מלגות ידידות - הקרן לידידות

‫אוגוסט ‪2011‬‬
‫מלגות ידידות‬
‫הכשרה מקצועית‪ ,‬השכלה אקדמית והשלמת השכלה לצעירים‬
‫מהפריפריה‪ ,‬עם דגש על עולים מאתיופיה‪.‬‬
‫כתב‪ :‬דני אדמסו‪ ,‬ראש תחום קליטה ‪ -‬הקרן לידידות‬
‫חזון‪ :‬בוגרי התוכנית יהיו מפרנסים עצמאיים במקצוע ההולם את יכולותיהם ושאיפותיהם ובשכר‬
‫שמתאים להכשרתם‪ .‬כך הם יעברו מסטטוס של תלות לעצמאות כלכלית וחברתית בעיני עצמם‪,‬‬
‫בני משפחתם וסביבתם‪.‬‬
‫תיאור התכנית‪ :‬הקרן לידידות תעניק מלגות לימודים למאות צעירים ממשפחות מעוטות יכולת‬
‫לרכישת מקצוע או תעודה אקדמית‪ ,‬במטרה לאפשר להם להשתלב בשוק העבודה במקצועות‬
‫מבוקשים וליצור הזדמנויות ליציאה ממעגל העוני‪ .‬המלגאים יזכו בליווי לאורך התהליך ‪ -‬בשלבי‬
‫ההכנה‪ ,‬במהלך הלימודים ועד להשתלבות במקומות העבודה‪ .‬הסיוע יותאם לצרכיו של כל‬
‫סטודנט ויוכל לכלול‪ :‬השלמת שכר לימוד‪ ,‬תמיכה אקדמית‪ ,‬ליווי חברתי וכיסוי הוצאות‪ .‬התכנית‬
‫פתוחה לצעירים עד גיל ‪ ,35‬גם אם אין להם תעודת בגרות‪ 12 ,‬שנות לימוד או ציון פסיכומטרי‪.‬‬
‫רציונל ורקע‪ :‬אחת הדרכים להגדיר פרטים ובודדים כנזקקים קשי יום‪ ,‬המצויים במצב עוני‬
‫מתמשך‪ ,‬היא באמצעות איסוף נתוניהם הסוציואקונומיים‪ :‬מקום מגורים‪ ,‬מין‪ ,‬מגזר‪ ,‬וכמובן היחס‬
‫בין הכנסת המשפחה ובין מספר הנפשות‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬האם אותן משפחות או בודדים מצליחים‬
‫להתפרנס ולקיים את עצמם ברמה הבסיסית ביותר? תכנית זו מיועדת לקדם יציאה ממעגל העוני‬
‫של צעירים עולים יוצאי אתיופיה וותיקים מחוסרי אמצעים‪ .‬בהקשר לכך עיינו במחקרים‬
‫ובנתונים המצביעים על קהלי היעד‪ ,‬כגון נתונים של משרד הרווחה‪ ,‬דו"חות הביטוח הלאומי‬
‫והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומחקרים משווים אחרים‪ .‬למשל‪ ,‬בדו"ח העוני האחרון עולה כי‬
‫בסוף שנת ‪ 2008‬היו בישראל יותר מ‪ 420-‬אלף משפחות עניות‪ ,‬שהן מעל ‪ 1.6‬מיליון נפש‪ ,‬ביניהם‬
‫יותר מ‪ 700-‬אלף ילדים‪ .‬הדו"ח מצביע גם על כך שנכון לשנת ‪ 47% 2009‬מהעניים יצאו לעבוד‪.‬‬
‫זוהי דוגמא מובהקת‪ ,‬שמפריכה את התפיסה החברתית הרווחת כי העוני הוא תוצאה של "סרבנות‬
‫עבודה"‪ .‬על פי הדו"ח‪ 64% ,‬מהאנשים החיים בעוני נמצאים במצב זה זמן ממושך‪ .‬המשמעות היא‬
‫שצעירים רבים בישראל גדלו ועדיין גדלים במשפחות במצב עוני מחפיר‪.‬‬
‫תכנית זו של הקרן לידידות שמה לעצמה למטרה להתמודד עם העוני הקיים ולמנוע את העוני‬
‫העתידי‪ ,‬שקבוצות נוספות של צעירים עלולות להיקלע אליו‪ .‬בכוונת הקרן לטפל בעוני בשני‬
‫תחומי ליבה מרכזיים‪ .‬בתחום העוני תפעל התכנית להוצאת משפחות ממעגל העוני‪ .‬בתחום‬
‫הקליטה תפעל לשיפור בסטטוס המקצועי ובעתיד גם הכלכלי‪ ,‬באמצעות סיוע במלגות והכשרה‬
‫מקצועית‪ .‬תכנית עבודה זו תטפל בקבוצה מוגדרת של צעירים עולים וותיקים מעוטי יכולת‬
‫מהפריפריה הגיאוגרפית והכלכלית של ישראל‪ .‬זאת במטרה לסייע להם לרכוש השכלה והכשרה‬
‫מקצועית‪ ,‬שתמנע מצב של עוני עתידי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫א‪ .‬צעיר בישראל בהשוואה לעולם‪ :‬תחילה נגדיר מיהם אותם צעירים שהתכנית מיועדת להם‪.‬‬
‫כאהן וסטרבצינקי‪ 1‬בודקים את המונח "צעירים" כמושג שמקבל פירושים שונים במקומות‬
‫שונים‪ ,‬בהתאם למציאות התרבותית‪ ,‬החברתית והכלכלית‪ .‬אם כן‪ ,‬ניתן לאפיין צעירים בשני‬
‫אופנים‪ :‬על פי הגדרה גילאית‪ ,‬או בהתאם להימצאותם )או להיעדרם( של מאפיינים שונים‪.‬‬
‫בדוגמאות הבאות ניתן לראות את מגוון ההגדרות וחתכי הגיל הקובעים מיהו צעיר‪ ,‬במספר‬
‫מדינות בהשוואה לישראל‪ .‬למשל בניו‪-‬זילנד נראה שהגדרת אוכלוסיית הצעירים נעה מגיל ‪12‬‬
‫ועד ‪ .24‬לפי הגדרת האו"ם‪ ,‬טווח הגיל לצעירים הוא ‪ .15-24‬בסינגפור ובהודו הגדרת‬
‫אוכלוסיית היעד צעירים נעה מגיל ‪ 15‬ועד ‪ .35‬על‪-‬פי א' וילמה‪ ,2‬גיל ‪ 18-30‬הוא שלב מכריע‬
‫ביכולת האדם להשתלב בחברה שבה הוא חי‪.‬‬
‫בישראל לא קיימת הגדרה אחידה‪ ,‬אשר מסמנת באופן ברור ומוסכם מהו טווח הגיל למונח‬
‫"צעירים"‪ .‬מתוך המחקרים הקיימים בישראל‪ ,‬ההגדרה לצעיר‪/‬ה נקבעת באופן שונה ומשתנה‬
‫ממסגרת אחת למשניה‪ ,‬בהתאם לצרכים ולתכניות של אותן מסגרות‪ .‬למשל‪ ,‬במסמך מדיניות‬
‫שהכינה "התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות" הוגדרו הצעירים בישראל בגיל ‪ .18-21‬חשוב‬
‫לציין שמסמך זה נערך לצורך בחינת נושא ההשתתפות בנטל )צה"ל‪ ,‬שירות לאומי( וזכאויות‪.‬‬
‫הלמ"ס מגדירה את אוכלוסיית הצעירים בגיל ‪ .21-35‬זאת מכיוון שצעירים וצעירות עד גיל ‪21‬‬
‫מצויים במערכות טוטאליות‪ -‬מערכת החינוך ולאחריה השירות הצבאי‪.‬‬
‫פרופ' יוסף קטן‪ 3‬מציין במחקר שערך בעבור משרד הרווחה‪ ,‬שרוב התכניות הממשלתיות‪,‬‬
‫הארגוניות ואלו של הרשויות המקומיות‪ ,‬המיועדות ל"צעירים"‪ ,‬מתייחסות בעיקר לשכבת הגיל‬
‫‪ .18-25‬בשונה מטענתו זו‪ ,‬ניתן לראות שמיזם "מרכזי הצעירים" המשותף לממשלת ישראל‬
‫ולג'וינט מפעיל תכניות עבור "צעירים" בני ‪ .18-35‬לשונות זו בהגדרה מיהו צעיר קיימות תת‪-‬‬
‫קטגוריות נוספות‪ ,‬המתייחסות באופן שונה לנושא‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ניתן לומר שהנתונים הנ"ל‬
‫מספקים תמונה רחבה באשר להגדרת המושג "צעירים" בישראל‪ ,‬בבואנו לטפל בנושא‪.‬‬
‫מבחינת האפיון ישנה הסכמה שמדובר בתקופת מעבר עבור בני אדם הנמצאים בפרשת דרכים‬
‫אישית ומקצועית‪ ,‬בין עולם הילדות לבין החברה הבוגרת‪.‬‬
‫פרשת דרכים זו מורכבת משלושה שלבים‪ :‬השלמת לימודים‪ ,‬השתלבות בתעסוקה‪ ,‬מציאת בן זוג‬
‫והקמת משפחה‪ .‬מבחינת הפרט מדובר בתקופה של בירור עצמי וגיבוש הזהות והשייכות‪ ,‬תוך‬
‫ניסיון למצות באופן מקסימלי את מרחב הפעולה וההזדמנויות העומדות לרשותו‪ .4‬בתכנית זו של‬
‫הקרן לידידות בחרנו להתייחס לשכבת הגיל ‪ .19-27‬בנוסף יינתן מענה לצעירים יוצאי אתיופיה עד‬
‫גיל ‪ ,35‬שאינם נתמכים על ידי מנהל הסטודנטים‪ .‬ההחלטה למשוך את הגיל כלפי מטה ל‪19-‬‬
‫נובעת מכך שרבים מהצעירים מעוטי היכולת וחסרי העורף המשפחתי‪ ,‬שמצויים בעוני מחפיר‪,‬‬
‫נפלטים מהצבא ולעיתים נמנע מהם לשרת שירות צבאי או אזרחי מלא‪ .‬בעבורם לא קיימות‬
‫תכניות בעלות אופק‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫כאהן‪ -‬וסטרבצינקי‪ ,‬פ' )‪ .(2005‬צעירים בני ‪ 18‬ויותר בסיכון – מאפיינים והשלכות – מחשבות ראשוניות‪ .‬ירושלים‪ :‬ג'וינט – מכון ברוקדייל‪.‬‬
‫כאהן‪ -‬וסטרבצינקי‪ ,‬פ' )‪ .(2005‬צעירים בני ‪ 18‬ויותר בסיכון – מאפיינים והשלכות – מחשבות ראשוניות‪ .‬ירושלים‪ :‬ג'וינט – מכון ברוקדייל‪.‬‬
‫‪ 3‬צעירים בישראל – בעיות‪ ,‬צרכים‪ ,‬תמונת מצב ומבט לעתיד‪ ,‬יולי ‪ ,2009‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪.‬‬
‫‪ 4‬התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫ב‪ .‬הצעירים בישראל‪ :‬כ‪ 23%-‬מהאוכלוסייה בישראל הם צעירים בני ‪ .18-35‬בישראל חיים קרוב‬
‫למיליון וחצי צעירים בני ‪ ,18-30‬וכ‪ 2-‬מיליון איש בני ‪ .18-35‬הקבוצה הגדולה ביותר מתרכזת‬
‫סביב גיל ‪ 21-27‬ומונה קרוב ל‪ 700,000-‬אלף נפש‪ ,‬כ‪ 41%-‬מקבוצת הצעירים בישראל‪ .‬מתוכם‬
‫כ‪ 260,000 -‬עולים‪ ,‬מרביתם ממדינות חבר העמים לשעבר ומאתיופיה‪ .5‬אומדנים נוספים על‬
‫אוכלוסיית הצעירים מצביעים על כך שבשנת ‪ 2008‬היוו הצעירים בני ‪ 76.9% 25-34‬מכלל כוח‬
‫העבודה במשק )מועסקים ומחפשי עבודה(‪ .‬שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב גברים‬
‫בגיל ‪ 18-24‬עמד על ‪ ,39.4%‬לעומת ‪ 44.8%‬בין הנשים‪ .‬שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב‬
‫גברים בני ‪ 25-34‬הסתכם ב‪ ,81.7%-‬לעומת ‪ 72%‬מהנשים‪ .‬אוכלוסיית הצעירים הינה כוח‬
‫משמעותי בשוק העבודה‪ ,‬ועם זאת‪ ,‬היא נתקלת בקשיים בכניסה לעולם התעסוקה‬
‫ובהתמודדות בתוכו‪.‬‬
‫עובדה זו נכונה לגבי כלל הצעירים‪ ,‬אבל האתגר גדול עשרות מונים כשמדובר באנשים חסרי‬
‫עורף משפחתי‪ ,‬עם חוסר בהשכלה וביתר שאת עבור העולים‪ ,‬בייחוד עולי אתיופיה‪ .‬לנושא‬
‫זה מתייחס בפרק נפרד פרופ' יוסי קטן במחקר שביצע בעבור משרד הרווחה בשנת ‪.2009‬‬
‫"ממצאי המחקר מצביעים על כך שיוצאי אתיופיה מהווים את הקבוצה החלשה ביותר בקרב‬
‫הבוגרים‪ ,‬אם כי מצבם טוב יותר ממצבם של צעירים יוצאי אתיופיה‪ ,‬שלא היו במסגרת‬
‫פנימייתית"‪ .‬עוד עולה מהדו"ח שקשיי ההשתלבות הם תוצאה של היעדר תעודת בגרות‪,‬‬
‫חוסר תעסוקה‪ ,‬הכנסה נמוכה‪ ,‬אי סיום שירות צבאי‪ ,‬קשיי קליטה‪ .‬נתונים אחרים מצביעים‬
‫גם על אפליה וחוסר במתן הזדמנות שווה בשוק העבודה במגזר העסקי והציבורי כאחד‪.‬‬
‫ג‪ .‬צעירים יוצאי אתיופיה‪ :‬על מנת להבין את נחיצותה של תכנית זו‪ ,‬המדגישה ביתר שאת את‬
‫הסיוע ליוצאי אתיופיה‪ ,‬יש לעיין לעומק בנתונים הבאים‪ ,‬המתייחסים לאוכלוסייה זו‪.‬‬
‫בשנים ‪ 2007-2009‬הפערים בין יוצאי אתיופיה לכלל האוכלוסייה היהודית מוצאים את‬
‫ביטויים גם בסטטוס התעסוקתי‪ .‬בעוד שבקרב כלל האוכלוסייה היהודית נמנים רק ‪4.7%‬‬
‫מהאוכלוסייה כבלתי מקצועיים‪ ,‬בקרב יוצאי אתיופיה מונים הללו ‪ .33.6%‬פער משמעותי‬
‫המצריך התייחסות לאומית‪ .‬נתונים נוספים מצביעים על הפרשים בסוג משלח היד‪ .‬בקרב‬
‫כלל האוכלוסייה היהודית ‪ 25.7%‬מוגדרים כבעלי משלח יד אקדמי וכמנהלים‪ ,‬בעוד שבקרב‬
‫יוצאי אתיופיה רק ‪ .4.8%‬גם שיעורם של האקדמאים יוצאי אתיופיה נמוך משמעותית‪,‬‬
‫בהשוואה לכלל היהודים הוותיקים‪ .‬בעוד שבקרב יוצאי אתיופיה שיעור האקדמאים הנו כ‪-‬‬
‫‪ ,(2,352) 5.4%‬בקרב היהודים הוותיקים שיעור האקדמאים מגיע ל‪.28.3%-‬‬
‫בין יוצאי אתיופיה נמצא שיעור גבוה במיוחד של חסרי תעודת חינוך יסודי או חטיבת‬
‫ביניים– ‪ .54%‬כמובן שיש לכך השפעה מובהקת על שיעור התעסוקה‪ .‬בקרב האקדמאים נמצא‬
‫שיעור תעסוקה של ‪ ,84.6%‬בעוד שבין חסרי התעודה שיעור התעסוקה עומד על ‪.51.7%‬‬
‫כאמור‪ ,‬תחום וסוג התעסוקה משפיעים על גובה ההכנסה‪ .‬בשנת ‪ 2006-2007‬היה שכרם‬
‫הממוצע )ברוטו( של יוצאי אתיופיה נמוך ב‪ 40%-‬בהשוואה לשכר של כלל האוכלוסייה‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫כאהן‪ -‬וסטרבצינקי‪ ,‬פ' )‪ .(2005‬צעירים בני ‪ 18‬ויותר בסיכון – מאפיינים והשלכות – מחשבות ראשוניות‪ .‬ירושלים‪ :‬ג'וינט – מכון ברוקדייל‪.‬‬
‫היהודית בישראל באותה שנה ) ‪ ₪ 5,094‬לעומת ‪ ,₪ 8,377‬בהתאמה(‪ .‬יצוין כי ממוצע שעות‬
‫העבודה לא היה שונה באופן מובהק‪.‬‬
‫ד‪ .‬קהל היעד המרכזי‪ :‬לאחר מיפוי התכניות המרכזיות הפועלות כיום בתחום‪ ,‬קהל היעד המרכזי‬
‫שבו בחרה הקרן להתערב מתייחס לצעירים וצעירות בגיל ‪ .19-35‬הקרן מעוניינת החל מהשנה‬
‫השלישית לתת מענה בתכנית זו ל‪ 350-‬סטודנטים וסטודנטיות מדי שנה‪ .‬התכנית מתייחסת‬
‫לאותם צעירים וצעירות שרבים מהם שירתו בצה"ל ומילאו את חובתם האזרחית‪ .‬התכנית‬
‫תיתן מענה גם לאותם צעירים שנמנע מהם מסיבות שונות ומגוונות למלא את חובתם שירות‬
‫אזרחי או צבאי‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מספרם של אלה שלא ביצעו שירות צבאי או אזרחי לא יעלה‬
‫על ‪ 20%‬מהמשתתפים‪ .‬התכנית מכוונת לאותם צעירים בוגרי מוסדות פנימייתיים‪ ,‬חסויות‬
‫הנוער‪ ,‬משפחות אומנה‪ ,‬בוגרי רווחה‪ ,‬פנימיות טיפוליות‪ ,‬מוסדות ופנימיות של המנהל לחינוך‬
‫התיישבותי‪ ,‬עם דגש על אלה שלא ניתנה להם הזדמנות אמיתית לשנות את מצבם החברתי‪,‬‬
‫הכלכלי‪ ,‬התעסוקתי וההשכלתי‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬הפרויקט מיועד לכלל האוכלוסייה הישראלית בשכבת גיל ‪ 19-35‬מהפריפריה‬
‫החברתית והכלכלית‪ ,‬עד ‪ 350‬סטודנטים בכל שנה‪ ,‬החל מהשנה השלישית‪ .‬תינתן התייחסות‬
‫יתרה לצעירות וצעירים מקהילת יוצאי אתיופיה‪ .‬הדגש בטיפול ביוצאי אתיופיה במסגרת‬
‫תכנית זו נובע מכמה סיבות‪ :‬ראשית‪ ,‬זו אחת האוכלוסיות שרוב המחקרים מצביעים עליה‬
‫כקבוצה מוחלשת בקרב האוכלוסייה היהודית‪ .‬שנית‪ ,‬קבוצה זו עברה ועוברת תהליכי הגירה‬
‫מורכבים‪ ,‬שעדיין מלווים בקשיי שפה‪ ,‬פערי תרבות ועולם תעסוקה שונה במהותו מזה‬
‫שהכירו קודם להגעתם ארצה‪ .‬לכך נוספים קשיים כגון‪ :‬היעדר הכשרה מקצועית מתאימה‪ ,‬אי‬
‫נגישות לזכויות אזרחיות‪ ,‬חוסר ברשתות חברתיות‪ ,‬שכיום מהוות משאב וגורם מרכזי‬
‫בהתמצאות בעולם העבודה ובכלל‪.‬‬
‫תכנית זו אינה מתיימרת להחליף תכנית לאומית או ממלכתית‪ ,‬המיועדת לאוכלוסיות הנ"ל‪.‬‬
‫ההפך הוא הנכון‪ :‬השאיפה היא להשלים ולשדרג תכניות קיימות‪ ,‬ובעיקר לתת מענה ל"כיסי‬
‫עוני"‪ ,‬שאינם מטופלים באמצעות אותן רשויות‪ ,‬ארגונים ומוסדות מטעמים שונים ומגוונים‪:‬‬
‫בירוקרטיה‪ ,‬מיקום גיאוגרפי‪ ,‬סף כניסה‪ ,‬השתתפות עצמית וכיו"ב‪ .‬בתכנית זו הקרן רוצה‬
‫להעניק נקודת זינוק חדשה לחלשים ביותר בחברה הישראלית‪ ,‬תוך התחשבות במגבלות של‬
‫קהלי היעד הן כבודדים והן כקבוצה והתאמת המערכת לצרכי הקהילה‪ .‬כך מנסים לפרוץ את‬
‫מעגל העוני‪ ,‬שבו מצויים אותם צעירים‪ ,‬בניסיון למנוע את צמיחתו של דור נוסף‪ ,‬שמתחיל‬
‫את חייו הבוגרים במצב של חוסר יכולת להתפרנס בכבוד‪.‬‬
‫מטרות התכנית‪:‬‬
‫‪ (1‬סיוע ברכישת מקצוע והשלמת השכלה בתחומים בעלי אופק כלכלי ותעסוקתי‪.‬‬
‫‪(2‬‬
‫מניעת מצב עוני עתידי ושדרוג היכולות האקדמיות והמיומנויות המקצועיות בקרב כלל‬
‫משתתפי התכנית‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ (3‬הכשרה והשמה של משתתפי התכנית במסגרת תעסוקתית הולמת לתחומי הלימוד‪ ,‬אותם‬
‫רכשו במסגרת התכנית‪.‬‬
‫יעדים מרכזיים של התכנית‬
‫‪ 95% (1‬ממשתתפי התכנית יסיימו את ההכשרה המקצועית ו‪/‬או השלמת הלימודים‪ ,‬בפרק‬
‫הזמן שנקבע בתחילת הקורס או הלימודים‪.‬‬
‫‪ (2‬השמה של ‪ 80%‬במקום עבודה בקרב מסיימי ההכשרה המקצועית‪ ,‬בתעסוקה שהולמת‬
‫את הכשרתם המקצועית‪ ,‬בתוך שנתיים מיום סיום ההכשרה‪.‬‬
‫‪ (3‬שינוי בסטטוס המקצועי ובהכנסה במקום העבודה הנוכחי לכ‪ 60%-‬ממשתתפי התכנית‪,‬‬
‫)לסטודנטים עובדים ולמשלימי השכלה(‪ ,‬בתוך שנתיים מיום ההכשרה‪.‬‬
‫ה‪ .‬שותפים אסטרטגיים פוטנציאליים‪ :‬התכנית מיועדת לפעול בשיתוף פעולה עם הגורמים‬
‫המטפלים מקרוב בקהלי היעד‪ ,‬ומהווים כתובת מרכזית בעבורם‪ ,‬ועם הגורמים שעתידים‬
‫להעניק לאותם צעירים את ההכשרה והתעסוקה‪ ,‬בהובלת הקרן לידידות‪ .‬זאת במטרה‬
‫להתמודד עם הצרכים השונים של קהלי היעד ומגבלות הפיזור הגיאוגרפי‪ .‬בין השותפים‪:‬‬
‫משרד החינוך‪ ,‬משרד הרווחה‪ ,‬מנהל הסטודנטים‪ ,‬עמותות להכשרה מקצועית‪ ,‬משרד התמ"ת‪,‬‬
‫משרד הקליטה‪ ,‬מוסדות להכשרה מקצועית‪ ,‬מכללות ומוסדות להשכלה גבוהה‪ ,‬רשויות‬
‫רלוונטיות‪ .‬התכנית תעבוד באופן מודולרי בתכנים‪ ,‬בסוגי המקצוע ובאופן הפעלתה‪ .‬הכוונה‬
‫לחלק את הארץ לארבעה או חמישה אזורים‪ ,‬ובאותם אזורים לבחור מספר גופים‪ ,‬מכללות‪,‬‬
‫מוסדות ועמותות להכשרה מקצועית רב‪-‬תחומית‪ .‬תהליכי הגיוס‪ ,‬המיון‪ ,‬הליווי וההשמה‬
‫ייעשו במשותף עם כל הגורמים‪.‬‬
‫חוזי העבודה של הסטודנטים ייחתמו ישירות עם מוסדות התעסוקה וההכשרה‪ .‬תפקידה המרכזי‬
‫של הקרן יהיה בליווי התהליך שעובר הסטודנט ‪ -‬משלב המיון‪ ,‬במהלך לימודיו המקצועיים או‬
‫האקדמיים‪ ,‬סיום לימודיו והשמתו במקום העבודה‪ .‬לאחר שהסטודנט ייקלט במוסד הרלוונטי‪,‬‬
‫בהתאם לתחום העניין והמקצוע‪ ,‬הקרן תהיה בקשר ישיר עם המוסד לצורך ליווי תהליך הקליטה‪.‬‬
‫הליווי יתבצע באמצעות אנשי קשר במוסדות השונים ועל ידי מערכת ממוחשבת‪ .‬מערכת זו‬
‫תתעד את נתוני הפתיחה ואת הנתונים לאורך התהליך‪ ,‬כדי שניתן יהיה לבחון את ההתקדמות‬
‫ולעמוד על הישגי התלמיד בסוף ההכשרה‪ ,‬הלימודים וההשמה‪.‬‬
‫להלן רשימת הגופים הפוטנציאליים לשיתוף פעולה עתידי בתכנית‪ ,‬כל אחד על פי תרומתו וחלקו‪.‬‬
‫‪ .1‬משרד הרווחה ‪ -‬השירות למתבגרים‪ ,‬צעירות וצעירים‪ .‬זהו גוף מתכלל‪ ,‬בעל מאגר מידע‬
‫גדול על קהלי היעד‪ .‬ברצוננו להתחיל את התכנית עם הצעירים חסרי העורף המשפחתי‪,‬‬
‫תושבים ותיקים ועולי אתיופיה הצורכים שירותי רווחה‪ .‬למשרד הרווחה‪ ,‬שמכיר מקרוב‬
‫את אותן משפחות‪ ,‬יש תפקיד מרכזי בהנגשת הזדמנות זו עבור האוכלוסיות שבהן הוא‬
‫מטפל‪ ,‬באמצעות שירותי הרווחה בערים השונות‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .2‬משרד החינוך ‪ -‬המנהל לחינוך התיישבותי‪ .‬חלק נכבד מהצעירים אשר להם נועדה‬
‫התכנית הם בוגרי פנימיות‪ .‬כפרי הנוער של המנהל לחינוך התיישבותי יכולים לשמש‬
‫אכסניית מגורים למשתתפי התכנית‪ .‬משום כך‪ ,‬גם משרד החינוך הוא שותף אסטרטגי‬
‫משמעותי‪ .‬בשלב ראשון מדובר במתן מענה רק לבוגרי כפרי הנוער שאין באפשרותם‬
‫לשכור דיור בתקופת הלימודים‪ .‬קיים צורך בשיתוף פעולה הדוק יותר עם משרד החינוך‪,‬‬
‫על מנת למצוא פתרונות לינה גם לצעירים שאינם בוגרי פנימיות‪ ,‬ומתקשים למצוא‬
‫מסגרות לינה בתקופת ההכשרה המקצועית או הלימודים האקדמיים‪.‬‬
‫‪ .3‬מוסדות להשכלה גבוהה ‪ -‬מכללות ואוניברסיטאות‪ .‬המוסדות שבהם ילמדו סטודנטים‬
‫המשתתפים בתכנית ייכללו בין השותפים‪ .‬מדובר במספר קטן יחסית של מוסדות‪,‬‬
‫ובחירתם תיעשה בהתייעצות עם הגופים והשותפים באזורים בהם תפעל התכנית‪ ,‬תוך‬
‫מתן עדיפות למוסדות שקרובים לקהלי היעד‪ ,‬או לחלופין יספקו מעונות‪.‬‬
‫יתכן שיחול גידול במספר המוסדות השותפים‪ ,‬בהתאם להתרחבות התכנית בשנים‬
‫הבאות‪ .‬בשלב ראשון כ‪ 30%-‬ממשתתפי התכנית מעוניינים ומסוגלים להשתלב בלימודים‬
‫אקדמיים‪ ,‬והיתר מיועדים להכשרה מקצועית‪.‬‬
‫משום כך‪ ,‬מספר המוסדות האקדמיים יהיה קטן ביחס למוסדות להכשרה מקצועית‪.‬‬
‫דוגמא בולטת היא מודל המופעל במכללת בית ברל‪ ,‬בשיתוף האוניברסיטה הפתוחה‬
‫והמנהל לחינוך התיישבותי‪ ,‬המאפשר לימודי תואר ראשון עם אפשרות לסיוע במגורים‪.‬‬
‫‪ (4‬מכללות וגופים להכשרה מקצועית ‪ -‬רבים מהמועמדים ילמדו מקצועות פרקטיים‪,‬‬
‫שיספקו להם עבודה מעשית מייד עם סיום קורס ההכשרה‪ .‬בכוונת הקרן לעבוד בשלב‬
‫ראשון עם מספר גופים להכשרה מקצועית‪ ,‬המעניקים תעודת הכשרה ומוכרים ע"י משרד‬
‫התמ"ת כמקצוע לכל דבר ועניין‪ .‬ייבחר מספר מצומצם של מכללות להכשרה‪ ,‬המציעות‬
‫מספר רב של מקצועות עם אופק תעסוקתי וכלכלי‪ .‬לאותם מוסדות‪ ,‬שיהיו פזורים ברחבי‬
‫הארץ‪ ,‬יופנו הסטודנטים שמעוניינים ללמוד מקצוע‪.‬‬
‫‪ (5‬מנהל הסטודנטים ‪ -‬גוף מתכלל‪ ,‬המסייע לעולים רבים להשתלב באקדמיה‪ ,‬ביניהם‬
‫ליוצאי אתיופיה‪ .‬ברשות מנהל הסטודנטים מידע על הסטודנטים העולים יוצאי אתיופיה‪,‬‬
‫עולים ממדינות חבר העמים לשעבר וגם ותיקים )אשר אינם מקבלים תמיכה במנהל‬
‫הסטודנטים‪ ,‬כיוון שאינם עונים על הקריטריונים(‪ .‬העולים והנזקקים‪ ,‬שאינם נתמכים ע"י‬
‫מנהל הסטודנטים‪ ,‬יהוו חלק מקהל היעד של התכנית‪ .‬אנו רואים במנהל הסטודנטים‬
‫שותף בהנגשת התמיכה לסטודנטים שנדחו על ידם‪ ,‬על מנת לבדוק את זכאותם לתמיכה‬
‫מהקרן‪.‬‬
‫‪ (6‬המשרד לקליטת עלייה ‪ -‬מוקדי קליטה עירוניים‪ .‬כבר כיום זוכים לסיוע בהכשרה‬
‫מקצועית קרוב ל‪ 400-‬יוצאי אתיופיה‪ ,‬באמצעות ואוצ'רים המוענקים ע"י הקרן לידידות‪,‬‬
‫באמצעות מוקדי הקליטה )מרכזים קהילתיים עירוניים בישובים עתירי עולים(‪ .‬פרויקט זה‬
‫הוא מודל הפעלה אחד של התכנית החדשה המתגבשת‪ .‬הפעלה באמצעות ואוצ'רים‬
‫‪6‬‬
‫מדגישה את ההבנה של הקרן בצורך של האדם הבודד‪ ,‬שאינו יכול להשתלב במסגרות‬
‫הרחבות שמציעה התכנית‪ .‬הכוונה היא שהקרן תמשיך להפעיל את תכנית הוואוצ'רים‬
‫במסלול ישיר מול המוסדות להכשרה מקצועית‪.‬‬
‫‪ (7‬משרד התמ"ת ‪ -‬האגף להכשרה מקצועית‪ .‬שותף בכמה מישורים‪ ,‬ביניהם שני תחומים‬
‫בולטים במיוחד‪ .‬ברשות משרד התמ"ת מאגר המקצועות והמוסדות המוכרים להכשרה‬
‫וללימודי תעודה‪ .‬מתוך רשימה זו ייבחרו המוסדות ותחומי הלימוד‪ .‬יתכן שיימצאו‬
‫מועמדים רבים שאינם מודעים לזכויותיהם ולתמיכה שהם יכולים לקבל ממשרד התמ"ת‪.‬‬
‫בכוונת התכנית להפנות מועמדים לקבלת שירותים אלה‪ ,‬ושיתוף הפעולה עם התמ"ת‬
‫הכרחי לבדיקת התאמתם לקריטריונים ואישור זכאותם‪.‬‬
‫ו‪ .‬קריטריונים לבחירת מוסדות לימוד‬
‫ייבחרו מוסדות שהכשרתם מוכרת ע"י משרד התמ"ת או המועצה להשכלה‬
‫‪(1‬‬
‫גבוהה‪.‬‬
‫מוסדות בעלי פריסה גיאוגרפית רחבה ומגוון מקצועות עם אופק תעסוקתי‬
‫‪(2‬‬
‫וכלכלי‪.‬‬
‫‪(3‬‬
‫המוסד מוכן לקחת על עצמו את עלות המתקנים והעלויות הנגזרות מכך‪.‬‬
‫‪(4‬‬
‫המוסד ימנה רפרנט מטעמו לצורך התקשרות וליווי התכנית‪.‬‬
‫תכנית הלימודים או ההכשרה המוצעת ע"י המוסד תימשך בין מספר חודשים‬
‫‪(5‬‬
‫לשלוש שנים לכל היותר למסלולים האקדמיים‪.‬‬
‫ז‪ .‬קריטריונים למיון המועמדים‬
‫‪ (1‬המועמדים אינם זכאים לתמיכה‪ ,‬מלגה או מענק במסגרת רשויות ומוסדות אחרים‪,‬‬
‫בתחום בו מבקשת הקרן לסייע‪.‬‬
‫‪ (2‬טווח הגיל בתחילת התכנית‪.19-35 :‬‬
‫‪ (3‬על המועמדים להיות בוגרי אחד משירותי הרווחה בערים שמשרד הרווחה והקרן‬
‫יחליטו לכלול בתכנית‪ ,‬למעט צעירים יוצאי אתיופיה‪.‬‬
‫‪ (4‬הוועדה הממיינת קבעה שהמועמד בעל מוטיבציה‪ ,‬יכולת ואוריינטציה בסיסית‬
‫בתחום שהוא מבקש ללמוד‪.‬‬
‫‪ (5‬על המועמדים לבחור ללמוד באחד המוסדות שהצטרפו לתכנית‪ ,‬ובמסגרת מסלול‬
‫לימודים שאושר לכך‪.‬‬
‫‪ (6‬המועמדים יהיו בוגרי שירות צבאי או שירות לאומי מלא או חלקי )בהתאם לנסיבות‬
‫העניין ולהחלטות הוועדה(‪ .‬ניתן לקבל עד ‪ 20%‬מהמועמדים מבלי שעשו שירות צבאי‬
‫או לאומי‪ ,‬במסגרת ועדת חריגים‪.‬‬
‫‪ (7‬המועמדים יתחייבו להתנדב ארבע שעות בשבוע לטובת הקהילה‪ ,‬לאורך תקופת‬
‫הלימודים‪ ,‬באמצעות ארגונים‪ ,‬עמותות או מוסדות שאיתם תגיע הקרן להסדר‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ (8‬הוועדה רשאית לתת עדיפות למועמדים מרקע סוציואקונומי קשה‪ ,‬על פי‬
‫קריטריונים שייקבעו מראש )כגון‪ :‬יתומים‪ ,‬משפחות חד הוריות‪ ,‬משפחות מרובות‬
‫ילדים(‪.‬‬
‫‪ (9‬המועמדים יגישו בקשה למלגה באמצעות שירותי הרווחה בעירם‪ ,‬עד ליום סיום‬
‫ההרשמה‪ ,‬בהתאם למועד שייקבע‪.‬‬
‫ח‪ .‬מודל הפעלה‪ :‬המודלים יבטאו את דרך העבודה ואת המסגרות‪ ,‬שבאמצעותן תופעל‬
‫התכנית‪ .‬המודלים השונים פותחו לאור הצרכים המורכבים‪ :‬מצד אחד מדובר בפרויקט‬
‫ארצי‪ ,‬שמיועד לתת מענה רחב לאוכלוסיות מוגדרות‪ .‬מצד שני‪ ,‬הקרן מעוניינת לפעול‪,‬‬
‫לפחות בשלב הראשון‪ ,‬עם מספר מצומצם של מסגרות הכשרה‪ ,‬המציעות מגוון רחב של‬
‫מקצועות‪ .‬כך יתאשר לרכז משאבים ומאמצים רבים יותר לטובת הסטודנטים‪ .‬יש בכך גם‬
‫יתרון בהתארגנות‪ ,‬הודות לצמצום מספר ההתקשרויות שצריך לגבש עם המוסדות‬
‫השונים‪ .‬בשלב זה מסתמנים שני מודלים מקבילים להפעלת התכנית‪:‬‬
‫‪ .1‬מוסדות ידידות‪ :‬שיתוף פעולה עם מוסדות להכשרה מקצועית והשכלה גבוהה‪.‬‬
‫פלטפורמה זו היא המסגרת המתאימה ביותר לסטודנט‪ ,‬לקרן ולמוסד‪ ,‬וזהו המודל‬
‫המרכזי של התכנית בתחום ההכשרה המקצועית וההשכלה הגבוהה‪ .‬בשלב ראשון‬
‫ייבחר מספר מצומצם של מוסדות‪ ,‬בעלי תחומי לימוד מגוונים‪ .‬המוסדות הללו יוכלו‬
‫לקבל תמיכה מסיבית בעבור מספר סטודנטים רב‪ .‬בחירת מוסדות הלימוד וההכשרה‬
‫חייבת להיעשות בקפידה‪ ,‬תוך התחשבות בצרכי הקהילה‪ ,‬נגישות לסטודנטים‪ ,‬סוגי‬
‫המקצועות הנלמדים וכיו"ב‪.‬‬
‫‪ .2‬ואוצ'רים ‪ -‬מיועד לסטודנטים להשלמת השכלה או הכשרה מקצועית‪ .‬מודל זה כבר‬
‫פועל בשיתוף עם המשרד לקליטת עלייה‪ .‬פרויקט זה‪ ,‬עם שינויים קלים‪ ,‬אמור‬
‫להוות את אחד המודלים המשמעותיים בתכנית‪ .‬הכוונה לממן עלות קורס‪ ,‬תואר או‬
‫השלמת השכלה לגוף המכשיר‪ .‬כל מועמד יוכל להירשם למוסד לימודים או לגוף‬
‫להכשרה מקצועית באופן עצמאי‪ ,‬בקרבה למקום מגוריו‪ ,‬בהתאם ללוחות הזמנים של‬
‫פתיחות הקורס והמגבלות האישיות שלו‪ .‬ההרשמה תיעשה באמצעות המוסד שבו‬
‫בחר הסטודנט ללמוד‪ .‬הקרן תממן ‪ 80%‬מעלות הקורס‪ ,‬בהתאם לסוג הקורס‪ ,‬משך‬
‫הזמן ולאחר בדיקה שהקורס מוכר כמקצוע ללימודי תעודה‪.‬‬
‫סיכום ‪ -‬פיילוט של תכנית המלגות יוצא לדרך בשנת הלימודים הנוכחית )תשע"ב( במספר‬
‫מוסדות להכשרה מקצועית ומוסדות אקדמיים במקומות שונים בארץ‪ .‬הכוונה להרחיב‬
‫את הפעילות בשנים הקרובות למסגרת ארצית‪ ,‬שתתפרס בכל רחבי המדינה ותסייע‬
‫למאות צעירים‪ ,‬המגיעים מרקע של קשיים כלכליים‪ ,‬לפתוח דלתות להשתלבות כלכלית‬
‫וחברתית ולהרחיב את ההזדמנויות העומדות בפניהם‪ .‬למעיינים להעמיק‪ ,‬ללמוד את‬
‫נושא הצעירים בישראל והתוכניות המופעלות בעבורם‪ ,‬בשנים האחרונות פורסמו מספר‬
‫מחקרים הסוקרים באופן נרחב את נושא הצעירים להלן מקצתם מהם לקוח חלק נלקחו‬
‫חלק מהנתונים ברקע על הצעירים‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫מחקרים מאמרים וניירות עמדה בתחום הצעירים‬
‫‪ .1‬רמי בנבנשתי‪) ,‬ינואר ‪" - (2007‬צעירים הבוגרים ממסגרות של השמה חוץ בתיות ‪:‬‬
‫אתגרים ושירותים"‪ .‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫‪ .2‬אציק שמולי ואחרים‪) ,‬נוב' ‪" - (2007‬נייר עמדה‪ :‬עתיד ההשכלה הגבוהה היבטים אקדמיים‬
‫חברתיים וכלכליים" התאחדות‬
‫‪ .3‬נעמי מי‪-‬עמי‪) ,‬יוני ‪" - (2008‬שילוב עולים בתעשייה ובמדע"‪ .‬מרכז מחקר ומידע של‬
‫הכנסת"‪ .‬ירושלים‪.‬‬
‫‪ .4‬הד‪-‬און‪) ,‬יוני ‪" - (2009‬קידום צעירים וסטודנטים בישראל מסמך אסטרטגיה"‪ .‬ירושלים‬
‫מוגש לסגנית השרה‪ ,‬גילה גמליאל‪.‬‬
‫‪ .5‬פרופ' יוסי קטן‪) ,‬יולי ‪" - (2009‬צעירים בישראל‪-‬בעיות צרכים ושירותים תמונת מצב ומבט‬
‫לעתיד"‪ .‬משרד הרווחה ירושלים‪.‬‬
‫‪ .6‬שרון לבל עבור קרן גנדיר )ספט' ‪" - (2009‬מדיניות צעירים בישראל"‪ .‬האוניברסיטה‬
‫העברית‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫‪ .7‬שרון אורשלמי )פבר' ‪" - (2010‬מדיניות צעירים בישראל ובעולם מבט משווה‪ :‬מתיאוריה‬
‫לפעולה"‪ .‬האחדות הסטודנטים‪.‬‬
‫‪ .8‬התאחדות הסטודנטים‪ ) ,‬אוק' ‪" - (2010‬רפורמת הצעירים ‪ :‬סדרת ניירות עמדה בנושאים‬
‫חברתיים שעל הפרק"‪ .‬תל אביב‪.‬‬
‫‪ .9‬סיכום דיון מט"ח‪" - ( 2010 ) ,‬החינוך בישראל ‪ :‬הכנת דור העתיד לחיים במאה ה‪21-‬‬
‫לקראת כנס הרצליה"‪.‬‬
‫‪ .10‬עופרה מייזס‪" ,‬מתבגרים בישראל ‪:‬היבטים אישיים משפחתיים וחברתיים" החל מעמוד‬
‫‪.177‬‬
‫‪9‬‬