docיומא פרק א ה ץהש3י עך הןכג ונפטרו כ ד ךהלכו להםכיי. ואמרו לו, אישי
download 
Report Transcription
יומא פרק א ה ץהש3י עך הןכג ונפטרו כ ד ךהלכו להםכיי. ואמרו לו, אישי
יומא פרק א ר עובדיה מברטנורא ה ת ו ס פ ו ת יום ט ו ב ומערבין סממניה :והשביעוהו .שלא יהא צדוקי לתקן מסכת מדוח[ :והשביעוהו פי׳ הר״ב שלא יהא צדוקי הקטורת על המתתה מבחוץ ולהכניס מבפנים ,שהם לתקן הקטורת כר .שכאוםה שעה °לא יוכל שום אלם דורשין כי בענן אראה על הכפורת )שם( ,כי בענן עשן לדעת מה שהוא עושה כמו שנאמר )ויקרא ט״ (1וכל הקטורת יבוא ואז אראה על הכפורת .ואין הדבר כן ,אדם לא יהיה באהל מועד בבואו לכפר כקדש עד צאתו .הרמב״ס :ואתה שלוחנו שהרי הכתוב אומר )שם( ונתן כד את הקטורת על האש לפני ה׳ :ץ ה ש 3י ך ן כ ג ונפטרו ךהלכו ושליח ב״ד .מפרש בגמ׳ דהכי הוא פורש ובוכה .שחשדוהו להם יי .ואמרו לו ,אישי כיהן קאמרי ליה משביעין אנו עליך על דעתינו ועל דעת ב״ד .ולא לצדוקי :והן פורשין ובוכין .גדול ,אנו שלוחי בית דין כי, שהוא שלותם ושלית ב״ד לענץ על שחשדוהו .דאמר מר ןשבת צ״ז [.החושד בכשרים לוקה בגופו :ואתה שלוחנו ושליח בית עבודה דקי״ל דהני כהני שלותי כז ו אם היה חכם דורש .בדבר דין ,משביעין אנו עליך במי דרחמנא כינהו ולא שלוחי דידן שמו בבית הזה ,שלא כמ״ש במשנה ג׳ פ״ד דנדרים הלכה כל ליל יוה״כ ,שלא יישן בס״ד :והן פורשין ובוכין .פי׳ ויראה קרי .ואם חלמיד הוא ולא חכם ,שיודע להבין ולשמוע דבר וזשנה דבר מכל מה שאמרנו הר״ב דאמר מר החושד בכשרים הלכה ואינו יודע לדרוש ,דורשין ל ך כ י ז .הוא פורש ובוכה כס ,והן לוקה בגופו .פירש״י דכתיב ו אם הןה )שמות ד׳( והן לא יאמינו לי וגו׳. לפניו :באיוב ובעזרא .שהן פוךשין ובוכיןל: וכתיב )שם( והנה ידו מצורעת דברים המושכים את הלב חכם ,דורש לא .ואם לאו, כשלג .ופירוש כשרים מי תלמידי חכמים דוךשין לפניו .ואם ךגיל לקרות .קורא לב .שמעשיו סמומין ושמא אין בלבו ה ע כ ואם לאו ,קורץ לפניו .ובמה קורץ לפניו .באיוב וב7גזךא ובדברי הימיםמ זכריה בן קבוטל אומר ,פעמים הךבה קריתי לפניו ?דניאל: פירוש המשניות להרמב״ם ה ו א ה י ה ח כ ם ד ו ר ש ו א ״ ל ת ל מ י ד י ח כ מ י ם ד ו ר ש י ן כר .א ל ו ש ח ש ד ו ה ו כי אסור בתורתנו ל ח ש ו ד ולחשוב מ ח ש ב ה ר ע ה ע ל א ד ם שענינו מ ס ו פ ק א ל א לצורך ה כ ר ח י כ מ ו ש ת ר א ה . ו אם מלאכת הספרים הנזכרים יש ב ה ם ספורים וחשבונות לזמנים שעברו שלמה ל ע ל י י ת ב י ת א ב ט י נ ם .ללמדו חפינמ הקטורח וזה לדעמ האומר במ״ש בנדרים פ ״ ד סי׳ גי. שהיא מן העבודוח הקשוח שבמקדש ועוד נבאר בחחלמ מנמוח כי שבאותה שעה לא יוכל שוס אדם לדעת מ ה שהוא עושה כמו אין הדבר כן אלא כמו שאמרו לשס מלא מפניו כד מפני אינשי שנאמר וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבואו לכפר בקדש ע ד צאתו ומפני ע״כ .אכן ביד בהלבומ עבודמ יום הכפוריס פ ״ ד כמב שהיא מן זה היו משביעין אותו והוא היה בוכה מפני שחשדוהו במינות והן העבודומ הקשומ שבמקדש .א נ ו ש ל ו ח י ב ״ ד ו כ ר .גמרא לימא היו בוטן שחשדוהו כי אסור בחורחנו לחשוד ולחשוב מחשבה רעה מ ה ר מיובחא דרב הונא בריה דרב יהושע דאמר הני כהני שלומי על אדם שעניינו מ ס ו פ ק אלא לצורך הכרחי כמו שמראה ע״כ. דרחמנא נינהו דאי אמרח שלוחי דידן נינהו מי איכא מידי דאנן לא ו א ם ה י ה ח כ ם ד ו ר ש ו א ם ת ל מ י ד ח כ ם ד ו ר ש י ן לפניו. מצינן למעבד ושלוחי דידן מצו עבדי ה ט קאמרי ליה משביעין אנו כצ״ל ולשון הרמב״ם ז״ל שם ס ״ א דהלכומ עבודמ יום הכפוריס עליך על דעמנו ועל ד ע ח ב״ד ולאו בעבודה קאמרי ליה אלא לענץ ואם היה חלמיד דורשים ע ״ כ וכן נראה דגריס ר ״ ע ו״ל וכן קבלמ שבועה כלומר לא לפי הממשבה שבלבך אס באמ להערים משמע מרש״י ז״ל .וכמב ה ר ״ מ דילונזאנו ז״ל שכך גרסמ ה״ר בקבלמ השבועה אנו משביעין אותך לפי דעמנו ודעמ ב״ד ועיין זכריה בן י כ י ן לויירו ז״ל ג״כ .וכן הגיה ג״כ ה ״ ר יהוסף ז״ל. תפארת ישראל זקני כהונה ,מסינמ הקטורמ ,דענולה קשה הימה .כ ג שלא יתן הקטורח על הגחלים שנמחחה ,חון לק״ק ,ויכניס כך כצדוקים, והרי כחינ ונחן הקטורח על האש לפני ה׳ .כ ד לקחו ממנו רשומ לילך ואח״כ מסרוהו לזקני כהונה ללמדו חפינה .כ ה זקני ב״ד, שלא יראו בגשתו כשיבבה שחשרוהו .ומפרש סדר השבועה ,אומרים לו וכוי .כ ו ובהכרח נשביע אוחך .כ ז ר״ל על ד ע ח ב״ד נשביעך, ונ״ל דהיה צריך לענוח אמן על שבועה זו .כ ח כל ז׳ ימים] .וג״ל ללהט א״ל מכל וכו /להרי ללעת הצדוקים נשבע לבטל המצוה .ל ה ט א״ל מכל ,לבכולל חייל ]ט״ר רל׳׳ט[ .עור ג״ל לתרן ,ללהט קאמרו ליה ואתה שלותנו ,לאס ישנה אינו כוה״ג שלהן ללהא לא שווינהו שליח ,וא״כ גם לפי ו ה ש ב י ע ו ה ו .פי׳ הרמב״ם ז״ל לפי ב ו ע ז על איזה ימים .וכשלא ת מ ו מ ממזי כל שנה לבסוף כ א מ ו ט ואטלולי. ו א ס ״ ה בטומא׳ מששו כ ה ״ ג כל שנה .מדעושין כן כל שנה כדי שיהי׳ נזהר ט פ י .מדרואה צרמו בצדו ) .כ ( ןוהא דהוצרט להשביעו בכל שנה ולא הוה סגי בשבועה א׳ כשיממנה לכוה״ג .ה ״ ט להטיל עליו אימה יחירחה בכל שנה .והא דהוצרכו להשביעו כלל .והרי יכלו להעמיד עליו שומר בפשפש ]כגיטין ;״ד ב׳[ .נ״ל דה״ט שלא לביישו .והרי בל״ז זהו כבודו שיהי׳ במקום הקודש בצניעות מופלג וביחידות ןכמ״ש תוי״ט תמיד פ״ז מ״א[ .ותו דפן לא יחוש לשומר שבפשפש דקטיר מבחוץ .ותו משום דאסור השומר עכ״פ מדרבנן לזון עיניו מק״ק ןכפסתיס כ״ו אי[ דמדאו׳ רק שלא לצורך אסור .ומדרבנן אסי׳ לצורך .ומה שהקשה בני הרב המאוה״ג מהו׳ ברוך יצחק שליט״א .א״כ למה המירו לגלל הפרוכמ להראות הכרוני׳ המעורין זנ״ז ]טומא נ״ל א׳[ .נ״ל כיון דלצורך רק מדרננן אסור .א״כ לצורך גדול להראות חגמ ה ק נ ״ ה לישראל לא גזרו[ ) ,ג ( ןולפעג״ד דקראו לפניו .דוקא הנן ג׳ .משוס דידוע נחכממ ]רהעטאריק[ ]היא המודיעה כל הכללים הנצרטס ללורש ברבים באיזה אופן יוכל אלס לכבוש ע״י לבדו אוזן ולב שומעיו .להטותם לשמוע לבדו[ .שע״י ג׳ מיני דינור ישנסו ציונים א י ש י כה״ג .מיי׳ פ״א מ ה ׳ עבודת יוה״כ ה״ו. ו א ם ה י ה חכם .י״ת ע״ב מיי׳ פ ״ א מה׳ עבודת יוה׳׳כ ה״ח. שינויי נ ו ס ח א ו ת ו ה ש ב י ע ו ה ו בד׳ נאפולי )ונפטרו( השביעוהו. בט״א ליתא .ו א מ ר ו ל ו במשבי״ר א מ ר ו ל ו ,בד״נ ובט״ק ובט״מ ו א ו מ ר י ם לו .ו ש ל י ח ב ״ ד בד״נ וגט״ק ושלוח ..משביעין א נ ו עליך בט״מ א׳ משביעיןאותך .ששכן ובט״ק גל״ נ שמו ובמשבי״ר ששיכן א ת )מה( מכל שמו. ש א מ ר נ ו נל״נ ליתא, אשר מכל בט״ק אמרנו .והנה המלה א ש ר אינה מצויה במשנה .ה ו א פ ו ר ש במשבי״ר ו ה ו א . . ו א ם ה י ה ח כ ם בט״מ חכם, א׳ א ם ה ו א במשב״ב א ם ה ו א היה )לאו( ואם חכם. ת ל מ י ד י ח כ מ י ם בל״נ ו א ס ת ל מ י ד ח כ ם וליתא ועי׳ רש״י ,במש׳ ל׳ פיזרא ו א ם ת ״ ח ה ו א ,בט״א ואם לאו ת ״ ח הוא. ק ו ר ץ בל״נ קודאין וכן בסמוך ) .ו ב מ ה ק ו ר ץ ל פ נ י ו ( בט״מ א׳ ליתא כ״ז ומלת ל פ נ י ו לימא גם בט״א .ק ב ו ט ל כ כ י ״ ק ק ב ו ט ר וכ״ה בפי׳ ר״ח בגמ׳ וברינוב״א. ועי׳ פ ע מ י ם ה ר ב ה בט״מ א׳ ה ר ב ה פ ע מ י ם . תוספות חדשים שם ו ה ש ב י ע ו ה ו כ ר .זה היה רק בעי״כ הרמב״ם בתנורו פ״א מהל׳ עי״כ אבל לא ביאר מי היו שהשביעוהו גס העתיק ל׳ המשנה ואמה שלוחנו כו׳ ובגמרא משמע שאמרו על לעתינו ס ׳ כמ״ש המי״ט כאן ונ״ל שזקני ג״ל השביעוהו מלאמרי׳ מכל מה שאמרנו לך והזקני כהונה לא אמרו לו כלום רק למלי סלר חסינה מכ״ש להרמב״ס שלא הביא כלל מזקני כהונה כלום כנ״ל א״כ ע״כ קאי אזקני ב״ל )מהנ״ל(. תוס׳ ר ע ק ״ א לעת הצלוקיס יהי׳ עבולתו פסולה מדאינו כוה״ג כלל[ .כ ט על ה ]אות הן במשנה ו ה ש ב י ע ו ה ו הפר״ח בם׳ שחשדוהו .ל דהחושד בכשרים לוקה בגופו ]ש״ס הכא[ .ואף מים חיים בפ״א מהלכות דמוכרחיס היו ,א פ ״ ה בכו לכבודו ,שיראה שנדמה להם שחשדוהו עיה״כ הקשה דמאי מהני בחנם .והוצרכו להשביעו ,מדאסרה מורה שלא יהי׳ אדם במקדש השבועה הא לפי דעתם היו טועים הפרושים והם בשעח ה ק ט ר ה ) ב ( .ל א בליל יו״כ שלא יישן דראה קרי. אנוסים בדעתם ואפשר ל ב אחר הדרשה ל ג .שהן דברים המושטן הלב ויסירו שינה שהיו נשבעים לשקר כרי מעיניו)ג(. לקיים מצות הקטורת שיטתם כתקונה לפי נ י מ ו ק י ה ג ר י ׳ ׳ ב פ״א ו קריתי לפניו ב ד נ י א ל .נ״ב בירושלמי איתא תני במשלי ובתהלים ס ׳ ע״ש .לסי״ו כל כתובים בכלל ט נתמיה בכלל עזרא כמ״ש בסנהלדן. ותירץ דכיון שהיו יודעים ולסי״ז שסיר כתב הרמב״ס בעיו״כ בכתבי הקולש. דמשביעים לכל כה ״ג איכא מאן רחמירא ליה שבועה ולא היה מכנים עצמו בכך .וע״ש עוד תירץ בע״א] .אות ו[ בתוי״ט ר״ה ו ה ש ב י ע ו ה ו .ל א יכול שום א ד ם ל ד ע ת .הקשה בספר הנ״ל אמאי צריך להשביעו הא היו יכולים לראות לפני ולפנים דרך פשפש כדפרכינן בסוגיא רגיטין דף נ״ר ע״ב ודילמא דחזינא דרך פשפש .וצ״ל דתקנתא דשבועה עדיפא דמהני אף לאותו שנה משא׳׳כ לראותו דרך לול עכ״ל. מלאכת שלמה יומא פרק א והריס ונאמר נהרממ הקומץ והריס מ ה להלן מלא קומצו אף כאן אין פמומ ממלא קומצו .כ י ו ם ה כ פ ו ת י ם מ ח צ ו ת וכוי .ירוש׳ א ״ ר מנא לא מסמברא דא אלא יה״כ מאשמורמ הראשונה וברגלים ממצומ שלא יבואו לידי צמאון ע״כ .כפיי ד ״ ע ד ל ביה״כ ממצומ משוס חולשא דכהן גדול .אמר המלקט במוס׳ כמבו שיש גרסא אמרס דגרסינן משום מולשא דכהן הדיוט וכמבמיו בארך כיז כדלקמן פ ״ ג מ״ה ,שתפוג צנחן וה״נ ר״ל דיוציא א״ע מהשינה .א ו ל ם כערוך פי׳ שהוא לשון שעשוע ושחוק[. ל ז ר״ל שיחקרר על הרצפה של שיש ,שישח עליו שלא בפישוט ידים ורגלים .ובשעח שחייחו נושק הרצפה ,ונסמך על אגודלי י ד ו ,וזוקף ועומד ,וזה נקרא קידה ,ואין כל אדם יכול לעשוח כן ]ועי׳ רש ״י)מגילה כ׳׳נ ג׳( אמנם נ״ל דרק הכה״ג היה קידמו שסומך א״ע על גודלי ידיו ,אבל פי׳ מלת קידה אינו רק שעומד ושוחה א״ע עד שטוחה פניו בקרקע וחוזר תוקף א״ע באיוה אופן שיכול ,דאי לא תימא הכי הא דכתיב ותקול בת שבע שלמה ברפ״ד דמסכת תמיד בשס הראב״ד ז״ל .וביד פ ׳ שגי מהלכות תוס׳ רעק׳׳א ממידין ומוספין סי׳ י״א .ויש לחמוה דבמתני׳ מנן וברגלים מאשמורמ הראשונה ושם כמב וברגלים מממלמ שליש אמצעי של מהלכות תמידין כתב משיעלה עמוד השחר ועי׳ מ״ש בגליון ספ״ב דמגילה] .אות ח[ שם אשמורמ הראשונה דהיינו ממלמ שליש אמצעי ומימה שלא דבר בזה ברע״כ ר״ה ת ו י מ י ן את. לילה ואפשר שהוא ז״ל רוצה לפרש מאשמורמ הראשונה מסוף מהרי״ק ז״ל. תפארת ישראל ל ד ב ח ו ד הכהניס הזריזים .ל ה מחבר אצבע האמצעי הארוך לראש האגודל ,ושומטו מהר בכח לחוך כף היל דעי״ז נשמע קול זירוז. ל ו ר״ל הצטנן מ ע ט פ ע ם אי ,כדי להסר השיגה ,דהחמימוח מרפה הגוף ,ומפיל עליו חבלי שינה ] .ו מ ל ת פ ג לשון הוצאה הוא מלאכת ז ב ו ע ז דמחדדו מחשבומ השומעים .לשמוע בחביגו׳ דברי המדבר .אס כשהס על דרך חקירה ולימוד ןדידאקטיש .בעלעהרענל בל״אן .או על דרך הערמ ורביבמ ההרגשומ .נפאטהעטיש .ריהרענד גל״א[ .או ע״י נעימות שעשוע סיפורים יפים] .עסטהעטיש ,אונטערהאלטענד[ בל״א .ובלמי ספק גס דרשומ הכוה״ג ביו״כ היו בא׳ מאלו או מכל הג׳ ביחד .ולהט בקריאה שאחר דרשמו .בקשו למשוך גם לבו בג׳ אלו .דהנה באיוב זחו מחשבותיו להתפלא בעסקי החקירות .ובקריאח עזרא .בקשו לרכך לבבו והרגשותיו .לחשוב בכמה עמל ויגיעה ועוני בנו אז המקדש ועי״ז יחאמץ בכל כח לידע כמה צריך לדקדק בענייני עבודחו .לבלי להפסיד בל יגיעה אבוחיו .ובקריאח דברי הימים ישחעשע מחשבוחיו בסיפורי מעשיוח ומלחמוח ועניינים שוני׳ .וע׳׳י שיעסקו ויטרדו מחשבותיו בג׳ אלו .בהשכלה .וברחמנוח .ובעונג .חעוף שינה מעיניו[. אפיס ארצה ,ו ט ס״ד שאשה חלשה תוכל לעשות מה שעושה הכוה״ג דרב מבד׳ .אלא ע״כדרק הכה״ג זקף א״ע בכוח על אגודליו[ .ל ח ןבעשעפטיגען[ ,שענו ע מ ו שידם ומשבמומ שבשיד מעלומ שבמהלים דכמיב בהו אס ה׳ לא יבנה ביח ,שוא עמלו בוניו בו ,לומר הזהר שלא תטרמ בחנם .אבל לא הטריחוהו הרבה ,שיקרא הוא לבדו כבממלמ הלילה ,מדכבר קרב לאור היום ,צריך לחזקו להעבודה .ל ט של ממיד .מ מרוממ הדשן ,שהכהן מורס בכל יום מלוא ה מ ח ח ה מגחלים שבמזבח ,ונוחנן במזרח הכבש ,ונבלעים במקומן .וזו עבודה ראשונה שבכל יום ,ואח״כ הכהנים מסירין מהמזבח הדשן שנחרבה .מ א ל ק ד א ח הגבר .מ ב מדמוטל על הבוה״ג לבד כל עבודמ היום ,לכן ה ש ט מ ו למרום מרומח הדשן ,ואח״כ מסנין הכהניס ה א ב ד ס שלא נחעכלו מבערב ,וגורפין האפר להחפוח ]כפ״ג דחמיד[ ואח״כ מ ס ד ד ן הד׳ מערכוח שעשו היום ע ״ ג המזבח ]כדלקמן פ׳׳ל מ״ו[ ,ואח״כ מעלין הב׳ גזירי עצים למזבמ ,ובמוך הזמן שיעשו עבודוח הרבוח הללו יגיע זמן השחיטה של חמיד !כרפ״ג[ וע״י שישחט החמיל בהשכמה ,לא יצטרך ה כ ו ה ״ ג לבהל א ״ ע בעבודח היום אח״כ זא״ז מבלי לנוח קצה בין א׳ להברחה .מ ג דנפישי ישראל ,ונפישי קרבנוח שיביאו עולוח ראייה ושלמי חגיגה ושמחה ,וצדך ג״כ זמן רב לפנוח דשן הרב לחפוח ,והוא גל אפר גדול שבאמצע מזבח ,לכן ה ש ט מ ו יוחר .מיהו כיו״ט לא הסירו האפר מהמזבח ל ג מ ד ,רק גרפוהו לפפוח .מ ד והוא בסוף שליש הא׳ של הלילה .מ ה ברגל .מ ו ל ה ק ד ב קרבנוחיהן מיד אחר הממיד ,ולהט לא היו יכולין לקבוע אומו הזמן עצמו למרוממ הדשן .ו א פ ש ר שגס אכולהו קאי ,דביה״כ הי׳ אז העזרה מלאה מישראל שבאין לראוח עבודח הכוה״ג ,מ מ י מצוה היא ]טומא ד״ע ע״א[ .ואע״ג דלעולם לא נפממו ש ע ד עזרה ע ד קודם שחיטמ הממיד ]כתמיד פ״ג מ״![ .י״ל דאז מ פ נ י הצורך פחמו וחזרו ונעלום ]כחוס׳ עירונץ ד״ב סע״א[ .א׳׳נ י״ל לבשער טדי נכנסו. בין רב .וכ׳׳כ רש״י וסיים ובלבד שלא יפחות ממלא קומץ דילפינן לה בגז׳׳ש והרים את הדשן מוהרים ממנו בקמצו עכ״ל והוא סוגיא ערוכה פ״ב דף כ׳׳ד ע״א ושם פירש״י דהגז״ש רק לענין דלא יפחות מאומד מלא קומץ ואם רצה להוסיף למימר דליכא יוסיף דווקא קאמר דהא לא אפשר לפשוט ברמץ ידיו רותחות גחלים ודברי עכ״ל. לקמץ הרע״ב שסתם בין רב בין מעט דמשמע דאין שיעור בדבר תמוה דהא אינו גם מקומץ. פחות בפ״ב מהל׳ הרמב״ם תמירין לא הביא שיעור דקומץ וכבר תמה בוה המ״ל שם. תפארת ירושלים פ׳׳א תורע״א אות ח כהרע״כ ר״ה תורמין א ת בין ר ב ובי׳כ ד ש ״ י וסיים ובלבד ש ל א יפחות ק ו מ ץ וכוי ממלא ו ד ב ר י הרע״ב ש ס ת ם בץ רב בץ מעט ד מ ש מ ע דאין שיעור ב ד ב ר ת מ ו ה וכו־ גם הרמב״ם בפ״ב מה״ת ל א ה ב י א שיעור ד ק ו מ ץ ו כ ב ר ת מ ה ב ז ה ה מ ש נ ה ל מ ל ך שם .יש ליישב ד ב ד ה ס זס״ל לרמב״ם ורע׳׳ב דבדימא זו נדחה מהלכה משום דקשיא להו קושי׳ סוס׳ יומא)כד (.בד״ה מתרומת מעשר וכו׳ וז״ל וא״מ ואמאי לא מיבעיא ליה אי ילפינן מתלה כו׳ א״נ י״ל דילסינן מרומה קמייסא דנהי לתרומת מעשר יש מרומה גדולה קודם לה מ ״ מ בלוים דמשמעי קרא זהו היא תרומה קמייתא רחייבינהו קרא לאפוקי תלה שיש תרומה גלולה קולמת עכ״ל .ה ד דאע״ג דבעצמותו יש לה תרומה קודם לה מ ״ מ אנן במר דמשמעי קרא אולמן .וטון שכן לתנא רבי ר״י לס״ל למשונה ביאה זו של חלה מכל ביאות שבתורה לבעלמא כתיב ט תבואו ט יביאך ובאן כתיב בבואכם לומר מיל כשנכנסו קולם טבוש וסילוק ,והוא ב ס ס ד פ׳ שלח מובא בתוס׳ נלה )מז( ואיתא שם לבמרומה ומעשר לא נתחייבו אלא לאחר טבוש וחלוקה )ועיי״ש בתו׳ ל״ה ל״ג( ,ה ד בסלה למשסעי קרא שהוא קולס טבוש וחלוקה כלכסיב בבואכם היא תרומה קמייתא שאין תרומה קולמת לה שפיר ילפינן תרומת הלשן מחלה שאין לה שיעור .ור״ח לס״ל לבעינן מלא קומצו צ״ל ללית ליה לתנא ר ב ד ר״י ומשוס האי טעמא לא יליף מתלה כחירץ תו׳ שס .אבל לחנא לבי ר״י דש מקום ללמוד מחלה טפי עליפא מללמור מקטורח כמ״ש חוס׳ גסה״ל הנ״ל בכלי שיהיה להס ממיל נשער הזול והמוכר שרוצה לישא וליתן בהם היטב. הלכתא ג ב י ר ת א כ ל ל א ד פ ד ק א׳ ידיע ל ה ו י ש מ ה ש נ כ ת ב בין ב ׳ כ פ ל י ח צ י ע ג ו ל י ם כ ז ה » (( ה ו א מ ה ש ה ו ב א במם׳ ז ו ש ל א מ ע נ ץ י ה ״ כ ו ה צ ב ת י א ו ת ן ה ל כ ו ת ל ב ת ה ב ח צ י ע ג ו ל כ א ל ה ,ל מ ע ן אם ירצה א ד ם ל ח ז ו ר ביום ה ק ד ו ש י ה ״ כ ה ג ״ ב ש ל י ו מ א ב מ ר ו צ ה אז יכול ל ד ל ג כ ל ה ה ל כ ו ת ה א ל ה . משנה א ו׳ י מ י ם ק ו ד ם י ה ״ כ מ פ ר י ש י ן כ ״ ג מ ב י ת ו ל ל ש כ ת ו ש ב מ ק ד ש ]והיא ה י ת ה בנויה ב ק ו ד ש ו פ ת ו ח ה ב ח ו ל ד א ז ה י א ח ו ל גמור ו מ ו ת ר ל י ש ב ו ל י ש ן בה[ ודבר זה ק ב ל ה מ מ ש ה רבינו ,ו מ פ ר י ש י ן א ו ת ו מ א ש ת ו כ ל ז״י ש מ א תמצא אשתו נדה אחר שיבעלנה תוך כדי שתרד מ ה מ ט ה ותדיח פניה ש ל מ ט ה ,ו י ט מ א ז׳ ימים ,ו ל א י כ ו ל ל ע ב ו ד ב י ה ״ כ ,והרי אין ה ע ב ו ד ה כ ש ר ה א ל א בו .ו מ ת ק נ י ן ל ו כה׳׳ג א ח ר ת ח ת י ו ש א ם יארע ב ו פ ס ו ל ש י ת ט מ א ,יעבור ה א ח ר ת ח ת י ו ב י ה ״ כ ,בין ש א י ר ע ב ו ה פ ס ו ל ק ו ד ם ת מ י ד ד ש ח ר בין ש א י ר ע א ח ר ש ה ק ר י ב קרבנו ,ו ז ה ה א ח ר א ״ צ ח נ ו ך א ל א נכנם תחתיו ועבודתו מחנכתו ומחחיל מ ה ע ב ו ד ה שפסק בה הראשון ,ולאחר יוה׳׳כ חוזר ה ר א ש ו ן ל ע ב ו ד ת ו ו ה ש נ י עובר ,ו כ ל מ צ ו ת כ ה ו נ ה ג ד ו ל ה עליו, אלא שאינו עובד ובעבד עבודתו כשירה וכשמת הראשץ השני מתמנה תחתיו. משנה ב ג ד ה בז׳ ימים א ל ו מזין ע ל י ו מ א פ ר ה פ ר ה בג׳ ל ה פ ר ש ת ו ,ו ב ז / ש ה ו א ע י ה ״ כ ש מ א נ ט מ א ב מ ת ו ל א י ד ע ו א ם ח ל יום ש ב ת בג׳ א ו בז׳ ש ל ו נ ד ח ה ההזייה .ו כ ל ז ״ י מרגילין א ו ת ו ב ע ב ו ד ו ת ,זורק ה ד ם ו מ ק ט י ר ה ק ט ו ר ת ו מ ט י ב הנרות ו מ ק ט י ר אברי ת מ י ד ע ל ה מ ז ב ח ,כ ד י ש י ה א רגיל ב ע ב ו ד ה ביה״כ ,ומוסרין ל ו זקנים מ ז ק נ י ב ״ ד וקורין ל פ נ י ו ו מ ל מ ד י ן א ו ת ו ע ב ו ד ת היום וסידורה ו א ״ ל א י ש י כ ה ״ ג קרא א ת ה בפיך ,ש מ א ש כ ח ת א ו ש מ א ל א ל מ ד ת ד ב ר זה ,ו ע י ה ״ כ ב ש ח ר י ת ה י ו מ ע מ י ד י ן א ו ת ו ב ש ע ר ה מ ז ר ח ומעבירין לפניו פרים ואילים ו כ ב ש י ם כ ד י ש י ה י ה מ כ י ר ורגיל ב ע ב ו ד ה .כ ל ז ״ י ל א ה י ו מונעין מ מ נ ו מ א כ ל ו מ ש ק ה ,ע י ה ״ כ ע ם ח ש י כ ה ל א ה י ו מניחין א ו ת ו ל א כ ו ל ה ר ב ה ש ה מ א כ ל מ ב י א א ת ה ש י נ ה .ו ל א ה י ו מ נ י ח י ן א ו ת ו ל י ש ן ש מ א יראה קרי ,ו ל א ה י ו מ א כ י ל י ן א ו ת ו דברים המרגילין ל ש כ ב ת זרע בביצים ו ח ל ב ]ועי׳ ב ר מ ב ״ ם ה ל ׳ ע ב ו ד ת י ה ״ כ ש כ ׳ ו ח ל ב ח ם ,ו ל א ידענא מ נ ״ ל לרבינו ה א ,ד ה ג מ ר א מזכיר ח ל ב ס ת ם ד מ ש מ ע צונן ד ו מ י א דביצים וגבינה ,ו ע י ׳ א ר ״ ח ת ר ״ ח ,ד ה ג י ׳ ה מ ג ״ א ב ס ק ״ ו ב ש ם ה ר מ ב ״ ם כן ,ו צ ״ ל ד נ ו ד ע לרבינו כ ן ע ״ פ ח כ מ ת ה ר פ ו א ה [ .ו מ ש ו ם ד ב ב י ת ש נ י פ ר ח ש ו ר ש פ ו ר ה ר א ש ו ל ע נ ה ש ל ה א פ י ק ו ר ס ו ת בישראל ,ו י צ א ו ה צ ד ו ק ץ י מ ״ ש ,ש א י נ ם מ א מ י נ י ם ב ת ש ב ע ״ פ ,והיו אומרין ש ק ט ו ר ת ש ל י ה ״ כ מ נ י ח י ן א ו ת ה ע ל ה א ש ב ה י כ ל ח ו ץ לפרוכת ,ו כ ש י ע ל ה ע ש נ ה מ כ נ י ס א ו ת ה לפנים ל ק ״ ק ]והרי ה ק ב ל ה מ ל מ ד נ ו דקרא ד ב ע נ ן א ר א ה ע ל הכפורת, ל א ו אענן ד ק ט ו ר ת קאי ,ש י ה י ה ה כ ה ן ב כ נ י ס ת ו ל ק ״ ק נראה מ י ד בענן, ויהיה מ נ י ח ה ק ט ו ר ת ע ל ה א ש מ ח ו ץ ל ק ״ ק בהיכל ,א ל א ה כ ו נ ה אענן ש ל נס ,ש ה י ה רובץ ת מ י ד ע ל ה כ פ ו ר ת ,א ב ל ה ק ט ו ר ת ,א ד ר ב ה יתן ע ל ה א ש לפנים ב ק ״ ק ל פ נ י הארון ,ו כ מ ״ ש ונתן א ת ה ק ט ו ר ת ע ל ה א ש לפני ה׳[ ולפי שהיו חוששין בבית שני ש מ א כה״ג נוטה ל צ ד אפיקורסות והוא צדוקי ,ה י ו מ ש ב י ע י ן א ו ת ו ע י ה ״ כ ו א ו מ ר י ם לו ,א י ש י כ ה ״ג א נ ו ש ל ו ח י ב ״ ד ו א ת ה ש ל ו ח נ ו ו ש ל י ח ב ״ ד ,מ ש כ י ע י ן אנו ע ל י ך ב מ י ש ש כ ן ש מ ו ב ב י ת זה ,ש ל א ת ש נ ה ד ב ר ש א מ ר נ ו ל ך ו ה ו א פ ו ר ש ו ב ו כ ה ש ח ש ד ו ה ו לאפיקורס, ו ה ן פורשין ובוכין ד ש מ א ח ש ד ו ה ו בכשרים. משנה ו ז ח כ ל ל י ל י ה ״ כ כה׳׳ג כ ש ה ו א ח כ ם י ו ש ב ודורש ,ו א ם ה י ה רק ת ל מ י ד מ ב י ן ל ש מ ו ע ה ד ר ש ה ד ו ר ש י ם לפניו ,א ם ה י ה רגיל ל ק ר ו ת ] א ח ר ה ד ר ש ה ,כ ע ״ ר ז צ ו ק ״ ל ב ת פ א ר ת [ קורא ,ו א ם ל א ו ק ו ר ץ לפניו ב כ ת ב י ק ו ד ש כבאיוב ] ,מ כ א ן ש מ ו ת ר ל ל מ ו ד א י ו ב ב ש ב ת [ ו ב ע ז ר א ו ב ד ה ״ י ו ב ד נ י א ל ,כ ד י ש ל א יישן ,ב ק ש ל ה ת נ מ נ ם פ ר ח י כ ה ו נ ה ן ו ה ר מ ב ״ ם כ׳ לוים ו ל א ידענא ל מ ה ש י נ ה רבינו ל ש ו ן ה מ ש נ ה ,ו א פ ש ר ד ז ה ו מ ע נ י ן ה ש י ר וראוי ל ע ב ו ד ת הלויים[ מ כ י ן ל פ נ י ו ] ו ב ר מ ב ״ ם כ׳ אותו[ ב א צ ב ע צרדה, ואומרים ל ו אישי כ ה ״ ג .ע מ ו ד ו ה צ ט נ ן מ ע ט ע ל ה ר צ פ ה ,כ ד י ל ה ס י ר השינה ,ו מ ת ע ם ק ץ ע מ ו ע ד ש מ ג י ע ז מ ן ש ח י ט ה ש ל ת מ י ד ד ש ח ר כ ל ק מ ן רפ״ג ,ו ק ו ד ם לדה כ ח צ ו ת ה ל י ל ה מ פ י ם י ן ל ת ה ״ ד ,כ ר פ ״ ב ע ״ ש ומםדרין המערכה ומדשנין המזבח ע ד שיגיעו ל ש ח י ט ת התמיד.
