חליפות שמל - Smontagu.org

‫ספר‬
‫שמלות‬
‫חליפות‬
‫או‬
‫הוספות באורים‬
‫יאשר ה ע י ר ו ת י ע ל ה ת ר ג ו ם א ו נ ק ל ו ס ‪.‬‬
‫א ש ר הרצאתי ל א ו ר ל פ ג י ם ‪.‬‬
‫שנים‪.‬‬
‫וערכתי אל ה ל ח ם ו ש מ ל ה‬
‫והיו לאחדים הרשים עם י ע נ י ם ‪ .‬עדנים עם‬
‫לעשות כוונים‪.‬‬
‫לש‪2‬תי שושנים‪.‬‬
‫ונלוה אליו למלאות דברי הראשונים‬
‫בשני ה מ א פ ר י ם ‪.‬‬
‫» ח ם כ ק ‪ 6‬ג ב ח ר ‪ HVWtJ .‬כסף‪.‬‬
‫להעיר ולהאיר‬
‫בדרך המתרגם ז״ל‪ .‬והלוכו ב ק ו ד ש ‪ .‬בדקדוק לשונו הטהור ובדרשות ה ד ל ‪.‬‬
‫נ‪ "7‬אזיה‬
‫בן־יציון‬
‫חוברו ם*תי‬
‫יהודה בערקאוריץ‬
‫בעהםי׳ה ספר ע ו ט ה א ו ר וספר ל ח ם‬
‫ושמלה‬
‫ווילנ א‬
‫בדפוס החדש ר' י ה ו ד ה ל י ב בן המחוקק טוה׳ א ל י ע ז ר ל י ‪ 9‬ם א ן ט ״ ץ נ״י‬
‫ש נ ת ת ר ל י ד לפיק‬
This Sefer has been made available by:
r ‫ ־‬t g 0 E & l CORNER I
5314 13th Avenue
Brooklyn, NY 11219
TEL. (718)972-0777
FAX. (718) 972-0178
A deluxe bound copy of this sefer is available at:
Biegeleisen Hebrew Book Store
4409 16 Avenue
th
Brooklyn, N.Y. 11204
(718) 436-1165
‫הספר הזה צולמה על ידי אחים גאלדענבערג‬
:‫ אצל‬,‫ במחיר סביר‬,‫וניתן להשיג ממנו ט ו פ ס מכורך‬
‫בימ״ס ביגלאייזן‬
th
4409 16 Avenue
(718) 436-1165
‫הקדמה‬
‫‪Ill‬‬
‫ברוך‬
‫הנותן להם ושמלה • חונן ה ד ע ת אשר הנני זה לי שלשים בנה להבין במקרא‬
‫מפורש זה תדנוס אונקלוס • ועל דרכיו מ ה אור כשלמה בכללים אבר‬
‫ערכתי למענהו בספרי ע ו ט ה אור )נדפש בווילנא שנת תד׳׳ג( ואחר שנים אחדות‬
‫עזרני העוב והמטיב לבאר דברי ה מ ת ר ג ם ע״פ דרכו בקודש על כל התודה ה ת מ י מ ה‬
‫והוצאתי לאור את ספרי לחם ו ש מ ל ה ) נ ד פ ס נ״כ בווילנא ו ע מ ר בשנת תדט׳יו( ות׳יל‬
‫כי נתקבלו הספדים האלה לפני מ א ו נ י ם נ״ע כאשר יראו הקוראים תהלתם במכתביהם‬
‫אשר כבר נדפהו בספרי מ ״ ל בשפר שמות אשר באו לעורר א ת לב אחב״י הישרים‬
‫בלבותם ולהלהיב בשלהבת יה להתחקות אל כוונת כ מ ח ר ג ס כי א ם לא זאת מ ה יתרון‬
‫לתרגום כ ז ה על כל התרגומים מלשון ע ם ועם אשד א ס כ מ ט מ ו נ י ם נחפשה ונמצא‬
‫פנינים תחת לשונו ונבין א ח דעתו ה ר ח ב ה ורוחו ה נ א מ נ ה ודעת אלהיס נמצא מפורש‬
‫בשום שכל • ו נ ס בעיני שיי ההשכלה ישרו ומצאו חן ספרי הנ״ל ויקבלו מאתי ב מ ו ר‬
‫ובמחיר‪ .‬כ מ ה מאוח עקזעמפלארין וישלחום אל כל בחי לימודי ההשכלה אשר לבני‬
‫ישראל במדינחינו)זכרה להם אלוה לטובה( וה׳ לי כעוזרי ומדי שנה ב ש נ ה ' ב ק ר א י‬
‫בתרגומו הוספתי לדרוש ולחור עוד באשר אמצא להעיר על דבריו ה ק ד ו ש י ם ) כ י מלתא‬
‫אלבישיהו יקירא( ואלהיס ה י ה ממדי ונתן לי ג ס א ת זה אשר ראיתי להושיה‬
‫ו‪,‬חרוג בשמלה אשר אדגתי ולזורר הבלין על הלחס אשר ערכתי וקראתי בשם‬
‫חוס׳ חליפו״ת שמלו״תזה חליפות לאורי אחדי בלותי ואודה לאלהי חשדי על כנ‬
‫נ י מ ה ונימה וטל כל נשימה ונשימה א ס לטובה יזכרוני הקוראים שמו״ת בנעימה‬
‫מ ד י שבח בשבחו לימים ימימה ויברכם ה׳ בגללי כי זה חלקי מכל עמלי • חלקי‬
‫בחיים‪.‬למספר שנוח מנת חבלי • ואומר אשדי ילדותי שלא ביישה א ת זקנתי ־ וגס‬
‫זקנתי ת כ פ י על ילדותי ב מ י ם אלך אל זבולי והי צילי ־ פועל ידי ייצה ויביך חילי ‪:‬‬
‫‪|Xfl‬־"‪ ,‬זה שניס אחדוח אבר ע מ ר אינלי ג ס ס פ י י חליפות ש מ ל ו ת הלזה •‬
‫א מ נ ס ה ח מ ה מ ה ח י להדפיסו • כי רביס מאוהבי חכמים ונבונים יענוני כי‬
‫ט ו ב לצרף ולחבר חוחו אל ספרי הראשון דבור דבור על מקומו ־ ואולי יהיה‬
‫ה׳ כעוזרי להסחפח אל הקודש פ נ י מ ה אל איזה חומש ת ח ת התרגום או אז י י א ה‬
‫א ‪ .‬פני הקוראים שמו״ת ־ ואל ה ד כ ר הזה נשאחי עיני למרום ואמרחי ל ה ת מ ה מ ה‬
‫ע ד אשר יתעוררו המדפיסים דפה מחנינו להדפיס החומשים א ש י אמרו לי כני‬
‫רא״ס אשר היו אז ע ם לבבם ־ וכן ע ח ה הוציאו א ח מחשבתם כיד ה׳ ה ע ו כ ס‬
‫ע ל י ה ם • א מ נ ס אנכי לא זכיחי לגמור ולהוציא מחשבחי אל הפועל • ובין כ ה ו כ ה‬
‫ה ק ד מ נ י מ ש ר מ ד ו צ במל כגפיס הוא ה י ב הבלשן ה מ פ ו י ס ס ב ה ד י גאונו מוהירי׳ן‬
‫א ד ל ע ר נ״י אב״ד וראש בלונדן הבירה והמדינה — אשר חבר ג ס ה ו א באור‬
‫מל חרגוס אונקלום מ ר וקרא שמו נחינה לנר ־ ובשמו ־ ובמפשיו ־ בא מ א ר ז‬
‫רחוקה אל בית ה ד פ ו ס ה ר ס אשר להמדפיסיס מ י רא״ס במחנינו ויהי לפלא בפיני‬
‫בני פ מ י ־ ה א ס אין דפוס במדינתו להדפיס ס פ ר י קודש • ואש לא ידמ כי במדינתינו‬
‫כבר נמשה ונשמפ באור פל התרגום אשד כבר לחמו בלחמי • והתכבדו מכובדים‬
‫בשמלתי זה יותר ממשרים שנה — ואני בחומי הלכחי וכתבתי אל ה ד ר ת כבודו‬
‫ואשא‪-‬יהו אש ידמ מכל אשר‪ .‬מ מ י נ ם מ ד מ ת י ו כי טו־ ח ל י פ ו ת ש מ ל ו ת ממדי‬
‫להוסיף‬
‫‪111‬‬
‫הקדמה‬
‫להושיף על דברי ה מ ת ר ג ש אשר מצאתי בכיזהש״י אחרי ה פ ר י הראשון לחש ו ש מ ל ה‬
‫והוח ממקוק! גדולחו בענוהנוהו ענני במכתבי וז״ל בקצרה • לא ח מ ו ד ה ח ח לשוני‬
‫כי זה ה מ ו ך לשלשיס שנה אשר יגעתי ברברי התרגוש אונקלוש ומצאחי כ׳׳י‬
‫ישנים במקלי השפרים במדינתינו הזאת י וזה בניה לא כביריש קבלתי מ ד י ו‬
‫ה נ ח מ ד י ם באיזה מ ק ו מ ו ת כוונתי לדעתו ובאיזה מקומות השנתי עליו כיד ה׳ הייובה‬
‫ס \ ואז ה ז נ ר ח י ‪ .‬ש מ ו בכבוד כאשר יאות ו ט ׳ ונפשי ב ט ו ח ה שבן ציון יקרבו • כי‬
‫ה ו ר ה היח וכו׳ ולכל איש יש מדור בפ״ע ומאן זלביש מרא ילבש מ ד א ואש ידפיש שפרו‬
‫ח ‪ ,‬י פ ו ת במלוח אקחנו ובמיטב כספי אשלם דברי מוקירו ומכבדו כ ע ר ט הרב וכאשר‬
‫ש מ ע ת י מ ט ט מהשגותיו טלי ונש ראיתי אפש קצת מבאורו ו מ ה ק ד מ ת ו היקרה כי הזכרני‬
‫לטובה ־ יהי מכירי ב י ו ן • והחחזקתי להדפיש החליפות האלה ־ ט ס שני ה מ א מ ר י ם‬
‫ע ‪ .‬דרך ה מ ת ר ג ם !"ל להשלים שני המאמריש אשר כבר נדפשו ב ס פ י י לחש ו ־ מ ה‬
‫ונפשי בטוחה כי ימצאו בהש מ נ ו ח ה • וזה לעומת זה יטרוכו ה ק ו ר ח ? שמו״ה‬
‫ע ס כבאוריס הנתונים נ ת ו נ י ם ‪ .‬ל ה מ ת ר ג ס • מ א ת הרב הליל ועוד ימצאו דברים‬
‫י ‪-‬‬
‫ישרים אשר השאיר לבני ציון היקרים ובא לציון גואל ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫הקדמה לשני המאמרים‬
‫)אשר אחרתי ע ד הנה(‬
‫ו ע ת ה ־ אשר ה ב ט ח ת י בהקרמחי לשפרי לחש ושמלה אשלמה להשלים שני מאמרים‬
‫ה ס כ פ ף נ ב ח ר ו מ ש נ י ו ת כ ס ף הראשון בתהלוכות הלשון• והשני בדרך‬
‫הישר אשר ה < ה מ ת ר ג ם בתרנומו בפירוש הכתובים ע״פ רוח רבותיו אשר האצילו‬
‫ע ׳ י ו לישד תרגומו ולזנור הנשכחות המפורש ע״י עזרא • ו כ ב י ח ק ־ ו גחוני פו־יים‬
‫וחכמי עמינו ה מ פ ו ר כ מ י ה מ ה ם אשר ראיתי דבריהם ב ש פ ־ י ה ם י ו מ ה ם ח ב ־ שמייחי‬
‫ק ו ‪ .‬דבריהם ותמונת כ פ ר י ה ם לא ראיתי והרוצה לחקות כיל שרשי ה מ ת ר ג ם הזה‬
‫ה נ ו ד ע ב ב ס ח ה ‪ ,‬ת ו ו י ח ר ת ו אשר קנה לו שש עולם בתרגומו הלח ידכי מ ש פ ־ י‬
‫חוקרי קדמוניות א מ נ ם הנחנו לפי ערכינו די לנו לראות זיז כבודו בד‪-‬־־י ה ת י י ו ־‬
‫ח ש ד מ פ י ה ם אנו חיים • ועד כ ה ה ג י ע בכיהרהו בלבבו מ ח ל צ ו ת בבואו אל הקודש‬
‫פ נ י מ ה ]וחולי כיל שש זה נ ק ־ א בשמו חונקלושאן‪ .‬כי בתחילה הי׳ לו שש אקר‬
‫‪,.-,v-.p,‬‬
‫כי ח שהוח כיקילוש חשד נזכר ב נ מ ה דונתי במדרש ועי׳ בערוך ע‪,-‬־‬
‫מפ׳ כל כתבי אינקלי י נ מ ד א ופי׳ ב ג ־ דקיק באדש לובש י י ל י ש ‪ -‬ן ‪ J ,‬״ ‪ : ,‬ד‬
‫ו מ ה יפה אף נ ע י ס ל ו ה ב ש הזה עפ״י ה נ ת י ב )זכרי׳ ג ׳ ( ה ש י ו נ ו ׳ ו ה ל ״ א ו ה ד‬
‫מחלציה פי׳ מ־ש ב ה ע ר ה ל ה ק ד מ ה לש׳ נמש ובמלה • להסתפח בתרגומי‬
‫ה ר צ ח ז כ ה לזה יוב״פ החמיהי אשד ה ד ג ה הנביאיס מש‪-‬חגי זכרי׳ ומלאכי • ונא‬
‫זכרו בנמ׳ שחד׳ נ ס את ההורה יבאמח מפליא למה זה עזב יונת; את ה ת ו ־ ה וק­­­‬
‫ח ׳ ה נ ב י ה י ס ח מ נ ס לפי שאמרו מ מ ׳ בטניס בנזדעזע העולש בכית שת־׳ את ה ‪ - . -‬א י ‪-‬‬
‫מ פ נ י ד ח י נ א מילי דמשהמין ובצי ס פ ק נ י קל והומר ב ת ו ד ה הקדושה י ב ה נשתידוש‬
‫לה ר ״ ה י ט ע״כ הי׳ יונתן ירא להדגש עפ״י ידיעתו בנשחרית ילנליח שידית נכ־לייות‬
‫והרחיק ח ת פ נ מ ו מ נ כ ה אל הקודש י וחף ני •‪;:‬מ׳ אמרי כי דאורייתא מפרש; מיני‬
‫;‬
‫א‬
‫‪3‬‬
‫‪v‬‬
‫״‬
‫היינו‬
‫הקדמה לעני המאמרים‬
‫‪v‬‬
‫היינו כי יש פניס להורה ג ס עפ״י הפשוע והנגלה ולתקן בלשון באופן אשר יבינו‬
‫ה ע ם במקרא מפורש ושום שכל כאשר עשה אונקלוס עפ״י חוקי ה מ ת ר ג ם שלא לתרגם‬
‫פ ס ו ק כצורהו ו ג ס שמר א ה לרכו לבלי להוסיף יוחר מלאי נגר הפשוע ועכ״ז עלהס‬
‫בידו להרחיק ה ה ג ש מ ה ולהכניס כ מ ה הלכוה ו כ מ ה ברמיזות לפרשוה מדברי רזז״ל‬
‫באשר מצח מ ק ו ם להכניסם בכי טוב עפ״י פשוטו של מקרא ועל זה הענין ח ח ר ו‬
‫וחקרו לדעת ט ע מ ו ולהבין למה באיזה מהדרשות בחר להוסיף בתרגומו •או לשנות‬
‫את לשונו למען הדרש • ובכמה מ ה ם עזב והרגם לשון הכתוב כאשר הוא וע״כ בא‬
‫ה ח כ ם הנעלה הרשד״ל באשר נתן לו חונן ה ד ע ת ל״ב ח כ מ ה וערך ל״ב נתיבות אשר‬
‫בהם הלך ה מ ת ר ג ם ז״ל ־ ועוד אחרים באו לכלול כללים בדרכו ולא עלתה בידם‬
‫ע״כ ע ת ה באתי במאמרים אלה לעורר את הקורא שמו׳׳ת כמצווה לנו מפי חז״ל‬
‫להכין את לבבו בקראו שנים במקרא ואח״כ בתרגומו להתבונן בשינוי לשונו מענין‬
‫לענין אשל ע״ז הוא יסוד הםפריס • אשר חנני הטוב ו ה מ ט י ב • הראשון ספרי ע ו ט ה‬
‫א ו ר אשל ת ח ת הנתיבוה השלשיס והשחיס אשל בחל ב ה ס האוג״ל באחי ו ה ע מ ד ה י ם‬
‫טל ‪.‬עשר כללים והראיתי בס ציונים בספלי הנ״ל ואח״כ יצאתי מן הכללים אל ה פ ל ט י ם‬
‫לפרש א ת כל לברי המתרגם בספר ל ו ט ו ש ם ל ה וכעת אחרי בלותי ע ד כה עזרני‬
‫ה ט ו ב והמטיב לחיותני כיוס הזה וכר״י דקרי למנא מכבדותא אתכבד להחליף שמלתי‬
‫לכבוד השבת למען י ת ע ע הקורא בחרגום בהמצא‪ .‬לו עפ״י התרגום איזה חדושיס‬
‫בדרשות חז״ל וע״כ קראתיו בשם חליפות שמלות והיו מלי ש נ ת 'בשבתו יזכרוני‬
‫לעובה ואזכרם נ ס אני בצל שדי כי א ת ל ו נ ן ‪:‬‬
‫המחבר‬
‫‪v I‬‬
‫מאמר ראשון‬
‫מ י ש ם פ ה ל א ד ם וגו׳ ה ל א א נ כ י ה ׳ )שמוה ל׳ י״ב( ־‬
‫•א( כשעלה ברצונו יה׳ לברוא אה ה א ד ם פל ת כ ו נ ה שהוא להיוהו מ ד ב ר‬
‫< ק א ח קולו ל ה ש ח ט ח פל פי כלי ה מ ב ע א אשר הכין לו ו ה ס עשרים ושהים אוהיות‬
‫היוצאים מ ח מ ש ה מ ק ו מ ו ה הידועים • כמו שהוא בספר יצירה ־ עשרים ושהים אותיות‬
‫׳יסוד ח ק ק בקול • חצבן ברוח ׳קבען בפה בחמש מ ק ו מ ו ה אחה״ע בגרו; ־ גיכ״ק בחיר י‬
‫דמלנ״ת בלשון • זסשר״ן בשיניס • בומ״ף ב ש פ ח י ס ‪:‬‬
‫ב ( לאותיוח אלה חנועוח אשר לפיהם ישחנו ג ס כן ב ה ב ר ח ס זה מזה ו ה ס‬
‫עשר ב מ ס פ ר אשר נשמעוח בהבדל זו מזו בברור גמור וכרי סך מ ס פ ר של כל‬
‫ח נ ו ע ו ת ה ה ב ר ו ת שאפשר שיחהוו מחנועוח כלי הדבור ר״ך ח נ ו ע ו ת מחחלפוח שאפשר‬
‫לרמז על י ד ם רייך מנינים מחחלפיס)רש״פ ב ה ק ד מ ח ו ( ובלשונוח ה ע מ י ס בחרו באיזה‬
‫א ו ה י ו ת לסימן כמו א ה מ ו ר ה פ ה ח א ח מ ו ר ת קמץ וכן בא בלה״ק היוד לסימן‬
‫החיריק גדול או כצירי ־ והוח״ו לסימן החולם והשורוק אבל הנקודוה ושמוהיהם‬
‫נתחדשו אח׳׳כ בזמן כמו שהאריך הרב ר״א כלוי בס׳ מ ס ו ר ת ה מ ס ו ר ח בראיוח‬
‫צודקות פ״ש ומפליאות הלשון אשר ידעו בו הקוראים הרגילים להעמיד כל ח י ב ה‬
‫על מ ח כ ו נ ת ה עפ״י הקבלה איש מפי איש וכללי ה ד ק ד ו ק מ ס ההרגל ה ר ב ) כ ו ז ר י ( •‬
‫‪a‬‬
‫‪0‬‬
‫ג( ומאלה האוחיוח והחנועוח הורכבו אחד לאחד ונתהוו מ ה ם השמות הפעלים‬
‫והמלות איש איש ללשונו• ובאלכ נפרדו הלשונות זה מ ז ה כפי ה מ ר ח ק אשר ביניהם‬
‫ןבין א ב י ה ם הראשון • ומי אביהם ?‬
‫ד ( ב א ה הקבלה שהוא לה״ק כאשר יורה ע״ז הגזר שם א ד ם מ א ד מ ה ואשה מאיש‬
‫ח ו ה מחי וקין מקניחי ושח משח נח מינחמנו ע ם ע ד ו ח ה ח ו ר ה וקבלוח דור אחר‬
‫דור פ ד פ כ ר ע ד נח ע ד אדם ושהוא לשון עבר ובעבורו נקראת מבריח )כוזרי( •‬
‫ה ( ואין ס פ ק כי ה י ה הלשון אצלו יחי על שלימוחו לא ה ח ס י ר ולא העדיף מכל‬
‫אשר ברא בעולמו לקרוא להם שמות לעצמותס ולפעולתם כפי ה ה כ ר ח אל המדבר •‬
‫וכאשר ה פ ח נשמח החיים באפי ה א ד ם ויהי לנפש חיה הראהו במחזה כל הנמצאים‬
‫הנבראים וקרא לו בשם כאו״א ונ; כל פ ע ו ל ח ה א ד ס ‪ -‬ב ה ס ותחבלוחיו וכלס בשם יקרא‬
‫לדמה ולהבין בדברים כאשר הראה במאמרו יה׳ אל ה א ד ם בראשונה מכל פ ן הגן אכל‬
‫תאכל ומפץ ה ד פ ה טו״ר וגו׳ כי ביום אנלך מ מ נ ו מ ו ה ה מ ו ה והאדם הבין בדברים ע״כ‬
‫שידע שם עץ ושם נן והמקור ע ם דבור הנוכחי משורש אכל ו מ ה ו ת הטוה״ר ו נ ס‬
‫מנין ה מ י ח ה לא נעלם מאחי אף כי לא ראה מ ח מוטל לפניו ה נ ה ענינו כבר נודע לו‬
‫שהוא א פ י ם ו ת החיוח • והרגיש חסרון ה ה ע ד ר ואל ח ח מ ה על זה כי יותר ראחה עין‬
‫יציר כפיו של הקב״ה ג ס מ ה שעחיד להיוח כמאמרם ז״ל שהראה הקב״ה לאדם הראשון‬
‫דור דור ודורשיו ומי יוכל לצייר א ח הדברים אשר הועיע רוח אלהיס בקרבו ב ע ח נ ח ה‬
‫טליו רוח אלהיס ויפטר את שפתיו • ויניע אח לשונו • בפחחו א ח פיו בקדושה ו ב מ ה ר ה‬
‫לפני אדון הטולס מכל החזיון הנורא אשר ח ז ה כ מ ק בריות לאין חכליח ! • מ ה גדלו‬
‫מעשיך ה ׳ מאוד טמקו מחשבוחיך יי אמנם א ס ה י ה זה הלשון הראשון אצלו לבדו או‬
‫ה י ה לו עזר כנגדו ? •‬
‫ו( מצאנו מ א מ ר חז׳יל)סנהדרין פ״ד( א ד ם הראשון בלשק ארמי ספר שנאמר‬
‫וני מ ה ייןרו ריעך ־ ואולי ע״ד מ א מ ר ם ז״ל שהראהו הקב״ה דור דור וכו׳ כן הראהו‬
‫הלשונות לאומוחס והפרדחס זה מ ז ה • וכן נראה מהמשך מ א מ ר ם שם והיינו דאמר‬
‫ר"ל מייד זה ס פ ר הולדוח א ד ם מלמד שהראהו וכו׳ •‬
‫ומה‬
‫״־*‬
‫מאמר ראשון‬
‫ז( ו מ ה שאמר בדור הפלגה ויהי כל הארץ שפה א ח ח ודברים אחדים אין ראיס‬
‫שלא הי׳ בעולם ל׳ ייחר רק שכולם ידעו אח כל הלשונות מאשר למדו איש מפי איש מ ד‬
‫אדם הראשון וע״כ היה להם שפה אר‪.‬ח כי הבינו איש שפח רעהו ו מ ך רואה במאמר‬
‫אשר הובא לעיל אדם הראשון בלשון ארמי ס פ ר כ• כבר ה י ה ב ש ל ם לשק אחר זולת‬
‫׳ ק ק י ן ליי ק״י‬
‫ל יי ! ׳ י ז‬
‫י‬
‫ז‬
‫‪ ' 1‬י ? ^‪™ ^ °‬‬
‫לשארי לשונוח המאופרים בפי‪ .‬חז״ל כמו שדרשו יפח אלהיס ליפת יפיפותו של יפת‬
‫י ה י ׳ ב א ה ל י שסיוהואלשון יווניח• ובירושלמי פ ר ק אי למגילה ‪ -‬ויהי כל ה א ק שפה‬
‫אחח ודברים אחדים ל אלעזר וליי חד א מ ר שהיו מ ד ב ר י ם בשבעים לשון וחרינה אמר‬
‫שהיו מדברים בלשון יחידו של עולם בלה׳׳ק • הרי לך לדברי ה א ח ד בפי׳ כדברינו‬
‫וגס לדברי השני יכול להיוח שבחרו לדבר בו ימן בו דבר אל בקדשו לאדה״ר והורגלו‬
‫בו מ א ב ו ח י ה ס פ ד הדור ההוא אשר ר א ה פינו יח׳ כי מוב להפרידם ולבלבל אח שפתם‬
‫אשר לא ישממו איש שפח רמהו • וראיחי בס׳ מאור ע י נ י ס לר ' מזריה האדומי בחלק‬
‫אמרי בינה פ׳ נ״ז אחרי ה ו ח י ט קדמוח לה״ק וכי קורס דור הפלגה היה רק שפה א מ ת‬
‫הביא דברי הירוש׳ הנ״ל וכן מ ה דאיחא בב׳׳ר פ׳ ל״ח ודברים אחדים מ ה שביד זה‬
‫ביר זה ו מ ה שביד יזה ביד זה ורבנן אמרי שפה א ח ת היא לה״ק ‪ -‬ואמר מ״ז וז״ל כ י‬
‫לאמרח אלה הצרופה הזאח ה י י ט פסוק ויהי כל הארץ וגו׳ ק ר ס לא בלבד כדברי ה ר ב‬
‫ה מ ו ר ה ח״ב פ׳ כ ׳ מ פ ל מ ל ח א ב ה אשר בפבריח פחרונה רצה ובערבי מאן אבל נ״כ‬
‫כמו שכחב ראש מאמרו בחחיס כי שני בעלי ל׳ א׳ בעיינס יבינו בכחוב א ח ד ב ס ח י ר ה‬
‫מ ט א ר ח כן ס ט ר ההפלגה ה ז ה אפשר שהאחד משני זונוח ה ח כ מ י ם הנזכרים בראוחו‬
‫כי ג ס ק ו ד ס בנין המגדל נכחב מל צאצאי כל בני נח איש ללשונו • ומשפחוחס ללשונחם‬
‫ועוד אולי הוקשה לו להלום איך בהיוח חפוצוחס כרנמ למדו לשונס מ ד מ ה ר ס‬
‫לדבר כ מ ה דבריס מצפרכיס ישר במיניו למסוך ולפרש הכחוביס באופן שישוב הכל‬
‫מל הנכון ואמר כי כוונת אמרו שפה אחח היא שכולם היו מדברים בשווה בכל‬
‫האופנים שמס היוח הדברים מרובים ה י ה כ מ ו כן נודמים ל ט ל ס ושלזה ב מ י פ ו ט‬
‫חחרות אשר המילה מ ד ת הדין בינותם נפרדו איש ממל אחיו ואיש וביתו החזיקו להם‬
‫בל׳ מיוחד לכל ימי ה א י ן פ ס כל זה כמו שאמרתי ה ד פ ת אשר מלאה נבר שהוסכם אצל‬
‫קדמונינו ה ו א ד מ ח חורנא שהיו ט ל ם מדברים לה״ק וכן ראיחי חיוב״מ וחרגוס‬
‫ירושלמי בפשוק מ ה פ ל ל ‪ .‬הנמים • א מ נ ס עפיי ה ד צ ר י ם אשר כחבחי לא רחוקה‬
‫ד מ ח חורנה מ ד פ ח ראשונה כי רק לפנין הדבור פליגי אבל נ ס הוא יודה בידיטחס‬
‫ו י ט א ו ג ס לדבריו מל נכון הפסוקים איש ללשונו וכדומה הנאמרים קודם הפליה • וכן‬
‫פשס מ א מ ר חזיל א ד ס הראשון בל׳ ארמי ס פ ר כי היא א ם סלשונוח ומל שני אלם לשון‬
‫הקודש וסארמיח כפל ברכי אב ואס יולדו כל לשונות בני ק ד ס ואולי זה חין מליצת‬
‫הזיל בפסוק ולי מ ה יהרו רמיך על השני ה ר ע י ם האהובים כ א ל ה — מ ה מצמו ראשיהם‬
‫וכן ל ט ח יליליה האלכסנלרי הוא פילון ־ שהלשונות קדומוח היו ק ו ד ם ההפלגה רק‬
‫נ מ ה שאמר כי ס ס ש ר מבלבול הלשונוח הוא רומז לבלבול ה ל ט ו ח הכוזבוח אשר יולילוס‬
‫סרמיוניס מ ז מ ר י ם ה מ ח ק ו מ מ י ס טל אדון כל ה א ק ט׳יז ח ר ה מליו אה האלומי וכתב‬
‫עליו מ ס שכחב שם •‬
‫ס‬
‫ר‬
‫י‬
‫ס‬
‫‪Dyri‬‬
‫כ‬
‫א‬
‫ש‬
‫א‬
‫מ‬
‫מ‬
‫מ‬
‫י י‬
‫‪,‬‬
‫מ‬
‫כ י‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ה‬
‫‪5‬‬
‫‪,‬‬
‫ח ( וכי השאל נפשך מ ה חועלח היוצא מרוב הלשונוח ו מ ד ו ע בחר ה׳' באלה ולא‬
‫להיוח ל׳ א׳ ביןכל המדברים מ ה לבד ה ס י ב ה מ ו ד ע ׳ בחורה אשר ראה חכמחו יה׳ כי‬
‫שוב להפריד בני ה א ד ם ולהציב גבולות מ מ י ס אשר לא יהיה כאיש א ח ד ח ב ר י ם‬
‫שזה‬
‫״ ‪v r‬‬
‫מאמר ראשון‬
‫‪. .‬‬
‫שזה ה י ה ה ח ט א והמרי בדור ה ז ה לאמנ־ ה ב ה נ ב נ ה ונו׳ פן נפיץ ־ אמנם לא מ ח ש ב ו ת ם‬
‫מחשבוח השם יחי • גזר אומר לא יבצר מ ה ם כל אשר יזמו למשוח כן וכן נפוצו ומלאו‬
‫פני חבל • כי כחברה ה נ ע י מ ה כ ו ב ה מצד ורעה מצד מ ה נ ע י ם שבח אחים יחד איש‬
‫א ח אחיו יעזורו והקבון המדיני הקשורה בעבותוח ה א ה ב ה ה נ א מ נ ה לא במהרה ח נ ח ק‬
‫אבל להיוח כל ב״א יחד טל דרך אשר דימו אנשי הדור ההוא לא יטב בעיני ה׳ ט״כ‬
‫גבול נתן ה ש ס בין כל ט ס וטס מדינה ומדינה כחבה ולשונה בו יחאחדו ובו יחפדדו‬
‫מזולתם • ו ה ח ס ר לזה השני ימלא את ידו כי יבואו אלה באלה ויסחרו אלה ע ס אלה‬
‫ומלאה ה א ק ד ע ה ו ת ב ו נ ה ולא יחסרו כל טוב •‬
‫ט ( ג ס לפי ה ד פ ת אשר כתבתי למטלה אשר מיום ברוא ה א ד ם פלי ארן היו‬
‫הלשונות נפרדים יתכן שכן גזרה חכמתו ית׳ לתח ג ס לכח המדבר התטנוג והנטימות‬
‫כאשר ט ש ה לחוש הראוח לראוח גוונים מנוונים שונים ולחוש השמע לשמוט קולות‬
‫מקולוח שונים ולחוש ה ט ע ם לטעום מ ט ע מ י ם ומעדנים ולא על הלחם לבדו יחיה האד׳‬
‫כן יתענג ה א ד ם במליצות הלשונות והגיונם איש איש עפ״י דרכו מאוד נטלה ויבין‬
‫וישכיל יתרון לפון אחד מ ר ע ה ו כי כל אחד ט ע מ ו בו ויערב ל ח ץ אוכלו לדשן א ח נפשו‬
‫ו מ א מ ר ם בירושלמי פ״ק דמגילה וכן במדרש א ס ת ר ס ו ף פ״ג ארבע לשונות נ א ה‬
‫לעולם להשתמש ב ה ם לעז לזמר • רומי לקרב ־ כורשי לאיליא • מברי לדבור • יסכימו‬
‫כ מ ט ט לדברינו בכללם ויוחד נודעח זאח לרואי השמש באשר‪ .‬חשלח קרני ה ו ד ה דרך‬
‫חלונוח שקופים א ט ו מ י ם • הוא ע ו מ ק כ מ ח ש ב ה ומחקר השכלי אשר ר ק איש ח נ ו נ ו ת‬
‫בלשונות שונות הוא ידלנה והוא ישמיטנה א ו ח ה לאיש איש כלשוני וכמה טנינ׳ טמוקי׳‬
‫לא יוכלו ה ח כ מ י ם להוציא אח רוחם בשפה‪ .‬א ח ח א ס לא בטזר האחרת אשר ברוב ימים‬
‫וההרגל הרב ידבקו המלוח ה ה ס והיו לבשר אחד ע ם הלשון המדובר ולא נודע כי באו‬
‫אליו מ ע ם אחר ומארץ רחוקה להשביע בצחצחוח נפש שוקקה ולמלאוח ה ח ס ר לה ‪.‬‬
‫י( ועוד ב ה שלישיה והיא מולדח השנים הראשונים כי דבר ה נ ע ח ק ללשונ׳נפרל׳‬
‫מבואר יוחר ונכנס בלב השומע מאשר ה י ה רק בלשון אחד כי כ ל א ח ח מהלשונ׳ עפ׳׳י‬
‫דרבה וחין מליצחה ח ב ס ס אח הענין וחתן מעעמיס‪.‬לנפש הקורא • וחחת אשר המפרש‬
‫איזה ל׳ באותו ל׳ עצמו ינריחהו הענין להוסיף דברים ע ד שיבין השומע והנה ה מ ע ת י ק‬
‫דבש וחלב ח ח ת לשונו ובשנותו את טעמו עפ״י דרנו והגיונו יבין הקורא את ה נ ו ו נ ס‬
‫הרצויה מ א ת ה מ ע ת י ק בדבר הנעתי! ו נ מ ע ט לא יושיף על לשוןהנעתק מ א ו מ ה והוא‬
‫מבואר למבין ובאשר ת ר א כ למשל בקריאת השס נלעד אשר בעברי ל׳ ע ד הוא דומה‬
‫לחואר ונן ל ח ח לו לחם ושמלה ני אין בעברי כפרש בין כשם כתואר לשם המפשט‬
‫בזה חבל בלשון ארמי קרא לו לבן יגר שהדוחא בשם המפשט • וכן לחם ושמלה‬
‫חרגומו מזון וכסו • ואחשוב שזהו מאמרם ז״ל שדרשו טל מלח באר היטב בשבעים ל׳‬
‫)ועוד הורו בזה כי הטני; האמיחי הנמלה והנשגב שלהבח יה מ י ס רבים לא יעממוהו‬
‫והוא מבואר בנל הלשונות חף כי נ ע ת ק משדי אמן אשר יולד על ברכה( • כי אין באור‬
‫יותר מאשר ה ו א ב ה ע ת ק ת הענין לכל הלשונוח אשר ה ס ח ו ס בזה מפורש בזה ובן‬
‫דרשו ב פ ס ו ק ויקראו בספר תורת אלהיס מפורש ושום שכל מפורש זה תרגום ולכן‬
‫ה י ה דרך הקדמוני׳ לכעמיד חורגמן בכל ע ח קריאח ה ת ו ר ה וכן חייבונו חז״ל ג׳׳כ‬
‫לקרוא שנים מ ק ר א ואחד תר׳ ואף כי כעיקר כ י ה מפני עמי הארץ אשר לא יבינו במקרי‬
‫עליז ג ס גדולי ישראל מצאו לפעמים הועלח מ כ ח ר ג ו מ י ס כאשר אמרו על עצמם‬
‫אלמלא תרגומא דהאי קרא לא כוי ידענא פירושו ו כ ר ב כ דבריס בתלמוד ובמדרשות‬
‫מהתרגומים‬
‫מאמר ראשון‬
‫מ ד ת ר נ ו מ ־ ס ־ ומהוקי המהרגמ‪-‬ס נבמור הנדושים הנאותים לשכני הכחוביס ולא‬
‫יוסיפו ע ל י ה ם יוהר מדאי כ א ב י אמלו ה מ ת ר י ס פ ס ו ק מ ו ר ה ו ה י י זה בלאי והמוסיף‬
‫עליו הרי זה מגונה ובזה כדול צערו של מ ע ת י ק יושר מהמפרש כי מ ו פ ר ש יכול להוסיף‬
‫בנבונו ולבאר כל דבר ע ד ביבי; הקורא וכן יכול לפרש בירך אולי ואנבר כי נ ס‬
‫ה מ א מ ר אשר הוא מפרש ענינו הוא לעיני הקורא אבל ה מ ע ת י ק צריך ביהיה עינו‬
‫י‪.‬בו אל ה ע ת ק ת ו לשקול במאזנ‪-‬ס עי; בעי; שני הלבונות להיות ה ה ע ת ק ה נקראת‬
‫נ ס ‪ ,‬ב ד ה כאלו ה י ה העני; מדובר בלבו; ההוא בראשונה ויבמור פיו ולשונו אבר‬
‫ל א י כ ב ‪ ,‬הלילה כי כ ש ו מ ע ישבור ככ; הוא בלי־ ס פ ק בפנים העני; בנ׳ הורתו ולידתו•‬
‫מאמר שני‬
‫פלג אלהים מלא מים )ההליס ס ה (‬
‫ל פ ל מ ת הלשונות גדולים חקרי לב כי לבד אשר ישהנו בשמוה י ופעלים • ומלוה‬
‫הנפרדים זה מזה יבנו נ ס באלה ה מ ח ד מ י ם בשרםיהם א ה חהלוכוחיהם וסדור‬
‫הפנינים ונל אחד מ ע מ ו בו נאשר התזה בשני הלשונות הקרובות מאוד העבריה‬
‫והארמית אשר בהמון מלוח ושרשים יחאהדו אבל שינוי משקליהס ושמושיהם יפרידום‬
‫והיה לבני לשונות'לשני ממלכיה • ובזה יהיה ע ה ה דברינו לראוח ההפרש ביניהם‬
‫ע״כ יהיו דברינו מ ע מ י ס ‪:‬‬
‫א ( ח מ ו נ ח השמות אשר בעברי ח בלא ס י מ ן ה נ ו ד ע יבואו הרבה בארמית‬
‫ע ם ש י ק הנודמ והוא בארמית א׳ סופי במקום ה״א ה י ד י ע ה שבעברית ־ אבל הוא‬
‫כולל ע מ ו ' ב ש ם ה ה ו א נ ס הידיעה אחר אשר השם ‪.‬לבדו תמונתו בתמונת ה נ ו ד ע‬
‫ו ה מ פ י י ט • כמו אב ע ב י י אבא ארמית וכן אם עברי אמא ארמית ו ל ק אין ה פ י ב‬
‫בלשון ה מ ח י נ ס בין לשון והכני אש על בנים • ובין לבון לא ח ק ח ה א ס על ה ב נ י ס‬
‫בשניהם׳ יתרגם א מ א • ועוד ח י א ה כי נ ס בכינוי למ״ב יקום אבי לא כן אבי ה ח י נ ו ם‬
‫אבא משא״כ בלשון אח ואם י הננוי במקומו כמו ב ע ב י י כ א ש י תראה בכתוב אחד‬
‫אחותי בח אבי היא אך לח בה אמי אשר במלח אבי ח י נ ם אבא ועל לשון אמי‬
‫התרגום כמו העברי )ואולי הוא ג ס ב ע נ י י היו״י במלת אבי היא ת מ ו י ת מ ח‬
‫משורש אבה וע״כ בא לנסתר אביו ע״ד הרבוי ולא אבו( ונראה כי ה מ נ מ בלבו;‬
‫לקרוא את האב ב ס ת ם בלא הכינוי • שהוא מ ו י ן מעצמו כי לאביו ידבר ולא לאב‬
‫אחד והוא דרך כבוד מ״ד הכתוב לא תקרא שמה שרי כי שדה שמה נ‬
‫• וכן בשי מברי בשרא ארמי' ולכן אין הפרש בין לשון בשר רקרח י״ג )י׳‬
‫י״ד( ובין הבשר‪) .‬שם ט ״ ו ( ) מ י ׳ מל״א שהעיר בזה בחלק הראשון פ' ו׳( אבל ב פ ס ו ק‬
‫לא תבשל גדי בחלב אמו בשלשה פעמים אשר בחורה בשר בחלב ולא בשיא בחלבא‬
‫כי רצונו לכלול כל מיני בבר וכל מיני חלב וע״כ לא אמר בלשון הנודע שהוא‬
‫השתמי וכ; ובבוקר חשבמו לחם תרגומו שווה לתרגום הוא הלחם אשר נת; ה׳‬
‫לכם בשניהם יתרגם לחמא משא״כ הוציא לחם ויין• ת ר ג ם לחש וחמר כי רצונו‬
‫לומר שהוציא לו מפני הכבוד מ ע ט לחם ויין כי‪..‬לא הוצרך אל לחמו ואל יינו והוא‬
‫כ ו ו ה אל ה נ ס מ ך כמו לחם ה פ נ י ם ש ח י נ ס לחם אפיא • )ועי׳ מ״ם בזה הרב בעל מ י א‬
‫ל״א ב״ע חק׳׳ן( • ויש להעיר לפ״ז בחרנוס על דבר אשר לא קדמו א ת כ ם בלחש ובמיס‬
‫‪ ) :‬ד ב י י ס כ״ג הי( ש ה י ג ס בלשון ה נ ו ד ע בלחמא ובמיא והוא שווה בענין פ ס הוציא לחם‬
‫)*(‬
‫ויין‬
‫‪X‬‬
‫מאמר שני‬
‫ריךהנ׳׳ל • א מ נ ם הוא מפני שבכחוב הוא ג״כ לפי הנקוד ביח״ח ה ס כל מ ו ד ע וקולי‬
‫מ ו ס ב ה י ד י ע ה כיל ה מ נ ה ג ולא על הלחם וכן ה ר ג ה כ ה לבית אמד׳ כ ו ו ה ‪:-‬תמונתו לון די ו׳ י‬
‫ת ח ה ה ש ה אלף אימרא משא״כ שוי או כשי בתרגום תור או א מ י וי״ל י ז ה כי היא׳‬
‫ה מ פ י י ט הוא תמורת מ ל ת אמד בעברי כי לכון שה לבית הוא כמו שה אחד לבית כ מ ו‬
‫פ ר אחד איל אחד כבש א ח ד אשר לבון אחד בזה איננו לכוונת ה מ ס פ ר ר ק לייחד הדבר‬
‫כמו ת ח ת י ו ת ס א ח ד ) מ ל ט ס א׳ י״ט( וכאשר כבר ה פ י ר בזה במרפא ל״א סי׳ ט״ו ול״ז‬
‫כי״ש ועכ״ז נמצא שיטיס רביס בזה בנוסחאות ה ת מ ו מ י ס אשר עוד <צא ע מ ד ת י מל תוכן‬
‫כוונת השינויס כמו בפרשה משפטים ונפל כ מ ה שור או חמוד שתרנס תורא או ח מ ר א‬
‫לעומח כי יחן איש אל רעהו שור או חמור שחרגס חור או חמר ובפי אחרי דם יחשב‬
‫ד ס בפך ש י ח י ג ס דמא וכן בסוף ה פ ס ו ק א ש י יאכל כל ד ס דמא אבל שס בפסוק י״ב‬
‫לא יאכל דס וכן בסוף ה פ ס ו ק א ש י יאכל כל דס בכל הנוסחאות כמו ה ע ב י י ) ו ב פ נ י ם‬
‫ה ס פ ד א ד ב י בזה את ה נ י א ה למ״ד ליבב( א מ נ ס ה נ י א ה כי בכמו אלה י ב ו כמו ד ב ו‬
‫השבושיס בנוסחאות החרגומיס וכברקים נוצצים מבין ערפלי אופל יופיעו אלינו נ ה ר ה‬
‫אשר אולי ר ק בחשד חל נשמרו על מ ח כ ו נ ח ם כ מ ה מ ה ם לפליטה גדולה להציל ח ת זוהר‬
‫יקר כבוד ה מ ת ר ג ם ז״ל מיד ה מ ע ת י ק י ם המשחיחיס כי עוד נמצאו דבריש רביש חשד‬
‫ישמרו את תבניתם ע ס שינויהס השווים בכל הדפוסים ולא א ח ־ ישנה בהפך ה א ח ר‬
‫אשר בעמל רב ובכשרון ה מ ע ש ה וכליון עיניס לחור ולחקור אחרי ה א מ ת אולי ימצא לנו‬
‫ויהי אלהיס עמנו ללקט אורוח הנצמחיס משרש־ זרע המתר׳ ז״ל זה בכה וזה בכה עפ״י‬
‫כוונה רצויה מ א ח רוח מבינחו • מבין העשבים העולים מאליהם ‪*:‬‬
‫ב( המשקליש ישתנו ג״כ עפ״י דרכש איש א־ש ללשונו ואראך דבר בכינוי ה נ ס ת ר‬
‫אשר יפלח ידוע תמונחו בעברי הוא ו׳ בשוף כמו אמו • עבדו • שורו ־ חמורו • ו כ ד ו מ ה‬
‫ובארמית תמורתו י׳ פ ס ה׳ • אימיה מבדיה חוריה ח מ י י ה • ונמצאו ה ר י ה בעבריה‬
‫שבאו ע״ד הרבוי כמו אביו לפניו אחריו תחתיו עליו וכדומה וכ״ה בארמית מ ת ו ר ג מ י ם‬
‫ג״נ מפ״י דרך הרבוי שלו והוא • ו׳ ה׳ י׳ בשוף כמו א ב ו ה י ) ד ק הנקוד יפריד בזה כי‬
‫הרבוי הוא בנקוד חול״ס כמו חהוהי כ מ ה רברבין וכן חרגש אחיו בעבריח אבל אחיו‬
‫מ ח ו מ ה אחוהי הו׳ במלאפום וכן הוא בלשון איוהי( קדמוה־ בחדוהי תחתוהי מלוהי •‬
‫ועכ״ז נמצא בלשון אדנות אשר ה ע י ר י ידבר בזה בל״ר אדוניו • בעליו • והתרגום פ׳׳ז‬
‫בל״י רבוניה ־ מריה י וצריך •לומר כי אין בארמית ה מ נ ה נ ה ע י ד י לדבר על האדון בל״ר‬
‫מפני הכבוד אבל א כ בשני הפשוקים)שמוח כ״א ל״ד( ושס )כ״ב י׳׳א( שבכל ה ת ר נ ו מ י ס‬
‫למרוהי הוא שבוש • ועוד נמצא גש בלשון אשר ה ע י ר י הוא בל״ו כמו לבדו ובחרגוש‬
‫הוא בל״ר בלחודוהי ולא בלחודיה • וכן בחרגוה את אשר ישנו פה ואשר איננו דאיחוהי •‬
‫דליתוהי • וכן בפעלים נשתריש נמצא ג״כ שינויה כאלה כמו ברכיה)בראשית כ״ז( לכייה‬
‫)כמדבר כ״ג( לעומת כ ו ב ר ו ה י ) ב מ ד ב ר י״א( וכן חקפוהי ו ח נ מ ו ה י ) ד ב ר י ם י״א( ־‪.‬‬
‫״‬
‫ג( כפעליש לרבים נוכחים או נסתרים נמצאים ש־נויס רבים ב ע י ר י ת בהווה‬
‫ו ב ע ת י ד אשר פעמים יכואו יו׳ לכד והוא הדוכ ולפעמים כיש נ׳ נושף כמו כ ה תאמדון‬
‫ליוסף ־ לח יאפלין ולא יריחון ־ אליו תשמעון • עי׳ רש״פ שהאריך בזה לבאר כהפרש‬
‫הנבונות החלה חבל האדמי ד י ך אחד לו בהווה ובמחיר בכל מקום בו׳ מש ה‪ ':‬יחדיו‬
‫ולא יתפרדו אבל בעבר לא נמצא מ ׳ הזה לא בעברי ולח בארמית ‪:‬‬
‫ד ( הזמן ישמור הארמי לא יחליף ולא ימיר ה ע ת י ד • ההווה ־ והעבר • כי חין‬
‫ו׳ ה מ ה פ ך הזמנים )בעברית( בלשון הארמי ׳ וכן ישמור המין והמשפר אשר בזה יוכל‬
‫לאמי‬
‫‪xi‬‬
‫מאמר שני‬
‫•לחמר כי נצבת היא לימין לבון ה ע ב ר י ת מ א ו שומה בשי ארס הראשון)כדעח חו״ל שהובא‬
‫־לעיל מ״א( להיות לעזר כננדה להמליץ נ ו ע ה אמריו כי הששה הקדושה רק שפתיה נמות‬
‫ומחשבותיה ע מ ק ו מ א ו ד למבינים בה לא כ; הארמית כל רוקה תוציא ־ כלבבה כן פ י ה‬
‫ילא ת ח ס ר כל ב ה וע״כ באה למלאוח החסרון להבין אמרי קדוש• וראה מ ה שנחב הכוזרי‬
‫אצל אברהם כי ה י ה אצלו ה מ ב ר י ח לשון קודש להשחמש ב ה בעניני הקדושה ו ה א ר מ י ח‬
‫לשון חול • כי כן ראוי הוא לדבר בקדושה בלשון קצרה כ ס ף נבחר אשר לא כדבריו‬
‫בעניניו בלשו; חול • ונראה שכן ה י ה ג ס לאדם הראשון ראה בתרגום ה כ ת ו ב בתורה‬
‫ויקרא לו לב; יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד)ראשית ל״א( אשר מלת שהדותא יפרש‬
‫לנו כי לשון ע ד בלשו; העברית הוא שס מופשמ כמו ע ד ו ת כנ״ל • וכ״ה)ביהושע כ״ב(‬
‫כי ע ד הוא בינינו וביניכם שם מופשע כמו עדות־ וכ; אצל אברהם בעבור ת ה י ה לי לעד׳‬
‫)ראשית כ״ב( כתרגומו ב ם לסהדו כמו שהדותא שם ה מ פ ש ע ) ע י י מל"א§ י ״ ב ( ‪:‬‬
‫ה ( בדרך ה מ ס פ ר יפלא מ א ו ד השינויס אשר בין שני הלשונות כי בעברי כיפי״י רוב‬
‫ה מ ס פ ר ה מ ו ע ט קודם להמרובה ובלשון ארמי הוא בהפך ועוד ת ר א ה כי המאות בלשון‬
‫ה ע ב ר י ת בא בלשון רבים ובארמית ה ם בלשון יחיד • והאלפים‪ '.‬אשר ב ה נ י ע לעש‪-‬ה‬
‫אלף ויוחד ידבר העברי בלשון יחיד חלף והמתרגם יתרגמו בל״ר אלפין כמו שהוא‬
‫בעברית ע ד עשדח אלפים ובכלל ולא אפונה כי לא דבר ר ק הוא רק מ מ נ ו יפלא‬
‫לבוא על מחקרי הלבונות והגיונם ‪: (1‬‬
‫ו( משרשים הנמצאים בשני הלשונות ומתחלקים ב ס ע י פ י ה ם כבר הראיחי‬
‫קצת מ ה ם בס׳ כירא כלל ה׳ כמו לשון א ד מ ה אשר הארמי יתרגם לפי דרכו פ ע ם‬
‫ב!בו ן א ד מ ה א שהוא כלשון ה ע ב ר י ופעם בנשון ארעא • וכן לשון פרי אשר פ ע ם‬
‫הוח בלשו; העברי ופעם בלשון איבא וכן זבח אשר יתרגם פ ע ם כלבון דבח שהוא‬
‫כלבון עברי בתמודח הו׳ בד׳ והרבה בנשון נ נ י ס ה ובלשו; חיים אשד יתרגם ה ר ב ה‬
‫ב׳שון קיום והרבה טזב כלשון העברי ונפי שבחרתי שם ההפרש בין הלבונוח‬
‫הנך רואה כי השה אשר יורה בעברי על דבר כללי ־ בארמית הוא חלק מחלקי‬
‫מ ב ו ן וכן הוא ב כ מ ה שרשים ההפוך כי כארמי הוא כולל ובעברי מ ם ת ע ף והיה‬
‫לשנים או שלשה לשונות כמו שהראיתי שם כלל ד׳ ציון ח׳ ־ ש׳ ע ע ננש ו ק ־ ב‬
‫אשר יתרגם כולם בלשון קרב • לבד אלה ה מ ת פ ר ד י ם בלשון ה ע ב ר י ת ונכללים בלבו;‬
‫ארמי בשורש ח׳ אשר אין כמוהו• בעברי כאשר תראה‪ :‬שם ביתר ציוני הכלל ה ה ו א ‪:‬‬
‫ז( מ ת ה ח ר א ה איזה שרבים ה מ ח ד מ י ס ושונים ב מ ו ב נ ם • כמו* שורש"רוב‬
‫ע נ י נ ו בעברית על הכמות ה פ ך ה מ ע ט ובארמית הוא על האיכות כי הוא תרגום גדול‬
‫ו ע ‪ ,‬ה כ מ ו ת יתרגם בלשון ס ג י ומכיש הנמצא בלשון העברי שורש רב על האיכות‬
‫כמו ורב יעבוד צעיר וכן תרגומו שם ורבא וכן נמצא לשון גדול אשר יתרגם בלשון‬
‫כ ג י גדול עווני מנשוא • יגדל נא כח ה׳ • ס ג י ככין עי׳ מש״ש • ומאוד יפ א‬
‫חרורי שנס הארמי יחלק ה כ מ ו ח והאיכוח לשנים בלשונו ולמה זה בהפוך ה י ב ו י‬
‫שהוח ה מ ע ט והפוך ה ג ד ו נ שהוא הקטן לא יפריש ביניהם ותרגם את שניהם בלבו;‬
‫_זעיר הקנור קצרה יד הלשון לחח ביניהם איזה הבדל • א מ נ ם מזה יראה אלינו‬
‫‪1‬‬
‫‪ (1‬וק יבואו המנך הזמניספד עברהבלכקרנ־כישיב • ח ״ י ם מ י ס ־ ומעשרי•ו­מ­יי­‬
‫ד י בלשץ ימיד יוס• חידש ־ ש־ה ־ יגל הר‪.‬רמי כג־״י דרנו •כמס מ ל ר‪:,‬ה ננכה רניס יור­‬
‫יי'‬
‫י רחץ ־ שנץ• עיין כליהם ותשכח ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫״ ‪A‬‬
‫מאמר ‪.‬שני‬
‫כ מ ש פלנוה הלשונות כי רב הוא ־ וכוח כי בחמה נוכל לקדוח גש הדבר מ ז ו ל‬
‫ב ה ו א ־ רב כי אש יהחלק לחלקים נפרדים ויהיו רב מ ה ק ט ן וכן לקרוא הקטן בהואר‬
‫מ ע ט ופכ״ז יחלק הלשון א ה שני כמניניס האלה ויקרא לגדול ב ם בשייט משני‬
‫ה ר ב ה דברים החשובים לשי ערן־ נדלש יוחד מקטניס העולים במשקל א ף יוהד‬
‫מ ע ר כ ה כמו אבנים הטובות שפיר ויהלום אשר כל הגדול מחברו נדול מ ח י ר ו ‪.‬‬
‫ולא לפי ערך משקלו ־ ואחרי שהוכרח בעל הלשון להה שני שמוח לפי ערכם נתן‬
‫העברי שני שמוח ג ס להפכם ־ אבל הארמי לא נחן שמוח נפרדים רק א ל מ ה‬
‫בנחוץ לו אבל בהפוך יען כי לא נמצא דבר שיהיה נחשב בערכו מפני קוטנו ע״כ‬
‫כרכיב שלילה הרבוי והגודל בשם אחד ז ע י ר ‪ .‬והוא כלבון צעיר בעברי בחלון(‬
‫י‬
‫הצי בז׳ כנמצא לרוב •‬
‫;‬
‫ח ( לשון עבודה בעבריה ה ו א עבודה עבד ועבודח משא משא״כ לשון עשיה‬
‫אבל בארמית הוא רק לשון עשיה והראשון מ ח ו ד נ ס בש׳ פלח ולכן השם ט ב ד‬
‫יעזוב ה מ ת ר ג ם בלשון העברי טבדא רק עבד טבדיס יחרגם כיבד פלח כי שם מ ב ד‬
‫בעברי לאו דווקא על עבד ממש רק על כל הנכנע ה ה ה רשוח אחדים ועי מ״ש‬
‫בעו״א כלל ב׳ ציון י״נ וכלל נ׳ א׳ ועוד נמצא בארמיה שורש מרובע שעבד כמו בפשוק‬
‫ורב יעבוד צעיר ורבת ישהעבד לזעירא ובלשון חז״ל ממנו הרבה • נכשיש משועבדים‬
‫ו נ ד ו מ כ ונראה כי ענינו כפועל מ ה ד מ י בעברי כמו יש מתעשר ואי; כל • וכן ענין‬
‫משועבד על בן‪ .‬חורין מחחילתו ונכנש חחת רשות אחריש וכן ההפוך ממנו נ״כ על‬
‫משקל ה ז ה לשון שחרר על עבד מחחילחו ונעשה בן ח ו ר י ן ‪:‬‬
‫ט ( שורש שכח בעבדי הוא לבר יוצא מכח הזכרון ו ה ה ח ה ד ע ת ובארמית‬
‫ענינו כ מ ע ט הפך דבר הבא אחרי ה ס ח ה ד ע ת כי הוא תרגום לשון מציאה הבא אחר‬
‫החפוש ובלשון ח ז ״ ל ‪ .‬נ פ ק דק ואשכח ועי׳ בעויא כלל ד׳ ציון ו׳ ‪:‬‬
‫י( כשם זרע בא בעברי על בניו ובנותיו ש ל א ד ם • כי הב; לאב כזרע לשורשו‬
‫ויבוא בי; ביחום כ ב נ י ם לאביכם כמו כי זרעך כוא ־ כי ביצחק יקרא לך זרע •‬
‫ובין ביחוס האב לבנים כמו חיש איש מזרע אהרן וכ; כל אשר בו מ ו ם מ ז ר ע‬
‫אהרן אבל כ א ר מ י רק כחלק כאחרון והוא ביחום כאב לבנים יכנה בלשו; יזרע כי‬
‫כ ז ר ע אצלו כמו השורש ב ע י ר י אבל ביחוס הבנים לאביהם יחרנס בנין ‪ (1‬בל״ר‬
‫או בר בל״י כאשר ת ר א ה דברי המתרגם באלה שהזכרתי ולנן לא יוכל ה מ ת ר ג ם‬
‫לתרגם בפסוק וזרע אין לה בלשון זדעא אף כי כן ה י ה ראוי נ ד י לכלול ג ס הבת‬
‫כמו שהערוחי ע״ז בעו״א כלל א׳ ציון כ״ג • וכל לבו; משפחה מתורגם בלשון ‪(2‬‬
‫זדבא בתרגומו של אונקלוש )ועי׳ ב מ ת ו ר ג מ ן ( ‪:‬‬
‫‪ (1‬ההשלב מלשון לביב ללשון •היד נמצא עיי בהדמיה בלשון שכה אשר על ש;ה אהה‬
‫יהלגס שתא ו נ מ ק ם שפירושו בלשון רב־ס י ת מ ה שנין ‪:‬‬
‫‪ (2‬עיי נא וגייר בשימן ‪215‬־ מ״ש בפסוק ומזרעך לא ר‪.‬ל‪.‬ן להעביר למולך שכהב על האחרוניכ;‬
‫שהגיהו נהרגוס וסמך שהוא כיעוה ועפיי ה־כליס האלה חלאה שהדין עס המגיהיס וכבר השיגו‬
‫החכם שייר וגה החכס שדייל נענוו־מהו ובאהבה האמה הוזה לדבריו )כרס המד הרניעי צד‬
‫‪ (182‬ידנרי החנם בייל קלוב לדברינו ע״ש אך לפ״ז יקשה בפשוק קול דמי אחיך שתי׳ קל‬
‫דה זלע־ן וי״ע י‪.‬‬
‫מאמד־שלי־שי‬
‫‪2Z\D‬‬
‫נבחר‬
‫א‬
‫לשון צדיק)(משלי י״ ל‬
‫א אחרי שמעך קורא נעים את מאמר פלג אלהים בהפרש הלשונות העברית‬
‫והארמית • ידוע ת ד ע כי גם הארמית עצמה נשתנית מומן לזמן וממקום‬
‫למקום כי רק העברית השפה הקדושה בחבורתה נרפאה מאשר חדלה להיות לשון‬
‫מדברת בפי ההמון ונשארת רק בפי הנביאים הקדושים שרי התורה נשארה בכיהרתה‬
‫ונשמרה ביפעתה כי לא חלו בה ידי זרים • אף כי בדרכי המליצה והשיר "פעימיס‬
‫כאלו להם איוה מלות או משקלים מהקרובה אלי׳ הוא לשון ארמית אשי אז ה י ת ה‬
‫לשון מורגלת בפי ה ע נ י י ם בלשון חול ו נ ת ע י ב ה ה י ב ה מן השפה הקדושה הרגילה‬
‫על שפתם בעניניהקודש • וגם נ ת ע י ב ה ע ם שאר לשונות ה ע מ י ם • ו ה נ ה ' ע ת ה‬
‫לפנינו הלשון ההוא על שלש תמונות כאשי חלקם בעל מרפא לשו; ארמיח • א( לשנא‬
‫ד ק י א )דניאל ועזרא( • ב( לישנא דתרגומיא וגס בלשנא דתרגומיא מצינו ה פ י ש בין‬
‫ת י ג ו ס לתרגום היינו בין תרגום הראשון ליוב״ע על נביאים ואונקלוס • ובי! תרגום‬
‫האחרון על ‪-‬כתובים • וכן תר׳ המכונה בשם יוב״ע וירושלמי על ה ת ו י ה י ג( לשנא‬
‫ד ח כ מ י א • וז״ל בחלק הראשון מ ס פ י ו פ י ק עשירי לישנא דקראקרוב מאוד ללשו;‬
‫ה ע ב י י ד״מ בלשנא ד ק י א משמשח אוח ס״א ליוב כמו יאשה)דניאל ב׳ ל״ב( יישא‬
‫) ו י ק י א י״ח באונקלום( נ ס ה״ח בין היי״ש והשי"} ע״ד המכריס הוא ובאימיח בא‬
‫ביו״ד וכן נמינאח כין שמליח במקום סמ״ך הבאה נ ש א י לשונוח וכן בהפעליס קרובים‬
‫ס י מ נ י הבנין ללה״ע ד״מ הצלח )דניאל ו׳ כ׳׳ע( לעומח אצלח )ביאשית ה׳( והוא'בנין‬
‫הפעיל דומה לעברית ולא נמצא בלשונות הנזכרים • עוד אות פייס המשמשת בעברית‬
‫לנוכחים ולנסחריס משמשת ג״כ בלשנא דקרא ד״מ להוס לכוס )עזרא ה׳ טי( משא״כ‬
‫בלשנא דתרגומיא ומכל אלה נכר היוח צשנא דקראיצחה מחברותיה עכ״ל והנני‬
‫להוסיף על דבריו כי גם בשרשיס נמצאו בלשנא דקרא כמו בלשון העברי משא״כ‬
‫בתרנומיס ד״מ שכן)דניאל ד׳ י״ח()עזרא יו״ד י׳יב( ובחי׳ במקומו לשון שרא לבד‬
‫השם שכינה כיי׳ מ׳יש בספרי פ ו ע ה אוד כלל ד׳ ציו; י״ג ובהערה ב ס ו ק שיש נשא‬
‫הנמצא )בדניאל בי( ונשא הומין רוחא ובעזרא שא אזיל הי׳ ראוי לפי התר׳ בשרש נעל‬
‫ובעברי ה ם נ ר ד פ י ׳ וינטלם וינשאס ו מ ל ש ו ן כומהבדניאל ובעזרא בתרגומים ה ו א‬
‫בלשון בוו עי׳ מ״ש בפ׳ ויחי בלשון הכתוב וישם באיון ע״ש המתורגמן ומ״ש‬
‫ב ע ו ט ה א ו י כלל השלישי ציון ו׳ וכן במלוח־ כמו‪.‬אל ממניא )עזיא( ובירמי׳‬
‫תחות שמיא אלה הלא מלשון מ ב י י ת ה מ ה ובדניאל הוא אילך בכ׳ ובתרגומים‬
‫אלין ובלשון חז״ל אלו בוא״ו ובלשון חז״ל דומה היא לכל ה נ ס ת י י ס כהוא״ו ה ו א‬
‫סי׳ בפעלים כמו פעלו וכן נמצא הנו״ן תמורת הך׳ בלשון התרגום בלשון זה ב ע ב י י‬
‫שתרגם בכ״מ דין או דנן תמורת דך שבכתובים כמו שבשצר דך או דיכן כ מ ו‬
‫צלמא דיכן )דניאל( וז״ל התום׳ ביק פ״ג ד׳־ס לבון ם ו י ס י ואומי ר״ת כי לבון‬
‫א ח ד הואי שנשתנה כמו לשון לע״ז שנשתנה לכמה מדינות תדע דאונקלוס ת י ג ם ע ד‬
‫ה ג ל ס ה ו ד דגורא ולבן קרא לו יגר שהדוחא ובסוף הדבור שם טל לשון הורסי‬
‫שהוא לשון סוריא ארס נ ה ר י ס וארס צובא ומפני שקרוב־ ל א י ן ישראל אין לשו;‬
‫מרמית שלה צחה כל כך פ״כ לשונו • ויוצא לט מזה הפך מ מ ה שכתב במל מרפא‬
‫צ״א כי לשנא דקרא צחה מלזברותיה ונהפוך הוא כי מפני הקורבה שהיו רגילים‬
‫בלשון הקודש ובארמית נ ס ח ב מ זה ב ז ה ‪:‬‬
‫א‬
‫בשינויס‬
‫‪2‬‬
‫מאמר שליעי‬
‫ב בשינוימ הנמצאים‪ .‬בלשון התרגום מלשון דניאל ועזרת ראיתי בלסון דניאל‬
‫נמצא עוד לשון "דנה״ שהוא קרוב ללשון די! שבתרגום ובלשון נ ק ב ה‬
‫הוח שוס מ ב ו ן דא תרגום זאת בדניאל ובתרגומים י אבל בלשון דכ! כמו "צ־ימא‬
‫ד ק רב )שם ב ל״א( שהי׳ כ ר ד ״ ק כ כ ו א כמו זה והביא מתרגומו שלאונקלוש‬
‫החיש הלזה נברא ד ק ובכל הנוש׳ שלנו"דיני‪ ,‬י ומזה נראה בעליל כי יש כפרש‬
‫בין לשון ד ך • או דין ללשון ד ק כמו ההפרש בין לשון זה ללשון הלזה כמו‬
‫שכ׳ רש״י ז״ל שיא ו״דכל הלז והלוה שבמקרא אינו לשו‪ :‬הזה ) ד י מ ר אלא מדבר‬
‫שכנגדי )יענער( ונראה כי העיקר הוא בזה ה ו ר א ח ה ן ׳ בלכון ד ק או ד י כ י ו מ ז ה‬
‫יבח בלשון ח י ל ״ואילן‪ ..‬על השני ה ם ח מ י י וכן הוא ההפרש בלשון הגמ׳ לדוגמא‬
‫ביצכ ד כנך אזלו לענמא וכני אחרינא כנהו • עוד רחיחי בינוי בסימני ה נ י ו ד‬
‫בין לבון דניאל ללבון החרגום כי הבא בציר״י בדניאל הוא א׳ בסיד ו י ח מ ו ס‬
‫כ ו ח ביו״ד כמו "די הווה צבא ולמאן די יצבא‪ ,‬לעומח תרגומו בל אונקלוס א ס‬
‫מצבי • לח ינבי חרגוש אש מאן ימאן וכן מ ח א בדניאל לעומח חרגוש מ כ כ איש‬
‫דימחי ו כ ן ) ב ע ז ר א כ׳( למבנא כיח אלכא לעומת חרגומו של אונקלוש למבני חרתא •‬
‫ויתכן שמזה הוא כשינוי אשר כתבתי למעלה סי׳ א׳ במלת ראשה שבדניאל לעומת‬
‫רישח שבחונקלוס כי כוח מפני סי׳ הנקוד כי חחת אשר בכתובים י ׳ הציר״‪,‬‬
‫בא׳ יבח בתרגום כיו״ד וכן כוא כשוף כ מ ל כ ראשכ כבא ככ״א במקום הוי״ו‬
‫שבעברי לשי׳‪ .‬כ נ ס ח ר כבא בחול״ם • וכן הוא במלת לו כ ב ע י ר י כבא בדניאל ההיית‬
‫במקוס הוי״ו כמו במקום שמו בדניאל להווא שמה ־ ובחרנוס אונקלוס כמי׳‬
‫ביו״ד המורה על ה־ניר״י מ ס הה׳יא ומזה יש להעיר על מ״ש החום׳ בשס מחזו־‬
‫וויערי)ברכוח ג׳( שהוא כמו שס יה אחר שבלשון הכחוב הוא בלא יו״ד כמו ' מ י י‬
‫לשון נסחר לה • בה היהכן שהלכו‪.‬בזה אחר לשון החרגוס ולא אחר לכו! ככתובים‬
‫ה ת י ב ה לשתים וכן ראיתי בלשנא דתרגומא שינוי מלםנא‬
‫וע כ באו לחנק‬
‫דקדחבמנין הנקוד למ״ב כי בלשנא דקרא למ״ד הפעל בציר׳י ובלא יו״ד אכלח נטרח‬
‫ובחרנוס בא ביו״־ אחר למיד הפעל ובקודו בחיריק אכלי ח • נטריח • וכדומר‬
‫ורחיחי באוצר נחמד חלקכשלישי צד ‪ 101‬שהעיר בזה ועיין מ ה שכחב שם ילפי מ״ש‬
‫לעיל יתכן שהיו׳׳ד בא בהרנוס לסי׳ ה צ י ל י בחחלה כ ל ל י ק שלא דקדקו בזה ונקדו‬
‫בחירי״ק כמו מן חן ע ב ד י ח חינא חרמיח כן • שינא • מ ח • מיחא א ס אימא ויש‬
‫כ ב ח י כ בציר״י כמו באר בירא • האש • אשתא • בלא יו־ד ובלא ידיעה אש אישא‬
‫מ ל ה שיבוח נ ס בליכנא דקרא כיו״ד למדבר בעדו קודס כ ח ׳ כמו לשון הוייח • חזותי‬
‫)דניאל א ב ( יבא ב ת ל נ י ר מ ב ר י ח היתי־ חזיחי • וכדומה רק באשר יבואו מהשדשיס‬
‫האלה בחסרון כנח כמו וארא בחלומי יבא בתרגום בלא היו״ד בסיר • וכמו ‪ -‬ר ו א‬
‫נ ח ל ) ב ר א ש י ח ל ( חלף דשלחיח וחזיח ועיין מ״ש האוג׳׳ר בפ׳ טקב בחרגוס ואשליך‬
‫שבכל כנוס׳ ורמיח וכשליח על יכל העברים מנלי׳ה ליחוד ה מ י נ שהוסיפו כתר׳‬
‫יו״ד בסוף ונקלו כח; בחירי״ק כמו חזיחי • כוויתי רביתי • צליתי אתגליחי אחפניתי‬
‫רבים כחלה ולא מנחנו כן בדניחל מכ־ל ]ואולי י״ל כי ע״כ נשחנו בחרנומיס בנל׳^‬
‫לה וח נ י ץ שהיו״ד מדבר ב ע ן ו כי היי״ד שבאמצע אילי נוכל לומר שהיא חמורת‬
‫ה נ ח מ ה ״ א ס כן בפעלים כ ח ח ר י ס [ ועיי׳ מ״ש בלח״א ובשמלה בלשון וארא והנה‬
‫חטחתש שתרגס וחזיח וכן שם ושפיח • ובלשון חז״ל מצינו שינוי בעיא שיבא א׳‬
‫חמורח כנח ואחריו יו״ד לסי׳ כמ״ב כמו חזאי כוחי • תנאי מ״ד כיבואו בחרגום‬
‫ס‬
‫לרביס‬
‫מאמר שלישי‬
‫ב‬
‫לרבים נשמרים הרגום וישימו ושוויאו • ועירו • וחוויאו • ויכוסו ההריס ואהחפיאו‬
‫ונמצא נ ס בלא ה״א ח ת ו ם ויראו• ויחזו• ויקראו• וקרו ע׳ הליע § רנ״ה ו ב ס כהערה ‪:‬‬
‫‪ J‬בלשון נוכח אבר בעברי הפריש בי! לבון זכר לנקבה ד״מ אתה לזכר אה לנקי‬
‫בתר׳ בנ״מ את אבל בפעלים נמצאו שנויס רביס נ ס בדניאל חזיתה שם‬
‫ב׳ מ״א וכן מלה יכלת שם שם פשוק מ״ז ס ק י מ ת שם נ׳ י״ב ומלת רשמת ב ס ו'‬
‫י״ג משא״כ' מלות רבית ותקפת שם ד׳ י״ט ובפסוק אחד שם ה׳ כ״ז תקל תקלתא •‬
‫ואחריו והשתכחת חסיד הראשון ב־יא ובנקודת ק מ י ן והשני חסר א׳ ונקוד בשוו״א‬
‫ועד״ז נמצא נש באונקלוש כי שמעת לקול אשתך ארי קבלתא ועוד כדומה ועור ראיתי‬
‫ב״שון נסתר לנקי רבות ובא בתר׳ ה׳־א תמורת הוי״ו לזכר בנסתריש כ מ ו אמרא •‬
‫אכ‪-‬א • עבדא ובדניאל נמצא שלשה פ ע מ י ם בזה קרי וכתיב נ פ ק ו ) ש ס סי( אתעקרו‬
‫)שס ז׳ הי( נפלו שש פשוק כ׳ • ו כ ן נמצא בפסוק ובנות יולדו להם א ת י ל י ד ו ׳‬
‫ובשירה מריס שבהו ואודו אף כי במלה להם אשר בעברי הרגס בל״נ להן • ולא להון‬
‫שהוא עפ״י הדרש שהובא ברש״י ש ם ‪:‬‬
‫ף כס׳ אוהב גר בליקועי מלשון סורי בסוף הספר הביא בהלופיס אשר בין לשון‬
‫ארמיה שבדניאל ועזרא ובין לשון סורי בהלוף הרביעי כי בדניאל‬
‫ועזרא מלת די נמצאה המיד נפרדה לעצמה בלהי מהוברה אל היבם שלאחרי׳ ובלשון‬
‫סורי אין מצאוה למלה די ר ק ע ס סכנויס דילי דילך והבריהס ובכל שאר לשונות‬
‫כוהביס ד במחובר אל מלה שאהריו והמנהג הזה קבלוה מטהיקי ההרגומיס אך לא‬
‫בקביעוה ו ה ס פוםהים בזה על שהי השעיפיס ג ס מ ו ש י מהחלפיס הרבה בזה אבל‬
‫מ ע ת י ק י התלמוד נראה שהלכו בזה אחר לשון סורי עכ״ל • וכאשר ע מ ד ה י גם אני‬
‫על השינויס האלה בלשק המתרגם אונקלוס ראיתי לפליטה הנשארת כי במקום שיבא‬
‫בלשון הכתוב אשר משרש• מ ת ר ג ם במלת די נפרדת ובמקום שבא בכתוב ה ה ״ א ב מ ק ו ם‬
‫משר יבא הד׳ במחובר למלה שלאחריו ואראך לדוגמא)ויקרא י׳יז( אשר יאכל כל ד ם‬
‫די יכול ושש בנפש האוכלח באנשא ד י ט ל ־ וע״ד הזה בחרגום ביום דבר ד׳ שחסר‬
‫מלח אשר מחר׳ דמלל )שמוח ו׳ כ׳־ח( ושש בפסוק כ״ט כל אשר אני דובר די אנא‬
‫ולא דאנא וכן שש ד׳ י״ז • י׳־ח • כ׳ ־ כ״א אשר ביאר בחרגוש במלח די נפרדח ו ע ד‬
‫זה שם ח! ה׳ י״ז רק ביאר שחשד לשון אשר ובא בתרגום דבנהרא וסברה אלומחא‬
‫ה ו א לענ״דלהפריד בלשו; החרגוס טפ״י לבון הכחוב כדי שלא יבואולחשד׳ מלת אשר‬
‫שבלשון הכתובים • והנה מהפליטה הנשארה נוכל לדין על ככלל כי נכו; הוא ואף כי‬
‫נמצאים בהפך בכמה נום׳ נ ר א ה כי אך יד המעתיקים אשר לא ידעו ולא דקדקו‬
‫בלשוט כראוי ה ס פשחו על שתי ה ס ע י פ י ם ולא אונקלוש באשר תרגם לפני התנאים‬
‫ר״א ור׳׳י כמאהז״ל במגילה)ד׳ ני( *( • ועוד ראיהי באוצר נ ה מ ד ב ס ב מ כ ת ב הרשד׳׳ל‬
‫א ה ד שהביא שם כל הלשון אשד ה ע ה ק ה י למעלה אמר ומזה בהדגומיס ובהלמוד‬
‫ובסורי מלה כד שכוא במקום כדי שבדניאל שענינה כאשר עכ״ל ו ג ס בזה ראיהי‬
‫הפרש בלשון אונקלוש שהרגש כאשר פהר לסש יוסף בלשון כמא די וכן בהרנוס‬
‫כאשר צוה משה כמא די וכן ויעש יהושע כאשר אמר לו משה • )שמוה י״ז( כמא ד‬
‫אמר‬
‫*( וכאשר כנר נמצאו המשמאיליס נשסריהס החלק בלשת הכתוב• איש אשר ערכתו ב ע איחס‬
‫)בראשית כמ כיו( מאשר מצאו ננונ* ההמום נבר כנלכתיה בלא מלת די יאמרו ט היה לפניו הכתוב‬
‫נ‪,‬אמלת אשל• אמנם בכל הטני שלגו הוא מסמלתדיעלשי מלת אשר שבכתוב יאשר הוא קשה‬
‫לשי דעתם נלשק הכתוב יישבתי נעזהשיי נקונמרס מחלצות •‬
‫מאמר שלישי‬
‫א מ י אכל כאשי ידים משה חח ידו וכאשי יניח ת ר ג ס כלשון כד וההפרש מ כ ו ח י כי‬
‫שם הוא לענין המעשה והוא כמו שהרגם כלשון חיים שנים ישלם כד איכון חיץ וכן‬
‫כלשון פוקד עין א‪:-‬וח על כנים כד משלמין בנית למחטי ‪:‬‬
‫ך בשמות הרכה שינוים כלשון ה ה מ ו ם כי י כ י ס ח י ג ם עפ״י לשון הכהוכים‬
‫ו ה י כ ה כלשון א ח י שידע לפישס אף כי השמוח נקראו עפ״י לשון‬
‫הקודש והיה ביכולתו לחרגס כל׳ א י מ י ח כ ד י ט • והניח ידו כשם העצם • י ק‬
‫כשם החואר הוא שיפרש מפ״י דרכו כמו שהניח שם בנימין שקרא לו אכיו‬
‫וחרגס השם של אמו שקדאחו כן אוני בר דוי וכן ח ר ג ס השם שקרא פרמה‬
‫ליוסף צפנח פענח מפני שהוא אך להואר וכן הוא בשמות המדינוח והעירות •‬
‫הימים והנהרוח רבים עזב עפ״י העברי ויש אשר פפ״י הנודע לו כמו שנער‬
‫בבל • בחצצון ח מ ר ‪ .‬עין נ ד י ‪ .‬ע״פ המפורש בד״ה וכן ח מ ו ם קדש וברד • רקם‬
‫והנר ויש עפ״י הנראה לו עפ״י לשון העברי כמו בלשון ט ע מ ה וריבון*( פ״פ‬
‫הנמצא בנו׳ שבידינו ע׳ מ ה שנחוב בלחם ושמלה מל מקומו • וכן בשמוה האומוח‬
‫הקדמונים כמו קני שחרגס שלמאה כפתורים קפוניקאי • וכן כאומוח שנחיחםו‬
‫אחר שם אביהם הראשון כמו כנען • מצרים כנטנאי • מצראי • רק השם ישראל‬
‫לא נ ג ע נ ו ל ח י ג ס וירא ישראל ישראלאי ו נ ם במקוס שבא בכחוב בשם היחש‬
‫כמו איש הישראלי תרגם בר •שרחל עוד מצאתי שינוי בלשון ה מ ה מ ם בלשון‬
‫שבא ליחום הרבים אחר הפעל או השם הראשון ה פ י י ד בין רבים הכללי ובין רבים‬
‫ס י ט י ס כמו שהוא בדניאל ואכלו קורצכון ד י ה ו ד א י ) ג ׳ חי( שהוא על הכלל ־ נ ג ד‬
‫חיתי גברי; יהודאין שהוא רק מל הפרטים • וכן הוא בחרגוס אונקלוס מילדי‬
‫העברים ח מ ס מבני יהודחי משא״כ מבריס נצים‪ ,‬ח מ ס יהודאין ומזה נראה‬
‫ההפרש ג ס בלשון ימיס רבים )בראשיח כ״א( שחרגס יומין סגיאין ובי; חרגוס‬
‫לשון א־רי רבים להטות )שמות כ״ג( שתר׳ בחר סגיאי וכן לרב חרבו נחלהו‬
‫שחרנס נשגיאי ובמל״א חשב א ת זה ללשון קצר והביא ע״ז מלשון הנמ׳ תפילי‬
‫דמרא מלמא ואין זה ראי׳ כי יוחד נראה מפ״י מ ה שכחבחי כי הוא לשון‬
‫כ ת מ י פ ‪ ,‬הבורא ית׳ שמו מלומר תפילי; שהוא לשו; ידוע על שני התפילי; שלנו‬
‫וכבן • וכן מצאנו בלשון ובחרח בחיים שמתרגם בחיי משאיכ חיים שנים ישלם‬
‫כ מ ת ר ג ם כד איכון חיי; וכן בלשון ולמקוה ה מ י ס קרא ימים יממי ולא יממין ועי׳ י‬
‫מ״ש בלח״א ריש פ׳ ויקרא ההפרש בי; לשון חורי חרגוס בקר שם הכללי וכין‬
‫‪:‬‬
‫לשו; חורים חרגוס לשו; פריס ‪:‬‬
‫ן ב ש מ ו ת המשפר כבר הערוהי קצה במאמר השני הנדפש אצל שפדי לחש ושמלה‬
‫^ וראיחי להוסיף מ ה שראיחי שינוים בנושאיש כאחר המשפד כאשר ראיהי‬
‫בתרגום ‪/‬בנש השנים שחדי לחלח שני; ולא שניא כפי העברי בה״א הידיעה השניס‬
‫וכן הוא בלשו; שנשת השריגיש שלשת השלים בחלוש שדי פ ר ע ה מ ח מ ס שבשין • סלי;‬
‫בנא לשון נודע ונכד זה בחלוש פרעה שבע הפרות שבע השבליה • בתדגוש‬
‫־‬
‫תורתא‬
‫*( ובזה נ‪.‬ענ׳ד ליישנ דנרי חזיל שאמרו נחיונ להרגה אשילי משרוח ודינו! שהין בו הדגוש‬
‫פי' שאינו לפ־ הפשיש רק שהוא דרך דרש ויש שרוצ־ס להגיה נגמ׳ הכהוב האחרון מפגי שלא מצאו בו‬
‫חרנוס ואין מזה ראיה פי' י׳ל ששמך על הראשון ועי מה שפי נחדגוס נ נ י ח אהד יאנל שה־נש בחבורה‬
‫חזא ואחריו לא חיציא מן ניחא ‪.‬‬
‫מאמר שלישי‬
‫ג‬
‫הורהא שבליא וכן שש שבע כרוה העובוה שבע כ נ י ם ה ‪ :‬ה אף כי בעבדיה‬
‫בהו בלא _סי׳ הנודע בתרגוש מש הי׳ ה נ ו ד ע כלו תודתא ־ שניא ־ וצ״ע בנוש׳‬
‫ה י כ נ י ס אס יכ להכוות הנוש׳ בלנון התרגום ־' ואולי הוא במכוון כי בחלוש שדעה‬
‫עיקר המורה על הפתרון ה ה הפדות והבבלים כ ה ה מורוה על הביב־‪.‬׳ והרעב‬
‫ע״כ ה ר ג ם אוהם בצכו; נודע וכן שבע שנים הדגם שניא נהורוה כ ה ם השנים‬
‫הבאוה ולא כיהיו באיזה זמן מאוחר משא״כ בחלום כרי פרעה השר העיקר הוא‬
‫ה מ ס פ ר מהימגס ולא השריגים והשלים ע׳יכ ה מ ס בלא לשון נודע ועיין הל״ע‬
‫ח‪,‬ק ל ש י ׳ קל״א בסוף ה ה ע ר ה מ״ש ע״שהדו״ה שהפריד בין לשון החולש שאמר‬
‫לשון ב ‪ .‬ב ה שריגים ובין לשון יוסף׳ הפוהר ש א מ י שלשה השריגים במשפר מ פ ש ע‬
‫ומ״שע‪-‬יו ה מ ע י ד • והנה ה מ ה ר ג ס שהרגם בשני הלשונוה שויס הלהא שבשין •• וכן‬
‫בס‪-‬ים׳ נראה שאי; הפרש בלשון רק אשר בראשונה• בא בנא ה י ד י ע ה ואח״כ כאשד‬
‫כבר נזכרו נאמר בלשון הנודע ואעפ״כ השיר ה מ ה ר ג ס לשו; הנודע נמו שכהבהי •‬
‫מ ה שאינן כן בחלוש פרעה ־ ונ״ה בפ׳ פנחש לשבעה הנבשיש שה נ מ ה פעמיש‬
‫בהרגום שבע אמרין שוה אל הנא׳ שס בההילח הענין שבעה כבשיה וכפ׳ ואהחנן‬
‫עשרה הדברוה ביש נוסחאוה פהנמין ובי״נ פהגמיא • ובלשו; ה מ ס פ ר בי; הנאמר‬
‫בה״א ובין הנאמר בהי״ו גיכ אי; הפרש בלכון ה מ ה ר ג ס כמו שלשה • כ ב ע ה • ה מ ו מ ס‬
‫שוה כמו שלשה׳ שבפה ומיין מ ה בכהבחי כלחם אבירים )שמוה ינ וי( אשר בנוס׳‬
‫שנפני‪.‬מצאהי בכמה לשונוה ב ה מ ו ם ה מ ס פ ר בה׳ )שם י ב מ ״ ו י ״ ע ( ו נ ה ב ה י מצבי‬
‫שאין זה אלא ט״ם וכהב אלי הרב האלים הנדול כי בדפוס )באזיליא( הו״א‬
‫ג׳יכ בא׳ כ ׳ אין דרכו של ה מ ה מ ם להפריד בין משפר הנפרד והנסמך אשר בכהוביס‬
‫וב‪-‬שו; ה כ ה ו ב שבעה ימים ילבשם הכה; )שמוה כ״מ ( מצאהי ב ה מ ו ש שבעה בה׳‬
‫ועי מ ה שכהב הכהב והקבצה ויקרא כג י״ח להבדיל בין לשון שבעה כבשים‬
‫שנאמר שס לכבשי מוספי מצרה בפ׳ פנחש שנאמר שם בלשון שבעה ועליז ה ה ר ג ו ס‬
‫צח יפריד בי; הלשונוה ־ ונ; לא יפריד בין הבא בלשון נודע כמו ארבעה ה ב ק ר‬
‫בפי נשא שהר׳ ארבע אדבעא וכן שמונה הבקר המניא וכן השיר ל׳ הידיעה מ מ ל ה‬
‫הבקר וכמו כ; בלשון העגלוה שהדגש פג לן שש אף כי בכהוב ויקח משה אה ה ע נ ל ו ה‬
‫ח מ ס ב‪.‬שון עגלחא אולי לא רצה ה מ ח ר ג ש להפר־ש אחדי כ; כאשר בא לחלק אה‬
‫העגלוה וחח הבקר כין כני גרשון וכין כני מדרי לאמי שלא ה י ה כבחירה שלו חלק‬
‫מח‪-‬ק רק נחן כשחם *( אכל נמצא שנוייש כלשון ה מ ח ד ג ס אשר לא נוכל לעמוד‬
‫ע ‪ ,‬כדורש על מ ה ולמה כמו כין לשון שבעה ימיש האכל מצוה ש כ ה מ ו ש שווה‬
‫ע ם ה נ א מ ר אחריו מנוה יאכל אה שבעה הימים )שמוח יג ו׳ ז׳( ש ה מ ס כלשון‬
‫שבעא ו ג ס בלשון יומין אף כי בכתוב הוא הימים בה״א ובלשון ה כ ת ו ב יאירו‬
‫שבעת הנרות )במדבר ח( שבעא בוציניא• ואולי בא בלשון הזה להפריע את הנרות‬
‫פפ״י מ ה ש ת מ ס שם מלת יאירו יהון מנהרין ולא עפ׳׳י מלת יאירו שהיה לו‬
‫לתרגם ינהרו אלא כליל כנ א׳ מהנרות יהיו מאיריס וע״כ מצד הסברה אין לנו‬
‫לפמוד פל ברור הנוש׳ אם לא ע״פ נושי ישנים המדויקים ומש כי כבר נמצא משורת‬
‫התרגום‬
‫־ —‬
‫‪ (.‬והנה נס יש׳י זיל לא העיר נלשון ארבעת ולשון שמונת נזה • כמו שהפיר בלשון בנפה‬
‫‪.‬‬
‫שנא נהי ו ו‪-‬א פוי כי בלשון שנעת הימים נס׳ אמור הכיח כל המספרים שנאו נתייו לנדק‬
‫הרציפה כמו שמונת ששת חמשת שלשת • והשמיע מהמםכריס לשון ארבעת • וק לא הביא לשק תשעת‬
‫מפני שא‪.‬ה מ באו רק מפני לשץ הידמה כמו בזה וק תשעת המפות ועי מיש הגאון מ ל ב י ם‬
‫בכפרו התורה והמצוה באילה הכחד שי׳ כיח ובפי תזריע כי׳ יין ‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מאמר שלישי‬
‫ה ת ר ג ו ס עכ״ז נראה כי ג ס בדבריו לא נמצח ידינו למלאות חשרונן ב ד ר כ י ה מ ת ר ג ם‬
‫בשנותו את לשונו עפ״י מ ע מ ו ונמוקו ע מ ו יעיין מ ס שכ'בלסון ו מ ר ט עצים בריש‬
‫ויקרא ששינה ל ת מ מ ו בלשו; נודע אעיא ולא אעין ותבין רמיזת המתרגם ודרכי‬
‫בקודש ו נ מ ו שהראיתי בעו״א כלל ח׳ צ־ו; י״ג י ועוד נמצאו שינוים בל׳ התרגום הפך‬
‫מ ; ה ע ב ר י בלשו; ה מ ס פ ר הסמוך לעשר כמו ארבעה עשר המשה עשר ובתרגום‬
‫ה ו א ארבעת עשר • חמשת עשר עי׳ מ״ש בפ׳ ב א ) ש מ ו ת י״ג( שם בהערה ונמצא‬
‫ג ם ע״ד העברי בתר׳ ושלש עשר׳ שנה מ ד ד ו ובארבע עשר׳ שנה פ?ש שתרגם ותלת‬
‫עשרי שני; ובארבע עשדי שנין אן! כי לפי הפשע גם כן הוא משפר ס ח ר י וננכ׳ץ‬
‫בא בל״ד על לשון שנה שני; ולא כמו שהוא בלשון ארבעה עשר יום חמשה עשר יום‬
‫בל׳יי יומא וכן בלשון ויהי בארבעים ב נ ס בעשת‪ :‬ע פ ר חודש בתר׳ בל״ר‬
‫כנין י ר ח ץ והוא מ ס פ ר סדורי כמו בשנת הארבעים בחודש המשתי' עשר‬
‫) ע ׳ ב;מ׳ ר״ה ב׳ ע״ב( וצ״ע להפריד בין הלשונות ואולי הוא מפני שבלשון‬
‫א ר ב ע ה עשר יום חמשה עשר יום הוא על החחלת ה י ו ם משא׳׳כ לשון שנה ולשון‬
‫עשהי עשר חודש הוא על ס ו ף השנה ו ס י ף החודש העשחי פשר • ולכן בפ׳ נשיאים‬
‫ג״נ ה ר ג ם ביוש עשהי ע ב ר יום בניס עשר יום בל״ר יומק א ף שהוא מ ס פ ד סדודי אבל‬
‫בגמ׳ למדו ממלה יום מ ה יום נולו רצוף ונוי ו י ה נ ן שמל זה רמז ה מ ה ר ג ס ז״ל‪:‬‬
‫ץ עוד נמצאו שמוה הנרדפים בלשון הקודש ומשוהפיס בארמיה ובהפך משותפים‬
‫בלשו; קודש ונרדפים בארמיה כאשר הראיתי בספרי ע ו ע ה אור כלל ד׳ •‬
‫והי בציונים יעכ״ז יש להעיר בשמוה הנרדפים בשהי הלשונוה כמו אויב ־ ושונא‬
‫אשר בהרי ה ש ג ״ כ נפרדים בעל דבבו• וםנאה וא״כ היי ראוי בכל לשוןאויב לתר׳‬
‫בעל דבבו ועל לשון שונא ס נ א ה וכמו שהוא בשם איבה בתרגום דבבו כמו ואיבה‬
‫אשיה • בלא איבה הדפו • ואם בשנאה יהדפנו בםנאה ־ ועכיז נמצא בהרגום בהפך‬
‫בלשון א מ ר חויב ש ה מ ם שנאה• ובלשון הכתוב ויפוצו אויבך וינוסו משנאיך התרגום‬
‫בהפך ויתבדרון םנאך ־ ויערקון בעלי דבבך ־ ועיי מ״ש בשמלה )דברים כ' די(‬
‫וכ; בלשון בקשה ודרישה אשר יבא על הרוב בלשון בקשה בשדש ב ע ה ועל לשו; דרישה‬
‫בשרש ה ב ע ועכ״ז נמצא בהרנוש בהפך מי׳ מ״ש בלשון הכתוב ובקשחס מ ש ם‬
‫וגוי כי חדרשנו )דברים ד( עי׳ מ״ש שם בלחם ב א ר י כ ו ה ‪:‬‬
‫ו ה ג ה בלשון אויב ושונא מצאתי קצח ט ע ם לשינוי הלשון בחרגוס כמו שהוא בלשון‬
‫ואיבתי את אויבך )במוח כ״ג( ואשני יה שנאך כי לא יבא הפעל בתרגום‬
‫בלבו; דבבו וע״כ הוצרך לתרגם בלשו; אויבך ג״כ בלשו; שנאך וכן ראה ה מ ת ר ג ם‬
‫בלשו; הכתוב כי חפגט שוד אויבך • ואחריו כ• חראה חמור שונאך )שמות כ״ג( אשר‬
‫ב א מ ת נראה בעליל כי אין לחלק בי; אויב ושונא בדיניהם אלאככ; דרך הלשון לדבר‬
‫ב ב מ ו ת נרדפים ע״כ ח מ ש שני הלשונות שרש בלשון שנאך משאיכ בלבו; ונגפתס‬
‫לפני אויביכם ורדו בנש שונאיכש ח ר ג ה עפ״י לשון הכתוב בשינוי כי נגף הוא קשה‬
‫מלשון רדי' ע״נ ח מ ש יש על הראשון ב ה פ ס ו ק י״ז ונן כלש שש ע״פ לשו; הכתוב‬
‫ה ז ה אויביכש בחרגומו בעלי דבביכו; מפני באחריו שנאינו; ונ; נראה ההפרש‬
‫בין לבו; בארצות אויביהס בהדגש •כלבון סנאיהו; )ויקרא כו • ל״ו( ובין לבון הכתוב‬
‫) ב ם ל״מ( בארעתא בעלי דבביכון משום ד ב ס מ ו ס ב על לבו; ימקו בעוונם והוא‬
‫גדולה מלבו; והבאתי מורך בלבבה • וזהו הנראה לענ״ד בדרך אשבר להפריש בלבו;‬
‫ה מ ת מ ס שלא עפ״י לשו; ה מ ק ר א למע; לא יהינו להשוות את לבונו בכ״מ כפי העולה‬
‫על‬
‫מאמר שלישי‬
‫ד‬
‫על יוד‪ .‬בהשקפה כראשונה כי לח בא ל כ פ י י י בשמות כנרדפים י ק לפי כפנין ולכן‬
‫ח י ג ס בלשו; ויפונו אויבך שנאך מפני שבא אחריו מבנחך כ מ י ס ולח שונאך *( ‪:‬‬
‫ך ן ו ה נ ה לשון ה מ ת י נ ה חונקלוש הוא הגנו; לשון כתרגום‪ ..‬יונתן כאמיתי על‬
‫כנביאיש מפי חני ז כ י י ה ומצאכי כמו שחמיו במנילה והוא לא ח י נ ם‬
‫אה הכחוביס מ ט ע ם כאמור ב ה אבל למה לא ה י נ ס אה כ ה ו י ה לא זכיו ו ה י א ה כי‬
‫ב כ י נ ה לשונות כ מ ע ט לשונו בפי אונקלוב כמו בשמות אבני החושן בוה אל שי• ו ת‬
‫ההבניה בת״י )יחזקאל ליה( ובלשון הכתוב )שס ליי( וידעו כי אני ה׳ א ת ה ב ב א‬
‫ב ה ו ס פ ה לשון מ י מ י א • ו ל ה בלשון אונקלוש בלשון אש יהי׳ אלהיש עמדי כי לשון אתי•‬
‫ו‪,‬בון עמדי שויש כ מ ה מ ש א י כ בלשון ואני ה׳ אהיה להם לאלהיס‪.‬שש שישה ל י ד הוא‬
‫ב‪.‬א מלת מ י מ י י ל י ה נש באונקלוש בלשון והייתי לכש לחלהיש ועי׳ בשמלכ פ׳ ויצא‬
‫בלשון והיה ה׳ לי לאלהיס • ותינוש כל תופש כינוי ועונב שוה לתיגוש הפו־גייה על‬
‫פי נבל)עמוש ו׳( וזהו נ״כ לבון על פ י כ שהושין( מלשון על פי ה נ א מ י שש ובלשון על‬
‫שפם י ע ט ה י ו מ ה ללשון ה ת ר ג ו ם ) מ י כ ה נ׳ י״י( ותרגום ופניתי אליכם )ויקרא כ״ו ט׳(‬
‫ב ת י ג ם ואתפני ב מ י מ י י לאוטבא הוא ממש כתרגום יונתן)יחזקאל לו ט״ו( ובתרגום‬
‫טשו כלה ש ת י ג ס בלשון פמהון ג מ י י א הוא כלשון ה ת י ג ו ס ) נ ח ו ם א ט׳()צפניה א י״ח(•‬
‫ובלשון הכתוב אשי יעשה אותם האדם וחי בהם שתרגם וחי ב ה ם בחיי עלמא כ ו כ‬
‫לתרגום יונתן)יחזקאל כ ייא( י ק שבלשון י ו נ ק שם דאין יעבוד מפני שמושב‬
‫ע ‪ ,‬לבון הודעתי •שם אשי יתכן אחריו מלת התנאי אבל כלבון התורה שמושב‬
‫ע ׳ לשון ושמרתם ביטוי תרגם די יעבוד כמו א ש י י ע ב ה )ובת׳ יב״ע האיייון ג י י ר‬
‫אחד ת ל יונתן הראשון נ ם בזה ותר׳ דאין יעבוד(• ועוד ראיתי בינוי קטן בל‪-‬ון‬
‫תרגומו של אונקלוש מתרגומו של יוב״ע בלשון ונקה לא ינקה אשר לשונו שוה לתרנונן‬
‫יונח; ) נ ח ו ם א ׳ ( אלא שבתרגום שש ושלח לדתיבין בוי״ו ובת׳יא ס ל ח ‪ .‬ב ל א וי׳׳ו•‬
‫ונראה שהוא מפני כי פ ס בדברי הנביא חוזר על ל׳ ארך אפיס וגדל כס שלפניו • אבל‬
‫ב ׳בון התורה הוא מפשיק בלשון נוצר השד לאלפים נושא עון‪ .‬ופשע וחטאה • ע״כ‬
‫פי׳ שמלת ונקה חוזר נ״כ טל לשון ארך אפיס שלפני פניו • ]אולי זה ט ע ם נש השינוי‬
‫כי שס אמר לאורייתא בלא כינוי ובאונקלוס הוא לאורייתי׳ בכינוי מפני שבתורה‬
‫ח ו ז י טל לשון חסד ואמת שהוא למיימינים בה ושם חוזר על נדל כח בהוא טל‬
‫טושי וכבוד למשמאילים ט״ד ה ט מ ן לך כי‪ ,‬למשות היל( ומאלה הלשונות השוות נראה‬
‫ק י ו ב ל ח מ ת אשי הביא בטל מאור טיניס וכן המתורגמן בהקדמתו שיונתן סיאשון‬
‫תרגם גם טל התורה וכמו שהביא ה י י ק א נ ט בכמה כתובים • ממנו • אלא שאונקלוש‬
‫הסיר הדרוש הדחוקות וקרב את המקורבים והסכימו לתרגומו ליא ו ל י כמאמרם‬
‫במגילה• ואחרי כן בא המתרגם האחרון וקרב את המרוחקים ואולי מזה ה ט ט ס הוא‬
‫מכונה ליוב״ט מאשר הולך בתרגומו בדרשות ט׳יד תרגום הראשון ־ אכן מלשונו נכר‬
‫כי הוא מהמתרגם אמ״ת והוא שתרגם אמ״ת ולא שמט לבח קיל אשר יצא בשטה‬
‫שבקש יוב״ע לתרגם את הכתובים אחד שנזדעזע העולם ובאמת יפלא טל תירו! הגמ׳‬
‫שס מ״ט משוס דאית בי׳ ק ן משיח פי׳ רש״י בספר דניאל • וקשה וכי משוס ס פ ר‬
‫דניאל לא הי׳ לו לתרגם ספרי אמ״ת • א מ נ ם ־ מ ס ת מ א הי׳ ידוע כי תרגומו על כל‬
‫הספרים של כתובים היו מ ה ם גלוי נ ס ת ר ו ת וכמו שהוא בלשון הגמ׳ בקש לגלות ע״כ‬
‫״( וניק נהרגום מחן מהגיס קסיו ועשנאיו ק יקומון • על לשון קמיו בלשה סגאוהי ־ ועצ‬
‫•‬
‫משנאיו נ » מ נ י ה ‪ .‬־‬
‫‪8‬‬
‫מאמר שלישי׳‬
‫יצא ב״ק וחמר לו דייך • אבל ה מ ח ר נ ס האחרון חרגם פ״פ רות מבינחו לא מ פ י‬
‫הנביאיס רק פפ״י דרשוה חז״ל בנגלה רק ספר דניאל לבדו לא ח ד ג ס ג ס הוא מ ב ו ס‬
‫ראיה בי׳ קץ משיח וז׳׳ש בגמ׳ משוס דאיה ביה קן משיח הוא למשל בפלמא וכאשר‬
‫נראה משינוי לשונו מהרגוש הראשון ומהרגוס אונקלוש בלשון ראי׳ שבכיברי שבא‬
‫בתרגומים הזה ובזה הוא בכ״מ בלשק ח מ ה וכן בלשון סביב שבראשונים בלשון ס ח ו ר‬
‫ס ח ו ר ובאחרון הוא בלשון חזר י ועוד ראיחי בחרנוס לשון אז אשד באונקלוש ה ו א‬
‫בלשון בכן כהרגוס לשון לכן כי הוא לשיבה מ ו ק ד מ ה ־ כמו אז ח נ ק ה מאלחו וכן‬
‫אז ישיר מ ש ה בזה הלך המבאר המכוון אחרי הרגומו של אונקלוס כ י בהרגוס אמ״ת‬
‫ח ר ג ו ס של אז אלין • באדין שבדניאל • וכ״ה בשינוי קצח בלשון הדין • ובחרגוס‬
‫שלנו מכינו ומאז באחי אל פרעה שחר׳ ו מ ע י ק כמו מ ע ח • ובלשון הכחוב והכנעני‬
‫והפריזי אז יושנ ב א י ן אשר בהרנוס שלנו בכן בחר׳ האחרון ע ד כ ד ק ובחרגוס ידוש׳‬
‫ע ד כפן איה להון ישו בארעא • כי לשון בכן הוא לשון קצר וכמו בנען • ועוד יש‬
‫להבין מן ה ח ר ג ו ס האחרון בכמה לשונוה בהרגומו של אונקלוס אשר הוא כמו שבא‬
‫לפרש דבריו בפ׳ ל ך ) ב ר א ש י ח י״נ( אשר אם יוכנ איש אשר בח״א הוא ע״פ היוצא מן‬
‫החמי׳ ובחר׳ האחרון בא לפרש לשון הנכהב והרגם ה ו כ מ א ) ד א ו ח ( אפשר לגבר למימני‬
‫ונראה דצ׳ל )דאין( אף כן בנך אפשר דיחמנין ‪:‬‬
‫אשלים מ א מ ר השלישי ת ה ל ה לאל‬
‫עושי‪:‬‬
‫מאמר רביעי‬
‫ת פ ו ח י‬
‫״־׳ב‬
‫‪ 1‬מ ש ‪ 2‬י‪1‬‬
‫ת‬
‫כ ‪ £‬ף ד ב ר דבר על א פ י י ו ‪) :‬פשלי כה יא( •‬
‫ב מ ש כ י ו ת כ ס ף כאלה ספן לי ה מ ה ר ג ס הרבה מ ד ר כ ו ה חז״ל במקום אשר ראה‬
‫להבליע בנעימוה לשונו ה ט ה ו ר כי שמר אה חוק• ה מ ה ר ג ס עפ״י הז״ל‬
‫ה מ ה ר ג ס פשוק כצודחו הרי זה בדאי ו ה מ ו ס י ף עליו ה ״ ז מ ג ו נ ה או מחרף ומגדף‬
‫)קדושין מ״ט( אשר שני אלה כ מ ע ט שני הפכים בנושא אחד א מ נ ס ברוחו הוא‬
‫קבצס ומאשר האצילו עליו סחנאיס ר״א וד״י כמו שאמדו בגמ׳ מגילה • ושם הקשו‬
‫והלא בימי מזרא הי׳ וליי׳ היוחסין בימי עזרא ומשה כמו שנא׳ ויקראו בשפר הורה‬
‫אלהיס מפורש ושום שכל מפורש זה הרגום ושום שכל אלו הפשוקיה והרצו שם‬
‫שכחום וחזרו ויסדום ול׳ רש״י קידושין מ״ט כדאיהא במגילה ושום שכל זה הרגום •‬
‫עי׳ מ ה שהעיד הגאון מוהרי״ב ע״ז בגליון הש״ס כי שם אמר מפורש זה חרגום‬
‫א מ נ ם בעיני עוד יפלא כי ג ס בלשון הלין קידושין בפ׳ האיש מקדש ה ע ס י ק כלשון‬
‫רש״י ושום שכל זה חרגוס ובנדרים ל״ז כ׳ הלין עצמו מפורש זה חרגום דמפרש‬
‫לקרא • ונראה כי הוא מפני כי בקידושין שס ע ר שיקרא ויחרגס חרגוס לידן • והוא‬
‫חדגומו של אונקלוס כמו שמפורש שם בחחלח הדבור • אבל לא שיחרגס מדמהו‬
‫דאמרינן מ מ י ד ה מ ח ר ג ס פ ס ו ק כצורחו הרי זה בדאי־ והנה מלשון מפורש זה חרגוס‬
‫לא משמע שהוא דווקא על חרגום דידן ע״נ הוצרך לפרש שהוא מלשון ושום שכל‬
‫שבא להוסיף על לשון מפורש שיהיו בשום שכל וזה שאמדו שס במנילה ושום שכל‬
‫תלו‬
‫ה‬
‫מאמר רביעי‬
‫אלו הפשוקים • ולשי׳ ני׳ היוחסין ניחא והלא בימי עזרא י ומשה כיפ״י מ ה שאיירו‬
‫כ ‪ .‬פשוקה דלה פשקי משה אנן לח פשקינן וע׳יכ צריך להיוה התדגוש מפורש‬
‫עפ״י הפשוקים ורש״י ז״ל במנילה לא פי׳ בלשו; מפורש זה הדגוש דבר י ק כיל‬
‫מ‪,‬ו הפשוקים פי׳ האיך נפשקי; • אמנש עני; השכהה קשה להבי; והלא לשו; האדמיה‬
‫ה י ה ה שגורה בפיהש בעניני ההול כמו שכ׳ הכוזרי ) מ א מ ר א׳ ש״ב •• ה״נ( וע׳‬
‫עוד ב ס _במאמר פ״ח שאמר שאברהם הי׳ מדבר באור כשדיס בל׳ ארמיה והיה לו‬
‫ונזרעו אתריו העברית בלשון הקודש והארמית בלשון חול ־ ואי׳כ קשה חיך נדויר‬
‫פניני השכחה בלשון אשד הי׳ בידס מאבותיהם וכל בעלי לשונות יוכלו להעתיק‬
‫מ״שון ל׳שון • ובלכון באר היטיב דרשו חז״ל בסוטה פ י ק ואלו נאמרין משנה ה׳‬
‫בשבעים לשון ועי׳ שס בתוי״ט ד ה ובנו את המזבח שהביא מהירושלמי מעשה ניסיש‬
‫בנתן הקב״ה בינה בלב כל א ו מ ה ואומה והשיאו את התורה שהיתה כתובה בשיעים‬
‫׳בון ט״כ ־ ונראה כי אין מ ז ה ראי׳ אשד ידעו לפרש בלשון הקודש עפ״י לשונש רק‬
‫שידעו ה ה ההורה הבנה פשוטה כל אומה בלשונה חך לתרגם בלשון התורה הקדושה‬
‫ונעימות מלינהה זאת לא י ד ע ו ־ וזהו מ ק י לשון הרגום שהוא לשון מליצהיכמו‬
‫שתרגם בלשוןכי ה מ נ ץ בינותס ארי מתורגמן • וזה אשר שכהו ג ס אבותינו וע״ד‬
‫שידעו האומות ידעו ג ס ה מ ה ע ד שקם עזרא ויקרא ל ה ס מפורש ושום שכל‬
‫ויבינו ב מ ק ר א ‪:‬‬
‫י‬
‫ב א ם היה אונקלוש ה מ ח ר ג ם הראשון על החורה או שהיו לפניו חדגומיס אחרים ‪-‬‬
‫^ הנה במאור עיניס בחלק אמרי בינה פייט א מ ד כ י לא הי׳ או?קלוש הראשון‬
‫ה מ ח ח י ‪ ,‬בהבאת דברי ההורה אל ל׳ ארמי אבל איזן והיקר את התרגומים שהיו לפניו‬
‫חשד מ נ ח מותם משוכסכיס ־ והראה ב ס כי יוב״ע ג ס הוא ת ר ג ם את התורה ע״ד‬
‫תרגומו פ ‪ ,‬הנביאים והביא פדות מהדיקהנטי שזוכר אותו על כ מ ה פשוקים והבלים‬
‫דבריו כנכון הזה ובכן חשבתי למשפט כי אונקלוס אשר פ ס המצאו בימי יונת;‬
‫כמו שנוכח בפרק זה הלא הוא הי׳ צמיר ממנו וראה את תרגומו הנעשה כבר מ״ד‬
‫תרגומו ע ‪ ,‬הנביאים ואת כל תרגומים אחריס שקדמו מ מ נ ו ולמען ח ח לפני בני ישראל‬
‫תרגום מכוון בד בבד אל הכתובים ע מ ד ותרגם את "החורה מחדש והוא שנתקבל‬
‫ו נ ת פ ר ס ם בעמינו עכ׳יל • א מ נ ם המתורגמן בהקדמתו הקשה על דבריו כי א ס‬
‫כדברי הדיקחנטי איך יתכן שלא נשאר ממנו ה ע ת ק ה ־ ויתכן בעיני כי באמת נשא‪-‬‬
‫ה ע ת ק ה ומצא אותה מ ת ר ג ם האחרון וחמל טל הדרשות אשר ה ס י ד אונקלוס מתרגומו‬
‫והוסיף על תרגומו של אונקלוס את תרגומו ע ם הוספות חדשות לפי זמנו וע״כ‬
‫נ ק י א מל ש מ ו ‪:‬‬
‫ו ה נ ה מאשר הי׳ לפני אונקלום ג ס תרגומים אחרים אין ס פ ק כי הי׳ שונים וחלוקים‬
‫זה מזה כי אחד שנשכח התרגום הראשון חקרו האחרונים‪.‬להבין ולתרגם כל‬
‫חחד ׳ פ י ד ר ט כיד ה׳ ה כ ו ב ה מליו וכאשר רבו• המחלוקת בתורה שבעל פ ה • אלא‬
‫בעניני ה ה ל ט ת חקרו וחזרו וחקרו כדי להעמיד הדין כיל אמיתו על פי כללי‬
‫ה ה ל ט ה והדינים כמו שיצאו מזה‪ .‬המשנה והברייחוח ואחריהם ה ע מ ו ד י ם הבבלי והירו׳‬
‫משא״כ בתרגומו של הכתוב אשר הוא רק ׳פרושים נאוחיס לפי הפשוכ‪-‬ואם הלכה כדרש‬
‫המקובל פכ״ז אין המקרא יוצא מידי פשוטו מ״כ נשארו בתרגום איזה שינוים כ מ ו‬
‫שהוא בגמ׳)זבחים נ״ד( רב מ ת ר ג ם באתריה יחבני מ ד ב ח א ולוי מ ת ר י ם יתבני מקדשא‬
‫והלא ה מ ה היו אמוראים אחר אונקלום ופליגו בחרגוס איך להדגמו • וכן הי׳ בימי‬
‫)א(‬
‫אונקלוס‬
‫״! •‬
‫‪,‬‬
‫מאמר רביעי‬
‫אונקלוש עצמו מחלוקה חיך לתרגומו וכל אחל ע מ ל על ד מ ה ו ודמו שהוא בלשון ה‪2‬תו‪3‬‬
‫ועשתה א ה צפרניה אבר בהרגוס שלנו הוא כר״ע הרבי א ף כי הוא ע ל ־ ר ע ה רבו‬
‫ר״א לאמר הקוץ והלא מפיו אמר הרגומו ולא מ י ה ה בו רבו או שהדגם לשני רבו עפ״י‬
‫ד ע ה ו ואה׳׳כ קבל ל ע ה ר״ט הלמי־ו ודאיחי בהעדוה הרב הג׳ מהוד״ד יאקב על ס פ ר‬
‫א ג ר ה בקודה מהגאון מהורצ״ה ז״ל ה ע ר ה ט״ז בשופה שהביא מלשון פשיקהא כ מ ק י י ם‬
‫לברי שניהם שכתב מההילה ה י ה ה מגללי* צפרניה כלי לכיול ולבסוף ה י ה ה קוצה‬
‫א ו ה ס כלי ל ט ה י ה לטבילה וסיים וצ״ט לארכיב טל הרי רכשי ייעו״ש עול מ ה שהרן‬
‫גנל קושיה סב״י בצשון הכהוב ס ו ף פ' משפטים שהר׳ על ויזרוק על ה ע ם טל מלבהא‬
‫ל כ פ י א טל ט מ א ו י ״ א וי׳יי פליגי )יבמוח מ״ה( וז״לשס ב ס ו ף ה ה מ ר ה ובעיקר‬
‫•קושיח הב״י ללפחי א ס גס קבל אונקלוס מפני ר״א ור״י אטו משוטבל ללטחם‬
‫ולדבריהם • ובמקום שנראה לו רטת אחרים ת ר ג ס ג ס ע ל ל ט ת ס • ודחי׳ בדודה‬
‫לזאת בפסוק ועשה את צפרניה כ ת ר ג ס ותרבי כר״ט טכ״ל ־ היוצא מ ז ה כי מ ה שאמרו‬
‫טל ה ת ר ג ו ם שהוא המפורש ט״י עזרא הוא י ק על ע ק ר ה ת ר ג ו ם במקום כאין בו‬
‫•מחלוקת וכמו שהוא בעיקרי תורה׳ שבעל פ ה שהוא ברור מסיני • ו ט כ ״ ז ב פ י ט י ס נפל‬
‫ב ה ם מחלוקת על שהכריחו ו ה כ י י ע ו את ההלכה כמאן ־ ועכ״ז אלו ואלו לא״ח וע״כ‬
‫ב מ ק ו ם שלא היי ביל ס מ ת י ג ס ל ה כ י י ע עזב הל׳ כאשר הוא בכתוב • וע׳ מ״ש בשמלה‬
‫בלשון עיין ח ח ת טין בפי משפטים ־ וכ״ה בלשון ככתוב בפ׳ תצא וקצותה את כ פ ס‬
‫א ש ר לפי הספרי הוא פלוגחא כי בשחש ספרי אמרו מלמד שאחה חייב לכצילו ומנין‬
‫שאס• אין א ס ה יכול להצילו בכפה הצילו בנפשה ת״ל לא חחוס‪ .‬מיניך ר׳ י ה ו ד ה‬
‫• ח ו מ י נאמר כאן לא תחוס ונאמר לכלן לא ח ח ו ס )דברים י״ט( מ כ להלן ממון אף‬
‫כאן מ מ ק • ו ה י י ־שאין להכייע בלשון הכחוב וע״כ יטזוב ה מ ח י ג ס לשון הכחוב‬
‫כ מ ו שהוא י ו ג ס בי לא הי׳ אפשר להקן בלשון הכהוב אליבא לי״י באיזה ה ו ס פ ה אש‬
‫גא שישנה כל לשון הכהוב או להוסיף יוהד מדאי י וכן הר׳ ב כ מ ה כהובים על‬
‫פי פשוטו א ף נ ג ד סלרשוח כי נ א רנה להלוך ברוהו נ ג ד הוקי ה מ ת ר ג ם שאמרו‬
‫ה ר י זה מ ג ו נ ה )קדושין ד ף מ ״ ט ( אמנם • זאת נראה לפי עניוה לעהי מאשר לא‬
‫ה ו ס י ף בלשון לא החוש עינך מלה עלי׳ ויכן ב ע ל י ס זוממין מלה עליו עפ״י המפורש‬
‫ב מ ק ו ם אחר והוא אצל רוצח )לבריס יע י״ז( וכן אצל מ ס י ה )שש ינ ע ( וכן )שש‬
‫•ז ט״ז( ואכלה אה כל ה ע מ י ס לא החוש עינך עליהס אולי הוא משני הדרש אשר‬
‫בממון הכתוב מדבר וכמו שפי׳ ידידי הרב מוהדמ״פ בש׳ תלפיות והובא בכתב והקבלה‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ %‬ו א ם כ י ה התרגום בנתב כאשר הוא לשנינו או בעל פ ה נבר חקרו בזה האחרונים‬
‫ולשון רש״י ז״ל )שבת קניו ע״א( כפי כגי׳ שלנו כתב ר ק על תרגומו של‬
‫יוב״ע אש אמדו לח כתבו ולא נתן לכתוב והני מפורש במם' )מגילה ־' טי( ומאן‬
‫ל א ס ו ר בכולהואשור בר מש״ה יוניה מכוש מעשה להלמי כמלך ונא מפליג התש בין‬
‫והגאון מהורצ״ה ז״ל הביא לשון ה י ה ו ח מרדכי ה ל נ ו ת‬
‫נביאים וכתוביש ככ״ל ־‬
‫הפיני; שהעתיק בלשון דש״י יונת; ואונקלוש ־ לא כתבו ה ת ר ג ו מ י ם רק תרגומו על‬
‫פה וסיים הי״מ ומ״מ מ ו ת י לכתיב בארמי והביא רבינו יואל •ראי׳ מ; )שנהדרי; כי־׳א‬
‫ע״ב( נ ת נ ה לעזרא כתב אשורית ולשו; ה י מ י ת ע״ש וחנן הדיוטות נ־‪.‬שב־ס ענ׳׳״ל •‬
‫י והאגו״ר הביא ראי׳ ד כ י ' א ש ו ר לנהוב מלכו; שאמיו הז״ל אונקלוס ה ג ד אמדו ונא‬
‫כתבו ועוד דמצינו בירושלמי פרק הקורא ע ו מ ד רב שמאל בר יצחק ה מ א ח ד כ פ ר‬
‫מושיע‬
‫ו‬
‫מאמר רביעי‬
‫׳ מ ו כ י ע ה ר ג ו מ א מ ן גו כפרא אמר לא הכור לך דברים כבכהב ב ‪ :‬ה ב • דברים כבעל‬
‫פ ה ב פ ה • ואם כ י ה ה כקריאה בתרגום אסורה בימי רב כמוהל בר ינמק אכר‬
‫הי׳ אחר ר׳ יוחנן כמחתים ותמשיס‪ .‬כ נ ה אתר ההורבן ראה ו כ פ ע אס כי׳‬
‫מ ו ת ר בימי• אונקלוש או קודם לכן כל ימי הביח כ ד ע ח ר׳• עזריה )בעל מאור‬
‫פיניש( עכ״ל י אמנם לא הבינותי ראיותיו י כי מ ה ראי׳ היא זו מן הקריאה להכתיבה‬
‫כי י״ל ^שאסור לקרות לברים כבע״פ מן הכתב אבל לכתוב דברים כבע״פ לעצמו‬
‫לה־וח לזכיון כנח ישכח מותר כמו בהי׳ להם בימי חדל מ ג י נ ת סתרים' וכן נראה‬
‫ב כ י ׳ לו להשפר התרגום כתוב אלא שהי׳ מושיע לקרות בו וגי"( תמר לו אשור‬
‫לך ולא צוכ נו לשרפו וע״כ אמרו על אונקלוש בלשון אמרו א ח י י שלא כ ו ת ר‬
‫לו לקרוא מתוך הכהב ועכ״ז ח פ ש י שכי׳ לו בכתב ניוכרון לימים כבאיש ולדורות •‬
‫ועוד י״ל כ׳ כוא כתב באופן שלא יקרא כתיבכ כמו על כדיפתרא בקומוש ובקנקנתום‬
‫כמו שאמרו ב מ ס כ ה שועה אין כותבין המגילה על כלוח על כנייר ועל ה ד י פ ת ד א‬
‫מ ד כ ת י ב ב ס פ ר וכתב הרא״ש דכל ש ק בש״ת דכתיב כ מ ה פ ע מ י ם בשפר וכן כהב‬
‫מ ש ה כל התורה בשביס ותשעה לשונות על האבנים וכמו שאמרו בפ׳ הקומץ רבה‬
‫ל׳ ל״ד דנין כתיבה כ נ ו כ נ לדורות מכתיבכ כנוהנ' לדורות והין דנין וכוי ו ט ע מ א‬
‫ר ב ה איכא לאשור דוקא באופן ה ד ו מ ה לס״ת דוקא כ ד י שלא יבואו להחליף קודש‬
‫בחול אבל באופנים הפסולים לסייח ה ם ממש כדברי הול ועיי‪.‬מ״א ס י ׳ ש ל ״ ה ם״ק‬
‫ל׳׳אמ״ש ע״ש המרדכי ומ״ש שם ס״ק ו׳ ד ומ״ש שם על שם חשובח ר מ ״ א ל ע נ י ן‬
‫כ ח ב משיניא שלנו ולבד זה על ד ע ח י מלשון החרגום עצמו והילוכו בקודש ברמזיותיו‬
‫לדברי חז״ל נראכ בעליל כי לא היו שמורים מדור לדור פ ה אל פה וכן מאשר מצאנו‬
‫כי לפעמים תקן כלשון רק בפעם כראשון ומענין לענין באוהו ענין עזב כלשון ככתוב‬
‫כמו בלשון בפגעו בו שהוסיף כד אתחייב לי׳ מן דינה • עי׳ באוכב ג ר פ ׳ מ ש ע י‬
‫סי׳ ‪ 3 1 8‬כאמר עצ הנוסח ב ס ונכון הוא כי די לחוש׳ בפעם אמת • וכיוצא בזה‬
‫הוא בתרגום בבית אחד יאכל ב‪.‬הרגה בחבורל ואחריו לא חוציא מן הביח מ;‬
‫ביתא ־ ונראה כי סמך על כראשין ואילו כ י ה דבריו בעל פ ה לא יתכן ששמך‬
‫על מ ה •שפי׳ בפעם הראשון ־ ו ג ס )אשי נאמר כי( הבא אחריו להביא את דבריו‬
‫ב כ ת ב ב ע ת שהותרה לכתוב תודה כבעל פ ה לא הי׳ ע ו ב ה כן מ ד ע ח עצמו • ואף‬
‫כי מ מ ה שחרגס בכל כשלשה פעמים שנח׳ לא תבשל גדי וגו׳ לא תכלון בשד בחלב‬
‫ולא ס מ ך על הראשון אשד מ ז ה הי׳ נראה בהי׳ בע״פ וע״כ •הי׳ מוכרח לתרגם‬
‫בכל פ ע ם ופעםכמ״ש שם ב ס פ ר ה שבתי וראיתי כי הין מ ז ה ראי כי אחרי שהוא‬
‫ךרך פירוש ובחור כמשי׳כ שם ע״כ אם הי׳ מ ת ר ג ם פעם א ה ד בשינוי לשון הי׳ כסותר‬
‫א״ע ועוד ‪.‬אחר אשר הוצרך לשנות בלשון גדי ואמו לתרגם בשר בחלב לכלול כל‬
‫מיני בשר ואמר שדבר הכתוב בהווה הלא כל הכתוביס בדבור י א ח ד • נאמרו כי‬
‫ה מ נ ה ג לאכול ע״י בבול או‪ .‬צלי שהוא בכל בשול ובפרט בענין בשר בחלב שבא‬
‫לאסור כל מיני בשול המכשירים נאכילה־ואין להאריך עוד בזה כאשר כבר העלה הגחון‬
‫מוה׳ צה״ח ז״ל בס׳ אמרי בינה ובאגרת בקורת שלו וכן בעל ה ה ג ה ו ת על ה ס פ ד הנ״ל‬
‫כי היו מ ו ה ר לכתוב התרגום אף ק ו ל ס שהותר לכתוב תורה שבעייפמשוס ע ת לעשות‬
‫וגו׳ ובלי ס פ ק כי המתרגם לא לדודו לבד פעל ועשה• את ה י ג ו מ ו לפני רבותיו ר״א‬
‫ור״י רבותינו ז״ל ולא היו מחייבים אותנו לקרוא בכל שבת שמו״ת לדורות עולם‬
‫א ף כי אין אנהנו יודעים לבין ארמית יותר מלשון הקודש וע״כ אנהנו מהויבים‬
‫‪,‬‬
‫להבין‬
‫‪1 2‬‬
‫מאמר רביעי‬
‫‪.‬‬
‫להבין כלבון ה מ ה מ ה ז״ל ולהעמיק בעניניו בכל אבר המצח ילינו למוץ גומת ממיני‬
‫ה ר ג ו מ א כחבר ע כ ו הקדמונים בבחורה ופדושש על לבידי ה ה ו ר ה העלו ה ה לבדי‬
‫ה ח ד ג ו ם על כולחנס הלא ה מ ה רש״י והרמב״ן ז״ל ועוד גדולי המסרבים • כי לא‬
‫כ א ב ר עלה על רוח הרכד״ל לאמר כי לא נ ע כ ה התרגום ר ק להדיוטוח כאשד כבר‬
‫הדאותי בםפדי ע ו ע ה אור אשר בזה עווה נתיבחו וחלל יפעת ה מ ת ד ג ס הקדוש א ב ר‬
‫ה ו א באוד הראשון למקראי קודש הנשאר לנו לפליטה מימי חז״ל בעלי התלמודיים‬
‫כאשר הובאו דבריו בחלמוד ובמדרשים כאשד מ נ ה ושפר והנןהיק הנאון הנ״ל בםפרו‬
‫אמרי בינה • ועיי בםפרו אנרח בקורח החדש ע ם הנהוח הנקרא בשם מ ם ג ר ח ואשר‬
‫השיב הגאון בסון( הספר על השגוח בעל הגהוח הנ״ל ציון ע ׳ ב א ר י כ ו ת ‪:‬‬
‫ך ו ע ת ה הנני להעיר על דרך המתרגם הקדוש כאשר נסוגוחי אחור מ נ ח י ב החמישי‬
‫אשר הוליך החכם הרשד״ל את הקוראים ה ו ע ה לאמור כי שינה הלשון מפני‬
‫כבול ה א ו מ ה וחבושי' משר לפי האמור למעלה כי ההרגום הוא מהמפורש בימי עזרא‬
‫או ג ס מימי משה א ץ יתכן שגס ה מ ה עשו כן מפני הכבוד ואם ההורה לא ח ס ה‬
‫בלשון הקודש אשד מכינו ג ם בלבונה במקום שבא לשון מ נ ו נ ה בא הקרי להקן כמו‬
‫י כ כ ב נ ה במקום ישגלנה וכן בטחורים בעפוליס ־ ואם ה ה ו ר ה לא השה להקן א ה‬
‫הלשון מפני הכבוד למה זה הבא הארמיה להקן יוהד וגס שלא ת ר ג ם בלשון וישכב‬
‫א ת בלהה רק עפ״י הפשוע ע״פ ד ע ה ד״א ובגמ' פרשו בע״א • וע״כ נאמר כי טוב‬
‫להכניס השינויס ה ה מ ה אשר הביא בנתיב הזה אל נתיב הישר והטוב והוא השבעה‬
‫עשר כי הוא בעבור השתנות אופני הדבור בין שתי הלשונות • כי בל׳ גניבה בעברית‬
‫נכלל כל הנעשה בסתר ובהעלם וכמו ואלי דבר יגונב )איוב ד׳( משא״כ בלשון ארמי‬
‫וע״כ יהרגם לשון גניבה הנמצא על רהל בלשון נסב כי באמת לא ג נ ב ה ל ה נ ו ת‬
‫מ ה ח ר פ י ס • רק שרע בעיגיה מעשה אביה ולכן ח ד ג ס לשון גניבה בלשון לקיחה וכן‬
‫ויגנוב יעקב אח לב לבן הלא הלב לא יגונב ע״כ חר׳ בלשון כבוד ־ כי בארמיח לשון‬
‫גניבה משמעו על גניבה מ מ ש י וכן בלשון בריחה שחד׳ בל׳ אזיל אצל יעקב הוא‬
‫מ פ נ י שלא בא ביחש שממנו כמו שהוא בל׳ בברחך מפני עשו • ושם חר' במערקך וכן‬
‫מ פ נ י שרה גברחי אנכי בורחח ע ר ק ח ולכן לבן מצמו אמר אל יעקב הלוך הלכת‬
‫ולא_בלשוןזבריחהוע"כ נ ס בלשון‪ .‬שאמרו שלוחי פ ר ע ה על ישראל כי ברח העש אשר‬
‫בזה לא שייך ט ע מ ו של רשד״ל לחקן הלשון בדיחה מפני הכבוד כי מ ה לשלוחי פרעה‬
‫לכבודם של ישראל • אבל הוא מפני ה א מ ה כי הליכה שלא טל ד ט ה לחזור הוא‬
‫בלשון העברי בכלל ברימה משא״כ בלשון ארמי ־ וכן בלשון ב מ ר מ ה שנא׳ על בני‬
‫יעקב נגד אנשי שכס שהרגם בהוכמא ־ נראה מפני שלא אמר ה כ ה ו ב י ב ע ר מ ה י• ונראה‬
‫מ ז ה ההפרש בין הלשונוה כי מ ר מ ה עקר שרשו רמה והוא ההגלוה הלב נגד רעהו‬
‫כ ה ד ג ו ס ביד ר מ ה בייש נלי וכאשר הוא באמה נראה כיד ר מ ה מגדים בארן‬
‫לא להם לענוח כנגד המלך ובנו ולבקש דבר מכל ה ע ם ‪ .‬שימולו ח״ע ובענין המשל‬
‫בלשון הז״ל שכס נשיב ומבגאי גזר אבל ע ב ו כ; בחכמה ולא עלהה על לבם שיחדצו‬
‫לזה וכמו שאמרו ולקחנו את בהינו והלכט וכן מ ה שאמד יצהק על יעקב בא‬
‫אחיך ב מ ר מ ה באמת לא יתכן שיאמר לעשו על אחיו שעשה ברמאות ואח״כ יאמר ג ם‬
‫ברון יהיה אלא כהוא על התגלות הלב אבר בתחילה החזיקו אביו לאיש ח ם וכמו‬
‫שנאמר ויעקב איב תש‪ .‬ו ע ת ־ נתגלה לו כי ג ס הוא חכם וע״כ אמד ג ם ברוך‬
‫יהיה וזה אפבר לכוין ב לבון הכתוב לא יקפון כשיל בתבונה כי אש בהתגלות לבו‬
‫‪:‬‬
‫מבלי‬
‫ז‬
‫מאמר רביעי‬
‫)מבלי( ר״ל בתבונה האמיתית רק להתחכם ולהתרומם על אחרים ׳ וכפנין לפון‬
‫רוש אנשים ) י ב ע י ה ב׳ י״א( ובב״ש נמצא רמות רותא ‪:-‬‬
‫ועוד לו בנתיב ה ב ל ב ה ע ב ר בינוי הכינין בעבור כבור ה א ו מ ה ואבותיה ו ה ע ס י ק‬
‫רק מ ה ב כ ת ב בש על ה ת ר נ ו כ כי א ב ה כושיה לקה שתרגש שפירסא שהוא צריך‬
‫באוד ו ג ס מ ה ש ה ד נ ס על לשו; לקה דנשיב רהק שהוא לכבודו שלמשה ונש כי באמת‬
‫לקיהה כאשה הכושיה שבה הוא אצל המשכילים יוהד מלקיקה האשה היפיפי'‬
‫אבל איננו כ; אצל כיש ה א ד ן עכ״ל ־ ולא ידעתי לפי דבריו בלא ה י ה ה שפירהא מ ה זה‬
‫למדים ולאהרן שדברו בו • וכי לא היו מהמשכילים ? אשר לא ישר בעיניהם שלקה‬
‫לו השה כושיה ׳ ועוד קשה שמצאנו בתודה הקדושה בשרה וברהל שהיו יפוה‬
‫הואר ויפוה מ ר א ה וכי לא לשבה כ ה ב ה התורה אצל יעקב שבתר בדמל ה ק פ נ ה‬
‫יותר מ ל א ה ע ד אשד הוצרך לב; הארמי לרמותו י וע״כ פפ״י ה פ ש ע הוא מוכרה‬
‫לפרש כתרגומו וכ; פי׳ רש״י ז״ל והוא על פי ה ס פ ר י ולכן ה ה כ ר ה לתרגס ג ם‬
‫אשר לקח בהפך על ה ר מ ו ק • ועכ׳׳ז נראה לענ״ד כי התרגום לא יצא מן הפשוכ׳‬
‫בלשון הכחוב • והוא אחר שידעה מריש שפרש 'מן החשה אשר בעיניהם ה י ת ה‬
‫יפיפיס פכ״ז דברה כיס אהד; אחיה כי אולי הוא מפני שהיא כושית ע״כ לא מינאה‬
‫חן ב ע י נ י ו • אבל א ם כן ל מ ה ‪ -‬ל ק ח ה לו בתחילה ו ע ת ה הרחיקה • ואם הוא מ פ נ י‬
‫דבור השם אליו הלא נ ס בנו דבר כפירוש רש״י ז״ל ולא פרשנו מ י י ן ־ א י ז ־ ולפ״ז‬
‫יהי' לשק הכתוב פפ״י הפשוע וגס דברי ה מ ת ר ג ם א מ ח ויניב בבא לפרש עפ״י‬
‫ד ע ת ם של מ ר י ס ואהרן כי אחר שהרחיקה דברו על תחילת הלקוחין ויובן לפי‬
‫הענין ־ וכן מ ה שהביא בנתיב ה ת ש ע ה ועשרים אשר נשיהו במשה תריבהו כיל‬
‫מי מ ר י ב ה שהוסיף לשון ושינה הענין לכבוד א ה ר ן • והשינוי הזה באמת קשה‬
‫מאוד להולמו והלא עשרה פסוקים קודם לזה כתיב על אשר מעלתם בי וגו׳ והוא‬
‫אומד ואשהכמ מ ה י מ ן • ואולי כיונה אונקלוש כי‪ .‬מ ש ה ענו מאוד מחשים א״ע ומלין‬
‫ב ע ד אחיו ה מ ה כאומד אש אני הכיאתי אהרן לא ה ע א כי אני ה כ ־ י בצור ולא הוא‬
‫ואומד אני על סוף דבריו כולי האי ואולי כי כ; הוא בספרי אשד נשיתו במשה‬
‫ונמצא שלס בכל נשיונוה ושש אמר משה שמעו נא המורים אהרן ומרים מ ה חכיאו‬
‫ונראה' להוסיף פל דבריו כי ה ת ר מ ה פי׳ לשון הריבהו ןנהיפך כמו הבידיהו‬
‫ע״ד ע ם נבר התבר וע״כ הי׳ בחנהוה׳ ע״ד הכהוב )ההליס פ״א( הבהנך כיל מי‬
‫מ ר י ב ה ־ ו ה נ ה לשון הספרי צריך מובן באמר בלשון הריביהו אהרן ומרים מ ה‬
‫כישו • מ ה זה ששחפו את מ ר י ס בזה ונלע״ד מ ז ה כי ה ע א ו מ ר י ס ואהרן בשמעם‬
‫מ מ ש ה אשר בא לכלל כ ע ס ואמר שמעו נא המורים ו ה מ ה החרישו ולא דברו למשה‬
‫מ א ו מ ה להשיר כעשו • וע״כ הוזכרה מ ר י ס שהיא פ ש ה ה ג ס כן בהפך כי ב ע ת‬
‫שלא הי׳ להם לדבר אז לבדו י כי<שיכ והדבר מריש ואהרן במשה ואולי לזה כוון‬
‫ה מ ת ר ג ם ב מ ה שאמר‪ .‬ואשהכח מהימן כ׳ במיהה אהרן אמר הכתוב כיל אשר‬
‫מ ר י ה ם והדגומו דסדיבהון על ממרי ובמיהת משה אמר כיל אשר מ ע ל ה ס בי והרגומו‬
‫דשקרהון בממלי • כי הכיאו של אהרן היה ר ק בשב ואל ה ע ש ה משא״כ מ ש ה‬
‫שעליו נאמר ויך את ה ס ל פ ו ג ס שאמר בעצמו שמעו נ א ה מ ו ר י ם ולשון ס ה ר ג ו ס‬
‫ואשהכה מהימן הוא" ה פ ך לשון שקרחון כי לא הי׳ ב א מ ה בהעאו ענין מ ע י ל ה •‬
‫ע ו ד הביא שס בנהיב השלשים פל לשון הכהוב וברצונם פ ק ר ו שור שהרגם תרעו‬
‫שור ה נ א ה כלומר ה ר ס ו חוצןת האויב ואמר הגס מפני שמצא מליצת ע ק י ר ה ה ב ה מ ו ת‬
‫ביו‪7‬‬
‫מליצה‬
‫‪14‬‬
‫מאמר רביעיי‬
‫מליצה לא נכבדת בעיני המון רצה להחליף הלשון ובאר במליצה ה ד י ס ה ה ה ו מ ה‬
‫מפני שהחומה נ ק ר א ת כ ו ר בארמית ויוכל ההמון להתפתות ולחשוב כי זהו כ ו נ ת‬
‫ה כ ת ו ב והרמב״ן ז״ל כ ת ב כי ניעה כור מן בנות צערה עלי שור והנה אונקלוש‬
‫‪ W‬אמר זה אבל ת ר ג ם לאוזן ההמון כפי מ ה שיוכלו לשמוע כ ל י ל • ובאמת ה ד ב ר י ם‬
‫ס ח ‪ .‬ה קשים לשמוע כי יבא להונות אה ההמון י ולא יחוש אל ה ח כ מ י ם אשר ישמפר‬
‫בחזניהש כי שור בניקוד מול׳׳ס קרינן ולא חש פ; ממנו ילמדו לקרוא כן ב ח ו ר ה •‬
‫וכן ה ם ה י ה התרגוש לפני עזרא ה א ס נ ם לפניהם ה י ה השינוי הזה ־ א־כ ל מ ה‬
‫ז א בינו לפני תלמי כמלך מלת שור לחומה ולמה הי׳ ל ט ס ל כ ח ו ב אבוס ב מ ק ו מ ו‬
‫ו ע כ חמדתי להקל ה מ ס י ל ה ה ה ו א כ י העיקר הוא כפי׳ הרמב״ן ז״ל ב ה ו א מלשון‬
‫מ ו ה צעדה עלי שור והוא נמצא גם במדרש שדרשו שורן של גרים ע״ש במח״כ י‬
‫ו ה ה כ ר ח לנעות מפי׳ הפשופ הוא הפני שבמעשה של שכס לא נזכר ע ק י ר ת‬
‫מ ה מ ו ח רק ח ת צחנס וחת בקרם לקחו ומי־כ ג ס לפי הפשוט לשון עקרו שור‬
‫ה ו א ר ק משל כמו בלשון‪.‬הרגי איש שלא איש אחד לבד הרגו ולכן ה י ׳ קמלו ק י י ל‬
‫וכן כוח מ ב י ן שור הוא משל על השר כמו שהוא בלה׳כ בכור שורו ה ד י לו והוחלף•‬
‫עמש‪ .‬חמור מביו ש׳ שכס בשור ובגמרא )חגיגה ד ף י״נ( שר שבבהמוח שור• ו ג י כ‬
‫בינו נ ת ‪ ,‬מ י מ כ ו ן מ ט ם מ״ד י ד ע כור קונהו וחמוד אבוס בעליו • ואחרי שבין‬
‫כ ה ובין כ ה הוח ר ק למשל ומליצה ע״כ החליפו ה מ ת ר ג מ י ם אל מליצה אחרת ולרמז‬
‫‪ JD‬ה נ ח מ ד במעשה ויכוהו על העיר בטח • וגס להסמיכו חל לבון ארור שאחריו‬
‫חשר חשבו חז״ל חוחו בי; החיבוח כאין להם ה כ ר ע וע״כ ח ר ג ס שור סנאה ו כ מ ו‬
‫ם ה ב ח ח י בתום׳ מלואיס ע ש מהו׳ ידידי הרב מוהרי״ב נ״י ובזה יצאחי ידי חובתי‬
‫להשיר מכשו‪ .‬מדרך כ מ ח ר ג ס ז״ל ולכבדיל בין כקודש ובין כחול והוא ראשון ב ה ר ג ו מ ו‬
‫ו נ ח מ נ ה רוחו ע ם חז״ל • ואחרון על ההורס יקום וזכרו לא יסוף מ ז מ י נ ו אה כ י‬
‫יבואו להוסיף ת ר ג ו מ י ם ובחורים כוא יהיה לדור דודים ועיין מ ה שהביא ה ג א ו ן‬
‫מוהרצ״ח ז׳ה״ה כשוף ספרו אגרח כקודח כ ה ע ר כ ד׳ משו״ח כרמ״א ז״ל כסי׳ ק״ל‬
‫מ ה שהשיב להגחון מוהר״י מ י נ ן ז״ל שהביא מדברי הרא״ש זי׳ל ד ח ר מ ש אונהלוס‬
‫כמו ש מ ח לפנינו נחן כסיני ומפני זה דעח הרכה פ ו כ ק י ס דאין יוצאין כפירוש‬
‫רש״י חו בשחרי פרושים הף שנכהבו בלשו; צח וכלה״ק • וכסוף דכריו הביא־ מלשון‬
‫המי׳ר חצ חסי לשון חרמיח קלה בעינך • ואס כי מלשון המדרש עדיי; לא ש מ ע נ ו‬
‫שיהיה ח ר מ ם אונקלוס כמו שהוא לפנינו מסיני כ א ש ד ' ה ו א בעצמו כהב בהחילח‬
‫דבריו מ ה עליז דברי ההשובה הוא בסוף דבריו וכהב ע״ז ואין להאריך • ונלע״ד‬
‫להוסיף על לדבריו כי ג ס אם יש בתרגום הוספוה אשר לא מסיני עליז לא נ נ ר מ‬
‫מלשון המשנה אשר כ מ ה משניוה שאין הלכה כ מ ו ה ס ע״פ ההלמודים ענ״ז בענין‬
‫הלמוד אמרו הוי ר ן למשנה ־ וטוב ללכח מן ה ק ו ד ס על המאוחר מאשר נלך‬
‫מ ה מ ח ו ח ר חל ה מ ו ק ד ם כי טובים נפרק של ראשונים וכל דבריהם ע ח ל י אש שלהכת‬
‫יה ־ ובאורם נראה א ו ר ‪:‬‬
‫ך ‪ ,‬ו ע ת ה ראיחי להעיר בלשו; ה מ ח ד ג ס ה ט נ ק אשר כבר הראיחי בספרי ע ו ט ה אור‬
‫כלל השביעי בשינויס מלשין יחיד ללשון רביס ומלשון רבים על לשון יחיד‬
‫וכוח שאמרחי שם שהוא מ ט ע מ י ם שוגים א ס להשווח הלשון אשר לא יקפוץ ה ק ו ר א‬
‫ב מ ח מ ד אחד מלשון יחיד לרביס או חיפכא א ו עפ״י כוונה רצוי׳ מ א ת ה מ ת ר ג ם ז״ל‬
‫וגש הראיחי שם איזה פרטים חשד עזב לשטח עפ״י דברו מפני הדרש היוצא משינוי•‬
‫הלשון‬
‫ח‬
‫•מאמר רביעי‬
‫בסוף מ ס כ ת מגילה • כתב ה נ כ ת ב‬
‫ו ע ת ה ה נ נ י להעיר מ ה ת ו ס פ ת א‬
‫הלשון^‬
‫ליחיד חין מכני[ חוחו לרביב לרביש אין' מ מ י ן אוחו ליחיד וכ׳ על התוספתא המפרש‬
‫חין מכנין גרסינן וי״מ דבתרגוס קחי שלא יחרגס בל״ר עכ״ל • ולפ״ז יקשה שלא‬
‫ה ע י ר מלבו; המתרגש אונקלוש אשר מינינו בו שינויש רביש כמו שיניינהי בשפרי•‬
‫עו״א שש אמנש סר״ן כשוף מגילה על התושפתא הנ״ל שהביא בדי׳יף כושיף על לשון‬
‫חין מכנין )בצבור( כשקורין בצבור ומלתא דפשיטא הוא אשר חין לשנות בלשו;‬
‫ה ח ו ר ה עצמה אף ביחיד ונראה כי לדעתו הוא ג״כ כי״מ ש ב ת מ ו ה קאי ועיין‬
‫א מ ר שהוא בצבור דוקא אבל א״כ הי׳ ראוי להיות בלשונו כשמתרגמין בצבו‪,‬ר ולא‬
‫כשקורין‪ •.‬ומ״מ קשה למה עשה כן ה מ ת ר ג ם ז״ל וכי נעשה רק ליחידים ולא‬
‫להמתרגמין שהיו מתרגמין בצבור • ונראה שהוא מפני שכן אין דרך לשונו לשון א ר מ י ת‬
‫לדבר בערוב לשוןרביס ויחיד בענין א׳ ואף כי מציגו בתרגום ב כ מ ה לשונות שעזב ט י פ‬
‫לשון העברי ע״כ שהוא בכוונה רצוי׳ א ם מפני הדרש היוצא מן השנוי או לפי כ ב א ו ר‬
‫אשר מכוון בהשינוי כמו שהראיתי שם בספרי באיזה פרעיס עפ״י ציונים אבל נמצאו‬
‫ג ם שינוים אשר אין לעמוד על כוונתו כמו שהערות שם ועיקר ם ע ע ס שאין מ מ י ן‬
‫<ראה שהוא שלא יבואו חלילה להחליף גס בל׳ התורה הקדושה וכמו שעשו ה ש מ ר ו נ י ס‬
‫בכל ה ת ו ד ה בזיופים כמו שהעתיק בספר ברמי שומרון פי׳ שס בשער ה ה ש ו א ה ועיי‬
‫ש ם מ״ש בנוסח השמרוני צד ‪ 30‬וז״ל כי כל הקורא אשר לא כ ה ת ה פ י ט מ ש נ א ת‬
‫ה ד ת יראה כ י השמרוניש כתבו והעתיקו תורחש משפדי חורחינו כמו שעשו ג ם‬
‫<נ"ב זקנים בתרגומם היוונית ושינו וחלפו כל מ ה שנראה בעיניהם לזר ב ד ק ד ו ק‬
‫הלשון ונרעו והוסיפו כפי העולה על רוחם וחולי אשר היו בידם )כדברי עזריה‬
‫ה א ד ו מ י פייט( • תרגום הארמי הנמצא בימי עזרא בין כהמון כמו שאמרו ר ז ״ ל ) נ ד ר י ם‬
‫לז( ויקראו בספר תורת אלסיס זה מ ק ר א • מפורש זה תרגום ועיש מ״ש בשער‬
‫כ כ ש ו ו א ס מפני שלא ידעו משפט הלשון שינה שלא כדין כמו וילב העש ויען כל‬
‫כ ע ם שכתבו וירבו ז י ע ע מפני שלא ידעו כי שמות הקבוץ יבואו בל״י ורבים א מ נ ש‬
‫מ ם ‪ .‬שהביא מלשון ו ה מ י ם ה י ו הלוך וחסור ויהי ס ס מריקים שקיהם ויהי אנשים‬
‫אשר כיו ט מ א י ם שכתבו בל״ר מפני שלא ידעו כי פעל היו משתמש במקום פעל‬
‫ס ת מ י ונופל על כיחיד וכרבים ־ כוא פלא בעיני כי מצינז ג ס בתרגום שלנו‬
‫בלשון ויסי אנשים שתרגם והוו בל״ר וכן הלוך וחסור אזלין וחסרו; רק בלשו; ויכי‬
‫כ ס מריקים שקיהם בא ג ס בתרגום והווה בל״י ונראה כי כהפרש בלשון ה מ ת ר ג ם‬
‫ה ו א כי באלכ שכוא מוסב על כנשואים כמו בלשון הלוך וחשור שמוסב על ה מ י ם‬
‫וכן בלשון ויהי אנשים ט מ א י ם שמושב על כאנשים מ ח מ ם בל״ר משא״כ בלשון‬
‫ו י ה י ה ם מריקים שקיסם שמלח ויכי חוזר על ה מ ע ש ה שהיי ח ר ג ס בלשון ס ח מ י‬
‫ו ה ו ו ה ־ והוא מ ה ש ח ט ח הדבור מלשון ללשון • וכן דרך ה מ ח ר ג ס בפעל ה ח מ י‬
‫לתרגש בל״ר כמו שהראיתי בספרי ע ו ט ה אור )שם ציון י״ז( ומזה השחבשו ג״כ‬
‫הםמרוניס כלשון ויגרש אותה מ א ס פ ר ע ה שבתרגוש הוא בלשון יחיד והרך ו ה מ ה‬
‫פ ״ פ דרכם במ״א בפעל ס ת מ י כתבו בתורחש ויגרשו וחולי היי כן בטש׳ ה ת ר ג ו ם‬
‫שלהם בל״ר אבל לפי ה נ ו ש ח בלנז הוא לפי התרגום חוזר על פ ר ע ה עצמו והוא‬
‫כמו מ א ת פניו כי ה ר ב ה יבא השם ת ־ ח הכינוי ולא כרש״י שאמר הרי זה מ ק ר א קצר‬
‫שלא פי׳ מי המגרש וכן בלשו; כי יהי׳ להם דבר בא אלי אשר ב ת ר ג ו ם חתן לווסי‬
‫בל‪/‬־ השתבשו וכי ג ס ב ת ו ר ה באו אבל אין ראי׳ מלשון ללשון וראה מ״ש האוג״ר‬
‫‪,‬‬
‫•בסוף‬
‫מאמר רביעי‬
‫«י‬
‫בסוף כ פ ר ו על ה ר ג ו ם כי מחיש לוקחה זאת משר בכל כנוש־אות שלנו באונקלוש‬
‫ארי מבעלה ואמר ע״ז כי הנכון כחיוב״ע ארי מגבר הן א מ ה כי בשפר חורה של‬
‫הכוהיס אשר ב י ־ השמרוניס נמצא כחוב מאישה בה״א חבל הוא שכוש בלא ש פ ק‬
‫ואץ לנו לזו( מן הנושה אשר בידינו עכ״ל • ו מ ה נמשה להמחחכמיה בדור החדש‬
‫במאמר )החלו!( אשר ה ב י א הנוש׳ בת׳׳א מבעלה ואמר כי מ ה נראה שסי׳ לפניו הנש׳‬
‫מחישה שלא ננ״פ חרגומו של יוב״מ ולפ״ז כן נ ס בל׳ החורה חלילה א מ נ ס זאח ב א מ ה‬
‫•פלח כי בכל נוש׳ באונקלוש שאשף וקבץ הרשד״ל לא מצא נוש׳ היוב״ע באונקלוש‬
‫א מ נ ם אנכי מ נ א ה בנו׳ החומש הנדפש ע״פ הרוו״ה מבעלא בא׳ והוא כמו בעלא פ ע ו ר‬
‫וקרוב לגוש׳ מ ג כ ר כ ה ו א ל׳ ארנוה כמו בעל השור כעה״כ אכן גש לנוש׳ הראשונה‬
‫מצאהי ד ו מ ה ב ה ר ג ו ס יוב״ע האמיתי בהרגוש ויקחס מ ע ש איש )ש״ב ג ט״ו( ב ה ר נ ס‬
‫ג״כ מ ב ע ל ה אף שבכתוב נח כהוב ג״כ אישה ו ה ע ע ס שלא אמר ב א מ ה הכהוב מ מ ס‬
‫אישה נ ר א ה שהוא עפ״י כ א מ ר ו חז״ל עליו שנעץ חרב בינו לבינה וא׳׳כ לא ה י ת ה‬
‫לו למשה אבל ה מ ת ר ג ם הולך מפ״י דרך הפשוט ותרגם מבעלה ולכן נראה שהלך‬
‫אונקלוש ע״פ דרכו כל יוכ״ע כי אף שאין דרך לה״ק ליחש הכינוי אליו כזה רק בשתמי‬
‫מאיש ולא מחישה • אכל כשאר לשונות נקרא ע״ש ה ע ח י ד שהי׳ ראוי לה לכעל פ׳׳כ‬
‫‪,‬‬
‫ח ר ג ס עפ״י דרך לשונו עפ״י הפשוט ועי׳ מ׳׳ש כשמלה על מ ק ו מ ו ‪:‬‬
‫ן כ ד ר ך אונקלום ע ם דכרי חז״ל אשר לפעמים ח ר ג ס ע״פ ההלכה או הדרש ולפעמים‬
‫מזב את ה כ ת ו כ ט״פ פשוטו ראיתי כס׳ אגרת כקרח להנאון מוהרצ׳יח אחר‬
‫שהראה כי פ י ק ד ה א מ ו נ ה בבחירה ממשית כיד ה א ד ס ) ע ׳ רמכ״ס פייה מה׳ תשובה(אמר‬
‫שש כ ה ו א מלכון ה ת ר ג ו ם בצי הן ה א ד ם הי׳ כ א ח ד ממנו לדעת עו״ר )שתרגס מיני׳‬
‫ל מ ד ע ‪ .‬כ י ב ו ב י ש ( כלומר כ י ה י ה הוא מעצמו ו מ ד ע ח י יודע טוב ורע וכמו שהביא‬
‫הרמב״ס‪ .‬ז״ל פייה מ ה פ ר ק י ש שהקדיש למס׳ ח ב ו ת ועוד כ ש מלשון ההר׳ ותהון‬
‫כרברבין )הוא תרגום והייתם כאלהיס( וכן מ ת ר ג ם לפתח ה ע א ת רובן ליוס דינא‬
‫ה פ א ך נ ע י ר ד ע ה י ד ל א ת פ ד ע א מינך היי‪.‬נו עיקר גדול מגמול ועונש ונס ה ב י א‬
‫מב״י מ ע נ ה קכ״כי ב ה ת ע ו ר ר ג״כ על כ ת ר ג ס וחי ב ה ם לחיי מלמא ג״כ על הגמול‬
‫לעולם ה ב א • ועי׳ מ״ב בשמלה ]ובחוש׳ חליפות שמלות הבאתי דברי הגאון מלבי״ס‬
‫סי׳ קמ״ד כס׳ ה ת ו ר ה והמצוה שכ׳ כי אונקלוש הלך כ ז ה בשיטח ר״א ר ב ו ) ס נ ה ד ר י ן‬
‫עד• וע״ז כ״ה( שחולק ע ם ר׳ ישמעאל שאמר ולא שימוח כ ה ס ועמ״ש כח״ש כ א ר י ס ה [‬
‫ובסוף דבריו א מ ר שם ובהלכות רדו דכריו מאוד לפרש המקראות מפ״י המקובל ע״ש‬
‫שהביא ר ה ר ב ה ת ר ג ו מ י ם וברגה״ה שלו)הגייה יו״ד( ז״ל והנה בהניע קצת מ ד ב ר י ם‬
‫•האמורים לפני עיני ידידי ההכש הגדול התעורר בזה הלשון במדרש ההלכה ב ת ר ג ו ם‬
‫אונק‪-‬וש שהטיב הדכ״ת להראות בגודל חכמתו וברךאתו • אולה איננו המידי ב א מ ת‬
‫ונקל הי׳ לאדוני להעיר גש על מ ק ו מ ו ת ה ה ־ ו ך אלו הי׳ רוצה בכך וכראוי לדורש‬
‫ח מ ח בתמונה כמוהו ולדוגמא ח׳ ופרשו א ־ השמלה שישיפא וקנותה את כפה ותקוץ‬
‫א ת ידה שחר׳ כפי הפשוט ולא כפי ה ה ל כ ה עכ״ל ־ וע״ש מ ה בהשיב על אלו השנים‬
‫והוסיף לומר ו מ ה שתר׳ עין בעין עינא חלף עינא והלכה היינו ממון יש לישב בזה‬
‫ומבואר במ״א להצדיק דברי רבינו במורה פמ״א מכני ואכ״מ ]ועי׳ מ״ש בשמלה‬
‫וזכרתי ג ס למעלה[ וסוף דבריו א מ ר ‪-‬ז׳יל אולם ה ח מ ת שעקר התרגום ה ו א לפני‬
‫המון ה ע ם ׳ ובדברים ה נ ו ג ע י ם לכללות ה ע ס ה י ה צריך להזהירם בלא יפלו ב ר ב ת‬
‫כ מ נ ח י ש י ש כקבלה אבל במצות הנהוגים רק לכייר לבד ונא להעם ולהדיוט כ ה נ י ם‬
‫אז‬
‫‪,‬‬
‫מאמר רביעי‬
‫ט‬
‫א( התיר לו לשרנס לפעמים לפי פשוטו אחר שחי חשש שקלה שבלי ס פ ק הב״ל יתנהנו‬
‫כפי ה מ ס ו ר ת עכ״ל • ועמ״ש שם בעל המםנרה]הג"ה י״ב[ כי במ״ש לפעמים • הורה כי‬
‫ב א מ ת מצינו כ מ ה פ ע מ י ם ע ל הכלל ה ז ה ועמ״ש שם באריכות ]ועמ״ש בשמלה פ׳‬
‫משפטים[ א מ נ ם כאשר לא יתכן לאמור כי לא ע ש ה את תרגומו רק לפני ה ה ד י ו ט ו ת‬
‫כן לא יחכן שסמך על החכמים היודעים מעצמם אבל התרגום הוא לכלל הציבור‬
‫בכללם ח כ מ י ם והדיוטות כקטן‪ -‬כגדול ישמעו כאשר כהבתי כבר בהקדמתי לספרי‬
‫ע ו ט ה אור ואין לנו לחקור כלל תהלוכתיו כי חין בכלל אלא מ ה שבפרט ובכל פ ר ט‬
‫ופרט ט ע מ ו ונמוקו ע מ ו • ולא הי׳ לו באפשר להכניס בתרגומו כל התורה שבעל פ ס‬
‫שלמדו פפ״י מרות דר״י ול״ב מדות דר״א ב ט של ר״י הגלילי ו כ מ ה דרשות אי אפשר‬
‫בשום אופן להכניס בלשון הכתוב כמו שהוא בפ׳ פ נ ח ס ונתנם נחלתו לשחרו • זו‬
‫אשתו • שאמרו שס ב״ב ק״יא שהוא מ פ נ י שגורעין ומושיפין ודורשי! ועליז שם‬
‫ק ״ ט פרשו את הכתוב כפשוטו וליה בספרי ובפי׳ רש״י ז״ל בחומש ולא הובא הדרש‬
‫שהוא על ירושת הבעל ועי׳ מ״ש בפ׳ ר א ה בלשון הכתוב ששת ימים תאכל מנות‬
‫אשר דרשו חז׳׳ל מ ה שביעי רשות ולא הי׳ ביכולתו לתקן אם לא שיוסיף יותר מדאי‬
‫ע ״ כ ת ר ג ם על פי הפשוט ואין מ י ן אפשר משאי אפשר להכניס בכי עוב ובזה אצא‬
‫נ כ י כיוב בעזסש״י ובזה אשלים מ א מ ר הרביעי תהלה לאלהי י ש ע י ‪:‬‬
‫רחש־לבי‬
‫‪1.‬‬
‫תמו אלה ארבעה הגדילים‬
‫על כנפי שמלתי — לאורי‬
‫וראיתם אותם‪ .‬ונסו הצללים‬
‫וזכרתוני‪ .‬והיה זה שכרי‬
‫‪2.‬‬
‫פ ה ל א ד ם !(‪ .‬מכל החי‬
‫פלג אלהים ‪ . (2‬את לשונו‬
‫כסף נ ב ה ר נ ( ‪ .‬למלכים שי‬
‫משכיות כסף ‪ (4‬הדבור על רעיונו‪.‬‬
‫‪ ( 1 . 3 . 2 . 1 .‬הב הכ&גנריכ ישר קנ־&היס ק כ שה לאלס • פלג אלה־ש־ כ‪2‬ף נגמר• פכנ<‪1‬‬
‫צפ־ מ ק ההדובלנה=‪ .‬״‬
‫רחש ־ לב‬
‫‪3.‬‬
‫מה יקרו רעים‪ ,‬האהובים‬
‫הלשונות לאומותם‪ ,‬לעשות כוונים‬
‫למלאכת מהשבת‪ ,‬מלמו ערבים‬
‫במשכיותם‪ ,‬כלים מכליםשונים‪.‬‬
‫כשמן תורק מור עובר‬
‫על כפות המתרגם הנאמן‬
‫על אופניו בלשונו‪ ,‬דובר‬
‫וטעמו למשמרת‪ ,‬בצנצנת המן‬
‫‪5.‬‬
‫לכו חזו ולחמו ‪ -‬בלהמי‬
‫אחר תעבורו‪ ,‬תעלו במסלח ‪.‬‬
‫בלשון אונקלוס‪ ,‬מתרגם הארמי‬
‫ותבינו בדברים בהירים כשמלה‬
‫‪c‬‬
‫מה נעים לשונו הצה‬
‫ודחו לא נמר מטעמו‬
‫בחושן מאפוד לא יזח‪,‬‬
‫כאשר ידבר בלשון עמו‪.‬‬
‫‪7.‬‬
‫עתה אלי! נאלמתי דומיה‬
‫בעטוף לבבי לך תחלה‬
‫אך ממעמקים נפשי הומיה‬
‫ברוך הנותן להם ושמלה‪.‬‬
‫רחש ‪ -‬ל ב‬
‫‪8.‬‬
‫והיה באבלכם לשובע לחמי‬
‫אשר ערכתי בזיעת אפי‬
‫ותלבשו בגדי תפארתך עמי‬
‫אשר אתתי בגקיון כפי‬
‫‪9.‬‬
‫והרמותם תרומה כבוד ותהלה‬
‫לאל אתה מרבבות קודש‬
‫ולגלוה אליו יתן ל ה ם ו ש מ ל ה‬
‫והשתחוו לו בהדרת קודש‬
‫‪:‬‬
‫‪10.‬‬
‫והיה מדי שבת בשבתו‬
‫וערכתם לחמו כלהם הפנים‬
‫ובמקראי קודש דבר בעתו‬
‫תלבשו שגים עם עדנים‪.‬‬
‫—‬
‫><‪•—e.»»3H5S5S>t C‬‬
‫‪20‬‬
‫חליפות‬
‫בראשית‬
‫שמלות‬
‫א ) א ( א ד ה י ם • בכל כ ד פ ו ס י ס ב ח ד נ ו ס כל כ ש מ ו ת כבאיס ע״ש הוי׳ נ ד פ ס ו מ י‬
‫יודי׳ין ב מ ק ו מ ם • ובש״ע יו״ד סי׳ רמ״ו כתב הרמ״א • וז״ל והשם‬
‫ככותבין בסידודים שני יודין ואדזד על ג ב י ה ם מותר למרוקו א ס הוא לצורך• ו ה נ ה‬
‫הי׳ שגיל ג ב י ה ם לא גכגו בכל ה ד פ ו ס י ה ]ולפי מ ה שמצאתי בערוך מרך לאיי מ ה םקורין‬
‫בלשון י ו ן ) ג ר ע כ ע ש ( חוששני ל כ מ ע ת י ק הראשון מ ח ט א ת ע״ש[ ובס׳ נאדר בקודש‬
‫על דיובח הלבבוח פ׳ יו״ד מ כ ע ר היחוד כ ת ב בהוא יו״ד הראשון מ ש ם הוי׳ וכאחרון‬
‫מ ש ס אדני א מ נ ם ברוקח סי׳ שי״ט כ ת ב לכך אנו כותבין השס בשלשה יודין ליח‬
‫י״ברכך ־ י״חר ־ י״שא פכ״ל ]ולפי זה אולי השמיעו היו״ד השלישי מ פ נ י שאמרו ב ג מ ׳‬
‫ב״כ נקרא ולא מ ח ר ג ם משוס ישא[ *(‪ ) :‬ב ( וחושך • בח׳ וחשוכא פריש• וז״ל הרשד״ל‬
‫באוצר נ ח מ ד חלק ג׳ הרוצה לקיים מ ל ח פריש יכחבנה בשו״א ח׳ הפ״א כפי הפעול‬
‫ב א ד מ י ח ו ד ע כי אף פפ״י שבדניאל ש׳ פריש בסמ״ך הוא מנין שבירה בתרגום‬
‫מ״ב מ ״ פ ־ ישעיה מ״ז כ ״ ב ( ‪:‬‬
‫ה ו א לשון מ ת י ח ה ונטיה כנו; )שמוח ל י ה כ״ו ־‬
‫) ה ( יום • בחי בזה י מ מ א ־ ט׳ לחם • וז״ל הרשד״ל באוצר נחמד שם בדפוס ) ם נ ט י ב א ( ‪:‬‬
‫נ מ ס ר עליו ו' באוריהא ושרוכי יום מ מ ם בלא הלילה ובמקום שפי׳ יום ולילה מ ח ו ר נ ם‬
‫יום יומין • וראי׳ לדבר ארבעים יום וארבמיה לילה יממין וכן ענן ה ׳ יומס ועמוד‬
‫כאש לילה אעפ״י שבלשון א ח ד עשר י ו ם ת ר ג ס יומין יפרישו בלא הלילה וכן כל‬
‫ד ב ר שמצוחו ביום שנא׳ ב ה ם יום לא הוצרך לחרגס בלשון \ מ מ א לפי שלא ה י ח ה‬
‫ב ה ם הכוונה על הענין אלא דממילא מ ש מ ע מיני׳ עכ״ל • וכאשר באחי למנין בכל‬
‫מ ק ו ם שמפורש בו הלילה לבדה מצאחי א י ח ס במספר שבעה ע ם הכחוב יום ולילה‬
‫לא ישביחו שחרגס בלשון י מ ס ונראה שלא חשב ה מ ס ו ר ה רק י מ מ א בא׳ אבל זה‬
‫שהוא י ו מ ס הוא כמו או י מ ס ולילה )במדבר ט ' כ״א( וכן יש להבין בניס׳ שלנו‬
‫)במדבר יא י״ב( כל היום וכל הלילה שלא ח ר נ ס בלשון יממא ־ ט׳ מ ה ש ל ש ם ‪:‬‬
‫יום א ה ד • בחי כלפנינו יום ח ד י אבל במק׳יג דפוס אמשטרדם יומא ח ד ב ח מ ו נ ח‬
‫מ פ ר י ט וכמו שהוא להלן כ׳׳ז מ״ה ב מ ד ב ר י״א י״ט וכ״ה בזה ב ח ד ג ו ס יוב״ט כי‬
‫בזה יוחר גכון להפריטו משאר ה י מ י ם לפי דרשח חז״ל מפני שלא נאמר יום ראשון‬
‫ע ר ש ״ י ‪) :‬ז( א ש ר מ ע ל ל י ר ן ע • לא ה ר ג ה בזה ב ל ע י ל א • כמו שתרגם מ מ ג ד שמיס‬
‫מעל )דברים ל״ג( ועי׳ בתיוב״ע ־ ויתכן כי לא רצה ה מ ת ר ג ם הראשון לשנות בזה‬
‫מלשון הכתוב כמו שכתב הרמב״ן ז״ל על מ י ס העליונים אל ת ק ו ה מ מ נ י )לפרש(‬
‫שאכתוב בזה דבר כי הוא מ ס ת ר י ה ח ו ר ה ועי׳ מ״ש בשמלה בלשון מ ת ח ת לארץ‪:‬‬
‫)י( ולמקור‪ .‬ח מ י ם • בתר׳ ולבית ב נ י ש ו ת מ י א קרא יממי • גראה כי לפי ה ת ר ג ו ם‬
‫הוא ל״ר חף שהוא בה״א הוא כמו עלה ת ח נ ה וכחרגומו שם ועיי בפרק ח׳ ד פ ד ה‬
‫מ ב נ ה ח׳ ובפי׳ ה ל ש שם ]וז״ל היש״ר יס נופל על החלל שם נקווים ה מ י ס וזהו‬
‫ביח כ נ י ש ו ח [ ) מ ו כ ר י ״ ב ( ‪) :‬יא( מ ז י ת זרע י בח׳ ד ב ר זרעי׳ ם ז ד ר ע • כ״ח בל׳ זרע‬
‫הארץ בר זרעא וכל זרע שאינו על כ א ד ם ח׳ בשני מלוח בר זרע כי כן יאמר בל׳ כ כ ו א‬
‫)אוג״ר בנתיב הי״ז מהשתנוה דרכי כלי( ־ ו כ נ כ שינכ נ ם בל׳ מזריע שכוא בעברי‬
‫כמו‬
‫־‬
‫י( ומפי הרנ המ׳מ ומין לקהילתנו הישיש המסורסס המופלג הירא וחרד לדנר ה׳ הנקי נ ע ל ה‬
‫ו מ ס ח ר מוהרו׳ו זצלליה״שמעתי כי נראה אשר שלשה היוד׳ ין הוא מפס 'הוייה ‪ .‬ומפס *ישראל‬
‫ומשם ׳ירושלים ועיפ דאיחא)נמנילחא( נמדרש על פשוק ממו אנכי בצרה אל חקרי בצרה אלא נציריי‬
‫וכחנ נמגצה עמוקות כ־ השם שלשה ׳ודיין הוא סגו׳ל וכאשר ירושלים נהורננה נשאר רה נציר׳י‪,‬‬
‫ה י י‬
‫־‬
‫י ת‬
‫עמלות‬
‫בראשית‬
‫י א‬
‫כמו מ נ ע י ל להרגה מ ז ד ר ע בהוא מ ע ו ל ו ע ו ד ה ו ס י ף כינוי ללשו; ז י ע ב ז ־ י ס ז י ״ ‪-‬‬
‫כמי זרעי כי ה מ ה מ ם עליי לשיני לא יהן ה נ ע י ל ה למי בחיכי שלי אלא כ ^ י א י נ מ‬
‫ע ה ה ד ס ופעולה! הלה בהוה נזרע מ ה ז ר ע הראשי! אבל עור כל מי ה ח י ז ז־ע ב ח ל‬
‫^ י ע ח כ י היה_שה הכי ל כמי קציר באחריי שהר׳ חצמז ‪) :‬יא י יב( למינוי• ל מ י ג י ד ! ‪-‬‬
‫י־י׳יריה ט׳־ י לבון הכתוב א נ י • לזגוהי אף כי בלבי! המתרגש ככינוי ל ־ י‬
‫‬‫על היחיד כמי בכיסי• ידיהי כמי ב ל ה ד י י ״ ה י י ג ה ליחיד על יחי־־ מ * ;‬
‫* ה ר חבוהי ונ‪ ,‬מחיי ־ וכן בתרגיס גפניו ־ אחריו ‪ .‬ב ה ר ג ס ק ד מ ו ה י ־ א ח ־ ו ‪ -‬י או‬
‫ב ה י ו ה י וכן לבדו ש ה מ ס בלחודוהי יח״נ לפי דרך החדגוש הי׳ ראוי למינו ו ל י י י ״ י ו‬
‫ק ‪ -‬ג ו ש ביוה חבל בזה נ י ה ה כי בא כ מ ה י ג ס ל כ פ י י י בלה״כ י ן ל י ן י ; ‪ , ,‬״ ‪. ; .‬‬
‫ו ב ה י ג ו ש יוב״ע היא בהפך כי גש בלשון ה כ ה ו ב למיניהו ה ל לזני׳ ולא לזיוהייורא‪-‬תי‬
‫צפ‪,‬ה ב ה ר נ י ה ה מ ז ר ו ן כי השמיש לבון למיניהו ה נ א מ ד בדבאיה כפסוק ב א ״ זה‬
‫י ה ו ח נגד דרש חז״ל )חיני; דף ש׳( ועוד ה ש מ י ע להדגש מלוח א ב ר זרעי בו )•׳ס‬
‫בפשוק( ורהיהי במכלל יופי כ ל ומלת למינו ט ע מ ו על העשב כמי על ה־יז כי‬
‫בחחרינה זכר למינו וכן כ כ א מ ר ותוצא זכר בכל אחד למיניהו ו ד ע ת הז״ל אייו כ;‬
‫ע כ נ • י ע ת ה נביחה לדעח חז״ל ה נ ה הריו״ה כ ח ב כי לדעת חז״ל הוא כ ד ע ח י ל י מ‬
‫ה נ ה ן ש ה ב י ח ה ר ה ב ״ ע הכינוי הוי״ו כ ו ח ל״י על יחיד כי דקדקו ו ח מ י ו לח נאמר‬
‫בדשאים למיניהו כי׳ ־ ולענ״ד נ י א ה א י פ נ א מתחילה לשונם שלא דקדקו ב מ ה‬
‫ש׳‪.‬מיו שם בשעה ש ח מ י הקנייה למיניהו בחנניה יעי׳ יש״י בפירושו נ א ־ י ־ ו ת נ א מ ־‬
‫צמינכו ע י ב ה ה י י למינו ו ה י י לך כלח דקדקו י א מ י י ב ל ש ו נ ם למיניהו ההתלמיניו‬
‫) ה ם צה כ נ ג י ה בלשון ה נ מ ׳ ובלבו! י ב ״ י כ ס ( • והנה לפי מ״ש המנלל יופי כי מלת‬
‫‪ ,‬מ י ט ה נ ה מ ר נ ח ל ט ה היא ה ו ז י ג ם על הדשאים י״ל כי זהו עצמו כל הק״ו כי מ ז ה‬
‫כ כ י ט כי כנח׳ למינו ב א ה י ו נ כ מושב ג ם ע ל י כ ם ולא על האלניח לבי וא״ה חין זה נ נ ד‬
‫ד י ש ח ז ׳ י ‪ • ,‬מ כ ן י״ל כי בא כ מ ה ׳ כ א ח י ה א ש י דבק ב ר י כ ו ת הו״ל בכ״מ והשיכ אה לה״נ‬
‫כבי חל הח׳ •• והשמיע מלח למיניכו נ י ש א י ם ונן י׳ א ש י ! י ע ו בו י דק עזב ל׳ למיניהו‬
‫כ ח ה י ו ן כ ם כ י י להיוה ח ו ז י נ ס נכיכוק ה ז ה מלח למיניהו על הדשא ועל העד‬
‫כ מ ו בפסוק שלפניו וס״ל ל כ מ ה י נ ס כ ז כ כי כ ו א כמו דכתיב למיני ג ס נפשיק הראשי‬
‫ב ל כ א י כ ג״כ ונמו כ כ ו א בגמ׳ שם בעי' י ר ב י נ א כיון ד כ ס כ י ס כ ק ל כ על ידס כייאז‬
‫לכהיב כ כ ו א למיניכו דמיא • א מ נ ם כ מ ה ר ג ס כראשון זכ דרכו בקודש בלא לבנות‬
‫מלשון הכהוב ב מ ק ו ם דאיכא‪ .‬למדרש אף כי הוא דרכו ב כ מ ה לשונוה להשוות הל־וו‬
‫נ״כ וכמו כ ה י א ה י בספרי פ ו ע ה אוד כלל השביעי ציין וי״ו יו״ד י״א ‪) :‬טז( ל מ מ ש ל ת‬
‫ה י ו ם • ל מ מ ש ל ת הלילה ־ ב ה י ׳ ל ג ש ל ט • כמו ולמשול ביום ובלילה שאהדיו וכן ה ו א‬
‫ב ׳ כ ו ן ה מ כ ו י ר )תהלים קל״ו( לממשלה ביום בשמיש ה״כ לממשלוה בלילה ‪1‬וז"ל‬
‫ידידי מ ו ה י ״ י נ־י ומצאחי ליוו״ה ז״ל לממשלה שם על משקל מ פ ע ל ה כו׳ כ״כ‬
‫ה י ל ק ול״נ כי לממשלה דהכא וכן לממשלות בלילה שמוה ש ע ל י ם ולכן מ ת י ג מ י ן‬
‫למשנט כ ה ו א ה מ ק ו ר ב א י מ י ע ל ל [ ‪) :‬כ( יעיף יעופף • ועופא ד פ ר ח • ה ב ס חלוק‬
‫מן הפעולה וכמו בלשון חלק • ופלג ־ ובעברי ג״כ לשון אפרוחים על ה ע ו פ ו ת וכן‬
‫ג מ נ א בארמית טל ה פ ר ח בלשון ו מ פ י ה שפיר פ׳ שרשי רד״ק בפורש פ פ א ־ ובשורש‬
‫פ ר ח ‪ ) :‬כ ה ( וכבשוה• בחר׳ ו ת כ ו פ ו ע ל ה • לפי הפגין ולא כלכון ונכבשה ה א י ן לפניכם‬
‫אשר ה ס ר ג ו ס כ מ ו ה מ ב ר י וכן בלשון פ ו ד ך מ ס ה ו ל ל כ ע מ י בחר׳ כ נ י ש ה עי׳ י ש ׳ ׳ י ש ם‬
‫ו ה ו א כעני! הנא' ש ם ב מ כ ת דבר ועודך מ ח ז י ק ב ם אשר ח ר ג ה כלשון הוקיף וכן הוא‬
‫ב‬
‫י‬
‫כ‬
‫)ב(‬
‫מ י‬
‫בזה‬
‫י ה ן‬
‫‪2 2‬‬
‫ח ל י פ ו ח‬
‫בראשית‬
‫שמלות‬
‫בזה וחקופו עלה כמו כ ה ח ז ק ו עלי׳ וידידי מוהר׳׳י נ״י ה ו ס י ף על זה ואמר כי ה ו א‬
‫עפ׳׳י ה נ א מ ר במ״א ובני ישראל סרו וישרצו וירבו ויעצמו וגוי ע״כ כאבר מצא בזה‬
‫פרו ורבו • ומלאו ה ו ס י ף לפרש ל׳ וכבשוה עי׳ס לשון ו י ע צ מ ו [ ‪ :‬ורדו כ ת ת היש • ח ר ׳‬
‫ושליטו • וכן וירדו הנ״ל ולשון לא ח ר ד ה בו בפרך חר׳ בלבק פלח ובלבון ורדו ב כ ס‬
‫שונאכס עזב כלבון ה כ ח ו ב כדי לכלול שני הלשונוה כמו שכ׳ בס׳ פו״א כלל ה ' ציון פ י ‪:‬‬
‫ב ) ז ( ל נ פ ש ח י ה ׳ לרוח ממללא• ע׳ כ מ ל ה וז״ל הרי״ע ז״ל ב ע ק י ד ה שער ששי ואונקלוש‬
‫ח ר ג ס והווח וכו׳ ונראה ד ע ח ו שכוון לדעח הרמב״ס בשמונה פרקיו‬
‫שנפש ה א ד ס כלולה א ח ח אלא שמחחלקח מ מ נ ה נזון ו מ מ נ ה מרגיש • מ מ נ ה מ ד ב ר‬
‫ולזה א מ ר כי מזאח ה נ פ י ח ה ה י ח ה לנפש מ ד ב ר ח ע כ ״ ל ‪ .‬ונראה כי לזה ה ו ס י ף‬
‫ביב״ע לאנהרה פיינין ולמצוחיאודנין כי כל אלה בכלל נפש ה מ ד ב ר ח ‪ ) :‬ט ( ו ע ץ ה ח י י ם •‬
‫חר׳ ואילן דחיי י לא ח ר ג ס בזה דאכלי פירוהי חי ין כמו שחרגם בעץ ה ד ע ת אולי‬
‫על ד ע ח ו כמו עץ של החיים שכל ה ח י י ם מ ח פ ר נ ס י ס מ מ נ ו שלא בצער וכן ה י ה‬
‫ה א ד ם א ס לא ה י ה אוכל מעץ ה ד ע ת ח ח ל ה ־ ויבזה יובן לשון ה כ ח ו ב מ כ ל‬
‫עץ הגן וגו׳ ומעץ ה ד ע ה ט ו ב ורע לא האכלו והלא עץ החיים נזכר בבריאה‬
‫ק ו ד ם עץ ה ד ע ח ולמה לא הוזהרו עליו ר ק א ח ר שאכל מפץ ה ד פ ח פן ישלח‬
‫ידו ולקח ג ס מ ע ן החייס ומלבון ג ס מ ש מ ע ג ס כן כי דוקא לאכלו אחר‬
‫אכלו מעץ ה ד ע ח הי׳ א ס ו ר כי לא יתכן שיהפרנס שלא בצער כענין שאמרו מעולם לא‬
‫רהיהי ארי הבל שועל חנוני ו ה ס מ ת פ ר נ ם י ס שלא בצער אלא שהרעוחי א ח מעשי‬
‫וקלהלתי את פ ר נ ס ח י וע׳יכ־אחר השלוח מגן עדן וישכן א ת הכרובים וגו׳ לא נ א מ ­‬
‫ר ה לשמור את דרך פץ החיים ולא דרך פץ ה ד פ ת כי עליו אין חושפין אחר שכבר‬
‫אכל מ מ נ ו ואס יוסיף ד ע ת יוסיף מכאוב ‪) :‬יח( לא ט ו ב ח י ו ת ה א ד ם ־ תר׳ ח א ד ם •‬
‫בשמו הפרטי ־ ולא בלשו; אנשא כמו נ ע ש ה א ד ם ה ו א מפני ה מ ע ש ה בענין א ש י‬
‫נעשה בו בעצמו אבל כלל מין אנושי לא נברא ג ס בתחילה להיות הוא לבדו ו כ מ ו‬
‫כל בעלי ה ח י י ס אלא שהאדה״ר נברא ב ח ח י ל ה יחידי כדי להראות לו אשר לא מ ו י‬
‫־סיוח לבדו ויבקש לו עזר ולא מצא ע ד אשר מצא לו הבורא יחי שמו עזר כ ע ד ו‬
‫משא״כ כל כבעלי חיים כי ר ק ארס לעמל יולד וכל מזונותיו צריכין חיקו; וק״ו‬
‫לנפשו ולזה ח ר ג ס בזה לשון עזר בלשון ס מ ך ולא בלשון ס ע ד כמו בלשון כי אלהי‬
‫אבי בעזרי כי בזה שניהם כ ו מ נ י ; זה א ת זה כמו שאמרו חז׳יל ב מ ה עוזרתו לאדם‬
‫א ד ם מ ג י א ח ט י ם מן השדה • ח ט י ם כ ו ס ס ו כ ו ׳ ‪ ) :‬כ נ ( ב י מ א י ש לוקחה ז א ת • ב ת י ׳‬
‫‪.‬ארי מ ב ע ל ה • ובהרגוס יב״ע ארי מ ג ב ר וכ׳ האוג״ר שהוא הנכון כי מ ב ע ל ה ה ו א‬
‫ה ר ג ו ם מח־שה ממכס בהומש ה נ ד פ ס ע״פ הרוו׳יה מצאתי מבעלא בא׳ והוא רק כלשה‬
‫אדנות וכמו בעל פעור שתר׳ בעלא וכמו בעל השור• בעל ה ב י ח אף שלא ח ר ג מ ו‬
‫בלשון מ ר ו ת והוא כמו בעלא פעור הנ״ל ו מ ה פלא ת ר ג ם בלשון מגבר אולי לא יתכן‬
‫בעיניו כי קודם שנבראת האשה צא הי׳ נ ק ר א גבר ובפרט למ״ד דו פרצופים נבראו‬
‫אבל שס איש הוא כולל והוא מלשון דבר היש כמו א ם איש להימין ויבא ג ם על בלתי‬
‫בעל חי כמו איש בתרו וכדומה וכן איש ה א ד מ ה שהוא כמו בטל א ד מ ה ־ ]ובזה‬
‫י ת ק לפרש מ ה שאמרו במדרש מכאן שנברא העולם בלה'ק ש מ ע ח מימיך גיני גינאי‬
‫אנהרושי אנתרופא ־ גבר גברתא עי׳ ב ה ק ד מ ת מהרש״ד מל הביאור מ ה שהעיד שם‬
‫א מ נ ם ה ו א מפני כי בכל כשמוה יביא שם הזכר ע״פ הכונהו והנקבה ע״פ תכונתה‬
‫משא״כ‬
‫חלמ‪£‬ות‬
‫בראשית‬
‫שמלות‬
‫‪y‬‬
‫משא״כ איש ואשה הוא מכינין אחר כמו יש מיש פפ״י הבריאה הראשונה[ י‪) :‬בד( א ת‬
‫א ב י ו ו א ת א מ ו • בת׳ ב י ת מ ש כ ב י • הוא ע״פ הדרש לאשור העריות כמו שהוא‬
‫בפי׳ רש״י ]וז׳׳ליהרד״ק בפירושו ופשט הכתוב קרוב כתרגומו כי לא אמר שיעזוב‬
‫איש אביו ואמו ולא יכבדם כפי כחו אלא אמר יעזוב וגו׳ שגדל ע מ ה ס ע ד שנשא‬
‫אשה ויעזבש מלדור עמהש וידבק באשתו וידו־ ע מ ה בבית ע כ ״ ל ) מ ו ה ר ״ י ( [ ‪:‬‬
‫ג ) ה ( כ י י ד ע א ל ה י ם • ארי גלי קדם ה׳ • הגאון מוהרצ׳־מ בשפרו אגרת בקורת‬
‫העיר ל מ ה דחק אונקלוש בל׳ הנחש וכי הנייש ידע המושכל הזה שהשם‬
‫ית׳ אינגו גוף ובעל ה ג ה ו ת על ס פ ד ו הושיף להעיר מל אשד ת ר ג ם לשון אלקיס‬
‫ה ז ה בשם הוי׳ עס״י דרכו ולשום דבר בפי הנחש לפרש דבר אשר לא כוון מ ש ל ם‬
‫והעלה שם כי הוא מחשש ט ע ו ח לפני ה ע ם והוא דרך הרשד״ל בםסרו בנתיבותיו‬
‫מ״ד ה מ ח ר ג ס ז"ל א מ נ ם לפי המבואר במדרש ס׳ י״ט השאלה ה ז א ח שאלוני באנטוכיא‬
‫אמרתי להם כי יודעים אין כ ח י ב ‪ .‬ר ק יודע וטוד שם במדרש שבעים שמוח מתחילח‬
‫ה ס פ ר ע ד כאן נ ר א ה בפי׳ כי לסי כ מ ד ר ש השם הזה קודש הוא בדברי הגחש ו ג ס‬
‫הלא מפורש בלשון הקהוב ויאמר ה׳ אלקיס חל הנחש הרי שזכה‪.‬לדבור ה' אליי‬
‫וא״כ מי יודע שלא ה י ה יודע כי ה ש ם יחיד והוא קודש וכמו השטן שנאמר ויאמר‬
‫ה׳ אל השען אלא שלכך נברא להסית א ת כ א ד ם ואולי להרבות שכרו וכן ה ו א‬
‫ב ע נ ק נחש הקדמוני והוא ידוע לבאי בשוד ה׳ וע״כ ג ה ה מ ת ר ג ם לא ס ר מדרכו‬
‫•כמו בכל מ ק ו ם ורק בני אלהיס תרגם בלשון רברביא ולא ידעתי איך הי׳ לו לתרגם‬
‫בזה בלשון אחרי א ס לא להניחו בלשון הכתוב והלא עכ״ס יתפרש עפ״י שאמר בחחלה‬
‫א ף כי אמר אלהיס שהוא לסי אשר ש מ ע מ א ר ס או מחוה כן הוא בזה חפש א ח‬
‫לשוגו לסי דבריהם ופ׳׳כ כמו של דבריהם הוצרך לחרגס בלשון ה ש ס הקדוש כן ה ו א‬
‫בלשון ה נ ח ש ‪) :‬ז( הגורות • ת ר ג ס ז ח י ן • עמ״ש בלחם ובלשון ס ג מ ׳ סרק הרואה כי‬
‫א ס ר המיני׳ ומל׳ הגמ׳ משמע כי הוא כמו לבוש חגורה ועמ״ש בפ׳ אחדי על מ ל ת‬
‫יחגור שם נ ) כ ( אש ב ל ח י • בהר׳ ד ב ל בני א נ ש א • כמו יבא כל בשר ואף כי לא ה י ה ה‬
‫פ ו ד ל א ם באשר לא ילדה נראה כי לפי ה ת ר ג ו ם השם ח ו ה הוא לתפלה שחהי׳ א ס‬
‫כל בגי ה א ד ס וכמו משם יוכף לאמור יושף ה׳ לי אלא שהכתוב א מ ר לסי ה א מ ח כי‬
‫כן ה י ת ה אם כל חי וע״כ לא קרחה בשם ה ז ה ׳ ע ד לאחר קללתה והוצרך לברכה ובגמ׳‬
‫)כחובות ס א ( דרשו ג־כ לחיים ולא לצער וכן נראה בשם פלג שאמרו נביא גדול הי׳‬
‫ע ב ר שקרא לבנו בשם פלג ע״ש ה ע ת י ד והכחוב א מ ר כי בימיו נסלגה הארץ ‪:‬‬
‫) כ ב ( הן ה א ד ם • עי׳ שמלה ומצאתי אח״כ בבינה לעתים דרוש כי״ו כ מ ע ט כל‬
‫הדברים אפר כ ח ב ח י בעיקר הענין אלא שלח זכר מלשון התרגום וסוף לשונו ו ז ה‬
‫אומרו הן כ א ד ם מ ד ב ר ) כ נ ג ד ( ע ס המלאכים כקובל על ה א ד ם שעל רוע בחירתו‬
‫הי׳ כאחד המלאכים לעגין ה י ד י ט ה של טו׳׳ר כי באכילחו מן ס פ ן ג ר מ ה לו י ד י ע ה‬
‫ט ב ע י ת כידיעות המלאכים שהיא מ ו ט ב ע ת ב ה ס ר ק בחסדו יח׳ ואינס קונים א ו ת ם‬
‫מצד כשרו! ה מ ע ש ה ע כ ׳ ל ‪ :‬ו ח י לעולם •י תר׳ ויחי • י ולא ויתקיס כי אין המכוון בזה‬
‫הפך ה מ ו ח ע׳ מ״ש בפ׳ עקב בלשון כי לא על הלחם יחי׳ ה א ד ם ומ״ש למעלה בשם פץ‬
‫ה ח י י ם ובמדרש פץ שהוא פושה על פני כל החיים ונראה לענ״ד שהוא מלשון פ ש ה‬
‫בר‪.‬בארץ וכעין שדרשו בפ״ב דשבת ובפרק בתרא דכהובוש ע ח י ד הקב׳׳ה להוציא‬
‫גלושקאות‬
‫‪u‬‬
‫ח ל י פ י ת‬
‫בראשית‬
‫שמלות‬
‫גלושקאוחכיי׳ מ״ש רב׳׳י ז״ל בסרק כיצד מ מ ־ נ י ן מל דברי ר׳ נחמי׳ כלבון המוציא‬
‫ב כ ב ד הוציא לחם מן הארץ בהויחו ומבחכיא כגזר עליו בזיעה אסיך ונהפך לחבואה‬
‫עכ״ל • וזהו שאמר הכחוב ואכל וחי לעולם ולא י ח ק י ס בו בזיטח אסיך אחד שימצא‬
‫לו מזונו כדי חייו מעץ הזה בלי מ מ ל ‪. :‬‬
‫ף )ד( וםחלבהן • ה ר ג ם ומשמנינהון • והוא ב ז ב ח ־ ם ) ק י ״ ו ( ל מ ׳ ׳ ד ל א ר ‪ ,‬ר ב ו ב " נ‬
‫שלמים ויפה ה ע י ר בזה ידידי הרב מוהד״י הנ׳׳ל מאשר הרגם בלשון ג ס‬
‫א ה ה הה; בידינו זבהיס ועולוה בלשון נ כ ס ה קודשין שהוא הרגום שלמים בכ״מ והוא‬
‫כמ״ד קרבו ב״נ שלמים והוא ם ת י ר ה בדברי כ מ ח ר ג ס ז״ל כי לס׳יז צריך ל ח ד ג ס‬
‫על ההצבים ממש כמו שאמרו ב ם ואנכי השבהי לו באריכוח ובזה אבא בקצרה כי‬
‫א ף למ״ד שקרבו ב״נ שלמים יכול להדגמו טל טוב הצאן ול׳ הלב ה ו א ט ״ פ הנא׳ ואכלו‬
‫א ה הלב הארץ ו ג ס כי‪ .‬לסדש טל הלבי השלמים הוי״ו מיוהר אלא ב ה ו א נרדף על לשון‬
‫מ ב כ ו ד ו ה צאנו שה׳ מבכירי וע׳ מ״ש בפ׳ י ה ר ו ) ש מ ו ה יח ל״ב(‪) :‬ז( א ם ת י ט י ב ש א ת •‬
‫פ ׳ שמלה ובגמ׳ ב״ב ט״ז אמרו הוא ה ב ט ן הוא היצר ס ר ט ה ו א מה״מ וא״כ לשון‬
‫ה מ ח ר ג ם ע ם דברי יש״י ז״ל צדקו יחדיו ועי׳ בלבוש כ א ו ר ה להגאון בעל הלבושים‬
‫שהאריך בסי׳ ה ה מ ו ם ה ז ה ‪) :‬ינ( נ ה ל עוני • ח ר ג ם פ נ י ־ ולא חר׳ בלשון רבא כמו‬
‫ח ט א ה גדולה שחרגס חובא רבא אולי הוא מאשר ח ר ג ס מל לשון קול דמי ד ס‬
‫זדעין ע״כ ה מ ס ג ס זה על רבוי ה כ מ י ה וכן ה ר ג ם בלשון וחכיאחם כי רבה בלשון‬
‫ם ג י א ה ‪) :‬טז( ב א ר ץ נוד • גלי ו מ ט ל ט ל • עשה מ ן ה ש ם פ ע ל והוסיף ל׳ גלי ט״פ הנא׳‬
‫למעלה נ ע ו כ ד ‪) :‬כד( ל ש ב ע ת י ם • בהד׳ ל ש ב ע א דרי] • מ ה שלא אמר לדרא שביעא‬
‫נראה כי ד פ ה ו אבר בכל שבעה ה ד ו מ ה יהי׳ הפרעון מ ע ט מ ע ט ועמ״ש בלהס פ ס ו ק‬
‫ט ״ ו ‪ ) :‬כ ה ( זרע א ד ר הד׳ בר א ו ה ק • כמו בן אהד כי׳ מ״שבלכון וזרע אין לה בפ׳‬
‫א מ ו ר ולשון א ו ה ק הי׳ נדאה להיוה בזה אוהדא כ ה ו א ה ה ר ה ק מ ו ר ה לא כמו י ו ס ף‬
‫ה׳ לי בן אהר שהוא אהד הנוסף כי׳ מ״ש ב ע ו ט ה אור כלל ה׳ ציון י״ד ־ ו ל י ה‬
‫ההפרש בל׳ הגמ׳ עירובין לענין זמן שאמד שם וליומא אוחרא ובנמ׳ ליה ר׳ נהוראי‬
‫ס ה ד א אהריגא הוה ב ה ד י ה ‪) :‬בו( ו ל ש ת גם ה ו א • וכ״ה בהר׳ וראוי הי׳ אף לו ולהלן‬
‫כ״ז ברכני ג ס אני הביא האוג״ר מ כ מ ה נום׳ ח ף ל ו ‪:‬‬
‫ף ‪ ) ,‬כ ב ( ויתהלך ה מ ך בח׳ והליך ב ד ח ל ת א • כמו בנח ע׳ מ״ש שם אבל ביובי׳צ וכן‬
‫ב ה ג ה ח ירושלמי ופלח חנוך בקושכיא • ובפי נח חרגמו ג ס ה מ ה‬
‫בלשון הליך בדחלחא • ונראה כי לדעה ח ר ג ו ס האחרון וכן להלן בפשוק ליד נראה‬
‫שהוא מ פ נ י הדרש שהובא ברש״י מהמדרש צדיק ה י ה וקל בדעחו להרשיע וכו׳‬
‫וע״כ להמשיכו אל לשון ואיננו הרנמו מפני שהי׳ עובד ב א מ ה ע״כ סלקו ק ו ד ס זמנו‬
‫ובמדרש דרבו עוד חנוך חנף ה־ה פעמים צדיק ו פ ע מ י ם רשע • ונראה שדרשו בשיש‬
‫חנוך בהוא כמו הנוף בחילוף ל בפ׳ כמו כיד סוד • כ ה פ ה ועי׳ מ״ש בלשין חנוך‬
‫ב ה ר ג ם אונקלוס בלבו; רום כמו הנוף וכ״ה בה״כ ע״ש • וכן מ ש מ ע מלשון הבהוב‬
‫ה ז ה כי נמשך אל לבו; אחרי הולידו כ־ ר ק אז הי׳ מההלך א ח ה׳ ולא ק ו ד ם ל כ ן ‪:‬‬
‫)כנ( ויהי כל ימי חנוך • בת״א בזה ו ה ו ה וביבייננ והוו • ע״פ הנא׳ במשוחלח ויהיו וכן‬
‫ה ו א בלשון ויהי כל ימי למך גס באונקלוס והוו ־ ו א ס הנוש׳ מ ד ו י ק ח יש לומר‬
‫כ ; ה ו א מפני שלא שלמו ה־מיש לחנוך כמו שאמד ואיננו ע״כ לא יחכן לומר ע ל י ה ם‬
‫בלשון ויהיוו־וב״ע הק; בדרך אחר ב מ ה שהושיף בלשונו עש ד י י ר י א ר ע א • וע״כ‬
‫לא נאמר בו לשון ויחי אחדי כי לא יהכן לשון ויחי ר ק באשר נכחב אחריי ו י מ ה‬
‫מה‬
‫ח‪1,‬יפות‬
‫ברא*םית‬
‫‪yt‬‬
‫*מלות‬
‫מ ה שאי; כן בתנוך שנאמד בלשון ואיננו ויתכן שהוא חי באשי הוא שש •‬
‫ן )ב( ויקחו להם נ ש י ם ח י ׳ משיבו • עמ״ש בלשון ותויןח ‪.‬החשה כיח פ ר ע ה אשר‬
‫בלקיחה שלא ע״י נשואין יאוי ל ח י נ ם בל׳ ד ב י • ו נ י א ה שדייק ה מ ח י נ ש‬
‫מ‪-‬שון להם שלא נ א מ י הלשון י ק ביחוד אשה לאיש לו לאשה ומזה נראה כי היו מיחדיס‬
‫להם נשים מכל א ש י בחיו ואף לשי ה ד י ש שהובא ביש״י ז״ל י״ל כי חף שלקחו נ ם אשת‬
‫איש בחזקה על כל זה עשו ע מ ה ס א ח ד מ ד י כ י ה ק נ י ה וכמו שהוא מ מ י חולין צ״ב‬
‫) ב מ י נח( שאין כותבי; כתובה לזכרים אבל לנקיבות היו כותבים ובמדרש רב‬
‫הונח בשם רבי אמר דור המבול לא נמחו ע ד שכתבו‪ .‬גמוסיוח לזכר ולבהמה ועי׳‬
‫מ ח ״ כ שם מ ה ששי׳ בשם ה ע ר ו ך ‪ ) :‬ד ( ל א ידון בח׳ ל א יתקים ד ר א • י״מ כי על ד ע ת ו‬
‫ה ו א כמו לא ידור והוא רחוק חבל הוא מל׳ באדם בדורו של א ד ם י )ה( כל"היו• •‬
‫בח׳ כ ל יומא־ בל״י ובי״נ יומיא בל״ר וכ׳ ה א ו נ ״ ר ש ה ו א ע ע ו ח ובשי ברכה חוש? עליו כל‬
‫ה י ו ס בת׳ שלנו יומיא בכמה נוס׳ שהביא שם וכ׳ עליו ונכון הוא ולא באד טעמויונראה‬
‫פ נ ב א ולא ידע מ ה נבא כי בזה הוא על פי הדרש במדרש מ ש ע ה שהחמה זורחת‬
‫ע ד בהיא ב ו ק ע ת וגוי ופ״כ הוא כמו יום השלם משא״כ שס דרשו מל בנימין שלי׳‬
‫מצטער כל ימיו מלהרצוט‪ 3‬טי׳ שם • ע״כ הוא כמו כל ה י מ י ס ‪:‬‬
‫_ פרשת נח‬
‫) ט ( צ ד י ק ה מ י ם • ה ד ג ם זכאי ש ל י ם • וביוב״ט ה ו ס י ף שלים בטובדין טבין ואצל‬
‫אברהם והיה ת מ י ס ת ר ג ם שלם בבשרך טפ״י הדרש טיין רש״י שם י•‬
‫ולפי' אונקלוש הוא כולל כל מיני שלימות כמו הולך תמיש ופועל ‪ 5‬ק ן " ^ ‪^ " 1‬‬
‫ו א ה י ה המיש טמו • ובמדרש אמרו ט״ז בר ח ט י א אמר כל מי שנאמד ביי יתמיה‬
‫הבלים שניו למדת שבוע ועיין מת״כ מ ה ש ה נ י א בשם רש״י בפירוש הלשון ו מ ה‬
‫כ ד ק ד ק על זה בבחור הרי״פ כי לפי החשבון לא היה לאברהם מן המילה רק מ׳יו‬
‫כ נ י ס וא״כ לא היו כלס שביעית ועוד נמצאו בחיי הדורוח למספר שטחיהם שיוכל‬
‫גהחלק לשביעיח ולא נאמר בהם ח מ י ם ו ל ק נראה לענ׳׳ד כי העיקר הוא כי•‬
‫לשון ת מ י ם ה ו א כמו שחרנס אונקלוס שליס וכן ביעקב איש ח ס ח ר ג ס שלים •‬
‫אבל הדורש דריש ליה ההפרש בין ח ם • לחמים ואמר כל מי שנאמר בו ה מ י ס‬
‫השלים שניו למדת שבוע • והעיקר הוא כי ת מ י ם ד כ כ א הוא על ה מ ד ו ח • ונמצא‬
‫ע ו ד ל׳ ת מ י מ ה בל׳ שנה ת מ י מ ה ועוד בלשון שבוע שבע שבתות תמימות וע״כ דרשו‬
‫לשימן השלים שניו למדת שבוע וע״כ אמרו בלשון למדת ולא בלשון למנין • ובלכון‬
‫שבע שבתות תמימות תהיינה )ויקרא כ נ ( אמרו שם א״ר מייא אימתי ה ס ת מ י מ ו ת‬
‫בשעה שעושין רצונו של מ ק ו ס והרי לך שלרשו תמימות בלשון ת מ י ס טל ה מ ל ו ת‬
‫ואי לא משתפינא ה״א כי צ״ל הלשון במלרש השליס מלותיו לשנים ולשבוע והוא‬
‫ט ״ ל שלרשו בחיי שרה יולע הי ימי ת מ י מ י ם כשם שהם ת מ י מ י ם כך שנותיהם‬
‫ח מ י מ י ם ‪) :‬יד( ע צ י נופר• בח׳ דקרדוס• ע׳ לחס אבירים א מ נ ס מ מ י ) י ב מ ו ת מז( מאי‬
‫לאו ה י י ט קררו היינו קרתוי לא קרלו לתור וקרחוי לחול ‪:‬‬
‫ן )נ( לחיות זרע ־ ל ק י מ א זרעא י לא אמר זרעין או כנין כי אין להם יחש הבנים‬
‫נ א כ י ס ס ואף כי מציט לא ת ק ח ה א ס מל ה כ נ י ס וכן אותו ואת‬
‫בנו אבל ה מ י ק ר הוא קיום המין וזה ש ח ר נ ס •לקימא זרפא • וכיוכ״מ הוסיף‬
‫חיכח‬
‫ג י מ ל‬
‫י‬
‫ל‬
‫‪,‬‬
‫ן ‪3‬‬
‫מ‬
‫ן ך‬
‫חליפות‬
‫‪26‬‬
‫‪|j‬־‪f‬‬
‫־‬
‫שמלות‬
‫חיבת מנהון ‪ ) :‬ד ( כי לימיה ע ו ד שבער‪ .‬י ארי לזמן יומין • וכן להלן פ ס ו ק יו״ד‬
‫ל כ כ ע ח ה י מ י ם לזמן ב ב פ א יומין ־ והשמיט צ׳ ה־דיעייול״ת יומיא ט׳ מ ה ש ד י ב ו חז' ל‬
‫סנהדרין ק״ח א מ נ ם בגמ׳ דרשו שם מן הכתוב השני ויש״י ז״ל כ ח ב הדרש מ ה כ ת ו ב‬
‫הראשון טיין שם בח״א מהרש״א שהעיר בזה ואמר כי הוא מלשון ה י מ י ם שאמר‬
‫בה״א ה י ד י ע ה א מ נ ם לרש״י הוא פשוט כי לשון כ י ד י ט ה הוא מפני שנזכרו ב פ ס ו ק‬
‫הראשון ע״כ ה ב י א רש״י הדרש מל הראשון והוא מפני שלא נאמר ב ע ו ד שבעח י מ י ם‬
‫ר ק הפך הלשון לימים עוד שבעה ובמדרש הובא ג״כ הדרש על ה כ ח ו ב השני‬
‫]ועיין בבעל הטורים• מ ה שהביא טפ״י ה ג י מ ט ר י א [ מכ״פ מ ז ה נראה כי אין לשק‬
‫צימיס עוד שבעה וכן לשבעת הימים טל ימים הפשוטים וע״כ ה ו ס י ף ה מ ח ד ג ס‬
‫לשון לזמן ולא ת ר ג ם בלשון ה נ ו ד ע ‪) :‬ח( א ש ר א י ע ח • בתרגום שלפנינו דליתא בא׳‬
‫ונראה דכ״ל בה״א וכמו בלשון ככחובלעיל ב׳ אשר לא ט ה ו ר ה ה י א ועמ״ש בלח״א‬
‫להגיה לשון דליחוהי שבחרגוס פפ״י מלת א י נ נ ה שבזה ואולי צ״ל שם בשחי תיבות‬
‫דלית ה י א • וע״כ נשתבשו ה מ ד פ י ס י ם ללשון דלתוהי ובס׳ ־יא״ר האריך על ה נ ו ס ח‬
‫;‬
‫דלת והי שס ‪:‬‬
‫ט )ו( ב א ד ם ־ ת ר ג ס בםהדין ע ל מימר ד י נ י א ־ ע׳ כמלה והעירו הרר״י יעליש‬
‫ו ג ס הגאון מוהרני׳ח שהוא נגד דרש חז״ל כו׳ ועי׳ עוד ב ס פ ר‬
‫אגרח בקורח אשר נדפס ע ס הגהות הרב ר׳ יאקב ברי״ל שהשיב לו הגאון מוהרצ״ח‬
‫ז״ל שהוא עפ״י המפורש בסנהדרין ע״ב רודף שהיה רודף אחר חברו להרגו אומרים‬
‫•לו ר א ה שישראל הוא וכו׳ והדי שס ב ה ת ר א ה לבן ישראל כי בן נח אין צריך‬
‫ה ת ר א ה ואיך מתרין לו מן הכתוב הזה אלא ע״כ ד ע ת מז״ל דבישראל מיירי עכ״ל‬
‫ודכח״ח אבל הפשוט הוא כי התרגום יפרש מלת באדם כמו בין אנשיס אשר ימצא‬
‫שס ט ד י ס או דיינים והדין יהיה טל פ י ה ס ובגמ׳ שבח ר״פ ר״א דמילה מאי ט ד י ס‬
‫שראויס להעיד ב מ ק ו ם אחר ט״כ נראה כי לשון רבים בזה לאו דווקא וכ״הבלשק‬
‫ה ת ר ג ו ס כי לא דינא קמ״ל ה מ ת ר נ ס ויהי׳ כ׳׳א כ ד י נ ו ‪) :‬בז( י פ ת אלהים• ע׳ לחס• וצ׳‬
‫ירחיב כ ב ח ר ג ו ס נראה כהוא על הרחבח הל׳ וכענין הרחב פיך ואמלאהו והוא א״כ‬
‫ע״ד שדישו חז״ל במגילה יפיפיחו של יפח י ה י ה באהלי שם גר׳ פי׳ רש״י כ ס ונראה‬
‫כי הדרש נ ס מ ך על לשון הכהוב יפיפית מבני א ד ם הוצק חן בשפתותיך ועוד‬
‫דרשו במדרש מכאן לתרגום והוא מלשון יפת שהוא על הרחבת הלשון עי׳ כבאור‬
‫הרי״פ ולא אעלים מ א ח הקורא אח הנראה למנ״ד לפרש במלה א ח ת ' ב מ ד ר ש אשר‬
‫נחקשו ב ה מפרשי המדרש והוא בלשון ויקלז שם ויפת אח השמלה אר׳יי שם התחיל‬
‫במצוה תחילה ובא יפת ונשמע לו לפינך ז נ ה שם לטלית ויפת לפיוולא עי׳ מ ת י ?‬
‫מ ה שכתב ע״ש רש״י ובחומש פי׳ שזכו בני גוג לקבורה ועי׳ בהגהת הרד״ל ולדעת‬
‫כולס לא זכיתי להבין מ ה הוא ה מ ד ה כ נ נ ד ה מ ד ה שנשמע לשם ע״כ על ד ע ת י‬
‫ה מ ל ה הזאת מורכבת משתי מילות לפי וואלאוהיא מ ד ה כנגד מ ר ה מפני שנשמע‬
‫לשס ע״כ ז נ ה שנס לשונו ישמע מפני יפיפותו וטי׳ באוהב גר בליקוטי לשון ס ו ר ו‬
‫בסוף ספרו שהוא לשון יפה ועי׳ בערוך מרך וואלי שהביא מלשון ה ג מ ׳ נדרים לא‬
‫וואלו למשרא באחרא דרבי׳ ובגמ׳ מן הצד נ ד פ ס ע״ש הערוך לא יאלי ביו״ד והוא‬
‫<‬
‫י‬
‫ט ע ו ת כי הביאו בערך וואלו בוי״ו ‪:‬‬
‫)י( ב א ר ץ ש נ ע ר ־ הרגם ב א ר ע א ד ב ב ל י וכן הוא בב״ר זו בבל והוא שם ה מ ד י נ ה‬
‫וכן נראה בירמיה נ״א ארן בבל וכן גנונדגאצר מלך בבל משא בבל‬
‫מכל‬
‫חליפות‬
‫שמלות‬
‫‪PU‬‬
‫‪-p‬‬
‫מכל ז ה נ ד ח ה כי היק שש מ ד י נ ה לש שש עיר ובמדרש בלשון כ ב ה נבנה כנו עיר‬
‫א״ר יודין מנדל בנו עיר לח ב נ ו י א י ה י ב י ; ליה והכתיב וירד ה׳ לראות אח העיר‬
‫ח מ ד להון קרין דבתריה ויחדלו לבנות העיר ועיין חוש׳ כשוף שרק ב מ ה מדליקי‪,‬־‬
‫כתבו בשביעות דלא אשכחן בבוש דוכתא עיר ששמה בבל ומלשון הכתוב בדניאל‬
‫)שש ד( הלא דא ה י א בבל רבתא די אנא בניתה נ ר א ה שהוא שם עיר כי לאי‬
‫מציגו לשו! בנק על כ מ ד י נ ה ונראה כי לזה כיון ה מ ת ר ג ש יוכ״ע שתרגש ותהי‬
‫ראשית ממלכתו בבל ־ בבל רבתי ־ וךאיתי בםשד רביד הזהב שהביא בשש סשר‬
‫ג ט פ ש ו ט ‪ .‬שי׳ קנ״ח ס ״ ק ל״ב בשש מהרי״ע ח״ע סי׳ י״א שיש עיר במדינת בבל‬
‫ששם ה ע י ר כשס ה מ ד י נ ה בבל וע״כ אמר שם כי פ ש ט א דקרא מ ש מ ט ט״כ קרא‬
‫ש מ ה בבל ע״ש העיר ו ה מ ה על דברי החושי הנ״ל וכן ה נ ע נ י זה כ מ ה שניס מ א ח ־‬
‫י ז י׳״ל כ א י ן שנער ה־יא בארעא‬
‫י‬
‫הכש גדול כ ש מ ו ב ח ה י מ ח ו‬
‫ד ב י ל לדעתי היא עיר בבל המפורסמת ה ע ו מ ד ת על נהר פרח מ ז ה ומזה למזרח‬
‫ולמעי־ב והיתה עיר גדולה הקיפה מהלך י״ב' פרשאות כ ה ו א מהלך כ״ד שניות ונהר‬
‫פ ר ת עובד ב ה ו נ ה כמו נהר פריט בין ערי כקלאן שהנהר מנביל בין רושיא לוואליכיא‬
‫ועיין בתוה׳׳א להחכס ליי ש ו ו א ק מעה׳יק ירושלים ־ והאריך ג״כ לבאר לשון התרגום‬
‫ולישב קושיה התיש׳ על רש״י ועוד ליבב קובית ה ת ו ס פ ו ת מ ה בהביאו ראיה‬
‫כ נ ג ד רש״י מ ע ש ר ה יוחסין א״י ע י ס ה לבבל וקאמד נמי ע ד היכן היא בבל וכוי‬
‫ואמר ע״ז ולא מוכח מידי דבלאו הכי לכאורה קשיח מ א מ ר רב ‪.‬יוסף סנהדרין‬
‫ק״ט בבל בורסיף סימ! רע לתורה עיין רש״י שס ולענין גיטין ־בעינן בני ח ו ר ה‬
‫שיהיו בקיאי! לשמה הוא גופא אמר גיטין וי״ו לגיעי! ע ד ארבא תניינא דנשרא‬
‫וכן לענין יוחסין א מ ד קדושין ע״א כל שיחסוהו בבל משיאי! לו א ב ה מ י ו ח ס ת‬
‫אלא וודאי לענין יוחסין ובני חורה מיידי מבבל ה מ ד י נ ה ושי' רע להורה היא‬
‫בבל העיר וכן מוכח מענינו גש אנו נאמד מ ה שאמר רב אשי בבל בורשיף היינו‬
‫שנתחלף שם העירית והיא בבל ה ע ו מ ד ח באוויר מנדל ולענין שינה שם עירו ועירה‬
‫אמשל וצפי' הראשון שנתב רש״י מיירי מבבל ה מ ד י נ ה עכ״ל ־־ ולענ״ד ג ס חושי‬
‫ידעו מהעיר בבל אבל דקדקו לומר לא אשכחן בשום דוכתא היינו בש״ס ‪:‬‬
‫מ ר י כ י‬
‫ה ‪1‬‬
‫ו י‬
‫ה ו י ו‬
‫י‬
‫יא ) ב ( כ נ ם ע ם מ ק ד ם י ת ר נ ס מ ק ד מ י ת א י וביוב״ע מ מ ד י נ ח א ובב״ר כאלו ממדינחא‬
‫למדינחא כי נ ס שנערי הוא במזרח עי׳ מ ה שפי' שם ו מ ה כדרכו אבל‬
‫אונקלוס ת ד ג ס בזה עפ״י הפשוט שהוא כמו בחחלה בראשונה וצריך מובן אל מ ה‬
‫הוא תחילה י ונראה כ ה ו א ג״כ על פי מ ה כ ד ר כ י שם וימצאו ב ק ע ה ליי אומר‬
‫ה ת כ נ ס ו כל עוי׳כ לראות איזה ב ק ע ה ולסוף מצאו ולפי זה יהי' לשון מ ק ד ם על‬
‫תחלת נ ש י ע ח ס ואח״כ וימצאו־ ור״נ אמר א ס ללצים הוא ילין ונוי פי׳ כי בתחילה‬
‫חיכף בנשעש וימצאו ו ל י ו ל נ באו ג ״ כ ל ז ק ה ק ו ש י ' נ ש ע ו מ מ ד י נ ה א נמדינחא ־‬
‫ובזה בחד אונקלוש לפרש ע״פ הפשוט יותר ע״פ דרכו ‪ ) :‬ה ( ו־רר ה ׳ לראות ‪-‬‬
‫ו א ח ג ל י ל א ת פ ר ע א ־ ברוב לבון ראיה על הבודא ית״ש י ח ד ג ס בלשון גלי קדש‬
‫פ״כ הוכרח לתדגש בזה וירד לראות לאתפרעא מלשון ירא ה' עליכש ויבפוכ וכן‬
‫בחרגוס א ר ד ה נא ואראה תרגש לפי כענין והדין טלפון ה נ נ ע ק ת כ שש משא״כ‬
‫ב ז ה ‪) :‬ו‪ (.‬ו ע ת ה ל א יבצר י עי׳ שמלה ובב״ר דרשו ג״כ הלשון בלא המי׳ אבל‬
‫בענין אחר ]ורשם ע״ז ידידי מוהר״י גש לפי ראב״ע הוא בלא תמי' ע״ש חייל‬
‫כמזקוני‬
‫‪*8‬‬
‫ח ל י פ ו ת‬
‫נח‬
‫שמלות‬
‫החזקוני ו ע ה ה א ס י ע מ ד ו במקומם לא י ב צ ר מ ה ס ונו׳ ש י מ נ ו כל רצונם ואלא מ א י‬
‫הבה נרדה ונבלה ואז יבצר ע כ ״ ל [ ‪:‬‬
‫פ ר ש ת לך‬
‫) א ( ל ך לך • ג ס בחרגוס לא השמיט לשק לך ונראה שהוא ג ס מדרך הלכו;‬
‫יב‬
‫בארמיח ג״כ כמו בעברי וכמו שהוא בלשון סכחוב ואוזיל לו אז יחהלל‬
‫)משלי( וכ״ה בסרגוס )במדבר כ״ב( אשובה לי • אחוב לי ־ אבל עכ״ז צריך מובן‬
‫בלשון ה כ ה ו ב ה ז ה כי מכל הנזכריה אין ראי׳ כי שס הוא פירושו כמו לרצונך‬
‫א ו לרצוני • אבל בזה שהוא צווי מהכ״י איך יהכן שיהי׳ שלוי ברצונו ונראה שע״כ‬
‫פי׳ רש״י בזה שהיא להנאתך ולטובחך ונראה כי מ ז ה הוא שדרשו במדרש לך השני‬
‫ג״כ מלשון הליכה פי׳ שס בביר פ‪ :‬ל״ט הי׳ ח׳ ולפי מ״ש נראה שהוא מ מ ל ה‬
‫לך שאין לפרש בזה שהוא מדרך הלשון מפני שהוא לצווי ועי׳ עוד ־מה שדרשו‬
‫וא״ה בלא ג ה ן א ב ר ה ס ושמה על דבור ה מ ק ו ס ולמה לא יצא שעדין לא הורשה‬
‫ה ב ‪ ,‬משהורשה וילך כאבר דבר אליו ד׳ ולפ״ז יהי׳ הלשון כמו בכל מ ק ו ם לרצונך‬
‫מ כ ב ר ‪) :‬ב( והי׳ ב ר כ ה • בהרגום ו ת ה א נזברך • בהרגוס יבא הפעל במקום השם‬
‫ה מ פ ש ט בעברי וכן בלשון אח הברכה בהרגוס מברכיא ע׳ מ״ש ש ם ב פ ׳ ר א ה ־‬
‫מ כ ן ב א הביגגי ג״כ בחרגום לשון והי׳ שהי׳ ראוי והוי אבל בלשון הש״י שאמר‬
‫והי׳ • כן הי׳ חיכף לברכה אבל על לשון מברך שהוא פועל לברך לכל מ י שירצה‬
‫גברכו תר׳ כמו ע ת י ד ו ת ה ־ ׳ ‪) :‬ג( ומקללך אאור • ה מ ח ר ג ס השוה לשונו לשון‬
‫ק ~ ה ע ם לשון ארורה א ף כי בלשון קללה כולל ג ס הבידון כמו אלהיס לא תקלל‬
‫ב ה ר ג ם לא ת ק נ • אבל בזה לא יתכן שיהי׳ העונש יתר על ה מ ד ה והלא מ ד ת ט ו ב ה‬
‫מ ר ו ב ה מכי ד ת פורעניות ועכ׳יז אמר הכהוב ואברכה מברכך מ ד ה כ נ ג ד מ ד ה וכן‬
‫ב י ‪ ,‬ח ק נח׳ והודרך ארור י ומברכך ברוך‪ ) :‬ה ( איטר עשו • דשעביז־ו • עי׳ מ״ש‬
‫ובביאשיח רבה אמרו לא נאמר גיירו ללמדך שהוא‬
‫ב ש מ ל ה ) ש מ ו ח לג ליה(‬
‫כ ח י ׳ ו ברחו י וע׳׳פ הפשוט נראה שהוא' לשון קנין כמו עשה לי חח החיל ה ז ה והוא‬
‫כ ‪ ,‬ה ע ב ד י ם ‪ .‬מ ק נ ת כ ס ף אשר נמולו אחו • ועיין ברשב״ס בלשון וישמור משמרחי‬
‫מצוותי ייוקותי ותורות׳ אשר כתב לפי עיקר פ ש ו ט ו ‪) :‬ו( ע ד מקום ש כ ס י תר׳‬
‫א ת ר ש כ ם י לא אתרא דשכס נראה מזה כי לדעתו הוא שם ה מ ק ו ם אבל הרוויה‬
‫כ ת ב כי לא יתכן לפרשו שם ה מ ק ו ם כי לא מצינו שס מקום ירושלים מ ק ו ס ציון‬
‫ו כ ד ו מ ה ע״כ ב ה ו א ב ם האיש ופי׳ מקומו של שכם עכ״ל • ולענ״ד אין ראי׳ כי‬
‫מ ח י ה שהביא מ י ד ו ב נ י ס וציון אין ראי׳ כי לא מצינו מ ה ם ב ס א ד ם אבל באבר‬
‫נ מ ‪ ,‬ח כ ס עיר בשם ה א ד ם כמו ויקרא שם ה ע י ר כשם בנו חנוך יחנן שכן הוא‬
‫בשם כ מ ק ו ם שכס אף כי הי׳ לו להרגם א ח ד א ד ש נ ה יחנן כ ה ו א באמת מפני בלא‬
‫ה י עדין שכם בימי אברהם אלא שהתורה ציינה ה מ ק ו ם שהי׳ אח״כ ב ם ב כ ה ועי׳‬
‫רש״י שהביא הדרש ע ד מקום שכס להתפלל על בני יעקב ולכן לא הי׳ נו לתרגם‬
‫אתדח לבכם )ועי׳ מ״ש הרשב״ס להלן ל״ד ב ׳ ( ‪:‬‬
‫י ג ) ה ( ובין רעי ׳ ובין רעיך ׳ בתרגום חונקלוש בין רעיתי ובין ר ע ו ח ך • נראה‬
‫כי צ״ל בי־״ו רעיות׳ רעוותך וכ״ס ביוב״כ ובפ׳ תולדות רועי גרר ע ם‬
‫רועי יצחר‪ ,‬באמקלוש ג״כ רעויתא לגרר רעוותא ליצחק ומה בתר׳ ב פ ‪ :‬יק שלפני‬
‫זה‬
‫חליפות‬
‫לך‬
‫לך‬
‫שמלות‬
‫‪£‬ץ‬
‫זה רועי מ ק נ ה אברס רועי מ ק נ ה לוט רען בעירי׳ דאברס הוא מפני ה ש מ י ט ה‬
‫ללשון מ ק נ ה והוא לשון פעולה מ ה שא״כ רועי גרר הוא ב ס הרועים בל גרר •י‬
‫) ט ( א ם ה ש מ א ל ו א י מ נ ה י לפי הנוס׳ ב ה מ ו ס שלנו הוא פשוט עפ״י לס־כ אלא‬
‫שהשיר הוי׳׳ו מלשון וא‪-‬מנה • וכן הוי״ו מן ואשמאילה וביוב״ע היא כיש הורן‬
‫והנא לדרומא ואנא לצפונא והוא ׳והר נ ט ן לפי הדרש וז״ל המדרש א״ר יוהנן‬
‫לשני בני א ד ם כ ה י ׳ להש שני כורים אהד של חיטים' ו א מ ן של שעורים א׳׳ל אש‬
‫היכייא דידי כ ע ר י דידך ואס שעדי דידך חיטיא דידי מן כל אחר חיטיא דידי‬
‫ו מ ש מ ע שס ככן כי׳ ה ר ג ו מ ס כמו כמפורש שס אס אה לשמאל אנא ל ד ר ו מ א ו א ס‬
‫אנא לדדומא חח לשמאלה *( עכ״ל • והנה לבון המדרש ב א מ ה קשה מ א ד להבין‬
‫המשל אל הנמשל שהוא אברהם וכי הוא יבא בטקיפין ט ס לוט אחיו אחר אשר א מ ר‬
‫לו אל נח חהי מ ר י ב ה בינינו ־ ואיך יאמר לו כי מן כל א ח ר חיטיא דידי ב ד ע‬
‫המשל • א מ נ ם הוא כי באמה ידט אברהם בההילה כי לוט מתרצה לצפון כי רק‬
‫א ב ר ה ם הלוך ונםוע ה נ ג ב ה ־ אלא שהברירה נהן אברהם ללוט לבחור אם הוא‬
‫י ק ד י ם חהילה לנסוע לצפון או אם הוא אברהם יחחיל נ ס י ע ת ו לדרום ואחריו‬
‫לוט לצפון י וזהו הנדרש מלשון ואשמאלה אין כחיב רק ואשמאילה מן כל אחר‬
‫אנא משמאיל לכהוא נברא כי אניח השמאל פנוי לפניך והנה לפ״ז מ ד ו י ק הוי׳׳ו של‬
‫ואימינה ואשמאילה כי הוא נמשך נ״כ אל בחירחו של לוט א ס רצוט להשמאיל‬
‫מאשר אנכי אימינה וכן ואשמאילה אבל לפי הפשוט הואוייין כ מ י ו ח ד כי לא גחן לו‬
‫הבחירה ר ק לאחד מן הצדדים ומן המובן שישאיר הצד השני לפניו ח ה ט ע ם השמכיח‪.‬‬
‫הואוי״ן באונקלוס י ]וכהב אלי ידידי מחו׳ הרב מוהר״י הנ״ל וז״ל ראיחי דבר‬
‫מ ח מ י ס ברב״ח ח״ל ו א ס הימין כלומר א ס א ח ה רוצה ללכה לדרום ואשמאילה כלומר‬
‫ואשמאיל א״ט כן פי׳ רש״י ז״ל ויש לחמוס הלא כונה אברהם הי׳ ללכה לדרוס כמו‬
‫שנא׳ הלוך ו נ ? ו ט ה נ נ ב ה אבל באור ואשמאילה ואשמאיל אוהך כלומר נ״כ חצכירך‬
‫לילך לצפון • וכן ש מ ע ה י כי ה מ ס אונקלוס ואצפינך פכ״ל רב״ה והנה אם יש בלשון‬
‫חז״ל יצפין ידריס מ׳׳מ בה״א הוא משובש פכ״ל[‪) :‬יא( מ ק ד ם • בהר׳ ב ק ד מ י ת א ־‬
‫מי׳ מיש בלשון ב נ ס ע ס מ ק ד ס לכייל וידידי מוהר״י ני׳ הביא לדונמא מלשון ה כ ה ו ב‬
‫)נהמי׳ י״ב( בימי דוד מ ק ד ם • ולפי מ״ש למעלה כי נהן אברהם ה י ה י ר ה ללוט‬
‫ט״כ הי׳ הוא ה נ ו ס ע לחלקו ק ו ד ם אברהם •‬
‫ך ־ )ו( ב ח ו ד ם ש ע י ר • נ ט ו ר י א י זיל המכלל יופי הוא שם והנפדד ה ד ר בפלש‬
‫א ק והמ״ס לכינוי ו ק ח״א בפוריא לשעיר ובחיוב״ט בטוריא רמיא נ ר א ה‬
‫שדרכו בלשון נוטרי׳ כמו ב ה ר ־ ר ס ‪) :‬ז( כל ש י ח חעמלקי • בה׳ חקלי ־ כי ה ה ״ א‬
‫ב מ ק ו ם יו״ד כמו מלה החנה נ בוזצצון ת ם ר י הר׳ ע ץ נ ד י • מל פי המפורש‬
‫בדברי ה י מ י ם ביהושפט וכ״ה בפי׳ רש״י ובהרנוס רב יושף מל דברי הימים ה ר ג ם‬
‫טל בהצצון ת מ ר בסבך דקליא וכ״ה בזה בב״ר בעץ נ ד י ' ד ה מ ר י א ומי׳ מה׳׳כ שפי׳‬
‫י‬
‫ששם‬
‫—־—‬
‫‪(.‬ו‪-‬שץ המדרש קשה ששינה נצשץ בסוסו מראשיתו ט אמר על לשק וא‪-‬מינה נלשץ לרומא‬
‫וכן היה לו לומר כסופו נמקוס לשמאלה לצסונא ־ וכמו שהוא נהרנוס אונקלוס שלפניט • נלאה כי‬
‫לש? המדרש קולע אל מיקר הדרש שאנרהס רצה לנסוע רק לדרוס ‪ fv‬לא שינה רק נזה מה שאיכ‬
‫בסופו ־ ומה ששינה אונקלוס נאמת לתרנס ימץ ושמאל מ ה נלשץ דדופא וצסונא ולא כמו נלכס‬
‫ואפנה פ‪ .‬ימין אי על שמאל הוא כי שס אץ המטץ על מחוה קעולס וכן נראה ההפרש כי ברוחות‬
‫העוצס נאמר צפון החילה ־ צסינה וגנבה צפון רמץ אתה נראתס‪:‬‬
‫‪30‬‬
‫חליפות‬
‫לך‬
‫לך‬
‫עמלות‬
‫ששם גדלים ת מ ר י ם הרבה ]ומה מנין לשון כרמים לתמרים עי׳ בתרגום שיר השירים‬
‫ש ם [ ואולי יש לפרש לשון גדי מלשון ב ח ג ־ ע״ד שחמר רב פפא אי לחו דרמאי ב פ ר א‬
‫לח אעחרי וחמדו שם פ ם ח י ס קי״ג חמדו בחלוזך לבי סדיא ר ה מ א ‪ ) :‬ט ( א ח ה ח מ ש ה •‬
‫תר׳ לקבל ־ •לא כמו את הראשון שתר׳ ע ם כי בזה הוא לרבותא כי א ר ב ע ה‬
‫) י ( ב א ר ו ־ בארות • ב ת ר ג ו ם בירץ‬
‫ע מ ד ו ל;גד ח מ ש ה וכ׳׳ה בתיוב״ע ועי׳ ר ש ״ י ‪:‬‬
‫בירין כםקן י וכ״ה בלשון המדרש ונראה כי לשון המדרש הוא מלשון אונקלום ובלשון‬
‫משקן ה ו א מפריד לשו; בארות מלשון בורות וכל לשון באד בארמיח הוא בירא ולשון‬
‫ב ו י ה ו א נובא ועל כי לשון בירין בל״ר והי׳ קרוב לעברית בלשון בור הוצרך‬
‫ל ה ו ס י ף לשון מ ה ק ן לפרש שהי׳ כמו ט ב ע חמר ־ ועי׳ שש במדרש בפי׳ הדז״ו‬
‫ז״ל ־‪ ) .‬י ט ( ק ו ג ח ש ט י ם ו א ר ץ • ב ח ר מ ם דקניני׳ • חק; ה מ ת ר ג ם בזה אשר הקשו‬
‫מ מ י ק נ ה ועי׳ מ״ש להלן ל״ע בחרגוס ויקנהו פועיפד ‪) :‬כד( ב ל ע ד י י בחר׳ ב ד‬
‫ם ד א ב ל ו י לפי ה מ ח ר ג ס נראה שהוא כמו בלעדי אישך • אבל לפי הנקוד נראה יוחר‬
‫כתרגומו של יוב״ע שהוא כמו בלעדי א ל ה י ס ״ י ע נ ה את שלום פ ר פ ה שתרגם מ ­‬
‫מיני • א מ נ ם מלשון ר ק אשר שחרי' מדאכלי ולא ה ר ג ם א ל ה י ן דאכלו או לחוד דאכלו‬
‫נ ר א ה כי לא רצה לפרשו שהי׳ זה בלי רשוחו י ולפי החרגוש האחרון חשד ח ד ג ו ס‬
‫על מלח ר ק ‪:‬‬
‫)ב( אדני א ל ה י ם ־ בכל ה ח ר ג ו מ י ס בא בזה כמו בחרגוס שש הוי״ה ־ ועל שם‬
‫הוי״ה אשד בכתוב יחרגם אלהיס כמו שהוא בנקודות אלקיס וקשה ל מ ה‬
‫לא יהיה ב ח ר נ ו מ י ס ה ש ם ‪ .‬א ד נ י כמו שהוא במקרא וכמו שאנו קודאין ג ס בתרגום‬
‫בכל מ ק ו ם שבא בשס הוי״ה • ונראה כי הוא מפני שבלשון הוי״ה הכתוב צריך‬
‫לכווץ על שם אדני אשר אנו קוראים וכן הוא ‪.‬בהפך בשם אדני הכתוב צריךלכוין‬
‫לשם הוי״ה ע׳׳כ ת ר ג ם ה מ ת ר ג ם בשני יודי״ן כמו בשש הוי״ה ואין הפרש בשני השמות‬
‫ר ק שבשם אחד נכתב הויה ושם אדני ה נ ק ־ א הוא בהעלם ־ ובשם הנכתב באדגי‬
‫ה ו א ה נ ק ר א בנגלה ושש הויה בנעלם ונגלה אחריו בניקוד אלהים וע״כ ח ר ג ס אלהיס‬
‫ובהפך ב מ ק ו ה שבא השש אלהיש לבד יתרגש כשש הוי׳ ע׳ מיש באלהיש הראשון •‬
‫וכליש בשש נאדר בקודש בעעש השני יורי׳ ן ויחכן עוך כי השני יודי״ן הש ה א ח ד‬
‫משש הוי״ה הראשון והב׳ הוא משש הוי״ה ה ז ה הבא בנקוד אלהיש והוא להודוח אשד‬
‫הוי׳ הוא אלהיס ועי׳ מ״ש בלשון בצלם אלהיס ובפי ו א ר ח ) ש מ ו ת ו ׳ ־ ב( ובפי ו א ת ח נ ן ‪.‬‬
‫)נ( הן לי ל א נ ת ת ח זרע ־ בחר׳ וולד ׳ לא ככל לשון זרע שחד׳ בנין או בר ־• ובלשון‬
‫וזרע אין לה בת״א ובר א ף כי שם נ ס הבת בכלל ובתיוב״ע בזה בלשו; בר ושם‬
‫בלשון וולד ואולי הוא כמו ה ג ה ה מ ח ד ג ו ס האחרון על הראשון ונצא בזה ־ידי חובות‬
‫כל חשד נחקשו על ה ח ד ׳ שם בלשון וזרע אין לה עי׳ מ״ש שם ־ או אפשר כי ח ד ג ם‬
‫אונקלוש בזה בלשו; וולד מפני שהוא הפך לשון ערירי שתרגם בלא וולד ‪ ) :‬ט ( ע ג ל ה‬
‫מ ש ו ל ש ת ־ נראה כי ג״ל בתדגוש תלת בל״נ ובלשון משולש חלחח בלשון זכר עי׳‬
‫במכלל יופי שהעתיק כן בלשון ה ת ד ג ו ש ‪) :‬י( ויבתר ־ בתר׳ ופלג ־ כמו השש בתרו‬
‫הבתריש וע״כ תרגש לפו; בתווך בשווי ר״ל שחלק אותש ל‪-‬זלק־ש שוויש וביוב״ע‬
‫ה ר ג ם לשו; ויבתר ופסג שהוא כמו ופשק והוא על החתך וע״כ תרגם על בתווך‬
‫}^ץ‬
‫במצעא כי אחדי אשר עשה החתך באמנע ממילא הי׳ ה־לקיש שווים ‪:‬‬
‫)יב( ידו בכל ־ בחרגוס צריך לכולא ־ וכו׳ עיי; בכתב והקבלה שכתב‬
‫כי לפי התרגום ה ו א לעו‪-‬כה ש־ה־ה מ־ש מדיני בעל חכרה נושא‬
‫ונוח;‬
‫‪n v h n‬‬
‫לך לך ‪-‬‬
‫ש ‪ :‬ל ו ת‬
‫טז‬
‫וכוהן עש כל א ז ה ולפ״ז יהיה לשונו לבון ח פ ן כתרגוש )מ״א ה( כל חפציך אבל‬
‫ח״כ יהיה הותר למ״ב תחילה ביהיה פרא ארה וא״כ יהיה־הפך שאיכו מרוצה לכל‬
‫וכן כראה מ ב מ ו ב הב׳ בכל כמו ידך בעורף ובתרגום יוב״ע ירו מתפרעין מבעלי‬
‫יבבוי ונו׳ ואי לא מ ת כ פ י נ ח היא כי צ״ל בלבו; התרגום אונקלוש לבון צריר •‬
‫צרירי; • והוח מ ׳ ב ו ן ב נ א ה ובלשו; הכתוב כי צורריש ה ס לכס או שלבו; צריך •‬
‫צריכין י ה ו א מלבו; כח ויכולת כמו בתרגום )אלקיס לא ידעום( יזבחו לשדיסלא‬
‫מ ‪ .‬ו ס דלית בהו; כרוך פי׳ כח ויכולת ותועלת כמו שהוא בתשבי צריך הראשי; והשני ל׳‬
‫יכו‪,‬ת • ויהיה פדושו כמו הוא יהיה יכולתו לכל י ויד כל ה א ד ם ר ק יכולים להועיל‬
‫לו ־ לא לעמוד כנגדו כדרך אנשי מלחמה לפעמים זה גובר ־ ולפעמים זה גובר י וכל‬
‫גבורת מ ל ח מ ה משולה בכ״מ אל היד כידוע י ובזה יהיה תרגומו כמו שהוא‬
‫בתרגום האחרון שהוא כמו פי׳ מליו ופי׳ ההפוך לפי המכוון • ולפי המוב; כי ה ו א‬
‫יהיה ביכולתו להפדע משונאיו אבל שונאיו יהיו מכוזין ושפלים בעצמם לה־ע לו‬
‫וזהו יהושטי; לאבאשה ליה ושני הוא לשון בזיון כתרגום ויבז ע פ ו ושמ מ ש ו •‬
‫)יז( ה נ ם הלום בתרגום ה כ ר ם ה כ א • ובלשון לא תקרב הלום ת ר ג ם הלנא וני־אה‬
‫כי הוא כמו להנא היינו מ מ ק ו ס אחר ל מ ק ו ם הזה ולכן בא להמשיכו ללשו; אל תחרב‬
‫־ •‬
‫וע׳ מ״ש ג״כ מל לבון ה נ ה בפ׳ ו י ג ש ‪:‬‬
‫יץ )טז( מ ל כ י ע ס י ם ם נ ע ה יהיו • בתרגום דשליטין ב ע מ ט י א • ע׳ מ״ש למעלה‬
‫ב פ ס ו ק ומלכים מ מ ך יצאו כי מפ״י מלת מ מ י ס בזה הובי‪ ?,‬גם‬
‫שש ו כ ן נ ר ח ה שהוסיף בזה הוי״ו כמו ומלכי עפ״י ה נ א מ ר שם ומלכים להורות‬
‫כ ה מ נ י ן אחד ובמדרש דרשו בזה מכאן דרש אברהש והחזיר אח ק ע ו ר ה וע׳ במפרשים‬
‫ב ד ח ק ו בדרש הזה והגאון הרש״ש בהגהתו פי׳ שהוא מ מ ה שלא נאמר בזה ומלכי‬
‫בוי״ו ע״ש • א מ נ ם הנראה לפנ״ד הוא ׳מאשר נאמר לו בפעם הראשון ומלכיש‬
‫ממך יצאו ובזה נ ח מ ר מלכי ע מ י ם ובלשון מ מ נ ה ולא בלשון מ מ ך ע״כ דרש כי‬
‫מ מ נ ה יהיו מלכי ע מ י ם אבל מלכים ה ה ם יהיו ממנו חבל מ מ ז ר ח ו ג ס ל א מ ס ח ב ר‬
‫ליה כי הברכה הראשונה הוא על ישמעאל שכבד נולד לו כי עליו ה י ה ה ב ר כ ה‬
‫ר ק בלשון ובניס משר נשיאים יוליד ולא בלשון מלכים ולכן החזיר את ק ט ו ר ה‬
‫ות‪,‬ד לו וגו׳ ואת מדין ובמדי; מנינו בצכו; הכתוב )במדבר לא ח׳( חמשח מלכי‬
‫מדין ]וע״ל צחות י״צ כי זהו ב ח מ ר המקריב את המדינית לעיני• מ כ ס ו א מ ר לו‬
‫ב ה יתרו מ י ה ת י ר ה לך אלא משוש שהיא מדינית גש זו מדיניה הוא שתלה ה ד ב ־‬
‫ביחוס מדין מפני שבא מ ז ד מ א ב ר ה ם [ ‪) :‬יז( יולד ־ בתרגום יהי ולד • ולא תרגש‬
‫יתיציד נראה כי ע י ק ר ה ת מ י ה ה י ה ח כ ר יהיה נו הוולד בר קימא • ולא על‬
‫כה ה ה ו ל ד ה כמו שאמרו במדרש הזקן אינו מזקין ולכן לא אמר הבן מ א ה שניש‬
‫יוליד כמו שאמר על שרה ובב״ר א״ר י ו ק הלבן וגו׳ יוולד למה ששרה־ ה ב ח ה ש פ י ם‬
‫שנה חלד • כי א ס אין ח י מ ה על הזקן שיוליד אבל הוא אס ישא אשה נ ע ר ה אך‬
‫לזקן מ ז ק נ ה הוא ח מ י ה גדולה ולק־ הביא רש״י ז״ל לשון המדרש אעפ״י שדורות‬
‫הראשונים הולידו בני ת׳׳ק שנה בלשון ה ב ת חשעיס ולא בלשון הלבן מ א ה כ נ ה‬
‫ה נ א מ ר באברהם ‪ ) :‬י ט ( א ב ל ש ר ה א ש ת ך • בתרגום ב ק ו ש ט א • ע׳ רש״י ובנמ׳‬
‫מרובין ל׳׳ב א״ל אבל • ובמשתדל הביא שהוא לשון ברי ושכן הוא בלשון רומי א מ נ ם‬
‫מ מ ה שהבןא רש״י דיל מלשון אבל אשמיס אנחנו עי׳ רש״י שש שהביא מב״ר לשנא‬
‫לרומאי הוא אבל י ב ר ם ‪ ) :‬כ ד ( כהםולו • בתרגום כ ד גזר י ולא אתגזיר שהיה משמעו‬
‫ננ״י‬
‫‪32‬‬
‫ח ל י פ ו ת‬
‫וירא‬
‫שמלות‬
‫פ׳׳י א מ ר י ה אבל בפסוק כ״ה ה י ה ראוי להיוח אהנזר כי הוא נמול ע״י א‪-‬־י־הס‬
‫ו מ מ י צ'׳׳ בלשו! ה ה ד ג ו ס כ ד גזיר על משקל קמיל בלשאצר שהוא כ מ ו א ח ק ט י ל ‪:‬‬
‫פ ר ש ת ויירא‬
‫) א ( ד ר א ואתגלי י עיי! מ״ש )ויקרא מיז( ו ל ה ל ן ) פ ס ו ק ל׳׳ג( וילך ה׳ ש ה ר ג ה‬
‫יףן‬
‫_ ב׳‪-‬שון יקרא ‪) :‬י( ש ל ש ס א י ם • ברוב הנום׳ ב ה ר ג ו ס ת ל ת האין •‬
‫ובי״נ הצה כהוון והכוס׳ ה ז א ה הוא לפי הדרש שהובא ברש״י שהביא שלשסאוה‬
‫נ פ ר ד ו ה הבל הנוס׳ הראשונה היא לפי הפשוט כמי שהוא בנקוד שלש כ א י ס ולא‬
‫ב ק מ י ן ב ׳ ש • וכן הכמ׳׳ך מן כ א י ס • ולפי״ז נראה כי הוא שס ה א י פ ה בארמיה‬
‫כמו ש ה ר ג ה משיריה האיפה ה ד מן טשרא בהלה כהיןוהוא א״כ כמו מ ה ר י איפה‬
‫ויהכן שהוא בטור אפי׳ בהנור אהד)ואולי ט״כ נקראה א י פ ה ( ומיושב בזה קושיה‬
‫הרמב״ן למה ה י ה צריך כ״כ ק מ ה לשלשה אנשיה אבל ה ו א כדי שיהיה ה ה נ ו ר‬
‫מלא וכמ״ש חז״ל ב ה פ ה נאפיה יפה כבההנור מלא ‪ :‬ק מ ח ס ו ל ת י ב ה ר ג ו ס ק מ ח א‬
‫ד ם ו ל ת א • לפ; ה ה ר ג ו ס גראס שהוא כמו זיה שמן ש ה ר ג ס ד ע ב ד א משמא וכן הוא‬
‫בזה ה ק מ ה כחשר ה ו ה פ ס השולה יהד שלא הנהל השולה מן ה ק מ ה והוא כדי‬
‫צ מ ה י ק ן ש‪,‬א ה י ה דרכס לאפוה אה ה פ ה רק מ ה ק מ ה ולא מהשלת כמו שהיה‬
‫ב ב ע נ ה הוב ו ה ק ח ק מ ה והלש • ואמר לשרה שהיא הליש כמו שהוא בכלי אהה‬
‫בערוב ה ק מ ה פ ס הסולת י ]וזהו שדרשו הזיל כתיב ק מ ה וכהיב סלה מכאן‬
‫שחשה עיניה צרה‪.‬באורחים פי׳ הואיל וידע אברהם שהיא רגילה לעשוה רק מ ה ק מ ה‬
‫לבד ולהרים מ מ נ ו הסולה הוצרך לאמור לה ב ה ע ש ה כמי שהוא מ ס הסולח ועייל‬
‫רש״י פ ס ב״מ פ׳ הפוטלים היא א מ ר ה ק מ ה והוא א מ ר סלה ונראה כי לשו; היא‬
‫ה מ ר ה לאו דווקא אלא פי׳ השבה עפ״י דרכה ולכן הוצרך א ב ר ה ס לאמור ק מ ה '‬
‫םולה ועמ׳יש מהרש״א בח״א שם ‪) :‬יא( ב א י ם ביסים • טיכו ע א ל ו י בא׳ משא״כ‬
‫ואברהם זקן• בא בימים היא על בלא א׳ עיי! מ״ש בעו״א כלל ה׳ ציון ה׳ בה־ירה‬
‫וכן כתב סרמב״ן והברהס זק! וגו׳ כי הוא ה ר ה ב ה גבול ה ז ק נ ה ‪) ':‬יט( ל ע ש ו ת‬
‫צ ד ק ה • בהרגוס צ ד ק ת א • הוא שם מ ע ש ה הצדקה אבל ויהשביה לצדקה ה ־ ג ו ם‬
‫זכו וכ ה ההפרש ב ה ר ג ו ס יונהן האמיהי כי בלשי! ועשו צדקה )ישעיה ל ו ( ה ר ג ם‬
‫צדקהא ו ב ס כגוי אשר צדקה ע ש ה כ ע מ א ח כ ו ע ב ד ‪) :‬כ( כי ר ב ה • ב ח ר מ ם‬
‫ם ג י א ת • בלשון כ ב ר באפיקי יהודה דרוש מי נה העיר כי בזה ה ר ג ו ם ס ג י א ה משא״כ‬
‫כי ר ב ה ר ע ת ה ה ד ס בתרגום כ ג י א ה והוא כמו שכתב ר ש ״ י ז ״ ל ב ע נ י ן ו ר ה ל ב א ס‬
‫ע ם הנהן א מ נ ם לפנינו ג ס שם בתרגום כ ג י א ת וגס רש׳יי ז״ל לא ה ע י ר בזה נמ‬
‫ה ט ע ם • נראה כי ג ם שם ה י ה לפניו ה ט ע ס למעלה ועייכ לא הביא שם לשון ה ת ר ג ו ם ‪.‬‬
‫רק בזה א מ ר שזה מ ה ו ר ג ם גדלה ־ ושם לא פ ם ק א ליה ‪) :‬בא( א ר ד ה נ א‬
‫ה ר ג ם על ואראה ואידי! ־ מיי! מ״ש על ־וירד ה׳ לראיה)לטיל י״א( •‬
‫ואראה•‬
‫) כ ב ( עודנו ע ו מ ד לפגי ה ׳ • בתרגום מ ש מ ש בצלו • כמו להל! י״ט כ״ז אחר מ מ ד‬
‫דמשמש מ ל ו ומשם למדו בגמ׳ בפ׳ הפילה ה ש ח ר ' כ י אברהם היק! הפילה השהר‬
‫מ ה צמדי מן הכהוב ה ז ה הראשון נראה שהוא מפני שאמרו כי היקן ס ו פ ר י ם הוא‬
‫זה כמו שהוא ברש״י אבל ה מ ח מ ם ה ר ג ם טפ״י ההיקי! שהקנו השופדיס כמו שהוא‬
‫ב פ ס ו ק השני ולפן ה ר ג ם ג ס שם דמשמש בלשי! הווה ולא דשמש בלשי! עבר עפ״י‬
‫לשו‪-‬ן‬
‫חליפות‪.‬‬
‫ך ך א‬
‫יץ‬
‫שמלות‬
‫לשו; ע מ ד כדי להשווהו חל לשון הכהוב הראשון ולפי הדרש שהיה ט ו מ ד שש ה מ י ר‬
‫שקבע מקוש לתפלה ‪) :‬לג( וילך ח׳ י בתרגום ו א ס ת ל ק יקרא דחי ־ כמו ויעל‬
‫להנן • כי לשון ה ת ו ר ה הוא ע"־ לשון כ״א הבל התרגום ת ר ג ם שני הלשונות בלשו;‬
‫שלילה שהוא הסתלקות הכבוד ולכן הושיף באלה לשו; יקרא אף כי בלשון וירא אליו‬
‫ה׳ לא הושיף ל׳ יקרא כי ההתגלות עצמה ה ו א הכבוד כמו שהוא בל׳ הכתוב וירא‬
‫אליכם כבוד ה׳ וכן ונגלה כבוד ה׳ וכ״ה בתרגום במ״ת וירד ה׳ ואתנלי בלא מלת‬
‫יקרא • ועי מ״ש הרמב״ן ז״ל באריכוח בלשון הכתוב ויזבח זבחים ואמר כי ה י ה‬
‫לאונקלוס בזה דבר סוד וסתר אבל הנגלות לנו כי רק ב מ ק ו ם הסתלקות הכבוד‬
‫הוסיף לשון יקרא ולא בלשון ההתגלות רק באשד יתרגם והנה ה׳ נצב עליו נ"כ‬
‫בלשון יקרא צריך מובן ונראה כי ה ו א מאשר תרגם לשון נצב מ ע ת ד והוא על ע מ י ד ת‬
‫ההתגלות במקומו בלא סילוק ה ו א כמו שהכבוד ע ו מ ד במקומו ועמ״ש)שמות כד יי(‪:‬‬
‫י ^ ן ) א ( ויבאו שגי הםלאבים ס ר מ ח בתד' ועלו י ולא ואתו כמו ויבא יעקב לוזה‬
‫וכן ויבואו מצרימה אולי הוא לרמז על דרש חז״ל בזה כ מ ר א ה‬
‫הבזק כזה שהוא בוזק וכוי ונראה שיצא להם הדרש מפני שנקראו בזה מלאכים א ף‬
‫כי נדמו לאנשים וכאשר נקראו למעלה אבל הוא מפני ההפרש בין ה א ד ם שנכד‬
‫מ ר ח ו ק בעח בואו בטרם ה ג י ע למקום חפצו מ ה שא״כ במלאכים פיבאו פ ת א ו ם‬
‫• בלא ראוה ]וכיוצא בו כ מ פ ה י לפרש בלשון ע ת ה באחי דמלאך דיהושע וכן במנוח‬
‫לא יםח ע ו ל מלאך ה׳ להראה׳ ונו׳ אז י ד ע מנוח כי מלאך ה' הוא ־ לא כבני‬
‫א ד ם חשד אחר הליכחו יראה עוד מאחריו וכן בבואו מלפניו[ ולק ה ר ג ם בלשון‬
‫עלו ש ה ו א על ה כ נ י ס ה שנכנסו פ ה א ו ם ועיין להל; בלשון וכמו השחר עלה אבל‬
‫בתיוב״ע ת ר נ ס בזה ואתו • וע״כ ה ו ס י ף בלשון ויקם לקראתם לשון מ ה ר ע משכנא‬
‫וכמפורש בהנהוח הירושלמי ורהט • ונרחה שראה אוחס מרחוק קודם שנכנסו ‪:‬‬
‫) ב ( סורו • באונקלוס ז ו ת • כמו בפי קרח סורו נ א מעל אהלי האנשים נו׳ א ף כי בזה‬
‫ה ו א ביחס שאליו והיה ראוי לח׳ כלשון אחפני ע׳ רש״י שהביא מהמדרש ובחיוב״ע‬
‫מלה מ כ ה ‪) :‬נ( ו מ צ ו ת אפר‪ • .‬ה ו ס י ף ה מ ה ' היבה לחון • ע׳ שמלה שנראה שהוא ע״פ‬
‫הדרש שהביא רש״י ז״ל כזה פ ס ח ה י ה אמנם באמה לפלא בעיני כי דברי רש יי‬
‫ז״ל ה ו א כמדרש כלשון ע ו נ ו ח שנאמד כאברהם כ ד א אמרח פרס כ פ ס ח ה י ה אבל‬
‫כזה דרשו כע׳׳א מלשון מצה ומריכה ועי׳ שם כמח״כ שכחכ דלא כמ״ד פ ס ח ה י ה‬
‫ולולי דמשחפינא ה״א כי בלשק רם״י ה י ה כחוב לעיל אצל אברהם על לשון ע ו ג ו ח‬
‫מצוה • פשח ה י ה ר״ל כי עונוח פי׳ מצוח כי פשח ה י ה ונלמד מלשון כ כ ח ו ב‬
‫ע ו נ ו ח מצוח הנאמר בפשח מצרים ויאפו אח הבצק עונוח מצוח ואין צורך למ״פ‬
‫בש״ח שס שדחק ב מ ה שלא נאמר שם מצוח כי היה עושה מצה עשירה ל כ ט ד ה א ו ר ח י ם‬
‫אבל בלוע לא מצינו שקיים המצוה אלא שאפה להם מצוה כדי למהר ה א פ י ה וזהו‬
‫שהוסיף כתרגום מלה להון עפ״י הפשוט והמדרש הזה ד א ה א לידן נ י מ א ביה מ ל ה א‬
‫דקשה מ א ו ד מ ה שחלו ה ח ט א במלח כי איך יהכן שעל קליל מלה כ י ס מ ר י ב ה כינו‬
‫לבין אשהו ־ ובפסוק וחהי נציב מלח אמרו במדרש שהלכה אל כל שכינוחי' ו א ו מ ר ח‬
‫להן תנו לי מלח שיש לנו אורחים והיא מכוונה שיכירו ב ה ם אנשי העיר מ ז ה‬
‫נ ר א ה כי ה י ה המלח יקר מאוד ב ס ד ו ם מפני מריפוחו וטוב רוחו כמו שבא בין‬
‫ס מ מ נ י ה ק ע ו ר ה וכמו שאמדו לעניי‪ ,‬מ י ס אחרונים מפני מלח ס ד ו מ י ח ש מ ם מ א‬
‫א ת ה פ י נ י ם והיה כל מאכלס הפשוטים בלא מלח אך לכבוד האורמ־ם אשר ידעו‬
‫‪ :‬כי באשר ה מ ה ב א ק מגוריהם לא יאכל תפל מבלי מלח ט״כ אמר לה הב לאילן‬
‫)ג(‬
‫אכסני׳‬
‫‪:U‬‬
‫חליפות‬
‫וירא‬
‫שמלות‬
‫אכשני׳ קליל מלה והוה ה מ ר ה ליה א ף ה ד א םוניתא ביבא א ה בפי מלפא ה כ א‬
‫וכן ה י ה ה •מבקשה משכנוחי׳ רק מבור אורחיס שלא נ י ב ו לאכול בלי מלח וע״ה‬
‫ה פ ה מלוה בלא מלח כ מ נ ה ג ס וע״כ א ף כי א מ ה שפשח ה י ה כמו שדרשו במדרש‬
‫אצל א ב ר כ ה כליל עכ״ז לא מפני ה פ ס ח אפה מלוה ר ק מפני ה מ ר י ב ה וזהו שאמר‬
‫ה מ ה ״ כ ועל כל סניש ה י ה עונוח מצוח בלי מלח מפני שחשה על המלח ולא ס״ל‬
‫כ ה א י ח נ א לאמר פשח ה י ה ליל כי לא מהכיפה שהיה פשח ה י ה מ ו נ ע מ ה ש‬
‫המלח • והרד״ל והרש״ש חשבו פלי‪ 1‬ששחה רבדיו כי המלח מ ח מ י ן ללא כ ל פ ח‬
‫ה פ ו כ ק י ם ולא נ ר א ה כ; מדבריו ונש כי אין ראיה ממלח סרומיח לפאר מלחא •‬
‫דעפי״ז יחכן כי מ ה כ ה י ח ה נציב מלח ה י ה מ ל ה כ ע ל מ ל ה פל שהביטה לראות‬
‫ע״כ נ ה י ח ה למלח ה מ ש מ א א ח הפיניש ‪) :‬ד( נסבו על ח ב י ת ־ ב ת ר מ ה אקיפן •‬
‫לא ח ר ג ס בלשון ס ח ר עיין מ״ש בפ׳ בהר בלשון אשר לו חומה ס ב י ב ‪ :‬כל ח ע ם‬
‫מכךצח • לפי הנוס׳ ב ח ר מ ש אונקלוס הוא כמו מקצהו ע ס כנוי איל בחיוב״ע מ ס ו פ א‬
‫ב א י ‪) :‬ז( א ל ג א •‪ .‬ב ח ר ג ו ס בבעו כען • נרמה כי הוא שני פירושיה על מלת‬
‫נ א ובחיוב״ע בבעו לא ובחרגוס אל נא יחר ח ר מ ם לא כען אחר שהבקשה ש ס‬
‫מפורשח עיין מ״ש להלן י״ח ‪) :‬ח( א ש ד ל א ידעו ־ בחרגוש ד ל א ידעונון • ה מ ח ו ר ג מ ן‬
‫ה ע י ר אשר לא ת ר ג ם לפי ה מ ל ה כמו וכל אשה יודעת איש וכל הנשים אשר לא‬
‫י ד ע ו איש • א מ נ ם הוא פשוט כי שם הוא לשון ידימה ממש אבל בזה סוף ל ב ר י ה ס‬
‫ואיש אין בארן מוכיח על חחילתם אלא שהוא מלשון והאדם י ד ע וכמו שהוא‬
‫בת״י וזה אין נופל על ה ח ש ה ‪) :‬טו( וכמו ח ש ח ר ע ל ה • וכמיםק צ פ ר א ח ו ח • מלח‪£‬הוה‬
‫נראה מיותרת • ואולי הוא לפי הדרש בב״ר שהיה דבר נראה ממש כמו השחר‬
‫ובאמח לא ה י ה עוד השחר ועכ״ז ויאיצו כמלאכים כחרגומו ודחיקו כדרך אנשים‬
‫לצאת בטלות השחר וזה גראה בכווגח המדרש אמר ליי ב ל אבין א ס יאמר לך‬
‫א ד ם וכו׳ שקרן ה ו א אלא כמין תרחין ק מ י ן דנהורא סלקין מ מ ד י נ ח א ומנהרין‬
‫) ב א ( לבלתי חפכי ־ בתרגום הסיר הכינוי למדבר בעדו ו ת ר ג ם‬
‫לעלמא ‪:‬‬
‫דלא למהפך ויהיה היו״ד נ ו ס ף כמו בלשון מקימי מושיבי ורש" פי׳ בזה הופך‬
‫אני • ועיי; מ״ש בלשון למען שחי אוחוחי אלה בלחס ובשמלה ‪) :‬לח( בן עמי•‬
‫בחרגוש בר עמי ־ ח ר ג ס לבון בן בלשון בר עפ״י דרכו אבל בלשון בני עמון ברבים‬
‫ה ו א ג״כ בלשון בני כי כ; הוא דרכו בל״ר בבנים • ואף כי בשש בנימין עזב השש‬
‫כאשר ה ו א שם נשאר לו השם שקרא לו אביו אבל בח לוט מ ם ח מ א קראה אוחו‬
‫בלשון א ח ר רק ה ה ו ר ה ה ע ת י ק ה אח לשונה ללשון הקודש משא״כ השם מואב שהשם‬
‫קרוב בארמיה ללשו; הקודש ע״כ עז•‪ :‬כלבון הקודש ולא ה מ ס מואבא ע״ד שהרגם‬
‫‪,‬‬
‫אבי מואב אבוהון דמואבאי ‪:‬‬
‫^ )ד( ח ט י נם צ ד י ק • בתרגום אונקלוה ה ע ם ־ וביוב״ע כ ב ר עממ־ן כי פ ל ה מ ל ך‬
‫לבדו נחמד הנך מ ה ‪) :‬ז( והיה • בהרגוס ותיהי ־ ולא ה ר ג ם והשקים‬
‫כי הוא הפך ה מ י ת ה עי׳ מ״ש ה ל י ט הפורנו שהוא מלשון ע ד חיוהש ‪) :‬יד( ויקח‬
‫א ב י מ ל ך ־ באונקלוס הוא בלשו; ו ד ב ר לא בלשון נסיבה כי לא לקח א ח הנא; בידו‬
‫וכן העבד יש והשפחוח אבל ביוב״ע ונשיב ואולי על ד ע ח ו הוא נמשך אל לשו; ויה;‬
‫שהוא לכו; מ ח נ ה וקני; שהקנה לאברהם ‪:‬‬
‫) ט ( מ מ ע ל ל ע צ י ם ‪ .‬ב ח מ ו ס עיל מן א ע י א • לא כאבר ח מ ה מ מ ע ל לרקיע‬
‫בב‬
‫ע מ ש ״ ש ‪) :‬יג( איל א ח ר נ א ח ז • ב ח ר מ ם ו ה א ד כ ר א ח ר א א ח י ד ־ כבר‬
‫כתבתי‬
‫ה‬
‫י‬
‫י‬
‫פ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫וירא‬
‫יךן‬
‫עמלות‬
‫כתבתי בזה במו״א ובלחש אבירים ואח״נ מצאתי בחומש להדוו״ה נ״כ כי אולי‬
‫צייל אחדא אחיר ועכשיו ראיתי בתרגוה יוב״ע האמיתי )יחזקאל ז׳ הי( ר ע ה‬
‫אחת ר ע ה בלשון בתר כמו אחר וכן יתכן כי עפי״ז ח ר ג ס אונקלוש נש בזה‬
‫מלת אחר במקוש אחת ואף כי 'לא יתכן באיל ל״נ יתכן שבא בלשון מ פ ר י ט על‬
‫ה מ י ן ‪) :‬יד( ויקרא א ב ר ה ם שש ה מ ק ו ם ה ח ו א ח׳ יראה • בת׳ ופלח וצלי • ט' שמלה‬
‫אמנש מלת חמן שתרגם בלשון שש קשה כי נראה שקרא כמו שש בקמ״ץ וכן‬
‫המקוש כמו במקום ונראה נ י בא בזה לפרש‪ .‬ט פ ס השם של ה מ ק ו ם משום כי‬
‫שם פלח וצלי והשם ה׳ יראה הוא השם מוריי שהוא כשם מ ר א ה יה וע׳ רמב״ן‬
‫שעל רעתו הוא מלשון מורא שיראו שם את האלקיס י ועור כתב שם מפרקי דר״א‬
‫והוא קרוב לדברינו כי הוא מלשון מ ר א ה שהראה הקב״ה באצבע לאברהם את המזבח‬
‫ו מ ה נ ע י ם לפי״ז לשון ה מ ת ר ג ם ז״ל שתרגם בזה ה׳ יראה וכן בהר ה׳ יראה בלשון‬
‫פלח כמו שתרגם על לשון מוריה פולחנא ‪:‬‬
‫פרשה חיי שרה‬
‫)נ( בני הת־ • בתרגוש בני ח ת א ה • בחמונח מ פ ר י ט ולא כמו בני ישמעאל‬
‫ו כ ר ו מ ה שבא השש ס ח מ י כמו בטברי ונראה שבא להראוח כי‬
‫ח ת הוא הראש בבני כנען עי׳ רמב״ן בלבו! הכתוב וכנען ילד את צידון בכורו‬
‫ואח ח ח כי נידון לא נחשב לנוי לבדו ונכלל ע ם אחד מאחיו וא״כ הי׳ הראשון‬
‫החשוב בכתוב ונשל גויס רבים מפניך ה ח ח י וגו׳ ]ובזה נראה לפרש לשון המדרש‬
‫ר״א אמר כ מ ה דיות נשתפכו ו כ מ ה קולמםין נשתברו כדי לכתוב עשרה פ ע מ י ם‬
‫בני ח ת לומר כי כל המברר מ ק ח ו של צדיק כאלו קייס עשרת הדברים עי׳‬
‫במפרשי המדרש שלא באיו ט ע ם הדבר והסמינוח לעשרח הדברים אבל הוא‬
‫הדבר אשר בני ח ת שהוא ה י ה הראשון במקום עשרה בני כנען והוא במנירחו א ח‬
‫מ מ ר ח המכפלה היי ידו כי־ כל העשרה בניס• וע״כ היי מ ק י י ם מקחו של צדיק‬
‫ו נ נ ג ד טשרה אומות שהובטח אברהם לתת לזרעו ה מ ק י י מ י ם עשרת הדברים‬
‫נ ג ד אלה שטברו ה ם האומות שטברו טליהם ונתקיים טל ידי ה מ נ י ר ה ה ז א ת‬
‫ועיי בב״ר פ' נייח בלשון נר ותושב אנכי אם רצ־תס נ ר ואם לאו מרי ביתא[ ‪:‬‬
‫)ו( ש מ ע נ ו אדוגי • בתרגום בזה ר ב ו נ נ א • בצ״ר כפי המדברים שהם רבים ובפי‬
‫מקץ ויאמרו אליו לא אדני בתרגום בלי יחיד ונ״ה בפ׳ ויגש לא נ נ ח ד מאדני •‬
‫וכיה השינוי הוה נ ס ביו״בע ועי׳ באור ונראה כי התרגום בא רק בזה להשוות‬
‫הלשון אשר שתרגם קבל מננא ע״כ תרגם רבוננא • ואולי ראוי להיות בתרגום‬
‫רבונא ס ת ם והוא כמו האדון כי לא קבלו אותו עליהם ל א ד ו ן ' ר ק אמרו גשיא‬
‫אלהים א ת ה בתונינו היינו שאתה אדון משא״כ שם בפ׳ מקץ הוצרכו לקבל ה א ד נ ו ת‬
‫מליהס בא הכינוי למ״ב אלא שהוא לאחד המדבר ב ע ד ט ל ם בהוא ר ק לשון‬
‫כ ב ו ד ‪) :‬טו( ביני ובינך• בתרנום על מלת ביני בא בא׳ בסוף ולא כמו בכל כינוי‬
‫המצטרף כמו י ת ר נ י ם בני • ברי וכן ביחש שממנו מ מ נ י • מיני לביחש שאליו לו‬
‫לוותי והוא עפ״י הלשון גם בדניאל כי מל מלת• הגוף עצמו יבא מן יציב י ד ע‬
‫אנא משא״כ בכינוים המצטרפים כמו והודפנוני • החיוני וכ״ה בתר׳ בכ״מ‬
‫אני או אנכי בבעברי מתורגם א נ א וכן הוא בלשון בני ה ז ה שהוא יחש ה נ ו ף‬
‫;‬
‫להגביל‬
‫‪3 6‬‬
‫‪-‬‬
‫חליפית‬
‫חיי שרה‬
‫שםלות‬
‫להגביל ולהבדיל בין גוף ה מ ד ב ר בעדו אל גוף חתר יבא בינא בא׳ כ מ ו ב ץ &‪8‬א‪:‬‬
‫) כ ב ( ושני צ מ י ד י ם על י ד י ה ־ וכ״ה בח״א וביוב״ע הוסיף בל׳ י ה ב ע ל י ד ה א •‬
‫כד‬
‫וע׳ רמב״ן שפירש שיהיו על ידיה ולולא דבריהם הי׳ נראה לענ״ד‬
‫כי מלשון על ידיה אין ראי׳ שנחן לה אלא שמושב על לשון ויקח שלקח א ת‬
‫הנזש וחת הצמידים מ מ ק ו ם שהיו מונחיה באמתחתו ושלח אותה לקחת מ ש ם‬
‫וכלשון על ידי עושי המלאכה ע״י אחד משרי המלך ואח״כ שאל אוחה בח מ י‬
‫א ת ונשארו בידה ובזה יהי׳ כמו ששפר ללב; כי אחר ששאלה והוא א ח ר‬
‫שראה כי ה׳ אחו לא לקח מ י ד ה והוא ג מ ר הנתינה — והבן • ולכן לא נאמר בזה‬
‫גזם זהב על א פ ה כמו שהוא בספור שלו לפני לבן ו ב ח ו א ל ‪ :‬ע ש ר ה ז ה ב • בחר׳‬
‫מ ת ק ל ע ש ר סלעין ד ד ה ב א • בנשיאים בפ׳ נשא כ ף אריח משרה זהב ח ר ג ס ג״כ‬
‫מ ח ק ל עשר סלעין והוסיף בלשון ואמר היא דדהב כי הסלעים אשר על י ד ם‬
‫הי׳ המשקל היו של כ ס ף וכן חיוב״ע שם סלעי! דכשף והיא דדהב אבל ב ז ה‬
‫ת ר ג מ ו בשני ה ח ר ג ו מ י ה ד ד ה ב א ה ח ס ולא הוסיפו לחרגם איכון דדהב שיהי׳‬
‫מושב על הצמידים אולי מל ד ע ת ם פי׳ משדה זהב משקלם ־ עשרה ס ל ע י ם של‬
‫זהב ו ה ם הי׳ של אבנים טובות ופ׳׳כ לא נאמר וצמידי זהב כמו נזה זהב ובב״ר‬
‫אמרו ג ס על הנזם שהי׳ בו אבן ט ו ב ה משקל בקע ועי׳ ב ה נ ה ׳ ת הרד״ל שהדרש‬
‫הוא מאשר לא גאמד משקלו ב ק ע אבל א״כ למה לא דרשו כן מל הצמידים ־‬
‫ו נ ר א ה שדרשו כ; מאשר לא נאמר כמו בצמידים נזם ב ק ע זהב משקלו • אלא‬
‫שאין ז ה דבר גדול לפני אברהם שיהי׳ הנזם ר ק מ ב ק ע זהב אבל שהי׳ יבקע‬
‫משקלו ע ם האבן היא יקרה מאוד אבל לא הוצרכו לדרוש בצמידים כי לא‬
‫נ א מ ר ב ה ם ושני צמידי זהב ועפ״י בדרשו שם שהצמידיה הי׳ רמז לשני לוחות‬
‫אכניס ] ו ה ס הי׳ של סנפירין[ היה פשוט אצלה שהיו של אכניס טובות • ובזה‬
‫יהיו דברי ה ת ר ג ו מ י ם כפשוטו אלא שלא מציט בלשון הכתוב שקלים של זהב ־‬
‫ולכן נראה לענ״ד כי הצמידיה יתכן שנעשו מ מ ט ב ע ו ת זהב אשד כל אחד משקלו‬
‫כשקל כ ס ף והי׳ כל אחת מ ח מ ש ה מ ט ב ע ו ת ועפ״י שדרשו במדרש שהם נגד בני‬
‫הלוחות אשר ב ה ם עשרח הדברוח ואף שדרשו שם רק ממשקל עשרה יש יותר‬
‫דמיון אל הלוחות אם היו ג״כ שווים במספרם כמו שהיו בלוחות חמשה בכל‬
‫לוח • וגס טפ״י הפשוט יהי׳ מלח זהב חוזר על החומר שממנו נעשו ו ג ס על‬
‫הצורה ו ה מ ס פ ר ולכן לא נא׳ בלשון הכתוב בזה כמו בנזם ושני צמידים זהב טשדה‬
‫משקלה והדרש ט ה הפשט יחדיו יתאמו וכן לשון ה מ ת ר ג מ י ם על מ ק ו מ ם יבאו‬
‫ש ל ו ם ‪) :‬כנ( מקום לנו ללין • ובפסוק שאחריו ג ס מ ק ו ם ללון טי׳ רש״י‬
‫שהפריד בי; הלשונות וכ״ה במדרש • אבל ה מ ת ר ג ם ח ר נ ם שניהם בלשו; א ח ד‬
‫ל מ ב ת ־ כי עיקר ההפרש הוא במלת לנו שנא׳ בראשון ובשני בלא מלת לכה ועי׳‬
‫רשב״ס ‪) :‬נד‪ (.‬ימים א ו עשור • בתרגום עידן בעידן א ו ע פ ר ירחין ־ עי׳ רש״י‬
‫והוא ע״פ הגמ' )כתובות נ״ז( ועי׳ מ״ש בפי ב ה ד ומשם נלמד עפ״י המפורש‬
‫ב ס ע ד מלאת לו שנה ת מ י מ ה וזהו שתרגש עידן בעידן ר׳ל ה ק פ ת הש‪:‬ה‬
‫עי׳ רחב" נ‪ :‬אכל דיבור השני שפי׳ או עשור יו״ד חדשיס אין זה מלשון ה נ מ ׳‬
‫שם ר ק שאמדו שם אלימא ימים חדי יומי י• משתעי אינש הכי והוא כפיי‬
‫רש״י בזה ואייה ימיה ממש אין דרך המבקשים וכו׳ אבל מ ה שפי' על עשיר‬
‫יו׳׳ד חדשים אי; זה רק מ ה ת ר ג ו ם וצ״ל שנם זה אין דרך המבקשים להחזזיל‬
‫בשנה‬
‫הליפות‬
‫חיי שלה‬
‫׳טמלות‬
‫זען‬
‫ב כ נ ה ולהמעיט על י מ י ם או שבועוח אלא ע״כ שהוא על ירחים • ובב״ר דרכו‬
‫מלשון השב ה נ ע ר ה אחנו ימים אלו שבעה ימי אכלוה • או עשור אלו י״ב‬
‫חודש • ונלע־׳ד כ׳ לשון או עשור הוא קושיה ה י מ י שכן היקשה הדורש לעצמו‬
‫על מ ה שאמר אלו שבעת ימי אבלות ]וע״כ לא ה ע ח י ק יש״י לשון הגמ׳ אילימא‬
‫ימים תרי יומי כי קשיא לי׳ מאיזה ס י ר ה ה״א מ ס פ ר שני ימים ע״כ ה ע ת י ק‬
‫מלשון המדרש[ והרכיב בפירושו לשון חז״ל בגמ׳ ע ם לבון המדרש • וחח״כ‬
‫מצאתי כ ; ' ב נ א ו ר המדרש בס׳ בחי כהונה א מ נ ם בפי׳ רש״י על המדרש שהובא‬
‫נש במת״כ שאמר צי מלשון או דרש לרבוח ע ו ד ב׳ חדשים ־ ?ראה ברור כי‬
‫לא רינה לפרש כן בלשון המדרש ‪ .‬ובבאור הרז״ו כ׳ כי נראה שכן הי׳ נוסח‬
‫רש״י ז״ל במדרש כמו שהובא ‪.‬בחומש וקשה הדבר מ א ו ד להכחיש פי׳ רשי׳י ז״ל‬
‫על המדרש י ג ס שהעתיק המת״כ דבריו ונראה כי באמת לפי הדרש על שבעת‬
‫ימי אבלות לא קשיא להמדרש קושיה ה ג מ ר א משתעי אינש ה נ י כי שפיר קאמרו‬
‫מ ע י ק ר א שבעת ה י מ י ם ואח״כ לבד שבעת ה י מ י ם *( הזכירו את הנותנים לבתולה‬
‫לפרנס א״ע אלא דקשי׳ לי׳ להדורש איכ הי׳ ראוי להיות ימים ועשור וע״כ‬
‫אמדו או‪ .‬עשור אלו י״ב הודש וזה שפירש רש״י כי או בא לרבות עוד שני‬
‫ה ד פ י ס • וע״נ לא זכרו במדרש מלשון ימיס שגא׳ ימים תהי׳ •גאולתו כמו‬
‫שאמרו בגמ׳ שם כי לא נטו מן הדרש שהההילו במלה ימים לומר שהוא על‬
‫שבעת ימי אבלות ולשון המדרש א ו ט ש ו ר א ל ו י׳׳ב ה ו ד ש פ י ׳ אלו מי״ב הודש הראוי‬
‫לה אלא שהם גהרגו על עשרה ה ד ם י ס וכמו ש ת ר ג ם ה מ ת ר ג ם עשר ירחין ‪:‬‬
‫)גז( ו א ל כ ה • ה ר ג ם ו א י ה ך • ולהלן אלך איזיל ע׳ שמלה להלן )ל׳ כ ״ ה ( ‪ ) :‬פ ב ( מ ב א‬
‫ב א ר י כמ״ם‪ .‬מ ב א לפי ה ה ר נ ו ס נמשך אל לשון באר כמו מ ב א מבאר והלמ״ד להי‬
‫היא במקום משד וזהו שתרגם דמלאך ק י מ א והכינוי מלשון ראי איננו למ״ב‬
‫רק ־לתואר כמו אל ר א י ‪) :‬םז( ה א ה ל ה • נראה כי לפי ה ה ר ג ו ם הוא מלשון מנשים‬
‫באהל תבורך כיי כבודה ב ה מלך פ נ י מ ה ועי׳ רש״י ובאור ‪:‬‬
‫פרשהתולדות‬
‫)בג( ורב י ע ב ד צעיר י באונקלוס וכן בהיוב״ע מ ה ו ר ג ם בלשק שעבוד ולא‬
‫כה‬
‫בלשון פלה כי הוא הוזר על מ ה שנא׳ ולאוס מלאום יאמן ואין לאום‬
‫אלא מלכוח ולא יתכן ב ה ס לשון פלח חבל בלשון יעבדוך ע מ י ס ה ר ג ם יפלהונך‬
‫כי כא אחריו לשון וישחחוו לן לאומים פ ח ד נ ם אונקלוס בלשון שעבוד • ואצל עשו‬
‫ואח אחיך ה ע ב ו ד בהר׳ אונקלום תפלח והוא עפ״י ברכהו ליעקב יעבדוך ע מ י ם‬
‫ולעומה וישהחוו לך לאומים הוא שאמר והי׳ כאשר ח ר י ד ופרקח עולו וכמו שחר׳‬
‫ו ה ע ד י גירי׳ ר״לעול מ ל ט ה ו שלא הסי׳ משועבד לו • ו ב ה י ו ב ״ ע ת ר ׳ ג ם בלשון יעבדוך‬
‫עמים‬
‫‪ :‬י‬
‫*( ולשון או לחלק יצא מן הפנט שדרשו כל לשון ימיס שהוא משעש אבלות אנל עשור הוא על‬
‫חדשים הנתניס לבתולה שנים עשר חודש אלא שנתרצו לפחות שני חדשים מהראוי י ונראה שזה ממש‬
‫ההיא ממלא לפרש לשון ימיסעל שני יפיס ממה שלא נאמר בהם מספר שבעה אלא שההרצוגיכ‬
‫להמעיפ ממספר השבעה כענין ג׳ ימיס לבכי' וע׳כ חששו מועפ כי מעופ ימים שניס • וזהו שאמרו‬
‫שם ממי ואימא ימיס חודש הייט נמי מפעם אבלות כמו ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימיס ‪ :‬ועי‬
‫תוכי שם • וקיק למה לא הביאו בגמ' מהכתוב ובכתה את אביה ואת אמה הלל ‪:‬‬
‫‪38‬‬
‫‪,‬‬
‫חליפות‬
‫מ מ י ס וכן ואת אחיך תעבוד בלשון שעבוד ובתרגום ירושלמי שהוא• כמו ה נ ה ו ח נ ג ^‬
‫חדגוש י ו ב י ע ח ר ג ס על יעבדוך ע מ י ס כמו באונקלוש בלשי; יפלחונך ונראה שהוא‬
‫מ פ נ י כי לשון וישחחוו לך לאומים ‪.‬תרגם בלשון שעבוד משא״כ ביוב״ע ת ר ג ם שם‬
‫טצ לשון וישחחוו ויגחנון ‪ ) :‬מ ( י ש ב א ה ל י ם • בחר׳ ב י ת א ו ל פ נ א ׳ בל״י ודש״י‬
‫ז״ל פי׳ לשון אהלים בל״ר אהלו של שם ואהלו של עבר וביוב״ע ג״כ כמו באונקלוש‬
‫משמש בבית מדרשו לעבר וחבע אולפן מן ק ד ם ה' ונראה שמרמז ג״כ לאוהל שם‬
‫כמ״ש בפי נח וישכון באהלי שם אלא שהזכיר רק עבר מפני שהוא האחרון א ח ר‬
‫שם וכן מ ש מ ט מלשון המדרש ב פ ס ו ק ותלך לדרוש א ת ה׳ למדרשו של שם ו ע ^‬
‫וכן בפי זו בלשון המדרש שהוא כפי׳ רש״י ז״ל מדרשו של שם ומדרשו של ע ב ר‬
‫ל א ו ד ו ק א שהיי להם שני בתי מדרשים אלא שבחחילה ה י י ‪ .‬ש ם שם ו א ח ״ כ ע ב ר‬
‫מלא את מ ק ו מ ו ובגמ' )מגילה י״ז( אמרו ג ס כן שהיה יעקב בבית מבר מ ו ט מ ן‬
‫י״ל שנה ועי׳ שם בח״א מ ה ר ש ״ א ‪) :‬לד( ו י ב ז ע ש י ־ בתרגוש ושש • עיין מ״ש‬
‫בלחם ובשמלה ובגמ׳ ב׳יב ע״ז ע״ב ־ ובפירש״י שם הביא על לשון ושט מלשון ה ח ר ג ו ם‬
‫)בשמואל ב' י״ע( ומלוע הקלחני שחרגס יונחן שס אששיחני והוא פלא למה ה ב י א‬
‫מ מ ר ח ק והוא ת ר מ ם ויבז עשו על מקומו ונראה כי בזה רצה לפרש שלשון בזיון‬
‫בזה לא בזיון ממש אלא שהקל בכבודה של הבכורה ולכן הביא מלשון הקלחני ו ע ״ כ‬
‫לא ח ר ג ס שם ה מ ח ר ג ס בלשון בזיון כמו שחרי וחבז לו בלבה ובסרח ובזה מיושב‬
‫מ ה שתפשו בגמ' שם לשון ה מ ח ר ג ס ושט ולמה לא א מ ד ו בפשוט כלשון ה מ ק ר א‬
‫וכזה אח ה ב כ ו ר ה אלא שלא בזה באמח וכמו שנראה מאמרו אח״כ לפני אביו א ת‬
‫בכורחי לקח ־ וע״כ חפשו רק לשון החרגום כזה ושט ־ וכן כחחילה אמר רק ל מ ה‬
‫זה לי ב כ ו ר ה ‪:‬‬
‫כ ן ) א ( מ ל ב ד ה ר ע ב • בתרגום בר ם ב פ נ א ׳ כמו לבד ה ר ע ב וכמו שנמצא בלשו;‬
‫ה כ ת ו ב לבד מ ט ף • לבד מערי הפרזי ־‪ ) .‬ח ( בי א ר ם לו ש ם הימים‪• .‬‬
‫ארי ס ג י א י ׳ כמו למען ירבו ימיכס מ ה שא״כ למען יאריכו; ימיך והארכת י מ י ם‬
‫שתרגם בלשון ה מ ק ר א יורכין ותוריך ונראה כי הפריד בלשון הכתוב בי; מ ק ו ם‬
‫שמושב על ה מ ק ו ס י או שמוסב על הימים עצמם‪ ) :‬י ח ( י כ ש מ ו ת א ש ר קרא לה; אביו •‬
‫בתר׳ די הוד׳ קרי־ ולא דקרא כי בא לדייק אשר בא בכתוב בכ״ף הדמיון ולא בשמות‬
‫בבי אלא שהיי רק דומים׳ לשמות ה ק ו ד מ י ם שהיי קורא להן אביו ־‪) .‬יט( באר מ י ם‬
‫חיים י דמיין נבעין י לא כמו מ י ס חיים אל כלי שתרגם מ י מ ב ו ע • כי שם ה ו א‬
‫על ה מ י ס עצמם שיצאו מן המעין ולא יהיו נפשקין מ מ ק ו ם חיוחס כמו שהוא במשנה‬
‫פ ר ה פ״ח ועיי כאור )ויקרא י״ד ה ׳ ( ־ אבל בזה הוא מושב על הבאר שהוא של‬
‫מ י ס נובעין ‪) :‬לה( מ ו ר ת רוח • מסרבן ומרגזן על מימר • מלשון זה נראה כי‬
‫מפרש לשון רוח מלשון דבור ע״ד שת׳ לנפש חי׳ לרוח ממללא • וכפל הלשון ה ו א‬
‫מאשר מושב על יצחק ועל רבקה ונראה כי לשון מרכזן מ ו ס ב מל רבקה כמו שאמרה‬
‫)להלן כ״ז מ״ו( קצחי בחיי מפני בנות ח ת ‪:‬‬
‫כ ץ )ב( מ ה זה ־ בחרגוס בכל המש׳ מ ה דין • לא כמו בלשון למה זה אשר ח ר ג ס דנן‬
‫וכבר כחבחי בחדגום לשון כ ה כי בעבר מ ח ו ר ג ס דנן ובעחיד ה ו א‬
‫דין כי הוא לשון יוחר מבורר מל׳ מ ן • וכן יחכן בזה כי הוא כמודה באצבע על הציד‬
‫אשר לפניו‪) :‬בז( ריח בני• ברוב הנוס׳ ר י ה א דברי • וכמו ריח בגדיו ריחא דלבושוהי‬
‫משא״כ בלשון ריח שדה ריח חקלא ולא ריחא דחקלא כי בדבר שהוא עפ״י ה ט ב ע‬
‫יחרגס‬
‫י׳׳י^י‬
‫‪1‬‬
‫תולדות‬
‫עמלות‬
‫כ‬
‫י ה ר ג ם ב ם מ י כ ו ה אל הנושא שהוא דבוק ט ב ע י משא״כ באלה הנזכרים בהוא בדבר‬
‫ה מ ת מ י ה ריח בני ריח ה ב נ ד ס • וכ״ה בלשון ה כ ת ו ב ו ה י ד י ס ידי עשו • נגד כידי‬
‫עשו שעירות • ובס׳ יא״ר הביא ג ם על כידי עשו מ ס ו ר ה ה ה ר נ ו ס שהוא קרא והרגוה •‬
‫) ב ם ( ו י ש ת ח ו ו לך ל א ו מ י ם ־ בת׳ ו י ש ת ע ב ד ו ן ־ כי אין לאוס אלא מלכות ותר׳ לפי‬
‫כ כ ב ו ד מש־״כ וישתחוו צך בני אמך תר׳ ויסגדון ־ ועי׳ מ״ש ל מ ע ל ה ) כ ״ ה • כ״ג( •‬
‫א ו ח ־ י ך ארור ומברכיך ברוך • בת״א יהון לוטין יחון בריכין • בל׳ רבים להשוות‬
‫ה‪.‬שון ח מ נ ם לפי תרגומו של יוב״מ והירושלמי ה ו א כמו כל א ח ד מאורריך כל א ח ד‬
‫מ מ כ ר כ י ך • וננ־כ תקן הירושלמי הלשון יהוי כ ב ל ע ס וכן יהוי בריך כ מ ש ה בלשו!‬
‫י ח י ד • )לג( ב ט ר ם ת ב ו א ־ ע ד ל א ת ע ו ל ־ לא ה ר ג ה בזה בלשון ע ב ר כמו ב ט ר ם‬
‫ת־־וא חייהן ה מ י ל ד ת אולי כונתו שעשה כן במכוון ל ה ק ד י ם א ״ ע ע ד אשר לא ת כ נ ם‬
‫ו ה ק ד י ם עצמו לברכה ע״כ נ ה ברוך י ה י ׳ ‪) :‬לד( ב ר כ נ י נ ם א נ י ־ ע׳ מ״ש בלשוו‬
‫כ כ ת ו כ ו‪.‬שת יולד ג ס הוא ומ״ש בלשון ה מ ת ר ג ם על הכתוב כי א ם ברכתני •‬
‫) ט ( ו ה י ה ב א ש ר ת ר י ד י דברי ה מ ת ר ג ם יתפרשו עפ״י פי׳ רש׳׳י ז״ל ו ש ר ת ר י ד‬
‫לפ״ז הוא מלשון אריד בשיחי ל׳ צער ועי׳ באור שפי׳ שהוא מלשון מ מ ש ל ה ' ו ל כ ן‬
‫נ ר ס ה כי ה מ ת ר ג ה מרמז על הנא׳ בתוכחה ו א ס לא ת ש מ ע ו ורדו בכס שונאיכם‬
‫ו י ה י ה ל׳ תריד מלשון לא ת ר ד ה בו בסרך וכתרגום לא תחרוש לא תרדי ובזה יכייב‬
‫צנו המשך הכתוב ופרקת עולו כתרגומו נירי׳ ויהי׳ יפי'• לפי ה ע נ י ן כ א ש י ה ר י ־‬
‫כאשר יהי׳ ה מ מ ש ל ה בידך לרדות אז ופרקת עולו ולא י ר ד ה הוא בך כי כשזה ק ם‬
‫ז ה נופל ובזה יוכנו דברי המדרש ר״י בן חלפתא אומר א ם ראית אחיך פורק ‪V‬‬
‫ת ו ר ה גזור עליו ואת שולט בו מלשון שולט שהזכיר נ ר א ה כי הוא נ ג ד לשון ה ר י ר‬
‫שבכהוב וחוזר על לשון ופרקת עולו וממילא תהי׳ מושל ב ו ‪) :‬לו( א צ ל ת לי ב ר כ ה •‬
‫ב ת ך ש ב ק ת ‪ - .‬עי׳ רש״י שפי׳ מלשון הפרשה וא״כ ה ו א כמו ויצל א ת מ ק נ ה א ב י כ ם‬
‫‪ .‬ה ‪ .‬ן ‪ " .‬א וכתרגומו שם ורש"י שם כ ת כ כ ז ה שהוא כ מ ו ויאצל ) כ מ ד ב ר מ " ח ( ו ש ם‬
‫ה ת ר ג ו ם ודכי ועי׳ רש״י שם בלשון ואצלת מ ן ה ר ו ח ועי׳ כמכלל יופי שהוא‬
‫מ‪.‬שון ה נ ‪ .‬וקרוב כי ה ו א מלשון אונקלוס שבקת פי׳ ע ז כ ת אצלך והענין א ח ד •‬
‫בה׳ כ מ י ן ־ טרש״י שפי׳ נ ח ס על ה א ח ו ו ה לחשוב מחשבה א ח ר ת •‬
‫)םב( םועחם •‬
‫ו ב מ כ ‪ .‬ל יופי הביא תר״א ופרשו מ ר א ה עצמו לך מ נ ו ח ם כאילו אינו מ ק פ י ד ו ה ו א‬
‫מ ח ר ב כדי שלא תשתמר מ מ נ ו ע כ ״ ל ־ אבל כ״ז ר ק לפי הענין אבל לא לקרבו מל‬
‫נשון נ ח מ ה ־ אבל ראיתי ב ת ר נ ו ה יוב״פ שהוסיף על לשון כמין • כמין ו מ ת י ע ט טלך‬
‫ו ה ו א ׳‪-‬שין מצה וזה קרוב ללשון נ ח ם בעברי שהוא לשון ה ר מ ה מ מ ח ש ב ה למחשבה‬
‫ו ה ו א ע״ד פירש״י חך מ ה שאמר נ ח ס על ה א ח ו ו ה להתנכר לך • יותר נראה כ מ ת נ ח ם‬
‫ו מ ת ח ר ט על ה ב כ ו ר ה שמכר וזהו ה א ח ו ו ה שבתחלה הי׳ ה ו א הבכור וגדול באחווה ו ע ת ה‬
‫ה נ ה עשו הוא אחיך ה ו א תלוי בך ולכן א מ ר ה עשו אחיך בשמו ולא אחיך ס ת ם כ מ ו‬
‫ב פ ס ו ק י ם שאחריו • ועי׳ רש״י להלן כ״ז ה׳ על ה כ ת ו ב א ם ‪.‬יעקב ועשו שאמר איני‬
‫יודע מ ה מ ל מ ד י ט • ולפי מ״ש בא ללמד כי ה ו א הבכור וע״כ שלח אותו לבית אחיה‬
‫ו ‪ .‬א א ח מ ב י ועי׳ רש״י בלשון ועיגי לאה רכות שהביא מ ג מ ׳ ב ״ ב ש ה י ו הכל אומרים‬
‫שני בנים לרבקה ושהי בנוה ללב; וכו׳ ויתכן אשר בקנותו א ת הבכורה זכה כ ס ו ף‬
‫ג ה בלאה הבכורה ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫אשר‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪W f i , I ? n‬‬
‫פרשה ויצא‬
‫שםלית‬
‫כךן)יג(‬
‫א ש ר א ת ה ש‪,‬־כב ע ל י ה • בחומש הנדפש כנ״פ הרוו״ה ראיחי בכוש׳ התרגוש‬
‫ד א ח שרי והיא ישרה בעיני מאוד וכמו שהוא בחדגוש ושכבתם‬
‫ואין מחריד • והשרון • אלא שלא‪;.‬אמר ב א מ ח בלשון שוכן הוא לשון מליצה ומשל כי‬
‫כל ה א ק יהי׳ ה ח ח י ו וזהו שאמרו מלמד שקפלה הקב״כ אח כל א״י ו כ ו ׳ ‪ ) :‬ב ב ( ו ה א ב ן‬
‫ה ז א ת וגו׳ י ה י ה ב י ת א ל ה י ט ־ בחר׳ ת ה י ד א ה י פלח • בעברי לשון י ה י ה הוא‬
‫לשון ה ח מ י ו ה ח ר מ ה מכפכו ללשון נ ק ב ה על האבן עפ״י מלח הזאח א מ נ ם ב ה ע ח ק ח‬
‫רש״י לשון החר׳ נראה שלא הי׳ ר ק א ה א פלח ולא בלשון תהי וע׳ ביוב״ע‪:‬‬
‫)ב( ישקו העדרים • ישקו; עדריא• בש׳ כרמי שומרון להרב רפאל ק י ר כ ו נ ה י ס‬
‫כט‬
‫ראיחי שהביא ב ה ע ר ה ע״ש ח כ ם אחד מאוהביו וז״ל בטש׳ ישינות מ ד ו ק ד ק ו ת‬
‫של ח״א הוא משקין עדריא וכן ונאשפו שמה כל ה ע ד ר י ם • עדריא אבל עדרי הצאן‬
‫ח ר ג ו מ ו ע־רין דע} • ולפי חרגומו אין ה פ ד ר י ס ט ע מ ו על הצאן אלא הוא שש האומן‬
‫ש ה ם מ נ ה י ג י הצאן ובאמת פי׳ י פ ה הוא ה מ ח י ש ב ו א י ן צורך לומר שהוא מ ק ר א‬
‫קצר עכ״ל • ונראה כי לפי הנוש׳ הזאת הוא הנקוד עדריא מ ה נ פ ר ד ערר על משקל‬
‫ח מ ר • גמל • כ פ ן • אבל לפי הנוש׳ שלנו ע ד ר י א • " י י הוא רק " ש י ׳ ה י ד י ע ה‬
‫־ ' בן נ ח ו ר ‪ -‬י ש לדקדק שלא הוסיפו‬
‫שמוסב על עדרי הצאן ה נ ז כ ר י ם ‪ ) :‬ה ( לבן‬
‫ה מ ת ר ג מ י ם לחרגס בר בריה דנחור כי הלא לבן ה י ה בן בחואל ובלשו; לוט אחיו‬
‫ה ו ס י ף וח׳ בר אחוהי וע׳ רמב״ן ־ ובב״ר שו״פ וירא ריב״ל אמר הוא לב; ה ו א ק מ ו א ל‬
‫ו ה ו ח מדכתיב בזה בן נ ־ ו ר ועי׳ ביפ״ת כי מפני שבשואל לא הי׳ לו בנים לקח את‬
‫אחיו קמואל להיות בן ביתו יורש אוחו ונקרא בשש בנו )ואולי השם לבן נקרא‬
‫ע״ש שלקח לו לבן( ועי׳ מ ה שדרשו שם בשם ק מ ו א ל ש ק ש כנגד אומתו שלאל‬
‫ו ע י ׳ בפי׳ הרז״ו שהיא עפ״י ה ג מ ׳ ס נ ה ד ר י ן לבן הוא כושן רשעתים • ]ואי לא‬
‫מ ש ת פ י נ א ה״א לדרוש לטובה שקס כ נ ג ד אומתו של אל הוא מלשון אעשה לו עזר‬
‫כנגדו כי בנותיו הלא ה מ ה ה א מ ה ו ת ובמדרש פ׳ ע״ד פ ג ם בלהה וזלפה בנותיו ה י ו ‪:‬‬
‫ז‬
‫‪:‬‬
‫ל ) א ( מ ת ה א נ כ י • בתר׳ מ י ת א א נ א • בתיוב״ע הוסיף לפרש היך מ י ת א אנא חשיבא‬
‫והוא כמו בפי׳ רש״י;מי שאין לו בנים חשוב כ מ ת והוא מב״ר א מ נ ס‬
‫צפי הכיע״ס שהוא בח׳ ה י ה נראה שהוא לשון עחיד ולכן לא יבא ה ט ע ״ ס כמו‬
‫וכמו שכחב רש״י ז״לההפרש בין בלשון‬
‫ב׳שון מ ח ה עלי רחל ש ת ר ג ם מ י ת ת •‬
‫ו ר ח ‪ ,‬באה • ללשון והנה רחל בחו באה שהביא משינוי לשון התרגום וצי׳ רשבי׳ם‬
‫ובאור ‪ ) :‬כ ב ( ויזכור • ת ר ג ם ו ע א ל ד ו כ ר נ א י ולא כמו שתרגם בכ״מ ודכיר ועי׳ מ״ש‬
‫בעו״א כלל העשירי ציו; ד׳ אלא שבזה לא ת ע ל ה ארוכה להשיר ההגשמה כי א ץ שכחה‬
‫לפניו יח׳ שמו כי אש הי׳ גש מ ח ר נ מ ו בבינוני ודכיד יקשה ולמה זה לא ילדה קורס‬
‫צזה ע״כ המשיך אל הנא׳ אחריו וישמע אלי׳ כלומר שעלה י זנרונה לפניו ית׳ לק‪-‬־ל‬
‫ת פ נ ח ה והקב״ה מתאוה לתפלת; של צדיקים ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫)לט( אנכי א ח ט נ ה • בתרגום כ ד ח ו ה ש נ י א • ע׳ מ״ש בלחם אבירים כיל‬
‫לא‬
‫מלת נפרדח שברש״י א מ נ ם אחר כן ראיתי כי בביש הוא בלשו;‬
‫רש י ז"‪ .‬בכל הדפוסים ותחת נפרדת צ״ל נ פ ק ד ת מלשון ולא נפקד שהביא שם וחש־ו‬
‫בדפוש הקו מ ה ק י ץ והדפיסו בר׳ וזה ברור ‪ ) :‬ס ב ( לולי ביו״ד • בתרגום אילולא• כ מ ו‬
‫בצבי! <ו‪.‬א בח׳ להל; מ״ג יו״ד ועי׳ בתו׳ מנילה כ״א ככתבו להפריש בי; אלמלי ביו יד‬
‫צאצמנא בא׳ ונ״ע בכוש׳ המדויקיש ‪ :‬אלתי א ב י וגו׳ • וכן בלשו; אלהי אבי בעזרי‬
‫במות‬
‫ח ל י פ י ת‬
‫ויצא‬
‫‪3‬א‬
‫עמלות‬
‫) ב מ ו ח י״ח י ׳ ( לא הוסיף מלה מ י מ ר א כ מ ו ב ה ו א כלבון א ס יהי׳ אלהים עמדי‬
‫וכן מ ב ו ן ח ‪ .‬כ י ה עמך למעלה• כיח כ״כ חולי הוא במקוס שנשמך אל מלח אבי‬
‫כ ש מ י כ ו ח ב ה ו ח מורה על ה ד ב י ק ו ח ב נ ק ר א שמו עליהם והוא ה מ נ ח ה פדכייח לא‬
‫ננרך ״ ב ו ן מ י מ ר א ב ה ו א כינוי על ה ה ב נ ה ה כמו שכתב הרי״ע ז״ל • ) ב מ ו י צ ה ה ׳ •‬
‫כ ת ר נ ו ש הושיף לבו; מ י ס ר א כנ״לובתיוב״ע בא בהתפעל ובלא י מלח מ י מ ר ח ו‪-‬ב׳ה‬
‫•משו! וישקף ה׳ על מצרים ג ס בח״א ואםתכי )שמוח י״ד( בלא לשון מ י מ ר א ועי׳‬
‫פי^ רש״י שם שהביא מלשון ב ד ה צופים ב ה ו א לבון ה ב ע ה וקשה ק נ ה ח ב ר לח ה נ י א‬
‫מ ׳ ש ו ן ה ה ר ג ו ם בזה שהרגם יסך ונראה מ ז ה כי מ ל ה י צ ף ו כ ן יסך שבתרגום י ח נ ן‬
‫^ ה ו ח ‪-‬בון ה ג נ ה מלשון ס ו כ ה ולא לשון ה ב ע ה וע״כ ה ו ס י ף לשון מ י מ ר א וע״כ‬
‫הוצרך רב״י ׳ ה ב י א מלשון שדה צופים אבל לפי היוב״ע הוא ג״כ בזה לשון ה ב ע ה‬
‫ע כ ה ר ג ם מ ב ו ן התפעל ובלא מ ל ה מ י מ ר א ‪) :‬ננ( א ל ה י א ב ר ה ם ואלהי נ ה ו ר‬
‫א ל ה י א ב י ה ם ־ בתרגום א ל ה א ד א ב ר ה ם וכן כולם ־ במאיר נתיב כחומש עזרת‬
‫ה ס ו פ ר נתקשה בזה אשר לא ת ר ג ם באלה האחרונים בלשון דחלתא כמו שתרגם‬
‫צמה ג נ ב ת את אלסי ובמים מפורש שהשמות האלה ה ס חול עכ״ל ונ״ה בב״ר אלהי‬
‫ח ב ר ה ס קודש ואלהי נחור חול • אלהי אביהם קודש וחול ־ ולפי ע נ ״ י מ מ ה‬
‫ש ת ר ג ם בנשון למה גנבח א ח אלהי‪ .‬בלשון דחלהא אין ר א י ה לאלה השמות כי שם‬
‫אבל ג ס‬
‫כ ו ח ע ל ה ת ר פ י ם וא״כ הוא כמו אלהי כ ס ף ואלהי זהב שתרגם יחל!‬
‫ב ח ‪ .‬ה י נחור וליש באלהי אביהם ה ו א אין חוזר על מ ע ש ה ידי א ד ם אלא על אלוהות‬
‫שהשיגו כ ‪ .‬חח ד לפי ד ע ת ו ו א ס כי לא הכירו את אלהי א מ ת כמו ב ה ו א ב א ב ר ר ס‬
‫שהכיר א ת בוראו וע״כ ה ם חול ר ק נ ג ד הקודש ע״כ לא נ ג ע ב ה ם ה מ ת ר ג ם ז״ל ‪:‬‬
‫וגדו‪.‬ה מ ז ה מציגו ב פ ר ע ה שאמר אחרי ה ו ד י ע אלהיס אותך ו ק איש אשר רוה‬
‫ח ׳ ס י ס כו שתרגם בשם ה׳ כדרכו ואין ס פ ק כי אלהים קודש הוא ועוד גדולה‬
‫מ ז ה מ ש ו ן ה כ ת ו ב עצמו אצל אכימלך ראו ראיתי כי הי׳ ה ׳ ‪ .‬ע מ ך שכא כלה״כ כשם‬
‫ה ו י ״ ה ח ף שלא ידעו את ה׳ כ א מ ת אלא בהזכירו איש לפי השגתו אלא שהתורה‬
‫ה ע ת י ק ה את לשונם לפי שהוא כ א מ ת קודש והלא ג ס באבותינו מצינו כי ושמי ה׳‬
‫לח נ ו ד ע ת י להם שלא ידעו ר ק כאל שדי עי׳ מ׳׳ש שם • ו ה נ ה כא כ ז ה מ ל ת‬
‫ישפשו כל״ר ו ל י ה בלשון ה ת ר ג ו ם ועי׳ כב״ר פ׳ א׳ סי׳ זיי״ן ושם פ׳ ח׳ סי׳ ני׳‬
‫פ׳ ^"מ סי׳ ד׳ ולא הזכירו מן לשון ה נ ת ו כ ה ז ה שאמר ישפעו א ח ר אשר ס ו ף ס ו ף‬
‫ח ‪ ,‬ה י ס קודש יחיד ה ו א א מ נ ם א ח ר אשר ה ו א חוזר על ד ע ו ה נפרדות ו ה ב נ ו ת ב ו נ ו ה‬
‫יבא הלשון לפי ה ד ע ו ת לכל א ח ד כפי השגתו ועי׳ מ״ש בל׳ הכתו•‪ :‬ויהי כאשר התייו‬
‫א ׳ ה י ס אותי מ ב י ת אבי )לעיל ל י״ג( ובספרי עו״א כלל א׳ ציון כ׳ ו ב ה ע ר ה‬
‫ש ם ‪) :‬נד( ויקרא י ע ק ב לאחיו י כת׳ ל א ח ו ה י י וביוב״ע לקרבוי דאתו ע ם לב!וכ"ה‬
‫כפי׳ רש״י לאוהביו ולמעלה ויאמר י ע ק כ לאחיו פי׳ כניו עפ״י הב״ר כי לא יתכן‬
‫שיאמר לאוהביו לקניו אבנים ו ל ה שש ביוכ׳׳ע לבנוי אבל אונקלוש עזב נ ם שם‬
‫מ ש ו ן ה כ ת ו ב אולי הוא מ פ נ י שעל ד ע ת ו יוכל להתפרש נ ם שם כמו בזה על‬
‫קרובי לבן ויהי׳ פי׳ ויאמר י ע ק ב לאחיו ־ לאחיו של לבן ו כ ז ה י ד ו ק ד ק מ ה‬
‫ש ח מ ר לבן כ פ ס ו ק י נ״א והמציה אשר ידבתי א ף כי ה ו א לח הי׳ מלקני ה א ב נ י ם‬
‫ועי׳‬
‫כאוד ‪:‬‬
‫קגינהי‬
‫‪4 2‬‬
‫ח ל י פ י ת‬
‫פלשה וישלח‬
‫שמלוין‬
‫ק ט ו נ ת י • בתרגום זעירין זכותי • עיין רש״י יהוא טפ״י ה נ מ ר ח כ ב ת ל״ב‬
‫לב)יא(‬
‫וכ׳ הרש׳׳א בחדושי אגדוא כי גם לפי התרגום מלת קטונתי על יעקב‬
‫ע״ד כי קטן יעקב ודל • אלא ש מ ע ו ט הזכיוח הוא בכח ה מ א מ ר ע כ ״ ל ‪) :‬יב( א ם‬
‫על בנים ־ בחרגום ג״כ בלשון ע ל ־ וע׳ באור שכחב כ ה ו א כ מ ו ע ם הבנים כ ט ע ם‬
‫ויבואו האנשים טל הנשים ולא שחם על צאן לבן אבל משינוי לבון‪.‬המתרגם כלא‬
‫ה ר ג ם בזה בלשון ע ם כמו שס וכן ה ו א בחרנוס לא ת ק ח ה א ס על הבנים נ ר א ה‬
‫כי בא הלבין על יותר על רגשות הנפש והתעורורות רחמנות וכ״ח אם על בנים‬
‫רוטשה בל׳ על)וכג׳ מ״ש דברים כ״ב(‪) :‬יג( כחול הים ־ בתר׳ סניאי; • וכן כלבון כ ע פ ר‬
‫ה א ר ן • אכל כלשון ככוכבי ה ש מ י ס ‪ .‬ל א הוסיו> לשון םגיאין כי שם ל א ל ע נ י ן ס ר ב ו י‬
‫לכד נמשלו רק לרוממוח ה מ ע ל ה ג״כ וכמו שהוח כמדרש ‪) :‬יד( ‪ p‬ה ב א בידו • כה׳ ‪p‬‬
‫•דאייתי • כמו מאשר הביא טי׳ מ״ש כאוג״ר שמוח י״ח ט״ז ומ״ש כלחם אבירים ‪:‬‬
‫) ב א ( א ב פ ר ה פניו ־ תרגם לרוגזיה • ואח״כ אראה פניו הרגם אפוהי ככינוי ה ר כ י ס‬
‫כמו לשון פניו כעכרי כי פני ה א ד ם מ ב ח נ ה לפי פניוחו מכא״כ כלשון ישא ה ׳‬
‫פניו לפי כ ה ר ג ו ס אשר נמצא אצלינו על ה״כ הוא בלשון שכינהיה אף כי בא ג״כ‬
‫הכינוי בל׳יר כי ג ס השכינה כביכול ה ו א על כל הראוי לכשרוה שכינהו עליו איש‬
‫לפי ערכו בקודש ‪ ) :‬כ ה ( ו י א ב ק א י ש • היא גברא • כמו בשלשה אנשים ד א ב ר ה ס‬
‫שהרגם גוברין וכן הוא בה״י ה א מ י ה י )יהושע ה ( וירא והנה איש ־ גברא • כי‬
‫לפי הענין מובן שהיו מלחכים אצא שבחחילה נדמו לו כאנשים • ובח־וב״ע בזה‬
‫יכן באברהם ה ו ס י ף והרגם מלאכין ב ד מ ו ח נוברין וכן בזה מלאכא בדמוח גבר‬
‫ונראה כי על ד ע ת ה מ ת ר ג ם ה ב י ן יעקב בתהילה ב ה ו א מלאך וכמו שאמר שם ־ששאל‬
‫ואמר לו הלא א מ ר ת לעשרא וכו׳ אבל לפי תרגומי של אונקלוס לא הבין יעקב ע ד‬
‫אשר אמר לו שלחני כי עלה השחר וכ״ה מפ׳׳י המדרש שנדמה לו כרועה • א ו‬
‫לארכי ל י ס ט י ם ‪) :‬כו( ו ת ק ע כ ף ירך • תרגם ו ז ע פ ת י י ר כ א • עי׳ לחס ונראה שהוא‬
‫טל ד ט ח רב נחמן בר יעקב במדרש פרשה מ מ ק ו מ ה וכמו שפי׳ רש׳׳י ז״ל מן‬
‫ו ח ק ע נפשי וכן בחרנוס וינועו )שמוח כ ע״ו( וזעו וע״כ נקרא נ י ד הנשה שנשה‬
‫מ מ ק ו מ ו כפי׳ רש״י שם‪ ) :.‬כ ט ( בי ש ר י ת ע ם א ל ה י ם ־ אונקלוס ח ר ג ה ארי ר ב א ת‬
‫ק ד ם ה׳ • עשה מן הפעל שם תואר וביוב״ע ארי אחרבבח ע ם מלאכיא ד״ד • ונראה‬
‫כי אונקלוסילא רצה לפרש שס אלקיס זה אל המלאך כמו שהרגם להל; כי ראיתי‬
‫אלקיס כי בזה שהוא דברי המלאך עצמו לא יחכן שיכנה א ׳ פ בשם הקודש משא״כ‬
‫שם שהוא דברי יעקב וע״כ הוכרח לתרגם מלת שרית כמו שד אתה ק ד ם ה ׳ •‬
‫אבל ה מ ת ר ג ם השני שתרגם ם ס אלקיס על מלאך אלקיס וחרגס ע ם מלאכא ד״ד‬
‫פ ״ כ תרגם לשון• שרית כמו פועל‪.‬אתרככת ובמדרש דרשו על כי שרית על זיו אקונין‬
‫של יעקב שחקוקה ככםא הכבוד וראיתי כ ה ג ה ת הרש״ש שאמר אולי דרשו שרית‬
‫כ מ ו צריח בחלוף זםשר״ץ ואמרתי להוסיף על דבריו כי יתכן לפי זה כי ה ש ם‬
‫ישראל הוא ג״כ כמו יצד־אל מלשון הכתוב ‪.‬עש זו יצרתי לי וכ; יהיה לבון ה ת ר ג ו ם‬
‫ארי רב א ח כעני; הנמצא בלשון מז״ל אנשים הללו אנשים של צורה ה ס ובל׳ ה מ ד ר ש‬
‫פ׳ ס״ח ישראל אשר בר אחפאר אח הוא שאיקונין שלך ח ק ו ק ה למעלה ‪) :‬לג( ויזרח‬
‫לו ׳ בחר׳ ג״כ ו ד נ ה ליד‪ • .‬ע׳ רש״י מ ה שפי׳ על פי הפשוט לבו; בני א ד ם ה ו א‬
‫ובחיוב״פ ודנח ליה שמשא קדם זימניה והוא ע״פ הדרש שהניא רש״י ־ לצרכו ו ה נ ס‬
‫יש להבין בפירכ״י שהביא מ ה שפי׳ על פי פשוטו אחד שפירש לבו; והוא צולע ה י ה‬
‫צולע‬
‫הלי‬
‫־‬
‫ות‬
‫יישלח‬
‫ששלות־‬
‫ב‬
‫כ‬
‫צולע נשזרחה השנ!ש • ו ל ח •נלשון ויזרח לו במקוש שהניח הדרש ונדחה כי לשי הדרש‬
‫קשיח ציה שהיה דחוי ויהי צולמ כיל ידינו ויזרח לו השמש לרפאותו • ע״כ פירשו‬
‫ע ; נ י פשוטו נ י נחשד זרחה לו השמש וההחיל ללנה הרגיש כי צולע הוא ונ״ה •ניוב׳׳ע‬
‫חך‪ .‬שהביא הדרש ה ו ס י ף לתרנס ושרי לכייילא והוא מעלע על ירכיה •‬
‫) ב ( ר א ש ו ג ה • בחרגוה ק ד מ י ת א • לא כמו שחרגס בלשק הכתוב ראשונה יסער‬
‫ב ק ד מ י ח ח בבי כמו בראשונה ע׳ באור ונראה כי לכי ה ח ר ג ו ס הוא כיל ק‪-‬־יעת‬
‫כ מ ק ו ס כמו שורה ראשונה י ואחרון אחרון חביב והוא כעניז ויחז אח ה ע ש ל ־ נ י‬
‫מ ח נ ו ח וגו׳ אה יבא עשו אל ה מ ח נ ה ה א ח ח ונו׳ וע״כ ה ע מ י ד להש כ ס ד ר ו ק י נ ג‬
‫‪ ,‬ה ס ח ח מ ק ו מ ס וע־פ זה נראה לענ״ד בלשון המדרש ר׳ לוי אמר יש בי נ ח‬
‫לערוך מ ‪ -‬ח מ ה וכיון ד מ כ ח זימנאויחץ א ח הילדיס א מ ר כ ל א י נ ש ואינש ד כ ו ו ח י ה‬
‫ה ק ו ס ל י ה ובילקוט הני׳ זכוחיה ולפ״ז א מ ר מ ש י ש להגיה בלשון שצ״ל דכווהח מלשון‬
‫דכי תר זך חבל ח ס בזכותא תניא למה ה י ה ל ס ״ ע מ י ד ח ס בדרך ה ז ה • ולכ•‬
‫» ‪i v‬‬
‫נרחה לענ״ד כי בלשון כמדרש צ״ל דוכתא ת ק ו ס ליה היינו ק ב י ע ח מקןמן‬
‫גי׳ הילקוט בלשון זנותיה ע״ד שאמרו חז״ל כל הקובע מ ק ו ס לתפלתו אלהי א ב ־ ה ס‬
‫בעזרו י וע״כ קבע מ ק ו מ ס להתפלל כ״א במקומו וזכותו ת ע מ ו ד לו והוא ע״פ המפורש‬
‫ב‪-‬שון הכתוב )לב י׳יח( ו י ח ן א ת ־ ה ע ס ושס מפורש שאחר כן התפלל אל ה׳ ואמר‬
‫ה נ ‪ /‬נ י נח וגו׳ וט׳יש במשל דר׳ לוי בסופו וכיון דמטאי תמן אמר אנשית כולהון אלא‬
‫כצ ח ד וחד יפייס על נפשיה כך יעקב אבינו ר׳ סימן אומר יש בי כח לעמוד בתפלה‬
‫וקשה והיכן מוזכר בזה לשון הפלה או מ ל ח מ ה אלא שנלמד מלשון ויחז הראשון‬
‫ובמו ב כ ו ה בפירוש כרז״ו י‪].‬וזכו ההפרש בין לשון ד ו נ ה א ללשון‪.‬אהד ש ב ת ר ג ו ם •‬
‫ן ‪:‬‬
‫ה‬
‫‪P‬‬
‫כמו שכומ תדגוס מ ש ל י ) כ כ ו׳ כז כ י ( ע ד תרגומו שס יג ני׳׳ו[‪:‬‬
‫ל ך )יג( ב מ ר מ ה ה ד ג ס ב ח ו כ מ א • וכן בא אחיך במרמה וכן בת״י ויעשו ג ס ה מ ה‬
‫ב ע ר מ ה ) י ה ו ש ע טי( בחוכמא ואונקלוס הר׳ ב ע ר מ ה שמוה כ״א‬
‫<‪-‬נכ‪/‬ו ו ‪ ,‬כ ן ‪ .‬ה מ ס ה ב ר שעשו ה מ ה ר ג מ י ס ושינו אה הלשון מפני כבוד ה א ו מ ה ואבוהיו‬
‫כמו שהוה בנתיב השלשה עשר בס׳ אוהב גר אלא שעיקר לשק מ ר מ ה או ע ר מ ה הוא‬
‫ה ת ח נ מ ו ה מ ד רעהו אלא שיש בצדק ויש בעולה וע״כ יתורגם כ״א ‪ pV‬י ‪ .‬ן < ‪.‬‬
‫וכמו ב ע ר מ ה דגבעוניס כי לעצמסשבקשו להשליס הצדק אתם חר׳ ב ח ו נ מ א ולא‬
‫כמו צהרגו י ב ע ר מ ה בח־א בנכיצו • וכן הוא בזה אחר שהצדק א ת ס ח ר ג ס לשון‬
‫במרמה בחוכמא וכן יש תשר עזב כ מ ת ר ג ם בלשון ככתוב כמו וכנחש כ י ה ע ד ו ה‬
‫שחר ה ו ה טרוס וביוב״ט הכיס לביש ח מ נ ס לפי שאמרו הנחש הוא השטן והוא הוצר‬
‫ה ר ע מי יודט כוונחו אש‪,‬לא לטובה ט״כ מזב אונקלוס הלשון כאשר הוא במקרא ‪:‬‬
‫ע‬
‫‪1‬‬
‫ל ך ‪) ,‬ז( א ל ב י ת א ל • בחרגוס אונקלוס לא הוסיף על לשון הכחוב וביוב״ע פי׳‬
‫אל דאשרי שכינחי׳ בביח אל • וכ״ה ברש״י הקב׳׳ה ש ע ל ה וכו׳ וראיחי‬
‫במאיר נהיב וז׳׳ל השה הזה קודש כהרגומו וגס יונהן ה ר ג ה דאשרי שכינתיה וכן ד ע ת‬
‫רש״י באמרו הקב״ה שנגלה וכן ד ע ה הרלב״ג עכ׳׳ל ולעניין אל השני אשר בביה אל‬
‫נ׳ בפ׳ לך שהוא מול כתרגומו בית אל ולא ביה אלהא ־ ועי׳ בשפר מ ל א כ ת‬
‫כקודש להגאין רא״פ שהעיר מל דברי ה מ א י ר נתיב הנ׳׳ל ואמר וכן נראה מאייר‬
‫סי׳ קמ״ב ס ״ ק ג׳ וז׳׳ל שס ונ״ל שהתרגום מוכיח כן שבכל מ ק ו ם ת ר ג ס על אל‬
‫י‬
‫אלהא‬
‫‪U‬‬
‫חליפית‬
‫וישלח‬
‫שמלות‬
‫אלהא ו ה נ א לא מ ה ר ג ס כלל ר ק ביה אל ושש בסוף דבריו‪.‬אמי־ שהאריך אומר‬
‫טל מ ה שאמר בא״ר דכל אל שהוא קידש מ ת ו ר ג ם אלהא לא כן הוא ד ה א מ צ ע ו ה ר ב ה‬
‫ה ע מ י ם שם אל בתרגום שהוא קודש כמו אל עליון • אל קנא • אמרי אל • וכיוצא‬
‫ב ה ם טובא טובא שלא ה ד ג ם אלכא • ע ל ל בקצרה ולעלי־ גברא רבא כאליהו רבא‬
‫ואחריו המאיר נתיב אמרו מלתא לא גמלם מ ה ם כל אלה ה ה ר ג ו מ י ס שהביא הגאון‬
‫מוהרא״פ הליל ראשיח דבר כי מכל אלה שהביא אין ראי׳ כי שם ה ם םמוכים אל‬
‫הואר כמו חל עליון • קנא • וכן אל שדי • ומזה ג״כ אמרי אל שהוא נםמך אל שם‬
‫בדי כמש״ש לא הוצרך לתרגומו בלשון אלהא ואף שנמצא אל רחום י אל גדול ונורא • אל‬
‫אמונה י שגס ה ם המוכים לתואר ו ע ל ז ת ר ג ם אותם אלהא יתכן בהי׳ לאונקלוש‬
‫כ ו נ ה רצויה כי כאשר התואר נמצא ג ם על ה א ר ס אז הוצרך לפדיש ב ת ל להבדיל‬
‫בין הקודש ובין החול ולתרגם הקודש בשם אלהא י כמו אל רחום שתואר רחום‬
‫נוכל לתאר בו ג ם ה א ד ם וכן גדול וכן באמונה כפי שתרגם בלשון מהיימנא ע״כ‬
‫בא להפריש בין ה ה ו א ד י ס שהוא על האל י״ח שהוא כמו האל ס ד ח י ם • האל הגדול •‬
‫האל הנאמן • וע״כ הרגמו בלשון ה נ ו ד ע אלהא י אבל אל עליון י קנא י שדי שלא‬
‫גמצא לדוגמא על ה א ד ם לא הוצרך להפריד ס ש ס מן ההואר ועזב כלשק ה כ ת ו ב‬
‫אלא שהרגם בל׳• מלאה ע ״ פ ד ר כ ו ולכן בשס־ביה אל אלו הי׳ ברור לי׳ שהוא קודש‬
‫הי׳ ראוי לתרגם כמו שתרגם כי א ס בית אלהיס אתרא דרעוא בי׳ מן קדש ה׳ אלא‬
‫כ ה ו א ב ס אחד כמו שם ישראל י ישמעאל אף כי הוא מלשון כי שמע ה׳ ו ג ו ׳ ‪:‬‬
‫)יא( ומלכים מחלציך • בחרגוס ד ש ל ט י ן ב ע מ מ י א • כמו באברהם ומלכים ממך‬
‫יצאו עיין מ ה שכתבתי שס י א מ נ ם יש להעיר כי •שם מ ו ס ב לשון ע מ מ י א‬
‫על• ישראל וארוס כמו שכתב רש״י שם על ונתתיך לגויס ו ה ס ע מ י ם נפרדים וכמו‬
‫שנא׳ ולאוס מלאום יאמץ • אבל בזה שהוא מושב על שאול ואיש בושת כמו שהוא‬
‫בפירוש רש״י לא יתכן בהש לשון ע מ מ י א שהש ב א מ ת מ ע ש אחד ובב״ר א מ ר ר׳‬
‫ברכי׳ ור׳ חלבו ורשב״ן זה ירבעם ויהוא שהא׳ הי׳ מ א פ ד י ה והשני ממנשה שעל׳פ‬
‫היו משני שבטים ‪,‬ואולי יחכן אליהם לשון ע מ מ י א ־ א מ נ ם בחיוב״ע לא ח ר ג ס בזה‬
‫ר ק והדין מלכין ולא דשליטין ב ע מ מ י א ‪ ) :‬ט ו ( אלח־ם ב י ת א ל בח׳ די מליל ע ט י ה‬
‫ת ט ן חי• ולא כמו שהרגש לעיל פשוק ז׳ כי שס נגלו אלקיס אחנלי לי׳ מלאכיא‬
‫ד״ד כי בזה נמשך אל הכתובים שלפניו וירא אלהיס ויאמר• לו אלהיש ‪) :‬יח( בן אוני •‬
‫ב ת ל בר דוי • היו׳׳ד מל׳ אוני הוא אינו למ״ב רק הוא חואר כמו לחם עוני ע״כ‬
‫לא ת ר ג ם בר דוויי אבל בב״ר בר צערי מ ש מ ע שהוא כנוי למ״ב ו ה נ ה לא תרגם‬
‫השם בנימין בלשון בר ימין כמו השם בן אוני וכן בן עמי ת ר ג ם בר מ מ י • הוא‬
‫מפ״י מ״ש הרמל׳ן ז״ל" וז״ל על שם בנימין הוא כ ש ם בעצמו שקראה לו אמו אלא‬
‫שהוא כנהו בלשון הקודש כמו כחי וראשיח אוני כי הימין הוא הכח בו הגבורה‬
‫וההצלחה כענין לב ח כ ם לימינו ימינך חמצא שונאיך וכו׳ וזה שרמזו בב״ר בלשונם‬
‫שנקרא בלשון הקודש ליל שחרגמו לטובה ע כ ״ ל ‪ ) :‬כ ב ( ו י ש כ ב א ת ב ל ה ה • ע׳‬
‫מ״ש בלחם אביריס על פי הנוש׳ בלשו! ע ם ולא בלשון יח • וכן נראה לי קצח ראי׳‬
‫מלשון הגמרא שבח נ״ה אף ל ל א דדריש שחמא עכ״ז בלשון פחז שדרש בנוטריקין‬
‫ועל הזיי״ן אמר רק זלזלח ולא זנית והוא רק כ מ ו חללח יצועי ועי׳ בב״ר שהביא‬
‫כן ע״ד ר״י ‪:‬‬
‫חלום‬
‫י׳ •‬
‫י‪2‬ית‬
‫פ ר ש ה וישב‬
‫עמלות‬
‫‪x2‬‬
‫ל | ) ט ( חלום א ח ר י בתרגום ח ל ט א א ו ח ר נ א • בא בחמונת מפריט ולח כמו‬
‫כ ה ו א בתרגוס ‪1‬רט אחר ה ח ח הבל בר אומרן עי׳ מ״ש בספרי טו״א‬
‫כלל ה׳ ציון י ״ ד א מ נ ם בזה שלשון החיש׳ טל החלוס הראשון כ ב ר מבואר בלכון ע ו ד‬
‫ה נ ה לשון אחר מורה לבד ההוס׳ גש על הנושף בענין על החלוה הראשון ו ה ו א‬
‫השמש והירח המורים על אביו ואמו אשר לא הוזכרו בחלוש האלומוח י ובזה יש‬
‫להבין השינוי כי‪,‬בספורו לאחיו לא זכר לשון אחר ר ק חלמהי חלוש ע ו ד אלא שהחליף‬
‫המלוח ולא אמר ע ו ד חלוש כי הבין בעצמו שהחלום השני הוא מענין הראשון ואין‬
‫ביניהש שינוי ר ק התושפות ע״כ אמר חלוש ע ו ז *( רצה לומר בתושפוה על‬
‫הראשון לא בחמורה כי משל • הכוכבים ע ם האלומוח הכל מנין א ח ד בנמשל‬
‫ו א ח ד ע ש ר כוכבים • בהרגוס כ ו כ ב י א ־ וקשה לי ל מ ה לא יחרנס ט כ ב י ן והלא נ א‬
‫נ ו ד ע לו איזה כוכבים שראה במשפר א ח ד עשר ונלע״ד כי לפי התרגום ראה‬
‫בחלומו שנים עשר כוכבים ו ה ם השתים עשרה מזלות והאחד עשר השתחוו לאחד‬
‫והוא השתים עשר אשד מורה על עצמו י אלא שלח רצה לדמות א״ע ג״כ לכוכב‬
‫ע׳׳כ א מ ר משחחוויס לי ולפ״ז יתכן שהוסיף יכקב בפתרונו לפי ה ת מ י ה ה ב א נ ב א‬
‫אני ואמך וגו׳ להשתחוות לך ארצה כי מלח ארצה הנא תוספות על הספור שאמר ר ק‬
‫משתחויס לי א מ נ ס הוא להראות כי לפי דבריו הוא דבר בטל ב מ ש ל ‪ .‬כי אין‬
‫כוכבי ה ש מ י ם משחחויס לאדם בארן וע׳׳כ נ ס הנמשל הוא כדבר בטל "מאליו ‪:‬‬
‫) כ ד ( ר ק ח ח ו • בחרנום ונםבוחי ־ לא ככל • לשון לקיחה באדם שמתרגם‬
‫בלשו; דברו כי בזה לקחו אותו בידיהם וישליט אוחו משא״כ ויקח אדוני י ו ס ף‬
‫ויהנהו אל ביה ה ס ו ה ר מהורג ס ודבר שהוליכו פועיפר או שלוחו ויחנהו שם‬
‫אף כי ג״כ ה י ה בבור אבל היו שם מ ע ל ו ת ומורדוה לרדת ולעלוה • וכן ה ו א‬
‫בסריסי פ ר ע ה נאמר ס ת ם ויתן אותם במשמר כי בדבר מלך נתנו ש מ ה ולא‬
‫סלך איש א ה ס וע״כ לא נאמר שם לשון ויקה ‪) :‬כח( בעשרים כ ס ף ־ וכ״ס‬
‫בהרגום וקשה שלא ה ו ס י ף בזה לשון סלעי] כמו בממשיס כ ס ף דמוציא ש״ר •‬
‫ו ד א נ ו ס ה • וכן כשלש מאות כ ס ף דבנימין • וביוב״ע בזה מעין דכסף ו ה ו א עפ״י‬
‫הדרש • ו נ ר א ה כי ע״כ לא רצה אונקלוס לפרש בזה ועזב הלשון ע״פ הכתוב ב ס ת ם ‪:‬‬
‫ל ך ן ) ח ( וחקם זרע • תרגם בלשון ז ר ע א • וכן לא לו יהי׳ הזרע ולא כ מ ו‬
‫כי ביצחק יקרא לך זרע שתרגם בני; • ונראה כי לשון ז ר ע ה‬
‫בחרגום ה ו א על המשפחה כמו ש ח ד ג ס בלשו; משפחה בכ״מ זרעית וכ יה בזה‬
‫להקים שם ה מ ת על משפחתו • אבל כי ביצחק יקרא לך זרע שלא נצרך א ב ר ה ם‬
‫להקים שמו על משפחתו וכבר ה י ה לאברהם ב; מ ה ג ר אבל הבשורה ה ו א שיהיה‬
‫לו בניס מיצחק וכדרשח חז״צ כי ביצחק ולא כל יצחק ע״כ הרגם בלשו; ב נ י ן ־ וכן‬
‫ז ר ע אהר ה ה ה הבל הרגם‪ .‬בר כי כן ה ו א ביתם הבנים לאבותיהם ולא בלשו;‬
‫ז ר ע א שהוא ימם האבוה על בניהם • כאשר כבר הערוהי במאמר פלג אלהים‬
‫וכן כ ה ב ה ח כ ם היש׳׳ר כמ״ש שם בהערה ‪) :‬יד( ו ת ת ע ל ף ־ ו א ת ת ק נ ת ‪ -‬ובהיוב״ע‬
‫ו ע ע פ ה • ועיין בשרשי רד״ק שאמד ג״כ שהוא לשון ‪ .‬ע ט ו ף וכסו כ מ ו מ ע ו ל פ ת‬
‫ספירים • ואולי כן הוא ג ס לאונקלוס בלשון היקון כ מ ו שהרגם ויאפוד לו י ו ה ק ן ‪:‬‬
‫לא‬
‫)ד(‬
‫*( ונראה ‪pj‬׳‪ r‬כי הוא גס ההפרש בק לשון הנאמר באברהם ולא ^רא פול עמן אירס שמוש‬
‫מצממולעל‪31‬א יר‪,‬רא ‪1‬פ'כ אמרו הקורא לאברהם אברםפובל בעשה משת׳כ ביעקב שנאמר רק ול‬
‫'ינןרא שפן כול שפיפנ לשק עוד מל לשק שמן ר׳ל שלא ׳שאר השס יעקב אכל לא על וצא יקרת‪:‬‬
‫‪ i i 4‬ח ל י פ ו ת‬
‫וישב‬
‫שמלות‬
‫) ב א ( ל א היתד• ב ז ה ק ד ש ה ‪ -‬בשר׳ יוב׳יע • ל א ח ו ו ת ־ ע״פ ל׳ ה כ ה ו ב • ובאונקלוש‬
‫ליה ה כ א גיפ״י פ י ק ד כשאצה איה הקדשה וצפי ה מ ו ס יוב״ע לבון לא ה י ס ה הוא‬
‫השובה על אמרו ׳היא בעיניה על הדרך שהוא כמו אשד היהה בנייניה פל‬
‫כדרך •וע״ז ענו לא ה י ה ה בזה קדשה פי׳ ב א ו ה ה שהיסה לא ה י ה ה קדשה ־ ועי׳‬
‫מ״ש ב ה ר נ ו ס לשון הכהוב יוסף איננו • ושמעון איננו שהרגם לא ה ו ה ה כ א ‪:‬‬
‫)בד( כ מ ש ל ש ח ד ש י ם • ערש״י ולפי כ ה ר ג ו ס הוא כמו כשלישיה החדשים כ ה ר ג ו ם‬
‫שלישיה הסין הלהוה ולכן ה ר ג ס על לשון הדשיס ירהיא בלשון נודע ולא ידהין‬
‫כמו בהיוב׳׳ע מפני שהוא שלישיה מירמי ל ‪ T‬ה הידועים ‪ ) :‬כ ח ( ל א י ש א ש ר‬
‫אלד‪ .‬לו • ב ה ר ג ו ס הוסיף לשון מיני׳ אנא מ מ ד י א והוא כי בהריון מזנוה שלא‬
‫נ ו ד ע למי לא יהכן ביהש •שאליו וכמו שהרגם בלשון וילדו להם)בראשיה( מ נ כ ו ן‬
‫ר ק בלשון ה כ ה ו ב ו ה ה ד לו ה ו א שהרגס ביהס שאיליו כי הכהוב בא לכעיד עלי׳‬
‫כי ההריון מיומם אליו^לבדו ‪) :‬כו( ולא יסף ע ו ד ל ד ע ת ח • ע ׳ במכלל יופישכהב‬
‫ומצאנו ב ס ר ג ו ם בני נוםחאוה יש נוסמ ולא אוסיף עוד מ ל מ ד ע ה ויש גוסה ולא‬
‫פ ס י ק ע ו ד מ ל מ ד ע ה והוא בנמ׳ ה ו ע ם ־ ונן נראה לקיים הנוסמא האהדונה מאשר‬
‫ה ד ג ם בלשון ויקרא שמו וקרא והוא מושב על יהודה ואם לא ה ו ס י ף ל ד ע ה ס‬
‫מאין בא לקרוא שם לבן הנולד י אמנם בהרגום יוב״ע ה ו א וקרה בל״נ והוא לפי‬
‫ה נ ו ס ח יאשר בתרגומו לא אוסיף וע״כ לפרש לשון ויקרא שהוא לשון ס ה מ י הקורא‬
‫פ ״ כ ח ר ג מ ו לפי הענין וקרח בל״נ כי מ ש ח מ א קרא הקורא עפ״י ד ע ח ה ח ם ‪:‬‬
‫) כ ח ( ז ח י צ א ר א ש ו ג ח ־ אונקלוש ה ר ג ם ק ד מ א ה ־ כמו הראשון וביוב״ע בקדמיחא‬
‫כמו בראשונה ועפ״י הרגומו של אונקלוש נראה כי ע ש ה ה המילדה זאה לדעת מי‬
‫היה‬
‫חליפות‬
‫י י ע ב‬
‫י^ך‬
‫עמלות‬
‫ה י ה בעי׳ לרב יוסף א ס היא נחשבת מלאכה וא״כ היא מ מ נ י נ א או לאו מלאכה‬
‫גמורה היא וע״כ לא מ ז כ ב ח במכין המלאכות וע״כ א ף כלא נפרש בלבון לעבוא‬
‫מלאכתו לפכות צרכיו ככ״ז והמלאכה ה י ה ה ריס הוא מ; המכין ועייכ ה ר י ס כ ס‬
‫והוות מ י ס ת עש״י הפשוע ועיין בנמרא שבת קמ"ויושם קי״ט לענין שערי הריוניות‬
‫ובפירש רכ״י כ ס ‪) :‬יד( בקול ‪-‬גדול ־ ת ר ג ס ‪,‬בקלא ר מ א • עש״י הכתוב אחריו‬
‫הרימוהי קולי • אבל קול גרוצ רמייה מ ת ו ר ג ס קל רב ‪) :‬בג( ב א ש ר ה ׳ אוזו •‬
‫ב ת ר ג ו ם ב ד מ י מ ר א • ולא בדיל כמו בלשון באשר א ת אשתו נראה כ ה ו א עפ״י‬
‫מ ה שתרגס יוב״ע בלשון אין שר בית ה ס ו ה ר רואה לית צריך לרב בית אסירי‬
‫ל מ נ ע ר ית יוסף והוא עש״י לשון הכתוב לא הביע או; ביעקב ובתרגומו שס איסתכלית‬
‫לית ־ עמ״ש שה וכ״ה בזה אי; רואה סי׳ אין מ ה לראות וע״כ אין לשון באשר בזה‬
‫כ מ ו בעבור שהוא מלח כ כ ב ו ד אלא שהוא מהענין מצמו משא״כ שס באשר א ת ‪.‬‬
‫אשתו וכן שינה ה מ ת ר נ ס יוב״ע שס ת ר ג ס בלשון בגלל ובזה בלשון ב נ י ן ‪:‬‬
‫‪) ft‬ינ( בעוד ש ל ש ת ימים • בת׳ בסוף ־ וקשה הלא במקרא משורש ויהי ביוש‬
‫השלישי ־ ה ר א ה כי אף שנקראו אל ה מ ש פ ע ביום השלישי ־ אבל‬
‫נ מ ר דינס לא ה י ה ביוס הולדת שהוא יוס המשתה כי כן לא י ע ש ה ‪) :‬יד( והזכרתני‬
‫ב ת ר נ ו ה ו ת ד ב ר עלי ־ ולא בכינוי כמלת זכרתני למעלה נ ר א ה כי מפני שהיא על‬
‫הזכרה לפני פרמה להוציאו מן ה מ א ס ר נושל בו לשון עלי לעורר רחמיס ‪) :‬מז( כ י‬
‫ט ו ב פ ת ר ב ת ר נ ו ס ארי י א ו ת ־ ולא ת ר נ ס בלשון גיב כדרכו בכ״מ עוב ־ ה ר א ה‬
‫בזה כי לא מ פ נ י שפתר אותו לעובה )ולא כאשד יפחרו ה ח ר ע ו מ י ס ( ה י כ ב בעיניו‬
‫ר ק מאשר ישר בעיניו הפתרון לפי החלוס ולפי הענין • וכן ת ר ג ס בחלוס פ ר ע ה‬
‫ו י ס ב ה ד ב ר בפיני פרעה* ושפר ‪) :‬יט( י ש א ־ ת ר ג ס בלשון ה ס ר ה י ע ד י ־ עש״י‬
‫מלת מעליך שהוא פתרון אשר ר א ה בחלומו אשר ה ע ו ף אוכל את מעשי אפיתו‬
‫עיין מ״ש‬
‫מעל ראשו ועיין באור ‪) :‬כ( יום ה ל ד ת ־ ב ת ד נ ו ס ב י ת ו ל ד א ־‬
‫בספרי עו״א וכן גלח״ח כי ע״ד ראוי להיות יום איהוולדא על פי דרכו לתרנה‬
‫בלשון הופעל ובלשון נפעל ה ס ת מ י ואמר כ מ ה שנים ראיחי באוצר נ ח מ ד חלק‬
‫א׳ צד ‪ H G‬שכתב הרשד״ל לאיזה מכם הכותב אליו וז״ל יפה א מ ד ת כי בית וולדא‬
‫ה ו א מ״ד לשון סורית שקורין ליום ה ל י ד ה • בית וולדא כי המליצה קשה מ א ו ד‬
‫וכבר דברו עליו קצח מ ח כ מ י האומות עכ״ל•• ולענ״ד ג ה מ ז ה א י ן ‪ .‬ר א י ה כי א ם‬
‫הסורים יהרחו ליוה הלידה ביח וולדא שהוא מ״ש משפחח הנולד ־ בלשון ה מ ק ר א‬
‫לא יחכן לפרשו לשה יוה הולדח ־ מפני מלח א ח שאחריו ואונקלום ש ה ר ג ם‬
‫לפני רבוהיו ומשה הרגומו לפני הקוראיה בהורה בני ישראל למה י ח ר נ ה א ח‬
‫ה מ ל ה הזאת בשם הסורי וראיתי מ י שהעיר כי‪.‬מל פי מ״ש ה י ה ראוי ביו״ד התילידא‬
‫א מ נ ם יתכן שהיא מ״ד העברי בנחי פי' כמו משרש ילד שנאמר ויוולד בהוולד‬
‫וכן משרש י ד מ בהתוודמ ובא בזה ׳להורות כ ה ו א מל שם הוולד ויש לי קצת‬
‫ראיה כי לא ה י ה בלשון ה ת ר נ ו ס לשון בית וולדא כי בערוך בערך בית שהביא‬
‫כל הנזכרים בלשון הז״ל כמו ביח השחיכיה בית נקיא בית הכוסות ולא הזכיר‬
‫מלשון ה ת ר מ ס בית וולדא ־ א מ נ ס לפי חרנומו של יוב״ט שתדנס יוס גנוסא‬
‫דפרמה • יש לפ׳ כן ג ס בל׳אונקלוש שהוא כמו יום משפחת וולד של פ ר ע ה וע״ד‬
‫ה נ א מ ר ב א י ו ב ) כ י יום שמחתו של איש נקרא יומו( ועשו מ ש ת ה ביח איש י ו מ ו ‪:‬‬
‫מק!‬
‫‪S‬‬
‫‪i‬‬
‫ח‬
‫ל‬
‫י‬
‫פ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫פ ל ש ה‬
‫מ מ ץ‬
‫שמלות‬
‫) א ( מקין שנתיש ימים בחרגום דלג ח י ב ת ימים כי אחרי אשר ת ר ג ם‬
‫לשון שנחים • בלשונו חרחין שמן • אין צורך למלח ימים ־ ע ׳‬
‫רשב״ס שאמר על מלת שנחים כי ה ו א ד ו מ ה ל מ ה שנאמר ב מ ק ו ם א ח ד כבש בן‬
‫ש‪.‬נתו בתוך השנה קורהו ב ן ' ש נ ת ו וכן מ ק ן שנתיס בלא ימים ה י ה מ ש מ ע מ ק ן‬
‫שנה ויוש אחד לכן נאמד שנתיש ימים שתי שנים שלימות כדכתיב י מ י ם ת ה י ה‬
‫גאוצחו ואה לא ינאל ע ד מלאת לו שנה ת מ י מ ה עכ״ד בקצרה ולכן בלשון ה ח ר נ ו ש‬
‫' ל א נצרך ללשון יומין וכן ה ו א בלה״כ מ ק ן שבע שנים )דברים מ״ו( אשר נש‬
‫קצן ון״צ ק ן‬
‫שלימות ובא בלא מלת י מ י ה ובאוצה׳׳ש ש'‬
‫ה ה בנים‬
‫•שם‬
‫ענינו ס ו ף וכליון והפסק כי רובו לתואר ה פ ס ק זמן ק ן כל בשר )בראשית י י״ג(‬
‫עיין מ ה שחשב שס וסוף לשונו ואין ק ן לכל עמלו )קהלח ד חי( כלס לשון‬
‫ה פ ס ק • ויהי מקץ ימים )בראשיח ד גי( מ ק ן שנחים ימים לאחר שגמרו וכלו‬
‫ב נ ת י ס כתרגומו מ ס ו ף והעד י מ י ה וזהו ההבדל כבין מקצה ובין מקץ כי מקצה נופל‬
‫בגוף והקצה הוא החלק והגבול בדבר אבל מקץ נופל‪.‬רק בזמן כשכלה ועבר ה ז מ ן‬
‫ולכן מקצה שלש שניה בסוף שנה השלישיח מקץ שבע שניה ח ע ש ה ש מ י ט ה ) ד ב ר י ס‬
‫פ׳׳ו יו״ד( אחר כלוח ז׳ שנים שלימוח ולא כדברי הראב״ע ז״ל שאמר שהוא מראש‬
‫כי אין קץ חלק מהשלם כמו קצה כי לא הוכל לומר מקץ הביח כ״א מ ק צ ה‬
‫ה כ י ח אבל חאמר מקץ ימים קרב קצינו מלאו י מ י נ ו ) א י כ ה ד י״ח( וע״ש שהאריך בזה‬
‫ועיין בביאור ה כ ה ב והקבלה ב פ ס ו ק מקץ שבע שניה הנ״ל מ ה שהביא ע״ש הרוויה‬
‫והרש״פ שהשיב ג״כ ע״ד הראב״ע בזה וסיים על המפרשים הפשטנים ה ת מ י ה‬
‫נשגבה שמראים בפירושים זה כאלו מכריחים את עצמן להוציא מלת מ ק ן מפשוטו‬
‫כדי להחנגד לדברי חז״ל ע״כ ־ ולא הבנותי מ ה יאמרו על ד ע ת ה מ ת ר ג ם אונקלוש‬
‫ש ח ר ג ס ל׳ מ ק נ ה שלש שנים מ ס ו ף וכן מקץ שבע‪ .‬שגים ג״כ משוף • א ם לא שנאמר‬
‫אף כי בלבו; העברי יש הפרש בין קץ לקצה אבל בלשון ארמי שהוא לשון ס ו ף‬
‫אי; ה ה פ ד ב הזה ושניהם מתורגמים בלשו; משוף • וע״כ אי; הפרש בתרגום בין‬
‫מ ה שגאמד ע ם מלת ימים או כלא במלת ימים ו ל ק דלג ג ס בזה מלת ימים‬
‫וראיה גדולה לענית דעתי לדעת המתרגש ז״ל כי ב מ ק ו ם שאמר על הזמן שהוא‬
‫בתוך המשך נאמר בכתוב בעיד שלשח י מ י ה ונאמד אמריו ויהי ביוש השלישי‬
‫ותרגומו בשמוש הבי בסוף ־ אבל במקום שנאמר בלשו; מקץ אי; ה כ ר ע להתפרש‬
‫א ס כ ה ׳ואה כ ה א ס לא במקום שיש ה כ ר ח וכמו שכתב הרד״ק בשרש קצץ א ח ד‬
‫שאמר שם ומהשרש הזה והענין ה ז ה בא הקץ קץ כל בשר והוא ס ו ף הזמן כאלו‬
‫כ ס חתוך או חחילהו כמו מקץ שבע שנים ח ע פ ה שמיטה ואף עפ״י שענינו ס ו ף‬
‫להשמטח כספים הוא התחלה להשמטח ק ר ק ע ולשלוח ע ב ד י כ וכן מקץ שבע ב נ י ס‬
‫ה ש ל ח ו ) י ר מ י ה ל״ך( תחילת שנה שביעיח כי הראש ו ה ס ו ף נקרא קינה עכ״ל וכן‬
‫נראה כוונת רש״י ז״ל שהביא בזה כתרגומו מ ס ו ף וכל‪.‬ל׳ קץ ל׳ ס ו ף ודלג ג״כ לפרש‬
‫לי• ימים להודות שאי; ל׳ ימיס מכריח בזה כי הוא רק כמו ויהי ימים מקץ שנתיס‬
‫ר״ל ימים אחדים מ ס ו ף השנתיס וע״כ לא הביא דבריו בלשון מקץ עשר שנים‬
‫)בראשית ע״ז גי( ועיי; בבא״ר דקדיקי רש״י מ ה שדחק בזה וכן הגאון בעל הלבושים‬
‫בספרו לבוש האורה למק ואמר נ י רש״י כיו; להמשיך אל הדרש שהביא ב ס ו ף פרשה‬
‫וישב על מלח וישנההו לומר שנשלם עונשו בשביל שתי המלות והזכרתני והוצאחני‬
‫ושלח נ ט ע ה לומר כ ד ע ת קצת אשר מקץ שבע שנים הוא מתחילת ה ב נ ה השביעית‬
‫ולא‬
‫חליפות‬
‫מקץ‬
‫‪3‬ף‬
‫שמלות‬
‫(‬
‫ולא יהי' עונשו של יוסף רק שכה אחח ודלא כ ד ע ח המדרש ע״ש והוא לענ״ד רחוק‬
‫ודחוק ועוד יהיה מלח כחרגומו סוחר אח דבריו אחר שמנינו כי נ ס במקוס שסי׳‬
‫על חחילח השנה ח ר נ ם נ״כ מ ס ו ף ויוחד היה לו להביא ממלח ימיס שמשמעו‬
‫שלימים • ]ולשון המדרש דאחא לידינו אימא ביה מלחא שאמרו שס ודבר שסתיס‬
‫אך למחסור על ידי שאמר לשר המשקים זכרתני וה‪1‬פרחני נ ח ו ס ף לו שחי שניס‬
‫ועיין בפירש הרז״ו שאמר שהיה ראוי שיענש נ ם על שאמר והוצאתני ועיין מיש‬
‫שם ולענ׳יד עיקר הלמוד לא מלשון שחי זכירוח כי מנ״ל לענשו דווקא שחי שנים‬
‫אבל ה ע י ק ר הוא מ מ ה שנאמר אח״כ ולא (צר שר המשקים וישכחהו ג״כ שני‬
‫שכחות כ ע ד שני זכירות וידוע כי ס ח ם שכמה הוא י״ב חודש כמו שאמדו אין‬
‫ה מ ת משתכח מן הלב עדיי״ב חודש ולכן החיוב לקרות פרשה!כור מדאורייתא בכל‬
‫שנה וע״כ הוא שנחים השכחה כ ע ד הזכירה • ‪ .‬וזהו שהביא רש״י ‪"1‬ל כדרש ולא‬
‫זכר• בו ביוס‪-‬פי׳לשנה הבאה ביום המאורע • וישכחהו י• לאחר זמן ר״ל‪-‬לשנה השני׳[‪:‬‬
‫)ב( יפות מ ר א ה • בתרגום שפירן למחזי • ולא כמו שתרנס ויהי יוסף יפה תואר‬
‫‪ ,‬ויפה מ ר א ה • ויאי בחזות • אולי הוא מפני כפל הלשון שנאמר אחריו בריאות גשר‬
‫והלא זה כל יופיה של הפרה אלא שהוא ענין א ח ר כי בלא זה היו ייפות למראה‬
‫ע י נ י ס וכמו שפירש רש״י ז״ל בעני; הפתרון כי הוא כנגד אחרים מלבד ש כ ס שבמים‬
‫בעצמס טוב עין הוא יבורך לראות כי נ ס אחרים שבעיס ‪) :‬יד( ויגלח ־ תרגומו‬
‫והפר • לא בלה״כ כמו בכ״מ לפי שהנצוח הזה ה י ה לכבוד המלכות ולא כיוצא מבית‬
‫ה ח ס ו י י ם ‪) :‬סז( אלהים ‪.‬יענה • ת ר נ ס מן קדם ה׳ י ת ת ב ' • א ף כי אין בזה ה ג ש מ ה‬
‫לתרנם ה׳ יתיב אבל הוא מלשון בלעדי שלא ס ל ק אח עצמו מנל וכל רק‬
‫הוא כמו מן ק ד ס ה׳ יחתב על ידי ר״ל ע״י פ ת ר ו נ י ‪) :‬כו( ש ב ע שנים־ תרגם בל׳ נודע‬
‫ש נ י א • כמו השנים ר״ל חיכף׳ שנים הבאות ונא שיחמהמהו וכן שבע האחדוח יהיו‬
‫ת י כ ף אחד אלו ‪) :‬לא( ולא יודע ה ש ב ע ונו׳ מ פ נ י ח ר ע ב א ח ר י כן • ב ח ד נ ו ם‬
‫ד י ה י ב ת ר כן • מלשון כ ת ר נ ו ס יונתן בן עוזיאל שהוסיף בלשונו בלשון ולא‬
‫יודע השבע • דהווה בארעא ־ משמע שהוא מפרש שקאי על זמן הרעב שאז לא‬
‫יודע כשבע ד כ י ה מ ק ו ד ם אבל עפ״י תרגומו של אונקלוש יתכן שגם בעת השובע‬
‫לא יודע השבע מפני האוצרים התבואה על כשנים הבאות • כי על ימי ה ר ע ב‬
‫כבר אמר ונשכח כל השבע וזה ט ע ס שאמר שס בארן מצרים • ובזה אמר ס ת ם באדן‬
‫כי האוצרים בשמעם מן הרעב שיהי׳ • בכל הארצוח יעשו כן אף כי שם לא יהימ‬
‫שבע גדול כמו ב א ר ן מצרים כמו שנאמר בפסוק כ״ט שבע גדול בכל א ד ן מצרים ‪:‬‬
‫)מה( צ פ נ ת פענחי• בחרנום ד מ ט מ ר ן נלין ליה ־ רש״י״ ז״ל כחב ואין לפענח דמיון‬
‫במקרא וכ׳ במכלל יופי כי הוא שם בלשון מצרי כמו שקרא נטכדנאצר לדניאל‬
‫בלשון;ארמי •והמפרשים שכחבו שהוא לשון הקודש ח מ ה הוא איך קרא פ ר ע ה שם‬
‫בלשון הקודש ע״כ • ו ח מ ה אני מ ה יאמר על מלח צפנח אשר הוא לשון הקודש‬
‫ברור כי רק לפענח אין דומה‪,‬בלשון ה מ ק ר א והרד״ק בשרשו‪-:‬הביא כי ממנו‬
‫בלשון הפיטן ה מ פ ע נ ח נעלמים • ובב״ר דרשו בלשון טטריקון ‪ -‬מ ו פ י ע ה ח ו ח לו‬
‫והוא כ מ ו פ ע ־ נ מ ועי שס ע ו ד ולשון מופיע הוא כמו נלין שבלשון יגמתרנס כ ח ר נ ו ס‬
‫הופיע מ ה ר פארן אחנלי בנבורתיה ונלע״ד כי מ ז ה הוא בלשון חז״ל‪)-‬ב"ק קייב(‬
‫לפנמיא קבעינא שהוא לשון ה כ ר ה והודעה וברש״י שם בגמרא לשון מ ז ק ונראה‬
‫לענ״ד כי צ״ל לשון מוזה ומלשון חזית דפרק השותפין עיין בערוך ‪.‬ח‪ 1‬השני ‪••:‬‬
‫הא‬
‫והרעב‬
‫‪30‬‬
‫חליפות‬
‫‪£‬קץ‬
‫שבגלות‬
‫) נ ח ( ו ת ר ע ב • ב ח ר ג ו ס אזנקלוש ו כ פ י נ ת י וביוב״ע הוסיף דלא משקא בר זרעא י ו ה ו א‬
‫כמהוי לן במחונ על לכ״כ כי כאבר ירד ה נ כ ס והכלג וגו׳ כי א ס ה ר ו ה אש‬
‫ה א ר ן והולידה והצמיחה וכהן זרע לזורע וע״כ יהיה ההיפוך מ ז ה וחרעב ועי רש״י‬
‫שפירש שהרקיבה ח ב ו א ח ס שאצרו חון משל יוסף ועוד •הביא דרשה ר ח ו ק ה מ א ו ד‬
‫מ ה מ ד ר ש בלשון אשר יאמר לכס חמשו ־ ולקרב אח הדרש אשר מאוד רחוק שיבקש‬
‫איש גבון וחכם כ י ו ס ף דבר אשר אין לו שחר ו מ ה להם במילה של בני א ב ר ה ם‬
‫אשר לא נצטוו ו מ ה בצע ליוסף בזה • ו פ ר ע ה איך יסכים לזה ־ א מ נ ם מל׳ המדרש בסוף‬
‫הענין שאמר פ ר ע ה א ם יאמר לכס חתכו מבשרכם שמעו לו הרי שלא הזכיר ל׳ מילה‬
‫ובזה יובנו נ ס ההילה הלשון שאמר במדרש שאמד להם מולו א ח עצמכם איננו‬
‫על המילה אבל ה ו א כמו נזרו וכמו ח ה ט מבשרכם וממילא מובן כי אין מ ק ו ם נוח יוהר‬
‫לגזור מבשריהס וכמו שידעו מבני ישראל ובני ישמעאל • ו ט ע ס ה ד ב ר שאמר להם י ו ס ף‬
‫כן נ ר א ה כי י ד ם ה א ד ם הוא טנין סגולי להרווה ה א ק כמו שאמרו בגמ׳ נ י ט י ן‬
‫שבע שנים בצרו א ה כרמיהם מ ד מ י ם של ישראל • וע״כ כאשר ראו המצרים שהרקיבה‬
‫ה ב ו א ה ם ואינה ראויה לזריעה ושל יוסף לא הרקיב ה ש ט כי מ ס ה מ א יש לו איזה‬
‫רפואה סגוני אשר ישחיר מ ה ם וכמו שאמרו שס במדרש סימן צ׳ ר׳ נ ה מ י ה ה מ ר‬
‫נהן ב ה ם עפר ו ק ע מ י ו ה דברים שהם מעמידין אה ה ה ב ו א ה ויפה אמר הגאון ה ר ד ״ ל‬
‫להגיה וכו׳ אולי שצ״ל חומעין עפ״י מאחז״ל מערב א ד ם ק ב חומגץן • אבל זאה‬
‫ה ר פ ו א ה ה י ה ידוע לכלס ע׳׳כ אמר להם ה ס ג ו ל ה הליל • ו ה ס לא הבינו כוונחו‬
‫ד ק פ ר ע ה הבין ט ו נ ח ו הרצויה ואולי גילה לו סודו ע״כ שינה אח לשונו ואמר‬
‫ר ק החכו מבשרכם • וזה שאמר להם פ ר ע ה מ ה א ם יאמר להדגינו או כמוה‬
‫בזה הבינם אשר יוסף לא הייה לו לעשוה באופן ההר כי לא יוכל לצווה להרוג אנשים‬
‫בעבור ה ד ס ומפ״י הדברים האלה פירשהי לשון הכהוב ארור א ה ה מן ה א ד מ ה וגו׳‬
‫לא ה ו ס י ף ה ה כ ה ה לך שהוא כנגד אשר פצהה א ה פיה לבלוע ד ס הבל אשר עפ״י‬
‫ה ט ב ע הי׳ להוסיף כח ע״כ ארורה ה ה י ה ולא ה ו ס י ף ה ה כוהה לך ‪) :‬נז( ל ש ב ר‬
‫אל יוסף • בהרנוש לטזבן ע ב ו ר א מ; יוסף • ורש״י ז״ליכהכ אם חדרשהו כשדרו‬
‫ה י ה צריך לכהוב לשבור מן יוסף אלא פירש כמו הפוך וכל ה א ד ן •באו הל יושף‬
‫צבבר זהנראה פשוט כי באו לשבור היינו למכור יין והלב מ מ ד י נ ת ם ולקטה‬
‫א י ו ס ף בר ו ה מ ה ד ג ס ה ר ג ם לפי עיקר הכוונה וע״כ בא בלשון אל ב מ ק ו ם מן‬
‫שננצל שבאו ג״כ ב ס ח ו ר ה ם למכור ליוסף כדרך ה ה ג ר י ס שמובלים ס ה ו ר ה ס למקומוה‬
‫ומובילים בחזרה א ח ‪ .‬הנצרך להם ‪:‬‬
‫)‬
‫הוא כמו ויחנכל ורחוק ה ו א שיהפך ה מ ח ר ג ס הרי״ש בלמד‬
‫ללא צורך כי פפ״י הפשוט הוא היפך הנאמר בהחודעו כי בחחילה דבר אליהם‬
‫כאיש נכרי היפך הנאמר בהתודעו ארי בלישנכון וכמו שכתבתי שם ויפה כ ח ב‬
‫בזה הרשד״ל בספרו אוהב גר עיין שש שימן ‪) : !)7‬יז( א ל מ ש מ ר ־ ת ד נ ס‬
‫ל ב י ת ב ט ר א • כמו בפסוק י״ט בבית וגו׳ משא״כ לעיל ד׳ במשמר ת ר ג ם ב מ ט ר א‬
‫כי לא ה י ה משמר הידוע והמיועד לכל ‪) :‬לח( ויחי ה ם • בת׳ ו ח ו ח י לא כמו‬
‫בלשון ויהי אנשים ב ת ד ג ה בל״ר והוו צי בזה מ ו ס ב על העני! ולא על הפועלים‬
‫והשמרוניס ה כ ה ב ב ו ג ז ה עיש נ ס פ ר כרמי שומרין‪) :‬לז( א ת ש נ י בני ת מ י ת • ת ר ג ם‬
‫ג״כ עפ״י לבון ה כ ת ו ב ולא בלשון קטל עיין מ ה שתרגם יזב״ע בשמהא כי ב א מ ת‬
‫קבה‬
‫חליפות‬
‫מקין‬
‫עמלות‬
‫כך‬
‫ק ב ה מאוד ה מ א מ ר כ ז ה שראובן יאמר לאביו שיהרוג א ח בניו ואס הוא ח ט א‬
‫בניו מ ה חטאו חבל נראה כי הוא לבון גוזמא וכענין שהיה ר׳ טרפו; רגיל לומד‬
‫א ק פ ח א ח בני אחר ב כ י ה י ד ו ט ל ו לדבר בדור ב ה ו א כמו שאמר נ נ ד החולק מליו‬
‫ואולי ה ו א פ״ד ב ד ר כ ו מלבו; א ד ס כי ימוה באהל אין ה ה ו ר ס מ ח ק י י מ ת א ל א‬
‫ב מ י שממיה טצמו עליה ועליז כיון ראובן כי שני בניו יפקוד להיוהס יושביס ח ח ה‬
‫בנימין שישב באהלו של י נ ק ב ‪:‬‬
‫‪) yfo‬ג( ב ל ת י א ח י כ ם • בהרגוס אלחין • טיין באור שאמר כי ההרגוש אינו א ה ד‬
‫לשון ה מ ק ר א • ונראה כי ה ה ד ג ו ס בא להשווהו ע ס המפורש‬
‫למטלה מ ב • ט״ו כי א ס בבא אחיכם וע״כ ה ר ג ם כמו ש ה ר נ ס שס כי א ס ‪:‬‬
‫) כ ז ( ח ש ל ו ם א ב י כ ם • וכן הוא בחרגוס בלא למ״ד וביוב״ט הוא לאבוכון כמו׳‬
‫שהוא בהשובהס לטבדך לאבינו • ולפי חרגומו של אונקלוס נראה שיש הבדל‬
‫בלשון כי ה ו א שאל על עצמותו של אביו מפני זקנתו א ס הוא שלס בבריאוהו ו ה ס‬
‫לא רצו להשיב‪ .‬לו כי ב א מ ה איננו שלם כאשר אמר כי ארד אל בני אבל באצה‬
‫•ומפני האבל לא ה י ה שלס מ ו פ ו וע״כ השיאו אוהו לדבר אחר ואמרו שלום‬
‫לעבדך לאבינו ולא הזכירו‪.‬הזקן רק שלא קשר לו כלוס ועל שאלהו על עצמוהו‬
‫השיבו לו רק עודנו חי על ס ו ף שאלהו ה ע ו ד נ ו הי ‪:‬‬
‫מ ך )יג( ו י ע מ ס י בחדגוס ורמו • ובחיוב״ע וטענו • לפי חרגומו של אונקלוש‬
‫לשון ויעמש איננו כמו טענו א ח בעירכם אשר א מ ר‬
‫להם יוסף להלן בפרשה רגש כי זה ה י ה בלא סדרים מ ח מ ח הבהלה וע״כ תרגש‬
‫בלשון השלכה • ומזה ההפרש בא בזה בלשון' על ושם בלשון את ‪) :‬יד( ויפלו‬
‫לפניו א ר צ ח • על א ר ע א ולא לארעא עפ״י דרכו כי ה ה ״ א במקום למ״ד הוא מפני‬
‫לשון ויפלו שלא נאמר וישחחוו ‪) :‬טו( כי נ ח ש י נ ח ש • בתרגום ב ד ק א י ע' במלה‬
‫בלשון נחשחי 'ויברכני ‪:‬‬
‫פרשה‬
‫ויגש‬
‫) י ח ( כ י י כ מ ו ך בפרעה • ארי בפרעה כן א ת • ‪.‬הפך הלכון לפרש עיקר ה ד מ י ו ן‬
‫וכ״ה בלשון הכתוב כחטאת כ א ב ם )ויקרא זי( אבל בלכון כ כ ס • כ נ ר‬
‫) ב מ ד ב ר ט״ו( טזב בלשון הכתוב כי שם הדמיון הוא מ ז ה לזה ומזה לזה כי יש‬
‫ס ב ר ה להקל באזרח מ ה נ ר מפני שהציץ מרצה כמו שהוא בספרי שס ועיי; שם‬
‫ברש״י ובבאר רחובות דקדוקי רש״י ‪ ) :‬כ ( ואחיו מ ת • ו ל י ה בתרגוס ם י ת •‬
‫ועיין רש״י שאמר מפני ה י ר א ה וכו׳ ולי עוד קשה דהא באמח לא אמרו לו בחחילה‬
‫רק בלשון והאחד איננו ולמה זה לא שינו לאביהם אלא אמרו לו בלשון שאמרו‬
‫ליוסף בלש)] ס ת מ י איננו י ורק בזה שינה יהודה א ח לשונו • א מ נ ם הוא בא‬
‫לפרש לשון איננו כי יכול להחפרש מפני החיוח הטורפות וכמו שחמר יעקב ואומר‬
‫אך ט ר ף ט ר ף להלן ל ח או שמח במיחס ט ב ט י ח מ י ח ח כל א ד ם ו ה נ ה יטקב‬
‫כאשר הביאו לו כתונח ה פ ס י ם בדם אמר כי חיה ר ט ה אכלחהו אבל ה א ח י ם‬
‫ט צ מ ס שידעו ה א מ ה רק שלא שמעו ממנו ולא מצאו א ו ה ו תלו שמח וט״כ יהודה‬
‫כאשר בא ט ה ה לפני יוסף לסחווכח ט מ ו היה מוכרח לפרש לשון איננו שאמר‬
‫עסתילס שהוא עליי ד ט ת ו שמת מ י ה ה כל אדם כי ירא א ם יאמר ס ה ם איננו‬
‫יטכב‬
‫‪5 2‬‬
‫ח ל י פ ו ת‬
‫רגש‬
‫שמלות‬
‫יעכב א ח בנימין על אשר יחפשו אחריו ויביאו אותו *לפניו ו ה מ ה כבר בקשוהו‬
‫ולא מצאוהו וכמו שהוא בפירש רש״י ומ״ש רש״י ה י ה מוציא לבר שקר מפיו הוא‬
‫כננר מ ־ שחמד בתחילה בלשון חינכו ולא חמר בלשון מ ת ו ה מ ע ה כי עור הי׳‬
‫ב ר ע ח ס לחפוש ולדרוש עליי אולי ימצאו אוחו • ומפ״י הלבריס האלה בין חבין ח ש ד‬
‫לא שינה ה מ ת ר ג ם עפ״י דרכו להשוות הלשון ו ל ח מ ם מילח איננו בלשון מ י ח‬
‫ה נ א מ ר בזה ‪ ) :‬כ ח ( ע ד ה ג ה ־ בתרגום ע ד כען ־ כמו ע ל ע ת ה ועיין מ״ש‬
‫בלשון והנה׳ לח ש מ ע ת ע ל כ ה )שמות ז ש׳׳ז( ‪) :‬לב( ו ח ט א ת י ־ בתרגום ו א ה י‬
‫ח ט י ־ ולא כ ת ר ג ו ם יוב״ע ואתחייב כי לפי אונקלוש הוא איננו פועל רק שאהיה‬
‫לפני אבי כ ח ו ט א כל י מ י ו ‪) :‬לד( ב ר ע ־ בתרגום ב ב י ש ת א • כמו ב ר ע ה ולא ת ר ג ם‬
‫בבישא ונמצא בהפוך ברעה ה ו צ י א ם ) ש מ ו ת לב י"ב(שחרגם בבישא וקשה להגיה‬
‫ה נ ו ס ח שצ״ל בהפך ־ ונראה כי הוא מאשר לשון ר ט ס ת מ י הוא אשר לא נ ו ד ע ־‬
‫ו״שון ר ע ה ס ת מ י ח היא ה ר ע ה ה נ ו ד ע ח וכן הוא ההפרש בין לשון טוב * וכיובה‬
‫א מ נ ס יש בלשון ר ע שס הכללי וכן על ר ע ידוע ־ וכן יש בלשון ר ע ה שהיא על‬
‫ר ע ה אחת והיא בלתי ידועה • וע״כ יבא לפעמיה ל׳ ר ט הכולל בשמוש סב׳ בקמץ•‬
‫וענינו כמו בהרע • ויבא בלשון ר ע ה ע ס ב׳ השמוש אבל בשוו״א ולכן כאשר יבא‬
‫מ ל ת ברט בב׳ קמוצה תרגומו שווה כמו ברעה בבי שוואית בבישחא וכן נ ר א ה‬
‫מ׳שון הכתוב עצמו כי לשון פן אראה ברט הוא כמו שנאמר למטלה כ ״ ט ב ר ט ה‬
‫שאולה ־ וע״כ שינה ג ס בלשון אפר ימצא בל״ג ד ת ש כ ח • ובסיפך ת ד ג ס בלשון‬
‫ב ר ע ה הוציאם ממצרים שהיא על איזה ר ע ה בלתי ידועה כמו ברע וע׳יכ ת ר ג ס בבישא‪:‬‬
‫ו ל א יכול יוסף ל ח ת א פ ק • בתרגום ל א ת ח ם נ א • ע׳ ימב״ן שהוא לשון‬
‫מה)א(‬
‫חוזק ואמר שם והנכון בעיני שהיו פ ס מבית פ ר פ ה ומן המצרים‬
‫אנשים רבים וחלו פניו למחול לבנימין כי נכמרו ר ח מ י ה ם על חחנוני יהודה ולא‬
‫יכו׳ וכו׳ מליל הרמב״ן ז״ל והגאון מוהרי״ב ב מ ל ח כחב ע״ז א מ נ ם לא י ד ע ח י‬
‫ל מ ה לא פירש הרמב״ן לעיל סימן מ״ג וירח‪ ,‬ויתאפק שתרגם אונקלוש ג״כ ואתחסן‬
‫ושם אי אפשר לפרש ט ל י שפירש ה נ א ואס שם נכון בלא זה ה ט ע ם כמו בכל‬
‫לשון ה ח ח פ ק ו ת א״כ מי הכריחו לחח ט ע ם בקרא דהכא ויש לישב עכ״ל י• א מ נ ם‬
‫מהשינוי הנמצא בתיוב״ע בשני הכחוביס כי בראשון חר׳ עצ ויחאפק ואזדרז‬
‫ו ע ‪ ,‬השני' כ ז ה ה ד ג ם למסוברא דלא למבכי והוא כפי׳ רשייי ז״צ שלא יוכלצסבול‬
‫ו ה ט ט ס פשוט כי בראשון ויחחפק נאמר וירחץ ואח״כ ויבא ה ח ד ר ה ויבך שמה •‬
‫וזהו זריזות כי ה ת א פ ק ע״י החבולח הרחיצה ו ב ט ח ו בחדרו ־ משא״כ בזה שלא ה י ה‬
‫לו התחבולות כמו לפנים מפני מ צ ב י ם עליו ע״כ לא יכול לסבול הצער בלבו שלא‬
‫לבכות ־ וזה כוונת הרמב״ן אליבא דחונקלוש כי בפעם הראשון יתכן לשון ויתאפק‬
‫שהוא לשון חוזק שהתחזק איע לעמוד על ע מ ד ו לגמור את עצתו בדבר ה ג ב י ע ־‬
‫אבל בזה הלא יותר ה י ה ראוי לומד שצא ה י ה יכול לסבול הצעד בלבו• כי מ ה‬
‫ה י ה לו לעשות מול אשר ה י ה ראוי להתחזק ־ ו מ ה ה י ה לו מ נ י ע ה שלא יכול להתחזק‬
‫טור כאשר בראשונה ע״כ אמר כי הוא המפורש בפשוק לכל הנצבים עליו שבקשו‬
‫למחול לבנימין והיה יכול לעשות זאת למעניהם יעיין רפב״ס שהושין( בזה מלת ע ו ל‬
‫כי ע ד ע ת ה ה י ה עושה כל מעשיו ע״י שהיה מ ת א פ ק • לכל הנכבים בפני כל‬
‫ה נ צ ב י ס עליו ולא יכול ע ו ד ל ה ת א פ ק ‪ :‬ויקרא ־ למשרתיו וסיים בלשונו כך ע י ק ר‬
‫פשוטו‬
‫ח‬
‫ל‬
‫י‬
‫פ‬
‫י‬
‫ת‬
‫ויגען‬
‫שםלות‬
‫כץ‬
‫פשוטו ‪) :‬ו( חריש וקציר • עיין שמלה׳ ובגמרא שבח ע״נ ה נ א ב א ״ י ק א י ד ז ר ע י‬
‫ברישא והדר כרבי ועיין מ״ש בשרשה חשא ומ״ש החויו״ט ס״ה דדמיא ד ה‬
‫ט נ ק ‪) :‬יד( ע ל צוארי ־ וליה בחרגוס צ ו א ר א • ובסוף על צואריה בכינוי י ח י ד‬
‫ולא צוארוהי וכ״ה בחרגוס יוב״פ לפי הדרש שהובא ברש״י אבל באונקלום ר ח ו ק‬
‫מאוד בעיני שיכוון על הדרש הרחוק ע״כ גראה כפי ה נ ו ס ח אשר בהש ג ס בלשון‬
‫צוארי 'הראשון צואריה דבנימין והוא לשון יחיד כי באמח נמצא כמוהו בלשון‬
‫ה ע ב ר י ח על יחיד בלשון רביס כמו • פניו • מ ח נ י ו ‪) :‬בג( כ ז א ת ־ בחרגוס בי״נ כ ד י ן‬
‫ולפי ה מ ל ה ה י ה צריך להיוח כדא בל״ג ועיין רש״י שכחב כחשבון ה ז ה ‪ :‬בר ולחש‬
‫ומזון ־ ח ר ג ה על מזון זודין כחרגום לשון צידה ועיין רש" שכחב כחרגומו לישתן‬
‫ונראה כי הוא משוס דקשיא ליה וכי בר ולחם לאו מזון הוא ‪) :‬בו( ע ו ד יוסף ח י •‬
‫ע ד כען • בעבריה בא לשון עוד פ ע ס על ה ע ח י ד כמו ע ו ד כל ימי הארן• ולא יכרה ע ו ד ­‬
‫י ׳ ה ע ב ר כמו בזה והחרגוס י ח ר ג ס ה ע ב ר בלשון ע ד כען שהוא כמו ע ד ע ה ה‬
‫‪,‬‬
‫‪15‬‬
‫וכן עודנו ע ו מ ד • העודנו חי ־ עודנו חי בחרגוס ע ד כען ‪:‬‬
‫מ ך ) א ( ויזבח זבחים • ח ר ג ס דבחין ־ לא בלשון נ כ ס ח קודשין משוס שלא נזכר‬
‫בזה עולוה ע״כ ה ר ג ס בלשון שהוא טלל ועיין מ ״ ש ) ש מ ו ה י״ח‬
‫י״ב( ועיין מ׳׳ש בפרשה בראשיח בלשון ה כ ח ו ב מבכורוח צאנו ו מ ח ל ב י ה ן ‪) :‬בז( נ פ ש‬
‫ש נ י ם • ב ח ר נ ו ס בא בל״נ תרתין • אן! כי בלשון הכחוב הוא לבון זכר ב נ י ס‬
‫ועיין במכלל יופי כ ח ב וז״ל נפש שנים בא בלשון זכר רוצה בו על ה נ ו ף וכן כל‬
‫נפש א ר ב ע ה עשר ובפירש אמר בזה ה מ ס פ ר פ ע מ י ם חשבון הזכר כמו ארבעה עשר‬
‫וכן שבעה ופעמים חשבון הנק׳ שלשים ושלש וכן שש עשר לפי שהנוף ה ו א בלשון‬
‫זכר והנפש בלשון נקבה עכ״ל • ו ה ג ה בחרגוס מצינו בכמה כחוביס שהרגם על‬
‫לשון _נפש בלשון אנש ומהפך לשון הפועלים מלשון נקי על לשון זכר כמו נפש כי‬
‫ה ה ט א אבל הנפשוח העושות שהרגם בלשון נפשהא ח ר ג ס בל״נ ד ע ב ק עיין מ״ש‬
‫שם כי הוא להיות כולל הזכר ע ס הנק׳ ע״כ עזב בלשון הכתוב בשם גפש אבל‬
‫בזה שבא בלשון הכתוב בלשון גפש וכן עשה בתרגומו ולא ת ר ג מ ו בלשון אנשין‬
‫יכו׳ להיות אשר יתרגם ג״כ בל״כ תרתין או שיהיה תרגומו עפ״י לשון ה כ ת ו ב‬
‫בלשון זכר וכמו שהוא בהיוב״ע הרין וצריך ברור בנוסה׳ הישנים ‪:‬‬
‫מ ן ) ב ( ו מ ק צ ח א ח י ו ־ בחרגום ו מ ק צ ת • כמו בלשון חז״ל והמ״ס מן השם לא‬
‫כמו כל ה ע ם מקצה שחרגס מ ס ו פ י ה ‪ ) :‬ט ( מ ע ט ורעים • ב ה ר ג ו ס‬
‫זעירין • כמו מ ע ט י ם • וכמו ורטיס שאחריו • אף כי לשון מ ט ט ה ו א על מ ס פ ר‬
‫הימים בכולל משא״כ ורעים שהוא על פרעי הימים עליז מצינו בהפך ג ס ב ל ה ״ ק ל מ מ ן‬
‫ירבו ימיכם לממן יאריכון ימיך כי יבא הכינוי מל ה י מ י ם שיהיו מרובים • וארוכים ‪:‬‬
‫) כ ד ( ו ח י ח ב ת ב ו א ת ־ בה׳ ב א ע ו ל י ע ל ל ת א • פי׳ ב ה כ נ ס ה החבואוח והוא מאשר‬
‫לא א מ ר בזה בשם הכולל בהבואה ע״כ ה ו ס י ף לשון באעולי פי׳ כל ה ב ו א ה ו ה ב ו א ה לזמן‬
‫כ כ נ ס ח ה ‪) :‬בו( לפרעח ל ח מ ש • ולפי הח׳ הוא כמו הפוך לחומש לפרעה • ועייןבאור ‪:‬‬
‫פ ר ש ה ויחי‬
‫)כט(‬
‫א ל נ א • לא כען • ז״ל ה מ ב א ר אונקלוש ח ר ג ס לא כמן ויש לפרשו לשון‬
‫בקשה וכן ת״א בלשון אל נא אחי ס ר ע ו נ ב ע ו כ פ ן א מ נ ם בזה נ ר א ה‬
‫להמהרנס‬
‫*‬
‫‪5‬‬
‫"ליפיח‬
‫ויחי‬
‫שמלות‬
‫ל ה מ ת ר ג ס כבקשה כפולה אחר שכיר יאמר שים נ א ידך וגוי ועשית ע מ ד י חשד‬
‫ו א מ ח וטיקר הבקשה הוא המפורש בפשוק שאחריו ו ש מ ח י ע ם אבוחי ונשאחני‬
‫ו א ה כן לשון אל נא חקברני במצריה הלא אך למותר הוא ונראה שהוא חושפוח‬
‫בקשה שלא יקברנו ע ד זמן מ ה ואחר כך ישאנו ממצרים אל קברוח אבוחיו‬
‫אלא תיכף אחר השכיבה ונשאתני וזה שאמר אל נא חקברני ו ח ר ג ה לא כמן‬
‫שענינו כמו מ ח ה • וזהו שפירש רש״י בלשון ושכבחי שנמשך לממלה והוא לשון‬
‫גויטה כאשר אשכוב ט ס אבוחי אז ת י כ ף ונשאחני • וחש הי׳ לשון שכיבה ממש‬
‫ה י ה ראוי בהפך וקברחני ב ק ב ו ר ח ס ושכבחי מ ם אבותי ומיין באר רחובוח דקדוקי‬
‫רש״י מ״ש בזה ללא צ ו ר ך ‪:‬‬
‫מ ך ן )ה( כראובן ושמעון יהיו לי • ח ר ג ה קדמי • לא כניו לי ה ה ש ח ר ג ה‬
‫דילי וכן ב פ ס ו ק שאח״ז לך יהיו דילך יהון • כי לשון לי ה ה‬
‫וכן לשון לך יהיו שבא היחש ־שאליו קודם ללשון הוי׳ הוא יחש הקנין למנין‬
‫הנחלה‪ .‬כמ‪.‬י שמפורש בפסוק השני טל שה אחיהה יקראו בנחלחה אבל בזה‬
‫כראובן ושמטו; הוא למנין מנין כשבטים וע״כ בא בלשון ה ו י ה ק ו ד ה ונג״כ ח ר ג ס‬
‫בלשון ק ד מ י ובחיוב״מ מ ח ו ר ג ה מחחשבין לי והוא מלשון חשבון ו מ נ י ן ‪:‬‬
‫)י( מבין רגליו • ח ר ג ס מ ב נ י בגוהי • וביוב׳׳מ מזטיר בנוהי והוא מפ״י‬
‫מ ט‬
‫לשון ה כ ח ו ב ובשליחה ה־וצאח מבין רגלי׳ שהוא בינוי על ה ב נ י ם‬
‫ה ק ט נ י ם וכמו שהוא בחרגוה שה בחוכמה ‪ :‬ע ד כי י ב א ש י ל ה • בחרגוה ע ד ע ל מ א •‬
‫זכורני כי אמר לי ה ח כ ם ה נ ו ד ט בשמרים חופש בגנזי ג ס ח ר י ה שמצא בכ״י ישן‬
‫ט ם ן כי בא שם ה א ח נ ח ח א במלח מ ד והוא כמו לעד וכח״א מ ד מלמא י וכן אמר‬
‫ידידי הרב וכו׳ מוסרי׳׳ב ג״י שמצא כן ברכינו בחיי אבל לפ״ז' מלח מ ד השני שבח׳ הוא‬
‫כמיוחד ויוחר ה י ה ראוי דייהי משיחא • ונראה כי לפי ה ח ר ג ו ם הוא כמו לעד ועד‬
‫בכלל ‪ ) ' :‬י א ( אוסרי לגפן עירו בספר לבוש ה א ו ר ה להגאון בעל הלבושים נחקשה‬
‫לקרב ישחר שבחרגוש אל לשון אושרי ונשאר בצ״ע ולענ״ד הוא דומה ללשון ביח‬
‫ה א ס ו ר י ם מ״ש מנול ומשובב עיי; בשרשי רד״ק מ״ש על לשון שהדוניס ועל לשון‬
‫נ י ח ה ה ו ה ר וגה מ״ש בש׳ ס ח ר מל לשון צינה ו ס ו ח ר ה • ונראה שזהו ההפרש‬
‫בין לשון אסר ולשון קשר כי לשון א ס ר הוא מל דבר הנקשר בסביבה כמו מאלמים‬
‫•אלומים ש ח ר נ ס מאשרין אסרן ‪ ) :‬ב א ( נפתלי א י ל ה ש ל ו ח ה • ב א ר ע א מ ב א‬
‫יתרמי ע ד ב י ה ־ מיין רש״י בפי׳ השני שהוא מל מ ל ח מ ח ס י ס ר א • ונראה לפ׳׳ז‬
‫כי ה ח ר מ ה מרמז לשירח דבורה שאמרה ונפחלי מל מרומי שדה )שופטיה ה (‬
‫ועיין רשב״ס שפירש נ ב ו ר י ס כ א י ל ו ח למהר ‪ ) :‬כ ב ( ב ן פ ר ת • ב ח ד נ ו ס ב ר י ד י ם נ י •‬
‫ברי ד י ת ב ר ך בנופן • נראה דהראשון הוא לפי ה ח ר מ ה מלשון פריה ורביה וע״כ‬
‫ח ר ג ס דיסגי והשני הוא מלשון פירוח ט׳׳כ אמר י דיחברך כגופן ובאמח נ ם לשון‬
‫פדו ורבו הוא ג״כ מלשון פירוח וע״כ ח פ ס ה מ ח ר ג ס למשל מנין הגפן מפ״י מ ה שהוא‬
‫בלה״כ אשחך כגפן פ ו ר י ה ) ח ה ל י ס קכח( ובחיוב״מ ברי דרבוח ־ ברי דרבוח ונ״ה בל׳‬
‫הירו׳ שהוא כמו נ״א וכלשון הזה הוא במד׳ לדברי ר׳ אבין ב; פידוח רביח בן פרוח‬
‫רביחה יוסף בן פרח רביח יושן! בכולן כח־ב וחגש; השפחוח וגו׳ היא ־ ה ו א אמר‬
‫ליה עלי עין עלי לפרוע לך א ו ח ה העין עכ״ל ועיין במ״כ ש נ ח ב הגירםא בן‬
‫פ י ר ו ח רביח בן פ ד ו ח רביח ודרשו מלשון פרות ושירות ולשון גדילה ורום‬
‫ק ו מ ת ו כלומר שנחגדל ע״י חלום ב פ ר ו ת והשכלים ונשתרבב קומתו לפני אמו וע״ש‬
‫חליפות‬
‫ויחי‬
‫שמאת‬
‫‪2‬ףן‬
‫עוד בסימן ע״ח אלא אמר יושף הרשע הזה עינו ר מ ה שלא יחלה עיניו ויביט‬
‫אח אמי וגבהה קומחו ו כ ב ה א ו ח ה ה ו א ר כ ח י ב בי׳ בן פורח וגו׳ בןירבייח עלי‬
‫עין בן פורה רבייה יוהף • ועי בפירש המח״כ ובמשרשיש האחרוניש ו ב ע י ק ר‬
‫שפירש המח״כ שנחנדל ע״י הפרוח והפירוש שהוא על החלוש שחלם בפרוש ובפירוש‬
‫נלע״ד להוסיף על דבריו כי ענין הפרוח בא ללמדינו טל מ ה שאמרו שש במדרש‬
‫בסוף הפרשה טל ברכה שדיס ורמש בוולד ב ה מ ה ברכו ושש ריייא בד זוטרה א מ ר‬
‫בא ודאה ע ד היכן חבב אבינו יעקב אח רהל אפילו בשטה שברך אה בנו טשאו‬
‫טפל לה ברכח שריש ורחש יהבדכי; מדיח דהכין אניקו ומעיא דהכין אפיקו •‬
‫ונראה שזהו הנרמז בלשון פרוח שע״כ ראה בחלומו פדוח ולא פריה ־ שע״י זה‬
‫יצא לו הפהרון ה ע ו כ בזכוח אמו וע״כ נמשך אמריו גש לשון פירוש ע״ש ה כ ח ו ב‬
‫כי ה א כ ה היא ד ו מ ה כ ג פ ן פ ו ר י ה וכמו שהוא ב ה ד ג ו ה ואגב לא אטליה מ א ה הקורא‬
‫אה הנלע״ד בלשון המדרש ו ג ב ה ה קומחו וכשה אוהה עיין במפרשי המדרש כי‬
‫בן שש שניש ה י ה יוסף ו ג ב ה ה קומהו עפ״י נש ולהמעיט הנש הרחוק נלענ׳יד •‬
‫כי ב א מ ה ה י ה יושן( בעל ק ו מ ה לפי ערך שנוהיו וע״כ ג ב ה לעיני עשו כאשר‬
‫ראהו וכן ה מ ה כענין הנאמר בהפך אל ה ב י ע אל מראיהו ואל גובה קומהו וע״כ לא‬
‫השפיק להביט אל אמו ובזה שעמד לפניו הוא שכסה אוהה וזהו ש א מ ר ה כ ה ו ב‬
‫אמריו בנוה צעדה טלי שור להביט ביופיו • וזה שפירש רש״י ז״ל עפ״י הפשוט בלשון‬
‫עלי עין מנו נטוי על העין הרואה אוהו ‪) :‬כנ( בעלי הצים • ע י י ן מ ״ ש ב ל ה ש‬
‫ובמומש ד״א ישן מנאחי כאשר כ ע י ו ה י פלגוהיה בכינוי והוא א״כ כמו שפירש‬
‫רב״י ז״ל הראויש להלוק עמו נמלה ובב״ד השוכניה עמו במהיצהו ונראה שדרשו‬
‫לשו; חיציס מלשון מחיצה וקרוב ג״כ ללשון מחיצה כי המחיצה היא ה מ ח ל ק ה‬
‫בין הגבוליס י אבל ביוב״ע ההולך בכ״מ אחר הדרש הרגם בזה בלשו; חיציש‬
‫שהוא על לשון ה ר ע ה מ ו ר ה כ מ ן וכמו שפירש רש״י ז״ל וע״כ ע ו ד לא רהוק בעיני‬
‫בכן‬
‫כ ג ה ה י אשר לענ״ד צ״ל בהרגוס אונקלוש פ ל ו ג ה י ה ‪) :‬כד( ויפזו וגו׳ •‬
‫א ת ר מ א • כצ״ל בלשון ע ב ר כי בכן ה ו א ה ר ג ו ס ש ל אז וכן לשו; ואמסין שאחריו ‪:‬‬
‫מ י ד י א ב י ר יעקב • ב ה ר ג ו ס הוסיף לשון א ל י להורוה שהוא הואר עצ הש״י ועל‬
‫אשר לא מצינו בשמוה הקב״ה שיקרא אביר יעקב ע״כ ה ר ג ס בלשון אל שהוא‬
‫מלשון גבורה והקיפוה ולכן לא ה ר ג ס בלשון אלהא הקיפא ‪ ) :‬כ ה ( ו א ת ש ד י •‬
‫גהרגוש ו י ת ש ד י • עיין רש״י שפירש שהוא כמו ו ע ס שדי וביוב״ע ומן ד מ ה ק ר י‬
‫שדי אבל לבון ויה שבאונקלוש צריך מובן ־ ונראה כי ה מ ה ר ג ש רוצה לצרף‬
‫לשין שדי ?זה אל לשון מאל וכמו שהוא בכהוביס אלישדי והוא הואר ע ס השש‬
‫יחדיו • ועיין מ״ש בלשון הכחוב בפ׳ בלק נאוס שומע אמרי אל ומחזה שדי‬
‫יחזה ‪) :‬כז( ז א ב יטרף • עיין ־ רש״י בלשון יחלק שלל שהביא ואמר ואונקלוש‬
‫ח ת ס על בלל ה כ ה נ י ס בקדשי ־המקדש ויש להעיר שלא הביא חרגומו על •החילה‬
‫הכהוב • ואולי מפני הפלוגהא שבגמרא רב מ ה ר ג ס יחבני מ ד ב ח א ונוי מ ח ד ג ס‬
‫יהבני מקדשה • וע״כ לא פשיקא ליה ט ש ח החרגוס שלנו י ו ג ס כי לפי מ״ר‬
‫אשר ירושלים לא נההלקה לשבעיה לא יהכן לחרגס כה • ו כ ה • ועיין חושי יריע‬
‫נ ג ע י ם פ ר ק י״ב משנה ד׳ דייה ירושלים ‪:‬‬
‫‪) J‬יז( ו ע ת ה ש א נ א • בהרגוס לשון כען • הוא כפול ובהיוב״ע השני בלשון‬
‫שביק נ ב ע ו ‪ ) :‬כ ד ( פקוד יפקוד י בהרנוש אונקלוס הוא בבינוני‬
‫מדכר‬
‫חליפות‬
‫‪5G‬‬
‫ןיךןי‬
‫שמלות‬
‫מ ד ב ר דביר • כבר כתבתי בפו״א כי הוא פפ״י דרכו להסיר השינוי מהש״י שאין‬
‫לפניו שכהה אלא שהוא זוצר ה מ י ד ־ א מ נ ה בחיוב״פ ה ר ג ה בזה מ ד כ ר ידכר‬
‫פל ה ע ה י ד מ״ד לשון בני א ד ה כמנין שאנו אומרים בהפלה זכור לנו אבל ב פ ס ו ק‬
‫השני ג ה ב ה ר ג ו ה ה ה ו א ע ד זמן דיהון הרין פריקין וימרון לפון מדכר דכיר‬
‫בבינוני כי הוא הלשון שיאמרו האומרים ב ע ה ה פ ק י ד ה • ובב״ר בלשון ה כ ה ו ב ה ז ה‬
‫אמרו יכול מ י ד ה ל מ ו ד לומר א ה כ ‪ 9‬כאשר ההיו עוליה ולשון א ה כ ם הוא ה נ א מ ר‬
‫ב פ ר ש ה בשלה ויש להעיר בזה למה לא נ א מ ר ‪ .‬כמו שס בלשון א ה כ ס • ואם לא‬
‫אמרו יוסף ל מ ה זה אמרו מ ש ה ־ ונראה כי בזה שאמר ק י ד ה לזה והעלה א ה כ ה‬
‫אל ארן א ב ו ה י כ ה וע״ז נמשך לשון והעליהס א ה עצמוהי ע״כ אין צורך למלה‬
‫א ה כ ס מםא״כ שס שהזר ה כ ה ו ב לפרש מ א מ ר ו של יוסף בחצרה הוצרך ה כ ה ו ב‬
‫להוסיף מלה א ה כ ה ובזה יהכן שלא ה ו ס י ף אונקלוס בזה מלה ממכון עפ׳יי דרכו‬
‫עפ״י המפורש בפ׳ בשלח • 'וזהי שהוסיף ה מ ה ר ג ה האהרון ובעידן דאהון סלקין‬
‫הסקון יח גרמי מ כ א *( המשיך לשון והעליחס ה ז ה אל לשו; והעלה ה ק ו ד ם ־‬
‫ו ה נ ה לשון והעלה א ח כ ם שאמר אל אחיו לשון א ח כ ם הוא על בני בניהם דור‬
‫הרביעי ־ ולפי הדרש אשר ה ב י א רש״י ז״ל בלשון א ח כ ה בפ׳ בשלח שאמר לאחיו‬
‫השבוע כן למדנו שאף מצמיח כל ה ש ב ע י ה העלו ע מ ה ם שנאמר א ח כ ה יחכן‬
‫לפרש לשון א ח כ ם שמוסב ג ס עליהם שבשר להם שעכ״פ עצמוחם יעלו לכיוב‬
‫ובזה אשלים ס פ ר בראשיח ח״ל גוחן אחריח מראשיה ‪:‬‬
‫סליק ספר‬
‫בראשית •‬
‫בעזר חמגיד א ח ר י ת ד ב ר מ ר א ש י ת •‬
‫*( לשץ המחרנס יונ׳ע שבא לידינו נפרש נ ס המילה לשוני שאמר ולא תזידין למיסק עד זמן‬
‫לימון תרץ פרוקין וימרון לנון מזכר דכיר ה׳ יתכון והנה לפי הסשיש הוא על משה ואהרן‬
‫שני הגואלים אבל יקשה מאוד כאין מרומז בקרא שיהיו הגואלים שניס • ולכן נראה לעניד כי‬
‫צ׳ל נהפך המלוח על לימן וימרו; לכון הרין פירוקי) מדכר דכיר היינו שיאמר לנס שני כקילוח‬
‫וכמו שהביא רש׳י זיל נפרשה שמור• בלשון וכמעו לקולך סימן זה מסור להם מיעקב ומיוםף‬
‫יעקכ א״ל פקול יפקוד אחכם וגו׳ ועיין נמזמזי וברמבץ שהקשו על לנרי רשיי כי הלא גס‬
‫הכתיב הראשון הוא מלברי יוסף ולח מ ל כ ד יעקב וכחב הרמנין וזיל אולי ידרוש הרב כי יוסף‬
‫שאמר פעמים להורות שהיה מסורת מאביו עניל ־ והדוחק מבואר ־ אמנס רכיי זיל לא מעצמו‬
‫אמר כן אבל הוא לשון המדרש שמור‪ .‬רנה פ׳ ה׳ מסורה להם מיעקב שמסר ליוסף ־ והוא מפיי‬
‫המפורש ניכ במדרש שם נ׳ בלשון שאמר ואומר אעלה אתכם מעוני מצרים כי לשון אעלך גס‬
‫עלה שנאמר ליעקב היא השני פקידות וכמו שהוא בלשק המדרש כמו בחמרה׳ ליעקב אביהם ־‬
‫והנה בלשון הכתוב הראשון וחלהיס פקיד יפקוד אחכס והעלה אתכם אין נו שוס צווי או מאמר‬
‫כי אס הנשמה כי פקוד יפקוד וכי יעצה אותם ‪ p‬הארן והוא הנבואה הנאמר ‪.‬ליעקב בלשון‬
‫אל חירא מרדה מצרים אנכי חרד עמך ואנכי אעלך גס עלה ולכן אמר גס נזה כלשון והעלה‬
‫וזה שאמר רש׳י יעקכ אמר להס כי ממט נא לו הסוד הזה והוא קרוב למה שאמר הרמנץ על‬
‫לשיי אך הוספתי לקח שונ כי רש׳י זיל לא מסי עצמו דרש כן אנל הוא עכ׳י דרשח מזיל ־‬
‫וכן יעלימ בנית גס עלה • ונשמחה ועילה ‪:‬‬
‫—‪tio‬‬
‫•><־‪— 0 W •»3>8<5553PS‬‬
‫חליפות שמלות‬
‫ספר‪.‬שני‬
‫״סדר ש מ ו ת‬
‫א ) ה ( ויוכף הי׳ • בתרגזש ד ו ד ה • לפי זה קשר בלשו; ככתוב מלת אשר‬
‫כמו שהוא בלשק וכל יש לו )בראשית ל״מ לי( ולפי מ״ש בשמלה כחוזר‬
‫על לשון יוצאי ירך יעקב יהי׳ ע״ל לשון הכתוב גחלת בזרוע עמך בני יעקב‬
‫ר ו ש ף )תכלים ע״ז( כרי שיקרא בני יעקב ויוסף כמו בכתוב־ה האלה יוצאי ירך‬
‫יעקב ויושף • וזהו שאמרו במדרש אחר שאמרו שם עש יושף כמו שהוא בתיוב״ע‬
‫ל״א ויושף ה י ה במצריש אע״פ שזכה יוסף למלכות לא נתגאה על אחיו ועל‬
‫בית אביו• כשם שהי׳ קטן בעיניו בתחילה שהי׳ ע ב ד במצרים כך היי ק ע ן‬
‫בעיניו אחד שהי׳ ‪.‬מלך • ר״ל כי ג ס בני יושף נקראו ע״ש ירך יעקב • ואולי‬
‫יזהו שאמר יעקב בברכתו לאפרים ומנשה בניו ויקרא בהם שמי ושם אבותי כי‬
‫עלה על רוחו כי לגדולת יוםף יקראו ר ק בשמו ולא יזכר שמו עליהם חלילה‬
‫ויתחלקו מ י ח ד ב נ י ו ‪) :‬ח( א ש ר ל א י ד ע א ת יוסף • ד ל א ‪ p‬׳ ‪ 0‬י עי׳ שמלה‬
‫ו ב ה ע ר ה שם ועוד נראה ע״פ ה פ ש ט כי לשון מ ק י ם בזה הוא ע״ד הכתוב ומאמר‬
‫א ס ת ר קיס ונכתב בספר • כי כן לרך המלכים כאשר ימלאו את מ ק ו ם הנעדר‬
‫יחחמו רקימו א ח החוקים שלפני הקורמיס ויכחבו ויחתמו בספרי החוקים‬
‫ו ה ח ק נ ו ח אבל המלך החדש ה ז ה לא ק י ס א ו ת ם ‪) :‬טו( ה ע ב ר י ת • י ה ו ד י י ת א •‬
‫מיי מ״ש בפסוק כיב בלחס ובשמלה • א מ נ ם בזה נראה י בדור כי לח צוה‬
‫למיללות המצריות י וכן נ ה משארי ה א ו מ ו ת אשר מ ע ב ר הנהר אשר היו נקראות‬
‫ג״כ בשם עבריות כי ילע כי ה ע ב ר י ו ת בנות ישראל בטח לא יקראו להם בללת;‬
‫ר ק מיללות ממשפחתם ורק עליהם היו אלה השתים שרות ומושלות והוא בטח‬
‫עליהן כי לא יעברו את פי מלך למען לא יעברו פשררותן ולא הי׳ יכול לעשות‬
‫באופן אחר ־ וזה הי׳ תשובת; ג ם אחרי כ; כי ג ס אותן לא קראו ב^ת לידה;‬
‫ר ק ב ע ר ס תבא אליהן המיללת וילדו • א מ נ ם מ מ ה שאמר הכתוב בלשון העבריות‬
‫ולא הישראליות נראה שנכללו בזה כל בנות ע ב ר הנהר כי לא י ד ע פרעה‬
‫להפריש בין אלה לאלה ר ק בין מצריות לעבריות ובודאי ג ס הנריס שהבלו רת‬
‫יהורית היו בכלל הגזירה וזהו שתרגה בלשון יהולייתא מ״ל א מ ר ה כי כל הכופר‬
‫בעבולח כוכביה נקרא י ה ו ד וע״כ לא הי׳ ל ה מ ח ר ג ה לשון אחר רק השה שנתחדש‬
‫בימיו • ועי׳ מ ה שהאריך בזה הרשל״ל בספרו המשחדל ־* ובלבדי אלה ישו ר‬
‫הקושיא שהעיר שם בשס איזה ח כ מ י ה כי איך יחכן שיצוה לבנוח ישראל להכריח‬
‫אח כל בני ע מ ס ויאמין שלא חגלנה ה ר ב ר ‪:‬‬
‫ב ) א ( א ת ב ת לוי • ברוב הנוס׳ י ת ב ר ת א דלוי • ולא מפ״י לשון הכחוב‬
‫בלשון בח והוא ה מ ו נ ח מפריט‪. .‬ליחשה מי׳ מ״ש )במרבר כ״ו(‪) :‬ד( ל ד ע ה •‬
‫בהרגוה ל ט ד ע • כמו' ללעה • ולא כמו ל ל ע ח ה שהיא ת ל ע עי׳ באוד ‪) :‬יב( ויך •‬
‫בתרגוה ו ט ח א • ולא בלשון קטל כמו פ ת י ' ויך א ת הפלשתי • כי בזה לא הי׳‬
‫רטתו‬
‫*הא(‬
‫‪58‬‬
‫‪3‬‬
‫^' י•־׳‬
‫שטניות‬
‫ש מ ‪ 1‬ת‬
‫ד ע ה ו להרגו ע״י ש ה נ ה אוהו מ נ ש יד ר ק שמייד ה י ה ה נשיבה שנהרג ע״י ? כ א ד‬
‫^ " ‪ .‬י ‪ ~ ' '~:‬י‬
‫^‬
‫) (‬
‫י "‬
‫זו ונענין שדרשו הז״ל שנהרג ־‬
‫כמו א ה ה מ נ ה נ מ ו מ ה תבקש )בראשית נ״ז ט״ו( והיתה התשובה אה אחי אנכי‬
‫מבקש בהווה אבל בלשו; למה תעשה כ ה )להל; ה׳ ע״ו( בתרגוש למא ת ע ב י ד‬
‫ולח את עביד כי שס ה ו א השאלה ה ע י ק ר י ת על ה ע ת י ד ועי׳ רש״י בזה אש­­‬
‫י לפי׳ גראה שגס בזה הוא לשו; ע ת י ד ‪ :‬ג )ג( א ה ו ד ה • בתרגוס א ת פ ג י • ו ק כ י‬
‫כ ר לראות• ארי אתפני־ א ף דזה לשו; ע ת י ד וזה ל׳ עבר • ונראה כי צריך להפריד‬
‫בנקו״ד ‪.‬ונמו כ ה ו א ההפרש בי; לשון א ר ד ה נא ואראה • ובין לשו; וירד שש •‬
‫והנראה כי ה ע ח י ד הוא בשגו״ל והעבר בחירי״ק וכמו בכל לשו; וירא שהוא‬
‫ואחגלי בחירי״ק ה א ׳ ‪) :‬ה( א ל ת ק ר ב הלם • בתרגום ח ל ב א • ובלשו; ה נ ס‬
‫ה ל ו ה ראיתי‪ -‬הכא• כהפרש הוא כי ג מ ק ו ה מחודש יאמר הלכא כמו לככח כמו שכהב׳‬
‫כ ס • וכ״ה בלשו; ה נ ה עי׳ מ״ש בפ׳ וינש בלשו; לא א ת ם שלחתם אותי ה נ ה נ‬
‫) ב ב ( ו נ צ ל ת ם א ת מצרים וגו׳ • עי׳ מ״ש בלחם ובשמלה וראיתי לפנא ב ב ע ה ״ ט‬
‫ע״פ ה ג י מ ע ר י א שבזה הוא בגי׳ כמצולה שחי; ב ה דגים ־ ושם הביא בגי׳ כ מ נ ו ד ה‬
‫כאין בה דנן • ובגמ׳ ברכוה פליני בלשון וינצלו אם היא כמצולה או כמצודה‬
‫אבל בלשון ה כ ת ו ב הזה־שהביא המדרש ע ת י ד י ם אתה הביאו לשו; כמצולה כי על‬
‫ב י ז ת ס י ס אין ס פ ק שיותר נכון נהמשיל למצולת יס שאי; בו ד נ י ם נ‬
‫ב‬
‫=‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ש‬
‫‪:‬‬
‫יג‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ה‬
‫א‬
‫מ‬
‫י‬
‫ז‬
‫‪ .‬ך )לא( ויאמן ה ע ם וישמעו • בתרגום והימין ע ם א ושמעו י ולא תרגם וקבילו‬
‫כמו ם ת ר נ ס בלשו; והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי־ ולא וקבלו;‬
‫ע״י האותות האמינו נאשר שמעו‬
‫למימרי אולי טל •דעת ה מ ת ר ג ם כי‬
‫ונניע לא נאמר בזה וישמעו לקולו נ מ ו ושמעו לקולך • כי שם הי׳ רק לזקני‬
‫ה ע ם אשר ה ס ידעו בשוד את הסי' מלשון שתי פ ק י ד ו ת ‪ .‬משא׳כ לפני ה ע ם‬
‫הוצרך לעשוה ה א ו ה ו ת • וזה שאמר ה נ ה ו ב בההילה לך ואשפת את זקני ישראל‬
‫ושמעו לקלך כי ה ס ירעו השי׳ כמו שהביא רש״י שה אבל על ב א ד ה ע ש אמר‬
‫והן לא יאמינו לי • וע״כ נאמר ויעש ה א ו ת ו ס לפיני ה מ ם • והנה בלשון ה מ ־ ר ש‬
‫בזה יכול לא האמינו ע ד שראו את האותות לא אלא וישמעו כי פקד על ה ש מ ו ע ה‬
‫האמינו ו ב מ ה האמינו וכו׳ שכך סי׳ משורת בידם מיעקב וכו׳ )עי׳ מ ה שכ׳‬
‫בפ׳ ויחי( וקשה א״כ למכ נעשו כאותות אשר נ א מ ד למשה רק לעשות אש לא‬
‫יאמינו • אבל הוא להורות כי לא על ידי ה א ו ה ו ח לבד כאמינו רק ע״י כ ח ו ח ו ח‬
‫האמינו על השמועה ששמעו מפי הזקנים כי בזה הי׳ באסיפה כל זקני בני ישראל‬
‫יחד ולא כמו שנאמר בתחילה ר ק ואשפת א ח זקני ישראל בלא מלת כל ובלא‬
‫מלת בני נ י ה ס הי׳ רק בעלי השוד אשר להש נמשר השי׳ בקבלה איש מפי‬
‫איש ‪ :‬כ י פקר ובי ר א ה • אף כי בעברי הוא לשון עבר בתרגום ה ו א בינוני‬
‫דביר • גלי קדסוהי עי׳ מיש בס׳ עו״א ־ ו מ ד ו ק ד ק אשד לפי לשו; בני א ד ם הי׳‬
‫הראי׳ בגינ־ם קודם הפקידה וכמו שהוא בלשון הכתוב ראו ראיחי ואחיכ וחרד‬
‫להצילו אלא שנגד בני ישראל נאמר ה פ ק י ד ה קודם כי ע״י כפקי‪,‬־כ הבינו כי ראה‬
‫בעניש )וחולי הוא על קושי השיעבוד שהשליש הזמן לד׳ מ א ו ח ש נ ה ( ‪:‬‬
‫ף‪,‬‬
‫)ג( פ; יפנענו ב ד ב ר או ב ח ר ב • ב ה ר נ ו ס על לשו; בחרב ב ק מ ו ל ולא ב ח ״ א •‬
‫כי‬
‫‪n‬‬
‫^‬
‫‪n B‬‬
‫שמית‬
‫שמניות‬
‫ל‬
‫כי לא יתכן להשחיז א ח המלך מ א י מ ת חרב כי יבא בארצו אלא כ ה ו א‬
‫משצ וכמו שפי׳ רש״י פגימה של ניקרה מ ו ח ]וכיי׳ ב ה כ ו ד ס כשי׳ כיל בחרחור או‬
‫בחרב שהוא לשו; חולי מוהרי״ב[‪) :‬יב( ל ק ש ש ־ ל נ ב ב א • עי׳ לחה ובערו‪ :,‬הביא כיל זה‬
‫מ ‪ .‬כ ו ן מ מ י יומא פ׳ יוה״כ ער מתי אתה מגבב ומביא עלינו פי׳* לקושש קש‬
‫ה ר ג ו ם לגבבא גילי־ )ואולי הוא מלשון הנמצא זה כיל גב זה וע׳׳כ הביא •מלשון‬
‫לקושש קש ולא מן הקורם שהוא כמו קש כיל גבי קש י ולכן לא תרגם לשון‬
‫צקכיו כן בלשון נ ב ב ח ( ‪) :‬כנ( ה ר ע לעם ה ז ה ־ עי׳ לחם ולפי הנום׳ אתבאיש‬
‫ה ו א כמו הורע על משקל פיעל ואולי הוא על פועל כ ת מ י ומום•‪ :‬על לשון למה‬
‫ה ר ע ת ה כי הבין שהוא ע״ד הכתוב וחני אקשה א ת לב פ ר ע ה נ‬
‫פ ר ש ה ואדא‬
‫ן ) ב ( וידבר א ל ה י ם • ת ר ג מ ו בשני יו־י׳ן כדרכו בשם הוי׳ וכמו כל שש אלקיס‬
‫לבדו עי׳ מ״ש )ברחשיח א׳ כ״ז( ו א ף כי בזה מפורש אחריו ויאמר אליו‬
‫אני ל׳ ע כ ׳ ז לא עזב דרכו ו ח ר ג ם בלשין אלקים כמו הוי׳ וכ״ה בתרגום )לעיל‬
‫די יו״ד( על השם אדני בשש ד׳ אף שמפורש שם בכתוב ויאמר משה אל ד׳‬
‫ש״א נאמר שהוא רק לשון אדנות ומזה אנחנו קוראים כל שם הוי׳ בשם אדני‬
‫כ מ ו שקראו מ ש ה ועי׳ מ״ש הדמב׳׳ן)לעיל ה׳ כ״ב( ועי׳ מ־ש בתחילח ש׳ בראשיח‬
‫כיל השני יודי״ן שבחדנוס בשם ש׳ נאדר בקודש‪) :‬נ( כ א ל ש ד י • וכ״ה בתרנום‬
‫לא באלהא שדי כמו אל רחום • אל אמונה עי׳ מיש )בראשית י״ר י״ח( ובלשון‬
‫•הכתוב נאש שומע אמרי אל ומחזה שדי יחזה )במדבר כ״ד י ד י ( ‪ ) :‬כ ט ( א ש ר‬
‫הקל להכבד בלשון‬
‫אני ד ב ר • סמליל ־ כמו מדבר כי אין בלשונו הפרש בין‬
‫דבור אבל בלשון שולח חד׳ להלן אני שלח שלח ובלשון משלח • משלח נ׳׳כ עי׳‬
‫מ״ש ש ש ‪:‬‬
‫‪ ) f‬ט ז ( ע ד כך‪ .‬־ מ מ ו ם ע ד כען • עי׳ רש״י שפי׳ כמו ע ד ה נ ה וכן בתרנוס‬
‫ו‪,‬א ראיתיו ע ־ ה נ ה ע ד כען והוא ת ר מ ם לשון ע ת ה בכ׳ימ כען ־ אבל‬
‫בדניחל ד׳ ע ל כ ה םופא דמלתא פי׳ רש״י שם כ ה כא; בא׳ והיא מלה נמצאת‬
‫בח«מוד ^לרוב על הורמה המקוש וכמו שהוא גם ב ח ר מ ם וישן כ ה וכה • נכא‬
‫ו״כא׳ א‪-‬א שבלשון התלמוד נושף ה נ י ן • והנה מ מ ה שלא נאמד בזה כי־ ע ת ה‬
‫נ ר א ה כי הוא כי לשו; ע ת ה שולל א ת זמן ה ע ב ר אבל משמעו כי בעתיד לא‬
‫יהי׳ כ; כמו שהוא בצשי; ע ת ה ‪.‬תראה‪ .‬כלומר אף כי ע ד ע ת ה לא ראית אבל‬
‫כ ע ת תראה • משא״כ לשו; כ ה כולל לכו; עבד וגש ה ע ת י ד • וזהו כ ד ר כ ו חז״ל‬
‫ע״ד רמז ע ד שתשמע מ מ נ י מכות בכורות כמו שהביא רש״י ז״ל ו ה נ ה לשון כיד‬
‫ה נ ה נראה ג״כ שהוא שולל יחד העבר ו ה ע ת י ד כמו ולא ראיתיו ע ד הנה אשד‬
‫ג ס אז ע ו ז לא ראהו וע׳׳כ לא נאמר שש ע ד פ ת ה וכ״ה בזה לכן פי׳ רש״י ז״ל‬
‫שהוא‪ .‬כמו ‪.‬עד ה נ ה ולא כמו ע ד ע ת ה • חבל בלשק ס ת ד ג ו ם שלפנינו תרגום‬
‫מ ת ה • ה נ ה שווה בלשון כען וכן בזה בלשון כ ה ורחוק לומר שנשתבש מלשון‬
‫כאן בא׳ שבתלמוד‪:‬‬
‫ט‬
‫)יד( א ל ל ב ך • בתרנום ב ל ב ך ‪ -‬אולי הוא להשוות הלשון א ל הנא׳ אחריו‬
‫ובעבדיך ובכי‪!):‬־ וכ״ס בערוב בך ובעבדיך ובעמך אולם לפי הדרש שהוא‬
‫•‬
‫מרמז‬
‫• י‬
‫‪eo‬‬
‫ח‬
‫לי‬
‫פ ו ת‬
‫ןאףא‬
‫עמלות‬
‫מ ר מ ז על מ כ ה בכורוח כור‪ ,‬הרמז כי אז ישוב חל לבו כענין והשבות חל לבבך‬
‫ו מ ה שדרשו מלשון כל מ ג פ ו ת י ‪ .‬ע ל מ כ ח בכורוח נראה לענ״ד כי הוא צאו דווקא‬
‫אלא שכולל •כל השדר האחרון כי כל ס ד ר קשה מ ס ד ר שלפניו וכן בשדר עצמו‬
‫מ כ ה ה א ח ר ח קשה משלפניו וע״כ ממילא מ כ ח בכורוח שהוא האחרונה קשה‬
‫מכולש • וזה שאמרו בלשונה למדנו שמכח בכורוח שקולה כ נ ג ד כ ו ל ם ‪) :‬כז( ח ט א ת י‬
‫ד׳ ח צ ד י ק •‬
‫ה פ ע ם • ז ט ג א ח ר א • עי׳ מ־׳ש בשמלה )בראשיח כ״ט ל ״ ד ( ‪:‬‬
‫ח ר ג ה זכאי‪ • ,‬וכן בפ׳ האזינו צדיק וישר מטיל דזכאי אן* כי אין לימר כ ב י ט ל‬
‫על כש״י לשון זכוח וחוב חלילכ אבל כ ע נ י ן מוהרי וכמו שהוא באוהצה״ש כי‬
‫לשון זכה יש בו טבעי ומוסרי ו ב ח ר ג ו ה מינינו שמן זיח זך לבונה זכה שיבוא‬
‫בהפוך הזיי״ן לד׳ משח זיהא דכיא• וכן לבונה זכה דכיא והוא בחרגוס לשון‬
‫ט ה ר ה ב כ ״ מ ‪ ) :‬כ ח ( ורב מ ה י ו ת קולות א ל ה י ם וברד • ב ח ר מ ה וסני ק ד ם ו ח י‬
‫ר ו ח ־ טי׳ רש״י שפי׳ די לו ב מ ה שהוריד כבר • א מ נ ה בלשון התרגום _ לשון‬
‫רוח שהוסיף נ ר א ה שהוא מרמז טל ה מ ט ר שלא הוזכר בזה ר ק הקולוח א ף כי‬
‫ב ס י ף נ א מ ד ומטר לא נתך ארצה • ונראה כי הוא ע״ד שאמרו על רבוי גשמיה‬
‫שאין מתפללין על רוב עובה וע״כ לא א מ ר בתפלתו ר ק ורב מ ה י ו ת קולות ולא‬
‫מ ה י ו ח מ ט ר וזה שרמז ה מ ח ד נ ה בלשו; א ף כי ה מ ט ר הוא הרווחה לארץ עכ״ז‬
‫רב הוא • ואולי ע״ז רמז רש׳׳י נ״כ בלשון שאמר די לו ב מ ה שהוריד כבר ‪:‬‬
‫ק ו ל ו ת א ל ה י ט • עי׳ שמלה ו מ ה שחר׳ בשה אלקיה עפ״י דרכו בשה הוי׳ אף‬
‫כי ה ו א בלשון פרמה שאמר לא ידעחי א ח ד׳ הוא עפ״י הנא׳ בחחילה ב‪,‬שונו‬
‫ה ע ח י ד ו אל ד׳ בשס הוי׳ ואח״כ קולוח' אלקיס הרי שהודה כי ד׳ הוא האלקיה‬
‫וזהו שאמר מ ש ה אח״כ ואתה ועבדיך י ד ע ח י ונו׳ מפני ד׳ א ל ק י ס ‪) :‬ל( מ ר ם‬
‫ת י ר א ו ן ח ר נ ס ע ד כען ל א א ת כ נ ע ת ו ן • לא ת ר נ ה בלשון רחל כמו בכל לשון‬
‫יראה אולי הוא מפני הלשון שאמר לו )בפי בא( ע ד מחי מ א נ ת למנוח מפני‬
‫וכמו ש ח ד נ ם שם לאתננעא כן ח ר נ ם ב ז ה ‪ ) :‬ל א ( נכתר‪ • ,‬ב ח ר נ ו ה לקו • עי׳‬
‫רש״י שאמר כי אין לפרשו בלשון ה כ א ה ואין זה סוחר ללשון ה ח ר נ ו ס כי יחכן‬
‫אשר בלשון ה ח ר ג ו ס לשון לקוחא ה ו א נ״כ כלשון נכו בעבריה וכמו ש ח ר נ ס‬
‫בלשון א ר ב ע י ם יכנו ילקיניה עי׳ מ ה שכ׳ שם וע״כ גא ה ר ג ה •בזה בלשון מ ח ה‬
‫כהד׳ ויך הברד ועי׳ מ״ש בעו״א כלל ד׳ ציון ע׳ ‪:‬‬
‫פרשה בא‬
‫י )א( ב א אל פ ר ע ה • בהרנוש ע ו ל • עי׳ רש״י שהושיף בלשונו ו ה ה ר ה ב ו כי‬
‫ב א מ ה ה מ ק ר א קצר ו ה מ ה ר נ ש שלא ה ו ס י ף בלשונו אולי על דעהו הוא‬
‫ה ת ר א ת ו כי יבין חכר לא לחנם באה אליו וע׳׳כ לא נאמר הצווי ה ז ה ר ק למשה‬
‫לבדו ־ חבל כחקר לא קיש פ ר ע ה ח ת דבריו אשר אמד במכה ה ק ו ד מ ת ואשלחה‬
‫ה ת נ ה ונא תוסיפו; לעמו־ ונתקיים מ א מ ר הש״י כי אנכי ה כ ב ל ח י את • ל ב ו •‬
‫אח״כ באו מ ש ה ואהר; ואמרו לו כ ה אמר והיא התראה בפי׳מ • וע״כ לא נצרך‬
‫ה מ ת ר ג ם לבוס הוספה כי לח נצרכה ה ת ו ר ה להודיט שמשה ק י ס מ א מ ר השם‬
‫אליו ופרעה לא ק־ס א ת דבריו כי ב ע ת הצור הראשון הלא הודיע למשה כי‬
‫לא יהיה לו שוש ה ש ו נ ה ב מ ה שאמר לו כי אני הכבדתי את לבו וגו׳ • וזה‬
‫שאמדו‬
‫ה‬
‫׳‬
‫י פ ו ת‬
‫בא‬
‫י‬
‫לא‬
‫עמלות‬
‫כאמרו לו אח״כ ע ד מ ה י מ א ‪ :‬ח לע‪:‬וח מפני כ ה ו א כנגד כ ח מ ר למעלה ידעתי‬
‫כי כידה הדאון וע״כ תרגומם כווה כמו שכתבתי למעלה ‪) :‬ז( ע ד ם ת י יהי'‬
‫ז ה • בתרגוש דין ־ ולא דנן נראה כי ע״כ• ה ה ד ג ו ס מוסב על מ כ ה כמו כי ‪1‬ה‬
‫מ כ ה האיש יהי׳ לנו למוקש ‪ ) :‬י א ( כ י א ו ת ה א ת ם מבקש־ש • בתרגום אתון‬
‫בען ־ בבנוני כמו רוציס וכמו בקש להדיחך ) ־ ב ר י ס ‪.‬י'|ג( ש ה ר ג ה בעא על‬
‫הרצון והחפץ אבל לפי פי׳ רש״י ז"ל הי׳ ראוי ב ק ש ה ש ‪ ) :‬ב ד ( יוצג י לפי הענין‬
‫הרגש בלשון עזיבה • כמו אצינה נא עמך בלשון ש ב ק ‪ ) :‬ב ה ( זבחים ועולות •‬
‫ה ר ג ם נ כ פ ת קודשין • כמו שלמים ולפי ה ג מ ׳ זבחים קי״ו זבחים לאכילה ועי׳‬
‫‪ . .‬מ״ש בזה )בראשית( על לשו; מבכורוח צאנו ו מ ח ל ב י ה ן ‪:‬‬
‫) ח ( ו ה ש ת ח ו ו לי ל א מ ר • ח ר ג ם על לשון וישתחוו• ויבעון י עפ״י לשון‬
‫יא‬
‫לחמר כי לא יתכן שאמר לפרעה שהוא מלך כי כל עבדיו ישתחוו ל ו •‬‫ופן במעשה להל; )י״ב ל״א( לא נ א מ ר רק ויקרא • ויאמר ־ ולא נזכר שם לשון‬
‫השתחווי׳ ומפני כבודו פל מלך לא זכר בזה לשו; אתה ועבדיך כמו שהי׳‬
‫במעשה שם הוא ועבדיו ‪:‬‬
‫)טו( ת ש ב י ת ו ש א ר • בתרגום ת ב ט ל ו ן • עי׳ רש״י והוש׳)פשרייס ד׳ ע״ב(‬
‫ובר״ן הביא מלשון ה ת ר ג ו ם שהרגם הבסלון ומ״ש רש״י ז״ל והשבתה‬
‫בלב הוי ה ש ב ת ה •נראה ב ה ו א מלשון השבתה'עצמה ילפינן כ ה ו א בלב כי הוא מלשון‬
‫ש ב י ת ה ומנוחה שלא לחשוב בלבו על החמץ כלל ־ אבל לשון בעול מצינו בתרגום‬
‫ב מ ע כ ה כמו כי פ ר ע ה אהרן שתרגם בשילינון וכן בדבור פ ה כתרגום כל לשון ה פ ר ה‬
‫ב נ ד ר י ה • וא״כ אין ראיה מלשון בעול כהוא בעול הלב לבד כלא דבור ובלא‬
‫מ ע ש ה ובלכון ה נ מ ׳ הבודק צריך שיבעל ובלשון הרי״ף כ‪-‬כי יבעל דאמר הכי‬
‫כל חמירא נראה בהדי׳ שצריך דבור והדיין ז״ל ה ו ס י ף שש שצריך לבעל בלבו‬
‫נ ר א ה שבא לומר שצריך שיהי׳ הבעול גש בלב שיהי׳ פיו ולבו שווין וכן צריך‬
‫לפרש בלשון ה נ מ ׳ שם היי יושב וכו׳ • ומבעל בלבו • ובזה ניחא למאי דאמרינן‬
‫לבעול משוס ה נ ק ר ע ע ו בי׳ אך‪ .‬כי דברים שבלב א־נם דברים אבל בזה כהוא‬
‫ע ס הדבור שפיר הוי הפקר אבל בלשון‪ .‬הר״ן דייה ומהו ענין הבמול כ ת ב ב ה ל י ׳‬
‫כי ה ג י בבעול הלב לבד ולא דמי להפקר• כי בזה רק בגלוי מלתת בעלמא דלא‬
‫נ י ח א ליה דלהוי ליה זכוהא בגוי׳ ם נ י ומהני ע״ש • ואולי הגלוי מלהא שחמר הוא‬
‫ע׳יי מ ע ש ה כל דהוא • והנה לפי ה ה ר ג ו ס על הבביהו הבעלין צריך להבין שמוש‬
‫המ״ם ה ת ר ע מבתיכם וכ״ה בתרגום מבתיכון ויותר הי׳ נכון לתרגם דבתיכון‬
‫או די ככהיכון וגם כל הלשון מ ב ת י כ ם לא יהכן אחר שהביטול תלוי בנב הלא‬
‫יבוטל מכל כ^כול• ונראה שפ״כ א מ ר ר״ע כי השכיחו הוא ה ב ע ר ה ויהי׳ כענין‬
‫בערתי הקודש מן ה כ י ח י ונראם מ ז ה כי ג ם לפי התרגום צריך להוציא החמץ‬
‫מ ן ה ב י ח כי מצעו לשון בטול שהוא ר ק על בטול מדבר ולא הדבר־ עצמו כמו‬
‫והשבהש אוהש משבלוהם שהרגם ג״כ כלשון בטול וכ; בלשון הפריעו אח ה ע ם‬
‫ממעשיו • וכן יהיה בזה תשביתו מבתיכם לפי ההרגוש אבל בטול בלב לבד‬
‫והחמץ ישאר בביה אין זה בעול ע ד שיוציא מרשותו • והוא כמו שכ׳ הריין‬
‫ז״ל כי עשה דחשביהו יוכל להתקיים או שיבטל ויוציאנו במחשבתו מרשותו וסגי‬
‫בלבו צריך‬
‫מדאורייחא אפילו בחמץ ידוע ־ או אם לא בעלו‬
‫בהכי‬
‫ש י ב ד ו ק ‪) :‬בג( ופםח ד׳ ע ל ח פ ת ח • בתר׳ ויהוס ־ כמו בלשון ופשחתי עליכם‬
‫ואו‬
‫וצריך‬
‫‪6 2‬‬
‫ח‬
‫׳־‬
‫ות‬
‫בא‬
‫שפלות‬
‫וצריך להבין איך שייך הלשון על ה פ ח ח אלא שהוא למשל על אנשי ה כ י ת של‬
‫ה פ ח ח ה ה ו א ועי׳ רש״י שכ' פי' וחמל וי״ל ודלג' י ונראה כי צ״ל ויש לחרגמו‬
‫ודלג והשתבשו בספריה בר״ח ויי׳ל וכתבו ויש לומר ל א ם לא כן למה חזר רש״י‬
‫לפרש בזה מ״ש כבר באריכות בלשו; ו פ ס ח ח י הנ״ל אלא שדייל שבזה מוכח יותר‬
‫שהוא לשון •ללוי וכמתמיה על ה ח ר ג ו ס שחרגה ג ס בזה בלשו; חמלה ‪) :‬מו( ב כ י ת‬
‫א ח ד יאכל • בתרגוס י ב ח ב ו ר ה ח ר א ־ עיי רש״י בפרק כצל נולין בענין יש אש‬
‫ל מ ס ו ר ת שאמר וחני שמעתי למסורת שמסר אינקלוש ה ג ר בחבורה חרא אבל‬
‫בשני מ ק ו מ ו ת לא קפיד וקשה לי לאומרו כי לא שמעתי מעולס מ ס ו ר ת כזאת‬
‫עכ״ל ־ ובתוספתא פ״ו אמרו המוציא כזיח בשר מ ב י ח ל ב י ח ומחבורה לחבורה‬
‫ב ש ע ח אכילה הרי זה חייב שנאמר לא תוציא מן ה ב י ח מן הבשר חוצה אעפ״י‬
‫ב נ א מ ר בביח אחד אוכלין אוחו בחצרותיהן ובגגותיהן א״כ מ ה חייל בביח א ח ד‬
‫בחבורה א ח ת • ונראה לפי זה כי לשון לא הוציא מן ה ב י ת פירושו מ ב י ת א ח ז‬
‫לביח הביר ו כי ‪ tjb‬לבני חבורה אחת לא הותר שני ב ת י ה אלא בשלי ולח בבית‬
‫חבירו וזהו פי׳ חוצה לחון כ ת ר ג ו מ ו לברא וזהו שאמרו ב ת ו ס פ ח א כי הצרוהיהן‬
‫וגגותיהן לא נכללו בלשון חוצה כי בכלל ביחו ה מ ה י ולפי זה לא‪ .‬נצרך לומר פי'‬
‫חוצה חוץ לאכילחו מיי מ״ש ב ש מ ל ה ‪:‬‬
‫ע ) ו ( ש ב ע ת • בחר׳ ש ב ע א • מיי מ״ש בלחס אביריס ו ב ה ע ר ה ו ה ע י ר על זה ה ח ־ ״ ם‬
‫הגדול וכ׳ אלי וזה אינו כי ב א מ ה בהרי שבעה בכ״מ ב ה ו ד ה ה ו א ב״א ג ס על מ ה‬
‫שכ' כי לעיל י״ב ט״ו ־ וי״ע• בכל ה ת ר ג ו מ י ם שבעת ב י ה אינו כי במקראות‬
‫גדולות דפוס באזילא • ג ס ה ם שבעא ב״א כמו בכל מ ק ו ם ועיי מ ה שכתבתי‬
‫במאמרי כ ס ף נבחר מ״ד ה מ ת ר ג ם ב ז ה ‪) :‬יג( וערפתו * בתרגום ותנקפי׳ • עי׳‬
‫לחם ובערוך הביאו בערך ק פ ח • וכבר העיר בזה הגאון מוהרי״ב בהפלאה‬
‫שבערכין וז״ל שס על מ ה שהביא תרגום וערפתו‪ .‬ו ח ק פ י ח • 'באונקלוס וכן בחר׳‬
‫יינה; שלפני איתא ותנקפי' ועוד יש להעיר כי לפי נוסי הערוך היי ראוי וחקפחי׳•‬
‫ולפי ‪.‬מ״ש הערוך בש׳ נ ק ף חין בלשו) חז״ל ענינו ד י מ ה ללשון וערפתו שהוא‬
‫לשין‪ .‬כ ר י ח ה כמו שהביא ה ר ד ״ ק בשרשו בלשון עבריח מ ג י ס ינקופו כלומר יכרתו‬
‫ראשה ותרגום וערפתו ותנקפי' ה ע ר ו פ ה לנקיפה י ולכן נ ר א ה לענ״ד כי ג ס‬
‫לפני הערוך לא היי נוסי אחרת בתרגום התורה אלא‪.‬שהביא בשרש קפח כי לפי‬
‫לשון חז״ל ע״ד לבון ארמי תרגום וערפתו • ‪.‬ותקפח• אבל מצינו ב ח ר ג ו מ י ס ה ר ב ה‬
‫שהלכו עפ״י לשון הקודש בתרגומם על התורה ‪) :‬טז( ו ל ט ו ט פ ת ולתפלין • עי׳‬
‫לכרי החום' יו״כי פ״ד דמנחות שהכיא כשם הכיור כי שרשו פלל ומה שהעיר שם על ז ה‬
‫ילענ״ד הוא מלבו; חבור הנפרדים והוא על ה ב ח י ם של ראש ובזה יקרב אל לשון‬
‫ט ו ט פ ו ת ונמו שהוא בתרגום לשון ט ף בהוספות הלמ״ד כפלי ובזה יתישב לי‬
‫הקושי׳ הגדולה על אשר •דרשו מלשון לטוטפת על א ר ב ע ה בתים א ף כי לא נאמר‬
‫ר ק שלשה פעמיה לטוטפת וי״מ מפני שהאי הוא בוי״ו מלא אבל בספרים שלנו כולס‬
‫שווים ואין אחד מ ה ם מלח עי׳ ברש״ וברא״ש ריש הלכות תפילי; פל לשו;‬
‫הברייתא ולפי מ״ש הזח פשוט כי ל ט ו ע פ ח עיקרו לשו; חבור הנפרדים ומשלשה‬
‫חבורים יהי׳ ארבעה בתים ימי׳ ערוך עדך ט פ ף שהוא עני; בני; השווה באין ה ו ס פ ו ת‬
‫ולא גרעו; • ו ק צריך להיות ה ב ה י ס כולם שווה • ועוד נ ר א ה לפרש לשק הפיל׳;‬
‫עפ״י פי׳ רש״י ז״ל בלשו; ע ו ט פ ו ה שהוא מעני; דבור כמו שאמר ומנחם חברו‬
‫‪,‬‬
‫עס‬
‫חייפיז י‬
‫בא‬
‫לב‬
‫עמלות‬
‫מ ס הגיף הל דרוש ולפ״ו יהי׳ ג ס לכו; תפילין מלכו; לבור כמו לכו; חפלה‬
‫ובזה יהישב לי הכר יש להעיר כלח ה ד ג ס על לשון לזנרון בין עיניך גס כן‬
‫לתפילין •עפ״י לדנו להשווח הלשון ניס ה נ א מ ר בפי ה א ח ד ו ת בלשון לעועפה כי‬
‫בלשון לזכרו; לא נצרך לזה כי שס מפורש למען ההי׳ ה ו ר ה ד' בפיך • ועול‬
‫אפשר לכוון בלשון חפילין שהוא מלשון ‪ -‬ה ח ר ג ו ס בלשון לא הפאר אחריך לא‬
‫תפלי והתפילין נקראו פאר כמו ב ה ו א ביחזקאל פארך חבוש עליך וחרגוס יונחן‬
‫ב ס טוטפתך ויהי' לשון תפילין מלשון בטור כי ט׳׳י ה ט ו ט פ ו ת כאלו יתבער‬
‫ה ר ע מקרב הלב ונקרא פאר מלשון לא חפאר שעני; לא ח ק ח ה פ א ר ‪:‬‬
‫פרשה בשלח‬
‫) ח ( ב י ד ר מ ה ־ בתרגום ב ר י ש גלי ‪ -‬הוא הפך מלשון חפוי ראש ע״ד הלשון‬
‫ע״כ יריס ראש על ה ש מ ח ה ‪) :‬י( ויצעקו • ת ר ג ס וזעיקו• עיי באור שהעיר‬
‫ל מ ה לא תר׳ בלשון צלוחא ונראה השוע כי בזה נמשך אל שלפניו וייראו מאור‪,‬‬
‫וע״כ ה ר ג ם שהוא כענין הנא' למעלה ויזעקו וחעל ב ע ו ח ס אל האלהיה מן‬
‫ה ע ב ו ד ה כארה שצוער! מכאב לב מן ה ע ב ו ר ס ו ג ה נמשך אל ויאמרו אל מ ש ה‬
‫המבלי וגוי כי זה לא גאמר מתוך התפלה א מ ג ה בכלל לשו; צעקה הוא ג ה‬
‫ה ח פ ל ה כי לא כל הצועקים היו בענין אחל וכ; הי׳ ג ה מ ש ה בכלל הצועקים׳‬
‫אבל ענינו היי להפלה וע״כ ה ר נ ה על מ ה הצעק אלי קבליה נלותך אף כי לא‬
‫נאמר מקולה• שהחפלל ביחול אבל היי בכלל הצועקים ועיי רש״י שם שפירש‬
‫בלשו; למה חצעק אלי למדנו שהיי משה ע ו מ ד ומתפלל‪) :‬יג( א ש ר ר א י ת ם י‬
‫בהרגוס כ מ א ‪ .‬דחזיתון ־ כמו כאשר פי' באור ולפי פי׳ רש״י כ מ ו ס ב על המצרים‬
‫הרודפים אותם הוא פשוט יוהר בלא כ' הדמיון א מ נ ם מלשון ע ד עולם נ ר א ה‬
‫כפי׳ ה מ ת ר ג ם כי הוא נ ס על ה ע ה י ד ‪ ) :‬כ ד ( וישקף ד׳ א ל מ ה נ ה מצרים •‬
‫בתרגום' ל מ ש ר י ה א • ק י ק שלא ת ר ג ה בזה בלשון על וכן רש״י ז״ל פי בזה פ נ ה‬
‫חליהם להשחיתם ותרנומו ואםהכי י ובלשון הכתוב וישקיפו על פני ס ד ו ם ) ב ר א ש י ת‬
‫יי׳ח ע״ז( שחרגס אונקלוש ג״כ ואםתכיאו לא הביא רש״י מלשון החרגום רק‬
‫ה ב י א בלשונו כל השקפה שבמקרא הוא לרעה חון מן השקיפה ממעון קדשך‬
‫שגדול כח מ ח נ ח עגיס • וכן בלשון וישקף על פני ס ד ו ם לא הביא רב״י זיל‬
‫לפרש המלה עפ״י ה ח ר נ ו ס ולמה נ ע ר ע ד ה כ א ונראה כי בא לפרש בזה שיש‬
‫הפרש בין לשון השקפה ה נ א ׳ בעל י ולשון הנאמר באל כי השקפה הנא׳ בעל‬
‫ה ו א לדעה ועי׳ באוצה״ש שתמה על דברי רש״י ואמר כי אין המקראות מוכיחין‬
‫כ; וכן מצינו ע ד ישקיף וירא ה' משמיה ־ ונראה כי רש״י ז״ל לא חמר כל השקפה‬
‫לרעה רק הנאמר בלשון על שהוא כמו ה ב ט ה ממעלה ל מ ט ה ע״כ אמר חון מהשקיעה‬
‫מ מ ע ו ן קדשך אף שהוא ג״כ מ מ ע ל ה ל מ ט ה וכמו כ; ע ד ישקיף וירא ה' משמיה• ולכן‬
‫ה ב י א רשיי ז״ל בזה אף שנאי ביחס שאליו עכ׳׳ז הוא לשון ה ב ע ה כתרגומו‬
‫ו א ס ח ט ולכן הביא מ ח ר נ ו ס שדה צופים ולא הביא מלשון ה ב ט )בראשית ע״ו(‬
‫שתרגם בלשון אסחכי עי׳ רש״י שס לפי הדרש שהוא‪ ,‬ג״כ מ מ ע ל ה למטה וכן לא‬
‫ה ב י א מן והמצפה אשר תרגם ס כ ו ת א כי המצפה היי ב ה ר עי׳ רש״י שם)בראשית‬
‫ל״א( משאי׳כ בלשון שדה צופים שהוא צפי׳ מן הצד וכן נראה בזה אשר בא בלשון‬
‫חל‬
‫חל!י‪3‬ות‬
‫‪l‬‬
‫י‬
‫‪G‬‬
‫בשלח‬
‫שמלות‬
‫הל י ה ס שאליו ולא בלשון על והוא כי ל א מ ה הלא הי׳ ה ע מ ו ד י ם ע מ ו ד האש‬
‫והענן לעובח ישראל ולא לרעה מצרים אלא שמן הצד השקיף ד׳ על ידיהם על‬
‫מצרים להומס והוא שכ׳ רש״י ז״ל ׳בלשונו ה נ ע י ם פ נ ה אליהם להשחיחש‪:‬‬
‫טן )י( נ ש פ ת ברוחך י בתרגום א ש ר ת ב מ י מ ר ך ‪ .‬וכן וברוח אפך והוא מלשון רוח‬
‫עפ״י ה ח ר ג ו ס לנפש חי׳ לרוח ממללא וע״ד ה ז ה ה ו א רוח ד׳ דבר ב י ‪:‬‬
‫) י ט ( כ י ב א ‪ .‬ה ם פ ר ע ח ׳ בחרגוס ארי עלו • ועי׳ רש׳׳י שפ׳ עפ״י הנמ׳ )גיטין‬
‫נ״ו( שהוא כ מ ו כאשר עלו אבל מאשר לא ח ר ג ם ה מ ח ר ג ס בלשון כד נ ר א ה‬
‫שלדעתו ה ו א מן השירה ועי׳ רמב״ן אבל ברוב הנום' בחרגוס בלשון כ ד ‪:‬‬
‫טץ )לה( א ת ח מ ן אבלו ע ד ב א ם • בתרגום ע ד ה ג ל ו י והשני ע ד בואם ע ד‬
‫ק ן ה • ע ד ד א ת ו • כי לשון ע ד קצה הוא ע ד שלחי נכנסו לגבול וכמו‬
‫שפי׳ רש״י שהוא בהחילח הגבול קודם שעברו א ח הירדן אבל לשון דעלו שהוא‬
‫בכ״מ הרגום של ה כ נ ס ה למקום גראה שהוא על י ה מ ן שאכלו ג ס בבואם אל‬
‫ה א ד ן ע ד שהקריבו ח ח ה ע ו מ ר כמו שנא׳ ויאכלו מ ע ב ו ר ה א ד ן וגו׳ ונראה כי‬
‫זה כיעם השינוי בלשון ה כ ה ו ב כי בראשונה נאמר אכלו א ה ה מ ן לשון אכילה‬
‫ק ו ד ה להנושא כי ה ע י ק ר הוא על זמן אכילהס אבל בשני שהוא רק ע ד קצה‬
‫הגבול העיקר הוא על המן היורד ולא על ה מ ן שבכליהם ע״כ נאמר א ח ה מ ן‬
‫אכלו ועי׳ בגמ׳ גיטין בפרק ה ז ו ר ק ‪ .‬מ ה שדרשו מדלא כ ח י ב ב י ד ה יהננה ר ק‬
‫ונתן בידה ־‪.‬‬
‫י ן )ז( ה י ש ה׳ בקרבנו א ם אין ־ בתרגוה א ם ל א י ולא כדרכו בלשון אין‬
‫לתרגם בלשון לית כבר כתבתי כי לית הוא מורכב מלשון לא • א י ת‬
‫וע״כ בזה שמוסב על לשו! היש ח ר ג ס א ס לא וחוזר על לשון היש והוא כמו‬
‫ל א • י ש וכן הוא בחרגוש היש ב ה עץ אם אין • אם לא• ועוד נמצא לשון אין‬
‫שמתורגם לא במקום שהוא חוזר על הפועל כמו א ם השא ח ע א ח ם ואם אין‬
‫משא״כ א ם אין פניך הולכים ה ד ג ם ‪ .‬בלשון ליה • ו ע ו ד יש להבין בזה שינוי‬
‫לשון ה מ ת ר ג ם שתרגם בזה ה א י ה שכינהא דד׳ ביננא ולא בלשון שריא כ מ ו‬
‫שתרגם )במדבר י״ד( כי אתה‪ .‬ד׳ בקרב ה ע ם ה ז ה דשכינתך שריא כי בזה לא‬
‫הי׳ להם ס פ ק על השראת ה ש נ י נ ה אחר שראו הגיסים בגלוי אבל תמרו היש ד׳‬
‫הוא על נ י ס י ס נ ס ת ר י ם אשר אין השראתו גראה בגלוי וכענין זה אמרו היש‬
‫ולא בלשון ס ת ם ה״ד בקרבנו • וזה אפשר לכבין משינוי כלשון שנאמר בזה ויצאו‬
‫מ מ נ ו מ י ס ושתה ה ע ם ולא נאמר כמו בפ׳ חוקת והשקית א ת ה ע ד ה ואת בעירם‬
‫וכן לא נאמר אח״כ בזה‪ .‬ויצאו מ י ם רבים כמו שנא׳ שס ונראה מ ז ה שהי׳ נ ס‬
‫נ ס ת ר שלא נצמאו כ״כ לא ה א ר ס ולא ה ב ה מ ה ולא נצרכו למיס רבים כמו שש וכן‬
‫נאמר בזה בתחילה רק ואין מ י ס לשתות העש פי׳ 'לשתיה ה ע ש אש יצמאו וני״ז‬
‫ה מ ר להש משה מ ה הריבון ע מ ד י מ ה הנהון פי׳ כי הלא יש ביד ד' לעשות‬
‫נש נשחר אשר לא חצמאו למיס וכענין שראה בעצמו כאשר הי׳ בהר לחש לא‬
‫אנל ומים לא שתה • א מ נ ס אחר כ; אולי מפני שהחחילו במריבה ולא רצו לסמוך‬
‫על הנש ע״כ ויצמא שש הניס ועי׳ מ״ש בזה ה ד מ ביין קרוב לדברים ה א ל ה ‪:‬‬
‫) ט ז ( מ ד ר דר • בתדגוש מדרי ע ל ב א • לא כמו שחרכס בלשון וזה זכרי לדור‬
‫דור ־ לכל ז ר ו ז ר ־ הוא פשוע כי בלשון ת מ ח ה שבא ביחש שממנו אש ימחה שמו‬
‫מדור‬
‫‪,‬‬
‫חליפות‬
‫וישלח‬
‫שמלות‬
‫מדור ה א ח ד ממילא יהי׳ נמחה מכל הדודוש וזה שאמד מדרי עלמא משא״כ בלשון‬
‫זכרו] ה ו א מדור • לדור שאחדיו וכמו דור לדוד ישבח ממשיך ע״כ ה ד ג ? שפ‬
‫לכל דר ו ד ר ‪:‬‬
‫•‬
‫פרשה יתרו‬
‫יח ' ) א ( א ת כל א ש ר ע ש ה אלהים־ בחרגוס ע״ס דרכו בשש ה ו י ה וכי סרמב׳׳ן כי‬
‫בחחילה הזכיר א ח השש ה נ ו ד ע לו ואח״כ כי הוציא ה׳ בשמו הגדול‬
‫שנודע לו ע ח ה מ ״ י מ ש ה שבו נעשו האוחוח עכ״ל חבל ה מ ח ר ג ם זה דרכו בכל‬
‫מקוש לחרגס בכל מקוש שנזכר כשש אלקים בלא שש הויה ע מ ו בשש הויה יהיה‬
‫אומרו מי שאמדו ויכון למה שיכון • חבל ה ו א בחרגומו יחרגש לשי ה א מ ח כי ה׳‬
‫ה ו א האלהיש וכמו כן ה ד ג ם כי יודע חלכיש בלשון הנחש הקדמוני ג״כ בשש‬
‫הוי׳ עי׳ מ ה שכחבחי שש נ )ו( ו י א מ ר אגי ה ת נ ך יתרו ־ עי׳ רש״י שני׳ ע״י‬
‫שליח ובלשון הכהוב בפ׳ ויחי ויאמר ליוסף ה נ ה אביך חולה פי׳ אמד מ; המגידיש‬
‫ולא פי׳ ע״י שליה אלא שהוא לשון ה ח מ י כי בזה שאמר בלשון אני מושב לשון‬
‫ויאמר על יהרו עצמו מפני ששלוחו של אדש כמוהו והוא כאלו הוא האומר ע״כ‬
‫אמר בלשון כדברי המשלה משא׳כ שש שלא אמד אני אביך‪-‬הוא כדברי השליה•‬
‫אבל ה מ ת ר ג ש ה ר נ ס שניהש שוה עי׳ מ ה שכ׳ ש ש ‪) :‬יב( ע ל ה ח ב ח י ם • בהרגוש‬
‫עלון ו נ כ פ ה קודשין ־ וטיה בפי׳ רש״י עולה כמשמעו וזבמ־ה שלמיה והוא כמ״ד‬
‫יתדו אחר מ״ת הי׳ ולמ״ד קודש מ״ה הי׳ אמרו שש מ מ י )זבחיש קי״ו( ק ס ב ר‬
‫שלמים הקריבו בני נח והוא לפי הנאמד בזה עולה קודם לזבחים כדינו משא״כ‬
‫בלשון ג ס א ת ה ההן בידינו זבהים ועולות הרצו זבחים לאכילה מפא״כ בלשון‬
‫עולה וזבחיה לא תרצו כן • והוא כמ״ש הדש״א בח״א דבזה זבחים סמוך לאלהים‬
‫משא״כ שם לשון ועשינו לדי אלהינו שמוך לעולות ע״כ חרצו דזבח־ם דשם היא‬
‫לאכילה • אבל המתרגם שהשוה את לשונו ותרגם ג ס שם נכשת קודשין מפני‬
‫שסמוך לעולוה נראה שהוא כמ״ד קרבו ב״נ שלמים • ולכן ה ד ג ם ג ם בזה לשון‬
‫עולה בלר׳ עלון כמו שם ועולות ו ה נ ה ה ד ג ס ' ה מ ה ד ג ם בזה לאלהיס בשם ד׳‬
‫כדרכו כמו שכתבתי לעיל ובפרט בזה שנמשך אל הכתוב ה ק ו ד ם שאמר ע ת ה‬
‫י ד ע ת י כי גדול ד׳ מכל האלהיס וכתרגום בלשון שלילה וליש אלה בד מיני׳ וע״כ‬
‫ה ו א כמפורש כי ד׳ הוא האלהים ובזה יתישב מ ה שנתקשה בעל כ כ ת ב והקבלה‬
‫בזה שלא נ א מ ר בשם הוי׳ מדאמדינן במנחות בוא וראה בפי הקרבנום שלא‬
‫נאמר בהם לא אל י ולא אלהיס • אלא לכשס כי בזה הוא כמפורש וכמו ב ח ר ן‬
‫בעצמו על לשון הכחוב זבח לאלהיה תודה אשר• ה כ ת ו ב המפורש אחריו ושלם‬
‫לעליון נדריך מפרש את שם אלכים כי הוא הוי׳ ב״ה א מ נ ם בדבריו האחרונים‬
‫ע ו ד לא העלה ארוכה לקושיהו על לשון המשורר כאשר מצינו הכינוי עליון בשם‬
‫אל ג״כ כמו ברוך אברס לאל‪.‬עליון ועכ״ז לא מצינו ב ק ד מ ו ת שם אל ואף בתואר‬
‫עליון • ולכן יוחר גראה כי מ מ א מ ר ם ז״ל שם בסוף" מנהוש לא קשי׳ על המשורר‬
‫כי בקדבנוח שנצטוו או שנעשו קודם שהודיענו ה ח ו ד ה הקדושה כי ד׳ ה ו א כאלהים‬
‫לא הי׳ ראוי לכחוב בשם אחר אל ־ אלהיה ־ וכדומה אבל א ח ד שהתורה הודיענו‬
‫ב כ מ ה כתובים כי ד׳ ה ו א האלהיס • וכמו שנא׳ א ה ה ה ר א י ה לדעה כי ד׳ הוא‬
‫מאלמים‬
‫‪(1(1‬‬
‫חליפות‬
‫עמלות‬
‫ין^ןץ‬
‫כ א ל ה י ס אין עוד מלבדו יוכל המשורר לומר בשם אלהים כמו ב נ ם הוי' ב״ה‬
‫ו ע ״ ז ‪ ,‬ם מ ך המשורר א ס ף עצמו באשר התחיל בהתחלת• המזמור )שם ני( בלשון אל‬
‫אלהיס ד׳ דבר וכ״ה בזה אחר אומרו‪ -‬כי גלול הוי׳ מכל האלהיס נאמר אחריו‬
‫לאלהיס ותרגומו בשם הוי׳ כמו בכל מ ק ו ם • ו ה נ ה בזה וכן בלשון זבחים ועולות‬
‫כ ה מ ו ן לאלהים ת ר ג ם בלשון ג כ ס ח קודשי] וכן ויזבחו זבחים שלמים )להלן כ״ד(‬
‫משא״כ בפ׳ ויגש ויזבח זבחים ת ר ג ם זבחים דבחין ובגמ׳ שם לא הביאו מ ה כ ת ו ב‬
‫ה ז ה להקשוח על מ״ד לא קרבו והוא משום כלא נאמר שם ג ס עולוח ע״כ יש‬
‫לחרגמו דבחין שהוא כולל עולות ושלמים • אבל וראי שא־ן ז ה על שלמים לבד‬
‫דא״כ היי מפורש כמו שהוא להלן כ״ד ויזבחו זבחים שלמים ־ ואולי מל ד ע ת ו‬
‫א ף למ״ד קרבו ב״נ שלמים היינו מ ם עולוח אבל ל א שלמים לבד י והכתוב‬
‫ויזבחו זבחים שלמים שהרגם נ כ ס ה קודשי; ה״ל לאחר ימיה היי עי׳ שם בכחב‬
‫והקבלה ע״ש הראב׳׳ע והרמב״ן ו מ ה שכ׳ ש ס ב ז ה ‪) :‬כג( ע ל מ ק מ ו • בהרגוס‬
‫ע ל א ת ר י ׳ • ו ל א ב י ה ם שאליו אולי הוא מענין הנמצא בלשון הירושלמי על א ה ד‬
‫שהוא כמו לאלתר ופי׳ שלא נ צ ע ר ט לעמול מ ה ב ו ק ר ע ל ה ע ר ב ‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫) י ט ( ו ח א ל ח י ם יעננו בקול • ‪ p‬ק ד ם ד׳ מ ה ע נ י לי׳ בקל • אף כי בלשון‬
‫יט‬
‫לבור ואמירה יתרגם בכל מ ק ו ם לפי פשוטו עייל לשון ב״א ולא הש‬
‫ל ה ג ש מ ה בזה מלשון בקול הוצרך לחרגה כן וכמו שהכחוב עצמו משונה בנקו״ל‬
‫בלשון וישמע את הקול מ ד ב ר אליו שהמ״ה בחירי״ק‪ .‬ותרגומו מהמלל ולשון יעננו‬
‫שתרגם בלכון מתעני ולא בלשון יתתב כמו אלהיס י ע נ ה א ת שלום פ ר ע ה עי׳‬
‫רש״י שפי' שהוא מענין אשר י ע נ ה באש והוא עפ׳׳י המכילתא מדברי ר״ע מ ה ת״ל‬
‫מ ש ה ידבר מלמד שהקב״ה נתן כה וגבורה במשה והי׳ מ ם ע י ו ]ואולי מ ז ה ה ו א‬
‫נ ו ב ע ה מ א מ ר ה מ פ ו ר ם ם שכינה מדברת מתוך גרונו של משה אשר לא נ ו ד ע א י ה‬
‫מ ק ו מ ו [ ועי׳ תום׳ ברכות פ׳ שלשה שאכלו שכ׳ כי הקב״ה הי׳ הקורא ומשה‬
‫כ מ ת ר ג ם ואם היי לשון עני׳ הלא הי׳ הקב״ה העונה ועיי מ״ש שם הרש״א ב ח ״ ח ‪:‬‬
‫^ ) א ( וידבר א ל ח י ם וגו׳ ־ בתרגום כמו בכ״מ בשם ד׳ ורש״י פי׳ דיין לפדע‬
‫מפני שקשה למה לא נאמר בשם הוי' בזה וכלשון רש״י הוא במכילתא‬
‫אבל מ ה נ א מ ד בלשון הכתוב לעיל והאלהים יעננו בקול למה לא נאמד שם בשם‬
‫הוי׳ ו ה מ ת ר ג ם תקן שם במה שהרגם ומן ק ד ם ד׳ ־ ונראה מפני שהוא מושב‬
‫על הקול כמ״ש לעיל י איל בזה הלה מפורש אהריו אנכי ד' אלהיך ובלשון ואל‬
‫ידבר ע מ נ ו אלהים לפי נום' ה מ ו ר ה הובא בלהם אבירים שם ולא יהמלל ע מ נ א‬
‫מן ק ד ם ד׳ וקשה למה לא תקן ה מ ת ר ג ם נ ס בזה ומהמלל מן קדם ד' ־ חבל‬
‫נ ר א ה שהיא מפני שבזה נא בא הדבור ביחש המצטרף ע ם או ביחש שאליו אל‬
‫כ מ ו בכל מקוש ממילא הוא כמדבר שחמי ־ משא״כ שש שיא בלשון עמנו והוא‬
‫א ח ד י כ ו מ ע ש כ ת י הדברות שבא בכינוי אלהיך • ולא יהי' לך מפי הגבורה מ ח ו ך‬
‫האש ע ״ כ חרדו כמו שהוא מפורש בפי ואתחנן כי יראתם מפני האש ע״כ ת ר ג ם‬
‫ש ם ולא יתמלל ע מ נ א מן ק ד ם ד' והוא האש ־ א י ל בלשון הכתוב שם את‬
‫כ ד ב ר י ם האלה דבר אל כל קהלכם בהר מתוך האש לא ה ק ן ה מ ת ר ג ם אף‬
‫ד כ ה י ב שם קול גדול ולא ישף ונראה מפני שלא נאמר שם בקול בשמוש ה י ׳‬
‫ונראה‬
‫‪-‬ליפות‬
‫יך^ךן‬
‫שמלות‬
‫לד‬
‫ונראה כ ה ו א כנכד לכון וידבר אלהיס הזה אלא שבא בשש הוי׳ וכמו שתרגם‬
‫ה מ ת י נ ה בזה ־ כי ה מ ס באכר שממו את הקול מתוך האש דמו כהוא מאש‬
‫האלהיס הוא הדיי; לפדע אבל מ כ ה הבינם כי ה ו א שס הוי׳ ומ״כ א מ ר ו אמריו‬
‫הן הראנו ל׳ חלהינו נרפו שני השמות ימד וזהו א ת כבודו ואת נדלו ־• ואת‬
‫קולו שממנו מתוך האש ]והבן ב ד ב ר י ם [ ‪) :‬נ( א ל ח י ם אחרים • ב ת ד נ ו ס א ל ה *‬
‫אהרן י לא כמו שתרנס ועבדתם שם אלהיס • אמרים עי׳ שמלה ולכן ת מ ס בזה‬
‫בלשון ימיד ולא בלשון רביס דמלין אוחרנן כי היא לשלול השתוף ואף שתוף‬
‫אחד‪ .‬בכלל משא״כ ט ע ו ת ה ע מ י ם יכול להיות ט ע ו ת ו של זה לא כ ע ע ו ת ו של זה ע״כ בא‬
‫ב ל ד י ‪ :‬על ‪3‬ני• בחר׳ ב ר מיני • וכן ח ר ג ס ואי‪.‬ן אלהים עמלי בד מיני אבל על‬
‫עולת ה ת מ י ד ת ר נ ס נ״כ על לא כמו מלבד ולא כמו שכ׳ בהכתב והקבלה לדעת‬
‫ה ת ר ג ו ם ‪ ) :‬ה ( פ ק ד עדן א ב ת י עי׳ שמלה וראיתי בכ״י חלק א׳ ע״ש ח כ ם א ח ד‬
‫'כי לפי ה ת ר ג ו ם הוא מושב על האבות שהם יפקדו בעי; הבנים על אשר לא הוכיחו‬
‫א ו ת ם ללכת בדרך הישר י אבל ממלת מדדין שהוסיף ה מ ת ר ג ם לא נראה כן כי‬
‫הוא מלשון בן סורר ומורה כ ת ד נ ם ומריד והוא ה מ מ ר ה אל אביו ואין שומע‬
‫לו • ועי׳ במשתדל שהאריך בזה ‪) :‬יא( כי ש ש ת י מ י ם • באונקלוס ארי ש י ת א •‬
‫בלא ב׳ • וביוב״ע ב״ב בשיתא עי׳ ראב״ע ובאור ובמבוא לס׳ כור לזהב הביא‬
‫ס ת י ר ה לפי׳ המבאר כי הוא מוסב על הזמן דא״כ יוס אחד הוא שנברא וכאשר‬
‫השלים הגלגל ה ק פ ת ו ונשלם יום אחד שב שניח למחר למשוח מעשיהן • ואמר‬
‫שם כי כבר נמצא מוזכר הפי׳ הזה ו ג ס ה ס ת י ר ה בתשובה הרשב״א ז״ל תשובה‬
‫תכ״ג ג ס מ״ש המבאר כי לפי הבאור ה ז ה יהי׳ לשון א ת השמים כמו ע ם או‬
‫שחשד וי״ו ה ע י ט ו ף הנה נ ס ת ר מלשון ה מ ת ר ג ם אונקלום כי ה ע ת י ק שיתא ועכ״ז‬
‫תרגם' בלשון ית ובמכילתא כי ששה ימיה מגיד שהיוש השביעי שקול כגנד כל‬
‫מ ע ש ה בראשית והוא מ מ ה שלא נאמר בששת עי׳ מ״ש בברורי המדות י ונלע״ד‬
‫להוסיף על דבריו שס כי פי׳ ששת ימים עשה כי הימים עצמם נעשו באשד ע״פ‬
‫מ ע ש ה שמיס וארן ותולדותיהם נחוסף יום על יום בחדשות ה נ ע ש ה בו וא״כ יוס‬
‫השני נ ו ס ף על הראשון וכן השלישי על שניהם ע ד הששי שנגמרו כל מ ע ש ה‬
‫בראשיח ואח״כ יום השביעי שנתוסף מנוחה א״כ ממילא הוא שקולי כ ג נ ד כל‬
‫ה י מ י ם ׳ובזה יובגו דברי ה מ ה ר ג ס אונקלום בנוש' שיהא ובלשו; יח ולא בלשון ע ם‬
‫והבן י ו נ ס אין ה ס ה י ר ה הנ׳׳ל ס ו ה ד ה כי לא לעני; ה ק ף היומי נאמר רק עפ״י‬
‫מ ע ש ה ה י ו ס ההוא נעשה כיום חדש נ ג ד שלפניו‪ ) :‬ב א ( וזבחת עליו • בהרגוס‬
‫עלוז־וי י עי׳ רש״י שפי׳ אצלו ולפ״ז הי׳ ראוי בתרגום עלווהי עי׳ מ״ש בשוף פ׳‬
‫פ ק ו ד י ‪ :‬ב כ ל המקום א ק ר אזכיר י עי׳ רש״י שפי׳ בלשון אבוא אליך אשרה שכינחי‬
‫אבל מ ה מ ת ר ג ם גראה שהוא פי׳ אזכיר א ת שמי וכמו שהרגם לשוס אה שמי‬
‫)דברים( ועל לשון אבוא אליך היא שחרגס אשלח ברכתי וכ״ה במכילתא לראב״י•‬
‫א מ נ ם בלשו; הגמ׳ ס ו ט ה ל״ח שאמרו שס כי מקרא מ ס ו ר ס הוא כפי׳ רש״י‪:‬‬
‫פרשה משפטים‬
‫^א‬
‫)יא( א ץ בסף• ב ל א כסף* או דלא ב״ל כמו שכ׳ ב ל ח ם • והנה בכל מ ק ו ם‬
‫ה ח ר ג ו ס טל לפון אין הוא ליח • וההפרש בין לשון חין ללשון לא •‬
‫‪68‬‬
‫ח<;‪1‬י‪3‬ות‬
‫משפטים‬
‫שמלות‬
‫אל• הוא כי לשק אין יבא על שלילות הפוך יש והוא שולל ת מ י ד ישוח ע צ ם נושא‬
‫ה מ ש פ ט כ מ ו שהובא באוצה״ש ‪ .‬משא״כ לא• אל• ה ו א על שלילות הפעולה מן הפוטל‬
‫כמו לא יאכל לא יתכן לומר אין יאכל אבל בלשון ס ת מ י יבוא בלשון חז״ל א י ן ע ו מ ד י ן‬
‫להתפלל כי ה ו א שולל ה ע מ י ד ה ואם ה י ה לשליטת הפועלים הייה ראוי לא י ט מ ד ו‬
‫להתפלל ועי׳ באוצה״ש ש' אין הרבה דוגמאות ללשון אין והרבה ללשון לא ־ ו ה נ ה‬
‫בזה שהוא שולל ס ת ם את ה כ ס ף בא בלשון אין אבל חז״ל דרשו בזה אין כ ס ף‬
‫לאדון זה אבל יש כ ס ף לאדון אחר ע״כ ת ר ג ס ה מ ת ר ג ם בזה בלא • על היציאה מ א ד ו ן‬
‫הזה שחצא מ מ נ ו בלא כסף• אבל חז״ל הוקשו להם כפל הלשון הנס־ אין כשף ־ ע״כ‬
‫דרשו כי בא לדיוקא כי דווקא לאדון זה אין כ ס ף אבל יש כ ס ף לאדון אחר כי למה‬
‫בא בלשון אין הפך היש אלא משוס כי באמח יש כ ס ף לאדון ה א ח ר ובגמ׳ ס מ כ ו הדרש‬
‫ה ז ה מדלא כחיב אן כ ס ף בלא יו"־ כמו מאן בלטס • מ א ן יבמי • ובחי ו״ע פ״ב דיבמוח‬
‫ה ק ש ה מ ה עני; זה למאן בלעס שהוא פעולה והמ״ס מן השורש ללשון איין שהוא‬
‫מלה ובכל ה ת ו ר ה הוא אי; ביו״ד וכי כי דרשה זו אינו אלא חשמכתא ויכולים‬
‫להשמיכה כי מא; ג״כ שלילה כמו א־; • ועי׳ מ״ש שם ע ו ד ע״ש ה ס מ ״ ע דדרשינ;‬
‫אין ואפס ור״ל שאין בנמצא שוס זרע ועי׳ מ״ש שס החוש׳ יו״ט על דבריו ולי‬
‫עוד ח י מ ה שהיא בהפך מ מ ה שדרשו בזה אין כ ס ף ־ אבל יש • ולענ״ד כי ע י ק ר‬
‫דרשוח חז״ל הוא מ מ ה שבא לשון אין בכ״מ ביו״ד ולא כמו‪ .‬שהוא בכל הצרויס‬
‫כמו בן • הן • חן • כ; • ש; ־ אלא שחפשו לשונם מלשון מאן בלעה מפני ש ה ס ו ף‬
‫הוא אן בא׳ וכו״ן וג״כ בציירי ע״כ הוא ד ו מ ה ללשון אין בזה וע״כ קשה להו‬
‫היו״ד ע״כ מצאו' להם ד ו מ ה שהוא כלשון עין שנמצא ג״כ בשמיכח בציר״י וביו׳׳ד‬
‫ח מ ו ר ח עין בנפרד וכ״ה בלשון אין בשמיכוח ואין בנפרד וע״כ אמרו כי זה כמו‬
‫זה שהוא על הנושא הפך היש וכמו שנמצא בלשון מאין א ח ה ש ה ו א ע נ י ן דרישה‬
‫על ה מ ק ו ם וכ״ה בלשון עיי; ע ל י י שכייה בדרישח הזרע שצריך לעין על הזרע מ א י ן ‪.‬‬
‫הוא • וכ״ה בזה אין כ ס ף דרשו שהוא הפך היש לאדון־ א ח ד ונמצא כמו כן ב ח ר ג ו ס‬
‫כל לשון אין הנמצא על הפך היש שתרגם בלשון לח כמו ה‪:‬ש ד׳ בקרבינו א ם‬
‫אין ועיי מ ה שכ׳ שס ־ שכל לשון לית שבתרגום הוא כ מ ו לא א י ת ‪) :‬כג( נ פ ש‬
‫ה ח ת נ פ ש • בתרגום חלף נ פ ש א ־ עי׳ מ״ש בשמלה באריכות • ואולי בלשון‬
‫חלף שבחרגוס ים לפרשו ג״כ על ממון כמו חלף ע ב ו ד ת כ ם ועיי מ״ם דברים י״ט‬
‫כ״א ב ח ר ג ו ס נפש בנפש ־ ועי׳ רם״י בזה שהביא י״א נפש ממש וי״א ממון •‬
‫וכמו ח ח ת הבל שתרגם חלף כלימר זרע הממלא מקומו ועי׳ מ״ש בזה ב ה כ ח ב‬
‫והקבלה אבל בלשון נפש בנפש בעדים זוממין שם לא הביא רש״י בלשון נפש בנ^ש‬
‫ממון וכן ש; בשן ויו׳ ובלשון' המשנה מ כ ו ח‬
‫כלל רק ז״ל עין בעין ־‬
‫פ״א אין נהרגי; ע ד שיוגמר הדי; הובא לשו; ה כ ח ו ב ה ז ה שנאמר נפש ח ח ת נפש‬
‫ולא כלשון ה כ ת ו ב כ ס נפש בנפש ועי׳ במפרשים שכתבו להגיה שם בלשון ה מ ש נ ה‬
‫חבל מלשון התרגום ג״כ נראה שהעני; אחד וע״כ ח ר ג ס בשניהם בלשו! חלף ושם‬
‫אבחר אשר נלפע״ד‪) :‬לד( יהי׳ לו ־ ת ר ג ם דיליח• פי' של ניזק כמו שהיה שלו‬
‫ועי׳ מ״ש בפ׳ ויחי בלשון לך י ה י ו ‪:‬‬
‫)ב( א ם ז ר ח ה ה ש ה ש • עי׳ שמלה ואשר ה ר ג ם פ ה ד י א ־ נ ר א ה כוונחו‬
‫על ע ד י ם הידועים עפ״י הדין שהתרו בו ובלשון ה מ נ י ל ח א שלמדו‬
‫מ נ ע ר ה ה מ א ו ר ס ה ה ו א ר ק אף כאן שהיי לו מושיעין ולא זכרו ע ד י ם ולולא‬
‫—‬
‫דמסתפינא‬
‫הליטת‬
‫משפטים‬
‫לףן‬
‫שמלות‬
‫למשתפ־נא ה י א כי ג ס בהרגוס צ״ל ס ע ד י א והוא כתרגום לשון מזר כמו שהרגם‬
‫ועזר מצריו ה ה י ה ה ע ו ד מבעל דבבא • ולשון הרמב׳׳ה בהלכה י״א א ס ה ק פ ו ה ו מ י‬
‫ארם או ע ד י ם והוא מ ה ת ר ג ו ם עי׳ במצוי ה מ ד ו ת מל המכילתא ובלשון רש״י ה ע ה י ק‬
‫בלשון התרגום ג״כ עיגא ד ם ה ד י א ובלשון הרמב״ס שאמר מ י ארס או ע ד י ם‬
‫נ ר א ה למשפקא לי׳ בלשון ה מ ת ר ג ם א ם הוא ס ע ד י א ־ או ס ה ד י א ועי׳ רמב״ן מ ה‬
‫שהעיר על דברי רש״י ז״ל וכי ועל דעתי נתכוון אונקלוש לומר שאה יצא ה ג נ ב‬
‫מ ן ה מ ה ת ר ה ובא זה ואמר עליו יש לו מ ד י ה שבא בממתרת דמיה לו כשאר‬
‫ה מ י י ה ולא הי׳ מ ו ה ר להרגו ואם הרגו הי׳ גהרג עליו אבל שלס ישלס א ם לקח‬
‫דבר משם ואמר הכי א ם זרמה השמש עליו דבר הכתוב בהווה שדרך באי מ ה ת ר ת‬
‫לבוא בלילה שאין א ד ס שכיה בהם וההורגן שה הי׳ פ ע ו ר ומותר אבל ה מ ת ע כ ב‬
‫ע ד שזרחה השמש עליו הוא מ ע מ ר ויוצא ובורה ואם בא להייבו עש״י ע ד י ם לא‬
‫הי׳ מחחייב מ י ח ה בסנהדרין ולא ביד בעל הביח עכ״ל לפי׳ ה ח ר ג ו ס ואח״כ אומר‬
‫ודרך ה פ פ ו ע ידוע פ״ש שלא הזכיר צשון ע ד י ה ר ק ו א ז ה ראהו והכירו ונראה‬
‫שהיא מ ש ו ן ה מ נ י ל ח א ויחפן אשר ע״כ הרכיב ה ר מ ב ״ ם ביחד ואמר בני א ז ה ‪.‬‬
‫או ע ד י ה ולשון בני א ד ה ה ו א ‪ :‬על המושיעין ועפ״ז יתכן להיוח לשון א ס זרחה‬
‫השמש כעגין כי שמש ומגן ד׳ אלהיש הלי כי המכין' נמשל לשמש ‪ ) :‬י ט ( ז ב ח‬
‫ל א ל ה י ם • בתרגום י ל ט ע ו ת ע ט ם י א • עי׳ רש״י שפי׳ להפריד בין ה נ ק ו ד בקמ״ן‬
‫ל ה נ ק ו ז בציר״י כי במקום שהוא לידוע במקום אחר אז יהיה ה נ ק ו ד בקמ״ן והוא‬
‫ה י ד ו ע במקום אחד לא יהי׳ לן אלהיס אחרים ועי׳ באור ־ אבל צפ״ז יקשה מל‬
‫לשון ה מ ח ר ג ס שלא ח ד ג ם בזה זתלין אחרנין כמו שחרגה בלשון לא יהי׳ לך שם‬
‫ולא בלשון ע ע ו ת ע מ מ י א עי׳ מ״ש שם • והנה בלשון בלתי לד׳ לבדו ח ר ג ה אלהין‬
‫לשמא ז ז ׳ ולא בלשון ק ד ם ד׳ ונראה מ ז ה שבא להוציא כל השמות כולם ע ״ ד‬
‫שאמרו ס ו ף מנחות בא וראה בפ׳ הקרבנות שלא ג א מ ר ב ה ם לא אל ולא אצהים‬
‫אלא ז ׳ בלבד ו ה נ ה כי כן גראה כי לשון לאלהיה ה י א ההפך כולל ג ס ה ש מ ו ת‬
‫כולה לבר הוי׳ ב״ה • והנה כי כן נראה לוי‪/‬א שהוא זובח לפי דמיונו שהשם‬
‫אלהיה איננו הוי׳ והוא לפי ד ע ח ו ט ו ע ה בדמיונו • שאומר שהוא יודע ו ב א מ ת‬
‫שקר נהלו לו אבותיו • וזהו ט ע י ח ע מ מ י א וזהי ב ב א בקמ׳׳ן לפי דמיונו אכל מ י‬
‫שיודע שאינו יודט יאבל ה י א מכוון צמי שהיא ה א ל ה י ס באמת והוא הוי׳ ב״ה‬
‫כאשר מפורש• ב כ מ ה כתובים כי הוי׳ הוא האלהיס וכמו שתרגם ה מ ת ר ג ם בכל‬
‫מקוש שם אלהיס בשס הוי' שהוא א ח ד ואין בין השמוח שוס פרוד חלילה ר ק‬
‫שיוזע שאינו י ו ז ע וכמו שנא׳ על שם היי׳ זה שמי לעולם ודרשו לעלם כח־ב‬
‫ומי שנודר ע״ד ה ז ה בשם אלהיה הבלתי נודע נדר גדול נדר לאלהי ישראל וכמו‬
‫שנמצא ביעקב אבינו שאמר א ם יהי׳ אלהיה ע מ ד י • ופרש אח״כ לבריו ו א מ ר‬
‫והי׳ ה׳ לי לאלהיס • ואחריו והאבן הזאח יהי׳ כ י ח אלהיה • ולפ״ז יהי׳ לשון‬
‫לאלהיה פקמ״ז חסרון גדול שבא בלשון נודע על הבלתי נ ו ד ע ב א מ ת יע״כ ב א‬
‫בלשון המשורר זבח לאלהיה ה ו ד ה בנקו״ד צייר״י למי שהוא ה א ל ה י ס שלא נ ו ד ע‬
‫וכן הוא כיחדו עולה וזבמ־ס ל א ל ה י ‪ £‬בצייר״י שהוא מכוון מל שם הוי׳ ב״ה אשר‬
‫ה נ י ר כאמרו ע ת ה ידעחי כי גדול ד׳ מכל האלהיס וכחרגומו שם וליח אלה כר‬
‫מיני׳ עי׳ מ ה שכתבתי שם וכזה יכא על נכון ויתישכ אשר כ א מ ת קשה להבין איך‬
‫יהי׳ בלשון הכתוב לשון ה נ ו ד ע לאלהיה בקמ״ן על ה ה פ ך ללא אלהי א מ ת • ועי׳‬
‫)ואו(‬
‫מיש‬
‫‪7 0‬‬
‫ד‪1?1‬יפית‬
‫משפטים‬
‫עמלות‬
‫מ׳יש ב ז ה הרמב״ן ז״ל ובסוף א מ ר ויש בכאן ס ו ד ע מ ו ק יוכן מ מ נ ו ענין ה ק ר כ נ ו ת‬
‫ויכול המשכיל לדעתו מ מ ה שכ׳ ב מ ק ו ה אחר • ואונקלוש רמז לו בכאן ־ ו ד ב ר י ט‬
‫בכלל דבריו ה ק ד ו ש י ם ‪) :‬בז( א ל ה י ס ל א ת ק ל ל • ת מ ה ד י נ א • נ ר א ה דס״ל כר״י‬
‫ולא כר״ע דקאי על ברכת ד׳ וראיתי בשי מלאכת הקודש אחר ס ‪ -‬א י ד לבאר‬
‫כי השם הזה קודש ה ו א אמר כי ג ס אונקלוש יוכל להיות דס״ל שהוא משמש קודש‬
‫וחול ר ק דפשעא אדיין קאי ועוד כתב על מ ה שהקשה הרא״ס על אונקלוש שהוא‬
‫כר״י ולא כר‪-‬״ט ה א קיי׳׳ל הלכה כר״ע מחברו וכן הקשה בס׳ שמן רוקח וכי ע״ז‬
‫ו ה ו א ת מ ו ה בעיני ח ד א דאין זה מוכרח מ מ י א ס ר״פ ס״ל קודש או ר״י כי‬
‫במכילתא הגיר׳ בהפך מ מ ה שהיא ב ג מ ר א • ועוד כי ל א ו ע ז ק ת א ד א ו נ ק ל ו ש ח ת י ה‬
‫במסכת‬
‫על ה ך כללא דהלכה כר״ע מחברו דהוא כללא דדורוח האחרונים‬
‫ערוכין שהי׳ אחר אונקלוס ועוד ה ג ם שאונקלוס ור״מ שמשו שניהה לפני ר״א הגדול‬
‫עכ״ז אונקלוס הי׳ ק ו ד ם ר ״ ע עכ״פ בדורותיו של א ו נ ק ל ו ס ל א ה י ה כ ל ל ז ה ד ה ל כ ה‬
‫כ ל י מ מחברו ועוד מציט פ ע מ י ם רבות ע ד כי חדל לספור פלוגתא דתנאי ואמוראי‬
‫ב ג מ ׳ ובמדרשות ו ב מ ס ׳ כ ו פ ר י ם נ ג ד ת״א עכ״ל ועי׳ מ״ש בלשון ה ת ר ג ו ם בנימין זאב‬
‫יערוף שכ׳ המהר‪-‬ש״א בח״א ב ה ו א כמ״ד שירושליה נחחלקה לשבעים וכמו שהוא‬
‫בתום' יו׳׳פ נ נ ע י ס פ' י״ב משנה ד ׳ ‪:‬‬
‫‪) J £‬נ( ודל ל א ת ה ד ר ־ בתרנוס ועל מ ס כ י נ א ־ פ י ' שמלה ועוד יש לראות‬
‫כי נ ס לשון אב־ונך בפסוק וי״ו ת ר נ ס בלשון מ ס כ ן משא״כ לשון‬
‫עני תרגומו עניח ובזה יובנו לעני'־ כפל שני הכתובים עי׳ רש׳׳י בלשון אביונך‬
‫כ ה ו א מדולדל ותאב לכל ט ו ב ה • ו כ נ כ כאביון הוא אשר ירד מ נ כ ס י ו ו ח ס ר לו‬
‫מ ה כ ה ‪ -‬ה כ ת ר ג ו ם דלות בשר ־ חסירן • וע״כ בא בתחילה הצווי לא ה ה ד ר את‬
‫הדל בריבו מפני כבודו שהיה לפנים עשיר • ואח׳יכ בכהוב השני אמר בכפך לא‬
‫ה ט ה משפטו כי תאמר מפני שהוא אביון ובעל ח א ב ה ע״כ לא תאמין בו נ ג ד צד‬
‫כנגדו ו ה מ ה ה מ ש פ ט לצד שכנגדו וזהו ההפרש בין לשון לא ה ה ד ר ובין לשון לא‬
‫ה ט ה • וכן בהרגוס הראשון לא ה ר ח ם ולא כמו והדרה פני זקן‪) :‬יז( האדון• ה ר ג ם רבון‬
‫עלמא• והוא ההפרש בין השם ה ז ה לשם אדני שהוא קודש ומתורגם בשש הוי׳ ולכן שש‬
‫הוי' שאחריו נקוד מ ק ו ד אלהים משא״כ זה שהוא חול ובא אחריו שש הוי׳ מ ק ו ר ו‬
‫כשם העצם • זז׳יל הרשביס' כ א ד ו ן ד׳ והארץ שלו שלא יהמוד איש את ארצך כמו‬
‫שמפורש בפ׳ תשא וכן בכ״מ לפי מנין ה מ ע ש ה בהקבי׳ה כן קורא א ת סקב״ה ו ג ם‬
‫רבותינו דרשו ה נ ה האדון ד' צבאות משטף פ א ר ה )ישעיה ל״ג( בכל מ ק ו ם שאתה‬
‫מוציא הלשון ה ז ה מוציא דיורו! ומכניש דיורון עכ״ל • ונראה כי ט״כ בא בזה‬
‫בתרגום בלשון עלמא ולא עלמיא בלר׳ • ועוד נלענ״ד כי השם אדני שבא ב כ ת י ב ה‬
‫במקום שם הוי׳ הוא ג״כ על ממשלח ה א ד ן כמו באברהם ב מ ה א ד ע • וכן ב מ ה‬
‫ה ת ן לי ואנכי הולך ערירי ־ ועי׳ בתוספות )ברכות( לא הי׳ א ד ם שקרא‬
‫להקב״ה אדון ע ד שבא אברהם וכוי שהקשו מלשון הכחוב אצל נח ברוך ל׳ אלהי ש ה‬
‫ותרצו משוס שלא נאמר באדני • ומתחילה מאי קשיי להו אלא משום ד ג ם שם‬
‫הענין בירושת האדץ כפי׳ רש״י ע״כ עלה על ד ע ת בעלי ה ה ו ס פ ו ת כי השם‬
‫הוי׳ הנכתב שם ה ו א כמו אדני וכמו שאנו קוראים בכל ה כ מ ו ת בשם אדני‬
‫אבל לפי תרוצם אינו כן וכן מהלשון שאמרו בגמ׳ לא הי׳ א ד ם ב ק ר א להקב״ה‬
‫אדון מ ש מ ע שלא קראו כן בכל השמות ע ד שבא א ב ר ה ם ‪) :‬יח( ל א ה ז ב ח •‬
‫הרגם‬
‫משפטים‬
‫שמלות‬
‫לן‬
‫ה ר ג ם ל א ת כ ו ס • כמו לא השסע להלן ל׳׳־ נ״ה וכן הוסיף ם ס לשון הרבי‬
‫עפ!!י ה נ א ׳ בזה חלב הגי ועי׳ רש״י בזה ושס‪) :‬יט( ב ה ל ב אמו• ב ש ר כהלב• עי׳ שמלה‬
‫ד ש להעיר אשר דלג ה מ ח ר ג ס ח י כ ח אמו ובנמ׳ דרשו מ מ נ ו יצא עוף שאין לו‬
‫חלכ א ס ונראה כי לדידיה ש ח ר ג ס כשר כחלכ הוא ממילא כולל ג ס כשר עוף א ף‬
‫שהוא מדרבנן לא אכפה ליה • משא״כ כלשון גדי שככהוכ הוצרך ה כ ה ו ב למלת‬
‫חמו להוכיח כשר עוף דוקא שאין לו חלב אס אבל שאר כשר אסור כחלב ולא‬
‫נאמר גדי דווקא • אלא שדבר ה כ ה ו כ כהווה ‪:‬‬
‫)י(‪ .‬ו ת ח ת רגליו• כ ה ר ג ו ס ו ת ה ו ת כורםי יקריה• הוא לפי ה ה ר ג ו ס ע״ד‬
‫הכחוכ השמיס כסאי והארץ הדום רגלי ואה״כ וכעצס ה ש מ י ס שההכוננו‬
‫מ מ ע ה למעלה ‪) :‬יא( ויאכלו ד ש ת י י עי׳ שמלה ו מ מ ׳ מרגלא כפומי׳ דרכ‬
‫)כרכות י״ד( וכו׳ שנאמר ויאכלו וישחו עי׳ רש״י שס שפי׳ שכעו מזיו השכינה‬
‫כאלו אכלו ו ש ח ו ‪:‬‬
‫י‬
‫פרשה תרומה‬
‫) ב ( מ א ת כל א י ש וכן א ש ר ת ק ח ו מ א ת ם • כחרגוס ‪ • p‬טגחון • וכמו שנמצא‬
‫כף‪,‬‬
‫ג ס כעכריח נחתי כ ס ף השדה ק ח ממני ־ כי כ ע כ ר י ח גראה שלשון מ א ה‬
‫הוא לשון ככוד לכל אשר ירכנו נכו • ומצאנו ג ס כתרגום שתרגם ויקח מ א ח ס א ח‬
‫שמעון מלוותהון• ויצא ה א ח ד מאתי מלוותי• וזהו ההפרש כין לשון ורדפו מ כ ס ויקרא‬
‫כ״ו שפי׳ רש״י שס ׳החלשיה בבכש • ובין החלצו מאתכש )במדבר ל״א( עי׳ הי׳‬
‫רכ׳יי שם על לשון אנשים ואף כי בנוס׳ שלנו בתרגום שס מנכון אבל בחיוב׳׳ע‬
‫ו ב ה נ ה ו ח הירושלמי מן לוחכון • ונראה נ י לא יפריד ה מ ח ר ג ס ר ק בפרוד ה א ד ם‬
‫מן ה א ר ה אבל לא בדבריה הנקח־ס ממנו ולכן ח ר ג ס בפי נשא )במדבר ז׳ הי(‬
‫ק ח מ א ח ס מנכון וכן שם י״ז וקח מ א ח ס מ א ח כל נשיאיהם • מנהון מן כל‬
‫רברבניהון י ובתרגום יוב״ע שה הראשון שמוסב על לשון בני ישראל מנכון והשני‬
‫מ א ת שהוא על לשון נשיאיהם מלוות וצ״ע בזה בנוס' המדויקים ‪) :‬ו( ש מ ן ל מ א ר •‬
‫ה ר ג ה בזה ל א ג ח ר ו ת א • הוא שה הכולל אבל בש׳ הצוה כתית למאר לאנהרא כמו‬
‫להאיר וכמו שמפורש אחריו להעלות גר ה מ י ר ‪) :‬טו( ל א יסרו • ב ה ר ג ו ה ל א‬
‫יעידו‪,‬־־ בלא ד׳ }•‪:‬אוהב ג ר לא הביא גום׳ אחרת בזה כמו שהביא בלשון ולא יזח‬
‫החשן ובלשון לאי יקרע ועי׳ מ״ש בלחם אבירים ‪) :‬טז( ו ג ת ת א ל ח א ח ן •‬
‫חרגם ב א ר ו ג א ־ והוא כלשון הכחוב בפ׳ ויחי ויושם בארון ו כ י ה בפי׳ רש״י בזה‬
‫אל הארון כמו בארון־ וכ״ה להלן פ ס ו ק כ ״ א ואל הארון בתרגום ובארונא וכן‬
‫בפי פ ק ו ד י ו י ת ן א ת ה ע ד ו ח אל החרון בתרגוה בארונא אבל ויבא א ת הארון אל‪,‬‬
‫כמשכן שס בתרגום למשכנא עי׳ מ״ש ש ס ‪) :‬לט( א ת כל ח ב ל י ם ־ בתר׳ ית•‬
‫מאשר לא ת ר ג ס בלשון ע ה גראה דלא כפי׳ רש״י ז״ל ועי׳ רמב״ן מ ה שהקשה‬
‫על רש״י ז״ל ומה שפירש הוא שם ובזה יובן לשון ה מ ת ר ג ם שתרגם בלשון שהוא‬
‫חוזר על הזהב שממנו יעשה אותה ואת הכליה ג״כ זהב ט ה ו ר ‪:‬‬
‫כץ‬
‫)ד( מעשר‪ .‬ר ש ת • כתרגום פ צ ד ת א • עי׳ לשון הרמכ״ן בפי׳ הרע״ב במשנה‬
‫ג׳ פ״ח לכליס על לשון ס ר י ד ה ונראה שכן הי׳ ט ס ׳ כתרגום ועי׳ כהפלאה‬
‫• שבערכין‬
‫‪72‬‬
‫חליפות‬
‫תרומה‬
‫שמלות‬
‫שבערכין בערך ס ר ד ומ״ש בתום׳ רל״צ ושם• החליט כי מ פ ו ח נפל בפי׳ הרמב״ם •‬
‫ובסי׳ ה ר פ ״ ב והשום׳ יו״ט וצ״ל ח ר נ ו ס ופשיח לו מ כ ב ר ו ה ע ב י ד לי׳ ס ר ד א ורךוס‬
‫הגיר׳ שלפנינו באונקלוס ומה שהראה הגאון לעיין במיני שרגומא שלו לפי ה נ ד פ ם‬
‫לא נמצא שם דבר מ ז ה ־ א מ נ ם למלש מצדתא לא הביא בערוך שוה דמיון ונראה‬
‫פשוט כ י ה ו א מלשון מצודה ועי׳ בערוך ס י ד האחרון שהביא לוי השרד שהי׳‬
‫עושה בגדי ס י ד או שהי׳ פושה כלי שרד כגון המצודוח וא׳׳כ הענין א ׳ ‪) :‬ח( נ ב ו ב‬
‫ל ח ת • בחר׳ חליל • עי׳ רש״י שהביא לשון החרגוש ולא הביא לו דומה ובערוך‬
‫ה ב י א מלשון ה ג מ ׳ )ב״ב י״ב( אפילו לבו אטום כבחולה מ ס ק ח ח ו שנאמר וחיריש‬
‫יגובב בחולוח ע ״ כ ‪ ) :‬ט ( ס א ח ב א ס ה • ב ח י ג ו ם ט א ח א ט ץ • כחרגומו על לשון‬
‫שנה הכולל שנין אבל מ ה שהשמיע שמיש סב׳ צ״ע ולפי מ ה שראיחי בחרגום רב‬
‫י ו ס ף ע ד ה ״ י א׳ י״ח חמש ב א מ ה שחרגם חמש אמין באמש מלך • אולי ‪-‬כן היו‬
‫באונקלוס מ א ה א מ י ן ‪ .‬ב א מ ה • • ר״ל ב א מ ה הידוע והשמיע ה מ ע ח י ק הראשון מ ל ת‬
‫ב א מ ה מפני שהי׳ נ ר א ה לו כשפש ישר וביינ הנוש׳ בשרגוס באמין ב ״ ב ‪:‬‬
‫פרשה תצוה‬
‫) ד ( מ צ נ פ ת • בשרגום ט צ נ פ ת א י ועי׳ רפ״י שפי׳ כמין כיסש כובע שהרי‬
‫כה‬
‫במקום אחר קורא להם מ ג ב ע ו ח ומשרנמינן כובעין לכאורא מ ש מ ע‬
‫מ ה ש ר ג ו ם מדלא ת ד נ ס בזה כמו שהרגם בלשון מ נ ב ע ו ח מ ש מ ע שאין מצנפח כ מ ו‬
‫ה מ ג ב ע ו ה ועיין־מ״ש בזה ה י מ ב ״ ן להלן פשוק ל״ז בלשון על פהיל שכלש‪:‬‬
‫)יד( מ ע ש ת ע ב ת • ע ו ב ד גדילו • צשין גדילו ה ו א שס ה ט ל ל ע״מ כסו ע״כ לא‬
‫ח ר ג ה גדילן בל״ר או גדיל בלשון יחיד כי מלח ט ב ו ה בזה הוא ר ק מ ו ס ב על‬
‫לשו! מ ע ש ה ולא על מ ס פ ר החוטין א ם יהיה שנים א ו שלשה ע״ד שלמדו במנחוח‬
‫לענין ציציח גדיל שניה גדילים א ר ב ע ה • ]וזה שלא כדברי הרב הגאון מוהרש״ש‬
‫בהגהוח שלו על המדרש ב״ר פ ר ק סייח[‪) :‬כח( ש ת י ק צ ו ת שתי‪...‬העבותות •‬
‫ב ח ר ג ו ם הוא 'כמו הפוך וכמו שכתב הרמב״ן )ויקרא כ״א ט״ז( והובא במיני‬
‫ח ר נ ו מ א ‪) :‬ל( א ת האורים ו א ת ח ת מ י ם • י ת אוריא ו י ת ת נ ם י א • לא שינה ר ק‬
‫המשקל ויש להעיר׳ למה לא ח ר ג ס בלשונו בלשון נ ס ר ובלשון שלום ונראה כי מפני‬
‫שהוא שמם בלס״ק אוריס ושומים ט״כ לא רצה לשכות ו ג ם י״ל כי לשון אורים‬
‫הוא לא מלשון אור היום שע״ז י ה ר נ ם בלשון נהר אבל ה ו א כמו אור האש וכמו‬
‫אור כשדים שחרנס אורא דכסדאי וכמו שדרשו בלשון כבדו אש ד׳ באורים באלו‬
‫פנשין במדרש קומי אורי ־ וגם לשו; שומיש אולי הוא מלשון חאומים שתרגם‬
‫חיומין ובלשון ויחדיו יהיו ת מ י ם ש־גומו מכוני; ועיי; ערוך ערך שם ה ר ב י ע י ‪:‬‬
‫)לב( ש פ ה יהיה לפיו חביב• בתרגום תורא• לשון הרד״ק‪ .‬בשי קוה וי״ת חורא דחוט‬
‫זהוריתא ותרגום פ פ ה לפיו שביב תורא יהיה מ ק ף א״כ ד ע ת התרגום בתקות‬
‫ח ו ט השני שפת בגד אדום • ולענ״ד ה ע י ק ר הוא מלשון תורי זהב נעשה ל ך ‪:‬‬
‫ל ) ט ( ק ט ר ת זרה ־ ה ר ג ם בוםטין נובראין • וכתב הרמב״ן ולא תרגם נוכריתא‬
‫רצה לפרש פלא יעשה ק ט ו ר ה משמים אחרים זוצת ה ק ט ו ר ת אשר יצוה‬
‫אותם וכן א ס כושיף ק מ י ם אחרים עובר בלאו עכ״ל ליל מדלא תרגש נוכריהא‬
‫לא‬
‫ח ל י פ ו ת‬
‫תצוף‪,‬‬
‫לן‬
‫שמלות‬
‫לה בה לשלול כפירוש רש״י קשורה של נ ד כ ה שכולם ורמז לו ויהיה לבון זרה בזס‬
‫הפך הקודש אכל כה לכלול כ מ י ס אהריס א ף כי יעשוס כקודש הבל מ ש מ י ם זדים‬
‫ווהו ההפרש כין לשו; נוכריהא • ובין לשון נוכראין כל״ר כהוא על ה ס מ י ם ‪:‬‬
‫)י( על קרנותיו י עיין מ ס שני כלחם אביריה ועיין הוספוה יו״כי פייה דזכהיס‬
‫י ‪ 1‬ל׳־ין ק ק שהוא על כעלי‬
‫כי לשון קרן הוא לשו; וכר ־ ונראה כי ל&‬
‫המייס כמו וקרני ר א ם קרניו שהוא לשון ‪-‬וכר וכין קרן שהוא ענין זוויה אשד‬
‫מ ו ה הוא קרנוהיו ד ה כ א ועיין כנמוקי הידי״ב שס שהפס על ההוי״ני כוה אכל‬
‫מהשינוי לפי לשון התרגום לעיל ליו כ׳ • וכן למעלה• ממנו קרנותיו• שהרגם‬
‫קרנוהי וכן שס ואת קרנותיו נראה כי כלשון ה ת ד נ ו ס אין הפרש וכל לשון קרן‬
‫הוא כל״ו ולכו; ה מ ש נ ה ה י ה ראוי מפ״י לשון הארמי • א מ נ ם מלשון ה ת ד נ ו ש‬
‫הזה אשר כא כלכו; קרנותיו נ ר א ה שהוא מל הפרגייה והוא בא בל״נ וכ״ה כלכון‬
‫המשנה שם מל המנין כלשון נקי ארבע ק ר נ ו ת וכ״ה כלשון אלו הן אשמות א ף‬
‫כי אשה ה ו א ל״ז מ״כ צדקו דכרי ה ת ו ס פ ו ת יו״ט שיש לקייס ג ס גי׳ דרומית‬
‫מ ז ד ה י ת ביית ועיין רד״ק בשרשיו שהביא כש׳ קרן שהוא כא כל״ז ובל״נ • ו ה כ י א‬
‫שס הרבה ל ד ו ג מ א ‪:‬‬
‫ה ס ר י‬
‫פרשה תשא‬
‫בי‬
‫‪.‬‬
‫)יב( בפקוד א ת ם • וכן כשני כ ד ת מ נ י ‪ :‬ו ל א י ה י ה • לא ה ר ג ה בד׳ ד ל א י ה א • נ ר א ה מ ז ה‬
‫כי המשיכו אל לשון כי השא שהוא בנוכמ אל משה ומ״כ הרנמו כמו בפקדך• ו ג ה‬
‫לא כפירוש רש״י שהוא מ פ נ י שהמנין שולכי בו מין הרע ועיין רמכ״ן שכחי ומפני שלא‬
‫נהפרש כאן א ה הוא מצוה לדורוה או לשעה למשה במדבר ביעה דוד ו מ נ ה‬
‫אותם בלא שקלים והיה ה נ נ ף בהם והתוודה עליו ויאמר דוד חמאתי מ א ו ד אשר‬
‫עשיתי • וא״כ צריך עיון מל ה מ ת ר ג ם כ ה ד נ ס כפי ה ע ע ו ח שמעה דוד ולא כפי‬
‫ה א מ ת ובנמ׳ )ברכות ס״ב( דרשו מל דוד הרי אני מככילך בדבר שאפילו תנוקות של‬
‫ביה רבן יודעין אוהו • וקשה אמר שבאמה יש לפרשו שהוא דק לשעה א ץ ה ו א‬
‫דבר ש ה ה נ ו ק ו ה יודמין אוהו והלא ג ה מ ה ת ר ג ו ם מ ש מ ע שפירש כן • ונראה שהוא‬
‫מפני ה ס פ ק ה י ה לו להחמיר ולחוש מפני ה ס כ נ ה וללמוד מ מ ש ה וההרגוס ה ר ג ה‬
‫כן להפוך ב ז ט ת ו של דוד שכן נ ר א ה פשוט בלבק כ כ ה ו ב • והוא לפי ה נ ר א ה‬
‫לענ״דג״כ ד ע ת ר״א ביומא כל ה מ ו נ ה כו׳ ולא א מ ר מונתנו איש וגו׳ אלא דש״ל שבאמת‬
‫אין הצווי הזה אלא לשעה ובזה יש תשובה מל אשר התפוררו המפרשיה מ מ ה שאמר‬
‫ביהושע ה׳ יו״ד ויפקוד •יהושע מיין מ״ש בזה ה כ ת ב והקבלה שאולי ה ו א מלשון‬
‫ופקדו שרי צבאוה בראש ה ע ה שעינינו שימה ההשגחה אבל מ ה י ע נ ה על ת ר ג ו מ ו‬
‫של יונהן שס שחרגה ומנא וכן ב ד ו ד ) ש מ ו א ל ב׳ י י ח ( ‪ .‬ו י פ ק ו ד דוד ב ה ר ג ו ס ו מ נ א‬
‫ולא כמו שהרגם שה על וישה מליכה• ומני ־ ו מ ה שנענש דוד במנין אה׳׳כ כ מ ו‬
‫ש ה ו א ) ש ה כ״ל( נ ר א ה שהוא עפ״י לברי הזיל שבעידן ר ה מ א ענשינן א ע ש ה וכמו‬
‫שכתוב מפורש שה בההילה ספנין ויוסף א ף ר׳ לחרוח בישראל • אבל בימי יהושע‬
‫ובימי לול הראשוניה לא ה י ה פ י ק ר ה ח א • ובזה יחישב אשר יקשה על מ א מ ר ו‬
‫של ר׳ אלמזר שה יומא כ״ב‪-‬שאמר ה מ ו נ ה א ה ישראל עובר בלאוין אשר הלאוין‬
‫ה מ ה בהושע שהוא מנביאים אחרונים וא״כ מ ה השא לול אלא שעבר במשה כ נ ״ ל ‪:‬‬
‫זיין‬
‫ושמן‬
‫‪4‬‬
‫‪7‬‬
‫‪5‬‬
‫^' ™‬
‫ת ע ן א‬
‫שסמת‬
‫) ב ד ( ו ש ק ז י ת הין • עיין לחה מ״ש על מלח מלא שהוסיף ומיין מ ה שדרשו‬
‫בגמרא מ נ ח ו ח פ י ט בלשון מלאיס ‪:‬‬
‫)י( בגדי ה ש ר ד • מיי למס ובחוש' יו׳׳מפרק י״א לחולין משנה א׳ ש כ ח ‪ :‬ל ח מ ו ?‬
‫לא‬
‫־ על דברי רש״י מ מ י ‪ .‬ש ה ו א הפך מ מ ה שפירש בחומש בפרשה ת ־ ח ובפי‬
‫פקודי ועיין מ״ש שס בהוספות ח ד ׳ ‪) :‬יג( א ת ש ב ת ת י • ב ח ר מ ש יוסי ש ב י א‬
‫דילי ־ יש לדקדק שהוסיף לשון יומי ו ג ס למס לא ת ר ג ס שבתיא ו ה נ ה ־על לשון‬
‫הרבוי ש ב כ ח ו ב פ י ׳ ‪ -‬המפרשים שהוא מפני שחוזר על כל שבתות השנה ועיין מ״ש‬
‫בזה הרמב״ן אבל מ ה מ ע ה השינוי מלשון הנאמר אחריו ו ש מ ר ח ס את ה ש ב ה‬
‫ולא שבתותי • ואמרתי אולי עפ״י ה ת ר ג ו ם בא לפרש כי הוא על שכתוח ה ע ו ל ם‬
‫לפי חלקי האקלימים‪,‬אשר ה ע י ק ר ה ו א לשמור א ת ה י מ י ם כי אין יוה השבת שווה‬
‫בכל ה מ ק ו מ ו ת וע״כ אמר ה מ ת ר ג ס יומי שביא כי שביא ה ו א מלשון שבע כי ק‬
‫ה ו א בלשון חז״ל שב כמו שבע והרבוי מ מ נ ו שביא • ובגמרא ביצה מ״ז מ ח ד‬
‫שבין לשבתין לשון שבין שאמר בתחילה ה ו א מלשון שבע והוא מאחד מ י מ י‬
‫השבוע ע״כ לא אמרו מ ח ד בשבתין ]וכבר האריכו בזה הכוזרי ומקרוב במגיד ע ת י‬
‫בשאלח ה ח כ ה התוכן סרב חז״ס ואשר השיבו לו על שאלהו חכמים ו נ ט נ י ס ואנכי‬
‫ב ע ר ה ראיתי דבריהם רשמת לי אשר נ ר א ה מלשון ה מ ח ר ג ס ז״ל[ ועוד אפשר כ י‬
‫ה ת ר ג ו ם בהוספוהו לשון יומי בא לרמז על מ א מ ר ה אשר י מ י ה ש מ ח י ה מחלקיה •‬
‫עיין שבח ס ״ ע ע״ב • א מ נ ם כייס ג ס ב ח ר ג ו ס יוב״ע על אשר ישמרו ח ת שבתותי‬
‫)ישעיה נ״ז( ג״כ יומי שביא דילי ע״כ יוחר נראין ה ד ב ר י ה הראשונים וגס כי נע‪-‬ס‬
‫לפ״ז ה מ ש ן הכתובים אשר נאמרו אחריו כי בחחילה נאמר כי ששח ימים ונו׳‬
‫וביום השביעי תשבות שהוא כ ע ד מ ס פ ר ה י מ י ם ואת״כ ב פ ס ו ק מ״ז ושמרו מ ״ י‬
‫א ת השבת כנגד ושמרתם את ה ש ב ת שהוא מל עצם יום השבת ‪) :‬טו( י ע ש ה‬
‫מ ל א כ ה • בי״נ בחרגוס ת ת ע ב י ד • על המלאכה כמו שהוא בפרשה ויקהל ת ע ש ה‬
‫ועיין ביאיר ובי״נ ע״פ לשון הכתוב בזה י ח ע ב ד בל׳יז ועפ״י מ ה שפירש רש״י‬
‫ב פ ס ו ק י״ג בלשון א ן שבא להזהיר ג ס על מלאכת המשכן יתכן שלשין יעשה חוזר‬
‫בזה על המשכן אשר ח ן ששת ימים יעשה ולא יום השביעי משא״כ ‪3‬פ׳ ויקהל‬
‫שהקדים שבח למלאכח המשכן ע״כ נאמר שם בלשון ח ע ש ה על המלאכה ועיין‬
‫רמב׳׳ן מ״ש בזה ע״ד כפשוט הוא כן יאמר תעשו מלאכת אוהל מ ו ע ד אבל‬
‫שבתותי תשמרו לעולם י ]וע״ש מ ה שהקשה על דברי רש״י שהביא בלשון א ן‬
‫ל מ ע ט שבת מ מ ל א כ ת המשכן • שאמר עליו ולא נתכוון אצלי כי לפי דברי רבותינו‬
‫באכין ורקין ידח השבח • כי המעוכייה י מ ע ט ו בדבר המצוה ואם תדרוש ה מ ע ו י ג‬
‫בענין מלאכת המשכן יהי׳ מותר לעשוחה בשבח פ״שי ע״כ א מ ר כי ה מ י ט ו ט ה י א‬
‫למילה • ולפקוח נפש • וכיוצא בהן שהן דוחין אותן ו כ ן אמרו ביומא ומנין ל ס פ ק‬
‫נפשוח ד ו ח כ שבח ר׳ אבוכו א מ ר ר' יוחנן א ן א ה שבהוחי מ י ע ו ט • ולענ״ר י‬
‫יחכן בכוונח רש״י ז״ל ג״כ ע"־ הפשוט שכחב הרמב״ן עצמו כי לשון אך הוא‬
‫מ י ט ו ט ממצוה מלאכה המשכן ודייל ל מ ע ט שבה ממלאכה המשכן ממצוה מלאכהו •‬
‫כי חין המצוה ר ק בששח ימי ה מ ע ש ה ־ אבל לא בשבח וזהו אומר אמ״כ ששה‬
‫י מ י ה יעשה מלאכה כמו שכהבחי לעיל ועיין בירושלמי פשחיס ה״ד • בשירי‬
‫קרבן שכתב ג״כ לישבפי' רש״י הכ״ל ע״פ הירושלמי שש שאמרו על יום י"ד‬
‫מ י ע ט ו שאינו בחמן לפי פירושו שם היינו שבא לרבוה יום י״ר לאשור ה מ ן וכמו‬
‫ק‬
‫•‬
‫תשא‬
‫חלעו‪.‬־*‬
‫שמלות‬
‫לח‬
‫כן בזה לענין מלאכת המשכן בשבת אבל עיין שם בפני משה שלא פי׳ כן שם ־‬
‫אלא שהוא מ ע ו ע דה״א שכל כ י ו ס יהיה אסור • ופפ״ז אולי יש לומר נ ס כאן‬
‫לפי פי׳ רש״י ע״פ הפשוט כי מלת אך בא למעט לעמן מלאכת המשכן שאין אסור‬
‫ב ת י ס פ ו ת שבת וזה יהיה נכלל בלשון הכתוב ששת ימיה יטשה המשכן מלאכה •‬
‫ימים שלמיה ומיין בגמרא ר״ה ט ׳ ויומא פ״א כי ת ו ס פ ו ת שבת וי״ט דאורייתא‬
‫מלשון תשביתו שבתכם הנאמר ביום ה כ פ ו ר י ה ו מ ד ו ק ד ק לפ״ז שאמר בזה שבתותי•‬
‫ושם כ ב ת כ ה כי ב ה ת ו ס פ ו ת שייך הלשון בכינוי שלהם משא׳׳כ בזה[ ־‪.‬‬
‫)לב( א ס ת ש א ; בתרגום ש ב ק ת • והא בינוני כמו שבוקאתיולכןלא ת ר ג ם‬
‫א ה תשבוק במתיד כי הוא גגד ה מ ר ה גושא עוץ וע״כ יצלק לומר‬
‫אם א ת ה נושא פון כמידתך ובלשון ו א ס אין ת ר ג ם ו א ס לא • ולא בלשון לית פ״פ‬
‫דרכו כי מלת אין הוא על שלילת הפעולה כלומר א ס אין כאן נשיאת פ מ אבל‬
‫י א ‪ °‬לא ה פ א &ם אינך נושא לא יוכל לתרגם‬
‫לפי תרגומו פיזוזי על ה ל‬
‫בלשון ל י ת ‪:‬‬
‫)ז( ה ר ח ק • בתרנוס א ר ח י ק • וקצת נ״ע למה לא תרגם רחוק אולי מ״ד הוא‬
‫כמו הרחיק בהפעיל וכמו שתרגם ה ר ח ק נ מ ט ח ו י קשת דהגד ארחיקת‬
‫עיין מ ה שכ׳ ש ם ‪ :‬א ח ל מ ו ע ד י ת ר נ ס מ ש ב ן ב י ת אולפנא י מלת ביח נראה‬
‫כמיותר כי אוהל מ ו ע ד בכ״מ ה ר ג ה משנן זימנא • וכן ראוי להיות בזה משכן‬
‫מולפנא או בית אולפנא וכמו ב ח ר נ ו ס יושב אוהלים ביח אולפנא • ונראה משוש‬
‫שהיו משמש יחד שני עניניס שהיה משכנו של משה ו נ ס ביח ועד למבקשי חורה‬
‫כפירש רש״י מ״כ כפל א ח לשונו‪) :‬ח( אתרי מ ש ת • בחרנוס אחורי מ ש ה • מיין‬
‫מ״ב בעו״א כלל ה׳ ציון י״ג ההפרש בין לשון אחר הבא מל שני נושאים ה ב א י ם‬
‫זה אחר זה יבין לבון אחור שבא על נושא י א ח ד • ובמדרש והבימו אחרי מ ש ה‬
‫מ ה ה י ה אומרים איר יצחק אשרי יולדתו מ ה ראו בז‪ .‬והיה כבא משה כיון שהיו‬
‫ישראל דואין ע מ ו ד הענן ה י ה יודעין שהשכינה נגליח מל מ ש ה ‪) :‬בג( ופני •‬
‫בתרגום ‪ -‬ודקדמי • יש להעיר שלא ת ר ג ה בזה כ מ ו לעיל לראות א ת פני• א ת אפי‬
‫שכינתי• וכן לעיל פני ילכו• א ס אין פ נ י ך בלשון שכיגה ועיין מ׳׳ש הרמב״ן ו ה נ ר א ה‬
‫פשוט מפני שבזה הוא הפך לשון אחורי שתרגם ית • דבתדי פ׳׳כ תרגם ו ד ק ד פ י‬
‫שהוא כ נ ג ד ו ‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫< ך ף ‪ ) -‬ה ( וירד ד׳ • ת ר ג ה ו א ת ג ל י • כמו וידא• מיין מ״ש בפרשה יתרו ומ׳׳ש‬
‫הרמביין באריכות בפרשה ויגש‪ :‬ויקרא ב ש ם ד׳ • בתרגום וקרא ב ש ם א‬
‫ד ה ' • מיין רש״י שהביא לשון התרגום ולא פרשו והרא״ה ז״ל פירש שהוא מושב מ ל‬
‫משה • אבל הוא לפ׳׳ז נ נ ד הנאמר למעלה וקראתי בשם ד׳ וראיתי בשפר נ א ד ר‬
‫בקודש ה ו א פירש על ס׳ חובח הלבבוח בשער היחוד פ״י שהביא מלשון ה ת ר ג ו ם‬
‫שחרגה כזה וקרא ולא כמו שחרגס ויקרא אברס בשם ד׳ וצלי שהוא מ ו ס ב על‬
‫הש״י‪) :‬ו( א ר ך א פ י ם • כ ח ד ג ו ס מ ר ח י ק רגז • עיין בגמרא מרוכין כ״כ מדלא‬
‫כתיב ארך א ף ועיין רש״י ותוספות ש ם ‪) :‬יד( ל א ל א ח ר • עיין כחרגום כ מ ו‬
‫לאל ע ם אחר פיין רש״י בלשון אלהים אחרים בפרשה י ת ר ו ‪ ) :‬כ ( ופטר ח מ ו ר •‬
‫בתרגום ב ו כ ר א ד ח מ ר א • ראיחי באוצר גחמד ח״א לחכס אחד שהעיר פלא ה ר ג ם‬
‫בלשון פתח בוכרא כלמ שהוסיף למעלה י״נ וכן לא ה ו ס י ף בלשון פער שור ושה‬
‫ונראה‬
‫‪ 5‬ו ע‬
‫כ מ‬
‫‪7 6‬‬
‫חליפות‬
‫תשא‬
‫שמלות‬
‫ו נ ר מ ס שלה יוסיף רק בלכון פ כ ר ר מ ס ועיין מ״ש כ ס ‪ :‬ולא יראו פ נ י ר ק ם •‬
‫ב ת ר ג ו ם ולא יתחזון קדשי רקבי! • עיין רש״י •שאמר לפי פשועו של מר‪-,‬א עני!‬
‫בפ״ע הוא ואינו מ ו ס ב על הבכור י אבל יקשה לפי׳ז שההרנום לא יוסיף בזה דבר‬
‫ממכם לפי מ ה שהמרו בנמלה קדושין כ״מ ה׳יר לפדוה א ה בנו ולעלות לרגל‬
‫ש ד ה מ ת בנו והח״כ עולה צרנל ושם מ״ד דרבנן דאמר קרא כל בכור בניך ת פ ד ה‬
‫והדר לא יראו פני ריקם • ועפ״י זה יש לפרש לכון ה ה ר נ ו ס שפירש בזה בלשון‬
‫ר י ק ס ר ק נ י ן ולא כמו לא תשלחנו ר י ק ם ־ אלא שהוא על כלל המלוה מ״ד א מ ר ם‬
‫רקנין שבך מ ‪ .‬א י ס מצוה כרמון ופירש שלא יעלו לרנל ב ע ר ס ימלאו א ה המצוס‬
‫ה כ ר עליו ל ע ש ו ת ה ‪ ) :‬ב א ( ב ח ר י ש ו ב ק צ י ר • מיין מ ה שכהבהי בשמלה פרשה‬
‫ויגש ובזה לא יהי׳ מנכון ה ה ר ג ו ה ה ה י ר ה ללשו! המשנה פ״א ד כ ב י ע י ה מ כ נ ה‬
‫ד׳ כי ה ה ר נ ו ה יפרש לפי הזמן שנקרא כן ו ה מ ש נ ה ה ו א ‪7‬יס"י הדרש ‪) :‬כג( א ת‬
‫פני • בהרנום כמו א ל פני • ב פ ר כ ה מ ש פ ע י ם ועפ״י מלח א ה ה י ה ראוי ל ת ר נ ם‬
‫בימס הפעול יה ו ה י ה הנקוד ראוי יראו ומזה נ ר א ה שיצא למז״ל הדרשה יראה יראה‬
‫כשם שבא לראוח וכו׳ ועיין רש״י ב ח נ י נ ה ע׳׳א שהביא לבון ככתוב ה ז ה ולא ה ב י א‬
‫ה מ ו ק ד ם בפ׳ מ ש פ ע י ם דכחוב כ ס בלשון אל ושם ב ח נ י נ ה ד׳ הובא בנמ׳ הפשוק‬
‫הרמשוןאל פני האדון ומיי! מיש בכתב והקבלה ע״ש הרוו״ה • ועוד שינה ה מ ח מ ם‬
‫‪ ,‬ה מ ס שם יראה כמו יראו • יהחזוןי עפ״י ה כ ה ו ב ה ז ה וכן בפרשה ר א ה עיין‬
‫מ" ש ש ה ‪ ) :‬כ ט ( כי קרן עור פ נ י ו • ב ה ר נ ו ס זיו יקרא ד א פ ו ה י • נ ר א ה כי‬
‫עפ״י ה כ ר נ ו ה הוא כמו כ ה נ ו ה עור אשר בהורתו של ר׳ מאיר אור ב״א וכמו‬
‫ש ה מ ס שם לבושין ד ק ר ולשון אור ע ה לשון יקר נרדפיה בלשון הכתוב אור‬
‫יקרוה עיין באור ש ם ‪) :‬לנ( ם ס ו ה • ב ה ר נ ו ם ב י ת א פ י • עיין רש״י שהביא‬
‫מלכו! הנמ׳ כ ה ו א לשון ארמי אבל מכל הראיוה שהביא נ ר א ה שהוא ענין ה ב ע ה‬
‫ובזה ה״א ה י ה בהפך כ ה י ה להסהיר קרון א ו ר ו • ונראה מפני כ ה י ה מ ע כ ה‬
‫שבכה כ ע ד ה פ י נ י ם אשר ה י ה הוא יכול להביש ‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫פרשה ויקהל‬
‫ל ך י ) כ ב ( כל ג ד י ב לב• בהרגוס כ ל ד א י ת ר ע י ליביה• ה ו ס י ף הכינוי כמו שהוא בפ׳‬
‫תרומה אשר י ד מ ו לבו ואולי צ״ל בזה ו נ ס הראשון דיהרעיה בכינוי כמו ידבנו‬
‫ה ל ל וכפרש הלשון הוא כי מלשון כל נדיב לב ה י ה משמעו שהוא בטבעו נדיב‬
‫לב על כל דבר אבל בזה ה י ה כצווי להביא כל אשר ידבנו לבו אף כי איננו מ ״ פ‬
‫ט ב ע ו וכן נאמר להלן במעשה ויביאו כל אשר נשאו לבו • אבל מ ש ה בדברו ע ם‬
‫כל ה ע ד ה דבר דרך כבוד כל נדיב ל ב ‪ ) :‬ל א ( ו י מ ל א א ו ת ו רוח אלה־ם • ה ר נ ם‬
‫ונראה כי לשון עימי׳ ה ו א‬
‫לשון אוחו ע י מ י ח ועל רוח 'אלהיה ת ח נ ב ו א ה •‬
‫י ח ס כמצטרף ע״ד יהיב ח כ מ ה לחכימין כי לא ימלא ד׳ רוחו אלאלראוים ו מ כ י נ י מ‬
‫א״ע לקבל שפע א ל ה ו ה ‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫ל ו ) א ( ועשר‪ .‬ב צ ל א ל • בכל כנוש׳ ו ע ב ד • וכל חכמי לב כבר העירו על הנוש׳‬
‫הזאה עיי; מיש בלחש ושמלה ושש ב ה ע ר ה וראיחי אח״כ בשי מ ל א כ ה‬
‫מ ה ש ב ח להנאון ר״מ הפן שפי׳ ועשה בצלאל ואהליאב וגו׳ כלומר כבר פעל ועשה‬
‫מ ק ו ד ם בלמודים ובמלאכות ולמד בחכמת הפעולות כדי לעשות את כל מלאכת‬
‫(‬
‫חליפות‬
‫ויקהל‬
‫־‬
‫לט‬
‫שמלות‬
‫ה ק ו ז ש ו ה ז כ ר י ם קרובים חל מ״ש כ ה ע ר ה שם בסוף שדר פקודי ולפ״ז אפשר‬
‫לחקן לשון ה מ ח ר ג ה כ ה נ ה ״ ה קלה שצ״ל ו ע כ י ד כלשון ביגוני י ור״ל שהיה רגיל‬
‫ל ע ש ו ת ‪) :‬ז( ו ה מ ל א כ ה ה י ת ה דים ־ ת ר ג ם ם י ם ת ־ לא יורנס מישתהון ונ״ה‬
‫כ ת ר ג ו ם ‪ .‬יוכ״ע על מלח ז י ם )ירמיה מ״ט • עוכרי׳ אי( חולי על רעחו המ״ם כזה‬
‫איננו לכינוי על עושי ה מ ל א נ ה שהיה להם ד ו ה ס ת פ ק ו כ מ ה שכילס אלא שהיה‬
‫ז י כאמת וכמו שתרגם כלשון והותר ו י ת ר ת ‪:‬‬
‫פרשה פקודי‬
‫) כ ה ( כ א ת בכר • בתרגום בלא ‪ .‬ס מ י כ ו ת ובלשון רכים מ א ה ככרי! וכ׳׳ם‬
‫לה‬
‫‪ .‬כתרגום ויעש שני כרוכים שווה ללשון ה כ ת ו ב ועשית שנים כרובים‬
‫כ כ ר כתבתי במאמר כ ס ף נבחר השינוים בלשון ה מ ס פ ר לפי לרך ה מ ת ר ג ם ‪:‬‬
‫‪ ) ft‬כ ה ( ויעל ו ע ד ת • כי״נ כ ה ו ס פ ה מלת י ת ־ עפ״י ה נ א מ ר כצווי את נ ר ו ת י ה ‪:‬‬
‫) ל א ( ורחצו • וםקדשין • עיין לחם וכן ראיתי כ ס פ ר ה ת ו ר ה ו ה מ ט ה‬
‫להנאון מלכי׳׳ס על ח״כ סי׳ קר״ן שהיה לחז״ל‪ .‬כלל כזה שכ״מ ששני הנושאים‬
‫שווים כמעלה וכמעשה כא הפעל כלר׳ וכ״מ שהאחר ע י ק ר והשני עפל כא ה פ ע ל‬
‫בל׳יי והכיא שם הררש ה ז ה שצריך להיות ככיור שירחצו כו א ר כ ע ה כ ה נ י ס ככ׳׳א‬
‫מרלא כתיב ורחץ ־ וליה כענין ה ס מ י כ ה כפ׳ צו )ויקרא ם ׳ ( כל׳׳י משוס לכ״א‬
‫ה מ ך לכרו כפ״ע וכאיל המלואים כתוב בנ״ר ויסמכו אהרן ובניו מ ו ר ה ש ט ל ס‬
‫ס מ כ ו ככ״א ע״ש שככיא לשון ה ת ו ס פ ת א למנחות ואמר ותפש שס לשון חמשה‬
‫שהביאו זבח אחל שכן ה י ה בסמיכות זקנים וכן ה י ה במלואיס אה‪ ; ,‬ובניו חמשה‬
‫עכ״ל בקיצור ־ ו ה נ ה כנמרא זבחים שאמרו כל כיור שאין בו כדי לקדש ארבעה‬
‫וכו׳ פי׳ רש״י ובניו מרין ו ק ש ה מאי שנא מ ש מ י כ ה דדרשינן חמשה אהרן ע ם‬
‫ד׳ בניו וא״כ בזה שהיה משה פ מ ה ס ה י ה צריך ששה ־ ו ה נ ה מ ה שכהב רש״י‬
‫ז״ל בלשון ורחצו ממנו יום שמיני למלואיס הושוו' כולם לכהונה ותרנומו ומקדשין‬
‫מיניה בו ביוס קדש משה ע מ ה ם ראיתו מן ה ת ר נ ו ם ה ו א לכאורה להפך שפל היום‬
‫ה ז ה לכדו ה י ה ראוי כלשון וקדשו אכל ומקדשי] משמעו שכן ה י ה תמיד אלא ע׳׳כ‬
‫שהוא חוזר רק על אהרן וכניו וכמו שהוא ‪-‬כצווי ורחצו אהרן וכניו ממנו אלא‬
‫שבכאן ה י ה ג״כ משה פ מ ה ס ־ א מ נ ם א ס כפי׳ רש״י כ נ מ ׳ וכניו תרין יהיה כש״ה‬
‫ע ם אהרן שלשה ומ״ע דר״י כר חנינא שאמר א ר כ ע ה י אלא שלמדו מ ה כ ת ו ב‬
‫שהיה מ ם משה עכ״פ א ר כ ע ה • ולא אמר ה מ ש ה כי כ א ל מ ע ע שעכ׳׳פ לא ה י ה‬
‫פ ח ו ת מ א ר ב ע ה ־ וזה שאמר רש״י ז״ל וכניו תרין ר״ל לפחות שנים מ ה ם *(‬
‫‪,‬‬
‫כי‬
‫*( וראיתי בנמר נתיבות עולס להרב הג׳ מוהר״צ קיב זלהיה בשם ידידינו הרב מוהרמיש‬
‫הגביר מדע בשערים ־ בין בני ציון היקרים בזה לבר נחמד למראה ־ אמנם סוב להשכיל ולהוסיף‬
‫על דבריו לקח י וז״ל שם בקצרה כי ר״י ב*ת סבר כי מתו נ‪7‬ב ואניס על שנכנסו במקדש בלא‬
‫קדוש ידיס ורגלים׳ וע׳׳כ לא רחצו בכיור אלא השנים הנותרים ועם משה ואהק הס ארבעה• ודבריו‬
‫קף כי המה ישרים אבל צריך להוסיף עליהם כי איך נעשה הכיור בתחילה רק על ארבעה בשד‬
‫כל האחים היו בחיים ־ וםיף המענה אין היה במחשבה תחילה ונראה לעניד כי בתחילה לא‬
‫גחןט‬
‫‪8‬ז‬
‫ח‬
‫ל‬
‫י פ ו ת‬
‫פקודי‬
‫עמלות‬
‫) ל ה ( כ י ש כ ן עליו ה ע נ ן • בהרגוס ארי ש ר א עלוהי • וכ״ה ב מ ו ר ‪ ,‬ל״ח כי ענן‬
‫ד ׳ מל המשכן ובחרנוס על משכנא אבל בלשון הכתוב ובהעלות כ ע נ ן מעל המשכן‬
‫ח י נ ה בו מעלווי ועיין מ״ש בהפרש הלכון בלשון על הנמלים על ה ע י ן ) ב ר א ש י ת (‬
‫ו א ס ה ו א בדיוק י״ל בוה מפני שבאמת ה י ה הענן על המשכן ממש כמו שנאמר‬
‫ב פ ס ו ק ל״ד ויכש הענן אח אוהל מ ו ע ד וכבוד ד׳ מלא וכמו שהיה בבנין‬
‫של ב ל מ ה כי מלא כבוד ד׳ א ת בית ד׳ אבל ב ע ת ה ה ס ת ל ק ו ת נ ר א ה כי ה י ה‬
‫ה ס ל ו ק מ ע ט מ ע ט • לח ב פ ת ע פ ת א ו ס ו ה מ ה לא נ ב ע ו ע ד העלותו מכל הביבות‬
‫ה מ ש כ ן מכל צדדיו וע׳יכ ה ת ם מעלוי שהוא כמו מחלל המבכן ועיין ע ו ד בפי‬
‫י ת ד ו וובחת עלץ בפי' רש״י ז״ל אצלו כמו ועליו מ ט ה מנשה ועיין מ״ש ב ס בנוסח‬
‫ה ח ת ו ם שהיה ראוי לפי פי׳ רש״י להיות‪ .‬עלווהי א מ נ ם מחשד לא נמצא כן בנוס׳‬
‫ה ת ר נ ו ם שם אין ס ת י ר ה למ״ש בזה • כי לשון דבח באדמי איננו כלשון שחיטה‬
‫עיין מ״ש בעו״א כלל ה' ציון ז' בארוכות • וא״כלשון וזבחת איננו על ה ש ח י ט ה‬
‫על ה מ ז ב ח ר ק על הבשר ו ה ד ס העולין מל ה מ ז ב ח וזה ש ת ר נ ס על וזבחת ותהי‬
‫ד ב ח היינו עיקר הזבח שתעשה הזבח על ה מ ז ב ח וכפי׳ רש״י שם או אינו וכו׳‬
‫אבל ה מ ח ר נ ם לח הוצרך ל ת ק ן ‪:‬‬
‫נ ש ל ם הפר ש מ ו ת ‪ .‬ב ע ז ר ת נותן עוז ו ת ע צ ו מ ו ת‬
‫נחשבו רק שניס » » י ו והס נדב ואבירי והוא נלמד ממה שמצינו' נמ״ח שלא נחכבו מש הזקנים‬
‫רק נדב ואביהי אלא שאהד שמתו נכנשו אלפזר ואיתמר היזהיהס אבל גם בהח־לה היה לקדוש רק‬
‫ארבעה עס משה היינו שהיה געשה בי‪.‬ח־לה אס יואיל פשה לרמון כשהם יחזיק הניוד ג ‪ :‬כבודו‬
‫נמו שהיה אמר כ] באמת ‪:‬‬
‫חליפות שמלות‬
‫שלישי‬
‫ספר‬
‫סדר ויקרא‬
‫א ) א ( ויקרא אל מ ש ה כ ח ר ג ו ס עפ״י לבון הכחוכ וקרא ל מ ש ה ‪ :‬ועפ״י דרך ה מ ת ר ׳‬
‫לכוםיף עפ״י המפורש כמקוש אחר כמו שהראיתי כש׳ עו׳׳א • יש להעיר‬
‫משר לא כושיף כזה כ ש ה כמו כלשון הכתוב ויקרא ה׳ למשה אל ראש ה ה י ) ש מ ו ה‬
‫כ י״ע( וחף כ ; שש נאמר כתחלח ה כ ת ו כ וירד ה׳ והיה נמשך ג ס אל ויקרא משא״כ‬
‫בזה כצ"״ שהוא נמשך בהפך אל השה הנאמר אחריו וידבר ה׳ וכחיוכ״ע והירושלמי‬
‫הוסיפו בזה דבריה להמשיכו אל ה נ א מ ר בסוף פרשה פקודי ועוד ה ו ס י ף ביוב״ע‬
‫בסוף וקרא דבורא דה׳ ומלל מימרא ד ה ורצה בזה להמשיך ל׳ ויקרא לל׳ וידבר כי‬
‫הוא ההורה והוא המדבר ועמש״ש הרמב״ן ז״ל כש״פ פקודי והנה רש״י ז״צ הביא בזה‬
‫הדרש לכל דברוח ולכל אמירוח ולכל צוויה ק ד מ ה קריאה לשון חבה והוא מדברי‬
‫ח ז ״ ל ) ב י ו מ א ד״ד • ובויקרא רבה( ונראה להבין מ ה שדרשו חז׳׳ל מלשון הכחוב ה ז ה‬
‫ו‪.‬ח מלשון הכחוב במ״ח כי שה הוא לקריאחו אל ה מ ק ו ם • או מן ה מ ק ו ה •־ שה‬
‫ימ ג׳ ויקרא אליו ה׳ מן ה ה ר • משא״כ בזה שהוא לא ביחש שממנו ולא ביחש שאל‬
‫ה מ ק ו ם ע׳יכ דרשו כי הוא רק ללמד ככן הי׳ בכל הדבריה ואמנם בויקרא רבה דרשו‬
‫עוד ויקרא ה׳ למשה ולאדם לא קרא והלא כבר נאמר ויקרא ה׳ אלהיה אל ה א ד ה‬
‫מלא אין גנאי למלך לדבר ע ם אריכו וכן באברהם ויקרא מלאך ה׳ אל אברהם‬
‫אין גנאי למלך לדכר ע ם פונדוקי שלו והדכריה צריך כאור מ ה רצו בדרש הזם וכי‬
‫א ם נאמר ויקרא אל משה לא היה ראוי גס א ד ה יציר קוכ״ה הראשון לקרוא לי‬
‫וכן לאברהם אוהבו ומהו לשון אין גנאי • ונראה כי ג ס הדרש הזה יצא ל ה ם‬
‫מ מ ה שלא נאמר בזה ויקרא ה׳ כמו באדם ה׳ אלהיה ובאברהה מלאך ה׳ והרצו‬
‫כי הוא ה ט ע ם כי באשר נכהוב השם מי הוא הקורא אין גנאי כי‪ .‬הכל יודעיה‬
‫כי הוא כ א ר ס כקורא לאריסו או לפונדוקו שלו • משא״כ בזה שלא נזכר שם ה ק ו ר א‬
‫רק כ א כפועל ס ה מ י ולא נקרא בשם האדנוה הוא כעני! ודבר ה׳ אל משה פ נ י ה‬
‫אל פנים כרכר אישי אל רעכו וזכו שה כמדרש אח״ז כ א כ ר ה ס כהיכ ויקרא מלאך‬
‫המלאך קורא • והדכור מדכר כרה ה כ א א״ר אכין אמר הקכ״ה אני כ ו א כ ק ו ר א‬
‫ואני ה מ ד כ ר שנאמר ישעיה מ״ח אני אני דכרחי אף קראחיו ולכן בכל האמירוה‬
‫ו ה ד ב ר ו ת לא נאמר לשון קריאה אלא שנלמד מכאן ו ג ה כזה השחיר שה ה נ כ כ ל‬
‫ו ה נ ו ר א • אשר קרא למשה בלי כ ו ס שה מורה על אדנואו י״ח שמו • וכבוד ה ׳‬
‫ה ס ת ר דבר ועיכ מ ה יפה שחקוחו של המחר׳ אשר לא הוסיף בזה על לשון‬
‫הכהוב ]ונראה כי זה ט ע ה ה״א זעירא עיין בעה״מ ואף כי ק ו ד ם מ״ת נ א מ ר‬
‫כ מ ה פ ע מ י ה ויקרא וה״א כדרכו • אלא שכזה מפני• שלא נ ר א ה כו לשון א ד נ ו ת‬
‫מרוב ענוותנותו לא רצה לכחוכ על עצמו ח י ה יהירה[ ‪) :‬ד( ו ב ס ך ידו • ו ל י ה‬
‫‪ .‬כ ח ר ג ו ה כל״י עיין שמלה• ויש להוסיף כזה כי הרמכ״ן זיל ה ק ש ה למה לא נ א מ ר‬
‫כ א מ ת ושמך ידיו בל׳׳ר ־ותרן ואולי הוא להוציא שלוחו כמו שדרשו ידו ולא יד‬
‫שלוחו‬
‫‪1‬‬
‫‪80‬‬
‫ח ל י פ י ת‬
‫ויקרא‬
‫שמלות‬
‫שלוחו שאמפ״י ששלוחו של אדם כמותו בכ״מ לא נירון כן ב ס מ י כ ה ועיין באור‬
‫ו ה נ ה ב ת ״ כ ד ר ש ו מלשון ידו שלשה דרשות ידו ולא יד שלומו • ולא י ד ע ב ד ו • ולא‬
‫י ד אשתו כ״ה ני׳ ה י ר ״ א ["ל ולא נ ר ס בנו והוא מן נ׳ פ ע מ י ה • דכתיב ושמך ידו‬
‫‪ lb‬במולה • וא׳ בשלמיה • וא׳ בשער נשיא ו ה ס ה כ ת ו ב י ה בלא לשון את ובזה‬
‫יתישב מ ה שהקשה בקרבן אהרן והלא א ר ב ע ה ה ה א׳ בעולה ושלשה בשלמיה‬
‫ולא הבינותי קושיתו ל מ ה קשיה ליה ר ק על ה א ח ד דהא איכא ע ו ב א לשון ידו‬
‫שבא בל״י א׳ בפר כהן משוח וא׳ בשעיר נשיא ובכבשה ת מ י מ ה וכן בשמירת‬
‫ע ז י ה ב ח ט א ת ק ב ו ע • אלא שלא דרשו ר ק השלשה שהזכרתי שאין ב ה ה לשון את‬
‫כי בלשון ‪.‬את הוא בא לרבות ולא להוציא ואולי בא לרבות בל׳ א ת יד השמאל‬
‫ש ת ה י ה מ ס י י מ ת להימין ולכן לא נ א מ ר בלשון רביה כקושית ה ר מ י ׳ ׳ ן ז״ל כי בא‬
‫להורות' אשר ה ע י ק ר ה י א הימין והשמאל ה ו א ל ‪ 0‬ו ע וכמו ‪ $‬ה ו א בנמ׳ )ברכות נא(‬
‫שמאל מ ה ו ש מ ס י י ע לימין ושה אנן נעביד לחומרא עיין פי׳ רש״י שש ובזה יתישב‬
‫ג ה חשר יש להעיר על דרך ה מ ת ר נ ה ז״ל שהיה ראוי להשמיט מלת את פפ״י‬
‫ה מ ב ו א ר ב מ ק ו ס אחר בלא מלת א ח מיין מ״ש בספרי ע ו ט ה אור כלל ב׳ ציו; כ״א‬
‫כ״ב • אבל בזה ה נ י ח ידו ולא נ נ ע בלשו; ה מ ק ר א כ ד ר ט ב מ ק ו ם דאיכא למדרש‬
‫כמו שהראתי לדונמא בש׳ טו״א • ‪ .‬וראיתי ב ב ע ה ״ ט שכתב בלשון ו ס מ ך ידו בבן‬
‫ה ב ק ר דשלמיס וז״ל וסמך ידו כתיב בבקר • ובצאן ובעז כתיב את ידו שהבקר ח ז ק‬
‫ויכול לסבול ה ס מ י כ ה בכל כוחו משא״כ בצאן ובעז לכך נ א מ ר את מ ש מ ע ברפיון‬
‫טכ״ל ו ה ו א ח מ ו ה כי בפר כהן משוח נ א מ ר א ח ידו ולהנןי בשעיר נשיא וסמך‬
‫ידו בלא לשון א ת וצ״ע ‪:‬‬
‫‪) "2‬נ( ו ה נ ו ת ר ת • בתל׳ ו ד י ש ת א ר • וכ״ה להלן פ ס ו ק יו״ד ובפרשה צו)וי״ו ט י (‬
‫ו ה ט ת ר ת מ מ נ ה ודישתאר משא״כ בפרשה שמיני )יו ׳־ י׳׳ב(‬
‫״"‬
‫ק ח ו אח ה מ נ ח ה הנותרת ת מ ס מ נ ח ת ה ד א ש ת א ר ת בשני שנויס מאשר ת ר נ ס בזה‬
‫כי בא שס בלשון פבר ובל׳׳נ טל ה מ נ ח ה וטיין מ״ש ה מ ב א ר לפי שגס פל השירים‬
‫•שס מ נ ח ה אמר והנותרת ע״כ • א מ נ ס לפי ה ת ר ג ו ה נ ר א ה שהוא מ ח ר ג ס בזה‬
‫וכן השנים ה א ח ר י ה וכן והנותר כי בעוד לא נעשית ה מ נ ח ה לא י ת כ ן ל ד ב ר מליו‬
‫ר ק בלשון ס ת מ י וכמו שהוא בלשון ה כ ת ו ב להלן פ ש ו ק ח׳ והבאת א ח ה מ נ ח ה‬
‫אשר יטשה מאצה ולא אמר ת ע ש ה י עיין ב ם ברש״י וע״כ ת מ ס ה מ ת ר נ ה נ ה‬
‫באלה השלשה בל״ז והוא ה ס ת מ י ובלשון מ ת י ד דישתאר ו מ ה שבא בלשון הכתוב‬
‫והנותרת לא והנותר יש ב ה דרשות מחז״ל כמו שדרשו בת״כ אטפ׳׳י שלא ה ו מ ל ח ה‬
‫שלא ה ו נ ש ה • שלא ה ו ק ט ר כל לבינתה ועיין ב א ד ר ת אליהו שהוא מ נ י לשונות‬
‫והנותרת ה ל ל ועיין בש׳ עזרת כ ה נ י ס על ת״כ ובהוס׳ ה ע ז ר ה אבל ה מ ת ר נ ס‬
‫הלך בזה אמר פשוטו של מ ק ר א ‪ ) :‬י א ( כי כ ל ש א ר י ת מ ה ה מ י ר • ולא כמו‬
‫שאור לא ימצא • חמירא • ע׳יפ הה׳׳כ ‪ ) :‬י ב ( קרבן ר א ש י ת • קרבן ק ד מ י ־ טיין‬
‫רש״י ובלשון ק ד מ י כולל שתי הלחה ובכורים ‪:‬‬
‫ך ) ט ו ( כי ת מ ע ו ל מ ע ל • ארי ישקר ש ק ר • וכן הוא בלשון ה ה פ ר י פ׳ נשא‬
‫אין מעילה בכי׳מ אלא ש ק ו ר ולשו; רש׳יי ה ו א מת״כ ומיין רא״מ ובאור‬
‫ומ״ש המבאר להעיר ע״ז כי איך יתכן לשון מעילה על השוגג לא ידעתי למה לא‬
‫יתכן • והלא על מ ש ה ואהרן נאמר על אשר מ ע ל ת ם בי ) ־ ב ר י ס ל״ב( ו ה מ ה לא‬
‫ה י ו בוודאי מזידין ר ק שוגניה שהיו ש ו נ נ י ה בדברי ה ׳ בלשון ודברתס וכן‬
‫חרנס‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫(‬
‫הדיפות‬
‫ויקרא‬
‫‪£‬א‬
‫שמלות‬
‫ח ר ג ה שה בלשון שקרחון ומי׳ ראב״ע שפירש שהוא מלשון מפיל• שהוא ע ד‬
‫ע‪.‬יו; ה מ כ ס ה • ונרהה כי זה ט ע ה הכתוכ וכשקר נ ס ת מ ו וכן בש״י מ ד ו ע נ ע ו ל •‬
‫נ ב נ ד מ ש ו ן נשקר כי השוגנ • כ ד כ ר הוא מפני ה ה ע ל ס מדכר ה מ כ ס ה לפניו‬
‫וסבר כ כ ן • ותיננו כן אכל וודאי כי המזיד הוא בכלל מעילה כמו שבאר המכאר •‬
‫כי ה ו א ה מ ס י ר בכוונה ובזמן את הדבר ש נ ת כ ס ה טיליו • מכל לא ידעתי א ס‬
‫יפול לשון שקר בעברי על השוגג וע״כ לא תפש לשון הספרי אלא לשון הת״כ •‬
‫ח מ מ ש ו ן ה ת מ ו ה ־עני] שיטי יותר נופל על ה מ ז י ד כמו שתר׳ את בריתי ה פ ר‬
‫אשני וכן והחליף את משכורתי ואשני ‪:‬‬
‫פרשה צו‬
‫ו ) ה ( ב ב ר ן ב ב נ ך • ב צ פ ר בצפר • וכן בכל מקוש שבא כפול אבל אש הכבש‬
‫אחל ה ע ש ה בבוקר ת מ ה בתמונש מ פ ר י ט בצפרא • ובגמ׳ בפי תפלת‬
‫השחר למדו מכפל הלבון שצריך להקדים מזמן ר׳ שעוח שהוא בוקר הידוע‬
‫ובתיוב״ע ה ו ס י ף ג ה בזה ע ד ארבעה שעין דיומא וצ״ל שר׳יל ע ד ולא ע ד בכלל‬
‫־ ועי׳ מ״ש הגר״א ז״ל ב א ד ר ה אליהו ‪:‬‬
‫ץ )ח( א ש ר הקריב • עיין למה ו ג ה לפי הנוס׳ שלפנינו די ‪.‬יקרב הוא שמורה‬
‫לשון ע ב ר אשר בכתוב כמו למעלה ו א ס בכלי נחושה בושלה בש׳ חתבשל‬
‫נ מ ו חבוש׳ שלפניו וכן ב פ ס ו ק שאח״ז וכל נעשה במרחשת בעברי הוא לשון עבר‬
‫ובחדמי ד ה ת ע ב י ד ועיין מ״ש למעלה בלשון והנותרת שתרגם ודישחאר ‪ ) :‬י ח ( ו א ם‬
‫ה א כ ל י א כ ל • באונקלוש א ת א כ ל א י ה א ב י ל • ובחיוב״ע יחאבלא ביו״ד ה ע ח י ד‬
‫ונראה שהוא ע״פ דרש חו״ל במחשב לאנלו • וע״כ לא יחכן בו לשון ע ב ר וכן נ ר א ה‬
‫מ׳שון האכל שלא אמר בלשון המקור המורגל לפני הנפעל גנוב יגנב י ט ר ו ף יטרף •‬
‫וע׳ מ נ ח ו ת פ׳ הקומץ רבה • )י״ז ע״ב( לי׳א א״כ לכחוב האכל האכל • או יאכל‬
‫י א מ ועמ״ש למעלה כי ג ה בל׳ ע ב ר בעברי כשהוא ע׳יל ה ע ח י ל להיוח יהפך בלשונו‬
‫ל‪,‬שון ע ח י ר נ מ ו בלשון בשלה הנ״ל • מ׳׳כ נראה כי הוא כמו כ ג ה ״ ה מחרגוש האחרון‬
‫ע ׳ הדגוש שלפניו • אבל בלשון המקור גנוב יגנב ע ר ו ף יטרף ח ר ג ה במו בזה ‪:‬‬
‫)כו( לעוף ו ל ב ה מ ה • בחר׳ ד ע ו פ א ו ד ב ע י ר א • לפ׳׳ז הוא כמו יחש הקנין כצמ״ד‬
‫ל ע ב ד ך ליעקב מבללבני ישראל • ולא יחנן כלל בזה • ויוחר נכון כי שמוש הנמ״ד‬
‫כ ז ה כמו שכאר ה מ ת ר ג ם כמשנרת כתוך הבאור כי הוא כלמ״ד לכל כליו ח פ ש ה‬
‫נ ה ו כ ה ) כ מ ו ה כז ג׳( והוא לכלל כ א ח ר ה פ ר ט או לפרט כ א ח ר הכלל עכ״ל וכן הוא‬
‫כ ת ר ג ו ם שם ט ס הלמ״ד לכל אף כי רש״י ז״ל כ ת ב שש לכל כליו כמו כל כליו • וכ״ה‬
‫כהיוב״ע בזה ג״כ בשמוש סלמ״ד ואס כי מציגו בהר׳ הד׳ שישמש במקום של ה ר כ ה •‬
‫חבל הוא לא טייפ לשון הכחוב וע׳ בפ׳ חרומה • שבא ליחש החומר שממנו נעשה‬
‫כמו וממוריו טשריס וגו׳ נ ח ו ש ת ‪) :‬בז( א ש ר ת א ב ל כ ל ד פ • בחיוב״ע הוסיף מן כל‬
‫דחי י וכתב המפרש פי׳ אפילו ד ה ה ד ג י ם כשכנוס ב מ ק ו ם אחד אשור מפני מ ר א י ת‬
‫העין כ ד א י ח א ב מ ס ׳ חולין • והוא רחוק מכוונת ה מ ח ר ג ס שירצה לרמז דבר שהוא‬
‫מפני מראיש נ‪1‬ין בלשון ככשוב המפורש בו כרש • ולי נ ר א ה כי בא בהפך להורוש‬
‫כי דווקא מן כל דמי פי" מכל ה ד ס אשר בו חלוי כחיוש שלו דכיינו דם כנפש וכמו‬
‫שנא׳ ב מ ק ו ם אהד כי ה ד ס הוא הנפש ואולי לפון כל נפש אשר האכל כל ד ס מושך‬
‫)ז(‬
‫אחר‬
‫‪82‬‬
‫חליפות‬
‫צן‬
‫א ח ר ע מ ו כל ד ם נפש ולכן לא א מ ר כמו בכהוב‬
‫שמלות‬
‫ה ק ו ד ם כל אשר יאכל כל דש ‪:‬‬
‫ח ) ט ו ( א ת ח ר ם ־ בחר׳ ג״כ י ת י מ א י א ף שבצור ה ו א מן ה ד ס כמו שמפורש‬
‫ו ‪ ,‬ק ח ת מ ד ם הפר )שמוח כ״ט יג( והי׳ ראוי ל ח ר ג ס ג ס בזה מ ד מ א כמו‬
‫ש ח ר ג ם בפי שמיני הן לא הובא את ד מ ה • מ ד מ א ממ״ש שס ־ אבל בזה הואיל‬
‫שהוצרך אח״כ לשפוך לקח בחחילה כל ה ד ס ‪) :‬ל( ע ל א ת ר ן על ב ג ד י ו • וכן הוא בח׳‬
‫בלא וי׳יו חף כי בצווי ה ו א ועל בגדיו בוי׳׳ו וכן ויקדש א ח אהרן א ח בגדיו בזה בלא‬
‫וי׳יו ובצווי בפ׳ חצוה הוא ובגדיו ־ וביוב״ע הוא ע ם הוי״ו בזה ובזה כמו שהוא בצווי‬
‫ועי מ״ש ע״ז המבאר כי הוא מאשר אהרן כבר נמשח ונתקדש במשיחה וביציקה‬
‫ט״כ נ א מ ר בזה בלא וי״ו כי עיקר ה ז א ת השמן ה י ה על אהרן לקדש א ת ה ב ג ד י ם‬
‫משא״כ בבניו כ י נחקדשו ה מ ה ובגדיהם בהזאה זו ו א ה ' בצוואה לא הבדיל בלשון‬
‫פי׳ לנו כאן ה נ י ע ם פכ״ל ־ אבל לפי דבריו נשאר הקושי למה לא כחוב ג ס בציווי‬
‫בלא וי׳יו ־ ויותר ק ש ה מל תר׳ של אונקלוס אשר מדרכו־ להשוות הלשון היו לו‬
‫להשמיע שם בצווי הוי״ו או להוסיף ג ה בזה עליי ה ‪ :‬א ׳ שס כמו שעשה התרגום‬
‫ה א ח ר ו ן • ולכן נ ר א ה לענ״ד כי הוצרך הוי׳׳ו בצווי שלא תפרש שתהי׳ הזי׳ על אהרן‬
‫ע ה ה ב ג ד י ם יחד ־ ויהי׳ לבון ועל בגדיו דוקא שתהי׳ הזי׳ על אהרן לבד ועל‬
‫ה ב ג ד י ם לבד לא שיהיה לבוש בבגדיו ויזה עליהם יחד ובהזאה אחת יהי׳ די להם‬
‫ו ה נ י ע ה כמו שכ" ה מ ב א ר אחר שהוא כבר קודש לא יתכן שחהי׳ הזאהו ע ם הבגדים‬
‫י ח ד שלא נתקדשו עדין • וזה נלמד מאשר גאמר בזה בלא הוי״ו כי ה ע י ק ר הוא‬
‫בשביל ה מ ד י ם ובזה יתישב לשון אונקלוש שלא שינה מל׳ ה נ ח ו ב כי ד ק מן השינוי‬
‫נ ד ע ה מ ע ה ו״כן לא שינה בלשון ויקדש אח אהרן א ח בגדיו ל ח מ ה כמו בצווי‬
‫ובגדיו וכן היוב״ע לא ה ש מ י ע מלח ואח ו ח מ ס בלשון ויח לא ולבושוהי אע״פ‬
‫שאיננו בלשון מצווי וכן מ ש מ ע מלשון החייב שהובא באדרח אלי׳ להנר״א ז״ל שחשב‬
‫בי״ג מ ח נ ו ח הזאה על אהרן ובניו י ועל בגדיהה כי בלשון ב ג ד י ה ם נכללו גס‬
‫בגדי אהרן ולא כמו שכ׳ מר דודי הרב ז׳יל בהנהוחיו על ה א ד ר ח כי לא חשב‬
‫בגדי אהרן מפני שהיו מ ת ק ד ש י ם בהזאת עצמו אלא כמו שחשב שם ה ז א ת אהרן‬
‫ובניו לאחת כן בגדיהם יחשבו לאחת • ‪.‬והנה עוד שינוי גדול בין ה־נווי ובי; לשון‬
‫ה כ ת ו ב ה ז ה בחחילחו כי בציווי נאמר ולקחת מן ה ד ם ומשמן ה מ ש ח ה ־ ובזה ־הוא‬
‫משמן ה מ ש ח ה ומן ה ד ם והתרנומיס לא שינוי בזה עפייי הציווי ונראה לענ״ד לפשוע‬
‫מ ז ה ס פ ק ו של הרמב״ן שאמר לא ידעחי א ם מערב; להזאת הללו כמו ולקח מ ד ם‬
‫ק פ ד ו מ ד ם השעיר ־ כי אחרי שהי׳ מ ע ר ק אין הפרש; בי; שיזכור השמן תחלה‬
‫חו ה ד ם ת ח י ל ה ‪) :‬לד( כ א ש ר עשר‪ ,‬ביום ה ז ח ־ בתד׳ ג״כ עפ״י לשון הכתוב‬
‫עי׳ באור ולפי מ ה שתרגם ה מ ת ר ג ה בלשון ימלא א ת ידכם על ה ק ד מ ו ת נראה כי‬
‫על דעתו הוא כפי׳ הראב״ע שמוםב על ה מ מ ל א ‪:‬‬
‫פרשה שמעי‬
‫ט ) ט ( ויקריבו א ת ה ד ם אליו • ת ר ג ה לי׳ ־ וכן להל; י״ב וימציאו אליו בלשו;‬
‫לי׳ אבל ביוב׳׳ע הוא בזה בלשו; לוותי׳ ובלשון וימציאו וכ; ע ו ד שם‬
‫ב פ ס ו ק י״ג ובפסוק י״ח ת ר ג ם בלשון לי׳ ועיי באור מ ה שכ׳ שהפריד בין לשון‬
‫ויחריבו‬
‫חליפות‬
‫שמיני‬
‫ויקריבו ללבו; וימציאו כי לפון מציאה דאהי ל י ד ׳ מ ש מ ע כפי שאמרו ב ג מ ׳ ) ב " מ‬
‫בי( ונראה כי זהו נ ם כוונת אונקלוש שתרגם ואממיאו שהוא הרגום לשון ע י ע ה‬
‫כ ה ר נ ו ם וראשו מ נ י ע כשמימה • מביו • אבל ה מ ה ר נ ס יוב״ע שהר׳ בלשון וימציאו‬
‫ואקריבו • ע״כ הפריש בלשון אליו שהר׳ הראשון לווהי׳ כ נ ״ ל ‪:‬‬
‫י ) א ( וישימו עלי׳ ־ וליה בת׳ ולא שינה לת׳ בל״ר ע״פ דרכו להשוות הל׳ וכמו שהץא‬
‫בפ׳ ק ר ח עליהם מפני שבזה מ ו ם ב על האש ולא על ה מ ח ת ו ת ועמיש בזה‬
‫הרמב״ן ז ״ ל ‪) :‬ח( א ל א ר ק • בחר׳ לאהרן • עי׳ למס ומ״ש שם ב ה ע ר ה ־ כי לא‬
‫נ ה מ ע ע ו ר ק הי״ג שבאים בל׳ דבור ולא הבא בלשון אמירה • וכן ראיחי בס׳ ה ח ו ר ה‬
‫והמצוה להנאון מ ל ב י ם אמר שהאריך שם לבאר משפר הי״נ דברוח שנאמרו למשה‬
‫ולאהרן ה ע ל ה כי הש י״א דברוח שנאמרו בפי׳ למשה ולאהרן וא׳ הוא זה וידבר‬
‫ה׳ אל אהרן וא׳ בפי קרח )במדבר י״ח( וידבר ה׳ אל אהרן ע״ש ו ל י ה בחרנוש שם‬
‫ל א ה ק לא ע ם אהרן וצ״ל שזה שלא הוזכר משה ה ו א לפי הדרש שהביא רש׳׳י ע״ז מ מ ה‬
‫שדרשו בלשון וידום ־ וראיחי ע ו ד בספר עזרת כהניס להנאון מוהר״צ מלבוב ני׳‬
‫בחוש׳ ה ע ז ר ה ש ל שם במוף הדבור והנראה לכ״ש רלא מעעינן הנך פרשיוח שלא‬
‫הוזכר שם מ ש ה כלל כי אש אהרן דנאמרו לו מ מ ש עכ״ל והוא ת מ ו ה כי בשפרי‬
‫פ׳ ק ר ח שם אמרו שומע אני שהי׳ הדבור לאהרן חייל זכרון לבני ישראל)שם‬
‫י״ז ה׳ ] ו ה ג י ה הגר״א זיל נצ״ל ונו׳ כי עיקר הלמוד מ מ ה שנא׳ בסוף הכתוב‬
‫ביר מ פ ה לו[ ה א למדנו שהדבור למשה שיאמר לאהרן ־ ולכן עכ׳׳פ הנוש׳ בחר׳‬
‫בזה וכן בפ׳ קרח בלמ״ד־ ל א ה ק הוא ה נ ט נ ה ע״פ הספרי וע׳ ה ו ס ׳ זבחים קמ״ו‬
‫ע י ב ד״ה וקבל שכר על שתיקחו • בסוף הדבור והירוצס שם • ו א ף כי לפי הח״כ‬
‫ה י ה צריך ל ת ר נ ס נ ס בלשון שנזכר עש משה כן לא רצה לשנות• הלשון ואל מלשון‬
‫אל ה נ א מ ר אצל משה ו נ ס כי בוי״ו החבור • לא יתכן לפרשו עליי הפשועו ע ם‬
‫משה לאהרן ו ה י ה צריך להשמיעו ויוחר פשוע לפרשו שהיה מצורף בדבור ע ם‬
‫מ ש ה ובזה יחישב למה לא נא׳ באמח בזה אל מ ש ה ואל א ה ק ‪) :‬ינ( כי ח ק ך‬
‫ו ה ק ב ג י ך ־ מ ת ו ר ג ם בלשון ח ל ק י וכמו ואכלו א ח מוקם שחרגס חולקהון ולפ״ז‬
‫יהי׳ ח ו ק כים מלק ענין אחד כמו קימה ולקימה עי׳ מ״ש בשמלה בלשון ויקח‬
‫ק ר ה ‪) :‬יח( א ת ד מ ה • עי׳ שמלה ובירושלמי פםמים פ׳ כיצד צולין הלכה ע ׳‬
‫פליג בזה ליי הגלילי דלדידיה א ת ד מ ה מ ש מ ע כל ה ד ס משא״כ'לרבנן שם ורבנן‬
‫מ ש מ ע שם בסוף שהוא ר״ע וע״ש בפני משה ויהיו דברי ה מ ת ר ג ם כר״ע ועי׳ מ״ש‬
‫)דברים כ״א יב בשמלה( ועי׳ מ מ י בבלי זבחים כ״ב ובפי׳ רש״י שם ומ״ש בכתוב ה ז ה ‪:‬‬
‫י א ) ט ( ו ק ש ק ש ת • מר׳ יקלפין י ע׳ שמלה ועי׳ מ״ש בזה הגאון מלבים בם׳‬
‫ה ה ו ר ה והמצוה עי׳ באוצה״ש המדש כי בערבי קש ה ו א קלוף ו א ף כי‬
‫זה בשמאל ולשון קש הוא בימין י״ל שנמלף לפי ד ‪ p‬אוהיוה המוצא ומזה כוא•‬
‫קשוה ה נ ה ך בלשון הז״ל הגונב א ה ה ק ס ו ה עי׳ באוצה״ש שם בריש אוה השי׳ין ‪:‬‬
‫)יז( ו א ת ה כ ו ס ־ וקריא ־ אולי הוא מל׳ קוד הבבלי)כלים ע״ז( פי׳ ערוך כ ד השלישי‬
‫ובהפלאה שבערכין ובזה יהי׳ קרוב לשם כוס שבמקרא ־ זבהיוב׳׳ע צרצרא כמו‬
‫שהביא במשכיר כ ה ו א ל׳ לגין • ואולי הוא ג ס מ ה שקראו מז״ל מ ז ג א מ מ ר א מולי;‬
‫ס י ג ו ע ל י פ כ ש מ ו ה יכיו קרובים ז ל ״ ז א ף כ י ל א נ ר ע מ ע ם ה ש ם ‪) :‬ל( ו ה ת נ ש מ ת •‬
‫בהרנום‬
‫‪8 1‬‬
‫חליפות‬
‫׳‬
‫שמיני‬
‫שמלות‬
‫בהר׳ ו א ש ו ת א ׳ מ מ ׳ מ״ק ו׳ צדי׳ א ח ה א י כ ו ת ברי׳ שאין לס ע י נ י ס • )מוו ולכל‬
‫נ פ ש ׳ וכ״ה בתרגום בלמ״ר ל ק שלא ה מ ס ב״ל ודכל נ פ ש א כ מ ו וכל נמש ה ח י ׳‬
‫עי׳ מ׳׳ש בלשון לפוף ולבהמה • ו ק נ ר א כ בזה שהוא למ״ד הכלל ועי׳ ‪ -‬ב א ו ר ‪:‬‬
‫פרשה תזריע‬
‫)ז( מ מ ק ד ד מ י ה • מ ס ו א ב ת ד מ ה א • וכן ה ר נ ה בפרשה קדושיה להלן כ׳ י״ח א ה‬
‫מ ח ו ר דמי׳ יה ה ו א ב ה ד מ ה א מ ז ה נראה כי ה״ל ל ה מ ה ר נ ה דמעין א ח ד‬
‫ה ו א אלא שההורה ע ה ר ה ו י וביונהן ב״ע ה ר נ ה בזה מ ב ו ע והרין ד מ ה א מ ש מ ע‬
‫לס״ל כלוי דשני מעינות כן ואולי צ״ל הרין מ ב ו ע י ד מ ה א ־ כלשון ה נ מ ׳ שני‬
‫מ ע ע ו ה וכמפרש ל ה מ ו ס יונהן פי׳ מקור של שני ל מ י ס באשה ל ס מ כ ו ר ו ל ס ע מ א‬
‫כ ד ח י ה א מ מ ׳ ודייק מ ל כ ה י כ ר מ י ה לשון רביה ולא כהיכ ל מ ה לשון יחיל עכ״ל‬
‫ולא הכינוחי דכריו והלא נ ה כ נ ד ה הוא דמי׳ כל״ר ושה ח י נ ה מבוע א ד מ ה א •‬
‫ו ב פ ר ק כל היל ד׳ מ ״ ט כפקח לן מלשון דמי׳ • דמי׳ • על מיני ד מ י ה אכל כפלונחל(‬
‫לרב ולוי שס ל״ה• לא הוזכר כלל הררש מלשון רמי׳ • ועי׳ רשכ״ס כלשון חשכ כ ל מ י‬
‫ט ה ר ה שאינו ל ס נ ל ו ה פשוטו כמאן ראמר שני מ ע י נ ו ה ה ה ז ה של ל״נ י מ י ס‬
‫מ ע י ן ט ה ו ר ה ו א • משינוי הנכר עור בין לשון ה ה מ ו ם אונקלוס ובין הר׳ האחרון‬
‫נ ם שס כי באונקלוס ברמי ט ה ר ה וכן על רמי ט ה ר ה בל״י ל ס לכו משח״כ‬
‫ביובי׳ע בשניהה בל״ר כל ד מ ה א לכין • מל ל מ ה א לכין ונראה מ ז ה כי היוב״ע רייק‬
‫מלשון דמי ה ז ה שהוא לשון רבים נ״כ משאיכאונקלום מ׳ שמלה שם • ולשון ה ו א י א‬
‫על ה מ ק ו ר אין ז ה לפי המלה ר ק לסי שאין ט ו מ א ה רק ב ל ס ה ב א מן ה מ ק ו ר •‬
‫ואף כי ג ם ד ם ט ו ה ר בא מן ה מ ק ו ר מ״מ לענין קודש ולכנס למקדש הוא ג״כ‬
‫ט מ א וע׳־כ לא א מ ר ה חורה להביא הקרבן ח י כ ף אחר ימי ה ט ו ? א ס אלא א ח ר‬
‫כל ימי ט ה ר ה ועפ״י זה אפשר כי טפ״י הפשוט דמי׳ בזה בלשון רבים כ א‬
‫לטהר שני ה ד מ י ה שהיא רואה בשני הזמנים משא״כ לבעלה לא ח ט ה ר מ ד ם הלידה‬
‫בנא טבילה והטבילה מ ט ה ר ה ו א ח ר כך חשב בדם ט ו ה ר לבד ע׳יכ ח׳ ב ד ם דכו‬
‫בל״י וכמפורש בתרגום יוב׳יע ב פ ס ו ק וביום ה ש מ י נ י ימול ־ ת ש ת ר י וגו׳ • וכן‬
‫וביוה ח מ י ה ר תשקרי • כמו שסי׳ המפרש דבליו ע״י טבילה לבעלה ןומ״׳ש ר מ ס י ש‬
‫כי ה ו א מ ט ע ה ה ס מ י כ ו ת בזה ה ע נ י ן אל מנין המילה כ י י שלא יהיו הכל ש מ ח י ם‬
‫ואביו ואמו טצביה א״כ קשה ביולדת נקבה מ ה ט ע ם שהוצרך להוסיף מלת תשתרי‬
‫חבל ע י ק ר ה מ מ ם כ ו א מאשר נקרא מ ש ו ‪ ,‬ככתוב דמי ט ה ר ה ע״כ להורות שלא‬
‫ת ה י ׳ ה ט ו מ א ה מ ד מ י הלידה מעורבין ברם ה ט ו ה ר ולכן חר׳ אונקלוס בדה דכו‬
‫בלשון יחיד כי ה ד מ י ם הללו ב ז מ נ ם ה מ ה לבדם אף כי מ מ ע י ן אחר ה מ ה ומכ״ש‬
‫למ״ד ש ה ה משהי מ ע י נ ו ה ה ם ‪:‬‬
‫י } ) ב ( ם פ ח ת י הר׳ ע ד י א ־ ומשפחה הר׳ ע ד י ה א עי׳ מ״ש לעיל י״ב ה׳ וחולי‬
‫המ״ם מ ס פ ח ת כ מ ״ ס קראהי למאהבי שפי' נראים כאוהי־יס וכן בזה‬
‫כגייו ־ אף במצורע מוחלט ונראה מ ז ה‬
‫לנגע צ ר ע ת י‬
‫רק נ ר א ה כ ס פ ח ת ‪:‬‬
‫כי א י ן זה מלשון והסגירו ה נ ה ; ר ק ה ו א לשו; ט מ ט ו ם כתרגום יונתן ו י ס ג ו ר‬
‫החלב )שופטים ג׳ כ״ב( ובלשון ויסנרו ה מ י ס ביוב״ט ואסתגרו ובלשון ס ג ר‬
‫ה ט ב ר י התר׳ ישנהו עפ״י דרכו במו בזה ונן והסגיר הכהן ־ והשגיר את ה‪-‬־יח •‬
‫ח‬
‫ל‬
‫י פ ו ת‬
‫תזריע‪.‬‬
‫עמלות‬
‫מ‬
‫ג‬
‫הבל ואה כדלה כ נ י ו ה״א אהדו וכן ויסגוד ה׳ בעדו כי הוא ה נ י ד ח מקוש‬
‫כפתוה לבד אבל הראשונים משמשים לשיירה ה נ ס נ ר י ס ובלשון וישכור ב ש י ה ת ת נ ה‬
‫הר׳ ומלי‪) :‬מו( ב ד ד ישב• בתד׳ בלהודוהי• כמו לבדו וכ״ה בלשון ה נ מ ׳ ) ס ש ת י ש‬
‫כ״ז( בדד ישב לבדו ישב שלא יהיה כימאיה אהר‪-‬ש יושביה עמו • וכן בלשון סן‬
‫עש לבדד ישכון הד׳ בלהודיהון ע ס הכינוי כמו לבדה אבל לבד בלא הכינוי‬
‫מ ת ו ר ג ם להוד מלו )שמוה ב׳ י״ע( כי אין שש להוראות מעלה זה על זה ו ה מ ה‬
‫מהובדים יהד • אלא שהם מובדלות במלאכתם מהאהרות ‪:‬‬
‫פרשה מצורע‬
‫)ב( ביום ב ה ר ת ו י בתר׳ אונקלוש וכן ביוב״ע ביומא דדכותיה• ולא‬
‫יף‬
‫ב ש מ י ט ה ביום דכוהי׳ כמו כתר׳ ביום ק ר מ ו יאכל )לעיל ז׳ ט״ו( כי‬
‫בזה פי׳ כרוצה ל ה ע ה ד כמו שפי׳ המבאר ביוש שיראה שנשתנה נ ג ע ו • ועיין‬
‫ר מ ב ״ ן ‪) :‬יבב( ו ש ת י ת ר י ם י בהר׳ אונקלוש וכן ביוב״ע בזה ‪.‬ותרתין • בל״כ‬
‫כלשון הכהוב • ולמעלה ביולדוה נק׳ עני׳ בשני ה ה מ ו מ י ם על לשון וכהי הורים‬
‫•הרין בל׳׳ז ובפי עולה ויורד • וכן בזב וזבה ובפי נשא בנזיר ע מ א בכל אלה בת׳׳א‬
‫הרהי׳ בל״נ לבד ביולדוה עני׳ הרין בל״ז • וביוב״עהוא בכ״מ הרהין לבד‪ .‬במצורע‬
‫עני הרין ואס א מ נ ם אין לנו להכניס ראש בערבות אם נוס׳ ה ה מ ו ם ה ו א בדיוק‬
‫ואולי _צ"ל בכ״מ עפ״י לשו; ככתוב הרהין • עכ״ז מאשר ראיתי כי עפ״י דברי‬
‫הז״ל אפשר שהוא מ ד ו י ק ע״כ אמרתי להעיד א ת הנראה לענ״ד בתרגומו של אונהלוס‬
‫אשד השינוי ביולדת הוא עפ״י דרש מז״ל כי בכלש נאמד ה־־זעאת קודש לעולה‬
‫•ושה העולה קודמת ואמרו בזה בה״כ כ מ ה מ ע מ י ס וכ״ה מ מ ׳ זבהים דף צ׳ ולפי‬
‫ע ע ס ה א ח ד כל מ ק ו ה שנתחלף החכיאת ח ע א ת ־ ק ו ד ם וביולדות שנתחלף מעשירים‬
‫לעניים היא העולה עולה קודמת • וכן לעמם השני כי בכי׳מ שבאה על ה ח ט א‬
‫ה ח ט א ת קודם אבל ביולדח שאי; בא על ה ח ט א העולה קודמת • ונראה מזהיכי‬
‫אצלה העולה ה ע י ק ר ת וע״כ יתכן כי לכתחילה צריכין להיות זכרים כדי; העולה‬
‫בכ״מ א ף כי אין ת מ ו ת וזכרות בעופות אבל לכתחילה ביוב יוחד בזכרים כמין‬
‫העולה וממילא ג ס ה ח ע א ת כן • וע׳׳כ לרמז ע״ז תר׳ בל״ז הרין ואולי זהו שאמרו‬
‫נ ג מ ׳ למקראה ה ק ד י מ ה פ׳ לעשות לכתחילה כמפורש‪ ,‬בלשון הכתוב היינו בענין‬
‫להיות דומה לעולה ומיושב בזה קושית כתוש׳ שס מ ה חדוש יש שיהיה ב מ ק ר א‬
‫כמו שכתוב מפורש • ועיין באור בייש ויקרא עולה הוא שכ׳ ג״כ אף כי אין‬
‫ה מ ו ת וזכרות בעופות גאמר בלשו; זכר שהזכר חשוב יותר י ולדברי בן עזאי שאמר‬
‫הולכים אחר הראשונה אם ה ק ד י ס כעולה צריך להביא ה ח ט א ת ממי; העולה ויהי׳‬
‫כ נ י ה ס זכרים ולשון רש״י ז״ל בלשון למקראה שתהא נקראת בעני; תחילה ולשון‬
‫בכינין כ ה ו ס י ף נ ר א ה קצת ג״כ כ ב א לומד כיהי׳ נלמד מ; כעני; וכן לשונו בערכין‬
‫שתהא נקראת ב מ ק ר א מלת במקרא ג״כ נ ר א ה כשפת יתר ־ אלא כהוא נ״כ עיס‬
‫לשונו בזבחים ללמוד מעינינו • ואחרי כי כן א ו ל י ג ה בתרגום האחרון ה ו א מ ד ו י ק‬
‫אבל בענין אחר כי ה ו א י ה ר ג ם בכ״מ בלשון ת ר ץ על לשון שתי מפני שמפורש‬
‫אחריו בלשון זכר א ח ד ו א ח ד • ורק‪'.‬במצורע דל ה ר נ ה בלשון הדחי; י מפני כי ה ו א‬
‫במקיש הכבשה כ ה י א נק׳ שבאה לחטאת בעשיר ע״כ אפשר דינה לכתחילה בנק׳‬
‫וראה‬
‫דזייו־ז‬
‫‪8 6‬‬
‫הליפית‬
‫מצורע‬
‫שפלות‬
‫וראה כי במצורע בלשון שחי צפרים ג ם ב ח מ ו ס כאחרון חרחין אן( כי בכ״מ בא‬
‫ח ר ץ מ ב ו ן זכר מפני לשון אחד שאחריו אבל שם שנאמר ה א ח ת פ״כ ח׳ בל׳ נ ק ב ה‬
‫על מלת שהי וחולי שם הוא דווקא נק׳ כלכץ האחח• החי׳• כשחושה‪) :‬לח( ו ה מ י ר •‬
‫בתר׳ ויםנר• מיין מ׳יש לעיל י ׳ג ב׳ • אבל ב ת ״ י ) י ש ע י ה כ״ה( כ ו נ ר כ ל ב י ה מ ב א‬
‫תר׳ בלשון א ח ד ו ‪:‬‬
‫) ל א ( ו ל א ימותו • עיין רש״י שהוא בכרח והוא מ ה ס פ ר י פרשה ח ק ת ועל‬
‫טן‬
‫כן לא כתיב יומחון • ולכן נא ח ר ג ה בלשון קטלא עיין מ״ש בלשון ו נ ס‬
‫בעליו יומת ובלשו; והזר הקרוב יומת )במדבר ג׳ ו׳( ומדלא כתב בלשון כרת ע ״ כ‬
‫צא תר׳ בלשו; כ ג ח ה • ועזב בלשו; מ י ת ה ומפרש ג ם על ה כ ר ת כמו שדרשו בספרי‬
‫יעיין ב ס בפי׳ זרע אברהס מ״ש בשם הז״ר מבעל מגן א ב ר ה ם דר׳׳ל ד מ י ת ה‬
‫דהכח הוא כרת ‪:‬‬
‫פרשה אחרי‬
‫) ב ( בענן • באונקלום ב ע נ נ א • וביוב׳׳ע ה ו א ע ם כינוי המ״ב בענני וכן ה ו א‬
‫טן‬
‫בפי׳ רש״י ז״ל ע״פ הפשוע כי ח מ י ד אני נראה שם ע ם עמוד ענני •‬
‫ואח״כ ה ב י א ומדרשו ע ם מנן ה ק ט ו ר ח ונראה לפ״ז כי אונקלום מרמז על הדרש‬
‫וכמו ב ה ר ג ם בל׳ א ר א ה על ה כ פ ר ה אנא מהגלי • ולא כמו שחרגס יוב״ע אקרי‬
‫שכינהי • והוא כמו שנאמר בפרשה פקודי וענן ד׳ אשר כוםיף שס ג ס אונקלום‬
‫לבון יקרא ענן יקרא ד״ד כי הענן ה ו א הוא הכבוד כמו שמפורש שם ויכס הענן‬
‫וכבוד ד׳ מלא א ה המשכן וכן כי ענן ד׳ על המשכן בהרגוס הוסיף לשון‬
‫יקרא ובזה לא ה ו ס י ף לשו; יקרא מפני שמוסב על ענן ה ק ע ו ר ה • ולכן‬
‫כן בלשון יקרא רק בלשון אנא וכמו‬
‫גס‬
‫הרגם‬
‫בלשון •אראה לא‬
‫על הר סיני בלא לשו; יקרא וכן ה ר ג ם )שמות‬
‫ד׳‬
‫בלשון וירד‬
‫שהרגם‬
‫ל״ד( וירד ד׳ בענן ב ע נ נ א • ולא בענן יקרי׳ • כי אחרי שלא נא׳ ב ס‬
‫בעננו בכינוי ה נ ס ת ר לא נראה בעיניו להשוותו אל הענן אשר בכחוב כי ענן ד׳‬
‫על כמשכן כי שס נ ר א ה ר ק הענן והוא שהי׳ מ כ ס ה את כמשכן לעיני כל ישראל•‬
‫ועיין מ״ש רש״י ז׳׳ל בפרשה יתרו בלשון ככתוב כנני בא אליך בעב כענן וזהו‬
‫הערפל ו ב ה ר נ ו ס אונקלוס ג״כ בעיבא לעננא בלא לבו; יקרא • ועיין פירוש רש״י‬
‫)שמות כ׳ י״ח( בלשון ומשה • מ ש אל הערפל ובתר׳ שם לצית א מ י ע ת א לתמ; יקרא‬
‫דד׳ י ומי יבא ב ס ו ד ד׳ להפריד בין ענן לענן אבל משינוי לבון ה מ ת ר נ ם הלא‬
‫נראכ כי יש כפרש ביניכם ולכבוד ד׳ כ ס ת י ד לבר • איננה הנגלות לנו כי א ץ‬
‫ל ו מ ה לשון וירד ד׳ בענן ללשו; וירד ענן ד׳ א ם כי׳ כתוב כן • וכן בזכ אחרי‬
‫באנלר כ כ ת ו ב כי בענן אראה לא הוצרך למלח יקרא אחרי שכשם יהי נגלה‬
‫בו זהו כבודו ולפ״ז יתכן כי ג ם אונקלוס לא נ ע ה מפשוטו של מ ק ר א כמו‬
‫שהוא בפי׳ דשי"; כי תמיד אני נראה וכוי ועי׳ ראב״ט שהביא וי״א כי פי׳‬
‫כ ; כענן בעבור כי אני דר ב ע נ ן ‪ .‬ע ל כ כ פ ר ה כ ט ע ם ד׳ אמר לשכון־ כ ע ר פ ל ‪:‬‬
‫על ה כ פ ר ה ־ הר׳ על בית כ פ ו ר ה א ־ הוספהו הי׳ בית נראה כמרמז אל תרגומו‬
‫בפי ה ד ו מ ה מבי; בני כ כ ר ו ב י ם ‪ .‬ו ל ק בלשון מעל ככפרת לא כוסיף לתרגם‬
‫מעלוי ביה ככורהא רק ממנוי אחד במפורש שם מבי; שני הכרובים וכ״ה בפ‪,‬‬
‫נשא‬
‫‪.‬וזליפות‬
‫אךיךי‬
‫מך‬
‫שמלות‬
‫‪-‬‬
‫נשא‪) :‬ד( ו ב א ב נ ט ב ד י ה \ ׳ י ה ד עיין מיש נלחש ובשמלה • ובפרשה רבדיה ותחגרו‬
‫א י ש א ת כלי מ ל ח מ ת ו • הרגש ג ס כן וזרזו־״־ ן • מפני מלח חח שהוא יחס הפעול •‬
‫משא״כ בזה כ ה ו א בבי ונן ביחזקאל לח יחכרו ביזע בח״י בלשו; יסדו‪) : ,‬ז( ולקח‬
‫א ת ‪ ,‬ש ג י השעירים׳ וכן ונח; על שני השעירים בא בתרגום בלבו; הפשוט הרין‬
‫צפרי; ׳ ולא ת ר נ ס בלשו; ה נ ו ד ע צפדיא • ונן הוא בלשון יוב״ע אולי רצו ה מ ח ר ג מ י ם‬
‫לרמז בזה מ ה כאמרו חז״ל א ס על כלא הונרל מ ח א׳ מ ה ם יקח זוג לשני ולאו‬
‫דווקא שיהיה הראשונים ‪ ) :‬ה ( גורל א׳ לד׳ • בתרגום ל ש כ א דד׳ • וז״ל הרמב";‬
‫ואונקלוש ח ר ג ם לשמא דד׳ ולעזאזל כ י הא׳ הוא לשש ל' ולא לו והשני לעזאזל ולא‬
‫לשמו ע״כ באור דבריו הקדושים ב מ ה שאמר ולא לו נראה כי מדייק מחשד לא ח ר ג ם‬
‫בזה לקדם ד׳ כמו הקרבנום אבל הוא לאפוקי על הנא' אח״כ לעזאזל כי א ף לשמו‬
‫ולא לו אשור וכמו שחרגם בפרשה משפעים זובח וגוי בלחי לד׳ לבדו׳ אלה; לשמא‬
‫דדי כי ג ם בשם אחרים הוא האסור כעני; ושם אלהיס אחרים לא הזכירו וגש‬
‫השלוח הוא לשם ד' בצוה בנך • כי הש״י כמו שאין לו צורך לזה כן לזה ועיי;‬
‫רש״י שהביא מח״כ בלשון ועשהו ח ע א ח כשמניח הגורל עליו קורא לו שש ואומר‪.‬‬
‫לדי ח ע א ח עיייכ ו מ ש מ ע כי על של עזאזל לא נ ק ר א כלל אלא‪.‬שהוא משחלח ממילא‬
‫ח ף שבכתיבה ה י ה כתוב על הגורל הא׳ לעזאזל ואולי לא היה עליו כתיבה כלל ר ק‬
‫ס י מ ן בעלמא ועיין בסי היקר רביד הזהב בפסוק לבטא בשפתיה מ ה שהביא בשם‬
‫תשובת הראייה סי׳ ע״ב לענין נדר דכחיבה חינו כדבור ועיין מ״בשש ל ע נ י ן א ש‬
‫לא י ג י ד ־ וינל״ע לענין ושם אלהיס אחריה לא תזכירו ואולי לפימ״ש ה ר א ב ״ ע ו נ ;‬
‫הרמב״ן ז״ל נשחנה שמו מלשון שעירים אל הר עז כפירוש רש״י כדי שלא להזכיר‬
‫שם אלהים אחרים ונבחר שם שלא נודע לאליל‪< :‬יב( ומלא הפגיו ׳ בתרגום ג״כ‬
‫ה פ ג ו ה י ־ בל״ר א ף כי הוא ביד אחת נראה שמנת חפניו ׳הוא כמו אראה פניו שחרג׳‬
‫אפוהי עמ״ש בפי וישלח ‪ :‬ד ק ה ׳ בחרנוש דקיקין בל״ר אולי בא לרמוז בזה לכפול‬
‫ה ד ק ו ת כ ח ה א דקה מן ה ד ק ה ‪ ) :‬כ א ( ו ס ב ך א ה ר ן א ת ש ת י ידיו • בחרגוש אונק׳‬
‫ע״פ לשו; הכתוב וביוב״ע הושיף בשדרא חד לפרש לשון כתי ע ם מלח ידו שהוא‬
‫השר יו״ד הרבוי עיין באור ועיין מיש בפרשה )ויקרא א׳ ד י ( ‪:‬‬
‫י ץ ) ד ( ד ם י ה ש ב ל א י ש ה ה ו א • בתרגום לגברא • ונכרת האיש תרגם וישתיצי‬
‫אינשא וכן'להלן בפי ט' יישחיצי אינשא הגאון ה ח ס י ד מוהר״ש קייב ב ה ס כ מ ת ו‬
‫על ה ד פ ו ס ספרא דצניעוחא ע ם פי׳ כגר״א ז״ל כ׳ כי חנש יאמר על הנפש כמו‬
‫שהרגם כ מ ה פ ע מ י ם על נפש בלשון א נש עיין מ״ש בספרי ע ו ט ה אור כלל ה ' וכן‬
‫מ ש מ ע מלשון הכתוב להלן פ ס ו ק יו״ד ונתתי פני בנפש האוכלת ה ה ה ד ם והכרחי‬
‫א ו ת ה י א מ נ ם בס׳ נשמח חיים להגאון מנשה ק ישראל במאמר הראשון פ׳ הרביבי‬
‫אח‪ *:‬שהביא מרבינו בחיי בפי' ה כ ר ח שנכרח מ מ ק ו מ ה ולא הנוח במחיצתה לעולם‬
‫וחון מ מ נ ה ההר שהקבל העונש הקבל השכר אבל לא ה ה ב ע ל לגמרי ע״כ כ׳‬
‫ונראה שזה ז ע ה אונקלוס ולכן ה ר נ ס וישהיצי אינשא ההוא והלה ה ה כ ר ה ה בנוף טכ״ל‬
‫בקצרה ־ ואין זבריו מובנים לי כי באמת לשון אנש בתרגום הוא כולל הנפש ע ם ‪.‬‬
‫הגוף כמו פ ת ר נ ס כ מ ס פ ע מ י ם בלשון נפש אנש וכן לשון ארם ולשון בשר כמו ובשר‬
‫כי יהי׳ בעורו והוא כולל זו״נ משא״כ לשון גבר ו ג ם כי ג ם לדברי רבינו בחיי הלא‬
‫השכר והעונש הוא לנפש ולא לנוף י י ו מ ה זה שכתב ותלה ה ה כ ר ת ה בנוף ־ ו ה נ ר א ה‬
‫כי ר״ל אחרי שלשון אנש הוא כולל הנפש ע ם ה ג ו ף ע״כ בהכרת הנפש מ מ ק ו ם‬
‫נהיהה‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫ה‬
‫ל‬
‫י‬
‫פ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫*עלות‬
‫א ח ר י‬
‫ש כ י ח ה ראויה א ב זכתה נכר ג ב בנוף בל הנפש ה ה י א ע״ד הכא לכ־מא פותתי;‬
‫נו ה׳עכיהו לרבע ונו׳ וזה ב א מ ר והלה ה ה כ ר ה ה בנוף כי ג ס •בנוף נכר בייעשיו‬
‫כי ח ץ משפ־קץ בידו לעבוה ה ב ו ב ה א ס לא בקרבן שיכפר עליו על נפבו ואז על‬
‫מקומו ינח בשנוש ג ס ב נ ו פ ו ‪ :‬מקרב עמו • עיין לחש בכ׳ שנ״ל מנו ע־גי׳ ע פ ׳ י‬
‫צבון הכהוב וכן רהיהי ב כ מ ה הומב־ס אבל בכמה דפוסיס מעמי׳ • וכן בלבון‬
‫ככתוב ענמו יש א ב ר בא מצבו; מ ק ר ב ויש בלכון מ ע מ י ו ועיין בלבון כ כ ה ו ב י ס‬
‫ו ה מ נ ה כ פ ן ב בי; כ ל ב ו נ ו ה כי במקום שבא בלשו; רביס מעמיו כמו להל; פ ס ו ק ע׳‬
‫יבח ב‪.‬מ לבו; מ ק ר ב ו ב מ ק ו ם בבא בלבון יחיד עמו או ע מ ה בל״נ על הנפש יבא‬
‫מ כ ו ן מקרב לבד בנכון רבים על רבים• כמו להל; י״ח כ״ט יבא ג״כ מקרב ע מ ם‬
‫ה א ל מ ל ח כי לשון מ ק ר ב הוא מורה על הרבוי אבל אונקלוש חרגם ג ס במקום כ ב א‬
‫בציר מ ע מ י ו חו מ ע מ י כ בנ״י כי חין כפרש בלשונו וע״כ הרגם ב ס ־ ש א ח ר לכון‬
‫כ כ ה ו ב חב‪ ,‬בעיקר הלכו; אין כפרש לסי ד ר כ ו ־ וע״כ נחשד בזה מלח מגו וכן הוא‬
‫בחיוב״ט בחומכ מין הקנ״ד ולהלן בדש עצמו ב פ ס ו ק יו״ד מקרב עמה• מגו ע מ י ה •‬
‫בכ‪ ,‬הדפושים ובה״כ דרשו בזה מ ק ר ב ע מ ר ועמו שלוה וכן דרשו כלשון מ ק ־ ב‬
‫וכובח ב א ד ד ה אלי׳ ונראה כי הדרשה מלשון מקרב ‪ ) :‬ט ( ו נ ב ר ח‬
‫כמה‬
‫ה א י ש ח ח ו א מ ע מ י ו י בצ״ר ובהרגוש הוא מ ע כ י ח • בל״י ועיין רש״י ז״ל שפירש בזה‬
‫זרעו נכרה וימיו נכרהין מ ה שלא פירש כן לעיל ד׳ עיין שש ונראה שהוא מלשון‬
‫כ ר מ י ו‪,‬ו‪.‬מ מ כ ה פ י נ א ה י א דצ״ל ומעמיו נכרהין הפך הדרש המובא למעלה בלשו‬
‫מקרב עמו ו ב מ ו שלוה ובשמוה ל״ב ע׳יו ו נ כ ר ה ה הנפש מישראל כביא רש״י ז״ל‬
‫מ; כ מ כ י נ ח א שומע אני ח כ ר ח מישראל ותלך לעם אחר חייל במקוה א ח ד מלפני‬
‫בכ״מ שהוא רשותי ־ ועפ״ז י״ל עייפ פשונו שבא בלשו; הרבים בזה מפני שבחחילת‬
‫העני; נ ח מ ד ואיש איש מבית ישראל ומ; ה ג ר ונו׳ ע״כ בא לשו; מ ע מ י ו בל״ר‬
‫נהורות ע ‪ .‬עש שנולד ב ה ה • ועכ״ז בהרגוש שינה ותרגמו בלשו; יחיד כמו בפשוק‬
‫כ ח ח ד י ו כ נ א מ ר מקרב עננה אף כי גש שס מושב על ה ג ר ‪:‬‬
‫י ך ן ) ה ( והי ב ר ם • עיי; כ מ ל ה וראיתי בש׳ ה ת ו ר ה והמיטה לדכאו; מ נ ב י ״ ס‬
‫כ י ׳ קמ״ד כי אונקלוש הולך בזה בשיטת ר״א רבו שנהדרי; ע״ד ~וע"ז‬
‫ל י ה כחולק ע ם ר׳ ישמעאל כ ח מ ר ולא שימות ב ה ם ויש להעיר על דבריו הלא‬
‫ג ם ר״א לח פליג ר ק בעו״א ‪.‬דיליף מ ו א ה ב ת כסי׳ רש״י שם אבל בשאר מצוח יעבור‬
‫וחצ י כ ר ג מ כ ־ כ י ש וחי בהש ולא שימות בהש כפי׳ רש״י כש בשנהדרין י וביומא‬
‫ל ף פ״ה אמר שמואל מנין לפקוח נפש שדוחה שבח שנאמר וחי בהם ולא שימוח‬
‫ב ה ה ושש ח מ ד רבא לכולכו איה לכו פרכא לבר מדשמואל ושש א מ ר ר ב י נ א א ״ ר‬
‫גחמן בר״י כ‪-‬״ז כ ב א פלפלא חדיפהא וכוי ולפי פי׳ כ ת ר ג ו ם בזה קשה מאוד כי נס‬
‫ללכמואל א־ח ליה פרכא לי״ל כמו ה ת ר ג ו ם לבחיי עולש והנראה לענייל כ ו א כי‬
‫אונקלוס כולך בזה בשיטת יוב״ע האמיתי שתרגש כן בלשון הכתוב ביחזקאל כ׳‬
‫ייא והנביא בלשונו לא יתכן שבח להשמיענו לינא דלא ימות בהם ולמד מזה כתרגוש‬
‫ש״נו כי כ; ה ו א גש בלבו; ה ת ו ר ה • אבל ר׳ ישמעאל מפרש וחי בדש עפייי הפשוט‬
‫ונא כ י מ ו ת ו ס מ ך על הנביא למיידי שש בע״ז כמפורש שש בפסוק ח׳ וע״ז אמר בס‬
‫בפשוק י״ג וחי נ ה ש ולא כ י מ י ה וק״ו לשאר מצות וכן במוחל דיליף לעני; פקוח‬
‫נפש בשבת כ ו ח מ ה כ ת ו ב י״ב שה וגש את שבתותי נתתי ל ה כ ואחריו ג״כ נאדיר‬
‫‪,‬‬
‫אשר‬
‫ח‬
‫י‬
‫׳ *‬
‫ו‬
‫ת‬
‫אףךי‬
‫• שמלות‬
‫מ‬
‫ה‬
‫השר יעשה החדש והי בהם ולפ״ז יתכן כי כי׳ע ס״ל דבלשון ההורה יש לתדגש‬
‫כמו דמתרגמינן ויהון בהון למיי עלמא י אבל בדברי הנביא ה י א לפרש כן דא״כ‬
‫מחי הירי׳ ע״ז ושב־ הלא ג ס בכל המצוה כן • וע״כ לית להו סרכא להאדשמואל•‬
‫ובזה הו‪-‬ך הונקלוס בשיעח ד״א רבו כי ה ו א מפרש גש דברי יחזקאל על חיי עולש‬
‫כתרגוש יונתן שה ובע״ז יליך« מ ו א ה ב ח וגו׳ בכל נפשך שיהרג ואל יעבור אבל‬
‫בשחר מ נ ו ח ׳ ע י ו ר וחל יהרג • ומ״ש רש״י ז״ל לדברי ר״א מ ט ע ש ‪ ,‬ו ח י כהש ולא‬
‫שימוח בהש הוח לאו רוקח רק שהוא מ ו ד ה בזה לר׳ • ישמעאל פ־ריש כן ולא‬
‫מ ע מ מ י ׳ והכן י והנה כדברי אונקלוש כ״ה ביוב״מ והוסיף לשון וחולקין עש‬
‫צדיקיח • והוא ע״פ פירוש רש׳׳י ז״ל בלשון אני ד׳ נאמן לשלש שכר ועיין במפ״ש‬
‫לתרגום י ו נ ח ן ‪) :‬ו( אל כ ל ש א ר בשרו • באונקלוס לכל קריב ־ וביוב״ע ק ר י ב ת‬
‫מ ״ נ ולפי הדרש בלשון לא חקרבו ל״ר לחייב א ח הנק׳ כזכר הובא ברש״י הנוש׳‬
‫ש׳פניט בחונק׳וש יוחר נ כ ו נ ה ‪ ) :‬ט ( מ ו ל ד ת ב י ת • עיי; שמלה ויש להושיף כ י‬
‫מאשר תרגש מגבר ׳ביחש שממנו ולא ביחש שאליו לגבר נ ר א ה ג״כ דבזנות המיידי‬
‫כמו שכתב בפרשה וישב בלשון לאיש אשר אלה לו אנכי ה ר ה שהושיף לשון מיני׳ •‬
‫)יא( מ ו ל ד ת א ב י ך • ד י ל י ד א מ ן א מ ך • לפי מ״ש לעיל בזנות מיידי אף שאינה‬
‫מו‪-‬דת כית ואף כי ככר נאמר ב פ ס ו ק ה ק ו ד ם ערות בת אביך מולדת בית או‬
‫מו״דח חון ה״א דמולדח ח ו ן מושב על ב ת ה א ם ‪ :‬י )יז( זמר‪ .‬ה י א • ע צ ת ח ט א י ך‬
‫עיין לחש ו מ ה שכתבתי ב ה ע ר ה ומלשון הרמב״ן ד ל נראה ג״כ שלא הוקשה לו‬
‫רק ע ‪ .‬דברי רש״י ז״ל אבל לא לשון ס ח ר ג ו ם כמו שכ׳ שם ‪) :‬כ( ואל א ש ת •‬
‫כ ת מ ו ה ו ב א ת ת • כמו ובכל ב ה מ ה עיין מ״ש ה ר מ ב ״ ן ‪ ) :‬ב א ( ומזרעך י־ עיין לחם‬
‫מ״ש מ‪,‬שון ה מ ש נ ה במגילה אבל בלשון ה מ ש נ ה ש מ מ ׳ בא הלשון בלא מלח ומזרעך‬
‫רק צא ח ח ן לאעכרה ועוד גמצא גוסח בתרגום ומזרעיהך והוא מלשון מ ש פ ח ה‬
‫שהרגם בכ׳ימ בלשון זרמיה ולפ״ז יחכן שבא לכלול ג ס המעביר א׳ מ מ ש פ ח ח ו ב כ ל ל‬
‫ו‪.‬חו וןווקחבנו או בהו כמו שהביא רש״י ז׳יל הדרש בפרשה קדושים כי מ ז ר ע ו‬
‫נח! למי < לפי שנאמר מעביר בנו ו ב ת ו ׳ בן בנו ובן בתו מנין זרע פשול מ נ י ן‬
‫ה ‪ /‬כחק) מזרעו ׳ והוא נדרש מ י ח ו ר א ד ק ד א אבל מלשון זרע לחוד‪-‬לח מ ש מ ע כ ך‬
‫ו׳כן צח דרשו מ ה נ ת ו ב י ה ה ק ו ד מ י ם וכמו ש ח ר ג ס אונקלוש וזרע אין לה בלשון‬
‫ובר ה ף כי ג ם שם דרשו מלשון אין לה זרע זרעה מנין זרע פשול מנין ח״ל אין‬
‫לה עיי! עלי׳ עיין מ״ש שם כי ס מ ך על הנא׳ בפ׳ יבוס אחר שנאמר שם ג״כ אין‬
‫לה כמו שם ־ אבל בזה שלא נאמר רבוי אחר ה ו צ ע לחרגם בלשון זרע ולא‬
‫בלשון ו מ מ ך וכן משמעו בזה כי לאו דווקא בנו ובהו אבל דווקא יוצאי ירכו‬
‫כמו שהוא בברייתא סנהדרין סייד ולא ה מ ע ב י ר את עצמו • ולר״א בר׳־ש שהוא‬
‫מחייב אפשר ג ס על אביו ואמו ואחוחו מחייב ובלשון ושמתי פני וגו׳ באיש‬
‫ובמשפחתו הביא רש״ידרש חז״ל וכי משפחה מ ה חטאו אלא ללמדן שאין לך מ ש פ ח ה‬
‫וכו׳ ^וקבה א״כ למה לא נאמר כן בכל שאר חייבי כריחוח אלא שבזה ה ו א נכלל‬
‫ב׳שון ומזרעך ג״כ כל ה מ ש פ ח ה ע״כ בא מפורש ג ס בהעונש ו ב מ ש פ ח ת ו ‪:‬‬
‫פרשה קדושים‬
‫יט‬
‫)ג( ו א ת ש ב ת ת י • בתרגום יומי ש ב י א ד י לי י‬
‫עיין מיש בפרשה ה ש א •‬
‫אל‬
‫‪9 0‬‬
‫‪1‬‬
‫**יי*‬
‫קדושים‬
‫ששלמ‬
‫) ד ( א ל ת פ נ ו א ל האלילים ־ ת י ג ש ב ת ר ט ע ו ן • לא כמו שתיגש בלשון זובח‬
‫לאלהיס י ח י ם שמות כ״ב י״ע עיין מ״ש שם • ובזה הוא פשוש כי האלילים לאו‬
‫ד ו ו ק א מ״ד שהעמים עובדים אלא שהוא מ ל ׳ ‪ .‬ר ו פ א אליל כולכם כפי׳ רש״י כלא הוא‬
‫חשוב שהוא דבר ב א ד ם ט ו ע ה בהם ואף שאין מתזיק אותם לאלהות אל יאמין‬
‫בשוא נ ת ע ה וכמו שהוא בת״כ אל תפ;ו אל האלילים תחילתו חלילים ה ם ו א ם‬
‫א ת ה פונה אמריהם א ת ה ע ו ב ה אותם א ל ה י ס י ולכן י ת ר ג ם בזה לבון אל בלשון‬
‫ב ת ר ונא ביחש שאליו כמו זובח לאלשים כי בלשון אל תפנו יתכן לבון בתר כמו‬
‫ב׳שון ו ׳ א תתורו אחדי לבבכם י שתרגם ב ת י הדהוד לבבכון וכ״ה בתרגום אל‬
‫תפנו אל ה א ו ב ת ו א ל הידעונים להלן פשוק ל ״ א ‪) :‬טו( ל א ת ע ש ו עול• ל א ת ש א‬
‫וגו׳ בתר׳ כל׳ הכתוב החחלה בל״ר ואחריו בל״י אשר מ ד ר כ ו של אונקלוש להשוות הל׳‬
‫לבד ה י כ א דאיכא למדרש כמו שהראיתי בס׳ עו׳׳א וביוב״ע השווה ג ם בזה את‬
‫לשונו • וז״ל הראב״ע לא תעשו עול על הדיינים ועל ה ע ד י ם ידבר אבל לא תשא‬
‫ו ׳ א ת ה ד ר מושב על כל אחד מ ה ד י נ י ם וכן נכללו בזה כל ישראל‪ -‬אשר עליהם‬
‫ה מ ש ר ה וכן בצדק השפוט איננו על הדינים וכמו שהביא רש״י זיל ד״א הוי דן‬
‫א ת כ ‪ ,‬ה א ד ם לכף זכוה והוא מ ג מ ׳ סנהדרין ל״ב ובזה נפרש לשון הניכוי שבתרגום‬
‫ע ‪ ,‬מ ‪ .‬ת תדיניה שהוא כמו תדין אותו כמו בכתב׳ להלן י־ח בלשון ו א ה ב ת לרעיך‬
‫כמוך וכן בזה הדין אוהו לזכוה כי לפי ד ע ה ו א ף שהוא חייב הצדק אתו אלא‬
‫ש ט ע ה עיין מ״ש )שמוה כ״ג ג׳( כי דל ואביון הר׳ בלשון משכן והוא מל׳ השכן‬
‫ה ש כ נ ת י ע״ש שהי׳ עשיר לפניה ורגיל לההנהג בטוב וקשה עליו לעזוב הרגלו •‬
‫ו ה נ ה הלשון רש״י על ולא ההדר פני גדול אל האמר עשיר הוא זה לולא משחפינא‬
‫היו נ ר א ה לענ״ד שצ״ל עשיר ה י ה זה ומושב ג״כ על הדל הזוכה ‪ p‬איך יעלה על‬
‫ה ד ע ת כי מפני עשרו יזכהו ויחייב את ה ע נ י • או שפי׳ עשיר הוא וע״כ ודאי ה א מ ת‬
‫א ת ו • וע׳׳כ אמר שה לא ת ט ה מ ש פ ע אביונך לומר כי ע״כ הוא משקר ו כ מ א מ ר ם‬
‫ז״ל באבות וכשנפטרים מלפניך יהיו בעיניך כזכאי! אחר שקבלו עליהם א ת הדין‪:‬‬
‫)יז( ו ל א ת ש א עליו ח ט א י ‪ :‬בתרגום ע ל ד י ל י ׳ י גראה בהוא פפ״י הגמ׳ שבת‬
‫נ״ד כל מי שאפשר למחות באנשי ביתו ולא מ ח ה נ ת פ ם טל אנשי ביתו ושם גי׳ה‬
‫לוכינהו מ ר איל לא מקבלי מנחי א״ל אעפ׳׳כ וכדברי רב אחא בר חנינא שם‬
‫ועיין ראב״ע ובאור‪) :‬יחן ל א תקש • ת ר נ ם נ ם כן בלשון נקשה • כי ה ר ב ה‬
‫נ ג ׳ ״ ו ב״שון גמו ש ת ר ג ם ‪ .‬ג מ ה מנינים בלשון דין ו כ מ ה בלשון פרעו! אבל בזה‬
‫ה ב ‪ .‬בגלל בי ג ס ה ב א מצד הדין שהצדק אתו אבל אש הוא מצד נ ק מ ה ה ו א בכלל‬
‫הלחוו עיין רש״י נ ו ל א ת פ ו ר • בתר׳ הוש־ף לפון דבבו והשיר ל׳ את עיין רש״י‬
‫בפי׳ ג ״ כ ‪ -‬מ ו מ ר ה א י ב ה בלבו• אבל לא ידעחי איך יבא אחריו ל׳ א ח והי׳ ראוי‬
‫ב‪,‬מ״ד אחריו שהוא יחש הפעול • י ונראה כי הוא כשומר אותו שיצטרך לו‪ ) :‬ל א ( ו א ל‬
‫ה י ד ע נ י ם • תרגם בלשו; ודבורו• כלשון זכר בעברי שמתחלפת בארמית לד׳ דכד‬
‫וביוב״פ ומסיק דכורו ותבע מן ג ר ם ידוע נראה כי הוא מלשו; התרגום ומלשון‬
‫רש״י שפירש שהוא עצם חי׳ ששמה י ד ו ע וכבר כתב המבאר כי א ץ להאריך‬
‫בדברים אלו ועיין במעמר שהאריך ג״כ על ה נ ו ס ח שבתרגום אם ב״ז או ב״ד‬
‫והיא י היא י כמו שהראיתי בעו״א כלל ג׳ ציון ח׳ י אשר מדרך אונקלוש לתר׳‬
‫ע״ד העברי להודיע מאיזה לשון ה ו א י‪ .‬והעיקר שהוא בא לפרש לשו; ידעוני שהוא‬
‫לשון התחברות כמו שהוא מורכב בתרגום יוב״פ‪.‬והוא על דעת ה מ ת ר ג ם מלשון‬
‫והאדש'‬
‫ח ל י פ י ת‬
‫קדושים‬
‫שמלות‬
‫מ‬
‫ן‬
‫ו ה א ר ס ידע ־ ולא ידעו איש והדאב״ע זי׳ל פירש שהוא מלשון ד ע ת שיבקשו ל ד ע ת‬
‫ע ת י ד ו ת ולח הבינותי דבריו ז״ל כי איך יקראס הכתוב בשס י ד ע ו נ י ס א ת י י אשר‬
‫בחמת לא ידעו מ ח ו מ ה ונראה כי הוא מאשר בא סשס ביו״ד ה ע ת י ד ו ג ס‬
‫בנון ה ה ק ע נ ה ‪:‬‬
‫כ )ב( ע ס ה א ר ץ ־ בתר׳ בזה ע מ א ד ב י ת י ש ר א ל • לא כמו בכל מ ק ו ס • נ ר א ה‬
‫כי הוא עפ״י הנאמר להלן ואס העלס יעלימו ע ס ה א ר ז וכמו שמפורש‬
‫שס בענין ושמתי פני באיש ה ה ו א ובמשפחחו הרי שאין ה ג ר י ם בכלל האחריות ־‬
‫' " א הארץ או שעתידין לירש את ה א ־ ז ע״י‬
‫האיז‬
‫' דרשו בת״כ‬
‫דברים הללו כי קשי׳ לחז״ל שלא •נאמד בזה כל ה ע ד ה או כל ה ע ם כמו במקושש‬
‫ובמק׳ל עיין מ ה שכ׳ בזה הגאון מלבי״ש אבל לפי התרגום הוא פשוע להוציא‬
‫חנשיס שחינס מבני ישדח‪ .‬ושחין משפחותס חייב‪-‬ס עליהם ובאוצר נ ח מ ד חנה ג׳‬
‫ממר כי הי׳ ק ש ה ‪ .‬ל ה מ ה ר נ ם מפני השומעים כי יאמר איך יגנו בני יש־אל א ת‬
‫ה מ ת מ ר י ס בעושי ר ע ה ולא ה מ ת ר ג מ י ם לבד עשו כן כי ג ס המתרגמין ה ע ו נ י ם‬
‫בשם השבטים שעשו לכבוד ה ת ו ר ה יתרגמו כן ־ א מ נ ם לא ידעתי איזה גנות מצאו‬
‫בזה וכי מהשר בלשון מ מ ׳ לשון ע״ה הוא לשמצה• אבל בלשון התרגום הוא כמו‬
‫בישון הכהוב וישההו אברהס לעם ה א ד ן לבני ה ה כי ס ס בעלי ה א ר ז ־ ) ט ז ( ו א ש ת‬
‫א ש ר ‪ .‬ת ק ר ב א ל כ ל ב ה מ ה • בהרגוס ל ו ת כ ע י ר א • ו ה ש מ י ע מלת כל נ ר א ה‬
‫שהוא מסיי הנח׳ בצווי הראשון לא ה ע מ ו ד לפני ב ה מ ה בלא מלת כל ועיין באור‬
‫שאמר שמלשון כל מ ש מ ע להו לחז״ל בין ב ה מ ה ק ט נ ה ובין גדולה אבל לא מ ש מ ע‬
‫כן מ מ ׳ ובלשון הה״כ כי כן דרשו בפסוק שלפני זה שאין בו מלח כל ונראה למנ״ר‬
‫כי לפי ה ה ר ג ו ס בה מלה כל במקום לפני אשד בצווי אלאשאונקלוש ה ם ה פ ק בזה‬
‫ב מ ה שהרגם לשון ח ‪ .‬בזה בלשון לוות שהוא על ה ה ק ר ב ו ה כ מ ו ואל אישך השוקהך‬
‫וכמו ב ח מ ה ביוב״ע לציד כל בעירא לאחהנא מינה• אבלהוכל לעמוד אצלה להאכילם‬
‫ו ׳ ה ב ק ו ת ה ב ה ו א רק קירבה מן הצד ולא אל כולה וזהו לשון לפני כלומר לעיני׳‬
‫כדי ש‪,‬א ת‪.‬ביש יצר וכלשון ה מ ש נ ה ב כ ״ מ ‪ ,‬א ב ה ה מ ב י א ה ב ה מ ה עלי׳ לא אמרו‬
‫ה נ ק ר ב ת ח ‪ ,‬ב ה מ ה ו ה ב ה מ ה הלבישה יצר כי אין אשור הקורבה רק כמו שתרגם‬
‫יוב״ע למתהנח מ י נ ה וכן בכתוב עצמו לרבעא שח״א למשלט בה כ ח ד ג ו מ ו בלשון‬
‫בבנדו ב ה בפ׳ משפטים במשלישי׳ ב ה עיין מ ס שכ׳ שם • ו ה נ ס לשון לרבעה‬
‫הוח פי׳ של חשר תקרב היינו שלא תקרב אל מ ק ו ם שימל להיות כן חלילה ולכן‬
‫ג ם בחזהרה הראשונה בפרשה אחרי נאמר ג״כ ל ר מ ו ס כי בלא כוונה רטה אין‬
‫משור בזה • כי ממילא תזהר ותחרחק מ ן הכעור ומיין מ״ש הגאון ר״מ חפץ‬
‫בשפרו ה י ק ר מלאכת מחשבת טל ד ק ד ו ק הכתוב כי באיש הרובט נאמר מ ו ת יומת‬
‫וחת ה ב ה מ ה תהרוגו אבל באשה ה נ ר ב פ ת כתיב והרגת את האשה ואת ה ב ה מ ה‬
‫ועיין מ״ש בשמלה בזה בלשון ד מ י ה ם ב ס ‪) :‬כנ( ו א ק ץ ב ם י בתרגוש ורחיק‬
‫םימדי יוזהון• ה ו ס י ף תי׳ מימרי כי לא י ת ק לשון מ א ו ס אצלו ית׳• ו ל ק אף שתר׳‬
‫מ ש ו ; רחוק הושיף לשון מימרי כמו בלשין ו ל א ת ג ע ל נפשי וגעלה נפשי בפרשה‬
‫ב ח ו ק ו ת עיין מ ה שכ׳ ש ש ‪:‬‬
‫‪3 1‬‬
‫ע‬
‫ם‬
‫ש ‪ : 5‬ט נ ס‬
‫‪,‬‬
‫‪9 2‬‬
‫חליפות‬
‫פרשה אמור‬
‫עמלות‬
‫) א ( בעטיו • בחרנוס בא גליי ב ע ט י ה • ועיין" באור שרוצה להפריד בין‬
‫בא‬
‫הלשונוח ועי׳ מ״ש במאמר פלג אלהים ציון ב׳•‪ ) :‬ב ( ל ש א ת ה ק ר ו ב‬
‫א ל י ו • מיין לחה ועיין מ ה שכחב הגר״א ז״ל אחר שהביא לשון רש״י פי׳ דוודאי‬
‫לשון שארו היינו שאר בשרו ולא אשתו והא דמרבינן ה כ א אשחו משוה דכל שאר‬
‫קריבין מ פ ו ר ש י ם ‪ ) :‬י א ( נ פ ש ו ת מת• תר׳ נ פ ש ת מ י ת א ׳ יש לדקדק שלא ת י נ ה ג פ פ א‬
‫ל מ י ת א א מ נ ם פ״פ הדרש אשר הובא ברש״י להביא רביעית ד ם מן ה מ ת נ ר א ה‬
‫פשוע כי ה ד ם נקרא נפש ה מ ת אבל לא נ ק ר א בשמו נפש ס ת ם ולכן ל מ ע ל ה‬
‫ב פ ס ו ק א׳ נאמר לנפש לא יטמא • ולא לנפש מ ת • ותרנס שס ע ל מ י ת כי ה מ ת‬
‫עצמו נ ק ר א בשם נפש ס ח ס ׳ כמו שנקרא נ ם החי נפש • כמו נפש כי ח ח ע א‬
‫ו כ ד ו מ ה אלא שבלשון החר׳ יפרד כי על החי יתרי לשון נפש בלשון אנש ־ ועל ה מ ח‬
‫בל׳ מ י ת ‪) :‬כ( מרוח א ש ך • ערש״י והכי ה ת ׳ ע״פ ד ע ת ל׳י בת״כ וביב״ע ת׳ כר״ע ש ם ‪:‬‬
‫)יצ( וזרע א ץ ל ח • ה ר ג ם ובר ל י ת ל ה ־ מיי} כ מ ל ה ויש ע ו ד לדקדק שלא‬
‫כב‬
‫ה ו ס י ף תיבת מיניה כמו כ ה ו א בפי׳ רש״י וזרע אין לה מ מ נ ו ונראה כי‬
‫אחר ש ה ר ג ם בלשון בר שוב אי; צריך עיין מ״ש בפי ה צ א ‪ ) :‬ט ז ( ו ח ש י א ו א ו ת ם‬
‫עין א ש מ ח • ב ח ר נ ו ס ויקבלון עליהון • כמו ונשאו עליהם וכמו שחרגם ונשא‬
‫ע ו נ ו • אבל ה מ ח ר נ ה האחרו; ח ר נ ס לפי המלוח ויארעו; יחהו; חובי אשמחהון‬
‫שהוא מפרש לשון והשיאו בהפעיל על ה ח כ מ ו ת שהם יפגעו אוחם וע״כ ה ו ס י ף‬
‫הכינוי בלשון אשמה כמו אשמתם ‪ :‬ב א כ ל ם א ת ק ד ש י ח ם • באונקלוס ת ר ג ם‬
‫ב ם ו א ב א • וכי רש״יז״ל ואונקלוס ת ר ג ם במיכלכון בםואבא בלא ל צ י ר ך ח ר נ ס‬
‫כן • ו ה ו א לשיפחו שפי׳ כלבון ולא ימללו וגו׳ להאכילם לזרים ו ן ף ן באור מ ה‬
‫שבאר ב ע ו ב מ ע ם ו ד ע ת לפי ח ר ג ו ס של אונקלוש ונראה כי ל ד ע ה אונקלוס ה ו א‬
‫פשוט שמוסב על מ ה שנאמר למעלה פ ס ו ק ח' נבלה וטרפה וגוי עיין רש״י שם‬
‫ואח״ז פ ס ו ק ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו ח ט א ופי׳ רש״י שם מלאכול ח ר ו מ ה‬
‫שהפסיקה ה ח ו ר ה בפניני זרוח ואח״כ בפסוק ע״ו‬
‫ב ע ו מ א ח הנגף ־ אלא‬
‫ולא יחללו כולל כל עניני זרוח • ובפסוק ה ז ה כולל כל עניני ט ו מ א ה‬
‫וכי אלי ידידי הרב ה נ ׳ מוהר" י ב ע ה א ק נ״י וז״ל ו ה מ ה אני על נרולי טולם‬
‫שבכל אורך דבריכם לא הגיאו מ נ מ ' ע ר ו כ ה גפ׳ מלק דף צ׳ ע׳׳ב שנדרש מפורש‬
‫מן ה כ ת ו ב ה ז ה • שלא לתת תרומה לכהן עסי ה א ר ז ‪ .‬מ פ נ י שאוכלין בטומאה• ורש״י‬
‫ז ״ ל ה ב י א שם בעצמו דברי‪.‬התרגום בזה ולא ראיתי במפרשי‪.‬החומש שהרנישו ב ז ה ‪,‬‬
‫אולי ימצא פשר דבר וד׳ יאיר עינינו ודבר א מ ת אל יצל מפינו עכ״ל • וזה תשובתי‬
‫אליו כ ק צ ר ה • כי כגמ׳ שם לא למדו בתחילה ה א ב ו ד לתת ת ר ו מ ה לכהן ט״ם‬
‫מ ה כ ת ו ב ה ז ה רק מן הכתוב כד״ה לתת מכת וגוי כל המחזיק כתורת' ד' יש לו מ נ ת‬
‫וכו׳ והוא מפני שמן הכתוב הזה אשר בתורה אי אפשר ללמוד מפני שאפשר‬
‫לפרשו כפי׳ רש״י ז״ל שהוא אוהרה לכהנים שלא יאכילו ת ר ו מ ה לזרים • רק א ח ר‬
‫שלמדו שאשור למסור ח מ מ ה לעס ה א ר ז מ מ ק ו ם אחר • אמר שם ר׳ יוחנן שאף‬
‫גורם לו מ י ח ה שנאמר ומחו בו כי יחללוהו כי נ ם זה בכלל חלול ור״א ב״י ח מ ר‬
‫אף משיאו עו; אשמה שאף זה בכלל החלול • אבל לפי התרגום שתרגם ויקבלון‬
‫טליהו; הוא כדברי ר״י כדרש אותם בלשו; עצמם הוא על ה כ ה נ י ם עצמם האוכלים'‬
‫ב ט ו מ א ה ועיין בח״א מהרש״א ז״ל שם שהקשה על הדרשה הנ״ל מדרשה דליי‬
‫וכמו‬
‫הליפות‬
‫אמור‬
‫•‬
‫׳‬
‫‪nbao‬‬
‫מ‬
‫ן‬
‫] ו כ מ ו שהקשה הרמב־ן י ל לפי' רש״י למה ליה לי׳ ישמעאל למדרש 'אותם בלכון‬
‫ע נ מ ם [ • ובהמת לפי מ״ש לא קשה מידי כי א ס לא נפרשו בלכון עצמה ההכרל!‬
‫נפרש צשון הו ה ס על הזרים אשר נזכרו בכתובים ה ק ו ד מ י ם • אבל לחלק •בין‬
‫כהן״כהן ‪ ,‬א הוזכר מ ח ו ב • רק שנלמד מ ה ל דד״ה ה ל ל אלא שהוא ממילא נ ש מ ע‬
‫כי ח ף זה בכלל חלול ולכן ‪ ,‬ח ף לפי דרשוחש הוצרכו לדרשה דליי והוא ב ר ו ר ‪:‬‬
‫בג )נ( ‪ t o p‬ק ד ש ־ ס ע ר ע • עיין שמלה ו מ מ י ירוש׳ פ׳ ע״פ אמרו כל שכחוב י ו‬
‫מקרח קודש מברכין זמן והקשה בשירי קרב; הלא שבת נ ק י א י ‪ -‬י כ‬
‫מ ק ועיין שס בפני משה ולפי מ״ש בשמלה נראה פשוט כי אחר שנקרח ג״כ‬
‫קודש חין זה כזמן מחודש ‪ ) :‬ח ( ב א ר ב ע ה ע ש ר • ב א ר ב ע ת • וכן ו ב ח מ ש ה ע ש ר‬
‫ב ח מ ש ת ־ במספר ס י ו ר י מיין‪.‬מיש במאמר כ ס ף נבחר ומ״ש בזה כגאון‬
‫יום‬
‫מ ׳ ב י ם על דרשת הת״כ טל מלח יום החשד בלשון הכתוב שלפניו • ויש לדקדק‬
‫כי בפרשה בה )שמות י״ב( נא׳ בלשון הכתוב בארבעה עשר יום והיה לו להמתרגס‬
‫ע פ י דרכו להוסיף ג ה בזה לשון יומא ־ אבל ה ו א פשוט משוס כי שס הוא על‬
‫יום כ ‪ .‬ם ׳ כי בערב חאכלו מצוח הוא ערב של ט״ו • משא״כ בזה ועיין מ׳־ש ב פ ׳‬
‫פ נ ח ס מ כ ו ן בארבעה ־עשר יום לחודש פ ס ח לד׳ ונאמר שם ג״כ ע ם מלח יום כי‬
‫הוח כ ו ״ יחד גש אכילת ספשח שהוא ב ע ר ב אחר חשלום סיום • ואולי זה שדקדק‬
‫ב־וב״ע זמן נכשח פ ס ח א ושש בפ׳ סנחש נכשח פ ש ח א ‪) :‬יד( י ע ד עצש • ע ר בברן •‬
‫עי צ ה ' ח ‪ -‬ו ב ר ש " י מנחות ה׳ ה ב י א מלשון התר׳ ופי׳ מל׳ כ ד ו ס י מ א שמות כ״ה‬
‫פ׳ ש בחד׳ כ ס תרשיש‪) :‬יח( ש ב ע ת • בתרגום בלשון ש ב ע א • מיין מ״ש בזה‬
‫)שמות י״נ ו ( ובהערה שס • ובזה נראה עפ״י הת״א להשוותו אל הנאמר בכינין‬
‫ה ז ה )במדבר כ״ח כ״ז( בלשון שבעה ועיין בספר ה כ ז ב והקבלה שהפריד בין‬
‫הכבשים ה ה ‪ ,‬ה שבאו ע ם ה ל ח ס ובין הנא׳ כ ס הבא־ס למוסף היום אבל רש יי‬
‫ז ‪ /‬מ מ ׳ פי׳ דלכן מעכבין זה א ח זה משוס דכחיב בהם הוי׳ • והוא מלשון‬
‫יהיו ש ‪ ,‬ם עיין בחוש׳ י״ט פ״ד דמנחוח מ״ב הביאו בכוה״ק לענין דמעכבין א‪-‬־ל‬
‫צח ה ע ח ־ ק פי׳ רש״י ואף כי רש׳י ז״ל לעיל ל ההפרש הזה מ״מ לא למד מ ז ה‬
‫ל מ ש מ ע מזה שאין הפרש בין לשון שבעח ובין לשון שבעה רק לעני; הלשון ו כ מ ו‬
‫שהוח ׳פי התרגום ‪) :‬לח( ס ל ב ד ש ב ת ו ת ד׳ • ב ת י ׳ מ ש ב י א • בלא מלח יומי‬
‫עיין מ״ש בפרשה השא ובזה ה ו א לענין הקרבנוח לא הוצרך למלח יומי שהוא רק‬
‫צענין שמירה הימים • אבל ביוב״ע נ ם בזה בר מיומי שביא כמו בלשון‬
‫שבהוהי ‪) :‬ט( ולקחתם • עיין שמלה ‪ :‬ו מ מ ה ש ה מ ס לולבין ס ה ס ולא ה מ ש‬
‫ל ר ק ׳ ח • נראה כי ס ה ס הוא של ה מ ר י ם ולבן כן הוא נ ס בלשון הברכה א י ל‬
‫׳‬
‫׳‬
‫שאר לולבין נקראו בשם הכינוי לולבי נ פ נ י ם נ‬
‫)ה( יחי׳ ה ח ל ה ־ באונ״ר הביא נושי בשם ס׳ יאיר ת ח י • ה ו י א ־ והניח‬
‫כף‬
‫בצ״מ ובלי ס פ ק שהוא שני טש׳ מחהלפיס והא׳ צריכה מ ס נ ר ח כי לפי‬
‫כנוש״א הוא שינוי לטוב אשר חקן אונקלוס בלשון זכר יהי׳ על החלה ה א ח ת שהוא‬
‫צ׳כ ו‪-‬פי הנוש׳ השני הוא פ ע ל ס ח מ י ועי׳ בחור ובח״כ הובא ב א ד ר ח אלי׳ להבריח‬
‫ז"‪ ,‬שני עשרוניס שיהיו שווים )ובפי׳ ה מ ס נ ר ח לסרב הנ׳ לולי זי׳ל פי׳ שא‪-‬כות‬
‫שני העשרונים יהיו מ כ ו נ א ח ל ולא ח׳ ל ק ביוחר והשני חינו כן או בשאר שינוי‬
‫ה א י כ ו ת אבל בכמות מ״כ ה ס שוויה כ י ח לעפרון ה ו א מ ל ה ענ״יל( ולפ״ז יהכן‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫)חית(‬
‫שמלת‬
‫‪91‬‬
‫אמור‬
‫‪ .‬שמניות‬
‫שמלת יהי׳ מוםב על ה ס ו ג ‪) :‬יב( ויניחהו ב מ ש מ ר • בתרגום ב ב י ת מ ם ר א •‬
‫משכנע ב מ ק ו ם ידוע וכן מורה פ ת ח ו ח ה״ב וכן ת מ ס במקושש אבל ביוב״ע הר׳‬
‫שם כ ב י ה מהירי לשי הדרש שהובא ברש״י שלא ה מ מ ו מקושש ע מ ו • ומשמע מזה‬
‫כי לשי הדרש לא הניהו א ו ה ס זה אצל זה במקום א מ ד ועי׳ בנמ׳ סנהדרין ע״ה‬
‫שיודעים היו שהמקושש ב מ י ה ה אבל לא פירש להס באיזה מ י ה ה אבל במקלל הוא‬
‫א ו מ ר לדרוש להם פפיי׳י ה׳ שלא היו יודעים א ם חייב מ י ת ה א ם לאו ועי׳ ש״מ שכ׳‬
‫כי ז ה ע ע ס על שלא הניחום במקום א ח ד פ׳יש י א מ נ ה לפי מ ה שהביא הנר״א ז־ל‬
‫באדרת ב פ ס ו ק ויביאו אחו וכן בלשון ויניחהו פ׳ רש״י שלא היניחו המקושש‬
‫ע מ ו משוס שאין הופשין שנים ביוה א ח ד עכ״ל י נ ר א ה שהוא מפרש לשון הת״כ‬
‫וכן בלשון רש״י משוס ה י ו ס הוא לא משום ה מ ק ו ם וכמו שהוא במשנה בפרק נ נ מ ר‬
‫הדין אין מ י ן שנים ביום אחד ובהוםפתא פ״ז אין נמלך מ ל שני דברים׳ כ א ח ־ ואין‬
‫נכאלין על שהי שחלות כאי אלא נמנין על הראשון ואח״כ נמנין על השני ע״כ‬
‫מ ר א ה כי מ ז ה הוא לשון רש״ישאין תופםין ש מ ם ביום א ח ד חבל לא לענין ה מ ק ו ם‬
‫וכמו שתר׳ אונקלוש שניהם בבית מ ע ר א ־ והוא מקוש ה י ד ו ע לביה משמר אבל‬
‫ויהיו ימיש במשמר)בראשית מ ׳ ( תר׳ במשרא ולא בבית והוא מושב על מ ה שנאמר‬
‫שם במשמר ביה שר ה ע ב מ י ם והוא מ ק ו ם אשר אסירי כמלך אסורים וזה פ ע ם ‪.‬‬
‫כינוי כלשון אשר שם נא׳ ויתנהו אל ביה ה ס ו ה ר וכן שם ויתן ו ב ה ר נ ו ס שם בצשו;‬
‫י ה ב אבל בזה ויניחהו • ויניחו אחו ותרגומו בלשו; אסור אף כי הי׳ לו לתרגם‬
‫בלשו; שרה אמנם הוא מאשר לא למנוחה הניחו אוחם ש מ ה ‪ ) :‬ט ו ( כי יקלל אלקיו*‬
‫א ר י ירגיז ׳ עי׳ במלה בפסוק באח״ז אבל ע ו ד יש לדקדק בזה דה״ל להוסיף בלשו;‬
‫*נוקב שה ה י ל כ ו ; וידגז עפ״י לבון ויקלל כ נ ח ׳ למעלה ר ק ו ב ‪ ; ,‬ויקלל• וכן בסוף‬
‫הכתוב ה כ נ י בנקבו כ ס י ו מ ת ה י ה לו להוסיף ולהר׳ כ מ א ד ה ׳ וירגז • אחרי‬
‫כבלשון פרש אי; משמעו לשו; קללה איכ יהיה ע ד ד ע ח חז״ל ועי׳ באור מ״ש בזה‪.‬‬
‫ו מ ה ש ל בלשו; רקוב ־ושם הביא ג ם לשו; התרגום שחד׳ ופרש ופ״כ לפרש כפי׳‬
‫ה ר א ב ״ ע אבל רש״י •ז״ל אחר שהביא לשון ה ח ד ׳ בלשון ו י ק ו מ כחדגומו ודריש שנקב‬
‫שש המיוהד וגדף והוא שש כמפורש ששמע משיני • משמני כי לדעתו לשו; פרש‬
‫ה ו א מצשו; כ ס כמפורש ־ ונראה כעל דעתו גש כמפרש א ח שש המפורש גש בלא‬
‫קללה חייב מ י ת ה בידי שמים כי לא הותר ר ק לכה״ג ביוה״כ ־ וכשאלת כ ג מ ר א‬
‫)סנהדרין נו( ואשר השיבו שם מ מ ׳ מפני שנא מצינו לזה אזהרה ר ק את ה׳‬
‫א״היך הירא ואזהרת פ ש ה אינה א ז ה ר ה אפשר כי ה מ ח ר ׳ לא חשיב לי׳ תשובה כי‬
‫ב א מ ת קשי׳ למה לא אמרו כ א ז ה ר ה מלא השא שה ה׳ אלוקיך ]ועי׳ בבעה״ע‬
‫ס מ ן מקלל לפ׳ בהר מ ד הוף הדבור[ • אבל כ ע י ק ר דלא מצינו לפרש כ; לה‪-‬יב‬
‫מ י ח ה בב״ד בכה״ג כי שמא לא חייבה ה ו ד ה ר ק במקלל ג״כ כ מ ע ש ה שהי׳ ויקוב •‬
‫ו ק ל ל י וגם כי חי; ה מ ד י ם יכולים להתרוח בו ובגמ׳ פ ר ק הנשרפין אמרו כל‬
‫חייבי מיתות צריכים ה ת ר א ה )ובאמת בברכת ה׳ הלא אין ה ע ד י ם יודעים מ ה‬
‫ש מ ב ו ואיך יוכלו להתרות בו וצ״ע במפרשים( ־ אבל לפי הפשוע יתפרש הכהו•‪:‬‬
‫על דרך שאלת כ ג מ ' ••וכן נראכ ד ע ת כ מ ת ר ג ם ׳כראשון ובתיוב״ע זהו שהוסיף בו‬
‫לבו; ר ד ו ף אשר מצינו לו חיוב כרת א ת כ׳ כ ו א מ ג ד ף עי" רש״י שס ־ אבל איית‬
‫ג ם שש קדם ה׳ הוא מרגיז עי׳ מ ״ ש ) ב מ ד ב ר מ״ו( והוא מ ג מ ׳ ) כ ר י ת ו ת דף זי( מ ג ד ף‬
‫‪.‬זה^מברך א ח כשש ־ ויש לראוח בצחוח לשו; חו״ל כי שמרו א ת לשונם ולא רצו לומר‬
‫בלשו;‬
‫ה ל י ‪ 2‬י ת‬
‫אמ‪1‬ך‬
‫‪,‬‬
‫עמלות‬
‫בלשון ככהוב ובקרו בלבי! ערומים ע״ד ס ג י נסור כקורין לעור • ויהכ; כי נ ס‬
‫מ ז ה ינח לי ל ה מ ה מ ס בלא הרגם בלבי! ליני או ־לשין'בזי‪1‬ן וחרשה כהוא מ ל כ ד‬
‫ה נ ה ו ב ובוצע ברך כאץ ה׳ ־ ילבין רגז מכושף הוא בלבי! ה מ ה ר ג ס ללבי! נאוז ו נ ע ־‬
‫כמו ב ה ר ג ם וירה ה׳ וינמן מ כ ע ס בניו ו ב נ ו ת י ו ) ד ב ר י ם ל•‪ (:‬והקיף ריגזיה ע‬
‫דהרגיזו ח‪ 1%‬כבלשון וינאן הוםיף בלשונו ותקיף רוגזיה ובלשון נחנו כאנשים‬
‫) ‪ ,‬מ ד ^ ר ע ז( הרגיזו יהילי משים כי שם נמשך אל לבון והשכה וגוי ו ב ע ״ ז נ א מ י‬
‫והרה הף ה׳ ן כ ח ן ג ו מ ו ויתקיף ריגזא דה׳ • מ ה כא״כ בזה שהיא לפי דעהו ע‬
‫ברכה השם • ע ל כן לא ה ר ג ם ואהקף רוגזיה• ואם הוא ע ל פ י מ ה כ כ ה ב ה י‬
‫כי נכצ‪ ,‬ג ס ה ה כמפרש ה ה ה כ ס באוהיוהיו יהפדש לשון בנקבו שם יוייח‬
‫פי _ יומה לעולם הבא כמו שנחשב בפרק הצק באלו שאין לכס הלה לעולס‬
‫הבה • וח‪.‬ו שחין להם חלק לעוה״ב בודאי כ ס הייבי מ י ה ה בידי שמים ג״כ וזרו‬
‫לשון יומה שתרגם יהקעל ו נ מ ו שמצינו לבון קעלא על מ י ת ה בידי שמיס ב ח ר מ ם‬
‫ו מ כ ו ן הז״ל ועי׳ באור מ י ש ‪ .‬מ ל ככתוב בנקבו שש י ו מ ה • ה א ר נ ה י קצת בזה כי‬
‫ב ה מ ה לשון ה מ ח מ ם ע נ ונקב ש ס ה ׳ בלשון פרש לבד אין לו שום הבנה פשועכ‬
‫ו ג ם צשון וחרגיז שחרגס על ויקלל בלחי •מובן ב מ ה ה מ י ז אשר כל זה‬
‫ר א ה ה מ ס מ ם האחרון והוסיף בלשון ויקוב וחד׳ ופדיש וחריף • ובלשון כי יהל‬
‫ה‪.‬היו ר י מ ז ויחרף כ ו ס כינוי אלכי־ • ואח״כ ונקב כ ס ה׳ ברם מ א דמפרש‬
‫ומחרף שמח דה • ועל בנקבו שם כוםיף רק בזמן דיחדף כ מ א ד מ י ח ד • ו ט ו ב ה‬
‫גרונה ע ש ה צפרש לנו השחוש בחדגוש סרחבון ובלשון כ מ א דמיחד ש מ ש י ה בשוה‬
‫אילי המנוון למ״ם ע־ש כמפורש נמ״ש ע״נ לא אמר כמו‪ .‬בפסוק הראכו שמא‬
‫רבא ה״ח הוא הוי׳ המיוחד כ כ ח ו נ ה׳ א ח ד • וכוח כמו במפרש בפסוק הראשון‬
‫שמא רבח ויקידח דמהפדש דשמע בסיני והוא כמבואר בלשון רב״י מפ״י ה י מ‬
‫)דסנהדרין פי( ‪) :‬בא( ו מ כ ה ב ה מ ה ישלמנה • ודיקפול בעירא ־ עי׳ רש״י‬
‫כפי׳ דכחן מיירי כמושה בה ח ב ו ר ה ו מ כ ה א ד ס מיירי באביו ואמו י וקצת‬
‫קשה ש״מ יהוסיף ולח שינה מלשון הכתוב בזה וכ״ה ב ח ד נ ו ס כאחרון ונראה כי‬
‫מ ש ק קטלא נכל‪ ,‬ג ס החבורה כ מ ו שהוא מ מ ׳ חולין ליס למנין ד ס מ ג פ ח ה מ ה‬
‫לי ק ט ל א כולה מ ה לי קעלא פלגא• וכן בלשון מ כ ה ב ה מ ה כ ע ״ כ כ ו ס ?‬
‫הכתוב למענה ב ה ו מ ה בלשון נפש בהמה מלת נפש מורה שבמיתה מ ד ב ר וכמו שפי׳‬
‫רש י וע כ צא הוצרך המתרגש להוסיף יותר על לשון הכתובים ונראה שמזה הושיה‬
‫ה מ ת ר ג ם ג ס בלשון לא תרצח הנא׳ בתורה שתם ג״כ ותרגם לא תקטיל נפש עי׳‬
‫מ ש שם • שהוא עפ״י הנא׳ במקום אחר ורצהו‪.‬נפש אלמא כי יש רציחה בלא‬
‫נפש • אבל ‪-‬אין ההובל בכלל לא הרצח אחרי שהוא בר חשלומין אבל באביו ואמו‬
‫י ו מ ח נכלל בכלל ח ד ה ה מ כ ה א ח רמהו והוא בכלל ארור מ כ ה א ח רעהו ב ס ה ר‬
‫כחרנומו שם דימחי כחרנומו בל׳ מ כ ה איש ומח • •ועי׳ מ״ש בעו״א כלל ד׳ ציון ע׳‬
‫ההפרש בין לשון מ ח ה ולבון לקה • ומזה הבין כי לכן לא הר׳ בזה בלשון מ ה ה‬
‫כ ד י להבין לשנא דקרה שאמר לעיל בלשון נפש ובזה בלא לשון נפש והוציאו בלבו!‬
‫ק ב ‪ /‬ו״כון יומת וכן לשון יתקפל יש לפרשו על מ י ת ת ב״ד ו ג ס מל מ י ה ה בידי שממ­ו‬
‫~״ס‬
‫‪.‬‬
‫_ ‪.‬‬
‫שהות בכלל הדור‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪u‬‬
‫‪9(5‬‬
‫‪,‬‬
‫ח ל י ‪ 5‬ו ת‬
‫ויקרא‬
‫פרשה ב ה ר ׳ ־ י‬
‫ששל״‬
‫‪ 5‬ף ‪ ) ,‬ח ( ש ב ע ש ב ת ת ש נ י ם • בתר׳ ש מ ט י ן ד ש נ י ן • וכ״ה בפי׳ רפ־׳י שמיייות‬
‫שנים יכול וכו׳ יש לדקדק כי יותר הי׳ לו לתרנס שהוא כ מ ו ' ה ע ד‬
‫* ב ע שני השבת היינו שני ה ש מ י ע ה וכמו שהוא בלשון שתי קצות שתי ה ע ב ו ת ו ת‬
‫כפי׳ הרמב״ן שם ש ת י הלשין כמי הפיך עי׳ מ״ש שם •י ופן היא בזה שבע שנים‬
‫אמנם נראה כי ה י א מפני שאף כי באמת‬
‫ש‪ .‬ע־‪.‬ת שבהון עי׳ בחיר •‬
‫שנת השבע היא שנח ה ש מ י ע ה כמש״כ מ ק ן שבע שנים ה ע ש ה כ מ י ט ה • ח י ל כל‬
‫שבע השנים נ ק י א ע״ש השבת שנת ה ש מ י ט ה כמי ששת ימי החיל על כ ש ה ש ב ת‬
‫ע י רש י בלשון שבת לה׳ ולשון הרחב׳׳ע ז״ל ו ט ע ם שבת לה׳ כיוס השבת י ם י ד‬
‫ימי עולם רמוז בזה וע׳׳ד הדרש יש לפרש בזה לשין ו ה י ת ה שבת ה א ד ן לכם להכלה‬
‫כ י מ ש נ ת ה ש מ י ע ה שהיא שבת לה׳ י ה י ה א כ י ל ת כ ה כל ה ש ב ע שנים ולכן אמר הכתוב‬
‫ש_ ״ נ י ם ה ז ר ע שדך וגו׳ ובשנה ה כ ב י ע י ח מ״ד‪ .‬לשון הכתוב ששת ימים ת ע ש ה‬
‫מעשיך וביום השביעי תשבות ועי׳ רמב״ן שכ׳ שדרך ה כ ת ו ב לומר כן וחח״כ הביא‬
‫ו ע ‪ ,‬דרך רבותינו ו כ ו י ‪) :‬י( ש נ ת ה ח ם ש י ם ש נ ה • בתר׳ ש נ ת ח ם ש י ן ש נ י ן • טי׳‬
‫נ ח ם ובחריכות ב מ א מ ר כ ס ף נבחר ציון וחייו • ועוד מבואר מ ה שתרנם בזה‬
‫ע ‪ ,‬ע י ‪ ,‬״ נ ה שנין בל״ר ע״ד שתרנס בנשיאיש בייש עשתי עשר יום שנים עשר יום‬
‫ו״ ר׳‪nc‬נמ‪ p‬מ ה יום כולו רצוף וכן פרשו בזה בת״כ לומר שמחחלת מראש ה ש נ ה ‪:‬‬
‫) ב א ( ל ש ל ש ה ש נ י ם • ל ת ל ת שני! • לא ת ר ג ם גס בזה בלשון הנודע שניאעי׳ רש״י‬
‫ו א ו ‪ ,‬י ‪ ,‬ש י מ ה שפי׳ רכ״י‪.‬לקצה ה כ כ ־ ה וכו׳ לא יתכן בלשונו לדבר בלשון נודע שהוא על‬
‫ש‪ ,‬ה ש ׳ י מ ו ח ו ה נ ה נ ח מ ר בזה ח ת ה הביאה כש הכולל וכן בפבגק שאחריו אבל לעיל‬
‫ג ו פ ז נח שני חבושות ־ ב מ ס פ ר הביאוה • כי כ ה הוא על הבואוח שניה נפרדו‪!:‬‬
‫ל ת ר ג ו ם ש‪,‬נו א־ן הפרש ובלשון כווה ת ר ג ם אללתא ואולי צריך לנקוד בלשין תבואות‬
‫ע ‪ ,‬ת א בקמ״ן הלמ״ד השני ־ ועי׳ מיש בלשון והי׳ בתביאות בפי רגש בשם סייר‬
‫יש ר שנשהר שס בנ״ע הולס שם יהכן כי ל״ר הוא ר ק על כל מיני ת ב ו א ה ויי״כ‬
‫ת ר ג ו מ י שווה לכם הכולל תבואה • אבל בזה כ ה ו א כולל תבואות כ נ י ס נפרדות‬
‫צריך שינוי בלכון ה ת ר ג ו ם ‪:‬‬
‫;‬
‫פרשה ברקתי‪.‬‬
‫) ב ו ( להפרבם • וכן ל ה פ ר בריתי • בתר׳ כמו א ת בריתי הפר )בראשית י״ז(‬
‫ב׳שון שינוי אבל כצ לשון ה פ ר ה בנדרים מ ת ו ר ג ם ל ש ו ן בעול־ כ ה ו א‬
‫צריך צעקוד ונבטל ה נ ד ר לגמרי משאיכ בזה כ׳ א ף שלא ישמעו המצוות אינם בעילות‬
‫וכן ה י ד י ת אשר כרת א ת אבותינו לא יבוטל חלילה ‪ ) :‬ב א ( ואש ה ל כ ו עמי י ר י •‬
‫ת ר ג ס ב ק ש י י • י ק ת ר ג ם להל! והלכתי אף אני ע מ כ ה ב ק ר י • בקשיו• כיי אין‬
‫זה כ ה ג ש מ ה חלילה כי הוא ע״ד ואני אקשה א ת לי פ ר ע ה אבל בלשון בחמת קרי‬
‫ה ו א שתרגם בתקוף רגז • ובתרגום יוב׳יע תר׳ על והלכתי אף אני ע מ כ ם בי־ךי‬
‫בחרעי ב ע ‪ .‬מ ח וכן ת ר י ס על לשו‪ ,‬בחמת קרי בחרפי בעלמא ולא הכינותי מ ה‬
‫הפרש יש בין בחדעי ס ח ס שתרגש בו וחש הלכו ע מ י קרי • ובי; בק־י יייו־•־‬
‫ע ׳ הבורח יה׳ שתרגם בארעי בעלמא וגש מ ה ענינו ללשון בחמת קרי ינ‪-‬אהיניי‬
‫ח ל י ‪ 5‬ו ת‬
‫בהקתי‬
‫מ‪•12‬‬
‫עמלות‬
‫על דעהו לשון קרי הוא מלשון מ ק ד ה כמו שפי׳ הרשב׳יה חס תלכו עמי ב מ ק ד ה‬
‫והיינו שחנהשו כ ה ש נ ה ה וחחלו הכל במקרה ע ״ נ אף אני הלך ע מ כ ס ב מ ק ד ה‬
‫ואשיר השגחתי מ כ ה לעזוב א ה כ ס אל ה מ ק ד ה אבל מ ה ה מ ק ר ה אשד יקרה א ח כ ה‬
‫שתהיה מ ק ד ה אחת‪-‬בעולס וזה שהדגש ב ע ל מ א ‪) :‬ל( וגעלה נפזטי ׳ וירחיק כדברי •‬
‫נראה כי נ״ל ו ה ר ח י ק ו ל י ה ביונהן בן עוזיאל עפ״י לשון הכתוב וגעניה בלשון‬
‫נ ק ב ה כמו בלשון ולא הגעל ולהלן כלשון לא געלתיס ביונתן בן עוזיאל ירחיק‬
‫מימרי וכן למענה ולא תנעל נפשי ולא ה ר ח ק מימרי כי לשון נעול נפש הוא‬
‫ה נ ש מ ה אצל כ ב ו ר א יתברך כ מ ו כמו שפי' רש״י ז״ל שס ובזה פי׳ זה כלוק‬
‫שכינה ו ל י ה "בלשון ה מ ת ר ג ס כי לשון מימרי הוא על השכינה כמו שתרגס ונוע־הי‬
‫שם ואזמן מימרי והנה בסוף הענין נ א מ ד לא מ א ס ת י ם ולא געלתיס ולא כתיב‬
‫ו״א ג ע ל ה נפשי וכן בתרגום לא הוסיף שם לשון מימרי מפני ה ה נ ש מ ה ו נ ם עליי‬
‫דרכו עפ״י הנא׳ ב מ ק ו ם אחר בלשון נפשי ועי׳ רמב״ן מ״ש בזה וז׳׳ל ולא ידעתי‬
‫מ ה ה ע ע ם בזה שיאמר הקב״ה כי בשמירתינו כל ה מ נ ו ת ועשותינו רצונו לח ימאש‬
‫אותנו בנעול נפשו ־ וכן בעברינו על בריתו ועשותינו נאצות גדולות א מ ר לא‬
‫מאשהיש ולא געלתיש והנביא אמר בשעת הקללה• המאוש מאשת את יהודה אם‬
‫בציון געלה נפשך י אבל הענין ס ו ד מ ם ה ר י ה ה ו ר ה עי׳ מ״ש שש ‪ :‬ומי יבא‬
‫בשוד ה׳ אל י ר י א י ו ‪ :‬אבל עפ״י הנגלות לנו נראה בעליל כי ה ה פ ר ש הוא מלשון‬
‫נפשי אשר בכתובים הראשונים אשר לפי ה ת ר ג ו ם הוא בלשון מ י מ י י שהוא על‬
‫ההשגחה ה פ ר ט י ת אשר בעשותינו המצות ורצונו יתברך שמו נאמר ולח ת י ע ל‬
‫נפשי ר״ל שלא השוד ההשגהה הפרטית מעליכה ותהיו דבקים בה׳ יתברך כענין‬
‫ואתה הדבקיש וגוי אבל בעברינו על המצוה הוא שנאמר ונעלה נפשי שירת־‪,‬‬
‫את השגחתו ה פ ר ט י ת והשראת שכינהו אשר בהונינו עש הקדוש ונהי' נ כ ‪ :‬ה ע מ י ם‬
‫וזה שפי׳ רש״י זה סלוק שנינה • והפרש יש בין ולא תנעל שבא בשלילה ד מ ש מ ע‬
‫לא תנעל אפי׳ מקצת ד״מ כדבר כאין פולט כלוס כן לא ישור ממנו וכין לנון‬
‫ונעלה נפשי שפי׳ הרבה וע׳׳כ אמר כשוף לא געלתיס לכלותם • אבל •כשוף ה ת ו כ ח ה‬
‫א מ ד ואף ג ם זאת בהיותם בארן אויביהם לא מ א ס ת י ם ולח געלתיש לכלותם‪.‬‬
‫היינו כלא ישור מ מ נ ו ההשגחה הכוללת על כל הברואים בלא יכלו מן העולש‬
‫וזה שאמר הכתוב לכלותם • וע״נ לא נאמר ולא נעלה נפכי אתכם ‪.‬לנלותם נ י‬
‫על ה ה ש ג ח ה הכללית לא יתכן לבא בלשון נפשי רק הוא כלשון המשותף‬
‫עש לשון לא מאשתיש ונמו שפי׳ רש״י בלשון ואף גש זאת לא מחשתיש‬
‫לכלותם להפר בריתי אשר אתש וזה שאמר הנביא כמתפלא אש מאוש מ א ש ת א ת‬
‫יהודה ואה בציון נ ע ל ה נפשך על יהודה אמר לשון מ א ו ס אבל על ציון ה ו א א ו מ י‬
‫לשון געלה שאינו כלשון מאוש רק עיקר ענינו פליעת דבר הבלוע בתוך דבר‬
‫ובתוכחה הלא נאמר רק ונעלה נפשי א ת כ ה אבל ציון עיר קדשינו בקדושתה•‬
‫ק י מ ת ע״כ לא יתכן שתגמל נפשך ‪-‬אותה ועי׳ מ״ש בזה בכתב והקבלה בלשון ולא‬
‫ה נ ע ל נפשי אחר שהביא דברי הרמב״ן אמר שהוא על נפש ה א ד ם והיו״ד במלת‬
‫נפשי הוא יוי׳ד היחש אבל מ ה יאמר על מ ל ת נפשך בדברי הנביא ובתר׳ יונתן ב;‬
‫עוזיאל בלשון ולא ג מלחים ולא ירחיק מימרי יתהו; במלכותא דמדי והוא עפייי הדרש‬
‫)במגילה י״א( ב מ ת נ י ת ח תנא וכוי ונראה כי על כן הוסיף מלת מימרי כאילו‬
‫כתיב בלשון ה כ ת ו ב ולא געלה נפשי ־ אבל בתרגום ירושלמי ולא רחיקח יתהין‬
‫רזית‬
‫בנא‬
‫‪8‬‬
‫ח ל י פ י ת‬
‫‪TlpTD‬‬
‫‪.‬שמלות‬
‫בלא מ ל ה מימרי טפ״י לשק ה כ ת ו ב וידוע כי התרגום ה ז ה ה ו א כמו מ ה ו ה טל‬
‫היוב׳יע‪ ) :‬מ ב ( וזכרתי • בהרגוה ו ד כ י ר נ א • עי׳ מ״ש בשמלה ו ב מ י ט ה א ו ר כלל‬
‫העשירי ציון ד׳ באריכוה ו נ ה ר ג י ם יונהן בן עוזיאל ה ר ג ה בזה אדכר ברממין‬
‫ולהלן מ ״ ה וזכרהי ל ה ם בריה ראשונים ה ר ג ה ג ה ה ו א כ א ו נ ק ל ו ס ? ד כ י ר נ א ונראה מ פ נ י‬
‫ש ש ם ה ו א ט ל ל ב ר י ה ראשוניה וכלה נזכריה בזכירה א ח ה משא״כ ב מ ה שזכר זכות‬
‫מאחרון‪.‬מדי הראשון ועי׳ רש״י שהביא הדרש למה נמנו אחורניה כלומר כדאי ה ו א‬
‫יעקב ה ק ט ן • אבל אונקלוס ר ק בלשון ה ה פ ל ה זכור לאברהם הר׳ בלשון אדכר אבל‬
‫בלשון וזכרתי שהוא מ א מ ר ו של הבורא יה׳ שמו ה ו ף ס ו ף כולה נזכריה בזכירה‬
‫א מ ה מ״כ ה ר נ ה ודכירנא נ ה ב ז ה ‪) :‬סו( ו ה ת ו ר ת ־ נראה כי צ״ל בהרנוה הנקוד‬
‫ואוריתא היו״ד בקמ״ן ל״ר פ״ד פי׳ רש״י א ח ת בכהב ואחה בע״פ וביוב״ע ונזירה‬
‫אוריתא • ובלשון ה כ ה ו ב באברהם מצוהי מוקותי והורוהי מי׳ רש״י שנהב שם נ"כ‬
‫להביא ת ו ר ה שבע״פ וצ״ל א ף כי ע ו ד לא הי׳ ה ת ו ר ה שבכתב בימיו אבל מ ר מ ז מל‬
‫ה ת ו ר ה הקלושה אשר ה י ת ה כ ת ו ב ה במרום כי נ ם אז ה־תה נחלקת לשתיה ע״ד‬
‫א ח ת לבר אלוקים ושתים זו שמענו • כן מור נ ז כ ה לחזות בנועה יה׳ • ובא‬
‫לציון נ ו א ל ‪:‬‬
‫ו ב ז ה נ ש ל ם סדר ב ח ק ת י ב ש ם א ל ה י א ב ו ת י •‬
‫ו נ ש ל ם ם׳‬
‫ויקרא ובעזרת אל‬
‫נ ו ר א • מציון‬
‫ת צ א תורה‪:‬‬
‫חליפות שמלות‬
‫סער‬
‫סדר‬
‫רביעי‬
‫בםדבר‬
‫א )נ( כ ל י ו צ א צ ב א • ב ח מ ו ם נ פ י ק ח י ל א • וכן בכל לשון כל יוצא צבא אף‬
‫בלשון מ פ ס י ק שמלח כל בחולם ח ר נ ו מ ס שויה ולא י נ פ י ק כמו שהוא בתר׳‬
‫כל בא לצבא )להלן י ׳ ני( י א ח י לחילא ש ה ו א כמו כל ה ב א ־ ו י ו מ ה לזה)להלן‬
‫ל״ב( כל חלון נבח לפני ה׳ שחרנס כל מזרז חילא ולח כמו שחרנס שס בפסוק‬
‫כ״ע כל חלון למלחמה למזרן לקרבא וכן ה ו א שס בלשון סכחוב ועבר לכס כל‬
‫חלון ־ י מ ז ח • ונראה כי לפי החר׳ לשון יוצא צבא וכן חלון צבא ה ס שמוח התואריס‬
‫משא״כ כאשר יבא א ח ר י כ ם יחש שאליו ולכן לא אמר הכחוב בזה כל יוצא לצבא‬
‫בלמ״ד ‪) :‬ד( א י ש א י ש • נברא נ ב ר א • בא בחמונח כ מ פ ר י ם ולא כמו בכל מ ק י ם‬
‫נבר נבר כי הוא בזה לחשיבותם וכמו פ כ ו א בפרשכ שלח איש א ח י חיש א ח י ל מ ט כ‬
‫‪.‬אבוחיו ‪ ) :‬ב א ( ש ש ה ו א ר ב ע י ם א ל ף ־ וכן בכל המשפרים הוא ב ח ד נ ו ם הפך מ ;‬
‫העברי כי המרובה יבא בתרנום ק ו ל ם ה מ ו ע ט וכן נמצא נ ס בלשק כ כ ת ו ב‬
‫כמו והיו ימיו מ א ה ועשרים שנה ועוד בשני חיי שרה אבל בלשון ארמית כ״ה‬
‫בכל מ ק ו ם אף שבמברי בכ״מ ה ו א בהיסך וכן יבא לשון אלף משפר הכולל‬
‫בארמיח אלפין־ ובעברי הוא טלל ובלשון ה מ א ו ח ה ו א בהפך כי בעבריח הוא במרובה‬
‫מאוח ובארמיח הוא כולל מ א ה וכ״ה השינוי מלשון עברי בלשון •שנה הכללי בתרגום‬
‫שנין וכן בלשון עיר בפרשה מ ס ע י בחרגוש קרוי; ועיין מ״ש במאמר פלג אלהיס‬
‫ציון ה׳ אמנה הלרך ה ז ה ב ח ר ג ו ס הוא ר ק במשפר שהוא מעשרים ומעלה אבל‬
‫בפחוח מעשרים יבא ה מ ו ע ע ק ו ל ס כמו שהוא בעברי כמו שחרגס בפסוק אחל‬
‫ילילי ביתו שמונה עשר ושלש ‪ -‬מ א ו ת חלת מ א ה וחמגי עשר ה ק ל י ם ר ק ה מ א ו ח‬
‫ואח׳יכ מזב בלשון ה כ ת ו ב ב ה א ח ל י ס וכמו שבלשון הכתוב הוא קולם להעשר בכל‬
‫מקום כ״ה בחרגוס ר ק מ ע ש ר י ם ומעלה יבא בלשון הכחוב )בראשיח ח( בשבעה‬
‫ועשרים יום לחודש ב ה ר ג ו ס בהפך בעשרין ושבעא יומא לירחא • אבל בצכון הכי‬
‫על יוה האחל ועשרים )שמוח י׳׳ב י״ח( ג ס בתרגום ע ל יומא חל ועשרין ]ומצאתי‬
‫שהעיר בזה הקדמון בעל ס פ ר ^יא״ר ועיין מ׳׳ש בפרשק נח ואפשר משום לרצה‬
‫לסמוך ה פ ר ט למלת יומא ועיין מ״ש בפרשה שמות שם[ ועיין בנמ׳ יומא נ״ה עני;‬
‫פלונתא לר״מ ור״י לפנין א מ ת ואחת דלר״מ ה י ה מונה אחח ואחת • שתים ו א ח ת‬
‫ע י ׳ ה י ל ק ו ט • ולר״י א ח ת ו ש ת י ם • שאמרו שם מ מ י מ ר כאתריה ומר כאתריה‬
‫סי׳ רש״י שס כגון עשרים ואחת עשרים ושתים • ו ד א ה כי לא נעלם מעיני רש״י‬
‫ז״ל כי דווקא מעשרים ומעלה יפרלו הלשונות ו מ ז ה נ ר א ה כי השתי מקומות ה ם‬
‫חיי וארם • ובזה יחישב מ ה שהעירו שם בתוש׳ ישנים כי נ ס בלשון ה כ ת ו ב‬
‫)עיין בחיי שרה מ א ה שנה ועשרים שנה ושבע וכ״ה בחיי אברהם וישמעאל( נמצא‬
‫לפעמים מ ס פ ר ה מ ר ו ב ה ק ו ל ס וכ״ה בלשון המשנה ל ח ע נ י ח עשרים וארבעה ברכוח‬
‫־‬
‫כמנה‬
‫ה‬
‫‪1 0 0‬‬
‫*‬
‫פות‬
‫במדבר‬
‫•שמלות‬
‫ב מ נ ה ע ב י בכל יוה י כי הואיל שעל כל פ ; י ה ד י ך לשו; הקודש ענ־״י ה ר ו ‪:‬‬
‫ה ‪ ,‬ו ק כ ו ח מלבי; ארמי בזה‪ .‬ע ׳ כ לדעח ר״מ ראוי ה ו א למנוח ע״ד לבו; הקודש‬
‫ו ר א ה כי ; ב בלבו; ה מ ב נ ה בתחילה ע ב ר י ה ו א ר ב ע ה ־ כ מ ר ו ב ה ק ו ר ה ו א ח ״ כ ב מ נ ה‬
‫מ ב י ‪ 5‬מ יוש_המשפ‪.‬־ ה מ ו ב ע קורה ונ״ע מ ה בלמד רב״י מ ה מ ש פ ר ה מ ר ו ב ה‬
‫שאחר ע ב ר י ה אף כי בזה הלא הוא מ ש פ ד ה מ ו ע ט ־ ובזה אץ כשרב בי; כלבונות‬
‫וכיה בלשו; ה מ ש נ ה ביומא א ח ה ושחיס ואולי הוא מ פ נ י שבזה הוא מ ה פ ר בלתי מצורף‬
‫?• ה ח ח ת למעלה• והשבע למטה• וע״כ ד ו מ ה יושר למשפר נפרד ולא נמשפר מצורף‬
‫כמו א ח ד עשר‪ .‬שניה עשר ו ה ד ו מ י ה וע״כ יתכ; ש י ה בזה ישתנו הלשונות למקומותה וצ״ע‬
‫מ ה שחמר בכמ׳ ולא פליגי כ ח פ ל י ג י א י ך שהיה ה נ ״ נ מ ו נ ה אבל הוא י מפני בבלשץ‬
‫הקודש א ץ הפרש בלשון כי מנינו כה וכה ע״כ יחכ; שפעש ה י ה מ ו נ ה כך ו פ ע ם כך‪:‬‬
‫) נ א ( יורידו ־ יפרקו; • לפי ה ח ׳ יחכ; כי שרשו רדה• וכמו שפירש רש״י בירמיה מ ד ו ע‬
‫ח מ ר כימי רדנו מלשון •חז״ל הרודה פת מ; ה ח נ ו ר ‪ :‬והזר ה ק ר ב י ו מ ח י בחריוש‬
‫י ת ק ט ל י עיי; מ״ש בשמלה ובהערה ע״ש ה מ ב ק ר ויש להושיף בזה כי יתכ; כי הוא‬
‫ה״יי בפלונתא לריי ור״ע דלר״י בשנהדרי; דני; יומת מ י מ ו ת ה נ א מ ר בפרשה‬
‫קרח להל; והוא מ י ת ה בידי כמיש ולר״ע דני; י ו מ ת מ י ו מ ת הנא׳ )דבייש י״ג(‬
‫והנביא ה ה ו א או חולה חלוש ההוא יומת והוא ב מ י ת ת ב״ד פי׳ בשוף פ' כנשרפין‬
‫וכ־׳כ יתכן שיזונקלוש אליבא דרי׳ע שינה ל ח ד ג ה בזה יתקטל משא״כ ב פ ר ב ה ק ד ח‬
‫תר׳ מ ח י ח אכל בתרגום יוב״ע בזה יתקפל באשא מצלהבא נראה כי הוא אליבא‬
‫דר״י שד; י ו מ ת מ י מ ו ת לפרשה קרח אלא שגם שריפה מ י ת ה בידי שמיש הוא כמו‬
‫שהיה במקריבי ה ק ט ו ר ת ועי רש״י• שש בשנהדדי; בדברי‪ -‬ר״י בד״ה מ ה להל; ביד״ש •‬
‫)מ( פ ק ו ד בל בביר זכר לבני ישראל בתרגום בושריא בל״י ונ; בפ׳ מ״ג איל‬
‫בפשוק מ״א ה ח ח כל בכור וכ; בפ׳ שאחריו ויפקד וגו׳ בת׳ כל בונרא ינ״י ונראה‬
‫כ ה• מפני בבא לומר כי מ נ ה הנ‪-‬־כיש וע״נ יבא בשימוש הב׳ בבני כמו בל׳ ק־ש ל• ‪b‬‬
‫ב נ י ר מ ב א ־ כ למיל ב נ א בבימוב כ ל מ ׳ ד לבנ״י בהוא לבו; כללי ע׳ תל״ע )שנ״ון׳ י א ( ‪:‬‬
‫)ז( ולהם ה ת מ י ד עליו י ה י ה • בתרגום יהי • בליז עיי; חוששות יו״ט ריש‬
‫ד‬
‫פ ר ק י״ח ל מ נ ח ו ת בלביא גם בתרגום שתים הנאמר ויקרא כ״ג הרי;‬
‫גרי׳־; עי׳ משיב בלפנינו בש הנושח תרתי; בל״נ מפני במושב על ה ח ל ו ת ‪:‬‬
‫א ת ה ק ד ש ־ בתרגום כ ד מ ב ס ; י ת מני ק ד י ש א ־ 'ע־ץ‪.‬שמלה ו־ש‬
‫)ב( כ ב ל ע‬
‫הוש־ף בזה ה מ ת ר ג ם ותרגם‬
‫על לברי הדמ•‪:‬׳'‪ ,‬ז״צ ולדקדק אשר‬
‫נהיכיף‬
‫ית כמי קילשא ולא פ; כושיף ילבו; ולח יגעו אל הקודש והנה למעלה בפשוק‬
‫כ י ו נ א מ ר וכלה אהד; וגניו ל נ כ ו ת א ח הקודש ואח כלי ה ק ו ל ב ו פ ד ב ר ש ״ י ז״לאה‬
‫הקודש ה א י ו ן ו ה מ ז י מ ה א ת כצ כלי כקודש ה מ נ ו ר ה וכלי ב ר ח ונראה כי ריל‬
‫שיש כפרש בי; ה נ ה ו ‪ -‬ה כ־ בארו; והמזבחות ה י א שנאמד בהש ופרשו עליו בנד‬
‫ינשו איהש • אבל כלי הקודש בהש ה מ נ ו ר ה עש כל כליה ה ם ה נ ה ו נ י ם אל תוך‬
‫ה מ ד וחל עור ח ח ב אחדי בדש נצדניש לתתש ע ל ה מ י ט ־ ו ה נ ה כי נ; לבי;‬
‫כבלע את הקידש הוא ר ק כל כ!יש ה נ ת ו נ י ם ב ה ו ן הבגד ונמו שפירש י ב ״ י ז״נ‬
‫כבצע א ח הקודש להיך נרתיק בנו ]ונראה שיפי' רב״י זיל חשד ‪:‬ללח וגו׳ אחד‬
‫היי ב מ כ ס ה פלוני ודוח כמרמז ע נ ה נ א מ ר בפשוק ירד[ וב־ז א מ י ובלושו זדו‬
‫כ ש ד ו ־ ולק מדייק לשו; אונקלוש בהושיף בזה ׳ ‪ r‬מני קי דשא ה־־נו במוס•‪ :‬ענ‬
‫כנים כנתונים בתוך ר נ ר ח ק ־ ובזה יתכן ג ס לרש הו־־ל שלדשי א ף נ י ע י ק ד ה ק ד ן‬
‫י‬
‫בנוו־ש‬
‫ח‬
‫י‬
‫־‬
‫י‬
‫ת‬
‫‪D‬‬
‫‪1‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪2‬‬
‫־‬
‫שמלות‬
‫נ‬
‫א‬
‫בלוויה כתיב א• ל מ מ ה שהוציא בזה הבהוב בלבי! ראיה ולא יבאו לדאות ולא‬
‫פ—י? ו‪.‬ח ינעו הל הקודש וגה שהוציאו ה כ ת ו ב בלשון בליעה אלא שהוא מפ‪-‬י‬
‫החשש שיבר‪ ,‬מ; ה ד ה י ה חנ דבריה ה ק ט נ י ם ה נ ח מ ד י ה וזהו אזהרה לגונב אה‬
‫ה ק ס ו ה כי בעודו בכפו יבלענה ־ והוא ג ס לשון המדרש רבה א״ר לוי כ‪-‬־ציי כזי־‬
‫שהוא נופ‪ .‬מן העין ועיין מ׳יש בזה המשתדל ועיקר קרא בלוויס כתיב להשייח‬
‫בעיני פקיהא על ה ב א י ס לראות‪:‬‬
‫פרשה נשא‬
‫ך ‪) ,‬ז( ל א ש ר א ש ם לו• בהר׳ לרחב לי׳‪ .‬ול׳ רש״י למי כנההייב לו וראיתי בס׳ רביד‬
‫הזהב החד שהביא מלשון ה נ מ ׳ ב כ מ ה מ ק ו מ ו ה מכאן א״ר נהו שייוציאיז‬
‫מ מ י שנתחייב ללווה ונוחנין למלוה ופי׳ רש״י מדלא כתיב לאשר הלווהו אלא‬
‫צחשד חשם ואשם ה ו ה הקרן בלו כ ד כ ה י ב ב פ ׳ ויקרא ושלם אוהו בראשו • וחמישיהיו‬
‫ויו ובפה ח )שעד‪ .‬נ״א( ה ו ס י ף ומחרגמינן למאן רחב לי׳ עכ־׳ל ו ק ס ו ח מ י ו י ׳ ׳ י י‬
‫למאן דחחחייב לי׳ ולשון רש״י ז״ל מדלא כתיב לאשר ‪.‬הלווהו כ״ה בפסחים ל״א‬
‫ובכחובוה י״ע א מ נ ם שס פ״ב כ׳ בלשון אחר דלא כתיב לאשר נושה בו • ריי׳‬
‫בכתב ו ה ק מ ה שהקשה על לשון רש״י כי איך י ה ק לכתוב לאשר• הלווהו דהא‬
‫חוזר ע ‪ ,‬כל הנזכרים בפ׳‪ .‬ויקרא בפקדון או בתשומת י ד ־ או בגזל או עשק או‬
‫מצח חברה וכחש ב ה ו ח ״ כ א ? יהכן כאן לאשר הלווהו ב ה ו א ר ק פרט אחד דיי׳‬
‫מ; ש ש ם • ו ה נ ה בספרי ז״ל ונתן לאשר אשם לו למה נאמר לפי שהוא & ‪- h‬‬
‫צחשר כוח לו חין לי אצא לו ושלוחו • מנין לשליח ב״ד והיורש ה״ל לאב־ א ה‬
‫לו כרי בהי׳ חייב מ נ ה ובא לב״ד ולא ה ס פ י ק לחנו לו ע ד שבא בע״ח של • י ל‬
‫מנין שמוניחין מהגזלן ונוחנין לבעל חוב של נגזל ח״ל וכחן לאשר אשם לו מיכ‬
‫מ ק ו ם • ה ד י לך ש‪,‬מדו משני הכתובים ומשינוי הלשון וע״כ נראה לי ל ה נ י ה‬
‫ה נ ה ה ק ע נ ה בלשון רש״י ז״ל בשני ה מ ק ו מ ו ת כי במקום לאבר־ הלווהו • צ״ל‬
‫הוח צו והדרשה הדרוש מדלא כתיב כמו שהוא כלשון ה כ ה ו ב בויקרא וכמו שרוא‬
‫כ ס פ ר י • ובזה יהישב אשר לא פי׳ אונקלוס בלשון לאשר ה ו א לו לדחב ליי מ י י‬
‫הנח כזה ‪ ,‬ח ב ר חשס לוכיפ״י דרכו עפ״י המפורש • כדי לרמז על השינוי ח —‬
‫מזה ינחלחז״ל ה ד ר ש • וכזה יהיו דכרירש״י ז״ל מכוונים אל מ ה כפי׳ ככתובות‬
‫פ כ מרצח כתיב לחשר נושה כו כי כלשון ט ש ה הוא כולל כל מיני חוכוח כ מ ו‬
‫מ כעל משח ידו ‪) :‬ינ( ו ע ד אין ב ה • ו מ ה י ד • לא חד׳ וכהדי! כל־ר מם כי‬
‫כ נ מ )שוטה כ׳( מוקמינין לה כ ב נ י ע ד י ם דכ׳׳מ שאמר ע ד ולא אמר א ח ד כ ־ י‬
‫כחן כ נ י ס עיי רשיי ז ״ ל ו מ ה שכ׳ כזה כ ה כ ת כ ו ה ק כ ל כ ואולי הכריח לרש״י לדדוש‬
‫ץ עפ״י לבון ה מ ת ר ג ם ־ ועי׳ מ ה כ כ ת ב בהוספות מ נ ״ ק על מ א מ ר ם‬
‫כ ‪ .‬מ ק ו ם כ נ ח מ ר בתורה ע ד הרי כחן ב נ י ם שאין המכוון בו ר ק שנים אלא‬
‫ס ח ס ע ‪ ,‬פ ד חמל וכן על כ נ י ס ויכ י להוסיף על דבריו כ ב ז ה כ ב א בבלילה‬
‫ו ע ד הין ב ה הוא שולל בוודאי ג ס א ח ד כ מ ו בדרשו בכ־׳מ אין לו עיין עליו •‬
‫ן )ו( ע ל נ פ ש מ ת • בהרנוה ע ל נ פ ש א ד מ י ת א ־ עי׳ מ׳׳ש בפ׳ אמור בלשון‬
‫הכתוב ו פ ‪ ,‬כל נפשת מ ת צח יבא ושם לנפש לח יטמא כתר׳ ע נ ד י ת •‬
‫)בנ( א ס ו ר להם • עי׳ לחם ומ־ש בבלמה על שם המזרחי שהקשה לסי הצבי!‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫־‬
‫ימרו;‬
‫‪102‬‬
‫חנייפות‬
‫נע|א‬
‫שמלות‬
‫•מרון להון שהיה ראוי להיות לכס כ מ ו שהתחיל בנוכח כ ה תברכו • 'נלע״ו‬
‫כי ה ו א מפני שלשון אמור ה ו א פועל ס ת מ י כ מ ו זכור ־ שמור והוא לשון הווה‬
‫־כמו פסי׳ רש״י בלשון זכור )שמות כי( י תנו לב לזכור ת מ י ד וכן‪.‬בתר׳ שס תר׳‬
‫ה ד ד נ י ר ה ו ס י ף תיבת הוי להורות מל ה ת מ י ד ו ת ודרכו של ה מ ת י נ ה לתרנס פועל‬
‫ס ת מ י בלשון רבים כמו שהראיתי בפו׳׳א כלל ז׳ ציון ־י״ז ולס״ז י״ל כי בלשון‬
‫ה כ ת ו ב דבר אל אהרן ואל ג נ י ו כ ה תברכו לא על בניו החיים א ת ס לבד נ א מ ר‬
‫אבל נכללו כל בני אהרן לדורוחס ־ ע״כ נאמר בלשון ה ח מ י אמור להם בכל‬
‫פ ח שיאמרו להם • ומזה אמרו בירושלמי ובספרי שהחזן יאמר להם כ ה נ י ס כי‬
‫ה ו א שליח צבור‪ ) :‬כ ה ( יאר ד׳ פ נ י י ת ר נ ס שפינתיה• ישא ד׳ פניו• בלשון א פ י ה‬
‫ובלשון הכתוב לא תוכל לראות א ח פני ת ר נ ס אפי׳ שכינתי אולי הוא משום לשון‬
‫' א ת • כי לשון סני ילכו• מ ת ו ר ג ם שכינתי־ ונראה כי לשוןאסי׳ בזה הוא חוזר על‬
‫מצת שכינתי׳ ה ק ו ד ם ו ה ו א כמו אסי׳ שכינתי׳ כ ; בלא זה לא יוכל לתאר על ה ב ו י א‬
‫ית׳ לשון סניס ובתרנוס וסני לא יראו ו ד ק ד מ י מיין מ ה שכתבתי שם • ואשר ב א‬
‫ב ז ה חסי׳ בכינוי יחיד משא״כ ב פ י ש ה וישלח ואח״כ א ר א ה פניו בכינוי ה ר ב י ם ־‬
‫כי לאדם יתכן בל״ר כי דרכו להשתנות משא״כ על הבורא ית' שמו תקן ה מ ת ר נ ס‬
‫והסיר כינוי ה ר ב ו י ‪) :‬כ»( ו ש מ ו א ת ש ט י ־ בתרנוס י ת ב ר כ ת ש ט י • נראה כי‬
‫לסי ה ת ר נ ו ס לשון שימה בזה הוא על ה ב ר כ ה וכענין וישא א ת ידיו ויברכם עיין‬
‫רש״י שס ובססרי דרשו נ״כ נשיאת כסיס מלשון וישא א ת ידיו • וכ״ה שס בנשיאת‬
‫כ פ י ם או בנ״כ ושלא בנשיאת כסיס ת״ל וישא א ה ר ן ‪-‬את ידיו ו ל י ה בנמ׳ ) ס ו ע ה‬
‫ל״ח( ועס״ז יהי׳ ל׳ ושמו פשומ כענין הנמצא בברכת בני יוסף שים ימינך על ראשו‪:‬‬
‫ך )נ( ע נ ל ת צ ב י בתרנוה כ ד מ ה פ י ן • הושסתו תי׳ כד כ י א ה שהוא עס״י ה ס פ ר י‬
‫אע״ס שאין ראיה לדבר ז כ י לדבר בצבים ובסרדיס )ישעיה ס״ו( ועיין‬
‫בסי׳ זרע אברהם כי לא היו באמש מ כ ו ס י ם שהיו סתוחיס מן הצדדים והכיסוי‬
‫ה י ה טל גבי ע מ ו ד י ם ד ה ק י ש י ס היו מונחים אורכן־ לרוחב הענלות ובולטין מ ז ה‬
‫ו מ ז ה ‪) :‬ה( ק ח מ א ת ם • ב ת י ׳ ק ב ל • ואחריו ויקה• ונםב • כי הראשון הוא על‬
‫הקבלה ברצון כמו ולקחח מנחתי מידי ק ח נ א א ת ברכתי ויפצר בו ויקח • אבל‬
‫השני הוא על לקיחה הפשוטה ועיין מ״ש בריש סדר ת ר ו מ ה ‪) :‬ינ( ש ל ש י ם ו מ א ח‬
‫מ ש ק ל ח • בתרגום הוסיף לשון סלעין •‪ .‬עפ״י ה נ א מ ר אחריו במזרק שקל • וכן‬
‫ה ו ס י ף במזרק לשון מתקלא עפ״י הנאמר בזה לשון משקלה ‪ ) :‬פ ט ( מ ד ב ר אליו וכן‬
‫ו י ד ב ר אליו • ת ר ג ם מ ת מ ל ל ־ ועליז ת ר ג ס בלשון עימי׳ כמו בלשון דבור ב כ ״ מ ‪.‬‬
‫עיין שמלה ‪ -‬ובגמ׳ יומא דרשו מלשון קול לו קול אלץ משה שמע וכל ישראל לא‬
‫שמפו ועיין במפדשיה שפי׳ ה ד י ש משום שלא נאמר וידבר לו • וקשה כי הלא כן‬
‫ה׳שון בכל לשון דבור בכ״מ בא אחריו יחס שאליו רק במקום שפי׳ בשבילו בא‬
‫ב י ח ס הלמ״ד כמ״ש יש״י )בראשית כ״ד ד׳( ונראה כי עיקר הדרש ה ו א כי בזה‬
‫כ ב א בנקוד חירי״ק מדבר ו נ ח ר ' מחמלל היו ראוי בלשון לו שהיה הדבור כמו בשבילו‬
‫וכמו לך לך ה ג ש ה חלף הלך לו עס״י דרך ה נ ש ץ ע״כ דרשו כי בא הלשון לומר כי‬
‫מ ש ה לבדו שמע ולכן תר׳ ה מ ת ר ג ם ג״כ בלשון ע מ י ' אף שחי מ ת מ ל ל ‪:‬‬
‫—‪.-*1s3,‬־‬
‫^<‪—vcoo-.v‬‬
‫‪P‬‬
‫ה‬
‫ל‬
‫י‬
‫פ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫פרשה בהעלתך‬
‫שמלות‬
‫נב‬
‫ח ) ד ( כן ע ש ה א ת ה מ נ ו ר ה • בתיוב״ע ע ב ד בצלאל ורש״י ז״ל פי׳ מי שעשאה‬
‫בפועל ס ה מ י • ו ד ע ה אונקלוס בלא ה ו ס י ף כמו סיוב״ע הוא ע״פ המפורש‬
‫בפרשה ויקרא ויעש אה ה מ נ ו ר ה והוא ה ה ר על ויעש בצלאל אה הארון וכן כל‬
‫ו‪:‬עש שאחריו שמושב על הראשון נראה ג״כ כפי׳ רש׳׳י שהוא פועל ס ה מ י א מ נ ם‬
‫ע״פ מ ה שהראחי בדרך אונקלוש בס׳ פו׳׳א לחר׳ הפועל ס ת מ י בל״ר פ״ש‬
‫לדונמא כלל ז׳ ציון י״ד ה י ה ראוי בזה ע ב ד ו בל״ר • והראב״ע ז״ל פי׳ שמוסב‬
‫עצ משה הנזכר ופי׳ עשה בצווי וכן פי׳ הרמב־׳ן ז״ל והוסיף להראוח כי כן ה ו א‬
‫בספרי להודיע שבחו של מ ש ה שכשם שאמר לו הקב״ה כן עשה ועוד הביא לשון‬
‫רש״י שפי׳ מי שעשאה ואמר ע״ז ו ב א ג ד ה ע״י הקב״ה נעשיח מאליה • ו ה נ ה‬
‫ראיהי במלאכה מהשבח להגאון רמ״ח שהעיר על הקתוב וזה מעשה המנורה אשר‬
‫זה כבר נאמר בפרשה ויקהל ו מ ה מנינו בזה י ולענ״ד יוהר יש להעיר בלשון‬
‫כ מ ר א ה אשר ה ר א ה ד׳ אח מ ש ה אשר לא נזכר בעיקר מעשיה והוזכר כאן •‬
‫ולכן‪ .‬ה י ה נראהילטנ״ד כי ה ו א מפ״י הדרש אשר הראה ד׳ למשה מנורה של אש‬
‫כ מ ו שהביא רש״י ז״ל בלשק כ ה ב נ י ה ס אשר א ה ה מ ר א ה ב ה ר • ונראה כי ה מ ר א ה‬
‫ה י ח ס המנורה כאשר היא דו לקה ע ס נרוהי׳ עלי׳ וזה נראה מ מ ה שהביאו כשפרי‬
‫כלשון וזה מ ע ש ה ה מ ט ר ה זה אחד מ ה ד כ ר י ם והלא ככר נדרש כפרשה ה ר ו מ ה‬
‫מלשון כ מ ר א ה אשר הראית בהר כמו שהובא שס ברש״י ולכן ר ק אחר שהעלה‬
‫אהרן א ת נרותיה אז ה י ח ה כ ה מ ר א ה ה ה ו א ולא ק ו ל ס ואז נראה נ ס יופי מעשיו‬
‫מ מ ש ה ה מ ק ש ה כפתוריה ״ וא״כ יכול להיות בי לשון‪ .‬עשה מושב מל א ה ק כי‬
‫בהעלותו א ת מ ר ו ח משה אוחה־ כ מ ר א ה הנזכרח • וכיייה בספרי סי׳ כ׳ להוליע‬
‫שבחו של אהרן שכשם שאמר לו מ ש ה כן ע ש ה לס מ ו ל וסניס ודרשו כ; בלשו;‬
‫ויעש כן אהרן אבל בפסוק ה ז ה כן מ ש ה דרשו ע ל מ ש ה כמו שהוא סי׳ ס ״ א‬
‫וכמו שהביא הרמב״ן ולפי מ ה שכ׳ יתכן שלשון כן עשה כמראה יתכן נ ה כן על‬
‫מ ש ה כי נ ס הוא ה ע ל ה הנרוח בימי ה מ ל ו א י ס כ מ ו שנאמר בפרשה פקודי )שש‬
‫כ״ה( ויעל מ ר ו ח ומאשר לא נאמר • פ ס כ מ ר א ה ר ק כאשר ציוה הוא כ מ ו ש כ ה ב‬
‫‪.‬‬
‫הספרי שכשם שאמר לו ' ה מ ק ו ם כן עשה עיין זרע א ב ר ה ס ‪:‬‬
‫‪) £‬ינ( ו ב ר ו ך ל א ח י ה • ו ב א ו ר ח ל א ה ו ו ה • לא הוסיף בזה לשון רחוקה ע״פ‬
‫המפורש למעלה פ ״ פ דרכו• ועיין בחיוב׳׳מ שהוסיף• אבל הרמב׳׳ן ז״ל כ׳ כי‬
‫ע״פ הרמז מן הנקוד במלח רחוקה שלא היו רחוקה ממש רק שרחוקה לו ממשות‬
‫ה פ ס ח • וע״כ אמר אח״כ ובררך לא ה י ה ו ל א הלביר רחוקה על׳ל • ויחכן כי על‬
‫כן לא ה ו ס י ף בזה ה מ ח ר נ ס הראשון שלא לנרומ לרש חז״ל משינוי לשון ה כ ח ו ב ‪:‬‬
‫ו ח ד ל ל ע ש ו ת ח פ ם ח • באונקלוס פ״פ לשק ה כ ח ו ב וביוב״מ הוסיף מלמעבר פ ס ח א‬
‫לניסן ־ א מ נ ם בנמ׳ ירושלמי אית ח נ י על השני ע ט ש כרח ולא מל ה ר א ש ו ן ‪:‬‬
‫) ב א ( א ו יומם ולילה • בחר׳ ימם ולילי ־ לא יממא וליליא עיין מ׳׳ש בלחס‬
‫אבירים • ויתכן עור כי בלשון י מ ס ולילי נכלל נ ס מקצת מן ה י ו ם ומקצח מן‬
‫הלילה ו מ מ י ריש פ ס ח י ם קרי חחילת הלילה כלשון לילי • ומיין מ״ש סרמב״ן ז״ל •‬
‫כי ל פ ע מ י ם ינוח ה ע נ ן כל ס י ו ם ו נ ס הלילה שלאחריו ונעלה בבוקר השני ו נ ס ע ו‬
‫והוא ט ו ר ח נרול מהראשון כי היו ה פ ס ס ו ב ר י ם שינוחו שם ופרקו הענלות ועיין‬
‫מ׳׳ש שם עור ונראה שמפרש לשון יום ולילה ע ל מ ע ל ״ ע ומ״כ קשיא ליה מהראשון‬
‫שהוא‬
‫חליפית‬
‫י ־‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫בהעלתך‬
‫שמלות‬
‫ש ה ו א מ ע ר ב ע ד בוקר שהוא זמן יותר מ ו ע ע ולפי מ״ש יתכן שהוא על מקצה‬
‫ה י ו ם ומקצת הצילה וע״כ לא נאמר בזה ונעלה בבוקר כי יתכן שנשעו לפעמים‬
‫ג ס בלילה לפני מ מ ו ד ה א ש ‪:‬‬
‫י )לה( ק ו מ ה ד׳ • ת ר ג ם אתנלי • ובלא לשון יקרך ובלשון שובה ת ר ג ס תוב ל׳‬
‫שרי ביקרך נ ר א ה שהוא מפ״י מ ה שדרשו בב״ר בלשון קום נא שבה‬
‫אמר הקב״ה ליעקב חייך בו בלשון אני פורע לך שנא׳ ק ו מ ה ה׳ ויפוצו אויביך‬
‫ש׳שון ק ו מ ה הוא ה ת ע ו ר ר ו ת הדין על האויבים ולכן תר׳ בזה אתגלי כמו שתר׳‬
‫מ ש ו ! וירד ה׳ לראות את ה מ ג ד ל בלא לשון יקרא • אבל בלשון שובה שהוא‬
‫מ ד ח ה ר ח מ י ם לעורר על ישראל וזהו כבודו י״ת שמו א מ ר לשון יקרך ועיין‬
‫ב ח ר ג ו ס יוב״ע‬
‫מ ה שכתבתי • בפ׳ סוללות בשמלה מל לשון המדרש • וכ״ה‬
‫בזה ׳ ב ח ר י ט ת וכן בתרגום ירושלמי‪.‬עיש שהזכירו ב פ ס ו ק ק ו מ ה ב ה ק י ף רוגזך או‬
‫חילך ובלשון שובה • ברחמך י‪:‬‬
‫י א )יז( ו א צ ל ת י מן חרוח וכן ו י א צ ל מן ה ר ו ח באונקלוש מ ן ח ח א י ק מ ו נ ן '‬
‫עליכם הרוח חר׳ רוח מ ב י א ה ועפ׳יז ה ו ס י ף ביוב״ע נ ס ב ר א י ו נ ה כמו‬
‫כ כ ו ח בחסרון שנא׳ אחריו ויתנבאו • אבל לפי אונקלוש יחכן כמתחילה נאצל אליכם‬
‫ר ק מ ר ו ח חכמחו של מ ש ה וע״ד יהיב ח כ מ ה לחכימין ע׳יכ נ ח ה עליהם רוח נבואה‬
‫ויתנבחו כי לא יתכן ל׳ נבואה מרוחו של מ ש ה • וכ״נ מלשון המדרש כי נלמד‬
‫מ מ ה כ נ ׳ ביהושע ונתת ׳ מ ה ו ד ך עליו )להלן כ״ז( ו ב ס ו ף וזאת ה ב ר כ ה ויהושע‬
‫ע; נון מ ‪ ,‬ח רוח ח כ מ ה כי ס מ ך מ ש ה אח ידיו עליו • חבל ק ש ה לפ׳׳ז מ ה שתר׳‬
‫שס איש חשר רוח בו ד י ‪ .‬ר ו ח נבואה בי׳ עי׳•• מיש ש ס וזהו ההפרש בין לשו;‬
‫עליהם שנא׳ בזה משא׳יכ שס אשר רוח ב ו ‪:‬‬
‫)ו( נ ב י א כ ם \ א ם יחון לבון נביאי! ־ בעברי יבא לפעמים יחס כינוי ה ג ו ף‬
‫יב‬
‫המורח יחס שאליו ו ה ח ר נ ו ס מפרשו ביחס שאליו כמו לרצונו לפני ה׳‬
‫^‬
‫״ עוא ׳ י ה וכן לרצונכם חזבחו לרעוא לכו; ומזה ויריעו אוחנו המצרים ) ד ב ר י ם‬
‫ט ׳ ( ב ח ר נ ו ס ואבאישו לנא ונראה כי הבא בכינוי ה ד ב ו ק ליחס ה ש ס א ר ה פ ע ו ל‬
‫הוח מ ו ר ה יותר מל דביקות אל הנושא מ י ח ש שאליו • וע״כ דרשו חז״ל בלשו;‬
‫מ ה ה ע ב ו ד ה הזאת לכס כי הוא שאלח הרשע משא״כ בל׳ ה ח כ ם שאמר ל׳ א ת כ ם •‬
‫ו ה ה מ ו ם לא שינה שס ו ח מ ס ג״כ ישכון עי׳ מ״ש שם בפ׳ ואחחנן‪ :‬ב ם ר א ח בקמ״ז‬
‫ח ן בחזון • ל״ר עי׳ מ״ש בזה בעו״א כי הוא מ ה ה פ ר ש בין גבואח משה לנבואת‬
‫מ הנביחיס שהי׳ מ ר א ו ח הנבואה על אופנים שונים לאיש עפ״י ערכו ולפי ה ע ת‬
‫ו ה ז מ ן משא״כ נבואת מ ש ה ה י ת ה ת מ י ד ב מ ד ר ג ה א ח ת ע׳יכ ח י ׳ ומראה בסגול‬
‫בחיזוי ויש להוסיף בזה כי ־אולי ההפרש בי; ב מ ר א ה בקמ״ן ובין ומראה בסגו״ל‬
‫כ; ה ק מ ץ מורה נ פ ע מ י ם על הרבוי כ ר י ך ה א ר מ י חושבחתא • ברכתא • עי׳‬
‫ונמצא גש בעברי ירמי׳ ו׳ •כרתו ע נ ה שפי׳ רש״י ה ר ב ה פצים כמו‬
‫ב ח ו ג י סי׳‬
‫ו ה ד נ ה ‪) :‬ז( בכל ביתי נ א מ ן ה ו א • עי׳ לחס ומצאתי נוס׳ ב ס פ ר א רצניעותא בזהר פ׳‬
‫ח ר ו מ ה ל מ ח מ מ י נ ן בכל לעמי ב״ל • ונלע״ד כי לפ״ז‪ .‬יהי׳ העי״ן בחירי״קויהי׳‬
‫הפי׳ כמו בכל אשר ע מ י והוא כעני; ויסקלהו מל ביתו א ת ה ת ה י ה על ביתי •‬
‫וקרוב לזה בהר׳ ירושלמי בכל קומימימין עי׳ במשכיר שהוא לשון גדולים בחי‬
‫;‬
‫ביה המלך‬
‫״‪^«t>v‬‬
‫‪:‬‬
‫ה‬
‫‪-‬‬
‫י‪£‬ית‬
‫פרשה שלח‬
‫־‬
‫שמלות‬
‫נ‬
‫ג‬
‫יג ) ב ( ‪ :‬ו י ת ר ו וכן ויחפרו• וירגלו תר׳ כ ו ו ה ויאללון • וכן בתר׳ יונח! מרגליה מרש‬
‫כאללין ברז ־ וקרוב במיני שהוא כמו לשנת דפליל בניי׳ וכקן כ א מ ר ו‬
‫בגמ׳ ר״ה בין שנראה בעליל כי ה ו א לישנא מנעלי׳ כי כן מ י ק ר מכישה כ מ ר נ ל‬
‫לגלות־הנעלם ובגמ׳ ב״מ ק״ה נמצא לאללא שהוא כ מ ו לעללא לפי הכירוך כתר׳‬
‫ת ב ו א ה עלנתא • ו ה נ ה מצינו ההפך מלשון מרגלים באחי יונםף שאמרו כ נ י ס אנחנו‬
‫ותרגומו כווני • ו ה נ ה לשון כיון הוא כתרגום והנה א מ ת נכון הדבר )דברים‬
‫י׳־ז( כתר׳ קושעא כיון פ ת נ מ א ובפי׳ רש׳׳י שם מ נ ו ו נ ת ה ע ד ו ת וצריך מובן האש‬
‫מפני ב ה ם כניס לא יוכלו להיום מרגלים • אבל הכינין כי לרגל את כארץ לא‬
‫יהכ; ‪.‬בלוח כ נ י ס או בלבה אחים ויותר כי ר פ ת א ח ־ לכס וכמו הקרובים‬
‫בפשוניש ‪-‬עדות ולזה נבלחו המרגלים ג״כ איש א ח ד למטה אבותיו • למען‬
‫יוכל כל אחד לעמוד טל דעתו י ולזה נאמר כלס אנשים ראשי מ י ישראל ה מ ה‬
‫שיוכלו ל ע מ ו ד ‪ .‬ב ר א ב ולא יפול מפני כל שכנגדו ו ע נ י י ה ־ ב ר י ה האלה י ו מ ו דברי‬
‫כ מ ת ר ג ם יוב״ע להלן פשוק ט״ז כד ח מ א מ ב ה ענוונוהו ל י כ ו ב ע קרא מ ש ה‬
‫להושע בר נון יהושע אשר נתקשו בו רבים מ ה ענין ה כ ס לענותנותו י ועי׳ בשי‬
‫רוח חייש להגאון מוהר״ח וולאוין ז״ל בלשון ומשרה ליהושע בפ״א דאבות ב ה ג ה ״ ה‬
‫עפי׳ הגמ׳ )עירובי] ע׳׳ו( מ ה יעשה א ד ה שלא יבא לידי לה״ר א ה ח י ח ה ו א‬
‫יעשוק בתורה ו א ה ע״ה ישפיל דעהו והפי׳ שגה ח י ח צריך להשפיל ד ע ה ו וכן‬
‫הי׳ •יהושע א מ נ ה לפי דברינו יהכן עפ״י כפשוט אחרי אשר התבונן מ ש ה בתלמידו‬
‫יהושע שהוא עניו מ א ד ונמו שנראה בעליל משוף הכינין שנאמר רק ויהש כלב‬
‫א ת ה ע ש ולא יהושע ורק בקריעת כ ב ג ד י ם כ ק ד י מ ו ככתוב לכלב וכן נאמר‬
‫נמשה וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו הרי כ ה ו א צריך חזוק ואמון הלב י ולכן‬
‫מ ש ה ראה את הנולד פן יקרה כי לא יסכים אל אשר יאמרו אלה אשר ע מ ו‬
‫ועכ״ז יבטל דעתו מפני ד ע ת ם כי מענוותנותו לא יוכל לכחחזק כ נ ג ד ם ע׳־כ‬
‫ברכו וקרא כ מ ו יהושע כמאמרם יה יושיעך מעצת מרגליה • ועל כן זכה יהושע‬
‫יותר מכלב • א ף כי בלכון הכתוב ועבדי כלב ע ק ב ה י ת ה רוח אחרת ע מ ו ולא‬
‫הוזכר י ה ו כ ע מי׳ רש״י מ ה שפי׳ בלשון רוח אחרת י משא״כ יהושע כפיו כן‬
‫לבו •• והנה נאמר בזה ויתורו אבל בפ׳ דברים נשלחה אנשיה ויחפרו לנו וההפרש‬
‫נ ר א ם כי לשון ויתורו ־הוא לראות היתרון אשר בארן וע״כ נאמר ביהושע וכלב‬
‫ה ת ר י ה כ ה ה כי׳ ע י נ י ה ה רק על היתרון כי ט ו ב ה ה א ד ן מבא״כ בלכון ויחפרו‬
‫‪ • p‬ולכון וירגלו הוא פשוט על ההילוך לארכה‬
‫י״‬
‫^‬
‫ולרחבה • ועל כי בארמית אין הפרש בין הלכונות פ״כ תרגום ט ל ס מעגין אר‪.‬ר‬
‫כ ה ו א לישנא מ ל ו י • כי באמת נשלחו לראות המעלות ו ג ה ההפוך כמו ב ב א ר ל ה ם‬
‫ה ט ו ב ה היא אש ר ט ה • הבמחניה א ה במבצריה אפל ה ק ל י ה דרך ה ט ו ב ־ וטול‬
‫נ ר א ה כבאור הכחוב כי בלכון ויחפרו כלל כל ה פ ר ט י ם ט׳׳כ לא נ א מ ר שש במו‬
‫שנא׳ בזה החזק הוא ה ר פ ה וגו׳ א מ נ ה זה ה י ה עיקר כוונתם לראות א ת ערוות‬
‫ה א ד ן כ מ ו שאמר שה וישיבו אותנו לבר את הלרך אשר נעלה ב ה ו א ת ה ע ר י ה אשר‬
‫נבא אליהן ואמרו בלשונה הצר הטוב להס כי ערוות ה א ק היינו ה ט ו ב ונקל‬
‫ל ה ם לכבשה • וכן הוא נ ס בזה שאמר להה מ ש ה ויתורו כי ח ר פ ת ה א ר ן ה ו א‬
‫יחרון להם ועיכ ח ר נ ו מ ה שווה ו ה נ ה בכתוב החחיל בצל ה ט ו ב החילה ה ט ו ב ה וגו׳ ־‬
‫ה ב מ ח נ י ס וגו׳• השמנה היא וגו׳• לקיבענין ה ח ז ק ה ו א ה ר פ ה הוא בהפך ונראה כי ה י ה‬
‫ג‬
‫ס‬
‫ל‬
‫ו ת‬
‫ע ר ו ו ת‬
‫‪o‬‬
‫‪t‬‬
‫וטיח(‬
‫ברצון‬
‫חליפות‬
‫‪IWb‬‬
‫"‬
‫‪.‬שלח‬
‫עמלות‬
‫בלצון מ ש ה למצוא אושש חזקים כי ב ז כ ב ע ח ל ב ה כ ״ ד • אך לא רנה שימצאו ‪cr.fi‬‬
‫חלשים כ י ירא מםצננין שאמרו אחרי כן א ר ן אוכלת יושביה ה י א י והמרגליש‬
‫שינו א ה לשונה שניהס לרעה כי בענין המוזר! הרימו ע ד למעלה ואמרו כי עז‬
‫ה פ ה ו ה ו א יוסר מ ח ז ק אשר־אמרת לנו וכן הפריזו על המבצרים ואמרו בצורוה‬
‫גדולות מ א ו ד * אבל ה מ ת ר ג ם לא מצא בלשונו להפריד בין לשון ה ז ק ולשון עז‬
‫ו ת ר ג ה ב ב נ י ה ם ה ק י ף פ ״ פ דרכו כמו ב ה ר א ת י בעו״א כלל ד׳ ציון יי׳ב ‪ ) :‬כ ( ה י ש‬
‫ב ה ע ץ א ם אין י ב ת ר ג ו ם א ם ל א • וכ״ה ב ת ר ג ו ם היש ד׳ בקרבנו א ה אין א ף‬
‫כי בכל לשון אין שהוא על שלילות הנושא מ ת ו ר ג ם בלשון לית כמו אש אין פניך‬
‫הולכים א ס ליה • ה ו א קצור בלשון לא יש • לא איתי ובזה לא צריך כי הוא מובן‬
‫שמלת לא מ ו ס ב על היש ‪) :‬בב( ו י ב א ע ד הברון • באונקלוש ו א ת א • וביוב״ע‬
‫ואתו בל״רוע׳יפ דרך אונקלושבפעל ס ת מ י לתרגם בל״ר ה י ה נראה כי באונקלוש‬
‫צ יל בל״ר ואולי הוא ה ג ה ״ ה מהדגוש ה מ ז ר ו ן מל הראשון ורש״י ז״ל הביא הדרש‬
‫על כלב לבדו ו כ י ה בלשון למקום ה ה ו א ק ר א נהל אשכול בתרגום אונקלוש ק ר א‬
‫ובץיי׳ע קרי י ו א ש לפי כדרש י ה ק שגס זה מושב על כלב כי הוא הי׳ ה ק ו ר א‬
‫הראשון וכמו שכוא במדרש שלח רצו ל ק ח ה מפרי א ר ן ישראל חלולי כלב ו כ ו ׳ ‪:‬‬
‫)בג( ע ד גהל א ש ב ל ־ בתרגום ע ד ג ה ל א ד א ת כ ל א י וכן בפרשה דבריה וכתב‬
‫ה ד א ב ׳ ע א ף שעדין לא גקרא ולא הי׳ שמו ר ק הזכיר הכתוב שם זה מיש שנקרא‬
‫אח״כ י וכ״ה בספרי בפרשה דבריה מ נ י ד שנקרא ע״ש סופו • ומי'ש בכתב והקבלה‬
‫ר ב ה שהוא ע״ש אשכל אוהבו של אברהם מהתרגום• לא‬
‫עייפ הדרש ב מ ד ב ר‬
‫נ ר א ה כן כי כ ש ם כ ז א בתדגזש בשי״ן משא״כ בזה וכן בל׳ אבכלות בכ״מ נתהפך‬
‫השי״ן ל״ת ‪) :‬ל( ו י ה ס י הרגום ו א צ י ת י ה ו א לשין כ א ז נ ‪ :‬בארמית חבל הוא לפי‬
‫הענין כי על כן ה ש ת י ק ה למען יאזינו י וזה שתרגם יוב״ע ושתיק כלב ואציתינון‪:‬‬
‫)לנ( ו נ ה י ב ע י נ י ט • ת ר נ ם כעיני נ פ ש נ א * אבל וכן היינו בעיניהם ת ר ג ם בעיניהון‬
‫זבתיוב״ע ב נ י ה ס מ ת ו ר ג מ י ם בחנפי נפשנא • באנפי נפשיהון• ונראה כי ל ד ע ת‬
‫אונקלוס השני הוא ב ע י נ י ה ם מ מ ש זכפירש רש״י ש מ ע ט אומרים זה לזה • וכן לשון‬
‫בעיניו כ ו א כ ע ד מ ד ח ס כמו וכל ה ע ם אשר ראינו בתוכה אנשי מ ד ו ת ו ח ת ם‬
‫אנפין דמשמן ע״פ הפשוט ע״כ ס י י מ בעיני עצמינו כ ח ג ב י ם למולם ־ אבל יובי׳ע‬
‫ה ר נ ה אנשי‪ ,‬מ ד ו ת ע ״ פ הדרש מרי מוכלין בישין• בעלי מ ד ו ת רעות וע״כ ה ש מ י ט‬
‫מלשון הכתוב אשר ראינו ו ת ר נ ה לפי הענין וכל ע מ א דבנווה כי כ מ ד ו ת לא יראה‬
‫־‬
‫»‬
‫הארס לעיניה ‪:‬‬
‫) ט ( כ י לחמנו ה ם • בתרגום ארי ב י ד נ א אינון מםיוין • עיין רש״י שפי׳‬
‫•יף‬
‫נאכלס כלחה וכ״כ כרד״ק אשר מ ז ה הוא השם מלחמה ־ אבל בארמי‬
‫מ ת ו ר ג ם קרבא •י •וכן נמצא בעבדי קרבות יחפצון מ ל מ ד ידי לקרב וזה ש ח ר ג ה ב י ד נ א‬
‫כענין ידך בעורף א ו י ב ך ‪) :‬יכ( ואורשנו י ת ר ג ם ואשיציגון • עיין רש״י שאמר‬
‫ותרגומו לשון תרוכין ועיין מ״ש בשמלה • יוכן נראה שלא היה מ ש ח רש״י ואתרכינון‬
‫מ ד ל א א מ ר כתרנומו ויש להוסיף כי מ ה ש ת ד ג ה בזה בלשון שגאה הוא לפרש כי‬
‫לשון גרושי; בזה הוא מלשון ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד ־ ועוד נראה כי בא‬
‫ה מ ת ר ג ם להשוות הלשון אל הנאמר כפרשה תשא אחר שנאמר בזה ואעשך לגוי גדול‬
‫כמו שם ושם אמר ואכלם ורש״י ז״ל כ א לפרש לנו כי ג ס לפי התרגום לשון‬
‫!ואורישנו הוא מלשון מרוכין ולא מלשון ירושה אע״פ ש ק ה י ה אפשר לפרש עפ״י‬
‫כנאמר‬
‫הליפית‬
‫שלח‬
‫שמלות‬
‫״ ‪3‬ך‬
‫ה נ א מ ר להלן ל״א ו ט פ כ ש י א ־ ר אמרתש לבז יהיו והכאתי אותש וגו׳ ועיין מ״ש‬
‫כעו״א כלל ד׳ ציון י״א‪) :‬כד( וזרעו יורישגה • עיין כאוג״ר שהשכים לכוש׳‬
‫וירתינה מלשון ירושה וכיה כתרגום יוכ״ע ועיי; לתש מ ה שהעיר׳ על נושי‬
‫י ת ר כ י נ ה ו מ ה שכ׳ שש י ועול־ יש להעיר אש ה ו א ‪.‬לשון נרושין כפי׳ רש״י ז״ל‬
‫והלא ה כ ת ו כ אומר כיהושע ויורש כלכ את שלשה כני ע נ ק • י וי״ל כי אף שכניו‬
‫היו ע י ק ר הלוחמיש מ״מ המעשה נקראת על ש מ ו ‪) :‬כז( א ש ר ה ט ה מלינים•‬
‫מ ת ר ע מ י ן • וכן כשני וז״ל האוג״ר כשפיו המשתדל אף כי הוא הפעול אינו אלא‬
‫פועל ע ו מ ד כמו למעה י״ז ד׳ אשר ה מ ה מליניש עליכש ןכן כאן ד׳ כ״ע אשר‬
‫הלינותם עלי • ועיין רש״י על לשון כי תלינו שמות ט״ז י״ו ושם ככתוכ ט״ו כ״ד‬
‫שפי׳ לשו; נפעל הוא וכן התרגום לשון נפעל ואתרעמו וכן דק־ לשון תלונה לכשכ‬
‫הדכור אל ה א ד ם מתלונן מ ת י ע ם ולא א מ י לונן רועם ‪) :‬לד( יום ל ש נ ה • כ ת י ׳‬
‫ג״כ י ו מ א ל ש ת א י לפי הפשוע היו ראוי ל ת י ג ס שתא ליומא ועיין מ״ש ה י מ כ ״ ן ‪-‬‬
‫ז״ל ויקרא כ׳ על לשון מוראתו כנוצתה • אכל על סי פירש רש״י זיל שהוא לשובה‬
‫שנמשכ לכם להפרע המעא מיום לשנה ולא מ ת אהד מ כ ס פ־‪.‬ות מכן ששים‬
‫מדויקיהלשון גש בהרגום • ועיין הוספות ס ו כ ה י״א • ומ״ש כתוש׳ יו״ט פרק א׳‬
‫ד ש ו ע ה משנה ע׳ שכתב ליישב קושיה ה ת ו ס פ ו ה שם ע״פ פירוש רש״י• הכללענ״ד‬
‫קושיה ההושפות מעיקרא הוא מכניהש אשר נאזור ככתוכ שלפניו וכניכש יהיו‬
‫רועים ולהש הוא מ ר ת פורענות כי לולא זאת היו נכנשיש לאדן מ י ד ועתה הוצרכו‬
‫להיות רועים במדבר ארבעיש ב נ ה וכמו שנאמר ונשאו את זנותיכש ע ד תום‬
‫פנריכש כמדבר • ונראה כי מ נ י ע ת ה ע ו כ ה לבניש לא נתבב כנגד ע ו כ ־ האכות‬
‫להעמידם ב ח י י ש • ובזה י ת י ב ב נ ס לבו; ה כ ת ו ב ונבאו את זנותיכם• בקשה ולמה‬
‫ישאו הבניס• בעו; האבות ותרגומו ויקבלו; ית חוביכו; כניו בלשו; ת ב א ו א ה‬
‫עונותיכם • אבל בלשו; זנותיכס נראה כי בא הכתוב במכוון לבנות מלשון עונותיכם‬
‫כי בן לא ישא בעון האב רק כאשר אוהזין מ ע ש ה אבותיהם בידיהם כמאמר חז״ל‬
‫בלשון פ ו ק ד כיון אבות על בניס • ולשון זנותיכס הוא כלשון אשר אתם זוניס‬
‫אתריהם לסל; בפרשה ציציה שהרגש בלשון ט ע ; והוא כי אז הזדככו מ ט ע ו ח י כ ס •‬
‫אבל ה מ ה ר ג ק ה ד ג ם לפי הענין טייפ דרכו כי לשון טונוה־כס הוא משרש ללשו;‬
‫זנוהיכס כ י מ ס ק מ א אחזו מיי׳א‪ ) :‬מ ה ( ויכום ויסתום • וםחוגון וטרדיגון • לא‬
‫ה ר ג ם בלשון וקטלינון אולי על ידעהו לא ה נ י ע ו לכלל הריגה • וכן מ ש מ ע מאשר‬
‫לא באר ה כ ה ו ב כ מ ה נהרגו • ויכתוס ה ר ג ס כמו ויגרשום והוא מעין שדרשו חז״ל‬
‫ב״ב‪ .‬מ׳ בלשון הכהוב ו ס ם הוכו לרגליך הני ר ב יוסף אלו ה׳׳ח שמכההין רגליהה‬
‫מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד הורה א מ נ ם לשון שמכתתין נראה שהוא מלשון‬
‫הכהוב דייה ב׳ ע״ו • וכיההו גוי בגוי ע י ־ ב ע י ־ ו ה ר נ ס רב יוסף שש ועבדו‬
‫ס י ט ת א ט מ א ב ע מ א • והוא לשו; אהוזה מ ר ע ה ו שה״א ס י ע ה מ ר ה מ ו ה י והשכין א ח ד‬
‫והוא לשו; ט ר ד ה שתרגם אונקלוש בזה טייפ לשו; ס ו ף הכתוב שם כי אלהים ה מ מ ם ‪:‬‬
‫י ‪ £‬ך ) כ ה ( ו ח ט א ת ם • תר׳ הובתהון • עיין רש״י שפירש ו ח ט א ת ם זה השעיר‬
‫וא״כ היו לו לתרגם וחטתהון כדרכו ל ח ד ג ם שם קרבן ה ח ט א ת בכ״מ •‬
‫ונראה משוס שבזה נכלל בלשון קרבנם ס ת ם ובתיוב״ע בזה וקורבן סורמתהון ‪:‬‬
‫) מ ( ב ש נ ג ה י תר׳ ב ש ל ו ת א י לא בשלו כמו בפשוק שאחריו כי בזה הוא על שננת‬
‫ביד‬
‫‪108‬‬
‫‪r.wbn‬‬
‫שלח‬
‫שמלות‬
‫ב״ל ע״כ בא בלשון מ פ י י ט משא״כלהלן בשלו ה ו א ע״מ כשו על כל מיני כ ג ו ש ‪:‬‬
‫)ל( ה ו א מ נ ד ף • בחר׳ מרניז• נראה שהוא עייל רכושינו שהביא יש״י ז״ל מ כ א ן‬
‫למברך א ח כשם כי כן ח ר נ ס לשון ויקלל )ויקרא כ י ל ( ; )לה( ת ו ם • בחר׳ בל׳׳י‬
‫ר ע מ ו • עיין רש״י שאמר וכן זכור ושמור • חבל שם הוא על כלל ישראל אבל בזה‬
‫א ף שנאמר כל ה ע ל ה אין זה י ק פ ל פרכייס כ מ ר ראשי ה מ ל ה וכלדך ה מ ח י נ ס‬
‫לחר׳ לשון כ ח מ ו בל״ר ועיין מ״ש בעו״א כלל ז׳ ציון י״נ‪) :‬לח( ע ל צ י צ י ת ה כ נ ף •‬
‫ע ל כ ר ו ם פ ד א ־ עיין לחש• וכן ב ח ד נ ו ס נדיליס כרושפדין ־ ובאמח לא ידענו א ח‬
‫לשון ה א ר מ י ע ״ כ ל א ידענו‪ .‬מ ע ש ה ש ם • ‪ .‬ע י י ; מ״ש על לשון נדיליס בפרשה הצא‬
‫א ף כי ה י ה לו לחריש כחרגומו בל׳ מ ע ש ה ע ב ו ח נלילו שבוודאי ה י ה יולע והיה‬
‫י ל ו ע בימיו של ה מ ח מ ם עני; הציציח בכלל מן ה ש ה ה ז ה כי בלא זה ה י ה עוזב‬
‫כלשון ה כ ח ו ב ובפרט שהוא לשון החרנוש בלשון עבות וכמו שהוא בחרנוש יוב״ע •‬
‫ולמה הי׳ לו להשמיע הלשון אשד לרש ו ממנו חז״ל שצריך‪.‬להיות נ דילים למר כדאית‬
‫ליה ולמר כדאיח ליה )במנחוח ל״ע( ו ב מ ז כ י ר ה ר א ה לו דומה שהוא קצה ושפח‬
‫ה מ ל )זויס ראנד( ולא ידעתי איך יבאר בזה השה ציציח • וצ״ט‪) :‬לט( ו ה י ה‬
‫ל כ ם • ־ ב ת ר ג ו ם ויהון ל מ ן • ובשפרי ררשו מכאן שמצוה א ח ח הן מללא כחיב‬
‫והיו כ״כ בספר רביד הזהב ־ וא״נ יהיה דברי ה ת ר מ ה נגד הדרש ־ א מ נ ם אף‬
‫בכייה בספרי הנדפש מחדש ב ה ג ה ת הגר׳׳א זיל אבל כשפרי הישן לאי גרסינן לשו;‬
‫ו ה י ה ‪-‬לכה לציצית בספרי וכ״ה בגמ׳ בלא דרש מ ה כ ת ו ב • ואשר הכריח ל ה מ ח ר נ ס‬
‫לשנות מלשון הכתוב הוא מאשר לא יתכן לפרש לשון לציציח על ח ו ט ה א ח ד אלא‬
‫א״כ נפרש שהתכלת יהיו טל הציצית)החועין של לבן( וא״כ כולה בכלל • ואולי‬
‫משש סן יאמרו מזה כי התכלת מ ע כ ב א ת הלבן וזה אינו ועיין רביד‬
‫הזה•‪ :‬במלת לדורותה נ •‬
‫פרשה קרח‬
‫ר ן ץ ) ט ( ה מ ע ט מ כ ם ־ בתרנזס ה ז ע י ר ־ ל ב ו ן • החליף יחס שממנו ע צ ימס‬
‫שאליו • ונראה כי בלשון העברי בא על לשון הוספה ביחס שאליו כמו‬
‫בלשון רב לכם • אבל בלכון גרפון יבא י ח ס שממנו כמכין לא חגרעו מ מ נ ו •‬
‫וכן ה ו א בזה ה מ ע ט מ כ ס ר״ל כי עוד ח ם ר ח ס כאלו לוקח מ כ ס ־ משא״כ בלשון‬
‫ה מ ת ר ג ה הוא פשוט כאלו לא חשד לכה ומלשון ה כ ח ו ב מובן החמי׳ ה מ ע ט לכה‬
‫וכלא הבדיל וגו׳ וכלא הוא רב לכם ובקשתם גש כ ה ו נ ה כאלו נלקחה מ כ ה •‬
‫ובזה יבואר אשר לח הוצרך המתרגם לפרש כ ת מ י ׳ עפ״י דרכו עיי; מ״ש ב ע ו ט ה‬
‫אור כלל ח׳ ציו; ד׳ וה׳ • כי לשו; כי הבדיל ה ו א מפרש החמי׳ וכמו והלא עוד‬
‫הושיף לכש וזה נ״כ ע ע ש המהרגש אשר הרג ס הזעיר לנון ביחש שאליו וביוב״ע‬
‫הוא לכין שהמשיכו אל לשון כי הבדיל וגו׳ ‪:‬‬
‫מפורש יותר שתר׳ הזעיר‬
‫) כ ב ( ה א י ש א ה ד • עיי; בתיוב״ע שהושיף בזה האין גברא לפרש לשון התמי׳‬
‫אבל באונקלוש הוא גברא ה ד • כי עקר ה ח מ י ׳ בלשו; תקצוף ומפורש בלשו; יהי‬
‫ר ו ג ז א ׳ ובתרגום ירושלמי הר׳ ע״פ פ ב ו מ ה ד יברא חכיי ועל כל כווה רגז כי‬
‫ב א מ ח בלשו; ואכלה אותם כ ־ נ ע הלא נראה כי כבד ה־ה הדבור בקצף • ועיי;‬
‫בעו׳יא כלל ח׳ שש • ומ״ש בזה בלחם אבירים וע״פ הרגום הירושלמי כ י א ה שפי׳‬
‫הכתו•‪:‬‬
‫חליפית‬
‫‪.‬‬
‫לןלח‬
‫נף‪,‬‬
‫עמלות‬
‫הכתוב ה ז ה מהוך ה ע ד ה הזאת על כל ה ע ד ה כמו ב פ ס ו ק ה ד מ ו משוך ה ע ד ה‬
‫)להלן י״ז יו"־( רק שלא יצא הקצף עדין ע״כ מצאו מ ש ה ואהרן ע ת להתפלל‬
‫ואמרו אל אלהי הרוחות לכל בשר כאומר הלא לפניך גלוי וידוע רוח של כל אחל‬
‫ואחל וע״כ לא יתכן כי איש אחל יחמא ועל כל ה ע ל ה תקצוף ע ד אשר אחר כן‬
‫וילינו כל ע ל ת בני ישראל • אז יצא הקצף אשר ה י ה בתחילה בנעלה כי ר ק ה ו א‬
‫ית׳ ילע ל ט ת בני אלה ומחשבותיהם ומשה לא ילע ע ל ס ו ף ה מ ע ש ה • ועיין‬
‫בכתבי והקבלה מ ה שהביא ע״ש רב״ח ו ר ע ״ ס ‪) :‬כו( פן ת ס פ ו • ד ל מ א תלקון •‬
‫ובלשון ה א ף ת ס פ ה צליק ע ם רשע ת ר ג ס הברגז • נראה כי לשון תלקון הוא על‬
‫עניני המחלה והנזק אפר יקרה מענין הבהלה וכמו פן ת ס פ ס ללוע שתרגם ג״כ‬
‫בלשון לקוקא אבל בענין ה א ף יוכל להיות כליון והוא שאמרו כיון שנתן • רשות‬
‫למשחית אין מ ב ח י ן ‪:‬‬
‫יץ ) ה ( ו ל א י ה י ה כקרח ־ בתרגום ג״כ ט י ״ ו ולפי פי׳ רש״י ה י ה ראוי בל׳ ללא‬
‫יהי ועיין ב א ו ל ר בפרשה ת ר ו מ ה ‪) :‬י( הרמו • א ת פ ר ש ו • כלשון הבדלו‬
‫למעלה עיין רשב״ה שהפריד בין הלשונות ש א מ ר כאן ה ד מ ו שמשמעו •להבדיל‬
‫י ו ת ר לפי שכבר יצא הקצף ויש להוסיף מל דבריו כי‪ ,‬מ ז ה הבין מ ש ה כי כבר יצא‬
‫הקצף ועיין בעו״א כלל ד׳ ציון ה׳ כי לשון הבדלה ו ה פ ר ד ה ‪ .‬ת ר ג ם שווה בלשון‬
‫הפרשה אבל ל׳ ה ר מ ה יש ד מ ת ר ג ה בלשון הפרשה ויש בלשון א ר מ א כתרגום ה ר ם‬
‫מ ט ך וכן נ ע י ת ימינך ארימת וכן זרוע נ ע ו י ה י דרע מ ר מ מ א • ונראה כי בלשון‬
‫הקודש ש ו ו ה ' ה ר מ ת מטלה ט ס ה ר מ ת יד וכדומה י אבל בארמית כל לשון ה ר מ ת‬
‫מ ע ל ה בתרגוה בלשון פרש ומזה כל לשון ת ר ו מ ה ׳ וכ״ה בזה לשון הדמו הוא‬
‫ה ר מ ת מ ע ל ה במוסרי לא הרמת מקומי מ מ ט ה למעלה ועייכ ת ר ג ם ח ז פ י ש ו ובזה‬
‫יתישב קושית הרמב״ן ז״ל אשר א מ ר בזה לא הבינותי ט ע ם ה כ ת ו ב ה ז ה וכן לשון‬
‫הבדלו מתוך ה ע ד ה כי יש באלהים להמית בדבר רבים שביב צדיק א ח ד ו ה ו א‬
‫לבדו יהיה נשאר כאשר היו בבכורי מצריה וכן ה י ה בכל ה מ ג פ ו ת שלשה ישנים‬
‫בטלית א ח ת השנים מ ת י ם והאמצעי נ מ ל ט ׳ ו ה נ פ ל א מצינו בלשון‪-‬הבדלו וכן בזה‬
‫אשר משה ואהרן כן עשו כענין הכתוב בלשון העלו משביב למשכן ק ר ח שנאמר אחריו‬
‫ויעלו מעל משכן ק ר ח ־ וזה ר א י ה למ״ש כי לא הוצרכו להבדל מ ק ו מ י • ו ה נ ה‬
‫ע ו ל יש להעיר על לשון הכחוב בזה ה ד מ ו בל״ר וכן ויפלו על פ נ י ה ם אף כי בלשון‬
‫הכתוב בזה בחחילה וידבר ד׳ אל מ ש ה לבדו לא כמו בלשון הבדלו שנאמר ה ד ב ו ר‬
‫למשה ולאהרן וגס א ס נפרש שהיה הלבור למשה שיאמר לאהרן כמו ב‪":‬מ עיין‬
‫מ״ש בפרשה שמיני ‪ -‬אבל א״כ ה י ה במאמר ה ז ה למה לא נאמר ולאהרן וחש לא כן‪.‬‬
‫על מ י ומי מושב לשון ה ר נ י ה • ונראה לעג״ד כי ל ש ו ן ‪ .‬ה ד מ ו בזה ה ו א לשון‬
‫ס ת מ י על כל מי שישיה‪ -‬ל ט להריה א ת עצמו מתוך ע ד ת ה מ ל י נ י ם ו ק היו לביש‬
‫אשר עשו כן ויפלו על פניהש • ו ה מ ה נשארו בחייה ואולי זהו שאמר ה כ ת ו ב להלן‬
‫ויעמול בין ה מ ת י ם ובין החיים וקשה וכי כל המחיש ע מ ל ו ב מ ק ו ם אחל ולא‬
‫נתערבו ע ם ה ח י י ה • אבל הוא כאשר שמעו דברי מ פ ה ה ד מ ו ויפלו על פ נ י ה ם‬
‫ה מ ה התקבצו אל מ ק ו ה אחל לבלה * וביניהם לבין חלה אשר לא‪ .‬נפלו על פ נ י ה ם‬
‫ע מ ד אהרן ־ ובזה נ ת ק י י ה לשון הרמו ג ס ע״פ הפשוט מל ה פ ר ש ת מ ק י מ י • וכמו‬
‫שהוא בלשון והבדילה הפרוכת לכה בין הקודש ובין קודש ה ק ד ש י ם )שמות כ״ו(‪:‬‬
‫) י א ( ה ח ל ה נ נ ף • בתרנום מ ו ת נ א • כמו לשון מ נ פ ה להלן ותעצר ה מ ג פ ה ושאר‬
‫יוד‬
‫לשו!‬
‫‪1 1 0‬‬
‫ח‬
‫^י‬
‫פות‬
‫ל>רך|‬
‫שמלות‬
‫לשון ע ף מ ה ר ג ה מ ו ח א כמו ׳)שמוה י״ב( ולא י ה י ה בכס ע ף למשחיח וכן )שם ל׳‬
‫בי( ולא י ה י ה ב ה ה ע ף והוא כ ה ר נ ו ה ל׳ ל ב ר ־ וז״ל שרד״ק‪.‬בשרשו ויש מ ה ם‬
‫כ מ י ה ה ויש מ ה ה בלא מ י ה ה ועיין רש״י בל׳ וכי ע ו ף בהוף לשונו שאין ע י ס ה אלא‬
‫־לשון מ כ ה ו ב ה ר ג ו ם ויגוף ר׳• א ה ה ע ש )שמוה ל״ב ל״ה( ו מ מ א ׳ ונראה כ י זהו‬
‫ה ה פ ר ש בין לשון מ ו ה א ובין לשון מ ו ה נ א שהראשק ה ו א בלא לשק ידועה משא״כ‬
‫לשון מ נ פ ה היא ה מ מ י ה ה ו ד א י ‪ ) :‬י ט ( ו ה נ ח ת ם ־ ה ר ג ה ו ת צ נ ע י נ ו ן • וכן וינח להלן‬
‫כ״ב ־ ה ו א פשוט מ פ נ י שנצטווה להנימה באוהל מ ו ע ד שהוא מ ק ו ה מוצנע • ועוד‬
‫כי ה נ י ח ם ע ד יוה ה מ ח ר ה ועיין מ״ש בפרשה אחרי בל׳ ו ה נ י ח ה שה ‪ ) :‬כ ד ( ויראו‬
‫ז י ק ת א י ש מ ט ה ו ־ ה ר נ ה ו א ש ת מ ו ד ע ו ־ ה ו א לשון ה כ ר ה כמו שכחב' הראב״ע‬
‫שהכירו איש א ה כשב ידו י ואף שבכהוב ה ו א לבון הכהוב פי׳ ע״י צווי‪ ) :‬כ ה ( לבני‬
‫ס ד י ‪ :‬באונקלוס ל ע מ א ס ר ב נ א ־ וביוב״ע ל ב ט א ס ר ב נ י א ‪ :‬ו ת כ ל תלונתם• ב ה ר נ ו ה‬
‫ויס־פן• וראה כי לפי ה ה ר נ ו ס חלונהם הוא ל״ר ‪:‬‬
‫י ך ן ־)ז( והזר ה ק ר ב מ ס ת ־ ב ה ר נ ו ס י ת ק ט י ל • עיין מ״ש ב ה ר נ ו ס ו נ ס בעליו‬
‫י ו מ ה בפרשה משפעיה והוא כד״י ס נ ה ד ר י ן פרק ד' דיל־ף יומה מ י מ ו ה‬
‫ד כ ה י ב ה ק ר ב אל משכן ד' ימוה מ ה ה ה ם בידי ש מ י ה • אבל לר״ע דדן יומה‬
‫מ י ו מ ח ה ו א בהקילה או בחנק וא״כ הוא פשוט בלשון ה ת ר ג ו ם בזה יהקטל כ מ ו‬
‫נכל מ י ת ה ב״ד ־ וכמו שהוא בנביא ה פ ק ר ) ד ב ר י ה י ״ נ ( ‪ ) :‬ח ( א ל א ה ר ן ־ בחרי‬
‫ע ם א ה ר ן • ובספרי על הכהוב ה ז ה אל מ ש ה נאמר שיאמר לאסרן ורש״י ה ע ה י ק‬
‫ב פ ס ו ק א׳ על לשון ויאמר ועיין בפירוש זרע א ב ר ה ם על ה ס פ ר י ועיין מ״ש בזה‬
‫ב א ר י ט ת בפרשה ש מ י נ י ‪) :‬י( ב ק ד ש ח ק ד ש י ם • באונקלוס ב ק ו ד ש קודשין • בלא‬
‫ל׳ נ ו ד ע ־כי פי׳ האכלנו בקדושה קדשיס ולא במקום קודש הקדשים כמו שפירש‬
‫הרמב״ן ובהיוב״ע ה ר ג ם בלשון נודע אלא שהוסיף ל׳ בדכוהא עיין ב א ו ר ‪) :‬ינ( לך‬
‫יחיד• • וכן ב פ ס ו ק שאחריו דילך יהי אבל כאשר יבא לשון יהיה קורס מ ל ה הגוף‬
‫ה ר ג ה כלשון ה כ ה ו ב כמו בפסוק ט׳ • ע״ז • י״ח ועיין מ״ש בלשון אפרים ומנשה‬
‫כראובן ושמעון יהיו לי ובין הנאמר אחריו לך יהיו ו ה ט ע ם בזה כי אע״פ שבחחילה‬
‫גחקדשו לד׳ אעפ״כ לך יהיו ועיין רש״י ב פ ס ו ק י״ח שהביא מ ה ס פ ר י כי אחרי שכבר‬
‫נ א מ ר יהיו לך בא להוסיף מ א מ ר לך יהיו נ )כג( ו ע ב ד הלוי ה ו א • ב ח ר נ ו ס‬
‫שינה לל״ר ויפלחון ליואי אנון • וכמו שהוא בלשון ה כ ח ו ב אחריו ו ה ס ישאו אף‬
‫כי בכחוב יש לומר שבא שינוי הלשון לדרשא ד ס פ ר י לפי שנא׳ חלף ע ב ו ד ח ם שומע‬
‫אגי לצה יעבוד רצה לא יעבוד ה״ל ועבד הלוי הוא בעל כרחו והוא שגה ה י ח י ד מחויב‬
‫בעל כרחו • ובמקום דאיכא למדרש מציגו לההרגום שלא שיגה מלשון ה כ ה ו ב עיין‬
‫בעו״א כלל ז׳ ציון ו׳ וציון י׳ • אבל י בזה גראה ל ה מ ח ר ג ס שהוא דרשה רחוקה וגס‬
‫כי לשק ו ה ה שאחריו לא יהכן ע״כ ה ר ג ה לפי הפשוט נ‬
‫פרשה חקת‬
‫) ט ו ( צ מ י ד פ ת י ל • ה ר ג ס מ ג ו פ ת ש י ע מ ק ף עלוהי • עיין רש״י א ס אין‬
‫יט‬
‫מ ג ו פ ה צמידהו פתולה • מ ש מ ע ו ה לשונו כי לשון צמיד הוא שם ה מ נ ו פ ה‬
‫ולבון פחיל ה ו א הפעל ל׳ חבור • ובגמרא )חולין כ״ה( בפירוש רש״י שמצומדה‬
‫מ ג ו פ ת ו עליו לפיו יפהנ פהיל• מ ג ו פ ה ; וצ״ע ומלשון ההרגום מ ב מ ע כי שניהם שש‬
‫אחד‬
‫חליפות‬
‫‪pH‬־‪J‬‬
‫נו‬
‫שמלות‬
‫א ח ל וע״כ הוצרך להוסיף לשון מ ק ף וכן הוא בלשון חויל מוקף צמיד פתיל‬
‫)כליה פ״ט מ׳'(( וז״ל הגר״א באלי׳ רבה צמיר הוא החפור שבין הכלי והשחיל׳ פתיל‬
‫ה ו א הכיסוי שלמעלה וכן הוא אומר מ ע ך ופהילך זהו בגד העליון שמהכשה נ ו‬
‫עכ״ל והוא לפי גרשהו כשפרי צמיד זה ה מ ו ק ף ׳ סחיל זה ה פ ק ק • אבל בספרי שלנו‬
‫פ ת ל זה ה ע ו ד ף צמיד זה ה ד ו פ ק • וע״פ פירוש הכ׳׳י ה נ ד פ ס ע ס ה ס פ ר י ב ה ג ה ת‬
‫הגר״א פי׳ ה ע ו ד ף ה פ י ט שממורח בין הכסוי להכלי והדופק הוא הכסוי עצמו‬
‫ע כ ‪ • /‬ו ה נ ה לשון שיט שבחרגוס הויא מלשון וטח א ח ה כ י ח ויקרא י״ד שחרגס‬
‫_ וישוע יח כיחא והוא מנין המרוח ועיין כאור שפי׳ ג״כ ד ע ת התרגום ע״פ פירש‬
‫רש׳יי כנמוקי החומש ולפ"( לשון מ ק ף שכתרגום ה ו א רק לתום׳ כמור להורות‬
‫שיהיה מחוכר ככל ה כ ק ף שככלי אכל כלשון המשנה שכא לשון מ ו ק ף ק ו ד ם ללשון‬
‫צמיד פחיל •משמע ליה להגר׳׳א שהוא מלשון צמיד שהוא לשון ה ח ב ו ר י ונראה כי‬
‫זהו ג ס מ ע מ ו של רש״י ז״ל שפי׳ בגמ׳ בהפך מ ה שפי׳ בנמוקיו ע״פ ד ע ת ה ח ר ג ו ס‬
‫ושיק מ״ש בכתב והקבלה בזה ע״ש ה י ש ״ פ ו מ ״ ש על לשון פתיל שהוא דבוק ע״י‬
‫פתילים וחוטין לדעתי אין צורך לזה ר ק הוא לשון חבור כמו שהביא רש״י מל׳‬
‫נפתו״י א‪-‬היס נפתלחי • ובהפך י״ל כי גקרא פתיל ע״ש שהחועין ה מ ה מחוברים‬
‫ה ח ד לאח־ י והנה מ״ב הגליא ז״ל בלשון וסתילך שהוא בגד העליון לא י ד ע ת י‬
‫מנין לו וסוד ד׳ ליראיו • ו ש ד הלא אח״כ א מ ר ה למי ה מ ט ה והפתילים האלה‬
‫נל״ר וכי שני בגדים העליונים נתן לה• ונראה כי על דעהו כחן לה בגד •העליון‬
‫אשר נ ו ספחיליס ו ה ס החוטין כענין נדיליס העשה לך על א ר ב ע כנפות כסותך‬
‫אשר ה כ ס ה בה ולזה נקרא על דעתו ה מ ד בשה פתיל וטיין בב״ר ופחילך זה‬
‫סנהדרין ש ה ה מצויניה בפהיל ופי׳ ה מ ה ״ כ מ ע ו ע פ י ס בטליתוה וע״ש בהגהות‬
‫הרש״ש ז״ל‪ ) :‬ט ז ( י ט מ א • ה ר ג ם יהי מ ס א ב • עיין מ״ש ויקרא י״א ל״ב ושם ט״ו‬
‫ליה ‪ ) :‬כ א ( ומזה מי הנדה• בהרגוס ורידיי וקשה שלא נאמר בזה והמזה ואולי‬
‫מ ז ה יצא לחז״ל הדרש מאי מ ז ה נושא שלא קאי על והזה הנאמר לפניו• וא׳׳כדכרי‬
‫ה ת ר ג ו ם הוא נראה כ ע ד דעח חז״ל ועיין ב א ו ר ח אלי׳ להגר״א ז״ל שאמר כי מ א ד‬
‫ק ש ה לשון חז״ל בזה שיאמרו •בהפך ממ״ש במקרא שהמזה ט מ א ו ה ס אמרו שהוא‬
‫ט ה ו ר ע״כ חמר דבאמח ה מ ז ה אשר ט ה ר טצמו לחטאח טהור הוא רק שזה קאי‬
‫ע ‪ ,‬מ י שלא ט ה ר עצמו לחטאח והזה והוא ט מ א משום ‪.‬נושא א ס ה ו א כשטור ה ז י ה‬
‫ועיין ע ו ד מ״ש בא׳׳ר )פ״ט משנה ח׳ דפרה( וסוף דבריו שם והיינו דאמרינן בנמ׳‬
‫מ ז ה טהור ונושא ע מ א ואקשי בה מפרשים מזה דעהור היכי משכחת לה כיון‬
‫דנשא בידו טמאוהו משוס ט ש א ולדידן לא קשיא דלא דייקא מ ז ה דטהור אלא כל‬
‫ש ט ה ר עצמו לחטאת ט ה ו ר ומזה דקאמר אורחא דמלתא קאמר ד ס ת ם מ ז ה מ מ ה ר‬
‫טצמו לחטאח ונושא ט מ א א ס נושאו ט מ א לחטאח • א מ נ ה בכל ז ה לא ת ע ל ה‬
‫ארוכה ללשון ה מ ת ר ג מ י ם שח״א ורידי• ויביע ולחוד כהנא דמדי מ ש מ ע שבאו‬
‫להמשיכו אל הכתוב לפניו והזה ה ט ה ו ר ע״כ אמרתי להוסיף על דברי הגר״א כי‬
‫נ כ ״ בכלל ל׳ ומזה שלא אמר והמזה־ אלא מ ז ה ס ה ס שלא על ה ט מ א או שלא נ ת מ י ן‬
‫א> ה ט מ א לטהרו וכמו שהוא במשנה )פ׳ י״ב דפרה( ובפי׳ רש״י ס ו ט ה ל״ע לכתיב‬
‫ו ה ז ה ה ט ה ו ר טל ה ט מ א שיהיה מ ת ט י ן לו ושי׳ בהוס׳ יו״ט במשנה ה ל ל דייה הזיחו‬
‫פ ש ו ׳ ה ובכה״נ ה מ ז ה ט מ א משוס ט ש א הואיל שלא עשה כלום בהזיהו וס׳יה נושא‬
‫כשעור הזיה אבל נ א ה כ ה ו נ לומר כי אף‪ .‬שעשה הזיה ר ק פלא לצורך ט מ א הוא‬
‫משוס‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ח‬
‫י‬
‫<‬
‫פ‬
‫י‬
‫ת‬
‫‪{"pH‬‬
‫שמלות''‬
‫מ ש ו ה נושא ולכן לא ח מ ר ה כ ת ו ב ו ה מ ז ה כי איננו מוסב על כל המפורש שהזה גיל‬
‫ה ט מ א ונתכוי; לו וגס הונקלוש יצא בשלום כי לא ת ר ג ס דמדי ר ק ו ר י ד י כ מ ו א פ ר‬
‫ידי וכאשר •‪:‬כחוב לא נזכר בזה על ה ע מ א ה ו א ממילא מ ש מ ע דמיירי בלח מהכוי;‬
‫אל ה ט מ א וע״כ לא ה ו ס י ף ב^ה ע״פ הכתוב והזה ה ע ה ו ר על הנימא לחר׳ ורידי על‬
‫מ ה א ב א • וכן לא נ ח מ ד במי ה נ ד ה ר ק מי ה נ ד ה וכן בתר׳ מי אדיותא עיין באור‪:‬‬
‫כ ) ח ( ו ד ב ר ת ם א ל ה ס ל ע • עש כ י פ א ־ ' ע י י ן י שמלה ובזה יתכן בלשון ה מ ש נ ה‬
‫דאבות שחשבה בעשרה דברים פי הבאר כ מ ו פי ה א ת ו ן ‪) :‬י( ה ק ה ס ל ע‬
‫בהר׳ פ ״ פ לבון הכתוב עיין בפו״א כלל ח׳ ‪) :‬יט( ר ק אין ד ב ר ־ ח ר ג ה ל י ת פ ת ג ם‬
‫ד ב י ש • כ מ ו אין דבר ר ע כי ב א מ ת הלא דבר הוא כעני! שדרשו חז״לבלכון וחרב‬
‫לא ת ע ב ו ר בארציכס אפילו חרב של שלום ‪:‬‬
‫) ד ( ו ת ק צ ר נ פ ש • ו ע ק ת ״ כמו קצה וכן מקוצר רוח מ ע י ק רוחא ‪:‬‬
‫‪2‬א‬
‫)ו( ה נ ח ש י ם ה ש ר פ י ם ־ עיין שמלה וראיתי בבעל הכיורים הגדול שפי׳‬
‫ג״כ שהיו אדומי ה פ י נ י ם רחבי ס י א ש י ס א ב ר מ ר א י ת ם ותארה כ מ ר א ה ה נ ח ו ב ת •‬
‫) כ ( ו מ ב מ ו ת ה ג י א • ל ח י ל י א ־ ל״ר כי מ ע ד ו ת רבוח היו שה ‪ ) :‬ל ב ( ויורש א ת‬
‫ה א מ ו ר י ־ בתרגום בלשון יחיד אחר לשון וילכדו בהוא ל״ר והרכי״ש פי׳ שמום•‪ :‬על‬
‫מ ב ה ויתכן ב ה ו א עי׳פ הצווי כמו כל לשון ויעב בצלאל ובתרגום יו״בע וביצון ׳‪:‬‬
‫פרשה בלק‬
‫)ו( נ כ ה בו • ‪ .‬עיין במלה • ונראה ע ו ד • כי לפי הרגש אונקלוש הוא כפי׳‬
‫כב‬
‫הרחשק שברש״י שהוא מלשון ה כ א ה רק מאשר לא נאמר בלבו; אותו‬
‫ה ו ח שחרגס בלשון מ ל ח מ ה א ב ד ה ו א בא בכ״מ ביחש הב׳ כי לא ימלט אשר נ ם‬
‫מ נ ד ה מ צ ח צא יהיו נהרגים אש לא ט״פ נש• כמו שהיה במלחמת מדין ולא נפקד‬
‫מ מ נ ו איש )להל! ל״א מ״ט( ועיין •ירש שם ובכיו״א כלל ה׳ ציון ד׳ והוא כ נ ג ד שאמר‬
‫או‪.‬י חוכל נ כ ה ב ו ‪ :‬ו א ש ר ת א ר יואר ־ בת״א ליט • וביוב״ע ליט יילוט ולפי לשון‬
‫ה כ ת ו ב ה י ה להם• לתרגם ילוע לבד אבל נראה דקשיא ל ה מ ח ר ג מ י ם •שינוי הלשון‬
‫ש‪.‬א נאמר בלשון ה ב ר כ ה יבורך כמו יואר או בלשון הקללה ארור וע״כ השווה‬
‫חונק׳וש א ח תרגומו חל לשון מבורך אבל ה ת ר ג ו ם האחרון הוסיף לשון ליע נ ר א ה‬
‫כ ה ו ח ט״פ הדרש בב״ר כיל לשון כי ידעתי מ נ א י ד ע ואמרו שבשעה שבקש םיחון‬
‫נ ה ‪ .‬מ ם במואב שכר א ח בלעם לקלל את מואב • וכתיב אוי לך מואב ע״כ בקצרה‬
‫וח״כ י ד ע מעצמו אלא שלא רצה לתלות בעצמו ואמר יואר וע״״כ ה ו ס י ף לשו; ליט •‬
‫וחח״כ תרגש המלה שהוא מ מ ה שכבר י ד ע ב מ ה שקלל שהוא' ארור ע״כ אמר ג ה‬
‫ע צ ‪ .‬ה ב א שכן יהיה אשר יואר את אשר יקלל ובדבר הזה יחישב לשו; המדרש‬
‫כ כ ח ח י ‪ ,‬מ ש ו ; כי אשר תברך מבורך ואח״כ הביא ששכר לקלל א ת מואב וכן‬
‫בשוף ה מ א מ ר שייש לכך א מ ר הברך מבורך ולא הביא שהוא מאשר תאור יואר אבל‬
‫ה ו א מפני שעיקר ה ד י ש משינוי הלשי; שלא נאמר שש יבורך או בזה בלשו; אדור‬
‫ח נ א ש‪.‬שון מבורך מ ו ר ה גש על לשו; יואר שהוא כמו ארור וכתרגומו של אונקלוש•‬
‫) ל ב ( בי י ר ט ה ד ר ך לננדי • ארי גלי ק ד מ י •דאת רעי למיזל ב א ו ר ח א י מלות גלי‬
‫קדמי‬
‫ח‬
‫פ‬
‫'^ י‬
‫ת‬
‫בלק‬
‫עמלות‬
‫‪3‬ץ‬
‫ק ד מ י ה ו א הושפה על מלח כיי • ולשון ירכי לפי החרגוש נ ר א ה שהוא מלשון רוצה‬
‫וכחרנוש וירץ ורהכ• • וכן בלשו; עברי הרהכייס כיל שה מרוצח ה מ י ס • ועיי;‬
‫רש״י שכ׳ בלשונו שפי׳ מלשון רכיט כי ראיתי בעל הדרך שחרד ומהר כי גש לשון‬
‫חרד נופל מל ה מ ה י ר ו ת שהוא ת נ ו ע ת המהירות ועוד כ׳ ל״א ירכי לשון רצון ולפי‬
‫עג״ד יוכל להיות כי גש בל׳ וירן שהוא הליכה במהירות נכלל לשון רצון כי לולא‬
‫הרצון לא הי׳ רץ ו מ מ כ ר ונמצא רצה• ורוץ• שני שרשיה מ ש ת ת פ י ה וזה שת״א ד א ת‬
‫רעי ה ו א ל׳ רצון ולמזיל שהוא לשון הליכה מל׳ רוץ ואולי ההפך מ ז ה כ ו א לשון‬
‫נ י ס ה כי הוא ה נ ס מפני האונס וההכרח שלא ברצון • ופו־ גראה מלשון ה מ ה ר ג ה‬
‫כי הפך ממציצת לשון הכתוב שמשמעו כי לשון ירע הוא מ ו ס ב על הדרך וע״כ אמר‬
‫רש״י ז׳׳ל ומקרא קצר הוא כמו ותכל דוד עיין בא״ר אבל יתכן צי כן דרך הכתוב‬
‫לדבר על הפועל בלשון הפעולה וכמו שהוא בלשון והיה ברכה ותרנומו מברך וכן‬
‫פ ״ ד ה ז ה יבא בלשון הכתוב וחרב לא תעבור שהוא כיל פעולת החרב והתרגום‬
‫הוצרך לתרגה ודקכילין בחרבא • וכן בזה הוצרך ה מ ת ר ג ם לתרנה על בעל הדרך •‬
‫כי הדרך ר״ל פעולת הדרך חבל יוב״ע השמיע‪.‬לשון הדרך ו ת ר ג ם דאנת בעי למיזל‬
‫למילוט וכו׳ ומילא לא מהוגנא לקבלי • ונראה שהוא מפרש לשון בדרך מ ״ד המליצה‬
‫והלך בדרכי לבך ו כ ד ו מ ה • א מ נ ה עכ״ז לא השמיט מלת הדרך לגמרי אבל ה ו ס י ף‬
‫המל?; אל ה ק ו ד ם שחרגס מל לשון ירע דחלית י " ח מ ת • ה מ ת ־ שהוא ע״פ ה נ ו ע ׳‬
‫יראה ר א ת ה ו נ ט ת ה • וע״כ לפ״ז לשון הדרך כמו מהדרך וא״כ ה ו א בתרגומו כשני‬
‫הפרושיה שהביא רש״י ז״ל • ולפי ת ר ג ו ס של אונקלוס קשה ‪.‬כי לפי תרגומו אין‬
‫ב פ ס ו ק שוס דבר רט כי ממלת לנגדי ג ס לפי ת ר נ ו ס לקבלי נמצא ג ס לשלום כ מ ו‬
‫ואלכה לנגדך )בראשית ל״ג( שתרגם ואהך לקבלך ופירש רש״י בשווה לך • ובלשון‬
‫מ ל ח מ ה יבא לשון לקראתך שם ותרגם לקדמותן־ וכמו נצב לקראתו בדרך להלן ל״ר‬
‫ונראה כי ג ס לאונקלוס לשון לנגדי הוא על הדרך כי הדרך ע צ מ ה הוא ל נ ג ד י ‪:‬‬
‫)לג( אולי ג ט ת ה • בתרגום אילו פון ל א • לפי ה ת ר ג ו ם ה ו א כמו אלו לא • ו כ מ ו‬
‫שהוא בתרגום לולי אלהי אבי בעזרי אלו לא פון • אלא שבזה הכניס מ ל ה פון‬
‫באמצע לחזק לשון אלו ושס ח ר ג ס לשון פון ב ס ו ף לחזק לשון לא • וזהו שפירש‬
‫רש״י בחחילה אולי‪-‬כמו לולי ואח״כ א מ ר פ ע מ י ם שאולי משמש בלשון לולא ר״ל כ מ ו‬
‫שלולי ביו״ד משמש כמו לולא בא׳ כ״ה בלשון אולי ובזה מתורץ מ ה שנתקשו‬
‫המפרשים כי לא נמצא אולי משמש בל׳ לולא מיין בכתב והקבלה בשם הגר״א ז״ל‬
‫ולפי ה ה ר נ ו ס הוא פשוט כי אולי ולולי בשניהם ה ו א קצור מלשון אלו לא• אלא שבאולי‬
‫נתקצר הלמ״ד ובלולי נתקצר הא׳ ולכן פ י נ ה בהוספתו מלת פון ט״פ דרכו כנ״ל• ועי׳‬
‫מ״ש )בראשית ל״א מ ״ ב ( ‪:‬‬
‫) ד ( ע ב ע ת ה מ ז ב ח ו ת • בתרגומ ם ד ב ח י ן • בלא ה י ד י ע ה מיין רש״י שהביא‬
‫הדרש בזה ‪) :‬ח( ל א ק ב ה אל• ל א ת י ׳ אלהא • עי׳ מיש להלן כ״ד ד ׳ ‪:‬‬
‫)י( ע פ ר י ע ק ב • ד ע ד ק י א • וכו׳ מכוון אל הכתוב והיה זרע!־ כ ע פ ר הארץ • ובתר׳‬
‫ירושלמי ת ר ג ם דאתאמר כככבי דשמיא להעיר על רוע לבב בלמס שלא זכר ה ב ר כ ה‬
‫לחשיבתס מי׳ רש״י)בראשית ל״ב י ״ נ ( ‪) :‬יט( ובן א ד ם ו י ת נ ח ם ־ ת ר ג ם ב נ י‬
‫ב ע ר א • ולא בל׳ אנשי נ ר א ה כי ה ו א מרמז מל לשון ה כ ת ו ב לא ידון רוחי ב א ד ם‬
‫ב ב ג ה ה ו א בשר ולשון כ ש ב ר י הוא• כמו שהרגם שה וכיובדיהון ב י ש י א ‪ ) :‬כ ח ( ר א ש‬
‫הפעור‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ח‬
‫ל‬
‫י פ ו ת‬
‫בלק‬
‫שמלות‬
‫ה פ ע ו ר • ד י ש • ר ם ת א ־ טיין שמלה מ ר א ה ש ד כי לא רצה לתרגם בלשו; ריש‬
‫אל הפטור ‪:‬‬
‫)נ( ש ת ו ם ה ע י ן • ד ש פ י ר הזי * ל׳ ס ת ו ם בס׳ כמו שהביא רש״י ן״ל מלשון‬
‫בף‬
‫חז״ל ונמצא פ ו ־ לדוגמא בלשון שגר ס ג ר • וכן שגל שהוא לשו; גילוי‬
‫נ ג ל כ ג ל שהוא לשון כ ג ו ל ה ו מ מ מ ו ן • ) ד ( אמרי א ל ־ אשר לא תר׳ בלשון אלהא‬
‫נ ר א ה כי לדעתו ה ו א נ ס מ ך אל שם שדי ה ס מ ו ך לו וכן לא ק ב ה אל נ ס מ ך אל‬
‫ה ׳ שאחריו לא ז ע ה ה ׳ ויהי׳ כמו שנמצא אל ה׳ הוא יודע • ועי׳ מ״ש ב ל ח ם ) ב ר א ׳‬
‫יייל י ח ( ‪ ) :‬ה ( א ל ה ו צ י א ו • בתר׳ בל״ר כמו למעלה מוציאה ־ ו ע צ מ ו ת י ה ם ינחם •‬
‫נ כ ס י ע ם ם י א • כמי ש ה ר ג ם יונתן )ישעי׳ י״ב י״ג( ואת עצומים יחלק שלל כן תר׳‬
‫בזה ובבזיה מלכיכון י ת פ נ ק ו ן ‪ :‬ו ח צ י ו י מ ח ץ • פ ׳ רש״י שפי׳ לשון ה ת ר ג ו ם טפ״י‬
‫שתר׳ בל׳ בעלי חצים ועמ״ש ש ם ‪) :‬יז( וקרקר בל מ י ש ת • ו י ש ל ו ט • אולי ה ו א‬
‫מלשון ה נ מ ׳ ' ע ר ו ב י ן כ״נ א מ ר ה לי׳ כירי שרצתה לומר קירי שהוא לשון ח ד נ ו ח‬
‫ע ׳ רש״י ש ם ‪ ) :‬ב ד ( ו צ י ם • י צ ט ר ח ן ־ ע ׳ שמלה ובלש״י)הסלים( יסחחרן וראב״ע‬
‫בדניאל הביא 'ישחלחן ‪:‬‬
‫) א ( בשטים•• בחר׳ ב נ ו ״ ן ב ש י ט י ן • ולא כן דרכו בשמות כמו אלים רפידים‬
‫כף‪,‬‬
‫־ ונראה מ פ נ י שהשם הוא מלשון ארז ב י ע ה )ישעי׳ י ״ נ ( ‪) :‬נ( ל ב ע ל‬
‫פעור • ל ב ע ל א • בא׳ ה מ פ ר י ע ולא בסמיכוה כמו בעל צפון כי נמצא לשון פעור בלא‬
‫לפון בעל ע מ ו ;‬
‫פרשה פינחס‬
‫)יב( ה נ נ י נ ת ן • ה ר נ ה בלשון נזר ־ כי כן נמצא בלשון בריה ה נ נ י ט ר ה בריחי‬
‫וכ״ה ב ה ר נ ו ס ה נ ה בריהי אהך והיה לאב המון נויה ה א אנא נזר אבל‬
‫בלשון זאח אוח הבריח אשר אני כוחן הר׳ דאנא יהיב כי הוא הוזר על אוה‬
‫ה ק ש ה וכן ו א ח נ ה ב ר י ח י ) ב ר א ש י ה י״ד( ו א ק • הוא על אוה המילה שהוא אוח הבריה‬
‫כמו שנאמר והיה למוח ב ר י ח ‪) :‬ינ( ת ח ת א ש ר ק נ א ל א ל ה י ו • ב ה ר נ ו ס ק ד ם •‬
‫כמו לפני וביוב״ע לאלהיה ונראה כי לפי ח ר מ ה של אונקלוש אין זה כמו ה מ ק נ א‬
‫א ה ה לי שחרי ה ה ק נ ח ה י א ה מ ק נ א ר ק הוא ק נ א ה כבודו יחי כפנין שנאמר בקרבנוח‬
‫אשה ריה ניהוה לה׳ קרבן לה׳ שאמר ונעשה רצונו וכ״ה במדרש בלשו; ויכפר‬
‫על בני ישראל וכי קרבן הקריב שנאמר בו כפרה אלא ללמדך שמה ששפך ד מ ו‬
‫בל זמרי כאילו הקריב ק ר ב ן ‪:‬‬
‫עי׳ שמלה ויש להוהין! כי לפי ההר׳ לבון‬
‫בך )נ( וידבר מ ש ח • וגו׳ א ת ם ׳‬
‫א ו ה ס שהוא יהש הפעל הוא כמו אודוהס וכמו ויחנכלו אוחו להמיהו‬
‫שחרנס וחשיבו עלוהי ומפרש כן ה ה ר נ ו ה בזה שהיה הדבור למנוח א ו ה ס ‪:‬‬
‫) מ ( ו ש ם ב ת א ש ר ש ר ח ־ נוס׳ הרמב״ן בה׳ בה א ה ה אשר וכן נמצא בחזקוני אבל‬
‫האונ״ר כ ה ב כי לא מצא ה נ ו ה ה א הזאה ועי במיני ח ר נ ו מ א להנאון מוהרי״ב שהחפצא‬
‫פל ה ט ס ' ה ז א ה מה;כן זכה האיש ה א ח ר שלא היי מיוצאי‪ -‬ירך יעקב ומיורדי‬
‫מצרים לירש נחלה בארן ישראל וידוע מ ס ד ר ה כ ה ו ב י ס כי לכל יורדי מצרים בנים‬
‫היו להס׳ ובכן בדחיקה גדולה קשה ליישב עכ״ל ־ א מ נ ה מאשר קשה לי בענין‬
‫כ מ נ ו י ס בבני אשר שלא נחשב בני ישוה י כמו שהוא בפי ו י נ ש י מ נ ה ויכוה ׳‬
‫וישוי‬
‫הליפות‬
‫פינחס‬
‫שמלות‬
‫נח‬
‫ייפוי אלא ע״כ לומר כ מ ת בלא בניס אבל מי נטל אח חלקו ויחכן שאחוהו נ ע ל ה‬
‫אח חלקו ואולי לזה כ׳ רש״י כזה לפי שכיתה ק י י מ ת בחייס מ נ א ה כחן ר״ל כי‬
‫נמניח במקום ישוה ה ח ס ר מן המנין • ומפני שאשה חשובה ה י ה ה כמו שהוא‬
‫בתיוב״ע ובמדרש פ׳ וינש ובמדרש קהלח פ ס ו ק ט ו ב ה ח כ מ ה מכלי קרב ואטפ״כ‬
‫לא נ מ נ י ח למשפחה בפ״ע עי׳ רמב״ן ואולי ה י ח ה לאחד מבני אחיו לאשה ונכללו‬
‫בניה במשפוח א ח י ה ולפלא ראיחי ב ח מ ו ם יונחן בן עוזיאל מ ו ס ׳ שלפני בכחוב‬
‫לישוי משפחת הישיי חר׳ לישיה מ י ס ת ישיה הפך לשין אולי הוא לרמז כי נעשה ישוה‬
‫וישוי למשפחה א ח ח וצ״ע בנוס׳ מ ד ו י ק ח • ולפי ה ט ס ׳ בח א ח ח אשר יתכן שלקחה‬
‫)וצרש״י בל׳ ויקומו כל בניו וכל בנוחיו שלא נמנע הכחוב לקרא לכלחו בחו וכן‬
‫ח ר נ ס שם אונקלוס כל״ר ויוכ״ע חר׳ נשי כניו( ישוה ו מ ח כלא בניס ולקחה‬
‫כתורת יכם כמו שעשה יהודה לער ככורו כאומרו לאונן נ א אל אשח אחיך‬
‫ויכם אותה ו ה ק ס זרע לאחיך וכמו י שכ׳ הרמכ״ן על ארד ונעמן כני כנימי‬
‫כפסוק י״ג כמו שהוא הדין לאחר מ״ת וכמש״כ הרמכ"! כי נ ת ט י ן אונקלוס כזה‬
‫לומר כי ה י ח ה כ ח יורשח מאיש אחר שלא הי׳ לו כן וזה ט ע ם ושרח א ח ו ת ם‬
‫כי ה י ת ה אחות כניו לא כתו לכך אמר ושה כת אשר ולא ו כ ת אשר ב י ה י ה שמה‬
‫בת אשר ונקראח ס ר ח ואס ה י ח ה •כחיים כדכרי רש״י ז״ל ה נ ה היא ככנות‬
‫צלפחד לנחלה ואס מ ח ה משפחחה נטלו כ ע ט ר ה ע״כ לשונו ולענ״ד לשו! ושם כ ת‬
‫אשר להורוח על חלקה הפך מלשון על שם אחיהם יקראו כנחלחס )כראשית מ״ח‬
‫ו׳( וכ״ה כזה לענין הנחלה אשל נקרא על ש מ ה ‪ ) :‬נ ח ( יחלק א ת ה א ר ץ • וכ״ה‬
‫בחר׳ ע ם לשון יח וכיוכ״ע ח ח פ ל י ג ארעא כמו למעלה חחלק הארץ אכל כזה מ ד כ ח י כ‬
‫יחיק ולא חחצק הוצרך למלח א ח וכ״ה כ ח ר נ ו ס אונקלוס למעלה חחפלינ ארעא‬
‫ועי׳ מ״ש )כראשיח כ״א י״ז(‪) :‬סד( ו ב א ל ח ל א חי׳ א י ש • כחד׳ נכי־ • עי׳ מ״ש‬
‫באריכוח בעו״א בלל ה׳ ציון ד׳ ועי׳ מ״ש באוהכ נר כ פ ס ו ק וירא כי אץ א י ש ‪:‬‬
‫) ט ו ( א ל ה י ה ת ח ת •[ האונ״ר הביא בשס שני נוס׳ אלה רוחיא וכ׳ ע״ז‬
‫כן‬
‫כצ״ל להיוחו סמוך וברוב ה ס פ ר י ם אלהא רוחיא ו ה נ ה הוא נפרד ו ה ו א‬
‫נ ד ו ף וחרון• וכן והייחי לכס לאלהיס לאלה ליה מ ו ס ׳ ה מ ר ר ק י ס י ק *ייך להיות‬
‫בלא א׳ בכל מ ק ו ס שבא ה ב ס ב ל א ה ״ א ה י ד י ע ה עכ״ל אבל צי הדבר צריך עיון‬
‫למה לא יהיה כ ח ר נ ו ס אלהי ה כ מ י ס ואלהי הארץ אלהא דבמיא ואלהא ל א ר ע א‬
‫וכן ראוי בזה אלהא דרוחיא וכיה ב ת מ ו ס ירושלמי שהוא הנהייה על חיוב״ע אלהא‬
‫לשליט מ ש מ ח כל בשרא • וביוב״ע ה ש מ י ט ל׳ אלהא ו ה ס ח פ ק במלח מימרא שהוסיף‬
‫בלשון השם יח׳ וחר׳ מ י מ ר א דה׳ דשליט א מ נ ם מ ׳ קרח אל אלהי ה ר ו ח ו ת בכל‬
‫הנוס׳ שלפנינו אל אלהא רוחיא ושם לא הביא האונ״ר נוש׳ אחרח ואולי משוס‬
‫כי שם נסמך נ ס אל ש ה אל ע״כ אין חרוף ועי׳ בחר׳ ירו׳ שס שהשמיט השם‬
‫א ׳ וחד׳ כמו שהוא כזה א ל ה א ' ל ש ל י ט ‪ ) • :‬י ח ( א י ש א ש ר רוח בו • בחר׳ רוח‬
‫נ ב ו א ח • קשה לי שלא ‪ .‬א מ ר רוח חוכמהא עפ״י הנאמר ) ל ב ר י ם ל״ל( ויהושע‬
‫מלא רוח ח כ מ ה • ונראה משוס כי שם ה ו א נמשך אל לבון כי ה מ ך מ ש ה אח‬
‫ונסתי מכורך עליו ונו׳ למען ישמעו וכן נאמר‬
‫יליו עליו והוא הנאמר ב זה‬
‫כ ס וישמעו אליו והוא ה ח כ מ ה ל ה נ כ נ ח ה ע ם אבל בזה הוא הרוח אשר הוא‬
‫בקרבו מ ו ק לנבואה וכענין ה נ א מ ר רוח ה׳ ל ב ר בי וכן ה ו א בזה ביחס שבו‬
‫וביוב׳׳ע‬
‫י ־‬
‫י‬
‫‪1 1 6‬‬
‫חליפות‬
‫פינחס‬
‫שמלות‬
‫וביב״ע ה ו ס י ף מן ק ד ם ה ׳ ו ב ל ע ן ה כ ח ו ב ביעקב ומחי רוח י ט ק נ ח ר ׳ ר ו ח ק ו ל ש א‬
‫ואשר לא נאמר שם לשון בו וחר׳ שס בלשון ושרח עלוהי כמו שהוא בלשון חז״ל‬
‫ששרחה עליו רוח הקודש וכהפרש בין רוח נבואה ורוח ח כ מ ה ורוח הקודש כן‬
‫ה ו א ההפרש בין הלשונוח בו • מלא • עליו ‪:‬‬
‫)י( ע ל ע ו ל ת ה ת מ י ד ו נ ס כ ה • ב ה ר ב ה נ ו ס ׳ בתר׳ ונסכי׳ כמו ונשכו בל״ז‬
‫‪5‬ח‬
‫ונראה עפ״י ה פ ש ו מ להיות ל׳ החר׳ שווה בזה אל לשון ה מ ק ר א ואולי ה ו א‬
‫להשווח הל׳ כי הענין א ח ד וביוב״ע הוא מהופך כי ל׳ ונסכו תר׳ בל״נ כמו ונשכה‬
‫שהוא על ל׳ העולה כמו למעלה פשוק ו׳ עולת חמיר‪ .‬העשויה ועי׳ מ״ש שם‬
‫ב ב י א ו ר ) ו י ק ר א א י״נ( כי בכל מ ק ו ס שלא נזכר עולה בכיןוב קורהו ל״ז על הנקרב‬
‫ונראה לפי שהוא ההפרש בין ל׳ ונסכו בכתוב שלפניו ובין ו נ ס כ ה ה ז ה אבל א״כ צ״ע‬
‫מ ה שנא׳ בל׳ עולח ה מ י ל העשוי׳ אח״כ ונסכו רבעית ההין לכבש ה א ח ד • ונראה‬
‫כי בזה שהוא כולל שני־ הכבשים יחד על כן אמר ל׳ינ על כלל העולה אחר שכבר‬
‫שצריך נ ס כ י ם על כל אחד ואחד ו ל מ ח ר ׳ יוב״ע ו נ י ס ו כ ס‬
‫א מ ר למעלה ונסכו‬
‫בל״נ על מלח ונשכו להשוחו אל השני ואונקלוש עשה בהפך להשוות השני אל‬
‫הראשון שאינו מל ה נ ס כ י ם ומזה‪ .‬נבין כי מלח ו נ ס כ ה בזה הוא מ ו ס ב על ל׳ ח ח ע ב י ד‬
‫כמו יעשה ונסכו וחולי זה ע ע ס אונקלוס ששינה לתר׳ בזה בל״ז שהעיר על מלח‬
‫ו נ ס כ ה שמוסב על ונסכו ה ק ו ד ם שצריך להיוח ה נ ס כ י ם לכל כבש וכבש לבדו‬
‫ולא שיערבס יחד ואף כי בפי שתי מ ד ו ח מפורש מ ע ר ב ׳ נסכי אלים ב נ ס כ י פ ד י ס נ ס כ י‬
‫כבשים ב נ ס כ י כבשיה ובנמ׳ מפורש דלכחחילה ק א מ ר היינו ׳בשכבר ה ק ע י ר שמנן‬
‫ושלתן עיי שס ב ת ו ס פ ו ח יוה סוב ד״ה מ ע ר כ י ן ‪ ) :‬ט ז ( ב א ר ב ע ה ע ש ר יום ונו׳ •‬
‫ק׳׳ק שלא הושיף ה מ ת ר נ ה בזה ל׳ ברמשא כי ה פ ס ח אינו נאכל רק בערב וכמו‬
‫שהוא בפ׳ בא בארבעה עשר יוה בערב תאכלו מצות ונראה מ ז ה כי הוא מפרשו‬
‫על שחיגיח ה פ ס ח ולא על זמן אכילתו וכמו שהוא בפרשה בא שש פשוק ז׳ ע ד‬
‫א ר ב ע ה עשר יום ונו׳ ושחכיו ונו׳ • עמ׳׳ש בפ׳ אמור ושם נא׳ נ ס כן כמו‬
‫בזה ר ק בלא מלח י ו ם ואילי ה ו א מפני שבזה נכלל ג ס האכילה שהוא אחר חשלום‬
‫ה י ו ה ע״כ ת ר ג ה ס ח ס נכשח משא״כ שה שלא הזכיר הכחוב ל׳ יום א מ ר ה מ ח ר ׳‬
‫שם זמן נ כ ס ח פ ס ח א שעדין לא נשלם היום ‪..‬ארבעה עשר והוא בין ה ע ד ב י ס נ‪.‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫;‬
‫פרשה מטות‬
‫‪-‬‬
‫ל )י( ונדר א ל מ נ ה וגרושה בל א ש ר א ס ד ה על נ פ ש ה יקדם עלי׳ • כלה״כ כיה‬
‫בלשון ה ת ר ג ו ם ויצא מהכלל כי על כל ל׳ יקום חד׳ בל״ר יקומון • וכן‬
‫ל׳ אשר תר׳ אשרי בל״ר וכמו שהוא בלשון הכתוב וקמו כל נדרי׳ וכן בפסוק‬
‫מ״ו והקים א ת כל גדרי׳ ואשרי׳ ו ע ״ כ כל ל׳ יקום שהוא ל׳ שתמי מתורגם בל״ר‬
‫וכן ל׳ א ס ר שהוא שם ס ת מ י יתרגם בלי רבים אשרי אבל בפשוק הזה מפני שלא‬
‫נאמר כל נ ד ר אלמנה וגרושה וכל אשר אשרה על נ פ ש ה מ ש מ ע ו ח הל׳ כי לשון כל‬
‫בזה איננו לכלול כל הנדרים וכל האיסורים אבל הוא על שלימות ס א י ס ר אשר אשרה‬
‫על נפשה כן י ק ו ה כי אחרי אשר איננה בדשוח אחריה ב ה ק מ ה והפרה אין ב ה‬
‫זמן קיום מקצת או הפר מקצח כמו שהוא פ ו ג ת א לר״י ור״ע בלשון הכתוב אשה‪.‬‬
‫יקימנו‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫ו ל י פ ו ת‬
‫מטות‬
‫שמלות‬
‫יקימנו ואישה י פ י מ ו )נדרים פ״ז( אבל ה ת ר ג ו ם ש ח י ׳ ל׳ •יקימנו יפירנו ג״כ בל׳‬
‫רבים יקמינון • יבכילינון וכ״ה בתיוב״ע א ף כי בכחוב הוא לשון יחיד • ואולי לפי‬
‫ה ה ר בא הלשון יקימנו ויפירנו שלא נא׳ יקום יפר להורוח כי לשון נדר ולשון‬
‫חיסור לא מיצטרפין ו א ס ה ק י ה למ״ש בלשון נדר לא ה ק י ם מ ה שאמרה בלשו‬
‫חיסר בשבועה וכן בהפרה כי בזה ליי ור״ע מודים כי אינס חלויה זה בזה ואפילו ב ׳‬
‫נדר עצמו אמרו בספרי א י מ ח י בזמן שהוא נדר אחד אבל אש אמרה שאני פועים‬
‫ועוד ה ק י ו ה בקיומו וההפר בהפרו ־ ועי׳ בפי׳ זרע אברהם על השפרי מ־ש בשש‬
‫הר״ן וצי׳ע אש יש עליה נ ד ר י ה ואשוריה אש יוכל להפר לכולה בהפרה א ח ת כייו‬
‫שהוא עפ״י ה ת ו ס פ ת א בחמשה נדרים או שצריך לפרוע ה נ ד ר י ה לבד ו ה א ס ו ר י ם‬
‫לבד וכמו שאנו נוהנין ב ה ת ר ת נ ד ר י ה ‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫ל א )נ( נ ק מ ת ה ׳ • בתרגום פ ו ר ע נ ו ת דין ע ם א • ע י ׳ ל ח ס ו ה ו א ע פ ״ י ה ־ א מ ־‬
‫למעלה נקוש נ ק מ ת בני ישראל מ ש ו ק שלפניו חבל שה ה ו א בלא "לשון‬
‫דין כי לא יתכן לשון דין אלא להשי״ת שהוא הדן א ת דינינו ו ה ט ק ס א ת נ ק מ ת י נ ו •‬
‫<בט( מ מ ח צ י ת ם ת ק ח ו ׳ ‪ pv‬ת ק ח א ח ד א ח ו ז • ואחריו ויקח מ י ט ה • תר׳ כייס‬
‫בלשון נשיב א ף כי על ה א ד ם הי׳ ראוי בלשון דבר כמ״ש‪ .‬רש״י)בראשית מ״נ ניו(‬
‫חבל בזה הוא כולל א ת ‪ .‬כ א ד ם ו ה ב ה מ ה יחד כי הוא מלשון מכש אשר סר׳ בלשון‬
‫נשיבא ולא יתכן ב ה ה ה נ ה נ ת ד ב ר י ם ‪:‬‬
‫)נ( ע ט ר ו ת ו ר י ק י עי׳ שמלה ויש להוסיף כי עפ״י תרנומו בית ק ב ו ר ת א‬
‫לב‬
‫דמשה נראה שהוא מפרש לשון נבו מלשון נבוב לוחות שתר׳ חליל שהיו‬
‫ש ה כ ר ב ה מ ע ר ו ח הלולים מששת ימי בראשית וכמו שהוא באבות וי״א אף קברו‬
‫בל משה רבינו ובלשון ויקבור אותו בני תר׳ בחילחא ‪) :‬ב( א ם ת ח ל צ ו לפני ה י •‬
‫בתי־נוה ק ד ם ע מ א י ה ׳ י וכן ה ו א בפסוק ט ! כ״ע ל״ב להשוותה ע ם ה נ א מ ר‬
‫למטלה י״ז ואנחנו נחלן ח ו ש י ה לפני ב נ ״ י ‪ :‬ל מ ל ח מ ה תר׳ ל ק ר ב א ־ ולא לאנתא‬
‫ק ד ב א כמו כי תצא למלחמה כי לא היו מחויביה דווקא להלחש וע״כ לא א מ ר ו נ ע ל ה‬
‫ונלחמנו רק נהלי) חושים ככולל לכל צרכיהס • ) כ ה ( ו י א מ ר כ נ י נ ד * ו א מ ר‬
‫ש ב ט א • הוסיף לשון שבטא מ פ נ י לשון ויאמר שהוא לשון כולל עי׳ רב״י •‬
‫) ב ח ( ויצו ל ה ם • טי׳ רש׳׳י שפי׳ כמו אליהם טי׳ מ״ש חיי שרה בלשון ואשר לבר‬
‫א ת ריבון י בזה הוא בכל הנוש׳ בלא הר׳‬
‫לי בלח״א‪ ) :‬ל ד ( ויבנו בני נ ד‬
‫ואש הוא כדברי האוג״ר לעיל בפסוק ג׳ שהועחק הלשון מתרגום יוב״ע ו ה י מ י‬
‫למה לא ה ע ת י ק ו ג ה בזה ועי׳ מ״ש ל ה ל ן ‪) :‬לח( מ ו ס ט ת ש ם • בתר׳ מ ק פ ן‬
‫ש מ ח ן • כמו שמותיהם ־ ועי׳ רש״י שפי׳ מוסבות לשם אחר ומושב על גבו ובעל‬
‫מעון ולולא דבריו‪ -‬נראה מהתר׳ כ י ה ש ם ובעון הוא ה ש ס שנשתנה מבעל מ ע ו ן‬
‫שהוא שה ע״ז כ מ ש מ ע ו ת ל׳ בעל ולכן ה ש ס ובעון‪ .‬בפסוק הראשון אין בו תר׳ א ף‬
‫לפי ה ט ס ׳ שנמצא תרגום שאר השמות מפני שהוא סשס שנשתנה לשובה אבל נבו‬
‫שתר׳ בית קבורתא דמשה נראה שלא נשתנה מ פ נ י שכך הי׳ ש ם ע ״ ז אלא שהוא‬
‫לשון הליל מלשון נבוב לוחות כמו שכתבתי וראי׳ לזה כי במיתתו של משה נאמר‬
‫עלה‪ ,‬צל סר ה ע ב ר י ה ה ר גט• זע׳׳כ‪ .‬הרגמו ביה קבורהא ולא שנקרא כן בשמו •‬
‫‪1‬‬
‫ועי׳ רמב״ן מ״ש על ל׳ מוסבות• שס שהוזר על כל ה ע ר י ם •‬
‫)י(‬
‫‪1 1 8‬‬
‫חליפות‬
‫פרשה מס^י‬
‫שסלות‬
‫)ג( • ב ח ד ש ה ר א ש ו ן ־ הר׳ ב י ר ח א ק ד ס א ה • ובפ׳ בא בראשו; ח ד ׳ בניסן‬
‫לג‬
‫ובתיוב״מ נ ם בזה כמו בחדש נישן ואחריו בחמשה עשר לחודש הראשון‬
‫•‬
‫נירמא ק ד מ א ס ־ נ ר א ה שהוא מיהור לשון הראשון השני • ועי׳ מ״ש בפ׳ בא אבל‬
‫בתר׳ ירושלמי בידחא ק ד מ א ה כ מ ו ב א ו נ ק ל ו ש והוא הנהייה ע ל ה ד ׳ י ו ב ״ ע ‪ :‬מ מ ח ר ת‬
‫ה פ ס ח • מ ב ת ר י ו מ א ד פ ם ה א י ממ״ש בפ׳ אמור וידידי ה ר ב מוהליי בעהא״ק נ״י‬
‫מצא בנוה׳ ע ת י ק א שנח פ״ח וכ״ה במק־נ דפוש א מ ש פ ר ד ה מ ב ח ר פשחא בלא מ ל ת יומא‬
‫ובתיוב׳׳פ מ ב ח ר דאכלו נכשת פשחא ועי׳ מ״ש בחוש׳ מילואים באריכות בשון{‬
‫כ ס פ ר • )ו( א ש ר ב ק * ה ה מ ד ב ר • ד ב ס ט ר ‪ .‬ולהלן בקצה ארץ • בשיפי • פ ׳ מ״ש‬
‫ש ה ‪ ) :‬ז ( ו י ש ב ע ל פ י ח ח י ר ו ת • עי׳ לחה ועי׳ כל׳ש ה מ ב א ר ולא אמר וישובו‬
‫כי שב אל ה מ ה שיתכן עליו בל׳׳י הכולל ובל״ר עכ״ל אבל בלשון בני ישראל לא‬
‫מ צ א ט שיבוא בלשון ה ט ל ל כמו וירא ישראל ולכן בל׳ דבר אל בני ישראל יבא‬
‫בכ״מ הפועל שאחריו בל״ר עי׳ שמות י״ד שבא אחריו וישובו ויחנו וכן הי׳ ראוי‬
‫בזה אחר שנא׳ וישעו שמושב של ל׳ ב נ י ישראל לא יתכן שיבא אח״כ פועל כולל‬
‫א ה לא למדרש בי׳ ואולי מרמז על ע מ ו ד הענן אבל בחד׳ יותר נכון להיות וחבו‬
‫ב ל ״ ר ‪ ) :‬ח ( כ פ נ י ח ח י ר ת • מן פוש י כמו מפי ה ח י ר ו ת יבפ׳ בשלח הלשון כפול‬
‫מ פ נ י פי החמות וראיתי ל ה מ ת ח כ מ י ה שנראה ל ה ה כי הי׳ כחוב לפני ה ח ר ׳ מפי‬
‫במקום מ פ נ י אבל עי׳ מ ש רש״י ז״ל בלשון פי החירת כי ה נ י א אשר בין השלמים‬
‫ג ק ר א כן והראב״ע כתב בעבור שהפה הוא בפנים והענין אחד חבל בפשוק נ ר א ה‬
‫ש ה ו א מ ד ו י ק מ א ו ד כי פי הוא האמצע כמו שפי׳ רש״י ולשון פני הוא כל ה ש ע ס‬
‫ס מ ס ב י וע״כ כאשר באו ויחנו בא ה כ ז ו ב לשמן כל השגיח וע״כ אמר לפני פי‬
‫ולכן כאשר נםעו א מ ר כ כ ׳ מפני ר״ל מ ה ש ט ח והתר׳ שרצה דק להבין לפני ה ק ו ר א‬
‫כי הענין א ח ד ע״כ כשווה א ת ת ר ג ו מ ו ‪ / :‬ל ח ( ב ש נ ת ח א ר ב ע י ם • ב ת ר מ ה א ר ב ע י ן •‬
‫וכן שנת החמשיה בלא כי׳ ה נ ו ד ע עי׳ מ״ש ב מ א מ ר פלג א ל ה י ס ‪ ) :‬מ ה ( ויםעו‬
‫מ ע י י ם • בי׳ינ כלשון הכתוב ובי״נ ממגיזחא כמו שלפניו וכ׳ <&ינ"רלא יידעתי איזה‬
‫יכשר ונראה לענ״ד פי יותר יתכן להשוות הלשון כי אחרי אשר תר׳ לפניו ויחנו‬
‫איך יבא אחריו ונעלו מ ע י י ם א ם לא ששמך על ה ר א ש ו ן ‪)• :‬מט( מ פ י ת‬
‫?מגיזת‬
‫‪ .‬ה י ש י מ ו ת • ה ס י ר ה י ד י ע ה •יוכן בלשון הישימון וכן באבל השיטים ‪:‬‬
‫״‬
‫) ב ( א ל ה א ר ץ כנען • בת׳ ל א ר ע א ד כ נ ע ן • לפי הרמצ״ן ‪ h‬׳וראב״ע הוא כמו‬
‫לך‬
‫אל הארץ ארץ מ ט ן ואמר עוד כי הנכון באל ה א ד ן כנען כי הארץ נקרא‬
‫•כנען כמו שם ׳מצרים ב ס הארץ כשם ה ע ם ו ה נ ה אל ה א ד ן כנען כמו שאמר ה ע י ר‬
‫ירושלים מכייל בקצור א מ נ ה לפי ה ת מ ו ה נראה שהפריד בלשונו כי באשר נמצא‬
‫בשה איש פרעי ת י ג ה ב ד ׳ כמו בזה ד כ נ מ ן ו כ ן ארץ מ צ ר י ם ד מ צ ר י ס וחש ע״ש ה א ו מ ה‬
‫ה ר ג ה בשמיכות כ מ ו ארן פלשתיה א ר ע פלישתאי וכן באשר בא שה הארץ ולא נמצא‬
‫ב פ ס איש פרעי תרגם א ר ע ר ע מ ס ס על א ר ן רעמשש י יוכן ארן יעזר ארעא יעזר וצ״ע‬
‫גפי זה ב א ר ן גושן שתי׳ א ד ע דגושן והלא לא נמצא בשם איש פרעי ששמו גושן •‬
‫ונראה שהוא כמו ארץ כחוילה שהוא בתרגום א ד ע דחוילה ‪ ) :‬י ט ( ל מ ט ה י ה ו ד ה ־‬
‫‪.‬וכן ל מ ט ה ‪:‬בנימין‪-‬בכל כשבטים נאמר בלשון מ י לבד •בשני כ ש ב ע י ם האלה וכן ה ו א‬
‫וצא הושיף מלת בני עפ״י דרכו לכשוות כלשון אולי הוא מפני ה כ ב ו ד‬
‫בתרגום‬
‫שזכו למ‪,‬כוח והס נקראים בשמותס פלי אדמות י כ ו ד כ ובנימין • ץע׳׳כ ג ם בתחילה‬‫נקרא‬
‫הליפות‬
‫מס^י‬
‫ס‬
‫שמלות‬
‫נקרא שמס ע״ש ראש השבע ולח בלשון בני ודחיתי לפלח כתיוכ״ע שהשמיע כל‬
‫לשון בני עפ״י מ ה שנאמר בזה בלא לשון בנ־ רק בלשון מנשה חד׳ לשבעא רבני‬
‫מ נ ש ה ואחריו לשבפא דביח אפריס ועוד בבני נפתלי לשבעא רבני נפתלי • ונלע״ד‬
‫כי מ ע ו ת הוא וצ״ל ל׳ בני אצל אפריס ויהי׳ ע מ ס נכון לשינוי לשונו מפני כי שבע‬
‫יוסף הוא שנתחלק לשנים וע׳׳כ ש־יך עליהם לחלק בלשון בני בני אבל בשאר‬
‫שבעים אין הפרש לדעתו בין לשון הנאמר השם ס ת ם ובין הנא׳ בלשון בני כמו‬
‫שנמצא בכלל ישראל ש מ ע ישראל וירא ישראל וכמה פ ע מ י ה בני ישראל זהענין א ח ־ ‪:‬‬
‫) ד ( א ל ף א מ ה ־ בחר׳ אמין ־ עפ״י ד ר ט כמז ב נ ה שנין פי׳ מ״ש בפ׳‬
‫לק‬
‫‪ p‬ד י נ א ׳ כ׳ ב ט ה ״ ק‬
‫ת ר ו מ ה ‪) :‬י( בפנעו כ ו ־ כ ד א ת ח י ב לי׳‬
‫שהוא כמו ופגע בכהניס שיוחרן מליו מ ש פ ע מ ו ת אבל רחוק הוא לענ״ד מ ד ע ת‬
‫ה ח ר ג ו ה כי לשון בפגעו שהוא על הגואל ולשון בו שהוא על ההורג לא מ ש מ ע‬
‫כן אם לא שנאמר כי התרגום מפרש כאלו כתיב בפגוע בו בלשון שחמי ו ג ס‬
‫מ ל ת לי׳ למוחר אחרי אומרו מן דינא ואולי ‪-‬יפרש כ ת ר ג ו ם לשון בפגעו ע״ד הכ׳‬
‫כאורח איש כן יפנפנו והוסיף לי ידידי ה מ נ ו ח ה ר ה ‪ /‬מוכד״ר אלי׳ בכגאון רש״ש ז״ל‬
‫ש י ח ק ע ״ ד כ מ ח ר ג ס כ ה ו א על משקל בראשו נ ג ע ו וכמו ד מ ע בו כי פגיעתו‬
‫בנפשו עכ״ל ובגמ׳ מ כ ו ת י״ב אמרו מ נ ק שאם אין לו גואל־שב־ד מעמידין לו גואל‬
‫כ נ א מ ר בפגעו ט מ״מ וכ; כן דברי כ מ ת ר ג ם ז״ל כאומר כל מי שיפגע בו ימיתנו‬
‫ע ״ ד שאמר קין כל מוצאי יכרנני ־ )לנ( ולא ת ח נ י פ ו ־ בתרגום ת ח י ב ו ן ־ ועי׳‬
‫רש״י שכתב לא תרשיעו כתרגומו לא הח־בון ועי׳ באור שכוא מענין כנא׳ והארץ‬
‫חנפה ת ח ת יושביה‪:‬‬
‫ל ך )ב( צוד‪• ,‬בה׳ • ‪-‬במי‪-‬םרא ד ח ׳ י כמו ה כ ב ע ה לי באלוקים וכ; בלשון ויאמינו‬
‫בה׳ ובתיוב׳יע מן קדם ה׳ יעל לכו; מימרא הבא בתר׳ כתב הרי״ע‬
‫ז״ל שהוא כינוי על •השנחוח י׳יח וכיה בזה כי נראה בעליל השנחתו ה פ ר מ י ת‬
‫יעל הנשים האלה להיוח מ י ח ד ‪.‬עבורה דבורו אל מ ש ה ובנמ׳ )ב״ב ק״ב( אמרו‬
‫בנות צלפחד ה ו ת מ לכל השבטים אלא מ ה אני מ ק י י ס אך למגיה אביהם מצה‬
‫ט ו ב ה השיאן שלא יגבאו אלא להגון להם ‪) :‬ז( ו ל א ת ס ב נ ח ל ה לבני י ש ר א ל •‬
‫ו ל י ה בתר׳ בלמ״ד והי׳ ראוי רבני עי׳ באור‪.‬אולי בא להורות כי דוקא ‪.‬לבני‬
‫ישראל לא ת ס ו ב הנחלה מ מ ט ה ל מ ע ה אבל יוכלו לתת מ ע ר י ה ם ללויה וכמו שנא׳‬
‫איש כפי נחלתו יתן מעריו ללויס‪) :‬יב( ב י ד מ ש ה א ל בני ישראל בתר׳ ל ו ת‬
‫ולא ג ל מ ״ ר ככל יחס שאליו עי׳ רש״י כלבון ויצוו אל יוסף שהוא כמו ויצום אל‬
‫בני ישראל נהיות ש ל ו ח י ם ‪:‬‬
‫נשלם‬
‫סדר מ ס ע י בני י ש ר א ל • ו ב א לציון‬
‫ונשלם‬
‫םפר הרביעי • ב ע ז ר ת חונן ד ע י ‪:‬‬
‫מאל‬
‫חליפות שמלות‬
‫םפר חמישי י‬
‫ספר דברים‬
‫‪.‬‬
‫;‬
‫א ) א ( ה ד ב ר י ם • פ ת נ מ י א ־ לא לפ הפעול אשר לבר שחד׳ בלפון מלל • כי‬
‫אין לבר כמו לבור אבל ה ו א לשון מנין כמו עפ״י שנים ע ד י ם יקום לבד‬
‫וחרגומו בלשון פ ח ג ס מן ונשמע פ ח ג ס המלך )אשחר( וזהו ש ה ו ס י ף ה מ ח מ ם‬
‫בלשונו אוכח יחהון ועיי ש מ ל ה ‪) :‬ב( א ח ד ע ש ר יום • ה ו ס י ף ה מ ה מ ם לשון מ ה ל ך‬
‫כמו שהוא בלה״כ לרך שלשח י מ י ה ולי מהלך נמצא ג ה בעברי ע ד מ ת י יהי׳ מהלכך ‪:‬‬
‫)נ( ב א ר ב ע י ם שנח• ה׳ שנין• א ף כי הוא מ ס פ ר סרורי כי לא נ מ ל א ה שנח הארבעיה‬
‫כמו שנח החמשיה שנה בחר׳ שנין בפי בהר עי׳ מ״ש בלח״א וכן י״ל ליפי הנוש׳‬
‫בירחי! עי׳ לחם כי יוה אחל בחולש חשוב חורש ‪) :‬ח( ר א ח • ב ה ר נ ו ה חזו •‬
‫בוי״ו ובחולה ועי מ ״ ש ב פ ׳ ר א ה ‪) :‬ינ( וידעים • ‪,‬בחי ומדען י ו ב ח ד נ ו ס יוב״ע‬
‫ומרי מנ־עין עי׳ מ״ש בלחה ע״ש האונ״ר ולפי מ״ש הסמ״נ לדעח הדמב״ה שחשב‬
‫אוהבי הבריוח ב מ פ ל ו ח ״ כ ד י י ן אולי לפי החר׳ ה ו א לשון וידועיה מלשון כי ילעחיו‬
‫למען אשר יצוה אשר לפי כ מ ה נוס׳ שס בחר׳ ילעחיניה ולשון מלען יהיה מן‬
‫לשון ולנעמי מורע לאישה ר״ל אוהב ‪ ) • :‬ט ו ( ושרי מ א ו ת • מ א ו ת א • פי׳ על כל מ א ה‬
‫ו מ א ה ושאר לשון מאוח בכולל בחר׳ מ א ה ‪ ) :‬כ א ( ע ל ח ר ש • ב ח ר נ ו ס אחסין •‬
‫עי׳ )להלן ב׳ ל״א(‪ ) :‬כ ב ( ויחפרו • ויאללון • וכן ה מ ס בלשו; ויתורו • וירנלו •‬
‫לפי הענין ועכ״ז לא ה ש מ י ע ה מ ח ר ׳ מלח לנו שלא נ א מ ר ר ק בלשון ויחפרו כי הרצון‬
‫מן המשלחיה הי׳ רק לראוח חרפח כארץ ב מ ה שנוגע להש • אבל ה מ מ ל י ס לא‬
‫לקלקו בהיבה לנו ולכן נ א מ ד וירגלו אוהה בלא היבח לנו וכמו שאמרו ארץ אוכלה‬
‫יושביה היא אשר זה אין נוגע לענין הכיבוש • ובזה'יהישב כ ג מ ׳ בגמ׳ מרגליה לא‬
‫נהכוונו אלא ל מ ש ה ה של ארץ אף לקרא במשלהיה כהיב • אבל ה ו א מאשר לא ה ׳‬
‫לנו עי׳ ב כ ה ב והקבלה ולכן נקראו בשם מ ר ג ל י ם ע״ש וירגלו )ועי׳ ב כ ה ‪ :‬והקבלה‬
‫בפ׳ שלה מ ה שהביא מהרשר״ל(‪) :‬כז( ו ת ר ע ו • בהר׳ ו א ת ר ע מ ת ו ן • כהרי לשון‬
‫הלינה לפי הכינין ועיין ר־״ק בשרש רגן שהפריד בין הלשונוה ובשדש לין כהב וענין‬
‫התלונה הרכיומוה‪) :‬לג( ח ח ל ך י בהי׳ ד מ ד ב ר ־ עשהו כפועל יוצא כימיייש שמוה י״ג‬
‫כ״א ושם י״ד כיו‪ :‬ל ח נ ת כ ם • בתר׳ לאשריותכון • כמו לראותכה לאחזיותכון פ י ׳‬
‫רש״י במלת לראותכה וק״ק שלא כתב כן בלשון ז ה שהוא ק ו ד ם אבל עי׳ רל״ק‬
‫בשרשו שהביא מן וחניתי כ ד ו ר ) י ש ע י ׳ כ״ע( וחניתי לביתי מצבה )זכרי׳ כי( וכתב‬
‫שיתכן להיותם נ״כ פועלים יוצאים‪ ) :‬מ א ( ותחנרו בת׳ וזריזתון• מפני מלח אח שהוא‬
‫י ח ס הפעול משא״כ בלשון ובאבנע בד יחגור שבא ב״ב וכן ביחזקאל נא יחגרו‬
‫ותהינו • בחרגום ושריתון • עי׳‬
‫ביזע בחי יסרון ועי׳ מ״ש בפרשה א ח ר י ‪:‬‬
‫רש״י שהוא מלשון שנאי שם הננו ועלינו אבל לפי מ ה שכ׳ כלומר נ ז ד מ נ ח ם סי׳‬
‫לו לחרנס ואזדמחון •ונראה כי לפי כ ח ר נ ו ס הוא מוסב על הנא׳ שם וישכימו‬
‫י‪4‬ל‬
‫בבוקר‬
‫‪m‬‬
‫*‬
‫זליפות‬
‫דברים‬
‫•‬
‫שמלות‬
‫בבוקר ויעלו אל ראש ה ה ר • וראש ה ו א ה ה ח ל ה ה ה ר ו ז ה שהר׳ ושריחון • ואח״כ‬
‫נ פ ה ו ק מ׳׳ג והזלו והעלו חר׳ וארשעהון הוא כ ע ל ה ; א מ ר שה ויעפילו ו ה ר נ ו מ ה‬
‫ואדשעחון לנוכגז ו ש ס וארשמו • אך בזה לא שינה ה מ ה ר ג ה י א ה לשונו‬
‫שווה‬
‫ועזב כלשון הכהוביה בשינויהה כי שם בלשון וישכימו ונו׳ גאמ׳ ויעלו וחרנומו‬
‫נ ל ״ ע נ״כ וםליקי ואחריו ויעפילו למלוה ונו׳ ו ב ה ר נ ו ס שם ל מ י ס ק • ובזה ה׳ ג״כ‬
‫על לשון וההינו למלוה • למיסק • ולא מפ״י הנא׳ שם ויעלו וכן בלשון והעלו בזה‬
‫ח מ ס וסלקהון א ף כ י שה נאמר העפילו לעלוה לא ויענו בל״מ ו ה נ ר א ה בזה מפני‬
‫כי שם נ א מ ר אל ראש ה ה ר מ״כ נ א מ ר שם ויעלו בל״ע והוא ה ה ה ה ל ס לעלוה‬
‫אל ה ה ר עצמו ואחר שכבר היו על ראש ה ה ר אמרו הננו ועלינו ע ו ל וזה שאמר‬
‫ה כ ה ו ב בזה למלוח ה ה ר ה אל ה ה ר ולא אל ראש ה ה ר • ולכן ה נ א מ ר שם ויעפילו‬
‫לעלות אל ראש ה ה ר מ״כ ה ו א להלאה מראש ה ה ר אשר עלו בחחילה • מ״כ נא׳‬
‫ב ז ה וחעלו ה ה ר ה ־ על שכבר עלו בכלל שחי העליוה ו ה כ ה ו ב י ה האלה יפרשו זא״ז‬
‫מ ה ה כ ת ו מ ה לפרשה שלח שה ו נ ה כן לא ה ו ס י ף ה מ ה מ ה בזה לבון לריש‬
‫ע ו ר א עפ״י לרכו פפ״י ה נ א מ ר שם ו ס מ ך על מ ה שהרגה בהחילה הלשון ו ה ה י ט‬
‫ושריהון שהוא לשק ה ח ה ל ה ‪ ) :‬מ ד ( ויכתו א ת כ ם * בחרגוה ו ט ר ד ו י ת מ ן • לא‬
‫ה ו ה י ף ה ס ה ר ג ה כזה ו מ ה ו יהכון כמו שנאמר בפרשה שלה ו י ט ס ‪ .‬־ הוא מפני‬
‫ב ב ז ה ה ו א ללמהו מ ה שנאמר כאשר המשינה ה ל ט ר י ה כי מ כ ה ה ד ב ו ר ה א י נ ה‬
‫מ מ י ה ה א ה ה א ל ה ופי׳ רש״י ומ״כ ה ר ג ה שה ו י ט ה ומחינון ולא בלשון ק ע ל א‬
‫מפ״י מ ל ה ויכהוה כמו שהר׳ )במלבר כ״ה( ו ה כ י ה ס אותם • והקעלון יההון •‬
‫ולא בלשון מ ח א כלרכו בכל מ ק ו ה מפני שלא נ א מ ר בלשון יתכי א ו ה ה מי׳ מ״ש‬
‫ש ס ‪ ) :‬מ ה ( ו ל א ה א ז י ן א ל י כ ם • בהר׳ לטיליכון • ולא לווחכון כי א ח ר שהסיר לשו;‬
‫ה ה נ ש מ ה מלשון האזין שהוא מ נ ז י ר ה אוזן והר׳ אציה ה ו כ ר ה ל ת ר נ ס למיליכון‬
‫וכמו בלשון האזינה ע ל י מי׳ מש״ש • וכן ולא שמע לקולכס ה ו ס י ף והר׳ לקל‬
‫צלוהכון והוא הנאמר שה הננו ועלינו וגו׳ כי ה ע א ט והווידוי ה י א ההפלה ‪.:‬‬
‫ב ) א ( ו נ ס ב • וכן ס ב • הר׳ א ק ף • ולא בלשון ס ה ר מ פ נ י שהוא כמו נכבו א ת‬
‫ה ב י ה )בראפיה( וכמו שהר׳ שס אקיפו *גי׳ מ״ש ב ה ‪ ) :‬י ט ( ו א ל ת ת נ ר‬
‫מל פי כ נ א מ ר במואב בלשון מלחמה־ ופי׳‬
‫ב ם י ב ח ר מ ה ל מ ע ב ד עמהון ק ר ב •‬
‫מ״ש בשמלה לעיל פ ס ו ק מ ' וראיהי לאחד ב מ ג י ל ע ח י שפשוט בעיניו להגיה באוני‬
‫עפ״י הדרש ו מ ה א ע ש ה כי לא ג ה ג ה לאור ספרי ע ו ע ה אור אשר אמרתי שה כ י‬
‫מ ס ה פ י ג א להגיה ולא ה ה כ ב ד בשמלתי‪ .‬ולא הזכיר א ח דברי אשר כהבהי בזה והנני‬
‫ל ה ו ס י ף מל דברי כי במדרש מל שס ליי בר סימון ור׳ חנין בשם ר׳ יוחנן הובא‬
‫דרש א ה ר מל השה מואב ועפ״י הדרש ההוא לא יהכן שההירה ה ה ו ר ה הגירוי‬
‫ב ה ה מ פ נ י שאמו קרא בנס בשם מואב וע״כ כ׳ הרז״ו כי הדורש ה ז ה חולק ־על‬
‫הלרש שאסרו הגירוי בבני ממון בשכר צנימוח א מ ה ובגמ׳ )ב״ק ל״ח( הלא הלרש‬
‫הראשון כ ש ה ר ׳ חייא ב״ר אבא א״ר יוחנן וא״כ יקשה‪.‬לר"י אלר״י וכמלרש הוא‬
‫מ״ש ר׳ יורן כשס ר׳ אייבו ולא כשס ר׳ יוחנן א מ נ ם שינוי הניכר כין לשון‬
‫המלרש ללשון הגמ׳ כי כמלרש ס י י ס שס כמואכ אכל א ה ה מ פ ה ק הנהרוח ש ל ה ן ‪.‬‬
‫פ ו ר ף גלישי; שלה; כאש ־ ולא כלשון ה ג מ ר א כלשון אנגריא מכיל כהו • ולשון‬
‫אגגריא עי׳ רש״י כזה שפי׳ שהיו מ י ר א י ה א ו ה ה וכראיה להס כ ש ה ה מזויגיס ו ה ה‬
‫שולליה‬
‫‪-‬‬
‫ה‬
‫י‬
‫י‬
‫‪£‬‬
‫ו‬
‫ת‬
‫דבלים‬
‫סב‬
‫שמל״‬
‫כוללים ובוזזים א ו ה ס • וע״כ י ח נ ן רלר׳ יוחגן הוא רק להחיר הגירוי פ ה ו א אננרי׳‬
‫בא מלח מ ל ח מ ה אבל לא להחיר י איסור אל חצר שהוא פ ת ו ק הנהרות שהוא בכלל‬
‫ל׳ מלחמה־והוא שהותר במואב עיש רברי ר׳ י ו ק במררש ו מ ר א י כי פחוק הנהרוח וכ;‬
‫שורף נדישין הוא החחלת מ ל ח מ ה • וממילא ה א מ א ס ר לבני עמון הוא רק כה״ג‬
‫שהותר במואב לפהק הנהרוח וכדומה חבל ס ח ה א ע ר י א מ ו ת ר ג ה בבני עמון ופ״כ‬
‫גאמר אל תצרה ואל ת ת ג ר ב ה הוא בעגין א׳ היינו שהגירוי לא יהי' פ״י שתצורס‬
‫משא״כ אצל אדום נאמר ר ק אל ת מ ר ו אפילו א ע ר י א ש ח ס אסור וכמו שנאמר שם‬
‫אוכל ב כ ס ף ונו׳ ו ה נ ה כי כן מ ה נ ע י ם לשון ה מ ח ר נ ס שחרגס בלשון מ ל ח מ ה‬
‫למעבד ע מ ה ו ן קרב ולא בלשון לאנחא כ מ ו כי חצא ל מ ל ח מ ה ׳ כי הוא מוסב ע ל‬
‫הנא׳ אל חצר שהענין ‪ 00‬נ ו ר ה ה מ ל ח מ ה ובזה יבא ל׳ ס ת ר נ ו ס על מקומי נ ם בבני‬
‫עמון להורות כי נ ה ב ה ה א ע ר י א מ ו ח ר ח א ה לא להצר וזהו לפי דרש ר׳ י ו ק בשם״ר׳‬
‫א י נ ו ע״י שביזת כבוד כו׳ ־ אבל לל׳י במדרש לא הי׳ עונש למואב כי לפי הדרש ישלו‬
‫שמרמז על אברהם אב המון גויה אין זה בזיון אבל ל׳ ה נ מ ׳ אליבא דר״י הוא רק שכר‬
‫יחירה לבני עמון בדבר שיחה גאה כלשון הגמ׳ כי עכ״פ הוא יותר לבון נ א ה‬
‫מ ה כ ס מואב והוא מ ר ה כ נ ג ד מ ד ה בשכר שיחה נ א ה נאשר ג ם אנכריא עפ״י‪-‬‬
‫פי׳ רש״י בחומש שהוא ה ה פ ו ך משיחה נ א ה שהיו מיראים אותם ו נ ת מ ה ובזה‬
‫יבאו שני מאמרי ליי כהונן ע״פ שימי לבון הנמ׳ מלשון המדרש • בהחלה • ו ב ס ו ף ‪:‬‬
‫) ל א ( ה ח ל ר ש לר^זת א ת א ר צ ו • בת׳ לרשת ל ט י ר ת • ולמעלה וישו את ה א ת וכן‬
‫ע ל ה רש שמוסב על ה א ד ן תר׳ בלשון אחשנא שהוא ח מ ו ם לשון נחלה ונראה מ פ נ י‬
‫שבזה בא בכיטי ארצו ע׳׳כ בא בלשון ירותא אשר הוא מצד ירושת אבות או‬
‫מצד המוריש אוחו מארצו אבל בלשון הארץ ס ח ה י ח ר נ ה בלשון אחשן שהוא לשון‬
‫נחלה כמו לנחל אח ה א ק ‪:‬‬
‫‪ ) y‬י א ( ב א מ ת א י ש • ב א מ ת מלך * ע׳ שמלה וראיתי לנחת במגד ירחים בקונ׳‬
‫קרני ר א ס כי כן כחב הרמ״א ז״ל חייל הבחיי ד ח ק א״ע ופרשו בדוחק‬
‫א מ נ ם כנ״ל כי ר״ל ב א מ ה ה נ ו ה ג ת באותו מלכוח של רבח בני ממון ) ו ה ו א‬
‫כ מ ו באבן המלך כי המלך יתקן ה מ ד ו ת והמשקלות( ולהיות כי עוג מלך ע ל י ה ם‬
‫והוא ה ע מ י ד להם מ ד ת ה א מ ה כדרך כל מלך במלטתו• גקראת א מ ת עוג שהוא‬
‫ה ק נ ה כשהי׳ מלך כנ״ל ־ מ״א• עכ״ל ה ט ה ו ר ‪) :‬יג( ח ב ל ה א ר ג ב • ב י ת פ ל ך ט ר כ ו נ א •‬
‫כמו לעיל ד׳ ולא ת ר ג ה בד׳ דטרכונא עפ״י לשון הכתוב הארגוב בה״א כי ע ל‬
‫ד ע ה ו ה ו א שה המחוז וכמו שכ׳ בעל א ר ן ק ד ו מ י ה כי כן נקרא בעת בית שני •‬
‫ט ר כ ו נ א או ט ר נ ו נ א בג׳ כמו שהוא ביוב״ע ועי׳ באור בכן הוא בלשון יווני •‬
‫ובמשנה פ״ח ד מ נ ח ו ח רנב שבעבר הירדן נראה נ׳׳כ שהוא שם אבל ט ע ם ה ש ם‬
‫הוא כמו שכ׳ הרד״ק ע״ש רבינו יונה שהוא ע״ש ה ע מ ק י ם ורנביה ה ס מ ו כ י ם לנחל עכ״ל‬
‫מ׳ ש׳ רנב וע״פ מ ה שפי׳ הרד״ק בל׳ ע מ ק שוה שח׳ מישר מ פ נ ה יב לפ׳ שהוא מ מ ק‬
‫המלך שעשו כן ב מ ק ו ה ה מ ב י ס מ ק ו ם שנקבצו שה המלך ושריו ב מ ק ו ה מ ד ח ה לנסות‬
‫שה מרוצת ה ס ו ס י ה • ע״ש שהוא בית ר י ס א דמלכא שיעור מרוצת השוש ומפ״ז יש לקרב‬
‫ל׳ ערכונא שבתר׳ נל׳פ ה ת ׳ ) מ ש ל י כ״ו( פ ה חלק י ע ש ה מ ד ח ה שת׳ ט ר כ ט ת א • וכן‬
‫מ ר ד ף א מ ר י ם ד מ ע במילוי)ועי׳ במשכיר( א מ נ ם רש״י זיל הביא לעיל פ ס ו ק ד׳‬
‫מ ת ר נ ו ס ירו׳ ת ר ט נ א בת׳ ופי׳ ב ה ו א היכל מלך וכן נ ר א ה שהי׳ נוס׳ באונקלוס‬
‫בת׳ בזה ־ )וצריך מ ע ם ל ק ר ט אל לשון ארנוב שבעברי ואולי יהי׳ לדעתו מלשון‬
‫יוב״ע‬
‫‪m‬‬
‫ה?‪1‬יעות‬
‫דברים‬
‫שמלות‬
‫יוב׳יע מ ל כ י ה ב׳ בלשון והגבלים וכן בלשון גודרים שחד׳ ארנובליא שהם עושי‬
‫מלאכת הבניניה עי׳ בערוך • ובמשביר( י ונקרא שה המחוז ע״ש ההיכל ־ ולשון‬
‫פלך ה ו א ח ר נ ו ה לשון חבל שהוא לשון מחוז ועי׳ בערוך שהביא מ ח ר ג ו ס ירושלמי‬
‫יהושע י״א ב׳ ובנפות דור מ י ה ‪ .‬ובפלכי דור מערבא י ומלשון ה ג מ ׳ החקינו שיהיו‬
‫מושיבין מלמדי תינוקות בכל פלך ופלך •‪.‬וכי• ע״ז כ מ ו ס י ף אב״י לשון מ ק ר א ז ה •‬
‫שר פלך בית ה כ ר ה עכ״ל ־ ו ח מ ה עליו בעל הפלאה שבערכין )הגחון מוהרי״ב(‬
‫כ ה י ׳ לו להביא מ ק ר ח ה ק ו ד ם )גחמי׳ ג׳ פשוק טי( שר• חצי פ ל ך • ונראה ־כי‬
‫רצה ה מ ו ס י ף בזה להביא דוגמא ללשון פלך שנמצא ה מ ו ך ללשון כ י ח • ובזה יחישב‬
‫ג ס פליאח ה מ ע ת י ק שם על ?ערוך עצמו שלא הביא מלשון אונקלוש בזה כי בזה‬
‫אפשר לומר שהוא נ ס מ ך אל לפון בית כמו ב י ת ‪ .‬ה פ ר ס • ושיקדא בית פלך ולא‬
‫פלך לבד אבל בחמת נ ר א ה כי לשון אונקלום כמו הפוך שהוא כ מ ו פלך בית תרכוגא‬
‫כמו פלך בית ה כ ר ם • ולפי פי׳ רש״י שהוא לשון היכל מלך יה־ה כמו פלך בית‬
‫המלכות אבל לפי הבאור הנ״ל עפ״י סרד׳׳ק מלת‪ .‬ב י ת אין לה מובן ופליאה נשגבה‬
‫שצא ה ב י א הערוך לא בלשון תרכין ולא בלשון ערכן בש׳ לא מתרגומו של אונקלוס‬
‫ולא מ ת ר ג ו ם הירושלמי שהביא רש״י ז״ל ללמוד ממנו על לכונו של אונקלוש •‬
‫ורק ב ע ר ך ‪ ,‬כ ר כ ן ה ב י א ת ר נ ו ה לשון מ ע ש ה מרחה טרכינותא ואולי הוא מ פ נ י כ נ ע כ ה‬
‫הח״כ בימי ה ג מ ר א נחלוף גיכ״ק מ ן ערך או ע ר ג • מלת ע ר ק • וע־׳כ נעשה‬
‫מ מ נ ו הלשון טרקלין בחוש׳ ה ל מ ד • ועי׳ טרקלין בערוך שהביא מ ג מ ר א ' מ א י‬
‫ט ר ק ׳ י ן בי ורדי ו מ ה שהביא שש‪ .‬בשם לבינו גרשום • וסוף לשונו ושוכבים בתוכו‬
‫ברים ע כ ׳ ׳ ל ) ו נ ר א ה לי מ ז ה כי ט״ד הורכב לשון ע ר ק ע ה לשון לין שהוא לשו! לינה‬
‫ב ע ב ר י ( ‪ ) :‬ט ז ( ו ע ד י ב ק ה נ ח ל • בתר׳ יובקא ד נ ח ל א •י נראה מ ז ה שהשם יבוק‬
‫הוא הואר צהנחצ על ב ה היבוק וראיתי בארץ ק ד ו מ י ם ב ה ע ר ה שלדעתו הוא‬
‫מצשון ה ב ו ק חבוק מלשון רקוח ומשפך והוא מ ק ו ש ב נ ב פ ך הל י ה כ נ ד ה ע״ש‬
‫וצרפתי הוא מלשון גפן שוקק שהי׳ נדלים שם אלני ס ר ק וכלשון בוקי סריקי •‬
‫ב׳שון חז״ל וכן נראה שצ״ל בניש׳׳י חולין ד׳ נ׳ בדים ריקים במקום כדים והוא‬
‫מלשון ותעש בדים )יחזקאל י״ז( ובזה יהי׳ דימה למ״ש מ ו ל בל׳ חולה באילן גדול ועינו‬
‫שנדפס בשמי על מאכנר ה ז ה באוצר ח כ מ ה ‪) :‬כב( ח ו א ה נ ל ח ם לבם י מימרי׳ מגיח‬
‫ל מ ן י עמ״ש בלחם ובשמלה לעיל א׳ למ״ד ויש עוד להעיר שלאה׳ עפ״י לה״כ ה נ ח ;‬
‫מ ב ו ן ע ב ר דאגח או בצשון בינוני דמניח ונראה כי בזה בא להמשיכו אל לשו;‬
‫נ א חרא כי ה ו א » ! ה ם ל כ ם ו ע ״ כ ג ס לעתיד ילהס לכם והר׳ לפי ה מ כ ו ו ן ‪:‬‬
‫פרשה ואתחנן‬
‫) כ ד ( א ד נ י אלקים • בתר׳ על לשו; א ד נ י • בשני יודי״ן כדרכי בכל כ ס ה ו י ה‬
‫ואחריו ע״ש הוי׳ ה ר נ ס ב&ס אלקיס עפ״י ה נ ק ו ד בנקודת אלקיס ועי׳ מ׳׳ש‬
‫בפי לך לך• וכן‪ .‬ציין ר ש ״ י ז ״ ל ב ז ה ד ׳ א ל ק י ס והוא עפ״י ה ה ר ג ו ם ו פ י ׳ רחום ב ד י ך‬
‫וכחב הרמב"] עליו חייל ולא השגיח הרב כי השה הראשון כ ח י ב ב א ״ ד והשם‬
‫כשני כחוב ביו״ד ה״א וי׳יו ה״א אשד עליו אמדו כל מ ק ו ם שנאמר ה׳ הוא שש‬
‫ה ר ח מ י ם וע׳יכ פי׳ שלבי; אדני השם בזה הוא כמי אדון ברחמים ואדני ה ו א‬
‫דין מישון אדונים מכייל בקיצור יהביא פ ס לשי; הספרי כל מ ק ו ם כנאמר ה׳ זו מ ל ת‬
‫רחמים שנאמר ה׳ • ה' • אל רחום וחנו; • אלקים ‪ .‬זו מ ד ת הדי; ־ ב נ א מ ר ע ד‬
‫וזליפית‬
‫ואתחנן י‬
‫שטלות‬
‫סג‬
‫האלהיש יבא לבר שניהס ואומר 'חלקים לא הקלל י ויש להשליא אשר הוא לא‬
‫השגיח על ס ח ר ג ו מ י ס וכן מל מ ק ו ר א ש ר ב נ ל ה ס פ ר י ם שלנו שם הויה בזה בנקודה‬
‫ח‪-‬קיס ולא בנקוד שם הוי׳ כמו בכ״מ • ו נ ס כי נמצא בלשון הנביאים הקלושים‬
‫בישעיה ג׳ וכן שם יו״־ כ״ג כ״ל אלני הוי׳ צבאות וכלשון ה ז ה בירמיה ט״ו ו פ ס ו ק‬
‫ע״ז( בהיפך הלשון הוי׳ אלקי צבאות כלשון התרגום ב ז ה • ואפשר כי מ ז ה למדו‬
‫ה מ ת ר ג מ י ם להר׳ כל לשון אלני כשם הוי׳ י ולרעת הרמב״ן יתכן שאין מ ז ה ראי׳‬
‫כי שם מהעני] נ ר א ה שהוא מ ל ת רחמים ועל כן לא אמר בלשון אלני וכן‬
‫בפרשה לך לך• ונלע״ל כי מלשון ה ס פ ר י שהביא ה ר ב ' ז ״ ל •לראי׳ הוא למשמע‬
‫ליס לרש׳יי פי׳ שפי׳ רחום בלי] כי בספרי הובא הלרש לשון כל מקום שנאמר ה׳‬
‫זו מ ר ת ה ר ח מ י ם לא מל לשון הכתוב ס׳ אלקיס רק בסוף פ ס ק א ה ק ו ר מ ח אשר‬
‫אל ה ׳ ב ע ת ההיא אלא שהנר״אז״ל ה ג י ה בלשון‬
‫על לשון ואתחנן‬
‫ררשו שם‬
‫ה ס פ ר י לציין ג ס שכ ה׳ אלהיס בכרי להבין ה ס מ י כ ו ת אל הדרש י אבל רש״י נראה‬
‫ל מ ש מ ע לי׳ מלשון ההפרי שהעיקר מושב על שם הוי׳ שנאמר בלשון ואתחנן אל‬
‫הוי׳ ואחר זה קראו בעצמו א ד נ י ה ל ה י ם • ומזה נ ר א ה כי שם עצה הוי׳ כולל שני‬
‫השמות יחל שהוא־ רחום בלין • ו נ ן ראיתי באלרת 'אליהו להנר״א שציין לברי רש״י‬
‫וכן נראה בעליל מ מ ה שחנו קוראין כל שם‬
‫ז״ל והביא על זה לבון הספרן י‬
‫הוי׳ בשה אלני ובוודאי צריך לכוון נ ס שה הוי׳ עמו כי בלא זה יהי׳ כקורא‬
‫ןנ‪ ,‬פ ה אבל ה ו א עפ״י ככתוב זה שמי וזה זכרי לא כשאש נ כ ח ב אני נ ק ר א ובספרי‬
‫פ׳ פ נ ח ס זיל א״ל אלון לכל באי עולה א ל ה י ס בלין בראש א ת העולש ועי׳ שם‬
‫בפי׳ זרע אברהם מ ה שכתב ע ״ ל רשי״י והרמב״] בזה וז״ל המכלל יופי בפרשה‬
‫לך ב‪,‬ה״כ אלני אלהיס מ ה התן לי וז״ל הראשון בא״ר שם התואר והשני ביו״ר‬
‫ה״א והוא שס העצם ובא התואר קולס לשם כי התואר סמוך לו ולא הוא סמוך‬
‫לתואר כי הוא איננו מתואר על לרך ה א מ ת וכשובא בו השם קולם 'לתואר ה ו א‬
‫ע״ד ה ע ב ר ה כלשון בני ארם •י ובשאר המתוארים בא השם קודם התואר ברוב‬
‫כי קודם• הואי העצם ואחר יבא עליו ה מ ק ר ה שכוא מתואר בו ולא כן באל יתעלה‬
‫עכ״ל • ויש לי להוסיף על דבריו כי נ ס שם הוא נמשך אל הקודם שנזכר שם •‬
‫שם העצם בלשון הכתוב ו ה נ ה דבר הוי׳ אליו ונכלל בו שני השמוק יחד אי׳ד‬
‫אלהיס י והתחיל בתואר אחרי שהעצם כבר נזכר • וכמו כן הוא ב ז ה • וכן ב ל ־ ק‬
‫הכתוב עור ‪. to‬לך לך א״ד אלהים ב מ ס א ד ע שמוסב על לשון ה כ ת ו ‪ :‬ה ק ו ד ם‬
‫ו י א מ ר אליו אני ה׳ • א מ נ ם בישעיה כ״ב ה׳ • כי יום וגו׳ לאדני הוי׳ צבאות בני‬
‫חזיון ושם י״ד ונגלה באזני ה׳ צבאות • ובסוף הכתוב א מ ר אדני הוי׳ צבאות ובפסויק‬
‫שאחריו כ ה א מ ר א׳׳ד ס׳ צבאות לך בא אל הסוכן ה ז ה על שבנא נראה מ ה ע נ י נ י ם‬
‫שהשמות האלה כולם לדין • ובהפך בלשון' הכתוב ו מ ח ה א׳׳ד ה׳ ד מ ע ה מ ע ל כל‬
‫פנים נ ר א ה שטלו ר ה מ י ס כמו שהוא בסוף הכתוב כי ה ׳ דבר בשם הוי' ובירמי׳‬
‫מיו י ו ״ ד • ב ס שני פ ע מ י ם לא״ד ס׳ צבאות • נראה שכולו דין אחר בלא נזכר‬
‫שם הוי׳ קודם או אמריו יצא ל ט מכל אשר דברנו כי רש״י ז״ל־ ו נ ס הרמב״ן‬
‫צדקו יהד וכל דבריהם דא״מ כי באשר נסמך השה אדני ס׳ אל שס של הוי׳‬
‫העצם אז פי׳ רחום ברין • ו ב א ש י לא נסמך אל ב ס ה ר ח מ י ם הוא לדין כדברי‬
‫הרמב״ן ז״ל ומי יבא בסוד ה׳ ליראיו • אבל מהרגוימו של יוב״ע אשר תר׳ בכל שם‬
‫א״ר בשם אפר הר׳ שם הוי׳ א ף באשר לא נאמר אחריו שם הוי׳ בגקוד אלהים‬
‫)ישעי׳ כ ״ א ע ״ ז י ושם יו״ד י׳׳ב ועוד ר ב י ה ( • נראה‪ .‬כי בלשון אדני לבד נכלל‬
‫‪s‬‬
‫‪n‬‬
‫חלי‪£‬ות‬
‫ואתחנן‬
‫שמלות‬
‫שם ה ר ח מ י ם וכמו שאנו קוראים וממלימיס שס סוי׳ וזוכרים בשם א״ל מלשון‬
‫ה כ ח ו ב זה שמו לעולם לעלה כחיב • וזה זכרי הוא כשם איל ומי׳ מ״ש בריש ס ׳‬
‫בראשיח ע״ש ה ר ו ק ח על ט ע ס שני היורי״ן אשר בחר׳ ח ח ח השם הוי׳ שהוא‬
‫סיורי״ן מ ב ר כ ח כ מ י ס יברכך יאר • וכן‪ .‬יה״ר לברכנו ולהאיר ע י נ י ט ‪:‬‬
‫ד ) ב ( ו ל א ת נ ר ע ו ־' בחר׳ ו ל א י ת ם נ ע ו ן • כ מ ו ולא ת נ ר ע ו מ ל ב נ י כ ס ) ש מ ו ח ( אבל‬
‫בלשון וחלל לעשוח ה פ ש ח ו כ ן וחללה מ ע ז ו ב חר׳ בל׳ התפעל ו ת ח מ נ ע •‬
‫נ ר א ה בזה הוא מ נ י ע ה מ א י כ ו ח המצוה שיחשור מ מ נ ה כגון שלש ציציח • שלש‬
‫מ ו ע פ ו ת אבל כאשר הוא יושב ואין עושה המצווה הוא עובר בעשה ולא בלאוו‪.‬‬
‫ללא ת נ ר מ ולבון ממנו בל׳׳י ה ו א על המצווה שהוא ה ד ב ר עי׳ רש״י והגר״א ז״ל‬
‫פי׳ שזהו על כלל המצווח ומי׳ מ״ש בפ׳ ר א ה ‪) :‬ד( ו א ת ם ה ד ב ק י ם ח ׳ ד א ד ב ק ת ו ן •‬
‫אבל בלשון ובו ח ל ב ק וכן ולרבקה בו ח ר נ ס בלשון קריב ללחלחי׳ כי אי אפשר‬
‫ללבה בשכינה כמ׳׳ש חז״ל אלא ה ר ב ק במלוהיו מ ה הוא רחום וכו׳ אבל בזה במשלוח‬
‫ישרא‪ ,‬בכלל לבר ה כ ח ו ב ו ב ה ם יחכן ה ד ב ו ק אל הש׳׳י‪ ) :‬י א ( ע ד ל ב ה ש מ י ם • ע ד‬
‫* מ ־ מי׳ מ״ש בעו״א כלל העשירי ציון ח׳ ובלשון ה ס כ ח ושמע ישראל בפ׳‬
‫ת ב ו א ‪ ) :‬י נ ( ע ש ר ת ח ד ב ר י ם ו י כ ת ב ם ע ל ש נ י ל ו ח ו ת א ב נ י ם בח׳ ע ש ר א פ ת נ ם י ן‬
‫ל א י ש ו ן יריעה פ ח נ מ י א כמו שמפורש בפ׳ יחדו אח כל ה ד ב ר י ה האלה ו ב ה פ ך‬
‫ת ר בזה לשון אבנים אבניא כאלו כחיב ה א ב נ י ם אולי הוא בכוונה רצוי׳ לרך‬
‫ב א ו ר כי שם ילעו א ת ה ר ב ר י ס מאשר שמעו א ח לברי ה׳ אשר לבר ע מ ה ה •‬
‫אבל בזה לבר משה ג ס אל הרור אשר לא שמעו אבל נולע להם ס ר ב ר י ס עפ״י‬‫ס מ ב נ י ס ה כ ח ו ב י ס באצבע אלהיס ע״כ פי׳ כי ע י ק ר לשון ה י ל י מ ה מ ו ס ב על ה א ב נ י ה‬
‫ס ט ל ע י ס ועי׳ בחיוב׳׳ע ‪ ) :‬י ט ( א ש ר ח ל ק א ת ם לכל ת ע מ י ס ת ח ת כ ל ח ש מ י ם •‬
‫בחר׳ דזטין • ל׳ זמין בח׳ נמצא על שני עניניס א׳ לשון ה כ נ ה כמו היו נ כ ו נ י ה‬
‫זמינין וכן לשון זמן כחר׳ קרואי מ ו ע ד מ ע ר מ י זמן ו ע ו ד נמצא ע ל ק כ י ע ו ח מ ק ו ס‬
‫וכמו ב ח ר מ ם ונועדחי אליך שם • ולפ״ז יתכן שלפי ה ח ר נ ו ס השינוי ששינו ה ז ק נ י ה‬
‫גפני ח ‪ .‬מ י הוא שינוי א מ ח י ק חוש׳ באור כי המאורוח חלק יזש״י להאיר לכל‬
‫ה ע מ י ס למקומוח מושבוחיהש כידוע כי בזמן ה י ו ה ליושבי חלק א׳ הוא לילה ליושבי‬
‫ח ׳ ק ש כ ע ד ו וזמנים ק ב ו ע י ם לכל יושבי ח ח ח השמים ו ה נ ה בל׳ רש״י שהביא הדרש‬
‫במס׳ מנילה נ ד פ ס ל׳ להאיר להם ובל׳ ה נ מ ׳ אין שם מלח להםי א מ נ ם במש׳ ס״ת‬
‫פ א הי׳מ • בא הלשון להאיר ב ה ם ח ח ח כל השמים א מ נ ם בלשון אלהיס אשר‬
‫צא ידעום ולא חלק להם בפ׳ נצביס חד‪ :‬ולא א ט י ב ה להון כי שה לא נזכרו ב פ ר ט‬
‫השמש והירח וע״כ לא שינו לפני חלמי בכחוב הזה אחרי אשר בא רק בשלילה על‬
‫ישראל שסם אינם ת ח ת השרים כמחשבח ה א ו מ ו ח ה נ ח ו נ י ס ח ח ח המזל ו ה ס ה מ ע י ב י ה‬
‫צה‪ . 0‬וזה שאמר הכתוב שם ואתכם לקח וחר׳ קרבלדחלתי׳ כי אין מזל לישראל •‬
‫) ב ח ( ו ע ב ד ת ם וני׳ י עי׳ שמלה ב ט ע ם ש ט ח ו מ״מ שנא׳ ו ע ב ד ת ם חלהיס א ח ר י ה‬
‫ש ח ר נ ס לטעוח ע מ מ י א שהוא מאשר הוא בזה בלא לשק אחריה וכ״ה בבעל ה ט ו ר י ה •‬
‫א מ נ ס ילידי הרב מוהרר״י ל י ה ע י ר ע״ז כי נ ס להלן בפ׳ ח ב א כ״ח ל״י ו ע ב ד ת‬
‫שס א־סיס אחרים ח ר נ ס כמו בזה ל ע מ מ י א • וע״כ א מ ר שהוא מפני שלא יחכן‬
‫צהיוח ה ח ט א לקללה ו נ ה כי יהיו כ מ ו כ ר ח י ם מנזירח מלך מכייל ומצאחי ק ר ו ב‬
‫ל מ ר י ו בלרשח הר״ן ללוש החשיעי ב ח ו ן רבריו וז״ל ונראה כי זה ט ע ם אונקלוש‬
‫שחרנס‬
‫‪2,1‬‬
‫^™‬
‫ואתחנן‬
‫י‬
‫שמלות‬
‫סך‬
‫ש ח ר ג ה ‪ .‬לטממיא לאל״כ טבירה היא ולא עונש ט ״ כ וטי׳ מ״ש המבאר כי אין‬
‫טונש גלול מ ז ה ולכן חר׳ האשכנזי עפ״י פשוטו א מ נ ה ע ו ל שינוי הגכר בין‬
‫ה כ ח ו ב י ס אשר ה ר ג ה לפלחי ט ט ו ח א ובין ה כ ח ו ב י ס אשר ח ר ג ה לטפוח ע מ מ י א‬
‫כי באלה נ א מ ר אחריו והבחחוויח להס משא״כ באלה אשר ח ר ג ה לפלחי ט ט ו ח א‬
‫ואולי מ ז ה יצא לו ל ה מ ח ר נ ס כי על ה ע ו ב ר י ס נ א מ ר אשר א י ן ‪ .‬ב ז ה ח ט א ולא קללה‬
‫להשחחווח ־ לפני שריה מפני הכבול וכמו שמצינו שהשחחוה • יעקב למשו וכן א ב ר ה ס‬
‫לבני ח ח ־ ולכן ה כ ו ו ה לפונו בפי ח ב א אף כי נ א מ ר שה אלהיס אחריה ולא ח ר נ ס‬
‫לפלחי ט מוח ע מ מ י א מפ״י לרכו להשוחו ללשון ה כ ח ו ב ה ז ה • והוסיף בשני ה כ ח ו ב י ס‬
‫החלה לשון ל מ מ מ י א ולא חר' לפלחי ט פ ו ח א •י מפני לשון אחריס ה נ א מ ר ב פ ס ו ק‬
‫השני ה ר ו מ ה לו שהוא כמו ט ע ו ח ע מ מ י א • ע״כ א ף ש ה ע ח י ק הלשון שס כאלו‬
‫לא כ ח י ב א ח ר י ם ו ה ו ס י ף לשון ל מ מ מ י א מפ״י הלשון הנא׳ שס והפיצך בכל ה ע מ י ם‬
‫וכן לשון א ח ר י ם שהוא כמו של ה ע מ י ס שקאי על ע ו ב ר י ה ס וכן בזה והפיץ ה ׳ א ח כ ם‬
‫ב ע מ י ם כ מ ו שס ע ״ כ חר׳ ל ע מ מ י א כמו שם ומי׳ ‪1‬רש״י ז״ל בשני הכתובים ה א ל ה‬
‫וחראה כי א ף שפי׳ על לרך ה ת ר נ ו ס ואמר כ ח ר ע מ ו עכ״ז הפריש בלשונו כי‬
‫בזה פי׳ מ ש א ח ם ע ו ב ל י ס לעובליהס כאילו א ח ס ע ו ב ל י ס להש ־ והוא כ פ נ י ן‬
‫מאחז״ל כל מי שלר ו ט י • ושם פלש״י הואיל ו ט ׳ • והוא מל׳ אחרים הנא׳ ש ם‬
‫ואף כי ה ח ר נ ו ם חר׳ שניהה שווה בא רש״י ז״ל ופי׳ ט ו נ ח ו לפי השינוי • ו ב ז ה‬
‫יש לפרש שיטי לשון הכחוב כי שם לשון אשר לא י ר ע ח א ת ה ו א ט ח י ך הוא ע ר‬
‫ס ט מ ר י ם ו א ב ו ח י ה ס ־ משא״ כ בזה ה ו א ס ח ס מ ע ש ה ילי ארס אשר לא ילעז‬
‫אז נ ס ה מ ה מ ה ה ס מובלים ‪) :‬לז( ויבחר בזרעו א ח ר י ו ־ ב ח ר נ ו ס ב ב נ י ה ו ן‬
‫ב ת ר י ח ו ן ־ עפ״י אבוחיך שהוא לשון ר ב י ס ל ט כ ח כולל שבא" בל״י וע״כ חר׳ לשון‬
‫ויוציאך ג״כ בטללי•( ועי׳ ר ע ״ ס הובא בכחב והקבלה כי בכחוב בא לפון זרעו‬
‫על יעקב וכן ה ו א בחר׳ יוב״ע אבל מאשר לא גזכר יעקב בלשק ה כ ח ו ב נ ל א ה‬
‫י ו ח ד כי פי' בזרעו של כל א ח ל מאבוחיך כי מ א ב ר ה ם נבחר יצחק וכמו שלרשו‬
‫חז״ל כי ביצחק יקרא לך זרע ביצחק ולא כ ל ‪ -‬י צ ח ק והוא יעקב • ונראה שכן‬
‫ה ו א לפי חרנומו של י ו ‪ .‬״ ע אלא שזכר ר ק האחרון ואילו ה י ה ה כ ח ו ב אומר‬
‫בלשון רבים ב ז ר ע ם א ח ר י ה ם היו ישמעאל ופשו בכלל ־ חבל ה מ ח ר נ ס אונקלוש‬
‫ח ד ׳ על הכלל ושמך על ה נ א מ ר בכהוב כי ביצחק יקרא לך זרע וכמו שחר׳ שם‬
‫בלשון בנין ‪- :‬‬
‫ף‪ ) ,‬ט ( ל ש נ א י י בחר׳ ה ו ס י ף כ ד מ ש ל ט י ן ב נ י א • ממ״ש בפ׳ יחרו ‪) :‬יז( ע ד‬
‫ש ו א ־ בחר׳ ס ח ד ו ת א ד ש נ ך ־ להשוות מ ס ה נ א מ ר בלברוח ראשונוח‬
‫ועי׳ ט ו ל שמוח כ״נ ־ ומ״ש ויקרא ס׳ ט ״ ו ‪ ) :‬מ ( וחיה" ל ב ב ם ז ח • ל ב א ה ד י ן •‬
‫כ מ ו הלב הזה מ ה ש א ״ כ ל ב ב ס הטרל הר׳ לבהק ־ ה ט ט ס כי בזה־ נמשך נ ס על‬
‫לשק ולבניהם א ח ר י ה ם ע ר מולם שהוח ר ק למשל כלבבס זה וע״כ א מ ר בחרנומו‬
‫ס ת ם לבא הלין ו ק ׳ ׳ ל ‪:‬‬
‫ץ ) ב ( ו ל א ת ח נ ם בחר׳ ל א ת ר ח ם עליחון • לא ח ר נ ס בלשון מן • עי׳ רש״י‬
‫פ ל א פי׳ נ ״ כ ע״פ הפשוע כי המן הוא אצל מ ח נ ן ובעיני ה ח ו ק הוא ר ח מ י ם‬
‫ו ב ח ר נ ו ס ונח •מצא מן אשכח רחמין וכן ויחונך דב״כ מ ח ו ר ג ס וירחם פלך ‪:‬‬
‫;‬
‫חליפות‬
‫‪1 2 8‬‬
‫דברים‬
‫פרשה עקב‬
‫שסלות‬
‫) י ב ( ע ק ב ת ש מ ע ו ) • ה ר ג ס ח ל ף ד ת ק ב ל ו ן • מיין רמב״ן שמשאו מלשון סבוב מ ז ר‬
‫מן והי׳ ה ע ק ו ב למשור וגו׳ ו ד ו מ ה לזה בגלל ה ד ב ר ה ז ה בסבסו ולמה‬
‫לא ה ע י ר בלשון ע ק ב אשר שמע א ב ר ה ם בקולי ש ח ר ג ה ג״כ חלף ועפ״י הפשומ נ ר א ה‬
‫כי נ ס שניהם הוא כמו שנמצא בלשון הכתוב כי שכר ה ו א להם חלף ע ב ו ד ח ס • י‬
‫ואוצה ה ו א ^ לדעת הדמב״ן ז״ל ר ק בזה לשון ה ב ו ב כי לא יתכן לשון עקב בלשון‬
‫שכר רק ע ׳ ה ו ף ה מ ע ש ה י אבל בזה שבא לשון תשמעון ב ע ת י ד ה י ה ראוי ל ת ר נ מ ו‬
‫כמו ש ת מ ס מ ל ל ה ד ב ר ה ז ה בדיל וע״כ א מ ר כי נ ס זה ה ו א לשון סבוב כי הקבלה‬
‫ב מ ח ש ב ה הקב׳יה מצרפה למעשה )קדושין מ״ב( ולכן להלן בלשון ע ק ב לא תשמעון‬
‫ב ת ר נ ו ס בלשון ע ב ר דלא קבלתו! בלשון ע ב ר כי העונש ה ו א רק על ה מ ע ש ה שכבר‬
‫^ ד י ק ר י ת ו ר ך • עיין שמלה וראיחי באוצר נ ח מ ד בשם‬
‫) ( ״*י‬
‫ה ח כ ם אפרחי שהיא לשון כ ו ר י ח בקרא ד א מ ר א ע ד ר ה כ ב ש י ם ואמר כי אונקלוש‬
‫השתמש במלה הוריש שלא לכפול‪ •.‬מלח עדרי והשכים ע מ ו הרש־״ל והביא ד ו נ מ ח ו‬
‫מ ת ר נ ו ם יונח! ישעיה ם ״ ה יו״ד • יואל א׳ י״ח כי נ ס שם ב ת ד נ ו ס בקרן דתורין‬
‫מפני ה ס מ י כ ו ת למלת עדרו • ו ע ר ק ‪ ) :‬י ד ( ל א י ח י ח ב ך ע ק ר • ב ת ר נ ו ס ל א י ח ו י‬
‫בוי״ו נראה• לא כ ת מ ו ה לא יהי׳ לך בביתך אבן ואבן עיין מ״ש בלשון לא יהי׳ לך‬
‫ה ״ ה י ס מקרים כי בא לשלול המציאות וע״כ נ ם בזה בא להפריע שלא יהיה בך כלל‬
‫משח״כ לח יהיה לך הנ״ל שפירשו לא יהיו אצלך‪) :‬טז( ו א כ ל ת א ת כל העטים• ותנמר•‬
‫ולא כ ה ר נ ו ס יחכלמו כ ק ש י ויש לדקדק שלא ח מ ס כמו בלשון יאכל נ ו י ס צדיו‬
‫יכול נ כ ס י ע מ מ י א י ו נ ס לא בלשון שצאה כ ח ד נ ו ס יאכלמו הנ״ל ו נ ר א ה כי ב פ נ י נ י ם‬
‫ש ה ם לברכה יבא על הש״י בלשון המשל כקש בלשון שצאה כמו ש ח ר נ ס שם כנורא‬
‫לקשא ־ ועל ה מ ח ב ר כ י ס בלשון הפשוט יכול בנכסי י משא״כ בזה ה ו א נראה שהוא‬
‫למצוה כענין לא ת ח ו ס עינך עליהם ע ״ כ ח מ ס בלשון ח ר ס כ מ ו שהוא בפ׳ שופעים‬
‫ה ח ר ס ח ח ר י מ ס ו כ מ ו שחרנס שם ‪) :‬יז( כי ת א מ ר • ד ל מ א ת י מ ר • לשון דלמא‬
‫נמצא בהרגוס טל לשון פן )בראשיח כ״ד( וכן בלשון לו ישטמנו יוסף )שם נ״ו(‬
‫וטיין רש״י שם שפירש שה כי לו הוא כ מ ו אולי • א ב ל ' ב כ ״ מ בחרגוס לשון חולי‬
‫ה ו א מ א י ם וע״כ נראה כי יש לפי התרגום• הפרש בין לשון זה ללשון מ א י ם כי‬
‫לשון דילמא ה ו א כ מ ו קרוב לוודאי כמו לשון לו הנ״ל ועיין שמלה ־ ועיין רש׳׳י‬
‫להלן בלשון פן ת ר ב ה עליך והבין ‪ ) :‬כ ד ( ל א י ת י צ ב • ה מ ס ל א י ת ע ת ד • ולהלן‬
‫מ י יחיצב לפני בני ע נ ק מאן יוכל ל מ י ק ה כי בזה הוא על חחילח ה מ ל ח מ ה כלומר‬
‫ש‪,‬א יערב איש להלחם נגדך י ושם הוא על ה ו ף ה מ ל ח מ ה י ו ה נ ה ת ר ג ם בזה‬
‫לשון איש בלשון אנש לא בלשון גבר א ף שהוא רבוחא יוחד כמו שהוא בספרי‬
‫ח ״ כ למה נאמר איש אפי׳ כ ע ו ג מלך הבשן ע״ש בספרי לפי גי׳ הגר״א י ל • שמוסב‬
‫מל לשון ונתן מלכיהם בידיך וא״כ ה י ה ראוי בלשון רבים ס ת ם לא יחיצבו ולמה‬
‫נ ח מ ר בלשון איש• ולפי ה ט ס ׳ שלנו בספרי ז״ל לא יתיצבאיש בפניכם לאימיצב‬
‫מ כ ל מקוש י נראה שבא לרבוח נ ס מ ה שאמר שס אשה בכשפי׳ מנין וזה לא יחיצב‬
‫מכל מקוש • )פ׳ אפילו בענין אחר שלא במלחמה( ויתכן אשר ע״כ בא ב ח ר נ ו ס‬
‫מ ש ו ן אנוש שהוא כולל זו״נ • ועיין רש־׳י להלן י׳ייא כ״ה שהביא לשון הספרי כ מ ו‬
‫שהוא בנוסח שלפנינו י וכ׳׳ה בשפרי על הפשוק האחרון וקשה באמת למה לא ה ב י א‬
‫נ‬
‫ע‬
‫ש‬
‫ה‬
‫‪:‬‬
‫יג‬
‫א‬
‫ב‬
‫חליפות‬
‫^קד‬
‫סה‬
‫ששלות‬
‫הספרי הדרש הזה על ה כ ת ו ב ה ז ה וביושר לפי ה ג ה ת הנר״א !"ל בלשון הספרי ח״צ'‬
‫ונתן מלכיהם שהוא בכתוב ה ז ה ולא באחרון וצ״ע ואולי לפי ה נ ה ת סגר״א ז״ל באו‬
‫הדרשות משניהם יחד וכענין דרך הלמד י מענינו משני הכתובים כי מן הכיתוב‬
‫הזה שחוזר על ונחן מלכיהם שלא נזכר בענין ל׳ גדולים ועצומים ע״כ נדרש לפי‬
‫הענין מנין אפי׳ אומה אפי׳ אשה בכשפי׳ * ושם שנא׳ לפניו גויס גדולים ועצומים‬
‫נדרש על הנדול ועצוה ‪• :‬‬
‫ך ן )ד( ו ת ל ך ל א ב צ ק ה • עי׳ לחה ומ״ש בעו״א וראיתי ב ה ע ת ק המלוח לבן‬
‫ש ה ע ח י ק ב ח ״ ‪ £‬לא ימפת כמו שדמית׳ להגיה מלבי ‪:‬‬
‫גאנח כ״מ חדו‬
‫) ח ( א ד ן זית ש ק ־ בחר׳ ד ז י ת ח א ע ב ד ץ מ ש ח א • עיי פירש״ ז״ל וקיק שלא‬
‫הביא כתרגומו • אבלי בלשון התדגוש דזיתהא בכיטי הוא כמו זתיש שלה וע״נ‬
‫על שמה נקראו כי ה מ ה מובחרים מכל זיתים שבשאר ארצות ־ אכל רש״י לח בא‬
‫לפרש רק ה ס מ ו כ י ם בלשון זיח י שמן • וזה שחר׳ בלשון ודבש והיא ע ב ד ה דבש‬
‫לא כמו שתר׳ 'יוב״ע ו ת מ ו ר ה א עבדין דבש כ י ‪ .‬מ ל ש ו ן הכתו•‪ :‬נראה כי רק ה ז ה י ם‬
‫שלה ‪.‬הי׳ מיוחדים ומובחרים ונקרא בשם זית שמן משא״כ הדבש הי׳ השבת לאדן‬
‫שהיה שם ממרים מרובים אבל לא נ ש ח ט משאר ת מ ר י ם שמכולם נעשה דבש ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪) £‬נ( ו ד א ה ע ב ר בחר׳ ד ע ב ר ואחריו אש אוכלה חר׳ מימריה ויש לדקדק שלא‬
‫א מ ר ל׳ מ י מ ר י ה ק ו ד ה כ׳ ד ע ב ד או היי לו לתרגם דמדבר כמו שת׳ למעלה‬
‫ההולך לפניכה וכן וה׳ הולך לפניהם יומם )שמות י״ג( עיין בכתב והקבלה‬
‫שכתב כי לשון העובר הוא עצמו פועל יוצא ובלשון ויעבור ה׳ על פניו ה ו ס י ף‬
‫ה מ ת ר ג ה לשון שכינתי׳ ותר׳ ואעבר כפועל יוצא • ונראה כי אינקלוש ה ס ת פ ק‬
‫ב מ ה שהכחוב עצמו מפרש אחריו אש אוכלה הוא ‪) :‬י( ביום ה ק ה ל ־ ב י ו מ א‬
‫ד ק ה ל א • לא ת ר ג ם ביומא דכנישתא ע׳ מ ה שכחבחי בעו׳׳א כלל ג׳ ציו; א׳ כי‬
‫רק הפעלים מ ת ר ג ם בשו׳ כנש ולא השמות וכן ה ו א בזה ה י ו ם נ ק ר א יום הקהל‪ -‬לא‬
‫יום כנישתא ‪:‬‬
‫בתר׳ ומרי מלבין • ויש לדקדק שלא תר׳ בלשון רבוני‬
‫י )יז( ו א ד נ י ה א ד נ י ם ־‬
‫כתדנומו בכל לשון אדו; וכן האדון ד' רכון פלמא ונראה כי לא יתכן‬
‫לשון רכון על לשון מלכין שאחריו ועל לשון האדונים לא יוכל לתדנס בלשון רבוניא‬
‫כי לא יהיו המלכיה בכלל אבל הוא כמו שאמר בדניאל מ ה ע ד א מלכין‪.‬ימהקיס‬
‫מלכין וע׳׳כ לא ח ר ג ה כלשון מלך מלכיא ־ ו ה נ ה במס׳ סייח אמרו ואדוני‪-‬האדוניה‬
‫הראשון קודש ו ה ע י ר הדז״ג )בספר כרמי שומרון( כ י לא מצא שס אדון שיהיה‪-‬‬
‫קודש • ובס׳ עזרת ה ס ו פ ר א מ ד ג״כ כי לפי ת״א וייב״ע ג ס ואדוני הראשון חול‬
‫כ ת ר נ ו מ ס ומרי מלכין וכי ע׳׳ז בתוש׳ קדושה כי ק גראה קצת מ ה מ ש ו ר ם פ׳ מ ק ן‬
‫שחשב זה בק אדוני יושף • אדוני ארן שאמר שם וחד אלהי האלהיס ואדוני ״ ו ה ע י ר‬
‫על ה מ ס ו ר ה שלא חשב לאדוני האדונים בחהלים ויש לישב ואין להאריך עכ״ל •‬
‫ילענ״ד משם ה ו א מוכרח שהוא קודש מלשון הודו שאמר כי לא יתכן להודות אל‬
‫שה שאינו קודש ויתכן שמזה למדו במם׳ ס ו פ ר י ם נ ״ כ כי נ ס אשר בתורה ה ו א‬
‫קודש כי ד ה מ ע ״ ה שאמר הודו לאלהי האלסיס ואח׳׳כ הודו לאדוני האדונים ל׳ ה ת ו ר ה‬
‫מ ד ב ר ח מחוך גרונו • ו נ ה מ ה שאמר בעזרה ‪.‬הסופר להשחעיי מלשון ומרי שבתרגום‬
‫*שהוא חול אין ראי׳ לענ״ד כי במש׳'׳ ס ו פ ר י ה פ׳׳ה הלכה י״ח מ ד מ ה לשון מ ר א‬
‫״‬
‫ויא•׳‬
‫חלמא‬
‫‪1 3 0‬‬
‫חליפות‬
‫עקב‬
‫‪nfea*.‬‬
‫חלמא דדניאל ללשוףמלך י שבדניאל וא״כ י ה י ' לבון מרי מלכץ כמו מלך מלכיא‬
‫שבדניאל לי״א שהוא קדש ועי׳ ב ס ו ג י א דגמי שבועות ד׳ ל״ה ומי׳ שה בחידושי‬
‫א ג ד ו ת להרש״א דלמ״ד דמרי הוא קודש ה ו א משמוש שאינם נמחקין לשי שהוא‬
‫ח ר ג ו ס של אדני ט פ י מ ד ח ו ם וחנון וכי שכן גראה שם מ ה ה ו ג י א ‪ ) :‬י ה ( ל ת ם‬
‫ו ע מ ל ה • בתר׳ •מזון וכהו • לא כ מ ו שתר׳ וגחן לי לחם לאכול לחמא כי שם‬
‫ה ו א מפורש לאכול וליל דרך ב ק ש ה על ה ם ת פ ק ו ת מ ה שאין כן לשון מזון הוא‬
‫כולל על כל מזונותיו של א ד ם ‪ ) :‬כ ( א ת ו ת ע ב ד • בכל כ נ ו ה ׳ וקדמוהי • אולי‬
‫ה ו א להשוותו ע ם ה נ א מ ר בסוף פ׳ ואתחנן בוי״ו ואותו י‪ :‬ובו ת ד ב ק • ע׳ מ ה ש ל‬
‫בלשון ולדבקה בו ובפי ואתחנן ואתם ה ד ב ק י ם ‪: .‬‬
‫יא )יד( ו נ ת ת י ־• בה׳ •ואתן י ק״ק שלא ה ק ן ‪ .‬ה ל ש ו ן שמוסב על הש״י זעי׳ מ ״ ש‬
‫בזה ב ס ׳ ׳הקדוש נפש ה ח י י ם שער״נ פ׳ י״ד ומ״ש הרמב׳׳ן ז״ל בפרשה וילך‬
‫יעל לשון הכחוב אשר נשבעמי ל ה ם ואנכי א ה י ה עמך י ומ״ש ע״ר הראב״ע על כ מ ה‬
‫פ ס ו ק י ם כיוצא בזה ‪ ) :‬ב א ( ל ת ת ל ה ם • ובתר׳ פפ״י לשון הכתוב נ ה כן להון ועי׳‬
‫רש״י שהביא הדרש לכס נא נאמר והוא עפ״י ה נ א מ ר בעני; בלשון נוכח חבל‬
‫ייש ל ד ק ד ק למה לא הביא הדרש ב פ ס ו ק ־הקודם •־ ונראה מפני בבזה לא הזכיר‬
‫ולזרעם כמו שם ע״כ דרשו שהוא כ מ ו ׳לסם בעצמם משא״כ •בם הוא פשוט כי‬
‫בנתינתו לזרעם הוא כמו ל ה ה ‪ .‬ו ב ז ה נראם גי ליישב אשר יש לדקדק עפ״י דרך‬
‫ה מ ת ר ג ם להוסיף עפ״י המפורש ב מ ק ו ם אחר כמו שהרחתי בכיו״א בכלל מיוחד‬
‫ל מ ה לא ה ו ס י ף בזה לשון ולבגיהון עפ״י מ ל ס ולזרעם הנא׳ שס אלא שלא רצה לנגוע‬
‫באשר דרשו חז׳יל מן השינוי כמו שהראיתי שם מ ד ר כ ו של ה מ ת ר ג ם בדומה לזה‬
‫ועפ׳׳י הפשוע י״ל ג ״ כ כי בזה ה ו א מ פ נ י ה נ א מ ר אחריו כימי ה ש מ י ם על ה א ד ן‬
‫אשר בזה נכלל ז ר ע ם וזרע זרעם ע ד ה ע ו ל ם !‬
‫פרשה ראה‬
‫‪).‬בז( א ש ר ת ש מ ע ו • בתר׳ בלשון א ם )עי׳ שמלה( והוא עפ׳יי י המפורש בל׳ ה כ ת ו ב‬
‫וסי׳ א ם שימוע וליה בזה בל׳ ה ה י פ ך א ם לא תשמעו אף כי בלכו‪.‬ן‬
‫הכתוב נ ר א ה כועס השינוי בזה בעליל •כי בלשון אשר תשמעו אף כי הוא תנאי אבל‬
‫ה ו א תנאי אשר ג ם הוא יברכם בזה אשר ישמעו • אבל׳ ה מ ת ר ג ם ת ר ג ם עפ״י‬
‫ה פ ב ו ע ו מ צ ע ו בהפך כלבון הכתוב אשר הולדת א ח ר י ה ם )בראשית מ״ח ה ( כפ•׳‬
‫רש״י א ם תוליד ובתרגום דתוליד כי ה ו א כמברך אותו גיינ אשר יוליד וזה שפ•׳‬
‫רש״י ב ז ה על מ נ ת אשר תשמעו ולא בלשון ח ש ‪:‬‬
‫) ב כ ( א ת •הצבי ו א ת ה א י ל • בתרגום ב ש ר מ ב י א ו א י ל א • נצ״ל ובי״נ‬
‫ב‬
‫וית אילא ונראה ט ע ו ת כי אחרי אשד השמיט לבון את כראשון‬
‫והוסיף במקומו לשון בשר להשוותו פש הנא׳ ‪ -‬למעלה ט״ו לא י ת ק להשמיט את‬
‫הראשון ולעזוב האחרון ועיין רש״י שהביא בזה הדרש דשפרי כיי)ן ע״ה אי‬
‫מ ה צבי כולו מותר אף זה ט ל ו מותר ח״ל אך ב א ב ר יאנל את הצבי ונו׳ ויש‬
‫להעיר אשר לא הביא הדרש לטיל בפשולי המוקדש־ן שדרכו שש ג״נ •‪:‬שפרי אי‬
‫מ ה צבי כולו מותר יכול אף זה כולו מ ו ת ר ת ׳ ׳ ל ר ק ה ד ש ) נ ״ ה גי׳ הנר‪/‬א( ובאמת'‬
‫י‬
‫קבה‬
‫חליפות‬
‫שמלות‬
‫ךיאך;‬
‫סו‬
‫ק ב ה הל־מול מלבו; רק הנא׳ על ה ד ס לאבוד ההל•‪ :‬הפך הפשוכי • ונראה לענ״ד‬
‫כי גי׳ רש״י בספרי הי׳ כמו שהוא לפנינו ת״ל רק )בלח מ ל ת ה ד ס ( והוא מוזר‬
‫על ר ק הראשון רק בכל אות נפשך וסובר הדורש כי ה ו א נמשך ג ס על ל׳ כינבי‬
‫וכאיל וכמו מלת אך הנא׳ בזה אך כאשר יאכל ואחרי אשר רש״י ז״ל הביא מל׳‬
‫» ‪ -‬ש מ ר ? שעריך‬
‫ ‪,‬‬‫^‬
‫י‬
‫^״ ‪,‬‬
‫‪1 ,‬‬
‫ר‬
‫ל‬
‫(‬
‫ך‬
‫ר‬
‫ן‬
‫ש‬
‫ן ך ן‬
‫מ ן ס‬
‫ע ן ‪ 3‬ר‬
‫ש‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ח‬
‫ה‬
‫ס י‬
‫ך‬
‫ג‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ג‬
‫ש‬
‫‪c‬‬
‫ע״כ לא הביא• שם הדרש ה ז ה שהואמצשון רק אלא שנלמד מלשון אך הנאמר‬
‫בזה אך כאשר יאכל את הצבי וכ״ה שה וע״כ מ ה געיס ל ש ו ן ‪ .‬ה מ ת ר ג ס ז״ל שהוסיף‪.‬‬
‫בשניהם שה ל׳ כבשר עביא וכן בזה בשר מביא ו ה ש מ י ע ל׳ א ח ו א ח ע״פ הנאמר שס‬
‫ו ג ז ה השמיענו הדרש ע״פ ההלכה בקצרה כדרכו ו ב א מ ת מל׳ את היה מ ש מ ע ההפוך כי‬
‫א ת בא לרבות אצא שבזה אח ואח י ח ק שהוא כמו רבוי אחר רבוי י אבל לפי הספרי'‪-‬‬
‫שדרשו ה מ י ע ו ט מלשון אך אין צורך ולכן יפה מ ש ה ה מ ת ר ג ם ש ה ש מ י ע ל׳ את וביותר‬
‫כי אחרי שהוסיף ל׳ בשר לא יתכן ל׳ את הראשון וא״כ ג ס השני לא יתכן כי הוא‬
‫גמשך ג״כ על לשון בשר הנזכר ועי׳ חולין כ״ח שהביא בגמ' שס מהכחוב הזה‬
‫לד״א בן ק פ ד מ ה פסולי• המוקדשין בשחיטה אף גבי ואיל בשחיטה וכל הנחו•‪:‬‬
‫ה ז ה בפסולי המוקדשק קאי כן פירש״י אבל לפי הגר׳ בספרי ס י מ ן ע״ה לד׳ אלעזד‬
‫בן ק פ ר מ ה ב ה מ ה בשחיטה עי׳ רש״י שס שפי׳ כי ה כ ה ו ב ה ז ה בחולין מיירי •‬
‫ובא ללמד מ ן ע ל צבי ואיל שצריכין שחיטה משא" כ ט ו ף כ מ י ־ אין שחיטה לעוף מה״ח‬
‫ולפ״ז צריך עיון טל מ״ש רש״י בזה דכ״א אף חולין י חלבן־ מ ו ת ר דהוא רק אליבא‬
‫דר״א בן קפד לפי'הגר׳ שם ב ה ס פ ל י דבבשד ת א ו ה י מ י י ר י ולפ״ז איך יתכן הה״א‬
‫דחלב; מ ו ת ר אשר בפי׳ אשרם תורה ו מ ה צורך לדרשא דאך אם לא שנאמר כי‬
‫ב א להשמיענו שלא נפרש בלשון ה נ ח ו ב י ס דפ׳ נו כל חלב שור וכשב ועז כמו‬
‫שהוא בפי׳ הראב״ע שס והוא דוחק מ א ד לפרש בלשון השפרי י ונראה ני לפי‬
‫השפרי הדרשא ס ה ו א כמ״ש רש״י שהוא לפי׳ ה ג מ ׳ דבפשולי המוקדשין קאי ו ג ס‬
‫כי הרמב״ן ז ״ ל כ ב ר ד ח ה דבריו וכן הרנ״ו ועי׳ בכחב והקבלה שם בפרשה צו‬
‫שכ' שהוא מחלמיד ט ו ע ה מלאה ולא מדברי כ ר א ב ״ ע ז״ל כל זה ולא הזכירו שס‬
‫לא מדברי הספרי ולא מלשון רש״י בזה • ועי׳ מ״ש הרמב״ן בזה כי לשון אך‬
‫כאשר יאכל מפורש בזה הוא ר ק טל סאיכוח שיאכל אחר ה ש ח י ט ה והגליא ז״ל באלרח‬
‫אלי׳ פי' שלאילחייב את החלבים להקטירס למזבח ובא לפוטרם כצבי וכאיל וגם‬
‫לפוטרם מן הנותנות ע״ש ו ד ע נמר כי נ ס בנמ׳ כריתות ד״ד אמרו לר׳ יהודה‬
‫ל ה ו א ה ב ר בזה דבר הלמד מ ע נ י נ ו ובקדשים כתיב ולרבנן ג״כ לאו דחוקת טולס‬
‫טכ״פ בקלשיס ולאו לחלב בור בחולין פכ״פ היוצא מ ז ה כי לא רברירחוק ה ו א מ ה‬
‫שפי' הראב״ע ט״פ פשוטו להצליקו השואל אותו אלא שהלרשוח ה ם מוכיחים ללמלינו‬
‫כי הוא הלין בחולין ולכן ע נ ה ו כי אנן בלילן לא סמכינן טל פשטות ה נ ח ו ב י ס ׳‬
‫היוצא מ ז ה כי רש״י הביא הלרש ה ז ה אי מ ה צבי ואיל חלבן מ ו ח ל חיי׳נ חך‬
‫ר ק בזה ולא למעלה בפסולי המוקדםין טפ״י • ה ס ב ר א דאמרינן בכריתוח ש ס ל ה ״ א‬
‫קדשיש דחמירי הוא דאשור חלבן אבל חלב חוצין לא ו ה ח ר ג ו ם י״ל דש״ל דחדוויהו‬
‫צריכי כמו למצרכינ; התש לרבנן לר״י להוא ג״כ לחלבן לחולין ה ו א דאשור משוש‬
‫שלא ה ו ח ר מכללן אבל חלב מוקדשין רהויזר מכללו )עי׳ פי׳ רש״י שש( אימא לא‬
‫א ש ו ר ח ל ב ן מ״כ הוסיף נ ס שס מלת כבשר לומר כי ר ק הבשר מותר ולא ח ל ב ‪:‬‬
‫אשר‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫ראך‪,‬‬
‫שמלות‬
‫) ל א ( א ש ר ש נ א • ד י םני • עיין מ ה שכתכחי בפרשה ש ו פ ט י ה ‪- :‬‬
‫*‪ ) y‬א ( ל א ת ם ף עליו ו ל א ת נ ר ע ס מ נ ו • בתר׳ בא בלשון רביה לא הוספו!‬
‫ולא ת מ נ ע ו ן עפ״י הנא׳ בלשון ה כ ת ו ב בפ׳ ואתחנן בל״ר ועי׳ רש״י שה‬
‫שפי׳ מ ו ן חמש פרשיוח בחפילין חמשח מ י נ י ה בלולב וחמש ציצית וכן לא ת נ ר מ ו‬
‫וכן פי׳ בזה אלא שזכר א ר ב ע ה ברכות בברכת כ ה נ י ס כ נ נ ד חמש ציצית ונראה‬
‫מ ז ה כי לפי פרושו נ ס פני הכחוביה מעני; ח ח ־ על נ ו ף המצוה אבל הגד״א‬
‫ז״ל א מ ד כי שם הוא על כלל המצות כי שה א מ ר החלה שמע אל ה ח ו ק י ס ואל‬
‫ה מ ש פ ע י ם • ולכן אמר שם לא הוסיפו )הובא בכוה״ק( אבל לפ״ז הי׳ ראוי שה‬
‫להיוח עליהם או על הדברים וכן לא ת נ ר ע ו מ ה ם עי׳ מ ה שהאריך ב כ ת ‪ :‬והקבלה‬
‫ולא ה ע י ר מלשון התרגום ואולי עפ״י ה ת ר נ ו ס אין הכהן עובר על לא תוסיף בהוספתו‬
‫ב ר כ ה א ח ת רק כשהוא מברך בצבור וכמו שתר׳ בלשון אמור להם כד ימרא‬
‫להון כי אין הכהן רשאי לעלות לדוכן ע ד שיאמרו לו עלה ו א ס אמרו לו להוסיף‬
‫ברכה כולס עוברין וע״כ אמרו בגמ׳ ר״ה מנין לכהן שעולה לדוכן שלא יאמר אוסיף‬
‫ברכה א ח ת משלי ת״ל לא תוסיפו ולא אמרו מל׳ לא תוסיף וכ״ה ע״ד התרגום וללשו;‬
‫ה ס פ ר י דדייק מלשון לא תוסיף בזה לשון יחיד אולי בא לומר כי אף הוא לבדו‬
‫עובר א ם ה ו ס י ף בלא ד ע ת הקהל י וזה ההפרש בין לשין ה ג מ ׳ שאמרו מנין לכהן‬
‫שעלה לדוכן ובין לשון הספרי י ומנין שאס פ ח ח לברך שלא י א מ ר • ו א י ל ופחחתי‬
‫לברך דהיינו שבתחילה עלה על פ ׳ דינו ופתח עי׳ד הקהל ואח״כ א מ ר מעצמו‬
‫הוחיל ו פ ת ח ת י ‪:‬‬
‫יף )ז( ה ש ס ו ע ה י מ ט ל פ י ט ל פ י א • ונשאלחי מ ה ר ב הגאון מוהר״מ ז״ל האב״ד‬
‫דווארשא אשר מ א ד ח מ ו ה בעיניו אשד לא ח׳ עפ״י חז״ל שהוא ברי׳ בפני‬
‫עצמה שיש לה שני נבין ושני שיראות וכמו שהובא ברש״י והשבתי לו כי נ ה רש״י‬
‫ז״ל בגמ׳ פי׳ ולכן נקראת ששועה ת א ו מ ה ־ וכמו שכתבתי בפי שמיני •*י ע ק ר‬
‫לשון עלפון הוא כמו הפוך מלשון עפל •שהוא חבור שני נ פ ר ד י ם ויחדיו יהיו ת ו א מ י ם‬
‫ג ס בלשון המתרגש מטלפי עלפיא ולא תר׳ כמו שתר׳ שושעת ששע‬
‫ואעפ״כ‬
‫עלפי; בכתוב שלפני זה נראה שהוא משני שבזה נקראת ע״ש השיסוע ו ג ס שלא‬
‫נזכר בה לשו; פרשות כמו כ ס על כן נראה שהיא נקראת על שהיא כל עצמה‬
‫מחוברת משנים שנים שני גב־ן ושני שדראות כדברי חז״ל ולכן ת ר ג ם ה מ ת ר ג ם‬
‫מלפיא בלשון ידועה ושלא נאמר כי• ה י א ברי׳ אחת לבדה כענין ־חחש שהי׳ בימי‬
‫מ ש ה ע״כ ח ר ג ס מטלפי בל׳׳ר שהוא שס המין אבל כולל פ ר ט י ם רביה באותו‬
‫המין ועפ״י הדברים האלה חשכת׳ ליש‪ :‬אשר יש לדקדק בלשון ואת החזיר כי‬
‫מפריש פרשה הוא שלא נזכר כו כמו שהיא׳ כפ׳ שמיני ושושע שסע פ ר ס ה • וכן‬
‫ה ת ר ג ו ם לא הוסיף אצל השזיר עפי׳י הנא׳ שם והוא מ פ נ י שנזכר כזה ה ש ס ו ע ה‬
‫למין כפ״ע ולמדנו ג ם על ש שוע החזיר כי אין ז ה מ ע ל ה יאולי היא עצמה ממין‬
‫החזיר וע״כ כאשר הזכיר שש ושושע שסע לא הונ־ר ה ש ס ו ע ה כפני עצמה ויתכן‬
‫כי ג ס ממין הזה יש אשד דומ־ם לגמל וארנבת הנזכרים וזה מ ע ם כי כמשנה‬
‫תורה הכניש הששועה בין החזיר והנמל כי ה ו א מי; הכולל שני ה מ י נ י ם וע״כ לא‬
‫נאמר בגמל ושפן י לשו; ושסע א־נו נ ו ס ע ת כמו שנא׳ ופרשה לא הפרישו כי יש‬
‫בהש אשר הוא דומה להם והיא שושנית ולפ״ז מ ה שאמדו בת"‪ :‬למה נשנו ב ב ה מ ה‬
‫מפני ה ש ס ו ע ה הוא דומה למ״ש בטיפות מפני הרחה והיינו שבא במשנה ת ו ר ה‬
‫‪— 1‬‬
‫‪r‬‬
‫חליפית‬
‫ראף‬
‫(‬
‫עמלות‬
‫סן‬
‫ר ק כי ר א ה ודאה אחח ה י א וכ״ה בלשון ה ש ה ו ע ה לומר כי אחת הוא עש‬
‫פ ו ס ע ת ש ב ע ה נ א מ ד בת״כ ־ ולא בא במשנה חורה להוסיף אלא ל פ ר ש ‪:‬‬
‫)ו( ו ה ע ב ט ת • וכן ו ה ע ב ט תר׳ בלשון ותוזיף ־ כלשון הלואה חף כי כל לשון‬
‫‪£‬ן‬
‫ע ב ו ט תד׳ בלשון משכין כי המצוה ט ל ל ו ת כי נ ה על המשכון מצוה‬
‫ה ו א להלוח לי מ ח ס ו ר ו כשלא ת א נ ו ס אותו ל מ ט ר מ ש כ ו נ ו ‪ ) :‬י ט ( ד ‪ .‬ז כ ר ת ק ד י ש • בתר׳‬
‫בל״ר דכרין ת ק ד י ש • עפ״י ה נ א מ ר בפ׳ והי׳ כי יביאך הזכריה בל״ר ובמכילתא‬
‫ררשו שה מכאן א״ר יוסי רחל שלא ? כ ר ה ויללה שני זכריה ויצאו שני ראשיהם‬
‫כאחר שניהה לכהן ‪:‬‬
‫‪£‬ץ ) ד ( ו ל א י ר א ה לך ש א ו ר ה׳ • ח מ י ו ־ ‪ :‬יש לדקדק שלא ח ר ג ה כ מ פ ר י ע‬
‫‪ .‬ח מ י ר א כמו שאור לא ימצא• ה ב ב י ס ר שאור מיי מיש )ויקרא כ׳ ד ( ‪:‬‬
‫וקשה שלא ח ר ג ה בלשון צלי וחטוי וראיתי‬
‫)ז( ו ב ש ל ת • ב ת ר מ ה ו ת ב ש ל •‬
‫בחר׳ רב יוסף על ד״ה בל׳ ויבשלו ה פ ס ח שתר׳ ופוו ו מ מ י נדריה ה נ י א ו‬
‫לראי׳ דצלי בכלל בישול מלשון ויבשלו והקשה הנאון רע״ק למה לא למדו מלשק‬
‫ה כ ת ו ב ב ת ו ד ה ובשלת ו ח י ק ב ה כ ח ב והקבלה מפני שבזה ה ו א כולל נ ה ה ח נ י נ ה‬
‫שא״צ צלי ע״כ נאמר וכשלת שהכל בכלל ולענ׳׳ד ‪:‬אין תרוצו עולה יפה כי נ ס‬
‫בנדרים אנו‪.‬רוצים רק שיהי׳ הצלי בכלל לשק בשל לאשיהי׳ דווקא צלי לבד אכל‬
‫אהני לי תירוצו על לשו; ה ת מ ו ה ב ז ה • ויש להוסיף על דבריו כי ע ו ד יש להקשות‬
‫בלשון הגמ׳ שלמדו מלשון ויבשלו כי צלי בכלל בשול הלא שם נא׳ אחריו באש‬
‫כמשפע ומנ׳־ל לסחס לשון בשול שכולל נ ס צלי ועי׳ חוס׳ )מנחות י״ז מ׳׳ב( ד״ה‬
‫דלא שנח כי מחשב בלשון אכילה חימא ו ט ׳ היפוק לי׳ דמדאיקרי אכילח אש‬
‫אכילה ובחירוצס שה ר״ל ו ט ׳ • ונראה מ ז ה כי לא רצו מ מ ׳ ללמד מל כל מיני‬
‫צלי שיהיו •בכלל לשו; בשול ר ק על צלי אש וכמו שדרשו צלי ולא צלי ד׳׳א ולהכי‬
‫לא למדו מלשון ובשלח כקושיה הגאון דא״כ ה י ה משמע נ ס צלי ד״א ד מ ה לא‬
‫נאמר לשון באש ע״כ נלמד מ ש ה דווקא וכאשר באמח מכינו לשק בשול מל כל‬
‫ע נ ק נ מ ר ו ח ק ק כמו הבשילו אשכלותיה ע נ ב י ה וכ״ה בתר׳ שם בשילו ו א ס‬
‫הי׳ רוצה ה מ ח ר נ ס לאשמעינן דינא דפשח ה י ה צריך להוסיף ותעווי בנורא וע״כ‬
‫עזב בלה״כ כי הדין מפורש בכחוב על מ ק ו מ ו ‪ ) :‬ט ז ( י ר א ה כ ל זכורך • וכן ו ל א‬
‫י ר א ה • ת י נ ה בל״ר כמו יראו והוא מפני מלת כל עי׳ מ״ש בעו״א כלל ז׳ ציון י״ג‬
‫וכן מצינו כלה׳׳כ עצמי שכא ולא יראה את פני דומה ל מ א מ ר בפ׳ מ ש פ ט י ה ולא‬
‫יראו פני ר ק ס וכן כפ׳ חשא ו ה נ ה לפי הפשוט אפני שכינה קאי עי׳ כחור אכל‬
‫ה מ ח ר ׳ מפני דרכו להרחיק ה מ ש מ ה והי׳ צריך להוסיף ל׳ שכינחיס ט״כ ח ר נ ס כל׳ ק ד ם‬
‫כמו שתר׳ ופני לא יראו ודקדמי והסיב הלשון על ה נ ר א י ה ועי׳ מ ״ ש כ פ ׳ חשא‬
‫)שמות ליל כ ( ‪:‬‬
‫פרשה שופטים‬
‫) כ ב ( א ש ר ש נ א • בתר׳ ד י ר ח ק ־ עי׳ שמלה ויש ע ו ד להעיר אשר לא ה ו ס י ף‬
‫בזה וכן למעלה ‪ to‬ראה לשון מימרי׳ כמו בלשון ואקוץ ב ם בפ׳‬
‫קדושים ויקרא כ׳ כ״נ ע י ק מ״ש שם ונראה מ ז ה כי ה ב א בלשון מ י מ ר י ה הוא‬
‫יוחר רחוק מלשון ס ת מ י • וכן לשו; שנא אולי ה ו א י ו ח ר נ ס מלשון ר ח י ק מ י מ ד י ה‬
‫וע״כ‬
‫יב‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫ח ל‬
‫י*י‬
‫ת‬
‫שופטים‬
‫שמלות‬
‫י ט״כ ת ר ג ם לעיל בפ׳ ר א ה אחר לשון כל תומבח ר׳ שתר׳ למרחק ק ל ם ר׳ על‬
‫לשו; אשר שנא שם • לסני ‪:‬‬
‫י ז ) ה ( א ל ש ע ר י ך ־ בהר׳ שלפנינו נמצא טש׳ שונות ועי׳ רש״י שאמר על ה ט ם ׳‬
‫ה״א ה מ ת ר ג ם לחרע בית לינך פ ו ע ה ש ק שנינו והוא ב ג מ ׳ ) כ ת ו ב ו ת מ״ה(‬
‫שער שעבד בו ותרגומו לקריך אבל לפי ה ט ס ׳ הזאת יש ללקלק בלשון הכתוב‬
‫ש‪,‬ח ח מ ר בל"י וכן ה ח ר ג ו ס לא שינה א ת לשונו לתרגם לקרקר בל״י או ל ק ר ה י ה‬
‫כ י בלשון לקירוך לא ‪-‬משמע שער שעבר בו עי׳ באוהב ג ר שהאריך בזה ורעחו‬
‫צקייס ט ס ׳ מ פ ר י ס לחרע בית דינך ועי׳ מ״ש בלחש אבירים ־ א מ נ ם בכתב‬
‫י ה ק ב ‪ .‬ה ה ע ס י ק לשון הריחה ואמר עליו שיפה חמר ד ה מ ח ר ג מ י ס ס מ כ ו עצמם‬
‫ע ‪ -‬לברי ה ס פ ר י ל א י ה א ה ח ם שעריך שער שנמצאו בו ושער שנלון מ ורברי רש״י‬
‫הוא לפי ל ע ת ההלמול במס׳ כהיבוח וסייה ובאמה נוכל להשווה ' ל ע ה ה ס פ ר י ע ם‬
‫ל ע ת החשמול נמאי לאמרינן ה ח ס בכהובוה לבעיר שרובה עובלי כוכבים וכו׳ מ״ש •‬
‫א ב ‪ .‬כ" ז לא הונח לי ב ל ע ת ה מ ת ר ג ם לא״כ יהיו שני מ ו ס ׳ ס ו ת ר י ם ;ה אח זה‬
‫ל ‪ .‬ט ס ׳ לתרע ביח ריכך לא יהיה החר׳ לפי הלין לעיר שרובה ישראל ולטש׳ השט׳‬
‫צח יהי לפי הלין בל רוב עכו״ס • ע ״ כ ה י ה נראה בעיני לקיים שני הנוש׳ •‬
‫ויחדיו י ה ח מ ו ו ה ת ר ג ו ה ילייק מלת שעריך הנא׳ בל־ר ובזה לא יהיה ר ש ״ י ז ״ ל ס ו ח ר‬
‫צלעה ה ה ר ג ו ם כי לא כ ה ב ר ק ש ה מ ה ר ג ס לתרע ביה לינך לבל הוא ע ו מ ה א‪-‬־ל‬
‫ה מ ח ר ג ס שני הנוס׳ יחל וכמו שהוא בכפרי וכמו שכ׳ הרואה ־ בוולאי אין‬
‫זה ט ו ע ה כי ההוצאה י ה ק שליט לפרסם האיש ה ז ה בשני העירוה והסקילס‬
‫יהי בח־זה שיהי׳ לדעה הספרי וללעה ההלמול היא שנלמד על הסקילה‬
‫חב‪ .‬ההוצהה י ה ק שגס לההלמוד צריך שיוציאוהו לשני ה ע י ר ו ה ואין זה נ ו ג ע‬
‫לבנין ה ח ר מ ה שהרגם טפ״י פשוטו להמשיך לפון אל שעריך אל לשון והוצאה •‬
‫ויא ע ׳ לשון ו ס ק נ ת ס • או־ שההרגוס הר׳ השני פרושים כמו שמצינו ה ־ ב ה ע‬
‫לרך הזה כמו שהראתי בטו״א כלל ז ׳ ‪) :‬ז( ו ב ע ר ת ה ר ע ־ עביל לביש וכן בתר׳ לסל!‬
‫)כיב כ א כ״ב{ עי׳ מ ה שכ׳ בתר׳ והיה ברכה שתר׳ ותהי מ ב ר ך ‪ ) :‬י א ( א ש ר‬
‫יגידו לך ימין ושמאל ־ וליה בתר׳ ימינא ו ש מ א ל א ־ כלא למיל ולמעלה פ׳‬
‫כ״ע לח ־ששורו ימין ושמאל בלמ״ל לימינא ולשמאלא ואס הוא מדויק י ת ק כי‬
‫ה ח ת ו ם מכוון בזה אל לרש חז״ל להמשיך בזה אל לשין אשד יגילו לך אפילו‬
‫חומרים כו׳ כמו כ ה ו א בפי׳ רש״י בזה אבל למעלה מושב על לשון תסור וכן ע ו ד‬
‫לעיל ב׳ כ״ז לא אשור ימין בא בתר׳ בלמ״ל ולהלן במצות המלך לבלתי סור מ‪5‬‬
‫המצוס ימין ובמחל בחר׳ ג״כ בלא למ״ד י ח ק שהשיב הלשון א ל ‪ .‬ה מ צ ו ה וכפי׳‬
‫שס אפילו מנוה קלה של נביא ונ״ע בנום׳ מדויקים ‪) :‬יז( ו ל א יסור ל ב ב ו ‪-‬‬
‫בתר׳ ולא ימעי •־ לא ככל לשון ה ס ר ה כי הוא מ ו ס ב על לבבו וכן בתר׳ ולא‬
‫תתורו ההרי לבבכם ולא תתעון ־ כי הע‪:‬ין אחר אלא שלשו; השרה הוא במצות‬
‫׳‬
‫‪1‬‬
‫ע ב ה ו‪.‬בון תתורו הוא במצות לא תעשה לבקש המותרות •‬
‫)ה( ונשל הברזל ־ ו י ש ת ל י ף ברזלא ־ עי׳ לחם ולפי הנוש׳ בלשון ו נ ד ח ה‬
‫י‪£‬‬
‫ידו בגדזינא גש כן נראה כי גרזן נקרא בהיוח מחובר הברזל בחתו‬
‫וכחבר השת‪-‬ף •מקחונקרא ברזל וכמו שהוא בלשון ה נ ח ו ב )מלכים ב׳ וי״ו( ואה‬
‫הברז‪ .‬נפי א‪ -‬ה מ י ם ‪) :‬יא( ו ה כ ה ו נ פ ש ו מ ת ־ נ ת ר ג ם בי״נ ויקטליגי׳ נ פ ש‬
‫ד מ ו ת י וקשה לשין וימות אחר לשון ויקמליניה ובי״נ וימחיני׳ והאוג״ר לא הביא‬
‫‪:‬וס‬
‫זזלי‪3‬ות‬
‫*םופטים‬
‫שמלות‬
‫קףן‬
‫שוס נוס׳ בזה ‪) :‬יב( ביד גאל ה ר ם ו מ ת • בהר׳ ו י מ ו ת • וק״ק שלח ח ר ג ה ויקמליני׳‬
‫כ מ ו בלשון מ כ ה איש ומה ־ ואולי בא להורוה כי רשוה ביד נוהל כ ד ם ־ ובנס הון לעיר‬
‫מקלטו שנאמר ורצה א ח הרוצח אין לו ד ם פלוגחא דר״י ור״ע אם הוא מצום או רשוה‬
‫) מ כ ו ח י״ב( ובלבק המשלה פ״כ ד' יוסי בר׳ י ה ו ד ה אומד‪ -‬א׳ שוגג ואי מ ז י ־ מקדימי;‬
‫לערי ה מ ק ל ט וב״ד שולהין ומביאין אוהו מ כ ס מי שנההיב בב״ד מ י ה ה הרגוהו • ושלא‬
‫נהחייב מ י ה ה פטרוהו • ולא נזכר בה גואל ה ד ם אבל בלי הברייהא ד׳ י' משיים בל׳‬
‫ה כ ח ו ב ה ז ה אחר לשון הרגוהו בנאי ונהנו וגוי • אבל לא סיימו כ ס בברייתא לכון ואס‬
‫לאו פטרוהו כ מ ו שהוא בלשו; ה מ פ נ ה • ולכן נראה לטנ״ד כי לשון כברייחא ל א ק א י‬
‫על לשון ה מ ש נ ה כי במשנה הוא מי שנחחייב מ י ח ה בב״ד והיינו ב ע ד י ה והחלאה‬
‫כדינו • אבל הברייחא קאי על מי שהרג במןיד בלא ע ד י ה ו ה ח ד א ה וכי״זימוסב‬
‫הכתוב ונחנו אוחו ביד גואל ה ד ה כי לא יוכלו ב״ד לחייבו ולא לפוטרו אבל‬
‫ינת; ביד גואל ה ד ה לעשות בו כרצונו א ה ימיחנו או יניחנו ע ד שימות ולשון‬
‫ה ר ג ו ה ו לא לוקח בלשו; הברייתא ואולי לזה כיון ה מ ת ר ג ם ג״כ שלא ת ר ג ה בלשון‬
‫יקטליני׳ וצ״ע בזה ‪ ) :‬ב א ( ג פ ש ב ג פ ש • בתר׳ ח ל ף ג פ ש א • כמו בלשו; הכתוב‬
‫כ מ ו ה כ״א נפש ה ח ת נפש מ ש מ ע לפי ה ת ד ג ו ה כי אי; הפרש בלשי; וכמו שתר׳‬
‫נ ס בלשון פין ב ע ץ ש; בשן בלשון חלף א ף שפי' ממון לדחז״ל והנה בלבו; ה מ ש נ ה‬
‫מ כ ו ה פ״א אי; נהרגץ ע ד שיוגמר הלין שהרי הצלוקיס אומדים על ביהרג שנאי‬
‫נפש ה ת ת נפש • אמרו להה ה כ מ י ה והלא כבר נאמר ועשיתם לו כאשר זמם ־‬
‫והרי אחיו ק י י ס ולמה נאמר נפש ה ה ה נפש יכול משקבלו עלוהן יהרגו היל נפש ח ח ת‬
‫נפש ה א אין נהרגין ער שיוגמר ה ד ן י ועי׳ במהרש״א שהגיה בלשו; המשנה‬
‫נפש בנפש כלשון הכהוב בזה • וכן מ ש מ ע ברש״י בלשון ה מ ב נ ה שהי׳ הניר׳ כן‬
‫כ מ ו שהמיר הגאון מוהרי״ב בהגההו וכן ה ו א בהוי״ס להגיה בלשון המשנה עפ״י‬
‫לשנא לקרא • וימאול קשה להאמין כי יפוצ ע ע ו ה ־ בלשון׳ ה מ ב נ ה בשלשה פ ע מ י ם‬
‫זא״ז ו ג ה מלשון הכתופ ע ם שמוש הב׳ בנפש מ ש מ ע בנפש החי כמו בתמורה‬
‫ולכן מ ש מ ע כי ד ע ח הצדוקים כמו מלשון ח ח ת מ ש מ ע להו דווקא שנהרג כבר‬
‫ולכן לא הביאו מהכחוב ה ז ה כי אפשר לפרשו כמו עוב ברע • משא״כ ישלם‬
‫ה ח ת השוד שהוא כבד מ ת * א מ נ ה לפי ה ח ר ג ו ה אפשר כי שינו במכוון מלשון‬
‫ה כ ת ו ב בזה כי נפש בנפש הי׳ משמעותו ממו; כמו באידך ע ץ ב ע ץ וגוי וזה‬
‫א י ט עפ״י המפורש במקום אחר נפש ת ח ח נפש כי א ץ חשלוננץ לנפש א ד ם • וע״כ‬
‫שינה א ח הלשון עפ״י המפורש במקוה אחר ועי׳ בכחב והקבלה שהעלה ג״כ להניה‬
‫בלשון המשנה כמו שהוא בלשו; ה ס פ ר י וכ׳׳ה בילקוט וכתב ובחנם האריך הרב‬
‫בפני יהושע ליישב נושי דידן י ועיי ע ו ד ב ה כ ת ב והקבלה שם שאמר כי משינוי‬
‫הלשון שלא נאמר בזה 'בלשון ח ח ח נפש נלמוד הדין ללוקח בלא ה מ ו משתעי קרא •‬
‫וא״כ ה מ ש נ ה דדייק בלשו; הצדוקים' שהביאו מלשון ח ח ח נפש ־ אבל לפ״ז יקשה‬
‫מאוד לשון ה מ ח ר ג ס שחרגס בזה כמו בפי מ ש פ ע י ם ובפי אמור בלשון ח ח ת‬
‫ולא עוד שגס בלשון ע ץ בעין וגוי ה ר ג ה כמו בלשון ח ח ח עין ועי׳ מ״ש בהכתב‬
‫והקבלה בפי משפטיה כבאור מלח ח מ ת • והוא על פי המפורש במקום א מ ר‬
‫אשר המכוון בו ממון ולפי זה לענ״ד ה ו א בהפוך כי מלשון ה ח ח נפש משמט כ י‬
‫הרגו אין נהרגיין ־ ומ״ד ה מ ת ר ג ם ז״ל שהר׳ בלשון חלף שהוא ע״ד ה כ ה ו ב כי‬
‫פ כ ר ה ו א לכם חלף ע נ ו ד ח כ ם ־ ה ר י לך שלשון חלף הוא כשיש בכינין ה ז ה איזה‬
‫שכר‬
‫‪138‬‬
‫ח‬
‫^‬
‫יפית‬
‫שופטים‬
‫שטלות‬
‫שכר כ מ י ה ת ם והוא בחשד לא נהרנ ע ר י ץ ע״י הראשונים ־ יהי׳ חלו הרות כנצול‬
‫ואנו מרויהין בנפשוח ה ע ד י ם הראשונים נפש א ח ־ הנצול • אבל א ס כבר נ ה ר ג‬
‫־ולא ישוב ע ו ד אין לנו למשוח ר ק דרך נ ק מ ה ולבער ה ר פ • הבל לא שייך ע״ז‬
‫לשון חלף כי אין חליפוח לנפש ה מ ח בנפשוח ה מ ו מ ח י ה ־ וזה שחרי‪.‬המתרגם בלשון‬
‫קלף כמו שחר׳ בלשון עין בעין‪ .‬שהוא מ מ ו ן אשר יש בו שכד חלף העין וכן בנפש‬
‫הוא שכר לנפש הנצול ע״י ה מ ז י מ י ם ובזה יהיה נ ס לשון ה מ ש נ ה מפי' דברי ה מ ת ר ג ם‬
‫כהוגן שבא ללמד זה מ ז ה ובלא הנהייה כי יתכן שבא לשון ה מ ש נ ה במכוון להשוותו‬
‫ס ס ה נ א ' ב מ ק ו ה א ח ר בלשון ח ח ח וכמו שהוא מפורש בפסוקיה שאחריו לחפשי‬
‫ישלחנו ח ח ח עינו כ ה ו א שווה בלשון ה ח ר ג ו ס ועין שם ברש״י בנמוקי׳ שהביא וי״א‬
‫מ מ ו ן שהמחכוין להרונ א ח זה והרג את זה פ ע ו ר מ מ י ת ה ו ג ס לשון הספרי והילקוט‬
‫ש ה ו א כלשון כ כ ת ו ב ג״כ נכון כי עפ״י לשון ה מ ח ר נ ה ז׳׳ל ה ע נ ץ אחד ועין מ״ש‬
‫)שמות כ״א כ ב ( ‪:‬‬
‫)נ( ו א ל ת ח פ ז ו • ת ר נ ה ת ת ב ע ת ו ן • נראה־ כי ה ו א מלשון ב ע ת ב ע י ר י והמן‬
‫כ‬
‫נ ב ע ח ועי׳ רש״י שפי׳ מקול כ ק ־ נ ו ח אבל לא נמצא לשון פחז בענין עי׳‬
‫ברד״ק בשרכו ואולי הוא לפי ה ת ר נ ו ס בהפוך ז׳ לד׳ ויהי׳ מלכון פחד ו ב ה ל ה ‪:‬‬
‫) ח ( ודברו ה ש ט ר י ם א ל ח ע ם • בתר׳ בזה ק ד ם ע מ א • ולא כדרכו בכ״מ לשון‬
‫חל ה ס מ ו ך אל לכון דבור לתרגם בלשון ע ם וכן למעלה פ ס ו ק ודבר אל ה ע ם‬
‫ע ם ע מ א וכן להל; ח׳ ס׳ ונראה כי רצה ה מ ת ר ג ם להפריש בין דברי הכהן לדברי‬
‫השומרים ש ה ם רק משמימיה ולכן להלן ח׳ ע׳ כי השומר הוא המדבר והוא המשמיע‬
‫כח״ש בצפון ויספו השוטרים עי׳ רש״י שם ע״כ ח ד ׳ ג״כ בלשון ע ם ‪) :‬ב( בי‬
‫ל א ע ץ מ א כ ל • בחר׳ בלשון ארי ל א • וקשה למה לא תר׳ עפ״ד די לא • א מ נ ס‬
‫ג ס בלשון ה כ ח ו ב לשון אשר ח ד ע נראה כמיוחד כי הי׳ ראוי רק •עז אשד לא ‪p‬‬
‫מאכל הוא ־ ונלע״ר כי בא להורות נ ס על אילני‪.‬פירות שנתקלקו או שהזקינו ו ת ד ע כי‬
‫לא יהיו ע ו ד למאכל ובלא זה ה״א שהוא נאמר רק מל אילני ס ר ק וכן מורה ל׳‬
‫ה נ מ ׳ אשר ח ד ע זה עץ מאכל ועי׳ פי׳ רש״י שה בפ׳ החובל ומלשון אדי ש ב * ׳‬
‫מ ש מ ע כי הוא על ה י ד ו ע ה בברור ועי׳ מ״ש ב ה כ ח ב והקבלה עי׳ש בעל כ ס א‬
‫ד ה ר ס נ א ותרוצו כי לא נשמע מ ז ה כי מ ה דאמרינן ס פ י ק א דאורייתא ל ח ו מ ר א כ ו א‬
‫דאורייחא מ פ נ י כ ה ו א ס פ ק חסרון ידיעה השר זה לא יכגוס בגדר ה ס פ ק אמנם הוא‬
‫עפ״י מ ה שפי׳ שבא להוציא מן הכלל העצים שאינם ידועים א ס ה ס אילני ס ר ק‬
‫חו א ‪ /‬נ י מאכל אשר בזה יוכל ה מ ת ע ס ק ב נ ע י ע ו ת לדעת ולבחון אבל באילני מאכל‬
‫עצמם שנהקלקלו מ י יוכל לדמה א ה ס ע ח י ד אס יחזרו לאיחנס ולפדים ואף א ס‬
‫ב ס פ ק אולי ע ה י ד י ס להה פריס עכ״ז א מ ר ה ההורה אותו השמיה וכרח אחר כי ב ע ה‬
‫אשר לפניך לא ע ן מאכל ה ו א וע״כ אין שוס מ ש מ ע ו ה מהלשון א ש י הרע כי הממירה‬
‫כא‬
‫על ה ס פ ק ואדרבה משמעוחו ב ס פ ק ה ע ח י ד לקולא ‪:‬‬
‫)ז( וענו ו א מ ר ו י בתר׳ ויתיבון וימרו; ־ עי׳ מ ה שכתבחי בפ׳ ה ב א בלשון‬
‫וענית ואמרת ‪:‬‬
‫פרשה תצא‬
‫)י( כי ת צ א ל מ ל ח מ ה ־ עי׳ שמלה ובלשון החלצו למלחמה )במדבר ל"•‪ (:‬לקרבא‬
‫חליפות‬
‫ך^יא‬
‫שמלות‬
‫יעי' מש״ש • ובפ׳ שופטיה פ; ימוש במלחמה בכל ה ט ם ח א כ ל ט בקרבא ר ק‬
‫בטש׳ החומש ה נ ד פ ס עפ״י הרוו׳׳ה בד׳ רטדלהיס ה ו א ב א נ ח ה קרבא והוא ת מ ו ה‬
‫אחר כלא ק ד ס לו פועל כמו בזה כי תנא פשוט יותר להרגה בקדבא כמו בלכון‬
‫כי ת ק ר א נ ה מ ל ח מ ה א מ נ ס יתכן שהוא עפיי ח ז ״ ל ) ס ו ט ה מ״ג( שהבונה'בית ו ה נ ו ט ט‬
‫כרס או א ר ס א כ ה אעפ״י ׳שהיו חוזרים חבל היו מ ס פ ק י ם מ י ם ומזון לאחיהם‬
‫הולכי כ מ ל ח מ ה ולתקן הדרכים וע״כ אמר ב ט ע ם שחוזרין פן ימות במלחמה כי‬
‫רק באלה הלוחמים ה ס כ נ ה קרובה וזה שתרגם באגחא קרבא לפי כנוס׳ ה ה י א ‪:‬‬
‫)יז( פי ש נ י ם • בתר׳‪.‬תרין חולקין • מ ש מ ע כי לשון פי הוא שמתרגם הולקין אבל‬
‫ביוב״ע בלשון והי׳ פי שנים ברוחך אלי )מלכים ב׳( על ח ד חרין כמו שתרגם‬
‫אונקלוס בלשון שנים ישלם בלא מלח פי על ח ד ת ר ץ • ונראה מ ז ה כי לבון פי‬
‫הוא כמו פ ע ו ר כמו על פי השניה ה ט ת ר ו ת וכן ה ו א כזה שעור של שנים וזה‬
‫כתר׳ תרין חולקין ויותר הי׳ ראוי חולקין דתרין כי לשון שנים לא יתכן לפרשו‬
‫על ה ח ל ק י ם דא״כ הי׳ משמע שנמשך אל בכל אשר ימצא לו יקח שני חלקים‬
‫אף שיהי׳ ה ב נ י ם מרובים וזה אינו ועי׳ ראב״ע וכן לשון רש״י פי׳ שנים כ ע ד שני‬
‫אחים ואף כי ה א ח י ם לא הוזכרו בזה ועל מי יחזור לשון שנים יתכן שחוזר על ה ב נ י ם‬
‫אשר בכהוב ה ק ו ד ם ביום הנחילו את בניו ועי׳ בכתב והקבלה שכ׳ ב מ ש מ ע ו ת‬
‫לשון ה ה ר ׳ ואמר בהי׳ ראוי לחרנה חולקא על לזד הרין אבל ב ה נ ה ה קלה ולהפך‬
‫ר ק המלות שצ״ל חולקין דתרין ויהיה כמו חלקים של שנים נ ר א ה שנינא ידי חובהינו‬
‫ל כ מ ח ר נ ם בשגס לפי הנוש׳ אשר לפניט כ ה כ ר ח לפרש כ ן ‪:‬‬
‫)ו( ה א ם על ה מ י ם ־ בתר׳ אונקלוס ע ל ב נ י א • וביוב״ע מעל בניא וכ״ה‬
‫‪^3‬‬
‫בלשון הספרי ועל לשק אונקלום יש ל ד ק ד ק שלא תרגם בלשון ע ם כמו‬
‫שתרגם ו י ט א ו האנשים על הנשים ע ה נשיא אבל ה ו א ע״ד שתר׳ ג ס בלשון והכני‬
‫אם על בניס בלשון על ולא בלשון ע ם והוא דרך רחמגות כעגין א ס על בניס‬
‫רוטשה וכמו שתר׳ יונתן שם בל׳ על וכ״ה בזה אף כי לוז׳׳ל אמרו האומר על קן ציפור‬
‫יגיעו רהמיך משהקין אוהו היינו דווקא דרך הפלה שעושה מינות ה׳ ר ח מ י ם‬
‫ואינם הלא גזירה מלך פי׳ שס בהוי״ט ‪ ) :‬י כ ( גדלים • בהר׳ כרוהפדין • וכמו‬
‫כשם ציציה בפ׳ שלח ונראה כי בשם ה ז ה ט ל ל הגדיל והטנף יחד כמו שם הפילין‬
‫בכולל יחד ה ב ת י ם ע ם הרצועוה והקשרים ועי׳ בערוך הפל •השלישי אבל לבון‬
‫כרוספר הוא רק שם למה שנעשה בשפת ה מ ד ואין שום ענין ללשון נ מ ל י ם ולל׳‬
‫ציצית עי׳ במשכיר ו ת מ ס אונקלוס א ת השמות ע״ש ה ט ל ל שכן היו ידוע בימיו‬
‫כמו שס חפילין אבל חז״ל מפני שמצאו לשם תפילין דומה בלשון הקודש קבלו‬
‫א ח ה ש ס ה ז ה ע ד ש ח ק ט ט ס ׳ כ ב ר ט ת של יד ושל ראש על שם‪-‬הזה משא״כ‬
‫ה ש ס כ ר ו ס פ ד ץ ל א ז כ ר ו ח ז ״ ל והרחיקו א ח השם הזה ו ק ר א ו ‪ £ .‬ס הכולל עי׳ש‬
‫ה פ ר ע ציצית מפני שיש בו מענין וראיתם אותו כמו מ צ ץ מן ס‪<2‬לכיס ועי׳ מ״ש בפ׳‬
‫שלח ובכל זאת צ״ע נלול למה לא תר׳ בלשון נדילין וכמו שתר׳ מ ע ש ה ע ב ו ת‬
‫עובד נדילו ואס לא רצה לשטח בלשון משנה ת ו ר ה מ מ ה שנאמר בפ׳ שלח הל״ל‬
‫להוסיף ולחר׳ כרוספדין נדילן ועי׳ בחיוב׳יע‪) :‬יז( ופרשו ח ש ס ל ה • בחר׳ ש ו ש י פ א •‬
‫א ף כי בכל לכון כמלה מ ח מ ס כלבון כ ס ו ח אבל בזה ה ו א לפי הענין והוא כראב״י‬
‫כ ח מ ר לברים כ‪5‬תבן ופי׳ מ״שבלכון פתילך ל י ס ו ד ה בפ׳ ו י ש ב ‪ ) • :‬כ נ ( כ י י ה י ׳‬
‫בחר׳‬
‫‪138‬‬
‫חליפית‬
‫תצא‬
‫שמלות‬
‫בתר׳ ארי ת ה י • כי כלשון שכחוכ הוא לשון ס ת מ י על ה ע נ ץ אכל ה מ ת ר ג ם‬
‫ת ר נ מ ו לפי הלשון כל״נ על ה נ מ ר ה אכל ת ר ג ה לשון מאורשה למארשא להמשיכו‬
‫אל לשון וישכחינה וכמו המאורשה כ פ ס י ק כ״ה וכן לא הפריש ה מ ת ר נ ה כין ל׳‬
‫נ ע ר ה וכין י לשון ה נ ע ר ה שס • וכן ת מ ה לבון האיש שה כלשון גכר ולא כלשון‬
‫גברא והוא מ ה ש ת נ ו ת דרכי הלשון כי הכתוב הוא כמדבר כ מ ע ש ה אתת ־ ויפרש‬
‫א ה כ ה י ה י ה שימלאנה בעיר או כ ה יהי' שימלאנה בשדה וע״כ נאמר האיש י •‬
‫ה נ ע ר ה • המאורשה • אכל לפי ה ת ר נ ו ס יכול להתפרש על שני מ ע ש י ה פרטיה שנמצאו‬
‫ז ה כ כ ה וזה כ כ ה ‪ ) :‬ב ח ( א ש ר ל א א ר ש ה • בתר׳ די ל א מ א ר ם א ־ הלשון אורשה‬
‫ה ו א עכרי והי׳ ראוי לתרגם די לא אתארהא ועיי כ כ ת כ והקכלה בכתכ ו ה מ ת ר ג מ ו‬
‫כהווה מ ת ג ג ד לפשע הלשון ולהלכה ופי' מ״ש לדכרי האומר דאף כ נ ת א ר ס ה ונתגרשה‬
‫ק נ ס ה לאביה שהוא לפי הגמרא כמו לא א ר ו ה ה ותמי׳ לי כי ככל דכריו לא זכר‬
‫מלשון ה מ ת ר ג ם בזה שתר׳ כמו מאורשס בפסוק שלפני ז ה בלא הה״א והוא כ א מ ת פלא‬
‫כי א ס הוא נגד הארוסה׳ עכשיו והלא היא המפורשת למעלה ולמה לא נאמר בזה אשר‬
‫לא מאורשה אלא ע׳׳כ שהוא לשון עבר אבל למ״ד קרי ביה אדישה פי' אף שהיתה‬
‫ארוסה ולא עכשיו ד ג ם אז ק נ ס ה לאביה כי אם לומר שלא ה י ת ה ארוסה כלל הלא לא‬
‫צריך לכתוב כלל אשר לא אורשה וכ״ה כ מ פ ו ת ה ובזה נראה לישב לשון המתר׳ עפ״י‬
‫פשוט כי הוא תר׳ די לא מ א ר ה ה הפך לשון ה מ א ו ר ס ה ה ק ו ד ם וכן תר׳ ג ה הל׳‬
‫בפי מ ש פ ע י ם כי א ס היי־ מ ת ר ג ם לפי הלשון די לא ח ת א ר ס ה היי מ ש מ ע ד ו ק א‬
‫דלא א ת א ר ה א כלל ולא רצה לסכניה עצמו בענין הדרש בנתארהה ונתגרשה כי לפ״ד‬
‫הדרש דר״ע מהלשון המיותר ואם נאמר כי בא לדיוקא ראם נ ת א ר ם ה כבר אין‬
‫ה ק נ ס לאכיה מ ה כאביר כ מ פ ו ת ה בפי מ ש פ ט י ה אשר שה לא נזכר כי ה ק נ ש ל א ב י ה •‬
‫ועי׳ כמכילתא שדרשו שה שהוא מופנה לג״ש מ ה להלן חמשים א ף כאן ח מ ש י ה‬
‫וכנמ׳ כתוכות ל״ח מוקמינן האי אשר לא אורשה דתפוסה אליכא דר״ט דכרייתא‬
‫לנ״ש מ ה להלן שקליס א ף כאן כקליס ו מ ה כאן תמשיס אף להלן ח מ ש י ה • אבל‬
‫עכ״פ נ ר א ה כי ה ת ר נ ו ס הוא אליכא דר״ע דברייהא ולא חש לדקדוק הלשון‪:‬‬
‫)ד( עמוני ו מ ו א ב י • עי׳ במלה • ונראה כי ע מ ס השינוי הוא מפני שכעמון‬
‫^‬
‫ומואב אסורים לעולה ע״כ יתכן ב ה ם ל״ר משא״כ באדום ומצרי שהוא‬
‫רק ע ד דור שלישי לא יתכן לומר עליהס דרך כלל ע״כ ת מ ס אדומאה מצראס‬
‫ומיושב בזה קושית ה ת ו ם ׳ יבמות ע״ז דייה כתנאי ע״ש ‪) :‬ד‪ (.‬ם פ ת ו י ארם נ ה י י ם ־‬
‫בתר׳ ד ע ל פ ר ת • כמו שהוא בפי בלק אשר על ה נ ה ר ובב״ר בלשון הנהר הגדול‬
‫הוא פרת אווחניעון של נהרות ונדמה כי הוא מ מ ה שנאי בזה נהריס בל״ר ‪:‬‬
‫)ז( ו ל א א ב ה * בי״נ ב ח מ ס ל א א ב י • והוא לשון הווה כמו בתרנום לא א ב ה‬
‫יבמי אבל יוחר נראה ש‪.‬״ל א ב ה כמו ולא א ב ה סיחון ולא אבה ה' השחיתך‬
‫ויפלא בעיני אשר לא הפריד במל ה ע ע מ י ס בזה בין ה ע ב ר והבינוני כמו שהפריד‬
‫בל׳ באה כמו שפי׳ רש״י ז״ל )בראשית כ״מ( וכ״ה בל׳ רבה עי׳ מ״ש שם )יח כ(‬
‫וכן בלי מ ת ה אנכי שה )ל״א( בין לשון מ ח ה עלי ר ח ל ) ש ם מ״ז ז( וכמו שהפריד‬
‫ה מ ח מ ם בלשונו ש ה ‪ :‬ל ש מ ע א ל ב ל ע ם • בחרי ל ק ב ל א ־ נראה שהוא על שהי׳ בלבו‬
‫לקללם כמו שפי׳ רש״י ז״ל מברכתו של אותו רשע א ח ה למד מ ה הי׳ בלבו ועי׳‬
‫מ״ש בעו״א כלל העשירי בשה ה מ ו ר ה ומ״ש ש ם ‪) :‬טו( ו ש ב מאחריך • םימרי׳‬
‫מלאטבא‬
‫חליפות‬
‫תצא‬
‫ששלוח‬
‫‪y‬‬
‫מ ל א י ט ב א לך • ק״ק פלא שרגס ויסלק שכינשא הפך מלשק כי ה׳ משהלך ונראה‬
‫כי הוא עפ״י הדרש )ברכוש כ״ד( הי׳ מהלך במקום ה ט נ ו פ ש לא יקרא ק״ש ושש‬
‫לא פשק מ א י א״ר מיאשה עליו הכחוב אומר ו ג ס אני נחשי לכם חוקים לא‬
‫טובים )יחזקאל כ ׳ ( ‪) :‬כ( ל א ת ש י ך • וכן בפסוק שאחריו חר׳ בלשון ת ר ב י •‬
‫אך כי בלשון אל ח ק ח מאחו נשך ת ר ג ס בל׳ חבוליא נראה כי בזה הוא מ ו ס ב על הלוה‬
‫כלא יחן להמלוה כמו שכ׳ בעל החרומוח חייב שמ״ו סי׳ ב׳ שהוא אזהרה על‬
‫הלווה וע״ש בגדולי ח מ מ ה ‪ ) :‬ב ד ( א ש ר ־ בחר׳ ה ו ס י ף תי׳ כמא כמו כאשר שלפניו‬
‫ו כ״ע יכ״ה בחר׳ אשר ראיתם ח ת מצרים ה י י ס עמ״ש ב מ א מ ר חלין ה נ ע ל ‪) :‬כד‪ (.‬בי‬
‫ה ב א • ארי תתנו־ • כי בפוטל הכתוב מ ד ב ר וכמי שלמדי חז״ל מלשין לא תבא עליו‬
‫השמש ונראה כי זה שאמר הכתוב׳ כי ת נ א בכרס ולא אל כ ר ס רק כאשר ככר‬
‫'הנך בכרס ומושכר לו ולא שתבא אל ה כ ר ס לאכול ענביס ‪:‬‬
‫) א ( ונתן ב י ד ח י ברוב הנוס׳ ו י ח ב • והוא איננו על דרך ה מ ת ר ג ם ב ע ת י ד‬
‫‪2‬ך‬
‫ואולי לפי הנוש׳ יהי׳ קולע אל הדרש בנמ׳ ניעין כ״א שלא יהי׳ ה נ ע מחושר‬
‫מ ע ש ה בין הכתיבה והנתינה ועי׳ מ״ש בשמלה )בראשית כ׳ ליש( ועי׳ בכתב‬
‫ו ה ק ב ל ה אבל להלן שאינו רק לשפור בתר׳ ויתן"‪:‬‬
‫) ח ( ובן אין לו • בתר׳ ובר • עי׳ מ״ש בפ׳ אמור בלשק וזרע אין לה שתר׳‬
‫כה‬
‫ג״כ ובר והוא לכאורה ע ד הדרש דה״ה ב ב ת ובתר׳ י׳׳ל שהוא כלשון‬
‫חון בארמיח וכמו היוצא מ מ ע י ך ואף כי חז״ל דרשו בלשון ׳אין לו עין עליו עכ״ז‬
‫קשה ל מ ה לא נאמר בזה בלשון וזרע ונראה כי מ י ק י לשון בן הוא מלשון‬
‫בנץ כי האב הוא בנין העולס ע״ר שדרשו ורב שלום בניך א״ת ט ׳ ‪) :‬ח( ל א ח פ צ ת י •‬
‫ל א רעינא• כצ״ל האונ״ר ועי׳ באור‪ ) :‬ט ( וענתה• ו ת ת ב • עי׳ מ״ש בפי תבא ובל׳ וענו‬
‫ואמרו ידינו לא ש פ כ ו ‪) :‬יב( ו ק צ ת ה א ת כ פ ה • בתר׳ ו ת ק ו ץ י ת י ד ה • לפי‬
‫הפשוט כחרגוס לחעוב עצים למיקן אעין והוא ע ד דברי חז״ל וראיתי להנאון מוהרצ״ח‬
‫ז״ל באגרת בקורת ש ל כי אע״פי שפירושו ממון עליז ג ס הפשוט א מ ת כי בספרי פ׳‬
‫ה נ א דרשו וקצוהה את כפה על מ ר ף שהיה יכול להציל בנפשו של רודף •ועי׳ ברמב״ס‬
‫פ״א מהלכיה רוצה ועי׳ מ״ש בכתב ‪-‬והקבלה כי הוא מלשון ריביה קצוצה ‪:‬‬
‫י‬
‫פרשה תבא‬
‫)ד( והניחו ־ עי׳ להם אבירים ויעי׳ עוד מ״ש בפ׳ אהרי בל׳ והניהס שם כי נס‪.‬‬
‫ע ד בוקר בא בל׳ הצנעה ו ל י ה בל׳ וינה מ ש ה את ה מ ע ו ת ‪) :‬ה( ו ע נ י ת בתר׳‬
‫ו ת ת ב ־ וכן בפ׳ שופעים וענו ואמרו ויהיבון כמו שהר׳ בלשון ויען עפרון ויענו‬
‫בני ח ת שהוא לתשובת שאלה ועין באור ש ל כי נ ס בזה יתכן שישאלו ה כ ה נ י ס‬
‫מ ה זה שהבאת וכן י״ל בלשון ומנו הכל כי שס נאמר בחמלה ויצאו זקינך ושוסעיך‬
‫ובפי ע נ ל ה ערופה פליני ליש ור״י א ם זקינך ושופעיך חדא נכסו או דבמי זקיניס‬
‫ושופטים אבל ב פ ס ו ק שאחריו נאמר זקני העיר לבד י וע״כ יחכן כי הזקנים‬
‫והשופעים ישאלו ויחקרו על הענין וע״ז יענו זקני העיר ורש״י ז״ל כתב בזה שהוא‬
‫ל׳ ה ר מ ת קול אבל בתר׳ מ צ י ע כי עלי ה ר מ ת קול יחר׳ בל׳ עני׳ כמו בלשון יעננו‬
‫בקול י• מ ת ע נ י לי׳ בקלא וכן ותען להס מ ר י ס ומעניא •ובלשון וענו סלויס קול ר ם‬
‫בתר׳ נ ס כן ו י ח י ט ן ועי׳ שם בביאור כי ה ו א בעבור שחלו עוניס כ ע ל אלו‬
‫פעם‬
‫‪140‬‬
‫חליפות‬
‫ת^א‬
‫שמלות‬
‫פ ע ם ב ב ר כ ה ו פ ע ה בקללה • ובל׳ ו ע נ ה ה ו א מ ר ה בפ׳ חצא הוא פשוט שהוא כ נ ג ד ו ע מ ד‬
‫ו א מ ר לא חפצהי ו ע נ ה ה היא ואמרה ע״כ ה ר ג ם ו ה ה ב וגה‪.‬רש"י ל א פ י ' פ ס כלום•‬
‫ועי׳ מ ה שכתב בזה בכהב והקבלה להלן בלשון ופנו הלויה באריכוה אבל לא ה ע י ר‬
‫על שינוי לשון ה ת ר ג ו ה ועי׳ מ ה שכ׳ שה ומצאנו בתר׳ אלהיה ימנה א ת שלוה‬
‫פ ר ע ה שתל׳ מן ק ד ה ה׳ ונראה שהוא ע״ד הכתוב ט ר ה יקראו ואני א ע נ ה • ונר׳‬
‫כי כמו שלשון עני׳ נופל בלשון הקודש על כל עני] התשר וצריך לשאלה אף כי לא‬
‫נשאלה אבל מ ה ה ש ו ב ה נבין השאלה או הבקשה כן לשון תשובה בלשון ה ה מ ו ם • ‪:‬‬
‫) ט ו ( ה ש ק י פ ה • הר׳ א ס ת כ י • מי׳ מ״ש ב ע ו ט ה אור כלל העשירי ציון ב׳ ו״ד •‬
‫ומ״ש בלשון וישקף ה׳ על מ מ נ ה מצריה )שמוה י״ד כד( בזה ‪) :‬יט( ו ל ת פ א ר ה ‪:‬‬
‫הר׳ ולרבו • לא ככל לשון ה פ א ר ה שהר׳ בלשון ת ו ש ב ה ה א עי׳ בפ׳ הצוה לכבוד‬
‫ולהפארה מ פ נ י שכבר הר׳ לשון לההלה להושבחא ולכן הר׳ בלשון רבו להמשיכו‬
‫אל מלה לפה ו ה ו א כענין ש ה מ ה ידעהיך בשה ר ב י ה י ך ‪:‬‬
‫ש מ ר • בהר׳ טרו • בלשון רביה ובפי ואההנן מ ר בל״י כולל הוא בזה‬
‫כץ)א(‬
‫להשוותו ע ם לשון א ה כ ה ושה כאשר ציוך בל״י על הכלל והענין מ פ ר י ד‬
‫בין הלשונות כי שם במצות השבת אין יוצא מהכלל משא״כ כל המצוה שיש ה ר ב ה‬
‫ב א י נ ה מצוום ‪ ) :‬ט ( ה ס כ ת • ב ת ר נ ו ס לשון האזנה בלשון אצית עי׳ באור ה מ ל ה‬
‫בעו״א כלל העשירי ציון ה׳ ועי׳ מ״ש בזה בכתב והקבלה ואולי לפי ה ה מ ו ם‬
‫הוא מלשון ושכותי כפי עליך ש ה ר ג ה ואכין במימרי וכן יהי׳ הענין בזה כמו‬
‫ה ס ה ו פ ף במגן וכמו כן אולי לשון א ס ה כ י הרגום ה ב ע ה וכמו שהוסיף בלשון‬
‫הכהוב כי ירא מ ה ב י ט אל האלהיס י• בציה יקרא • היינו במקום שההפשע ונכנס שה‬
‫כבול ה׳ ־ולכן ה ר ג ה שה מל לשון מ ה ב י ט מלאסהכלא ולא בלשוןמלאםהכי כהר׳‬
‫ה ב ע נא ה ש מ י מ ה כי ה ה ס ה כ ל ו ה בצית יקרא הוא לשון אםהכי ולפ״ז יהי׳ הפך‬
‫מאשר כ ה ב ה י בשמלה בלשון ה ב ט נ א ה ש מ י מ ה • ועי׳ בערוך ע ע סך ההמישי‬
‫שהביא מלשון הז״ל שהיו הוכין ברוה״ק ובטרביא צוומין לנביא הכיאובטרך הכל‬
‫הביא מ נ מ ׳ • רמנילה הואיל ומהתכלין ב ה • ונראה כי לשון ה כ ה הוא טנין יוהד‬
‫נכבד ונטלה מלשון סכל ועי׳ במשכיר שהביא כי הר׳ צופה)שמ"א י״ר טז( סכויא‬
‫אלא שלפי ז ה לא יובן לשון ה ה מ ו ם שס בלוט אל ה ב י ט אחריך שהר׳ בלשון לא‬
‫ה ס ה כ י ואולי ה ו א טל לשון צפי׳ מ ר ח ו ק וכ״ה לשון ה ב ט ה כולל ממטלה ל מ ט ה‬
‫ו מ מ ט ה למטלה ו ג ס מרחוק בכלל וכן יהי׳ לשון ה ם כ ה בזה כולל כל טנין ראי׳‬
‫וההבוננה ט ד שיכנס הדבר בלב וכן הוא לשון• ציה שבהרגום כמו שהר׳ ט ד לב‬
‫השמים ט ד ציה ש מ י א ‪) :‬י( א ש ר א נ כ י מ צ ו ך • בהרבה נוס׳ מצאהי בזה בהר׳‬
‫בכינוי הדבוק מפקדך' ולהלן כ״ה ה׳ י״ג ט״ו בכינוי נפרד מ פ ק ד לך ואש‬
‫הוא בדיוק י״ל כי ב ה הוא טפ״י הלשון במדבר ב ה ע נ ץ ונהנך ה׳ בלשון נ ם ה ר‬
‫וכמו שאמרו חז״ל משה מפי טצמו אמרן ט״כ יהי׳ פי׳ מ פ ק ד לך ה מ ״ ה בהיריק ולך‬
‫כמו בשבילך משא״כ בזה יכול לההפרש אשר‪ .‬אנכי מצוך ה י ו ה טל מצמו פהוא המצוה‬
‫לטשוה מצוה הש״י ‪:‬‬
‫)כ( א ש ר ע ז ב ת נ י ־ בחרגוה י ת ד ח ל ת י • המלה הזאה שבאה בכינוי יהיר‬
‫כףן‬
‫ה מ ד ב ר בעדו בודדה מכל הטנין אשר מ ש ה ידבר בשם ה׳ ישלה ה׳ בך וגו׳‬
‫ועי׳ במיני ה ר ג ו מ א שהביא המילה ה ז א ה בשם הרמב״ן בפ׳ וילך והשווה ט ס הנמצא‬
‫ונההי מ ע ר ארצכם ועי׳ מ״ש שם בפי ע ק ב א מ נ ם אין דומה מ ל ה אחת היוצאת‬
‫ק‬
‫ח‬
‫ל‬
‫י פ ו ת‬
‫תבא‬
‫‪fry‬‬
‫שפלות‬
‫הכלל לכל הנזכרים שס שאס משה הוא המדבר‪ -‬כ מ א מ ר ה בהוכחה • הזאה היי‬
‫ראוי להיוה אשר עזבהו ואס שכינה מ ד ב ר ה מ ה ו ך גרונו היי ראוי כל הטנין בלי‬
‫מ ד ב ר בעדו וכן ההר׳ נ מ ה לא שינה להרגם אוהו בלשון נ ס ה ר אחר שבלא זה‬
‫לא הר׳ עפ״י המלה עזבהני שבקהני • ונראה למנ״ד כי הוא מענין שדרשו בלשון‬
‫ולדבקה בו וכי אפשר לדבק בשכינה אלא ה ד ב ק בח״ח ה ד ב ק במידוהיו • וכן‬
‫ה ר ג ם בלשו; ובו ה ד ב ק לדחלחיה ההקרב והעזיבה ה ו א הפך מנין ה ד ב ק ו ת וע״כ‬
‫הר׳ ג ה בזה בלשון דחלא ולפ״ז יהכן כי הכינוי שב אל עצמו כי אחר אשר ע ז ב ה ס‬
‫אוהי הלא עזבהם א ה דחלהי ונפגין שאמר בפי היראה מ ה ה׳ שואל מ ע מ ך כי‬
‫א ס ליראה ושאלו בגמ׳ א ט ו ‪ .‬י ר א ה מלהא זוטרתא היא ואמרו אין לגבי משה מלהא‬
‫ז ו ע י ה א וזה שהרי בזה י ה דחלתי כלומר היראה שלי‪) :‬לו( ו ע ב ד ת שש וגו׳ •‬
‫פ ל ח י ט ע ו ו ה א י עיי מ ה שני בפי ואתחנן ‪ ) :‬נ ח ( ליראה א ת ה ש ש • בהר׳ ג״כ‬
‫י ת ש ם א ־ וק״ק שלא ה ד נ ס בשס ה׳ עפ״י דרכו כמי שהר׳ השם אלהים אבל נראה‬
‫כי בזה היא־ כולל שני השמוח שאחריו ה׳ אלהיס וזהו הנכבד והנורא והיא כולל‬
‫נ ה •הפרסום כענין יהי שם ה' מבורך וע״כ לא נאמר בזה ליראה א ח הוי' ונראה‬
‫מ ז ה הוא ־שזכרו בגמ' יומא ט י ד ו י כה״נ אנא כשס וכשהיו שומעין אח השה‬
‫הגכבד והנורא ועי׳ בחוי״ט שם פ״ג משנה ח' ושם פ״ו משנה ב׳ ומלשון הכי‬
‫ה ז ה יצא •לסם לחז״ל לומר ה ש ס באשר לא רצו להזכיר שם משמוח הקודש • וכן‬
‫אומרים אחר ק״ש ברוך שם כבוד מלכוחו לעולם ו ע ד ;‬
‫פרשה נצבים ‪-‬‬
‫)י( מ ח ט ב ע צ י ך י מ ל ק ט א ע ך ־ עי׳ לחס ושמלה וראיחי לחכם א ח ד שרוצה‬
‫כ^ן‬
‫להגיה בהר׳ שצ׳׳ל מ ק ט ל עפ״י לשון החלמוד בכמה מקומות ק ט ל דקלא‬
‫דפלן קטל אספםחא ובפרק דיני מ מ ו ט ה אטו אנן קטלי קניא באנמא אנן ונראה לי‬
‫שאין ראי׳ מלשון החלמוד אל לשון ה ח ר ג ו ס וטור קשה למה שינה הלשון מאשר‬
‫חר׳ בלשו; ואשר יבא א ח רטהו לחטוב עצים שחר׳ למקן אעין כמו שהעדוחי בשמלה‬
‫ומצילו בגמ׳ )שבה כ״א( ט ר דכלייא ריגלא דחדמודאי פי' רש״י זיל מלקטי עצים‬
‫ונראה שהוא מפרש ח ר מ ו ד א י ‪ .‬כ מ ו חרמולאי והוא לשון ילקוט )ש״א יז יח( בתר׳‬
‫תרמילו וכ״ה בערוך ערך ח ר מ ו ד ובלשון ה כ ח ו ב ירמיה ז׳ האבוס מלקטים את‬
‫העציה והבניה מ ב ע ר י ה אח האש ונראה כי מ ז ה הוא ג ס לשון חז״ל שכירו ולקיכו‬
‫וכן בלשון הכתוב ו י ה נ ס יהושע חוטבי עצים ושואבי מ י ס )יהושע פו( בחרי יונחן‬
‫מלקטי אעין והוא דומה ממש ללשון הכתוב ה ז ה שהוא פי׳ מלקטי עצים ושואבי‬
‫מ י ס אל המבשלים ל ע ד ה ולמזבח • משא׳יכ אשר יבא ביעד לחטוב עצים הוא‬
‫כמו לכרוח עצים והוא מלאכה חשובה ועוד נ ר א ה כי בכלל הלשון ענין בקוע העצים‬
‫ד ק דק שהוא נמשה במלקט ורהיטני וכמו שהוא ב נ מ ר א )שבח צז( שאי אפשר‬
‫לר״ה שהלקט במלקט ורהיטני טיין פי׳ רש״י שם • א מ נ ם לשון הגמרא שבא בלשון‬
‫ק ט ל צריך באור• מ נ א להו נחז״ל לכלול בלשון קטלא שהוא בחרגוה בכ״מ לשון‬
‫ה ר י ג ה על בעלי חיים ג ס א ח אלו • וראיתי בתרגום רב יושן‪ £‬טל ד״ה שחרנם‬
‫ולמוצביה ולקט ע י א וכן ולטרתי הפץ ולמקטמי קיםין והוא ד ו מ ה ללשון חר׳ יונתן‬
‫וקצץ פתילים שתרנס ו ק ט ע • ובתרנום יונתן )יהושע ט כ״א • כ י ( חוטבי עצים‬
‫)יב(‬
‫מלהעי‬
‫‪2‬‬
‫״‬
‫חליפית‬
‫נצבים‬
‫שמלות‬
‫מלקטי אעין ־ ונלאה כי טיקר השרש ק ט ע • אלא כבלשון חז״ל נושף בתחילה‬
‫הנמי׳ר אל השם ונעשה קטעל ומפני זה נחשר אח״כ ה ע ׳ ובח״י נושף הלמ״ל בתחילה‬
‫וראוי ל ה ע ח מ ק ט ע י כמו ב ח ר מ ם רב יוסף הנ״ל אבל מפני כאלו ה מ ק ט ע י ה ג ס‬
‫ה מ ה מלקטים ע״כ גחלף השה א מ נ ם זאח נ ר א ה ראיה גמורה נגל בעלי ה ה נ ה ״ ה‬
‫להפוך בלשון ה מ ס ר ג ה • רא״כ ה י ה צריך להגיה ג ס • בלשון הש״י מקטלי אעין‬
‫וזה לא מצינו בשרש קטל שיבא במ״ה ‪ ) :‬י ה ( א ת דברי ה א ל ה י ח ר ג ה מ ו מ ו ז א • ולא‪.‬‬
‫כמו ש ח ר ג ה להלן האלה ה כ ה ו ב ה לווטא עיין מ״ש בעו׳א כלל ס׳ ציון ט׳ כי לשון'‬
‫מ ו מ ת א בא ב ח י נ ו ס על לשון שבועה ה ב א ה על החנאי ולכן נ ה ב ז ה ‪ .‬ב א ‪ -‬ל ה ב י ן‬
‫איך ב כ מ ע ו א ח האלה יאמר שלום יהיה לי • אבל הוא מפני שימציא לעצמו חנאי‬
‫בלבר כי לא עליו נאמר וכמו שאמר הראב״ע ז״ל כאומר בשמח ה ח ר ס ח ו ן מ מ נ י ‪:‬‬
‫) י ט ( ה א ל ה הכר‪1‬ובה י בחרנום בלשון רביה לווטיא ד כ ת י ב י ן י כמו שהוא בלשון‬
‫מאלות ה ב ל י ח ה כ ת ו ב ה כי הוא כלליח ופרטיח וכן הר׳ בל׳יקללה וברכה בל״רברכן‬
‫ולוועין ‪ ) :‬כ ה ( ו ל א חלק י עיין שמלה ו מ ה שבא בלשו; אוטיבא ולא אוטיבו בל״ר‬
‫עיין רש״י שפירש לא היטיבו להם שום ע ו ב ה ר״ל אפילו ט ו ב ה ח ח ח •‪:‬‬
‫כמו להלן כי חשוב אל ה׳ אלהיך‬
‫ל )ב( ע ד ה׳ אלהיך י בחרנוה לדחלת ־‬
‫‪.‬וכ״כ ה י ר ״ ק בשרשיו ט״ש ר׳ יונה כי ט ל כמו א! ; )ג( ויטב ה׳ א ל ה י ך •‬
‫עיין כ מ ל ה ו מ ה שהביא רכ״י ז״ל הררש על ושב הראשון שהיה לו לכתו‪ :‬והשיב‬
‫א ת שבותך צריך מובן כי מציגו ג ס באומות העולש ושבתי וכמו שהביא רש״י ז";‬
‫ב ס ו ף הדבור ועוד י׳׳ל י א מ ‪ :‬ס לפי ה ת ר ג ו ם יש לומר כ׳ עיקר הלמוד שלמדו‬
‫הז״ל מכאן כהשכינה שורה ע ם ישראל הוא מן •ושב השני שהו ‪ f‬מ י ו ה ־ דהל״ל' ורחמך‬
‫וקבצן אלא כ ג ס הוא כ ב ע מ ה ס ע״כ ת ר ג ם בקל ויהוב ‪) :‬יט( ו ב ה ר ת ב ח י י ם •‬
‫ו ת ת ר ע י • הוא לפון רצון ולא ה ר ג ם בלשון בחירה כי מי זה אשר לא יבחר בחיים‬
‫מן ה מ ו ח אבל נראה כי רצונו לפרש שחבחר בחיים ברצון ולא בהפך ה מ ו ת למען‬
‫ת ח י ה א ת ה וזרעך לאהבה את ה ' וגו׳ וע״ד הזה ראיתי בתרגום חילים בלשו; פוחח‬
‫‪ .‬ח ח ידיך ומשביע לכל חי רצון שתרגה חיי רעותהון פי׳ חיי~ רצינס ‪) :‬ב( ו ל ד ב ק ה‬
‫‪.‬בו • ולקרבא ל ד ה ל ת י ה י עיין מ״ש בפרשה ע ק ב בלשון ובו ה ד ב ק ומ״ש בלשון‬
‫ו א ח ה ה ד ב ק י ם בפרשה ואחחנן נ‬
‫;‬
‫‪,‬פרשה ו ל ך‬
‫תרגם בזמן י ובגמרא ) ס ו ט ה מ״א( משמע‬
‫)י( ב מ ע ד ש ג ת ה ש מ ט ה •‬
‫לא‬
‫שהיא לשון מ ו ע ד דאמרינן שם ת״ל בבא כל ישראל באתחלתא למועד‬
‫ועיין ת ו ס פ ו ת כ ס ואולי הוא להוציא מ ה שאמדו שם בה״א שהוא אפילו יו״ט האחרון‬
‫של• חג או י‪1‬״ט הראשון אבל ב א מ ת הוא מוצאי יו״ט כמ״ש החוש׳ שש ‪ ) :‬כ א ( ו ע נ ת ה‬
‫ה ש י ר ה ח ז א ת לפניו ־ ק ד מ ו ה י י עיי; שמלה כי לפי הלשון שתריס •כל הפשוק‬
‫כ י ה דחוי קדמיהון י ואולי הוא במנוו; כי ה ה ו ר ה ו ה א השירה ת ה י ה לעל על‬
‫ככלל אשר לא ה ש נ ח חלילה אף נ י יכיו ג ס לעתים יוצאים מהכלל'•• וע״כ ימצאו;‬
‫א ת כ פ ר ט י ם רעות רבות וצרות בארצות פזוריהכ • וע״כ כ י נ ה ה מ ת ר ג ם בלשו;‬
‫הכתוב כהוא בל״י על הכלל • כי בחשד האל ג ס הנרות־ אשד מינאו לעמינו י לא‬
‫היה‪.‬חלילה טל הכלל החד שלא היינו כונס במקום א ״ • ותחת מושל אחד • ותם‬
‫‪-‬‬
‫האתר‬
‫י‬
‫חליפיי׳‬
‫וילך‬
‫ןןד‬
‫עמלות‬
‫ה א ח ד מהמושליס היה אכזרי ה י ה כנכדו במקומות אחרים רחמנים ובעצי השריש‬
‫א מ נ ה לשון הכהו•‪ :‬ידבר על הכלל כי צרות ס פ ר ע י ס ה ה צרוח הכלל * וע״כ בא‬
‫ה מ ח ר ג ס בצחוח לשונו להפריד בין הלבוכוח למען הבין ולחש שבח והודאה לשמו‬
‫הכדול גיל ה ר ע ה כעל ה ע ו נ ה כי ה ר ע ה לא ה י ח ה כלליה ר״ל ־ ו ה ע ו נ ה היא‬
‫ה ה ו ר ה נשארה בקיומה בכלל וזה שאמד רש״י זי׳ל בלשון כי לא השכח מפי זרעו‬
‫הרי זו ה ב ט ה ה לישראל שאין הורה מ ש ה כ ה ה מ ז ר ע ה לגמרי והנה נאמד בזה ו ע נ ח ה‬
‫השירה א ף כי נכללה כל ההורה בכלל א מ נ ה הוא להורות כ י ‪ .‬ע ל קיוה ההורה‬
‫נשיר ונשבה ה מ י ר אשר בהמלח ה׳ עלינו לא השכה ‪) :‬כנ( ויצו א ת ־ ונומד‬
‫א ש ר ג ש ב ע ת י ־ ה ה ר נ ו ה עזב אה לבון הכתוב הזה ו ה ד נ ה אוהו בלשונו כמו שהוא‬
‫בלא שינוי • ורש״י ז״ל כהב כי הוא מושב למעלה כלפי שכינה כמו שמפורש אל‬
‫הארץ השר נשבעהי להה ועיין מ׳׳ש הגאון מ ו ה י י ״ ב במנ״ח להקשות‪ .‬מלשון‬
‫שהביא ע״ש הרמב״ן •‬
‫ו נ ה ח י מ ט ר • ארצכה ו מ ה ש ח י ק על פי נושחא‬
‫והראב״ט • והראייה ־ ופלא בעיני כי לא הזכירו כולה מ ה ה ד ג ו ש • א מ נ ה כ״ה גש‬
‫בלשון ה כ ה ו ב ונהחי מ ט ר אריניכה בעחו ונחחי עשב בשדך לבהמהך ובכל הכהוביש‬
‫‪ .‬בזכרו הרמב״ן זי‪:‬ל והראב״ע לא שינה המתרגש בהש א ה לשונו • ואש שה יונח‬
‫לנו עפ״י מ״ש הגאון מוהרר״ח מואלאזין כי הוא ע״ד שאמרו שכינה מ ד ב ד ה מתוך‬
‫גרונו של מ ש ה עיין שם בשפדו נפש החייש שעד ג׳ פרק י״ר יחנן שכן הוא‬
‫בלשון הכתוב הזה כי אחר בהבכינה מ ד ב ר ת יתכן הלשון ג ה ואנכי אהיה עמך‬
‫ו נ פ ר ע לפי התקון שתקן אונקלוש ומימדי יהי בשערך שהוא כינוי על השגחתו‬
‫יתברך ש מ ו • וא״כ יהיה ה ת מ י ה ק י מ ת ע״ד רשי׳י ז״ל וכן על השכמת ו‪.‬ר‪::‬ב"ן ז״ל‬
‫בפירושו אשר הכתוב הזה חוזר למעלה על הש״י מ פ נ י הלשון אשר נשבעתי להה‬
‫או ואנכי א ה י ה ע מ ך י ונראה לי פשוע כי בהכתוב עצמו מוכרע שחוזר על הש׳׳י‬
‫כי בלשון ההמלת העני! נאמר קרא את יהושע וחצונו ־ והוא קיוה הדבר־ויצו‬
‫ואל״כ למה צוה למשה לקרא ליהושע• אלא שאה״כ ש פ ד ה ההורה את הנאמר למשה‬
‫ואח״כ אשר צוה ליהושע וזה עיקר ה ו כ ה ה רש״י ז״ל וכמו שכהב הרא״ה א מ נ ה‬
‫לא כמ״ש שעיקר הוכחתו מלשון מדבר בעדו אלא דקשיא לרש״י ז״ל למה לא נאמר בזה‬
‫ויצו ה ׳ א ח יהושט אחר שהפהיק במאמר ויכתוב מ ש ה ע״ז א מ ר כמו שמפורש אל‬
‫הארץ אשר נשבעחי להס ולגי׳ הרמב״ן ז״ל צ״ל וגו׳ כלומר כי על כן אין בהכחוב צורך‬
‫לפרש שם• ה׳ ־ וזהו שפירש רש"; ז״ל בלשון וחינוכו למעלה ואזרזנו להורוח שהוא‬
‫על הצווי הזה שהוא רק לזרוז חזק ו ח מ ן והנה כי כן הדבר פשוע כי החרגוש‬
‫לא רצה לשנוח מלשון הכהוב באשר מ ו כ ר ע מעצמו כי הוא מ א מ ר הש״י ו ג ה כי*‬
‫לא ביד איש לתת מ ט ר וכן משה לא נשבע לתה א ח הארץ לבני ישראל י ולהורוח‬
‫איך שהיה הדבור כמדבר בעדו אש ־מגרונו של משה או בטנין אחר אין זה מחוק המת׳‬
‫וכן‪-‬בזה אין הפרש בין א ה נפרש לשון ויצו על הש״י או על משה כי בוודאי גש משה‬
‫זרזו עפ״י ה' כמו שהוא בפהוק ז׳ ג ה קורה הצווי ויקרא מ ש ה ליהושע וגומר‬
‫כי אשה הבוא ועיין רש״י שם ושש כל הענין בלשון נ ס ת ר אשר נשבע ה׳ • הוא‬
‫י ה י ה עמך י אלא שבזה בא הקב״ה בכבודו לצוות א ת יהושע ולחזקו ולאמצו‪ .‬־‬
‫ושינה רק בלשון הבוא שתרגם לבון את בלשון עש במאמר משה ללשון הביא‬
‫א ת ל נ א ׳ כאן כמ״ש רב״י בם בהוא מאמרו של הקב״ה ו ה נ ה המתרגם תר' לשון ואינוט‬
‫ואפקדיניה כמו בזה בלשון ויינו !•‪:‬וודאי‪ .‬כי בלשון הביא שאמר השש יתברך הוא‬
‫זרוז‬
‫יותר‬
‫‪:‬‬
‫ני‬
‫‪m‬‬
‫פרשת האזינו‬
‫)נ( כ י ש ם י בתרגום ב ש מ א דה׳ א נ א מ צ ל י י‪ .‬מיין מ״ש בשמלה כי לשון‬
‫לב‬
‫מצלי בזה ה ו א לשון ספור שבח ועור אפשר כי הוא לשון תפלה ומושב‬
‫על לשון יערוף כ מ ט ר לקחי כי החפלל אל הש״י אשר דבריו יעשו פעולה בלב‬
‫ה ש ו מ ע י ם כ מ ט ר וכטל וכמו שתרנש בלשון יערוף כ מ ט ר ־ י ב ם ס כ מ ט ר א אולפני יתקבל•‬
‫כעלא מימרי שהוא על ישראל השומעים ועיין רש״י שהביא בזה הדרש מ כ א ן אמירו‬
‫שעוני; ברוך ש ה כ ב ו ד מלכוחו אחר ברכה שבמקדש והוא מהשפרי • ובגמ׳ כרכות‬
‫דרשו מ ה כ ח ו ב הזה על ברכח ה ת ו ד ה לפניו ועיין פירש רש״י שש ועיין מייש בזה‬
‫ב ה כ ת ב והקבלה ולפי מ״ש פשוט יותר שמוסב על לשון יטרוף כ מ ט ר לקחי עפ״י‬
‫ה‪-‬שון כי לקח טוב נחתי לכה חורחי ונן־אמדתי ה י א התורה אמרות ה׳ צרופה ‪:‬‬
‫) ד ( א ל א מ ו נ ה • עיין שמלה ומאשר לא תרגם אלהא דהימנותא נלע׳׳דשהואעפ״י‬
‫ה ג מ ׳ שבח יו״ד ע״ב אלא מ כ ח ה הימניחא וכן פירש דש״י להזכיר אמונה אעפ״י שבגמ׳‬
‫שש הביאו מלשון האל הנאמן ונראה שנן ה י ה גי׳ רש״י מלשון הכתוב הזה שהוא‬
‫שם המופשמ ובזה יחורן מ ה שהעירו המפרשים למה לא מקשי מדמוש וחנון •‬
‫ו מ ח ק שאני הכא דמחרגמינן אלהא מ ה י מ נ א כי אט״פ שנראה שהוא שם מופשט הוא‬
‫כמו הנאמן ותרגומו שווה‪) :‬י( י מ צ א ה ו חר׳ ה פ י ק צורכיהון לפי ה ח ד ׳ הוא מלשון‬
‫א ס א ח כל דגי ה י ם יאםף להם ומצא להם ‪ ) :‬י ט ( מ כ ע ס בניו ו ב נ ת י ו בחר׳ מ י ן‬
‫ובכן עי׳ שמלה ואף שהכינוי שב טל ישראל בניו של ישראל טכ׳יז מאשר נסמך אל‬
‫הש״י ה ס י ר הכינויס ‪) :‬לו( ו א פ ס ע צ ו ר ועזוב • בתרגום מ ט ל ט ל י ן ושביקין •‬
‫נ ר א ה כי לפי ה ח ר מ ה לשון ואפס אין חוזר רק על לשון עצור ולשון עזוב הוא‬
‫ושביקין • א ב ל ) ב מ ל כ י ס ב יוד ד( כחיב ואפש עצור ואפס עזוב ועכ״ז בחר׳ יונהן‬
‫ש ם מטלטל״! ושביקין ונראה שהוא כפי׳ רש״י ז״ל מלשון ויעזבו א ת החומה אבל‬
‫‪b‬׳‪ y‬מ ה ענינו ללשו! שביקין ו ב ת מ ו ש עזוב תעזוב משבק תשביק מ ה דבלבך‬
‫ונראה כי לשון שבק משתמש לרעה ולטובה וכמו שמצינו לשון סליחה שמתודנש בלשון‬
‫שבק נ )מג( וכפר א ד מ ת ו ע פ ו • בתרגום על א ר ע י ת ועל ע מ י ה י נראה כי לפי‬
‫התרגוש נמשך הוי״ו מ א ד מ ח ו אל לשו; ע מ ו דאל״כיהיה ראוי על א ד מ ח ע מ ו ‪:‬‬
‫) מ ז ( כ י ל א ד ב ר רק ־ בתדגוש בלשו; פ ת ג ם י ע״כ בא בל״ז הוא ולפי פי׳ רש״י‬
‫שהוא ע ל התורה ה י ה ראוי כל״נ וע׳ רד״ק בשרש דבר שהוא לשו; עני; ונמו‬
‫וזה ה ד כ ר אשר מל יהושע )יהושע כ( נ‬
‫פרשה וזאת הברכה‬
‫)נ( א ף ה ב ב ע מ י ם • לפי התרגום נ ר א ה כ ק ר א בחירי׳יק חבב בל״ע ועיי;‬
‫רש״י ז״ל שמפרשו ג ״ נ כלש־•; ע ב ד א מ נ ם מדרך לשו; הקודש לדבר בהווה‬
‫ב מ ק ו ם ע ב ר ‪ :‬כל קדושיו ב י ד ך • מ ב ו ר א אפיקינון • לפי ל׳ בידך בכינוי הנוכח ה י ה‬
‫ראוי אפקתינו; וכמו ב ה ר ג ם להלן בנוכח ה ח ו ח עי‪:,‬ך ־ מל מ י מ י ך • ונראה כי לממן‬
‫השוות לשו; כל קדושיו •‪:‬־דך ללבו; הוי‪ :•:‬שלא נאמד לנוכח ע״כ תרנש ג ם זה בלשון‬
‫כשחר כי הוא פי׳ כחביבה‪ :‬י ש א מדברותיך־ כתר׳ נמליך וראיתי •כש׳ חומרי מתניתא‬
‫כליקועיו על התר׳ שאמר וישעו עש נושאי ה מ ש נ ן ת־׳ נ ו ו ה נ־ •‪:‬הליך הרגלים נושא־;‬
‫אותו י אכל גש כלבון ויבא משלו בתרגום ונטל ועיי; ברדייק שתמר נ י מזה הוא‬
‫יבא מדברותיך ולפ״ז יתנ; לנרוש כתריוש נמלי; מ ־ מ י ך אבל לשי הנוסח על מימ־ך‬
‫קל״י‬
‫ת‬
‫ברכך‪,‬‬
‫‪ .‬ןןג‬
‫שמלוי׳‬
‫ע״כ שהוא כמו וישא י ע ק ב רגליו‪) :‬ט( כי שמרו אמרתך• כה׳ מ ט ר ת מימרך• נלאה כי‬
‫ה ו ס י ף בזה ל׳ משמרה ע״פ ה נ א ׳ ) ב מ ל ב ר מ ' כי‪ (.‬משמרת ה׳ ושש ה ו ס י ף מלה מימרא‬
‫ע״פ הנא׳ בזה אמרסיך והוא ע״ש לרכו כמו ש ה ב א ת י כעו״א‪) :‬יכ( ח פ ף • בת׳ יהי‬
‫בצין עלוחי • בערוך ערך חף הרביעי הביא מל׳ הגמ׳ בזבחים ובמגילה שהיה מצפער‬
‫כלמתרגמינן מ ג ין עלוהי ובכתוב הה; להם מ נ י נ ה לב ותרגומו חפיפת ליבא‪):‬יג(םמנד‬
‫ש מ י ם מ ט ל • הושיף המת׳ ל׳ מ ט ל א • ולא ת׳ מנלנין לשלניא כלי להבין ע״פ הפשוע כי‬
‫לא יורילו מגלנין־ מ; השמ־ם ע״כ פי׳ ע׳׳פ הנא׳ במקום אחר ויתן לך מעל השמיס ול׳‬
‫מ ת ה ו ם לובצת ח ח ת ת׳ וממבועי מינות תהומין ע״פ הנא׳ בברכת יעקב בן פורת מלי‬
‫עין ובתרגומו ש ם ‪) :‬יח( וישכר באהליך• ב ת ׳ ב מ ח כ ך ל מ ע ב ד • עמ״ש בעו״א כלל‬
‫ב׳ ציון כ ״ ע ב ה ע ר ה • ואולי ל׳ במהכך פי׳ בזה ל׳ ביאה אל האוהל כאשר מציע מל‬
‫מקומו יבא •בשלום שח׳ בל׳ הלך י )שמוח יח כג( וכן יהיה בזה ע״פ הללש לשכנו‬
‫חלרשו ובאת שמה כל ללישה שאחה רולש לא יהיה אלא בשכנו של מקום)סנהלרין יא(‬
‫וערש״י נ פ ס ו ק ר ו ק בין ה מ ש פ ת י ס ‪) :‬בז( מ ע נ ח א ל ה י ק ד ם י נ ח ׳ מדור ראיחי בכהב‬
‫ח כ ם א׳ מעיר עבריא שהעיר בזה מ מ ה שאמרו נ נ מ ׳ שמצאו ג׳ ספרים נשנים כתוב‬
‫מ ע ו נ ה ובעלו האחל מפני שנים וא״נ היה צריך לת׳ עפ׳׳י מלת מ ע ו נ ה ב ה א שהוא כמו‬
‫למעון והיה צריך להרגם למלור וצ״ע טובא עכ׳׳ל • ועיין פי׳ לש״י ז״ל שפי׳;"כ‬
‫למעון השחקים לאלהי ק ל ס הוצרך עפ״ז להוסיף סלמל ג ס בלשון חלהי ק ל ם‬
‫כ י אחר שנכחב בה״א אין זה נ ס מ ך ללשון אלהי ק ל ם ע״כ חרג ס לפי העניןשהוא‬
‫כ מ ו נ ש מ ן שהשחקיס ס ם מעון אלהי ק ר ם ולא הו‪,‬צרך להוסיף ‪ :‬ו מ ת ח ת ז ת ע ו ת‬
‫עולם • בתרגום ובטימרי׳ א י ת ע ב י ד ע ל ט א י התרגום הזה לא נהפרש במפרשים‬
‫׳הקדמונים ונראה כי לפי התרגום הוא כעני! הכתוב השמים כסאי והאר! הרוס‬
‫רגלי וכן הוא בזה אחר שהחחיל ברומו של עולם כמו שתרגם על לשון שחקים‬
‫בשמי שמיא י יהיה לשון ח ח ח ההפוך מלשון מעלה ועפ״ז הלשון זרועוח עולם‬
‫הוא על האלהי ק ל ס הנזכר שהוא זרועוח העולם ע״כ אמר לפי הענין ובמימ־יה‬
‫איתעביל עלמא י והנראה לענ״ד לפי התר׳ הוא מ ה שאמד לול המלך ע״ה בשש חפלה‬
‫למשה איש אלקיס • ה׳ מעון אתה היית לנו וגו׳ ‪) :‬כח( א ף שמיו יערפו ט ל •‬
‫בתרגום ש מ י א דעלוירעךהשיב לשון שמיא על יעקב ואל‪ .‬האדן ה נ ז כ ר י ם ‪ ) :‬ב ט ( ו א ש ר‬
‫ח ר ב נ א ו ת ך • בתרנוס ומן קדמוחי נ צ ח ן ג כ ר ו ת ך • לפי ה ת ר ג ו ם הוא כמו ואשר‬
‫ה ו א חרב גאוותן־ י והוא מנין מליצי באשר חרב גאוותך מידו הוא לך אבל לשון‬
‫ז‬
‫מ נ ן הוא לשון חקיפות אנל לפי׳ רש״י' ל׳ ואשר הוא שלא כמקומו ‪:‬‬
‫) ח ( ע״פ ח ׳ • נ ח ר נ ו ס על מ י מ ר א דחי י כמו נ כ ״ מ ועיין רש״י ש ה נ י א‬
‫לך‬
‫לרש חז״ל שמת ננשיקה ונראה כי על פי ה׳ ללעת ה מ ת ר נ ס ה ו א‬
‫כענין ישקני מנשיקוח פיה‪.‬י*וכזה נוח לי לשון רש״י ז״ל נ א ה ר ן אשר שם נאמר ויעל‬
‫אהרן אל הוד ההר עפ״י ה׳ וימח שם שהביא ג״כ לרש חז״ל שמח נ נ ש י ק ה‬
‫והלא ל׳ עפ״י ה׳ הוא מושב על ויעל • אבל אש לכולו של הקב׳׳ה היא הנשיקה הלא‬
‫הוא מ ו ס ב מל הנאמר בפרשה חוקת כי שס מפורש עפ״י ה׳ ענין העלותו אל ה ה ר‬
‫ל מ ו ח ‪ .‬ש ס ומזה נבין ג ס הגיש שדרשו חז״ל במיתת מ ר י ס ‪ .‬ש א ף היא בנשיקה מ ת ה‬
‫מל׳ הכתוב ותמת שס מ ר י ס )ב״ב עז( לאתיא ש ס ש ס ממשה והמכין צריך באור‬
‫מאי מ ש מ ע מהנ״ש אבל הענין הוא כאשר מצינו במשה שבחר לו‪ .‬השה יתברך מ ק ו ם‬
‫למיחחו ושם ח ה א קבורחו ־ כן מצינו בלשון הכחוב אצל מריה בפי‪ .‬ח ו ק ח וישב‬
‫ה ע ם בקלש ו ת מ ת ‪ -‬ש ם מריש והקבר שם ׳שתלה י כ ת ו ב מ י ת ה ה וקכורחה במהוש‬
‫יג‬
‫כהוא‬
‫‪5‬‬
‫‪u‬‬
‫ה‬
‫ל‬
‫י‬
‫‪£‬‬
‫ו‬
‫ת‬
‫י‬
‫ברכה‬
‫שמאת‬
‫ה ה ו א במלח שה כמו שהוא במשה ומזה נדמה כי כ; ה י ה מ י ה ח ה כמיתחו של משה‬
‫ו מ ה שנאמר שה וישב ה מ ס ה י ה עפ״י' ה׳ כמו שנאמר ב מ ק ו ה אחר טפ״י ה ׳‬
‫יחנו ואולי לזה כיון רש״י ז״ל אשר הביא שם בפרשה ח ו ק ח ב מ י ח ח מריה ובאהרן‬
‫נאמר מל פי ה׳ היינו לראיה כי פל פי ה׳ הנחמריעל ה מ ק ו ם כמו ב ה ו א אצל‬
‫אהרן מ ו ר ה נ ה טל מנין ה מ י ח ה וכ״ה אצל מריס ‪) :‬ו( ויקבור א ו ת ו בני •‬
‫ב ח ר מ ם נ״כ בלשון יחיד ם ח מ י וקבר • אף כי דרכו לחרנס בלשון ס ת מ י בל״ר‬
‫ר״ל מ י שהוא כמו שהראיחי בעו״א אבל בזה לא יחכן אחר שלא י ד ע איש א ח‬
‫קבורחו מ״כ שמוסב על הש״י או על עצמו כמו שהוא לדעח ר׳ ישמעאל • ועל‬
‫שה בגיא ש ח מ ה בחילחא מצאחי שינוי הנקוד בחרנוס שנקר בחילחא הלמ״ד בקמ״ן‬
‫שהוא לשון רביס כמו ברכחא משא״כ ונשב בניא בנקוד הלמד בשוו״א שהוא לשון‬
‫יחיד ואולי הוא מפני השינוי שלא נאמר מ ה בא׳ ועין במנ״ש שרק הוא הא׳ שהוא‬
‫בלא אלף ולפי ה ח ׳ הוא שה ה ק מ ן למערוח רכוש שהיה שס זו לפניה מזו וכמו שהוא‬
‫בספרי בני בחרן מואב א ס נאמר מ י ל״נ בארן מואב לומר שמת משה בנחלחו של‬
‫ראובן ונקבר בנחלתו של נ ד וזהו ע ע ס ולא ידע איש את קבורחו ודרשו שס כי נ ס משה‬
‫בעצמו לא י ד ע ועפי״ז אפשר לומר בזה ב כ ת ב מל עצמו וימת למ״ד שהוא כתב כן הוא‬
‫מ״ד שדרשו בל׳ ח ד ה כי ימות באוהל אין התורה מתקימת אלא במי שממית עצמו עליה‬
‫וכן ה י ה העני; במשה וע״כ לא נא׳ בו וינוע וטכ׳יז היה כותב כי לא חסר לו החושים‬
‫כמו שנחמד עליו לא כ ה ח ה ע י ט ולא נ ם ליחה • וזהו שאמרו מז״ל ומשה כוחב ב ד מ ע‬
‫היינו מל׳ דמוע כ ה י ה ערבוב קודש בחול כי כ מ ה פנים לחורה• וכ״ה בל׳ הכתוב כי שם‬
‫חלקת מ ח ו ק ק ספון ש ת מ ה ה מ ח ׳ ארי חמן משה ספרא רבא דישראל קביר וע״כ שהי׳‬
‫למשה פי׳ אחר בל׳ ה ח ו ר ה זאח״כ נתנלה אחר ה מ ע ש ה הפי' של ה ת ר נ ו ס וע״כ דרשו‬
‫מ מ ׳ ר ק על ה כ ת ו מ ה האלה ולא על ה ק ו ד מ י ם ונדפס בשם הנר׳יא ז״ל שמפרש מלת‬
‫ב ד מ ע מל ערוב האותיות ולא ידעחי א ה עד״ז יוכל להקרח בחורה לקוח אח ספר לדברי‬
‫ר״ש ב״ב ע״ו ובמנחות פ׳ ה ק ו מ ן ובש״ע יו״ד סי׳ רע״ד ה ע י ף ד׳ ואס שינה ו פ ס ק בין‬
‫האותיות ע ד שהתיבה נראית כשתיה או שקרב כתי אוחיוח ע ד שנראה כאחת פסול‬
‫ובאדרת אלי׳ מהנר״א ז״ל הובא שש הנז״ש מ ה ס פ ד ; כלא מ ת משה מדכתיב עלה אל ד׳‬
‫והי׳ שס אף כחן ע ו מ ד ומשמש שס ע״כ ולפ״ז ההכרח לפרש ל׳ וימת פ״ד א ר ס כי‬
‫ימות באוהל וכן ויקבור הוא ענין גניזה כמו ל׳ שפה הנ״ל ולפי הנוש׳ שלט כשפרי וכ״ה‬
‫מ מ ׳ ה ו ע ה י״נ שהובלישה ל׳ הכתוב ויהי שש ע ה ' ה ׳ והוא נמשך אל לשון הכתוב לחש‬
‫לא אכל ו מ י ה לא שתה הלא נראה כ מ ו שכתבתי‪) :‬יב( ולכל ה מ ו ר א ה נ ח ל • עיין שמלה‬
‫ו ע ו ד יש להעיר ש ת מ ה בזה חזוונא בלשון נודע כמו ה מ ר א ה הנדול )שמות נ נ ׳ (‬
‫מש א״כ ומראה ולח בחידוח )במדבר יח( ה ר נ ה בחז^ והוא שס כללי על משקל‬
‫לחילו • כסו • וכן ה ו א ב ח מ ו ס כמראה אשר הראה ה׳ אח משה )שש ח ד(‬
‫והוא כי בזה הוא על מ ר א ה הידוע אשר הראה למשה לעיני כל ישראל מ ה שא״כ‬
‫בלשון ו מ ר א ה ולא בחידות שכולל מראות נשתדות אשר רק לעיני משה לבדו ננלו‬
‫ומי יבא בשוד ה׳ וכ״ה במראה המנורה בכפחוריה וקנותיה נגלו למשה נשחדוח‬
‫ומראות רבות ע״נ בא שש בלשון הכולל כחזו עי׳ מ״ש שש ‪:‬‬
‫ב ז ה נ ש ל ם כ ד ר ו ז א ת ה ב ר כ ה ש ב ת ו ת ה ל ה לאל ה מ ע ר כ ה ונשלש כ פ ר דבריש‬
‫ויגילו בהש בני ציו; היקריש ב ח ך הנותן לתש ו ש מ ל ה א ש ר נ ת ן י י ג פ חלי‪6‬ות‬
‫ש מ ל ו ה ‪ .‬ה א ל ה לזכרו; מ פ ש ח י ה כתרנושו לרוח ם ם ל ל א ‪:‬‬
‫תהונים והשמטות‬
‫בצד‬
‫עד‬
‫שורה תחת‪,‬הע״ן‪ ,‬צ״ל ״הכ״ף‪ • ,‬בצד ‪ 9‬שורה ‪ G3‬תחת ״העמוד ים‪,‬‬
‫‪8 2‬‬
‫צ״ל ״החלמודיס‪ • ,‬בצד ‪ 11‬שורה ‪ 1‬תחח ״אמר לא‪ ,‬צ״ל ״אמר לו‪,‬‬
‫שה בשורה •‪ 34‬תחת ״בכל‪ ,‬צ״ל ‪,‬בכלל‪ • ,‬בצד ‪ 76‬שורה ‪ 17‬תחת ‪,‬הזה״־‬
‫לל‪,,.‬הליל• ך׳‪ • ,‬בצד ‪ 88‬שורה ‪ 26‬החת‪,‬וכן‪ ,‬צ״ל ‪,‬וכמו ‪ .‬בצד ‪ 84‬שורה ‪30‬‬
‫תחת ‪,‬אחר‪ ,‬צ״ל ‪,‬אחד‪,‬־ בצד ‪ 88‬שורה ‪ 33‬״דבחיי מולה‪ ,‬חשדהי׳ ‪,‬קאמר‪• ,‬‬
‫בדף ‪ 97‬שורה ‪ 7‬תחת ״תרחק‪ ,‬צ״ל ‪,‬ירחק• וצ״ל ״תרחק‪ (*,‬פ׳ בהשמשה ־‬
‫שם בשורה ‪ 25‬נעתק בטעות י ומלשון ‪,‬וע״כ‪ ,‬מד מלת‪, .‬אבל‪ ,‬מיותר • בצד ‪102‬‬
‫שורה ‪ 3‬תחח ‪,‬דמעלא‪ ,‬צ״ל ‪,‬דמנלא‪ •,‬בצד ‪ 109‬שורה ‪ 8‬״הברנז‪ ,‬צ״ל ״הברנז‬
‫תשיצי‪ • ,‬בצד ‪ 110‬שורה ‪ 14‬תחת‪,‬סרקד׳״ציל‪,‬ד׳ פ״ד‪,‬־ בצד ‪ 114‬שורה‬
‫‪ 3‬תחת ‪,‬ל׳ סתום‪ ,‬צ״ל הסך ״ל׳ החום‪ • ,‬בצד ‪ 119‬שורה ‪ 19‬תחת‬
‫״הגמרא‪ ,‬צ״ל ״הגירסא‪ • ,‬בצד ‪ 131‬שורה ‪ 25‬תיבת ״מלאה‪ ,‬הוא מיותר•‬
‫בצד ‪ 132‬שורה ‪ 25‬תחת ״ואעפ״כ״ צ״ל‪,‬ועש‪ •/‬בצד‪ 133.‬חשד בהתחלה‬
‫מלת ״לסרש‪ 135 • ,‬שורה ‪ 24‬תחת ‪,‬כמו‪ ,‬צ״ל ‪,‬שהוא‪,‬־ שס שורה ‪ 33.‬״דדייק״‬
‫צ״ל ״דייקו‪ • ,‬בצד ‪ 133‬שורה ‪, 9‬עברי‪ ,‬צ״ל ‪,‬עבד‪,‬־ בצד ‪ 141‬חסר ׳בשורה‬
‫ראשונה בהחחלה תיבת ‪,‬מן‪: ,‬‬
‫)השנטה מצד ‪(97‬‬
‫*( זבלשת ונפלה נפשי אשר כהנה׳ כ׳ צ״ל הריק כמו ולא הנפל וכן הוא ביוביכ‬
‫אף כ׳ הנהיה זאה נראה נכונה וקלה שנה׳ וראיה׳ אילי לא לבר נקל הוא להגיה אחר שבלשו‪,‬־‬
‫מימרא יבא בלשק ההרנוס בכ״מ בצשון זכר וא״כ היה ראוי להשך להגיה מל לשת לא הנפל שצ״ל‬
‫ולא ירחק בליו כמו שהא ביוב״פ אמנכו לשי העולה פל רוחי אולי יש להסריל )בלשון( לסיהפגץ‬
‫כ׳ הבא בשלילה הוא משצ על השנינה כמצינו בכימ בל״נ אכל כלשון ונעלה נששי ששירש״׳ ז״ל‬
‫כהוא סילוק השכינה י ה ק שבא כלשון מימרי הוא מרמ( על הקב״ה המשרה שכינהו ־ והוא המשלק‬
‫בכינהי ברצונו ־ וכמי שתרגש והיה ה׳ ל׳ לאלהיש ניכ נלשין מימרא יגל״ז )נראשיח כ״ע כיא(‬
‫ימי ינא ע ו ד ה׳ בנוד יהוד קודכא ניה וככינהיה ככוח כמ־ד ו;ע ‪.‬ד יהי כ מ י י•' לעולס־‬
‫‪1‬‬