ‪ .‬וכן בריש פי״א מ ״ ד ‪ :‬ומצופה אם נעשה הקלוםטר׳ מברזל טהור וציפוייה‬
‫מ מ ת כ ת ט מ א כ מ ו ש מ ז ה ב י ן כ ל י כ ס ף ל נ ו י טהורה ד ב ת ר ע י ק ר ה אזלינ׳ וכי ה א י גוונא‬
‫ב ת ו ס פ ת א דכליס טהורים ש א נ כ ן ב א נ ך ה ט מ א ט ה ו ר י ן וכו׳ ת נ י א בתוספתא כ ל י ה ט ה ו ר י ם‬
‫ש א נ כ ן ב א נ ך ה ט מ א טהורין‪ .‬ה ע ו ש ה כלים מן ה א נ ך ה ט מ א ט מ א י ן וכו׳ פי׳ א נ כ ן ב א נ ך‬
‫כגון כלי כ ס ף המוזהבים‪ .‬והנה המלונים פ י ר ש ו אנך‪-‬־‪1‬טע‪) 0‬יותר נכון לדעתי־ע‪/10‬־‪5‬וע‪(6‬׳‬
‫א ב ל ל א י ד ע ת י א י ך י ת כ ן א נ ך ט מ א ל פ י זה‪ ,‬הרי כ ל י א ב ן איגם מ ק ב ל י ם ט ו מ א ה ל א‬
‫מ ד א ו ר י י ת א ו ל א מדרבנן‪ .‬ובוי״ר ב ה ר ל״ג־ב׳ )כגי׳ ה נ כ ו נ ה ש ב י ל ק ו ט המכירי ע מ ו ס ‪:(23‬‬
‫מ ה ה י ו ר ה א י ן מ ע מ י ד ה א ל א א ו נ כ ה כ ך א מ ׳ ה ב ״ ה א ו נ כ כ ם א נ י ב י ס ו ד י ן בעולם‬
‫ה ז ה א ב ל ל ע ת י ד ל ב א ל א אוסיף עוד‪ .‬ו מ כ א ן מ ש מ ע ש ה א נ ך היה מ ע מ י ד א ת היורה‬
‫באופן כ ז ה ש ב ל ע ד י ו ל א ה י ה ע ו מ ד ומתקיים‪.‬‬
‫ולפיכך ג ר א ה ב ר ו ר ע ״ פ העגיין ש ה א ג ך הוא מ ת כ ת וגם כ א ן עוסקים ב ט ו מ א ה‬
‫י ש נ ה של כ ל י מ ת כ ת ‪ .‬ואולי י ש לפנינו ה מ ל ה היווגית ־ ‪,dvaxcovevatg ,dvaxwveijw‬‬
‫והיינו ה י ת ו ך מ ח ד ש ש ל כלי מ ת כ ת והוא מ מ ש ה ע נ י י ן ש א נ ו עוסקים בו‪ .‬וכשהכלי‬
‫ה י ה מ ש ת ת ק מ ר ו ב ש י מ ו ש ה י ו שופכים עליו ומצפים א ו ת ו ב מ ת כ ת חדשה‪ .‬ולפיכך‬
‫א ו מ ד ה מ ד ר ש ה נ ״ ל ‪ :‬מ ה היורה א י ן מ ע מ י ד ה א ל א אונכה וכו׳ כלומר ב ל י ה א ו נ ך‬
‫ה ח ד ש ל א ה י ה היורה עומד‪ ,‬וביורה של מ ת כ ת עסקינן‪.‬‬
‫א ב ל י ש לציין כי הגי׳ ב ת ו ס פ ת א ל פ נ י נ ו אינה ב ט ו ח ה כי ב ר מ ב ״ ם םי״ב מ ה ׳ כלים‬
‫ה ״ ה ‪ :‬כלי מ ת כ ו ת ה ט ה ו ד י ן שאנכן באנך ט מ א ט מ א י ן ‪ .‬א ב ל ה ע ו ש ה כלים מ ן ה א ג ך‬
‫ה ט מ א הרי ה ן ט ה ו ד י ן )והראב״ד א י ג ו מ ש י ג עליו‪ ,‬ויש יסוד ל ח ש ו ב שגם לפניו‬
‫ה י ה כ ן בתוספתא(‪ .‬והפירוש ה ו א ש א נ ך כלי מ ת כ ו ת טהורים ב מ ת כ ת ש ב א ה מ ח י ת ו ך‬
‫כלים טמאים‪ ,‬ה ר י הכלים טמאים‪ ,‬מ פ נ י ש ע י ק ר ה מ ל א כ ה ה י א ע ל י ד י האינוך‪ ,‬ו כ ד ב ר י‬
‫ה מ ד ר ש הנ״ל‪ /,‬וע״ז א ו מ ר ת ה ת ו ס פ ת א ל ה ל ן ‪ :‬ה כ ל הולך א ח ר ע ו ש ה מ ל א כ ה )ואין זה‬
‫ד ו מ ה ל א לבלל ברזל ט מ א ב ח ד ש ו ל א למצופים(‪ .‬א ב ל א ם ג ר ר א ת האינוך ה ט מ א‬
‫ו ע ש ה מהם כלים חדשים הם טהורים‪ ,‬מ פ נ י ש ב ז ה ל א גזרו‪ ,‬כ מ ו ש ל א גזרו ט ו מ א ה‬
‫בקצוצות ל ד ע ת ר״י ב ן גורי ב מ ש ג ה ג ‪ /‬עיין ת י ו ״ ט שם‪.‬‬
‫ו ב ש י ט ה זו אפשר לפרש גם א ת גירםתיגו‪ ,‬והייגו שהאיגוך ה ט מ א מ ת ב ט ל לגבי‬
‫הכלי הטהור׳ א ב ל אם ג ר ד אותו ו ע ש ה מ מ נ ו כלים חוזר ל ט ו מ א ת ו ה י ש ג ה ‪.‬‬
‫וגי׳ ח ד ש ה ברא״ש פי״א מ ״ ד ‪ :‬ומצופה ש ע ש ה קלוםטרא מ ב ר ז ל טהור וצפויה‬
‫מ ב ר ז ל ט מ א וכו׳ ד ב ת ד עיקר אזליגן ו כ ה ״ ג אמריגן בתום׳ כ ל י ם ט מ א י ם ש א ג כ ן‬
‫באנך ט ה ו ר ט מ א י ם ‪.‬‬
‫‪ 30/31‬קרדום שעשאו מן הטמא ו ע ש ה ו מן הטהור טהור עשאו מן הטהור‬
‫ו ע ש א ו מן הטמא טמא הכל הולך ומי‪ .‬וכן בד״ש הנ״ל‪ :‬קרדום שעשאו מ ן ה ט מ א‬
‫ט מ א ע ש א ו מ ן ה ט ה ו ר טהור ע ש א ו מ ן הטהור ועשאו מ ן ה ט מ א ט מ א ה כ ל הולך ו כ ו ‪ /‬א ב ל‬
‫ה נ כ ו ן ה ו א ב ד ו כ י ״ ו ‪ :‬ש ע ש א ו מ ן ה ט מ א ו ע ש פ ו מ ן ה ט ה ו ר וכו׳ ו ע ש פ ו מ ן ה ט מ א‬
‫כלים ב״מ פ״א עמ׳ ‪578‬‬
‫‪33‬‬
‫ט מ א וכו׳‪ .‬וכן ברמב״ם פי״ב מ ה ׳ כלים ה ״ ו )והסדר ש ם הפוך(‪ .‬ועיין להלן ב מ ש נ ה‬
‫פי״ג מ ״ ג ובפיה״ג שם‪ .‬ועיין ב ה ע ר ת ד י ״ ן א פ ש ט י י ן ב פ י ה ״ ג ע מ ׳ ‪ 30‬ה ע ר ה ‪ 14‬חומד‬
‫ד ב לפירוש המלה ״עשף״‪.‬‬
‫‪ 31/32‬הכל ה ו ל ך אחר ע ו ש ה מלאכה‪ .‬ר״ש ורמב״ם הנ״ל‪ ,‬ד״ש ורא״ש פי״ג רמ״ד‪.‬‬
‫‪ 32‬אף ע ל פי ש מ ח ם ו מ י ת ו מ ן הטמא טהור‪ .‬בכי׳׳ו‪ :‬שמחםמתו‪ ,‬ובר״ש הנ״ל‬
‫) ב ש ד ‪ :(29/30‬ש ח ם י מ ת ו ו כ ד ‪ .‬וברמב״ם הנ״ל ה ״ ז ‪ :‬קורדום טהור ש ח ס מ ו בברזל‬
‫ט מ א טהור‪ .‬ו כ ן מ פ ו ר ש להלן ‪ :58125‬ובקרדום א ף ע ל פ י ש נ י ט ל ה ח ם י מ ת ו טמאה‪.‬‬
‫א ב ל ב ר ״ ש הנ״ל ס מ ״ ד ‪ :‬וקצת ת י מ ה א מ א י טהור ד ה א ח ס י מ ה ע ו ש ה ע י ק ר מלאכה וכד‪.‬‬
‫‪ 32/33‬קיתון ש ע ש א ו מ ן הטמא וכוי‪ .‬ר׳׳ש ורמב״ם הנ״ל ה״ח‪ ,‬יחוםי תו״א כת׳׳י‬
‫ע ר ך יהודה בן שמוע‪ .‬ו ב מ ר ד כ י ס ו ף ע ״ ז סי׳ ת ת נ ״ ט ‪ :‬ו ב ת ו ס פ ת ׳ דמם׳ כלים י ש ק י ת ו ן‬
‫ש ע ש א ו מ ן ה ט מ א ושוליו מ ן ה ט ה ו ר טהור ע ש א ו מטהור ושוליו מ ן ה ט מ א ט מ א הכל‬
‫הולך א ח ד ה מ ק ב ל מ כ א ן ה י ה ד ן ה ר ׳ ש מ ו א ל מבונבירק לכוסות ש ל ע ץ ו כ ד ‪.‬‬
‫‪ 34‬כוורת ש ע ש א ה מן החלמא וכוי‪ .‬בכי״ו‪ :‬כואדת ש ע ש א ה וכד‪ .‬ובפיה״ג ע מ ׳ ‪:22‬‬
‫ה ח ל מ א פ ׳ ט י ט ע ב ה הוא ש ש מ ה ח ל מ א ועושין מ מ נ ו הכיורת ד ת נ י א כ י ו ד ת ש ע ש א ה‬
‫מ ן ה ח ל מ א ושוליה מ ן הגללים טהורה‪ .‬ו כ ן ב ע ר ו ך ע ר ך חלם א׳‪ .‬ועיין מ ״ ש לעיל ‪575‬‬
‫ש ד ‪ .2/3‬א ב ל בד׳׳ש ה נ ״ ל ‪ :‬כ י ר ה ש ע ש א ה מ ן ה ח ל מ א ו כ ד ‪ .‬ו כ ן ביחוסי תו״א ב ת י י‬
‫ה נ ״ ל ‪ :‬כירה ש ע ש א ה מ ן החילמא‪ ,‬פ י ׳ חילמא ה ו א ב י צ י היוצר )עיין בערוך הנ״ל(‬
‫ש נ ע ש ה מ ה ן כלי ח ר ש )עיין ב מ ש נ ת ב ״ מ ע ״ ב ב׳(‪ ,‬ושוליה מ ן הגללים טהורה ע ש א ה‬
‫מ ן הגללים ושוליה מ ן ה ח ל מ א הכל הולך א ח ר השולים ד ב ר י ר׳ נ ת ן ד ׳ אומר ע ד‬
‫שיהו שולים מקבלים‪ .‬ועיין מ ״ ש להלן ע ל ״חילמא״‪.‬‬
‫‪ 37/38‬מחצה ע ל מחצה ר׳ אליעזר אומר שורפין עליהן א ת התרומה ו א ץ‬
‫חייבק עליהן וכוי‪ .‬וכ״ה ב ד ור״ש הנ״ל‪ ,‬א ב ל בכי״ו‪ :‬ד ׳ א ל ע ז ר אומר וכו׳ ועיין להלן ‪60427‬‬
‫ומש״ש‪ 6400 ,‬ומש״ש‪.‬‬
‫ובירושלמי נזיר פ ״ ז ה ״ ד ‪ ,‬נ ״ ו ע ״ ד ‪ :‬ר ׳ זריקא ב ש ם ר ב ה מ נ ו נ א ת ג י י ת מ ן פליג‬
‫ע ל ר׳ א ל ע ז ר )בגליון כ י ״ ל ‪ :‬אילא( כ ל י ש ח צ י ו מ ן ה א ד מ ה )בכי״ל תלוי בין‬
‫ה ש ו ר ו ת ‪ :‬החלמה( וחציו מ ן הגללי׳ ח י י ב י ן )בגליון כ י ״ ל ‪ :‬נ ״ ל אין( עליו ע ל ב י א ת‬
‫ה מ ק ד ש מ פ נ י שחצייו מ ן ה א ד מ ה וחציו מ ן הגללים ו כ ד ‪ .‬וכל הפיסקא מ ש ו ב ש ת‬
‫והנכון ה ו א בר״ש א ה ל ו ת פ ״ א מ ״ ב ‪ :‬״ר׳ זריק׳ ב ש ם ר ב ה מ נ ו נ א ת נ י ת נ י י ת מ ן פליג‬
‫ע ל ר ׳ א י ל א כלי שחציו מ ן ה ח ל מ ה וחציו מ ן הגללים א י ן חייבין עליו ע ל ב י א ת‬
‫ה מ ק ד ש מ פ נ י ש ח צ י ו מ ן ה ח ל מ א וחציו מ ן הגללים א ב ל א ם ה י ה כולו מ ן ה ח ל מ א‬
‫חייב וכו׳ ח ל מ א ה ו א ד ב ר ה מ ק ב ל ט ו מ א ה ו נ ע ש ׳ א ב ה ט ו מ א ה שיהא בר‬
‫ה ז א ה כ ד מ ו כ ח ה כ א מ ד מ י ח י י ב ע ל י ה א ב י א ת מ ק ד ש ו ב פ ר ק א ח ד ע ש ר בכלים פ י ר ש ת י‬
‫מ ה ה ו א חלמה״‪ .‬ונ״ל שצ״ל ב י ר ו ש ל מ י ל פ נ י נ ו ‪ :‬ת נ י י ת מ ן פליג ע ל ]ר׳ א י ל ע י תני[‬
‫ר ׳ א ל ע ז ר כ ל י שחציו מ ן ה ח ל מ ה ו כ ו ‪ /‬כגי׳ ה ר ״ ש הנ״ל‪ ,‬והכוונה ל ת ו ס פ ת א שלנו‬
‫)כגי׳ כי״ו(‪.‬‬
‫וכן מפורש בתום׳ ד י ״ ד נזיר נ ״ ו ב׳ ) מ ״ ג ע ״ ב מ ן הספר(‪ ,‬א ל א ש ה פ י ס ק א שם‬
‫מ ש ו ב ש ת מ א ה וכ״ה ש ם ‪ :‬ד ׳ זריקא ב ש ם ר ב ה מ נ ו נ ׳ ת נ א ת מ ן פ ל י ג ע ל ר ׳ א י ל א‬
‫ברזל ט מ א שבללו ע ם ברזל טהור פ י ר ש ב פ ׳ א׳ )אולי צ ״ ל ‪ :‬ובתום׳ בפי״א( דבלים‬
‫ת נ י נ א ל ה ו א ם ר ו ב מ ן ה ט ה ו ר ]טהור[ מ ח צ ה ע ל מ ח צ ה ט מ א ד ״ ע ) צ ״ ל ‪ :‬ר ״ א ‪ ,‬כ פ י‬
‫שיוצא‬
‫מפירושו להלן( א ו מ ר שודפין ע ל י ה ן א ת ה ת ר ו מ ה‬
‫ואין‬
‫חייבין ע ל י ה ן ע ל‬
‫‪34‬‬
‫כלים ב״מ פ״א עמי ‪578‬‬
‫ט ו מ א ת ה מ ק ד ש ה א כולו מ ח ל מ ה חייבין וכו׳ פי׳ דוקא א נ ה ) צ ״ ל ‪ :‬אלד‪ (.‬א מ ד‬
‫ר׳ א ל ע ז ר דאין חייבין ע ל י ה ן ע ל ב י א ת ה מ ק ד ש כ ש ה י ו מ ח צ ה ע ל מ ח צ ה מ ב ר ז ל‬
‫ט מ א ו מ ב ר ז ל טהור )כנראה ש ה י ת ה לפניו ב ת ו ס פ ת א כ א ן גם פיסקא מ ן ה מ ש נ ה ‪ :‬ברזל‬
‫ט מ א ש ב ל ל ו וכר‪ ,‬והסופרים השמיטוה‪ ,‬כרגיל ב ת ו ס פ ת א ‪ ,‬וסבר רבינו ש ד ב ר י ר׳ א ל ע ז ר‬
‫הולכים גם ע ל ברזל ט מ א וכר‪ ,‬א ב ל לא זכיתי להבין א ת דבריו‪ ,‬כי ה ר י ב מ ש נ ת נ ו‬
‫אגו עוסקים ב ט ו מ א ה י ש ג ה דרבגן‪ ,‬ומה שייך חיוב ע ל ב י א ת ה מ ק ד ש ? מ ש א ״ כ ב ת ו ס פ ת א‬
‫כ א ן ש מ ד ב ר י ם בכלי ש ג ע ש ה חציו מגללים וחציו מ ח ל מ א וגטמא א ח ״ כ ב מ ת ‪ .‬ו א י ן זה‬
‫ע נ י י ן ל ט ו מ א ה ישגה‪ .‬ו צ ע ״ ג אצלי( או מ ח ל מ ה ומגלגלין ) צ ״ ל ‪ :‬ומגללין( א ב ל א ם ה י ה‬
‫כולו מ ב ר ז ל ט מ א או )כולו מ ב ר ז ל ט מ א או( כולו מ ח ל מ ה אפי׳ ע ל ב י א ת מ ק ד ש‬
‫ח י י ב י ן ע ל י ו וכו׳‪ .‬ו מ ז ה א נ ו רואים ש ה י ת ה לפניו בידוש׳ ה ת ו ס פ ת א שלפניגו כאן‪ ,‬ו ג ר ס‬
‫ד ׳ א ל ע ז ד א ו מ ד וכר‪ ,‬והיינו ד ׳ א ל ע ז ר בן שמוע‪.‬‬
‫‪ 38/39‬אמר ר׳ יופי בא ר׳ יוחנן כן נורי אצל ר׳ חלפתא וכוי‪ .‬וכ״ה בד״ש הג״ל‪.‬‬
‫א ב ל ה ג ר ״ א ז״ל מ ג י ה ‪ :‬אצל א ב א חלפתא‪ ,‬ועיין מ ״ ש ב ח ״ ב ע מ ׳ ‪ .137‬וכן ב ת ו ס פ ת א‬
‫מ ע ש ר ש ג י פ״א ה י י ג ‪ ,‬״‪ :87‬א י ר יוסי בא ר׳ יוחנן בן גורי אצל ר׳ ח ל פ ת א ו כ ר ‪,‬‬
‫ו ב ד וכי״ו ש ם ‪ :‬א צ ל ח ל פ ת א וכד‪ .‬ו ב י ר ו ש ל מ י מגילה פ ״ ד ה י י ‪ .‬ע ״ ה ע ״ ג ‪ :‬ר׳ פ ד ת‬
‫הוד‪ ,‬א מ ו ר א ד ד ׳ יםא מילין ד ש מ ע מ ן א ב ו י הוד‪ ,‬א מ ד כך א מ ר ד ב י ב ש ם א ב א ‪ .‬מ י ל י ן‬
‫ד ל א ש מ ע מ ן א ב ו י הוד‪ ,‬א מ ׳ כן א מ ד ר ב י ב ש ם ר׳ לעזר‪ .‬ועיין גם ל ה ל ן «‪5913‬‬
‫ו מ ש ״ ש ‪ ,‬ו ל ה ל ן ‪ 644‬שו׳ ‪ 16/22‬ו מ ש ״ ש ‪.‬‬
‫א ב ל בס׳ ה כ ר י ת ו ת ל ה ר ״ ש מקיגון‪ ,‬ל ש ו ן למודים ש ״ ב סי׳ צ ״ ג ‪ :‬מציגו א ש ה‬
‫נ ז כ ר ת ב ב ר י י ת א ח ו ל ק ת עם התנאים כ ד י ן ת נ א ב ת ו ס פ ת ד מ ס כ ת כלים פ ר ק י ״ א‬
‫)כ״ה ב ד ״ ד ‪ ,‬וציין א ת ה ת ו ס פ ת א ע ״ פ מ ס פ ד ה פ ר ק ב מ ש ג ה ‪ ,‬כרגיל א צ ל ה ר א ש ו נ י ם ‪.‬‬
‫א ב ל ב ד ׳ ק ר י מ ו ג א מ ת ו ק ן כ ב ר ‪ :‬פרק א׳ ב ב א מ צ י ע א ( א מ ר ר׳ יוסי ב ר ׳ ח ג י נ א‬
‫]בא[ ר׳ יוחנן ב ן גורי א צ ל ר׳ ח ל פ ת א וכר‪ .‬ו כ ן גם ב ש ע ר י ציון לר״י די ל א ט י ש‬
‫הוצ׳ בובר ע מ ׳ ‪ :24‬ב ת ו ס פ ת מ ס כ ת כלים פרק ר א ש ו ן )צ״ל י״א‪ ,‬עיין לעיל( א מ ר‬
‫ר׳ יוסי ב ר ׳ ח נ י נ א ב א ר׳ יוחנן בן נורי א צ ל ר׳ ח ל פ ת א וכר‪ .‬ולפי זה ר׳ יוסי‬
‫שלפנינו הוא א י נ נ ו סתם ר׳ יוסי‪ ,‬אלא ר׳ יוסי בר׳ חנינא ה ת נ א ש נ ז כ ר ב ת ו ס פ ת א‬
‫ערכין *‪/.550‬אבל ב ד ו ד ש ר ״ י ד י ל א ט י ש וס׳ ה כ ר י ת ו ת הם דק מקור אחד‪ ,‬ע י י ן מ ״ ש‬
‫ע״ז באריכות בתשלום ת ו ס פ ת א ע מ ׳ ‪.16‬‬
‫‪ 39‬ב פ י ק ה של מתכות‪ .‬וכ״ה בריש וס׳ הכריתות ה נ י ל ‪ :‬בפיקה של מ ת כ ת ‪.‬‬
‫אבל בשערי ציון ה נ ״ ל ב ט ע ו ת ‪ :‬ב כ י ר ה של מ ת כ ת ‪.‬‬
‫‪ 40‬אלא שעקיבא מטהר‪ .‬ו כ י ה בר״ש הנ״ל‪ ,‬אבל בם׳ הכריתות הנ״ל‪ :‬ש ר ע ק י ב א‬
‫מטהר‪ .‬והנכון כלפנינו‪ ,‬עיין מ ״ ש ב ח ״ ב ע מ ׳ ‪ 137‬ב ש ם יחוסי ת ו ״ א כת״י‪ .‬ובכל א ו פ ן‬
‫ברור ש ה ת ו ס פ ת א חולקת ע ל ה מ ש נ ה ב ד י ן ר׳ עקיבא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 40/1‬קלופטרא ר׳ טרפון מ ט מ א וחכמים מטהרין וכוי‪ .‬וכן בר״ח ש ב ת‬
‫ק כ ״ ד א ׳ ‪ :‬ת ו ס פ ת א דכלים ב ת ח ל ת ב ב ״ מ קלוסטרא ר׳ ט ד פ ו ן מ ט מ א וחכמים מ ט ה ר י ן‬
‫ב ר ו ר י ה אומר׳ וכר‪ .‬ו מ מ נ ו בערוך ע ר ך קלםטרא‪ .‬והובאו ד ב ר י ה ם ב ס ׳ יחוסי ת ו ״ א‬
‫ע ר ך בדורית הוצ׳ רג״ג ר ב י נ ו ב י ץ י ״ א ע״א‪ ,‬עיי״ש‪ .‬וכגי׳ שלפגיגו כ ״ ה גם ב ס ׳‬
‫ה כ ר י ת ו ת ו ש ע ר י ציון הג״ל‪ .‬וכן ב ר א ״ ש פ י ׳ א ס מ ״ ד ‪ :‬וכן מ ש מ ע ב ת ו ס פ ת א ד ק ת ג י‬
‫ר׳ טרפון מ ט מ א ו ח כ מ י ם מטהרים וברוריא א ו מ ר ת ו כ ד ‪ .‬א ב ל בר״ש הנ״ל ב ט ״ ס ‪:‬‬
‫ק ל ו ם ט ר א ר׳ טרפון מ ט ה ר ו ח כ מ י ׳ מ ט מ א י ׳ ‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫כלים ב״מ פ״א עמ׳ ‪579‬‬
‫עמ׳ ‪579‬‬
‫‪ 1‬ש ו מ ט ה מן ה פ ס ח ו כ ר ‪ .‬צ״ל‪ :‬מ ן ה פ ת ח וכוי‪ ,‬כמו שהוא ב ד וראשונים הנ״ל‪.‬‬
‫כ ש נ א מ ר ו ד ב ר י ם ל פ נ י ר ׳ י ה ו ד ה ו כ ר ‪ .‬ב ה ר״ח‪ ,‬ערוך‪ ,‬ס׳ הכריתות‬
‫‪2‬‬
‫)שערי ציון(‪ ,‬ר ״ ש ו ר א י ש ה ג ״ ל ל נ כ ו ן ‪ :‬ר׳ י ה ו ש ע ‪ .‬ו כ ן ביוחסין השלם ל ״ ב ע ״ א ‪:‬‬
‫ב ת ו ס פ ת א ד מ ם כ ת כלים פ ׳ י ״ א )עיין מ ״ ש לעיל‪ ,‬ו כ נ ר א ה גם דבריו לקוחים‬
‫מ ם ׳ ה כ ר י ת ו ת א ו מ ש ע ר י ציון( ו כ ש נ א מ ר ו ד ב ר י ם לפני ר ׳ י ה ו ש ע א מ ד י פ ה אמרה ברוריה‪.‬‬
‫‪ 2/3‬ם י מ פ ו נ י א מצופה ט ה ו ר ה עשה בה ב י ת ק י ב ו ל כ נ פ י ם וכוי‪ .‬בכי׳׳ו‪:‬‬
‫ב נ פ י ם ו כ ד ‪ .‬וכל ה ב ר י י ת א ב ד ״ ש פי״א מ״ו‪ ,‬ועיין ב מ ש נ ה שם‪.‬‬
‫‪ 3‬ואינו טמא א ל א המשמש את הצורך‪ .‬עיין להלן ‪,58013 ,58010 ,5807‬‬
‫>‪ 5863‬ועוד‪.‬‬
‫‪ 3/4‬ח ל ו ל המצופה‪ ...‬א ת הצורך‪ .‬ליתא בכי״ו‪ ,‬א ב ל ישנו ב ד ור״ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 5‬היתד‪ ,‬מ צ י ב ו ת של מתכות כ ל י ח י ב ו ר ל מ צ י ב ו ת ‪ .‬צ י ל ‪ :‬כלו)הגד״א( חיבור‬
‫למציבות‪ .‬ולכאורה מ ש מ ע ש ז ה הולך ע ל ה מ ש ג ה ‪ :‬אם ה י ת ה מ צ פ י ת ש ל ה ש ל מ ת כ ת‬
‫טמאה‪ .‬והיינו מצפית‪ ,‬הייגו מציבות )מצובית(‪ ,‬ב ח י ל ו ף ״ב״ ב״פ׳׳‪ ,‬ועיין הפירוש של‬
‫מ צ פ י ת ב פ י ה ״ מ להד״מ‪ ,‬א ב ל מ ת ו ך ה ת ו ס פ ת א יוצא ש כ ל הכלי טמא‪.‬‬
‫‪ 6‬חצוצרות של פ ר ק י וכו׳‪ .‬ב ד וכי״ו‪ :‬חצוצרת של פרקים ) ב ד ‪ :‬פרקי׳( וכד‪.‬‬
‫ובד״ש פי״א ם מ ״ ז ‪ :‬ת נ י א ב ת ו ס פ ת א חצוצרות ש ל פרקים ה ר י זו ט מ א ה נתפרקה‬
‫העליון ט מ א ו ה ת ח ת ו ן טהור‪ .‬ו כ ן ב ה ש ג ו ת ה ר א ב ״ ד ספ׳׳י מ ה ׳ כלים‪ :‬ו כ ך ה י א שנויה‬
‫אצלנו ב ש נ י ס פ ר י ם חצוצרות ש ל פרקים ה ד י זו ט מ א ה נ ת פ ר ק ה העליון ט מ א‬
‫ו ה ת ח ת ו ן טהור‪.‬‬
‫‪ 6/7‬מםמר שהוא מוציא ב ו א ת הפתילה ו כ י ‪ .‬דמב״ם פ״י מ ה ׳ כלים ה״א‪.‬‬
‫ו מ ל ק ח י י ם ש ה ו א מ מ ע ך בו הפתילה ט מ א ק ‪ .‬בכי״ו‪ :‬שהוא מ מ ע ך טמאה!‬
‫‪7‬‬
‫וברמב׳׳ם הנ״ל ה ״ י ‪ :‬המלקחיים ש מ מ ע ך ב ה ן א ת ה פ ת י ל ה מ ק ב ל י ן טומאה‪.‬‬
‫‪ 7/8‬מסמר ש ה ו א מ ע ל ה ומוריד בו ק נ ה ל ב ס י ס ט ה ו ר ‪ .‬וכ״ה בד‪ .‬ומדברים‬
‫ג‬
‫כ א ן ב מ ס מ ר ש ה ו א ח ל ק מ ן המנורה והוא ט ה ו ר כ מ ו הקנים‪.‬‬
‫‪ 8‬ו ר ב ן ש מ ע ו ן ב ן ג מ ל י א ל מ ט ה ר ‪ .‬הגד״א ז״ל מ ג י ה לפני כ ן ‪ :‬טמא‪ ,‬וע״ז‬
‫חולק ר ש ב ״ ג ‪ .‬ולולא דבריו ה י י ת י אומר ש ד ש ב ״ ג הולך ע ל ה מ ש נ ה ש א ו מ ר ת ‪ :‬ו ב ש ע ת‬
‫מ ל ב י ן של‬
‫חבורן הכל ט מ א ‪ ,‬וע״ז חולק ר ש ב ״ ג ומטהר‪ .‬ולעיל בתוספ׳ ש ב ת ‪:130‬‬
‫מ ט ה וכו׳ ר ב ן ש מ ע ׳ ב ן גמליאל א ו מ ר אם ה י ו רפין נוטל ומחזיר‪ .‬ו ב ב ב ל י ש ם מ ״ ז א ׳ ‪:‬‬
‫המחזיר ק נ ה מנורה ב ש ב ת חייב ח ט א ת וכו׳ אינהו ד א מ ו ר כי ה א י ת נ א ד ת נ י א מ ל ב נ ו ת‬
‫ה מ ט ה ו כ ד ר ש ב ״ ג אומר א ם ה י ה רפוי מותר‪ .‬ומכאן מ ש מ ע ש א ם אינו רפוי א י נ ו חייב‬
‫ח ט א ת ל ר ש ב ״ ג ש א ם ל א כ ן ל א ה י ה מתיר ל כ ת ח י ל ה ברפוי‪ .‬עיין תוספ׳ שם ד ״ ה רבן‪.‬‬
‫ולפיכך מ ט ה ר ד ש ב ״ ג גם כ א ן מ פ נ י שחיבור הקנים א י נ ו חיבור גמור‪.‬‬
‫‪ 8/9‬ע ש א ו ב ב ע ץ ו ב ק ס ט ר ו ן ח י ב ו ר ל ט ו מ א ה וכוי‪ .‬ב מ ק ד ה זה כולם מודים‬
‫)עיין לעיל( ש ה ו א חיבור‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪9‬‬
‫‪i‬‬
‫תקעו חיבור לטומאה ואין חיבור להזאה‪ .‬עיין מ״ש לעיל ‪.5719‬‬
‫‪ 10‬הרדווש שנפרץ וכי‪ .‬ל פ י ה ע נ י י ן נראה שהוא מ י ן ת כ ש י ט או כ ל י מ ל ח מ ה ‪,‬‬
‫ועיין לעיל ‪ 46815‬ובהקבלה ב י ר ו ש ל מ י שם‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫ק ט ל א ש ח ל י ו ת שלה של א י ל מ ו ג ו א ו ח ז ו ת ו כ י ‪ .‬בכי״ו‪:‬‬
‫ו מ ו ח ז ו ת‪ ,‬וכן‬
‫כלים בימ ם״א עמ׳ ‪579‬‬
‫‪36‬‬
‫ומאוחזות‬
‫בד״ש םפי״א‪ :‬תניא בתוספתא קטלא שחליות שלה של אילמוג‬
‫באונקליות ש ל מ ת כ ת ו כ ו ‪ /‬והיינו מוחזות‪ ,‬היינו מאוחזות‪ ,‬עיין דק״ם ש ב ת ע מ ׳ ‪33‬‬
‫ה ע ר ה ח ׳ ו מ ל א ״ ש ש ם פ ״ א מי״א‪.‬‬
‫‪ 13‬צינורא של כוס טמאה וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬של נ י ם ט מ א ה ו כ ו ‪ /‬וצ״ל‪ :‬של‬
‫נ ז ם ט מ א ה ו כ ו ‪ /‬וכ׳׳ה ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬צינורה של נ ז ם ט מ א ה בפני ע צ מ ה ‪.‬‬
‫פ י א מ ת נ י ת י ן פליג ד ק ת נ י צינורה טהורה‪ .‬א ב ל ב ד כ א ן ‪ :‬צינורה של כוס ט ה ו ר ה ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 14‬כ ל הפרצופות טמאק ופרצוף ה ד ק ה טהור‪ .‬הגר״א ד ל פירש ש ה ט ו מ א ה‬
‫ה י א ט ו מ א ת ע ‪ r‬ו ה ג י ה ‪ :‬ופרצוף ה כ ר כ י ן טהור‪ ,‬מפני שעשויין לנוי‪ ,‬ע י י ן ע ‪ r‬רפ״ג‪.‬‬
‫ו ב ד מ ב ״ ם פ ״ ח ה ״ ט ‪ :‬כל הפדצופות מ ק ב ל ו ת טומאה‪ .‬ה ד י לך שפירש א ת ה ת ו ס פ ת א‬
‫ל ע נ י י ן ק ב ל ת ט ו מ א ה מ מ ש ‪ ,‬ואולי ה י ה פרצוף זה מסוה של ברזל שהיו נותנים ע ל‬
‫הפנים ב ש ע ת מ ל ח מ ה ו ט מ א משום כלי מלחמה‪ ,‬א ב ל א ם היה ד ק טהור מ פ נ י‬
‫ש א י נ ו מגן‪ .‬וצ״ע‪.‬‬
‫‪ 14/15‬ה ר י זה טמא טמא מת‪ .‬ולא מדרס‪ ,‬מ פ נ י שאינו עשוי להליכה‪< .‬מ״ש(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 15‬כ ל החותמות טהורין וכר‪ .‬דמב״ם הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 16‬ק מ י ע של מתכות ה ר י זה טמא וכר‪ .‬ברמב״ם הנ״ל ה״ו‪ :‬וכן ק מ י ע של‬
‫מ ת כ ת מ ת ט מ א ככל ת כ ש י ט אדם‪.‬‬
‫‪ 17‬עור שכורך בו את הקמיע וכר‪ .‬רמב״ם פ״ז מ ה ׳ כלים הי״א‪.‬‬
‫‪ 18‬פ ס ל ין שהוא כותב וכר‪ .‬ב ד וכי״ו‪ :‬פ ו ס ל י ן שהוא כותב וכד‪ .‬ואולי‬
‫ש ה ו א כ ו ת ב עליו ו כ ד ‪ ,‬כ י ה ר י י ד ו ע‬
‫צ ״ ל ‪ :‬ס ו פ ל י ן ) = ספלים עיין לעיל ‪(132‬‬
‫ש ה י ו כ ו ת ב י ם ק מ י ע ו ת ו ה ש ב ע ו ת על גביעים ע ו ד בזמן ע ת י ק מ א ד ‪ .‬והםסל ה ז ה טהור‬
‫מ פ נ י ש א י נ נ ו עשוי ל ק ב ל ה וגם איננו ת כ ש י ט כ ק מ י ע ה נ י ש א ע ל הגוף‪.‬‬
‫א ב ל י ש לציין כי ב ד חסרה המלה ״ביום״‪ ,‬ולפי ע ד ו ת הבחור ב ת ש ב י ע ד ך‬
‫מ ש ק ט גהגו הספרדים לכתוב א ת ה י ו ״ ד בתוך ה ב י ״ ת ‪ .‬ובמקרים כ א ל ה א י ן ל ה ב ח י ן‬
‫ב י ן ״בי״ ו״פ״‪ ,‬ולפי זה ה י ו הסופרים יכולים לקרא ״פוס״ במקום ב י ו ם ‪ ,‬ו א י ן‬
‫ל ה ת פ ל א אם פ ת ר ו א ח ״ כ ‪ :‬פוסלין ) ש מ ת ק צ ר ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת ‪ :‬פוס׳(‪ .‬ולפ״ז ת ה י ה ה ג י ׳‬
‫הנכונה ב ד ‪ :‬מ ט מ א ו מ ט ה ר א פ י ל ו ע ש ר ה פ ע מ י ם )םוסלין( ]ביום[‪ .‬ו ש ה ו א * ( כ ו ת ב‬
‫עליו א ת ה ק מ י ע טהור וכו׳ והמלים ״ושהוא כ ו ת ב ״ הולכים ע ל עור שגזכר ל מ ע ל ה ‪:‬‬
‫ע ו ד שכורך בו ו כ ד ושהוא כ ו ת ב עליו‪ .‬וכן מ פ ו ר ש ב ד מ ב ״ ם ה ג ״ ל ‪ :‬ו ע ו ד ש כ ת ב עליו‬
‫א ת ה ק מ י ע טהור‪ .‬ואם כ ר ת מ מ נ ו ו ע ש ה חוליא ל ת כ ש י ט מ ק ב ל טומאה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫ש ם ‪ :‬ספת הימנו ועשה חוליא וכר‪.‬‬
‫‪i‬‬
‫עיין לעיל‪ .‬וכל״ז להלן‬
‫‪.58112‬‬
‫‪ 18/19‬עליו‪ ...‬ה ר י זה‪ .‬ח ס ד בכי״ו‪.‬‬
‫‪ 19‬א פ ט ט שיש בו מתכות ה ר י זה טמא טמא מת‪ .‬פי׳ המלונים אין להביא‬
‫ב ח ש ב ו ן ‪ ,‬כי מלשון ה ת ו ס פ ת א מ ש מ ע ש ב א ל מ ע ט ט ו מ א ת מת‪ ,‬ו ב ע ״ כ מ ד ב ר י ם כאן‬
‫ב ד ב ר שיכול ל ה ט מ א גם ט ו מ א ת מדרס‪ .‬ואולי צ ״ ל ‪ :‬א פ נ י ט )״ני נ ת ח ב ר ל״ט״(‪ ,‬א ב נ י ט ‪,‬‬
‫א ב נ ט ‪ .‬ו א ב נ ט זה ה ו א א ב נ ט ש ל ק י ש ו ט ואיגו ראוי ל מ ד ר ס מ ח מ ת ה מ ת כ ת שבו‪,‬‬
‫ולפיכך ט מ א ט מ א מ ת כ ש א ר תכשיטים‪.‬‬
‫‪ (1‬לפנינו‪ :‬שהוא‪ ,‬אבל יתכן שהסופרים משכו ! ‪ y‬״ לדפוסי ‪ -‬ס ו ס ו ‪ -‬סוס׳ — מוסלין‪.‬‬
‫והשיבוש בין ביום״ ובין םוס״ יצא ע״י שהיו כותבים את הידד בתוך הבי״ת‪ ,‬ויצא‪ :‬פום‬
‫)במקום‪ :‬ביום(‪ ,‬פוס‪ ,‬פוס‪/‬‬
‫‪#‬‬
‫״‬
‫‪?7‬‬
‫כלים ב״מ פ״א‪-‬ב עמ׳ ‪579—580‬‬
‫‪ 19/20‬כ ל תכשיט בהמה כגק השירים וכר‪ .‬דמב״ם ם״ח מ ה ׳ כלים ה״ז‪ .‬ועיין‬
‫י ר ו ש ל מ י ש ב ת פ ״ ה ה ״ א ‪ ,‬ז׳ ע״ב‪.‬‬
‫‪ 21‬העושה זגין למכתשת ו כ ר ‪ .‬תוםפ׳ ש ב ת נ י ט דע״א‪ ,‬בבלי שם נ״ח בי‪ ,‬עיי״ש‬
‫הגידםא‪ .‬ו ע י י ן מ ״ ש די״מ םינם בירושלים ש ל לובץ ח ״ ב ע מ ׳ ‪ 160‬בפירוש ת ו ס פ ת א זו‪,‬‬
‫ונעלם מ מ נ ו ש ז ו ה י א ב ר י י ת א ב ש ב ת נ ״ ח ב ׳ ו ש ע י ק ר פירושו נ מ צ א ב ר ש ״ י שם‪.‬‬
‫‪ 23‬זוג של דלת ש ע ש א ו לבהמה טהור‪ .‬ב ש ב ת נ׳׳ח דע״ב הגי׳‪ :‬טמא‪< .‬מ״ש(‪.‬‬
‫‪ 24‬ח ז ק ת זנק הגמצאין ב כ ל מקום ט ה ו ר י ן כר‪ .‬צ ״ ל ‪ :‬ט מ א י ן ‪ ,‬כפי‬
‫שיוצא מ ה מ ש ך ה ת ו ס פ ת א ‪ :‬ח ו ץ וכו׳ מפני שרובן ש ל ד ל ת ו ת הן‪ .‬והרי בזגין של‬
‫ד ל ת ו ת מ ט ה ר ת ה ת ו ס פ ת א )לעיל ב ש ר ‪ ,(22‬ו כ ן ה ג י ה הגר״א‪ ,‬וכן ברמב׳׳ם פ ״ ח מ ה ׳‬
‫כלים הי״ד‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 25‬אמר ל א ו מ ן עשה לי ש ג י זגין ו כ ר ‪ .‬כ ל הברייתא בירושלמי גיטין פ״ג ה״א‪,‬‬
‫פ ר ד ע ״ ד ‪ ,‬והגי׳ הנכונה ה י א ב ש ר י ״ ר ע מ ׳ ‪ :224‬ד ת ג י א ׳ לאומן ע ש ה לי ש ג י זוגין‬
‫א ח ד ל ק ר ק ע ו א ח ד ל ב ה מ ה ע ש ה לי ש נ י מ ח צ ל ו ת א ח ת ל י ש י ב ה ו א ח ת לאוהלים ע ש ה‬
‫לי ש נ י סדינים א ח ד לשכיבה ו א ח ד לצורות עד שיפרישם בטהרם ר ׳ ש מ ע ׳ מטהר‬
‫עד שיפרישם בטומאה‪ .‬ועיין ר מ ב ״ ם ס פ ״ ח מ ה ׳ כלים‪.‬‬
‫‪ 28‬אבל א ו מ ן ש ה ו א ע ו ש ה ומגיח זגין לבהמה לדלתות וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬זגין‬
‫ל ב ה מ ה ו ז ג י ן לדלתות‪ .‬וכל ה ב ר י י ת א ברמב״ם פ ״ ח מ ה ׳ כלים הי״ג‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫פ״ב‬
‫‪ 31‬טבעת שהוא חוגר בו את מתגיו וכר‪ .‬בבלי ש ב ת ג״ב ב׳‪.‬‬
‫‪ 33‬אמר תלמיד אחד ו כ ר ‪ .‬בבלי ש ב ת ג״ב ב׳‪.‬‬
‫‪ 35/36‬עוד אמר תלמיד אחד וכר‪ .‬בבלי שם‪.‬‬
‫‪ 37‬ש ה י ו צ א בנקובה ח י י ב ו ש א י ן נקובה פטור‪ .‬עיין מ ״ ש בירושלמי כפשוטו‬
‫ת ״ א ע מ ׳ ‪.28‬‬
‫‪ 38‬ש ל ש ל ת דוםיקאות ה ר י זו טהורה‪ .‬בר״ש פי״ב מ ״ א ‪ :‬״תניא בתוספתא שלשלת‬
‫ד י ם ק א ו ת ה ר י זו טהורה״‪ .‬ונראה ש ש ל ש ל ת זו אינה מ ח ו ב ר ת ב ק ב י ע ו ת לדיסקיא‬
‫אלא מ ק ו ש ר ת לה כשלוקחים א ו ת ה לדרך‪ ,‬או ש מ פ ש י ל י ם א ו ת ה ד ר ך א ז נ י הדיםקיא‬
‫)נזכרו בירוש׳ ש ב ת פ ״ ז ה״ב‪ ,‬י׳ ע״ג(‪ ,‬ולפיכך טהורה כ ת ש מ י ש י כלים‪.‬‬
‫‪ 38/39‬מפני שממתיח בה את אוהלין‪ .‬וכן בר״ש הנ״ל‪ :‬ושל משוחות ה ר י זו‬
‫ט מ א ה מפגי ש מ ו ת ח )בד״ח ב ט ע ו ת ‪ :‬שפותח( ב ה א ת ה א ו ה ל ‪ .‬ועיין ב מ ש נ ה פי״ד מ״ג‪.‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪ 39‬ו ש ל קופלאות וכר‪ .‬בפי׳ דש״י לב״ר ס פ מ ״ ח ‪ :‬״קפליות‪ .‬פותחות כעין שעושין‬
‫ל מ ר צ ו פ י ך ‪ .‬ועיין ע ר ה ״ ש ע ר ך קפל‪.‬‬
‫עמ׳ ‪580‬‬
‫‪1‬‬
‫מפני מה שלשלת הסיטונות ט מ א ה מפני שהיא ע ש ו י ה ל כ פ י ת ה ‪.‬‬
‫ב ר ״ ש הנ״ל יש ח ס ר ו ן ‪ :‬מ פ נ י מ ה ש ל ש ל ת שהיא ע ש ו י ה לכפיתה‪ .‬ו ב מ ש ג ת י נ ו ) פ י ״ ב מ״א(‪:‬‬
‫ש ל ש ל ת וכו׳ ה ע ש ו י ה ל כ פ י ת ה‬
‫מובן מה‬
‫ט ה ו ר ה ש ל ש ל ת ש ל סיטונות וכר‪.‬‬
‫עניין ש ל ש ל ת ה ס י ט ו נ ו ת‬
‫ו ב ת ו ס פ ת א איגו‬
‫לכפיתה‪ .‬ואולי צ ״ ל ‪ :‬ל כ פי ש ה ‪,‬‬
‫עיין י ד ו ש ׳‬
‫ש ב י ע י ת פ ״ ח ה״ג‪ ,‬ל ״ ח ע ״ ב ‪ :‬זה שהוא מ ו ד ד ב כ פ י ש ה וכו׳‪ ,‬ו כ ן בירוש׳ י ב מ ו ת פי״ג‬
‫כלים ב״מ ש״ב עמ׳ ‪580‬‬
‫‪38‬‬
‫םה״א‪ ,‬י ״ ג ע׳י׳ג‪ :‬ל פ י ש מ ד ד בכפישה לפיכך מ ד ד ו לו חכמים בכפישד‪) .‬אבל ע י י ן‬
‫הלשון ב ב ב ל י שם ק״ז ב׳(‪ .‬ו א פ ש ר שהםיטוגות שמכרו וקגו כמויות ג ד ו ל ו ת ל א‬
‫הקפידו כ ״ כ ע ל ה מ ד ה ו מ ד ד ו בכפישה‪ ,‬והיו מטלטלים א ת ה כ פ י ש ה ע ל י ד י ה ש ל ש ל ת ‪.‬‬
‫ואצלינו נ ש ת ב ש ב א ש ג ר ה מ ל ש ו ן ה מ ש ג ה הנ״ל‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫היו שניהן וכר‪ .‬ב ד י ש הנ״ל‪ :‬היו‬
‫ש נ י ם וכד‪ ,‬ועיין במשנה‪.‬‬
‫‪ 3/4‬ק נ ה מ א ז נ י ם של ס ר י ק ו ת יש בו א ו נ ק י ו ת ואין בו א ו נ ק ל א ו ת וכר‪.‬‬
‫ב כ י ״ ו ‪ :‬ש ל ם ד י ק ו ת י ש בו אוגקיות ו כ ד ‪ .‬ו ה ג י ם ד י ק ו ת ה י א ג י צ ר פ ת י ת ‪,‬‬
‫עיין להלן‪ .‬ובם׳ ה י ש ר ל ד ״ ת ש ב ת סי׳ ר״ב‪ ,‬כ ״ א ע ״ ג ‪ :‬כ ד ת ג י ב ת ו ס פ ת ׳ בפ׳ ט ב ע ת‬
‫ש ה י א ח ו ג ר בו מ ת נ ה וכו׳ קנה מ א ז ג י ם ש ל ס ד ו ק י ת פי׳ מ ו כ ר י מ ו כ י ן ו י ש‬
‫בה ] א ו נ ק י ו ת ואין בה א ו ג ק ל א ו ת פי׳ י ש בה[ מ ש ק ו ל ת ואין בה מ ז ל ג ו ת י ש בו‬
‫א ו נ ק ל י א ו ת ואין בו אוניקיות ט מ א פי׳ ) ־ פ י ר ש ו ( א ו נ ק ל א ו ת טהור ו כ ש מ ח ב ר ן ח י ב ר‬
‫ל ט ו מ א ה ולהזאה‪ .‬ו נ ״ ל ) ד ה מ ק ל א ו ת ( ]דהאונקלאות[ ט מ א י ן ) ו ד ל א ( ]מדלא[ ק א מ ד ה כ ל טהור‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ו כ ן ה ו ב א ה ה ת ו ס פ ת א ב ה ש ג ו ת ה ר א ב ״ ד םם״ט מ ה ׳ כלים‪ ,‬א ל א ש ש י ב ש ו א ו ת ה‬
‫מ א ד ב ד ״ ח ו א ע ת י ק א ו ת ה מ ד ״ ק ו א ת ק נ ה ‪ :‬ו ל ש ו ן ה ת ו ס פ ת א ק ג י מאזגים של צ ד ו ק ו ת‬
‫) ־ ס ד ו ק ו ת ( אם יש בו אוגקיאות*( א י ן בו א ו ג ק ל א ו ת ]יש ב ו אוגקלאות[ ו א י ן ב ו‬
‫אונקיות ט מ א פ י ר ו ש ) צ ״ ל ‪ :‬פ י ר ׳ ־ פ י ר ש ו ( א ו נ ק ל א ו ת י ו ט ה ו ד י ׳ ‪ .‬ולשון ה מ ש נ ה ה מ ד י ק‬
‫) צ ״ ל ‪ :‬המדוייק( ]קנה מ א ז נ י ם ש ל צ ד ו ק ו ת ט מ א מפני א ו נ ק י א ו ת [ ושל ב ע ל י ב ת י ם א ם‬
‫' י ש ב ו א ו נ ק ל א ו ת ט מ א ‪ .‬וכך פי׳ ה מ ש נ ה ק נ ה מ א ז נ י ם של צ ד ו ק ו ת ש ה ן שוקלים‬
‫מ ש ק ל י ם ק ט נ י ם )מוכרי מ י נ י ס י ד ק י ת ז ( ויש ב א ו ת ו ה ק נ ה חריצים דקים ב צ ד ה א ח ד‬
‫ותולי׳ בו א ו ק י א א ח ת של מ ת כ ת בחוט א ח ד ו ב א ו ת ה אוקיא שוקלין כ מ ה א ו ק י א ו ת ל פ י‬
‫ה ר ח ק ה וכו׳ א ב ל של בעלי בתים שהם שוקלים מ ש ק ל י ם גדולים א ו ת ה האוקיא ה ת ל ו י ה‬
‫ב ח ו ט א י נ ה כלום וצריך ש י ע ש ה ב ר א ש י ה ק נ ה כ ע י ן א ו נ ק ל א ו ת שקודין גוםוגש וכו׳‬
‫וזהו אור ה מ ש נ ה ‪.‬‬
‫‪ 5/6‬ד ל ו ם ק י ס ה נ ע ו ל ו כ ן ק ל ו ם ט ר א הנעולה חיבור ל ט ו מ א ה ו א ק חבור ל ה ז א ה ‪.‬‬
‫ב כ י ״ ו ‪ :‬דלוסקוס הנעול וקלוםטרא הגעולה וכו׳‪ .‬וכן בםיה״ג ע מ ׳ ‪ :22‬כ ד א ׳ דלוםקום‬
‫הנעול וקלוםטרא הנעולה‪ .‬ו מ ש ם ב ע ר ו ך ע ר ך ק ל ס ט ר א ‪ .‬א ב ל ב ד ‪ :‬דלוםקוס ה נ ע ו ל‬
‫ו כ ו ׳ וקלוסטרא הנעולה וכו׳‪ .‬ו ב ד ״ ח ת ק נ ו ‪ :‬וכן קלוסטרא‪ .‬ו נ ר א ה ק צ ת לפי ה ע נ י י ן‬
‫ש ב ק ל ו ס ט ד א ^ כ א ן הוא ה ק ל ו ס ט ר שנזכר ב פ ״ כ מ ״ א ו י ג י ד עליו ר ע ו ‪ .‬ג ל ו ס ק מ א ״‬
‫)דלוסקמא‪ ,‬דלוםקום(‪ ,‬והפי׳ הוא ש ה מ נ ע ו ל ח י ב ו ר להם ל ט ו מ א ה ב ש ע ה שהם נעולים‪.‬‬
‫‪ 6/7‬ט ו ד ט י נ י ‪ ,‬ש י ש בה ב י ת ק י ב ו ל מעות טמאה‪ .‬ב מ ש נ ה םי״ז מט״ז‪ :‬ק נ ה‬
‫מאזנים והמחוק ש י ש בהן ב י ת קבול מ ת כ ו ת ו ה א ס ל ש י ש ב ו ב י ת קבול מ ע ו ת‬
‫וכו׳ ה ד י אלו טמאין‪ .‬וכ״ה להלן *‪ .586‬ולולא פירוש ר ב ו ת י נ ו ב מ ש נ ה שם ה י י ת י‬
‫א ו מ ר כי אסל שם הוא א ס ל המאזנים‪ ,‬ט ו ר ט נ י שלנו‪ .‬וכן מ ת ר ג ם ב ת ״ י ב מ ד ב ר י ״ ג ־‬
‫כ״ג‪ :‬וישאהו במוט ‪ -‬וסובמהי ב א ס ל א ‪ ,‬אבל בסוטה ל״ד א ׳ ‪ :‬וישאהו במוט‬
‫בשנים וכו׳ ב ש נ י מוטות א מ ד ד י צ ח ק ט ו ר ט נ י ו ט ו ר ט נ י דטורטגי‪ .‬ו ע י י ן גם‬
‫ב י ר ו ש ל מ י שם פ״ז כ ״ א ע״ד‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 7‬הכיפין שלו של מתכת וכר‪ .‬הכיפין‪ ,‬כמו ה כ פ י ן ש מ נ י ח י ם עליהן א ת‬
‫ה מ ש ק ל ו ת ו א ת הסחורה‪ ,‬ט מ א ו ת ואפילו א י ן בהם ב י ת קיבול‪.‬‬
‫‪ (1‬בד״ו רפ״ד‪ :‬אם יש בו אונקיאות טהור!‬
‫כלים ב״מ פ״ב עמ׳ ‪580‬‬
‫‪39‬‬
‫‪ 9/10‬פ ו ק ט י ש י ש כה‪ ...‬ת מ י ר ו ת ש ל ה ו כ ר ‪ .‬בכי״ו‪ :‬המירות ש ל ה וכר‪ ,‬ולא‬
‫נ ת ב ר ר ו ל י פירוש ה מ ל י ם ‪ :‬פוקטי‪ ,‬ת מ י ר ו ת ‪.‬‬
‫‪ 13‬ומסמר שהוא ת ו ל ה בו את ה מ ש פ כ י ם ו כ ר ‪ .‬בכי״ו‪ :‬מםמר שהוא וכר‪.‬‬
‫ומשפכים א ל ו הם מ ש פ כ י ם ששופכים ב ה ם ש מ ן למנורה‪.‬‬
‫‪ 14‬א ק ו נ ב י א ו ת ש ב מ ג ד ל י ם ו ב ר ‪ .‬ל א נתברר לי מ ה ז ה •אקונביאות״‪.‬‬
‫‪ 14/15‬והםובין ו ה ס י ט י ו ן ו כ ר ‪ .‬ל פ י יסטרוב בערך סובין = והםובבין והסטיון‪.‬‬
‫)הגלגלים והעמודים?(‪.‬‬
‫‪ 15/16‬ו ב ם היתד‪ ,‬באה במדד‪ ,‬ו כ ר ‪ .‬ב ד וכי״ו ל נ כ ו ן ; ו א ס היתה ב א ה וכר‪.‬‬
‫ו ב ר ״ ש פ י ״ ב ס מ ״ ב ‪ :‬ת נ י א ב ת ו ס פ ת א א ו נ ק ל י ש ל ש י ד ה ט מ א ה ואם ה י ת ה ב א ה במידה‬
‫טהורה פ י ׳ במדד‪ ,‬ש מ ח ז ק ת מ ׳ ס א ה ב ל ח ו כ ר ו ה מ ח ו ב ר לטהור טהור‪ .‬ו ע י י ן רמב״ם‬
‫פ ״ ט מ ה ׳ כלים הי״א‪.‬‬
‫‪ 16‬מפגי מה של רובלון וכוי‪ .‬ב ד וכי״ו‪ :‬ש ל רוכלין וכר‪ .‬ר״ש ורא״ש פי״ב מ״ב‪.‬‬
‫‪ 17‬כ ם י ט ג א של מתכת ו כ ר ‪ .‬ב ד וכי״ו; כ ם י ט נ י ש ל מ ת כ ת וכר‪ .‬וכתבו כסוי‬
‫ט נ א ב מ ל ה א ח ת ‪ :‬כםיטני‪ .‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 18‬ושל עץ טהור‪ .‬כלומר‪ ,‬אפילו לד״ג‪ .‬וכן בראב״ד עדיות פ י ג מ ״ ט ‪ :‬ומפ׳‬
‫ב ת ו ס פ ת א ש ם ה י ה הכסוי ש ל ע ץ ט ה ו ר אפי׳ לד״ג‪ .‬ו ע י י ן גם בתוספ׳ משאגזא שם‬
‫שהזכירו א ת ה ת ו ס פ ת א ‪.‬‬
‫‪ 18/19‬ה י ה משוקע עד ח צ י ו ו כ ר ‪ .‬ראב״ד ותום׳ שאנזא הנ״ל‪ ,‬ר״ש להלן ספט״ז‪.‬‬
‫‪ 19‬מפגי ש ה ו א כ כ ם י ק מ י א ו כ ר ‪ .‬בכי״ו‪ :‬ככםי קביא‪ .‬ו ב ד ‪ :‬ככםיקביא )במלה‬
‫א ח ת ‪ ,‬עיין מ ״ ש לעיל ש ו ׳ ‪ .(17‬ו כ ן ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬מפגי שהוא ככסוי ק ב י א וכו׳‪ .‬וכ״ה‬
‫להלן ‪ :583‬כיסוי ק ב י א ומיחם כסוי ט נ י וכו׳ טמאין‪ .‬א ב ל ב ר א ב ״ ד ה נ ״ ל ‪ :‬מ פ נ י שהוא‬
‫ככסוי ק ו פ ס א ס ח ר מ כ ן טהור שהוא ככסוי ק מ ט ד א ו ת נ ן בכלים פי״ו )מ״ז( כםגי‬
‫ק ו פ ס א ט מ א כסוי ק מ ט ר א טהור‪ .‬ובתום׳ ש א נ ז א ש ם ‪ :‬מפני ש ה ו א כסוי ק ו פ ס א‬
‫פ ח ו ת מ כ א ן טהור ק ו מ ט א טהור‪ .‬ו י ש להשלים ש ם א ת החסרון ע ״ פ ה ד א ב ״ ד הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 20‬מ פ ג י מה ד ל ת ש ב מ ג ד ל של ר ו פ א י ם ו כ ר ‪ .‬פיה״מ להר״מ פי״ב מ״ג‪ - ,‬ראב״ד‬
‫ותום׳ ש א נ ז א הנ״ל‪ ,‬ר מ ב ״ ם פ ״ י מ ה ׳ כלים ה״ח‪.‬‬
‫‪ 22‬ואלו ה ן ג ו ל מ י כ ל י מ ת כ ו ת ש ה ן ט ה ו ר ק ו כ ר ‪ .‬פיה״מ להר״מ פי״א רמ״ג‪,‬‬
‫ר א ב ״ ד ע ד י ו ת פ ״ ג מ ״ ט ‪ ,‬ר ע ״ ב כ א ן פ י ״ א מ ״ ג ‪ ,‬ועיין חולין כ ״ ה ב׳‪.‬‬
‫‪ 24‬מ ח ו ם ר י ן כםויין‪ .‬בכי״ו ו ד לגכון‪ :‬מחוםדין כםויין ט מ א י ן‪ .‬ו כ ן ‪ .‬בראב״ד‬
‫ה נ ״ ל ‪ :‬מחוסר כסוי טמא‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬ו א ל ו ה ן ה י ת ו כ י ן א ל ו ש ה ח נ ו ו נ י מ נ ע ר וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬ואלו ה ן היתיכין )וכ״ה‬
‫גם בד> א ל ו שחגוגי מ ג ע ר ו כ ר ‪ .‬פ י ה ״ ג ע מ ׳ ‪ ,25‬שם ע מ ׳ ‪ ,71‬ע ר ו ך ע ד ך יתיכין‪ ,‬פ י ה ״ מ‬
‫ל ה ר ״ מ פ י ״ ב מ ״ ג ‪ ,‬ר ״ ש ‪ ,‬ר א ״ ש ו ר ע ״ ב שם‪ ,‬ה ש ג ו ת ה ד א ב ״ ד ם ״ י מ ה ׳ כלים' הנ״ל‪.‬‬
‫ו א ש ר לפירוש ה מ ל ה יתיכין פ י ר ש ב פ י ה ״ מ ל ה ר ״ מ ש ם ‪. :‬ברזלים א ש ר יאחזו ב ה ן‬
‫ה ק ד ר ו ת כשהן ח מ ו ת ״ )כלומד‪ ,‬כ ד י לנערן(‪ .‬ו ב י ד החזקה פ ״ י ה ״ ט ‪ :‬ט ס י ן ש ל מ ת כ ת‬
‫ש מ נ ע ר י ן ב ה ן א ת הקדרה‪ .‬ו ע י י ן להלן‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ 24/25‬א; ו ה ן ה פ ר כ י ן א ל ו‬
‫הקבועין‬
‫ו ב פ י ה ״ ג ע מ ׳ ‪ :26‬ואילו ה ן ה פ ד כ י ן ה ק ב ו ע י ם‬
‫ב ק י ר ו ת ‪ .‬ב ד ‪ :‬הקבועין‬
‫בכירים‬
‫איכ׳‬
‫בקידום‪.‬‬
‫דאמ׳ ב ק י ד י י ם‪.‬‬
‫ועיין בערוך ע ר ך פרכין ו ב ש נ ו ״ ס א צ ל ק ה ו ט שם‪ .‬ו כ ן ב ד ״ ש פ י ״ ב מ ״ ג ‪:‬‬
‫בתוספתא‬
‫ק ת נ י אילו ה ן הסרכים ה ק ב ו ע י ם בקידים‪ .‬ו ב ת י ו ״ ט ש ם ס מ ״ ג מביא ב ש ם מ ה ר ״ מ ‪ :‬ש ה ם‬
‫כלים ב׳׳מ פ״ב עמ׳ ‪580‬‬
‫‪40‬‬
‫קבועים ב ק י ר והכי ת נ י א ב ת ו ס פ ת א ‪ .‬ו ה ג י ד ם א ‪ :‬כ י ד י ם היתה לפני ה ר ״ מ ש כ ן‬
‫ה ו א ב פ י ה ״ מ ה נ ״ ל ‪ :‬והפרכים הקבועים ב כ י ר י ם )וביד ה ח ז ק ה ה נ ״ ל ‪ :‬והקבועין‬
‫ב כ י ר ה טהורין(‪ ,‬ופירש ל מ ע ל ה ש ם ‪ :‬והפרכין ברזלים קבועים ב מ ו ק ד ל ש מ ו ר‬
‫אותו וכו׳‪ .‬ו כ ן ב ר א ״ ש ש ם ‪ :‬הפרכין ה ם ברזלים קבועים )בבית( ]בכירה[ ל ש מ ר ה‬
‫מ ל ה ש ר ף ב ז מ ן מ ו ע ט ו ת נ י א ב ת ו ס פ ת א ו כ ו א ל ו הפרכין הקבועים ב כ י ד י י ׳ ‪.‬‬
‫והגה ג י ׳ זו ‪ ,‬ב כ י ר י ם ״ נ ש ת נ ת ה גם ל‪,‬בנירים״‪ ,‬ש כ ן כ ו ת ב ה ד א ב ״ ד ב ה ש ג ו ת‬
‫ה נ ״ ל ‪ :‬״תוספתא א ל ו הם היתינים״ ) צ ״ ל ‪ :‬היתיכים( א ל ו שחנוני מ נ ע ד ב ה ן א ת‬
‫הקדרה א ל ו ה ן פרכים הקבועים בקידום פ י ׳ ב ע ל ה ע ר ו ך מלקחים שתופס ב ה ם א ת‬
‫ה ק ד ר ה ו מ נ ע ר ה לתוך ה ק ע ר ו ת ) ע ״ כ ה ו א פירוש הערוך‪ ,‬עיין ערוך ע ר ך יתיכין‪.‬‬
‫ו מ כ א ן ואילך ה ו א ב א ו ד הראב״ד(‪ .‬פרכים א ו ת ן מלקחים ש ת ו פ ס י ן ב ה ן אורגי ה י ר י ע ו ת‬
‫מ ע ו ו ל ד )בד״ח ה ש מ י ט ו מ ל ה זו‪ ,‬ואולי צ ״ ל ‪ :‬מעוזלי‪ ,‬מעזלי( הקנים א ו ה ש ת י‬
‫והוא מורדור ב ל ע ז ואם ע ו מ ד י ם קבועים ל נ י ד י ם )כ״ה בד״ק‪ .‬ו ב ד י ח ש ב ש ו ‪:‬‬
‫לבידים( ו ל ק י ד ו ם וכו׳ מ ל ש ו ן מפרך כ ך נ ר א ה ל י ״ ‪ .‬והנה ברור ש ה ד א ב ״ ד ר א ה‬
‫א ת ש ת י ה ג י ר ס א ו ת ‪ :‬בנירין )בכירין(‪ ,‬בקידום‪ ,‬ולפיכך פ י ר ש שזהו קידום ש ל טוייה‪,‬‬
‫כ מ ו ב מ ש ג ת ש ב ת פי״ג מ ״ ב ‪ :‬בנירין בקידום‪ ,‬וכן ב מ ש ג ת כלים פכ״א מ ״ א ‪ :‬בגירין‬
‫ובקירוס‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫ו ה א ר כ ת י ב ז ה מ פ נ י ש ר א י ת י לרי״ן א פ ש ט י י ן ב ה ע ר ו ת י ו ל פ י ה ״ ג ע מ ׳ ‪ 26‬ה ע ר ה ‪1‬‬
‫ש כ ת ב ‪ :‬״ ה ד א ב ״ ד ב ה ש ג ו ת וכו׳ ופי׳ ב ש ם ה ע ר ו ך ‪ :‬מלקחים שתופסים בהם אורגי‬
‫ה י ר י ע ו ת ה ק נ י ם א ו ה ש ת י והם עומדים קבועים ל ב י ד י ם ו ל ק י ד ו ם ״ ‪ .‬והנה ראיגו‬
‫ש מ ע ו ל ם ל א פירש כ ן ה ד א ב ״ ד בשם הערוך‪ ,‬וגם הגי׳ ״לכירים״ ש ה ע ת י ק ה ר י נ ״ א‬
‫מ ד ״ ח איגד‪ ,‬גכוגה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 25‬נולת חנווני שכולה מסמרים וכד‪ .‬ר״ש פי״ב סמיג‪.‬‬
‫‪ 26/27‬טהורה רבן שמעק‪ ...‬טהורה‪ .‬כ״ז ח ס ר בד‪ ,‬ובריש הנ״ל ישנה ה מ ל ה‬
‫״טהורה״ והשאר ח ס ר גם שם‪.‬‬
‫‪ 28‬ר׳ שמעק בן יהודה א ו מ ר משום ר׳ שמעק וכוי‪ .‬השגות הראב״ד ם״י מ ה ׳‬
‫כלים ה ״ ג )ושם ב ט ״ ם ‪ :‬ר ׳ י ש מ ע א ל ב ן יהודה וכו (‪ ,‬ר ״ ש ורא״ש פי״ב מ״ד‪.‬‬
‫‪ 30‬על ת ל ו י מגררות של א ו ל י ר י ן וכוי‪ .‬בכי״ו‪ :‬של אוליירין‪ .‬ובר״ש פי״ב‬
‫מ ״ ו ‪ :‬תניא בתוספתא א מ ר ר ׳ נ ת ן ל א נחלקו ד ״ ג וחכמים ע ל מגרדות ש ל אוליידין וכד‪.‬‬
‫‪ 31/32‬על ה פ ו ת של מ ת כ ו ת ‪ . . .‬העשויה ככיפה‪ .‬ב ד ‪ :‬ע ל ס פ ו ת ש ל מתכת‪...‬‬
‫ה ע ש ו י ה כ מ פ ה ‪ ,‬ובד״ש הנ״ל‪ :‬ע ל ח ב י ת ש ל מ ת כ ת ש ל ב ע ל י ב ת י ם ה ע ש ו י ה‬
‫כ כ י פ ה וכד‪ .‬ו ג י כי״ו נראית עיקרית ומקורית‪ ,‬א ע ״ פ שעניינה ל א נ ת ב ד ר בוודאות‪.‬‬
‫‪ 33‬ל א נ ח ל ק ו רכן ג מ ל י א ל ו ח כ מ י ם על טבלה וכוי‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬ל א גחלקו‬
‫ד׳ א ל י ע ז ר וחכמים ע ל הטבלא וכו׳‪.‬‬
‫‪ 33/34‬ו א ח ד מחם נ ח ל כ ש נ י ם בחברו וכר‪ .‬וכ״ה בר״ש הנ״ל‪ :‬ו כ ן במאירי‬
‫ע ד י ו ת פ ״ ג מ ״ ד ע מ ׳ ‪ :197‬ופירשוה ב ת ו ס פ ת א שהחלק הגדול כשנים ב ח ב ר ו הכל‬
‫מודים שהגדול ט מ א והקטן טהור‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 34/35‬ש א י ן אחד מ ה ן גדול בחברו ש ה ש נ י ם שוין וכר‪ .‬בדיש הנ״ל‪ :‬״שאין א ח ד‬
‫מ ה ם גדול כ ש נ י ם בחבירו ש ש נ י ה ם ש י י ך ו כ ד ‪ ,‬ו צ ״ ל ‪] :‬או[ ש ש נ י ה ם שוין וכו׳‬
‫‪ 35/36‬מסמר ש ע ק מ ו לו ל ה י ו ת פותח ו נ ו ע ל וכר‪ .‬בד״ש םי״ב מ״ה‪ :‬ת נ י א‬
‫ב ת ו ס פ ת א מ ס מ ר ש ע ק מ ו ל ה י ו ת פ ו ת ח ו נ ו ע ל בןץ[ ט מ א ו כ ד ‪ .‬ו ב ר א ב ״ ד ע ד י ו ת ס ״ ג מ ״ ח ‪:‬‬
‫‪41‬‬
‫כלים ב״מ ס״ב—ג עמ׳ ‪580—581‬‬
‫ד ת נ י א בתום׳ מ ס מ ר‬
‫התקינו לשמירה וכו׳‪.‬‬
‫ש ה ת ק י נ ו )כלשון ה מ ש נ ה כאן( להיות‬
‫פותח‬
‫ונועל בו‬
‫טמא‬
‫‪ 36‬התקינו למנעל א ו למחרים טהור‪ .‬ב ד ‪ :‬התקינו ל מ נ ע ו ל א ו למחרים‬
‫טהור‪ .‬ו ב ד ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬ה ת ק י נ ו ל מ נ ע ל א ו ל מ ד ר ס טהור‪ .‬וגי׳ ש ל נ ו נ ר א י ת יותר מקורית‪.‬‬
‫ואולי ה י ה כ ת ו ב ‪ :‬ל מ נ ע ו ל א ו למחרי׳ ) = למחרישד‪ (.‬ו ה ש ל י מ ו ‪ :‬למחרים‪ .‬והוא טהור‬
‫מ פ נ י ש א י נ נ ו כ ל י בפני עצמו‪ .‬א ב ל א ם נתנו ב ח ר מ ש ה ר י ה ו א כלי‪ .‬ואולי צ ״ ל ‪ :‬או‬
‫ל מ ת ר ס )קרוב לגי׳ הר״ש( ופירושו ג ג ד בערבית‪ ,‬ו כ ן מ ת ר ג ם ב פ י ה ״ ג ע מ ׳ ‪:20‬‬
‫הנגר וכו׳ ו מ ת ד ם בטיית‪ .‬והתוספתא מ ב ד י ל ה ב י ן ‪ .‬ע ק מ ו ״ ובין התקיגו למגעל ולמתרס‪.‬‬
‫‪ 37‬שלא ישמט ה מ ש י ט ‪.‬‬
‫כ״ה ב ד ‪ ,‬א ב ל בכי״ו‪ :‬המשוט‪ ,‬ובר׳׳ש הנ״ל‪ :‬המסיט‪.‬‬
‫ועיין במלונו ש ל ב ן יהודה ע ר ך מסיט‪.‬‬
‫‪ 37/38‬נתנו בריחיים של י ד וכר‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬רמב״ם פ״י מ ה ׳ כלים ה״א‪.‬‬
‫‪ 38‬צנורות התופסות את הרחיים מלמעלה וכר‪ .‬ד״ש הנ״ל‪ ,‬ראב״ד עדיות פ״ג‬
‫מ״ח‪ ,‬רמב״ם פ ״ י מ ה ׳ כלים ה״י‪.‬‬
‫‪ 39‬הסדור והסדן של מתכת טמאק‪.‬‬
‫ג׳׳ל שהרמב׳׳ם בפ״ט מ ה ׳ כלים הט״ז גדם‬
‫כ א ן ‪ :‬הכדור והסדן וכו׳‪.‬‬
‫עמ׳ ‪581‬‬
‫‪1‬‬
‫שנשתברו אף על פי שמחזירן וכר‪ .‬דמב״ם פ״ט מ ה ׳ כלים ה״ט‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 2‬ו א ל ו ה ן נ ו ל מ י כלי עץ וכר‪ .‬פיה״מ להר״מ ספי״ב בשם התוספתא‪ ,‬חולין כ׳׳ה א ‪.‬‬
‫‪ 3‬ל י ט ל בטינם‪ .‬בפיה״מ הנ״ל‪ :‬להטיח בטונם וכו׳ וביאורו להחליקו במחלקת‬
‫והיא הברזל א ש ר יחליקו ב ו ה ע ץ ושמו טונם‪ .‬ועיין פ י ד ש ״ י בחולין שם‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫כלי עץ אין מ ק ב ל י ן טומאה עד שתיגמר מלאכתה‪ .‬הולך בשיטת אביו‬
‫ש מ ש ו ה פשוטים לגולמים‪) .‬סד״ט(‪ .‬ועיין ב ק ט ע י ם מ ס ה ״ מ ל ר ב ח פ ץ בצופה האגגלי‬
‫ח ״ ה ע מ ׳ ‪.427‬‬
‫ש ם ‪ :‬משיקשה בה‪ .‬בכי״ו ו ד לנכון‪ :‬מ ש י ק ש ד בה‪.‬‬
‫‪ 6‬חוץ משל פ ר ש ע מפגי שהם מחוסרים וכר‪ .‬בר״ש םפי״ב‪ :‬תניא בתוספתא‬
‫כל גלומי כלי ע ץ ט מ א י ם חוץ מ ש ל פ י ר ש ע וכו׳‪ .‬ו ב ד ע ״ ב ש ם ‪ :‬חוץ מ ש ל פי רשע‪,‬‬
‫ו ע י י ן ב מ ל א ״ ש שם‪ .‬וגם ב מ ש ג ת ג ו ה ג י ׳ ‪ :‬פ י ד ש ע בכי״מ‪ ,‬פרמה‪ ,‬קויפמן‪ ,‬לו‪ ) .‬ש ם ‪:‬‬
‫פרשע(‪ ,‬פ י ה ״ ג סוף ע מ ׳ ‪ 27‬וערוך‪.‬‬
‫‪ 6/7‬שהם מחוסרים שליקה‪ .‬עיין ר״ש הנ״ל‪ ,‬ראיש שם‪ ,‬ועיין מ׳׳ש להלן‪.‬‬
‫‪ 7/8‬מפני ש ה ן מחוסרים שליקה וממירים את מה שכהן‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ .‬ובראב״ד‬
‫פ ״ ה מ ה ׳ כלים ה ״ א ‪ :‬ז א ת הקורבה )של כ ל י א ש כ ר ו ע וכלי עצם( ל א י ד ע ת י מ א י ן ב א ה‬
‫לו שהרי פרשו ב ו ט ע ם מ פ נ י שמחוםרין שליקה ומימרים א ת מ ה שבהם פ י ׳ עושין‬
‫מ ה ש ב ה ם מ ר ו כ ד ‪ .‬ואולי נ ש מ ט ו לפני ד ב י נ ו ה מ ל י ם ‪ :‬״ר׳ י ה ו ד ה אומר‪ ...‬שליקה״‪,‬‬
‫ויצא ש ט ע ם ה ת ו ס פ ת א הולך ע ל פ י ר ש ע )אשכדוע(‪.‬‬
‫פ״ג‬
‫‪ 9‬הכידון והגינין והפנש וכר‪ .‬ב ד וכי״ו‪ :‬ו ה נ י ג ו ן ו ד‪,‬פ ג ש ‪ ,‬וברור שהניגון‬
‫ה ו א ‪ .‬ה נ י ק ו ך ש נ ש נ ה י ח ד ע ם הכידון ב מ ש נ ה פ י ״ א פרח‪ .‬ו ל א ע ו ד א ל א ש ב פ י ה ״ ג כ ת ״ י‬
‫‪42‬‬
‫בליש ב״מ פ״ג עמ׳ ‪581‬‬
‫א ״ ק )לפי הום׳ ותיקונים שם סוף עמי ‪ (164‬גם ב מ ש נ ה ‪ :‬והניקון ו ה ג י ג י ן‪ .‬ו ב ד ״ ח כ א ן‬
‫ש י ב ש ו ‪ :‬ו ה ג ו ג י ן ו ה פ ג י ו ן ‪ .‬והנה הגי׳ ‪ .‬ה ג ו נ י ך ה י א ה מ צ א ת ה מ ד פ י ס י ם ה א ח ר ו נ י ם ‪,‬‬
‫א ב ל ‪ .‬ה פ ג י ו ן ״ ה י א ג י ד ם ת הגר״א‪ .‬אולם ‪ .‬ה פ ג ש ״ הוא גם ב ד וגם בכי״ו‪ ,‬ו ב ד ו ר ש פ ג ש‬
‫זה גזכר גם ב מ ש נ ה ם פ ט ״ ז ‪ :‬ב י ת החצים ב י ת הפגושות )וכנראה ש א י ן ב י ן פ ג ז ו ת‬
‫ו פ ג ש ו ת ר ק שינוי ב ב י ט ו י ובכתיב(‪ ,‬והכוונה ל פ ג ש שלגו‪ .‬וכן ב א ב ו ת ד ר ״ ג גו״ב ם״ז‬
‫עמ׳ ‪ :20‬ע ש א ן ש ת י פ ג ש ו ת היו מזרקין בהן לחומה ע ד ש ג פ ד צ ה וכד‪.‬‬
‫ונ״ל ש ה ג ה ת ה ג ר ״ א ג ו ב ע ת מ ה ר מ ב ״ ם פ י ״ א מה׳ כלים ה י י ש ה ע ת י ק א ת ה ס י פ א‬
‫של ה ב ר י י ת א שלגו ו ה ש מ י ט א ת הרישא‪ .‬ולם״ז יש יסוד גמור להניח ש ה ר מ ב ״ ם גרס‬
‫ב ת ו ס פ ת א ‪ . :‬פ ג י ו ן ״ במקום ״פגש״ ו נ מ צ א ש ה ת ו ס פ ת א חולקת ע ל מ ש נ ת נ ו ש ש נ ת ה‬
‫)פי״ג מ ״ א ( שהפגיון ש ג ח ל ק מ ק ב ל טומאה‪ ,‬ולפיכך ה ש מ י ט ה ופסק כמשנתגו‪.‬‬
‫א ב ל ל פ י הגירםא שלגו ב ת ו ס פ ת א א י ן ה ת ו ס פ ת א חולקת ע ל ה מ ש ג ה א ל א‬
‫מ ו ס י פ ה עליה‪ ,‬ואין להבין ל מ ה ה ב י א ה ר ״ מ א ת ה ס י פ א ו ה ש מ י ט א ת הרישא‪ .‬ו ה ש ע ר ה‬
‫ז א ת נ״ל ק ר ו ב ה מ א ד ביסוד ה ג ה ת הגר״א‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬והמנפש‪ .‬בכי״ו‪ :‬והמנפיש‪ .‬וצ״ל‪ :‬והמגפים‪ ,‬כמו בד‪ ,‬ועיין פי״א מ״ח‪.‬‬
‫‪ 9/10‬שריק שנחלקו לארכו טהור‬
‫וכוי‪ .‬ב ד וכי״ו‪ :‬שריון שנחלק וכד‪ ,‬ו ה ע ת י ק ה‬
‫ה ד מ ב ״ ם פ י ״ א מה׳ כלים הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 11/12‬רחבו מלמעלה טמא רחבו מלמטה טהור וכוי‪ .‬ברמב״ם הנ״ל ג ר ם ‪:‬‬
‫ר ו ב ו מ ל מ ע ל ה ט מ א ר ו ב ו מ ל מ ט ה ו כ ד ‪) .‬סד״ט(‪.‬‬
‫שפת ה י מ נ ו ו ע ש ה ח ו ל י א וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬ס פ ת הימנו וכד‪ ,‬וברמב״ם הנ״ל‪ :‬ק צ ץ‬
‫‪12‬‬
‫מ מ נ ו ו ע ש ה חוליא וכד• ועיין לעיל ‪ 579‬ו מ ש ״ ש ‪.‬‬
‫‪ 12/13‬מספרת של פרקים ה ר י זו טמאה נתפרקה וכוי‪ .‬כל הברייתא בס׳ ה י ש ר‬
‫ל ר ״ ת ש ב ת סוף סי׳ ר י ב ‪ ,‬כ״א ע״ג‪ .‬ועיין תום׳ ש ב ת נ ״ ח ב׳ ד ״ ה מתיב‪ ,‬ד ״ ה ו כ ״ ת‬
‫ו ד ״ ה אלא‪ ,‬ועיין רמב״ן‪ ,‬ד ש ב ״ א ומיוחם ל ה ר י ט ב ״ א ש ב ת נ ״ ח ב ‪/‬‬
‫‪ 16‬מכתב שנטל הכותב וכר‪ .‬בכי״ו ו ד ‪ :‬שניטל ה כ ו ת ב וכד‪ .‬וכל הבדייתות ע ד‬
‫ש ד ‪ 22‬ב ד ״ ש פי״ג מ״ב‪.‬‬
‫‪ 17‬ונשתיירו בכותב ובמוחק לקשרי אצבעותיו מ ג י ע מלא פס וכר‪ .‬ב כ י ״ ו ‪:‬‬
‫ונשתייר בכותב מ ג י ע ל ק ש ר י א צ ב ע ו ת י ו ו ב מ ו ח ק מ ל א פס וכד‪ .‬וכ״ה )בערך(‬
‫בד״ש הג״ל‪ .‬׳ וברמב״ם פ י י א מ ה ׳ כלים ה ״ כ ‪ :‬אם נ ש א ר מאורכו כ ד י ש י ג י ע ל ק ש ר י‬
‫א צ ב ע ו ת י ו ט מ א שהרי א י פ ש ר ש י א ח ז בו ו י כ ת ו ב בו נ י ט ל ה כ ו ת ב וגשאר ה מ ו ח ק א ם‬
‫נ ש א ר מאורכו מ ל א פם ידו ט מ א ש ה ר י א י פ ש ד לו ל מ ח ו ק בו נ ש א ר פ ח ו ת מ ז ה טהור‬
‫ו כ ד ‪ .‬ועיין ידוש׳ ש ב ת ם״ח ה״ה‪ ,‬י״א ע ״ ב ו ב ק ״ ע שם‪ ,‬ופירושו הוא הנכון‪.‬‬
‫‪ 18‬מכחול שניטל הזכר שלו וכר‪ .‬כל הברייתא בפיה״ג פ״ל מ י ד ע מ ׳ ‪ 79‬ומשם‬
‫ב ע ר ו ך ע ר ך סרח• ועיין ר ״ ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ 20‬שהוא ס ו ר ח את ה ע ק ‪ .‬בר״ש הגיל ב ט ״ ס ‪ :‬שהוא מ ו ר ח א ת העין‪ .‬א ב ל‬
‫הנכון כלפגיגו‪ ,‬וכ״ה בפיה״ג וערוך הנ״ל‪ ,‬והם מ ב א ר י ם ע ל י ד ה גם א ת ה מ ש נ ה ש ם ‪:‬‬
‫ם ו ר ח ת א ת היד‪ ,‬עיי״ש‪ .‬וכן האפונים החיים שמסריחים א ת ה פ ה )ידוש׳ פ י א ה פ ״ ח‬
‫ה״ה‪ ,‬כ ׳ ס ע ״ ד ‪ ,‬ע י ר ו ב י ן פ״ג ה״א‪ ,‬כ׳ ע״ד( פירושו שסורחים א ת ה פ ה ופוצעים אותו‪.‬‬
‫ועיין מ ״ ש ר י ״ ן א פ ש ט י י ן ב ת ר ב י ץ ש״ח ס״א ע מ ׳ ‪.120‬‬
‫ש ם ‪ :‬זילמסטרק שניטלה וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬זימלםטדון וכד‪ ,‬ובר״ש הנ״ל‪ :‬זומא ליסטרון‬
‫ש נ י ט ל וכוי‪ ,‬ו ע י י ן ב מ ש ג ה פ י ״ ג מ ״ ב ו ב פ י ה י ג ע מ ׳ ‪ 29‬ה ע ר ה ‪.14‬‬
‫כלים ב״מ ‪0‬״ג עמ׳ ‪581‬‬
‫‪43‬‬
‫‪ 22‬מרדה ניטל‪ ...‬הצינורות נ י ט ל ה הצינודח וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬מ ד ד ה שניטל‪...‬‬
‫ה צ י נ ו ד ה ניטלה הצינודה ו כ ד ‪ .‬ו כ ן ב ר י ש ה נ ״ ל ‪ :‬מ ר ד ה ש נ י ט ל הרודה ט מ א מפני‬
‫צינורא ניטלה צינורא ט מ א מ פ נ י מ ר ד ה ) צ ״ ל ‪ :‬הרודה‪ ,‬כלפנינו וד( ו כ ד ‪ ,‬פי׳ מרדה כלי‬
‫שדודין ב ו ה פ ת מן התנור ויש ב ו צ י נ ו ר א ש מ ש מ ש ע ו ד ת ש מ י ש אחר‪.‬‬
‫‪ 23‬נ ח ל ק לשנים ונשתיירו בחרחור וכוי‪ .‬בכי״ו ו ד ‪ :‬ונשתייר בחרחור וכד‪,‬‬
‫ו ב ש נ י ה ם י ש חסרון גדול ע ״ י הדומות‪ ,‬ואני מ ש ל י מ ו במדובעים ע ״ פ ה ר ״ ש הנ״ל‬
‫ו ה ר ״ ש ורא״ש מ ״ ג ו כ צ ״ ל ‪ :‬נחלק לשנים ]אם מ ש מ ש מ ע י ן מ ל א כ ת ן ראשנה ט מ א ואם‬
‫לאו טהור‪ .‬מ ר ד ע שניטל חרחור ט מ א מפני ה ד ר ב ן נ י ט ל ה ד ר ב ן ט מ א מ פ נ י החרחור‬
‫נחלק לשנים[ ו נ ש ת י י ר בחרחור ו כ ד ‪.‬‬
‫‪ 23/24‬בחרחור עד שבעה טפחים ו ב ר ו ב ה עד ארבעה טפחים טמא וכוי‪.‬‬
‫ב ד וכי׳׳ו‪ :‬ו ב ר ו ב ן ע ד א ר ב ע ה טפחים וכו׳‪ ,‬ו צ ״ ל ‪ :‬ו ב ד ד ב ן ע ד א ר ב ע ה וכד‪,‬‬
‫וכ״ה בר״ש הג״ל‪ .‬ולהלן ב ר ״ ש ש ם ‪ . :‬ש י נ ט ל רובו )כלומר‪ ,‬החרחור( היינו שלא י ש א ד‬
‫י׳ טפחים כ ד ק ת נ י בתוספתא״‪ .‬ו כ נ ר א ה ש צ ״ ל ‪ :‬ז׳ טפחים‪ .‬ועיין להלן ב מ ש נ ה פכ״ה מ״ב‪,‬‬
‫פ כ ״ ט מ ״ ז ומ״ח‪.‬‬
‫‪ 24‬ואם מתחלה עשאו ל כ ן וכר‪.‬‬
‫מ פ ת ח לר״נ ש ב ת נ״ב בי‪ .‬ל״ה סע״א‪ .‬וכ״ה‬
‫גם להלן ‪.59012‬‬
‫‪ 25‬ובקרדום אף על פ י שניטלה חסימתו טמא‪ .‬ב ד ‪ :‬מחםימותו‪ ,‬ובכי״ו‪:‬‬
‫מחםימתו‪ .‬וכן בר״ש פ י ״ ג ם מ ״ ג ‪ :‬ת נ י א ב ת ו ס פ ת א ובקרדום א ע ״ פ שניטל מחסימותו טמא‪.‬‬
‫וכן ב ם מ ״ ד ‪ :‬ו ה א ד ת נ ן ה כ א ניטל חיסומן טהורין צ ר י ך לחלק ב י נ ה לקדדום ד ת ג י א‬
‫ב ת ו ס פ ת א ובקרדום א ע ״ פ ש נ י ט ל ה מ ח ס ו מ ה טמאה‪ .‬ועיין מ ״ ש לעיל ‪.57832‬‬
‫‪ 26‬אמר ר׳ נ ת ן בר יוםף וכר‪ .‬נזכר ב ת ו ס פ ת א ר ק בשם אביו‪ ,‬אלא שלפעמים‬
‫גקדא גם ר׳ יונתן בר יוסף‪ ,‬והוא הוא‪.‬‬
‫‪ 27‬ה א י ז מ ל של דיקני וכר‪ .‬בכי״ו לנכון‪ :‬האוזמל של ד י ק נ י ) ע י י ן בפיה״ג עמ׳ ‪31‬‬
‫ו ב ה ע ר ה ‪ 17‬שם( וכד‪ .‬ו ב ב ב ל י ש ב ת מ ״ ח ב ‪ ,‬נ ״ ח ב ׳ ‪ :‬ואיזמל ש ל ד ה י ט נ י ‪ .‬ו ב ת ו ם פ‬
‫שם ד ״ ה ו כ ״ ת ‪ :‬ש ת י ב ד י י ת ו ת ה ן ב מ ס כ ת כלים‪ .‬ו ב ד מ ב ״ ם פ י ״ א מ ה ׳ כלים ה ״ ז ‪:‬‬
‫ו ה ר ו נ ק י בפני ע צ מ ה א י נ ה מ ק ב ל ת ט ו מ א ה )כמשנתינו( וכד‪ .‬ו ב ר א ב ״ ד שם‪ :‬פי׳ בערוך‬
‫ברזל של ר ה י ט נ י )עיין ב ע ר ו ך ע ר ך אזמל( ו כ ד ו ע ו ד מ צ א ת י ב ת ו ס פ ת א כלים פרק‬
‫ה נ י ד ו ן ) צ ״ ל ‪ :‬הכידון( האיזמל ש ל ר ו נ ק י ט מ א ב פ נ י ע צ מ ו למדנו שהרונקי האמור‬
‫ב מ ש נ ה שהוא טהור ע ל ה ע ץ נ א מ ד ולא ע ל הברזל וכו׳‪ .‬ו ב ר י ש פ י ״ ג מ ״ ד ‪ :‬הרוקני‬
‫בפני ע צ מ ה טהורה פירש בערוך ו כ ד ו נ ר א ה לפרש ד ב פ נ י ע צ מ ה טהורה היינו ה ע ץ‬
‫ב פ נ י ע צ מ ה א ב ל ה ב ר ז ל בפני ע צ מ ו ט מ א ד ת נ י א ב ת ו ס פ ת א האיזמל ש ל ד ו ק נ י ט מ א‬
‫בפני ע צ מ ו וכשהוא מ ח ב ר ו חיבור ל ט ו מ א ה ואין חיבור להזאה ו כ ד ‪ .‬וכ״ה ב ע ר ך‬
‫גם ב ד א ״ ש שם‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 28‬מחט של מוכסין וכר‪ .‬ל א נתברר ל י מ ה טיבה‪ .‬ואולי צ ״ ל ‪ :‬של כובסין‪,‬‬
‫א ב ל ק ש ה ל ה ג י ה נ ג ד ד וכי״ו‪.‬‬
‫‪ 28/29‬מפני חודה ניטלה חודה טמא וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬מ פ נ י ח ר ר ה ניטלה ח ר ד ה‬
‫ט מ א ה וכר‪ .‬ועיין פ י ה ״ ג ע מ ‪ 31‬ה ע ד ה ‪ .19‬וספרי זוטא ב ק ט ע מ ן הגניזה ת ר ב י ץ ש ״ א‬
‫ס ״ א ע מ ׳ ‪ 14‬ו ב ה ע ר ה ‪ 1‬שם‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 30‬הסייף והסכין שהעלו חלודה וכר‪ .‬רמב״ם פי״א מ ה ׳ כלים הי״ז‪ ,‬ועיין תום׳‬
‫ב י מ פ ״ ד א ׳ ד ״ ה הסכין‬
‫שהביאו א ת‬
‫התוספתא וכתבו‪ :‬ונראה דשסן קאי אסייף‬
‫כלים ב״מ ס״ג עמי ‪581—582‬‬
‫‪44‬‬
‫והשחיזן ק א י אםכין‪ ,‬א ע ״ ג ד ק ת נ י ל ש ו ן רבים‪ ,‬והוי ה ש ת א ה ת ו ס פ ת א כ מ ו ה מ ש נ ה ‪.‬‬
‫‪ 31‬שפופרת של זהבין ושל וגגין ושל נ פ ח ק וכר‪ .‬ברמב״ם פי״א מ ה ׳ כלים הי״א‪:‬‬
‫ש פ ו פ ר ת ש ל ז ה ב י ם ו ש ל ז ו ג י ן ו ש ל נ פ ח י ם וכו׳‪.‬‬
‫‪ 33‬כלבה של םפרין ו ש ל רופאץ וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬כלבא של םפרין וכר‪ .‬ובדמב״ם‬
‫הג״ל ה י ״ ב ‪ :‬כ ל ב י א ש ל ספרים וכוי‪ .‬ובוודאי ה י ה כ ת ו ב ‪ :‬כלב׳‪ ,‬ו פ ת ר ו ה הסופדים כל‬
‫א ח ד ע ״ פ דרכו‪ ,‬ו ב א מ ת צ ר י ך ה י ה ל פ ת ו ר ‪ :‬כלבום‪ ,‬ע י י ן סוטה י ״ ט ב ׳ ‪ :‬ר׳ י ה ו ד ה א ו מ ר‬
‫כלבום ש ל ברזל ו כ ר ‪ ,‬ו ב ת ו ס פ ת א שם ‪ :29420‬ר ׳ יהודה אומר ב צ ב ת ש ל ברזל וכו׳‪,‬‬
‫ועיין מלונים‪.‬‬
‫‪ 36‬א ג נ י ם ט ר טמא וכר‪ .‬ב ד וכי״ו‪ :‬א נ ג י ס ט ו ר ט מ א וכד‪ .‬ובבאור הגד״א‬
‫ב ד ״ ח ‪ :‬א ג ג י ם ט ר י ה ו א כ ל י ש מ ו צ י א י ן מ מ נ ו יין מ ן ה ח ב י ו ת ו כ ר ‪ .‬וברור לי ש מ ע ו ל ם‬
‫ל א י צ א ו דברים א ל ו מ פ י הגר׳״א‪ ,‬ופירוש זה ה ו א ל א ל א נ ג י ס ט ו ד א ל א לדיופי‪ ,‬ו כ ״ ה‬
‫ב ט ה ר ת ה ק ו ד ש י ׳ ע״ג‪ ,‬ע י י ״ ש ה י ט ב ותראה ש ה ר ח י ב ו א ת פירושו שם וחילקוהו לשגים‪,‬‬
‫א ח ד ל א נ ג י ס ט ו ר ו א ח ד לדיופי‪ .‬א ב ל אנגיסטוד‪ ,‬גגוםטרי‪ ,‬רגיל בתלמוד‪ ,‬עיין מ ו ״ ק‬
‫י ״ ח א׳‪ ,‬נ ד ה י ״ ז א ׳ ו מ פ ר ש י ם שם‪.‬‬
‫‪ 38‬ה מ ט ר י ד ש נ פ ר ד וכר‪ .‬ב ד ‪ :‬ה מ ט ר י ד שנפרץ וכר‪ .‬ובבאור המיוחס להגר״א‪:‬‬
‫צ ״ ל ה מ ג ל שנפרץ‪ ,‬פ י ׳ ש ג פ ר צ ו פגימותיו‪ .‬ולפי באור זה יותר נ ו ח ל ה ג י ה ‪:‬‬
‫ה מ ג ו ל י ד ־ ־ ה מ ג ל י ד וכד‪ ,‬עיין פ י ״ ג מ ״ א ‪ .‬ואולי ‪ .‬מ ט ר י ד ״ ה ו א ‪ .‬מ ט ר ד א ״ ) ב ר ש ״ י ב ״ ר‬
‫פרש׳ פ ״ ג ‪ :‬מטרידא( ש ב ת ״ י ו י ש ל ח ל ״ ו ל ״ ט — ח נ י ת קצרה‪ ,‬עיין יםטרוב ע ר ך מ ט ר ד ה ‪.‬‬
‫‪ 38/39‬א פ י ל ו פ ו ת ח ת טהורין וכר‪ .‬צ ״ ל ‪ :‬א פ י פ ו ת ח ת וכר‪ .‬ובברייתא ב ש ב ת‬
‫פ ״ א א ׳ ‪ :‬ח פ י פ ו ת ח ת טהורין וכר‪ ,‬עיי״ש‪ .‬ובתוספי ש ם ד ״ ה חפי‪ ,‬וכן ב ר מ ב ״ ן שם‬
‫ציינו ש ז ו ה י א ה ב ר י י ת א שלנו בתוספתא‪ ,‬ועיין ר ״ ח ש ם ואוה״ג‪ ,‬הפירושים‪ ,‬ע מ ׳ ‪.40‬‬
‫ו א ש ר ל כ ת י ב ״אפי״ י ש לציין א ת פ י ה ״ ג ) ל פ י הוספות ו ת י ק ו נ י ם ע מ ׳ ‪ :(166‬ל ע ש ו ת א ף‬
‫)ותוקן‪ :‬חף(‪ .‬ו ב כ ת ״ י א ״ פ שם‪ :‬אפופתחת‪ ,‬וצ״ל א פ י פותחת‪ ,‬מ מ ש כ מ ו ב ת ו ס פ ת א לפניגו‪.‬‬
‫עמי ‪582‬‬
‫‪1‬‬
‫ר׳ נחמיה מטהר‪ .‬תוספות ש ב ת נ״ט ב׳ ד״ה ר״נ‪ ,‬רמב״ן‪ ,‬רשב״א ומיוחס‬
‫להדיטביא שם‪.‬‬
‫‪ 2‬ב ע ו ל ו ב ס מ מ נ ק הולכק א ח ר הרוב ה ס מ נ נ י ן ‪ .‬בכי״ו‪ :‬בעול ובםמנגין הולכין‬
‫א ח ר ה ד ו ב ד״סממגין‪ .‬וכנראה ש צ ״ ל ‪ :‬ב ע ו ל ] א ח ר הסמנגין[ ו ב ס מ נ ג י ן הולכין א ח ד הרוב‪.‬‬
‫ועיין ב ש ב ת הנ״ל‪ ,‬ובירושלמי שם ס ״ ו ה ״ ג ח ׳ ע ״ ב ‪ .‬ועיין קרוים ‪ L W‬ע ד ך םמלון‪.‬‬
‫‪ 2/3‬ב ס ו ל ם ו ב ק ו ל ב אחר ה ש ל ו ב י ם בעדשה וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬א ח ר השולבים‪.‬‬
‫ובפי׳ ה ר א ב ״ ד לתו״כ ש מ י ג י פ ר ש ׳ ו׳ ה ״ ד ‪ ,‬ג ״ ב ס ע ״ ג ‪ :‬דקולב כ ע י ן סולם ה ו א ד ת נ י א‬
‫ב ת ו ס פ ת א כלים פ ר ק ג׳ בסולם וקולב א ח ר השלבים )כעדשה( ] ב ע ד ש ה [ א ח ר ה מ ס מ ר‬
‫ר ׳ ש מ ע ו ן ב ן א ל ע ז ר אומר ב ש ם ר׳ יוסי בסולם א ח ר ה ע ו מ ד י ם ב ק ו ל ב א ח ד ה ש ל ב י ם ‪.‬‬
‫ו ה ש ל ב י ם ד ק ת ג י ה כ א הוא המסמרים ד מ פ ד ש ב מ ס ׳ ש ב ת )הג״ל(‪ ,‬ל פ י ש י ש לקולב ש ת י‬
‫זרועות עומדים כ מ ו הסולם‪ ,‬ומזרוע לזרוע הולכים השלבים וכשהם מ מ ת כ ת נ ק ר א ו‬
‫מ ס מ ר י ם ו ה ו א ט מ א ‪ ,‬א ב ל ש ל ע ץ הם נקראים שלבים והוא טהור‪ .‬ל פ י ש א י ן ל ו ב י ת ק ב ו ל‬
‫ה ש ר ת ו ע והדוקרן ו ה מ ע ד י ר וכר‪ .‬בפיה״ג ע מ ׳ ‪) 33‬לםי״ג מ״ז>‪ :‬ה מ ע ב ר‬
‫‪4‬‬
‫א י ׳ ד א ׳ ה מ ע ד ר ‪ ,‬ועיין ב ה ע ר ה ‪ 9‬שם‪ .‬ו כ ן גם ב מ ש נ ה כ ת ״ י פ ר מ ה ‪ :‬ו ה מ ע ד ר ‪.‬‬
‫ו ע י י ן ע ל ש ר ת ו ע ב י ר ו ש ל מ י כ פ ש ו ט ו ח ״ א ע מ ׳ ‪.98‬‬
‫‪45‬‬
‫כלים ב״מ פ״ג—ד עמי ‪582‬‬
‫של כוכשין ש נ י ט ל ה א ח ת מ ש נ י ה ן ו ע ש ה וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬של כ ו ב ם י ן ) ו כ ״ ה בד(‬
‫‪5‬‬
‫ש נ י ט ל ה א ח ת משיניהם ו ע ש א ה וכו׳‪.‬‬
‫ר ׳ שמעק מטמא‪ .‬עיין יבמות מ״ג א׳‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ 8/9‬ה א מ ו ס והחפוי‪ ...‬שנים‪ .‬ב ד ‪ :‬האמו׳ והחפוי‪ ...‬ש י נ י ׳ ) ו ג ם בכי״ו‪ :‬שינים(‪.‬‬
‫‪ 10‬ויוצאין בה בשבת‪ .‬כדבי במשנת ש ב ת פ״ו סמ״ה‪.‬‬
‫פ׳יד‬
‫‪ 1‬כ ל י מתכות הבאות במדד‪ ,‬וכוי‪ .‬רמב״ם פ״א מ ה ׳ כלים ה״ט‪.‬‬
‫‪ 12‬כגון ה ש ו ל ח ן ו כ ר ‪ .‬הגד״א משלים‪] :‬פשוטי כלי מתכות[ כגון השולחן וכוי‪.‬‬
‫‪ 12/13‬כלל א מ ר ו כ ל י מ ת כ ו ת ה מ ח ו ס ר ה ט פ ה טמא ו כ ר ‪ .‬ב ד וכי״ו‪ :‬המחוסר‬
‫ה ש פ ה ט מ א וכד‪ .‬והיא ה ש פ ה ה י א השיפה ה י א שיפה‪ .‬ובר״ש פ י ״ ד מ ״ א ‪ , :‬ת נ י א‬
‫ב ת ו ס פ ת א כלל אמדו בכלי מ ת כ ו ת המחוסר ח ט י פ א )כגידסתו במשנה( ט מ א ומחוסר‬
‫לטישה ט מ א ״ ו כ ד ‪ ,‬כל ה ב ר י י ת א ע ד ש ד ‪ .19‬ולעיל בסמוך ש ם ‪ :‬ו ב ת ו ס פ ׳ נ מ י ק ת ג י‬
‫מחוסר ל ט י ש ה ט מ א ותרי ת נ א י אליבא ד ר ׳ עקיבא‪.‬‬
‫‪ 13/14‬ו ח כ מ י ם א ו מ ר י ם כלי־מתכות ש ג ת ר ו ע ע ו ו כ ר ‪ .‬מלשון זו מ ש מ ע שהחכמים‬
‫חולקים ע ל ד״ע‪ ,‬וא״כ גם ד ״ ע מ ד ב ר בכלים שגשברו‪ ,‬ומוכח כפירוש הגר״א ב ד ב ר י‬
‫ד ״ ע ב מ ש נ ת נ ו )עיין אליהו ר ב ה פ י ״ ד םמ״א(‪ .‬ו ב ד ״ ש ו ר א ״ ש שם הוכיחו מ ה מ ש ך ד ב ר י‬
‫ה ת ו ס פ ת א כ א ן שגם ה מ ש נ ה ) ב ר י ש א שם( מ ד ב ר ת בכלים ש נ ת ר ו ע ע ו ולא בכלים שניקבו‪.‬‬
‫ו ב ר א ״ ש ש ם ‪ :‬כדמוכח ב ת ו ס פ ת א דב״ק וקומקום ו כ ד ‪ ,‬ו צ ״ ל ‪ :‬ב ת ו ס פ ת א דבקומקום וכו׳‪.‬‬
‫ד ל י כ ד י ל מ ל א ו ת בו ל ש ת ו ת ו כ ר ‪ .‬בד׳׳ש ה נ ״ ל ‪ :‬דלי כ ד י למלאות בו מיס‬
‫‪15‬‬
‫לשתות וכד‪.‬‬
‫‪ 16‬ס פ ס ל‬
‫‪17‬‬
‫כ ד י ל ה ד י ח ב ו ו כ ר ‪ .‬בכי״ו ל נ כ ו ן ‪ :‬ה ס פ ל כ ד י להדיח וכד‪ .‬וכ״ה בר״ש הנ״ל‪.‬‬
‫ה ל ב ס ו כ ר ‪ .‬וכ״ה הגירםא גם ב מ ש נ ה פי״ד מ״א ל פ י כ מ ה עדיות‪ ,‬עיין פיה׳׳ג‬
‫ע מ ׳ ‪ 34‬ובהערה ‪ 2‬שם‪ .‬ועליו יש להוסיף ש כ ן הוא גם בכ״י פרמה‪ .‬ובכת״י קויפמן‬
‫ה ל ב י ס ‪ ,‬וכ״ה גם ב פ י ה ״ ג כת״י א״פ‪ ,‬עיין פ י ה ״ ג הג״ל ה ע ר ה ‪ ,5‬ולפ״ז ברור‬
‫וכי״מ‪:‬‬
‫שגם ‪ .‬ל פ ס ״‬
‫שבתוצאות הוא ״לבים״‪ ,‬והיו״ד ג כ ת ב ה ב ת ו ך ה ב י ״ ת‬
‫מ ״ ש לעיל ‪ 57918‬בשם התשבי‪ .‬וכן עיקר לבים־‪5‬ןז‪6(3‬ג‪,‬‬
‫ו י צ א ‪ :‬לפס‪ ,‬ע י י ן‬
‫ע י י ן ע ה ״ ש ע ר ך לבם‪ ,‬ונכון‪.‬‬
‫‪ 18/19‬ג ר שיערו‪ ...‬ב פ ר ו ט ו ת ‪ .‬כ״ז ליתא בכי״ו‪ :‬ובר״ש הנ״ל‪ :‬נ ו ד שיעורו במשקין‬
‫ר׳‬
‫אליעזר‬
‫אומד‬
‫‪ 19/20‬מקל‬
‫בפרוטות‪.‬‬
‫ש ע ש ה ב ר א ש ו מסמר ל ה י ו ת תופס בו ממקום הדייש וכר‪.‬‬
‫וכן ב ר ״ ש פ י ״ ד מ ״ ב ‪:‬‬
‫במקו׳‬
‫ו ע י י ן מ ״ ש ל ע י ל ) ל ע נ י י ן נ ר של חרס( ‪ 571‬ש ד ‪.14/15‬‬
‫תניא‬
‫ב ת ו ס פ ת א מקל‬
‫שעשה‬
‫מ ס מ ר להיות ת ו פ ש בו‬
‫בראשו‬
‫הדייש טהור ואם ב ש ב י ׳ ש ל א ת ה א ה א ר ץ אוכלתו ט מ א וכו׳‪ .‬ו ב ר מ ב ״ ם פ״ד‬
‫מ ה ׳ כלים ה ״ ח ‪ :‬מ ק ל‬
‫שעשה‬
‫בראשו‬
‫מ ס מ ר כמין רימון כ ד י‬
‫ש י ה י ה אוחז בו אינו‬
‫מ ק ב ל ט ו מ א ה ע ש א ה ו ש ל א ת ה י ה ה א ר ץ א ו כ ל ת א ת ה ע ץ מ ק ב ל ת טומאה‪ .‬ו נ ר א ה שהפירוש‬
‫הוא‬
‫שהיה‬
‫אוחז‬
‫ו ת ו פ ש בו‬
‫כ ש ה י ה הולך‬
‫במקום‬
‫הדייש‪,‬‬
‫במקום‬
‫ש ד ש ו בו רבים‪,‬‬
‫ו נ מ צ א ש ה מ ס מ ר א י נ ו ע ו ש ה א ת ע י ק ר ה מ ל א כ ה ‪ ,‬ואינו א ל א מ ש מ ש א ת העץ‪ ,‬א ב ל א ם‬
‫ה ו א ש ו מ ר ו מ ע מ י ד א ת ה ע ץ ומקיים א ו ת ו מ ק ב ל טומאה‪ ,‬ע י י ן ב מ ה ר י ״ ק ש ה ב י א ב כ ״ מ‬
‫ל ר מ ב ״ ם הנ״ל‪ .‬וכן צריך לפרש גם להלן‬
‫‪,58416‬‬
‫‪ 21‬דוד אחד טמא ושני דודי? וכוי‪.‬‬
‫ע י י ן מש״ש‪.‬‬
‫וכ״ה בד‪ ,‬א ב ל בר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬ד ו ר א ח ד ט מ א‬
‫‪46‬‬
‫כלים ב״מ פ״ד עם' ‪582‬‬
‫ש ג י ד ו ד י ׳ טהור ו כ ו ‪ /‬ופירש ה ג ר ״ א ש ר א ב ״ צ חולק ע ל ר ״ ש ב מ ש ג ת י ג ו וסובר שאם‬
‫ריבה בשורות טהור‪.‬‬
‫‪ 22/23‬מ ס ר ק ש י ש ב ו ד ר ב ן ה ר י ז ה ט מ א ט מ א מת‪ .‬וכיה ב ד וכי״ו א ל א‬
‫שבשניהם ‪ .‬ד ו ר ב ן ״ ב מ ק ו ם ‪ :‬דרבן‪ .‬ו מ ה ל ש ו ן ‪ :‬ט מ א ט מ א מ ת ‪ ,‬מ ש מ ע ש י ש כ א ן מקום‬
‫ל ט ו מ א ת מדרס‪ ,‬ו ז ה ל א י ת כ ן ל א במסרק ולא בדורבן‪ .‬ואולי צ ״ ל ‪ :‬מ ס ר ך ‪ ,‬ואלו ה ן‬
‫ה ר צ ו ע ו ת ה מ ק ש ר ו ת א ת האוכף ל ח מ ו ר א ו לסוס‪ ,‬עיין ש ב ת ג ״ ג א ׳ ובהקבלות‪ .‬ואם היה‬
‫דרבן ב מ ס ר ך ז ה ה ד י ה ו א ט מ א ט מ א מ ת ‪ ,‬מפני שהוא מ ט מ א ר ק מ ח מ ת הדרבן‪,‬‬
‫ובדרבן אומרים קום ו נ ע ש ה מלאכתנו‪.‬‬
‫‪ 23‬ש ה ו א מ ו צ י א ב ו א ת ה מ ס פ ר י ם וכוי‪ .‬הגר״א מ ג י ה ‪ :‬א ת המסמרים‪.‬‬
‫‪ 24‬מ י נ י ק ו ת ש ע ש א ה ל ת ח ת ה ד ל ת וכוי‪ .‬ד״ש פי״ד מ״ב‪.‬‬
‫‪ 24/25‬ו ד ת ה ט מ א ה ו ע ש א ה ל ת ח ת ה ד ל ת וכוי‪ .‬פיה״מ להד״מ פי״ד םמ״ב‪ ,‬ה ש ג ו ת‬
‫ה ד א ב י ד סםי״א מ ה ׳ כלים ור״ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 26/27‬ו ב י ת ה ל ל אומי‪ ...‬מ ש י ח ב ל ו י ח ב ר ‪ .‬כ״ז ליתא בכי״ו‪ .‬א ב ל ישנו גם ב ד‬
‫ור״ש הנ״ל‪ ,‬ובכי״ו נ ש מ ט ב ט ע ו ת ע ״ י הדומות‪.‬‬
‫‪ 28‬כ ל כ ל י השתת ט מ א י ן וכוי‪ .‬ב ד וכי״ו‪ :‬הסתת‪ .‬ובפיה״ג ע מ ׳ ‪ :61‬כ ד ת נ י א‬
‫כל כלי ה ס ת ת ט מ א ו ה ע ר ע י ן עמהם‪ .‬ועיין בערוך ערך ע ר ה ׳ ור״ש להלן פכ״א מ״ב‪.‬‬
‫‪ 30‬א פ ת מ ב י א ט ה ו ר ה וכוי‪ .‬כלומר‪ ,‬אפרומביא מ צ ו פ ה טהורה‪ .‬ועיין במשנה םי״א מ״ה‪.‬‬
‫‪ 31‬ש ל ש ה ד ב ר י ם ט מ א ק ב ס ו ס ה ש י ל י ן ו ה פ נ ר ו ה מ ל ו נ י ם ו כ ר ‪ .‬בכי״ו‪ :‬ט מ א י ן‬
‫ב ש ו ק ה ש י ל י ן והפגר והכלוגיס הכליגם ש ל ס ו ס ו כ ד ‪ .‬ו ה מ פ ר ש י ם מ ג י ה י ם ‪ . :‬ה ש י ר י ן ״‬
‫ב מ ק ו ם ‪ :‬״ ה ש י ל י ך ‪ ,‬ועיין יסטרוב ע ר ך פגר‪ .‬וספק גדול מ א ד בעיגי א ס מדברים ב ר י ש א‬
‫בסוס ו ת ש מ י ש י ו ‪.‬‬
‫‪ 32‬ת פ ו ר ו ת ח י ב ו ר ו ק ש ו ר ו ת אינן ח י ב ו ר ‪ .‬עיין להלן *‪ ,595*< ,5881‬ועיין במשגה‬
‫מקואות פ״י מיה‪.‬‬
‫‪ 33‬א נ ד ר ט ץ ו ח ל י ו ת של מ צ ו ד ה ו כ ל ה י ו צ א מ ש ו ם מ ט ב ע ו כ ר ‪ .‬הגר״א מ ג י ה ‪:‬‬
‫וחוליות של צורה וכל שאין יוצא )עיין פי״ב מ״ז( משום מ ט ב ע וכו׳‪ .‬ולפי מ ס ו ר ת‬
‫א ח ר ת הוא מ ג י ה ‪ :‬וחוליות ש ל מ ג ו ר ה וכד‪.‬‬
‫‪ 34‬א נ ד ר ט ק ש ע ש א ה ב ת ו ך ה ב י ת אם ל ח ו ר ט מ א ‪ .‬בכי״ו‪ :‬אגדרטין ש ע ש א ן‬
‫וכד‪ .‬ו ב ד ‪ :‬א ג ד ם ט י ן ש ע ש א ה ו כ ד ‪ .‬ובמיוחםות ל ה ג ר ״ א ב ד ׳ ר א ם בארו ש ע ש א ן‬
‫לחור‪ ,‬לסתום א ת ׳ החוד‪ ,‬וצ״ע‪.‬‬
‫‪ 35/36 .‬ש ל ש ל ת נ ר ח מ ר ע ל ה מ ס ר ק א ק שם מ ס ר ק ח י ב ו ר ע ל ה ט ב ע ת ‪.‬‬
‫לכאורה נראה ש מ ד ב ר י ם כאן במסרק ש ה ת ק י נ ו ל נ ר )עיין ב מ ש נ ה םםי״ג(‪ .‬ואולי מ ד ב ר י ם‬
‫במסרק של אורגים‪ ,‬עיין הירשברג ה א ר ג ותעשיית הארג ע מ ׳ ק פ י א ה ע ר ה ‪.1‬‬
‫‪ 37‬ו ש ל ע ו ל י כ כ ל ע ש ר ה ט פ ח י ם וכוי‪• .‬עולי בבל• כ א ן א י ן פירושו כ מ ו ׳ ע ו ל י‬
‫בבל״ ב מ ש ג ה ׳ א ל א עולי ב ב ל ה ם העולים בזמגם ש ה ב י א ו א ת ם א ת הדליים ש ל ק ח ו‬
‫לצורך הדרך‪ .‬וכל ה ב ר י י ת א ב ד ״ ש פ י ״ ד סם״ג‪ .‬ועיין קדמוגיות ש ל קרוים כ ״ ב ח ״ א‬
‫ע מ ׳ ‪ 108‬שפירש ש ה ד ל י הוא של ב א ד של עולי דגלים‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 38‬מ נ י ר ה ש ע ש ה ש נ י ה ל ח ו ר ה ד ל ת ו כ ד ‪ .‬ד״ש הנ״ל‪ ,‬רא״ש שם‪ ,‬רמב״ם םפ״י‬
‫מ ה ׳ כלים‪ .‬ו ב פ י ה ״ מ ש ל ו פ י ״ ד מ ״ ג פירש א ת ה מ ש נ ה ב ד ר ך אחרת‪.‬‬
‫‪ 38/39‬א ף ע ל פ י ש מ ש ת מ ש ב ה ט ה ו ר ה ‪ . . .‬כ מ ס מ ר ‪ .‬עיין ה ר ש י מ ה לעיל !‪.575‬‬
‫כלים ב״מ פ״ד—ה עמ׳ ‪583‬‬
‫‪47‬‬
‫עמ׳ ‪583‬‬
‫‪1‬‬
‫כיםוי ק ב י א וכר‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬דא״ש שם סמ״ג‪ ,‬ועיין מ״ש לעיל ‪.58019‬‬
‫‪2‬‬
‫הטבעות המקבלות א ת הרצועות וכוי‪ .‬בר״ש םי״ד מ״ה‪ :‬״תניא בתוספתא‬
‫ה ט ב ע ו ת המקבלות הרצועות ה ר י א ל ו טהורות ש א י נ ן עשויות אלא לנוי העשויות‬
‫להכביד״ וכוי ״ מ ש מ ע מ ן ה ת ו ס פ ת א ד כ נ פ י ם ד מ ת נ י ׳ ט ב ע ו ת הך‪.‬‬
‫‪ 4/5‬מםמר שהוא מחבר בו את הגלגל וכר‪ .‬ד״ש הנ״ל‪ ,‬רא״ש שם‪.‬‬
‫‪ 5/6‬מודה ר׳ יהודה לחכמים וכר‪ .‬ר״ש פי״ד מ״ו‪.‬‬
‫‪ 6/7‬ש ע ש ה בו מראה נשבר ובטל מתשמישתו ט ה ו ר וכר‪ .‬וכן בר״ש הנ״ל‪:‬‬
‫ש ע ש ה ב ו מ ר א ה ו נ ש ב ר ב ט ל מ ת ש מ י ש ת ו טהור‪ .‬והדברים אינם מובנים‪ .‬ואולי צ״ל‪:‬‬
‫ב נ ש ב ר )עיין גי׳ הר״ש ומ״ש בח״א סוף ע מ י ‪ (19‬ובטל וכוי‪ .‬כלומר‪ ,‬ב נ ש ב ר ובטל‬
‫מודה ר׳ יהודה‪ ,‬והמלה ״טהור״ נוספה ע״י סופרים ש ל א הבינו א ת העניין‪ .‬ועיין‬
‫בהגהות הגר״א‪.‬‬
‫נ ט ש ט ש ה אם מראה רוב הפנים וכר‪ .‬רמב״ם פי״א מ ה ׳ כלים הי״ג‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫ובכ״מ ש ם ‪ :‬״ומ״ש או ש נ ט ש ט ש ה ״ ‪ ,‬ו ל א יותר‪ ,‬ולא הראה מקורו‪ .‬וברמב״ם כת״י‬
‫)לפי שנו״ם‪ ,‬פרנקפורט ת ר ״ ן ע מ ׳ ‪ (104‬ח ס ר ו ת המלים ״או ש נ ט ש ט ש ה ״ ‪ ,‬כלומר נ ש מ ט ה‬
‫ההלכה של התוספתא שלפנינו‪.‬‬
‫‪ 9‬ר׳ אליעזר אומר ו כ ר ‪ .‬כ ל הברייתא בר״ש פי״ד מ״ז‪ ,‬ועיין רא״ש שם‪.‬‬
‫‪ 12‬ו ש נ ה ע ל י ו ב ו ב י ו ם וכר‪ .‬בר״ש הנ״ל ל נ כ ו ן ‪ :‬י ש נ ה עליו בו ביום וכר‪.‬‬
‫‪ 13‬מ פ ת י ח ש ל ר ו כ ב ה ו כ ר ‪ .‬בכי״ו‪ :‬מ פ ת ח וכו׳‪ .‬וכל הבדייתות ע ד שו׳ ‪ 19‬בר״ש םפי״ד‪.‬‬
‫‪ 18‬ע ל מ ה נ ח ל ק ו ע ל ה ש נ י ם ו כ ר ‪ .‬בר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬ע ל ה ש י נ י • וכר‪.‬‬
‫‪ 18/19‬ק י ת ק ש ה ו א ע ת י ד ל ט פ ו ח ע ל פ י ו וכר‪ .‬בר״ש פי״ד מ ״ א ‪ :‬ויש מפרשי׳‬
‫חטיפה כ מ ו ט פ י ח ה ופליגא בריית׳ ) א מ ר דבי( ]אדר׳[ ע ק י ב א ד ק ת נ י ב ת ו ס פ ת א קיתון‬
‫שהוא ע ת י ד לטפוח ע ל פיו ולעשותו כצינור ט ה ו ר ע ד ש י ט פ ח פ י ו פ י ר ו ש כגון שפיו‬
‫עגול ו מ ש פ ע פיו ל צ ד א ח ד ומכה בקורנס ו נ ע ש ה כ ע י ן צ י נ ו ר ש מ ת ו ך כ ך כ ש מ ע ד ה‬
‫ממנו מים יוצאי׳ ומקלחי׳ ד ר ך א ו ת ה שפה‪ .‬ולטפוח מ ל ש ו ן ט פ ח ל י ה בסנדליה )ב״ב‬
‫כ ״ ב א׳(‪ ,‬ועיין גם ברא״ש שם‪ .‬ו ב ה ג ה ו ת המיוחסות להגר״א ה ג י ה ו כ א ן בתוספתא‪ ,‬עיייש‪.‬‬
‫פ״ה‬
‫‪ 20/21‬כלי נללים וכלי אבנים‪ ...‬הרי הן כאוהלין‪ .‬רמב״ם פי״ב מ ה ׳ טומאת מ ת‬
‫ה״ב‪ .‬שם פי״ג ה״ג‪.‬‬
‫‪ 21‬ר׳ נחמיה אומר וכר‪ .‬תו״כ שמיני פרשה ו׳ פ״ז ה״ז‪ ,‬נ׳׳ג ע״א‪.‬‬
‫‪ 22/23‬אף על פי שאין מטלטלין במשתייר בהן‪ .‬בתו״כ הנ״ל לנכון‪ :‬שאעפ״י‬
‫מ ט ל ט ל י ם ב מ ה שנשתייר בהם‪.‬‬
‫שאין מטלטלים ב מ ל ו א ם‬
‫‪ 23‬וכמה הן אמה על אמה וכר‪ .‬רמב״ם פ״ג מהי כלים ה״ד‪.‬‬
‫‪ 24/25‬ר׳ יוםי אומר בים שעשה שלמה הוא אומר מחזיק בתים וכר‪.‬‬
‫כ ל הברייתא בירושלמי עירובין פ״א סה״ה‪ ,‬י ״ ט סע״א‪ ,‬בלי השם ״ר׳ יוסי״‪ .‬ועיין‬
‫בבלי ש ם י״ד בי‪.‬‬
‫‪ 28/29‬הרחוינית שבטרקלינין בעלי בתים האוכלים וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬הרחויונות‬
‫כלים ב״מ פ״ה עמי ‪583—584‬‬
‫‪48‬‬
‫) ב ד ‪ :‬הרחזיונות( שבטריקליגין של ב ע ל י בתים וכר‪ .‬ב ת ש ו ב ת דונש ע מ ׳ ‪ :58‬ו פ ת ר ת‬
‫ודחון ל א ה נ ע ל ק ד מ ו ה י מ י נ י כלי זמר ה מ ה ל פ י הענין ונודע כי דחון בספר ת ו ס פ ת א‬
‫כשלחן‪ .‬ו ב ה כ ר ע ת ר ״ ת ש ם ‪ :‬א מ נ ם בלשון ת ו ס פ ת א ה ד ח ו נ ו ת מ ע נ י ן השולחנות וכר‪.‬‬
‫ו ב ר ש ״ י ד נ י א ל ש ם )ו׳ י ״ ט ( ‪ :‬ודחון ושלחן ב מ ש נ ה כך פ ת ר דונש‪ .‬וברד״ק ש ם ‪:‬‬
‫ו ב ת ו ס פ ת א ה ד ת ו ו נ ו ת ש ל )כני׳ כי״ו( בעלי בתים‪ ,‬פיר׳ שלחנות‪ ) .‬ר י ש ב ו ב ד ב א ו צ ר‬
‫ח כ מ ה של כ ״ צ ח ״ ג עמ׳ ‪.(60‬‬
‫‪ 30/31‬ראה ש ה ן צריכין ל ה ן נ ו ת נ י ן ל ה ן במתנה וכוי‪ .‬בכי״ו‪ :‬נ ת נ ן להן וכר‪.‬‬
‫והפירוש ה ו א ש מ ב י ת מ ש ת ה קבוע היו רגילים לשאל א ת הנסרים האלה ) כ נ ר א ה‬
‫במקרים שהיו ה ר ב ה אורחים(‪ ,‬וכשראה ב ע ה ״ ב שהם צריכים להם ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת נ ת ן‬
‫להם א ת הנסרים במתנה‪ ,‬ו נ מ צ א ש נ ת י י ח ד ו לטבלאות‪ ,‬ולפיכך טמאום חכמים‪ .‬ו ב ד יש‬
‫כ א ן ה ש מ ט ה מ ו ט ע י ת ע ״ י הדומות‪.‬‬
‫‪ 31/32‬מפני מה ארובות של נחתומין טמאות מפני וכר‪ .‬כל הברייתא בר״ש‬
‫פט״ו מ״ב‪ .‬ו ב ר א ב ״ ד ע ד י ו ת פ ״ ז מ ״ ז ‪) :‬עריבות( ויש שגורסין ארובות מכל מקום חד‬
‫פירוש א י ת ל ה ו ו כ ר ומפרש ב ת ו ס פ ת א מפני מ ה א מ ר ו ע ר י ב ו ת ש ל נ ח ת ו מ י ן ט מ א ו ת‬
‫מפני ש ה ן מ י ו ח ד ו ת לכלים וכר‪ .‬ועיין גם בתום׳ ש א נ ז א שם‪.‬‬
‫‪ 32‬של בעלי בתים טהורות עד ש י ח ז י ר ם לכלי‪ .‬בד״ש הנ״ל‪ :‬עד ש י י ח ד ם‬
‫לכלי‪ .‬וכן בתום׳ ש א נ ז א הג״ל‪ :‬עד ש י י ח ד ם לכלים‪ .‬א ב ל ב ר א ב ״ ד הג״ל‪ :‬״ושל ב ע ל י‬
‫בתים טהורות עד ש י ח ז י ר ם לכלי‪ ,‬ואית ד ג ד ס י עד ש י י ח ד ו ם לכלי‪ ,‬ש א ף על פי‬
‫ש ה ם משופות ש מ א לצורך ת י ב ה שיפה אותם״‪ .‬ו א ע פ ״ י ש ש ת י ה ג י ר ס א ו ת ה י ו י ד ו ע ו ת‬
‫ל ר ב י ג ו ת פ ס ל ע י ק ר א ת הגירסא השנייה ב ה ש ג ו ת י ו לה׳ כלים פ ״ ה ה ״ א ‪ :‬א ב ל ש ל ב ע ל‬
‫ה ב י ת א י ן ת ש מ י ש ו ת ד י ר ואין מייחדו לכלי ואם י י ח ד ו ט מ א והכי א י ת א בתוספתא‪.‬‬
‫‪ 33‬מ פ נ י מה ס ו ו ר של נחתומין ה פ ר ו ם טמא וכר‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬מ פ נ י מ ה‬
‫ס ד ו ד של נ ח ת ו מ י ן ה פ ר ו ם ט מ א וכר‪ .‬ו ב ה ג ה ו ת ה מ י ו ח ס ו ת להגר״א ה ג י ה ו כ א ן ‪:‬‬
‫הפרוץ‪ ,‬א ב ל עיין מ ״ ש לעיל ‪.57032‬‬
‫‪ 35‬סרוד של צפורה אם יש לו נ פ י ם וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬סדוד של צ פ י ר ה א ם יש‬
‫לו ג פ י י ם וכר‪ .‬ולהלן ‪ :59435‬ב י ן ש ל ש ע ם ובין ש ל ש ק ו ב י ן ש ל צ פ ו ר וכוי‪.‬‬
‫וכ״ה גם ב ד ו כ י ״ ו ‪ .‬וכן כנראה היה גם לפני הר״ש‪ ,‬א ע פ ״ י ש ב פ כ ״ ו מ ״ ו הוא מ ע ת י ק‬
‫מ ש ם ‪ :‬של צפירה‪ ,‬א ב ל בפירושו ש ם ‪ :‬״צפירה גרסינן בסמוך מ מ ה ש מ ס ת פ ר מ ז נ ב י‬
‫הסוסים״ וכו׳ )והגהתו מוכרחת‪ ,‬ויגיד עליו ר ע ו ״שעם״ ש נ ש נ ה י ח ד עם צ פ י ר ה‬
‫ל ה ל ן ‪ ;59530 ,59225‬כגי׳ כי״ו ור״ש‪ ,‬עיין מש״ש(‪ .‬והוא מ ע י ר שם‪ ,‬כ י זו ה י א ה ב ר י י ת א‬
‫בסוכה כ׳ ב׳‪ ,‬ועיי״ש בפידש״י‪ ,‬וגם שם מחלק ב י ן א י ת ליה ג ד נ פ י ללית ליה עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 36‬ו מ פ נ י מד‪ .‬נפה של ם ו ל ת י ן טמא וכר‪ .‬בריש פט״ו מ ״ ג ‪ :‬ת נ י א בתוספתא‬
‫מ פ נ י מ ה נ פ ה ש ל סלתים )בד״ח ב ט ע ו ת ‪ :‬ש ל םלתית( ט מ א וכר‪ .‬ועיין מ ש נ ה א ח ר ו נ ה שם‪.‬‬
‫‪ 37/38‬ר ׳ שמעון‪ ...‬ל כ ל י ‪ .‬כ״ז נ ש מ ט בכי״ו ע״י הדומות‪ ,‬אבל ישנו גם בד״ש הנ״ל‪.‬‬
‫עמי ‪584‬‬
‫מ פ נ י ש ע נ ד י ה י כ ל י ה ב נ ו ת יושבות וכר‪ .‬בד‪ :‬מ פ נ י שעודיהו כלי ובר‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ופירושו לא נתברר לי‪.‬‬
‫‪ 1/2‬כ ל התלויין מקובץ חבור ור׳ יוחנן בן נורי אמר אף ה ר ו ק י וכו׳‪.‬‬
‫בר״ש פט״ו מ ״ ד ‪ :‬ת נ י א ב ת ו ס פ ת א כל התלויין הנקובין חיבור ודי יוחנן ב ן נורי אומר‬
‫‪49‬‬
‫כלים ב״מ פ״ה עמ׳ ‪584‬‬
‫א ף ה ם ד ק י ן ו כ ד ‪ .‬א ב ל להלן ב מ ש נ ת פ ד ה פי״ב מ ״ ח ‪ :‬כל י ד ו ת הכלים הקדוחות‬
‫חבור ד׳ יוחנן בן נורי אומר א ף ההדוקות‪ .‬ו ב מ ש נ ה א ח ד ו נ ה ש ם ‪ :‬א ב ל ד א י ת י בתוספתא‬
‫דכלים פ ״ ה ד ב ״ מ כל התלויין הנקובין חיבור ר י ב ״ נ א ו מ ר א ף ה ת ק י ן ) צ ״ ל ‪ :‬הרוקי(‬
‫ו כ ד ובכולם צ ״ ל החרוקין והיינו פלוגתייהו כמתני׳ דהכא‪ .‬ועיין מ ש ״ ש להלן ‪.6417‬‬
‫וברור ש צ ד ק בהגהתו וצ״ל ל פ נ י נ ו ‪ :‬הרוקי׳ = הדוקים‪ ,‬הדוקים‪ ,‬ועיין פיה״ג פ ד ה שם‬
‫ע מ ׳ ‪ 109‬ובגי׳ כ ת ״ י ג׳ שם‪.‬‬
‫‪ 2‬מוסף ע ל י ה ן ת ל ו י ויני ו ס פ ט נ י ו כ ר ‪ .‬כ ל ה מ ש ך הברייתא בר״ש הג״ל‪.‬‬
‫של ב ע ל ה ב י ת א ל א ב ז מ ן ש ה ו א משל ש נ י ר א ש ו ן לצד אחד‪ .‬בכייו‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫ש ל ב ע ל ה ב י ת בזמן שהוא מ ש י ל ש ג י ראשון ו כ ד ‪ .‬ובר״ש ה ג ״ ל ‪ :‬ש ל ב ע ל ה ב י ת‬
‫ב ז מ ן )וחסרה ה מ ל ה ‪.‬אלא״‪ ,‬כ מ ו בכי״ו( שהוא מ ש ו ל ) צ ״ ל ‪ :‬משיל‪ ,‬כגי׳ כי״ו(‬
‫ש נ י ר א ש י ן מ צ ד אחד‪ .‬ו ב ד ‪ :‬א ל א בזמן שהוא מ ש ל ש נ י ד א ש י ן ל צ ד א ח ד ‪.‬‬
‫ו ג י ׳ ה ד י ש וכי״ו נכונה ופירושה ש ל א טיהרו א ל א בזמן שהוא מ ש ח י ל )מאן ד ת נ י‬
‫מ ש י ל י ן ל א מ ש ת ב ש ( א ת שגי ה ר א ש י ן ל צ ד אחד‪ ,‬מפגי שאין חיבור גמור ע ד כ ד י‬
‫לסייע ב ש ע ת מלאכה‪ .‬ולעיל כלאים ‪ :8023‬ע ש ה שגי ראשים ל צ ד א ח ד אסור‪ .‬וכן במשגה‬
‫שם םוף כלאים‪ :‬ע ש ה ש נ י ר א ש י ה ל צ ד א ח ד חבור ו כ ד ‪ .‬ו מ ש מ י ע י ם ל ג ו ש א ע ״ פ ש א י ן‬
‫זה החיבור הרגיל בכ״ז הוי חיבור ל ע נ י י ן כלאים ושבת‪ ,‬א ב ל כ מ ו ב ן שאינו חיבור ע ד‬
‫כ ד י כ ך שיוכל ל ס י י ע בשעת מלאכה‪.‬‬
‫‪ 5/6‬כל הבורית ט ה ו ר ה ובר‪ .‬בכי״ו‪ :‬כ ל בודית טהורה וכד‪ .‬ובשבת פ״ו מ ״ ד ‪:‬‬
‫בירית ט ה ו ר ה ‪ .‬ועיין בבלי וירושלמי שם‪.‬‬
‫‪ 6‬ו כ ל ה ח ת י כ ו ת ט מ א ו ת ו ח ת י כ ה א ל ת י ת ט ה ו ר ה ‪ .‬מכשירין פ״ו מ״ג‪) .‬ז״ז(‪.‬‬
‫כל ה נ ב ל ץ ט ה ו ר י ן ו נ ב ל י ש ר ץ וכר‪ .‬בר״ש פט״ו מ ״ ו ‪ :‬תניא בתוספתא כל‬
‫‪7‬‬
‫הגבלים טהורים וגבלי ש ד ה ט מ א י ן ו כ ד ‪ .‬ו ב ד ו ד ש ג ם לפנינו צ ״ ל ‪ :‬ונבלי ש ד י ן וכד‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬משקה ב י ת מ ט ב ח י א ט ה ו ר י ן ‪ .‬ע ד י ו ת פ״ח מ״ד‪.‬‬
‫‪ 8‬ז ה ה ד ם ו ה מ י ם נ ט מ א ו ב פ נ י ם ו כ ר ‪ .‬בר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬ואלו ה ן משקה ב י ת מדבחי׳‬
‫ה ד ם המים ה י י ן ו ה ש מ ן נ ט מ א ו בפנים ו כ ד ‪ .‬וכן בפסחים י ״ ז א ׳ ‪ :‬ת נ י א כוותיה‬
‫דלוי הדם והמים היין והשמן )כ״ה ה ס ד ר ב כ ת ״ י וראשונים‪ ,‬ע י י ן דק״ם שם ע מ ׳ ‪46‬‬
‫ה ע ד ה ט׳‪ ,‬וזה מ ת א י ם בדיוק ל ג י ד ס ת ה ד ״ ש כאן( מ ש ק י ב י מ ד ב ח י י ׳ ש נ ט מ א ו בפנים ו כ ד ‪.‬‬
‫‪ 8/9‬נ ט מ א ו בפנים‪ ...‬ונכנסו ב פ נ י ם ט מ א י ם ‪ .‬בידוש׳ ח ג י ג ה פ״ג ה״א‪ ,‬ע״ח ע ״ ד ‪:‬‬
‫כ מ א ד ת א מ ר ת מ ן מ ש ק ה ב י ת מ ט ב ח י א טהודין ב מ ק ו מ ן )כלומד בעזרה( וטמאי׳ במקום‬
‫א ח ר וכו׳ מ ש ק ה ב י ת מ ד ב ח י י א ש י צ א לחוץ נ י ט מ א ‪ .‬ו ה א ת נ י נ ן ) ה כ ו ו נ ה ל ת ו ס פ ת א שלפנינו(‬
‫מ ש ק ה ב י ת מ ט ב ח י י א ש י צ א ו לחוץ ב ק ד ו ש ת ן הן‪ .‬א ״ ר יוסי ק י י מ ה ו כ ד כשיצאו וחזרו‪.‬‬
‫‪ 11‬מטפחות ב נ י ל ו י טהורות‪ .‬מ ש נ ה פכ״ד מי״ד‪.‬‬
‫‪ 11/12‬בעל הבית שעשה מטפחות וכר‪.‬‬
‫ע מ ׳ ‪ 590‬ש ד ‪.4/5‬‬
‫‪12‬‬
‫רמב״ם פכ״ב מ ה ׳ כלים ה״ח‪ .‬ועיין להלן‬
‫מ ל ב נ י בני ל ו י ט ה ו ר י ן ‪ .‬מ ש נ ה פי״ח מ״ד‪) .‬ז״ז(‪ .‬ועיין להלן!‪.5922‬‬
‫‪ 12/13‬כיוצא בו בעל הבית שעשה מלבן וכר‪.‬‬
‫ומםתברא‬
‫כי המלבן אינו אלא‬
‫בראב״ד עדיות פ״א םמי״א‪:‬‬
‫מ ס ג ר ת ד ת נ י א בתוסם׳ דכלים כיוצא ב ו ב ע ל ה ב י ת‬
‫ש ע ש ה מ ל ב ן ל ה י ו ת נ ו ת נ י ם מ מ ט ה ל מ ט ה ו מ א ב ו ס ל א ב ו ס ט ה ו ר י י ח ד ו ל מ ט ה א ח ת וכד‪.‬‬
‫והוא צ י י ן שם ג ס ל ת ו ס פ ת א פ ״ ח ‪ 58714‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 15‬ד יהודה אומר מרכוף של זמר וכר‪.‬‬
‫ר״ש ספט״ו‪.‬‬
‫כלים ב״מ ם״ה עמ׳ ‪584‬‬
‫‪50‬‬
‫‪ 16‬להיות תופס בו‬
‫מ מ ק ו ם ה ד י י ש ט ה ו ר ‪ .‬וכ״ה בר״ש הנ״ל‪ ,‬ועיין מ ״ ש ל ע י ל‬
‫ל ע מ ׳ ‪ 582‬ש ר ‪ .19/20‬וגם כ א ן הפירוש כן‪ ,‬וכנראה ש א ם ע ש ה בו מ ס מ ר כ ד י ל ה י ו ת‬
‫גאחז ב ו כ ש ה ו ל ך‬
‫בדרכים‬
‫מקולקלות או מ ט פ ס בהרים יהי׳ ט מ א ‪ ,‬כדין ע ץ ה מ ש מ ש‬
‫את המתכת‪.‬‬
‫‪ 17‬ה ק ו ר ו ה ק ע ר ה ה א ו נ פ י ל ו ה ת מ ח ו י וכר‪ .‬בר״ש פט״ז מ ״ א ‪ :‬ת נ י א ב ת ו ס פ ת א‬
‫הקור ו ה ק ע ד ׳ ו ה א ג פ ו ל ו ה ת מ ח ו י וכר‪ .‬וג״ל שגי׳ ה ר ״ ש ה י א ה נ כ ו נ ה והכוונה‬
‫?"‪ ,ampulla ,a\1y0Qevq‬כ ד ב ש ב י ל יין או ח ל ב וכדומה‪ ,‬ו י ג י ד עליו ריעו הקור‬
‫ו ה ק ע ר ה ו ה ת מ ח ו י שכולם כ ל י א כ י ל ה ושתייה‪ .‬ובליקוטים מם׳ ה מ ל י צ ה ל ר ש ב י ש ה ו צ ׳‬
‫בכר ע מ ׳ ‪ :25‬א מ פ י ל י כלי ח ר ש יפה ש ל א ג ש ת מ ש ו ב ו ע ד י י ן ב״ב‪ .‬ו ע י י ן מ י ש‬
‫הורוביץ ב מ ״ ח ח מ י ה ע מ ׳ ‪.91‬‬
‫‪ 18‬המטה והכסא ו ה ס פ ס ל וכר‪ .‬ב ד י ש הנ״ל חסרה ה מ ל ה ״המטה׳‪ ,‬וגם הגר״א‬
‫מחקה‪ .‬ו ב ד ר ך ה ש ע ר ה י ש לומר שאולי ה י ת ה מ ל ה זו בשורה ש ל פ נ י ה ב י ן כ ל י ה א כ י ל ה‬
‫)המטה =־ המטה‪ ,‬עיין ערוך ע ר ך ח מ ט א׳‪ .‬ו כ ת י ב כ ז ה גם ב י ר ו ש ל מ י ברכות פ י ט ה י ב ‪,‬‬
‫י ״ ג ע ״ ד ‪ :‬כ ח צ י המטה‪ ,‬ופירושו קערה‪ ,‬עיין אהצו״י שם ע מ ׳ ‪ ,203‬ו י ש להוסיף ע ל‬
‫ד ב ר י ו ס פ ד האורה ע מ ׳ ‪ 79‬סי׳ ע״ב(‪ ,‬והסופרים ש ל א הבינו מ ה לה ל מ ט ה ב י ן כלי‬
‫אכילה ה ע ב י ר ו ה ל ש ו ר ה ש ל מ ט ה — לכסא וספסל וכר‪.‬‬
‫‪ 19‬מ ט ה ש נ ת פ ר ק ה כל אבר ואבר ט מ א ב פ נ י ע צ מ ו ‪ .‬עיין להלן ספיח‪.58733 ,‬‬
‫‪ 19/20‬מ ו ד י ם ח כ מ י ם ל ר ׳ מ א י ר ו ל ד י ש מ ע ו ן ו ב ר ‪ .‬ב ד י ש הניל חסרות המלים‬
‫‪ ,‬ו ל ר ׳ שמעון״‪ ,‬ו ה ב ר י י ת א כ א ן ה ו ל כ ת ע ל מ ש נ ת נ ו פט״ז מ״א‪ .‬וכע״ז גם להלן ‪588‬‬
‫ש ד ‪ 30/31‬עיין מ ש י ש ‪.‬‬
‫‪ 20‬ש א ק ח ב ל י ם ח י ב ו ר ל מ ט ה וכר‪ .‬בכייו‪ :‬שאין ה כ ל י ם תיבור ו כ ד‬
‫ו ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬ש א י ן חבלים חיבור ל ט ו מ א ה ו כ ר ‪ .‬ועיין ב מ ש נ ת נ ו רפי״ט‪ .‬ושינוי כזה‬
‫ב י ן חבלים וכלים גם להלן ‪ 58739‬בכי״ו )בשנו״ם א צ ל צ׳( ולהלן !‪ 6792‬עיין מ ש ״ ש ‪.‬‬
‫‪ 21‬ע ר י ס ה מ א י מ ת י מ ק ב ל ת ט ו מ א ה וכר‪ .‬ד י ש הנ״ל‪ ,‬ראביד ע ד י ו ת פ״ג מ״ח‪,‬‬
‫תום׳ שאנזא שם‪.‬‬
‫‪ 22‬ב י ת הליגונין וכר‪ .‬ב י ת הליגינין וכו׳‪ .‬ובריש פט״ז מ ״ ב ‪ :‬ת נ י א בתוספתא ב י ת‬
‫הלגינין ובית הכוסות וכר‪.‬‬
‫‪ 23‬ה ק נ ו נ י ם וחקלתוח ו ב ר ‪ .‬ב ד י ש פטיז מ ״ ג ‪ :‬ת נ י א בתוספתא הקנונים ה ק ט ג י ם‬
‫)הםוםריס קראו א ת ה ט י ״ ת ש ל ״הקטנים״ כ״נו״‪ ,‬ויצא ל ה ם ״הקנונים״‪ ,‬ולפיכך ה ש מ י ט ו ה‬
‫ככפילות מיותרת( וכן ה ק ל ת ו ת וכו׳‪ .‬וכ״ה הגי׳ ב מ ש ג ה שם‪.‬‬
‫‪ 24‬ה ק נ י נ י ם ה ג ד ו ל י ם ו ח ס א ק ה נ ח ל י ם וכר‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬הקנונים הגדולים‬
‫ו ה ס ו א י ן )עיין פיה״ג ‪ 43‬ה ע ׳ ‪ (11‬הגדולים מ ש ע ש ה )בתום׳ כ י ״ ו ‪ :‬משיעשה( ש נ י וכר‪.‬‬
‫‪ 25‬שעל גבי האדונים‪ .‬בריש הנ״ל‪ :‬של גבי האריג‪.‬‬
‫‪ 26/27‬ש ע ל נ כ י ה ע ר ת ‪ .‬ב ד ו כ י ו ‪ :‬הארוג‪ ,‬ובר״ש הנ״ל‪ :‬האריג‪.‬‬
‫‪ 27‬ה ע ר ק מ ש י ע ש ה בה ו כ ר ‪ .‬עיין הגי׳ והפירושים ב מ ש נ ה פט״ז מ י ג ‪ ,‬ובפיה״ג ע מ ׳ ‪.44‬‬
‫‪ 27/28‬ה ם ל י ן של ג מ ל י ם ה ת י ק מ מ ד י ן ו כ ד ‪ .‬ד״ש פט״ז מ״ב‪ ,‬רמב״ם פ י ו מ ה ׳ כלים הייד‪.‬‬
‫‪ 28‬ו מ ט מ א י ן ו מ מ ה ר י ן ו כ ר ‪ .‬בכי״ו‪ :‬ומיטמאין ומיטהדין ו כ ד ‪ ,‬וכ״ה בריש הנ־ל‪.‬‬
‫ועיין לעיל ל‪.5791‬‬
‫‪ 28/29‬כ ל נצדק שלא ק י נ ב ן ו כ ד ‪ .‬ב ד וכי־י‪ :‬כ ל י נ צ ר י ן וכר‪ .‬וכן בר״ש ה נ ״ ל ‪:‬‬
‫כ ל י נצרים ש ל א קינבן וכו׳‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫כלימ ב״מ ם״ה—ו עמ׳ ‪584—585‬‬
‫‪ 31‬כ כ ל י פפיר‪ .‬עיין ד״ש הנ״ל‪ ,‬ופי׳׳ ז מ״ג‪ ,‬עיי״ש הפירוש‪.‬‬
‫‪ 32‬ח ו ר א ח ר ‪ .‬בכי״ו ור״ש הב״ל לנכון‪ :‬ד ו ר א ח ד ‪.‬‬
‫פ״ו‬
‫‪ 33‬כ ל י ע ו ר מ א י מ ת י מ ק ב ל י ן ט ו מ א ה וכוי‪ .‬בם׳ המצות לרב ח פ ץ )הצופה האנגלי‬
‫מהדו׳ ח ד ש ה ח ״ ה ע מ ׳ ‪ :(426‬כ ל ע ץ מ א י מ ת י מ ק ב ל וכוי‪ .‬ובתרגומו ש ל ה ל פ ד‬
‫)שם ח ״ ו ע מ ׳ ‪ :(147‬כ ל י ע ץ וכר‪.‬‬
‫‪ 33/34‬משינוב על האימום‪ .‬בם׳ ח פ ץ הנ״ל‪ :‬מ ש י ג ו ב ע ל האמום וכו׳ משייבש ע ל‬
‫הדפום‪ .‬וברמב׳ים רפ״ז מ ה ׳ כ ל י ם ‪ :‬ה ס נ ד ל מ ש י ק מ י ע ה מ נ ע ל מ ש י ג ו ב האימום‪ .‬כ״ה בד״ק‪.‬‬
‫ובד״ו ר פ ״ ד ‪ :‬מ ש י ג ו ב ע ל ג ב י האימום‪.‬‬
‫‪ 34‬ואם עתיד לברכם‪ ...‬עד שישרטט איםקורטי׳ וכו׳‪ .‬בכי״ו‪ :‬ע ד שישרטט‬
‫איסקורטיא ו כ ר ‪ .‬ו ב ס ׳ ח פ ץ הנ׳י׳ל‪ :‬ואם ע ת י ד לכרכם ע ד שיברכם ו ל ש ר ט ט ע ד ש י ש ר ט ט‬
‫אםקרטיא ע ד ש י ט פ ט ף ו ק י ט ב ל י א מ ש י ר ש ר ט ט ו כ ר ‪ .‬א ב ל בתרגומו ש ל ה נ ״ ל ‪ :‬וקיטבליא‬
‫מ ש י ש ר ט ט ו כ ר לכרכם‪ ,‬כ ש י ש י מ ו עליו כרכם‪ ,‬י ש ר ט ט ‪ .‬יצייר‪ .‬וברמב״ם ה ג ״ ל ‪ :‬ואם‬
‫ע ת י ד לבדכם ו ל ש ר ט ט ע ד שיברכם וישדטט‪.‬‬
‫‪ 35‬עור העריסה שהוא עתיד לעשות ל ו ובו׳‪ .‬ס ׳ המצות הג״ל‪ ,‬רמב״ם הגיל‬
‫)וכגי׳ כ ת ״ י ב ש נ ו ״ ם פ ר ג ק פ ו ר ט ת ר ץ ע מ ׳ ‪ ,(102‬ד ״ ש ו ר א י ש פ ט ״ ז םמ״ד‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 36‬בכר א ק פחות מחמשה וכו׳‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ /‬ועיין מלא״ש שם‪.‬‬
‫‪ 37‬כ ל י עצם מ א י מ ת י מ ק ב ל י ן טומאה וכר‪ .‬בכי׳׳ו‪ :‬כ ל י ע צ י ם מ א י מ ת י ו כ ו ‪/‬‬
‫ו כ ן ב ד ‪ :‬כ ל י ע צ י ׳ ו כ ר ‪ .‬ובס׳ ח פ ץ הנ״ל ע מ ׳ ‪ :427‬כ ל י ע ץ א י ן מקבלין ט מ א ה ע ד‬
‫ש ת ג מ ד מ ל א כ ת ן )לעיל ‪ (581‬כ ל י ע צ ם מ א י מ ת י מ ק ב ל י ן ט מ א ה מ ש ת ג מ ר מ ל א כ ת ן היו‬
‫מחוםרין כםויין ט מ א י ן וכר‪ .‬והיה מקום ל ו מ ד ש י ש ה ש מ ט ה לפניגו ו צ ״ ל • כ ל י עצים‬
‫] א י ן מקבלין ט ו מ א ה ע ד ש ת ג מ ד מ ל א כ ת ן ׳ כ ל י ע צ ם [ מ א י מ ת י ו כ ר ‪ ,‬ו ר ב ח פ ץ ה ע ת י ק‬
‫א ת ה כ ל מכאן‪ ,‬א ב ל ברור שאין ל ה ג י ה ׳ כ י א י ן ד ר ך ה מ ש ג ה ל א מ ר כ ל י עצים‪ ,‬א ל א‬
‫כ ל י עץ‪ ,‬וגם דוחק ה ו א ל פ ר ש שהכלל ה ז ה ב א כ א ן ר ק ד ר ך אגב‪ ,‬א ל א פ ש ו ט הוא‬
‫ש״עצים״ ה ו א ד ק כ ת י ב א ח ד ל ״ ע צ ם ״ )עיין להלן ‪ 634‬ומש״ש‪ .‬ועיין ב ס ׳ ה מ ע ש י ם‬
‫הוצ׳ לוין‪ ,‬ת ר ב י ץ ש ״ א ס ״ א ע מ ׳ ‪ 97‬ש ד ‪ ,1‬ה ו צ א ה מ י ו ח ד ת ע מ ׳ ‪ ,(19‬ו ר ב ח פ ץ צ ר ף‬
‫כ א ן כ מ ה ברייתות‪ ,‬כ מ ו שרואים ג ם מ ן ה ה מ ש ך שם‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪36‬‬
‫‪ 37/38‬שופר טהור חתכו ל ק ו ץ טמא‪ .‬ב ד ‪ :‬חתכו ל ק ר ן ט מ א ‪ .‬וכן ברמב״ם‬
‫פ ״ ה מ ה ׳ כלים ה ״ ח ‪ :‬השופר איגו מ ק ב ל ט ו מ א ה ח ת כ ו להיות ק ר ן ת ש מ י ש מ ק ב ל‬
‫טומאה‪ .‬ו ע י י ן ב ב ל י ש ב ת ל ״ ה םע״ב‪ ,‬ת ו ס פ ת א ש ב ת ‪ ,130‬י ד ו ש ׳ ש ם פ ״ ו ה ״ א ז׳ ע ״ ד‬
‫ו ה ט ע ו ת ב י ן ‪ .‬ק ו ץ ״ ו ‪ .‬ק ר ך מ צ ו י ה ומובנת‪ ,‬כ י ‪ .‬ר נ ״ מחוברים א פ ש ר לקרא גם ‪ .‬ו צ ״‬
‫ב כ ת ב ״ ‪ ,‬ו כ ן צ ״ ל ב פ י ה ״ ג ע מ ׳ ‪ 69‬ש ר ‪ :2‬ש מ כ י ן א ו ת ם ה ק ו צ י ם ) ב מ ק ו ם ‪ :‬ה ק ד נ י ם ( ‪.‬‬
‫י‬
‫ו ע י י ן ב ה ע ר ה ‪ 2‬שם‪ .‬ו ע ״ ש מ ״ ש ב ח ״ א ע מ ׳ ‪ 9‬׳‬
‫‪15‬‬
‫‪Y‬‬
‫?‬
‫?‬
‫‪1 5‬‬
‫‪ 38‬הקרן שהוא משתמש בה ומשליכה וכר‪.‬‬
‫רמב״ם הנ״ל סה״ז‪.‬‬
‫עמ׳ ‪585‬‬
‫‪ 1‬חותל של תמר‪ ...‬ולזורקה טהור וכו׳‪ .‬בכי״ו ו ד ‪ :‬חותל ש ל תמרה‬
‫תמר׳(‪ ...‬ולזורקו ו כ ו ‪ /‬ו ב ר ״ ש פט׳׳ז מ ״ ה ‪ :‬ת נ י א ב ת ו ס פ ת א ח ו ת ל ש ה ו א עתיד‬
‫)בד‪:‬‬
‫לאכילת‬
‫כליס ב״מ ס״ו עמי ‪585‬‬
‫‪52‬‬
‫ת מ ר ה ולזורקו טהור וכר‪ .‬ו כ ן ב ה ש ג ו ת ה ר א ב ״ ד פ״ה מה׳ ט ו מ א ת אוכלין ה י ״ ד ‪:‬‬
‫ו ב ת ו ס פ ת א כלים פ ר ק כלי עור מ צ א ת י חותל שהוא ע ת י ד ל א כ ל ת מ ר ה ולזרקו וכו׳‪.‬‬
‫ועיין ר׳׳ש ל מ ע ל ה שם ש פ י ר ש א ת מ ש ג ת י ג ו ‪ . :‬א ם א י ׳ יכול להוציא א ת ה ת מ ד י ׳ ו כ ר‬
‫דכיון דקורעו ו מ ת י ר ו מ ש ל י כ ו ל א ש פ ה והוי ה ה ו א ת ש מ י ש עראי״‪ ,‬וברור מ כ א ן‬
‫שלפי פירושו ה י א ה ת ו ס פ ת א ה י א המשגה‪ ,‬אלא ש ה ס ד ר הפוך‪ .‬א ב ל ב ר מ ב ״ ם פ ״ ה‬
‫מה׳ כלים ה י ז ה ע ת י ק א ת דין מ ש נ ת י נ ו ו ה ו ס י ף ‪ :‬או ש ח ש ב לאכול מ ה ש ב ת ו כ ו ולזרקו‬
‫טהור‪ .‬ו נ מ צ א נ ו ל מ ד י ם מ ד ב ר י ו ש ה ת ו ס פ ת א מ ו ס י פ ה ע ל מ ש נ ת י נ ו ו א ו מ ר ת ש א פ י ל ו א ם‬
‫יכול ל ה ו צ י א מתוכו בלי ק ר י ע ה והתרה‪ ,‬א ל א ש ה ו א מ ש ת מ ש בו א ר ע י ו ב ד ע ת ו‬
‫להשליכו א ח ״ כ טהור‪ .‬ועיין ם ד ״ ט ק נ ״ ז ע י א ד ״ ה חותל שפירש כן ע ״ פ הרמב״ם‪.‬‬
‫‪ 2/3‬כ ל ה כ ל י ם ה נ א ר ג י ם כמחט וכר‪ .‬רמב״ם פכ״ב מ ה ׳ כלים הי״ב‪ ,‬ואעתיק‬
‫אותו להלן‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ו א נ פ ו ל י א כדי לקבל‬
‫א ת ה ב ק ע ת ‪ .‬אנפוליא כאן היא כמו בכ״מ פוזמק‬
‫ושיעורה בפקעת‪.‬‬
‫‪ 4/5‬כל הכלים הנארנק ע ל ג ב י מחט כגון ג ר נ ו ת נ י ומצודה‬
‫מבדילה‬
‫בין‬
‫ארוגים‬
‫במחט‪,‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫נתפרים‪,‬‬
‫ובין‬
‫נארגין‬
‫על‬
‫וכר‪ .‬התוספתא‬
‫גבי‬
‫מחט‪,‬‬
‫כלומר גאדגין‪.‬‬
‫ו ב ד מ ב ״ ם פ כ ״ ב מ ה ׳ כלים ה י ״ ב ‪ :‬וכל הכלים הנארגין ב מ ח ט כגון הכוס )בד״ו‬
‫ר פ ״ ד ‪ :‬הכיס( ואגםליא א י ן מקבלין ט ו מ א ה ע ד ש ת י ג מ ר מ ל א כ ת ן ‪ .‬כל הכלים ה נ ע ש י ן‬
‫ע ל ג ב י מ ח ט כ ג ו ן מ צ ו ד ה כיון ש ג ע ש ה ב ה ן ב י ת קיבול מ ל א כ ת ן מ ק ב ל י ן טומאה‪ .‬ו מ ר ן‬
‫ש ם ל א ה ר א ה א ת מקורו‪ .‬ועיין לעיל ש ר ‪.2/3‬‬
‫א ב ל ב ר ל ב ״ ג שמיני‪ ,‬ק מ ״ א ד ע ״ ב ‪ :‬ואולם א ם לא נ ש ל מ ה ה מ ל א כ ה ב ח ל ק ההוא‬
‫כ מ ו העניין ב א ר ו ג ב מ ח ט אינו מקבל ט ו מ א ה כי ת ש ח ת מ ל א כ ת ו ולא ת ת ק י ם‬
‫כרגע‪ ,‬ואולם אם היה ארוג ע ל ג ב י מ ח ט ה ד י זה מ ק ב ל ט ו מ א ה כיון ש ע ש ה בו‬
‫ב י ת קבול מלאכתו‪ ,‬א ע ״ פ שלא השלימו לשיעור שכיון‪ ,‬כ ב ר ג ת ב ׳ ) = נ ת ב א ר ( זה‬
‫מ ת ו ס פ ו ת כ ל י ם ‪ .‬ולא היתד• ה ת ו ס פ ת א חלוקה לפגיו לג׳ בבות‪.‬‬
‫בי״ג‬
‫‪ 5/6‬הסל ו ה פ ח ל ק של נ מ ל י ם ו כ ר ‪ .‬וכן בריש פי״ז מ ״ ג ‪ :‬ת נ י א ב ת ו ס פ ת א ה ס ל‬
‫ו ה פ ח ל י ם ׳ ) ב ד ״ ח ב ט ע ו ת ‪ :‬והשחלים( של גמלים ו כ ר ‪ .‬ו ב ר א ב ״ ד פ ״ ו מה׳ כלים ה י ג ‪:‬‬
‫ו ע ו ד ת נ י א פרק כלי ע ו ד ה ס ל ו ה פ ח ל ץ ש ל גמלים וכו׳‪ .‬א ב ל ה ע י ק ר כ ל פ נ י ג ו ‪ :‬והפחלין‪,‬‬
‫עיין פיה״ג ע מ ׳ ‪ ,65‬ובהוספות ותיקוגים שם ע מ ׳ ‪ ,169‬ופירושו סל גדול בנקבים גדולים‪.‬‬
‫ו פ י פ י א ר ו ת שעשאן מ ת ח י ל ת ן מקבלץ ר י מ ו נ ק טמאק‪ .‬וכ״ה בערך בר״ש‬
‫‪6‬‬
‫ו ד א ב ״ ד ) ב ד א ב ״ ד חסרה ה מ ל ה ‪ :‬ופיפיאדות( הנ״ל‪ .‬ולפ״ז ה ת ו ס פ ת א א י נ ה ס ו ת ר ת‬
‫א ת מ ש נ ת י נ ו )פכ״ד מ״ט(‪ ,‬מ פ נ י ש ס ת ם םחלין א י נ ם מ ק ב ל י ם רימונים ולפיכך טהורים‪,‬‬
‫א ב ל אם מקבלים טמאים‪ .‬ועיין ר מ ב ״ ם שם‪ .‬ו כ ג ד א ה ש ה י ת ה ל ו גי׳ א ח ר ת ב ת ו ס פ ת א‬
‫כאן‪ ,‬עיי״ש‪ .‬ואשר לפיפיארות כאן‪ ,‬מ ד א ה שהוא סל שמחזיקים בו לחם‪ ,‬ע י י ן ב מ ש ג ה‬
‫כ א ן ) פ י ״ ז מ י ג ( ובתוספתא ש ב ת ‪.13110‬‬
‫‪ 7/8‬חמת חדשה אף ע ל פ י מקבל וכד‪ .‬ר״ש פי״ז ב׳‪ ,‬חולין קל״ח א׳‪.‬‬
‫‪ 9/10‬ה מ ס ח י ט של דלת ה ר י ז ה טמא מ פ נ י ש ה ו א נותן ע ל י ו ע ד שלא יכלה‬
‫הראשק וכר‪ .‬ל א נתברר לי מ ה זה‪ ,‬ועיין פירושי המפרשים‪ .‬ואולי מדברים כאן במםחיט‬
‫פ ש ו ט ש א י נ ו ש י י ך לדלת‪ ,‬א ל א ש ע ״ י כח ה ד ל ת היו מחזקים א ת הסחיטה‪ ,‬והנה ה מ ס ח י ט‬
‫העיקרי‪ ,‬הראשון‪ ,‬א ו ה ת ח ת ו ן ה י ה ט ה ו ד מפני שהוא מ ח ו ב ר ל ק ר ק ע א ו לכותל‪ ,‬א ב ל‬
‫‪53‬‬
‫כלים ב״מ ם״ו למ׳ ‪585‬‬
‫העליון ט מ א מפני שנותנין עליו א ת ה פ י ד ו ת ל פ נ י שיכלה הראשון א ת הסחיטה ואוכלים‬
‫עליו‪ ,‬ודינו כטבלא‪ ,‬ושעורו בטפח )שו׳ ‪ (11‬כ ד י ן ט ב ל א )לעיל ‪ .(582‬ולפיכך א ו מ ר ת‬
‫ה ת ו ס פ ת א ש א ם נתפרק ה ת ח ת ו ן ט מ א ‪ ,‬מ פ נ י ש ל א נ ת ב ט ל ת ש מ י ש העליון‪ ,‬א ב ל אם‬
‫נ ת פ ר ק העליון טהור‪ .‬ו ע י י ן להלן ע מ י ‪ 591‬ש ו ׳ ‪ 9/10‬ומש״ש‪ ,‬וצ״ע‪.‬‬
‫‪ 11‬ר׳ י ה ו ד ה א ו מ ר ב ה ן שלש מדות משום ר׳ ע ק י ב א ו כ ר ‪ .‬עיין ב מ ש נ ה פט״ז‬
‫םמ״ז‪ .‬ובפיד״״מ להר״מ ש ם )עמ׳ ‪ :(143‬ובתוספת כלים א מ ד ו ד ׳ יהודה נ ו ת ן ב ה ם‬
‫ש ל ש מ ד ו ת משום ד ׳ ע ק י ב א ו כ ד ‪ .‬ולמעלה שם ה ב י א א ת הספרא ש מ י נ י פרש׳ ד ה״ד‪,‬‬
‫עיי״ש‪ .‬ובפי׳ הרא״ש פ כ ״ ב מ ״ א ‪ :‬ד ת נ י א בתוספת׳ ר ׳ י ה ו ד ה אומר ב ה ם ז׳ מ ד ו ת‬
‫מ ש ם ד ״ ע וכו׳‪ .‬וצ״ל‪ :‬ג ׳ מ ד ו ת וכד‪.‬‬
‫‪ 12‬כנץ הסולם‪ .‬א ת הכלים וכנק ה ק ו ל ב וכר‪ .‬בקטעים מ ס ׳ המצות לרב חפץ‬
‫)הצופה האגגלי מ ה ד ד ח ד ש ה ח ״ ה ע מ ׳ ‪ :(439‬לקו׳ ה ע ש ו י ל ש מ ש א ת האדם כגון‬
‫הסולם וכגון הקולב ו כ ד ‪ .‬ו כ ן ב ת ש ו ב ו ת ה מ י ו ח ס ו ת ל ה ד מ ב ״ ן ס י ׳ ר ט ״ ו ‪ :‬ו כ ן שגיגו‬
‫ב ת ו ׳ כלי׳ העשויים ל ש מ ש האדם כגון הסולם והקולב טהורי׳‪ .‬והגכון כלפגיגו‪ ,‬א ל א‬
‫ש צ ״ ל ‪ :‬כגון הקולב וכו׳‪ .‬וכ״ה ב פ י ה ״ מ ה נ ״ ל ‪ :‬ה ע ש ו י ל ש מ ש א ת האדם כגון הסולם‬
‫ו א ת הכלים כגון הקולב וכו׳‪ ,‬ועיין גם ב י ד החזקה ד פ ״ ד מ ה ׳ כלים‪ .‬וכ״ה גם ב א ו ת ה‬
‫ת ש ו ב ת ה ד ש ב ״ א ש ב ש ו ״ ת שלו ח ״ א ס י ׳ ק צ ״ ה ‪ :‬וכן שניגו ב ת ו ס פ ת כלים ה ע ש ו י‬
‫ל ש מ ש א ת האדם כגון הסולם ו א ת הכלים כגון הקולב ו כ ד ‪ ,‬וכ״ה ב ע ר ך בפי׳ ה ר א ״ ש‬
‫הג״ל‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ 13/14‬ב י ת הלגינין ו ב י ת הכוסות וכר‪ .‬דמב״ם פ״ו מ ה ׳ כלים ה״ט‪.‬‬
‫‪ 15‬א ר ב ע ה סלים ש ב מ ר ח ץ שנפחת א ח ת מ ה ן ו כ ר ‪ .‬בכי״ו‪ :‬א ר ב ע ה סלים‬
‫ש ב מ ר ח ל ‪ .‬וכבר ה ע י ר ו ת י בסה״י ל כ ב ו ד קרויס ע מ ׳ ‪ 304‬ש ז ו ה י א הגירסא הנכונה‪.‬‬
‫ו כ ן בקהלת ר ב ה פ ״ ב ־ כ )בדפוס פיזרו(‪ :‬מ ה ע ב ה מ ל א מ ר ח י ל י ה תאנין‪ ,‬ובהוצ׳‬
‫ר א ם ש ם )ת׳ ע ״ ג ( ‪ :‬מ ל א מ ד ע י ל י ה תאינין‪ ,‬וכ״ה ב ו י ״ ד פ כ ״ ה ־ ה ‪ :‬מ ל א מ ד ע ל י ה‬
‫תינין‪ ,‬ובמקבילה ב ת נ ח ו מ א ש ם קדושים ח ׳ )הוצ׳ ב ו ב ד ע מ ׳ ‪ :(76‬ו נ ט ל ס ל ג ד ו ל‬
‫ומילא אותו וכו׳‪ .‬ועיין ע ר ו ך ע ד ך מ ר ע ל וקהוט שם‪ .‬ועכשיו ה ע נ י י ן ברור מאליו‪,‬‬
‫ו ה ש א ל ה ה י א א ם נ פ ח ת ס ל א ח ד מ ן ה ק ט נ י ם ש ב מ ד ח ל ה מ ו ר כ ב מ כ מ ה סלים‪.‬‬
‫‪ 17‬הרחב שביניהן חולקין א ו ת ו וכר‪ .‬עיין לעיל ‪5718‬‬
‫‪ 18/19‬משפלת ש א מ צ ע י ת גבוה ו ז י ת י ה וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬ש א מ צ ע י ת ה גבוהה וזויותיה‬
‫וכד‪ .‬וכן בד״ש םפי״ט‪ :‬תניא בתוספתא לעיל פ׳ כלי עור משפלת שבאמצעיתה‬
‫ג ב ו ה ה וזויותיה י ו ר ד ו ת וכו׳ כ ר ״ מ ד מ ת נ י ׳ א ת י א ‪ .‬וכל ה ב ב א גם ב ר מ ב ״ ם פ ״ ו מ ה ׳ כלים ה״י‪.‬‬
‫‪ 20‬ושאר כל הכלים שאין יכולין וכר‪ .‬ר״ש פי״ז סמ״ד‪.‬‬
‫‪ 21‬כנץ השפופרת ו ד‪,‬ט נ נ ין וכר‪ .‬וכ״ה גם ב ה א ל א שבד״ח שבשו ע״פ‬
‫ה מ ש נ ה ‪ :‬והקנונין‪ .‬ו ב ר ״ ש ה נ ׳ ׳ ל ‪ :‬כ מ ו ה ש פ ו פ ר ת ו ה ש ג נ ו ן ו כ ד ‪ .‬וכנראה‪ ,‬ש ה ע י ק ר‬
‫כלפנינו ופירושו‪ ,‬טנים ק ט נ י ם ‪.‬‬
‫‪ 22‬נפגמו שיעורן כמה שהן‪ .‬בריש הנ״ל‪:‬‬
‫ב מ ש נ ה שם‪.‬‬
‫נ ג מ מ ו שיעורן ב כ ל שהו‪ .‬ועיין‬
‫‪ 22/23‬אמר ר׳ יהודה‪ ...‬וחצר גבע של ב י ת הכותים וכר‪.‬‬
‫כ ד ת נ ן א׳ ד ׳ י ה ו ד ה ל א הוזכרו רימוני‬
‫בפיה״ג ע מ ׳ ‪:49‬‬
‫ב א ד ן וחצרי ג ב ע ש ל ב י ן‬
‫הכותים א ל א‬
‫ש מ ע ש ד י ן ו כ ד ‪ .‬ו מ ש ם ב ע ר ו ך ע ד ך ח צ ר א׳‪ .‬ו כ ן ב ד ״ ש ו ר א ״ ש פי״ז םמ״ה‪ .‬ו כ ן בכפו״פ‬
‫םפל״ז ע מ ׳‬
‫ת ק כ ״ ט )ד׳׳ד ש ׳‬
‫דע״ב(‪ :‬וכדאמדי׳‬
‫ב ת ו ס פ ת מ ס כ ת כלים פ ר ק‬
‫י״ג‬
‫כלים ב״מ פ״ו עמ׳ ‪585‬‬
‫‪54‬‬
‫) מ נ ה ע ״ פ ס ד ר ה מ ס כ ת ו ל א ע׳יפ הבבות‪ .‬ועיין גם להלן שו׳ ‪ 28‬ו ש ד ‪ (33‬א מ ר‬
‫ד יהודה לא הוזכרו ר י מ ו נ י ב ד ן וחצירי ג ב ע ש ל ב י ן הכותים א ל א ש מ ת ע ש ר י ן‬
‫ודאי בכל מקום‪ .‬ו ע י י ן ב מ ש נ ה ה ׳ כאן‪ .‬ו א ש ר לחילוף בין ‪ .‬ב י ת ״ ו ‪ .‬ב י ך ע י י ן מ ״ ש‬
‫בקרית ס פ ר ש י ״ ב ע מ ׳ ‪.56‬‬
‫‪ 23/24‬ר׳ יהודה אומר מביא נתלה שבגדולה א ו ק ט נ ה וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬ג ד ו ל ה‬
‫ש ב ג ד ו ל ו ת ו כ ו ‪ /‬ו ב ר ״ ש פי״ז מ ״ ו לנכון‪ :‬ו ק ט נ ה ש ב ק ט נ ו ת ו כ ו ‪ /‬וכ״ה ב מ ש נ ה שם‪.‬‬
‫‪ 24‬מביא כום מלא מים וכר‪ .‬ב ת ש ה י ג אסף ח״א סי׳ ם״ב )מדעי ה י ה ד ו ת ח״ב‬
‫ע מ ׳ ‪ ,81‬ה ו צ מ י ו ח ד ת ע מ ׳ ע ״ ה ( ‪ :‬ומפורש ב ת ו ס פ ת א מ ב י א כוס מ ל א מים ו כ ו ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 24/25‬ש א י ן בלועין‪ .‬בכי״ו‪ :‬שאין ב ו ל ע י ן‪ ,‬וכן בתשה״ג וריש הנ״ל‪ :‬שאיגן בולעין‪.‬‬
‫‪ 27‬בכוש בכוש הבינוני‪ .‬עיין כלים פ״ט מ״ח‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬בשפוד בשפוד הבינוני‪ .‬לא נתברר לי לעניין מ ה נאמרו הדברים‪ .‬ועיין‬
‫כלים פ״ז מ ״ ג ו י ר ו ש ל מ י כלאים םפ״ו‪ ,‬ל׳ ע״ג‪ ,‬ובדור שאין זה ע נ י י ן ^ ל כ א ן ‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬במרדע במרדע הבינוני‪ .‬בכי״ו‪ :‬במרדא ב מ ד ד א הבינוני‪ .‬ולמקום זה כיוון‬
‫ה ר מ ב ״ ן כי ת צ א כ ״ א י ״ ד ‪ :‬ו ב מ ש נ ה ב מ ס כ ת כלי׳ ב ת ו ס פ ת א שנינו מ ר ד א במקום‬
‫מ ר ד ע ‪ .‬וכן ב ת ו ס פ ת א ר ״ ה פ ״ ב ‪ :21023‬מ ר ד א י ו ת ‪ ,‬ו ב ד ש ם ‪ :‬מ ר ד ע ו ת ) כ מ ו‬
‫שהוא במקבילות(‪ .‬ובם׳ ה מ ל י צ ה )בכר ע מ ׳ ‪ (63‬פ י ר ש מ ר ד ע כ מ ו מ ר ד ה ש ר ו ד י ן ב ה‬
‫א ת ה פ ת ‪ .‬ו ע י י ן מ ״ ש הורוביץ ב מ ״ ח ח מ ״ ה ע מ ׳ ‪ ,85‬ו נ ע ל ם מ מ נ ו כל ה ח ו מ ר הנ״ל‪.‬‬
‫ו כ ב ד ה ע י ד ו ת י ע ל כ״ ז בקרית ס פ ר ש י ״ ד ע מ׳ ‪ .226‬ולעצם ה ע נ י י ן ע י י ן כלים פ ״ ט‬
‫מ ״ ז ופי״ז מ״ח‪.‬‬
‫‪ 28‬ב ע ו ב י המרדע ע ו ב י ש ת י אצבעות וכר‪ .‬ב מ פ ת ח לר״נ ש ב ת י״ז א׳ )כ״ט‬
‫סע״א(‪ :‬א מ ר ד׳ י נ א י ו מ ר ד ע ש א מ ר ו אין ב ע ב י ו ט פ ח כ ד ת מ צ א ב ת ו ס פ ת כלים פ ר ׳‬
‫י ״ ד )לפניגו פי״ג׳ עיין מ ״ ש לעיל ב ש ד ‪ (22/23‬ב ע ב י ה מ ר ד ע ע ב י ו ב׳ א צ ב ע ו ת‬
‫והיקפו טפח‪ .‬ועיין ר ״ ש ורא״ש פ ״ ט מ״ז‪ ,‬ר ״ ש פי״ז מ״ח‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬אצבע מארבעה אצבעיים כטפח וכר‪ .‬בם׳ ה מ פ ת ח לר״נ עירובין ג׳ א ׳‬
‫)ג״ה ע״א(‪ :‬ו ב ת ו ס פ ת ׳ ג ד ס י בפר׳ כלי עור׳ א צ ב ע מ א ר ב ע א צ ב ע ו ת ב ט פ ח ט פ ח מ ד‬
‫טפחים ב א מ ה וכד‪ .‬וכ״ה ב ד ״ ש םי״ז מ ״ ח )אלא ש ה ס ד ר שם הפוך‪ ,‬עיי״ש(‪.‬‬
‫‪ 29‬זרת אמורה בתוכה חצי א מ ה של ש ש ה טפחים וכר‪ .‬בד‪ ,‬כי״ו ומפתח‬
‫ה נ ״ ל ‪ :‬זרת ה א מ ו ר ה ב ת ו ד ה ח צ י א מ ה של ש ש ה )בד ו מ פ ת ח ‪ :‬ו׳( טפחים‪ .‬ו ב ר ״ ש‬
‫הנ״ל ב ט ע ו ת ‪ :‬זרת האמורה ב ת ו ר ה וחצי א מ ה ש ל ל י ש כ ה ‪ .‬ובם׳ חסידים סי׳ ת ר צ ״ ב ‪,‬‬
‫הוצ׳ מ ק ״ נ עמ׳ ‪ : 180‬ז ר ת ה א מ ו ר ה בתורה ח צ י א מ ה ש ל ה ׳ ט פ ח י ם ו כ ו ‪ /‬ועיין מ ״ ש‬
‫ב ח ״ א ע מ ׳ ‪ 89‬בשם ס׳ הכריתות‪.‬‬
‫‪ 29/30‬אילי ה י א אמה בינונית זה א מ ה של ח מ ש טפחים‪ .‬בכי״ו‪ :‬זו א מ ה של‬
‫ח מ ש ה )ולא יותד(‪ .‬ולפי ע ד ו ת גולדינטל ב ה ק ד מ ת ו לם׳ ה מ פ ת ח לר״נ ז׳ ע ״ ב היה‬
‫כ ת ו ב ב כ ת ״ י ה ת ו ס פ ת א ‪ :‬ש ש ה חמש‪ .‬כלומד‪ ,‬ע י ד ב ו ב י א ש ל ש ת י נוסחאות‪ .‬ו ה ג י ׳ ‪:‬‬
‫ש ש ה נכונה‪ ,‬וכ״ה במפתח‪ ,‬ר ״ ש וס׳ חסידים הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 30‬ר ׳ מאיר אומר כל ה מ ד ו ת וכוי‪ .‬בכי״ו‪ :‬ד׳ אומד וכד‪ .‬א ב ל הנכון כלפנינו‪,‬‬
‫וכ״ה ב מ פ ת ח ו ס ׳ חסידים הנ״ל‪ .‬וכן בר״ש פי״ז מ ״ י ‪ :‬ת נ י א ב ת ו ס פ ת א ד ״ מ א ו ׳ כל‬
‫מ ד ו ת ו כ ו ‪ /‬ועיין גם ב מ ש נ ה שם‪.‬‬
‫‪ 31/32‬כגון ח ר ב ן הכרם ומחול הכרם‪ ...‬כולן כאמה של ח מ ש ה טפחים וכר‪.‬‬
‫וכ״ה ב ד ור״ש הג״ל‪ .‬א ב ל ב מ פ ת ח וס׳ חסידים ה נ ״ ל ‪ :‬ב א מ ה ב ת ש ש ה ) ב מ פ ת ח ‪ :‬ד(‬
‫כלים ב״מ פ״ו—ז עמי ‪585—586‬‬
‫‪55‬‬
‫טפחים‪ .‬ו כ ן ברוקח ס י ׳ ק ע ״ ב ‪ :‬דאמרינן בתוספתא דכלים ק ר ח ת הכרם מחו? הכרם‬
‫ופסקי ארים וכולם ו׳ טפחים‪ .‬ועיין ב ד ״ ש שם פירוש כל ה ד ב ר י ם המנויים‪ .‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 32‬חוץ ממזבח הזהב‪ ...‬שהן באמה של ש ש ה וכר‪ .‬וכ״ה ב ד ור״ש הנ״ל‪.‬‬
‫ובמלא״ש פי״ז פ ד י ה ע ת י ק מ ן ה ר ״ ש כלפנינו‪ ,‬והוסיף‪ :‬ו א ם א י ן ט ע ו ת ב ת ו ס פ ת א‬
‫נראה דתרי ת נ א י א ל י ב א דר״מ‪ .‬א ב ל ב ס ׳ ה מ פ ת ח וס׳ חסידים ה נ ״ ל ‪ :‬שהם ב א מ ה‬
‫ש ל ח מ ש ה ) ב מ פ ת ח ‪ :‬ב ת הי( טפחים‪.‬‬
‫‪ 33‬ש נ י ואלה מדות המוכח וכר‪ .‬מפתת ור״ש הנ״ל‪ .‬ובפיה״מ להר״מ מדות פ״ג‬
‫מ ״ א )לפי ה ג י ׳ ב ש ט מ ״ ק שם א ו ת ג ׳ ( ‪ :‬וראיה לזה מיתזקאל כ ש א מ ר ואלה מ ד ו ת‬
‫ה מ ז ב ח ב א מ ו ת א מ ה א מ ה ו ט פ ח אמרו ב י ״ ג )עיין מ ״ ש ל ע י ל ש ו ׳ ‪ (22/23‬מ ת ו ס פ ת א‬
‫דכלים ש י ה א ל מ ז ב ח ש ת י מ ד ו ת ב א מ ו ת יכול י ה א כולם ב א מ ה א ח ת ב ת ה׳ טפחים‬
‫ת ״ ל ב א מ ו ת וכוי עיי״ש‪ .‬ועיין תוספ׳ מ ג ח ו ת צ ״ ז םע״א‪.‬‬
‫פ״ז‬
‫«‬
‫‪ 36‬מלא תרווד ר ק ב שאמרו וכר‪ .‬בד״ש פי״ז מ י ״ ב ‪ :‬מ ל א תרווד ר ק ב שאמרו‬
‫וכוי‪ ,‬וצ״ל ש ם ‪ :‬ת נ י א ב ת ו ס פ ת א ו מ י י ת י לה בגזיר )ג׳ ע ״ ב ( מ ל א ת ר ו ו ד ר ק ב וכוי‪.‬‬
‫ועיין להלן ‪ 59837‬ומש״ש‪ .‬ו ע י י ן י ר ו ש ל מ י נזיר ם״ז ה״ב‪ ,‬נ ״ ו ע ״ ב ‪ .‬ו ב ש ר ת ה ר ש ב ״ א‬
‫ח ״ א ס י ׳ קצ״ה ) = המיוחסות סי׳ רט״ו(‪ :‬ב ת ו ס פ ת א פרק מ ל א ת ר ק ב רקב‪.‬‬
‫‪ 37‬גוש מארץ טהרה וגוש מארץ הפרס וכר‪ .‬ב ד וכי״ו‪ :‬וגוש מ ב י ת הפרס וכר‪.‬‬
‫ו ה ב ב א שלנו הובאה בבכורות כ ״ ב אי‪.‬‬
‫עמי ‪586‬‬
‫‪ 1‬אגרוף שאמרו ר׳ טרפק פורש ראשי אצבעותיו וכר‪ .‬בד״ש פי״ז םמי״ב‪:‬‬
‫ע ו ד ת נ י א ב ת ו ס פ ת א אגרוף ש א מ ר ו ר׳ טרפון א ו מ ר פ ו ש ט ר א ש י א צ ב ע ו ת י ו ומראה‬
‫ר ׳ ע ק י ב א א ו מ ר קופץ א צ ב ע ו ת י ו ו מ ד א ה ד ׳ י ה ו ד ה א ו מ ׳ מניח א צ ב ע ו ע ל גודלו‬
‫כופל חוזר ו מ ו ר י ד וכר‪.‬‬
‫‪ 2/3‬ר׳ יוסי אומר ישגו בראש כרים ג ד ו ל של צפורי‪ .‬וכ״ה בר״ש ה נ ״ ל ) ש ם ‪:‬‬
‫ציפורי(‪ .‬וביחוםי תנאים ו א מ ו ר א י ם כ ת ״ י ע ד ך ד ב ט ו ב י ב ד ק י ס נ א ‪ :‬ו ב ת ו ס פ ת ׳ דכלים‬
‫פ ׳ מ ל א ת ר ו ד ר ק ב ר׳ יוסי א ו מ ד י ש נ ו ב ר א ש ה ג ד ו ל ש ל צ פ )ריוח בכת״י( אחרים‬
‫אומרים מ ש מ ו וכר‪ .‬ו ב מ ל א ״ ש פי״ז מ י ״ ב ‪ :‬ב ת ו ס פ ת א ק א מ ר ר ׳ יוסי כ ר א ש פ ר גדול‬
‫ש ל צפורי ו כ ר ‪ .‬ו ב מ ש נ ה ש ם ‪ :‬א מ ר ר׳ יוסי י ש נ ו כ ר א ש גדול ש ל א ד ם ‪ .‬א ב ל בכת״י‬
‫פ ר מ ה ש ם ‪ :‬א מ ׳ ר ׳ יוסד‪ .‬כ ר י י ש נ ו כראש גדול שלאדם‪ .‬ו ע ל המלה ״כרי״ ישנן‬
‫ש ת י נקודות לסי׳ מחיקה‪,‬‬
‫א ב ל ל א נ ת ב ר ר ל י מ ה ז ה כרים ש ל ציפורי• ועיין איכה ר ב ה פ ת י ח ת א כ״ג‪,‬‬
‫הוצ׳ מ ב ר ע מ ׳ ‪ :20‬לשום כ ר י ם ‪ .‬פ ל י מ ר כ ו ס ‪ ,‬ועיין ה ע ר ה שם‪ .‬ועיין בס׳‬
‫ה ש ד ש י ם ל ר י ץ ג׳נח ע מ י ‪.229‬‬
‫‪ 4‬עד שלא יבוא בן בטיח‪ .‬בכי״ו‪ :‬בן בטי׳‪ .‬ובם׳ יחוםי תו״א כת״י הנ״ל ציין‬
‫גם ל ת ו ס פ ת א א ה ל ו ת ״‪) 604‬לפנינו ש ם ‪ :‬ב ן ב ט י ‪ .‬והיא היא(‪ .‬וברבינו גרשום בכורות‬
‫ל ״ ז ב ׳ ‪ :‬אגרופו ש ל בן בטיח‪ .‬ב ן א ח ו ת ו ש ל ר ׳ י ו ת נ ן ב ן זכאי‪ .‬ועיין ב ת ו ל ד ו ת תנאים‬
‫ואמוראים ב ע ר ך ב ן בטיח‪.‬‬
‫כלים בימ פ״ז עמי ‪586‬‬
‫‪56‬‬
‫ואיזו ה י א פיקה גדולה ש ל ה ן וכר‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫פיה״ג ע מ ׳ ‪ ,50‬ד״ש פי״ז מי״ב )למעלה‬
‫מ ן הפיםקא הנ״ל(‪.‬‬
‫‪ 6‬מ פ ג י ש ה ן מקבלין מ ן ועקב ולמטה‪ .‬בד״ש ה ג י ל ‪ :‬מפגי ש ה ם מקבלים‬
‫ט ו מ א ה מ ן ה ג ק ב ו כ ד ‪ .‬וזהו שיבוש רגיל מ א ד ש ל הסופדים שכותבים ב א ש ג ד ה‬
‫‪ .‬מ ק ב ל י ם ט ו מ א ה ״ במקום ‪ .‬מ ק ב ל י ם ״ ‪.‬‬
‫‪ 7‬ע ד שיפה ויגם גגממו שיעורן כמה ש ה ן ‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬ע ד שיגפח ויגם ואם‬
‫ב מ ש ה ו ‪ .‬ועיין מ ״ ש ב ש ם ה ד ״ ש לעיל ‪.58522‬‬
‫גגממו שיעורן‬
‫‪ 7/8‬מקבלין מ ן הנקב‪ ...‬כמה ש ה ן ‪ .‬כ י ז כפילות מוטעית ואיננה בריש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 9‬העושה כלים מ ן הגדל בים ט מ א י ן חיבור ל ה ן וכר‪ .‬ב ד וכי״ו‪ :‬חיבר‬
‫להן ו כ ו ‪ .‬ו ה ג י שלפנינו מ ש ו ב ש ת ‪ ,‬ו ה נ כ ו ן ב ר א ב ״ ד ת ו ״ כ ש מ י נ י פרשה ד ה ״ י ‪ ,‬נ ״ ג‬
‫ע ״ א ‪ :‬וכן פ י ר ש ו בתוספת׳ כלים פ ר ק ד ה ע ו ש ה כלים מ ן ה ג ד ל ב י ם ט ה ו ר י ם‬
‫ח ב ר להם וכו׳‪.‬‬
‫‪ 9/10‬כדרך שחיבוק לטומאה‪ .‬בראב״ד ה ג י ל ‪ :‬כיוון שחברו לטומאה‪ .‬א ב ל‬
‫הנכון כלפנינו‪ ,‬ו כ ן ב ת ו ״ כ ש ם ‪ :‬ו ב ל ב ד ש י ח ב ר נ ו לו כ ד ר ך חיבורו לטומאה‪ .‬ועיין ר מ ב ״ ם‬
‫פ ״ א מ ה ׳ כלים ה״ג‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 10‬אפילו כלי גללים כלי אבגים וכר‪ .‬וכיה בראביד הנ״ל‪ ,‬ואין לו מובן‪ .‬ואולי‬
‫צ ״ ל ‪ :‬א ב ׳ ל א ) ב מ ק ו ם ‪ :‬אפילו( כ ל י גללים ו כ ד ‪ .‬ויתכן ש ה מ ל ה ‪ .‬כ ל י ״ נ ש ת ב ש ה‬
‫מ ה מ ל ה ‪ .‬כ ו ל ״ ‪ ,‬כ ל ו מ ד הסופדים קיצרו א ת ל ש ו ן ה מ ש ג ה ‪ :‬אפילו ] ח ו ט א פ י ׳ מ ש י ח ה‬
‫ד ב ר ש ה ו א מקבל ט ו מ א ה ט מ א א ב ל ל א [ כ ל י גללים וכו׳‪ ,‬ו י ש כ א ן ה ש מ ט ה ע ״ י‬
‫ה ד ו מ ו ת )כול׳ — כלי(‪ .‬ועיין ב מ ש נ ה א ח ר ו נ ה נ ג ע י ם רפי״א‪.‬‬
‫‪ 11‬ר ׳ י ה ו ד ה א ו מ ר כלי ים ראויים לטומאה וטיהרום וכר‪ .‬במכילתא דדשב״י‬
‫ע מ ׳ ‪) 142‬כגי׳ ה ק ט ע מ ן ה ג נ י ז ה ( ‪ :‬יכול ש א נ י מ ו צ י א א ת כ ל י ה י ם ^מן ה ג ד ל ב א ר ץ‬
‫•ת״ל א ו כ ל י ם ד ב ׳ ר ׳ י ה ו ד ה ‪ .‬ו ה נ ה א נ ו רואים ש ל ע נ י י ן ש ב ו ע ה ר י ב ה‬
‫ר׳ יהודה מ ה מ ל ה ‪ .‬א ו ״ א ת כ ל י הים‪ .‬וכאן ל ע נ י י ן ט ו מ א ה ל מ ד ו ב ס ת ם ת ו ״ כ מ ה מ ל ה‬
‫‪ .‬א ו ״ )כגי׳ ה ר א ב ״ ד ש ם ו ה ד ״ ש כ א ן פי״ז ס מ י ״ ג ועוד( ש א ס חיבר לכלי הים ד ב ר ג ד ל‬
‫מ ן ה א ‪ p‬טמא‪ .‬וע״פ זה א מ ר ר׳ יהודה כ א ן שגם כ ל י ה י ם ה י ו ראויים ל ט ו מ א ה וטיהרום‬
‫ו כ ו ‪ /‬עיין להלן‪.‬‬
‫‪ 12‬לכשתמצא ל ה ן ע ל א יהו טמאין‪ .‬ב כ י י ו ‪ :‬ל כ ש ת י מ צ י ל ה ן עילא ו כ ד ‪ .‬ובין‬
‫ב ד ב י ן בכי״ו נ ש מ ט ה כ א ן ב ב א ‪ ,‬והנכון ה ו א ב ר א ב ״ ד ה ג ״ ל ‪ :‬ל כ ש ת מ צ א ל ה ן ע י ל ה‬
‫יהיו טמאים‪ .‬כ ל י ז כ ו כ י ת ר א ו י ם ל ט ה ר ה ו ט מ א ו ם ל כ ש ת מ צ א ל ה ן‬
‫ע י ל ה י ה ו ט ה ו ר י ם ‪ .‬ועיין ב ת ש ל ו ם ת ו ס פ ת א ע מ ׳ ‪ .40‬ו ב פ י ר ו ש ה ד ב ר י ם כ ת ב‬
‫ה ר א ב ״ ד להלן שם ג וע״י ע י ל ה ט ה ר ו אותם ו ה ע י ל ה ה ז א ת ל א י ד ע נ ו מ ה ה י א ‪ .‬ו א י פ ש ר‬
‫ש א מ ר ע ל מ ה שהקלו ב ה ם שיהיו פ ש ו ט י ה ן טהורים ) פ ״ ב מ ״ א ‪ ,‬פ ט ״ ו מ ״ א ופ״ל מ ״ א (‬
‫ו ש ל א יחזרו לטומאתם י ש נ ה )עיין פ ״ ל מ ״ א ו ש ב ת ט ״ ז א׳(‪ .‬ע ו ד י ש ל י ל פ ר ש ה ע י ל ה‬
‫ד ת ג ן בכלים פ׳ ב ת ד א )מ״ג( ג ב י כ ל י זכוכית נ י ק ב ו ע ש א ו ב י ן בזפת ב י ן ב ע ץ טהור‪,‬‬
‫ר ׳ יוסי א ו מ ר ב ע ץ ט מ א ב ז פ ת טהור ואילו ג ב י ש א ר כלים אפי׳ ע ש א ן ב ז פ ת ט מ א י ם‬
‫כ ד א י ת א בכלים פ ר ק ג ׳ )מ״ג( ו כ ו ‪/‬‬
‫ש ם ‪ :‬העושה כלים מעצמות ה ע ו פ ו ת וכר‪.‬‬
‫‪.‬סה״מ לרב ח פ ץ )הצופה ה א ג ג ל י‬
‫מ ה ד ו ׳ ח ד ש ה ח ״ ה ע מ ׳ ‪ .(430‬ר ״ ש פי״ז מי״ד‪.‬‬
‫‪ 13‬ד ב ר המקבל טומאה טמא אמר ר ׳ יוחנן וכר‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬ד ב ר המקב׳‬
‫כלים ב״מ פ׳׳ז עמ׳ ‪586‬‬
‫ט ו מ א ה ט מ א ח ו ץ מ כ נ ף ה ע ו ז ו ב י צ ׳ נ ע מ י ת ה מ צ ו פ ה א ״ ר יוחנן וכו׳‪.‬‬
‫ולפנינו קיצרו הסופדים א ת הפיסקא מ ן ה מ ש נ ה כרגיל בתוספתא‪.‬‬
‫‪ 14‬כנף ה ע ו ז וכד‪ .‬בכי״ו‪ :‬כ נ ף ה ע ו ן ‪ .‬ו כ ן להלן ב ש ד ‪ :17‬כ נ ף ה ע ו ן ‪.‬‬
‫ועיין מ ״ ש ל ע י ל ‪ 57428‬ב ש ם ת ש ו ב ת הרא״ש‪.‬‬
‫‪ 14/15‬המקבלות ט מ א ו ת ושאין מקבלות טהורות‪ .‬כ״ה בד‪ ,‬א ב ל בכי״ו‪ :‬המקבלות‬
‫ט ו מ א ה ושאין מ ק ב ל ו ת טומאה‪ .‬ו ב ד ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬ש מ ק ב ל ו ת ט ו מ א ה ט מ א ד ו ש א י ן‬
‫מ ק ב ל ו ׳ ט ו מ א ה טהורד‪ .‬והנכון כלפנינו‪ ,‬והמלה ‪ .‬ט ו מ א ה ״ ב ר ״ ש נוספה ע ״ י הסופדים‬
‫ב א ש ג ד ה ‪ ,‬ו ע י י ן גם מ ״ ש לעיל ש ד ‪.6‬‬
‫‪ 15/16‬טהורה ל פ י ש א י נ ה א ל א במעמד‪ .‬בד״ש הג״ל‪ :‬ט מ א ה ל פ י שאינ׳‬
‫א ל א כמעמיד‪ ,‬והוא מ פ ר ש ‪ :‬ש א י נ ׳ ראויה ב פ נ י ע צ מ י א ל א ע ״ י ציפוי ה מ ע מ י ד ׳ ‪ .‬ולפי‬
‫גי׳ זו א י ן ד ש ב ״ א ב ש ם ר ׳ מ א י ר חולק ע ל ה ת ״ ק א ל א מ ב א ר יותר‪ .‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 17‬ו ל א ה ו ז כ ר ו כנף ה ע ו ז וביצת הנעמית א ל א ב ה ו ו ה ‪ .‬בתוי״ט פי״ז ס מ י ״ ד ‪:‬‬
‫‪ .‬ה מ צ ו פ ה וכו׳ ומהר״ם כ ת ב ד ק א י נ מ י אנוצות ה ע ז נ י ה ו ש כ ן מ ש מ ע בתוספתא״‪ .‬א ב ל‬
‫כל רבותינו ה ר א ש ו נ י ם ש ל א פירשו כ ן ב מ ש נ ה יכולים ל פ ר ש כ י ד ב ר י ר ש ב ״ א ב ש ם‬
‫ד ״ מ הולכים ע ל ר ׳ יוחנן ב ן נורי‪ .‬ור״מ א ו מ ד ש ל א ו דווקא כ ל הכנפים ה מ ק ב ל י ם‬
‫טמאים א ל א א ף כל הביצים ה מ צ ו פ ו ת ט מ א ו ת ‪ .‬ולא הוזכרו כ נ ף ה ע ו ז ) ל ט ו מ א ה ‪ ,‬ב מ ש נ ה (‬
‫ו ב י צ ת ה נ ע מ י ת ה מ צ ו פ ה א ל א בהווה‪ .‬ו ע י י ן ע ל ‪ .‬ב י צ ת ה נ ע מ י ת להלן !‪ 635‬ומש״ש‪.‬‬
‫‪ 17/18‬העושה כלים מדבר שהוא של מעמד וכוי‪ .‬כל הברייתא בםה״מ לרב ח פ ץ‬
‫)הצופה ה א נ ג ל י ח ״ ה ע מ ׳ ‪ ,(428‬ר ״ ש ו ר א ״ ש פי״ז םמט״ו‪ ,‬ר מ ב ״ ם פ ״ ב מ ה ׳ כלים ה״א‪,‬‬
‫ר ש ב ״ א ש ב ת ם ״ ו א ׳ ד ״ ה גמרא‪.‬‬
‫‪ 18/19‬הלפת ואתרוג ודלעת יבישה שחקקום וכוי‪ .‬הראשונים הנ״ל‪ .‬ובם׳ ה ש י ש י ם‬
‫לר״י ן׳ ג ׳ נ ח ע ר ך חקק‪ ,‬הוצ׳ ב כ ד ע מ ׳ ‪ :167‬ו ב מ ש נ ה ה ו א א ו מ ר ה ל פ ת והאתרוג‬
‫ו ד ל ע ת י ב ש ה שחקקום התיגוקות ל מ ו ד ב ה ם א ת ה ע פ ר א ו ש ה ת ק י ג ו ם ל כ ף מאזנים‬
‫טהורים‪ .‬ו ב ת ו ס פ ו ת ש ב ת ס ״ ו א ׳ ד ״ ה ט מ א ‪ :‬ואילו ג ב י ל פ ת ו א ת ר ו ג ש ח ק ק ו ק ת ג י‬
‫ש א י נ ן מקבלים ט ו מ א ה לפי ש א י נ ן מתקיימין‪ ,‬וכיווגו ל ת ו ס פ ת א כאן‪ ,‬כ מ ו ש ה ע י ר לגבון‬
‫בהגהות ה ר ש ״ ש שם‪ .‬וכן מפורש ברשב״א הנ״ל בשם התוספות‪.‬‬
‫‪ 21/22‬מ כ ת ש של פ ת י ן שיש בו בית קבלת אבר טהור כדרכו מעלה‬
‫טמא‪ .‬ב ד וכי״ו‪ :‬מ כ ת ש ל פ ת ן ש י ש בו ב י ת קבלת )בכי״ו‪ :‬קיבול( א ב ר טהור כדרכו‬
‫מ ל מ ע ל ה ט מ א ‪ .‬ואנו רואים שהגי׳ ש ל פ נ י נ ו א י ן ל ה שום יסוד‪ ,‬והיא א י נ ה מ ו ב נ ת ‪.‬‬
‫כ י ל מ ה ת ה א מ כ ת ש ת טהורה‪ ,‬והרי י ש ל ה ב י ת קיבול‪ .‬ובדור שהנכון ה ו א ב ד וכי״ו‪,‬‬
‫ופירושו מ כ ת ) ־ מ כ ת ת ( ש ל פתן‪ ,‬ש ל צורף זהב‪ ,‬עיין ע ה ״ ש ע ר ך פ ת ן ) א ל א שהוא‬
‫ה ב י א ה מ ת ו ס פ ת א ב״ב‪ ,‬ו ש ם צ ״ ל ‪ :‬כ ת ן ‪ ,‬כ מ ו ב ד ובמשנה‪ ,‬עיין מ ש ״ ש ‪ .‬וכאן ק ב ל א ת‬
‫הנוםחא‪ :‬פתין‪ .‬שאין לה יסוד כלל(‪ .‬ואולי צ ״ ל ‪ :‬פ ח ן ־ פ ח ם ‪ ,‬עושה מ ח ט י ם )ידוש׳‬
‫ב ר כ ו ת פ ״ ד סה״ב‪ ,‬ז׳ ע ״ ד ב ה ש ו א ה ל ב ב ל י ש ם כ ״ ח א׳( א ו כבלים )מדרש ת ד ש א‬
‫רפט׳־׳ז(‪ .‬ועכשיו מ ו ב ן כ י ה מ כ ת ת טהור מ פ נ י ש א י ן ה ב י ת קבול ש ל מ ט ה ע ש ו י ל ק ב ל ה‬
‫מ מ ש ‪ ,‬א ל א ה ו א מכניס ש ם א ב ד כ ד י ל ה ע ב י ר אותו ע ״ י ה כ י ת ו ת לחומר ה מ כ ו ת ת ‪ ,‬א ב ל‬
‫א ם י ש ב ו ב י ת קיבול ל מ ע ל ה )כדרך המקבלים( טמא‪.‬‬
‫‪ 22‬שפופרת שחתכה ונתן בה את המזוזה וכו׳‪ .‬כ ל הברייתא בגירסתה ה מ ל א ה‬
‫והנכונה ב ר מ ב ״ ם פ ״ ב מ ה ׳ כלים ה ״ ה ‪ ,‬וחלק מ מ נ ה גם בתוספ׳ מ נ ח ו ת ל ״ ג א׳‬
‫ד ״ ה הא‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫כלים ב״מ םיז עמי ‪586‬‬
‫‪58‬‬
‫‪ 22/23‬אפילו כדרך קבלתה טהורה‪ .‬נתנה בכותל ואחר כ ך נתן בה את‬
‫המזוזה כדרך קבלתה טמאה וכר‪ .‬ב ד ‪ :‬אפילו ש ל א כדרך קבלתה ט ה ו ר ה נ ת נ ה‬
‫‪,‬‬
‫וכר‪ .‬ו ב ת ו ס פ ו ת ה נ ״ ל ‪ :‬א ע ״ פ ש ל א כ ד ר ך ק ב ל ת ה ט מ א ה נ ת נ ה בכותל ו כ ו ‪ .‬והגי׳‬
‫הנכונה בכי״ו כ א ן ‪ :‬א פ י ל ו ) צ ״ ל ‪ :‬אפילו ל א ( כדרך ק ב ל ת ה ט מ א ה )כגי׳ ה ת ו ס פ ו ת הנ׳׳ל(‬
‫ק ב ע ה ב כ ו ת ל כ ד ר ך ק ב ל ת ה ט מ א ה ש ל א כ ד ר ך ק ב ל ת ה טהורה‪ .‬וכ״ה ב ר מ ב ״ ם ה נ ׳ ל ‪.‬‬
‫ואח״כ י ש ה ש מ ט ה ב כ י ״ ו ו צ ״ ל ‪ :‬כגירםת ד ] נ ת נ ה בכותל ו א ח ד כ ך נ ת ן ב ה א ת‬
‫המזוזה כדרך ק ב ל ת ה ט מ א ה ש ל א כ ד ר ך ק ב ל ת ה טהורה[ ק ב ע ה אפילו כדרך ק ב ל ת ה‬
‫טהורה‪ .‬וכ״ה ב ד מ ב ״ ם הנ״ל‪ .‬ו א נ ו רואים ש ב ד )וכן בתוספות מנחות( נ ש מ ט ה ה ר י ש א‬
‫ובכי״ו נ ש מ ט ה הסיפא‪ .‬ורק ב ר מ ב ״ ם נ ש מ ר ה ל נ ו ה ג י ר ס א המליאה‪ .‬ו י ש ל נ ו כ א ן ש נ י‬
‫מקרים ש ה ן ד ׳ ‪ :‬א‪ .‬ש נ ת ן ב ה א ת המזוזה בתלוש‪ ,‬ו ה ת ו ס פ ת א מ ב ד י ל ה ב י ן נ ת נ ה ב כ ו ת ל‬
‫ו ב י ן ק ב ע ה במסמר‪ .‬ב‪ .‬ש נ ת ן ב ה א ת המזוזה במחובר‪ ,‬ו ג ם כ א ן מ ב ד י ל ה ה ת ו ס פ ת א‬
‫כנ״ל‪ .‬ועיין ל ה ל ן פ י ״ א ה״ו‪.‬‬
‫‪ 24‬ק נ ה מאזניים והמחוק וכר‪ .‬כ״ז במשנה פי״ז מט״ז‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 25‬והאוםל שיש בית קבול‬
‫מ ע ו ת ‪ .‬בכי״ו‪ :‬ש י ש בו ב י ת קבול מעות וכר‪ .‬ו ע י י ן‬
‫מ ״ ש ל ע י ל ל ע מ ׳ ‪ 580‬ש ו ׳ ‪.6/7‬‬
‫‪ 28/29‬אם א ו מ ר ע כ ש י ו מלמד א נ י את ה ר מ א י ן ‪ . . .‬דבר אחר שלא יהו ה ר מ א ק‬
‫א ו מ ר ק וכר‪ .‬ב ב א בתרא פ״ט ב ‪ /‬וכגירםת ה מ ד ר ש בקהלת ר ב ה פ״ט־י״ג‪ ,‬ה מ י ראם כ״ה ע״ב‪.‬‬
‫‪ 30‬מפני מה תחתית צרפית של זהבים טמאה וכר‪ .‬בריש םפי׳׳ז‪ :‬״תניא‬
‫ב ת ו ס פ ת א מ פ נ י מ ה ת ח ת י ת ש ל צורפי זהבים ט מ א ה ״ ו כ ר כל ה ב ד י י ת ו ת ע ד ס ו ף הפרק‪.‬‬
‫ועיין גם ב ד א ״ ש שם‪ .‬ו ב ה ש ג ו ת פ ״ ב מ ה כלים ה ״ ג ‪ :‬ת ו ס פ ת א מ פ נ י מ ה ת ח ת י ת ש ל‬
‫צורפי׳ ו ש ל זהבים ט מ א ה מ פ נ י שמכנים ל ת ו כ ה ג ר ו ט א ו ת וכו׳‪ .‬ו ב ש ו ״ ת ה ר ש ב ״ א ח ״ א‬
‫ס י ׳ ק צ ״ ה ) ־ מ י ו ח ס ו ת ס י ׳ ר ט ״ ו ( ‪ :‬ופרשו• ב ת ו ס פ ת א פ ר ק מ ל א ת ר ק ב ר ק ב מ פ נ י‬
‫מ ה צ ד פ י ת ש ל זהבי׳ ט מ א ה מ פ נ י ש מ כ ג י ס ב ה א ת ה ג ר ו ט א ו ת וכו׳‪.‬‬
‫‪ 32‬ושל נפחין‪ ...‬גרוטאות‪ .‬כ״ז ה י א כפילות מיותרת מ ל מ ע ל ה ‪ ,‬וליתא בד״ש‪,‬‬
‫ר ש ב ״ א ו ר א ״ ש הנ״ל‪ .‬ו ב ר א ב ״ ד ה נ ״ ל ‪ :‬ו ש ל נפחים ט ה ו ר ה ו א ם ה ת ק י נ ה להכניס ל ת ו כ ה‬
‫גרוטאות טמאה‪.‬‬
‫‪ 33‬משחזת שיש בה וכר‪ .‬משנה פי״ז מי״ז‪ ,‬ר״ש הג״ל‪.‬‬
‫‪ 33/34‬כולן אין טמא אלא המשמש א ת ה צ ו ר ך ‪ .‬רמב״ם פ״ב מ ה ׳ כלים הי׳ב‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 35‬מ ש י ק ש ה ראשי המתין ש ל א ‪ .‬בכי״ו‪ :‬משיקשר וכד‪ .‬ובד״ש ה נ ״ ל ‪:‬‬
‫מ ש י ק ש ו ד ר א ש י המדנים ש ל ה וכו׳ פ י ׳ מדנים מ ל ש ו ן ה ת ק ש ר מ ע ד נ ו ת כ י מ ה ו כ מ ו‬
‫ר א ש י מדגים דפ״ק דסוכה ) י ״ ג ב׳(‪ .‬ועיין ב מ ש נ ה להלן ספ״כ‪ .‬ו ב ד ״ ש ש ם ‪ :‬ע ו ד ת נ י א‬
‫ב מ ת נ י ׳ מ ח צ ל ת מאימתי מ ק ב ל ת ט ו מ א ה משיחסום ויקגב ד ׳ י ה ו ד ה א ו מ ר מ ש י ק ש ו ר‬
‫ר א ש י ה מ ד נ י ם היו דבלולים יוצאין מ מ נ ה כל ש ד ר ך ה מ ד נ י ם ט מ א ה וכו׳‪ ,‬עיי״ש הפירושים‪.‬‬
‫‪ 36‬שפופרת מ א י מ ת י מקבלת וכר‪ .‬בר״ש םפי״ז ה נ ״ ל ‪ :‬שפופרת ה ק נ ה מ א י מ ת י‬
‫מ ק ב ל ת וכו׳‪ .‬ו ע י י ן ב מ ש נ ה ססי״ז‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 37/38‬מ ש י ח ס ו ם ויקנב‪ ...‬ט ו מ א ה ‪ .‬כ״ז ח ס ר בכי״ו‪ .‬א ב ל ישנו בר״ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 37‬מ ש י ו צ י א א ת ה ז כ ר מ ת ו כ ה ‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬משיוציא ה כ כ י י שבתוכי‪ .‬ועיין‬
‫ב מ ש נ ה הנ״ל‪ ,‬ו מ ש נ ת י נ ו כ ר ׳ יהודה‪.‬‬
‫‪ 37/38‬הקרן מאימתי מקבלת ט ו מ א ה ‪ . . .‬מ ש י ו צ י א א ת הזכר מתוכה‪.‬‬
‫ר״ה כ״ז ב ׳ ד״ה שקדחו‪.‬‬
‫עיין רש״י‬
‫כלים ב״מ פ״ז—ח עמ׳ ‪587‬‬
‫‪59‬‬
‫עמ׳ ‪587‬‬
‫‪ 1‬משיוציא א ת ב נ י מעיין‪ .‬בד׳׳ש ה נ ״ ל ‪ :‬משיוציא ה מ ע י י ן ו כ ד מעיין הוא‬
‫ה פ נ י מ י ש ל ה כ מ ו מ ע י א ב ט י ת דפרק ש ל י ש י ד מ ס כ ת פ א ה ) צ ״ ל ‪ :‬עדיות‪ .‬פ ״ ג מ״ג(‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬חתוכין ו מ ק ו נ ב י ן ‪ .‬גי׳ נכונה‪ ,‬ו ב ד וד״ש הנ״ל ב ט ״ ס ‪ :‬חתוכין ו מ נ ו ק ב י ן ‪.‬‬
‫‪ 1/2‬מצא נלמי טהורק ב י ד ו ע ש א י ן כלום‪ .‬ב ד וכי״ו‪ :‬מ צ א ג ל מ י ן טהורין ב י ד ו ע‬
‫ש א י נ ן כלום‪ .‬ו ב ד ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬מ צ א גולמיהן וכד‪.‬‬
‫פ״ח‬
‫‪ 3‬שידה שהמנירות שלה וכר‪ .‬ב ד ‪ :‬ש י ד ה שהמגזרות שלה וכד‪ ,‬ובכי״ו ל נ כ ו ן ‪:‬‬
‫שהמגורות ש ל ה וכוי‪ .‬ו כ ן ב ר ״ ש פ י ״ ח מ ״ ב ‪ :‬ת ג י א ב ת ו ס פ ת א ש י ד ה ש ה מ ג ו ר ו ת שלה ו כ ד ‪.‬‬
‫ו כ ן ברמב״ם פ ״ ג מ ה ׳ כלים ה ״ ו ‪ :‬ה י ו ב ו מ ג ו ר ו ת מ ב פ נ י ם ג מ ד ד ו ת ע מ ו ואם ה י ו מ ב ח ו ץ‬
‫אינן נ מ ד ד ו ת עמו‪ .‬ועיין להלן ב מ ש נ ה פ י ״ ט מ״ז‪ ,‬ועיין להלן‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬ומבחוץ א י ן נמדדות ע מ ה ‪ .‬בר״ש הנ״ל)בד״ר(‪ :‬ב פ נ י ם ומבתוץ א י ן נ מ ד ד ו ת‬
‫ע מ ה ‪ .‬ואם א י ן כ א ן ט״ס‪ ,‬הפירוש ה ו א ש ה מ ג ו ר ו ת היו ק צ ת ן בפנים ו ק צ ת ן בחוץ‪,‬‬
‫ולפיכך א י ן ג ו ף המגורות נ מ ד ד ע מ ה ‪ .‬ועיין ד מ ב ״ ם הנ״ל‪ ,‬ו נ ר א ה ש ג ר ס כגירםתיגו‪.‬‬
‫א ב ל ד ב ר י ר׳ י ה ו ד ה להלן מ ת פ ר ש י ם יותר י פ ה ל פ י ג י ר ס ת הר״ש‪.‬‬
‫‪ 3/4‬א ב ל מודד את חללה‪ .‬ב ד וכי״ו‪ :‬א ת ה ח ל ל ה ‪ ,‬ובר״ש הנ׳׳ל‪ :‬א ת החלל‪.‬‬
‫‪ 4‬ו ר ׳ יהודה אומר מודד א ת מ ק ו מ ו מבפנים‪ .‬ל פ י גירםת הד״ש הנ״ל הפירוש‬
‫ה ו א ש ב ח ל ק ה נ מ צ א בפנים מ ו ד ד גם א ת מקומו‪.‬‬
‫‪ 5‬ר׳ ש מ ע ץ ב ן שזורי וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬ד ׳ שמעון שזורי‪ ,‬ובר״ש הנ״ל‪ :‬ר׳ שמעון‬
‫שזורי אומר וכד‪.‬‬
‫‪ 6‬ש א י ן נמדדין ע מ ה וכר‪ .‬בריש ה נ ״ ל ‪- :‬ונראה ש י ש טעות סופד ולא גרםינן‬
‫שאין א ל א גרסינן ש ה ן נ מ ד ד י ך ‪ .‬ועיין ב מ ש נ ה רפי״ח‪.‬‬
‫‪ 7‬והקוםת שבו וכר‪ .‬ב ד וכי״ו‪ :‬והקופות ש ב ו ו כ ד ‪ ,‬ובר״ש הנ׳׳ל‪ :‬והקופד שבו‬
‫וכו׳ ב מ ג ד ל נ מ י עושין מ ג ו ר ד כעין קופות או קובעין קופד‪.‬‬
‫‪ 9‬והנשישץ של ק י ט ל י א ק י אף ע ל פ י ש מ ו פ ק ד י ן וכר‪ .‬ב ד וכי״ו‪ :‬הגשישין‬
‫ש ל קיטליזקי א ף ע ל פ י ש מ ו פ ד ק י ן ) כ ״ ה ר ק בכי״ו‪ ,‬ו ב ד כלפנינו( ו כ ד ‪ .‬ואעפ״י‬
‫ש ל א נ ת ב ר ר ל י בדיוק מ ה ז ה קיטליזקי )זו הגי׳ הנכונה‪ ,‬וכ״ה ב ד גם בשו׳ ‪ ,(8‬א ב ל‬
‫א נ ו רואים מ ן ה ע נ י י ן ש ז ו ה י א מ ע י ן מיטה‪ ,‬ו י ג י ד עליו ר י ע ו ‪ :‬ה ג ש י ש י ן )עיין ע ל י ה ם‬
‫בםיה״ג זבים ר פ ״ ג ע מ ׳ ‪ 131‬ו ב ה ע ר ו ת שם( ה מ ש מ ש י ם למיטה‪.‬‬
‫‪ 10/12‬חמור שתחת המלבן והספילין שתחת הרגלים טהורים כפותיז שתחת‬
‫התלים אף ע ל פי שחקוקות ומקבלין טהורין ואין בהם משום קבול‪ .‬ב ד וכי־ו‪:‬‬
‫ו ה ם פסל י ן‬
‫בכי״ו(‬
‫חמור‬
‫ש ת ח ת הרגלים ו כ ד ש ח ק ו ק י ן ו כ ד ואין ב ה ם משום ב י ת )כ״ה ר ק‬
‫קבול‪ .‬ו ב ס ה ״ מ ל ר ב ח פ ץ )הצופה ה א נ ג ל י מ ה ד ד ח ד ש ה ח ״ ה סוף ע מ ׳ ‪:(428‬‬
‫ש ת ח ת ה מ ל ב ן והםפסלין‬
‫ש ת ח ת הרגלים א ף ע ל פ י שחקקום ו מ ק ב ל י ן טהורים‬
‫ואין בהן משום קבול‪ .‬ו ב ע ר ו ך ע ר ך ח מ ר א ׳ ‪ :‬ו כ ן ה ע ץ הסובל ש י ד ה א ו‬
‫מ ג ד ל או‬
‫ת ב ה ד ת ״ ר חמור ש ת ח ת ה מ ל ב ן והספסלים ש ת ח ת הרגלים טהורין‪ .‬והנה ב ם ה ״ מ הנ״ל‬
‫נ ש מ ט ו המלים ״ כ פ ו ת י ן‬
‫ש ת ח ת הרגלים״‪ ,‬א ב ל הנכון כלפנינו‪ ,‬וכפוחין ה ן כפתין‪,‬‬
‫‪60‬‬
‫בלים ב״מ פ״ח עמ׳ ‪587‬‬
‫עיין ב מ ש נ ה פ ״ כ מ׳׳ה ופכ״ב מ ״ ט ו ב כ ״ מ בתוספתא‪ .‬ונ׳י׳ל ש ל פ נ י ה ר ״ מ חסרו ה א ו ת י ו ת‬
‫״ין״ והיה ל פ נ י ו ‪ :‬וכפות ש ת ח ת הרגלים‪ ,‬ש כ ״ ה א ו מ ר בפ״ב מ ה ׳ כלים ה ״ ד ‪ :‬ה כ ף‬
‫החקוק ש ת ח ת רגלי ה מ ט ו ת ו ה מ ג ד ל ו ת )השוה ערוך הנ״ל( וכיוצא ב ה ן א ע ״ פ‬
‫שהוא מקבל טהור ואין בו משום כלי קיבול‪.‬‬
‫‪ 12‬מלבן של מטה ושל עריפה נ ק ל י ט י המטה וכוי‪ .‬וכ״ה בר״ש פי״ח ם מ ״ ג ‪:‬‬
‫תגיא ב ת ו ס פ ת א מ ל ב ן ש ל מ ט ה ו ש ל עריסה גקליטי ה מ ט ה וכר‪ .‬ובר״ש ד ״ ח ‪ :‬ו ש ל‬
‫נקליטי ה מ ט ה ! ועיין לעיל ‪ 13013‬ובהקבלות שם‪.‬‬
‫‪ 13‬ולווחין של םטיכפ וכוי‪ .‬בד״ש הנ״ל‪ :‬״ולוחיים של םקבם וכר פירו׳ לוחיים‬
‫ש ל ס ק ב ם ע ץ ק ט ן כ ע י ן דף״ וכו׳‪ .‬והנכון ה ו א ‪ :‬סטיבם‪ ,‬עיין מ ״ ש בח״א ריש ע מ ׳ ‪.143‬‬
‫‪ 13/14‬בזמן ש ה ן קבועץ חיבור לטומאה ולהזאה וכר‪ .‬עיין מ״ש לעיל ‪.5719‬‬
‫‪ 14/16‬מלבן של עריפה שהוא מלובש בפיקת‪ ...‬מ פ י ר ו ג ב ח ב ל י ן ‪ . . .‬ש א י נ ו‬
‫עושה מלאכה בנופה‪ .‬בכי״ו‪ :‬מלובש בפיקות וכר‪ .‬ובראב״ד עדיות פ״א םמי״א‪ :‬״וכן ש נ ו‬
‫ב מ ל ב ן ש ל ע ר י ס ה ב ז ה ה ע נ י ן ד ת נ י א מ ל ב ן ש ל ערים׳ שהוא מ ל ו ב ש ב פ י ק ו ת ו י ש לו‬
‫הרגלים ט מ א מ ס ו ר ג ב ח ב ל י ם ואין לו הרגלים״ ו כ ר ‪ ,‬כ ג י ד ס א שלפנינו‪ .‬ובר״ש כ א ן‬
‫פי״ח מ ״ ד ‪ :‬ו מ ת ו ך התוםפ׳ נ ר א ה ד ה נ י לשונות )שנזכרו ב מ ש נ ה שם( חבלים ה י ו צ א י ן‬
‫מ ן ה מ ט ה כ ל ש ו ג ר ‪ ,‬ד כ ע י ן פ ל ו ג ת א זו פליגי הת׳ ת נ א י גופייהו‪ .‬ת נ י א ב ת ו ס פ ת א מ ל ב ן‬
‫ש ל ע ר י ס ה ש ה ו א מ ל ו ב ש בפיקות ו י ש לו רגלי׳ ט מ א מ ס ו ר ג בחבלים וכו׳ כ ש א י ׳ לו‬
‫ט ב ע ת ע ו ש י ן םידוגי חבלים ב מ ק ו מ ו ת והוא נ ת ו ן על לשוגו׳ וכו׳‪ ,‬עיי״ש‪ .‬וכן ב ר מ ב ״ ם‬
‫פ ״ ד מ ה ׳ כלים ה ״ ב ‪ :‬מ ל ב ן ה מ ט ה א ם היה מ ל ו ב ש בפיקות ויש לו דגלים ש מ ח ב ר ן‬
‫עם ה מ ט ה ה ר י זה מ ת ט מ א ע ם ה מ ט ה שהרי נ ו ת נ י ן א ו ת ו בפני ה מ ט ה והרי ה ו א כ א ח ת‬
‫מאיבריה‪ .‬גתגו על ש ת י לשוגות והרי ה ו א גבוה על ה מ ט ה אע״פ ש מ ס ו ר ג ב ח ב ל י ם‬
‫ הואיל ואין לו דגלים טהור מפגי שהוא מ מ ש מ ש י הכלים ב ש ע ת מ ל א כ ה בלבד‪.‬‬‫ו ב ר א ב ״ ד ש ם ‪ :‬ל י ש נ א ד ת ו ס פ ת ׳ מפני ש א י ג ו ע ו ש ה מ ל א כ ה בגופו כלומ׳ סומך את‬
‫ה ב ג ד י ם ש ל א יפלו בארץ‪ .‬ועיין ב ר א ב ״ ד עדיות הנ״ל‪ .‬ו ע י י ן ה י ט ב להלן תום׳ א ה ל ו ת‬
‫פי״ג ‪ 61024‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 16/17‬בראשונה היו אומרים מטה שנרד בה ש נ י לשונות אלכפק וכר‪ .‬בד״ש‬
‫פי״ח מ ״ ה ‪ :‬ת נ י א ב ת ו ס פ ת א ב ר א ש ו נ ה היו אומרי׳ מ ט ה ש ג י ד ד בה ש ת י לשונו׳ לוכסן‬
‫או ש ת י כרעים אלכסון או ש ג י ד ד ב ה ט פ ח על ט פ ח אלכםו׳ ט ה ו ר ׳ וכו׳‪.‬‬
‫‪ 18‬רבותינו אומרים נורד מלמטה וכר‪ .‬ב ד י ש ה ג י ל ‪:‬‬
‫מ ל מ ט ה ועולה ע ד ש י מ ע ט נ ה פ ח ו ת טפח‪.‬‬
‫‪ 19‬מ ל ו ו ח י ן מרוח א ח ת טמאה‪ .‬ה מ ל ה ״טמאה״ ל י ת א בכייו‪ ,‬ועיין גי׳ ה ד י ש להלן‪.‬‬
‫‪ 20‬א ר ב ע ת ן מ ל ו ו חי ן‪ ...‬אלכסק ט מ א ה ‪ .‬בד״ש הנ״ל )למעלה שם(‪ :‬דלשוגות‬
‫הס עצים ש ת ח ת המלבנים ש ת ח ת הכרעים נ י ח א א ב ל א י ן התוספ׳ מוכחא כ ן ד מ ש מ ׳‬
‫שהוא ד ב ר ה מ ס ו ר ג דגריעי ש ה ם מ ר ו ו ח י ׳ ‪ .‬ת נ י א ב ת ו ס פ ת א וכו׳ מ ט ה ש ע ש ה ש ת י‬
‫ל ש ו נ ו ת ש ל ה מ ר ו ו ח י ׳ מדוח א׳ ט מ א ה ע ש ה א ר ב ע ת ן מ ר ו ו ח י ׳ או ש נ י ט ל ו‬
‫ש ת י ׳ אלכסון ט ה ו ר ה וכו׳ ש ת י לשונות ש ל ה מ ד ו ו ח י ם ‪ ,‬ה מ ט ה מסורגים ) צ ״ ל ‪:‬‬
‫מסורגת( ש ת י ו ע ר ב ו כ ר והם היו יודעים מ ד ת הריוח שביניהם ו י ש בה א ר ב ע ׳ מ ק צ ר ה‬
‫לקצרה‪ .‬ע ש ה א ר ב ע ת ם מ ר ו ו ח י ם ט ה ו ר ה ‪.‬‬
‫ד כ ו ו ת ה אומדים ג י ד ד‬
‫‪ .‬ש ם ‪ :‬נטלה קצרה ושתי כרעיים וכוי‪ .‬ד״ש סי״ח םמ״ה‪ ,‬תוספות ר׳ יהודה ברכות‬
‫נ ׳ ב ׳ ד ״ ה א ל מ א )ל״ח סע״ב(‪.‬‬
‫כלים ב״מ פ״ח עמ׳ ‪587‬‬
‫‪61‬‬
‫‪ 21‬מפני שהיא כשירי מטה מיטה וישן ע ל י ה ‪ .‬בכי״ו‪ :‬כשירי מ ט ה וישן עליה‪.‬‬
‫וכן ב ד ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬מ פ נ י ש ה י א כ ש י ר י מ ט ה ל י ש ן עליה וכו׳‪ .‬ו ב ת ו ם פ ר׳ י ה ו ד ה ה נ ״ ל ‪:‬‬
‫מ פ נ י ש ה י א כ מ ט ה ו י ו ש ב עליה‪.‬‬
‫‪ 21/22‬מפני ש ה י א כ א ו ד נ י א ‪ .‬ב ד ‪ :‬מ פ נ י ש ה י א כאדוניא‪ .‬ובר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬מ פ נ י ש ה י א‬
‫כ א ד נ י א ‪ .‬ובתום׳ ר ׳ יהודה ה נ ״ ל ‪ :‬מ פ נ י שהוא כ א ו ר י י ב ו ‪ .‬וברור שצ׳׳ל ש ם ‪:‬‬
‫כ א ו ד י י נ ו ‪ ,‬כאודייני‪ .‬ו כ ן ה ג י ה ב ע ל מ י ם טהורים ב ר ״ ש מ ד ע ת ו ‪ .‬ו א ש ר לפירושה‪,‬‬
‫ע י י ן במלונים ש צ י י נ ו ל מ ח ל ו ק ת ה ר א ש ו נ י ם בפירוש מ ל ה זו‪ .‬ו י ש להוסיף ע ל ד ב ר י ה ם‬
‫ב ת י מ ד ר ש ו ת ש ל ו ו ר ט ה י י מ ד ח ״ ג ע מ ׳ ט ״ ו ‪ :‬אפילו ל א ה נ י ח להם אביהם א ל א‬
‫מ ט ה א ו קרדום ו כ ו ‪ /‬ועיין ב ה ע ר ה ב ׳ שם שציין כי ה ד ב ר י ם מקבילים לב׳׳ב ק מ ״ ג‬
‫ס ע ״ ב ‪ :‬א פ י ל ו ל א ה נ י ח ל ה ן א ב י ה ן א ל א א ו ר י י נ י ו כ ו ‪ /‬ויותר ט ו ב לציין לירושלמי‬
‫ש ם פ ״ ט ‪ ,‬ט ״ ז ם ע ״ ד שנזכר ש ם גם קרדום י ח ד ע ם אורייני‪ ,‬א ל א ש ש ם ‪ :‬עירניה‪,‬‬
‫ו צ ״ ל ‪ :‬ע י ד נ י ה = א י ד נ י ה = אודינא‪ .‬ובכל א ו פ ן א נ ו רואים מ ש ם ש א ו ד י י נ י מ ק ב י ל ה‬
‫ל ״מטה׳׳‪ .‬ו ב מ ס ׳ ש מ ח ו ת פי״א‪ ,‬ה ו צ ׳ ה י ג ד ע מ ׳ ‪ :192‬ה י ש ן ע ל ג ב י ספסל א ו ע ל ג ב י‬
‫ד כ ר מ א )כ״ה ב כ ת ״ י שם( ה א ו ד י י ג ‪ /‬ו ״ מ ט ל ת א ) = מ ט ר ת א ( דכרמא׳י׳ הוא‬
‫מטלתא‬
‫פירוש לאודייני‪ ,‬ע י י ן בתוספ׳ ב ״ ב ק מ ״ ד א׳ ד ״ ה אודייגי‪ .‬ובמים טהורים הג״ל ציין‬
‫לתו״כ מ צ ו ר ע פ ׳ זבים ר י ש פ ר ק ב ׳ ‪ :‬מ ש כ ב ולא ע ד י י נ ה )כלומר‪ ,‬ש א י נ ה מ ט מ א‬
‫במשכב(‪ ,‬וזהו כ ד י ן ה ת ו ס פ ת א כאן‪.‬‬
‫‪ 22/23‬מפני שניתנה בצד המטה א ו בצד האבוס ו י ש ן ע ל י ה ‪ .‬וכ״ה בר״ש‬
‫ה נ ״ ל )אלא ש ש ם ‪ :‬מ פ נ י ש נ ו ת נ ה וכד(‪ ,‬א ב ל בתום׳ ר ׳ י ה ו ד ה ה נ ״ ל ‪ :‬מ פ נ י שםומכה‬
‫ב צ ד ה א י ב ו ם א ו ב צ ד ה מ ט ה ו י ו ש ב עליה והכמים מטהרין‪.‬‬
‫‪ 23‬מטה שפרש ממנה אבר אחד וכר‪ .‬כ ל הברייתא בר״ש פי״ח מ״ח‪ ,‬עיי״ש‬
‫הפירוש‪ .‬ועיין ב מ ב ו א לראבי׳׳ה ע מ ׳ ‪ ,282‬ו ד ב ר י א פ ט ו ב י צ ד ש ם ב ר י ש ע מ ׳ ‪ 283‬ש ב ר ״ ש‬
‫א י ן ת ו ס פ ת א זו צריכים תיקון‪.‬‬
‫‪ 26‬חוזר לאחרק ונתנו וכר‪ .‬בד״ש ה נ ״ ל ‪ :‬ח ז ר ל א ח ו ר י ו ו נ ת נ ו וכד‪.‬‬
‫‪ 29/30‬מטה מטמאת ח ב י ל ה ‪ . . .‬ומטהרת א ב ר י ן ‪ .‬זו ה י א פיסקא מ ן ה מ ש נ ה םפי״ח‪,‬‬
‫ובר״ש ש ם כ ל ה ב ר י י ת א ע ד ס ו ף הפרק‪.‬‬
‫‪ 30/31‬כיצד כרע שפרש ע ם הארוכה ו ע ם הקצרה וכר‪ .‬מכאן הוכיחו‬
‫ה ר א ש ו נ י ם ש א ב י א להלן ש ה מ ח ל ו ק ת ש ל ד ״ א ו ח כ מ י ם ב מ ש נ ת י נ ו ה י א ל ע נ י י ן חיבור‬
‫ל ט ו מ א ה ב מ ק ר ה ש נ ט מ א ד ק א ב ר א ח ד ולעניין ח צ י צ ה א ם ה ט ב י ל שניהם‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫ו א ש ר ל ג י ר ס א ב ת ו ס פ ת א ‪ ,‬ה ב י א ה ה ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬כ י צ ד כ ר ע ש פ י ר ש ׳ מ ן ה א ר ו כ ה עם‬
‫ה ק צ ר ה ו כ ד ‪ .‬ו כ ״ ה ב ת ו ס פ ו ת סוכה ט ״ ז א׳ ד ״ ה מטה‪ .‬ו ב ת ו ס ׳ ה ר א ״ ש שם )י׳ ע ״ ד ( ‪:‬‬
‫א ב ל ב ת ו ס פ ת א ד כ ל י ם ק ת נ י כ י צ ד כ ר ע שפי׳ מ ן ה א ר כ ו ב ה ע ם ה ק צ ר ה ר ״ א א ו מ ר‬
‫ו כ ד ‪ .‬וגם ל פ י ג י ר ס ת י נ ו א פ ש ר ל פ ר ש ש ה כ ר ע פירש ע ם הארוכה א ו ע ם הקצרה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫א ב ל בם׳ ה י ש ר ל ר ״ ת קרוב לסופו‪ ,‬פ ״ ז ע״א‪ ,‬ה ו צ ׳ מ ק ״ נ ע מ ׳ ‪) 206‬ומשם אגי‬
‫מ ע ת י ק ( ‪ :‬והיינו ד ת נ י ב ב ר י י ת א כ י צ ד כ ר ע ה ש פ י ר ש ה ע ם ה ק צ ר ה ו ע ם ה א ר ו כ ה הרי‬
‫זה חבור‪) ...‬אני דולג כ א ן ע ל ד ב ר י ר ״ ת ע צ מ ו — פירושו( ד ב ר י ר ׳‬
‫א י נ ו חבור ו כ ד וכרעה ד ב ר י י ת א כ ך ה ו א ש ת י כרעיים מ צ ד א ח ד‬
‫עמה‪,‬‬
‫דהיינו חצי מטה‬
‫ועם הקצרה״‬
‫ש ו ׳ ‪.33‬‬
‫מ ש נ י ה ם יחד‪,‬‬
‫חבילה אחת‪.‬‬
‫ורואים‬
‫שרביגו‬
‫אליעזר ו ח כ ״ א‬
‫והקצרה‬
‫והארוכה‬
‫פ י ר ש ״עם‬
‫הארוכה‬
‫ו ח ב י ל ה ה י א ח צ י מ ט ה ‪ .‬ו ע י י ן מ ״ ש מ ן הירושלמי ל ה ל ן‬
‫כלים ב״מ ם״ח—ט עמ׳ ‪587‬‬
‫‪62‬‬
‫‪ 32/33‬ר׳ אליעזר אומר אין מטה חבילה א ל א כשהיא שלמה‪.‬‬
‫בד״ש ה נ ״ ל ‪:‬‬
‫אין מ ט ה מ י ט ה ר ת חבילה אלא כשהיא ח ב י ל ה שלימה וכף‪.‬‬
‫‪ 33‬מטה שחלקה לשמונה מיטות טמאה וכר‪ .‬בר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬מ ט ה ש נ ח ל ק ה‬
‫ל ש מ נ ה מ ט ו ת ט מ א ה וכר‪ .‬ו ע י י ן ב ס ד ״ ט ק פ ״ ו ע ״ ב ת ו ד ״ ה מטה‪ ,‬שרצה ל פ ר ש ל ש י ט ת‬
‫ה ר ״ ש ש ח י ל ק א ת א י ב ר י ה מ ט ה וחיברם ל מ ט ו ת ט ה ו ר ו ת וכר‪ ,‬ואינו נראה כן מ פ ש ט‬
‫הלשון‪ ,‬והעיקר ש נ ח ל ק ה ‪ ,‬שנתפרקה‪ ,‬וכדברי ה ת ו ס פ ת א לעיל ‪ :58419‬מ ט ה ש נ ת פ ר ק ה‬
‫כל א ב ר ו א ב ר ט מ א בפני עצמו‪.‬‬
‫ו ב י ר ו ש ל מ י ת ר ו מ ו ת פ ״ י דרה‪ ,‬מ״ז ע ״ ב ‪ :‬וכמה היא חבילה ע ש ר י ם ו ח מ ש ה זידין‪.‬‬
‫א מ ר ר׳ יוחנן ו א ר ב ע ה מינהון מטה‪ .‬ואין לדברים אלו שום מובן‪ ,‬עיין מ פ ר ש י ם שם‪.‬‬
‫ו ב ג ל י ו ן ה ש ״ ם שם ציין ל מ ש נ ת נ ו כ א ן פ י ״ ח ולר״ש שם וכר‪ ,‬ולא י ד ע ת י ל מ ה כיוון‪.‬‬
‫ו ב ד ר ך ה ש ע ר ה ג״ל‪ ,‬כי ד ב ר י ר׳ יוחנן נ א מ ר ו בעיקרם ע ל ה ת ו ס פ ת א כאן‪ ,‬ו ה י י נ ו‬
‫ש א ר ב ע ה מהם ) מ ש מ נ ה המטות( הן מטה‪ ,‬כלומר ח ב י ל ה של מיטה‪ ,‬ו כ ד ב ר י ד ״ ת‬
‫ש ה ב א ת י לעיל ש ש נ י כ ר ע י ם וארוכה וקצרה ה ן חבילה‪ .‬ולזה כיוון אולי ה י ר ו ש ל מ י שם‬
‫ב ה מ ש ך ד ב ר י ו ‪ :‬מ י ל ת י ה א מ ר ה ע ד שהן ב ח ב י ל ר הן נטבלות‪ .‬וכל ה מ פ ר ש י ם ש ם‬
‫)לרבות גס א ת גליון ה ש ״ ס הנ״ל( פ י ר ש ו ש מ ד ב ר י ם שם לעניין טבל‪ .‬א ב ל ל פ י ד ב ר י נ ו‬
‫ה נ ״ ל י ת כ ן ש ה י ר ו ש ל מ י הסיק מ ד ב ר י ר׳ י ו ח נ ן ש פ י ר ש כ מ ה הן חבילה‪ ,‬כי ה ו א ס ו ב ר‬
‫ש ה ח ב י ל ו ת ה ט מ א ו ת נ ט ב ל ו ת כ ש ה ן ח ב י ל ו ת ו א י נ ו צריך לפרק אותן‪ ,‬ו כ ש י ט ת ר׳ א ל י ע ז ר ‪.‬‬
‫וכבר א מ ר ר׳ י ו ח נ ן בשם ר׳ )בירוש׳ מו״ק פ ״ ג ה״א‪ ,‬פ״א ע ״ ד ( ‪ :‬א ם י א מ ר לי‬
‫א ד ם כך ש נ ה ר׳ ל י ע ז ד ש ו נ ה א נ י כדבריו א ל א ד ת נ י א מחלפין‪ .‬ו ה י ר ו ש ל מ י ב ת ר ו מ ו ת‬
‫הנ״ל ה ב י א א ת ד ב ר י ר יוחנן רק ד ר ך א ג ב ש ה ז כ י ר שם חבילה ל ע נ י י ן כ ל א י ם‬
‫ומעשרות‪ .‬וכעין זה מ צ ו י מ א ד בירושלמי שהוא מ ב י א ד ר ך א ג ב ע נ י י נ י ם מ מ ק ו ם א ח ר‬
‫׳ ע ״ פ ק ש ר חיצוני‪ .‬ו ע י י ן י ד ו ש ׳ ערלה פ ״ ג ה״ד‪ ,‬ס׳׳ג ע״ב‪ ,‬ושם ה ג י ר ס א ‪ :‬ר ׳ י ו נ ה‬
‫)במקום ר׳ יוחנן(‪ ,‬א ב ל חילוף כזה מצוי בירושלמי‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 34‬קבועה במסמר טהורה‪ .‬בד״ש הנ״ל ל נ כ ו ן ‪ :‬ק ב ע ה ב מ ס מ ר וכר‪ .‬והפירוש‬
‫הוא ש ק ב ע ה ב מ ס מ ר למקום א ח ר ואין ב ד ע ת ו להחזירה למטה‪.‬‬
‫פ״ט‬
‫‪ 35‬כליבה של חייטין טמאה וכר‪ .‬וכן בר״ש פ״כ ם מ ״ ב ‪ :‬תניא ב ת ו ס פ ת א ל ע י ל‬
‫כליבה של חייטין ט מ א ה ט מ א מ ת וכו׳‪ .‬וכן בגליון פ י ה ״ ג )מפי׳ ישן לתו״כ( ע מ ׳ ‪:67‬‬
‫ב ת ו ס פ ת א בבא תניינא של טהרות בפרק כ ל י ב א של ח ט י ן טמאה‪ .‬א ב ל ב כ י ״ ו ‪:‬‬
‫כ ל י כ ה של חייטין וכר‪ .‬וזו ה י א הגי׳ הנכוגה‪ ,‬ע י י ן ה ע ר ו ת א פ ש ט י י ן ל פ י ה ״ ג ע מ ׳ ‪110‬‬
‫ופירושה ב א ש ו ר י ת י ב ב ל י ת כסא ארוך‪ ,‬כלומר מ י ן מטה‪ .‬ו י ג י ד ע ל י ו ר י ע ו כ א ן ‪ :‬ע ר י ס ה‬
‫של בגות ו מ ט ה שמוכרין וכר‪ .‬וכן ב פ ס י ק ת א ד ר ״ כ ק ל ״ ח ע ״ א ‪ :‬וגטלו א ת ה כ ר ו ב י ם‬
‫ונתנום ב כ ל י ב ה והיו מחזידין אותם בכל חוצות ירושלים וכר‪ .‬א ב ל בילקוט י ש ע י ה‬
‫ר מ ז ת ע ״ ד )בד׳ שלוגיקי(‪ :‬ונתנום בכליכה‪ .‬ועיין גם ה ע ר ו ת בובר ל פ ת י ח ת א ד א י כ ה‬
‫ר ב ה ע מ ׳ ‪ 8‬ה ע ר ה ב׳‪ .‬ופירושו ש נ ת נ ו א ת הכרובים על אלונקי ו נ ש א ו ם ב ח ו צ ו ת ירושלים‪.‬‬
‫ו ב ת ו ס פ ת א פ י א ה פ ״ ב ־‪ :201‬בעל ה ב י ת ש נ ת ן כ ל י ב ה ל ע נ י ל מ ל א ו ת לו א י ן ב ו‬
‫מ ש ו ם ל ק ט ו ש כ ח ה ופאר‪ ,‬וכר‪ ,‬ועיין מ״ש ע״ז בח״א ע מ ׳ ‪ .35‬ואולי ה ג י ׳ ש ב פ י ׳ ת ו ״ כ‬
‫ה נ ״ ל ‪ :‬״של ח ט י ן ״ נכונה‪ ,‬והיו כליכות מ י ו ח ד ו ת שהיו מ ע ב י ר י ן ב ה ן א ת החטין‪,‬‬
‫כלים ב״מ ם״ט עמי ‪587—588‬‬
‫‪63‬‬
‫ואם בעה״ב נ ת ן לעני כליכה ל מ ל א ו ת לו ה ט י ן א י ן בו משום לקט וכוי‪ ,‬עיין ב מ ש נ ה‬
‫שם פ״ה מ״ה‪.‬‬
‫‪ 36‬עריסה של בנות ה ר י זו טמאה וכוי‪ .‬ר״ש ד״נ״ל‪ .‬וכן בם׳ ה מ פ ת ח לר״נ ש ב ת‬
‫פ ״ ד א׳ )מ״א ע ״ א ( ‪ :‬ובתוספי ע ר י ס ת ב נ ו ת ט מ א ה ט מ א מ ת ה י ת ה מ ש מ ש ת שכיבה‬
‫הרי זו ט מ א ה מ ד ר ס וכוי‪.‬‬
‫מ ט ה ש מ ו כ ר י ם ע ל י ה א ת ה כ ל י ם ו כ ר ‪ .‬וכ״ה בס׳ ה מ פ ת ח ור״ש הנ״ל‪ .‬וכן ‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫מפורש להלן ‪ :59220‬ש ל ש ה מ ט ו ת ה ן ה ע ש ו י ה לישיבה ט מ א ה מ ד ר ס ש מ ו כ ר י ן עליה‬
‫כלים ט מ א ה ט מ א מ ת וכו׳‪ .‬ו ב ב א זו מ ת א י מ ה ל מ ש נ ה שם פכ׳׳ד מ׳׳ח‪ :‬של זגגין ט מ א ה‬
‫ט מ א מת‪ ,‬וכמו שפירשו ה מ פ ר ש י ם ש ם ‪ :‬מ ט ה ש מ נ י ח י ן עליה כלי זכוכית‪.‬‬
‫‪ 38‬מטה ש נ פ ח ת ו מ ע י י ן ש ל ה ו כ ר ‪ .‬בריש הנ״ל‪ :‬מ ט ה שנפחתו מעיין שלה ואין‬
‫חבלים מחוברי׳ לה ו נ ש ת י י ר וכו׳ פי׳ מעיין חבלים שלה ש ל סירוג‪.‬‬
‫עמי ‪588‬‬
‫‪1‬‬
‫היו ד ב ל ו ל י ן יוצאין ה י מ נ ו ו כ ר ‪ .‬בד״ש הנ׳׳ל‪ :‬היו דבלולים יוצאים מ מ נ ה הרי‬
‫אלו ט מ א י ם מ פ נ י‬
‫שהם‬
‫מ ח ז י ר י ם וכו׳ כ ש נ פ ח ת מ ק צ ת הםירוג יוצאין מ ן הסידוג‬
‫ר א ש י חבלים‪.‬‬
‫‪ 1/2‬החבל היוצא מן המטה עד חמשה טפחים וכר‪ .‬ר״ש פי״ט מ״ב‪.‬‬
‫‪ 2/3‬חמשה ו כ ל מ ע ל ה הימנו‪ ...‬עשרה ו כ ל מ ט ה הימנו‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬חולין נ״ה אי‪.‬‬
‫‪ 3/4‬טהורה ו כ ש ה ו א מ ט ב י ל ‪ . . .‬ע ש ר ה ט פ ח י ם ‪ .‬כ״ז נ מ צ א בד בשורה אחת‪ ,‬בדיוק‪,‬‬
‫ו נ כ פ ל ב ש ו ר ה ש ל א ח ר י ה ורואים שם שזו היא ט ע ו ת המדפיסים‪ ,‬ו ד ב ר י צ׳ שגם בכי״ו‬
‫היתד‪ ,‬כפילות זו ונמחקה צריכים בדיקה‪ ,‬וקדינגיל ב מ ״ ח לא ה ע י ר ע״ז כלום‪.‬‬
‫‪ 4/5‬כרע ש ה ו א ט מ א ה מדרס ו ח ב ר ה ע ל המטה ט ה ו ר ה הכרע‪ .‬אין לזה שום‬
‫מובן‪ ,‬ועיין מפרשים שהגיהו‪ .‬א ב ל בכי׳יו‪ :‬ו ח ב ר ה ל מ ט ה ו ה ז ה ע ל ה מ ט ה טהורה‬
‫הכרע‪ .‬ו מ כ א ן ה מ ק ו ר ל ד ב ר י הרמב״ם פכ״א מ ה ׳ כלים ה י ״ ב ‪ :‬ואם היזה ע ל ה מ ט ה טהרה‬
‫ו ה כ ר ע ב כ ל ל ה ‪ .‬ובכ״מ שם‪ . :‬ו מ ״ ש ואם הזה ע ל ה מ ט ה וכו׳׳׳‪ .‬ולא ה ר א ה א ת מקורו‪.‬‬
‫וכן בשן של מעדיר‪ .‬עיין ב מ ש ג ה פי״ח סמ״ז‪ ,‬ועל פ י ה ה ג י ה הגר״א לעיל‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫ש ם ‪ :‬החבל ש ה ו א מסרג א ת ה מ ט ה ו כ ר ‪ .‬כל הברייתות ע ד שוי ‪ 15‬בר״ש פי״ט מ״א‪.‬‬
‫קשר ב ו חבל אחד וכר‪ .‬בכי״ו וד״ש הג״ל‪ :‬חבל א ח ר וכד‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫ל ת ו ך ש ל ש ה בתים כולו חיבור ו כ ר ‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬כ ו ל ן חיבור וכד‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ 7/8‬ה ח ב ל הקשור ב ח ר ם א פ י ל ו מ א ה אמה וכר‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬החבל הקשור‬
‫ב ו אפילו מ א ה א מ ה וכוי‪ .‬א ב ל גם ב ר מ ב ״ ם ם פ ״ כ מ ה ׳ כ ל י ם ‪ :‬ה ח ב ל ש ק ש ו ר ב ח ר ם‬
‫אפיי מ א ה א מ ה כולו חיבור וכד‪ .‬ו נ ר א ה ש צ ד ק בםד״ט ש ה ג י ה כ א ן ‪ :‬ב ח ר ם ‪ ,‬והכונה‬
‫לחרס הדייגים‪ ,‬ע י י ן ב מ ש נ ה ספכ״ג‪.‬‬
‫‪ 9/10‬דרך ע ל י י ה אבל דרך ירידה א פ י ל ו קשור בקשור וכר‪.‬‬
‫נראה שהיו שגי‬
‫חבלים בחרם‪ ,‬א ח ד ל ה ע ל ו ת ו מ ל א והיה צ ר י ך ל ה י ו ת חזק״ ולא ה י ו ' נ ו ה ג י ם ל ע ש ו ת ו מחבלים‬
‫א ח ד י ם מ פ נ י ח ש ש ש מ א יפסקו הקשרים‪ ,‬ו ה ש נ י להוריד א ת החרם כ ש ה ו א ריק לעומק‬
‫הים וחבל זה היה יכול ל ה י ו ת מ כ מ ה חבלים ולא היו מקפידים ל ע ש ו ת ו דווקא מ ח ב ל אחד‪.‬‬
‫‪ 10‬החוט שהשילו למחט אפילו קשור וכר‪.‬‬
‫ובר״ש הנ״ל‪ :‬החוט‬
‫ש השחילו‬
‫כלאים ס פ י ט ‪ ,‬ל ״ ב ע ״ ד )ובהקבלה‬
‫וכ״ה ברמב״ם פ״כ מ ה ׳ כלים הי״ז‪.‬‬
‫ל מ ח ט ו כ ד ‪ .‬וכן ה ו ב א ה הברייתא ש ל נ ו בירושלמי‬
‫בשבת(‪ :‬חוט‬
‫שהשחילו‬
‫ל מ ח ט אפילו קשור‬
‫‪64‬‬
‫כלים ב״מ ס״ט עמ׳ ‪588‬‬
‫משתבש‪.‬‬
‫מ י כ ן ומיכן וכו׳‪ .‬ו מ א ן ד ת נ י מ ש י ל י ן ל א מ ש ת ב ש ומאן ד ת נ י מ ש ח י ל י ן ל א‬
‫ו ב ש ר י ״ ר ש ב ת ע מ ׳ ‪ : 86‬ש ה ש א י ל ו במחט‪ .‬והיא היא‪.‬‬
‫א ב ל מ ״ ש ב ר מ ב ״ ם ש ם ‪ :‬ואין ה ח ו ט כולו חיבור וכו׳ החוט ש פ י ר ש מ ן ה ב ג ד‬
‫א פ י ׳ מ א ה א מ ה ו כ ד ‪ ,‬א י נ ו מ ן ה ת ו ס פ ת א כ א ן א ל א מ ת ו ס פ ת א ב ״ ב פ ״ ה הי״ג‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 12‬ה מ ש י ח ו ת ו ה ר צ ו ע ו ת ש ב מ ש י ח ו ת ה ס פ ר י ם ו כ ר ‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬ה מ ש י ח ו ת‬
‫ו ה ר צ ו ע ו ת ש ב מ ט פ ח ו ת הספרים ו כ ד ‪ .‬וכ״ה ב ר מ ב ״ ם פ׳יכ מ ה ׳ כלים ה״י‪.‬‬
‫‪ 13‬קשורות אינן חיבור ו ש ב א ז נ י כ ל י חרם ו כ ר ‪ .‬חסרון גדול יש כאן‪ ,‬והנכון‬
‫ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬ק ש ו ר ו ת א י נ ן חיבור ד ש ב ״ ג א ו מ ר ש ב מ ט פ ח ו ת הסורק אפילו ק ש ו ר ו ת‬
‫הם תיבו׳ מ פ נ י שהוא רוצה בקיומו‪ .‬ה מ ש י ח ו ת ו ה ר צ ו ע ד ש ב ש ק ובקופה ת פ ו ר ו ת ח י ב ו ר‬
‫ק ש ו ר ו ת א י נ ו חיבור ש ב א ז נ י כלי חרס ו כ ד ‪ .‬וכל זה נ ש מ ט ע ״ י ה ד ו מ ו ת ‪ .‬ו ב ד מ ב ״ ם‬
‫פ׳׳כ מ ה ׳ כלים ה ״ י ‪ :‬ו כ ן ר צ ו ע ו ת ש ב מ ע ד ר ו ש ב ש ק ושבקופה א ב ל ש ב א ז נ י כ ל י‬
‫ח ר ס אפילו ת פ ו ר ו ת א י נ ן חיבור שאין חיבורין לכלי חרס‪ .‬ולפני ה ר ״ מ ל א היתד‪,‬‬
‫כ א ן המלה ‪ ,‬ש ב מ ע ד ר ״ ‪ ,‬א ל א ש פ ס ק כ ן ע ״ פ ה ת ו ס פ ת א ב ״ ב פ ״ א ה״ח‪.‬‬
‫‪ 14‬ש י ר י ם ש ב כ ר ע י המטה ה ו צ י ן חיבור רפין אינן חיבור‪ .‬בכי״ו‪ ,‬ד וד״ש הנ״ל‪:‬‬
‫א ו צ י ן חיבור וכד‪ .‬ועיין להלן ‪ .65933 ,65823‬ואוצים ה ו א כ מ ו אםוצים‪ ,‬ע י י ן ב ה ע ר ו ת‬
‫רי״ן א פ ש ט י י ן לפיה״ג ע מ ׳ ‪ 88‬ה ע ר ה ‪.17‬‬
‫‪ 14/15‬ו ש ב י ד י ה ז ב א פ י ל ו א ו צ י ן אינן ח י ב ו ר ‪ .‬בכי׳׳ו‪ :‬אפילו הוצין‪ ,‬ו ב ד ‪ :‬אפילו‬
‫חוצין ו כ ד ‪ .‬והיא ה י א ‪ .‬ולעצם ה ע נ י י ן צ י י ן לגכון ב ם ד ״ ט ל ת ו ״ כ מצורע‪ ,‬זבים פ ר ק ג׳‬
‫ה ״ ה <ע״ו ע ״ ג ( ‪ :‬ב ב ש ר ה ז ב וכו׳ ו ל א בשירים ו ל א בנזמים ולא ב ט ב ע ו ת א ע ״ פ ש א י ן‬
‫י ו צ א י ם ‪ .‬ובהגהות ה ג ד ״ א ש ם ת י ק ן ‪ :‬א ע ״ פ ש ה ן א ו צ י ן ‪ ,‬וזהו ע ״ פ ה ת ו ס פ ת א כאן‪.‬‬
‫א ב ל גם בכי״ד שם ו ב מ ה ״ ג ‪ :‬א ע ״ פ שאיגן יוצאים‪ .‬והפירוש ה ו א ש ה ם מהודקים ב ב ש ר ו‬
‫ע ד כ ד י כך שאינם יורדין‪ ,‬והיינו כתוספתא שלפניגו‪.‬‬
‫‪ 15‬ז ה ח ו מ ר מדרס מכזב‪ .‬בכי״ו‪ :‬ז ה חומר במדרם וכד‪ .‬ובר״ש הנ״ל‪ :‬וזה ח ו מ ד‬
‫ב מ ד ר ס מבזב‪ .‬וכ״ז הולך למעלה‪ ,‬וציון ההלכה ב ד ״ ח ואצל צ ׳ ה ו א בטעות‪ ,‬ומקום‬
‫הציון ה ו א ל א ח ר פיםקא זו )ועיין מ ״ ש ע ל כע״ז ב ח ״ ב ע מ ׳ ‪ .(212‬ועיין ב ת ו ״ כ ה נ ״ ל ה״ז‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬מ ז ק שהוא מכרך בו את המטה‪ .‬עיין פיה״מ להר״מ פי״ט רמ״ג‪ ,‬ע מ ׳ ‪.165‬‬
‫‪ 15/16‬ו ה כ נ י ס ו לבית שהמת בתוכו א ף ע ל פ י ש א י ן ב א ו ה ל א ל א כ ל ש ה ו א‬
‫מ ט ה ט מ א ה ב כ ל י ם הנובעין במת‪ .‬בר״ש פי״ט מ ״ ד ה ע ת י ק א ת כ ל הברייתא‪,‬‬
‫א ל א ש נ ש מ ט ה ש ם הרישא‪ ,‬א ב ל מ ת ו ך פירושו שם א ג ו עומדים גם ע ל גירסתו‪ .‬ו ל מ ד ו ת‬
‫ז ה ש ג ם פירושו ש ם נ ש ת ב ש מ א ד בכ״ז א פ ש ר לברר מ מ נ ו א ת ג י ר ס ת ו ב ת ו ס פ ת א‬
‫וכצ״ל ל פ נ י נ ו ‪ :‬א ל א כל שהוא א פ י ל ו מ א ה א מ ה מ ט ה ט מ א ה ככלים ה נ ו ג ע י ן‬
‫ב מ ת ‪ .‬וכן ב ד מ ב ״ ם פכ״א מ ה ׳ כלים ה ״ ט ‪ :‬ב ד ״ א למדרס‪ .‬א ב ל ל ש א ר ט ו מ א ו ת אפילו‬
‫מ א ה א מ ה כולו חיבור כ י צ ד מזרן שהוא כרוך ע ל ה מ ט ה והכניס ק צ ת ו לאהל ה מ ת וכו׳‬
‫נ ט מ א ת ה מ ט ה ואפי׳ ה י ה ה ק צ ה ש נ ט מ א יוצא מ ן ה מ ט ה מ א ה א מ ה ‪ .‬א ב ל י ת כ ן ש ה ר ״ מ‬
‫הוציא א ת דינו מ ן הסיפא‪ .‬עיין להלן‪ .‬א ב ל ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ . :‬ו ה כ י פי׳ ד כ ו ל ה ב ר י י ת א‬
‫הכניסו‪ .‬ה מ ט ה והמזרן )יש כאן חסרון(‪ .‬כל שהוא אפילו מ א ה א מ ה ככלים ה נ ו ג ע י ם‬
‫ב מ ת ‪ .‬ד ח ש י ב כאילו מ ט ה ע צ מ ה נכנסה״‪ .‬ועיין להלן ב ״ ב פ ״ א ה ״ ד ‪ 59033 .‬ו מ ״ ש להלן‪.‬‬
‫‪ 17‬דרס ע ל י ו ה ז ב ב ת ו ך עשרה ט פ ח י ם הוא טמא ומטה טהורה‪ .‬בריש הנ״ל‬
‫) ה מ ש ך הפיםקא ה נ ״ ל ( ‪). :‬ד(הוא ט מ א ‪ ,‬במדרס‪ .‬י ש לו ט ו מ א ת מ ד ר ס ו מ ט ה טהור׳‬
‫מ ד י ן מדרס‪ ,‬א ב ל ט מ א מ ג ע מדרס״‪ .‬וכן ב מ ״ ה ש ם ‪ :‬״כילה ט מ א ה ט ו מ א ת מ ד ר ס א פ י ל ו‬
‫כלים ב״מ פ״ס—י עמ׳ ‪588‬‬
‫‪65‬‬
‫המזרן‪ .‬ו א ע ״ ג ד ת נ י א לעיל )הכוונה ל ת ו ס פ ת א כאן( ד ר ס ע ל י ו ב ת ו ך י ׳ ט מ א‬
‫ט ה ו ר ה א ע ״ פ שכרוך ב ה משום ד מ ז ר ן ט פ ל ל מ ט ה ואין ה מ ט ה ט פ ל ה‬
‫והמטה‬
‫למזרן״‪ .‬ו י ש ש מ ג י ה י ם כ א ן ע ״ פ פ ס ק ה ר מ ב ״ ם )פכ״א ה ״ ט ( ‪ :‬ב ת ו ך ע ש ר ה טפחים הוא‬
‫ט מ א ]והמטה טמאה‪ .‬חוץ ל ע ש ר ה טפחים ה ו א טהור[ ו ה מ ט ה טהורה‪ .‬א ב ל ב ר ״ ש ה נ ״ ל‬
‫א י ן להגיה כן‪ ,‬כ פ י ש י צ א מ ד ב ר י ו במ״ה‪ .‬ועיין ב ת ו ס פ ת א ב ״ ב פ ״ א ה ״ ד הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 17/18‬מזרק ש ה ו א מ כ ר י ך בו א ת ה מ ט ה ו כ ר ‪ .‬בכי״ו‪ :‬מיזרן שהוא וכר‪ .‬ומכאן‬
‫ואילך ב ר ״ ש ה נ ״ ל בתוך הפיםקא )ולא ר ק בפירוש( בשיגויים חשובים‪ ,‬ע י י ן להלן‪.‬‬
‫‪ 18‬פרש טמא טומאת שבעה‪ .‬כ״ז ליתא ב ד ור״ש הנ״ל‪ ,‬א ב ל הד״ש השלימו‬
‫מדעתו‪ ,‬ו כ ת ב ‪ :‬״ושמא הסופר דלג״‪ .‬והפירוש ה ו א כ א ן ש ה מ ת ) ו כ ר ( נ ג ע מקודם‬
‫ב א ח ד מ ה ם ו א ח ״ כ כרכו‪.‬‬
‫‪ 19/20‬נגעו ב ה ן משקין פסולק פרשו פסולץ‪ .‬וכיה בר״ש הגיל‪ ,‬וצ״ל‪ :‬גגעו ב ה ן‬
‫משקין ט מ א י ן )שהמשקין ע ו ש י ן תחילה( פירשו פוסלין‪ ,‬ועיין בפי׳ ה ר ״ ש שם‪ ,‬והסופרים‬
‫ש ב ש ו מ א ד א ת דבריו‪.‬‬
‫‪ 20/21‬זה הכלל כל טומאה ששות מטה ל מ י ז ר ן כגון טומאת המת והזבה‬
‫בתוך עשרה טפחים חיבור לטומאה מ ט מ א ה ב ז ב י ת ר ע ל כ ן איגו חיבור‪.‬‬
‫חסרון גדול י ש כאן‪ ,‬ובר״ש ה נ ׳ ׳ ל ‪ :‬זה הכלל כל ט ו מ א ה ששור‪ ,‬מ ט ה למזרן כגון ה ז ב‬
‫ו ה ש ר ץ ו ה מ ש ק י ן כולם חיבור א ח ד אפי׳ ע ד ק׳ א מ ה ו כ ל ט ו מ א ה ש ל א שוד‪ .‬מ ט ה‬
‫למזרן כגון ט ו מ א ת ה מ ת והזבה ע ד י ׳ טפחים חיבור ל ט ו מ א ה ה נ ט מ א ב ז ב י ת ר‬
‫ע ל כ ן א י ג ו חיבור‪ .‬ובר״ש שם מגיה לגכון ש צ ״ ל ‪ :‬ששור‪ .‬מ ט ה ל מ ז ר ן כגון ה מ ת‬
‫והשרץ ו ה מ ש ק י ן ו כ ר ש ל א שוד‪ ,‬מ ט ה למזרן כגון ה ז ב והזבה ע ד י ׳ טפחים וכו׳‪.‬‬
‫וכגדאה ש ע ״ פ כ ל ל ז ה בגירסא זו סיכם ה ד מ ב ״ ם ה נ ״ ל ב פ כ ״ א מ ה ׳ כלים ה ״ ט א ת‬
‫ההלכה‪ .‬ועיין להלן ב ״ ב פ ״ א ה ״ ד הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 22‬משם רבן גמליאל עד ש ב ע ה טפחים‪ .‬בד״ש הנ״ל‪ :‬משום ו ש ב ״ ג ע ד‬
‫ש ש ה טפחים‪ .‬ומעניין שגם ב מ ש נ ה ג׳ שם ג ד ם ה ד ״ ש ‪ :‬ש ש ה ‪ ,‬וכ״ה ש ם ‪ :‬שיירי‬
‫מזרן שכלה ו נ ש ת י י ר ממנו ש ש ה ט פ ח י ם ט מ א ו כ ר ‪ .‬ו ל א מ צ א ת י ל ו ח ב ר ב ג י ׳ זו‪,‬‬
‫כ י ב מ ש נ ה ד ׳ נפולי‪ ,‬ד ״ ו דפ״ב‪ ,‬רמב״ם‪ .‬כי״מ‪ ,‬פרמה‪ ,‬קויפמן‪ ,‬לוו — בכולם‪ :‬ש ב ע ה‬
‫טפחים‪ .‬ובערוך ע ר ך ח ב ק ) ב ד ׳ פיזרו(‪ :‬ב ה מ פ ר ק פ ר ׳ י ״ ט בכלים שירי מזרן ד ׳ טפחים‬
‫ו כ ר ‪ .‬ואולי ה י ת ה שם הגי׳ לפני ה ר ״ ש ‪ :‬ו׳ )חילוף רגיל ומצוי‪ ,‬ע ״ י קיצור ה ר א ש ש ל‬
‫הדלי״ת( טפחים‪ .‬א ב ל ב כ ל כ ת ה ״ י ש ל ה ע ר ו ך )לפי ע ד ו ת ק ה ו ט שם( ה ג י ׳ ‪ :‬ז׳ טפחים‪.‬‬
‫ומי‬
‫‪ 23‬ו ק ב ע ל ו כ ם ו י ט מ א ה ‪ .‬ש ה ד י ה י א‬
‫ה ב י ת קיבול‪.‬‬
‫מ ל א ה כליפ‪ ,‬ואין הכיסוי מ ב ט ל א ת‬
‫‪ 24‬ל מ ה ז ה ד ו מ ה ל כ ד ו ר י ק נ י ת ו כ ר ‪ .‬צ ״ ל ‪ :‬ל כ ד ו ר )הרי״ש נ ש מ ט ה ב ה ש פ ע ת‬
‫ה ת ח ל ת המלה הבאר‪ (.‬ר י ק נ י ת ו כ ו ‪ .‬ועיין ב ב א ו ר ה ג ד ״ א כאן‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 25‬ו ק ם ל ה מ ד ר ס וכר‪ .‬בכי׳׳ו ו ד ‪ :‬ו ק ב ע ל ה מ ד ר ס וכד‪ .‬ו צ ״ ל ‪ :‬ו ק ב ע ה למדרס‪.‬‬
‫‪ 26‬ט מ א ה מ ד ר ס ט מ א מ ת ‪ .‬בר״ש פי״ט מ׳׳י‪ :‬תניא בתוספתא ת י ב ה ש ח צ י י ה‬
‫פ ת ו ח ו ח צ י י ה נ ע ו ל ט מ א מ ד ה ם ו ט מ א מת‪.‬‬
‫‪ 28‬ח מ ת ש נ פ ת ח ה ה ר י זו ט מ א ו כ ר ‪ .‬ו כ ן ב ד ‪ :‬ח מ ת ש נ פ ת ח ה ו כ ד ‪ .‬ובר״ש פי״ט‬
‫כלים ב״מ פ״י—ייא עמ׳ ‪588—589‬‬
‫‪66‬‬
‫משמשת ישיבה‬
‫מ ״ ח ‪ :‬ת נ י א ב ת ו ס פ ת א ח מ ת ש נ פ ח ת ה ה ר י זו ט מ א ה מ פ נ י ש ת ח ל ת ה‬
‫ושכיבה ד ר ב י ) צ ״ ל ‪ :‬דברי ר׳( מ א י ר וחכמי׳ מ ט ה ר י ם מפני ו כ ו ‪.‬‬
‫‪ 30/31‬מודים ח כ מ י ם ל ר ׳ מ א י ר ו ל ר׳ ש מ ע ו ן בכר וכפת ו כ ד ‪ .‬בד״ש ה נ ״ ל ‪:‬‬
‫ומודים חכמים ל ד ׳ מ א י ר ב כ ר וכסת ו כ ד ‪ .‬וכע״ז לעיל ‪ 584‬ש ד ‪ ,19/20‬עיין מ ש ״ ש ‪.‬‬
‫‪ 31‬בכר וכפת של ע ו ר ש נ ק ר ע ו ש א ף ע ל פ י ש א י נ ן מ ק ב ל י ן ו כ ר ‪ .‬בר״ש‬
‫ה נ ״ ל ‪ :‬ב כ ר ו כ ס ת ש ק ר ע ו א ף ע ל פ י ש מ ק ב ל י ׳ מ ה ש ב ת ו כ ן ו כ ד ‪ .‬וט״ס ה י א בר״ש‪.‬‬
‫‪ 32‬בכרין ו ב ש ק ל א ש ה ן טמאין ו כ ר ‪ .‬בכי״ו‪ :‬בכריד ובשק ש ה ן )והמלה • ל א ״‬
‫נ מ ח ק ה שם( ו כ ד ‪ .‬ו ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬בכרים ש ל א ר י ג ו ב ש ק ש ה ן ט מ א י ן מ ש ו ם אריג‪.‬‬
‫‪ 33‬ר׳ יופי א ו מ ר ת י ב ת ה כ ל נ י ן וכר‪ .‬עיין דברי ד ׳ יוסי ב מ ש נ ה פי״ט מ״ט‪.‬‬
‫‪ 34‬ת י ב ה ש מ ו כ ר ץ ע ל י ה ש מ ן ב מ ר ח ץ ו כ ר ‪ .‬נראה שהכל הוא מ ד ב ר י ר ׳ יוסי‪,‬‬
‫ו ג ם ז ה ד ו מ ה ל ת י ב ת ה ב ל נ י ן ) ת י ב ת האוליירין ?(‪ ,‬ויושבין עליה ל מ ע ל ה וגם מוכרין‬
‫ע ל י ה שמן‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 35‬ה ב י א נ פ ר וקבעו מ ל י ז ב י ז ל ל י ז ב י ו וכר‪.‬‬
‫כלומד‪ ,‬וכן בכל תיבה ש פ ת ח ה‬
‫מ צ י ד ה )עיין ב מ ש נ ה הנ״ל( א ם ה ב י א נ ם ד ו כ ד ‪.‬‬
‫עמי ‪589‬‬
‫‪ 2‬ש ל ח נ ו ת ש ב כ ר כ י ן ש א ו כ ל י ן ע ל י ה ן א ף ע ל פ י ש ק ב א ן כמפמר ו כ ר ‪ .‬ב ד‬
‫ו כ י ״ ו ‪ :‬ש ק ב ע ן ב מ ס מ ר וכו׳‪ .‬והפי׳ ה ו א ש א ע ״ פ ש ה ש ל ח נ ו ת שבכרכין מ ש מ ש י ם ב ע י ק ר‬
‫ל ה צ י ג עליהם סחורה והם פשוטי כ ל י ע ץ ו ג ם ק ב ו ע י ם ב א ד מ ה ‪ ,‬מ ״ מ ט מ א י ם מ פ נ י‬
‫שאוכלים ע ל י ה ם ו מ ע ב י ד י ם אותם ממקום למקום‪.‬‬
‫‪ 4‬ה כ ו ס י ו ת ש ב ב מ ה ה ר י א ל ו ט ה ו ר י ן ו כ ר ‪ .‬צ ״ ל ‪ :‬הכיםיות ש ב ב מ ה ו כ ד ‪,‬‬
‫והיינו ה כ ס א ו ת )עיין זבים פ ״ ד מ ״ ד ובשגו״ם שם( ש ב ב י מ ה שדגים ע ל י ה וכו׳‪,‬‬
‫ע י י ן להלן‪.‬‬
‫‪ 4/5‬ו ה נ ר ד י ן טהור ו כ ר ‪ .‬צ ״ ל ‪ :‬והגרדון טהור ו כ ו ‪ /‬ויגיד עליו דיעו הבימה‪ ,‬עיין‬
‫יסטרוב ע ר ך גרדום‪ .‬וכן בירוש׳ ת ע נ י ת פ ״ ד ה ״ ח ‪ ,‬ס ״ ט ר ע ״ ב ‪ :‬ת ל י י ן ב ג ד ד ו ן‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫שאינו אלא ישיבת צער‪ .‬להלן ‪59123‬‬
‫פייא‬
‫‪ 6‬ערכה ש ה י א פחותה מ ש נ י לדבק ו כ ר ‪ .‬בכי״ו‪ :‬מ ש ג י לגין ו כ ד ‪ ,‬ו כ ן להלן‬
‫ב ס מ ו ך ‪ :‬ו ש ל ש נ י לגין‪ ,‬וזהו ה כ ת י ב הרגיל בכי״ו‪ .‬ע י י ן ח ״ ב ע מ ׳ ‪ .306‬ו כ ל ה ב ר י י ת ו ת‬
‫בר״ש פ ״ כ מ״ב׳ עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 8‬ו א י נ ה מעמדת א ת ה ר ג ל י ם א ל א ה מ י ם ו כ ר ‪ .‬בכי״ו‪ :‬ואינה מ ע מ ד ת א ת‬
‫המים וכו׳ )והמלים‪ . :‬ה ר ג ל י ם אלא״ גמחקו שם(‪ .‬וכ״ה הגי׳ ב ר ״ ש הנ״ל ו ב ר א ״ ש שם‪.‬‬
‫ו כ ן ב ת ו ״ כ מצורע‪ ,‬זבים פ ר ק ב ׳ ה״ה‪ ,‬ע ״ ה ע״ד‪ :‬ש נ ס ד ק ה ש א י נ ו יכול להרחיץ ב ה‬
‫רגלו א ח ת ו כ ו ‪/‬‬
‫ו מ ק ב ל ת טמאה מדרס‪ .‬בר״ש ש ם ‪ :‬ומקבלת ט ו מ א ת מדרס‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ 10‬הניחה ב ג ש מ י ם ו נ פ ח ת ה ו כ ר ‪ .‬ב ד ור״ש הנ״ל ל נ כ ו ן ‪ :‬ו נ ת ס ח ה וכד‪.‬‬
‫‪ 11‬ב ק ג י ם טמאה‪ .‬בריש הנ״ל‪ :‬ב ק ד י ם ו נ צ ר ק ה טמאה‪ .‬וכ״ה הגי׳ ב מ ש נ ה‬
‫ד ״ ו ר פ ״ ב ‪ ,‬ו ב ר ״ ש ש ם ‪ . :‬ו נ צ ד ק ׳ כ מ ו נ צ מ ק ה וכיון ש נ צ ר ק ה נסדקה״‪.‬‬
‫כלים ב״מ םי״א עמ׳ ‪589‬‬
‫‪67‬‬
‫ש ם ‪ :‬ומטהרת א פ י ל ו עשרה וכוי‪ .‬בכי׳׳ו‪ :‬ו מ י ט מ א ה ומטהרת ו כ ו ‪ /‬וכן בר״ש הג״ל‪:‬‬
‫מ י ט ה ר ת ו מ י ט מ א ת אפילו י׳ פ ע מ י ם ו כ ו ‪/‬‬
‫ש ם ‪ :‬נפחתה במוצא ז י ת י ם ט ה ו ר ה ו כ ו ‪ /‬כל ה ב ר י י ת א בהשגות הראב״ד פכ״ו‬
‫מ ה ׳ כלים ה״ז‪ ,‬עיי״ש‪ .‬ובר״ש ה ג ״ ל ‪ :‬ג פ ח ת ׳ ב מ ו צ י א זתים ו ר י מ ו ג י ׳ טהורה ו כ ו ‪/‬‬
‫א ב ל ב ד א ב ״ ד ה נ ״ ל ג ד א ה שגרם כלפגיגו‪.‬‬
‫‪ 12‬ח י ש ב ע ל י ה ר׳ מטמא ו כ ר ‪ .‬וכיה בר״ש הנ״ל‪ .‬ובכי״ו‪ :‬ויושב עליה ר׳ מ ט מ א‬
‫וכר‪ .‬ו ב ר א ב ״ ד ה נ ״ ל ‪ :‬ואם ח י ש ב ע ל י ה ל י ש י ב ה ט מ א ה א ף מ ד ר ס כ ד ע ת רבי‪.‬‬
‫‪ 13‬נ פ ח ת ה כ מ ו צ א י ד מ ו נ י ם ט ה ו ר ה ו כ ר ‪ .‬בכי״ו‪ :‬כ מ ו צ י א דימוגים וכר‪ .‬וכן בר״ש‬
‫ה ג ״ ל ‪ :‬נ פ ח ת ה ב מ ו צ י א ד מ ו ן טהורה וכר‪ ,‬ו ע י י ן ר א ב ״ ד הג״ל‪.‬‬
‫‪ 15‬מעשה ש ה ב י א מכפר ע ד י ם ל פ נ י ר ב ן נ מ ל י א ל ו כ ר ‪ .‬בכי״ד‪ :‬מכפר עדים‬
‫וכר‪ .‬ובר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬מ ע ש ה ש ה ב י א ו מ כ פ ר ערים לפגי ד ש ב ״ ג וכר‪ .‬והגה הגי׳ ״רבן‬
‫ג מ ל י א ל ״ ש ב ד וכי״ ו ע ד י פ ה מ ג י ׳ הר׳׳ ש‪ ,‬והחילוף בין ר ״ ג ו ר ש ב ״ ג רגיל מ א ד )עיין‬
‫ת ר ב י ץ ש ״ א ם״ב ע מ ׳ ‪ 131‬ה ע ד ה ‪ ,1‬ועיין גם לעיל ס פ ״ ט ומש״ש(‪ .‬ו ג ד א ה שזהו ר ב ן‬
‫ג מ ל י א ל ד י ב ג ה שהיה עובר ממקום למקום‪ ,‬והיה בטבריא‪ ,‬ב ע כ ו ובכזיב )עיין ת ו ל ד ו ת‬
‫ת ו ״ א ע מ ׳ ‪ ,(311‬וקרוב ה ד ב ר ש א ג ש י המקום ש ש מ ע ו ע ל ב י א ת ה ג ש י א ה ב י א ו לפניו‬
‫א ת ספיקותיהם‪ ,‬והעריבות ה א ל ה גצטברו ב מ ש ך הזמן‪ .‬ומכיוון ש מ ו ס ד ההלכה הוא‬
‫ר׳ יוסי מציפורי‪ ,‬ה ר י מ ס ת ב ר ל ח פ ש א ת כ פ ר ערים בגליל ו ב ס ב י ב ו ת ציפורי‪ .‬וצדק‬
‫א י פ ו א ה ר ״ ש קליין )תרביץ ש׳׳א ם ״ ב ע מ ׳ ‪ (128‬ש ק ב ע מקום זה בגליל ע ל י ד‬
‫צפודי‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 16‬ו ק ר ו ב י ם ד ב ר י ם של ם א ה ם א ה מ ח ז ק ת ת ש ע ה ק ב ק ‪ .‬בר״ש ה נ י ל ‪ :‬וקרובים‬
‫דברים ש ל ס א ה ס א ה‬
‫ש ל םאה ס א ה‬
‫בגרושה‪,‬‬
‫המחזקת‬
‫המחוקה‬
‫ט׳ קבין‪ .‬ואין לזה שום‬
‫ט ׳ קבין‪ ,‬והייגו ש ס א ה ה מ ח ו ק ה‬
‫עיין פ ט ״ ו מ׳י׳א‪ .‬והכל תלוי‬
‫בגודל‬
‫מובן‪.‬‬
‫ו ש מ ע ת י מגיהים‪:‬‬
‫מחזיקה בקירוב ט ׳ קבין‬
‫ה כ ל י ובצורתו‪ ,‬והגודש הוא‬
‫שליש‬
‫הכלי גס ב ס א ה )בעדך(‪.‬‬
‫‪ 17‬ערבה ה פ י ס י נ ו ת וכר‪.‬‬
‫‪ 18‬ו ה ח מ ת בית שמאי אומרים מלאה ועומדת וכר‪ .‬דאב״ד ע ד י ו ת פ״ה מ״א‪,‬‬
‫פ״כ מ״ב‪ ,‬ועיין ד״ש הג״ל‪.‬‬
‫ר ״ ש הנ׳י׳ל עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 19‬ר׳ יוסי בר׳ יהודה א ו מ ר חלוף ה ן ה ד ב ר י ם ‪ .‬בראב״ד הנ״ל‪ :‬ר׳ יוסי‬
‫ור׳ י ה ו ד ה א ו מ ר י ם חלוף הדברים‪ .‬ו ב ר ״ ש ד״נ״ל‪ :‬״ד׳ י ה ו ד ה א ו מ ר חילוף‬
‫הן ה ד ב ר י ם וכו׳ חילוף הן ה ד ב ר י ם ב ״ ש בעו מ ל י א ה וצרורה ו ב ה ״ א מ ל י א ה א ע ״ פ‬
‫ש א י נ ה צרורה ו ס ת ם מ ת נ י ׳ ב ע ד ו י ו ת כ ר ׳ י ה ו ד ה ד ת נ ך ו כ ד ‪ .‬ועיי״ש ב ע ד י ו ת‬
‫רפ״ה וצ״ע‪ .‬ו ב כ ל אופן גי׳ ה ד ״ ש ‪ . :‬ד ׳ יהודה א ו מ ר ״ נ ר א י ת ע י ק ר י ת ו מ ת א י מ ה‬
‫ל ש י ט ת ו במשגה‪.‬‬
‫‪ 21‬מקל שנתנו בקרדום וכר‪ .‬עיין פ״כ מ״ג ובר״ש שם‪.‬‬
‫‪ 22‬ס מ י ם שנתנו ב ד י ס ט ר להיות מסיך ע ל י ו ח י ב ו ר לטומאה ב י ן בשעת‬
‫מלאכה וכר‪ .‬ב ד ‪ :‬מ ס מ י ד שנתנו בדיסטור )בכי״ו‪ :‬ב ד י ם ט י ח וכר‪ .‬ובפיה״מ להר״מ פ״כ‬
‫מ״ג‪ ,‬ע מ ׳ ‪ : 172‬ופי א ל ת ו ס פ ת א‬
‫קאלוא‬
‫מסמר‬
‫ש נ ת נ ו בדיוםטר להיות מ ס ך )בכת״י‬
‫י ל ו ן ‪ :‬מיסך( עליו‪ .‬ו ע י י ן גם ב י ד ה ח ז ק ה פ ״ כ הי״ג‪ .‬ונראה‬
‫התוספתא‬
‫חולקת ע ל‬
‫ה מ ש נ ה ‪ ,‬ופסק כ מ ש נ ת נ ו ‪ .‬ואולי‬
‫שלפי‬
‫פירושו ב מ ש נ ה‬
‫מדברים כאן על‬
‫ה מ ס מ ר לדיוםטד‪ ,‬ו ב מ ש נ ה מ ד ב ר י ם ע ל חיבור ש ג י חלקי הדיוסטד‪.‬‬
‫החיבור ש ל‬
‫כלים ב״מ פי״א עמ׳ ‪589‬‬
‫‪68‬‬
‫ובר״ש פ״כ מ י ג ‪ :‬תניא בתוספתא מסמר‬
‫לטומאה ב י ן‬
‫בשעת‬
‫מלאכי ב י ן ש ל א‬
‫בשע׳‬
‫שקבעו‬
‫בדיםטר להיות עליו ח י ב ו ר‬
‫מלאכה ק ב ע ו בכלונס‬
‫טמאה אלא‬
‫חיבור ש ל א ב ש ע ת מ ל א כ ה אינו חיבור ע ש ה ב ו א י נ ה‬
‫מלאכה‬
‫בשעת‬
‫הצורך וכמה ה ו א‬
‫הצורך מקום י ש י ב ה טפח‪.‬‬
‫‪ 23‬ק ב ע ו בכלונס ב ש ע ת מ ל א כ ה וכר‪ .‬עיין לעיל‪ ,‬ועיין ב מ ש נ ה אחרונה פ״כ מ״ג‪.‬‬
‫‪ 25‬כסא ש נ ת נ ו ב ב נ י ן ו ב נ ה ע ל י ו וכר‪ .‬בר״ש פ״כ מ ״ ה ‪ :‬ת נ י א בתוספתא כ ס א‬
‫ש ק ב ע עליו בנין ו ב נ ה עליו ד ר ך י ש י ב ת ו ט מ א ש ל א כדרך י ש י ב ת ו טהור‪ .‬ו ה ג י ה נ כ ו נ ה‬
‫ה י א לפנינו‪ ,‬והיינו ש נ ת נ ו ב ב נ י י ן ו ל א קבעו‪ ,‬א ל א ש ב נ ה עליו והוה ח ד א ל מ ע ל י ו ת א ‪,‬‬
‫ולפיכך כ ד ר ך י ש י ב ת ו ט מ א ו כ ו ‪ .‬ו ע י י ן להלן‪.‬‬
‫‪ 26‬ק ב ע ו א פ י ל ו ש ל א כדרך ישיבתו טהור‪ .‬כ״ז חסר בר״ש‪ ,‬ולפנינו צ״ל‪:‬‬
‫אפילו כ ד ר ך י ש י ב ת ו טהור‪ .‬וכאן י ש כ ב ר ת ר ת י ל מ ע ל י ו ת א ‪ :‬ק ב ע ו ו ב נ ה עליו‪ .‬ועיין להלן‪.‬‬
‫שם‪ :‬נתנו ל מ ע ל ה א פ י ל ו ש ל א כדרך ישיבתו טמא‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ .‬ולהלן ש ם ‪ :‬״ פ י‬
‫כ ד ר ך י ש י ב ת ו ג ב ו ל מ ע ל ה ורגליו למט׳‪ .‬נ ת נ ו ל מ ע ל ה ע ל ר א ש ה כ ו ת ל לאחר ש ג ג מ ר‬
‫ה ב ג י ך ‪ .‬וכאן י ש ת ר ת י ל ג ד י ע ו ת א ‪ .‬ולפיכך אפילו ש ל א כ ד ר ך י ש י ב ת ו טמא‪ ,‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 27‬ק ב ע ו כדרך ישיבתו טמא וכר‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ .‬וכאן י ש ח ד א למעליותא‪ ,‬והייגו‬
‫קביעות‪ ,‬א ב ל ל א ב נ ה עליו‪ ,‬ולפיכך ש ל א כדרך י ש י ב ת ו טהור‪ .‬ועיין ל ע י ל פ ״ ז ה ״ ח‬
‫‪ ,58622‬בעניין שפופרת ש ל מזוזה ו מ ש ״ ש ‪ .‬ועיין ל ה ל ן ‪ 591‬ש ו ‪.17/18‬‬
‫‪ 27/28‬א ר ו כ ה של מטה ש ע ש ה לקורות ה י א טמאה וכר‪ .‬בד״ש הנ״ל‪ :‬ארוכה‬
‫ש ל מ ט ה ש ע ש א ה לקורה ה י א ט מ א ה ו כ ר ‪ .‬ו ב פ י ר ו ש ו ש ם ‪ :‬ע ש א ו ל ק ו ר ו ת ‪ .‬קורות‬
‫ה ב י ת והעליה‪.‬‬
‫‪ 28‬ומטה טמא ק ב ע ה ה ו א טהור ומטה ט מ א ה וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬ומטה ט מ א ה‬
‫ק ב ע ה ה י א ט ה ו ד ה ו כ ו ‪ .‬ובר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬ו מ ט ה ט מ א ה ק ב ע ו ה ם טהורות ו מ ט ה ט ה ו ר ה ‪.‬‬
‫וט״ם ה י א כ פ י שיוצא ברוד מפירושו ל ה ל ן ‪ :‬״היא טהורה הארוכה ט ה ו ר ה‬
‫ד ק ב ו ע ה ו מ ט ה ט מ א ה )דטומאה( ]מידי דהוי[ א א ר ו כ ה ש ל מ ט ה ש נ ש ב ר ה ‪ ,‬ד א י ן‬
‫מ ט ה ר ת א ל א א ם כ ן נשברו ש ת י הארוכות״ ו כ ד ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ש ם ‪ :‬ש ת י ארוכות ש; מטה וכר‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 29‬מפץ שעשאו לקורות וכר‪ .‬ד״ח ב״ק כ״ו א ‪.‬‬
‫‪ 30‬עד ש י ב ק ע נ ה במסמר‪ .‬בד‪ ,‬כי״ו ור״ח ה נ ״ ל ‪ :‬ע ד שיקבענו במסמר‪ .‬ועיין‬
‫ה ר ש י מ ה לעיל !‪.575‬‬
‫‪ 31‬במסמר מלמטה וכר‪ .‬בכייו ח ס ד ה ה מ ל ה ‪-‬במסמר״‪ ,‬ונכון‪.‬‬
‫ש ס ‪ :‬ק ב ע ו ו ל א נ ת ן ע ל י ו מעזיבה טהור‪ .‬ה מ ל ה •טהור״ נראית מיותרת‪ ,‬עיין‬
‫ב מ ש נ ה פ ״ כ מ״ה‪.‬‬
‫‪ 32‬ק ב ע ו ולא נ ת ן ע ל י ו מ ע ז י ב ה טהור‪ .‬צ ״ ל ‪ :‬ונתן עליו ו כ ד ‪ .‬עיין ב מ ש נ ה הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 32/33‬מ א י מ ת י טהרתו בית שמאי אומרים משיחבל וכר‪ .‬לכאורה בדור ש ב ב א‬
‫ז ו הולכת ע ל סדין )פ״כ מ ״ ‪ , 0‬וכן יוצא מ ד ב ר י ה ר ״ ש )עיי״ש ש ה ע ת י ק א ת כל‬
‫ה ב ר י י ת ו ת ( ו ה ר א ״ ש שם‪ .‬א ב ל בר״ח ה נ י ל ‪ :‬וקיימא ל ן מ פ ץ א י ן ל ו ט ה ר ה ב מ ק ו ה‬
‫ו ט ה ר ת ן כ ד ת נ י נ ן ב ת ו ס פ ת א דכלים מ פ ץ ש ע ש א ו ו כ ד ו ב ס י פ א ש נ ו מ א י מ ת י ט ה ד ת ו‬
‫ב ״ ש א ו מ ר מ ש י ח ב ל וב״ה א ו מ ר מ ש י ת ח ב ר ד ב ר י ר ׳ מאיר ו כ ד ‪ ,‬נ מ צ א ח מ ל ו א ו חבורו‬
‫מ ט ה ר ו )כגון( ]כגון[ כ ל י ח ר ס ש א י ן ל ו ט ה ר ה במקוה ש ב י ר ת ו מטהרתו‪ .‬ה ד י ל ך שהוא‬
‫פ י ר ש שכ״ז הולך ע ל מ פ ץ וצע״ג‪ .‬ועיין מ ״ ש להלן ‪.59013‬‬
‫כלים ב״מ פי״א עמ׳ ‪589—590‬‬
‫‪69‬‬
‫‪ 34/35‬סדק ש ה ו א טמא ט מ א מ ת ו ע ש א ו ו י ל ק ה ר י ה ו א כטמא מת ו מ ק ב ל‬
‫ט ו מ א ת מדרס דברי ר׳ יוסי ב ר ׳ י ה ו ד ה ‪ .‬וכ״ה )בערך( בר״ש הנ״ל‪ .‬וכן בר״ש נגעים‬
‫פ י ״ א מ י ״ א ‪ :‬ו ה א ד ת נ י א בתוספתא דכלים ס ד י ן ט מ א מ ת ו ע ש א ו וילון וכן ס ד י ן ט מ א‬
‫מ ת ו ע ש א ו ק ל ע לספיגה )הכוונה ל ת ו ס פ ת א להלן שו׳ ‪ (39‬ה ר י ה ו א כ ט מ א מ ת ו מ ק ב ל‬
‫ט ו מ א ת מ ד ר ס ד ב ר י ר ׳ יוסי ב ד ׳ יהודה‪ ,‬היינו כ ל ז מ ן ש ל א ק ש ר ל ב י ת ש מ א י ולא‬
‫ח י ב ל ל ב י ת ה ל ל כ ד פ ר י ׳ במסכת כלים בסוף פ׳ עשרים‪ .‬ובפירושו כ א ן ‪ :‬ה ר י הוא‬
‫ט מ א מ ת ‪) .‬ו(הרי ה ו א ב ט ו מ א ת ו וגם מ ט מ א מ ד ר ס בכל ז מ ן ש ל א ק ש ר וכו׳‪.‬‬
‫א ב ל ג י ׳ ח ד ש ה ופירוש א ח ר ב פ י ה ״ מ להר׳׳מ פ ״ כ מ ״ ז ‪ . :‬ו ה נ ה כ ב ר נ ר א ה מ ן‬
‫ה ת ו ס פ ת א ש א מ ר ו כ א ן ט ה ר מ ן ה מ ד ר ס א ב ל ט מ א ט מ א מ ת עניגו ש ז ה הוילון לא‬
‫י ש א ר א ב ה ט ו מ א ה כ מ ו שהיה‪ ,‬ר צ ה לומד משכב‪ ,‬א ב ל י ש ו ב כ מ ו כ ל י ש נ ט מ א ב ט מ א‬
‫מ ת שהוא ר א ש ו ן ויהיה זה ה מ א מ ר כ מ ו ה מ א מ ר א ש ד י ת ב א ר ב ש ב ע ה ועשרים )מ״ט(‬
‫מ ז א ת ה מ ס כ ת א והוא אמרם סדין שהוא ט מ א מ ד ר ס וכו׳ וזהו ל ש ו ן ה ת ו ס פ ת א בזה‬
‫סדין שהוא ט מ א מ ד ר ס ועשאו וילון ה ר י ה ו א כ ט מ א מ ת ה מ ק ב ל ט ו מ א ת מ ד ר ס ״‬
‫וכד‪ .‬ולפ״ז ה פ י ׳ גם בתוס׳ שהוילון ט מ א מ ג ע מ ד ר ס והוא ר א ש ו ן כ מ ו מ ג ע ט מ א מת‪.‬‬
‫‪ 36‬ור׳ א ל ע ז ר בר׳ שמעק א ו מ ר י ם טהור מכלל טמא ומקבל ט ו מ א ה מכאן‬
‫ולהבא‪ .‬בכי״ו ו ד ‪ :‬א ו מ ר ו כ ד ‪ .‬ובד״ש חג׳׳ל‪ :‬ד ׳ ) א ו מ ר ב י ת ש מ א י אומדים( ]אב״ש אומי[‬
‫)הסופרים פ ת ר ו א ת ר א ש י ה ת י ב ו ת ש ל א כהוגן( טהור מ כ ל ל ט ו מ א ה ומקב׳ ט ו מ א ה‬
‫מכאז ו ל ה ב א וכו׳ קםבר י א ל ע ז ר כיון ש ע ש א ו וילון טהור מ ט ו מ א ת ו ‪.‬‬
‫ר‬
‫ולפירוש ה ר ״ מ הג״ל צ ״ ל ש ד א ב ״ ש סובר כ ר ׳ יוסי בפכ׳י׳ז מ״ט‪.‬‬
‫‪ 37/38‬רובו מ ל מ ע ל ה טמא רובה מ ל מ ט ה טהור‪ .‬בד״ש הנ״ל‪ :‬רובו מ ל מ ט ה ה ו י‬
‫ט מ א רובו מ ל מ ע ל ה ט מ א ‪ .‬ונראה שבמקום ‪ .‬ה ו י ״ צ ״ ל ‪] :‬ט[הוד )בשו״ת ה ד א ״ ש כלל‬
‫מ ״ ה ס י ׳ ב ׳ ‪ :‬ורי״ש כ ו ת ב ץ ג ג ש ל ה ק צ ר ע ד ש נ ק ר א ת במקום א ח ר כ מ י ן יו״ד(‪,‬‬
‫ו י ש כ א ן עירבוביא ש ל ש ת י גירסאות‪ .‬ו ע י י ן להלן ‪ 5902‬ומש״ש‪.‬‬
‫‪ 38‬ו א ם ה י ה גדול ו ק ו צ ע ו ו ע ש א ו ה לפתח ק ט ן ובו׳‪ .‬ב ד ‪ :‬וקיצעו לפת׳ קטן‪.‬‬
‫ובכי״ו‪ :‬וקיצעו ו ע ש א ו ל פ ת ח קטן‪ .‬ו ב ר ״ ש ה ג ״ ל ‪ :‬ואם ה י ה ג ד ו ל ו ק ב ע ו ל פ ת ח ק ט ן וכד‪.‬‬
‫‪ 39‬ס ד י ן ש ה ו א טמא טמא מת ועשאו ק ל ע ל ס פ י נ ה וכוי‪ .‬ר״ש הנ״ל ור״ש‬
‫גגעים פ י ״ א מי״א‪.‬‬
‫‪ 40‬דברי רבי ר׳ יוסי ב ר י יהודה ור׳ א ל ע ז ר ברי ש מ ע ו ן א ו מ ר י ם וכוי‪.‬‬
‫ב ד וכי״ו‪ :‬א ו מ ר ו כ ד ‪ .‬ו ב ד ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬ד ר ׳ יוסי ב ד ׳ י ה ו ד ה )בר״ש‬
‫ד ב ר י ר׳ יוסי ב ר ׳ יהודה‪ ,‬עיי״ש( ר ש ב ״ ג או׳ וכד‪.‬‬
‫נגעים‬
‫הנ״ל‪:‬‬
‫עמ׳ ‪590‬‬
‫‪2‬‬
‫רובו מ ל מ ע ל ה טמא רובו מלמטה טהור‪.‬‬
‫בר״ש ה נ י ל ‪ :‬רובו מ ל מ ע ל ה ט מ א‬
‫רובו מ ל מ ע ל ה טהור• ועיין ל ע י ל שו׳ ‪ 37/38‬ו מ ש ״ ש ‪ .‬ועיין להלן ‪.5953 ,59438‬‬
‫ש ם ‪ :‬ואם ה י ה ג ח ל ו ק י צ ע ו וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬ואם ה י ה טהור וקיצעו וכד‪ .‬ובר״ש הנ״ל‪:‬‬
‫ואם ה י ה גדול וקצצו וכו׳‪.‬‬
‫‪ 4‬להיות מהלך עליהן ט הו ר י ן קבעו במסמר טמאין וכר‪ .‬וכן בד‪ .‬אבל‬
‫ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬ל ה י ו ת מיילך ע ל י ו א ף ע ל פ י ש ק ב ע ו‬
‫עליהן‬
‫מכםין א ת ק ר ק ע ה ב י ת ב ם ד י נ י ן‬
‫ש ק ב ע ו ב מ ס מ ר י ׳ ל א מ י ב ט ל י א ג ב קרקע‪.‬‬
‫להיד‬
‫ב מ ס מ ר ט מ א וכו׳ ל ה י ו ת מ ה ל ך‬
‫מהלך עליהן לנוי ולתענוג ואע״פ‬
‫כלים ב״מ םייא זןמ׳ ‪590‬‬
‫‪70‬‬
‫ש ם ‪ :‬ע ש א ן לחפות בהן ויזין ועמודים וכוי‪ .‬עיין לעיל ־!‪ 584‬ומשיש‪.‬‬
‫‪ 5/6‬אין ל ך היוצא מן העץ וכר‪ .‬ש ב ת פ י כ מיג‪.‬‬
‫מחצלת ש ע ש ה לאוהלק וכר‪ .‬כל הברייתא עד סוף הפרק בר״ש פ״כ מ״ז‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ 7‬וחישב ע ל י ה לשכיבה טהורה‪ .‬וכיה בריש הנ״ל‪ .‬ומדברים כ א ן ש ע ד י י ן ל א‬
‫ק י נ ב ולא ק י ש ר ר א ש י ה מ ת י ן ‪.‬‬
‫‪ 7/8‬עד שלא קצר ראשי ה מ ת י ן טהור‪ .‬ב ד ‪ :‬עד שלא קשר וכוי‪ .‬וכן בריש‬
‫ה נ ״ ל ‪ :‬עד ש ל א ק ש ר ר א ש י מ ע ד נ י ם ש ל ה ו כ ד ‪) .‬ויש שם חסרון ב ד ב ר י הר״ש(‪ .‬ו כ ן ב כ י ״ ו ‪:‬‬
‫עד ש ל א ק י ש ר ר א ש י ה מ ת י ן ו כ ד ‪ .‬והיא טהורה מ פ נ י‬
‫שמחשבת הסהרה ב א ה לפני‬
‫ג מ ר מלאכה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫כיצד התירה וקשרה טמאה‪ .‬בר״ש הגיל לנכון‪ :‬כ י צ ד ה ת י ר ה ט ה ו ר ה‬
‫קשרה טמאה וכד‪.‬‬
‫‪ 10‬נחלקה לאורכה טהורה וכר‪ .‬ב ד י ש הנ״ל‪ :‬פי׳ לארכה ד ב ד י י ת א היינו לרחבה‬
‫ד מ ת ג י ת י ן ו ל ר ח ב ה ד ב ר י י ת א הייגו ל א ו ר כ ה ד מ ת נ י ת י ן ולא פליגא ב ר י י ת א א מ ת נ י ת י ׳ ‪.‬‬
‫‪ 11‬וטפחיים בק מדק למדק‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬טפחיים בין מ ד ן למדן‪.‬‬
‫‪ 1 2‬ו א ם מתחילתה עשאה לכן וכוי‪ .‬ב כ י י ו ‪ :‬ואם מתחילה וכו׳ ועיין לעיל‬
‫ומש״ש‪ .‬ו ב פ י ה ״ מ ל ה ר ״ מ םפ״כ ע מ ׳ ‪ :178‬ו פ י א ל ת ו ם פ ת א קאלוא ואם מ ת ח ל ת ה‬
‫)בתרגומו ש ם ‪ :‬מ ת ח ל ה ‪ ,‬וכ״ה ב פ י ה ״ מ כ ת ״ י ילון( ע ש א ו ל כ ך אפילו פ ח ו ת מ כ א ן‬
‫טמאה‪ .‬וכן ב ר י ש ה נ ״ ל ‪ :‬ואם מ ת ח ל ה ע ש א ה לכך ו כ ד ‪ .‬ועיין גם ר א ״ ש ספ״כ‪.‬‬
‫‪ 12/13‬ר׳ נ ת ן אומר שירי מחצלת שבעה טפחים‪ .‬בריש ה נ ״ ל ‪ :‬ו ד ׳ נתן ד א מ ד‬
‫שיירי מ ח צ ל ת ש ב ע ה טפחים פליג א ת נ א ק מ א ו מ ת נ י ת י ן ד ל א כוותיה‪.‬‬
‫‪ 13‬ו ש י ר י המפץ ששה טפחים‪ .‬וכן בריש ה ג י ל ‪ :‬ושיירי ה מ פ ץ ששה‪ .‬ו ב מ ש נ ה‬
‫פכ״ז מ ״ ב ‪ :‬מ פ ץ ש ש ה על ש ש ה ‪ .‬ו ה מ ש נ ה מ ד ב ר ת על ת ח י ל ת ו ולא על שיריו‪ .‬ו ב ר ״ ח‬
‫ש ב ת פ ״ ד ב ׳ ‪ :‬וטהרתו ב מ י ע ו ט ו כ ו ‪ /‬שיעורו כ ד ת נ ן מ פ ץ ש ש ה וכו׳‪ ,‬עיי״ש ו ה ש ו ר ו ת‬
‫מםורסות שם‪ ,‬וצ״ל כ מ ו ש ת ק נ ת י בתשלום ת ו ס פ ת א ע מ ׳ ‪ .14‬ועיין ב ר ״ ח ב ״ ק כ״ו א ‪/‬‬
‫ושם לא הזכיר את ה ת ו ס פ ת א שלנו‪ ,‬א ב ל ב ש ב ת כ נ ר א ה ר מ ז גם ל ת ו ס פ ת א ש ל נ ו כאן‪,‬‬
‫והיינו ש ט ה ר ת ו ב מ י ע ו ט מ ן ה ש י ע ו ר ש נ ז כ ר במשנה‪.‬‬
‫ו ב ד מ ב ״ ם פ ״ א מ ה ׳ מ ק ו א ו ת ה ״ ד ‪ :‬ואין ל מ פ ץ ט ה ר ה א ל א ק ר י ע ת ו ע ד ש י ש א ד‬
‫פחות מ ש ש ה ע ל ש ש ה טפחים‪ .‬ונ״ל ש ה ת ו ס פ ת א ש ל נ ו ו ה ר ״ ח ה נ ״ ל ה ם מקור הדמב״ם‪.‬‬
‫‪M581‬‬
‫כלים ב״ב פ״א עמי ‪590‬‬
‫‪71‬‬
‫כלים ב ב א ב ת ר א‬
‫פ״א‬
‫‪ 21‬נ ד ה‬
‫שמשכה את‬
‫ה ח ב ל ו כ ר ‪ .‬עיין‬
‫הירשברג‪,‬‬
‫ותעשית‬
‫הארג‬
‫הארג‬
‫‪,‬‬
‫ע מ ק פ ״ ג ה ע ר ה ‪.1‬‬
‫‪ 22/23‬מ ע ש ה ב א ש ה א ח ת ש ה י ת ר ‪ ,‬א ו ר ג ת ו כ ר ‪ .‬ש ת י הבדייתות ע ד שו׳ ‪ 31‬בבבלי‬
‫ח ג י ג ה כ ׳ א ׳ ובירושלמי שם פ ״ ג רה״ב‪ ,‬ע ״ ט ע ״ א ‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 26‬ש ה י ו אומרים לא גתכוון לשומרו טמא‪ .‬בבבלי ש ם ‪ :‬בלבו לשומרו טהור‬
‫א י ן בלבו ל ש ו מ ר ו ט מ א ‪ .‬ובירושלמי ש ם ‪ :‬כלים הגגמרין בטהרה צריכין ט ב י ל ה לקודש‬
‫א ב ל ל א לתרומה )כלומר‪ ,‬ה מ ש ג ה שם(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 29‬ג י מ ה וקשרתיה בפי‪ .‬עיין ת ו ם פ ש ם ד ״ ה גימא ו ת ו ם ר׳ יהודה ברכות ג״ב‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫א ד ״ ה גזרינן ) מ ע״ב(‪.‬‬
‫‪ 30/31‬אם ל א גתכוון‬
‫ב ש ר ‪ ,26‬עיין מש״ש‪.‬‬
‫לשומרו טמא‪.‬‬
‫בבבלי וירושלמי שם אותם השינויים כמו‬
‫‪ 31‬חולדה שגררה א ת ה א י ר ה ש ה ו א ע ת י ד להחזירה וכר‪ .‬בד״ש פכ״א מ״א‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ת נ י א ב ת ו ס פ ת א חולד׳ ש ג י ר ר ה א ת ה א י מ א ו ה ח ז י ר )הנכון כ ל פ נ י נ ו בתוספתא( וכו׳‪.‬‬
‫‪ 32/33‬א ף ע ל פ י שאין באוהל א ל א כל שהוא‪ ...‬מדרם‪ .‬עיין לעיל ב״מ פ״ט‬
‫ה ״ ו ו מ ש ״ ש ו ב ר ״ ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 34‬אינו טמא א ל א ע ד מ ק ו ם ש ה ו א ע ת י ד ל י פ צ ע ‪ .‬בריש הנ״ל‪ :‬אינו ט מ א‬
‫א ל א מקום שהוא י כ ו להפצע‪ .‬ו ב ר א ״ ש ש ם ‪ :‬אינו ט מ א א ל א ע ד מקום ש י כ ו ל ליפצע‪.‬‬
‫א ב ל כל ברייתא זו גכפלה להלן גגעים פ ״ ה הי״א‪ ,‬ו ש ם ‪ :‬א ל א שהוא ע ת י ד‬
‫לפצע‪ ,‬וכ״ה )בערך( גם ב ד ״ ש ש ם פי״א מ״י‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 34/35‬הנוגע בפסיקות של ש ת י ושל ערב ו כ ר ‪ .‬עיין במשנת נגעים פי״א מ״ח‪.‬‬
‫ועיין ר ״ ש כ א ן הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 35‬בפסיקות ש ל ש ת י ע ד ש ל ש ו כ ר ‪ .‬בד״ש הנ״ל‪ :‬בפסיקא ע ד ג׳ וכר‪.‬‬
‫״‬
‫ן‬
‫‪ 36‬מ פ נ י שחבובים א ו מ ן וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬מ פ נ י שחביבים‬
‫א ו מ‬
‫ן‬
‫ב‬
‫ו‬
‫‪/‬‬
‫ן ב ר ״ ש‬
‫ה נ‬
‫ל ;‬
‫מ פ נ י ש ה כ ו ב ס א ו מ ן ו כ ר ‪ .‬וגם לפנינו צ ״ ל ‪ :‬מפני ש ה כ ו ב י ס וכר‪.‬‬
‫‪ 36/37‬בצמר שעל ג ב י האשוה ובטווי וכר‪ .‬פיה״ג ע מ ‪ ,57‬ערוך ערך אשויה‪,‬‬
‫י י‬
‫ר ״ ש ה נ ״ ל ו ר א ״ ש שם‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 37‬ובכוש ובעומא טמא‪.‬‬
‫ו ב ד ‪ :‬ובכוש ו ב ע ו מ א‬
‫עיין בר״ש הנ״ל שפירש שאין זה סותר למשנתנו שם‪.‬‬
‫טמאה‪.‬‬
‫‪ 37/38‬הגוגע בשחור ש ע ל גבי ה ל ב ן ו ב ל ב ן שעל גבי השחור השחור טהור‪.‬‬
‫ב ד ‪ :‬נ ו ג ע בשחור ש ע ל ג ב י ה ש ח ו ר טהור‪ .‬ו י ש ש ם חסרון‪ .‬ובכי״ו מ י ו ת ר ת ה מ ל ה‬
‫״השחור״‪.‬‬
‫וכ״ה גם‬
‫ב ד ״ ש הנ׳׳ל‪ :‬ה נ ו ג ע‬
‫ב ש ח ו ר ש ע ל ג ב י ל ב ן א ו בלבן ש ע ל גבי‬
‫שחור טהור‪ .‬והטעם ה ו א מ פ נ י ש ס ו פ ו להסירו‪ ,‬עיין לעיל ‪ 3713‬ובהקבלה שם‪.‬‬
‫כלים ב״ב פ״א עמ׳ ‪591‬‬
‫‪72‬‬
‫עמ׳ ‪591‬‬
‫‪1‬‬
‫א ו כ ו ל ו ל ב ן מצד אחד והעבירו ע ל ג ב י שחור ט ה ו ר ‪.‬‬
‫בר״ש הנ״ל‪ :‬ט מ א ‪,‬‬
‫וכצ״ל לפנינו‪ ,‬והטעם ה ו א מ פ נ י ש ה ו א ל ב ן מ צ ד א ח ד א ע פ ״ י ש ב צ ד ההפוך ה ו א שחור‪,‬‬
‫מ ״ מ א י ן סופו ליטלו ב מ ק ר ה כזה‪.‬‬
‫‪ 1/2‬ה ח ר ב ש פ ר ש ה עם י ת ד ו ת ה מ ח ר י ש ה ו כ ר ‪ .‬פיה״ג עמ׳ ‪ ,59‬ערוך ערך ח ר ב ב ‪/‬‬
‫ועיין ר ״ ש פ כ ״ א סמ״ב‪ ,‬ו י ש שם חסרון ע ״ י הדומות‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫ש ה ו א מ נ ק ר ב ה ו כ ר ‪ .‬ב ד ‪ :‬שהוא מ נ ק ׳ ב ה וכר‪ .‬ובכי״ו‪ :‬שהוא מ נ ק ב בה‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫וכ״ה גם ב פ י ה ״ ג הנ״ל‪ ,‬ו ה ג י ׳ ‪ . :‬מ נ ק ד ״ בדויה מ ן הלב‪.‬‬
‫‪ 2/3‬ה ע י ק שבמצעד ו ה ע י ק שבמחרישה ו כ ר ‪ .‬פיה״ג ע מ ׳ ‪ ,58‬ערוך ע ר ך עב‪,‬‬
‫ועיין ד ״ ש פ כ ״ א מ ״ ב )למעלה מ ה פ י ס ק א הנ״ל(‪.‬‬
‫‪ 3‬והמסוה שבמעדר ו כ ר ‪ .‬בר״ש פכ״א סמ״ב הנ״ל‪ :‬והמסוה ש ב מ ע צ ר וכד‪.‬‬
‫‪ 4‬המשיחות והרצועות ש ב מ ע ד ר וכר‪ .‬עיין מ״ש לעיל ‪.58813‬‬
‫‪ 5‬מכביש ש ל נ ג ר בזמן ש ה ו א ק ב ו ע ה חיבור לטומאה וכר‪ .‬ב ה ש ג ו ת הראב״ד‬
‫פ ״ ד מ ה ׳ כלים ה ״ ג ג ר ם כ א ן ‪ :‬מ כ ב ש ש ל ש כ ף ב ז מ ן שהוא קבוע וכר‪ .‬והסיק מ כ ח‬
‫ה ת ו ס פ ת א כ א ן ס ו ף פ י ד ק י ן ש י ש ש נ י ענייגים ב מ כ ב ש ש ל אושכף‪ .‬ולפי הגי׳ ש ל פ נ י נ ו‬
‫א י ן ש ו ם סתירה‪ .‬א ב ל עיין ב מ ש ג ה פ ט ״ ז מ ״ ז ופכ״א מ ״ ג ‪ .‬ו ל ע ו מ ת זה עיין ב ר מ ב ״ ם‬
‫פ ״ כ הט״ו‪ .‬ו ע ל ע צ ם הדין עיין מ ״ ש לעיל ‪.5719‬‬
‫‪ 6‬ר׳ יהודה אומר אף הנונע במלבן ו כ ר ‪ .‬ר״ש ורא״ש םפכ״א‪.‬‬
‫כ ל פ י ה ב ר ז ל ‪ .‬וכ״ה ברא״ש הנ״ל‪ ,‬א ב ל בר״ש ש ם ‪ :‬ב ת ר הברזל‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ 8‬והדולפני‪ .‬ב ד וכי״ ו ל נ כ ו ן ‪ :‬והדולפקי‪.‬‬
‫שם‪ :‬ו נ ש ת י י ר בהם ט פ ח י י ם ‪ .‬ב ד ‪ :‬ט פ ח ‪ ,‬וכ״ה שיעור תחילתו‪ ,‬עיין לעיל ‪.58212‬‬
‫מ ת פ ר ק ו מ ק ב ל ט ו מ א ה מ כ א ן ו ל ה ב א ‪ .‬בירושלמי ברכות ם״ח ה״ג‪ ,‬י״ב ע״א‪:‬‬
‫‪9‬‬
‫ב ש ל ח ן ש ל ש י ש ו ש ל ) ק ר י ‪ :‬א ו של‪ ,‬כגי׳ רביגו גסים( פרקים שאיגו מ ק ב ל טומאה‪.‬‬
‫ועיין בספר נ י ר שם‪.‬‬
‫‪ 9/10‬ט ב ל א שגררה ה ע ל י ק ט מ א ה והתחתונה ט ה ו ר ה ‪ .‬מ כ א ן גראה ש ב ט ב ל א‬
‫כפולה עיקר השימוש ה ו א בעליונה‪ .‬ועיין מ ״ ש לעיל ע מ ׳ ‪ 585‬ש ד ‪.9/10‬‬
‫‪ 10/11‬טבלה שמלאה עצים ו ת ק ע ה ו כ ר ‪ .‬דמב״ם פ״ו מה׳ כלים הי״ב‪ .‬ועיין גם‬
‫להלן ״‪ ,593‬והבטוי ״ותקעה׳ ה ו א גם ברמב״ם הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 12‬ש ע ש ה ל ו ע ק רחב להיות מקבל ב ו א ת ה ש י ש וכר‪ .‬כלומד ש ע ש ה לשלחן‬
‫ליזבז ר ח ב ס ב י ב ואין ה ש י ש חופה אותו טהור וכר‪ ,‬כ ר ׳ יוחנן ב ח ג י ג ה כ ״ ו םע״ב‪) .‬סד״ט(‪.‬‬
‫‪ 13‬ה ס פ ס ל י ן שבפונדקאות ו כ ר ‪ .‬ד ״ ש פכ״ב מ י ג ‪ ,‬ר מ ב י ם פ״ה מ ה ׳ כלים הי״ב‪.‬‬
‫‪ 14‬ק ב ע ו ב מ ס מ ר ט מ א ק ‪ .‬כ י ה ב ד וד״ש הנ״ל‪ ,‬א ב ל בכי״ו ל נ כ ו ן ‪ :‬ק ב ע ן וכד‪,‬‬
‫כלומר ק ב ע א ת הדגלים בתוך הנקבים וכו׳‪ .‬ו כ ן ב ר מ ב ״ ם ה נ ״ ל ‪ :‬ק ב ע ב ה ן רגלים‬
‫ב מ ס מ ר מ ק ב ל י ן טומאה‪.‬‬
‫‪ 14/15‬ה ם פ ס ל ק ש ל מ ל מ ד י תינוקות‪ ...‬ב מ ס מ ר ט מ א י ן ‪ .‬כ״ז ח ס ד בכייו וליתא‬
‫גם ב ר ״ ש הנ״ל‪ .‬א ב ל ה י ה לפני הרמב״ם הנ״ל‪ .‬וכנראה שהספסלין ש ל מ ל מ ד י ת י נ ו ק ו ת‬
‫ו ש ב פ ו נ ד ק א ו ת היו מיטלטלים ממקום למקום והיו ה ט ב ל א ו ת ל ח ו ד והרגלים לחוד‪ .‬ועיין‬
‫ב מ ש נ ה פ כ ״ ב מ״ג‪.‬‬
‫‪ 15‬ספסל שנתפרק טהור סירגו וכר‪ .‬בד״ש הנ״ל‪ :‬ספסל שנתפרק טהור ת ק נ ו‬
‫כלים ב״ב פ״א ‪7‬מ׳ ‪591‬‬
‫‪73‬‬
‫ב מ ש י ח ו ת ובחבלים ט מ א ‪ .‬פ י ׳ נ ת פ ר ק שניטלו ר א ש י ו כ ד ת נ י א ב מ ת נ י ‪ /‬ת י ק נ ו ב מ ש י ח ו ת‬
‫וחיבר ב ה ר א ש י ה ב מ ש י ח ו ת ובחבלים‪ .‬ו ב ד מ ב ״ ם פ ״ ו ה י ״ ג ‪ :‬ספסל ש נ ת פ ר ק טהור‬
‫ם ד ג ל ו ב מ ש י ח ו ת א ו ב ח ב ל י ם מ ק ב ל טומאה‪.‬‬
‫‪ 16‬טרקוש ש ע ש ה ל ו ע ץ כ מ י ן שרתוע וכוי‪ .‬טרקוש הוא כ מ ו דדגוש‪ ,‬עיין לעף‬
‫א צ ל קרוים ע ד ך תדונום‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,593‬ו ה ש ר ת ו ע ה ו א ב ע ל שינים‪ ,‬ע י י ן לעיל ‪ ,582.‬ועיין‬
‫ה י ר ו ש ל מ י כפשוטו ח ״ א ע מ ׳ ‪ .98‬ועיין ב מ ש נ ה פ כ ״ ד מ״ה‪.‬‬
‫‪ 17‬כסא ש ק ב ע ו ב ע ר י ב ה ו כ ר ‪ .‬כל הברייתא בריש פכ״ב מ״ד‪.‬‬
‫‪ 17/18‬כדרך ישיבתו טמא שלא כדרך ישיבתו טהור‪ .‬עיין מ״ש לעיל ל‪.5892‬‬
‫ועיין ר א ב ״ ד ע ד י ו ת פ ״ א מי״א‪.‬‬
‫‪ 19/20‬ו ש מ א י ה י ה מטמא‪ .‬וכ״ה בר״ש הנ״ל‪ ,‬ובכי״ו ב ט ע ו ת ‪ :‬ושמא ה י ה טמאה‪.‬‬
‫‪ 21‬רואה א נ י את דברי ב י ת ש מ א י ש א י נ ו א ו מ ר וכר‪ .‬ב ד ‪ :‬ש נ י <=שאני(‬
‫א ד ו כ ד ‪ .‬ו כ ן ב ד ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬רואה א נ י ד ב ר י ב י ת ש מ א י ש א נ י א ו מ ד ו כ ד ‪ .‬א ב ל ב ר א ב ״ ד‬
‫ע ד י ו ת ה נ ״ ל ‪ :‬ו מ פ ר ש ב ת ו ס פ ת א א מ ר ר ׳ יוסי דואה א נ י א ת ד ב ר י ש מ א י )ולא ב י ת‬
‫שמאי!( ש א נ י א ו מ ד מ ל ב ן אפילו מ ב י ת ה א ו מ ן ט מ א ‪ ,‬כלומ׳ ואינו צריך ליחדו לישיבה‬
‫)עיין ש י ט ת ש מ א י ב מ ש נ ה כ א ן ובעדיות שם ל ע נ י י ן מ ל ב ן ש ל כסא(‪ ,‬הילכך אפילו‬
‫נ ע ש ה מ ת ח י ל ת ו לכך ה ר י כ מ י ש נ ת י י ח ד מ ת ח י ל ה ל י ש י ב ׳ ו א ח ר כ ך ק ב ע ו ב ע ר י ב ה‬
‫ד מ ט מ א י ל י ה ב י ת שמאי‪ .‬ובתוספ׳ ש א נ ז א ש ם ‪ :‬ואמרינ׳ א ״ ד יוסי ב ת ו ס פ ת ׳ דואה א נ י‬
‫ד ב ר י ב ״ ש ש א נ י אומ׳ מלבן מ ב י ת ה א ו מ ן ט מ א ו כ ד ‪.‬‬
‫‪ 22‬י ש י ב ת ה ק א ד ר וקושרה טהורה‪ .‬ב ד ו ק י ש ר ‪ /‬ובכי״ו‪ :‬וקישרה‪ .‬ובר׳יש פכ״ב‬
‫מ ״ ט ‪ :‬ת נ י א ישיבת ה ק ר ו ן וקישרה ט ה ו ר ה וכו׳ )אח״כ י ש חסרון בר״ש( פ י ׳ קרון‬
‫ה מ נ ה י ג א ת ה ע ג ל ה ש נ ק ר א ת קרון בלשון משנה‪ .‬וכנראה ש ג ם ב ר ״ ש צ ״ ל ‪ :‬קרר‪,‬‬
‫וכפירושו‪ .‬ומלה זו מצויה א צ ל ה ת נ א י ם )עיין י ס ט ר ו ב ע ד ך ק ד ר ( א ל א ש מ ש ת ב ש ת‬
‫לקדר‪ .‬וכן לעיל ברכות פ ״ ג ‪ : 84‬ופני ח מ ר ופני ק ד ר אינו פוסק‪ .‬ו ב י ר ו ש ל מ י שם פ ״ ח‬
‫ה ״ א ‪ ,‬ט׳ ע ״ א ‪ :‬ה ד י ז ה מ ע ב י ר מ פ נ י ה ח מ ו ד ומפני ה ק ר ו ן ו ב ל ב ד ש ל א יפסיק א ת‬
‫תפילתו‪ .‬ו כ ן בבבלי ש ם ל ״ ב ב ׳ ‪ :‬וראה ק ר ו ן ב א כ נ ג ד ו ו כ ד ‪ .‬ולפ״ז ברור ש צ ״ ל‬
‫ב ת ו ס פ ת א ‪ :‬ופני ח מ ד ופני ק ר ר וכד‪ .‬ו כ ן ל ע י ל ‪ :20722‬חמור כ ד ג ל י ח מ ד ‪ ,‬פ ר ה‬
‫כרגלי ק ד ר ו כ ד ‪ ,‬וכבר ת ק נ ת י ב ח ״ א ע מ ׳ ‪ 212‬ש צ ״ ל ‪ :‬קרר‪ ,‬והיינו כ ר ג ל י מ נ ה י ג‬
‫הקרון ש ה פ ר ה מ ו ש כ ת בו‪.‬‬
‫ומפשט‬
‫בקרון טמאה‪.‬‬
‫הלשון כ א ן‬
‫מ ש מ ע שדווקא א ם ק ש ר ה ט ה ו ר ה א ב ל א ם ה י א ק ב ו ע ה‬
‫‪ 22/23‬ושבאחורי ק ר ו ן בין כ ך וכץ כ ך טהורה שאינה אלא ישיבת הצער‪.‬‬
‫עיין לעיל‪ ,‬וצ״ל כ א ן שאפילו א ם ה י א‬
‫ו י ש י ב ת ה צ ע ר נזכרה גם לעיל ספ״י‪.5895 ,‬‬
‫ק ב ו ע ה טהורה‪ .‬ועיין ר מ ב ״ ם פכ״ד‪ ,‬ה״ט‪.‬‬
‫‪ 23‬ישיבת הםתת התירה טהורה וכר‪ .‬ד ״ ש הנ״ל‪ ,‬ועיין ב מ ש נ ה שם‪ .‬וכאן אם‬
‫ק י ש ר ה ל א ב ן טמאה‪ ,‬ש ה ד י האבן א י נ ה נודדת‪ ,‬א ב ל ב י ש י ב ת ה ק ד ר אפילו א ס ק ש ר ה‬
‫טהורה שהרי הקרון מ ת נ ו ע ע ‪ ,‬ו כ ל ז מ ן ש ה י ש י ב ה א י נ ה ק ב ו ע ה ב ת ו ך הקרון ה ד י‬
‫ה י א י ש י ב ה ש ל צער‪.‬‬
‫‪ 24/25‬עור האםלא וחלל שלו הרי אלו נמדדין בטפח‪.‬‬
‫מצטרפין‬
‫בראבי״ה‬
‫בטפח‪.‬‬
‫ומציינים‬
‫למקורה‬
‫בתוספתא‬
‫ב ר ״ ח שם‪,‬‬
‫בבבלי עירובין י ׳ ב ׳ ‪:‬‬
‫ב ע מ ך ע ר ך אסלא‪,‬‬
‫כ ת ״ י סי׳ ת ת ק נ ״ א ‪ ,‬ב ת ו ס פ ׳ ר י ״ ד )א׳ ם ע ״ ב ( ו ב מ א י ר י שם )י׳ ע״ד(‪ .‬א ל א‬
‫כלים ב״ג פ״א—ב עמ׳ ‪591‬‬
‫‪74‬‬
‫ש ב ע ר ו ך מ צ י י ן ל ת ו ס פ ת א כלים פי״ו‪ ,‬ובערוך כ ת ״ י לוין‪ :‬פי״ז‪ ,‬וכ״ה ב מ א י ר י הנ״ל‪.‬‬
‫א ב ל ב ר ״ ח הנ׳׳ל‪ :‬פ י ״ ט ‪ ,‬ו ז ה מ ת א י ם לחשבון הפרקים לפנינו‪.‬‬
‫‪ 25‬ה ז ה ב והפרד שלפני המטה ה ר י א ל ו טמאץ מדרס‪ .‬בדיבמ״ץ כלאים‬
‫פ ״ ט מ ״ ז ‪ :‬ו מ נ ע ל ש ל ז ה ב ו כ ו ‪ /‬ו ב מ ש נ ה ש ם ‪ :‬ש ל ז ד ב‪ .‬ויתכן ש כ ת ב ו ‪ :‬זריב ) = ז ר ב (‬
‫והכניסו א ת ה י ו ״ ד לתוך ה ר י ״ ש כ מ נ ה ג הספרדים )וכעדותו ש ל הבחור ב ת ש ב י ע ד ך‬
‫משקט(‪ ,‬ו י צ א ‪ :‬זהב‪ ,‬ב מ ק ו ם ‪ :‬זריב‪ ,‬זרב‪ .‬א ב ל ל א נ ת ב ר ר לי מ ה זה ‪ .‬ה פ ר ד ״ ‪ ,‬ו י ג י ד‬
‫עליו ר י ע ו ‪ :‬זרב‪.‬‬
‫‪ 25/26‬שחובטין ע ל י ו א ת השלחן‪ .‬בכי״ו לנכון‪ :‬א ת השלחין‪ ,‬ו כ ן ב ד ‪ :‬א ת ה ש ל ח י ‪/‬‬
‫ובמכשירין פ״ה מ ״ ו ‪ :‬החובט על‬
‫ה ש ל ח ו כ ו ‪ /‬ו ב פ י ה ״ ג ש ם ע מ ׳ ‪ :128‬ה ח ו ב ט ע ל‬
‫ה ש ל ח ן ‪ ,‬והיינו‪ ,‬ע ל השלחין‪ ,‬ואפשטין שם ל א הגיה יפה‪.‬‬
‫‪ 26‬ז ה ה כ ל ל כל ש נ י ט ל ואין ר נ ל י ו ניטלות ע מ ו וכר‪ .‬ר״ש םפכ״ב‪ ,‬דמב׳ים‬
‫םפ״ה מ ה ׳ כלים‪.‬‬
‫‪ 27/28‬של ע ץ טהור של א ב ן טמא‪.‬‬
‫כ״ה בד‪ ,‬א ב ל בכי״ו ור״ש הנ״ל לנכון‪ :‬ש ל עץ‬
‫ט מ א ש ל א ב ן טהור‪.‬‬
‫‪ 29‬מכבש של שכף שהוא מותח עליו א ת העור וכר‪.‬‬
‫רמב״ם פ ״ ד מ ה ׳ כלים‬
‫ה ״ ג ו ב ה ש ג ו ת שם‪ .‬ועיין מ ״ ש לעיל ש ו ׳ ‪.5‬‬
‫פ׳יב‬
‫‪ 30‬כ י פ ת ח ל ק ‪ .‬וכן קורא לפרק ז ה ב ס ׳ הכריתות להר״ש מקיגון ב ת י מ ד ו ת ריש‬
‫ב י ת ג׳‪ ,‬וכן בתוספ׳ ש ב ת ג ״ ט א ׳ ד ״ ה ב ש ע ה ‪ :‬פ ר ק כיפה‪ ,‬ו צ ״ ל ‪ :‬כיפת‪ .‬ו ב פ י ר ו ש‬
‫ר ׳ ה ל ל ל ת ו ״ כ )םה״י ל כ ב ו ד פוזגגסקי ס ו ף ע מ ׳ ק ע ״ ג ( ‪ :‬ב פ ר ק כ פ ת חלק‪ .‬ו ב ר ״ ש פ כ ״ ב‬
‫ר מ ״ ט ‪ :‬כופת ח ת י כ ת ע ץ ורחבה כ ד מ ש מ ע בתוספתא‪ .‬ועיין ר ״ ש פ ״ כ ד מ ״ ה ו ב פ י ר ו ש ו‬
‫לאהלות פי״א מ ״ ג ‪ .‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 30/31‬ש א י ן בה גובה טפח טהור ו ש י ש בה נובה טפח‪ ...‬ר׳ יוסי ור׳ א ל ע ז ר‬
‫בר׳ צדוק ט ט ה ר י ן ‪ .‬בפיד״״ג ע מ ׳ ‪ :55‬ח ל ק שאין בו גובה טהור ושיש בו גובה ד ׳ מ א י ד‬
‫ו ר ׳ שמע׳ מ ט מ א י ן ר ׳ יוסי ור׳ א ל י ע ׳ ב ד ׳ צדוק מטהרין‪ .‬ו כ ן ב ם ׳ יחוסי ת ו ״ א כ ת ״ י‬
‫ע ד ך ח ג י ה נ ב י א ‪ :‬ב ת ו ס פ ת ׳ דמם׳ כלים ב ב ב א ב ת ר א כופת ח ל ק ש א י ן ב ו ג ו ב ה ט פ ח‬
‫טהור ושיש ב ו גובה ט פ ח ר ׳ מ א י ר ו ר ׳ ש מ ע ו ן מ ט מ א י ן ר ׳ יוסי ו ר ׳ אליעזר ב ר צדוק‬
‫מטהרים‪ .‬א ב ל בר״ש פ כ ״ ב מ ״ ט ‪ :‬ע ו ד ת נ י א ב ת ו ס פ ת א כ ו פ ת ח ל ק שאין ב ג ו ב ה ה ט פ ח‬
‫ד ׳ מאיר ו ר ׳ ש מ ע ו ן מטמאים ד׳ א ל י ע ז ר ו ר ׳ יוסי ב ר ׳ צדוק מטהרים‪ .‬ובדור ש ט ״ ס היא‪.‬‬
‫‪ 31‬אמר ר׳ מ א י ר מעשה באחד וכר‪ .‬וכ״ה בערוך ע ר ך כ פ ת )האחרון(‪ ,‬וכן‬
‫היתד‪ .‬הגירסא בם׳ יחוסי ת ו ״ א כ ת ״ י ד״נ״ל‪ .‬א ב ל ב ד ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬א מ ר ר ׳ א ל י ע ז ר מ ע ש ה‬
‫ב א ח ד ש כ פ ת ש ת י כוסות ש ל ת מ ר ה וכד‪ .‬ועיין ד ״ ש פ ״ כ מ״ה‪ ,‬ו ע י י ן להלן‪.‬‬
‫‪ 32‬ל ה י ו ת יושב ע ל י ה ‪ .‬בכי״ו‪ :‬עליהן‪ .‬ו כ ן בר״ש פכ״ב ה נ ״ ל ‪ :‬עליהם‪.‬‬
‫‪ 32/33‬אמר ר׳ ש מ ע ו ן מעשה וכר‪ .‬ו כ ן היתה הגירםא לפני ב ע ל ם׳ יחוסי תו״א‬
‫כ ת ״ י ה נ ״ ל )עיין להלן(‪ .‬א ב ל ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬א מ ד ר ׳ ט ר פ ו ן מ ע ש ה ב א ח ד ש ה י ו לו‬
‫ג ד ו פ י ו ת ש ל ז י ת שהוא משופה כ מ ג ד ל לפגי ר ׳ עקיבא ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 35/36‬אמר ר׳ יה ש ע מעשה ב א ר ב ע ה ז ק נ י ם ש ה י ו י ו ש ב ץ אצל ר׳ א ל י ע ז ר‬
‫ב ן ע ז ר י ה ח ר ש בציפורי וכו׳‪ .‬וכ״ה בד‪ .‬א ב ל בד״ש הג״ל‪ :‬א מ ר ר ׳ י ו ס י מ ע ש ה ב א ר ב ע ה‬
‫כלים ב״ב ס״ב עמי ‪591—592‬‬
‫‪75‬‬
‫זקנים שהיו יושבים ב ח נ ו ת ש ל ר׳ א ל ע ז ד ב ן ע ז ר י ה ח ר ש ב צ י פ ו ר י וכוי‪ .‬ו כ ן בם׳‬
‫י ח ו ס י ת ו ״ א כת׳׳י ה נ ״ ל ‪ :‬ר ׳ מ א י ד ו ר ׳ ש מ ע ו ן מ ב י א י ן ד א י י ה ל ד ב ר י ה ן מ מ ע ש ה זקנים‬
‫לטמא‪ ,‬ר ׳ י ו ס י מ ב י א ר א י ה ל ד ב ר י ו ל ט ה ר מ מ ע ש ה ש ט ה ר ו א ר ב ע ה זקנים שהיו יושבין‬
‫ב ח נ ו ת ו ש ל ר ׳ א ל י ע ז ר ב ן ע ז ר י א ח ד ש בציפורי ו כ ד ‪ .‬וכ״ה ש ם גם ב ע ד ך ח צ פ י ת ‪:‬‬
‫ו ב ת ו ס פ ת ׳ דמם׳ כלים פ ׳ כ י פ ת ח ל ק א ״ ר י ו ס י מ ע ש ה ב ד ׳ זקינים שהיו י ו ש ב י ן‬
‫ב ה ג ו ת ו ש ל ר׳ א ל י ע ז ר בן ע ז ר י א ח ד ש בצפורי ו כ ד ‪ .‬ו ה ג י ׳ ש ל נ ו ב ת ו ס פ ׳ ה י א ט״ם‪.‬‬
‫‪ 36‬ר׳ חוצפית ור׳ י ש ב ב ור׳ חלפתא ו ר ׳ יוחנן ב ן נורי‪ .‬וכ״ה בם׳ יחוסי תו״א‬
‫כ ת ״ י ה נ ״ ל ב ע ר ך ח ג י ה ג ב י א וגם ב ע ר ך חצפית‪ .‬א ב ל ב ד ״ ש ה ג ״ ל ‪ :‬ד ׳ חוצפית‬
‫ה ת ו ר ג מ ן ו ר ׳ י ש ב ב ו ר ׳ ח ל פ ת א א ב א ו ו ש נ ״ ג ו ר ׳ יוחגן ב ן גורי ו כ ד ‪ .‬והנה‬
‫ה ג י ׳ ר ש ב ״ ג ה י א בוודאי ט ״ ם )אולי ה י ה כ ת ו ב ריב״ג‪ ,‬ואח׳יכ פ ת ר ו כ ה ו ג ן ‪ :‬ר ׳ יוחגן‬
‫ב ן גורי ו ש כ ח ו למחוק א ת ״ריב״ג׳י׳‪ ,‬ו נ ש ת ב ש ‪ :‬רשב״ג(‪ ,‬א ב ל ה ג י ׳ ‪ :‬ר ׳ ח ל פ ת א א ב א‬
‫א פ ש ר י ת מ א ד ‪ ,‬ש ה ר י ה מ ו ס ד ה ו א ר ׳ יוסי בנו‪ ,‬א ב ל גם גירםתיגו ) ה מ ת ק י י מ ת גם ע ״ י‬
‫יחוםי תו״א( אפשרית‪ ,‬עיין מ ״ ש לעיל ל ע מ ׳ ‪ 578‬ש ד ‪.38/39‬‬
‫‪ 38‬וטיהרתיו ל ו ‪ .‬בכי״ו‪ :‬וטיהרתוה לו‪ .‬ובר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬וטיהרוהו לו‪ ,‬ו כ ן ביחוסי‬
‫ת ו ״ א כ ת ״ י ע ר ך ח ג י ד״נ״ל‪ :‬וטהרוהו לו‪.‬‬
‫‪ 38/39‬ראשי כלונסאות ה י ו בהר ה ב י ת שעליהן אומנין יושבין ושפק וכר‪.‬‬
‫ב ר י ש ה נ ״ ל ‪ :‬ר א ש י כלוגםאו׳ ה י ו ב ר א ש ה ר ה ב י ת ש ע ל י ה ׳ אומגים יושבין ושפין‬
‫האבנים וכו׳‪ .‬ו ע י י ן ר מ ב ״ ם פ כ ״ ה מ ה ׳ כלים ה״י‪.‬‬
‫עמי ‪592‬‬
‫ש נ י כתיפין ה י ו ב ב י ת אבא וכר‪ .‬בר׳׳ש ה נ ״ ל ‪ :‬ש נ י כפיםין ה י ו א ח ד ט מ א‬
‫‪1‬‬
‫ו כ ד ‪ .‬ובם׳ יחוסי תו״א ע ר ך ח ג י ה נ ב י א ה נ ״ ל ‪ :‬ש נ י ב ת י‬
‫תפילין)!( ה י ו ב ב י ת א ב א‬
‫א ח ד ט מ א וכו׳‪.‬‬
‫‪ 2‬ז ה טמא ו ז ה ט ה ו ר ‪ .‬וכ״ה בר״ש הנ״ל‪ ,‬א ב ל בכי״ו‪ :‬זה טהור וזה טמא‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬ז ה שהוא ח ק ו ק טמא וכר‪ .‬בפיה״ג עמי ‪ 55‬הנ״ל וביחוםי תו״א הנ״ל מציינים‬
‫לתוספתא ש ב ת ‪.13021‬‬
‫‪ 3‬ועליו ישב חני ה נ ב י א ‪ .‬בפי׳ הרשב״ץ לאבות פ״א מ ״ א גב׳ ע״ב‪ ,‬ד״ד א ׳ ע״ב(‪:‬‬
‫ובתוספתא‬
‫דכלים א ״ ר צדוק )שהדי ר א ב ״ צ מ ו ס ד כ ן ב ש ם אביו( ע ל הטהור )עליו —‬
‫ע ל הטהור( י ש ב ח ג י ה נ ב י א וכו׳‪ .‬ו ע י י ן גם ביוחסין ה ש ל ם ע ״ ו ע ״ ב ‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬וכולן אם לא נתכון ל ח ק ק ן וכר‪ .‬ר״ש ויחוםי תו״א כת״י הנ״ל‪ ,‬רמב״ם פכ׳׳ה‬
‫מ ה ׳ כלים הי״א‪ ,‬כ ל הברייתא‪ .‬ועיין להלן ש ד ‪ 10‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 3/4‬מצאן חקוקק וחשב‬
‫‪ 4‬חישב עליהן חרש שוטה וקטן וכר‪ .‬ר״ש פכ״ו מ״ח‪.‬‬
‫‪ 5‬ו כ ן חפית של קדרה וכר‪ .‬ב ד ‪ :‬ח ב י ת של ק ד ר ה וכו׳‪ .‬ו ל א נ ת ב ד ר ל י מ ה זה‬
‫ו כ ר ‪ .‬עיין ר״ש פכ׳׳ה מ״ט‪.‬‬
‫״חפית׳׳ של קדרה‪ ,‬ולפי העניין נראה שהוא פשוטי כ ל י ע ץ ה מ ש מ ש ב מ ט ב ח ‪ ,‬עיין להלן‪.‬‬
‫‪ 6/7‬שהביא פ ת ו ל פ נ י ר ב ן גמליאל וכר‪ .‬צ ״ ל ‪ :‬שהביא נאזפתו)ה״א״ נשמטה‬
‫ב ה ש פ ע ת ה א ו ת שלפניה(‪ ,‬אפיתו‪ ,‬חפיתו׳ עיין לעיל‪ .‬ו ב פ י ו ט ל ש ב י ע י ש ל פ ס ח )ידיעות‬
‫המכון‬
‫לחקר‬
‫ה ש י ר ה העברית ס פ ד ה ׳ ע מ ׳ ק ס ״ ט ( ‪ :‬״ מ י‬
‫אופות‬
‫וספות ו כ ד ונבל‬
‫ב ו ק ע ר ‪ .‬א ב ל ל א פ ת שלנו ל א ה י ה ב י ת קיבול‪.‬‬
‫‪ 10‬אם לא נתכוון לחוקקן וכר‪ .‬דמב״ם פכ״ה מה׳ כלים הי״א‪ .‬ועיין לעיל ש ד ‪ 3‬ואילך‪.‬‬
‫כלים ב״ב פ״ב עמ׳ ‪592‬‬
‫‪76‬‬
‫‪ 11/12‬המקציע למשכב א י ן פחות משלשה ע ל שלשה ולמושב טפח‪ .‬ת ו ס פ ׳‬
‫ש ב ת ע ״ ו סע״א‪ ,‬ר ״ ש פכ״ז מ ״ ד ‪ ,‬תוספות סוכה י״ז ב׳ ד ״ ה כדתנן‪ ,‬ר ב י נ ו ה ל ל‬
‫ו ם ה כ ר י ת ו ת ה נ ״ ל )בריש פירקין(‪ .‬ו ב פ י רבינו ה ל ל וס׳ הכריתות העידו ע ל ה י ר ו ש ל מ י‬
‫ר י ש ב ״ ק ) ב ע ״ ב ( הסובר כ י מ ו ש ב ה ו א ב ד טפחים‪ .‬ו ב פ י ה ״ מ ל ה ד ״ מ פכ״ז מ ״ ד‬
‫)בהוצ׳ דירינבורג ע מ ‪ .211‬וכ״ה ב כ ת ״ י ילון‪ ,‬א ב ל בדפוסים א י ן ז כ ר מ ז ה ( ‪ :‬ו ב ר א ש ו ן‬
‫מ ק מ א י ר ו ש ל מ י א מ ד ו מ ו ש ב ב ט פ ח יטמא‪ ,‬מ ש כ ב ב א ר ב ע ה טפחים יטמא‪ ,‬ר צ ה ל ו מ ר‬
‫א ם ה י ה ש ק )ששיעורו בד׳(‪ .‬ועיין ר א ב ״ ד ת ו ״ כ א ׳ ע ״ ג ו ב מ ס ו ר ת ה ת ל מ ו ד ש ם א ו ת ח ‪/‬‬
‫ודבריו גכוגיס‪.‬‬
‫‪ 12‬ולמעמיד כ ל שהוא‪ .‬ב ס המצות לרב ח פ ץ )הצופה האנגלי מ ה ד ד ח ד ש ה ח״ה‬
‫ע מ ‪ (434‬הביא א ת ה ב ר י י ת א ב מ ע י ל ה י ״ ח א׳ ו ה ו ס י ף ‪ :‬ו ל מ ע מ ד כ ל שהוא‪ .‬וכיוון‬
‫ל ת ו ס פ ת א כאן‪ .‬ו כ ן ב ר ״ ש ה נ ״ ל ו ב ת ו ס פ ו ת סוכה ה נ ״ ל ‪ :‬ו ל מ ע מ ד כל שהוא‪ .‬ואותו‬
‫מ ע מ ד היינו א ח י ז ה דמעילה‪ .‬ו ב ת ו ס פ ש ב ת ע ״ ו ס ע ״ א ‪ :‬ו ל מ ע מ ד כל שהו‪ .‬ו ל א פ י ר ש ו כלום‪.‬‬
‫‪ 13‬הבידור ו ה א י מ ן ו ה ק מ י ע וכר‪ .‬ב ד ״ ש פ כ ״ ג מ ״ א ‪ :‬ת נ י א בתוספתא הכדור‬
‫ו ה א י מ ו ם ו כ ד )ועל ה כ ת י ב ״אימן״ ע י י ן בםיה״ג ע מ ‪ 63‬ו ב ה ע ר ה ‪ 2‬שם(‪ .‬ו ע י י ן להלן‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 13/14‬שנקרעו אם מקבלק א ת מה שבתוכן טמאין‪ .‬במשנה אחרונה רפכ״ג‬
‫כ ת ב ע ל ה מ ש נ ה ש ם ‪ :‬ש נ ק ר ע ו וכד‪ ,‬ומיידי ש ל א נ ק ר ע ו בעניין ש מ ט ה ר א ו ת ן מ ט ו מ א ת ן א ל א‬
‫שהותרו חוטי ה ת פ י ר ה א ו נקרעו ב נ ק ב ק ט ן שיכול ל י ג ע ב מ ה שבתוכן‪ .‬ו נ ע ל מ ו מ מ נ ו‬
‫ל פ ״ ש ד ב ר י ה ת ו ס פ ת א כ א ן ש פ י ר ש ה ב ע צ מ ה א ת ה מ ש נ ה כן‪.‬‬
‫‪ 14/15‬ר׳ יהשע ב ן ק ר ח ה אומר משום ר׳ אליעזר ב ן ע ז ר י ה מטבילן‬
‫כ ל ש ה ן ‪ .‬בתוספ׳ סנהדרין ס״ח א ‪ :‬ותניא בתוספתא ר יהושע ב ן ק ד ח א אומר משום‬
‫ד ׳ אליעזר א ף מ ט ב י ל ן כ מ ו ש ה ן ‪ ,‬א ל מ א מ ד ל א חייץ ב ט ב י ל ה ש ״ מ דהוי חיבור‪ .‬וכן‬
‫ב ע ר ך גורס גם ב ד ״ ש הנ״ל‪ ,‬ע י י ״ ש א ל א ש י ש בפירושו ש ם ט״ם‪ .‬ו ע ל פיהם מ ח ק ו‬
‫ב ד ״ ח א ת המלים ‪ .‬ב ן עזריה״‪.‬‬
‫א ב ל ג י ר ם ת י נ ו ‪ .‬ר אלעזר ב ן עזריה״ י ש ל ה יסוד‪ ,‬וכ״ה ב א ב ו ת ד ר ״ נ םי״ט‬
‫)ואני מ ע ת י ק מ נ ו ס ח ת כ ת ״ י ווטיקן‪ ,‬בהוספות הוצ׳ ש כ ט ר ע מ ׳ ‪ :(158‬א מ ר ד א ל ע ז ר‬
‫ב ן ע ז ר י ה ח מ ש ה ד ב ר י ם למדנו מ ר ׳ א ל ע ד ) ב ן עזריה( ב ש ע ת פ ט י ר ת ו ו ש מ ח נ ו‬
‫ב ה ן ואלו ה ן כ ס ת ע ג ו ל הכדור ו ה א מ י ן ה ק מ י ע ותםולה מ ק ב ל י ן ט ו מ א ה ו מ ט ב י ל י ן‬
‫א ו ת ן כדרכן ) ב ד ש ם ‪ :‬כ מ ה שהן( ו כ ד ‪ .‬וכ״ה ב ש ם ר א ל י ע ז ר ב ן ע ז ר י ה גם ב מ ם כ ל ה‬
‫ס פ י ד )קורוגיל י ״ א ע״ב(‪ ,‬ועיין גם א ב ו ת ד ר ״ ן פכ״ה‪ ,‬הוצ׳ ש כ ט ר מ ״ א ע״א‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 15‬ה א י ס ו ף טמא מושב והתופס שלו וכו׳‪ .‬בעירובין כ״ז א ׳ ד ת נ י א האוכף ט מ א‬
‫מ ו ש ב והתפוס ט מ א מרכב‪ .‬ובר״ח ש ם ‪ :‬ו ת נ ן ב ת ו ס פ ת א דכלים פ ר ק ב ) צ ״ ל ‪ :‬כ ‪ ,‬ועיין‬
‫מ ״ ש ל ע מ ‪ 591‬ש ד ‪ (24/25‬האיכוף מ ט מ א מ ו ש ב והתופס ש ל ו מ ט מ א מרכב ו כ ו ‪.‬‬
‫וממנו בערוך ע ר ך א כ ף )ושם ב ש ם ת ו ס פ ת ד כ ל י ם פרק ד ‪ ,‬ע י י ״ ש ב ד ׳ פיזרו(‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫ו ב ר ״ ש פכ״ג מ ״ ב ‪ :‬ת נ י א ' ב ת ו ס פ ת א האיכוף ט מ א מ ו ש ב ו ה ת פ י ת )ועיין להלן( ש ל ו‬
‫ט מ א מ ר כ ב ו כ ד ‪ .‬ובריטב״א עירובין ש ם ד ״ ה ו ה א ד ג ר ס י ‪ :‬והכין א י ת א ב ת ו ס פ ת א‬
‫האוכף ט מ א מ ו ש ב ו ה ת פ ו ס שלו ט מ א מרכב ו כ ד ‪ .‬ו ע י י ן ב ד י ט ב ״ א ל מ ע ל ה שם‪ ,‬ו י ש שם‬
‫ש י ב ו ש י ם בדפוסים‪ ,‬עיין מ ״ ש בתשלום ת ו ס פ ת א ע מ י ‪ .11‬ו ע י י ן ב ס ׳ הזכרון ל ר ״ א בקרט‪,‬‬
‫מ צ ו ר ע ג ״ א ע״ב‪.‬‬
‫ו ב מ ח ז ״ ו ע מ ‪ :315‬כ א ש ר שגיגו ה א ו כ ף והתפוס ש ל ו ט מ א מרכב‪ .‬והכוונה‬
‫ל ב ר י י ת א בעירובין הנ״ל‪ .‬ואני מ ע י ר ע ״ ז מפגי ד ב ר י ה מ ו ״ ל י ש ם ב ה ע ר ה ה ׳ ‪ , :‬ה כ ו ו נ ה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪77‬‬
‫כלים ב״ב ש״ב עמי ‪592‬‬
‫ל מ ה ש ה ב י א ה ע ר ו ך ע ר ך א כ ף בשם‬
‫בתוספתא חסר״!‬
‫ה ת ו ס פ ת א מ ס ׳ כלים פרק ד ׳ ע ״ ש ולפנינו‬
‫‪ 15/16‬ושאר כ ל תפיות שבצדדין אם ה י ו רחבות טפח טמאות‪ .‬כ״ז ליתא‬
‫ב ב ב ל י שם‪ .‬א ב ל בד׳ שלוניקי ש ם )לפי דק׳׳ם ע מ ׳ ‪ 102‬ה ע ד ה ט ( ‪ :‬ו ה ת פ ו ת שלו‬
‫מ ט מ א מרכב ו ש א ר כל ה ת ם י ו ת ש ב צ ד ד י ן א ם היו ר ח ב ו ת ט פ ח טמאים‪ .‬וכן ב ר ״ ח‬
‫הנ״ל ) ב ש ם ה ת ו ס פ ת א ( ‪ :‬ושאר כל ה ת ו פ י ו ת ש ב צ ד ד י ן א ם ה י ו ר ח ב ו ת ט פ ח ט מ א י ן י ש‬
‫מ י ש מ פ ר ש ה ת ו פ י ו ת הזונות ו ה ן ה ע צ י ם ו כ ד ‪ ,‬עיי׳׳ש‪ .‬וכן בערוך ה נ ״ ל ‪ :‬ו ש א ר כל‬
‫ה ת פ י ו ת ו כ ד ‪ ,‬עיי׳׳ש‪ .‬ו כ ן ב ר י ש ה נ ״ ל ‪ :‬ושאר כל ת פ י ו ת ש ב צ ד ד י ן וכו׳‪ .‬א ב ל בריטב״א‬
‫ה נ ״ ל ‪ :‬ו ש א ר כל ה ת פ י ס ו ת ש ב צ ד ד י ן וכד‪.‬‬
‫‪ 16‬ר׳ ש מ ע ו ן אומר ש ל ש ה מ ו ש ב וכוי‪ .‬המשך כל ה ב ר י י ת א בד״ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 18‬המטה הכר והכסת ו כ ר ‪ .‬בר״ש פכ״ג מ ״ ד ‪ :‬ת נ י א ב ת ו ס פ ת א ה כ ר והכסת של‬
‫מ ת ר ׳ מ א י ר אומר אינן ט מ א י ן מ ד ר ס ו ח כ מ י ם אומדים וכוי‪ .‬ועיין ל מ ע ל ה שם בר״ש‪.‬‬
‫‪ 20/21‬שמוכרין ע ל י ה כלים וכוי‪ .‬עיין לעיל ‪ 58737‬ומש״ש‪ .‬ועיין ב מ ש נ ה פכ״ד מ״ח‪.‬‬
‫‪ 21‬ושל מלבני ב נ י ל ו י טהורה מכלום‪ .‬עיין לעיל ‪ 58412‬ומש״ש‪.‬‬
‫‪ 22‬העשויה לשכיבה‪ ...‬ושל בנות טמאה טמא מת‪ .‬עיין לעיל ‪ 58736‬ומש״ש‪.‬‬
‫‪ 22/23‬ושל םיירין ושל ציורות טהורה מכלום‪ .‬בסד״ט מ ג י ה ‪ :‬ושל םיידין ושל‬
‫ציורות‪ .‬וכן נשנו י ח ד להלן ב מ ש נ ה פ כ ״ ט מ״ג‪.‬‬
‫‪ 23‬של ז ק נ ה טמאה מדרם ו ש ל י ל ד ה טמאה טמא מת‪ .‬ב מ ש נ ה פכ׳׳ד מט״ז‬
‫להפך‪ ,‬וכבד העירו ע ל ה ת ו ס פ ת א כ א ן ב ר י ש ‪ ,‬ר א ״ ש ו ד ע ״ ב שם‪ ,‬והם ציינו ש ה ת ו ס פ ת א‬
‫ש ל נ ו מ ת א י מ ה ל מ ש נ ת י נ ו פכ״ח מ ״ ט עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 24‬נקרעה ו א י נ ה מקבלה א ת רוב ה ש ע ר טהורה מכלום‪ .‬במשנה ס פ כ ״ ח ‪:‬‬
‫ש ב כ ה ש נ ק ר ע ה אם א י נ ה מ ק ב ל ת א ת רוב ה ש ע ר טהורה‪ .‬וכ״ה ה ג י ר ס א ‪ :‬רוב‬
‫ה ש ע ר בד׳ נפולי‪ ,‬כי״מ‪ ,‬פרמה‪ ,‬פ י ה ״ מ ל ה ר י מ ) ד י ד י ג ב ו ד ג ( ועוד‪ .‬ו ב ה ו צ ׳ ל ו ו ‪ :‬הםיער‪,‬‬
‫ק ו י פ מ ן ‪ :‬ה ש י ע ר ‪ .‬א ב ל ב מ ש נ ה ש ע ם ה ד י ש ד׳׳ו ר פ ״ ב ‪ :‬ר ו ב ה ש י ע ר ‪ .‬וכן מ ע ת י ק‬
‫ב ר י ש ה נ ״ ל מ ן ה ת ו ס פ ת א כ א ן ‪ :‬נ ק ר ע ה א י נ ה מ ק ב ל ת רוב ה ש י ע ו ר טהור׳ מכלום וכו׳‬
‫ושל י ו צ א ת ה ח ו ץ דהיינו נ ק ר ע ה ו א י נ ה מ ק ב ל ת ר ו ב ה ש י ע ו ר ד ת ו ס פ ת א ו ד ת נ ן לקמן‬
‫בסוף פכ״ח‪ .‬ו ע י י ן גם ב ה ש ג ו ת הראב׳׳ד פכ״ז ה ט ״ ו ש ה ס ת י י ע מ ן ה ת ו ס פ ת א כ י היינו‬
‫ס ב כ ה ש ל י ו צ א ת החוץ ה י י נ ו סבכה ש א י ג ה מ ק ב ל ת רוב השיער‪.‬‬
‫‪ 24/25‬ש ל ש ה םנדלין של אדם טמא מדרם של מתכות ושל בהמה טמאה‬
‫טמא מת וכוי‪ .‬ובמשנה פי׳׳ד מ ״ ה ‪ :‬סנדלי ב ה מ ה ש ל )בלי וי״‪ 0‬מ ת כ ת )מתכות( וכד‪.‬‬
‫ו כ י ה שם ב ד ׳ נפולי‪ ,‬ד ״ ו דפ״ב‪ ,‬פ י ה ״ מ ל ה ר ״ מ )דירינבורג(‪ ,‬לוו‪ ,‬קויפמן‪ ,‬פרמה‪ ,‬כ י ״ מ‬
‫ו ע ו ד ו כ י ה ב ש ב ת נ ״ ט א ׳ ו כ ן ג ד ם ש ם במאירי‪ .‬ו כ ן ה ע ת י ק מ ש ם גם ב ד מ ב ״ ם פ ״ ב‬
‫ה ״ ז ‪ :‬סנדל ש ל ב ה מ ה ש ל מ ת כ ת ט מ א ו ש ל ש ע ם טהור וכר‪.‬‬
‫א ב ל ב ד ש ב ״ ם ה ג י ה ש ם )לפי‬
‫תוספ׳ ש ב ת שם ד״ה‬
‫סנדל(‪ :‬ו ש ל‬
‫מתכת‪,‬‬
‫ופירש סנדל של מ ת כ ת ‪ -‬ס נ ד ל של סיידין‪ .‬ו ש י ט ת ו ב א ר י כ ו ת נ מ צ א ת ב ת ש ו ב ת ו ל ה ר א ב ״ ן‬
‫ק מ ״ ה ע ״ ד והוא מ ס ת י י ע מ ה ת ו ס פ ת א כאן‪ ,‬וכ״ה ש ם ‪ :‬וראייה מ ב י א ת ו ב ת ו ס פ ת א דכלים‬
‫ש ל ש ה סנדלי׳ ה ן ש ל א ד ם ט מ א מדרס ש ל מ ת כ ת ו ש ל‬
‫ב ה מ ה ט מ א ט ו מ א ת מ ת של‬
‫ש ע ם ו ש ל צ פ י ר ׳ טהור מכלום‪ ,‬והכי פ י ר ו ש ה של א ד ם ] מ ט מ א טומא׳[ מ ד ר ס )טומא׳(‬
‫וכל ש כ ן שהוא ט מ א מ ת ד ת נ ן ) נ ד ה פ״ ו מ ״ ג ( כל ה מ י ט מ א מ ד ר ס מ י ט מ א ט ו מ א ת מ ת ‪.‬‬
‫של מתכת ו ש ל‬
‫בהמה ט מ א ה ט מ א מ ת ו ל א‬
‫ט ו מ א ה מדרס‪ ,‬והאי סנדל של‬
‫מתכת‬
‫‪78‬‬
‫כלים ב״ב סיב—ג עמ׳ ‪592‬‬
‫היינו סנדל ש ל םיידין ש ל מ ת כ ת וכו׳‪ .‬ו ע ל פ י הרשב״ם הגיהו כנראה ב ש ב ת ש ם‬
‫בכי״מ )עיין י ק ״ ס שם(‪.‬‬
‫א ב ל בכל אופן הגי׳ ב ת ו ס פ ת א בטוחה‪ ,‬שכן הוא ל פ נ י נ ו וכן ברשב״ם הנ״ל‪,‬‬
‫וכן בתוםפ׳ ש ב ת ג ״ ט א ׳ ד ״ ה ב ש ע ה ‪ :‬ותגיא ב ת ו ס פ ת א דכלים פ ר ק כיפה ) צ ״ ל ‪ :‬כיפת(‬
‫ג׳ ס נ ד ל י ם ‪ .‬ה ם ש ל א ד ם ט מ א מ ד ר ס ש ל מ ת כ ת ו ש ל ב ה מ ה ט מ א ט ו מ א ת מ ת ‪ .‬ו כ ן‬
‫ברמב״ם פכ״ז מ ה ׳ כלים ד״ט״ז‪ :‬ש ל ש ה םנדלין ה ן של א ד ם ט מ א מ ד ר ס ש ל מ ת כ ת‬
‫ו ש ל )כ״ה בד״ק ובד״ו רפ״ד‪ ,‬ו ב ד ״ ח הוגה ע ״ פ ה כ ״ מ שם( ב ה מ ׳ ט מ א ט מ א מ ת ש ל‬
‫שעם ו ש ל צפירה טהורה מכלום‪.‬‬
‫‪ 26‬ר׳ יוםי אומר כל הפרנלינק טהורין‪ .‬כסתם מ ש נ ה פכיו מ״ג‪.‬‬
‫‪ 26/27‬שלשה פרגלינין הן של צדי חיה טמא מדרס ושל צדי עופות טמא‬
‫טמא מת וכר‪ .‬ב מ ש נ ה פכ״ד מט״ו‪ :‬שלשה פרקלינין הן של צ ד י ח י ה ו ע ו ף ט מ א מ ד ר ס‬
‫של• חגבין ט מ א ט מ א מ ת וכו׳‪.‬‬
‫‪ 28‬ר׳ אלעזר בר׳ צ ד ו ק אומר כף של מאזנים וכר‪ .‬וכן בד״ש סוף פ כ ״ ד ‪:‬‬
‫ת נ י א ב ת ו ס פ ת א ר׳ א ל ע ז ד בר׳ צדוק אומ׳ ו כ ו ‪ /‬כל ה ב ר י י ת א ע ד סוף הפרק‪ .‬א ב ל‬
‫ב ר א ״ ש ש ם ‪ :‬ו ק ת נ י ׳ בתוספ׳ ר ״ א ב ד ״ ש או׳ כ ף מאזני׳ ט מ א מ ת ו כ ד ‪ .‬ויפה ה ע י ר‬
‫ב ם ד ״ ט שגי׳ זו נ ו ח ה יותר‪ ,‬והיינו ש ר א ב ״ ש ב א ל פ ר ש את ש י ט ת אביו ב מ ש נ ה שם‪.‬‬
‫פ״ג‬
‫‪ 31‬כ ר שהפכו ו נ ע ש ה אחוריו‪ ...‬ו נ ע ש ה אחריה וכר‪ .‬בד״ש פכ״ה מ״א‪:‬‬
‫כ ד ק ת נ י ב ת ו ס פ ת א כ ר שהפכו נ ע ש ה א ח ו ר י ו תוכו ותוכו אחוריו וכו׳ ת נ י א ב ת ו ס פ ת א‬
‫כ ר שהפכו נ ע ש ה אחוריו תוכו ותוכו אחוריו קופה ש ה פ כ ה נ ע ש ה א ח ו ר י ה‬
‫תוכה ו כ ד ‪ ,‬עיי״ש כ ל הברייתות‪ .‬ועיין משנה למלך פכ״ח מ ה ׳ כלים םה״א‪.‬‬
‫‪ 32/33‬שיש לו תפארות‪ ...‬א י ן לו תפארות וכר‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬ש י ש לו ת פ ר א ו ת‬
‫י ש לו אחוריים ותוך וכל שאין לו ת פ ד א ו ת א י ן לו אחוריים ותוך‪ .‬ו ב מ ש נ ה ש ם ‪:‬‬
‫ש י ש לו תוברות וכו׳ שאין לו תוברות‪ ,‬וגי׳ א ח ר ת ש ם ‪ :‬תופרות‪ ,‬עיין פ י ה ״ ג ע מ ׳ ‪.67‬‬
‫‪ 33‬ר׳ יהודה אומר כ ל שיש לו פנים וכוי‪ .‬ר״ש הנ׳׳ל‪ ,‬רא״ש שם‪.‬‬
‫‪ 33/34‬המזנק שנפלו משקין וכוי‪ .‬ר״ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 36‬טרכש חלק וטבלה חלוקה וכוי‪ .‬בר״ש ש ם ‪ :‬טרכוש וחלק וסבלה חלקה וכד‪.‬‬
‫ועיין מ ״ ש לעיל «!‪.591‬‬
‫‪ 40/1‬אמר ר׳ יהודה אני אומר הלכה מימיהם של כהנים לא נמנעו מלהיות‬
‫נותנין רנלו של שלחן וכר‪ .‬עיין ר״ש הנ״ל‪ ,‬והמלה ״הלכה״ חסרה שם‪ .‬ולפי פ ש ט הלשון‬
‫מ ש מ ע שמדברים כ א ן ב ש ל ח ן ב י ת המקדש‪ ,‬ו ה כ ה נ י ם לא נ מ נ ע ו מ ל ת ת את הרגל ש ל‬
‫ה ש ל ח ן ע ״ ג משקים טמאים‪ ,‬א ע ״ פ שלקודש א י ן חילוק ב י ן תוכו ל ג ב ו ו נ ט מ א כולו‬
‫)עיין ב מ ש נ ה ספכ״ה ו ב ת ו ס פ ת א סוף פירקין(‪ ,‬מ ״ מ ה ר י מ ש ק ה ב י ת מ ט ב ח י א טהורין‬
‫)עדיות פ ״ ח מ ״ ד ולעיל ב ״ מ פ ״ ה ה״ז(‪ ,‬ור׳ י ה ו ד ה מוסר את ה ה ל כ ה ר ק ד ר ך א ג ב‬
‫מ פ ג י שהזכירו את ט ו מ א ת השלחן ע ״ י הרגל‪ ,‬ו ז ה מצוי ב מ ש ג ה ותוספתא‪ .‬א ב ל ע י י ן‬
‫להלן‪ .‬וכם״ז א צ ל ר ׳ יהודה להלן עוקצין ‪68933‬׳ ועיין מ ״ ש להלן‪.‬‬
‫כלים ב״ב פ׳׳ג עמ׳ ‪593‬‬
‫‪79‬‬
‫עמ׳ ‪593‬‬
‫אמרו מפני רגל מנגבה ו ה י א טהורה‪ .‬בר״ש הנ״ל‪) :‬והמלה ״אמרו״ ליתא(‬
‫‪I‬‬
‫ש ה ו א ד ג ל מ ג ג ב ה והיא טהורה‪ .‬ולפי פירושי הג״ל‪ ,‬צריך לפרש כאן‪ ,‬מ פ נ י רגל —‬
‫מ פ ג י שהיו מוציאים א ת ה ש ל ח ן ברגל מחוץ לעזרה )עיין מ ״ ש ב ח ״ ב ע מ ׳ ‪ ,(262‬ו ח ש ש ו‬
‫ש מ א יהיו ע ד י י ן ה מ ש ק י ם עליו ויטמאו א ו ת ו מחוץ ל ע ז ר ה )וכשיטת הירושלמי‪,‬‬
‫עיין מ ״ ש לעיל ל ע מ ‪ 584‬ש ד ‪ ,(8/9‬ולפיכך גזהרו ל ג ג ב ו לפגי הרגל‪ .‬ועיין מ״ש‬
‫ב א ו ״ ש פכ״ח מ ה ׳ כלים‪ ,‬ויש ל ו ד ר ך א ת ר ת בזה‪.‬‬
‫א ב ל י ו ת ר ג ד א ה ש ר ׳ יהודה מ ב י א ראייה לדבריו ש א ם גפלו מ ש ק י ן ע ל הרגל‬
‫מ נ ג ב ה והיא טהורה‪ ,‬שהרי הכהנים אוכלי ת ר ו מ ה אינם גזהרים מ ל ת ת א ת רגלו של‬
‫שלחן שלהם ע ״ ג משקים טמאים‪ ,‬והטעם ה ו א ש ה ר ג ל אינה מ ט מ א ה אותו‪ ,‬והוא מוסיף‪:‬‬
‫]אבל[ א מ ר ו מפגי ]ד‪[,‬רגל מ נ ג ב ה והיא טהורה‪ ,‬והיינו מ פ נ י ה ד ג ל טומאה‪ ,‬ש ל א ירגילו‬
‫א ת הטומאה‪ ,‬ויבואו לידי תקלה‪ .‬וכן מ פ ו ר ש להלן ש ד ‪ :8/9‬א ל א ש נ ה ג ו הכהנים שלא‬
‫י ה י ו מקיימין א ת הגפיין ט מ א י ן מ פ נ י התקלה‪ .‬ואולי צ ״ ל גס כ א ן ‪ :‬מ פ נ י תקל׳‪ ,‬במקום‪:‬‬
‫מפגי רגל‪ ,‬ועיין מ ש ״ ש להלן‪.‬‬
‫‪ 1/2‬המרדע שנפלו משקק וכר‪ .‬ד״ש פכ׳יה מ״ב‪ ,‬ועיין במשנה שם‪.‬‬
‫‪ 4‬זימליםטרק שנפלו משקין וכר‪ .‬ב ד ‪ :‬זימלים טרון שנפלו וכד‪ .‬ובר״ש פכ״ה‬
‫מ ״ ג ‪ :‬ת נ י א ב ת ו ס פ ת א זומא ליםתרון ש נ פ ל ו מ ש ק י ן ו כ ד ‪ .‬ועיין ע ל כ ת י ב המלה ה ז א ת‬
‫ב פ י ה ״ ג ע מ ׳ ‪ 29‬ה ע ד ה ‪ ,7‬ועיין לעיל ‪ 13025‬ובהוס׳ ל פ י ה ״ ג ה נ ״ ל ע מ ‪.166‬‬
‫על נבי היד מננבם וכר‪ .‬ב ד ור׳יש הנ׳׳ל‪ :‬נ פ ל ו ע ל ג ב י ה י ד מ נ ג ב ה וכד‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫קיפד‪ ,‬שנפלו משקין וכוי‪ .‬ב ד ור״ש הנ״ל‪ :‬קופה שנפלו וכד‪.‬‬
‫‪ 8/9‬א ל א שגהגו כהגים שלא י ה ו מ ק י י מ ק את הגפיין טמאין מפני התקלה‪.‬‬
‫וכ״ה ב ר ״ ש הנ״ל‪ ,‬והוסיף‪ :‬״פי׳ גפיים אזני הכלי כ ד פ ר י ש י ׳ לעיל ב פ ״ ח )מ״ג( ובפרק‬
‫י ״ ז )מ״ג(‪ .‬מ פ נ י התקלה‪ ,‬דאזן טמא‪ ,‬א ף ע ל ג ב ד כ ל י טהור ו ל א ב ע י טבילה״‪ .‬ולפי‬
‫פירושו ה ת ק ל ה ה י א מפני ש ה א ז ן נ ש א ר ת ט מ א ה ) א ע ״ פ ש ל א ג ט מ א הכלי(‪ ,‬והיא‬
‫מ ט מ א ה משקין‪ .‬וברמב״ם פכ״ח מ ה ׳ כלים ה ״ א ‪ :‬נפלו מ ש ק י ן ט מ א י ן ע ל כ נ י הכלים‬
‫א ו ע ל אוגניהן א ו ע ל אזגיהן וכו׳ מ ג ג ב ן ו ה ן טהורין‪ .‬ו ב ר א ב ״ ד ש ם ‪ :‬מ י ה ו לא י ש ת מ ש‬
‫ב ו ע ד שינגב ש מ א י ג ע במשקה‪ .‬ולפ״ז י ת כ ן ש ה פ י ר ו ש כ א ן שהכהנים ל א היו מ ק י י מ י ן‬
‫א ת הגפיים עם ה מ ש ק י ם הטמאים‪ ,‬א ל א מגגבן תיכף ומיד‪ .‬ויתכן ש ד ב ר י ה ר א ב ״ ד‬
‫נובעים מ ת ו ס פ ת א כ א ן שו׳ ‪ ,1‬והיינו שהכהנים ל א ה י ו מ ש ת מ ש י ם ב ש ל ח ן לפני שנגבו‪,‬‬
‫ש מ א י ג ע ו במשקין‪.‬‬
‫‪ 9‬הרובע וחצי הרובע וכר‪ .‬כל הברייתא בר׳׳ש פכ״ה מ״ה‪.‬‬
‫‪ 10‬ועתיד לחוק את חצי הרובע עד שיחוק את חצי הרובע‪ .‬בד״ש הנ״ל‪:‬‬
‫‪ ,‬ו ע ת י ד לחוק א ת ה ר ו ב ׳ ט ה ו ר ע ד שיהוק א ת ח צ י הרובע״‪ .‬והכל כ ל י א ח ד ‪ ,‬ע י י ן‬
‫חולין כ״ה סע״א‪.‬‬
‫‪ I I‬וכשהוא מטביל את הרובע צריך להטביל את חצי הרובע‪.‬‬
‫עיין ב מ ש נ ה‬
‫פכ״ה סברה ובמפרשים שם‪.‬‬
‫‪ 12‬הרובע שמלאו עצים ו ת ק ע ו וכר‪.‬‬
‫‪ 13/14‬אמר ר׳ עקיבא לא הוזכרו בית הצביעה א ל א ל כ ס ו ת שלא יהא‬
‫שותה וכר‪ .‬בד״ש פכ׳׳ה מ ״ ז ‪ :‬ת נ י א בתוספתא לא הזכירו ב י ת הצביעה א ל א ל כ ו ס ו ת‬
‫עיין לעיל ‪ 591‬ש ד ‪ 10/11‬ומש״ש‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫כלים ב״ב ס״ג עמי ‪593‬‬
‫שלא יהא שותה וראשון ראשון מטמא‬
‫דהיה שות׳ בכוס שאחוריו טמאין אינו‬
‫וקםבר ד׳ עקיבא דחיישינן‪ .‬ועיין מ״ש‬
‫‪ 14/15‬מ ש ק י ן טמאין שהיו נותק‬
‫טמאין שהיו נתונין אבית צביעתו וכו׳‪,‬‬
‫וכו׳ פי׳ ד׳ עקיבא פליג אמתניתי׳ ד ב ס מ ו ך‬
‫חושש שמא נטמ׳ משקה שבפיו באחורי הכוס‬
‫במשנה אחרונה שם‪ .‬ודבריו נכונים‪.‬‬
‫א ב י ת צ ב י ע ת ו וכר‪ .‬וכן בר־ש הנ״ל‪ :‬משקין‬
‫עיי״ש כל הברייתא‪.‬‬
‫‪ 15/16‬שיהו נותנק ב י ת צ ב י ע ת ו וכוי‪ .‬בריש הנ״ל לנכון‪ :‬שהיו נתונן אבית‬
‫צביעתו וכו׳‪.‬‬
‫‪ 16/17‬שהיו נותנין על נ ב י הארץ וכוי‪ .‬עיין ידוש׳ חגיגה פ״ג ה״א‪ ,‬ע״ח ע״ד‪.‬‬
‫‪ 17‬וננע בו ש א ח ו ר י ו טהורין ב י ת צ ב י ע ת ו ‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬״ונגע ב ה ן כ ו ס‬
‫שאחוריו טהורין בית צביעתו וכו׳ כלומר בית צביעתו נגע בהן״ וכד‪ .‬ואולי הפירוש‬
‫כאן שנגע בהן באחוריו א ו בבית צביעתו ובין כך ובין כך נטמאו אחורי הכום‪,‬‬
‫עיין להלן‪.‬‬
‫‪ 18/19‬נגע ב ה ן כום ש א ח ר י ו טמאק א י ן בית צ ב י ע ת ו נטמאו המשקק‪ .‬אין‬
‫לזה שום מובן‪ .‬ובר״ש הנ״ל‪ :‬״נגע בהן כוס שאחוריו טמאי׳ בית צביעתו נטמאו‬
‫המשקין וכו׳ כלומד בית צביעתו גגע בהן‪ .‬גטמאו משקין כאילו גגע בהן אחורי הכום״‪.‬‬
‫וגם כאן אפשר לפרש‪ :‬או‪ ,‬או‪ ,‬עיין לעיל‪ .‬ולפנינו היה כתוב‪ :‬או‪ ,‬וגשתבש‪ :‬אן‪ ,‬אין‪.‬‬
‫וכן מפורש בס׳ המפתח לר״ן ברכות ג״ב )כ״ד ע״א(‪ :‬ובתוםפ׳ כלים משקין‬
‫טהורין הנתונין על הארץ וגגע בהן כוס שאחוריו טמאין א ו בית צביעתו ניטמאו משקין‪.‬‬
‫‪ 19/20‬ר׳ מאיר אומר לידים טטאיח כיצד אפשר לומר בננוב‪ ...‬אפשר לומר‬
‫במלא משקין שעד שלא ינע ב ה ן נטמא וכוי‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬״ד״מ אומד לידים טמאד‬
‫כיצד איפשר )=אי אפשר( לומ׳ בנגוב שאין הידי׳ מטמאו׳ הנגוב אי אפשר לו׳ כמלא‬
‫משקין שעד שלא יגע בהן נטמאו משקין וכו׳ ועד שלא יגע בהן דקאמד לא שלא‬
‫יגע כלל דאם כן במאי גטמאו משקי אלא שלא יגע בהן שלא יאחז בו כדי להגביהו״‪.‬‬
‫ובירוש׳ חגיגה פ״ג הנ״ל‪ :‬אמד ר׳ זעורה א י פ ש ד לומר בנגוב שאין הידים מיטמות‬
‫בנגוב אבל איפשר ) = אי אפשר( לומר במלוא משקה שמכיון שגגע בו טימהו אלא‬
‫כי נן קיימין במלוכלך במשקה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 23‬ר׳ יוםי אומר וכר‪ .‬ר״ש שם‪.‬‬
‫‪ 26‬נטילתו באחת צ ב י ע ת ו באחת ו כ ר ‪ .‬כלומר‪ ,‬ביד אחת‪ .‬ובר״ש‬
‫נטילתו באחד צביעתו באח׳ וכו׳ נטילתו באחד ראוי לאוחזו באחד לא חשו לאדם האוחזו‪.‬‬
‫‪ 27‬מ ק ו ם אחיזתו שם צ ב י ע ת ו ‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬מקום אחיזתו שם ת ה א צ ב י ע ת ו ‪,‬‬
‫וזו היא אשגרה ע״פ הסיגנון הרגיל בתלמודים )עיין שקלים פ״ח סמ״ז‪ ,‬כגי׳ הוצ׳ לוו‪,‬‬
‫קויפמן ועוד‪ ,‬ירושלמי תרומות פ״ו ה״א‪ ,‬מ״ד ע״א‪ ,‬בבלי ברכות ד א׳ ועוד בכ״מ(‪.‬‬
‫‪ 27/28‬אוזן ואיזן ד ך ‪ .‬צ״ל‪ :‬אוגן ואוזן ויד‪ ,‬כמו שהגיה הגד״א‪ ,‬עיין פכ״ה מ״ו‪.‬‬
‫‪ 28‬כלי ה ק ד ש אין ל ה ם א ח ר י ם וכר‪ .‬פכ״ה מ״ט‪ ,‬ובר״ש שם כל הברייתא‪.‬‬
‫‪ 29‬אמר ר׳ יוסי זה לשק כפול ו כ ר ‪ .‬כל הברייתא לעיל *‪ ,236‬והפירוש הוא‬
‫שאין צריך להזכיר בית הצביעה בקודש‪ ,‬שהרי בקודש לא חילקו בין אחוריים לתוכו‪,‬‬
‫וכל שאין לו אחוריים ותוך אין לו בית הצביעה‪ .‬כן פירש הגר״א‪ .‬אבל בר״ש הנ״ל‬
‫פירש אחרת‪ ,‬ולא זכיתי להבין א ת דבריו‪.‬‬
‫‪ 31‬כ ל הכלים יורדין וכוי‪ .‬משגה וריש הנ״ל‪ ,‬להלן ‪.59635‬‬
‫‪ 32‬ר׳ יהודה אומר שינוי מעשה לקלקול‪ .‬להלן ‪ 5963-‬ובבלי שבת ניב ב׳‪.‬‬
‫הנ״ל‪:‬‬
‫‪81‬‬
‫כלים ב״ב ם״ד עמ׳ ‪593‬‬
‫פ״ד‬
‫‪ 33‬תפלה אמתי מקבלת טומאה וכר‪ .‬ב ד י ש פכ״ג מ ״ א ‪ :‬ע ו ד ת נ י א בתוספתא‬
‫דלקמן תפילה מאימתי מקבלת טומאה משתגמר מלאכתה קצעה אע״פ שעתיד ליתן‬
‫ב ה א ת הרצוע׳ טמאה‪ .‬וברמב״ם פ ״ ז מ ה ׳ כלים ה ״ א ‪ :‬ה ת פ י ל י ן מ ש י ג מ ו ד הקציצה‬
‫אע׳׳פ ש ה ו א ע ת י ד ל ת ת ב ה א ת ה ר צ ו ע ה מ ק ב ל ת טומאה‪.‬‬
‫‪ 34/35‬ומאימתי טהרתה‪ ...‬ב י ן ק צ י ע ה לחברתה‪ .‬בד״ש ה נ ״ ל ‪ :‬מ א י מ ת י ט ה ר ת ה‬
‫ש ל י ד מ ש ת פ ר ד מ ש ל ש רוחות ו ש ל ר א ש מ ש י ש ת י י ר ב ה מ ש ל ש רוחות ב י ן‬
‫ק צ י ע ה לחברתה‪ .‬וברמב״ם ה נ ״ ל הי׳׳ד‪ :‬ת פ ל ה ש נ ט מ א ת מ א י מ ת י ט ה ר ת ה ש ל י ד מ ש י ת י ר‬
‫א ו ת ה מ ג ׳ רוחות ו ש ל ר א ש מ ש י ת י ר מ ג ׳ רוחות ו ב י ן ) ב ד ״ ק ‪ :‬וכן( ק צ י צ ה לחבירתה‪.‬‬
‫ו ‪ .‬ק צ י ע ה ״ במקום ‪ .‬ק צ י צ ה ״ גם בפיה״ג ע מ ׳ ‪ ,52‬ע י י ״ ש ב ה ע ר ה ‪.18‬‬
‫‪ 35‬כים ב ת ו ך כים וכר‪ .‬ר״ש פכ״ו מ״ב‪ ,‬ועיי״ש במשגה‪.‬‬
‫‪ 36/37‬אבל אם ה י ה ח י צ ו ן על הפנימי וכר‪ .‬כ״ה ב ד )בכי״ו ח ס ר דף>‪ .‬ובר״ש‬
‫ה נ ״ ל ‪ :‬ב מ ה דברים אמו׳ בזמן שהיו שניהן שוין א ב ל א ם ה י ה ה ח י צ ו ן ע ו ד ף ע ל‬
‫ה פ נ י מ י נ י ט מ ׳ ה פ נ י מ י נ ט מ א חיצון נ ט מ ׳ חיצון ל א נ ט מ א פ נ י מ י וכו׳‪ .‬וכן ברמב״ם‬
‫פכ״ח ה ״ ה ‪ :‬ב ד ״ א שהיו ש פ ת ו ת י ה ן שוין א ב ל א ם ה י ה ה ח י צ ו ן ע ו ד ף ו נ ט מ א ה פ נ י מ י‬
‫נ י ט מ א החיצון נ ט מ א ה ח י צ ו ן ל א נ ט מ א הפנימי‪ .‬ו ע י י ן מ ״ ש ב מ ש נ ה א ח ר ו נ ה פכ״ו מ״ב‬
‫ובם׳ חזון א י ש כלים מ ״ ו ע״ב‪.‬‬
‫ו ב ר א ״ ש פכ״ו מ ״ ב ‪ :‬תום׳ ב ד ״ א כ ש ה י ו ש נ י ה ם שוים א ב ל א ם ה י ו ה פ נ י מ י‬
‫עודף ע ל החיצון נ ט מ א פנימי נ ט מ א חיצון‪ .‬ו ב מ ל א ״ ש ש ם ‪ :‬״בתוספתא ב ד ״ א כשהיו‬
‫שניהם שוין א ב ל א ם ה י ה ה פ נ י מ י ע ו ד ף ע ל ה ח י צ ו ן נ ט מ א פ נ י מ י נ ט מ א חיצון‬
‫נ ט מ א חיצון ל א נ ט מ א פ נ י מ י ‪ .‬ו נ ר א ה ש י ש ט ע ו ת ב ת ו ס פ ת א ‪ ,‬א ח ״ כ מ צ א ת י כ ד ב ר י בפי׳‬
‫הר״ש ז י ל וגם ברמב״ם ב פ כ ״ ח ד ה ׳ כלים״ וכו׳‪ .‬וקרוב מ א ד ב ע י נ י ש ב ע ל מ ל א ״ ש‬
‫ה ע ת י ק א ת הפיםקא מ ן ה ת ו ס פ ת א מ פ י ׳ ה ד א י ש ש ה י ה ל ו ב כ ת ״ י ושהוא רגיל‬
‫להביאו‪ .‬ועיין ב מ ש נ ה א ח ד ו ג ה הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 37/38‬במה דברים אמורים במשקה אבל בשרץ ש נ י ה ן שוין‪ .‬וכיה בר״ש הנ״ל‪.‬‬
‫א ב ל ב ר מ ב ״ ם ה נ ״ ל ‪ :‬ובשרץ ב י ן כך ובין כ ך א ם נ ט מ א א ח ד מ ה ן ל א נ ט מ א חבירו‪.‬‬
‫ועיין בכ״מ ומ״ל שם‪ .‬א ב ל ב מ ל א ״ ש ה נ ״ ל מ ע ת י ק מ ן ה ר מ ב ״ ם ‪ :‬א ם נ ט מ א א ח ד מהם‬
‫נ ט מ א חברו‪ .‬והואיל והיה לפגיו ר מ ב ״ ם מוגה מ ס פ ד כ ת ״ י ב ח ת י מ ת י ד י הרמב״ם ע צ מ ו‬
‫והוא רגיל להשוותו ע ם ה ד מ ב ״ ם ה ז ה )עיין לעיל פ ״ ב ס מ ״ ה ו ע ו ד בכ״מ(‪ ,‬ה ר י י ש‬
‫להניח ש כ ן ה י ה לפניו ברמב״ם המוגה‪.‬‬
‫‪ 38/39‬אמר ר׳ נ ת ן לא נחלקו ר׳ אליעזר וחכמים וכר‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬עיי״ש‪ .‬ובתום׳‬
‫ה ר א ״ ש סנהדרין ם ״ ח א ׳ )לפי ח מ ר א ו ח י י ק ״ א ע ״ ד ( ‪ :‬כ ר ׳ י ו ח נ ן ד ת ו ס פ ת א ד ת נ י א‬
‫ב ת ו ס פ ת א דכלים א מ ר ר ׳ י ו ח נ ן )כנראה ש צ ״ ל ‪ :‬ר׳ י ו נ ת ן ‪ ,‬־ ר ׳ נ ת ן ( ל א נחלקו ר״א‬
‫וחכמים ע ל צרור ה מ ע ו ת ש ה ו א טהור ע ל מ ה נחלקו ע ל צרור ה מ ר ג ל י ת ש ר ׳ א ל י ע ז ר‬
‫מ ט מ א וחכמים מ ט ה ר י ם ו כ ד ‪.‬‬
‫‪ 40‬צרור המרנלית בזמן ש ב ת ו כ ו טמא פשוטו טהור וכר‪.‬‬
‫הנ״ל‪:‬‬
‫צרור ה מ ר ג ל י ת‬
‫בזמן‬
‫ע ש ר פ ע מ י ם ביום וכו׳ ו נ י ח א‬
‫ש ב ת ו כ ו טמא‬
‫השתא הא‬
‫פשטו‬
‫טהוד‬
‫דקתני בתוספתא‬
‫וכן ברא״ש‬
‫מ ט מ א ו מ ט ה ר אפילו‬
‫בזמן‬
‫שבתוכו‬
‫טמא‬
‫כלים ביב‬
‫‪82‬‬
‫פ״ד עמ׳ ‪593—594‬‬
‫מ ש ו ם ד א י ן מ ת פ ש ט פ ש ט ו טהור שהוציא ה מ ר ג ל י ת ו כ ד ‪ .‬א ב ל ב ד ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬צ ר ו ר‬
‫ה מ ר ג ל י ת ב ז מ ן ש ת ו כ ו ט מ א פ ש ו ט ו טהור מ י ט מ א ומיטהר אפילו ע ש ר ה פ ע מ י ם‬
‫ביום וכו׳ כ ד ק ת נ י סיפא צרור ה מ ר ג ל י ת בזמן שתוכו ט מ א פשוטו טהור ו כ ו ‪ /‬וכן‬
‫ב ה ש ג ו ת ה ר א ב ״ ד ספ׳׳ב‪ :‬ת ו ס פ ת א צרור ה מ ר ג ל י ת בזמן ש ת ו כ ו ט מ א פ ש ו ט ו ט ה ו ר‬
‫מ י ט מ א ו מ ט ה ר א פ י ל ו ע ש ר ה פ ע מ י ם ביום ו כ ו ‪ /‬והגד״א ז״ל ה ג י ה ‪ :‬צרור ה מ ר ג ל י ת‬
‫ת ו כ ו ) נ ד פ ס ב ט ע ו ת ‪ :‬תוכה( ט מ א וכר‪ .‬ועיין להלן ‪ ,59419‬וגם שם ה ג י ה כך‪ .‬ו ל פ ״ ז‬
‫ב ב א זו הולכת ע ל משנתנו‪ ,‬ש ג ם חכמים ל א ט מ א ו בצרור ה מ ר ג ל י ת א ל א אם ג ש א ר‬
‫לו תוך‪ ,‬ואינם מ ד ב ר י ם כ א ן ע ל ה צ ר ו ד ב ז מ ן ש נ מ צ א ת ה מ ר ג ל י ת בתוכו‪ .‬א ב ל ע י י ן‬
‫ר ״ ש ותום׳ ה ר א ״ ש הנ״ל‪.‬‬
‫עמ׳‬
‫‪594‬‬
‫‪ 1‬עור ש ע ש א ו ש ט י ח להיות נותנו ע ל ל ב ו בשעת ה ק צ י ר מ פ נ י ה ש ר ב‬
‫וכר‪ .‬אין ל ז ה מובן‪ ,‬כי עור שעשאו שטיח )עיין פכ״ו מ״ה( לחוד ועור להיות נותנו ע ל‬
‫ל ב ו לחוד‪ .‬ו ב ד ) ת ח ל ת שורה(‪ . :‬ש ע ש א ו ש ט י ח להיות ב כ א ן נ מ צ א ח ס ר ב ה ע ת ק ה‬
‫)ואח״כ י ש ש ם ריוח פנוי מקום שמונה שורות( נ ו ת נ ו ע ל ל ב ו ב ש ע ת הקציר״ ו כ ו ‪/‬‬
‫ו ב ר ו ר ש ה מ ד פ י ס י ם מ צ א ו כ ן בכת״י‪ .‬ו כ ת ב ה מ ג י ה ש ל ה ר ״ ש ד ״ ו בסוף ט ה ר ו ת ‪:‬‬
‫״ובקצת ד ו כ ת י דגר׳ ל י ד ה ו ה ח ס ר ה ו ס פ ת י מ ד ע ת י ו מ ה ש ל א יכולתי כ מ ו ב ת ו ס פ ת ׳‬
‫ב מ ק ו ם א׳ ש ג ם ב ת ו ס פ ת א ש ל י ב א ו ת ו מ ק ו ם ע צ מ ו ח ס ר‬
‫בכלים‬
‫המקום פגוי אף על פי שלא מעלה ומוריד מה שחסר‬
‫הגחתי‬
‫ה ע נ י י ן ״ ‪ .‬ו נ ר א ה ש י ש כ א ן חסרון ע ״ י ה ד ו מ ו ת ‪ :‬ע ו ר ש ע ש א ו ש ט י ח ל ה י ו ת‬
‫להבנת‬
‫] ‪ . . .‬ע ו ר ש ע ש א ו להיות[ נותגו ע ל ל ב ו ו כ ר ‪ .‬וכן ב ד ״ ש פכ״ו ם מ ״ ג ‪ :‬ת נ י א ב ת ו ס פ ת א‬
‫ע ו ד ש ע ש א ו להיות נותנו ע ל ל ב ו ב ש ע ׳ ה ק צ י ר מ פ נ י ה ש ר ב ו כ ו ‪/‬‬
‫ו ע ל ע צ ם ה ע נ י י ן עיין הפירושים ב מ ש נ ה )םכ״ו מ ״ ג ( ע ל ‪.‬והשדוולים״‪ .‬ו ב מ ל א ״ ש‬
‫ש ם ‪ . :‬ו מ ״ מ ) = ו מ צ א ת י מוגה( ה ש ד כ נ י ם טמאים‪ ,‬ב ב י ״ ת ו נ ו ״ ך ‪.‬‬
‫‪ 2‬לעקבו ולפרםותיו א ם חופה וכר‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬לעקבו ולפרסתו וכר‪ ,‬וכ״ה‬
‫בדמב״ם פכ״ד מ ה ׳ כלים ה״ד‪.‬‬
‫‪ 3/4‬פנדל של קש‪ ...‬ו ל א הודו לו‪ .‬עיין ידוש׳ י ב מ ו ת פי״ב ה״ב‪ ,‬י״ב רע״ד‪ ,‬בבלי‬
‫ש ב ת ס ״ ו ׳ א ‪ /‬ו ב ר ש ב ״ א שם ה ב י א א ת ה ת ו ס פ ת א כאן‪ ,‬והעיר ש ה י א ה י א ה ב ר י י ת א‬
‫השנויה בירושלמי ובבלי הג״ל‪ .‬ועיין גם בתוספ׳ ש ם ד ״ ה סנדל‪ .‬ועיין ב ר ״ ש ל ע י ל‬
‫ספי״ז‪ ,‬ויש ש פ ט ״ ס בדבריו‪ .‬ו ע י י ן ב ת ו ס פ ת א לעיל ‪ ,4569‬והשוה ב ב ל י ש ב ת הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 4‬סנדל שנתפסקו אוניו וכר‪ .‬ירושלמי ש ב ת פ״ו ה״ב‪ ,‬ח ׳ ע״א )ומקבילה(‪ ,‬ב ב ל י‬
‫שם ק י ״ ב א ‪ /‬ד ״ ש פכ״ו מ״ד‪ ,‬ם ׳ יחוסי תו״א כ ת ״ י ע ר ך ר ׳ יצחק ב ד יוסף ת ל מ י ד ו‬
‫ש ל ר׳ יוחנן‪.‬‬
‫‪ 4/5‬א ו שפרש ממנו ר ו ב כף אחת טהור‪ .‬ה מ ל ה ״דוב״ מיותרת ו א י נ נ ה בד״ש‬
‫ה נ ״ ל ‪ ,‬ו כ ן י ו צ א גם מ י מ ש ׳ י ב מ ו ת )עיין ה י ר ו ש ל מ י כפשוטו ח ״ א ע מ ׳ ‪ (105‬ו ב ב ל י הנ״ל‪.‬‬
‫ובם׳ יחוםי ת ו ״ א כ ת ״ י ה נ ״ ל ‪ :‬א ו שניטל כ ל ה כ ף טהור‪ .‬ו ה ס ד ר ש ם הפוך‪ ,‬ה ס י פ א‬
‫ש ל נ ו ברישא‪ ,‬ו ה ר י ש א בסיפא‪.‬‬
‫‪ 5/6‬א ו שפרשה ממנו כל כף א ח ת טמא‪ .‬בר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬א ו שפירשה ממנו ר ו ב‬
‫כ ף א ח ת ט מ א ‪ .‬וכן יוצא מ י ר ו ש ל מ י ובבלי הנ״ל‪ .‬וביחוסי ת ו ״ א כ ת ״ י ה נ ״ ל ‪ :‬א ו ש נ י ט ל‬
‫ר ו ב ה כ ף שלו טמא‪.‬‬
‫כלים ב״ב ס״ד עמ׳ ‪594‬‬
‫‪83‬‬
‫‪ 6/7‬סנדל שנפחת ומקבל את רוב ה ר ג ל וכוי‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬ועיין לעיל יבמות פי״ב ה״י‪.‬‬
‫‪ 7/8‬א ו שניטל האונטלית שבו‪ .‬ג י ׳ כזאת א י נ ה במציאות‪ ,‬כ י ב ד ג ו ר ם ‪ :‬או שניטל‬
‫האצטלום שבו‪ ,‬ב כ י ״ ו ‪ :‬ה א ו נ ט ל ו ס ש ב ו ו ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬האונטלים שבו‪ .‬ופירוש ה מ ל ה‬
‫לא נתברר לי‪ .‬ו ע ״ פ ה ע נ י י ן גראה ש ה א ו נ ט ל ו ס מ ס י י ע להחזיק א ת ה מ ג ע ל ע ״ ג הרגל‪.‬‬
‫‪ 8‬נפרם ואינו חופה וכוי‪ .‬בד‪ :‬נפרם וכד‪ ,‬בכי״ו‪ :‬נפחם וכד‪ ,‬ובד״ש הנ״ל‪ :‬נפרץ וכד‪.‬‬
‫‪ 9‬מ נ ע ו ל ע ל האימום וכוי‪ .‬בד‪ ,‬כי״ו ור״ש הנ״ל בכ״מ‪ :‬מנעל‪ .‬ובדא״ש פכ״ו מ״ד‪:‬‬
‫דתני‪.‬׳ מ נ ע ל ה א מ ו ם ר ״ א מ ט ה ר ו כ ד ע ל מ נ ע ל האמום וכו׳ ע ל ש נ ט ל מ ע ל האמוס ו כ ד ‪.‬‬
‫‪ 11‬שר׳ א ל י ע ז ר מטמא וחכמים מטהרק ו כ ר ‪ .‬וכ״ה בד‪ .‬א ב ל בר״ש הנ״ל‪:‬‬
‫ש ר ׳ אליעזר מ ט ה ר וחכמים מ ט מ א י ן ו כ ד ‪ .‬ו כ ן ב ר א ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬ש ד ״ א מ ט ה ר‬
‫וחכמים מ ט מ א י ׳ ו כ ד ‪.‬‬
‫‪ 12‬ע ו ר חמור ו ע ו ר חמר וכוי‪ .‬וכן ב מ ש נ ה הוצ׳ ל ו ו ‪ :‬ע ו ד ה ח מ ו ד עור החמד‪,‬‬
‫וכ״ה בכי״מ‪ ,‬פרמה‪ ,‬פ י ה ״ מ ל ה ר ״ מ כ ת ״ י ילון‪ ,‬ו כ ן י ו צ א מ ת ו ך פירושו בהוצ׳ דידינבורג‪,‬‬
‫וכן הוגה בין ה ש ו ר ו ת ב מ ש נ ה כ ת ״ י קויפמן‪ .‬ועיין תיו׳יט פ כ ״ ו מ ״ ה ו מ ל א ״ ש שם‪.‬‬
‫וכל הברייתות בר״ש פכ׳׳ו מ׳׳ו‪.‬‬
‫שם‪ :‬ועור ה פ ת ן ‪.‬‬
‫ג י ׳ כזאת א י נ נ ה במציאות‪ ,‬כ י בד‪ ,‬כי״ו ור״ש ה נ ״ ל ‪ :‬הכתן‪ ,‬וכ״ה‬
‫במשגה שם‪ .‬וצ׳ הדפים ע ״ פ הטעות שבאוה״ג‪.‬‬
‫‪ 12/13‬ועור ה ל ו ף של קטן‪ .‬וכ״ה ב ד וד״ש הנ׳׳ל‪ .‬ובמשנה ש ם ‪ :‬עור ה ל ב של‬
‫קטן‪ .‬ו נ ר א ה שהוא ע ו ד הלוף ה ו א ע ו ר הלב‪ ,‬ו ה י י נ ו ע ו ר ש מ ל פ פ י ן ב ו א ת הקטן‪,‬‬
‫ע ו ר ש מ ל ב ב י ן ב ו א ת הקטן‪ .‬ולהלן ש ד ‪ :28‬ה ע ו ש ה פסיקא ל ש פ ד ל ל ב ב ו כ ד ‪.‬‬
‫‪ 13‬שהבנות טוות עליו אם י ש בו וכוי‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬שהבנות טוות עליו ט ה ו ר‬
‫א ם י ש ב ו וכו׳‪ .‬והמלה ‪ .‬ט ה ו ר ״ נ ר א י ת מ י ו ת ר ת ‪.‬‬
‫‪ 14/16‬ע ו ר השטיח ו ע ו ר האדימה‪ ...‬ואם ל א ו טהור‪ .‬בראבי״ה כת׳׳י םי׳ תתקנ״א‪:‬‬
‫ה א ד ת נ י א ב ת ו ס פ ת א דסוכה )לפנינו א י ן ז כ ר ל ז ה בתום׳ סוכה( ובמס׳ כלים פ י ׳‬
‫)צ״ל פר׳( תפילה ע ו ד ה ש ט י ח ו ע ו ד העריסה ו כ ד א ם י ש ב ה ה׳ ע ל ה׳ ט מ א פ ח ו ת מיכן טהור‪.‬‬
‫‪ 16‬ע ו ר שעשאו לתכריך וכו׳‪ .‬ס פ ד המצות לרב ח פ ץ )הצופה האגגלי ח״ה עמ׳ ‪,(535‬‬
‫ר ״ ש הנ״ל‪ ,‬ועיין להלן ‪) 5957‬לעניין לבד(‪.‬‬
‫‪ 18‬ש ה ן טמאין‪ .‬וכ״ה בד״ש הנ״ל‪ ,‬והגר״א מ ש ל י ם ‪ :‬טמאין נטמא מת[‪ ,‬עיין‬
‫ב מ ש נ ה פכ״ו מ״ו‪.‬‬
‫‪ 19‬שבית שמאי מטמאק וב״ה מטהרין‪ .‬וכ״ה בר״ש הנ״ל‪ ,‬והגר״א מ ש ל י ם ‪:‬‬
‫מ ט מ א י ן ]מדרס[ ו כ ד ‪ ,‬עיין לעיל‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ 19/20‬בזמן שתוכו טמא פשוטו טהור וכר‪ .‬וכ״ה בר״ש הנ״ל‪ ,‬ועיין מ״ש לעיל ‪0‬‬
‫‪ 20/21‬עובי הצור ו א ו י ר ט י ן הבאין ממדינת הים וכוי‪ .‬בד‪ ,‬כי״ו ור״ש הנ״ל‪:‬‬
‫עובי‬
‫ה צ מ ר ואוירטין ו כ ד ‪ .‬ו נ ר א ה שאוירטין ה ן מ ה מ ל ה ‪ , d o ^ g‬ש ק ק ט ן הנישא על‬
‫כתפים‪ ,‬ואוירטין הבאים מ מ ד י נ ת ה י ם היו שקים גדולים הבאים במדה‪ .‬א ב ל עיין מ ״ ש‬
‫ברילל ביאהרביכער ח ״ א ע מ ׳ ‪ .199‬ולעצם ה ע נ י י ן ׳ עיין להלן‪.‬‬
‫‪ 21/22‬השידה התיבה והמנדל של עצם ושל ע ו ר ר ׳ מטמא וכד‪ .‬ב ד ! של‬
‫עצם ושל ג מ י וכד‪ .‬אבל בר״ש הנ״ל‪ :‬של ע צ ם ושל ע ו ר ו כ ד ‪ .‬וברמב״ם פ״ג מה׳‬
‫כלים ם ה ״ ב ‪ :‬וכן כ ל י ע צ ם וכלי ה ע ו ר ה מ ק ב ל י ן מ ׳ ס א ה ב ל ח א י ן מ ק ב ל י ן ט ו מ א ה ו כ ד ‪.‬‬
‫ומקורו‬
‫מהתוספתא‬
‫שלפנינו‪ ,‬ופסק כר׳ יוסי ב ר ׳ יהודה‪ ,‬מ פ נ י ש ס ת ם ה ת ו ס פ ת א ל ע י ל‬
‫ב ש ו ׳ ‪ 20‬כוותיה‪ ,‬שהרי דווקא ב ע ו ב י ה צ מ ר ו א ו י ד ט י ן ש נ ע ש ו ל כ ת ח י ל ה להטלטל כ ש ה ן‬
‫‪84‬‬
‫כלים ב״ב םיד עמ׳ ‪594‬‬
‫מליאין טמאים‪ ,‬א ב ל בשידה תיבה ומגדל טהורין‪ .‬וכן מסיים הרמב״ם ש ם ‪ :‬א ל א אם‬
‫כן נעשו מתחלתן ל ה ט ל ט ל )כ״ה בד״ק ובד״ו רפ״ד‪ ,‬ובד״ח נשמטה מלה זו( כשהן‬
‫מליאין‪ .‬והכוונה לעובי הצמד ואוירטין‪ ,‬שהן טמאים‪.‬‬
‫ומעתה ברור שהגי׳ שלפנינו ‪ .‬ש ל עצם ושל עור״ בטוחה‪ ,‬שהרי כן מעתיק‬
‫בר״ש וברמב״ם‪ ,‬וע״פ זה הגיה הגר״א ז״ל‪ .‬ובספר םד״ט קמ״ב ע״ב ד״ה השידה‬
‫כ ת ב ‪ . :‬ש ל עצם ושל ג מ י ו כ ד הגר״א ז״ל הגיה של עצם ושל עור ו ל א י ד ע ת י‬
‫למה הגיה כן וגם לא א ד ע לפרש ע״פ הגהתו״ וכד‪ ,‬וזלזל בכבוד רביגו‪ ,‬כדרכו תמיד‪.‬‬
‫ועיין מ״ ש לעיל ל‪.5763‬‬
‫ובס׳ משנה אחרונה כאן רפט״ו כ ת ב ‪ . :‬א ב ל בכלי עור ועצם לא אשכחן בשום‬
‫דוכתא טהדת הבאים במדה‪ ,‬א ב ל הרמב״ם בחבורו ם״ג מה׳ כלים כ ת ב ד ג ם כ ל י עור‬
‫ועצם טהורין באין במדה וכן גדאה מדברי מהר״ם שבתוי״ט פכ״ד מ״ט ג ב י פוחלץ‬
‫של גמלים״‪ .‬וגעלמו ממגו לרגע הברייתא בתוספתא כאן ודברי הר״ש הג״ל‪.‬‬
‫‪ 22/23‬אצבע שהוא עתיד ל ק צ ע ה וכר‪ .‬בדיש פכיו מ״ז‪ :‬תניא בתוספתא ר׳ שמעון‬
‫בן מנסיה אומר ע ו צ ב ה שהוא עתיד ו כ ד ‪ .‬והיא היא‪ .‬עיין בהוספ׳ ותיקונים לפיה״ג‬
‫עמ׳ ‪ 169‬ובנמושות שם עמ׳ ‪.201‬‬
‫‪ 23‬וכולן שהן מחוםרק ל ש ל ו ת וכר‪ .‬וכיה בד‪ ,‬כייו וריש הניל‪ ,‬ובד״ח בטעות‪:‬‬
‫לשלוח‪ .‬ולשלות כאן פירושו‪ :‬לשרות‪ ,‬וכן בירוש׳ מע״ש ס״ב ה״ג‪ ,‬ג״ג ע״ג‪ :‬ש ו ל ה‬
‫ביגיהון וכו׳ ש ו ל ה בידים טהורות וכו׳ ש ו ל ה בידים טמאות וכו׳ חוץ מ ש ל י ת ה‬
‫ו כ ד ‪ .‬ובמשנה ש ם ‪ :‬חוץ מ ש ר י י ת ה ‪ .‬וזה באמת מתאים לסדר עבוד העורות‪ ,‬והיינו‬
‫שורה‪ ,‬ממתח ומנגב‪ ,‬ואח״כ סך כדי לרכך א ת העור‪.‬‬
‫‪ 24‬מחצלת בק ב י ת ה ג נ ב וכר‪ .‬ריש פכ״ו מ״ח‪ .‬והפירוש הוא שמחצלת דמיה‬
‫מועטין ואיגו כדאי להדיין עליה עם הגנב והגזלן והבעלים מתייאשין ממנה‪.‬‬
‫‪ 25‬חיפוי ב י ת הלגיגק ו ב י ת הכוסות וכר‪ .‬כל הברייתות בריש פכ״ו מ״ו עד סוף הפרק‪.‬‬
‫‪ 26‬ומשום חיבור כלים וכר‪ .‬בד‪ ,‬כייו וריש הנ״ל‪ :‬ומשום חיבורי כלים וכד‪.‬‬
‫‪ 27‬הכסת שלו טהורה‪ .‬בריש הניל‪ :‬כסת שלו‪ .‬הכסת של עוד שלא יזיק לה המשאוי‪.‬‬
‫‪ 28‬היתד‪ .‬תפורה לא יכוף וכר‪ .‬בד‪ ,‬בכי״ו וריש הנ״ל‪ :‬היתה תפורה לאיכוף ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 28/29‬ה ע ו ש ה פםיקא לשפר ל ל ב ב ו ל צ י י ר בהמה וכר‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬העושה‬
‫פסיקיא לשפיר וללב ו ל צ י י ד בהמה וכו׳ לשפיר של בהמה אי נמי ל ל ב של בהמה‬
‫א״נ לצייד הבהמה‪ .‬ובירושלמי ש ב ת פ״י ה״ו‪ ,‬י״ב ע ״ ד ‪ :‬כהדא דתני העושה פסיקיא‬
‫לילבב לישפד* להדק בה א ת המרצוםין לתלותה בצואר בהמה טהור‪ .‬ואנו רואים מכאן‬
‫ש צ ״ ל ‪ :‬ולציור )=־ולצואר( בהמה ו כ ד ‪ .‬ובברייתא שבירושלמי שם נוסף גם פסיקיא‬
‫להדק ב ה א ת המדצופין‪ ,‬ומדברים בפםיקיא של בהמה המונחת עליה כדי להדק בה‬
‫א ת המרצופין וכד‪ ,‬ועיין‪,‬להלן‪.‬‬
‫‪ 29‬וארבעה טפחים‪ .‬בד‪ .‬כי׳ו וריש הניל לנכון‪ :‬ארבעה טפחים‪.‬‬
‫‪ 30/31‬ל ח ז ק ב ה ומרצופק‪ ...‬טמאה‪ .‬בכי״ו‪ :‬ל ח ז ק בה שקין ומרצופין וכד‪.‬‬
‫ובר״ש הנ״ל‪ :‬ל ח ו ק בה סקין ומרצופי׳ ו כ ד ל ח ו ק לקשו׳ ולהכניס החבל בלולאד‪.‬‬
‫א ב ל הגידםא ‪.‬לחזק״ נכונה ואין בינה ובין ״להדק״ שבירושלמי הניל ולא כלום‬
‫‪).‬עיין מ״ש בירושלמי כפשוטו ח״א עמ׳ ‪(153‬׳ אלא שבירושלמי מדברים בפסיקיא של‬
‫בהמה ולפיכך טהורה וכאן מדברים בפסיקיא של אדם ולפיכך טמאה‪.‬‬
‫‪ 31‬כ ל הגדולות בבהמה טהורות וכר‪ .‬ב ד ‪ :‬כ ל הגדילות בבהמה ו כ ד ‪ ,‬ובכייו‪:‬‬
‫בלים ב״ב ם״ד—ה עמי ‪594—595‬‬
‫‪85‬‬
‫כל הגדלות בבהמות וכר‪ ,‬ובר״ש הג״ל‪ . :‬כ ל הגדולו׳ בבהמה וכו׳ גדולו׳ לשון גדיל״‬
‫וכו׳‪ .‬ובפי׳ ד״דאב״ד עדיות פ״ג םמ״ד‪ :‬ומה שהזכירו כאן )בשלש( ]בלשון[ קליעות‬
‫הזכירו בתוספ׳ בלשון ג ד י ל ו ׳ ‪ .‬ולברייתא זו כיוון בירושלמי הג״ל‪ ,‬עיין מ״ש‬
‫בירושלמי כפשוטו ח״א עמ׳ ‪.167‬‬
‫‪ 32‬ה ק ל ע ש ב י ת ק י ב ו ל שלה של מ ש י ח ו ת ו כ ר ‪ .‬משגה בעדיות פ״ג מ״ה‪ ,‬ר״ש הג״ל‪.‬‬
‫‪ 34‬נפםק בית ה פ ק י ע ה שלה נשתייר בה טפח וכר‪ .‬בד‪ :‬גפםק בית הפיקוע‬
‫שלה ו כ ו ‪ /‬בכי״ו ובר״ש הנ״ל‪ :‬גפסק ב י ת הפקיע וכו׳‪ .‬ועיין במאירי עדיות עמ׳ ‪194‬‬
‫ובהערה י״א שם‪.‬‬
‫‪ 34/35‬כל ה ח ו צ ל י ם בין של ש ע ם ובין של שק וכר‪ .‬ב ד ‪ :‬כל החולצות וכר‪,‬‬
‫בכי״ו‪ :‬כל החוצלום ו כ ר ‪ ,‬ובר״ש הג״ל‪ , :‬כ ל החוצלות וכר כל החוצלות הך סיפא‬
‫משגה בעדיות״ )פ״ג מ״ד(‪.‬‬
‫‪ 35‬ובין של צפור‪ .‬עיין מ״ש לעיל ‪.58335‬‬
‫פ״ה‬
‫‪ 36‬חלוק של בד מ א י מ ת י מ ק ב ל טומאה וכר‪.‬‬
‫כ ל הברייתות בריש עד להלן‬
‫שר ‪ .23‬וכל הברייתא שלגו גם ברמב״ם פכ״ב הטיז‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 38‬רובו מלמעלה טמא וכר‪ .‬וכן לעיל ‪ 58937‬לענין סדין שבלה‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫עמ׳ ‪595‬‬
‫ח ל ו ק של נ י י ר מ א י מ ת י וכר‪ .‬כ״ה בד וברמב״ם הנ״ל‪ ,‬וכן בכי׳׳ו‪ :‬חלוק‬
‫‪1‬‬
‫של ניר וכר‪ .‬אבל בר״ש הנ״ל‪ :‬חלוק של נייר ל ״ א ש ל ע ו ר וכר‪ .‬אבל מתוך‬
‫פירושו שם יוצא שגרס‪ :‬של נייר‪ .‬ומזה נראה שהלישנא אחדינא היא הערת הר״ש‬
‫עצמו )והוא פירש ע״פ הלשון הראשון( ולא הערת המדפיסים לגוסח אחר ברלש‪.‬‬
‫‪ 3‬ואין משמשין וכר‪ .‬בכי״ו וד״ש הג״ל‪ :‬ואיגו משמש וכר‪ ,‬ובד‪ :‬ואין משמי וכר‪.‬‬
‫‪ 4/5‬העושה חלוק מן הלבד אם י ש בו שלשה וכר‪ .‬וכן בד״ש הנ״ל‪:‬‬
‫העושה חלוקו מן הלבד וכר‪ .‬וברמב״ם פ״א מה׳ כלים סהי״א‪ :‬והלבדים כבגדים לכל‬
‫דבר‪ .‬ועיין בכ״מ שם‪ .‬וכבד גילה הד״מ בעצמו א ת מקורו‪ ,‬שכן הוא כותב בהקדמתו‬
‫לפיה״מ טהרות‪ ,‬הוצ׳ דידינבודג עמ׳ ‪ :7‬והלבדים נכנסים בכלל הבגדים‪ .‬ולשון‬
‫התוספתא העושה חלוק מן הלבד אם יש בו שלשה על שלשה טמא וזהו שיעור הבגד‬
‫למומאה וכו׳ ובספרא )שמיני פ״ז סה״ח‪ ,‬נ״ג ע״א( או בגד ל ר ב ו ת א ת הלבדים‪.‬‬
‫ועיין מ״ש להלן ש ר ‪.7‬‬
‫‪ 5‬חלוק של לבוד שבלה וכר‪ .‬בד ו ד ש הנ־ל‪ :‬ש ח ל ו ק )בד‪ :‬שחלו׳( של‬
‫ל ב ד ו כ ו ‪ /‬והגי׳ שלפנינו נראית יותר נוחה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫העושה חלוק מן הלבד אם יש בו שלשה על שלשה‪ .‬כ״ז ליתא בר״ש‬
‫הנ״ל‪ .‬ונ״ל שאין זו ט״ם‪ ,‬אלא שצ״ל‪ :‬העושה‬
‫טמא ואם לאו טהור‪ .‬ובבא זו הולכת על‬
‫חלוק אם יש בו שלשה על שלשה‬
‫משנתנו פכ״ז מ״ה‪. :‬חלוק של קטן וכו׳‬
‫עד שיהיה בו כשיעור״‪ ,‬והיינו ג׳ על ג ‪ /‬ועיין במלא״ש שם‪ .‬וכן מפורש‬
‫בסה״מ‬
‫ל ר ב חפץ )הצופה האנגלי מהדו׳ חדשה ח״ו עמ׳ ‪ . :(150‬כ מ ו שאמרו חלוק של קטן‬
‫ר׳ אליעזר אומ׳ כל שהוא וחכמ׳ אומ׳ עד שיהא כשעור ונמדד כפול‪ .‬ואמרו העושה‬
‫כלים ב״כ ם״ד‪ .‬עמ׳ ‪595‬‬
‫‪86‬‬
‫חלוק א ם י ש בו ש ל ש ה ע ל ש ל ש ה ט מ א ואם לאו טהור״‪ ,‬והסופרים כ ת ב ו‬
‫מלמעלה‪:‬‬
‫חלוק‬
‫של‬
‫לבד‬
‫וכו׳‪ ,‬ולא‬
‫באשגרה‬
‫סיימו א ת ההלכה‪ ,‬ולפיכך ד ל ג ע ל י ה גם‬
‫בר״ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 7/8‬העושה לתכריך א פ י ל ו כ ל שהוא טמא‪.‬‬
‫ה ל כ ה זו ה י א ב כ ל בגד‪ .‬ועיין‬
‫‪8‬‬
‫וכ״ה בד״ש הנ״ל‪ ,‬ולפי מ״ש ל ע י ל‬
‫ל ע י ל ‪.59416‬‬
‫העושה מעטפת מ ן ה ל כ ו ד וכר‪ .‬ב ד ‪ ,‬כי״ו ור״ש הנ״ל לנכון‪ :‬מ ן הלבד‪.‬‬
‫‪ 10/11‬שתי כפין של סיב שתפרן וכר‪.‬‬
‫ב ד י ש ד״נ״ל‪ :‬׳ ש ת פ ר ן זו בזו‪ .‬ת פ י ד ת ן‬
‫מ ש ו י א להו איזור‪ .‬כ פ י ן לשון כפות תמרים״‪.‬‬
‫‪ 11/12‬אמר ר י יוסי שאל יונתן ב ן חרשא וכר‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 13/14‬ניקורי רוטב ב א ב י ה ן מה ה ן א מ ר ו ל ו א פ י ל ו כל ה ד ק ל כולו אסור‪.‬‬
‫בירוש׳ מ ע ש ר ו ת פ ״ א ה ״ ב ‪ ,‬מ ״ ת ע ״ ד ‪ :‬א מ ד ר ׳ יוסי ש א ל יונתן ב ן ח ד ש א א י ש‬
‫גיגיסר )וכיה כ א ן בכי״ו( א ת ר ב ן ג מ ל י א ל וחכמים ביבנה ניקורי ר ט ב ב א ב י ה ן מ ה הן‪.‬‬
‫אמרו לו כ ל א ו ת ו ה ד ק ל אסור‪ .‬א מ ר ר ׳ יוסי ל כ ן צריכה ב ש ג י ק ר ו כולן ש ל א ת א מ ר‬
‫הואיל ואין ד ד ך ה נ ח ש ל ע ש ו ת כ ן א נ י א ו מ ר ע נ ן ש ל ציפורים ש כ ן ע ל י ה ן וניקרו ו כ ד ‪,‬‬
‫עיי״ש‪ .‬ה ר י ל ך שר׳ יוסי )בר זבדי( מ פ ר ש א ת ה ב ר י י ת א ב ש נ י ק ר ו כולן וכד‪.‬‬
‫‪ 14/15‬מותר אפיפירות‪ ...‬להלך כ ל אותה שנה‪ .‬עיין כלאים פ״ו מ״ג‪ ,‬שם פ״ז מ״ג‪.‬‬
‫‪ 15/16‬העושה חגור מ צ ד ו של בנד ומצדו של סדין‪ ...‬מטהרין עד שעה‬
‫ש י מ ו ל ‪ .‬בר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬״העושה חגור מ צ ד ו ש ל ב ג ד ומצדו ש ל סדין ו כ ד ע ד ש י נ ט ל‪.‬‬
‫ס ״ א ש י מ ו ל ״ ‪ .‬ו ב ר א ״ ש פ כ ״ ח מ ״ ז ‪ :‬ו ב ת ו ם פ ׳ ק ת נ י ה ע ו ש ה חגור מ צ ד ו ש ל ב ג ד מ צ ד ו ש ל‬
‫ס ד פ י ן ב י ש מ ט מ א י ם וב״ה מטהרים ע ד ש י מ ו ל ‪ .‬ו ב ר מ ב ״ ם פ כ ״ ב מ ה ׳ כלים ה י ״ ז ‪:‬‬
‫ה ע ו ש ה חגור מ צ ו א ד )בדמב״ם כ ת ״ י ‪ ,‬ל ס י שנו״ס‪ ,‬פרנקפורט ת ר ״ ן ע מ ׳ ‪ :105‬מ צ ד ו (‬
‫ש ל ב ג ד ומצידו של ס ד י ן איגו מ ק ב ל ט ו מ א ה ע ד ש י מ ל ו ל שפתותיו‪.‬‬
‫‪ 19‬ומאמצעיתו של ס ד י ן מרוח אחת שהוא טהור וכר‪ .‬בד״ש ה נ ״ ל ‪:‬‬
‫ו מ א מ צ ע י ת ו ש ל סדין ו מ ל מרוח א ח ת וכו׳‪ .‬ו כ ן פסק ב ר מ ב ״ ם הנ״ל‪.‬‬
‫וכר‪ .‬ר״ש הנ״ל הי״ח‪.‬‬
‫‪ 21/22‬חגור שבלו צדדיו‬
‫‪ 22/23‬שפה שפרשה מן הבנד‪ ...‬מפני שהוא כ ג נ ג ל י ן ‪ .‬בד״ש הג״ל‪ :‬״מפגי‬
‫שהיא כגלגלין וכו׳ מ פ נ י שהוא כגלגלין ע נ י ן איזוד כי ההיא דפרק א ח ד ע ש ר ב ג ג ע י ם‬
‫)מי״א( שביס ש ל סבכה ו מ ט פ ח ת של ספרים וגלגילון ס י א ו ב ג ג י ל י ך ‪ .‬ו ב ג ג ע י ם‬
‫שם פירש ד ב י ג ו ‪ . :‬ג ל ג י ל ו ן צ ל צ ו ל ק ט ן מ צ מ ד א ו מפשתים״‪ .‬וג״ל ברור ש ד ב י ג ו‬
‫ל ק ח א ת פירושו מירוש׳ עירובין ם״י הי״ג‪ ,‬כ ״ ו ר ע ״ ד ‪ :‬א ב ל ב י נ ג י ו ן אסור מ פ ג י‬
‫י ת ו ר בגדים‪ ,‬ודביגו גדם ש ם ‪ :‬א ב ל כיגגןל[יון )או ד ו מ ה לזה( אסור וכו׳ ו ב מ ק ב י ל ה‬
‫בבבלי ש ם ‪ :‬א ב ל צ ל צ ו ל ק ט ן ה ו י י ת ו ר בגדים‪ .‬ה ר י ל ך ש ג ג ג ל י ן ש ב י ר ו ש ל מ י‬
‫צ ל צ ו ל ק ט ן שבבבלי‪ .‬ועיין מ ״ ש ב ח ״ ב ע מ ׳ ‪ 246‬ובירושלמי כ פ ש ו ט ו‬
‫הוא‬
‫ח ״ א ע מ ׳ ‪.365‬‬
‫ו ב ר מ ב ״ ם הנ״ל ה י ״ ט ‪ :‬ש פ ה שפירשה מ ן ה ב ג ד ו ה ת ק י ג ה לחגור ב ה א ת מ ו ת נ י ו‬
‫מ ק ב ל ת ט ו מ א ה מ פ נ י שהיא כ א ב נ ט ‪.‬‬
‫‪ 24/25‬אפילו במפורט מ כ א ן ומכאן ואינו חיבור‪ ...‬אפילו במחובר חיבור‪ .‬ב ד ‪:‬‬
‫אפי׳ במפורש מ כ א ן ו מ כ א ן ואינו חיבור וכד‪ .‬ו כ ן ב ד ״ ש פ כ ״ ח ם מ ״ ח ‪ :‬ע ו ד ת נ י א‬
‫ב ת ו ס פ ת א מ ש מ ר ת ש ל י י ן א י ן יושבין ע ל י ה מ פ נ י ה ש מ ר י ם )נראה שכ״ז נכפל ב ט ע ו ת‬
‫מ פ י ׳ ה ר ״ ש מ ״ ט ‪ ,‬עיי״ש( ט ל י ת ש ה ת ח י ל ל ק ו ר ע ה ע ד ש ל א נ ק ר ע רובה ה נ ו ג ע א פ י ל ו‬
‫כלים ב״ב פ״ד‪—,‬ו עמי ‪595—596‬‬
‫‪87‬‬
‫במפורש מ כ א ן ומכאן אינו חיבור מ ש ג ק ר ע רובה הנוגע אפילו ב מ ח ו ב ר חיבור‪ .‬וברור‬
‫שהגי׳ מוטעית וצ״ל להפך‪ ,‬עיין במשגה שם‪.‬‬
‫‪ 25‬א ל ו הן ה ע ב י ן ואלו הן ה ד ק י ן כגון ה ב ו ר ם ץ וכוי‪ .‬עיין פיה׳׳ג עמי ‪ 73‬ובערוך‬
‫ע ר ך עב‪ ,‬א ב ל ה ג י ׳ הנכונה ה י א בר׳׳ש ה נ ״ ל ‪ :‬ואלו הן ה ע ב י ן ואלו ה ן הרכין כגון‬
‫הבודםין והברתצין והפמליאות והחמילות והלבדין והםגוסין אלו הן העבין‪ .‬ו א ל ו‬
‫ה ן ה ר כ י ן כגון השיריים והםיריקון והכלך והפיליון ש ל ר א ש א י ן ב ה ן משו׳‬
‫ש ל ש על ש ל ש א ב ל יש ב ה ן משום ש ל ש ה על ש ל ש ה ‪ .‬ולפנינו ב ת ו ס פ ת א‬
‫משובש‪ .‬ועיין להלן ‪.62435 ,5971‬‬
‫‪ 27/28‬העושה ח ל ו ק מן ה מ ש מ ר ת ‪ . . .‬אם ל א ו טהור‪ .‬ר״ש פכ״ח מ״ט‪ ,‬רמב״ם‬
‫פכ״ב מ ה ׳ כלים ה״ד‪ .‬ועיקר החידוש כ א ן הוא ב ט ו מ א ה ולא בטהרה‪.‬‬
‫‪ 28/29‬משמרת של יין שבלת וכוי‪ .‬ר״ש ד״נ״ל‪ ,‬רמב״ם שם ה״ה‪.‬‬
‫‪ 30‬ו ש ל צפורה ושל ח ב ל י שעוק וכוי‪ .‬בכי״ו ור״ש הנ״ל‪ :‬ושל צפירה ושל‬
‫חבלים שיעודן וכר‪ .‬ועיין מ״ש לעיל ‪.58335‬‬
‫‪ 31‬משפך של גיתות אף על פי שהוא עשוי ככברה טמא‪ .‬וכ״ה בר״ש הנ״ל‪,‬‬
‫א ב ל בכי״ו חסר ״טמא״‪ .‬ומשפך ש ל גיתות ה ו א ב נ י ג ו ד ל מ ש פ ך )של חרס( של בע״ב‪.‬‬
‫ע י י ן ב מ ש נ ה פ י ב מ״ד‪ .‬ויתכן שהכל ה ו א מ ד ב ר י ר א ב ״ ש ‪ .‬וציון ההלכה של צ׳ הוא‬
‫מוטעה‪ ,‬כי ב ד א י ן שום הפסק לפני ״משפך ש ל גיתות״‪.‬‬
‫‪ 31/32‬חוט שפרש מן הבגד אפילו מ א ה א מ ה ו כ ר ‪ .‬ד״ש הנ״ל‪ ,‬רמב״ם פ״כ‬
‫מ ה ׳ כלים הי״ז‪.‬‬
‫‪ 32/33‬כל שהוא צורך התפירה חיבור וכי‪ .‬ר״ש ורמב״ם הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 33/34‬ח ל ו ק של יוצאת ה ח ו ט א ף ע ל פ י שהוא ע ש ו י כשבכה טהור‬
‫ו כ ר ‪ .‬בר״ש פכ״ח מ ״ ט ‪ :‬תניא בתוספתא חלוק של יוצאת ה ח ו ץ שהוא עשוי כסבכה‬
‫ט ה ו ר )וכ״ה ב מ ש נ ה עיי״ש( ע ש ה לו ש פ ה ש ל ש א צ ב ע ו ת וכר‪.‬‬
‫‪ 35‬ר׳ אליעזר בן י ע ק ב אומר וכר‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬ועיין ב מ ש נ ה שם‪.‬‬
‫‪ 36‬שביס של שבכה טמא בפני עצמו וכוי‪ .‬ד״ש פכ״ח מ״י‪.‬‬
‫‪ 38/39‬והרצועות שבו ט ה ו ר ו ת תפירות חיבור וכר‪ .‬בכי״ו ור״ש הנ״ל לנכון‪:‬‬
‫ו ה ר צ ו ע ו ת ש ב ו תפורות חיבור וכר‪.‬‬
‫‪ 39‬אחרים אומרים סבכה של ז ק נ ה ו כ ר ‪ .‬בהשגות הראב״ד פכ״ב מ ה ׳ כלים‬
‫ה כ ״ ד )עיין כ ״ מ שם‪ ,‬ו ב ד ״ ח ה ד פ י ס ו א ת ה ה ש ג ה ב ט ע ו ת ב ה ״ ג ( ‪ :‬לשון ה ת ו ס ׳ ש ב כ ה‬
‫ש נ ק ר ע ה ו נ ת נ ה על הכסא וכו׳ ו ב ש ר ו נוגע ב כ ס א טהורה‪.‬‬
‫עמי ‪596‬‬
‫ש י ר י הקרבן ואוזמיאות כ ד י לכרוך על אצבע קטנה‪ .‬בד‪ :‬שירי הקרפן‬
‫‪2‬‬
‫ואוזמיאות ו כ ו ‪ /‬ו ב כ י ״ ו ‪ :‬ש י ד י ה ק ר פ ן ואוזמיות ו כ ו ‪ /‬ויפה ה ג י ה א פ ש ט י י ן )בתדביץ‬
‫ש ״ א ס״ב ע מ ׳ ‪ : (126‬שירי ה ק ר פ ו ד א י ז מ י ו ת ־ * ( ‪ ^ 1‬ז ( ‪ , ^ ! 1 0 8 6‬קישורי זרוע‪.‬‬
‫פיו‬
‫המשנה בכלי עור מן הפשוט וכר‪ .‬פיה״מ להד״מ פכ״ח מ״ה‪ ,‬ר״ש ודא״ש‬
‫‪3‬‬
‫שם‪ ,‬ר מ ב ״ ם פ כ ״ ד מ ה ׳ כלים ה״ט‪.‬‬
‫כלים ב״ב ם״ו עמ׳ ‪596‬‬
‫‪88‬‬
‫‪ 4‬מן הקיבול לקיבול טהור‪ .‬וכיה בפיה״מ‪ ,‬ד״ש ורא״ש הנ״ל‪ .‬ולפי פשוטה חולקת‬
‫המשנה שם )אבל עיין הגירםא שמביא הר״ש בשם משנה דווקנית‪ ,‬וכ״ה בכי״מ( על‬
‫התוספתא כאן‪ .‬וכן ברמב״ם הנ״ל השמיט ב ב א זו‪.‬‬
‫שם‪ :‬ובגד הכל טמא‪ .‬בכי״ו‪ ,‬בפיה״מ ור״ש הנ״ל‪ :‬ובבגד הכל טמא‪ .‬ופירש‬
‫בפיה״מ הנ״ל‪ ,‬כי כ ס ת שעשאה מטפחת ומטפחת שעשאה כ ס ת ט מ א י ם )הר״מ‬
‫גרס במשנתנו שם כמו שהוא לפנינו‪ ,‬וכ״ה בד׳ נפולי‪ ,‬הוצ׳ לוו‪ ,‬קויפמן ופרמה( —‬
‫בכםת של בגד‪ ,‬ולא של עור‪ ,‬כי הרי בעור טהור מפני ששינה מפשוט לקיבול ומקיבול‬
‫לפשוט‪ .‬ועיין ביד החזקה הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 4/5‬אמר ר׳ יהודה ח ב ר י י היו אומרים השק‪ ...‬ל א ביטלו זה את זה‪ .‬ר״ש‬
‫פכ״ח םמ״ו‪ .‬והם סוברים כי כולם מעין מין אחד הם‪ ,‬והטלאים טמאים מדרס והמחובר‬
‫להם ממינים אלו מטמאים שנים ופוסלים אחד‪ ,‬עיין במשנה שם‪.‬‬
‫‪ 5‬השק והעור והמפץ שנקרעו וכד‪ .‬ד״ח שבת פ״ד ב ‪ .‬והשורות שם מסורסות‪,‬‬
‫עיין מ״ש בתשלום תוספתא עמ׳ ‪ ,14‬ועיין מ״ש לעיל ‪ .59013‬ר״ש הנ״ל וראב״ד ה נ י ל‬
‫)לעיל <!‪ .(595‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 6‬ובשרו נוגע בכסא טמא ואם ל א ו טהור‪ .‬וכ״ה בר״ש הנ״ל‪ ,‬אבל בד״ש‬
‫םפכ״ז לנכון‪ :‬תניא בתוספתא העוד והשק והמפץ שנקרעו אם נותן לבית הכסא‬
‫ובשרו נוגע בכסא ט ה ו ר ואם לאו ט מ א ‪ .‬וכן היתה הגידםא גם בראב״דהנ״ל‪,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 6/7‬השק והעור והמפץ שזרקן לאשפה טמאה‪ .‬בד‪ ,‬כי״ו ור״ש פכ״ח הנ״ל‪:‬‬
‫טמאין‪ .‬והטעם הוא מפני ששיעורן הוא יותר מג׳ טפחים )פכ״ז מ״ב( ולפיכך אינו‬
‫מבטלם אפילו כשזדקם לאשפה‪.‬‬
‫צ ר י כ ה מחשבה אחד פרישתה‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬ולעיל שם‪ :‬ומיהו אם אחד‬
‫‪7‬‬
‫שהפרישה חישב עליה מקבל טומאה מכאן ולהבא כדקתני בתוספתא‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫טלית של עני שבלת אם היו רוב שפתותיה קיימות וכוי‪ .‬בדיש פכ״ח‬
‫מ ״ ח ‪ :‬ומיידי שבלת כדמוכח בתוספתא דקתני טלית של עני שבלת אם ר ו ב שפתותיה‬
‫קיימות אף על פי שאין בה שלש על שלש טמאה כלו׳ שנקרעה הטלית במקומות‬
‫הרבה עד שאי׳ מן השלם במקום א ח ד שלש על שלש ו כ ד ‪ .‬ובסוף המשנה שם‪:‬‬
‫תניא בתוספתא טלית של עני שבלת וכד‪ .‬כל הברייתא‪ .‬ועיין גם בדא״ש שם‪.‬‬
‫והברייתא שלגו גם בדמב״ם פכ״ב מה׳ כלים ה״כ‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 10‬רבן שמעון בן נמליאל אומר אם יש בה שלש על שלש וכר‪ .‬כלומד‪,‬‬
‫אפילו אם ד ו ב שפתותיה קיימות טהורה אם אין בה שלש על שלש‪.‬‬
‫‪ 12‬החמת שפחתה‪ ...‬טהורה‪ .‬המלה טהורה ליתא בכי״ו‪ ,‬אבל הנכון כלפנינו‪,‬‬
‫והחמת נטהרה אע״פ שעדיין משתמש בה לרדיית הפת‪.‬‬
‫‪ 13‬ושיעורו בטפח‪ .‬כדין שולחן׳ עיין לעיל ‪ 5918‬ומש״ש‪.‬‬
‫‪ 14‬זה הכלל הבא כפול וכר‪ .‬ר״ש פכ״ז םמ״ו‪.‬‬
‫‪ 15‬מ ו ד ה ר ׳ יוסי שאם היו שנים זה על נ ב י זה שלא בטלו זה את זה‪.‬‬
‫המפרשים גדחקו מאד בפירוש הברייתא‪ ,‬ועיין גם סד״ט רמ״ט ע״ב שהלך בדרך‬
‫דחוקה‪ .‬ונעלם מהמפרשים לפ״ש כי זו היא‪,‬הברייתא במנחות כ״ד ב׳‪ :‬אלא מ ס י פ א‬
‫מודה ר׳ יוסי בשני םדינין המקופלין ומונחין זה על זה וישב זב עליהן שהעליון‬
‫טמא מדרס והתחתון טמא מדרס ומגע מדרס‪ .‬וזו היא התוספתא שלפגיגו‪ ,‬ופירושה‬
‫שלא ב ט ל העליון א ת התחתון ואינם נחשבים כסדין אחד‪ ,‬אלא השני טמא מדרס‬
‫‪89‬‬
‫כלים ב״ב פיו עמ׳ ‪596‬‬
‫)שישב עליו הזב( וטמא מ ג ע מ ד ר ס )שנגע בראשון(‪ ,‬ואפילו אם ע ש א ו אח״כ וילון‬
‫נ ט ה ר מ ן המדרס‪ ,‬א ב ל ל א ג ט ה ר מ מ ג ע מ ד ר ס שגגע בראשון‪ .‬ו מ פ ש ט הלשון של‬
‫הברייתא שלפניגו מ ש מ ע ק צ ת ש ל א ב ט ל א ח ד א ת השגי‪ ,‬וגם ה ע ל י ו ן ט מ א מדרס‬
‫ומגע מ ד ר ס )שגגע בתחתון(‪ ,‬ועיין במנחות כ״ה א ׳ ת ו ם פ ד ״ ה בשני‪.‬‬
‫ואנו רואים גם מ כ א ן ש ה ת ל מ ו ד קורא ל ת ו ס פ ת א ‪ .‬ס י פ א ״ ‪ .‬וכ״ה ב ב ״ ב י״ח סע״א‪,‬‬
‫ועיי״ש בגליון‪ .‬וכן במעילה כ ״ א ב׳ )אבל ע י י ן ב מ ק ב י ל ה כתובות צ ״ ט סע״א(‪ ,‬ועיין‬
‫דק״ם ע ״ ז ע מ ׳ ‪ 57‬ה ע ד ה לי‪ .‬וכן בירושלמי כתובות ספ״ג‪ ,‬כ ״ ח ע ״ א )שבועות םפ״ה‪.‬‬
‫ל״ו ע ״ ג ( ‪ :‬א מ ד לו א מ ו ר ד ב ת ד ה ה מ י ת שורך א ת בני‪ ,‬ו כ ד ‪ ,‬והכוונה לא‬
‫ל מ ש נ ה אלא לברייתא‪.‬‬
‫ובדרכי המשגה לרז״פ )וורשה תרפ״ג( ע מ ‪ 324‬הביא דק דוגמא א ח ת מעירובין‬
‫ל ״ ה א׳ שהתלמוד קורא לתוספתא •סיפא״ למשנה‪ ,‬ודוגמא מפוקפקת היא‪ ,‬עיין מ״ש‬
‫להלן ‪ 679‬ש ד ‪.13/14‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫שלש על שלש שמצאה ב ת ו ך ה ב י ת ה ר י זו טמאה שכל ה ב י ת מן‬
‫‪16‬‬
‫המוצנע‪ .‬ספר המצות לרב ח פ ץ בצופה האגגלי מ ה ד ד ח ד ש ה ח״ה עמ׳ ‪ ,435‬ד״ש פכ״ז‬
‫מי׳׳א‪ .‬וזו היא ה מ ד ר ג ה הראשונה ש ל הצנעה‪ ,‬והיינו ש מ צ א ה בבית‪ ,‬במקום שאינו‬
‫מוכיח מ ע צ מ ו ש ר צ ה לבטל א ת המטלית‪ ,‬ו ע י י ן הירושלמי כ פ ש ו ט ו ח ״ א ע מ ׳ ‪.157‬‬
‫ו ע י י ן להלן‪ .‬והכלל שכל ה ב י ת מ ן ה מ ו צ ג ע גם להלן ל‪.6702‬‬
‫‪ 17/18‬מצאה אחר ה ד ל ת א ו בסוחה א ו בפונדק צרור בה‪ ...‬פקוקה בסל‬
‫א ו בקופה טהורה‪ .‬בכי״ו‪ :‬מ צ א ה א ח ר ה ד ל ת ב ם ו ח ה או בפונדין וכד‪ .‬ובםה״מ הנ׳יל‪:‬‬
‫מ צ א ה א ח ר ה ד ל ת כ ס ו ח ה א ו פיגדידן ) צ ״ ל ‪ :‬פונדיון( צרור ב י ת ) צ ״ ל ‪ :‬בד‪ (.‬או‬
‫שהיתה פקוקה ו כ ד ‪ .‬ו ב ר ״ ש ה ג ״ ל ‪ :‬מ צ א ה א ח ר ה ד ל ת א ו כ ס ו ח ה א ו פונדיון צרור‬
‫בה וכו׳ פ י ׳ כסוחה מטוגפת‪ .‬והגה הגי׳ ‪ .‬ב ס ו ח ה ״ ק ש ה ‪ ,‬כי כ א ן מדברים כ ש מ צ א ה‬
‫ב ב י ת )לאפוקי אשפה(‪ ,‬ובוודאי א ם מ צ א ה בלכלוך טהורה‪ .‬ולפי העגיין ג ד א ה יותר‬
‫ש ב ב ב א זו י ש מ ד ר ג ה שגיד‪ .‬של הצגעה‪ ,‬והייגו מ ד ר ג ה ב י נ ו נ י ת ב י ן ב י ת ואשפה‪ ,‬ואפילו‬
‫פקקה בסל א ו בקופה אינו מוכח ש ב י ט ל א ו ת ה ע ל גבן‪ ,‬ואפשר ש ה צ ג י ע ה שם גם‬
‫ל ש ם ה מ ס ל י ת שלא תאבד‪.‬‬
‫ו ב ד ה ג י ‪ :‬מ צ א ה א ח ר ה ד ל ת א ו ב כ ס ו ת ) = בכסותו( ו כ ד ‪ .‬ויתכן שגירסא‬
‫זו היתד‪ .‬גם לפני הבבלי‪ ,‬ו ע ל פיה א מ ד ר׳ יותגן ב ש ב ת כ ״ ט ס ע ״ א ‪ :‬זרקה ב א ש פ ה‬
‫ד ב ר י ה כ ל טהור‪ ,‬ה נ י ח ו בקופסא ד ב ר י הכל ט מ א ‪ ,‬ל א נחלקו א ל א ש ת ל א ו ב ב ג ד ו‬
‫)כ״ה ה ג י ב ר ב ח פ ץ הנ״ל‪ ,‬ב ר ״ ח ש ב ת שם ו ב ד י ״ ף שם פ ״ ב ס י ׳ שי״ט‪ .‬א ? ‪ 5 9‬ן‬
‫ברי״ף ש ם ‪ :‬במגור‪ ,‬כלפנינו( או שהניחו ל א ח ו ר י ה ד ל ת ו כ ד )ובפיה״מ הוצ׳‬
‫‪,‬‬
‫ד י ר י נ ב ו ר ג ע מ ׳ ‪ :216‬א ו אחורי ד ל ת ה ב י ת או תלויה ב ב ג ד ו‬
‫א ו תלויה ב ב ג ד ו וכו׳(‪ ,‬כלומר‪ ,‬ה מ ד ר י ג ה ה ב י נ ו נ י ת ש נ ש נ י ת ב ת ו ס פ ת א כאן‪ .‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 18‬ו ל ע ו ל ם אינה טמאה עד שיצביענה ל ב נ ה ב ס ׳ ח פ ץ הנ׳׳ל‪ :‬ולעולם אינה‬
‫ט מ א ה א י ל א ע ד ש י צ נ י ע ג ה לבגד‪ .‬ו כ ן ברי״ף הנ״ל ) נ ג ד ש י ט ת ה ד ״ ח ש ם ( ‪:‬‬
‫ד ת נ י א ב ת ו ס פ ת א ב ע נ י ן ש ל ש ע ל ש ל ש לעולם א י נ ה ט מ א ה ע ד ש י צ נ י ע נ ה ל ב ג ד ו כ ד ‪,‬‬
‫וכ״ה ב ר ״ ש הנ״ל ) ו ש ם ‪ :‬ולעולם(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ב‬
‫ו כ ן‬
‫א‬
‫ן‬
‫א ח ו ר י‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ד‬
‫?‬
‫ת‬
‫ונראה ש כ א ן הפירוש ב ס ת ם מ ט ל י ת )ולא ב מ צ א ה בבית( ש א י נ ה ט מ א ה א ם ל א‬
‫הצניעה‬
‫לבגד‪,‬‬
‫ברי״ף הנ״ל‪.‬‬
‫וכשמצא‬
‫בבית‬
‫חזקתו‬
‫שהצניעה‬
‫לבגד‪,‬‬
‫עיין‬
‫לעיל‪,‬‬
‫ועיין‬
‫היטב‬
‫כלים ב״ב ם״ו עמ׳ ‪596‬‬
‫‪90‬‬
‫‪ 19‬דבר שהוא מקבל טומאה וכר‪.‬‬
‫ברי״ף ור״ש הנ״ל לנכון‪:‬‬
‫ל ד ב ר וכו‪/‬‬
‫ופירש בר״ש ש ם ‪ :‬שיצניענה ל צ ו ר ך ד ב ר ה מ ק ב ל טומאה‪.‬‬
‫‪ 21/22‬פחות משלשה על שלשה שהתקינו ל פ ו ק בו את המרחץ וכר‪ .‬ר״ש‬
‫פ כ ״ ח מ ״ ב כ ל הברייתא‪.‬‬
‫‪ 24‬ר׳ יהודה א ו מ ר ר׳ אליעזר אומר וכר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫בד״ש הנ״ל‪ :‬וסתם מתניתין כ ר י ה ו ד ה‬
‫ו ל א כר׳ מאיר‪.‬‬
‫‪ 25‬ר׳ י ה ש ע אומר‪ ...‬טהור‪ .‬כ״ ז ח ס ד בכי״ו ור״ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 26/27‬שלש ע ל שלש‪ ...‬ורטיה טהורה‪ .‬וכ״ה בםה״מ )בצופה האנגלי מ ה ד ד‬
‫ח ד ש ה ח ״ ה ע מ י ‪ (440‬ל ר ב חפץ‪ .‬ובכי״ו כ א ן ‪ :‬מלוגמא ורטיה ט מ א ה ר ב ן ש מ ע ו ן ב ן‬
‫גמליאל ו כ ו ‪ /‬וכ״ה ב ר ״ ש פכ״ח מ״ג‪ ,‬ו ג ש מ ט ה ב ב א ש ל מ ה ע ״ י הדומות‪.‬‬
‫‪ 27‬שלשה ע ל ש ל ש ה ש ע ש א ו לאספלנית ובר‪ .‬םה״מ לרב ח פ ץ הנ״ל עמי ‪.435‬‬
‫‪ 28‬אםפלונית ט מ א ה וכר‪ .‬בד״ש הנ״ל לנכון‪ :‬איספלנית ט ה ו ר ה ו כ ד ‪,‬‬
‫וכבר פירש ב ר ״ ש שם ) ע ״ פ ה ב ב ל י ש ב ת קל״ג ב׳( ש א ס פ ל נ י ת נ ע ש י ת מ ח ל ב י ם‬
‫ו ש מ נ י ם ומלכלכת מ א ד וכיבוסה ק ש ה ולפיכך טהורה‪ ,‬א ב ל מ ל ו ג מ א ש נ ע ש י ת מ ק מ ח י ם‬
‫)עיין ב פ י ה ״ מ ל ה ד ״ מ שם(‪ ,‬ו כ ן ר ט י י ה ש א י נ ה א ל א ל ש מ י ר ת המכה כיבוםה קל‪ .‬ו ע י י ן‬
‫ב מ ש נ ה ש ם ו ל א נזכרו שם השיעורים‪.‬‬
‫‪ 30‬מפני שהיא מנערת‪.‬‬
‫בר״ש הנ״ל‪ :‬מ פ נ י שהיא‬
‫ננעדת‪ ,‬וכ״ה ב מ ש נ ה שם‪,‬‬
‫ולפנינו צ ״ ל ‪ :‬נינעדת‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬ו ב ע ו ר איספלוני טהורה מלוגמא ורטייה טמאה‪ .‬ב ד ‪ :‬ובעור איםפלונית‬
‫ו כ ד ‪ ,‬ו ב ר י ש ה נ ״ ל ‪ :‬ו ב ע ו ד א י ס פ ל נ י ת ה י א ט ה ו ר ה וכו׳‪ .‬ונראה ש ב ב א זו ה י א מ ד ב ר י‬
‫הת״ק‪ ,‬ודווקא ב ב ג ד של ש ל ש ה ע ל ש ל ש ה ט מ א ה איספלנית‪ ,‬א ב ל ב ע ו ד טהורה‪.‬‬
‫ו נ מ צ א נ ו למדים שהאספלנית ה נ ע ש י ת מ ש מ ן ו ת ד ב א כ ש ח ו ד ר ת לתוך ה ע ו ר ק ש ה כיבוסו‬
‫י ו ת ר מבגד‪ ,‬א ב ל מ ל ו ג מ א ורטייה ה נ ע ש י ם מ צ מ ח י ם אינם חודרים י פ ה ל ת ו ך ה ע ו ר‬
‫וכיבוםו ק ל יותר מבגד‪ .‬ועיין ב מ ש נ ה שם ו ב ס ד ״ ט ר נ ״ ד ע ״ ב ד ״ ה ר׳ יוסי‪ .‬א ב ל‬
‫ה מ א מ ר ‪ .‬ר ׳ יוסי א ו מ ר ע ל העור טהור״‪ ,‬איגו א ל א ב מ ש ג ה ד ׳ גפולי וד״ו ר פ ״ ב וכד‪,‬‬
‫א ב ל בהוצ׳ לוו‪ ,‬קויפמן‪ ,‬פרמה‪ ,‬כ י ״ מ ופיה״מ להר״מ חסרה ב ב א זו‪.‬‬
‫‪ 30/31‬ר׳ יוסי רד׳ שמעק אומרים נ ר א ק וכר‪ .‬סה״מ ל ר ב ח פ ץ הנ״ל ע מ ׳ ‪440‬‬
‫ופסק כרבן גמליאל מ כ ח ת ו ס פ ת א זו‪.‬‬
‫‪ 31‬ובדבריו אנו מודים‪ .‬ו כ י ה בם׳ ח פ ץ הנ״ל‪ ,‬והגר״א ה ג י ה ‪ :‬וכדבריו א נ ו מודים‪.‬‬
‫‪1x649,‬ועוד בכ״מ‪.‬‬
‫)‬
‫וכם״ז להלן ״‪(638‬עיין מ ש י ש‬
‫‪ 31/32‬ר׳ יהודה א ו מ ר אף של ק ב ר נ י ת כיוצא ב ה ן ‪ .‬ב ד ‪ :‬אף של ק ב ת י ת וכד‪,‬‬
‫וברור ש ״ ד נ ״ נתחברו ל ‪ .‬ת ״ ‪ ,‬ו י צ א ‪ :‬קבתית‪ .‬ו נ ר א ה ל י שר׳ י ה ו ד ה סובר כסתם מ ת נ י ת י ן‬
‫ב פ כ ״ ד מי״ד ש מ ט פ ח ו ת ‪ ,‬הספדים טמאים ט מ א מ ת א ב ל ל א מדרס‪ .‬ו ה ט ע ם מ ב ו א ר‬
‫ב י ר ו ש ל מ י כלאים פ י ט ה״ג‪ ,‬ל ״ ב ע ״ א ‪ :‬מ פ נ י שהוא עושה א ו ת ן כ מ י ן ח י ק )כ״ד‪ .‬בגוף‬
‫כי״ל שם( ונותן ס פ ר ת ו ר ת ו עליה‪ .‬ולפיכך א מ ר כ א ן ר ׳ י ה ו ד ה ש ג ם מ ט פ ח ו ת ה ק ב ד ג י ת‬
‫כ י ו צ א ב ה ן ‪ .‬ו מ ט פ ח ת ה ק ב ד ג י ת ה י א ל ד ע ת י ‪ .‬ח י ק ״ שתיגוק פ ח ו ת מ ל ׳ יוצא בו‪ .‬וכן‬
‫מ פ ו ר ש ב ש מ ח ו ת ר פ ״ ג )ירוש׳ ק י ד ו ש י ן קרוב לסופו‪ ,‬ס ״ ו ע ״ ג ‪ ,‬ב ב ל י מו״ק כ ״ ד א׳(‪:‬‬
‫ה י ו צ א ב ח י ק נ ק ב ר ב א ש ה א ח ת וכי׳ )ולעיל ‪ :2066‬ב מ ט פ ח ת ו ב ח י ק ו ( ‪.‬‬
‫והנשים ה י ו רגילים לקבור א ת הנפלים שלהם )עיין ל ה ל ן ‪ 61334‬ו ב מ ק ב י ל ה ב כ ת ו ב ו ת‬
‫כ׳ ב׳( ו ש ל א ח ר י ם )שם ‪ 61438‬ו ב מ ק ב י ל ה בפסחים ט ׳ א׳(‪ ,‬ו ב ו ו ד א י ה י ו נ ש י ם ק ב ר נ י ו ת‬
‫כלים ב״ב ס״ו—ז עמ׳ ‪596—597‬‬
‫‪91‬‬
‫באופן מיוחד לתינוקות לפני ל ‪ /‬ו ה מ ט פ ח ו ת ) ה ח י ק ( שלהם ה ם כ מ ו מ ט פ ח ו ת ספרים‬
‫שטמאים ט מ א מ ת א ב ל לא מדרס‪ .‬ולעיל פ ״ ב ה ״ ח ‪ :‬ה מ ט ה ה כ ר והכסת ש ל מ ת וכו׳‬
‫טמאים מדרס מפני ש ה נ ש י ם יושבות עליהן ו מ ב כ ו ת א ת מ ת י ה ן והכל שוין שהן ט מ א ו ת‬
‫ט מ א ת המת‪ .‬א ב ל ב מ ט פ ח ו ת אינו שייך ט ע ם זה‪ ,‬וממילא טהורים מ ן המדרס‪.‬‬
‫‪ 32/33‬ר ׳ א ל י ע ז ר בר׳ צדוק א ו מ ר א ל ו ל נ נ י ן של ספר טהור וכר‪ .‬בכי״ו‪:‬‬
‫אלולגגין וכר‪ ,‬ב ד ‪ :‬אלו ל ג מ ן וכו׳‪ .‬ו ב ר ״ ש פ ט ״ ז ם מ ״ ז ‪ :‬״תניא ב ת ו ס פ ת א בפרק‬
‫המשנה בכלי ע ו ד ד׳ אליעזר בר׳ צדוק א ו מ ד א ל ו ל ג י ן ש ל ס פ ד תורה טהודין‬
‫התיק שלו ט מ א ‪ ,‬מ ש מ ע מ ש ם ד א נ ל י ג י ן ל א ו היינו תיק״‪ .‬ועיין מ י ש ע ״ ז לעיל ‪.57032‬‬
‫‪ 33/34‬כפה של ז ק י נ ה ש ה י א טמא מדרס ונתנוהו לםפר וכר‪ .‬במשנה פכ״ת‬
‫מ ״ ה ‪ :‬כפה שהוא ט מ א מדרס ונתנו ע ל ה ס פ ר וכר‪ .‬ועיין מפרשים ב ת ו ס פ ת א כאן‪,‬‬
‫ונעלם מהם לפ״ש ד ב ר י ה ד מ ב ״ ם בפיה״מ כ ת ״ י ש ה ב י א ה ת ו י ״ ט פ כ ״ ט מ״א‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫וכן ב פ י ה ״ מ הוצ׳ דיריגבורג ע מ ׳ ‪ :223‬״וכפה‪ ,‬מ ט פ ח ת הראש‪ ,‬ו ש מ ו כ פ ה ש ל זקנה‬
‫ה ו א כ מ ו ש י ש ע ש ב שקוראין בערבי ש י ב אלעגיוז‪ ,‬ואין זה מ פ ג י ש י ש גם כ ן כפה‬
‫של ילדה״‪ .‬ולפיכך ה ע ת י ק הרמב״ם ב פ כ ״ א מ ה ׳ כלים ה ״ ב א ת ‪ .‬ה כ פ ה ש ל זקנה״‬
‫ש ב מ ש נ ה ש ם ‪ :‬הכיפה ש ל ראש‪ .‬ו א פ ש ר ש ה ר ״ מ ל מ ד א ת פירושו מ ה ת ו ס פ ת א כאן‪.‬‬
‫‪ 34/35‬כל ה כ ל י ם יורדין ל ד י ט ו מ א ת ן וכר‪ .‬כל הברייתא לעיל םפ״ג‪ ,59331 ,‬עיין מש״ש‪.‬‬
‫פ״ז‬
‫‪ 37‬נימי פסיקיא ו מ ק ט ו ר ן כל ש ה ן וכו׳‪ .‬בר״ש פכ״ט מ ״ א ‪ :‬ת נ י א בתוספתא נימי‬
‫פםיקיא ומקטורן כ ל ש ה ן וכו׳ פםיקיא איזוד ר ח ב וחוטין תלויין לפיה‪.‬‬
‫‪ 37/38‬ואם יש ל ה ן סבך כל ש ה ן ‪ .‬בר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬ואם י ש ב ה ן ס כ ך כל ש ה ן וכו׳‬
‫סכך כ מ ו ארוג‪.‬‬
‫‪ 38‬ע ו ל ה למדת שלשה על שלשה וכר‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬עולה ל מ ד ה שלש‬
‫) צ ״ ל ‪ :‬שלש׳( ואינו עולה ל מ ד ת ש ל ש על ש ל ש וכו׳‪.‬‬
‫עמ׳ ‪597‬‬
‫‪ 1‬נימי הברםין והברתסין והפמליאות וכוי‪ .‬בכי״ו ו ד ‪ :‬והפימליאות וכד‪.‬‬
‫ובר״ש ד״נ״ל‪ :‬גימי הברםין ו ה ב ר ת ס י ן ו ה פ י מ ל א ו ת והחמילות והלבדין והםגוםין וכו׳‪.‬‬
‫ועיין לעיל ‪ 59525‬ומש״ש‪ ,‬ועיין להלן ‪.62435‬‬
‫‪ 2‬חוט המשקלות וכוי‪ .‬פכ״ט מ״ג‪.‬‬
‫‪ 2/3‬ואם ל א ו ע ו ב י כליונים‪ .‬ב ד ‪ :‬ואם ל א ו עובי כ לי נו ס ‪ .‬ו ל א י ד ע ת י פירושו‪.‬‬
‫ואולי צ ״ ל ‪ :‬״ואם ] ת [ ל א ו על בינ)ל(יינים״‪ ,‬ו נ ש מ ט השיעור‪ .‬ו א ע ״ פ ש ז ו ה י א ה ש ע ר ה‬
‫דחוקה ב ע י נ י )וע״פ סיגנון ה מ ש נ ה היה צ ״ ל ‪ :‬על הבניין‪ ,‬ולא על בניינים(‪ ,‬לא נ מ נ ע ת י‬
‫מלכתבה‪ ,‬ש מ א י ל מ ד ו ממגד‪ .‬א ת ה ד ר ך לפירוש הנכון‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫חוט המסמר של ב נ א י ן וכר‪ .‬עיין ב מ ש נ ה הנ״ל‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫אף של משיחות חמשים אמה‪ .‬צ ״ ל ‪ :‬א ף של משוחות וכר‪ ,‬עיין מ ש נ ת‬
‫עירובין םפ״ד‪ ,‬שם פ ״ ה מיד‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬חוט המאזנים של שוקלי מתכות וכוי‪ .‬ראב״ד עדיות פ״ג סמ״ד‪ ,‬ד״ש‬
‫ו ד א ״ ש פ כ ״ ט מ״ו‪.‬‬
‫כלים ב״ב פ״ז עמי ‪597‬‬
‫‪92‬‬
‫‪ 5‬י ד ה ם כ ק טפח ושירי הכוש טפח וכר‪.‬‬
‫ושירי‬
‫י ד הסכין ט פ ח‬
‫בר״ש פכים מ ״ ח ‪ :‬תניא ב ת ו ס פ ת א‬
‫ה ס כ י ן ט פ ח )כלומר‪ ,‬שירי י ד הסכין‪ .‬ולפנינו נ ש מ ט ע ״ י‬
‫‪,‬‬
‫ה ד ו מ ו ת ( ושירי ה כ ו ש ט פ ח ו כ ו ‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫ו ש י ר י המזרח טפחים‪ .‬וכ״ה בד‪ ,‬א ב ל בר״ש הנ״ל‪ :‬ושירי‬
‫ל‪5852‬‬
‫ולעיל‬
‫המרדע‬
‫טפח‪.‬‬
‫נ ש נ ו י ח ד הכוש ו ה ש פ ו ד והמרדע‪.‬‬
‫‪ 6/7‬ור׳ יוסי א ו מ ר טפח מאחריו טהור‬
‫טהורה כ ל ה י ד מ פ נ י‬
‫כ ו ל ו ‪ .‬כלומר‪ ,‬אם יוצא ט פ ח מ א ח ר י ו‬
‫‪,‬‬
‫שמפריעה לשימוש‪ .‬ועיין דברי ר יוסי במשנה‬
‫מ״ד‬
‫פכ״ט‬
‫ובפיה״מ ל ה ר ״ מ שם‪.‬‬
‫‪ 7‬י ד הכולף ו ב י ן הכולף ש ש ה י ד‬
‫ה פ ח ו ת וכר‪.‬‬
‫הפחות ובין‬
‫‪,‬‬
‫ב ד י ש ה נ ״ ל ‪ :‬י ד הכילף ו ב ן הכילף ששה‪ .‬י ד הפוחת ו ב ן הפוחת ח מ ש וכר‪.‬‬
‫‪ 8‬י ד ב י ן חולף חמשה ו ש ל חולף ע ש ר ה ‪ .‬ב ד ‪ :‬י ד בין חולף ח מ ש ה י ד בין‬
‫חולף ח מ ש ה ו ש ל חולף עשרה‪ .‬ו ב כ י ״ ו ‪ :‬י ד ב ן חולף ו כ ד ‪ .‬ו ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬י ד ב ן ח ו ל ף‬
‫ח מ ש ה ו ש ל חולף ע ש ר ה ו כ ד חולף סכינא ד א ש כ ב ת א כ מ ו ב י ת ה ח י ל פ ו ת ו כ ד ‪.‬‬
‫‪ 8/9‬י ד המגריפה של ב ע ל י בתים ב י ת ש מ א י אומרים שבעה וכר‪ .‬מ ש נ ה סוף‬
‫פכ״ט‪ ,‬ר ״ ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 10/11‬במה דברים אמורים ב ז מ ן‬
‫שאין‬
‫ל נ ו ד א ב ל ב ז מ ן שעתיד‬
‫עתיד‬
‫ל נ ו ד חיבור לטומאה ואין חיבור ל ה ז א ה וכר‪ .‬ו כ י ה בר״ש הנ״ל‪ ,‬וכיה ב ד וכי״ו‬
‫) א ל א ש ב ש נ י ה ם ‪ :‬ל ג ו ר ‪ ,‬ב מ ק ו ם ‪ :‬לגוד(‪ .‬וכל ה מ פ ר ש י ם מהפכים א ת הגירסא‪ .‬ו נ ״ ל‬
‫שאין ל ה ג י ה והנכון כלפנינו‪ ,‬ו מ ח ל ו ק ת זו הולכת ע ל סוף ה מ ש נ ה ה נ ״ ל ‪ :‬ו י ד מ ש מ ש י‬
‫האור כ ל ש ה ן ‪ .‬וע״ז א ו מ ר ת ה ת ו ס פ ת א ‪ :‬ב מ ה ד ב ר י ם אמורים בזמן ש א י ן ע ת י ד‬
‫ל ג ו ר ו כ ו ‪ ,‬והיינו שאין ה י ד ו ת מ פ ר י ע ו ת לו ב ע ב ו ד ה ‪ ,‬א ב ל א ם ה י ד ו ת מ פ ר י ע ו ת לו‬
‫ב ע ב ו ד ה והוא ע ת י ד לגור אינן חיבור לחזייה‪ .‬ו ה ת ו ס פ ת א ל א א מ ר ה כ א ן ‪ :‬״ ד ע ת ו לגור״‪,‬‬
‫א ל א ‪ :‬ע ת י ד לגור‪ ,‬מ ח מ ת ש ה ן מפריעות בעבודה‪ ,‬אפילו א ם א י ן ע כ ש י ו ד ע ת ו לגור‪.‬‬
‫ועיין להלן‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 12‬דברי ר׳ מ א י ר ר׳ יהודה ור׳ יוסי אומרים אף ל א לטומאה‪ .‬ב ד ‪ :‬דברי ד״מ‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ר יהודה ו ר יוסי א ו מ ו כ ד ‪ .‬ובר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬ד ב ר י ר מאיר ו ר יוסי א ו מ ו כ ד ‪.‬‬
‫ונראה ש צ ״ ל ‪ :‬ד ב ר י ר מ א י ד ] ד ן ר י ה ו ד ה ור׳ יוסי א ו מ ) = א ו מ ר ( ו כ ד ‪ .‬ו ד יוסי‬
‫סובר ש א ם ע ת י ד לגור מ ח מ ת ש ה ן מ פ ר י ע ו ת ב ע ב ו ד ה א י נ ן חיבור כ ל ל א פ י ל ו א ם‬
‫א י ן עכשיו ב ד ע ת ו לגור‪ .‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 14‬בחוט המסמר של ב נ א ין ושל םיידק וכר‪ .‬לעיל ש ד ‪.3‬‬
‫‪ 14/15‬שאם רוצה ל ק י י ם י ו ת ר מכן שהוא טהור‪ .‬כמשגתיגו פכ״ט מ״ג‪ .‬ו ה ט ע ם‬
‫ה ו א מפגי שיותר מ כ א ן מ פ ר י ע ו ת לעבודתו‪ ,‬והוא ע ת י ד לגור לאחר זמן‪ ,‬א ע ״ פ ש ע כ ש י ו‬
‫רוצה לקיים‪ ,‬וא״כ ה ו א ה ד י ן ב י ד ו ת מ ש מ ש י ה א ו ד ה מ פ ר י ע ו ת ב ע ב ו ד ה ‪ .‬ע י י ן לעיל‪.‬‬
‫‪ 15/16‬א י א ת ה מ ו ד ה ב נ י מ י ה ס ד ק והםודרק והטרטון וכר‪ .‬כמשנתינו דפכ״ט עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 17/18‬מדבר ש ה ו א חכור לטומאה ו ל ה ז א ה ע ל ד ב ר שהוא חבור וכר‪ .‬וכ״ה‬
‫ב ר ״ ש הנ״ל ) א ל א ש ש ם ‪ :‬חיבור‪ ...‬חיבור(‪ ,‬ואין ל ז ה מובן‪ .‬ואולי צ ״ ל ‪ :‬מ ד ב ר ש ה ו א‬
‫ש ו ד ‪ ,‬ל ט ו מ א ה ו כ ד שהוא ש ו ה ו כ ד ‪ .‬ועיין ה ג ה ת המפרשים‪.‬‬
‫‪ 19/20‬כ ל א ל ו שאמרו ש י ר י י ד ו ת י ה ן מלפניהן‪ .‬הנכון ב ד ‪ :‬כ ל א ל ו שאמרו שירי‬
‫‪,‬‬
‫י ד ו ת ידותיהן מלפניהן‪ .‬ו ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬כ ל א ל ו ש א מ ר ן‬
‫י ד ו ת י ה ן מלפניהם‪ .‬והפירוש ה ו א ש כ ל השיעורים ב ש י ר י ידות )לעיל ש ד ‪ 5‬ואילך(‬
‫ש‬
‫ת‬
‫י‬
‫)‬
‫צ‬
‫ל‬
‫‪:‬‬
‫ש י ר י (‬
‫י‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ת‬
‫‪93‬‬
‫כלים ב״ב פ״ז ?מ׳ ‪597‬‬
‫הן רק בירות מלפניהם‪ ,‬א ב ל בירות מ א ח ר י ה ן א י ן שיעור כשיריים‪ ,‬ואפילו נשתייר‬
‫כל שהוא ד י נ ן כידות‪.‬‬
‫‪ 20/21‬ו א ת ש א י ן ד ר כ ו ל א ח ו ז א ל א ב ש ת י י ד י ו ו כ ר ‪ .‬ב ד ור״ש הנ״ל‪:‬‬
‫ו א ת ש א י ן דרכו לאחוז ב ש ת י ) ב ד ״ ש ‪ :‬בבי( י ד ו ת וכר‪ .‬וכנראה ש ז ו ה י א ג י ׳ משובשת‪,‬‬
‫והנכון כלפנינו בכי״ו‪.‬‬
‫‪ 21‬כ ל י ז כ ו כ י ת מ ד ב ר י ס ו פ ר י ם ‪ .‬פיה״מ להד״מ ב ה ק ד מ ה לסדר טהרות עמ׳ ‪,6‬‬
‫ר ״ ש פ׳׳ל מ״א‪.‬‬
‫‪ 22‬ט ו מ א ת ן ש ו ה ‪ .‬וכ״ה ב ד ור״ש הנ״ל‪ ,‬ובד״ח השמיטו ש ת י מלים אלו‪ .‬ופירש‬
‫בסד״ט ש ט ו מ א ת ם שוה ואינם נ ע ש י ם א ל א ראשון‪ ,‬ואין ב ה ם א ב הטומאה‪ ,‬ואפילו אם‬
‫נגרום להלן ‪ 5982‬ש מ ד ר ס כלי זכוכית טמאין‪ ,‬אינם א ל א ראשון ומדרבנן‪ ,‬עיין מש״ש‪.‬‬
‫‪ 22/24‬ה ש י ד ה ו ה ת י ב ה ו ה מ ג ד ל ש ל זכוכית‪ ...‬ו ז ה ח ו מ ר ב כ ל י ז כ ו כ י ת‬
‫מ כ ל י עזן‪ .‬כל ה ב ר י י ת א ברמב״ם ם ״ ג מ ה ׳ כלים ה׳׳ג )ועיין ב ה ש ג ו ת שם(‪ ,‬םיה״מ שלו‬
‫סוף כלים‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,229‬ד ״ ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 24‬כ ל י זכוכית אין מ ק ב ל י ן ט ו מ א ה ע ד ש ת ג מ ד מ ל א כ ת ן ‪ .‬דמב״ם ספי״ב מה׳‬
‫כלים‪ .‬ו ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬פ י ׳ כ ל י זכוכית א י ן מ ק ב ל י ן ט ו מ א ה ת ח י ל ת דברים ה ן )כלומד‪,‬‬
‫זה אינו הולך ע ל חומר בכלי זכוכית וכר‪ ,‬א ל א מ כ א ן מ ת ח י ל ע נ י י ן ח ד ש ( ו מ ג י ד לנו‬
‫מ א י מ ת י וכו׳‪.‬‬
‫‪ 25‬מ ש י ג ט ל ו מ ן ה ס פ ו ת ‪ .‬בד״ש הנ״ל‪ :‬״משינטלו מ ן ה מ פ י ת ו כ ר ה ס פ י ת‬
‫מקום הםפין שלהם״‪ .‬ולא נ ת ב ר ר לי בדיוק ע נ י י ן הספות‪.‬‬
‫שם‪ :‬תמחוי ש ע ש א ו אספקלריא וכר‪ .‬ר״ש פ״ל מ״ב‪ ,‬עיי״ש שפירש על פ י ה א ת המשנה‪.‬‬
‫‪ 26‬אף ע ל פ י ש מ ש ת מ ש ב ו טהור ה י ה טמא וכר‪ .‬עיין ה ר ש י מ ה לעיל!‪.575‬‬
‫‪ 27‬תרווד של מתכות בין ש י ש ל ו י ד וכר‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 28‬ושל ש ע ם ‪ .‬ב ד ור״ש הנ״ל‪ :‬ו ש ל ע צ ם ‪.‬‬
‫‪ 29‬א ו אינו א ל א מ מ נ מ ו נ ושופך ו כ ר ‪ .‬בכי״ו‪ :‬מ מ ג מ ג ושופך‪ ,‬ו ב ד ‪ :‬מ מ ג מ י ג‬
‫ושופך‪ ,‬ובר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬א ם אינו א ל א מ מ ג מ ג ושופך ו כ ר ‪ .‬ולעיל ש ם )בר״ש(‪ :‬ואם ל א ו‬
‫שאיגו מ ק ב ל א ל א מ מ ג מ ג ושופך כ ד ק ת נ י בתום׳ והוא מ ל ש ו ן כרביבים ) צ ״ ל ‪ :‬ברביבים(‬
‫ת מ ו ג ג י נ ה )תהלים ם ״ ה י״א(‪ .‬ו ב ד ובכי״ו צ ״ ל ‪ :‬א ן )במקום ״או״( א י ג ו וכו׳‪ ,‬עיין‬
‫מ ״ ש בח״א ע מ ׳ ‪.117‬‬
‫‪ 30/31‬כוס של א ב ן ש נ י ק ב ו ה ט י ף ל ת ו כ ו א ב ר ר ׳ יוסי א ו מ ר משום ר ׳ יוחנן‬
‫ב ן גורי ט מ א משום כ ל י מתכות ר ב ן ש מ ע ו ן ב ן ג מ ל י א ל אומר וכר‪.‬‬
‫ד״ה יהודה‪:‬‬
‫בתום׳ ד״ה י׳יט א׳‬
‫כ ד מ ו כ ח ב ס ו ף ת ו ס פ ת א דכלים ד ת נ י א כוס ש ל א ב ן ש נ ק ב והטיף לתוכו‬
‫א ב ר ר ׳ יוסי משום ר ׳ י ו ח נ ן ב ן גורי א ו מ ר ט מ א מ ש ו ם כ ל י‬
‫זכוכית‬
‫רשב״ג אמר‬
‫יהודה ב ן ש מ ו ע ה י ה מ ט מ א מ ש ו ם ר ׳ מאיר ו כ ר ‪ ,‬עיי״ש‪ .‬וכן )בערך( מ ע ת י ק מן‬
‫התוספתא בם׳‬
‫יחוםי‬
‫ת ו ״ א כת״י‪ ,‬ו כ ו ת ב ‪:‬‬
‫וכן ב ר י ט ב ״ א ד ״ ה ש ם ‪ :‬ו ע ו ד‬
‫שניקב‬
‫״ונראה כ י ה ב ר י י ת א‬
‫נכתבה‬
‫בטעות״‪.‬‬
‫ד ב ת ו ס פ ת א מ ת נ ו ל ה ל ה א י פ ל ו ג ת א ג ב י כוס ש ל א ב ן‬
‫והטיל לתוכו א ב ר ד ה ת ם ל א שייך ל ו מ ד ט ו מ א ה י ש נ ה וכו׳‪ .‬ה ר י ל ך שגם‬
‫לפניו ה י ת ה ה מ ח ל ו ק ת ב ת ו ס פ ת א בכלי א ב ן ו ל א בכלי זכוכית‪.‬‬
‫א ב ל ברור ש ג ם ל פ נ י נ ו ו ג ם לפני ר ב ו ת י נ ו בעלי ה ת ו ס פ ו ת ה י ת ה ה ש מ ט ה ב ת ו ס פ ת א‬
‫והנכון ה ו א ב ד ״ ש פ ״ ל מ ״ ג ‪:‬‬
‫תניא‬
‫ב ת ו ס פ ת א כוס ש ל א ב ן ש נ י ק ב ו ה ט י ף לתוכו א ב ד‬
‫ר ׳ יוסי או׳ משום ר׳ יוחנן ב ן נורי ט מ א מ ש ו ם כ ל י מ ת כ ת כ ו ס ש ל זכוכית‬
‫שניקב‬
‫כלים ב״ב ם״ז עמ׳ ‪597—598‬‬
‫‪94‬‬
‫והטיף לתוכו א ב ר ר׳ יוסי א ו מ ד מ ש ו ם ר ׳ יוחנן בן גורי ט מ א משום כ ל י ז כ ו כ י ת‬
‫ר ב ן ש מ ע ו ן ב ן ג מ ל י א ל אומר יהודה בן ש מ ו ע היה מ ט מ ׳ מ ש ו ם ד ׳ מאיר‪ .‬ועיין ה ג י ׳‬
‫ב ב ר י י ת א ד ״ ה שם )ובהקבלה ב ש ב ת ט ״ ו בי(‪.‬‬
‫‪ 32‬קיתון ש ל זכוכית וכר‪ .‬ר״ש הנ׳׳ל‪.‬‬
‫‪ 33‬א ם מתחלה עשאו של ש ו ל י ם ה כ ל מ ו ד י ם ש ה ו א טמא‪ .‬בדיש הנ״ל‪ :‬ואם‬
‫מ ת ח י ל ה ע ש א ו ל ש ו ל י י ם וכו׳ לשולים כ מ ו לא שולים ו כ ד ‪ .‬והגי׳ ש ל פ נ י נ ו נכונה‪,‬‬
‫כי ש ל שולים = ש ל ש ו ל י ם = ש ל א שולים‪ ,‬ע י י ן מ ״ ש ע ״ ז לעיל ‪.572‬‬
‫‪ 33/34‬הכוס ו ה צ ל ו ח י ת ש נ י ק ב ו וכר‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬דמב״ם פי״ב מ ה ׳ כלים הי״ג‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ 34‬תמחוי והקערה שנקבו וכר‪ .‬ר י ש הנ״ל‪ ,‬רמב״ם שם הי״ד‪.‬‬
‫‪ 36/37‬הכוסות ה ק י צ י ן ה ס ו ד נ י י ם ה ח ת ו כ י ן טהורק‪ ...‬ו ח כ מ י ם מ ט מ א י ן ‪ .‬ב ד ‪:‬‬
‫הכוסות ה ק י ס י ן הצידניים )בכי׳׳ו‪ :‬הםידניים( וכד‪ .‬ונראה ש ״ ה ק י צ י ך ו ״ ה ק י ס י ך‬
‫אינו א ל א נוסח א ח ר ל ‪ ,‬כ ו ס ו ת ״ )כוםין(‪ .‬ו כ ן ב מ ש נ ה פ ״ ד מ ״ ג ‪ :‬ושולי ק ו ס י ס‬
‫הצידוניים‪ .‬ו ב פ י ה ״ ג ש ם ע מ ׳ ‪ :14‬הכוםים הצידנים‪ .‬פ ׳ י ש שונין ק ו ס י ן ו כ ד ‪ .‬ו ב פ י ה ״ מ‬
‫ל ה ד ״ מ ש ם ע מ ׳ ‪ :65‬ולזה י ק ר א ו ק ו ם י ם א ף ע ל פ י ש נ כ ת ב בסמך‪ ,‬ו נ כ ת ב פ ע מ י ם‬
‫ב צ ד י )כלומר‪ ,‬ק ו צ י ם ( ו פ ע מ י ם נ מ צ א ב ק צ ת ה נ ו ס ח א ו ת כ ו ס י ם ‪ .‬ה ר י ל ך ברור‬
‫ש י ש ל פ נ י נ ו ב י ן ב ד ובין בכי״ו הרכבה ש ל ש ת י נוסחאות‪.‬‬
‫וכן ב א מ ת בפיה״ג כ א ן ע מ ׳ ‪ :79‬ש כ ן ש נ י נ ו ב ת ו ס פ ה הכוסות הצידנים ה ח ת ו כ י ן‬
‫טהורין מ פ נ י שםורחין א ת הפה‪ ,‬ועיין בערוך ע ר ך סרח‪ .‬וכן ב ד ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬ה כ ו ס ו ת‬
‫הצידונים החתוכין ט ה ו ר י ן מ פ נ י שםורחין א ת ה פ ה וחכמים מטמאין‪ .‬ו ב ד מ ב ״ ס הנ״ל ה ט ״ ו ‪:‬‬
‫הכוסות החתוכין א ע ״ פ ששפתותיהם םורתין א ת ה פ ה מקבלים טומאה‪ .‬ופסק כחכמים‪.‬‬
‫‪ 37‬צ ל ו ח י ת של יין ושל שמן ש נ י ט ל פיה וכר‪ .‬בר״ש פ״ל מ ״ ד ‪ :‬תניא ב ת ו ס פ ת א‬
‫צ ל ו ח י ת ש ל ש מ ן ו ש ל יין ש נ י ט ל ו כ פ י ה וכו׳‪ ,‬ו ע י י ן ב מ ש נ ה שם‪.‬‬
‫‪ 37/38‬א ם ניטלת ב י ד א ח ת ט מ א ה ואם בשתי ידים טהורה‪ .‬ד״ש הנ״ל )ועיין‬
‫למעלה שם( ורא״ש שם‪ ,‬רמב״ם פי״ב הי״א‪.‬‬
‫‪ 38/39‬פנס של זכוכית‪ ...‬ב י ת ק י ב ו ל נ ר טהור‪ .‬ד״ש הנ״ל‪ .‬ובד״ש פ״ב מ ״ ד ‪:‬‬
‫‪ .‬ד ת נ י א לקמן ב ת ו ס פ ת א פ ׳ בתרא פ נ ס של זכוכית ש י ש ב ו קיבול ש מ ן ט מ א ב י ת‬
‫קיבול נ ד טהור‪ .‬ו ת י מ א ה ו א מ א י ש נ א ז ה מזה‪ ,‬ו ש מ א ב י ת קיבול נ ד א י ן ל ו ת ו ך‬
‫א ל א ה נ ד יושב עליו״ וכו׳‪ .‬ועיין גם ב ר א ״ ש שם‪,‬‬
‫עמ׳ ‪598‬‬
‫‪ 1‬ו כ ל מדרס כ ל י זכוכית טהורין‪ .‬בריש הג״ל‪ :‬וכל מ ד ר ס כ ל י זכוכית ט מ א‬
‫וכו׳ )ויש ש ם ב מ ה ש ד ל ג ת י ט״ס‪ ,‬עיי״ש( א י ת ד ג ד ם י ׳ ט ה ו ר י ׳ ‪ .‬ו ב ר מ ב ״ ם פ ״ א מה׳‬
‫כלים ה ״ י ‪ :‬וכן כלי זכוכית העשוי ל מ ש כ ב מ ת ט מ א ב מ ד ר ס מדבריהן‪ .‬ועיין ב כ ״ מ שם‪.‬‬
‫‪ 1/2‬ה א ו ל ר ו ה ק ו ל מ ו ס י ם ו ה מ ט ל ט ל ו ת ו ה מ ש ק ל ו ת ו ה ע ת י ד י ן ו ה כ ן והכנה‬
‫של ז כ ו כ י ת ט ה ו ר י ן ‪ .‬וכן ב ד ‪ :‬ה א ו ל ד והקולמוסי׳ והמטלטלות ו ה מ ש ק ל ד ו ה ע ת י ד י ן‬
‫והכן ו כ ד ‪ .‬ו ב ר ״ ש ה ג ״ ל ‪ :‬ה א ו ל ר והקולמוס ו ה מ ט ו ל ט ל ת ו ה מ ש ק ל ו ת ו ה ע ב י ד י ם‬
‫והכן ו ה כ נ ה ש ל זכוכית טהורין‪ .‬כל ה נ ך שנויים לעיל ב מ ת נ י ׳ פ ר ק שגים ע ש ר )בסופו(‬
‫א ל א ד ה ת ס ת נ ן הכידים והכא ת נ י א העכידים והכל אחד‪ .‬והתם ת נ ן ט מ א י ן ד ב ש ל ע ץ‬
‫א ב ל ה כ א ב ש ל זכוכית וטהורים‪ .‬ובס׳ ה כ ר י ת ו ת ל ה ר ״ ש מ ק י נ ו ן לשון לימודים ש ״ ב‬
‫סי׳ נ ״ ח )ד׳ ק ד י מ ו ג א ל ״ ז ע ״ ב ( ‪ :‬וראיה ל ז ה כ י גם ה ת ו ס פ ת ׳ מ ת ח ל ת ג י כ ב ט ו מ א ׳‬
‫כלים ב״ב פ״ז — אהילות ם״א עמ׳ ‪598‬‬
‫‪95‬‬
‫חומד ב ש כ ב ת זרע מ ב ש ד ץ ומםיימ׳ ב ט ה ר ה ה א ל ד )כ״ה בד׳ קושטא‪ ,‬ובד׳ קדימונא‬
‫חסרה מלה זו( והקולמוס והמשקולת ו ה ע ו ב ד ו ת )כ׳׳ה בד׳ קושטא‪ ,‬ו ב ד ׳ קרימונא‬
‫א פ ש ר ל ק ר א ‪ :‬והעיבדות( והכן והכנה של זכוכית טהורין‪ .‬והנה א נ ו רואים שהגי׳‬
‫״האולד״ בדלי״ת היא בד‪ ,‬כ י י ו וס׳ ה כ ר י ת ו ת ‪ ,‬וכ״ה ב מ ש נ ה שם לפי פיה״ג‪ ,‬עיי׳׳ש‬
‫ע מ ׳ ‪ 26‬ובהערה ‪ 16‬שם‪ .‬ואשר לגי׳ ״ ע ת י ד י ך אין לה ע ל מ ה לסמוך‪ ,‬והנכון הוא‬
‫כגי׳ ה ר ״ ש ‪ :‬עכידים‪ ,‬עבירים או עבירים )קרוב לגי׳ ה ד ״ ש מקיגון(‪ ,‬עיין בפיה״ג‬
‫עמ׳ ‪ 27‬ובהערה ‪ 11‬שם‪.‬‬
‫אהילות‬
‫פ״א‬
‫א ח ד הנוגע א ה י ל ו ת אחד המאהיל ו כ ד ‪ .‬ברור שהמלה ״אהילות״ היא‬
‫‪9‬‬
‫גליון שנכנס בפנים‪ .‬ובעל הגליון‪ ,‬כנראה‪ ,‬התכוין לתקן א ת שם ה מ ס כ ת ש כ ת ב ה‬
‫הסופר מקודם ״אהלות״ )עיין מ ״ ש להלן ש ד ‪ ,(16‬ואח״כ הכניסו א ת הגליון בפנים‪.‬‬
‫וכן בתוספ׳ רי״ד נזיר נ*ו ב׳ )מ״ב ע״ד‪ ,‬מן ה ס פ ד ( ‪ :‬ובפ״ק ד ת ו ם פ ו ת א ה ל ו ת ת נ י ׳‬
‫א ח ד ה נ ו ג ע ו א ח ד ה מ א ה י ל ואחד ה מ ס י ט וכד‪ ,‬עיי״ש ש מ ע ת י ק א ת כל הברייתא ע ד‬
‫שו׳ ‪) 15‬אלא שיש שם ה ש מ ט ה קטנה(‪ .‬ועיין להלן‪.‬‬
‫שם‪ :‬ו א ח ד ה מ ס י ט ‪ .‬עיין ספרי סוף חוקת‪ ,‬הוצ׳ הורוביץ ע מ ׳ ‪ 168‬ובהערות שם‪.‬‬
‫‪ 9/10‬אין לך שמטמא במשא המת‪ ...‬א ק מ ט מ א י ן במשא‪ .‬בכי״ו‪ :‬אין לך‬
‫שניטמא‪ ...‬אין מ י ט מ י ן במשא‪.‬‬
‫‪ 11‬כל הטמא במת טומאת שבעה וכר‪ .‬בריש פ״א מ ״ ב ‪ :‬תניא בתוספתא כל‬
‫ה ט מ א ב מ ת ט ו מ א ת ש ב ע ה ט מ א בזב ט ו מ א ת ע ר ב וכד‪ ,‬עיי״ש‪ .‬ועיין תום׳ ד י ״ ד הנ״ל‪.‬‬
‫ובם״ז סוף ח ק ת הוצ׳ א פ ש ט י י ן ע מ ׳ ‪ :32‬ר׳ יוסח או׳ כל ה מ י ט ן מ א [ ב מ ת ט ו מ א ת‬
‫ש ב ן ע [ ה מ י ט מ א בזב ט ו מ א ת ע ר ב וכל ה מ י ט מ א ב מ ת ט ו מ א ת ע ד ] ב [ )כאן נ ג מ ר ה ק ט ע‬
‫של אפשטיין( טהור בזב מכלים‪.‬‬
‫ט מ א ב ז ב מכלום‪ .‬בד‪ ,‬כי״ו‪ ,‬ריש ותוס׳ רי״ד הנ״ל‪ ,‬ט ה ו ר בזב מכלום‪,‬‬
‫‪12‬‬
‫ובם״ז הג״ל ב ט ע ו ת ‪ :‬טהור בזב מ כ ל י ם ‪ .‬ו ה ג י ׳ ״טמא״ ב ד ו י ה מ ן הלב‪.‬‬
‫‪ 12/13‬כיצד אדם באדם שנים במת ואחד בזב וכר‪.‬‬
‫הראשונים הנ״ל‪ ,‬רבינו‬
‫ברוך בתוםפ׳ ר י ״ ד הנ״ל‪ ,‬מ ״ ג ע ״ ד )מן הספר(‪ .‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 13‬כלים בכלים שלשה במת וכר‪.‬‬
‫הראשונים הנ״ל‪ ,‬רבינו נסים בתוםפ׳ רי״ד‬
‫הנ״ל‪ ,‬מ ״ ג ע ״ ג ) מ ן הספר(‪ .‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 13/14‬כלים אדם וכלים ארבעה במת ושלשה‬
‫ב ז ב ‪ .‬הראשונים הנ״ל‪ .‬ובר״ש‬
‫הנ״ל‬
‫)למעלה שם(‪ :‬״ועוד פירש הרב ר׳ יצחק מ ס י מ פ ו נ ט בעניין א ח ר ד ש נ י ם ט מ א י ן‬
‫במת‬
‫ט מ א י ן ב מ ת מיירי ב ל א חיבורין א ב ל א ר ב ע ה ט מ א י ן ב מ ת )‪ 0‬מ י י ד י ע ל‬
‫ושלשה‬
‫ידי חיבורין משום דקתני לה‬
‫בתוספתא‬
‫ד ו מ י א ד ז ב ״ ‪ .‬כלומר‬
‫שהרי‬
‫בזב לא י ת כ ן‬
‫‪96‬‬
‫אהילות פ״א עמי ‪598‬‬
‫ש ל ש ה אלא ע ״ י חיבורין‪ .‬ועיין דברי הר״י‬
‫מ ס י מ פ ו נ ט ב א ר י כ ו ת יותר‬
‫בתוספ׳‬
‫רי״ד‬
‫ה נ ״ ל מ ״ ג ע״ג‪ .‬ו ע י י ן להלן‪.‬‬
‫‪ 14/15‬ב מ ה ד ב ר י ם א מ ו ר י ם ב ת ר ו מ ה ו ב ק ד ש י ם א ב ל אין ה ג ז י ר מ ג ל ח א ל א‬
‫ע ל ה מ ת ב ל ב ד ואין חייבין ע ל ט ו מ א ת מ ק ד ש ו ק ד ש י ו א ל א ע ל ה מ ת ב ל ב ד ‪.‬‬
‫הראשונים הג״ל‪ ,‬ה ק ד מ ת ה ר מ ב ״ ם ל פ י ה ״ מ ט ה ר ו ת ע מ ׳ ‪ ,4‬ם׳ ה י ש ר ל ד ״ ת ‪ ,‬ע נ י י נ י ם‬
‫שונים‪ ,‬ד ׳ וינה ע״ז ע ״ ב ו ע ״ ז ע״ד‪ ,‬ה ו צ מ ק ״ נ ע מ ‪ 116‬ו ע מ ׳ ‪ ,122‬תום׳ נזיר נ ״ ד ב ׳‬
‫ד ״ ה ת ״ ש )ועיין גם ב ת ו ס פ ׳ חולין ק ״ ד א׳ ד ״ ה חלת‪ ,‬בכורות כ״ז ב ד ״ ה וכי(‪,‬‬
‫ם׳ יחוסי ת ו ״ א כ ת ״ י ערך ר ב ט ו ב י ב ד קיסנא‪ ,‬ס מ ״ ג לאווין ש ״ ד פ ״ ג ע״א‪ ,‬ע ש י ן‬
‫רל״א‪ ,‬ר״ל ע״ד‪ ,‬ר מ ב ״ ן ב ״ ב כ׳ א ׳ ומאירי נזיר נ ״ ד א׳‪.‬‬
‫ו א ש ר לפירושה כ ת ב ר ב ע ו נ ס י ם ה נ ״ ל ‪ :‬והאי ד ק ת נ י אלא על ה מ ת ל א ו ל מ ע ו ט י‬
‫ש א ר ט מ א ו ת א ל א ל מ ע ו ט י כלים ה נ ו ג ע י ן ב מ ת ב ל ב ד דקא עסיק בהו ש א י ן ה נ ז י ד‬
‫מ ג ל ח ע ל י ה ן וכד‪ ,‬ו ב ש י ט ת ו הלכו רוב ה ר א ש ו נ י ם הנ״ל‪.‬‬
‫א ב ל ר ב י נ ו ברוך הנ״ל סובר שגם בכלים חייב ק ר ב ן ע ל ט ו מ א ת מ ק ד ש וקדשיו‪,‬‬
‫ו ה ק ש ה על ה ת ו ס פ ת א כ א ן מ ת ו ס פ ת א ש ב ו ע ו ת פ״א ה״ה‪ ,‬וכן ה ו א כ ו ת ב בתום׳ ד י ״ ד‬
‫‪.‬שם מ ״ ג ס ע ״ ג ‪ :‬״ותניא ב ש ב ו ע ו ת )הכוונה ל ת ו ס פ ת א שבועות‪ ,‬ו נ ש מ ט הציון ל ד ב י נ ו‬
‫ברוך ב ח ״ א שם עמי ‪ ,174‬עיין ב ה ש מ ט ו ת בסוף הספר כאן( כל ה ט מ א ש ב ת ו ר ה בין‬
‫ש נ י ט מ א ט ו מ א ה ק ל ה בין ש נ י ט מ א ט ו מ א ה חמורה חייבין ע ל ט ו מ א ת מ ק ד ש ו ק ד ש י ו‬
‫ש נ א מ ר בכל ד ב ר ט מ א ל ר ב ו ת כל ה ט מ א ) צ ״ ל ‪ :‬הטמא׳(״ וכד‪ ,‬ולפיכך מ ח ק מ ן‬
‫ה ת ו ס פ ת א א ת ה מ ל ה ‪ ,‬ו ק ד ש י ו ״ ש נ ש נ ת ה ב א ש ג ד ה מ כ מ ה מ ק ו מ ו ת א ח ר י ם ו ה ג י ה ‪ :‬ואין‬
‫חייבין ע ל ט ו מ א ת מ ק ד ש אלא ע ל ה מ ת בלבד‪ .‬ו ש ו ב ח י ד ש שם ד ב ר ח ד ש לגמרי‪ ,‬ש ב ש ו ג ג‬
‫ח י י ב קרבן בין ע ל ב י א ת מ ק ד ש ובין על ק ד ש י ם אפילו אם נ ט מ א בכלים הנוגעים ב מ ת ‪,‬‬
‫א ל א ש ב מ ז י ד אינו חייב כ ד ת ע ל ב י א ת מ ק ד ש אם נ ט מ א בכלים ה ג ו ג ע י ם ב מ ת‬
‫או באדם ט מ א מ ת או בשרץ‪ ,‬א ב ל חייב קרבן ע ל כ״ז בשוגג‪ ,‬עיי״ש‪ .‬ו ה ב ר י י ת א ש ל נ ו‬
‫מ ד ב ר ת בחיוב כ ר ת ב מ ז י ד ע ל ב י א ת מ ק ד ש )ולפיכך מ ח ק ‪ .‬ו ק ד ש י ו ״ ‪ ,‬שהרי ע ל ה ק ד ש י ם‬
‫חייב כ ר ת אפילו אם נ ג ע בכלים(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ובתום׳ ר י ״ ד שם ת מ ה עליו ודחה א ת דבריו‪ ,‬א ל א ש ר ב י נ ו י ש ע י ה ב ע צ מ ו ח י ד ש‬
‫חידוש גדול )ע״פ הירושלמי נזיר שם(‪ ,‬והיינו ש כ א ן מ ד ב ר י ם ב ט ב ל ו ע ד י י ן לא הוזה‪,‬‬
‫וגזירת הכתוב הוא ב נ ו ג ע בכלים שאיגו חייב ק ר ב ן וכרת ע ל ט ו מ א ת מ ק ד ש ו ק ד ש י ו‬
‫אלא אם כן ל א טבל‪ ,‬א ב ל אם ט ב ל א ע ״ פ ש ל א הוזה פטור‪ ,‬מ ה ש א י ן כן ב נ ג ע ב א ד ם‬
‫שחייב כ ד ת אפילו אם ט ב ל כ״ז שלא הוזה‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 16‬ה ש פ ו ד ה ת ח ו ב כ א ו ה ל ה כ נ ו ס ב ו ו כ ר ‪ .‬ם הישר לר״ת‪ ,‬עניינים שונים‪,‬‬
‫ד ׳ ווינה ם״א ע״ב‪ .‬ו ב כ י י ו כ א ן ‪ :‬ב א ה י ל ו כ ד ה א ה י ל וכד‪ .‬ו כ ת י ב זה רגיל ב כ י ״ ו בכל‬
‫ה מ ס כ ת ‪ .‬וכ״ה ב מ ש נ ה נזיד פ״ז בהוצ׳ לוו‪ ,‬ירושלמי ועוד בכ״מ‪ .‬ומכאן שם ה מ ס כ ת ‪ :‬אהילות‪.‬‬
‫‪ 17‬הגוי ו ה ב ה מ ה ו כ ל י ה א ו כ ל י ן ח ר ס ו ה מ ש ק ק וכוי‪ .‬בכי״ו לנכון‪ :‬הגוי ו ה ב ה מ ה‬
‫ו ב ן ש מ נ ה )וכ״ה גם בד( וכלי חרס האוכלין ו ה מ ש ק י ן ו כ ד ‪ .‬וכן ב ה ק ד מ ת ה ר מ ב ״ ם‬
‫ל פ י ה ״ מ ט ה ר ו ת ע מ ׳ ‪ :3‬ו ב ת ח י ל ת תוספת א ה ל ו ת א מ ר ו ה ג ו י ו ה ב ה מ ה ו ב ן ש מ נ ה וכלי‬
‫ח ר ס והאוכלין ו ה מ ש ק י ן הנוגעים ב מ ת כלים ה נ ו ג ע י ם ב ה ם טהורים‪ ,‬ו ע נ י ן א מ ר ם טהורים‪,‬‬
‫ש ל א יהיה ד י נ ם כ ד י ן כלים ה נ ו ג ע י ם ב ט מ א מת‪ .‬ועיין ר מ ב ״ ם פ ״ א מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת‬
‫ה י ״ ג והי״ד‪ .‬ו ע י י ן ת ש ב ״ ץ ח ״ ג סי׳ ר מ ״ ב ׳ נ׳ ע״ד‪ ,‬שם סוף סי׳ שכ״ז ס״ו ע״ב‪.‬‬
‫וכן מנויים כל אלו להלן ‪ ,61136‬עיין מ ש ״ ש ‪.‬‬
‫‪97‬‬
‫אהילות ס״א—ב עמי ‪598‬‬
‫‪ 18‬וכשם שאבר מן המת ואבר מן ה ח י שחסר עצם באדם טהור וכר‪.‬‬
‫בר״ש םפ״א‪ :‬תניא בתוספתא כשם שאבד מן החי ואבר מן המת שחסר עצם באדם‬
‫טהור כך בנבילות בשרצים טהור וכד‪ .‬ובס׳ יחוםי תו״א כת״י ערך ד יצחק בד‬
‫ביזנא‪ :‬בפ״א דתוםפתא דאהילות כשם שאבר מן המת ואבד מן החי שחסר עצם‬
‫א ח ד ו ם ״ א א ב ר א ח ד טהור )כך( כך בנבילות ובשרצים טהור‪ ,‬ובר״ש הנ״ל‬
‫)על משנת עדיות(‪ :‬חסר עצם טהור לגמרי ובלבד שלא יהא בו כזית בשד וכו׳‬
‫צדי׳ שלא ישאר ממנו עצם כשעורה דבענין )אחד( ]אחר[ לא הוי טהור לגמרי‪.‬‬
‫‪ 19‬אבר שאץ עליו בשר כראוי וכר‪ .‬ר״ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 20‬ה מ ו ח ב ץ באדם וכר‪ .‬ר׳׳ש הנ״ל‪ ,‬הקדמת הדמב״ם לפיה״מ טהרות עמ׳ ‪.2‬‬
‫‪ 22‬מוח ה ר י הוא כבשר ל כ ל דבר‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬הקדמת הר״מ הנ״ל‪ ,‬רמב״ם ם״ב‬
‫‪,‬‬
‫מהי טומאת מת םה״ה‪.‬‬
‫‪ 25‬חסר שאץ ב ו א ל א מ א ת י ם וכר‪ .‬בכורות מ״ה א ‪ /‬עיי״ש בפירש״י‪.‬‬
‫שם‪ :‬ויתיר ש י ש ב ו מ א ת י ם ו ש מ נ י ם ו כ ר ‪ .‬עיין ברביגו גרשום בבכורות שם‪ ,‬ועיין‬
‫מלא״ש פ״ב מ״א‪.‬‬
‫‪ 26‬מאה וחמשה ועשרים‪ .‬בכי״ו‪ :‬מאה ועשרים וחמשה‪ .‬וכ״ה במשנה פ״ב םמיא‪.‬‬
‫אבל במשגה עם פיה״מ הוצ׳ דיריגבורג עמ׳ ‪ :7‬מאה וחמשה ועשרים‪.‬‬
‫שם‪ :‬ה ח י אץ ב ו ממנין ואין בו רובע עצמות‪ .‬בכי״ו‪ :‬החי ו א י ן )וכ״ה גם בד(‬
‫בו ממיגין ואין בו וכד‪ .‬והגר״א הגיה‪ :‬החי אין בו רוב מגיין וכו׳‪ .‬והפירוש הוא‬
‫שאם פירשו מן החי הידים והרגלים שיש בהם רוב מניין העצמות )בלי בשר(‪ ,‬או‬
‫רובע עצמות‪ ,‬טהורים‪ .‬ועיין עדיות ספ״ו‪.‬‬
‫פ׳יב‬
‫‪ 27‬י ש ר א ל ששחט בהמה טמאה ל נ כ ר י וכר‪ .‬כל הברייתא‬
‫קכ״א ב׳ בשם תני ר׳ )עיין דק״ס שם( אושעיא‪ ,‬ובר״ש כאן‬
‫בתוספתא ישראל ששחט בהמה טמאה לנכרי וכד‪ ,‬ומביא רק את‬
‫כולה מייתי לה פ׳ העור והרוטב‪ .‬אבל בטהרות פ״א מ״ד מעתיק‬
‫ומפרשה‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 30‬נחרה מטמא ט ו מ א ת אוכלין וכר‪ .‬וכ״ה בר״ש הנ״ל‪ ,‬והוא מגיה ע״פ הבבלי‬
‫הנ״ל‪ :‬נחרה ]אינו[ מטמא וכד‪ ,‬ועיי״ש בתום׳ ד״ה נחרה‪.‬‬
‫‪ 31‬ושחט בה שנים או רוב שנים‪ .‬וכ״ה בבבלי הנ״ל בכי״מ ועוד‪ ,‬ובכי״ר א׳ שם‪:‬‬
‫ושחט בה שנים או רוב שנים ועדיין היא מפרכסת וכד‪ ,‬עיין דק״ס שם‪.‬‬
‫‪ 35‬ו י ש ר א ל בא ו נ מ ר ה מ ו ת ר ת כ א כ י ל ה ‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬שחיטתו כשיר׳‪.‬‬
‫וכ״ה בחולין שם )עיין דק״ם שם(‪ .‬ועיין מ״ש על כ״ז בח״ב עמ׳ ‪ 219‬ובהערה שם‪.‬‬
‫עד שד ‪ 37‬בחולין‬
‫פ״א מ״ה‪ :‬תניא‬
‫הרישא‪ ,‬ומוסיף‪:‬‬
‫את כל הברייתא‬
‫‪ 36‬חותך ממנה בשר ו כ ר ‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬חותך ממנה כזית בשד וכד‪ ,‬ועיין‬
‫בחולין הנ״ל ובפירש״י שם ד״ה וממתין‪.‬‬
‫‪ 37‬מלא תרווד רקב שאמרו ישנו מעיקר אצבעותיו וכר‪.‬‬
‫בס׳ יחוסי תנאים‬
‫ואמוראים כת״י ערך יהושע עזאה‪ :‬חזקיה אמר מלא פיסת היד ור׳ יוחנן אמר מלא‬
‫חפניו ומותבינן מהא דתניא במם׳ א ה ל ו ת בתוספת׳ פרק המתחיל מלא ת ר ו ו ד ) כ נ ר א ה‬
‫שהיה לפניו כאן ת ח י ל ת הפרק‪ ,‬וסדר זה מתאים לפ״ב‬
‫במשנה כאן‪ .‬אבל אין שום‬
‫אהילות ם״ב עמ׳ ‪598—599‬‬
‫‪98‬‬
‫יסוד ל ה ג י ה ‪ :‬ד ת נ י א ב מ ס ׳ כ ל י ם ו כ ו ‪ /‬ע י י ן לעיל ‪ 58536‬ומש״ש(‪ ,‬מ ל א תרווד ר ק ב‬
‫ש א מ ר ו מ ק ש ר י א צ ב ע ו ת י ו ו ל מ ע ל ה ד ב ר י ר ׳ מאיר ותכמים אומרים מ ל א ח פ נ י ו כך‬
‫ב ג מ ר א דידן )נזיר נ׳ ב׳(‪ ,‬א ב ל ה ת ו ס פ ת א ) צ ״ ל ‪ :‬בתוספתא( ישנו מ ע ש ר ) צ ״ ל ‪:‬‬
‫מעיקר( א צ ב ע ו ת י ו ו ל מ ע ל ה ד ב ר י ר׳ מאיר וחכמ׳ אומרי׳ מ ל א ה פ נ י ה א ״ כ פ ל י ג י‬
‫בשיעור תרווד ש ל רופאים ו כ ו ‪ /‬ועיין ל ע י ל כלים ב ״ מ רפ״ז ומש״ש‪.‬‬
‫‪ 38‬ואיזהו מת שיש ל ו ר ק ב וכוי‪.‬‬
‫ירושלמי נזיר פ״ז ה״ב‪ ,‬נ״ו סע״ב‪ ,‬בבלי שם‬
‫נ ״ א א ‪ /‬נ ד ה כ״ז ב ‪/‬‬
‫‪ 39/40‬אבל הנקבר בכסותו‪ ...‬זהו עפר קברות מלא תרווד ועוד‪ .‬וכן בירושלמי‬
‫ה נ ״ ל ‪ :‬א ב ל ג ק ב ד בכסותו ע ל ארון ש ל ע ץ או ע ״ ג ט ב ל ה ש ל ע ץ א י ן ז ה רקב‪ .‬זהו‬
‫ע פ ר ק ב ר ו ת וצריך ״מלא ת ר ו ו ד ועוד‪ .‬ומכאן מוכת כ ש י ט ת ר ש ״ י ב נ ד ה כ״ז ב ‪ /‬ש א פ י ל ו‬
‫נ ק ב ר בכסותו י ש לו ר ק ב במלא ת ר ו ו ד ועוד‪ .‬א ב ל ב ת ו ס פ ׳ ש ם ד ״ ה מ ל א חולקים ע ל‬
‫רש״י‪ .‬וכ״ה גם ברמב״ן‪ ,‬ד ש ב ״ א וריטב״א שם‪ .‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 40‬מלא תרווד ועוד תפוסה שנמצא וכוי‪ .‬מהירושלמי ש ה ע ת ק ת י לעיל מ ו כ ח‬
‫שהמלים ‪ .‬מ ל א ת ר ו ו ד ועוד״ הולכים אלמעלה‪ ,‬וכאן מ ת ח י ל ע נ י י ן ח ד ש ‪ :‬ת פ ו ס ה‬
‫ש נ מ צ א ת ו כ ו ‪ /‬א ב ל ב פ י ה ״ מ ל ה ר ״ מ פ ״ ב מ ״ ב ע מ ׳ ‪ : 9‬וזהו א מ ר ם ב ת ו ס פ ת א מ ל א‬
‫ו ע ו ד ת ב ו ס ה ש נ מ צ א ה ב ק ב ר ואין י ד ו ע מ ה ט י ב ה ז ה הוא ע פ ר ק ב ר ו ת ‪.‬‬
‫תרווד‬
‫ועיין גם ב ר מ ב ״ ם פ ״ ג מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת ו ב כ ״ מ שם‪.‬‬
‫עמ׳ ‪599‬‬
‫‪ 1/2‬פירש ר׳ אלעזר בר׳ צדוק בורר את הצרורות וכוי‪ .‬בבלי נזיר ם״ה א׳‪.‬‬
‫‪ 3‬שדרה שנודר רוב חליות שלה וכו׳‪ .‬בבלי נזיר נ״ב א ‪ /‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 4‬ב ז מ ן ש ה י א ב ת ו ך ה ק ב ר אפילו משוברת וכוי‪ .‬עיין בבלי הנ״ל‪ ,‬ובירושלמי‬
‫שם פ ״ ז ה״ב‪ ,‬נ ״ ו ע ״ ג ‪ :‬ד ת נ י השזרה והגולגלת אפי׳ מ כ ו ת ת י ן אפילו מפורקין ט מ א‬
‫שהקבר מצרפן‪.‬‬
‫‪ 5‬הגלנלת שהיה בה נ ק ב א ח ד א ר ו ך ובו׳‪ .‬כל הברייתא בחולין נ״ז ב ‪/‬‬
‫‪ 6‬אמר ר׳ יוסי ב ן המשולם מ ע ש ה ב ע ץ ב ו ל ו ב ו ‪ .‬בחולין ‪.‬שם בכ״י ה׳‬
‫)המבורג(‪ :‬ר׳ יוסי ב ן אבטולמוס וכר‪ .‬ו ב כ י ״ מ ש ם ‪ :‬מ ע ש ה ב ע י ז ב ל וכו׳‪ .‬ו ע י י ן‬
‫מ ״ ש לעיל ‪.57423‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 6/7‬א ח ד שנחתכה נלגלתו וטלה ע ל י ו ו כ ר ‪ .‬בחולין שם בכ״י ה ׳ ‪ :‬ב א ח ת‬
‫ש ג פ ח ת ה גולגלת ש ל ה ו ה ט י ל ע ל י ה ר ו פ א ה י ד ו ק ש ל קרויה וחיית‪ .‬וכן ב ת ו ה ״ ב‬
‫ל ה ר ש ב ״ א ב י ת שגי ש ״ ג )קרוב לסופו(‪ ,‬נ ״ ב ע ״ א ‪ :‬מ ע ש ה בעין בל ב א ח ת ש נ פ ח ת ה‬
‫גולגלתה והטיל ע ל י ה רופא חרוק ש ל קרויא וחית‪ .‬ו ב כ י ״ ר ב ׳ ו ג ׳ ‪ :‬ג ל ג ל ת ו ו ה ט י ל‬
‫ע ל י ה רופא חידוק ש ל ד ל ע ת וחיתה• ועיין ע ל כ ״ ז בדק״ם שם‪ ,‬ו כ ג ד א ה ש נ ע ל מ ה‬
‫מ מ נ ו ה ת ו ס פ ת א כאן‪.‬‬
‫‪ 7‬ב ן א ל ע ז ר ‪ .‬וכ״ה בחולין שם‪ ,‬א ב ל ליתא בכתי״י שם ובתוה״ב הנ״ל‪.‬‬
‫מ ש י ר ד ו נ ש מ י ם נכנסה ע ל י ו צנה ומת‪ .‬בכי״ו‪ :‬משירדו ע ל י ו גשמים וכר‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫ובחולין שם בכ״י ה ׳ ו ב ת ו ה ״ ב ה נ ״ ל ‪ :‬כיון ש י ר ד ו גשמים נ כ נ ס ה ב ה ) ב ת ו ה ״ ב ‪ :‬בו(‬
‫צ י נ ה ו מ ת ה ‪ .‬ועיין לעיל‪.‬‬
‫כזית בשר הפורש מאבר מן החי‬
‫‪9‬‬
‫פ ״ ב מ״ו‪ ,‬וכולן י״יכפלי ל ע י ל ע י‬
‫י י ת‬
‫פ‬
‫״‬
‫ב‬
‫וכר‪ .‬כ ל הבדייתות ע ד סוף הפרק בר״ש‬
‫זאילך‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪4 5 8 2 8‬‬
‫אהילות פ״כ—ג עמ׳ ‪599‬‬
‫‪99‬‬
‫‪ 9/10‬ה ש י ב ו א ת ר ׳ א ל י ע ז ר ש ל ש תשובות וכוי‪ .‬וכ״ד‪ .‬בעדיות שם בד וכי״ו‬
‫ו ב ר ״ ש כאן‪ .‬א ב ל ב כ י ״ ע ש ם ‪ :‬א מ ׳ ד ׳ השיבו א ת ר ׳ א ל י ע ז ר ש ל ש תשובות‪ ,‬עיין‬
‫מ ״ ש בח״ב ע מ ׳ ‪.184‬‬
‫‪ 10‬ל א אם א מ ר ת במת ש י ש ב ו ר ו ב ר ו ב ע ה ק ב ו כ ר ‪ .‬זו ה י א תשובת‬
‫ר ׳ יהושע ב מ ש נ ת ע ד י ו ת ספ״ו‪.‬‬
‫פ״ג‬
‫‪ 24‬א מ ר ר ׳ י ה ו ד ה ל א נ ח ל ק ו ובו׳‪ .‬כל הברייתות ע ד שו׳ ‪ 38‬בר״ש פ״ב מ״ב‪.‬‬
‫‪ 24/25‬ע ל רביעית דם ש פ ר ש ה מ ש נ י מ ת י ם ש ה י א ט ה ו ר ה ו כ ר ‪ .‬ל פ י פשוטה‬
‫הפירוש ה ו א שלקח ח צ י ר ב י ע י ת מ ד מ ו ש ל מ ת א ח ד ו א ח ״ כ ל ק ח ח צ י ר ב י ע י ת מדמו‬
‫ש ל מ ת ש נ י וערבם‪ .‬וכן יוצא מפירוש הר״ש‪ ,‬עיין להלן‪ .‬א ב ל בסד״ט פירש שצרף‬
‫ר ב י ע י ת מ ד מ ם ש ל ש נ י מתים ש ל א ה י ה בכל א ח ד מ ה ם ר ב י ע י ת )כגון שיצא דמם‬
‫מחיים‪ ,‬ו ל א נ ש א ר ה ר ב י ע י ת ב כ ל א ח ד מהם(‪ ,‬ו נ מ צ א ש ה ד ם ל א י ר ד מעולם לטומאה‪.‬‬
‫ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 25/26‬ר ב י ע י ת דם ש פ ר ש ה מ ש ת י ר ב י ע י ו ת מ ש נ י מ ת י ם ו כ ר ‪ .‬ל פ י סד״ ט הנ״ל‬
‫הפירוש כ א ן שלקח ח ל ק מ ר ב י ע י ת של מ ת א ח ד ואח״כ ל ק ח ח ל ק מ מ ת ש נ י ועירבם‪,‬‬
‫וכאן כ ב ר נזקק ה ד ם ל ט ו מ א ה ל פ נ י כן‪ ,‬א ב ל בר׳׳ש הנ׳׳ל‪ . :‬פ י ׳ ר ב י ע י ת דם שפירשה‬
‫מ ש ת י ר ב י ע י ו ת מ ש נ י מתים‪ ,‬ש נ ת ע ר ב ו ש ת י ר ב י ע י ו ת ואח״כ חלקם״‪ .‬ורואים שהוא‬
‫מפרש שלקח מקודם ש ת י ר ב י ע י ו ת ש ל י מ ו ת ש ל ש נ י מתים‪ ,‬והיינו ש כ ל א ח ת ט מ א ה‬
‫כ ש ה י א לעצמה‪ .‬וערבם ואח״כ חלקם‪ ,‬ונמצא שמעולם ל א ירדה מהם ה ט ו מ א ה ע ד שחלקם‪.‬‬
‫‪ 28‬ע ל ר ב י ע י ת ד ם ‪ ,‬ש פ י ר ש ה מ ש נ י מ ת י ם וכר‪ .‬עיין תוםפ׳ יומא פ״א א׳ ד״ה‬
‫כ ל ומ״ש בתשלום ת ו ס פ ת א ע מ ׳ ‪.40‬‬
‫‪ 29‬א ב א ש א ו ל א ו מ ר ר ב י ע י ת ת ח ל ת ד מ ו של ק ט ן ‪ .‬בפיה״מ להר״מ פ״ב מ״ב‬
‫ע מ ׳ ‪ :9‬ב א מ ד ם ש ה מ ע ט מ ה שיהיה מ ן ה ד ם ב א ד ם ב ת ח ל ת ברייתו רביעית‪ .‬ובר״ש‬
‫ה נ ״ ל ‪ :‬א ב א שאול ב א ליתן ט ע ם ל מ ה שיעורו ב ר ב י ע י ת הואיל וזהו ת ח ל ת ד מ ו ‪ ,‬ועיין‬
‫ה ש ג ו ת ה ד א ב ״ ד ם פ ״ ד מ ה ׳ ט ו מ א ת מת‪ .‬ועיין מ י ש לעיל ‪ .56913‬ועיין ש ב ת ל ״ א סע״ב‪,‬‬
‫םוטה ה ׳ א ׳ ובתום׳ שם ד ״ ה אדם‪ ,‬פי׳ ה ר א ״ ש נזיר ל ״ ח א ׳ ועוד‪.‬‬
‫‪ 30‬כ ל ש ה ו א וחכמים א ו מ ר י ם ר ב י ע י ת ‪ .‬וכ״ה במשנה פ״ב מ״ב‪ .‬ובר״ש הנ״ל‪:‬‬
‫ו ח כ מ י ׳ אומרים א נ ו ט מ א א ל א ע ד ש י ש בו רביעית‪ .‬ועיין ספרי חוקת פי׳ קכ״ה‬
‫ע מ ׳ ‪ ,160‬ס ״ ז ש ם ע מ ׳ ‪.307‬‬
‫‪ 32‬השיבו א ת ר׳ עקיבא שלש תשובות וכי‪ .‬עיין מ״ש בח״ב עמ׳ ‪.158‬‬
‫‪ 33‬שרובו טמא‪ .‬בכי״ו‪ :‬שרובן ט מ א ‪ ,‬ובר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬שהרי רובן טמא‪.‬‬
‫‪ 37‬א מ ר ו ל ו א י אפשר לכן‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬אמרו לו אי א פ ש ר בכך‪ .‬ועיין הרשימה‬
‫ב ח ״ ב סוף ע מ ׳ ‪.143‬‬
‫‪ 37/38‬רובע עצמות מרוב הגויה בנודל וכי‪ .‬כ ל הבדייתות בר״ש פ״ב מ״א‪.‬‬
‫‪ 38‬ועצמות אף ע ל פ י ש א י ן בהן רובע ט מ א י ן וכי‪ .‬בר״ש הנ״ל ל נ כ ו ן ‪ :‬ועצמות‬
‫ר ו ב ה גוייה‬
‫ב ג ו ד ל א ף ע ל פ י ש א י ן בהם ר ו ב ע טמאין‪ .‬ובספרי זוטא ח ו ק ת‬
‫פ ר ש ׳ י ״ א הוצ׳ א פ ש ט י י ן ע מ ׳ ‪ :22‬ורובע ע צ מ ו ת מ ר ו ב ה ב נ י ן ומרוב ה מ ע י י ן ו מ ר ו ב‬
‫גודלי‬
‫ג ו י ה וכר‪ .‬וברור ש ה ת ו ס פ ת א והס״ז מ ד ב ר י ם ע ל ג׳ ש י ע ו ר י ם ‪ :‬ר ו ב בניין‬
‫אהילות ם״ג עמי ‪599—600‬‬
‫‪100‬‬
‫ב ג ו ד ל )בגובה(‪ ,‬ר ו ב בניין בעובי‪ ,‬ר ו ב מניין )קכ״ה עצמות(‪ .‬ובכי״ו ו ר ״ ש ה ג ״ ל‬
‫נ ש מ ט ה כ א ן ב ב א שלמה‪ ,‬והנכון ב ד שמוסיף כ א ן ‪ :‬ר ו ב ע ע צ מ ו ת מ ר ו ב הגוייה כ ב נ י ן‬
‫ו ע צ מ ו ת ר ו ב הגוייה בבנין א ף ע ל פ י ש א י ן ב ה ן רובע טמאין‪.‬‬
‫‪ 38/39‬ר׳ יהודה א ו מ ר לשק א ח ר ב י ת ש מ א י ר ו ב ע ע צ מ ו ת ו כ ד ‪ .‬וכ״ה בד״ש‬
‫הנ״ל‪ .‬ו א פ ש ט י י ן ב ה ע ר ו ת לס״ז הנ״ל מ ש ע ר ש י ש כ א ן קיצור ש ל מ ש ג ת ע ד י ו ת‬
‫פ ״ א מ ״ ז ‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 39‬רוב בניינו ורוב מ נ י נ ו וכוי‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬רוב בניינו א ו ר ו ב מניינו ו כ ד ‪.‬‬
‫עמי ‪600‬‬
‫‪ 1‬ו א י ז ה ו בניינו ה ש ו ק י ם ו ה י ר כ י ם וכר‪ .‬ד ״ ש הנ״ל‪ ,‬רש״י בכורות מ ״ ה א ׳ ד ״ ה‬
‫הואיל‪ ,‬ר א ב ״ ד ע ד י ו ת פ ״ א מ״ז‪ ,‬ד י ט ב ״ א מו״ק ה ׳ ב ׳ ד ״ ה א ב ל מציינין‪.‬‬
‫‪ 3/4‬מ ש ו ק י ם ו מ י ר כ י ם ‪ .‬וכ״ה בר״ש וראב״ד הנ״ל‪ ,‬והפירוש הוא‪ ,‬או ש נ י יריבים‬
‫ושוק א ח ד ‪ ,‬א ו להפך‪ ,‬ע י י ן נזיד נ ״ ב ב׳ ו ר א ב ״ ד הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 4‬נמצא רוב בנינו בנודל‪ .‬ד״ש וראב״ד הנ״ל‪ .‬וברש״י בכורות ה נ ״ ל ‪ :‬נ״א הואיל‬
‫ורוב בגייגו ב ג ו ד ל גרסינן והכי ל י ש נ א דתוםפתא‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬וחצי רוב בנינו‬
‫ו כ ר ‪ .‬בד״ש הנ״ל‪ :‬וחצי ד ו ב מגייגו וחצי ר ו ב בגייגו ו כ ד ‪ .‬וזהו‬
‫עניין חדש‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫כ ח צ י ז י ת בשר‬
‫ו כ ח צ י ז י ת נ צ ל ו כ ר ‪ .‬כ ל הברייתא לעיל‬
‫‪,55915‬‬
‫ופסקה‬
‫ה ר מ ב ״ ם ב פ ״ ד מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת ה״ג‪.‬‬
‫ה נ ו ל ל ו ה ד ו פ ק מ ט מ א ק ב מ נ ע וכר‪ .‬מ ש נ ה פ״ב מ״ד‪ ,‬וכל הבדייתות ע ד סוף‬
‫‪6‬‬
‫הפרק ב ר ״ ש שם‪.‬‬
‫‪ 7‬מ ט מ א י ן כ מ ש א ו מ ה א ם מ ט מ א י ן ו כ ר ‪ .‬ב ד ‪ :‬מ ט מ א י ן במשא מ ק ל וחומד ו מ ה‬
‫א י מ ט מ א י ן וכו׳‪ .‬ובר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬מ ט מ י ן ב מ ש א מ ק ל וחומר א מ ר ד ׳ אליעזר א ם מ ט מ א ו כ ד ‪.‬‬
‫‪ 7/8‬אם מ ט מ א ק ב מ ג ע ה ק ל וכר‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬פ י ׳ ב מ ג ע ה ק ל ד נ ו ג ע ב נ ב י ל ה א י ן‬
‫מ ט מ א ב ג ד י ם וגושא א ת ה ג ב י ל ה מ ט מ א בגדי׳‪ .‬ועיין ב ס פ ר י זוטא פ ר ש ׳ י ״ ב ‪ ,‬הוצ׳‬
‫א פ ש ט י ן ע מ ׳ ‪) 28‬הורוביץ ‪ 312‬ואילך(‪ ,‬והביאו הר״ש ל ה ל ן שם‪.‬‬
‫‪ 8/9‬א מ ר ל ו ר׳ ע ק י ב א אם מ ט מ א ק ב מ ג ע ה מ ר ו ב ה י ט מ א ו במשא מועט וכר‪.‬‬
‫ב ד ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬ב מ ג ע ה מ ר ו ב ה כגון ש ר ץ ו ש כ ב ת ז ר ע ו מ י ח ט א ת ש א י ן ב ה ם כ ד י ה ז א ה‬
‫ד מ ט מ י ן ב מ ג ע ואין מ ט מ י ן ב מ ש א )כלים ם״א מ״א(‪ .‬ובם״ז ה נ ״ ל ‪ :‬נ ס ת ל ק ד׳ י ה ו ש ע‬
‫וקפץ ר ׳ ] ע ן ק י ב ה א ׳ לו א ת ה א ו ׳ א ת מ י ר י ב ת ה ת ו ר ה ט ו מ א ת מ ג ע א ו ט ו מ א ת מ ש א‬
‫]ב[א וראה שריבת התורה ט ו מ א ת מ ג ע מ ט מ א ת מ ש א ש י ש ה ר ב ה מ ט מ י ן ב מ ג ע‬
‫ו א י נ ן מ ט מ י ן וכו׳‪.‬‬
‫‪ 9/10‬ו ה ל א ט ו מ א ת א ו ה ל מ ו ע ט מ ש נ י ה ן וכוי‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬ואהל מועט מ ש נ י ה ם‬
‫ד א י ן נ ו ה ג א ל א ב מ ת ב ל ב ד א ב ל מ ש א נוהג ב ז ב ובזבה וכו׳‪ .‬ובס״ז ה נ ״ ל ‪ :‬א ׳ ל ו א ת ה‬
‫או׳ א ת מי דיבת התורה טעמאת משא או טומאתן אהל א נ י או׳ שריבת התורה‬
‫ט ו מ א ת מ ש א מ ט מ ן א ת א ה ל שהרבה[ מ ט מ י ם ב מ ש א ואינן מ ט מ י ם ב א ה ל זבים ו ז ב ו ת וכו׳‪.‬‬
‫‪ 10‬ו א י ן מ ט מ א י ן ב א ו ה ל ה מ ו ע ט ו כ ר ‪ .‬ב ד ‪ :‬ו א י מ ט מ א י ן וכד‪ .‬ובר״ש ה נ ״ ל ‪:‬‬
‫ו א ס מ ט מ י ן ו כ ד ‪ .‬והיא היא‪ ,‬ע י י ן מ ״ ש ב ח י א ע מ ׳ ‪.117‬‬
‫‪ 12/13‬ש ה מ א ה י ל ע ל ג ב י ה מ ת ב ס ו כ ה ‪ . . .‬ו ה מ ס י ט ה טהור‪ .‬עיין ר״ש הנ״ל‪,‬‬
‫ר א ב ״ ד ספ״ז מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת ום״ז הנ״ל‪.‬‬
‫‪101‬‬
‫אהילות פ״ג עמי ‪600‬‬
‫‪ 15/16‬שכל מטמאק באוהל ו א ץ ל ך ש ה ו א מטמא במשא א ל א אדם בלבד‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬רק א ד ם ה נ ו ש א טמא‪ ,‬א ב ל כלים הנושאים )בלי ש י ג ע ו בטומאה( טהודין‪.‬‬
‫ועיין ב פ י ה ״ מ ל ה ד ״ מ כלים ם״א מ ״ ב ע מ י ‪ .34-35‬ועיין ת ש ו ב ת ר ׳ ש מ ע ו ן ב ם ״ ז ה נ ״ ל ‪.‬‬
‫‪ 16‬מעשה ב ב י ת דנן ב י ה ו ד ה וכר‪ .‬בד״ש שם בשם הס״ז‪ :‬אין מסיטין עפר‬
‫ק ב ר ו ת ואין מ ם י ט י ן ע פ ר במקל ר ׳ א ל י ע ז ר אוי מ ע ש ה ב ב י ת דגון שביהודה ש מ ת‬
‫שם מ ת וכו׳ ר ׳ אליעזר אומר מעשה‪ ,‬ר׳ א ל ע ז ר גרסיגן‪ .‬ולא גרםינן ר׳ אליעזר‪,‬‬
‫דלר׳ אליעזר ק ש י א ה א י עובדא וכו׳‪.‬‬
‫א ב ל בס״ז הוצ׳ אפשטיין ה נ ״ ל ‪ :‬א י ן מיסיטים ע פ ר ק ב ר ו ת ב א ר י ן א י ן‬
‫)כן‪ ,‬כנראה‪ ,‬ה י ה כ ת ו ב בתחילה‪ ,‬ותוקנה ה ‪ .‬ר ״ ל״ב״‪ ,‬ו א ח ״ כ ה ו ג ה ‪ :‬ב א ב ן ואין‪ ,‬עיין‬
‫ב ה ע ר ו ת א פ ש ט י י ן שם( מםיטין א ת ו במקל א׳ ר׳ ח נ ג י ה מ ע ש ה ב ב י ת ד ג ן שביהודה‬
‫ש מ ת וכו׳‪ ,‬ופי׳ א פ ש ט י י ן ש ם ‪ . :‬ב א ב י ן = ב א ב ץ ‪ ,‬ב א ר מ י ת אבויין‪ ,‬י ד ו ש ׳ ש ב ת פ״ו ח׳‬
‫ע ״ ב כגוסח ה ע ר ו ך ‪ :‬לאתים לאבויין וכו׳‪ .‬א ג ב ש ה ז כ י ר ל מ ע ל ה ע פ ר ק ב ר ו ת הסמיך לה‬
‫הלכה זו״‪ .‬א ב ל אין להבין מ ה מ ש מ י ע ה לגו ה ב ר י י ת א ש א ו מ ר ת ש א י ן מםיטין באבויין‬
‫ואין מ ם י ט י ן ב מ ק ל ? ומזה מ ש מ ע ש י ש איזה ד ב ר שמםיטין בו‪ ,‬ו ה ר ״ ש שם פ י ר ש‬
‫ש א פ י ל ו במקל א י ן מסיטין‪ .‬א ב ל לפי גידסת הס״ז הנ״ל נזכרו ש ג י דברים שאין מסיטין‬
‫בהם‪ .‬ו ג ם עליגו להדחק ולומד )כפי׳ של אפשטיין( שאין להלכה זו שום שייכות לכאן‬
‫ו ג ש ג י ת רק ד ר ך אגב‪.‬‬
‫ולפיכך קרוב ב ע י ג י שבמקום ‪ .‬ב א ב י ן א י ך צ ״ ל ‪ :‬״ ב א ב ו א י ך )במלה אחת(‪,‬‬
‫ואז ג ק ד א ‪ :‬א י ן מסיסים עפר קברות באבואין‪ ,‬מסיטין א ת ו במקל‪ .‬והכל שייך לכאן‪,‬‬
‫והייגו אחרי ש א מ ר ג ו שהגולל מ ט מ א ב מ ש א ר ק מ ח מ ת ע פ ר ק ב ר ו ת ש ת ח ת י ו‬
‫) ב פ י ה ״ מ ל ה ר ״ מ א ה ל ו ת פ ״ ב מ״ד‪ ,‬ע מ ׳ ‪ :11‬ש א ם ל א ה י ו ד פ נ ו ת ה ק ב ר מדובקות‬
‫ב א ר ץ טהורה א ב ל י ש ת ח ת ה ד פ נ ו ת ע פ ר ק ב ר ו ת ו כ ו ‪ ,‬ע י י ״ ש במשנה(‪ ,‬הרי אפשר‬
‫ל ח ט ט ת ח ת הגולל ולהסיר א ת העפר‪ ,‬א ל א ש ג ם ה מ ס י ט ע פ ר קברות ט מ א ‪ .‬ולפיכך‬
‫א מ ר ה ה ב ר י י ת א שאין מסיטין באבויין‪ ,‬מ פ נ י ח ש ש ש מ א יסיט מ ל א ת ר ו ו ד ועוד עפר‬
‫ב ב ת א ח ת ‪ ,‬א ב ל מםיטין במקל‪ ,‬כי המקל מ ח מ ת ד ק ו ת ו ל א י ס י ט מ ל א ת ר ו ו ד ו ע ו ד‬
‫ב ב ת א ח ת ו מ מ י ל א לא י ט מ א המסיט‪ .‬ו מ ד ב ר י ם כ א ן בכלים שאינם מקבלים טומאה‪,‬‬
‫ש ל א י ט מ א ו ב נ ג י ע ה בגולל‪ .‬וכן צ ״ ל גם בם״ז שהיד‪ .‬לפני ה ר ״ ש ‪ :‬א י ן מסיטין ע פ ר‬
‫ק ב ר ו ת ]באב[ ואין‪ ,‬מ ס י ט י ן ע פ ר ]קברות[ במקל‪ .‬והברייתא מ ל מ ד ת א ו ת נ ו א י ך א פ ש ר‬
‫לטלטל א ת הגולל מ ב ל י ל ה ט מ א בו‪ .‬ולזה ה י א מ ס מ י כ ה א ת ה מ ע ש ה ש ל ב י ת דגן‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו א ש ד ל ב ר י י ת א ב ת ו ס פ ת א כ ״ ה גם ב ד ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬מ ע ש ה בבית ד ג ן ב י ה ו ד ה ב א ח ד‬
‫ש מ ת ע ר ב פסחים וכד‪ .‬ו ב ת ו ם פ ׳ כ ת ו ב ו ת ה ׳ ר ע ״ א ‪ :‬ב ת ו ס פ ת א ד א ה י ל ו ת ס פ ״ ג ת נ י א‬
‫באחד שמת‬
‫מעשה‬
‫מדתגיא‬
‫בתוספת׳‬
‫ב ע ר ב הפסח ו כ ד ‪ .‬וכן ב ר ב י נ ו י ו נ ה ס נ ה ד ר י ן ספ״ו‪ ,‬מ ״ ז ס ע ״ ב ‪:‬‬
‫דאהלות‬
‫מ ע ש ה ב א ׳ ש מ ת ב ע ״ פ והלכו וכו׳‪ .‬ו ב ר א ב י ״ ה כ ת ״ י סי׳‬
‫ת ת ק פ ״ ה ‪ :‬מ ע ש ה ב ב ״ ד ש ב י ה ו ד ה ב א ח ד ש מ ת ע ר ב פ ס ח והלכו לקברו ו כ ד ‪ .‬ו ב ר מ ב ״ ן‬
‫חולין םפ״ד‪ ,‬ע״ז א ׳ ‪ :‬ב ת ו ס פ ת א ד א ה ל ו ת פ ״ ק מ ע ש ה ב ב י ת ס ג ן ביהודה ב א ח ד וכד‪.‬‬
‫‪ 18‬ועשו פםחיהן לערב‪.‬‬
‫ו ע ש ו פסחיהם‬
‫וכ״ה בר״ש‪ ,‬תוספות ודאבי״ה הנ״ל‪ .‬א ב ל ברמב״ן הנ״ל‪:‬‬
‫ב ט ה ר ה ‪ ,‬ו ב ר ב י נ ו יונה ה נ ״ ל ‪ :‬נ כ נ ס ו ה א נ ש י ׳ ל ע ש ו ת פםחיהם בטהרה‪.‬‬
‫וכן בם״ז ה נ ״ ל ‪ :‬והלכו ה א נ ש י ם ו ע ש ו א ת פ ס ח י ה ם בטהרה‪.‬‬
‫‪ 18/19‬שתי אבנים גדולות של ארבעה וכר‪ .‬ר״ש ה ל ל ‪ ,‬תוםפ׳ ש ב ת קנ״ב םע״ב‪,‬‬
‫ת ו ס פ ׳ סוכה כ ״ ג א ׳ ד ״ ה ולא ) ו ש ם ‪:‬‬
‫ועוד תניא‬
‫בתוספתא‬
‫ד א ה ל ו ת סוף פרק‬
‫שני‬
‫אהילות פ״ג—ד עמ׳ ‪600‬‬
‫‪102‬‬
‫ש נ י א ב נ י ם וכו׳(‪ ,‬תוםפ׳ כ ת ו ב ו ת ד ׳ ם ע ״ ב ) ו ש ם ‪ :‬ד ת נ י א ב ת ו ס פ ת א ד א ה ל ו ת ב פ י ד‬
‫א ״ ר י ה ו ד ה ש ת י א ב נ י ם וכו׳‪ ,‬ו צ ״ ל ‪ :‬ב פ ר ׳ א ״ ר יהודה‪ ,‬ש ת י אבנים וכו׳‪ ,‬וכ״ה ב ת ו ס פ ׳‬
‫ש ב ת הנ״ל(‪ ,‬ר א ב י ״ ה הנ״ל‪ ,‬תוםפ׳ ה ר א ״ ש סוכה כ ״ ג א׳‪ ,‬פי׳ הרא״ש כ א ן פ ״ ב מ ״ ד ‪.‬‬
‫ופסקה ה ר ״ מ ב פ ״ ו מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת ה״ו‪.‬‬
‫‪ 20‬נ י ט ל ה א ח ת מ ה ן וכר‪ .‬הראשונים הנ״ל‪ ,‬או״ז ח״ב ה׳ אבילות סי׳ תכ״ד פ״ז ע״ב וע״‪.‬ג‪.‬‬
‫פ״ד‬
‫‪ 21‬ר׳ יוסי א ו מ ר מ ל א תרווד ר ק ב וכר‪.‬‬
‫חולין קכ״ה ב׳‪ .‬וכל הברייתא ב ד ״ ש‬
‫ם״ב םמ״א‪.‬‬
‫‪ 21/22‬ר׳ שמעין אומר שלש טומאות פורשות מ ן המת וכר‪.‬‬
‫חולין קכ׳׳ו רע״ב‪,‬‬
‫ר ״ ש הנ׳יל‪ ,‬ועיין מ ל א ״ ש מ נ ח ו ת פ ״ ה מ״ז‪.‬‬
‫‪ 23‬מטמאין במנע ובאויר וכר‪ .‬ב ד י ש הנ״ל‪ :‬מ ט מ א י ן ב מ ג ע ובאהל וכו׳‪.‬‬
‫‪ 24‬והיכן הוא מ ש א ן עצם כשעורה‪ .‬וכ״ה בר״ש הנ״ל‪ ,‬וצריך לפרש לפ״ז‪,‬‬
‫שגולל ודופק מ ט מ א י ן ב מ ש א כ ש ע צ ם כ ש ע ו ר ה ד ב ו ק בהן‪ ,‬עיין ב מ ש נ ה פ ״ ב מ״ד‪.‬‬
‫ובחולין ש ם ‪ :‬והיכן מ ש א ו ע ם א ח ד מהן‪ .‬ועיין דק״ם שם ו מ ל א ״ ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 25‬והיכן הוא אוהל מלא תרווד רקב‪ .‬בכי״ו‪ :‬והיכן ה ו א א ה י ל ו )עיין מ ״ ש‬
‫לעיל ‪ (59816‬ו כ ד ‪ ,‬ו כ ן ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬ו ה י כ ן הוא א ה ל ו ו כ ד ‪ .‬ופירושו לפ״ז ש ע צ ם כ ש ע ו ר ה‬
‫מ ט מ א באהל ב ש ע ה שהוא נ מ צ א בתוך ת ר ו ו ד ר ק ב ‪ ,‬ע י י ן לעיל‪.‬‬
‫‪ 26‬ו כ ן ה י ה ר׳ יוסי אומר וכר‪ .‬ר״ש םפ״ב‪ .‬והפירוש ה ו א שבכזית מ ן ה מ ת‬
‫ש נ ח ל ק מ ו ד ה ד ׳ י ו ס י שאינו מ ט מ א במגע‪ ,‬ודינו כ ד י ן ר ק ב לר״ש‪.‬‬
‫‪ 27/28‬אמר ר׳ י ה ו ד ה ששה ד ב ר י ם ‪ . . .‬וחזר בו‪ .‬נזיר נ״ב א׳‪.‬‬
‫‪ 28‬מעשה שהביאו קופות של עצמות וכוי‪ .‬ירושלמי ברכות פ״א ה״א‪ ,‬ג׳ ע״א‪.‬‬
‫‪ 28/29‬והניחום ב א ו י ר בית הכנסת ב ל ו ד וכוי‪ .‬ו כ ן בירושלמי ש ם ‪ :‬והניחוה‬
‫באויר ה כ נ ס ׳ בלוד‪ .‬ובנזיר ש ם ‪ :‬לבית ה כ נ ס ת ש ל ט ר ס י י ׳ ו ה נ י ח ו ה ב א ו י ר ו כ ד ‪.‬‬
‫ובמאירי נ ז י ד ש ם ‪ :‬ב ב י ת ה כ נ ס ת ש ל ב ו ד ם י י ם מקום ש ל א י ה ו ב נ י א ד ם מ צ ו י י ן‬
‫ליגע ו כ ד ‪ .‬א ב ל הגי׳ ש ל פ נ י נ ו נכונה‪ ,‬והכוונה ל כ נ י ש ת א ד ט ר ס י י א ד ל ו ד‬
‫שנזכרה בויקרא ר ב ה ספל״ה‪.‬‬
‫והגי׳ שבירוש׳ •אויר הכנסת״ ה י א י ו ת ר נכונה‪ ,‬והכוונה למקום ק ב ו ע שם‪.‬‬
‫עיין ירושלמי מ ג י ל ה פ ״ ג ה ״ ד ‪ ,‬ע ״ ד ע ״ א ‪ :‬ד ש ט ח ן ב ג ד י ה ו ן ע ל א ו י ר א ד ב י מ ד ר ש א‬
‫)והשוה ידוש׳ ש ב ת פ ״ ג ה ״ ב ה ׳ ע״ד(‪ .‬ו ה ש ו ה ‪ .‬א ו י ר ה ח צ ר ״ ש ב מ ש נ ה סוף מ כ י ל ת י ן‬
‫ו ב ת ו ס פ ת א שם‪.‬‬
‫‪ 31/32‬אמר ר׳ שמעק ו ע ד י ו ם מ י ת ת ו של ר׳ ע ק י ב א ה י ה מטמא וכו׳‪.‬‬
‫נ ז י ד נ ״ ב ב׳‪ .‬ור״ש ל א ח ל ק ע ל המעשה‪ ,‬א ל א ס ב ר ש א י ן מ ש ם ראייה‪ ,‬מ פ נ י ש ר ׳ ע ק י ב א‬
‫ל א ר צ ה לפסוק הלכה ל מ ע ש ה ג ג ד חבידיו‪ .‬וכן מ פ ו ר ש ב י ר ו ש ל מ י ב ר כ ו ת הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 33‬חלב המת ש ה י ה שלם ו ח י ת כ ו טמא וכר‪ .‬בד״ש פ״ג מ ״ ד ‪ :‬ע ו ד ת נ י א‬
‫ב ת ו ס פ ת א ח ל ב ה מ ת שהיה ש ל ם וחיתכו ט מ א וכו׳ פ י ׳ ח י ת כ ו כ מ ו ה י ת כ ו ב ה ״ א‬
‫ש ח י ת כ ו באור כ מ ו ח ל ב מ ה ו ת ך וכו׳ ובנזיר פ ר ק כ ה ן גדול )ג׳ ב׳( מ י י ת י ל ה ו ש ם‬
‫מ פ ר ש לה‪ .‬ו ב י ר ו ש ל מ י ש ם פ ״ ז ה״ב‪ ,‬נ״ו ע ״ ב ‪ :‬ל א כ ן א מ ר ד׳ ח נ י נ א ב ש ם ר ב י ח ל ב ) ‪0‬‬
‫ה מ ת ש ה ת י כ ו ה ר י ז ה ט מ א ח ת כ ו והתיכו הרי ז ה טהור‪.‬‬
‫אהילות פ״ד עמ׳ ‪600‬‬
‫‪103‬‬
‫ובכי״ו כאן יש הוספה גדולה שבאה מן הגליון‪ :‬וחיתכו טמא דיש ניצוק‬
‫באוכלין ואס גגע בו אדם ב ע ת חיתוכו טמא ובמס׳ גזיר בפרק כהן גדול וגזיד‬
‫מתרץ בענין אחד‪ .‬היה מפורד וחיתכו טהור‪ .‬ומונין בו ראשון ושני‪ .‬אי נמי לעגין‬
‫אוהל כגון שהאהיל מקצתו על כזית מן המת וקצת האחר טהור שאין חיבורי אדם‬
‫חיבור )סימני ההפסק הן שלי(‪ .‬ואין לזה מובן‪ .‬ודברי י ק ׳ במ״ח חמ״ג עמ׳ ‪290‬‬
‫אינם באים בחשבון כלל‪.‬‬
‫‪ 33/34‬שאץ חיבורי אדם חיבור‪ .‬משנה פ״ג סמ״ד‪ .‬ובתוספ נזיר נ׳ ב׳ ד״ה ת״ש‪:‬‬
‫אע״ג דהתיכן באור ונעשה הכל חתיכה אחת טהור כדמסיים בתוס׳ דאהלות פרק רביעי‬
‫מפגי שחיבור אדם איגו חיבור‪ .‬ועיין בפי׳ הרא״ש שם‪.‬‬
‫‪ 34‬אתרונ שנפרץ ותחבו בכוש או בקיסם אינו ח ב ו ר שאין חבורי א ד ם חיבור‪.‬‬
‫בר״ש הג״ל‪ :‬אתרוג אינו חיבור לצאת ידי חובתו‪ .‬וכן במאה שערים לדי״ץ גיאת‬
‫ה׳ לולב עמ׳ ק״ח‪ :‬בתוספות אהלות אתרוג שנפרץ ותחבו בכוש או בקיסם איגו‬
‫חבור שאין חבור אדם חבור‪ .‬וכן בסי מגוח על הרמב״ם פ״ד מה׳ סוכה‪ ,‬ג״ה ע׳יא‪:‬‬
‫ובמס׳ אהלות תנן אתרוג שנפרץ ותחבו בקסם אינו חיבור שאין חבור אדם חבור‪.‬‬
‫וכן הביא את התום׳ במגן אבות למאירי עמ׳ ק״ל‪ .‬אלא שהוא הביאה ממס׳ עוקצין‪,‬‬
‫עיי״ש ‪ 6879‬ומש״ש בשם הראשונים שהביאוה משם‪ .‬ועיין מ״ש להלן שד ‪.36/37‬‬
‫‪ 35‬ק ו ל י ת המת שעשאה יד ל ס כ י ן ה ר י זה אינו חבור וכד‪ .‬בר״ש הנ״ל‪:‬‬
‫״שעשאו יד לסכין והכניס הסכי׳ לבית אינו חיבור להיות הבית טמא כאילו הכניס‬
‫הקולית״‪ .‬ואפילו א ס הסכין איננה של אבן‪ ,‬הרי כלים שנגעו ב מ ת אינם מטמאים באהל‪,‬‬
‫לשיטת כמה מן הראשונים‪ ,‬עיין מ״ש בריש מכילתין‪ .‬ועצם הפירוש כאן צ״ע‪ .‬ואולי‬
‫פירושו שגס הסכין הוא מעצם המת‪ ,‬ואין בו כשיעור ליטמא באהל בלי הקולית‪.‬‬
‫‪ 35/36‬כזית מן המת‪ ...‬ואינו חושש שמא חיסר‪ .‬בכי״ו מוסיף‪ :‬ואם אחרי שנחלק‬
‫האהיל אדם‪ .‬ובר״ש הנ״ל‪ :‬ואינו חושש שמא חסר‪ .‬ומטמא באהל או במשא אבל‬
‫במגע לא דאין גוגע וחוזר ונוגע וכד‪ .‬ועיין במשנה אחרונה שם‪.‬‬
‫‪ 36/37‬א ת ר ו נ ש נ ח ל ק ל ש נ י ם טהור ואינו חושש שמא חסר‪ .‬בר״ש הג״ל‪:‬‬
‫מיהו גבי אתרוג לא יתכן לפרש כן‪ .‬וגר׳ דגחלק לא שחלקו לגמרי אלא ד י ל י ף‬
‫) = דלייף(‪ .‬וטהור דאתרוג לאו דוקא אלא כלומ׳ כשר לצאת בו וכד‪.‬‬
‫ובמגן אבות למאירי עגיין כ״א עמ׳ ק י ל הג״ל‪ . :‬א ב ל באתרוג אי אפשר לחתכו‬
‫שאף כשתאמר שיחתכנו ויחזור ויחברנו על ידי תחיבת מחט מצד זה לצד זה שהוא‬
‫חבור‪ ,‬כמו ש כ ת ב ו קצ‪-‬ת ר ב נ י ם ש ב ד ו ר נ ו ב ש ם ת ו ס פ ת א ‪ ,‬עד שמתוך כך‬
‫ב א ת ר ו ג ש נ ח ל ק ונתחבר על ידי מחט‪ .‬כ ב ר קבלו תשובתם ממגי‬
‫הכשירו‬
‫שלא נאמד כן אלא לעגין טהרות ולהשלמת כביצה לטומאת אוכלין‪ ,‬אבל לענין‬
‫הכשר למצוה לא וכו׳ ולא עוד אלא שבכריתות שלנו במסכת עוקצין ) ‪ (587‬מצינו‬
‫אתרוג שנפרץ ותחבו בכוש או בקיסם אין זה חבור שאין חבורי אדם חיבור״‪.‬‬
‫צ‬
‫‪,‬‬
‫‪9‬‬
‫וברור שהרבנים שהכשירו באתרוג שנחלק ו נ ת ח ב ר ע״י מחט וסמכו על התוספתא׳‬
‫כיוונו‬
‫לברייתא שלנו כאן׳‬
‫ופירשו כפירוש הר״ש הנ״ל‪.‬‬
‫ואשר לברייאא שהביא‬
‫המאירי ממס׳ עוקצין )והיא גם כאן לעיל שו׳ ‪ ,(36‬יתכן מאד שהם פירשוה לעניין‬
‫טומאה וטהרה ולא לעניין הכשר אתרוג )ולא כפירוש הרי״ץ גיאת והר״ש(‪.‬‬
‫‪ 37‬רביעית דם שנחלקה לשנים ט ה ו ר ה ואינו חושש שמא חסרה‪ .‬וכ״ה‬
‫בר״ש הנ״ל‪ ,‬אלא ששם באה בבא זו לפני הבבא של אתרוג‪ ,‬עיי״ש‪ .‬וכן כנראה‬
‫אהילות פ״ד עמ׳ ‪601‬‬
‫‪104‬‬
‫ה י ת ה הגירםא לפני הראב״ד‪ ,‬ע י י ן ב ה ש ג ו ת פ ״ ד מה׳ ט ו ״ מ הי״ג‪ ,‬ו מ ״ ש ב מ ש נ ה א ח ר ו נ ה‬
‫פ״ג מ״ג‪ .‬ו ב מ ש נ ה א ח ר ׳ מ ע י ר שם ש מ צ א ב נ ו ס ח א מ ד ו י י ק ת ב ת ו ס פ ת א ‪ :‬ט מ א ‪ .‬ו ג ו ם ח א‬
‫מ ת י י ק ת זו ה י א כ נ ר א ה ב ת ו ס פ ת א גוסח ה ג ר ״ א ע ם פירוש ז ד זהב‪ .‬ואולי צ ״ ל ‪ :‬ר ב י ע י ת‬
‫ן מ [ י ם ש נ ח ל ק ה )עיין נזיר ל ״ ח א׳( ל ש נ י ם טהורה‪ ,‬ו פ י ר ו ש ו ‪ :‬כ ש ר ה ‪ ,‬כמו ב א ת ר ו ג ה נ ״ ל ‪.‬‬
‫עמ׳ ‪601‬‬
‫‪1‬‬
‫מנחה ש ב ל ל ו ה חמשה‬
‫כ הגי ם‬
‫לא‬
‫וכד‪.‬‬
‫אבל‬
‫גם‬
‫כהנת‬
‫כ ה נ ו ת כשרה וכר‪.‬‬
‫פסלה‬
‫בבלילה‪,‬‬
‫ב ד ור״ש הנ״ל‪ :‬ח מ ש ה‬
‫עיין מ נ ח ו ת י״ח ב׳‪.‬‬
‫ומדברים‬
‫ש ב ל ל ו ה ב ז ה א ח ד זה‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬פ י נ ה מ כ ל י ל כ ל י בשרה‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬פ י נ ה מכלי לכלי כשרה ואיגו ח ו ש ש‬
‫ש מ א נ ש ת י י ר בכלי ר א ש ו ן ולא דאה‪ .‬ועיין לעיל זבחים פ״א ח״י‪ ,4812 ,‬ועיין ידוש׳‬
‫ת ר ו מ ו ת פ י ״ א ה״ה‪ ,‬מ ״ ח ע״א‪.‬‬
‫אם ה פ ל י נ ה ר י זו פסולה‪ .‬עיין לעיל ‪ ,18212‬ידוש׳ כלאים פ״ט סה״ב‪ ,‬ל״ב ע״א‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫ירוש׳ י ו מ א פ ״ ג ה״ב‪ ,‬מ׳ ע״ב‪ ,‬זבחים כ׳ ב׳‪ ,‬תוםפ׳ ברכות פ ״ ד ‪ .919‬ו י ת כ ן שגם כ א ן‬
‫ה פ ס ו ל ה ו א מ ש ו ם ה י ס ח הדעת‪ ,‬ופסול זה גם בעזרה‪ ,‬ע י י ן י ד ו ש ׳ שקלים פ״ז ה״ג‪ ,‬נ׳ ע״ג‪.‬‬
‫‪2/3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ p‬ז מ ת וכדת‬
‫נ י צ ל ו כ ד ‪ .‬רמב״ם פ״ד מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת ה״ג‪.‬‬
‫‪ 3/4‬מלא תרווד רקב‪ ...‬ור׳ י ה ש ע מטהר מ פ נ י ש ב ט ל ‪ .‬ה מ פ ר ש י ם לא צ י י נ ו‬
‫כי ב ר י י ת א זו ה ו ב א ה ב נ ד ה כ״ז א׳‪ ,‬ושם ג ו ר ס ‪ :‬ור׳ ש מ ע ו ן מטהר‪ ,‬ו ר ב נ ן ד ב י ר ב‬
‫פ י ר ש ו מ פ נ י ש א י א פ ש ר שלא ירבו ש ת י פרידות של ע פ ר ע ל פ ר י ד ה א ח ת של רקב‪,‬‬
‫והן מ ב ט ל ו ת א ו ת ה ו ע ״ י זה נחסר השיעור‪ ,‬וזהו כמו שמפורש ב ת ו ס פ ת א כאן‪ .‬א ב ל‬
‫טעם זה נ ד ח ה ב ג מ ר א שם‪ .‬ובהגהות ה ג ר ״ א כ א ן ה ג י ה ‪ :‬ו ד ״ ש מטהר‪ ,‬וזהו בלי ספק‬
‫ע׳י׳פ הברייתא ב נ ד ה הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 4/5‬ר ב י ע י ת דם ש נ ב ל ע ה ב כ ס ו ת כ י צ ד מ ש ע ר ק א ו ת ה וכד‪ .‬פיה״מ להר״מ פ״ג‬
‫מ״ב ע מ ׳ ‪ ,15‬ר ״ ש ו ר א ״ ש שם‪ ,‬ת ו ס פ ו ת ותום׳ ד ׳ פ ר ץ ב״ק ק ״ א ב׳‪ ,‬ת ו ס פ ו ת ותוםפ׳‬
‫הרא״ש נדה ס״ב ב׳‪ .‬ועיין ד מ ב ״ ם פ ״ ד מה׳ ט ו מ א ת מ ת ה י ״ ג ותוי׳׳ט כ א ן פ ״ ג מ ״ ב ‪.‬‬
‫‪ 7‬ר׳ יוסי א ו מ ר זקנים ה ר א ש ו נ י ם א ו מ ר י ם ובו׳‪ .‬השגות הראב״ד םפ״ד מ ה ׳‬
‫ט ו מ א ת מת‪ ,‬ר ״ ש פ ״ ג סמ״ג‪.‬‬
‫‪ 9/10‬העצם שיש עליו כשני חצאי זיתים וכוי‪ .‬ריש פ״ג מיד‪.‬‬
‫‪ 11‬ה ב י ת טהור מ פ נ י ש א י ן חבית מ צ ט ר ף עמו‪ .‬וכ״ה בר׳־ש הנ״ל‪ ,‬אבל הד״ש‬
‫לא ה ע ת י ק א ת הסיפא‪ ,‬וקרוב ה ד ב ר ש י ש שם חסרון וצריך ל ה ש ל י ם )ע״פ ה ג ה ת הגר״א(‪:‬‬
‫ה ב י ת ] ט מ א מפני שחבירו מ צ ט ר ף עמו‪ .‬ה כ נ י ס א ת ה ת ח ו ב ב י ד י שמים לפנים ה ב י ת [‬
‫טהור מ פ נ י שאין ח ב י ת מ צ ט ר ף עמו‪ .‬וכן ה ג י ה ה ג ד ״ א ב ת ו ס פ ת א כאן‪ ,‬ומוכרח‪.‬‬
‫‪ 12/13‬שני ע צ מ ו ת ‪. . .‬‬
‫קי״ח ב׳ עיייש‪.‬‬
‫יהודה בן נקוסה‬
‫אמר ו כ ד ‪.‬‬
‫הברייתא ה ו ב א ה בחולין‬
‫‪ 14/15‬א י ב ד כזית‪ ...‬ה ב י ת ט ה ו ר וכוי‪ .‬כל הברייתא להלן!‪ 663‬ואילך‪ ,‬ושם גרם‪:‬‬
‫ה ב י ת ט מ א ‪ ,‬א ב ל ב ד ״ ש שם פ ״ ג מ ״ ה ה ע ת י ק מ ש ם ‪ :‬ה ב י ת טהור‪ .‬וכן בירוש׳ פ ס ח י ם‬
‫פ ״ א ה״ג‪ ,‬כ״ז ע ״ ג ‪ :‬נ י ש מ ע י נ ה מן ה ד א א ב ד כ ז י ת מ ן ה מ ת ב ב י ת ב ק ש ו ולא מ צ א ו‬
‫ה ב י ת ט ה ו ר ל כ ש י מ צ א ה ב י ת ט מ א ל מ פ ר ע וכד‪ ,‬ע י י ״ ש ו ת ר א ה ש ה ט ע ם ה ו א ש א נ ו‬
‫תולים ש ח ו ל ד ה גררה אותו‪ .‬ועיין ר מ ב ״ ם פ ״ ד מה׳ ט ו מ א ת מ ת ה י ״ ב ו ב כ ״ מ בשם‬
‫מ ה ר ״ י קורקוס שם‪.‬‬
‫‪105‬‬
‫אהילות ם״ד עמ׳ ‪601‬‬
‫‪ 16‬כ ל משקה המת ט ה ו ר ץ ח ו ץ מ ד מ ו וכוי‪ .‬להלן סוף מכשירין ‪ 6769‬ואילך‪.‬‬
‫ובר״ש שם פ ״ ו מ ״ ז ‪ :‬כ ל משקה ה מ ת טהורים היינו ההיא ד מ י י ת י בפרק כסוי הדם‬
‫)פ״ז ב׳( ו כ ת ו ב ב כ ל הספרים ת נ ן ה ת ם ואינה מ ש נ ה בשום מקום א ל א ב ר י י ת א היא זו‪.‬‬
‫‪ 17‬ואיזו ה י א ת ב ו ס ה ר׳ א ל ע ז ר ב ן י ה ו ד ה א ו מ ר ו כ ר ‪ .‬ר״ש פ״ג מ״ה‪ ,‬וכל‬
‫ה ב ר י י ת ו ת ב נ ד ה ע ״ א א׳‪ .‬ועיין ד ב ר י ר ׳ א ל ע ז ר בן יהודה ב מ ש נ ה כאן ס ״ ג מ״ר‪ .‬ובס״ז‬
‫חוקת ע מ ׳ ‪ ,307‬הוצ׳ אפשטיין ע מ ׳ ‪ .18‬ועיין באליהו ר ב א ב מ ש נ ה שם‪ ,‬וכדבריו מוכח‬
‫ב מ ש נ ה ד ׳ נפולי‪ ,‬ד ״ ו דפ״ב‪ ,‬הוצ׳ לוו ועוד‪.‬‬
‫‪ 19/20‬ה ר ו נ שיצא ממנו‪ ...‬ועדיין ל א פסק ספק רובו ב ח י י ו ו כ ר ‪ .‬תוספות‬
‫ותוספ׳ הרא׳׳ש נ ד ה ע ״ א א׳‪.‬‬
‫‪ 22/23‬ו ח כ מ י ם א ו מ ר י ם מ פ נ י ש ר א ש ו ן ו כ ר ‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬וחכמים מ ט ה ר י ן‬
‫מ פ נ י וכו׳‪ ,‬וכ״ה ב נ ד ה שם‪.‬‬
‫‪ 28‬ומה בץ דם ה מ י ת ה ל ד ם ת ב ו ס ה ו כ ר ‪ .‬תוםפ׳ מגילה ‪.22216‬‬
‫‪ 30/31‬אמר ר׳ א ל ע ו ר ב ר א ש ו נ ה ה י ו זקנים ח ל ו ק י ן ו כ ר ‪ .‬כ ל הברייתות ע ד סוף‬
‫הפרק נכפלו ל ע י ל נזיר פ״ה !‪ 2901‬ואילך‪ .‬וברייתא זו בירוש׳ נזיר פ׳׳ז סה״ב‪,‬‬
‫ושם ג ו ר ס ‪ :‬א מ ד ר׳ ש מ ע ו ן בן א ל ע ז ר וכו׳‪ ,‬בבלי ש ם ג ״ ג א׳‪ ,‬ושם ג ו ר ס ‪ :‬ר ׳ אליעזר‪.‬‬
‫ועיין מ ״ ש ע ל כל ה ב ר י י ת ו ת בח״ב ע מ ׳ ‪ 54‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 34/35‬ו א ת יהודה ב ן פ ת י ר ו ש ש ה ן יושבין‪ ...‬יהודה ב ן פ ת י ר ו ש א ו מ ר ו כ ר ‪.‬‬
‫בגזיר ש ם ‪ :‬ויהודה ב ן פתירה ש ה ם יושבים ו כ ד יהודה ב ן פ ת י ר ה א ו ׳ ו כ ד ‪ .‬ובכי״ו ש ם ‪:‬‬
‫ו א ת ר׳ יהודה ב ן ב ת י ד ה ה ר א ש שהיו יושבין וכו׳ ד׳ יהודה ב ן פתירה א מ ׳ ו כ ד ‪.‬‬
‫ועיין מ׳׳ש ב ח ״ ב ע מ ׳ ‪ ,54‬ודבריי שם מנוסח׳ כי״ו צריכים ת י ק ו ן ע׳יפ זה )ועכשיו א נ י‬
‫מ ע ת י ק מצילום כי״ו שבידי(‪ .‬ו ב פ ת י ח ת ה מ א י ר י ל א ב ו ת גרס כ א ן ‪ :‬ר׳ יאודה בן פתירום‪.‬‬
‫עיין מ ״ ש בגזיר שם‪.‬‬
‫‪ 36/37‬תהא זו ק ל ה מ ן ה ש ר ץ מה ש ר ץ ה ק ל נ ז י ר מ נ ל ח ע ל י ו וחייבין‬
‫ע ל ט ו מ א ת מקדש‪ ...‬ש י ה א נזיר מ נ ל ח ע ל י ה וחייבין ע ל י ה ו כ ר ‪ .‬בנזיר הנ״ל‪ :‬ותהא‬
‫ז א ת ק ל ה מ ן ה ש ר ץ ש ר ץ הקל ח י י ב י ן עליו ע ל ב י א ת מ ק ד ש ו כ ד ‪ .‬א ב ל בכי״ו שם‬
‫)וצ׳ לא ה ב י א ו ב ש נ ו ״ ס ( ‪ :‬מ ה ת ה א זו ק ל ה מ ן ה ש ר ץ מ ה ש ר ץ ה ק ל נ ז י ד‬
‫ע ל י ו וחייבין עליו ע ל ב י א ת מ ק ד ש וכו׳ א י נ ו ד י ן ש י ה א נ ז י ר מ ג ל ח‬
‫מגלח‬
‫ע ל י ו וחייבין ע ל י ה ע ל ב י א ת מ ק ד ש וקדשיו‪ .‬ו ב ד ש ם ‪ :‬מ ה ש ר ץ ה ק ל ו ח י י ב י ן‬
‫עליו ע ל ב י א ת מ ק ד ש ו כ ו ‪ .‬ו מ כ א ן מ ש מ ע ש ג ם בכת׳׳י ש מ מ ג ו ג ב ע גוסח ד ה י ה מקודם‪:‬‬
‫]נזיר מ ג ל ח עליו[ ו ח י י ב י ^ ו כ ד ‪ .‬וגמחקו המלים ה מ ו ק פ ו ת במרובעים‪ ,‬ו ל א מחקו א ת‬
‫הוי׳׳ו ש ל ‪ ,‬ו ח י י ב י ך ‪ .‬וגוסח כי״ע והיוחסין ש ה ב א ת י ב ח ״ ב הוגה ע ״ פ ה ב ב ל י נזיר שם‪.‬‬
‫ו א ע ״ פ ש ב א מ ת א י ן ל ה ב י ן הגי׳ שלפנינו‪ ,‬ש ה ר י הנזיר א י נ ו מצווה ע ל ט ו מ א ת‬
‫ש ר ץ ו מ מ י ל א ש א י ן מ ג ל ת עליו‪ ,‬א ב ל מכיוון שנוםחא מ ש ו נ ה ז א ת נ מ צ א ת ב ד כ א ן‬
‫ובכי״ו בגזיר )וגס ב ד ש ם נ ש א ר ל נ ו ש ר י ד מ ג י ר ס א זו( ה ר י א י ן למחוק א ו ת ה א ע ״ פ‬
‫שאין ל ה פתרון‪ .‬ו ד ב ר ת מ ו ה ב כ ד ו מ ה ל ז ה ר א י ת י גם בפירוש ר ׳ יוסף ק ר א לשופטים‬
‫י ״ ד ט ׳ )יאהרבוך ה פ ר נ ק פ ו ר ט י ו ד ד ע מ ׳ ‪ . :(21‬ו ת י מ א ה א י ך נזיר יוכל לאכול אוכל‬
‫ש נ ג ע ב נ ב י ל ה ״ ‪ ,‬ה ר י ל ך ש ה י ה א צ ל ו פ ש ו ט ש נ ז י ר אינו מ ט מ א בנבילה‪ .‬ו ש ם ה ד ב ר‬
‫ע ו ד יותר ת מ ו ה ש ש מ ש ו ן ה י ה גזיר ש מ ש ו ן ו מ ו ת ר ל י ה ל י ט מ א אפילו למתים‪ ,‬ע י י ן גזיר ד ׳ בי‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫לבסוף י ש לציין ש ה ג ר ״ א מ ג י ה כ א ן ‪ :‬מ ה ש ר ץ ה ק ל‬
‫ש א י ן הגזיר מ ג ל ח עליו‬
‫וכו׳‪ .‬א ב ל ה ג ה ה זו מ ת נ ג ד ת ל כ ת ב ״ י ש ה ב א ת י ‪ .‬ועיין הלשון ב מ ש נ ת נזיר םפ״ז‪.‬‬
‫אהילות ס״ד—ה עמ׳ ‪601—602‬‬
‫‪106‬‬
‫‪ 38‬שתק יהודה ב ן פתירוש נ מ ת י ל ו ר׳ מאיר‬
‫ר׳ י ה ו ד ה בן פ ת י ר ה‬
‫ו כ ד ‪ .‬בכי״ו נזיד ש ם ‪ :‬ש ת ק‬
‫ל פ נ י ו נ מ ת י לו מ א י ר וכד‪.‬‬
‫‪ 39‬ובעל מלאכות ה י ה וכד‪.‬‬
‫טה״ד י ש כאן‪ ,‬ו ב ד לנכון )בכי״ו חםר כ א ן דף>‪:‬‬
‫ו ב ע ל הלכות ה י ה וכו׳‪ .‬ועיין מ ש נ ת נזיר הנ״ל ו מ ״ ש ה ג ר ״ א באליהו ד ב א ידים פ׳׳ג מ ״ ב ‪.‬‬
‫פ‬
‫עמ׳ ‪602‬‬
‫‪ 4/5‬ר׳ ש מ ע ו ן ב ן א ל ע ז ר א ו מ ר‬
‫טפחים פתחו במלואו‪.‬‬
‫״‬
‫ה‬
‫מארבעה‬
‫משם ר ׳ מ א י ר מ ת ש ה ו א י ת י ר‬
‫בעירובין ל׳ א ׳ ‪ :‬והתניא ר׳ שמעון בן אלעזד אומר ע ו ג מ ל ך‬
‫ה ב ש ן פ ת ח ו במלואו‪ .‬וברור שזו ה י א‬
‫הברייתא‬
‫שלפנינו‪ .‬ובס׳ ה מ פ ת ח ל ד ׳ נ ס י ם ש ם‬
‫ע ל מ א מ ר ר׳ י ו ח נ ן להלן ש ם ‪ :‬ע ו ג מ ל ך ה ב ש ן פ ת ח ו בד׳ עיקרו באהלות בפר׳ ג׳ כ ז י ת‬
‫מ ן ה מ ת פ ת ח ו וכו׳‪ .‬ולפלא ש ל א ה ע י ר ע ל עיקר ה ב ר י י ת א ב ד ב ר י דשב׳׳א כדרכו ת מ י ד ‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪7‬‬
‫ר׳ יוסי אומר השדרה וכר‪.‬‬
‫ביב שהוא קמור תחת ה ב י ת וכר‪.‬‬
‫פ״ג םמ״ו‪.‬‬
‫ר״ש ספ״ג ורמז לו בתשב״ץ ח״ג סי׳ ב ‪/‬‬
‫א ׳ ע ״ ב ‪ .‬ו ב ד א ב י ״ ה כ ת ״ י ס י ׳ ת ת ק פ ״ ה ‪ :‬והכי ת נ י א ב ת ו ס פ ת א ד א ה ל ו ת פ ד ׳ ר ׳ י ש מ ע א ל‬
‫בית)!(‬
‫שהוא קמור ת ח ת ה ב י ת ו י ש בו ד ׳ טפחים‬
‫ב י צ י א ת ו ונפל‬
‫נ פ ל ב ב י ת מ ה ש ב ת ו כ ו טהור י ש ב ו ד׳ ט פ ח י ם ואין‬
‫לתוכו ה ב י ת‬
‫טהור‬
‫ב י צ י א ת ו ד ׳ טפחים ונפל ל ת ו כ ו‬
‫ה ב י ת טמא‪.‬‬
‫‪ 9‬נפל כבית מה שבתוכו טמא‪ .‬י ש כ א ן ה ש מ ט ה בטה״ד ע״י הדומות‪ ,‬ו ב ד‬
‫ו ב ר י ש הנ׳י׳ל‪ :‬נ פ ל ב ב י ת מד‪ .‬ש ב ת ו כ ו ט ה ו ר א י ן בו א ר ב ע ה טפחים ואין ב י צ י א ה‬
‫א ר ב ע ה טפחים נ פ ל בתוכו ה ב י ת ט מ א גפל ב ב י ת מ ה ש ב ת ו כ ו ט מ א ‪ .‬ו ה ג ר ״ א ה ג י ה א ת‬
‫ה מ ל ה ה א ח ר ו נ ה ‪ :‬טהור‪ .‬והיינו מ פ נ י ש י ש ב ב י ב פ ו ת ח ט פ ח )אין בו א ר ב ע ה א ב ל י ש ב ו‬
‫טפח( והוא חוצץ בפני ה ט ו מ א ה שבבית‪ .‬והרי א י ן ס ו ף ה ט ו מ א ה ש ב ב י ת ל צ א ת ד ד ך ה ב י ב ‪,‬‬
‫ו מ מ י ל א הכלים ש ת ח ת י ו טהורין‪.‬‬
‫‪ 9/10‬ר ח ב מבפנים וצר מ ב ח ו ץ ו כ ר ‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬והפי׳ הוא ש מ ת ח ת לבית י ש לו‬
‫פ ו ת י טפח‪ ,‬ו מ ת ח ת לכותל א י ן לו פותי טפח‪.‬‬
‫‪ 10‬בצר גידץ מחצה ע ל מחצה‪ .‬פי׳ הגר״א‪ :‬הואיל ואין בו פותי ט פ ח ה ד י הוא‬
‫כאילו ה ט ו מ א ה בכותל ה ב י ת שנידון מ ח צ ה ע ל מ ח צ ה )להלן פ י ה מ״ג(‪ .‬ועיין ר י ש‬
‫הנ״ל׳ ועיין ר י ש פ ״ ד מ״א‪.‬‬
‫‪ 11‬מ ו ד ה ר׳ יהודה בשקיפץ ובסלעין וכר‪ .‬סוכה כ״א א ‪ /‬ועיין פי׳ מהר״ם םפ״ג‪.‬‬
‫‪ 12‬מ נ ד ל ש ה ו א ע ו מ ד ב י ן ב ב י ת וכר‪ .‬ד״ש ודא״ש פ״ד מ״א‪ .‬ובר״ש ש ם ‪ :‬פ י ׳ בין‬
‫ב ב י ת בין באויר ה א י ב ב י ת ל א ו בתוך ה ב י ת מ ד ק ת ג י סיפ׳ ה י ה ע ו מ ד ב ת ו ׳ ה ב י ת ‪,‬‬
‫מכלל ד ר י ש א לאו בתוך ה ב י ת ע ס י ק י ׳ א ל א ע ו מ ד ע ״ ג ה ב י ת א ו ב ב י ת ש א י נ ו מקורה‪.‬‬
‫‪ 13/14‬ור• יומי א ו מ ר מחצה ע ל מחצה‪ .‬עיין במשגה ם״ד מ״א ובמפרשים שם‪.‬‬
‫‪ 14/17‬ה י ה ע ו מ ד ב ת ו ך הבית‪ ...‬טומאה שם ה ב י ת טמא‪ .‬מ ש נ ה פ״ד מ״א‪.‬‬
‫‪ 17/18‬ש ב כ ו ת ל מ א ח ר י ו ו ש ב מ ע ז י ב ה מעל גביו נדונין מחצה למחצה‪ .‬בר״ש‬
‫ה נ ״ ל ‪ :‬ש ב כ ו ת ל מאחוריו ו ש ב מ ע ז י ב ה מ ע ל ג ב י ו וכו׳ מ ע ז י ב ה ת ק ר ה ה מ פ ס ק ת ב י ן ב י ת‬
‫ש א י נ ו ) צ י ל ‪ :‬שבינו‪ ,‬כ מ ו ש ה ו א ב ד ״ ח ( לעלייה ו כ ד ‪ .‬ועיין להלן ב מ ש נ ה פ י ו מ ״ ד ‪.‬‬
‫‪ 18‬טומאה ת ח ת ר ג ל ו א ו ע ל ג ב י רגלו ו כ ר ‪/‬‬
‫ב ר‬
‫״‬
‫ש ה נ‬
‫ש ל מגדל‪ ,‬א ו ע ״ ג ד ג ל ו בין ה ר ג ל ל ד ף ש ל שולי ה מ ג ד ל וכו׳‪.‬‬
‫‪. .‬‬
‫ל‬
‫פ‬
‫״‬
‫ו כ ו‬
‫‪,‬‬
‫ו ת ח ת‬
‫ד ג ל ו‬
‫אהילות פ״ד‪ ,‬עמ׳ ‪602‬‬
‫‪107‬‬
‫וכר‪ .‬להלן‬
‫‪ , s‬ועיין‬
‫‪60519‬למהזה ח מ ה לעמוד ש ה י א ע ו מ ד ב ת ו ך ה ב י ת‬
‫ב מ ש נ ה שם פ׳׳ו ספדו‪.‬‬
‫‪ 20‬ה י ה מוטל ע ל מתניו ומונף וטומאה תחתיו ובר‪ .‬בד״ש ה נ ״ ל ‪ :‬פ י ו כ ד‬
‫ב ח צ ר ומוגף מ ל ש ו ן ה ג פ ת ד ל ת ו ת‬
‫היה המגדל מוטל ע ל מ ת נ י ו באויר כ ג ו ן‬
‫וטומאה ת ח ת ה מ ג ד ל נ ג ד ע ו ב י ה ד ס נ ו ‪ /‬ו ע ד ה ש ת א איירי ב מ ג ד ׳ ד ק א י מ ע ו מ ד שאז‬
‫פ ת ח ו מן ה צ ד וגגו ל מ ע ׳ אבל לקמן מיירי ב ש מ ו ט ל על צ ד וגהפ׳ ל מ ע ל ה פתחו ובמוגף‬
‫דוקא הוא דיש חילוק ו כ ו ‪ /‬ובסד״ט פירש ש ה מ ג ד ל ב ת ו ך הבית‪.‬‬
‫‪ 21/22‬כלים שברםטקאות מ כ א ן ומכאן טהורין‪ .‬ב ד ‪ :‬כלים שברטסקאות וכד‪.‬‬
‫ובר״ש ה ג ״ ל ‪ :‬כלים ש ב ס ר ק ם א ו ׳ ו כ ד ט ר ק ס א ו ת חללים קטגי׳ ש ב ע ו ב י ה ד ס ג ו ת שאין‬
‫בהן פ ו ת ח ט פ ח ד א פ י ׳ כגגד ה ט ו מ א ה מה ש ל א כנגדה טהור‪.‬‬
‫וגראה ש צ ״ ל ‪ :‬כלים שבןפ[רסטקאות ו כ ד ‪ ,‬והפירוש הוא הכלים שבמגדלים‬
‫הקטנים ש ב צ י ד י המגדל‪ ,‬עיין מ ״ ש לעף אצל קרוים במלונו על המלים הזרות עמ׳ ‪.480‬‬
‫ו מ ״ ש לעף שם שע״ם העניין א נ ו מוכרחים לפרש ש מ ד ב ר י ם כאן רק ב מ ג י ר ו ת שבדפנות‪,‬‬
‫יש לו על מי לסמוך‪ ,‬והוא ה ד ״ ש הנ״ל‪ .‬א ב ל ע ״ פ ה ע נ י י ן א פ ש ר ו א פ ש ר לפרש‬
‫שמדברים כאן ב מ ג ד ל י ם קטנים שמחוברים ל ד פ נ ו ת ה מ ג ד ל הגדול‪ ,‬והיינו פ ר ס ט ק א ו ת‬
‫)פרדםקאות( כמו ב כ ״ מ ב מ ש נ ה ובתוספתא‪ .‬ואם נ ק ב ל א ת פירוש בעל ס ד ״ ט הנ״ל‬
‫שגם כאן מ ד ב ר י ם ב מ ג ד ל המוטל בבית‪ ,‬ה ר י פירוש זה ק צ ת י ו ת ר קרוב גם מ צ ד‬
‫העגיין‪ ,‬ו מ ד ב ר י ם על ה פ ר ד ס ק א ו ת המחוברים לו ש ה ם ב ת ו ך הבית‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 22‬ה י ה עומד ב ת ו ך ה פ ת ח ונפתח ל ח ו ץ ו כ ר ‪ .‬כל הברייתא בד״ש פ״ד מ״ג עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 23‬טומאה ב ב י ת מה שבתוכו ט ה ו ר ‪ .‬בכי״ו חסרה המלה ״טהור״‪ .‬אבל ישנה‬
‫גם בר״ש הנ״ל‪ ,‬והוא מ ס ת י י ע מ מ נ ה לגירסא ש מ צ א ב מ ש נ ה דוקנית‪ ,‬אבל לפנינו‬
‫ב מ ש נ ה ‪ :‬ט ו מ א ה ב ב י ת מ ה שבתוכו ט מ א ‪ .‬וכ״ה ב ד ׳ נפולי‪ ,‬ד״ו רפ״ב‪ ,‬פ י ה ״ מ הוצ׳‬
‫דיריגבורג‪ ,‬הוצ׳ לוו‪ ,‬קויפמן ופרמה‪ ,‬וכן מ ע י ד מ ה ר ״ מ מ ר ו ט נ ב ר ג ש כ ן היא הגידםא‬
‫בכל הספרים‪ ,‬ועיין ב מ ל א ״ ש שם‪ ,‬והוא מ ו ס י ף ‪ :‬וגם ה׳יר י צ ח ק ן׳ ג י א ת ז״ל גרים‬
‫ט מ א ש ה ו א ט מ א ב ט ו מ א ת ה ב י ת ואין ה ב י ת ט מ א ב ט ו מ א ת ו )ועיין גם ב מ ל א ״ ש כלים‬
‫פ״ב מ ״ ב ולהלן פי״ז מ״א ש ה ב י א א ת פי׳ ה ר ב ן׳ גיאת‪ .‬וכגראה שהבוגד‪ ,‬לס׳ הגר‬
‫לרי״צ גיאת‪ ,‬עיין ב ה ק ד מ ה ל ש ע ר י ש מ ח ה ע מ ׳ ה ׳ וברילל י א ה ר ב י כ ע ד ח ״ ד ע מ ׳ ‪.(163‬‬
‫ובפי׳ מד״ר״מ הג״ל ה ב י א גם ה ת ו ס פ ת א ו ט ר ח ליישב א ת ה ס ת י ר ה ביגיהן‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫ולפי פ ש ו ט ה מ ש מ ע ש ה ת ו ס פ ת א חולקת ע ל המשגה‪ ,‬וד׳ יוסי להלן בא ל ס י י ע על דברי‬
‫ה ת ו ס פ ת א ב נ י ג ו ד ל מ ש נ ה )עיין גם בסד״ט(‪ .‬ו ע י י ן ב פ י ׳ מד״ר״ם פ ״ ט מ״י‪.‬‬
‫‪ 24/25‬אימתי יפה כח להציל מכח צמיד פ ת י ל א ו מכח אוהלים אם מציל‬
‫הוא מבח צמיד פ ת י ל ב נ ו ל ל וכר‪.‬‬
‫בד״ש הנ״ל‪ :‬אומ׳ ר׳ יוסי כן הלכה א י מ ת י יפה כח‬
‫הכלי‬
‫)ליכנס( להציל מ כ ח צ מ י ד פ ת י ל או מ כ ה אהלים אם מ צ י ל הוא מ כ ח‬
‫א הל י׳‬
‫בגולל קל וחומ׳ ע ל י ד י אהלים וכו׳ פ י ׳ כן ה ל כ ה ש ת צ י ל אם מציל ה ו א מ כ ח אהלים‬
‫בגולל‪ ,‬ד ל ק מ ן בפרק י ״ ד ת נ ן ח ב י ת ש ה י א מ ל א ה מ ש ק י ן טהורין ו מ ו ק פ ת צ מ י ד פ ת י ל‬
‫ו ע ש א ה גולל ל ק ב ר וכו׳‬
‫ו ה ח ב י ת ו ה מ ש ק י ן טהורין והאי מ ג ד ל נ מ י מ צ י ל בגולל מ כ ח‬
‫ש ה ו א חשוב אהל טהור קל וחומר ש י צ י ל ע ל י ד י אהלים כבית‪ .‬ו א י ת ד ג ר ס י אם מ צ י ל‬
‫הוא מ כ ח‬
‫שהוא‬
‫צמיד‬
‫פתיל‬
‫בגולל‪.‬‬
‫‪ 26‬מ נ ד הקורות• הבית ט מ א ‪.‬‬
‫ב מ ת נ י ׳ ת נ ן ה ב י ת ט ה ו ר דמיירי ב ז מ ן ש י ש שם פ ו ת ח ט פ ח א ב ל ה כ א מ י י ד י ב ש א י ן‬
‫וכן גורם בר״ש הנ״ל‪ ,‬ובפירושו ש ם ‪ :‬ה ב י ת ט מ א‬
‫‪108‬‬
‫אהילות ס״ה עמ׳ ‪602‬‬
‫שם פ ו ת ח ט פ ח וכו׳ כלים ש כ נ ג ד הזוית מ כ א ן ו ע ד סוף ה ב ר י י ת א א י ן ל י י ש ב כ י א ם‬
‫ב ד ו ח ק לפי גירסא זו‪ .‬ו נ ר א ה דגרםינן ב ב ר י י ת א ה ב י ת ט ה ו ר כ מ ו במתניתין‪ .‬ו ה ק ו ר ו ת‬
‫יורדות ו ס ו ת מ ו ת ש ל א תכנם ה ט ו מ א ה מ ן המוכגי לבית‪.‬‬
‫‪ 26/27‬שאני רואה את הקורות וכר‪ .‬פיה״מ להר״מ פ״ד מ״א‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,20‬ועיין ל ה ל ן‬
‫‪ 609‬ואילך‪ ,‬ועיין מ ״ ש לעיל ב ש ם הר״ש‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ 27‬ד ב ר אחר אק טומאה נכנםת ל א ה ל וכר‪ .‬עיין מ״ש להלן עמ׳ ‪ 609‬ש ר ‪,22/23‬‬
‫ועיין ד ״ ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 28‬שכננד ה ז ו י ת‪ .‬וכ״ה בר״ש הנ״ל‪ ,‬אבל להלן שם ) ב ר ״ ש ( ‪ :‬ה ז י ת ‪ ,‬עיין מש״ש‪.‬‬
‫‪ 28/29‬אמר רבי רואה א נ י דבריהם וכר‪ .‬וכ״ה בר״ש הנ״ל‪ ,‬ועיין גם ל ה ל ן *‪,6092‬‬
‫‪ .‬א ב ל ב ד ‪ :‬א מ ד ר׳ י ו ס י רואה א נ י דבריהם וכר‪ ,‬וכ״ה בכי״ו להלן שם‪.‬‬
‫‪ 29‬בפרוצה א ב ל במנופפת וכוי‪ .‬וכ״ה בר״ש הנ״ל‪ ,‬ו ב ד ‪ :‬בפרוצה א ב ל‬
‫ב מ ו ג פ ת וכד‪ .‬וגי׳ ד יותר נוחה‪ ,‬ו א פ ש ר שלפנינו ה ו א ב א ש ג ר ה מ מ י א ‪ ,‬ע י י ן ל ע י ל ‪.57032‬‬
‫‪ 30/31‬אמר ר׳ יוסי בא ר׳ יוחנן בן נורי אצל ר׳ חלפתא וכר‪ .‬וכן בר״ש פ״ה‬
‫‪,‬‬
‫פ ר א ‪ :‬ת נ י א ב ת ו ס פ ת א א מ ד ר ב י יוסי ב א ר י ו ח נ ן ב ן גורי א צ ל ד ב י ח ל פ ת א א מ ר ל ו‬
‫מה א ת ה א ו מ ד בעין של תנור וכו׳ פ י ׳ מה את אומר ב ע י ן של ת נ ו ר כ י מ ת נ י ת י ן‬
‫ב ע א מ י נ י ה שאהילו קוברי ה מ ת ע ל עינו ו ע ל זה א ו מ ר ש ר ׳ עקיבא מטהר‪ .‬ו ע י י ן מ׳׳ש‬
‫ע ל ‪ .‬ר ׳ ח ל פ ת א ״ ב פ י ד׳ יוסי ב נ ו לעיל ‪.57839‬‬
‫‪ 32‬עין של תנור יש בה נובה טפח ואין בה רחב טפח וכר‪ .‬עיין ד׳׳ש הנ‪-‬ל‬
‫ו ה ש ג ו ת ה ד א ב ״ ד פ י ״ ח מה׳ טומאת מ ת ה״ד‪.‬‬
‫‪ 33‬נ ת ן נסר על נ ב י בקעה טימאה את הנסר וכר‪ .‬הנכון ב ד ‪ :‬נ ת ן נ ס ר ע ל‬
‫ג ב ה בקעה ט ו מ א ה וכר‪ .‬וכן ב ד ״ ש הנ״ל‪ :‬נ ת ן נ ס ר ע ל ג ב ה ב ק ע ה ה ט ו מ א ה את‬
‫הנסר נ ט מ א הנסר וטימא א ת התנור ו כ ד ‪ ,‬ע י י ״ ש הפירוש‪ .‬ובכלים פ ״ י מ ״ ו כ ת ב ‪:‬‬
‫הא ד מ ש מ ע ב ת ו ס פ ת א ד א ה ל ו ת בפרק ר׳ י ש מ ע א ל בר׳ יוסי ד נ ם ד ע ל עינו ש ל ת נ ו ד‬
‫אינו מציל‪ ,‬משום )דבעינן( ] ד ב ע י נ ו [ לאו אורחיה‪ ,‬א ב ל ה כ א )בעי( ]בפי[ התנו׳ אורחיה‪.‬‬
‫ובהשגות הנ״ל‪ :‬״ואם נ ת ן ע ל אויר ה ע י ן נ ס ר שהוא ר ח ב וארוך א ע ״ פ ש א י ן ב ק י מ ו ר ו‬
‫רוחב ט פ ח ב ק ע ה ט ו מ א ה א ת הנסר ש א י ן הגםד מ צ י ל א ל א ב צ מ י ד פ ת י ל ו ע ד ) ב ד ״ ח ‪:‬‬
‫ועוד( ש ה נ ס ר מצופה ) ב ד ״ ח ‪ :‬משופע( ועולה ו מ ק ב ל ט ו מ א ה ואינו חוצץ ו מ ב י א את‬
‫הסומא לתנור‪ .‬תוספת״‪ .‬ועיין מה ש ה א ר י ך ב מ ש נ ה א ח ר ו נ ה פ ״ ה מ״א‪.‬‬
‫‪ 34‬ארובה שבק הכית ל ע ל י ה וכר‪ .‬כ ל הברייתא בר״ש כלים םפ״ט‪ .‬ועיין ב מ ש נ ה‬
‫כ א ן פ״ ה מ״ב‪.‬‬
‫‪ 35/36‬מצלת ע ל פ ח ו ת מטפח‪ .‬וכ״ה ב ד ור״ש הנ״ל‪ ,‬וכתב ש ם ‪ :‬״פי׳ מצלת‬
‫כ ד י נ ס ב ה ד א ר ו ב ה שאין ב ה פ ו ת ח ט פ ח כ ם ת ו מ א דמיא״‪ .‬ורואים ש פ י ר ש כי פ ח ו ת‬
‫מ ט פ ח הולך על הארובה‪ ,‬א ב ל ה ג ר ״ א ה ג י ה ‪ :‬ע ד פ ו ת ח ט פ ח ‪ ,‬וזה הולך ע ל הקדרה‪,‬‬
‫א ב ל ב א ר ו ב ה בוודאי ה י ה פותי טפח‪.‬‬
‫‪ 37/38‬כשתמצא אומר‪ ...‬מהודק לחטאת וטמאים לתרומה‪ .‬בכי״ו‪ :‬כ ש ת י מ צ א‬
‫א מ ו ד ו כ ר ‪ ,‬ו ב ד ‪ :‬ש ת מ צ ׳ אמור וכר‪ .‬ולעצם העגיין עיין ב ת ו ס פ ת א ח ג י ג ה ‪ ,2382‬ת ו ס ׳‬
‫פ ר ה ‪ :6348‬עם ה א ר ץ ש ה ב י א כלים ל ח ט א ת ו ח ב ר לוקח הימגו ל ח ט א ת ו ולתרומתו‪.‬‬
‫ולפי פ ש ו ט ו ה ת ו ס פ ת א ש ל נ ו חולקת‪ .‬ו ב ד מ ב ״ ם ס פ י ״ ג מ ה ׳ פ ר ה א ד ו מ ה ‪ :‬ל פ י כ ך ע ם‬
‫ה א ר ץ שהביא כ ל י מ ב י ת ו אפילו כ ל י ח ר ס ו א מ ר כ ל י זה ט ה ו ר ל ח ט א ת ה ״ ז ט ה ו ר‬
‫ו מ ק ד ש י ן בו ומזין מ מ נ ו ו א ע ״ פ שאותו כ ל י ט מ א לקודש ולתרומה‪) .‬םד״ט(‪.‬‬
‫אהילוח ם״ה—ו ןמ׳ ‪602—603‬‬
‫‪109‬‬
‫‪ 38/39‬ל נ ץ ש ה ו א מלא מ ש ק י ן ט ה ו ר י ן ופינן ל ל נ ק א ח ר א ם י ש בו מ ש ק י ן טמא‪.‬‬
‫ב ר ״ ש פ ״ ה מ ״ ר ‪* :‬תגיא ב ת ו ס פ ת א לגין שהוא מ ל א מ ש ק י ן טהורין ופינן ללגין אחר‬
‫א ס י ש שם מ ש ק י ן ט מ א י ן ל א ש ג א )לא י ד ע ת י לפרש ש ת י מלים אלו(‪ .‬פ י ׳ לא‬
‫מ ב ע י א א י ן שם מ ש ק י ן דטמאין‪ ,‬א ל א אפילו י ש שם מ ש ק י ן ד א י ל א ו דםיגה זה בזה‬
‫ה ו י מ ט ה ר י נ ן ה נ י והני‪ ,‬אפילו הכי ט מ א י ן כיון דפינן‪ ,‬ו א י ה ו ה גרסיגן ט ה ו ד י ן הוד‪.‬‬
‫נ י ח א טפי״‪ .‬ולפי הגירםא שלנו היה צ ״ ל ‪ :‬א פ י ל ו אם י ש ב ו מ ש ק י ן טמאין‪.‬‬
‫‪ 39‬ו י ד י ה ע ס ו ק ו ת כבצק א ח ד ו כ ו ‪ /‬כ״ה בד‪ ,‬ובכי״ו‪ :‬בבצק א ח ר וכד‪.‬‬
‫ועיין להלן‪.‬‬
‫עמ׳ ‪603‬‬
‫‪ 1/2‬ב ל ז מ ן ש מ ג ב ה ת זו ו מ נ ח ת זו‪ ...‬מ ש כ ה י ד י ה ה י מ נ ה ו ה ח ז י ר ת ו נ ט מ א ת‬
‫ו ט י מ א ה א ת הבצק‪ .‬כלומר‪ ,‬מ ג ב ה ת י ד ה א ח ת ו מ נ ח ת האתדת‪ .‬ובפיה׳׳מ להר״מ פ״ה מ״ד‪:‬‬
‫ו כ ב ר ב י א ר ו בתוספתא שהבצק ט ה ו ר כל ז מ ן שהיא ע ו ס ק ת ב ב צ ק א ו א ם ה י ת ה‬
‫נ פ ר ד ת מ מ נ ו והניחה אותו‪ ,‬א ב ל א ס ה י ת ה מ ג ב ה ת ש ת י י ד י ה י ח ד מ ן ה ב צ ק ואחר זה‬
‫חזרה ולשה ת ט מ א ה ב צ ק כ א ש ר ה י א ג ו ג ע ת ב ו והיא טמאה‪ .‬וכן בפי׳ ה ר א ״ ש שס­­‬
‫וכן מפ׳ בתום׳ מ ה ש ה ב צ ק טהור הייגו כ ל ז מ ן ש ה א ש ה ע ו ס ק ת ב ו א ו כ ש ה ג י ח ת ו‬
‫והלכה לה‪ ,‬א ב ל א ם הגביה ש ת י י ד י ה מ ן הבצק ו א ח ״ כ חזרה ולשה ט מ א ה א ת הבצק‬
‫במגע‪ .‬ועיין ד מ ב ״ ס םםכ״ג מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת ‪ .‬ולכאורה גרמה ש ה ם גרסו ב ת ו ס פ ת א ‪:‬‬
‫] ב ד ״ א אם[ מ ש כ ה ידיה ה י מ ג ו )כ״ה מ ל ה זו ב ד וכי״ו( ה ח ז י ר ת ן ג ט מ א ת וכד‪.‬‬
‫ולעצם ה ע נ י י ן א י ן הבדל‪.‬‬
‫‪ 2/3‬א מ ר ר׳ י ה ו ש ע ב ו ש ת י מ ד ב ר י כ ם ו כ ר ‪ .‬כ ל הברייתא בחגיגה כ״ב ב׳‪.‬‬
‫‪ 3/4‬ו ב צ ק ט ה ו ר ל ג י ן טמא ו כ ר ‪ .‬וכ״ה בערך ב ח ג י ג ה שם‪ .‬א ב ל בכי״ו כ א ן ‪ :‬ובצק‬
‫טהור מ ש כ ה ידיה הימגו ו ה ח ז י ר ת ה ו ט מ א ה א ת ל ג י ן לגין ט מ א ו כ ו ‪ /‬ולכאורה ה י ה‬
‫נ ר א ה ש י ש כ א ן ש ר י ד ש ל ב ר י י ת א מ ע י ן הג״ל‪ .‬והייגו ש ה א ש ה ט פ ל ה ב מ ש ק י ן שבלגין‬
‫והן ט ה ו ד י ן ר ק ב ש ע ה ש מ ט פ ל ת בהן‪ ,‬א ב ל מ ש כ ה ידיה ו כ ו ‪ /‬א ב ל י ו ת ר נראה ש י ש‬
‫כ א ן כפילות מ ו ט ע י ת מ ש ר ‪ ,2‬וגם ה ר א ש ו נ י ם לא ה י ו מ נ י ח י ם א ת ה ש ל מ ת ה ת ו ס פ ת א‬
‫ל ר י ש א ש ל ה מ ש ג ה והיו מביאים רק א ת ה ה ש ל מ ה לסיפא ש ל ה מ ש ג ה ‪.‬‬
‫‪ 8‬כשיטהרנו א ו כ ל י ן ו מ ש ק י ן ב ת ו כ ו ע צ מ ו ט ה ר נ ו ו כ ר ‪ .‬בכי״ו‪ :‬כשטיהרנו‬
‫אוכלין ו מ ש ק י ן בתוכו ע צ מ ו טיהרנו א ב ל כ ש ט י ה ר נ ו א ת הכלי ט י ה ר ת ה ל ך ולו‪ .‬ועיין‬
‫מ ש נ ת ע ד ו י ו ת םפ״א‪.‬‬
‫‪ 9‬נ מ י ת י לכם וכר‪ .‬בחגיגה הנ״ל‪ :‬נעניתי לכס וכד‪.‬‬
‫פ״ו‬
‫‪ 10‬ר׳ יהודה אומר משם ר׳ יהשע כשם שהכלים מ צ י ל י ן עם‬
‫ל ה ן דפנות וכר‪ .‬בר״ש פ י ה מ ״ ו ‪ :‬״תניא בתוספתא ד ׳ י ה ו ד ה אומר משום ר ׳ יהושע כשם‬
‫אוהלין ש י ש‬
‫שהכלים‬
‫מצילים‬
‫א ו ת ם ע ם אהלים ש י ש ל ה ן ד פ נ ו ת כ ך מצילין ע ם אהלים ש א י ן‬
‫ל ה ן ד פ נ ו ת וכו׳ פ י ׳ כ ך מ צ י ל י ן ע ם א ה ל י ם שאין להם ד פ נ ו ת ו מ ת נ י ת י ן ד ל א כר׳ יהודה‪.‬‬
‫א י נ מ י מ ת נ י ת י ן ב כ ל י ש א י ן בו טפח״‪ .‬ו כ ן פ י ׳ הרמב״ם‪ ,‬ע י י ן להלן‪ .‬ו ב פ י ה ״ מ ל ה ר ״ מ‬
‫ש ם ע מ ׳ ‪ :28‬וכן מ ב ו א ר ב ת ו ס פ ת א א מ ר ו כ ש ם שהכלים מצילין ע ם אהלים ש י ש ל ה ן‬
‫אהילות פיו עמ׳ ‪603‬‬
‫‪110‬‬
‫דפנות כך מצילין עם אהלים שאין להם דפנות במה דברים אמורים וכו׳‪ .‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 11/12‬ואחד כלי עזן ואחד כלי חרם טהורין‪ .‬כלומר‪ ,‬כלי חרם הטהורים‪ ,‬שאינם‬
‫מקבלים טומאה‪ ,‬כגון המשמש כפוי בכלים‪ ,‬ועיין בפי׳ הארוך בםד״ט צ״ד ע״א ד״ה‬
‫אחד‪ .‬ובר״ש הנ״ל העתיקה ולא פירשה‪ ,‬ובר״מ הנ״ל דלג עליה‪ ,‬מפגי שכל זה אינו‬
‫אלא מאמר המוסגר‪ ,‬עיין להלן‪.‬‬
‫‪ 12‬במה דברים אמורים בכלי שיש בו טפח וכר‪ .‬פיה״מ הנ״ל‪ ,‬ורואים‬
‫מדבריו שהוא פירש כי בבא זו המשך מדברי ר׳ יהודה בשם ר׳ יהושע‪ ,‬וא״כ‬
‫משנתינו היא כר׳ יהודה‪ .‬ועיין לעיל‪.‬‬
‫‪ 13‬שהוא אפוץ מבחוץ מצד אחד וכר‪ .‬עיין הפירושים השונים בר״ש הניל‬
‫ובהגהות הגר״א‪ .‬ובםד״ט פירש שמבחוץ פירושו אם הכלי מציל מבחוץ‪ ,‬עיין‬
‫במשגה פ״ה מ״ו‪.‬‬
‫‪ 15‬קדירה שהיא נתונה בצד תפני וכר‪ .‬בד וכי״ו‪ :‬בצד דופגו וכד‪ .‬וכן בר״ש‬
‫פ״ה מ״ז‪ :‬תניא בתוספתא קדירה שהיא נתונה בצד דופנו של אהל מבחוץ טומאה‬
‫ת ח ת י ה )וכצ״ל לפנינו בתוספתא( והיא רוצצת וכד‪ ,‬עיי״ש כל הברייתות עד סוף‬
‫הפרק‪ .‬ועיין ר״ש פ״ט מ״א שהביא את התוספתא כאן‪ ,‬עיי״ש‪ .‬ועיין גם בפי׳ מהד״ם‬
‫שם‪ ,‬עיי״ש היטב‪.‬‬
‫‪ 17/18‬מתוכה או על גבה הכל טמאה‪ .‬בר״ש הגיל‪ :‬פי׳ היא בתוכה או על גבה‬
‫הכל טמא‪ ,‬אם הטומאה בתוך הקדירה או על גבה )כלומר כגגד פי הקדרה( הכל טמא‬
‫עם כל מה שבתוכה ומה שתחתיה‪ ,‬דאין כלי טמ׳ חוצץ‪.‬‬
‫‪ 18‬היתד‪ .‬כ פ ו ש ה טומאה תחתיו והיא רוצצת טומאה בוקעת ועולה וכר‪.‬‬
‫וכ״ה בד‪ ,‬אבל בד״ש הנ״ל‪. :‬הית׳ כ פ י ש ה נ ת ו נ ׳ ב צ ד ד פ ג י ש ל א ה ל‬
‫מ ב ח ו ץ וטומאה תחתיה והיא רוצצת טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת‪ .‬היתד‪.‬‬
‫גבוהה מן הארץ טפח וטומאה תחתיה תחתיה )מלה זו חסרה בד‪ ,‬אבל ישנה לנכון‬
‫בכי״ו( טמא תוכה וגבה טהו׳ מפגי שהיא גידוגית כשיפועי אהלי׳ וכו׳ היתה כפישה‬
‫נתונ׳ בצד דופנו של אהל מבחוץ כשיפועי אהלים דכשם שאין טומאה נכנסת ויוצאה‬
‫לאהל כך אינה נכנסת לכפישה‪ .‬וצריך טעם אמאי נקט בכפישה כשיפועי אהלים‬
‫ובקדירה נקט עם דופנו של אהל‪ .‬וכי האי יש בתוספתא גבי קדירה שתחת ארובה‬
‫)‪ (6093 ,60838‬ובפרק עשירי )מ״ו( אביאנה‪ ,‬וגם שם צריך טעם‪ .‬בתוכה או על גבה‬
‫)הכל טמא(‪ .‬הטומאה בתוך הכפיש׳ או על גבה כנגדו )על( ]עד[ הרקיע טמא אבל‬
‫תחתיה טהד דכפישה לא מקבלה טומאה וחוצצת עם דופן האהל״‪ .‬וכל המפרשים‬
‫)לרבות גם סד״ט( קבלו את גירסת הד״ש ונדחקו לפרש שמדברים כאן רק בכפישה‬
‫של אבן וכד‪ .‬ועיין במשגה ס״ה מ״ז‪.‬‬
‫אבל נעלם מהם לפ״ש כי גירםתינו )גי׳ ד וכי״ו( יש לה על מה לסמוך‪ ,‬וכ״ה‬
‫ברש״י יבמות ק״ז ב׳‪ :‬וחברו מצאתי בתוספתא דאהלות קדירה שהיא נתונה כד‬
‫ה י ת ה כ פ ו ש ה לשון הכפישגי באפר‪ .‬וברש״י לאיכה שם )ג׳ ט״ז(‪ :‬הכפישני‪ .‬כפה‬
‫אותי באפר ככלי הכפוי ( על פיו וכו׳ ויש דומה לזה במשגה פישון הגמל במדה‬
‫הכפושה מדד‪ .‬ורואים ברור שרש״י גרס כגידסתיגו‪ .‬ואין מדברים כלל בכפישה אלא‬
‫בקדירה כפושה וכפויה על פיה‪ .‬וג״ל שהקדירה היתה כפויה בפיה לכותל‪ ,‬ומכיוון‬
‫‪1‬‬
‫‪ (1‬ועיין גם בפירוש מהר״מ מרוםנברג שהבאתי לעיל עמ׳ ‪ 571‬שו׳ ‪) 2/3‬עמ׳ ‪.(7‬‬
‫אהילות ם״ו—ז עמ׳ ‪603‬‬
‫‪Ill‬‬
‫ש ה ד ב י ק ה לכותל ש ל א כ ד ר ך ק ב ל ת ה נטהרה ולפיכך נידונית כ ש י פ ו ע י אהלים‪ ,‬עיין‬
‫מ״ ש לעיל ‪ 58622‬ואילך‪ 58925 ,‬ואילך‪ .‬ועיין מ ״ ש ע ל ״כפושה״ להלן ‪,66725‬‬
‫‪ 21‬משוכה ה י מ נ ה ב פ ו ת י טפח א י נ ה מצלח ו כ ר ‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬משוכה‬
‫ה י מ נ ו בפות׳ ט פ ח א י נ ה מ צ ל ת וכו׳ משוכ׳ ה י מ נ ו ב פ ו ת ח ט פ ח א י נ ה מ צ ל ת דלאו‬
‫ע ם דופן ה א ה ל ק י י מ א כיון ד מ ש ו כ ה ו מ ת נ י ת י ן ד מ צ ל ת ב ד ב ו ק ה לדופן‪.‬‬
‫‪ 22/23‬כ ו ת ל שמקצתו משמש ל ב י ת ו כ ר ‪ .‬בד״ש הנ״ל‪ :‬כ ג ר כותל ארוך חציו‬
‫כ ג ג ד ה ב י ת ותציו כ ג ג ד הגינה‪.‬‬
‫‪ 23‬ב י ת המשמש ל נ י נ ה ו כ ר ‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬ל ג כ ו ן ‪ :‬ב צ ד ה מ ש מ ש לגיגה וכר‪.‬‬
‫‪ 24‬ו ק ד ר ה בה א י ן פ י ה ל ק ו ר ה ו כ ר ‪ .‬ב ד ‪ :‬א ם א י ן )וכ״ה גם בכי״ו> ב י ן פ י ה‬
‫לקורה ו כ ר ‪ .‬ו ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬וקדירה ת ל ו י ה ב ה א ם א י ן ב י ן פ י ה לקורה וכר‪.‬‬
‫‪ 25/26‬ה י ת ה א פ ו צ ה ב א ר ץ ו ב ק ו ר ה ו ב ר ‪ .‬ב ז ה אפילו חכמים‪.‬מודים שמצלת מפני‬
‫שנראית יותר כמו אהל‪) .‬םד״ט(‪.‬‬
‫‪ 27‬ה י ה פ י ה ל מ ע ל ה מודבק ל ק ו ר ה וכוי‪ .‬עיין פיה״מ להר״מ ספ״ ה עמי ‪,29‬‬
‫ר י ש הנ״ל ור״ש פ י ו מ״א‪ .‬ועיין ר ע ״ ב םם״ה‪.‬‬
‫‪ 29‬א ב א שאול א ו מ ר ב ז ו ה י א מחלוקת‪.‬‬
‫בר״ש הנ״ל‪ :‬דדוקא בזו נחלקו ולא‬
‫בגתוגה ע ל ג ב י יתידות‪.‬‬
‫‪ 29/30‬ראשו אחד נתון ע ל כותלו של ב י ת ו כ ר ‪ .‬צ ״ ל ‪ :‬ראשה א ח ד ו כ ו ‪/‬‬
‫כלומד ש ל הקורה‪.‬‬
‫‪ 31‬א ב א ש א ו ל א ו מ ר א ף ב ז ו ה י א מחלוקת‪ .‬כלומד גם בקורה שראשה א ח ד‬
‫נ ת ו ן ע ל ה ב י ת ו ה ש ג י ע ל ה ג י ג ה מחלוקת‪ ,‬ור״ע מטהר‪ .‬ולפ״ז צ ר י ך לפרש ב מ ש נ ת י נ ו‬
‫ם פ ״ ה ‪ :‬קורה ש ה י ת ה נתונה מכותל לכותל וכר‪ ,‬ה י י נ ו מכותל ב י ת לכותל גינה‬
‫)עיי״ש במשגה לפגי זה( וגם ב ז ה ר ״ ע מטהר‪ ,‬ורק ב ה י ה הכותל כולו ל ח צ ר או כולו‬
‫לגיגה איגו מציל‪ ) .‬ע ״ פ סד״ט(‪.‬‬
‫‪V‬‬
‫פ״ז‬
‫‪ 32‬א ר ב ע ה ש ה י ו נ ו ש א ק א ת ה נ ד ב ך‬
‫ו כ ר ‪ .‬וכן בר״ש פ״ו מ״א‪ :‬ת ג י א בתוספתא‬
‫ה נ ד ב ך וכר‪ ,‬כל‬
‫ה ב ר י י ת ו ת ע ד להלן ‪ .6046‬א ב ל בכי״ו‪:‬‬
‫א ר ב ע ה שהיו נ ו ש א י ן א ת‬
‫‪,‬‬
‫א ת ה נ ד ב ד ‪ ,‬וכן ג ר ם ב מ ש נ ה גם ה ר ״ מ ל פ י פ י ה ״ מ ה ו צ דיריגבורג‪ ,‬ועיין גירסאות‬
‫ק ר ו ב ו ת לזו ב מ ק ו ר ו ת שמגר‪ .‬א פ ש ט י י ן‬
‫ב פ י ה ״ ג ע מ י ‪ 84‬ה ע ר ה ‪ .28‬ועיין‬
‫בתוספות‬
‫ה ע ר ו ך השלם לקרוים ע ר ך גרווד ע מ י ‪.284-285‬‬
‫שם‪ :‬ו א ץ במוטות כעובי המרדיע וכר‪ .‬פיד״״ג טהרות עמי ‪ ,85‬ערוך ערך נרווד‬
‫ור״ש הנ״ל‪ .‬ופירש‬
‫ב ר ״ ש ש ם ‪ :‬מ ש ו ם ר׳ א ל י ע ז ר נ ק ט ל י ה ש א ם י ש ב מ ו ט ו ת כעובי‬
‫ה מ ד ד ע אפילו ר׳ אליעזר מ ו ד ה ד א י ן נ ע ש י ם אהלים ל ט ה ר מ א ח ר ד ט מ א י ן ה נ ו ש א י ן ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 34/35‬וכן ה י ה ר׳ אליעזר אומר כזית מן המת בפי ה ע ר ו ב‬
‫הנדבך אדם וכלים שתחתיו טהורק האהיל ע ל נכי תנור וכירים החדשים טהורק‪.‬‬
‫ה א ה י ל ע ל גבי‬
‫ב כ י ״ ו ‪ :‬ע ל ג ב י ה נ ד ב ה ועיין מ ״ ש לעיל ש ד ‪ .32‬ו ב ר ״ ש‬
‫אומר כזית מ ן ה מ ת בפי‬
‫ו ב ם ד ״ ט צ ״ ח ע ״ ב בפי׳ ה א ר ו ך ד ״ ה ור״א‬
‫ל א נ ת ב ר ר אצלו‪.‬‬
‫ה נ ״ ל ‪ :‬ו כ ן ה י ה ר׳ אליעזר‬
‫ה ע ו ר ב ה א ה י ל ע ל ג ב י ה נ ד ב ך ו כ ר ‪ ,‬ולא פ י ר ש א ת הבבא‪.‬‬
‫כותב‬
‫ש ה ש מ י ט ב ב א זו מפני‬
‫שפירושה‬
‫‪112‬‬
‫אהילות ם״ז עמ׳ ‪603—604‬‬
‫ולחומר הנושא אולי יש לומר‪ ,‬שהתוספתא הוסיפה כאן על משנתינו ועל ה ב ב א‬
‫הנ״ל‪ ,‬שהרי במשנה אפשר לפרש ש ר אליעזר ממהר רק באין הטומאה כנגד הכלים‬
‫)בין מלמעלה‪ ,‬בין מלמטה(‪ ,‬מפני שאם אפילו נחשב את הנדווד כמאן דליתא אין‬
‫הכלים נטמאים‪ ,‬בניגוד לשיטת החכמים שסוברים כי הכלים טמאים אפילו באינם‬
‫כנגד הטומאה‪ ,‬עיין רמב״ם פי״ב מה׳ טומאת מת סה״א‪ .‬אבל בתוספתא כאן מפורש‬
‫שאפילו טומאה בפי עורב הפורח הגה והגה והאהיל גם על הכלים טהורים‪ ,‬מפני‬
‫שהגרווד הוא אוהל גמור גם לחציצה‪ .‬וכן הפירוש בסיפא שאם האהיל העורב ע״ג‬
‫]הגדבך ש[על גבי תנור וכירים החדשים טהורים הכלים שמתחתיו אפילו לחכמים‪,‬‬
‫עיין במשגה פי״ב מ״א ובאליהו ר ב א שם‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 36‬ואין ב ה ן פ ו ת י טפח‪ .‬כלומד‪ ,‬או בכלי חרם שאין פותי טפח ביניהם לגדווד‪,‬‬
‫וממילא איגו גטמא הכלי‪ ,‬שהרי איגו מקבל טומאה מגבו‪ ,‬ומפיו אינו מטמא שהנרווד‬
‫מציל עליו )ר׳׳ש הג״ל(‪.‬‬
‫‪ 37‬כלים שתחתיו טמאק‪ .‬יש כאן השמטה‪ ,‬ועיין גי׳ ד‪ .‬והגכון הוא בד״ש הנ״ל‪:‬‬
‫‪ ,‬כ ל י ם שתחתיו טמאין ויש בהן פותח טפח )כלומר‪ ,‬דווקא בכלים שתחתיו שיש בהן‬
‫פותח טפח‪ ,‬אבל אם אין בהם פותח טפח הגרווד מציל עליהם‪ ,‬כן פירש לנכון בסד״ט(‬
‫ר׳ אליעזר מטהר‪ .‬ואם יש בהן פ ו ת ח ט פ ח טומאה תחתיו כלי׳ שעל גביו טמאי׳‬
‫טומאה על גביו כלים שתחתיו טמאין וכד‪ ,‬ואם יש בהם פותח טפח בכלים‬
‫המקבלים טומאה‪ ,‬ומשום ר׳ אליעזר נקטה לאשמעינץ דמודה בה״‪ ,‬שהדי גם הוא‬
‫מודה שאם נסמך הנרווד בכלי טמא אינו חוצץ‪.‬‬
‫‪ 37/38‬נ ת ק על ארבע כוסיות הנתונות על ארבע אבנים וכד‪ .‬בכי״ו‪ :‬נתון‬
‫על ארבע כימיות וכו׳‪ ,‬ובר״ש הנ״ל‪ :‬נתון על ארבע כסיות וכו׳ כסיות מלשון כסא‬
‫)עיין זבים פ״ד מ״ד ולעיל ‪5894‬׳ ועיין להלן(‪.‬‬
‫‪ 38‬ואין בהן נובה טפח וכוי‪ .‬פירש בר״ש הנ״ל שאין בכםאות גובה טפח‪ ,‬ולפיכך‬
‫טהורים )עיין כלים פכ״ב מ״ג‪ ,‬פכיז מ״ה(‪ ,‬וטומאה רצוצה אין כאן‪ ,‬מפני שיתכן‬
‫שהגרווד גבוה באמצע‪.‬‬
‫עמ׳ ‪604‬‬
‫‪ 2‬טומאה על ג ב י כלים שתחתיו טהורק‪ .‬וכן בר״ש הנ״ל‪ :‬טומאה על ג ב י ו‬
‫כלים שתחתיו טהורין וכו׳ צריך לדקדק מאי שנא הכא תחתיו מעל גביו מכולהו‬
‫אחדיני וכד‪ .‬ובדי כ א ן ‪ :‬טומאה על גביו כלים שתחתיו ט מ א י ן‪ .‬ואח״כ יש שם‬
‫כפילות מוטעית שאיננה בכי״ו ור״ש הנ״ל )אלא שבכפילות זו גורם ט ה ו ר י ן ‪ ,‬כגי׳‬
‫כי״ו והר״ש(‪ .‬והגד״א הגיה כגי׳ ד )בלי הכפילות(‪ ,‬ופירש שאין באבנים טפח על טפח‬
‫ברוחב ואורך ואיגם חוצצים ומביאים א ת הטומאה תחתיהם וגטמאו הכסאות‪ ,‬ואוהל‬
‫‪,‬‬
‫הנסמך ע״י ד ב ר טמא אינו חוצץ אםילן‬
‫ל ר‬
‫א ל י ע ז ר <‬
‫‪ 2/3‬ואם ר א ש י כוסיות נראק בק כ ך ובין כך טהורק‪ .‬בכי״ו‪ :‬ואם ראשי כיםיות‬
‫ו כ ד ‪ ,‬וכן בר״ש הנ״ל‪. :‬ואם ראשי כסיות נדאין בין כ ך ובין כך טהורין וכו׳ דכיון‬
‫דנראי׳ שמיט להו מתח׳ הנדבך והוד‪ .‬ליה כנתון על האבני׳ לבדן״‪ .‬וצריך לפרש לפ״ז‬
‫ש‪.‬שבין כ ך ובין כך״ פירושו בין אם הכסיות גבוהים ט פ ח בין שאינם גבוהים הכלים‬
‫טהורים מפגי שאין הגרווד סמוך עליהם אלא על האבגים‪ ,‬וטומאה רצוצה אין כאן‪,‬‬
‫׳‬
‫שהרי הגרווד גבוה באמצע‪ ,‬עיין לעיל שו׳ ‪.38‬‬
‫אהילות פ״ז עמ׳ ‪604‬‬
‫‪113‬‬
‫גסר שראשו אחד נ ת ק ע ל גבי האבן וכר‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬ד״ש ודא״ש פ״ז מ״ב‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 5‬ויש תחתיו רביע טפח ובר‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬ויש תחתיו ר ב ו ע טפח וכר ואם‬
‫באויר שתחתיו שעשוי בשיפוע יכול אדם לרבע טפח על טפח על רום טפח נידון‬
‫כשיפועי אהלים ומציל‪ .‬וברא״ש הנ״ל‪ :‬שאם יורד ויושב תחתיו ר ו ב ע טפח וכר‪.‬‬
‫‪ 7‬אף ע ל פי שהדלת נ פ ח ת ה וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬נפתחה וכר‪ .‬ובד״ש פ״ו מ״ב‪:‬‬
‫תניא בתוספתא ר׳ יהודה אומר משום ר׳ אליעזר אף על פי ש נ פ ת ח ה הדלת‬
‫הבית טהור לפי שלא נטמא המפתח‪ .‬וברמב״ן ב״ב י״ט סע״ב‪ :‬דקתני עלה‬
‫בתוספות ד׳ יהודה אומר משום ר׳ אליעזר אף על פי שאינו יכול לעמוד בפני עצמו‬
‫מציל לפי שלא נטמא המפתח‪ .‬ועיין בתוספות שם ד״ה רואין‪.‬‬
‫ב י ת שחצצו ב ק נ ק נ ק טהורות וכר‪ .‬פיה״מ להר״מ פ״ו מ״ב‪ ,‬ד״ש הנ״ל‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫רמב״ם דפכ״ד מה׳ טומאת מת‪.‬‬
‫‪ 10‬אם יכול הטחן לעמוד ו כ ר ‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬אם יכול ה ט י ח לעמוד וכר‪.‬‬
‫ובפיה״מ ורמב״ם הנ״ל‪ :‬אם יכול הטיט וכו‪ /‬ועיין במשנה שם‪.‬‬
‫‪ 11‬כותל שנסדק ב ק שתי בין ערב ועשוי כמין משפך וכר‪ .‬ר״ש פ״ו מ״ג כל‬
‫הבדייתות עד שר ‪ .25‬והפירוש הוא שכותל שנסדק בין מלמעלה למטה בין ברחבו‪,‬‬
‫והסדק עשוי כמין משפך‪ ,‬והיינו רחב מצד אחד והולך ומיצר בעוביו של כותל‪.‬‬
‫‪ 12‬טומאה ברחב הבית טמא ובצר נדון מחצה ע ל מחצה‪ .‬והיינו מפני‬
‫שהדחב נידון כחללו של הצד שהוא מופנה אליו‪ ,‬והכותל מתחיל רק ממקום הצר‪,‬‬
‫ולפיכך חולקין אותו‪.‬‬
‫‪ 13/15‬נסדק כמק שתי‪ ...‬הבית טמא‪ .‬היינו שנסדק לגובה הכותל והסדק הוא‬
‫ר ח ב למעלה )בכל עובי הכותל( וצר מלמטה )בכל עובי הכותל(‪ ,‬ועכשיו הבית טמא‬
‫בין אם הטומאה ברחב שהוא כחלל הבית‪ ,‬ובין אם הטומאה בצר‪ ,‬שהרי הטומאה‬
‫בוקעת ועולה וממלאה את הרחב ומתפשטת לבית‪) .‬ע״פ הגר״א(‪ .‬ועיין בר״ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 15/16‬נסדק כמק ערב מפולש‪ ...‬מחצה ע ל מחצה‪ .‬הייגו שגםדק לרוחב הכותל‪,‬‬
‫אלא שהסדק רחב בצד אחד והולך ומיצר בצד השני‪ ,‬ועכשיו הבית טמא כשמוגח‬
‫ברחב כאילו מונח בחלל הבית‪ ,‬אבל כשמונה בצד הרי הוא כאילו מונח בעובי הכותל‬
‫ונידון מחצה על מחצה‪ .‬וכאן אין הטומאה בוקעת לרחב‪ ,‬שהדי אין הטומאה בוקעת‬
‫לצדדין‪) .‬ע״פ הגר״א(‪ .‬ויש לנו כאן שלשה מיני משפכים‪ :‬א‪ .‬משפך בעובי הכותל‬
‫)בין לאורכו בין לרוחבו(‪ .‬ב‪ .‬משפך בגובה הכותל‪ ,‬רחב מלמעלה וצר מלמטה‪ ,‬או‬
‫להפך‪ .‬ג‪ .‬משפך לרוחב הכותל‪.‬‬
‫ובם׳ יחוסי תנאים ואמוראים כת״י ערך רב טובי בר קיסנא‪ :‬ובתוספתא‬
‫דאהילות בפ׳ ד׳ שהיו נושאין א ת הנדבך כותל שנסדק כמין ערב ומפולש לכאן‬
‫ולכאן רחב מצד אחד וצר מצד אחד טומאה ברוחב הבית טמא ובצר נידון מחצה‬
‫על מחצה וכמה יהא הסדק הזה ר׳ אומר באגרופי של בן בטיח‪.‬‬
‫‪ 16/17‬ר׳ אומר מלא אנרופו של בן בטי‪.‬‬
‫וכן בריש הנ״ל‪ :‬ר׳ אומד מלא אגרופו‬
‫של בן בטיח וכר מלא אגדוף ארחב של סדק קאי‪ .‬בן בטיח במסכ׳ כלים פי״ז)מי״ב(‬
‫תנן וכר‪ .‬והגר״א מגיה כאן‪ :‬ר׳‬
‫יהודה‬
‫אומר וכד‪ ,‬עיי״ש טעמו ונימוקו‪ .‬אבל‬
‫גירסתינו מתאשרת גם ע״י הר״ש ויחוסי תו״א הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 17‬כותל שחציו סלע וחציו ב נ ק נדק מחצה ע ל מחצה‪.‬‬
‫דמב״ם פכ״ד‬
‫מה׳ טומאת מ ת ה״ז‪ ,‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬וכתב שם‪ :‬ומהאי טעמא גקט ברישא חציו סלע‬
‫אהילות פ״ז עמ׳ ‪604‬‬
‫‪114‬‬
‫וחציו בנין דכיון דחציו בנין א פ י ל ו הסלע ל צ ד ה ב י ת נידון מ ח צ ה ע ל מ ח צ ה ו ל א‬
‫מ ט ה ד י נ ן כקליפת השום‪.‬‬
‫‪ 18‬נ י ט ל הימנו מבפנים והוסיף עליו ב ח ו ץ נמצאת טומאה מחצי כותל‬
‫ו ל ח ו ץ ה ב י ת טמא‪ .‬וכן בערך מ ע ת י ק בר״ש הנ׳יל‪ ,‬א ב ל מתוך פירושו א נ ו רואים שט״ם‬
‫נ פ ל בר״ש ו צ ״ ל ‪ :‬מ ח צ י כותל ו ל פ נ י ם וכו׳‪ ,‬וכ׳׳ה ש ם ‪ :‬ניטל הימינו בפני׳ ש נ ק ל ף‬
‫מ ן הכותל מ ב פ נ י ם וכנגדו הוסיף עליו מבחוץ נ מ צ א ת ע ת ה ה ט ו מ א ה שהיתר‪ ,‬מ ח צ ה‬
‫ע ל מ ח צ ה ע ו מ ד ת מ ח צ י כותל ו ל פ נ י ם וכו׳‪ .‬ו כ ן ב ר מ ב ״ ם פ כ ״ ד מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת ה ״ ה ‪:‬‬
‫נ ט ל מ ה כ ו ת ל מ ב פ נ י ם א ו ש ה ו ס י ף בכותל מ ב ח ו ץ ע ד ש נ מ צ א ת ה ט ו מ א ה מ ח צ י כ ו ת ל‬
‫ו ל פ נ י ם ה ב י ת ט מ א נ ט ל מ ב ח ו ץ א ו שהוסיף בעובי ה כ ו ת ל מבפנים וכו׳‪.‬‬
‫‪ 20‬ה י ה אחד סלע ו א ח ד ב נ ץ של בנין נ ד ץ וכר‪ .‬עיין פיה״מ להד״מ פ‪-‬ו מ״ה‬
‫ע מ ׳ ‪ ,33‬ו מ מ נ ו ב ר א ״ ש שם‪ ,‬עיי״ש‪ .‬ו ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬״היה א ח ד ס ל ע ‪ .‬א ח ד מ כ ו ת ל י ה ב י ת י‬
‫ב ל ב ד ס ל ע ‪ .‬ו א ׳ בנין ש ל בנין נידון מ ח צ ה ע ל מחצי‪ .‬ש ל ס ל ע נידון כ ק ל י פ ת ה ש ו ם‬
‫ואפילו מחציו ולפני׳ הבית טהור״‪.‬‬
‫‪ 21/22‬ר׳ יוסי אומר‪ ...‬העומד מ ל מ ע ל ה כננד הטומאה טהור‪.‬‬
‫‪ .‬ד ׳ יוסי כ מ ת ג י ׳ סבירא ל י ה ו ל א פ ל י ג א מ ת נ י ׳ א ל א ב ע ו מ ד‬
‫מחציו‬
‫ולחוץ ]טהור[״‪ .‬והיינו‬
‫מ פ נ י ש ר ׳ יוסי‬
‫בר״ש ה נ ״ ל ‪:‬‬
‫מלמעלה דאע״ג דטומאה‬
‫ס ו ב ר שאין ט ו מ א ה‬
‫טמוגה בוקעת‪,‬‬
‫עיין חולין קכ״ו א ׳ ) ע ״ פ סד״ט(‪.‬‬
‫‪ 24/25‬מחציו ו ל ח ו ץ טומאה בוקעת ועולה ב ו ק ע ת ויורדת‪ .‬בד״ש הנ׳׳ל‪ :‬טומאה‬
‫בתוך‬
‫ב ו ק ע ת ויורדת ל ט מ א מ ה ש כ ג ג ד ה בכותל‪ ,‬ד א י ל ט מ א א ת ה ב י ת אפי׳ ט ו מ א ה‬
‫הכותל מ ח צ י ו ולחוץ ה ב י ת טהור וכו׳‪.‬‬
‫‪ 25/26‬כ ו ת ל שבץ ש נ י ב ת י ם ‪ . . .‬שניהם ט מ א י ן ‪ .‬מ ש נ ה פ״ו מ״ד‪ ,‬ובר״ש שם כ ל הברייתא‪.‬‬
‫‪ 26/27‬ר׳ אליעזר א ו מ ר שורפין עליהן א ת התרומה וכר‪ .‬וכ״ה בד״ש הנ״ל‪.‬‬
‫ועיין מ ״ ש לעיל י‪ .5783‬ועיין להלן פ ״ ט ה ״ א ומש״ש‪.‬‬
‫‪ 27/28‬מעזיבה ש ה י א ל א ו י ר וכר‪ .‬בר״ש פ״ו מ ״ ג ‪ :‬ע ו ד ת נ י א בתוספתא מ ע ז י ב ה‬
‫ש ה י א לאויר ה ע ו ל ם וכו׳‪ .‬פי׳ שהיא לאויר ש א י ן עלייה ע ל גבה‪.‬‬
‫‪ 30‬והעומד מ ל מ ט ה כננד הטומאה ר׳ מאיר מטמא ו ר ׳ ש מ ע ו ן מטהר‪.‬‬
‫עיין ב מ ש נ ה פ ״ ו מ ״ ג ‪ .‬ועיין ד מ ב ״ ם פכ״ד מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת ם ה ״ ד ו ב ה ש ג ו ת שם‪.‬‬
‫וכנראה ש ג ם כ א ן צ ״ ל ‪ :‬ו ה ע ו מ ד מ ל מ ע ל ה וכר‪ ,‬א ב ל ה ע ו מ ד מ ל מ ט ה טהור ש ה ב י ת‬
‫חוצץ גם בפגי ט ו מ א ה רצוצה‪ ,‬עיין ס ד ״ ט ק ״ ג ע ״ א בפי׳ הארוך ד ״ ה מחציה‪.‬‬
‫‪ 31‬וכן ה י ה ר׳ יהודה אומר וכר‪ .‬ד״ש הנ״ל‪ ,‬ר״ש פ״ו מ״ד‪ ,‬ועיין במשגה שם‪.‬‬
‫‪ 32‬מ ו ד י ם ח כ מ י ם ל ר ׳ יהודה בשתי מערות זו על נבי זו וכר‪ .‬כ ל ה ב ר י י ת א‬
‫ב ר י ש פ ״ ו מ י ד הנ״ל‪ .‬והפירוש ה ו א שדווקא ב ב י ת ש י י כ ת ה מ ע ז י ב ה גם לבית‪ ,‬א ב ל‬
‫‪ ,‬ב מ ע ר ו ת מודים חכמים ש ה ג ג שייך ר ק ל ע ל י י ה ש ה ו א מ ש מ ש ל ה קרקע‪.‬‬
‫‪ 34/35‬ו ע ו של ע ל י ו נ ה ט ה ו ר ‪ .‬בכי״ו‪ :‬וגגה ש ל עליונה וכר‪ .‬ובר״ש הנ״ל‪ :‬ו ד פ נ ה‬
‫ש ל עליונה טהורה וכו׳ ד פ נ ה ש ל עליונה‪ .‬ג ג ש ל ע ל י ו נ ה קורא דפנה‪ .‬ו א י ת ד ג ר ם י‬
‫ב ה ד י א ו ג ג ה ש ל עליונה טהורה ש א י ן ה ט ו מ א ה ב ו ק ע ת לגגה‪.‬‬
‫‪ 35/36‬וכן היה ר׳ יהודה אומר כותל‪ ...‬עד ששה טפחים וכר‪ .‬ר י ש פ ״ ו מ״ו‪.‬‬
‫‪ 37‬בצד שקופה של מערה ה ר י זו מצלת‪ .‬ב ד וכי״ו‪ :‬ב צ ד ש ק י פ ה ש ל מ ע ד ה‬
‫וכר‪ .‬ולפ״ז ה פ י ר ו ש ה ו א ב צ ד ס ע י ף ה ס ל ע ש ב מ ע ר ה )עיין ב מ ש נ ה םפ״ג(‪ ,‬ו א פ ש ר‬
‫ש ה ש ק י ף ה י ה מ ת ו ק ן בידי אדם‪.‬‬
‫אהילות פ״ז עמ׳ ‪604—605‬‬
‫‪115‬‬
‫‪ 38/39‬מ פ נ י ש ה י א ניצלת עם דופני של ש נ י ‪ .‬כלומד עם ח צ י כותל של הבית‬
‫ה ש נ י שהוא טהור‪ ,‬א ב ל כ ש ת צ ר ף אותה לחצי ה ב י ת ה ר א ש ו ן א י נ ה מצלת‪ ,‬שהרי חצי‬
‫הכותל ב ע צ מ ו ט מ א )םד״ט(‪.‬‬
‫‪ 39‬ה י ת ה טומאה ש ב י נ י ה ן ו כ ד ‪ .‬צ ״ ל ‪ :‬ביניהן וכד‪ .‬וכאן שהטומאה בחלון עצמו‬
‫צריך ש ת ה א בקדירה ט פ ח ע ל ט פ ח ‪ ,‬כ ד י שתוכל להציל ע ם הדופן‪ ,‬א ב ל לעיל א י ן‬
‫הקדרה מצלת א ל א האוהל מציל‪) .‬הנ״ל(‪.‬‬
‫עמ׳ ‪605‬‬
‫‪ 1/2‬פ ו ת י טפח א י נ ה מצלת‪ .‬בכי״ו‪ :‬פותי ט פ ח ה ר י זו אינה מצלת‪.‬‬
‫‪ 2/4‬ק ל ל של חטאת‪ ...‬ה ר י זה מציל‪ ...‬ד ב ר י ר׳ א ל י ע ז ר ו ר ׳ י ה ש ע אומר‬
‫ל ע ו ל ם אינו מ צ ל עד ש י ה א ל פ נ י ם ה י מ נ ו חלל ב פ ו ת י טפח‪ .‬מחלוקתם ה י א בזה‬
‫ש ר ׳ יהושע מצריך שהקלל י ה א במקום טהור‪ ,‬ו א ע פ ״ י ש ל א נ ט מ א הקלל‪ ,‬ור׳ אליעזר‬
‫מטהר‪ ,‬עיין מ ש נ ת פ ר ה פ ״ י מ״ג‪) .‬סד״ט(‪.‬‬
‫‪ 5‬עמוד ש ה ו א עומד בתוך ה ב י ת וכר‪ .‬בפיה״מ פ״ו מ ״ ו ‪ :‬ולשון התוספתא‬
‫ע מ ו ד שהוא ע ו מ ד ב ת ו ך ה ב י ת ו כ ד ‪ ,‬כל ה ב ר י י ת א כגי׳ שלפנינו‪ .‬ובר״ש ש ם ‪ :‬ע ו ד ת נ י א‬
‫ב ת ו ס פ ת א ע מ ו ד שהוא ג ב ו ה ב ת ו ך ה ב י ת ו כ ד ‪ ,‬א ב ל ע י י ״ ש פי״ב רמ״ז‪ .‬ועיין ב מ ש נ ה‬
‫שם וכאן ובדמב״ם פכ״ה מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת ו ד א וה״ב‪.‬‬
‫‪ 7‬כלים שתחת הפרח טהורק‪ .‬עיין פיה״מ להר״מ פ״ו מ״ז ע מ ׳ ‪.35‬‬
‫‪ 8/9‬ת י ב ה ש ע ש א ה פרסטקק אף ע ל פי ש מ ש ת מ ש ב ה ט ה ו ר ה היתד‪ ,‬טמאה‬
‫ו ע ש א ה פרסתקק טמאה עד ש י ק ב ע נ ה במסמר‪ .‬בד״ש פ״ו מ״ז‪ :‬ת נ י א בתוספתא ת י ב ה‬
‫ש ע ש א ה פרדיסקי׳ א ף ע ל פ י ש מ ש ת מ ש ב ה טהורה וכד‪ ,‬כל ה ב ר י י ת ו ת ע ד סוף הפרק‪.‬‬
‫ו ב ד מ ב ״ ם פכ״ה מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת ה ״ ד ‪ :‬חור גדול ש ב ע ו ב י הכתלים וכו׳ והוא הנקרא‬
‫פרדםיק וכו׳‪ .‬ו ב ה ש ג ו ת ש ם ‪ :‬מ צ א ת י גוסחא וכתו׳ ב ה ת י ב ה ש ע ש א ה פ ר ד ס ק י ן ט מ א ה‬
‫ע ד ש י ב ק ע א ו ת ה ב מ ס מ ר ולפי זו הגוםחא א י ן זה הפי׳ מ ת ק ב ל א ב ל ג ר א ה ש ז ו ה ת י ב ה‬
‫ה י א כ מ ו א ו ת ה ש ל רופאים ש ע ש ו י ה בתים בתים והיא עשויה ל ג ח ת ו א ע ״ פ שאיגה‬
‫מ ח ז ק ת ] מ ׳ [ ס א ה ואמרו ש ה י א ט מ א ה ע ד ש י ב ק ע ו ה מ ן ה כ ו ת ל ב מ ס מ ר ו כ ד ‪ .‬ועיין‬
‫פי׳ ה ר ״ מ לפרדסקין ב פ י ה ״ מ פ ״ ו מ ״ ז ע מ ׳ ‪ ,35‬ועיין להלן‪ .‬ולעצם העגיין עיין‬
‫ה ר ש י מ ה לעיל !‪.575‬‬
‫‪ 9/10‬פרםתקין ש ה ו א פתוח ל ב י ת מ ו נ ף וטומאה בתוכו הבית ט מ א וכר‪.‬‬
‫וכ״ה ב ר ״ ש הנ״ל )אלא ש ש ם ‪ :‬פרדםקין(‪ ,‬ובכי״ו ח ס ד ה ה מ ל ה ‪ .‬מ ו ג ף ״ ‪ ,‬והיא גי׳ יותר‬
‫נוחה‪ .‬וברמב״ם ה נ ״ ל ‪ :‬םרדסיק ש ה י ת ה ט ו מ א ה מ ו נ ח ת בתוכו ו י ש עליו ד ל ת ו ת סגורות‬
‫ה ב י ת ט ה ו ר ‪ .‬ו ב ה ש ג ו ת ש ם ‪ :‬אינו כ ן ב ת ו ס פ ת א ל א ט מ א מ פ נ י שדרך ט ו מ א ה ל צ א ת‬
‫מ ש ם ו ל א ליכנם שם‪ .‬ועיין ב כ ״ מ שם‪ .‬א ב ל ברור ל י ש ל פ נ י ר ב י ג ו ה י ה כ א ן חסרון‬
‫בתוספתא‪ ,‬וכן ה ו א מ ע ת י ק ב פ י ה ״ מ ש ל ו ספ״ו ע מ ׳ ‪ :36‬ב ת ו ס פ ת א ש ם אמרו פרדםקין‬
‫שהוא פ ת ו ח ל ב י ת ט ו מ א ה ב ק ר ק ע ו א ו בכותל שלפנים מ מ נ ו ט ו מ א ה ב ו ק ע ת ועולה וכד‪.‬‬
‫ורואים מ כ א ן שחסרו לפני רבינו כ ש ת י שורות ב ת ו ס פ ת א ‪ ,‬והסיק שדווקא אם ה ט ו מ א ה‬
‫היתד‪ ,‬ד פ ו נ ה ב ת ו ך ה פ ר ד ס ק י ן נידון כאוטם‪ ,‬א ב ל א ם היתד‪ ,‬מ ו נ ח ת בתוכו והיה סגור‬
‫ה ב י ת טהור‪ ,‬עיין בפירושו ל מ ע ל ה שם ע מ ׳ ‪.35‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 11‬טומאה בקרקע או בכותל וכר‪ .‬ב ד ‪ :‬ט ו מ א ה בקרק׳‪ ,‬ובכי״ו‪ :‬ט ו מ א ה‬
‫ב ק ר ק ע ו ו כ ד ‪ ,‬וכ״ה ב פ י ה ״ מ הנ״ל‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪116‬‬
‫אהילות פ״ז—ח עמ׳ ‪605‬‬
‫א ו זה על ג ב י זה‪ .‬ליתא בכי״ו‪ ,‬א ב ל ישנו בפיה״מ ובר״ש הגיל‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ 16‬ר׳ יהודה אומר משם ר׳ יהשע סמך להן םוכות וכר‪ .‬בר״ש הנ׳־ל;‬
‫ר׳ י ה ו ד ה ל ט ע מ י ה ד א מ ר ב מ ת נ י ׳ )פ״ו םמ״ג( נ ו ת נ י ן כל הכותל ל ב י ת ה י ל כ ך ס ו כ ו ת‬
‫ט ה ר ה ) צ ״ ל ‪ :‬טהודות(‪ .‬ועיין ב מ ש נ ה פ״ז ס מ ״ א ובר״ש ורא״ש שם‪.‬‬
‫פ״ח‬
‫‪ 17‬כזית מן המת על הרדד וכר‪ .‬עיין במשנה פ״ז מ״ב‪.‬‬
‫‪ 18/21‬טומאה בתוכו הנוגע בו מתוכו טמא טומאת שבעה‪ ...‬וכץ מאחריו‬
‫טמא טומאת ערב‪ .‬כ״ז ב מ ש נ ה פ״ז מ״ב )חוץ מן המלים‪ :‬והנכנס לתוכו טהור(‪ ,‬ו נ ח ל ק ו‬
‫ב פ י ר ו ש ה ה ר ״ ש והר״מ‪ .‬ה ד ״ ש מ פ ר ש ה ב ס ת ם אהל ש ה י ה )או נגע( בו מ ת ויצא‪,‬‬
‫א ב ל הר׳׳מ )בפי״ח מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת ה״ז( מ פ ר ש ה שהכל הולך ע ל השיפוע‪ ,‬והיינו‬
‫ש ה ט ו מ א ה ה י ת ה ב ת ו ך ה ש י פ ו ע או ע ״ ג השיפוע‪ ,‬וגם ה ש י פ ו ע ותוכו נ ח ש ב י ם כ ש נ י כלים‬
‫)אבל א ה ל ע צ מ ו ש ט מ א מ ד א ו ר י י ת א גזרו בו ר ב נ ן ש י ח ש ב תוכו כברו(‪ .‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 21‬והאוהל עצמו טמא טומאת שבעה‪ .‬הר״ש בפ״ז מ״ב א ו מ ד כן מ ע צ מ ו ב ד ר ך‬
‫באור‪ .‬א ב ל א י ן ל ה ב י ן מ ה מ ש מ י ע ה לנו ה ת ו ס פ ת א ‪ ,‬שהרי ברור ש ה א ה ל ט מ א ט ו מ א ת‬
‫שבעה‪ ,‬מ כ י ו ן ש א ד ם ה נ ו ג ע בו ט מ א ט ו מ א ת ע ר ב ‪ .‬ו ב ם ד ״ ט ב פ י ׳ ה א ר ו ך ק ״ ט ע ״ ב‬
‫סד״ה א ה ל וקי״א ע ״ א ד ״ ה ו ה נ כ נ ס ה כ ר י ח מ כ א ן כפי׳ ה ר ״ מ הנ״ל‪ ,‬ש ע ד כ א ן ד ב ר ג ו‬
‫דק ע ל השיפוע‪ ,‬א ב ל באהל ע צ מ ו ש ט ו מ א ת ו מ ד א ו ר י י ת א גזרו ר ב נ ן ועשאוהו ככלי א ח ד ‪.‬‬
‫וכ״ז ה י א ת ו ר ת א מ ת ‪ ,‬א ל א ש נ ע ל ם מ מ נ ו לפ״ש‪ ,‬כי כבר ק ד מ ו בזה ה ד מ ב ״ ם ב ע צ מ ו‬
‫ב פ י ה ״ מ פ״ז מ״ב‪ ,‬ע מ ׳ ‪ :38‬״ ו ב ת ו ס פ ת א ז כ ר ו ז א ת ה ח ל ו ק ה כ ו ל ה א ש ד‬
‫ב י ן אם היה ה ט ו מ א ה ת ח ת ה ש י פ ו ע או מ א ח ו ר י ו ע ד ה מ א מ ר כ ח צ י זית מ ת ו כ ו ו כ ח צ י‬
‫זית מאחוריו ה נ ו ג ע בין מתוכו ב י ן מאחוריו ט מ א ט ו מ א ת ערב‪ ,‬ו א מ ר ע ל כ ל ז ה‬
‫והאהל ע צ מ ו ט מ א ט ו מ א ת ש ב ע ה ‪ .‬הנה ל י מ ד ך ש ה ד ב ו ר אינו אלא על ה ש י פ ו ע ״ וכו׳‪.‬‬
‫ועיין ב ר מ ב ״ ם פ י ״ ח הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 21/22‬אמר ר׳ נתן אם מציל ה ו א על ד י אחרים וכר‪.‬‬
‫‪ 22/23‬אוהל שהיה נטוי על נבי ארבע שפודין של מתכת ר׳ יעקב אומר אינו‬
‫מציל טפני שדבר טמא מעמידו וכר‪ .‬כל ה ב ד י י ת ו ת ע ד ש ד ‪ 30‬בר״ש פ״ז מ״ב‪ ,‬והוא‬
‫ד״ש ודא״ש ם״ז מ״ב‪.‬‬
‫פירש ש ה ב ד י י ת ו ת הולכות ע ל מ ש נ ת י נ ו שם ש ש נ ת ה ‪ :‬א ה ל ש ה ו א נ ט ו י ב ע ל י ה מ ק צ ת ו‬
‫מ ר ו ד ד על הארובה ש ב י ן ב י ת ל ע ל י ה וכו׳‪ .‬ופירוש זה מוכרח ע ״ פ ה ע נ י י ן כאן‪ .‬ו ע י י ן‬
‫ד מ ב ״ ם פ י ״ ב מה׳ ט ו מ א ת מ ת סה״א‪.‬‬
‫ופירש בסד״ט ש י ש ל פ נ י נ ו כ א ן ש ל ש ה מ ק ר י ם ‪ :‬א‪ .‬אהל שאינו מ ק ב ל ט ו מ א ה‬
‫א ל א מ ח מ ת שהיא אהל‪ ,‬והיינו ש י ש ב ו דק ט ו מ א ת אהלים‪ ,‬ו ב ז ה היא מ ח ל ו ק ת‬
‫ר׳ י ע ק ב ור׳ יוסי‪ ,‬שד׳ י ע ק ב סובר אם ה ו א נ ס מ ך ע ״ י ד ב ר ה מ ק ב ל ט ו מ א ה אינו א ה ל‬
‫)כלעיל פ י ו מ״א(‪ ,‬וגם א י נ ו חוצץ ככסוי לארובה‪ ,‬מ כ י ו ו ן ש ל ח ו מ ר א ה ו א א ו ה ל ו מ ט מ א‬
‫ט ו מ א ת א ה ל י ם איגו חוצץ‪ .‬ודי יוסי ס ו ב ר ש ג ה י ש א י ג ו מ צ י ל משום א ה ל א ב ל מ צ י ל‬
‫מ ש ו ם כיסוי‪ ,‬הואיל ואיגו מקבל ט ו מ א ה א ל א משום אהל‪ ,‬ואלמלי כן הוא ט ה ו ד ‪.‬‬
‫ב‪ .‬ש ה א ה ל ט מ א גס מ ח מ ת ע צ מ ו )אלמלי ה י ה אהל( ו ב ז ה גס ר׳ יוסי מ ו ד ה ש א י ג ו‬
‫מ צ י ל לא ב ת ו ר ת א ה ל ולא ב ת ו ר ת כיסוי‪ .‬ג‪ .‬ש ה א ה ל א י נ ו מ ט מ א גם ט ו מ א ת א ה ל י ם‬
‫ובזה גם ר׳ י ע ק ב מ ו ד ה ש מ צ י ל ב ת ו ר ת כיסיי• ועיין להלן‪.‬‬
‫אהילות פ״ח עמ׳ ‪605‬‬
‫‪117‬‬
‫‪ 24/25‬נ ט ו י ע ל נ כ י ק נ י ם דוקרניץ‪ ...‬ע ד ש י ה א נ ט ו י כ נ ט י י ת ה א ו ה ל ‪ .‬בר״ש הנ״ל‪:‬‬
‫קנים ד ו ק ד נ י ם מ ח ו ד ד י ם )עיין ידוש׳ עירובין פ ״ א ה ״ א ‪ ,‬ו ב מ ק ב י ל ה בסוכה( וכו׳‬
‫ב נ ט י י ת האהל ש י ת ק ע יתירות ב ק ר ק ע ו ע ט ה ה א ה ל ויקשור מיתריו ביתידות‪ .‬ועיין‬
‫ה מ ח ל ו ק ת שלהם ב מ ש נ ה שם‪.‬‬
‫‪ 25/28‬ס ד י ן שתפרו ונתנו ע ל ג ב י ע ר י ס ה ‪ . . .‬ה ר י ז ה אינו מציל‪ .‬כ א ן גם ר׳ יוסי‬
‫מודה‪ ,‬מכיוון ש ה ס ד י ן ט מ א ל ע צ מ ו גם מ ב ל י ט ו מ א ת אהלים‪ ,‬וממילא איגו מציל לא‬
‫ב ת ו ר ת א ה ל )מכיוון שגםמך ע ״ י העריסה‪ ,‬ד ב ר ה מ ק ב ל טומאה( ולא ב ת ו ר ת כיסוי‬
‫לארובת העלייה‪ ,‬עיין מ ״ ש לעיל‪ ,‬ע ל מ ק ר ה ב׳‪.‬‬
‫‪ 28/29‬ואם היתד‪ ,‬מחצלת‪ ...‬ה ר י זו מצלת‪ .‬כ א ן גם ר יעקב מודה‪ ,‬מכיוון‬
‫ש ה מ ח צ ל ת איגה מ ט מ א ה גם ט ו מ א ת אהלים )כל היוצא מ ן ה ע ץ איגו מ ט מ א ט ו מ א ת‬
‫אהלים א ל א פשתן(‪ ,‬וממילא מ צ ל ת מ ש ו ם כיסוי ע ל הארובה‪ ,‬אפילו א ם איגד‪ ,‬מ צ ל ת‬
‫משום א ה ל ‪ .‬עיין ל ע י ל מ ק ר ה ג׳‪ .‬ומדברים כ א ן ב מ ח צ ל ת ט ה ו ר ה )עיין כלים ם״כ מ׳׳ז(‪,‬‬
‫א ח ר ת איגד‪ ,‬חוצצת‪ ,‬עיין פ ״ ח מ״ג‪.‬‬
‫‪ 29/30‬ואם י ש ב י נ ה לארץ פ ו ת י טפח א י נ ה מצלת‪ .‬שאין כאן ל א א ה ל ולא כיסוי‪.‬‬
‫‪ 30‬המת בבית ו ל ו פתחים ה ר ב ה וכוי‪ .‬שו״ת הד״י מ י ג ש סי׳ קע״ז בשם ה מ ש נ ה‬
‫והתוספתא‪ ,‬ר ״ ש פ ״ ז מ״ג‪ ,‬עיי״ש‪ .‬ו ב ר מ ב ״ ן ג ד ה כ ״ ז ם ע ״ ב ‪ :‬ש ב ה ן ש ג ע ו ה מ ת ב ב י ת‬
‫ולו פ ת ח י ם ה ר ב ה כולן נעולין כולן טמאין‪ .‬פ י ׳ משום דםוף ט ו מ א ה לצאת‪ .‬ג פ ת ח‬
‫א ׳ מ ה ם א ע ״ פ ש ל א ח י ש ב עליו ט י ה ר א ת כולן ו כ ד ‪ ,‬וכוונתו ל ת ו ס פ ת א כאן‪.‬‬
‫ובחי׳ הר״ן ש ם מ פ ו ר ש ‪ :‬ו ת נ י ע ל ה בתום׳ ה מ ת בבית ו כ ד ‪ ,‬כלשון הרמב״ן‪ .‬והתוספתא‬
‫שלגו ג ס ב ש ו ״ ת ה ר י ב ״ ש ס י ׳ ש צ ״ ד ד ״ ה ב ע נ י י ן ט ו מ א ת כהנים‪ ,‬שו״ת ה ר ש ב ״ ש‬
‫סי׳ תרל״ד‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 31‬ה י ו בו חלונות ה ר ב ה וכולן מנופות וכוי‪ .‬ד״ש הנ״ל‪ ,‬דמב״ם פ״ז מ ה ׳ טומאת‬
‫מ ת ה ״ ב ‪ .‬ועיין ד ״ ש פ י ״ א מ״א‪.‬‬
‫‪ 32/33‬פתח ק ט ו ן ב ת ו ך פתח גדול‪ ...‬ט י ה ר ה ק ט ן את ה נ ח ל ‪ .‬רמב״ם הנ״ל‪,‬‬
‫ו ב ר א ב ״ ד ש ם ‪ :‬ג״ל ב צ ד ה פ ת ח ק א מ ר ‪ .‬ובר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬פ ת ח ק ט ן ב ת ו ך פ ת ח גדול‬
‫כגון א ו ת ן ש ע ר י ם גדולים ש ב ש ע ר ע צ מ ו ע ו ש י ן ד ל ת א ו חלון ק ט ן ל פ י שאין רוצי׳‬
‫כ ל ש ע ה ל פ ת ו ח ל ו ש ע ר הגדול ל כ ל א י ש הגכג׳ והיוצא ב ו כ י א ם לצורך סוסים‬
‫וחמורים הטעוגים משאות‪.‬‬
‫ו ב ת ר ו מ ת ה ד ש ן פסקים וכתבים ס י ׳ כ ״ ד ה ו כ י ת מ כ א ן שדווקא ב פ ת ח הראשון‬
‫ש ל א ה ל ה מ ת ש י י ך ה ד י ן ש ל ס ו ף ט ו מ א ה ל צ א ת א ב ל א ם י ש ה פ ס ק אויר ב י ן ה פ ת ח‬
‫ה ר א ש ו ן ש ל א ה ל ה מ ת ובין ה פ ת ח השני‪ ,‬אינו שייך ה ד י ן ש ל סוף ט ו מ א ה ל צ א ת‬
‫)וכל ה ת ש ו ב ה גם ב ל ק ט יושר ח ״ ב י ר ד ע מ ׳ ‪ .(89‬ו ד ל ש ם ‪ . :‬ו ג י מ א ד כ ך ה י א הלכה‬
‫דווק׳ ב א ו ת ו פ ת ח ש מ ו צ י א י ן א ו ת ו ת ח י ל ה מ ת ו ך ה א ו ה ל א ל ת ו ך ה א ו י ד ה ו א י ל ובאותו‬
‫י צ י א ה נטהר ה א ה ל י א מ ר ו )האהל( הלכה ש א ו ת ו פ ת ח י ט מ א ו ל א מ כ א ן ואילך ואין‬
‫ל ת מ ו ה ע ל חילוק זה ו כ ע י ן זה ת נ י א בתו׳ ע ל א ו ת ו מ ש נ ׳ פ ת ח גדול ו פ ת ח ק ט ן ח ש ב‬
‫להוציאו ב פ ת ח ק ט ן טהור א ת ה ג ד ו ל ו י ש ל י פ ר י ש ו ת ע ל ה מ ש נ י ו ׳ ד ם ד ר‬
‫ט ה ו ר ו ת ופי׳ ב ב ב א זו כגון ש י ש ש ע ר גדול ו ב ] י [ פ ת ח ק ט ן ו ה ש ע ר א י ן פ ו ת ח י ן‬
‫ר ק לסוסים ולגמלים ו כ ד ‪ ,‬ה א ק מ ן ד א ע ״ ג ד ה מ ת ע ו ב ׳ ד ד ך ת ק ר ת ה ש ע ר‬
‫ה ג ד ו ל א ע פ ״ כ ט ה ו ר היינו כ ע י ן ש ח ל ק ת י )מהר׳( ן מ י ה ו ה ד ׳ [ שלו׳ ד ל ח ל ק ב ע נ י ן‬
‫א ח ר ״ ו כ ד ‪ .‬וכל ה ת ש ו ב ה ש ל ו ב ר ד ב ״ ז ח ״ א סי׳ תע״ו‪ ,‬והוסיף ש ם ‪ , :‬ו מ ה ש כ ת ב‬
‫‪,‬‬
‫‪118‬‬
‫אהילות פ״ח עמ׳ ‪605‬‬
‫ה ד א ב ״ ד )הג״ל( ד ׳ ל ב צ ד ה פ ת ח ק א מ ר אינו מחוור ד פ ת ח ק ט ן בתוך פ ת ח גדול ק ת נ י‬
‫מ ש מ ע בתוך ה פ ת ח מ מ ש וכן כ ת ב ה ה ר מ ב ״ ם ז״ל בתוך הפתח״‪ .‬ו ע י י ן ע ל ע צ ם ה ע ג י י ן‬
‫ה ז ה להלן שוי ‪.37/38‬‬
‫‪ 33/34‬ה י ו ש נ י ה ן ומתאימין ה מ א ה י ל ע ל גבי ש נ י ה ן טמא חישב להוציא באחד‬
‫מ ה ן ה ר י חבית טהור‪ .‬בכי״ו‪ :‬היו שניהן מתאימים וכר‪ .‬וכ״ה בר״ש ורמב״ם הגיל‪.‬‬
‫ו ב ד א ב ״ ד ש ם ‪ :‬כ ך ה י א ה ת ו ס פ ת ׳ ו ל א י ד ע ת י מ ה ב י ן זה ל ז ה )עיין לעיל ש ם ש ה ו א‬
‫פ י ר ש ש ג ם ב ש ע ר גדול וקטן ה ק ט ן ה ו א מ ן ה צ ד ( ואולי מתאימים ש מ ז ו ז ה א ח ת מ פ ס ק ת‬
‫ביניהם ואין שם בנין א ח ר ושניהןן[ נ נ ע ל י ם באותה מזוזה‪ ,‬וקמ״ל א ע ״ פ ש ש נ י ה ם‬
‫דומים ל פ ת ח א ח ד ט י ה ר ה א ח ד א ת חבירו‪ .‬ו ב ר ״ ש ה ג י ל ‪ :‬״מתאימין כגון פ ת ח ש י ש‬
‫לו ש ג י ד ל ת ו ת א ח ד מימין ו א ח ד משמאל״‪ .‬ו ל ד י ד י ה החילוק ברור ש ה ר י פ י ר ש פ ת ח‬
‫ק ט ן ב ת ו ך השער‪ ,‬עיין לעיל‪.‬‬
‫‪ 35/36‬וחישב להוציאו בצפונו‪ ...‬ואם הערים הרי א ל ו טמאין‪ .‬רמב״ם וד״ש הנ״ל‪,‬‬
‫ר א י ה ב י צ ה י ׳ א׳‪ ,‬חידושים ה נ ד פ ס י ם ע ל שם ש ט מ ״ ק שם‪.‬‬
‫‪ 37/38‬בתים הפתוחק לאכסדרה והמת באחד מ ה ן אם היה דרכו של מ ת‬
‫לצאת בחצר בית שער והבתים טהורין אם ל א ו בית שער טמא והבתים טהורק‪.‬‬
‫ב ד מ ב ״ ם ה ג ״ ל ה ״ ג ‪ :‬בתים ה פ ת ו ח י ן לאכסדרה ו ה מ ת ב א ׳ מ ה ן אם ה י ה ד ר כ ו ש ל מ ת‬
‫ל צ א ת ב א כ ס ד ר ה ה ר י ה ב י ת ש ע ר והבתים ט מ א י ם ואם לאו ב י ת ש ע ר ט מ א‬
‫ו ה ב י ת טהור‪ .‬ו ב כ ״ מ ש ם ‪ . :‬ו ב ס פ ר י רבינו מ צ א ת י אם ה י ה ד ר כ ו ש ל מ ת ל צ א ת ב א כ ס ד ר ה‬
‫ה ד י ה ב י ת ש ע ר ט מ א והבתים טהורים״‪ ,‬וגי׳ זו ה י א ג י ׳ ר מ ב ״ ם ד ״ ק )אלא ש ש ם כ ת ו ב ‪:‬‬
‫ו ה ב י ת טהור‪ ,‬ב מ ק ו ם ‪ :‬והבתים טהורים(‪ ,‬ואין להביא א ו ת ה בחשבון‪ ,‬כי ברוד ש י ש ש ם‬
‫ה ש מ ט ה ב ט ה ״ ד ע ״ י הדומות‪ ,‬ועיין גם בכ״מ שם‪ .‬ו ע ו ד ה ע י ד ב כ ״ מ ש ם ‪ :‬״ ו מ צ א ת י נ ו ס ח א‬
‫א ח ר ת ב ד ב ר י רבי׳ ש כ ת ו ב ב ה א ם היה דרכו ש ל מ ת ל צ א ת ב ח צ ר ה ״ ז ב י ת ש ע ר‬
‫ו ה ב ת י ׳ ט מ א י ׳ ואם ל א ו ב י ת ש ע ד ט מ א והבתים טהורים וזאת ה י ת ה גוםחא ספרי‬
‫ר ב י נ ו ה ר א ב ״ ד ״ וכר‪ .‬וכ״ה )בערך( ב ד מ ב ״ ם ד ״ ו דפ״ד‪ ,‬וברור שזו ה י א ה ג ו ס ח א‬
‫ה ע י ק ר י ת ב ר מ ב ״ ם והיה ל פ נ י ו ב ת ו ס פ ת א כלפנינו‪ ,‬א ל א ש ה ו א ג ד ם ״טמאים״ ב מ ק ו ם‬
‫‪.‬טהורים״‪ ,‬ו ע ״ ז ה ש י ג ו ה ר א ב ״ ד ש ם ‪ :‬ב ת ו ס פ ת א ט ה ו ר י ם ו כ ן עיקר ו כ ר )עיין להלן(‪.‬‬
‫וכן ב ם מ ״ ג ע ש י ן רל״א‪ ,‬ר ל ״ ב ע ״ ב ‪ :‬גר׳ ב ת ו ס פ ת ׳ ב ת י ם הפתוחים ל א כ ס ד ר ה ו ה מ ת‬
‫ב א ח ד מ ה ן אם ה י ה דרכו ש ל מ ת ל צ א ת ב ח צ ר ה ר י ה ב י ת ש ע ר והבתים ט ה ו ר י ם‬
‫ואם ל א ו ב י ת ש ע ר ט מ א ו ה ב ת י ם טהודין ו כ ר א ב ל ר ב י נ ו מ ש ה ג ר ס ב ר י ש א ה ר י ה ב י ת‬
‫שער והבתים ט מ א י ם ‪.‬‬
‫ונראה שהרמב״ם פירש ב ח צ ר — ב א כ ס ד ר ה )וכ״ה ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬ל א כ ס ד ר ה ה צ ד‬
‫קרי לד‪ ,(.‬ו ע ״ פ פירוש ז ה ב א ה הגירסא בדפוסים ש ל ה ד מ ב ״ ם ‪ :‬א ס ה י ה ד ר כ ו ש ל‬
‫מ ת ל צ א ת ב א כ ס ד ר ה ‪ .‬ולפיכך אם ד ל ת ה ב י ת געולה ו ד ל ת ו ת ש א ר ה ב ת י ם פ ת ו ח ו ת‬
‫)ואינן נעולות( לאכסדרה‪ ,‬ה ר י הבתים ו ה ב י ת ש ע ד טמאים‪ ,‬מ פ ג י שסוף ט ו מ א ה לצאת‪,‬‬
‫ו נ כ נ ס ת ה ם ו מ א ה ד ר ך ה א כ ס ד ר ה לבתים‪ .‬א ב ל א ם א י ן מ ו צ י א י ן א ת ה מ ת ד ר ך ה א כ ס ד ר ה‬
‫א ל א ד ר ך פ ת ח א ח ר ת י ש ר לחצר‪ ,‬ה ר י ה א כ ס ד ר ה טהורה והבתים טהורים‪ ,‬א ב ל ב י ת‬
‫ה ש ע ר ט מ א מ פ נ י שסוף ה ט ו מ א ה ל צ א ת דרכי‪ .‬י א ע ״ פ ש א ו י ר ה ח צ ר מ פ ס י ק ב י ן ד ל ת‬
‫א ה ל ה מ ת ו ב י ן ד ל ת ב י ת השער‪ ,‬בכ״ז ט ו מ א ה ב א ה גם ל ש ע ר השני‪ ,‬וזה ש ל א כ ד ע ת‬
‫ת ר ו מ ת ה ד ש ן ש ה ב א ת י לעיל ש ד ‪ ,32/33‬ו כ ן הוכיח מ כ א ן גם בשו״ת ה ד ד ב ״ ז ח ״ א סי׳‬
‫תע״ו‪ ,‬ואומר שהאוסרים ל מ ד ו ה מ ן התוספות )כלומר‪ ,‬ה ת ו ס פ ת א ( וגרסו ב ה כגי׳ הרמב״ם‪.‬‬
‫‪119‬‬
‫אהילות ס״ח עמ׳ ‪605—606‬‬
‫א ב ל ל פ י גירםתינו ש ה י א גירסת הראב״ד‪ ,‬ה ר ״ ש והסמ״ג הנ״ל‪ ,‬עלינו לפרש‬
‫אחרת‪ .‬ו ה נ ה ב ר א ב ״ ד ש ם ‪ . :‬ש א ם יש לאותו ה ב י ת ד ר ך לחצר מ צ ד א ח ד ו פ ת ח הבתים‬
‫ש ה ן ל א כ ס ד ר ה מוגפים כולן טהורין והאכסדרה טהורה ואם ל א ב י ת ש ע ד ט מ א שעתיד‬
‫ל צ א ת ב ו )כ״ה ב ד ״ ו רפ״ד( ו ה ב ת י ם טהורים ובאכסדרה מקורה עםיקינן והוא ה ב י ת‬
‫שער״‪ .‬ולפי זה התוס׳ פ ש ו ט ה מ א ד ‪ ,‬א ל א שעלינו לומר שהיינו ב י ת ש ע ר ה י י נ ו אכסדרה‪.‬‬
‫ו ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ . :‬ב ת י ם ה פ ת ו ח י ם לאכסדרה ו ה מ ת ב א ח ד מ ה ן א ם ה י ה דרכו של‬
‫מ ת ל צ א ת בחצר‪ ,‬ב י ת ש ע ר כ ל ) צ ״ ל ‪ :‬וכל( הבתים ט ה ו ר י ואם לאו ב י ת ש ע ר ט מ א‬
‫וכל ה ב ת י ם טהורים ו כ ד בתים ה פ ת ו ח י ׳ לאכסדרה‪ .‬ש י ש לםני הבתים א כ ס ד ר ה והאכסדרה‬
‫פ ת ו ח ה מ כ ל צ ד ד י ׳ ו י ש ל ב ת י ׳ ב י ת ש ע ר מ צ ד א ח ד ‪ .‬ו ה מ ת ב א ח ד מהן‪ .‬מן הבתים‪.‬‬
‫ל צ א ת בחצר‪ .‬ל א כ ס ד ר ה ח צ ר ק ר י לה ש מ צ ד ה א כ ס ד ר ה היה דרכו ל צ א ת ולא דרך‬
‫ב י ת שער‪ .‬כ ל ה ב ת י ם טהורים‪ .‬כלומר כ ל פ ת ח י ה ב ת י ם טהורים על המאהילים עליהן‬
‫שדרך ה ח צ ר יוציאו א ת ה מ ת ו ל א ד ד ך ב י ת ש ע ד ואם לאו‪ .‬ש א י ן ד ר כ ו ש ל מ ת ל צ א ת‬
‫ב ח צ ר א ל א מ ב י ת ש ע ר ב י ת ש ע ד ט מ א וכל הבתים ט ה ו ד י ן כלומר כל פ ת ח י הבתים״‪.‬‬
‫והקושי ש ל פירוש ז ה מוכח מאיליו‪.‬‬
‫א ב ל מ ד ב ר י הגר״א באליהו ר ב א פ י ״ א מ ״ א נראה שהוא פירש ש א כ ס ד ר ה לחוד‬
‫ובית ש ע ר ל ח ו ד )עיין מ ש ג ת ע י ר ו ב י ן פ ״ ח מ ״ ד ו ע ו ד בכ״מ(‪ ,‬ו א כ ס ד ר ה לחוד וחצר‬
‫לחוד‪ ,‬ומדברים כ א ן ש ה א כ ם ד ד ה מקיפה כ מ ע ט א ת כ ל ה ח צ ר והיא סמוכה ל ב י ת ה ש ע ר‬
‫ו א פ ש ר להכנם מ ת ו כ ה י ש ר ל ב י ת ה ש ע ר ‪ ,‬א ב ל א פ ש ר להכגם לתוך ב י ת ה ש ע ר גם‬
‫ד ר ך ה ח צ ר מ ד ל ת אחרת‪ ,‬ו ד ל ת ו ת ב י ת ה ש ע ר וגם ד ל ת ו ת ה ב ת י ם נעולות‪.‬‬
‫ולפיכך א ו מ ר ת ה ת ו ס פ ת א שאם מוציאים א ת ה מ ת מקודם ל ח צ ר ו מ ח צ ר ל ב י ת‬
‫ה ש ע ר ‪ ,‬ה ד י ה ו א ט ה ו ד מכיון שאויר מפסיק בינו ובין א ה ל ה מ ת ‪ ,‬ו ד ק ד ל ת ה ר א ש ו נ ה‬
‫ש ל א ה ל ה מ ת ט מ א ה בסוף ט ו מ א ה ל צ א ת א ב ל כשאויר מפסיק א י נ ה ט מ א ה אפילו אם‬
‫סוף ט ו מ א ה ל צ א ת דרכה‪ ,‬א ב ל אם מ ו צ י א י ם א ת ה מ ת ד ד ך ה א כ ס ד ר ה י ש ר לבית שער‬
‫ה ר י ה ו א ט מ א מ פ נ י ש א י ן אויר מפסיק ביגו לבין האכסדרה‪ .‬א ב ל ה ב ת י ם ע צ מ ם ת מ י ד‬
‫טהורים ש ה ר י ד ל ת ו ת י ה ם נ ע ו ל ו ת ו א י ן סוף ט ו מ א ה ל צ א ת ד ר ך הבתים‪ .‬ו ע י י ן מ ״ ש על‬
‫ע צ ם ה ש י ט ה ה ז א ת לעיל ב ס מ י ך ולעיל ש ו ׳ ‪.32/33‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 38/40‬החדר שלפנים מן הכית‪ ...‬כאיזה דרך שנכנסה‪.‬‬
‫דמב״ם והשגות הנ״ל‪.‬‬
‫ר ״ ש ה נ ״ ל עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 40‬ר׳ יהודה אומר הפותח בתחלה בית שמאי אומרים וכו׳‪ .‬ד׳׳ש פ״ז מ״ג‪,‬‬
‫והוא מ ס י ק ש ם ‪ :‬פי׳ מ ת נ י ׳ א ת י א ד ל א כ ר ׳ יהודה‪.‬‬
‫עמי ‪606‬‬
‫‪ 2/3‬כפיקה של שתי דברי ר׳ מאיר וכו׳‪.‬‬
‫פיה״מ להר״מ פ״ז מ י ה בשם‬
‫התוספתא‪ ,‬ב ר י י ת א ב ב כ ו ר ו ת כ ״ ב א׳‪ ,‬ועיין ב מ ש נ ה ספ״ז ובאליהו ר ב א שם‪.‬‬
‫‪ 3/4‬ר׳ אלעזרבר׳ צדוק אומר משיעשו ק פ י פ י ס ‪.‬‬
‫ובבכורות ש ם ‪ :‬מ ש י ר א ו‬
‫ט פ י ם י ו ת מאי‬
‫בכי״ו‪ :‬מ ש י ע ש ו י ק פ ו פ י ם ‪,‬‬
‫וכ״ה גם‬
‫ט פ י פ י ו ת וכד‪,‬‬
‫ב כ י ״ מ שם‪.‬‬
‫א ב ל בערוך ע ר ך קפיפיוס‪ :‬בפי ה ל ו ק ח ב ה מ ה בגמ׳ ר׳ אליעזר )כלומר‪ ,‬ע ל ה מ ש ג ה ‪:‬‬
‫ד׳ א ל י ע ז ר ב ן י ע ק ב אומד( ר ׳ א ל ע ז ר ב ר ׳‬
‫צדוק‬
‫אומ׳‬
‫משיראו ק פ י פ י ו ם‬
‫וכד‪.‬‬
‫ועיין קדמוגיות של קרוים ח ״ ב ע מ ׳ ‪ 431‬ה ע ר ה ‪.69‬‬
‫‪ 4‬אמר ר׳ יופי אני אומר דבר אחד וכו׳‪.‬‬
‫ר״ש פ״ז מ ״ ‪ ,‬ועיין אליהו רבא הנ״ל‪.‬‬
‫ה‬
‫אהילות ם״ח—ט עמ׳ ‪606‬‬
‫‪120‬‬
‫‪ 5/6‬אץ ל ו ל י ל ד טומאה ע ד שיצא לאויר ה ע ו ל ם ‪ .‬בכי״ו‪ :‬אין לולד ט ו מ א ה ו כ ד ‪,‬‬
‫וכ״ה ב ד ״ ש הנ״ל‪ .‬ו ב ד ‪ :‬א י ן לו ולד ט ו מ א ה ו כ ו ‪ /‬ו צ ״ ל ‪ :‬א י ן לוולד וכו׳‪ .‬ו ב ת ו ם ח ו ל י ן‬
‫ע ״ א א ׳ ד ״ ה ה א ש ה ‪ :‬א ״ נ ס ב ר ליה כ ת נ א ד ת ו ס פ ת א ד א ה ל ו ת ד א מ ד א י ן ל ו ל ד ט ו מ א ה‬
‫ע ד שיצא לאויר העולם‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫פ״ט‬
‫‪7‬‬
‫ר׳ אליעזר אומר נזיר והמת תחת כריסו של נמל ו א ק הנזיר מגלח וכוי‪.‬‬
‫וכן ב ר ״ ש פ ״ ח מ ״ ב ‪ :‬ע ו ד ת נ י א ב ת ו ס פ ת א ר׳ אליעזר אומר נזיר ו ה מ ת ו כ ו ‪ /‬ו כ ן‬
‫ב ג ל י ו ן לפיה״ג ט ה ר ו ת ע מ ׳ ‪ :66‬בתוםפ׳ וכו׳ בפרק ר׳ א ל י ע ז ׳ או׳ נזיר ו ה מ ת ו כ ו ‪/‬‬
‫ו ב כ י ״ ו ‪ :‬ר׳ מ א י ר א ו מ ר ו כ ד ‪ .‬ולעיל ‪ :29010‬ר׳ א ל ע ז ד א ו מ ד ו כ ו ‪ /‬ובירוש׳ נ ז י ר פ ״ ז‬
‫ה״ג‪ ,‬נ ״ ו ע ״ ג ‪ :‬א מ ר ר׳ יוחנן ה מ ת והנזיר ת ח ת כ ר ע י )בגליון ירושלמי כ ת ״ י ל י י ד ן‬
‫כ ת ו ב ב כ ת ״ י ה ס ו פ ר ע צ מ ו ‪ . :‬ג ״ א מ ע י ״ ‪ .‬וגי׳ זו נכונה( ה מ י ט ה ת ח ת מ ע י ה ג מ ל‬
‫א י ן ה נ ז י ד מ ג ל ח וכו׳ ש מ ע חזקיה ו א מ ר טהרו מתים‪ .‬ועיין ר מ ב ״ ם םפי״ט מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת ‪.‬‬
‫‪ 8/9‬טומאה שהיא נתונה בכותל אפילו מחצה ע ל מחצה וכר‪ .‬עיין לעיל ‪60427‬‬
‫מחצי כותל ולחוץ‬
‫ומש״ש‪ .‬ו ב י ר ו ש ׳ גזיר פ״ז ה״ג‪ ,‬נ ״ ו ע ״ ג ‪ :‬א מ ר ד ׳ יוחנן ט ו מ א ה‬
‫הגזיר )כלומר ש ע מ ד ל מ ע ל ה ע ״ ג הכותל( מגלח‪ .‬ועיין ר ״ ש הג״ל‪.‬‬
‫וכן עדר בהמה חיה ו ע ו ף וכן ה ח י י ם ש ה י ו מ ה ל כ ק ז ה‬
‫‪9‬‬
‫פ י ה ״ מ ל ה ד ״ מ ‪ ,‬ר ״ ש ו ר א ״ ש פ ״ ח מ׳יא‪ ,‬ר ״ ש הנ״ל‪ .‬ועיין לעיל ‪.44633‬‬
‫אחר ז ה וכוי‪.‬‬
‫‪ 11/12‬נ ד ח ק ברחיים שתוי בתוכה ושהגדה בתוכה בגדיו טמאק מדרס‪ .‬בד״ש‬
‫פ ״ ח מ ״ ג ‪ :‬״תניא בתוספתא ג ד ת ק ה ר י ח י י ם שהגוי ב ת ו כ ה ו ה נ ד ה ב ת ו כ ה ב ג ד י ו‬
‫ט מ א י ן מ ד ר ס וכו׳ פי׳ ג ר ת ק ש ה ב ג ד י ׳ בתוכו ו מ י ט מ א ש ג ס ה ס גיםטים ו ל ש ו ן מ ד ר ס‬
‫ק ש ה ״ ו כ ו ‪ /‬כלומר‪ .‬ש ה ד י ה ט ו מ א ה כאן שהגוי והגדה מ ס י ט י ם א ת גרתק הריחים‪,‬‬
‫ו ה ט ו מ א ה היא מ ש ו ם ה י ס ט הזב א ב ל לא משום מדרס‪.‬‬
‫א ב ל ב ר מ ב ״ ם םפ״ט מ ה ׳ מ ט מ א י מ ש כ ב ו מ ו ש ב ם פ ״ ט ‪ :‬ה נ ד ח ק ב ר י ח י ם‬
‫שהגוי בתוכם א ו זב וכיוצא בו הרי בגדיו טמאין מדרס‪ .‬ע י י ן ה ט ע ם להלן‪.‬‬
‫ו מ ע י נ י ה מ פ ר ש י ם נ ע ל ם לפ״ש ש ה ב ר י י ת א נכפלה ל ה ל ן ט ה ר ו ת פ״ו ‪ 66633‬ו א י ל ך ‪:‬‬
‫ה נ ד ח ק ברחיים ש ה ג ו י בתוכה ו כ ד ‪.‬‬
‫‪ 12/13‬איזו ה י א הרחיים כ ל ש א י ן עוקרין א ו ת ה ודוחפין אותה ממקומה‪.‬‬
‫הגי׳ מ ש ו ב ש ת ׳ ולהלן ב ט ה ר ו ת הנ״ל ה ג י ד ם א ‪ :‬ש ע ו ק ר י ן א ו ת ה ו כ ד ‪ .‬ו ב ד ״ ש‬
‫ט ה ר ו ת פ״ה מ ״ ח גרס ב ת ו ס פ ת א ט ה ר ו ת ש ם ‪ :‬כל ש ע ו ק ר י ן א ו ת ו ודוחפין א ו ת ו‬
‫מ מ ק ו מ ו ‪ .‬וכן מ ד א ה גרס גם ד״דמב״ם הנ״ל שכן הוא א ו מ ר ‪ :‬ב א י זה ר ח י ם א מ ר ו‬
‫ברחים ש מ נ ד נ ד י ן א ת ה ק ר ק ע ע ד ש ע ו ק ר י ן א ת ה ע ו מ ד כ א ן ודוחפין א ו ת ו ממקומו‪,‬‬
‫ו ד ב ר ברוד הוא ש ט ו מ א ה זו בספק ש מ א נעקר ה ט מ א ודרס ע ל ב ג ד י הטהור‪ .‬ו ב ה ש ג ו ת‬
‫ש ם ‪ . :‬מ צ א ת י נוסחא באי זו רחיים א מ ר ו כל ש ע ו ק ד י ן א ו ת ה ו ד ו ח ק י ן א ו ת ה‬
‫ממקומה‪ .‬ונראה לי ש ע ל ע ק י ר ת הרחיים ק א י ש ה ן קלות ל נ ו ד ו ה ט ו ח ן ב ה ן נ ד א ח ר י ה ן‬
‫מ פ נ י הדוחק והפירוש שלו רחוק מאד״‪ .‬ולפי ה ד א ב ״ ד י ת כ ן שהפירוש הוא ש א נ ו‬
‫חוששים ש מ א ע ״ י שהם גגררים א ח ד י נ ד נ ו ד הריחיים דרסו ע ל בגדיו‪ .‬ו ב נ ד ה ס׳ ב ׳ ‪:‬‬
‫ש ת י נ ש י ם שהיו ט ו ח נ ו ת ברחיים ו כ ד ‪ .‬וברש״י ש ם ‪ :‬ש ת י ה ן טמאות‪ .‬ש ח י צ ו ג ה ד ו ח ק ת‬
‫ע צ מ ה ל ה ת ק ר ב אל הרחיים וכד‪ .‬ו ב ר ״ ש כאן ה נ ״ ל ‪ :‬א י זו ה י א ה ד י ח י ם כל ש ע ו ק ד י ן‬
‫אהילות פ״ם עמי ‪606‬‬
‫‪121‬‬
‫א ו ת ה ודוחפין א ו ת ה ממקומה‪ .‬ו ב ר א ״ ש פ ״ ח מ ״ ג ‪ :‬ומפ׳ בתוס׳ כל ש ע ו ק ר ן אותה‬
‫ו ה ו פ כ י ם ממקומה‪ .‬ועיין הפי׳ בר״ש שם ו ב מ ש נ ת זבים פ ״ ג מ״ב‪.‬‬
‫‪ 13‬ולענין טמא מת בגדיו טהורין עד שיחו בנדיו נונעין בפותי טפח‪ .‬וכן‬
‫ב ר ״ ש ה ג ״ ל ‪ . :‬ו ל ע נ י ן ט מ א מ ת ב ג ד י ו טהורי׳ ע ד שיהו ב ג ד י ו נ ו ג ע י ן ב פ ו ת ח טפח‬
‫פ י ׳ וכו׳ א ב ל מ ת א י ן לו ה י ס ט ואין מ י ט מ א א ל א א ם כ ן גכגםי׳ ב א ה ל ש ל ריחי׳‬
‫ו ש י ה א ב א ה ל פותח טפח״‪ .‬ומדברים כ א ן ש י ש ט ו מ א ה מ ן ה מ ת בריחיים‪.‬‬
‫‪ 14‬ואילו ה ן םככות ו כ ר ‪ .‬כ ל הברייתא בר״ש פ״ח מ״ב‪ ,‬עיי״ש‪ .‬ורמז ל ה בפי׳ ישן‬
‫לתו״כ שגכגם מ ן הגליון לפיה״ג ט ה ר ו ת ע מ ׳ ‪ .66‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 14/15‬רואין את התחתוגות כ א ל ו ה ן ע ו מ ת למעלה וכו׳‪ .‬ד״ש הנ״ל‪ ,‬תוםפ׳ גדה‬
‫נ ״ ז א ׳ ד ״ ה אילן‪ ,‬ר ש ב ״ א שם‪ ,‬ר י ט ב ״ א מו״ק ה׳ ב׳ ד ״ ה א ב ל מציינין‪ ,‬ועיין רמב״ן‬
‫וחי׳ הר״ ן נ ד ה נ ״ ז א׳‪.‬‬
‫‪ 15/16‬ואם גוגעות זו ב ז ו בפותח טפח מביאות וחוצצות‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬לכך נראה‬
‫ד ב א ח ת ל מ ע ל ה ו א ח ת ל מ ט ה בעיגן ג ו ג ע ו ת מ מ ש כ ש ר ו א י ן א ו ת ן שוות ו ה א י פ ו ת ח‬
‫ט פ ח הייגו ד א ף ע ״ ג ד ב ל ח ד א וחדא א י ן ב ר ו ח ב ה ט פ ח מ צ ט ר פ ו ת זו לזו לרוחב ט פ ח‬
‫ל ה ב י א א ת הטומאה ולחוץ ב פ נ י הטומאה‪ .‬ו ב ר י ט ב ״ א מ ו ״ ק ה ג ״ ל ‪ :‬ואם ה י ו גוגעות זו‬
‫בזו ב פ ו ת ח ט פ ח מביאו׳ וחוצצות‪) .‬פירש״י( ן פ י ד ״ ש [ ז״ל א ל ו ה י ו גוגעות זו בזו‬
‫ו י ש ל י מ ו לשיעור טפח‪ .‬ו י ש מ פ ר ש י שאפילו א ל ו ה י ה ב ש ו ה ה י ו ביגיהן אויר ט פ ח‬
‫מ ב י א ו ת וחוצצות ואיגו מחוור‪ .‬וג״ל שלהוציא מ י ד י ה ״ י ש מ פ ר ש י ״ כ ת ב ה ר ש ב ״ א ב ג ד ה‬
‫ה ג ״ ל ‪ :‬ו מ ה א ג מ י ש מ ע י ׳ דדוק׳ ]שאין[ ב י ן העגםים ש ל סככות פותח ט פ ח הא יש‬
‫ביגיהן פ ו ת ח ט פ ח האויר מססיקן‪ .‬ועיין גם ב ר מ ב ״ ן וחי׳ ה ר ״ ן נ ד ה הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 16‬א ל ו ה ן ה פ ר ע ו ת פרע ה י ו צ א מ ן הגדר וכו׳‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬ועיין השגות‬
‫ה ר א ב ״ ד פי״ג מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת ה״ב‪.‬‬
‫‪ 17/18‬התריפו רואץ אותן כאלו ‪ p‬שפודין של מתכת ואם היו מובדלות וכו׳‪.‬‬
‫ל פ י פ ש ו ט ו מ ש מ ע ש ה ת ו ס פ ת א ב א ה ל ה ב ד י ל כ א ן ב י ן ד ב ו ק ו ת ל מ ו ב ד ל ו ת שדווקא‬
‫כ מ ו ב ד ל ו ת צריכים לקבל מעזיבה‪ ,‬א ב ל ב ד ב ו ק ו ת לא‪ .‬ו ב ר א ב ״ ד ה ג ״ ל ‪ :‬ו ב ז מ ן ש ה ן‬
‫ד ב ו ק ו ת אפילו התרפו מ ב י א י ן וחוצצין מ ן התורה וחייבין ע ל י ה ן ע ל ב י א ת מ ק ד ש‬
‫ת מ צ א כ ל ז ה ב ת ו ס פ ת א ד א ה ל ו ת ו ב ס פ ר א ‪ .‬ו ג ד א ה ש כ י ו ו ן ל ת ו ״ כ חובה פ ר ק י ״ ב‬
‫ס ה ״ ג )כ״ג ע ״ א ( ‪ :‬לרבות הסככות ו ה פ ר ע ו ת ו ה ק ד י ד ב ר י ר ׳ יהודה‪ .‬ורואים מ ש ם‬
‫שחייב ע ל ב י א ת מ ק ד ש א ם ג ט מ א בסככות ופרעות‪ .‬ועיין ר ״ ש הג״ל ו ד י ט ב ״ א מו״ק הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 18‬את המעזיבה ר ב ה וכוי‪ .‬וכ״ה בד‪ ,‬ו כ ן מעתיק בריש הנ״ל וכן הוא גם‬
‫ב מ ש נ ה פ ״ ח מ ״ ב ב ד ״ ו רפ״ב‪ ,‬ב ה ו צ ׳ לוו‪ ,‬כי״מ‪ ,‬כ ת ״ י פרמה‪ ,‬תוספ׳ ה ד א ״ ש מו״ק‬
‫ע מ ׳ ט ״ ו ו כ ן ה ג י ה ד ״ ב אשכנזי‪ .‬עיין מ ל א ״ ש שם׳ ו ע י י ן מ ״ ש ב ש ם ה נ י מ ו ק י יוסף‬
‫בפי׳ גי׳ זו‪.‬‬
‫‪ 19/20‬ר׳ יהודה אומר אם מכנים א ת החוט לצד הזה‪ ...‬אף על פי שאין‬
‫מ כ ו י ן ה ר י זה מ ם פ י ק ‪ .‬בכי״ו‪ :‬שאין מכוון הרי זה מ פ ס י ק ‪ .‬וכן בד״ש הנ״ל‪ :‬שאינו‬
‫מכוין הרי זה‬
‫מ פ ס י ק ‪ .‬פ י ׳ וכו׳ אם‬
‫מ כ נ י ם החוט ב י ן ע נ פ י הקוצים א ף ע ל פי‬
‫שאינו מכוין א ל א נוטה החוט‪ ,‬מ ת ו ך שאין ר ח ב ה א ו י ד‬
‫כ ע ו ב י ה ח ו ט ה ד י זה מפסיק‪.‬‬
‫ו ל ע י ל ב ר ״ ש ש ם ‪ :‬״ומיהו ל ק מ ן מ ש מ ע דאפילו אויר מ ש ה ו מפסיק ב י ן א ה ל ל א ה ל ו כ ד‬
‫ומפרש‬
‫ב ת ו ס פ ת א )רפי״ב( מ ל א ח ו ט ה מ ש ק ו ל ת ״ ‪ .‬ורואים מ כ א ן ש ד ׳ יהודה ס ו ב ר‬
‫ש ב ם כ כ ו ת צריכות שיהיו ד ב ו ק ו ת מ מ ש )אם נראה א ת ה ע ל י ו נ ו ת ביורדות ו ה ת ח ת ו נ ו ת‬
‫‪122‬‬
‫אהילות פיט עמ׳ ‪606‬‬
‫כעולות(‪ .‬ואם מפסיק ב י נ י ה ם כ ח ו ט ה מ ש ק ו ל ת א י נ ם מצטרפים‪ .‬ובתו״כ ש ה ע ת ק ת י ל ע י ל‬
‫ר א י נ ו ש ר ׳ י ה ו ד ה ס ו ב ר ש ט ו מ א ת ס כ כ ו ת ד א ו ר י י ת א וחייבין עליהם ע ל ב י א ת מ ק ד ש ‪.‬‬
‫‪ 20/21‬ר׳ יוסי א ו מ ר ח ב י ל י המטה וםריני חלונות וכר‪ .‬ברייתא בחולין קכ״ה ב ‪/‬‬
‫ע י י ״ ש ועיין ר ״ ש פ ״ ח מ י ד ‪ .‬ו ע י י ן מ ״ ש הנצי׳׳ב ב מ פ ת ח ו ת ל ש א י ל ת ו ת ס ו ף ו י ק ר א‬
‫ע מ ׳ ‪ 178‬ו ע י י ן ב ת ש ו ב ת ר ׳ ב צ ל א ל ה כ ה ן ל מ ע ל ה שם‪.‬‬
‫‪ 21‬עד שתעבד הטומאה לצד ה ש נ י ‪ .‬בחולין ש ם ‪ :‬שלא להכניס ט ו מ א ה ל צ ד‬
‫ש נ י ‪ .‬ובר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬ו ע ו ד כ ת ו ב ב ת ו ם פ ׳ חוצצין א ת ה ב י ת ו א ת העלייה ע ד‬
‫ה ט ו מ א ה ב צ ד ה ש נ י ו י ש ליישבו ל פ י גידם׳ ה כ ת ו ב ה פ ׳ ה ע ו ד והרוטב‪.‬‬
‫שתעבור‬
‫‪ 22‬היו נתונין ע ל נ ב י ה מ ת ב א ו י ר ה מ א ה י ל כננד ה נ ק ב טמא‪ .‬עיין חולין שם‬
‫ו מ ״ ש ר ״ ב הכהן והנצי״ב הנ״ל‪ .‬ובכ״י רומי א ׳ חולין ש ם ‪ :‬נ ת נ ן ע ל ה מ ת ה נ ו ג ע ב א ו י ר‬
‫ש כ נ ג ד הנקב ט מ א וכו׳‪.‬‬
‫‪ 23‬מפני שהטומאה יורדה ב א י ז ה דרך שנכנסה‪ .‬ב ד ‪ :‬מ פ נ י ש ה ט ו מ א ה י ו צ א ה‬
‫ו כ ד ‪ .‬ו כ ן ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬ובתוספי ק ת נ י ש ל א כ נ ג ד הנקב טהור מ פ נ י ש ה ט ו מ א ה י ו צ א ה‬
‫ב א י זו ד ר ך ש נ כ נ ס ה כלו׳ ל כ ך טהור ש י ש ל ט ו מ א ה מקום לצאת‪.‬‬
‫‪ 23/24‬אם יכולין ל ק ב ל מעזיבה וכר‪ .‬אולי צ ״ ל ‪ :‬אם ]אין! יכולין לקבל וכד‪.‬‬
‫‪ 25/26‬ר׳ יוסי אומר ת י ב ה ש ה י א מלאה כלים וזרקה‪ ...‬שאלו ה י ה נתונה ע ל‬
‫נכי המת בארד טהורק‪ .‬ד״ש פ״ח מ״ב‪ ,‬ועיין פירושו שם‪ .‬א ב ל בנזיד נ״ה א ׳ ‪ :‬ו ה ת נ י א‬
‫ר ׳ יוסי ב ד ׳ י ה ו ד ה אומר ת י ב ה ש ה י א מ ל א ה כלים וזרקה ע ל פ נ י ה מ ת ב א ה ל ט מ א ה‬
‫ו א ם היתד‪ ,‬מ ו נ ח ת טהורה‪ .‬ו ב ת ו ס פ ו ת ש ם ד ״ ה ו ה ת נ י א ‪ :‬ב ת ו ר ת כ ה נ י ם )ב״ה‬
‫בד״ר( ז ר ק ת י ב ה מ ל א ה כלים ע ל פ נ י ה מ ת ט מ א ה וכו׳ )כלומר‪ ,‬ש ם ל א נזכר ‪ ,‬ב א ה ל ״ ( ‪.‬‬
‫ואין ז ה ב ת ו ״ כ לפנינו‪ ,‬ויפה הגיה ב ר ש ״ ש ש ם ש צ ״ ל ‪ :‬בתום׳ ב מ ק ו ם ‪ :‬ב ת ו ״ כ ) ע י י ן‬
‫מ ״ ש ע ל חילוף ז ה בתשלום ת ו ס פ ת א ע מ ׳ ‪ (11‬והכוונה ל ת ו ס פ ת א ש ל פ נ י נ ו כ א ן ‪ .‬והוא‬
‫ה ע י ר שם ע ל הבבלי ס ו ף יומא ש א ו מ ד כ י ס ת ם ד ׳ יוסי שם ה ו א ר׳ יוסי ב ר ׳ י ה ו ד ה‬
‫)ויש להוסיף ע ל דבריו גם ב ב ל י מכות ו ׳ ב׳(‪ ,‬ולפי זה גם ר ׳ יוסי שלפנינו ב ת ו ס פ ת א‬
‫כ א ן ה ו א ד ׳ יוסי ב ר ׳ יהודה‪.‬‬
‫‪ 26/27‬נסר שצף‪ ...‬טהורין‪ .‬דמב״ם פי״ג מה׳ ט ו מ א ת מ ת ה״ז‪ ,‬עיי״ש‪ .‬ועיין מ״ש להלן‪.‬‬
‫‪ 27/29‬ר׳ י ע ק ב אומר רואי! את הנסר‪ ...‬טפח על טפח טומאה בצד ז ה כלים‬
‫שבצד השני טהורין‪ .‬בכי״ו ו ד ‪ :‬ט פ ח ע ל ט פ ח ע ל רום ט פ ח טומאה ב צ ד זה ו כ ד ‪ .‬ואין‬
‫ל ז ה שום מובן‪ .‬ואולי מ ד ב ר י ם בהלכה זו ב ג ס ד ש צ ף ע ל ג ב י ה מ י ם וקשור לחוף‪.‬‬
‫וסובר ה ת ״ ק ש ב א ו פ ן כ ז ה ה ו א חוצץ‪ ,‬וכלים ב צ ד ז ה פירושו ל מ ע ל ה ולמטה‪ ,‬ו ע ״ ז ח ל ק‬
‫ר ׳ י ע ק ב ואמר שדווקא א ם י ר ד ק צ ה ה נ ס ר ל ק ר ק ע המים ויהיה ב ש י פ ו ע ו ר י ב ו ע ט פ ח‬
‫ע ל ט פ ח א ז חוצץ‪ ,‬א ב ל באופן א ח ד אינו חוצץ‪ ,‬עיין ל ע י ל ‪ .6045‬והוא סובר ש מ ה‬
‫ש ה מ י ם מחזיקים אותו מ צ ד א ח ד אינו מספיק‪ .‬מכיוון ש א י נ ו יכול ל ק ב ל מ ע ז י ב ה ‪,‬‬
‫ש א ם יניחו עליו מ ע ז י ב ה י ש ק ע במימ‪ ,‬ואינו אוהל מ ן התורה‪ ,‬ע י י ן ר מ ב ״ ם פ י ״ ג מ ה ׳‬
‫ט ו מ א ת מ ת ה״ב‪.‬‬
‫‪ 29‬ש ל ש ה ב ת י ם ז ה לפנים מ ז ה וכר‪ .‬פיה״מ להד״מ ור״ש םפ״ח‪ ,‬דמב״ם םפ״כ‬
‫מה׳ ט ו מ א ת מת‪.‬‬
‫‪ 30‬כחצי ז י ת כפנימי א ו כחצי ז י ת ב א מ צ ע י ו כ ד ‪ .‬וכ״ה בר״ש הנ״ל‪ ,‬א ב ל‬
‫ב פ י ה ״ מ וברמב״ם הנ״ל ל נ כ ו ן ‪ :‬ו כ ח צ י ז י ת ב א מ צ ע י וכד‪.‬‬
‫‪ 33/34‬ש ר ׳ א ל י ע ז ר מטמא ו ד י י ה ש ע מטהר‪.‬‬
‫הגר״א מ ג י ה ‪ :‬ש ד אליעזר מ ט ה ר‬
‫אהילות ם״ט—י עמ׳ ‪606—607‬‬
‫‪123‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ו ר י ה ו ש ע מטמא‪ .‬וכן מ ש מ ע ק צ ת מ ן ה ל ש ו ן ל ע י ל ‪ :‬מ ו ד ה ד ׳ א ל י ע ז ר ל ד יהושע‪...‬‬
‫ש ה ב י ת טמא‪ ,‬ולפי ה ג י ׳ שלפנינו היה צ ״ ל ל ה פ ך ‪ :‬מ ו ד ה ר ׳ י ה ו ש ע ל ד א ל י ע ז ד ו כ ד ‪,‬‬
‫ולפי ה ג ה ת ה ג ר ״ א משנתיגו ה י א כר׳ י ה ו ש ע א ל י ב א ד ר יהודה‪ .‬א ב ל ב ד ״ ש הג״ל גורס‬
‫כלפניגו ו מ ס י י ם ‪ :‬וסתם מ ת ג י ת י ן כר׳ אליעזר ואליבא ד ד ׳ יהודה‪ .‬ואולי צ ״ ל ל ע י ל ‪:‬‬
‫מ ו ד ה ד ׳ אליעזר ו ר ׳ )במקום‪ :‬לד׳( י ה ו ש ע ו כ ד ‪.‬‬
‫‪ 35‬ש ר י א ל י ע ז ר מטמא ור׳ י ה ש ע מטהר‪ .‬הגר״א מ ה פ ך א ת הגידםא‪ ,‬עיין מ״ש‬
‫לעיל‪ ,‬א ב ל בר״ש כלפגיגו‪ ,‬ואולי צ ״ ל ל ע י ל ‪ :‬מ ו ד ה ר ׳ י ה ו ש ע ו ר ׳ ) ב מ ק ו ם ‪ :‬לר׳(‬
‫א ל י ע ז ר וכד‪ .‬עיין מ ״ ש לעיל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 36‬כוורת שבתוך הבית וכפישה וכר‪ .‬ד״ש פ״ט מ״ט‪ ,‬ע ד להלן ש ד ‪.15‬‬
‫‪ 37‬שר׳ יהודה אומר כשם שהנסר מציל כך כפישה מצלת וכר‪ .‬עיין ר״ש‬
‫הנ״ל‪ ,‬ד ״ ש ופי׳ מהר״ם פ ״ ט םמ״י‪ ,‬ועיין ב מ ש נ ה פ ״ ה מ ״ ו ו ב ס ד ״ ט ש ם בפי׳ הארוך‬
‫צ ״ ד ע ״ א ד ״ ה ד״י‪.‬‬
‫‪ 38‬עמוד של קדרות‬
‫ו כ ר ‪ .‬ר״ש הג״ל‪ ,‬ורמז ל ה בר״ש פ ר ה פ״ה םמ״א‪.‬‬
‫עמ׳ ‪607‬‬
‫‪ 1‬אם א ץ פ י ה ע ל י ו נ ה לקורות פותי טפח ובין ש ו ל י ה התחתונה ל א ר ץ ו כ ר ‪.‬‬
‫בכי״ו ל נ כ ו ן ‪ :‬אם א י ן ב י ן פ י העליונה וכו׳ ובין ש ו ל י ה ת ח ת ו נ ה ו כ ד ‪ .‬ועיין פ י ה ״ מ‬
‫ל ה ד ״ מ פ ״ ט ם מ ״ ט ור״ש הנ״ל‪ .‬ו ב ד ״ ש ש ם ‪ :‬ובין שולי ת ח ת ו נ ׳ לארץ פ ו ת ח ט פ ח‬
‫ל ר ב ו ת ׳ נ ק ט י ה וכו׳‪ ,‬עיי״ש‪ .‬ו מ ת ק ב ל ע ל ה ד ע ת פי׳ ב ע ל ס ד ״ ט ש ה ב ר י י ת א שלנו ה י א‬
‫כחכמים לעיל פ ״ ו )עיין ע מ ׳ ‪ 603‬ש ד ‪ 25/26‬ומש״ש(‪ ,‬ודווקא אם ה י ה ה ע מ ו ד אפוץ‬
‫ב א ר ץ ובקורה מציל ואם ל א ו א י נ ו מציל‪ ,‬ו ה ת ו ס פ ת א מ ת פ ר ש ת כפשוטה‪ ,‬ש ל א היה‬
‫פ ו ת י ט פ ח הפסק אויר ל א ל מ ע ל ה ו ל א למטה‪ .‬ועיין ע ל הסיגנון ה ז ה בפי׳ מהר״ם פ ״ ט‬
‫מ ״ י ע ל ה ב ר י י ת א להלן‪ ,‬ועיין ב ד ״ ש ש ם םמ״י‪.‬‬
‫‪ 3/4‬ובין ש ו ל י התחתונה ל א ר ץ פותי טפח וכר‪ .‬עיין בד״ש שהאריך‪ ,‬א ב ל לפי‬
‫ה נ ״ ל ה ד ב ר י ם כ פ ש ו ט ם ‪ :‬א ו ש א י ן ב י ן שולי ה ת ח ת ו נ ה ו כ ד ‪ ,‬מ פ נ י ש א ם י ש ב י נ ה‬
‫לקרקע פ ו ת י ט פ ח ואינה א פ ו צ ה ב ק ר ק ע א י נ ה מצלת‪ ,‬ע י י ן מ ״ ש לעיל‪.‬‬
‫‪ 4‬טומאה בבית מה שבתוכו ט ה ו ר ‪ .‬ובר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬מ ה שבתוכו טהור‪ ,‬כך‬
‫כ ת ו ב בתום׳ ו ש י ב ו ש ה ו א ד ד ו ק א בליכ׳ פ ו ת ח ט פ ח ה ו א ד מ ט ה ר בריש׳ א ב ל ב פ ו ת ח‬
‫ט פ ח מ ה ש ב ת ו כ ׳ ט מ א ו כ ן מוכח פיטום דסיפ׳ )להלן ש ד ‪.(11‬‬
‫‪ 5‬אחת טמאה ונתונה באמצע וכר‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬ד ט מ א ה כ מ א ן דליתא דמי‪.‬‬
‫‪ 7/8‬פיטום ש ה ו א עומד בתוך הבית וכר‪ .‬ה כ ל מתבאר כ מ ו ברישא בעמוד של‬
‫קדרות‪ ,‬ע י י ן לעיל‪,‬‬
‫‪ 11/12‬היה פ י צר ואין בץ הוננו לקורות וכר‪ .‬בכי״ו ור״ש לנכון‪ :‬ה י ה פ י ו‬
‫צ ר וכו׳‪ .‬והוגן כ א ן הוא צ ו א ד הכלי ) ב פ י ה י מ ל ה ר ״ מ כלים פ י ״ א מ ״ ג ע מ ׳ ‪ : 108‬והוגני‬
‫כלים צ ו א ד י ה ם( והוא כ ל י לעצמו‪ ,‬ואם ל א ה י ה מ ת ח י ל ת ו ע ד הקורה פ ו ת י ט פ ח‬
‫מציל‪ ,‬שאפילו א ס ל א נ ח ש ו ב א ת האוגן‪ ,‬ה ר י א י ן מ ן הפיטום ו ל מ ע ל ה פ ו ת י טפח‪.‬‬
‫) ע ״ פ םד״ט(‪ .‬ועיין להלן ‪ 6089‬ואילך‪.‬‬
‫אהילות פיי עמי ‪607‬‬
‫‪124‬‬
‫‪ 12/13‬ו א ם ל א ו אין מציל ע ד ש י ה א מהוננו פ ו ת י טפח‪ .‬בריש הנ״ל ל נ כ ו ן ‪ :‬ע ד‬
‫ש י ה א ב א ו ג נ ו ו כ ד ‪ .‬כ ל ו מ ר ש ב ה ו ג ן ע צ מ ו י ה א פ ו ת י טפח‪ ,‬ואז אפילו א ם ה ו א כ ל י‬
‫ל ע צ מ ו מציל‪ ,‬א ב ל א ם א י ן ב ו פותי ט פ ח א ב ל י ש בגובהו טפח‪ ,‬ה ר י איגו כ ל י ל ע צ מ ו‬
‫ומפסיק ב י ן ג ו ף ה פ י ט ו ם ובין הקורה ואיגו מציל‪.‬‬
‫‪ 13‬ו א ץ כ י ן ש ו ל י ו ל א ר ץ וכר‪ .‬היינו בין ת ח ל ת שוליו‪ ,‬וכדלעיל‪.‬‬
‫‪ 14‬עד ש י ה א ב ש ו ל י ו פותי טפח‪ .‬הפירוש כלעיל ש ד ‪.12/13‬‬
‫‪ 14/15‬א פ י ל ו גבוהה מן ה א ר ץ אמה דדי זו מצלת‪ .‬דדוקא בכלי ח ר ס ב ע י נ ן‬
‫אפוץ ב א ר ץ ובקורה‪) .‬סד״ט(‪.‬‬
‫‪ 15‬כוורת ש ה י א עומדת‬
‫בתוך הפתח וכר‪ .‬ד״ש ופי׳ מהרים פ י ט מ״י‪.‬‬
‫‪ 16/17‬ו כ ץ שוליה ל א ר ץ פ ו ת י טפח טומאה בתוכה ה ב י ת ט ה ו ר טומאה‬
‫בבית מה שבתוכה טהור‪ .‬כ ״ ה הגי׳ בד‪ ,‬בר״ש ומהר״ם הנ״ל‪ ,‬וגי׳ צ ׳ בדויה מ ן הלב‪,‬‬
‫כ י ב כ י ״ ו ח ס ר כ ״ ז ) ע ד ‪ :‬פ ו ת י ט פ ח ב ש ד ‪ ,(18‬והערותיו ב ש נ ו ״ ם כ א ן א י נ ן נכונות‪.‬‬
‫ו ב מ ה ר ״ ם שם ר צ ה להשלים ב י ן ג י ׳ ה מ ש נ ה והתוספתא‪ ,‬עיי״ש‪ .‬ו ב ם ד ״ ט פ י ר ש ש י ש‬
‫בינה ובין ה פ צ י מ י ן פ ו ת ח ט פ ח ‪ ,‬ולפיכך מ ה ש ב ת ו כ ה טהור מ פ נ י ש י ש מקום ל ט ו מ א ה‬
‫לצאת‪ .‬וצ״ל לפירושו ש א י ן ב י ן שוליה פותי ט פ ח ) ע י י ן מ ״ ש לעיל ש ד ‪ (1‬ה י א‬
‫לרבותא‪ ,‬א ע ״ פ ש א י ן מקום ל ט ו מ א ה ל צ א ת א ל א ד ר ך ב י ן הפצימין‪ .‬א ב ל ל א מ י ת ו ש ל‬
‫ד ב ר כ א ן בכוורת שאינה מ ק ב ל ת ט ו מ א ה ל א א י כ פ ת ל נ ו א ם אויר ט פ ח מפסיק ב י ן‬
‫שוליה לארץ‪.‬‬
‫‪ 19‬ו ב ץ ש ו ל י ה ל א ר ץ פ ו ת י טפח‪ .‬אולי צ״ל‪ :‬א ב ל ב י ן שוליה וכד‪ .‬ולפיכך‬
‫ט ו מ א ה ב ב י ת מ ה ש ב ת ו כ ה טהוד‪ ,‬ל פ י ש י ש מקום ל ט ו מ א ה ל צ א ת ד ר ך ה פ ו ת ח ט פ ח‬
‫שלמטה‪ ,‬ועיין םד״ט‪.‬‬
‫‪ 21‬אם א ץ ש ו ל י ה של זו ע ל ג ב י ש ו ל י ה של זו וכר‪ .‬כלומר‪ ,‬ש י ש ה פ ס ק ב י נ י ה ן‬
‫)בשיעור ט פ ח ( וכוי‪) .‬סד״ט(‪.‬‬
‫‪ 21/23‬אם אץ ב י ן העליוגה‪ ...‬ו א ץ דרכה ליכגס‪ .‬כ י ז נ ש מ ט בד״ש הנ״ל‬
‫ע ״ י הדומות‪.‬‬
‫‪ 25‬הבית ט מ א ‪ .‬בד״ש הנ״ל בט״ם‪ :‬ה ב י ת ט ה ו ר ‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬הכלים ש ב י ג י ה ן טהורין‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬כגון שלש כוורות ויש כלים ב א מ צ ע י ו ת וכד‪.‬‬
‫‪ 26/27‬טומאה בתוכם הבית טהור טומאה בבית מה שבתוכה טהור‪ .‬ה ע ל י ו נ ה‬
‫מ צ ל ת ע ם ד פ נ ו ת ה א ה ל ו ה ת ח ת ו נ ה מ ש ו ם כפויה‪) .‬םד״ט(‪.‬‬
‫‪ 27/28‬ה י א טמאה והבית וחברתה טהורץ‪ .‬וכ״ה בר״ש ב פ י ס ק א מ ן התוספתא‪,‬‬
‫ו ב פ י ר ו ש ו ש ם ‪ :‬ד ק ת נ י ה י א ט מ א ה ו ח ב ר ת ׳ ט ה ו ר ה מ ח ש ב ת כסוי ל ח ב ר ת ה להציל‪.‬‬
‫ו א פ ש ר ש כ צ ״ ל גם לפנינו ו ה ש י ב ו ש י צ א ע ״ י ש כ ת ב ו ‪ :‬וחברת׳‪ ,‬ו ט ע ה ה ס ו פ ר ו ק ר א ‪:‬‬
‫ו ח ב י ת ) ב ש ר ת ה ד א ״ ש כ ל ל מ ״ ה ס י ׳ ב ׳ ‪ :‬ו ר י ״ ש כ ו ת ב י ן ג ג ש ל ה ק צ ר עד ש נ ק ר א ת‬
‫במקום א ח ד כ מ י ן יו״ד(‪ ,‬ו ת ק ן ‪ :‬וחברת׳‪ .‬ויצא א ח ״ כ ‪ :‬ו ה ב י ת ו ח ב ר ת ׳ ‪.‬‬
‫‪ 28‬ו כ ן ש ו ל י ה של זו על גבי ש ו ל י ה של זו‪ .‬בר״ש הנ״ל לגכון‪ :‬ו כ ן שוליה‬
‫ש ל זו על ג ב י פ י ה ש ל זו‪ .‬א ב ל ה ג י ׳ ש ל פ נ י נ ו מ ו ט ע י ת ‪ ,‬כי כ ל ה ב ב א ה נ ״ ל כ ב ר‬
‫ד ב ר ה ב ש ו ל י ה ש ל זו על ג ב י שוליה ש ל זו‪.‬‬
‫‪ 29‬ואיזו ה י א מחולחלת ו כ ר ‪ .‬פיה״ג ע מ ׳ ‪ ,88‬ר״ש ומהד״ם פ״ט מ׳יא‪ .‬ועיין ב פ ת י ח ה‬
‫ל פ י ר ק י ן דכוורת ל ב ע ל מ ע י נ י יהושע ובהערות שם‪.‬‬
‫‪ 30‬איזו היא אפוסה וכר‪ .‬פ י ה י ג הנ״ל‪ ,‬פיה״מ להר״מ פ״ט מ״ז ע מ ׳ ‪.48‬‬
‫אהילות פ ״י עמ׳ ‪607‬‬
‫‪125‬‬
‫‪ 30/31‬מודה ר׳ אליעזר ו ר ׳ שמעק בטומאה ת ח ת ה פ ק ו ק וכד‪ .‬ר״ש ומהד״ם‬
‫פ ״ ט מי״ד‪ ,‬ופירש בר׳׳ש ש ם ‪ :‬ד ה א ד מ ט ה ד י )במשנתיגו( ב פ ח ו ת ה משום ד ע ש ו י ה כ ע י ן‬
‫כ ל י והיה ע ל י ה ת ו ר ת כ ל י מ ה ש א י ן כ ן בפקק‪ .‬ובמהר״ם ש ם ‪ :‬א ב ל ט ו מ א ה כ נ ג ד הפקק‬
‫ש ל א ה י ה עליו תורת כ ל י מעולם ב ה א מודו כ ד א י ׳ בתוספתא‪.‬‬
‫‪ 32‬טומאה בתוכה ומטמא וכוי‪ .‬בםד״ט רוצה ל ה ג י ה ‪ :‬ט ו מ א ה בתוכה ו מ כ ו ס ה‬
‫וכד‪ .‬והגהה זו קרובה‪ ,‬א ע ״ פ שבפירושו ה א ר ו ך ק מ ״ ה ע ״ ב ד ״ ה ט ו מ א ה החליט שאין‬
‫צורך בהגהה‪.‬‬
‫‪ 33‬אינו טמא א ל א כננד כ ס ו י ה ב ל ב ד ‪ .‬מ פ ג י שאין ד י ן ק ב ר סתום גוהג‬
‫באהל כלי‪) .‬םד״ט(‪.‬‬
‫‪ 33/34‬ה י ת ה כפויה ע ל פיה‪ ...‬טמא‪ .‬מפני ש ה כ פ י י ה מוציאה אותה מתורת כלי‪,‬‬
‫ו נ ע ש י ת ק ב ר סתום‪) .‬הנ״ל(‪.‬‬
‫‪ 34‬א ר ק ש ה ו א ח ק ו ק ב ס ל ע וכוי‪ .‬פיה״מ להר״מ פ״ט מט״ו ר י ש ע מ ׳ ‪ ,52‬דמב״ם‬
‫פ ״ ו מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת ה״ח‪ ,‬ר א ב ״ ד שם‪ ,‬ר״ש‪ ,‬מהד״ם ו ר א ״ ש פ ״ ט מט״ו‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 35‬ואינו טמא א ל א פ י ו ש א י נ ו טמא א ל א כננד חללו בלבד‪ .‬א י ן לזה שום‬
‫מובן‪ ,‬ו י ש כ א ן ה ש מ ט ה וצריך ל ה ש ל י מ ה ע ״ פ פ י ה ״ מ להד״מ‪ ,‬רמב״ם ו ד ״ ש הנ״ל וכ״ה‬
‫ש ם ‪ :‬ואינו ט מ א א ל א ]כגגד כסויה ב ל ב ד ל מ ה ז ה דומה לבוד גדול מ ל א מתים ואבן‬
‫גדולה על[ פיו ש א י ן ט מ א א ל א כגגד חללו בלבד‪ .‬וכ״ה ב ע ר ך גם ב ה ש ג ו ת הנ״ל‪,‬‬
‫א ב ל ב ה ש ג ו ת ד ׳ ק ו ש ט א ‪ :‬ה ג ו ג ע ב ה מ כ ל מקום טהור א ל א פ י ו ב ל ב ד שאיגו ט מ א אלא‬
‫כגגד חללה בלבד‪ .‬וברור ש י ש ג ס ש ם ה ש מ ט ה ‪,‬‬
‫‪ 35/37‬ה י ת ה בנוייה בכותלה של נפש‪ ...‬א ל א כננד כסויה בלבד‪ .‬וכיה בראב״ד‬
‫ור״ש הג״ל‪ ,‬א ב ל ב ר מ ב ״ ס שם ד ל ג על ב ב א זו‪ ,‬ועיין ב כ ״ מ שם‪.‬‬
‫‪ 37‬ב נ ה נפש על גבה ו כ ר ‪ .‬דמב״ם ור״ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 38‬הנוגע ב ש ע ו ד ‪ .‬שלה וכר‪ .‬וכ״ה בר״ש הג״ל‪ ,‬ובפירושו ש ם ‪ :‬הנוגע בשעוה‬
‫שלה‪ ,‬ב ש ע ו ה כ מ ו ב ש ו ה שהדליםקום ש ל ה בשוד• ומכוון כ ג ג ד דופני הארון‪ ,‬ובזה‬
‫גחלקו ר ׳ א ל י ע ז ר ור׳ י ה ו ש ע ר ׳ י ה ו ש ע מ ט ה ר מ ט פ ח ו ל מ ט ה ד ל א ו כארון דמי‪ .‬ובהשגות‬
‫ה ד א ב ״ ד פ ״ א מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת הי״א‪ :‬מ צ א ת י ב ת ו ס פ ת א ד א ה ל ו ת פרק ט ׳ )מגה ע ״ פ‬
‫מ נ י י ן הפרקים במשגה( ב ע ג י ן ר ו ב ע בארון פ י ׳ ב א ר ו ן השוה ר ח ב ל מ ט ה כ ל מ ע ל ה ה נ ו ג ע‬
‫ב ש ו ו י ה ש ל ה וכד‪.‬‬
‫‪ 39‬מטפח ולמעלה ט ה ו ר מטפח ולמטה ט מ א ‪ .‬ב ד ‪ :‬מ ט פ ח ולמעלה ט מ א‬
‫מ ט פ ח ו ל מ ט ה ט ה ו ר ‪ .‬ו כ ן בראב׳יד ור״ש ה נ ״ ל ‪ :‬מ ט פ ח ו ל מ ט ה טהור מ ט פ ח‬
‫ו ל מ ע ל ה ט מ א ‪ .‬ובחנם הכניס צ ׳ א ת ה ג י ׳ ה מ ש ו ב ש ת ש א י ן לה מובן ל ת ו ך פנים הספד‪.‬‬
‫‪ 39/1‬שאק מעלק עולת הנמה מן הארק טפח‪ .‬ב ד חסרה ה מ ל ה ״ ה ג ב ו ה ‪ /‬ובר״ש‬
‫ה נ ״ ל ‪ :‬ש א י ן מ ע ל י ן ע ו ל ת גבוה מ ן הארץ ט פ ח ו כ ד ש א י ן מ ע ל י ן ע ו ל ו ת גבוה‬
‫מ ן ה א ר ץ ט פ ח ‪ ,‬במם׳ זבחים פ ר ק ק ד ש י ק ד ש י ם )נ״ח אי( ד ד ש י נ ׳ מ ז ב ח שיהא מחובר‬
‫ש ל א י ב נ נ ו לא על ג ב י כיפין ו ל א על ג ב י מ ח י ל ו ת ואם היה חלל ט פ ח ת ח ת י ו ח ש י ב‬
‫כ מ י ל ת א א ח ר י ת י ולא כ מ ח ו ב ר ופסול ל ה ע ל ו ת עליו עולה‪ .‬וכ״ה ב ע ר ך גם בפי׳ מהר״ם‬
‫שם‪ .‬ועיין ב מ ש נ ה למלך ס ״ א מ ה ׳ ב י ת ה ב ח י ר ה הי״ג‪.‬‬
‫אבל בראב״ד הנ״ל‪:‬‬
‫שאין מ ע ל י ן‬
‫עולות‬
‫ה נ מ ה מ ן הארץ ט פ ח ונראה לי‬
‫שהוא כ ע נ י ן מ ה ש א מ ר ו ) ש ב ת צ ״ ז א׳( א י א פ ש ר לרשות הרבים ש ת ת ל ק ט ב מ ל ק ו ט‬
‫וברהטני‬
‫והכא נ מ י‬
‫אמרינן אי אפשר שלא יהא‬
‫בקרקע‬
‫ה ב י ת גובה ט פ ח ו כ ד‬
‫אהילות פ״י—י״א עמ׳ ‪608‬‬
‫‪126‬‬
‫)הדאב׳׳ד ה ס מ י ך ת ו ס פ ת א זו ל מ ש נ ת י נ ו ספי״ב‪ ,‬עיי״ש( והרב היוני פ י ד ש ב ת ו ס פ ת א זו‬
‫פירוש ח ש ך ואפילה‪ .‬וקרוב לוודאי ב ע י נ י שפירוש ה ר ב היוני )הדיבמ״צ( נ מ צ א ב ר ״ ש‬
‫ו מ ה ר ״ מ הג״ל‪ ,‬שהרי הר״ש הולך ע ״ פ ר ו ב ב ע ק ב ו ת הריבמ״ץ בפירושיו למשנה‪.‬‬
‫ןימ׳ ‪608‬‬
‫‪ 1/2‬ח ב י ת ש ה י א יושבת‪ ...‬והחבית טמאה‪.‬‬
‫פיסקא מ ן המשנה פ״ט מט״ז‪ ,‬ובר״ש‬
‫ש ם כל ה ב ד י י ת ו ת ע ד ס ו ף הפרק‪.‬‬
‫‪ 2/3‬כזית מן המת מקצתו נתון וכר‪ .‬פיה״מ להר׳׳מ ספ״ט עמ׳ ‪ ,53‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 5‬ו א ם י ש ב ד ו פ נ י פ ו ת י טפח הכל טמא‪ .‬בכי״ו‪ ,‬ד״ש ור״מ ד״נ״ל‪ :‬ואם י ש‬
‫ב ד ו פ נ ה ) ב ר ״ מ ‪ :‬בדפנה( וכו׳‪ .‬ופירש ה ד ״ מ ש ם ‪ :‬וענין ה כ ל ט מ א שיהיה כ ל ה נ ו ג ע‬
‫ב ח ב י ת ט מ א א ף ע ל פי ש א י נ ו כ נ ג ד ה ט ו מ א ה ל פ י ש ע ו ב י חרסיה ט פ ח ו ב ז ה כ ב ר‬
‫ה ת פ ש ט ה ה ט ו מ א ה בכולו ר צ ה לומר ב כ ל ה ק י פ ו ‪ .‬א ב ל ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬פ י ה כ ל ט מ א‬
‫משום ד מ ק צ ת ו ת ח ת ק ו ד ק ו ר ת ו ד מ ג ו ד נ כ נ ס ת ט ו מ א ה לתוכה משו׳ ה א י ד כ נ ג ד‬
‫ק ו ר ק ו ר ת ה נכנסת נ מ י ההיא ד כ ג ג ד ד פ נ ה לתוכה‪ .‬ועיין פירושו ל מ ש נ ה שם‪ ,‬ו ה ש ו ה‬
‫סיה״מ ל ה ר ״ מ ב מ ש נ ה שם‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 7‬זה שנתק ת ח ת משוך וכר‪.‬‬
‫ב ה כי״ו ור״ש הנ״ל‪ :‬שנתון ת ח ת ד ו פ נ ה מ ש ו ך‬
‫‪,‬‬
‫ו כ ו ‪ .‬ועיין ל ה ל ן פ י ״ א ה״ח‪.‬‬
‫‪ 9‬ו א ק בהוננה ו כ ר ‪ .‬עיין מ י ש לעיל ‪ 607‬ש ד ‪.11/12‬‬
‫‪ 12‬היתד‪ ,‬מ ל א ה א ו כ ל י ן ומשקק וכר‪ .‬דמב״ם םפי״ז מ ה ׳ ט ו מ א ת מת‪.‬‬
‫‪ 14/15‬ה ר י ה י א ככוורת ל כ ל דבר‪ .‬כלומר כל ד י נ י כוורת שנשנו במשנתנו נוהגים בה‪.‬‬
‫פי״א‬
‫‪ 16‬קדרה ש ה י א נ י ת נ ה כצד ה א י ס ק ו פ ה וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬ק ד י ר ה ש ה י א נתונה וכד‪.‬‬
‫ו כ ן ב ר י ש פ ״ י מ ״ ז ‪ :‬תניא ב ת ו ס פ ת א ק ד י ד ה שהיא נ ת ו נ ה ו כ ד ‪ ,‬ע י י ״ ש כ ל ה ב ר י י ת ו ת ‪,‬‬
‫ועיין ב מ ש נ ה ובאליהו ד ב א שם‪.‬‬
‫ו ה נ ה י ש לפנינו כ א ן ד ׳ ב ב ו ת )וכל ההבדלים כ א ן הם ד ק א ם היתד‪ ,‬ה ק ד י ר ה‬
‫גבוהה מ ן הארץ ט פ ח ‪ ,‬א ב ל א ם ל א ה י ת ה גבוהה מ ן ה א ר ץ ט פ ח ה ד י ן שוד‪ ,‬ב כ ל ה ב ב ו ת ( ‪:‬‬
‫א‪ .‬משוכה מ ן השקוף כ ל שהוא‪ ,‬ו א ז א י ן ק ש ר ב י ן ה ק ד י ר ה לבית‪ .‬ב‪ .‬ה י א נ ו ג ע ת‬
‫בשקוף כל שהוא‪ ,‬ו ג ם א ז א י ן ק ש ר ב י ן ט ו מ א ת ה ב י ת ו ט ו מ א ת ה ק ד י ר ה א ל א ש ה ק ד י ר ה‬
‫נ י צ ל ת ע ם דופגי ה ב י ת א ם ל א גטמאה‪ .‬ג‪ .‬א ם ה י א נ ו ג ע ת ב ש ק ו ף בפותי ט פ ח ‪ ,‬ו א ז ה י א‬
‫מ ב י א ה טומאה ל ב י ת והבית מ ב י א ט ו מ א ה תחתיה‪ ,‬א ל א שהיא ע צ מ ה נ י צ ל ת ע ם ד ו פ נ י‬
‫ה ב י ת א ם ל א נ ט מ א ה מתוכה‪ .‬ד‪ .‬א ם ה ש ק ו ף מאהיל ע ל י ה כ ל ש ה ו א ו א ז ה י א נ ט מ א ת‬
‫ב ט ו מ א ת ה ב י ת ואינה נ י צ ל ת ע ם דסנותיו‪.‬‬
‫‪ 18‬א ל א ה ב י ת ‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬א ל א ה ב י ת בלבד‪.‬‬
‫‪ 19‬בפותי טפח כ ל ש ה י א ‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬בפותח ט פ ׳ כל ש ה ו ׳ ‪ .‬ונראה שהמלים‬
‫״ ב פ ו ת י ט פ ח ״ ה ן ב א ש ג ר ה מלמטה‪ ,‬וצ״ל‪ :‬ג ו ג ע ת בשקוף כל שהוא‪ .‬ועיין מ י ש לעיל‪.‬‬
‫‪ 27‬אם י ש ב ד ו פ נ ה פ ו ת י טפח ו כ ר ‪ .‬עיין באליהו ד כ א סוף פ״י‪.‬‬
‫‪ 29‬בבית הוא טמא בלבד‪ .‬בד‪ ,‬כי״ו ור״ש הנ״ל‪ :‬ה י א ט מ א ה בלבד‪ ,‬א ב ל הד״ש‬
‫ה ג י ה ש ם ‪ :‬א ל א ה ו א ט מ א בלבד‪ .‬כ ל ו מ ד ה ב י ת ו ל א הקדירה‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫אהילות פי״א עמ׳ ‪608—609‬‬
‫‪127‬‬
‫‪ 30‬היתד‪ ,‬נתונה‪,‬תחת ארובה שאם ת ע ל ה וכוי‪ .‬עיין במשנה פ״י מ״ו‪ ,‬ובר״ש‬
‫שם כל הברייתות עד להלן שו׳ ‪ ,4‬ועיין באליהו רבא ובמעיני יהושע שם‪.‬‬
‫וגם כאן יש לפנינו ארבע בבות‪ :‬א‪ .‬שפתי התקרה נוגעות בתקרה והתקרה‬
‫מאהילה על מקצתה‪ .‬ב‪ .‬היתה מכווגת כלפי הארובה וממלאה בדיוק את חללה‪.‬‬
‫ג‪ .‬אינה ממלאה את חלל הארובה אבל אין בינה ובין דופגי הארובה פותי טפח‪.‬‬
‫ד‪ .‬אינה ממלאה את חלל הארובה ויש בינה ובין דופגי הארובה פותי טפח )אבל‬
‫בגקודה אחת היא גוגעת בה כשתעלה(‪.‬‬
‫‪ 32‬או בבית או בתוכה או על נ כ ה ה כ ל טמא‪ .‬המלים ״או בבית״ חסרות‬
‫בד״ש הג״ל‪ .‬ולעצם העגיין פירש הגר״א באליהו דכא הנ״ל שכאן אין הקדירה גיצלת‬
‫בדופגי אהלים מפגי שאין אומרים גוד אסיק וגוד אחית אם התקרה פוגעת בקדירה‬
‫עצמה‪ .‬ועיין מה שהקשה עליו במעיני יהושע‪ ,‬והוא פירש שהכל טמא מפני ששפת‬
‫התקרה מאהילה על שפת הקדירה עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 32/33‬שאם ת ע ל ה עולה ויושבת בארובה ואופצת א ת כל ארובה וטומאה‬
‫תחתיה והיא רוצצת וכר‪ .‬צ חילק כאן הלכה אחת לשתים והפסיק באמצע המשפט‬
‫בהלכה חדשה‪ ,‬אבל באמת הכל הוא המשך אחד‪ :‬ואופצת את כל ארובה וכר‪ .‬וכן בד״ש‬
‫הנ״ל‪ :‬שאם תעלה עולה ויושבת בארוב׳ ואופצת על כל הארובה וטומאה תחתיה וכר‪.‬‬
‫‪ 35‬בתוכה או על נבה כננדו עד לרקיע טמא‪ .‬עיין רמב״ם פט״ז מה׳ טומאת‬
‫מת ה״ה ובפיה״מ כאן פ״י םמ״ו עמ׳ ‪ .57‬ופירש בסד״ט שהקדירה ניצלת כאן אפילו‬
‫היא טמאה מפני שהיא מחוברת עם דופני האהל מ כ ל צ ד )כשתעלה( ונחשבת‬
‫כתקרה ממש‪.‬‬
‫‪ 38‬מפני שניצלת עם דופני של אהל‪ .‬בכי״ו ור״ש הנ״ל‪ :‬עם דופנו וכר‪.‬‬
‫והטעם הוא שהקדירה ניצלת מפני שאין בינה ובין דופן הארובה פותי טפח )עיין‬
‫לעיל ־‪ ,(6032‬אבל אין לה קשר עם הבית מפני שאויר כל שהוא מפסיק בינה ובין‬
‫דפנות האהל‪ .‬עיין במשנה רפי״א‪ .‬ועיין ר״ש כאן ומ״ש לעיל ‪.60318‬‬
‫‪ 39‬ויש בינה לארובה פותח טפח‪ .‬אבל כשתעלה תגע בנקודה אחת בארובה‪) .‬םדיט(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫עמ׳ ‪609‬‬
‫‪ 2/3‬תוכה וגבה והבית טהורין מפני שנידונית כשיפועי אוהלין‪ .‬עיין ד״ש הנ״ל‬
‫ועיין מ״ש לעיל ‪ .60318‬והבית טהור כאן מפני שיש בינה לבין הדפנות פותח טפח‬
‫ואין לה קשר עם הבית‪ ,‬אבל היא בעצמה ניצלת מפני שגוגעת כל שהוא בדפנות‬
‫הארובה‪ .‬עיין לעיל‪.‬‬
‫‪ 3‬בתוכה או על גבה הכל טמא והבית טהור וכר‪ .‬מכיון שנוגעת בדפנות‬
‫רק מצד אחד ואינה מחוברת מכל הצדדים )שהרי יש פותח טפח מסביב( אינה ניצלת‬
‫כשהיא טמאה‪ ,‬אבל הבית טהור‪ ,‬מפני שאין קשר ביניהם כשיש פותח טפח מכל צד‬
‫ואינה נוגעת אלא בפחות מפותי טפח‪.‬‬
‫‪ 4‬ארובה שהיא לאויר ואין בה פותח טפח וכר‪ .‬וכן בר״ש פ״י מ״ב‪ :‬תניא‬
‫בתוספתא ארובה שהיא באויר ואי׳ בה פותח טפח וכזית מן המת נתון תחתיה וכר‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫ונתן דבר שהוא מקבל טומאה אם יש שם פותי טפח הכל טמא‪.‬‬
‫בר״ש הנ״ל‪ :‬פי׳ הכל טמא כגון שאותו דבר שנתן ע״פ ארובה מאהיל ראשו אחר‬
‫על הכלים וכו׳ ועוד יש לפ׳ דמיירי שנתן בתוך הבית כנגד הזית דבר שהוא מקבל‬
‫אהילות פי״א עמ׳ ‪609‬‬
‫‪128‬‬
‫ט ו מ א ה ראם הוא רחב ט פ ח כל ה ב י ת ט מ א ואם לאו אותו דבר ט מ א ו ה ב י ת טהור‪.‬‬
‫ו ב ס ד ״ ט פירש ש נ ת ן א ת ה ד ב ר ש מ ק ב ל ט ו מ א ה ל מ ע ל ה ע ל הארובה באויר‪ ,‬ו ד ב ר‬
‫ה מ ק ב ל ט ו מ א ה נ ע ש ה אהל ל ט מ א ואינו חוצץ‪ ,‬ולפיכך כל מה ש ב ב י ת ט מ א כ א י ל ו‬
‫גםתם החלל וגם ל מ ע ל ה מ ע ל ה ב י ת כ נ ג ד החלל ובין ה ד ב ר ה נ ת ו ן ט מ א ש ה ר י ה ד ב ר‬
‫מאהיל עליו‪ ,‬וכן כל מ ה ש נ מ צ א ע ל ה ד ב ר ה נ ת ו ן ט מ א מ פ נ י שדבר ה מ ק ב ל ט ו מ א ה א י ג ו‬
‫חוצץ‪ .‬א ב ל א ס ג ת ן שם ד ב ר שאיגו מקבל ט ו מ א ה ה ד י הוא אהל גמור ורק מ ה ש ב ב י ת‬
‫ט מ א א ב ל ל מ ע ל ה אפילו כ נ ג ד ה ח ל ל טהוד שאין ט ו מ א ה נכנסת לאוהל ב פ ח ו ת מ פ ו ת י‬
‫טפח‪ ,‬ודינו בארובה בין ב י ת ועליה שאין בה פותי ט פ ח )להלן ש ד ‪.(20/21‬‬
‫‪ 8/9‬הבית טמא והמאהיל טמא‪ .‬ה ב י ת ט מ א דווקא אם האהילו על הארובה‪.‬‬
‫ועיין ב מ ש נ ה פ ״ י מ״ב‪.‬‬
‫‪ 9/12‬מקצת הטומאה ב ב י ת ומקצת כנגד ארובה‪ ...‬והמאהיל טהור‪ .‬עיין‬
‫ב מ ש ג ה פ״י מ״ג‪ ,‬ובר״ ש שם כל הברייתות‪.‬‬
‫‪ 12/13‬שני חצאי זיתים אחד נ ת ק וכר‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬פי׳ שני חצאי זתימ ב ה א‬
‫אפילו ר׳ מ א י ר מ ו ד ה ד מ א ה י ל טהור א ב ל ב י ת מיהא טמא‪ .‬ועיין לעיל ‪ 6085‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 14‬נ ת ק בתוך הבית ה ב י ת משוך וכר‪.‬‬
‫בכי״ו ור״ש הנ״ל ל נ כ ו ן ‪ :‬נתון בתוך‬
‫הבית משוך וכד‪.‬‬
‫‪ 14/15‬כזית מן המת בפי העורב והאהיל על נ ב י ארובה שאק בה פותי טפח‬
‫הבית טמא‪ .‬וכ״ה בד״ש הנ״ל‪ ,‬ו פ י ר ש ‪ :‬והאהיל ע ל גבי ארובה שהכניס העורב ראשו‬
‫לתוכה‪ .‬וכן ב ר מ ב ״ ם פט״ז מה׳ ט ו מ א ת מ ת ה ״ ב ‪ :‬היה כזית מ ן ה מ ת בפי ה ע ו ר ב‬
‫והאהיל ע ל גבי א ר ו ב ה ע ד ש נ מ צ א כ ז י ת ב א ו י ד א ר ו ב ה א ע ״ פ ש א י ן ב ה‬
‫פותח ט פ ח ה ב י ת טמא‪ .‬ו פ י ר ש בסד״ט ש ה ט ו מ א ה ע צ מ ה אם היא ג מ צ א ת ב ת ו ך ה א ר ו ב ה‬
‫מ צ ט ר פ ת ל ת ק ר ת ה ב י ת להביא טומאה ע ל כל הבית‪ ,‬א ב ל ל ג ב י ג פ ש ה ב ו ק ע ת ועולה‬
‫ב ו ק ע ת ויורדת‪.‬‬
‫‪ 15/16‬ור׳ יוסי מטהר עד שיהא בטומאה משך פותי טפח‪ .‬מפני שאין לומד‬
‫באותו זמן ש ה ט ו מ א ה בגלויה‪ ,‬ובוקעת ועולה ובוקעת ויורדת‪ ,‬וגם לצרף אותה• ל ת ק ר ת‬
‫הבית‪ ,‬שהרי אם א ת ה מ צ ר פ ה ל ת ק ר ת ה ב י ת אין ט ו מ א ה נ כ נ ס ת אליו ב פ ח ו ת מ פ ו ת ח‬
‫טפח‪) .‬םד״ט‪ ,‬ו ע י י ״ ש ב ב א ו ר ה א ר ו ך ק מ ״ ט ע ״ א ד ״ ה כזית(‪.‬‬
‫‪ 16/17‬קלל של חטאת שהוא נ ת ק בארובה אם משלשל טמא ובר‪ .‬ד״ש הנ״ל‬
‫ורמב״ם פ י ״ ד מ ה ׳ פרה א ד ו מ ה ה״א‪ .‬ופירש ב ר ״ ש שם מ ש ו ס ד א י ן ח ט א ת נ י צ ל ת‬
‫ב א ה ל ה מ ת אפילו בכלי חרם ה מ ו ק ף צ מ י ד פ ת י ל )פרה פ י ״ א מ״א(‪ .‬ו מ ד ב ר י ה ד ״ מ‬
‫הנ״ל נ ר א ה שהוא פירש ש ה ט ע ם הוא מ פ נ י ש א י ן הקלל נ ת ו ן במקום ט ה ו ר )פרה פ ״ י‬
‫מ״ג(‪ .‬ועיין בםד״ט ק מ ״ ט ע ״ ב בפי׳ ה א ר ו ך ד ״ ה קלל ש ה א ר י ך להוכיח ש ש נ י ה ט ע מ י ם‬
‫א ח ד הוא‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 18/19‬א ב ל ב א ר ו ב ה ש י ש בה פותח טפח‪ ...‬טמא‪ .‬מ פ נ י הטעמים הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 19/20‬אבל בשל א ב ן ב ק ש י ש ב א ת ב ה פותח טפח ב ק משולשל‪ ...‬טהור‪.‬‬
‫ב ר ״ ש ד״נ״ל‪ :‬א ב ל ב ש ל א ב ן ב י ן ש י ש בארובה פ ו ת ח ]טפח[ בין ש א י ן ב א ר ו ב ה פ ו ת ח‬
‫ט פ ח בין מ ש ו ל ש ל ב י ן שאינו משולשל ט ה ו ר ו כ ד ב ש ל א ב ן טהור מ א ח ר ד ל א מ ק ב ל י‬
‫ט ו מ א ה כלי א ב נ י ם כלל לא מ ד ב ר י תורה ולא מ ד ב ר י סופרים‪.‬‬
‫ו ב ר ״ מ ה נ ״ ל ‪ :‬ה י ה הכלי של א ב ן ב י ן ש י ש ב ה פ ו ת ח ט פ ח בין ש א י ן בה ה א פ ר‬
‫טהור‪ .‬ו ב כ ״ מ שם ב ש ם מ ה ר ״ י קורקום כ ת ב ש מ ד ב ר י ה ר ״ מ מ ש מ ע ש ל א ט י ה ר א ל א‬
‫אהילות פי״א—י״ב עמ׳ ‪609‬‬
‫‪129‬‬
‫באינו משולשל‪ ,‬ושער שהר״מ לא גרס בתוספתא‪ :‬״בין משולשל בין שאינו משולשל״‪.‬‬
‫ועצם החילוק בין כלי אבן וכלי חרם איגו מובן‪ ,‬שהרי הר״מ בפיה״מ פ״י מ״ג כ ת ב‬
‫מפורש שגם אם גתן מי חטאת בכלי אבן על מקום טמא גטמאו‪ .‬ובםד״ט כאן כ ת ב‬
‫לחלק שכלי חרם אינו געשה דופן גמור‪ ,‬שהרי איגו מציל על כלי שטף כלעיל‬
‫)פ״ה מ״ג(‪ ,‬אבל כלי אבן שמציל על הכל )שם מ״ד‪ (.‬געשה דופן גמור והוי ליה‬
‫כאהל התקרה ממש‪.‬‬
‫י ‪ 20‬י ארובה שבין הבית לעלייה וכר‪ .‬ר״ש הג״ל‪.‬‬
‫‪ 22‬שאני ר ו א ה את הקורות וכר‪ .‬לעיל ‪ 60226‬ומש״ש‪ .‬והפירוש הוא שקורות‬
‫העלייה יורדות וסותמות את החלל שהוא פחות מפותי טפח‪ .‬א ב ל לפ״ז אפשר לומד‬
‫שהכלים שכגגד הזית של מ ת טמאים‪ ,‬שהרי כל מה •שתחת התקרה יורד עמה‪) .‬סד״ט(‪.‬‬
‫‪ 22/23‬ד ב ר א ח ר א ץ טומאה נכנסת לאהל ואץ יוצאה הימנו וכר‪ .‬פיה״מ פ״י‬
‫מ״ב עמ׳ ‪ ,55‬רמב״ם דפי״ד מה׳ טומאת מת‪ ,‬ועיין מ״ש לעיל ל‪ .6022‬ולפי טעם זה‬
‫אפילו טומאה כנגד הכלים טהור‪.‬‬
‫‪ 23‬כלים שבננד ה ב י ת ‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬כלים שכגגד ה ז י ת ‪ .‬ולעיל ‪:60228‬‬
‫שכגגד ה ז ו י ת ‪ .‬וכל הגירםאות מכוונות ל ד ב ר אחד‪ ,‬והייגו שהכלים הם כגגד הטומאה‪.‬‬
‫‪ 24‬אמר ר ב י ר ו א ה אני א ת ד ב ר י ה ם מ ד ב ר י ‪ .‬בכי״ו‪ :‬אמר ד׳ י ו ס י וכד‪ ,‬וכ״ה‬
‫לעיל ‪ 60229‬בד‪ .‬והיה אולי אפשר לומד שזה מוסב על דבריו במשנה כאן סמ״ג‪,‬‬
‫אבל זה דחוק מאד‪ ,‬שהרי דבריו נשגו גם בתוספתא לעיל שו׳ ‪ ,11‬וגם אין טעם‬
‫מתקבל למה יראה א ת דברי ר״י וד״ש יותר מדבריו‪ .‬ולפיכך נראה כמעט בדור‬
‫שהגי׳ שלפגיגו ב ד כאן )שהיא גם גי׳ הר״ש שם וכאן( נכונה‪ ,‬ו מ ס ת ב ר ליה לרבי‬
‫הטעם השני כאן‪ ,‬עיין מ״ש לעיל‪ .‬ובר״ש כאן הנ״ל‪ :‬ורואה א נ י דבריהם מדברי‬
‫דמדטהדי שאר הכלים אם כן אין הטומאה עובדת שם אם כן שכגגד הזית נמי טהורין‪.‬‬
‫‪ 24/25‬ארובות זו ע ל ג ב זו ויש ב ה ן פותח טפח‪ .‬זו היא פיםקא קטועה מן המשגה‬
‫פ״י מ״ד )כדרך התוספתא בכ״מ(‪ ,‬והיינו אם טומאה בבית כגגד ארובות טהור וכד‪.‬‬
‫‪ 26/28‬מן ה צ ד ולמטה טמא מ ן ה צ ד ולמעלה‪ ...‬א ל א כ ג נ ד ה צ ד בלבד‪.‬‬
‫בכי״ו בכל מקום‪ :‬ה צ ר ‪ ,‬וכן הגיה הגד״א מדעתו‪.‬‬
‫פי״ב‬
‫‪ 29‬וכמה יהיה הסדק ה ז ה וכר‪.‬‬
‫שם‪ :‬כ ל ש ה ו א מלא החוט המשקולת‪ .‬בפיה״מ להר״מ פי״א מ״א‪ ,‬עמ׳ ‪ :59‬וכבד‬
‫ר״ש דפי״א כ ל הברייתא ופירושה‪.‬‬
‫ה ת ב א ר בתוספתא שאמרם כל שהוא הוא שיהיה הסדק שיעור חוט המשקולת רצה‬
‫לומד שיעור עובי החוט‪ ,‬לא שיהיה הסדק על שיעור אודך חוט המשקולת‪ .‬ועיין גם‬
‫ברמב״ם פט״ז סה״ו‪ .‬א ב ל הדאב״ד שם כנראה דייק מלשון התוספתא‪ ,‬כי חוט המשקולת‬
‫פירושו לאורכו‪ ,‬והיינו שנסדק הכותל ויש לפניו ת ק ר ה עודפת והשאלה היא אם הסדק‬
‫מוציא א ת הטומאה וכד‪ .‬עיי״ש‪ .‬וכן פירש בר״ש כאן בלשון ראשון ועיין ר״ש פ״ח‬
‫מ״ב‪ ,‬אבל אח״כ חזר בו הר״ש ופירש שם כפירוש הרמב״ם הנ״ל‪ .‬ועיין בפי׳ מהד״ם רפי״א‪.‬‬
‫‪30/31‬‬
‫אמר רבי תמיד‪ ,‬אני אם אמר ר׳ יוסי בפותח טפח‪.‬‬
‫כלומד אין להבין‬
‫טעמו של ר׳ יוסי אליבא דבית הלל‪ ,‬שאם ב״ה חוששים משום סוף טומאה לצאת‪,‬‬
‫ליבעו ד׳ טפחים)כפ״ג מ״ו(‪ ,‬ואם טעמם משום הפסק גרידא אין טעם לשיעור טפח)םד״ט(‪.‬‬
‫‪130‬‬
‫אהילות פי״ב עמ׳ ‪609‬‬
‫‪ 31‬לא אמר אלא בכרת מן המת בלבד‪ .‬ולדעתו מעולם לא נחלקו ב ״ ש ו כ ״ ה‬
‫בדבר זה‪ ,‬ו מ ר א מ ר ח ד א ו מ ר א מ ר חדא‪ ,‬וכל א ח ד כשיעורו לעיל פ ״ ג מ ״ ו )הנ״ל(‪.‬‬
‫‪ 31/32‬טומאה מבפנים וכלים מבחוץ אף על פ י שאין בסדק וכר‪ .‬עיין בר״ש‬
‫הג״ל ש נ ד ח ק ו ר צ ה להגיה‪ ,‬ואח״כ ה ס י ק ‪ . :‬ו י ו ת ר נ ר א ה לפרש ד ק א י א ס ד ק ד א כ ם ד ד ה‬
‫)מ״ב( ולאו א ד ל ע י ל ק א י ו ב כ מ ה מ ק ו מ ו ת מ צ י נ ו ב ת ו ס פ ת א כ ע נ י ן זה״‪ .‬והיינו ש ב א כ ס ד ר ה‬
‫כולם מודים ש א ע ״ פ ש ט ו מ א ה ל צ ד ה ב י ת הכלים טהורים‪ ,‬מפני ש א פ ש ר ל ה ו צ י א א ת‬
‫ה ט ו מ א ה גם מ ן הצד‪.‬‬
‫‪ 32/34‬סאה כפויה על פיה חבית כפויה ש נ י כפיתין זה על נכי ז ה ואבן‪ .‬על‬
‫נ ב י הכפיתין מביאות את הטומאה‪ .‬בכי״ו‪ :‬סאה כפויה ע ל פ י ה חבית כפויה ע ל‬
‫פיה‬
‫ש ג י כ פ י ת י ן וכו׳ ע ל גבי ה כ י פ ת ) מ ל ה זו גם בד( וכו׳‪ .‬ובר״ש פ י ״ א מ ״ ג ‪ :‬״ ת נ י א‬
‫ב ת ו ס פ ת א ס א ה כפויה ע ל פ י )וכ״ה גם בד( ח ב י ת )אבל ע י י ן ב פ י ר ו ש ו להלן(‬
‫ח ב י ת כ פ ו י ה ע ל פ י ה ש נ י כופתין זה ע ל ג ב זה ו א ב ן ‪ .‬ע ל ג ב י ה כ ו פ ת י ן מ ב י א ו ת א ת‬
‫ה ט ו מ א ה וכו׳ פ י ׳ כ ל ה נ י במונחין ב א ר ץ כ נ ג ד הסדק ש ל אכסדרה א י י ר י ) ע י י ן ב מ ש נ ה ש ם (‬
‫ו ס א ה ו ח ב י ת כפויין ע ל פיהן ושגי כ ו פ ת י ן ו א ב ן ע ל ג ב י כ ו פ ת ח ש י ב ח ל ל ט פ ח ד א ע ״ ג‬
‫ד ש ק ל ת ל א ב נ א א י ת בכופתין ח ל ל ט פ ח וכו׳ וצריך ט ע ם מ ״ ש כ ו פ ת ע ״ ג ה א ב ן מ א ב ן‬
‫ע ל ג ב י כופת״‪ .‬א ב ל ב ס ד ״ ט פ י ר ש ש ה ט ע ם ה ו א שכלי א י נ ו מ ב ט ל א ת החלל‪ ,‬ו ל פ י כ ך‬
‫ש נ י כ פ י ת י ן ז ה ע ל ג ב י ז ה )ומדברים ב כ ו פ ת חקוק( או א ב ן ע ל ג ב י כ ו פ ת ה ו י ל ה ו‬
‫א ה ל ‪ ,‬א ב ל כ ו פ ת ע ״ ג א ב ן )עיין להלן( ה א ב ן מ ב ט ל א ת החלל והוי ל י ה כ כ ו פ ת ע ״ ג‬
‫הארץ‪ ,‬וכבר ש נ י נ ו ב מ ש נ ת נ ו כ א ן ש כ ו פ ת ע ב ה אינו מ ב י א א ת הטומאה‪ .‬ועיין ב מ ש נ ה‬
‫פ ט ״ ו מ ״ א ובאליהו ר ב א שם‪.‬‬
‫‪ 34‬נ ו ד תפוח כ ר מלא תכן וכר‪ .‬בד״ש הנ״ל‪ :‬״ונוד תפוח לא ח ש י ב ח ל ל שלו‬
‫ד כ י נפיק זיק׳ א י ן כאן חלל א ״ נ כ ר וכסת ה מ ל א י ם ח ד מ י ל ת ׳ ח ש י ב כ ע ץ ע ב ״ וכו׳‪.‬‬
‫ו א פ ש ר שלפי ה‪ ,‬א י גמי״ גם נ ו ד תפוח ח ש י ב כ ע ץ עב‪ .‬ועיין ב ס ד ״ ט ק נ ״ ה ע ״ ב ב פ י ׳‬
‫ה א ר ו ך ד ״ ה נוד‪.‬‬
‫‪ 35‬כ ס ו ת מלאה מ ט פ ח ו ת ‪ .‬בכי״ו‪ :‬כ ס ת מ ל א ה מ ט פ ח ו ת ‪ .‬ו כ ן בר״ש‬
‫ה נ ״ ל ‪ :‬כ ס ת מ ל י א ה מ ט פ ח ו ת ‪ .‬ועיין מ ״ ש ל ע י ל ח ״ ב ע מ ׳ ‪ ,104‬ו ע י י ן ב מ א מ ר ו‬
‫היפה ש ל הגר״ל גינצבורג ב מ ״ ח ח ע ״ ח ע מ ׳ ‪ 28‬ואילך‪ ,‬ועיין מ ״ ש ח‪ .‬ילון ב ק ו נ ט ר י ם י ם‬
‫ש ״ ב ע מ ׳ ‪ 21‬ואילך‪ .‬ונ״ל ברור ש ג ם כ א ן צ ״ ל ‪ :‬כ ס ת מ ל א ה מ ס פ ח ו ת ‪ ,‬ו ה פ י ר ו ש‬
‫כ מ ו שהבאתי ב ח ״ ב הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 36‬כ ל ב שאכל בשר המת ונכנס לבית וכר‪ .‬פיה״מ להד״מ וד״ש פי״א מ״ז‪,‬‬
‫ראב״ן סי׳ י׳‪ ,‬ס ׳ סע״ב‪ ,‬ס מ ״ ג ע ש י ן דמ״ג‪ .‬דל״ז ע ״ ד ‪ .‬ועיין מ ס ׳ ש מ ח ו ת פ ״ ו ה ״ ח ‪,‬‬
‫הוצ׳ היגר ע מ ׳ ‪.133‬‬
‫‪ 36/37‬שכל הבלועץ באדם וכר‪ .‬להלן ‪.66025 ,660*8‬‬
‫‪ 37/38‬אם שהה במעיו עד שהוא ח י שלשה ימים מעת לעת ה כ י ת ט מ א‬
‫ובעופות ובתים מיד‪ .‬ב ד ‪ :‬אם שהוא במעיו ע ד שהוא ח י שלש׳ ימים מ ע ת ל ע ת ובעופו׳‬
‫ובדגי׳ מ י ד ‪ .‬ו ב ר א ב ״ ן ה נ ״ ל ‪ :‬ואם ש ה ה ב מ ע י ו ב ע ו ד ש ה ו א ח י מ ע ת ל ע ת ה ב י ת ט ה ו ר‬
‫א ם ה ק י א ובדגים ו ב ע ו פ ו ת כ ד י ש ת פ ו ל ל א ו ד ו ת ש ר ף ‪ .‬והנה קרוב ל ו ו ד א י‬
‫ש צ ״ ל ב ר א ב ״ ן ‪ ] :‬ש ל ש ה ימים[ מ ע ת ל ע ת ‪ ,‬כ מ ו שהוא ב מ ש ג ת י נ ו כ א ן ו ב מ ש ג ת זבים‬
‫פ ״ ב םמ״ג‪ ,‬א ב ל םפק הוא ב ע י ג י אם ה ר א ב ״ ן ג ד ם ב ת ו ס פ ת א ב ע נ י י ן ד ג י ם ו ע ו פ ו ת‬
‫כ מ ו ב מ ש נ ת י נ ו כאן‪ ,‬או שהוא ה ע ת י ק א ת ה מ ש נ ה ‪ ,‬ע י י ״ ש ב ה מ ש ך ד ב ר י ו ‪ .‬ו ב ר י ש‬
‫אהילות פי״ב עמי ‪610‬‬
‫ה נ ״ ל ‪ :‬א ם ל א ש ה ה ב מ ע י ו ע ד שהוא ח י ש ל ש ה‬
‫ו ב ע ו פ ו ת ו ב ד ג י ם מיד‪.‬‬
‫‪131‬‬
‫ימים מ ע ת ל ע ת‬
‫הבית‬
‫טמא‬
‫עמי ‪610‬‬
‫‪ 1/2‬וכפישה נ ת ו נ ה ע ל י ו במה ד ב ר י ם א מ ו ר י ם וכוי‪ .‬וכן בר״ש פי״א מ ״ ח ‪:‬‬
‫ת ג י א ב ת ו ס פ ת א ה ד ו ת ש ב ב י ת והמגור׳ בתוכו ו ה פ ר ח ש ל ה יוצא וכפישה גתוגה עליו‬
‫ב מ ה דברים אמורים וכו׳‪ .‬ו ב מ ל א ״ ש שם מ ע ת י ק ב ש ם ה ר ״ ש ‪ :‬״וכפישה גתוגה עליו‬
‫ו כ ו ׳ ב ד ״ א ״ ו כ ד ‪ ,‬ו ב ה ג ה ה ש ם ‪ :‬״כך ה ל ש ו ן ח ס ד ב י ן ב ת ו ס פ ת א פ ר ק ש ג י )צ״ל‪ :‬י״ב(‬
‫ב י ן ב ה ע ת ק ר ב י ג ו ש מ ש ו ן ז״ל״‪ .‬וקרוב מ א ד ש ד ״ ש ע ד ג י הוסיף מ ע צ מ ו א ת המלה‬
‫״וכד״‪ ,‬ואין צורך ב ז ה כ י פיסקאות ק ט ו ע ו ת מ ן ה מ ש ג ה מ צ ו י ו ת ב ת ו ס פ ת א ע ל כל ש ע ל‬
‫וצעד‪ ,‬כ פ י שהעירותי כ ב ר בכ״מ‪ .‬וגם כ א ן י ש לפגיגו פיםקא קטועה מ מ ש ג ה ח ׳ פי״א‪.‬‬
‫‪ 2/3‬במה ד ב ר י ם א מ ו ר י ם בשל מתכות א ב ל בשל עץ‪ ...‬בשל עץ א ב ל בשל‬
‫מתכות וכוי‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬פ י ׳ ברייתא זו סתומ׳ ולא פ י ר ש ה א מ א י קיימי‪ .‬ויש לפ׳‬
‫ד א ע ו מ ד ת ד ר י ש א ק א י ד ל ת ״ ק ב ש ל ע ץ א פ י ל ו ל ב י ת ש מ א י ‪ ,‬ו ל ד ׳ א ל י ע ז ר ב ר ׳ יוסי‬
‫ב ש ל מ ת כ ת אפי׳ ל ב י ת ה ל ל טמאה‪ .‬ו ש ל מ ת כ ת ד ק א מ ד י א מ נ ו ר ה ק א י ‪ .‬א י ג מ י אגופלת‬
‫ד ס י פ א ק א י ואכפישה‪ ,‬ד ל ת ג א ק מ א ב ש ל ע ץ חוצץ א ף ע ל ג ב ד ג ו פ ל ת ו א ת א‬
‫ר׳ אליעזר ל מ י מ ד ד ב ש ל מ ת כ ת אפילו איגד‪ .‬גופלת ל א חייצא‪ .‬ועיין ב ם ד ״ ט ק נ ״ ט ע ״ א‬
‫בפי׳ ה א ר ו ך ד ״ ה במה‪.‬‬
‫‪ 4/5‬נסר ש ה ו א נתון ע ל פ י הדות‪ ...‬ט מ א י ן ‪ .‬בר״ש פי״א מ ״ ט ‪ :‬ת נ י א בתוספתא‬
‫ג ס ד ש ה ו א גתון ע ל פ י ה ד ו ת ו ט ו מ א ה ת ח ת י ו א ו ע ל ג ב י ו כלים ש כ נ ג ד ה ע ו ד ף‬
‫מ כ א ן ומכאן ט מ א י ן וכו׳ פ י ׳ נ ס ר שהוא נ ת ו ן ע ״ פ ה ד ו ת בתום׳ מ י ת נ י א ב ת ר מתני׳‪,‬‬
‫מ ש מ ע ד א י י ר י ב ד ו ת ש ב ב י ת ן ה ן מ ת נ י ת י ן ‪ ,‬א ב ל ק ש י א מ ה ל י ת ח ת י ו מ ה ל י ע ל גביו‬
‫מ ה ל י ב ב י ת א ח ר י ש ה ב י ת מ א ה י ל ע ל ה כ ל א ל א ב ד ו ת ש ב ח צ ר איירי וכו׳ וצ״ל מ ״ מ‬
‫ד א י י ד י ב ד ו ת ש ב ת ו ך ה ב י ת וכו׳ עיי״ש‪.‬‬
‫ו ב ם ד ״ ט פ י ר ש ש מ ד ב ר י ם כ א ן ב ד ו ת ש ה נ ס ר מ צ י ל עליו‪ ,‬ו ה י י נ ו ש א י ן חולייתו‬
‫גבוהה ט פ ח כ ל ע י ל פ ״ ה מ״ו‪ ,‬ו א ם ה ט ו מ א ה ת ת ת ה ע ו ד ף א ו ע ל גביו ) ש ה י א ב ו ק ע ת‬
‫ל מ ט ה מכיוון ש א י ן ת ח ת י ו ט פ ח ( הכלים ט מ א י ם מ פ ג י ש ה ב י ת ג ט מ א מ ח מ ת ט ו מ א ה זו‪,‬‬
‫ולפיכך א י ן א נ ו מ ח ש ב י ן א ת ה ע ו ד ף ל ג ב י ה ד ו ת א ל א ל ג ב י ה ב י ת ‪ ,‬מ ה ש א י ן כ ן ב מ ש נ ת נ ו‬
‫שהכלים הם ב י ן כ פ י ש ה לדות‪ ,‬ואין ה ט ו מ א ה נ כ נ ס ת לדות‪ ,‬והכלים ניצלים א ג ב הדות‪.‬‬
‫‪ 5/6‬ו י ש לה ליזבז טפח וטומאה תחת הכלים שכננד העודף וכוי‪ .‬בכי״ו‪:‬‬
‫ו ט ו מ א ה ת ח ת י ו כלים ו כ ד ‪ .‬ו ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬ט ו מ א ה ת ח ת י ה כלים ש כ נ ג ד ה ע ו ד ף‬
‫מ כ א ן ומכאן ט מ א י ן ו כ ד ‪ .‬כלומר‪ ,‬דווקא ש י ש ל ה ליזבז ט פ ח ‪ ,‬א ח ר ת א י נ ה מצילה‪,‬‬
‫ש א י ן הכלים מצילים עם ד פ נ ו ת אהלים ע ד ש י ה א ל ה ם ד פ נ ו ת )כלעיל פ ״ ה מ״ו(‪,‬‬
‫ו מ מ י ל א א ם ה ט ו מ א ה ת ח ת י ה ה ב י ת ט מ א והכלים ש כ נ ג ד ה ע ו ד ף ט מ א י ם כנ״ל‪ ,‬א ב ל א ם‬
‫ה ט ו מ א ה ע ל ג ב ה א י ן הכלים ש ת ח ת י ה טמאים‪ ,‬ש ה ד י י ש ת ח ת י ה ח ל ל ט פ ח ו א י ן דרך‬
‫ט ו מ א ה ליכנם‪.‬‬
‫‪ 6‬אם היתד‪ ,‬חלוקה וכוי‪ .‬בר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬א ם היתד‪ .‬חלקה ה ר י ה י א כנסר וכו׳‬
‫היתד‪ .‬חלקה שאין ל ה ליזבז ד י נ ה כנסר‪.‬‬
‫‪ 6/7‬שכננד העודף מכאן ומכאן‬
‫ט ה ו ר י ן ‪ .‬ב ד ור״ש הנ״ל‪ :‬מ כ א ן ומכאן‬
‫ט מ א י ן ‪ ,‬וכצ״ל לפנינו‪ ,‬ו ד י נ ה כנסר‪ ,‬ע י י ן מ ״ ש לעיל‪.‬‬
‫אהילות פי״ב—יג עמ׳ ‪610‬‬
‫‪132‬‬
‫‪7‬‬
‫כ ו ת ל י ה ב י ת וכותלי ה ת ת וכר‪ .‬ר״ש הנ״ל ע ד םוף הפרק‪.‬‬
‫‪ 10/11‬אם ה י ו כ ו ת ל י התת‪ ...‬מ ח צ ה על מ ח צ ה ‪ .‬כ״ז ליתא בכי״ו‪ ,‬ו נ ש מ ט ע״י‬
‫הדומות‪ ,‬א ב ל ישנו ב ד ו ר ״ ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 11‬כלים שכותלי ה ת ת טהורין וכר‪ .‬טה״ד‪ ,‬ו ב ד לנכון‪ :‬כליפ שבכותלי ה ד ו ת‬
‫וכוי‪ .‬ו ב פ י ה ״ מ ל ה ר ״ מ ס פ י ״ א ‪ :‬״ובתוספתא א מ ר ו כלים שבכתלי ה ח ד ו ת טהורים ו ש ב כ ת ל י‬
‫ה ב י ת נדון מ ח צ ה ע ל מחצה‪ ,‬ל פ י ש כ ת ל י ה ח ד ו ת יותר רחבים והם כאילו אינם נ כ נ ס י ם‬
‫ב ד י ן כ ת ל י ה ב י ת כ ל ל א ל א י ש ל ה ם ד י ן בפני עצמן״‪ .‬ועיין ב מ ש נ ה שם‪.‬‬
‫פי״ג‬
‫‪ 12‬נסר ש ה ו א נתון ע ל פ י תנור י ש ן וכר‪.‬‬
‫כל הברייתא בר״ש פי״ב מ״א‪,‬‬
‫ו ע י י ״ ש במשגה‪.‬‬
‫‪ 13‬ור׳ יוחנן ב ן נורי מטהר בתנור‪ .‬ר״ש הג״ל‪ ,‬ולעיל ש ם ‪ :‬ו ד ׳ יוחנן ב ן גורי‬
‫מ ט ה ר היינו דווקא ב ת נ ו ר א ב ל בכלים מ ו ד ה כ ד מ ו כ ח בתוספתא‪ .‬ועיין גם ב ה ש ג ו ת‬
‫ה ד א ב ״ ד פי״ב מ ה י ט ו מ א ת מ ת ה ״ ד ‪ .‬ו כ ן גם ב ר א ״ ש ו ב ד ע ״ ב פי״ב מ ״ א ‪ .‬ו ב מ ש נ ה‬
‫א ח ר ו נ ה שם פירש ש ר ׳ יוחנן מ ט ה ר ד ו ו ק א א ם הנסר גסמך ע ל תגור א ב ל א ם ה ו א‬
‫נ ס מ ן ע ל ש א ר כלים גם ה ו א מ ט מ א ‪ ,‬ואינו חולק ע ל ס ת ם מ ש נ ה רפ״ו‪ .‬ו ע י י ״ ש ה ט ע ם ‪,‬‬
‫ועיין באליהו ר ב א פי״ב מ״א‪.‬‬
‫‪ 14‬א ו ש ה י ו ש נ י ם י ש נ י ם וכר‪ .‬ה ש ג ו ת ור״ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 14/15‬וחדש באמצע ר׳ יוחנן ב ן נורי מטהר בתנור‪ .‬בר״ש ה ג ״ ל ‪ :‬ו ח ד ש ב א מ צ ע‬
‫ט מ א י ן ו ר ׳ י ו ח נ ן ו כ ד ׳ ועיין לעיל ש ד ‪ 13‬ומש״ש‪.‬‬
‫‪ 15‬נסר שהוא נ ת ק ע ל פ י תנור וכר‪ .‬ר״ש פי״ב מ״ב‪.‬‬
‫‪ 17/19‬ו י צ א ה כ ל ש ה ו א ו י ש לה‪ ...‬כלים שעל גבה טהורק‪ ...‬כלים שתחתיה‬
‫טהורין‪ .‬וכ״ה בר״ש הנ״ל׳ ועיין הפירוש לעיל בר״ש שם‪ .‬ובפיה״מ ש ם ‪ :‬כ ב ר ה ת ב א ר‬
‫ב ת ו ס פ ת א ש ז א ת ה פ ר י ד ה ע ו ד פ ת ע ל פ י התנור כ ל ש ה ו א ו ב ת נ א י ש י ה י ה ל ה ש פ ה‬
‫סביב ל ה ע ד ש ת ה י ה כ ל י קבול‪ .‬ו ב ר ו ר מלשוגו ש ג ר ם ב ת ו ס פ ת א כ א ן כ מ ו ב מ ש נ ה שם‪:‬‬
‫ט מ א י ן )במקום‪ :‬טהודין(‪ .‬ועיין ברמב״ם פכ״א מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת ה״י‪ .‬ועיין ה פ י ר ו ש‬
‫ב ס ד ״ ט קס״א ע״א‪.‬‬
‫‪ 19‬ואם היתה חלוקה הרי ה י א כגסר וכר‪ .‬בפיה״מ הנ״ל‪ :‬ואמר שם ו א ם היתד‪,‬‬
‫ח ל ק ה ה ר י ה י א כ ג ס ד וצריכה פ ו ת ח ט פ ח ו א ז ת פ ר י ד מ ה ש ע ל ג ב ה מ מ ה ש ה ו א‬
‫תחתיה‪ .‬ועיין ד ״ ש הג״ל‪ ,‬מ ה ד ״ ם ו ר א ״ ש שם‪.‬‬
‫‪ 19/20‬ומודה ר׳ א ל י ע ז ר כאבטו וכר‪ .‬ב ד וכי״ו‪ :‬באבטי‪ .‬ובפיה״ג ע מ ׳ ‪:89‬‬
‫בתוספה א ב ט י ו כ ד ׳ וכ״ה בערוך ע ר ך בטח‪ .‬ו ב ה ש ג ו ת ה ר א ב ״ ד פי״ז מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת ה ״ ג ‪:‬‬
‫ולשון ה ת ו ס פ ת א א ב ג ו ) כ ״ ה בד״ק( וכו׳ ו ה ר ב היוגי ג ם כ ן סי׳ ב ו ס ב ר א ר ח ו ק ה‬
‫ב ע ב ו ר ש ר א ה ב ת ו ס פ ת א א מ ב ט י ו פ י ר ש א י ג ו מ ב י א א ת ה ט ו מ א ה חוצץ‪ .‬ועיין ד ״ ש‬
‫פ י ״ ב מ ״ ג ש פ י ר ש כ ן ) ע ״ פ ה ד י ב מ ״ ץ כדרכו ת מ י ד ( ו ה ע ת י ק מ ן ה ת ו ס פ ת א ‪ :‬מ ו ד ה‬
‫ד ׳ א ל י ע ז ר ב א מ ב ט י ו כ ד ‪ ,‬וקרוב ש ג ם הפיסקא מ ן ה ת ו ס פ ת א ה י א מ ה ר י ב מ ״ ץ ‪.‬‬
‫והגי׳ ״אבטי״ במקום ״אמבטי״ גם ל ה ל ן ‪) 6493‬אפטי(׳ ע י י ן מש״ש‪.‬‬
‫‪ 20/21‬סנדל של עריםה שפחות ממעזיבה שתורו בפותח טפח נ פ ת ח ו כ ד ‪.‬‬
‫ב כ י ״ ו ‪ :‬ש פ ח ת ו כ ד כ פ ו ת י ט פ ח ו כ ד ‪ .‬ו ב ד ‪ :‬ש פ ח ת מ מ ע ז י ב ה וכו׳‬
‫נפחת‬
‫הבית וכד‪.‬‬
‫‪133‬‬
‫אהילוח שי״ג עמ׳ ‪610‬‬
‫ובפיה״מ פי״ב מ ״ ר ‪ :‬וכבר ה ת ב א ר ב ת ו ס פ ת א ושם נ א מ ר סנדל ש ל ע ר י ס ה ש פ ח ת‬
‫מ ע ז י ב ה שיעורו בפותח ט פ ח נ פ ח ת ה ב י ת מאיליו ש י ע ו ר ו מ ל א אגרוף‪ .‬ועיין ב ד ״ ש‬
‫ומהר״ם שם‪ .‬ולעצם ה ע נ י י ן ע י י ן ב מ ש נ ה פי״ב מ ״ ר ו מ פ ר ש י ם שם‪.‬‬
‫‪ 22‬ט י ט צף תחתיו כל ש ה ו א ו כ ר ‪ .‬עיין ר״ש פ״ז מ״א‪ ,‬ועיין ד״ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 24/25‬מ ל ב י ן ש ה ו א מלביש ב פ י ק ו ת ‪ . . .‬ת י נ ו ק טמא טומאת ע ר ב ‪ .‬ב ד וכי״ו‪:‬‬
‫מלבן שהוא מלבוש וכר‪ .‬ו ב ר ״ ש פ י ״ ב ה נ ״ ל ‪ :‬מלבן שהוא מ ל ו ב ש ב פ י ק ו ת ת י נ ו ק‬
‫ט מ ׳ ט ו מ א ת ז׳ מסורג בחבלי׳ תינוק ט מ א ט ו מ א ת ע ר ב פ י ו כ ר ה ש ת א ק א ת י לפרושי‬
‫כ י צ ד מוגין ב מ ת ‪ ,‬ומיידי ב ט ו מ א ה ב ב י ת ועריסה ב ע ל י י ה ותיגוק מ ו ש כ ב ב ה ד ה מ ל ב ן‬
‫והפיקות גחשב כחד‪ ,‬ל פ י כ תיגוק ה מ ו ש כ ב ב מ ט ה ט מ א ט ו מ א ת ז׳ ד ה ו ה ליה ח ד כלים‬
‫ואדם ותגן בריש מכילתין ד ט מ א י ן ט ו מ א ת ד ‪ ,‬מסורג בחבלים ה ״ ל מ ל ב ן ח ד וסירוג‬
‫ח ד ה ר י ת ר י ותיגוק מושכב ע ל הסירוג ט מ א ט ו מ א ת ע ר ב וכר‪ .‬ועיין לעיל ‪587‬‬
‫ש ר ‪ 14/15‬ומש״ש‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 25‬הדף של קנים שהוא מסורג בחבלים וכר‪ .‬ר״ש פ״ח מ״א‪.‬‬
‫‪ 26/27‬ר ׳ יוחנן ב ן נורי אומר ו כ ר ‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬דא״ש שם‪.‬‬
‫‪ 27/28‬שהן יושביץ ת ח ת י ה ן ב פ ק ו ע ו ת ‪ .‬ב״ה בד‪ ,‬א ב ל בכי״ו‪ :‬ב פ י ק ע ו ת‬
‫ו ב ר ״ ש ה ג ״ ל ‪ :‬ש ה ן יושבין ת ח ת י ה ן כ פ ק ע י ו ׳ ‪ ,‬פ י ׳ ש ה ן י ו ש ב י ן ת ח ת י ה ן כ פ ק ע י ו ת‬
‫ד כ ש ס ש י ו ש ב י ן ת ח ת צל דלועים )עיין ב מ ש ג ה שם( כ ך י ו ש ב י ן ת ח ת עיגולי דבילה‪.‬‬
‫וברא״ש ש ם ‪ :‬שהיו י ו ש ב י ׳ ב פ ק ו ע י ת פ י ׳ כ ש ם שיושבי׳ ת ח ת דילועים כ ך יושבים‬
‫ת ח ת צ ל עגולי דביל׳‪ .‬ואולי צ ״ ל ‪ :‬ב פ ק י ע י ת ) ־ ב פ ק י ע י ן ‪ ,‬כ מ ו מ ו ד י ע י ם = מודיעית(‪,‬‬
‫והפירוש הוא שבפקיעין גהגו ל ש ב ת ת ח ת צ ל ע ג ו ל י דבילה‪.‬‬
‫‪ 28‬נמל שהוא עומד ב א ו י ר ו כ ר ‪ .‬ר״ש פ״ח מ״ב‪ ,‬רמב״ם פי״ט מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת ה״ו‪.‬‬
‫‪ 29/30‬טומאה ת ח ת י ו כ נ נ ד ו ע ד ה ת ה ו ם טמא ו ע ל נביו כננדו ע ד ל ר ק י ע טמא‪.‬‬
‫חלל הגמל ה ו א כאהל וחוצץ בפני ה ט ו מ א ה ש ל א ת ב ק ע ל מ ע ל ה ולמטה‪ ,‬א ב ל אינו‬
‫כ א ה ל גמור ל ע ג י י ן ש ג ח ש ב א ת חלל ה ג מ ל כ מ ל א ט ו מ א ה ו י ט מ א כ ל מ ה ש ת ח ת י ו א פ י ל ו‬
‫ש ל א כ ג ג ד הטומאה‪ ,‬עיין ס ד ״ ט ק כ ״ ח ע ״ ב ב פ י ׳ ה א ר ו ך ד ״ ה היה‪ .‬ולפגי ה ד מ ב ״ ם‬
‫הג״ל ה י ת ה גי׳ א ח ר ת בתוספתא‪ ,‬כ מ ו ש ה ר ג י ש לגכון ב ס ד ״ ט שם‪ ,‬עיין להלן‪.‬‬
‫‪ 30/31‬טומאה תחת רגליו‪ ...‬ב ו ק ע ת ויורדת‪ .‬ברוד ש ב ב א זו ה י א בגיגוד לרישא‪,‬‬
‫והיינו אם ה ט ו מ א ה ה י א ת ח ת ג ו ף הגמל‪ ,‬ה ר י ח ל ל ה ג מ ל כ א ה ל וחוצץ‪ ,‬א ב ל אם ה י א‬
‫ת ח ת הרגל )או ע ל גבה( ש א י ן בו חלל‪ ,‬ה ט ו מ א ה ב ו ק ע ת ועולה וכד‪ .‬א ב ל ב ד מ ב ״ ם‬
‫הנ״ל היתד‪ ,‬הגירסא ברישא כ מ ו בסיפא‪ ,‬ש כ ן ה ו א כ ו ת ב ש ם ‪ :‬ה י ה רובץ ו ט ו מ א ה‬
‫ת ח ת י ו ה ר י ז ו ב ו ק ע ת ו ע ו ל ה ו ב ו ק ע ת ו י ו ר ד ת ו כ ן אם היתד‪ ,‬ט ו מ א ה‬
‫ר צ ו צ ה ת ח ת רגלו א ו ע ל ג ב רגלו ה ר י זו ב ו ק ע ת ו ע ו ל ה ו ב ו ק ע ת ויורדת‪.‬‬
‫‪ 31/32‬כ ל י ם שבצד השני טמאין‪.‬‬
‫והגמל אינו חוצץ‪ ,‬כ ש י ט ת ר ׳ יוסי בפי״ב‬
‫מ ״ ג )הגד״א(‪.‬‬
‫‪ 32‬קורות הכית והעליה וכר‪.‬‬
‫ר״ש פי״ב מ״ה‪ ,‬ועיין במשנה שם‪.‬‬
‫‪ 33‬ביניהן ביניהן טמא‪ .‬ב מ ש נ ה ש ם ‪ :‬בין התחתונה לעליונה ביניהם טמא‪ .‬וגם‬
‫כ א ן ״ביניהם״ פירושו בין ה ת ח ת ו נ ה לעליונה‪ ,‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 34‬במה דברים אמורים בזמן ש י ש בהן פותח טפח וכר‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬פ י ׳‬
‫ש י ש בהן דוח׳ ט פ ח בעליונו׳ ו ב ת ח ת ו נ ו ׳ דכולן ר ח ב ו ׳ טפח‪.‬‬
‫‪ 34/35‬אין בהן פותח טפח טומאה בוקעת וכר‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬דכיון דאין בהם‬
‫אהילות םי״ג עמ׳ ‪610—611‬‬
‫‪134‬‬
‫פותח ט פ ת לא מ ב י א ו ת ט ו מ א ה ולא חוצצו׳ וכמאן דליתנהו ד מ י ו נ מ צ א ת ט ו מ א ה‬
‫כ ע ו מ ד ׳ באויר‪ .‬ועיין גם ב פ י ה ״ מ שם ע מ ׳ ‪ : 66‬וזה שבאופן הראשון ו כ ו ‪ /‬והכוונה ל כ א ן ‪.‬‬
‫‪ 35/36‬טומאה תחתיהן וביניהן טמא וביניהן וכר‪ .‬הגי׳ משובשת‪ ,‬ו ה נ כ ו ן הוא‬
‫בכי״ו ור״ש ה נ ״ ל ‪ :‬ט ו מ א ה ת ח ת י ה ן ‪ ,‬ת ח ת י ה ן וביגיהן ט מ א ‪ ,‬ביגיהן‪ ,‬ביגיהן ו ת ח ת י ה ן‬
‫ט מ א ע ל גביהן טהור‪ ,‬ע ל גביהן ו כ ו ‪ /‬ופירש בר״ש ש ם ‪ :‬ה א י ביניהן לאו כ ב י נ י ה ן ד ר י ש א‬
‫ב י ן ת ח ת ו נ ו ת ל ע ל י ו נ ו ת המכוונות כנגדן דהייגו ע ל ג ב התחתוגות‪ ,‬א ב ל ה כ א ל מ ט ה כ נ ג ד‬
‫אויר שבין התחתונות‪ ,‬כלומר ת ח ת י ה ן ת ח ת ה ת ח ת ו נ ו ת ביניהן בין ה ת ח ת ו נ ו ת ו כ ד ‪.‬‬
‫‪ 37‬במה דברים אמורים ב ז מ ן שיש ב ה ן פותח טפח וכר‪ .‬פיה״מ ל ה ד ״ מ פ י ״ ב‬
‫מ״ר‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,65‬ד ״ ש הנ״ל‪ ,‬ת ו ס פ ו ת סוכה כ ״ ב א׳ ד ״ ה קורות עיי״ש‪ ,‬ו ע י י ן ל ה ל ן ‪.‬‬
‫‪ 38‬אין ב י נ י ה ן פותח טפח וטומאה תחתיק וכוי‪ .‬וכ״ה בד״ש הנ״ל ו ב ת ו ס פ ו ת‬
‫סוכה‪ ,‬וכן יוצא ברור מ ל ה ל ן ש ד ‪) 40‬עיין מש״ש(‪ ,‬ומדברים ש ב ת ח ת ו נ ו ת יש פ ו ת י‬
‫טפח‪ ,‬א ב ל א י ן ב י ן ה ת ח ת ו נ ו ת פ ו ת ח ט פ ח ו מ מ י ל א שאין בעליונות ה מ כ ו ו נ ו ת ל ב י נ י י ם‬
‫פותי טפח‪ ,‬ולפיכך יש ל ת ח ת ו נ ו ת ד י ן א ה ל ל ה ב י א את ה ט ו מ א ה ולחצוץ ב פ נ י ה ט ו מ א ה ‪,‬‬
‫א ב ל לא לעליונות מכיוון ש א י ן ב ה ן פ ו ת י ט פ ח כ מ א ן דליתנייהו דמי‪ .‬ועיין ב ר ש ״ י‬
‫ותוםפ׳ סוכה הנ״ל‪.‬‬
‫א ב ל ב ר ״ ח סוכה ש ם ‪ :‬ותני ע ל ה ב ת ו ס פ ת א כ ל ו מ ר מ פ ד ש א ב ב ר י י ת א‬
‫ב ד ״ א ב ז מ ן ש י ש ב ה ן וכו׳ א ב ל א י ן ב ה ן ט פ ח ולא ביניהן ט פ ח ו כ ד ‪ .‬ו ב ר ו ר‬
‫שרביגו י ד ע מ ג י ד ס ת ה ת ו ס פ ת א כ א ן )שאין להגיה בה‪ ,‬כ מ ו שיוצא מ ן ה ה מ ש ך ‪ ,‬ע י י ן‬
‫להלן(‪ ,‬ולפיכך האריך ב ד ב ר י ו ו א מ ר ‪ :‬כלומר מ פ ד ש א בברייתא‪ ,‬והייגו ש ה ב ר י י ת א‬
‫ש ה ב י א ה ת ל מ ו ד איגד‪ .‬ה ת ו ס פ ת א שלגו א ל א ה ת ו ס פ ת א ש ל התלמוד‪ ,‬ב ר י י ת א א ח ר ת‬
‫ש א י ג ה מ ת א י מ ה ב ג י ד ס ת ה ל ת ו ס פ ת א שלנו‪ ,‬עיין מ ״ ש בתשלום ת ו ס פ ת א ע מ ׳ ‪ 6‬ואילך‪.‬‬
‫ו ע י י ן ע ל גירםת ה ד ״ ח בבבלי ב ד י ט ב ״ א ו ב מ א י ר י שם‪.‬‬
‫‪ 40‬במה דברים אמורים ב ז מ ן שיש ב ה ן פותח טפח וכוי‪ .‬כלומד‪ ,‬ב ת ח ת ו ג ו ת ‪,‬‬
‫ומכאן ב ד ו ד ש א י ן לגרום ברישא ) ב ש ד ‪ :(38‬א י ן ב ה ן טפח‪ ,‬ו כ ן ב ד ש ״ י סוכה כ ״ ב‬
‫ם ע י א ‪ :‬ובתוספתא גרסינן בהדיא ב מ ס ק נ א ב מ ה ד ב ר י ם אמורים פ ע ם ש נ י ה ‪.‬‬
‫והכוונה לכאן‪ .‬ועיין בתוספ׳ שם‪.‬‬
‫עמ׳ ‪611‬‬
‫בוקעת ויורדת‪ .‬יש כ א ן חסרון והנכון הוא בד״ש הנ״ל‪ :‬״בוקעת ויורדת‪ .‬ה י ו‬
‫‪1‬‬
‫עשויות ש ת י ו ע ר ב ט ו מ א ה תחת א ח ת מ ה ן תחת כולן ט מ א ו ע ל ג ב י ה ן טהור‪ ,‬על ג ב י ה ן‬
‫כ ג ג ד ו עד ה ר ק י ע ט מ א ו ת ח ת י ה ן טהור‪ ,‬ב מ ה ד ב ר י ם אמורים ב ז מ ן שיש ב ה ן פ ו ת ח‬
‫ט פ ח א י ן ב ה ן פותח ט פ ח ט ו מ א ה בוקע׳ ו ע ו ל ה בוקע׳ ויורדת״‪ .‬ו פ ש ו ט ה היא‪ ,‬ש ה ר י‬
‫הקורות ש י ש ב ה ן פותי ט פ ח ה מ ו ג ח ו ת לאורך ה ב י ת ולרוחבו מ ע ר ב ו ת את ה ט ו מ א ה‬
‫ו מ מ ש י כ ו ת את ה ט ו מ א ה תחת כל הקורות‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬סאה ש ה י א מוטה על צדה באדר וכוי‪ .‬ד״ש פי״ב מ״ז‪ ,‬דמב״ם פי״ב‬
‫מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת ה״ח‪ ,‬ועיין הגי׳ בפירוש הד״ש‪.‬‬
‫‪ 2/3‬אם ה י ת ה נבוהה ח צ י טפח עד ש י ה א בהיקפו שלשה טפחים‪ .‬ב ד ו כ י ״ ו ‪:‬‬
‫עד שיהא ב ה י ק ף ו כ ד ‪ ,‬וכ״ה בר״ש הנ״ל‪ .‬וברמב״ם הנ״ל‪ :‬לפיכך א ם היתד‪ .‬ג ב ו ה ה‬
‫מ ע ל הארץ ח צ י ט פ ח והיה בהיקפה ש ל ש ה מביאה את הטומאה‪ .‬ו ב ה ש ג ו ת ש ם ‪:‬‬
‫ו ה ת ו ס פ ת א לא א מ ר ה גבוה מ ע ל הארץ אלא א ם היתד‪ .‬גבוה ח צ י ט פ ח ואולי ה ג ב ה ו ת‬
‫אהילות סי״ג—י׳׳ד עמ׳ ‪611‬‬
‫‪135‬‬
‫אינו אויר א ל א ש ה י ה ע ב ה מ ת ח ת י ה ‪ ,‬א י נ מ י כ מ ח ש ב ההיקף מ ב פ נ י ם ה ו א מ ח ש ב‬
‫ו ב ש ה ס א ה דפנה ד ק צריך ש י ה א ה ה י ק ף מ ב פ נ י ם א ר ב ע ה טפחים ו מ ח צ ה א ם ד פ נ ה ע ב ה‬
‫ח צ י ט פ ח ד י ל ה בהיקף ש ל ש ה טפחים ו כ ו ‪ /‬ע י י ״ ש ‪.‬‬
‫‪ 3‬עמוד ש ה ו א מוט? באויר וכר‪ .‬בר״ח עירובין ע״ו א ׳ ‪ :‬ת נ א באהלות פי״ג ע מ ו ד‬
‫ה מ ו ט ל באויר אינו מ ב י א א ת ה ט ו מ א ה ת ח ת ד ו פ נ ו ע ד ש י ה א בהיקפו כ ״ ד טפחים‬
‫ד א ס י א ׳ כ י ה ‪ .‬א י ן לך כ י ה טפחים ש א י ן הארץ א ו כ ל ת ב ו ט פ ח וכה״א ויהיו‬
‫ה ר מ ו נ י ם ת ש ע י ם ו ש ש ה א י א פ ש ר לומר‪ .‬ו ע י י ן ב מ ש נ ה פ י ״ ב מ י ז ו ב ר י ש ש ם הנ״ל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 4‬ר׳ יוסי א ו מ ר עשרים וחמשה וכר‪ .‬ר״ח ור״ש הנ׳־ל‪ ,‬ה ש ג ו ת ספי״ב מה׳‬
‫ט ו מ א ת מת‪.‬‬
‫‪ 7‬מאה שבכה ש ה ר י נ א מ ר וכר‪ .‬בכי״ו ור״ש ה נ ״ ל ‪ :‬מ א ה שכבר נאמר ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 9‬וחצר שלו נידון כשיפולי א ו ה ל י ן ‪ .‬בכי״ו‪ :‬ו ה צ ר שלו ו כ ו ‪ /‬ו כ ן בהשגות‬
‫ה נ ״ ל ‪ :‬ומפרש ב ת ו ס פ ת א ו ה צ ר ש ל ו גידון כ ש י פ ו ע י אוהלים פ י ׳ המקום צ ר ש ב ו‬
‫שהוא מ ת ק צ ר בעיגולו ו כ ו ‪ /‬ע י י ״ ש פירושו ב ע מ ו ד המוטל‪ .‬ובר׳׳ש ה נ ״ ל ‪ :‬ו ק צ ר שלו‬
‫נידון כשיפועי אהלים פ י ׳ וכו׳ וקצר ש ל ו הייגו מקו׳ ש ה ע מ ו ד סמוך לארץ דליכא רום‬
‫ט פ ח אפי׳ ה כ י מ ט מ א באהל‪ .‬כשיפועי אהלים ד ת ח ת כולם מ ט מ א ב א ה ל א ף ע ל גב‬
‫ד ס מ ו ך ל א ר ץ ליכא רום טפח‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬כזית מן המת מודבק באסקופה וכוי‪.‬‬
‫ד״ש פי״ב מ״ח‪ ,‬כ ל הברייתות ע ד‬
‫סוף הפרק‪ ,‬ו ע י י ן ב מ ש ג ה שם‪.‬‬
‫‪ 14‬ש נ י ח ז י ז י ן זה ע ל נב זה וטומאה בכותל שביניהן וכר‪ .‬וכן בד״ש הג״ל‪:‬‬
‫ש ג י חזיזים וכו׳ חזיזין כ מ ו ה ז י ז י ן ב ה ״ א ו כ ל א ח ד ו א ח ד י ש ברוחבו ט פ ח ו י ש כלים‬
‫ת ח ת י ו ו כ ו ‪ /‬א ב ל ב ד מ ב ״ ם ס פ כ ״ ד מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת ‪ :‬ש ג י פ ת ח י ם זה ע ל ג ב י זה‬
‫ו ט ו מ א ה ב כ ו ת ל ש ב י ג י ה ן א ם ג ר א י ת ש ה י א לתוך א ח ת מ ה ן ה ו א ט מ א וחברו טהור ואם‬
‫ל א ו גידוגין מ ח צ ה למחצה‪ .‬ו ב ה ש ג ו ת ש ם ‪ :‬גם זו ה ת ו ס פ ת א ל א י ד ע ת י א ת ט ע מ ה והלא‬
‫ט ו מ א ה רצוצה ה י א ו ל א ה י א ג ר א י ת לתוך ה פ ת ח מ פ ג י ש ה ו א ב ו ל ט ת מ ע ט ‪.‬‬
‫‪ 16‬קוברי המת שהיו עוברין ברשות הרבים וכר‪ .‬ר״ש הג״ל‪ ,‬ד״ש םפ״י‪.‬‬
‫‪ 16/17‬מצטרף א ה י ל ו עם א ו ה ל המת החלק לטמא וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬מצטרף‬
‫א ה י ל ן ו כ ו ‪ /‬ו ב ר י ש ה ג י ל ל ג מ ן ‪ :‬מ צ ט ר ף א ה י ל ן ע ם א ה ל החלון ל ט מ א א ת ה כ י ת‬
‫וכו׳ כגון ש מ ע ל ה ח ל ו ן יוצא ח צ י ט פ ח ו א ם ת צ ר ף א ה ל הקוברין ע מ ו ת ל ך ה ט ו מ א ה‬
‫לבית‪ ,‬וקםבר ר׳ אליעזר ד מ ע ל י ן ה נ מ ו ך ע ם ה ג ב ו ה ל צ ר ף ה ט ו מ א ה ל ט מ א א ת ה ב י ת ו כ ו ‪/‬‬
‫פי״ד‬
‫‪ 19‬פתח שעשאו למאור וכר‪ .‬ר״ש פי״ג מ״א‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬הניפו למאור שיעורו בפותח טפח‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬הגיפו למאור כגון פתת‬
‫שהיה‬
‫פתוח‬
‫ויצא‬
‫לסוגרו ו ל א‬
‫סגרו ל ג מ ר י‬
‫מ ת כ ו ו ן ש ת ב א אורה‬
‫לבית‬
‫שיעורו‬
‫בפות׳ ט פ ח ‪ ,‬ד ל א ד מ י לחלון ה ע ש ו י ל מ א ו ר ד ד ל ת זה ע ש ו י לכניסה ויציאה ש ל פ י‬
‫ש ע ה נ ע ל ו כך‪.‬‬
‫‪ 20‬שתי חלונות זו לפנים מזו החיצונה העשויה למאור שיעורו מלא המקדח‪.‬‬
‫ו כ י ה ב ר י ש הנ״ל‪ ,‬ובפירושו ש ם ‪ , :‬ש י ע ו ר ה מ ל א מקדח‪ .‬ש י ע ו ר ה פ נ י מ י ת ל א מ פ ר ש‬
‫ו מ ס ת ב ר א ב פ ו ת ח ט פ ח ד ע ש ו י ה ה י א ל ת ש מ י ש י ‪ .‬ובירוש׳ ב ״ ב פ ״ ג ה י י ‪ ,‬י ״ ד ע ״ ב ‪ :‬ה י ו‬
‫אהילות פי״ד דמ׳ ‪611‬‬
‫‪136‬‬
‫חמשה פתחים זה לפנים מזה שיעור כ ו ל ן כמלוא מקדח‪ .‬ודא מםייעא למאן דמדין‬
‫בנאי חלון שהיא פתוחה לאיםטיב ו כ ו ‪ /‬ועיין בפ״מ ומה״פ שם‪ .‬ועיין ב נ ת י ב ו ת‬
‫ירושלים שם י״ז ע״א‪ .‬ולפי פשוטו חולקת הברייתא שבירושלמי על ה ת ו ס פ ת א כאן‪.‬‬
‫‪ 20/21‬גוטל פקק איספקלריא שיעורו מלא האגרוף‪ .‬בכי״ו‪ :‬שיעודה מלוא‬
‫האגרוף‪ .‬ובר״ש הנ״ל‪ :‬ניטל פקק איספקלריא שיעור׳ מלא אגרוף ו כ ו ‪ /‬ניטל פקק‬
‫אספקלריא ד ר ך חלונות שסותמין אותן בזכוכית ניטל מאותו פקק שיעורו מלא אגרוף‬
‫מ ש ד דעייל ממילא והוי כחררוהו מים‪ .‬וברמב׳י׳ם פי״ד מה׳ טומאת מת ה ״ ב ‪ :‬או שהיה‬
‫חלון פקוק וגטל הפקק א ו שהיתר״ בו זכוכית וגשברה שיעורו מלא אגרוף‪.‬‬
‫‪ 21/22‬חלון ש ה י ה סותמו ו ל א ה י ה ל ה טיט לגומרה וכוי‪ .‬בכי״ו‪ :‬חלון שהיה‬
‫סתומה וכד‪ .‬וכן בר״ש הג״ל‪ :‬חלון שהיא סתומה ולא היה לו טיט לגומרה וכד‪.‬‬
‫וברמב״ם פי״ד מה׳ טומאת מ ת ה״ג‪ :‬מאור שהתחיל לסותמו ולא הספיק לגומרו מפגי‬
‫שלא היה לו טיט או שקראו חבירו וכד‪.‬‬
‫‪ 22‬או שקראו חברו או שחשיבה ל י ל י שכת‪.‬‬
‫רמב״ם וד״ש הנ״ל‪ ,‬ועיין מ״ש‬
‫בח״ב עמ׳ ‪.275‬‬
‫‪ 22/23‬רוב אצבעים עם רוחב ה ג ו ד ל ‪ .‬בכי״ו‪ :‬ר ו ם אצבעים ע ד רוחב‬
‫ה ג ד ו ל ‪ .‬ו ב ד ‪ :‬דום אצבעיים ע ם רוחב ה ג ד ו ל ‪ .‬ובד״ש הנ״ל‪ :‬ואלו הן שירי‬
‫המאור דום אצבעיים ע ם רוחב הגודל‪ .‬פי׳ וכו׳ רוחב הגודל אית דגרםי ה ג ד ו ל‬
‫ושמא גודל קרי ליה גדול לפי שהוא הרחב מכל האצבעות‪ .‬ועיין במלא״ש פי״ג מ״א‪,‬‬
‫והבין שדברי הר״ש הנ״ל הולכים על המשגה שם‪ ,‬א ב ל לפי הגידסא והסדר לפניגו‬
‫בר״ש ברור שדבריו הולכים על התוספתא ולא על המשנה‪.‬‬
‫‪ 23‬ח ל ק שבין שני בתים שיעורה בפותח טפח‪ .‬כל הברייתא בד״ש פי״ג מ״ב‪.‬‬
‫ובמשנה שם‪ :‬בנה בית חוצה לה שעורה בפותח טפח‪ .‬ובפיה״מ שם עמ׳ ‪ :69‬אם בנה‬
‫ב י ת חוצה לה תהיה ה ח ל ו ן ב י ן ש נ י ב ת י ם ואיננה אז לאודה‪ .‬ובנוסח הערבי שם‪:‬‬
‫״אז*א ב נ י )בכת״י ילון‪ :‬בנא( בית חוצה לה דצעת ב י ן ש נ י ב ת י ם ״ ו כ ד ‪ ,‬ונקט‬
‫את המלים ‪.‬בין שני בתים״ בעברית‪ ,‬סימן לציטטה‪ ,‬וכיוון לתוספתא שלנו‪ .‬וכן ביד‬
‫החזקה פי״ד מה׳ טומאת מ ת ה״ה‪ :‬בנה בית חוצה לה ונעשית חלון זו ת ח ת ת ק ר ה‬
‫ו ה ר י ה י א ב י ן ש ג י ב ת י ם שיעורה כפותח טפח‪ .‬וגם כאן הבליע א ת ה ת ו ס פ ת א‬
‫בתוך המשנה‪.‬‬
‫והארכתי בזה מפני שראיתי בשו״ת הרשב״ש סי׳ תדל״ג‪ ,‬קל״א ע״ג‪ :‬כדתניא‬
‫בתוספתא חלון שבין שני בתים שעורו בפותח טפח ו כ ת ב ו ה ד מ ב ״ ם ז״ל ו ר ב ע ו‬
‫שמשון ז״ל בפירושי המשנה שלהם לפסק הלכה‪ .‬וכיוון לפיה״מ הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 23/24‬סתר את החיצק‪ ...‬מלא ה מ ק ד ח ‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬פי׳ כשםותד בית החיצון‬
‫נעשה חלון לאורה ואף ע״פ שלא חישב‪.‬‬
‫‪ 24/25‬נתן ה ת ק ר ה באמצע חלק ה ת ח ת ו ן בפותי טפח והעליון מלא המקדח‪.‬‬
‫רפפות א ל ו הן ס ר י נ ו ת וכוי‪ .‬ב ד ‪ :‬נתן התקרה באמצע חלון התחתון )סוף שורה(‬
‫ואלו הן סריגות ו כ ו ‪ /‬ובכי״ו‪ :‬נתן א ת התקרה באמצע חלון התחתון בפותי טפח‬
‫ו ה ת ח ת ו ן מלא המקדח ואלו הן סריגות ו כ ד ‪ .‬וגי׳ צ׳ בדויה מן הלב‪ .‬א ב ל בין ב ד‬
‫ובין בכי״ו ישנה השמטה ברורה‪ ,‬והנכון הוא בר״ש הג״ל‪ :‬גתן את התיקדה באמצע‬
‫חלון התחתון בפותח טפח והעליון מלא מקדח )היינו סיסקא מן המשנה שם( השפיל‬
‫א ת הקורה למטה מאמצע חלון העליון בפותח טפח והתחתון מלא מקדח פי׳ ו כ ד‬
‫אהילות פי״ד עמ׳ ‪611‬‬
‫‪137‬‬
‫‪,‬‬
‫ה ש פ י ל א ת הקורה כגון ש מ צ ד החלון י ש ב י ת וקורה יוצאה מ ן ה ב י ת ל מ ע מ ן החלון‬
‫וכשהשפיל הקורה ל מ ט ׳ גםתם א ו ד ה ש ל ח צ י ה ע ל י ו ן ו ש ל ח צ י ה ת ח ת ו ן ג ש א ד להכגים‬
‫אורה וכו׳ א ל א מ י י ד י בקור׳ ה ב י ת ע צ מ ׳ ש ב ו ה ח ל ו ן ד כ ש ה ש פ י ל ת י ק ד ת ה ב י ת ל מ ט ה‬
‫ע ד ח צ י החלון ב ט ל ה א ו ר ת ח צ י העליון‪.‬‬
‫‪ 25/26‬ר פ פ ו ת א ל ו ה ן ס ר י ג ו ת א ל ו של אוצרות א ל ו של א י ק ל ט א ו ת ‪ .‬ב ד‬
‫ו כ י ״ ו ‪ :‬ואלו ה ן ס ר י ג ו ת א ל ו של א ו צ ר ו ת אלו ) ב כ י ״ ו ‪ :‬א ל ו ה ן ( של א י ל ק ט א ו ת ‪,‬‬
‫ו ה מ ל ה ‪ .‬ר פ פ ו ת ״ איגנה ל א ב ד ו ל א בכי״ו‪ .‬ו ב פ י ה ״ ג ע מ ׳ ‪ :89‬כ ד א מ ׳ בתוספה ואילו‬
‫ה ן סריגות אילו ש ל א ו צ ר ו ת ד פ פ ו ת אילו ש ל א ל ק י ו ט י ו ת ו כ ד ‪ ,‬ועיין ערוך ע ד ך‬
‫ר ף ב׳‪ .‬וכן ב ר ״ ש פ י ״ ג מ ״ א ‪ :‬בתום׳ תגיא ואלו ה ן סריגות א ל ו של אוצרות רפפות אלו‬
‫ש ל אלקטאות‪ ,‬ו א ל ק ט א ו ת בתים כ ע י ן צריפין וכו׳‪.‬‬
‫‪ 26‬רבן שמעון ב ן גמליאל ו כ ד ‪ .‬ד״ש פי״ג מ״ד‪.‬‬
‫‪ 27‬שלא געשו א ל א ל ה י ו ת מ כ נ י ס ק ב ה ן א ת הרוח‪ .‬ב ד ‪ :‬שלא געשו אלא לחזוק‬
‫מכגיסי׳ ע ל י ה ן א ת הרוח‪ .‬ו ב כ י ״ ו ‪ :‬ש ל א ג ע ש ו א ל א ל ח י ז ו ק ל ה י ו ת מכגיסין ב ה ן א ת‬
‫הרוח‪ .‬והגכון כ ג ר א ה בר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬״שלא געשו א ל א ל ח י ז ו ק ב ל ב ד להיות מכגיסין‬
‫ב ה ן א ת ה ל ו ח וכו׳ פ י ׳ לחיזוק הייגו לחוזק העיר ש ד ר ך שם מורים חצים לבאים‬
‫עליהם במצור‪ .‬לוח כ מ ו לווחים ש ל םקבס ד ש י ל ה י כידה״ ) ש ב ת מ ״ ז םע״א(‪ .‬ואולי‬
‫הפירוש ה ו א ש ה י ו עושים קירות א ו כיפות ב י ן ב י ת ל ב י ת לחיזוק ה ב ת י ם )עיין מ ״ ש‬
‫בירושלמי כפשוטו ח ״ א ע מ ׳ ‪ ,(302‬וכדי לחםך ב ח ו מ ר ה י ו עושים ש ם הדבר‪ .‬חלונות‪,‬‬
‫ולפ״ז צ ״ ל ‪ :‬א ל א לתיזוק ו ל ה י ו ת מכניםין ב ה ן א ת הרוח‪ ,‬כלומר‪ ,‬כוונתם היתה גם‬
‫ל ה כ נ י ס רוח פרצים לתוך הבניינים הצפופים ש ל הכרך‪.‬‬
‫‪ 28‬העושה ל צ א ת ולשמירה ו ל ז ק את עיגיו כ ל שהן‪ .‬וכן ביחוסי תו״א כת״י‬
‫ע ר ך ר ב טובי ב ד ק י ם נ א ‪ :‬ותו ת נ י א ב ת ו ס פ ת א ד א ה י ל ו ת פ ׳ פ ת ח ש ע ש א ו למאור‬
‫ד ׳ יהודה א ו מ ר ב ה ן ש ל ש מ י ד ו ת ב ש ״ ר ע ק י ב א ע ש ה ל צ א ת ל ש מ י ר ה ולזון א ת‬
‫עיניו כל שיהו להוצאות כלים ולהכנס כלים ל ת ש מ י ש ו ל נ ר שיעורו ב פ ו ת ח טפח‪ .‬והנה‬
‫ג י ׳ זו ש ל צ ׳ המכווגת ב מ ק ר ה לגי׳ ספר כ ת י י הנ״ל ה י א בדויה מ ן הלב‪ ,‬כ י ב ד‬
‫ה ג י ׳ ‪ :‬ל צ ו ת ‪ ,‬ו ב כ י ״ ו ‪ :‬ל צ ו ו ת ‪ ,‬וכן ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ . :‬ה ע ו ש ה ל צ ו ו ת ו ל ש מ י ר ׳‬
‫ולזון א ת ע י נ י ו כל שהוא ל ה כ ג ס ת כלים וכו׳ לצוות כ מ ו צוותא ב ע ל מ א והייגו ל ד ב ר‬
‫עם חבריו״‪ .‬וגי׳ ד נ ר א י ת עיקרית‪ .‬ו כ ן ב ב ן סירא ‪ .‬ה ע ב ר י ׳ פ ״ ד כ ״ ג ) כ י ה ( ‪ :‬ה מ ש ק י ף‬
‫ב ע ד ח ל ו נ ה ו ע ל פ ת ח י ה י צ ו ת ת ‪ .‬ועיין ע ל מ ל ה זו ב ס פ ר י ר א ה פ י ׳ צ״ב‪ ,‬הוצ׳‬
‫פ י נ ק ל ש ט י י ן ע מ ׳ ‪ 153‬ו ב ה ע ר ו ת שם‪ .‬ו ב ס ״ ז ח ק ת הוצ׳ הורוביץ ע מ ׳ ‪ ,311‬הוצ׳ א פ ש ט י י ן‬
‫ע מ ׳ ‪ :26‬ה ע ו ש ה ב י נ ה לבין ב י ת ה ) = בתד‪ (.‬בינה ובין ח ב ר ת ה ל ה ש מ י ע א ת הקול‬
‫ולהדליק א ת ה נ ר שיעורו ב פ ו ת ח טפח‪ .‬וזהו כסתם מ ש נ ת נ ו פ י ״ ג מ י ד ‪.‬‬
‫‪ 29/30‬ל ק נ ח ו ל א יצבתו בית שמאי אומרים במילואו וכר‪.‬‬
‫לצבתו‬
‫ב ד ‪ :‬לקנח ו ל א‬
‫ו כ ד ‪ .‬ובכי״ו‪ :‬לקנח ולא י צ ב ת ו ו כ ד ‪ .‬ובס׳ יחוסי ת ו ״ א כ ת ״ י ה נ ״ ל ‪ :‬ולאיצב׳‬
‫)המלה ״לקנח״‬
‫ל י ת א שם( ב ״ ש אומ׳ במלואו וב״ה‬
‫אומר‬
‫ב פ ו ת ח טפח‪.‬‬
‫ובהשגות‬
‫ה ר א ב ״ ד פ י ״ ד מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת ה ״ ז ‪ :‬א ב ל העיקר כ א ש ר מ צ א ת י אותו בלשון ה ת ו ס פ ת א‬
‫לקנה‬
‫ולא צ ב ת י )כ״ה בד״ק‪ ,‬ו ב ד ״ ו ‪ :‬ולאצבתי( ו ל נ ד וכולם מ ע נ י ן המנורה‪ ,‬ק נ ה קני‬
‫מנורה‪ ,‬א צ ב ת ו מלקחים תרגום צ ב ת ה א ‪ ,‬ל נ ר כ מ ש מ ע ו ‪ ,‬ו ל א מ י מ נ ע י רבנן ל מ כ ת ב ]פ׳[‬
‫ת ח ת ב׳‪ ,‬הפקר‬
‫ולאצבתי‬
‫ם״א‬
‫הבקר‬
‫) ב מ ש נ ה היתד‪ .‬הגי׳ ל פ נ י ו ‪:‬‬
‫לאספתי‬
‫אספטי(‪ .‬ו ב ד ״ ש‬
‫ב ש ״ א במילואו ו כ ד ‪ .‬ולעיל ש ם‬
‫הנ״ל‪:‬‬
‫בפירושו ל מ ש נ ה ‪:‬‬
‫לקנה‬
‫קנה‬
‫אהילות פי״ד עמ׳ ‪611‬‬
‫‪158‬‬
‫של גרדי‪ ,‬א ס פ ת י ח ר ב ב ל ש ו ן יון ו י ש לאורגין כלי שנקרא‬
‫הנ״ל‪ ,‬א נ ו רואים שפירוש זה לקוח מ ה ר י ב מ ״ ץ )הרב היוגי(‪.‬‬
‫ה נ ״ ל ‪ :‬ג ו ר ד י ש ח פ ר מ ל א ק נ ה וכן ש ח פ ר מ ל א ]אי[סטפי‬
‫ב י ת ש מ א י וכר‪ .‬ועיין ה י ר ש ב ר ג ה א ר ג ו ת ע ש י י ת ה א ר ג ע מ ׳‬
‫חרב‪ .‬ו מ ה ש ג ו ת ה ר א ב ״ ד‬
‫ופירוש זה מ ת א ש ר מ ס ״ ז‬
‫שיעורו כ ל ש ה ו א ד ב ר י‬
‫קע״ו הערה ‪.2‬‬
‫‪ 30/31‬אפילו קוליתו של ערג ה ר י זה ממעטת הטפח וכן היה‪ .‬כ״ז ליתא בד‪.‬‬
‫ו ב כ י ״ ו ‪ :‬ר ׳ י ה ו ד ה א ו ׳ אפילו קוליתו ו כ ר ‪ .‬ובד״ש פי״ג מ י ה ‪ . :‬ת נ י א ב ת ו ס פ ת א‬
‫ר׳ י ה ו ד ה א ו אפילו קוליתו של ע ו ג ה ד י זו מ מ ע ט ת א ת ה ט פ ח ו כ ן ה י ה‬
‫ר׳ יהודה א ו מ ר וכו׳ פ י ׳ קוליתו ש ל ע ו ג לרבותא גקטה א ע ״ פ ש ל א יכילנ׳ חלון‬
‫מ מ ע ט ת משום ד ל א מ ט מ א ה ב א ה ל כ ב ש ר ואין מ צ ט ר פ ת עם אותה טומאה״‪ .‬ו ר י ה ו ד ה‬
‫חולק ע ל משנתיגו שדווקא פחות מ ע צ ם כ ש ע ו ר ה מ מ ע ט ע ״ י כזית ב ש ר ‪.‬‬
‫‪ 31‬וכן ה י ה ר׳ י ה ו ד ה אומר פחות ממית וכר‪ .‬וכ״ה ב ד ובר״ש הנ׳יל‪ ,‬ואולי‬
‫צ ״ ל ‪ :‬וכן ה י ה ר ב י אומר ו כ ר ‪ ,‬והסופרים פ ת ר ו ר ב ״ י — ר׳ יהודה‪ ,‬מ פ נ י ה מ ל י ם‬
‫‪ .‬ו כ ן היה״‪ ,‬א ב ל ב א מ ת ‪ .‬ו כ ן היה״ הולך ע ל דברי ר ׳ יהודה ש ב ש ר ‪ 33‬ש ד ׳ מ ו ס ר‬
‫א ת דבריו‪ ,‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 33‬זה הכלל אמר ר ב י כל טומאה וכר‪.‬‬
‫כ״ה ב ה א ב ל בכי״ו ור״ש ה נ ״ ל ‪:‬‬
‫זה הכלל א מ ד ר׳ י ה ו ד ה כל ט ו מ א ה ו כ ר ‪ .‬ולפי ה ג ה ת י לעיל ה כ ל ה ו א מ ד ב ר י ר ב י‬
‫שמוסר ב ש ם ד׳ יהודה‪.‬‬
‫‪ 34/35‬עשבים שתלשן והניחן בחלק או שעלו מ ע ל י ה ן וכר‪ .‬ב ד וד״ש הנ״ל ‪:‬‬
‫ש ע ל ו מאליהן ו כ ו ‪ /‬ו ב ד ״ ש ש ם ציין ש כ ל ה ב ר י י ת א ה ו ב א ה ב ב ״ ב כ׳ א׳ ע י י ״ ש ‪.‬‬
‫‪ 36‬ו ה א ב ן ו ה כ ש ר ו כ ר ‪ .‬בד‪ ,‬ר״ש וב״ב הנ״ל‪ :‬ו ה א ב ר והבשר וכד‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬ו ה ג ו י ‪ .‬וכ״ה בגמ׳ שם‪ ,‬ועיין במכילתא ב א פט״ז‪ ,‬הוצ׳ הורוביץ ע מ ‪54‬‬
‫ובהערות שם‪.‬‬
‫‪ 36/37‬ב ן שמוגה ו כ ל י חרם והאוכלין והמשקין וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬ובן ש מ ו נ ה וכד‪.‬‬
‫ו ב ד ״ ש ה נ ״ ל ‪ . :‬ו ב ב ר י י ת א ד ה ת ם )כלומר‪ ,‬ב ג מ ב ״ ב הנ״ל( ל א ח ש י ב א ו כ ל י ן ו ב ת ו ס פ ת א‬
‫ד ה כ א כ ת י ב אוכלין ו מ ש ק י ן א ב ל גראה ד מ ש ק י ן ט ע ו ת ס ו פ ד ד ל א עדיפי מ ש ל ג ו ב ר ד‬
‫וכפור ו ש מ א י ש ל ה ע מ י ד ה כגון ביין קרוש ה ב א מ ש כ ר ) צ ״ ל ‪ :‬מ ש ג י ר כבד״ח‪,‬‬
‫עיין סוכה י ״ ב א ‪ /‬ס ו ט ה מ ״ ח ב׳( א ו דם ש ק ד ש ד א י ן חוזרין וגימוחין עוד״‪ .‬ויותר‬
‫גדאה ש י ש כ א ן א ש ג ר ה מ ל ע י ל ל!‪ 598‬כ ג י כי״ו ע י י ן מש״ש‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 38/39‬זיז ש ע ל גבי שירי המאור שיעורו ברום אצבעיים על רוחב ה ג ד ו ל‬
‫שעל ג ב י מלא מקדח כ ל שהוא‪ .‬בר״ש פי״ד מ ״ ב ‪ :‬תניא ב ת ו ס פ ת א זיז שעל ג ב י ה מ א ו ר‬
‫ש ש י ע ו ר ו בדום א צ ב ע י י ם ע ל רוחב גודל )וכן גם ב כ י ״ ו ‪ :‬רוחב הגודל( ו ש ע ״ ג‬
‫מ ל א מ ק ד ח ש ג י ה ן בכל שהוא ו כ ו ‪ /‬וגי׳ זו מ ת א י מ ה ל פ י הראשון ש ל ה ר ״ ש ב מ ש ג ה‬
‫שם‪ ,‬א ב ל ה ו א כותב ע ל הפירוש ה ה ו א ‪ :‬״ומיהו ב ת ו ס פ ת מ ש מ ע ד ש י ע ו ר הזיז ל ת ג א‬
‫ק מ א ד ו ם א צ ב ע י י ם ע ל ר ו ח ב גודל ו ל א י ת י י ש ב לפירוש זה״‪ ,‬ו מ ד ב ר י ו א ל ו ב ר ו ד‬
‫שגרם ב ת ו ס פ ת א כלפנינו כאן‪ .‬וצ״ע‪ .‬וכן ב פ י ה ״ מ ל ה ר ״ מ םי״ד מ ״ ב ע מ ‪ :73‬ו ה ת ב א ר‬
‫ב ת ו ס פ ת א ש י צ ט ר ך שיהיה רוחב ז ה הזיז ר ו ח ב אגודל‪ .‬וממנו ב ר א ״ ש שם‪ ,‬ע י י ״ ש ‪.‬‬
‫ו ב י ד החזקה פי״ז ה ״ ג ‪. :‬וזיז יוצא ע ל ג ב י החלון אפי׳ ה י ה כרוחב ה ג ו ד ל מ ב י א א ת‬
‫הטומאה‪ ,‬והיא ש י ה י ה גבוה מ ע ל ה ח ל ו ן רום אצבעיים א ו פחות״‪ .‬וזה מ ת א י ם ל ג י ד ס א‬
‫שלפנינו בתוספתא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫אהילות םי״ד עמי ‪612‬‬
‫‪139‬‬
‫עמ׳ ‪612‬‬
‫‪ 1‬סתמו שיעורו בפותח טפח וכוי‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬ולעיל שם‪ :‬והכא )במשנה(‬
‫בשנםתם הפתח‪ ,‬מ״ה ) = משום הכי( בעינן שיהא הזיז פותח טפח וכן משמע ב ת ו ס פ ‪/‬‬
‫ועיין גם בדא״ש שם‪.‬‬
‫‪ 1/2‬שגי זיזק זה ע ל ג ב י זה וכוי‪ .‬ד״ש פי״ד מ״א‪ ,‬ואעתיק להלן קטעים מפירושו‪.‬‬
‫‪ 3‬שיעורו בפותח טפח‪ .‬בר״ש הג״ל‪ :‬משום דתחתון מפסיק‪.‬‬
‫‪ 3/4‬א ו שהעדיף עליו שיעורו כ ל שהוא‪ .‬בר״ש הג״ל‪ :‬או שהעדיף עליו‪ .‬שבולט‬
‫כל שהוא יותר מן התחתון גחשב עליו כסמוך לפתח וכאילו אין הפסק וגמצא עליון‬
‫משמש לפתחו‪.‬‬
‫‪ 4‬שגי פתחים זה ע ל גבי זה‪ .‬בדיש הנ״ל‪ :‬כגון פ ת ח של בית ופת׳ של עלייה‪.‬‬
‫‪ 5‬ולתחתון‪ ...‬בפותח טפח‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬אבל לפתח הבית שהוא תחתו׳ אין מביא‬
‫א ת הטומאה בפחות מטפח‪.‬‬
‫‪ 5/6‬סתם את ה ע ל י ק א ו ש ה י ה עודף וכר‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬ס ת ר )וכ״ה לעיל שם‬
‫בפיםקא מן התוספתא( א ת העליון‪ .‬פ ת ח העליון‪ .‬או שהיה עודף על התחתו׳ טפח‬
‫מכאן כגון שפת׳ העליון ר ח ב ארבעה טפחים ופתח התחתון ששה טפחים והזיז רוחבו‬
‫ששה טפחים ואיגו יוצא מן הכותל אלא כל שהוא וכוי‪.‬‬
‫‪ 7‬אימתי א מ ר י ג י ן כ ל ש ה ו א ה י ו צ א אבל לא לגבלת וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬אימתי‬
‫א מ ד ו ז י ז כל שהוא היוצא א ב ל לגבלת )צ״ל‪ :‬לגבלת( וכר‪ .‬וכן בר״ש הנ״ל‪:‬‬
‫אימתי אמרו זיז כל שהוא היוצא א ב ל לגבלית עד שיהא בו פותח טפח‪.‬‬
‫‪ 7/8‬ואיזו ה י א גבלית כ ל שמיגקה מכאן ומכאן ומשוייר מן האמצע‪ .‬בכי״ו‪:‬‬
‫ואיזו היא ג ב ל ו ת )צ״ל‪ :‬גבלית( כל שמגיקה )וכ״ה גם בד( מכאן ומכאן ומשייר‬
‫מן האמצע‪ .‬ובפיה״ג עמ׳ ‪ :90‬איזה הוא ג ב י ל י ת ש מ ע ו ק ה מיכן ומיכן ו מ ש י ר‬
‫)בערוך ע ר ך גבלית בכי״ו א ׳ ‪ :‬ו מ י ש ר ( מן האמצע האי בתוספה‪ .‬ועיין ערוך הג״ל‬
‫ומלא״ש כאן פי״ד מ״א‪ .‬ובר״ש הגיל‪ :‬ואיזו היא גבלית כל שמגיקה מכאן ומכאן ומשייר‬
‫מן האמצע ו כ ר ‪ ,‬וכן לעיל ש ם ‪ :‬מפרש בתוספ׳ כל שמגיקה מיכן ומיכן ומשייר מן‬
‫האמצע‪ .‬ובאגודה רפי״ד‪ ,‬ד״כ ע״ב‪ :‬גבלית מפרש בתוספתא ש ע ו ד ף מכל צד‬
‫ומשייר באמצע‪ .‬ובפירוש ר״ש סידיליאו שביעית פ״ג‪ ,‬מ״ז ע״א‪ :‬והגבלית מפ׳‬
‫בתוספתא ש מ ג כ ה מכאן ומכאן ומשייר מן האמצע‪ .‬פי׳ ש מ ג כ ה שפוחת אותה‬
‫מעביד‪ ,‬משני צדדיה עד שעושה אותה מרובעת‪ .‬וברע״ב פי״ד מ״א‪ :‬וגבלית מפרש‬
‫בתוספתא כ ל י )צ״ל‪ :‬כל‪ ,‬כמו שתיקנו ע״פ הראשונים הנ״ל בתום׳ אנשי שם(‬
‫שמניקה מכאן ומכאן ומשייר מן האמצע‪ .‬ובמלא״ש הנ״ל‪ :‬אמד המלקט בערוך בערך‬
‫גבלית שם בלבד כתוב כל ה מ ע ו ק ה מכאן ומכאן ו כ ד בעי״ן א ב ל בכולהו דוכתי‬
‫כתוב שמניקה‪ ,‬ושמא הוא לשון שפוי ונקוי כמו מנקה בלי יו״ד או שיש לה כמין‬
‫דדים ומניקות הנה והנה וכו׳ וי״ס שכתוב בהן כל ה מ ע ו ק ם מכאן ומכאן וכו׳‬
‫בעי״ן ומי״ם‪ .‬ועיין פי׳ הר׳׳ס אוחנא שם‪ .‬וחילוף כזה בין מניקה ומעוקה גם בידוש׳‬
‫ש ב ת פ״א‪ ,‬עיין מ״ש בירושלמי כפשוטו ח׳׳א עמ׳ ‪ .29‬ועל פירוש המלה גבלית עיין‬
‫קרויס קדמוניות ח״א עמ׳ ‪) 370‬גרמנית( הערה ‪.702‬‬
‫‪9‬‬
‫העטרות והפתויין והציורין מביאק את הטומאה‪.‬‬
‫והפי תוחין‬
‫בר״ש הג״ל‪ :‬העטרות‬
‫)וכ״ה במשגה שם( מביאין א ת הטומאה‪ .‬ובהגהה שם‪ :‬״מביאין את‬
‫הטומאה נ״ל דה״ג‬
‫ב פ ו ת ח ט פ ח כמו במתניתין כך פירש ר״י בר׳ מלכי צדק״‪.‬‬
‫אהילות פי״ד—ט״ו עמ׳ ‪612‬‬
‫‪140‬‬
‫‪ 9/10‬רבי אומר החמירו בקנה יותר מ ן הזיז שהקנה מטלטל וכר‪ .‬ה ש ג ו ת‬
‫ה ר א ב ״ ד ד פ י ״ ז מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת ‪ ,‬ד ״ ש ו ר א ״ ש פ י ״ ד מ״ג‪ .‬ופירש באליהו ר ב א ש ם ‪:‬‬
‫הואיל ומטלטל יכול ה ו א להוציאו מ ש ם וליתנו סמוך לפתח‪ .‬ועיין ב מ ש נ ה שם‪.‬‬
‫‪ 10‬זין שהוא יוצא מן הכותל ובר‪ .‬ד״ ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 11‬טומאה תחתיהן וכלים בכותל ו ע ל י ה ן כקליפת השום טהורין וכוי‪ .‬בכי״ו‪:‬‬
‫וטומאה ת ח ת י ו ו כ ו ‪ ,‬ו כ ן בר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬ט ו מ א ה ת ח ת י ו וכו׳‪ .‬ו ה פ י ה ו א שהכלים ה ם‬
‫בכותל ת ח ת הזיז‪ ,‬ו ה ת ו ס פ ת א מ ש מ י ע ה ל נ ו שאין הכותל נ ח ש ב ככותל ש ב י ן ש נ י ב ת י ם‬
‫)עיין לעיל ב מ ש נ ה פ ״ ו מ״ר(‪ ,‬א ע ״ פ שהזיז ר ח ב ט פ ח ו נ ח ש ב א ה ל ל ע צ מ ו מ ״ מ ב ת ר‬
‫ב י ת ה ו א ד ש ד י נ ן ל י ה ו ל א ב ת ר כותל ודין ה כ ו ת ל כ א ן כ ב י ת ה מ ש מ ש א ת ה כ ו ת ל‬
‫) מ ״ ו שם( ש נ י ד ו ן כקליפת השום‪) .‬םד״ט(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 11/12‬וכלים תחתיהן‪ .‬גם כ א ן לנכון בכי״ו ור״ש הנ״ל‪ :‬וכלים תחתיו‪.‬‬
‫פטיו‬
‫‪ 13‬טבלות של שיש חלקות וכוי‪.‬‬
‫בכי״ו‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫טבלאות ו כ ו ‪ .‬והתוספתא ה ו ב א ה‬
‫בפיה״מ להר״מ ו ה ר ״ ש פ ט ״ ו מ״א‪.‬‬
‫‪ 14‬נבוהות מן הארץ אמה וכוי‪ .‬וכ״ה בר״ש הג״ל‪ .‬א ב ל בפיה״מ להד״מ הג״ל‪:‬‬
‫ג ב ו ה ו ת מ ן ה א ר ץ א ל ף א מ ה ‪ ,‬ו כ ן ה ע ת י ק ב י ד החזקה פי״ז מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת סה״ז‪.‬‬
‫‪ 14/15‬טבלות נונעותזובזו ושולחנין נוגעץ זה מ ה מונק בהן כדרך שמונץ במת‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ב כ י ״ ו ‪ :‬ט ב ל א ו ת גוגעות זו ב ז ו ו ש ו ל ח נ ו ת ו כ ו ‪ .‬ו כ ל ה ב ר י י ת א ב ר ״ ש פט״ו מ״ב‪.‬‬
‫ו פ י ה ג ד ״ א ש ה ט ב ל א ו ת גגעו זו ל מ ע ל ה מ ז ו ו א י נ ן א ה ל א ח ד אפילו ב ג ג י ע ה ב פ ח ו ת‬
‫מטפח‪ ,‬ולפיכך איגן מושכין א ת ה ט ו מ א ה ע ל ע צ מ ם מ ח מ ת א ה ל א ל א מ ח מ ת גגיעה‪,‬‬
‫מ ש א ״ כ במשגתגו‪ ,‬עיין אליהו ר ב א פט״ו מ ״ ב ו ב פ י ה ״ מ ל ה ר ״ מ שם‪ .‬ועיין ר מ ב ״ ם פי״ז‬
‫מ ה טומאת מ ת ם ה ״ ה ו מ ה שהאריך ב ב א ו ת בסד״ט ק פ ״ ג ע ״ א ב פ י הארוך ד ״ ה טבלאות‪.‬‬
‫‪ 15/16‬טבלא בצד ת ל ו של שלחן וטומאה תחת טבלא וכוי‪ .‬בר״ש ה נ ״ ל ‪:‬‬
‫טבלא שנתונה ב צ ד ר ג ל ו ‪ .‬ש ל שולחן וכי׳׳ ע י י ״ ש ה פ י ר ו ש ועיין באליהו ר ב א הג״ל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 17/18‬המאהיל מ נ ד הרבוע טמא וכוי‪ .‬בד״ש הנ״ל‪ ,‬ולעיל שם ו כ ן ברא״ש שם‬
‫פירשו ש ה ר י ב ו ע ה ו א ר ג ל השולחן‪ ,‬עיי״ש‪ ,‬א ב ל עיין הפירוש באליהו ר ב א פ ט ״ ו מ״ב‪.‬‬
‫‪ 19‬מפני שהן נדונין כקרן טבלא‪ .‬בכי״ו‪ :‬מ פ נ י שהו גדון כקרן טבלה‪ .‬וכן בר״ש‬
‫ה נ ״ ל ‪ :‬מ פ נ י שנידון כקרן ט ב ל א וכו׳ מ פ נ י שהוא נ י ד ו ן כקרן ט ב ל א ד ת נ ן ב מ ת נ י )שם(‬
‫כלים ש ת ח ת ה ר א ש ו נ ה ט מ א י ם והפסיק ) צ ״ ל ‪ :‬ופסיק( ו ת נ י אפילו כלים ש ת ח ׳ ה ק ר נ ו ת‬
‫א ע ״ פ שקרנות ה ט ב ל ה א י ן ברוחבן ט פ ח מ ב י א ה ה ט ב ל א ט ו מ א ה ל ת ח כולה והוא הדין‬
‫בשולחן דמביא א ת הטומא׳ ל כ ל מ ה שתחתיו אפילו חוץ לריבוע‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 21/22‬הוגנה של זו על גבי דופנה של זו והוננה של זו על נבי דופנה של זו ומי‪.‬‬
‫בר״ש פט״ו מ ״ ג ‪ :‬ת נ י א ב ת ו ס פ ת א חביות ש ה ן מ ו ט ו ת ע ל צ ד י ה ן ב א ו י ר ה ו ג נ ה ש ל זו‬
‫ב צ ד א ו י ר ה ו ג ג ה )כ״ה גם בד( והוגגה ש ל זו ע ל ג ב י דופגה ש ל זו ו כ ו‬
‫פ י ה ו ג נ ה ש ל זו ע ל ג ב י ה ו ג נ ה ש ל זו ש מ ו ט ו ת פ ה א ל פה‪ ,‬ו פ ה א ח ת ע ל פ ה‬
‫חבירתה‪ ,‬ו פ ה ח ב י ר ת ה ע ל דופן חבירתה וכוי• ו ב ר א ״ ש ש ם ‪ :‬ו י ש שורו׳ ש ל ח ב י ו ׳‬
‫ה ר ב ה זו א צ ל זו וזו ע ״ ג זו‪ ,‬כ ך מוכח בתו׳‪ .‬ו ע י י ן מ ״ ש ע ל הוגן ה ח ב י ת ל ע י ל‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 607‬ש ו ‪.11/12‬‬
‫אהילות סט״ו עמ׳ ‪612‬‬
‫‪141‬‬
‫‪ 22‬ובהוגנין פותח טפח וכר‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬והוגניהם פותח ט פ ח ש י ש ת ח ב טפח‬
‫במקום נ ג י ע ת הוגניהם זו ב ז ו ובמקום נ ג י ע ת ם בדופניהם )הפי׳ ה ו א לפי׳ גידםת הר׳׳ש‬
‫ל ע י ל ‪ :‬הוגגה ש ל זו ב צ ד אויר הוגנה ש ל זו וכו׳ דופנה ש ל זו(‪ ,‬ד מ ת ו ך כ ך נ ח ש ב ו ת‬
‫כולן כ א ה ל א ח ד ו כ ש ה ט ו מ א ה ת ח ת א ח ת מ ה ן מ ב י א ה ט ו מ א ה ת ח ת כולן כיון דבמקום‬
‫ג ג י ע ת ן רוחב טפח‪.‬‬
‫‪ 24‬ואין בהוגניהן פותח טפח‪ ...‬ת ח ת ד ‪ ,‬ועל גבה טמא וכר‪ .‬כלומד‪ ,‬דווקא מ ה‬
‫ש ת ח ת י ה ו ע ל גביה‪ ,‬א ב ל ל א ת ח ת ח ב ר ת ה ו ע ל ג ב י חברתה‪ .‬ו כ ן ב ר ״ ש ה ג ״ ל ‪ :‬ואין‬
‫בהוגניה׳ פ ו ת ח ט פ ח ש א י ן רוחב ט פ ח במקום נ ג י ע ת ם וחשובה כ ל ‪ .‬א ח ת כאילו לחודה קיימא‪.‬‬
‫‪ 25/26‬במה דברים אמורים בטהרות‪ ...‬טומאה ת ח ת א ח ת מהן ת ח ת כולן טמא‪.‬‬
‫ב כ י ״ ו ‪ :‬ב מ ה ד ב ר י ם אמורים ב ט ה ו ר ו ת ו כ ד ט ו מ א ה ת ח ת א ח ת מ ה ן כולן טמא‪.‬‬
‫ו כ ן בר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬ב מ ה דברים אמורים בטהורו׳ א ב ל א ם ה י ו ט מ א ו ת וגבוהות מ ן ה א ר ץ‬
‫ט פ ח וטומאה ת ח ת א ח ת מ ה ן כ ו ל ן ט מ א ו ת פ י ׳ ו כ ד ב מ ה דברים אמורים ב ט ה ו ר ו ת‬
‫א י אפשר ליישבו בשום עגיין אסיפה דאין ב ה ו ג נ י ה ם פ ת ח ט פ ח א ל א א ר י ש א ד י ש‬
‫בהוגניהם פ ו ת ח ט פ ח ו כ ד ‪ ,‬עיי״ש בפירושו‪ .‬והגר״א ב ז ר ז ה ב פירש ש ב ט מ א ו ת כולן‬
‫ט מ א ו ת פירושו אפילו אויריהן משא׳״כ בטהורות שאויריהן טהורים וארישא ק א י כפי׳ הר״ש‪.‬‬
‫‪ 26/27‬בית שחצצו בנסרץ וכר‪ .‬כ ל הברייתא בר״ש פט״ו מ״ד‪.‬‬
‫‪ 27‬א ו מן המקורות‪ .‬בכי״ו ור״ש הג״ל‪ :‬או מ ן הקורות‪ ,‬וכ״ה במשגה שם‪.‬‬
‫‪ 27/28‬וטומאה בכותל כלים שבחצץ טמאים‪ .‬ואין א נ ו אומדים שהכותל הולך‬
‫רק א ח ר הבית‪ ,‬והרי אם ה ט ו מ א ה ב ב י ת כלים ש ב ח צ ץ טהורים כמשנתינו‪ ,‬א ל א הכותל‬
‫הולך א ח ר שניהם‪.‬‬
‫‪ 28‬ושבכותל מאחריו ושבמעזיבה מעל גביו נידונין מחצה על מחצה‪ .‬פירש‬
‫בד׳׳ש הנ״ל ש ב ב א זו הולכת ע ל ד ב ר י ה מ ש נ ה ‪ :‬ט ו מ א ה ב ב י ת כלים ש ב ח צ ץ טהורים‪,‬‬
‫וע״ז א ו מ ר ת ה ת ו ס פ ת א שדווקא הכלים ש ב ת ו ך ה ח צ ץ ט ה ו ר י ן א ב ל הכלים ש ב כ ו ת ל‬
‫מ ו ל ה ח צ ץ א ו ש ב מ ע ז י ב ה סמוך לחצץ נידונים מ ח צ ה ע ל מחצה‪ ,‬מפני ש ה כ ו ת ל‬
‫ו ה מ ע ז י ב ה הולכים א ח ר י שניהם‪ ,‬כדלעיל‪.‬‬
‫‪ 28/29‬ואם יש שם ארבעה בטל הכותל‪ .‬בכי״ו‪ :‬ו א ם יש שם ארבעה ט פ ח י ם‬
‫ב ט ל הכותל‪ .‬וכ״ה ב ר י ש הנ״ל‪ ,‬ע י י ״ ש פירושו‪ .‬ו ב ד ‪ :‬א ם י ש שם ו כ ד ‪ .‬ופי׳ ב ס ד ״ ט‬
‫ש ב ב א זו הולכת ע ל סיפא ש ל מ ש נ ת י נ ו ‪ :‬כלים ש ב ח צ ץ א ם י ש שם פ ו ת ח ט פ ח טמאים‪.‬‬
‫ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 29‬האומר טפח הוא אומר ארבעה וכר‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ת נ א של משנתינו האומר‬
‫ש ב ט פ ח ב ט ל הכותל כ ״ ש ש מ ו ד ה בריוח ש ל ד ׳ טפחים ש ב ט ל הכותל‪ ,‬א ב ל ה ת נ א שלנו‬
‫סובר ש ד ק ב ד ׳ טפחים ב ט ל הכותל א ב ל ב פ ו ת ח ט פ ח ל א ב ט ל הכותל‪) .‬סד׳׳ט(‪.‬‬
‫‪ 30/31‬חצצו מארצו‪ ...‬כלים שבחצץ ט ה ו ר י ן ‪ . . .‬ואם לאו טמאין‪ .‬המלה‬
‫‪ .‬ט ה ו ר י ך מ י ו ת ר ת ואיננה בר׳׳ש הנ״ל‪ .‬וכ״ז ה י א פיסקא מ ן ה מ ש נ ה פ ט ״ ו מ׳׳ה‪.‬‬
‫‪ 31/32‬ושבקרקע טמאין‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬כשטומאה בבית‪ ,‬א ף ע ל פ י שיש בחצץ‬
‫ט פ ח ע ל ט פ ח ע ל רום ט פ ח ‪,‬‬
‫נמצא‬
‫כלים‬
‫שבבית‬
‫ושבקרקע‬
‫טמאים‬
‫והאמצעיים‬
‫ש ב ח צ ץ טהורין‪.‬‬
‫‪ 32‬בקרקע כלים שבחצץ ט הו ד י ן ושבבית טמאין‪ .‬בר״ש ליתא המלה‬
‫״ ט ה ו ר י ך ‪ ,‬ו כ ן מסתבר‪ ,‬שהרי ה ק ר ק ע ש י י כ ת ל ח צ ץ ל א פ ח ו ת מ א ש ר לבית‪ ,‬א ב ל י ש‬
‫לקיים גם ה ג י ׳ שלפנינו‪.‬‬
‫אהילות פטיו עמ׳ ‪612—613‬‬
‫‪142‬‬
‫‪ 32/33‬ב י ת ש ה ו א מ ל א תבן וכוי‪ .‬ד״ש פט״ו מ״ו‪,‬‬
‫עיי״ש הפירוש‪.‬‬
‫‪ 33/34‬כ ל שכנגד י צ י א ת הטומאה במלאו ש ל פתח‪ .‬ר׳׳ש הנ״ל‪ ,‬פיה״מ פט״ו מ״ו‪.‬‬
‫ו ע י י ן ר מ ב ״ ם פ כ ״ ד מה׳ ט ו מ א ת מ ת ה״ג‪ ,‬והמלים ‪ .‬ב מ ל ו א ו ש ל פ ת ח ״ שם לקוחים מ כ א ן ‪.‬‬
‫‪ 34‬ובאכסדרא אינו טמא וכר‪ .‬עיין הפי׳ בד״ש הנ״ל ובסד״ט קפ״ז ע״ב ב פ י ׳‬
‫הארוך ד ״ ה ובאכסדרה‪.‬‬
‫‪ 35‬ור׳ יוסי אומר תבן ש א י נ ו עתיד לפנותו וכוי‪ .‬בר״ח עירובין ע״ט א ‪ :‬ד ת נ ן‬
‫באהלות פ ׳ )חסר ציון הפרק( ר ׳ יוסי א ו מ ד ת ב ן ואין ע ת י ד לפנותו וכו׳‪ .‬ו ה ע ת י ק א ת‬
‫ל ש ו ן ה ב ר י י ת א ב ב ב ל י שם‪ ,‬א ל א שציין א ת ה מ ק ו ר באהלות כרגיל אצלו‪ .‬ועיין י ד ו ש ׳‬
‫שם פ״ז‪ ,‬כ״ד ע ״ ג ובמקבילות בפסחים וגזיד‪ .‬ועיין מ ״ ש בידוש׳ כפשוטו סוף ע מ ׳ ‪331‬‬
‫‪ 36‬ג ל של צרורות ו כ ן כרי של תבואה וכוי‪ .‬כ ל הברייתא בםיה״מ ל ה ר ״ מ‬
‫פט״ו מ״ז‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,79‬ר ״ ש שם‪ ,‬ר א ב י ״ ה כ ת ״ י ס י ׳ תתקפ״ה‪ ,‬ס׳ יחוסי ת ו ״ א כ ת ״ י ע ר ך‬
‫ר׳ י ו נ ת ן ר ב ו ש ל דשב״נ‪ ,‬ת ש ב ״ ץ ח ״ ג סי׳ ב׳‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 37‬ואם י ש במקום הטומאה טפח על טפח וכוי‪.‬‬
‫הראשונים הנ״ל‪ ,‬רמב״ם פ״ז‬
‫מ ה ׳ טומאת מ ת םהיה‪.‬‬
‫‪ 38‬ואיזה הוא חצר הקבר וכוי‪.‬‬
‫ד״ש פט״ו מ״ח‪ ,‬כ ל הברייתא‪.‬‬
‫עמי ‪613‬‬
‫‪1‬‬
‫ב ז מ ן ש א י נ ה פתוחה לאויר אבל ב ז מ ן שפתוחה אפיי וכוי‪ .‬בכי״ו‪ :‬אבל‬
‫ב ז מ ן ש ה י א פ ת ו ח ה לאויר אפי׳ ו כ ד ‪ .‬ו ב פ י ה ״ מ ל ה ד ״ מ פט״ו מ ״ ח ‪:‬‬
‫ב ת ו ס פ ת א ש ע ל ז א ת ה ח צ ר ת ק ר ה וכו׳ ו ב ת ו ס פ ת א בזמן שהיא פ ת ו ח ה‬
‫אינו מודחק מ ן השקוף ו כ ו ‪ /‬ועיין גם ב ר מ ב ״ ס םפ״ו מ ה ׳ ט ו מ א ת‬
‫ו ב כ ״ מ שם‪ .‬א ב ל ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬ש א י נ ה פתוחה לאויר כ ש ה ח צ ד מ ו ק פ ת‬
‫מ א ר ב ע רוחותיה ויורדין לשם כ מ ו ב ג ת היינו א י נ ה פ ת ו ח ה לאויר וכד‪,‬‬
‫ד מ ס ק ג א דסוט׳ ) מ ״ ד א׳( ו כ ד ‪ .‬ועיין לשון ה ב ר י י ת א בסוטה שם‪.‬‬
‫גל של צרורות שעשאו גולל‬
‫‪2‬‬
‫סוכה כ ״ ג א׳ ד ״ ה ולא ותום׳ הרא״ש שם‪.‬‬
‫כבר התבאר‬
‫לאויר א פ י ל ו‬
‫מת ובהשגות‬
‫ארבע מערות‬
‫והיינו מ ן ה צ ד‬
‫וכוי‪ .‬ד״ש פ״ב מ״ד‪ ,‬ד״ש פט״ו מ״ח‪ ,‬תוספות‬
‫‪ 3/4‬א ץ טמא א ל א הסדר הפגימי וכי‪ .‬הראשונים הנ״ל‪ ,‬רמב״ם פ״ו מ ה ׳ טו״מ ה״ז‪.‬‬
‫‪ 4/5‬אמר רבי נראין דברי ר׳ יהודה בזמן שאץ עתיד לבוד וכוי‪ .‬בר״ש ה נ ״ ל ‪:‬‬
‫נ ר א י ן דברי ר ׳ יהודה‪ .‬אקורד‪ .‬ד מ ת נ י ׳ ק א י ו מ ש מ ע מ ת ו ך ד ב ר י ד ׳ ד ד ב ג ן פליגי אפי׳‬
‫באינו ע ת י ד לגוד ו א י א פ ש ר לו׳ כ ן מ ד מ ו כ ח ׳ מ י ל ת א מ ת נ י ת י ן וצריך ל ו מ ד ד ה כ י‬
‫ק א מ ר נדאין ד ב ר י ר ׳ יהודה לחכמים ו כ ד ‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 5‬חבית ש ה י א מלאה מ ש ק י ן ומוקפת וכוי‪ .‬בכי״ו‪ :‬מ ל א ה משקין ט ה ו ד י ן‬
‫ומוקפת ו כ ד ‪ ,‬וכ״ה ב מ ש נ ה פט״ו מ ״ ט ‪ .‬ובר״ש ש ם ‪ :‬ת נ י א ב ת ו ס פ ת א ח ב י ת ש ה י א מ ל י א ה‬
‫מ ש ק י ן טהורין ומוקפת צ מ י ד פתיל ו כ ד ‪ ,‬ע י י ״ ש כל הברייתא‪.‬‬
‫א מ ת ל ה ן משקץ‪ .‬שהדי המשקין מקבלין ט ו מ א ה מכל דבר‪ ,‬ואדם אינו מ ק ב ל‬
‫‪8‬‬
‫ט ו מ א ה א ל א מ א ב הטומאה‪.‬‬
‫‪ 8/9‬כ י ק ש נ נ ע בה ט ו מ א ה נטמא וכי‪ .‬המלה ״טומאה״ איננה ב ד ור״ש הנ״ל‪,‬‬
‫ו צ ר י ך למחקה‪ ,‬והפירוש ה ו א שהאדם ש ג ג ע ב ח ב י ת ש ע ש א ה גולל נ ט מ א )כמשנתינו(‪,‬‬
‫ומכל ש כ ן שניטמאו המשקין‪.‬‬
‫‪ 9/10‬אמרו להם‬
‫ב י ת ה ל ל א י א ת ם מ ו ד י ם ו כ ד ‪ .‬ד״ש הנ״ל‪ ,‬תום׳ חולין ע״א ב ׳ ד״ה אטו‪.‬‬
‫אהילות פט״ו—ם״ז עמי ‪613‬‬
‫‪143‬‬
‫‪ 10‬נ כ נ ם ל א ו ה ל ה מ ת וכו‪ /‬בכי״ו‪ :‬תיכנס לאוהל ה מ ת ו כ ו ‪ /‬וצ״ל‪ :‬וניכנס ו כ ו ‪/‬‬
‫וכן ב ד ו ד ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬ונכנס ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 11/12‬ב ט ב ע ת ש א י נ ה מ ט מ א ה ב מ ש א ה ז ב ת א מ ר ו ב מ ש ק י ץ ש מ ט מ א י ן‬
‫ב מ ש א ה ז ב ‪ .‬בכי״ו‪ :‬שאין מטמאין במשא הזב‪ ,‬וצ״ל‪ :‬ש ה ן מ ט מ א י ן ב מ ש א הזב‪ .‬ועל עצם‬
‫העניין עיין לעיל תום׳ כלים ‪ 576‬ש ד ‪ 5/6‬ו מ ש י ש ‪ ,‬ועיין תוס׳ חולין הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 16‬ואין כ ל י ח ר ס הגוגעק ב מ ת מ ט מ א א ד ם ‪ .‬עיין ב ה ק ד מ ת הר״מ לפיה״מ‬
‫ט ה ר ו ת סוף ע מ ׳ ‪.7‬‬
‫‪ 21/22‬א ף א ד ם ש נ ת נ ו ב פ י ט ם ו ה ק י פ ו צ מ י ד פ ת י ל ו כ ר ‪ .‬ר״ש הג׳׳ל‪ ,‬דמב״ם םכ״ג‬
‫מ ה ׳ טומאת מ ת ה י ב ‪ .‬ועיין השגות ה ר א ב ״ ד פ י ״ ד מ ה ׳ פ ר ה ה״ד‪.‬‬
‫‪ 22/23‬כ ל ה מ ט ל ט ל י ן מ ב י א י ן א ת ה ט ו מ א ה ו כ ר ‪ .‬ר״ש פט״ז מ״א כל הברייתא‬
‫ע ד סוף הפרק‪ .‬ועיין במשגה שם‪.‬‬
‫‪ 23/24‬א י נ ו י ו ד ע ח ו ז י ו ש ל ד ב ר ו כ ר ‪ .‬צ ״ ל ‪ :‬א י נ י יודע ח ו ז י ו וכד‪.‬‬
‫וכ״ה ב ד ור״ש הג״ל‪ .‬ו ב ד י ח ש ב ש ו ‪ :‬רוזיו‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫כלים‬
‫ו ט מ א ו ה ו מ ש ו ם ש ה א ה י ל ע ל ה מ ת ‪ .‬בד״ש הנ״ל‪ :‬וטימאוהו משום‬
‫ה מ א ה י ל י ם ע ל ה מ ת ‪ .‬ועיין במשנה‪.‬‬
‫‪ 26‬מ ע ש ה ב א ח ד ש ח ר ש ‪ .‬בכי״ו ור״ש ה נ ״ ל ‪ :‬מ ע ש ה ב א ח ד ש ה י ה ח ו ד ש וכד‪.‬‬
‫‪ 27‬ו נ מ צ א ת נ ו ל נ ל ת ש ל מ ה ו כ ר ‪ .‬צ״ל‪ :‬ש ל מ ת = ש ל מת‪ .‬ובר״ש הנ׳׳ל‪:‬‬
‫גולגולת א ח ת ש ל מ ת דבוקה ו כ ד ‪ .‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 27/29‬ו ט מ א ו ה ו מ ש ו ם ש ה א ה י ל ‪ . . .‬ד ב ו ק ה ב מ ח ר י ש ה ‪ .‬כ״ז ח ס ד בר״ש הנ״ל‪,‬‬
‫ולפגיגו כפילות מיותרת‪ .‬ואולי ה י ו ב א מ ת ש ג י מ ע ש י ם ו ב ר א ש ו ן היתד‪ .‬גולגולת ש ל מ ה‬
‫ו נ ט מ א משום מ א ה י ל ע ו ד לפגי שהסיט‪.‬‬
‫‪ 30‬ה מ ר ד ע ש נ ת נ ו ע ל ג ב י ב ה מ ה ו כ ר ‪ .‬ד״ש הנ״ל‪ ,‬ועיין ב מ ש נ ה שם‪.‬‬
‫פט״ז‬
‫‪ 33‬ה ת ל ו ל ו ת ה ק ר ו ב ו ת ב ק ע י ר ל ע י ר ו כ ר ‪ .‬בכי״ו‪ :‬התלוליות הקרובות בין לעיר‬
‫ו כ ו ‪ /‬וכ״ה בפט״ז מ״ב‪ ,‬וכל ה ב ר י י ת א ב ר י ש שם‪.‬‬
‫‪ 34‬ש ה נ ש י ם ק ו ב ר ו ת ש ם א ת נ פ ל י ה ן ו כ ר ‪ .‬ידוש׳ נזיר פ״ז ה״ב‪ ,‬נ״ו ע״ג‪,‬‬
‫בבלי כתובות כ׳ בי‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫ש א נ י א ו מ ר ש מ א ה י ה ש ם ד ר ך א ו ע י ר ‪ .‬מפורש כפי׳ ר״ח כתובות כ׳ ב ‪/‬‬
‫ב פ י ה ״ מ כ א ן ו ב י ד החזקה‬
‫עיין ב ת ו ם ׳ ש ם ד ״ ה ט מ א ו ת ורמב״ן שם‪ .‬וכן פ י ׳ ה ר ״ מ‬
‫מפרש‬
‫פ ״ ח מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת ה״ג‪ .‬ו ב ס מ ״ ג ע ש י ן דל״א‪ ,‬ר ל ״ ב ע ״ א ‪:‬‬
‫בתוספתא‬
‫שמא‬
‫היו קרובות מעיר ש ח ר ב ה או מ ד ר ך שאבדה‪ .‬ו ה ע ת י ק א ת לשון ה ר ״ מ הנ״ל‪ ,‬כ ד ר כ ו‬
‫תמיד‪ ,‬עיין מ ״ ש בח״א ע מ ׳ ‪ 58‬ו ע ו ד בכ״מ‪ .‬ו ב ר א י ה כ ת ו ב ו ת כ׳ ס ע ״ ב ‪ :‬א ב ל ב ת ו ס פ ת ׳‬
‫איתא הכי שאני‬
‫ושמא‬
‫אומר ע י ר א ו ד ר ך ה י ה ש ם‬
‫ש כ ח ו ‪ .‬ונראה‬
‫שהמלים‬
‫״ושמא שכחו״ ה ן מ ה ר א ״ ה ע צ מ ו ׳ ו ע ל פיו ה ע ת י ק ב ר י ט ב ״ א ש ם ‪ :‬ד ת נ י ב ת ו ס פ ת ׳ עלה‬
‫כי ק ת נ י‬
‫ישנות‬
‫מטמאות‬
‫ש א נ י אומר עיר או ד ר ך ה י ה שם‬
‫ש א מ ר ו ב ת ו ס פ ת א שאגי א ו מ ר ד ר ך או ע י ר ה י ה שם‬
‫‪ 36‬זו תלולות של עפר ש ע ל גבי‬
‫זו תלולית ש ל ע פ ר ש ע ל ג ב י‬
‫בקוע‬
‫ב ק י ע ו כ ד ‪ .‬וכן‬
‫ו ש כ ח ו וכו׳ וזהו‬
‫ושכחו‪.‬‬
‫ה מ א ה י ל ע ל מ ק צ ת ה וכר‪ .‬בכי״ו‪:‬‬
‫בר״ש‬
‫ה נ ״ ל ‪ :‬ו א י זו ה י א‬
‫תלולית‬
‫אהילות פט״ז עמ׳ ‪613—614‬‬
‫‪144‬‬
‫תלולית של ע פ ר ש ע ל גבי ב ק י ע המאהי׳ ע ל מקצתה ט מ א וכו׳ פי׳ בקיע כ מ ו נ ק ע ‪.‬‬
‫ועיין מ״ש על ״בקיע״ להלן ש ר ‪39/40‬‬
‫‪ 37/38‬חתל ממנה עפר וסמכו ל ה אין בו משום עפר תלולות‪ .‬בד״ש ה ג ״ ל ‪:‬‬
‫ח ת ר מ מ נ ה ע פ ר וסמכו לה א י ן בו מ ש ו ם ע פ ר תלוליות וכו׳ חתר‪ .‬חפר‪ .‬א י ן ב ו‬
‫משום ע פ ר תלולית‪ .‬דכיון שחפרו א ף ע ל פי שסמכו נטהר‪ .‬ובירוש׳ נזיר פ ״ ז ה ״ ב ‪,‬‬
‫נ ״ ו ע ״ ג ‪ :‬ו ה א ת נ י נ ט ל מ מ נ ו ע פ ר וסמכו לו ט ה ו ר וכר‪.‬‬
‫‪ 38‬התלולות שהיתר‪ ,‬טמאה וטהורה וכוי‪ .‬אולי צ״ל‪ :‬וטהרוה‪ .‬ובר״ש ה נ ״ ל ‪:‬‬
‫שהיתר‪ ,‬ט מ א ה וטהורה שסילקו מ מ נ ה כל הטומאה‪ ,‬אי נ מ י בדקה ו נ מ צ א ת טהורה ה ר י‬
‫זו טהורה ו ל א חיישינן ש מ א אחרי כ ן חזרו וקברו בה וכר‪.‬‬
‫‪ 39‬אחד המוציא שלשה מתים ואחד המוציא וכוי‪ .‬כ״ה בד‪ ,‬ובכי״ו‪ :‬א ח ד‬
‫ה מ ו צ א וכו׳ ו א ח ד המוצא‪ ,‬והיא היא‪ .‬ו ב ר ״ ש פט״ז מ ״ ג ‪ :‬ת נ י א ב ת ו ס פ ת א א ח ד ה מ ו צ א‬
‫ש ל ש ה מ ת י ם ו א ח ד ה מ ו צ א ש ל ש ה כוכים וכר‪ ,‬ועיין להלן גי׳ ה ר ״ מ והמאירי‪.‬‬
‫‪ 39/40‬ואחד המוציא כוך ב ק י ע ומערה וכוי‪ .‬בכי״ו‪ :‬ואחד ה מ ו צ א וכד‪ ,‬ע י י ן‬
‫לעיל‪ ,‬וכ״ה בר״ש הג״ל‪ .‬ו ב ר מ ב ״ ם פ ״ ט מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת ה ״ ו ‪ :‬א ח ד ה מ ו צ א ש ל ש ה‬
‫מ ת י ׳ כדרכן ב ת ח ל ה או ש מ צ א ש ל ש ה כוכין א ו כ ו ך ו ג ק י ע ו מ ע ר ה ו כ ר ‪ .‬ו כ ג ר א ה‬
‫ש ג ם ב ר ״ מ צ ״ ל ‪ :‬ובקיע‪ .‬ו ב י ר ו ש ל מ י מו״ק פ ״ א ה״ו‪ ,‬פ ׳ ע ״ ד ‪ :‬כל ש ה ו א ת ו ש ב ג ק ד ע‬
‫ב ק י ע ‪ .‬ופי׳ ה ר א ב ״ ד )הובא בתוה״א ל ה ר מ ב ״ ן עגיין הקבורה ל י ט ע ״ ד ( ‪ :‬פירוש זה‬
‫ה ב ק י ע אין ע ו ש י ן א ו ת ו ל ק ב ו ר לעולם א ל א ל ש ע ה וכר‪ .‬ועיין מ ״ ש בח״א סוף ע מ ‪.241‬‬
‫ו ב מ א י ר י גזיר ס ״ ה םע״א )ק״כ ע ״ ד ( ‪ :‬ו ה ת ב א ר בסדר ט ה ר ו ת ש א ח ד ה מ ו צ א ש ל ש ה‬
‫קברות א ו ש ל ש ה כוכין או כוך ו נ ק י ק ו מ ע ר ה ה ר י זו ש כ ו נ ת קברות‪ .‬וכווגתו‬
‫ל ת ו ס פ ת א כאן‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 40‬אחד מצא עשרה ו א ק ביניהן וכוי‪.‬‬
‫בד‪ ,‬כי״ו ור׳׳ש הנ״ל‪ :‬ו א ח ד מ צ א וכר‪.‬‬
‫ועיין ל ש ו ן ה ב ר י י ת א בבבלי ב ״ ב ק ״ ב א׳‪.‬‬
‫עמ׳ ‪614‬‬
‫ואין להם שכונות קברות דברי ר׳ שמעון וחכמים אומרים וכוי‪ .‬ב ב ר י י ת א‬
‫‪1‬‬
‫הנ״ל מ ו ח ל פ ת השיטה‪ ,‬ו ע י י ״ ש ק ״ ב ב׳‪ .‬א ב ל ב י ד ו ש ׳ כלאים פ ״ ה ה״ב‪ ,‬כ ״ ט ע ״ ד‬
‫)ובהקבלה ב נ ז י ד ( ‪ :‬ש מ ע ו ן ב ר ב א ב ש ם ר׳ יוחנן כ ש ם ש ה ן חלוקין כ א ן כ ך חלוקין‬
‫בשכוגת קברות‪ .‬וזה מ ת א י ם לגי׳ ש ל פ נ י נ ו בתוספתא‪ .‬א ב ל עיין ב ה מ ש ך ס ו ג י י ת‬
‫הירושלמי שם׳ ועיין ד ״ ש פ ״ ה מ״ב‪.‬‬
‫‪ 2/3‬מצא ראשו של ז ה כצד מרגלותיו אין לו תפיסה ואין לו שכונות קברות‪.‬‬
‫כ ״ ז חסר בר״ש הנ״ל‪ .‬ואולי נשגו המלים ‪ .‬ש ל זה״ ב א ש ג ר ה מלהלן‪ ,‬וכאן צ ״ ל ‪:‬‬
‫ד א ש ו ב צ ד מרגלותיו ו כ ר ‪ ,‬והייגו ק מ צ ו ץ ש ב י ר ו ש ל מ י גזיר פ ״ ט ה ״ ג ‪ ,‬נ ״ ז ע ״ ד ש א י ן‬
‫לו ל א תפוסה ולא ש כ ו ג ת קברות עיי״ש‪ .‬ו ע י י ן ס ד ״ ט ר ״ ה ע״א‪.‬‬
‫‪ 4‬וראשו של ז ה בצד מרגלותיו של זה‪ .‬ליתא בכי״ו‪ ,‬א ב ל ב ד שוגה ב ב א זו‬
‫ג׳ פעמים‪ ,‬והנכון כגי׳ כי״ו ששוגה ר ק פעמיים‪ ,‬וכ״ה גם ב ר ״ ש הג״ל‪.‬‬
‫‪ 4/5‬יש ל ה ן תפיסה ו א ק ל ה ן שכונות קברות‪ .‬בגזיר ם״ה א ׳ ‪ :‬א י ן ל ה ן ת פ י ס ה‬
‫ו ל א ש כ ו נ ת קברות‪ .‬א ב ל בירושלמי ה נ ״ ל ‪ :‬והתני מ צ א שנים ראשיהם ב צ ד מ ד ג ל ו ת י ה ם‬
‫נוטלן ו א ת תפוםתן‪ .‬וזה מתאים לגי׳ שלפנינו‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫והחסר אין ל ו תפיסה וכד‪ .‬ידוש׳ גזיר פ״ז ה״ב‪ ,‬ג״ו ע״ג‪.‬‬
‫אהילות פם״ז עמ׳ ‪614‬‬
‫‪145‬‬
‫‪ 5/6‬ו א י זה חסר רבי א ו מ ר כדי שינטל ו כ ר ‪ .‬וכן בר״ש ה ג ״ ל ‪ :‬ואי זה הוא‬
‫ח ס ר ד ב י א ו מ ר ו כ ר ‪ .‬ו ב ד י ש כ א ן חסרון‪ .‬ועיין בירושלמי הג״ל‪ .‬ו ע י י ן ר מ ב ״ ם פ ״ ט‬
‫מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת ה ״ ה ו ב כ ״ מ שם‪.‬‬
‫‪ 6‬מצא שנים כתחלה ו כ ר ‪ .‬עיין נזיד ס״ה א׳‪.‬‬
‫‪ 6/7‬יש ל ה תפיסה ו א ק ל ה ן ו כ ר ‪ .‬בכי״ו‪ :‬י ש ל ה ן ת פ י ס ה ואין ל ה ן ו כ ד ‪ .‬ובנזיר שם‪:‬‬
‫א י ן להם ת פ ו ס ה וכר‪ .‬א ב ל בכי״מ ש ם ‪ :‬י ש ל ה ם וכר‪ ,‬וכן ה י ה לפני המאירי‪,‬‬
‫ר׳ ע ז ר י א ל )בשטמ״ק( ש ם ועוד‪.‬‬
‫‪ 7‬מעשה בר׳ ישבב שבדק ו כ ר ‪ .‬בס׳ יחוסי תו״א כת״י ערך ד ׳ י ש א ב ב הסופד‪:‬‬
‫ב ש ל ה י נ ז י ד ג ב י ב ד י ק ת שכונות ק ב ר ו ת )ם״ה א׳( ו ע י ק ר ה ב ת ו ס פ ת ׳ ד א ה י ל ו ת מ ע ש ה‬
‫ב ד ׳ י ש ב ב ש ב ד ק ו מ צ א וכו׳‪ .‬ו ע י י ן ר ״ ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 10‬מצא אחד בצד רשות הרבים מכאן ובו׳‪ .‬ד״ש פט״ז מ״ה‪ .‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 11‬ומניח את רשות הרבים‪ .‬בד״ש הנ״ל )למעלה שם(‪ :‬מ פ ס י ק מקום ה נ ח ל‬
‫והשלולית ודרך ר ש ו ת ה ר ב י ם א ב ל בודק מ צ ד א ח ד כ ד מ ש מ ע בתוספתא‪ .‬וכ״ה )בערך(‬
‫ב ר א ״ ש שם‪ .‬ורואים שהם פירשו ש ה ב ב א שלנו ה ו ל כ ת ע ל ב ד י ק ת ע ש ר י ם א מ ה ש ל‬
‫משנתינו‪ .‬ו ב ם ד ״ ט פ י ר ש ש מ ד ב ר י ם כ א ן ב ב ד י ק ת ד ׳ — ח׳ א מ ו ת ש ב י ן ש ל ש ה מתים‪,‬‬
‫ו ע ״ ז א ו מ ר ת ה ת ו ס פ ת א שמקום ר ה ״ ר והגדר אינו צריך בדיקה‪ ,‬ו ב ו ד ק מ מ נ ו ולהלן‪.‬‬
‫א ב ל ב ב ד י ק ת עשרים אמה‪ ,‬רה״ר ודומיה מפסיקים ל ג מ ר י ואיגו צ ר י ך לבדוק מהם ולהלן‪.‬‬
‫‪ 13‬ו א י זו ה י א ב ת ו ל ה כל שאק בה רושם ואין עפרה תיחוח‪.‬‬
‫ד״ש הג״ל‪ ,‬ועיין‬
‫הגירםא בבבלי גדה ח׳ ב׳‪.‬‬
‫‪ 13/14‬בדק ו ה נ י ע למים ה ר י זו ב ת ו ל ה ‪ .‬בד״ש ה נ ״ ל ‪ :‬ב ד ק והגיע למים הרי זו‬
‫כ ב ת ו ל ה ‪ .‬וכן ב ר מ ב ״ ם פ ״ ט מה׳ ט ו מ א ת מ ת ם ה ״ ו ‪ :‬ה ג י ע למים ה ר י זו כבתולה‪.‬‬
‫ו ג ר א ה ש ז ו ה י א ג י ׳ נכונה‪ ,‬כי מ י ם אינם מ ש מ ש י ם ר א י י ה ל ק ר ק ע בתולה מ ו ח ל ט ת‬
‫)לעגיין א ב ג י מ ז ב ח א ו ג ח ל איתן(‪ ,‬ש ה ר י המים יכולים להופיע מ ח מ ת כ מ ה סיבות‬
‫ואיגם דווקא מ ש ש ת י מ י בראשית‪ .‬א ל א ש כ א ן כל ה ח ש ש ה ו א ר ק מ ח מ ת ש מ צ א ג‬
‫מתים‪ ,‬ואין ל ג ו ל ת ש ו ש ש מ א ק ב ר מ ת י ם ו א ח ״ כ ב א ו מים‪ ,‬ושוב ק ב ר ל מ ע ל ה מתים‪,‬‬
‫א ל א דיגה כ ב ת ו ל ה לעגיין ב ד י ק ה ‪.‬‬
‫‪ 14‬בדק ומצא שם חרס ה ר י ז ו כ ב ת ו ל ה ‪ .‬וכ״ה כגראה‪ ,‬גם בכי״ו‬
‫)קריגיגיל ל א ציין לשום שיגוי(‪ .‬ו ב ד ״ ש ה ג י ל ‪ :‬ב ד ק ו מ צ א שם חרס א י ן ז ו בתולה‪.‬‬
‫פי׳ מ צ א שם חרם אין זו ב ת ו ל ה דחרם ב י ד י א ד ם הוא‪ .‬ו א י ת ד ג ר ס י ה ר י ז ו‬
‫ב ת ו ל ה וכר‪ .‬ו ב ד ו ד ש ג י ׳ ה א י ת דגדםי׳ שהיא גם ה ג י ׳ ש ל פ נ י נ ו ה י א המקורית‪,‬‬
‫והגי׳ ה ר א ש ו נ ה ה י א תיקון ע ״ פ ה ב ב ל י נ ד ה ח ׳ ב׳ הנ״ל‪ .‬א ב ל מ צ ד ש נ י הגי׳ ש ל נ ו‬
‫מ ת ג ג ד ת למציאות‪ ,‬וגם ס ו ת ר ת ל ת ו ס פ ת א ע צ מ ה ש ב י ע י ת ‪ 656‬ולירושלמי ג ד ה פ״א‪ ,‬מ ״ ט‬
‫ע ״ א )ועיין מ ה ש ה ת ק ש ה בזה ד ״ ש קליין בספרו ת ו ל ד ו ת ח ק י ר ת א ״ י ע מ ׳ ‪.(138‬‬
‫והדברים מפורשים י ו ת ר ב מ ד ר ש ש מ ו א ל פ כ ״ ו ‪ :‬א ל ף ו ח מ ש מ א ו ת א מ ו ת ח פ ר ד ו ד ל ע מ ו ד‬
‫על משתיתה של ארץ דתניא שלש בתולות הן וכר רבן שמעון בן גמליאל אומד‬
‫כל ש א י ן ב ה ח ד ש ‪ ,‬וכיוון ש ח פ ר ד ו ד א ל ף ו ח מ ש מ א ו ת א מ ה מ צ א ב ה חרש‪ ,‬א מ ד‬
‫כל י ג י ע ה זו ש י ג ע ת י ו א ח ר כך מ צ א ת י ח ד ש ו כ ד ‪ .‬ו ב מ ״ ע י ד י ע ו ת ה ח ב ר ה ה ע ב ר י ת‬
‫לחקירת א ״ י ש״ד‪ ,‬ע מ ׳ ‪ 104‬ואילך פ י ר ש ת י ש ר ק לעניין ש כ ו נ ת ק ב ר ו ת ד י נ ה כ ב ת ו ל ה‬
‫א ם אין רושם ב ק ר ק ע ואין ע פ ר ה ת י ח ו ח א ע ״ פ ש מ צ א ש ם חרם‪ ,‬ה ו א י ל והקרקע ק ש ה‬
‫מוכח ש ל א חפרו ש ם מ ז מ ן רב‪ ,‬מ מ ש כ מ ו ב ה ג י ע למים‪ ,‬עיין מ ״ ש לעיל בסמוך‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫אהילות פס״ז עמ׳ ‪614‬‬
‫‪146‬‬
‫א ב ל לפ״ז ה ל ש ו ן ב ת ו ס פ ת א מ ג ו מ ג ם והיה צ י ל ‪ :‬ב ד ק‬
‫אע״פ‬
‫שמצא שם‬
‫חרס‬
‫ה ר י זו כבתולה‪ .‬ולפיכך גראה ש י ש כ א ן ט ״ ס ק ט נ ה מ א ד ו צ ״ ל ‪ :‬ה ד י זו כבת]ח[ילה‪.‬‬
‫תיחוח ומצא ש ם חרס‪,‬‬
‫עליו‬
‫לבדוק ה ל א ה ע ד ש י ב א לקרקע בתולה מ מ ש ‪ .‬ובכל א ו פ ן בדור ש כ ן ה י ת ה ה ג י ׳‬
‫לפני‬
‫והייגו א ם ה ג י ע ל ק ר ק ע ש א י ן ב ה רושם‬
‫ואין ע פ ר ה‬
‫ה ר מ ב ״ ם הג״ל‪ ,‬ש כ ן ה ו א כ ו ת ב ‪ :‬ה ע מ י ק אפילו מ א ה א מ ה ומצא ח ד ש ה ר י זו כ ב ת ח ל ה‬
‫ו צ ר י ך ל ה ע מ י ק ע ד ש י ג י ע לבתולה‪ .‬ה ג י ע למים ה ר י זו כבתולה‪ .‬ורואים ב ע ל י ל מ ל ש ו ג ו‬
‫ש ה ו א ה ע ת י ק ע י פ ה ת ו ס פ ת א כ א ן ולא ע ״ פ ה ב ב ל י ב נ ד ה הג״ל‪ .‬והעירותי ע׳׳ז ב י ד י ע ו ת‬
‫ה ח ב ר ה הנ׳י׳ל ש ״ ו ע מ ׳ ‪.49‬‬
‫‪ 14/15‬הבודק ב י ת שמאי אומרים בודק שתים וכוי‪ .‬ד״ש פט״ז מ״ד‪.‬‬
‫‪ 15/16‬דברי ר׳ ע ק ב א ‪ .‬בכי״ו ור״ש הנ״ל‪ :‬ד ב ר י ר׳ יעקב‪ .‬וכיה גם ב ד א ל א ששם‬
‫ח ס ד ה ה מ ל ה ‪ .‬ד ב ר י ״ ‪ .‬ו ב ד ״ ש שם ה ע י ר ש מ ש נ ת י נ ו ה י א כר׳ י ע ק ב א ל י ב א דב״ה‪.‬‬
‫‪ 16/17‬ובית ה ל ל אומרים בודק אמה ומניח שתים‪ .‬תום׳ ב״ב ק״ב א׳ ד ״ ה מארבע‪.‬‬
‫‪ 17‬הבודק את העפר וכר‪.‬‬
‫ב ד ור״ש הנ״ל‪:‬‬
‫ה מ ו צ י א א ת העפר ו כ ו ‪ /‬וכ״ה‬
‫ב מ ש נ ה שם‪ ,‬ו ע י י ן הפירוש בר״ש‪.‬‬
‫‪ 18‬אמה של זו וכר‪ .‬ה מ ל ה ״אמה״ מיותרת ואיננה בכי״ו ור״ש הנ״ל‪ ,‬ועיי״ש הפירוש‪.‬‬
‫‪ 19‬הבודק אוכל בדמעו מפקיח הגל וכר‪ .‬עיין הפירוש בר״ש הנ״ל ו ב מ ש נ ה שם‪.‬‬
‫‪ 19/20‬שאלו תלמידיו א ת רבן יוחגן ב ן זכאי בודק מהו שיאכל וכר‪ .‬ר״ש הנ״ל‪,‬‬
‫וכסיגנון כל ה ב ר י י ת א כ א ן להלן פ ר ה ‪ 63322‬ואילך‪ ,‬עיין מ ש ״ ש ‪.‬‬
‫‪ 21‬מעשה ש ע ש ו י ד י ו ר א ו עיגי וכר‪ .‬וכ״ה להלן שם‪ ,‬ושם ז ה יותר מובן‪.‬‬
‫ואולי גם ב ד י ק ה זו צריכה להיות ת ח ת ה ש ג ח ת ת ״ ח ‪ ,‬עיין להלן ‪ .61610 ,61522‬ו ע י י ן‬
‫מ ״ ש להלן פ ד ה הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 22/23‬ו ל א ש ה י ה יודע‪ ...‬ו ל א ש ה י ה יודע‪.‬‬
‫י ו ד ע ו כ ו ‪ /‬וכ״ה‬
‫להלן ‪63325‬‬
‫בכי״ו ור״ש הנ״ל‪ :‬ולא ש ל א‬
‫היה‬
‫ואילך‪.‬‬
‫‪ 23/24‬ר׳ י ה ש ע אומר ה ש ו נ ה ואינו עמל וכר‪ .‬בר״ש הנ״ל העיר לסנהדרין צ״ט‬
‫םע״א‪ ,‬ע י י ״ ש הגירסא‪ ,‬ועיין ד ק ״ ס שם ע מ ׳ ‪ 297‬ה ע ר ה ט׳‪.‬‬
‫‪ 25‬זמר ב י תדירה ז מ ר ‪ .‬עיין סנהדרין הגיל ורש״י שם‪ .‬ו כ ג ד א ה שצריך ל ג ק ד ‪:‬‬
‫ז מ ר ב י ת ד י ר ה זמר‪ ,‬כלומר‪ ,‬ה ת ו ר ה א ו מ ר ת ‪ :‬כ ל הזומר בי ת ד י ר ה הוא ה נ ק ר א זמר‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬נמצאת אומר שלש קברות ה ן וכר‪.‬‬
‫עיין‬
‫כל‬
‫הברייתא בר״ש פט״ז מ״ה‪,‬‬
‫להלן‪.‬‬
‫‪ 25/26‬קבר הנמצא מפנק אותו פנוהו מקומו ט ה ו ר ואסור בהנאה‪ .‬וכ״ה ב ד‬
‫)ובד״ח שיבשו(‪ ,‬וכן ב ה ש ג ו ת ה ד א ב ״ ד פ ״ ח מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת ה ״ ה ‪ :‬זו ה פ ס ק א א י נ י‬
‫מ ו צ א א ו ת ה מכוונת ב ד ב ר י ׳ ו ה ת ו ס פ ת א ו מ ס כ ת ש מ ח ו ת אינן מכוונות והנוםחא ש כ ת ב‬
‫א י נ ה משווה עם ה ת ו ס פ ת ׳ ו כ ד ו ה נ ו ס ח א ה מ ד ו י י ק ת ק ב ר ה נ מ צ א מ ו ת ר ל פ נ ו ת ו‬
‫ומקומו אסור ב ה נ א ה ו ט ה ו ד )כ״ה ב ד ״ ק ו ד ״ ו ד פ ״ ד ‪ ,‬ו ב ד ״ ח ‪ :‬ויטמא(‪ .‬ו כ ן ב ד ״ ש ה נ ״ ל ‪:‬‬
‫ק ב ר ה נ מ צ ׳ מפנין א ו ת ו פ י נ ה ו מקומו ט ה ו ר ו א ס ו ר ב ה נ א ה ‪.‬‬
‫ובירושלמי גזיר פ ״ ט ה ״ ג נ ״ ז ע ״ ד ‪ :‬ק ב ר ה נ מ צ א מ פ נ י ן א ו ת ו פ י נ ה ו מ ק ו מ ו‬
‫ט מ א ואסור בהגייה‪ .‬וכן פ ס ק ה ד ״ מ ב פ ״ ח מ ה ׳ ט ו ״ מ ה״ה‪ ,‬ועיין ב כ ״ מ ש ם ו ב מ א י ר י‬
‫ס נ ה ד ר י ן מ ״ ז ב ׳ ע מ ׳ ‪ .200‬ובמס׳ ש מ ח ו ת פ י ״ ד ה ו צ ׳ ה י ג ד ע מ ׳ ‪ :206‬ה ק ב ר ש נ מ צ א‬
‫ב ת ח י ל ה מ ו ת ר ל פ נ ו ת ו ואם פינהו מקומו אסור בהנאה‪ .‬ואינה מזכירה מ ה ד י נ ו‬
‫ל ע נ י י ן טומאה‪.‬‬
‫אהילות פט״ז עמי ‪614‬‬
‫‪147‬‬
‫ובבבלי סנהדרין מ״ז ב׳‪ :‬ק ב ר הנמצא מותר לפנותו פיגהו מקומו ט ה ו ר‬
‫ו מ ו ת ר בהנאה‪ .‬וכן מעתיק משם בד״ש הנ״ל‪ ,‬וכן מעיד הדשב״א בשו״ת שלו ח״א‬
‫סי׳ תקל״ו שכן הגידםא בספריהם ולא ראה בה נוםחא אחרת‪ .‬ועיין בר״ש שם‪.‬‬
‫‪ 26/27‬ק ב ר ה מ ז י ק א ת הרבים מ פ נ ק א ו ת ו פנוהו מ ק ו מ ו ט מ א ואסר בהנאה‪.‬‬
‫וכ״ה בירושלמי הנ״ל‪ ,‬וכן פסק ברמב״ם הנ״ל ה״ו‪ ,‬וכן במאירי הנ״ל עמ׳ ‪ :201‬ויש‬
‫גורסים וכו׳ ובמזיק מקומו טמא ואסור בהנאה‪.‬‬
‫ובבבלי הנ״ל )וכן בר״ש ו ש ר ת הרשב״א הנ״ל‪ ,‬עיין לעיל(‪ :‬ק ב ר המזיק א ת‬
‫הרבים מותר לפגותו פיגהו מקומו ט ה ו ר ואסור בהגאה‪ .‬וכן מעתיק מן התוספתא‬
‫בר״ש הנ״ל‪.‬‬
‫ובהשגות הדאב״ד הנ״ל‪ :‬והגוסחא ה מ ת י י ק ת וכו׳ והמזיק א ת הרבים מפגין אותו‬
‫ומקומו ט ה ו ר ו מ ו ת ר בהגאה‪ .‬וזה בדיוק ההפך מגי׳ התוספתא והירושלמי הג״ל‪,‬‬
‫ואיגה מתאימה גם לבבלי הנ״ל‪.‬‬
‫ובמס׳ שמחות הנ״ל‪ :‬ק ב ר המזיק א ת הרבים א ס ו ר לפגותו ואם פיגהו מקומו‬
‫בטומאתו‪ .‬א ב ל בכל כתה״י שם‪ :‬ק ב ר ה מ ו ח ז ק )המחזיק( א ת הרבים וכו׳‪.‬‬
‫‪ 27‬ק ב ר הידוע א ק מפנק פנוהו מקומו טהור ומותר ב ה נ א ה ‪ .‬וכן מעתיק מן‬
‫התוספתא בר״ש הנ״ל‪ ,‬וכ״ה בירושלמי הנ״ל‪ ,‬וכ״ה ברמב״ם ה״ה הנ״ל‪ ,‬וכן במאירי‬
‫הג״ל עמ׳ ‪ :201‬ויש גודסין בידוע מקומו טהור ומותר‪.‬‬
‫ו א ס ו ר בהגאה‪ .‬וכן בהשגות הג״ל בשם‬
‫ובבבלי הג״ל‪ :‬מקומו ט מ א‬
‫הגוסחא ה מ ת י י ק ת ‪ .‬וכן במם׳ שמחות הג״ל‪ :‬ואם פיגהו מקומו אסור בהגאה‪ .‬ולא‬
‫הזכירה א ת דין הטומאה‪.‬‬
‫וברמב״ם כת״י )לפי שגו״ם פרגקפודט תר״ן עמ׳ ‪ :(84‬מקומו ט ה ו ר ו א ס ו ר‬
‫בהגאה‪ .‬ולגי׳ זו כיוון במאירי הנ״ל דיש עמ׳ ‪ :201‬וכן יש גורסים בידוע מקומו‬
‫טהור ואסור בהגאה‪.‬‬
‫‪ 28‬שדה שאבד ק ב ר בתוכה וכר‪ .‬ד״ש הנ״ל‪ ,‬ברייתא בפסחים י׳ א ‪ /‬בכורות‬
‫כ״ה ב ‪ /‬וסתם הברייתא כאן כרבי שם‪.‬‬
‫‪ 29/30‬בדק ומצא בתוכה שלש קברות הנכנס לתוכה טהור וכר‪ .‬פי׳ שאנו‬
‫תולים שאחד מהם הוא הקבר שנאבד‪ ,‬וממילא הוי ליה אחד ידוע ושנים בתחילה‪,‬‬
‫ואינו שייך בזה שכונת קברות )סד״ט(‪.‬‬
‫‪ 30/31‬המפנה קברו לרשות הרבים וכר‪ .‬ר״ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 32‬אומרים לו מלקט עצם עצם וכר‪.‬‬
‫בר״ש לנכון )במקום כ״ז(‪ :‬מפנה עצם‬
‫עצם‪ ,‬ועיין במשנה ספמ״ז‪.‬‬
‫‪ 33‬שהיו מהלכים בתחום עוני וכר‪.‬‬
‫בכי״ו‪ :‬בתחום ע ז נ י וכד‪ .‬ובר״ש הנ״ל‪:‬‬
‫בתחום ע כ ו וכד‪.‬‬
‫‪ 34‬אמרו לו מלקט עצם וכר‪.‬‬
‫שם‪ :‬פוםא שמטילק לתוכה התנים‪.‬‬
‫בד ור״ש הנ״ל‪ :‬אמרו לו לקט וכד‪.‬‬
‫כ״ז חסר בד‪ ,‬אבל בכי״ו הגי׳ יותר מלאה‪:‬‬
‫פוםא שמטילין לתוכה הרוגים מלקט עצם עצם והכל טהור‪ .‬וזה מתאים למשנתינו‬
‫ספט״ז‪ :‬בור שמטילין לתוכו נפלין או הרוגים מלקט וכד‪ .‬וכן בד״ש הנ״ל‪:‬‬
‫פוםא‬
‫שמטילין לתוכו הרוגין מלקט עצם עצם והכל טהור וכו׳ פוסא בור בלעז פושא‪.‬‬
‫ובראב״ד סוף עדיות‪ :‬וכן שנינו בתוספתא פי״ו פ י ק א )צ״ל‪ :‬פוםא‪ ,‬כלפנינו ור״ש‬
‫ה נ ״ ל ‪ - f o s s a -‬ב ו ר ( שמטילין בו הרוגים מלקט עצם עצם והכל טהור‪ .‬ועיין פיה״ג עמ׳ ‪.91‬‬
‫‪148‬‬
‫אהילות פם״ז—י״ז עמי ‪614—615‬‬
‫‪ 35‬אץ לו תפיסת קברות ואין לו שכונת קברות‪ .‬בכי״ו‪ :‬אין לו תפיסה ואין‬
‫לו שכונת קברות‪ .‬וכן בד״ש הנ״ל‪ :‬אין לו תפוסה ואין לו שכונת קברות‪ .‬ו ב ד ‪:‬‬
‫והנקבר שלא ברשות אין לו שכונת קברות ואין לו תפיס׳ קברות‪ .‬ובדאב״ד ה נ ״ ל ‪:‬‬
‫והנקבר שלא ברשות אין לו שכונת קברות‪.‬‬
‫‪ 35/36‬רבן שמעק בן ג מ ל י א ל אומר נ פ ל י ם אינן קונץ את הקבר ואץ ל ק תפיסה‪.‬‬
‫סנהדרין מ״ח א ‪ /‬ועיין ברש״י שם ד״ה ולאפוקי‪ .‬ועיין מאירי שם עמ׳ ‪ 203‬ו ב ה ע ר ה‬
‫ב׳ שם‪ ,‬וצ״ל‪ :‬אהילות‪ ,‬במקום אבילות‪ .‬ובמס׳ שמחות פי״ד‪ ,‬הוצ׳ היגר עמ׳ ‪:205‬‬
‫ר ב ן שמעון בן גמליאל אומר הנפלים אין קונין א ת הקבר‪ .‬הגקבר שלא ברשות אין‬
‫לו חזקה‪ .‬ואפשר שהבבא ‪ .‬ה נ ק ב ר שלא ברשות״ וכו׳ היא מדברי הת״ק‪.‬‬
‫‪ 37‬בור שמטילץ ג פ ל י ם תוכו טהור וכד‪ .‬בארז ח״ב ה׳ אבילות סי׳ תכ״ב‪,‬‬
‫פ״ו רע״ב‪ :‬דאי בקטן שלא כלו לו חדשיו הא כ ת ב מורי ה ר ב ר׳ שמחה ב ר ׳ שמואל‬
‫זצ״ל שאפילו קבורה אינו טעון כדתניא בתוספתא דאהלות בור שמטילים בו נפלים‬
‫טהור ומעשה בשפחתו של מציק אחד ברימון שהטילה נפל לבור וכד‪.‬‬
‫‪ 37/38‬אמר ר׳ יהודה מעשה בשפחתו של מציק אחד ברמץ וכוי‪ .‬בד״ש הנ״ל‪:‬‬
‫א״ר יהודה מעשה בשפחתו של מ ס י ק אחד ברימון וכו׳ מסיק אחד אית דגרםי‬
‫מוסק והוא מוסק זיתים ואית דגרםי מציק אגס ומייתי לה פרק קמא דפםחים‬
‫)ט׳ א׳ וש״נ( וכד‪ .‬ובתום׳ ע״ז מ״ב א׳ ד״ה של‪ :‬״ובתוספת׳ גר׳ מוסק פי׳ מוסק זתים״‪.‬‬
‫ובירוש׳ פסחים פ״א ה״ג‪ ,‬כ״ז ע״ג‪ :‬אמר ר׳ יודה מעשה בשפחתו של מ ס י ק א ח ד‬
‫ברימון״ וכו׳‪ ,‬והייגו מציק הייגו מסיק‪ .‬ועיין מ״ש להלן בשם הדמב״ן‪.‬‬
‫ובכי״ו כאן‪ :‬בשפחתו של מציק א ח ד ב ד מ י ן )ועיין דק״ס פסחים עמ׳ ‪23‬‬
‫העדה נ׳(‪ ,‬עיין מ״ש על גידסא זו להלן ‪ ,6583‬עיי״ש היטב‪.‬‬
‫עמ׳ ‪615‬‬
‫‪ • 1‬וטהרוהו מיד מ פ נ י שחולדה וברדלה גוררץ אותו סיד‪ .‬בכי״ו‪ :‬וטהרוהו‬
‫מפני שחולדה וברדליס גוררין אותו מיד‪ .‬ובירוש׳ הנ״ל‪ :‬וטיהרו שדרך חולדה ובדדליס‬
‫להיות גוררין אותו‪ .‬ו ב ד ‪ :‬וטהרוהו מפני שחולדה וברדלים מצויין שם וגורדין שם‪.‬‬
‫ובר״ש הג״ל‪ :‬וטהרוהו מפגי שחולדה וברדלס מצויין שם וגוררין אותו מיד‪ .‬וכן‬
‫בבבלי ה נ י ל ‪ :‬וטיהרוהו מפגי שחולדה וברדלס מצויין שם‪.‬‬
‫ובדמב״ן חולין ב׳ ב ׳ ‪ :‬שפחתו של מציק וכו׳ והכא בדה״י הוא ד ג ב י‬
‫מ ד ו ד ו ת ה ג ו י ם מ י ת נ י א ב ת ו ס פ ת א ד א ה ל ו ת ‪ .‬ואולי היתה לפניו ברייתא‬
‫זו גם בפי״ח )למשנה ח׳ פי״ח(‪ .‬ועיין מ״ש ע״ז להלן נ ד ה ל!‪.648‬‬
‫‪ 2‬קבר שסתם פ ת ח ו וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬שסתם את פתחו ובו׳‪ .‬עיין ב״ב י״ב א׳‪ ,‬שבת קמ״ו ב ‪/‬‬
‫פי״ז‬
‫‪ 6‬החורש את הקבר וכוי‪ .‬ר״ש פי״ז מ״א‪ ,‬כל הברייתא‪.‬‬
‫שם‪ :‬לבל ת ה ‪ .‬ר״ש הניל‪ ,‬תוס׳ נ ד ה ג״ז א׳ ד״ה מלא‪ ,‬ריטב״א מו״ק ה׳ ב ‪ .‬ועיין‬
‫ם׳ המפתח לר״נ ברכות י״ט ב׳‪ ,‬ט״ז ע״א‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 7‬החורש על גבי הארק א פ י ל ו משוקעק וכי‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ .‬רמב״ס פ״י מה׳‬
‫טומאת מת ה״א‪.‬‬
‫‪149‬‬
‫אהילות פי״ז עמי ‪615‬‬
‫‪ 8‬החורש מגופו של מת אינו ע ו ש ה ב י ת הפרס וכר‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬מגופו של‬
‫מ ת בזמן שמגולה ורואה אותו דאמ׳ כיון דחזי ליה לא שקיל מיניה עצמות במחרשתו‪.‬‬
‫ובדמב״ם פ״י מה׳ טומאת מת סה״ד‪ :‬החורש את ה מ ת בשדה איגו עושה בית הפרס‬
‫שכל אלו ד ב ר שאיגו מצוי הוא ולא גזרו אלא ב ק ב ר הגחרש שהוא ד ב ר המצוי‪.‬‬
‫‪ 9/10‬ור׳ א ל י ע ז ר בן יעקב אומר אף ה ת ל ו ל ו ת ‪ .‬בכי״ו‪ :‬אף התלולית‪ .‬ובד״ש הג׳׳ל‪:‬‬
‫אף התלולית כלומר החורש מן התלולית עושה בית הפרם‪ .‬ובסד״ט רכ״ו ע״ב בפי׳‬
‫הארוך ד״ה רבי הקשה על פירוש זה איך יתכן שתלולית שכל טומאתה איגד‪ ,‬אלא‬
‫מספק תעשה בית הפרם‪ .‬וגטה לפרש שדברי ר׳ אליעזר בן יעקב הולכים על הרישא‪:‬‬
‫״החורש מגופו של מ ת איגו עושה בית הפרם״‪ .‬וע״ז א מ ד ראב״י שגם החורש מן‬
‫התלולית איגו עושה ב י ת הפרם‪.‬‬
‫‪ 10/11‬אמר ר׳ יוסי במה דברים א מ ו ר י ם ב מ ו ר ד א ב ל במעלה א ק ע ו ש ה‬
‫ב י ת הפרס‪ .‬בד״ש הג׳יל‪ :‬אמד ר׳ יוסי במה דברים אמורים ב מ ו ר ד אבל במעלה איגו‬
‫עושה וכד‪ .‬ובפיה״מ להד״מ פי״ז סמ׳י׳א עמ׳ ‪ :86‬וכבר בארה התוספתא עגין מאמר‬
‫ד׳ יוסי ואמרו במוריד א ב ל לא במעלה‪ ,‬ואמרו שר׳ יוסי אומד שאם חרש את הקבר‬
‫במקום גבוה איגו עושה בית הפרם כגון אם היה הקבר למטה והתחיל לחרוש ממגו‬
‫בעלותו לעליונו של ההד וכד‪ .‬ובריטב״א מו״ק ה״ ב׳‪ . :‬ד א ל ו ר׳ יוסי פליג שלא נתגו‬
‫ק׳ אמה אלא ב מ ו ע ד )צ״ל‪ :‬במורד( אבל לא במעלה ו ל א מ ן ה צ ד ד י ן ״ ‪ .‬וצ״ע‪.‬‬
‫ובמשנה פי״ז סמ״א‪ :‬ר׳ יוסי אומר במורד ולא במעלה‪ .‬ושם הי׳ אפשר לפרש ששיעור‬
‫הג׳ כדשיגין הוא במורד ולא במעלה‪ ,‬א ב ל גם הוא מודה שבמעלה יש בית הפרס‪,‬‬
‫ולפיכך הביא הד״מ א ת התוספתא‪.‬‬
‫‪ 11‬שלש כ ר ש י נ ק שאמרו וכר‪ .‬עיין במשנה הנ״ל‪ .‬ובר״ש ורא״ש שם העירו‬
‫שכל החשש של ב י ת הפרס הוא שמא הוליך במחרישה עצם כשעורה‪ ,‬ו״ שיעור השעורה‬
‫כשלשה כרשעים כ ד א מ ר י נ ן ב ב כ ו ר ו ת ״ ‪ .‬וכבר העיר בתוי״ט שלא מצא מקומו‪.‬‬
‫ועיין מ״ש שעפטיל בערך מילין שלו ע ד ך כרשינה‪.‬‬
‫‪ 11/12‬במקום הגדר יבש אכל ל א במקום הטינא‪ .‬ב ד ‪ :‬במקום יבש אבל לא‬
‫במקום הטיגה‪ .‬ובר״ש הג״ל‪ :‬במקום הגריד א ב ל לא במקום ה ט י ט ‪ .‬ונראה שהמלה‬
‫״טיט״ היא פירוש לטיגא והמלה ״יבש״ היא פירוש ל ג ד י ה ו ב ד גשמט העיקר וגשאד‬
‫דק הפירוש לגדיד‪ ,‬ובר״ש גשאר הפי׳ לטיגא‪ .‬וצ״ל‪ :‬במקום הגריד )או הגדיר‪ ,‬עיין‬
‫מ״ש בח״ב עמ׳ ‪ 120‬ועמ׳ ‪ (306‬א ב ל לא במקום הטינא׳ עיין לעיל ‪52914 ,7424‬‬
‫ובמקבילות שם‪.‬‬
‫וג״ל שהר״מ פירש שבמקום הטינא אין בית הפרס כלל‪ ,‬ודווקא אם נ ת נ ן כדרכן‬
‫או בגריד משמש סימן זה לשטח בית הפרם‪ ,‬א ב ל בטינא אין ב י ת הפרס‪ .‬עיין מ״ש‬
‫להלן ש ד ‪.18‬‬
‫‪ 12‬והחורש משדי קםקםק ומשדה מדרק הרי זה עושה ב י ת הפרם‪ .‬בד‪:‬‬
‫והחורש משד׳ ק ש ק ש י ן ומשד׳‬
‫ובשדה‬
‫מ ד ד י ן וכד‪ .‬ובר״ש הג״ל‪ :‬והחודש בשדה קםקםין‬
‫מדרון וכו׳‪ .‬והנה בח״ב עמ׳ ‪ 65‬הבאתי כמה מקורות שקםקסין באים בניגוד‬
‫למשנתנו‪:‬‬
‫במוריד ובמעלה נותן רובע‬
‫למישור‪,‬‬
‫עיי״ש‪ .‬ונראה שבבא זו מקבילה‬
‫כרשינים‬
‫וכו׳‪ ,‬כפירוש הדא״ש שם‪ .‬או כפירוש הר״מ בפיה״מ‪ :‬ב י ת חמשה‬
‫במוריד‬
‫ובמעלה‪ .‬ופי׳ הר״מ לקוח כנראה מפי׳ הרי״ץ גיאת )עיין שו״ת הרמב״ם הוצ׳ פריימן‬
‫‪:‬םי׳ קל״ו עמ׳ ‪ 131‬ובהערות שם‪ .‬ועיין מ״ש לעיל ‪ ,(60223‬שכן כותב‬
‫במלא״ש כאן‬
‫אהילות פי״ז עמ׳ ‪615‬‬
‫‪150‬‬
‫בשם גליון על פי׳ הר״ש כת״י‪ . :‬ו ר ב י נ ו יצחק בן גיאת ז י ל כ ת ב כפי׳ הרמב״ם ז״ל‬
‫במורד ובמעלה ע״כ דברי ר׳ יוסי״‪.‬‬
‫‪ 13‬הבונה טהור והזורע על נביו טהור‪.‬‬
‫הד״ש והר״מ לא העתיקו ברייתא זו‬
‫וצ״ע בפירושה‪.‬‬
‫שם‪ :‬ר׳ מאיר אומר החורש מלוא טימיא וכוי‪ .‬ב ר ‪ :‬החודש מלא הטמא וכו׳‪.‬‬
‫ובכי״ו‪ :‬מלא טמיא‪ .‬ובר״ש פי״ז רמ״ג‪ :‬ומתניתין דלא כר׳ מאיר דתניא ב ת ו ס פ ת א‬
‫ד׳ מאיר אומר החורש מ ל ט מ י א הדי זה עושה בית הפרס‪ .‬ועיין במשנה שם‬
‫ובפיה״ג עמ׳ ‪.91‬‬
‫‪ 14‬השותפק והאריסק האפיטרופק א ק ע ו ש ק וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬השותפין והעריםין‬
‫והאפטדופין אינן עושין ו כ ד ‪ .‬וכל הברייתא בר״ש פי״ז מ״ג‪ .‬וברמב״ם פ״י מה׳ טומאת‬
‫מ ת ה״ה‪ :‬אפילו שותף או אריס או אפטרופוס אינו עושה בית הפרס‪.‬‬
‫‪ 14/15‬החורש מתוך שלו א ו מתוך של חברו וכר‪ .‬בכי״ו לנכון‪ :‬החורש מתוך‬
‫שלו ו מ ת ו ך של חברו ו כ ד ‪ .‬וכ״ה בד״ש הנ״ל‪ .‬וכן ברמב״ם הנ״ל‪ :‬חרש ק ב ר בשדה‬
‫שלו ושל חברו כאחת שלו עושה ב י ת הפרס ושל חבירו אינו עושה בית הפרם‪.‬‬
‫ובדמב״ם כת״י )לפי שנו״ס פרנקפורט תר״ן( חסרה כל הלכה זו‪.‬‬
‫‪ 16‬אבל עולה הוא כמדת הפרם‪ .‬ברמב״ם הנ״ל לא העתיק הלכה זו‪ ,‬ועיין מ״ש‬
‫לעיל בשם רמב״ם כת״י‪ .‬ובר״ש הנ״ל פירש שאם היתד‪ ,‬שדה חבירו בין שתי שדותיו‬
‫וחדש מתוך א ח ת לשנייה ד ר ך שדה ח ב י ת ‪ ,‬מצטרפת שדה חבירו לשטח של מ א ה אמה‪.‬‬
‫שם‪ :‬ח ז ק ת נפשות שבארץ ישראל טהורות וכר‪ .‬פי׳ בר״ש הנ״ל‪ :‬דעבידן לנוח‬
‫שם ולא לקבור לתוכן‪ .‬ועיין מ״ש בח״ב עמ׳ ‪.135‬‬
‫‪ 17‬שדה שמוחזקק בה שהיא ב י ת הפרם וכר‪ .‬ד״ש הניל‪ ,‬רמב״ם פ״י‬
‫מה׳ טומאת מ ת ה״ט‪.‬‬
‫‪ 17/18‬אפילו ה י א ב ת ארבעת מרק‪ .‬כ״ה גם בד וד״ש הנ״ל‪ .‬ובכי״ו‪ :‬אפילו היא‬
‫ב י ת ארבעה כודין‪ ,‬וכ״ה גם בר״מ הג״ל‪ ,‬ובר״מ בד״ק בטעות‪ :‬אפילו היא ב י ת א ר ב ע ה‬
‫ם א י ן ‪ ,‬א ב ל בהשגות ג ם ‪ .‬ש ם )בפיסקא מן הד״מ(‪ :‬אפילו הוא בית א ר ב ע ת כודין‪.‬‬
‫‪ 18‬אפילו משובה ה י א ממקום ה ט ו מ א ה ואפילו טהור מקפת מארבע‬
‫רוחותיה וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬ואפילו משוכה היא במקום הטומאה ואפילו טהורה מקפתה וכד‪.‬‬
‫ועיין להלן ‪ .61616‬ובר״ש הנ״ל‪ :‬ואפי׳ היא משוכ׳ מ מ ק ד הטומאה ואפילו טהרה‬
‫מקיפתה וכוי‪ ,‬עיי״ש הפירוש‪.‬‬
‫וג״ל קרוב לוודאי שלפגי הד״מ היתד‪ ,‬כאן הגירםא‪ :‬אפילו‪ .‬משוכה ממקום‬
‫ה ט י ג א )במקום‪ :‬הטומאה(‪ ,‬והוא פירש‪ :‬טיגא— טיט הרך‪ .‬וכן בתוספתא מגחות‬
‫פ״י ״‪ :529‬במקום ה ט י ג א ‪ ,‬א ב ל בהקבלה שבפסחים ג״ה א ׳ ‪ :‬במקום ה ט י ט ‪ ,‬ועיין‬
‫גם מ״ש לעיל ש ד ‪ .11/12‬וכ״ה כותב )במקום הג״ל(‪ :‬ואפי׳ משוכה ממקום ה ט י ט‬
‫ה ר ך שאינו נחדש ולא נעשה ב י ת הפרם )עיין מ״ש לעיל סוף ש ד ‪ (11/12‬ואפילו‬
‫טהורה מקפת אותה מארבע רוחותיה הרי היא בחזקתה‪ .‬ובהשגות שם‪ :‬ספדו היה‬
‫משובש בכאן ולשון התוספת׳ ואפילו היא משוכה ממקום ה ט ו מ א ה ואפי׳ טהורה‬
‫מקפתה וכו׳ ובשדה שאבד בה ק ב ר היא שגויה‪ ,‬משוכה ממקום הטומאה פי׳ שראשה‬
‫א ח ד נמשך וגכגם לשדה טהרה אפילו הכי טמאה‪.‬‬
‫‪ 19/20‬ושטפו נשמים שלשה טפחים ב ק התחתונה לעליונה שתיהן טמאוה‪.‬‬
‫בכי״ו‪:‬‬
‫מן‬
‫התחתונה‬
‫לעליונה‬
‫שתיהן‬
‫טמאות‪.‬‬
‫יאולי יש כאן‬
‫השמטה‬
‫וצ״ל‪:‬‬
‫אהילות פי״ז עמ׳ ‪615—616‬‬
‫‪151‬‬
‫מ ן ]העליונה ל ת ח ת ו נ ה ומן[ ה ת ח ת ו נ ה לעליונה וכו׳‪ ,‬והיינו שהגשם שירד מתחילה‬
‫ש ט ף ע פ ר מ ן ה ע ל י ו נ ה ל ת ח ת ו נ ה ו א ח י כ ש נ ת מ ל א ה ה ת ח ת ו נ ה מים ה ב י א ו המים ע פ ר‬
‫מ ן ה ת ח ת ו נ ה ל ע ל י ו נ ה ש ת י ה ן ט מ א ו ת ‪ .‬והיה מקום לומר ש ש ת י ה ן טהורות‪ ,‬ע י י ן להלן‬
‫ב מ ש נ ה פ י ״ ח מ ״ ה ובר״ש שם‪ .‬ועיין ב מ ש נ ה כ א ן פי״ז מ״ר‪.‬‬
‫‪ 20/21‬ר׳ יוסי אומר אף ע ל פי ש א ק פתחה ש ל ע ל י י ה מ מ ק וכר‪ .‬חולק על‬
‫מ ש נ ת י נ ו פי״ז מ״ה‪ .‬ו פ י ר ש בר״ש שם ש ר ׳ יוסי ל ט ע מ י ה לעיל בפי״ב מ ״ ח שמטהר‬
‫בכזית מ ן ה מ ת מ ו ד ב ק למשקוף‪.‬‬
‫‪ 22‬וצריך לעמוד ע ל נכי ש נ י ת ל מ ד י חכמים‪ .‬דמב״ם פ״י מה׳ טומאת מ ת הי״ב‪.‬‬
‫‪ 22/23‬אמר ר• יהודה ל א נחלקו ר׳ אליעזר וכר‪ .‬ר״ש םפי״ז‪.‬‬
‫‪ 24‬ע ל מה נחלקו ע ל עפר ה ב א וכר‪ .‬פיה״מ להר״מ םפי״ז‪ ,‬ר״ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 24/25‬ע ד ש י ה א במקום אחד כחותם ה א י נ ר ו ת ‪ .‬בר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬פ י ׳ ע ד שיהא‬
‫במקום א ח ד כחותם ה א י ג ר ו ת א ז מ צ ט ר ף לכחותם ה מ ר צ ו פ י ן א ב ל פ ח ו ת מ כ ן א י ן מצטרף‪,‬‬
‫ותרי ת נ א י א ל י ב א ד ד ׳ יהודה‪ ,‬ד ה א ב מ ת ג י ת י ן ק א מ ר ד ׳ יהודה ב ח ו ת מ ו ת האיגרות‬
‫ש ב א ו מ מ ד י נ ת הים דטהורין‪ .‬ועיין לעיל כלים ב ״ מ דפ״ו‪.‬‬
‫‪ 26‬המביא ארונות ותנורין וספלק וכלי חרש וכר‪ .‬כ ל הברייתא נכפלה לעיל‬
‫‪ 57135‬ואילך‪ ,‬עיין מ ש י ש ‪.‬‬
‫‪ 33‬שלא אמרו נוש א ל א כברייתו‪ .‬פיה״מ להר״מ םפי״ג ע מ ׳ ‪ .72‬ועיין מ״ש לעיל ‪.5724‬‬
‫‪ 34/35‬בית הפרס ש ע ש ה בו אשפה נבוהה עשרה טפחים ו י כ ו ל להסיטו טהור‪.‬‬
‫ע י י ן ב מ ש נ ה פי״ח מ״ה‪ .‬ו ב ד ״ ש ש ם ‪ . :‬ת ג י א ב ת ו ס פ ת א ב י ת ה פ ר ס ש ע ש ה בו א ש פ ה‬
‫ג ב ו ה ה ע ש ר ה טפחי׳ ויכול ל ה ס י ט ן ) כ ״ ה גם בכי״ו( טהור וכו׳ פ י ׳ גבוהה ע ש ר ה‬
‫ויכול להסיטן טהור ד ל א ח י י ש י כיון ד ג ב ו ה ה כולי האי״‪ .‬ואפשר ש ה פ י ׳ ה ו א ש ב א ש פ ה‬
‫ע ״ י ש ה ז ב ל ד ך ה מ ה ל ך שוקע בתוכו‪ ,‬ולפיכך רק א ם גבוה י׳ טפחים טהור‪ .‬ואפשר‬
‫ש א ש פ ה א י נ ה מ ט ה ר ת ב פ ח ו ת מ י ׳ משום ש ד ר כ ה להיפנות‪ ,‬כ ב ״ מ כ ״ ה ב׳‪ ,‬ל ע י ל ‪.3743‬‬
‫‪ 35/36‬ע ק ר ן מ מ ק ו מ ו טמא ר ב ן ש מ ע ו ן ב ן ג מ ל י א ל מטהר‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬ועיי״ש‬
‫הפירוש‪ .‬ובירושלמי גזיר פ״ז ה ״ ב ‪ ,‬נ״ו ע י ג ‪ :‬ד ת ג י ע ק ד ו מ מ ק ו מ ו ט מ א ר ב ן ש מ ע ו ן‬
‫ב ן ג מ ל י א ל מ ט ה ר וכו׳ וירדו ב ש י ט ת ד ׳ שמעון‪) .‬ד(תגי ו כ ד ‪ .‬עיין לעיל ש ו ׳ ‪.33‬‬
‫‪ 36‬בית הפרס שריצפו וכר‪ .‬ד״ש הג״ל‪ ,‬ועיין במשגה שם‪.‬‬
‫‪ 37/38‬שגבשו בנמשים ש א ק יכול ל ה ס י ט ן וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬שגבשו בגבישים וכד‪.‬‬
‫ובר״ש ה ג ״ ל ‪ :‬ש ג ב ש ו ב ג ב ש ו ש י ן ש א י ן יכול ל ה ס י ט ן ט מ א ו כ ד ג ב ש ו ש י ן גושין של‬
‫ע פ ר גדולים‪ ,‬שאין יכול להסיטן ט מ א משום ד ח ו ז ר י ן ו מ ת פ ר פ ר י ן ‪.‬‬
‫עמ׳ ‪616‬‬
‫‪ 1‬א י ן ל ך בדיקה גדולה מזו‪ .‬בפיה״מ להר״מ פי״ח מ ״ ה ע מ ׳ ‪ :93‬ובתוספתא‬
‫עזקו א י ן לך בדיקה גדולה מ ז ו והוא מ א מ ר ר ׳ שמעון וכו׳‪.‬‬
‫‪ 1/2‬ה י ל ך בית הפרס למטה משלש אצבעות והוציא משם עפר טהור‪.‬‬
‫וכ״ה ב ר ״ ש הנ״ל‪ ,‬וכתב ע״ז‪ . :‬ל מ ט ה מ ש ל ש‬
‫א צ ב ע ו ת ש נ ש ק ע ו רגליו בעפר ת י ח ו ח‬
‫והוציא מ ש ם ע פ ר טהור‪ .‬אותו ה ע פ ר שהוציא מ ש ם טהור‪ .‬ו ה ט ע ם ל א נ ת ב ד ר ל י ומה‬
‫ש י ע ו ר ה ו א ז ה ד ש ל ש א צ ב ע ו ת ‪ ,‬ד ש ל ש ה טפחים מ י ב ע י ליה״‪ .‬ואולי צ ״ ל ‪ :‬הילך ב י ת‬
‫ה מ נ ו ג ע ו כ ד ‪ .‬ולהלן ‪ :62537‬מ ק ר ק ע ה ב י ת ה י ה נוטל א ת ה ע פ ר ש ל ש א צ ב ע ו ת ו כ ד ‪.‬‬
‫ו ה ל כ ה זו נ ס מ כ ה כ א ן ד ר ך א ג ב כרגיל ב ת ו ס פ ת א ‪.‬‬
‫אהילות פי״ז עמ׳ ‪616‬‬
‫‪152‬‬
‫ה י ל ך ב י ת הפרס זה ל א י ה ל ך ב ב י ת הפרם אחר וכוי‪ .‬בד״ש הנ״ל‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫הילך בית הפרם זה כגון בערב הפסח לא יאמר הואי׳ וכבד הילכתי בזה וסופי‬
‫לבודקו אהלך עדיין בבית ה פ ר אחד ואבדוק שגיהם ו כ ו דשמא הראשון ימצא טהור‬
‫והשני טמא וגמצא דחוי מפסח‪.‬‬
‫‪ 2/3‬בצר ב י ת הפרס זה ל א יבצר בית הפרם אחר וכד‪ .‬וצריך הזאה באופן‬
‫מיוחד לבית הפרס השני‪ ,‬עיין הפירוש בר״ש פי״ח מ״א‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 3/4‬השורף א ת ה ק ש ו א ת התרומה שורפן במקומן‪ .‬בד‪ :‬השורף א ת ה ק ד ש‬
‫‪,‬‬
‫ואת התרומה וכד‪ .‬ובד״ש הג״ל‪ ,‬ומפרש‪. :‬השורף א ת ה ק ש כדתנן ל ע י ושורף‬
‫א ת הקש דאי א פ ש לבודקו‪ .‬ואת התרומה כדתנן )פי״ח מ״ד( דאין בודקי ל ת ר ו מ ה‬
‫ו ט ע ו נ שריפה כדקתני סיפא דהך ברייתא )להלן שד ‪ .(13‬במקומן‪ .‬באותו ב י ת הפרס‬
‫עצמ׳״‪ .‬וברמב״ם פ״י מ ה טומאת מ ת ה״ח‪ :‬ושורף א ת הקש ואת העצה ש ם ‪.‬‬
‫והמלה ‪.‬שם׳׳ מקורה בתוספתא כאן‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ולפי ג י ד היה נ״ל לפרש שורפן במקומן‪ ,‬ולא עם הטמאה וודאי‪ ,‬עיין ם״ז‬
‫לעיל ‪ ,425‬להלן ‪ 6487‬ומש״ש‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ר׳ יהודה אומר שורפן בחוצה לארץ‪ .‬תמוה מאד‪ ,‬עיין ר״ש הנ״ל שתמה‬
‫על זה‪ .‬ובהגהות הגר״א‪ :‬שורפן ח ו צ ה ל ה ‪ ,‬כלומר אפילו חוץ לשדה‪ .‬ולפי פירושי‬
‫הנ״ל אולי צ״ל‪ :‬שורפן ]בטומאת[ חוצה לארץ )עיין טהרות פ״ד מ״ה(‪ ,‬מפגי‬
‫שטומאתן שוה‪.‬‬
‫‪ 4/5‬וכן ה י ה ר׳ יהודה אומר שדה שאבד בה קבר‪ ...‬ו א ק נזרעת כ ל זרע‪.‬‬
‫ד״ש הג״ל‪ ,‬ר״ש פי״ח מ״ג‪ ,‬מהד״ם ב״ב בתיו״ט שם‪ ,‬מאירי‬
‫ועיין על גי׳ המשנה במפרשים כאן‪ ,‬בשיטה למו״ק ע מ ל״ט‪,‬‬
‫‪ 5‬ואין מ ק י י מ ק כתובה מ ל ק וטובלין‪ .‬וכ״ה בד ור״ש הנ״ל‬
‫והיא היא(‪ ,‬ופירש הד״ש שם סירות אילני סרק הן‪ .‬ואולי‬
‫לעיל ‪ 7124‬ובהקבלות‪.‬‬
‫‪ 5/6‬ואין נוטעק בתוכה מקשאות‪ ...‬שלא להרניל רנל אדם שם‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬ר״ש‬
‫פי״ח מ״ג‪ ,‬רא״ש שם‪ ,‬ת ו ם פ הרא״ש מו״ק ע מ ט״ז‪.‬‬
‫‪ 6/7‬שדה שאבד קבר בתוכה והיא שדה כוכין שדה כוכין ה י א שדה שאבד‬
‫קבר בתוכה ואיזו ה י א שדה כוכק וכר‪ .‬וכ״ה גם בד‪ ,‬והלשון מגומגם מאד‪ .‬ובד״ש הג״ל‪:‬‬
‫שדה שאבד ק ב ר בתוכה היא שדה כוכין היא שדה שאבד ק ב ר לתוכ׳ ואי זו היא‬
‫שדה כוכין וכו עיי״ש פירושו‪.‬‬
‫ולחומר הגושא אפשר אולי לפרש לפי גירסת הר״ש שהמלים ‪ .‬ש ד ה שאבד‬
‫קבר בתוכה״ הן פיסקא מן המשגה )מ״ג(‪ ,‬והיינו‪ :‬שדה שנאבד ק ב ר בתוכה אין‬
‫נזרעת כל זרע ואין נ ט ע ת כל נטע‪ ,‬והסופרים קטעו א ת הפיסקא )כרגיל אצלם(‬
‫מפני שנשנית כ ב ר בדברי ד יהודה לעיל‪ .‬ואח״כ מוסיפה התוספתא‪ :‬היא שדה כוכין‬
‫היא שדה שאבד ק ב ר לתוכה‪ .‬כלומר‪ ,‬דיגן אחד ל ע ג י י ן ז ה שגם שדה כוכין‬
‫איגד‪ .‬גיטעת ואיגד‪ .‬גזרעת כמשגתיגו )מ״ד(‪ .‬ואח״כ מפרש מה זה שדה כוכין‪.‬‬
‫‪ 7/8‬ואי זו ה י א שדה כוכין כ ל שחופר בארק ו מ ב ל י ע א ת הכובק לצדדק‪.‬‬
‫וכ״ה בר״ש הג״ל‪ ,‬עיי״ש פירושו‪ .‬ובשיטה ל מ ר ק ח״א )כתבי מכון הערי פישעל ס״א(‬
‫עמ׳ ל״ט‪ :‬ב ת ו ם פ דאהילות פ ד החודש א ת הקבר דתגי התם הוא שדה כוכין כל‬
‫שחופר בארץ ו מ ס ל ק הכוכין לצדדין‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫מו״ק ריש עמ׳ ל׳‪.‬‬
‫מאירי הנ״ל ועוד‪.‬‬
‫)אלא ששם‪ :‬לתוכה‪,‬‬
‫מ ל י ן ־ מ י ל י ן ‪ ,‬עיין‬
‫אהילות םי״ז—י״ח עמ׳ ‪616‬‬
‫‪153‬‬
‫‪ 8‬מצא שדה מצויינת ו א ץ י ד ו ע מה ט י ב ה וכר‪ .‬כ ל הברייתא במויק ה׳ ב׳‪.‬‬
‫‪ 10‬ש א ץ כ ל א ד ם ב ק י ע י ן בכך‪ .‬ב ד ‪ :‬פ ק י ע י ן בכך‪ .‬ועיין מ״ש ע ל כתיב זה‬
‫ב ח ״ א ע מ ׳ ‪.35 — 36‬‬
‫‪ 11‬ר׳ יוסי א ו מ ר חזקת ע צ מ ו ת ה מ כ ו ס ץ ה ר י ה ן ש ל א ד ם ו כ ר ‪ .‬ד״ש הנ״ל‪,‬‬
‫ר מ ב ״ ם פ ״ י מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת ה״ד‪.‬‬
‫‪ 12/13‬מ ו ד י ן ב י ת‬
‫ש מ א י ל ב י ת ה ל ל א י ן ב ו ד ק י ן לתרומה א ל א תשרף‪.‬‬
‫ע י י ן ב מ ש נ ה פ י ״ ח מ ״ ד ‪ .‬ובס׳ יחוסי ת ו ״ א כת״י‪ ,‬ע ד ך ר ב י ה ו ד ה ב ר א מ י ת ל מ י ד ו של‬
‫ע ו ל א ‪ :‬ו ר ב גיסים הגאון פ י ׳ ו כ ד ו א ם נ ג ע ב ת ר ו מ ה ת ש ר ף ו א י נ ו נ א מ ן לומר הייתי‬
‫מ ג פ ה והולך ד ת ג י א ב ת ו ס פ ת א ד ט ה ר ו ת מודים ב ״ ש וב״ה ש א י ן בודקין ל ת ר ו מ ה‬
‫א ל א תשרף‪.‬‬
‫פייח‬
‫‪ 14‬חומר בארץ ה ע מ י ם ש א ץ ב ב י ת הפרס ו כ ר ‪ .‬כ ל הברייתא ע ד ש ד ‪ 37‬בר״ש‬
‫פי״ח מ״ז‪ ,‬ו ע י י ״ ש מ״ג‪ .‬ובם׳ יחוםי תו״א כ ת ״ י ע ר ך יוסי ב ן י ו ע ז ד ‪ :‬ו ב פ ׳ א ח ר ו ן‬
‫ד א ה י ל ו ת ב ת ו ס פ ת ׳ ח ו מ ר בארץ ה ע מ י ם מ ב י ת הפרם ו ב ב י ת הפרם מ א ר ץ ה ע מ י ם ש א ר ץ‬
‫ה ע מ י ס ב ת ו ל ה ש ל ה ט מ א ה פ י ׳ ק ר ק ע בתולה וכד‪.‬‬
‫‪ 15‬ו מ ט מ א ה ב ב י א ה ‪ .‬בר״ש ה ג ״ ל ‪ :‬ו מ ט מ א ה בביאה‪ .‬א ם הכנים שם ראשו ורובו‬
‫ובית הפרם א י ן ט מ א ע ל ג ב י א ב ג י ס שאין יכול ל ה ס י ט ן ) מ ״ ה שם(‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬ו א ץ ל ה ט ה ר ה מ ט ו מ א ת ה ‪ .‬בר״ש ב פ י ס ק א מ ן התוספתא בט״ם‪ :‬ואין לה‬
‫טהר׳ ב מ ק ו ה מ ט ו מ א ת ׳ ‪ .‬א ב ל בפירושו ש ם ‪ :‬א י ן ל ה טהרה‪ .‬א ב ל ב י ת הפרם י ש לו‬
‫טהר׳ כ ד ת ג ן ל ע י ל )מ״ה( כ י צ ד מ ט ה ר י ׳ וכו׳‪.‬‬
‫‪ 16‬שאפילו ט ה ר ה מקפתו מארבע רוחתיו וכר‪ .‬לעיל ‪ 61518‬ומש״ש‪.‬‬
‫‪ 17‬א ‪ p‬ה ע מ י ם א ם י כ ו ל ל י כ נ ס ל ה בטהרה טהורה‪ .‬רמב״ם פי״א מ ה ׳ ט ו מ א ת‬
‫מ ת םה״ו‪ .‬ו ע י י ן ב ה ש ג ו ת ו כ ״ מ שם׳ ואולי ה י ה כ א ן חסרון ב ת ו ס פ ת א לפגי ה ר א ב ״ ד ז״ל‪.‬‬
‫ועיין ר ״ ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 17/18‬וכמה ת ה א סמוכה ו י ה א י כ ו ל ל י כ נ ס ו כ ר ‪ .‬בפיה״מ להר״מ פי״ח מ״ז‬
‫ע מ ׳ ‪ :94‬ו ב ת ו ס פ ת א כ מ ה ת ה א סמוכה ויהא יכול להכנס ל ה ב ט ה ר ה ר ב ן שמעון‬
‫ב ן גמליאל א ו מ ד אפילו ת ל ם א ח ד מפסיק וכו׳ ר ו ח ב ת ל ם א ח ד ו ז ה ט פ ח יפסיק‬
‫ביניהם ו ל א ת ה י ה טהורה כ מ ו א ר ץ ישראל‪ .‬ועיין רמב״ם הנ״ל‪ .‬ו ב ד ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬אפילו‬
‫ת ל ם א ׳ מ ק ר ק ע ש א י נ ה בתולה‪ .‬נכנם ל ה ב ט ה ר ה כגון ב ש י ד ה ת י ב ה ו מ ג ד ל וטהור‬
‫ד א כ י ה א י ל א גזרו ע ל אוירה‪ .‬ו ב ר ״ ש ש י ר י ל א ו ח ל ה פ ״ ד ) ל פ י מ ל א ״ ש ש ם פ ״ ד ם מ ״ ז ( ‪:‬‬
‫ו ת נ י א ב ת ו ס פ ת א ד צ ר י ך ש ל א יפסיק ב י נ ה ובין א ר ץ ישראל א פ י ל ו ת ל ם ש ל ט ו מ א ה ‪.‬‬
‫‪ 19/20‬אמר ר׳ שמעון יכולני ל ה א כ י ל את הכהנים טהרות בבורסקי שבצדץ‬
‫ושבעירות ש ב ל ב נ ו ב מפני שםמוכץ לים א ו לנהר‪ .‬נוםחא ז א ת בדויה מ ן ה ל ב‬
‫ואין ל ה שום יסוד‪ ,‬כ י ב ד ג ו ר ם ‪ :‬ב ב ו ר ס ק י ש ב צ ד ן ו ש ב ע י ר ו ת ש ב ל ב נ ו ׳ ו כ ד ‪.‬‬
‫ו ב כ י ״ ו ‪ :‬בבורסקי ש ב צ ד ן ו ש ב ע י י ד ו ת ש ב ל ב נ ן ו כ ד ‪ .‬ו ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬בבורסקי‬
‫ש ב צ י י ד ן ו ש ב ע ד י ר ו ת ש ב ל ב ל ן ו כ ד ‪ .‬וגי׳ זו ש ל ה ד ״ ש נ ר א י ת ע י ק ר י ת )וה‪-‬ד״‬
‫נ ש ת ב ש ה ל״י״ בכי״ו‪ .‬ו י צ א ‪ :‬עיירות‪ .‬ו י ת כ ן ש ה ם ו פ ד ט ע ה ו כ ת ב ‪ :‬ע ר י ר ו ת ב מ ק ו ם ‪:‬‬
‫עדירות‪ .‬ו כ ב ד ה ע י ד ל נ ו ה ד א ״ ש ב ש ו ״ ת ש ל ו כ ל ל מ ״ ה ס י ׳ ב ׳ ‪ . :‬ו ר י ש כותבין ג ג‬
‫אהילות םי״ח עמ׳ ‪616‬‬
‫‪154‬‬
‫ש ל ה ק צ ר ע ד ש נ ק ר א ת במקום א ח ר כ מ י ן יוד״‪ ,‬ולפיכך קראו אח״כ ה ס ו פ ר י ם ‪ :‬עיירות‪.‬‬
‫ועיין מ ״ ש ב ח ״ ב ע מ ׳ ‪ 100‬ע ל ‪ .‬א ר ד ״ ב מ ק ו ם ‪ :‬א ד ר ‪ ,‬ע ד ר ( ופירושה מקום ע י ב ו ד‬
‫עורות‪ ,‬ע י י ן לוי ע ר ך א ד ר סוף ע מ ׳ ‪ 31‬ו מ ״ ש ב ח ״ ב הנ״ל‪ .‬והר״ש קליין ב מ א מ ר ו‬
‫היפה ד ר ך ח ו ף ה י ם ע מ ‪ 9‬ת י ק ן כ ן ב ת ו ס פ ת א מ ד ע ת ו ופירש לנכון‪ ,‬ע י י ״ ש ה ע ר ה ‪.8‬‬
‫ו ה ש ם ‪ :‬לבנות‪ ,‬לבנוב א י נ ו ב מ צ י א ו ת ובדוי ע ״ י המדפיסים‪ .‬ומכאן מ ש מ ע ש ל ם ו ר י א‬
‫יכול ל ה כ נ ס )אם א י ן ת ל ם מפסיק( אפילו ב ל א ש י ד ה ת י ב ה ומגדל כפירוש הר״ש מ״ז‪,‬‬
‫ו ע י י ״ ש ב מ ש נ ה אחרונה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 20‬אמרו ל ו ה ר י פ ם נ י ן מפסק‪ .‬וכ״ה בר״ש הנ״ל‪ .‬ו ב ד ‪ :‬ה ד י פ ם נ י ן ) ב מ ל ה אחת(‬
‫מפסיק‪ .‬ואולי צ ״ ל ‪ :‬ה ר י פ ס ק י ן מפסיק‪ ,‬כלומר‪ ,‬בריכת דגים מ פ ס י ק ה ב י ן הים‬
‫ובין הבורסקי‪ ,‬עיין ת ו ס פ ת א עירובין ‪ .1516‬ומובן ש ה י ה ק צ ת הפסק ע פ ר ב י ן הים‬
‫ובין הבריכה‪.‬‬
‫‪ 21‬ה ק ת דרכים של ע ו ל י ב ב ל אף ע ל פ י שמובלעות בארק העמים טהורות‪.‬‬
‫וכן פ ס ק ה ד ״ מ בםפי״א מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת ‪ .‬ובר״ש ה ג י ל ‪ :‬דרכים ש ל ע ו ל ה )בפיסקא מ ן‬
‫ה ת ו ס פ ת א לעיל ל ג כ ו ן ‪ :‬עולי( ב ב ל ש ה י ו רגילין ל ע ל ו ת ב ה ן ל א ר ץ ישראל‪ ,‬וכארץ י ש ר א ל‬
‫ד מ י לטהורות‪ .‬ו ב מ ד ר ש ת ג א י ם הוצ׳ ר ד ״ צ הופמן ע מ ׳ ‪ : 112‬ו י ש ב ת ב ע ר ׳ ו ב ב ת י ׳‬
‫ב ח ז ק ה לפי ד ר כ י ג ו למדגו ש ה ק ר ק ע ו ת גקגין בחזקה ל פ י דרכיגו ל מ ד ג ו ש ר ג ל י‬
‫א ר ץ י ש ר א ל מ ט ה ר ו ת א ר ץ ה ע מ י ם ‪ .‬ועיין ב ה ע ר ו ת שם‪ .‬ו כ ג ר א ה שהכווגה‬
‫לדרכי עולי ב ב ל בסוריא‪ ,‬והדרכים האלו היו ב ח ז ק ת ט ה ר ה ו ל א גזרו ע ל גושם ואוירם‪,‬‬
‫ועולי ה ד ג ל הטהורים שחזרו מ א ״ י ל א ג ט מ א ו ע ד ש ב א ו למקומם‪.‬‬
‫‪ 21/22‬רבן שמעון כן נ מ ל י א ל אומר עד מקום שאדם פונה מימינו ומשמאלו‪.‬‬
‫ב ד ‪ :‬מ י מ י נ ו ו מ ש מ א ל ו ו א י ן ב ו ש ‪ .‬ו כ ן ב ד ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬ע ד מקום ש א ד ם פונה מ י מ י נ ו‬
‫ו מ ש מ א ל ו ואין ב ע ש [ וכו׳ פי׳ וכו׳ ע ד מקום ש א ד ם פ ו נ ה מ י מ י נ ו ו מ ש מ א ל ו ו א י ן ב ו‬
‫)סוף שורה‪ ,‬ו צ ״ ל ‪ :‬ב ו ש ‪ ,‬כגי׳ ד בתוספתא( כלומר שפונה ל ע ש ו ת צרכיו ח ו ץ ל ד ר ך‬
‫לימינו ולשמאלו‪.‬‬
‫‪ 22/23‬עיירות המובלעות בארץ ישראל כנון סוסיתא וכר‪ .‬רמב״ם ספי״א‬
‫מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת ‪ ,‬ר ״ ש הנ״ל‪ ,‬ד ״ ש מקוואות פ ״ ח מ״א‪ ,‬כ פ ו י פ פ ״ ה ע מ ׳ נ ״ ד ‪ ,‬ש ם ס״ז‬
‫ע מ ׳ קכ״ט‪ ,‬שם פ ״ י ע מ ׳ רכ״ט‪ ,‬שם פי״א ע מ ׳ ר ס ״ ט ועמ׳ רע״ד‪ .‬ו ע י י ן ה ש ג ו ת ה ד א ב ״ ד‬
‫פי״א מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת םה״ו‪.‬‬
‫‪ 23‬אף על פי שפטורות וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬א ף ע ל פ י פטורות ו כ ד ‪ ,‬וכן לעיל ש ד ‪21‬‬
‫ב כ י ״ י ‪ :‬א ף ע ל פי מ ו ב ל ע ת ו כ ד ‪ .‬וסגנון זה רגיל ב מ ש ג ה ותוספתא‪.‬‬
‫‪ 24/25‬הנכנס לארץ העמים בשידה בתיבה ובמנדל וכר‪ .‬ר״ש כ א ן הנ״ל‪,‬‬
‫ם׳ יחוסי תנאים ואמוראים כ ת י י ע ר ך יוסי ב ן י ו ע ז ד ושניהם מציינים ל נ ז י ד פ ׳ כ ה ן‬
‫גדול )נ״ה א׳(‪.‬‬
‫‪ 25‬ו ב ס פ י נ ה ו ב א כ ם ר א טמא‪ .‬בכי״ו‪ :‬ובספיגה ו ב א כ ם ר ה וכד‪ .‬ובר״ש‬
‫ה ג ״ ל ‪ :‬בספיגה ו ב א י ם ק ר י א ב ר ו ב ת ו ס פ ת ו ת גרסיגן ב א כ ס ד ר ה )עיין להלן(‬
‫א ב ל בגזיר פ ר ק כ ״ ג )הנ״ל( א י ס ק ר י א כ י ההיא ד פ ר ק א י ז ה ו ג ש ך ) ם ״ ט ב׳( ספיגה‬
‫ל ע ש ו ת איםקריא‪ .‬ובס׳ יחוסי תו״א כ ת ״ י ה ג ״ ל ‪ :‬ובספיגה ו ב ם ד א ו כ ד ‪ .‬ו ב פ י ה ״ ג‬
‫נ ג ע י ם פי״ב ע מ ׳ ‪ :99‬ו ב א י ס ק ד י א י ש שוגים ב א ס ד ה ו כ ד ‪ ,‬ועיין ב ה ע ר ו ת ש ם ‪.‬‬
‫ו ב ת ו ״ כ מ צ ו ר ע פ ״ ג פ ר ש ׳ ה׳ ה י ד ב כ י ״ ר ו ב י ל ק ו ט ‪ :‬בספינה ו ב א כ ס ד ר ה ו כ ו ‪/‬‬
‫ו כ ן בפםז״ו ש ם ‪ :‬ו ע ל ג ב י אכסדרה‪ ,‬כגי׳ ד ו ב ת ו ס פ ת ו ת ל פ י ה ר ״ ש הג״ל‪.‬‬
‫אהילות פי״ח עמ׳ ‪616‬‬
‫‪155‬‬
‫‪ 25/26‬המכניס ראשו ו ר ו ב ו ל א ר ץ ה ע מ י ם טמא כ ל י חרם שהכניס וכר‪.‬‬
‫כל ה ב ר י י ת א ברמב״ם רפי״א מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת ‪ ,‬ד ״ ש וס׳ יחוסי ת ר א כ ת ״ י הנ״ל‪ .‬וכעין‬
‫ברייתא זו לעיל ‪ (68010=) 46921‬ולהלן ‪ 62635‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 27‬ה כ ל ע ו ש ץ מ ד ו ר ה ע מ י ם א פ י ל ו ע ב ד ו א פ י ל ו ש פ ח ה ו כ ר ‪ .‬בר״ש הנ״ל‪:‬‬
‫אפילו ע ב ד ואפילו א ש ד ‪ ,‬וכו׳‪ .‬ו כ ן היתד‪ .‬הגירסא לפני ה ד מ ב ״ ם פ י ״ א מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת‬
‫סה״ח‪ ,‬ע י י ״ ש ו ב כ ״ מ שם‪ .‬ועיין להלן ש ו ׳ ‪ 35‬ומש״ש‪.‬‬
‫‪ 29‬וכותי‬
‫ש ע ב ד י ו נ כ ר י ם כ ו ת י י ם ע ו ש י ם וכר‪ .‬בד״ש הנ״ל‪ :‬וכותי שעבדיו‬
‫נכדים עושים וכד‪.‬‬
‫‪ 29/30‬ע ל מדור ה ע מ י ם ת ו ל ץ ר׳ יוםי בר׳ יהודה א ו מ ר אף ש ו ר פ ץ ‪ .‬ידוש׳‬
‫ת ר ו מ ו ת פ ״ ח ה ״ ט ‪ ,‬פ ד ו םע״א )ד׳ ק ד ו ט ו ש י ן מ ״ ו רע״ב( ו מ ק ב י ל ה בפסחים פ ״ א כ״ח‬
‫םע״א‪ .‬ועיין ר ״ ש ורמב״ם הנ״ל‪ .‬ובס׳ ה א ג ו ר לר״ש ג ׳ מ ע ע ר ך קיני ס ו ף ע מ ׳ ‪:43‬‬
‫כ ד ת נ י א ב ת ו ס פ ת א ע ל מדור ה ע מ י ס תולין ר ׳ יוסי ב ר י ה ו ד ה א ו מ ר שורפין‪.‬‬
‫‪ 31‬ה ע ד א ב א יווץ א י ש צ י ו ץ משום ר׳ א ל י ע ז ר א ר ב ע י ם יום‪ .‬בר״ש הנ״ל‪:‬‬
‫ה ע י ד א ב א יודן בציידן מ ש ו ם ר ׳ א ל י ע ז ר ארבעים יום ט ה ו ר ‪ .‬ועיין ב מ ש נ ה פ י ״ ח מ״ז‪.‬‬
‫ובירוש׳ ש ב י ע י ת פ ״ ו ה ״ א ‪ ,‬ל ״ ו ע ״ ג ‪ :‬א י מ ת י ה י א ט מ י א ה מ ש ו ׳ א ר ץ ה ע מ י ם א ״ ר סימון‬
‫מ ש ת ש ה ה הגזירה ארבעים יום‪ .‬ו ב ד ״ ש סיריליאו ש ם ח ס י ד ה ה מ ל ה ‪.‬גזירה״‪ ,‬ו כ ן מ ח ק ה‬
‫מ ד ע ת ו ב ק ״ ע י ב מ ו ת פ ״ ז ה ״ ג ‪ ,‬הוצ׳ ר א ם מ ״ א ע״א‪.‬‬
‫‪ 32‬ה י ה ז ה נכנס ו ז ה י ו צ א ו ל א ש ה א שם וכוי‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬ו ה י ה זה נכנם וזה‬
‫יוצא ג ו י א ח ד גכגם וגוי א ח ד יוצא ובין שניהם ד ר ו ב ה מ ׳ יום‪ ,‬ו ע ד ש י ד ו ד ב ה ה א ח ד‬
‫ארבעים יום ל א חיישי׳‪.‬‬
‫‪ 33‬השומר אם ש ה ה שם א ר ב ע י ם י ו ם טמא‪ .‬כ״ז ליתא בכי״ו‪ ,‬א ב ל צ ׳ שהשלים‬
‫ע ״ פ ד ה ש מ י ט א ת ה מ ל ה ״מת״‪ ,‬מפני ה נ ק ו ד ה ה מ ט ע י ת ב ת ו ס פ ׳ הוצ׳ ר א ם ‪ ,‬ש כ ן הוא‬
‫ש ם ‪ :‬א ר ב ע י ם יום ט מ א מ ת ‪ .‬ה ש ו מ ר א ם ש ה ה ש ם ו כ ד ‪ .‬א ב ל ה נ ק ו ד ה ש ם ה י א שלא‬
‫במקומה‪ ,‬וצריך ל ה י ו ת ‪ :‬ארבעים יום ט מ א ‪ .‬מ ת ה ש ו מ ר וכו׳‪ .‬ו כ ן ב ד ״ ש הנ״ל‬
‫)בפירוש לפיםקת ה ת ו ס פ ת א ( ‪ :‬מ ת ה ש ו מ ר ו ש ה ה שם ה ג ו י א ר ב ע י ם יום ב ל א שומר‪.‬‬
‫ועיין ס ד ״ ט ד ס ״ ד ע ״ ב ב פ י ׳ ה א ר ו ך ד ״ ה מת‪.‬‬
‫‪ 34‬בזמן שנכנס ויוצא וכר‪ .‬עיין לעיל ע״ז ‪ 4722‬ובהקבלות שם‪.‬‬
‫‪ 35‬ו א פ י ל ו עבד ו א פ י ל ו א ש ה ו א פ י ל ו ם ר י ס וכוי‪ .‬במשגתינו פי״ח מ״ז‪ :‬ואם היה‬
‫ע ב ד א ו א ש ד ‪ ,‬מ ש מ ר י ם א ו ת ו ו כ ד ‪ .‬ו ב ר ״ ש הג״ל ג ר ם כ א ן ב ת ו ס פ ת א ‪ :‬ואפילו ע ב ד‬
‫א ו ש פ ח ה א פ י ׳ סריס וכד‪ .‬וכגראה ש י ש כ א ן א ש ג ר ה מ ל ע י ל ש ד ‪) 27‬עיין מש״ש(‪,‬‬
‫ובלא זה איגו מובן מ ה עגיין סרים לכאן‪ .‬ו ה ר מ ב ״ ם ב פ י ״ א מ ה ׳ ט ו ״ מ ה ״ ט ש ה ס מ י ך‬
‫ל מ ש ג ת י ג ו א ת ה ת ו ס פ ת א כ א ן ה ש מ י ט ב א מ ת א ת ה מ ל ה ‪.‬סרים״‪.‬‬
‫‪ 36/37‬עושה ל ה ן ם ר י נ ו ת וממעטן וכוי‪ .‬כ״ה גם ב ד ור״ש הנ״ל‪ ,‬ובד״ח ב ט ע ו ת ‪:‬‬
‫סריגות ש ג י ם ו מ מ ע ט ן ו כ ד ‪.‬‬
‫‪ 37‬כ י צ ד ב ו ד ק י ן מדור ה ע מ י ם וכו׳‪ .‬ר״ש פי״ח מ״ח‪ ,‬אגור לר״ש ג׳מע סוף ע ד ך‬
‫קיני ע מ ׳ ‪.44‬‬
‫‪ 38‬ואם נכנס כהן תחלה אף ע ל פ י מצאו רצוף ב ש י י ף או בפשיפש טמא‪.‬‬
‫ו כ ״ ה ב ד ) א ל א ש ש ם הסרות ה מ ל י ם ‪ :‬ו א ם נכנם כהן(‪ ,‬ו כ ן ב ד ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬ואם גכגם כ ה ן‬
‫ת ח י ל ה א ע י פ ש מ צ א ו רצוף ב ש י י ף א ו ב פ ש י פ ש ט מ א פ י ׳ י ש ר א ל נכנם ת ח י ל ה ו א ח ר‬
‫ש ב ד ק י ש ר א ל נכנס כהן‪ .‬שייף ופשיפש דברים ש ע ו ש י ן מ ה ן ר י צ פ ה לבית‪ .‬שייף‪.‬‬
‫אהילות פי״ח עמי ‪617‬‬
‫‪156‬‬
‫אריח וכו׳ פשפש‪ .‬קורות הן וכו׳‪ .‬ו ב א ג ו ר ה נ ״ ל ‪ . :‬ו א ם נכנס כהן ת ח ל ה א ע ״ ג ש מ צ א ו‬
‫ר צ ו ף ב ש י ש או ב פ ס י פ ס טמא״‪ .‬והטעם הוא שהמדור נ ס ה ד א ח ד י ה ב ד י ק ה ר ק‬
‫מ כ א ן ולהבא ולא למפרע‪.‬‬
‫עמ׳ ‪617‬‬
‫‪1‬‬
‫חנות אין בה משום מדור ה ע מ י ם וכר‪.‬‬
‫ר״ש פי״ח מ״ט‪ ,‬רמב״ם פי״א מ ה ׳‬
‫ט ו מ א ת מ ת הי״א‪.‬‬
‫‪ 1/2‬אסטוונות‪ ...‬א ל א אם כן דר בתוכה‪ .‬בכי״ו‪ :‬אםטוונית ו כ ו ‪ /‬וכן בר״ש ה ג ״ ל ‪:‬‬
‫איםטוונית ו כ ד ‪ .‬ובאבוד לר״ש ג ׳ מ ע ע ד ך קיני ע מ ׳ ‪ :44‬ו ב ת ח ל ת ה מ ש נ ה ה ז א ת ש ש נ י נ ו‬
‫ה א ס ט ו נ י ת א י ן בהם משום מ ד ו ר גוים ו ב ת ו ס פ ת א פי׳ אלא א ״ כ ד ד בתוכה‪ .‬ו ב ד י ש‬
‫כ א ן חסרון ב ד ב ר י ה ת ו ס פ ת א ‪ ,‬ואולי ח ס ד ה ה ב ב א של א ם ט ו ו נ י ת ל פ נ י ה ר מ ב ״ ם ה נ ״ ל‬
‫ה ״ י ש ה ע ת י ק א ת ה מ ש נ ה ולא ה ב י א א ת ה ד י ן של ‪ .‬ד ר בתוכה״‪.‬‬
‫מדור העמים אף ע ל פי שחרב הרי זה טמא‪ .‬בדמב״ם הנ״ל ם ה ״ ט ‪ :‬מ ד ו ר‬
‫‪2‬‬
‫ה ע מ י ם ש ח ר ב ה ד י הוא ב ט ו מ א ת ו ‪ .‬ו ב ה ש ג ו ת ש ם ‪ :‬ב מ ש נ ה שנינו ר ש ב ״ ג א ו מ ר ע י ר‬
‫ש ל גוים ש ח ר ב ה א י ן ב ה משום מ ד ו ד העמים ואין עליו מחלוקת ואולי י ש ה פ ר ש ב י ן‬
‫עיר ש ח ר ב ה ל מ ד ו ר שחרב‪ .‬וכן ב א מ ת ב ס י ה ״ מ ל ה ר ״ מ שם עמ׳ ‪ :95‬ואמר ר ב ן ש מ ע ו ן‬
‫ב ן ג מ ל י א ל ש ה ח י ו ת חופרות א ו ת ה ת מ י ד ו מ ו צ י א י ן ו מ א ב י ד י ן כל מ ה שהוא שם‪ .‬וכן‬
‫ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬מ ת נ י ת י ׳ ב ע י ר של גוים ש ח ר ב ה כולה והכא ב ב י ת של גוי ש ח ר ב ו ש א ר‬
‫העיר ביישובה‪ .‬ולפי פירוש זה אין ב א מ ת סתירה בין ה מ ש נ ה והתוספתא‪ ,‬א ב ל נ ש א ר ת‬
‫ה ש א ל ה ל מ ה ה ש מ י ט ה ר ״ מ א ת ד י ן ר ש ב ״ ג במשנתינו‪ ,‬מכיוון ש א י ן עליו חולק?‬
‫א ב ל ק ר ו ב לוודאי ש ה ר ״ מ חזר בו א ח ״ כ מפירושו ל מ ש ג ה וסמך ע ל ק ב ל ת הגאוגים‪,‬‬
‫שכן כ ו ת ב באגור ל ר ״ ש ג ׳ מ ע הנ״ל )ודבריו נ ו ב ע י ם ברובם מפי׳ הגאוגים(‪ :‬ו ב מ ש ג ת י ג ו‬
‫שנו ד ש ב ״ ג א ו מ ר עיר גוים ש ח ר ב ה אין בה משום מ ד ו ר גויס‪ ,‬ו ב ת ו ס פ ת א פי׳ כ י‬
‫י ח י ד ה ו א ו ר ב י ם ח י ל ק י ן ע ל י ו ו ש נ ו ב ל ש ו ן ס ת ם מדור העמים א ע ״ פ‬
‫שחרב הרי זה טמא‪ .‬ועיין ת ש ב ״ ץ ח ״ ג סי׳ ש כ ״ ג ו מ ״ ש בתשלום ת ו ס פ ת א ע מ ׳ ‪.45‬‬
‫ו א ק מדור ה ע מ י ם ובית הפרס בחוצה ל א ‪ . p‬פ י ה ׳ מ פי״ח מ״ח ע מ ׳ ‪,95‬‬
‫‪3‬‬
‫דמב״ם פי״א הנ״ל סהי״א‪ ,‬ר ״ ש הג״ל‪ ,‬ד ״ ש מ ק ו א ו ת פ ״ ח מ״א‪ ,‬תוס׳ י ב מ ו ת ס ״ א א ׳‬
‫ד ״ ה מ מ ג ע )ושם‪ :‬כ ד ת נ י א ב ת ו ס פ ת א ד א ה י ל ו ת מ ד ו ר ו ת הגוים ט מ א י ׳ ב ח ו צ ה ל א ר ץ‬
‫טהורים‪ .‬וכן באגודה שם סי׳ ע״א‪ ,‬פ ״ ד ע ״ ד ‪ :‬כ ד ת נ י א ב ת ו ס פ ת א ד א ה ל ו ת מ ד ו ר ו ת‬
‫הכותים בארץ י ש ר א ל ט מ א י ם ב ח ו צ ה לארץ טהורים(‪ ,‬ת ו ס ׳ פסחים ט ׳ א׳ ד ״ ה כל‬
‫)אגודה שם סי׳ י׳ ק״ס ע״ד(‪ ,‬ת ו ס פ ׳ ה ר א ״ ש י ב מ ו ת ם״א א ׳ )לשון חכמים ל ״ ד ע״ג(‪,‬‬
‫ם מ ״ ג עשין רל״א‪ ,‬ר ל ״ ב ע״ב‪ .‬ובמהר״ם חלאוה פסחים ט ׳ א ׳ ד ״ ה כ ל ‪ :‬ד ת ג י א ב ת ו ס פ ת א‬
‫ש ל א גזרי )אלא( על מדורו׳ הגוים בחו״ל ו כ ד ‪.‬‬
‫ובם׳ הדיגים לרביגו פרץ סי׳ ד צ ״ ז )הצופה ה צ ר פ ת י ח מ ״ ה ע מ ׳ ‪:(102‬‬
‫א ך ב מ ד ו ר ו ת אין לחוש כ ד א מ ׳ ב י ד ו ש ל ׳ א י ן מ ד ו ר ו ת ב ח ו צ ה לארץ ד ל א ה ח מ י ר ו‬
‫לגזור‪ .‬והכווגה ל ת ו ס פ ת א כאן‪.‬‬
‫שם‪ :‬ה א ל ו ר י א ו ת והאוצרות וכד‪ .‬גי׳ זו בדויה מ ן הלב‪ ,‬ובד‪ ,‬כי״ו ור״ש פי״ח מ״י‪:‬‬
‫ה א ו ר י א ו ת והאוצרות ו כ ד ‪ .‬ועיין מ ״ ש ב ח ״ ב ע מ ׳ ‪ .190‬ו ע י י ן ב מ ש ג ה כ א ן סוף מ כ י ל ת י ן ‪.‬‬
‫‪ 4‬הבודננק והבורדנק וכד‪ .‬ב ד ‪ :‬ה מ ד ג ג י ן והבורגין והסוכות והמשוכות והרצופין‬
‫והאוהלין ו כ ו ‪ /‬ו ב ר ״ ש ה ג ״ ל ‪ :‬המרגגין והבורגגין ו ה ס ו כ ד והמשיכו׳ והצריפין וכד‪.‬‬
‫אהילות פי״ח עמ׳ ‪617‬‬
‫הקםטראות העליונות וכר‪.‬‬
‫‪157‬‬
‫ב ד ור״ש הנ״ל‪ :‬הקםטראות והלגיונות וכר‪ ,‬ועיין‬
‫‪5‬‬
‫ב מ ש נ ה כאן‪.‬‬
‫‪ 5/6‬ב י ת ה ח י צ ו ן ו ב י ת ה י י נ ו ת ו כ ר ‪ .‬וכ״ה בד‪ .‬ובר״ש הנ״ל‪ :‬״בית החיצון ובית‬
‫ה ז י נ ו ת וכו׳ פי׳ ב י ת החיצון ו ב י ת ה ד נ ו ת מקום ש מ נ י ח י ם ח צ י ם וכלי ז י י ף ‪.‬‬
‫ו ב מ ש נ ה ש ם ‪ :‬ומקום ה ח צ י ם ‪.‬‬
‫‪ 6/7‬בית שער ואויר החצר ב ז מ ן ש ה ן מעורבין במדור ה ע מ י ם וכר‪ .‬ר״ש הנ״ל‪.‬‬
‫ו ב ד מ ב ״ ם פ י ״ א מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת ה י ״ א ‪ :‬חצר שהיא ט מ א ה משום מדור ה ע מ י ם הרי‬
‫ב י ת ש ע ר שלה ואוירה ט מ א י ן כמוה‪ .‬ובכ״מ שם פירש ש א ם ד ר הגוי בבית‪ ,‬הרי החצר‬
‫הסמוכה לו ו ה מ ע ו ר ב ת בו ט מ א ה ש מ א זגה ב ב י ת וקבר בחצר‪ ,‬ו מ מ י ל א גם הבית שער‬
‫טמא‪ ,‬א ב ל אם גר ב ח צ ר או ב ב י ת ש ע ד אין בהם משום מ ד ו ר העמים‪.‬‬
‫‪ 8‬והאיסטונות אף ע ל פי שמעורבות במדור ה ע מ י ם וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬והאםטינות‬
‫א ף על פי מ ע ו ר ב ת ב מ ד ו ר ה ע מ י ם וכר‪ .‬ו ב ר י ש ה נ ״ ל ‪ :‬והאיסטווגיות אף על פי‬
‫ש מ ע ו ר ב ו ת ב מ ד ו ר ה ע מ י ם א י ן ב ה ן מ ש ו ם מ ד ו ד העמים‪.‬‬
‫‪ 9‬ואיזהו מזרח קיסרי מכננד טטרפלק שלה וכר‪ .‬ביד וכי״ו‪ :‬מ כ ג ג ד טטרפלון‬
‫שלה וכר‪ .‬ו ב ר ״ ש פ י ״ ח מ ״ ט ‪ :‬ע ו ד ת ג י א ב ת ו ס פ ת א מזרח קיסרי מ כ ג ג ד טטרפולי׳ שלה‬
‫וכר‪ .‬ובאגור ל ר ״ ש ג ׳ מ ע ע ר ך קיגי ע מ ׳ ‪ :44‬ופי׳ ב ת ו ס פ ת א איזה מ ז ר ח קסרין כנגד‬
‫ט ט ד פ ל י ן שלה ו ע ד כגגד ב י ת הגת‪.‬‬
‫‪ 10‬ה ע ד יהודה הנחתום ע ל סטיו המזרחי ש ה ו א טהור וכר‪ .‬ב ד ‪ :‬על ם פ ו נ ו‬
‫ה מ ז ר ח י וכר‪ .‬ובאגור ה נ ״ ל ‪ :‬ה ע י ד ר׳ יהודה ה נ ח ת ו ם על ס ט ר א ן המזרחי שהוא טהור‬
‫ו ה ש א ר כולה ט מ א ה משום ארץ העמים‪ .‬ו ב ד ״ ש הנ״ל כ ג י ׳ כי״ו‪ .‬ו ב ר מ ב ״ ן גיטין ז׳ ב׳‬
‫ד ״ ה א מ ד א ב י י ‪ :‬והחכם הגדול ר׳ מ ש ה ב ר ח ס ד א י מ פ ו ל נ י א ש י ח י ׳ ויאריך ימים כ ת ב‬
‫ו כ ר וכן כ ת ב בסוף מ ס כ ת א ה ל ו ת ת נ י א ה ע י ד ר׳ יהודה ה נ ח ת ו ם על ס ט ר מזרחי‬
‫ש ה ו א ט ה ו ר ההולך מ ע כ ו לכזיב וכר‪ .‬ו ע י י ״ ש היטב‪ ,‬ונראה ש ה ו א פירש ס ט ר מזרחי‬
‫ש ל א ר ץ ישראל‪ ,‬ובסוף הסיק ש מ א ס ט ר מ ע ר ב י וכולה ב ר י י ת א משובשת‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 10/11‬ושאר כולה טמא משום ארץ ה ע מ י ם ‪ .‬זהו ה מ ש ך דברי ת י ק שמגדיר‬
‫א ת מזרח קיסרי ה ט מ א מ ח מ ת קברות‪ ,‬והוא מ ו ס י ף ש ה ש א ר א י ג ו ט מ א משום ק ב ר ו ת‬
‫א ל א משום א ר ץ העמים‪ ,‬ו ע ד ו ת יהודה הגחתום הוא מ א מ ר המוסגר‪.‬‬
‫והנה י ש לפניגו כאן ה ש מ ט ה ע ״ י הדומות‪ ,‬ו ב א ג ו ר ה ג ״ ל מוסיף כ א ן ‪ :‬ואיזה‬
‫מ ע ר ב ק ס ד י ו ן מ נ ג ד קורם ש ל א גזבר ב ן שאול ו ע ד סוף ה ח ו מ ה ה י ש נ ה והשאר‬
‫כולה ט מ א ה משום א ר ץ העמים‪ .‬וגם כ א ן ה פ י ר ו ש הוא ש ה ש א ר ט ה ו ר מ ש ו ם קברות‬
‫א ב ל ט מ א מ ש ו ם ארץ העמים‪ ,‬עיין מ ״ ש לעיל‪ .‬ו ע י י ן מ ה ש כ ת ב ו על מקומות אלו‬
‫ר ״ א ביכלר בצופה האנגלי םדרא י ש נ ה ח י ״ ג ע מ ׳ ‪ ,685‬קרוים שם ח י ״ ד ע מ ׳ ‪,745‬‬
‫ה ר ״ ש קליין בם׳ ה ש נ ה של ה י ב ר ו יוניאן קוליג׳ ש״ד‪ (1928) .‬ע מ ׳ ‪ 228‬ה ע ר ה ‪.128‬‬
‫והנה כל ה ח כ מ י ם הנ״ל חפשו ל פ ת ו ר א ת המלים ה ס ת ו מ ו ת של האגור על סמך‬
‫ה מ ק ו מ ו ת מ ס ב י ב לקיסרי ע ל הים‪ ,‬א ב ל ד ב ר זה הוא ב ל ת י א פ ש ר י ב ה ח ל ט ‪ :‬ה ת ו ס פ ת א‬
‫שלנו נ ס מ כ ת למשנתינו‪ ,‬ו ע ל י נ ו קודם כל לברר א ת הגירםא ב מ ש נ ה ‪ .‬בהוצ׳ שלנו של‬
‫ה מ ש נ ה ה ג י ר ס א ‪ :‬מזרח ק ס ר י ן ו מ ע ר ב ק ם ר י ן קברות‪ .‬וכ״ה ב ד ׳ נפולי וד״ו רפ״ב‪,‬‬
‫ו מ ש ם ב ה ו צ א ו ת שלנו‪ .‬א ב ל גי׳ זו מ ת נ ג ד ת לכל כ ת ה ״ י ו ע ד י ו ת הראשונים‪ .‬ובהוצ׳ לוו‪:‬‬
‫מ ז ר ח קםדין ומערב ק י ס ר י ו ן ‪ .‬ק ו י פ מ ן ‪ :‬מזרח קםרין ו מ ע ר ב ק ם ר י ו ן ‪ .‬ב כ י ״ מ ‪:‬‬
‫מ ז ד ח קיםדין ו מ ע ר ב ק י ס ד י ו ן ‪ .‬ב כ ת ״ י פ ר מ ה ‪ :‬מ ז ר ח קיסרי ו מ ע ר ב ק י ס ד י ו ן ‪.‬‬
‫אהילות פי׳׳ח עמ׳ ‪617‬‬
‫‪158‬‬
‫בכפו״פ עמי ר ע ״ ו ‪ :‬מזרח קםרין ומערב ק ס ד י ו ן קבדות‪ .‬ו ב מ ל א ״ ש ‪ :‬ובמקום א ח ד‬
‫מ ״ מ ) ־ מ צ א ת י מוגה( מ ז ר ח ק ס ר י ו מ ע ר ב ק ס ד י ו ן קברות‪ .‬וכן ב ת ו ס פ ת א ל פ י‬
‫האגור ה נ י ל ‪ :‬ואיזה מ ע ר ב ק פ ד י ו ן * ( ו כ ד ‪.‬‬
‫א מ ג ם ב מ ל א ״ ש ש ם ‪ :‬מזרח קםדין‪ .‬נ ״ א קטדון‪ .‬ובס״א מ צ א ת י שלא הגיה ק ט ר ו ן‬
‫אלא ג ב י מ ע ר ב בלבד‪ .‬ובכפו״פ ה נ ״ ל ‪ :‬״והגה מ צ א ת י בספר מוגה מ א ד ו מ ע ר ב‬
‫ק ט ר י ו ן ‪ ,‬ו א ״ כ ה ו א צפורי‪ ,‬וכן ב מ ש נ י ו ת ה ר ״ מ ז״ל מ צ א ת י קטריון ב ט י ״ ת ולא‬
‫ב ם מ ״ ך ‪ .‬וכן ב א מ ת ב פ י ה ״ מ ל ה ר ״ מ כ ת ״ י י ל ו ן ‪ :‬מזרח קיסרין ו מ ע ר ב ק ט ר י ו ן קברות‪.‬‬
‫א ב ל ק ר ו ב לוודאי ש ״ ק ט ר י ו ך היא ה ג ה ה מקםריון‪ ,‬שהסופרים לא הבדילוה מקסרין‪,‬‬
‫ואין בשום אופן ל ש ב ש א ת כל כ ת ה ״ י הג״ל‪.‬‬
‫נ מ צ א נ ו ל מ ד י ם ש מ ש נ ת י ג ו איגד‪ .‬מ ד ב ר ת על מ ע ר ב קיסרין ש ה י ת ה ס מ ו כ ה מ צ ד‬
‫מ ע ר ב ה לים‪ ,‬א ל א על קםריון של פיליפ בצפון מזרח של א״י‪ ,‬ועליה א ו מ ר ת ה מ ש נ ה‬
‫ש מ ע ר ב ה קברות‪ .‬ו ה ת ו ס פ ת א נ ת נ ה ס י מ נ י ם ל מ ע ר ב ה של קסריון‪ ,‬ו מ כ א ן ואילך ט מ א ה‬
‫משום ארץ ה ע מ י ם ולא משום קברות‪ .‬והיהודים לא ק ב ר ו שם‪.‬‬
‫וא״כ‪ ,‬איפוא‪ ,‬ע ל י נ ו ל ח פ ש א ת ה מ ק ו מ ו ת של ה ת ו ס פ ת א לא‬
‫ב ס ב י ב ו ת קםרין‬
‫אלא ב ס ב י ב ו ת קסריון‪.‬‬
‫‪ 11/12‬ההולך מעכו לכזיב מימינו למזרח הדרך טהור משום ארץ העמים‪...‬‬
‫משמאל למערב הדרך טמאה וכד‪ .‬וכ״ה בערך גם בירושלמי ש ב י ע י ת פ״ו ה״א ל״ו ב ‪/‬‬
‫א ב ל ב ב ב ל י גיטין ז׳ ב׳ ה ג י ׳ ה פ ו כ ה ‪ :‬מימיגו ל מ ז ר ח ה ד ר ך ט מ א ה ו כ ד מ ש מ א ל ו ל מ ע ר ב‬
‫ה ד ר ך טהורה ו כ ד ‪ .‬ו ב ת ו ר ת ן של גאונים וראשונים הוצ׳ ה ר ב אסף ע מ ׳ ‪ 183‬מ צ י י ן ה ג א ו ן‬
‫ל ת ו ס פ ת א שלגו ואיגו מ ע י ד כלום‪ ,‬ועיין גס ב ת ו ם פ ׳ גיטין שם ד ״ ה הכי‪ ,‬ת ש ב ״ ץ ח ״ ג‬
‫סי׳ ד ׳ מ ״ ב סע״ד‪.‬‬
‫א ב ל ר׳ מ ש ה בר׳ חסדאי ב ר מ ב ״ ן הנ״ל ה פ ך א ת הגי׳ ב ב ב ל י ע ל ס מ ך ג י ר ם ת‬
‫ה י ר ו ש ל מ י ה נ ״ ל ו ה ת ו ס פ ת א כאן‪ ,‬ועיין ב ר מ ב ״ ן שם מ ה ש נ ד ח ק בזה‪ .‬ובתוספי ה ר א ״ ש‬
‫גיטין שם ה ק ש ה ב ש ם ד ׳ יחיאל מ ת ו ס פ ת א כ א ן ותירץ ב ש ם ה ר ׳ מקינון ש ה ת ו ס פ ת א‬
‫נ ש נ ת ה לפי מ ם ק ג ת ה ב ב ל י שם שרצועה של א ״ י י ו צ א ת מ ע כ ו לכזיב‪ ,‬והיו שם ש ג י‬
‫דרכים מ צ ד הרצועה‪ ,‬ו ה ב ב ל י מ ד ב ר בהולך ב ד ר ך ל מ ז ר ח ה ש ל ר צ ו ע ה ו ה ת ו ס פ ת א‬
‫בהולך ב ד ר ך ל מ ע ר ב ה ש ל רצועה‪ ,‬וכ״ה ב ע ד ך גם ב ר ״ ש הנ״ל‪ .‬וכן בכפו״פ פ י ״ א‬
‫ע מ ׳ ר ע ״ ו מ ק ש ה כן ו מ ת ר ץ כ ת י ר ו ץ הר״ש והרב מקינון‪ .‬א ל א ש ל ע י ל בסמוך שם כ ו ת ב ‪:‬‬
‫ב מ צ ר י ם שפי׳ הפך מזה‬
‫בכתב ידו‬
‫בפירושיו‬
‫ו ל ד * מ ז״ל מ צ א ת י‬
‫שארץ י ש ר א ל הולך כלה ע ד כזיב אלא ש מ כ ז י ב ת צ א ר צ ו ע ה א ח ת מ א ר ץ ה ע מ י ם‬
‫ה ו ל כ ת ע ד ע כ ו וכל צ ד ד י ה ה ם ארץ י ש ר א ל )ועיין ד מ ב ״ ם פ ״ א מ ה ׳ ת ר ו מ ו ת ה ״ ז וצ״ע(‪.‬‬
‫ולפי זה צ״ל שהבבלי מ ד ב ר בהולך ב ד ר ך ב מ ע ר ב ה ש ל ר צ ו ע ה ו ב ת ו ס פ ת א במזרחה‪,‬‬
‫ובזה הוא השינוי בין ד ב ר י ה ד י ש ו ה ר ב מ ק י נ ו ן )שקיבלו א ת פירש״י( ובין ה כ פ ו ״ פ‬
‫שהביא א ת פי׳ ה ד ״ מ ‪.‬‬
‫א ב ל לעצם ה ע ג י י ן תמוהים ה ד ב ר י ם מאד‪ ,‬כ י הרי ה ג י ר ס א ב ב ב ל י ב ט ו ח ה‬
‫ב ל י שום פקפוק‪ ,‬וכן בטוחה הגירסא בתוספתא‪ ,‬ולא י ת כ ן ש ב ב ב ל ל א הכירו א ת‬
‫‪ (1‬בפיםקא מן המשנה צריך להשלים באגור שם‪ :‬וכיין ששנו במשנתינו מזרח ]קסרץ‬
‫ומערב[ קםריון קברות‪ ,‬שכן יוצא מגירסתו בתוספתא‪ :‬ופי׳ בחוספחא איזה מזרח ק סר ין וכד‬
‫ואיזה מערב קם ר יו ן וכד‪ .‬ובובר שם לא השלים יפה‪.‬‬
‫אהילות סי״ח עמ׳ ‪617‬‬
‫‪159‬‬
‫הסביבה שם בא״י‪ .‬ועיין דברים מעניינים בשו״ת הדי״ד כי״ק‪ ,‬והביאם רש״ז שכטר‬
‫בצופה האנגלי םדדא ישנה ח״ד עמ׳ ‪ ,97‬וחבל שהכת״י נפסק שם באמצע‪.‬‬
‫ולפיכך נראה שבאמת מדברים כאן בשני דרכים‪ ,‬והבבלי מדבר על דרך‬
‫עולי בבל שהיתר‪ .‬מובלעת )או קרובה( בתוך ארץ העמים )עיין !‪ 6162‬ומש״ש( ונותן‬
‫סימנין דק לדרך זו‪ ,‬והיא עברה על יד רצועה של ארץ העמים‪ ,‬וכפירוש הרמב״ם הנ״ל‪,‬‬
‫א ב ל התוספתא והירושלמי מדברים בדרכים הרגילות ובדרך כלל‪ ,‬ולפיכך נתנו סימן‬
‫כללי המתאים לרוב המקומות‪ ,‬והיינו למזרח היה א״י ולמערב ארץ העמים‪ .‬ועיין שו׳׳ת‬
‫הדשב״א ח״א סי׳ אלף קע״ד‪.‬‬
‫‪ 14‬ר׳ י ש מ ע א ל בר׳ יוסי א ו מ ר משם א ב י ו ע ד ל כ ל א ב י‪ .‬וכ״ה בד‪ .‬ובר״ש‬
‫הנ״ל‪ :‬עד ל כ ל נ ו ‪ .‬ובירושלמי ובבלי הנ״ל‪ :‬עד ל ב ל ב ו ‪ .‬וכנראה שעיקר הנוסחא‬
‫‪.‬היא לבלבן‪ ,‬לבלאבן = לבנן שלעיל ‪) 61620‬עיין מש״ש(‪ ,‬כמו שהחליט ר״ש קליין‬
‫במאמרו דדך חוף הים עמי ‪.10‬‬
‫‪ 15‬מקבר נ ת ל ו ע ד י נ ו ד י ו ועד נ ג ב ועד ת ר ע י ן ה ן ט מ א י ן ו כ ד ‪ .‬גי׳ בדויה‪,‬‬
‫ובכי״ו‪ :‬מקבר גדול ועד י ג ו ד ועד גגב ועד תרעין ה י ו סמאין וכד‪ .‬ובד‪:‬‬
‫מקבר גדול ועד ג ג ב )קרי‪ :‬ג ו ב ( ועד תדעין היו טמאין וכד‪ .‬ובר״ש הנ״ל‪:‬‬
‫מקבר גדול עד י ג ו ר ועד ג ו ב ועד תדעין היו טמאין וכו׳‪ .‬ועיין מ״ש הד״ש קליין‬
‫בספר השנה של היבדו יוניאן קוליג׳ ש״ד‪ (1928) .‬עמי ‪ 226‬ואילך‪ .‬והגירסאות שהעתיק‬
‫מן התוספתא בהערות ‪ 123 ,122‬צריכות תיקון לפי הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 16‬ה ע י ד ר׳ יהודה בן י ע ק ב מ ב י ת נוברין ובו׳‪ .‬יחוםי תו״א כת״י ערך ר׳ זריקא‪,‬‬
‫ש ם ערך ר׳ חנן תנא‪ ,‬ד״ש הנ״ל‪ ,‬כפו״פ פי״א עמי דע״ד )ד״ר ס״ד ע״א(‪.‬‬
‫‪ 17‬ע ל קיסרי שהחזיקו בה מעולם והתירוה שלא במנין‪ .‬ביחוםי תו״א הנ״ל‬
‫בערך ר׳ זדיקא‪ :‬על קיסרי שהחזיקוה מעולם וכד‪ .‬ושם ב ע ר ך ר׳ חנן ת נ א ‪ :‬על קםרי‬
‫שהחזיקה מעולם והתירוה שלא במנין נראה הפי׳ שהתירוה שלא תטמא משום‬
‫ארץ העמים‪ .‬ובר״ש הנ״ל‪ :‬על קיסרי שהחזיקו בה מעולם והתירוה שלא במניין וכו׳‬
‫שהחזיקו בה מעולם‪ .‬שהיתה של ארץ ישר׳ וחייבת במעשר ובשביעית‪ .‬והתירוה שלא‬
‫במנין מעצמן התחילו לגהוג ב ה היתר ולפוטרה ממעשר ומשביעית אף על פי שלא‬
‫נמנו חכמים להתירה במנין‪.‬‬
‫ובכפו״פ הנ״ל ד״ר ס״ד ע״א‪ :‬״אמרי׳ בתוספת מסכת אהלות פרק י ״ ז העיד‬
‫ר׳ יהודה בן יעקב מבית גוברין ויעקב בן יצחק מבית גופנין על קםרין שהחזיקו בה‬
‫י ש ר א ל מעולם והתירוה שלא במגיין וכו׳ פי׳ הד׳ שמשון ז״ל״ וכד‪ .‬ובירושלמי‬
‫״ א ‪ ,‬ל״ו ע״ג‪ :‬א מ ר ד׳ אבהו יש עיירות של כותים שנהגו בהן היתד‬
‫‪ ,‬י‬
‫מימי יהושע בן גון והן מותרות וכד‪ ,‬ועיין מ״ש ע״ז בתרביץ ש״ב ס״א עמ׳ ‪.107‬‬
‫ש ב‬
‫ע‬
‫ת‬
‫‪a‬‬
‫‪ r‬ה‬
‫שם‪ :‬אמר ר׳ חנן אותה שנה שביעית ובו׳‪ .‬בד ור״ש הנ׳׳ל‪ :‬אמר ר׳ חגין וכד‪ .‬וביחוםי‬
‫תו״א ע ר ך ר׳ זריקא הנ״ל‪ :‬אמר ר׳ יוחנן וכד‪ ,‬א ב ל בערך ר׳ חנן ת נ א הנ״ל‪:‬‬
‫א״ד חנן אותה שנה שביעית היתה וכד‪ .‬ובכפו״פ הנ״ל‪ :‬אמר ד׳ ח ז ק י ה אותה‬
‫שנה וכו׳‪ .‬וד׳ חנן מביא את המעשה הראשון שנהגו רבים היתר כפירות שביעית‬
‫אחר הביעור‪ ,‬והיינו התירוה שלא במניין‪ .‬והגויים‪ ,‬שידעו שהיהודים תמיד נזהרו‬
‫בשביעית בפירותיהם אחד הביעור‪ ,‬אמדו נלך לחכמים ונשאל להם שמא התירו‬
‫להם גם חזירים‪.‬‬
‫אהילות פי״ח עמ׳ ‪617‬‬
‫‪160‬‬
‫‪ 19/20‬א מ ר ר ׳ זריקא ב ח מ ש ה באדר השני נמנו עליה עשרים וארבעה‬
‫זקנים והתירוה שהיו הכל נכנסים לתוכה‪ .‬ביחוםי ת ר א כת״י הנ״ל בערך ד׳ זריקא‪:‬‬
‫א״ר זריקא ב ח מ י ש י ת באדר השני נמנו עליה עשרים וארבעה והתירוה ש יה ו‬
‫הכל נכנסין לתוכה‪ .‬ובערך ר חנן ת נ א ‪ :‬א״ר זריקא ו כ ו בסדר זריקא כתבתי כמו כן‬
‫ואני מסופק ב פ י והתורה אמרה לחכמה אחותי את‪ .‬ובר״ש הנ״ל‪ :‬אמד ר זדיקא‬
‫בחמישה )צ״ל‪ :‬בחמישית‪ ,‬עיין להלן( באדר השני נמנו עליה ע ש ר י וארבעה זקנים‬
‫והתירוה ש י הו הכל נכנסין לתוכה ו כ ד ב ח מ ש י ת באדר השני‪ .‬בשנ׳ חמשית‬
‫של שמיטה‪ .‬שיהו הכל נכנסין לתוב ‪ .‬ואין בה טומאה מ ש ד ארץ העמי׳‪ .‬ו ב כ פ ר פ הנ״ל‪:‬‬
‫*אמר ר׳ זדיקא ב ח מ י ש י ת באדר השני״ וכד‪ .‬ונראה שהמניין היה אחרי שראו‬
‫שנהגו בה היתד בשביעית ומעשרות נמנו עליה והתירוה משום ארץ העמים ועשו‬
‫אותה כעיירות המובלעות שפטורות משביעית ומעשרות ואין בהם משום ארץ העמים‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 21‬מעשה ב ר י ור׳ ישמעאל ברי יוסי וכד‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬כפו״פ פי״א עמ דע״ה‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ד״ר ם״ד ע״ב‪ .‬ועיין ידוש שביעית פ״ו ה״א‪ ,‬ל״ו ע״ג‪ ,‬יבמות פ״ז ה״ב ח׳ עיא‪.‬‬
‫‪ 21/22‬ששבתו בחנות של פזי בלוד‪ .‬וכ״ה בר״ש‪ .‬הנ״ל‪ ,‬ופירש שם אשד• כמו‬
‫ר״ש בן פזי‪ .‬ו ב ד ‪ :‬בחנות של ג ו י בלוד‪ .‬ובכפו״פ הנ״ל‪ :‬ששבתו בחנותו של בלוד וכד‪.‬‬
‫‪ 23‬וטובלק ואוכלק את פםחיהן לערב‪ .‬וכ״ה בר״ש הנ״ל‪ ,‬אבל בירושלמי הנ״ל‪:‬‬
‫וטובלין ואוכלין ב ת ד ו מ ת י נ ו ‪ .‬ופי׳ בסד״ט שמכאן הוכיחו שאין בה משום ארץ‬
‫העמים שהרי לא הוצרכו הזאה גי וזי‪ ,‬ומה שהוצרכו טבילה הוא משום חשש שמא‬
‫גגעו בהם הגויים‪ .‬ועיין ר״ש הג״ל‪.‬‬
‫‪ 23/24‬אמרו לו מה שנהא בה מארץ העמים אמר ל ה ן כשישהא ארבעים יום‪.‬‬
‫ר״ש הנ״ל ור״ש מקוואות פ״ח מ״א‪ .‬והפי׳ סתום‪ .‬ואולי תמהו ע״ז שהיו בבסילקאות‬
‫של עכו״ם ולא חששו למדוד העכו״ם )שהרי לא הוזה עליהם ג וז (‪ ,‬ולפיכך שאלו‬
‫שמא דין אשקלון כארץ העמים שאין בה מדור העכו״ם )עיין לעיל שוי ‪ ,(3‬ומה שלא‬
‫גזרו על אוירה הוא מפני שהיא מובלעת‪ ,‬כלעיל ‪ .61683‬וע״ז עגה להם לכשישהא הגוי‬
‫מ׳ יום יטמאו הבסילקאות משום מדור הגוים‪ ,‬א ב ל בסתם בסילקי שמוכרים שם‬
‫שם תבואה אינם דרים ואין בה משום מדוד הגוים‪.‬‬
‫‪ 24/25‬אמרו לו אם כן בואו ונמנו ע ל י ה לפוטרה מן המעשרות וכר‪ .‬בד‪:‬‬
‫אם כן בואו ו נ י מ נ ה עליה וכוי‪ ,‬וכן בר״ש הנ״ל‪ :‬בואו ונמנה עליה וכוי‪ .‬ובירושלמי‬
‫הניל‪ :‬ל מ ח ר נמנו עליה לפוטרה וכד‪ .‬והפי׳ הוא שאמרו הואיל ו נ ת ב ר ר שאין‬
‫באשקלון משום טומאת ארץ העמים אין לפוטרה ממעשרות בלי מניין‪ ,‬ולפיכך נמנו‬
‫עליה לפוטרה‪.‬‬
‫‪ 25/26‬כשיצא אמר ר ב י מפני מה וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬כשיצא אמר ד ב ד ב י‬
‫מפני מה וכד‪ .‬ובר״ש הנ״ל‪ :‬כשיצאו א מ ד ו לו ר׳ מפני מה וכד‪ .‬ובכפו״פ הנ״ל‪:‬‬
‫כשיצא א מ ליה רבי מפני מה וכד‪ .‬ועיין להלן מ״ש מירושלמי‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 26/27‬אמר לו על טומאה אחת שטימאתי טיהרתי ולא מעשרות וכר‪ .‬וכ״ה בד‪.‬‬
‫ובד״ש הנ״ל‪ :‬אמד להן על שטמאתי טהרתי ולא מעשרות וכו׳‪ .‬ובכפו״פ הנ״ל‪:‬‬
‫אמר ליה על טומאה שטימאתי טיהרתי ולא על מעשרות וכד‪.‬‬
‫ובירושלמי הנ״ל‪ :‬למחד נמנו עליה לפוטרה מן המעשרות משך ר׳ ישמעאל‬
‫בי ר ב י יוסי א ת ידיו שהיה מסתמך על בן הקפד‪ .‬א מ ל ו ‪ :‬בני למה לא אמרת לי‪,‬‬
‫מפני מה משכת א ת ידיך ממנו )צ״ל‪ :‬ממני( ז הייתי או׳ לך אתמול אני הוא‬
‫‪,‬‬
‫אהילות פ י ״ ח ‪ -‬נ ג ע י ם פ״א עמ׳ ‪617—618‬‬
‫‪161‬‬
‫ש ט י מ א ת י א נ י הוא שמיהרתי‪ ,‬ועכשיו א נ י אומר ש מ א נ ת כ ב ש ה מ ד ב ר תורה והאיך‬
‫א נ י פ ו ט ר ה מ ד ב ר תודה‪ .‬ולפ״ז צריך לפרש גם לפנינו ש ט ו מ א ת אויר ו ט ה ד ת ו א י נ ו‬
‫א ל א מדרבנן‪ ,‬ו ה ם א מ ר ו והם אמדו‪ ,‬א ב ל מ ע ש ר ו ת ד״ם מ ן התודה‪ .‬ועיין ירושלמי‬
‫י ב מ ו ת )לעיל שם( ה נ ״ ל ש ה ע י ר ו ‪ :‬א ש כ ח ת א ) = אמר( ר ׳ י ש מ ע א ל ב ד ׳ יוסי חלוק‬
‫ע ל )ר׳ אבון( ]אביו[‪ ,‬והיינו ש ד ׳ יוסי סובר ש ם ש מ א ל י ה ן קיבלו א ת ה מ ע ש ר ו ת‬
‫ב ב י ת שני‪ ,‬ו ר ׳ י ש מ ע א ל בגו סובר ש ג ם ב ב י ת ש נ י ה מ ע ש ר ו ת מ ן ה ת ו ר ה כלפנינו‪.‬‬
‫‪ 27‬שמא יריצו את ר א ש י ‪ .‬וכ״ה ב ד וכפו״פ ד״נ״ל‪ .‬ובריש הנ״ל‪ :‬ש מ א יריצו‬
‫גולגלתי‪ .‬א ב ל ב כ י ״ ו ‪ :‬ש מ א יריצו א ת ר א ש ו ‪ .‬וכינה ר׳ י ש מ ע א ל ב ד ׳ יוסי‪ ,‬וכמאמרם‬
‫ב מ ד ר ש א ס פ ה )ילקוט ב ה ע ל ו ת ך ר מ ז תשמ׳י׳ב(‪ :‬א י ן הצדיקים מ ו ש ל י ן ב ע צ מ ן אלא‬
‫‪.‬באחרים‪ .‬ועיין ס״ז הוצ׳ הורוביץ ע מ ׳ ‪.227‬‬
‫‪,‬‬
‫נגעים‬
‫פ׳יא‬
‫‪ 34‬אמר ר׳ יוסי ש א ל י ה ש ע ו כ ר ‪ .‬כ ל הברייתא בתו״כ תזריע פ ׳ גגעים פרש׳ ב׳‬
‫ה״ו‪ ,‬ס ״ א ע ״ ב ) א ל א ש ב ד פ ו ס י ם י ש שם כפילות מ י ו ת ר ת ואיגגה בכי׳׳ר שם ובילקוט‪,‬‬
‫וכן הוגה לנכון בת״י(‪ ,‬ירושלמי ש ב ו ע ו ת פ ״ א ה ״ א ‪ ,‬ל ״ ב ע ״ ד )וכבד ה ע י ד ה ר ״ ש כאן‬
‫פ ״ א מ ״ א ש א י ן ה ת ו ס פ ת א מ ת א י מ ה לירושלמי שם(‪ ,‬בבלי ש ם ו׳ א׳‪ .‬ו ה ת ו ס פ ת א נ ע ת ק ה‬
‫ב ר ״ ש פ ״ א מ ״ א ‪ ,‬בם׳ יחוסי תו״א כ ת ״ י ע ר ך י ה ו ש ע ב נ ו ש ל ד ״ ע כגי׳ שלפנינו בערך‪.‬‬
‫ועיין ב ס ׳ הנ״ל‪ ,‬הוצ׳ ר ב י נ ו ב י ץ י׳ םע״א ש ה ע ת י ק א ת ת ח ל ת ה ת ו ס פ ת א כאן‪.‬‬
‫‪ 36/37‬י א מ ר ו מ ק ר ו ם ב י צ ה ו ל מ ע ל ה ו כ ר ‪ .‬ד״ש הנ״ל‪ ,‬פיה״מ להד״מ פ״א מ״ג‪.‬‬
‫‪ 38‬משם ר׳ ח נ נ י א בן כ י נ א י ו כ ר ‪ .‬ב ד ‪ :‬ב ן בינאי‪ ,‬ובד״ש ד״נ״ל‪ :‬ב ן חכינאי‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫עמ׳ ‪618‬‬
‫‪ 1‬ש א י ן א ת ה אומר‪ ...‬ו ל א כנתקק ו ל א ב ק ר ח ו ת ‪ .‬בכי״ו‪ :‬מ נ י י ן א ת ה‬
‫א ו מ ד ו כ ד ולא ב נ ת ק י ן ב נ ת ק י ן ו ל א ב ק ו ד ח ו ת וכו׳‪ .‬ובתו״כ ס ו ף פ ר ש ׳ גגעים‪ ,‬ע ״ ד ע ״ ד ‪:‬‬
‫מ נ י ן א ת ה אומר כ ה ן ש ב ק י ב ג ג ע י ס א ב ל ל א בנתקים בנתקים א ב ל ל א בקרחות‬
‫ב ק ר ח ו ת א ב ל ל א באדם באדם א ב ל ל א ב ב ג ד י ם ו כ ד ‪ .‬ובכי״ד שם ל נ כ ו ן ‪ :‬ב נ ת ק י ם א ב ל‬
‫ל א ב ק ד ח ת באדם א ב ל ל א ב ב ג ד י ן וכו׳‪ ,‬והמלים ״בקרחות א ב ל ל א באדם״ ל י ת א שם‪,‬‬
‫כ מ ו שאיגו גס ב ת ו ס פ ת א כ א ן ו ב מ ה ״ ג ויקרא ע מ ׳ ‪.284‬‬
‫ובפיה״מ להר״מ פ ״ א מ ״ ד סוף ע מ ׳ ‪ : 103‬ו א ל ז ה ה ע נ י ן ר מ ז ב ת ו ס פ ת א מנין‬
‫א ת ה אומר כ ה ן שהוא ב ק י בנגעין ו ל א ב נ ת ק י ם בנתקים ו ל א ב ק ר ח ו ת ב א ד ם ולא‬
‫ב ב ג ד י ם ו כ ד ‪ .‬וכן בר״ש ד״נ״ל‪ :‬מניין א ת ה אומ׳ כ ה ן שהוא ב ק י בנגעים ו ל א בנתקים‬
‫ב נ ת ק י ם ולא ב ק ר ח ו ת ב א ד ם ו ל א ב ב ג ד י ׳ וכו׳‪.‬‬
‫‪ 2/3‬במראה ראשק ו ל א במראה שני במראה שני ו ל א במראה ש ל י ש י ו כ ר ‪.‬‬
‫וכ״ה ב פ י ה ״ מ ור״ש הנ״ל‪ ,‬א ב ל בספרא הנ״ל ליתא כ״ז‪ .‬ועיין ב מ ד ר ש ה ג ד ו ל הגיל‪.‬‬
‫ו כ נ ר א ה ש ה ע ת י ק א ת כל ה ע נ י י ן מ פ י ה ״ מ כאן‪ ,‬ע י י ״ ש היטב‪.‬‬
‫נגעים פ״א עמי ‪618‬‬
‫‪162‬‬
‫‪ 3‬עד שיהא ב ק י ב ה ן ובשמותיהן וכר‪ .‬הראשונים הנ״ל‪ ,‬ובפיה״מ פ״ג ם מ ״ א ‪:‬‬
‫כ מ ו ש ב י א ר ה ה ת ו ס פ ת א ב א מ ד ם ע ד שיהא ב ק י בהם ובשמותיהם‪ ,‬ובספרא )הג״ל(‬
‫ולהורת ביום ה ט מ א וכולי א מ ר ו מ ל מ ד שאיגו רואה הגגעים ע ד שיורנו רבו‪ .‬ו ע י י ן‬
‫פ י ׳ ה ר א ב ״ ד בתו״כ שם ו מ ״ ש ב מ ב ו א לירוש׳ כפשוטו ח ״ א עמי י״ז—י״ח‪.‬‬
‫‪ 5/6‬אמר ר׳ נתן‪ ...‬א ל א של שאת דוהא הימנו‪ .‬שבועות ו׳ בי‪ ,‬כגי׳ כי׳׳מ ודמב״ן‪,‬‬
‫עיין דק״ם שם עמי ‪ 8‬ה ע ר ה הי‪.‬‬
‫‪ 6‬שאי אפשר לפסיון שיטמא בתחלה וכר‪ .‬ולפיכך לא ש נ ת ה ה מ ש נ ה‬
‫)פ״א מ״ג( בפשיון ‪ .‬ב ת ח י ל ה ״ כ מ ו ש ש נ ת ה ב מ ח י ה ו ש ע ד לבן‪ .‬ובר״ש ורא״ש ם״א מ ״ ג ‪:‬‬
‫כ ד ת ג י א בתום׳ א י א פ ש ר לפסיון ש י ט מ א כ ת ח ל ה וכד‪.‬‬
‫‪ 7‬לפסיק שיטמא ב ן יומו כיצד צ ד כהרת וכר‪ .‬בד״ש ורא״ש ה נ ״ ל ‪ :‬כ י צ ד‬
‫בהרת וכוי‪ .‬ומכאן ברור ש א ם נ ת ר פ א ביום ה ה ח ל ט נ ט ה ר ב ו ביום‪ ,‬ש ה ד י ה ת ו ס פ ת א‬
‫מ צ י י ר ת כ א ן ש י ש פסיון ה מ ט מ א ביום שראה אותו הכהן בפעם הראשנה‪ ,‬א ח ר י ש ה כ ה ן‬
‫פוטרו ב א ו ת ו יום‪ ,‬בניגוד ל מ ש נ ה ש מ ט מ א לאחר הפטור ש ל ש ב ו ע א ו שבועיים‪.‬‬
‫ובב״ר פ ״ ק הוצ׳ אלבק ע מ ׳ ‪ : 1289‬מ ה י מ י ה מ ת ז׳ אף י מ י ה ח ל ט זי‪ .‬ועיין ב ה ע ר ו ת שם‪,‬‬
‫ועיין מ ״ ש ב ת ד ב י ץ ש ״ ב ס ״ ב ע מ ׳ ‪ ,239‬ו ה ו כ ח ת י שם גם מ ן ה ב ב ל י והירושלמי‬
‫ש ה מ ת ר פ א מ ת ו ך ה ח ל ט נ ט ה ר אפי׳ ל ב ו ביום‪ .‬ועיין ב פ י ה ״ מ ל ה ר ״ מ פ ״ ג ס מ ״ ג ולשוגו‬
‫צע״ק‪ .‬ועיין ב מ ש נ ה פ ״ ה מ ״ ב ובאליהו ר ב א שם‪.‬‬
‫‪ 8/9‬זה ה ו א פ ס י ו ן ש ה ו א מטמא וכר‪ .‬בריש הנ״ל‪ :‬זהו ס פ ק פסיון ו כ ו ‪ /‬א ב ל‬
‫ב ד א ״ ש ה נ ״ ל ל נ כ ו ן ‪ :‬זהו פסיון ש מ ט מ א בן יומו‪.‬‬
‫‪ 9‬ארבע מראות שעור ובשר נטמא בהן ובהן ה ש ח י ן וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬שעור‬
‫ו ה ב ש ר נ ט מ א ו כ ד ‪ .‬ובפיה״מ ל ה ד ״ מ פ ״ א מ ״ ד ‪ :‬ו ב ת ו ס פ ת א א מ ר ו מ ר א ו ת ש ע ו ד ה ב ש ר‬
‫מ י ט מ א ב ה ן השחין והפכוה ו ה ק ר ח ת ו ה ג ב ח ת מיטמאין‪ .‬וכן ב ד ״ ש פ י א מ ״ ג ‪ :‬כ ד ק ת ג י‬
‫ב ת ו ס פ ת א א ר ב ע מ ר א ו ת ש ע ו ד ה ב ש ר גיטמא ב ה ן ה ש ח י ן והמכוה ו ה ק ר ח ת והגבחת‪.‬‬
‫ו כ ן ב ר א ״ ש ש ם ‪ :‬כ ד ת נ י א ד ׳ מ ר א ו ת שעור ה ב ש ר מ ט מ א ב ה ם ה ש ח י ן והמכוה ו ק ר ח ת‬
‫וגבחת‪ .‬ו ב ס ׳ הכריתות‪ ,‬ב ת י מ ד ו ת ב י ת י׳ סי׳ ה ׳ )ד׳ ק ר י מ ו נ ה ט ״ ו ע ״ ב ( ‪ :‬כדתנלא‬
‫ב ת ו ס פ ת א מ ג ע י ם ד ׳ מ ר א ו ת בעור ו ב ש ד מ ט מ א וכד‪ .‬ועיין ד מ ב ״ ם פ ״ ו מ ה ׳ ט ו מ א ת‬
‫צ ר ע ת רד״״ב‪ ,‬ונראה שגיסח א ת דבריו ע ״ פ ה ת ו ס פ ת א כאן‪.‬‬
‫‪ 10‬הפיסיק מטמא אף על פ י שאינו מאותו מראה וכר‪ .‬עיין ב מ ש נ ה פ״ד מ״א ומ״ב‪.‬‬
‫‪ 11‬ובלבד שיהיה מארבע מראות‪ .‬רמב״ם רפ״ד מ ה ׳ טומאת צרעת‪ ,‬תו״כ‪,‬‬
‫תזריע‪ ,‬גגעים סוף פרש׳ ב׳‪.‬‬
‫‪ 11/12‬המחייה מטמא בכל מראה אפילו לבנה בשחור וכר‪ .‬כל הברייתא‬
‫בסי׳ ה ד א ב ״ ד לתו״כ ס ״ ה ע ״ ב ‪ ,‬א ל א שהיא לקויה שם בחסר‪ ,‬עיי״ש‪ .‬ועיין ב מ ש נ ה פ ״ ד מ״ב‪.‬‬
‫ו ב ד ל ב ״ ג מצורע ק ג ״ ב ע ״ ג ‪ :‬ש ה מ ח י ה ש ב ת ו ך ה ב ה ר ת ה י א ס י מ ן ט מ א ה ב א י‬
‫ז ה צ ב ע ש ת ה י ה והו׳ ש ל א ת ה י ה כ מ ר א ה צ ר ע ת ע ו ד ו ב ש ד ‪ ,‬כ ב ד ג ת ב א ד ז ה ב א ׳‬
‫מ ת ו ס פ ו ת גגעים‪.‬‬
‫‪ 12‬ושער ל ב ן מטמא ככל מראה לבן‪ .‬משגה פ״ד מ״א‪.‬‬
‫‪ 12/13‬ו א פ י ל ו במראה סיבות אלא ששער ל ב ן אלא ששער ל ב ן ‪ .‬ב ד ‪ :‬ואפילו‬
‫ב מ ר א ה סיבות א ל א ש ש ע ר ל ב ן מכה‪ .‬ובגוסח ה ג ר ״ א ‪ :‬ב מ ר א ה שיבות א ל א ש ש ע ר ל ב ן‬
‫מוכה‪ .‬ואולי צ ״ ל ל פ נ י נ ו ‪ :‬ואפילו ב מ ר א ה סיבות שינו ) ־ ־ ש א י נ ו ‪ ,‬ו נ ש מ ט ע ״ י ה ד מ י ו ן‬
‫ע ם ‪ :‬סיבו׳( א ל א ש ע ר ל ב ן מ כ ה ) = מוכה(‪ .‬ועיין ה ג י ׳ ב ד א ב ״ ד הנ״ל‪ ,‬ו י ש שם חסרון‪.‬‬
‫‪163‬‬
‫נגעים פ״א עמ׳ ‪618‬‬
‫‪ 13‬והנתקין מ ט מ א י ן בכל מראה אפילו לבנים בשחור וכוי‪ .‬בפיה״מ פ״א‬
‫מ ״ ר ע מ ׳ ‪ :103‬ו ש ם נ א מ ר גם כן ה נ ת ק י ן מ ט מ א י ן בכל מראה‪ .‬ו ב פ י ה ר א ב ״ ד ה נ ״ ל ‪:‬‬
‫והנתקים מ ט מ א י ן בכל מ ר א ה א פ י לבנים בשחור ושחורים ב ל ב ן ו מ ט מ א י ן ב ש ע ר‬
‫צהוב דק‪ .‬ו ה ר א ב ״ ד הוכיח מ כ א ן ש ה ת ו ס פ ת א סוברת ש ג ם בנתקים צריך שינוי בעוד‪.‬‬
‫ו ב ה ש ג ו ת י ו ל ה ר ״ מ דס״ח מ ה ט ו מ א ת צ ר ע ת ‪ :‬א י ן ) = אין( ה ת ו ס פ ת גדאה ש י ש שנוי‬
‫ב ע ו ד א ב ל מ מ ד ר ש ת ו ר ת כהנים נ ר א ה שאינו צריך שגוי ה ע ו ר כלל‪ .‬ו ה ר א ב ״ ד פסק‬
‫כ ת ו ״ כ עיין ב פ י ה ד א ב ״ ד הנ״ל‪ ,‬וכן בפירושו ל ב ר י י ת א ד ר י ש מ ע א ל שם ב׳ ע ״ ג ‪ :‬בטומאת‬
‫נ ת ק י ם שאיגה א ל א ג ש ו ר ת ש ע ר ואיגד‪ ,‬מ א ר ב ע מ ר א ו ת גגעים וכו׳‪.‬‬
‫וכן ב פ י ה ר מ ב ״ ן ת ז ר י ע י ״ ג מ ‪ :‬כי ג ג ע ה נ ת ק ירמוז שהיו מ ר א ו ת גגעים‬
‫בנתוק וזה צריך עיון ב ת ו ס פ ת א במסכ׳ ג ג ע י ל פ י ש ש ג י ג ו שם והגתקים מטמאים‬
‫ב כ ל מ ד א ה ואפילו לבנים בשחור והשחורים בלבן ומטמאים ב ש ע ר צהוב ד ק שמראיו‬
‫כ ת ב ג י ת הזהב ע ״ כ גראה מ ז ה ש צ ר י ך שיהיה בגתוק מ ר א ה ג ג ע ו כ ד כי הכתוב לעולם‬
‫מזכיר גגע ה נ ת ק שצריך ש י ה י ה גגע בגתק א ב ל ל א י י ח ד ל ה ם מ ר א ו ת כ מ ו בעור הבשר‪.‬‬
‫ו ב ס הכריתות להר״ש מקינון‪ ,‬ב ת י מ ד ו ת ב י ת י ס י ה )הנ״ל(‪ :‬וזה בגתק‬
‫ש מ ט מ א ב כ ל מ ד א ה אפילו ש ח ו ר ב ל ב ן ולבן ב ש ח ו ר כ ד ת ג י א ב ת ו ס פ ת א דגגעים וכד‪.‬‬
‫ועיין להלן !‪ 6192‬ו מ ש ״ ש ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 14‬שמראיו כתבנית הזהב‪ .‬תו״כ תזריע‪ ,‬נגעים‪ ,‬פ״ה סה׳׳ה‪ ,‬ס״ה ע״ג‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 14/15‬הבנדים והעורות מ ט מ א י ן ב י ר ק ר ק שבירוקין וכו ‪ .‬משנה פי״א מ״ד‪ ,‬תו״כ‬
‫תזריע‪ ,‬נ ג ע י ם פרק י ״ ד ה ״ כ ‪ ,‬ם ״ ח ע ״ ד ‪ ,‬ר ״ ש פ י ״ א מ ״ ד כל ה ב ר י י ת א ‪.‬‬
‫‪ 15/16‬ואיזה ה ו א ה י ר ק ר ק שבירוקץ ר׳ אליעזר א ו מ ר כשעוד‪ ,‬וכקורמל‬
‫םומכם אומר ככנף טואם וכחוץ של דקל‪ .‬בירושלמי סוכה פ״ג ה״ו‪ ,‬נ״ג ע ״ ד ‪ :‬אי זהו‬
‫ירקרק שבירוקים ר ל ע ז ר או׳ כשעוד‪ ,‬ו כ ש ו ש נ ת ק ר מ ל ( סומכוס אומ׳ ככנפי‬
‫טווס‪ .‬ו ב א ג ו ר ל ר ״ ש ג ׳ מ ע ע ד ך ק ו ד מ ל ע מ ‪ :45‬בתום׳ נ ג ע י ם איזה ירקרק שבירוקין‬
‫ר אליעזר א ו מ ד כ ש ע ו ה וכקורמל‪.‬‬
‫ו ב ר ״ ש ה ג ״ ל ‪ :‬א י זה הוא י ד ק ד ק ש ב י ר ו ק י ן ד׳ אליעזר אומר כ ש ע ו ה ו כ ק ו ר מ י ל‬
‫םמכום א ד ככגף טווס וכחוץ ש ל דקל‪ .‬ו ב ת ו ס פ ו ת סוכה ל ״ א ב ד ״ ה הירוק <ד״ו רפ״ו(‪:‬‬
‫וכן מ ש מ ע ב ת ו ס פ ת ׳ ד ג ג ע י ש ד ו מ ה לשעוה ד ת ג י א ירוק שבירוקים ר א ל ע ז ד א ו מ‬
‫כ ש ע ו ה וכחורמל ) צ ״ ל ‪ :‬וכקורמיל( םומכוס א ו מ כ כ ג ף טווס וכחוץ ) ב ד ״ ח ‪ :‬וכחרוץ(‬
‫ש ל דקל‪ .‬ו ב ת ו ם ה ר א ״ ש שם )כ״ד ע ״ ג ( ‪ :‬ובתוספי דגגעים קורא שעוד‪ ,‬ירוק ד ת נ י א‬
‫א י ז ה ה ו א ירוק שבירוקים ד ׳ א ל י ע ז ר א ד כ ש ע ו ה ו כ ק ו ר מ י ל םומכוס א ו מ ד ככנף‬
‫של טווס ו כ ח ו ט ש ל דקל‪ .‬ובפי׳ ה ר א ״ ש כ א ן פ י ״ א מ ״ ד ‪ :‬תוםפ׳ איזהו י ר ק שבידוקן‬
‫ר ״ א אומר ב ש ע ו ה ובקורמל סומכום א ד ב כ נ ף טויס ובהוץ ש ל דקל‪ .‬ו ב ר מ ב ״ ם רפי׳׳ב‬
‫מה׳ ט ו מ א ת צ ר ע ת ‪ :‬ירקרק הוא הירוק שבירוקין שהוא ירוק ה ר ב ה ככנף הטווס וכהוצי‬
‫ה ד ק ל ‪ .‬ועיין ק ״ א ב ת ו ״ כ הנ״ל‪ ,‬ד ״ ו ק כ ״ ד ע״ב‪ .‬ועיין ת ו ס פ חולין מ ״ ז ב ד ״ ה אלא‪,‬‬
‫ש ו ״ ת מהר״ם ב ״ ב סוף ס י תרל״א‪ ,‬מ ר ד כ י ה׳ נ ד ה סוף ס י תשל״ה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ולעצם פי׳ המלה‪ ,‬ע י י ן מ ״ ש החכם‬
‫י ו ד ע ן ח ״ ב ע מ ‪.171‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ה ג ד ו ל ד ״ ע ל ע ף בספרו היקר פלורה ד ע ר‬
‫‪,‬‬
‫‪ 16/17‬ואיזה הוא אדמדם שבאדומים כזהורית יפה שבים‪.‬‬
‫‪ (1‬בראבי״ר‪ ,‬ח״ב םי׳ חדע״ח עמ׳ ‪ 382‬מעתיק מירושלמי‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫בירוש סוכה הנ״ל‪:‬‬
‫וכשושנת‬
‫הכרמל‪.‬‬
‫נגעים פ״א עמ׳ ‪618‬‬
‫‪164‬‬
‫א י ז ה ו א ד מ ד ם שבאדומים זה ז ה ו ד י ת עמוקה‪ .‬ו ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬ו א י זה ה ו א א ד ו ם‬
‫ש ב א ד ו מ י ם כזהורית י פ ה שבים‪ .‬ובפי׳ ה ד א ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬איזה אדום ש ב א ד ו מ י ם ב ז ה ו ר י ת‬
‫י פ ה ש ב ד ם ‪ .‬ומשם כנראה ה ו א גם ב ר ע ״ ב שם‪ .‬וברמב״ם ה ג ״ ל ‪ :‬ו א ד מ ד ם ה ו א א ד ו ם‬
‫ש ב א ד ו מ י ן ש ה ו א אדום הרבה כ ז ה ו ר י ת יפה‪.‬‬
‫‪ 17‬והפסיון להם כיוצא ב ה ן ‪ .‬ב ד ור״ש הנ״ל לנכון‪ :‬והפסיון ) ב ד ‪ :‬והפיסיון(‬
‫ש ל ה ן ו כ ד ‪ .‬ו ב מ ש נ ה פי״א מ ״ ב ‪ :‬היה ירקרק ו פ ש ה א ד מ ד ם א ד מ ד ם ו פ ש ה ירקרק ט מ א ‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬אץ ב ה ן מראה פתוך‪ .‬בכי״ו‪ :‬ו א י ן ב ה ן וכד‪ .‬ו ב ד ‪ :‬אי׳ ב ה ן מ ר א ה פתיך‪.‬‬
‫ובר״ש ב ט ע ו ת ‪ :‬ו א י ן ב ה ן מ ר א ה ב ת ו ך מ ר א ה גבוה שבהם כ מ ר א ה צ ל ה ח מ ה ו מ ד א ה‬
‫ע מ ו ק ש ב ה ן כ מ ר א ה ח מ ה ב צ ל ‪ .‬והנכון כלפנינו‪ .‬וכן ב ת ו ״ כ הג״ל ס ״ ח ע״ד‪ :‬י ר ק ר ק‬
‫או א ד מ ד ם מ ל מ ד ש א י ן מ ט מ א י ם ב פ ת ו ך ‪ .‬ועיין גם ל ה ל ן ‪ 627‬ש ד ‪) 27‬לעניין בגדים(‪,‬‬
‫ש ם ש ד ‪) 33‬לעניין בתים(‪.‬‬
‫‪ 18/19‬ר׳ ישמעאל אומר מראות נגעים שנים עשר‪ .‬ר״ש ורא״ש פ״ד מ״ד‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 19/21‬ר׳ חנניה סגן הכהנים אומר‪ ...‬שבעים ושנים‪ .‬כ ל הברייתא ב מ ש נ ה פ״א‬
‫מ״ד‪ ,‬עיין ב מ פ ר ש י ם שם‪ .‬אלא ש ב מ ש ג ה ד גפולי ח ס ר מ א מ ר ד ׳ חגגיא ס ג ן הכהנים‪.‬‬
‫ו ע י י ן מ ל א ״ ש שם‪.‬‬
‫‪ 21‬מי שנםמית אחת מעיניו וכוי‪ .‬בריש פ י ב מ״ג‪ :‬ת נ י א בתוספתא מי שנםמת‬
‫א ח ת מ ע י נ י ו א י נ ו ר ש א י ל ד ו ן ו כ ד ‪ .‬ו ע י י ן ס נ ה ד ר י ן ל״ד ב׳‪.‬‬
‫‪ 22/23‬מקיש ריבין לננעין וכוי‪ .‬ספרי שופטים פי׳ ר״ח‪ ,‬י ד ו ש נדרים פ״ט ה״א‪.‬‬
‫מ״א סע״ב‪ ,‬בבלי ס נ ה ד ר י ן הנ״ל‪ .‬ר ״ ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 23/24‬בית האפל וחלונותיו מונפות מפתחץ לאותן חלונות וכוי‪ .‬בר״ש הנ״ל‪:‬‬
‫בי׳ ה א פ ל וחלוגותיו מגופו׳ פותחין לאותו ה ח ל ו ג ו ת ורואין א ת גגעו ו כ ד ‪ .‬ובפי׳ מ ה ר ״ ם‬
‫פ ״ ב מ ״ ב ‪ :‬ולא בתוך הבית‪ .‬נ ר א ה פירושו ש א ם החלונות סגורות לא יראו ה נ ג ע עד‬
‫ש י פ ת ח ו ס והכי מ ש מ ע ב ת ו ס פ ת א ד ת נ י ב ת ו ס פ ת א ב י ת א פ ל וחלונות מ ג ו פ ו ת פי׳ ס ת ו מ ו ת‬
‫פותחים החלוגות ורואין א ת גגעו‪ .‬והא ד ת ג ן )מ״ג שם( א י ן פ ו ת ח י ן לו חלונו׳ היינו‬
‫מ ח ד ש א ב ל י ש ח ל ו נ ו ת והם סגורים פותחים אותם ל ר א ו ת הגגע‪.‬‬
‫‪ 24/25‬םדץ המקומט מפשטץ את קומטיו ורואץ את ננער‪ .‬ליתא בד״ש הגיל‪,‬‬
‫א ב ל פסקה הרמב״ם בפי״ג מ ה ׳ ט ו מ א ת צ ר ע ת ה״ז‪.‬‬
‫‪ 25‬נראית הננע בחדרין או בםדקין וכר‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬נראה ה נ ג ע בחורי׳ או‬
‫בםדקין א י ן נ ז ק ק י ן לו סילקו ה ד י ה ו א כ ק מ ו ט ש נ פ ש ט ו כ ב י ת )וכ״ה ג ם בכי״ו‪,‬‬
‫ואצל צ ׳ ב ט ע ו ת ‪ :‬ובית( הסתרים שגתגלה‪ .‬ו ב ד ‪ :‬כ ק מ ו ט שנפש׳ ו ב ב י ת הםתרי׳ ש ג ת ג ל ה ‪.‬‬
‫‪ 26‬מאורגת בעומדץ לשחי וכר‪ .‬מ א ו ר ג ת ־ ה א ו ר ג ת ־ מי אורגת ־ כ ש א ו ר ג ת ‪.‬‬
‫ו ב ד ‪ :‬כאורגת‪ .‬ובאו״ז ח״א ה׳ ג ד ה סי׳ שם״ג א ו ת ד‪ ,‬מ ״ ט ע״ד‪ :‬ה״ג ב מ ס ׳‬
‫נגעים )ס״ב מ״ד( ו ב ת ו ס פ ת א ו ב ת ״ כ )גגעים פ״ד ה״ג ס״ג ע״ב( האשד‪ .‬כ ע ו ר כ ׳‬
‫וכמגיקה א ת בגה ו כ א ו ר ג ת בעומדין ל ש ח י ן ) צ ״ ל ‪ :‬לשחי(‪ .‬ועיין׳ וי״ד פט״רח‪,‬‬
‫תום׳ ג ד ה ס״ז סע״א‪.‬‬
‫‪ 27‬טווה פשתן‬
‫לשמלת‪ .‬בכי״ו‪:‬‬
‫לשמלית‪ .‬ו ב ד ‪:‬‬
‫כטווה‬
‫לשמאלית‪.‬‬
‫ועיין‬
‫אליהו ר ב א פ״ב מ״ד‪.‬‬
‫‪ 28‬כשם שנראה לנגעו כ ך נראה לתגחלתו‪ .‬משגה פ״ב םמ׳־ד‪.‬‬
‫‪ 28/29‬שגי והתגלח ונאמר נכות עיניו וכי‪ .‬תו״כ מצורע רפ״ב‪ ,‬ע״א ע״ב‪ ,‬ועיין‬
‫סוטה ט ״ ז א׳‪.‬‬
‫‪165‬‬
‫נגעים פ״א עמ׳ ‪618‬‬
‫‪ 30/31‬כ ל הנגעים א ד ם ר ו א ה ח ק מ נ ג ע י ע צ מ ו ד ב ר י ר׳ מ א י ר וחכמים א ו מ ר י ם‬
‫אף לא ננעי ב י ת ו בנדיו וקרוביו‪ .‬בר״ש פ״ב מ ״ ה ‪ :‬ובתוספי ת נ י איפכא כל הנגעים אדם‬
‫ד ו א ה חוץ מ ג ג ע י ע צ מ ו דברי ד ׳ מאיר ותכמי׳ אומרים א ף ל א נגעי ביתו בגדיו וקרוביו‪.‬‬
‫ו ב ת ר ת י פליגי‪ .‬ולכאורה ג ד א ה מ ד ב ר י ה ר ״ ש ש ה ת ו ס פ ת א חולקת ע ל מ ש ג ת י ג ו גם‬
‫בעגיין גגעי ב י ת ו ו ב ג ד י ו ש ל א הוזכרו במשנה‪ ,‬ולפיה דואה ה ו א נ ג ע י ביתו ובגדיו‪.‬‬
‫ועיין ב מ ש ג ה פ ״ ה מ״ה‪ .‬ואולי ג ש מ ט ה הסיפא ש ל ה ב ר י י ת א שלגו בר״ש‪ ,‬ולפיכך אמר‪:‬‬
‫ב ת ר ת י פליגי‪.‬‬
‫ו ב מ א י ר י סנהדרין פ ״ ד ע מ י ‪ :158‬ש כ ל הנגעים א ד ם רואה חוץ מ נ ג ע י ע צ מ ו‬
‫ב י ן בגגעי א ד ם ב י ן בגגעי בגדים ב י ן ב ג ג ע י בתים ואפילו חכם אינו דואה לעצמו‪.‬‬
‫ו י ש חולקין ל ו מ ד ש ת ל מ י ד חכם דואה ל ע צ מ ו בבתים ו ב ב ג ד י ם ו כ ן מ צ א ג ו ה‬
‫ב מ ד ר ש ו ת כל ת ל מ י ד חכם דואה ל ע צ מ ו ו ה ע מ י ד ו ה בבתים ובבגדים‪.‬‬
‫‪ 32/33‬וחכמ׳ אומרים צריך שיאמר ב י נ ו ל ב י נ ה ו ה ל א נ ד ר י הן אלא ש ב י נ ה‬
‫ל ב י ן אחרים‪ .‬ב ד וכי״ו‪ :‬והלא ג ד ר י ם ה ן וכד‪ .‬ואין לזה שום מובן‪ ,‬וג״ל ב ר ו ר ש צ ״ ל ‪ :‬והלא‬
‫ג ד ר י ׳ ) = גדדיו( הן‪ ,‬כלומר‪ ,‬ה ד י א ל ו הם גדרי עצמו‪ .‬ו ה ג ה ת י ז א ת מ ו צ א ת ל ה אשור‬
‫גם מ י ד ו ש ׳ נ ד ר י ם פ ״ י ה״י‪ ,‬מ ״ ב ע ״ א ‪ ,‬א ל א ש נ ש ת ב ש שם )והנכון ה ו א בראשוגים(‬
‫וכ״ה ש ם ‪ :‬נ ד ר ה אשד‪ ,‬ו ש מ ע ב ע ל ה ו ל א ה י פ ר לה פ ש י ט א שאינו מ י פ ר ל ה לעניין הבעל‪.‬‬
‫מ ה ו שיפר ל ה לעניין ה ז ק ן ? מ ה א נ ן ק י י מ י ן א ם ב נ ד ר י ׳ שבינו ל ב י נ ה נ ד ר י ע צ מ י‬
‫) ק ר י ‪ :‬ע צ מ ו ‪ ,‬וכ״ה בראשונים ש א צ י י ן להלן( ה ן ! א ל א כ י נ ן קיימין בנדרי׳ ש ב י נ ה‬
‫ל ב י ן אחרים‪] .‬ולאו מ ת נ י ת א ה י א א ף ל א נדרי א ש ת ו שבינה ל ב י ן אחרים[? )כ״ה הגי׳‬
‫ב ר מ ב ״ ן םי״א‪ ,‬ר ש ב ״ א ‪ ,‬ר י ט ב ״ א ‪ ,‬מאירי ו ע ו ד נדרים פ ״ ב ב׳‪ ,‬ולפנינו נ ש מ ט ע״י‬
‫הדומות(‪ .‬והפירוש הוא‪ ,‬ש ה ר י ל פ י מ ש נ ת נ ו א י ן ה ב ע ל יכול להתיר נ ד ר י א ש ת ו מ פ נ י‬
‫ש ה י א כעצמו‪ ,‬ולאו מ פ נ י ש ש מ ע ולא ה פ ר לה‪ ,‬ו א ״ כ אפילו ב נ ד ר י ע י נ ו י נ פ ש ש ש מ ע‬
‫ו ל א ה פ ר ל א יוכל ל ה ת י ר לה‪ ,‬מ פ נ י ש ה ב ע ל כאשתו‪ .‬וע״ז א ו מ ד ה י ר ו ש ל מ י ‪ :‬ולא‬
‫ד ׳ יודה ה י א ? כלומר‪ ,‬ה ר י ר ק ל ד ׳ יהודה ב מ ש נ ת י נ ו כ א ן ה ב ע ל אינו מ ת י ר נדרי אשתו‪,‬‬
‫א ב ל החכמים שחולקים עליו סוברים ש ה ב ע ל מ ת י ר נדרי אשתו‪ ,‬וממילא י ש ל ש א ו ל‬
‫ל ש י ט ת החכמים‪ ,‬שהלכה כמותם‪ ,‬א ם ה ב ע ל מ ת י ד נ ד ר י עינוי נ פ ש ש ל א ש ת ו א ח ד י‬
‫ש ש מ ע ולא ה פ ר ל ה א ו שהקים לה‪ .‬וע״ז מ מ ש י ך ה י ר ו ש ל מ י ‪ :‬״ ת נ י נ ן ) כ ״ ה ה ג י ׳‬
‫בראשונים הנ״ל( ב ש ם ר׳ יודה‪ .‬ר׳ חייה ת נ י ל ה ב ש ם חכמים״‪ .‬כלומד‪ ,‬א נ ן תנינן‬
‫ב מ ש נ ת י נ ו כ א ן ש א י ן הבעל מ ת י ר נדרי א ש ת ו ב ש ם ר ׳ יהודה‪ ,‬א ב ל ר ׳ חייה ש נ ה‬
‫הלכה זו ב ש ם החכמים‪ ,‬והכוונה ל ת ו ס פ ת א ש ל פ נ י נ ו כאן‪ .‬ו מ מ י ל א א ם הלכה כחכמים‬
‫ש א י ן ה ב ע ל מ ת י ר נ ד ר י א ש ת ו מ פ נ י ש א ש ת ו כ ע צ מ ו א י ן מקום ל ש א ל ה הנ״ל בירושלמי‪.‬‬
‫‪ 33‬ורואה הוא קדשיו ומעשרותיו וכי‪.‬‬
‫לעיל בכורות פ״ג ״‪ ,538‬בכורות‬
‫ל ״ א א׳‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 33/34‬ונשאל ה ו א על הטהרות וכוי‪ .‬לעיל בכורות הנ״ל‪ ,‬להלן ‪ 6284‬ומש״ש‪.‬‬
‫‪ 34/37‬אק מ י ן שני דינק‪ ...‬נשאלין על השנייה‪ .‬כ ל הברייתא לעיל »‪ 425‬ואילך‬
‫ו ב מ ק ב י ל ו ת שם‪ .‬ועיין תום׳ סנהדרין ל ״ ה א ׳ ד ״ ה אבל‪.‬‬
‫‪ 37/38‬אץ משקק שתי סוטות אחד וכוי‪.‬‬
‫ל ע י ל סוטה ‪ ,29324‬ועיין מ ״ ש בח״ב ע מ ׳ ‪.57‬‬
‫ב ד וכי״ו‪ :‬כ א ח ד ו כ ד ‪ .‬וכל הברייתא‬
‫נגעים ם״א עמ׳ ‪619‬‬
‫‪166‬‬
‫עמ׳ ‪619‬‬
‫‪ 1/2‬א ק שורפין ש ת י פרות ב ב ת א ח ת וכוי‪ .‬וכן בספרי ח ק ת פ י ׳ קכ״ג‪,‬‬
‫הוצ׳ הורוביץ ע מ ׳ ‪ :153‬ו ש ח ט א ו ת ה מ י כ ן א מ ר ו א י ן ע ו ש י ם ש ת י פרות כ א ח ת ‪.‬‬
‫ועיין פ ר ה פ ״ ג מ״ז‪ ,‬י ו מ א מ ״ ג רע״א‪ ,‬חולין ל ״ ב א׳‪ .‬ו כ ן ב ת ו ס פ ת א להלן ‪) 63323‬בכי׳יו וד(‪:‬‬
‫א י ן שורפין ש ת י פ ר ו ת ב ב ת א ח ת וכר‪ .‬א ב ל ב ד ״ ש שם פ ״ ד מ ״ ב ‪ :‬ב ג ת א ח ת ‪,‬‬
‫ועיין במשגה שם‪.‬‬
‫‪ 2‬משנעשת אפר מביא אחרת וכר‪ .‬להלן ‪ 633‬ש ר ‪ ,28/29‬ועיין מש״ש‪.‬‬
‫‪ 2/3‬ואין עורפין ש ת י עגלות כאחת ו ד י אליעזר אומר וכר‪ .‬סוטה פ״ט מ״ב‪,‬‬
‫וכגי׳ מ ש ג ת הירושלמי שם‪ ,‬ע י י ן מ ל א ״ ש שם‪ .‬ועיין ספדי שוססים פ י ׳ ד״ו‪ ,‬הוצ׳ פ י נ ק ל ש ט י י ן‬
‫ע מ ׳ ‪ 241‬ו ב ה ע ר ו ת שם‪.‬‬
‫‪ 4‬ו א ק ע ו ש י ן שלש ע י י ר ו ת הגדחות וכר‪ .‬לעיל ‪ ,4362‬ועיין סנהדרין פ״א םמ״ה‪,‬‬
‫שם ט ״ ז ב׳‪.‬‬
‫‪ 5/6‬א ג ש י ע י ר הגדחת אין דנק שנים מהם כאחד א ל א דגק א ת הראשון וכר‪.‬‬
‫ע י י ן רש״י סנהדרין קי״ב א׳ ד ״ ה ור״ל אמר‪ ,‬ועיין מ ״ ש ה ג ד מ ״ ש ב א ו ״ ש פ י ״ ד •‬
‫מ ה ׳ סנהדרין ה״י‪ .‬ו ב א מ ת מ פ ש ט ד ב ר י ה ת ו ס פ ת א ב ס נ ה ד ר י ן ‪ 42523‬ולעיל ‪ 61834‬וכן‬
‫מ ס ת י מ ת ד ב ר י הירושלמי סנהדרין פ ״ ד ס ה ״ ט )םה״ז(‪ ,‬כ ״ ב ע ״ ב מ ש מ ע ש ה י ר ו ש ל מ י‬
‫חולק ע ל ה ב ב ל י ש ם )פדו א׳(‪ ,‬ומפרש שאפילו בנואף ונואפת ב ת ישראל א י ן ד נ י ן‬
‫שנים ביום א ח ד ‪ .‬וכאן מ ש מ י ע ה ל נ ו ה ת ו ס פ ת א ש א ע ״ פ ש ד י ן סייף גגדם ע ״ י ז ה שכולם‬
‫י ח ד ע ב ד ו ) ד ו ב העיד( מ ״ מ דנים כל א ח ד לחוד‪.‬‬
‫‪ 6/7‬ל ע ו ל ם א ק ה כ ה ן רשאי לטמא עד שיהו עיגיו בו וכר‪ .‬בר״ש ם״ג מ ״ א ‪:‬‬
‫תגיא ב ת ו ס פ ת א לעולם א י ן הכהן ר ש א י ל ט מ א ו ע ד שיהו עיגיו בו ו ב ע ר ה ב ש ר ש ח ו צ ׳‬
‫לו‪ .‬ובמיוחס להר״ש תו״כ תזריע‪ ,‬גגעים‪ ,‬ר פ ״ ב ג״ג ם ע ״ א ‪ :‬ו ב ת ו ס פ ת א ת נ י א לעולם‬
‫א י ן כ ה ן רשאי ל ט מ א א ת הגגע ע ד שיהו עיגיו בו ובעור הבשר‪ .‬ועיין ב ת ו ״ כ שם‬
‫ובפי׳ ה ר א ב ״ ד ם׳ םע״ב‪ .‬ובדמב״ם פ ״ ט מ ה ׳ ט ו מ א ת צ ר ע ת ה ״ ד ‪ :‬א י ן ה כ ה ן ד ש א י‬
‫ל ט מ א א ת ה ט מ א ע ד שיהיה עיניו במקום הגגע בעור ה ב ש ר ש ח ו צ ה לו‪ .‬ועיין ב כ ״ מ‬
‫ש ם ב ש ם ר מ ב ״ ם מוגה‪ ,‬ויתכן ש י ש לפנינו בתוספתא ה ש מ ט ה ע ״ י הדומות‪.‬‬
‫‪ 7/8‬עודה מסגירו או פוטרו נ ו ל ד בו וכוי‪.‬‬
‫ר״ש הנ״ל‪ ,‬ועיין במשגה שם‪ ,‬ועיין‬
‫בפי׳ ה ד א ב ״ ד ת ד כ ה ג י ל פ ״ ב ה ״ ח ‪ ,‬ם׳ ע״ד‪.‬‬
‫‪ 9‬א ל א ע ל סוף שבוע‪ .‬בר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬א ל א ע ד סוף שבוע‪.‬‬
‫‪ 9/10‬הלך נגעו‪ ...‬טהור ה ו א ‪ .‬ה מ ל ה ״הוא״ ליתא בכי״ו‪ ,‬ועצם ה ה ל כ ה בדמב״ם פ״ט‬
‫מ ה ׳ ט ו מ א ת צרעת ה״ג‪ .‬ו ש ם ‪ :‬ע ד שיאמר לו כ ה ן טהור אתה‪.‬‬
‫‪ 10/11‬נ א מ ן הכהן ל ו מ ר נ נ ע ז ה פשה נ נ ע ז ה לא פשה וכר‪ .‬דמב״ם פ״ט מ ה ׳‬
‫ט ו מ א ת צ ר ע ת סה״ד‪ ,‬ר ״ ש ורא״ש פ ״ ב מ ״ ה ‪ ,‬ש ו ״ ת מ ה ד ״ ח או״ז )בשם ה ר ״ ש ( סוף‬
‫ס י ׳ צ״ג‪ ,‬ש ו ״ ת ר ״ א מזרחי ס י ׳ ע׳‪ ,‬ודברי כ ל ם מבוססים ע ל ה ר ״ ש הג״ל ש מ ח ל ק ב י ן‬
‫א ת ח ז ק איסודא ל ל א איתחזק‪.‬‬
‫‪ 12‬כהן שראהו בתחלה נ ז ק ק לו בסוף שבוע ראשון וכר‪ .‬תו״כ תזריע גגעים‬
‫פ ״ ב םה״ד‪ ,‬ם ״ א ע ״ ד ‪ ,‬שם סהי״ג‪ ,‬ס ״ ב ע״ב‪ .‬ובפיד״״מ פ ״ ג מ ״ א ע מ ׳ ‪ :111‬וכבר ה ת ב א ר‬
‫ב ת ו ס פ ת א שהכהן א ש ר ד א ה הגגע ב ת ח ל ה ה ו א א ש ר יראהו בסוף ש ב ו ע ראשון ובסוף‬
‫ש ב ו ע ש ג י וכו׳‪ .‬ופסקה ב י ד החזקה הביל‪ .‬ועיין להלן «‪.628‬‬
‫נגעים ם״א—ב עמ׳ ‪619‬‬
‫‪167‬‬
‫‪ 13‬נזקק ל ו בסוף שבוע שני‪ .‬ליתא בכי״ו‪.‬‬
‫‪ 14‬מת א ו שחלה כ ה ן א ח ר נזקק לו‪ .‬תו״כ‪ .‬פיה׳׳מ ודמב׳׳ם הנ׳׳ל‪.‬‬
‫שם‪ :‬ו ל א י א מ ר ל ו ל ך ו ש ו ב ו כ ר ‪ .‬רמב״ם פ״ט מה׳ טומאת צרעת הי״א‪.‬‬
‫‪ 14/15‬כ ה ן שטמא א ת ה ט ה ו ר ו כ ר ‪ .‬ר׳׳ש פ׳׳ג מ״א‪• .‬‬
‫‪ 15‬נזקק ל ו בסוף שבוע ו כ ר ‪ .‬בכי׳׳ו ור׳־ש הנ״ל‪ :‬ונזקק לו וכר‪.‬‬
‫‪ 15/16‬אף ע ל פ י ש ט י מ א א ת ה ט מ א ו כ ר ‪ .‬ד״ש הנ״ל‪ ,‬דמב״ם פ״ט מה׳ טומאת‬
‫צרעת ה״ג‪ .‬והפי׳ הוא שאעפ״י שבסוף השבוע נמצא הנגע כמו שאמר הכהן‪ ,‬אבל‬
‫מכיוון שבתחילתו לא טימא כהוגן אין אמירתו ״טמא״ מועילה‪ ,‬והוא טהור‪ .‬ועיין‬
‫ב ב א ו ר הגר״א‪ .‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 16/18‬ל ע נ ק ט ו מ א ה ה ו א אומר‪ ...‬ע ל ה ה ל ל מ ב ב ל ‪ .‬תו״כ תזריע סוף פרק ט׳ ס״ז‬
‫דע״א‪ ,‬ידוש׳ פסחים פ״ו ה״א‪ ,‬ל״ג ע״א‪ ,‬ר״ש הנ״ל‪ .‬ועיין ראב״ד בתו״כ שם ס״ז ע״א‬
‫ומ״ש בתמת ישרים בהגהות ספרא מ״ז ע״א‪.‬‬
‫פ״ב‬
‫‪ 19/20‬שער ל ב ן ל א ה צ י ל שער א ח ר מ י ד ו ו כ ר ‪ .‬במשגתיגו פ״ד מ״ר )לפי׳ גי׳‬
‫הרמב״ם בפיה״מ(‪ :‬בהרת ובו שער לבן ו ש ע ר שחור טמא‪ .‬כלומר שאין השחור‬
‫מציל מידי הלבן‪ ,‬כפי׳ הגר״א באליהו ר ב א שם‪ .‬א ב ל ב כ ל הנוסחאות )לוו‪ ,‬קויפמן‪.‬‬
‫כי״מ‪ ,‬פרמה‪ ,‬ד״ו רפ״ב( במשנה‪ :‬שער לבן א ו שער שחור וכר‪ .‬והתוספתא שלנו‬
‫כאן מוסיפה למ״א—ג׳‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 21‬י פ ה כ ח ו ב מ ק ו מ ו ליטמא ב כ ל מ ר א ה ‪ .‬כמו שמפורש לעיל ‪ ,61813‬עיין מש״ש‪.‬‬
‫‪ 21/22‬היו בו שתי שערות ב נ נ ע ושופעות ח ו צ ה לו וכר‪ .‬תו״כ תזריע‪ ,‬נגעים‬
‫דפ״ב‪ ,‬ס׳ ע״ג‪ ,‬רמב״ם פ״ב מה׳ מומאת צרעת םה״ב‪.‬‬
‫י ‪ 22/24‬אמר ר׳ מאיר ש ל א יהו ב נ י אדם מ ח מ י ן שבנולם הן נידונק אלא אם‬
‫הידהה שער ל ב ן טמא ואין ה ל ב ן טהור‪ .‬ב ד וכי״ו‪ :‬אלא אס ה י ד ה א וכר‪ ,‬ועיין להלן‬
‫גי׳ המפרש לתו״כ בתוספתא‪ .‬והברייתא הזאת סתומה מאד‪ ,‬ומהברייתא בתו״כ הגיל‬
‫א נ ו למדים שדברי ר״מ גםמכים לדבריו במשגתיגו פ״ד מ״ד‪ :‬עיקרן מלבין וראשן‬
‫משחיר טמא כמה יהא בלבגוגית ר׳ מאיד אומד כל שהוא‪ .‬אלא שגם בתו״כ רבו‬
‫הנוסחאות והפירושים‪.‬‬
‫וכ״ה בד״ו שם )ל׳ ע״ד(‪ :‬ר׳ מאיד אומ׳ שלא יהא בני אדם מדמין שבגולם‬
‫הם נידונים אלא ח ו ד‬
‫שיער לבן טמא ושאינו שער לבן טהור‪ .‬ובכי״ר שם‪ :‬אמ׳‬
‫ד׳ מאיר שלא יהוא בגי אדם מדמים שבגולם הם נידונים אלא ה ו ד שער לבן טמא‬
‫ושאיגו לבן טהור‪ .‬ועיין להלן גי׳ ר״ש בר קלונימוס‪ .‬ובילקוט שם‬
‫יהא אדם מדמה‬
‫)מתו״כ(‪ :‬ושלא‬
‫ש ב כ ו ל ם הן נידונין אלא ה י ה שער לבן טמא אין לבן טהור‪.‬‬
‫ובמה״ג שם עמ׳ ‪ :282‬אמר ר׳ מאיר שלא יהוא בני אדם מדמין‬
‫נידונין אלא ח ו ד‬
‫שבכולם‬
‫הן‬
‫שיער לבן טמא ושאינו לבן טהור‪ .‬א ב ל בהערות שם מעיר‪:‬‬
‫‪,‬שבכולם‪ .‬בכ״י ב ג ו ל ם ״ ‪ .‬ובמה״ג כת״י ילון‪ :‬שלא יהוא בני אדם מדמין ש ב ג ו ל מ י ה ן‬
‫כגולם הן נידונין אלא ה י ך שיער לבן טמא וכר‪.‬‬
‫ובפי׳ הראב״ד שם‪ :‬״אמר ר׳ מאיר שלא יהו בני אדם מדמין ש ב ג ו ל ם הם‬
‫נידונין אלא ח ז ר )צ״ל‪ :‬ח ו ד ‪ ,‬כפי שיוצא מפירושו להלן( שער לבן טמא ושאינו‬
‫‪168‬‬
‫נגעים פ״ב עמ׳ ‪619‬‬
‫ל ב ן טהור‪ .‬כך נראה לי פירושו ש ח ז ר ר׳ מ א י ר ואמר מן התודה ודאי אפי׳ כל ש ה ו‬
‫טמא‪ ,‬ד ב ת ר עיקרא אזליגן‪ ,‬מיהו כדי שלא יהו בני אדם סבורין ש ב כ ה ן בור הם‬
‫נדונין שאינו י ו ד ע הלכות נגעים‪ ,‬לפי שלפעמים ש ל א יראה לובן ה ע י ק ר ויהיו סבורין‬
‫ל ו מ ד ד ש ע ד שחור ט מ א אותו‪ .‬לפיכך נ א מ ר לכהן שלא י ח ל י פ נ ו ע ד שיהא ח ו ד ו‬
‫ה ע ל י ו ן של ש ע ר לבן‪ ,‬א ל א י ע מ ו ד בהסגר ואם ע מ ד בעיניו ש ת י ש ע ר ו ת י ש ת ו ק‬
‫מ מ ג ו ״ וכד‪ ,‬עיי׳׳ש‪.‬‬
‫ובפי׳ ה ר ״ ש כאן פ ״ ד מ ״ ד ‪ :‬״אמר ר ״ מ ש ל א י ה א אדם מ ד מ א ש כ ג ו ל ם הם‬
‫נדונין ח ו ד ה ש ע ר לבן ט מ א אין ל ב ן ט ה ו ר פי׳ וכו׳ שכגולם הם נ י ד ו נ י ׳ ש י ה א גופו‬
‫של ש ע ר ל ב ן מ ס ב י ב דםגי ב ח ו ד ו דהיינו צדו ה א ח ד ״ וכוי‪ .‬והנה הוא פי׳ שבגולם‬
‫הולך על ה ש ע ר ‪ ,‬והיינו ש א י ן ה ש ע ר נ י ד ן ב ה י ק ף לבגוגיתו אלא גם מ ן ה צ ד מספיק לטמא‪.‬‬
‫ובפי׳ המיוחם ל ה ר ״ ש ת ו ״ כ שם )ג״ג םע״ב(‪ :‬״אמד ר׳ מאיר שלא יהו ב נ י א ד ם‬
‫מ ד מ י ן שבגולם הם נידוגין א ל א ת ו ר ה ש ע ר )צ״ל‪ :‬ח ז ר ה ש ע ר ‪ ,‬כפי ש י ו צ א‬
‫מפירושו להלן( לבן ט מ א ושאיגו ש ע ר לבן טהור‪ .‬ו ג ד א ה ל י ד ה כ י ) כ ״ ה ב כ ת ״ י שם(‬
‫פירושא שלא יהו ב נ י א ד ם מ ד מ י ן לומר ד ה א י ש מ ת ח ל ה היה שחור ו ע ת ה נ ת ל ב ן א י ן‬
‫זה מ ח מ ת לקוי ה מ כ ה א ל א כ מ נ ה ג הגוף שהוא גולם דםעמים כשהוא מ ג י ע ל ז ק נ ה‬
‫מ ת ה פ ך ש ע ר שחור ללבן‪ .‬א ל א ו ד א י כיון ש ח ז ר ל ה י ו ת ש ע ד ל ב ן ט מ א ‪,‬‬
‫ש א ג ו ת ו ל י ן ש מ כ ח לקוי ה ג ג ע נתלבן‪ .‬ו ש א י נ ו ש ע ר ל ב ן ה ש ת א ‪ ,‬א ל א כ ב ר היה קודם‬
‫לכן שהלביגו כל שערות‪ ,‬א ע ״ ג ד ה ש ת א זה ש ב נ ג ע מ ש ו ג ה ב ל ב ג ו ג י ת י ו ת ר מ א ח ד י ם‬
‫אפילו הכי טהור״‪ .‬ודרך א ג ב אנו רואים כ א ן כ מ ה מ ש ו ג ה ה ו א פירוש ה מ פ ר ש ה ז ה‬
‫מ פ י ׳ הר״ש ל ב ר י י ת א זו )ופי׳ הר״ש ה ו ב א ב מ פ ר ש זה להלן בשם ח כ מ י פרוביגצא(‪.‬‬
‫ועיין מ ״ ש ע״ז ב ח ״ א ע מ ׳ ‪ 62‬ו ב ח ״ ב סוף ע מ ׳ ‪.295‬‬
‫ולהלן במיוחס ל ה ד ״ ש ח ו ״ כ ש ם ‪ :‬״ורב הלל מ א ר ץ יון גרים ח ו ד ש ע ד‬
‫)וגם מ כ א ן ראייה שלפני ה מ פ ר ש ל א היתה ה ג י ר ם א ‪ :‬ח ו ד ש ע ד ( ופי׳ ש ל א י ה ו מ ד מ י ן‬
‫שבגולס הס גידוגים‪ ,‬מדמים גידולו יגלמו של שער‪ ,‬ל ו מ ר ש צ ר י ך לכלו לבן‪ ,‬א ל א‬
‫חודו ש ל שער ועיקרו ל ב ן טמא‪.‬‬
‫ורב ש מ ו א ל ב ״ ר קלוגימום גורם ה ו ד ש ע ר )כגי׳ כי״ד‪ ,‬ע י י ן לעיל( לבן ט מ א‬
‫ו מ פ ד ש ד ת ״ ק ק א מ ר כשיעור‪ ,‬דהיינו שיעור ה מ פ ו ר ש ב מ ש ג ה כ ד י לקרוץ ב צ פ ו ר ן‬
‫)נדה פ״ו מי״ב( ו א ת א ר׳ מאיר ל מ י מ ד ד א י ן צ ר י ך ולא י ד מ ו א ו ת ו בגידולו א ל א‬
‫ממקום שגיכר ה ו ד ו ויפיו ש ל ש ע ר דהייגו ס מ ו ך לבשר‪ ,‬א ע ״ ג ד א י ן ב ו כדי לקרוץ‪.‬‬
‫מ ו כ י ח כ ן ב ת ו ס פ ת א ד ת נ י א ש ל א יהיה מ ד מ י ן ש ב ג ו ל ס הם גדוגים‬
‫וקצת‬
‫א ל א א ם ד א ה ש י ע ר לבן טמא‪) .‬ואולי צ ״ ל ‪ :‬א ל א אם ]נ[ ד א ה ש ע ר ל ב ן ו כ ד ‪,‬‬
‫עיין פרה ספ״ב במשנה‪ ,‬א ב ל ע י י ן מפרשים שם(‪.‬‬
‫וחכמי פרוביגצא גורסין ח ו ד ו ש ל ש ע ר ו מ פ ר ש י ם א פ י ׳ צדו א ח ד נ ת ל ב ן‬
‫א ע ״ ג שלא הלבין כל הקיפו״ וכד‪ .‬והייגו כ פ י ׳ ה ד ״ ש הג״ל‪.‬‬
‫ובפי׳ ד ר ך ה ק ד ש לד׳ ו י ד א ל ‪ :‬שלא יהיו גידוגין בגולם כ פ י ע ר ך ה ג ו ף אם הוא‬
‫גרמני‪ ,‬א ל א בבינוני‪ ,‬ו א י ן ד ו א י ן א ל א כ פ י ה ש י ע ר ה מ ו פ ש ט מ ה ג ו ף ‪.‬‬
‫גמצאגו למדים מכ״ז ש ה ג י ׳ ‪ :‬״ ש ב ג ו ל ם ה ם גידוגים״ ה י א ב ט ו ח ה בלי שום‬
‫ספק‪ ,‬וגי׳ הילקוט ה ב ו ד ד ת אין להביא בחשבון‪ .‬וגראה שהפי׳ הוא ש ל א י ח ש ב ו ב נ י‬
‫א ד ם ש ה ם נידונים שלא בדיוק ודקדוק‪ .‬וכן להלן בתו״כ סוף ב ה ר )ב״ק ק י ״ ג ב ׳ ( ‪:‬‬
‫יכול י ג ל ו ם עליו ת ״ ל ו ח ש ב עם קונהו י ד ק ד ק עמו‪ ,‬ורואים שגילום הוא בניגוד לדקדוק‪.‬‬
‫‪169‬‬
‫נגעים פ״ב עמ׳ ‪619‬‬
‫ואשר לגי׳ ‪ .‬א ם ה י ד ה א ש ע ד ל ב ך ‪ ,‬הרי בתו״כ )לפי ע ד ו ת הדפוסים‪ ,‬כי״ר‪,‬‬
‫רביגו הלל‪ ,‬הראב״ד‪ ,‬ה ר ״ ש משגץ‪ ,‬ר׳ שמואל בר׳ קלוגימום( הגי׳ ה י א ‪ :‬ח ו ד )הוד‬
‫והיא היא( ש ע ר ל ב ן וכו׳‪ ,‬ולפ״ז יתכן לפרש שלא ידמו ב ג י א ד ם שהתורה ד ג ה אותם‬
‫ש ל א בדקדוק א ל א ה י א מ ד ק ד ק ת א ת ם כ ח ו ד )עיין מ ״ ש בירחון ״סיגי״ ש ב ט תרצ״ט‬
‫ע מ ׳ רמ״ח( השערה‪ ,‬ואם ה י ה ח ו ד שיער ל ב ן ט מ א ו כ ד ‪ .‬א ב ל גירםת התוספתא גשארת‬
‫סתומה וקשה‪.‬‬
‫ואולי צ ״ ל ב ת ו ס פ ת א ‪ :‬א ל א אם ה י ׳ ר ו א ה ש ע ר ל ב ן ט מ א וכו׳ )קרוב לגי׳‬
‫המיוחם ל ה ד ״ ש ת ו ״ כ בתוספתא(‪ ,‬ופירושו שדווקא אם הלובן ש ב ע י ק ר גדאה לעין טמא‪,‬‬
‫א ב ל אם א י ן רואים א ת הלובן א ל א אחרי הסתכלות מרובה טהור ש ל א י ד מ ו בגי אדם‬
‫ש ה ם גידוגים ש ל א בדקדוק ופעמים מטהרים אותם ופעמים מ ט מ א י ם אותם באותו‬
‫ה צ ב ע ש ל ה ש ע ר לבן‪ .‬וצ״ע‪ .‬ועיין מ ש ג ת פ ר ה םפ״ב‪.‬‬
‫‪ 24‬שאלו תלמידיו את ר׳ יוסי כהרת ובה שער שחור ו כ ד ‪ .‬כ ל הברייתא‬
‫ב ת ו ״ כ תזריע‪ ,‬גגעים‪ ,‬פרש׳ ב׳‪ ,‬ס ״ א ר ע ״ ג והביאה ה ד ״ ש כ א ן פ ״ ד מ ״ ד ‪ ,‬והוסיף‪:‬‬
‫והכין א י ת א ב ת ו ס פ ת א כהאי לישגא לא פחות ולא יותר‪.‬‬
‫‪ 24/25‬שמא מיעט את מקום הבהרת מכגריס אמרו לו לא אם אמרת וכר‪.‬‬
‫ה ש מ ט ה וחסרון יש כ א ן ע ״ י הדומות‪ ,‬ומעגיין ש ה ש מ ט ה זו י ש נ ה גם בתו״כ הג״ל‬
‫בד״ו ל ״ א ע ״ א ‪ .‬א ב ל בכי״ד שם ל ג מ ן ‪ :‬ש מ א מ י ע ט מ ק ו מ ו את ה ב ה ר ת מכגדיס‬
‫אמ׳ להן בהרת ובה שעד לבן חוששיגן אגו שמא מיעט מקומו‬
‫את ה ב ה ר ת מ ב ג ד י ם א מ ׳ לו לא אם א מ ר ת ו כ ד ‪ .‬וכ״ה בערך גם בילקוט שם‬
‫ד מ ז תקג׳׳א‪ ,‬ו ע ל פיו כ ג ר א ה הוגה ב ד ׳ ע ם פ י ׳ הק״א‪ ,‬ו כ ן בערך הוגה ב ת מ ת ישרים‬
‫מ״ר‪ ,‬םע״ב‪ .‬ו כ ן ב מ ה ״ ג ע מ ׳ ‪ :285‬ש מ א מ י ע ט מקומו את ה ב ה ר ת מבגדים‪ .‬א מ ר להן‬
‫א ם כ ן בהרת ובה שיער ל ב ן חוששין א נ ו ש מ א מ י ע ט מקומו את ה ב ה ר ת שכגריס‬
‫א מ ד ו לו א ם א מ ר ת וכד‪.‬‬
‫ו ב ד ״ ש הג״ל ה ר י מ ע י ד שהגי׳ ב ת ו ס פ ת א ה י א כ מ ו ב ת ו ״ כ ל א פחות ו ל א יותר‪,‬‬
‫וא״כ בדור שעליגו להשלים כ ״ ז בתוספתא‪.‬‬
‫‪ 29‬אף שער שחור סוף שבהרת הופכתו ש ה ו א מק טומאה‪ .‬ב ד ‪ :‬הוא מין‬
‫טומאה‪ .‬ובכי״ו‪ :‬והוא מ י ן טומאה‪ .‬וכ״ה ב ש ם ה ת ו ס פ ת א בד׳׳ש פ ״ ד מי״א‪ .‬ובתום׳ גדה‬
‫י ״ ט א ׳ ד ״ ה ר ״ י ‪ :‬ו כ ן מוכח ב ת ו ס פ ת ׳ בפרק יש ב ש ע ׳ ל ב ן )כ״ה ב ד ״ ו ד״פ‪ ,‬ו ב ד ״ ח‬
‫ש ם ‪ :‬ב ת ו ס פ ת א בפרק יש ג ו ח ל י ן ב ש ע ר לבן!( ד ק ת ג י א מ ר ל ה ן א ף ש ע ר שחור‬
‫ס ו ף ש ב ה ד ת ו הפכתו‪ .‬ועיין גם בתום׳ ה ר א ״ ש שם‪ .‬ובפי׳ הרא״ש כ א ן פ ״ ד מ י ״ א ‪:‬‬
‫והכי תגי׳ בתום׳ א ף ש ע ר שחור ס ו ף ש ב ה ר ת הופכתו ללבן ו ה ו י מ י ן טומא׳‪.‬‬
‫‪ 29/30‬בהרת וחוט י ו צ א הימנה שתי בהרות וחוט י ו צ א וכוי‪ .‬כל הברייתא‬
‫בר״ש פ ״ ד מ ״ ה ‪ ,‬ועיין ב מ ש נ ה שם‪ .‬והר״ש ציין ל ב ר י י ת א להלן ‪.62219‬‬
‫‪ 31‬אבל למחיה אק מצטרפק‪ .‬בכי״ו‪ ,‬ד ודיש הנ״ל‪ :‬א ב ל למחיה אינו מצרפן‪,‬‬
‫כלומר החוט א י נ ו מצרפן‪.‬‬
‫‪ 31/33‬ר׳ אלעזר ברי שמעון אומר‪ ...‬רוחב כנרים‪ .‬כ׳׳ז נ ש מ ט בכי״ו עיי הדומות‪,‬‬
‫א ב ל ישנו ב ד ור״ש הנ״ל‪ ,‬ו כ ת ב שם ה ר ״ ש ‪ :‬פי׳ ר א ל י ע ז ר בר׳ ש מ ע ו ן או׳ בתרויהו‬
‫פליגי בין ב א ח ת ב י ן ב ש ת י ם ע ו ד יש לפר׳ ד ב ש ת י ב ה ר ו ת דוקא פליגי משום ד ל א‬
‫י ד ע י נ ן ה א י ח ו ט א א י ז ה מינייהו ש ד י נ ן ל י ה וכו׳ עיי״ש‪ .‬ועיין ד ״ ש פ ״ י סמ״ז ש ה ע י ד ‪:‬‬
‫וכמו שנחלקו כ א ן ג ב י נתקים נחלקו ג ב י ב ה ר ת וכו׳‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫נגעים פ״ב עמי ‪619—620‬‬
‫‪170‬‬
‫‪ 33/34‬שתי בהרות וחוט של מחיה ביניהן וכוי‪ .‬כל הברייתות עד להלן ש ו ‪2‬‬
‫‪,‬‬
‫ב ר י ש פ י ד מ״י‪.‬‬
‫‪ 34/35‬טמא משום פסיון ו ט מ א משום מ ח י י ה ‪ .‬כ״ה בד‪ ,‬ובכי״ו לנכון‪ :‬ו ט ה ו ר‬
‫משום מחייה‪ .‬ו ב ש נ י ה ם יש ה ש מ ט ה וחסרון‪ ,‬ו צ ״ ל ‪ :‬ט מ א משום פסיון ו ט ה ו ר מ ש ו ם‬
‫מחייה‪ .‬נפרץ מ כ א ן מקום ש ת י ש ע ר ו ת ו מ כ א ן מקום ש ת י ש ע ר ו ת ט מ א משום פסיון‬
‫ו ט מ א משום מחיה‪ .‬וכן מ ע ת י ק בר׳׳ש הנ״ל‪ ,‬ו מ פ ר ש ‪ :‬וחוט ש ל מחיה ביניהם ש י ש‬
‫ח ו ט ש ל ב ש ר חי ב י ן ש ת י הבהרות‪ .‬נ פ ר ץ מ כ א ן מקום ש ע ד ה א ח ת ‪ .‬ש פ ש ה ה נ ג ע‬
‫כחוט ה ש ע ר ה מ ב ה ד ת ל ב ה ר ת ו נ ש א ר ב י ן ש ת י ה ש ע ר ו ת מחיה כעדשה‪ ,‬ו נ מ צ א ת א ו ת ה‬
‫מ ח י ה מ ו ק פ ת נ ג ע מ ש ת י רוחותיה ב ה ר ת כגרים‪ ,‬ו מ ש ת י רוחותיה א ח ר י ׳ כ ח ו ט ה ש ע ר ‪/‬‬
‫ט מ א משום פסיון‪ .‬דפסיון הסמוך שיעורו ב כ ל שהוא‪ .‬ו ט ה ו ר ) כ ג י כי״ו( משום מ ח י ה ‪.‬‬
‫ד מ ב ו צ ר ת ב ע י מקום ב ׳ ש ע ר ו ת מימיגה ומקום ב שערו׳ מ ש מ א ל ה ו מ ל מ ע ׳ ו מ ל מ ט ה ו כ ד ‪.‬‬
‫‪ 35/36‬בהרת שטהרה מתוך החלט מחייה ושיער ל ב ן מתוך פסיון מתוך‬
‫הסנר אינו משמשת את הסגר מעתה‪ .‬וכ״ה בערך בר״ש הנ״ל‪ ,‬ועיי״ש פירושו‪.‬‬
‫ו ב ר מ ב ״ ם פ ״ ד מ ה ׳ ט ו מ א ת צ ר ע ת ה ״ ח ‪ :‬ב ה ר ת שטד״דה מתוך הסגר א ו מתוך ה ח ל ט‬
‫שהלכו ממגד‪ .‬ס י מ ג י ט ו מ א ה א י ן מסגירין ב ה לעולם‪ .‬ועיין בכ״מ שם ו מ ״ ש ב ש ם‬
‫מ ה ר ״ י קודקוס שם‪ .‬ועיין ר ״ ש פ ״ ו םמ״ו‪.‬‬
‫‪ 36/37‬אבל עולה לו ליטמא בשער ל ב ן הפסיון ה ב א אחר הננע‪ .‬ב ד ‪ :‬א ב ל‬
‫עילו לו ו כ ד והפסיון ו כ ד ‪ ,‬ו ב כ י ״ ו ‪ :‬א ב ל ע ל ו לו ו כ ד ו ה פ ס י ו ן ה ב א ו כ ד ‪ .‬וכ״ה‬
‫ב ד ״ ש הנ״ל‪ ,‬והוא ת מ ה שם ל מ ה ל א ש ג ו גם ל י ט מ א במחיה‪ .‬ועיין מ ״ ש בכ׳׳מ הג״ל‬
‫ב ש ם ה ד ״ י קורקוס‪.‬‬
‫‪ 37/38‬בהרת א ח ר הפטור‪ ...‬ה ר י זו כמו שהיה‪ .‬בכי״ו‪ :‬כמו שהיית‪ ,‬ו ב ד ‪ :‬כמו‬
‫שהית‪ ,‬ו ב ר י ש ה נ ״ ל ‪ :‬כ מ ו שהיתה‪ .‬ו ב ד ״ ש ו ר א ״ ש י פ ״ ד מ׳י׳ז הוכיחו מ כ א ן ש ב ז ה גם‬
‫ד ״ ע מודה שהדי ל א ש נ ו כ א ן מ ח ל ו ק ת ד ״ ע וחכמים כ מ ו ש ש נ ת ה ה ת ו ס פ ת א להלן‪.‬‬
‫ועיין ת ר כ תזריע‪ ,‬גגעים פ ״ ב ה ״ ט ובמה שהאריך שם ה ר א ב ״ ד ם ״ א ע ״ ד — ס י ב ע״א‪ ,‬עיי״ש‪,‬‬
‫‪ 38/39‬בהרת כנרים ופשתה כחצי נריס וכוי‪ .‬מ ש נ ה פ ״ ד מ״ח‪ ,‬ר״ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫עמי ‪620‬‬
‫‪1‬‬
‫בהרת כגרים ופשתה כגרים ועוד והלך מן האם כ ח צ י נ ר י ם וכוי‪.‬‬
‫ר י ש הנ״ל׳ ועיין ש ם מ׳י׳ט‪.‬‬
‫‪ 2‬בהרת כחצי גריס ובה שתי שערות וכוי‪ .‬ר י ש פ״ד מי״א‪ ,‬פ״ה מ״ד‪ ,‬דא״ש‬
‫שם‪ ,‬והובא )מכת״י( במלא״ש פ י ה מ״א‪.‬‬
‫‪ 3/4‬טעה ואין י ד ו ע א ל ו שהפכו ו א ל ו שקדמו טהור‪ .‬ר״ש ודא״ש הנ״ל‪ ,‬רמב״ם‬
‫פ י ו מ ה ׳ טומאת צ ר ע ת ה י ו ‪ .‬ועיין ב מ ש נ ה פ י ה מ י ד ‪.‬‬
‫‪ 4‬ואם משהחליטו טעה וכר‪ .‬ר״ש פ ״ ד ודמב״ם הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 5‬גשרו ב ו שתים טמא‪ .‬ר״ש ורמב״ם הנ״ל‪ ,‬ו ה פ י ה ו א שמכיוון שנזקק ל ט ו מ א ה‬
‫א י ן א נ ו מטהרים א ו ת ו מספק *שמא נ ש ר ו מ ח צ י ה ב ה ר ת השנייה‪ .‬ועיין ב מ ש נ ה ה נ ״ ל‬
‫ולעיל !‪ 2911‬ובירושלמי שם‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 5/6‬ר׳ אלעזר בר׳ שמעון א ו מ ר ספק בהרת קדמה את השער וכר‪ .‬ר״ש הנ״ל‪.‬‬
‫ובכי״ו‪ :‬ק ד מ ה א ת ש ע ר וכד‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫שער ל ב ן קדמה את הבהרת‪ .‬בכי״ו‪ :‬קדם א ת הבהרת‪ ,‬ובר״ש הנ״ל‪ :‬קדם לבהרת‪.‬‬
‫נגעים פ״ב עמי ‪620‬‬
‫‪171‬‬
‫‪ 7/8‬בהרת ובה מ ח י י ה פחותה מכעדשה‪ ...‬א י ן נזקקין ל ו ‪ .‬ר״ש ורא״ש פ״ו מ״ג‪,‬‬
‫ופירשו ש ם ‪ :‬ד ״ מ א ו מ ר יסגיר קסבר ד פ ח ו ת מ כ ע ד ש ׳ ש ל מ ח י ה מ צ ט ר ף ע ם ה נ ג ע‬
‫ל ה ס ג י ר ורבנן םברי א י ן מצטרף‪.‬‬
‫‪ 8‬רבתה בהרת י ס ג י ר ו נ ת מ ע ט ה טהורה‪ .‬בר״ש הג״ל‪ :‬ר ב ת ה הבהרת יסגיר‬
‫ג ת מ ע ט ה טהור׳ ו כ ד ר ב ת ׳ ב ה ר ת ו ג ע ש כ ג ד י ב ל א ה מ ח י ה יסגיר א ת א ן לרבגן‬
‫)שהרי ל ר ״ מ מ ס ג י ר גם ב ל י זה‪ ,‬א ב ל ב ע צ ם ה ד י ן גם ר ״ מ מודה( ג ת מ ע ט ה שחזרה‬
‫לכמו ש ה י ת ה טהורה‪.‬‬
‫‪ 8/9‬רבתה מ ח י י ה ט ה ו ר ה וגתמעטה טהורה‪ .‬כ״ז ח ס ר בכי״ו‪ ,‬א ב ל גם ב ד‬
‫ישגה ה ש מ ט ה גדולה ושיבוש‪ ,‬והנכון ה ו א ב ד ״ ש ה נ ״ ל ש מ ב י א במקום כ ״ ז ‪ :‬ר ב ת ה‬
‫מ ח י ה ט מ א ה ג ת מ ע ט ה ט ה ו ר ב ה ר ת כגרים לכל צ ד ו ב ה מ ח י ה ארוכה א ו עגולה‪.‬‬
‫ו ע י י ן הפי׳ להלן‪.‬‬
‫‪ 9‬רבתה מחייה טמאה גתמעטה ר׳ מאיר מטמא וכר‪ .‬בד״ש הג״ל‪ :‬רבתה‬
‫ה מ ח י ה ט ה ו ר ה )ט״ם ו צ ״ ל ‪ :‬טמאה‪ ,‬כ פ י שיוצא מפירושו( ג ת מ ע ט ת ר ׳ מאיר מ ט מ א‬
‫וכו׳ ד ב ת ה ה מ ח י ה )הולך ע ל ש ד ‪ (8‬ע ד כ ע ד ש ה ט מ א ה ‪ .‬ג ת מ ע ט ה טהורה ש א י ן ה ג ג ע‬
‫פ ו ש ה ל ת ו כ ה אפילו ל ד ׳ מ א י ד ד ה א ל י ת כ א ן ט פ י מבגדים‪ ,‬ד כ י א י כ א כגרים בלא‬
‫ה מ ח י ה פ ח ו ת ה מ כ ע ד ש ה ה ו א ד ק א מ ר ר ׳ מ א י ר ש ה ג ג ע פושה לתוכה‪ .‬א ר ו כ ה א ו עגולה‪.‬‬
‫ש י ש ב מ ח י ה כ ע ד ש ה א ב ל אינה מ ר ו ב ע ת לכל צ ד ה ב ה ר ת כ ע ד ש ה חוץ ל מ ח י ‪ .‬ר ב ת ה‬
‫המחיה ונעשת כעדשה מרובעת ט מ א ה דכי מתרבעת נ מ י אכתי מבוצרת היא וכד‪,‬‬
‫ועיין ב מ ש נ ה שם‪.‬‬
‫‪ 10‬בהרת כגרים ו מ ח י י ה כעדשה מקפתה וכר‪ .‬כ ל הברייתא בר״ש פ״ו מ״ו‪,‬‬
‫ו ע י י ן ב מ ש נ ה ה שם‪.‬‬
‫‪ 11‬וגעשתה בהרת‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬ונעשית ה ב ה ר ת יתירה‪.‬‬
‫‪ 12‬והחיצוגה להסגיר‪ .‬וכ״ה בד״ש‪ ,‬ועליגו לקבל א ת ה ג ה ת הגר״א‪ :‬והחיצונה‬
‫טהורה‪ ,‬שהרי נ ת מ ע מ ה מחייתה‪ ,‬וכ״ה ב מ ש נ ה שם‪.‬‬
‫‪ 13‬ר׳ ע ק י ב א אומר בין כ ך ובין כ ך הפגימית להסגיר ו ח י צ ו נ ה טהורה‪ .‬עיין‬
‫ב מ ש נ ה שם‪ .‬ועיין ר א ״ ש פ ״ ו מ ״ ה ‪ .‬א ב ל מ ״ ש ב ד א ״ ש ש ם ‪ :‬״כך פ י ׳ ר ב ע ו ש מ ש ו ן‬
‫ל פ י גרסתו ש ה י ה ב ת ו ס פ ת א ב ה ח י צ ו נ ה טהורה״ ט ״ ם ה ו א ו צ ״ ל ‪ :‬ל פ י ג י ד ס ת ו‬
‫שהיה כ ת ו ב ) כ ת ד ‪ ,‬ו ג ש ת ב ש ‪ :‬ב ת ו — ב ת ו ס פ ת א ( ב ה ו כ ד ‪ ,‬כלומר‪ ,‬ש ה י ה כ ת ו ב‬
‫ב מ ש ג ת ו ‪ :‬ב י ן כ ך ו ב י ן כ ך ה ח י צ ו ג ה טהורה‪ .‬כ פ י שיוצא בדור מפירושו‪ ,‬וכ״ה ב א מ ת‬
‫ב מ ש ג ה ד ״ ו ר פ ״ ג ע ם פ י ׳ הר״ש‪.‬‬
‫ולעצם ה ע ג י י ן כ ב ר ת מ ה ה ר ״ ש שם ו כ ת ב ‪ :‬ל א נ ת ב ר ר ו ד ב ר י ר ׳ עקיבא‪ ,‬מ ״ ט‬
‫א י ן מ ס ג י ר החיצוגה‪ ,‬א ח ר י ש א י ן ה מ ח י ה ס י מ ן ט ו מ א ה ל ח י צ ו נ ה )כפי ש ר ״ ע א ו מ ר‬
‫מפורש‪ ,‬עיין להלן(‪ ,‬ד ו ד א י א ם היתד‪ ,‬סימן ט ו מ א ה ה י י ת י א ו מ ר כיון ד ה ו ח ל ט ה ח י צ ו ג ׳‬
‫ב מ ח י ה אתרי כ ן כ ש נ ת מ ע ט ה מ כ ע ד ש ה ‪ ,‬ל פ י ש פ ש ת ה חיצונה עליה‪ ,‬ש ו ב א י ן מםגירין‬
‫ע ל י ה ע ו ד כ מ ו שפירש׳ ל ע י ל פ ״ ד )מ״י( ד א י נ ה מ ש מ ש ת ה ס ג ר מ ע ת ה ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 13/14‬אם משום הפסיון וכר‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬ר׳‬
‫‪ 14‬אם משום הפסיון וכר‪.‬‬
‫ע ק י ב א א ו מ ׳ אם משום פסיון וכד‪.‬‬
‫בר״ש הני׳ל‪ :‬א ם משום‬
‫מ ח י ה וכד‪ .‬ולפ״זאומר‬
‫ד ׳ ע ק י ב א מפורש ש א י ן ה מ ח י ה סימן ט ו מ א ה לחיצונה‪ ,‬כ ר ׳ יוסי בפ״ו מ״ו‪.‬‬
‫‪ 16‬בזמן שהיה כעדשה מכוונת וכר‪.‬‬
‫בד״ש הנ״ל‪ :‬בזמן ש ה י א כעדשה מ ו ב א ת‬
‫ו כ ד ‪ ,‬וכ״ה ב מ ש נ ה שם ע י י ״ ש ‪ ,‬ועיין מ ״ ש ע ל מ ל ה זו להלן ‪.62116‬‬
‫נגעים ם״ב עמי ‪620‬‬
‫‪172‬‬
‫ש ם ‪ :‬ונתמעט מותר זה ונעשה הבהרת וכוי‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬ו נ ת מ ע ט ה מחיה זו‬
‫ו נ ע ש ת בהרת וכר‪.‬‬
‫‪ 19‬אבל אמורני בשתיהן החיצונה טהורה וכד‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬אבל א נ י אומד‬
‫ב ש ת י ה ן ש ה ח י צ ו נ ה טהורה וכר‪.‬‬
‫‪ 19/20‬שאני ר ו א ה את הבהרת כאלו השחק במקום מ ח י ה ‪ .‬בר״ש הנ״ל בפירושו‪:‬‬
‫רואין א ת ה ב ה ר ת ה פ נ י מ י ת כאילו ה י א שחין ו מ ח י ה שחלק׳ השחין טהור׳ ד ת נ ן בת׳׳כ‬
‫)עיין לעיל פ ״ א מ״ר‪ ,‬ור״ש שם( בא ה ש ח י ן ונכנס לתוך ה מ ח י ה טהורה‪.‬‬
‫‪ 20/21‬עשרים וארבע‪ ...‬משום מחייה‪ .‬ד י ש פיו מ״ז‪ ,‬ועיין במשנה ומפרשים שם‪.‬‬
‫‪. 21‬ואם מקומן יושב כנרים ה ר י א ל ו מ ט מ א י ן כ ג ר י ם ‪ .‬בכי״ו‪ :‬ואם היה‬
‫מקומן ו כ ר ‪ .‬ובר״ש הנ״ל‪ :‬ואם היה מקומן יושב כ ג ד י ס ה ר י א ל ו מיסמין ב נ ג ע י ם ‪.‬‬
‫ו כ ן ברמב״ם פ ״ ג מ ה ׳ ט ו מ א ת צ ר ע ת ה ״ ט ‪ :‬וכל ר א ש י איברים א ל ו ש ה י ה מקומן י ו ש ב‬
‫כגרים מ ט מ א י ן ב ג ג עי ם‪ .‬ו ב ה ש ג ו ת ה ר א ב ״ ד ש ם ה ״ ח ‪ :‬לא ימצא ד ב ר ז ה אלא ב ש א י ן‬
‫ב ר א ש ה א ב ר מ ק ו ם י ו ש ב כ ג ר י ם ‪ .‬ובמיוחס ל ה ד ״ ש תו״כ‪ ,‬נ ״ ג ע ״ ב ‪ :‬ו ב ת ו ס פ ת א‬
‫ג ב י ר א ש י אברים ת ג י א א ם היה מקומן י ו ש ב כגרים ה ר י א ל ו טמאים‪ .‬ו ע י י ן ד ש ״ י‬
‫ת ז ר י ע י ״ ב י״ד‪ .‬ועיין ב ד ר ך ה ק ד ש ל ד ׳ וידאל ה צ ר פ ת י קכ״ז ע ״ א שהביא את ה ת ו ס פ ת א‬
‫וציין למשגתיגו ספ״ז‪ ,‬עיין מ ל א ״ ש שם‪ .‬ועיין בדרך ה ק ד ש קל״ב ע״ב‪.‬‬
‫‪ 21/22‬ר׳ אליעזר אומר המסמרת והיובלת והתלתלק אינו מטמאק וכר‪.‬‬
‫ב ד ‪ :‬ה מ ס מ ר ו ׳ והיובלו׳ ו ה ת ל ת ל י ׳ ו כ ר ‪ .‬ו ב כ י ״ ו ‪ :‬ה מ ס מ ר ו ת והיכלות ו ה ת ל ת ל י ן איגן‬
‫וכו׳‪ .‬ו ב ר ״ ש הג״ל‪ :‬ה מ ס מ ר ו ת והיכלות והתלתולים א י ן מ ט מ י ן משום מחיה‪ .‬ו ב מ ש ג ת י ג ו‬
‫ש ם ‪ :‬ה י ב ל ו ת והדלדולים איגן מ ט מ א י ן ו כ ר ‪ ,‬ועיין םיה״ג שם ע מ ׳ ‪ .96‬ו כ ן ב ד ״ ש לעיל‬
‫ש ם ‪ :‬והדלדולים יש א ו מ ר י ם תלתולים כ מ ו תל ב ש ר ו נ ת ד ל ד ל למטה‪ .‬ובפי׳ ר ב נ ו הלל‬
‫ל ת ו ״ כ כ ת ״ י )לפי א פ ש ט י י ן ב פ י ה ״ ג ‪ 96‬ה ע ר ה ‪ :(9‬״דלדולין ת נ י לה ב ת ו ס פ ת ׳ ג ג ע י ן‬
‫תלתולין‪ ,‬דהייגו ת ל ב ש ר ד ע ל ה מ ח מ ת מכה״‪ .‬א ב ל מ מ ס מ ר ו ת א י ן ז כ ר במשגתיגו‪,‬‬
‫אלא ש ג ם ב ת ו ״ כ תזריע ם ״ ב ס׳ ס ע ״ ד ‪ :‬ר ׳ א ל ע ז ר א ו מ ר ה י כ ו ל ו ת והדלדולים‬
‫ו ה מ ס מ ד ו ת א י נ ן מ ט מ א י ן ו כ ר ‪ .‬ובדרך הקדש ש ם ‪ :‬יש גורסין תלתולים‪ .‬וכן ב ת ו ״ כ‬
‫כ י ״ ר ‪ :‬ר׳ לעזר או׳ הייבלות ו ה ת ל ת ל י ם והמסמרות א י ג ן מיטמים משום מיחיה‪.‬‬
‫‪ 22/23‬ואם היה מקומו‪ ...‬מטמאים כ ג ר י ם ‪ .‬בכי״ו‪ :‬ואם היה מקומן)גס ב ד ‪:‬‬
‫מקומ׳( יושב כגרים ה ר י א ל ו מ ט מ א י ם ב ג ג ע י ס ‪ .‬ו כ ן ב ר ״ ש הג״ל‪ :‬ו א ם היה מ ק ו מ ן‬
‫יושב כגרים מ ט מ א י ן בגגעים‪.‬‬
‫‪ 23‬ר׳ יוסי בר׳ יהודה אומר היתד‪ ,‬בהרת םמוכה וכר‪ .‬תו״כ‪ ,‬תזריע‪ ,‬נגעים רפ״ב‪,‬‬
‫ס ׳ דע״ג‪ .‬ובר״ש ספ״ו ב ש ם התוספתא‪ .‬וכן פ ס ק ה ה ר מ ב ״ ם בפ״ו מ ה ׳ ט ו מ א ת צ ר ע ת ה״ג‪.‬‬
‫ו ב ה ש ג ו ת ש ם ‪ :‬זו איגד‪ ,‬עיקר ר ׳ יוסי ב ר ״ י ק ת ג י לה וכו׳‪ .‬ו ע י י ן ב כ ״ מ ש ם ב ש ם‬
‫מ ה ד ״ י קורקוס‪ .‬ועיין ד ״ ש הג״ל רמ״ח‪.‬‬
‫‪ 25‬כ נ ר י ם על ראש חוטמו שופע א י ל ך ו א י ל ך וכו׳‪ .‬ת ר כ הנ״ל ה״ח‪ ,‬ס ׳ ע״ד‪.‬‬
‫ר מ ב ״ ם םפ״ג מ ה ׳ ט ו מ א ת צרעת‪.‬‬
‫‪ 26/27‬בהרת ככולו ובראשו בשר חי וכו׳‪ .‬ד י ש פיו מ״ח‪.‬‬
‫‪ 27‬בהרת ברנלו ובכולו בשר חי וכוי‪ .‬בדיש הנ״ל ל נ כ ו ן ‪ :‬בהרת בכלו וברגלו‬
‫ב ש ר ח י וכו׳‪.‬‬
‫‪ 27/28‬כמק פסיקא של בשר וכו׳‪ .‬ב ד וכי״ו‪ :‬כמין פםיקיא וכד‪ .‬ובריש הנ״ל‪:‬‬
‫וכמין פסיקיא וכו׳‪.‬‬
‫‪173‬‬
‫נגעים ס״ב—ג עמ׳ ‪620—621‬‬
‫‪ 29‬האודם שבשפה נ ד ק כ ב י ת ה ס ת ר י ם ‪ .‬ב ד ‪ :‬האודם שבסופה ו כ ו ‪ /‬ובכי״ו‪:‬‬
‫שכספה‪ ,‬וכן ברמב״ם פ ״ ו מ ה ט ו מ א ת צרעת ס ה ״ א ‪ :‬ואודם ה ש פ ת י ם נידון כבית‬
‫הסתרים ו כ ו ‪ /‬וכן בםמ״ג ע ש י ן רל״ד‪ ,‬רל״ה ע ״ ב ‪ .‬ו ב ד ״ ש ורא״ש פ ״ ו מ י ח ‪ :‬האודם‬
‫ש ב ש פ ה נדון כ ב י ת הסתרים‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 29/30‬והקמט שנפשט ה ר י ה ו א וכר‪ .‬בר״ש פ״ו מ ״ ח ‪ :‬כדתניא בתום׳ הקמט‬
‫ש נ ת פ ש ט ה ר י ה ו א כעור ה ב ש ר לכל דבר‪.‬‬
‫‪ 30‬ב ה ר ת בנוי עד שלא נ ת נ י י ר ואחר כ ך נתנייר‪ .‬פיםקא קטועה מ ן המשנה‬
‫רפ״ז‪ ,‬כדרך התוספתא‪.‬‬
‫‪ 30/31‬ב ר א ש עד שלא ה ע ל ה ש ע ר וכר‪ .‬כ ל הברייתא ע ד סוף הפרק בר״ש פ״ז מ״א‪.‬‬
‫‪ 31‬ומשהעלה שער נ ק ר ם ‪ .‬כ״ה ב ה ובכי״ו‪ :‬מ ש ה ע ל ה ש ע ר נקרת‪ .‬ובד״ש הנ״ל‪:‬‬
‫ו מ ש ה ע ל ה ש ע נקדח‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 33‬ומשנעשה שחין נעשה מכוה בעור ובבשר עד שלא נעשה שחין‬
‫ומשנעשה ש ח י ן נ ע ש ה צורבה טהור‪ .‬כל הפי׳ משובשת‪ ,‬והנכון בר״ש הנ״ל‪ :‬ומשנעש׳‬
‫ונעשה‬
‫מכור‪,‬‬
‫ומשנעשה‬
‫שחין נ ע ש ה צ ר ב ה ‪ .‬בעור ע ד ש ל א נ ע ש ה מ כ ו ר ‪.‬‬
‫מ כ ו ה ) ‪ 0‬נ ע ש ה צ ר ב א טהור‪ .‬ועיין מ ״ ש להלן ספיג‪.‬‬
‫‪ 35‬ראה בתחלה‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬יראה כתחלה ו כ ר פ י ׳ יראה כתחלה ונפקא מינה‬
‫אי פ ש ת ה ה ש ת א לר׳ אליעזר ב ן י ע ק ב ט מ א ולרבנן יראה כ ת ח ל ה ויסגיר דאין פסיון‬
‫מ ט מ א כתחלה‪ .‬ועיין מ ״ ש להלן םפ׳׳ג‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬היתד‪ ,‬בהרת עד שלא נתנייר ומשנתנייר ונסמכה ל ה ו כ ר ‪ .‬בר״ש הנ״ל‪:‬‬
‫ה י ת ה ב ה ר ת ב ג ו י ע ד ש ל א ג ת ג י י ד ו מ ש ג ת ג י י ר נ ס מ כ ה לה ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 36‬ואינו מעכבת את הפריחה‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬ואינה מעכבת א ת הפדיחה וכר‬
‫ד ל א ח ש י ב א כעור הבשר‪.‬‬
‫פ״ג‬
‫‪ 38‬התולש ס י מ נ י טומאה וכר‪ .‬כל הברייתות ע ד ש ד ‪ 10‬בר״ש פ״ז מ״ד‪ ,‬ועיין‬
‫רמב״ם רפ״י מ ה ׳ ט ו מ א ת צרעת‪.‬‬
‫‪ 39‬בק מ ת ו ך החלט וכין מ ת ו ך ה ס נ ר ו כ ר ‪ .‬ס פ ד י כ י ת צ א פי׳ רע״ד והביאו‬
‫ה ר ״ ש פ ״ ז מ ״ ד ‪ .‬ו ע י י ן ר י ט ב ״ א ש ב ו ע ו ת ד׳ א ׳ )ובתוםפ׳ שם ד ״ ה בקוצץ(‪.‬‬
‫עמ׳ ‪621‬‬
‫‪1‬‬
‫ה ק ו ר ע ננע מן הבנד והקולף וכר‪ .‬רמב׳׳ם ור״ש הנ״ל‪,‬‬
‫ועיין רלב״ג‬
‫מ צ ו ר ע קג״ג ע״ג‪.‬‬
‫‪ 3‬אבל נ ו ש א ה ו א במומו על כתפו וכר‪ .‬בכי״ו ל נ כ ו ן ‪ :‬א ב ל נושא הוא ב מ ו ט‬
‫ע ל כ ת פ ו וכר‪ ,‬וכ״ה ב ר ״ ש הנ״ל‪ .‬ו כ ן ב ש ב ת קל״ג א ׳ ‪ :‬א ב ל ע ו ש ה א ת ה ב ס י ב ש ע ל‬
‫ג ב י רגלו ובמוט ש ע ל ג ב י כתיפו ואם ע ב ר ה עברה׳ ועיין ספדי הנ״ל‪ ,‬ו ע י י ן רמב״ם‬
‫ורלב״ג הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 3/4‬היו ם ש ת י שערות תלש אחת ונשרה אחת וכר‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬רמב״ם פ״י הנ״ל ה״ד‪.‬‬
‫‪ 4/5‬שתים ונשרה א ח ת טמא‪ .‬בר״ש הנ״ל )בפירושו(‪ :‬א ב ל ת ל ש שתי׳ ונשרה‬
‫א ח ת ט מ א ד א י לא ת ל ש היה ט מ א ב א ל ו השתים‪ .‬וכן ב ר ״ מ הנ״ל‪ :‬ת ל ש שתים וכר‪.‬‬
‫‪174‬‬
‫נגעים פ״ג עמ׳ ‪621‬‬
‫‪ 5/6‬פ ת ח בכולו בין כך ובין כך טהור‪.‬‬
‫כ״ז חסר בר״ש הג״ל‪ ,‬וכאן צ״ל‪ :‬פדה׳‬
‫בכולו ו כ ו ‪ /‬כמו שהגיר‪ ,‬הגד״א‪.‬‬
‫היתד‪ ,‬בו מ ח י ה כעדשה כור‪ ,‬חצייה וכר‪ .‬ר״ש ורמב״ם הנ־ל‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ 7‬כעדשה ו ה ל ך מותר וכר‪ .‬כלומר‪ ,‬כור‪ ,‬כעדשה וכו‪ /‬וכן מעתיק ברמב״ם הג״ל‪.‬‬
‫‪ 8‬פרחה בכולו בין כך ובין כך טמא‪ .‬בריש הגיל )בפירושו(‪• :‬בין כור‪,‬‬
‫כעדש׳ בין כור‪ ,‬המותר טמא דדילמא לא הית׳ פורחת על מקום שהמכוה ובשר חי‬
‫כל שהוא מעכב את הפריחה‪ .‬ועד שתפרח בכולו דמתניתין )עיין במשנה שם( לאו‬
‫אכולה קאי״‪ .‬כלומר‪ . ,‬ע ד שתפרח בכולו״ אינו מטהר אלא בתולש שערות ל ב נ ו ת‬
‫וכדומה אבל לא בהכות א ת המחייה‪ ,‬ועיין בתחלת המשנה שם‪.‬‬
‫‪ 8/10‬אמר ר׳ יוסי במה דברים אמורים‪ ...‬ונסמך ל ה שחק טהורה‪ .‬בר״שהנ״ל‪:‬‬
‫אכעדש׳ והלך מותר טמא קאי‪ .‬דלא מפליג ת נ א קמא בהלך בין שנעשה שחין בין‬
‫שגעשה בהרת‪ ,‬וקאמר ר׳ יוסי דאם געשה אותו מותר שחין טהור דאפילו לא כוה‬
‫אותו מותר כלל‪ ,‬כיוון דםמך שחין למחיה אפילו כל שהוא והוא מורד טהור‪.‬‬
‫‪ 10‬התחילתו מביא ל ה ן ראייות‪ .‬צ״ל‪ :‬התחלתי מביא ו כ ו ‪ /‬כמו בפ״ז מיד‪.‬‬
‫‪ 10/12‬מ פ נ י מה עד שלא בא אצל הכהן‪ ...‬אמרו ל ו י פ ה אמרתה‪ .‬תו״כ תזריע‬
‫גגעים סוף פרש׳ א ‪ /‬ס״א ע״א‪ ,‬ולשון המשנה הנ״ל הובא שם באמצע הברייתא‬
‫כ״לישנא אחרינא״‪ .‬והתוספתא שלנו בפיה״מ להד״מ פ״ז מ״ד‪ ,‬עמ׳ ‪ ,136‬ר״ש ורא״ש‬
‫שם‪ ,‬רע״ב שם‪.‬‬
‫‪ 13/14‬קצצה מתכוק‪ ...‬טהרה עולמית‪ .‬עיין במשנה סם״ז‪ ,‬וכל הברייתא בריש שם‪.‬‬
‫‪ 14/15‬אמר ר׳ י ה ו ד ה לא נחלקו ר׳ אליעזר וחכמים ‪.‬על שקצצה וקצץ‬
‫עטה בשר חי שאץ לזה טהרה וכר‪ .‬בתו״כ תזריע‪ ,‬נגעים‪ ,‬פייב הי״א‪ ,‬ס״ח ע״א‪ :‬אמר‬
‫ר׳ א ל ע ז ר לא נחלקו ד׳ אליעזר וחכמים על שקצצה ו כ ו ‪ /‬אבל בכי״ד שם‪ :‬אמ׳‬
‫ר׳ י ה ו ד ה לא נחלק ד׳ אליעז׳ וחכמ ו כ ו ‪ /‬וכן גם בילקוט רמז תקנ״ב ופי׳ הראב״ד‬
‫שם מעתיקים מן התו״כ‪ :‬אמר ר׳ י ה ו ד ה וכו׳ כלפנינו בתוספתא‪ .‬והברייתא שלפנינו‬
‫בתוספתא געתקה גם בפיה״מ ם״ז מ״ה עמ׳ ‪ 136‬ובר״ש הנ״ל‪ ,‬ועיין רמב״ם ם״י‬
‫מה׳ טומאת צרעת ה״ג‪ .‬ועיין ר ע י ב פ״ז מ״ה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 16‬על מה נחלקו על שקצצו מ ת וכר‪ .‬בד‪ :‬על שקצצה מ ת )הערת צ׳‬
‫בשנו״ם אינה נכונה(‪ .‬וקרינגיל מעיר שבכי״ו הגי׳‪ :‬ש ק צ צ ה ‪ ,‬והשאר כמו ב ה‬
‫והואיל וצ׳ העיד שבד הגי׳‪ :‬מ ו ו ת ‪ ,‬הרי ברור לי שקדיגגיל סמך עליו והעיד שגם‬
‫בכי״והגי׳‪ :‬שקצצה מ ו ו ת ‪ .‬ושינוי כתיב כזה גם להלן ‪ ,66910‬עיין מש״ש‪ .‬ובד״ש‬
‫הנ״ל מעתיק‪ :‬על שקצצ׳ מ ו ב א ת וכד‪ ,‬אבל אח״כ מעיר‪ :‬״ובמקום מובאת איכתו׳‬
‫שם מ ו ו ת בשגי ווי״ן בלא אל״ף״‪ ,‬הרי לך שהר״ש העתיק ע״פ המשנה פ״ו מ״ו‬
‫)ועיין גם מ״ש לעיל ‪ ,(62016‬אבל בתוספתא הגי׳ בטוחה‪ :‬מ ו ו ת ‪ .‬ובםיה״ג למשגה‬
‫שם עמ׳ ‪ 95‬ובערוך עדך מבת וערך ע ד ש ‪ :‬קצוב ומצומצם שאיגו לא חסד ולא יתר‪.‬‬
‫וע״פ פירוש זה העתיק גם הרמב״ם בסיה״מ ויד החזקה הג״ל‪ .‬ובמיותס לרש״י ב״ר‬
‫פל״א )לפי תיאודוד בםה״י לכבוד ד״י לוי עמ׳ ‪ :(142‬מ ת ו ב א י ת שוה וכו׳ כהדא‬
‫דתניג׳ במסכת גגעים כעדשה מ ת ו ב א ת בינונית‪.‬‬
‫ובתו״כ הנ״ל‪ :‬על שקצצה מ ו ב א ו ת וכד‪ ,‬ובילקוט שם‪ :‬שקצצה ו מ ו ת י ר וכד‪,‬‬
‫וברור שצ״ל‪ :‬מוות ו כ ו ‪ /‬ובפי׳ הראב״ד שם‪ :‬על שקצצה מובאת פירוש מכוונת כמו‬
‫ש ה ו ב א ה לשם שלא חסר ולא הותיר‪.‬‬
‫נגעים ם״ג עמ׳ ‪621‬‬
‫‪175‬‬
‫‪ 17/18‬פ ר ח ה ב מ ק צ ת ו טמא פ ר ח ה בכולו ט ה ו ר ‪ .‬בתו״כ הנ״ל‪ :‬ע ד שתפרח בכולו‪.‬‬
‫ו כ ן ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬וקצת ה י ה נראה ש י ש שבוש ב ת ו ס פ ת ׳ ו ע ד ש ת פ ר ח בכולו גרסינן‬
‫ב ת ו ס פ ת א כ מ ו ב מ ת נ י ת י ן )ספ״ז( דלכאורה לא פליגי ר ׳ יהודה ו ת נ א ק מ א א ל א בהא‪,‬‬
‫דלר׳ יהודה פליגי ר ׳ אליעזר ותכמי׳ ב מ ו ב א ת דוקא ולת״ק פ ל י ג י ב כ ל ע נ י י ן ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 18‬מ צ ו ר ע מ ו ס ג ר ימול ו פ ט ו ר מ ן ה ק ר ב ן ‪ .‬במאירי מגילה ח ׳ ב׳ )י״א רע״ב(‬
‫כ ת ב ‪ :‬קרבנות ש מ צ ו ר ע מ ו ח ל ט מביא ביום ט ה ר ת ו א ף המוסגר ש י צ א טהור מביאם‪.‬‬
‫ולפגיגו כ א ן מפורש ש מ ו ס ג ד פטור מ ן הקרבן‪ .‬ובספרי נ ש א פי׳ ל״א‪ ,‬הוצ׳ הורוביץ‬
‫ע מ ׳ ‪ :37‬לא אם א מ ר ת ב י מ י חלוטו ש ט ע ו ן הוא ת ג ל ח ת ו מ ב י א ק ר ב ן וכו׳ ת א מ ר ב י מ י‬
‫הסגירו שאין טעון ת ג ל ח ת ו מ ב י א קרבן‪ .‬ו ע י י ן ב ה ע ר ו ת רי״ז יאםקעוויץ לס״ז ע מ ׳ ‪92‬‬
‫ש ה ע י ר ג ם מ י ר ו ש ׳ מ ג י ל ה ם״א ה ״ י )ה״ט(‪ ,‬ע ״ א ע ״ ב ובבלי י ב מ ו ת ע ״ ד ב ׳ עיי״ש‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬ו מ ו ח ל ט ימול ח י י ב ב ק ר ב ן ‪ .‬בד‪ ,‬כי״ו ור״ש הג״ל‪ :‬וחייב בקרבן‪ .‬ועיין רמב״ס‬
‫פ ״ י מ ה ׳ ט ו מ א ת צ ר ע ת סה״ה‪ .‬ו ע י י ן מ ״ ש ב מ ל א ״ ש םפ׳׳ז‪ ,‬ו ה ע י ר ו ת י לעיל ‪ 62021‬ש כ ב ר‬
‫ק י ד מ ו בתירוצו ר ׳ ווידאל ה צ ר פ ת י ב ד ר ך ה ק ד ש קכ״ז ע״א‪.‬‬
‫‪ 19‬ג ע ש ה כסלע ו י ר א ה כ ת ח ל ה ‪ .‬בר״ש הנ״ל לגכון‪ :‬יראה כתחלה‪.‬‬
‫‪ 20‬בהרת כגריס‪ ...‬ה מ ח י ה ב מ ק ו מ ה טמא‪ .‬ר״ש פ״ח ב ‪ /‬והתוספתא מ ש מ י ע ה‬
‫לנו שאין המחיה נ ח ש ב ת כגוף הבהרת‪ ,‬א ע ״ פ שהיא סימן טומאה‪ ,‬והיא מ ע כ ב ת בפריחה‬
‫כ ב ש ר ש מ ח ו ץ לנגע‪.‬‬
‫‪ 20/21‬חזרו בו ר א ש י א י ב ר י ם ‪ . . .‬מכגרים‪ .‬כלומר‪ ,‬אם פרחה צרעת בכולו ואח״כ‬
‫חזרו ב ו ר א ש י אברים ט מ א וכר‪ ,‬עיין פ ״ ח מ ״ א ובאליהו ר ב א שם‪.‬‬
‫‪ 21/22‬וכמה ה י א חזירת‪ ...‬כל ש ה ו א ‪ .‬עיין במשנה פ״ח מ״ו‪.‬‬
‫‪ 22/23‬א מ ר ר׳ מאיר ו כ י משום מ ח י ה ה ן מ ט מ א י ן ו ה ל א א י ן המחיה מטמא‬
‫בראשי א י ב ר י ן וכוי‪ .‬כ ל הברייתא בתו״כ תזריע‪ ,‬נגעים רפ״ה‪ ,‬ם״ג ע״ד ')ובד׳׳ו יש שם‬
‫ט ״ ם קטנה‪ ,‬א ב ל הנכון בראב״ד‪ ,‬בילקוט‪ ,‬ב ר ״ ש כ א ן ועוד(‪ .‬והנה ר׳ מאיר ח ש ב ב ד ע ת‬
‫ר ׳ יוסי ש א ם נ ת ג ל ה ה ב ש ר נ ט מ א משום מחייה‪ ,‬ולפיכך צריך כ ע ד ש ה ‪ ,‬ולפ״ז א מ ד‬
‫לו ש א י ן הדין כן שהרי ר א ש י איברים אינם מ ט מ א י ם כ מ ח י י ה ובכל ז א ת א ם גתגלו‬
‫מ ט מ א י ם ‪ ,‬וא״כ ט ע ם ה ט ו מ א ה הוא מ פ נ י ש ה ל כ ה פ ר י ח ת כולו ולפיכך אפי׳ ב נ ת ג ל ה‬
‫כ ל שהוא טמא‪.‬‬
‫‪ 24/25‬א מ ר ר ׳ יוסי ו כ י משום ר א ש י א י ב ר ק מ ט מ א י ן ו ה ל א א ם חזרה‬
‫א מ צ ע י ת ו טמא א ל א כאן ג א מ ר ו כ ד ‪ .‬בפי׳ הראב״ד לתו״כ ה נ ״ ל ‪ :‬ו מ ס ת ב ר לי דר׳ מאיר‬
‫ל א פ ל י ג א ל א ב ר א ש י איברים בלחוד א ב ל ב ש א ר הגוף מ ו ד ה ד ב ע י נ ן כ ע ד ש ה ‪ ,‬והיינו‬
‫ד ק א מ ר ל י ה ד ׳ יוסי וכי ב ר א ש י איברים ה י א מ ט מ א ה והלא א ם חזרה ל א מ צ ע י ת ו נ מ י‬
‫ט מ א ‪ ,‬והתם ודאי א ת ה מ ו ד ה ד ב ע י ג ן כעדשה‪ ,‬מ א י ט ע מ א ד י ל פ י נ ן ב ש ר ח י ד ה כ א‬
‫מ ב ש ר ח י ד ה ת ם הילכך כי ח ז ר ה ל ר א ש י איברים נ מ י ב ע י נ ן כעדשה‪ ,‬ו ד ׳ מ א י ר לא‬
‫ג מ י ר ל ה א י גזירה שוה‪.‬‬
‫‪ 26/27‬שער ל ב ן ה ח ו ז ר א ח ר פ ר י ח ה ה ח ל י ט מ ח י י ה שער ל ב ן ו ה פ ס י ק וכר‪.‬‬
‫כ ל ה ב ר י י ת א ב ר ״ ש פ ״ ח מ ״ ב ‪ ,‬ו ע י י ן ר א ״ ש שם‪ .‬והפירוש ה ו א ש ח ז ר ש ע ר ל ב ן א ח ר י‬
‫ש נ ט ה ר כ ב ד בפריחה שפרח מ ת ו ך ה ח ל ט ע ״ י מחייה או מ ת ו ך ה ח ל ט ע ״ י פסיון‪ ,‬א ו‬
‫מ ת ו ך ה ח ל ט ע ״ י ש ע ר לבן‪ ,‬או ש נ ט ה ר ע ״ י פ ר י ח ה מ ת ו ך הסגר ו א ח ״ כ נולד לו ש ע ר‬
‫לבן‪ ,‬בכ״ז מ ח ל ו ק ת של ה ת ״ ק ו ר ׳ יהושע‪ .‬ועיין ב מ ש נ ה פ ״ ח מ״ב‪.‬‬
‫נגעים פ׳׳ג עמ׳ ‪621‬‬
‫‪176‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 27/28‬אמר ר׳ י ה ש ע שער לבן סימן טומאה והמחייה סימן וכו ‪.‬‬
‫תו״כ תזריע‪,‬‬
‫נ ג ע י ם פ ״ ה ה ״ ד ‪ ,‬ס ״ ג ע״ד‪.‬‬
‫‪ 29/30‬אמר ל ו ר׳ עקיבא‪ ...‬שכן ה י א מטמאה הפוכה ושלא הפוכה וכר‪.‬‬
‫ב ת ו ״ כ ש ם ת ש ו ב ה אחרת‪ ,‬עיי״ש‪ .‬וכן ה ע י ד ב ר ״ ש הג״ל אחרי ש ה ב י א א ת ה ת ו ס פ ת א ‪:‬‬
‫ו ב ת ו ״ כ תניא ב ל ש ו ן א ח ד א מ ר לו ר׳ ע ק י ב א א י מ ת י י פ ה כ ח ו וכד‪.‬‬
‫‪ 30/31‬ועוד שנ׳ בשר בשר ח י החוזר טמא וכר‪ .‬כ״ה גם בתו״כ הנ״ל‪ ,‬ובראב״ד‬
‫ש ם ‪ :‬מ ם ת ב ר א לי ד ה א ד א מ ר י ג ן ‪ .‬ו ע ו ד ״ משום ד א י כ א למימר מ ח י ה החוזרת ב ר א ש י‬
‫איברים תוכיח ו כ ד ‪ .‬א ב ל ד ב ר י ה ד א ב ״ ד הם ר ק ל פ י מסורת ה ת ד כ ‪ .‬ולפי מ ס ו ר ת‬
‫ה ת ו ס פ ת א צ ״ ל שמקודם ס ת ר ד ק א ת הוכחת ר ׳ יהושע‪ ,‬ואח״כ ה ב י א ראייה ל ד ב ר י ע צ מ ו ‪.‬‬
‫‪ 31/32‬בכחצי עדשה סמוך לראשו לזקן וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬סמוך לראש ולזקן וכד‪.‬‬
‫ו כ ן ב ר ״ ש פ ״ ח מ ״ ו ‪ :‬ת נ י א ב ת ו ס פ ת א פרחה בכולו א ב ל ל א ב כ ח צ י ע ד ש ה ש ה ו א ס מ ו ך‬
‫ל ר א ש ולזקן ה ש ח י ן ו כ ד ‪ .‬ואולי צ ״ ל ב ד ״ ש ‪] :‬או[ ש ה ו א סמוך ו כ ד ‪ ,‬ע י י ן מ ״ ש להלן‪.‬‬
‫‪ 32‬הקרח והמירין וכר‪.‬‬
‫בר״ש‬
‫ב מ ש נ ה פ״ ח מ״ ה‪.‬‬
‫‪ 33‬נעשו צורבה ו ח י ו ונתמלא‬
‫צ ר ב א ו ח ז ר ו נ ת מ ל א מ ק ו מ ן ב ה ר ת וכד‪.‬‬
‫הנ״ל‪:‬‬
‫והקדח‬
‫המורדין‬
‫מקומן בהרת וכר‪.‬‬
‫וכד‪,‬‬
‫וכ״ה‬
‫בר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬ונעשו‬
‫‪ 33/34‬ר׳ יעקב אומר הואיל ונסמכה טהרה לטהרה טהור וחכמים או׳ יראה‬
‫כתחילה‪ .‬לכאורה נראה שאם פ ר ח ה צ ר ע ת בכולו )מתוך ה ח ל ט או הסגר( ונטהר כבר‪,‬‬
‫ו א ח ״ כ נ ק ד ח ו ה ר א ש והזקן ו כ ד ו נ ת מ ל א ו ב ה ר ת גם ר ׳ י ע ק ב מ ו ד ה ש ז ו ה י א צ ר ע ת‬
‫ח ד ש ה ו ת ר א ה כתחלה‪ ,‬ו כ ן א ם ה י ה כ ב ר ר א ש ו קרוח ופרחה מ ת ח י ל ה ה צ ר ע ת ב כ ל גופו‬
‫וראשו הקדוח‪ ,‬יראה ה כ ל כ ת ח י ל ה כדין ה פ ו ר ח בתחילה‪ .‬ו כ ן אם פ ר ח ב כ ל גופו חוץ‬
‫מ כ ע ד ש ה ב א מ צ ע י ת ו וגטמא‪ ,‬ו א ח ״ כ גקרח הזקן ו כ ד ו ג ת כ ם ת ה ה ע ד ש ה ו ה ר א ש ו כ ד ‪,‬‬
‫גם ד ׳ י ע ק ב מודה ש י ר א ה כתחילה‪ ,‬שהרי גופו גטהר ל א ע ״ י פריחה בכולו א ל א ע ״ י‬
‫ש ה ל כ ה ה מ ח י ה )כדעת ר ׳ י ש מ ע א ל בפ״ח מ״ט(‪ ,‬ו מ מ י ל א א י ן ק ש ר ב י ן נ ג ע הגוף והראש‪.‬‬
‫א ב ל א ם פרחה בכולו חוץ מ ח צ י ע ד ש ה ׳ א ו א פ י ׳ ב כ ע ד ש ה סמוך ל ר א ש ולזקן ו כ ד ‪,‬‬
‫ש א ז ה ו א נ ס ג ר ואינו מ ט מ א ב מ ח י ה )משום ש א י נ ה כשיעור‪ ,‬א ו משוס ש א י נ ה מבוצרת(‪,‬‬
‫ו א ח ״ כ פ ר ח ה בכולו‪ .‬ו ה ט ה ר ה ה י א רק משום ש פ ר ח ה ב כ ו ל ו ) ו ל א משוס ה ל י כ ת ה מ ח י י ה ‪,‬‬
‫שהרי בין כ ך ובין כ ך א י אפשר ה י ה ל ט מ א אותו משום מחייה(‪ ,‬סובר ר ׳ י ע ק ב ש נ ס מ כ ה‬
‫ט ה ר ה ל ט ה ר ה )שהרי ר א ש מוקרח מ ע כ ב בפריחה כ מ ש נ ת י נ ו םפ״ו( ו נ ק ר א כולו ה פ ך‬
‫ל ב ן ב ב ת א ח ת והוא טהור‪ .‬וחכמים סוברים‪ ,‬הואיל ו ה ר א ש ה מ ו ק ר ח ו כ ד א י נ ם‬
‫מצטרפים ב ג ג ע י ם )משגה הגיל( ה ם כ נ ג ע ח ד ש ויראו כתחילה‪ .‬וכמובן ש ל פ ״ ז‬
‫צ ר י ך ל פ ר ש ב מ ש ג ת י ג ו פ ״ ח ם מ ״ ה ‪ :‬ע ד ש ת פ ר ח בכלו‪ ,‬ש א ז י ט ה ר מ ן ה צ ר ע ת הראשוגה‬
‫ה מ ו ח ל ט ת ‪ ,‬א ב ל איגם מ ד ב ר י ם כ א ן מ צ ר ע ת ה ח ד ש ה ‪ .‬ועיין הפירוש בר״ש ו ל א ז כ י ת י‬
‫ל ה ב י ן א ת דבריו‪.‬‬
‫‪ 34‬ש ת י בהרות אחת טמאה וכו׳‪ .‬ר״ש פ״ח מ״ו‪ ,‬ועיין ב מ ש נ ה שם‪.‬‬
‫‪ 35‬פרחה מ ז ו ל ז ו‬
‫ל ע ו ר הבשר ו ל א מעור הבשר לתוכן טהור‪ .‬ב ד ‪:‬‬
‫פרחה מ א ל י ו לעור הבשר ו ל א‬
‫ל״א״‪ ,‬ו י צ א ‪ :‬״מא״ במקום ״מזו״‪,‬‬
‫מ א ל י ו ‪ ,‬ב מ ק ו ם ‪ :‬מ ז ו לזו‪ .‬ו ב ד ״ ש‬
‫ה ב ש ר לתוכן וכו׳‪ ,‬ו ע י י ״ ש ש נ ד ח ק‬
‫מ ע ו ר ו כ ד ‪ .‬והנה ה ש ב ו ש ב ד מ ו ב ן ‪ ,‬כ י ״זו״ נ ת ח ב ר ו‬
‫והסופרים חברו א ח ״ כ א ת ש ת י המלימ י ח ד ‪ ,‬ו י צ א ‪:‬‬
‫הנ״ל‪ :‬פרחה מזו לזו ב ע ו ר הבשר ו ל א מעוד‬
‫מ א ד בפירושו‪ .‬ו נ ״ ל קרוב מ א ד ש צ ״ ל ב ת ו ס פ ת א ‪:‬‬
‫נגעים פ״ג עמ׳ ‪621—622‬‬
‫‪177‬‬
‫פרחה מזו לזו‪] .‬לזו[ מעור הבשר ו ל ז ו )כצ״ל‪ :‬במקום‪ :‬ולא‪ ,‬ממש כשבוש ב ד לעיל(‬
‫מעוד הבשר‪] .‬מעור הבשר[ לתוכן טהור‪ .‬ויש כאן השמטה ע״י הדומות‪.‬‬
‫‪ 35/36‬ור׳ נ ח מ י ה אומר אם כתחלה פרחה מטמאה וכר‪ .‬ד״ש הנ״ל‪ ,‬והוא ציין‬
‫לתו״כ תזריע נגעים ספ״ג‪ ,‬ם״ג ע״ב‪ .‬ולעיל בר״ש שם‪ :‬ובתוספתא םליגי ר׳ וחכמים‪,‬‬
‫וצ״ל‪ :‬ר׳ ]נחמיה[ וחכמים‪ ,‬ועיין גם ברא״ש שם‪.‬‬
‫‪ 37‬ובו מחיה ענולה או ארוכה ה ר י זה יסניר‪ .‬בר״ש פיח מ״ט‪ :‬תניא בתוספתא‬
‫ה ב א כולו לבן ובו מחיה עגולה או ארוב׳ הרי זה יסגיר ו כ ד פי׳ הדי זה יסגיר דאין‬
‫מחלים במחיה אלא אם כן יש בה כשיעור עדשה מרובעת‪.‬‬
‫‪ 37/38‬ה ר י א ל ו כמות שהיו‪ .‬בד״ש הג״ל‪ ,‬בפירושו‪ :‬כמות שהיו להסגיר‪.‬‬
‫‪ 38‬וחכמים אומרים פרחו במקצתו וכד‪ .‬וכן בכי״ו‪ ,‬ד וד״ש הג״ל‪ :‬ו ח כ מ י ם‬
‫א ו מ ר י ם פ ר ח ה וכד‪ ,‬ואין לזה מובן‪ .‬ובד״ש שם‪ :‬״וחכמים אומרי׳ לא גרסיגן‬
‫דבהא כולי עלמא מודי ושיבוש הוא״‪.‬‬
‫‪ 38/39‬שתי בהרות אחת מוסגרת ואחת מוחלטת וכוי‪ .‬כ ל הברייתא בדיש פ״ה‬
‫מ״ה בנוםחא מתוקנת‪ ,‬עיין על גידםאותיה ופירושה להלן‪.‬‬
‫עמ׳ ‪622‬‬
‫‪1‬‬
‫א ח ת מוסגרת ואחת מוחלטת‪ .‬ליתא בר״ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 1/2‬א ח ת מוםנרת ואחת טהורה טעה ואינו יודע איזו ראשונה וכוי‪ .‬בד״ש הנ״ל‪:‬‬
‫א ח ת להסגיר ואחת טהורה ואינו יודע אי זו ראשונה ואיזו שנייה טהור‪ .‬ופי׳ בר״ש‬
‫הג״ל שבכל המקרים כאן עדיין לא גזקק לטומאה‪ ,‬והייגו‪ :‬אחת מוסגרת ואחת מוחלטת‪,‬‬
‫כלומד אחת שעומדת להטהד מתוך ההסגר ואחת שעומדת להחלט מתוכו )ובדין הי‬
‫צריך לומר ״אחת להחליט״‪ ,‬אלא גקט מוחלטת אגב מוסגרת(‪ .‬אחת מוסגרת )כנ״ל(‬
‫ואחת שעומדת להסגיר‪ .‬א ח ת שעומדת להסגיר ואחת שעומדת להחליט )אבל עדיין‬
‫לא הוחלט(‪ .‬אחת שעומדת להסגיר ואחת טהורה לגמרי — ובכולם טהור מפגי שהכהן‬
‫אינו יודע במה מסגירו ובמה מחליטו‪ ,‬עיין לעיל ‪ 620‬ש ד ‪.2/3‬‬
‫‪ 2/4‬א ח ת מוסנרת ואחת מוחלטת א ח ת להסניר ו א ח ת ל ה ח ל י ט ו א ח ת מוחלטת‬
‫ואחת מוםנרת ואחת מוחלטת ו א ח ת טהורה‪ ...‬טמא‪ .‬נוםחא זאת בדויה מן הלב‬
‫ואיגנה במציאות‪ .‬ובכי״ו הגירסא‪ :‬א ח ת ב ה ר ו ת א ח ת מוחלטת א ח ת מוסגרת ואחת‬
‫להחליט א ח ת להסגיר אחת מוחלטת א ח ת מוסגרת ואחת טהורה וכד‪ .‬ובד‪ :‬אחת בהרת‬
‫א ח ת מוחלטת ואחת להחליט אחת להסגיר ואחת מוחלטת ואחת מוסגרת ואח׳ מוחלטת‬
‫ואחת טהור׳ וכו׳‪.‬‬
‫וקרוב לגי׳ ד הוא בר״ש הנ״ל )בשינוי ס ד ר ( ‪ :‬ב׳ ב ה ר ו ת א ח ת מוחלטת‬
‫ואחת להחליט א ח ת מוחלטת ואחת להסגיר א ח ת מוחלטת ואחת מוסגרת א ח ת מוחלטת‬
‫ואחת טהור׳ וכד‪ .‬וכן צריך להשלים גם ב ד ‪ :‬ואח׳ מוחלטת ] א ח ת מוחלטת[ ואחת‬
‫טהור׳ וכו׳‪ .‬ובר״ש שם בסוף הפרק מסיק‪ :‬״וברוב הספרים ברייתא זו כתובה בטעות‬
‫וכמו שכתבתיה הגרסא נכונה וישרה״‪ .‬ועל כל המלים האלה יש סימנים כמו ראשי תבות‪,‬‬
‫וספק הוא אם הן מהר״ש עצמו או הערת המגיה‪ ,‬עיין מ״ש לעיל ‪ 571‬שד ‪.31/33‬‬
‫‪,‬‬
‫ואשר לפירושה הרי פשוט שבכל המקרים כאן יש כ ב ר א ח ת מוחלטת מכבר‬
‫והוא כבר נזקק לטומאה וממילא טמא מספק‪ ,‬כלעיל ‪ 6204‬וכמשנתינו םפ״ה‪ .‬ומוחלט‬
‫שנתערב בטהור שניהם טמאים מספק‪ ,‬עיין ירוש׳ נזיד פ״ח רה״ב‪ ,‬נ״ז ע״א‪.‬‬
‫‪178‬‬
‫נגעים ם״ג עמ׳ ‪622‬‬
‫‪ 4/5‬השחין והמכוה שניהם ס י מ ן אחד‪ ...‬למה נחלקו וכוי‪ .‬כל הברייתא בר״ש‬
‫פ ״ ט מ ״ ב ‪ .‬ו ב פ י ה ״ מ להר״מ פ ״ א מ ״ ד ע מ ׳ ‪ : 103‬ולשון ה ת ו ס פ ת א השחין והמכוה שניהם‬
‫סימן א ח ד ושניהם ט ו מ א ה א ח ת ו ל מ ה נחלקו ש א י ן מ צ ט ר פ י ן זה ע ם זה‪ .‬ועיין חולין‬
‫ת׳ א ׳ ו ב ת ו ״ כ ש ה ב י א ה ד ״ ש כ א ן ת ז ר י ע נגעים רפ״ז‪ ,‬ם ״ ד ע״ד‪.‬‬
‫‪ 6/7‬שחין נ ע ש ה מ מ ה בטל מכוה‪ ...‬בטל ש ח י ן א ת הממה‪.‬‬
‫חולין שם‪ ,‬ר״ש‬
‫הנ״ל‪ ,‬ר מ ב ״ ם פ ״ ה מ ה ׳ ט ו מ א ת צ ר ע ת היו‪.‬‬
‫‪ 7/8‬ה ר י ה ן לפניך ואין י ד ו ע אם השחק א ם הממה ק ד מ ה טהור‪ .‬בכי״ו‬
‫ח ס ד ה ה מ ל ה ״קדמה״‪ ,‬ו כ ן ב ר ״ ש הנ׳׳ל‪ :‬ה ר י ה ן לפניך ואין י ד ו ע א ם שחין א ם מכור‪,‬‬
‫ט ה ו ר ‪ .‬וברמב״ם ה נ ״ ל ‪ :‬אם א י ן ידוע א ם שחין היו א ם מכוה א י ן ב כ ך כלום ש ש נ י ה ם‬
‫ס י מ ן א ח ד ו ט ו מ א ה א ת ת ולא חלקן הכתו׳ א ל א לומ׳ שאין מצטרפין‪ .‬וזה ס ו ת ר‬
‫ל ת ו ס פ ת א שלפנינו‪ ,‬ובכ״מ שם שיער ש ה ר ״ מ ג ד ם כ א ן ‪ :‬ט מ א ) ב מ ק ו ם ‪ :‬טהור(‪ .‬ו ב ת ו ״ כ‬
‫הנ״ל )ד״ו ל ״ ב ע ״ ב ‪ .‬ע ם פי׳ ה ר א ב ״ ד ס ״ ד ם ע ״ ד ( ‪ :‬מ ל מ ד שאין ש ח י ן ומכוה מ צ ט ר פ י ם‬
‫ז ה ע ם זה‪ .‬לא ש ב א ו ואין ידוע א ם ש ח י ן ה ו א א ם מכור‪ .‬ה י א א ל א א פ י ל ו כ ח צ י‬
‫גרים שחין וכחצי גדים מכוה א י ן מצםדפים‪ .‬וכ״ה הגי׳ ‪ .‬א פ י ל ו ״ גם ב ר א ב ״ ד שם‪,‬‬
‫בילקוט‪ ,‬ב ר ״ ש כ א ן ם ״ ט מ ״ ב וגם ב ת ״ י אינו מגיה כלום‪ ,‬ומלשון זה ברוד כ ג י ׳‬
‫ה ת ו ס פ ת א כאן‪ ,‬והיינו ל א מ י ב ע י איגו יודע אם ש ח י ן ואם מכור‪ ,‬ש ה ו א טהור ש ה ר י‬
‫אינו י ו ד ע ב מ ה מ ט מ א ו )כפי׳ ה ק ״ א שם(‪ ,‬א ל א א פ י ל ו כחצי גרים ש ח י ן וכו׳‬
‫א י ן מצטרפין‪ .‬ועיין בכ״מ הנ״ל ש נ ד ח ק ליישב א ת ה פ י ׳ ב ת ו ״ כ ל פ י ש י ט ת הרמב״ם‪.‬‬
‫א ב ל גי׳ ח ד ש ה בתו״כ כי״ר‪ ,‬וכ״ה ש ם ‪ :‬ל א ש ב א ו ואין ידוע א ם מ ח י ת ) צ ״ ל ‪:‬‬
‫שחין( ה ו א ואם מכור‪ .‬ה ו א א ל א כ ח צ י גרים ש ח י ן וכחצי גדים מכוה אינן מצטרפין‪.‬‬
‫ולפי ג י ׳ זו גדאה שהכתוב ל א ח ל ק אותם א ל א ד ק ל ע ג י י ן צרוף‪ ,‬א ב ל בספק ש ח י ן‬
‫ה טמא‪ ,‬ו כ ש י ט ת ה ד מ ב ״ ם ‪.‬‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ספק מ‬
‫ומדרש יותר ברור ב מ ה ״ ג ע מ ׳ ‪ :296‬ש א ם ה י ה כ ח צ י גדים ש ח י ן ו כ ח צ י גרים‬
‫מכוה יכול הואיל ו ט ו מ א ת ן שווה יצטרפו‪ ,‬ת ״ ל כ י יהיה ב ו ש ח י ן כ י י ה י ה ב ו מכוה‬
‫מ ל מ ד ש א י ן מ צ ט ר פ י ן זה עם זה‪ .‬יכול אם ל א גודע א ם ש ח י ן א ו מכוה ה ו א י ה א‬
‫ט ה ו ר ת ״ ל צ ר ב ת צ ר ב ת הואיל ואינן שווה ה ר י זה מ ט מ א ומטהר‪.‬‬
‫ולפי כ ״ ז נ ר א ה ש ל א ה י ה לפגי הר״מ גי׳ א ח ר ת בתוספתא‪ ,‬א ל א ש ה ו א ה כ ר י ע‬
‫כתו״כ )לפי הגי׳ שהיה לפניו( ו ה מ ד ר ש ש ה ב י א ב מ ה ״ ג הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 8/9‬ו ה ש ח י ן והמכוה מצטרפק ז ה עם ז ה וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬והשחין והמכוה ועור‬
‫ה ב ש ר מ צ ט ד פ י ן ו כ ד ‪ .‬ו ב ד ‪ :‬והשחין ועור ה ב ש ר א י ן ז ה ע ס זה‪ ,‬א ב ל הגי׳ הנכונה‬
‫ה י א בר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬השחין והמכוה ועור ה ב ש ר א י ן מ צ ט ר פ י ן ז ה ע ם ז ה ו כ ד ‪ .‬ועיין‬
‫רלב׳״ג מצורע קנ״ב ע״ד‪.‬‬
‫‪ 9/10‬ה ס ג י ר ו ב ש ח י ן ובסוף ש ב ו ע נ ע ש ה ע ו ר הבשר כעור הבשר וכו׳‪.‬‬
‫ר ״ ש הנ״ל ור״ש ו ר א ״ ש פ ״ א מ״ה‪ .‬וכ״ה ב ר ״ ש כ א ן ‪ :‬הסגירו ב ש ח י ן ובסוף ש ב ו ע‬
‫נ ע ש ה ע ו ר הבשר‪ .‬בעור ה ב ש ר ובסוף ש ב ו ע נ ע ש ה ש ח י ן י ר א ה כתחלה‪ .‬פ י ׳ ה ס ג י ר ו‬
‫ב ש ח י ן שהיה כקליפת השום ובסו׳ ש ב ו ע ש נ י נ ע ש ׳ ע ו ר הבשר‪ ,‬ש נ ע ש ה מקומו צ ל ק ת ‪.‬‬
‫א ו ב ע ו ר ה ב ש ר הסגירו שהיה צלקת‪ ,‬ובסוף ש ב ו ע נ ע ש ה ש ח י ן ש ה צ ל ק ת נ ע ש ה‬
‫כ ק ל י פ ת השום י ר א ה כתחלה‪ ,‬א ם ה י ה ב ת ח ל ה כגרים ועכשיו כ ס ל ע ל א י ח ל י ט א ל א‬
‫יסגיר כאילו ע כ ש י ו ר ו א ה ב ת ח י ל ה ‪ .‬ו כ ן פ ס ק ה ד מ ב ״ ם בפ״ה מ ה ׳ ט ו מ א ת צ ר ע ת ה״ז‪.‬‬
‫ו ב ר ״ ש ה ג ״ ל ה ע י ר ע ל ה ת ו ״ כ תזריע‪ ,‬גגעים‪ ,‬ד י ש פ ר ש ׳ ד ׳ ם ״ ד ע ״ ג ‪ :‬ו כ ן ה ו א‬
‫‪179‬‬
‫נגעים פ״ד עמ׳ ‪622‬‬
‫גורס ש ם ‪ :‬ת נ י א בתורת כהנים והיה במקום ה ש ח י ן ש א ת לבנה שיקדים ה ש ח י ן ל ש א ת‬
‫ולא ש ת ק ד י ם ה ש א ת לשחין‪ .‬ר׳ אליעזר בן י ע ק ב א ו מ ר קרוי הוא ב מ ק ו מ ו ע ד שלא‬
‫בא לשם )לשון הראב״ד בתו״כ שם‪ :‬כלומר‪ ,‬כיון ש א מ ר במקום ה ש ח י ן ש א ת ולא‬
‫א מ ר ב ש ח י ן שאת‪ ,‬מ ש מ ע אפילו נולדה ה ש א ת בעור ת ח ל ה ואח״כ בא עליו השחין‬
‫באותו מקום ה ד י הוא במקום השחין שאת‪ ,‬כי העור הוא מקום השחין(‪ .‬כ י צ ד היה‬
‫בעור של ה ב ש ר ע ד ש נ ע ש ה שחין ו נ ע ש ה שחין ר׳ אליעזר בן י ע ק ב מ ט מ א וחכמים‬
‫מטהרים‪ .‬פ י ר׳ אליעזר בן יעקב מטמא אם ת ח ל ת ה כ ג ד י ס ועכשיו פשת׳‪ ,‬וברייתא‬
‫דתום׳ ד ק ת נ י יראה כ ת ח ל ה דלא כוותיה א ל א כ ר ב ג ומטהרין לאו דוקא ולאפוקי מר׳‬
‫אליעזר בן י ע ק ב ד מ ט מ א קאתו אלא יראה כתחלה‪.‬‬
‫ולפגיגו בתו״כ שם‪ ,‬לפי גי׳ כי״ד‪ ,‬הראב״ד‪ ,‬ת ״ י ו ע ו ד ‪ :‬כ י צ ד והיה ב ע ו ר הבשר‬
‫ע ד שלא געשה ש ח י ן וגעשה שחין ו ח י ה ד ׳ אליעז׳ בן י ע ק ב מ ט מ א וחכמ׳ מטהרין‪.‬‬
‫ו ב מ ה ״ ג ע מ ׳ ‪ :295‬כ י צ ד היה בעור הבשר ע ד ש ל א ג ע ש ה שחין ו ג ע ש ה שחין והיה‬
‫)צ״ל‪ :‬וחיה( ר׳ אליעזר בן י ע ק ב מ ט מ א וחכמים מ ט ה ר י ן ש כ ל גגע ש ט ה ד ש ע ה א ח ת‬
‫אין לו ט ו מ א ה עולמית‪ .‬ועיין במשנתיגו רפ״ז ו ב ת ו י ״ ט שם ובחדושי מ ה ר י ״ ח שם‪,‬‬
‫ועיין ב ת ו ס פ ת א לעיל פ ״ ב ‪ 62033‬ואילך‪ .‬ועיין מ ״ ש ה ג א ו ן בעל חזון א י ש בספרו‬
‫לנגעים סי׳ ג׳ ס״ק ט״ו ואילך וסי׳ ז׳ ם י ק א׳‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫פ׳יד‬
‫‪ 11‬ר׳ ע ק י ב א אומר שער צהוב ה א ר ו ך וכד‪ .‬ד׳׳ש פ׳יי מ״א‪ .‬וברמב״ם ה׳ טומאת‬
‫צ ר ע ת ה ש מ י ט א ת ההלכה ש ש ע ר צהוב ארוך מציל‪ ,‬א ע ״ פ שפסק כר׳יע‪ ,‬אבל ע י י ״ ש‬
‫פ י ח ה״ז‪ ,‬ומזה נ ר א ה שפסק שאדוך מציל‪.‬‬
‫‪ 12/13‬ואיזה ה ו א םימנין ר׳ א ל י ע ז ר בר׳ שמעק אומר הטמא בשער ל ב ן טהור‬
‫בשער צהוב טהור בשער ל ב ן ‪ .‬חיסרון נראה לעין יש כאן‪ .‬ובריש ה נ ״ ל ‪ :‬ואי זה הוא‬
‫סימנו ר׳ אלעזר בר ר ׳ שמעון אומ׳ ה ט מ א ב ש ע ר לבן טהור ב ש ע ר צהוב טהור ב ש ע ר‬
‫לבן ט מ א ב ש ע ר צהוב‪ .‬ומהלשון ״ואיזה הוא ס י מ נ ו ״ מ ש מ ע שרוצה ללמדנו מ ה נ ק ר א‬
‫קצר‪ ,‬וע״ז אומר ש ה ט מ א ב ש ע ר לבן‪ ,‬והיינו כשיכול לכוף ר א ש ו לעיקרו‪ ,‬טהור ב ש ע ר‬
‫צהוב‪ ,‬מ פ נ י ש כ ב ד נקרא ארוך‪ .‬ולפ״ז י ו צ א ד ב ר מ ש ו נ ה ש ל ר ״ ע אין ה ב ד ל בין הצבעים‬
‫להציל‪ .‬שהרי ב פ ח ו ת מ כ ש י ע ו ר גם שחור אינו מציל )עיין ד מ ב ״ ם פ״ ח מה׳ ט ו מ א ת‬
‫צ ר ע ת ה״ו(‪ ,‬וביותר מ כ ש י ע ו ר גם צ ה ו ב מציל‪.‬‬
‫ו ב א מ ת ב ר מ ב ״ ס שם ם ה ״ ה פוסק ב ש ע ר צ ה ו ב ‪ :‬והוא שיהיו נ י ט ל ו ת בזוג כמו‬
‫ש ב י א ר ג ו ב ש י ע ו ר הלבן‪ ,‬וזה ג ג ד ה ת ו ס פ ת א כאן‪ .‬ו ב ס פ ר ה נ פ ל א חזון א י ש סי׳ ז׳ ס״ק ו׳‬
‫ש י ע ר שלפגי הדמב״ם ה י ה ב ת ו ס פ ת א ‪ :‬ה ט מ א ב ש ע ר לבן ט מ א ב ש ע ר צ ה ו ב הטהור‬
‫ב ש ע ר לבן ט ה ו ר ב ש ע ר צהוב‪ .‬ולפ״ז מ ת פ ר ש ת ה ש א ל ה ‪ :‬״ואיזה הוא סימנו״ באופן‬
‫אחר קצת‪ ,‬והיינו א ח ר י ש א מ ר ת ש ה ש ע ר צריך להיות ד ו ו ק א דק וקצר‪ ,‬א ״ כ עלינו‬
‫ל ד ע ת מהו השיעור בקוצר‪ ,‬ו ע ״ ז ע נ ה ו ב ל ב ד ש ל א י ה י ה קצר מ כ ש י ע ו ר ש ע ר לבן‪,‬‬
‫אלא ק צ ר פ י ר ו ש ו ק צ ר מ ש א ר ה ש ע ר ו ת ‪ ,‬עיין ד י ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 13/15‬היו בו שתי שערות צומחות‪ ...‬אלא אם כן היתד‪ ,‬מבוצרות‪ .‬משגה פ״י מ״ג‪.‬‬
‫‪ 15/16‬היו בו שתי שערות אחת צומחת ואחת מבוצרת הרי אלו מצילות‬
‫ומפוזרות‪ .‬כ״ה הגי׳ בכי״ו ובר״ש פ״י מ״ג‪ .‬ובפירושו ש ם ‪ :‬״פי׳ היו בו בגתק שערות‬
‫נגעים ם״ד עמ׳ ‪622‬‬
‫‪180‬‬
‫שחורות א ח ת צ ו מ ח ת ואפילו א י נ ה מבוצרת‪ .‬ו א ח ת מבוצרת‪ ,‬כלומר ד מ ש ו א ר ת ו מ ב ו צ ר ת‬
‫מ ש מ ע ‪ ,‬ד מ ש ו א ר ת ל א מ צ ל א א ל א א ם כ ן מ ב ו צ ר ת כדאמרן‪ .‬ה ד י אלו מ צ י ל ו ת מפוזרות‪.‬‬
‫כלומר א ף ע ״ ג דמפוזרות״‪ .‬ו ה ת ו ס פ ת א‬
‫משמיעה לנו שמשויידת מבוצרת וצומחת מן‬
‫ה צ ד מ צ ט ר פ ו ת להציל‪.‬‬
‫‪ 16/17‬ה י ו בו שתי שערות א ח ת צהובה ו א ח ת צומחת א ח ת צהובה ו א ח ת‬
‫משוירת נולד זונ לצהובה טמא לצומחת ולמשוירת טהור‪ .‬כ״ה הגי׳ בכי״ו ור״ש‬
‫ה נ ״ ל ) א ל א ש ב ר ״ ש ‪ :‬מ ש ו י י ר ת וכו׳ ולמשויירת(‪ .‬והפי׳ הוא ש א ם גולד זוג ל צ ה ו ב ה‬
‫ט מ א ואין א ו מ ד י ם ש ה צ ו מ ח ת א ו ה מ ש ו י י ד ת כ ב ר בטלו מקודם א ת הצהובה‪ .‬ו כ ן אם‬
‫גולד א ח ״ כ זוג ל צ ו מ ח ת או ל מ ש ו י י ר ת נ ט ה ר ה מ צ ו ר ע ומצילות מ י ד י ש ע ד צ ה ו ב ב י ן‬
‫ב ת ח ל ה ב י ן בסוף‪ ,‬ובזוג זה י ש נ ה א ח ת ב ת ח י ל ה ו א ח ת בסוף ו מ צ ט ר פ ו ת להציל‪.‬‬
‫‪ 17/18‬ואם מנלח א ת ה נ ת ק אפילו נזיר‪ ...‬ה ר י זה מוםנר‪ .‬רמב״ם פ״ח מ ה ׳ ט ו מ א ת‬
‫צ ר ע ת ה״ג‪ ,‬ר ל ב ״ ג מ צ ו ר ע ק ג ״ ג ע ״ ג ב ש ם ר ב י ע י מ ת ו ס פ ו ת גגעים‪ .‬ועיין תו״כ‪ ,‬ת ז ר י ע ‪,‬‬
‫גגעים‪ ,‬ס ״ ט ה״ד—היו‪ ,‬ם״ו ע״ב‪.‬‬
‫‪ 19‬נ ת ק וחוט י ו צ א הימנה ש נ י נ ת ק ק וכד‪ .‬ר״ש פ״י מ״ז‪ ,‬ר״ש פ ״ ד מ״ה‬
‫)בשיבושים וחסרון(‪ ,‬ד מ ב ״ ם פ ״ ח מה׳ ט ו מ א ת צ ר ע ת הי״א‪ ,‬ו כ ב ד ציין ה ד ״ ש‬
‫מ ע י ן ברייתא זו ל ע נ י י ן ב ה ר ת ומחייה ל ע י ל ס ״ ב ה ״ ד ‪.61929‬‬
‫שממש‬
‫‪ 19/20‬אם יש בו רחב שערות זוקקין ליטמא וכר‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬אס י ש רוחב‬
‫ש ת י ש ע ר ו ת זוקקין ל ט מ א בשער צ ה ו ב ד ק ובפסיון להציל ב צ י מ ו ח א ב ל במשויר‬
‫איגו מציל ע ד שיהא בו ר ו ח ב כגרים וכו׳ פי׳ וכו׳ אם י ש בחוט רוחב ב ׳ ש ע ר ו ת‬
‫ג ת ק זוקק ל ט מ א ש א ר ה ג ת ק י ׳ ב ש ע ר צ ה ו ב ד ק ובפסיון ד א ם ה ש ע ׳ צהוב ב ח ו ט הרי‬
‫ה ו א כ ע ו מ ד ב ש א ר הנתקים‪ .‬ואם פ ש ה ה ח ו ט כאלו פ ש ו הנתקי׳‪ .‬ולהציל ב צ י מ ו ח ד א י‬
‫א י כ א בנתקים ש ע ד צהוב או ש פ ש ו ו ש ע ר ש ח ו ר צ מ ח ב ח ו ט הרי הוא כ ע ו מ ד ב ש א ר‬
‫הנתקים‪ ,‬ואם פ ש ה ה ח ו ט כאלו פ ש ו ה נ ת ק י ׳ ‪ .‬ולהציל ב צ י מ ו ח ד א י א י כ א בנתקיס ש ע ר‬
‫צהוב או ש פ ש ו ו ש ע ר שחור צ מ ח בחוט כאלו צ מ ח ב נ ת ק י ׳ ומציל‪ .‬א ב ל ב מ ש ו י ד אינו‬
‫מציל ע ד שיהיה ב ח ו ט כגרים‪ .‬מ ש ד דמשוייר אינו מ צ י ל א ל א מ ב ו צ ר ו א י א פ ש ר‬
‫להיות מ ב ו צ ר ע ד שיהא‪ .‬בחוט רוחב שלשה ע ד ש י ם דזהו ר ו ח ב הגרים‪ .‬ועיין ר מ ב ״ ם‬
‫הנ״ל‪ ,‬ועיין ר ל ב ״ ג ק נ ״ ג ע״ג‪.‬‬
‫‪ 21‬ר ׳ אלעזר ברי שמעק אומר כשם שאינו מציל וכר‪ .‬בר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬ד ׳‬
‫אלעזר בר׳ ש מ ע ו ן או׳ כ ש ם ש א י נ ו מציל ב מ ש ו י י ר ע ד ש י ה א בו ר ו ח ב כגרים כ ך א י ׳‬
‫זוקקין ל ט מ א ב ש ע ר צהוב ד ק והפסיון ו ל ה צ י ל ב צ י מ ו ח ע ד שיהא בו ר ו ח ב כגרים‬
‫פ י ׳ וכו׳ ור׳ א ל ע ז ר בר׳ ש מ ע ו ן ס ב ר דלשום ד ב ר א י ן ה ח ו ט נ ח ש ב כ נ ת ק ע צ מ ו ע ד‬
‫שיהא כגרים ברוחבו ש ל חוט‪ .‬וכמו שגחלקו כ א ן ג ב י נ ת ק י ם נ ח ל ק ו ג ב י ב ה ר ת ו ח ו ט‬
‫יוצא הימגה )לעיל ם״ב ה״ד(‪.‬‬
‫‪ 23‬נ ת ק ב ת ו ך נ ת ק מ ס ג י ר א ת ה פ נ י מ י ו פ ו ט ר א ת ה ח י צ ק ‪ .‬ר״ש ורא״ש פ״י מ״ז‬
‫) מ ל א ״ ש שם(‪ ,‬ולדבריהם גם ה ב ר י י ת א שלגו שנוייה ב מ ח ל ו ק ת ר ׳ יוסי ו ח כ מ י ם ב מ ש נ ה פ ״ ו מ״ה‪.‬‬
‫‪ 23/25‬י ה ו ד ה ב ן נקוסא אומר משום ר׳ שמעון כ ל נתק שהחליטו שער צהוב‬
‫ד ק והפסיון הלכו ל ה ן אין ע ל ו ל ק לשמש ט ו מ א ה עולמית‪ .‬וכן מעתיק בר״ש פ״י מ״ח‪,‬‬
‫ובפירושו ש ם ‪ :‬ד ׳ יהודה ב ן נקוםא משום ר ״ ש ו ד ״ ש ב ן יהודה משום ר ״ ש ד מ ת ג י ׳‬
‫ק י י מ י ב ח ד א ש י ט ת ׳ ולית להו ה א ד ת נ ן לעיל ה ח ל י ט ו ב ש ע ר צהוב ה ל ך ש ע ר צ ה ו ב‬
‫וחזר ה ר י ה ו א כ מ ו ת ש ה י ה ו כ ד ד א י נ ה ו םברי כיון ד ט ה ר ה נ ת ק ש ו ב א י ן לו ט ו מ א ה ‪.‬‬
‫נגעים פ״ד עמ׳ ‪622‬‬
‫‪181‬‬
‫א ב ל בתו״כ ת ז ר י ע גגעים פ ״ ט הים‪ ,‬ס״ו ע״ד‪ ,‬ל פ י ג י ׳ כ י ״ ר ‪ :‬א מ ׳ ר׳ שמע׳‬
‫ב ן יהודה מ ש ׳ ד ׳ ש מ ע ׳ כל גתק שטהר ש ע ה א ח ת א י ן לו ט ו מ א ה לעולם יהודה בן‬
‫גקוסא א מ ׳ מ ש ׳ ר ׳ ש מ ע ׳ כ ל ש ע ר צהוב ש ט ה ד ש ע ה א ח ת א י ן לו ט ו מ א ה לעולם‪.‬‬
‫ו כ ן בילקוט ש ם ‪ :‬ד ׳ ש מ ע ו ן בן יהודה אומר וכו׳ ב ן ג ק ו ב א ו מ ר משום ד׳ שמעון‬
‫כ ל ג ת ק ש ע ר צ ה ו ב ש ח ו ר ש ט ה ר ש ע ה א ח ת א י ן לו ט ו מ א ה לעולם‪ .‬וכגי׳ כי״ר‬
‫כ ״ ה הגי׳ גם ב ר א ב ״ ד שם ס״ו ע ״ ד וכותב ע ל דברי ר ״ י ב ן גקוםא‪ :‬ב א להוסיף על‬
‫ד ב ר י ה ר א ש ו ן ש א פ י ל ו החליטו ב ש ע ר לבן וצמח בו שחור וכו׳ ואפי׳ ה ל ך בו השחור‬
‫ו ג ש א ד ה צ ה ו ב ב מ ק ו מ ו ש ו ב א י ן לו טומאה לעולם וכו׳ וכן גראה לי מ ן התוספת׳‬
‫דר׳ ש מ ע ו ן מ ט ה ר א ף באלה ד ה כ י א י ת א פרק ד׳ י ה ו ד ה בן גקוסא אומר משום‬
‫ר ׳ ש מ ע ו ן כ ל ג ת ק ש ה ח ל י ט ו ב ש ע ר צהוב והפשיון הלכו ל ה ם א י ן עלולים ל ש מ ש‬
‫ט ו מ א ה עולמות‪ .‬ולפום ה א י מ י מ ר א הא ד א מ ר י ג ן הכא החליטו ב ש ע ר צהוב והלך וחזר‬
‫ה ד י הוא כ מ ו ת ש ה י א ד ל א כר׳ שמעון היא וכו׳‪.‬‬
‫בכל אופן ברור שלפגי הר״ש ה י ת ה ה ג י ׳ בתו״כ כ מ ו שהיא בדפוסים וחסר לפגיו‬
‫מ א מ ר ר ׳ יהודה ב ן נקוסא‪ ,‬א ח ר ת לא היה אומר שר״י ב ן גקוםא סובר כ ד ״ ש ב ן יהודה‪.‬‬
‫‪ 25‬נתק כנרים בראשו ובזקנו וכר‪ .‬בד״ש הנ״ל‪ :‬גתק כ ח צ י גרים בראשו וכד‪,‬‬
‫ונראה ש ט ״ ם ה י א שם וצ״ל כל פגיגו‪.‬‬
‫‪ 26/27‬נולד בו שער צהוב דק ופסיון טמא‪ .‬בר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬א ח ר פ ט ו ר נולד לו‬
‫ש ע ר צהוב ד ק ופסיון ט מ ׳ וכו׳ ט מ א אף ע ״ פ ש נ ט ה ר ה נ ת ק כשפטרו‪ ,‬ושמא בהא‬
‫מ ו ד ה ר ׳ יהודה ב ן נקוס׳ כיון ד ע ד י י ן לא ב א לידי החלט‪.‬‬
‫‪ 27‬א ו שנכנס שער שחור מ ן הצד טהור‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬או שכנס שער שחור‬
‫מ ן ה צ ד הייגו משוייר ד מ צ י ל כגון ש פ ש ה ה נ ת ק ו ב א ו ת ו פסיון נשארו ש ת י שערות‬
‫ש ל א גתקו‪ .‬ו א ף ע ״ ג ד ק א מ ר מ ן הצד‪ ,‬לא שיהו מ ק ו ר ב ו ת ל ק מ ת הראש‪ ,‬ד ה א לעיל‬
‫ת ג ן ד מ ש ו מ ד איגו מ צ י ל א ל א אם כ ן רחוק מ ן הקמה מקום ב׳ שערות‪ ,‬והא ד ק ת נ י‬
‫ה כ א מ ן ה צ ד משום דפםיון ה ו י חוץ לגתק ק ר י ל י ה מ ן ה צ ד ‪ ,‬ולעולם דמדוחקו׳ מן‬
‫ה ק מ ה מקום ש ת י ש ע ד ו ת ‪ .‬ועיין בפי׳ ה ר א ב ״ ד תו״כ ם״ו סע״ג‪.‬‬
‫‪ 28/29‬א ל א שמציל מיד שער צהוב דק וכר‪ .‬בר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬והשתא ה א דלא‬
‫כ ר ׳ יהודה ב ן נקוסא ד ל ד י ד י ה הצלה נ מ י ל א בעי‪ ,‬וכר׳ ש מ ע ו ן ד ס י פ א ד מ ת נ י ׳ לא‬
‫מ י ת ו ק מ א )שהרי ל ד י ד י ה אינו מציל ע ל ה צ ה ו ב ש ב א אחרי שהלך השחור(‪.‬‬
‫‪ 29/32‬נ ת ק כנרים בראשו‪ ...‬והפסיון ה ב א י ן אחר ה נ ת ק ‪ .‬כ׳׳ז ליתא בכי־ו ונשמט‬
‫שם ע ״ י הדומות‪ ,‬א ב ל ישנו ב ר ״ ש ה נ ״ ל ו מ ת פ ר ש ת כ ב ב א שלפניה‪ ,‬וכפי ש כ ת ב ה ר ״ ש ‪:‬‬
‫ו ב ר י ש א א ש מ ע י נ ן ב נ ו ל ד א ח ד הפטור ו ה ש ת א ק א מ ש מ ע ל ן ב נ ו ל ד בסוף ש ב ו ע ר א ש ו ן‬
‫א ו בנולד בסוף ש ב ו ע ש נ י וכולם דינם שוה‪.‬‬
‫(‬
‫‪ 33/34‬כנם שער שחור מן הצד טהור חזר וניתק טמא משום פסיון‪.‬‬
‫בר״ש הנ״ל‪:‬‬
‫‪ .‬כ נ ם ש ע ד ש ח ו ר מ ן ה צ ד טהור ד א י א פ ש ר ל ט מ ו ת ו בשום ע נ י ן ד ל א הוד‪ ,‬בו מעולם‬
‫ס י מ נ י ט ו מ א ה ד א פ י ל ו ח ש ב ת ל י ה פסיון ה א איכא ה נ ך ש ע ר ו ת דמטהרי‪ .‬ח ז ר ונתק ט מ א‬
‫מ ש ו ם פסיון ד ה נ ך ש ע ר ו ת ד נ ש ת י י ר ו סוף הפסיון ו א י ג ל א י מ י ל ת א ד ה ש ת א ה ו א דגמרי‪,‬‬
‫ואפילו מ א ן ד מ ט ה ר ‪ ,‬ה כ א מ ו ד ה ד ט מ א ד ה י כ א ד ה ח ל י ט ו בפסיון ושוב כגם ש ע ר שחור‬
‫ואחרי כן נ ת ק ה ת ם ה ו א ד א מ ר י נ ן כיון ד ט ה ר ש ע ה א ח ת ש ו ב א י ן לו ט ו מ א ה לעולם‪.‬‬
‫א ב ל ה כ א ל א הוחלט ב ה א י נ ת ק מעולם וכשהתחיל ל פ ש ו ת ל א פ ש ה ב ב ת א ח ת ו ה ש ת א‬
‫ה ו א ד ג ג מ ר ״ ‪ .‬וכוונתו ברורה‪ ,‬ש ה ר י כ ל ע צ ם נ ג ע ה נ ת ק הוא גםילת ה ש ע ר ו ת ‪ ,‬ולפיכך‬
‫נגעים פ״ד עמ׳ ‪622—623‬‬
‫‪182‬‬
‫כשהתחיל לפשות ונשארו בצדו שתי שעדות אנו אומרים שהנתק הגיע עד השערות‪,‬‬
‫ואם פשה הלאה והשערות לא נפלו אנו מטהרים אותו ושוב לא יטמא‪ ,‬אבל כשלא‬
‫הספקנו לטהר אותו עד שנשרו השערות אנו אומרים שעצם נפילת השערות הרי הוא‬
‫פשיון הנתק והוא פושה ל א ט לאט‪ .‬ועיין רלב״ג מצורע קנ״ג רע״ג‪.‬‬
‫‪ 34‬נ ת ק כגרים בראשו ובזקנו יסגיר‪ .‬כל הברייתא בר״ש פ״י מ״ט‪ .‬ומ״ש אח״כ‬
‫בסמוך הוא המשך הבבא‪ ,‬והיינו גיתק כגרים וכד ואח׳׳כ נ ת ק ראשו וזקנו כאחד וכד‪.‬‬
‫‪ 34/35‬ג ת ק ראשו זקנו כולו כאחד וכד‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬רמב״ם ם״ח מה׳ ט ר צ הי״ב‪.‬‬
‫‪ 35/36‬פ ט ו ר משם פרחה א ח ר הפטור טמא משום פסיק‪ .‬בד״ש הנ״ל‪:‬‬
‫ט ה ו ר משום פריחה אחר הפטור טמא משום פסיון וכו׳ כלו׳ אם פטרו ואחר כך‬
‫פרחה בכולו טהור )ואין דינו שוד! לפורח מתוך הפטור בבהרת בעור הבשר שהוא טמא(‪,‬‬
‫אחר הפטור טמא משום פסיון‪ ,‬כלומ׳ אם פשה במקצת אחד הפטור ולא פרחה בכולו‬
‫טמא‪ ,‬דהשתא מפרש בין פשה אחר הפטור וכוי‪.‬‬
‫־ ‪ 36/37‬הבא כולו נ ת ק בראשו ובזקנו‪ ...‬אחר הפטור גולד ל ו שער צהוב וכד‪.‬‬
‫עיין ר״ש הנ״ל ורמב״ם הנ״ל הי״ג‪ .‬ופירש בד״ש הנ״ל שבבא זו מפרשת בפורח‬
‫כתחילה דין נולד שער צהוב אחר הפטור‪.‬‬
‫‪ 38‬ה ל ך ל ו שער שחור וכר‪ .‬עיין השגות הראב״ד פ״ח מה׳ טומאת צרעת הי״ג‪.‬‬
‫עמ׳ ‪623‬‬
‫‪ 2‬ה ב א א ת ה נ ת ק ‪ .‬ב ה כי״ו וד״ש הנ״ל‪ :‬הבא אחר הנתק‪.‬‬
‫‪ 2/5‬הבא כולו נ ת ק יסניר‪ ...‬ה ב א אחר הנתק‪ .‬כל בבא זו ליתא בר״ש הנ״ל‪,‬‬
‫אבל מתוך פירושו אנו רואים שהיא נשמסה שם בטעות ע״י הדומות‪ ,‬שכן הוא כ ו ת ב ‪:‬‬
‫ובבא שלישית מפ׳ דין נולד שער צהוב בסו׳ שבוע ראשון או בסוף שבו׳ שני‪.‬‬
‫‪ 5‬ה ב א כ ו ל ו נ ת ק יסגיר וכוי‪ .‬רמב״ם פ״ח מה׳ טו״צ םהי״ג‪ ,‬ר״ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 6‬שער שחור מן הצד טהור ח ז ר הנתק טמא משום פסיון‪ .‬בד״ש הנ״ל‪:‬‬
‫חזר וניתק טמא משום פסיון‪ .‬ועיין רמב״ם הג״ל והשגות שם‪ .‬ובר״ש הנ״ל‪ :‬טמא‬
‫משום פסיון‪ .‬ומשום הכי נקט ]שער שחור[ מן הצד דבאמצע אין טמא משום פסיון‬
‫שאין הנתק פושה לתוכו )ולוא היו השחורות באמצע‪ ,‬א״כ אפילו נשרו אינו טמא‬
‫משום פשיון( כדאמרן גבי בהרת )פ״ו מ״ג( אבל לענין הצלה מציל בין באמצע‬
‫בין מן הצד‪.‬‬
‫‪ 7‬שתי שעדות צומחות אחת בראש ו כ ר ‪ .‬כלומר‪ ,‬הראש והזקן איגם מצרפים‬
‫לא א ת השחורות לטהד ולא א ת הצהובות לטמא )הגר״א(‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫הקרחת והנבחת שתיהן וכר‪ .‬פיה״מ להד״מ פ״א מ״ד ד״ש פ״י מ״י‪.‬‬
‫‪ 9‬ואיזו ה י א קרחת ו כ ר ‪ .‬משנה פ״י מ״י‪.‬‬
‫‪ 11‬ה מ ל י ש ו ת שבראש ושבזקן‪ .‬ב ד ‪ :‬ה מ ו ל י ש ו ׳ שבראש וכד‪ .‬ובר״ש הנ״ל‪:‬‬
‫ה ת ל י ש ו ת שבראש ושבזקן וכו׳ פי׳ התלישות שבראש ושבזקן היינו מקום שאין‬
‫בו שער‪ .‬א ב ל הגי׳ ״המלישות״ נראית יותר מקורית‪ ,‬אע״פ שלא מצאתיה במ״א‪.‬‬
‫וברמב״ס ספ״ה מה׳ טומאת צרעת משמע ק צ ת שהמלישות הם הדלדולים שבראש‬
‫וזקן שנשנו במשנתינו םם״ו‪.‬‬
‫שם‪ :‬זקן האשד‪ ,‬זקן הסריס שלא העלו שער ו כ ד ‪ .‬דמב׳ים ור״ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 12‬משהעלו שער הרי הן כזקן ל כ ל דבר‪ .‬קידושין ל״ה ב׳‪ ,‬רמב״ם ור״ש הג״ל‪.‬‬
‫נגעים פ״ד—ה עמ׳ ‪623‬‬
‫‪1‬‬
‫?‪18‬‬
‫‪ 13‬ו ה ק ר ח ת ו ה ג ב ח ת ‪ .‬ליתא בר״ש הנ״ל וגם בכי״ו חסרה ״והקרחת״‪.‬‬
‫‪ 15/16‬ג ע ש ה ש ח ץ ט מ א מ ש ו ם ש ח ץ וכר‪ .‬ד״ש הנ״ל‪ ,‬רמב״ם פ״ה מה׳ טומאת‬
‫צרעת ד״י״א‪ .‬והשוה רלב״ג מצורע קג׳׳ג ע״ב בשם‪ :‬רביעי מתוספות גגעים‪.‬‬
‫‪ 16/17‬ואיזהו ה ר א ש ואיזהו הזקן מן ה פ ר ק ש ל ל ח י ו כ ר ‪ .‬כל הברייתא עד סוף‬
‫הפרק בר״ש ודא״ש פ״י מ״ט‪ .‬וכל הברייתא‪ .‬בשם תוספות גגעים גם בדלב״ג קנ״ג‬
‫ע״ב עד שו׳ ‪.22‬‬
‫‪ 18‬מ ל פ ג י ו מ ו ת ח א ת ה ח ו ט מאוזן לאוון ו כ ר ‪ .‬הראשוגים הנ״ל‪ ,‬פיה״מ להר״מ‬
‫ם״י םמ׳׳ט עמ׳ ‪ ,152‬רמב״ם םפ״ח מה׳ טו״צ‪.‬‬
‫‪ 19‬מ פ י ק א ש ל פ י ר ק א וכר‪ .‬בר״ש פ״י מ״י‪ :‬עד פיקה של צואר‪ .‬היא פיקה של‬
‫פירקה דלעיל בתוספ׳‪ .‬ועיין ראיש שם‪.‬‬
‫‪ 20/21‬מ ל פ ג י ו מ ח ו ל י ה ש ל ג ר ג ר ת ו כ ר ‪ .‬כלומר‪ ,‬מלפגיו למטה וכו׳‪ .‬ובתשב״ץ‬
‫ח״א סי׳ ט״ו‪ ,‬י׳׳ד ע י א ‪ :‬ופיקא זו פירשה הרמב״ם בפ״ח מה׳ מתגות כהוגה )פ״ט מה׳‬
‫בכורים הי״ח( טבעת גדולה וכן גראה שהרי במסכ׳ גגעים פ״י )סמ״ט( תגן במתניתא‬
‫איזהו זקן מפרק של לחי ועד סיקא של גרגרת ותניא בתוספתא מחוליא של גרגר‬
‫ולמעלה זו זקן ומשמ׳ דפיקא וחוליא חד הוא וחוליא היא טבעת וכו׳‪.‬‬
‫‪ 22/23‬א ל ו סימגי ה ר א ש והזקן ל י ט מ א בגגעין ו כ ר ‪ .‬במאירי מכות פ״ג עמ׳ ק״ב‪:‬‬
‫ובתוספתא התבאר בהדיא שלא גאמר תחום זה אלא לגגעים‪ ,‬וכן מעשים בכל יום‬
‫שאף אותם שנהגו שלא לספר בתער כלל מספרים הם השפם ותחתית הזקן המתחבר‬
‫לצואר בלא שום פקפוק וכו׳‪.‬‬
‫‪ 23/24‬ו מ ש ם ת ע ר ל א י ע ב ר ע ל ה ר א ש ‪ .‬בכי״ו‪ ,‬ר״ש ורא״ש הנ״ל‪ :‬ומשום תער‬
‫לא יעבור על ר א ש ו ‪ .‬וכאן מפורש שנזיר אינו מוזהר על זקנו אלא על ראשו גרידא‪.‬‬
‫א ב ל ראיתי בשו״ת הרשב״א ח״א סי׳ ת״ז שנשאל אם נזיר מותר בתספורת זקנו‬
‫והשיב‪ :‬מםתברא שלא הקפיד הכתוב בנזיר אלא בשער שבראש ו כ ו ‪ /‬ולפלא שלא‬
‫העיר שמפורש כן בתוספתא כאן‪.‬‬
‫‪ 24‬ע ל הזקן אין חייב א ל א ע ל ש י כ ל ת ש ל זקן ב ל ב ד ‪ .‬עיין מכות כ״א א׳‪.‬‬
‫פ״ה‬
‫‪ 25‬ה ל ב ד י ן ו ה ע ו ר ת ו ה א ו ה ל ץ ה ר י א ל ו מ ט מ א ץ בננעים‪ .‬וכן פסק הדמב״ם‬
‫פי״ג מה׳ טומאת צרעת ה׳׳א‪ .‬והנה לעניין צרעת באוהלים מפורש גם בתו״כ תזריע‬
‫גגעים סוף פרק י״ג‪ ,‬ס״ח ע״ד‪ ,‬ולעניין שאר טומאות שם שמיני‪ ,‬שרצים‪ ,‬סוף פרק ז׳‪,‬‬
‫וכן טומאת לבדים בשאר טומאות שם םה״ח נ״ג ע״א )רמב״ם פ״א מה׳ כלים סהי״א‪,‬‬
‫ועיין בכ״מ שם(‪ .‬א ב ל טומאת לבדים בנגעים לא מצאתי במ״א‪ ,‬ועיין רש״י שבת נ״ז‬
‫םע״ב ובתום׳ שם‪.‬‬
‫ובמאירי ש ב ת נ״ז סע״ב‪ :‬״שלא מציגו בלבדין אם מטאין בנגעים אם לאו״‪ ,‬וזה‬
‫תמוה שהרי בתוספתא כאן מפורש שלבדין מטמאין בנגעים‪.‬‬
‫‪ 25/26‬צ מ ר ה ג מ ל י ם צ מ ר ה ר ח ל י ם ש ט ר פ ן ו כ ר ‪ .‬ר״ש פי״א מ״ב‪.‬‬
‫‪ 26‬הואיל וספק נגעים ל ה ק ל וכר‪ .‬לעיל ‪ ,620.5‬משנה רפ״ה‪.‬‬
‫‪ 27/28‬כ ל הבגדים בין צבועין‪ ...‬אין מטמאין מ נ ע י ם ‪ .‬במאירי שבת ר ז םע״ב‪:‬‬
‫ואין ב ג ד מטמא בנגעים אלא לבן וכך היא בתוספתא‪ .‬ולפלא שלא הביא א ת המשנה‬
‫נגעים ם״ה עמ׳ ‪623—624‬‬
‫‪184‬‬
‫כ א ן פי״א מ״ג‪ .‬א ב ל קרוב לוודאי ש צ ״ ל ב מ א י ר י ‪ :‬וכך ה י א ב ת ו ״ כ ) ו נ ש ת ב ש ‪ :‬ב ת ו ם ‪/‬‬
‫עיין מ ״ ש בתשלום ת ו ס פ ת א ע מ ׳ ‪ ,(11‬וכ״ה ב ר מ ב ״ ן ובמיוחם ל ה ר י ס ב ״ א שם‪ ,‬וכן ב ר ״ ן‬
‫שם סי׳ שס״ב‪ ,‬ו ה ב י א ו א ת התו״כ• ו ל א א ת ה מ ש נ ה מ פ נ י ששם עיקר ה ד ר ש א מ ן הפסוק‬
‫ע י י ״ ש תזריע‪ ,‬נגעים‪ ,‬פרק י ״ ג םה״ד‪ ,‬ם״ח רע״ג‪ .‬וכל הברייתא שלנו בר״ש פ י י א מ״ג‪.‬‬
‫‪ 28/30‬ר׳ יהודה אומר כ ל הבגדים ב י ן צבועק‪ ...‬בידי שמים מטמאין בנגעים‪.‬‬
‫וכ״ה ב ר ״ ש ה נ ״ ל בד״ר‪ ,‬ו ב ר ״ ש ב ד ״ ח משובש‪ .‬ועיין ב מ ש נ ה שם ובתו״כ תזריע פ י ״ ד‬
‫ה ״ א ‪ ,‬ס ״ ח ע ״ ד ‪ .‬ו כ נ ר א ה ש ב ת ו ס פ ת א לפנינו י ש ה ש מ ט ה ו צ ״ ל ‪ :‬כל ןהעורות וכל[‬
‫הבתים וכו׳‪ ,‬כ מ ו ש ה ג י ה הגר״א או ש צ ״ ל ‪] :‬והעורות כבתים[‪.‬‬
‫‪ 30/34‬ר׳ שמעק א ו מ ר בהם שלש מדות‪ ...‬ב ד י אדם‬
‫אין מ ט מ א י ן ‪ .‬ר״ש הג״ל‪,‬‬
‫ועיין ב מ ש נ ה ותו״כ הג״ל‪.‬‬
‫‪ 34‬בגד ששתיו צבוע וערבו ל ב ן וכר‪.‬‬
‫ר״ש פי״א מ״ד‪ ,‬רא״ש שם‪ ,‬ועיין שו״ת‬
‫מ ה ר ״ ח או״ז סי׳ ח ‪ /‬ד ׳ ע״ב‪.‬‬
‫‪ 35/36‬בגד ששתיו םירקון וערבו צמר וכר‪ .‬ד״ש הנ״ל‪ ,‬פי׳ הראב״ד לתו״כ ס״ח‬
‫ע״ג‪ ,‬ר ״ מ ב ר ח ס ד א י ב ש ו ״ ת מ ה ר ״ ח או״ז הנ״ל‪ ,‬רמב״ם פ י ״ ג מ ה ׳ ט ו מ א ת צ ר ע ת ה״ג‪.‬‬
‫ת ש ב ״ ץ ח ״ ב סי׳ ד׳‪ ,‬ג׳ ע ״ א )והוא ציין גם ל ה ד מ ב ״ ם הג״ל(‪ .‬וכל הראשוגים ה ג ״ ל‬
‫פירשו שסיריקון הוא מ י ן פטור ע י י ״ ש ‪ ,‬ורק ה ר ״ ש ה נ ״ ל פירש שםיריקון הוא מ י ן צ ב ע ‪.‬‬
‫‪ 36/37‬הסגירו בכחצי גרים אדמדם ובסוף שבוע וכר‪ .‬בר״ש הנ״ל מ ש מ ע שגרס‬
‫כ א ן ‪ :‬הסגירו כ ח צ י גרים ירקרק כ ח צ י גרים א ד מ ד ם וכו׳‪) ,‬אלא ש י ש שם חסרון‬
‫ו ה ש מ ט ה בר״ש(‪ ,‬וגי׳ גכוגה היא‪.‬‬
‫‪ 37‬ומצאו בבגדים ירקרק ובבגדים אדמדם‪ .‬צ״ל‪ :‬א ו בכגדים א ד מ ד ם )הגר״א(‪.‬‬
‫‪ 37/38‬משהסגירו בכגריס י ר ק ר ק וכר‪ .‬בכי״ו ל נ כ ו ן ‪ :‬א ו שהסגירו‪.‬‬
‫עמ׳ ‪624‬‬
‫‪ 1/3‬גותן לו שבוע ש ג י ור׳ יהודה אומר‪ ...‬ר׳ יהודה אומר י ר א ה כתחלה‪.‬‬
‫כמחלוקתם ב מ ש ג ה פי״א מ״ד‪.‬‬
‫הבא כולו נגע יסגיר וכר‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫ס ״ ח ע״ב( ש ה ב י א ה ר ״ ש שם‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ר״ש פי״א מ״ז‪ ,‬ועיין ב מ ש ג ה שם ו ב ת ר כ )פי״ג ה״ב‪,‬‬
‫עמד בו ש נ י שבועות לפטור אתר יפטור‪ .‬בר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬״עמד ב ׳ שבועות‬
‫לפטור א ח ד יפטור וכו׳ ע מ ד ב ו ב׳ ש ב ו ע ו ת ל פ ט ו ר ש כ ה ה בסוף ש ב ו ע ר א ש ו ן‬
‫ל מ ר א ה ש ג י וכן בסוף ש ב ו ע ש ג י כ ה ה יפטור ו מ כ ב ס ו וטהור״‪ .‬א ב ל הלשון מגומגם‪.‬‬
‫ו ב ר ל ב ״ ג מ צ ו ר ע ק ג ״ ד ע ״ ב ‪ :‬ש ה ב ג ד ש ב א ב ת ח ל ה כלו ירקרק או א ד מ ד ם י ס ג י ר‬
‫א ב ל א ם ב א כלו ירקרק א ו א ד מ ד ם א ח ר ה ה ס ג ר א ו א ח ר ה פ ט ו ר הרי זה טהור‪.‬‬
‫ואם א ח ר ש כ ב ס פ ש ה י ש ר ף כ ב ר ג ת ב א ר ז ה ב ח מ י ש י מ ת ו ס פ ו ת גגעים‪ .‬ועיין ר מ ב ״ ם‬
‫פ י ״ ב מ ה ׳ ט ו מ א ת צ ר ע ת ה״ח‪.‬‬
‫‪ 4/5‬א ו שכנס ועשה בסוף שבוע וכוי‪ .‬בכייו ל נ כ ו ן ‪ :‬או שכנס ו פ ש ה וכד‪.‬‬
‫ו ב ר י ש ה ג ״ ל ‪ :‬א ו שכגס א ח ד ו פ ש ה א ח ד ו כ ד ‪ .‬ו ע י י ן ר ל ב ״ ג ורמב״ם הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 5‬ננע ובסוף שבוע פרחה בכולה ה״ז ישרוף את מלה‪ .‬כרבנן שחולקין על‬
‫ד ׳ י ו נ ת ן בן אבטולמום ב ס נ ה ד ר י ן פ י ח ר ע ״ א וש״נ‪ .‬ו ע י י ן להלן ‪.627*9‬‬
‫‪ 5/6‬כ ה ה כתחילה למראה ש ל י ש י יכבס ו י ס נ י ר ‪ .‬כ״ז ליתא בד‪ ,‬וגם לפנינו‬
‫צ ר י ך למחוק א ת ה מ ל ה ‪ .‬ו י ס ג י ר ״ ‪ .‬וכן ב ד ״ ש פ י ״ א מ ״ ה ‪ . :‬ת נ י א ב ת ו ס פ ת א ה כ ה ה‬
‫‪185‬‬
‫נגעים פ״ד‪ .‬עמ׳ ‪624‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ב ת ח ל ה ל מ ר א ה ש ל י ש י יכבס ו כ ו ‪ .‬פי׳ למראה שלישי יכבס ו ל א יסגיר ו כ ו ירקרק‬
‫ו א ד מ ד ם הייגו ירוק שבירוקין ואדום ש ב א ד ו מ י ן ה ו א מ ר א ה ראשון‪ .‬וירוק ואדום הוא‬
‫מ ד א ה שגי‪ .‬ו ה פ ח ו ת מירוק ואדום הוא מ ד א ה שלישי״‪.‬‬
‫ובסוף ד ב ר י ו הוא מ ו ס י ף ‪ :‬ו א י ת ד ג ר ס י ל מ ר א ה שלישי יכבס ו י ס ג י ר‬
‫ו א י א פ ש ר ליישבו‪.‬‬
‫ל מ ר א ה ש ג י ר׳ י ש מ ע א ל א ו מ ר י כ ב ס ויסגיר ו כ ר ‪ .‬בר״ש הג״ל‪ :‬ד ש מ ע ו ן‬
‫‪6‬‬
‫א ו מ ד יוכו‪ /‬וכ״ה גם במשגה שם בד״ו ר פ ״ ג עם פ י הד״ש‪.‬‬
‫‪ 6/7‬ו ח כ מ י א ו מ ׳ א ק נ ז ק ק ל י ‪ .‬בכי״ו‪ :‬א י ן נזקק ל ו ‪ .‬בד״ש הג״ל‪ :‬וחכמים אומרים‬
‫א י ן זקוק לו‪ .‬פ י ׳ וכו׳ א י ן זקוק ל ו להסגיר א ב ל כבוס ב ע י ד ל א ג ר ע מ מ ר א ה שלישי‪.‬‬
‫ו א ם ג פ ד ש ד ל ר ב ג ן א י ן זקוק ל ו כ ל ל א פ י לכבס צ ר י ך לומ׳ ד ל מ ר א ה ש ל י ש י יכבס‬
‫הייגו ל ד ש מ ע ו ן ‪.‬‬
‫ה כ ה ן ובסוף ש ב ו ע ר א ש ו נ ה וכר‪ .‬צ״ל‪ :‬ה כ ה בסוף שבוע וכד‪ ,‬משגה פי״א םמ״ה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ 7/8‬בסוף שבוע ש נ י למראה ש נ י וכר‪ .‬כלומר‪ ,‬ש ב ש ב ו ע ראשון ע מ ד בעינו ורק‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫בסוף שבוע ש נ י כ ה ה ‪ ,‬עיין להלן‪.‬‬
‫‪ 8‬חזר ל כ ה י ק טהור‪ .‬כלומד אם ח ז ר ה ב ג ד למראה ש נ י טהור‪ .‬ובמשנה מדברים‬
‫בשחזד למראה ראשון‪.‬‬
‫‪ 9‬ומטלית עצמה ט ע ו נ ה ש ר פ ה ‪ .‬אולי צ ״ ל ‪ :‬איגד• טעוגה שרפה‪ .‬עיין פי״א מ״ו‪.‬‬
‫‪ 9/10‬ה פ ו כ ה בסוף ש ב ו ע ר א ש ו ן ובסוף ש ב ו ע ש נ י ו ב ס ו ף ש ב ו ע ש ל י ש י‬
‫מ כ ב ס ו ו ה ו א טהור‪ .‬בר״ש פי״א מ ״ ה ‪ :‬ה פ ו ש ה בסוף שבוע ראשון ובסוף שבוע שני‬
‫מכבסו וטהור וכו׳ פ י הפושה בסוף שבוע ר א ש ו ן ב כ ה ה ד א ם ל א כ ה ה ופשה שורף‪,‬‬
‫א ל א בכהה ב ת ח ל ה איירי כ ר ׳ ש מ ע ו ן )עיין ש ד ‪ 6‬ומש״ש( ולסוף ש ב ו ע ראשון פ ש ה‬
‫ה כ ה ה טהור ו כ ל ש כ ן אם לא פ ש ה דטהור‪ .‬ובסוף ש ב ו ע ש נ י ה א נ מ י בכהה איירי‬
‫ודברי ה כ ל אפי׳ פ ש ה טהור כיון דכהה‪ .‬ועיין ר א ״ ש פי׳׳א םמ״ה‪ ,‬ודבריו נובעים מ ן‬
‫התוספתא‪ ,‬וכפי׳ הר״ש הג״ל‪ .‬ובהגהה ל מ ל א ״ ש שם כ ת ב ע ל דברי ה ר א ״ ש ‪ . :‬ל א מ צ א ת י‬
‫ר מ ז לדבר״‪ ,‬ולפלא ש ל א ה ע י ד ע ל ה ת ו ס פ ת א והד״ש‪.‬‬
‫‪ 10/11‬ח ז ר כ ה י ו ן חזר ל נ ג ע בק מ ר א י ו ו כ ר ‪ .‬בר״ש הג״ל‪ :‬חזר לפסיון ט ה ו ר‬
‫ח ז ר לגגע ו כ ו ‪ /‬וגראה ש ע ל פ י הר״ש צריך ל ת ק ן לפגיגו‪ :‬ח ז ר לכהיון ]טהור[ חזר‬
‫ל ג ג ע ו ב ו ‪ /‬וכאן ש ה ב ג ד גטהר לגמרי‪ ,‬ה ר י א ג ו דגים בגגע כחדש‪.‬‬
‫‪ 11/12‬הטולא מ ן ה ט ה ו ר ב מ ו ם נ ר ה נ ר א ה נ נ ע ו כ ר ‪ .‬בכי״ו‪ :‬ונראה נ ג ע ו כ ד ‪ .‬וכן‬
‫ב ד ״ ש פ י ״ א מ ״ ו ‪ :‬ת נ י א ב ת ו ס פ ת א ה ט ו ל ה מ ן הטהור ב מ ו ס ג ר ונראה נ ג ע ב ב ג ד מציל‬
‫ע ל ה מ ט ל י ת ‪ .‬וכ״ה ב מ ש נ ה פ י ״ א מ״ו‪ .‬ו א ע ״ פ ש ב מ ש נ ה נ ק ט לשון ‪.‬חזר׳־׳‪ ,‬מ ״ מ גם‬
‫ה ל ש ו ן ‪ .‬נ ר א ה ״ מ י ו ש ב ש ה ר י ק ר ע א ת מקום ה נ ג ע מ ן ה ב ג ד ו ע כ ש י ו נ ר א ה ה נ ג ע‬
‫במקום א ח ר ב ב ג ד ‪ .‬ו ע י י ן מ ה ש ה ש י ג ע ל ה ד י ש ב מ ש נ ה למלך פ י ״ ב מ ה ט ו מ א ת צ ר ע ת‬
‫ה ״ ו ד ״ ה ו ד ע ד ר ב י ג ו )בחלוקה ו ׳ שם( מ ה ל ש ו ן כאן‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 12/13‬נראה במטלית בנד הראשון שורף את הבנד‪.‬‬
‫ב ג ד ה ר א ש ד י ש ר ו ף א ת הבגד‪ ,‬ו ע י י ״ ש‬
‫‪,‬‬
‫בד״ש הנ״ל‪ :‬נ ר א במטלית‬
‫בפירושו‪ .‬וקרוב מ א ד ב ע י נ י שהמלים ‪ .‬ב ג ד‬
‫הראשון״ ה ן גליון ופירוש ל ש ו ד ף א ת ה ב ג ד ‪ ,‬ו צ ״ ל ‪:‬‬
‫נראה במטלית שורף א ת‬
‫הבגה‬
‫ו ע ״ ז מ פ ר ש ה ג ל י ו ן ‪ :‬ב ג ד ה ר א ש ו ן ‪ ,‬כלומר שורף א ת ב ג ד הראשון‪ ,‬ש ב ו ג ר א ה כ ב ר‬
‫פ ע ם הנגע‪ ,‬ולא א ת ה ב ג ד ש מ מ נ ו לוקחה המטלית‪.‬‬
‫‪ 13‬ומטלית תשמש את עצמה בםימנין‪.‬‬
‫בר״ש ה נ ״ ל ) ל ע י ל שם(‪ :‬דקתגי ע ל ה‬
‫נגעים פ״ה עמ׳ ‪624‬‬
‫‪186‬‬
‫בתוספתא‬
‫ומטלית תשמש את‬
‫ע צ מ ה בסימני׳ ראם יש בה שלש על ש ל ש מסגירה‬
‫‪,‬‬
‫כ ב ג ד גדול ואם פ ש ה או ע מ ד בעיניו שני ש ב ו ע ו שורף ומיהו פחות מ ש ל ש ע ל ש ל ש‬
‫‪,‬‬
‫אין מ י ט מ א בנגעים וכוי‪ .‬וכ״ה ב ע ר ך גם ב פ י ה ד א ״ ש שם‪ .‬ו ע י י ן מ ״ ש ב ש ם ה ר א ב ״ ד‬
‫להלן שר ‪.15/16‬‬
‫‪ 13/14‬הטולא מן המוסגר בטהור ונראת ננע בבגד שורף את המטלית‪ .‬בכי״ו‪:‬‬
‫ו ג ר א ה גגע ב ב ג ד וכר‪ .‬ובר״ש ה ג ״ ל ‪ . :‬ה ט ו ל ה מ ן ה מ ו ס ג ר בטהור ונראה נ ג ע ב ב ג ד ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ד בטהור נ ר א ה ה נ ג ע ‪ ,‬ומשום הכי נ ק ט נ ר א ה ולא ק ת נ י חזר כ ד ק ת נ י ב מ ת ג י ת י ׳ ‪.‬‬
‫משום ד ה כ א ב ט ה ו ר א י י ר י ש ה ג ג ע נ ר א ה בו ע כ ש ו כתחלה‪ .‬שורף א ת ה מ ט ל י ת ד מ ט ל י ת‬
‫זה מ ב ג ד מוסגר ק א ת י ו ה נ ג ע שבטהור כאלו הוא ב מ ט ל י ת ש נ ת ח ב ׳ בו‪ ,‬הילכך ה מ ט ל י ת‬
‫ט ע ו ן ש ר י פ ה ו ה ב ג ד ש ב ו ה נ ג ע טעון הסגר‪ ,‬והמוסגר ש נ י ס ל ה מ מ נ ו ח ת י כ ה זו כ ד ק א י‬
‫קאי‪ ,‬ד ל ג ב י המוסג׳ לא נ ח ש ב ה נ ג ע כאלו הו׳ במטלית״‪.‬‬
‫ולכאורה ה י ה נראה ש ה ר ״ ש דחק א ת ע צ מ ו לפרש כן מפני שהוא גרם ב מ ש נ ת י ג ו ‪:‬‬
‫הטולה מ ן ה מ ו ס ג ר בטהור חזר ה נ ג ע ל ב ג ד מ צ י ל א ת המטלית‪ .‬וכ״ה ב מ ש נ ה בכי״מ‪,‬‬
‫וכן ב כ י ״ פ ‪ :‬י צ י ל ! ( ‪ ,‬אלא שבגליון שם תוקן ע ״ י ה ס ו פ ד ‪ :‬שורף‪ .‬וכ״ה ב ת ר כ סוף‬
‫ת ז ר י ע ה״ה‪ ,‬בכי״ר ובילקוט‪ .‬ו מ מ י ל א אין לגו ל פ ר ש ב ת ו ס פ ת א ש ח ז ר ה ג ג ע במוסגר‪,‬‬
‫שהדי ב מ ק ר ה זה ה מ ט ל י ת גיצלת לפי מ ש נ ת י נ ו ‪.‬‬
‫א ב ל ב ה ו צ א ו ת שלנו ב מ ש נ ה ‪ :‬שורף א ת המטלית‪ ,‬וכ״ה בד׳ נפולי‪ ,‬הוצ׳ לוו‪,‬‬
‫קויפמן‪ ,‬פ ר מ ה )לפי תיקון הגליון‪ ,‬עיין לעיל(‪ ,‬דמב״ם‪ ,‬ר ל ב ״ ג ק נ ״ ד ע׳׳ב‪ ,‬ת ו ״ כ ד ״ ו‬
‫ובפי׳ ה ר א ב ״ ד שם‪ .‬וכן יוצא גם מ ן ה מ ש נ ה פ י ״ ג מ׳׳ה‪ ,‬ע י י ״ ש בר״ש ומהר״ם‪ .‬ולפי‬
‫גידסא זו היה א פ ש ר לפרש א ת ה ת ו ס פ ת א ש נ ר א ה ה נ ג ע במוסגר‪ ,‬וכמשגתיגו‪.‬‬
‫אלא שגם בפי׳ ה ר א ״ ש פ י ״ א פדו שקיבל א ת הגי׳ שורף מ פ ר ש א ת ה ת ו ס פ ת א‬
‫כפי׳ ה ר ״ ש ‪ .‬וכן בק״א סוף תזריע‪ ,‬ד״ו קכ״ו ע ״ ב ‪ . :‬ו ל ז ה א מ ד ) ד ב י ג ו ה ל ל (‬
‫ש ב ת ו ס פ ת ׳ צריך לומר שטהור הוא טהור לגמרי‪ ,‬לפי ששם לא א מ ׳ חזר‪ ,‬אלא ה כ י‬
‫א מ ד ונראה ה נ ג ע ב ב ג ד שורף א ת המטלית‪ .‬זהו ת ו ד ף ד ב ר י ו א ע פ ״ י שהוא לא סדרם‬
‫על זה הסדר״‪ .‬ועיין לעיל ב ק ״ א שם ש ה ב י א א ת ד ב ר י ד ב י נ ו הלל‪ ,‬ו מ ש מ ע ש ג ר ם ‪:‬‬
‫ש ו ר ף ‪ ,‬כלפגיגו‪ .‬אלא ש א י ן ל ד ע ת בברור גמור א ת ד ב ר י ד ב י נ ו הלל מ פ נ י ש ב ק ״ א‬
‫מ ס ד רק א ת ת ו ר ף ד ב ר י ו וגם לא ע״פ הסדר‪ ,‬כפי ה ו ד א ת עצמו‪.‬‬
‫וכן בפי׳ ה ר א ב ״ ד ל ת ו ״ כ כ ו ת ב ‪ :‬ומשום הכי ק ת נ י סתם וחזר ונגע ולא פירש‬
‫בו אם ב ב ג ד הראשון אם ב ב ג ד ה ש נ י לפי ש ד י נ ם שוה א צ ל ש ד י פ ת ה מ ט ל י ת וכר‪,‬‬
‫הרי לך שגם הוא סובר ש ה מ ט ל י ת נ ש ר פ ת ת י כ ף כ ש נ ר א ה נ ג ע ב ב ג ד הטהור‪ ,‬ובוודאי‬
‫ר ח פ ו לפניו ד ב ר י ה ת ו ס פ ת א כאן‪ ,‬ולפי הפירוש הג׳׳ל‪.‬‬
‫וקרוב בעיני שהפירוש כאן ב ת ו ס פ ת א לקוח מ פ י ׳ הריבמ״ץ‪ ,‬שגם ר ב י נ ו ה ל ל‬
‫וגם ה ד א ב ״ ד וגם ה ר ״ ש הלכו ב ע ק ב ו ת פירושו‪ ,‬א ע ״ ם ש ה י ו להם גירסאות שונות ב מ ש נ ה כאן‪.‬‬
‫‪ 15‬ב ג ד ה ד א ש ק י ש ר ף ‪ .‬בר״ש הג״ל‪ :‬ב ג ד הראשון ישרף‪ ,‬הייגו המוסגר וה״ג‬
‫ת נ ן במתני׳‪.‬‬
‫‪ 15/16‬והמטלית תשמש את עצמה בסימנק וטעונק שרפה באחרונה‪ .‬בכי״ו‪:‬‬
‫ו ט ע ו נ ה שרפה וכר‪ .‬ו ב ר ״ ש ה נ י ל ‪ :‬ו ה מ ט ל י ת ת ש מ ש א ת ע צ מ ה ע ל כרחין לאו ד ו ק א‬
‫ד מ א י ת ש מ ש א ת ע צ מ ה הא ק ת נ י וטעונה ש ר י פ ה ב א ח ר ו נ ה ‪ ,‬ו ע ו ד ד ב מ ת נ י ת י ן ק ת נ י‬
‫‪ (1‬גי׳ זו כנראה נולדה ע״פ פירוש מהר״ם להלן פי״ג מ״ה‪ ,‬עיי״ש היטב‪.‬‬
‫נגעים פ״ה עמ׳ ‪624‬‬
‫‪187‬‬
‫ת נ א סיפא נ מ י ע צ מ ׳ ולעולם‬
‫ב ה ד י א א ת ה ב ג ה והכא איידי ד ק ת נ י ר י ש א עצמה‬
‫ת ש מ ש ל ב ג ד קאמ׳‪.‬‬
‫א ב ל פי׳ ח ד ש לםימגים הוא בפי׳ ה ר א ב ״ ד לתו״כ ם״ט ס ע ״ ג )אלא שהוא מ ש ו ב ש‬
‫שם‪ .‬ואגי מתקגו ע ״ פ הפיסקא ב ת מ ת ישרים‪ .‬הגהת ספרא מ״ז ע ״ ד ( ‪ :‬שכך הוא חמור‬
‫ת ו ר ת זה ה מ ט ל י ת )מיגו( ןשדיגו[ כאילו הוא מחובר ע ד י י ן )בסגר( ] ב ב ג ד [ הראשון‪,‬‬
‫וזה גשרף ע ל זה וכן בשביל השגי הוא גשרף‪ ,‬שלא גיצל ב פ ר י ד ת ו מ ן ה ט מ א ועדיין‬
‫הסגרו עליו‪ ,‬ל כ ך צ ר י ך ש י ע ש ה ב ו ס י מ ן ב א ו ת ו מ ט ל י ת )שיתחלף באחר(‬
‫] ש ל א ת ת ח ל ף באחר׳[‪.‬‬
‫‪ 16/17‬ש נ י ב נ ד י ט ה מ ו ם נ ר י ן ש נ ט ל מ ט ל י ת מ ז ה ו ט ל א ע ל זה מ ט ל י ת מ ז ה‬
‫ו ט ל א וכוי‪ .‬ד״ש ורא״ש הנ״ל‪ ,‬ולפי גי׳ הר״ ש במשגה ש א ם ' ט ל ה מ ן ה מ ו ס ג ר על הטהור וחזר‬
‫הגגע למוסגר נ י צ ל ת ה מ ט ל י ת ‪ ,‬הוא פירש כאן שעלינו לחלק ב י ן ט ל ה ע ל הטהור ובין‬
‫ט ל ה ע ל המוסגר‪ ,‬א ב ל לפי גירםתיגו ב מ ש ג ה א י ן צורך לחלק‪.‬‬
‫‪ 18‬ק י ט י ש י ש ב ה פ ם י פ ס י ן צ ב ו ע ץ ו ל ב נ י ם פ ו ס י ן מ ז ה ל ז ה ‪ .‬פיםקא מ מ ש ג ה ז׳‬
‫פי״א‪ .‬ו ב ר ״ ש ש ם ‪ :‬ת נ י א ב ת ו ס פ ת א קיטה ש י ש בה וכו׳‪.‬‬
‫‪ 19‬ו ר ׳ נ ח מ י ׳ א ו מ ר ל ע ו ל ם אין מ ט מ א ב נ נ ע י ם ו כ ר ‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬ר׳ נ ח מ י ה‬
‫או׳ לעולם א י ן מ י ט מ ׳ בנגעים ע ד שיהא בלובן ג׳ על ג׳ וכו׳‪ .‬ו ב פ י ה ״ מ שם עמ׳ ‪: 157‬‬
‫ו כ ב ד א מ ד ר׳ גחמיה ב ת ו ס פ ת א לעולם איגו מ ט מ א בגגעים ע ד שיהא ב ל ב ן שלה ש ל ש‬
‫על שלש ואיגה הלכה‪.‬‬
‫‪ 20‬ח ל י צ י ן ש ב ב ק ע ת מ צ ט ר פ י ן ז ה ע ם ז ה ו פ ו ש י ן מ ז ה ל ז ה ‪ .‬ב ד ‪ :‬חליצין‬
‫ש ב פ ק ע ת וכד‪ .‬א ב ל ב ר ״ ש פי״א פ ר ט ‪ :‬ה ל י צ י ן ש ב פ ק ע ת מ צ ט ר פ י ן זה עם זה ופושין‬
‫מזה לזה וכו׳ פי׳ הליצין ש ב פ ק ע ת כ ש י ש רוב מטוה ב פ ק ע ת וכו׳ והוא ה ל י צ י ן‬
‫וגם בלשון ל ע ז קורין א ו ת ו ליצ״ש — ‪) lices‬וכ״ה גם ב צ ר פ ת י ת ש ל היום(‪ ,‬וכן‬
‫ברומית—‪ .licia‬והמלונים שלגו )לוי וקהוט בעדך ליצין‪ ,‬ויסטרוב בערך חליצין( לא דאו‬
‫א ת גירםת הר״ש ופירושו הגכין•‬
‫‪ 20/21‬ש נ י ד פ י ח ל ו ק מ צ ט ר פ ק ז ה ע ם ז ה ו פ ו ש י ן מ ז ה ל ז ה ‪ .‬כ״ז ליתא בר״ש‬
‫הנ׳׳ל‪ ,‬א ב ל ברור שכן היה גם לפניו׳ אלא ש נ ש מ ט אצליגו ע ״ י הדומות‪ ,‬וכן ה ו א ‪ .‬כ ו ת ב‬
‫ל מ ע ל ה ש ם ‪ :‬וכן שני ד פ י חלוק נ מ י אינם חבור ו כ ד ו ב ת ו ס פ ת א מ פ ר ש לה ר׳ נחמיה‪.‬‬
‫וכן ל מ ט ה בפירושו ש ם ‪ :‬ו מ ת נ י ת י ׳ ד ק ת נ י שני ד פ י חלוק א י ן מ צ ט ד פ י ן לא פליגא‬
‫)כלומר‪ ,‬על ה ת ו ס פ ת א ש א ו מ ר ת ‪ :‬מ צ ט ר פ י ן וכד( ד ד י ל מ א הני מילי ב ש ל א נ ת ח ב ר ו יפה‪.‬‬
‫‪ 21/22‬ב מ ה ד ב ר י ם א מ ו ר י ם ב ז מ ן ש ה ם ע ל ג ב י ק ו ר י ם ו כ ר ‪ .‬בר״ש הנ״ל לנכון‪:‬‬
‫״ א ״ ר נ ח מ י ה ב מ ה ד ב ר י ם א מ ו ר י ם ב ז מ ן ש ה ן ע ל גבי ק י ד ו ם ו כ ר ע ל גבי קידום‬
‫מ ל ש ו ן בנירים ובקידום ו ב ח ו ט דפרק א ח ד ועשרים דכלים )מ״א( ובפרק ר׳ א ל י ע ז ר‬
‫א ו מ ד ) ש ב ת ק ״ ה א׳( ה א ו ר ג ה ע ו ש ה שני ב ת י נירים בקידום וכו׳ )פצעו( כלומר ש ל א‬
‫נ ח ת ך ל ג מ ר י לשנים א ל א עודנו מ ח ו ב ר כ ב ש ע ת ה א ר י ג ה א ב ל פ צ ע ו ש נ ח ל ק לב׳‬
‫ואחר כך תפרו ותברו א י ן מצטרפין‪ .‬ו ה ש ת א א י ר׳ נ ח מ י ה ל פ ר ו ש י ק א ת י ״ וכד‪ .‬ו מ ז ה‬
‫מ ש מ ע שהוא פירש כ י ד ב ר י ר׳ נ ח מ י ׳ הולכים על ד פ י החלוק )עיין מ ״ ש לעיל(‪ .‬ולולא‬
‫דבריו אולי הי׳ א פ ש ר ל ו מ ר ש ד ב ר י ר׳ נ ח מ י ה הולכים ע ל הליצים‪ .‬א ב ל עיין גם‬
‫באליהו ר ב א פ י ״ א מ״ט‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫ו ה מ ס כ ת ה פ ר ו ס ה ו כ ר ‪ .‬ב ד י ש ה נ י ל )לעיל שם(‪ :‬בנסש ה מ ס כ ת ו כ ד ובשתי‬
‫ה ע ו מ ד וכו׳ ו ב ת ו ס פ ת א ק ר י ליה מ ס כ ת ה פ ר ו ס ה ו ב מ ת נ י ת י ן ד א ה ל ו ת פרק כ״א )צ״ל‪ :‬פ״ח(‪.‬‬
‫נגעים פ״ה עמ׳ ‪624‬‬
‫‪188‬‬
‫‪ 24‬בכרים ובכסתות מצטרפות‪.‬‬
‫בר״ש הנ״ל )בפירושו(‪ :‬בכדים וכסתות‪ .‬ב מ ס כ ת‬
‫ש ל כרים וכסתות‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫שתי כל זמן ש ה ו א עתיד ל א ר ו ג וכו׳‪.‬‬
‫לעיל כלים ב״בפ״א ‪ .59033‬ר״ש פי״א מ״י‪.‬‬
‫ועיין מ ״ ש לעיל ע מ ׳ ‪.71‬‬
‫‪ 25/26‬איגו מטמא א ל א ש ה ו א עתיד לפצע‪.‬‬
‫בכי״ו ור׳׳ש הנ״ל‪ :‬אינו ט מ א )וכ״ה‬
‫גם בד( א ל א ש ה ו א ע ת י ד ליפצע‪ .‬ולעיל כלים ה נ ״ ל ‪ :‬אינו ט מ א א ל א ע ד‬
‫מקום‬
‫שהוא ע ת י ד ליפצע‪.‬‬
‫‪ 26‬ב ג ד שנראה ב ו נגע ו ע ש א ו ש ת י וכוי‪ .‬בריש הנ״ל )בפירושו(‪ :‬ועשאו ש ת י‬
‫ש ס ת ר א ת ה א ר י ג ׳ קודם שהוזקק לשריפה‪.‬‬
‫‪ 26/27‬גראה גגע בגימין הסדק טהור‪ .‬מ ש נ ה י׳ פי״א‪.‬‬
‫‪ 27‬פשה מ ן ה ג י מ ק ל ג י מ י ן הסדק טמא בסדין טהורות‪.‬‬
‫המלים •בסדין טהורות״‬
‫ל י ת א ב ד ״ ש הנ״ל‪ ,‬והוא מ פ ר ש ‪ :‬פ ש ה מ ן ה נ י מ י ׳ לנימין ש י ש לסדין נימי׳ מ ה א י גיסא‬
‫ו מ ה א י גיסא והפסיון הרחוק מ ט מ א כ ד א מ ר ן )מ״ז(‪ ,‬דכיון ש ה נ ג ע ב נ י מ י ן ש ב ש נ י ר א ש י ן ‪,‬‬
‫הסדין ב א מ צ ע ו ב ט ל אגבייהו‪.‬‬
‫אבל ברמב״ם פי״ג מה׳ טומאת צרעת םה״ט‪ :‬פ ש ה מן הנימין ל ס ד י ן ה ס ד י ן‬
‫ט מ א ‪ .‬ואולי המלים ‪ .‬ב ס ד י ן ט ה ו ר ו ת ״ ה ם גוסחא א ח ר ת ותקון‪ ,‬והייגו שצריך ל ג ר ו ם ‪:‬‬
‫מ ן ה ג י מ י ן בסדין )כגי׳ הר״מ( הסדין טהור‪ .‬וכגון ש ל א ה י ה בפשיון כגרים‪ .‬א ב ל ל ג ב י‬
‫ה נ י מ י ן ח ש ב י נ ן ל י ה כפשיון הסמוך‪ .‬ועיין ב מ ש נ ה אחרוגה פ י ״ א מ ״ י ד ״ ה גראה בסדין‪,‬‬
‫וכ״ז דוחק‪ .‬ואולי ה ע י ק ר כגי׳ ה ד י מ ש א ם פ ש ה מ א ח ד ל ש נ י מצטרפין‪ ,‬א ב ל א ם ה ג ג ע‬
‫ב כ ל א ח ד לחוד ה ש ג י טהור‪ ,‬ולפ״ז מ ת פ ר ש ת ה ג י ׳ ש ל פ ג י ג ו ‪ :‬ג ג ע ב ג י מ י ן הסדין טהור‬
‫וכו׳ בסדין טהורות‪ ,‬כלומד א ם הגגע ב ס ד י ן ה נ י מ י ן טהורות‪ ,‬כ ל ז מ ן ש ל א הוחלט ה ב ג ד‬
‫ויכו? ומותר ל ו לקצצן ב ש ע ת ההסגר‪ ,‬ו ר ק א ם ל א ק צ צ ן ע ד א ח ר י ה ה ח ל ט ה ן נ ג ר ר ו ת‬
‫אחרי ה ב ג ד וגשדפות עמו‪.‬‬
‫‪ 27/28‬וכשהוא שורף א ת ה ב נ ד שורף א ת ה נ י מ י ן ע מ ו ‪ .‬וכן ב מ ש נ ה ‪ :‬נראה ב ס ד י ן‬
‫שורף א ת הנימין‪ .‬ולפי מ ״ ש לעיל א י ן הנימין ט מ א ו ת לפני כן‪ ,‬א ל א רק א ח ר ש נ ח ל ט‬
‫הסדין נשרפות עמו‪ ,‬עיין מ י ש לעיל‪.‬‬
‫‪ 28‬וזהו כללו של דבר וכוי‪ .‬כ ל הברייתות ע ד סוף ה ע מ ו ד בר״ש פי״א מי״א‪.‬‬
‫‪ 28/29‬כ ל המטמא במת מטמא בננעים‪ .‬בריש ה נ י ל ‪ :‬פ י ׳ כ ל ה מ י ט מ א י ן ב מ ת‬
‫בצמר ופשתים ועור‪.‬‬
‫‪ 29/30‬שהכל מ ט מ א י ן במת ואין הכל מטמאין בנגעים‪ .‬כ״ה בכי״ו‪ .‬ובר״ש הנ״ל‪:‬‬
‫שהכל מיטמאין ב מ ת כל הכלים א ף ע ל ג ב דלאו צ מ ד ופשתים‪.‬‬
‫‪ 30‬חבורין לטומאת מת ואין חיבורק לטומאת ננעים‪ .‬בר״ש הגיל‪ :‬״ואין חיבורין‬
‫ל ט ו מ א ת גגעי׳ כ ע ג י י ן ש פ י ר ש ת י לעיל ג ב י ש נ י ד פ י חלוק )מ״ט( א י נ מ י ל ט ו מ א ת מ ג ע‬
‫כ י ה ה י א ד א מ ר י נ ן ) ע ״ ז ל*ז ב׳( ד י ק ר ב ב ד י ק ר ב מסאב״‪ .‬ו א ם ש י ט ת ה ת ו ס פ ת א ה י א‬
‫שאין הנימין חיבור ל ב ג ד ב נ ג ע י ם )עיין מ ״ ש לעיל(‪ ,‬ה ר י גם ב נ י מ י ן חיבור ב ט ו מ א ת מ ת‬
‫)כלים דפכ״א( ואינן חיבור בנגעים‪.‬‬
‫‪ 31/32‬בגד שגראה ב ו גגע בראשו אחד וכוי‪ .‬ר י ש הנ״ל‪ ,‬ר״ש םי״א םמ״ז‪.‬‬
‫‪ 32/33‬ונעורת פושה וכו׳‪ .‬בכי״ו‪ :‬ונעורות פ ו ש ה וכד‪ ,‬א ב ל ב ד ובריש שם ושם לנכון‪:‬‬
‫ו ב ע ו ר ו ת פ ו ש ה מ צ ד זה ל צ ד זה ו כ ד מ צ ד זה ל צ ד זה כ ד ת נ ן ) ב מ ש נ ה שם( מ ת ו כ ו לאחוריו‪.‬‬
‫‪ 33‬המת ותורמל וכוי‪ .‬בריש לנכון‪ :‬ח מ ת ותורמל וכו׳ ועיין במשנה שם‪.‬‬
‫נגעים פ״ה—ו עמ׳ ‪624—625‬‬
‫‪189‬‬
‫‪ 34/35‬ר ׳ א ל י ע ז ר בן י ע ק ב א ו מ ר ‪ . . .‬והחמולות והלבדין והסגםון וכי‪ .‬בכי״ו‪:‬‬
‫והחמילות והלבדין והסגסין וכוי‪ .‬ובד״ש הנ״ל‪ :‬ר אליעזר בן יעקב אומ׳ הברםין‬
‫והבדדםין והפמליאות )וכן גם ב ד ‪ :‬והפימלאו׳( והחמילו׳ והלבדין והםגוסין וכוי‪ .‬ועיין לעיל‬
‫‪ 59525‬ומש״ש‪ .‬ועיין לעיל !‪ ,597‬ושם גשגו גם כרים וכסתות‪ .‬ועיין במשגה כאן פי״א מי״א‪.‬‬
‫‪ 36‬ב ג ד המוסגר שצבעו או שמכרו לגוי טהור וכוי‪ .‬ר״ש ספי״א‪ ,‬רמב״ם פי״ג‬
‫מה׳ טומאת צרעת הי״א‪ .‬ובפי׳ הר״ש ש ם ‪ :‬פי׳ טהור אפילו חזר ב ו הנגע‪ ,‬כיון דצבוע‬
‫ודגוי לא בגי איטמויי בגגעי׳ גיגהו‪ .‬ועיין במשגה אחרוגה פי״א מי״ב ד״ה בגד המוסגר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫עמ׳ ‪625‬‬
‫‪ 1‬ה ר י ה ו א כהסגירו‪ .‬בריש ל ג מ ן ‪ :‬הרי הוא בהסגת‪.‬‬
‫שם‪ :‬שקיצעו ועשאו מטלית ו כ ר ‪ .‬בד‪ :‬שקצצו וכוי‪ .‬וכן בר״ש הנ״ל‪ :‬שקצצו‬
‫ועשאו מטליות וכו׳‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫והיתד‪ .‬ב ה ן אחת שיש בה שלש על שלש וכר‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬רמב״ם הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 2/3‬בזו ש ה י א שלש‪ .‬בכי״ו‪ :‬בזו שהיא שלש על שלש‪ .‬ובר״ש הנ״ל‪ :‬בזה שהיה‬
‫שלש על שלש וכו׳‪.‬‬
‫‪ 3‬ור׳ א ל ע ז ר בר׳ שמעון א ו מ ר כולן ישרפו‪ .‬ופי׳ הגר״א‪ :‬כמו אם חזר למטלית‬
‫שהבגד הראשון ישרף‪ .‬אבל לכאורה יש לחלק ששם הרי הבגד ראוי ליטמא בגגעים‬
‫וכשחזר למטלית הוא כאילו חזר אליו‪ ,‬משא״כ כאן שאיגם ראויין ליטמא בגגעים אפילו‬
‫אם חזר הגגע להם עצמם‪ .‬ובמג״ב פירש‪ :‬כולם ישרפו‪ .‬אף הפחותין כיון שבאו משיעור‪.‬‬
‫פ״ו‬
‫‪ 4‬ב י ת המגוגע לא היה ו ל א עתיד ל ה י ו ת וכר‪ .‬בבלי סנהדרין ע״א א׳‪.‬‬
‫‪ 5‬ר׳ א ל ע ז ר בר׳ ש מ ע ק א ו מ ר מקום היה כתחום עזה וכוי‪ .‬בםגהדדין שם‪:‬‬
‫א״ר אלעזר )כגי׳ כת״י שם( בר׳ צדוק מקום היה וכוי‪ ,‬ועיין גם מה״ג ויקרא ‪.353‬‬
‫ובכפו״פ פ״ז עמ׳ קכ״ט )ד״ד ל״א סע״א(‪ :‬פרק בן סורר ותוספת מסכת ג ג ע י ם י פ ״ ו‬
‫ר׳ אלעזר בר׳ שמעון מקום היה בתחומי עזה והיו קורץ לו חורבתא ס ג ר י ת א‬
‫)אפשר לקרא גם‪ :‬םגדיתא(‪.‬‬
‫‪ 6‬ר׳ שמעק בן יהודה אומר א י ש כפר עכום וכוי‪ .‬עיין סנהדרין הנ״ל ובדק׳׳ם‬
‫שם עמ׳ ‪ 202‬הערה ג׳‪ ,‬מה״ג שם עמי ‪.353‬‬
‫‪ 6/7‬שהיו מציינין אותו שהיו א ו מ ר י ם וכר‪ .‬בד‪ :‬ו ה י ו מציינין אותו וכר‪ .‬ובכי״ו‪:‬‬
‫שהיו מצויגין שהיו אומרים ו כ ר ‪ .‬ועיין לעיל ‪ 965‬ובהקבלות‪.‬‬
‫‪ 7‬וירושלם אינה מטמאה בננעים‪ .‬משנה פי״ב סמ״ד ובהקבלות‪.‬‬
‫‪ 7/8‬אמר ר׳ יהודה אני לא שמעתי וכר‪ .‬תו״כ מצורע פרש׳ ה׳ ה ״ ה ע״ג ע׳׳א‪,‬‬
‫ידוש׳ ערלה פ״א ה״ב‪ ,‬ס״א ע״א‪ ,‬יומא י״ב א׳ וש״נ )ועיין דק״ם שם עמ׳ ‪ 26‬הערה י׳‪.‬‬
‫וכ״ה בר״ח מגילה כ״ו א׳(‪ .‬וציין לירושלמי ערלה הנ״ל ותוספתא כאן באו״ז ו ד א‬
‫סי׳ שי״א‪ ,‬מ׳ ע״א‪ .‬ועיין ד״ש כאן פי״ב מ״ד‪ .‬ועיין המקבילות באבות דר״ן נו׳יא‬
‫פל״ה עמ׳ ‪ ,104‬נ ד ב פל״ט עמ׳ ‪ ,107‬בבלי ב״ק פ״ב ב׳ וש״נ‪ .‬ובעניין המעלות העריך‬
‫ש‪ .‬קרוים בקדמוניות )עברית( כ ר ך א׳ ח״א עמ׳ ‪ 100‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 8/9‬אין מודדין הימנה ולחלל אין מכיאין ע ג ל ה ע ר ו פ ה וכו׳‪ .‬במשנת סוטה פ״ט‬
‫נגעים ם״ו עמ׳ ‪625‬‬
‫‪190‬‬
‫םמ״ב ובאבות דר״ן וב״ק הנ״ל נזכר דק שאינה מביאה עגלה ערופה‪ ,‬ומלשון ה ת ו ס פ ת א‬
‫כאן משמע קצת שהם שני דברים‪ ,‬והיינו אם נמצא חלל ספק קרוב‬
‫אחרת‬
‫קרוב לעיר‬
‫שתיהן אינן‬
‫מביאות‬
‫לירושלים ספק‬
‫מפני שאין מודדין מן החלל‬
‫‪,‬‬
‫וממילא אין לדעת מי יותר קרובה לחלל‪ .‬אבל ה ג י ב ד ‪ :‬אין מודדין‬
‫לירושלים‪,‬‬
‫ולחלל‬
‫הימנה‬
‫עגלה ערופה‪ ,‬ולפ״ז ‪.‬עגלה ערופה״ הוא פירוש לאין מודדין‪.‬‬
‫ואינה נעשית‬
‫‪9‬‬
‫הנדחת‪.‬‬
‫עיר‬
‫‪,‬‬
‫עיין במקורות הנ״ל ובספרי דברים פ י צ״ב‪,‬‬
‫הוצ׳ פיגקלשטיין עמ׳ ‪.154‬‬
‫ר׳‬
‫‪9/10‬‬
‫נתן‬
‫אומר אף‬
‫אין‬
‫בה משום‬
‫ובכפו״פ פ״ו עמ׳ ע״ח‪ ,‬ד״ר כ״ב רע״א‪:‬‬
‫ומורה וכד‪.‬‬
‫בן ס ו ר ר‬
‫אבות דר״ן הנ״ל‪.‬‬
‫תוספות מסכת גגעים פ״ו ר׳ גתן אומד אף‬
‫‪,‬‬
‫אין בה משוס סורר ומורה וכר‪ .‬ועיין שו״ת הרדב״ז ח״ב ס י תרל״ג‪.‬‬
‫פרט לירושלם ל י ד ו ע שהוא של‬
‫‪10/11‬‬
‫י ש ר א ל ‪ .‬בכפו״ם הנ״ל חסרה המלה‬
‫לידוע״ ו ב ד ח ס ר *לירושלם״‪ .‬ולפיכך קרוב לוודאי בעיני שהמלה ״לידוע״ אינה אלא‬‫שיבוש מהמלה *לירוש״ — לירושלים‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫המת‪ .‬בד‪ ,‬כי״ו וכפו״פ הנ״ל‪ :‬אין מ ל י נ י ן בה וכד‪,‬‬
‫א ק מולינין בה את‬
‫וכ״ה במקבילות‪ .‬והפירוש הוא פשוטו כמשמעו שאין המת לן בירושלים אלא קוברים‬
‫אותו מיד‪ ,‬ואין זה‬
‫עגיין כלל‬
‫לקבורת ה מ ת‬
‫העיר‪ ,‬כי גם‬
‫בתוך‬
‫בשאר‬
‫עיירות‬
‫מוקפות חומה לא היו קוברים מתים‪ ,‬ואם העיר התרחבה היו מפגים א ת הקבר‪ ,‬עיין‬
‫תוספי ב״ב פ״א הי״א ומש״ש‪ ,‬ועיין מ״ש להלן בסמוך‪.‬‬
‫ולא עוד אלא שיש לשים לב לנוסחא‬
‫באבות דר״ן פ״ד‪ ,‬הוצ׳ שכטר‬
‫המשוגה‬
‫י״ב ע״א‪ :‬והיו מוליכין אותו ע ם )כצ״ל‪ ,‬כמו שהוא בכת״י שם(‬
‫וכי אין אתם יודעים שאין מלינים א ת ה מ ת בירושלים‬
‫כל‬
‫שקיעת החמה ו כ ר‬
‫ע י ק ר וכר‪ .‬והנה שכטר‬
‫השמיט שתי המלים האחרונות מפנים הנוסח שלו‪ ,‬א ב ל בהערה נ״ז שם העיר שכ״ה‬
‫‪,‬‬
‫בכת״י‪ .‬ו ג י זו היא מקורית ועיקרית‪ ,‬וכ״ה גם בכי״ר )לפי ההוספות שם ם״ג ע״א(‪:‬‬
‫בירוש׳‬
‫וכי אי אתם יודעים שאין מליגין את המת‬
‫כ ל ע ק ר ‪ .‬ולפי תאור הדברים‬
‫שם גראה ברור שהם זירזו א ת השומרים שיתגו להם‬
‫תיכף ומיד‬
‫לצאת מן העיר‬
‫מפני שאין מלינין א ת המת בירושלים כל עיקר‪ ,‬כלומר אחרי שקיעת החמה‪ ,‬והברייתא‬
‫הדגישה שם שהיו מוליכים אותו עם‬
‫שקיעת החמה‪ .‬וע״ם זה יובלטו יותר‬
‫הספרא בחוקותי ריש פרק ו׳‪ ,‬קי״ב ע״א‪ :‬ונתתם ביד אויב‬
‫דברי‬
‫ה ל כ ה )השווה ב״ק פ״ב‬
‫‪,‬‬
‫ב הניל( אין מלינים א ת ה מ ת בירושלם‪ .‬וכשהם מוציאים אותו לקוברו י ה ו )כ״ה בד״ו(‬
‫קוברי מיתיכם נתנין ביד אויב‪ .‬והפירוש הוא שיצטרכו להוציא א ת המת מן העיד‬
‫י ו ם ויסתכנו יותר מן הראוי‪ .‬ועיין במשנת סנהדרין פ י ו מ״ה‪ ,‬ובשו״ת ד״רדב״ז‬
‫בעוד‬
‫ח״א ס י‬
‫‪,‬‬
‫שי״א‪,‬‬
‫ובמה‬
‫שהאריך במחזיק‬
‫ברכה‬
‫להחיד״א או״ח סי׳‬
‫תקכ״ו‪ ,‬ויתכן‬
‫שבירושלים אמרו שאין להלין א ת המת אחדי שקיעת החמה‪.‬‬
‫שם‪ :‬ואין מעמידין כתובה עצמות אדם‪ .‬ב ד ‪ :‬ואין צ ו ב ד י ן בתוכה וכר‪ .‬ונראה‬
‫שצ״ל‪ :‬ואין‬
‫בתוכה‬
‫עובדין‬
‫בתוכה ו כ ר ‪ .‬וכן באבות דר״ן פל״ה הנ״ל‪ :‬ואין‬
‫עצמות אדם‪ ,‬וכן מעתיק מן ה ת ו ס פ ת א‬
‫מה׳ בית הבחירה הי״ג‪ .‬וכן במה״ג אחרי‬
‫)מצורע עמ׳ ‪ :(346‬תניא‬
‫מוסיף‬
‫בכפו״פ‬
‫הנ׳יל‪.‬‬
‫וכ״ה‬
‫מעבירין‬
‫ברמב״ם פ״ז‬
‫שמעתיק א ת סוגיית הגמרא ב״ק פ״ב ב׳‬
‫הוסיפו‬
‫ע ל י ה ן אין‬
‫מ ע ב י ר י ן בה‬
‫עצמות‬
‫‪,‬‬
‫מ ת וכו ‪ .‬והפירוש הוא שאם מוליכין מ ת לקבורה בירושלים אין עוברין העצמות דרך‬
‫העיר‪ ,‬מה שאין כן בשאר‬
‫עיירות‬
‫מוקפות חומה )עיין כלים פ״א מ״ז‬
‫ותוספתא‬
‫נגעים ט״ו עמ׳ ‪625‬‬
‫העיר‬
‫ומםבבין‬
‫‪191‬‬
‫א ו ת ו שם כ ד י‬
‫להרבות‬
‫שם םפ״א( היו מעבירין א ת ה מ ת ד ר ך‬
‫בכבודו והספדו‪.‬‬
‫ו מ ה שתפשו ה מ ש נ ה ו ה ת ו ס פ ת א בעיירות המוקפות חומה א ת הלשון ‪ .‬מ ת ״‬
‫ובירושלים א מ ר ו ״עצמות״ ה ו א ב ה ת א ם למציאות‪ .‬כ י א נ ש י הכפרים הסמוכים לעיירות‬
‫שרצו לקבור א ת מתיהם ב ק ב ר י העיר ה י ו מוליכים א ת ה מ ת י ש ר לעיר והיו מסבבים‬
‫א ו ת ו בעיר‪ ,‬א ב ל לירושלים ה י ו מ ב י א י ם מתים גם מ מ ק ו מ ו ת רחוקים והיו רגילים להביא‬
‫ל ש ם עצמות‪ .‬ולא ע ו ד א ל א ש י ת כ ן כ י דווקא ב מ ת ה י ו רגילים ל ס ו ב ב ב ע י ר ולהרגיל‬
‫א ת ה ה ס פ ד ולא בליקוט עצמות‪ .‬ו ב ס ׳ ש מ ח ו ת פי״ב ה ״ ה הוצ׳ ה י ג ד ע מ ׳ ‪ :195‬ליקוט‬
‫ע צ מ ו ת ו כ ד ו א י ן ע ו ל י ן ע ל י ה ן ב ח ב ר ע י ר וכו׳ ד ׳ ש מ ע ו ן ב ן א ל ע ז ד אומר‬
‫ה י ו ם ו ב ב י ן )כ״ה ב כ ת ״ י ודפוסים( ע ל מ ט ו ת כפויות ו כ ד ‪ .‬וכנראה ש י ש שם חסרון‬
‫והשמטה‪ ,‬ואפשר שדברי ר ש ב ״ א הולכים למעלה‪ ,‬והיינו שהוא חולק וסובר שגם‬
‫בליקוט ע צ מ ו ת היו סובבים‪ .‬ו ב י ר ו ש ׳ פסחים פ י ח ה ״ ח ‪ ,‬ל ״ ו ע ״ ב )ובהקבלות(‪ :‬תני‬
‫ליקוט ע צ מ ו ת א י ן אומר ע ל י ה ן קינים ונהי וכו׳‪ .‬ומכ״ז בדור ש ב ע צ מ ו ת היתד‪ ,‬ש א ל ה‬
‫של העברה ב ע ל מ א )בלי ע נ י י ן ש ל סבוב(‪ ,‬ולזה א מ ר ה ה ת ו ס פ ת א ש א י ן מעבירין‬
‫ע צ מ ו ת בתוכה‪ ,‬ואפילו העברה ב ע ל מ א אסורה בירושלים‪.‬‬
‫‪ 12‬ואין משכירין בתוכה בתים‪ .‬תוספ׳ מע״ש פ״א ‪ 879‬ובהקבלות‪ .‬ובאבות דר״ן‬
‫ה נ ״ ל ‪ :‬א י ן מוכרין ב ה בתים א ל א מ ן הקרקעות ולמעלה‪ ,‬וכפי׳ המפרשים שם שלא‬
‫מ כ ר א ל א א ת הבניין‪ .‬ואפשר ש א ם נ פ ל ה ב נ י י ן הקרקע שלו‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬ואין גותגין בתוכה מקום ל ג ר תושב‪ .‬וכ״ה ברמב״ם הג״ל‪ ,‬וכן במה״ג הנ״ל‪:‬‬
‫ואין גותגין ב ה מקום ל ג ר תושב‪ .‬ובאבות דר״ן ה ג ״ ל ‪ :‬ואין ע ו ש י ן בר‪ ,‬מקום לגד‬
‫ו ת ו ש ב )כ״ה בכת״י‪ ,‬ועיין מ ״ ש ב ח ״ ב ע מ ׳ ‪ .(128‬ועיין ספרי כ י ת צ א פ י ׳ ר נ ״ ט ‪:‬‬
‫ב ש ע ד י ך ולא בירושלס‪ .‬ולעיל ש ם ‪ :‬ע מ ך י ש ב ולא ב ע י ר עצמו‪ .‬ו ב ה ש ג ו ת ה ר א ב ״ ד‬
‫פ י ״ ד מה׳ איסורי ביאה ה ״ ח ‪ :‬ע מ ך י ש ב ולא בעיר ע צ מ ה ‪ .‬ובגי׳ זו הובאו ההשגות‬
‫ג ס בשו״ת הרשב״א ח ״ א סי׳ קפ״ב ומאירי י ב מ ו ת מ ״ ח ב׳‪.‬‬
‫‪ 12/13‬ואין מקימין בה קברות חוץ מקברי בית דוד וכוי‪ .‬עיין מ״ש בח״ב עמ׳ ‪.135‬‬
‫יי־‬‫‪ 14‬ואין מקימץ בה אשפתות‪ .‬ליתא בכי״ו‪ ,‬וגכון‪.‬‬
‫‪ 15‬ח ו ץ מגגת ורדץ שהיתה שם וכד‪ .‬עיין מ ש ג ת מעשרות פ״ב מ״ה‪.‬‬
‫‪ 16‬ואין מוציאין הימגה זיזץ וגזוזטראות לרשות הרבים ו כ ר ‪ .‬באבות דד״ן הנ״ל‪:‬‬
‫ואין מוציאין ב ה זיזין וגזוזטראות‬
‫ו צ י נ ו ר ו ת לר״ה ו כ ד ‪.‬‬
‫‪ 17‬בית הכנסת ובית האשד‪ ,‬ובית השותפץ וכר‪ .‬יומא י״א ב׳‪ ,‬עיי״ש‪ ,‬ר״ש פי״ב מ ״ ה‬
‫‪ 18‬בית העגיל העשוי כשובך‪ ...‬דיגין טריגין וכר‪ .‬ר״ש פי״ב מ־א‪ ,‬נזיר ח ׳ ב ‪/‬‬
‫ב ״ ב ק ס ״ ד ב׳‪ .‬א ב ל ״העשוי כ ש ו ב ך ״ א י נ ו נ ז כ ר ב ב ר י י ת א בגמ׳ ש ם ו ל א ב ר ״ ש‬
‫ה ר ״ מ ל א הביאו‪ .‬ולכאורה מ ש מ ע ש ע ש ו י כ ש ו ב ך ה ו א ד ו ג מ א ל ב י ת העגול‪ ,‬ואולי‬
‫ב ב י ת ה ע ש ו י כ ש ו ב ך חסרון א ח ר ל ע נ י י ן נגעים‪ .‬ועיין ידוש׳ י ב מ ו ת פי״ב סה״ג‪ ,‬י ״ ב‬
‫‪ 19/20‬בית שהיה בנוי‪ ...‬עמודים מטמאים בננעים‪ .‬כ״ז ליתא בכי״ו‪ ,‬א ב ל‬
‫ב ר ״ ש הנ״ל‪ ,‬ו ע צ ם ההלכה גם ב מ ש נ ה פ י ״ ב מ״א‪.‬‬
‫וגם‬
‫היה‬
‫ע״ד‪.‬‬
‫ישנו‬
‫‪ 20/21‬בית שהוא בנוי מלמטה סלע‪ ...‬ומלמעלה לבנים מטמאין בננעים‪.‬‬
‫כ ״ ז ל י ת א בר״ש הנ״ל‪ .‬ו ע י י ן ב מ ש נ ה פ י ״ א מ ״ ב ‪ ,‬ומכאן מ ש מ ע ש ד ו ו ק א א ס כל ה כ ו ת ל‬
‫ה ו א מ ד ב ר ש א י נ ו מ ט מ א בנגעים‪ .‬א ב ל א ם ר ק ח ל ק מ מ נ ו ה ו א מ ד ב ר ש א י נ ו מ ט מ א‬
‫ב ג ג ע י ם אינו מעכב‪.‬‬
‫‪192‬‬
‫נגעים פיו עמ׳ ‪625‬‬
‫‪ 21‬ב י ת שבים אין מטמא בננעים‪ .‬וכן גם בריש הנ״ל‪ :‬בית שביס א י נ ו‬
‫מסמא בגגעיס וכו׳ בית שבים מדקתגי בית שבים ובית שבספיגה )להלן ש ו ‪(23‬‬
‫משמע דתרי מילי גיגהו וכו׳ עיי״ש‪ ,‬ועיין רא״ש פי׳יב מ״א‪ .‬והגר״א הגיה‪ :‬ב י ת ש ב י ם‬
‫מטמא בגגעים‪ .‬ועיין בתוספתא עירובין ‪ 144‬שו׳ ‪ 24‬ושו׳ ‪ 27‬ובבבלי שם ג״ה ב ‪/‬‬
‫‪ 21/22‬בית שצדו אחד גוי וצדו אחד ישראל וכוי‪ .‬ר״ש הג״ל‪ ,‬דמבים פי״ד‬
‫מה׳ טומאת צ ר ע ת הי״ג‪ ,‬כפו״פ פ״י עמ׳ קצ״ו‪ ,‬ורמז לה במרדכי חולין סי׳ ת ש מ ״ א‬
‫ולמד מכאן שבית שיש לגוי שותפות בו איגו מטמא בגגעים‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 22‬צדו אחד ב א ר ץ וכוי‪ .‬ר״ש‪ ,‬רמב״ם וכפו״פ הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 23‬הבית שבםפיגה וכוי‪ .‬עיין מ״ש לעיל שו׳ ‪ ,21‬ועצם הדין גם במשנה רפי״ב‪.‬‬
‫‪ 23/24‬עצים‪ ...‬ב ק פצים לחברו‪ .‬משנה פי״ב מ־ד‪.‬‬
‫‪ 25‬משוי שגים דברי ר׳ ר׳ שמעון בן אלעזר אומר וכוי‪ .‬ב ד ‪ :‬דברי ד׳ שמעץ‬
‫בן אלעזר‪ .‬ואח״כ מתחיל עניין חדש‪ .‬וכן בר״ש םי״ב מ״ד‪ :‬אבל בתוספתא ק א מ ד‬
‫ד׳ שמעון בן אלעזר משאוי שנים‪ .‬ועיין ברא״ש שם‪.‬‬
‫‪ 25/26‬היציע והאבוס והמגירה א ק מטמאק בגגעים וכר‪ .‬וכן בריש פי״ב מ״ד‪:‬‬
‫תניא בתוספתא היציע והאיבום והמגורה איגן מיטמאי׳ בגגעי׳ וכו׳‪ .‬ובמשנה ש ם ‪:‬‬
‫קירות האבוס וקירות המחיצה איגן מיטמאין בגגעים‪ .‬ובפי׳ מהר״ם שם כ ת ב ‪:‬‬
‫ נ ״ ל דגרסיגן קידות ה מ ח צ ה מלשון ותהי המחצה )במדבר ל י א ל״ו( לשון חלוקה‬‫דבת״כ גרסינן בקירו׳ הבית ולא בקירות המגורה מלשון גהרםו המגורות )יואל א׳ י״ז(‬
‫והם אוצרות תבואה‪ ,‬והיינו קירות המחצה דמתני׳ וכו׳ להכי גרסי׳ המחצה‪ .‬ועוד דאין‬
‫זה לשון קידות המחיצה‪ ,‬דלשון קירות הם מחיצות וא״כ מאי האי קירות המחיצה‪,‬‬
‫והלא קירות ומחיצות אחד הן״‪ .‬אבל לפגיגו בתו״כ מצורע סוף פרק ג׳‪ ,‬ע״ג ע ״ ב ‪:‬‬
‫בקירות הבית ולא בקירות ה י צ י ע ולא בקירות האיבום ולא בקירות ה מ ח י צ ה‬
‫ולא בקירות ה מ ג ו ר ה ‪ .‬וא״כ גשגו כאן גם מחיצה וגם מגורה ואי אפשר לומד שהם‬
‫היינו הך‪ .‬ובדור שלפגי רביגו חסדו שם ‪-‬ולא בקירות המחיצה״‪ ,‬וכן בםםז״ו שם כ׳ רע״ב‪:‬‬
‫בקירו׳ הבית ולא ב ק י ר ו ת )כ״ה בגליון כת״י הטופס שלי( האבוס והיציע והמגור׳‪.‬‬
‫ולפי גי׳ זו היא ממש התוספתא שלנו בלי תוספת וחסרון‪ .‬אבל בכי״ר שם‪ ,‬בילקוט‬
‫ובר״ש כאן פי״ב מ״ד גורם בתו״כ כלפגיגו‪ .‬וכן במה״ג מצורע עמ׳ ‪ :349‬ב ק י ר ת‬
‫הבית ולא בקירת היציע ולא בקירות האיבוס‪ .‬ולא בקירות ה מ ח צ ה )כהגהת מהר״ם‬
‫לעיל( ולא בקירות המגורה‪ .‬ה א א י נ ו מ י ט מ א ע ד ש י ה י ה ב ו ב י ת ד י ר ה ‪.‬‬
‫ולעצם העניין אגו רואים ברור מן התוספתא כאן והתו״כ שיציע איגו מטמא‬
‫בנגעים‪ .‬אבל בתו״כ לעיל שם )הי״א‪ ,‬ע״ג ע״א(‪ :‬ב ב י ת להביא א ת ה צ ב ו ע ‪ .‬וכ״ה‬
‫במה״ג ‪ 347‬ובילקוט )ושם‪ :‬הצבועה(‪ .‬וכגראה שגי׳ זו אינה בטוחה‪ ,‬כי בכי״ר ש ם ‪:‬‬
‫ל ה ב י א א ת ה י צ י ע ‪ .‬ובפםז״ו שם כ׳ ע״א‪ :‬בבית ל ה ו צ י א א ת ה י צ י ע ואת‬
‫העליה )לפגיגו בתו״כ בכל 'הנוסחאות‪ :‬ב ב י ת ל ה ב י א העלייה(‪ .‬א ב ל בגליון כת״י‬
‫בטופס שלי‪. :‬ס״א להביא״‪ .‬כלומר‪ ,‬להביא א ת היציע ואת העליה‪ .‬וכן מעתיק מן‬
‫הפסיקתא גם בת״י‪ ,‬הגהת ספרא מ״ח סע״ג‪ ,‬ומעיר שם‪ :‬ותניא בתוספתא היציע‬
‫והאבוס ו ה מ ע ר ה * ( איגם מטמאי׳ בנגעים וכד‪ .‬ועיין נדרים ג״ו א׳ ובתוספי‪ ,‬רשב״א‪,‬‬
‫‪ (1‬בהגהות ספרא לר״א הלחמי כת״י וורםהייפד )והגהותיו הן כנראה היסוד להגהות בת״י(‪:‬‬
‫והמנורה!‬
‫נגעים ם״ו עמ׳ ‪625‬‬
‫?‪19‬‬
‫מאירי‪ ,‬שטמ״ק וד״ן שם‪ ,‬ומשם נ״ל שהגי׳ ‪-‬לרבות היציע״ יש לה יותר על מה לסמוך‪.‬‬
‫וצ״ע בדבר‪.‬‬
‫‪ 27‬וכשהוא נותץ א ת ה ב י ת אין נותצין אותו‪ .‬בכי״ו‪ :‬אין נותצין ע מ ו ‪ .‬וכן‬
‫בד״ש הנ״ל‪ :‬אין ניתצין עמו‪.‬‬
‫שם‪ :‬העצים והאבנים והעפר מטמאין בננעים וכר‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬ועיין מ״ש בחזון‬
‫איש סי׳ ט׳ ס״ק א׳ וס״ק ב׳‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 29‬כיצד ר א י י ת הננע ספק יש בו וכר‪ .‬כל הברייתא בד״ש פי״ב מ״ה‪ .‬ופירושה‬
‫שכרגיל אין הנגע בא ב ב ת אחת ירקרק שבידוקין ואדמדם שבאדומים וע״פ ר ו ב יש‬
‫ספק אם אפשר לקרוא לצבע ידקדק שבירוקים וכו׳ וממילא מטהרו הכהן‪ ,‬שכל זמן‬
‫שאין חריפות הצבע גראת לעין אין זה גקדא ירקרק שבירוקים‪ .‬אלא שעל הכהן כ ב ד‬
‫מוטל להטיף לו מוסר לישראל ולהזהיר אותו שאם לא יחזור בתשובה יבואו עליו גגעים‪.‬‬
‫‪ 31‬שאק הננעים באין א ל א ע ל לשון הרע‪ .‬ספרי דברים פי׳ רע״ה‪ ,‬אבות דד״ן‬
‫פ״ט‪ ,‬כ׳ ע״א‪ ,‬ערכין ט״ו ב׳ )ועיין גם ירוש׳ סוטה פ״ב ה״א י״ז ע״ד(‪ ,‬וי״ר פי״ז—ג׳‬
‫)ובהקבלות שם(‪ ,‬מדרש ל״ב מדוח‪ ,‬הוצ׳ עגעלאוו עמ׳ ‪ 172‬ושם ‪ 173‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 32‬ואין המקום ‪ p‬א ת האדם א ל א ב ר ת י ק ‪ .‬בד‪ :‬אלא ב ד ת ן ‪ ,‬ובר״ש הנ״ל‪:‬‬
‫אלא ב ד י י נ י ם ‪ ,‬והנכון כלפניגו‪ ,‬עיין ערוך ערך ד ת ב׳‪ .‬ובוי״ד פי״ז—ד )ובהקבלות‬
‫שם(‪ :‬אין בעל הרחמים גוגע בנפשות תחלה‪.‬‬
‫‪ 32/33‬הרי הן באץ ע ל ב י ת ו חזר בו טעון חליצה ואם לאו וכר‪ .‬ר״ש הג״ל‪,‬‬
‫סמ״ג עשין דל״ט‪ ,‬דל״ז ע״א‪ ,‬וי׳׳ר פי״ז סוף סי׳ ד׳‪ ,‬תגחומא שם סי׳ ד ׳ ) ב ו ב ר סי׳ י״ב(‪,‬‬
‫מדרש תדשא פי״ז‪ ,‬הוצ׳ ר״א אפשטיין עמ׳ ל׳׳ג ואילך‪ .‬ועיין דמב״ם ספט״ז מה׳ טומאת‬
‫צרעת‪ .‬ועיין כע״ז בתום׳ ערכין פ״ה ה״ט ובהקבלות‪.‬‬
‫‪ 35‬ר׳ שמעק בן אלעזר אומר משום ר׳ מאיר וכר‪ .‬תו״כ מצורע פדש׳ ה׳ ה״ט‪,‬‬
‫ע״ג ע״א‪ ,‬ר״ש הג״ל‪.‬‬
‫‪ 36‬ה י ה קולף א ת העפר שבק אבן לחברתה ונראה ל ת ו ך הבית‪ .‬בתו״כ‬
‫מצורע פרק ד׳ ה״ה‪ ,‬ע״ג ע״ג‪ :‬ואת הבית יקציע יכול מבםגים ומבחוץ תלמוד לומר‬
‫מבית‪ .‬אי מבית יכול מן הקרקע ומן ה ק ו ר ו ת )כ״ה בכי״ד‪ ,‬מה״ג ‪ ,350‬ר״ש כאן(‬
‫ת״ל סביב לא אמרתי אלא סביב לגגע‪ .‬ובר״ש פי״ב מ״ו‪ :‬סביב לגגע ולא שמבחוץ‬
‫ולא קרקע הבית‪ ,‬כרבנן דפליגי עליה ד ר ׳ יוסי בר ד׳ יהודה בתוספתא דאמרי שבין‬
‫אבן לחברת׳ ונראה בתוך הבית‪ ,‬והיינו דמתרגמינן יקציע יקלף דהיינו לצד פנים‪.‬‬
‫ועיין לעיל שם בר״ש שהעתיק א ת התוספתא‪.‬‬
‫‪ 37‬ר׳ יוסי בר׳ יהודה אומר מקרקע הבית ה י ה נוטל א ת העפר שלש‬
‫אצבעות ובו׳‪ .‬בפיה״ג טהרות עמ׳ ‪ : 100‬וכדעתיה דר׳ יוסי מ ק ל פ י ן ‪ .‬מ ן קרקע הבית‬
‫ג׳ אצבעות‪ .‬ועיין להלן ‪ 627‬ש ד ‪ 17/18‬ומש״ש‪ .‬והברייתא בתו״כ שהבאתי לעיל באה‬
‫להוציא משיטת ר״י בר׳ יהודה ואומדת שאינו מקציע לא מן הקרקע ולא מן הקורות‬
‫כמ״ש הר״ש הנ״ל‪ .‬ולעיל שם בתו״כ‪ :‬ר׳ יהודה אומד אל מקום טמא ל ר ב ו ת את‬
‫הניטל‪ ,‬ולפי פירוש א ח ד של הדיש כאן הכוונה היא לעפר שנוטל מקרקע הבית ג׳‬
‫אצבעות‪ ,‬וסובר כבנו‪ ,‬עיי״ש בר״ש‪ ,‬אבל עצם הפי׳ הזה •בתו״כ קשה‪ .‬ועיין מ״ש‬
‫לעיל ‪ 616‬ש ד ‪.1/2‬‬
‫‪ 38/1‬ר׳ יוסי בר׳ יהודה משום ר׳ אלעזר הכיהה בשני הולך לו קלפו וטעק‬
‫צפרים‪ .‬בר״ש פי״ג מ״א‪ :‬ולכך מנינן כוחה והולך בתרי משוס דחשיב להו בתוספתא כל‬
‫נגעים פ״ו עמ׳ ‪626‬‬
‫‪194‬‬
‫חד וחד לחודיה דקתני ר׳‬
‫י ה ו ד ה אומר הכהה בשני‬
‫קולפו‬
‫וטעון‬
‫צפרים‬
‫וההולך לו קולפו וטעון צפרי׳‪.‬‬
‫עמ׳ ‪626‬‬
‫תחלה‬
‫‪1‬‬
‫בית שנראה נגע במזרחו וכר‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫ח צ צ ו ונראה במזרחו חזר ונראה במערבו וכר‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬ואם חצצו‬
‫כל הברייתא בר״ש פי״ג מ״א‪.‬‬
‫ונראה במזרחו ובסוף שבוע נראה במערבו וכו׳‪.‬‬
‫ובין י ר י ע ה לקורות‪ .‬כלומר‪ ,‬בחלק העליון של הכותל שבין הידיעה לקורות‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 4‬חומר ב ח ל י צ ה מ ב נ ת י צ ה ו ב נ ת י צ ה מ ב ח ל י צ ה ב ח ל י צ ה א ב ן ש ב ז ו י ת בזמן‬
‫וכר‪ .‬וכן בר״ש פי״ג מ״ב‪ :‬תניא בתוספתא חומר בחליצה מבנתיצה ובנתיצה מבחליצה‬
‫ח ו מ ר בחליצה אבן שבזוית בזמן שהוא חולץ הוא חולץ את כולה וכד‪ ,‬עיין במשנה שם‪.‬‬
‫וכל הברייתא גם בתו״כ‪ ,‬אלא שמתחיל ב ס י מ ו ן מדרש )מצורע פ״ה ה״ג‪ ,‬ע״ד ע״ב(‪:‬‬
‫אם נאמר בחליצה למה נאמר בנתיצה ואם נאמד בנתיצה למה נאמר בחליצה אלא‬
‫לפי שיש בחליצה מה שאין כן בנתיצה ובנתיצה מה שאין בחליצה‪ .‬בחליצה האבן‬
‫שבזוית בזמן שהוא חולץ וכד‪.‬‬
‫‪ 6‬בנתיצה נותן א ת ה א ב נ י ם וכר‪ .‬בד וכי״ו לנכון‪ :‬בנתיצה נ ו ת ץ וכד‪.‬‬
‫‪ 8‬ה א מפני ש י ש ב ח ל י צ ה שאין ב נ ת י צ ה ויש ב נ ת י צ ה שאק ב ח ל י צ ה ‪.‬‬
‫כ׳׳ז ליתא בד וכי״ו ואינו אלא טעות הדפוס‪ ,‬ובכי״ו להלן בסמוך‪ :‬ו צ ר י ך )במקום‪:‬‬
‫צריך( לומד בנתיצה‪ ,‬ויש שם השמטה קטנה‪ ,‬והנכון הוא בד‪ :‬הא מפני שיש בחליצה‬
‫שאין בנתיצה ויש בנתיצה שאין בחליצה צריך לומר בחליצה צריך לומר בנתיצה‪.‬‬
‫ובד״ח משובש‪ .‬וכ״ה בערך בתו״כ הג״ל‪ ,‬והסיום כאן מתאים יותר לגירםת התו״כ‬
‫ברישא )עיין לעיל(‪ ,‬אלא שגם הברייתא שלגו לקוחה בעיקרה ממדרש הלכה ושמרה‬
‫על הסיום של המקור שממגו לוקחה‪ ,‬ועיי״ש הפירוש בדאב״ד‪.‬‬
‫‪ 9‬א ל ו ואלו ט מ א ק ב מ נ ע ובמשא וכר‪.‬‬
‫בכי״ו‪ :‬אלו ואלו‬
‫מ ט מ א ו ת וכד‪.‬‬
‫ועיין רמב״ם רפט״ז מה׳ טומאת צרעת‪.‬‬
‫‪ 10‬ו א ף ע ל פ י שאין שם מקום טמא מקומו טמא‪ .‬בתו״כ מצורע פרק ד׳ ה״ד‪,‬‬
‫ע״ג ע״ג‪ :‬אל מקום טמא שיהא מקומו טמא ר יהודה אומר אל מקום טמא ל ר ב ו ת‬
‫את ה נ ו ט ל )כ״ה בכי״ד וד״ש(‪ .‬ופירש בר״ש פי״ב מ״ו‪ :‬שיהא מקומו טמא כדתניא‬
‫בתוספתא שאין שם מקום טמא מקומו טמא כלומר דאם היה המקום טהור נעשה טמ׳‪.‬‬
‫לרבות א ת ה נ ו ט ל דאסי׳ נוטל האבנים משם אחרי כן מקומו טמא מיקרי וכו׳‪.‬‬
‫ובראב״ד שם‪ :‬אל מקום טמא שיהא מקומן טמא פי׳ שמטמאות באהל ו כ ו ׳ ) ו כ ן העתיק‬
‫במה״ג ‪ :350‬אל מקום טמא שיהא מקומן טמא‪ .‬מ ל מ ד ש ה ן מ ט מ א י ן ב ב י א ה ‪.‬‬
‫כיצד נכנס וכד‪ ,‬כלשון הר״מ דפט״ז מה׳ טומאת צרעת‪ .‬וצריך בדיקה מהיכן ל ק ח את‬
‫הסיום‪ :‬מלמד שהן מטמאין בביאה( ר׳ יהודה אומר ל ר ב ו ת א ת הנטול‪ ,‬כלומר אפילו‬
‫נטלו ממקום השלכתו יהא המקום טמא וגזירת הכתוב הוא שיהא מקומם טמא‪.‬‬
‫ורביגו הלל פירש )לפי הרא״מ מצורע י״ד מ׳‪ .‬ד״ו ש״ה קצ״ג ע״ג( שאין מוציאין‬
‫א ת האבנים למקום טהור אלא למקום טמא שלא ל ה ר ב ו ת טומאה בא״י‪ .‬וכן ברלב״ג‬
‫מצורע קמ״ח ע״ג‪ :‬אל מקום טמא כאלו תאמר המקום שישליכו שם הנבלות ומה‬
‫שידמה להם מהטמאד‪ .‬וכבר השיג על דביגו הלל ד׳ אברהם זוטרא מתיווץ )לפי‬
‫דא״מ הנ״ל( ופירש שיהא מקומו טמא מכאן ולהבא‪ .‬וזהו כפי׳ הדאב״ד הנ״ל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫נגעים ס״ו—ז עמ׳ ‪626‬‬
‫‪195‬‬
‫ו ב ר ש ״ י מצורע י ״ ר מ ׳ ‪ :‬אל מקום ט מ א מקום ש א י ן ט ה ר ו ת מ ש ת מ ש ו ת שם‪,‬‬
‫ל מ ד ך ה כ ת ו ב שהאבנים הללו מ ט מ א ו ת מ ק ו מ ן ב ע ו ד ן ב ו ‪ .‬ועיין מ י ש ע ״ ז בצידה‬
‫לדרך במקומו שם‪ ,‬ק כ ״ ג ע״א‪ .‬ועיין ז ב ח י ם צ׳׳ג א ׳ ו מ ״ ש בחזון א י ש ס י ׳ י ׳ ס״ק י״ז‪.‬‬
‫‪ 11‬ב י ת המוסנר ש נ ש ר ו מ מ נ ו א ב נ י ם ט ה ו ר ו ת ‪ .‬ר״ש פי״ג מ״ה‪ .‬ואולי הפי׳ הוא‬
‫ש נ ש ר ו ב ש ע ת ק צ י ע ה ‪ .‬עיין תו״כ פ ״ ד ה י ו ‪ ,‬ע ״ ג ע״ג‪ ,‬ו ע י י ״ ש ב ר א ב ״ ד ובק״א‪.‬‬
‫‪ 11/12‬ש נ י ם ב ת י ם מ ו ם נ ר ץ ש נ ט ל א ב ן מ ז ה ו ב נ ה ב ז ה ו נ ר א ה נ ג ע ב א ח ת מ ה ן‬
‫ה י א ט מ א ה ב ל ב ד ור׳ א ל ע ז ר בר׳ ש מ ע ו ן א ו מ ר א ב נ י ם כ מ ט ל י ת ‪ .‬בד‪ ,‬כי״ו ור״ש הנ״ל‬
‫ל נ כ ו ן ‪ :‬ש נ י בתים וכו׳‪ .‬וטעם החכמים ה ו א ש א ב ן אינה ד ו מ ה למטלית‪ ,‬שהרי מ ט ל י ת‬
‫ראויה לקבל ט ו מ א ה א ם ה י א ג׳ ע ל ג׳‪ ,‬א ב ל א ב ן אינה ראויה לקבל ט ו מ א ה כשהיא‬
‫ל ע צ מ ה ודיגה כ מ ט ל י ת פ ח ו ת מ ג ׳ ע ל ג׳ ש א י נ ה מחזירה א ת ה ט ו מ א ה ל ב ג ד )עיין ל ע י ל‬
‫םפ״ה(‪ ,‬א ב ל ר א ב ״ ש ד ן א ת ה א ב ן כ ח ל ק ש ל הבית‪ ,‬ולפ״ז משגתיגו )פי״ג מ׳׳ה(‬
‫כ ר א ב ״ ש כ מ ו שהסיק ה ד י ש ‪.‬‬
‫ו ע י י ן מ ״ ש בם׳ חזון א י ש להגאון ר א ״ י קדליץ שליט׳׳א סי׳ י ׳ ם״ק ו ׳ ום״ק זי‪.‬‬
‫ולשון ה ר ״ ש ה ג י ל ‪ :‬פ י ׳ אבגים כ מ ט ל ת ‪ ,‬ודין ש ג י בגדים המוסגרים ש ע ל ה מ ז ה‬
‫ע ל זה פירשתי לעיל בפרק א ח ד ע ש ר )מ״ו(‪ .‬ומתגי׳ דהכא ר׳ א ל ע ז ד ב ד ד ׳ ש מ ע ו ן היא‪.‬‬
‫פ״ז‬
‫‪ 13‬ה ב א כולו נגע וכר‪ .‬כל הברייתא בד״ש פי״ג מ״ד‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬וניתן לו שבוע ש נ י וכוי‪ .‬ב ד ‪ :‬גיתן לו וכד‪ .‬ובכי״ו ור״ש לנכון‪ :‬גותן ל ו ו כ ד ‪.‬‬
‫‪ 14‬או ש כ נ ם ו פ ש ה בסוף ש ב ו ע ה ר י זו ח ו ל ץ את‬
‫כ ו ל ו ‪ .‬כלומר ש פ ש ה ושוב‬
‫פ ר ח בכולו‪ ,‬ולפיכך חולץ א ת כולו‪.‬‬
‫‪ 14/15‬ננע בסוף ש ב ו ע פרחה בכולו וכו׳‪ .‬בר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬נ ג ע ובםוף שבוע פרח׳‬
‫בכולו וכו׳ כלומר גראה ג ג ע ב מ ק צ ת ו ובסוף ש ב ו ע פ ר ח ה בכולו‪.‬‬
‫‪ 15‬א י ן מ ח י י ב ק א ו ת ו ל ב נ ו ת א ח ר תחתיו וכוי‪ .‬שהרי ח ל ץ כ א ן א ת כ ל האבנים‬
‫ובטל מתורת ב י ת ה מ ט מ א בגגעים‪ ,‬וממילא א י ן עליו ד י ן של קציעה וטיחה‪.‬‬
‫‪ 15/16‬ו ל א ע ו ד א פ י ל ו נ ר א ה בו ננע ב ר ו ח א ח ת ‪ . . .‬ל ב נ ו ת א ח ר ת ‪ .‬גם כ א ן הטעם‬
‫כ נ ״ ל ש א ח ר י ש ס ו ת ר ר ו ח א ח ת ג ש א ד ב י ת ב ן ג ׳ קירות ש א י ג ו מ ט מ א ב ג ג ע י ם ו ב ט ל מ מ נ ו‬
‫ד י ן ב י ת לעניין נגעים‪ .‬ואם ח ז ר ובנה א ת הרוח ה ר י הוא כ ב י ת ח ד ש ‪ ,‬ו כ ה מ ש ך ה ת ו ס פ ת א ‪.‬‬
‫‪ 17/18‬אין הבית ניתץ אלא החוזר אחר חליצה בלבד‪ .‬ר׳׳ש פי״ג מ״א‪.‬‬
‫‪ 18/19‬ב י ת ה נ ת ו ץ מציל על העצים ו ע ל האבנים‪ ...‬ו ל א על העפר שנבנו עמו‪.‬‬
‫תו״כ מצורע פ ״ ה ה״ג‪ ,‬ובפי׳ ה ר א ב ״ ד ש ם ע ״ ד ע״א‪ ,‬ה ש ג ו ת פי׳י׳ד מ ה ׳ ט ו מ א ת צ ר ע ת ה״ט‪.‬‬
‫‪ 19/20‬ר׳ יהודה אומר‪ ...‬מ ט מ א י ן בכשרץ‪.‬‬
‫במשגה פי״ג מ״ג‪ ,‬ו ש ם ‪:‬‬
‫ב ד ח ס ד ה ה מ ל ה ״בכשרץ״‪ ,‬וכל ה ה ל כ ה‬
‫בכזית‪ ,‬ו כ ן השלים ה ג ר ״ א כ א ן בגי׳ ד ‪ .‬ועיין להלן ש ו ׳ ‪.28‬‬
‫‪ 20/21‬ר ׳ א ל ע ז ר חםמא אומר במשהן‪.‬‬
‫וכן ב מ ש נ ה ש ם ‪ :‬ב מ ה שהן‪ ,‬ופירש הגר״א‬
‫באליהו ר ב א ש ם ש א ם ה א ב ן ש ל מ ה ה י א מ ט מ א ה במשהו‪ ,‬א ב ל אם‬
‫אינה‬
‫ש ל י מ ה גם‬
‫ר ״ א ח ס מ א מ ו ד ה ש א י נ ה מ ט מ א ה א ל א בכזית‪ ,‬וכן נוטים גם ד ב ר י הר״ש‪ ,‬ו ב ת ו ס פ ת א‬
‫ש ב ת !‪ :121‬המוציא מ א ב נ י ב י ת ה מ נ ו ג ע מ ע צ י ו ו מ א ב נ י ו כ ל‬
‫‪6‬‬
‫ש ה ו א ה ד י זה חייב‪.‬‬
‫ולפי פ ש ו ט ה מ ש מ ע ״כל שהוא׳׳ מ מ ש אפילו אינה א ב ן שלמה‪ ,‬ועיין מ ״ ש להלן‪ .‬וצ״ע‪.‬‬
‫‪ 21‬שריפתן מטמאץ בביאה ו ד י שמעון מטהר‪ .‬בכי״ו‪ :‬שדיפתן מטמא וכד‪,‬‬
‫‪196‬‬
‫נגעים ם׳׳ז עמ׳ ‪626‬‬
‫והגר״א ה ש ל י ם ‪] :‬עפר[ ש ר י פ ת ן מ ט מ א וכו׳‪ .‬ואולי צ ״ ל ‪ :‬שרפן מ ט מ א י ן וכו׳‪ .‬ו ב י ר ו ש ל מ י‬
‫ע ר ל ה פ ״ ג ה״ג‪ ,‬ם ״ ג ע׳׳א‪ :‬אבנים מ נ ו ג ע ו ת ש ע ש א ן ס י ד א י ת ת נ י י ת נ י ע ל ו מ ט ו מ א ת ן‬
‫ו א י ת ת נ י י ת נ י ל א ע ל ו מ י ד י טומאתן‪ .‬ואולי כיוונו שם למחלוקת ר ״ ש ו ח כ מ י ם כאן‪.‬‬
‫א ב ל כולם מודים ש ה ם אסורים בהנאה‪ ,‬עיין בירושלמי ערלה הג״ל‪ ,‬ו ב ת ו ס פ ת א ש ם ‪.4424‬‬
‫ועיין ב ת ו ס פ ת א ש ב ת הנ״ל‪ .‬ובירושלמי ת ר ו מ ו ת פ״ו ה״א‪ ,‬מ ״ ד ע ״ א ‪ :‬מ ו ד י ר י ש ב ן‬
‫לקיש באיסורי הנייה )כלומר‪ ,‬שאסורים בפחות מכשיעור(‪ .‬ועיין מאירי ש ב ת צ ״ ג ב׳‬
‫ו מ י ש בירושלמי כפשוטו ה י א סוף ע מ ׳ ‪.166‬‬
‫‪ 21/22‬ה מ א ה י ל ידיו ע ל ה א ב ן המנוגע ב ק מ ל מ ע ל ה בק מלמטה טהור‬
‫ר׳ שמעק מטמא‪ .‬רמב״ם פט״ז מ ה ׳ טומאת צ ר ע ת ה״ד‪ ,‬כתיק‪ .‬ועיין מ״ש ע״ז ב צ י ד ה‬
‫ל ד ר ך ל ב ע ל ה ב א ר ש ב ע ק כ ״ ג ע ״ ב והביא א ת דברי הר״ש ם״א מ ״ ד ד ״ ה ח מ ו ר‬
‫בכולם מ ת ‪ .‬ו ר ״ ש ס ו ב ר ש א ב ן ה מ נ ו ג ע ת מ ט מ א ת באהל כ מ ת ‪ .‬ועיין באור ה ג ד ״ א כ א ן‬
‫ו מ ״ ש ב מ ש ג ה אחרוגה פי״ג מ ״ ג ‪ .‬ועיין זבחים צ ״ ג א ׳ ומ״ש הגאון ב ע ל חזון א י ש‬
‫כ א ן סי׳ י׳ ס״ק י״ז‪.‬‬
‫‪ 22/23‬כ כ ר תרומה כרוך בםיב א ו כ נ י י ר נתק ע ל נ כ י א כ ן המנוגעת בק‬
‫מ ל מ ע ל ה ב י ן מלמטה טהור ר׳ שמעק מטמא‪ .‬כ״ז חסר בכי״ו‪ ,‬ונשמט ע״י הדומות‪.‬‬
‫ובפיה״ג ע מ ׳ ‪ :92‬ד ת ג י א כ כ ר ת ר ו מ ה כרוך בסירך ב צ י ב י ן או בגיר וגתון ע ל ג ב י א ב ן‬
‫המגוגעת‪ .‬ועיין ב ע ר ו ך ע ר ך ס ב ד׳‪.‬‬
‫ולעצם ה ע נ י י ן לפלא ש נ ע ל ם ל פ ״ ש מ ן ה מ פ ר ש י ם כ א ן ש מ ח ל ו ק ת זו ה י א מ ש ג ה‬
‫ערוכה בזבים פ ״ ה מ״ה‪ ,‬וציין לה ב ח ז ו ן א י ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 23/24‬המכניס ד ו ל ב י ת המנונע ו ע ע בו מבפנים רבי מטמא וכד‪ .‬ומשנתינו‬
‫פ י ״ ג מ ״ ד ה י א כרבי‪ ,‬א ב ל ע י י ן ב ת ו י ״ ט שם‪ ,‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 26‬ב י ת ה מ ו ס נ ר ‪ . . .‬ו ז ה ו ז ה מטמאק ב ב י א ה ‪ .‬מ ש נ ה הנ״ל‪ ,‬ועיין מפרשים שם‪.‬‬
‫ועיין לעיל ‪.22225‬‬
‫‪ 26/27‬ואבנים שיש בהן עע מטמאות מאחריהן‪ .‬ר״ש םי״ג מ״ד‪ ,‬רמב״ם פט״ז‬
‫סה״ב‪ ,‬לעיל ‪.22225‬‬
‫‪ 27/28‬ב י ת שהוא מיסב ע ל נ כ י ב י ת המנונע‪ ...‬טהור‪ .‬מ ש נ ה פי״ג מ״ו‪ ,‬ו ש ם ‪:‬‬
‫ב י ת שהוא מ י ס ך וכוי‪ .‬ו ב כ י ״ ו כ א ן ‪ :‬ב י ת שהוא מוסב‪ ,‬ו כ נ ר א ה ש צ ״ ל ‪ :‬מיסך‪.‬‬
‫‪ 28/29‬כזית ממנו מטמא ב ב י א ה כולו א ק הוא מטמא בביאה‪ .‬כ״ה בד‪ ,‬וצריך‬
‫לפרש בתמיה‪ .‬ו ב כ י י ו ‪ :‬כולו ד י ן ה ו א מ ט מ א ו כ ד ‪ .‬וכן ב ר ״ ש פ י ״ ג מ ״ ו ‪ :‬ו ב ת ו ס פ ת א‬
‫ק ת נ י כזית מ מ נ ו מ ט מ א ב ב י א ה כולו ד י ן ה ו א ש י ט מ א בביאה‪ .‬ועיין ב מ ש ג ה שם‪.‬‬
‫‪ 29/30‬הטמא ע ו ב ר תחת האילן‪ ...‬ואם עמד טמא‪ .‬ב ד ‪ :‬הטמ׳ עובר ת ח ת ה א י ל ן‬
‫והטהור ע ו ב ר ת ח ת ה א י ל ן ט ה ו ר ט מ א ע ו ב ד ת ח ת ה א י ל ן וטהור עובר א ם ע מ ד ט מ א ‪.‬‬
‫וצריך להגיה ע ״ פ ה מ ש נ ה םי״ג מ ״ ז ‪ :‬ה ט מ א ע ו מ ד ת ח ת האילן והטהור ע ו ב ר ת ח ת‬
‫ה א י ל ן טמא‪ .‬הטהור ע ו מ ד ת ח ת ה א י ל ן ו ה ט מ א ע ו ב ר טהור ו א ם ע מ ד ט מ א )קרוב ל ג י ׳ כי״ו(‪.‬‬
‫ו ע י י ן הגי׳ ש ל ה מ ש נ ה בתו״כ תזריע‪ ,‬נגעים ס ו ף פרק י״ב‪ ,‬ס ״ ח ע ״ א ו ב ק י ד ו ש י ן ל ״ ג ב׳‪.‬‬
‫‪ 30/31‬א ב ן מנונעת טהור חזרו אבנים מנוגעות תחת ה א י ל ן טהור והותצו טמא‬
‫שנאמר מושבו טמא‪ .‬אין לזה שום מובן‪ .‬ובר״ש פי״ג מ ״ ז ‪ :‬וכן באבן המגוגעת ו כ ד‬
‫ו ב ת ו ס פ ת א ק ת נ י ל ה ל ע נ י ן ז ר י ק ה תגיא ב ת ו ס פ ת א ו כ ן ב א ב ן המגוגע׳ ה ט ה ו ר‬
‫ו ז ר ק ו א ב נ י ם מ ג ו ג ע ו ת ת ח ת ה א י ל ן ט ה ו ר ואם ה ו ת צ ו ט מ א ש נ א מ ר מ ו ש ב ו‬
‫עומד‬
‫מ ו ש ב ו ט מ א ‪ .‬פ י ׳ ה ו ת צ ו כ מ ו הותרו )נ״ל ש צ ״ ל ‪ :‬הותזו‪ .‬ע י י ן להלן( ואית ד א מ ד י‬
‫נגעים פ״ז עמ׳ ‪626—627‬‬
‫‪197‬‬
‫ה ו ת ם ו בסמ״ך‪ ,‬והכל א ח ד ר א ם התיזו בארץ א ף ע ל פ י ש א ח ר י כ ן ע ב ר ו כיושבות‬
‫דמיין וטמא‪.‬‬
‫ו ב מ ש נ ה ש ם ‪ :‬ו כ ן ב א ב ן ה מ נ ו ג ע ת טהור ואם ה ג י ח ה ט מ א ‪ .‬ובתו״כ תזריע‪ ,‬נגעים‬
‫ס ו ף פ ר ק י״ב‪ ,‬ס ״ ח ע ״ ב ‪ :‬וכן ב א ב ן המגוגעת טהור ואם ה ס י ט ה ר י זה ט מ א ‪ .‬אבל‬
‫בכי״ר ש ם ‪ :‬ואם ה ת י ז זה ) צ ״ ל ‪ :‬הרי זר‪ (.‬טמא‪ .‬ובהגהות ספרא ש ב ת ״ י מ ״ ז ע ״ ב ‪:‬‬
‫‪ .‬ו א ם ה ס י ט צריך להגיה ואם ה ת י ז ‪ .‬ונ״ב שהתיזן והשליכן לארץ עיין בפי׳ הר״ש‬
‫סי״ג מגגעים״‪.‬‬
‫ובפי׳ הראב׳׳ד ב ת ו ״ כ שם ס פ י ״ ב ‪ :‬וכן ב א ב ן ה מ ג ו ג ע ת דאיהו מ ט מ א ה באהל‬
‫מ ד כ ת י ב והשליכו א ת ה ן וכו׳ ש מ ע מ י נ ה דבהשלכה ה ן מ ט מ א ו ת ולא ב ה ב ע ר ה )צ״ל‪:‬‬
‫בהעברה(‪ .‬וג״ל ש ה ד א ב י ד ג ר ס בתו״כ כ מ ו שהוא בכי״ר‪ ,‬ו ב א לפרש ל מ ה מ ט מ א ה‬
‫כ ש ה ו ת ז ה ה א ב ן ת ח ת האילן וגתגלגלה משם‪ ,‬מפגי שבפסוק ) י ״ ד מ׳( כ ת ו ב והשליכו‬
‫א ת ה ן וכו׳‪ ,‬וגם ה ת ז ה גקראת ה ש ל כ ה ו ה ן מטמאות‪ ,‬א ב ל ב ה ע ב ר ה ב ע ל מ א א י ן מטמאות‪.‬‬
‫‪ 32‬ט ל י ת טמאה ש י ש בה שלש ע ל שלש ואין כ ז י ת והכניס רובה וכר‪.‬‬
‫בכי״ו‪ :‬ו א י ן ב ה כ ז י ת הכגיס רובה וכו׳‪ .‬וכן בר״ש פי״ג מ ״ ח ‪ :‬ת ג י א ב ת ו ס פ ת א ט ל י ת‬
‫ט מ א ה ש י ש ב ה ג׳ ע ל ג׳ ואין ב ה כזית הכגי׳ רובה ל ב י ת ט ה ו ר ט מ א ת ו וכוי‪.‬‬
‫ו ב י ב מ ו ת ק ״ ג ב ׳ ‪ :‬ת א ש מ ע מטלית ש י ש ב ו ש ל ש ע ל ש ל ש א ע ״ ם שאין בו כזית כיון‬
‫ש נ כ נ ס דובה ל ב י ת טהור טמאתהו‪ .‬וברור שהכוונה ל ת ו ס פ ת א שלנו‪ ,‬ו ע ל פ י ה פסק‬
‫ה ר ״ מ ב פ י ״ ג מ ה ׳ ט ו מ א ת צ ר ע ת הי״ד‪ ,‬עיין מל׳ימ שם‪.‬‬
‫‪ 33‬ור׳ נחמיה מטהר וכר‪ .‬ר״ש הג״ל‪.‬‬
‫‪ 33/34‬וטהורה שהבנים ממנה שלש ע ל שלש לבית טמא ונטמא‪ .‬בכי״ו ור״ש‬
‫ה נ ״ ל ‪ :‬לבית ט מ א נטמאת‪ .‬וזו ה י א פיס׳ ממשנה ח׳ פי״ג‪.‬‬
‫‪ 34/35‬וטמאה שהכניס ממנה אפילו כזית לבית טהור טמאתו‪ .‬וכ״ה במשנה‬
‫הנ״ל‪ ,‬א ב ל כ א ן ב א ה הסיפא ב נ י ג ו ד לרישא‪ ,‬והיינו ש א ם א י ן ב ה כזית צריך ר ו ב א ב ל‬
‫אם י ש ב ה כ מ ה זיתים והכנים מ מ נ ה כזית א ח ד מ ט מ א ה א ת הבית‪ ,‬אע׳״פ שהכזית הוא‬
‫מ י ע ו ט הבגד‪ .‬ולזה כיוון גם ה ב ב ל י ב י ב מ ו ת ש ם ‪ :‬א י ה כ י א י מ א סיפא היו ב ה כ מ ה‬
‫זתים כיון ש נ כ נ ס מ מ נ ה כזית ל ב י ת טהור טמאתהו‪ .‬והביא א ת ה ר י ש א ו א ת ‪.‬הסיפא‬
‫מ ן ה ת ו ס פ ת א כ א ן ב ה ר ח ב ת לשון ובאור‪ .‬ו ע י י ן ר ״ ש ורמב״ם הנ׳׳ל‪.‬‬
‫‪ 35‬המכניס ראשו‪ ...‬טמא‪.‬‬
‫משגה ח ׳ פי״ג‪ .‬ועיין ברייתא מ ע י ן זו לעיל ‪61626‬‬
‫ואילך‪ ,‬עיין משיש‪.‬‬
‫‪ 35/36‬כ ל י חרם שהכניס אוירו לבית המנוגע וכר‪ .‬רמב״ם פט״ז מה׳ טומאת צרעת ה״ו‪.‬‬
‫‪ 36‬שהכניס רובן לבית וכר‪ .‬רמב״ם הנ׳׳ל‪ :‬וכן בר״ש םי״ג מ ״ ח ‪ :‬וכלים ברובם‬
‫כ ד ק ת ג י בתוספתא‪.‬‬
‫עמ׳ ‪627‬‬
‫‪1‬‬
‫וטבעתיו בקומצו‪ .‬עיין הלשון ב מ ש נ ה ט׳ פי׳׳ג‪.‬‬
‫‪ 2/3‬היה עומד בפנים‪ ...‬אכילת פרס‪ .‬כ״ז ליתא בכי״ו‪ ,‬ונשמט ע״י הדומות‪,‬‬
‫וישנו ב ר ״ ש פי״ג נ ד י ‪ ,‬ועיין ב מ ש נ ה שם‪ ,‬ועיין מ ש נ ה אחרונה שם‪.‬‬
‫‪ 4‬היה עומד בחוץ וסנדליו ברגליו וכר‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬ועיין משנה הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 7/8‬אמר ל ק ר׳ יהודה מ צ י נ ו שיפה כח הטמא וכר‪ .‬ר״ש הנ״ל וראיש שם‪.‬‬
‫וכל ה ב ר י י ת א ב ת ו ״ כ סוף נגעים הי״ג‪ ,‬ע ״ ד ע״ג‪.‬‬
‫נגעים פ״ז עם' ‪627‬‬
‫‪198‬‬
‫‪9‬‬
‫והבהמה והגרם אק מקבלק טומאה‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬תו״כ הנ״ל )ועיין בתו״כ‬
‫לעיל שם(‪ ,‬ד מ ב ״ ם פט״ז מ ה ׳ ט ו מ א ת צ ר ע ת ה״ז‪.‬‬
‫‪ 9/10‬ואין מ צ י ל י ץ בגדים ב ב י ת ה מ נ ו נ ע ‪ .‬וכיה בתו״כ הנ״ל‪ ,‬ולפ״ז נשארה ת ש ו ב ת‬
‫ר׳ יהודה ב ל י דחוי‪ .‬א ב ל ב מ ה ״ ג מ צ ו ר ע עמי ‪ 355‬מסיים כ א ן ‪ :‬אמרו לו א י ן מ ב י א י ן‬
‫ראייה מגוי ובהמה‪ .‬ו ב כ ת ״ י ירושלים ש ם ‪ :‬א י ן מ ב י א י ן ראייה ל י ש ר א ל מגוי ו ב ה מ ה ‪.‬‬
‫ולא י ד ע ת י מניין ש א ב א ת דבריו‪.‬‬
‫‪ 10‬וכמה ה ו א פרס ח צ י כ כ ר מ ש ל ש ולקב‪ .‬ב פ י לתו״כ בגליון םיה״ג עמ׳ ‪• :97‬‬
‫ו כ מ ה ה ו א פ ר ם ח צ י ככר מ ג ׳ לקב‪ ,‬ו ג ׳ שיעורין ה י ה ר ׳ ש מ ע ׳ או׳ בה‪ .‬ו פ ׳ פרם‬
‫ב ת ו ס פ ה בפרק ה ב א כולו נ ג ע יסגור ב מ ס כ ת נגעים‪ .‬ועיין גם בפי׳ רבנו ה ל ל ל ת ו ״ כ‬
‫ס ו ף גגעים ה ״ ח )מובא ב ה ע ר ו ת לפיה״ג שם ה ע ר ה ‪ .(12‬ועיין ר׳ אליהו מזרחי מ צ ו ר ע‬
‫י ״ ד מ״ו‪ .‬ועיין עירובין פ ״ ח מ ״ ב ‪ ,‬פ ר ה פ ״ א מ ״ א ‪ ,‬ת ו ס פ ת א מקוואות ‪.66011‬‬
‫‪ 10/11‬ושלשה ש י ע ו ר ק ה י ה ר׳ ש מ ע ו ן אומר בה )בה( שתי י ד ו ת מזון שתי‬
‫סעודות וכר‪ .‬עיין ם ה מ פ ת ח עירובין ס״ב ב )ס״א ע״א( ובמשנת עידובין הג״ל‪.‬‬
‫‪ 13‬מצורע שגכגס ל ב י ת ‪ . . .‬ט מ א י ם מ ד ‪ .‬ה מ ל ה •מיד״ איננה בכי״ו‪ .‬ו ב מ ש נ ה‬
‫י ״ א פ י ״ ג ‪ :‬כלים מ י ד ט מ א י ן ר׳ י ה ו ד ה אומר וכו ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 14‬בזמן שגכנס ברשות וכר‪ .‬ד״ש ורא״ש פי״ג מ״א‪.‬‬
‫‪ 15‬גכגס ל ב י ת הכגסת עושין ל ו מ ח י צ ה וכר‪ .‬ראבי״ה ח״א ס י קל״ד ע מ ‪124‬‬
‫בשם ה מ ש נ ה )הנ״ל( והתוספתא‪.‬‬
‫‪ 16‬כלים ה ת ל ו י י ן בכותל ל מ ע ל ה מעשרה טפחים וכר‪ .‬ד״ש פי״ג מי״א‪ .‬ומזה‬
‫ש ה ב י א א ת ה ת ו ס פ ת א ל מ ש ג ה שם מ ש מ ע שהוא פירש שאגו מדברים כ א ן ב מ צ ו ר ע‬
‫ש נ כ נ ס ל ב י ת טהור‪ ,‬כ מ ו שהוא ב מ ש נ ה שם‪ .‬וכן מ ש מ ע ב א מ ת מ ה מ ש ך ה ד ב ר י ם למעלה‪.‬‬
‫א ב ל להלן ב מ י ״ ב כ ת ב הר״ש לעניין ב י ת ה מ נ ו ג ע ‪ :‬ר׳ ש מ ע ו ן למעמיד! ד ק ת נ י ב מ ת נ י‬
‫ע ד ארבע אמות‪ .‬וברור איפוא שלדעתו אותה המחלוקת ה י א גם בבית המנוגע‪ .‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 16/17‬דברי ר ׳ י ה ו ד ה ר׳ שמעק אומר ל מ ע ל ה מארבע אמות‪ .‬ב ד ‪ :‬דברי‬
‫ר׳ מ א י ר ר׳ ש מ ע ו ן אומר וכו׳‪ .‬וכעין מתלוקת זו ש ל ר מאיר ור׳ ש מ ע ו ן להלן ‪,67028‬‬
‫ל פ י גירםת הר״ש‪ ,‬ע י י ן מש״ש‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ובדרך ה ש ע ר ה א פ ש ר אולי ל א מ ר ש י ש כ א ן ה ש מ ט ה ו צ ״ ל ‪ :‬ד ב ר י ר מ א י ד‬
‫ר ׳ יהודה ] א ו מ ד אפילו ל מ ע ל ה מ מ א ה א מ ה טמאין[ ד ׳ ש מ ע ו ן א ו מ ד ל מ ע ל ה מ א ר ב ע‬
‫א מ ו ת )כלומר‪ .‬טהורין(‪ ,‬וסתם מ ש ג ת י ג ו פי״ג מ י ״ א כ ר ׳ יהודה‪ .‬ועיין מ ״ ש ל ה ל ן ‪670‬‬
‫ש ד ‪ ,28/29‬ועיין להלן ש ד ‪ 22‬ומש״ש‪.‬‬
‫‪ 17/18‬ר׳ יוסי ב ר י י ה ו ד ה אומר כלים הטמוגק בקרקע הבית למטה משלש‬
‫אצבעות טהורק‪ .‬בר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬פ י ׳ ל מ ט ה מ ש ל ש ה אצבעות‪ .‬ד ׳ יוסי בר׳ י ה ו ד ה ל ט ע מ י ה‬
‫ד מ צ ר י ך נ מ י לקלף מ ק ר ק ע ש ל ש א צ ב ע ו ת )לעיל ל‪ (6253‬כ ד פ ר ש י ת לעיל בסוף פרק‬
‫שנים ע ש ר ‪ .‬ומזה מ ש מ ע שהוא פירש ש ד ב ר י ר ״ י ב ר ׳ יהודה כ א ן הם ב ב י ת ה מ ג ו ג ע‬
‫ו ל א ב מ צ ו ר ע שנכנס ל ב י ת טהור‪ .‬ועיין מ ״ ש לעיל‪.‬‬
‫‪ 18‬ר׳ יהודה אומר ה ש ד ה ותיבה ומגדל וכוי‪ .‬בר״ש פי״ג מ י ״ ב ‪ :‬ת נ י א‬
‫ב ת ו ס פ ת א ר ב י א ו מ ר ה ש י ד ה ו ה ת י ב ה ו ה מ ג ד ל וכו׳ פ י ׳ ה ש י ד ה והתיב׳ ו ה מ ג ד ל ק ם ב ר‬
‫ר ׳ א ה ל זרוק ל א ש מ י ה א ה ל וכו׳‪.‬‬
‫‪ 19/20‬שהן מבוםק כלים שבתוכן ט ט א י ן ה ב ו ר ו ה ד ו ת שבבית ה מ ג ו ג ע אף על פי‬
‫כ ״ ז חסר ב ד ו נ ש מ ט ע ״ י הדומות‪ .‬א ב ל ה י ה גם לפגי הדאשוגים‪ .‬עיין להלן‪.‬‬
‫‪199‬‬
‫נגעים פ״ז עמ׳ ‪627‬‬
‫‪ 20‬אף ע ל פ י ש נ ע ו ל י ן כלים שבתוכן טהוריץ‪ .‬גי׳ בדויה מ ן הלב‪ ,‬ובכי״ו‪:‬‬
‫א ף ע ל פי מ ו ל י ן ו כ ו ‪ /‬ו צ ״ ל ‪ :‬מגולין‪ ,‬ו כ ן ב ר ״ ש ה ג ״ ל ‪ :‬והבור והדות ש ב ב י ת ה מ נ ו ג ע‬
‫א ף ע ל פ י ש ה ן מ ג ו ל י ן כלים שבתוכן טהורין‪ .‬וכן בפיה׳׳מ ל ה ר ״ מ םפי״ג‪ :‬ו ב ת ו ס פ ת א‬
‫ה ב ו ר ו ה ח ד ו ת ש ב ב י ת המגוגע א ף ע ל פ י מגולין כלים ש ב ת ו כ ן טהורין‪ .‬וכן פסק ב פ ט ״ ז‬
‫מ ה ׳ ט ו מ א ת צ ר ע ת סה״ט‪ .‬ו כ ן ב ד ‪ :‬ש ה ן מ ג ו ל י ן וכו׳‪ ,‬א ל א ש י ש שם לפני כן חסרון‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬כ ל המציל בצמיד פ ת י ל וכוי‪ .‬ר י ש הגיל‪ ,‬ועיין במשגה שם‪.‬‬
‫‪ 22‬ו ב י ת המנונע כאוהל המת דברי ר׳ מ א י ר ‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬ובית המנוגע כאהל‬
‫ה מ ת ‪ ,‬דכלים ש ב ו אפילו ע ד הקורות ט מ א י ן כ ד א מ ׳ ר ׳ מ א י ר ב מ ת נ י ת י ן ‪ .‬ולפי מ ״ ש‬
‫לעיל שו׳ ‪ 16/17‬צריך לחלק ב י ן ב י ת המגוגע ובין מצורע ש נ כ נ ס לבית טהור‪.‬‬
‫‪ 22/23‬ר׳ יוסי אומר כל המציל ב צ מ ד פ ת י ל ב א ה ל המת ו כ ר ‪ .‬ר״ש הג״ל‪ ,‬משגה שם‪.‬‬
‫‪ 24‬ר׳ שמעון אומר כ ל המציל בצמיד פ ת י ל ו כ ר ‪ .‬בר״ש הג״ל‪ :‬ר׳ שמעון נ מ י‬
‫כ ר ׳ מאיר א ל א ד ל י ת ליה ב י ת ה מ ג ו ג ע כאהל ה מ ת ל ט מ א כלים ש ע ד הקורות‪.‬‬
‫ר׳ ש מ ע ו ן ל ט ע מ י ה ד ק ת ג י במתגי׳ ע ד א ר ב ע אמות‪ .‬ועיין מ ״ ש לעיל שו׳ ‪.16‬‬
‫‪ 26‬חמור באדם ש א י ן בבגדים ו כ ר ‪ .‬בכי״ו‪ :‬חומר באדם וכר‪ .‬וכל הברייתות ע ד‬
‫סוף הפרק בר״ש פי״ג מי״ב‪.‬‬
‫שם‪ :‬לטמא מתחלה‪ .‬בכי״ו‪ :‬לטמא כתחלה‪ .‬וכן ב ר י ש הגיל )בפירושו(‪ :‬פ י ׳ ליטמא‬
‫כ ת ח ל ה ד ב מ ח י ה ו ש ע ר ל ב ן מחליטו ב ת ח ל ה א ב ל ב ג ד י ׳ א י ן מוחלטין ב ת ח ל ה לעולם‬
‫א ל א בסוף ש ב ו ע ובפסיון‪ .‬ועיין הפי׳ ע ל מחייה שם‪.‬‬
‫‪ 27‬לטמא בפתוך‪ .‬מ ה שאין כן בבגדים‪ ,‬עיין לעיל ל!‪ 618‬ומשיש‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬זו על ג ב זו‪ .‬ב ד ‪ :‬זו ע ל ג ב י זו‪ .‬כלומר זו ל מ ע ל ה מזו‪ ,‬משא״כ בבגדים שרק‬
‫ה צ ב ע ה ק י צ ו ג י מטמא‪.‬‬
‫חומר בבגדים שהעומד‬
‫‪28‬‬
‫שגי‬
‫שבועות‬
‫ו כ ר ‪ .‬ר י ש הנ״ל‪ ,‬יחוםי תו״א כת׳׳י‬
‫ע ר ך ר׳ י ו נ ת ן ב ן אבטולמום‪.‬‬
‫‪ 28/29‬והפסיון הדחק בבגדים טמא‪.‬‬
‫ובכי״ו‪:‬‬
‫והפסיון‬
‫אבל בר״ש‬
‫ע ד שיפשה‬
‫והדוחק‬
‫בבנדים טמאין‪.‬‬
‫ה ד ח ו ק ו כ ר ‪ .‬וביחוסי תו״א כ ת ״ י ה נ ״ ל ‪ :‬והפסיון‬
‫טמא‪.‬‬
‫ה ג ״ ל ‪ :‬והפסיון‬
‫בסמוך‪.‬‬
‫שנעלמה מהם‬
‫הדחוק‬
‫ועיין מ ״ ש‬
‫ת ו ס פ ת א זו‪ ,‬ואולי‬
‫ב ד ‪ :‬והפסיון‬
‫הרוחק‬
‫ב ב ג ד י ם ט מ א ו כ ר הפסיון הרחוק‪ .‬א ב ל‬
‫במשנה‬
‫אחרוגה פ ״ ד מ׳׳ה‬
‫שתמה על‬
‫אדם‪.‬‬
‫הראשונים‬
‫ה י ת ה להם ג י ׳ א ח ר ת כ א ן ) א ב ל ע ל ה ר ״ ש ב א מ ת‬
‫צ ״ ע ‪ ,‬ש ה ר י כ א ן הביא א ת ה ת ו ס פ ת א ב נ ו ס ח א זו ו פ י ר ש א ו ת ה לפיה(‪.‬‬
‫‪ 29‬והפורח בבגדים טמא‪ .‬עיין לעיל ‪ 6245‬ומשיש׳ ועיין מ״ש לעיל שם‪.‬‬
‫‪ 29/30‬משתלח ל כ ל ע י ר אדם אין משתלח א ל א החן לעיירות המוקפות הומה‪.‬‬
‫ב ר ״ ש ה נ ״ ל )בפירושו(‪ :‬ו מ ש ת ל ח ב כ ל ע י ר ו ד ל א כר׳ יוסי ה ג ל י ל י ד ת נ י א )תו״כ ת ז ר י ע‬
‫סוף פ ר ק י ״ ב ‪ ,‬ם״ח ע ״ ב ( ר ׳ יוסי ה ג ל י ל י א ו ׳ מחוץ ל מ ח נ ה מ ו ש ב ו‬
‫ו ה ב ג ד )וכ׳׳ה גם‬
‫ב כ י ״ ר שם( ל מ ד ע ל ה ב ג ד י ם ש ט ע ו נ י ׳ ש י ל ו ח ל ג ׳ מחנות‪ ,‬א ל מ א ב ג ד י ם כ א ד ם לשילוח‪,‬‬
‫ו ת נ א ד ה כ א ס ב ר ד א י ת ק ו ש ל ב י ת ו כ ו ‪ /‬ו ב מ ה ״ ג ת ז ר י ע ע מ ׳ ‪ :307‬ר׳ י ו ס י הגלילי א ו מ ר‬
‫מחוץ ל מ ח נ ה מ ו ש ב ו וסמיך לו ו ה ב ג ד )עיין גם בפסז״ו( ל י מ ד ע ל ה ב ג ד י ם ש ה ן ט ע ו נ י ן‬
‫שילוח ח ו ץ ל ש ל ש מ ח נ ו ת ‪.‬‬
‫וחומד בבגדים מבאדם שהבגדים מוציאין אותם חוץ לעיר‬
‫בין מוקפת בין שאינה מוקפת‬
‫והאדם חוץ‬
‫לעיר‬
‫המוקפת‬
‫משלחין ושאינן‬
‫מוקפות‬
‫א י ן משלחין‪ .‬ו ע י י ן ר מ ב ״ ם ם פ י ״ ג מ ה ׳ ט ו מ א ת צ ר ע ת ‪ .‬ו ב ע ל מ ה ״ ג ה ס מ י ך א ת ה ת ו ס פ ת א‬
‫)או א ת הרמב״ם( לתו׳י׳כ שם‪ ,‬אעפ׳׳י ש ל ש י ט ת ה ד י ש ה ם חולקים‪.‬‬
‫נגעים פ״ז—ח עמ׳ ‪627—628‬‬
‫‪200‬‬
‫‪ 30‬הלוקח בנד מ ן הנוי יראה כתחדה‪ .‬משנה פי״א מ״א‪.‬‬
‫‪ 31‬חמור באדם ש א י ן בבתים וכד‪ .‬ב ד ‪ ,‬כי״ו ור״ש הנ״ל‪ :‬חומר ב א ד ם ו כ ד ‪.‬‬
‫ועיין תו״כ מצורע סוף פרש׳ נגעים הט״ו‪ ,‬ע ״ ד ע״ג‪.‬‬
‫‪ 32/33‬לטמא כתחלה ולטמא בבנדים‪ ...‬ב א ‪ p‬ובחוצה ל א ר ץ ‪ .‬בכי״ו ור״ש הנ״ל‬
‫)בר״ש בשינויים קלים בכתיב(‪ :‬ל ט מ א כתחלה וליטמא ב מ ח י ה ו ל י ט מ א בפתוך ו ל י ט מ א‬
‫ב א ר ב ע א מ ו ת )בר״ש ל ג כ ו ן ‪ :‬מראות( זו ע ל ג ב י זו ו מ י ט מ א ב ב ג ד י ם ) ב ר ״ ש ‪ :‬ב מ ד ר ס ‪,‬‬
‫א ב ל בפירושו להלן ש ם ל נ כ ו ן ‪ :‬ב כ ג ר י ס ‪ ,‬וכצ״ל בכי״ו( ומיטמא ב א ר ץ ו ב ח ו צ ה לארץ‪.‬‬
‫ואשר לפירושה עיין לעיל א צ ל בגדים‪ ,‬א ל א שכאן הוסיף ש א ד ם מ ט מ א ב כ ג ד י ם‬
‫מ ש א ״ כ ב ב ת י ם ש מ ט מ א י ם ר ק ב ש ג י גריסים )פי״ב מ ״ ג ( ואדם מ ט מ א ו מ ט ה ר ב א ר ץ‬
‫ובחו״ל‪ ,‬עיין להלן ל‪ ,628‬״‪ 628‬ומש״ש‪ ,‬מ ש א ״ כ ב ב ת י ם )פי״ב סמ״ד(‪.‬‬
‫‪ 34‬והפסיון הרחוק בבתים טמא‪ .‬וכ״ה בריש הנ״ל‪ .‬ו ב ד ‪ :‬והפסיון ו ה ד ו ח ק‬
‫ב ב ת י ם ט מ א ‪ ,‬ועיין מ י ש לעיל ש ד ‪.28/29‬‬
‫ש ם ‪ :‬והפורח בבתים טמא‪ .‬ר״ש ויחוסי תו״א כת״י הנ״ל‪ ,‬ועיין בדיש פירקין ומש״ש‪.‬‬
‫‪ 34/35‬ומשתלח חוץ ל כ ל ע י ר ואדם א י ן משתלח וכד‪ .‬תו״כ מצורע ם״ד ה״ד‪,‬‬
‫ע ״ ג ע״ג‪ ,‬ד מ ב ״ ם פט״ז מ ה ׳ טו״צ סה״א‪.‬‬
‫‪ 36‬והלוקח ב י ת מ ן הנוי י ר א ה כתחלה מה ש א ץ כן באדם‪.‬‬
‫כפו״פ‬
‫רפ״ד‬
‫ע מ ׳ כ״א‪ .‬ועיין ב מ ש נ ה פ י ״ ב מ ״ א ‪ ,‬ולפלא ש ל א ה ב י א משם‪.‬‬
‫‪ 37‬שהעומד ש נ י שבועות בבנדים טמא‪ .‬עיין מ״ש ע״ז בר״ש הגיל‪.‬‬
‫עמ׳ ‪628‬‬
‫‪ 1‬ומטמא בבנדים‪ .‬בר״ש לנכון‪ :‬ו מ ס מ א ב כ ג ר י ס‪ ,‬עיין לעיל ש ד ‪ 32/33‬ומש״ש‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬מטמא בשתי וערב‪ .‬בר״ש הג״ל )בפירושו(‪ :‬א ב ל סידר אבנים לעשות מ ה ם‬
‫ב י ת ד ד מ ו ל ש ת י וערב א י ן מיטמי׳ בגגעי׳‪ .‬ו ע ו ד הוד‪ ,‬מ צ י ל מ י מ ׳ ד ב ג ד ע ג ו ל מ י ט מ א‬
‫ובית עגול א י ן מיטמא‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫נזקקה ל ה ן טומאה שלשה ש מ ע ו ת‬
‫עיין ר״ש הג״ל‪.‬‬
‫פ״ח‬
‫‪ 4‬א י ן מצורע מטהר מצורע וכר‪ .‬כ ל הברייתא בד״ש פי״ד מ״א‪ .‬ו ב פ י ה ״ מ‬
‫ל ה ר ״ מ פ י ״ ד מ י ״ ג ע מ ׳ ‪ : 178‬ו ש ם ג א מ ר גם כ ן א י ן מ צ ו ר ע מ ט ה ר מצורע‪ ,‬ופסקה ב פ י ״ א‬
‫מ ה ׳ ט ו מ א ת צ ר ע ת ה ״ ו ‪ .‬ו ב ת ו ״ כ ר י ש מ צ ו ר ע סה״ה‪ ,‬ע ׳ ע ״ ב ‪ :‬א י ן מ צ ו ר ע מ ט ה ר א ת‬
‫המצורע‪ .‬ועיין מ ״ ש להלן ב ש ם הרלביג‪.‬‬
‫‪ 4/5‬אבל נשאל ה ו א על הטומאה ועל הטהרה של עצמו‪ .‬בכי״ו ור״ש ה נ ״ ל ‪:‬‬
‫א ב ל גשאל ה ו א ע ל ה ט ה ד ו ת ו ע ל ה ט ו מ א ו ת ש ל עצמו‪ .‬ו ה ג ר ״ א מ ח ק א ת המלים ״של‬
‫עצמו״‪ ,‬ואולי י ש כ א ן א ש ג ר ה מ ל ע י ל ״‪ •61834 ,538‬ואולי ה פ י ר ו ש ה ו א ש ג א מ ן ה ו א‬
‫לפסוק דינים ולהורות הלכות ב ד י נ י צ ר ע ת ה נ ו ג ע י ם ל ע צ מ ו א ע ״ פ ש ה ו א מצורע‪,‬‬
‫ע י י ן ל ע י ל ב פ ״ א סהי״ד‪.‬‬
‫‪ 5‬והכל כשרץ לטהר וכר‪ .‬כ ל הברייתא בפיה״מ להר״מ פי״ד מי״ג סוף ע מ ׳ ‪,177‬‬
‫ר מ ב ״ ם פ י ״ א מ ה ׳ ט ו מ א ת צ ר ע ת ה ״ ו ור״ש הנ״ל‪ .‬ו ב ר ל ב ״ ג מ צ ו ר ע ק נ ״ ד ע ״ א ‪ :‬ה ש ר ש‬
‫ד״י׳ ה ו א ש ט ה ר ת ה מ צ ו ר ע א י נ ה א ל א בכהן והוא מטהרו א ע י פ ש ה ו א ז ב א ו ט מ א מ ת‬
‫‪201‬‬
‫נגעים פיח דמי ‪628‬‬
‫מכיון שאינו מצורע שנאמר והעמיד הכהן המטהר את האיש המטהר ואם היה הכהן‬
‫מצורע הרי אני קורא מיטהר לא מטהר )עיין בתו״כ שציינתי לעיל בשו׳ ‪ (4‬כבר‬
‫נ ת ב א ר זה בשמיני מתוספות נגעים‪.‬‬
‫‪ 6/7‬שני לטהרו א ו לטמאו ב א ר ץ ובחוצה ל א ר ץ ‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬שנ׳ לטהרו‬
‫או לטמאו ד ״ א ל ט ה ר ו א ו ל ט מ א ו בארץ ובח׳׳ל‪ .‬ובאדרת אליהו לבשייצי‬
‫טמאה וטהרה דפט״ו‪ :‬ולקח הכהן עץ ארז וגומר בין בארץ בין בחוצה לארץ בין‬
‫היות המקדש קיים בין שלא יהיה קיים‪ .‬וכגראה ששאב את זה ממקור רבני‪.‬‬
‫‪ 7/8‬ה ז ה בו לחטאת כשר למצורע‪ .‬פדה פי״א מ״ח‪ .‬ועיין באליהו רבא ובמשגה‬
‫אחרונה שם‪ ,‬וכדבריהם מפורש בירושלמי‪ ,‬עיין להלן‪.‬‬
‫‪ 8/9‬ר׳ א ל י ע ז ר אומר עץ א ר ז ואזוב ושני ת ו ל ע ת ה א מ ו ר בתורה ש ל א נ ע ש ת ה‬
‫ב ה ן מלאכה‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬תוםפ׳ סוטה ט״ו סע״ב‪ .‬ו ב ס יחוסי תנאים ואמוראים עדך ד׳טרפון‪:‬‬
‫וגרס׳ נמי בספרי )צ״ל‪ :‬בספר׳ = בספרא( פ טהרת מצורע ובתוספת׳ דמם׳ גגעים‬
‫פ׳ אין מצורע מטהר‪ ,‬ר אליעזר אומד עץ ארז ואזוב ושגי תולעת שלא געשתה בהן‬
‫מלאכה )ע״כ ליתא בתו״כ שלפגיגו( א״ד יהודה שבתי היתד! וכו׳‪.‬‬
‫ובירוש׳ סוטה פ״ב ה״ב‪ ,‬י״ז סע״ד‪ :‬ת מ ן תנינן )משנה פרה הנ״ל( אזוב שהזה‬
‫בו כשר לטהר א ת המצורע‪ .‬ד׳ אימי בשם ד לעזר זו להוציא מדברי ר׳ לעזר‪ .‬דתני‬
‫)אולי צ׳׳ל‪ :‬תני‪ ,‬וזו היא ברייתא אחרת סתמית שהולכת בשיטת ר׳ אליעזר( הזה בו‬
‫על החטאת פסול למצורע‪ .‬הזה בו על המצורע פסול לחטאת‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 9‬אמר ר׳ יהודה שבתי היית והלכתי אצל ר׳ טרפון וכד‪.‬‬
‫ר״ש ויחוסי תו״א‬
‫כת״י הנ׳׳ל‪ ,‬כפו״פ פ״ו עמ׳ פ״ד‪ .‬וכל הברייתא בתו״כ ריש מצורע הי״ג‪ ,‬ידוש׳ סוטה‬
‫פ״ב ה״ב‪ ,‬י״ח ע״א‪.‬‬
‫‪ 9/10‬יהודה ב נ י ו כ ר ‪ .‬המקורות הנ״ל‪ ,‬פי׳ הרשב״ץ לאבות פ״ד מי״ג‪ ,‬םיז ע״ב‪.‬‬
‫‪ 10/11‬בזו טהרתי שלשה מצורעים וכר‪ .‬דשב״ץ אבות פ״ב מט״ו‪ ,‬ל״ז ע״ב‪.‬‬
‫‪ 11‬ש ה ן של א כ ד י ת ‪ .‬כ״ה בד‪ ,‬ובכי״ו‪ :‬שהיא שלא ברית‪ .‬ובר״ש הנ״ל‪ :‬שהן‬
‫אברות‪ .‬ו ב ת ר כ הנ״ל‪ :‬שהיא שלברות‪ .‬ובפסז״ו י׳׳ט ע״ב‪ :‬שהיא של ברות‪ .‬ובפיה״מ‬
‫להר״מ סוף מכילתין עמי ‪ 178‬מעתיק מ ת ר כ ‪ :‬שהיא של בירות‪ .‬ובכת״י ילון שם‪:‬‬
‫שהיא שלכירות )נ״א ב י ר ו ת ך ובילקוט ד״ר שם‪ :‬שהיא של ב נ י ת א ‪ .‬ולהלן אעתיק‬‫גי׳ תו״כ כי״ר‪ .‬ובירוש׳ סוטה הנ״ל‪ :‬שהיא שליברות‪ .‬ועיין מ״ש הפרופ׳ ר״ע לעף‬
‫בספרו הגדול פלורה דער יודען ו ד ג עמ׳ ‪.34‬‬
‫שם‪ :‬וראשה ט ר ו ף ‪ .‬וכ״ה בד‪ .‬וכן בירושלמי הנ״ל‪ :‬וראשה ט ר ף ‪ .‬אבל בר״ש‬
‫ו ב ר א ש ה ט ר ף ‪ ,‬וכ״ה בתו״כ הנ״ל בהוצ׳ שלפנינו‪ ,‬וכן מעתיק משם במה״ג‬
‫הנ״ל‪:‬‬
‫מצורע עמ׳ ‪ ,332‬בפסז״ו הנ״ל‪ ,‬בפיה׳׳מ להד״מ הנ״ל‪ ,‬בפי׳ הראב״ד תו״כ שם‪ ,‬וכן‬
‫היתד• הגי׳ בתו״כ לפני בעל הפי׳ המיוחס להר״ש שם‪ ,‬כפי שיוצא מדבריו סהי״ג שם‪:‬‬
‫כ ל זמן‬
‫שהטרף‬
‫עליו )וגם מכאן הוכחה ברורה שהפי׳ הזה איננו להר״ש‪ ,‬שהרי‬
‫בר״ש כאן מדגיש מפורש שהגי׳ בתו״כ ה י א ‪ :‬וראשה טרוף‪ ,‬עיין להלן(‪.‬‬
‫והואיל והגי׳ בתו״כ הנ״ל בכי״ר היא משונה מאד מהנדפס אעתיק א ת כל‬
‫הברייתא משם‪ ,‬ונ״ה שם‪ :‬ועץ יכול כל עץ תל׳ ל ד ארז או ארז יכול צ ל ף תל׳ ל ד עץ‬
‫הא כיצד זו בקעת שלאדז‪ .‬ד׳ חנניה בן גמ׳ או׳‬
‫וראשה‬
‫ט ר ו ף )וכן מעתיק משם‬
‫גם בד״ש כאן פי״ד מי״ג‪ .‬א ב ל בהוצ׳ שלפנינו‪ ,‬בילקוט‪ ,‬במדרג ‪ :332‬ובראשה טרף‪.‬‬
‫ובחזקוני שם‪ :‬ובראשו ש ד ף ( ל מ ה מצורע מטהר בארז ובאזוב‪ .‬בארז שמשים עצמו‬
‫‪202‬‬
‫נגעים פיח עמ׳ ‪628‬‬
‫כארז לקה במצורע ובאיזוב כיון שעשה תשובה והשפיל עצמו כקיר )אולי צ״ל‪:‬‬
‫כאזוב בקיר( מטהר באיזוב כן הוא אומ׳ )מלכים א׳ ה׳ י״ג( וידבר על העצים )כ״ז‬
‫מ‪-‬למה מצורע מטהר״ וכו׳ ליתא לפנינו בתו״כ‪ ,‬ועיין פסיקתא דר״כ פסי׳ פרה ל״ה ע״א‪,‬‬
‫תנחומא מצורע סי׳ ג׳‪ ,‬הוצ׳ בובר סי׳ ה׳‪ ,‬מה״ג עמ׳ ‪ ,333‬ועיין רש״י ופי׳ ר״י ק ר א‬
‫מלכים א׳ ה׳ י״ג‪ ,‬ועיין מורה נבוכים להרמב״ם ח״ג סוף פמ״ז(‪ .‬אמ׳ ר׳ יהודה ש ב ת‬
‫היית והלכתי אחר ר׳ טרםון לביתו אמ׳ לי יהודה בני תן לי סנדליי ו נ ת ת י לו םשט‬
‫ידו לחלון ונתן לי הימנה מקל‪ ,‬אמ׳ לי יהודה בני בזו טיהרתי שלשה מצורע׳ ולמדתי‬
‫בה שבע הלכות שהיא ש ל ב ר כ ו ת וראשה ט ר ו ף )וכ״ה גס בילקוט שם( וכד‪.‬‬
‫והגה הגי׳ ‪.‬בראשה טרף״ נתפרשה ע״י הר״ש הנ״ל שעניינה שיהיה עלה בראש‬
‫הארז‪ .‬וכן בפי׳ הראב״ד הג״ל‪ :‬ובראשו טרף בא לקיים עץ וארז‪ ,‬אי גמי כדי שיהא‬
‫ראוי ל ה י ו ת ) צ ״ ל ‪ :‬להזות( ממנו‪ .‬אבל מה ע נ י י ן ‪ .‬ו ר א ש ה טרוף״ לא גתפרש בר״ש הג״ל‪,‬‬
‫והוא רק העיד שבתו״כ )ששם היתה לפניו הגי׳‪ :‬ראשה טרוף( משמע עניין אחר‪.‬‬
‫ונראה שהפי׳ הנכון הוא ע״פ הרמב״ן שבועות ספ״ג‪ ,‬כ״ט ע״ב‪ :‬אמד שמואל‬
‫בטרוף פי׳ רב גתן בעל הערוך )ערך טרף ה׳( בשם רב שרירא גאון ז״ל מושוה‬
‫כקורת בית הבד שאין מניחין פגיה עגולות ומשופעות וכו׳ ובתוספתא דגגעים גבי‬
‫מקל שמזין בו וראשה טרוף פירוש מרובע וכו׳‪ .‬והנה קרוב לוודאי שעלינו להסמיך‬
‫פירוש מלה זו לפי׳ הגאון הנ״ל לפעל טרף‪ ,‬ולפ״ז יהיה פירושה‪ :‬חלק ושוה )כמו‬
‫שפירש בק״ע בירוש׳ סוטה הג״ל(‪ ,‬והייגו שיהיה לו צורה של מקל ולא טרף )==עגף‪,‬‬
‫עיין ספירי חקת פי׳ ק כ י ה הוצ׳ הורוביץ עמ׳ ‪.(156‬‬
‫וראייה בדודה לפירוש זה גראה מספרי זוטא חוקת הוצ׳ הורוביץ עמ׳ ‪: 103‬‬
‫‪ f‬ולקח הכהן עץ‪ ,‬יכול אחד מכל העצים ת״ל ארז או ארז יכול אף טורף של ארז ת״ל‬
‫י עץ ארז הא מה הדבר בקעת מתוך לבו של ארז ו כ מ ו מ ח ו ק ה י ה ‪ .‬ועכשיו‬
‫כשאנו משוים את תחילת הברייתא בתו״כ הנ״ל לברייתא זו בם״ז אנו רואים ברור‬
‫ש‪-‬ראשה סרוף״ מקביל ל״כמו מחוק היה״ של הס״ז‪ ,‬והיינו כפירוש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 12‬חלוק אחד ושנים לארבעה‪ .‬בכי״ו ור״ש הנ״ל‪ :‬חלוק אחד לשנים ושנים‬
‫לארבעה‪ .‬וכ״ה במשנה ו׳ פייד ובמקבילות הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 12/13‬מזין שונק ומשלשק ומטהרק וכוי‪ .‬ר״ש ויחוסי תו״א בתיי הנ״ל‪ ,‬תו״כ‬
‫וירושלמי הנ״ל‪ ,‬רמב״ם פי״א מה׳ טו״צ ה״ז‪.‬‬
‫‪ 13‬ומטהרק בנבולין‪ .‬בק״א לתו״כ הנ״ל )ד״ו קכ״ח ע״ב>‪ :‬ומטהרין בגבולין‬
‫דר׳ טרפון שלא בפני הבית היה ובגבולין היה כדגרםי׳ בפסחים בסוף פרק אלו דברים‬
‫)ע״ב םע״ב( מעשה בד״ט וכו׳ אלמא דר״ט שלא בפני ה ב י ת ובגבולין היה‪ .‬ולא ירדתי‬
‫לסוף דעתו בזה‪ ,‬שהרי בגבולין שם הוא בניגוד למקדש וירושלים‪ ,‬כמו בכ״מ בש״ס‪,‬‬
‫וכאן פירוש זה תמוה מאד׳ ואין להעלות על הדעת שר׳ יהודה למד ממעשה דד״ט‬
‫שמטהדים מצורע )שכל טהרתו הראשוגה היא כשהוא עדיין חוץ למהגר‪ (.‬מחוץ‬
‫לירושלים*(‪ .‬וג״ל ברוד שפירושה של מלה זו משתגה בהתאם לדבר המקביל לה‪,‬‬
‫והייגו כשמדברים על המקדש‪ ,‬פירושו של גבולין הוא מחוץ למקדש‪ ,‬וכשמדברים על‬
‫ירושלים פירושו מחוץ לירושלים )עיין בלימוד הערוך שבת ט״ו ע״ב( וכשמדברים על‬
‫א״י פירושו מחוץ ל א ״ י ‪ -‬ח ו ״ ל ‪ .‬אלא שקשה מניין הסיק ד׳ יהודה שמטהדין בחו״ל‪.‬‬
‫‪ (1‬עיין רש״י מנחות פ״ח רע״ב‪ ,‬אכל הנכון הוא גרש״י מכת״י שם בגליון ש״ם ראם‪,.‬‬
‫נגעים פ״ח דמ׳ ‪628‬‬
‫‪203‬‬
‫ו ב פ י ה ״ מ ל ה ר ״ מ סוף מ כ י ל ת י ן ע מ ׳ ‪ :178‬״ומטהרין בגבולין‪ .‬ו ל מ ד ז א ת ההלכה‬
‫ל פ י ש ר טדפון ה י ה א ח ר ה ח ד ב ן וזה ה מ ע ש ה ה י ה ב ח ו צ ה ל א ר ץ לפי מה שיודו‬
‫ה ד ב ר י ם שהיו לו עמו״‪ .‬וא״כ לפי הר״מ עלינו להניח מתוך ה ע נ י י ן ש ה מ ע ש ה ש ל ר ״ י‬
‫ו ר ״ ט היה בחו״ל‪ .‬ועצם ה ד ב ר ש מ ט מ א י ן ו מ ט ה ר י ן ב ח ו י ל מפורש לעיל ש ד ‪ 7‬ע י י ן‬
‫‪,‬‬
‫מש״ש‪ ,‬ולעיל ‪.62723‬‬
‫‪ 13/14‬ש ת י צפרץ דרור ו א ל ו הן הדרות ב ע י ר ‪ .‬וכ״ה בר״ש הנ״ל‪ .‬וכן במיוחס‬
‫ל ה ר ״ ש תו״כ‪ ,‬נ י ט ע ״ ב )ואני מ ע ת י ק מכי״א של הפירוש ה ז ה ( ‪ :‬ובתוספת׳ ש ת י צ פ ו ר י‬
‫א ל ו ה ד ר ו ת בעיר‪ .‬א ב ל ב ם מ ״ ג ע ש י ן רל״ו‪ .‬רל״ה ע ״ ד ‪ :‬ומביא ש ת י צ פ ר י דרור ו מ פ ר ש‬
‫ב ת ו ס פ ת א אלו ה ן הדרות ב ב ת י ׳ ‪ .‬ובתו״כ מ צ ו ר ע סוף גגעים ה י ״ ד ‪ :‬ד ׳ יוסי הגלילי‬
‫א ו מ ד ציפור שחיה חוץ ל ע י ר ואיזו זו דרור‪ .‬ובראב״ד שם ע ״ ד ע ״ ד ‪ :‬י ש מפרשי‪/‬‬
‫ש ה ו א שלו כ מ ו ש א מ ר נ ו באדם )עיין להלן( ואותו השלו אינו מצוי ב י י ש ו ב כלל ו כ ו‬
‫ולזה הפי׳ ל א סביר׳ ליה כ ר י ש מ ע א ל ד א מ ר ) ש ב ת ק״ו ב׳ וש״נ( ל מ ה נקרא ש מ ו‬
‫צפור דרור שדרה ב ב י ת כ ב ש ד ה ‪ .‬ולפ״ז ה ת ו ס פ ת א שלנו כ א ן חולקת ע ל ד ׳ יוסי הגלילי‪.‬‬
‫ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 14‬ר׳ שמעון ב ן אלעזר אומר א ל ו ה ן ה ק י ב ל א ו ת ‪ .‬ב ד ‪ :‬אלו הן הקובלאות‪.‬‬
‫ו ב כ י ״ ו ‪ :‬ואלו ה ן אילו הקיבלאות‪ .‬ו ב ד ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬ר ש מ ע ו ן א ו מ ר אלו הקיבלאות‪.‬‬
‫וכן במיוחס להר״ש תו״כ )כת״י ה נ ״ ל ( ‪ :‬ר ש מ ע ו ן א ו מ׳ הקיבלאות‪ .‬ו ב פ י ר ו ש‬
‫ה ד ״ ש כ א ן ‪ :‬אילו ה ק י ב ל א ו ת ה מ ו ב ח ר ו ת ש ב מ י נ ן והכי נ מ י ת נ י א ב ת ו ר ת כהנים‬
‫ד ש מ ע ו ן א ו מ מ ה מים ברורין ש ב מ י נ ן א ף ציפור בדודה ש ב מ י נ ה זו קובלי‪.‬‬
‫קובל שם מקום ש ש ם הם המובחרים‪.‬‬
‫ו ל פ נ י נ ו בתו״כ מצורע פ ״ א ה ״ ה ע ׳ ע ״ ד ‪ :‬א ף ציפור הברורה ש ב מ י נ ה זו ק י פ ל ‪.‬‬
‫ובכי״ר ש ם ‪ :‬זו ק י ב ל ו ‪ .‬ו ב מ ה ״ ג שם ‪ :334‬זו ק י פ ל י ‪ .‬ו ב מ ה ״ ג כ ת ״ י ירושלים‪:‬‬
‫זו קיבלי‪ .‬ובפסז״ו י ״ ט ע ״ ב ‪ :‬א ת הצפור ה ח י ה י ק ח אותה ו א ת ע ץ ו כ ד זו ב כ ל י ‪.‬‬
‫ובטופס ש ל י )עיין מ ״ ש עליו ב ק ר י ת ספר ש י ״ ג ס ״ א ע מ ‪ 106‬ואילך( ה ו ג ה ב פ ג י ם ‪:‬‬
‫זו כ כ ל י ‪ ,‬והמלים ‪ ,‬ו א ת ע ץ ו כ ד ״ גמחקו‪ .‬ובגליון ש ם ‪ :‬ס ״ א קבלי‪ .‬ובילקוט ד ״ ד ‪:‬‬
‫ה צ פ ו ד ' ב ר ו ר ה ש ב מ י ג ה זו ק ב ל ה )ובד״ו ב ט ע ו ת ‪ :‬ב ד ו ד ה שבמיגה‪ .‬ו ל ק ח זו קבלה(‪.‬‬
‫א ב ל כ נ ר א ה שהגי׳ ה נ כ ו נ ה והפירוש ה נ כ ו ן ה ו א ב ר א ב ״ ד שם ע ע ״ ד )והמו״ל‬
‫שם לא ה ר ג י ש ב ז ה ( ‪ :‬ש כ ל י ו ק ב ל י‪ .‬מין ש ל ו ) ק ר י ‪ :‬שלו( כ ד א י ת א ב י ו מ א ) ע ״ ה ב (‪.‬‬
‫וכן ב מ י ו ח ס ל ה ר ״ ש שם נ ״ ט ע ״ ב )כת״י ה נ ״ ל ( ‪ :‬זו שכלי וקבלי‪ .‬וכנראה ש ע ״ פ‬
‫ה ר א ב ״ ד ה ג י ה גם ב ת ו מ ת ישרים ב ה ג ה ו ת ספרא מ ״ ח ע ״ א ‪ :‬״שבמינה זו קיפל צ ״ ל‬
‫ש ב מ י נ ה ש י ב ל י ו ה י כ ל י ״ ‪ .‬ו ב ה ג ה ו ת ספרא ל ר ׳ אברהם ה ל ח מ י כ ת ״ י וורטהיימד‬
‫)עיין מ ״ ש ' ע ל י ה ם לעיל ע מ ׳ ‪ 192‬ב ה ע ר ה ( ‪ :‬וצ״ל שיכלי והיבלי‪ .‬ועיין ד ק ״ ס יומא‬
‫ע מ ‪ 230‬ה ע ד ה ד ‪ .‬ו ג י זו מ ת א י מ ה ב א מ ת לבבלי י ו מ א שם ש ה ס י ק ‪ :‬מ ע ל י א דכולהו‬
‫ש כ ל י ‪ .‬ו ב א ג ד ו ת ה ת ל מ ו ד שם מ ״ ה ס ע ״ ד ‪ :‬שכלי ככלי ופיסיוני )צריך ל ה ש ל י ם ‪:‬‬
‫ושלו( םיסיוני ושלו מ ע ל י א דכולהו‪ .‬גריעא דכולהו ש כ ל י ו כ ד ‪ .‬ועיין ד ק ״ ס שם ‪231‬‬
‫ה ע ר ה ה׳‪ .‬ו מ ת ו ״ כ כ א ן מ ש מ ע ש ה ג י ׳ שלפנינו נכונה‪ ,‬כ י ש כ ל י וקבלי הס הברורות‬
‫והמובחרות שבמינה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 14/16‬שחט אחת מהן‪ ...‬על אחת ידו‪ ...‬על מצחו‪ .‬מ ש נ ה א פ י ״ ה ובכי״ו כ א ן ‪:‬‬
‫ע ל א ח ד י ד ו ש ל מ צ ו ר ע ו כ ד ‪ ,‬ו צ ״ ל ‪ :‬ע ל א ח ר ידו‪ ,‬כ מ ו שהוא ב מ ש נ ה ‪.‬‬
‫‪ 16‬ואם הזה ע ל י ו מכל מקום‬
‫י צ א ‪ .‬ליתא ב מ ש נ ה ובתו״כ‪ ,‬וגם הרמב״ם לא הביאה‪.‬‬
‫נגעים פ״ח עמ׳ ‪628‬‬
‫‪204‬‬
‫‪ 17‬ובן ה י ה מ ז ה ע ל ה ש ק ו ף ש ל בית מבחוץ‪ .‬בכי״ו‪ :‬וכך ה י ה וכד‪ .‬מ ש נ ה שם‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬ו א ם ה י ה עליו דם מכל מקום י צ א ‪ .‬ליתא במשנה הנ״ל‪ .‬וגם הר״מ ל א ה ב י א ה ‪.‬‬
‫ו ב כ י ״ ו ‪ :‬ו א ם ה ז ה עליו ד ם וכר‪ .‬ובתו״כ מ צ ו ר ע ס ו ף נ ג ע י ם הי״ד‪ ,‬ע ״ ד ע ״ ג )בכי״ר(‪:‬‬
‫והזה ע ל הבית‪ .‬ע ל שקופו‪ .‬ו י ש א ו מ ר י ן ע ל כ ל ו ‪ .‬ואולי ה פ י ר ו ש ה ו א שיכול ל ה ז ו ת‬
‫ע ל כולו‪ ,‬כלומר כל מקום שירצה‪ .‬ודוחק‪.‬‬
‫‪ 17/18‬שלח וחזרה אפילו חמש פעמים מותרת ב א כ י ל ה ‪ .‬בכי״ו‪ :‬שלחה וחזרה‬
‫ש ל ח ה וחזרה אפילו ח מ ש ה פ ע מ י ם מ ו ת ר ת באכילה‪ .‬ואולי צ ״ ל ‪ :‬שלחה וחזרה חוזר‬
‫ו מ ש ל ח ה אפילו ח מ ש ה פעמים‪ .‬ו מ ו ת ר ת באכילה‪ .‬ו ב ר מ ב ״ ס פי״א מ ה ׳ ט ו מ א ת צ ר ע ת ה ״ א ‪:‬‬
‫ש ל ח ה וחזרה ח ו ז ר ו מ ש ל ח ה א פ י ל ו מ א ה פעמים‪ .‬ו א ח ״ כ מ ג ל ח ה כ ה ן ו כ ר ‪ .‬ו ע י י ן‬
‫ב מ ל ״ מ שם‪ .‬ו א פ ש ר שזהו דווקא א ם חזרה לפני שגילחו הכהן מפגי שצריך ש ת ה י ה‬
‫מ ש ו ל ח ת ב ש ע ת הגילוח‪ ,‬א ב ל א ם חזרה א ח ״ כ ל א א י כ פ ת לנו‪ ,‬והיא מ ו ת ר ת ב א כ י ל ה ‪.‬‬
‫ועיין ת ו ״ כ מצורע פ ר ש ׳ ב׳ ה״ה‪ .‬ע ״ א ע״א‪.‬‬
‫‪ 18‬וכשרה לטהר במצורע אחר‪.‬‬
‫בכי״ו‪ :‬וכשרה לטהר ב ה מצורע אחר‪ .‬ו פ ס ק ה‬
‫ה ר ״ מ ב פ י ״ א מ ה ׳ ט ו ״ צ ה״ז‪.‬‬
‫‪ 18/19‬ר׳ יוםי ה ג ל י ל י אומר ריסי עיניו א ץ צ ר י ך לנלח‪.‬‬
‫בתו״כ מצורע‪ .‬פ״ב ה״ה‪,‬‬
‫ע ״ א ע ״ ג ‪ :‬ר ׳ יוסי הגלילי א ו מ ר ג ב ו ת עיגים ו ל א ריסי עינים‪.‬‬
‫‪ 19‬ג ל ח ו ש י י ר שתי שערות וכר‪ .‬ר״ש פי״ד מ״ד‪ ,‬רמב״ם פי״א מ ה ׳ טו״צ ה״ג‪.‬‬
‫‪ 19/20‬שלחה ו ח ז ר ה ‪ .‬מלים אלו גכגםו כ א ן בטה״ד מסוף שו׳ ‪) 17‬עיין מש״ש מכי״ו(‬
‫ואיגן ב ד ‪ ,‬כי״ו‪ ,‬ד ״ ש ורמב״ם הג״ל‪.‬‬
‫‪ 20/21‬ת ג ל ח ת של מ צ ו ר ע טבילתו והזאתו מ ע כ ב י ן ו ש א ר כל מ ע ש י ו א י ן‬
‫מעכבץ בו‪ .‬ד״ש פי״ד רמ״ד‪ ,‬דמב״ם פי״א מ ה ׳ טו״צ ה ״ ד בגי׳ הפוכה‪ ,‬וצריך ל ה פ ך שם‬
‫הגירסא כ מ ו שהגיה ה ר א ב ״ ד שם ע ״ פ התוספתא‪.‬‬
‫‪ 21/23‬שחיטת צ פ ר י ו והזאתו ותגחלתו ביום‪ ...‬כץ בכהגים בץ בלוים‪ .‬ריש הג״ל‪.‬‬
‫ת ו ״ כ ר י ש מ צ ו ר ע ה״ג‪ .‬ע ׳ ע״א‪ ,‬תו״כ מ צ ו ר ע ר י ש פרק ב׳‪ ,‬ע ״ א ע ״ ב ‪ .‬ו כ ל ה ב ר י י ת א‬
‫ברמב״ם פי״א מ ה ׳ סו״צ ה״ה‪ ,‬ו ש ם ה ג י ר ס א ‪ :‬ב י ן ב כ ה ג י ם ב י ן ב י ש ר א ל ‪ .‬ו ב ד ״ ש ה ג ״ ל ‪:‬‬
‫ב י ן בכהנים ב י ן בלוי׳ פ י ׳ ו ש א ר כ ל מ ע ש י ו ו כ ר כגון לקיח׳ צפרין‪.‬‬
‫‪ 24/26‬מ צ ו ר ע מותר בתשמיש המטה‪ ...‬אף א ג י כ ך א מ ר ת י ‪ .‬תו־כ מצורע סוף‬
‫פ י ק א ‪ ,‬ע ״ א ע ״ ב ‪ ,‬מו״ק ז ׳ ב׳‪ ,‬ו ע י י ן י ר ו ש ל מ י ש ם פ ״ א ה״ה‪ ,‬פ ׳ ע״ג‪ .‬ועיין ס ד ר עולם‬
‫פי״ט הוצ׳ ר ט נ ר ע מ ׳ ‪ 78‬ו ב ה ע ר ה י ״ ט שם‪.‬‬
‫‪ 27/28‬ש ת י צפרים ש ל מצורע‪ ...‬יקח זוג לשגייה‪ .‬ר״ש פי״ד מ״ה‪ ,‬ועיין ב מ ש נ ה שם‪.‬‬
‫‪ 28‬שחט א ח ת מ ה ן ו נ מ צ א ת ש נ י י ה דרור א ו שגמצאת טרפה שגיהם מותרות‪.‬‬
‫ב ד ‪ :‬ש ח ט א ח ת מ ה ן ו נ מ צ א ת ש נ י י ה לדרור ) ־ ל ד ר ו ר ‪ ,‬ל א דרור‪ .‬ע י י ן מ ״ ש ב ח ״ ב‬
‫ע מ ׳ ‪ (245‬א ו ש ג מ צ א ת ט ר פ ה י ק ח ז ו ג ל ש ג י י ה ו ש ת י ה ׳ מ ו ת ר ו ׳ ו כ ר ‪ .‬ו ג י ׳ מ ש ו ב ש ת‬
‫ה י א ‪ ,‬עיין כ ״ מ פ י ״ א מ ה ׳ טו״צ םה״ט ב ש ם מ ה ר י י ק ‪ .‬ובכי״ו‪ :‬ש ח ט א ת א ח ת מ ה ן‬
‫ו נ מ צ א ת ש נ י י ה ש ל דרור ) = ־ ש ל ד ר ו ר ־ = ש ל ד ר ו ד = ש ל א דרור‪ .‬ע י י ן מ ״ ש ל ע י ל ‪(57213‬‬
‫א ו ש נ מ צ א ת ט ר פ ה ש ת י ח ם מ ו ת ר ו ת ו כ ר ‪ .‬ו כ ן בר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬ש ח ט א ת א ׳ מ ה ן ו נ מ צ א ת‬
‫שניה ש ל א דרור א ו ש נ מ צ א ת טריפ׳ ש ת י ה ן מותרו׳ ויביא ש ת י ׳ כ ח ח ל ה וכו׳ ו מ ת נ י ׳‬
‫ד ק ת ג י ו ג מ צ א ת ש ל א דרור י ק ח ז ו ג לשניה‪ ,‬משום ד א י י ר י ב ש ח ו ט ׳ ש נ מ צ א ת ש ל א דרור‪,‬‬
‫א ב ל ה כ א נ מ צ א ת ש נ י ה קתני‪ ,‬ד ה ך ד ק י י מ ׳ נ מ צ א ת ש ל א דרור‪ .‬ו ל א אמריגן י ק ח זוג‬
‫ל ש ח ו ט ה ד א י ן ה ש ח ו ט ה כ ש ר ה א ל א א ם כ ן איכא שניה בהדה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪205‬‬
‫נגעים פ״ח עמ׳ ‪628—629‬‬
‫‪ 29‬שחטה ומתה ח ב ר ת ה א ו ש נ ע ש י ת טרפה ש ת י ה ן אפורות וכוי‪ .‬בר״ש הנ״ל‪:‬‬
‫ש ת י ה ן אסורות משום דפסול זה ל א ח ר ש ח י ט ה כ ד ק ת נ י ש נ ע ש ת טרפה ושחיטה ש ה י ת ה‬
‫כ ת ק נ ה קבעתן‪ ,‬א ב ל ג ב י ש ת י ה ן מותרות ק ת נ י ש נ מ צ א ת ט ר פ ה ד מ ש מ ׳ מקודם שחיטה‬
‫נ ט ר פ ה ולא ה י ת ה ש ח ו ט ה כתקנה‪.‬‬
‫‪ 30/32‬שחטה בלא עץ ארז‪ ...‬א פ ו ר ה ב ה נ א ה ‪ .‬בכי״ו‪ :‬שחטה ש ל א עץ ארז וכר‪.‬‬
‫ו ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬ש ח ט ה ש ל א ב ע ץ ארז ו כ ר )כגירסתינו(‪ ,‬ש ל א ב ע ץ ארז‪ .‬ה א י פסול הבא‬
‫מ ח מ ת ד ב ר אחר‪ ,‬מ ד מ ד מ י ליה לפסול דקודם שחיטה ו מ ר מ ד מ י ל י ה לפסול ד ל א ח ר‬
‫שחיטה‪ .‬ו ב ק י ד ו ש י ן ג״ז א ׳ ‪ :‬ש ח ט ה ש ל א באזוב ושלא ב ע ץ א ר ז ושלא בשני ת ו ל ע ת‬
‫ר ׳ י ע ק ב אומר ה ו א י ל והוקצה ל מ צ ו ת ה א ס ו ר ה ר ׳ ש מ ע ו ן א ו מ ר הואיל ונשחטה שלא‬
‫במצותה מ ו ת ר ת ו כ ר מ ר ס ב ר ש ח י ט ה ש א י נ ה ראויה ש מ ה ש ח י ט ה ו מ ר סבר ש ח י ט ה‬
‫ש א י נ ה ראויה ל א ו ש מ ה שחיטה‪.‬‬
‫‪ 32/33‬מצורע טובל‪ ...‬לא ה י ה צריך ט ב י ל ה ‪ .‬מ ש נ ה ח ׳ פי״ד‪.‬‬
‫‪ 33‬ש כ ב ר טבל מ ב ע ר ב ‪ .‬תו״כ מצורע פ״ג סהיד‪ ,‬ע״ב ע״א‪ ,‬בבלי יומא ל׳ ב ‪/‬‬
‫ר ״ ש ורא״ש םי״ד מ״ח‪ ,‬ועיין מ ל א ״ ש שם‪.‬‬
‫‪ 33/34‬אמרו ל ו ל א מן השם‪ ...‬ב א ו ת ה לשכה‪ .‬ר״ש ורא״ש הנ״ל‪ .‬ועיין יומא‬
‫ה נ ״ ל ו מ ה ש ה א ר י ך בשיח יצחק שם‪ .‬ועיין מ ה ״ ג מצורע ‪.340‬‬
‫‪ 34/35‬ומביא אשמו ולוגו בידו ומעמדו בשער ניקנוד וכוי‪ .‬בכי״ו‪ :‬והיה מביא‬
‫א ש מ ו וכד‪ .‬וכן ב ר ״ ש פ י ״ ד מ ״ ח ‪ :‬ת ג י א ב ת ו ס פ ת א ה י ה מבי׳ א ש מ ו ולוגו בידו‬
‫ו מ ע מ י ד ן ב ש ע ר ניקנור וכר‪ .‬וכל ה ב ר י י ת א בלקח ט ו ב ל ר ״ מ ג ג ׳ א ד י מצורע ע״ד‪ ,‬ע״ד‪.‬‬
‫וכגראה ש ה ע ת י ק א ת הגירםא והפירוש מ ן הר״ש‪.‬‬
‫‪ 36‬והכהן מ ג י ח ידו ע ל מצורע‪ .‬בכייו‪ :‬ע ל המצורע‪ .‬ובלקח ט ו ב הנ״ל‪ :‬ומה‬
‫ש א מ ר מניח הכהן י ד ו ע ל ה מ צ ו ר ע כ מ ו ועליו מ ט ה מ נ ש ה פי׳ א צ ל ה מ צ ו ר ע ת ח ת ידיו‪.‬‬
‫והשוה ד ״ ש הג״ל‪.‬‬
‫‪ 36/37‬ו מ ו ל י ך ומביא ו מ ע ל ה ומוריד‪ ...‬כל הסמיכות שבמקדש ו כ ר ‪ .‬עיין השגות‬
‫ה ד א ב ״ ד פ ״ ד מ ה ׳ מחוסרי כפרה ה ״ ב ו ב כ ״ מ שם‪.‬‬
‫‪ 37‬כל הסמיכות שבמקדש ת כ ף שחיטה וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬ת כ ף לסמיכה שחיטה וכד‪,‬‬
‫וכ״ה בר״ש ולקח ס ו ב הנ״ל‪ .‬וברייתא זו בזבחים ל ״ ג א׳‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫עמ׳ ‪629‬‬
‫‪ 1/2‬כ ל הסמיכות שבמקדש‪ ...‬ב ש ע ר י ניקנור‪ .‬כ״ז חסר בר״ש ולקח טוב הנ״ל‪,‬‬
‫וכן ל י ת א בזבחים שם‪ ,‬א ב ל נ ר א ה ש ב ר ״ ש נ ש מ ט ע ״ י הדומות‪ .‬ועיין ע ל ס מ י כ ת ק״ק‬
‫ב צ פ ו ן לעיל ‪ 52738‬ואילך‪ ,‬יומא ל״ו א׳‪ ,‬ר מ ב ״ ם פ ״ ג מ ה ׳ מ ע ש ה הקרבנות‪.‬‬
‫‪ 2‬שלא יכול וכוי‪ .‬בכי״ו ור״ש הנ״ל‪ :‬שאין יכול וכד‪.‬‬
‫‪ 2/3‬ב י ן שהקדים חטאתו לעולתו ועולתו לחטאתו מה שעשה עשוי‪.‬‬
‫בתו״כ‬
‫מצורע ספ״ג‪ ,‬ע ״ ב ע ״ ב ‪ :‬ו ה ע ל ה ה כ ה ן א ת ה ע ו ל ה א ע ״ פ ש ק ד מ ה ל ח ט א ת ‪ .‬ובפסחים נ ״ ט‬
‫ס ע ״ א ‪ :‬א מ ר ר ב א ש א נ י ע ו ל ת מ צ ו ר ע ד ר ח מ נ א א מ ד ו ה ע ל ה הכהן א ת ה ע ו ל ה‬
‫שהעלה‬
‫כבר‪ .‬ו ב ר ש ב ״ א קידושין י ״ ג ב ׳ כ ת ב ע ״ ז ‪ :‬א ל מ א ב ע ל מ א אפילו ב ד י ע ב ד אסור‪ .‬א ב ל‬
‫עיין בתוםפ׳ פסחים שם ד ״ ה ז ה ב נ ה א ב ו מ ל י ו ן ה ש ״ ס שם‪.‬‬
‫‪ 3/4‬הקדים ע ו ל ת ו לאשמו ו ע ל ו לגבי המזבח‪ ...‬לשם חובה‪.‬‬
‫יעלו‬
‫לגבי ה מ ז ב ח וכר‪ .‬ו ב ת ו ס פ ת א זבחים פ ״ א ה ״ ג ‪:‬‬
‫ועולת‬
‫בכי״ו לנכון‪:‬‬
‫מ צ ו ר ע וכו׳ ש ש ח ט ן‬
‫נגעים פ״ח—ט עמ׳ ‪629‬‬
‫‪206‬‬
‫מ ח ו ס ר ז מ ן ל ב ע ל י ם י ע ל ו ל ג ב י מ ז ב ח ומעונין נסכים א ל א ש ל א ע ל ו ל ב ע ל י ם‬
‫ל ש ם חובה‪ .‬ו א פ ש ר שהכוונה שם ש ה ב י א א ת ה ע ו ל ה לפגי האשם ש ה ו א ק ו ד ם לכל‪.‬‬
‫א ב ל עיין ב ה ״ ב שם‪ ,‬ו ש ם א י א פ ש ר לפרש כן‪ ,‬א ב ל ב כ ל אופן בכלל ה ב ר י י ת א ש ם‬
‫ה י א גם הלכה זו‪ .‬ו ע י י ן ח ״ ד שם‪ .‬ועיין רמב״ם ס פ ״ ד מ ה ׳ פסולי המוקדשין‪.‬‬
‫‪ 4/5‬הקדים חטאתו ל א ש מ ו תעובר צורתו ו י צ א ל ב י ת השרפה‪ .‬לעיל »‪,160‬‬
‫ל!‪ ,368‬בבלי מ נ ח ו ת ה ׳ א׳‪.‬‬
‫פ״ט‬
‫‪ 6‬אשם מצורע ששחטו ש ל א לשמו וכד‪ .‬מנחות ה ׳ רע״א‪.‬‬
‫‪ 6/7‬ועלה ל ג ב י המזבח ט ע ו ן גםכים ו י ע ל ה ל ג ב י המזבח א ל א שלא ע ל ה וכו׳‪.‬‬
‫ב כ י ״ ו ‪ :‬ועלה לגבי מ ז ב ח י ע ל ה ל ג ב י ה מ ז ב ח וטעון נסכים א ל א ש ל א ע ל ה וכו׳‪ .‬ו ה מ ל י ם‬
‫ה ר א ש ו נ ו ת ״ועלה לגבי מ ז ב ח ״ ט ע ו נ ו ת מחיקה‪ ,‬וכנראה שהסופרים ת ק נ ו א ו ת ם ‪ :‬י ע ל ו‬
‫ל ג ב י המזבח‪ ,‬ו ש כ ח ו למחקן‪ .‬ו ע י י ן גם ב מ נ ח ו ת הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 8/9‬תעובר צורתו ו י צ א ל ב י ת השרפה‪.‬‬
‫עיין פסחים ל״ד ב׳‪ ,‬ומ״ש ב י ר ו ש ל מ י‬
‫כפשוטו ח ״ א ע מ ׳ ‪.489‬‬
‫‪ 9‬ה י ו ש ג י כ ה ג י ם מקבלים א ת דמו וכו ‪ .‬ר״ש פי״ד מ״ח‪ ,‬ועיין ב מ ש ג ה שם‪.‬‬
‫‪ 10/11‬ז ה שקבל ב כ ל י מקבל ב י מ י ן וכר‪ .‬ר״ש הג״ל‪ ,‬ועיין רמב״ם פ״ד מ ה ׳ מ ח ו ס ר י‬
‫כ פ ר ה ה ״ ב ו ב כ ״ מ שם‪ .‬ועיין ת ו ס פ ת א ז ב ח י ם פ ״ א ה ״ י ו מ ה ש ה א ר י ך ב ח ״ ד ש ם ק כ ״ א‬
‫ס ע ״ ג ואילך‪ .‬ועיין ספדי ח ק ת פי׳ ק כ ״ ג ו ב ה ע ר ו ת הורוביץ שם ע מ ׳ ‪.154‬‬
‫‪ 13‬א ם משל יד‪ .‬ליתא בד״ש הנ״ל‪ ,‬וגכון‪.‬‬
‫‪ 13/14‬ואם י ש דם הנפש בכוס א ח ד ‪ .‬וכ״ה בכי״ו ובר״ש הנ״ל‪ ,‬עיי״ש‪ ,‬ויותר‬
‫גכון‪ :‬בכוס א ח ד ו כ ד ‪ ,‬כ מ ו שהוא ל ע י ל ״‪ 484‬ועוד‪ .‬ובמלים א ל ו ג ג מ ר ה ה מ ס כ ת בד‪,‬‬
‫ואח״כ ב א מקום חלק ולמעלה כ ת ו ב ‪ :‬ח ס ר ע ל ה א ח ת מ ן הספר ש ה ו ע ת ק מ מ ג ו ה ס פ ד‬
‫א ש ר א נ י מ ע ת י ק ממנו‪ .‬והחסר נ ד פ ס ב ר א ש ו נ ה מ כ י ״ ו ב ה ק ד מ ה ל ס ׳ ה מ פ ת ח ל ר ״ נ ג א ו ן‬
‫ח ע ״ א ואילך‪ ,‬עיי״ש‪ .‬והגר״א ז ״ ל ה ש ל י ם א ת ה ח ס ד ע ״ פ ה ד ״ ש ‪.‬‬
‫‪ 14‬יחזור ויקבל כשר‪ .‬וכ״ה בריש הנ״ל‪ .‬והמלה ״כשר״ ה י א ב א ש ג ר ה מ ל ע י ל‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.48415 .48412‬‬
‫‪ 15‬ה י ה מערה מ ן ה ל ו נ ו י ו צ א וכר‪ .‬עיין ר״ש פי״ד מ״י‪.‬‬
‫‪. 15/16‬מקום ש ה ו א נותן א ת הדם‪ ...‬ע ל מקום דם האשם‪ .‬מ ש נ ה י׳ פי״ד‪.‬‬
‫‪ 16/17‬ו א ף ע ל פ י ש נ ש ת נ ה הדם נותן ע ל מקומו וכשר‪ .‬עיין תו״כ מצורע‬
‫פ ״ ג ה״י‪ ,‬ע ״ ב ע ״ א — ע ״ ב ‪ ,‬ו ע י י ן מ נ ח ו ת י ׳ ר ע ״ א ‪ .‬ו מ ש ם ב ר מ ב ״ ם פ ״ ה מ ה ׳ מ ח ו ס ר י‬
‫כ פ ר ה ה ״ א ‪ :‬אפילו ג ת ק ג ח ה ד ם וכד‪.‬‬
‫‪ 17/18‬ועד מ ת י מ ו ע ל ק עד ש י ת ן מתנתיו ר׳ שמעק אומר עד ש י ז ה הזאותיו‪.‬‬
‫בר״ש פי״ד מ ״ י ‪ :‬תניא בתוספתא ע ד מ ת י מועלי׳ ב ש מ ן ע ד שיתן מתנותיו רש״א‬
‫ע ד שיזה הזאותיו‪ .‬ועיין הגי׳ בזבחים מ ״ ד א׳‪.‬‬
‫‪ 18‬הקדים מ ת ן ש מ ן לדם ו כ ר ‪ .‬ר״ש הג״ל‪ .‬וברייתא זו הובאה ב מ נ ח ו ת ה ׳ א׳‪.‬‬
‫‪ 19‬נשפך ה ל ו ג ו כ ד ‪ .‬זכ״ה גם בר״ש ה ג י ל ‪ :‬הקדים מ ת ן כוהנות ל מ ת ן ש ב ע ו ג ש פ ך‬
‫ה ל ו ג וכו׳‪ .‬ועיין ב מ נ ח ו ת הג״ל‪.‬‬
‫‪ 21‬שירי השמן שבלונ‬
‫נ א כ ל ל ז כ ר י כ ה ו נ ה ‪ .‬עיין זבחים פ״י מ״ח‬
‫נגעים ס״ט עמ׳ ‪629‬‬
‫‪207‬‬
‫‪ 21/22‬ושביר נותנו ע ל ראש ה מ י ט ה ר ובפר‪ .‬בכי״ו )בהקדמה ל ס המפתח(‬
‫ו ב ד ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬וכפר‪ .‬ו צ ״ ל ‪ :‬לכפר )לשון הכתוב‪ ,‬ויקרא י ״ ד כ״ט(‪ ,‬ו כ ״ ה ב מ ״ י פי״ד‪.‬‬
‫‪ 22/23‬חסר הלוג‪ ...‬ד ב ר י ר׳ י ע ק ב ר׳ שמעץ א ו מ ר ובו׳‪ .‬ב מ ש נ ה הנ״ל‪ ,‬מחלוקת‬
‫ר ׳ ע ק י ב א ו ד ׳ שמעון‪ ,‬ל פ י הגי׳ בהוצ׳ שלפנינו‪ ,‬ד ״ ו רפ״ג‪ ,‬כי״מ וקויפמן‪ .‬א ב ל‬
‫בד׳ גפולי‪ ,‬הוצ׳ לוו‪ ,‬כ ת ״ י פדמא‪ ,‬פיה״מ ל ה ד ״ מ גורסים ר י ע ק ב )במקום ר׳ עקיבא(‪.‬‬
‫ו ב ת ו ״ כ מ צ ו ר ע פ׳י׳ג ה״ו‪ ,‬ע ״ ב ז ך א מ ח ל ו ק ת ר ׳ עקיבא ור׳ י ש מ ע א ל ‪ ,‬והגי׳‬
‫ר ׳ י ש מ ע א ל שם ה י א ב ו ו ד א י ט״ס‪ ,‬כ י בכי׳יר‪ ,‬פ י ׳ הראב״ד‪ ,‬מ ה ״ ג ‪ 340‬וילקוט ה ג י ׳ גם‬
‫ש ם ‪ :‬ר ׳ שמעון‪ .‬ו ב י ל ק ו ט גורס גם ב ת ו ״ כ ‪ :‬ר׳ יעקב )במקום‪ :‬ר ׳ עקיבא(‪ .‬ו ל א מ צ י ג ו‬
‫ב מ ש ג ה א ת ה ל כ ו ת ד ׳ י ע ק ב )חוץ מ א ב ו ת פ ״ ד מט״ז(‪ .‬א ב ל בר״ש הג׳׳ל גורס גם‬
‫ב ת ו ס פ ת א ‪ :‬ד ב ר י ר׳ ע ק י ב א ר׳ ש מ ע ו ן אומר וכו׳‪ .‬ועיין מ ״ ש ע ל חילוף כזה בין‬
‫ר׳ ע ק י ב ה ור׳ י ע ק ב )במתלוקת עם ר׳ שמעון( בח׳׳ב ע מ ׳ ‪ ,212‬ועיין ה ר ש י מ ה להלן ‪.63135‬‬
‫‪ 24‬נ ת ן מקצת המתגות בפגים וגשפך ה ל ו ג וכוי‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬והוא ציין‬
‫ש ה ב ר י י ת א שלפנינו ה ו ב א ה ביומא ס ״ א א׳‪ ,‬עיי״ש‪ .‬ועיין דק״ס שם ע מ ׳ ‪.170‬‬
‫‪ 27/28‬וכולן א ץ גאכלץ‪ ...‬כולן ה י ו גאכלין‪ .‬פ י ׳ הר״ש שנשאר ק צ ת בכולן‪ ,‬ות״ק‬
‫ל ט ע מ י ה שסובר כי צריך ל ה ת ח י ל כתחילה‪ ,‬והראשונים לא כיפרו כלום ואסור באכילה‬
‫כ מ ו קודם ה נ ת י נ ה )עיין ל ע י ל ש ו ׳ ‪ 17‬ומש״ש(‪ ,‬א ב ל ר״א ו ד ׳ )כ״ה ב ר ״ ש הנ״ל‪.‬‬
‫ולפנינו ב ט ע ו ת ‪ :‬ב ד ׳ ( שמעון ל ט ע מ י י ה ו שסוברים ש מ ת ח י ל ממקום שפסק והראשונים‬
‫כיפרו ו מ מ י ל א מותרים באכילה א ח ר י ש ג מ ר א ת האחרון‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 28‬מצורע שגתגגע וחזר וגתגגע‬
‫וכוי‪ .‬כל הברייתא לעיל ‪ 5625‬ואילך‪ .‬ועיין‬
‫כ ר י ת ו ת פ ״ ב מ״ג‪.‬‬
‫‪ 30‬דברי ר׳‬
‫א ל ע ז ר ‪ .‬בתוספתא כריתות‬
‫‪:5620‬‬
‫דברי ר׳ א ל י ע ז ר ‪ .‬ובגמרא שם ‪.‬‬
‫ט׳ ב ׳ מ ש מ ע שר׳ א ל י ע ז ר ז ה ה ו א ר׳ א ל י ע ז ר בן יעקב‪ .‬ו ע י י ן גם נ ד ה ע ׳ א׳‪.‬‬
‫‪ 30/32‬עד שיביא אשמו‪ ...‬עד ש י ב י א חטאתו‪ .‬עיין משנת כריתות הג״ל‬
‫ו ב ג מ ר א שם ט׳ ב׳‪.‬‬
‫‪ 33/34‬מצורע שהביא קרבגו עגי‪ ...‬ר ׳ יהודה אומר א ח ר אשם‪.‬‬
‫‪ 34/36‬א ב ל יולדת שהביאה קרבגה עגייה והעשירה הגמור בעשירה שלא‬
‫מ מ ץ ש ה י א מ ב י א ה חטאת ה י א מ ב י א ה ע ו ל ת ה ‪ .‬בתו״כ מצורע סוף פ ר ש ׳ ד ׳ הט״ו‪,‬‬
‫משגה י״א פי״ד‪.‬‬
‫ע ״ ע ״ ד ‪ :‬יכול א ף י ו ל ד ת ש ה ב י א ה ק ר ב ן עגייה )כגי׳ הילקוט ועוד( ו ה ע ש י ר ה ת ג מ ו ר‬
‫ב‬
‫כ ע נ י י ה ת ״ ל זאת‪ .‬ובפי׳ ה ר א ב ״ ד ש ם ‪ :‬״ונראה לי ה ט ע ם מ פ נ י‬
‫שחטאתה של יולדת‬
‫א ף ב ע ש י ר ו ת עוף ה ו א הילכך א י ן ח ט א ת ראויה ל ק ב ע ה ב ע נ י ו ת לעוף״‪ .‬ולפלא בעיני‬
‫ש כ ת ב ‪ .‬ו נ ר א ה לי״‪ ,‬והרי ט ע מ ו מ פ ו ר ש ב ת ו ס פ ת א כאן‪.‬‬
‫‪ 36‬שני מצורעים שנתערבו עולותיהן זה נותן שלו וכר‪.‬‬
‫פיאלותיהן‬
‫כדאותיהן‬
‫וכד‪.‬‬
‫ובר״ש‬
‫פי״ד‬
‫מי״ג‪:‬‬
‫תניא‬
‫בתוספתא שני‬
‫זה גותן ש ל ו ל ז ה ו כ ד פ י ׳ כ ד א ו ת י ה ן מ ל ש ו ן כ ד והוא‬
‫בכי״ו‪ :‬ש נ ת ע ר ב ו‬
‫מצודעי׳‬
‫שנתערבו‬
‫פ י י ל י ש ל חרס‪.‬‬
‫והגי׳ שלנו ה י א בוודאי הנכונה‪ ,‬וכפירוש הר״ש‪ .‬ועיין מ ״ ש ע ״ ז בםה״י ל כ ב ו ד קרויס ע מ ׳ ‪.304‬‬
‫‪ 37‬נתערבו פרידיהן וכוי‪ .‬ב ד י ש ה ל ל ‪ :‬נתערבו פ ר י ד י ה ן הם הציפורי׳‪.‬‬
‫‪ 38/39‬נתערבו אשמותיהן זה ישחוט לשום משהו וזה ישחוט לשום משהו‬
‫ומזה ומיוה על שניהן‪ .‬בכי־ו‪ :‬ז ה ישחוט לשום מ ש ה ו א ו ז ה ישחוט לשום משהוא‬
‫ו כ ד ‪ .‬ובר״ש‬
‫הג״ל‪:‬‬
‫נתערבו‬
‫א ש מ ו ת י ה ן זה י ש ח ט ל ש ם‬
‫מ י ט ה ׳ וזה ישחט לשם‬
‫מ י ט ה ר מ ז ה ע ל שני׳ ו כ ד ל ש ם מ י ט ה ר הם ב ע ל י ו כלומר ל ש ם מ י ש ה ו א בעליו וכד‪.‬‬
‫נגעים פ״ט—פרה פיא עמ׳ ‪630‬‬
‫‪208‬‬
‫עמ׳ ‪630‬‬
‫‪ 1‬נתערבו ח ט א ו ת י ה ן ז ה תשחט לשום מ ש ה ו ו ז ה תשחט לשום משהו‪.‬‬
‫כ ״ ה הגי׳ בכי״ו‪ .‬ו ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬נ ת ע ר ב ו ח ט א ו ת ה ן זו ת ש ח ט לשם מ ה שהיא וזו ת ש ח ט‬
‫לשם מ ה שהיא וכו׳‪.‬‬
‫‪ 3/4‬נ ז ר ק דם של אחת מ ה ן ומת אחד מ ן ה מ צ ו ר ע י ן ז ה ש א ל ו אנשי‬
‫אלכםנדריא וכוי‪ .‬בפיה״מ להד״מ פי״ ד מי״ג‪ :‬וזה לשון התוספתא גזרק דם של א ח ת מ ה ן‬
‫ו מ ת א ח ד מ ן המצורעים‪ ,‬ר צ ה לומר דם א ח ת ה ש ת י ח ט א ו ת ש נ ת ע ר ב ו )כלומר‪ ,‬ב ב א זו‬
‫ג״כ מ ד ב ר ת ב ג ת ע ר ב ו ה ח ט א ו ת וזרק דם של א ח ת מהן(‪ ,‬זו שאלו אגשי א ל כ ם ג ד ר י א‬
‫א ת ר׳ יהושע וכו׳ )כל ה ב ר י י ת א ע ד סוף הפרק(‪ .‬ובמדרג ויקרא ע מ י ‪ :343‬ת ג ו ר ב ג ן‬
‫ש נ י מ צ ו ר ע י ן ש נ ת ע ר ב ו ק ר ב נ ו ת י ה ן ונזרק ד ם של א ח ת מ ן ה ח ט א ו ת ו מ ת א ח ד ה מ צ ו ר ע י ן‬
‫זו שאלו א נ ש י א ל כ ס נ ד ר י ה א ת ר׳ י ה ו ש ע וכו׳‪ .‬והעתיק א ת ה ת ו ס פ ת א כ א ן ע ״ פ פ י ה ״ מ‬
‫ל ה ר ״ מ הנ״ל והכניס א ת פירושו ש ל ה ר ״ מ לתוך הברייתא‪ ,‬א ו ש ה ת ח י ל ב מ ש נ ה ש ם‬
‫וצרף לה א ת ה ת ו ס פ ת א ‪ ,‬א ו ש ה ת ח י ל ב ל ש ו ן הרמב״ם פ י ה מ ה ׳ מ ח ו ס ר י כ פ ר ה ה״י‪.‬‬
‫ו ב ה ע ר ו ת המו״ל שם ציין גם ל מ ה ״ ג וירא וס׳ ה מ ע ש י ו ת ש ל גסטד‪ ,‬ואינם ע נ י י ן‬
‫ל ת ו ס פ ת א כאן‪ ,‬כ י הם ה ע ת י ק ו א ת סוגיית ה ג מ ר א ב ג ד ה ע ׳ א׳‪.‬‬
‫‪ 4/5‬ל ה ב י א חטאת בהמה אינו י כ ו ל ש א ק חטאת וכר‪.‬‬
‫כ ל הברייתא בדמב״ם‬
‫פ ״ ה מ ה ׳ מחוסרי כ פ ר ה ה ״ י הנ״ל‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫שאין חטאת בהמה באה א ל א על הספק‪.‬‬
‫המלה ״אלא״ ה י א ט״ס ו א י ג נ ה‬
‫ב פ י ה ״ מ להד״מ‪ ,‬ברמב״ם‪ ,‬ב מ ה ״ ג ור״ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 5/6‬ש ה ב י א קרבנו עני וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬ש ה ב י א קרבן ע נ י וכר‪ ,‬וכ״ה בראשוגים הנ״ל‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫עכשיו שאלתם דבר של חכמה‪ .‬וכ״ה בפיה״מ להר״מ‪ ,‬במה׳׳ג ור״ש הנ״ל‪.‬‬
‫ו פ י ר ש ב ד ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬ולפי ש ש א ל ו לר׳ י ה ו ש ע ג ׳ ד ב ר י בורות כ ד א י ת א בפרק ת י ג ו ק ת‬
‫)נדה ע ׳ ב׳( א מ ר להם על זו ע כ ש ו ש א ל ת ם ד ב ר חכמה‪.‬‬
‫פרה‬
‫פ״א‬
‫‪ 14‬פ ר בן עשרים וארבעה חודש ויום אחד וכר‪ .‬כ ל הברייתות ע ד ל ה ל ן ש ר ‪39‬‬
‫ב ר ״ ש ם״א מ ״ ב ‪ ,‬עיי״ש‪ .‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 14/15‬וד• אלעזר אומר נ ו ת נ י ם ל ו שלשים יום וכר‪ .‬בריש הנ״ל‪ :‬בין ר ׳ אליעזר‬
‫ב י ן ת ״ ק מודו ד פ ר סתם בן ש ל ש שנים ו א י כ א ב י נ י י ה ו ד ל ת ״ ק יום א ח ד ב ש נ ה ח ש ו ב‬
‫ש נ ה ולר׳ א ל י ע ז ר שלשים יום ב ש נ ה חשובי׳ ש נ ה וכו׳‪ .‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 15/16‬שכל מקום ש נ י פ ר בן כרך בן שתי שנים פ ר םתם בן שלש שנים‬
‫ועד בן חמש ש נ י ם ‪ .‬וכן בריש הנ־ל‪ :‬שכל פרים שבתורה פ ר בן בקר בן ש ת י שנים פ ר‬
‫סתם ב ן ש ל ש שנים‪ .‬א ב ל בר״ה י׳ א ׳ ‪ :‬ד ת נ י א פ ר ה א מ ו ר בתורה ס ת ם ב ן ע ש ר י ם‬
‫‪209‬‬
‫סרה פ״א עמי ‪630‬‬
‫ו א ר ב ע ה ח ד ש ויום א ח ד דברי ר ׳ מאיר‪ .‬ר׳ א ל ע ז ר א ו מ ד ב ן עשרים ו א ר ב ע ה ח ד ש‬
‫ול׳ יום ש ה י ה ר ׳ מ א י ד א ו מ ר כל מקום ש נ ׳ ע ג ל ב ת ו ר ה ס ת ם ב ן ש נ ה ב ן בקר‬
‫)כלומר‪ ,‬ע ג ל ב ן בקר( ב ן שתים פר ב ן ש ל ש ‪ .‬וגם לפנינו הסיום ה ו א מ ד ב ר י ר ׳ מ א י ר‬
‫ו ל א מ ד ב ר י ר ׳ אלעזר‪ ,‬עיין ב מ ש נ ה כ א ן פ ״ א מ י ב ו ב ת ו ס פ ד ״ ה שם ד י ה ע ג ל מ ״ ש‬
‫בשם התו״כ שאביא להלן‪.‬‬
‫‪ 16/17‬ר׳ יופי ה ג ל י ל י אומר‪ ...‬תקח לחטאת‪ .‬פ י ס ק א מ מ ש נ ה ב׳ פ״א‪ .‬ועיין תו״כ‬
‫חובה פרק ג ׳ ה ״ ב ‪ ,‬י ״ ז ע ״ ב )ובד״ו י ש שם חסרון ע ״ י ה ד ו מ ו ת ‪ ,‬א ב ל הנכון כבד״ח‪,‬‬
‫וכ״ה ב כ י ״ ד וילקוט(‪ .‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 17/18‬אמרו ל ו איגי אומר ש ג י א ל א ש ג י לראשק ו כ ד ‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬אמרו לו‬
‫א ג י א ו מ ר ש ג י לראשון וכד‪ .‬ו ב ת ו ״ כ ה ג ״ ל א י ן ת ש ו ב ה זו ל ד ב ר י ר יוסי הגלילי‪ ,‬עיין להלן‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 18/19‬אמר ר׳ שמעק חטאת למה ה ו א דומה לפרקליט שגכגפ לרצות רצה‬
‫פרקליט וגכגפ ה ד ו ר ו ן ‪ .‬בכי״ו‪ :‬ר ו צ ה )צ״ל‪ :‬ר י צ ה ( פרקליט וגכגס הדרון‪ .‬ו ב ר ״ ש ה ג ״ ל ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ר י צ ה פרקליט וגכגס הדורון‪ .‬ועיין הגי׳ בזבחים ז ב׳‪.‬‬
‫והנה ל ד ב ר י ר ׳ ש מ ע ו ן כ א ן א י ן מובן‪ ,‬ו ה ג ר ״ א ה ע ב י ר ם להלן א ח ד י דברי רבי‪,‬‬
‫א ב ל גם בר״ש הגי׳ כ מ ו שהיא לפנינו‪ .‬אולם כ ש נ ס ת כ ל ה י ט ב נ ר א ה ש מ כ א ן ולהלן‬
‫ע ד שו׳ ‪ 34‬דברי ה ת ו ס פ ת א מ ת א י מ י ם כ מ ע ט מ ל ה במלה לדברי התו״כ הג״ל‪ ,‬ו ל ע ו מ ת‬
‫זה א י ן זכר מ ת ש ו ב ת החכמים לר״י הגלילי ו ד ב ר י ד ״ ש ב ת ו ״ כ הג״ל‪ .‬ו ל פ י כ ך ברור‬
‫בעיגי ש מ ס ד ר ה ת ו ס פ ת א ש א ב כ א ן מ מ ק ו ר א ח ר ‪ ,‬ודברי ה ״ א מ ר ו ל ו י מ ת א י מ י ם לדברי‬
‫ר ״ ש להלן‪ ,‬ודברי ר י ש כ א ן מ ת א י מ י ם ל ד ב ר י ד ב י להלן‪ .‬ו כ ן בתו״כ מצורע‪ ,‬גגעים‬
‫סוף פרשה ג׳‪ ,‬ע ״ ב ע ״ ב )ואגי מ ע ת י ק מ כ י ״ ר ש ם ( ‪ :‬מ ל מ ד ש א י ב ר י ע ו ל ה קודמים‬
‫לאימורי ח ט א ת א מ ד ר ׳ ש מ ע ו ן ל מ ה ח ט א ת ד ו מ ה לפרקלט שניכנס לירצות ריצה‬
‫הפרקלט ניכנסה דורון‪ .‬ועיי״ש הפי׳ הנכון ב ה ג ה ו ת מ ה ר י ״ ד ל ת ר כ שם‪ .‬ו ג ם כ א ן הפי׳‬
‫ה ו א ש א ע ״ פ ש ד ם ח ט א ת קודם לעולה ) מ ט ע מ ו ש ל ד׳ שמעון( מ ״ מ א י ב ר י עולה‬
‫קודמים ל א י מ ו ר י ח ט א ת לפיכך נ א מ ר ו פ ר ש נ י וכו׳‪ ,‬ו כ ד ב ר י ר ׳ להלן‪ ,‬והמקור ה ש נ י‬
‫מ ב א ר א ת הראשון‪.‬‬
‫ו מ ״ מ א י ן ל ד ע ת היכן נ א מ ר ו דברי ר ׳ ש מ ע ו ן בעיקרם‪ ,‬ויתכן ש נ א מ ר ו במקום‬
‫א ח ד ‪ .‬עיין ל ד ו ג מ א בפי׳ ד ״ י בכור ש ו ר )הצופה ההגרי ש ״ ח ע מ ׳ ‪ (219‬לפסוק ב ן בקר‬
‫ל ח ט א ת ואיל לעלה )שמיני ט ׳ ב ׳ ( ‪ :‬ר צ ה‬
‫פ ר ק ל י ט נכנם דורון‪ .‬ו א פ ש ר שהי׳ לפניו‬
‫איזה מ ד ר ש לפסוק זה‪.‬‬
‫‪ 19/20‬רבי אומר מה תלמוד לומר ופר ש ג י וכר‪ .‬מ כ א ן ואילך מ ת ח י ל הקטע‬
‫מ ת ו ״ כ הנ״ל‪ ,‬עיי״ש‪ .‬ו מ ״ ש ווייס ב מ ס ו ר ת ה ת ל מ ו ד שם ש ב י ל ק ו ט ה ג י ׳ ‪ :‬ד ב ר אחר‪,‬‬
‫אינו כן כ י בילקוט ד׳ שלוניקי וויגיציאה א י ן שם ל א ד ׳ א ו מ ר ו ל א ד ב ר אחר‪ ,‬ו ב ד ״ ח‬
‫הוסיפו‪ :‬ד ב ר אחר‪ .‬ו כ ן בזבחים פ ״ ט ר ע ״ ב )בכל כ ת ה ״ י ו ש ט מ ״ ק ‪ ,‬ע י י ן ד ק ״ ס ש ם ע מ ׳ ‪170‬‬
‫ה ע ר ה כ ׳ ( ‪ :‬ד ת ״ ר ד ב י א ו מ ד ו פ ר ש נ י ב ן ב ק ר ת ק ח ל ח ט א ת ו כ ד ‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 21‬יכול תקדים עולה לחטאת בכל מעשה וכר‪ .‬טה״ד יש כ א ן ובכי״ו ל נ כ ו ן ‪:‬‬
‫יכול ת ק ד י ם ח ט א ת לעולה ב כ ל מ ע ש ה וכו׳‪ ,‬ו כ ן ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬יכול תקדום ח ט א ת לעולה‬
‫ב כ ל מ ע ש ה ו כ ד ‪ .‬ו ב ת ו ״ כ ה ג ״ ל ‪ :‬יכול תקדום ח ט א ת ל ע ו ל ה ב כ ל מ ק ו ם ובכל מ ע ש י ה‬
‫ו כ ד ‪ ,‬א ב ל ב כ י ״ ר ש ם ‪ :‬יכול ת ק ד י ם ח ט א ת לעולה ב כ ל מ ע ש י ה ו כ ד ‪ ,‬ובילקוט שם‬
‫)רמז ת ם ״ ח ( ‪ :‬יכול ת ק ד ו ם ח ט א ת לעולה ב כ ל מקו׳ וכו׳‪ .‬ולפ״ז י ש ל נ ו בדפוסים שם‬
‫ה ר כ ב ה ש ל ש ת י הנוסחאות‪.‬‬
‫פרה פ״א עמ׳ ‪630‬‬
‫‪210‬‬
‫‪ 25/26‬ר׳ שמעון אומר מה תלמוד לומר ופר שני וכר‪.‬‬
‫תו״כ הנ״ל‪ ,‬בבלי הוריות‬
‫ה׳ םע״ב‪ ,‬א ב ל עיין דק״ס שם עמ׳ ‪ 15‬הערה כ׳‪.‬‬
‫‪ 26‬שהם שניים ה ר י כ ב ר נאמר את וכר‪.‬‬
‫בכי״ו ור״ש הנ״ל‪ :‬שהם שנים הרי‬
‫כ ב ר נאמר ועשה את וכר‪.‬‬
‫‪ 28‬יכול נאכלה חטאת הלויים תלמוד לומר וכר‪.‬‬
‫בר״ש הנ״ל‪ :‬יכול ת ה א‬
‫נאכלת חטאת הלויים תלמוד לומ׳ וכר‪ .‬ובתו״כ הנ״ל‪ :‬שיכול שתהא נאכלת חטאת זו‬
‫תלמוד‬
‫לומר וכר‪ .‬א ב ל בכי״ר שם‪:‬‬
‫יכול‬
‫נאכלה‬
‫ח ט א ת ל ו י ם תל׳ לוי וכר‪.‬‬
‫ובהוריות הנ״ל‪ :‬יכול נאכלת חטאת ל ל ו י ם וכר‪ ,‬ועיין מה שהאריך שם בשער יוסף‬
‫להרחיד״א נ׳ ע״ד‪.‬‬
‫‪ 29‬כיוצא בו אמר ר׳ יוסי הבאים וכר‪.‬‬
‫תו״כ הנ״ל‪ ,‬הודיות ו׳ א׳‪ ,‬תמורה ט״ו‬
‫רע״ב‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 32‬אפשר שהחטאת עולה וכר‪ .‬בכי״ו וד״ש הנ״ל‪ :‬איפשר שחטאת עולה ו כ ו ‪/‬‬
‫וכ״ה בירוש׳ הוריות פ״א ה״ח‪ ,‬מ״ו ע״ב עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 32/33‬ו כ ן ה י ה ר׳ יהודה אומר ע ל עבודה זרה הביאום‪ .‬וכיה בר״ש הנ״ל‪.‬‬
‫ובתו״כ הנ״ל‪ :‬ר׳ יהודה אומר וכר‪ .‬ובראב״ד שם‪ :‬ר׳ יהודה אומד על ע י ז הביאום‬
‫לא פליגי מידי‪ ,‬אלא טעמא קאמר‪ ,‬מה טעם לא נאכלו מפני שהן שעירי ע״ז וכו׳‪.‬‬
‫וכן בירוש׳ הנ״ל‪ :‬ר׳ יודה אומר על עבודה זרה וכר‪ .‬ובבבלי הוריות הנ״ל‪ :‬ו ת נ י א‬
‫)כצ״ל‪ ,‬עיין דק״ם שם עמ׳ ‪ 16‬הערה ע׳( ר׳ יהודה אומד על ע״ז הביאום‪ .‬ובתמורה‬
‫הנ״ל‪ :‬ש ה י ה ד ׳ י ו ס י א ו מ ר על ע״ז הביאום‪ .‬וכ״ה ברש״י שם ובכי״מ שם‪.‬‬
‫ועיין מה שהאריך בשער יוסף הנ״ל נ״א ע״ד‪.‬‬
‫א ב ל בתו״כ כי״ר וילקוט )רמז תס״ח( הגירסא‪ :‬ו כ ן ה י ה ר׳ יהוד׳ א ד וכר‪.‬‬
‫וכן בתוספ׳ הוריות ד א׳‪ :‬ה״ג בת״כ וכן היה ר ׳ יהודה אומר וכר‪.‬‬
‫‪ 34‬עגל סתם בן שנה ועגל וכבש וכר‪ .‬בר״שותו״כ הנ״ל‪ :‬בן שנה ש נ א מ ר‬
‫ועגל וכבש וכר‪ .‬ועיין בפי׳ הראב״ד שם‪.‬‬
‫‪ 35‬ותמימים מכל מום‪ .‬בזה נגמר הקטע מתו״כ הנ׳יל‪.‬‬
‫‪ 36‬ר׳ יוסי אומר שלש כפרות מן פרים ושלש מן א י ל י ם ושלש מן שעירים‬
‫וכר‪ .‬בב״ר פמיד־י״ה הוצ׳ תיאודור עמ׳ ‪ : 436‬עגלה משולשת ועז משולשת ואיל משולש‬
‫וגו׳ הראה לו שלשה מיגי פרים ושלשה מיגי שעירים וג׳ מיגי אלים וכו׳‪ .‬ועיין ר״ש‬
‫כאן פ״א סמ״ב שרמז לדרש זה מבלי להזכיר מקורו‪.‬‬
‫וברור שיש לפניני במדרש ר ב ה ותוספתא כאן מקור אחד‪ ,‬ומעיני מפרשי‬
‫המדרש הישנים והחדשימ נעלמה תוספתא זו‪ .‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 36/37‬שלש מן פרים פר הבא ע ל המצות ופר יום הספורים וענלה ערופה‪.‬‬
‫כ״ה בכי״ו )בהקדמת ם׳ המפתח הנ״ל(‪ .‬וכן בר״ש הנ״ל‪ :‬שלשה מן פרים פ ר ה ב א‬
‫על כל המצות ופר יום הכיפורי׳ ועגלה ערופה‪ .‬וכן בב״ר הנ״ל‪ :‬ג׳ מיני פדים פ ר‬
‫יום הכםודים ופר הבא על כל המצוות ועגלה ערופה‪ .‬וכן ברש״י במקומו שם‪ :‬רמז‬
‫לשלשה פרים פ ר יום הכפורים ופר העלם ד ב ר של צבור ועגלה ערופה‪ .‬ועיין שאר‬
‫המקורות אצל תיאודוד שם‪ .‬א ב ל במדרש אגדה הוצ׳ ב ו ב ר סוף עמ׳ ל ״ ב ‪ :‬זה פד של‬
‫יום הכפורים ופר הקהל של שאר המצות ו ס ר ע * ז ‪.‬‬
‫‪ 37/38‬שלש מן אילים אשם ודאי ואשם תלוי וכבשה של יחד‪ .‬וכ״ה בב״ד‬
‫הגיל‪ ,‬וכן ברש״י‪ :‬אשם ודאי ואשם תלוי וכבשה של חטאת יחיד‪ .‬א ב ל במדרש אגדה‬
‫פרה פ״א—ב עמ׳ ‪630—631‬‬
‫‪211‬‬
‫הנ׳׳ל‪ :‬ז ה ש ל ש אלים שהיו ישראל מקריבים‪ .‬א י ל א ש ם למועל ב ק ד ש ואיל אשם‬
‫ל מ ו ע ל ב פ ק ד ו ן ואיל נזיר‪.‬‬
‫‪ 38/39‬שלש מן שעירים ש ע י ר י הרגלים ושעיר של יום הכפורים ושעיר של‬
‫‪,‬‬
‫ג ש י א ‪ .‬כ״ה בכי״ו‪ .‬ו כ ן בר״ש הנ״ל‪ :‬ש ל ש ה מ ן שעירים שעירי הדגלים ושעיר יום הכפורי‬
‫ו ש ע י ר גשיא‪ .‬ו ב ב י ר ה נ ״ ל ‪ :‬ג׳ מיני שעירים ש ע י ר י רגלים ש ע י ר י ר א ש י חדשים‬
‫ו ש ע י ר ה שליחיד‪ .‬וברש״י ה ג ״ ל ‪ :‬ר מ ז ל ש ע י ר ה ג ע ש ה בפגים ו ש ע י ר י מוםםין ש ל מ ו ע ד‬
‫ו ש ע י ר ח ט א ת י ח י ה והנה הגי׳ ‪ .‬ש ע י ר ח ט א ת יחיד״ ק ש ה מ א ה שהרי ה י ח י ד מ ב י א‬
‫ש ע י ר ה ו ל א שעיר‪ ,‬ואפילו א ם גגרום שעירה )במקום שעיר( כגי׳ ה מ ד ר ש ‪ ,‬אינו מובן‬
‫ל מ ה ח ל ק כ ב ש ת ח ט א ת י ח י ד ושעירת ח ט א ת י ח י ד לשנים‪.‬‬
‫ו ב מ ד ר ש א ג ד ה ה נ ״ ל ‪ :‬א ל ו ג׳ שעירים ש ע י ר ש ל יום הכיפורים ושעיר של‬
‫ר א ש ה ש ג ה ושעיר ש ל ע״ז‪.‬‬
‫והגה ג י ׳ ב ״ ר הג״ל קרובה ב י ו ת ר )ובפרט ל פ י ג י ׳ ר ש ״ י הג״ל( לתוספתא שלגו‪,‬‬
‫וכגדאה ש ע צ ם ה ד ר ש ה ה ע ת י ק ה היתד‪ .‬ר ק ‪ :‬ג ׳ מיגי סרים‪ ,‬ג׳ מיגי אילים וג׳ מיגי‬
‫שעירים‪ ,‬ואח״כ ב א ו פירושים שוגים ל ד ר ש ה זו‪.‬‬
‫‪ 39‬כבשים ב ג י שגה האמורק בתורה וכד‪ .‬כעין ברייתא זו לעגיין ב ת י ערי‬
‫ח ו מ ה בר״ה ו׳ ב ׳ וש״ג‪ .‬ו ה ת ו ס פ ת א שלגו הובאה ב ר ״ ש פ ״ א מ״ג‪.‬‬
‫‪ 40‬דברי ר׳‪ .‬ח ס ר בר״ש הג״ל‪ ,‬א ב ל בברייתא ר״ד‪ .‬הג״ל מוכח כגירםתיגו‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬וחכמים אומרים מאחד בגיםן לאחד מגיםן‬
‫וכוי‪ .‬פיה״מ להד״מ פ״א מ״ג‬
‫ע מ ׳ ‪ ,180‬ר ״ ש הג״ל‪.‬‬
‫עמ׳ ‪631‬‬
‫‪ 1‬גתעברה שגה גתעברה לו‪ .‬ב״ה הגי׳ בכי״ו‪ ,‬פיה״מ להד״מ ור״ש הג״ל‪ .‬ו ה י ה‬
‫מקום לומר ש ע י ק ר הלשון ה ו א מ ב ר י י ת א ד ״ ה הנ״ל )לעגיין ב ת י ע ר י חומה(‪ .‬א ב ל‬
‫ה ר מ ב ״ ם בפ״א מ ה ׳ מ ע ש ה ה ק ר ב נ ו ת ה י ״ א פ ס ק ה בלשון ז ו לעניין שלנו‪.‬‬
‫‪ 1/2‬שגה האמורה בבתי ע ר י חומה ושתים שבשרי אחוזה וכוי‪ .‬ערכין י״ח ב׳‪.‬‬
‫‪ 3/4‬של עולת חובה יחיד‪ ...‬הקריבו ביום השמיגי כשרות‪ .‬בכי״ו‪ :‬של עולות‬
‫חובה ש ל יחיד‪ ...‬ה ק ר י ב ן ו כ ד ‪ .‬ו ע י י ן ב מ ש נ ה ד ׳ פ״א‪.‬‬
‫‪ 5‬מיום שגכגם והלאה‪ .‬הגר״א ז״ל מ ג י ה ‪ :‬מיום שלשים והלאה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫שוחטו ואוכלו ואפילו בן יומו‪ .‬עיין ש ב ת קל״ו א ׳ וש״נ‪ :‬ושוין שאם נולד‬
‫ה ו א ומומו ע מ ו ש ז ה מ ן המוכן‪ .‬ועיין חילופי‬
‫ובהוצ׳ מ‪ .‬מ ר ג ל י ו ת ע מ ׳ ‪.137‬‬
‫מנהגים בין ב ״ ב ו ב נ י א ״ י סי׳ כ ״ ג‬
‫פ״ב‬
‫‪ 7‬ר׳ אליעזר אומי אין ניקחת ו כ י ‪ .‬ד״ש פ״ב םמ״א‪ ,‬מ ש ג ה שם‪ .‬ועיין דרשות‬
‫מהריק״א ח ו ק ת )אור צ ד י ק י ם ו ו ר ש א תרם׳׳ב( מ ״ ד ע״ד‪.‬‬
‫‪ 7/8‬אמרו לו מעשה ולקחוה מבין הגויים בציק ודומא היווה גקראת‪.‬‬
‫ודומה‬
‫בכי״ו‪:‬‬
‫ה י ת ה נקראת‪ .‬ו ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬ו ד ו מ ה היתד‪ ,‬נקראת‪ .‬ולפ״ז ברור ש ה ש ם הולך‬
‫‪,‬‬
‫ע ל הפרה‪ .‬ו כ ן בם״ז ח ק ת ׳ ה ו צ הורוביץ ע מ ׳ ‪ :300‬מ ע ש ה ש ל ק ח ו ס ר ה מ ן ה ע ר ב י י ם‬
‫והיו ק ו ר ץ א ו ת ה ד מ ת ד מ ת )בילקוט ד ״ ר ‪:‬‬
‫ד מ ת ד מ ת ‪ -‬ב מ ל ה א ח ת ( והיא ר צ ה ובאת‪.‬‬
‫פרה פ״ב עמי ‪631‬‬
‫‪212‬‬
‫אבל‬
‫כ״ד‬
‫רמץ‬
‫שמו‬
‫ב ד כאן‪ :‬ו ד ו מ א ש מ ו ‪ .‬ולפ״ז אפשר לפרש שזה היה שם הגוי מצידון‪ .‬ובע״ז‬
‫א׳‪ :‬אמרו לו לר׳ אליעזר מעשה ולקחוה מן הנכרי ו ד מ א ש מ ו ‪ .‬ואמרי לה‬
‫שמו‪ .‬ובילקוט כת״י )עיין דק״ס שם עמ׳ ‪ 58‬הערה א׳(‪ :‬ורמה ב ן נ ת י נ ה‬
‫וא״ל ר ב ץ שמו‪ .‬אבל גוי זה היה מאשקלון ולא מצידון‪ ,‬עיין לעיל שם ובהקבלות‪.‬‬
‫‪ 8/9‬ר׳ יהודה אומר משמרץ אותה ש ל א לעבוד בה כל עבודה‪ .‬וכ״ה בד״ש‬
‫הנ״ל‪ .‬ו ב ד ‪ :‬מ ש ע ר י ן אותה וכד‪ .‬ובדרשות מהריק״א הנ״ל‪ :‬ד׳ יאודה אומד‬
‫מ ש ע ד י נ ן שלא וכד‪ .‬והנה בתוספתא כאן לא השיב ר׳ אליעזר כלום על המעשה‬
‫של לקיחת הפרה מגוי‪ ,‬אבל בע״ז שם‪ :‬אמר להן ר׳ אליעזר משם ראיה ישראל היו‬
‫משמרין אותה משעה שנולדה‪ .‬ואולי היתד‪ ,‬כאן הגי׳ לפני הבבלי‪ :‬ר׳ יהודה אומד‬
‫)ודי יהודה שנה מ ש נ ת ר׳ אליעזר‪ ,‬עיין לעיל *‪ 4831‬ובהקבלה שם( משמרין אותה שלא‬
‫לעבור בה עבירה‪ .‬וזו היתה תשובת ר׳ אליעזר לחכמים‪ ,‬ואפילו לגירסא שלפנינו‬
‫יתכן שהפי׳ הוא שהרי צריך לשמור אותה שלא יעבוד בה כל עבודה‪ ,‬וממילא אין‬
‫לחשוש לדביעה‪ .‬אבל עיין להלן בגמרא שם‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫אמרו לו אם כן א ק לדבר סוף א ל א הרי היא בחזקת כשרה‪ .‬כ״ה הגי׳‬
‫בכי״ו וד״ש הנ״ל‪ .‬ועיין בבלי ע״ז הניל ומ״ש לעיל‪.‬‬
‫‪ 9/10‬ר׳ מאיר אומר פרה שנלנלי עיניה שחורין אם אין פרה אחרת כיוצא‬
‫בה פ ס ו ל ה ‪ .‬וכ״ה בר״ש פ״ב מ״ב‪ .‬אבל הגר״א כאן ובאליהו רבא במשנה שם מ ג י ה ‪:‬‬
‫כ ש ר ה ‪ ,‬ומפרש אם אין אדומה כמותה כשדה ואין הגלגל מעכב‪ .‬ומסופקני מאד אם‬
‫יצאה הגהה זו מפי רביגו ז״ל‪ ,‬וכבר העיר באו״ש ה׳ פרה אדומה פ״א ה״ה על הם״ז‬
‫חקת )הורוביץ עמ׳ ‪ : (301‬פרה שגלגל עיגיה משחיר היו מביאין פרות אחרות ומעמידין‬
‫אותה בתוכן אם דומה גלגל עיגיה לאחת מהן הרי זו כשרה ואם לאו הרי זו פ ס ו ל ה ‪.‬‬
‫ורואים מכאן שהפי׳ הוא אם אין פדה א ח ר ת שגלגל עיניה משחיר במדה כזו הרי זו‬
‫פסולה מפגי פגם באדמומיתה‪ .‬ועיין בהערות רח״ש הורוביץ שם שהעיר על התוספתא‬
‫כאן ועל הגהת הגר״א‪ ,‬והדפים הערה זו במ״ח חג״ב )תרס״ח( עמי ‪ 580‬הערה ‪6‬‬
‫)היינו לפני שיצא האו״ש לאור(‪ ,‬ושגיהם כיווגו לדבר אחד‪ .‬ועיין בקרית ספר להמבי״ט‬
‫פ״א מה׳ פרה שמביא את כ״ז בשם ספדי‪.‬‬
‫‪ 11‬והזכר עמהן פסולה‪ .‬ר״ש ודא״ש פ״ב מ״ב‪ .‬וכן בס״ז חקת‪ ,‬הורוביץ עמ׳ ‪:301‬‬
‫ואם ג י ר ד )כ״ה בילקוט( בזכר הרי זו פסולה‪ .‬ועיין בכורות מ״ד סע״א‪ .‬ובקרית‬
‫ספר הנ״ל‪ :‬עד מקום הזכרות תתוך אבל יותר מכאן פסלה וכן תניא נמי בספרי ובתוספתא‪.‬‬
‫שם‪ :‬יוצא דופן פסולה ור׳ שמעק מכשיר‪ .‬עיז כ״ג ב׳‪.‬‬
‫‪ 11/13‬אתנן ו מ ח י ר פסולה ור׳ אליעזר מכשיר‪ ...‬אין לזו ב י א ה ל ב י ת ‪ .‬עיין‬
‫במשגה ג׳ פ״ב‪ .‬ובר״ש שם )על דברי המשנה(‪ :‬ר׳ אליעזר מכשיר‪ .‬במתניתי׳ לא‬
‫מפרש ר׳ אליעזר טעמא אלא אאתנן ומחיר אבל ביוצא דופן לא מפרש טעמא ושמא מודה‬
‫לרבנן ביוצא דופן וכד‪ .‬ועיין במשנה אחרונה שם‪ .‬ומתוספתא כאן מוכח כפי׳ הר״ש‬
‫שהרי כאן הפרידו מפורש בין יוצא דופן שעליו חולק ר״ש ובין אתנן ומחיר שעליהם‬
‫חולק ר׳ אליעזר‪ .‬ולפלא שהר״ש לא הזכיר א ת התוספתא‪.‬‬
‫‪ 13‬כל עבודות שחייבק עליהן ב מ ו ק ד ש ק פ ס ו ל ה בפרה‪ .‬בד וכי״ו‪ :‬פ ס ו ל י ן‬
‫בפרה‪ .‬ובר״ש פ״ב מ״ג‪. :‬תניא בתוספתא כל עבודות שחייבין עליהן במוקדשין‬
‫פ ו ם ל י ן בפרה ו כ ד פי׳ שחייבין עליהן במוקדשין מ ש ד לא תעבוד בבכור שורך״‪.‬‬
‫ובמשנה כאן נמנו כמה עבודות הפוסלות בפרה‪ .‬ואמרו עליה בירושלמי פסחים פ״ו ה״א‪,‬‬
‫פרה פיב דמ׳ ‪631‬‬
‫‪213‬‬
‫ל ״ ג ע ״ א ‪ :‬ה ד א י ל פ ה מן ההיא )כלומר‪ ,‬פ ר ה א ד ו מ ה מקדשים( וההיא ילפה מ ן ה ד א‬
‫)כלומד‪ ,‬ק ד ש י ם מ פ ר ה אדומה( ה ד א ילפה מן ההיא שאם ת ל ה בה סכין לשוחטה‬
‫כ ש י ד ה וההיא י ל פ ה מ ן ה ד א שכל ע ב ו ד ׳ ש ה י א לשם ק ד ש י ׳ אינה עבודה‪ .‬וזהו הכלל‬
‫של ה ת ו ס פ ת א שלנו‪.‬‬
‫ובגליון מלא׳׳ש כ א ן ם מ ״ ג ‪ . :‬ו מ צ א ת י ש כ ת ב הרי יהוסף ז״ל בירושלמי דייק‬
‫מ כ א ן דכל ע ב ו ד ה שהיא לצורך ה ק ד ב ן אין בה מ ע י ל ה ו ת י מ א ד ה ת ס ל צ ו ד ו״‪ .‬ו ב ה ע ר ה‬
‫ש ם ‪ . :‬א י נ ו מובן״‪ .‬וברור לי שר׳ יהוםף א ש כ נ ז י ת מ ה א י ך לומד הירושלמי ממשנתנו‪,‬‬
‫ד ה ת ם לצרןכןו הוא ולא לצורך הבהמה‪ .‬וצורך ה ב ה מ ה ל ח ו ד וצורך הקרבן לחוד‪.‬‬
‫ו ב א מ ת ב ב ב ל י שם ס״ו ר ע ״ ב שיטה א ח ר ת בזה )ועיין תוםפ׳ שם ד ״ ה והא(‪ ,‬וכנראה‬
‫שהבבלי חולק‪ .‬וכן ב מ א י ר י שם הביא א ת הירושלמי הנ״ל ואח״כ הביא א ת תירוץ‬
‫ה ב ב ל י וכותב עליו )‪ 115‬ר ע ״ א ( ‪ :‬ו ל ד ע ת זה נראה ש ב פ ר ה אם ת ל ה בה סכין פסלה‪,‬‬
‫א ל א אם כן א ת ה בא עליה מ ט ע ם שכל לצרכה כשרה‪ ,‬ו ש ת ה א ק ו ר א ד ב ר ז ה‬
‫ל צ ר כ ה ‪ .‬א ע פ ״ י ש י ש ל ח ל ו ק ‪ .‬ולזה כיוון ד ״ י אשכנזי‪ .‬ובזה היא ב א מ ת מחלוקת‬
‫ה י ר ו ש ל מ י והבבלי‪ ,‬ש ל י ד ו ש ל מ י צורך הקרבן הוא צורך ה ב ה מ ה עצמה‪ ,‬ולשיטת‬
‫ה י ר ו ש ל מ י צ ו ר ך ה ק ר ב ן הוא צורך הבעלים ולא הבהמה‪ .‬א ב ל גם ה ב ב ל י יודה בכלל‬
‫ה ת ו ס פ ת א כאן‪ ,‬שכל ע ב ו ד ו ת שחייבין עליהן במוקדשין םוסלין ב פ ר ה )וגם בהפוכו‬
‫ש ע ב ו ד ו ת ש א י ן חייבין עליהן במוקדשין אין פוסלות בפרה(‪ ,‬ולצורך ה ק ר ב ן ) ו ל א הבהמה(‬
‫י ה א פסול בשניהם‪ .‬ועיין ב מ ש ג ה אחרוגה פ ״ ג רמ״ז‪ .‬שם ר מ ״ ט ולא ה ע י ד ע ל כל זה‪.‬‬
‫‪ 13/14‬הכניסה לרבקה ודשה וכד‪ .‬ברייתא בפסחים כ״ו םע׳׳א וש״ג‪ ,‬וכבד נחלקו‬
‫‪ .‬ועיין ר ״ ש הנ״ל‪ ,‬ס׳ ה י ש ר לר׳׳ת ב״מ סי׳ תצ״א‪,‬‬
‫הראשונים ל ע נ י י ן מה נ ש נ י ת‬
‫מ ״ ו ע״ד‪ ,‬שם פ׳ ע״ב‪ ,‬הוצ׳ מק״נ ד י ש ‪ ,145‬תוספות ו מ ה ד ״ ם חלאוה פסחים כ״ו סע״א‪,‬‬
‫תוספות‪ ,‬רמב״ן‪ ,‬רשב״א‪ .‬חי׳ ה ר ״ ן ו ש ט מ ״ ק ב ״ מ ל׳ א׳‪ ,‬ס מ ״ ג עשין רל״ב‪ ,‬רל״ב ע״ד‪,‬‬
‫וכולם ה ב י א ו ר א י י ה מ כ א ן שהברייתא ב ע י ק ר ה לעגיין פ ר ה א ד ו מ ה גשגית‪.‬‬
‫ש ם‬
‫‪ 14/15‬כל שלצורכה כשרה לצורך אחר פסולה‪ .‬עיין הגי׳ בתוםפ׳ ב״מ ל׳ א׳‬
‫ד ״ ה בשביל‪.‬‬
‫והגה ר א י ת י ב ר ״ ש ס״ב מ ״ א ‪ :‬ד ב ת ו ם פ ת א קתגי ר׳ יהודה א ו מ ד ע ל ה עליה‬
‫זכר שלא ל ד ע ת הבעלים כשירה‪ .‬וכן ב ר א ״ ש ש ם ‪ :‬דבתוס׳ קתגי ר׳ יהודא א ו מ ׳ ע ל ה‬
‫עליה זכר ש ל א ל ד ע ת הבעלים כשירה‪ .‬א ב ל ב ת ו ס פ ת א ל פ נ י נ ו א י ן זכר מזה‪ ,‬וגם ה ר ״ ש‬
‫כ א ן ש מ ע ת י ק כ מ ע ט א ת כל הפרק ה ז ה לא הביא ת ו ס פ ת א זו בפנים ה ת ו ס פ ת ו ת שהוא‬
‫מעתיק‪ .‬ולפיכך קרוב ל ו ו ד א י ב ע י נ י ש ה ר ״ ש כיוון לס״ז )וכן בר״ש כלים פ ״ ט םמ״א‬
‫קרא ל ב ר י י ת א שבס״ז הורוביץ ‪ 310‬ש ד ‪ —22‬ת ו ס פ ת א ‪ ,‬וכן ב ר ״ ש פ ר ה ס פ ״ ט = ס״ז ‪.(315‬‬
‫וכ״ה בם״ז הוצ׳ הורוביץ ע מ ׳ ‪ :301‬ע ל ה ע ל י ה זכר ל ד ע ת הבעלים פסולה שלא ל ד ע ת‬
‫ה ב ע ל י ם כשירה‪ .‬והילקוט קיצר ו ה ש מ י ט א ת ה ש ם )כרגיל אצלו(‪ ,‬ומכאן שהנוסחא‬
‫העיקרית שם ה י א ‪ :‬ר ׳ י ה ו ד ה א ו מ ר ע ל ה ע ל י ה זכר ל ד ע ת ה ב ע ל י ם ו כ ד ‪.‬‬
‫‪ 15‬העול פוסל לעבודה ושלא לעבודה‪ .‬ספרי חקת פי׳ קכ״ג‪ ,‬ירושלמי סוטה‬
‫פ ״ ט ה״ה‪ ,‬כ ״ ג ע״ד‪ ,‬ב ב ל י שם מ ״ ו א׳‪ ,‬ד ״ ש פ ״ ב מ ״ ג הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 15/16‬נפדות על כל פסול מתה תפדה וכר‪ .‬ב ד וכי״ו ג פ ד י ת על כ ל מום וכד‪.‬‬
‫ובר״ש הנ״ל‪ :‬נ פ ד י ת על כל פסול ש ב ה מ ת ה ת פ ד ה מ צ א א ח ר ת וכו׳ בפרק ק מ א‬
‫ד ש ב ו ע ו ת )י״א ב׳( מ י י ת י לה‪.‬‬
‫‪ 16‬שחטה על נבי מערכתה וכר‪ .‬שבועות הנ״ל‪ ,‬ועיין תוסס׳ ב״ק ע״ז רע״ב‪.‬‬
‫‪214‬‬
‫סרה פ״ב עמ׳ ‪631‬‬
‫‪ 17‬א ם מ ת ר ו מ ת ה ל ש כ ה היתד‪ ,‬באה דמיה נופלין לתרומת הלשכה‪.‬‬
‫ב ר ״ ש הנ״ל )בפירושו(‪ :‬א ם מ ת ר ו מ ת ה ל ש כ ה היתד‪ ,‬באה‪.‬‬
‫כ ד ת נ ן בשקלי׳ ) פ ״ ד מ ״ ב ( ו כ ד ד ר ש י נ ן בסיפדי )ריש ח ק ת ‪,‬‬
‫בהעדר‪ 14 ,‬שם(‪ ,‬ומיהו יכול א ד ם ל ה ת נ ד ב ולמסור לציבור‬
‫מ ״ א וירושלמי ש ם ובהקבלות( ואם נפדית א י ן ד מ י ה נופלין‬
‫ד ה כ י ל א אקדשום‪.‬‬
‫עיקרה מתרומת הלשכה‬
‫הורוביץ ע מ ׳ ‪ 151‬ו ע י י ן‬
‫)עיין שקלים ה ג י ל פ ״ ד‬
‫לתרומת הלשכה ד א ד ע ת א‬
‫‪ 18‬חומר בפרה ש א ק במוקדשין ובמוקדשין ש א ק בפרה שהעגלה שנים‬
‫פוסלות בה וכר‪ .‬חסרון והשמטה י ש כאן‪ ,‬והנכון הוא בריש פ״א מ״א‪ ,‬ואני מ ש ל י ם‬
‫ב מ ר ו ב ע י ם כל מ ה ש נ ש מ ט לפנינו‪ ,‬וכ״ה ש ם ‪ :‬ח ו מ ד ב פ ר ה שאין ב מ ו ק ד ש י ן ו ב מ ו ק ד ש י ן‬
‫ש א י ן בפרה ] ש ה פ ר ה א י נ ה כ ש י ר ה א ל א א ד ו מ ה ועבודה פ ו ס ל ת ב ה מ ה ש א י ן כ ן ב מ ו ק ד ש י ן ‪.‬‬
‫חומר ב מ ו ק ד ש י ן ש ה מ ו ק ד ש י ן א י ן נ פ ד י ן א ל א ע ל ב ע ל מ ו ם ק ב ו ע ואינן יוצאין ל ח ו ל י ן‬
‫ליגזז ו ל י ע ב ד והגוזז ו ה ע ו ב ד ב ה ם סופג א ת ה א ר ב ע י ם מ ה ש א י ן כן בפרה‪ .‬חומר ב ע ג ל ה‬
‫ש א י ן ב מ ו ק ד ש י ן ו ב מ ו ק ד ש י ן שאין בעגלה[ ש ה ע ג ל ה שנים סוסלו׳ ב ה וכד‪.‬‬
‫‪ 19‬חומר במוקדשין‪ .‬ליתא בכי״ו ור״ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 20‬לנוז ולעבוד‪ .‬בכי״ו ור״ש הנ״ל‪ :‬ליגזז וליעבד‪ ,‬וכ״ה לעיל‪ ,‬עיין מ ״ ש ב ש ד ‪.18‬‬
‫‪ 21‬מה שאק כן בענלה‪ .‬במל״מ פ״י מ ה ׳ רוצח ה״ו פירש שעגלה נ פ ד י ת לעולם‬
‫כ מ ו פ ר ה א ד ו מ ה ו ז ה תמוה‪ .‬ע י י ן מ ״ ש בחזון א י ש סי׳ ב ׳ ם ״ ק י׳‪ ,‬ו ל ד ע ת ו מ ד ב ר י ם‬
‫כ א ן ב ע ג ל ה ש ע ד י י ן ל א י ר ד ה ל נ ח ל א י ת ן ויכולים ל ב ט ל א ת הזמנתה‪ .‬ו ב מ א י ר י פ ס ח י ם‬
‫כ ״ ו ס ע ״ א )‪ 30‬ע ״ א ( ‪ :‬ע ג ל ה ערופה א ס ו ר ה ב ה נ א ה וכו׳ ואיסור ה ג א ת ן מ ש ת ר ד ל ג ח ל‬
‫א י ת ן א ע פ ״ י ש ל א נ ע ר פ ה עדיין ו ה נ ה ג ה ב ה ע ב ר א ב ל קרבן מעילה א י ן כ א ן ש מ א ח ר‬
‫ש א י נ ה ר א ו י ה ל פ ד י ו ן הרי היא כחטאות המתות וכד‪.‬‬
‫‪ 22‬ו מ ו מ י ן פוםלק בה‪ .‬מ ה שאין כ ן בעגלה‪ ,‬כספרי ח ק ת פ י ׳ קכ״ג ע מ ׳ ‪ ,152‬י ד ו ש ׳‬
‫סוטה פ י ט ה״ה‪ ,‬כ ״ ג ע ״ ד ‪ ,‬בבלי שם מ ״ ו א׳‪.‬‬
‫‪ 22/23‬ושעשה עמה מלאכה פסולה מה שאק כן בעגלה‪ .‬בדיש הנ״ל‪ :‬פי׳ ושעשה‬
‫ע מ ה מלאכה פסולה כ ד ת ג ן ל ק מ ן פ ׳ ר ב י ע י ) מ י ד ‪:‬‬
‫אם עושין מלאכה בשעת ש ח י ט ת ה או שריפתה(‪.‬‬
‫ופוםלין א ו ת ה במלאכה‪ ,‬כ ל ו מ ר‬
‫‪ 24‬בתוך נ ו מ א אחת פסולה בתוך שתי נומות כשרה‪ .‬ב מ ש נ ה ה ׳ פ י ב ‪ :‬בתוך‬
‫גומא א ח ת פסולה‪ .‬ו כ ת ב בחזון א י ש ס י ׳ ד ׳ ס ״ ק ד ׳ ‪ . :‬נ ר א ה ד ה א י ב ג ו מ א א ח ת ה ו א‬
‫לרבותא דאע״ג דהן בגומא א ח ת מ י מ חשיבי כשתים וכן א מ ר בהדיא נדה ג״ב א׳‬
‫ב ב ׳ ש ע ר ו ת ש ל ב ן ו ב ת ד ב ג ו מ א א ח ת הוי ר ב ו ת א טפי״‪ .‬ו ב ת ו ס פ ת א כ א ן א ג ו רואים‬
‫מפורש ש ד ו ו ק א ב ג ו מ א א ח ת פסולה‪ .‬ו ה ט ע ם מבואר בס״ז ח ק ת הוצ׳ הורוביץ ע מ ׳ ‪:301‬‬
‫א ב ל א ם ה י ו שתים לתוך גומא א ח ת פסולה מפגי ש ה י א גראית כמין קדחת‪.‬‬
‫‪ 25‬ר׳ יהודה אומר אפילו בתוך שתי נומות והן מוכיחות וכר‪ .‬במשנה הנ״ל‪:‬‬
‫ר ׳ יהודה א ו מ ר אפילו ב ת ו ך כ ו ס א ח ד ה י ו ב ת ו ך ש ג י כוסות ו כ ד ‪ .‬ו ב ר ״ ש ש ם ‪ :‬ב ת ו ך‬
‫כ ו ס א ח ד הייגו כוס הייגו גומא א ל א ש ח י י ב א ד ם לו׳ בלשון ר ב ו ו כ ן מ ו כ ח ב ת ו ס פ ת א‬
‫ד ק ת ג י ד ׳ יהודה א ו מ ר אפילו ש ת י גומות ו ה ן מוכיחות זו א ת ז ו פסולה‪ .‬מ ו כ י ח ו ת‬
‫)וכ״ה ב מ ש נ ה שם( מכוונות וסמוכות זו ב צ ד זו‪ .‬ועיין ג ס ב ר א ״ ש שם‪ .‬ו כ ד ב ר י ה ם‬
‫מפורש בירושלמי ע ״ ז ספ״ב‪ ,‬מ י ב ס ע ״ א ‪ :‬ה ן כוסות ה ן גומות‪.‬‬
‫‪ 25/26‬היו בה שערות עירךן מאדים וכר‪ .‬ר״ש ספ״ב‪.‬‬
‫סרה פ״ב—ג עמי ‪631‬‬
‫‪215‬‬
‫‪ 26‬ע י ק ר ן מאדים וראשן משחיר ר׳ יוסי ב ן ה מ ש ו ל ם א ו מ ר מספר ו כ ר ‪.‬‬
‫ב ר י י ת א בבכורות כ ״ ה אי‪ .‬וברש״י ש ם ‪ :‬ה״ג עיקרן מ א ד י ם ו ר א ש ן מ ש ח י ר וכן בתוםפ׳‬
‫ד מ ם ׳ פרה‪ .‬ו ע י י ן בתוספ׳ שם ד ״ ה עיקרן‪.‬‬
‫פ״ג‬
‫‪ 28‬מה בץ כהן השורף א ת הפרה וכר‪ .‬ידוש׳ יומא ם״א ה״א‪ ,‬ל״ת ע״א‪ ,‬בבלי‬
‫שם ח׳ סע״א‪ .‬וכל ה ב ר י י ת א ב ר ״ ש פ״ג כ ד א ו ב ד א ״ ש פ״ג מ״ח‪.‬‬
‫‪ 29/30‬כהן השורף את הפרה‪ ...‬נוגעין בו‪ .‬ליתא בכי״ו‪ ,‬ונשמט ע״י הדומות‪,‬‬
‫וישנו בירושלמי‪ ,‬בבלי‪ ,‬ר ״ ש ו ר א ״ ש הנ״ל‪ .‬וכן מ ע ת י ק ב ב א זו מ ן ה ת ו ס פ ת א בפיה״מ‬
‫ל ה ר ״ מ פ״ג םמ״א‪.‬‬
‫‪ 30‬ח ו ץ מן המסייעץ א ו ת ו מ פ נ י ש ה ו א מ ז ה ‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬חוץ מן המסייעי׳‬
‫אותו ב ש ע ׳ ש ה ו א מזה פי׳ וכו׳ מ פ נ י שהוא מזה‪ .‬א ו ת ו ה מ ס י י ע היה מ ק ב ל הזאה‬
‫כ מ ו ת ו לפיכך ה י ה נוגע בו‪ .‬והנה ה ע ת י ק מקודם א ת ה ג י ר ם א ‪ :‬ב ש ע ה שהוא מזה‪,‬‬
‫ובפירושו פירש ע ״ פ ה ג י ר ס א ‪ :‬מפגי שהוא מזה‪ .‬ואין להגיה בר״ש ב ר י ש א ‪ :‬מ פ נ י‬
‫) ב מ ק ו ם ‪ :‬בשעה(‪ ,‬שהרי גם ברא״ש הג״ל ה ע ת י ק ‪ :‬ב ש ע ה שהוא מזה‪ ,‬והוא פירש‬
‫שהכוונה ל מ ש נ ת י נ ו שם ה א ו מ ר ת שסומכים א ת ידיהם עליו כ ד י ל ט מ א אותו‪ ,‬ולזה‬
‫ר מ ז ה ה ת ו ס פ ת א שגוגעים בו ב ש ע ה שהוא מזה‪ .‬ועיין ה י ט ב בתוספ׳ ח ג י ג ה כ ״ ג א ׳‬
‫ד ״ ה מ ט מ א י ן ותו״י יומא ב׳ א׳ ד״ה מטמאין‪ .‬ולפ״ז נראה ש י ש חסרון בפירוש ה ד ״ ש‬
‫והוא פ י ר ש מקודם א ת ה ג י ׳ ‪ :‬ב ש ע ה שהוא מזה‪ ,‬ואח״כ ה ב י א א ת ה ג י ׳ ‪ :‬מפני ש ה ו א‬
‫מ ז ה ופירש אותה‪.‬‬
‫ואולי ה ט ע ם הולך ע ל איסור הנגיעה‪ ,‬והיינו‪ :‬ואין אחיו הכהנים גוגעין בו מ פ נ י‬
‫שהוא מזה )והמלים‪ :‬חוץ מן המסייעין אותו‪ ,‬הן מ א מ ר המוסגר(‪ ,‬ויש לחשוש שלא‬
‫י ט מ א ו מ ן המים שעליו‪ ,‬א ב ל בכהן ש ל יום הכיפורים ש ה י ה מ ת ח נ ך ב ע ב ו ד ה א י ן‬
‫ל ח ש ו ש לזה‪ ,‬מ פ נ י ש ה ו א מזה ל פ נ י ה ש ק י ע ה וטובל מיד‪ .‬וכן מפורש ב י ר ו ש ל מ י ה נ ״ ל‬
‫)לפי גי׳ ד״םמ״ג ע ש י ן ר ל ״ ב ותו״י שם ב׳ בי(‪ :‬למה כ א ן גוגעין וכאן א י ן גוגעין‪ .‬א מ ר‬
‫ר׳ חייה בר א ד א ש ל א י ט מ א ו אותו אחיו הכד״נים‪ .‬ולא כך א י נ ו ט מ א מ ח מ ת הזייתו‪.‬‬
‫ר׳ חנינא אמר שלא יטמאו ממנו‪ .‬ועיין הפי׳ בנוע״י שם‪.‬‬
‫‪ 31/32‬חצרות היו ב נ ו י ו ת ב י ר ו ש ל ם ‪ . . .‬ומנהלות שם בניהן‪ .‬מ ש נ ה ב׳ פ״ג‪ .‬ובכי״ו‪:‬‬
‫ח צ ר ו ת היו בירושלים בגויות ע ל ג ב י ה ס ל ע וכר‪ ,‬וכ״ה ב מ ש נ ה שם‪.‬‬
‫‪ 32‬עד ש י ה י ו ב נ י ש מ ו נ ה ע ש ר ה שנה‪ .‬אין לגי׳ זו שום מובן‪ .‬והנכון הוא‬
‫ב ר ש ״ י סוכה כ״א א׳ ס ד ״ ה ו מ ב י א י ן נ ש י ם ‪ :‬ו ב ת ו ס פ ת א שנינו ע ד ש י ה ו ב נ י ש ב ע ה‬
‫ש מ נ ה ש נ י ם ‪ ,‬מ ג ד ל י ן א ו ת ן ולא יותר ש ל א ר א ו קרי‪ .‬וכ״ה בר״ש ו ר א ״ ש‬
‫ובני‬
‫כאן פ״ג מ ״ ב ותוספות ותוספי ה ר א ״ ש סוכה הנ״ל‪ ,‬מ א י ר י סוכה שם‪ .‬ו ב ר י ט ב ״ א ש ם ‪:‬‬
‫ואמרו ב ת ו ס פ ת א ש ל א היו מ נ י ח י ן א ו ת ן א ל א שהם ב נ י ש ש או בני ש ב ע שנים‬
‫שאינם רואים קרי וכו׳‪ .‬א ב ל ה ע י ק ר הוא כגי׳ ר ש ״ י ה נ ״ ל ש ה י א גירםת כ מ ה מ ן‬
‫הראשונים‪ .‬וגם לפנינו צ ״ ל ‪ :‬בני ז׳ ח׳ שנה‪ ,‬והסופרים ט ע ו ו כ ת ב ו ‪ :‬י׳ ח׳‪ ,‬ושוב פ ת ר ו ‪:‬‬
‫ש מ נ ה ע ש ר ה שנה‪.‬‬
‫להניח‬
‫והנה ה מ ש נ ה הנ״ל ס ת מ ה א ת ד ב ר י ה ולא‬
‫ה ז כ י ר ה א ת גיל התינוקות‪ ,‬ו ע ל י נ ו‬
‫התינוקות‬
‫לקידוש ולהזייה‪.‬‬
‫שלפיה‬
‫הפירוש‬
‫הוא‬
‫שיהיו‬
‫בני י ״ ג הראויים‬
‫פרה ס״ג עמ׳ ‪631—632‬‬
‫‪216‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ו ה ת ו ס פ ת א הוסיפה ע ל ה מ ש נ ה שהיו שם גם ב נ י ז ו ח שהיו מ מ ל א י ם א ת המים‪,‬‬
‫כ י כל מ ה ש א פ ש ר ל ת ק ן מתקנים‪ ,‬וכדברי התוספות סוכה כ ״ א א׳ ד ״ ה ומביאין‪ .‬ו ע י י ן‬
‫מ ״ ש להלן ‪ ,6324‬עיי״ש‪.‬‬
‫ובפיוט א צ י ל י ע ם ש ל ה ק ל י ר לפ׳ פ ר ה ‪ :‬בתוכם נולדים ושם ברים ע ד י ו ג ד ל ו‬
‫ב כ ה כגבורים ב ע ת י פ ר י ח ו כ ב ע ל י דברים יגישו ל מ ו א י ת נ י שורים וכוי‪.‬‬
‫‪ 33/34‬ר׳ יהודה אומר שוורים שכריסן רחבה וכר‪ .‬ד״ש פ״ג מ״ב‪ ,‬ועיין בסוכה הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 34‬שלא י ה ו יוצאות רגלי התינוקות‪ .‬ב ד ‪ :‬ש ל א יצאו רגלי התינוקות‪ .‬ובכי״ו‪:‬‬
‫ש ל א י ה ו רגלי התינוקות יוצאות‪ ,‬וכ״ה ב ר ״ ש הנ״ל ) ו ש ם ‪ :‬יוצאין(‪ .‬ועיין בסוכה ה נ ״ ל ‪.‬‬
‫‪ 34/35‬והכל שוק שהתינוקות צריכות טבילה‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬תוססות סוכה כ״א א ׳‬
‫ד ״ ה והתיגוקות‪ ,‬ר ״ ש ו ר א ״ ש פ ״ ג מ ״ ד ‪ ,‬פ י ה ״ מ ל ה ר ״ מ שם ע מ ׳ ‪ ,189‬ר מ ב ״ ם פ ״ ב מ ה‬
‫פרה א ד ו מ ה סה״ז‪ ,‬םמ״ג ע ש י ן רל״ב‪ ,‬ר ל ״ ג דע״א‪.‬‬
‫‪ 35‬אמרו לפני ר׳ ע ק י ב ה בשם ר׳ ישמעאל כוסות וכר‪ .‬ב ד ‪ :‬א מ ר לפניו‬
‫ר׳ י ע ק ב כוסות ו כ ר ‪ .‬ו ב ר ״ ש פ ״ ג מ ״ ב ה נ ״ ל ‪ :‬א מ ר ו לפני ר ׳ י ע ק ב משום ר׳ י ש מ ע א ל‬
‫כוסות ש ל א ב ן ה י ו תלויין ו כ ר ‪ .‬א ב ל בתוספות סוכה כ ״ א א ׳ ד ״ ה ירדו‪ ,‬ב ת ו ס פ ׳‬
‫ה ר א ״ ש ו ר י ט ב ״ א ש ם גרסו‪ :‬לפני ר ׳ ע ק י ב א ‪ .‬וחילוף כ ז ה ר ג י ל מ א ד ‪ ,‬ע י י ן ח ״ ב‬
‫ע מ י ‪ 212‬ו ע מ ׳ ‪ ,285‬ועיין לעיל ‪ 629‬ש ר ‪ 22/23‬ולהלן ‪ 66731 ,66026‬ואילך ועוד‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 36‬ב י ק ששוורים ש ח ו לשתות‪ .‬בכי״ו‪ ,‬ר״ש‪ ,‬תוספות‪ ,‬תום׳ הרא״ש וריטב״א‬
‫הג״ל‪ :‬כיון ששחו שוודים לשתות‪.‬‬
‫‪ 37‬א ל תתנו מקום ל מ י נ ק ל ר ד ד אחריכם‪ .‬ב ד ‪ :‬אל ת ת נ ו מקום לרדוף אחריכם‪.‬‬
‫ובראשונים ה נ ״ ל ‪ :‬ל ר ד ו ת אחריכם )בתוס׳ ה ר א ״ ש ח ס ר ה ה מ ל ה ‪,‬אחריכם״‪ ,‬ובתוספי‬
‫ש ם ‪ :‬אחריו(‪ ,‬ועיין ב מ ש נ ה ג׳ פ״ג‪.‬‬
‫שם‪ :‬באו לשער היוצא מעזרת נשים וכר‪ .‬ר״ש פ״ג מ״ג‪.‬‬
‫עמ׳ ‪632‬‬
‫‪ 1‬של עזרת נשים וכםייהן של א ב ן נ ר א ק לחול וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬של עזרת הנשים‬
‫וכסוייהן ש ל א ב ן נ ר א י ן ל ח י ל ו כ ר ‪ .‬ו ב ר ״ ש ה ג ״ ל ‪ :‬וקילולות ש ל א ב ן ה י ו ק ב ו ע י ן‬
‫בכותל מעלו׳ ש ל עזרת נ ש י ם וכיסוייהן ש ל א ב ן נ ר א י ן ב ח י ל ו ב ת ו כ ן א פ ר מ כ ל‬
‫פ ר ה ופרה וכר‪.‬‬
‫‪ 3‬מ כ ה את ה ז כ ר ‪ . . .‬ו מ ק ד ש ‪ .‬מ ש ג ה ג׳ פ״ג‪.‬‬
‫‪ 3/4‬ומזה שמשפך‪ .‬בד״ש הנ״ל לגכון‪ :‬מ ז ה ש נ ש פ ך ‪ ,‬כלומר מ ק ד ש מ ז ה ש נ ש פ ך‬
‫ע ל השוודים‪ ,‬וגם לפנינו צ ״ ל ‪ :‬מ ז ה ש נ י ש פ ך ו נ ת ח ב ר ו ‪ ,‬נ י ״ ל ‪ .‬מ ״ ‪ ,‬ו י צ א ‪ :‬ש מ ש פ ך ‪.‬‬
‫מ ע ש י ם א ל ו ע ש ו כ ש ע ל ו מ ן הנולד‪ ,‬דברי ר׳ יהודה‪ .‬בר״ש הג״ל ו כ ן ברא״ש‬
‫‪4‬‬
‫שם מ ש מ ע ק צ ת שפירשו כי מעשים א ל ו הם ע ג י י ן הסידור ע ם הזכר ש ל רחלים‪ ,‬א ב ל‬
‫ב פ י ה ״ מ ל ה ד ״ מ ש ם ע מ י ‪ :188‬ואין חילוק ב י ן ה א י ש ש ל א נ ט מ א מעולם ב מ ת א ו‬
‫ש נ ט מ א כל י מ י חייו ו א ח ר ז ה ט ב ל והוזה עליו ו כ ד ולשון ה ת ו ס פ ת א מ ע ש י ם א ל ו‬
‫ע ש ו כ ש ע ל ו בגי הגולה ד ב ר י ר׳ י ה ו ד ה ר צ ה ל ו מ ר א ש ר ל א ה י ה אצלם א י ש ט ה ו ר‬
‫ד ׳ ש מ ע ו ן א ו מ ד וכר‪.‬‬
‫ולפי ד ב ר י ר ׳ יהודה‪ ,‬ת ח י ל ת ה ת ק נ ה ע ם ה ת י ג ו ק ו ת היתד‪ ,‬כ ש ע ל ו מ ן ה ג ו ל ה‬
‫כ ש ל א ה י ה ל ה ם טהור להזות והוצרכו ל ג ד ל ת י נ ו ק ו ת ש ל א נ ט מ א ו )ומכאן ברור ש ה י ו‬
‫ביגיהם גם ב ג י י ״ ג שהיו ראויים להזות‪ ,‬שהרי כ א ן ל א ה י ו גדולים טהורים‪ ,‬ע י י ן‬
‫פרה פ״ג עמ׳ ‪632‬‬
‫‪217‬‬
‫מ״ש לעיל ‪ ,(63132‬והחזירו תקנה זו ליושנה אחרי המחלוקת עם הצדוקים והתקינו‬
‫שיגהגו בפרות אח״כ כמו שנהגו )ע״פ הכרח( בפרה ראשונה בימי עזרא‪.‬‬
‫‪ 4/5‬ר ׳ שמעון אומר ע פ ר ן י ר ד עמהן לבבל ו ע ל ה וכר‪ .‬ב ד ‪ :‬אפרן‪ ,‬ובכי״ו‪:‬‬
‫איפרן ו כ ו ‪ /‬וכן בפיה״מ להר״מ וד׳׳ש הנ״ל‪ :‬אפרן ו כ ו ‪ /‬וברא״ש הנ״ל‪ :‬עפרם ו כ ו ‪/‬‬
‫ובכפו״פ ספי״ג עמ׳ שמ״ב )ד״ד ע״ח ע״ב(‪ :‬כשגלו לבבל הביאו עמהם אפר פרה‬
‫וכדאיתא בתוספת מסכת פרה פ ״ ג )בהוצ׳ לונץ תקנו‪ :‬פרק ב׳!( ד׳ שמעון אומר‬
‫אפר ירד עמהם לבבל ועלה אמדו לו ו כ ו ‪/‬‬
‫ולפי ר׳ שמעון לא גהגו כן בפרה ראשונה כשעלו מבבל‪ ,‬מפגי שהיו שם‬
‫טהורים‪ ,‬ורק במחלוקת הצדוקים נתקנה תקגה זו בראשוגה‪ .‬ועיין מ״ש לעיל‪.‬‬
‫‪ 5/6‬ל א גזרו טומאה בארץ העמים וכר‪ .‬פיה״מ‪ ,‬ד״ש וכפו״פ הנ״ל‪ ,‬כפו״פ פ״י עמ׳ דכ״ו‪.‬‬
‫‪ 6/7‬ר׳ ישמעאל בן פיאבי הורה שתיים וכר‪ .‬ב ד ‪ :‬ר׳ ישמעאל אומר הוד׳ בן‬
‫פאבה א ח ת בטבול יום וכד‪ .‬ובכי׳׳ו‪ :‬ישמעאל בן פיאבי שתים ו כ ו ‪ /‬וזו היא פיםקא‬
‫ממשגה ה׳ ם״ג‪ .‬ובר״ש שם‪ :‬תניא בתוספתא ישמעאל בן פאבי ש ר ף שתים וכד‪.‬‬
‫וברא״ש שם‪ :‬בתוס׳ קתגי ר ב י ישמעאל בן פיאבי עשה א ח ת וכד‪ .‬ובס׳ יחוסי תו״א‬
‫כת״י עדך יהושע בן גמלא‪ :‬בתוספתא מסיק ר׳ ישמעאל בן פאבי שרף שתים וכד‪.‬‬
‫‪ 7/8‬זו שגעשת בטבול יום היום היו דגין ע מ ו ועליהן אמר׳ ל ו מעשר ג א כ ל וכר‪.‬‬
‫בכי״ו‪ :‬זו שגעשית בטבולי יום היו דגין עמו ע ל י ה אמרו לו מעשר גאכל וכד‪ .‬וכן בס׳‬
‫יחוסי תו״א כת״י הג״ל‪ :‬אחת לטבולי יום ואחת למעודבי שמש זו שגעשית לטבולי‬
‫]היום[ היו דגין עליה עמו ו כ ו ‪ /‬א ב ל גי׳ זו קשה שהרי מתוך המשך הדברים אנו‬
‫רואים שהתווכחו על זו שגעשתה במעודבי שמש‪ .‬והפי׳ להלן בס׳ יחוםי ת ר א קשה‬
‫וגם גפלו שם כמה שיבושים‪ .‬אבל בר״ש הג״ל‪ :‬א ח ת בטבולי יום ואח׳ שנעשית‬
‫במעורבי שמש היו דגין עליה א מ ׳ ל ה ם וכד‪ .‬ולפי׳ גי׳ זו משמע שהיו דנים על‬
‫זו שגעשתה במעורבי שמש‪ .‬ובתשב״ץ ח״ג סי׳ ל״ז‪ ,‬י׳ רע״ג כ ת ב על ישמעאל בן‬
‫םיאבי שהיה גדול בתורה‪ ,‬וז״ל שם‪ :‬״וכן בתוספת׳ דפר׳ גר׳ שהיה גדול בתורה״‪,‬‬
‫וכווגתו לכאן שהיה דן עם החכמים בהלכה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫ותרומה גאכלת במערבי של שמש‪.‬‬
‫מעשר שגאכל בטבול יום כ ל שכן הוסיפו ל ו קדושה‪ .‬כלומר‪ ,‬אם יאכלוהו‬
‫בכי״ו‪ :‬ותרומה למערבי השמש‪.‬‬
‫במעורבי שמש‪) .‬הר״ש הנ״ל(‪.‬‬
‫‪ 10/11‬קדשים ק ל י ם שגאכלין חוץ ל ק ל ע י ם כל שכן הוסיפו ל ה ן קדושה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אם יאכלוהום בעזרה )הר״ש הג״ל(‪ .‬ומכאן משמע שמותר לאכל קדשים קלים‬
‫בעזרה‪ .‬וכן גם בירושלמי מע״ש פ״ה ה״ה‪ ,‬ג״ו סע״ב‪ :‬מהו ב כ ל מקום‪ .‬בעזרה‪ .‬ועיין‬
‫בפ״מ שם‪ .‬ויש לחלק בין מע״ש וקדשים קלים שאכילתן עבודה‪ .‬ועיין תו״כ שמיגי‬
‫פ״א ה״ה‪ ,‬מ״ז ע״א‪ :‬אצל המזבח וכו׳ פ ר ט לתודה וללחמה ו כ ו ‪ /‬וכן לעניין קדשי‬
‫קדשים בהיכל )עיי״ש(‪ :‬אצל המזבח‪ .‬ולא בהיכל‪ .‬ועיין ספרי ק ר ח פי׳ קי״ז‪ ,‬הורוביץ‬
‫עמ׳ ‪ :135‬הרי הגוים שהקיפו א ת העזרה מנין לקדשי קדשים שנאכלים אפילו בהיכל‬
‫וכד‪ .‬ועיין זבחים ם״ג א׳‪ ,‬ומשמע שדווקא באונם מותר לאכל קדשי קדשים בהיכל‪.‬‬
‫ועיין תום׳ תמורה כ״ג א׳ ד״ה אוכלין‪ ,‬וש״נ‪.‬‬
‫‪ 11/12‬וקדשים קלים לשלשה ימים‪ ...‬שנאכלין לשלשה ימים וכר‪ .‬בכי״ו ור״ש‬
‫הגיל‪ :‬ל ש נ י ימים‪ ...‬שנאכלין ל ש נ י ימים וכד‪.‬‬
‫‪ 12‬כל שכן הוסיפו ל ה ן קדושה‪ .‬כשיאכלוהוס ליום אחד‪) .‬ר״ש הנ״ל>‪ .‬ומכאן‬
‫‪218‬‬
‫פרה פ״ג עמ׳ ‪632‬‬
‫מ ש מ ע שמצור‪ ,‬מ ן ה מ ו ב ח ר לאכול קדשים קלים ליום אחד‪ .‬וכ״ה בתו״כ צו פ י ״ ב הי״א‪,‬‬
‫לפי פירוש ה ר מ ב ״ ן ב ח ו מ ש שם )וכגי׳ הרמב״ן ב ת ו ״ כ כ ״ ה בכי״ר ופסז״ו‪ ,‬א ב ל ב י ל ק ו ט‬
‫כלפנינו(‪ ,‬ונחלקו בזה גם ה ר א ב ״ ד והרז׳׳ה בפסחים פרק ת מ י ד נ ש ח ט ׳ ועיין מ ״ ש ע ״ ז‬
‫ב א ו ״ ש פ ״ י מה׳ מ ע ש ה ה ק ר ב נ ו ת ה״ו‪.‬‬
‫‪ 13‬שהיו אומרים וכוי‪ .‬בר״ש הנ״ל לנכון‪ :‬שיהו אומרים וכר‪.‬‬
‫‪ 14‬וחוזר ועשה אחרת בטבול יום‪ .‬בכי״ו‪ :‬וחזר ועשה אחרת בטבולי יום‪.‬‬
‫וביחוםי תו״א כ ת ״ י ה נ ״ ל פי׳ משונה מ א ד ולא זכיתי ל ר ד ת לסוף דעתו‪.‬‬
‫‪ 14/15‬כבש היו עושין‪ ...‬קבר התהום‪ .‬משנה ו׳ פ״ג‪.‬‬
‫‪ 15‬ר׳ אליעזר אומר ל א היה שם כבש וכוי‪ .‬בר״ש פ״ג מ״ו‪ :‬ת נ י א ב ת ו ס פ ת א‬
‫ד ׳ י ה ו ד ה אומר לא ה י ה שם כ ב ש אלא עמודים של שייש היו קבועין בארץ וכר‪.‬‬
‫‪ 16/17‬והפרה ל א היתד‪ ,‬צריבה לצאת בכבש‪ .‬כלומר‪ ,‬אם מ ח מ ת ה פ ר ה לא היו‬
‫צריכים ל כ ב ש ש א י נ ה מ ק ב ל ת טומאה‪ ,‬א ב ל הוציאו א ו ת ה ד ר ך שם א ג ב מסעדיה‪.‬‬
‫‪ 17/18‬ומטמאק היו הכהן‪ ...‬נ ע ש י ת ‪ .‬משנה ז׳ ס״ג‪ .‬ובכי״ו כ א ן ‪ :‬ומטמין היו א ת‬
‫ה כ ה ן וכר‪ .‬וכל ה ב ר י י ת א ע ד ש ר ‪ 22‬ביחוםי תו״א כ ת ״ י ע ר ך יהושע ב ן גמלא‪.‬‬
‫‪ 18/19‬ומעשה בצדוקי אחד שהעריב שמשו ובא לשרוף את הפרה וידע כו‬
‫רבן יוחנן בן זכאי וכוי‪ .‬בר״ש פ״ג מ״ח תניא בתוספתא מ ע ש ה בצדוקי אח׳ ש ה ע ר י ב‬
‫ש מ ש ו ובא לשרוף א ת ה פ ר ה ו י ד ע בו ר ב ן יוחנן בן זכאי וכו׳ ]פי׳[ ש ה ע ר י ב שמשו‪.‬‬
‫)הגה״ה פי׳( נ ת כ ו ו ן א ו ת ו צדוקי ו ש ח ט ה קרוב ל ע ר ב והזה ד מ ה ביום ו מ י ד ש ק ע ה‬
‫ה ח מ ה ובבקר היה שורפה ד ש ר י פ ת פרה פסולה בלילה‪ ,‬א י גמי גתכוון ל ש ו ח ט ׳ ב ז ה‬
‫היום וטבל ואמ׳ איני יכול ע ת ה ב ב ק ר נ ע ש ת ו ה ע ר י ב ובבוקר השכים לעשותה‪ .‬ו י ד ע‬
‫בו רבן יוחנן בן זכאי‪) .‬מכאן( נ ת ב ו נ ן ‪] .‬הגה״ה‪ .‬מכאן[ דיוחנן וכר‪ .‬כנ״ל להגיה‪,‬‬
‫והמדפיסים הכניסו א ת המלה ״הגהה״ ש ל א במקומה‪ ,‬וגם ה מ ש י כ ו א ת ה מ ל י ם ״שהעריב‬
‫שמשו״ לפיסקא של התוספתא‪ ,‬ע י י ן מ ״ ש להלן ש ר ‪ .22‬ועיין ת ו פ פ ׳ ח ג י ג ה כ ״ א א ׳‬
‫ד ״ ה מטמאין‪ ,‬תוספ׳ ישגים יומא ב׳ א׳ ד ״ ה מטמאין‪ ,‬יחוםי ת ו ״ א כ ת ״ י הג״ל‪.‬‬
‫‪ 19‬ובא וסמך ע ל י ו ש ת י ידיו וכוי‪ .‬הראשונים הנ״ל‪ ,‬ועיין תו״י יומא ב׳ א׳ ד״ה‬
‫מפרישין‪ ,‬תוספ׳ ח ג י ג ה כ ״ א א ׳ ותוםפ׳ זבחים י״ז א ׳ ד ״ ה שרפה‪ .‬ו ע י י ן ר ״ ח סוכה מ ״ ח ב׳‪.‬‬
‫‪ 20‬רד טבול אחד‪ .‬בכי״ו‪ :‬ר ד טבול אחר‪ .‬ובר״ש‪ ,‬תו״י יומא ב׳ א ׳ ד״ה מ ט מ א י ן‬
‫ויחוסי תו״א ה נ ״ ל ‪ :‬ר ד וטבול אחת‪.‬‬
‫‪ 20/21‬אחרי שעלה צרם ל ו באזנו‪ .‬ביחוםי תו״א הנ״ל‪ :‬ל א ח ד ש ע ל ה צרם לו‬
‫באזניו פי׳ ע ש א ו ב ע ל מ ו ם ו ב ע ל מום פסול בפרה )עיין גם תום׳ זבחים י״ז ב׳‬
‫ד ״ ה אונן( ו כ ר ‪ .‬א ב ל בבאור׳ ה נ ר ״ א ‪ :‬וצרם לו באזנו‪ .‬פי׳ כ ד י ל י ר א ו ע ל ש ט מ א אותו‪.‬‬
‫ו מ ז ה רואים שהוא פ י ר ש כי הצדוקי צרם לו ל ר י ב ״ ז באזנו‪ ,‬וכן פ י ר ש ב ע ל ה ה ג ה ״ ה‬
‫בר״ש הג״ל‪ ,‬ולכאורה פי׳ זה ת מ ו ה מאד‪ .‬ו נ ״ ל ש ר ב י נ ו פירש כן מפגי ד ב ר י הירושלמי‬
‫י ו מ א פ״א ה״ה‪ ,‬ל ״ ט ע ״ א )ובהקבלה בסוכה(‪ :‬א י ת ד ב ע י מ י מ ר ה י א ד פ ר ה ה י א ד ם ו כ ה‬
‫ה י א דיום הכיפורים וכו׳ מ א ן ד א מ ר יצא ח ו ט מ ו מזנק ת ו ל ע י ם ו כ מ י ן פ ר ס ת ע ג ל י צ א ת‬
‫ב ת ו ך מ צ ח ו כ מ א ן ד א מ ר ו כ ד א ו ד פ ר ה ודכיפורים ח ד וכר‪ .‬ו ב ר ״ ח סוכה מ ״ ח ב ׳ ‪:‬‬
‫ירושלמי א י ת ד א מ ר י שהוא ה צ ד ו ק י ד פ ר ה ש ב א ו נ ג ע ב ו ד י ב ״ ז ו כ ד ‪ .‬ה ר י ל ך‬
‫ש ה י ר ו ש ל מ י הניח ש ב ע ל ה מ ע ש ה שלנו ה ו א נם ה צ ד ו ק י ש ל י ו ה ״ כ ש נ ע נ ש תיכף א ח ר י‬
‫ה מ ע ש ה דפרה‪ ,‬ו מ כ א ן י ו צ א ש ה צ ד ו ק י לא נ ע ש ה בעל מום ו ה מ ש י ך ל ע ב ו ד ביוה״כ‪,‬‬
‫ולפיכך נ ד ח ק ו ל פ ר ש שהצדוקי צרם לו ל ר י ב ״ ז באזנו ולא ר י ב ״ ז לו‪.‬‬
‫פרה פ״ג עמי ‪632‬‬
‫‪219‬‬
‫‪ 21‬בן זכאי לכשאפנה לך‪ .‬כלומר‪ .‬לכשאפנה אתנקם בך‪.‬‬
‫‪ 21/22‬לא שהה שלשה ימים וכר‪ .‬עיין לעיל ‪ ,1819‬ועיין מ״ש להלן‪.‬‬
‫‪ 22‬עד שנתנוהו בקבר בא אביו לפני רבן יוחנן בן זכאי אמר לו נפנה בני‪.‬‬
‫בכי״ו‪ :‬עד שנתנוהו בקברו בא אביו אצל רבן יוחנן בן זכאי ואמר לו ב ן ז כי י‬
‫לא נפנה בני‪ .‬וכן בר״ש הנ׳׳ל‪ :‬בא אביו אצל רבן יוחנן בן זכאי אמר לו בן זכאי‬
‫לא נפנה בני‪ .‬ובבאור המיוחם להגר״א‪ :‬אמר לו בן זכאי לא נפנה בני על שהעריב‬
‫שמשו‪ ,‬ועיין גם במנ״ב‪ .‬ונראה שהמפרש קיבל שהמלים בר״ש הנ״ל‪, :‬שהעריב שמשו״‬
‫הן מן התוספתא‪ ,‬אבל דרך הר״ש כמעט בכל מקום לחזור על התוספתא ולפרש אותה‬
‫פיסקא‪ ,‬פיסקא‪ ,‬והמלים ‪,‬שהעריב שמשו״ איגן אלא חזרה לתוספתא שהזכיר‪ ,‬כדי‬
‫לפרש אותה‪ ,‬עיין מ״ש לעיל שר ‪ 18/19‬בדברי הר״ש כאן‪.‬‬
‫וכן ביתוסי תריא הג״ל‪ :‬עד שגתגוהו בקברו בא אביו אצל ד׳ יוחגן בן זכאי‬
‫אמר לו בן זכאי לא גפגה בגי‪.‬‬
‫ולפי הגחת הירושלמי הג״ל שהוא הוא הצדוקי דפרה והוא הצדוקי דיוה״כ יש‬
‫לציין ששם אמר לו אביו עצמו לצדוקי )לעיל ‪ :(1819‬תמיהגי עליך אם תאריך ימים‬
‫)כגי׳ ד וכי״ו( לא שהה שלשה ימים עד שגתגוהו בקברו‪ .‬והמספר ‪,‬שלשה ימים״‬
‫הוא מספר עגול‪ ,‬ובירושלמי הנ״ל‪ :‬אמרו לא באו ימים קלין עד שמת‪.‬‬
‫‪ 22/23‬מקום ביתה ומערכתה ובית הטבילה היו חלולין מפני קבר התהום‪.‬‬
‫ר״ש פ״ג מ״ז‪ ,‬רמב״ם פ״ג מה׳ פדה ה״א‪ .‬ועצם הלכה זו גם בם״ז חקת‪ ,‬אלא שהיא‬
‫גשתבשה בילקוט שם ובהוצ׳ הורוביץ עמ׳ ‪ ,304‬והגכון הוא בס״ז כת״י מן הגניזה‬
‫שפרסם אפשטיין בתרביץ ש״א ם״א עמי ‪) 59‬הוצ׳ מיוחדת עמ׳ ‪ :(14‬ובור היה גתון‬
‫תחת הגת שןהיתה[ גשרפת בתוכה עשוי חלוגות חלוגות חוטמה שלזו כגגד חוררה‬
‫שלזו וחוטמה שלזו כגגד חוררה שלזו מפגי קבר התהון‪ .‬והייגו חוד כגגד אוטם‬
‫ואוטם כגגד חור‪ ,‬כמו שפירש לגכון הרי״ן אפשטיין שם‪ ,‬עיי״ש‪ .‬ועיין זבחים קי״ג א׳‬
‫וברש״י ותוםפ׳ שם ד״ה חוץ ובר״ש פ״ד רמ״ב‪.‬‬
‫‪ 23/24‬כפתוה בחבל‪ ...‬המערכה‪ .‬משגה ט פ״ג‪ ,‬ר״ש שם‪.‬‬
‫‪ 24‬ויש אומרים מיכני היתה עולה וכד‪ .‬בד״ש הג״ל‪ :‬ויש אומדים ב מ ו כ נ י‬
‫היתה עולה‪ .‬ר׳ אליעזר בן יעקב אומר כבש עושין לו שהיתה עולה ב ו )וכ״ה בכי״ו(‬
‫ראשה לדרום ופגיה למערב וכוי‪.‬‬
‫‪ 25/26‬כיצד היה עושה שוחט בימינו ומקבל בשמאלו וכר‪ .‬בכי״ו ור׳׳ש הנ״ל‪:‬‬
‫א עושה וכד‪ .‬ועיין לעיל זבחים פ״א ‪ 48027‬ואילך‪.‬‬
‫כיצד‬
‫‪ 26‬ואם שינה פסול‪ .‬וכ״ה בזבחים הנ״ל‪ .‬ועיין רמב״ם פ״ג מה׳ פרה ה״ב‬
‫ובהשגות שם‪ .‬ועיין בחסדי דוד זבחים קכ״א ע״ב‪.‬‬
‫‪ 27‬או לזה שעומד בצדו וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬או לזה שהוא עומד בצדו וכר‪ ,‬ובר״ש הנ״ל‪:‬‬
‫או לזה ש ע מ ו בצדו וכד‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ו‬
‫‪ 27/28‬ונותן בשמאלו‪ .‬וכיה בר״ש הנ״ל‪ .‬ובזבחים הנ״ל‪ :‬ומערה בשמאלו‪.‬‬
‫‪ 28‬נתן בידו כשהוא מזה וכד‪ .‬בר״ש הנ״ל לנכון‪ :‬נ י ת ז מידו כשהוא מזה וכד‪,‬‬
‫וגם לפנינו צ״ל‪ :‬נ ת ז וכד‪ ,‬עיין מ״ש לעיל ‪ 574‬סוף שד ‪ 28‬בשם שו״ת הדאיש‪.‬‬
‫‪ 29/30‬ר׳ אליעזר בן יעקב אומר ‪ p n‬לניתה פסולה חוץ למערכתה לא יחזיר‬
‫ואם החזיר כשר‪ .‬ובר״ש הנ״ל‪ :‬חוץ לגיתה פ ס ו ל חוץ למערכת׳ לא יחזיר ואם החזי׳‬
‫כשר‪ .‬ולפי גי׳ זו צריך לפרש שאם נותז הדם חוץ לגיתה פסול לכ״ע‪ ,‬אבל אם ניתז‬
‫סרה פ״ג עמ׳ ‪632‬‬
‫‪220‬‬
‫ח ו ץ ל מ ע ר כ ת ה ה ר י זה ל א יחזיר לכתחילה )משום גזירה א ט ו חוץ מגיתד‪ (.‬א ב ל א ם‬
‫ה ח ז י ר כשר‪ .‬ו ב ר מ ב ״ ם פ ״ ד מ ה פ ר ה ה ״ ח ‪ :‬הוציא א ת הדם חוץ מ מ ע ר כ ת ה והזה פסולה‪.‬‬
‫ו ב ה ש ג ו ת ש ם )לפגיגו גדפסה ה ה ש ג ה ב ט ע ו ת בה״ז‪ ,‬א ב ל כ ב ר ה ח ל י ט לגכון ב כ ״ מ ש ם‬
‫ש ה ש ג ה זו ש י י כ ת ל ה ״ ח ( ‪ :‬נ ר א ה לי הזייתו פסולה א ב ל א י ן הפרה גפסלת ו א ם י ש מ ן‬
‫ה ד ם ב י ד ו י ח ז ו ר ב מ ע ר כ ת ה )כ׳יה בד׳יק‪ ,‬א ב ל ל פ נ י ג ו ‪ :‬יחזור ו י ז ה ב מ ע ר כ ת ה ( א ו ב ג ת ה‬
‫ו ה ס ד ב ר י ר ׳ א ל י ע ז ר ב ן י ע ק ב בתוספתא‪ .‬ובקרית ס פ ר ל ה מ ב י ״ ט ש ם ‪ , :‬ה ו צ י א א ת‬
‫ה ד ם חוץ מ מ ע ר כ ת ה ו ה ז ה פסולה כר׳ אליעזר ב ן י ע ק ב ב ת ו ס פ ת א ד א מ ד חוץ ל מ ע ר כ ת ה‬
‫ל א יחזיר ואס ה ח ז י ר כשר‪ ,‬ה א לא החזיר והזה פסול״‪ .‬ו ד ב ר י ה ר א ב ״ ד צריכים באור‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 30‬ואם הוציא הדם שבידו והחזירו כשר‪ .‬וכ״ה בד״ש הנ״ל‪ .‬ובהשגות ד״נ״ל‪:‬‬
‫ומסיים בה ש א ם הוציא מ ד ם ש ב י ד ו והחזירו כשר‪ ,‬פירוש החזירו ע ד ש ל א ה ז ה כשר‪,‬‬
‫וגראה ל י א פ י ח ו ץ ל ג ת ה ק א מ ׳ א ע ״ פ ש מ ח מ י ר י ם יותר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 30/31‬פקע מעורה ומשערה ומבשרה חוץ לגיתה יחזיר וכר‪ .‬בכי״וור״ש הנ״ל‪:‬‬
‫פ ק ע מ ע ו ד ה ו מ ב ש ר ה ו מ ש ע ר ה ו כ ו ‪ .‬ו צ ר י ך להחזיר שהרי איגו יכול לשרוף מחוץ ל ג י ת ה ‪,‬‬
‫מ ש א ״ כ אם פ ק ע רק מחוץ ל מ ע ר כ ת ה ו נ ש א ר ב ג י ת ה ה ר י זה שורפן במקומן‪ .‬ו מ ס ת מ י ו ת‬
‫דברי ה ת ו ס פ ת א מ ש מ ע ש ש י ע ו ר הפוקעין ה ם בכל שהוא ) ו ר א ל ע ז ר חולק להלן(‪,‬‬
‫ו כ ן מפורש בספרי ח ק ת פ י קכ״ד‪ ,‬הורוביץ ע מ ׳ ‪ :155‬מיכן א מ ד ו ה ב ש ר כ ל ש ה ו א‬
‫יחזיר ואם ל א החזיר פ ס ל ו כ ד ‪ .‬וכן מ ע ת י ק מ ש ם גם ב ר ״ ש כ א ן פ ״ ג םמ״ט‪ .‬ו ע י י ן להלן‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 31/32‬חוץ למערכתה ה ר י ז ה מרבה ע ל י ו עצים ושורפו במקומו‪.‬‬
‫רמב״ם פ י ד‬
‫‪,‬‬
‫מ ה פ ד ה הי״ב‪ ,‬ועיין מ ״ ש להלן ב ש ם הם״ז‪.‬‬
‫‪ 32/33‬ר׳ א ל ע ז ר אומר כ ז י ת מעכבה פחות מכזית א י ן מעכבה‪ .‬בד״ש ה ג י ל ‪:‬‬
‫ד ׳ א ל ע ז ר ב ר ש מ ע ו ן אומר כ ז י ת מעכבר‪ ,‬ו כ ד ‪ .‬וכן ה ג י ״ר׳ א ל ע ז ר ב ר ש מ ע ו ן ״‬
‫גם בכי״ו א ל א ש נ ש מ ט ש ם מ א מ ר ו ע ד ‪ . :‬מ ו ס י ף ה ש ל י ך ״ ב ש ד ‪ ,34‬ו צ ׳ ו ק ד י ג ג י ל ל א‬
‫הרגישו בזה‪ .‬והרמב״ם הנ״ל פ ס ק כ ר א ב ״ ש ‪ ,‬ו פ י ר ש ב כ ״ מ ש ם ש ל ד ע ת ה ד מ ב ״ ם א י ן‬
‫ר א ב ״ ש חולק א ל א מפרש‪ ,‬א ב ל מכיוון שראיגו לעיל ש ה ס פ ר י חולק בפירוש‪ ,‬ה ר י‬
‫דחוק ל ה נ י ח כן‪ ,‬ובוודאי ד ע ת ת ״ ק ה ו א כ ס ת ם הספרי‪ .‬ויותר נכון ל ה נ י ח ש ה ר מ ב ״ ם‬
‫ס מ ך ע ל ס ת ם הס״ז )ורמז אליו ב כ ״ מ ב ע צ מ ו שם( ח ק ת ה ו צ ׳ ה ו ר ו ב י ץ ע מ ‪:303‬‬
‫הפוקעין שיצאו ח ו ץ ל מ ע ר כ ה א ם י ש ב ה ם כ ז י ת יחזירם ל מ ק ו מ ן א ו י ת ן ע ל י ה ן‬
‫עצים וישרפם במקומם‪ .‬ועיין ב ת ו ס פ ת א ל ע י ל בסמוך‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 33‬פקע מקרנה ומטלפה ומפרםה וכר‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬פ ק ע מקרניה ו מ ט ל פ י ה‬
‫ו מ פ ר ש ה א י ן צ ר י ך להחזיר ש כ ל ד ב ר ש א י ן מ ע כ ב בחייה ו כ ד ‪ .‬ו כ ן ב ר מ ב ״ ם ה נ ״ ל‬
‫ס ה י ״ ב ‪ :‬פ ק ע מקרניה מטלפיה או מ פ ר ש ה אינו צריך להחזיר‪.‬‬
‫‪ 34‬ר׳ א ל ע ז ר ב ר י צדוק מוסיף ה ש ל י ך ו ה ש ל י ך ו ה ש ל י ך וכר‪ .‬צ וקרינגיל‬
‫מצייגים ש ב כ י ״ ו ה ג י ׳ ‪ :‬ד א ל ע ז ר ב ר ׳ ש מ ע ו ן מ ו ס י ף ו כ ד ‪ ,‬וכבר צ י י נ ת י ל ע י ל ש ז ה‬
‫ט ע ו ת ‪ ,‬ו ה ה ש מ ט ה ש ם ה י א א ח ר י מלים אילו‪ ,‬ו ל א לפגיהן‪ ,‬עיין מ ״ ש לעיל‪ .‬ו ב ר ״ ש פ ״ ג‬
‫מ ״ י ‪ :‬ת נ י א ב ת ו ס פ ת א ר א ל י ע ז ר ב ד ׳ צדוק מ ו ס י ף ה ש ל ך ה ש ל ך ה ש ל ך ו כ ד ‪ .‬ו ב כ י ״ ו‬
‫)לפני כ ן י ש ש ם ה ש מ ט ה ( ‪ :‬מוסיף ה ש ל י ך ה ש ל י ך ו כ ד ‪ .‬ו ב ר א ״ ש פ ״ ג מ ״ י ‪ :‬ו כ ן ש ו נ ה‬
‫בתום׳ א ש ל ך א ש ל ך ו ה ן א ו מ ד י ה ן הן‪ .‬ועיין ה ר ש י מ ה א צ ל א ל ב ק ב א ש כ ו ל ח ״ ב‬
‫ע מ ׳ ‪ 25‬הערה ד ‪.‬‬
‫‪ 35/36‬ב י ן שקרעה ב ד בץ שקרעה בסכץ ו ב ץ שנקרעה מאיליה וכוי‪.‬‬
‫ר ״ ש הניל‪ ,‬ר א ״ ש שם‪ ,‬ר מ ב ״ ם פ ״ ג מ ה ׳ פ ר ה סה״ב‪ ,‬ו ע י י ״ ש לעיל בסמוך‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪221‬‬
‫פרה פ״ג עמ׳ ‪632—633‬‬
‫‪ 37‬נתנן עד שלא יצאתה ה א ו ר ב ר ו ב ה וכוי‪ .‬בכי״ו‪ :‬נתנן ע ד ש ל א י צ ת האוד‬
‫ברובן ו כ ד ‪ .‬ו ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬נתנה ע ד ש ל א הוצת ה א ו ד ב ר ו ב ו א ו מ ש נ ע ש י ת א פ ר פסולה‪.‬‬
‫ו ב ר מ ב ״ ם פ ״ ג מ ה ׳ פ ר ה ה ״ ב ‪ :‬ו מ ש מ ר ל ה ע ד ש י צ ת א ת האור ב ר ו ב ה ו כ ד ואינו‬
‫מ ש ל י ך קודם ש י צ י ת ה א ו ד ברובה ו ל א א ח ד ש ת ע ש ה א פ ר ו א ם השליך פסולה ש נ א מ ר‬
‫א ל ת ו ך ש ר י פ ת ל א קודם ש י צ ת האור ברובה ולא א ח ד ש ת ע ש ה אפר‪ .‬ועיין ספרי ח ק ת‬
‫פ י ׳ ק כ ״ ה הוצ׳ הורוביץ ע מ ׳ ‪ 156‬והסמיכו הר״ש כ א ן ל ת ו ס פ ת א שלנו‪.‬‬
‫ןימ׳ ‪633‬‬
‫‪ 1/2‬נטל עצם א ו שחור וקדש ב ו ה ר י‬
‫א ו ש ח ז ר וקדש ב ו ה ר י זה ל א ע ש ה כלום‪.‬‬
‫ת ג י א ב ת ו ס פ ת א ג ט ל ע צ ם א ו שחור ו ק ד ש ב ו‬
‫ס פ ״ ג ‪ :‬א ב ל ע צ ם ש ג כ ת ש בפ״ע ואין ג ת ע ר ב‬
‫כ ד ת ג י א ב ת ו ס פ ת א ‪ .‬ועיין להלן‪.‬‬
‫ז ה ל א עשאה כלום‪ .‬בכי״ו‪ :‬נ ט ל עצם‬
‫וגי׳ מ ש ו ב ש ת היא‪ .‬ובר״ש פ ״ ג מ י ״ א ‪:‬‬
‫הרי זה ל א ע ש ה ולא כלום‪ .‬ובפי׳ מהר״ם‬
‫ע מ ו מאפר גמור א ם ק ד ש בו פסול‬
‫‪ 2‬אם יש ע ל י ו א ב ק כ ל ש ה ו א א ם מנופה ו כ ד ‪ .‬בכי״ו‪ :‬א ב ק כל שהוא מגופה‬
‫ו כ ד ‪ ,‬וכ״ה ב ר ״ ש הגיל‪.‬‬
‫‪ 2/4‬ו ח ו ל ק ק א ו ת ה ל ש ל ש ה ‪ . . .‬לכל המשמרות‪.‬‬
‫‪ 4/5‬ז ה שמתחלק לכל המשמרות ה י ו ישראל מזק הימנו ז ה ש נ ת ן ב ה ר‬
‫המשחה היו כהנים מקדשק זה שנותן ב ח י ל ה י ו משמרין ש נ י ו כ ד ‪ .‬בכי״ו‪ :‬זה שניתן‬
‫מ ש ג ה םפ״ג‪.‬‬
‫ב ה ר ה מ ש ח ה ה י ו כהנים מקדשין ב ו וזה ש נ י ת ן בחייל ה י ו מ ש מ ר י ן ו כ ד ‪ .‬ו כ ן ב ד ״ ש‬
‫ה נ ״ ל ‪ :‬זה ש מ ת ח ל ק לכל ה מ ש מ ר ו ת ה י ו י ש ר א ל מזין ה י מ נ ו זה ש נ י ת ן בהר ה מ ש ח ה‬
‫ה י ו הכהנים מ ק ד ש י ן ב ו ז ה ש נ י ת ן בחיל ה י ו מ ש מ ר י ן א ו ת ו ש נ א מ ר ו כ ד ‪ .‬וכ״ה בערך‬
‫גם בפי׳ ה ר א ״ ש ספ״ג‪ .‬ו כ ן ב ש ו ״ ת ה ר ש ב ״ ש סי׳ ת ע ״ ד ‪ ,‬צ ״ א ם ע ״ א ‪ :‬ו מ א ו ת ו ה מ ת ח ל ק‬
‫ל כ ל ה מ ש מ ר ו ת ה י ו מ ט ה ר י ן כל י ש ר א ל כדאי׳ בתוספתא‪ .‬ועיין גם בפי׳ ה ר ע ״ ב כ א ן ספ״ג‪.‬‬
‫ובפי׳ ר ש ״ י ח ק ת י י ט — ט ׳ ‪ :‬זה ש ל מ ש מ ר ו ת ה י ה חוץ ל ע ז ר ה ליטול מ מ ג ו בגי‬
‫העירות וכל הצריכין ליטהר ו ז ה שבהר ה מ ש ח ה כ ה ג י ם ג ד ו ל י ם ל פ ר ו ת א ח ר ו ת‬
‫מ ק ד ש י ן ה י מ נ ה וזה שבחיל נ ת ו ן ל מ ש מ ר ת מ ג ז ר ת ה כ ת ו ב ו כ ד ‪ .‬ו ב כ ת ״ י סארוואל ש ם ‪:‬‬
‫וזה ש ב ה ר ה מ ש ח ה ל צ ו ר ך כ ה נ י ם ג ד ו ל י ם ו ה ע ו ס ק י ן ל פ ד ו ת א ח ר ו ת ו כ ד ‪.‬‬
‫ו ב ע ק י ד ה שם ש ע ד ע י ט <ד״ו ש״ז( ר ל ״ א ע ״ ד ‪ :‬זה ש ל מ ש מ ר ו ׳ היתד‪ .‬ח ו ץ לעזרה‬
‫ש מ ם ת פ ק י ן מ מ נ ה בגי העיירות וזה ש ב ה ר ה מ ש ח ה כהגים גדולים מ ק ד ש י ן לפרות‬
‫אחרות וזה ש ב ח י ל גותן ל מ ש מ ר ו ת מ ג ז ר ת ה כ ת ו ב ו כ ד ‪ .‬ו כ נ ר א ה ש א ב א ת הפיסקא‬
‫מ ר ש ״ י הג״ל‪.‬‬
‫ובםמ״ג ע ש י ן דל״ב‪ ,‬ר ל ״ ג ס ע ״ א ‪ :‬זה ש מ ת ח ל ק לכל ה מ ש מ ר ו ת ה י ה ליטול מ מ נ ו‬
‫בגי העיירות ו כ ל ה צ ד י כ י ן ל י ט ה ר זה ש ב ה ר ה מ ש ח ה כ ד‪.‬ג י ם ג ד ו ל י ם מ ק ד ש י ן‬
‫ממנו לפרות א ח ר ו ת וזה ש ב ח י ל נ ת ן ל מ ש מ ר ת מ ג ז ר ת ה כ ת ו ב ו כ ד ‪ .‬ואעס״י שדרכו ש ל‬
‫ה ס מ ״ ג ל ה ע ת י ק א ת לשון ה ד מ ב ״ ם ש ב ק כ א ן ל מ נ ה ג ו ו ה ע ת י ק א ת לשון ר ש ״ י בחומש‪.‬‬
‫ו א פ ש ר ש כ ת ב מ ת ח י ל ה א ת ה ד ב ר י ם ב ״ פ ש ט י ו ״ ל ח ו מ ש ו ש ם נ ג ר ר א ח ר י לשון רש״י‪,‬‬
‫ו מ ש ם הכניסם לםה״מ שלו‪.‬‬
‫אבל גי׳ משונה‬
‫ב פ י ה ״ מ ל ה ד ״ מ ספ״ג‪ ,‬הוצ׳ ד י ר י ג ב ו ר ג ע מ ׳ ‪ :194‬ו ב ת ו ס פ ת א‬
‫אמרו זה ש מ ת ח ל ק ל כ ל ה מ ש מ ר ו ת ה י ו הכהנים מ ק ד ש י ן ה י מ ג ו וזה שגתון ב ה ר ה מ ש ח ה‬
‫היו י ש ר א ל מזין מ מ נ ו ו ז ה ש נ י ת ן בחיל היו מ ע מ י ד י ן אותו ש נ א מ ר והיתה ל ע ד ת ב נ י‬
‫פרה פ׳יד עמי ‪633‬‬
‫‪222‬‬
‫ישראל ל מ ש מ ר ת ו כ ר ‪ .‬וכן ב פ י ה ״ מ כת״י י ל ו ן ‪ :‬ופי אלתוםפתא קאלו זה ה מ ת ח ל ק לכל‬
‫ה מ ש מ ר ו ת ה י ו ה כ ה נ י ם מ ק ד ש י ן ממנו וזה ש נ י ת ן ב ה ר ה מ ש ח ה ה י ו י ש ר א ל מ ז י ן מ מ נ ו‬
‫וזה ש נ י ת ן בחיל היו מ ע מ י ד י ן א ו ת ו ש נ ׳ והיתד‪ .‬וכר‪ .‬וכן ה י ת ה ה ג י ב פ י ה ״ מ כ ת ״ י‬
‫לפגי ב ע ל ה ת י ו ״ ט ע י י ״ ש ספ״ג‪ .‬וכ״ה ב ר מ ב י ם פ ״ ג מ ה ׳ פ ר ה ה ״ ד ‪ .‬ו מ כ א ן ש ה ג י ׳‬
‫בהוצ׳ שלפנינו ב פ י ה ״ מ להר״מ ‪ .‬מ ת ו ק נ ת ״ ע ״ פ ה ת ו ס פ ת א שלפניגו‪.‬‬
‫ו ב ק ר י ת ס פ ד ל ה מ ב י ״ ט ס פ ״ ג מ ה ׳ פ ר ה ‪ :‬ו ת נ י א בסיפרי ואסף א י ש טהור והניח‪.‬‬
‫אוסף ל פ נ י מ ח נ ה י ש ר א ל דהיגו ה ר ה מ ש ח ה ש י ש ר א ל ה י ו מ ז י ן מ מ ג ו ‪.‬‬
‫והניח ב מ ח נ ה ישראל‪ .‬ש י ה ו ה כ ה נ י ׳ מ ק ד ש י ן מ מ נ ו ו כ ר ‪ .‬א ב ל ברור לי‬
‫ש כ ו ו נ ת ו לס״ז )והוא ת מ י ד מזכיר אותו ב ש ם ספרי( הוצ׳ הורוביץ ע מ ׳ ‪ :304‬לקיים‬
‫מ ה ש נ א מ ר ואסף א י ש טהור והניח‪ .‬אוסף היה ל פ נ י מ ח נ ה ישראל ומניח ב מ ח נ ה‬
‫י ש ר א ל ו כ ו ‪ /‬ו ה מ ב י ״ ט הכניס א ת פירושיו ל ת ו ך הפיםקא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫פ״ד‬
‫‪6‬‬
‫פרה א י נ ה נפסלת ב ל י נ ה וכד‪ .‬ר״ש פ״ד מ״ב‪ ,‬רמב״ם פ ״ ד מ ה ׳ פ ר ה הי״ג‪.‬‬
‫ועיין ספרי חקת‪ ,‬הוצ׳ הורוביץ ‪ 159‬ובהערה ‪ 8‬שם‪.‬‬
‫‪ 6/7‬ואפילו שחטה היום ושרפה למחר ה ר י זו כשרה‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬ר ׳ א ל ח נ ן‬
‫בתוספ׳ ישנים יומא מ ״ ב ב ‪ /‬ו ב ר מ ב ״ ם הנ״ל‪ :‬ל פ י כ ך א ם נ ש ח ט היום והיזה ד מ ה‬
‫כהלכתו ונשרפה ל מ ח ר כשירה‪.‬‬
‫‪ 7‬הזה ב ל ל ה הזאתו פסולה ו א פ י ל ו כולן ביום ו כ ד ‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬דמב״ם פ״ד‬
‫מ ה ׳ פ ר ה ה״ט‪ ,‬ועיין ס ״ ז הורוביץ ‪ 303‬ו ב ה ע ר ה ‪ 6‬שם‪.‬‬
‫‪ 7/8‬הזה בכלי‪ ...‬הזה בשמאל וכוי‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬רמב״ם פ״ד מ ה ׳ פ ד ה ה״ה‪.‬‬
‫‪ 9/10‬הזו שבעה כהנים כאחד ה ז א ת ן פסולה זה אחר זה ה ז א ת ו כשרה‪ .‬בכי״ו‪:‬‬
‫ה ז א ת ן כשרה‪ .‬ר ״ ש ורמב״ם הנ״ל‪ .‬ועיין ם״ז ח ק ת הורוביץ ‪ 303‬ש ר ‪ .8‬ו ע י י ן ד ״ ש‬
‫הנ״ל והגהה ב ד ״ ש פ ״ ד םמ״א ע ל ״ ש ב ע ה כהנים״‪.‬‬
‫‪ 10/11‬הזאות שבפרה ש ה י ז ן שלא לשמן או ש א י נ ן מכוונות וכוי‪ .‬לעיל ‪,48030‬‬
‫מנחות כ ״ ז ב׳‪.‬‬
‫‪ 11‬או שחיסר אחת מהן‪ .‬מ ש נ ה מ נ ח ו ת פ״ג מ״ו‪.‬‬
‫‪ 11/12‬או שטבל אחת ו ה ז ה שתיים שתיים והזה אחת הרי א ל ו פסולות‪.‬‬
‫וכ״ה ל ע י ל !‪ .4803‬ועיין ב מ ש נ ה ב ׳ פ ״ ד ו ב פ י ה ״ מ ל ה ר ״ מ שם‪ .‬ו ע י י ן ר ״ ש הנ״ל‪.‬‬
‫ו ב ד מ ב ״ ם פ ״ ד מ ה ׳ פ ר ה ה ״ ז ‪ :‬ט ב ל שנים והזה א ח ת ה ז א ת ו פסולה‪ .‬ופי׳ ב ח ״ ד זבחים‬
‫קכ״א ע ״ ג ‪ :‬כיוון שהוסיף טבילה ש נ י ת א ת י א ט ב י ל ה ד ר ש ו ת ו מ ב ט ל ט ב י ל ה ש ל מצוד‪ .‬וכר‪.‬‬
‫ובחזון א י ש ס י ׳ ח ׳ ם ״ ק י ״ ח פ י ר ש שבכהן השורף איירי ופסול משום מלאכה‪ .‬א ב ל‬
‫מ ד ב ר י ה ת ו ס פ ת א להלן מ ש מ ע ש מ ד ב ר י ם כ א ן ב כ ל כהן‪.‬‬
‫‪ 12‬אם הוא כהן שעשה עמה מ ל א כ ה ז ב ד ‪ .‬ד״ש הניל‪ .‬דמב״ם הנ״ל סה״ז‪.‬‬
‫‪ 13‬שרפה אונן ומחוסר כפרה כשרה ר׳ יוסף הבבלי וכוי‪ .‬בכי״ו‪ :‬שרפה‬
‫אונן מחוסר כ פ ר ה כשרה יוסף ה ב ב ל י א ו מ ד ו כ ד ‪ .‬ועיין י ב מ ו ת ע ״ ד א ׳ וש״נ‪ .‬ו ב ר ש ״ י‬
‫ש ם ‪ :‬ה ״ ג ב ת ו ס פ ת ׳ ש ר פ ת אונן ומחוסר כפורים כשרה יוסף ה ב ב ל י אד א ו נ ן כ ש ר ה‬
‫מחוסר כפורים פסולה‪ .‬ובר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬שרפה א ו נ ן ומחוסר כפורים כ ש י ר ה אי ס י‬
‫הבבלי אומר מחוסר כ פ ר ה פסולה‪.‬‬
‫סרה ס״ד עמ׳ ‪633‬‬
‫‪223‬‬
‫‪ 14/16‬שלא רחדן ידים ורגלים פסולה ור׳ אלעזר ור׳ ש מ ע ו ן מ כ ש י ר י ן ‪. . .‬‬
‫‪,‬‬
‫א ל א לפנים‪ .‬עיין ב מ ש נ ה רפ״ד‪ ,‬ו ש ם ‪ :‬ו ר א ל י ע ז ר מכשיר‪ .‬וכ״ה בד״ו רפ״ג ובמשנה‬
‫עם פ י ה ״ מ ל ה ר ״ מ כ ת ״ י ילון‪ .‬א ב ל ב מ ש נ ה ד׳ נפולי‪ ,‬ב כ ת ״ י פרמה‪ .‬קויפמן‪ ,‬פ י ה ״ מ‬
‫ל ה ר ״ מ הוצ׳ ד י ר י נ ב ו ר ג ‪ :‬ר׳ א ל ע ז ר מכשיר‪ .‬ובהוצ׳ ל ו ו ‪ :‬וד׳ ל ע ז ר מכשיר‪ .‬ו ב כ י ״ מ‬
‫ח ס ד ה ב ב א זו‪ .‬א ב ל לעגיין שלא ל ש מ ה גורס גם ש ם ‪ :‬וד׳ א ל ע ז ר מכשיר‪.‬‬
‫ו ב ד ו ר ״ ש הג״ל גורס כ א ן ‪ :‬ור׳ אלעזר ב ר ׳ ש מ ע ו ן מ כ ש י ר ‪ .‬ולפ״ז סתם‬
‫ד׳ א ל ע ז ד ב מ ש ג ת ג ו ה ג ״ ל הוא ר׳ א ל ע ז ד בד׳ שמעון‪ .‬ו ע י י ן ה י ט ב ב פ י ה ״ מ ל ה ר ״ מ‬
‫ד פ ״ ד הג״ל‪.‬‬
‫‪ 16/17‬ר׳ יוסי ה נ ל י ל י אומר ע ו ל ו ת ש ה ק ר י ב ו א ב ו ת י נ ו על הר םיני אין בהם‬
‫הפשט וניתוח וכד‪ .‬בבלי ח ג י ג ה ו׳ ב׳ וש״ג‪ .‬ובירוש׳ מגילה פ״א הי״ב‪ .‬ע״ב ע״ב‪ :‬ה כ ל‬
‫ק ר ב עולה ואיגן טעוגין ה פ ש ט וגיתוח וכד‪ .‬ועיין בירוש׳ להלן ש ם ‪ :‬מ ה ע ב ד לה‬
‫ד ׳ יוסי בן ח נ י נ ה שלימין בגופן ב ל א ה פ ש ט ובלא גיתוח‪ .‬ועיין ב״ר פ כ ״ ב — ה ׳‬
‫ובהוצ׳ תיאודור שם ע מ ׳ ‪ 208‬ובהקבלות שם‪ .‬ו ב פ ס י ק ת א ר ב ת י פ״ה‪ ,‬הוצ׳ ר מ א ״ ש י״ז‬
‫ע ״ א ‪ :‬חזקיה בי ר׳ חייא ויזבחו זבחי שלמים בעורותיהן ה ק ר י ב ו א ת העולות ולא‬
‫הפשיטום ולא ניתחום‪.‬‬
‫‪ 17‬מ מ ת ן תורה ו א י ל ך ‪ .‬ב ח ג י ג ה שם ובזבחים ק״כ א ׳ ‪ :‬מאהל מ ו ע ד ואילך‪.‬‬
‫‪ 18/19‬שריפת פרה והזאותיה בכהן נ ת ל ו ש א ר כל מ ע ש י ה ב כ ה ן הדיוט ש נ י‬
‫ונתתם אותה אל א ל ע ז ר וכר‪ .‬וכן בר״ש פ״ד מ ״ א ‪ :‬תגיא בתוספתא שריפת הפרה‬
‫ו ה ז א ת ה בכהן גדול ו ש א ר כל מ ע ש י ה בכהן הדיוט ש נ ׳ ו נ ת ת ם א ו ת ה אל א ל ע ז ר וכד‪.‬‬
‫וכן בם׳ יתוםי ת ו ״ א כ ת ״ י ע ד ך יהושע בן ג מ ל א ‪ :‬ו ב ת ו ס פ ת ׳ ב מ ס ׳ פרה פ׳ פרה א י נ ה‬
‫נססל בלינה גרסי׳ שריפת פרה והזיותיה בכהן גדול ושאר כל מ ע ש י ה ב כ ה ן ה ד י ו ט‬
‫ש נ א מ ר וגתתם א ל אלעזר שהוא סגן וכד‪.‬‬
‫והגה לפי ה ג י ר ס א שלפנינו ב ת ו ס פ ת א להלן אין שום ק ש ר בין הדברים‪ ,‬שהרי‬
‫כ א ן א ו מ ר ששריפת הפרה היא ב כ ״ ג ומן הפסוק מ ב י א ראייה ש ש ר י פ ת ה בכהן הדיוט‪.‬‬
‫ולפיכך נ״ל ש ה ד י ב ו ר ‪ .‬ש נ א מ ר ״ כ א ן הוא כ מ ו ״נאמר״‪ ,‬ע י י ן מ ״ ש ע״ז בת״ב ע מ ׳ ‪.203‬‬
‫ו א עניין מיוחד‪ .‬וכן בפי׳ ה ר א ״ ש כאן פ ״ ד מ ״ א ‪ :‬תום׳ ו נ ת ת ם א ו ת ה אל אלעזר‬
‫הכהן זו ב א ל ע ז ד ו כ ד ‪ ,‬וגראה ק צ ת שגם הוא פירש שזהו ע נ י י ן מיוחד‪ ,‬והיינו ש ה ת ״ ק‬
‫סיבר ש ש ר י פ ת הפרה בכה״ג‪ ,‬ואח״כ ב א ה ש י ט ה אחרת‪ ,‬ע י י ן להלן‪ .‬ועיין ה י ט ב הלשון‬
‫בספרי שאביא להלן‪.‬‬
‫ה ו‬
‫‪ 19/21‬אותה באלעזר שהוא םנן ושאר כל הפרות בכהן ה ד י ו ט דברי‬
‫ר׳ מאיר‪ .‬ר׳ יוסי בר׳ י ה ו ד ה ור• ש מ ע ו ן ור׳ א ל ע ז ר כ ן י ע ק ב אומרים א ו ת ה באלעזר‬
‫שהוא סבן ו ש א ר כ ל הפרות א פ י ל ו ב כ ה ן נ ר ו ל ‪ .‬וכן בם׳ יחוםי ת ר א כת״י‬
‫ה נ ״ ל ‪ :‬ונתתם אל א ל ע ז ד שהוא סגן ושאר כל הפרות ב כ ה ן ה ד י ו ט ד ב ר י ר׳ מ א י ד‬
‫ר׳ יוסי ור׳ ש מ ע ו ן וראב״י א ו מ ר א ו ת ה ב א ל ע ז ד ש ה ו א סגן לדורות א פ י ל ו ב כ ה ן‬
‫ג ד ו ל ‪ .‬ו ב ר א ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬זו ב א ל י ע ז ר שהוא סגן ושאר כל ה פ ר ו ת בכהן ה ד י ו ט ד ר ״ מ‬
‫ד ׳ יהודא אומ׳ ור״ש ו ר ״ א ב ן י ע ק ב אומ׳ א ו ת ה ב א ל י ע ז ר שהוא סגן ו ש א ר כל ה פ ד ו ת‬
‫ב כ ״ ג )קרוב מ א ד ש ג ם לפניו היתד‪ .‬ה ג י ד ס א ‪ :‬א פ י ל ו בכ״ג‪ ,‬א ל א שהוא קיצר(‪.‬‬
‫א ב ל ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬א ו ת ה באלעזר שהוא‬
‫סגן ושאר כל הפרות אפילו‬
‫בכהן‬
‫ג ד ו ׳ דברי ר ״ מ ר׳ יוסי בר׳ י ה ו ד ה ור׳ ש מ ע ו ן ור׳ א ל י ע ז ר בן י ע ק ב א ו מ ר א ו ת ה‬
‫ב א ל ע ז ר ש ה ו א סגן ו ש א ר כל ה פ ר ו ת אפי׳‬
‫בכהן‬
‫ה ד י ו ט וכו׳ פי׳ ושאר כל ה פ ר ו ת‬
‫‪224‬‬
‫פרה פ״ד עמ׳ ‪633‬‬
‫אפילו בכ׳׳ג לשון אפי׳ לא יתכן ושיבוש הוא דהאי תנא סבר בכהן גדול דוקא‪.‬‬
‫וכדברי ה ד י ש מפורש בספרי תקת פי׳ קכ״ג‪ ,‬הוצ׳ הורוביץ עמ׳ ‪ :153‬ונתתם אותה‬
‫אל אלעזר הכהן בא הכתוב ולימד על הפרה שתהא געשית בםגן תדע שכן הוא שהרי‬
‫אהרן קיים ואלעזד שורף א ת הפרה‪ .‬ו נ ת ת ם אותה אל אלעזר הכהן זו נעשית באלעזד‬
‫ושאר כל הפרות בכהן גדול דברי ד׳ מאיר ר׳ יוסי בר׳ יהודה ור׳ שמעון ור׳ אליעזר‬
‫בן יעקב אומר זו נעשית באלעזד ושאר כל הפרות בין בכהן גדול ובין בכהן הדיוט‪.‬‬
‫וכן בפיה״מ להר״מ פ״ד מ״א עמ׳ ‪ :195‬ואמר בפרה אדומה וגתתם אותה אל אלעזד‬
‫הכהן ר׳ מאיר אומר זו נעשית באלעזר ושאר כל הפרות בכהן גדול‪ ,‬והוא האומר‬
‫כאן )כלומר בסתם משנה שלנו כאן( שלא בכהן גדול פסולה‪.‬‬
‫אבל גירםתינו בתוספתא שהיא גם גירסת כי״ו ובעל ספר יחוסי תו״א והרא״ש‬
‫הנ״ל נראית מקורית ונכונה‪ ,‬וגי׳ הר״ש נראית מתוקנת ע״פ הספרי הג״ל‪ ,‬ואין לגו‬
‫לשבש גירסת כתה״י המתאשרת עיי הראשונים הנ״ל‪ .‬ולפיכך נראה שיש לפנינו‬
‫בתוספתא אותן ג׳ מחלוקות שבספרי הנ״ל‪ ,‬ת״ק שלגו סובר שמעשיה רק בכ׳׳ג כשיטת‬
‫ד״מ בספרי‪ ,‬ר׳ מאיר שלגו סובר כשיטת הת״ק בספרי שמעשיה רק בכהן הדיוט‪,‬‬
‫ור׳ יוסי בר׳ יהודה וכו׳ סוברים כשיטתם בספרי שהיא כשרה בין בכה״ג ובין בכהן‬
‫הדיוט‪ .‬ולפי זה מדוייקת הלשון בתוספתא כאן‪ :‬א פ י ל ו בכהן גדול‪ .‬מפני שר״מ‬
‫סובר שהיא כשרה רק בכהן הדיוט‪ .‬ועיין בהגהה לכ״מ פ״ה מה׳ פרה הי״א שהתקשה‬
‫בלשון ״אפילו״ שבתוספתא כאן‪ .‬ואפשר שטעמו של ר״מ הוא כמו ששניגו בפסיקתא‬
‫פרה הוצ׳ בובר מ״א ע״א‪ :‬מפני מה נעשית באלעזר ולא נעשית באהרן מפני שהיה‬
‫לו שותפות במעשה העגל‪ .‬ועיין בהערה שם‪.‬‬
‫וראיתי בפי׳ ר״י בכור שוד על התורה )הצופה ההגרי חי״א עמ׳ ‪ :(114‬לפי‬
‫שמטמאה העוסקין בה לא רצה הק׳ שיטמא כהן גדול‪ .‬וכתב המו״ל שם‪ :‬ודעת דבינו‬
‫שגם לדודות לא תהיה עשיית הפרה בכ״ג ואין זה אלא מן התימה וכו׳ שפלוגתת‬
‫התנאים היא אם לדורות נעשה רק בכ״ג או אף בכהן הדיוט אבל זה מוסכם מכל‬
‫שכשר בכ״ג וכד עיי״ש שהאריך בזה‪ .‬והנה במשנתנו כאן רפ״ד‪ :‬ו ש ל א בכהן גדול‬
‫פסולה ור׳ אליעזר מכשיר‪ ,‬אבל לפני הסמ״ג חסרה כאן המלה ״ושלא׳‪ ,‬ויצא ל ו ‪:‬‬
‫בכהן גדול פסולה‪ .‬וכן הוא כותב בעשין רל״ב‪ ,‬רל״ג ר ע י ב ‪ :‬בכהן גדול פסולה פירוש‬
‫שסובר שמצותה בםגן שגאמ׳ וגתתם אותה אל אלעזר הכהן ועדיין הוא אהרן קיים‪.‬‬
‫וזהו ע״פ הספרי הג״ל‪.‬‬
‫סוף ד ב ר עניין זה שהיתה שיטה כי שריפת פרה היא ר ק בכהן הדיוט יש לה‬
‫יסוד‪ ,‬ועדיין הדברים צריכים ברור וליבון‪.‬‬
‫‪ 21/22‬מצותה בארבעה בגדי לבן של כהן ה ד י ו ט עשאה בבגדי זהב וכלי‪.‬‬
‫בר״ש ובס׳ יחוסי תו״א כת״י הנ״ל‪ :‬מצותה בארבעה בגדי לבן של כהן עשאה בבגדי‬
‫זהב ובבגדי חול פסולה‪ .‬אבל לפי הגירסא שלפנינו מפורש בבגדי לבן של כהן הדיוט‪,‬‬
‫ולם״ז משמש באבנט שיש בו כלאים )עיין יומא י י ב ב׳‪ .‬ומלשון התוספתא שמדגישה‬
‫*של כהן הדיוטי משמע שהיא סוברת שיש הבדל בין בגדי לבן של כה״ג וכהן הדיוט(‪.‬‬
‫וכן פסק הדמבים בפ״א מה׳ פרה ה י י ב ‪ :‬והעושה אותה לובש ד׳ כלים ש ל כ ה ן הדיוט‬
‫בין שעשאה כהן הדיוט בין שעשאה כ״ג‪ .‬וכן מביא בשמו בדבינו בחיי חקת קפ״ג‬
‫רע״א‪ :‬ושאר הפרות בין בכהן גדול בין בכהן הדיוט גשרפות ב א ר ב ע בגדי כהן הדיוט‪.‬‬
‫ובפיה״מ להר״מ פ״ד מ״א בד׳ נפולי‪ :‬וכלי לבן הם אותן שהיה לובש כהן גדול‬
‫סרה פ״ד עמ׳ ‪633‬‬
‫‪225‬‬
‫ביום הכפודים לעבודת היום כמו שהתבאר בפסוק ואמנם הם ז׳ )צ״ל‪ :‬ד׳( כלים אשד‬
‫היה לובש כהן הדיוט לעבודה ולשון התוספת׳ מצותה בד׳ בגדי לבן של כהן הדיוט‬
‫ואם עשאה בבגדי זהב או בבגדי לבן פסולה וידענו זה בגזירה שוה וכו׳‪ .‬וכבד כ ת ב‬
‫ע״ז במשנה למלך פ״א מה׳ פרה הי׳׳ב‪ :‬ולא יכולתי להלום דבריו שרצה להשוות‬
‫בגדי כהן הדיוט לבגדי לבן של כ״ג והדבר צריך אצלי תלמוד‪.‬‬
‫אבל הגי׳ בהוצ׳ שלנו משובשת‪ ,‬והגכון הוא בהוצ׳ דיריגבודג עמ׳ ‪ :195‬וכלי‬
‫לבן הם כתונת בד ומכנסי בד ואבנט בד ומצגפת ב ד ו א י ג ם הארבעה כלים אשר‬
‫ילבשם כהן גדול ביום צום הכפודים לעבודת היום כמו שביאר הכתוב ואינם אלא‬
‫הארבעה כלים שילבשם כל כהן הדיוט לעבודה‪ .‬ולשון התוספתא מצותה בארבעה בגדי‬
‫לבן של כהן הדיוט וכד‪ .‬ועיין להלן‪ .‬ומ״ש הר״מ שם‪ :‬ולמדנו זה בגזרה שוד‪ .‬וכד‪,‬‬
‫עיקרו הוא בספרי ריש חקת‪ ,‬עיי״ש‪ .‬ובכ״מ פ״א סהי״ב‪ :‬ו ב ת ו ס פ ת א יליף לה‬
‫בג״ש וכתבה רבינו שם‪ .‬וכנראה שהוא סבר שהכל הוא מלשון התוספתא‪ .‬ועיין מ״ש‬
‫בתשלום תוספתא עמ׳ ‪ 16‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 22‬עשאה בבגדי זהב• ובבגדי ח ו ל פ ס ו ל ה ‪ .‬וכ״ה בר״ש וס׳ יחוסי תו״א הג״ל‬
‫)והעתקתים לעיל(‪ .‬וכן ברמב״ם ם״ד מה׳ פדה ה״ג‪ :‬או במחוסר בגדים )לשון המשגה‬
‫כאן( או שעשה בבגדי זהב או בבגדי ח ו ל פסולה‪ .‬ו ה ל ש ו ן ‪ .‬ב ג ד י חול״ מגומגם קצת‪,‬‬
‫שהרי זהו מחוסר בגדים ומה לי ערום מה לי בגדים של חול‪.‬‬
‫ובפיה״מ להר״מ הנ״ל ד׳ נפולי‪ :‬ואם עשאה בבגדי זהב או בבגדי ל ב ן פסולה‪.‬‬
‫ובפיה״מ הוצ׳ דירינבורג עמ׳ ‪ ,195‬וכ״ה גם בפיה״מ כת״י ילון‪ :‬ואם עשאה בבגדי‬
‫זהב או בבגדי ל ב ן ח ו ל פסולה‪ .‬ונראה שיש כאן עידבוביא של שתי הנוסחאות‬
‫והיתד‪ .‬כאן גירסא‪ :‬בבגדי לבן פסולה‪ ,‬כמו שהוא בפיה״מ ד׳ גפולי‪ .‬ולפי זה יהיה‬
‫הפירוש שאם עבד כה״ג בבגדי זהב או בבגדי לבן ש ל ו פסולה‪.‬‬
‫‪ 22/23‬שאלו תלמידיו א ת רבן יוחנן בן זכאי פרה במה געשית וכד‪ .‬ר״ש‬
‫ויחוםי תו״א כת״י הג״ל‪ ,‬ספרי חקת ריש פי׳ קכ״ג‪ ,‬הוצ׳ הורוביץ עמ׳ ‪ .151‬ועיין‬
‫לעיל אהלות ״‪ 614‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 23‬אמרו ל ו למדתגו בבגדי ל ב ן וכד‪.‬‬
‫בר״ש ויחוסי תו״א הג״ל‪:‬‬
‫אמרו לו‬
‫לימדתנו רבינו בבגדי לבן וכו׳‪.‬‬
‫‪ 24‬ומעשה שעשו ידי וראו עיגי ושכחתי וכששמעו אזגי ע ל אחת כמה וכמה‪.‬‬
‫וכן בר״ש הנ״ל‪ :‬מעשה שעשו ידי וראו עיני שכחתי ששמעו אזני על אח׳ כמה וכמה‪.‬‬
‫וכן ביחוםי תריא כת״י הנ״ל‪ :‬מעשה שעשו יידי וראו עיני שכחתי מה ששמעו אזניי‬
‫על אחת כמה וכמה‪ .‬ובספרי הנ״ל‪ :‬אמד להם אם מה שראו עיני ומה ששרתו ידי‬
‫שכחתי <ךו למה שלמדתי‪.‬‬
‫ובדש״י שבת ל״ד א׳ ד י ה תורמוסי‪ :‬וגם הוא היה כהן כדאמדינן במם׳ פדה‬
‫בטהרות אם מה שעשו ידי שכחתי‪ .‬וכן בתשב״ץ ח״ג דיש סי׳ ל״ז‪ ,‬י׳ סע״ב‪ :‬וכן‬
‫ריב״ז בסוף בית שני שנד׳ בספרי )הנ״ל( ובתוספות פ׳ ) = פרד‪ (.‬שהיה כ ״ ג ‪.‬‬
‫א ב ל במנחות כ״א ב׳ משמע שריב״ז לא היה כהן‪ ,‬ובתוספות שם ד״ה שהכהנים‪:‬‬
‫משמע דרבן יוחנן בן זכאי לא היה כהן והא דתניא בסיפדי )הנ״ל( גבי פדה שאמר‬
‫רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו מה שעשו ושרתו ידי שכחתי‪ ,‬לאו דהוא עצמו קאמר‬
‫אלא כלומד על פי הוראתו‪ .‬וכן ד ע ת בעל ס׳ יחוסי תו״א הנ״ל‪ ,‬ואעתיקו להלן‪.‬‬
‫ופירוש זה מרווח‪ ,‬שהרי גם לעניין בדיקת מקום טומאה אמרו לעיל באהלות ‪: 61421‬‬
‫‪226‬‬
‫פרה פ״ד עמ׳ ‪633‬‬
‫מ ע ש ה ש ע ש ו י ד י וראו עיני שכחתי‪ ,‬ושם בוודאי א י א פ ש ר לפרש ע ש ו י ד י מ מ ש ‪,‬‬
‫שאם ריב״ז היה כ ה ן א ס ו ר ה י ה לו לבדוק מקום טומאה )עיין ב ד ״ ש א ה ל ו ת פ ט ״ ז מ ״ ד (‬
‫ובהכרת ע ל י נ ו ל פ ר ש ש ע ש ו ידי פירושו ש ע ש ו א ת עצם ה ב ד י ק ה ע ״ פ הוראתו )עיין‬
‫מ ש ״ ש במקומו(‪ ,‬והוא לא י ד ע ש ה י ה כהן בין הבודקים‪ .‬ולפ״ז ה ר י א י ן בזה שום ד ו ח ק‬
‫אם א נ ו מ פ ר ש י ם כפירוש התוספות‪ .‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 25‬לזרז את התלמידים‪ .‬בספרי הנ״ל‪ :‬ל ח ז ק וכר‪ ,‬ובדפוסים שם‪ :‬ל ח ד ד וכוי‪.‬‬
‫‪ 25/26‬ו י ש אומרים הלל הזקן שאלו‪ .‬וכ״ה בריש הג״ל‪ .‬ובם׳ יחוםי תויא כת״י הנ״ל‪:‬‬
‫ויש אומר ה ל ל הזקן ש א ל ו וכו׳ ומסיק בספרי אלא שלא היה יכול ל ו מ ר מ ה ש ע ש ו ידיי‪,‬‬
‫ו ה ב א ת י ב ר י י ת א זו לפי ש א נ י הסודר ת מ י ה אם ר׳ יוחנן כ ה ן גדול היה ואם ע ש ה פ ר ה‬
‫ל מ ה לא נמנית‪ ,‬ו ב ת ו ס פ ת ׳ ד פ ר ה פ׳ מה בין כהן‪ ,‬מ ט מ א י ן היו א ת הכהן וכו׳ ) ו ה ע ת י ק‬
‫א ת כל ה ב ר י י ת א לעיל פ ״ ג ה״ח( ו נ ר א ה כ ש מ ת אותו ה צ ד ו ק י ו מ י נ ו א ח ר ת ח ת י ו ו ע ש ו‬
‫א ת הפרה‪ ,‬ולפי ש ע ל ידי ר׳ יוחנן בן ז כ א י נ ד ח ה אותו צדוקי א מ ר מ ה ש ע ש ו ידי‪,‬‬
‫מיהו ת י מ א לומר אם ח נ מ א ל ה מ צ ר י או י ש מ ע א ל בן פ א ב י היה וכר‪.‬‬
‫וכן ב ת ו ס פ ו ת מ נ ח ו ת ה נ ״ ל ‪ :‬והא דמםקינן התם )בספרי( וי״א הלל ה י ה א ל א‬
‫ש ל א ה י ה יכול לומר מ ה ש ע ש ו ושרתו ידיי‪ ,‬היינו ט ע מ א לפי ש ל א שרפו פ ר ה בימיו‪.‬‬
‫והורוביץ ב ה ע ר ו ת י ו לספרי שם מ ב י א א ת ה ת ו ס פ ו ת ו מ ע י ר ‪ . :‬א ב ל לפ״ז נ ר א ה ד צ ״ ל‬
‫שלא היה יכול לומר מ ה ש ר א ו ע י נ י ושרתו ידי‪ .‬ו ע י י ן ם״ז״‪ .‬ו ת מ ה א נ י ע ל‬
‫ת ״ ח מופלג כמותו ש י א מ ר דברים אלו‪ ,‬שהרי מסורת ז א ת ‪ .‬ו י ״ א הלל הזקן ש א ל ו ״‬
‫ע י ק ר ה בס״ז ח ק ת ה ו צ ׳ ה ו ר ו ב י ץ ע מ ׳ ‪ :302‬שאלו א ת ה ל ל באיזו לבוש ה פ ר ה‬
‫ג ש ר פ ת א מ ר להם ב ג ד ו ל אמרו לו א י נ ה נ ש ר פ ת אלא ב ל ב ן א ״ ל א ג י ר א י ת י א ת‬
‫י ה ו ש ע ב ן פ ר ח י ה ששרפה בגדול א ״ ל אגו ראיגו ש ש ר פ ה ב ל ב ן א מ ר ליה ) צ ״ ל ‪:‬‬
‫ל ה ׳ = להן( א ת ה אומר )צ״ל‪ :‬א ת ם אומ׳( מ ש מ ו ו א נ י א ו מ ר מ ש מ ו מי יוכיח וכו׳ א ״ ל‬
‫אל תבוזו ש כ ח ה לאדם שאם מ ה שראו ע י נ י ש כ ח ת י מ ה ש ש מ ע ו א ז נ י ל א א ש כ ח וכר‪.‬‬
‫וא״כ הרי הלל א מ ר מפורש ‪ .‬מ ה ש ר א ו עיני״‪.‬‬
‫ולא עוד אלא שהורוביץ מ ע י ר בם״ז ע ל י ה ו ש ע בן פ ר ח י ה ‪ . :‬ב ן פרחיה‪ .‬מ ש ו ב ש‬
‫והח׳ ברילל בבית ת ל מ ו ד ח״א צ ד ק מ ״ ב ) צ ״ ל ‪ :‬רמ״ב( מ ג י ה בן פ י א ב י ויש מ י‬
‫ש מ ג י ה ר׳ י ש מ ע א ל בן פ י א ב י ״ ע״ש‪ .‬וכן א פ ש ט י י ן ב ה ו צ א ת ו ) ת ר ב י ץ ש ״ א ם״א ע מ ׳ ‪,55‬‬
‫הוצ׳ מ י ו ח ד ת ע מ ׳ ‪ 10‬ה ע ד ה ‪ (10‬מ צ י י ן להורוביץ‪ .‬א ב ל ה ג ה ה זו ה י א ב ל ת י א פ ש ר י ת ‪,‬‬
‫שהרי מכל תוכן ה ד ב ר י ם שם אגו רואים ש ה ל ל ה ע י ד מ ש ם חכם ק ד מ ו ן בר ם מ כ א ש ח י‬
‫לפני ה ר ב ה זמן‪ ,‬כפי שמוכיח ה ל ש ו ן ‪ :‬א ת ם אומרים מ ש מ ו ואגי א ו מ ר מ ש מ ו מ י‬
‫י ו כ י ח ‪ ,‬א מ ר ו ל י ה לך לתורה וכר‪ ,‬ולשון זו א י נ ה מ ת א י מ ה כלל ל כ ה ״ ג ש ח י בזמן‬
‫נ ש י א ו ת ו של הלל א ל א לחכם ש ע ״ פ ה ו ר א ת ו נ ע ש ת ה הפרה‪ .‬ולפי מ ס ו ר ת הספרי ב ר כ ה‬
‫פי׳ ש נ ״ ז נ ת מ נ ה הלל ל נ ש י א כ ש ה י ה בן ש מ נ י ם ו ח י ע ו ד א ר ב ע י ם שנה‪ ,‬וא״כ הלל ה י ה‬
‫יכול ל ה ע י ד על מ ע ש ה ש ה י ה ל פ נ י ה ר ב ה ע ש ר ו ת שניפ‪ .‬ובכל אופן ברור מ ן ה ל ש ו ן‬
‫שהלל ה ע י ד על מ ע ש ה עתיק ש נ ע ש ה בפקוח חכם גדול ש ר א ה בילדותו‪ ,‬ולפיכך‬
‫מדוייק מ א ד הלשון ב ס פ ר י הנ״ל שהלל לא היה יכול לומר מ ה ש ש ר ת ו ידיי ש ה ר י‬
‫ה ו א ה ע י ד ע ל מ ע ש ה שקרה ב י ל ד ו ת ו אלא א מ ר רק מ ה ש ר א ו עיני‪ ,‬מ ה ש א י ן כן‬
‫ר ב ן יוחנן ב ן זכאי ש ה ש ת ת ף בפקוח ע ש י י ת ה פ ר ה )כמו ש מ פ ו ר ש לעיל פ ״ ג ה״ח‪,‬‬
‫ו כ ד ב ר י בעל יחוםי ת ו ״ א הנ״ל( א מ ר ‪ :‬מ ה ש ש ר ת ו ידיי ו ר א ו עיני‪ .‬ואין להגיה ל א‬
‫בספרי ולא בם״ז‪.‬‬
‫פרה פ׳יד עמ׳ ‪633—634‬‬
‫‪227‬‬
‫‪ 26/27‬ש ה י ה ר׳ י ה ש ע א ו מ ר ה ש ו נ ה ואינו ע מ ל ו כ ר ‪ .‬עיין מ״ש על כל המשך‬
‫הברייתא לעיל אהלות ‪ 61423‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 28‬אין שורפיץ ש ת י פ ר ו ת ב ג ת א ח ת ‪ .‬בכי״ו ו ד ‪ :‬ב ב ת אחת‪ ,‬וכ״ה לעיל ‪,6192‬‬
‫עיין מש״ש‪ ,‬אבל בר״ש פ״ד מ ״ ב ‪ :‬תניא בתוספתא אין שודפין שתי פרות ב ג ת‬
‫א ח ת וכי‪ ,‬ועיין במשנה כאן‪.‬‬
‫‪ 28/29‬משנעשית אפר מ ב י א א ח ר ת ושורף ע ל נ ב ה ואינו ח ו ש ש ‪ .‬כ״ה הגי׳‬
‫בכי״ו ור״ש הנ״ל‪ .‬ופסקה הרמב״ם בפ״ד מה׳ פדה סהי״א‪ ,‬ועיין לעיל ‪.6192‬‬
‫‪ 29‬שרפה ש נ י חצאין זו א ח ר זו ו כ ר ‪ .‬בכי״ו‪ :‬זה אחד זה‪ ,‬ובר״ש הג״ל‪:‬‬
‫בזה א ח ר זה‪.‬‬
‫‪ 30/31‬פרה ש א י ר ע כה פסול‪ ...‬אינו מטמא כ נ ר י ם ‪ .‬משנה ד׳ פ״ד‪ .‬ובר״ש שם‬
‫הביא א ת התוספתא‪.‬‬
‫‪ 31/32‬ר׳ שמעק אומר בין לפני פסולה‪ ...‬נידונת ע ל שם סופה‪ .‬ר״ש הנ״ל‪,‬‬
‫ועיין או״ש פ״ה מה׳ פרה ה״ג‪.‬‬
‫‪ 32/33‬מצאתי חנינא בן נ מ ל י א ל בצדון ו א מ ר ל י פ ר ה ו כ ו ‪ .‬בכי״ו מצאתי‬
‫הנגיד‪ ,‬בן גמליאל בצידן ואמר פ ר ה וכד‪ ,‬ובר״ש הג״ל‪ :‬מצאתי חגגיה בן גמלא‬
‫בציידן ואמ׳ לי פרה וכד‪ .‬ואולי צ״ל‪ :‬מצאני חנניה וכד‪ .‬עיין לעיל ‪ .47928‬ור׳ שמעון‬
‫מספר כאן איך הגיע לשנות הלכה זו‪.‬‬
‫‪ 33/34‬א מ ר ת י ל ו ל פ נ י פסולה מטמא בנדים ו כ ר ‪ .‬כלומר שנה לו סתם משנתינו‪.‬‬
‫‪ 34/35‬ו ה ל א משמך אמר ל י ר• א ל ע ז ר בין ל פ נ י פסולה ו כ ר ‪ .‬ונראה שר׳ אלעזר‬
‫לא שמע ממנו בפירוש הלכה זו אלא ל מ ד כן מכללא‪ ,‬שהרי ד״ש אומד להלן םפ״ז‪:‬‬
‫פרה מטמאה אוכלין ומשקין שהיתה לו שעת הכושר‪ ,‬וכפירוש ריש לקיש בב״ק ע״ז‬
‫דע״ב וש״נ‪ ,‬והסיק מכאן שלר״ש אפילו לפני פסולה אינה מטמאה בגדים הואיל ויכול‬
‫לפדותה אפילו לאחד שחיטתה אלא ר ק ההזייות קובעות אותה‪ ,‬וממילא הדין נותן‬
‫שאם אירע פסול בהזייותיה נידונת על שם סופה‪ ,‬ממש כמו אירע פסול בשחיטתה‬
‫שמודים חכמים במשנתינו כאן שאינה מטמאה בגדים‪.‬‬
‫‪ 35/36‬אמרתי ל ו ל א א מ ר ת י א ל א בין א מ ר ת י בין ל א א מ ר ת י נראין ד ב ר י ‪.‬‬
‫וכ״ה בר״ש הנ״ל‪ ,‬א ב ל בכי״ו‪ :‬גראין ד ב ר י ם ‪ .‬וגי׳ נכונה היא‪ ,‬והפירוש הוא שד״ש‬
‫ענה לו שלא א מ ר כן בפירוש )עיין מ״ש לעיל(‪ ,‬א ב ל בין א מ ר בין לא א מ ד נראין‬
‫הרבדים שמסר לו‪ ,‬וקבל את דבריו והתחיל לשנות כדברי ר׳ אלעזר בשמו‪.‬‬
‫‪ 36/37‬לעולם מרכין לה עצים וכוי‪ .‬ד״ש ם״ד מ״ג‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 37‬א מ ר ר׳ יהודה אף כשהיו מרבים לא היו מרבים א ל א ח ב י ל י אזוב‬
‫ש א פ ר ן י פ ה ומרובה‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬מ פ נ י ש א פ ה יפה ומרובה פי׳ יפה שאין נעשה‬
‫פחמין כשאר עצים ובספרי )הקת פי׳ קכ״ד‪ ,‬הורוביץ ריש ‪ (156‬קתני ר׳ יהודה אומ׳‬
‫ישרף שלא ימעט לה עצים מרבה הוא לה חבילי אזוב חבילי אזוביון בשביל לרבות‬
‫א ת העפר‪ .‬ועיין רמב״ם פ״ד מה׳ פ ר ה הט״ז ובפיה״מ שלו ספ״ג‪.‬‬
‫עפ׳ ‪634‬‬
‫‪ 1‬כל מעשה פרה ביום חוץ מאסיפת האפר והמלוי והקדוש‪ .‬וכ״ה בפיה״מ‬
‫להר״מ ספ״ד‪ .‬וכן בר״ש ש ם ‪ :‬עוד תניא בתוספתא כל מעשה פרה ביום חוץ מאסיפת‬
‫אפרה והמילוי והקידוש‪ .‬יעיין רמב״ם פ״ד מה׳ פרה הי״ז‪ ,‬שם פ״ו ה״ב‪ .‬ועיין במשנה כאן‪.‬‬
‫‪228‬‬
‫סרה פ״ד עמ׳ ‪634‬‬
‫ו ב ר א ״ ש ם פ ״ ד ‪ :‬ת נ י א ב ת ו ס פ ת א כל מ ע ש ה פ ר ה ביום חוץ מ א ס י פ ת אפרד‪,‬‬
‫והמלוי ו ה ק ד ו ש ו ה ז י ה ‪ .‬וגי׳ ז ו ב ו ו ד א י מ ש ו ב ש ת ה י א ש ה ד י הזייה לכ׳י׳ע ביום‬
‫)עיין להלן(‪ ,‬ו ב ה כ ר ח עלינו להניח ש נ ש מ ט ה שם שורה ו ג ש ת ד ב ב ה ב ש ו ר ה ש ל פ נ י ה‬
‫) ב ד ״ ר כ ל ה ש ו ר ה ש ל פ ג י ה מוקפת בסוגרים עגולים‪ ,‬ו ב ד ״ ח החליפום ב מ ר ו ב ע י ם ן ( ‪,‬‬
‫ע י י ״ ש ועיין להלן‪.‬‬
‫י‬
‫‪ 1/2‬כ ל מ ע ש י ה בכהנים חוץ מאסיפת האפר והמלוי והקדוש ו ה ז א ה לעולם‬
‫ב י ו ם א ץ מ מ ל א י ן ו כ ד ‪ .‬בכי״ו‪ :‬ה ה ז א ה לעולם ב י ו ם אין ממלין וכד‪ .‬ולפי ג י ר ס ת‬
‫כי״ו ברור ש ה מ ל ה ״ההזאה״ נ מ ש כ ת למטה‪ ,‬וזו ה י א הלכה ח ד ש ה ‪ ,‬ע י י ן ב מ ש נ ה‬
‫סוף מכילתין‪.‬‬
‫א ב ל בר״ש ה נ ״ ל ‪. :‬כל מעשה ב א נ ש י ם חוץ מאסיפת א פ ר ה והמילוי‬
‫והקידוש ו ה ה ז י ה ‪ .‬לעולם א י ן ממלים וכו׳ כל מ ע ש י ה באגשים א י ת ד ג ד ס י ב כ ה נ י ם‪,‬‬
‫ד ר ׳ י ה ו ד ה פוסל ב א ש ה מ ל ק ד ש ל ק מ ן בפרק חמשי״‪ .‬כלומר‪ ,‬ה ר ״ ש מ ע י ר שלםי ה ג י ׳‬
‫״ ב א נ ש י ם ״ י ה א ק ש ה ל מ ה ש נ ת ה ה ב ר י י ת א ח ו ץ מקידוש‪ ,‬שהרי ר ׳ י ה ו ד ה סוסל ל ה ל ן‬
‫) פ ״ ה מ ״ ד ( אשד‪ ,‬לקידוש‪ .‬ו כ ר ב נ ן בוודאי לא א ת י א שהרי ל ר ב נ ן אשד‪ ,‬פ ס ו ל ה להזאה‪,‬‬
‫עיין ב מ ש נ ה פ י ״ ב מ״י‪ ,‬ועיין יומא מ ״ ג א׳‪.‬‬
‫א ב ל גם ב ר א ״ ש הנ״ל ) ב ש ד ה מ ח ו ק ה ב ד ״ ר ( ‪ :‬וכל מ ע ש י ה ב א נ ש י ם ח ו ץ‬
‫מ א ס י פ ת א פ ר ה והמלוי ו ה ה ק ד ו ש וההזיה‪ .‬ולפי ג י ׳ זו ה ב ר י י ת א שלגו ל א כ ד ״ י ו ל א כרבגן‪.‬‬
‫ו ב פ י ה ״ מ ה נ ״ ל ‪ :‬כל מ ע ש י ה בכהנים תוץ מ א ס י פ ת ה א ס ר ו ה מ י ל ו י ו ה ק י ד ו ש וההזאה‪.‬‬
‫וכ״ה גם ב פ ה ״ מ כ ת ״ י ילון‪ .‬א ב ל ב פ י ה ״ מ כ ת ״ י אוקספורד )עיין בהוצ׳ ד י ר י ג ב ו ר ג‬
‫ע מ ׳ ‪ 199‬ה ע ר ה א ׳ ( ‪ :‬כל מ ע ש י ה ב א ג ש י ם ח ו ץ מ א ס י פ ת ה א פ ר והמילוי והקידוש‪.‬‬
‫כל מ ע ש י ה בכהנים חוץ מ א ס י פ ת ה א פ ר והמילוי והקידוש ו ה ה ז א ה ‪ .‬ולפי גי׳ זו ג ש ג ו‬
‫ב ת ו ס פ ת א ש נ י הנוסחאות‪ ,‬ולעניין א נ ש י ם ל א נ ז כ ר ה הזייה‪ ,‬כ י הזיית א י נ ה כ ש ר ה א ל א‬
‫באנשים‪ ,‬ורק לעניין כהנים נזכרה הזייה‪ ,‬שהרי ה י א כ ש ר ה בזרים‪ ,‬ולפ״ז ה ב ר י י ת א‬
‫שלנו ה י א כחכמים ה מ כ ש י ר י ם א ש ה ב ק ד ו ש וסוסלים בהזייה‪ .‬ולפי ג י ׳ כי״ו ) ש ה ז כ ר ת י‬
‫לעיל( ש ה מ ל ה ״ההזאה״ נ מ ש כ ת ל מ ט ה א י ן צ ו ר ך ב כ ל הנ״ל‪.‬‬
‫ו ה ו א ה לעולם ב י ו ם א ץ ממלאץ וכוי‪ .‬עיין מ״ש לעיל על גידםת כי״ו‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫א ב ל בד‪ ,‬בר״ש ו ב פ י ה ״ מ הנ״ל חסרה ה מ ל ה ״ביום״‪ ,‬ו ה מ ל ה ״וההזאה״ ג מ ש כ ת ל מ ע ל ה ‪,‬‬
‫ואנו קוראים לם״ז‪ :‬לעולם א י ן מ מ ל א י ן ו כ ד ‪ ,‬ע י י ן מ״ ש לעיל‪.‬‬
‫‪ 2/3‬א ץ ממלאץ ואין מקדשץ ו א ץ מ ז ץ מ מ נ ה עד שתעשה אפר‪ .‬וכן בר״ש הג״ל‪:‬‬
‫לעולם א י ן מ מ ל י ן ואין מ ק ד ש י ן ואין מזין ה י מ נ ה ע ד ש ת ע ש ה א פ ר ‪ .‬ו ק ש ה ל ה ב י ן‬
‫ל מ ה ‪ .‬א י ן מ מ ל א י ן מים לפני ש נ ע ש ת ה פ ר ה זו אפר‪ .‬א ב ל ב פ י ה ״ מ הנ״ל‪ ,‬ב ה ו צ ׳ שלנו‪,‬‬
‫בהוצ׳ ד י ר י ג ב ו ר ג ובכת״י י ל ו ן ‪ :‬ולעולם א י ן מ ז י ן ואין מ ק ד ש י ן מ מ נ ה )בכ״י י ל ו ן ‪:‬‬
‫הימנה( א ל א ב כ ל י ‪ .‬ו צ ״ ל ‪ :‬לעולם ןאין מ מ ל א י ן [ א י ן מ ז י ן ואין מ ק ד ש י ן ממגד‪ ,‬א ל א‬
‫בכלי‪ .‬עיין פ ״ ה מ ״ ה וידים פ ״ א מ״ב‪ .‬ו י ת כ ן ש ה מ ל י פ ‪ .‬ע ד ש ת ע ש ה א פ ר י נ ש ד ד ו‬
‫מ פ י ס ק א של מ ש נ ת י נ ו כאן‪.‬‬
‫‪ 3/4‬כל מ ע ש י ה מלאכה פוסלת כהן ח ו ץ מאסיפת אפרה והזאת מ י מ י ה ‪.‬‬
‫ר ״ ש ו פ י ה ״ מ להר״מ הנ״ל‪ .‬ו ע י י ן ב מ ש נ ה ם פ ״ ד ו ב ר מ ב ״ ם פ ״ ד מ ה ׳ פ ר ה םהי״ז‪ ,‬שם‬
‫רפ״ז ו ב ק ר י ת ס פ ד ל ה מ ב י ״ ט שם‪.‬‬
‫‪ 4‬שש מעלות בחטאת וכוי‪ .‬כל הבדייתות ע ד ש ד ‪ 25‬נעתקו ונתפרשו בד״ש‬
‫פ ״ ה מ ״ א ‪ .‬וכל ה ב ד י י ת ו ת ע ד סוף פירקין גכםלי ל ע י ל ח ג י ג ה »‪ 237‬ואילך‪ .‬והנה ב ה ל כ ה‬
‫פרה פ״ד עמ׳ ‪634‬‬
‫‪229‬‬
‫זו נ ש נ ו ב א מ ת ש ש ה ל כ ו ת ב ד י נ י מ י חטאת‪ ,‬א ב ל ק ש ה ל ח ש ו ב א ו ת ן למעלות‪ .‬ולפיכך‬
‫פירש ה ד ״ ש ה נ ״ ל ; ‪ .‬ו ש ש מ ע ל ו ת ד ח ט א ת ‪ ,‬ה מ ע ל ה ה ר א ש ו נ ה ט ב ל ל ח ט א ת א ו כ ל ב ת ר ו מ ה‬
‫לערב‪ .‬ה מ ע ל ה ה ש נ י י ה ד א ו בידיו מ י ח ט א ת ע ו ש י ן ע ל גביו ט ה ר ו ת א ב ל ר א ו בידיו‬
‫ת ר ו מ ה לא‪ .‬ה מ ע ל ה ש ל י ש י ת ע ם ה א ר ץ ש ה ב י א כ ל י ל ח ט א ת לוקח הימנו ל ח ט א ת ולתרומה‪.‬‬
‫ה מ ע ל ה ר ב י ע י ת ה ב י א ל ח ט א ת ולתרומ׳‪ .‬ה מ ע ל ה ה ח מ י ש י ת ח ב ר ש א מ ל ע ם הארץ‪.‬‬
‫ה מ ע ל ה ה ש ש י ת הביא ל ת ט א ת ולתרומה ש ל ח ט א ת ח ב ר לוקח ה י מ נ ו ב י ן לו ב י ן לאחר‪.‬‬
‫ה ר י ש ש מ ע ל ו ת ה ח ט א ת ע ל התרומה״‪ .‬ועיין ע ל כלן להלן‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬מ מ ל א ק ומקדשין מי חטאת בכל מקום‪ .‬ב ד נשארו מםיםקא זו רק המלים‪:‬‬
‫ב כ ל מקום‪ .‬ולעיל ח ג י ג ה ה נ ״ ל ‪ :‬מ ע ל י ן ו מ ק ד ש י ן מ י ח ט א ת מ כ ל מקום‪ .‬ו ב כ י ״ ל ש ם ‪:‬‬
‫מ מ ל י ן ו מ ק ד ש י ן ל ח ט א ת ב כ ל מקום‪ .‬ו ב ד ש ם ‪ :‬מ מ ל א י ן ו מ ק ד ש י ן מ י ח ט א ת בכל‪ .‬ובר״ש‬
‫ה נ ״ ל ‪ :‬מ מ ל י ן ו מ ק ד ש י ן מ י ח ט א ת ב כ ל מקום וכו׳ פי׳ מ מ ל י ן ו מ ק ד ש י ׳ בכל מ ק ד כ ד ת ג ן‬
‫בפרקין )פ״ה מ״ז( ב כ ל הכלים מ ק ד ש י ן ואפי׳ תלוש ולבסוף ח י ב ר ו וכו׳‪.‬‬
‫‪ 5‬מזין מ י חטאת ואפר חטאת בכל מקום‪ .‬כ״ה ב ד וכי״ו כ א ן ור״ש הנ״ל‪,‬‬
‫ופירש ש ם ‪ . :‬ו כ ן הזאה״‪ .‬כלומר ש ג ם בהזאה פירושו ש מ ז י ן מ כ ל י ת ל ו ש ולבסוף היברו‪,‬‬
‫ע י י ן מ ״ ש לעיל‪.‬‬
‫ולעיל ח ג י ג ה ה נ ״ ל ‪ :‬מ ב י א י ן מ י ח ט א ת ואפר ח ט א ת מ כ ל מקום‪ .‬וכ״ה בכי״ל‬
‫שם‪ .‬ו ב ד ש ם ‪ :‬מ ב י א י ן מ י ח ט א ת ואפר ח ט א ת מ מ ק ו ם ל מ ק ו ם ‪ .‬וכ״ה הגי׳ גם‬
‫ב כ י ״ ו )לפי צ ׳ שם(‪ .‬ועיין במשגה ם ״ ט מ״ו‪.‬‬
‫‪ 5/6‬מ ק ב ל ק ה י מ נ ה ‪ .‬בכי״ו‪ :‬מקבלין ה י מ נ ו ‪ .‬א ב ל ב ח ג י ג ה ש ם ‪ :‬מקבלין אותו‪.‬‬
‫וכ״ה בר״ש הנ״ל‪ ,‬ובפירושו‪ :‬מקבלי׳ אותו שהכל נאמנין ע ל החטאת‪.‬‬
‫‪ 6/7‬ט ב ל ל ה ז א ה ו ל א ה ז ה א ו ב ל בתרומות ל ע ר ב ‪ .‬בכי״ו‪ :‬ט ב ל ל ה ז ו ת וכד‪.‬‬
‫ו ב ד ‪ :‬ט ב ל ל ה ז א ת ו ל א ה ז ה אוכל ב ת ר ו מ ה לערב‪ .‬ו ב ח ג י ג ה ה נ ״ ל ‪ :‬ט ב ל להזות אוכל‬
‫ב ת ר ו מ ה לערב‪ .‬ו ב ד וכי״ל ש ם ‪ :‬ט ב ל להזות ו ל א ה ז ה ה ר י זה אוכל ב ת ר ו מ ו ת לערב‪.‬‬
‫ו ב ר ״ ש כ א ן ה נ ״ ל ‪ :‬ט ב ל להזות ו ל א ה ו ז ה אוכל ב ת ר ו מ ת ו ל ע ר ב וכו׳ אוכל‬
‫ב ת ר ו מ ת ו לערב ד ט ב ל ל ח ט א ת הוחזק ל ת ר ו מ ה )חגיגה פ ״ ב מ״ו(‪ .‬ו כ א ן י ש ח י ד ו ש‬
‫שאפילו ל א היזח אוכל בתרומה‪ .‬ו ע י י ן ט ה ר ו ת פ ״ ז מ ״ ח ו ב ח ״ ד חגיגה שם‪.‬‬
‫‪ 7‬ראו ב י ד ו מי חטאת ואפר חטאת ע ו ש י ן על גביו ט ה ר ו ת וכד‪ .‬בר״ש‬
‫‪,‬‬
‫הנ״ל )בפירושו(‪ :‬ר א ו בידיו מ י ח ט א ת ואפר חטאת‪ .‬ל א במקודשין‪ ,‬ד ה נ ו ש א מ י ח ט א ת‬
‫ש י ש ב ה ן כרי הזייה ט מ א )כלים פ ״ א מ״ב(‪ ,‬א ל א אוחז בידיו המים בפני ע צ מ ן‬
‫והאפר ב פ נ י ע צ מ ו שרוצה לקדש‪ .‬ע ו ש י ן ע ל גביו ט ה ר ו ת ד מ ח ז ק י ׳ ל י ה בטהור לו‬
‫ו ל ב ג ד י ו וסנדליו‪ .‬ו ב ח ג י ג ה הג״ל בד‪ ,‬כי״ל‪ ,‬כי״י ו כ י ״ ע ‪ :‬א ו כ ל י ן ע ל גביו ט ה ר ו ת‬
‫)בכי״ע‪ :‬על ג ב ו טהורות(‪.‬‬
‫חבר לוקח ממנו לחטאתו ולתרומתו‪ .‬עיין מיש לעיל ‪.60237‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ 9‬א י ן חבר לוקח ממנו לחטאתו ולתרומתו‪ .‬ב ד מוסיף כ א ן ‪ ' :‬ש ל תרומה אין‬
‫ח ב ר לוקח מ מ נ ו ל ח ט א ת ו ולתרומתו‪ .‬א ב ל גם זו ה י א הלכה ק ט ו ע ה ו ה נ כ ו ן ה ו א ב ר ״ ש‬
‫ה נ ״ ל ‪ . :‬א י ן ח ב ר ל ו ק ח הימנו ל ח ט א ת ו ולתרומתו‪ .‬ה ב י א ל ח ט א ת ו ו ל ת ר ו מ ת ו ש ל ח ט א ת‬
‫ח ב ר לוקח הימנו ל ח ט א ת ו ו ל ת ר ו מ ת ו ש ל ת ר ו מ ׳ א י ן ה ב ד לוקח ה י מ נ ו ל ח ט א ת ו‬
‫ו ל ת ר ו מ ת ו וכו׳ ה ב י א ל ח ט א ת ו ו ל ת ר ו מ ת ו ב׳ כלים ה ב י א ואמר זה ל ח ט א ת וזה לתרומה‪,‬‬
‫ו א ע ״ ג ד מ ר י ש א ש מ ע י נ ן ד א ח ט א ת מ ה י מ ן א ת ר ו מ ה ל א מהימן‪ ,‬סד״א כיון ד ה ב י א ם י ח ד‬
‫מ ג ו ד מ ה י מ ן א ח ט א ת מ ה י מ ן נ מ י אתדומד‪ ,‬ד א ג ב ש ל ח ט א ת נזהר ב ש מ י ר ת ו ש ל תרומ׳‪.‬‬
‫‪230‬‬
‫פרה פ״ד—ה עמי ‪634‬‬
‫ליה‬
‫א י נ מ י ד ל א ת י מ א א י פ כ א ד מ ת ו ך ש ל א נזהר ב ש ל ת ר ו מ ה משום ד ת ר ו מ ה קילא‬
‫ל א גזהר ב ש ל ח ט א ת ״ ‪ .‬וכגירסת ה ד ״ ש כ א ן כ ״ ה גם ב ח ג י ג ה הנ״ל ‪ 2384‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 9/10‬חבר שאמר ל ע ם הארץ ה ב א כלים ל ח ט א ת י וכר‪ .‬בר״ש הג״ל )בפירושו(‪:‬‬
‫חבר שאמר לע״ה איצטריך לאשמוענין דלא תימא בהביא מעצמו סתם הוא דהימנוה‬
‫חכמים וכר‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 10‬ה ב י א לתרומתו א ץ חבר לוקח וכר‪ .‬וכ״ה ב ד כ א ן ובכי״ע ח ג י ג ה הנ״ל וכ״ה‬
‫ב ר ״ ש הגיל‪ ,‬א ב ל ב ד ש ם ‪ :‬ל ת ר ו מ ת י )והמלה ‪ .‬ה ב י א ״ ל י ת א שם( א י ן ח ב ר ל ו ק ח‬
‫ו כ ד ‪ ,‬ולפ״ז הפירוש ה ו א ‪ :‬א מ ר לו ל ע ״ ה ה ב י א ל ת ר ו מ ת י ו כ ד ‪ ,‬א ב ל ג י ׳ זו א י נ ה נ ר א י ת ‪,‬‬
‫שהרי פ ש י ט א ה ו א שאיגו גאמן‪ ,‬וגם ה ח ב ר ל א י א מ ר לו ל ה ב י א לתרומתו‪ ,‬ש ה ר י א י נ ו‬
‫גאמן‪ .‬ולפיכך ברור ש ה ג י ׳ ש ל פ נ י נ ו נכונה והלכה זו וגם ההלכה ה ב א ה הולכות ע ל‬
‫‪ .‬ח ב ר ש א מ ד ל ע ״ ה ה ב א ל י ל ח ט א ת י ״ ו ה ע ״ ה ה ב י א ל ו ל ת ר ו מ ת ו א ו ש ה ב י א גם ל ח ט א ת ו‬
‫וגם לתרומתו‪ ,‬כ מ ו ב ה ל כ ה שלהלן בסמוך‪.‬‬
‫‪ 11‬הביא לחטאתו ולתרומתו של ח ט א ת חבר לוקח וכר‪ .‬כ״ה הגירסא בכי״ו‪,‬‬
‫ד‪ ,‬ור״ש הג״ל‪ ,‬וכ״ה לעיל ‪ .2387‬והפי׳ ה ו א ש ה ח ב ר א מ ר לו ל ע ״ ה ה ב א ל י ל ח ט א ת י‬
‫והביא ל ח ט א ת ו ו ל ת ר ו מ ת ו ו כ ד ‪ ,‬ע י י ן מ ״ ש לעיל‪ .‬ו ב ר י ש ה נ ״ ל )בפירושו(‪ :‬ה ב י א‬
‫ל ח ט א ת ו ולתרומתו‪ .‬א י צ ט ר י ך ל מ י ת נ י משום ד מ ו ס י ף ע ל דבריו ש ה ב י א גם ל ת ר ו מ ה ‪,‬‬
‫סלקא ד ע ת ך א מ י נ א ד א י ע ר ו מ י ק א מ ע ד י ם ולא מ ה י מ ן כלל‪.‬‬
‫‪ 12‬ו ב ל ב ד שלא י ע ר י ם ‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬ש ל א יאמר כ ן מ פ נ י שאין יכול למוכרם‪.‬‬
‫ו מ ש מ ע ק צ ת שפירש ש ה ע ״ ה ל א יערים‪ ,‬ובבאור ה ג ר ״ א פ י ר ש ש ה ח ב ר ל א יערים ו י א מ ר‬
‫לו שיביא לחטאתו בשעה שהוא צריך ר ק לתרומתו‪.‬‬
‫‪ 13/14‬ה ב א ת י לחטאתי ונמלכתי ע ל י ה ן וכר‪ .‬עיין בח״ד ח ג י ג ה שנתקשה מאי‬
‫ש נ א מ ט ב ל להזות ו ל א ה ז ה שאוכל ב ת ר ו מ ה )לעיל ש ד ‪ (6‬ולמה כ א ן א י נ ו נ א מ ן‬
‫והחליט ש ה ב ר י י ת ו ת חולקות‪ ,‬עיי״ש‪ .‬ולכאורה א י ן ה נ י ד ו ן ד ו מ ה לראייה‪ ,‬כ י ל ע י ל‬
‫הוחזק ע ״ ה לטהור ל ח ט א ת ואע״פ ש ל א ה ז ה ב א ו ת ו יום מ ״ מ ה י ה כל היום ב ח ז ק ת‬
‫טהרה ואוכל ב ת ר ו מ ה לערב׳ א ב ל כ א ן ה ו א נ א מ ן ר ק ע ל הכלים ב ש ע ה ש ה ו א א ו מ ד‬
‫ש ה ן ל ח ט א ת והוא נאמן גם ע ל שמירתן‪ ,‬א ב ל ב ר ג ע ש נ מ ל ך ע ל י ה ן ל ת ר ו מ ה ה ר י פ ק ע ה‬
‫שמירתו‪ ,‬ו מ ה לי א ם נ ת י י ח ד ו א צ ל ע ״ ה א ח ד א ו א צ ל עצמו‪ ,‬בין כך ובין כ ך ה ן ט מ א י ן ל ח ט א ת ‪.‬‬
‫פ״ה‬
‫‪ 15/17‬המביא כלי חרס ל ח ט א ת ‪ . . .‬המשתמר טמא‪ .‬ד״ש הנ״ל‪ ,‬ו ש ם ה ו א ה מ ש ך‬
‫הפיסקא ה נ ״ ל בלי ש ו ם הפסק׳ ועיין ב מ ש נ ה ר פ ״ ה ומפרשים שם‪ .‬ובר״ש ש ם‬
‫)בפירושו(‪ :‬ל ן ע ד ש ל א ט ב ל מסמא‪ .‬ואפילו ה נ י ח ש ם ש ו מ ר כ ש ה ל ך לטבול‪.‬‬
‫‪ 17‬מצאו פתוח א ו שנפתח אחד מ ה ן ‪ .‬בר״ש ה נ י ל ‪ :‬או ש נ פ ח ת א ח ד מהן‪.‬‬
‫ועיין ב מ ש נ ה הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 17/18‬ר• שמעון אומר‪ ...‬מן הסדר ה ש ל י ש י ‪ .‬מ ש נ ה א ׳ פ י ה ‪ ,‬ר״ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 20‬פ ו ת ח ו נ ו ט ל ו כ ר ‪ .‬וכ״ה בר״ש הנ״ל‪ ,‬ובבאור הגר״א‪ :‬פותח ו נ ו ע ל ‪.‬‬
‫שם‪ :‬והחבר בא אפילו ל א ח ר ש ל ש ה וכר‪ .‬לעיל כלים ‪ 57223‬ואילך‪ ,‬ר״ש הנ״ל‪.‬‬
‫ועיין כ ״ מ פי״א מ ה ׳ מטמאי מ ש כ ב ומושב ה״זז‪.‬‬
‫פרה פ״ר‪ .‬עמ׳ ‪634‬‬
‫‪231‬‬
‫‪ 21/22‬גילה חפאים ומצא אבק על נכי כלים הרי זה נוטל מהן א ח ד כולן‬
‫ברשות עם הארץ‪ .‬בכי״ו‪ :‬הדי זה נוטל ניטל אחד מהן כולן ברשות עם הארץ‪ .‬וכ״ה‬
‫הגירסא בר״ש הנ״ל‪ .‬ובפירושו‪ :‬גילה חפאים מלשון ח י פ ו י הכלים )כלים םכ״ו מ״ו(‬
‫והמחסה בכלאים )מרק ב ב׳ וש׳׳ג( מכסה תרגום חופאה‪ ,‬שדרך לכסות הכבשן‪,‬‬
‫וגילהו עם הארץ ומצא החבר אבק ע״ג הכלים‪ .‬ועיין תוספתא כלים הג״ל‪ .‬ומן העניין‬
‫נראה שהיו מכסין בחפאין את הכלים החדשים‪ ,‬ואם גילה ומצא אבק עליהם סימן‬
‫שעדיין לא גגעו בהם‪.‬‬
‫‪ 22/23‬מקום ששם משקעין א ת הנאות בטיט הלבן והחבר עומד על שיקעו‬
‫העמוד שעומד עליו וכר‪ .‬בד״ש הנ״ל )בפירושו(‪ :‬״מקום ששם משקעין את הנאות בטיט‬
‫הלבן‪ .‬יש מקום בכבשן ששם משקעים אותן‪ .‬והחבר עומד על שיקועו ושומר אות׳‬
‫שלא יגע בהם עם הארץ לפי שרוצה לקנות מהן ואינו חושש באחדות‪ ,‬והקרירות‬
‫מסודרד שם זו על זו עשויות כמין עמוד כי ההיא דתניא בתוספתא דאהלות )«‪(6063‬‬
‫עמוד של קרירות העומד בתוך הבית‪ ,‬וכשבא עם הארץ ליטול מן המשוקעד ליתן‬
‫לחבר הבא לקנות ממנו‪ ,‬עומד על עמוד אחד של קדירות ואותו עמוד לבדו שהוא‬
‫עומד עליו טמא״‪.‬‬
‫ולולא דברי הר״ש היה נראה לפרש שאין מדברים כאן על מקום בכבשן אלא‬
‫על מקום בא״י‪ ,‬והיו מקומות שהיו משתמשין בנאות‪ ,‬והיינו בקדרות שלא הוסקו כל‬
‫צרכן‪ ,‬וכן מפורש בתוספ׳ כלים ב״ק ספ״ב ״‪ :571‬והסקין והנאין טמאין‪ .‬ובריש שם‬
‫ם״ג סמ״ב‪ :‬ה ו ס ק ו ו ה נ א י ם טמאין‪ ,‬פירוש כמו ו ה ן נ א י ם שלא הוסקו יפה‬
‫מלשון אל תאכלו ממנו נא‪ .‬ועיין ב״ב צ״ז ב׳ ובפי׳ הריי מיגאש שם וכן בפי׳ הרא״ם‬
‫בשטמ״ק שם‪ ,‬ועיין ברמב״ם ספי״ח מה׳ מכירה‪ ,‬והם פירשו פיטסאות שבמשנה שם‬
‫‪,‬שאינן מבושלות כל צרכם״ אבל הוסיפו‪ :‬ובלבד שיהיו נ א ו ת ‪ ,‬והיה אפשר בדוחק‬
‫לומר שפירושו ובלבד שיהו לכל הפחות מבושלות עד כדי כך שאפשר יהיה לקרוא‬
‫להם נאות‪ ,‬אבל לא פתות‪ .‬אבל בפיה״מ להד״מ שם פ״ו םמ״ב‪ ,‬הוצ׳ לוי עמ׳ ‪10‬‬
‫אנו רואים מנוסח הערבי שהוא פירש ‪,‬נאות״ — יפות‪ .‬אבל קרוב לוודאי בעיני‬
‫שהפירוש העיקרי לפיטסאות גבע מפירוש הגאונים והם פירשו פיטסאות )ע״פ התוספתא‬
‫והברייתא שבבבלי( — גאות‪ ,‬והייגו שלא גתבשלו כל צרכם‪ ,‬ואח״כ הוסיפו על פירושם‬
‫גם את דברי הברייתא שנתפרשה אחרת ע״י הראשונים‪.‬‬
‫וכאן אומרת התוספתא שבאותן המקומות שלא היו משתמשין בנאות אלא היו‬
‫משקעין את הקרירות הגאות בטיט הלבן כדי לחזקן )ואפשר ששם אין הקרירות‬
‫מקבלות טומאה עד שישקיעם בטיט(‪ ,‬והחבר עומד על מקום השיקוע יחד עם העם‬
‫הארץ הרי אותו עמוד הקדרות שעומדין עליו טמא והשאר טהור‪ .‬ועיין בבאור הגר״א‪,‬‬
‫ונראה שהוא פירש בדרך זו‪.‬‬
‫‪ 24‬ש ו ל ח ונותן ל ו זכר‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬ש ו ל ה ונותן לו‪ .‬אין עם הארץ נוטלם‬
‫בידו שלא יטמאם אלא על ידי דבר אחר שאין מקב׳ טומאה נוטלם ונותנם לחבר‪,‬‬
‫ולהכי נקט שולה ולא נקט נוטל מלשון השולה דגים מן הים )שבת ק״ז ב׳(‪ .‬ולעיל‬
‫כלים ל‪ 5722‬הנ״ל‪ :‬ו ש ו ל ה ונותן לו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 25/26‬מלא דלי לשתות וחשב עליו עד שלא הגיע למים וערה־ צריך לנגב‬
‫אם משהגיע למים חשב עליו מערה ואין צריך לנגב‪ .‬וכן בר״ש פ״ה מ״ג‪ :‬תניא‬
‫בתוספתא מילא דלי לשתות וחישב עליו עד שלא הגיע למים י ע ר ה וצריך לנגב‬
‫‪232‬‬
‫פרה פ״ה עמ׳ ‪634‬‬
‫ואם מ ש ה ג י ע למים ח י ש ב עליו יערה ואין צ ר י ך לנגב‪ .‬והוא פירש ש ה מ מ ל א ח ש ב‬
‫מ ת ח י ל ה ל מ ל א ו ת ל מ י ח ט א ת ו א ח ״ כ נמלך ל ש ת ו ת והתוספתא מ ח ל ק ת בזה ש א ם ג מ ל ך‬
‫לפני ש ה ד ל י י ר ד למים ה ר י ה מ י ם פםולין מ ן ה ת ו ר ה ו מ מ י ל א צריך לנגב )עיין ב מ ש נ ה‬
‫כאן(‪ ,‬א ב ל אם נ מ ל ך כ ש ה ד ל י ה י ה כ ב ר במים א י ן מ ח ש ב ת ו מ ו ע ל ת א ל א ש מ ד ר ב נ ן‬
‫גזריגן ב מ ח ש ב ה א ח ר י ש ה ג י ע למים א ס ו מ ח ש ב ה לפני שהגיע‪ ,‬ולפיכך צ ר י ך ל ע ר ו ת ‪.‬‬
‫ו ב ד ר ך זו ה ל ך גם ה ג ד ״ א א ל א ש ל ד ע ת ו מ ו ע י ל ה מ ח ש ב ת ו לפני ש ה ע ל ה מ ן‬
‫המים וצריך ל ע ר ו ת מ ן התורה‪ ,‬א ל א שאין צריך ל נ ג ב שהרי לא ח ש ב ל ש ת ו ת א ת‬
‫המים ש ב ד פ נ ו ת ‪.‬‬
‫א ב ל גי׳ א ח ר ת ופירוש א ח ר ברמב״ם פ״ז מ ה ׳ פ ר ה ה י ״ א ‪ :‬ה מ מ ל א ד ל י ל ש ת ו ת‬
‫ונמלך ו ח ש ב עליו ל מ י ח ט א ת אם ע ד ש ל א ה ג י ע ה ד ל י למים ח ש ב מ ע ר ה ו א י ן צ ר י ך‬
‫ל נ ג ב ואם מ ש ה ג י ע הדלי למים ח י ש ב מ ע ר ה וצריך לנגב ו א ח ד כ ך ימלא בו ל ח ט א ת ‪.‬‬
‫ולפ״ז אם ח ש ב ל מ י ח ט א ת ע ד ש ל א ה ג י ע למים‪ ,‬ה ד י המים כשרים מ ן ה ת ו ד ה א ל א ׳‬
‫שאגו גוזרים ב מ ח ש ב ה לפני ש ה ג י ע א ט ו מ ח ש ב ה א ח ד י שהגיע‪ ,‬מכיון ש ה ת ח י ל ל מ ל א‬
‫ל ש ת ו ת ולפיכך צריך לערות‪.‬‬
‫ו ב ה ש ג ו ת ש ם ‪ :‬א ״ א זו ה ת ו ס פ ת ׳ מ צ א נ ו א ו ת ה ב ש נ י ס פ ר י ם ב ה פ ך ע ד ש ל א‬
‫ת י ג ע למים ח י ש ב מ ע ר ה וצריך ל נ ג ב ואם מ ש ה ג י ע למים ח י ש ב מ ע ר ה ואינו צ ר י ך‬
‫לגגב‪ .‬ת ח ל ת התוסס׳ מ ל א מים ל ש ת ו ת ו ח ש ב עליו ע ד ש ל א יגיע למים וכו׳ וכך‬
‫פירושה מ ל א ח ב י ת א ח ד ל ש ת ו ת וכשחזר ל מ ל א ת א ח ר ת ח י ש ב ל מ ל א ת ה ל ח ט א ת א ם‬
‫ע ד ש ל א ה ג י ע ה א י ש למים ח י ש ב כיון ש ז א ת ה מ ח ש ב ה רחוקה מ ן ה מ מ ל א וכבר מ ל א‬
‫ת ח ל ה ל ש ת ו ת חוששין ש מ א גכגס ה ס י ח ה ד ע ת במלואה ולפיכך מ ע ר ה וצריך ל ג ג ב‬
‫א ב ל מ ש ה ג י ע א י ש למים חישב הואיל וקרובה מ ח ש ב ת ו א י נ ו צריך ל ג ג ב א ב ל מ ע ר ה‬
‫מיהת ד ל מ א א ת י לאיחלופי בראשונה‪.‬‬
‫‪ 26/27‬רבן שמעון בן נמליאל אומר א ף אין צריך לערות‪ .‬לפי׳ הר״ש והראב״ד‬
‫צ״ל ש ר ש ב ״ ג אינו גוזר מ ח ש ב ה ש ל א ח ר י ה ג ע ת המים א ט ו לפניה וחולק ע ל הסיפא‪,‬‬
‫ולפי הרמב״ם הוא חולק ע ל ה ר י ש א ואיגו גוזר מ ח ש ב ה ש ל פ נ י ה ג ע ת ה מ י ם א ט ו‬
‫לאחריה‪ .‬ולפירוש ה ג ד ״ א צ ״ ל ש ל ר ש ב ״ ג ע י ק ר מילוי המים ה י א ב י א ת ה מ י ם ל כ ל י‬
‫ואין מ ח ש ב ת ו מועילה ע ד ש י ט ה )כד׳ יהושע ב פ ״ ט מ״ד(‪ ,‬ולפיכך איגו צריך לערות‪.‬‬
‫‪ 27/28‬שלשל דלי למלאות ונפסק החבל מידו אם עד שלא הגיע למים חשב‬
‫עליו מערה וצריך לגגב עודהו במים וחשב עליו מערה ואק צריך לגנב‪ .‬וכ״ה בד״ש‬
‫הנ״ל‪ ,‬א ב ל מ ת ו ך פירושו נ ר א ה שהוא ל א ג ר ס כ א ן ״חשב עליו‪ ...‬ו ח ש ב עליו״ )או‬
‫ש ה ו א סבר שמלים א ל ו הן ב א ש ג ד ה מ ן הרישא(‪ ,‬ו כ א ן הפסול הוא ש נ פ ס ק ה ח ב ל ו ל א‬
‫נ ת מ ל א מ כ ח אדם‪ ,‬ולפיכך א ם נפסק ל פ נ י ש ה ג י ע ל מ י ם פסול מ ן התורה וצריך ל ג ג ב ‪,‬‬
‫א ב ל אם נ פ ס ק א ח ר י ש ה ג י ע למים ה ר י ה ם כ ש ד י ם מ ן ה ת ו ר ה א ל א ש א נ ו גוזרים‬
‫מ ש ה ג י ע א ט ו ל א הגיע‪ ,‬כ מ ו ברישא‪.‬‬
‫ו ה ג ד ״ א מ פ ר ש לפי ה ג י ׳ שלפנינו בכי׳״ו כאן‪ ,‬ו א ו מ ר ש ב ס י פ א כ א ן ה ת ו ס פ ת א‬
‫מ ו ס י פ ה גם נ פ ס ק החבל למחשבה‪ ,‬ע י י ן בבאורו‪ .‬ואולי הפירוש ה ו א ש ה ת ו ס פ ת א א ו מ ר ת‬
‫כ א ן שאפילו גפסק החבל לפני ש ה ג י ע למים והוא ח ש ב ל ש ת ו ת א ח ר י פ ס י ק ת החבל‪,‬‬
‫ולא מ ל א ב י ד י ם ל ש ת ו ת )כמו ברישא( מ ״ מ המים פסולין מ ן התורה‪.‬‬
‫ו ב ר מ ב ״ ם ה נ ״ ל ‪ :‬ש ל ש ל הדלי ונפסק ה ח ב ל מידיו א ם ע ד ש ל א ה ג י ע הדלי למים‬
‫ח ש ב עליו מ ע ר ה ואינו צריך ל נ ג ב ע ו ד ה ו ב ת ו ך המים ו ח ש ב עליו ל מ י ח ט א ת מ ע ר ה‬
‫פרה פיה עמ׳ ‪634‬‬
‫‪233‬‬
‫א י נ ו צריך לגגב‪ .‬ורואים ב ע ל י ל ש י ש כ א ן ט ״ ם ו צ ״ ל ב ס י פ א כ מ ו ש ה ג י ה ב כ ״ מ ‪:‬‬
‫ו צ ר י ך לגגב‪ ,‬כ י א ח ר ת ה י ה אומר ה ד מ ב ״ ם ‪ :‬ב י ן ש ל א ה ג י ע ל מ י ם ב י ן ש ה ג י ע וכו׳‪.‬‬
‫וגם כ א ן ה פ י ר ו ש ה ו א ש א פ י ל ו מ ל א מ ל כ ת ח י ל ה ל ש ת ו ת וגפסק ה ח ב ל ו א ח ר י ה פ ס י ק ה‬
‫ל פ נ י ש ה ג י ע למים ח ש ב עליהם ל מ י ח ט א ת כ ש ד י ן מ ן ה ת ו ד ה א ע ״ פ ש ל א מ ל א בידים‬
‫לשם ח ט א ת ‪ ,‬וצריך ל ע ד ו ת רק משום גזירה‪ .‬ו ג מ צ א ג ו למדים ש ל ד ע ת ה ד מ ב ״ ם והגר״א‬
‫אפילו ג ת מ ל א ו המים מאליהם כשרים‪ ,‬וכ״ה ב ת ו ס פ ׳ סוכה כ ״ א א ׳ ד ״ ה ירדו‪ .‬א ב ל ל פ י‬
‫ה ד י ש הנ״ל אינם כשדים אם ל א ג ת מ ל א ו ע ״ י אדם‪ .‬ו צ ״ ע ע ל ה ס ת י ר ה ש ב י ן ה ר ״ ש‬
‫ו ת ו ס פ ׳ סוכה‪ ,‬ומכאן מ ש מ ע ש ת ו ס פ ו ת סוכה אינן לו‪.‬‬
‫א ב ל ב ת ו ס פ ת א ד כ א ן ‪ :‬ש ל ש ל ל מ ל א ת ונפסק ה ח ב ל מ י ד ו א ם ע ד ש ל א ה ג י ע למים‬
‫ח ש ב עליו מ ע ד ה ו צ ר י ך לנגב ר ב ן ש מ ע ו ן ו כ ד ‪ ,‬והבבא ה ש נ י ה חסדה‪ .‬וכן כ נ ר א ה היתד•‬
‫הגי׳ ב ד א ב ״ ד ה נ ״ ל )המשך הפיםקא הנ״ל( ב ד ״ ק ‪ :‬א ב ל אם ל א מ ל א ב ת ח ל ה אלא‬
‫ש י ש ל ש ל הדלי ל ש ת ו ת וגפסק ה ח ב ל ו כ ד אם ע ד ש ל א ה ג י ע ה ח ב ל ו ה ד ל י למים ח ש ב‬
‫ל מ י ח ט א ת מ ע ד ה וצריך לגגב‪ ,‬ע ל הדרך הראשון ה ו א הולך ל ד ע ת ת ג א קמא‪ ,‬א ב ל‬
‫ל ד ע ת ד ש ב ״ ג י ש חילוק כ ד א י ת ׳ ב ת ו ס פ ת א )בד״ח של ה ר מ ב ״ ם חילקו ה ש ג ה זו לשגים‪,‬‬
‫וגם הגי׳ ש ם ‪ :‬מ ע ר ה ו א י ן צריך לגגב(‪ .‬ועיין מ ״ ש ע ל כ״ז ה ג א ו ן ב ע ל חזון א י ש‬
‫בסי׳ י ״ א ס ״ ק ו ׳ — ח׳‪.‬‬
‫‪ 29/30‬שפופרת שחתכה לחטאת ר׳ א ל י ע ז ר אומר יטמא ואין צריך להטביל‬
‫וכר‪ .‬בד״ש פ״ה מ״ר‪ :‬תניא בתוספתא שפופרת ש ח ת כ ה לחטאת ד ׳ אליעזר אומד יטמא‬
‫ואין צריך ל ה ט ב י ל וכו׳ פי׳ י ט מ א ואין צריך להטביל‪ .‬גירסא מ ש ו ב ש ת ה י א זו‪ ,‬אלא‬
‫הכי ת נ י א י ט ב י ל ואין צריך לטמא‪ ,‬כ ד ת ג ן )במשגה שם( יטביל מיד‪ .‬ועיין ב מ ש ג ה שם‪.‬‬
‫‪ 31‬אם ע ד שלא יטבילנה טמא ומעשה ב א ח ד שחתך שפופרת בבית שערים‬
‫וכר‪ .‬בכי׳׳ו‪ :‬ע ד שלא יטבילנה ט מ א י ן ומעשה ב א ח ד ש ח ת ך שפופדתו בבית שערים‬
‫וכר‪ .‬ו ב ד ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬א ם ע ד ש ל א יטבילנה ט מ א י ן ד ׳ ש מ ע ו ן מ ט ה ר ו מ ע ש ה ב א ח ׳‬
‫ש ח ת ך ש פ ו פ ר ת ו בבית ש ע ד י ם וכר‪ .‬ו ה ת ו ס פ ת א מוסיפה כ א ן ע ל ה מ ש נ ה א ת ה מ ח ל ו ק ת‬
‫ש ל ר י ש וחכמים אם נ ת ן ב ד י ע ב ד מ י ת ט א ת ואפר ח ט א ת ב ש פ ו פ ר ת טהורה ש ח ת כ ה‬
‫מ ן ה מ ח ו ב ר ע ד ש ל א יטבילגה‪.‬‬
‫‪ 32/33‬הכל כשדין לקדש‪ ...‬מכשיר בקטן‪ .‬מ ש נ ה פ״ה מ״ד‪ ,‬ד׳׳ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 33/34‬ר׳ ישמעאל ב י ר׳ יוחנן בן ברוקה אומר חרש שוטה וקטן שקדשו‬
‫ואחרים ף ן א ק א ו ת ן ק ד ו ש ן כשר‪ .‬כ״ה בכי״ו‪ .‬ו ב ד ‪ :‬ואחרי׳ דואין אותו וכר‪ .‬ובד״ש הנ״ל‪:‬‬
‫ר׳ י ש מ ע א ל ב נ ו ש ל ר׳ יוחנן ב ן ב ד ו ק א א ו מ ד ח ר ש ש ו ט ה וקטן ש ק ד ש ו ואחרים רואין‬
‫א ו ת ן ק י ד ו ש ן כשר‪ .‬ועיין גם ל ה ל ן ‪.64024‬‬
‫ובירושלמי ת ר ו מ ו ת ם״א ה ״ א מ ׳ ם ע ״ א ‪ :‬א ת י א ד ר ׳ יוחנן ד ת ר ו מ ו ת כר׳ י ש מ ע א ל‬
‫בנו ש ל ר ׳ יוחנן ב ן ברוקה ד ק י ד ו ש י ן ו ד ר ׳ י ו ח ג ן ב ג י ט י ן כ ר ב נ י ן ד ק י ד ו ש י ן ד ת נ ף נ [ ן‬
‫ח ר ש ש ו ט ה וקטן ש ק י ד ש ו א י ן קידושיהן קידושין ד ׳ י ש מ ע א ל בנו ש ל ר׳ י ו ח נ ן בן‬
‫ב ד ו ק ה אומר בינן ל ב י ן ע צ מ ן א י ן ק י ד ו ש י ה ן ק י ד ו ש י ן ב י נ ן ל ב י ן אחרים קידושיהן‬
‫קידושין‪ .‬ו פ י ר ש ו כל ה מ פ ר ש י ם ש ם )לרבות גם ר י ש סידיליאו( שהכוונה לקידושי אשה‪,‬‬
‫ובגליון ה ש ״ ס שם ציין לספר ת ו ד ת גיטין ש פ י ד ש שהכוונה ה י א ל ק י ד ו ש י א פ ר פרה‪,‬‬
‫והיו ע ו ד מגדולי ה ר ב ג י ם ש פ ק פ ק ו ב פ י ר ו ש זה ולא קבלוהו‪ ,‬ע י י ן ב פ ת ח י ת ש ו ב ה א ה ״ ע‬
‫ס י ׳ ק כ ״ א ס ״ ק ה׳ א ו ת ה ‪ ,‬ו ע י י ן ב ר א ש ה ס פ ר שם ב ה ס כ מ ה ל ד ׳ יוסף ש א ו ל גתגזון‬
‫ש צ י י ן ל ת ו ס פ ת א שלנו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫פרה פ״ה עמ׳ ‪634—635‬‬
‫‪234‬‬
‫ובוא וראה שפירוש זה י ש ן נושן הגא‪ ,‬ש כ ן כותב רבינו יואל ב ת ש ו ב ת ו ב ר א ב י ״ ה‬
‫כ ת ״ י סי׳ ת ת ק ״ מ )ואני מ ע ת י ק מ מ ב ו א ו של ר ״ א אפטוביצר לראבי״ה ע מ ׳ ‪:(280‬‬
‫וגרםינן ב י ר ו ש ל מ י ו כ י )נראה ש צ ״ ל ‪ :‬ו כ ד ( ח ר ש שוטה וקטן ש ק י ד ש ו א י ן ק י ד ו ש י ו‬
‫ק י ד ו ש י ן ר׳ י ש מ ע א ל ב נ ו ש ל ר ׳ י ו ח נ ן בן ברוקה אומר בינו לבין ע צ מ ו א י ן ק י ד ו ש י ו‬
‫ק י ד ו ש י ן בינו לבין א ח ר י ם קידושיו קידושין‪ .‬כי ח פ ש ת י ו מ צ א ת י ב ס פ ר י ם‬
‫ד ל ע נ י ן ק י ד ו ש א פ ר פ ר ה פ ל י ג י כ ד מ ש מ ע בפרק ה ע ר ל ) י ב מ ו ת‬
‫הישנים‬
‫בתוספתא‬
‫משמע‬
‫פ י ר ש כן‪ .‬וכן‬
‫ע ״ ב ב ׳ ( וגם ר׳ י צ ח ק מ ם י מ פ ו ן‬
‫ד מ ם כ ת פ ר ה א ב ל בקידושין דאירוםין לא פליגי‪ .‬וא״כ ר ב ע ו יואל א ב י ה ר א ב י ״ ה‬
‫מ ע י ד ש פ י ר ו ש זה נ מ צ א כ ב ר בספרים ש נ ק ר א ו ישנים בימיו‪ .‬א ב ל מלשוגו א י ן ל ד ע ת‬
‫אם הציון ל ת ו ס פ ת א ש ל נ ו הוא ש ל ו או של הספדים ה י ש נ י ם או של הריבמ״ץ‪.‬‬
‫‪ 34/36‬טומטום קדושו פסול‪ ...‬ואשד‪ ,‬פסולה לקודש‪ .‬בכי״ו‪ :‬והאשה פסולה‬
‫מלקדש‪ .‬ו כ ן לעיל ב כ י ״ ו ‪ :‬ו ה ע ר ל פסול מלקדש‪ .‬וכ״ה ב ד ״ ש הנ״ל‪ .‬וכל ה ב ר י י ת א ה ו ב א ה‬
‫ב ב ב ל י י ב מ ו ת ע׳׳ב ב׳‪.‬‬
‫‪ 36‬שולי כ ל י עץ כ ל י עצם וכלי זכוכית ובר‪ .‬ר״ש פ״ה מ״ה‪ ,‬רמב׳׳ם פ״ו‬
‫מ ה ׳ פ ד ה ה״ד‪ ,‬לעיל ‪ 5788‬ו מ ש ״ ש ‪ .‬ובכי״ו כ א ן ‪ :‬שולי כ ל י ע ץ כ ל י ע צ י ם ו כ ד ‪ ,‬ו כ ב ר‬
‫העירותי לעיל ל‪ 5843‬ש ע צ י ם אינו א ל א כ ת י ב א ח ר לעצם‪.‬‬
‫‪ 37‬קרדן ושפן וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬ק י ר ד ס ן ושפן ו כ ד ‪ ,‬ועיין מ״ש לעיל ‪.5785 ,57810‬‬
‫ופיםקא זו חסרה ב ר ״ ש הנ״ל‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬מ נ ו פ ה ש ה ת ק י נ ה ל כ ל י כשרה לקדש ב ה ‪ .‬כ״ה ה ג י ר ס א בכי״ו ור״ש‬
‫ה נ ״ ל ‪ ,‬ועיין ר מ ב ״ ם הנ״ל‪ .‬ועיין להלן ״‪ 681‬ומש״ש‪.‬‬
‫עמ׳ ‪635‬‬
‫‪ 1‬ביצת הנעמית כשרה לקדש כה‪ .‬רמב״ם הנ״ל‪ .‬ובד״ש פ״ה מ ״ ו ‪ :‬״ ב ב י צ ת‬
‫ה נ ע מ י ת ק ת נ י בתוספתא דכשירה ל ק ד ש ב ה והוא ב ת ה י ע נ ה ד מ ת ד ג מ י ג ן ב ת ג ע מ י ת א ״ ‪.‬‬
‫וכן מפורש בירושלמי ש ב ת פ ״ א ה ״ ד ‪ ,‬ג׳ ע ״ ד ‪ :‬ת נ י ר ׳ י ש מ ע א ל א ת ב ת ה י ע נ ה זו‬
‫ב י צ ת ה נ ע מ י ת ‪ .‬ו ע י י ן גם בחולין ס ״ ד ב׳‪ .‬ועיין ב מ ש נ ת כלים פי״ז מ י ״ ד ו ב ת ו ס פ ת א‬
‫שם ״‪ .586‬ומכאן מ ש מ ע ש ב י צ ת ה נ ע מ י ת ה ו א כ ל י גמור‪.‬‬
‫ובמדרש איוב )כפי ש מ ו ב א ב מ ד ר ש י ם נלקטים כ ת ״ י ששון‪ ,‬א ה ל ד ו ד ח ״ ב ‪653‬‬
‫ע י ב ( ‪ :‬ה נ ע מ י ת ה ז א ת י ו ל ד ת ש ת י ביצים א ח ת י ו ל ד ת ו א ח ת מ פ ס ד ת וניזון מ מ נ ה ה א פ ר ו ח‬
‫ולפי שניזון מ מ נ ה נקרא בת‪ .‬ו מ כ א ן ל מ ד נ ו ל ח צ י ש י ע ו ר ש ה ו א אסור מ ן התורה‪ .‬ו מ ד ר ש‬
‫ת מ ו ה זה שייך ל ס ו ג ה מ ד ר ש י ם ש מ ב י א ב ם ׳ ח פ ץ ו כ ד ו מ ה לו ב מ ד ר ש י תימן‪.‬‬
‫‪ 1/2‬ב י ן ה ח ו ק ק כאמת המים ב י ן בית קבלה אף על פי תלשוה המים‬
‫וחברוה אין מ מ ל י ן ב ה ו א ץ מקדשץ בה ואין מזין הימנה וכר‪ .‬כ״ה הגי׳ בכי״ו‪ .‬ו כ ן‬
‫ב ד ‪ :‬ב י ן החוקק ו כ ד ‪ .‬ובר״ש ס ״ ה מ ״ ז ‪ :‬ת ג י א ב ת ו ס פ ת א ב י ן החוקק א מ ת ה מ י ם ב י ן‬
‫ב י ת ק ב ל ה א ע ״ פ ת ל ש ו ה מים ו ח ב ר ו ה א י ן מ מ ל י ׳ ב ה ואין מ ק ד ש י ׳ ב ה ו א י ן מ ז י ן ה י מ ג ה‬
‫וכו׳ פ י ׳ בין החוקק א מ ת המים כגון גומא ש ב ס ל ע ‪ ,‬ב י ן ש ח ק ו ק ה מ י ם כ ד כ ת י ב א ב ג י ם‬
‫ש ח ק ו מים‪ .‬בין ב י ת ק ב ל ה ש ח ק ק ה א ד ם ל ש ם ק ב ל ה א ע ״ פ ש א ח ר ש נ ח ק ק ׳ ת ל ש ו ה מ י ם‬
‫וחזרו ו ח ב ר ו ה כיון ד ל א ח י ש ב עליה לשם כ ל י א י ן ת ו ר ת כ ל י ע ל י ה והרי ה י א כ ל א‬
‫נ ת ל ש ה ו כ ד ‪ .‬ולהלן ידים פ ״ א ״‪ :681‬החוקק א מ ת ה מ י ם ו ע ש ה ב ה ן ב י ת ק ב ל ה א ף ע ל‬
‫פי ש ת ל ש ו ה מ י ם ו ח י ב ר ו ה וכו׳‪ .‬ו ב ד ״ ש שם פ ״ א מ ״ ב ‪ :‬ה ח ו ק ק ב א מ ת המיס ו ע ש ה ל ה‬
‫פרה פ״ה עמ׳ ‪635‬‬
‫‪235‬‬
‫ב י ת ק ב ל ה א ף ע ל פ י ש ת ל ש ו ה מ י ם וכו׳ החוקק ב א מ ת המים ד מ ו ת ה ת נ י א ב ת ו ס פ ת א‬
‫ד א ה ל ו ת )?נ״ל‪ :‬דפרד‪ (.‬ו פ ד ש ת י ה בפ׳׳ה ד א ל ו ת ) צ ״ ל ‪ :‬דפדה(‪ .‬ו ע י י ן ב מ ש נ ה כ א ן פ ״ ה מ״ז‪.‬‬
‫והתוספתא מוסיפה כאן על משנתינו שאם נתלש מ ן המתובד שלא לדעת ואה״כ‬
‫נ ת ח ב ר א י ן זה כלי‪ .‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 4/5‬מ ע י י ן היורד למכתשת ומבקש לקדש בה מפסיק ומנגב וחוזר וממשיך‬
‫אמת המים ומקדש‪ .‬ו כ י ה בר״ש הנ״ל‪ ,‬ובפירושו ש ם ‪ :‬״מםםיק ו מ נ ג ב דבעינן מילוי מכת‬
‫א ד ם ל כ ך מפסיק ה מ ע י ן ו מ ג ג ב ה מ כ ת ש ת ‪ ,‬ו מ מ ש י ך א חר י כ ן דהוי מ כ ת אדם״‪ .‬והנה‬
‫החסרון ה ו א כ א ן ר ק מ פ ג י ש ה מ י ל ו י ה י ה מאליו ו ש ל א ל ד ע ת אדם‪ ,‬א ב ל ה מ כ ת ש ת ע צ מ ה‬
‫כ ש ר ה ל ק ד ש ב ה א ע פ ״ י ש ה י א ע כ ש י ו מ ח ו ב ר ת לקרקע‪ ,‬ש ה ר י מקודם ה י ת ה כ ל י בתלוש‪.‬‬
‫ו כ ד י ן ה מ ש נ ה הנ״ל‪.‬‬
‫ובס״ז סוף ח ק ת ‪ ,‬הורוביץ ס ו ף ‪ :313‬א ל כ ל י בכלי מ ק ד ש י ן ואין מ ק ד ש י ן בקרקע‬
‫מ כ א ן א מ ר ו מ כ ת ש ת ש מ ח ו ב ר ת לקרקע א י ן מ מ ל א י ן ב ה ואין מ ק ד ש י ן ב ה ואין‬
‫מ ז י ן מ מ נ ה ו כ ו ‪ /‬ו ע י י ן ב ה ע ר ו ת שם‪.‬‬
‫‪ 5/6‬ש ו ק ע ת שנממיות סובבות וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬ש ו ק ת שגממיות וכו׳‪ .‬ועיין במשגה ז׳ פ״ה‪.‬‬
‫‪ 6/7‬ואם ל א ו צריכה ק ד ו ש ל כ ל א ח ד ו א ח ד ‪ .‬בכי״ו‪ :‬ואם לאו צריכות קדוש‬
‫ל כ ל א ח ת ואחת‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ 7/8‬ר ׳ יהודה אומר משום ר ׳ א ל י ע ז ר ע ש ה ל ה עטרה של טיט כדי שילכו‬
‫מים לשם וכר‪ .‬ד ״ ש פ״ה מ״ז‪ ,‬ופירש שכאן א י ן אגו מדברים ע ל כשרות המים מ ן ה ע ט ר ה‬
‫א ל א ע ל כשרות ה מ י ס מ ן השוקת‪ ,‬והיינו ש א י ן המים נ ח ש ב י ם שם כ נ ת מ ל א ו מאליהם‬
‫א ל א מכיוון ש ע ש ה ע ט ר ה ל ש ו ק ת כ ד י שילכו המים א ל י ה ו ל א י ת פ ש ט ו ע ל הארץ‪,‬‬
‫ה ו י ל י ה כ נ ת מ ל א ה ע ״ י אדם‪.‬‬
‫‪ 8/9‬השוקת שבטיט אם נ י ט ל ת עמה כשרה וכר‪ .‬בר״ש ה נ י ל ‪ :‬השוקת ש ל‬
‫ט י ט א ם נ י ט ל ת ע מ ה כ ש ר ה ו א ם ל א ו פסולה פ י ׳ וכו׳ ה ש ו ק ת ש ל ט י ט א ב ן ש א י ן‬
‫ב ה ק ק א ל א ש ע ש ה עליה ע ט ר ה ש ל ט י ט ו נ ע ש י ת שוקת‪ .‬א ם נ י ט ל ת ע מ ה כ ש י ר ה‬
‫כ ד ת נ ן ) ב מ ש נ ה שם(‪ .‬וכאן מדברים כ ב ר ע ל המים ש ל ה ע ט ר ה עצמה‪.‬‬
‫‪ 9/10‬ש ת י אבנים ש ה ק י פ ן זו לוו ועשאן שוקת וכר‪ .‬ד״ש םפ״ה‪ ,‬ועיין ב מ ש נ ה שם‪.‬‬
‫‪ 10/11‬ב ז ו הלכה קפצתי לפני ר ׳ ע ק י ב א וכר‪ .‬בכי״ו ו ד ‪ :‬בזו הלכה ח פ צ ת י‬
‫ו כ ו ‪ /‬א ב ל בר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬בזו ה ה ל כ ה ק פ צ ת י ו כ ו ‪ /‬ועיין ב כ ״ מ פ ״ ט מ ה ׳ פ ר ה סה״ז‪.‬‬
‫ח‬
‫‪ 11‬ש ת י ה ן אינן מקודשות שהמים שבסדק אינן אנודין כ כ ל י ‪ .‬בכי״ו ור״ש הנ״ל‪:‬‬
‫ב כ ל י ‪ .‬ובר״ש ל מ ע ל ה ש ם ‪ :‬ו ב ת ו ס פ ת א ק ת נ י ש ה מ י ם ש ב ס ד ק א י נ ן אגודי׳ בכלי וכו׳‬
‫ולישנא ד ת ו ם פ ת א מ ש מ ע ד כ ל ה מ י ם א י נ ן מ ק ו ד ש י ן כ ל ל ו ל א י ת כ ן ד א ם כן הוד‪ ,‬ליה‬
‫ל מ י ת נ י פםולין וצריך ל ד ח ו ק לשון ה ת ו ס פ ת א ל פ י ה ע נ י ן ש פ י ר ש ת י ‪ .‬ו ע י י ן ב כ ״ מ פ׳יט‬
‫מ ה ׳ פ ר ה ה״ז‪ .‬ועיין ר א ״ ש ספ״ה‪.‬‬
‫‪ 12‬ואם נ נ ע בםפונ שהמים חוצה לה פסולה‪ .‬בכי״ו פסולין‪ .‬וזהו מ ע י ן פיםקא‬
‫ש ל מ ש נ ה ג׳ פ״ו‪,‬‬
‫‪ 12/13‬ואם ל א נפל לתוך ה מ י ם מקודשין נוטלו וםוחטו והמים כשדין‪.‬‬
‫אולי צ ״ ל ‪ :‬ו א ם ל א ןכש׳[‪ .‬נ פ ל לת וך המים מ ק ו ד ש י ן ו כ ו ‪ /‬וברמב׳י׳ם פ ״ ט מ ה ׳ פ ר ה‬
‫ה ״ ה ה ב י א א ת ה מ ש נ ה הנ״ל‪ ,‬ו ה ו ס י ף ‪ :‬נ פ ל ספוג לתוך המים ה מ ק ו ד ש י ן נוטלו וםוחטו‬
‫ח ו ץ לכלי ו ה מ י ם ש ב כ ל י כשדין‪ .‬ו כ ב ד ה ע י ד ב כ ״ מ ב ש ם‬
‫מ ה ד ״ י קודקום ש ם ש נ ר א ה‬
‫ל ו כי זו ה י א ה ת ו ס פ ת א שלפנינו‪ .‬ו ע י י ״ ש ה ט ע ם ל מ ה צריך סחיטה‪ ,‬והרי המים נ ת ק ד ש ו כבד‪.‬‬
‫‪236‬‬
‫פרה ם״ו עמ׳ ‪635‬‬
‫פ״ו‬
‫‪ 14‬ה ה ו ל ך לקדש ה ר י זד‪ ,‬נוטל מפתח ופותח וקרדום וחופר וסולם ומוליך‬
‫וכוי‪.‬‬
‫ר ״ ש ורא׳׳ש פ״ו מ״א‪ ,‬ר מ ב ״ ם פ״ ח מה׳ פרה ה״ח‪ ,‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 15‬מפני שהוא עוסק עם הקדוש‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬פי׳ מפני שהוא עוסק עם ה ק י ד ו ש‬
‫כלומר ע ס ק זה עם ה א פ ר ש ב ש פ ו פ ר ת ולא עם המים‪ ,‬ד א י ן נ ח ש ב ת מ ל א כ ה ש ע ו ש ה ע ם‬
‫ה א פ ר כאילו ה י א עם ה מ י ם א ל א מ ש ע ה שהוציא א ת האפר לקדש‪ .‬וכ״ה ב ר א ״ ש ה נ ״ ל ‪.‬‬
‫א ב ל ב ר מ ב ״ ם ה נ ״ ל ‪ :‬ההולך ל ק ד ש הרי זה נ ו ט ל א ת ה מ פ ת ח ופותח ל ה ו צ י א ה א פ ר ‪.‬‬
‫ונוטל ק ר ד ו ם אם צריך לחפור בו א פ ר הפרה ונוטל סולם ומוליך מ מ ק ו ם למקום ל ה ב י א‬
‫האפר וכשר‪ .‬ורואים מ כ א ן שהוא פ י ר ש ‪ :‬מ פ נ י שהוא עוסק עם ה ק ד ו ש — מ פ נ י ש ה ע ס ק‬
‫ה ו א לצורך הקידוש‪.‬‬
‫‪ 16‬מפני שעשה עמו מלאכה‪ .‬בכי״ו וריש הנ״ל‪ :‬מ פ נ י ש ע ו ש ה ע מ ו מ ל א כ ה ‪.‬‬
‫לפי ה ר ״ ש ה נ ״ ל ה פ י ר ו ש הוא מ פ נ י ש ע ו ש ה מ ל א כ ה עם )בשעת( ק י ד ו ש ה מ י ם א ו‬
‫לפניו א ח ר י ה ו צ א ת ה א פ ר ופוסל א ת המים‪ ,‬ולפי ה ר ״ מ ה נ ״ ל הפי׳ הוא ש כ א ן ה ו א‬
‫ע ו ש ה מלאכה‪ .‬הואיל ואין זה לצורך הקידוש‪.‬‬
‫‪ 16/17‬קרסם עלה זית אם בשביל שיכנם בשפופרת כשר אם בשביל שתחזק‬
‫אפר הרבה פסול‪ .‬בכי״ו‪ :‬בשביל ש ת ח ז י ק א פ ר וכו׳‪ .‬ובר״ש הנ״ל )בפירושו(‪ :‬ק י ד ס ם‬
‫עלי זית להכניסו ב ש פ ו פ ר ׳ ו ל נ ע נ ע ה א פ ר ש ב ת ו כ ו להוציא מ ק צ ת ו לא ח ש י ב מ ל א כ ׳‬
‫ו כ ש ד ה מ ל ו י דהיינו המים‪ .‬ואם ב ש ב י ל שתחזיק ה ש פ ו פ ד ׳ א פ ר הרבה‪ .‬כגון ש ה ע ל י ׳‬
‫ארוכים ו ס י ב ב ן ס ב י ב ל ש פ ו פ ר ת וראשן ב פ נ י ם וכולן לחוץ והכנים אפר ע ד ל מ ע ל ה‬
‫פסול המילוי‪ ,‬דהיינו המים‪ ,‬ד ח ש י ב א זו מלאכה‪.‬‬
‫א ב ל ב ר מ ב ״ ם ה נ ״ ל ‪ :‬קרסם ע ל י זית ל ח ת ו ת בו האפר אם ב ש ב י ל ש ל א י ח ז י ק‬
‫א פ ר הרבה פסל ואם בשביל ש י כ נ ס ה א פ ר בכלי כשר‪ .‬ו ב ה ש ג ו ת ש ם ‪ :‬א ״ א ל ש ו ן‬
‫התוספו )סוף שורה( ב ש ב י ל ש ת ח ז י ק א פ ר הרבה‪ .‬ו ה ל ש ו ן ש ל ו )עד( ע ר ב י ו ת ר ‪.‬‬
‫ואולי צ״ל גם לפנינו‪ :‬אם בשביל ש מ ח ז י ק ׳ א פ ר ה ר ב ה פסול‪ ,‬כלומר אם ק ר ס ם‬
‫העלים ב ש ב י ל שהיא מ ח ז י ק ה א פ ר ה ר ב ה ‪ ,‬וכפירוש ה ד ״ מ ‪.‬‬
‫‪ 17/18‬זקפה בארץ א ו שנתנה לעומדק בצדו אם יש שם שומרים כשר ו כ ד ‪.‬‬
‫עיין ב מ ש נ ה פ״ו ם מ ״ א ו ב פ י ׳ ה ד ״ מ ו ה ר ״ ש שם‪ .‬ובפי׳ ה ר א ״ ש שם ה ב י א מ כ א ן ר א י י ה‬
‫לפי׳ ה ד ״ ש שהפסול בזקפה הוא מ פ נ י ש א י ן זה ל מ ש מ ר ת ‪ ,‬א ב ל ה ד מ ב ״ ם מ פ ר ש ש ה פ ס ו ל‬
‫בזקפה הוא מ ח מ ת מלאכה‪ ,‬ו ע י י ן בחזון א י ש סי׳ ט ׳ ס״ק ט׳‪.‬‬
‫‪ 18/19‬נטל א ת האפר וראהו שהוא מרובה והחזירו כשר‪ .‬וכן מ ע ת י ק בר״ש‬
‫פ ״ ו מ״ב‪ ,‬ובפירושו ש ם ‪ :‬פי׳ והחזירו לשפופרת‪ .‬כ ש ר ה מ ל ו י ד ח ז ר ת א פ ר ל ש פ ו פ ר ת‬
‫ל א ו מ ל א כ ה היא‪ .‬וכן ב ר מ ב י ם פ״ח מה׳ פ ד ה ה ״ ח ‪ :‬נ ט ל א ת ה א פ ר וראה ש ה ו א מ ר ו ב ה‬
‫והחזיר ממגו כשר‪ .‬ועיין בבאור ה מ י ו ח ס ל ה ג ר ״ א ז״ל‪ .‬וצ״ע‪.‬‬
‫‪ 19/20‬נ ת ן את האפר וראהו שהוא מרובה נ ט ל ה י מ נ ו ו ה ו ל ך ומקדש במקום‬
‫אחר‪ .‬בכי״ו וד״ש הנ״ל‪ :‬נ ו ט ל הימנו וכד‪ .‬ובדמב״ם הנ״ל‪ :‬נ ת ן האפר על המים ו ר א ה‬
‫שהוא מ ר ו ב ה ו נ ט ל מ מ נ ו ל ק ד ש מים א ח ד י ם כשר‪ .‬ועיין ב מ ש נ ה פ״ו מ ״ ב ו ב פ י ׳‬
‫ה ר מ ב ״ ם ב פ ״ ט מה׳ פ ד ה ה״ג‪.‬‬
‫‪ 20/21‬נשבה הרוח את האפר ו נ ת נ ת ו ע ל נ ב י המים מנגבו ומקדש בו וכשר‬
‫נ ת נ ו לקדש ר׳ מ א י ר וכוי‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬נ ש ב ה הרוח א ת ה א פ ד על גבי המים מ נ ג ב ו‬
‫פרה פ״ו עמ׳ ‪635‬‬
‫‪237‬‬
‫ו מ ק ד ש בו וכשר וכו׳ ובהא מודו ר ב נ ן ד ל א פליגי אלא ב נ ת נ ו ל ק ד ש ד א י ן חוזר‬
‫ו מ ק ד ש ב ו כיון ש נ ג ע ב מ י ‪ /‬א ב ל ה א י הרות נ ת נ ו ואין ק י ד ו ש הרוח קידוש‪ .‬א ב ל‬
‫ה ד מ ב ״ ם ב פ ״ ט מה פ ד ה סה״ג פ ס ק ש ג ם כ א ן א י ן מ ק ד ש בו‪ ,‬ואולי חסרו לפניו‬
‫ב ת ו ס פ ת א כ א ן ה מ ל י ם ‪ . :‬מ נ ג ב ו ו מ ק ד ש בו וכשר גתגו לקדש״‪ ,‬ויצא ש ג ם ב ז ה מ ח ל ו ק ת‬
‫ד ״ מ ו ר י ש וחכמים ופסק כחכמים‪ .‬ואולי דייק כן מלשון מ ש ג ת ג ו ) פ ״ ו מ ״ ב ( ‪ :‬היה קידוש‬
‫צ ף על ג ב י מים ו כ ד ‪ ,‬ו מ ש מ ע ליה ש צ ף מ״מ‪ ,‬ב י ן ש נ ש ב ת ו הרוח ובין ש נ ת ג ו בכווגה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 21/22‬נתנו לקדש ר׳ מאיר‪ ...‬אץ מקדשין בו‪ .‬משגה ב׳ ם״ו‪ ,‬ר״ש הג״ל‪.‬‬
‫‪ 22‬זלוף כידו וברגלו ובחרםץ של שוקת כשר מ פ נ י ש נ ת מ ל א ו בכלי‪ .‬בכי״ו‪:‬‬
‫זילוף ב י ד י ו ו ב ר ג ל י ו ו כ ד ‪ .‬ואין שום מובן לגי׳ ש ל פ נ י נ ו ‪ ,‬והיא לקויה בחסר‪ ,‬והנכון‬
‫הוא ב ר ״ ש הנ״ל‪ :‬זילף בידיו וברגליו ובחרסין ש ל ש ו ק ת פ ס ו ל מ פ ג י ש ל א‬
‫ג ת מ ל א ו בכלי‪ .‬א ב ל ח י ב י ׳ ש ג ש ב ד ה ו ז י ל פ ה ב י ד י ו ו ב ר ג ל י ו ו ב ח ר ם י ן‬
‫של ש ו ק ת כ ש ר מ פ ג י ש ג ת מ ל א ו בכלי‪ .‬ולפגיגו ג ש מ ט ע ״ י הדומות‪ .‬וכן בפיה״מ‬
‫ל ה ר ״ מ פ״ו מ י ד ע מ ׳ ‪ :207‬ו ב ת ו ס פ ת א הזולף בידיו וברגליו ובתרסין של שוקת‬
‫)בכת״י ילון‪ :‬שלשוקת‪ ,‬במלה א ח ת ‪ ,‬כרגיל בכת״י( פסול מפגי ש ל א גתמלאו בכלי‪.‬‬
‫וכן ב ד מ ב ״ ם פ ״ ו מה׳ פ ד ה ה ״ ח ‪ :‬הזולף מים מ ן ה מ ע י ן בידיו וברגליו ובחרסים וגתן‬
‫לתוך ה ח ב י ת פםולין מ פ ג י ש ל א ג ת מ ל א ו בכלי‪ .‬וקרוב בעיגי ש ג ם לפגי הר״מ היתד‪,‬‬
‫ה ש מ ט ה ע ״ י ה ד ו מ ו ת וחסרה לפניו הסיפא‪ ,‬ולפיכך לא ה ע ת י ק ה לא ב פ י ה ״ מ הג״ל ולא‬
‫ב י ד החזקה‪.‬‬
‫ו א ש ד ל ע צ ם ה ב ר י י ת א כ ב ר כ ת ב הגאון ב ע ל חזון א י ש סי׳ י ״ א ם״ק ט ״ ו ‪:‬‬
‫״ ו ב ח ר ס י ן ש ל שוקת ד ק ת ג י ק ש ה לפרשו‪ .‬אי ר״ל חרסין ן‪2‬זבודין ה ב א י ן משוקת קשה‬
‫ל מ ה ה א ר י ך לפרש ת ו ל ד ת החדסין‪ ,‬ואפשר דר״ל ד ל א ש א ב ב ת ו ך השוקת אלא ב ג ב ה‬
‫ודםגותיה והייגו בחרםין שלה‪ ,‬ויותר היה ראוי להגיה ל ש ו ק ת א ב ל א ח ר י שכל‬
‫הראשונים ה ע ת י ק ו ש ל שוקת עיין סי׳ הר״מ לקמן מ ״ ד וכ״ה ב ת ו ס פ ת א לפניגו אי‬
‫א פ ש ר להגיה‪ ,‬ו ב ד ״ מ ם״ו ה ״ ה ה ש מ י ט ת י ב ו ת ש ל שוקת״‪.‬‬
‫א ב ל מתוך כ מ ה מ ש ג י ו ת כ א ן )פ״ה מ״ז‪ ,‬פ״ו מ״א‪ ,‬מ ״ ג ועוד( אגו רואים שהיו‬
‫רגילים ל מ ל א מ ן ה מ ע י י ן ב ש ו ק ת )או לשוקת(‪ .‬וכבר ה ע י ר ו ת י ב כ ״ מ שדרך הסופרים‬
‫לכתוב ‪ .‬ש ל ״ י ח ד עם המלה ש ל א ח ר י ה ‪ :‬ש ל ש ו ק ת )וכ״ה ב פ י ה ״ מ כ ת ״ י ילין׳ עיין לעיל(‪,‬‬
‫ודרך ה ת ו ס פ ת א ל כ ת ו ב כן גם א ת ה מ ל ה ״שלא״‪ ,‬ש ל א שוקת‪ ,‬כלומר‪ ,‬שלשוקת‪.‬‬
‫פירושה — ש ל א שוקת‪ ,‬ב ל א שוקת‪ ,‬עיין ה ר ש י מ ה שלי לעיל ‪ 57213‬ש ה ב א ת י ש ם כ מ ה‬
‫ד ו ג מ א ו ת כאלה‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫ולפ״ז הפירוש פ ש ו ט שאם זלף י ש ר מ ן ה מ ע י י ן לתוך ה צ ל ו ח י ת ש מ ק ד ש בה‬
‫בידיו וברגליו ובחרסים ב ל א ש ו ק ת )שהיו רגילים ל מ ל א ת בה( פסול מ פ נ י ש ל א‬
‫נ ת מ ל א בכלי‪ ,‬א ב ל א ם מ ל א ב ח ב י ת ו נ ש ב ר ה ה ח ב י ת וזלף מ מ נ ה לתוך ה צ ל ו ח י ת בידיו‬
‫ו כ ד ב ל א שוקת כ ש ר ש ה ד י נ ת מ ל א בכלי‪ .‬ו ע י י ן ה ל ש ו ן ברמב״ם פ ״ ו מ ה ׳ פ ר ה ה ״ ח הנ״ל‪.‬‬
‫ו ע י י ן בפי׳ ר״ש סיריליאו תרומות פ״ח‪ ,‬פ׳ ע ״ א ‪ -‬ע ״ ב ש כ ת ב שם פי׳ חדש‪,‬‬
‫והוסיף‪ :‬וזה יותר נכון ממה ש פ י ר ש ״ י ז״ל ושאר מפרשים‪ .‬ו נ ע ל מ ה ממנו לפ״ש ת ו ס פ ת א זו‪.‬‬
‫‪ 23‬נתן את האפר ואחר כ ך נתן את המים וכוי‪ .‬סוטה ט״ז ב׳ וש״נ‪ ,‬ר״ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 23/25‬מודה ר׳ שמעק‪ ...‬ו צ ר י ך קדוש שני שאץ מי חטאת עושין מי חטאת‬
‫וכוי‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬צ ר י ך קידוש ש נ י שאין מ י ח ט א ת עושין מ י ח ט א ת אלא מ ת ן אפר‪.‬‬
‫ועיין תמורה י״ב ב ‪/‬‬
‫‪238‬‬
‫פרה פ״ו עמ׳ ‪635‬‬
‫‪ 26/27‬היה עומד ומקדש ו ה ר ת י ח א ו שעף א ו שדחאו חברו א ו שדחאו‬
‫הרוח ובא אחר וקדש הרי זה פסול‪ .‬ב ה כי״ו ו ר י ש הנ״ל‪ :‬ה י ה ע ו מ ד ו מ ק ד ש‬
‫ו ה ד ת י ת וכד‪ .‬ו כ ע ״ ז ל ע י ל חולין פ״ב‪ :50214 ,‬היה ש ו ח ט ו ה ד ת י ת א ו ש ע ף א ו ש ד ח ה‬
‫חברו א ו ש ד ת ת ו הרוח ו כ ד ‪ .‬והגי׳ ״שהרתיח״ ה י א רק בד״ח‪.‬‬
‫ו ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬ו ב א א ח ד וקידש‪ ,‬כלומר‪ ,‬א ו ב א א ח ר וקידש‪ ,‬ש ל א ג ת כ ו ו ן‬
‫ל ק ד ש ו כ ן כולם לא נתכוונו ולכך קידושם פסול‪ .‬ונראה שצריך ל פ ר ש ע ״ פ ה ד י ש‬
‫ש י ש כ א ן ש נ י מ ק ר י ם ‪ :‬א‪ .‬ה ד ת י ת ו ע ף ונפל ה א פ ר מידו‪ ,‬א ע פ ״ י שנפל מ כ ח ז ר י ק ת ו‬
‫פסול‪ ,‬הואיל וזרקו מ ח מ ת ר ת י ת ו ת ו ועייפותו ולא נתכוון לקדש‪ .‬ב‪ .‬שחברו ד ח פ ו ו מ כ ח‬
‫ד ח י פ ת חברו וכחו נ פ ל ה א פ ר למים א ו שאפילו חברו ל ק ח ב י ד ו א ת ה א פ ר ו ז ר ק ו‬
‫ל מ י ם פסול מ פ נ י ש ל א נתכוון לקדש‪ .‬ולפ״ז כל הפסולים‪ ,‬כ א ן ה ו א ד ק מ פ נ י ש ל א‬
‫נ ת כ ו ו ן לקדש‪ .‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 27‬ש נ י ולקחו לטמא ע ד שיהא מתכוין ל מ ל ו י לקדוש ולהזאה‪.‬‬
‫עיין מ״ש‬
‫לעיל‪ .‬ו ע י י ן ר מ ב ״ ם פ ״ ט מ ה ׳ פ ר ה ה ״ ב ‪ ,‬וצ״ע‪.‬‬
‫‪ 27/28‬מלא לעצמו באחת י ד ו וכר‪.‬‬
‫כ ל הברייתות ע ד סוף הפרק בר״ש פ״ז מ ״ ה‬
‫ועיין במשגה שם מ ״ ב ומ״ג‪.‬‬
‫‪ 28‬וקדש לעצמו באחת ידו מ י ל א וקדש וכד‪ .‬בר״ש הנ״ל לנכון‪ :‬ק י ד ש ל ע צ מ ו‬
‫באח׳ י ד ו ו ע ש ה מ ל א כ ה ב א ח ת י ד ו מילא ו ק י ד ש ו כ ד ‪ ,‬וכן גם ב כ י ״ ו ‪ :‬ו ק ד ש‬
‫ל ע צ מ ו ב א ח ת י ד ו ו ע ש ה מ ל א כ ה ב א ח ת י ד ו ו כ ד ‪ .‬ופירש ב ר ״ ש שם ש כ א ן מ ו כ ר ח י ם‬
‫ל פ ר ש שעשה שניהם ב ב ת א ח ת שהרי מלאכה אחרי קידוש איגה פוסלת‪.‬‬
‫‪ 29‬קדש ו מ י ל א לעצמו בשתי ידיו כאחת כולן פםולין‪ .‬בכל הבדייתות כ א ן‬
‫נ ק ט ‪ .‬ש ת י י ד י ו כ א ח ת ״ ב ש ע ה ש מ ד ב ר ב ק י ד ו ש ומילוי או בקידוש וקידוש א ו ב מ י ל ו י‬
‫ומילוי‪ ,‬א ב ל ב ש ע ה ש מ ד ב ר בקידוש ו מ ל א כ ה א ח ר ת א ו במילוי ו מ ל א כ ה א ח ר ת נ ק ט‬
‫ב ל ש ו ן ‪ :‬קידש )או מילא( ב א ח ת י ד ו ו ע ש ה מ ל א כ ה ב א ח ת ידו‪ .‬ו ע צ ם ה פ י ר ו ש כ א ן‬
‫פשוט‪ .‬עיין במשגה פ ״ ז מ ״ ב ומ״ג‪.‬‬
‫‪ 29/30‬מלא לאחר באחת י ד ו ועשה מלאכה באחת ידו‪ .‬וכן ב ד ‪ :‬מ ל א ל א ח ד‬
‫כ א ח ת ) צ ״ ל ‪ :‬באחת( ו ע ש ה מלאכה ב א ח ת ‪ .‬ו ב ר ״ ש ה ג ״ ל ‪ :‬מ י ל א ל א ח ד ב א ח ת י ד ו‬
‫ו ע ש ה מ ל א כ ׳ ב א ח ת י ד ו פ ס ו ל ‪ .‬א ב ל ב פ י ר ו ש ו להלן ש ם כ ת ב ‪ :‬ב ר ו ב ס פ ר י ם‬
‫ל א כ ת ו ב ל א פ ס ו ל ו ל א כ ש ר ו א י פ ש ד ל ה י ו ת פסול ]וכשר[‪ ,‬ד א ם ב ז ה א ח ר‬
‫זה כ ש ר דכיון ד מ י ל א לחבידו‪ ,‬מ ל א כ ה ש ה מ מ ל א ע ו ש ה א ח ר י כ ן ל א םסלא‪ ,‬ו א ם ב ב ת‬
‫א ח ת פסול ד מ ל א כ ה ש ע ם המילוי פוסלת ב י ן לו ב י ן לאחר )ם״ז מ״ב(‪.‬‬
‫‪ 30‬קדש לאחד כאחת ידו ועשה מלאכה באחת ידו‪ .‬כ״ז ליתא בד״ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 30/31‬מלא וקדש קדש ומלא לאחד בשתי ידיו כאחת אם לו כשר אם‬
‫לאחר פסול‪ .‬בכי״ו‪ :‬מ ל א וקדש ק ד ש ומלא ל א ח ר בשתי ידיו כ א ח ת אם ל א ו כ ש ר‬
‫אם לאחר פסול‪ .‬ו ב ד ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬מילא ו ק ד ש ק ד ש ומילא ל א ח ר ב ש ת י י ד י ו כ א ח ת א ם‬
‫לו כ ש ר אם לאחר פסול‪ .‬א ב ל בפירושו ל ה ל ן ש ם ‪ :‬מילא ו ק י ד ש גרםינן ו ל א גרםינן‬
‫ק י ד ש ומילא‪ ,‬ולא גרסינן נ מ י ב ש ת י ידיו כ א ח ת ד ב ז ה א ח ד ז ה איירי ש מ י ל א א ת הכלי‬
‫והטיל בו א פ ר א ם ל ו היה ה ק י ד ו ש כשר‪ ,‬ש כ ך ע ו ש י ן מ מ ל י ן ו א ח י כ מ ק ד ש י ן ואם‬
‫ל א ח ר ה י ה הקידוש כיון ש מ י ל א ל ע צ מ ו מ ה ש ק י ד ש ל א ח ר נ ח ש ב מ ל א כ ה לפסול מ י ל ו י‬
‫ש ל ו א ע פ ״ י ש ב א ו ת ו מילוי ע צ מ ו ה י ה ה ק י ד ו ש לאחר‪.‬‬
‫ולפ״ז מוחק ה ר ״ ש מ ן ה ת ו ס פ ת א א ת ה מ ל י ם ‪ . :‬ק ד ש ו מ ל א ל א ח ר ב ש ת י י ד י ו‬
‫פרד‪ ,‬פ״ו עמ׳ ‪635‬‬
‫‪239‬‬
‫כאחת״ ומפרש שאם מילא לעצמו וקידש לעצמו כשר‪ ,‬אבל אם מילא לעצמו וקידש‬
‫לאחר )ושוב קידש לעצמו( פסול‪ .‬ועיין הגהות הגר״א‪.‬‬
‫‪ 31/32‬אמר ר׳ שמעון‪ ...‬ק ד ו ש ל א ח ר י ם ־ כקדוש לעצמו‪ .‬בכי״ו‪ :‬קידש לאחרים‬
‫כקידש לעצמו‪ .‬וכ״ה ב ר י ש הג״ל‪ .‬ובפירושו שם‪ :‬אדיש אימתי בזמן שיש שם שומרי‬
‫שהיו שומרי׳ לו המים כשהלך להביא א ת האפר לקדש אבל אם אין שם שומרי׳‬
‫שישמרו המים לממלא אלא זה האחר שגעש׳ הקידוש בשבילו כשר כאלו היה הקידוש‬
‫לעצמו‪ ,‬דהרי היה צרי׳ לשמירתו של זה שלא יפסלו מימיו‪ .‬ועיין הגהות הגר״א הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 32/33‬מ ל א לעצמו בשתי ידיו כאחת בקדש א ח ד פ ס ו ל ב ש נ י קידושין כשרץ‪.‬‬
‫וכ״ה בר״ש הנ״ל‪ ,‬וכתב ע״ז בפירושו שם‪ :‬איפכא הוה מ ס ת ב ר א בקידוש אחד כשר‪,‬‬
‫דמילא ב׳ חביות לקדשן קידוש אחד אפילו בזה א ח ר זה כשר‪ ,‬בשגי קידושין דהא‬
‫בזה אחר זה קתגי סיפא הראשון פסול והשגי כשר‪ ,‬והשתא ד ב ב ת אחת לא ידיע‬
‫הי מיגיהו קדים ושגיהם פםולין שהאחרו׳ געשה מלאכה לראשון הואיל ומילא לקדש‬
‫שני קידושין אף על גב דלעצמו וכו׳‪ ,‬ועיי״ש שטרח ליישב את גי׳ הספרים‪ .‬וכן‬
‫ברמב״ם פ״ח מה׳ פרה ה״ה‪ :‬הממלא לעצמו בשתי ידיו כאחת בקידוש א ח ת פסול‬
‫בשני קידושים כשד‪ .‬אבל ברמב״ם כ ת ״ י ) ל פ י שנו״ס פרנקפורט ת ר ץ ( ‪ :‬בשני קדושין‬
‫פ ס ו ל ‪ .‬וברור לפ״ז שהיתה לפגיו הגירסא בתוספתא כמו שהר״ש רצה להגיה‪ ,‬וכן‬
‫הגיה הגד״א וכן מסתבר‪ .‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 33/34‬קדש לעצמו בשתי ידיו כאחת בקדוש אחד כשר ובשני קדושין פסול‪.‬‬
‫וכ״ה בר״ש וברמב״ם הנ״ל‪ ,‬ופירש בר״ש שם‪ :‬קידש לעצמו בשתי ידיו כאחת‬
‫בקידוש אחד כשר שבחבית אחת הטיל אפר בשתי ידיו‪ .‬בשני קידושין של שתי‬
‫חביות הטיל א פ ר פסול אפילו המילוי האחרון דאימא קידוש הראשון קדום ופסלו‬
‫משום מלאכה‪ .‬א ב ל ברמב״ם כת״י הנ״ל‪ :‬קידש לעצמו בשתי ידיו כאחת בין בקידוש‬
‫אחד בין בשני קדושין כשרים‪ .‬וכגראה שגי׳ משובשת היא‪.‬‬
‫‪ 34/35‬מילא וקידש קידש ומילא בשתי ידיו כאחד שניהן פסולין‪ .‬וכיה בר״ש‬
‫הנ״ל‪ ,‬ובפירושו שם‪ :‬מילא וקידש קידש ומילא בשתי ידיו כאחת שניה׳ פסולי׳‪.‬‬
‫על חנם נקט תרתי כיון דקתני כאחת‪ .‬ויש לפרש כדפרשי׳ לעיל משום דזמני׳‬
‫דמתחיל הקידוש וזימנין מתחיל המילוי וכד‪ .‬ובדמב״ם הנ״ל‪ :‬מילא וקידש בשתי ידיו‬
‫כאחת לעצמו שניהן פםולין‪ ,‬וברמב״ם כת״י הנ״ל יש השמטה וחסרון‪ ,‬אבל לא גי׳‬
‫אחרת והמו״ל שם לא עמד ע׳׳ז ולא סידר כהוגן‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 35/36‬קדוש אחד כשר‪ ...‬בשתי ידיו כאחד‪ .‬כ״ז ח ס ר בריש הנ״ל ולפיכך נדחק‬
‫מאד בפירוש‪ ,‬א ב ל כגי׳ שלפנינו כ״ה גם ברמב״ם הנ״ל‪ ,‬ולפ״ז אין חילוק בהלכה זו‬
‫בין עצמו ואחרים‪ .‬עיין מ״ש לעיל שד ‪.32/33‬‬
‫‪ 36/37‬מלא ו ק ד ש קדש ו מ י ל א בשתי ידיו כאחת וכו׳‪ .‬בר״ש הנ״ל חסרות‬
‫המלים ‪ .‬ק ד ש ומילא״ )ועיין מ״ש לעיל שו׳ ‪ ,(34/35‬ובפירושו שם‪ :‬מילא וקידש בשתי‬
‫ידיו כאחת הקידוש כשר והמילוי פסול‪ .‬בעושה לאחר איירי דבעל המים לא עשה‬
‫מלאכה‪ ,‬והמלוי פסול דהממלא עשה מלאכ׳ שקידש‪ .‬וכן ברמב״ם הנ״ל‪ :‬מילא וקידש‬
‫בשתי ידיו כאחת ל א ח ר המילוי פסול והקידוש כשד‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 37/38‬זה הכלל כ ל מלאכה שיש עמה מלוי וכר‪.‬‬
‫במשנה פ״ז מ״ב‪.‬‬
‫ר״ש ורמב״ם הנ״ל‪ ,‬ועיין‬
‫פרה ם״ו ‪7‬מ׳ ‪636‬‬
‫‪240‬‬
‫עמ׳ ‪636‬‬
‫‪1‬‬
‫כ ל דבר שבידו ועשה מלאכה וכוי‪.‬‬
‫ד״ש ודמב״ם הנ״ל‪ ,‬והפירוש הוא‬
‫שמחזיק בידו‪ .‬ועיין להלן ש ר ‪.20‬‬
‫‪2‬‬
‫דבר שבידו ולא עשה מלאכה אם יש שם שומרק כשר וכוי‪ .‬וכ״ה בד״ש‬
‫הג״ל‪ ,‬ו ב פ י ר ו ש ו ‪ :‬ו ד ב ר שבידו ולא ע ש ה מלאכה א ם י ש שם שומרים כ ש ר ד כ י ו ן‬
‫שנתכוון ל ש ו מ ר ו או ה ו א או אחר‪ .‬ואם אין שם שומרין פסול משום הסיח ה ד ע ת ו כ ר ‪.‬‬
‫א ב ל ב ד מ ב ״ ם ה נ ״ ל ‪ :‬ו ד ב ר ש א י נ ו בידו ו ע ש ה מ ל א כ ה א ם י ש ש ו מ ר ל א פ ס ל א ם‬
‫א י ן שם ש ו מ ר פסל‪ .‬ו ע י י ן במנ״ב‪ .‬ועיין להלן ש ר ‪ 16‬ו ש ר ‪.20‬‬
‫‪ 3/4‬מלא לו ולאחר‪ ...‬כשר‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬וכתב ע״ז בפירושו‪ :‬מילא לו ו ל א ח ד‬
‫היינו מ ת נ י ׳ )מ״ב(‪ .‬ק י ד ש לו ולאחר היינו מ ת נ י ׳ )מ״ג(‪.‬‬
‫‪ 4/5‬מלא לו‪ ...‬כשר‪ .‬ליתא בר״ש הנ״ל‪ ,‬וכנראה ש נ ש מ ט בתוספתא שלפניו ב ט ע ו ת‬
‫ע ״ י הדומות‪ .‬ועיין גי׳ כי״ו ב ש נ ו ״ ס א צ ל צ׳‪.‬‬
‫‪ 5‬קדש לו‪ ...‬שניהן פ ם ו ל י ן ‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬ובפירושו‪ :‬קידוש ד י ד י ה משום מילוי‬
‫ד ל ח ב י ר ו ש מ א קדם‪ ,‬ומילוי ד ח ב ר י ה משום ק י ד ו ש ד י ד י ה ש ע ם המלוי‪.‬‬
‫‪ 6/7‬מלא לעצמו בשתי ידיו ז ה אחר‬
‫זה‪ ...‬ו ה ש נ י פ ם ו ל ‪ .‬ומדברים כ א ן ב ש נ י‬
‫קידושין‪ ,‬והפירוש פשוט‪.‬‬
‫‪ 7/8‬מלא וקדש לעצמו‪ ...‬שניהן פסולין‪ .‬והיינו ש ה י ת ה לו ח ב י ת מ ל א ה ע״מ‬
‫ל ק ד ש והוא מילא א ח ״ כ ח ב י ת ש נ י ה ו ק ד ש א ת הראשונה ש נ י ה ן פסולין‪ ,‬ה ר א ש ו נ ה‬
‫משום מ ל א כ ת המילוי ש ל השניה‪ ,‬ו ה ש נ י ה משום מ ל א כ ת הקידוש ש ל ה ר א ש ו נ ה ‪ .‬א ב ל‬
‫ב ר ״ ש ה נ ״ ל גרס כ א ן ‪ :‬ק י ד ש ו מ י ל א ל ע צ מ ו וכר‪ ,‬ולפיכך נ ד ח ק מ א ד בפירושו‪,‬‬
‫ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 8‬קדש ומלא לעצמו‪ ...‬שניהם כשרים‪ .‬והיינו ש ק י ד ש א ת ה ר א ש ו נ ה ואח״כ‬
‫מ ל א ש ג י ה ו ק ד ש כדלעיל‪ .‬א ב ל ב ר ״ ש ה ג י ל גרס כ א ן ‪ :‬מ י ל א ו ק י ד ש ל ע צ מ ו ו כ ר ‪,‬‬
‫ועיין לעיל‪.‬‬
‫‪ 8/9‬מלא לאחר בשתי ידיו ז ה אחר ז ה וכר‪ .‬ר״ש הנ־ל‪ ,‬ועיין פ י ה י מ להר׳ימ רפ״ז‪.‬‬
‫‪ 9‬קדש לאחר זה אחר ז ה בשתי ידיו וכוי‪ .‬בכי״ו‪ :‬ק ד ש לאחר ב ש ת י י ד י ו‬
‫זה א ח ר *זה ו כ ר ‪ ,‬וכ״ה ב ר ״ ש הנ״ל‪ ,‬ו ע י י ן ב פ י ה ״ מ ל ה ר ״ מ ם״ז סמ״א‪.‬‬
‫‪ 11/12‬קדש ל ו ולאחר‪ ...‬שלו כשר ושל אחר פסול‪ .‬פירש בר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬ש ל‬
‫ח ב י ת פסול ד ב ע ו ד ש ה י ה מ ק ד ש ש ל ו ע מ ד ש ל חבירו ב ל א שימור כ ד ק ת נ י ל ע י ל‬
‫) ש ר ‪ (2/3‬א י ן שם שומרין פסול‪ .‬והגר״א ה ג י ה ‪ :‬שניהם כשדין‪.‬‬
‫‪ 12‬מלא ל ו וקדש לאחר‪ ...‬שניהן פםולק‪ .‬פירש בר״ש הנ״ל‪ :‬מילוי שלו מ ש ו ם‬
‫ק י ד ו ש ש ל חבירו‪ ,‬וקידוש של חבירו משום ד ע מ ד ב ל א ש י מ ו ר ב ע ו ד ש ה י ה מ מ ל א ‪.‬‬
‫ו ה ג ר ״ א ה ג י ה ‪ :‬ש ל ו פסול ושל ח ב י ר ו כשר‪ ,‬ו ע י י ן מ ״ ש לעיל‪.‬‬
‫‪ 13‬מלא ל י ומלא לך קדש ל י וקדש ל ך וכו׳‪ .‬בר״ש הג״ל‪ :‬מ ל א ל י ומלא לך‬
‫מ כ א ן ע ד סוף ה ב ר י ת א צריך ל ה ת י י ש ב בדבר‪ .‬ו ה ג ד ״ א ז״ל ה ג י ה ב ה הרבה‪ .‬ובם׳ חזון‬
‫א י ש ג ״ ד ם ע ״ א ה ג י ה ב ה באופן א ח ר קצת‪ ,‬א ב ל ב ד ״ ש הג״ל מ ע ת י ק ה ב ג י ר ס א שלפנינו‪,‬‬
‫ולא זכיתי ל ע מ ו ד ע ל פירושה בגירםא זו‪.‬‬
‫‪ 16‬ואם יש שם שומרק כ ו ל ן כ ש ר י ן ‪ .‬בד״ש הג״ל ב ט ״ ס ‪ :‬ו י ש א ו מ ר י ם כולן‬
‫כשרים‪ .‬ועיין ל ה ל ן ש ו ׳ ‪.19/20‬‬
‫פרה פ״ז ‪7‬מ׳ ‪636‬‬
‫‪241‬‬
‫פ״ז‬
‫‪ 17‬יחיד שמלא חמש חביות וכר‪ .‬כל הברייתא בר״ש פ״ז מ״א‪.‬‬
‫‪ 18‬כשר מפני שהוא עוסק עם הקדוש‪ .‬כלומר‪ ,‬מכיוון שכולן לקידוש א ח ד ה ר י‬
‫היה מוכרת ל ס ג ו ד את ה ד ל ת א ח ר י כ ל ח ב י ת שהוציא כ ד י ל ש מ ד על ה ש א ר ש נ ש א ר ו‬
‫ב ח צ ר ש א ם יפסלו ה ש א ר ב ה י ס ח ה ד ע ת יפסלו גם ה ר א ש ו ג ו ת כ ש י ע ר ב אותן‪ .‬וממילא‬
‫ה מ ל א כ ה ה י א לצורך ה ק י ד ו ש ואיגד‪ ,‬פוסלת‪.‬‬
‫‪ 19‬פסול מפני שעשה עמו מלאכה‪ .‬כלומר‪ ,‬ה ה ג פ ה א ח ד י הוצאת החבית‬
‫האחרונה א י נ ה כ ב ר לצורך הקידוש ופוסלת‪.‬‬
‫‪ 19/20‬ואם יש שם שומרים לא פסל אלא מה שבידו בלבד ל ק ד שן‪ .‬ה מ ל ה‬
‫* ל ק ד ש ך ש י י כ ת להלכה הבאה‪ ,‬וצ׳ לא חילק את ההלכות כהוגן‪ .‬והפירוש הוא ש א ם יש‬
‫שומרים לא פ ס ל את כל ה ח ב י ו ת אלא רק מ ה ש ב י ד ו ש ע ל י ה א י ן ש מ י ר ת ה ש ו מ ר י ם‬
‫מועילה‪ ,‬עיין לעיל ש ד ‪ .1‬ו ב ר י ש ה ג י ל ‪ :‬ו י ש א ו מ ד י ם לא פסל אלא מ ה ש ב י ד ו‬
‫בלבד‪ ,‬וט״ס היא‪ ,‬עיין גם ל ע י ל ש ד ‪ 16‬ו מ ש י ש ‪.‬‬
‫‪ 20‬חמשה קדושץ היה מוצא וכר‪ .‬חילוק ההלכות א צ ל צ ׳ הוא בטעות וצ״ל‪:‬‬
‫ל ק ד ש ן )סוף ה ל כ ה א׳( ח מ ש ה קדושין ו כ ד ‪ ,‬כלומר ש מ ל א ה׳ ח ב י ו ת על מ ג ת ל ק ד ש ן‬
‫ח מ ש ה קידושין )והיה שם ש ו מ ר ולפיכך לא פ ס ל המילוי ה ר א ש ו ן את השגי( והיה‬
‫מוציא תבית א ח ר י חבית וכד‪.‬‬
‫‪ 21/22‬זו שהניף את ה ד ל ת עמה כשרה‪ ...‬פסולה‪ .‬וכ״ה בד״ש הנ״ל ופירש‬
‫ש ל א הגיף את הדלת ע מ ה אלא אחריה פסולה ש ע ש ה מלאכה‪ .‬והגר״א ה פ ך את הגירםא‬
‫ו ה ג י ה ‪ :‬פסולה‪ ...‬כשרה‪ ,‬והייגו אפילו א ם יש שם שומרים מכיוון ש ה ג י ף את ה ד ל ת‬
‫כ ש ה ח ב י ת בידו פסולה כדלעיל‪.‬‬
‫‪ 22‬היתה חביתו מונחת לפניו וכד‪ .‬ד״ש פ״ז מ״ח‪.‬‬
‫‪ 22/23‬ש נ י ה ן פ ס ו ל ק ‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬שניהן פםולין‪ .‬מ ה שנתן לו ו מ ה ש ג ש א ד ב ח ב י ת‬
‫ש ה נ ת י נ ה ה י א מלאכה‪.‬‬
‫‪ 23‬טול לך שלו פסול ושל א ח ר כשר‪ .‬בד״ש הנ״ל‪ :‬טול ל ך שלו פ ס ד ‪ .‬דהיינו‬
‫ש ל נ ו ת ן ושל א ח ר כ ש ד דהיינו של נוטל‪ .‬ופסול זה ל א ו משום מ ל א כ ה ש ה מ מ ל א לא‬
‫ע ש ה מלאכה א ל א מ ש ד ד נ ו ת ן א ם ח ד ע ת י ה מכיוון ד א מ ד טול לך ולא היה‬
‫שימור‬
‫ל מ ה שנישאר בחבית‪.‬‬
‫‪ 23/24‬ה י ו ל פ נ י ו ש ת י חביות ו א מ ר לו לחברו תן לי וכר‪ .‬בכי״ו ור״ש הנ״ל‪:‬‬
‫ו א מ ר לו חברו וכד‪.‬‬
‫‪ 24‬טול ל ך שניהן כשדין‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬אבל בשתי חביות כשאמר לו טול לך‬
‫‪,‬‬
‫א ח ת מ ן החביות ש נ י ה ן כ ש ד י ד ל א א ס ח ד ע ת י ה מ ח ב י ת ה נ ש א ר ת ‪.‬‬
‫‪ 25‬ה מ מ ל א לו ולחטאת‪ ...‬את של חטאת‪ .‬פיםקא מ מ ש נ ת י נ ו פ״ז מ״ה‪ ,‬ריש שם‪.‬‬
‫‪ 26/28‬היה מ מ ל א לשתות‪ ...‬ואחר כך מלא את שלו‪ .‬וכ״ה בריש הג״ל‪ ,‬ולשון‬
‫קטוע הוא‪ ,‬והפירוש ה ו א ש ב י ן כך ובין כך כ ש ד ‪ ,‬שהרי כ ש ל א י מ ל א א ת שלו יפול‬
‫של ח ט א ת כשישתה‪ ,‬ו נ מ צ א ש ה מ י ל ו י לצורך מי ח ט א ת ה ו א ואינו פוסל‪.‬‬
‫‪ 28/29‬נ ת ן שלו לאחריו ושל חטאת לפניו‪ ...‬פסול‪ .‬פיסקא מ מ ש נ ה הנ״ל‪ .‬ובכי״ו‬
‫ו ד י ש ה נ י ל ‪ :‬נ ו ת ן את ש ל ו לאחריו ו כ ד ‪.‬‬
‫פרה פ״ז עמ׳ ‪636—637‬‬
‫‪242‬‬
‫‪ 29‬ה מ ו ל י ך א ת ה ח ב ל ל ב ע ל י ם כדרכו כשר ו ש ל א כדרכו פםול‪ .‬בכי״ו‪ :‬ל ד ר כ ו‬
‫כ ש ר ושלא לדרכו פסול‪ .‬וכן ב פ י ה ״ מ להר״מ פ״ז מ ״ ז ע מ ׳ ‪ :212‬כ ב ר ב י א ר ה ה ת ו ס פ ת א‬
‫ע נ י ן ז א ת ה ה ל כ ה ואמרה המוליך א ת החבל לבעלים לדרכו כ ש ר וכו׳‪ .‬ו ב ר ״ ש ש ם‬
‫כגי׳ שלפנינו )בערך(‪ .‬ו ע י י ן ב מ ש נ ה שם שאינה מזכירה א ת ה מ ל ה ״לבעלים״‪.‬‬
‫‪ 30‬הוראות ש ע ה ‪ .‬ב ד ‪ :‬הוראת )וכ״ה בכי״ו( ש ע ה אחת‪ .‬ובר״ש הנ׳־ל ליתא‪ ,‬ועיין‬
‫ב מ ש נ ה שם‪.‬‬
‫‪ 30/31‬אמר ר׳ יוםי‪ ...‬וחזר ו ב נ א י וכו׳‪ .‬בר״ש הנ״ל לנכון‪ :‬וחזר וכננו וכו׳‪.‬‬
‫ועיין ב מ ש נ ה ח׳‪.‬‬
‫‪ 32/33‬מי ש ה י ה הוא ומימיו באוהל המת ומימיו מקפין צמיד פתיל כשם‬
‫שהוא טהור כ ך מ י מ י ו טהורין‪ .‬ברייתא תמוהה‪ .‬ו ב ד הגירםא‪ :‬כ ש ה ו א טהור כך‬
‫מ י מ י ו טהורין‪ .‬ו ב כ ״ מ ב פ י ״ ד מ ה ׳ פרה ה״ד ק ב ל א ת נוסחת הדפוס א ל א ש מ ח ק א ת‬
‫ה מ ל ה ‪ .‬כ ך ״ ‪ ,‬ו י צ א ‪ :‬כ ש ה ו א טהור מ י מ י ו סהורין‪ .‬ובהשגות ש ם ‪ :‬מ צ א ת י ב ש ת י‬
‫נ ו ס ח א ו ת ב ש ר ) צ ״ ל ‪ :‬כשם‪ .‬וכן ה ע ת י ק בכ״מ( שהוא טהור כן מ י מ י ו ט ה ו ד י ן ולא‬
‫י ד ע ת י מהו‪ ,‬ואולי א מ ר א ם ה ו א ו ה ם מוקפים צ מ י ד פתיל )עיין לעיל ‪ 61322‬ו מ ש ״ ש (‬
‫וכיוצא ב ה ן ה ר י זו טהורה‪ .‬וכנראה שלפגי הרמב״ם היתד‪ ,‬כ א ן ה ג י ר ס א ‪ :‬כ ש ם ש ה ו א‬
‫ט מ א כ ך ה ם טמאים‪ ,‬ש כ ן ה ע ת י ק ש ם ‪ :‬כ י צ ד ה י ו מימיו מוקפין צ מ י ד פתיל והוא והם‬
‫באהל ה מ ת שניהן ט מ א י ם ‪ .‬ואולי ה י ת ה לפניו ה ג י ד ס א ‪ .‬כ ש ם שהוא כ ך מ י מ י ו ״ ‪,‬‬
‫ו ל א יותר‪ .‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 33‬ה ו א מבפנים ומימיו מבחוץ וכו׳‪ .‬רמב״ם הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 34/35‬ה ו א מבחוץ ומימיו מבפנים כשם שהוא טהור כך מ י מ י ו ט ה ו ר ק ‪.‬‬
‫ד מ ב ״ ם הנ״ל‪ ,‬ומבואר שם שהלכה זו ה י א ד ו ו ק א במים ש ע ד י י ן א י נ ם מ ק ו ד ש י ם א ב ל‬
‫מ י ם המקודשים איגם גיצולים ב צ מ י ד פתיל‪ ,‬כ מ ו ש מ פ ו ר ש ב מ ש נ ת י נ ו רםי״א‪.‬‬
‫‪ 35‬אמר ר׳ שמעק ו ל ז ה א מ ו ר לו שמור עצמך וכוי‪ .‬בכי׳יו‪ :‬ל ז ה אומר לו וכו׳‪,‬‬
‫כלומר לזה שהוא מבחוץ אומרים לו ש ל א יכגים מימיו באהל ה מ ת א ע ״ פ שהם‬
‫כשרים ב ד י ע ב ד ‪.‬‬
‫‪ 35/36‬מי שהיו מ י מ י ו על כתפיו מ י א נ ה בפניו וחלצה בפניו‪ .‬פיה״מ להר״מ‬
‫ור״ש פ ״ ז מ ״ ט ‪ ,‬רמב״ם ר פ ״ ח מ ה ׳ פרה‪ .‬ועיין ב מ ש נ ה שם ומ״ש להלן‪.‬‬
‫‪ 36‬והרצה ס ל ע לאחר וכוי‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬פי׳ והרצה כ מ ו א י ן ל י שולחני‬
‫להרצותן דםוף א ר ב ע מ י ת ו ת וכו׳‪.‬‬
‫‪ 37‬אם ע מ ד פ ס ו ל אם לא עמד כשר‪ .‬בתוספתא כ א ן ל א גזכרו הריגת ע ק ר ב‬
‫ו ג ט י ל ת אוכלים ולפיכך פסקה ש א ם ל א ע מ ד כ ש ר ‪ ,‬ש א י ן כ א ן מלאכה‪ ,‬וכפירוש ה ר ״ ש‬
‫במ״ט‪ .‬ועיין בירוש׳ ב ר כ ו ת ס״ב סה״ה‪ ,‬ה׳ סע״א‪ .‬א ב ל ע י י ן ברמב״ם ר פ ״ ח מ ה ׳ פ ר ה הג״ל‪.‬‬
‫‪ 37/38‬אמר ר י יהודה ז ה הכלל‪ ...‬ל א עמד כשר‪ .‬משגה הג״ל‪ ,‬ועיין מפרשים שם‪.‬‬
‫‪ 39‬ר׳ א ל י ע ז ר אומר המוסר את מימיו לטמא וכוי‪ .‬ר״ש פ׳׳ז מ״י‪ ,‬ועיין‬
‫ב מ ש נ ה שם‪.‬‬
‫עמ׳ ‪337‬‬
‫‪ 1‬עשה טמא מלאכה כשרק וכו׳‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬ועיין במלא״ש שם‪.‬‬
‫‪ 2‬ר׳ יוסי אומר ה פ ו ד ץ על מנת לנדור והתנה וכד‪ .‬בר״ש ספ״ז‪ :‬ת נ י א‬
‫בתוספתא ר׳ יוסי אומר הפורץ ע ל מ נ ת ל ג ד ו ד ו ה ת נ ה ע מ ו וכו׳ פי׳ ו ה ת נ ה ע מ ו ש א מ ׳‬
‫פרה פ״ז—ח עמי ‪637‬‬
‫‪243‬‬
‫‪,‬‬
‫א ם א ג ד ו ר יהיו מ י מ י ל ח ב י ר י ו ר ׳ יוסי ל ט ע מ י ה ד א מ ד לעיל ב מ ת נ י )סמי״א( א ף ב ש נ י‬
‫קידושין כ ש ר א ם ה ת נ ו ביניהם‪ .‬ו ע ו ד י ש לפ׳ ו ה ת נ ה ע מ ו ע ם ב ע ל ה ג ד ר ש ל א היה‬
‫מניחו לפרוץ ה ג ד ר א ל א א ״ כ י ג ד ו ר הילכך הגדירה צורך מ י ח ט א ת ה י א וכר‪.‬‬
‫ה א ו כ ל על מנת ל ק צ ץ ו כ ר ‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬ועיין ב מ ש נ ה י״א ומפרשים שם‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 4‬י השורף את הפרה ופרים וכר‪ .‬ב ס הישר לר״ת חולין ס י שס״א‪ ,‬ל״ו ע ״ ד ‪:‬‬
‫דהכי א מ ר ד ׳ ש מ ע ו ן ב ה ד י א ב ת ו ס פ ת ד פ ר ה ב פ ׳ י ח י ד ש מ י ל א ו מ י י ת י נ ן ל ר י ש א ב מ ס כ ת‬
‫זבחים פ ר ק ט ב ו ל יום ס ו ף ג מ ר א )ק״ה א ׳ ( ה ש ו ר ף פ ד ה ופרים ה נ ש ר פ י ם ו כ ר ‪ ,‬עיי״ש‬
‫ש ה ב י א א ת כל ה ב ר י י ת א ע ד סוף הפרק‪ .‬ו כ ן ב ר ״ ש פ ״ ח מ ״ ז ‪ :‬ת ג י א ב ת ו ס פ ת א ה ש ו ר ף‬
‫א ת ה פ ר ה ופרים ו כ ו ב ר י ת א זו מ פ ו ר ש ת בזבחים בסוף טבול יום‪ .‬ו ע י י ן ל ע י ל ‪.18822‬‬
‫‪ 5‬אבל מטמאק אוכלין וכר‪ .‬הראשוגים הנ״ל‪ ,‬ת ו ם פ חולין פ״א א ד״ה פרה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫פרה ופרים הנשרפיץ מטמאין וכר‪ .‬ס הישר לר״ת ור״ש הג״ל‪ ,‬פיה״מ‬
‫ל ה ר ״ מ פ ״ ח מ ״ ג ע מ י ‪.216‬‬
‫‪ 7/8‬ר׳ שמעק אומר פרה מטמאה א ו כ ל י ן וכר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ת ו ס פ ב״ק ע״ז א ד ״ ה פרה‬
‫)השני(‪ ,‬ר מ ב ״ ן ש ב ו ע ו ת י ״ א ב ׳ ד ״ ה ואיכא‪.‬‬
‫‪ 10‬פרה כיון ששחטה מטמא במשא כאפרה‪ .‬ם הישר לר״ת ור״ש הנ״ל‪.‬‬
‫ועיין ס פ ד י ח ק ת סוף פ י קכ״ד‪ ,‬הורוביץ ע מ ׳ ‪ 159‬ש ר ‪ ,14‬ס ״ ז שם ע מ ׳ ‪ 305‬ש ר ‪,11‬‬
‫הוצ׳ א פ ש ט י י ן ע מ ׳ ‪ ,13‬וסתם הס״ז ה ו א כ ד ע ת ר יהודה כאן‪ ,‬ואין זה ע נ י י ן למטפלים בפרה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫פ״ח‬
‫‪ 11‬יש כ א ן ש ה ו א אומר מטמאך ל א טימאני ו כ ר ‪ .‬כל הפרק בד״ש פ״ח מ״ז‪.‬‬
‫ו ב ה ג ה ״ ה ש ם ‪ :‬״עיין בוישלחו זוט׳ ת מ צ א מ ש נ י ו ת כיוצא באלה״‪ .‬והכוונה לס״ז חוקת‬
‫הוצ׳ הורוביץ ע מ ׳ ‪.306‬‬
‫‪ 12/13‬נטמאה באויר ה ע ל י ו נ ה ו כ ר ‪ .‬בכי״ו‪ :‬נ ט מ א ו באויר העליונה וכר‪ .‬וכן בר״ש‬
‫ה נ ״ ל ‪ :‬וניטמאו באויר ו כ ר וכשצפו מ ש ק י ן ש ב ת ח ת ו נ ה לאוירה נ ט מ א ו וחזרו ו ט מ א ו‬
‫ה ת ח ת ו נ ה ואין כ ל י מ ט מ א כ ל י ו כ ר ‪ .‬ועיין ב מ ש נ ה כ א ן פ ״ ח מ״ו‪ ,‬כלים פ ״ ח מ״ד‪.‬‬
‫‪ 14‬זב ש י ש ב על נבי א ב ן מטמא וכר‪ .‬בריש הנ״ל‪ :‬א ב ן מ ס מ א ‪ ,‬ולפנינו צ״ל‪:‬‬
‫א ב ן מ א ‪ ,‬ע י י ן מ ״ ש לעיל ‪ .56915‬ועיין מ ״ ש להלן ב ש ם הס״ז‪.‬‬
‫‪ 14/15‬ה א ו כ ל י ן ו ה מ ש ק י ן שתחתיו ט ה ו ר י ן משכב ומושב שתחתיו טמאק הרי‬
‫ז ה אומר מטמאיך ל א טמאני וכר‪ .‬ל פ י הגירסא כ א ן בדוד שהפירוש ה ו א שהאוכלין‬
‫אומרים ל מ ש כ ב ומושב ש ה ז ב ל א ט י מ א א ו ת ן ע ״ י א ב ן מ ס מ א )זבים פ ״ ה מ ״ ב ( והם‬
‫ש ג י ט מ א ו ע ״ י ה ז ב ט מ א ו א ת האוכלין ע ״ י מגע‪.‬‬
‫ובס״ז ה נ ״ ל ‪ :‬האוכלים ו ה מ ש ק י ם והמרכב ) צ ״ ל ‪ :‬והמשכב‪ ,‬כ מ ו שהוא ב כ ת ״ י מ ן‬
‫הגניזה הוצ׳ א פ ש ט י י ן ע מ ׳ ‪ (16‬ו ה מ ו ש ב שהיו מונחים ת ח ת א ב ן מ ס מ א ו ה מ ש כ ב ת ח ת י ה ן‬
‫)כלומר ת ח ת האוכלים( ט ה ו ר )שאין ה מ ש כ ב מ ט מ א מ ש כ ב ומכ״ש אוכלים א ם י ש‬
‫ביניהם חציצה‪ ,‬עיין זבים פ ״ ה פ ״ ג ( ה ל ך טהור ו ע מ ד שם ) ע ״ ג א ב ן מסמא( ו נ ט מ א‬
‫)עיין מ ש נ ה הנ״ל( נ ג ע ב ה ם ט י מ א א ת כולם ה ר י ז ה א ו מ ר ו כ ר ‪ .‬כלומר האוכלים‬
‫אומרים ל א ד ם מ ט מ א י ך ה מ ש כ ב ו ה מ ו ש ב ל א ט מ א ו נ י וכו׳‪.‬‬
‫ש מ‬
‫‪ 16‬יש כאן שהוא אומר מטמאיך וכר‪.‬‬
‫הנ״ל‪:‬‬
‫בד‪:‬‬
‫מ ט מ א מ ט מ א ך וכר‪ ,‬ו כ ן בר״ש‬
‫מ ט מ א י מטמאיך וכר‪ ,‬וכצ״ל לפנינו‪ ,‬עיין להלן‪.‬‬
‫פרה ם״ח עמי ‪637‬‬
‫‪244‬‬
‫‪ 16/17‬ק ע ר ה שהיא מ ל א ה מ ש ק י ן טהורק ו כ ר ‪ .‬ם״ז הנ״ל‪ ,‬םיה״מ להד״מ ט ה ר ו ת‬
‫פ ״ ח ם מ ״ ז ע מ ׳ ‪ ,57‬ו ע י י ן ב ה ק ד מ ת ו לסדר ט ה ר ו ת ע מ ׳ ‪ 20‬ו ע מ ‪.21‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 19‬ה ר י ז ה אומר מטמאך ל א ט מ א נ י וכד‪ .‬ב ד ‪ :‬הרי זה אומר מ ט מ א )סוף שורד‪(.‬‬
‫ל א ט מ א נ י ו כ ד ‪ ,‬וברור ש נ ש מ ט ה שם מ ל ה ו צ י ל ‪ :‬מ ט מ א מ ט מ א ך ל א ט מ א נ י ו כ ד ‪.‬‬
‫ו כ ן ב כ י ״ ו ‪ :‬ה ר י זה א ו מ ר נ י ט מ א ) צ ״ ל ‪ :‬מטמא( מ ט מ א ך ו כ ד ‪ ,‬וכן ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬ה ד י‬
‫זה א ו מ ר מ ט מ א י מ ט מ א י ך לא ט י מ א ו נ י וכד‪.‬‬
‫ובם״ז ה נ ״ ל )לפי כת׳י׳י מ ן הגניזה הנ״ל(‪ :‬ה ר י הכיכר א ד ל ט ב ל ה מ ט מ א מ ט מ י ך‬
‫)והיינו אחורי ה ק ע ר ה ( ל א טימוני )שאין אהודים ש נ ט מ א ו ב מ ש ק י ן פוסלים א ו כ ל י‬
‫תרומה‪ ,‬כ נ ד ה ז׳ ב׳( ו א ת ה ט מ א ת נ י ‪ .‬ועיין משנת טהרות פ י ח מיז‪.‬‬
‫‪ 20/21‬קמח של תרומה ומשקין של ח ו ל ק טהורין ובללן ז ה ב ז ה וכד‪ .‬ר״ש הג״ל‪,‬‬
‫ו ב פ י ר ו ש ו ש ם ‪ :‬ק מ ח ש ל ת ר ו מ ה ש ל א הוכשר‪ ,‬ו מ ש ק י ן ש ל חולין טהורין ד א י ן ט ב ו ל‬
‫יום םוסל מ ש ק ה חולין ) מ ״ ז כאן(‪ .‬ו ה ג ד ״ א פירש ש ב ק מ ה ש ה ו כ ש ר ע ס י ק י נ ן א ל א ש א י ן‬
‫ט ב ו ל יום פ ו ס ל א ל א 'במקום ש נ ג ע ו ש א ר ה ק מ ח טהור‪ ,‬א ב ל ע ״ י ה מ ש ק י ן נ ת ח ב ר כ ל‬
‫ה ק מ ח ל א ח ד וניטמא כולו‪ ,‬ובלי ה ק מ ח א י ן ה מ ש ק י ן נ ט מ א י ן כדלעיל‪.‬‬
‫‪ 22‬נפחתו ונעשו כביצה ט מ א ק ו כ ד ‪ .‬בכי״ו לנכון‪ :‬נתפחו ונעשו ט מ א י ן וכר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫וכן בר״ש הנ׳׳ל‪ :‬גיתפחו ו כ ר ג י ת פ ח ו ה ת ו ר מ ו ס ׳ ו ה מ ש ק י ן גרמו התיפוח‪ .‬ועיין מ ש נ ת‬
‫ט ה ר ו ת פ ״ ג מ ״ ד וירוש׳ ת ר ו מ ו ת פ ״ ב ה״ד‪ ,‬מ ״ א ע ״ ד ‪ .‬ו ע י י ן מ ״ ש ב מ ש נ ה ל מ ל ך פ ״ ד‬
‫מ ה ׳ ט ו מ א ת אוכלין ה״א‪ .‬ו מ ״ ש צ׳ ב ש ג ו ״ ם ש ב ב א זו ח ס ר ה ב ד איגו גכון‪.‬‬
‫‪ 23‬ה ר י ז ה אומר ט מ א נ י וטמאתיו‪ .‬צ׳ ה ש מ י ט כ א ן ב ב א ש ל מ ה שישגה בין בכי״ו‪/‬‬
‫ב י ן ב ד ו ב י ן ב ר ״ ש הנ״ל‪ .‬וכ״ה ב כ י ״ ו ‪ :‬טהור ש נ פ ל ו ע ל ר א ש ו ו ע ל ר ו ב ו ש ל ש ת ל ו ג י ן‬
‫מ י ם ש א ו ב י ן אפילו הוא טהור ו ה ן ט ה ו ר י ן ו נ י ט מ א ) צ ״ ל ‪ :‬ניטמא( ו ט י מ א ן ) ב ר ״ ש ‪:‬‬
‫ג י ט מ א ו וטימאוהו( הרי זה אומר ט י מ א ג י וטימאתיו‪ .‬ועיין ד ״ ש מ ק ו ו א ו ת פ ״ ג מ ״ ד ‪,‬‬
‫ולהלן ‪.65536‬‬
‫‪ 23/24‬כיצד מטלת שתלאה על הקופה מטמא אחד וכוי‪.‬‬
‫ר״ש פ ר ה הנ״ל‪,‬‬
‫ועיין כלים פ כ ״ ח מ״ו‪.‬‬
‫‪ 26‬מקוה ש י ש בו ארבעים סאה מכוונת ירד וטבל וכוי‪.‬‬
‫ר״ש הנ״ל‪ ,‬ועיין‬
‫מקוואות פ ״ ז מ״ו‪.‬‬
‫‪ 27‬ומקור• טמא‪ .‬ט מ א כ א ן פירושו פסול‪) .‬הגר״א(‪ .‬ועיין לעיל עמ׳‪ 600‬ש ד ‪ 36/37‬ומש״ש‪.‬‬
‫‪ 28‬והביא מסמר ש ה י ה טמא וקבעו כה וכוי‪ .‬בר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬כגון ת י ב ה ש פ ת ח ה‬
‫ל מ ע ל ה )עיין כלים פ כ ״ ד מ ״ ד ( ו כ ש ק ב ע בה ה מ ס מ ר ס ת ם פ ת ח ה ‪ .‬והגר״א פ י ר ש ב ת י ב ה‬
‫ש פ ת ח ה מ ן ה צ ד ו ט מ א ה מדרס‪ ,‬א ל א ע ״ י ש ק ב ע ב ה מ ס מ ר נ ט ה ר ה מ ן ה מ ד ר ס )שאינה‬
‫ראויה ע ו ד ל י ש י ב ה ( ו ה מ ם מ ר ב ס ל ע ל ג ב התיבה‪ .‬ואולי הפי׳ ש ק ב ע ב ה מ ס מ ר ו ח ב ר ה‬
‫ל ק ר ק ע ו ג ט ה ד ו שגיהן‪.‬‬
‫‪ 29/30‬טהור שהזה ע ל הטמא טהר ה מ ז ה ו ט ה ר הטמא ה ר י ז ה אומר טהרני‬
‫וטהרתיו‪ .‬כ״ז ח ס ד בד‪ ,‬א ב ל ישנו בר״ש הנ״ל‪ .‬ובפיה״מ להר״מ כלים פ״א מ״ב‪ ,‬ע מ ׳ ‪:35‬‬
‫ו ב ת ו ס פ ת א טהור שהזה ע ל ה ט מ א ט ה ר ה מ ז ה וטהור ה ט מ א ו ז ה ו ז ה ) ב כ ת ״ י ה ע ר ב י‬
‫ש ם ו כ ן ב כ ת ״ י ילון ר ק פ ע ם א ח ת ‪ :‬וזד‪ (.‬א ו מ ר ט ה ר נ י ) ב ד ׳ נ פ ו ל י ‪ :‬ס ה ר ת י ( וטהרתיו‪.‬‬
‫ל פ י ש א י ל ו ל א ה ז ה עליו ה י ה ה מ ז ה ט מ א להיותו נ ו ש א כ ד י ה ז י ה )כלומד‪ ,‬ב ל י צורך(‪.‬‬
‫‪ 30‬שלשה מקואות בזה עשרים ובזה עשרים וכד‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ .‬מ ש נ ה‬
‫מ ק ו ו א ו ת פ ״ ו מ״ג‪.‬‬
‫סרה ס״ח—ט עמי ‪637—638‬‬
‫‪245‬‬
‫‪ 31‬מ י ם ש א ו ב ק מ ן ה צ ד ו כ ר ‪ .‬בכי״ו‪ :‬מים שאובין ו ש ו א ב מ ן ה ג ד וכר‪,‬‬
‫ו ב מ ש נ ה ה נ ״ ל ‪ :‬מ י ם ש א ו ב י ן והשאוב מ ן ה צ ד ו כ ר ‪ ,‬ו ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬מ י ם שאובין ושאובין‬
‫מ ן ה צ ד וכר‪.‬‬
‫פ״ט‬
‫‪ 33‬כ ל ה נ ה ר ו ת פ ס ו ל י ן ל ק ד ש מ ה ן ו כ ר ‪ .‬ר׳׳ש פ״ח מ״י‪ ,‬רמב״ם פ״ו מ ה ׳ פרה ה״י‪,‬‬
‫ו ע י י ן ה ש ג ו ת שם‪.‬‬
‫‪ 33/34‬מודה ר׳ י ה ו ד ה ב מ ע י י ן ה י ו צ א מ ש נ י מ ק ו מ ו ת ו ח ו ז ר ומתערב ו כ ר ‪.‬‬
‫אולי צ ״ ל ‪ :‬היוצא לשגי מקומות‪ ,‬כלומר ש ג ת פ צ ל וחזר ו ג ת ע ר ב ‪ ,‬וכפי׳ המפרשים‪ ,‬ו כ ש ר‬
‫מ פ ג י ש ת ת ל ת ו וסופו א ח ד ‪ .‬ועיין ב מ ש ג ה פ ״ ח סמ״י‪.‬‬
‫‪ 35‬ח ב י ת מ מ ע י י ן ז ה וחבית מ מ ע י ן ז ה ו כ ר ‪ .‬בר״ש הג״ל‪ :‬מ מ ל א א ד ם א ת החבית‬
‫מ מ ע י י ן ז ה למעיין זה וכו׳‪ ,‬א ב ל ב פ ״ ט מ ״ ג ה ע ת י ק ‪ :‬ו ב ת ו ס פ ת א ד ק ת נ י ר׳ י ה ו ד ה א ו מ ר‬
‫מ מ ל א א ד ם ח ב י ת מ מ ע י ן זה ו ח ב י ת מ מ ע י י ן זה וכו׳‪ .‬ועיין גם בגליון הרא׳׳ש פ ״ ז מ״א‪.‬‬
‫‪ 35/36‬וכן היה ר׳ יהודה אומר ממלא אדם צלוחית וכר‪ .‬ר״ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 37‬וכן ה י ה ר׳ י ה ו ד ה א ו מ ר יורדת הצלמון אסורה ו כ ר ‪ .‬בכי״ו‪ :‬יורדת הצלמין‬
‫א ס ו ד י ן וכו׳‪ .‬ו ב ר ״ ש פ ״ ח מ ״ ט ‪ :‬ת נ י א ב ת ו ס פ ת א וכן ה י ה ר ׳ יהודה א ו מ ר יורדת הצלמין‬
‫פ ס ו ל ה ו כ ר ‪ .‬ו ע י י ן ב מ ש נ ה שם‪.‬‬
‫‪ 37/38‬א מ ר ו ל ו כ ל מ י מ י בראשית ו כ ר ‪ .‬בכי״ו וד״ש הנ״ל‪ :‬א מ ד ו לו ו ה ל א כל‬
‫מ י מ י ) ב ר ״ ש ‪ :‬מי( ב ר א ש י ת ו כ ר ‪ .‬ועיין כפו״פ פ ״ ו ע מ ׳ ק י ט ‪.‬‬
‫‪ 38‬שילוח ה י ת ה נ מ ל ה מהלכת ב ו ו כ ר ‪ .‬ה מ ל ה ״נמלה״ ליתא בד‪ ,‬אבל ישנה גם‬
‫ב ר ״ ש וכפו״פ הנ״ל‪ ,‬ועיין מו״ק ו׳ סע״ב‪ .‬ועיין ל ע י ל פ ״ ג מ״ב‪.‬‬
‫עמ׳ ‪638‬‬
‫‪1‬‬
‫שהיה יוצא שנה זו מצד אחד וכר‪.‬‬
‫ר״ש הני״ל‪.‬‬
‫‪ 1/2‬א ו ש ה י ה ר ב ה מימות הנשמים ונתמעטו ו כ ר ‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬רמב״ם ם״ו הי״ב‪.‬‬
‫‪ 2‬הכל ש ו ק בבאר ש י ר ד ל ת ו כ ה שטף של‬
‫נ ש מ י ם ו ב ר ‪ .‬בר״ש ם פ ״ ח ‪:‬‬
‫ת נ י א ב ת ו ס פ ת א ה כ ל שוין ב ב א ר ש י ר ד לתוכה וכו׳ פ י ׳ ב מ י ם‬
‫מודו‬
‫דמתערבין טפי‬
‫מ ח ר ס י ת ומאדמה‪ .‬ועיין ב מ ש נ ה שם‪ .‬ועיין ר מ ב ״ ם פ ״ ו מ ה ׳ פ ר ה הט״ו‪.‬‬
‫‪ 2/3‬ש ה ו א צריך להמתק לכמות‬
‫ש ה י ו ‪ .‬בכי״ו וריש הנ׳׳ל‪ :‬שהוא צריך ל ה מ ת י ן‬
‫ע ד שיחזרו המים לכמות שהיו‪.‬‬
‫‪ 3/4‬מ ע י ק ש י צ א ב ת ח ל ה צריך לבדק‪...‬‬
‫א י ן צ ר י ך ‪ .‬ב ד ‪ :‬מ ע י י ן שיצא ב ת ח ל ה‬
‫צריך ל י ב ר ר וכו׳‪,‬ובכי״ו‪ :‬צריך ל י ב ד ק וכד‪ .‬וברמב״ם פ״ו מ ה ׳ פ ר ה ס ה י ״ ב ‪ :‬ומעין‬
‫היוצא ב ת ח ל ה כ ש ר ואינו צריך לבדוק ש מ א יכזב‪ .‬ופסק כחכמים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫היתד‪ ,‬מונחת ח ב י ת לפניו ויורד לתוכה וכר‪ .‬בכי״ו וד״ש פ״ט מ ״ א ‪ :‬היתד‪,‬‬
‫ח ב י ת ו מ ו נ ח ת ל פ נ י ו וירד ל ת ו כ ה ש ט ף וכר‪.‬‬
‫‪ 5‬ירד לתוכה ט ל פסול‪ .‬ליתא בד״ש ה ל ל ‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬ירד בה ט ל בלילה וכר‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬ועיין ב מ ש נ ה שם‪.‬‬
‫‪ 6/7‬מי חטאת שנפלו לתוכן מי מ ע י ק וכר‪ .‬ר״ש הנ״ל‪ ,‬ר״ש פ״ט מ״ג‪ ,‬רמב״ם‬
‫פ ט ״ ו מ ה ׳ פ ר ה ה ״ ד ‪ .‬ו ע י י ן ב מ ש נ ה פ ״ ט מ״ו‪.‬‬
‫פרה פ״ט עמ׳ ‪638‬‬
‫‪246‬‬
‫א מ ר רבי אם כדברי ר׳ אליעזר וכוי‪ .‬זבחים ע״ד‪ ,‬סע״א‪ ,‬ד״ש פ״ט מ״א הנ״ל‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ 10‬גפל לתוכן עכשוב שיבאו ביכאי ד ג ה וצפרדע וכוי‪ .‬ב ד ‪ :‬נ פ ל לתוכן ע כ ש ו ב‬
‫ה ש ו ב א ו )אצל צ׳ בשנו״ס אינו נכון( מ ו ב א י ו כ ד ‪ .‬ובר״ש פ׳׳ט מ ״ ב ‪ :‬ת נ י א ב ת ו ס פ ת א‬
‫ש י ב א י כובאי ד ג צ פ ר ד ע ו כ ד פי׳ ע כ ש ו ב ש י ב א י כל ח נ י מ י נ י‬
‫נ פ ל לתוכן ע כ ש ו ב‬
‫שקצים הן‪.‬‬
‫‪ 11‬ונשתנו ה ר י ה ן פ ם ו ל ק ‪ .‬בכי״ו ור״ש הנ״ל‪ :‬ונשתנו‬
‫מ ר א י ה ן פםולין‪.‬‬
‫וכ״ה ב מ ש נ ה שם‪.‬‬
‫‪ 12‬מפני ש ה ן מורק‪.‬‬
‫בר״ש הנ״ל לנכון‪ :‬מ פ נ י ש ה ן מוררין וכו׳ מוררין מלשון ד ר‬
‫ב ש ר ו כ מ ו ש ח י ן ומכוח וקדח המוררין ב פ ״ ט ד ג ג ע י פ ‪ .‬ועיין מ ״ ש‬
‫בירושלמי כפשוטו‬
‫ח ״ א ע מ ׳ ‪.480‬‬
‫‪,‬‬
‫ו ר א י ת י ב ס י ד י מ ש ה )פיה״מ ל ה ר מ ב ״ ם פסחים מוגה ע ״ י ה ר מ ב ״ ם ע צ מ ו (‬
‫בנספחות‪ .‬שם ע מ ׳ ל ״ ט )והוא ק ט ע ממלונו של ר׳ תנחום ה י ר ו ש ל מ י ( ‪ :‬ר י ר ש ל‬
‫ש ב ל ו ל זוב ב ע ל ח י ר ב ה ל י ח ו ת כשזוחל נ מ ש ך ב ס ב ו ב ו זוב כהריר וכו׳‪ .‬ו כ ת ב ה מ ו ״ ל‬
‫ש ם ‪ :‬נ ע ל ם מ מ נ י מ ק ו ר זה ו ע י י ן וכו׳ ו ת ו ס פ ת א פ ר ה ם ״ ט מ ״ ד ו כ ד ‪ ,‬וכוונתו לכאן‪.‬‬
‫א ב ל מ ק ו ד ר׳ ת נ ח ו ם ה י א ה ג מ ר א ב מ נ ח ו ת מ ״ ב ס ע ״ ב ‪ :‬ומיא ד ש ב ל י ל ת א ‪ ,‬ו ב ר מ ב ״ ם‬
‫פ י ״ ב מ ה ׳ ציצית ה ״ ה ‪ :‬וריר ש ל שבלול‪.‬‬
‫‪ 13‬מפני שהוא מוריד‪ .‬בר״ש הנ״ל לנכון‪ :‬מ פ נ י שהוא מוריד‪ ,‬ועיין מ״ש לעיל‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬והכל מודים בפקיעתה וכד‪ .‬ב ד ור״ש הנ״ל‪ :‬והכל מודים ב פ ק ע י נ ה ו כ ד ‪.‬‬
‫‪ 14‬ר׳ יוםי ור׳ שמעון אומרים‪ ...‬וכדבריו אנו מורים‪ .‬בכי״ו‪ :‬אנו מודין‪ .‬ובר״ש‬
‫פ ״ ט ס מ ״ ג ‪ :‬ת נ י א ב ת ו ס פ ת א ר׳ יוסי ור׳ ש מ ע ו ן אומרים ו כ ד ו ב ד ב ר י ו א נ ו‬
‫מ ו ד י ם ‪ .‬ועיין לעיל !‪ 5963‬ולהלן ‪ 64911‬ומש״ש‪.‬‬
‫‪ 14/15‬אמר ר׳ יוסי ו ה ל א אין דברי ר׳ אליעזר בפרה א ל א להקל וכד‪.‬‬
‫ו כ ד ‪ ,‬ולפי ג י ר ס א‬
‫כ א ן דבריו ש ק ב ל ה‬
‫דר״א( ובע״כ אין‬
‫אבל הגר״א מגיה‬
‫וכן גורס בר״ש פ ״ ם מ ״ ד ‪ :‬ת נ י א ב ת ו ס פ ת א א מ ר ר ׳ י ו ס י והלא‬
‫זו הם ד ב ר י ר׳ יוסי ב ת ו ס פ ת א הם ד ב ר י ו במשנה‪ ,‬א ל א ש ה ו א ב א ר‬
‫בידו ש ר ׳ אליעזר מיקל ט פ י מ ש י ט ת ת י ק ש ל מ ש נ ת י נ ו )אליבא‬
‫מ ח ש ב ה פוסלת לר׳׳א א ל א ב ש א י ג ן מקודשין‪ ,‬כ ן פ י ר ש הר״ש‪.‬‬
‫ב ת ו ס פ ת א ‪ :‬ר׳ יהודה )במקום ר ׳ יוסי(‪ ,‬ו ע י י ״ ש פירושו‪.‬‬
‫‪ 16‬מ פ נ י ש ה י א משקה פיו‪ .‬בכי״ו ור״ש הנ״ל לנכון‪ :‬מ פ נ י מ ש ק ה פיו‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬ואם נירנר כשר‪ .‬מ ש נ ה ד ׳ פ״ט‪.‬‬
‫‪ 16/17‬מי חטאת שנשתנו מ ר א י ה ן מחמת עצמן וכד‪ .‬בם׳ בעלי ה נ פ ש להראב״ד‬
‫ש ע ר המים‪ ,‬ס ״ ח ע ״ ב ‪ :‬כ מ ו ש פ י ר ש נ ו ב ש ע ר ה ט ב י ל ה ‪ .‬ש נ י נ ו בפרק ר א ש ו ן וכו׳‪ .‬ו י ש‬
‫ש ם ה ש מ ט ה גדולה וצריך ל ה ש ל י מ ה ע ״ פ ה ה ג ה ו ת ב ת ו ד ת ש ל מ י ם מ ״ ב ע ״ א ‪ :‬כ מ ו‬
‫שפירשנו ב ש ע ר ה ט ב י ל ה והא ד א מ ר י נ ן ש א י ן מ ע י ן נפסל ב ש נ ו י מ ר א ה וכו׳ דהכי ת ג י א‬
‫ב ת ו ס פ ת דפר׳ ) = ד פ ר ה ( מי ח ט א ת ש נ ש ת נ ו מ ר א י ה ן מ ח מ ת ע צ מ ן כ ש ד י ן מ ח מ ת ע ש ן‬
‫א ו ש נ פ ל סטיס ק ו צ ה ופואה פסולין זה הכלל כל הפוסל ב ש י נ ו י מ ר א ה ב מ ע י ן פ ו ס ל‬
‫בצלותי׳ וכוי‪ .‬וכל ה ב ר י י ת א גם ב ר ״ ש פ ״ ט מ ״ ה ‪ ,‬והרישא ב ר מ ב ״ ם פ ״ ט מ ה ׳ פ ר ה הי״ג‪.‬‬
‫‪ 18/19‬אפר חטאת שנשתנו מראיו מחמת עצמן ומחמת עשן כשר וכוי‪.‬‬
‫ר ״ ש הנ״ל‪ ,‬ר מ ב ״ ם פ ״ ט מ ה ׳ פ ר ה הי״ד‪ .‬ועיין ספרי ח ק ת פ י ׳ קכ״ח‪.‬‬
‫‪ 19‬נשתנו מחמת אבק א ו שנפל לתוכן סיד וכוי‪ .‬ר״ש ורמב״ם הנ״ל‪ .‬ועיין ם״ז‬
‫ח ק ת ה ו צ ׳ הורוביץ עמי ‪.313‬‬
‫‪,‬‬
‫פרה פ״ט—י עמ׳ ‪638‬‬
‫‪247‬‬
‫‪ 20‬מ י ח ט א ת ש ה ג ל י ד ו ו כ ר ‪ .‬ר״ש הנ׳יל‪ ,‬רמב״ם הנ״ל הי״ג‪ .‬ועיין להלן !‪6622‬‬
‫ו י ש ש ם ט ״ ס ‪ ,‬עיין מש״ש‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬המחן ב א ו י ר פסול‪.‬‬
‫באור‬
‫בר״ש ודמב״ם הנ״ל ל נ כ ו ן ‪ :‬ה מ ח ן‬
‫)בד״ש‪ :‬ד‪.‬מחו>‬
‫פסולין‪.‬‬
‫‪ 20/21‬ר׳ א ל י ע ז ר ב ר י צדוק א ו מ ר ‪ .‬בכי״ו ור״ש הנ״ל‪ :‬א מ ר ר ׳ אליעזר בר׳ צדוק‪.‬‬
‫‪ 21‬ד ב ר ש מ ט ב י ל י ן ב ו לשבת כשר ודבר ש א י ן מ ט ב י ל י ץ בו לשבת ו כ ר ‪.‬‬
‫ב ר ״ ש הנ״ל ל נ כ ו ן ‪ :‬ד ב ר ש מ ט מ י נ י ב ו ל ש ב ת כ ש ד י ן ו ד ב ר ש א י ן מ ט מ י נ י ׳ בו‬
‫ל ש ב ת ל ח ט א ת פסולין וכו׳ ש מ ט מ י נ י ן בו‪ .‬כל ד ב ר המוסיף ה ב ל ומפורשין ב פ ר ק‬
‫ב מ ה טומנין‪ .‬ולפ״ז נ ת ן ר א ב ״ צ סימן‪ ,‬ש ה מ ח ן באור ל א ו דווקא‪ ,‬א ל א א ם ה מ ח ן ב כ ל‬
‫ד ב ר ש מ ו ס י ף ה ב ל פסולין‪.‬‬
‫‪ 22‬ה מ י ם הנמשכין והנמרצק פ ם ו ל י ן ‪ .‬בר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬המים ה נ מ ש כ י ן והנזרקין‬
‫פסולין ו כ ד ה נ מ ש כ י ן ש מ ש י מ ן ע ל פ נ י המים והם מ ו נ ח י ן ב ח ב י ת ‪ .‬והנזרקי׳ ש ע ו מ ד‬
‫ב צ ד זה וזורקה ל צ ד זה‪ ,‬ותרויהו ח נ ן בפירקין‪ .‬ופירוש זה נ ת ק ב ל ע׳׳י המפרשים‪,‬‬
‫ולפלא בעיגי ש ל א ש מ ו ל ב לגי׳ ד ‪ :‬ה מ י ם ה נ מ ש כ י ם ו ה נ ג ר ר י ם פסולין‪ .‬ו ב ר מ ב ״ ם‬
‫פ ״ ו מ ה ׳ פ ר ה ה י ״ א ‪ :‬והמים ה ג ג ד ד י ן מ ש א ר הימים ו ה ן ה ג ק ר א י ן זוחלין פסולין‪.‬‬
‫ולפ״ז ה ג מ ש כ י ם והגגדרים ח ד א היא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 22/23‬ל א י ט ו ל אדם מ י ח ט א ת ו א פ ר ח ט א ת וכוי‪ .‬כל הברייתא ב ח ג י ג ה כ״ג א‬
‫‪,‬‬
‫וש״נ‪ .‬ועיין ב מ ״ ו כאן‪.‬‬
‫‪ 23‬רכוב ע ל ג ב י חברו ו כ ר ‪ .‬בכי״ו‪ :‬רכוב ע ל ג ב י ב ה מ ה או ע ל ג ב י חברו‪.‬‬
‫‪ 24‬ח ג י ג א ב ן ע ק י ב א א מ ר ו כ ר ‪ .‬ד״ש פ״ט מ״ו‪ ,‬ח ג י ג ה הג״ל וש״ג‪.‬‬
‫‪ 26‬מ י ח ט א ת ואפר‬
‫‪ 27/28‬מ י ח ט א ת ש ג ט מ א ו ה ר י ה ן כאפר‬
‫ח ט א ת ו כ ר ‪ .‬עיין במשגה םפ״ט‪.‬‬
‫מ ק ל ה ‪ .‬עיין ם״ז סוף חקת‪ ,‬הוצ׳ הורוביץ‬
‫סוף ע מ ׳ ‪.314‬‬
‫‪ 29/30‬אפר חטאת שגטמא ה ר י הוא כאפר מקלה‪.‬‬
‫המפרשים משלימים כ א ן‬
‫ב ר י י ת א ש ל י מ ה ש ה ו ב א ה ב ד ״ ש ם פ ״ ט ב ש ם ה ת ו ס פ ת א ‪ ,‬וגעלם מ ה ם ל פ ״ ש ש ב ר י י ת א זו‬
‫‪,‬‬
‫ג מ צ א ת בם״ז סוף ח ק ת ‪ ,‬ה ו צ הורוביץ ע מ ׳ ‪ .315‬וכבר ה ע י ר ו ת י לעיל ע מ ׳ ‪ 631‬שו׳ ‪14/15‬‬
‫ש ה ר ״ ש קורא ל פ ע מ י ם ל ב ר י י ת ו ת ש ב ם ״ ז — תוספתא‪.‬‬
‫‪ 30/31‬כל הראוי ליטמא טמא מת אפילו טמא אינו מדף וכוי‪.‬‬
‫כל הברייתות‬
‫ע ד להלן ש ד ‪ 11‬ב ד ״ ש פ׳׳י מ ״ א ‪ ,‬ועיין ב מ ש נ ה שם‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 31/32‬ו ל א חידשו טומאה בחטאת ד ב ר י ר׳ אליעזר‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬פ י לא חידשו‬
‫‪,‬‬
‫ט ו מ א ה ב ח ט א ת כ ד א מ ר י ג ן בפרק ח ו מ ר ב ק ו ד ש )חגיגה כ ״ ג ב׳( ו כ ו ‪ ,‬ע י י ״ ש בגמרא‪.‬‬
‫‪ 32‬אמר ד אליעזר מעשה בשמעיה איש כ פ ר עותני וכר‪ .‬זו ה י א ה ג י הנכונה‪,‬‬
‫ור׳ אליעזר הביא ר א י י ה לדבריו‪ ,‬ו ב ר ״ ש ה נ ״ ל נ ש מ ט ו ע ״ י ה ד ו מ ו ת ה מ ל י ם ‪ :‬א מ ד‬
‫ר ׳ אליעזר‪ .‬ו ב ד ב ט ״ ס ‪ :‬ר א ל י ע ז ר ב ן ש מ ע י ה א י ש כ פ ר ע ו ת ג י ו כ ד ו צ ״ ל ‪] :‬אמר[‬
‫ר ׳ אליעזר ] מ ע ש ה [ ב י ש מ ע י ה וכו׳‪.‬‬
‫‪ 33‬והניף את הדלת שמפתח טמא טמא מ ת תלוי בה וכר‪ .‬ר״ש הג״ל‪ ,‬פיה״מ‬
‫ל ה ר ״ מ שם‪ ,‬ד מ ב ״ ם פ י ״ ג מ ה ׳ פ ד ה ה״ח‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫פרה פ״י למ׳ ‪638—639‬‬
‫‪248‬‬
‫‪ 35‬מעשה בר׳ י ש מ ע א ל שהיה מ ה ל ך א ח ר ר׳ י ה ש ע וכר‪.‬‬
‫ד״ש ופיה״מ הנ״ל‪,‬‬
‫יחוסי תנאים ואמוראים כת״י ערך ר׳ ישמעאל בן אלישע‪.‬‬
‫‪ 36‬המפתח שהוא טהור של תרומה מ ה ו וכו׳‪.‬‬
‫של‬
‫הטהור‬
‫תרומה מהו וכר‪.‬‬
‫ובר״ש‬
‫ויחוםי ת ר א‬
‫הנ״ל‪:‬‬
‫בפיה״מ הנ״ל‪:‬‬
‫המפתח‬
‫שהוא‬
‫המפתח‬
‫טהור‬
‫לתרומה מהו וכר‪.‬‬
‫‪ 37‬או שמא ישכח ויסיט וכו׳‪ .‬עיין רע״ב פ״י מ״ו‪.‬‬
‫ןמ׳ ‪639‬‬
‫‪1‬‬
‫אמר ל ו וכי אינו א ל א שהסיטו‬
‫ודיי‪ .‬כלומר‪ ,‬והרי אפילו אם וודאי הסיטו‬
‫אינו טמא‪ ,‬שהרי מ פ ת ח זה אינו מטמא בהיסט‪ .‬ובד יש כאן חסרון גדול‪ ,‬ובר״ש הנ״ל‬
‫קרוב לגי׳ כי״ו‪.‬‬
‫‪ 3/4‬אמר ל ו ישמעאל א ח י היאך אתה קורא כי טובים דודיך מיין או כי‬
‫טובים ד ד י ך מיין אמר ל ו כי טובים ד ד י ך וכו׳‪ .‬בד‪ :‬היאך אתה ק ו ר כי טובים‬
‫‪,‬‬
‫דודך א מ ר לו טובים דודיך מיין‪ .‬ובר״ש הנ״ל העיד שכן הוא הלשון גם ב מ ש נ ת ע״ז‬
‫פ״ב מ״ה‪ ,‬וכותב‪ :‬ושמא בפעם א ח ת שאלו ר׳ ישמעאל על שתיהן‪ ,‬דאי שני מעשים‬
‫הוו כיון דהשיב לו בפעם ראשונה דחבירו מוכיח עליו לא היה טועה בפעם שנייה‪.‬‬
‫ובתום׳ ד׳ אלחנן ע״ז ל״ד ב׳ )מ״ד ע״ד(‪ :‬״ א ר ד ) = אומר רבי( ד ב ת ו ס פ ת א איכא‬
‫נמי הכי על מילתא א׳ ) ־ ־ א ח ר י ת א ( שמע )צ״ל‪ :‬ישמע׳( אחי היאך אתה קורא ו כ ר‬
‫א״ל אין הדבר כן וכר‪ .‬ותימא וכי שכחו כ ב ר ר׳ ישמעאל או לא הודה לו לד׳ יהושע‪,‬‬
‫ואין נ״ל שבפעם א ח ת אמר הך דהכא והאי דהתם‪ .‬ואו״ד שבאחרונה כך א״ל היאך‬
‫אתה רגיל לקרות כי טובים דודיך וכו׳ מ״ר״‪ .‬וברשב״ץ אבות פ״ג מייב‪ ,‬מ״ח ע׳י׳ב‪:‬‬
‫ור׳ יהושע שהיה רבו של ר׳ עקיבא היה אומר לו ישמעאל אחי בפרק אין מעמידין‬
‫)הנ״ל( ו ב ת ו ס פ ת א ‪ .‬ש ל מסכת פרה ובמדרש חזית )שה״ש רבה א׳—ב׳(‪.‬‬
‫ואשר לקריאת ר׳ ישמעאל בפסוק הרי הדיש גורם כאן‪ :‬היאך א ת ה קורא כי‬
‫טובים דודיך מיין או כי טובים דודיך מיין א״ל כי טובים דודיך מיין וכר‪ .‬וכ״ה‬
‫הגי׳ גם במשנת ע״ז בד׳ גפולי‪ ,‬ובהוצ׳ התלמוד מד״ו ואילך‪ .‬ובס׳ יחוםי ת ו י א כת״י‬
‫הג״ל גורס בתוספתא כאן‪ :‬היאך אתה קורא כי טובים דודיך או טובים ד ו ד י י ך ‪.‬‬
‫וכיה בע״ז במשגה שבירושלמי‪ ,‬בהוצ׳ קויפמן‪ ,‬פרמה‪ ,‬כי״מ )ועיין דק״ס שם עמ׳ ‪71‬‬
‫הערה ר‪ ,‬ועיין גם הניקוד בהוצ׳ לוו ובע״י שהביא בדק״ס הנ״ל(‪ ,‬וכ״ה גם בשה״ש‬
‫רבה פ״א—ב׳‪.‬‬
‫ובשה״ש זוטא הוצ׳ שכטר סוף עמ׳ ‪ :11‬שאל ר׳ יהושע א ת ר׳ ישמעאל היאך‬
‫א ת ה קורא כי טובים דודיך מיין או כי טובים דוידליך‪ .‬א מ ד לו ר׳ יהושע לא ק ר א ת‬
‫כן אלא לשום לשון )לשום ולשון אינם אלא כתיבים שוגים של מלה אחת‪ ,‬עיין מ״ש‬
‫ע״ז בקרית ס פ ר שי״ב עמ׳ ‪ (64‬זכר כי טובים דודיך‪.‬‬
‫א ב ל לפי הגי׳ שלגו בתוספתא היתה השאלה אם הוא קורא‪ :‬דודיך או ד ד י ך ‪.‬‬
‫וברמזי הרוקח לשה״ש שם‪ :‬כי סובימ דדיך מיין קרי ביה ד ד י ך להניק ד״ת‪,‬‬
‫ודרשה זו נובעת משה״ש זוטא שם הוצ׳ שכטר עמ׳ ‪ ,11‬עיין בהערות שכטר עמ׳ ‪.54‬‬
‫ובמדרש החפץ כת״י ששון )אהל דוד ח״א עמ׳ ‪ :(52‬קאלו פ י בראש׳ ר ב א דודאים‬
‫מלשון ד ד י ן ועל זה אמר שלמה כי טובים ד ו ד י ך וכר‪ .‬ולפנינו בב״ר אין זכר מזה‪.‬‬
‫והגה לפי הירושלמי בע״ז ובשה״ש ר ב ה הנ״ל היה ר׳ ישמעאל קטן בשעה‬
‫‪,‬‬
‫פרה פ״י עמ׳ ‪639‬‬
‫‪249‬‬
‫ש ש א ל ו ר ׳ י ה ו ש ע א ת השאלה הזאת‪ ,‬ו ב ב ב ל י גיטין נ ״ ח א ׳ א נ ו מ ו צ א י ם ש ר ׳ י ה ו ש ע‬
‫פ ד ה א ת ד ׳ י ש מ ע א ל ב ר ו מ י ושאלו א י ז ה ד ב ר במקרא‪ ,‬ולפ״ז י ת כ ן ש ד ׳ י ש מ ע א ל נ ג ר ר‬
‫א ח ר י היהודים ברומי ו ק ד א ‪ :‬ד ד י ך )וגם ל פ ג י ג ו ה כ ת י ב חסר(‪ ,‬ש ה ר י כ ן מ ת ר ג מ י ם גם‬
‫ה ש ב ע י ם ‪ a a x o iGOV1— :‬ו כ ן בוולגטה‪:‬־־־\‪ ,libera t u a ,‬כלומר ךדיך‪ .‬ור׳ י ה ו ש ע הוכיח‬
‫לו מסוף הפסוק )לריח ש מ ג י ך וגו׳ ע ל כ ן ע ל מ ו ת אהבוך( ש צ ר י ך ל ג ק ד דדיך‪ .‬כ מ ו‬
‫שאגו קוראים‪.‬‬
‫‪ 5/6‬וחכמים א ו מ ר י ם ה ט מ א מדף והטהור א י נ ו מדף‪ .‬מ ש ג ה ס״י םמ״א‪.‬‬
‫‪ 6‬הטמא שאמרו טמא מת ו ל א טמא מדף‪ .‬ד״ש הנ״ל‪ ,‬פיה״מ להר״מ פ״י םמ״א‪,‬‬
‫ר ״ ש ו ר א ״ ש פ ״ י מ״ב‪.‬‬
‫‪ 6/7‬שהסיט א ת ר ו ק ו ואת מ י מ י ר נ ל י ו ו כ ד ‪ .‬ר״ש פ״י מ״א הג״ל‪ ,‬רמב״ם פי״ג‬
‫מ ה ׳ פ ר ה ה ״ ז ‪ ,‬י ר ו ש ל מ י ח ג י ג ה ספ״ב‪ ,‬ע ״ ח ע״ג‪.‬‬
‫‪ 7‬הסיט א ת דמו ה ר י זה טהור‪ .‬שהרי גם בזב טהור‪ ,‬עיין להלן »‪ 679‬ועיין‬
‫י ב מ ו ת ק ״ ה ם ע ״ א וש״ג‪.‬‬
‫‪ 7/8‬הסיט א ת השרץ ואת ה נ ב ל ה ו כ ד ‪ .‬בר״ש הג״ל‪ :‬ו א ת הגבלה‪ .‬מדאוריתא‬
‫נ ב ל ה מ ט מ א ה בהיסט‪ ,‬וצריך לומר ד ה כ א ב פ ח ו ת מ כ ש י ע ו ד )ועיין מ ״ ש להלן( א ו בגבלה‬
‫מםרחת וכד‪.‬‬
‫וברמב״ם פי״ג מה׳ פרה ה״ח לא העתיק ‪.‬נבלה״‪.‬‬
‫פ ״ ב סה״ה‪ ,‬ע ״ ח ע ״ ב ‪ :‬ר ׳ יםא ב ש ם‬
‫רשב״ל‬
‫היסט‬
‫ובירושלמי חגיגה‬
‫ש ט י ה ר ת י ל ך ב ש ר ץ ט י מ א ת י לך‬
‫כאן‪ .‬ועיין מ י ש באו״ש פ י ״ ג מ ה ׳ פ ד ה ה״ו‪.‬‬
‫‪ 8/9‬ק ל ל של ח ט א ת ‪ . . .‬וחכמים מ ט מ א י ן ‪ .‬ר״ש פ״י מ ״ ג ‪ ,‬מ ש נ ה שם‪.‬‬
‫‪ 10/11‬ו א פ י ל ו מת ו נ ב ל ה נונעץ בו מאחריו טמא‪ .‬ו כ ן בר״ש הג״ל‪ :‬אפילו מ ת‬
‫וגבילה גוגעי׳ ב ו מ א ח ו ר י ו ט מ א וכו׳ פי׳ גוגעין ב ו מ א ח ר י ו ט ה ו ר גרםיגן ו ב ת ו ס פ ת א‬
‫כ ת ו ׳ ט מ א ו ט ע ו ת סופר הוא‪ ,‬א ל א ט ה ו ר מ כ מ ה ט ע מ י ם ‪ ,‬וכגון ש א ם יגטלו והקלל עומד‪.‬‬
‫ו א פ י ׳ מ ת ‪ .‬ל א ו ב כ ז י ת מ ן ה מ ת )עיין מ ״ ש לעיל ב ש ם ה ד ״ ש ל ע נ י י ן נבילה(‪ ,‬ד א ם כ ן‬
‫ק ל ל מ א ה י ל ע ל י ו ו ט מ א א ל א כגון ע צ ם כשעודד• ד ל א מ ט מ א ב א ה ל ד ו מ י א דנבילה‪.‬‬
‫‪ 12/13‬נתנו ע ל ג ב י אובלין‪ ...‬ו ד י מ א י ר מ ט מ א ‪ .‬בד״ש ה נ ״ ל ‪ :‬נ ת נ ו ע ל ג ב י‬
‫א ו כ ל י ן ו מ ש ק י ן ו ע ל ג ב י ס פ ד ת ו ר ה ר׳ יוסי מ ט ה ר ו ח כ מ י ם מ ט מ א י ן ‪ .‬וכ״ה‬
‫ש ם‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫•‬
‫)וחכמים( ב מ ש ג ה‬
‫‪ 13‬העבירו ע ל ת ג ו ר ו ע ל ג ב י כ ל י נ ב ל ה ו ב ד ‪ .‬וכ״ה גם ב ד )הערת צ ׳ ע ל חסרון‬
‫כ א ן בכי״ו איגה גכוגה(‪ .‬וצ׳׳ל‪ :‬ע ל ת ג ו ר ו ע ל ג ב י כ ל י ] ח ר ס ו ע ל ג ב י [‬
‫נ ב ל ה וכו׳‪.‬‬
‫ו ע י י ן ב מ ש ג ה ה׳ פ״י•‬
‫להלן‬
‫‪ 13/14‬מודה ר׳ עקיבא שאם עברה ליה הזאה וכו׳‪ .‬זבחים צ״ג א׳‪.‬‬
‫‪ 15‬ו מ ן ה מ א ה י ל י ן ש ה ן מ ט מ י ן מ ל מ ע ל ה כלמטה‪ .‬כ״ה ה ג י ד ס א‬
‫‪ 663‬ומשיש‪ .‬ועיין זבחים ה נ ״ ל ונזיד ם ״ ד א׳ ומפרשים שם‪.‬‬
‫‪ 16‬ק ל ל של חטאת וקלל של תרומה וכי‪ .‬כ ל הברייתות ע ד סוף‬
‫בכי״ו‪ .‬ועיין‬
‫מ‬
‫הפרק בר״ש‬
‫פ ״ י פדו‪ ,‬ו ע י י ן ב מ ש נ ה שם‪.‬‬
‫‪ 16/17‬בשתי ידיו שניהן ט מ א י ן ר׳‬
‫יהשע‬
‫אומר וכר‪.‬‬
‫בכי״ו‪ :‬בשתי ידיו ש נ י ה ן‬
‫ט מ א י ן ב ש ת י נ י ד ו ת שגיהן טהורין ד ׳ י ה ש ע אומר ו כ ד ‪ .‬ו כ ן ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬ב ש ת י י ד ו ת‬
‫שניהם ט מ א י ן בשתי ניידות שניהם טהורי׳ ר׳ יהושע א ו מ ד וכד‪ .‬ועיין ב מ ש נ ה הג״ל‪.‬‬
‫‪ 17/18‬קלל של חטאת רלגק של תרומה‪ ...‬חטאת טמא‪.‬‬
‫כ״ז ל י ת א בר״ש הנ״ל‪,‬‬
‫ו כ נ ר א ה ש נ ש מ ט ע ״ י הדומות‪ .‬ו ד י ן ק ל ל ש ל ח ט א ת ולגין ש ל תרומה כ ד י ן ש נ י קללות הנ״ל‪.‬‬
‫פרה פ״י—י״א עמי ‪639‬‬
‫‪250‬‬
‫‪ 19/20‬במה דברים אמורים בשל א ב ן אכל כשל חרס הכל מודים כ ש ל‬
‫חטאת שהוא טהור לגין חטאת וכר‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬פ י ׳ ה כ ל מודים ב ש ל ח ט א ת ש ה ו א‬
‫טהור גירםא זו מ ש ו נ ה ד מ ח מ י ר ב ש ל א ב ן ומיקל ב ש ל חרס ו ע ו ד ד פ ל י ג א מ ת נ י ת י ן‬
‫ד מ ת נ י ת י ׳ ק ת נ י ב ש נ י ל ג י נ י ן ש נ ג ע ו זה בזה של ת ט א ת ט מ א והכא ק ת נ י ש נ י ה ם ט ה ו ר י ן ‪.‬‬
‫ל כ ך נ ר א ה דהכל מודים ב ש ל ח ט א ת שהוא טהור ט ע ו ת סופר הוא‪ ,‬א ל א ה כ י ג ר ס י ׳‬
‫ב מ ה דברים אמורים ב ש ל א ב ן א ב ל ב ש ל ח ר ס לגין של ח ט א ת וכוי‪ .‬עיי״ש‪ .‬ו ע י י ן‬
‫מ ״ ש באו״ש פ י ״ ד מ ה ׳ פ ר ה ה״ז‪.‬‬
‫‪ 21‬בשתי גירות ש ב ה ן טהורין‪ .‬בכי״ו‪ :‬בשתי נידות ש ג י ה ן טהורין‪ .‬ו ב ד וכן‬
‫בר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬בשתי ניירות ש נ י ה ן ) ב ד ‪ :‬שבהן( ט מ א י ן ‪ .‬וגי׳ ת מ ו ה ה היא‪,‬‬
‫‪ 21/22‬זה הכלל שר׳ יהשע אומר כל המטמא וכר‪ .‬ד״ש הנ״ל‪ ,‬ד״ש לעיל שם‪,‬‬
‫פ י ה ״ מ לר״ר״מ ו ר א ״ ש ספ״י‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 22‬וכל שאיגו מטמא ב מ ג ע מ י חטאת וכוי‪ .‬בכי״ו ליתא ה מ ל ה ״במגע״ ו ב ד‬
‫ל י ת א ‪ .‬ב מ י ת ט א ת ״ ‪ ,‬ו ב ר ״ ש ה ג ״ ל ‪ :‬וכל שאיגו מ ט מ א מ י ח ט א ת ב מ ג ע וכד‪.‬‬
‫פי״א‬
‫‪ 24‬אזוב המוכשר וכוי‪.‬‬
‫ר״ש פי״א מ״א‪ ,‬ו פ י ר ש ‪ :‬המוכשר מתוקן להזות בו‪ .‬ועיין‬
‫בתוי״ט ובחי׳ מהרי״ח פי״א םמ״א‪.‬‬
‫‪ 24/25‬כל הספק טהור לתרומה טהור לחטאת‪ .‬םי״א מ״ב‪ ,‬ועיין מפרשים שם‪.‬‬
‫‪ 25/26‬ספק הקפצין טהור לתרומה טמא לחטאת מ פ ג י שספק הפסול‪ .‬בכי״ו‪:‬‬
‫ס פ ק הקופצין ו כ ד ‪ ,‬ופירושו נעלם מעיני‪.‬‬
‫‪ 26/27‬הרפופות טהורות לקדש לתרומה ולחטאת ו ר ׳ א ל ע ז ר אומר הרפופות‬
‫טמאות לחטאת‪ .‬כ״ז גם במשנתנו פי״א מ״ב‪ ,‬א ל א שבמקום ה ר פ פ ו ת ש ב ד ב ר י ד ׳ א ל ע ז ר‬
‫כ א ן כ ת ו ב ש ם ‪ :‬הרעדות‪ ,‬ו מ ש מ ע מכאן שהיינו ר פ פ ו ת היינו ר ע ד ו ת ‪ .‬וכבר ע מ ד ע ״ ז‬
‫לוי במלונו ב ע ר ך רפפות‪ ,‬והוא ה ע י ר גם ע ל ה י ר ו ש ל מ י ע ״ ז ספ״ב‪ ,‬מ ״ ב ס ע ״ א ‪:‬‬
‫ה ן רפפות הן רעלות‪ ,‬ו ש ע ד ש צ ״ ל ‪ :‬רעדות‪ ,‬במקום ר ע ל ו ת ‪ .‬ו ע מ ד ע י ז גם ה ג ר מ ״ ש‬
‫באו״ש פ י ״ ד מ ה ׳ פ ר ה ה״ט‪.‬‬
‫וכל ה ב ר י י ת א שלגו בר״ש פ י ״ א מ ״ ב ‪ ,‬ע י י ״ ש פירושו ע ל ד פ פ ו ת ו ר ע ד ו ת ‪.‬‬
‫‪. 28‬אבל חברו גזרו ע ל י ש י ה א מודה ב ה ן בטהרה‪ .‬בר״ש ה נ ״ ל ‪ :‬א ב ל ח ב י ר י‬
‫גזרו עלי שאהא מ ו ד ה )בתום׳ כ י ״ ו ‪ :‬מורד‪ (.‬ב ה ם בטהרה‪.‬‬
‫‪ 29/30‬ג ט ל ה ואכלה אף על פ י ש י ש בה כביצה ב י ן טמאה ב י ן טהורה אם כן‬
‫א ק טהרה לחטאת ש א נ י א ו מ ר גטמא וכו׳‪ .‬כ י ה הגי׳ ב ד וכי״ו‪ ,‬ואין ל ה שוס מובן‪.‬‬
‫ו ב ר ״ ש פ י ״ א מ ״ ג ‪ :‬ת נ י א ב ת ו ס פ ת א ד ב ל ה ש ל ת ר ו מ ה ש נ פ ל ה לתוך מ י ח ט א ת נ ט ל ה‬
‫ואכלה א ע ״ פ ש י ש בד‪ .‬כ ב י צ ה ב י ן ט מ א ה ב י ן טהור׳ ט ה ו ר י ן אם כ ן א י ן ט ה ר ה‬
‫ל ח ט א ת וכו׳ פ י ׳ בין ט מ א ה ב י ן ט ה ו ר ה ט ה ו ר י ן )גראה ק צ ת ש צ ״ ל ב ר ״ ש כ א ן‬
‫ולפגי כ ן ‪ :‬ט מ א י ן ‪ ,‬ב מ ק ו ם ‪ :‬טהורין( ב ר י י ת א זו כ ת ו ב ה ב ט ע ו ת ‪ ,‬ד מ א י א ף ע ל פ י‬
‫ו פ א י א ם כן‪ ,‬א ל א ה כ י גרםי׳ א ף ע ל פ י ש י ש ב ה כ ב י צ ה ב ט מ א ה ט מ א י ן ו ב ט ה ו ר ה‬
‫טהורין‪ ,‬א י נ מ י גרסי׳ אם א י ן ב ה כ ב י צ ה ב י ן ט מ א ה ב י ן טהורה טהורין‪ .‬א י כ כ ל ו מ ׳‬
‫ש א ם ת א מ ר בכל ע נ י י ן ה מ י ס ט ה ו ד י ׳ )גראה ש ג ס כ א ן צ ״ ל ‪ :‬סמאין(‪ .‬ש נ י ט מ א ה נ ו ט ל ה‬
‫וחזר ו ט י מ א ם א י ן טהרה ל מ י חטאת‪.‬‬
‫‪251‬‬
‫פרה פי״א—י״ב עמ׳ ‪639—640‬‬
‫‪ 33/34‬ו א ת א פ ר ה ח ט א ת ו א ת ה מ ז ה מ י ח ט א ת ‪ .‬כ״ז ליתא בכי״ו‪ ,‬וכנראה שלא‬
‫ה י ה גם לפני הר״ש הנ״ל‪ ,‬ועיין גם בפי׳ ה ר א ״ ש ו ב מ ש נ ה שם‪.‬‬
‫‪ 34/36‬כ ל ה ט ע ו ן ב י א ת מים‪ ...‬ב מ ג ע ובמשא‪ .‬םיסקא מ מ ש ג ה ו׳ פי״א‪.‬‬
‫‪ 36/37‬ר׳ א ל ע ז ר אומר‪ ...‬ואיגו חושש‪ .‬כחכמים ב מ ש נ ה שם‪.‬‬
‫‪ 37‬אזוב של אשרה ושל עבודה ז ר ה ושל ע י ר הגדחת וכוי‪ .‬ר״ש פי״א מ״ז‪,‬‬
‫ר מ ב ״ ם פי״א מה׳ פ ד ה ה״ו‪.‬‬
‫דמ׳ ‪640‬‬
‫‪ I‬ו ש ל ט ה ו ר ה ‪ . . .‬ו ל א בתמרות‪ .‬פיסקא מ מ ש נ ה ד פי״א‪ .‬ובר״ש הנ״ל‪ :‬ושל‬
‫ת ר ו מ ה טהורה וכו׳‪.‬‬
‫‪ 1/2‬אם הזה ביוגקות‪ ...‬ד ב ר י ר׳ מ א י ר ‪ .‬וסתם משנתינו הנ״ל כר״מ‪.‬‬
‫‪ 4‬גבעולין שלא גמרו‪ .‬במשגה הג״ל‪ :‬ש ל א גמלו‪ ,‬והיא היא‪ ,‬עיין ר״ש הנ״ל‪.‬‬
‫שם‪ :‬תמרות שלא ה נ י צ ו כ ל ע ק ר ‪ .‬וזהו שיעור האיזוב גם למעשרות‪ ,‬עיין לעיל‬
‫‪ ,8118‬וכגי׳ ד שם‪.‬‬
‫‪ 5/6‬לא ג ח ל ק ו על ה ל כ ה אלא על ה ל ש ק ‪ .‬שהרי שגיהם מודים בהזה באזוב‬
‫ש ל א הגיץ חייב ע ל ב י א ת מ ק ד ש ובלא גמרו שהוא פטור‪ ,‬ו ל א גחלקו א ל א בלשון‪,‬‬
‫א י ך קורים לאיזוב ש ל א הגיץ‪.‬‬
‫‪ 6‬שר׳ א ל י ע ז ר א ו מ ר שורפק ע ל י ה ן את התרומה ו כ ד ‪ .‬הולך ע ל מ״ז‪ ,‬ויש‬
‫גורסים שם ר ׳ אלעזר‪ ,‬עיין במלא״ש‪ .‬וד׳ א ל ע ז ר סובר כ ן ב כ מ ה ספקות‪ ,‬עיין ל ע י ל‬
‫‪ 578‬ש ד ‪ 37/38‬ומש״ש‪.‬‬
‫‪ 7/8‬הנלקט לחטאת‪ ...‬כ נ ל ק ט לעצים‪ .‬ר״ש פי״א מ״ח‪ ,‬ועיין במלא״ש ותום דעק״א שם‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫פי״ב‬
‫‪ 9/10‬איזוב אימתי כשר‪ ...‬מכשיר‪ .‬ר״ש פי״א מ״ט‪ .‬ועיין רמב״ם פי״א מהי פדה‬
‫ה ״ ה ומ״ש בחזון א י ש סי׳ י ״ ד ם״ק י״א‪.‬‬
‫‪ 10/11‬ומודה ר׳ יוםי באזוב שתחלתו שנים וכר‪ .‬סוכה י״ג א ‪ /‬עיי״ש‪ ,‬ס׳ יחוםי‬
‫תו״א כ ת ״ י ע ר ך מ ד ן בשם ת ו ס פ ת א דפרה פ ר ק איזוב‪.‬‬
‫‪ I I‬נרדומי א ז ו ב כשדין ונרדומי נ י צ י ת כשרין‪ .‬ב ד וכי״ו‪ :‬וגרדומי ציצית כשדין‪.‬‬
‫ו ב מ ג ח ו ת ל ״ ה ב ׳ ‪ :‬מ ד א מ ר י ב ג י ר ׳ חייא ג ר ד ו מ י ת כ ל ת ו ג ר ד ו מ י אזוב כשרין‪ .‬אבל‬
‫בם׳ יחוםי ת ו ״ א כ ת ״ י הנ״ל‪ :‬גרדומי איזוב כשרה גרדומי צ י צ י ן כ ך מציגו)?( פ ס ו ל י ן ‪.‬‬
‫‪ 11/12‬י ר ד ו ט ב ל ו ע ל ה וכוי‪ .‬כ ל הברייתא בד״ש סוף מכילתין‪ .‬ולעיל ש ם ‪ :‬אומר‬
‫רבינו ח ם ד ה ך ט ב י ל ה וכו׳ כ ד י לקבל הזאה וכדבריו מ ש מ ע בתוספתא‪ ,‬וכוונתו לכאן‪.‬‬
‫ועיין גם בתו״י יומא ח׳ א׳‪.‬‬
‫‪ 12‬אם יש עליו שטף של מימי נשמים והזה הזאתו פםולה‪ .‬בר״ש הג״ל‪:‬‬
‫פי׳ ש ל מ י גשמים ה ם מ י ה מ ק ו ה ש נ ת ק ב צ ו בו מי גשמים ו נ ע ש ה מקוד‪ ,‬וטבל בו‬
‫ה ז א ת ו פסולה שביטלו מ י ג ש מ י ם א ת מ י ה ה ז א ה וכו׳‪ .‬וכן ב ת ו ״ י הנ״ל‪ :‬ש ט ף גשמים‬
‫ט מ א פי׳ ש ב ט ל ה ההזאה וכו׳‪.‬‬
‫‪ 13‬יש עליו משקה מרגליות וכי‪ .‬בר״ש הג״ל‪ :‬מ ש ק ה מרגליות ד ר ך אדם‬
‫כ ש ע ו ל ה מ ן הסבילה ע ו מ ד י ן עליו המים ט י פ י ן טיפין כמין מרגליות‪.‬‬
‫‪252‬‬
‫סרה פי״ב עמ׳ ‪640‬‬
‫‪ 14/15‬והמים ש ו פ ע ץ מ ן ה ע ץ לגבעול כשר‪ .‬ואין אנו חוששים ש מ א הזה מ ן העץ‪.‬‬
‫ו ע י י ן ב מ ש נ ה רפי׳׳ב‪.‬‬
‫‪ 15‬מזה כדרכו ואינו חושש וכוי‪ .‬זו היא הלכה חדשה‪) .‬הגר״א(‪.‬‬
‫‪ 15/16‬א ז ו ב שהטביל מ ק צ ת ו ר ׳ יהודה מכשיר ו כ ר ‪ .‬ד״ש פי״ב מ״א‪ .‬ו פ י ר ש‬
‫ב ם ׳ חזון א י ש ש ל ד ב ר י ד ׳ יהודה א י ן מטבילין פעמיים ב ל א ניגוב בנתיים‪ ,‬מ פ נ י ש א נ ו‬
‫חוששים ש מ א נ ת ר כ ך האיזוב בטבילה הראשונה ויוציא א ת מימיו ב ט ב י ל ה ש נ י ה‬
‫)ובצלוחית ש פ י ה צ ר הוא מ ח מ י ר ש ל א יטביל פ ע מ י י ם אפילו ג ג ב בנתיים(‪ .‬ו א ם‬
‫ה ט ב י ל מקצתו‪ ,‬יכול ל ה ט ב י ל א ח ״ כ מ ק צ ת ו ה א ח ר ת ע ד ש י ט ב י ל א ת כולו‪ .‬א ב ל א ם‬
‫ה ט ב י ל א ת כולו ל א י ט ב י ל פ ע ם א ח ר ת ע ד שיגגב‪.‬‬
‫‪ 18/19‬צ ל ו ח י ת שפיה צר‪ ...‬מ פ נ י שהמים נסחטץ ד ב ר י ר׳ י ה ו ד ה ‪ .‬ב ד ‪ :‬מ פ נ י‬
‫ש ה מ י ס נ י ס ו ט י ן ד ב ר י ר ׳ מ א י ר ‪ .‬ובכי״ו ור״ש ה נ ״ ל ‪ :‬מפני ש ה מ י ם נ ס ו ט י ן ד ב ר י‬
‫ר׳ י ה ו ד ה ‪ .‬ולפי גירםא זו חולקת ה ת ו ס פ ת א ע ל מ ש נ ת י נ ו ב ש י ט ת ר ׳ י ה ו ד ה ‪.‬‬
‫ו ב ד מ ב ״ ם ספ״י מ ה ׳ פ ר ה ‪ :‬צ ל ו ח י ת ש פ י ה צ ר טובל ו מ ע ל ה כדרכו ו מ ז ה ואיגו צ ר י ך‬
‫להזהר ש מ ע י ג ע בצידי הכלי ב פ ע ם שגייה‪ .‬ודבריו מ ת א י מ י ם למשגתיגו‪ .‬א ב ל ה ר א ב ״ ד‬
‫ה ב י ן א ת דבריו כאילו ה י ה כ ת ו ב ‪ :‬ט ו ב ל ו מ ע ל ה כדרכו בפעם שנייה ואינו צ ר י ך‬
‫להזהר ש מ א י ג ע ב צ י ד י הכלי‪ .‬ולפיכך ה ש י ג ע ל י ו ‪ :‬״ד׳ מ א י ד )כגירםת ד ב ת ו ס פ ת א (‬
‫ה ו א ש א מ ׳ כ ן בתוספת׳‪ ,‬א ב ל מ ש נ ה ב ס ת ם א מ ר ו בין ב ר א ש ו נ ה ב י ן ב ש נ י י ה ו נ ר א ה‬
‫ב מ ש נ ה שר׳ יהודה ה ו א ב ן מחלוקתו דר׳ מ א י ר ומכשיר אפילו בראשונה״‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫מ ן ה מ ש נ ה א נ ו רואים ש ג ם ר׳ י ה ו ד ה חולק ע ל ר״מ‪ ,‬ו ה ר א ב ״ ד פירש ש ה ז א ה ר א ש ו נ ה‬
‫ב מ ש נ ה שם פ י ר ו ש ה א ף הזאה ראשונה‪ ,‬ור׳ יהודה אינו חולק ע ל ה ת י ק ‪ .‬ועיין ב י ר ו ש ׳‬
‫ע ר ל ה פ ״ ב ה״ח‪ ,‬ס ״ ב ע ״ ג ‪ .‬ועיין להלן ‪ 6655‬ומש״ש‪.‬‬
‫‪ 20‬מ ל ה ז ו ת באזוב ה מ ו ט ב ל ו ב צ ל ו ח י ת ש פ י ה צר‪ .‬ד ל א כר׳ י ה ו ד ה ב ס ה ״ ד‬
‫ובה״ה‪ ,‬עיין ר ״ ש הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 21‬ו פ ו צ ע ץ אגוזים של תרומה בידים םאובות וכר‪ .‬הגר״א ה ג י ה ‪ :‬ופוצעים‬
‫אגוזים ש ל תרומה ] ב מ ט ל י ת [ בידים סאובות ו כ ד ‪ ,‬והגהתו נ ו ב ע ת מ ב י צ ה ל ״ ד א׳‪ ,‬ו ע י י ן‬
‫לעיל ‪ .20620‬א ב ל גם ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬וםוצעי׳ אגוזין ש ל ת ר ו מ ה ב י ד י ם מסואבות‪.‬‬
‫‪ 22‬הזה ע ל י ואזה ע ל י ך ר׳ ע ק י ב א מטמא וכר‪ .‬בר״ש הנ״ל הסמיך לזה א ת לשון‬
‫ה ג מ ר א יומא מ ״ ג ב׳‪ ,‬עיי״ש‪ .‬ו ה ג ר ״ א פ י ר ש ש מ ח מ ת מ ז ה ב ש כ ר א ת י נ ן עליה‪ .‬ו ב מ ג ״ ב‬
‫ה ב י א פירוש שטהור א מ ר כ ן ל ט מ א ‪ ,‬ו מ מ י ל א אם הזה עליו ה ט מ א נ ט מ א הטהור‪ .‬ו ש ו ב‬
‫פסול הטהור ; ש נ ט מ א עכשיו( להזות ע ל ה ט מ א ‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 23‬ה ר י ה ן ב ח ז ק ת ן ו א ץ צ ר י ך ט ב י ל ה ‪ .‬כ״ה ב ד וד״ש הנ״ל‪ .‬א ב ל בכי״ו‪ :‬ה ר י‬
‫ה ו א בחזקתו ו כ ד ‪ ,‬ו כ ן ה ג י ה הגר״א )בבאורו(‪ ,‬ופירש ש ה א ד ם הוא בחזקתו ולא ח י י ש י נ ן‬
‫ש מ א ה ס י ח ד ע ת ו וכד‪.‬‬
‫‪ 23/24‬הכל כשרץ להזות חוץ מחרש ובד‪ .‬ר״ש פייב מ״י‪.‬‬
‫‪ 24‬ו ר ׳ יהודה מכשיר בקטן‪ .‬עיין ר״ש הנ״ל ותוספ׳ יומא מ״ג ב׳ ד י ה ולא‪.‬‬
‫‪ 24/25‬ר׳ י ש מ ע א ל בנו ש ל ר׳ יוחנן בן ברוקא‪ ...‬ה ז א ת ן כשרה‪ .‬ר״ש הנ״ל‪,‬‬
‫ועיין לעיל ‪ 63433‬ו מ ש י ש ‪.‬‬
‫‪ 25/26‬נתמין‪ ...‬ע ל צח־ץ‪ .‬פיםקא קטועה מ ן המשגה פ י י ב מ ״ ב ‪ ,‬כרגיל בתוספתא‪.‬‬
‫‪ 26/27‬ל א ח ר י ו והזה ע ל צדדץ ש ל א ח ר י ו ה ז א ת ו כ ש ר ה ‪ .‬כ״ה הגי׳ ב כ י ״ ו ) ו ב ד י ש‬
‫כ א ן חסרון(‪ ,‬ונוםחת צ ׳ בדויה מ ן הלב‪ .‬ועיין ר״ש פי״ב מ ״ ב ‪ ,‬ויש שם ה ש מ ט ה ק ט נ ה ‪.‬‬
‫פרה סי״ב עמי ‪640‬‬
‫‪253‬‬
‫‪ 27/28‬מזין ע ל האדם ו ע ל ח י ב ו ר י ו ‪ .‬בר״ש הביל‪ :‬מזין ע ל ה א ד ם ועל ח י ב ו ר י ן ‪.‬‬
‫זו הלכה ל ע צ מ ה )כמו להלן בסמוך‪ ,‬ש מ ז י ן ע ל הכלים ב י ן מ ת ו כ ן ב י ן מאחוריהן(‪.‬‬
‫‪ 6‬ולעיל ע מ ׳ ‪ 10‬ה ב א ת י ב ש ם ה י ר ו ש ל מ י שצפורן מ ד ו ל ד ל ת‬
‫‪.7‬‬
‫‪9‬‬
‫‪2‬‬
‫ו ע י י ן מ ״ ש להלן ‪7‬‬
‫אינה חיבור להזייה‪ .‬א ב ל ציפורן ב ר י א ה חיבור‪.‬‬
‫‪ 28‬ב י ן ע ר ב י ן ישן‪ .‬הלכה מיוחדת‪ .‬ומתאימה למשנתינו הנ״ל‪ :‬ל ד ע ת ו ושלא לדעתו‪.‬‬
‫‪ 28/29‬חוץ ממוסף י ו ר ה של ש ו ל ק י ז י ת י ם ש ה י א מ ט מ א ה א ת ה ה ז א ה ב א ו י ר‬
‫כננד המוסף ש מ ז י ן ע ל י ה מאחוריה‪ .‬כ״ה הגירסא בכי״ו ור״ש הנ־ל‪ .‬ופירש בר״ש ה נ ״ ל ‪:‬‬
‫״פי׳ יורה ש ל שולקי זיתים ש ל מ ת כ ת ועושין לה מוסף ש ל ט י ט כ ד י ש ת ח ז י ק הרבה‪,‬‬
‫ודין המוסף ככלי חרם ש מ ס מ א מאוירו‪ ,‬ד ג ב י כ ל י חרס ת נ י נ ן ל ה במםכ׳ כלים פרק‬
‫ח מ י ש י )לפלא ש ל א העיר ש כ ן מפורש ל ע י ל ‪ :5734‬ואיגו מ ט מ א באויר א ל א כ נ ג ד‬
‫המוסיף(‪ .‬וכשמזה מ ת ו כ ה וההזאה י ו ר ד ת ד ר ך המוסף מ י ט מ א ה מאוירו קודם ש ת ג י ע‬
‫ליורה‪ ,‬ואין ל ה תקנה ע ד שיזה מאחוריה‪ .‬ולשון ה ב ר י י ת א צ ר י ך ל י ש ב ל פ י ש י ט ה זו״‪.‬‬
‫כ ל ו מ ד לשון ה ב ר י י ת א ה י ה צריך ל ה י ו ת ‪ :‬ח ו ץ מ מ ו ס ף י ו ד ה ש ל שולקי זיתים ש מ ז י ן עליה‬
‫מ א ח ו ר י ה ]מפגי[ שהיא מ ט מ א ה א ת ה ה ז א ה באויר כ ג ג ד המוסף‪.‬‬
‫‪ 30/31‬טבל א ת ה א ז ו ב לשום דבר ש ה ו א ר א ו י ל ה ז א ה ו ה ז ה ע ל דבר ש ה ו א‬
‫ר א ו י ה ל ה ז א ה מים ה נ ט פ ק טמאין וכשרין ל ה ז א ה אם יש באזוב י ש נ ה ‪ .‬ובהשגות‬
‫ה ר א ב ״ ד פ ״ י מ ה ׳ פ ר ה ה ״ ח )בד״ק(‪ :‬ו ה ת ו ס פ ת א מ ס ו ד ר ת כ ך ט ב ל א ת האזוב לשום‬
‫ד ב ר שהוא ראוי ל ה ז א ת מ י ם הניטפין ט מ א י ם וכשרים להזות ואם י ש באזוב ישגה ו כ ד ‪,‬‬
‫וזו ה י א ג י ׳ ד בערך )ועיין גם לעיל ש ד ‪ 19‬ש צ י י ג ת י כ י גירסת ה ר א ב ״ ד מ ת א י מ ה לגי׳ ד(‪.‬‬
‫א ב ל ב ר ״ ש פ י ״ ב מ ״ ד ‪ . :‬ת נ י א ב ת ו ס פ ת א ט ב ל א ת ה א ז ו ב ל ש ם ד ב ר שהוא ראוי‬
‫לחזייה והזה ע ל ד ב ר ש ה ו א ראוי לחזייה מים הגוטפין ט מ א י ן וכשרין להזות ואם יש‬
‫באזוב ישנה‪ .‬ס ״ א ל א י ש ג ה ״ ‪.‬‬
‫ו ב מ ש נ ת נ ו ה נ י ל ש נ י נ ו ‪ :‬נתכוון להזות ו כ ד ע ל ה א ד ם והזה ע ל ה ב ה מ ה אם י ש‬
‫באזוב לא י ש נ ה ע ל ה ב ה מ ה והזה ע ל ה א ד ם א ם י ש באזוב י ש נ ה ה מ י ם המנםפים‬
‫כשרים לפיכך הם מ ט מ א י ם ל ש ם מ י חטאת‪ .‬וגחלקו בפירושה ו ב ג י ר ם ת ה כ מ ה מ ן‬
‫הראשוגים‪ ,‬ע י י ן ר ״ ש במקומו‪ ,‬ר ״ ח יומא י ״ ד א׳‪ .‬רש״י‪ ,‬תו״י‪ ,‬ר י ט ב ״ א ומאירי שם‪.‬‬
‫והגה ש י מ ת הרמב״ם )בפיה״מ כ א ן ו ב י ד פ ״ י ה ״ ח ( ו ד ע י מ י ה ה י א שהולכים א ח ר י‬
‫הכוונה‪ ,‬ואם ט ב ל להזות ע ל ד ב ר שהוא ראוי ל ה ז א ה והזה ע ל ד ב ר שאינו ר א ו י‬
‫להזאה א י ן הזאה ז א ת פוסלת א ת המים שנשארו באזוב ויכול להזות מ ה ם פ ע ם ש נ י י ה‬
‫מ ב ל י ל ט ב ו ל אחרת‪ ,‬שהרי ה ט ב י ל ה ה ר א ש ו נ ה היתד‪ .‬ל ש ם ד ב ר ה ר א ו י להזאה‪ ,‬ו מ פ ר ש‬
‫‪ .‬ל א ישנה״ אינו צריך ל ט ב ו ל שנייה‪ .‬ולפ״ז המים ה מ נ ט פ י ם מ ן האזוב פסולין מ ל ה ז ו ת‬
‫וטהורים משום מ י ח ט א ת כדין מ י ח ט א ת ש נ ע ש ו מצותן‪ .‬א ב ל א ם ט ב ל להזות ע ל‬
‫ד ב ר שאינו ראוי להזאה‪ ,‬ה ר י ה ט ב י ל ה פסולה מ ל כ ת ח י ל ה ו א ע פ ״ י שהזה ע ל ד ב ר הראוי‬
‫להזאה‪ ,‬עליו לטבול פ ע ם ש נ י ה )ואם י ש באזוב ישנה(‪ ,‬והמים ה מ נ ט פ י ם מ ן האזוב‬
‫כשרים להזאה‪ ,‬שהרי ע ל ו ע ל האזוב ש ל א ל ש ם הזאה‪ ,‬ו מ ו ת ר להחזירם לצלוחית‬
‫ולטבול ב ה ם פ ע ם ש נ י י ה ולהזות‪ ,‬ולפיכך מ ט מ א י ם מ ש ם מ י חטאת‪.‬‬
‫א ב ל ה ר א ב ״ ד הנ״ל ו ד ע י מ י ה מפרשים שהולכים א ח ר י המעשה‪ ,‬ו א ע פ ״ י ש נ ת כ ו י ן‬
‫להזות ע ל ה א ד ם מ ״ מ אם ה ז ה ע ל ה ב ה מ ה נפסלו המים‪ .‬ואם י ש באיזוב לא ישנה‪,‬‬
‫כלומר ל א יחזור ויזה באותם ה מ י ם א ל א יטבול שנייה‪ ,‬ולפ״ז ה מ י ם ה מ נ ט פ י ן פסולין‬
‫מ ל ה ז ו ת וטהורין משום מ י ח ט א ת ‪ .‬ו מ ״ ש ב מ ש נ ת נ ו ה נ ״ ל ‪ :‬המים ה מ נ ט פ י ם כשדים‪,‬‬
‫‪254‬‬
‫פרה םי״ב עמ׳ ‪640‬‬
‫שראוי‬
‫להזאה‪,‬‬
‫כמו‬
‫ה ו א ב ט ב ל להזות ע ל ד ב ר שהוא ראוי להזאה והזה ע ל מ ה‬
‫ש מ פ ו ר ש ב ת ו ס פ ת א כאן‪ ,‬ע י י ״ ש ב ה ש ג ו ת הנ״ל‪.‬‬
‫ו ה נ ה ל ש י ט ת ה ר א ב ״ ד מ ת פ ר ש ת ה ת ו ס פ ת א כפשוסה ש א ם ט ב ל ל ש ם ד ב ר ה ר א ו י‬
‫ל ה ז א ה והזה ע ל ד ב ר הראוי להזאה ה ר י המים ה מ נ ט פ י ן מ ט מ א י ן מ ש ו ם מ י ח ט א ת‬
‫וכשרין להזאה א ח ר ת ואם י ש באזוב ישנה ויזה ע ל ט מ א י ם אחרים ואינו צ ר י ך ל ט ב ו ל ש נ י י ה ‪.‬‬
‫א ב ל ל ש י ט ת ה ר מ ב ״ ם עלינו ב ה כ ר ה להנית שהיתר‪ .‬לו גירסא א ח ר ת ב ת ו ס פ ת א ‪,‬‬
‫וצריך ל ה ש ל י ם א ת גי׳ ד ‪ :‬ט ב ל א ת האזוב לשום ד ב ר ] ש א י נ ו ראוי ל ה ז א ה ו ה ז ה ע ל‬
‫ד ב ר [ שהוא ראוי להזאה מ י ם הנוטפין טמאין וכו׳‪ ,‬כ מ ש נ ת י נ ו הנ״ל‪ ,‬ו כ פ י ר ו ש ו ש ל‬
‫הרמב״מ שזה מוסב ע ל הרישא של משנתנו‪.‬‬
‫‪ 31/33‬לשום דבר ש ה י א ר א ו י ל ה ז א ה ‪ . . .‬י ש באזוב ל א י ש נ ה ‪ .‬ד״ש‬
‫ה ר א ב ״ ד הנ״ל‪ .‬ו ב ב א זו מ ת פ ר ש ת ל ש י ס ת ה ר מ ב ״ ם ה נ ״ ל שהמים הנוטפין‬
‫משום מ י ח ט א ת ופסולין להזות‪ ,‬מ פ נ י ש ט ב ל ל ש ם ד ב ר ה ר א ו י להזאה ו נ ע ש ו‬
‫ו א ם י ש באזוב לא י ש נ ה ויטבול שנייה‪ ,‬שהרי ה ט ב י ל ה היתד‪ .‬בהכשר‪ .‬ו ל ש י ט ת‬
‫המים ה נ ו ט פ י ן טהורין משום מ י ח ס א ת ופסולין להזות משום ש נ פ ס ל ו ב ה ז י י ת‬
‫ואם יש באזוב לא ישנה ויזה‪ ,‬אלא עליו לטבול ס ע ם שניה‪.‬‬
‫והשגות‬
‫טהורין‬
‫מצותן‪,‬‬
‫הראב״ד‬
‫בהמה‪,‬‬
‫‪ 33/34‬לשום ד ב ר ש א ק ראוי ל ה ז א ה הואיל ותחלת טבילתו פסולות כ ך‬
‫הזאתו פסולה‪ .‬כ י ה הגי׳ בכי״ו‪ ,‬וכ״ה ב ד )בעדך(‪ .‬ובר״ש הנ״ל‪ :‬לשם ד ב ר שאין ראוי‬
‫ל ה ז א ה ו ה ז ה ע ל ד ב ר ש ה ו א ר א ו י ל ה ז א ה הואיל ו ה ת ח ל ת ט ב י ל ת ו פ ס ו ל ה‬
‫כ ך ה ז א ת ו פסולה‪ .‬וכן ב ס מ ״ ג ע ש י ן רל״ג‪ ,‬ר ל ״ ג ע ״ ד ‪ :‬וכן מ פ ר ׳ )כשיטת ה ר מ ב ״ ם הג״ל(‬
‫ב ת ו ס פ ת ׳ ד ת ג י א ט ב ל האזוב ל ש ם ד ב ר ש א י ג ו ראוי להזות והזה ע ל ד ב ר ש ה ו א ר א ו י‬
‫להזות הואיל ו ת ח י ל ת ט ב י ל ת ו פסול כ ך הזייתו פסולה כ ו ל ה ! ( ו כ ד ‪ .‬וזו ה י א ה ר א י ה‬
‫שהביא ה ר ״ מ ע צ מ ו ב פ י ה ״ מ הגיל‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫ו ב ר י ט ב ״ א יומא י ״ ד א ׳ סד״ה ג ר ש ״ י ‪ :‬ו כ ן אמרו ב ת ו ס פ ת א ד ת נ י א ט ב ל ה א ז ו ב‬
‫לשם ד ב ר שאיגו ראוי להזות והזה ע ל ד ב ר ה ר א ו י להזות הואיל ו ת ח ל ת ט ב י ל ת ו‬
‫ט ב י ל ת ו כ ש ר ה ה ז א ת ו כ ש ר ה ‪ .‬ומן‬
‫פסולה ה ז א ת ו פסולה‪ .‬ו א ם ת ח ל ת‬
‫הםיגנון נ ר א ה שהיה לפניו גי׳ זו בתוספתא‪ .‬ועיין מ ״ ש לעיל ב ש ם ה ם מ ״ ג ו ב ה ע ר ה ‪ 1‬כאן‪.‬‬
‫א ב ל ב ה ש ג ו ת הנ׳׳ל ה ע ת י ק א ת כ ל ה ב ר י י ת א ח ו ץ מ ב ב א זו‪ ,‬ודוחק ל ו מ ד ש ח ס ר ה‬
‫לפגיו‪ ,‬אחרי שאגו רואים ש ה ע ת י ק ו ה ב ר מ ב ״ ם ‪ ,‬ר״ש‪ ,‬ס מ ״ ג ה ג י ל ו ר י ט ב ״ א )עיין להלן(‪.‬‬
‫ולא י ת כ ן כ ל ל שרביגו ה ד א ב ״ ד יביא ראייה מ ן ה ר י ש א לדבריו‪ ,‬ו ל א י ש י ם ל ב ש ה ס י פ א‬
‫ס ו ת ר ת א ת דבריו‪ .‬וצע״ג‪.‬‬
‫‪ 34/35‬ו כ ן רבן ש מ ע ו ן ב ן ג מ ל י א ל אומר ל מ ז ה פרוש ל א ח ר י ך וכר‪ .‬בכי״ו‪:‬‬
‫וכן ה י ה ר ב ן ש מ ע ו ן ב ן גמליאל ו כ ד ‪ .‬ו ב ד ‪ :‬ו כ ן ה י ה ד י ג אומר ל מ ז ה ו כ ד ‪ .‬ו כ ן ב ר ״ ש‬
‫ה נ ״ ל ‪ :‬וכן ה י ה ר ב ן גמליאל א ו מ ד למזה וכד‪ .‬ו כ ן מ ע ת י ק י ם בפי׳ ה ר א ב ״ ד ובתוספי‬
‫ש א נ ז א ע ד י ו ת פ ״ ה מ י ג ‪ .‬ורבן גמליאל כ ב ״ ה ב ע ד י ו ת שם‪.‬‬
‫‪ 35‬ו ה ל א מ ח ל ק י ן היו בפני חלק ש ל רבים ו כ ד ‪ .‬בר״ש הנ״ל‪ :‬והלא מ ת ל י ק י ן‬
‫ה י ו ב פ נ י חלון ש ל רבים דורסין ולא נמגעין ו כ ד ‪ ,‬ו כ י ה ב מ ש נ ה כאן‪ .‬א ב ל ב ר א ב ׳ ׳ ד‬
‫ותום׳ ש א נ ז א ה ג ״ ל ‪ :‬והלא ) ב ר א ב ״ ד ‪ :‬ו ה ד י ( מ ח ל ק י ן היו ל פ נ י ו ח ו ל י ן ש ל רבים וכו׳‪.‬‬
‫‪ (1‬נ״ל קרוב לוודאי שצ״ל‪ :‬כול׳‪ ,‬והיד‪ .‬לפניו הסיום בתוספתא‪ :‬ואם תחלת טבילתו‬
‫כשרה הזאתו כשרה‪ ,‬וקיצר את הבבא הזאת ע״י ״כיל׳״‪ .‬עיין מ״ש להלן בשס הריסב״א‪.‬‬
‫פרה פי״ב עמ׳ ‪640—641‬‬
‫‪255‬‬
‫ו כ ן בתוספ׳ שאגזא לעיל שם ג ר ם גם ב מ ש נ ת י נ ו ‪ :‬מחלקי׳ ל פ נ י ו ח ו ל י ן של‬
‫דבי׳ וכו׳‪ .‬ונראה שט״ם ה י א ‪ .‬וכן ב ר א ב ״ ד להלן ש ם ‪ :‬פירוש חולין ש ל רבים‪ .‬מקו׳‬
‫שמזין שם ע ל כ ל הטמאים‪.‬‬
‫‪ 37‬זה ‪ pn‬מזה שהאזוב ב ו ל ע ‪ .‬בםיה״מ להד״מ כלים רפ״א ב ד ׳ נפולי‪ :‬כמו‬
‫ש ב א ת ) צ ״ ל ‪ :‬שבארה( ה ת ו ס פ ת א וכמה יהיה במים ויהא ב ה ן כ ד י חזייה כ ד י ש י ט ב י ל‬
‫ר א ש י גבעולין זה ח ו ץ מ ז ה ‪ .‬וכ״ה ב ע ר ך גם בהוצ׳ דיריגבורג‪ ,‬ואין לזה שום מובן‪.‬‬
‫א ב ל בפיה״מ כ ת ״ י י ל ו ן ‪ :‬וכמה י ה א במים ויהא ב ה ן כ ד י הזייה כ ד י שיטבול ר א ש י‬
‫גבעולין ו י ז ה ח ו ץ מ ז ה שהאיזוב בולע‪ .‬וכ״ה ב מ ש נ ה פי״ב מ״ה‪ :‬כ ד י שיטביל‬
‫ר א ש י גבעולין ו י ז ה ‪ .‬ובר״ש ש ם ‪ :‬חוץ מ ז ה שהאזוב בולע כ ד ק ת ג י ב ת ו ס פ ת א וכו׳ עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 37/38‬ר׳ יהודה אומר רואק וכד‪ .‬משנה הג״ל‪.‬‬
‫‪ 38‬טהור לחטאת ו כ ד ‪ .‬ד״ש פי״ב מ״ח‪ ,‬מ ש ג ה שם‪ .‬םמ״ג עשין רל״ג‪ ,‬רל״ד ע״א‪.‬‬
‫עמ׳ ‪641‬‬
‫‪ 1‬ו א ת א ח ר י ל נ ץ ‪ .‬בכי״ו‪ :‬ואת אחורי לגין‪ ,‬ובר״ש הג״ל‪ :‬ואחורי לגין‪ .‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 1/2‬ל נ ק של חטאת שניטמא א ו י ר ו ניטמא תוכו‪ .‬וכ״ה בר״ש הג״ל‪ ,‬ואולי תיקן‬
‫ופירש איזה סופר ע ל ה ג ל י ו ן ‪ :‬א ח ו ר י ) ב מ ק ו ם אוירו( לגין‪ ,‬כלומד‪ ,‬ש ג י ט מ א אחוריו ו כ ד ‪,‬‬
‫והכגיסו גליון זה ש ל א ב מ ק ו מ ו לשו׳ ‪ 1‬לעיל‪ .‬ועיין במשגה‪.‬‬
‫‪ 2‬ואת המזה‪ .‬כולן טמאין לטמא את המזה‪ ,‬א ב ל הם טהורים לקדשים )הגר״א(‪.‬‬
‫‪ 2/3‬אק אומרין בחטאת זה ראשק ו כ ד ‪ .‬כל הברייתא בר״ש הנ״ל‪ ,‬ר״ש ורא״ש‬
‫טהרות פ ״ ב מ״ה‪ ,‬פ י ה ״ מ להר״מ כ א ן םי״ב מ ״ ח ע מ ׳ ‪.241‬‬
‫‪5‬‬
‫כוש הארבלי חבור לטומאה ו כ ד ‪ .‬ר״ש םי״ב מ״ח‪ .‬ובארבל היו עושים כלי‬
‫פ ש ת ן כ מ ב ו א ר בב״ר דפי״ט‪) .‬עה״ש(‪.‬‬
‫‪ 5/6‬של פשתן ושל פקיע ה ר י זה לא י ז ה ו כ ד ‪ .‬וכ״ה בר״ש הג״ל‪ ,‬וזה בגיגוד‬
‫ל מ ש ג ת י ג ו שם‪.‬‬
‫‪ 6‬כ ל י ד ו ת הכלים ה ק ד ו ח ו ת ו כ ד ‪ .‬ל פ נ י זה נ ש מ ט ה ע״י הדומות ב ב א שלימה‪,‬‬
‫וכ״ה בר״ש ה ג ״ ל ‪ :‬כל י ד ו ת הכלי׳ ה ב א ו ת מ ב י ת האומן כגון יד ה מ ג ל ו י ד הפכין‬
‫)צ״ל‪ :‬הסכין( חיבור ל ט ו מ א ה ולהזאה‪ .‬כ ל ]ידות[ הכלים ה ק ד ו ח ו ת וכו׳‪ .‬ופירושה ש ס ת ם‬
‫י ד ו ת ' ה כ ל י ם ש ב א ו מ ב י ת האומן חיבורן קבוע‪.‬‬
‫‪ 6/7‬ר• יוחנן בן נורי אומר אף הרוק‪ .‬וכ״ה בר״ש הג״ל‪ .‬ועיין לעיל ?‪ 584‬ומש״ש‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫ו צ ו א ה שעל הכסא חבור ל ה ז א ה וכי‪ .‬עיין לעיל ‪ 57128‬ומש״ש‪ .‬וכל הברייתא‬
‫בר״ש פי״ב מ״י‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫כ ל שחיבור ל ה ז א ה חיבור לטומאה וכי‪ .‬והיינו במקום שהשאלה ה י א אם‬
‫החיבור ק ב ו ע והולכים לחומרא ב ז ה ובזה‪ ,‬עיין מ ״ ש לעיל עמ׳ ‪ 571‬ש ד ‪.27/28‬‬
‫‪ 9‬הקומקומות‪ .‬בכי״ו‪ :‬הקומקומום‪ .‬ובר״ש הנ׳׳ל‪ :‬הקומקומין‪.‬‬
‫‪ 11‬אמר ר׳ יוסי אלו דברי בית שמאי וכר‪ .‬כלומד דברי ב״ה של הת״ק הם‬
‫ב א מ ת ד ב ר י ב ״ ש ו מ ו ח ל פ ת המחלוקת‪ .‬ועיין ב מ ש נ ה י׳ פי׳׳ב‪.‬‬
‫‪ 12‬טבל את האזוב ב ל י ל ה לא שהמים פםולין וכד‪ .‬בכ״מ פי״א מה׳ פ ר ה םה״א‪:‬‬
‫ב ת ו ם ׳ ט ב ל את האזוב בלילה פ ס ו ל לא שהמים פסולין וכד‪.‬‬
‫‪ 13‬צריך להטביל שנייה הזה ב ל י ל ה הזאתו פסולה ו כ ד ‪ .‬כ״ה בכי״ו‪ .‬ו ב ד ‪:‬‬
‫שצריך להטביל שניי׳ הזה בלילה ה ז א ת פסולה ו כ ד ‪ .‬ועיין בכ׳׳מ הנ״ל‪.‬‬
‫נדה פ״א עמי ‪641‬‬
‫‪256‬‬
‫נדה‬
‫פ״א‬
‫‪ 20‬בדקה עצמה א ח ר השבת וכר‪ .‬ב ד ‪ :‬בדקה ע צ מ ה א ח ר ש ב ת וכר‪ .‬וכל‬
‫‪,‬‬
‫ה ב ר י י ת א ב י ר ו ש ל מ י פ ״ א ה ״ א ‪ .‬מ ״ ח ע ״ ד ‪ ,‬ב ב ל י שם ד ב׳‪ .‬ובערוך ע ר ך י ד א ׳ ‪ :‬ו מ פ ו ר ש‬
‫ב ג מ ׳ ה א ד ת נ י א בריש ת ו ס פ ת נ ד ה כ י צ ד ב ד ק ה ע צ מ ה ב א ח ד ב ש ב ת ו כ ר ‪ ,‬ו ה ע ת י ק ש ם‬
‫א ת לשון ה ב ר י י ת א ב ב ב ל י הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 22‬ה ר י זו א י נ ה מטמא מעת ל ע ת א ל א מ פ ק ד ה‬
‫לפקידה‪ .‬צ י ל ‪ :‬ה ר י ז ו ) א י נ ה (‬
‫מ ס מ א מ ע ת ל ע ת ו ל א מ פ ק י ד ה לפקידה‪ .‬ובערוך הנ״ל ל א ציין ש י ש שינוי ג י ר ם א‬
‫ב י ן ה ת ו ס פ ת א ו ה ב ר י י ת א שבבבלי‪.‬‬
‫‪ 23/24‬ו ש ל ש שלש‪ .‬בכי״ו‪ :‬ושלש‬
‫‪ 24/25‬ה ר י ז ו ) א י נ ה ( מטמא מפקידה ל פ ק י ד ה ) א ל א ( ] ו ל א [‬
‫שעות‪.‬‬
‫מעת‬
‫ל ע ת ‪ .‬כצ״ל‪.‬‬
‫ועיין לעיל‪.‬‬
‫‪ 26‬טומטום ואנדרונינום שראו דיין ש ע ת ן ‪ .‬ירושלמי פ״א ה״א‪ ,‬מ״ח ע״ד‪ ,‬ו מ פ ר ש‬
‫ש ם ‪ :‬סומסום ואנדרוגינוס ס פ ק ו מ ע ת ל ע ת ס פ ק ואין ס פ ק לספק‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 26/27‬ניורת שראתה ר א י י ה ראשונה וכוי‪ .‬כתובות ל״ז א ‪ ,‬ידוש׳ יבמות פ״ד‬
‫‪,‬‬
‫ה י ״ א ר ע ״ א ‪ ,‬י ד ו ש נ ד ה פ ״ א ה״ה‪ ,‬מ ״ ט ע״ב‪.‬‬
‫‪ 27‬דייה ש ע ת ה דברי ר׳ יהודה ר׳ יוסי אומר וכוי‪ .‬וכ״ה בבבלי כ ת ו ב ו ת וירוש׳‬
‫נ ד ה הג״ל‪ ,‬א ב ל בירוש׳ י ב מ ו ת הנ״ל ה מ ח ל ו ק ת ה פ ו כ ה עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 28‬והרואה מאונס דייה ש ע ת ה ‪ .‬ב ב ב ל י י״א א ׳ ‪ :‬והתניא כ ל ש ת ק ב ע נ ה מ ח מ ת‬
‫אונס אפילו כ מ ה פ ע מ י ם ל א ק ב ע ה וסת‪ .‬ו ע י י ן להלן‪.‬‬
‫‪ 28/29‬ואיזהו אונם חלתה וראת קפצה וראת היכר‪ ,‬בעלה וראת וכר‪ .‬כ י ה בכי״ו‪.‬‬
‫ובס׳ בעלי ה נ פ ש ל ה ר א ב ״ ד ‪ ,‬נ ״ ז ס ע ״ א פירש א ת ה ב ר י י ת א ש ב ב ב ל י ה ג ״ ל כ ג ו ן‬
‫ש א כ ל ה ד ב ר י ם חריפים עיי״ש‪ ,‬ו ה ש י ג עליו ה ד ז ״ ה ) ת ו ד ת שלמים ל ״ ב ע ״ ד ( ‪ :‬כ ה ״ ג‬
‫ל א אוגס הוא‪ ,‬ו כ ן מפורש ב ת ו ס פ ת א א י זהו אוגם ק פ צ ׳ א ו ח ל ת ה א ו ה כ ה ב ע ל ה א ו‬
‫נ ש א ה מ ש א ו י כ ב ד ו ר א ת ה זהו אונס‪ ,‬ו א ע פ ״ י ש ה מ א כ ל ו ה מ ש ת ה נ ק ר א אונם ל ע נ י ן זב‪,‬‬
‫מפני ש ג ר מ ל ו חולי‪ .‬א ב ל ל ע נ י ן ר א י ת נ ד ה ש ה ד מ י ם יפיה ) צ ״ ל ‪ :‬יפים( ל א ש ה ל א‬
‫מציגו ש נ ק ר מ א כ ל ו מ ש ת ה אונס‪ ,‬א ל א כ מ ו ש מ פ ו ר ש ב ת ו ס פ ת א ו כ ר ‪ .‬ו ל ע נ י י ן מ א כ ל‬
‫ו מ ש ת ה ש ב ז ב שהזכיר רבינו‪ ,‬ע י י ן להלן ‪ 67735‬ו מ ש ״ ש ‪.‬‬
‫‪ 30‬ו כ י צ ד ד י י ה ש ע ת ה י ש ב ה ל ה ע ל המטה וכוי‪ .‬כ״ה בכי״ו‪ .‬ועיין‬
‫ב מ ש נ ה פ*א מ״ב‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 31‬ושמשה א ת ב י ת ה ‪ .‬ליתא ב מ ש נ ה הנ״ל‪ ,‬והגד״א ז״ל מ ח ק ה ‪ ,‬ועיין להלן‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬ה י א ט ה ו ר ה ו ה ט ה ר ו ת ט ה ו ר ו ת ‪ .‬הגד״א ז״ל ה ג י ה ע״פ ה מ ש ג ה ‪ :‬ה י א‬
‫ט מ א ה ו כ ר ‪ ,‬והוא ז״ל הולך ל ש י ט ת ו ש מ ח ק לעיל א ת ה ג י ׳ ‪ .‬ו ש מ ש ה א ת ביתה״‪ ,‬א ב ל‬
‫נדה פ״א עמי ‪641—642‬‬
‫‪257‬‬
‫לפי הגירםא שלפנינו אין להבין למה הכניס כאן ה ת נ א א ת ‪.‬ושמשה א ת ביתה״‪.‬‬
‫ולפיכך קרוב לוודאי בעיגי שצ״ל‪ :‬ה ו א ט ה ו ר ‪ ,‬כלומר‪ ,‬בעלה טהור אפילו ממגע נדה‪,‬‬
‫עיין בבלי ט״ו א׳‪ .‬וכן מפורש להלן ‪ :64333‬מעבדת ומגיקה בועלה טהור וכל אשה‬
‫שיש לה וסת‪ .‬עיין מש״ש‪.‬‬
‫‪ 32/33‬ר׳ אליעזר אומר‪ ...‬ל א ש מ ע ת י א ל א בתולה‪ .‬משגה פ״א מ״ג‪.‬‬
‫‪ 33/34‬א ק אומרים ל מ י שלא ר א ה א ת ה ח ד ש יבוא ויעיד א ל א למי ש ר א ה ‪.‬‬
‫קריגגיל )במ״ח חמיה עמ׳ ‪ (32‬מציין שבשו׳ ‪ 34‬כאן כתוב בכי״ו‪ :‬שלא ראה‪ ,‬אבל‬
‫איגו מציין בדיוק היכן כ ת ו ב כן‪ .‬ובכל אופן קרוב בעיגי שצ״ל בכי״ו‪ :‬אין אומרים‬
‫מ י )כ״ה בכי״ו( שלא דאה א ת החדש יבוא ויעיד ש ל א ר א ה ו כ ד ‪ ,‬וזהו כפירוש‬
‫המהרש״ל בבבלי ז׳ ב׳‪ ,‬עיי״ש בחכמת שלמה שפירש שלא כרש״י‪ .‬ועיין הלשון‬
‫בירושלמי פ״א ה״ג מ״ט ע״א‪.‬‬
‫‪ 35‬ואנחנו שמענו א ר ב ע ‪ .‬וכ״ה בבבלי שם בד״ו ד״פ‪ :‬ואגי שמעתי א ר ב ‪/‬‬
‫ו ב ד י ח ש ם ‪ :‬הרבה‪.‬‬
‫‪ 35/36‬כ ל ימיו של ר׳ א ל י ע ז ר היו העם נוהגין כדבריו א ח ר שמת ר׳ א ל י ע ז ר‬
‫החזיר ר ׳ י ה ש ע א ת הדברים ליושנן‪ .‬מלשון זו משמע שהיו גוהגין כר׳ אליעזר בחייו‪,‬‬
‫וכשמת החזיר ר׳ יהושע א ת הדברים ליושנן‪ .‬ועיין כע״ז ב ב ב ל י עירובין מ״א א ‪/‬‬
‫א ב ל בירושלמי ובבבלי הגיל מפורש שבתיי ר׳ אליעזר גהגו כר׳ יהושע‪ .‬ולפ״ז צריך‬
‫לפרש שר׳ יהושע החזיר א ת הדברים ליושנן‪ ,‬כלומר להלכה הקדומה של רבותיו של‬
‫ר׳ אליעזר‪ .‬ועיין גי׳ כי״ו להלן‪.‬‬
‫‪ 36‬והלכה כר׳ אליעזר‪.‬‬
‫בכי״ו‪:‬‬
‫ש ה ל כ ה כר׳ אליעזר‪ ,‬ועיין מ״ש לעיל‪ .‬ועיין‬
‫במשגה ם״א םמ״ג‪.‬‬
‫‪ 36/37‬ואיזו ה י א בתולה כ ל ש ל א ר א ת ה דם מ י מ י ה ו א ף ע ל פ י שנישאת והיו‬
‫ל ה בנים אני ק ו ר א א ו ת ה בתולה וכוי‪ .‬עיין ירושלמי פ״א ה״ג‪ ,‬מ״ט ע״א‪ .‬ולהלן שם‪:‬‬
‫ואפילו נישאת ואפילו עיבירה ואפילו מיניקה ואפילו שופעת וכד‪ .‬וכפי׳ השני שבפ״מ שם‪.‬‬
‫ועיין בבבלי ח׳ בי‪ .‬ועיין במשנה פ״א מ״א‪ .‬ואנו מוצאים גם בתולה לבנים‪ ,‬עיין מיש‬
‫ידידי הרמ׳׳מ כשר בחורב ח״ד )ניסן ת ר צ ״ ז ‪ -‬ת ש ר י ת ר צ י ח ( עמ׳ ‪.188‬‬
‫עמ׳ ‪642‬‬
‫‪ 1‬םומכום א מ ר משום ר׳ מ א י ר ‪ .‬ליתא בכי״ו‪ .‬וכנראה שגם בד השלימוהו מן‬
‫ל י ו ן שלא במקומו‪ ,‬וצ״ל‪ :‬משידע עוברה סומכום אמר משום ר׳ מאיד שלשה חדשים וכד‪.‬‬
‫ועיין בירושלמי יבמות פ״ד‪ ,‬ו׳ ע״א‪ ,‬נדה פ״א‪ ,‬מ׳׳ט ע״א‪ ,‬ב״ר פרש׳ פ ״ ה ‪ -‬י ‪ /‬הוצ׳‬
‫תיאודור־אלבק ‪ ,1043‬בבלי כאן ח׳ ב׳‪.‬‬
‫ו ר א ת ו א ח ר כ ך ה פ י ל ה דבר שאינו ו ל ד וכו׳‪ .‬כ״ה בכי״ו‪ .‬ובירוש׳ הנ״ל‬
‫גמםדה הלכה זו בשם ר׳ יודן )ר׳ יהודה התנא(‪ .‬וגם ב ב ב ל י כאן הנ״ל היא‬
‫ברייתא מיוחדת‪.‬‬
‫‪ 3/5‬תינוקת שלא הגיע זמנה‪ ...‬וראתה דייה שעתה‪ .‬ברייתא בבבלי ט׳ ב ‪/‬‬
‫ועיין בירוש׳ פ״א ה י ו מ״ט ע״ג‪ .‬ומה שאמד ד׳ ירמיה ב ש ם ר ב שם‪.‬‬
‫ה ג‬
‫‪2‬‬
‫‪ 5/6‬ו ש ה ג י ע זמנה לראות וראת ראייה ראשונה ושנייה מטמא מעת לעת‪.‬‬
‫ב״ה בכי׳׳ו׳ וצ״ל‪ :‬ושהגיע זמנה לראות וראת ראייה ראשונה ןדייה שעתה[ ושגייה‬
‫ו כ ד ‪ .‬עיין בבבלי שם‪.‬‬
‫נדה ס״א—ב עמ׳ ‪642‬‬
‫‪258‬‬
‫‪ 6/7‬והשלישית דייה ש ע ת ה הפסיקה ש ל ש ע ו נ ו ת ו ר א ת מטמא מ ע ת ל ע ת ‪.‬‬
‫כ ״ ה בכי׳׳ן‪ .‬ואין ל ז ה שום מובן‪ ,‬וכנראה שצריך לסרס א ת הגירסא‪ ,‬ועיין ב ב ב ל י ה ג ״ ל ‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫ומאימתי ראויה ל ר א ו ת משתביא ש ת י שערות‪ .‬כ״ה בכי״ו‪ .‬ובבבלי ה ׳ א ׳ ‪:‬‬
‫ו א י מ ת י ה ג י ע ז מ נ ה ל ר א ו ת מ ש ה ג י ע ו י מ י הנעורים‪ .‬ו ב י ר ו ש ל מ י פ ״ א ה״ו‪ ,‬מ ״ ט ע ״ ג ‪:‬‬
‫ע ד א י כ ן ע ד ש ת ב ו א ל י מ י הנעורים ואילו ה ן י מ י הנעורים מ ש ת ב י א ש ת י ש ע ר ו ת ‪.‬‬
‫ו ב ת ו ה ״ ב ל ה ר ש ב ״ א ב י ת ד ש ״ ד ‪ ,‬ק ע ״ ו ע ״ ג ‪ :‬ו מ צ א ת י ב ת ו ס פ ת נ ד ה בפרק ר א ש ו ן‬
‫מ א י מ ת י ראויה ל ה י ו ת מ ש ה ב י א ה ש ת י ש ע ר ו ת וזה מ ב ו א ר כדברינו ) ג ג ד רש״י‪ ,‬ע י י ״ ש ( ‪.‬‬
‫‪ 7/8‬אמר ר׳ אליעזר מעשה בריבה אחת בהותלות וכד‪ .‬כ״ה בכי״ו‪ .‬וכל‬
‫ה ב ר י י ת א בירוש׳ ס ״ א ה ״ ה ‪ .‬מ ״ ט ם ע ״ ב )ועיי״ש ה ״ א מ ״ ח סע״ד(‪ ,‬ב ב ל י ט ׳ בי‪.‬‬
‫‪ 9‬אמרו לו הוראת שעה ה י ת ה ‪ .‬בירושלמי ש ם ‪ :‬אמרו לו ק ט ן היית ואין ע ד ו ת‬
‫לקטן‪ .‬ובבבלי ש ם ‪ :‬אמרו לו א י ן ש ע ת ה ד ח ק ראייה‪ .‬ו ז ה י ו ת ר קרוב לגירםת ה ת ו ס פ ת א ‪.‬‬
‫‪ 9/10‬ר׳ יוסי ור׳ שמעון‪ ...‬שלש עונות‪ .‬מ ש נ ה פ״א מ״ה‪ ,‬ושם ל א נזכר ר ׳ שמעון‪.‬‬
‫‪ 10/11‬וימי עבורה מצטרפין בתוך י מ י מיניקתה‪ .‬ידוש׳ פ״א ה ״ ה מ ״ ט ע״א‪,‬‬
‫שם םה״ה‪ ,‬מ ״ ט רע״ג‪ ,‬בבלי י׳ ב‪ /‬ל ״ ו א׳‪.‬‬
‫‪ 11/14‬זקנה הפסיקה שלש עונות‪ ...‬א ל א שפיחתה א ו שהותירה‪ .‬ידוש׳ פ״א‬
‫ה״ו מ ״ ט ' ע״ג‪ ,‬ב ב ל י ט ׳ ב׳‪.‬‬
‫‪ 14‬הפסיקה ש ל ש ת ן וראתה הרי ה י א כ כ ל הנשים וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬הפסיקה שלשתן‬
‫ו ר א ת דייה ש ע ת ה הפסיקה ש ל ש ת ן ו ר א ת ד י י ה ש ע ת ה הפסיקה ש ל ש ת ן ו ד א ת ה ר י‬
‫ה י א כ כ ל הגשים ו כ ד ‪ .‬וזו ה י א כפילות ברורה מלמעלה‪ .‬ואולי צ ״ ל כ א ן ‪ :‬כיווגה ש ל ש ת ן‬
‫ו ד א ת ה ד י ה י א כ כ ל ה ג ש י ם ו מ ט מ א ה מ ע ת ל ע ת ו כ ד ‪ ,‬כלומר ש ה י א מ ט מ א ה מ ע ת ל ע ת‬
‫מ כ א ן ואילך א ם ת ר א ה ש ל א ב ש ע ת ווסתה‪ ,‬א ב ל ק ב ע ה ל ה עונה ודייה ש ע ת ה א ס ר א ת‬
‫ב ש ע ת ע ו נ ת ה ‪ .‬ועיין ב ב ל י ט ׳ ב ‪ .‬א ב ל בירושלמי ה נ ״ ל ‪ :‬ב ש ל א כיוונה מ ח מ ת הווסת‪,‬‬
‫ב ש פ ח ת ה א ו הותירה שאילו כיוונה נ ק ב ע ה ווסתה‪ .‬ו ה ת ו ס פ ת א והירושלמי מ ת ב א ר י ם ל פ י‬
‫ה א ו ק י מ ת א הראשונה ב ב ב ל י ד ב׳‪.‬‬
‫‪ 15/16‬ארבע נשים שאמרו‪ ...‬ראתה כתם וכר‪ .‬ואין הכתם מצטרף ע ם הראייה‪.‬‬
‫‪ 16‬הפסיקה שלש עונות וכר‪ .‬כ ״ ה בכי״ו‪ .‬ו ה ד י ן מבואר בברייתות לעיל‪.‬‬
‫‪ 17/18‬הפסיקה שלש עונות בתוך י מ י טהרתה ו ל א ראת וכר‪ .‬כ״ה בכי״ו‪.‬‬
‫והמלים ״שלש עוגות״ ה ן ב א ש ג ר ה מלעיל‪ ,‬ו ע י י ן י ר ו ש ל מ י פ ״ א ה ״ ה מ ״ ט ע״א‪ ,‬ב ב ל י ל ״ ו א׳‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫פ״ב‬
‫‪,‬‬
‫‪ 19/22‬מ נ י ק ה ש מ ת בנה‪ ...‬א ל א עשרים וארבע חדש‪ .‬בבלי ט א ‪ /‬ועיין ידוש׳‬
‫פ ״ א רד״״ה‪ ,‬מ ״ ט ע ״ ב ‪.‬‬
‫‪ 22/28‬מינקת שמת בעלה‪ ...‬ש א ק החלב נעכר א ל א לאחר שלשה חדשים‪.‬‬
‫כ ל ה ב ר י י ת א בירושלמי סוטה פ ״ ד ה ״ ה י י ט ע ״ ג ‪ .‬ו ע י י ן בבלי כ ת ו ב ו ת ס׳ א׳—ב׳‪.‬‬
‫‪ 28‬ת נ ו ק יונק והולך כ ל עשרים וארבעה חודש מכאן ואילך וכר‪ .‬כ״ה בכי״ו‪.‬‬
‫וכל ה ב ר י י ת א בירוש׳ כ ת ו ב ו ת פ ״ ה ה״ו׳ ל ע ״ א ‪ .‬נ ד ה ס ״ א ה ״ ה מ י ט ע ״ ב ‪ ,‬ב ב ל י‬
‫כ ת ו ב ו ת ם׳ א׳‪.‬‬
‫‪ 29‬יונק תינוק והולך אפילו בן חמשה שנים‪ .‬במקורות ה נ ״ ל ‪ :‬אפילו ארבע או‬
‫ח מ ש שגים‪ .‬וגירונימום ^ ‪ Q u a e s t‬שלו ל ב ר א ש י ת כ י א ־ י י ד כ ו ת ב ‪I n t e r Hebraeos :‬‬
‫‪,‬‬
‫נדה פ״ב עמ׳ ‪642—643‬‬
‫‪259‬‬
‫‪autem varia opinio est, asserentibus alliis, q u i n t o a n n o ablacta‬‬‫‪ .tionis tcmpus statutum, aliis duodecimum annum vindicantibus‬ולפי‬
‫דבריו י ש מ ח ל ו ק ת ב י ן היהודים ע ל ז מ ן ה ג מ ל הילד‪ ,‬ו א ח ד י ם אומרים ח מ ש שנים‪.‬‬
‫ואתרים ש ת י ם עשרה‪ ,‬ו ע י י ן מ ״ ש ע ״ ז ר א ה מ ר ב מ ח ק ר ו ע ל ס פ ד זה ע מ ׳ ‪.33‬‬
‫‪ 30/31‬חייבת אשה בטיפול ב נ ה כ ל עשרים ו א ר ב ע ה חדש‪ .‬ב ה ׳ דר׳ אבא‪,‬‬
‫ב מ ד ע י ה י ה ד ו ת ח ״ ב ע מ ׳ ‪) 175‬הוצאה מ י ו ח ד ת ע מ ׳ י ״ א ( ‪ :‬כ ך ש ג ו ח כ מ י ם ב מ ש ג ה כל‬
‫עשרים ו א ר ב ע ח ד ש האשד• מ ט פ ל ת ]בב[גה וכו׳‪ .‬ועיין ב ב ל י כ ת ו ב ו ת ג ״ ט ב; ם׳ אי‪.‬‬
‫‪ 31‬אחד ב נ ה ואחד שניתן ל ה בן להניק וכד‪ .‬כתובות ס׳ ב׳‪.‬‬
‫‪ 32/33‬תינוק המכיר א ת אמו‪ ...‬מ פ נ י סכנות נפשות‪ .‬עיין לעיל ‪ ,26625‬ידוש׳‬
‫כ ת ו ב ו ת פ ״ ה ז ד ו ‪ ,‬ל׳ ע״א‪ .‬בבלי שם ג״ט בי‪.‬‬
‫‪ 33/35‬יונק ת י נ ו ק מן הנכרית ומהבהמה טמאה‪ ...‬ב י ו ם טוב‪ .‬כ״ה בכי״ו‪ .‬וכל‬
‫ה ב ר י י ת א ב ב ב ל י י ב מ ו ת ק י ״ ד א׳‪ .‬ועיין לעיל ש ב ת ספ״ט‪.12310 ,‬‬
‫‪ 35‬שלש נשים משמשות במוך ו כ ר ‪ .‬כ ל הברייתא בבבלי יבמות י״ב ב׳ וש״נ‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬קטנה שמא תתעבר ותמות‪ .‬עיין ירוש׳ פסחים פ״ח ה״א‪ .‬ל״ה ע״ג ובהקבלות‪.‬‬
‫עמי ‪643‬‬
‫‪ 1‬דש מ ב פ נ י ם וזורה מבחוץ‪ .‬עיין תוםפ׳ יבמות י״ב ב׳ ד״ה ש ל ש ובמ״ש כאן‪.‬‬
‫‪ 2/3‬ל א ישא אדם מעוברת חברו ו מ י נ ק ת חברו משום ש נ י א ל ת ם י נ נ ב ו ל‬
‫עולם ובשדה יתומים אל תבוא‪ .‬בירושלמי סוטה פ ״ ד ה״ד‪ ,‬י״ט ע ״ ג ‪ :‬לא ישא אדם‬
‫מ ע ו ב ר ת ח ב י ת ומיגקת חבירו ו א ם ג ש א עליו ה כ ת ו ב א ו מ ד א ל ת ש ג גבול עולם א ש ר‬
‫גבלו ראשוגים ו ב ש ד ה יתומים א ל תבוא‪ .‬א ב ל ב כ י י ל ש ם ‪ :‬א ל ת ש ג גבול עולם ו ב ש ד ה‬
‫יתומים א ל תבוא‪ ,‬ובגליון שם גוםף ב כ ת ״ י ה מ ג י ה ‪ :‬א ש ר גבלו ראשוגים‪ ,‬ו ה מ ג י ה ע ר ב ב‬
‫שם א ת הפסוק ב מ ש ל י כ ״ ג י׳ ע ם הפסוק בדברים י ״ ט י״ד‪ .‬ו כ ן ב מ ד ר ש תגאים הוצ׳‬
‫ר ד ״ צ ה ו פ מ ן ע מ ׳ ‪ :115‬ר ׳ ע ק י ב ה אומר בגושא מ ע ו ב ר ת ת ב י ד ו ו מ ג י ק ת חבירו ה כ ת ׳‬
‫מ ד ב ר ש נ ׳ ל א ת ס י ג גבול עולם ו ב ש ד ה יתומים א ל ת ב א ו כ ד ‪ .‬ואגו רואים מ ש ם‬
‫ש ה ד ר ש נ ס מ ך גם לפסוק בדברים‪ ,‬ו ב ב ב ל י י ב מ ו ת ל ״ ו ב ׳ וש״ג ל א נזכר הפסוק‪ .‬א ב ל‬
‫ב ה ׳ ר א ו ע מ ׳ ‪ :85‬ד ת נ ו ר ב נ ן ל א י ש א א ד ם מ ע ו ב ר ת חבירו ו מ נ י ק ת ח ב י ר ו ו א ם נ ש א‬
‫עליו הכתוב אומר א ל ת ם ג גבול עולם ו ב ש ד י )גבול עולם( ] י ת ו מ י ם א ל תבוא[‪ .‬וכן‬
‫ר א י ת י ב ד ר ש ו ת ר ״ י א ב ן שועיב פ ׳ תזריע‪ ,‬מ ״ ח ע ״ ד ‪ :‬ו ע ל זה אמרו זכרם לברכה‬
‫י ב מ ו ת ל א י ש א א ד ם מ ע ו ב ר ת חבירו ו כ ד וסמכו זה לפסוק א ל ת ס ג גבול‬
‫במסכת‬
‫עולים ו ב ש ד ה יתומים א ל ת ב ו א פירוש עולים כ מ ו עולם כ י ה ו א הולד א ש ר ב ב ט ן‬
‫ובשדה יתומים א ל ת ב א כ מ ו ב ש ד י ש ה ם השדים‪ ,‬עולם ר מ ז ל מ ע ו ב ר ת ו ב ש ד ה ר מ ז ל מ נ ק ת‬
‫והוא צחות לשון•‬
‫ו ב ת ש ו ב ת הגאון )לפי כ ת ״ י ד׳ אפרים מבונא‪ ,‬ש כ ט ר בצופה ה א נ ג ל י סדרא‬
‫י ש נ ה ח ״ ג ע מ ׳ ‪ :(342‬ו ת נ י ד ׳ ח י י א ל א ת ס י ג גבול עולם זו מ ע ו ב ד ת חבירו ובשדה‬
‫יתומים א ל ת ב א זו מינקת• ועיין ב א ו ה ״ ג ש ל ד ״ ר לוין‪ ,‬י ב מ ו ת ע מ ׳ ‪ 97‬ובהערה ז׳ שם‪.‬‬
‫ובפירוש רוקח ע ל ה ת ו ר ה כ ת ״ י ד ב י נ ו ב י ץ )לפי א ו ה ״ ג ש ם ( ‪ :‬ז ה ו א ל ת ם ג גבול עולם‪,‬‬
‫ק ר י ב י ה גבול עולם )בחיריק ת ח ת הלמי״ד( ו ב ש ד י י ת ו מ י ם א ל ת ב ו א ש ד י ב י ו ד ו כ ד ‪.‬‬
‫ועיין גם ב מ ד ר ש ש כ ל ט ו ב בראשית סוף ע מ ׳ ‪ .96‬ובתרגום הרומי ל מ ש ל י ש ם ‪N e a t t i g - :‬‬
‫‪ ,nas p a r v u l o r u m terminos.‬וזהו כ ד ר ש שלפנינו‪ .‬ועיין ב מ ״ ע החלוץ ח ״ ה ע מ ׳ ‪.28‬‬
‫נדה ם״ב—ג עמ׳ ‪643‬‬
‫‪260‬‬
‫ובאר׳ז ח ״ א סי׳ תרכ״ט‪ ,‬פ ״ ז ר ע י א ‪ :‬תניא ב ת ו ס פ ת א מ נ י י ן ש ל א י ש א א ד ם‬
‫מ ע ו ב ר ת ח ב י ר ו ש נ א מ ׳ ו ב ש ד ה יתומים א ל תבוא‪ ,‬פסוק במשלי‪ ,‬ו א ס מ כ ת א ה י א ד ל א‬
‫אסיר א ל א מ ד ר ב נ ן ו כ ד ‪ .‬והשוה לשון ד ״ י א ב ן שועיב הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 3/4‬כ ל היד המרבה‪ ...‬תקצץ‪ .‬משנה ס״ב מ״א‪.‬‬
‫‪ 4/5‬ר׳ טרפק אומר‪ ...‬הרי כריסו נתפתחת ו כ ד ‪ .‬ירושלמי פ״ב ה״א‪ ,‬מ״ט ע״ד‬
‫עיי״ש‪ ,‬בבלי י ״ ג ב׳‪ ,‬ועיי׳׳ש בתוספות ס ד ״ ה א ל מ א ובתוספי ה ר א ״ ש שם ש ה ז כ י ר ו א ת‬
‫ה ת ו ס פ ת א ‪ .‬והחילוק ב י ן ל מ ע ל ה מ ט י ב ו ד ו ולמטה מסיבורו נזכר גם בירוש׳ ביצה פ״ ה‬
‫ה ״ ב ‪ ,‬ס ״ ג ע״א‪.‬‬
‫משלו משל למה הדבר דומה וכד‪ .‬בבלי י״ג א ‪ /‬ועיין ירושלמי רפ״ב‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ 6/7‬במה דברים אמורים בשכבת ז ר ע אבל לזיבה ו כ ד ‪ .‬ירושלמי פ״ב ה״א‪,‬‬
‫מ ״ ט ע״ד‪ ,‬בבלי י ״ ג אי‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫הרי זו משובחת‪ .‬בירושלמי‪ :‬כל המרבה לבדוק מ ח ב י ת מ ש ו ב ח מ ח ב י ת ‪.‬‬
‫ו ב ב ב ל י ש ם ‪ :‬א ף ה ו א מ ש ו ב ח כנשים‪.‬‬
‫‪ 7/8‬שוטה מטבילין אותו ומאכילק א ו ת ו ו כ ר ‪ .‬כ ל הברייתא ע ד סוף ה פ ר ק‬
‫ב ב ב ל י י ״ ג בי‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 8‬ומשמרק אותו שלא יישן ו כ ד ‪ .‬וכיה בבבלי שם‪ .‬א ב ל בכי״ו‪ :‬ומשמרין א ו ת ו‬
‫ישן‪ ,‬ולפ״ז הפירוש ה ו א ש מ ש מ ר י ן אותו כ ש ה ו א ישן‪ .‬ו א ס י ש ן ) ו ל א שמרו אותו( ו ע מ ד ט מ א ‪.‬‬
‫‪ 11‬אמר להם לא מדבריכם טמא הוא‪ .‬בכי״ו‪ :‬א מ ד ל ה ם ה ן ל א מ ד ב ר י כ ם‬
‫ט מ א ה ו א ‪ .‬והפי׳ ה ו א ש ר א ב ״ צ ע ג ה להם ע ״ ז ש א מ ר ו לו כ י ע ״ י כ י ס ה ו א מ ב י א ה ל י ד י‬
‫ודאי‪ ,‬וע״ז ע ג ה להם ש א י ן כ א ן וודאי‪ ,‬והרי ל א מדבריהם‪ ,‬מ ז ה שאומרים שהוא ט מ א‬
‫ה ו א נ ט מ א באמת‪ ,‬והדי הכיס לפניגו ו א פ ש ר לבדוק‪ .‬ועיין ה ג י ר ס א ב ב ב ל י שם‪.‬‬
‫‪ 11/12‬א מ ר ו אם נמצאת שכבת ז ר ע וכר‪ .‬הנכון בכי״ו‪ :‬אמרו לו א ת ה א ו מ ר‬
‫אם נ מ צ א ת ש כ ב ת ז ר ע ו כ ד ‪.‬‬
‫פ״ג‬
‫‪14‬‬
‫כ ל הנשים שאמרו חכמים דיין ש ע ת ן וכר‪ .‬ידוש׳ פ״א ה״ג‪ ,‬מ ״ ט ע״א‪,‬‬
‫בבלי ה׳ אי‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 15‬וחכמים א ו מ ר י ם כ ל הנשים וכר‪ .‬עיין הגי׳ בירושלמי שם‪ ,‬ובשרי״ר שם‬
‫ע מ י ‪ ,288‬א ב ל הנכון כ ג ר א ה כ מ ו ש מ ג י ה ב נ ו ע ״ י שם‪ .‬ו ב ב ב ל י ה נ ״ ל ‪ :‬ד ׳ חגיגא ב ן‬
‫א נ ט י ג נ ו ס א ו מ ר נשים שאמרו וכד‪.‬‬
‫‪ 16/17‬כל א ש ה שיש ל ה וסת כתמה מטמא וכר‪ .‬ברייתא בבבלי ד ׳ םע״ב‪,‬‬
‫וכגי׳ כי״ו כאן‪ ,‬ו ע י י ן ב מ ״ ש שהביא מ מ ר ח ק לחמו‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 18‬רכי אומר החמירו ככתם יתר ו כ ר ‪ .‬הגר״א מ ג י ה כ א ן ‪ :‬ר׳ מ א י ר אומר ו כ ד‬
‫)ותילוף ז ה בין ר ״ מ ורבי רגיל מ א ד בספרות התלמודית(‪ ,‬ועיין בתוםפ׳ ה׳ א ׳ ד ״ ה ר״מ‪.‬‬
‫ש ם ‪ :‬שהכתם מטמא למפרע וכר‪ .‬כמבואר במשגה ס״ז מ״ב ועוד‪.‬‬
‫‪ 19/20‬דאת כתם‪ ...‬א י נ ה חוששת משום זוב‪ .‬מ ש נ ה פ״ו מי״ג‪ ,‬ועיין בגמרא שם‪.‬‬
‫‪ 20/23‬הרואה כתם א ם יש בו לחלק‪ ...‬ודברי ר׳ מאיר בזמן שבדקה‪.‬‬
‫כ ל ה ב ר י י ת א בבבלי נ ״ ב ב׳ עיי״ש‪.‬‬
‫בדה פ״ג עמי ‪643‬‬
‫‪261‬‬
‫‪ 24‬ר׳ חנינא ב ן א נ ט י נ נ ו ס אומר‪ ...‬ת ל ת כתמה ב א ח ר ו ת ו ב ד ‪ .‬כ ל ו מ ד אם ה י א‬
‫תולה כ ת מ ה באחרות‪ ,‬כ מ ש נ ת נ ו פ ״ ט מ״ד‪ ,‬מכ׳׳ש ש ת ת ל ה ב ע צ מ ה שהכל ה י א ר א י י ה‬
‫אחת‪ .‬ועיין ב ב ל י נ ״ ב ב׳‪.‬‬
‫‪ 25‬פעמים שהכתמים‬
‫מ ב י א י ן א ת ה א ש ד ‪ .‬ו כ ד ‪ .‬כ״ז הוא מ ד ב ר י ר״ח בן אנטיגנום‪,‬‬
‫עיין ב ב ב ל י הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 25/26‬כיצד לבשה חמשה ח ל ו ק ק ה ב ד ו ק י ן ל ה ו ר א ת ע ל י ה ן שלש טיפין וכוי‪.‬‬
‫כ״ה בכי״ו‪ .‬ו ב ב ב ל י ה נ ״ ל ‪ :‬כ י צ ד ל ב ש ה ג׳ חלוקות ה ב ד ו ק ו ת לה ו מ צ א ה עליהם כ ת ם‬
‫ו כ ד ‪ .‬ופירש״י ש ל ב ש ת ן ב ג ׳ י מ י זיבה א ח ד ליום‪ .‬ו ב ד מ ב ״ ם ם ״ ט מ ה ׳ א י ס ו ר י ביאה ה י ״ ב ‪:‬‬
‫וכן אם ל ב ש ה ש ל ש ה ב ג ד י ם בדוקים ושהו ע ל י ה ש ל ש ה ימים ב י מ י זיבתה ו מ צ א ה כ ת ם‬
‫בכל א ח ד מ ה ן א ף ע ל פי ש ז ה כ ג ג ד זה ה ר י זו ספק זבה‪ .‬ו כ ת ב ב מ ״ מ שם ש מ ד ב ר י‬
‫ה ד ״ מ מ ש מ ע ש ת ו ש ש ת משום זוב אפילו אם ל ב ש ה א ת כולן ב ב ת א ח ת ‪ ,‬ו ה ר ״ מ ל מ ד‬
‫זה מ ן ה ת ו ס פ ת א ‪ , :‬ש ש נ י נ ו שם ל ב ש ה ש ל ש ה תלוקים ר א ת עליהן ג׳ טיפין ל ש ל ש ה‬
‫ימים״ )כ״ה ב ד ״ ו רפ״ד( וכו׳‪ ,‬ולפי גי׳ זו אין ל ה ב י ן א י ך מ ש מ ע כן מ ן התוספתא‪.‬‬
‫ולפיכך נ ר א ה ש צ ״ ל ב מ ״ מ ‪ :‬ח מ ש ה הלוקים וכד‪ .‬כ מ ו ש ה ו א בתוםפ׳ שלפנינו‪ ,‬וכאן‬
‫בהכרת עלינו לומר שהיו ע ל י ה ב ב ת א ח ת ‪ .‬א ב ל כס״ז גם להלן ‪ ,648‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 27‬הרי זו חוששת משום וסת משלו‪ .‬משל ו כ ד ‪ .‬בכי״ו‪ :‬ה ר י זו ח ו ש ש ת משום‬
‫ז ו ב ו ת י ם מ ש ל ו מ ש ל ו כ ד ‪ .‬וברור ש ב כ י ״ ו נ ת ח ב ר ו ש ת י מלים לאחת‪ ,‬ו צ ״ ל ‪ :‬ה ר י זו‬
‫ת ו ש ש ת מ ש ו ם ז ו ב ו ת י ם מ ש ל ו מ ש ל וכד‪ .‬וכן ב מ ״ מ ה נ ״ ל ‪ :‬ה ר י זו ח ו ש ש ת משום‬
‫זוב‪ .‬ו א ש ר למלה ‪ .‬ו ת י ם ״ ה ר י ה י א ״אותיום״ ש נ ז כ ר ב מ ש נ ת י נ ו ם״ב מ״ב‪ .‬וכן מ פ ו ר ש‬
‫ב ב ב ל י י ״ ד ב׳ )לפי ג י ר ס ת ה ע ר ו ך ע ר ך אוותיאום(‪ :‬ת ״ ר איזהו שיעור אוותיאוס מ ש ל‬
‫ל ש מ ש ו כ ד ‪ .‬ובערוך ע ד ך וותם‪ :‬ת ״ ר איזהו שיעור ו ת ס וכו׳ ס ״ א אותיאוס‪ .‬וכן להלן‬
‫ב ב ב ל י ם׳ ב ׳ ‪ :‬והוא ש ב ד ק ה ע צ מ ה ב ש י ע ו ר וסת‪ .‬א ב ל ב ת ו ה ״ ב להרשב״א‪ .‬ב י ת ז׳ ש״ד‪,‬‬
‫ק ״ פ ע ״ א ‪ :‬ב ש י ע ו ר ו ת ם ו כ ד ‪ ,‬שם‪ ,‬ש ״ ה קם״ג ע ״ א ‪ :‬שיעור ו ת ם ו כ ד ו ת ס‪ .‬וכן‬
‫בקידושין ע ״ ג ב׳‪ ,‬ב כ י ״ מ ‪ :‬ו ו ת ם ‪ ,‬וכן בפיסקי ה ר ש ב ״ ץ גדה פ ״ ט י׳ ע״ד—י״א ע ״ א ‪:‬‬
‫ו ת ם )שמוגה פעמים(‪ ,‬ו כ ן יוצא מ ן הירושלמי‪ ,‬עיין להלן‪.‬‬
‫‪ 28‬דומה ל ש מ ש ו ל א ו ר ש ה י ו נתונק בצד ה ש ק ו ף כיק שיצא השמש‬
‫נ כ נ ס ה א ו ר מ ד זהו ו ם י ם ‪ .‬כ״ה בכי״ו‪ .‬ובדוד שצ״ל‪ :‬זהו ותים‪ ,‬עיין מ״ש לעיל‪,‬‬
‫וכן בירושלמי פ ״ ב ה״ב‪ ,‬מ ״ ט ס ע ״ ד ‪ :‬י צ א ה ש מ ש ו נ כ נ ס ה ע ד זה ה י ו ת י א ו ם‪ .‬וכן‬
‫ב ב ב ל י י ״ ד ב ׳ )לפי ע ר ו ך ה נ ״ ל ( ‪ :‬עם י צ י א ת ה ש מ ש נכנם ע ד ה ר י אוותיאוס ו כ ד ‪.‬‬
‫ו א ש ר לגירםא ‪ .‬א ו ר ״ ב מ ק ו ם ‪ :‬ע ד ‪ ,‬וכ״ה ב כ י ״ ו להלן ש ד ‪ :30‬ותטול ה א ו ר ‪,‬‬
‫וכ״ה בכי״ו להלן ״‪ :649‬ה א ו ר שהוא נתון ת ח ת ה כ ר ו כ ד ‪ ,‬ל א מ צ א ת י לה פתרון‪.‬‬
‫ו ב מ ש ג ה )פ״ב מ״א‪ ,‬מ ״ ד ‪ ,‬ספ״ח( ב כ ל ה נ ו ס ח א ו ת ‪ :‬עדים‪ ,‬עד‪ .‬ובפיה״ג שם‬
‫ע מ ׳ ‪ :110‬בשגי עדים‪ ,‬אילו עדים‪ ,‬לא ע ד י ם מ מ ש הם א ל א מ ט ל ו י ו ת ו ס מ ר ט ו ט י ן של‬
‫ב ג ד ש ה א ש ה ב ו ד ק ת ע צ מ ה ב ה ם ל י ד ע אם נ ד ה ה י א ואם לאו‪ ,‬ואף ע ל פי ש א י ן ר א י ה‬
‫לדבר זכר ל ד ב ר כ ד כ ת י ׳ ו כ ב ג ד ע ד י ם כל צ ד ק ו ת י נ ו )ישעיה ם ״ ד ה ׳ ( ‪ .‬ו כ ב ר ת י ר ג ם‬
‫עקילם )לפי גירוגימוס ב פ י ר ו ש ו שם( א ת ה מ ל ה ‪.‬עדים״‪ ,napnjpiaW-:‬ו פ י ר ש‬
‫גירונימוס ש ם ש ה ב ג ד המלוכלך ב ד ם ע ד ה ו א לבתולה‪ ,‬ו ט ע ה בזה‪ ,‬עיין מ ״ ש ה ג ר י ל‬
‫ג י ג צ ב ו ר ג ב ק ו ב ץ לזכרו ש ל ג‪ .‬ק ה ו ט ע מ ׳ ‪ .314‬וכן מ פ י י ס י נ י י ) ה ו צ ׳ זולאי סוף ע מ ׳ ש״ח(‪:‬‬
‫ט ו מ א ת ה כ ב ג ד עידים‪ ,‬ל כ ן ה י א ובניה מנודים‪ .‬עיין מ״ ש ע ״ ז ב מ א מ ר י ע ל ח ז נ ו ת‬
‫יניי ע מ ׳ ‪.28‬‬
‫‪36‬‬
‫נדה ס״ג עמ׳ ‪643‬‬
‫‪262‬‬
‫‪ 29/31‬אחר ז מ ן שאמרו‪ ...‬ותטול ה ע ד מתחת הכר וכר‪.‬‬
‫בכי״ו‪ :‬ותטול‬
‫האוד‬
‫מ ת ח ת ה כ ר וכר‪ ,‬עיין מ ״ ש לעיל‪ .‬ולעצם העניין׳ עיין ירושלמי פ ״ ב ה ״ ג מ ״ ט ס ע ״ ד ‪,‬‬
‫ב ב ל י ט ״ ו א׳‪.‬‬
‫‪ 31/33‬תוך ז מ ן הזה‪ ...‬ומקטיר ל ה י כ ל ‪ .‬בבלי ט״ו א ‪ /‬ומפרש ה ת ל מ ו ד ש ם ש ד ״ י‬
‫ב נ ו ש ל ר י ב ״ ז סובר כ ש מ א י ה א ו מ ד כ ל ה נ ש י ם דיין שעתן‪.‬‬
‫‪ 33/34‬מעברת ומיניקה ב ו ע ל ה טהור וכל א ש ה ש י ש ל ה וסת ושאר כ ל‬
‫הנשים מטמאות ב מ נ ע וטהורות ל ב ע ל ה ‪ .‬ב ד וכי״ו‪ :‬וטהורות לבעילה‪ .‬ו ב ת ו ס פ ו ת‬
‫י ״ א ב׳ ד ״ ה ת נ י א ‪ :‬וה״ר י ה ו ד ה ב ן ה ד ״ ר י ״ ט כ ת ב ד ר י ש א ד ב ד י י ת א זו ה כ י ש נ ו י ה‬
‫ב ת ו ס פ ת א מ ע ו ב ד ת ו מ נ י ק ה בועלה טהור‪ ,‬פירוש אפילו ל ד ׳ עקיבא‪ ,‬ד א מ ר ל ע י ל ב ר ו א ה‬
‫ד ם ד מ ט מ א ה בועלה למפרע‪ ,‬וכל אשד‪ ,‬ש י ש לה ו ס ת ו כ ן ש א ר כל ה נ ש י ם פ י ׳ ד א י ן‬
‫ל ה ן וסת‪ ,‬ד א י ן ס ב ר א ל פ ר ש ב ת ו ל ה וזקנה ד א ם כן הוד‪ ,‬ת נ י ל ה ו בהדי מ ע ו ב ר ת ו מ נ י ק ה‬
‫ד ד י ש א ‪ ,‬מ ט מ א ו ת ב מ ג ע פירוש לסהרות וסחורות לבעליהן‪ .‬וכ״ה ב ע ר ך גם ב ת ו ם ׳‬
‫ה ר א ״ ש שם‪.‬‬
‫וכן בס׳ התרומה ה ׳ ג ד ה ס י ׳ צ ״ ג ‪ :‬ד ק ת ג י בגווה ב ת ו ס פ ת א מ ע ו ב ר ת ו מ נ י ק ה‬
‫ב ו ע ל ן )וכ״ה בכי״ו( טהור ואשד‪ ,‬ש י ש ל ה ווסת ו ש א ר גשים ט ה ו ר ו ת ל ב ע ל ב מ ה‬
‫ד ב ר י ם אמורים ב ה נ י ח ה בחזקת טהרה וכו׳‪ .‬ועיין ס מ ״ ג לאווין קי״א‪ ,‬ל ״ ז ע ״ ג ו ב ב א ו ר י‬
‫מהרי״א שסיין שם ר פ ״ ד ע״ב‪.‬‬
‫ו מ ע י נ י המפרשים נ ע ל ם ל פ ״ ש ש ה ב ר י י ת א ה ו ב א ה ב י ר ו ש ל מ י פ ״ א ה ״ ב ‪ ,‬מ ״ ט ע ״ א ‪:‬‬
‫מ ע ת ל ע ת ש א מ ר ו מ ג ע ה ב ר ש ו ת הרבים מהו‪ ,‬נ י ש מ ע י נ ה מ ן ה ד א מ ע ו ב ר ת ו מ י נ י ק ה‬
‫ט ה ו ר ו ת לבעליהן‪ .‬וכן אשד‪ ,‬ש י ש ל ה ווסת ו ש א ר כל הגשים ט ה ו ר ו ת ב ב י א ה ו מ ט מ א ו ת‬
‫במגע‪ .‬ה ד א א מ ד ה ודאי מ ג ע ה ב ר ש ו ת ה ר ב י ם ט מ א ‪ .‬ועיין ב פ ״ מ שם‪ .‬ו פ י ר ו ש ו א י ג ו‬
‫מ ת ק ב ל כלל‪ .‬ואפשר מ א ד שהירושלמי ל א כיוון ל ב ר י י ת א שלפנינו‪ ,‬א ל א י ת כ ן ש ב ר י י ת א‬
‫כעין זו מ מ ש נ ש נ ת ה גם לם״ט מ ״ ד ‪ :‬ש ל ש נשים שהיו י ש נ ו ת ב מ ט ה א ח ת ו נ מ צ א ד ם‬
‫ת ח ת א ח ת מ ה ן כולן ט מ א ו ת וכו׳ ותולות זו ב ז ו ו כ ד ‪ .‬ו ב ג מ ר א ש ם )ס׳ ב ׳ ( ‪ :‬ת ״ ר כ י צ ד‬
‫תולות זו ב ז ו עוברה ושאינה ע ו ב ר ה ת ו ל ה ע ו ב ר ה ב ש א י נ ה ע ו ב ר ה ו כ ד ‪ .‬ו ל פ ״ ז י ה י ה‬
‫הפירוש ש א ם ה י ו ג׳ נ ש י ם ב מ ט ה ו נ מ צ א ד ם ת ח ת א ח ת מ ה ן ו ב י נ י ה ן היתד‪ ,‬מ ע ו ב ר ת‬
‫א ו מ נ י ק ה ו ב א ה ב ע ל ע ל ה מ ע ו ב ר ת וכו׳ איגו ט מ א אפילו ב מ ג ע נ ד ה ‪ ,‬מ ש א ״ כ ב ש א ר‬
‫גשים א י ן ה ב ע ל ט מ א מ ע ת ל ע ת ‪ ,‬א ב ל ט מ א מ ג ע )ועיקר ה פ י ר ו ש ב י ר ו ש ׳ ב נ ו ע ״ י שם‪,‬‬
‫עיי״ש(‪ ,‬ו מ כ א ן מ ו כ י ח הירושלמי ש מ ג ע מ ע ת ל ע ת ט מ א א פ י ׳ ב ר ש ו ת הרבים )עיין נ ז י ר‬
‫נ ״ ז א׳(‪ .‬ולפ״ז צריך ל ה ע ב י ר א ת הנקודה ב י ר ו ש ל מ י למקום א ח ר ‪ :‬מ ע ו ב ר ת ו מ ג י ק ה‬
‫טהורות ל ב ע ל י ה ן ו כ ן אשד‪ ,‬ש י ש ל ה ווסת‪ .‬ו ש א ר כל הנשים ט ה ו ר ו ת ו כ ד ‪.‬‬
‫ו כ ן א פ ש ר לפרש א ת ה ב ר י י ת א ש ל פ נ י נ ו ‪ :‬מ ע ב ר ת ו מ י נ י ק ה ב ו ע ל ן טהור וכל‬
‫)אולי צ ״ ל ‪ :‬וכן‪ ,‬כ מ ו בירושלמי( א ש ה ש י ש ל ה ו ס ת ‪ ,‬כ ל ו מ ר בכולן ה ב ו ע ל ט ה ו ר ל ג מ ר י‬
‫ואפילו ממגע‪ ,‬ו ש א ר כ ל הגשים מ ט מ א ו ת ב מ ג ע וטהורות ל ב ע י ל ה )כגי׳ ד וכי״ו(‪,‬‬
‫כלומר מ ט מ א ו ת ב מ ג ע )וגם בועלן בכלל( וטהורות ב ב ע י ל ה )לבעילה = ב ב ע י ל ה ‪,‬‬
‫כ פ י ש ה ע י ר ו ת י בספרי זה בכ״מ‪ ,‬ו ב ד א ש ו ג ה בגגזי ק ד ם ש ל לוין ח ״ ה ע מ ׳ ‪ 181‬ואילך(‪.‬‬
‫ו מ ש ״ ש ו כ ל ב ב א זו הולכת ע ל מ ש נ ה ג ׳ פ ״ ב ‪ .‬ו ע י י ן להלן‪.‬‬
‫ועיין לעיל ! ‪. 6 4 1‬‬
‫‪ 34‬במה ד ב ר י ם א מ ו ר י ם ב ז מ ן ש ה נ י ח ה טהורה וכי‪ .‬לפי ד ע ת רבותינו הראשונים‬
‫הנ״ל ה כ ל ה ו א ה מ ש ך מ ל מ ע ל ה ‪ ,‬ולפי הירושלמי הנ״ל צ ר י ך ל פ ר ש ש כ א ן מ ת ח י ל ע נ י י ן‬
‫בפני עצמו‪ ,‬ו ב ב א זו ה ו ל כ ת ע ל מ ש נ ה ד׳ פ ״ ב ‪ :‬כל ה נ ש י ם ב ח ז ק ת ס ה ר ה לבעליהן‪,‬‬
‫‪s‬‬
‫נדה ס״ג עמ׳ ‪643—644‬‬
‫‪263‬‬
‫‪,‬‬
‫אמר‬
‫וע ז מוסיפה ה ת ו ס פ ת א ‪ :‬ב מ ה ד ב ר י ם וכו׳‪ .‬ועיין ב י ר ו ש ל מ י פ ״ ב ה׳י׳ג נ ע ׳ ׳ א ‪:‬‬
‫ר׳ בא ת י פ ת ר שהניחה בתזקת טהרה‪ .‬ו ע י י ן בבלי י ״ א םע״ב‪ .‬ו ע י י ן במ״ב‪.‬‬
‫‪ 36‬ד ם ה נ מ צ א כ פ ר ם ד י ר וכר‪ .‬בבלי ב״ב כ״ד א ‪ /‬נ ד ה י״ז ב׳ בשם ת נ י ד׳ חייא‪.‬‬
‫‪ 37‬א ם י ד ו ע ש ד ם מ כ ה ט ה ו ר ‪ .‬כרבותינו להלן ‪.6448‬‬
‫עמ׳ ‪644‬‬
‫‪ 1/2‬ר ׳ א ל ע ז ר כ ר י ש מ ע ק אומר‪ ...‬ד ם ה מ כ ה ט ה ו ר ‪ .‬עיין נ ד ה ם״ו א ‪ /‬עיי״ש‪.‬‬
‫ועיין להלן ‪ ,64929‬ושם הגי׳ ד ׳ ש מ ע ו ן ב ן אלעזר א ו מ ר וכר‪.‬‬
‫‪ 2/3‬נ מ צ א א ו מ ר ש ל ש ס פ י ק ו ת ב א ש ה וכר‪ .‬בבלי ‪ n‬ב׳‪ ,‬ועיין ידוש׳ פ״ב ה״ד‪ ,‬ג׳ ע״א‪.‬‬
‫ל מ ג ע ו ת ו ל ה ס ט ו ת ה ו ל כ י ן א ח ר ה ר ו ב ‪ .‬בבלי שם‪ ,‬ועיין ברש״י‪ ,‬תוםפ׳ ורשב״א‬
‫‪4‬‬
‫שם‪ .‬ועיין להלן ‪ 64919‬ומש״ש‪.‬‬
‫‪ 4/5‬ש ח ו ר כ ח ר ת ‪ . . .‬ו א פ י ל ו כ כ ו ת ל ט ה ו ר ‪ .‬בכי״ו‪ :‬ואפילו כ כ ו ח ל טהור‪ ,‬ו ב ד ‪:‬‬
‫ואפילו בכוחל טהור‪ .‬ו ב ב ר י י ת א י ״ ט א ׳ ‪ :‬אפי׳ ככחול טהור‪ .‬ו ע י י ן ב מ ש ג ה ספ״ב‪ ,‬ושם‬
‫ל י ת א ״ואפילו ככוחל״‪.‬‬
‫‪ 5/6‬ל א מ ת ח ל ת בריתו‪ ...‬ש מ ש נ ע ק ר ה ו א מ ש ח י ר ‪ .‬ברייתא הג״ל‪.‬‬
‫זו ק ר ן כ ר כ ו ם כ ב ר ו ר ש י ש בו‪ .‬״זו״ ליתא ב ד וכי״ו‪ ,‬ועיין במשגה ספ״ז‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ 6/7‬ב ע ל י ק ו ל א ב ת ח ת ו ן ב ל ח ו ל א ב י ב ש ‪ .‬כ״ה בכי״ו‪ .‬ובירושלמי פ״ב ה״ו‪,‬‬
‫ג׳ ד ע ״ ב ‪ :‬כ ל ת ולא ב י ב ש בעליון ולא בתחתון‪ .‬ועיין להלן‪ .‬ו ע י י ן ב ב ל י כ׳ א׳‪.‬‬
‫כ ר ו א ה ב צ ל ו ל א כ ר ו א ה ב ח מ ה ‪ .‬הגר״א ז״ל ה ג י ה ‪ :‬וכולן אין רואין אותן‬
‫‪7‬‬
‫א ל א בין חמה לצל‪ .‬וזו היא מ י מ ר א של שמואל ב ב ב ל י כ׳ סע״ב‪ .‬א ב ל בירושלמי ה נ ״ ל ‪:‬‬
‫ברואה א ת הצל ולא ברואה א ת החמה‪ .‬ולפי פשוטו הפירוש הוא ש א פ י ל ו בעליון אין‬
‫משערים בזה ש מ ו פ נ ה כלפי ה ש מ ש )כי א י ן זה ברור שבו( א ל א ב א ל ה ש א י ן רואים‬
‫א ת ה ש מ ש ‪ .‬וכן הפירוש גם בתוספתא‪ .‬ו ב פ ״ מ פ י ר ש ע ״ פ ה ב ב ל י כ׳ א׳‪.‬‬
‫‪ 7/8‬ב מ י א ד מ ה כ י צ ד מ ב י א ‪ . . .‬ו מ צ י ף ע ל י ה מ י ם ‪ .‬כ״ה בכי״ו‪ .‬ועיין במשגה‬
‫ס פ ״ ב ו ב ב ר י י ת א כ׳ א׳‪ .‬ועיין ב פ י ה ״ מ להר״מ םפ״ב‪.‬‬
‫‪ 8/9‬ר ׳ י ה ו ד ה א ו מ ר מ ב ק ע ת ס כ נ י ו כ ר ‪ .‬עיין בברייתא הנ״ל‪ .‬אבל בכי״מ ש ם ‪:‬‬
‫ר׳ י ה ו ד ׳ או׳ מ ב ק ע ׳ י ו ד פ ת ר׳ יוסי או׳ מ ב ק ע ׳ סיכני ר׳ ש מ ע ׳ ב ן א ל ע ׳ מ ש ו ׳‬
‫ר׳ מ א י ר א ר א ף בקע׳ ים גינוםר כ י ו צ ׳ בהן‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫מ ש ע ר י ן א ו ת ן ע כ ו ר ק ואין מ ש ע ר י ן א ו ת ן צ ל ו ל י ן ‪ .‬וכ״ה בפיה״מ להר״מ םפ״ב‬
‫הגיל‪ .‬ועיין הגי׳ בבבלי כ׳ א׳‪.‬‬
‫!‪ !0/1‬צ ל ל ו ל א יחזור ו י ע כ ר ם ש נ י י ם ‪ .‬וכן בד‪ :‬ל א יחזור ויעכרם שניי׳)=שנייה>‪.‬‬
‫וכן ב י ר ו ש ל מ י פ ״ ב ה״ו‪ ,‬נ ׳ ע ״ ב ‪ :‬ד ת נ י יצללו ו ל א יעכרו‪ .‬ונ״ל ברור ש צ ״ ל ‪ :‬ד ת נ י‬
‫ל ל ן לא יעברו )והיו״ד של תני‪ ,‬וכן הוי״ו של צללו נכפלו ו נ ת ח ב ר ו ב ס ע ו ת ל מ ל ה‬
‫שלאחריה‪ ,‬כרגיל בכת״י(‪ ,‬וזו היא ה ב ר י י ת א שלפנינו‪ ,‬ו ע ״ פ זה מ ו ב ן יפה ה מ ש ך‬
‫הירושלמי‪ ,‬ע י י ן להלן‪ .‬ופי׳ ה פ ״ מ שם ת מ ו ה מאד‪.‬‬
‫א ב ל ב ב ב ל י כ׳ א ׳ ‪ :‬צללו חוזר ועוכרן וכר‪ .‬ו ב ס מ ״ ג ל א ו ו י ן ר י ש קי״א‪ ,‬ל ״ ה ע ״ ד ‪:‬‬
‫ואם צללו חוזר ו מ ע כ ר ן אמנם ב ת ו ס פ ת א שגים )צ״ל‪ :‬שגיגו( צללו ל א יחזור ויעכרם‬
‫פעם שנייה‪ ,‬ו ת ל מ ו ד ש ל נ ו עיקר‪.‬‬
‫צ‬
‫ו ל מ ע ש ה נהגו כ א ן גם ב א ״ י לפי מ ס ו ר ת ה ב ר י י ת א ש ב ב ב ל י ‪ ,‬וכ״ה בירושלמי ה נ ״ ל ‪:‬‬
‫מ ן ה ד א ד ת נ י צללו לא י ע כ ר ו )כצ״ל‪ ,‬כ מ ו ש ה ג ה ת י לעיל(‪ .‬ר׳ ח נ י נ ה עכר )כלומר ה י ה‬
‫נדה פ״ג—ד עמי ‪644‬‬
‫‪264‬‬
‫עוכר שנייה א ת המים שצללו( אמרון קומי ר׳ יוחנן ר׳ חנינה עכר ואת לא ע כ ר וכו׳‬
‫בגין דר׳ חנינה עיניה‬
‫שביעה בעובדייה אפילו עכור ) = עכד( לא פסליה‪ ,‬כ ל ו מ ד‬
‫אפי׳ עכר בפעם שנייה לא פסליה‪.‬‬
‫‪ 11‬שאין שעור למים ולעפר‪.‬‬
‫בפיה״מ להר״מ סם״ב הנ״ל‪ :‬ושם אמרו אין שיעוד‬
‫למים ולעפר‪ .‬ועיין הגי׳ בבבלי כ׳ א*‪.‬‬
‫‪ 11/12‬כמזנ שני חלקים מים ואחד יין מן היק השרוני‪.‬‬
‫‪ 12‬הדומה לכרמלי חדש ו ל א ישן‪ .‬עיין בבלי כ״א א׳‪ ,‬ברש״י ובגליון שם‪ .‬ועיין‬
‫משנה ספ״ב‪.‬‬
‫בה״ג ה׳ גדה‪ ,‬ד״ו ס״ד סע״ד‪.‬‬
‫פ״ד‬
‫‪ 13‬המפלת חתיכה‪ ...‬וכן ה י ה שמעק בן א ל ע ז ר אומר ו כ ד ‪ .‬בבלי כ״א ב ‪/‬‬
‫ושם‪ :‬וכן היה ר׳ שמעון בן מ ג ם י א וכד‪ ,‬ובכי״מ שם ר׳ שמעון סתם )בלי שם האב(‪.‬‬
‫‪ 14/15‬המפלת מק קליפה‪ ...‬אדומק‪ .‬אפשר מאד שזו היא סיםקא קטועה מ מ ש נ ה‬
‫ב׳ פ״ג‪ ,‬כרגיל בתוספתא‪ ,‬ועיין לשון הברייתא בבבלי כ י ב ב׳‪.‬‬
‫‪ 15/16‬רבן שמעון בן נמליאל אומר מ מ עב ת ן ברוק ע ל הצפורן אם נ מ ח ו‬
‫וכוי‪ .‬כ י ה בכי״ו‪ .‬ועיין בבלי כ י ב ב׳‪.‬‬
‫‪ 16/22‬אמר ר׳ א ל ע ז ר בר׳ צדוק‪ ...‬ושאלו א ת ר ׳ צדוק והלך ר׳ צמק‪...‬‬
‫מפלת שערות אדומות‪ .‬כל הברייתא בקיצור לשון בירוש׳ פ״ג ה״ב‪ .‬נ׳ ע״נ‪ .‬ובלשונה‬
‫)בערך( בבבלי כ״ב בי‪ ,‬אלא ששם בכל מקום ‪.‬אבא״ במקום ‪ .‬ר ׳ צדוק״ ש ב ת ו ס פ ת א ‪.‬‬
‫וצ״ל שלפי מסורת הבבלי שמע ר׳ אלעזר בר׳ צדוק את הדברים מפי ר׳ צדוק עצמו‪,‬‬
‫ולפי מסורת התוספתא שמע מפי אחר בשם אביו‪ ,‬עיין מ״ש לעיל עמ׳ ‪.34‬‬
‫‪ 22/23‬המפלת כמק בהמה ח י ה ועוף דברי ר׳ מאיר וחכמים אומרים עד‬
‫שיהא בו צורת אדם‪ .‬כיה בכי״ו‪ ,‬ואין שם המלה ״ממאה׳ בדברי ר״מ‪ ,‬ולפי גירסא זו‬
‫יש לפנינו פיסקא ממשנת בכורות רפ״ח‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫ועיין במשנה כאן פ״ג םמ״ב‪ .‬ובםיה״מ להר״מ שם עמ׳ ‪ :128‬ר׳ מאיר אומד‬
‫אינו ולד עד שיהיה כ ל פניו בצורת פני אדם וחכמים אומרים משיש בפניו ק צ ת‬
‫תארי פני אדם הרי זה ולד וכו׳ ואף על פי שנראה מזאת המשנה שר׳ מאיר הוא‬
‫המחמיר וחכמים מקילין בכל ז א ת ה ת ב א ר מן התוספתא מה שזכרתי לך‪ .‬וציין‬
‫דיריגבורג לתוספתא שלפנינו‪ ,‬ולא דק‪ ,‬כי מן התוספתא שלפנינו מוכח בדיוק ה ה פ ך‬
‫מפי׳ הד״מ‪ .‬וכוונת רבינו היא לברייתא שבבבלי כ״ג ב׳‪ :‬והא איפכא תניא ר״מ א ו מ ר‬
‫כל צורת וחכיא מצורת‪ .‬ועיין ברש״י ותוספ׳ שם‪ .‬ובתשלום תוספתא עמ׳ ‪ 7‬צ י י נ ת י‬
‫שכן היא דרכו של הרמב״ם ביחוד לקרוא לברייתות שבבבלי—תוספתא‪.‬‬
‫‪ 23/25‬אמר ר׳ חנינא בן נמליאל נראק דברי ר• מאיר‪ ...‬שאק בו מצורת אדם‪.‬‬
‫וכן בכי״ו‪ :‬אמר ר׳ חגגיה בן גמליאל וכד‪ .‬ובבבלי כ״ג א ׳ ‪ :‬מיתיבי ר׳ חנינא ב ן‬
‫א ג ט י ג נ ו ס אומר גראין וכד חסודי מיחסרא והכי קתני ר׳ חנינא בן א נ ס י ג ג ו ס‬
‫אומר נראין דברי ר״מ וכד‪ .‬ובכי״מ שם‪ :‬מיתיבי ר׳ חנינ׳ בן א ג ס י ג ג ׳ או׳ גראין‬
‫דברי ר׳ מאיר וכו׳ חסודי מחסר׳ והכי קתני נראין דב׳ ר׳ מאיר וכו׳‪.‬‬
‫‪ 25‬שהפילה דמות עורב וכר‪ .‬לפי הבבלי כ״ג א׳ גם ר״מ מודה בהפילה עורב‬
‫שאינה טמאה לידה‪ ,‬א ב ל בירושלמי פ״ג ה״ב‪ .‬נ׳ ע י ג ‪ :‬מקשי לה על ד ר ׳ מאיר‬
‫נדה פ״ד עמ׳ ‪644‬‬
‫‪265‬‬
‫‪ .‬לה דמות עורב עומד בראש הדקל ואומר )בריש או״ז‪ ,‬ג׳ סע״א ובתום׳ הרא״ש‬
‫כאן ב״ג םע״א‪ :‬א ו מ י ( לו בא וחלוץ או ייבם‪.‬‬
‫‪ 27‬צורת פנים שאמרו א ח ד מכל צורת הפנים ‪ pn‬מאזניים‪.‬‬
‫ברייתא בבבלי‬
‫כ״ג ב׳׳ ועיין ירוש׳ ס״ג ה״ב‪ ,‬נ׳ ע״ג והשוה בבלי שם‪.‬‬
‫‪ 27/29‬וסנדל שאמרו‪ ...‬צורת אדם‪ .‬ידוש׳ פ״ג ה״ד‪ ,‬ג׳ ע״ד‪ ,‬בבלי כ״ה ב׳‪.‬‬
‫ובס׳ יחוסי תו״א כת״י ערך ר׳ יהודה נשיאה‪ :‬גרסי׳ במס׳ נידה פ׳ המפלת ת״ר‬
‫בתוספתא דנידה פ׳ המפלת סנדל דומה וכו׳‪.‬‬
‫‪ 29‬ולמה אמרו סנדל וכוי‪ .‬עיין בבלי להלן שם‪.‬‬
‫‪ 30/31‬שמא תפיל עמו‪ ...‬נמצאתה מונה ת ח ל ת ל נ ד ה ראשון‬
‫וכוי‪ .‬עיין בבבלי‬
‫שם וברש״י ד״ה שאם‪.‬‬
‫‪ 32‬תחלתה כחוט הערב וראשה כתורמוס וחלולה כחצוצרת‪ .‬כ״ה ב ד וכי״ו‪.‬‬
‫ובירושלמי פ״ג ה״ד‪ ,‬נ׳ ע״ד‪ :‬אי זו היא שיליד‪ .‬שאמרו כל שהיא דומה לחוט ערב‬
‫וראשה תפוח כתורמוס‪ .‬ר ב ן שמעון בן גמליאל אומר וכו׳ וחללה כחצוצרת ואין‬
‫שילייה פחותה ממפת‪ .‬כלומד‪ ,‬הירושלמי מפסיק באמצע בדברי רשב״ג‪ ,‬וחלולה‬
‫כחצוצרת ואין שיליא וכו׳ הוא מסתם התוספתא‪ .‬ועיין הגירסא בבבלי כ״ו א׳ ובפיה״ג‬
‫טהרות ‪ .112‬ועיין ברש״י שם ד״ה וסופה‪.‬‬
‫‪ 32/33‬א ק ש ל י ה פחותה מטפח‪ .‬ירושלמי ובבלי הג״ל‪ ,‬ירושלמי סוכה פ״ג ה״א‪ ,‬ג״ג ע״ג‪.‬‬
‫‪ 33‬רבץ ש מ ע ק בן נ מ ל י א ל אמר וכוי‪ .‬עיין בירושלמי ובבלי הג״ל‪.‬‬
‫‪ 33/34‬ולמה אמרו ש ל י א ו ה ל א ש ל י א ש א ק עמה ו ל ד ‪ .‬הגד״א ז״ל מגיה‪ :‬ולא‬
‫אמרו שליא ולד אלא שאין שליא שאין עמה ולד‪ .‬ועיין במשגה ד׳ פ״ג‪.‬‬
‫‪ 34/35‬הטיבור חיבור באדם ע ד טפח ליטמא ולטמא אבל בבהמה חבור‪.‬‬
‫הגר״א ז״ל הגיה‪ :‬אבל בבהמה ]אינו[ חבור‪ .‬ופירש שדווקא באדם שאינו נופל מאליו‬
‫הוי חיבור ע ד טפח‪ ,‬אבל בבהמה גופל מאליו ולפיכך איגו חיבור‪ .‬ומכאן יוצא שאפילו‬
‫סופו להחתך הוי חיבור‪ .‬ועיין נזיד נ״א א ‪ /‬ולהלן ‪ 679‬ש ד ‪ 27/28‬מונה בכי״ו ‪.‬שדרה״‬
‫יחד עם צפרניים ושיער‪ ,‬וכבר שיערתי שם שצ״ל‪ :‬טיבור‪ ,‬במקום‪ :‬שדרה‪ .‬עיין מש״ש‪.‬‬
‫ואולי דינו כאבר המדולדל‪ .‬עיין מ״ש לעיל ‪ .57128‬ועיין חולין פ״ט מ״ז ולעיל ‪61136‬‬
‫)*עגיין בהמה(‪ .‬ומ״מ לא מצאתי ברייתא זו לא בבבלי ולא בירושלמי וגם הרמב״ם‬
‫‪,‬‬
‫לא הביאה‪.‬‬
‫‪ 35/36‬ע ו ר היוצא מעור פניו של אדם בין ח י בין מת טהור‪ .‬בכורות ד ב ‪/‬‬
‫עיי״ש במפרשים‪ .‬ובזר זהב להגד״א ז״ל פירש‪ :‬״עור הבא כנגד פניו של אדם‪.‬‬
‫יש תינוקות שנולדין בכפה על ראשם ונגד פניהם״‪ .‬ולפי האגדה נולד גד באופן כזה‪,‬‬
‫שכן מביא הרחיד״א במדבר קדמות מערכת ג סי׳ י״ט בשם פי׳ ר׳ אפרים על‬
‫התורה כת״י‪ :‬גד גולד מחופה עוד כמו בגד‪ ,‬וזה רמז בא גד בגד‪ ,‬והוא סי׳ טוב‬
‫לכל הנולדים כך )עיין בבריטיש אנציקלופידיא עדך־‪.(08111‬‬
‫‪ 36‬ומותר בהנאה‪ .‬מכאן משמע שסתם עור של מת אסור בהנאה‪ .‬ועיין תוםפ׳‬
‫חולין קכ״ב א׳ ד״ה עורות ומה שהעירו בגליון שם‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫שם‪ :‬ואיזהו ש פ י ר מרוקם ה י ה א ב א ש א ו ל אומר ת ח ל ת ברייתו ב ר ו ש ם ‪.‬‬
‫ב ד ‪ :‬תחלת‬
‫ברייתו‬
‫ב ר א ש ו ‪ .‬וכן‬
‫אבא שאול אומ׳ תחלת ברייתו‬
‫ברייתו של ולד‬
‫מ ר א ש ו ‪ .‬וכן‬
‫‪,‬‬
‫בבבלי כ״ה א ‪ :‬ת נ ו ר ב נ ן איזהו שפיר מרוקם‬
‫מ ר א ש ו ‪ .‬וכן באגדות התלמוד ועין י ע ק ב ‪ :‬ת ח ל ת‬
‫ב א ר ז ח״א ה׳ נדה סי׳ שד״מ‪ ,‬מ״ו ע״ג‪ :‬מראשו‪.‬‬
‫נדה פ״ד עמי ‪644‬‬
‫‪266‬‬
‫וכן ב פ י ם ק י ה ר ש ב ״ ץ ‪ ,‬נ ד ה פ״ג‪ ,‬ד ׳ ע י ג ‪ :‬ת ח י ל ת ש פ י ר מרוקם וכו׳ ה י א מ ר א ש ‪.‬‬
‫א פ י ה א ׳ ‪ :‬ד ת נ י א מ ה י כ ן הולד נוצר מ ר א ש ו ו כ ד א ב א ש א ו ל א ו מ ד מ ט י ב ו ד ו‬
‫י ן אילך ו א י ל ך ו כ ד ‪ .‬ו ב מ ה ״ ג ויקרא ע מ ׳ ‪ :259‬מ א י כ ן מ ת ח י ל ה ו ל ד ל י ב ר ו ת‬
‫ר׳ מ א י ר א ו מ ר מ ר א ש ו מ ש ל י ח ש ד ש י ו ו כ ד א ב א שאול א ו מ ר מ ט ב ו ר ו מ ש ל ח ש ר ש י ו‬
‫א י ל ך ואילך‪ .‬וכן ב מ ד ר ש ח מ ד ת הימים לר״ש ש י ב א ז י ר י ש ת ז ר י ע י״ז ע ׳ ׳ ב ‪ :‬מ א י כ ן‬
‫מ ת ח י ל ה ו ל ד ל ה צ ט י י ד ר׳ מ א י ד א ו מ ר מ ר א ש ו מ ש ל ח שרשיו ו כ ד ‪ ,‬ו ע י י ״ ש י ״ ח ר ע ״ א ‪.‬‬
‫ובתוספי כ ״ ה א ד ״ ה ת ח ל ת ת מ ה ו מהסוגיא ה נ ״ ל שרואים מ ש ם כ י א ב א ש א ו ל‬
‫סובר ש ת ח י ל ת ברייתו מ ס י ב ו ת ‪ ,‬ו כ ת ב ו ‪ :‬ונראה ל ר ״ ת דגרם ב ר ש ו ן ‪ ,‬וכן פ ר ״ ח ו ב ת ו ם ‪/‬‬
‫פ י ׳ כעין ח ג ב דםלעם מ ת ד ג מ י ג ׳ ד ש ו ‪ /‬וכ״ה ב ע ר ך גם ב ת ו ם פ ה ד א ״ ש שם‪ ,‬וגם ה ו א‬
‫מ ע י ד ש ב ת ו ס פ ת א ה ג י ׳ ‪ :‬ברשון‪ .‬ובאו״ז סוף סי׳ ש ד ״ מ ה ג י ל ‪ :‬ת ח ל ת ב ר י י ת ו כ ר ש ו ן‬
‫פי׳ כםלעם דמתרגמי׳ רשוגא‪ .‬כלו׳ כך הוא ק ט ן בתחלה‪ ,‬ו ה ״ ג ב ס ר ״ ח ו ב ע ר ו ך ) ע ד ך‬
‫רשון( ובויקרא רבה )עיין להלן( ובתוספי‪ .‬ועיין ב ת ו ס פ ׳ יומא פ י ה םע״א‪ .‬וכן ב פ י ה ״ ג‬
‫ט ה ר ו ת עמ׳ ‪ :112‬שפיר וכו׳ ועיקרו כרשון ש ה ו א ח ג ב תרגום‪ .‬ועיין ב ה ע ר ו ת ש ם ‪.‬‬
‫ובילקוט איוב רמז ת ת ק ״ ה ‪ :‬ת נ ו ר ב נ ן א ב א שאול אומר א י זהו ש פ י ר מרוקם ת ח ל ת‬
‫ב ר י י ת ו ב ר ש ו ם ) ב ד ״ ו ‪ :‬כרשום( ו כ ד ‪.‬‬
‫ו ב י ו מ‬
‫ן‬
‫מ‬
‫ש‬
‫‪9‬‬
‫ח‬
‫ש ר ש‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ו ב י ר ו ש ל מ י פ״ג ה״ג‪ ,‬נ ׳ ע ״ ד ‪ :‬אי זהו ש פ י ר מרוקם ש א מ ר ו כל ש ת ח י ל ת ב ר י י ת ו‬
‫ל ד ש ו ן א י ן בודקין אותו וכו׳ ת ג י א ב א שאול א ו מ ד מ ס י ב ו ת א ד ם ג ו צ ר‬
‫דומה‬
‫ו מ ש ל ח ש ר ש י ן מיכן ומיכן‪.‬‬
‫ובויקרא ד כ א פ י י ד — ח ׳ ‪ :‬ת נ א צורת הולד כ י צ ד ת ח ל ת ב ר י י ת ו ד ו מ ה ש ת י ע י נ י ו‬
‫כ ש ת י טיפין וכד‪ .‬כ ״ ה ב ד ׳ קושטא ו ב ד י ו ‪ .‬ובכי״ל ש ם ‪ :‬ד ו מ ה ל ר א ש ו ו כ ד ‪ ,‬ו ב כ י ״ ר ‪:‬‬
‫ד ו מ ה ל ר א ש ו ן ו כ ד ‪ .‬ובילקוט המכירי תהלים פ׳ ק ל ״ ט ח ״ ב ע מ ׳ ‪ . :270‬ו י ק ר א ר ב ה‬
‫ת נ א צורת הולד כ י צ ד ת ח ל ת ברייתו ד ו מ ה ל ר א ש ד ד י ן ב׳ עיניו״ ו כ ד ‪ ,‬ו צ ״ ל ש ם ‪:‬‬
‫דומה לראש׳‪ ,‬ד א י ן ב׳ עיניו וכו׳ )עיין להלן(‪ ,‬ולפני הערוך ואו״ז ה נ ״ ל ה י ת ה ש ם‬
‫ה ג י ר ם א ‪ :‬דומה לרשון‪.‬‬
‫ומאלפים מ א ד הם ד ב ר י יניי )פיוטי ע י י הוצ׳ ד ״ ר זולאי ע מ ׳ ק ל ״ ב ( ‪ :‬ב ר י י ת‬
‫ת ח ל ת ו כ ת ב ג י ת ח ר ג ו ל וכו׳ ג ל י ל י א י ש ו נ י ו כ מ ו ט י פ י ז ב ו ב )ועיין להלן( ו כ ד ‪ .‬ו ב ר ו ר‬
‫שמקורו היא ה ב ר י י ת א שלפגיגו‪ ,‬והוא גרם בה כגי׳ ה י ר ו ש ל מ י ו ה ת ו ס פ ת א ו ה ר א ש ו נ י ם‬
‫ה נ ״ ל ‪ :‬כ ר ש ו ן ‪ ,‬א ל א ש ה ו א ת ר ג ם ‪ :‬כרשון — כחרגול‪.‬‬
‫ו ב ת ו ״ כ ש מ י נ י פרק ה ׳ ה ״ ט ‪ ,‬נ ׳ ע ״ ד ‪ :‬סלעם זה הרשון‪ .‬חרגול ז ה נפול‪ .‬ו כ ״ ה‬
‫ב ת ״ י ש ם ‪ .‬ו כ ן ה י ה בתד״כ ש ל פ נ י ה ת ל מ ו ד חולין ם ״ ה א ׳ ) ו ע י י ״ ש ם״ו ר ע ״ א ו ב ר ש ״ י שם(‪.‬‬
‫א ב ל ב ש ם ד ב י ר׳ י ש מ ע א ל מ ב י א ה ת ל מ ו ד שם )ם״ה ב ׳ ( ‪ :‬סלעם זה נ י פ ו ל וכו׳‬
‫ז ה ד ש ו ן ‪ .‬ולהלן שם )ס״ו א ׳ ( ‪ :‬מ ר כי א ת ר י ה ומר כי אתריה‪ .‬ו י נ י י‬
‫חרגול‬
‫ה ש ת מ ש כ א ן ב ד ב י ר׳ י ש מ ע א ל או בתרגום ש נ ע ש ה ע ״ פ ד ב י ר׳ י ש מ ע א ל ‪.‬‬
‫ו ב ד מ ב ״ ם פ ״ י מה׳ איסורי ב י א ה ה ״ ג ‪ :‬ת ח ל ת ב ר י ת ו ש ל אדם ג ו פ ו כ ע ד ש ה‬
‫ו כ ו ‪ /‬ולכאורה ה י ה נ ר א ה שכן פירש רבינו א ת ד ב ר י ה ב ר י י ת א ל ה ל ן ‪ :‬וגויתו כ ע ד ש ה —‬
‫גופו כעדשה‪ ,‬א ע ״ פ ש מ ת ו ך ה ע נ י י ן מ ש מ ע שהכוונה שם ל ר א ש גויתו‪ .‬א ב ל ר א י ת י‬
‫ב מ ד ר ש ה ג ד ו ל ת ז ר י ע ע מ ׳ ‪ :269‬ושפיר מרוקם‪ .‬מ א י ש פ י ר מרוקם‪ .‬ת א ש מ ע ד א מ ר‬
‫ש א ו ל ת ח ל ת ב ר י י ת ו של אדם ג ו פ י ה כ ע ד ש ה ש ת י ע י ג י ו כ ש ת י ט י פ י‬
‫אבא‬
‫ז ב ו ב ו כ ד ‪ .‬ו ק צ ת ר ח ו ק בעיגי ש ב ע ל מה״ג סידר א ת ה ב ר י י ת א כאן ע ״ פ פסק ה ד מ ב ״ ם‬
‫ה נ י ל ‪ ,‬ע י י ״ ש הםיגגון‪.‬‬
‫נדה פ״ד עמ׳ ‪644—645‬‬
‫‪267‬‬
‫‪ 37‬שתי עיניו כשתי טיפין של זבוב‪ .‬כ״ה בכי״ו‪ .‬ובירושלמי הנ״ל‪ :‬תני ר ו א י ן‬
‫שתי עיניו כמין שתי טיפין של זבוב‪ .‬וכן בוי״ד הנ״ל בכי״ר‪ :‬ר א י ן שתי עיניו וכו‪/‬‬
‫וכן היה לפגי ילקוט המכידי לפי הגהתי הג״ל‪.‬‬
‫שם‪ :‬פ י ו מ ת ו ח כ ש ע ו ר ה ‪ .‬כ״ה בכי״ו‪ .‬ובדי‪ :‬פי מתוח כ ש ע ר ה ‪ .‬ובבבלי‬
‫הנ״ל‪ :‬ופיו מתוח כחוט השערה‪ .‬וכ״ה באגדות התלמוד ועין יעקב שם‪ ,‬וכ״ה באו״ז‬
‫ופיסקי הרשב״ץ הג״ל‪.‬‬
‫ובירושלמי הג״ל‪ :‬פיו פ ת ו ח כשעורה‪ .‬ובילקוט הג״ל‪ :‬ופיו פ ת ו ח כחוט‬
‫השערה‪ .‬וכ״ה ברמב״ם ומדה״ג הג״ל‪ .‬ובפיוטי יגיי הג״ל‪ :‬פ י )כגי ד( פתוח‪ ,‬כשערה‬
‫מתוח‪ .‬והוא חבר את שגי הגוםחאות‪.‬‬
‫ובויקרא רבא הג״ל‪ :‬פיו דומה לשעורה‪ .‬ובכי״ל שם‪ :‬פיו משוך כשערה‪.‬‬
‫‪ 38‬ובריתו כעדשה‪ .‬וכ״ה בבבלי ובוי״ד הגיל‪ .‬אבל בירושלמי‪ :‬גוייתו כטיפה של‬
‫זבוב‪ .‬וכן מעתיק מוי״ר במכירי הג״ל‪ :‬וגויתו כטיפה א׳ של זבוב‪ .‬ולפגי יגיי הג״ל‬
‫היתד‪ .‬כנראה הגי׳‪ :‬כ ש ע ר ה ‪ .‬והחילוף בין ‪.‬שערה״ ו‪.‬עדשה״ בא ע״י סירוס האותיות‪.‬‬
‫שם‪ :‬ואם היתה נקבה נ ו י ת ה כשעורה לארכה‪ .‬וכן בירושלמי הנ״ל‪ :‬ואס היתה‬
‫נקיבה ג ו י י ת ה מתוח כשערה )צ״ל‪ :‬כשעורה(‪ .‬ובבבלי הנ״ל‪ :‬ואם היתד‪ .‬נקבה‬
‫ג ד ו ג ה כשעורה לארכה )ועיי״ש גם כ״ה ב׳(‪ .‬ובכי״מ שם‪ :‬נ ד ו נ י׳ כשעור׳ וכד‪.‬‬
‫ובאו״ז הנ״ל‪ :‬נידוגית כשעורה וכו׳‪ .‬ובאגדות התלמוד ועין יעקב הנ״ל‪ :‬ואם )בעין‬
‫יעקב‪ :‬אם( היתה גקבה ג כ ר ת כשעורה סדוקה לארכה‪ .‬ובילקוט הנ״ל‪ :‬אם היחד‪.‬‬
‫נקבה נ ר א י ת כשעורה סדוקה לארכה‪.‬‬
‫ובדור בעיני שכל אלה תיקונים הן‪ ,‬והנכון כלפנינו‪ :‬ואם היתה נקבה ג ד נ ה‬
‫)כצ״ל במקום‪ :‬גדוגד‪ (.‬כשעורה וכד‪ ,‬ופירושו תיק שלה— כיגוי לגווייתה‪ .‬וכן מתרגם‬
‫בוולגטה את הפסוק בדהי״א כ״א‪-‬כ״ז )אל גדגה(‪ .in vaginam :‬וזה מתאים בדיוק‬
‫לתוספתא וירושלמי‪.‬‬
‫והמלה ‪.‬גדן״ במובגה הכללי גם לעיל ‪ 4353‬ובהקבלות )ע״פ דגיאל ז ‪ /‬ט״ו(‪.‬‬
‫וברמב״ם הג״ל‪ :‬ואם ראה אותו מקום כשעורה סדוקה וכד‪ .‬ובמה״ג הגיל‪:‬‬
‫ואם יש באותו מקום כשעודד‪ ,‬סדוקה וכד‪ .‬ובםיסקי רשב״ץ הג״ל בטעות‪ :‬ואם היא‬
‫נקבה סדוקה כסדק השעוה‪ .‬ובוי״ר הנ״ל‪ :‬ואס היתה נקבה סדוקה כשעורה לארכה‪.‬‬
‫שם‪ :‬פ י ת ו ח ידים ותלים אץ לו‪ .‬וכן בירושלמי הנ׳יל‪ :‬ופיתוח ידים ורגלים אין‬
‫לו אדיין‪ .‬ובוי״ר הג״ל‪ :‬ג ת ו ח ידים ורגלים וכד‪ .‬ובבבלי הג״ל‪ :‬וחתוך ידים ורגלים וכד‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫עמ׳ ‪645‬‬
‫‪ 1/‬אץ משערץ במים וכד‪ .‬ירושלמי פ״ג ה״ג׳ נ׳ ע״ד‪ ,‬בבלי כ״ה םע״ב‪.‬‬
‫‪ 2/3‬מפני שהשמן ר ך ומזכזך ואין ת א י ן אותו אלא בחמה‪ .‬בירושלמי שם‪:‬‬
‫מפגי שהוא מתון ומזגזג ואין בודקין אותו אלא בחמה‪ .‬ובבבלי שם‪ :‬שהשמן דך‬
‫ומצחצחו ואין רואין אלא בחמה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 3/4‬המפלת שפיר שלא מרוקם‪ ...‬אינו ולה בבלי כ״ה א׳‪.‬‬
‫‪ 4/5‬ור׳ ישמעאל בר׳ יוסי אמר משם אביו‪ ...‬הרי זה ולד‪ .‬עיין בבבלי כ״ה‬
‫לע״א וירושלמי פ״ג רה״ג‪ ,‬ג׳ ע״ד‪ .‬ועיין ירושלמי פ״ג םה״א‪ ,‬ג׳ ע״ג‪.‬‬
‫‪ 5‬השליא בבית הבית טמא וכי‪ .‬פיםקא זו גם במשגה פ״ג מ״ד‪ ,‬וכל הברייתא‬
‫בבבלי כ״ז א ‪ /‬עיי״ש‪.‬‬
‫נדה פ׳׳ד—ה עמ׳ ‪645‬‬
‫‪268‬‬
‫‪ /7‬אי א ת ה מ ו ד ה ש א ם ה ו צ י א ה ל ב י ת החיצון וכר‪ .‬ירושלמי פ״ג ה ״ ה נ״א ע ׳ ׳ א ‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫ועיין בבבלי הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 8/10‬י צ א מ ח ו ת ך או מ ס ו ר ס ‪ . . .‬זו פ ד ח ת ו ‪ .‬עיין בברייתא שבבבלי כ״ט א׳‪.‬‬
‫‪ 10/11‬ה מ פ ל ת ב י ר י ת נ ו ף שאינו ה ת ו ך ו ב י ד י ת ר א ש ו ש א י נ ו ח ת ו ך א י נ ו ו ל ד ־ ‪.‬‬
‫כ י ה בכי״ו ובתו״כ דיש תזריע ה״ח‪ ,‬ג״ח ע״א‪ :‬יכול ה מ פ ל ת ב ר י י ת ר א ש ש א י נ ו‬
‫חתוכה בריית הגוף שאיגו חתוך ו כ ו ‪ /‬והובא בבבלי כ״ד ב׳‪ .‬ועיין ר מ ב ״ ם פ ״ י מ ה ׳‬
‫איסורי ביאה הי״א‪ ,‬והסדר שלו מתאים לתוספתא כאן‪ ,‬עיי״ש היטב‪.‬‬
‫‪ 11‬יד ח ת ו כ ה ו ר נ ל ח ת ו כ ה ה ר י זה ו ל ד ‪ .‬בבלי י״ח א ‪ /‬ועיין בירושלמי פ ‪ -‬ב ה ״ ד ‪,‬‬
‫‪ , ,‬״ ‪ .‬ועיין רמב״ם הניל‪.‬‬
‫‪ 11/12‬יד א ט ו מ ה ו ר ג ל א ט ו מ ה אינו ו ל ד ‪ .‬כלומר יד שאינה חתוכה‪ ,‬ועיין ר מ ב ״ ם ה נ ״ ל ‪.‬‬
‫‪ 12/13‬גוף א ט ו ם איגו ו ל ד איזהו גוף אטום‪ ...‬איגו ו ל ד ‪ .‬עיין הברייתא ב ב ב ל י כ״ג ם ע ״ ב ‪.‬‬
‫א‬
‫ע‬
‫‪ 13‬המפלח ואק ידוע מ ה היא תשב ל ז כ ר ולגקבה ולגדה‪ .‬מ ש נ ה ס ״ ג מ ״ ו ‪.‬‬
‫‪ 1 4 / 1 7‬ו ל מ ה א מ ר ו ל נ ד ה ש א ם ת ר א ה ‪ . . .‬ו ת ח ל ת נ ד ה ל א ח ר ו ן ‪ .‬עיין ב ב ל י ל ׳‬
‫רע״ב‪ .‬ולכאורה משמע כאן שהבאור הולך על המשנה הנ״ל‪ ,‬ועיין ת ו ס פ ׳ ה ר א ״ ש‬
‫ל‬
‫‪ 17/1*9*°‬א מ ר ר׳ י ש מ ע א ל מ ע ש ה ב נ ל פ ט ר ה ‪ . . .‬א מ ר ו ל ו איי‪ ,‬מ ב י א י ן ר א י י ה מ כ א ץ ‪.‬‬
‫בבלי ל׳ ב׳ ובכי״ו כאן‪ :‬שהביאה א ת שפחתה שנתחייבה מיתה ל מ ל ך ו ק ר ע ת ה ו כ ו ׳ ‪,‬‬
‫י ‪ .‬ועיין על גלפטרה בצופה הצרפתי ח״ה עמי ‪.185‬‬
‫‪,‬‬
‫ן ג י‬
‫ש‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ש‬
‫תה‬
‫א‬
‫‪ 19/20‬ומהיכן מביאין ר א י י ה מ מ י שנכנסה א צ ל ב ע ל ה ת ח ל ה א ו מ מ י‬
‫שבא ב ע ל ה מ מ ד י נ ת הים‪ .‬כ״ה בכי״ו‪ .‬ופירושה‪ ,‬שדווקא מבת ישראל שלא נ ח ש ד ה ע ל‬
‫הזנות יש להביא דאייה‪ ,‬אבל לא משפחות‪ ,‬עיין בבבלי שם‪ .‬ו ב ב א זו שיש ? ה ב י א‬
‫ראייה מ ב ת ישראל לא נזכרה בבבלי שם‪.‬‬
‫פ״ה‬
‫‪ 21/22‬כ נ ו ת הכותים‪ ...‬ש ה ן יושבות ע ל כל דם‪ .‬משנה ד פ ״ ה ושם‬
‫בכל‬
‫הנוסחאות שבידי‪ :‬ו ה ן ) י ה ם יושבות וכד‪ .‬ועיין באליהו ר ב א במשנה שם‪.‬‬
‫‪ 22‬יום ש ה י א ט ה ו ר ה ב ו ם ו פ ר ת ו מ ת ו ך ש ב ע ה ‪ .‬כ״ה בכי״ו‪ .‬ו ב ב ב ל י ל״ג «<‪:‬‬
‫ד ב ר אחר יום שפוסקת בו םופרתו למנין שבעה‪.‬‬
‫‪ 23/24‬ב נ ו ת הצדוקק‪ ...‬כ י ש ר א ל ‪ .‬משנה פ״ד מ״ב‪.‬‬
‫‪ 24‬מ ע ש ה ב צ ד ו ק י א ח ד ו כ ד ‪ .‬כ״ה בד וכי״ז‪ .‬ועיין בברייתא שבבבלי ל״ג ב׳‪.‬‬
‫‪ 25/26‬ו ב א ושאל א ת א ש ת ו ו א מ ד ה אישי כ ה ן גדול א ף ע ל פ י ש א נ ו נשי•‬
‫צ ד ו ק י ו ת ו כ ר ‪ .‬כ״ה בכי״ו‪ .‬זבד‪ :‬ובאו ושאלו את אשתו וכד‪ .‬ובכל אופן בדוד כאן ש ש א ל ו‬
‫א ת אשתו של הצדוקי‪ ,‬ומוכח מכאן כפירש״י בגמרא שם‪ ,‬ולא כמהרש״א ש פ י‬
‫שהכה״ג קידם אצל אשתו של עצמו עיי״ש‪.‬‬
‫(‬
‫ד ש‬
‫‪ 26/27‬א נ ו ב ק י ע ק ב צ ד ו ק נ ו ת י ו ת ר מן ה כ ל ו כ ד ‪ .‬בכי״ו‪ :‬א ם‬
‫וב‬
‫י ‪:‬‬
‫א י ן בקיאין‬
‫ב צ ד ו ק י ו ת יותר מן‬
‫ז ז כ ‪9‬‬
‫ו כ י ‪/‬‬
‫•‬
‫כ י ‪/‬‬
‫י‬
‫ב ב ב ‪ 9‬י‬
‫ש‬
‫ם‬
‫;‬
‫ב‬
‫בקיעין ו כ ו ‪/‬‬
‫קיאין אנו ב ה ן‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫יותר מן הכל י •‬
‫‪ 28‬ב ג ו ת י ש ר א ל ק ט נ ו ת ע ד ש ל א הגיעו ל פ ר ק ן ו כ ר ‪ .‬עיין במצפה שמואל‪ ,‬ו נ ע ל ש‬
‫ממנו לפ״ש שכל הברייתא הובאה בבבלי י׳ ב ‪ /‬עיי״ש•‬
‫נדה ט״ה עמ׳ ‪645‬‬
‫‪269‬‬
‫‪ 29‬וכשהגיעו לפרקן ה ר י הן ב ח ז ק ת ט מ א ה ‪ .‬כ״ה בד‪ ,‬וכ״ה בברייתא שבבבלי‬
‫שם )בחזקת טומאה(‪ .‬אבל בכי״ו כ א ן ‪ :‬ה ר י הן ב ת ז ק ת ט ה ר ה ‪ ,‬והי צ ׳ ה ו ר י ד גי׳ זו‬
‫לשגו״ס )אעפ״י ש ל א י ד ע מ ה ב ר י י ת א שבבבלי(‪ ,‬וזו ה י א ה ג י ר ס א הגכוגה‪ ,‬ש ה ר י כל ז מ ן‬
‫ש ל א ר א ת ה ד ם ה י א ב ח ז ק ת ט ה ר ה אעפ׳׳י ש ה ג י ע ה לפרקה‪ ,‬ו ה ה ב ד ל ב י ן ה ר י ש א והסיפא‬
‫הוא רק בבדיקה‪ .‬וכן ב ר מ ב ״ ם פ ״ ד מה׳ מ ט מ א י מ ו ״ מ ה ״ ח ‪ :‬חזקת בגות י ש ר א ל שלא‬
‫הגיעו לפרקן ב ח ז ק ת טהרה ואין הגשים בודקות א ו ת ן א ב ל מ ש ה ג י ע ו לפרקן צריכות‬
‫ב ד י ק ה וגשים ב ו ד ק ו ת אותן‪ .‬ועיין ב ה ש ג ו ת סה״ז שם‪ .‬וכן גם ב ר ש ״ י ב מ ק ו מ ו ש ם ‪:‬‬
‫״ ב ח ז ק ת טומאה‪ ,‬כ ל ו מ ר ב ח ז ק ת דמים מצויים בהם״‪ ,‬ולפיכך צריכה בדיקה‪ .‬ו ב כ י ״ מ‬
‫שם ה מ ל ה ‪ .‬ט ו מ א ה ״ ג ד א י ת מתוקגת מ מ ל ה א ח ר ת ‪ ,‬ו כ נ ר א ה ש ה י ה כ ת ו ב שם מ ק ו ד ם ‪:‬‬
‫ט ה ר ה )כגי׳ כ י ״ ו כאן(‪.‬‬
‫‪ 30/31‬א ל א סכות ומקנחות מבחוץ וכוי‪ .‬בבבלי ש ם ‪ :‬סכות אותן ב ש מ ן מבפגים‬
‫ומקגחות א ו ת ן מ ב ח ו ץ וכו׳‪ ,‬ועל פיו ה ג י ה הגר״א‪.‬‬
‫‪ 31/33‬דם הנכרית ודם הטהרה של מצורעת בית שמאי אומרים ה ר י הן‬
‫כדם מנפתה דם היולדת שלא טבלה מטמא לח ו א ק מטמא יבש דברי ר׳ מאיר‪.‬‬
‫כל ה ב ר י י ת א ה י א מ ד ב ר י ר׳ מאיר‪ ,‬וסובר ר׳ מ א י ר ש ל א גתלקו ב י ת ש מ א י ו ב ״ ה בדם‬
‫הגויה‪ ,‬שגם ב י ת ש מ א י מודים שהוא מ ט מ א לח ואיגו מ ט מ א י ב ש )ובשיטתו ב מ ש נ ה‬
‫פ ״ ב מ״ו שגם דם טהור מ ט מ א משום משקה‪ ,‬וכאן ב א ר א ת ד ב ר י ו ‪ :‬כדם מ ג פ ת ה ‪,‬‬
‫עיין נדה ג״ה סע״ב‪ ,‬כ מ ו ש פ י ר ש באו״ש פ ״ י מה׳ ט ו מ א ת אוכלין היה(‪ ,‬וכדין דם‬
‫סתם שאינו מ ט מ א יבש‪ ,‬עיין להלן ל!‪ 662‬ו מ ש י ש ‪ .‬וכמו כן סובר ר ׳ מ א י ר שלא נחלקו‬
‫ב ״ ש ו ב ״ ה ב ד י ן דם ה י ו ל ד ת ושניהם סוברים ש מ ט מ א לח ו א י נ ו מ ס מ א יבש‪ ,‬כ ד י ן כל דם‪,‬‬
‫ו ר ״ מ גקט ל ש ו ן ר ב ו ו ש ג ה ברישא ״כדם מ ג פ ת ה ״ ו ב ס י פ א ‪ ,‬מ ט מ א לח ו א י נ ו מ ס מ א יבש״‪,‬‬
‫ו ה י א היא‪ ,‬ועיין הלשון במשגה‪ ,‬ור״מ חלק ע ל מ ש ג ת י ג ו וסבר ש א י ן מ ח ל ו ק ת בזה בין‬
‫ב ״ ש וב״ה‪ .‬ו ל פ י כ ך לא שגה ר׳ מ א י ר ב י ן ה כ ״ ד ד ב ר י ם מ ק ו ל י ב ״ ש וחומרי ב״ה א ת‬
‫שגי הדיגים של משגתיגו‪ ,‬עיין בפי׳ ה ר א ב ״ ד ע ד י ו ת ם פ ״ ד ו ב י ר ו ש ל מ י ש צ י י ג ת י ל ע י ל‬
‫ח ״ ב ע מ ׳ ‪ .183‬ו ע י י ן להלן‪.‬‬
‫‪ 33‬ור׳ י ה ו ד ה מטמא ל ח ויבש‪ .‬כלומר ר ׳ י ה ו ד ה חולק רק על ה ס י פ א וסובר‬
‫ש ב ״ ש סוברים שדם ה י ו ל ד ת מ ס מ א לח ויבש‪ ,‬וגם הוא מ ו ד ה ש א י ן מחלוקת בין ב ״ ש‬
‫ובין ב ״ ה בדם היולדת‪ ,‬אבל מ ו ד ה ל מ ש נ ת י נ ו ברישא‪ ,‬והיינו ש נ ח ל ק ו ב ״ ש וב״ה בדם‬
‫גויה ומצורעת‪ .‬וכן יוצא ברור מ מ ש נ ת ע ד י ו ת ם״ה מ י ה ‪ :‬ר׳ י ה ו ד ה א ו מ ד ש ש ה‬
‫ד ב ר י ם מקולי ב י ת ש מ א י ו מ ח ו מ ר י ב ״ ה וכו׳ דם נ כ ר י ת ודם ט ה ר ה של מ צ ו ר ע ת וכו׳‪,‬‬
‫ואינו ח ו ש ב דם יולדת‪ .‬ו ה מ נ י י ן ב ז ה מדוייק‪ ,‬כי ב ת ו ס פ ת א שם !‪ :458‬ר׳ יהודה א ו מ ׳‬
‫ח מ ש ה דברים וכד‪ ,‬ו פ י ר ש ה ר א ב ״ ד שם פ ״ ה ס מ ״ א ש מ ש נ ת י נ ו ח ו ש ב ת דם גויה‬
‫ודם מ צ ו ר ע ת לשנים‪ ,‬ו ה ת ו ס פ ת א מונה אותם א ח ת ‪ ,‬ו ב ש נ י ה ם לא נזכר דם יולדת‪ ,‬הרי‬
‫לך ברור כפירושי‪ .‬ו ע י י ן להלן‪.‬‬
‫‪ 33/34‬ר׳ אליעזר אומר מ ח ו מ ר י בית שמאי ומחומרי בית הלל בית שמאי‬
‫אומרים מטמא לח ואין מטמא יבש וכר‪ .‬הגי׳‬
‫מ ש ו ב ש ת ו צ ״ ל ‪ :‬ר׳ אליעזר אומר‬
‫מקולי‬
‫בית שמאי‬
‫ומחומרי‬
‫אומרים וכו׳‪ .‬וכן מפורש לעיל‬
‫ב י ת הלל‬
‫‪:45816‬‬
‫ו מ ח ו מ ר י ב י ת הלל דם ה י ו ל ד ת שלא‬
‫שר׳ אליעזר מוסיף על‬
‫מ ש נ ת נ ו שם‬
‫דם‬
‫היולדת‬
‫שלא‬
‫טבלה‬
‫בית‬
‫שמאי‬
‫ר׳ א ל י ע ז ר א ו מ ׳ ש נ י דברים מקולי ב י ת ש מ א י‬
‫טבלה‬
‫)כ״ה בד(‬
‫מ ס מ א לח וכד‪,‬‬
‫) ב ר א ב ״ ד שם פ ״ ה מ ״ א ‪:‬‬
‫ולפ״ז ברור‬
‫ונראה לי כי ה ת נ א י ם‬
‫נדה פ״ה עמ׳ ‪645—646‬‬
‫‪270‬‬
‫שנזכרו בזה הפרק לקולי ב״ש ולחומרי ב״ה כולם מוסיפים הם על הפרק הראשון‬
‫ששנה בפ״ד וכו׳( גם דם היולדת שלא טבלה‪ ,‬ולפ״ז ס ת ם משנתינו בנדה כאן היא‬
‫כר׳ אליעזר‪.‬‬
‫‪ 35/36‬א מ ר ו בית ה ל ל ל ב י ת‬
‫ש מ א י א י א ת ם מודים ב נ ד ה שאם ה נ י ע ה‬
‫זמנה לטבול ו ל א טבלה ש ה י א טמאה א מ ר ו ל ה ן ב י ת ש מ א י לא אם אמרתם‬
‫וכר‪ .‬כ״ה בכי״ו‪ ,‬וכיה בברייתא ל״ה ב׳‪ ,‬וכן הגיה הגר״א‪.‬‬
‫עמ׳ ‪646‬‬
‫‪ 3/4‬יולדת בזוב ימי זיבתה עולק ל ה מתוך ימי טהרתה ואק עולין ל ה מתוך‬
‫ימי לידתה‪ .‬בבא זו הולכת על משנתינו פ״ד מ״ג‪ :‬ומודים ביולדת בזוב שהיא מטמאה‬
‫לח ויבש‪ ,‬וע״ז מוסיפה התוספתא שדווקא אם לא מנתה עדיין ז׳ מתוך ימי טהדתה‪,‬‬
‫א ב ל אם מנתה ז׳ מתוך ימי מהדתה עולין לה לב״ש‪ .‬ובבבלי ל״ה ב ׳ ‪ :‬והתניא‬
‫)בניחותא( יולדת בזוב שספדה ולא טבלה וראתה הלכו ב״ש לשיטתן וכר‪ ,‬וזהו‬
‫כברייתא שלפנינו‪ ,‬ועיי״ש ל״ו א ‪ /‬ל״ז א ‪ /‬תו״כ ריש תזריע הי״ג‪ ,‬נ״ח ע״ב‪.‬‬
‫‪ 4/5‬המקשה כמה תשפה‪ ...‬והלכה כדבריו‪.‬‬
‫בבלי ז׳ ב׳‪,‬‬
‫לעיל ‪.45814‬‬
‫ועיין‬
‫במשגה פ״ד מ״ד‪ ,‬ועיין זבים פ״ב מ״ג‪.‬‬
‫‪ 5/6‬ר׳ שמעק בן יהודה‪ ...‬מ ע ת לעת‪ .‬לעיל ‪ 45815‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 6/7‬ה מ ק ש ה ל פ נ י לידתה הרי זו נדה‪ .‬במשנה פ״ד מ״ד‪ :‬המקשה נדה‪ .‬ועיין‬
‫בגמרא ל״ו ב׳‪ ,‬ועיין בברייתא שם‪ .‬ואפשר שצ״ל לפנינו‪ :‬המקשה לפני ל י ד ת ה‬
‫]בימי גידתה[ הרי זו גדה‪ ,‬וגשמט ע״י הדומות‪ .‬והגר״א הגיה כאן ע״פ הברייתא‬
‫שבבבלי הג״ל‪.‬‬
‫‪ 7/10‬בתוך א ח ד עשר ק י ש ת שנים‪ ...‬סמוך ל ל י ד ה לא ל ד ה בזוב‪ .‬עיין‬
‫בברייתא הנ״ל‪ ,‬והנוסחא כאן מתפרשת כפשוטה בלי הגהה‪.‬‬
‫‪ 10/11‬ק י ש ת שנים ושפת שנים אף על פי שחזרה וקישת וכר‪ .‬ב ד לנכון‪:‬‬
‫קישת שנים ושיפת א ח ד אף על פי שחזרה וקישת וכר‪ ,‬כלומר‪ ,‬מכיוון שראתה יום‬
‫שלישי בשופי כ ב ד נעשית זבה ואין הקושי שאח״כ מוציאה מידי זוב‪ .‬ועיין רמב״ם‬
‫פ י ז מה׳ איסורי ביאה ה״ב‪ .‬ולה׳ צ׳ היתד‪ .‬נסיה להכניס דווקא א ת השיבושים של‬
‫כי״ו לתוך פנים הנוסח שלו‪.‬‬
‫‪ 11/12‬כמה י ה א קישוי‪ ...‬דברי ר׳ מאיר‪.‬‬
‫עיין במשנה פ״ד מ״ה‪ ,‬והלשון שלפנינו‬
‫בתו״כ שאציין להלן ש ר ‪.14/15‬‬
‫‪ 12‬ר׳ יהודה א ו מ ר מ ש ו ם ר׳ ט ר פ ק דייה ח ו ד ש ה ו כ ר ‪ .‬כיה בכי״ו‪ ,‬ועיין‬
‫בברייתא ל״ח א׳ ובמשנה הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 13/14‬כיצד שנים מן השמיני ומן התשיעי לא ילדה בזוב שלשה מן השמיני‬
‫ומן התשיעי י ל ד ה בזוב‪ .‬כלומר‪ ,‬אם שני הימים של הקושי היו יום א ח ד מן השמיני‬
‫ויום אחד מן התשיעי לא ילדה בזוב‪ ,‬שהדי ר ו ב הקושי היה בתשיעי‪ ,‬א ב ל א ם שלשה‬
‫היו מן השמיני והתשיעי‪ ,‬והיינו שנים מן השמיני ואחד מן התשיעי ילדה בזוב‪.‬‬
‫והםיגגון מגומגם‪ .‬ועיין הגירסא בברייתא ל״ח א׳ הנ״ל‪ ,‬ועל פיה הניד‪ .‬הגד״א‪.‬‬
‫‪ 14‬כיולדת הנקבה‪ .‬מימרא של שמואל ל״ח ב ‪/‬‬
‫‪ 14/15‬לפיכך אם ק י ש ת ש ב ע ה עשר‪ ...‬דלדה בזוב‪ .‬כ״ה בכי״ו וד‪ .‬וברייתא‬
‫זו גם בתו״כ מצורע‪ ,‬זבים‪ ,‬פרשה ה׳ סה״ב‪ ,‬ע״ח ע״ד‪.‬‬
‫נדה פ״ה ז‪3‬מ׳ ‪646‬‬
‫‪271‬‬
‫‪ 15/17‬י ש מ ק ש ה ע ש ר י ם ו ח מ ש ה ‪ . . .‬כ י ל ד ת ה נ ק ב ה ‪ .‬תו״כ הנ״ל‪ .‬בבלי ל״ח בי‪.‬‬
‫והכל ה ו א מ ד ב ר י ד ׳ יוסי ודי שמעון‪ .‬ו ב מ ה ״ ג ע מ י ‪ :388‬ת נ ו ר ב נ ן א י ן קישוי י ו ת ר‬
‫מ ש נ י שבועות‪ .‬מ י כ ן א מ ד ו י ש מ ק ש ה עשרים ו ח מ ש ה ו כ ד ‪.‬‬
‫‪ 17‬א ב ל א י א פ ש ר ש ת ק ש ה ע ש ר י ם ו ש ש ה ב מ ק ו ם ש א ץ ו ל ד י ל ד ה ב ז ו ב ‪.‬‬
‫הנכון ה ו א ב ד ‪ :‬א ב ל א י א פ ש ר ש ת ק ש ה ע ש ר י ם ו ש ש ה )צריך ל ה ע מ י ד כ א ן נקודה(‬
‫במקום ש א י נ ו ו ל ד י ל ד ה בזוב‪ .‬כלומד‪ ,‬במקום ש ה י ל ו ד אינו ו ל ד א י ן הקושי מ ט ה ר‬
‫אותה‪ .‬ו ע ל פ י ה ב ר י י ת א כ א ן ב ג י ר ס א זו פירש ד ב א א ת ה ב ר י י ת א ה נ ״ ל ל ״ ח ב׳‪.‬‬
‫ובירושלמי י ב מ ו ת פ ״ ד הי״א‪ ,‬ד ע ״ א )ובמקבילה ב נ ד ה פ ״ א ( ‪ :‬ר׳ יודן ב ע י סוף‬
‫ד ב ר ע ד ש ת ל ד ל א אפילו הפילה‪ .‬ועיין ב מ פ ר ש י ם שם‪ .‬ועיין להלן שוי ‪ 23/24‬ומש״ש‪.‬‬
‫ו ב ת ו ״ כ ה נ ״ ל ‪ :‬א ב ל א י א י פ ש ד ש ת ק ש ה ע ש ר י ם ו ש ש ה מקום שאין הולד ) = ה ו א‬
‫ולד( ולא ילדה בזוב‪ ,‬כלומד‪ ,‬א י א פ ש ר ש ת ק ש ה כ ״ ו יום במקום ש א י ן ה ו א ו ל ד ולא‬
‫ת ל ד בזוב‪ .‬ועיין ב ב ל י הג״ל‪ .‬ועיין ה ל ש ו ן במה״ג הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 18/19‬י ש ר ו א ה מ א ה יום‪ ...‬ל א ח ר נ ד ה ‪ .‬תו״כ הנ״ל ה״ד‪ ,‬ברייתא בבבלי ל״ח אי‪.‬‬
‫‪ 19/22‬ר ׳ מ א י ר א ו מ ר מ א ה ‪ . . .‬כ ל י מ י ה ו ל א ת ה א ז ב ה ב ק ‪ .‬ברייתא בבבלי ל״ח‬
‫א ׳ בשינוי סדר‪ .‬ו ב ש ד ‪ 20‬כ א ן צ ״ ל כ מ ו ב ד ‪ :‬ש ב ע ה נ ד ה ו ש נ י ם ל א ח ד נ ד ה ו כ ד ‪.‬‬
‫וצי הכנים לתוך הפנים דווקא א ת ה ש י ב ו ש ש ל כי״ו‪.‬‬
‫‪ 22/23‬ק י ש ת ש ל ש ה ימים‪ ...‬ו א ס ו ר ה ל א כ ו ל ב ת ר ו מ ת ה ‪ .‬כלומד‪ ,‬חיישינן ש מ א‬
‫ת ש פ ה ‪ ,‬ו ע י י ן בבלי ל״ו ב׳ וראשונים שם•‬
‫‪ 23/24‬ה ר י ז ה ב ח ז ק ת מ ע ו ב ר ת ק י ש ת ו א ח ר כ ך ה פ י ל ה ד ב ר ש א י נ ו ו ל ד י ל ד ה‬
‫ב ז ו ב ‪ .‬כלומר‪ ,‬אפילו היתד‪ ,‬לפנינו בחזקת מ ע ו ב ר ת ואח״כ הפילה ד ב ר שאינו ולד‪ ,‬והיינו‬
‫ש א י ן ב ו צורת א ד ם )משנה פ ״ ג םמ״ב( ה ר י ה י א זבה‪ ,‬והמלה ״ילדה״ ל א ו דווקא‪,‬‬
‫ש א י נ ה ט מ א ה לידה‪ ,‬ויתכן ש כ ן ה ו א הפירוש גם לעיל שוי ‪) 17‬וכאן ה פ י ר ו ש י ו ת ר‬
‫מ ת ק ב ל מפגי הסגנון ‪ .‬ד ב ר ״ שאינו ולד(‪ ,‬ולפ״ז א י ן מ כ א ן ס ת י ר ה לדברי ה י ר ו ש ל מ י‬
‫ש ה ב א ת י שם‪ ,‬עיי״ש‪ .‬א ב ל בהפילה צ ו ר ת א ד ם י ת כ ן ש י ש קושי בגפלים‪ ,‬כ ד ב ר י‬
‫הירושלמי‪ .‬ובבבלי ל ״ ח א ‪ /‬ל ״ ח בי‪ ,‬ם ״ ו א ׳ מ ב ו א ר ש א י ן קושי לגפלים‪ .‬ו ע י י ן ע ל‬
‫הוחזקה עוברה בספק ו ל ד ב ב ב ל י כ א ן כ ״ ט אי‪.‬‬
‫‪ 24/25‬ה מ ק ש ה ו י צ א ד ר ך ד ו פ נ ה ‪ . . .‬ר ׳ ש מ ע ק מ פ ז ה ר ‪ .‬ברייתא בבבלי מ״א אי‪.‬‬
‫‪ 25/27‬ה פ ז ל ט ת ש ב ב ת ז ר ע מ ב פ נ י ם ‪ . . .‬ב פ נ י ם כ ב ח ו ץ ‪ .‬תו״כ מצורע‪ .‬זבים‪ ,‬פרש׳‬
‫ד ׳ םה״ד‪ ,‬ע ״ ע״א‪ ,‬ב ב ל י מ ״ א בי‪.‬‬
‫‪ 27‬ת י נ ו ק ת ב ת י ו ם א ח ד ל נ ד ה ‪ .‬משנה פ״ה מ״ג‪.‬‬
‫ח‬
‫ש ם ‪ :‬מ ע ש ה ב ע ץ ! ב ו ל ו ה ט ב י ל ה ק ו ד ם ל א מ ה ‪ .‬בבלי ל״ב א׳‪ ,‬ועל פיו ה ג י ה‬
‫הגר׳׳א כאן‪.‬‬
‫‪ 27/28‬ב ת ש ל ש שנים‪ ...‬ב ת ש ל ש ש נ י ם ויום א ח ד ‪ .‬בם׳ יחוסי תו״א כת״י ערך‬
‫ר׳ יוסי ב ן כ י פ ר ‪ :‬ד ג ד ס ׳ ה ת ם בפי יוצא ד ו פ ן א מ ש נ ת ב ת ג׳ ש נ י ם ויום א ח ד ) מ ״ ד סע״ב(‬
‫ת״ר‪ ,‬ב ת ו ס פ ת א דמם׳ נ י ד ה פ ׳ בנות כותיים‪ ,‬ב ת ג׳ שנים ל ב י א ה ד ב ר י ר׳ מ א י ר‬
‫וחכמים א ו מ ד י ׳ ב ת ג׳ שנים ויום א ח ד ו כ ד ‪.‬‬
‫‪ 28/30‬ב ת ו ך ה ז מ ן ש ל ב ד י ק ו ת ה ב ן ו ה ב ת א ף ע ל פ י ש א מ ר ו ל ש ם מ י נ ד ר נ ו‬
‫ו ל ש ם מ י ה ק ד ש נ ו נ ד ר י ה ם נ ד ד י ן ו ה ק ד ש ן ה ק ד ש ‪ .‬כ״ה בכי״ו‪ .‬והגר״א ז״ל מ ק ב ל א ת‬
‫ג י ׳ ד ומגיה ש ם ‪ :‬א ח ר ה ז מ ן ו כ ד ‪ .‬ואולי צ ״ ל לפנינו‪:‬‬
‫והבת‬
‫בתוך ה ז מ ן ש ל ב ד י ק ו ת הבן‬
‫א ם א מ ר ו ל ש ם מ י נ ד ר נ ו ו כ ד ‪ ,‬כלומר אם א מ ר ו מ ע צ מ ן ב ש ע ת ה נ ד ר לשם מ י‬
‫נדה פ״ה—ו עמ׳ ‪646—647‬‬
‫‪272‬‬
‫נ ד ר ו אינם צריכים בדיקה‪ ,‬כי ע צ ם אופן ה נ ד ר מ ר א ה ש ה ם מופלאים‪ .‬וע״ז מ ב י א א ת‬
‫ה מ ע ש ה ש ל ר ׳ ח נ נ י ה ב ן חנניה‪ .‬ו א ׳ צ׳ הפסיק כ א ן‬
‫באמצע הפיסקא‬
‫ב צ י ו ן הלכה‪.‬‬
‫ועיין ב מ ש נ ה פ ״ ה מ״ו‪.‬‬
‫‪ 30‬מעשה בר׳ חנניה בן חנניה שהדירו א ב י ו כנזיר וכוי‪ .‬כל ה ב ר י י ת א‬
‫בירושלמי נזיר פ ״ ד ה״ו‪ ,‬ג ״ ג ע ״ ג ‪ ,‬בבלי ש ם כ׳״ט ב׳‪ .‬ובשם ה ת ו ס פ ת א ו ה ב ב ל י ב י ח ו ס י‬
‫ת ו ״ א כ ת ״ י ע ר ך ד ׳ חוניא ב ר ׳ חנינא‪.‬‬
‫‪ 31‬ו ה י ה רבן נמליאל בודקו וכוי‪ .‬וכ״ה בבבלי נזיר שם‪ .‬א ב ל בירושלמי ה נ ״ ל ‪:‬‬
‫והיה ר ב ן ש מ ע ו ן ב ן ג מ ל י א ל בודקו‪ .‬א ב ל להלן גם ש ם ‪ :‬ע מ ד ר ב ן ג מ ל י א ל ו נ ש ק ו וכר‪.‬‬
‫ו א ם א י ן ש ם ט ״ ס ‪ ,‬צ ״ ל ש ה מ ע ש ה ה ו ב א ל פ נ י ר ב ן ג מ ל י א ל א ל א שרשב׳י׳ג ה י ה ב ו ד ק ו ‪.‬‬
‫‪ 31/32‬ר׳ יוסי ב ר י יהודה אמר וכוי‪ .‬עיין תום׳ נזיד כ״ט ב׳ ד י ה ר׳ יוסי א ו מ ד‬
‫ופי׳ ה ר א ״ ש שם‪.‬‬
‫‪ 35/36‬אמר ר׳ אלעזר בר׳ צדוק א נ י ר א י ת י שהיה מורה הוראות בישראל‪.‬‬
‫כ ״ ז ל י ת א בכי״ו ו ב ב ב ל י הנ״ל‪ .‬וביחוסי ת ו ״ א כ ת ״ י ה נ ״ ל ‪ . :‬א ״ ר א ל ע ז ר ב ר ׳ צדוק א נ י‬
‫ר א י ת י מורה הוראה בישראל‪ ,‬ו ב ג מ ר א ד י ד ן ל א ה י ו ימים מ ו ע ס י ם ע ד ש ה ו ר ה ה ל כ ה‬
‫ב י ש ר א ל ״ וכו׳‪ .‬ובירושלמי ה ג ״ ל ‪ :‬א מ ר ר ׳ א ל ע ז ר ב ר צדוק א ג י ר א י ת י ו י ו ש ב ודורש ביבגה‪.‬‬
‫‪ 36‬מעשה בתינוק אחד שהקדיש קרדום אחד וכד‪ .‬ברוקח סי׳ ש ל ״ ד ‪ :‬ו ב ת ו ס פ י‬
‫ד נ י ד ה ]פ׳[ בנות כותים מ ע ש ה בתיגוק ש ה ק ד י ש ק ר ד ו מ ו )וכ״ה בכי״ו כ א ן ( ל ש מ י ם‬
‫ובדקו ד ׳ ע ק י ב א ל ש ם מ י נדר‪ .‬ובפירוש מ נ צ ו ר א ל ד מ א ר י ל ח ו מ ש ) ב נ ס פ ח ו ת ל ק ט ע י ם‬
‫ממנו‪ ,‬ה ו צ ׳ ק ה ו ט ע מ ׳ ‪ : (xi‬מ ע ש ה ב ת י נ ו ק ש ב א לפני ד ״ ע ו א מ ר לו ה ק ד ש ת י ק ד ד ו מ י‬
‫א מ ר ל ו ל ש ם ח מ ה ולבנה ה ק ד ש ת י ) צ ״ ל ‪ :‬ה ק ד ש ת ו ( וכו׳ )עיין ה מ ש ך ה פ י ס ק א להלן(‪.‬‬
‫עמ׳ ‪647‬‬
‫‪ 1‬אמר לא הקדשתיו א ל א ל מ י שהברזל שלו כרוך ה ו א וכו׳‪.‬‬
‫אלדמארי‬
‫)המשך‬
‫הפיסקא‬
‫הנ״ל(‪ :‬א מ ר ל ו ר ׳ א ל ת ת י ג ע‬
‫בי‬
‫)מתאים‬
‫בפירוש‬
‫לדברי‬
‫ר ׳ חנניה ב ן ח נ נ י ה לעיל( ל א ה ק ד ש ת י ו א ל א ל מ י ש ב ר א א ת א ל ה א מ ר ל ו ב נ י נ ד ר ך‬
‫נדר‪ .‬ו ק ה ו ט מ ע י ר שם ש ב נ ד ר י ם כ ״ א ב׳ ג מ צ א ו ת‬
‫דוגמאות‬
‫א ח ר ו ת ! ו ל א י ד ע מקורו‪.‬‬
‫‪ 2/3‬שוב מעשה בתינוק אחד שהיו באק בספינה וכד‪ .‬עיין ידוש׳ ברכות פ״ט‬
‫סה״א‪ ,‬י ״ ג ע״ב‪.‬‬
‫‪ 4/5‬למי שברא א ת הים‪ ...‬ואמרו זה בדוק ומתוקן‪ .‬כיה בכייו‪.‬‬
‫פ״ו‬
‫‪ 6/10‬בן תשע שנים‪ ...‬מותר לישא א ל מ נ ת ו ‪ .‬כל הברייתא לעיל י ב מ ו ת דפ״ח‪,‬‬
‫י ר ו ש ל מ י ש ם ם״ז ה ״ ה ‪ ,‬ח ׳ ע״ב׳ י ר ו ש ל מ י סוסה םם״ד‪ ,‬י ״ ט ע ״ ד ‪ ,‬ב ב ל י י ב מ ו ת ס ״ ח א ׳‬
‫ו ש ״ ג )ובגליון ה ב ב ל י צ י י ן ל ת ו ס פ ת א ג ד ה וגעלם מ מ נ ו ל פ ״ ש ש כ ל ה ב ר י י ת א ה י א גם‬
‫ב ת ו ס פ ׳ י ב מ ו ת במקומה(‪.‬‬
‫ו ב ע ר ו ך ע ר ך א ל מ נ ה כ ת י י לוין )לפי א ו ה ״ ג כתובות‪ ,‬הפירושים‪ ,‬ע מ ׳ ‪ :(12‬כגון‬
‫כ ״ ג ש ב א ע ל ה א ל מ נ ה א ע ״ פ ש מ ת ה ו א פוסלה מ ן כ ה ן ה ד י ו ט ו ה ד ב ר ה ז ה ב י ב מ ו ת‬
‫ב פ ׳ א ל מ נ ה לכהן גדול )הנ״ל(‪ ,‬ועיקר ב ר י ת א זו ב ת ו ס פ ת י ב מ ו ת )רפ״ח( ו ב ת ו ס פ ו ת נדה‪.‬‬
‫‪ 10‬בן תשע ויום אחד שהביא שתי שערות שומא‪ .‬בברייתא שבבבלי מ״ו א׳‪:‬‬
‫נדה פ״ו עמי ‪647‬‬
‫‪273‬‬
‫ב ן ט ׳ שגים ש ה ב י א וכוי‪ .‬וכן הגיה הגר״א‪ .‬א ב ל ב כ י ״ מ גם ש ם ‪ :‬ויום א ח ה ו כ ב ר‬
‫י ש ב ו ע ל מ ד ו כ ה זו בתוספ׳ שם מ ״ ו א ׳ ד ״ ה בן‪ ,‬ב ר ש ב ״ א ‪ ,‬ר י ט ב ״ א ‪ ,‬תוספ׳ ה ר א ״ ש‬
‫וחי׳ ה ר ״ ן שם‪.‬‬
‫‪ 10/12‬מבן תשע ש נ י ם ‪ . . .‬ר׳ יוסי בר׳ יהודה אמר סימן‪ .‬ירושלמי יבמות פ״י ה״ז‪,‬‬
‫י ״ א ע ״ ב ‪ ,‬ק י ד ו ש י ן פ ״ א ה ״ ב ‪ ,‬ג ״ ט ע״ג‪ ,‬ב ב ל י כ א ן הג״ל‪ .‬ו ע י י ״ ש הפירושים ב ש ג י ה ת ל מ ו ד י ם ‪.‬‬
‫‪ 12/13‬מבן שתים עשרה ש נ ה ויום אחד עד בן שלש עשרה‪ ...‬ה ר י ה ו א כאיש‬
‫ל כ ל דבר‪ .‬ל פ י גירםא זו מפורש כ א ן שתוך ה ז מ ן כ ל א ח ד זמן‪ .‬א ב ל ב ב ב ל י ש ם ‪ :‬ב ן י״ג‬
‫ש ג ה ויום א ח ד ד ב ר י ה כ ל סימן‪ ,‬ו ע י י ״ ש מ ה שדייק ב ת ל מ ו ד מ ל ש ו ן זו‪.‬‬
‫‪ 13/14‬בן ארבע עשרה שנה ובן חמש עשרה ש נ ה ש ל א הביא וכוי‪ .‬בד‪,‬‬
‫ב ט ע ו ת ‪ :‬ש ה ב י א ו כ ד ‪ .‬ו ב ת ש ה ״ ג ה ר כ ב י סי׳ ע ״ ד ע מ ׳ ‪ :39‬וכמה ד ל א ה ב י א ה ש ת י‬
‫ש ע ד ו ת ק ט נ ה ה י א ד ת א ג ו ר ב ג ן ב ת ו ס פ ת א כלשון הזה ב ן א ר ב ע ע ש ר ה ו ב ן ח מ ש ע ש ר ה‬
‫ש ל א ה ב י א ש ת י ש ע ר ו ת ה ר י הוא כ ב ן ת ש ע ש נ י ם ויום א ח ד לכל דבריו‪ ,‬ו ד ק ת א ג י‬
‫ב ן א ר ב ע ע ש ר ה ו ב ן ח מ ש ע ש ר ה ה ו א ה ד י ן עד ב ן עשרים ד ת נ ן ) מ ש נ ה י ב מ ו ת ספ״י(‬
‫א ח ד ב ן ת ש ע שנים ויום א ח ד ו א ח ד ב ן עשרים ש נ ה ש ל א ה ב י א ש ת י שערות‪.‬‬
‫‪ 14/17‬בן עשרים שנה‪ ...‬ה ר י ה י א כאילונית ל כ ל דבר‪ .‬לעיל יבמות פ״י רה״ו‬
‫ורה״ז‪ ,‬ב ב ל י שם פ׳ ב׳‪ .‬ובם׳ יחוסי ת ו ״ א כ ת ״ י ע ר ך ר ׳ יוסי ב ן כ י פ ר ‪ :‬ו ע ו ד ת נ א‬
‫ב ת ו ס פ ת א דמס׳ נידה ]פ׳[ ב ן ת ש ע ש נ י ם ויום א ח ד ר ׳ יוסי ב ן כיפר וכו׳ ר י ש א הכי‬
‫ק ת נ י בן עשרים ש ל א ה ב י א ש ת י ש ע ר ו ת אע״פ ש ה ב י א ל א ח ר מ כ א ן ה ר י הן כ ש ר י ם ) ! (‬
‫ל כ ל ד ב ר ב ת עשרים ש נ ה ש ל א ה ב י א ש ת י ש ע ר ו ת אע״פ ש ה ב י א ה ל א ח ד מ כ א ן ה ר י‬
‫ה י א כאיילונית לכל ד ב ר ד ׳ יוסי ב ן כיפר אומר ו כ ד ) א ע ת י ק פיסקא זו להלן בסמוך(‬
‫ו ב ג מ ר א ד י ד ן ב פ ׳ ה ע ר ל )ם׳ ב׳( ה ״ ג ת ״ ר איזה סריס כ ל ש ח י ה ב ן ע ש ר י ם ולא ה ב י א‬
‫ש ת י ש ע ר ו ת ואפילו ל א ח ד מ כ א ן ה ד י ה ו א כסריס ל כ ל ד ב ר ואיזה םימגיו וכו׳ עד‬
‫ואיזהי איילוגית כל ש ה י ת ה ב ת ע ש ר י ם ולא ה ב י א ה ש ת י ש ע ד ו ת ואפילו ה ב י א ה ל א ח ד‬
‫מ כ א ן הרי ה י א כאיילוגית לכל דבריה‪ .‬ואלו הן סימגיה כ ד וםימגי סריס ואיילוגית‬
‫לא גשנו ב ת ו ס פ ת א וכו׳‪ .‬ו ע י י ן מ ״ ש ע ״ ז ב ח ״ ב ע מ ׳ ‪.24‬‬
‫‪ 17/19‬ר• יוסי בן כיפר אמר משום ר• א ל ע ז ר ש נ ת ע ש ר י ם ש נ כ נ ס ו הימנה‬
‫שלשים יום‪ ...‬ש נ כ נ ס ה הימנו שלשים יום שתהא כתינוקת בת שמנה עשרה וכד‪.‬‬
‫וכן בם׳ יחוםי ת ו ״ א ה ג י ל )עיין ל ע י ל ( ‪ :‬ר׳ יוסי בן כיפר אומר ש נ ת עשרים ש נ כ נ ס ה‬
‫ה י מ נ ה ל׳ יום מוגין א ו ת ה ש ג ה שלימה‪ .‬הורה ר ׳ ב ל ו ד ע ל ת י נ ו ק ו ת ב ת י״ג)!(‬
‫ש נ כ נ ס ה הימנה ל׳ יום ש ה י א כ ת י נ ו ק ו ת ב ת י ״ ח ש נ ה ויום א ח ד לכל דבר‪ .‬ו ב ג מ ר א‬
‫ד י ד ן בפ׳ הערל וכו׳ )כדעיל(‪.‬‬
‫ו ב ב ב ל י מ ״ ז ב ׳ ‪ :‬ת ג י ר׳ יוסי ב ן כ י פ ר ) ב א ג ו ד ה ספ״ה ע ׳ ע ״ ג ‪ :‬ר׳ יוסי בר קפרא(‬
‫א ו מ ר משום ר׳ א ל י ע ז ר ש נ ת עשרים ש י צ א ו מ מ נ ה ש ל ש י ם יום וכו׳ ש נ ת ש מ ו נ ה‬
‫ע ש ר ה ש י צ א ו מ מ מ נ ה ש ל ש י ם יום וכו׳‪ .‬ופי׳ ה ר ״ מ ב פ י ה ״ מ ספ״ה ע מ ׳ ‪ : 146‬כששניהם‬
‫בגי עשרים ש נ ה פ ח ו ת ש ל ש י ם יום א נ ו דנים בהם כאלו ה י ו עשרים שלמות‪ .‬וכן‬
‫פסק בפ״ב מ ה ׳ א י ש ו ת ה״ד‪ .‬א ב ל ה ד א ב ״ ד ו ה ד מ ״ ך )לפי מ ע ש ה רוקח שם במקומו(‬
‫ה ש י ג ו עליו‪ ,‬ועיין במ״מ‪ ,‬מ ״ ע ‪ ,‬מ ש נ ה למלך ו מ ע ש ה ר ו ק ח שם‪ .‬ועיין ב י ר ו ש ל מ י י ב מ ו ת‬
‫םפ״י ו ב ש י י ק ‪ ,‬א ב ל הפירוש ה נ כ ו ן בירושלמי ה ו א בגוע״י שם‪ .‬ו מ ל ש ו ן ה ת ו ס פ ת א כ א ן‬
‫מ ש מ ע ש ל א כפירוש ה ד ״ מ ‪.‬‬
‫‪ 19/20‬ואלו הן סימניה של בוגרת וכו׳‪.‬‬
‫כ״ה בכי״ו‪ .‬וכל הברייתא בבבלי מ״ז א׳‪.‬‬
‫נדה פ״ו עמ׳ ‪647‬‬
‫‪274‬‬
‫‪ 20‬מ ש י ת ק ש ו‬
‫הדדץ‪ .‬ב ד ‪ :‬משיתקשקשו ד״דדין‪.‬וכ״ה בבבלי הנ״ל בהוצ׳ שלפנינו‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫בכי״מ‪ .‬ב ה ״ ג ד ״ ו ם ״ ג ע ״ ד ‪ ,‬ד ״ ב ע מ ‪ ,303‬ב ר י ״ ף י ב מ ו ת פ י ״ ג ועוד‪.‬‬
‫אבל‬
‫ברמב״מ פ״ב מה׳‬
‫ומשית קשו‬
‫ב כ ת ״ י )לפי‬
‫אישות ה״ז‬
‫רוקח‬
‫מעשה‬
‫שם(‪:‬‬
‫הדדין‪.‬‬
‫‪ 21/22‬ר׳ שמעון אומר משתפשט א ת הכף‪.‬‬
‫בבבלי ש ם ‪ :‬מ ש נ ת מ ע ך ה כ ף ‪ ,‬ו כ ״ ה‬
‫ב ר א ש ו נ י ם הנ׳י׳ל‪ ,‬ו ע י י ן להלן ש ו ׳ ‪ 26‬ו מ ש ״ ש ‪.‬‬
‫‪ 22‬וכן ה י ה ר׳ ש מ ע ק א ו מ ר כשם שאמרו ש ל ש ה סימנים מ ל מ ע ל ה וכר‪.‬‬
‫עיין בבלי מ״ז דע״ב‪.‬‬
‫‪ 23‬מ ח ל מלמעלה וכר‪ .‬צ ״ ל ‪ :‬ב ו ח ל מלמעלה‪ ,‬כ מ ו שהוא בד״ח ו ב ב ב ל י הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 24/25‬עד מתי תינוקת ממאנת‪ ...‬עד שירכה שחור‪ .‬ברייתא בירושלמי י ב מ ו ת‬
‫פ ״ א ה ״ ב ‪ ,‬ב ׳ ע ״ ד ‪ ,‬בבלי כ א ן נ ״ ב ב׳‪ .‬ועיין ב מ ש נ ה כ א ן ם ״ א םמי״א‪.‬‬
‫‪ 25‬ע ל ה ל ב ן ‪ .‬עיין בתום׳ ב״ב קנ״ו א ד״ה ע ד ‪ ,‬דק״ס שם ע מ ‪ 424‬ה ע ד ה ת ‪/‬‬
‫ו מ א מ ר ר׳ זעורה ר ׳ חייא ב ש ם ר ש ב ״ ל ב י ר ו ש ל מ י ש ם )תיכף א ח ר ה ב ר י י ת א ה נ ״ ל ( ‪.‬‬
‫‪ 25/26‬ר׳ יוסי אומר ע ד ש ת ק י ף עטרה ר׳ ש מ ע ו ן אומר ע ד שתפשט א ת הכף‪.‬‬
‫ב י ר ו ש ל מ י הנ״ל ח ס ר מ א מ ר ר ׳ יוסי ו ב ב ב ל י ה נ ״ ל ח ס ר מ א מ ר ר ׳ שמעון‪ .‬ו מ ס ו ג י י ת‬
‫ה י ר ו ש ל מ י שם יוצא ברור ש א י ן שם ה ש מ ט ה בט״ם‪ ,‬ש ה ד י ה י ר ו ש ל מ י מ ו נ ה ש ם ת נ א י ם‬
‫הסוברים ש ג ם ג ד ו ל ה יכולה ל מ א ן )אם ל א נ ב ע ל ה א ח ד י ש ה ב י א ה ש ת י שערות(‪ ,‬ו ה ו א‬
‫מזכיר ש ם א ת ר׳ י ש מ ע א ל )עיי״ש(‪ .‬ר ׳ י ה ו ד ה ודי שמעון‪ ,‬ואיגו מ ו נ ה א ת ר׳ יוסי‪.‬‬
‫ולפי ה ג י ד ס א ש ל פ נ י ג ו מ מ א ג ת ל ד ׳ יוסי ע ד ש ת ב י א ם י מ ג י ב ג ר ו ת )עיין ל ע י ל ש ו ׳ ‪,(21‬‬
‫מ מ ש כ ש י ט ת ד ׳ ש מ ע ו ן ‪ ,‬עיין ל ע י ל ש ד ‪ .21/22‬ועיין מ ״ ש להלן ש ד ‪.36/37‬‬
‫‪ 26/27‬ב ן ש ל ק י ת אומר ע ד שתכלכל אמר וכר‪ .‬כ ל הברייתא בבבלי הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 27/28‬לכשתלך אצל ר׳ ע ק י ב א וכד‪ .‬כ י ה בכי״ו‪ .‬וכן בבבלי ה נ ״ ל ‪ :‬כ ש א ת ה‬
‫מ ג י ע א צ ל ר ׳ ע ק י ב א וכו׳‪ .‬א ב ל ב ד ב ט ״ ם ‪ :‬כ ש ת ל ך א צ ל ר׳ י ע ק ב וכו׳‪ .‬וחילוף ז ה ב י ן‬
‫ר ׳ ע ק י ב א ור׳ י ע ק ב רגיל מ א ד ב ס פ ר ו ת ה ת ל מ ו ד י ת ‪ ,‬ע י י ן מ ״ ש לעיל ע מ ׳ ‪.216‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 31/32‬ש ת י שערות שאמרו‪ ...‬הרי אלו מצטרפין‪ .‬עיין בבלי נ״ב ב ‪ /‬ושם‬
‫ב ר י י ת א מ ע י ן זו ב ש ם ר׳ ש מ ע ו ן ב ן י ה ו ד ה א י ש כ פ ר ע כ ו ב ש ם ר׳ ש מ ע ו ן ‪ ,‬ע י י ״ ש ‪,‬‬
‫א ב ל א י ן הלכה כמותו‪.‬‬
‫‪ 32/33‬כ ל הנבדקות אינן נבדקות אלא בנשים וכר‪ .‬כל הברייתא ב ב ב ל י מ י ה ב׳‪.‬‬
‫‪ 33‬ר׳ א ל י ע ז ר מוסר לאשתו ור׳ ישמעאל מוסר לאמו‪ .‬וכ״ה ב ב ב ל י שם‪.‬‬
‫וברמב״ם פ ״ ב מ ה ׳ א י ש ו ת ה ״ כ ‪ :‬ב ו ד ק י ן ע ל פ י נ ש י ם כ ש ר ו ת ו נ א מ נ ו ת ‪ .‬ו ש ת י נ ש י ם‬
‫אילו ה י ו ב א מ ת כ ש ר ו ת ונאמנות‪ ,‬עיין ב ״ מ נ ״ ט ב ׳ ע ל א י מ א שלום א ש ת ו ש ל‬
‫ר׳ אליעזר‪ .‬ועיין ב י ר ו ש ל מ י פ א ה פ ״ א ה ״ א ‪ ,‬ט ״ ו ע ״ ג )ובמקבילה בקידושין( ע ל א מ ו‬
‫ש ל ר׳ י ש מ ע א ל ש ר צ ת ה ל ש ת ו ת א ת המים ש ש ט פ ה ב ה ם א ת ה א ב ק ש נ ד ב ק ל ר ג ל י ו‬
‫ב ב י ת ה ו ו ע ד עיי״ש‪.‬‬
‫ובה״ג ד ״ ב ע מ ׳ ‪ 302‬ג ו ר ס ‪ :‬ו ר ׳ י ה ו ש ע מ ו ס ר לאמו‪ .‬ו ג ם א מ ו ש ל ר ׳ י ה ו ש ע‬
‫נזכרה ל ש ב ח בירושלמי י ב מ ו ת פ ״ א ה ״ ו ‪ ,‬ג ׳ ם ע ״ א ש ה י ת ה מוליכה א ת ע ר י ס ת ו ש ל‬
‫ר ׳ י ה ו ש ע ל ב י ת ה כ נ ס ת ב ש ב י ל ש י ת ד ב ק ו אזניו ב ד ב ר י תורה‪ .‬ועיין ב ר ש ״ י א ב ו ת פ ״ ב‬
‫מ ״ ח )ובנוסחא משוגה ב ש מ ו במגן א ב ו ת ל ה ר ש ב ״ ץ כ ״ ח סע״ב(‪ ,‬ב מ ח ז ״ ו ע מ ׳ ‪,499‬‬
‫ב מ ג ן א ב ו ת ל ה ר ש ב י ץ שם כ ״ ט ע ״ א ובפי׳ ר ׳ אפרים )מובא ב מ ד ר ש ש מ ו א ל ל ד ׳ ש מ ו א ל‬
‫ד י א ו ז י ד ה ם ״ ה ע ״ ב ( שם‪.‬‬
‫נדה פ״ו עמי ‪647—648‬‬
‫‪275‬‬
‫‪ 36/37‬וגדולה ה י א שלא ת מ א ן ‪ .‬עיין הגי׳ ב ב ב ל י שם‪ ,‬ומכאן ברוד ש ה כ ל הוא‬
‫מ ד ב ר י ר״ש‪ ,‬ו א ע פ ״ י ש ל ר ״ ש גם גדולה מ מ א ג ת )עיין מ ״ ש לעיל ש ד ‪ ,(25/26‬ב כ ״ ז‬
‫צריכה ב ד י ק ה אם ג ב ע ל ה ב ת ו ך ה פ ר ק ו ג א מ ג ת אשד‪ ,‬ל ה ע י ד ש ה י א כ ב ר גדולה ואיגד‪,‬‬
‫יכולה למאן‪.‬‬
‫‪ 38/1‬כיון ש מ ו צ י א ץ ב ע ל י ץ א ץ מ ש ג י ח י ן ע ל ה ת ח ת ו ן ‪ .‬בבבלי מ״ח ב׳‪ :‬כ ך היו‬
‫מ פ ד ש י ן ב י ב נ ה ואמרו כיון ש ב א ת ח ת ו ן ש ו ב א י ן מ ש ג י ח י ן ע ל עליון‪.‬‬
‫עמי ‪648‬‬
‫‪ 1/2‬ר׳ ש מ ע ו ן אומר בגוח‬
‫כ ר כ ץ ‪ . . .‬כ ד ץ ע ל גיםיהן‪ .‬עיין הגי׳ בברייתא שבבבלי‬
‫שם‪ ,‬ו ע ל פ י ה ה ג י ה ה ג ר ״ א ז״ל‪.‬‬
‫‪ 2/3‬כל המטמא באוהל מטמא טומאת שבעה יש מטמא טומאת שבעה ואין‬
‫מטמא באוהל‪ .‬ופי׳ במג״ב כגון זב‪ .‬וכן ב ז ד זהב להגר״א ז״ל‪ :‬כגון זב וסיעתו‪ .‬ועיין‬
‫באור כווגתו להלן‪.‬‬
‫ובפגים גוםח ה ג ר ״ א ‪ :‬כל ה מ ט מ א באוהל ה מ ת מ ט מ א ט ו מ א ת ש ב ע ה י ש מ ט מ א ה‬
‫ט ו מ א ת ש ב ע ה ואיגה מ ט מ א ט ו מ א ת ה א ו ה ל ‪ .‬והגה ה ג ה ת ו ה א ח ר ו ג ה ) מ ט מ א ט ו מ א ת‬
‫האוהל( איגד‪ ,‬מובגת כלל‪ ,‬ואיזה ה ב ד ל י ש ב י ן ‪ .‬מ ט מ א ב א ה ל ״ ו ב י ן ‪ .‬מ ט מ א ט ו מ א ת האוהל״‪.‬‬
‫וג״ל ברור שדווקא ע ״ י הגהה זו אגו עומדים ע ל ה מ ה ד ו ר ו ת ה ש ו ג ו ת ש ל באור‬
‫הגד״א‪ ,‬ש כ ן כ ו ת ב ה ר מ ב ״ ם ב ה ק ד מ ת ו ל ס ד ר ט ה ר ו ת ע מ ׳ ‪) 3‬ואגי מ ע ת י ק מ נ ו ס ח‬
‫הדפוסים‪ ,‬מ ד ׳ גפולי(‪ . :‬ו ד י ן ה א ה ל א ש ר י ט מ א ב מ ת ו ד י ן כלי׳ הגוגעי׳ ב מ ת אחד‪,‬‬
‫ל פ י שהוא י ט מ א זולתו ט מ א ת ש ב ע ה כ מ ו כלים ש ג ג ע ו ב מ ת ‪ ,‬ואמג׳ מגיגו א ו ת ו לפי‬
‫חדושו‪ ,‬ל פ י שהעור ו ה ב ג ד והשק כ א ש ד יהיה ל מ ת א ה ל ה ג ה ה ן יטמאו‪ ,‬ואין כן‬
‫ב ש א ר ח ו מ ר י הכלים )כלומד ב ש א ר הכלים ש ה ם ע ד י י ן ח ו מ ד ש ל א גגמרה צורתם‪,‬‬
‫כ מ ו ש ב א ר בחזון גחום‪ ,‬עיין להלן(‪ ,‬ל פ י ש א ם ה י ה ה א ה ל מ ע ץ א ו ח ר ס א ו ע צ ם ה ד י‬
‫הם ל א י ט מ א ו כדין כ ל י ע ד ‪ ,‬ואם• י ה י ה כ ל י ע ץ א ו כ ל י ע צ ם מ א ה י ל ע ל ה מ ת יהיה‬
‫דיגן ד י ן כ ל י ש ט ף ש ג ג ע ו ב מ ת ו כ ד ובתוספי ג ד ה א מ ׳ כ ל ה מ ט מ ׳ ב א ה ל מ ט מ ׳ ט מ א ת‬
‫ז׳ ו י ש מ ט מ ׳ ט מ א ת ז׳ ואיגו מ ט מ ׳ באהל‪ ,‬י ר מ ו ז א ל כ ל י ש ט ף כ מ ו ש ב א ר נ ו ״ ‪.‬‬
‫וכווגתו איגו ברורה‪ ,‬א ב ל ד ב ר י ו ג ת ב א ד ו י פ ה בחזון גחום לטהרות ו ׳ ע ״ ב ‪ ,‬ש פ י ר ש‬
‫כ י כ ו ו נ ת ה ר ״ מ ש א י ן כ ל י ש ט ף נ ע ש י ם אהלים )אס אינם כלים‪ ,‬א ם ל א ג ג מ ד ה מלאכתם(‪,‬‬
‫ואם גגמרה מלאכתם והם כלים מ ט מ א י ם מ ח מ ת נגיעה‪ . ,‬כ ל ו מ ר ש ט ו מ א ת ם א י נ ו מ ד י ן‬
‫א ה ל כי א ם מ ד י ן גגיעה ד כ י ו ן ש ה א ה י ל ו ע ל ה מ ת ה ר י ה ו א כאלו נגעו״‪.‬‬
‫והגר״א ז״ל ב א ר כ א ן ל ת ל מ י ד י ו ב ת ו ס פ ת א א ת ש י ט ת ה ר מ ב ״ ם וכפי פירוש‬
‫החזון גחום‪ ,‬ולפיכך א מ ד ל ה ם ‪ :‬י ש מ ט מ א ט ו מ א ת ש ב ע ה ואיגו מ ט מ א ט ו מ א ת האוהל‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬כ ל י ש ט ף שהאהילו ע ל ה מ ת מ ט מ א י ן א מ נ ם ט ו מ א ת ש ב ע ה ‪ ,‬א ב ל אינם מ ט מ א י ם‬
‫ט ו מ א ת ה א ה ל א ל א ט ו מ א ת ג ג י ע ה )ואם ג ג ע ב ה ם כ ל י מ ן ה צ ד ב ש ע ה ש מ א ה י ל י מ ע ל‬
‫ה מ ת דינו כאילו ג ג ע בכלי ש פ י ר ש מ ן ה מ ת ואינו מ ט מ א כ ל י א ח ר ט ו מ א ת ז׳‪ ,‬א ב ל‬
‫א ם ג ג ע באהל ב ש ע ה ש ה מ ת ב ת ו כ ו דינו כאילו נ ג ע ב מ ת ע צ מ ו ו מ ט מ א כ ל י א ח ר‬
‫ט ו מ א ת ז׳‪ ,‬עיין מ ״ ש ב מ ש נ ה ל מ ל ך פ ״ ה מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת הי״ב‪ .‬ו א ע פ ״ י ש ה ר ״ מ כ א ן‬
‫ובפ״ה מ ה ׳ ט ו מ א ת מ ת ה י ״ ב מ ש ו ה ד י ן א ה ל ל ד י ן כלים ש נ ג ע ו ב מ ת ‪ ,‬היינו ל ע י ק ר‬
‫דיגם כ ש פ י ד ש ו מ ן ה מ ת ‪ ,‬א ב ל מ ״ מ א פ ש ר לצייר חילוקים ביניהם(‪.‬‬
‫ואשר‬
‫לפירוש‬
‫ה ד ״ מ ע צ מ ו נראה ש נ ד ח ק לפרש כ ן מ פ נ י שגרס ב ת ו ס פ ת א ‪:‬‬
‫נדה פ״ו עמי ‪648‬‬
‫‪276‬‬
‫י‪/‬‬
‫כל ה מ י ט מ א באהל מ י ס מ א סומאת שבעה ) כ ג הנוסח הערבי הוצ׳ ד י ר י נ ב ו ר ג‬
‫דיש ע מ ‪ ,4‬עיי״ש הגיקוד‪ ,‬וכ״ה הגירםא גם בפיה״מ כת״י ילון( ו כ ו ‪ /‬כלומר כ ל‬
‫הניטמא באהל אינו טמא פחות משבעה‪ ,‬ולפ״ז קשה שהרי הנטמאים באהל המצורע‬
‫אינם טמאים טומאת שבעה )עיין רמב״ם ה׳ טומאת צרעת פ״י ד״י״ב(‪ ,‬ולפיכך פירש‬
‫שמדברים כאן על האוהל עצמו‪ ,‬כלומר‪ ,‬כל הניטמא בתורת אהל אינו פחות משבעה‬
‫)ובמצורע לא מצינו שהאהל עצמו יטמא‪ ,‬ועיין על עצם טומאת אהל במצורע באליהו‬
‫דבא כלים פ״א םמ״ד(‪ ,‬אבל יש נטמאים טומאת שבעה ואינם מטמאים ב ת ו ר ת א ה ל‬
‫אלא בתורת מגע‪ .‬והגר״א ז״ל באר לתלמידיו את שיטת הד״מ ופירש שמדברים כאן‬
‫באהל המת הגממא מחמת המת וכד )כדלעיל(‪ ,‬ובד״ח של התוספתא הדפיסו ב פ נ י ם ‪:‬‬
‫כל המטמא באהל ה מ ת וכד‪ ,‬אבל בד״ד‪ :‬כל המסמא באהל וכד‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ופירוש הגר״א בזד זהב מכוון לנוםחא שלפנינו‪ :‬כל המטמא באהל וכד‪ ,‬כ ל ו מ ד‬
‫מי שמטמא אחרים באהל איגו טמא פחות משבעה‪ ,‬אבל יש טמא טומאת שבעה כגון‬
‫זב וסייעתו )והוא הדין טמא מת‪ ,‬אלא שלשיטת כמה מן הראשוגים חרב טמא מ ת‬
‫מטמא גם באהל‪ ,‬ולפיכך גקט זב שאין עליו מחלוקת( ואיגם מטמאים באהל‪ .‬ולעיל‬
‫בזר זהב שם‪ . :‬כ ל המטמא באהל המת וכל כי האי גווגא״ וכד‪ ,‬ובדוד שצריך ל ה פ ס י ק‬
‫אחרי ״באהל״‪ ,‬והיינו‪ .‬כל המטמא באהל‪ :‬המת וכל כי האי גווגא‪ ,‬כלומר ה מ ת )שהוא‬
‫טמא לעולם( ואלה שהוקשו אליו‪ ,‬כגון מצורע שמטמא כ מ ת )עיין ספרי ב ה ע ל ו ת ך‬
‫פ י ק״ה ע מ ‪ (103‬איגם טמאים פחות משבעה‪ ,‬א ב ל ישגם טמאים שבעה וכד‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 4‬כל שיש לו קרנים‪ ...‬ואק לו קרנים‪ .‬משגה פ״ו מ״ט‪.‬‬
‫‪ 4/5‬כל הנוטל צדקה נוטל מעשר עני יש נוטל מעשר עני ואין נוטל צדקה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫באו״ז ח״א ה׳ צדקה ם י כ״ו‪ ,‬ט׳ ע״ב‪ :‬ועל שאני לומד צדקה ממעשר עני קשיא לי‬
‫דאשכחית בתוספתא דנדה בס׳ בן תשע דתניא כל הנוטל צדקה נוטל מעשר ע נ י‬
‫ויש שנוטל מ״ע ואינו נוטל צדקה וכו׳ ונראה בעיני דההיא מיידי ב ח ב ר עיר כ ד ת נ י א‬
‫בתוספתא דפאה בפי בתרא )עמ׳ ‪ 24‬שד ‪ (11/12‬מעשר עני נותנים אותו ל ח ב ר עיר‬
‫בטובה‪ ,‬פי׳ חבר עיר היינו חכם המתעסק בצרכי צבור כדפירש״י זצ״ל בפ׳ בני העיר‬
‫)מגילה כ״ז ב׳(‪ ,‬שמחמת כן בני העיר מסרנםין אוחו מ ח מ ת טובה שעושה להם‬
‫שמתעסק בצרכיהם גותנין לו מעשר עני בטובה‪ ,‬שולחין לו בחזקת דורון בכבוד‬
‫יאבל אין שולחין לו צדקה מן הכיס‪ ,‬כי ננאי הוא לו וגם לבני העיד ל פ ר נ ס חכם‬
‫המתעסק בצרכיהם מן הצדקה וכד‪ .‬ודברי ה א ר ז הובאו בהגהות מרדכי ב״ב פ״א סי׳ תדנ״ח‪.‬‬
‫ולולא דברי רבינו הייתי מפרש כל הנוטל צדקה‪ ,‬היינו מקופה של צדקה‪,‬‬
‫נוטל מעשר עני‪ ,‬אבל יש נוטל מעשר עני ואינו נוטל מקופה של צדקה‪ ,‬והוא מי‬
‫שאין לו מאתים זוז‪ ,‬אבל יש לו מזון י״ד סעודות‪ ,‬כמבואר ב מ ש נ ת פיאה פ״ח מ״ז‪.‬‬
‫וכן צריך לפרש בתוספתא פאה הגיל שמעשר עני אין פוסקין הימנו צדקה‪ ,‬והיינו‬
‫אין פוסקין ממנו צדקה לקופה‪ ,‬מפני שבעה״ב חייב ל ת ת לקופה בין כך ובין כך‪ ,‬והוי‬
‫ליה כפורע חובו ממעשר עני‪ ,‬וכל הבבא שם מ ד ב ר ת בבעה״ב שרוצה לפרוע ח ו ב ו‬
‫ממעשר עני‪ ,‬עיי״ש‪ ,‬וכן משמע מסתימת לשון הרמב״ס םפ״ו מה׳ מתנות עניים‬
‫ומדברי הםמ״ג שציינתי לו בח״א עמ׳ ‪ ,40‬וכן פירש בח״ד שם‪ .‬אבל שאר הראשונים‬
‫)עיין בח״א שם( נדחקו לפרש א ת התוספתא שם באופן אחר עיי״ש‪.‬‬
‫ובשאלת ר׳ קלוגימוס לד׳ אפרים )או״ז ה׳ צדקה סי׳ י״ד ח׳ ע״ג( רצה לומד‬
‫שמותר לקבל צדקה אפילו אם יש לו מאתים זוז‪ ,‬ועיי״ש ב ת ש ו ב ת ר׳ אפרים ובפסק‬
‫נדה ם״ו עמ׳ ‪648‬‬
‫‪277‬‬
‫האו״ז עצמו‪ .‬ולכאורה מכאן ראייה להפך‪ ,‬שהרי לפי התוספתא כל הנוטל צדקה נוטל‬
‫מעשר עני‪ ,‬ולפי ד׳ קלונימום מי שיש לו מאתים זוז נוטל צדקה ואינו נוטל מעשר‬
‫עני‪ .‬אבל לפי פירושי הנ״ל‪ ,‬אין ה ת ו ס פ ת א מדברת כלל על צדקה שנותן בעה״ב לעני‬
‫אלא על צדקה מקופת צדקה‪ .‬ומשם בוודאי אינו נוטל אם יש לו מאתים זוז‪.‬‬
‫‪ 5/6‬דם הנדה ובשר המת כל א ל ו שהרקיבו ה ר י א ל ו טהורץ‪ .‬יתכן שיש‬
‫לפנינו פיסקא קטועה מן המשנה רפ״ז‪ ,‬והיינו דם הנדה ובשר המת ]וכו׳[ כל אלה‬
‫שהרקיבו וכו׳‪ ,‬כרגיל בתוספתא‪ .‬אבל אפשר שברייתא זו היא מדברי ר׳ יוסי במשנה‬
‫שם‪ .‬ועיין בברייתא גיו א ‪ /‬ועיין בירושלמי גזיר פ״ז ה״ב‪ ,‬ג״ו ע״ב‪ .‬וכאן איגו מטמא‬
‫אפילו טומאת ר ק ב מפגי שאין ר ק ב לבשר בלי עצמות‪ ,‬עיין בירושלמי הג״ל‪.‬‬
‫‪ 6/7‬משום ר׳ נתן אמרו כל הפת שעפשה אינה מטמאה טומאת אוכליץ‬
‫ו ש ו ר ה אותה במקומה‪ .‬ב ד ‪ :‬ו ש ד י ן אותה במקומה‪ .‬ובדוד שצ״ל‪ :‬ושחפןין אותה‬
‫במקומה‪ ,‬עיין הפי׳ להלן‪ .‬ומעיגי המפרשים געלם לפ״ש שלברייתא זו רמז הבבלי‬
‫בפסחים מ״ר‪ .‬ב ׳ ‪ :‬ת״ד הפת שעםשה וגםסלה מלאכול לאדם והכלב יכול לאוכלה‬
‫מטמאה טומאת אוכלין בכביצה וגשרםת עם הטמאה בפסח מ ש ו ם ר ׳ ג ת ן א מ ד ו‬
‫א י ג ד ‪ ,‬מ ט מ א ה ‪ .‬וברייתא זו הובאה בכ״מ בבבלי )עיין מסורת הש״ס שם(‪ ,‬וכן‬
‫הובאה בירושלמי חלה ם״ד ה״ג )ה״ו(‪ ,‬ס׳ רע״א‪ ,‬אבל דעת ר׳ גתן לא גזכרה בשום‬
‫מקום אלא בפסחים מ״ה ב׳ הג״ל‪ .‬ומקורה בתוספתא כאן‪.‬‬
‫ובתוספתא תרומות פ״ט ‪ :424‬תרומה שגפסלה מלאכול אדם וכלב אוכלה מטמא‬
‫טומאת אוכלין ושורפה ב מ ק ו מ ה )ועיי״ש בהגהות הגר״א(‪ ,‬ואפשר שר׳ גתן החמיר‬
‫בתרומה‪ ,‬אע״פ שאיגה מטמאה כבר טומאת אוכלין‪ ,‬מ״מ כיוון ששם תרומה טהורה‬
‫עליה איגו שורפה יחד עם הטמאה אלא שורפה במקומה‪ ,‬ור׳ גתן חולק על החכמים‬
‫בפסחים שם בתרתי‪ .‬ואולי צ״ל‪ :‬ושורף אותה ]בטומאה‪ .‬וחכ״א מטמאה טומאת אוכלין‬
‫ושורף אותה[ במקומה‪ .‬ועיין לעיל ‪ 616.‬ומש״ש‪.‬‬
‫וכמה היא ש ר י י ת ה בפושרים‪ .‬כ״ה בכי״ו‪ .‬ולפ״ז היא פי׳ קטועה מן המשגה‬
‫‪7‬‬
‫רפ״ז‪ .‬ובד‪ :‬וכמה שרייתה בפושרי׳ וכמה שריתה וכד‪ .‬ולפ״ז צ״ל שם‪ :‬ו ב מ ה שרייתה‬
‫בפושרים וכמה שרייתה וכו׳‪ .‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 7/8‬יהודה בן נקוסא אומר עד שיהו פושרק מעת לעת‪ .‬עיין הגי׳ בבבלי‬
‫נ״ו א׳‪ .‬אבל גם בירושלמי פ״ג ה״ב‪ ,‬נ׳ ע״ג‪ :‬תמן תנינן וכמה היא שרייתן בפושרין‬
‫מעת לעת )עד כאן המשנה הנ״ל( יהודה בן נקוסה אומר צדיכין שיהו פושרין מעת‬
‫לעת‪ .‬כיצד הוא עושה נותנן ברמץ או נותן לתוכן חמין כל שהן‪.‬‬
‫אמר ר ׳ יהודה מפני מה וכר‪ .‬בבלי נ״ו ב׳‪ ,‬ושם בשם ר׳ מאיר‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫שאם לא בדק מטמא למפרע‪ .‬בבבלי שם‪ :‬מפני שחזקת בגי ישראל בודקין‬
‫‪9‬‬
‫מבואותיהן בשעת כבודיהן ואם לא בדקו הפסידוהו למפרע‪ .‬ועיין ה ס י מ ו ן להלן בתוספתא‪.‬‬
‫‪ 11‬אם דיהה‪ ...‬אם אינו ד י ה ה וכר‪ .‬בכי״ו‪ :‬אם ד ו ח ה ‪ . . .‬אם אינו‬
‫ובבבלי שם‪ :‬אס נדחה מראיתו וכו׳‪.‬‬
‫ד ו ח ה וכד‪.‬‬
‫‪ 12/13‬שלפני הכיבוס מגליד שלאחר הכיבוס מ ק ד י ר ‪ .‬וכן בבבלי שם‪:‬‬
‫שזה מקדיר וזה מגליד‪ .‬אבל בכי״ו כאן‪ :‬מ ק ד י ר ׳ ועיין דק״ס ע״ז עמ״‪ 150‬הערה ל׳‪,‬‬
‫וכ״ה בזבחים ע״ט ב׳ בהוצ׳ שלפנינו )וכן מעתיק משם בר״ש טהרות פ״ד םמ״ד(‪.‬‬
‫שם צ״ח א׳ )בהוצ׳ שלפנינו ובכי״מ(‪ ,‬מנחות פ״ג ב׳ בכי״מ ובכי״ר )עיין דק״ס שם‬
‫עמ׳ ‪ 202‬הערה ה (‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫נדה פיו עמ׳ ‪648‬‬
‫‪278‬‬
‫‪ 13‬קרדום שנננב מ ת ו ך ה ב י ת וכו;‬
‫ב״ה בכי״ו‪ .‬ועיין לשון הברייתא בפסחים י׳ בי‪.‬‬
‫‪ 14‬בדקתי א ת המקום ה ז ה וכן ה י ה ‪ .‬כלומר‪ ,‬וכאן ה י ה הקרדום בזמן ז ה וזה‪.‬‬
‫ו ב ב ב ל י ח ס ר כ״ז‪ ,‬ו ב ד ח ס ר ו ת המלים ‪ .‬ו כ ן היה״‪ ,‬וכנראה שהסופרים ה ש מ י ט ו א ו ת ן מ פ ג י‬
‫ש ה מ ש י כ ו א ו ת ן ל מ ט ה ‪ :‬ו כ ן ה י ה ר ב ן ש מ ע ו ן ב ן ג מ ל י א ל מטהר‪ ,‬ו ח ש ב ו ה ל ג י ׳ מ ש ו ב ש ת ‪.‬‬
‫‪ 14/15‬ש נ י אומר שמא השאילו לאחר ושכח וכו׳‪ .‬כ״ה בכי״ו‪ ,‬ועיין פסחים הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 16‬הכתמים הנמצאים במרחצאות של נשים טמאק‪ .‬ב מ ש נ ה פ״ז מ ״ ד מ ק ב י ל‬
‫ל כ א ן ‪ :‬ה נ מ צ א י ם ב ח ד ר י ם ו ב ס ב י ב ו ת ב י ת הטומאות‪ .‬ואולי הכוונה לתלמי—‪,OaXanog‬‬
‫ח ד ר מ ט ו ת ש ל נשים‪ ,‬ו ב ו ה י ה גם מרחץ‪ ,‬ע י י ן להלן ‪ ,65628‬ע י י ן מ ש ״ ש בסוף ה ה ע ר ה ‪,‬‬
‫ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 16/17‬בית המרחץ של כותיים מטמא באוהל מ פ נ י שקוברין שם את הנפלים‪.‬‬
‫ב מ ש נ ה ה נ ״ ל ‪ :‬ב י ת ה ט ו מ א ו ת ש ל כותים מ ט מ א י ן וכו׳‪ .‬ו כ נ ר א ה ש ב ב י ת ה ט ו מ א ו ת ה י ה‬
‫גם מרחץ‪ ,‬ע י י ן מ ״ ש לעיל‪.‬‬
‫‪ 17‬ר׳ יהודה מטהר מ פ נ י שחולדה וברדלס גוררין וכוי‪ .‬עיין לעיל !‪615‬‬
‫ו ב מ ק ב י ל ו ת ש צ י י נ ת י לעיל שם‪.‬‬
‫ו ר א י ת י ב ר מ ב ״ ן חולין ב ׳ ב ׳ ד ״ ה ו א ם ‪ :‬ו כ ל ‪ .‬ה י כ א ד א י כ א רגלים ל ד ב ר א פ י ׳‬
‫בר״ה ספקו ט מ א ו א מ ר )אולי צ ״ ל ‪ :‬ואמרו‪ ,‬והכוונה ל ב ע ל י התוספות‪ ,‬ע י י ן ל ע י ל שם(‬
‫ד ה ״ ג א מ ד י ג ן בסםחים )ט׳ א׳( ג ב י ש פ ח ת ו ש ל מ צ י ק וכו׳ ואקשינן ו ה א א י ן ספק‬
‫מ ו צ י א מ י ד י ו ד א י ו פ ד ק י ג ן ש מ א ר ו ח הפילה והכא ב ר ה ״ י ה ו א ד ג ב י מ ד ו ר ו ת ה ג ו י ם‬
‫מ י ת ג י א ב ת ו ס פ ת א ד א ה ל ו ת וכו׳ כיון ש ה ו א ס פ ק ה ר ג י ל תולין להקל וכ״ש ל ה ח מ י ר ‪.‬‬
‫ולפנינו ב ת ו ס פ ת א א ה ל ו ת םםט״ז ל א נ ש ג ת ה ה ב ר י י ת א לעגיין מדורות הגוים‪ ,‬א ב ל מ כ א ן‬
‫הוכחה לדבריו‪ ,‬ש ה ד י מסוגיית פסחים ה נ ״ ל א נ ו רואים ש ה ת ל מ ו ד קורא לספק ג ר י ר ת‬
‫ה ח ו ל ד ה ״ספק״ ובכל ז א ת מ ט ה ר כ א ן ר ׳ יהודה‪ ,‬א ע ״ פ ש כ א ן ד ש ו ת היחיד‪ ,‬ב י ת ה מ ר ח ץ‬
‫ש ל כותים )ומתאים ל ב י ת ה ט ו מ א ו ת ש ל כותים ש ל מ ש נ ת נ ו ( ‪.‬‬
‫ו ב מ ש נ ת נ ו ה נ ״ ל ‪ :‬ר׳ יהודה א ו מ ד ל א ה י ו ק ו ב ד י ן א ל א מ ש ל י כ י ן ו ח י ה‬
‫גוררתן‪ .‬והיה א פ ש ר לומר ש ר ׳ י ה ו ד ה מ ט ה ר מ פ נ י ש א י ן ה כ ו ת י ם קוברים א ל א מ ש ל י כ י ם‬
‫ו א ם החיה ל א הספיקה לגרור ה י ה בוודאי רואה אותם‪ .‬ו י ש רגלים לדבר‪ ,‬א ב ל מ ל ש ו ן‬
‫ה ת ו ס פ ת א א נ ו רואים ש ל ש י ט ת ה מ ו ד ה ר ׳ י ה ו ד ה ש ה ם ב ו ו ד א י קוברים א ת הגפלים א ל א‬
‫שהוא תולה שחולדה ג ר ר ה אותן‪ .‬ואולי צ ״ ל ב ד מ ב ״ ן ‪ :‬ד ג ב י מ ד ו ר ו ת הגוים מ י ת נ י א‬
‫כ ה ״ ג באהלות‪ ,‬עיין מ ש ג ת א ה ל ו ת פ י ״ ח םמ״ח‪.‬‬
‫‪ 18‬׳ נ א מ ן ה כ ו ת י ל ו מ ר ק ב ר שנחרש ממנו וכוי‪ .‬כ ל ה ב ר י י ת א בבבלי נ״ז א׳‪,‬‬
‫ועיין מ פ ר ש י ם שם‪.‬‬
‫‪ 20‬ת ו ל ה בכל ד ב ר שיכולה ל ת ל ו ת ‪ .‬מ ש נ ה פ ״ ח מ״ב‪.‬‬
‫‪ 20/21‬מעשה ותלה ר׳ מאיר‪ ...‬שקמה‪ .‬בבלי י״ט םע״ב וש״נ‪.‬‬
‫‪ 21/22‬ספק עברה כשוק של טבחיים‪ ...‬ספק נ ת ז ע ל י ה ספק לא נ ת ז ע ל י ה‬
‫וכר‪ .‬כ״ה בכי״ו‪ .‬ו כ ן בבבלי נ״ח ב ׳ ‪ :‬ע ב ד ה בשוק ש ל טבחים ס פ ק ניתז עליה ס פ ק ל א נ י ת ז‬
‫ע ל י ה תולה ס פ ק ע ב ר ה ס פ ק ל א ע ב ר ה טמאה‪ .‬ו כ ן הסדר גם ב כ י ״ מ אלא• ש ב ס י פ א שם‪:‬‬
‫ס פ ק ע ב ד ׳ ס פ ק ל א עבר׳ איגד‪ .‬תול׳‪.‬‬
‫‪ 22/23‬נ ת ע ס ק ה ב א ד ו ם ‪ . . .‬ב מ ר ו ב ה ‪ .‬בבלי ג״ט א׳‪.‬‬
‫‪ 23‬התולה בנכרית ר׳ מ א י ר א ו מ ר ע ד ש ת ה א נכרית ראויה לראות‪.‬‬
‫בבבלי ם׳ א ׳ ‪ :‬דתניא‬
‫ת ו ל ה ב נ כ ר י ת ר ׳ מ א י ר א ו מ ד ב נ כ ר י ת הראויה לראות‪ .‬ומסיק‬
‫פרה ם״ו—ז עמ׳ ‪648‬‬
‫‪279‬‬
‫בגמ׳ שם שר׳ מאיר לקולא קאמר‪ ,‬כי לת״ק דווקא בנכרית הרואה ולר״מ אפילו‬
‫בראויה לראות‪ .‬ומלשון התוספתא כאן משמע שהכל הוא מדברי ר׳י׳מ‪.‬‬
‫‪ 24/25‬ר ב ן שמעון בן נמליאל אומר ק ל ה תולה ב ח מ ו ר ה כיצד ת ו ל ה‬
‫ש ו מ ר ת יום כנגד יום וכוי‪ .‬ב״ה בכי״ו‪ .‬וכל הברייתא בבבלי ס׳ א׳ עיי״ש‪ .‬וצ׳ הפסיק‬
‫בטעות בסימן הלכה לפגי ״כיצד״‪.‬‬
‫‪ 27/28‬נמצא ע ל ב נ ה יושב בצדה‪ ...‬א ל א ש ד ב ר ו חכמים בהווה‪ .‬עיין מצפה‬
‫שמואל ועיין בסדרי טהרה סי׳ ק״צ סוף ם״ק ס״א‪.‬‬
‫‪ 29‬נמצא על פסיקיה שלה‪ ...‬בתורפה‪ .‬עיין במשנה ס״ח םמ״א ובפיה״מ להר״מ‬
‫שם‪ .‬וכן ברמב״ם פ״ט מה׳ איסורי ביאה הי״א‪ :‬וכן האזור שלה כל מקום שימצא בו‬
‫הדם טמאה‪ .‬ואפשר שפירש כן את המשנה ע״פ התוספתא כאן‪.‬‬
‫‪ 30/31‬היתה מ כ ה ע ל צוארה‪ ...‬ש מ א יד הוליכה ל ש ם ‪ .‬עיין הגירםא בבבלי ג״ח א׳‪.‬‬
‫‪ 31‬נמצא על ידה ט מ א ה מפני שהידים עסקניות הן‪ .‬בארז ח״א ה׳ גדה סוף‬
‫סי׳ שמ׳י׳ט מ״ז רע״ב‪ :‬תגיא בתוספתא פ׳ בן תשע שגים גמצא לה על קשר אצבעותיה‬
‫טמאה ומוקמי׳ לה משום דכולה יד עבידא דגגעה‪ .‬וכווגתו לברייתא שבבבלי ג״ח א׳‬
‫שמקורה בתוספתא כאן‪.‬‬
‫‪ 32‬היו שני כתמים ע ל ח י ק ה א ח ד מ ל מ ע ל ה וכוי‪ .‬בכי״ו‪ :‬היו ע ל י ה שגי‬
‫כתמין אחד מלמעלה ואחד מלמטה אע״פ שהתחתון והעליון קטן תולה את התחתון‬
‫עד כגרים שאני אומר ממקום שבא העליון בא התחתון‪ .‬היו שני כתמים על חיקה‬
‫אחד מלמעלה וכר‪ .‬והתוספתא הובאה בבעלי הגפש להראב״ד שער הכתמים ס׳ ע״ב‬
‫)וכפי הגי׳ שהובאה בב״י טיו״ד סי׳ ק״צ‪ ,‬ם״ד ע״ב ד״ה כתב הראב״ד(‪ ,‬ברשב״א‬
‫ותוספ׳ הרא״ש ג״ט א׳ ובפיםקי הרא״ש פ״ח סי׳ ז׳‪.‬‬
‫פ״ז‬
‫ב‬
‫ע‬
‫‪ 34‬נמצא על ב י ת יד א ו נ ק ל י ש ל ה א ם מניע כננד ת ו ר פ ה ‪:‬טמאה ואם‬
‫לאו טהורה‪ .‬במשגה פ״ח מ״א‪ :‬ראתה על בית יד של חלוק אם מגיע כגגד בית התורפה‬
‫טמאה ואם לאו טהורה‪ .‬והייגו חלוק הייגו אוגקלי‪ ,‬וכבר תאר אותו פירריום )‪De re‬‬
‫‪tunica‬‬
‫וכו׳(‬
‫ל בתי ידים‪ ,‬ראה ברילל טראכטען‬
‫עמ׳ ‪ .34‬והשוה תאור קיקירו בנאומיו נגד קטילינה ‪ II. 22‬של חלוק ‪M a n i c a t i s - . w w‬‬
‫‪ .et talaribus tunnicis‬ונראה שכל ההלכה נוסחה ע״פ הוראת ר׳ אלעזר בר׳ יוסי ברומי‬
‫)עיין להלן( ולפניו באה השאלה על אונקלי — ;‪ ,dvcmota‬והוא מסד את ההוראה‬
‫בלשונה ממש‪.‬‬
‫ובאו״ז ח״א ה׳ נדה סי׳ שנ״א‪ ,‬מ״ז ע״ב‪ :‬תניא נמצא על בית יד אוגקלי שלה‬
‫אם מגיע כגגד התורפ׳ טמא׳ וא״ל טהור׳‪.‬‬
‫‪ 35‬א מ ר ר׳ אלעזר בר׳ יוםי ה ל כ ה זו הורתי ברומי לטומאה וכשבאתי‬
‫א צ ל חברי אמרו וכוי‪ .‬מכאן משמע שהלכה זו פירושה כתם שנמצא על בית יד של אונקלי‪,‬‬
‫אבל בבבלי נ״ח א׳‪ :‬היתד‪ .‬פושטתו תניא אמר ר׳ אלעזר בר׳ יוסי דבר זה הוריתי‬
‫ברומי לאיסור וכשבאתי אצל חכמים ש ב ד ר ו ם אמרו לי יפה הוריתה‪ .‬וכן נסמכה‬
‫ברייתא זו לפיםקא הנ״ל גם בכי״מ‪ .‬וכן מפורש ברשב״ם )לפי הארז הנ״ל(‪ :‬דבר זה‪.‬‬
‫היתה פושטת ומתכסה בו וכו׳‪ .‬וכבר העיד מכאן באו״ז הג״ל‪ :‬אמר ר׳ אליעזר‬
‫נדה פ״ז עמי ‪648—649‬‬
‫‪280‬‬
‫ב ד ׳ יוסי הלכי זו הוריתי ברומי לטומא׳ וכשבאתי א צ ל חבירי א מ ר ו לי יפה הורית‪.‬‬
‫מ ש מ ע ש ע ל מ ג י ע ל נ ג ד ב י ת התורפ׳ הורה‪.‬‬
‫ו כ א ן ה ו ד ה ראב״י ברומי לטומאה‪ ,‬א ב ל להלן ‪ 65623‬הורה שם לטהרה‪ .‬ו ב ר ו ר‬
‫שהכוונה לרומי שבאטליה‪ .‬וכ״ה ד ע ת רב נסים גאון‪ ,‬עיין מ ״ ש להלן שם‪.‬‬
‫‪ 36/37‬לבשה חמשה חלוקות‪ ...‬א י נ ה תולה‪ .‬בבבלי נ״ח ב׳‪ :‬ת״ר ל ב ש ה ש ל ש ה‬
‫חלוקות ה ב ד ו ק י ן לה ו כ ד ‪ .‬וכם״ז גם לעיל ‪ ,64326‬ע י י ן מש״ש‪ .‬וידוע ש ה מ ס פ ר ח מ ש ה‬
‫הוא מ ס פ ד ע ג ו ל ב מ ש נ ה וברייתא‪ ,‬עיין ה ר ש י מ ה הגדולה במ״ע ציון )של יאםט( ח״א‬
‫)שגת תר״א( ע מ ׳ ‪ ,40‬ו י ש להוסיף עליה כהגה וכהגה‪.‬‬
‫‪ 37/38‬קצרה שלבשה חלוקה של ארוכה וארוכה שלבשה חלוקה של קצרה‬
‫וכד‪ .‬כל הברייתא בבבלי נ״ח םע״א‪.‬‬
‫עמ׳ ‪649‬‬
‫‪ 1/2‬שתים שהיו טוחנות ברחים של יד‪ ...‬וחברתה מתרה‪ .‬ברייתא בבבלי‬
‫ס׳ ב׳‪ ,‬עיי״ש הגירסא‪.‬‬
‫‪ 2/3‬נמצא ביניהן זה ה י ה מעשה ונמצא על שפתיו של א פ ט י ועל עלי‬
‫זית שמסקת בהן את התנור ובא מעשה לפני חכמים וטמאום‪ .‬כ״ה בד‪ .‬ובכי״ו‪ :‬על‬
‫שפתה ש לא פ ט ר ו ע ל ע ל ה ז י ת ו כ ד ‪ .‬וברור שגי׳ ד גכונה‪ ,‬ובכי״ו צ״ל‪ :‬שלאפטי‬
‫)בחילוף יו״ד ורי״ש הרגיל כפי שהעירותי בכ״מ(‪ ,‬של אפטי וכד‪ .‬ואפטי = אבטי=‬
‫אמבטי‪ ,‬עיין ל ע י ל ‪ 61020‬ומש״ש‪ ,‬וכן מ פ ו ר ש בברייתא שבבבלי‪ ,‬עיין להלן‪.‬‬
‫ו ב ב ב ל י ם׳ ב י ‪ :‬ביגתים ש ת י ה ן ט מ א ו ת היה מ ע ש ה ו ג מ צ א ד ם על ש פ ת ה‬
‫ש ל א מ ב ס י ועל ע ל ה של ז י ת ב ש ע ה ש מ ס י ק ו ת את התגור ובא מ ע ש ה ו כ ד ‪ .‬א ב ל‬
‫ב כ י ״ מ ש ם ‪ :‬ב י נ ת י ם זה היה מ ע ש ׳ ב ש פ ח ׳ של א ב י מ י ) צ ״ ל ‪ :‬ב ש פ ת ׳‬
‫של אב ט י( ועל ע ל ה של זית ב ש ע ׳ שמםיקו׳ את התגו׳ ו כ ד ‪ .‬וכן ב ד א ״ ש פ״ט‬
‫ם׳ ב׳‪ :‬בי ג ת י ם זה היה מ ע ש ׳ ו נ מ צ א ד ם על ש פ ת ה של א מ ב ט י ו כ ד ‪ ,‬ועיין‬
‫גם בתוה״ב להרשב״א בית ז׳ ש״ד‪ ,‬ק״פ ע״ג‪ .‬וגמצאגו למדים ש ק ש ה להגיה ב ת ו ס פ ת א‬
‫ע״פ הבבלי‪ ,‬ואדרבה גי׳ כי״מ‪ ,‬הדשב״א ו ה ר א ״ ש ב ב ב ל י מאשרים את גירםתיגו ב ת ו ס פ ת א ‪.‬‬
‫ו א ש ר ל פ י ר ו ש ה גראה ש א י ן מדברים כ א ן ב ר ח י י ם כלל‪ ,‬א ל א מ ע ש ה ב ש ת י נ ש י ם‬
‫שהסיקו א ת ה ת ג ו ד כ ד י ל ח מ ם א ת ה א מ ב ט י ה ו א ח ד ע מ ד ה ב צ ד א ח ד ש ל ה א מ ב ט י א‬
‫והשגיח ב צ ד ה ש ג י ו ג מ צ א דם ע ל ש פ ת ה א מ ט ב י א ועל ע ל י הזית שביגיהן‪ ,‬ו ט מ א ו ם‬
‫חכמים‪ ,‬ו מ כ א ן אנו רואים שאפילו בלי רחיים ט מ א ו ת אם ג מ צ א דם ביגיהן‪ ,‬ו מ כ ״ ש‬
‫בשטחנו ברחיים‪ .‬ואין שום הבדל ל א ב ג י ר ס א ולא בפירוש בין ה ב ר י י ת א ש ב ב ב ל י‬
‫ובין התוספתא‪.‬‬
‫‪ 4/5‬ר׳ נחמיה אמר‪ ...‬טהור‪ .‬עיין במשגה פ״ט מ״ג‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫אמר רבן שמעון בן נמליאל וכד‪ .‬כל הברייתא בבבלי נ״ח ב‪ /‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 7/8‬שאינה טהורה‪ ...‬שאינה טמאה‪ .‬צ״ל‪ :‬שהיא טהורה‪ ...‬שהיא טמאה‪,‬‬
‫כ מ ו ב ב ב ל י שם‪.‬‬
‫‪ 11‬ו כ ד ב ר י ו אנו מ ו ר י ם‪ .‬ב ד ‪ :‬ו ב ד ב ד י׳ אנו מודים‪ .‬ובבבלי ש ם ‪ :‬ולדבריו‬
‫אנו מודים‪ .‬ו ב כ י ״ מ ובתום׳ ה ר א ״ ש ש ם ‪ :‬וכדבריו אנו מודים‪ .‬וכן ב ד א ״ ש שם ם״ח‬
‫סי׳ ו׳ )בד״ו ד״ס(‪ :‬וכדבריו א נ ו מודים• ועיין ל ע י ל ‪ 63814‬ומש״ש‪.‬‬
‫‪ 11/12‬כתם הארוך‪ ...‬אק מצטרפין א ו ת ו ‪ .‬בבלי נ ד ה נ י ט א׳‪ ,‬עיי״ש‪ ,‬ועיין להלן‪.‬‬
‫נדה פ״ז עמ׳ ‪649‬‬
‫‪281‬‬
‫‪ 12/14‬ר׳ א ל ע ז ר בר׳ צדוק א ו מ ר ה ע ד ש ה ו א נתץ‪ ...‬ואם משוך טמא‪ .‬בכי״ו‪:‬‬
‫ר׳ אלעזד בד׳ צדוק )הערת צ׳ בשנו״ם אינה נכונה( אומד ה א ו ד שהוא נתון וכו׳‪.‬‬
‫ועיין מ״ש על ‪.‬האור״ לעיל עמ׳ ‪ .261‬ועיין במשנה םפ״ח‪.‬‬
‫ובהשגות הרז״ה על בעלי הנפש להראב״ד )תודת שלמים ל״ג ע״ב(‪ :‬והכי תניא‬
‫לה בתוספת׳ העד שהוא גתון ת ח ת הכד וגמצא עליו דם אם עגול טהור מפגי שהוא‬
‫דם מאכול׳ וכד‪ .‬ועיין הראשוגים להלן‪.‬‬
‫‪ 14‬מ פ נ י ש ה ו א דם הקינוח‪ .‬הרז״ה הנ״ל‪ ,‬ם׳ התרומה ה׳ נדה סי׳ צ״ב‪ ,‬םמ״ג‬
‫)בשמו( לאייין קי״א‪ ,‬ל״ז םע״א‪ ,‬תוה״ב להרשב״א בית ז׳ ש״ד‪ .‬קע״ח ע״א‪ ,‬חידושי‬
‫הדשב״א ספ״ח‪ ,‬ג״ט סע״א‪ ,‬תום׳ הדא״ש ופיםקי ד״רא״ש שם‪ ,‬מגדל עוז פ״ט מה׳ איסורי‬
‫ביאה ה״ו‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 14/16‬ה א ש ה שהיא עושה צרכיה וראתה דם אם עומדת טמאה ואם יושבת‬
‫‪,‬‬
‫ת ו ל ה דברי ר׳ מאיר ר יוסי א ו מ ר בק כך ו ב ק כך ת ו ל ה ‪ .‬כ״ה בכי״ו‪ ,‬וגירםא‬
‫זו מתאימה לברייתא שבבבלי ג״ט ב׳‪ .‬ובד‪ :‬ואם יושב׳ ט ה ו ר ׳ דברי ר׳ מאיד וכד‬
‫בין כך ובין כך ט ה ו ר ה ‪ .‬וגי׳ זו מתאימה יותר ללשון המשגה רפ״ח‪ .‬ומסיגגון‬
‫הדברים להלן‪ ,‬וכן מן הבבלי שם אגו רואים שתולה פי׳ טהורה‪ .‬ואגי מעיר ע״ז מפגי‬
‫פירוש הד״ח שם )הובא בתום׳ י״ד ב׳ ד״ה ור״י ועוד בכמה ראשוגים(‪ ,‬וברור שאין‬
‫להסתייע מסיגגון התוספתא לפירושו‪.‬‬
‫‪ 16‬ר׳ שמעץ אומר בין כך ובין כך תולה‪ .‬גי׳ בדויה מן הלב‪ .‬וכ״ז איגו לא‬
‫בד ולא בכי״ו‪ .‬ובבבלי שם‪ :‬ד׳ שמעון אומר בין כך ובין כך א י ג ה תולה‪.‬‬
‫‪ 16/18‬א י ש ואשה ש ע ש ו צרביהם‪ ...‬אינו תולה‪ .‬בבלי ג״ט ב׳‪ ,‬ושם‪ :‬מטהרין וכו׳‬
‫מטמא‪ ,‬במקום ‪.‬תולה״‪. ,‬אינה תולה״‪ ,‬והיא היא‪ .‬עיין מ״ש לעיל‪.‬‬
‫‪ 18‬דם היוצא עם ה ר ע י טהור‪ .‬לא מצאתי ברייתא זו בשום פוסק מן הראשונים‪,‬‬
‫והיחיד הוא מהר״ח או״ז בשו״ת שלו סוף סי׳ ח ‪ /‬ד׳ ע״ג‪ :‬ובתוספתא ם״ם נמצא על‬
‫בית יד תגיא‪ ,‬דם היוצא עם הרעי טהור דם המגטף בין לפגי המים בין אחד המים‬
‫טמא ע״כ הברייתא‪ .‬ואיגי מבין מה הוצרך להשמיעגו מדם היוצא עם הרעי והלא‬
‫אפילו היוצא עם מי דגלים טהור לד׳ יוסי בין יושבת בין עומדת‪ ,‬ושמא כי האי‬
‫גווגא איירי שמחמת כאב בא הדם‪ ,‬כי תחלה שגה באותה ברייתא )לעיל שו׳ ‪(15‬‬
‫םלוגתא דר׳ מאיר ור׳ יוסי וזה מיידי בלא כאב‪ ,‬אכן על ידי כאב שמא יש נקבים‬
‫בפגים שגפתחים זה לזה‪ ,‬ועל כן הוצרך להשמיעגו כשיצא מן הרעי‪ ,‬דםד״א שמא‬
‫כל הנקבים גפתחים זה לזה ע״י כאב‪ ,‬ושמא גקבים של מטה כגקבים של מעלה‪,‬‬
‫שמי החוטם גגררין דרך הפה כשיש חולי לאדם וכן גם למטה וכו׳‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫ובסדרי טהרה סי׳ ק״צ ס״ק צ״ג‪ :‬ומה״ט הוריתי באשה שעושה צרכיה ומצאה‬
‫על הרעי שלה דם ובדקה עצמה ומצאה טהורה‪ ,‬כיון דנמצא הדם על הרעי שהוא‬
‫ד ב ר שאיגו מקבל טומאה דטהורה האשה‪ ,‬אע״ג דליכא למיתלי דמעלמא אתיא‪ ,‬י״ל‬
‫שממקום הרעי בא שכמה בגי אדם מוציאים משם דם בבלי ד ע ת ובלי שום הדגשת‬
‫כאב וכד‪ .‬וכמובן שאין זה עניין לתוספתא שלנו‪ ,‬שהדי כאן מדברים שיודעת בוודאי‬
‫שהדם בא עם הרעי‪.‬‬
‫‪ 18/19‬דם המנטף בין ל פ נ י המים בין לאחר המים טמא‪ .‬ש ר ת מהר״ח או״ז‬
‫הנ״ל‪ .‬ובבבלי ג״ט ב׳‪ :‬דילמא בתר דתמו מיא אתא דם‪ .‬ועיין שו״ת מהר״ם ב״ב‬
‫הוצ׳ מק״נ סי׳ נ״א עמ׳ ‪.170‬‬
‫נדה ס״ז—ח עמ׳ ‪649‬‬
‫‪282‬‬
‫‪ 19‬כתם הנתלה בגופו טהור למגעות ולדםטות הולכק א ח ר הרוב‪ .‬ב ד ‪:‬‬
‫‪664‬‬
‫ש ר ‪3/4‬‬
‫כ ת ם ה נ פ ל ה ב ת ו כ ו ט ה ו ר ו כ ר ‪ .‬ואין לזה שום מובן‪ .‬ועיין לעיל‬
‫ו ב ב ב ל י נ ״ ז ב ׳ ו ב ר ש ״ י ותוםפ׳ שם ד ״ ה ובמגעות‪.‬‬
‫ו ב ת ו ם ר י ״ ד שם ) נ ״ ד ע ״ א מ ן הספר(‪ :‬ו ב מ ג ע ו ת ובהסטות הלך א ח ד רוב י מ י ה ‪,‬‬
‫פי׳ ואם ל א נ מ צ א ה כ ת ם ל א על ב ש ר ה ולא על חלוקה ]א[לא על הכלי ש נ ג ע ה ב ו‬
‫או ש ה ס י ט ה א ו ת ו א נ ו הולכין א ח ר הרוב וכר כיוון ש ה י א עלולה ל ר א ו ת רוב י מ י ה‬
‫אגו תולים ש ג ם כ ת ם זה ש ע ל ה כ ל י מ ג ו פ ה יצא ולא ה ר ג י ש ה בו‪.‬‬
‫ו ב ד ו ח ק א פ ש ר ל פ ר ש כן גם ב ת ו ס פ ת א כאן‪ ,‬שכתם ה ג ת ל ה )והייגו כ ת ם ש א נ ו‬
‫מ ט ה ר י ן א ו ת ו מ פ ג י ש ת ו ל י ן בדם אחר( בגופו טהור‪ ,‬כלומר רק אם נ מ צ א ע ל גופו‬
‫)שלא כ ג ג ד ב י ת התורפה( או ע ל חלוקו‪ ,‬א ב ל אם נ מ צ א ע ל ד ב ר א ח ר ש נ ג ע ה בו‬
‫א ו ה ס י ט ה א ו ת ו הולכין א ח ר הרוב‪ ,‬וכפירוש הרי״ד הנ״ל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫פ״ח‬
‫‪ 20‬ה ר י שהיתר‪ ,‬נישאת וראת דם בשעת תשמיש וכד‪ .‬בבבלי ם״ה ם ע ״ ב ‪:‬‬
‫ת ״ ר הרואה דם מ ח מ ת ת ש מ י ש וכר‪ ,‬ע י י ״ ש כל ה ב ר י י ת א ‪ .‬ו ב י ר ו ש ל מ י י ב מ ו ת פ ״ ו‬
‫)קרוב לסופו(‪ ,‬ד ם ע ״ ג ‪ :‬ג ב ע ל ת ורואה דם וכר‪ .‬ו ה ב ר י י ת א שלפגיגו היתד‪ ,‬ב י ר ו ש ל מ י‬
‫ג ד ה פ״ז‪ ,‬כפי שיוצא מ ד ב ר י ה ת ו ם פ ׳ ס״ו א׳ ד ״ ה ותבדוק‪ ,‬או״ז ח ״ א סי׳ שג״ו‪ ,‬מ ״ ת‬
‫רע״א‪ ,‬א ל א ש ל א זכיגו ע ד י י ן ש י ג י ע ו אליגו הפרקים החסרים ב מ ס כ ת זו‪.‬‬
‫ומלשון ה ת ו ס פ ת א כאן ‪ .‬ה ד י ש ה י ת ה ג י ש א ת ״ הוכיח בס׳ ה ת ר ו מ ה סי׳ ק״ו ש א י ן‬
‫ה ב ד ל בין א ם ד א ת ה דם מ ת ח י ל ת נ י ש ו א י ה ובין א ם ז ה ב א לה א ח ד זמן מדובה‪ .‬וכן‬
‫ב ש ר ת מ ה ד ״ ם ב ״ ב סי׳ מ״ס‪ ,‬הוצ׳ מ ק ״ נ ע מ ׳ ‪) 169‬־־« ש ו ״ ת ה ר ש ב ״ א ח ״ א סי׳ ת ת ל ״ ט ( ‪.‬‬
‫‪ 20/21‬שנייה ושלישית‬
‫‪ 23/24‬עד כמה מותרת לינשא ע ד שלש יתר מכאן לא תנשא ע ד שתבדוק‬
‫עצמה וכר‪ .‬עיין הלשון בבבלי שם‪ .‬ובם׳ התרומה סוף סי׳ ק״ו‪ :‬וכן מ ש מ ע ב ת ו ס פ ת א‬
‫וכר‪ .‬עיין ירושלמי י ב מ ו ת ובבלי נ ד ה הנ״ל ומפרשים שם‪.‬‬
‫ד מ ו ת ר ת לראשון ב ב ד י ק ה ד ק ת נ י ע ד כ מ ה מ ו ת ר ת ל י נ ש א ע ד ש ל ש ׳ י ת ר מ כ א ן אסור׳‬
‫ל ש מ ש ע ד שתבדוק‪ ,‬ולא מ פ ר ש ע ד כ מ ה אסורה ב ב י א ה ר ב י ע י ת ד ר א ש ו ן א ף ב ב ד י ק ה ‪,‬‬
‫מ ש מ ע ד מ ע י ק ר א מ ש ו ם ה י ת י ר א ב ל א ב ד י ק ה מ ת נ י א ‪ .‬וכץ ב ת ו ס פ ׳ כאן ס״ו א ׳ ד י ה‬
‫ו ת ב ד ו ק ‪ :‬ו ב ת ו ס פ ת א נ מ י ת נ י א ע ד כ מ ה מ ו ת ר ת ל י נ ש א ע ד ש ל ש ה כו׳ פי׳ ע ד כ מ ה‬
‫מ ו ת ר ת בלא בדיק׳‪ .‬ו מ ד ל א מ ה ד ר א א י ס ו ר א לפ׳ ע ד כ מ ה ה י א א ס ו ר ה א פ י ל ו ב ב ד י ק ה‬
‫מ ש מ ע ד ב ב ד י ק ה ש ד י א אפי׳ לראשון‪ .‬וכן ב ת ש ו ב ת ה ר י צ ב ״ א ש ב ת ש ו ב ׳ מ י י מ ו נ י ו ת‬
‫ה ש י י כ ו ת » ז ה ׳ ‪ . :‬א י ‪ 0‬ו ד י ב י א ה סי׳ ג ׳ ‪ :‬ו ס ע ד ל מ ה שפרשנו ד מ ו ת ד ת ל ר א ש ו ן ו ל ש נ י ב ב ד י ק ה‬
‫מ ן ה ת ו ס פ ת ׳ ד ת נ י א ע ד כ מ ה מ ו ת ר ת ליגשא ע ד ג׳ י ת ר מ כ ן ל א ת י נ ש א ע ד ש ת ב ד ו ק ‪,‬‬
‫מ ד נ ק ט ה י ת י ר א ולא נ ק ט איסורא ע ד כ מ ה ת י א ס ר ב ב י א ה ר ב י ע י ת ע ד שנים‪ ,‬ש ״ מ‬
‫ד ע י ק ר מ י ל ת א ל א ש מ ו ע י נ ן ה י ת י ר א ולא א י ס ו ר א ו כ ד ‪ .‬ועיין ס מ ״ ג לאווין קי״א‪ ,‬ל ״ ט ע״ב‪,‬‬
‫או״ז ח״א סי׳ שג״ו‪ ,‬מ י ה דע״א‪ ,‬ה ג ה ״ מ פ ״ ד מ ה ׳ א י ס ו ר י ב י א ה ה כ ״ א אות נ׳‪ .‬ו ע י י ן‬
‫מ ״ ש הרד״ל בהגהותיו ל ש י ם ‪ 0‬״ ו א׳‪ .‬א ב ל ד ע ת ר ב ס ע ד י ה גאון‪ .‬ר ש ״ י ו ד ש ב ״ ם ה י א‬
‫ש א ס ו ר ה ל ר א ש ו ן ו ל ש נ י א פ י ל ו בבדיקה‪ ,‬ע י י ן או״ז ו ת ש ו ב ת מ י י מ ו ג י הג״ל‪ .‬ו ע י י ן מ ה‬
‫ש ה א ר י ך ב ש ו ״ ת ה ר ד ב ״ ז ח ״ א סי׳ ת י י ‪.‬‬
‫‪ 26‬ו ע ל הצדדץ ה ר י זו טהורה מפני ש ה ו א דם‬
‫ה ק י נ ו ח ‪ .‬כ־ה בכי״ו‪ .‬כלומד‪,‬‬
‫בדה ט״ח עמי ‪649‬‬
‫‪283‬‬
‫מכיוון שאין דם על ראשו‪ ,‬סימן שאין המקור נוטף דם‪ ,‬ומה שיש על הצדדין זהו‬
‫דם קינוח המכה שבצדדין )לשון מקנח את המכה לעיל ‪ 11618‬ועוד(‪ .‬ולעיל ש ד ‪14‬‬
‫פי׳ שהוא דם קינוח של ה ע ד ולא מאכולת‪ ,‬ושם הוא טעם לטומאה ולא לטהרה‪.‬‬
‫ובבבלי שם‪ :‬לא נמצא דם על ראשו בידוע שמן הצדדין הוא בא‪.‬‬
‫‪ 26/27‬אם יש לה ווסת ה ר י זו חוששת לווסתה ואם יש לה מכה ה ר י זו‬
‫תולה כה‪ .‬בבבלי הנ״ל‪ :‬ואם יש לה מכה באותו מקום תולה במכתה ואם יש לה וסת‬
‫תולה בוסתה‪ .‬א ב ל בכי״מ שם‪ .‬בה״ג ה׳ נ ד ה ד״ו פ״ה ע״ד‪ ,‬די״ף שבועות פ״ב‪,‬‬
‫תוה״ב להדשב״א בית ז׳ ש״ד‪ ,‬קפ״א ע״ב‪ ,‬רא״ש פ״י ס י ג׳ הםדד בבבלי הוא כמו‬
‫בתוספתא כאן‪ ,‬מקודם‪ :‬אם יש לה ווסת‪ ,‬ואח״כ‪ :‬אם יש לה מכה‪.‬‬
‫ואשר לפירושה פירש״י שם‪ :‬ואם יש לה וסת לקלקול הזה‪ ,‬שאינה דואה כל‬
‫שעה מחמת תשמיש אלא לפרקים תולה בוםתה‪ ,‬ומשמשת בלא בדיקה בין וסת לוסת‪.‬‬
‫א ב ל בדמב״ם פ״ד מ ה איסורי ביאה ה״כ‪ :‬אבל אם שמשה סמוך לוסתה תולה בוסת‪,‬‬
‫ועיין גם בחי׳ הר״ן ס״ו א ד״ה ואם יש לה וסת‪ ,‬ועיין טור יו״ד ם י קפ״ז ובב״י‬
‫שם‪ .‬ולשון התוספתא כאן ״הרי זו חוששת לווסתה״ מוכיחה כפירוש הרמב״ם‪ ,‬והיינו‬
‫שחוששת לווסתה וממילא אין א נ ו מתזקים אותה כרואה מחמת תשמיש‪ .‬וממש כלשון‬
‫זו בברייתא בבבלי ט״ז א ‪ :‬הדואה דם מחמת מכה וכו׳ אם יש לה וסת חוששת‬
‫לוסתה‪ .‬ולפידש״י צריכים לפרש שחוששת כאן לקולא‪ ,‬וזה דחוק מאד‪ ,‬ובפרט מפני‬
‫הלשון שבברייתא הניל‪.‬‬
‫‪ 28/29‬נאמנת אשה לומר יש ב י מכה מן המקור ואין ב י מכה מן המקור‬
‫דברי רבי‪ .‬כ״ה בד‪ .‬ובבבלי שם‪ :‬ונאמנת אשה לומד מ כ ה יש לי במקור שממנה דם יוצא‬
‫דברי ר ‪ /‬ובתוה״ב להדשב״א בית ז׳ ש״ד קפ״א ע״ב‪ :‬והא דקתני נ א מ נ ת לומר מכה‬
‫יש לה שממנה הדם שותת ויורד‪ ,‬לאו נאמנת לומר שממנה שותת ויורד קאמר‪,‬‬
‫אלא כלפי שאמר אם יש לה מכה תולה במכתה ק א א מ ד שאין א נ ו צריכין לדעת‬
‫בבירור שיש לה מכה‪ ,‬אלא היא עצמה מרגשת במכה ונאמנת לומד מכה יש לה‪,‬‬
‫שיש שם דם תולה במכתה‪ ,‬ש א ג י א ו ׳ ממגה הדמ שותת ויורד‪ .‬ובלישגא דתוםפתא‬
‫לא מצאתי שממגה הדם שותת ויורד‪ ,‬אלא כך שגויה בתוספתא‪ ,‬וגאמגת אשה לומר‬
‫מכה יש לי מן המקור עד כאן‪ ,‬ודרך הגמרא בכמה מקומות להוסיף בלשון ה ת ו ס פ ת‬
‫ד ר ך פירוש בעלמא ושוגין כאלו הוא מגוף התוספתא‪ .‬וכ״ה בחידושיו ם״ו א׳ ד״ה ואם‪.‬‬
‫ועיין מ״ש בח״ב עמ׳ ‪ ,140‬א ב ל מה שכתבתי שם שכן הוא בחידושי הריטב״א גדה‬
‫נעלם ממני שהחידושים הנדפסים בריטב״א מפ״ח ואילך אינם להדיטב״א אלא‬
‫להרשב״א‪ ,‬כפי שהוכיח שזח״ה בהקדמתו להריטב״א נדה שהוציא לאור‪ ,‬וביתר ברור‬
‫הוכיח כן ידידי הגרי״מ בן מנחם )פצינד( בהקדמתו לרשב״א נדה שהוציא לאור בירושלים‪.‬‬
‫ואשר לסיפא כאן האומרת שנאמנת אשה לומר אין בי מכה‪ ,‬פי׳ במ״ש בשם‬
‫הרד״ל שנאמנת לומר כן כדי להוציא עצמה מבעלה‪ ,‬עיי״ש‪ .‬ובבבלי הנ״ל לא נזכרה הסיפא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 29/31‬ר׳ שמעון בן אלעזר אומר משום ר׳ מאיר‪ ...‬דם המכה טהור‪ .‬לעיל!‪644‬‬
‫ואילך‪ ,‬ושם הגירםא‪ :‬ר׳ אלעזר בד׳ שמעון אומר וכו׳‪ .‬ועיין בבבלי הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 31/33‬היתד‪ ,‬בודקת בימק והיא טמאה‪ ...‬לא תבדוק אלא בחברתה‪ .‬כלומר‬
‫בכ״ז היא תולה בסיבות שונות‪ ,‬בכח וחוזק הבדיקה‪ ,‬באויד הטריקלין‪ ,‬ואפילו אם‬
‫א ח ר ת יודעת לבדוק אותה בזריזות יותר שלא יצא דם מותר ל ה ב ד ק ע״י האחרת‪.‬‬
‫וכל הברייתא שלגו הובאה בדשב״א ס״ו א׳ כלשונה כאן‪ .‬א ב ל לא מצאתיה במקום‬
‫נדה פ״ח עמ׳ ‪649—650‬‬
‫‪284‬‬
‫אחר‪ .‬ו ע ד ו ת ב ע ל מ צ פ ה ש מ ו א ל באות א ׳ ש כ ל הברייתא ע ד ‪ .‬כ ל עובדות״ ו כ ר ה ו ב א ה‬
‫ב ב ב ל י ה י א ש ל א בדיוק‪.‬‬
‫‪ 33/34‬כ ל עוברות אחת ו מ נ י ק ו ת אחת ו א י ן תולות זו בזו‪ .‬כ״ה בכי״ו‪ .‬ונ״ל‬
‫פירושו ש כ ל ה ע ו ב ר ו ת א ח ת ‪ ,‬ו א ע ״ פ ש א ח ת מהם מ ע ו ב ד ת ד ק ג׳ ח ד ש י ם והשני׳ ט ׳‬
‫ח ד ש י ם א י ן תולה ב ע ל ת ט ׳ ב ב ע ל ת ג׳ ושתיהן טמאות‪ .‬וכן אם היתד• א ח ת מ י נ י ק ה‬
‫מ ח ד ש ו ה ש נ י ה מ ז מ ן א י ן ה מ י נ י ק ה ה ח ד ש ה תולה במיניקה מכבר א ל א ש ת י ה ן ט מ א ו ת ‪.‬‬
‫ו ה ב ר י י ת א ש ל נ ו ה ו ל כ ת ע ל מ ש נ ה ד ׳ ם״ט‪ .‬ואינה עניין לברייתא ש ב ב ב ל י שם‬
‫ס׳ םע״ב‪ .‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ 34‬עוברה ומניקה וזקנה אינן תולות זו בזו‪ .‬כלומר‪ ,‬אין אומדין מ י מ ה ם ה פ ח ו ת‬
‫ר א ו י ה ל ר א ו ת ד ם ו ת ת ל ה באחרות‪ ,‬א ל א מכיוון שכולן‬
‫בחזקת ש א י נ ן רואות א י נ ן‬
‫ת ו ל ו ת זו בזו‪ .‬ו ע י י ן לעיל‪.‬‬
‫‪ 34/35‬אמר ר׳ מאיר מעשה בשקמה שבכפר סבא וכד‪ .‬בבלי ם י א א׳‪.‬‬
‫‪ 36‬ונמצאת גולגולת של מת דבוקה בשרשיו‪ .‬כ״ה בכי״ו‪ .‬וכן ב ב ב ל י ‪ :‬ונמצא‬
‫גולגולת ש ל מ ת ת ח ו ב ה ל ו בעיקרו‪.‬‬
‫‪ 37‬אמר ר׳ יוסי מעשה במערה בשיחין וכו׳‪ .‬בבלי שם‪.‬‬
‫עמי ‪650‬‬
‫‪ 2‬וכשהיו מ ה ר ס י ן בקרדומות ו כ ד ‪ .‬בכי״ו‪ :‬וכשהיו מחםרין בקרדומות וכר‪.‬‬
‫ו ב ב ב ל י ש ם ‪ :‬ונתזו ב ק ד ד ו מ ו ת י ה ם ו כ ר ‪ .‬ומסיק ש ם ‪ :‬א מ ר ו לו מ ש ם ראיה א י מ ד ל א‬
‫ב ד ק ו כ ל צרכו‪.‬‬
‫‪ 3‬אמר ר׳ יוסי מ ע ש ה בסלע ב י ת חורק ו כ ד ‪ .‬ב ד ‪ :‬א מ ר ד ׳ שאול מ ע ש ה ב ס ל ע‬
‫ב י ת חורון וכוי‪ .‬וכן בבבלי ה נ ״ ל ) ב כ י ״ מ ( ‪ :‬ת נ י ׳ א ״ ר ש א ו ל וכוי‪ .‬ובתוספי ש ב ת ל ״ ד‬
‫א ׳ ד ״ ה כ ל ‪ :‬דתני׳ א ״ ר יוסי בן שאול ו כ ר ‪ ,‬ולפ״ז נ ש מ ט ב ד ובבבלי ה ש ם ״יוסי בן״‪,‬‬
‫ובכי״ו נ ש מ ט ה ש ם ‪ .‬ב ן שאול״‪ ,‬ובכל אופן ג י ׳ הדפוסים ב ג מ ר א ‪ :‬א ב א שאול א ו מ ר‬
‫וכוי מ פ ו ק פ ק ת מאד‪.‬‬
‫‪ 4‬מפני שהיה מדרר‪ .‬כ״ה בד‪ ,‬ובכי״ו ליתא‪ .‬ובבבלי הנ״ל‪ :‬מ פ נ י שהיתה מדובה‪.‬‬
‫‪ 5‬וגמצא מקום צדדיו לח ומקום אמצע גנוב וכו׳‪ .‬מ כ א ן ברור שמקום ה ט ו מ א ה‬
‫גגוב‪ ,‬ש ה ד י הבור ה מ ל א מ ת י ם ב ו ו ד א י ה י ה ב ו ר רגיל ו ל א ה י ה ע ש ו י כ ט ב ע ת ‪ .‬ו ב ב ב ל י‬
‫ש ם ‪ :‬מקום טהרה י ב ש מקום ט ו מ א ה לח‪ .‬ו ב כ י ״ מ ש ם ‪ :‬מקו׳ ט ו מ א ׳ ל א ג ג ב ב מ ק ו ׳‬
‫טהר׳ גגב׳ ל ח בדקו ו מ צ א ו ו כ ר ‪ ,‬ו ה מ ל ה ‪ .‬ל ח ״ ב א ה כ נ ר א ה מ ן הגליון שציין לגי׳ א ח ר ת ‪.‬‬
‫ובתוספ! ה ך א ״ ש ‪ , .‬ש ם ‪ :‬מקום טומאה נגוב מקום טהרה לח‪ ,‬פירוש במקום ה ט ו מ א ה‬
‫י היווה הקרקעי ח פ ו ר ונכנס בו לחלוחית המים ו ג ת ג ג ב הסדין‪ ,‬ובמקום ט ה ר ה ש ל א ח פ ר ו‬
‫ש ם ה ק ר ק ע ה י ה ק ש ה ו ל א נ ב ל ע ה מ י ם ו ג ש א ר ה ס ד י ן לח‪ .‬וי״ס ד ג ר ס י מקום ט ו מ א ה ל ח‬
‫מקום טהרה נגוב‪ ,‬ו ק א י ל ח וגגוב א ק ר ק ע ו ל א אסדין‪ .‬ו ע י י ן ר ש ״ י ש ם ותוםפ׳ שם ד ״ ה מקום‪.‬‬
‫‪ 6‬ואיזהו רוק תפל כ ל שלא טעם כלום מבערב‪ .‬ברייתא בבבלי ם״ג א׳‪.‬‬
‫ו ב מ ש ג ה פ ״ ט מ ״ ז א י ן ״מבעדב״‪.‬‬
‫‪ 6/7‬ו א פ י ל ו ) כ ל היום( ישן כ ל ה י ו ם אינו ע ו ש ה רוק ת פ ל נ י ע ר כ ל ה ל י ל ה ו כ ד ‪.‬‬
‫ברייתא בבבלי ס ״ ג א׳‪.‬‬
‫‪ 7/8‬מי גריסץ ל ע י ס ת נריסין של פ ו ל ע ד עיקת נפש‪ .‬ב״ה בכי״ו‪ .‬ו ב ד ‪ :‬מגריסין‬
‫מ ע י ס ת נריםין ש ל ע ר ע ו ק ת נ פ ש ‪ .‬ובמשנה פ ״ ט מ ״ ז בהוצ׳ ש ל נ ו ‪ :‬מ י גריסין ל ע י ס ת‬
‫נדה פיח עמ׳ ‪650‬‬
‫‪285‬‬
‫גדיסין ש ל פ ו ל ח ל ו ק ת ג פ ש ‪ .‬וכ״ה ב ד ״ ו ר״ם‪ .‬וכ״ה בשיגויים קלים גם ב ה ו צ ׳ לוו‪,‬‬
‫כ י ״ מ ו כ ת ״ י פרמה‪ .‬ו ב ד גפולי‪ ,‬פ י ה ״ מ ל ה ר ״ מ ד י ד י ג ב ו ד ג ו כ ת ״ י ילון‪ :‬מ י גריסין ל ע ו ס ת‬
‫) ב ד ״ ג ‪ :‬ולעומת( גדיסין ש ל פ ו ל וחלוקת גפש‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫א ב ל ב פ י ה ״ ג ע מ ׳ ‪ :115‬ש ל ע י ס ת גריסין ש ל פ ו ל ו ש ל ע ו ק ת גפש‪ ,‬א ׳ ד‬
‫) = איכא דאמרי( וחלוקת ג פ ש ‪ ,‬כלומר כ ש י ל ע ו ס א ד ם הגריםין י פ ה י פ ה ו ל א ג ש א ר‬
‫כלום א ל א ה ם ב ע ו ק ת נ פ ש ופ׳ כ ש ב א בד״כגםת ב י ת ה ב ל י ע ה ש ד ו מ ה לעוקה ש ל ב י ת‬
‫ה ב ד ו כ ד ‪ .‬ועיין בערוך ע ר ך ח ל ק ג׳ ו מ ל א ״ ש כ א ן ‪ .‬ו ב ב ״ ר ד י ש פ צ ״ ד )בד״ק(‪:‬‬
‫א ת ט ו ב ז ה גרים ש ל פ ו ל ש ה ן ע ל עיקת גפש‪ .‬ו ע י י ן ד ד ״ ל שם‪ .‬ו א ח ר י כ ל הפירושים‬
‫ל א ג ת ח ו ו ד ל י עגייגו‪.‬‬
‫‪ 8‬מי רגלים שהחמיצו‪ .‬משגה פ״ט מ״ז‪.‬‬
‫‪ 8/9‬וכמה חימוצן שלשה ימים‪ .‬כ״ה בכי״ו‪ ,‬וכ״ה בברייתא שבבבלי ם״ג א׳‪.‬‬
‫‪ 9‬גתר זו גתר אלכסגדרית‪ .‬בבלי שבת צ ׳ א ‪ /‬כ א ן ם״ב א ‪ .‬ועיין תשב״ץ ח״א םי כ״ח‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ש ם ‪ :‬בורית זו קימיליא ואשלג מכל מקום‪ .‬גם כאן זיכה אותגו צ ׳ בפגים הגוםח‬
‫‪,‬‬
‫ב ג י מ ש ו ב ש ת ‪ ,‬עיין מ ש ג ת ש ב ת פ ״ ט מ״ה‪ ,‬כ א ן ם ״ ט מ״ו‪ .‬והגכון ה ו א ב ד ‪ :‬בורית‬
‫קימוליא ו א ש ל ג מ כ ל מקום‪.‬‬
‫‪ 9/10‬מדיח ו א ק צריך לגגב‪ .‬כ״ה בכי״ו‪ .‬כלומד‪ ,‬מ כ ס כ ם באותם םמגין א ח ד אתר‬
‫השגי ואיגו צריך לתכות ע ד שינגב כ ל א ח ד ואחד‪ .‬ולא מ צ א ת י ברייתא זו במקום אחד‪.‬‬
‫‪ 10‬ה ע ב י ק שלא כסדרן וכד‪ .‬ברייתא בבבלי ס״ג א ‪/‬‬
‫‪ 10/11‬העביר ע ל י ו שבעה םימנק ולא עבר וכוי‪ .‬ברייתא בבבלי ם״ב סע״א‪.‬‬
‫‪ 11/12‬ע ו ש ה םמגין ולא עבר הצפיגן ועבר )עליו( הטהרות תלויות שאלו‬
‫העכיר ע ל י ו צפק מתחלה היה עובר‪ .‬כ י ה בכי״ו‪ ,‬והמלה ש ה ק פ ת י ה י א באשגרה מלמעלה‬
‫א ו מלמטה‪ .‬ו ב ד ‪ :‬ו ש ש ה ם י מ ג י ן ולא ע ב ר סאפון ו ע ב ר ה ט ה ר ו ת ת ל ו י ו ת שאלו ל א‬
‫ה ע ב י ר עליו םאפון מ ת ח ל ה היה עובר‪ .‬ו ב ב ב ל י ס ״ ב ב ׳ ‪ :‬ת ג ו ר ב ג ן ה ע ב י ר עליו ש ב ע ה‬
‫םמנין ו ל א ע ב ר צפון ו ע ב ר טהרותיו טמאות‪ .‬צפון צ ב ע ג מ י מ ע ב ר ‪ .‬א ל א העביר עליו‬
‫ש ש ה ם מ נ י ן ו ל א ע ב ר ה ע ב י ר עליו צ פ ו ן ועבר ט ה ד ו ת י ו ט מ א ו ת ש א ם ה ע ב י ר ש ב י ע י‬
‫מ ת ח י ל ה ש מ א עבר‪.‬‬
‫ועיין בתום׳ שם ד ״ ה ה ע ב י ר ש ת מ ה ו א י ך י ע ל ה ע ל ד ע ת נ ו ל ט ה ר א ם ה ע ב י ד‬
‫צ פ ו ן במקום ה ס י מ ן השביעי‪ ,‬ו ה ר י צפון ל א נ ש נ ה ב מ ש נ ת י נ ו ב י ן ה ש ב ע ה סימנין‪,‬‬
‫ו ע י י ״ ש ש נ ד ח ק ו מ א ד ליישב‪ .‬ו ע י י ן ד מ ב ״ ם פ ״ ד מ ה מ ט מ א י מו״מ הי״ד‪ ,‬ומדבריו נ״ל‬
‫ק צ ת שהוא פ י ר ש ש צ פ ו ן מ ע ב י ר צ ב ע ב ק ל ו ת י ו ת ר מ מ ה שהוא מ ע ב י ד דם‪ ,‬ולפיכך‬
‫ה י י ת י א ו מ ר ש א ם העביר ש ש ה ם י מ נ י ן ו ל א ע ב ר ו א ח ״ כ ה ע ב י ר צפון ועבר‪ ,‬ה ר י ש נ י‬
‫הדברים י ח ד מוכיחים ש י ש ל נ ו צ ב ע ‪ ,‬כ י ה ד ב ר י ם ה מ י ו ח ד י ם ל ה ע ב י ר ד ם ל א ה ש פ י ע ו‬
‫ו ה ד ב ר ה מ י ו ח ד ל ה ע ב י ר צ ב ע ה ש פ י ע תיכף‪, .‬ואולי היתד‪ .‬ל פ ג י ו ה ג י ב ג מ ר א ‪ :‬צפון צ ב ע‬
‫ק א מ ע ב ר ‪ ,‬כלומר‪ ,‬ה ד י ע י ק ר ה ש פ ע ת ו ה י א ע ל צ ב ע ‪ ,‬א ב ל א פ ש ר ל פ ר ש כ ן גם לפי‬
‫הגי׳ שלפניגו‪ ,‬והייגו מ ה ש צ פ ו ן ה ע ב י ר א ת ה כ ת ם א י נ ו מ ו כ י ח ש ה י ה כ א ן דם‪ ,‬שהרי‬
‫צפון מ ע ב י ר גם צ ב ע ומכל ש כ ן שיכול ל ה ע ב י ר דם‪.‬‬
‫ו כ ן ה פ י ר ו ש גם כ א ן ב ת ו ס פ ת א ‪ ,‬ש א י ן א נ ו אומרים ש י ש כ א ן צ ב ע מ פ ג י‬
‫שהסימנים ל א ה ש פ י ע ו והצפון ה ש פ י ע ‪ ,‬מ פ נ י ש י ת כ ן ש א י ל ו ה ע ב י ד עליו צ פ ו ן מ ת ח ל ה‬
‫ה י ה הכתם עובר‪ ,‬והיינו שצפון מ ע ב י ר גם כ ת ם ש ל דם‪.‬‬
‫‪ 12/13‬דם הנדה ודאי אק מעביר עליו שבעה סימנין‪ .‬כ״ה ה ג י ב כ י י ו ) ע י י ן להלן>‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ניד‪1*0 .‬ז—ט עמי ‪650—651‬‬
‫‪286‬‬
‫ו י ש ? ־ י ש בבבלי ‪ 3*0‬ב׳‪ .‬עיי־ש‪ .‬א ב ל ב ד ‪ :‬ד ם ה נ י ד ‪ ,‬י ד א ׳ מ ע ב י ד‬
‫ו מ ט ל ו וגרור ש ! ־ ? ש ‪ : 0‬ו מ ב ט ל ו ‪ .‬ו כ ׳ ה ב ב ב ל י ש ‪ : 0‬ו ה ת נ י‬
‫‪ ,‬״ ‪ ,‬״ ״ ב י ר ע?יו ד סמנין ומבטלו‪ .‬ו ע י י ן ל ע י ל ש ם כ ר י ש ה ע מ ו ד ‪.‬‬
‫׳ ' ‪°‬‬
‫עייי‬
‫‪0 7‬‬
‫והעור אינו מעכיר עלץ שבעה םימנין‪ .‬כ ־ ז ל י ת א ב כ י ־ ו ‪.‬‬
‫י׳‬
‫‪1‬‬
‫™ ‪ J J ^ .‬ל ל ‪ .‬עיין מ י ש ל ע י ל ‪ .‬א ב ל ה ב נ א ש ? ה ש ק ו ה ע ו ר‬
‫" *‬
‫‪ .‬ולא מצאתיה במ״א‪ .‬ואולי צ י ?‬
‫‪,.‬‬
‫* ^ ‪J W / J B‬‬
‫והנה‬
‫‪,‬ע‪,‬ו ונ‪,‬׳‪ .‬עיין היטב בזבחים צ י ד א ׳ ‪.‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪,‬‬
‫™‬
‫ישנה נ י ׳ י ? י‬
‫אחרים שנשנו ש פ י ח י ש ק ו ע ו ד ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫״ ‪ ,‬״ ״ ״ ״ אם מ ״ ׳‬
‫י ב י ‪ - - M n w‬״ ך‪ ,‬צ מע א י ן י א ככתמים ור׳ מ נ ת ן כן י ו ס ף אומר מטמא וכד‪.‬‬
‫״‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ת‬
‫א‬
‫ש ב‬
‫מ‬
‫י‬
‫‪ 5‬י‬
‫‪Cff‬‬
‫י ‪ 0‬נ י ז‬
‫י‬
‫נ‬
‫ע‬
‫‪:‬‬
‫ה ד ו מ ו ת‬
‫ב‬
‫ע‬
‫״‬
‫ה כ‬
‫כ‬
‫(‬
‫‪1‬ד‬
‫מ נ ‪ 0‬ו‬
‫מ‬
‫״‬
‫ב י‬
‫"‬
‫פ‬
‫ת א‬
‫‪%‬‬
‫ט‬
‫מ‬
‫?‬
‫י‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫‪0‬‬
‫״ ' א ב׳ ב נ י ׳ הפוכר״ ו כ י ה ב ד כאן•‬
‫י י י »«יד כו כתם״‪ .‬בודקו ב מ ח ם ושחק בודקו כחמה‪ .‬כ י ה ב כ י י ו ‪.‬‬
‫׳ ‪ , .‬־ ‪ ,‬הבר״״א ב־ב‪,‬י ־ ׳ א םעיא‪ . , .‬״ ‪. -‬‬
‫^‬
‫!‬
‫‪£‬‬
‫‪7‬‬
‫™‬
‫נ ח‬
‫ובד‪.‬‬
‫ח ד ש בודקו ב מ ח ט שחוק בודקו בחמה‪.‬‬
‫ה‬
‫פ״ט‬
‫‪ 17/20‬ה י ת ה למודת‪ ...‬ווםתות הן‪ .‬עיין במשנה פ״ט מ״ט‪.‬‬
‫‪ 20/24‬כיצד היתד‪ ,‬למודה‪ ...‬ו ל מ ע ל ה ‪ .‬ברייתא בבבלי ט״ג ב׳‪.‬‬
‫‪ 24/25‬ואין מ ח י י ב ק א ו ת ה שתהא ידה בעינה כ ל ה י ו ם א ל א בודקת פ ע מ י י‬
‫ל ו ו ס ת ה ‪ .‬ב״ה ב ד ‪ ,‬ובכייו‪ :‬פעמים ווסתה‪ .‬והגר״א ה נ י ה ‪ :‬פ ע מ י ם ןםמוך[ לווסתה•‬
‫א י נ ה מחוייבת ל ה ח ז י ק ידה בעין ש ל מ ט ה כ ל זמן הווסת‪ .‬וכם״ז להלן ‪.65118‬‬
‫ס‬
‫אבל‬
‫‪ 25‬היתד‪ ,‬למודת להיות ר ו א ה עשרים ו א ח ד וכר‪ .‬ברייתא ב ב ב ל י ס ״ ד א׳‪.‬‬
‫‪ 26‬סירנה ל ה א ר ב ע ה ימים א י נ ה ווסת‪ .‬בבבלי ש ם ‪ :‬ס י ר ג ה ל י ו ם‬
‫עשרי‬
‫ם‬
‫וארבעה ל א ק ב ע ה ל ה וסת‪ .‬וכל ב ב א זו מ ת ח ל ת הברייתא ע ד כ א ן ל י ת א בכי״ו‪.‬‬
‫‪ 26/29‬היתד‪ ,‬לימודת להיות ר ו א ה ל י ו ם חמשה עשר‪ ...‬שמנה עשר מ ל כ ד ‪,‬‬
‫הגי׳ מ ש ו ב ש ת ו ה י א צריכה תיקון ע ״ פ ה ב ר י י ת א ב ב ב ל י ם ״ ד א ׳ ‪.‬‬
‫‪ 29/32‬היתה למודת להיות רואה יום עשרים‪ ...‬אסור לשמש יום שלשים‪,‬‬
‫ברייתא ב ב ב ל י ם ״ ד סע״א‪ ,‬ע י י ״ ש ‪.‬‬
‫‪ 32‬ה ר ו א ה דם מטמא מעת לעת וכוי‪ .‬ברייתא בירושלמי פ ״ א ה״א‪ ,‬מ ״ ט ע ״‬
‫בבלי ו׳ א׳‪ .‬ו ב י ר ו ש ל מ י ש ם ה ס ד ר הפוך‪ .‬והייגו מ ק ו ד ם ‪ :‬ה ר ו א ה כ ת ם ו כ ו ׳ ו א ו ד ׳ כ ;‬
‫ה ר ו א ה ד ם ו כ ד ‪ .‬ו כ ״ ה ה ס ד ר ב ב ב ל י בכי״מ‪ ,‬ו כ ״ ה לפני ר ש ״ י ועל פיו ה ג י ה ה ב ״ ז ז שם'‬
‫א ב ל ־ ב ה ו צ א ו ת ‪ -‬ש ל פ נ י נ ו ה ס ד ר ב ב ב ל י ה ו א כ מ ו ב ת ו ס פ ת א ‪ .‬ו ב פ י ה ״ מ להר״מ פ ״ א מ״ב‬
‫ע מ ׳ ‪ :121‬ו ל ש ו ן ה ת ו ס פ ת א הרואה ד ם מ ט מ א מ ע ת ל ע ת ו כ ד ‪.‬‬
‫‪ 33‬ומקלקלת‪ .‬בירושלמי ובבבלי וכן ב פ י ה ״ מ להר״מ ה נ ״ ל ‪ :‬ו א י נ ה מ ק ו ל ק ל ת‬
‫י‬
‫ו ע י י ן בתום׳ ה ר א ״ ש ו׳ א ׳ ד ״ ה ו א י נ ה מ ו נ ה )הראשון(‪.‬‬
‫א ‪/‬‬
‫‪Y‬‬
‫עמ׳ ‪651‬‬
‫‪1‬‬
‫כלי חרס פ ת ו ח י ן ‪ .‬ב ד ‪ :‬וכלי ח ר ס ה מ ו ק פ י ן צ מ י ד פתיל‪ .‬וכ״ה ב ב ב ל י ה נ י ל‬
‫אבל בכי״מ גורם ב ב ב א ש ל נ ו כלי ח ר ס ס ת ם ‪ ,‬ו ב ב ב א ש ל ה ר ו א ה ד ם מ ר ם‬
‫המוקסין צ מ י ד פתיל‪.‬‬
‫כ‬
‫ל‬
‫י‬
‫״‬
‫י‬
‫ד‬
‫‪°‬‬
‫נדה ‪0‬״ט עמי ‪651‬‬
‫^‬
‫‪287‬‬
‫ם ‪ :‬ומקולקלת‪ .‬ב״ה בכי״ו‪ .‬וכ״ה בבבלי וירושלמי הנ״ל‪ .‬א ב ל בירושלמי שם בכי״ל‪:‬‬
‫ה ו מ ק ו ל ק ל ת ‪ ,‬ו נ מ ח ק ה ה מ ל ה ‪ .‬ו א י נ ה ״ ‪ .‬ו ע י י ן ב י ר ו ש ל מ י פ ״ ב ה״ג‪ ,‬נ ׳ רע״א‪.‬‬
‫‪ 2‬וזו וזו תולות ו ל א שורפות‪ .‬ב״ה בכי״ו‪ .‬ועיין בירושלמי ו ב ב ב ל י הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 2/3‬תינוקת שלא ה נ י ע זמנה‪ ...‬ארבעה ל י ל ו ת ‪ .‬מ ש נ ה פ״י מ״א‪.‬‬
‫‪ 3/4‬מםורגין ואפילו בארבעה חדשים‪ .‬כ״ה בכי״ו‪ .‬ועיין תוספי ס״ד ב׳ ד״ה‬
‫תינוקת ו ב ה ג ה ו ת מ ה ר ״ ב רנשבורג שם‪.‬‬
‫ו ב י ת ה ל ל או׳‬
‫‪4‬‬
‫כל ז מ ן שגוחרת‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫כל זמן ש נ י ג פ ת ‪ .‬בבבלי ם״ד ב ׳ ‪ :‬א מ ד ר ב י ה ו ד ה א מ ר רב‬
‫‪ 4/5‬במה דברים אמורים‪ ...‬א ב ל ה פ ס י ק ה ו ר א ת מחמת ת ש מ י ש ה ר י זו‬
‫טמאה נדה‪ .‬ב ד ‪ :‬א ב ל ה פ ס י ק ה וראת ש ל א ב ש ע ת ת ש מ י ש וכד‪ .‬ובירושלמי פ״א ה״ז‪,‬‬
‫נ ׳ ע ״ ג ‪ :‬כיני מ ת ג י ת א ת י ג ו ק ת ש ל א ה ג י ע ז מ נ ה ל ר א ו ת ו נ י ש א ת ו כ ד הפסיקה ואחר כך‬
‫ד א ת ט מ א ה ו כ ד ‪ .‬ו ב ב ב ל י י ״ א ב ׳ ‪ :‬תניא נ מ י ה כ י ב ד ״ א ש ל א פסקה מ ח מ ת ת ש מ י ש‬
‫וראתה שלא מתמת תשמיש וכד‪.‬‬
‫‪ 5‬כותנק לה עד שתחיה המכה‪ .‬כ״ה בכי״ו‪ .‬ונראה שזו ה י א פיםקא ממשנתינו‬
‫דפ״י‪ .‬ו כ א ן ב א ה ב ר י י ת א ממקור א ח ר ש נ ס מ כ ה למשנתינו‪.‬‬
‫ש י נ ת מראה דמים וראתה ה ר י זו טמאה נ ד ה ‪ .‬בירושלמי הנ״ל‪ :‬שינת‬
‫‪6‬‬
‫מ ר א ה ד מ י ה ט מ א ה ‪ .‬ו ב ב ב ל י ה נ ״ ל ‪ :‬נ ש ת נ ו מ ר א ה דמים ש ל ה ט מ א ה ‪.‬‬
‫‪ 6/7‬ושהגיע זמנה לראות הפסיקה ו ר א ת ש ל א מחמת תשמיש ה ר י זו טמאה‬
‫גדה‪ .‬ל פ י גירםא זו א י ן ה ב ד ל ב ה פ ס ק ה בין לא הגיע זמגה ובין ה ג י ע זמנה‪ .‬ואולי צ״ל‬
‫כ א ן ‪ :‬ו ד א ת א פ י ל ו מ ח מ ת ת ש מ י ש ו מ י ‪ .‬ולעיל גרסיגן כגי׳ ד ‪ :‬ש ל א ב ש ע ת ת ש מ י ש וכד‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫גותגין ל ה ל י ל ה ה ר א ש ק ב ל ב ד ‪ .‬כ״ה בכי״ו‪ .‬וגראה שגם זו היא פיסקא‬
‫מ מ ש ג ת י ג ו פ ״ י מ״א‪ ,‬ועיין מ ״ ש לעיל‪.‬‬
‫‪ 7/8‬שיגת מראה דמים ו כ ד ‪ .‬כלומר‪ ,‬א י ן ל ה אפילו לילה הראשון‪.‬‬
‫‪ 7/9‬ל ז ו בית ה ל ל א ו מ ר י ם ‪ . . .‬חצי יום ו ל י ל ו ‪ .‬כלומר‪ ,‬לזו שאין גותגין לה אלא‬
‫ל י ל ה ה ר א ש ו ן בלבד‪ ,‬והייגו ש ר א ת ה כבר ב ב י ת אביה‪ .‬וכל ה ב ר י י ת א ב ב ב ל י ס י ה א׳‪.‬‬
‫‪ 9/10‬וכולן ש ה י ו רואות דם בודקין אותן בשפופרת חוץ מן הבתולה שדמיה‬
‫טהורק וכוי‪ .‬ב ד וכולן שהיו ש ו פ ע ו ׳ ד ם ו כ ד ‪ .‬ועיין הגירםא בברייתא שבבבלי ם״ה בי‪.‬‬
‫ו כ ן מ ע ת י ק י ם מ ן ה ת ו ס פ ת א בחי׳ ה ר ש ב ״ א ותוספי ה ר א ״ ש ס״ה בי‪ .‬ובפירושו! נ ר א ה‬
‫ש ה ב ב א שלנו דברי הכל היא‪ ,‬והיינו אם כל א ל ה הבתולות שנזכרו ב מ ש נ ת י נ ו שופעות‬
‫דם מ ת ו ך י מ י ט ה ר ת ן ל ת ו ך י מ י ט ו מ א ת ן צ ר י כ ו ת ב ד י ק ה ב ש פ ו פ ר ת כ ד י ל ר א ו ת אם‬
‫ה ד ם ב א מ ן ה מ ק ו ר א ו מ ן ה צ ד ד י ן חוץ מ ן ה ב ת ו ל ה ב ש ע ת ט ה ר ת ה ש א י נ ה צריכה‬
‫ב ד י ק ה כלל‪ .‬ולפירוש זה נוטים ד ב ר י ה ד ש ב ״ א ותוס׳ ה ר א ״ ש הנ״ל‪ ,‬עיי״ש‪ .‬ועיין‬
‫בתוםם׳ שם ס ״ ה ס ע ״ ב ‪ .‬א ב ל לשון ה ת ו ס פ ת א מ ג ו מ ג ם ל פ י פירוש זה‪.‬‬
‫ו י ת כ ן מ א ד ש ב ב א זו ב א ה ממקור א ח ר ש ד ן בנשים ש י ש להם מ כ ה באותו מקום‬
‫)עיין ל ע י ל פ ״ ח ה״א—גי(‪ ,‬ו ע ״ ז א מ ר ה ה ת ו ס פ ת א שכולן צריכות ב ד י ק ה ב ש פ ו פ ר ת‬
‫י י ן לעיל *‪ 649‬ו מ ש ״ ש ( הוץ מ ן ה ב ת ו ל ה ש ד מ י ה טהורין ש א י ג ה צ ר י כ ה בדיקה כלל‪.‬‬
‫ולפירוש זה מ ת א י מ ה י ו ת ר גירסת כי״ו‪ .‬ו נ ר א ה ש כ ן פ י ר ש ב ס מ ״ ג לאווין קי״א‪ ,‬ל ״ ט‬
‫ם ע ״ א ש כ ת ב ‪ :‬ו נ א מ נ ת א ש ה ל ו מ ׳ מ כ ה י ש ל ה באותו מקום ש מ מ נ ה יוצא דם‪ ,‬פ י ר ש‬
‫ל ט ה ר ה ש ל א ב ש ע ת ו ו ס ת ה ו ת נ י א ב ת ו ס פ ת א ד נ ד ה פרק בתרא וכולן בודקים אותם‬
‫ב ש פ ו פ ר ׳ חוץ מ ן ה ב ת ו ל ה מ פ נ י ש ד מ י ה טהורים‪.‬‬
‫) ע‬
‫‪288‬‬
‫נדה פיט עמי ‪651‬‬
‫‪ 10/12‬ובכולן ה י ה ר׳ מ א י ר א ו מ ר ‪ . . .‬ה י ה ר׳ מ א י ר א ו מ ר דמים משונין ז ה מ ז ה ‪.‬‬
‫ב ר י י ת א ב ב ב ל י שם‪ ,‬ח י ׳ ד״דשב״א הנ״ל‪ .‬ובתוספי ה ד א ״ ש ש ם ‪ :‬״ובכולן ה י ה ר ״ מ‬
‫מ ח מ י ר כ ד ב ר י ב ״ ש כוי׳׳‪ .‬ועיין הגי׳ ב ב ב ל י שם‪.‬‬
‫‪ 12/13‬דם הנדה אדום‪ ...‬דם הבתולין מ ן ה צ ד ד י ן ‪ .‬ח י ׳ הרשב״א הג״ל‪ .‬ובבבלי שם‬
‫מ ו כ ח ש ה כ ל ה ו א מ ד ב ר י ר״מ‪ .‬ולוא ה י ה ד ם בתולים מ ן המקור ה י ה ט מ א ל ד ״ מ‬
‫) ע י י ן לעיל !‪ .(64930 ,644‬ובירושלמי פ ״ ד ה ״ א ‪ ,‬ג ״ א ע ״ ב ‪ :‬דם נ י ד ה זהום וכו׳‪ ,‬ו מ ש מ ע‬
‫ק צ ת ש ם ש ה כ ו ת י ם ה י ו יושבים גם ע ל ד ם בתולים‪.‬‬
‫‪ 13/14‬ר א ת ה כתם ואחר כך ר א ת ה דם‬
‫‪ 14/15‬דברי ר׳ ר׳ שמעון ב ן אלעזר או׳ י ז מ ו אמר רבי ו כ ר ‪ .‬כ״ה בכי״ו‬
‫וכוי‪ .‬ברייתא בבבלי ג״ג ב׳‪ .‬ועיין לעיל ‪.64319‬‬
‫ובבבלי ה ג י ל ‪ ,‬ו ב ד משובש‪.‬‬
‫‪ 16‬בדקה את עצמה ו א ת חלוקה והשאילתו לחבירתה וכו׳‪ .‬ב״ה בכי״ו‪ .‬וכן ב ד ‪:‬‬
‫ב ד ק ה ע צ מ ה ו א ת חלוקה ו כ ד ‪ .‬ובנוסח ה ג ר ״ א ‪ :‬ב ד ק ה א ת חלוקה ו כ ד ‪ .‬ו ת מ ה א ג י אם‬
‫יצאה ה ג ה ה זו מ פ י ר ב י נ ו ‪ ,‬ו ת ל מ י ד י ו בוודאי הגיהו כן ע ״ פ ה ב ר י י ת א ב ב ב ל י ג ״ ח םע״א‪.‬‬
‫א ב ל ב ח י ׳ ה ר ש ב ״ א ש ם ‪ :‬ת ג י א בדקה ע צ מ ה וחלוקה ו כ ד ‪ .‬ו כ ן ב ת ו ה ״ ב שלו‬
‫ב י ת ז׳ ש ״ ד ‪ ,‬ק ע ״ ח ע ״ ב ‪ :‬ד ת נ י א בפר׳ הרואה בדקה ע צ מ ה וחלוקה וכו׳ ש ה ר י ב ד ק ה‬
‫ע צ מ ה וחלוקה ו כ ד ‪ .‬ו כ ן ב ר א ״ ש פ ״ ח ס י ׳ ה ׳ ‪ :‬ת נ י א א י ד ך ב ד ק ה ע צ מ ה וחלוקה ו כ ד ‪.‬‬
‫ו כ ן היתד‪ .‬ה ג י ר ס א גם לפגי הר״מ‪ ,‬שפסק ב פ ״ ט מ ה ׳ איסורי ב י א ה ה ״ ל ‪ :‬ב ד ק ה ח ל ו ק ה‬
‫ו ב ד ק ה ע צ מ ה ו ג מ צ א ת טהור ו כ ד ‪ .‬ו כ ן ב ה ג ה ו ת ה ב ״ ח ב ב ב ל י ש ם ‪ :‬ס ״ א ע צ מ ה וחלוקה‪.‬‬
‫ו א ף ש ק ש ה ל פ ר ש גידסא זו‪ ,‬א ב ל ב כ ל אופן ברוד ש א י ן ל מ ח ק ה מ ן ה ת ו ס פ ת א ‪.‬‬
‫‪ 17‬וחברתה תולה בה‪ .‬בבבלי שם נ״ח םע״א מ ס י ק ‪ :‬לעניין ד י ג א תגן‪ ,‬והייגו‬
‫שאין הראשונה יכולה לחייב א ת ה ש נ י י ה ב כ ב י ס ת החלוק‪ ,‬א ב ל ל ע נ י י ן ט ו מ א ה‬
‫ה ש ו א ל ת טמאה‪.‬‬
‫‪ 17/18‬א מ ר לו ר׳ שמעק לר׳ יהודה א ף אתה אלו ה י י ת ה אומר וכר‪ .‬כ״ה‬
‫בכי״ו‪ .‬ובבבלי ס ״ ח ב ׳ ‪ :‬ת נ י א א מ ד ו ל ו ל ד ׳ יהודה ו כ ד ‪ .‬א ב ל מ ה ב ר י י ת א להלן שם‬
‫ב ב ב ל י א נ ו רואים שהחכמים ש ל מ ש נ ת י נ ו ה ם ר ׳ יוסי ור׳ ש מ ע ו ן ‪.‬‬
‫‪ 18‬ת ה א ידה בעיניה כ ל היום וכוי‪.‬‬
‫כם״ז לעיל‬
‫‪.65024‬‬
‫ובבבלי ש ם ‪ :‬אלמלי י ד י ה‬
‫מונחות ב ע י נ י ה כל ב י ן ה ש מ ש ו ת ו כ ד ‪.‬‬
‫‪ 19‬מה לי הפסיקה טהרה מיום הראשק‪ .‬ב״ה ב ד וכי״ו‪ .‬ו ב ב ב ל י ש ם ‪ :‬מ ה לי‬
‫הפרישה בטהרה בראשון‪ .‬ו ע י י ן מ ה ש ה ק ש ו ע ״ ז ב ג מ ר א שם‪.‬‬
‫‪ 19/22‬אמר ל ו ר׳ אליעזר‪ ...‬מונין מםורגין‪ .‬בבלי ם״ח ב׳‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 22/23‬נ ר א ק ד ב ר י ר׳ אליעזר מדברי ר׳ יהשע ודברי ר׳ עקיבא משניהן וכוי‪.‬‬
‫" ב ב ל י ה נ ״ ל ^ ש ם ז ׳ ר ב ׳ ; ת ו י כ ‪ ,‬זבים‪ ,‬פרש׳ ג ׳ פ ״ ה ה ״ ה ‪ ,‬ע ״ ז ע ״ ב ‪ .‬וברייתא כ ע י ן זו‬
‫)לעגיין א ח ר ( גם ב י ב מ ו ת ק״ח‪ ,‬א ל א ש ג ש מ ט ה ב ה ו צ א ו ת שלגו‪ .‬א ב ל ב ת ש ה ״ ג ק ה ל ת‬
‫ש ל מ ה סי׳ ל ״ ז ע מ ׳ ל ״ ו ‪ :‬ה כ י א מ ד י ג ן ב ס ו פ ה א מ ר ר ב י גראין ד ב ר י ר ׳ אליעזר מ ד ב ר י‬
‫ד ׳ יהושע ו ר ׳ ע ק י ב א מ ש ג י ה ן א ב ל הלכה כר׳ אליעזר‪.‬‬
‫‪ 23/24‬ה ז ב ‪ .‬ו ה ז ב ה ‪ . . .‬עד שימוק הבשר‪ .‬מ ש ג ה פ״י מ״ד‪ .‬ובשם התוספתא גם‬
‫ב ה ק ד מ ת ה ר ״ מ ל פ י ה ״ מ טהרות ע מ ׳ ‪.10‬‬
‫‪ 24/25‬ואין מטמאין א ל א ברובן ו א ק טומאתן א ל א מדברי סופרים‪ .‬ה ק ד מ ת‬
‫ה ד ״ מ הנ״ל‪ ,‬ו פ י ר ש שדינם מ ד ר ב נ ן כמו ז ב ח י שאינו מ ט מ א מ ש כ ב א ל א א ם כ ן נ י ש א‬
‫ר ו ב ו ע ל י ו )זבים פ ״ ד מ״ד(‪.‬‬
‫נדה פיט עמ׳ ‪651—652‬‬
‫‪289‬‬
‫‪ 25/26‬ר׳ שמעון א ו מ ר שורפק עליהן א ת התרומה‪ ...‬שאין טומאתן א ל א‬
‫מדברי סופרים‪ .‬כ״ה בד )אלא ששם‪ :‬שאין טומאה אלא וכו׳( ובכי״ו‪ .‬ובנוסח הגר״א‪:‬‬
‫ר׳ שמעון אומר א י ן שורפין עליהן וכו׳‪ ,‬ועל פיו הדפיסו כן בתוספתא בד״ח‪.‬‬
‫ולהלן זבים רפ״ב אנו רואים שגם על טמאים מדברי סופרים שורפין את התרומה‪,‬‬
‫עיין להלן ‪ 67726‬ומש״ש‪.‬‬
‫ובתו״כ מצורע‪ ,‬זבים‪ ,‬סוף פרשה א ‪ /‬ע״ו רע״א‪ :‬ר׳ שמעון אומר ו כ ר ואין זב‬
‫שמת מטמא משכב ומושב‪ .‬ושאמרו הזב שמת מסמא במשא ע ד שימוק הבשר מדברי‬
‫סופרים‪ .‬והכל הוא מדברי ר׳ שמעון‪ ,‬כפי שמוכח מכאן‪.‬‬
‫‪ 26/28‬וכן ה י ה ר׳ שמעון אומר נכרי שמת‪ ...‬מדברי סופרים‪ .‬בבבלי ם״ס ב׳‪:‬‬
‫תניא א מ ד דבי מפני מה אמדו נכרי ש מ ת ו כ ו ‪ /‬אבל בכי״מ שם‪ :‬תני׳ א״ר ש מ ע‬
‫מפני מה אמדו נכרי ש מ ת ט ה ר וכו׳‪ .‬וזה מתאים לתוספתא כאן‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 28‬ומודה ר׳ יהודה וכד‪ .‬כל הברייתא במשנה ה׳ פ״י‪.‬‬
‫‪ 29‬שהיד‪ .‬טמא מ ש ו ם כתם‪ .‬בכי״ו‪ :‬שהוא מטמא וכר‪ ,‬ו ב ד ‪ :‬שהי׳ מטמא וכד‪,‬‬
‫ובמשנה הנ׳׳ל‪ :‬שהיא מטמאה וכר‪.‬‬
‫‪ 29/30‬ב ר א ש ו נ ה היו מ ט ב י ל י ן ע ל נ ב ה נ ש י ם וכוי‪ .‬ברייתא בבבלי ע״א א ‪/‬‬
‫מו״ק כ״ז ב׳‪ .‬ועיין תוםפ׳ נדה ע״א א׳ ד״ה אלא ותוספ׳ הדא״ש שם‪ .‬א ב ל עיין מדרג‬
‫מצורע עמ׳ ‪ 363‬ובהערה מ״ג שם‪ .‬וקרוב בעיני שבמה״ג ניסח ע״פ פיה״מ להר׳״מ‬
‫כאן פ״י ספרד עמ׳ ‪.167‬‬
‫‪ 31‬בראשונה היו מוציאין מוגמר וכד‪ .‬מו״ק כ״ז רע״ב‪.‬‬
‫‪ 32/33‬בראשוגה היו מוציאין עשירים בדרגש ועניים בכליבה וכד‪ .‬כ״ה בכי״ו‪.‬‬
‫וכ״ה במו״ק‪ ,‬בכת״י וראשוגים‪ ,‬עיין דקים שם עמ׳ ‪ 97‬הערה ת׳‪ .‬ובפיה״ג סוף פרה‬
‫עמ׳ ‪ :110‬ובסיסה דמםכתא דגדה דתוספתה בראשוגה היו עשירים מוציאין בדרגש‬
‫ועגיים בכליכה וכר‪ .‬ועיין בהערות שם‪.‬‬
‫‪ 33‬חזרו להיות מוציאין בין בדרגש‬
‫ב ק ב כ ל י ב ה ו כ ד ‪ .‬בפיה״ג הנ״ל‪ :‬והיו‬
‫עניים מתביישין התקינו שיהו הכל מוציאין בכליבה מפגי כבודן של עגיים‪ .‬וזהו‬
‫לשון הברייתא במו״ק‬
‫ש ם‬
‫‪ .‬ועיין להלן ש ר ‪.35‬‬
‫‪ L33‬בראשונה היו מוליכין לבית האבל וכד‪/.‬מרקכ‪-‬ז א‬
‫מ ו מ ת להיות מ ו ל י כ י בין בצבועה בין ב ל ב ג ה ו כ ר ‪ .‬כ״ה בכי״ו‪ .‬ובבבלי‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ל‬
‫‪ 36‬היו יציאותיו‬
‫ע ה וכר‪ .‬והשווה לעיל שי׳ ‪ 33‬ימש״ש‪.‬‬
‫ק ש ץ עליו ממיתתו וכר‪ .‬כ״ה בכי״ו‪ .‬והשווה הלשון במו״ק שם‪.‬‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ק‬
‫י‬
‫ן‬
‫ז כ ו כ י ת‬
‫צ ב י‬
‫עמ׳ ‪652‬‬
‫‪1‬‬
‫רמוזה גם‬
‫הגהיג ר ב ן ג מ ל י א ל ק ל ו ת ראש ב ע צ מ ו וכר‪ .‬מ ר ק הג״ל וש״ג‪ ,‬והעובדא‬
‫בירושלמי ברכות פ״ג ה״א‪,‬‬
‫ר ע״א‪ ,‬מם׳‬
‫שמחות ספי״ד‪ ,‬הוצ׳ היגר‬
‫עמ׳ ‪ 209‬וש״נ‪.‬‬
‫‪ 1/2‬בראשונה היו אומרים בשר התאוה טהור‪ .‬בירושלמי מע״ש פ״א ה״ג‪,‬‬
‫ג״ב ע״ד‪ :‬בראשונה היו א ד לוקחין בהמה לבשר תאוה והיו מבריחין אותו מעל‬
‫גבי המזבח וכר‪ .‬ועיין בפיה״מ להר״מ ערלה ם פ י ב ובשו״ת הרדב״ז ח״ה סי׳ שני‬
‫אלפים רכ״ג‪ ,‬ועיין בס׳ משנה ראשונה בערלה שם‪.‬‬
‫‪290‬‬
‫נדה ס״ט עמ׳ ‪652‬‬
‫‪ 2/3‬חזרו וגזרו עליו שיהא מטמא א ת הידים‪ ...‬ומטמא במשא‪ .‬בהקדמת הר״מ‬
‫לפיהימ טהרות ‪ : 17‬ושם נאמד גזרו עליו שיטמא את הידים וחזרו וגזרו עליו שיטמא‬
‫במגע וחזרו וגזרו עליו שיהא כנבלה עצמה ומטמא במשא‪ .‬ועיין מ״ש להלן מתום׳ מע״ש•‬
‫‪ 3/4‬חזרו ואמרו כל הגת‪ ...‬טמאה לקודש וטהורה לתרומה‪ .‬בהקדמת הר״מ‬
‫הנ״ל‪ :‬שכבר התבאר בתוספת גדה שבשר תאוה שמוהו לעולם שלישי לטומאה אף‬
‫על פי שלא נטמא כלל וכד שבאחרונה אמרו עליו שהוא טהור לתרומה‪ .‬רצונם לומר‬
‫שלא יטמא תרומה ויטמא הקודש‪ ,‬וזהו דין שלישי לטומאה כמו שזכרנו‪ .‬ועיין רמב״ם‬
‫סי״א מה׳ אבות הסומאה ה״ה ובכ״מ שם‪ .‬ומדברי הר״מ בהקדמתו הנ״ל משמע כהר״י‬
‫קורקוס שהביא בכ״מ שם‪ .‬ועיין בשו״ת הרדב״ז הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 4/5‬חזרו ואמרו חיה ולא עוף‪ .‬בתוספתא מע״ש פ״א ־‪ :863‬משגזרו שיהא בשר‬
‫חאוה מסמא את הידיס אמרו אין לוקחין חיה לבשר תאוה אבל לוקחין העוף לבשר תאוה‪.‬‬
‫‪ 5/6‬ר׳ אליעזר בן יהודה איש כפר אובלין‪ ...‬וטהורה לתרומה‪ .‬עיין בתום׳‬
‫מע״ש שם ‪ 871‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 6/7‬לאותו שהיה בית ה ל ל קורין אותו גרגרן ר׳ יהודה היה ק ו ר א אותו‬
‫בועל גדה‪ .‬ר׳ יהודה שנה כאן כנראה משנת ר׳ אילעאי אביו ששנה משנת ר׳ אליעזר‬
‫)לעיל ״‪ 483‬ובהקבלה שבמנחות י״ח( שהיה שמותי‪ ,‬כלומר מתלמידי בית שמאי‪.‬‬
‫י ל אתם קורין תרבות‬
‫לל‬
‫ובבבלי ע״ב ב׳‪ :‬דתניא אמד להם ר׳ י ה ו ל‬
‫רעה והלא לא נתכוון זה אלא לבעול את הנדה וכר‪ ,‬עיי״ש שהתלמוד מתקן את הלשון‪.‬‬
‫ובלי ספק יש לנו אותה הברייתא בשינוי מסורת‪ .‬ולולא הברייתא שבבבלי היה נראה‬
‫ן אלא מחלוקת בלשון׳ עיין‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫שגם ר׳ יהודה שגה כאן א ת‬
‫הרשימה של רי״ן אפשטיין בתרביץ ש״ז עמ׳ ‪ ,156‬ודברי אפשטיין בסוף הערה ‪8‬י‬
‫שם שהמקום היחיד שנראה כמחלוקת בהלכה הוא בתום׳ שבועות איגם מדוייקים׳‬
‫כי בכל אופן גם המקום שלנו )שהרי״ן אפשטיין לא מנה אותו( נראה כמחלוקת‪ .‬אם‬
‫גשווה אותו לברייתא שבבבלי‪.‬‬
‫ד ה‬
‫מ‬
‫ש‬
‫נ‬
‫ת‬
‫ב י ת‬
‫ה ל ל‬
‫ב י ת‬
‫ו א‬
‫ה‬
‫ז‬
‫ו כ‬
‫ז ו‬
‫כ א‬
‫‪ 7/13‬אמרו בית שמאי'לבית ה ל ל ‪ . . .‬גיטעטו מהבאת קרבן‬
‫בבבלי ע״ב א׳‪ ,‬ופשוטה היא‪.‬‬
‫ה ק ל ‪ .‬כל הברייתא‬
PRINTED
IN
CENTRAL
PRESS,
PALESTINE
BY
JERUSALEM