docבראשית א:א בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ
download 
Report Transcription
בראשית א:א בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ
בראשית א:א בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ א:ב והארץ היתה תוהו ובוהו וחושכ על פני תהום ורוח אלוהים מרחפת על פני המיים א:ג ויואמר אלוהים יהי אור ויהי אור א:ד וירא אלוהים את האור כי טוב ויבדל אלוהים בין האור ובין החושכ א:ה וייקרא אלוהים לאור יום ולחושכ קרא לילה ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד..........פ א:ו ויואמר אלוהים יהי רקיע בתוכ המיים ויהי מבדיל בין מיים למיים א:ז ויעש אלוהים את הרקיע ויבדל בין המיים אשר מיתחת לרקיע ובין המיים אשר מעל לרקיע ויהי כן א:ח וייקרא אלוהים לרקיע שמיים ויהי ערב ויהי בוקר יום שני..........פ א:ט ויואמר אלוהים ייקוו המיים מיתחת השמיים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן א:י וייקרא אלוהים ליבשה ארץ ולמיקוה המיים קרא ימים וירא אלוהים כי טוב א:יא ויואמר אלוהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עושה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן א:יב ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עושה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלוהים כי טוב א:יג ויהי ערב ויהי בוקר יום שלישי..........פ א:יד ויואמר אלוהים יהי מאורות בירקיע השמיים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים א:טו והיו לימאורות בירקיע השמיים להאיר על הארץ ויהי כן א:טז ויעש אלוהים את שני המאורות הגדולים את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטון לממשלת הלילה ואת הכוכבים א:יז וייתן אותם אלוהים בירקיע השמיים להאיר על הארץ א:יח ולימשול ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החושכ וירא אלוהים כי טוב א:יט ויהי ערב ויהי בוקר יום רביעי..........פ א:כ ויואמר אלוהים יישרצו המיים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמיים א:כא וייברא אלוהים את התנינם הגדולים ואת כל נפש החיה הרומשת אשר שרצו המיים למינהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלוהים כי טוב א:כב ויברכ אותם אלוהים לאמור פרו ורבו ומילאו את המיים בימים והעוף יירב בארץ א:כג ויהי ערב ויהי בוקר יום חמישי..........פ א:כד ויואמר אלוהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי כן א:כה ויעש אלוהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלוהים כי טוב א:כו ויואמר אלוהים נעשה אדם בצלמנו כידמותנו ויירדו בידגת הים ובעוף השמיים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרומש על הארץ א:כז וייברא אלוהים את האדם בצלמו בצלם אלוהים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם א:כח ויברכ אותם אלוהים ויואמר להם אלוהים פרו ורבו ומילאו את הארץ וכיבשוה ורדו בידגת הים ובעוף השמיים ובכל חיה הרומשת על הארץ א:כט ויואמר אלוהים הינה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זורע זרע לכם ייחיה לאכלה א:ל ולכל חית הארץ ולכל עוף השמיים ולכול רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי כן א:לא וירא אלוהים את כל אשר עשה והינה טוב מאוד ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי..........פ ב:א ויכולו השמיים והארץ וכל צבאם ב:ב ויכל אלוהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה ויישבות ביום השביעי מיכל בראשית מלאכתו אשר עשה ב:ג ויברכ אלוהים את יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת מיכל מלאכתו אשר ברא אלוהים לעשות..........פ ב:ד אלה תולדות השמיים והארץ בהיבראם ביום עשות יהוה אלוהים ארץ ושמיים ב:ה וכול שיח השדה טרם ייחיה בארץ וכל עשב השדה טרם ייצמח כי לוא הימטיר יהוה אלוהים על הארץ ואדם איין לעבוד את האדמה ב:ו ואד יעלה מינ הארץ והישקה את כל פני האדמה ב:ז וייצר יהוה אלוהים את האדם עפר מינ האדמה וייפח באפיו נשמת חיימ ויהי האדם לנפש חיה ב:ח וייטע יהוה אלוהים גן בעדן מיקדם וישם שם את האדם אשר יצר ב:ט ויצמח יהוה אלוהים מינ האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיימ בתוכ הגן ועץ הדעת טוב ורע ב:י ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומישם ייפרד והיה לארבעה ראשים ב:יא שם האחד פישון הוא הסובב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב ב:יב וזהב הארץ ההיוא טוב שם הבדולח ואבן השוהם ב:יג ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש ב:יד ושם הנהר השלישי חידקל הוא ההולכ קידמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת ב:טו וייקח יהוה אלוהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה ב:טז ויצו יהוה אלוהים על האדם לאמור מיכול עץ הגן אכול תואכל ב:יז ומעץ הדעת טוב ורע לוא תואכל מימנו כי ביום אכלכ מימנו מות תמות ב:יח ויואמר יהוה אלוהים לוא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו ב:יט וייצר יהוה אלוהים מינ האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמיים ויבא אל האדם ליראות מה ייקרא לו וכול אשר ייקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו ב:כ וייקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמיים ולכול חית השדה ולאדם לוא מצא עזר כנגדו ב:כא ויפל יהוה אלוהים תרדמה על האדם ויישן וייקח אחת מיצלעותיו וייסגור בשר תחתנה ב:כב וייבן יהוה אלוהים את הצלע אשר לקח מינ האדם לאישה ויביאה אל האדם ב:כג ויואמר האדם זואת הפעם עצם מעצמי ובשר מיבשרי לזואת ייקרא אישה כי מאיש לוקחה זואת ב:כד על כן יעזב איש את אביו ואת אימו ודבק באישתו והיו לבשר אחד ב:כה וייחיו שניהם ערומים האדם ואישתו ולוא ייתבוששו ג:א והנחש היה ערום מיכול חית השדה אשר עשה יהוה אלוהים ויואמר אל האישה אף כי אמר אלוהים לוא תואכלו מיכול עץ הגן ג:ב ותואמר האישה אל הנחש מיפרי עץ הגן נואכל ג:ג ומיפרי העץ אשר בתוכ הגן אמר אלוהים לוא תואכלו מימנו ולוא תיגעו בו פן תמותון ג:ד ויואמר הנחש אל האישה לוא מות תמותון ג:ה כי יודע אלוהים כי ביום אכלכם מימנו ונפקחו עיניכם ויחייתם כאלוהים יודעי טוב ורע ג:ו ותרא האישה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעיניים ונחמד העץ להשכיל ותיקח מיפיריו ותואכל ותיתן גם לאישה עימה ויואכל ג:ז ותיפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומימ הם וייתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורות ג:ח ויישמעו את קול יהוה אלוהים מיתהלכ בגן לרוח היום וייתחבא האדם ואישתו מיפני יהוה אלוהים בתוכ עץ הגן ג:ט וייקרא יהוה אלוהים אל האדם ויואמר לו איכה ג:י ויואמר את קולכ שמעתי בגן ואירא כי עירום אנוכי ואחבא ג:יא ויואמר מי היגיד לכ כי עירום אתה המינ העץ אשר ציויתיכ לבילתי אכל מימנו אכלת ג:יב ויואמר האדם האישה אשר נתתה עימדי היוא נתנה לי מינ העץ ואוכל ג:יג ויואמר יהוה אלוהים לאישה מה זואת עשית ותואמר האישה הנחש הישיאני ואוכל ג:יד ויואמר יהוה אלוהים אל הנחש כי עשית זואת ארור אתה מיכל הבהמה ומיכול חית השדה על גחונכ תלכ ועפר תואכל כל ימי חייכ ג:טו ואיבה אשית בינכ ובין האישה ובין זרעכ ובין זרעה הוא ישופכ רואש ואתה תשופנו עקב..........ס..........ג:טז אל האישה בראשית אמר הרבה ארבה עיצבונכ והרונכ בעצב תלדי בנים ואל אישכ תשוקתכ והוא יימשל בכ..........ס..........ג:יז ולאדם אמר כי שמעת לקול אישתכ ותואכל מינ העץ אשר ציויתיכ לאמור לוא תואכל מימנו ארורה האדמה בעבורכ בעיצבון תואכלנה כול ימי חייכ ג:יח וקוץ ודרדר תצמיח לכ ואכלת את עשב השדה ג:יט בזעת אפיכ תואכל לחם עד שובכ אל האדמה כי מימנה לוקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב ג:כ וייקרא האדם שם אישתו חוה כי היוא היתה אם כל חי ג:כא ויעש יהוה אלוהים לאדם ולאישתו כתנות עור וילבישם..........פ ג:כב ויואמר יהוה אלוהים הן האדם היה כאחד מימנו לדעת טוב ורע ועתה פן יישלח ידו ולקח גם מעץ החיימ ואכל וחי לעולם ג:כג וישלחהו יהוה אלוהים מיגן עדן לעבוד את האדמה אשר לוקח מישם ג:כד ויגרש את האדם וישכן מיקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המיתהפכת לישמור את דרכ עץ החיימ..........ס..........ד:א והאדם ידע את חוה אישתו ותהר ותלד את קיין ותואמר קניתי איש את יהוה ד:ב ותוסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רועה צואן וקיין היה עובד אדמה ד:ג ויהי מיקץ ימים ויבא קיין מיפרי האדמה מינחה ליהוה ד:ד והבל הביא גם הוא מיבכורות צואנו ומחלבהן ויישע יהוה אל הבל ואל מינחתו ד:ה ואל קיין ואל מינחתו לוא שעה וייחר לקיין מאוד וייפלו פניו ד:ו ויואמר יהוה אל קיין למה חרה לכ ולמה נפלו פניכ ד:ז הלוא אים תיטיב שאת ואים לוא תיטיב לפתח חטאת רובץ ואליכ תשוקתו ואתה תימשל בו ד:ח ויואמר קיין אל הבל אחיו ויהי ביחיותם בשדה ויקם קיין אל הבל אחיו ויהרגהו ד:ט ויואמר יהוה אל קיין אי הבל אחיכ ויואמר לוא ידעתי השומר אחי אנוכי ד:י ויואמר מה עשית קול דמי אחיכ צועקים אלי מינ האדמה ד:יא ועתה ארור אתה מינ האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיכ מידכ ד:יב כי תעבוד את האדמה לוא תוסף תת כוחה לכ נע ונד תיחיה בארץ ד:יג ויואמר קיין אל יהוה גדול עוני מינשוא ד:יד הן גרשת אותי היום מעל פני האדמה ומיפניכ אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מוצאי קיין הורג כל לכן יהוה לו ויואמר ד:טו יהרגני שיבעתיים יוקם וישם יהוה לקיין אות לבילתי הכות אותו כל מוצאו ד:טז ויצא קיין מיליפני יהוה וישב בארץ נוד קידמת עדן ד:יז וידע קיין את אישתו ותהר ותלד את חנוכ ויהי בונה עיר וייקרא שם העיר כשם בנו חנוכ ד:יח וייולד לחנוכ את עירד ועירד ילד את מחויאל ומחייאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למכ ד:יט וייקח לו למכ שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צילה ד:כ ותלד עדה את יבל הוא היה אבי יושב אוהל ומיקנה ד:כא ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תופש כינור ועוגב ד:כב וצילה גם היוא ילדה את תובל קיין לוטש כל חורש נחושת וברזל ואחות תובל קיין נעמה ד:כג ויואמר למכ לנשיו עדה וצילה שמען קולי נשי למכ האזנה אימרתי כי איש הרגתי לפיצעי וילד לחבורתי ד:כד כי שיבעתיים יוקם קיין ולמכ שיבעים ושיבעה ד:כה וידע אדם עוד את אישתו ותלד בן ותיקרא את שמו שת כי שת לי אלוהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קיין ד:כו ולשת גם הוא יולד בן וייקרא את שמו אנוש אז הוחל ליקרוא בשם יהוה..........ס..........ה:א זה ספר תולדות אדם ביום ברוא אלוהים אדם בידמות אלוהים עשה אותו ה:ב זכר ונקבה בראם ויברכ אותם וייקרא את שמם אדם ביום היבראם ה:ג ויחי אדם שלושים ומאת שנה ויולד בידמותו כצלמו וייקרא את שמו שת ה:ד וייחיו ימי אדם אחרי הולידו את שת שמונה מאות שנה ויולד בנים ובנות ה:ה וייחיו כל ימי אדם אשר חי תשע מאות שנה ושלושים שנה וימות..........ס..........ה:ו ויחי שת חמש בראשית שנים ומאת שנה ויולד את אנוש ה:ז ויחי שת אחרי הולידו את אנוש שבע שנים ושמונה מאות שנה ויולד בנים ובנות ה:ח וייחיו כל ימי שת שתים עשרה שנה ותשע מאות שנה וימות..........ס..........ה:ט ויחי אנוש תישעים שנה ויולד את קינן ה:י ויחי אנוש אחרי הולידו את קינן חמש עשרה שנה ושמונה מאות שנה ויולד בנים ובנות ה:יא וייחיו כל ימי אנוש חמש שנים ותשע מאות שנה וימות..........ס..........ה:יב ויחי קינן שיבעים שנה ויולד את מהללאל ה:יג ויחי קינן אחרי הולידו את מהללאל ארבעים שנה ושמונה מאות שנה ויולד בנים ובנות ה:יד וייחיו כל ימי קינן עשר שנים ותשע מאות שנה וימות..........ס..........ה:טו ויחי מהללאל חמש שנים ושישים שנה ויולד את ירד ה:טז ויחי מהללאל אחרי הולידו את ירד שלושים שנה ושמונה מאות שנה ויולד בנים ובנות ה:יז וייחיו כל ימי מהללאל חמש ותישעים שנה ושמונה מאות שנה וימות..........ס..........ה:יח ויחי ירד שתיים ושישים שנה ומאת שנה ויולד את חנוכ ה:יט ויחי ירד אחרי הולידו את חנוכ שמונה מאות שנה ויולד בנים ובנות ה:כ וייחיו כל ימי ירד שתיים ושישים שנה ותשע מאות שנה וימות..........ס..........ה:כא ויחי חנוכ חמש ושישים שנה ויולד את מתושלח ה:כב וייתהלכ חנוכ את האלוהים אחרי הולידו את מתושלח שלוש מאות שנה ויולד בנים ובנות ה:כג ויהי כל ימי חנוכ חמש ושישים שנה ושלוש מאות שנה ה:כד אותו לקח כי ואיננו האלוהים את חנוכ וייתהלכ אלוהים..........ס..........ה:כה ויחי מתושלח שבע ושמונים שנה ומאת שנה ויולד את למכ ה:כו ויחי מתושלח אחרי הולידו את למכ שתיים ושמונים שנה ושבע מאות שנה ויולד בנים ובנות ה:כז וייחיו כל ימי מתושלח תשע ושישים שנה ותשע מאות שנה וימות..........ס..........ה:כח ויחי למכ שתיים ושמונים שנה ומאת שנה ויולד בן ה:כט וייקרא את שמו נוח לאמור זה ינחמנו מימעשנו ומעיצבון ידינו מינ האדמה אשר אררה יהוה ה:ל ויחי למכ אחרי הולידו את נוח חמש ותישעים שנה וחמש מאות שנה ויולד בנים ובנות ה:לא ויהי כל ימי למכ שבע ושיבעים שנה ושבע מאות שנה וימות..........ס..........ה:לב ויהי נוח בן חמש מאות שנה ויולד נוח את שם את חם ואת יפת ו:א ויהי כי החל האדם לרוב על פני האדמה ובנות יולדו להם ו:ב וייראו בני האלוהים את בנות האדם כי טובות הנה וייקחו להם נשים מיכול אשר בחרו ו:ג ויואמר יהוה לוא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה ו:ד הנפילים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבואו בני האלוהים אל בנות האדם וילדו להם המה הגיבורים אשר מעולם אנשי השם..........פ ו:ה וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות ליבו רק רע כל היום ו:ו ויינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ וייתעצב אל ליבו ו:ז ויואמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמיים כי נחמתי כי עשיתימ ו:ח ונוח מצא חן בעיני יהוה..........פ ו:ט אלה תולדות נוח נוח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלוהים היתהלכ נוח ו:י ויולד נוח שלושה בנים את שם את חם ואת יפת ו:יא ותישחת הארץ ליפני האלוהים ותימלא הארץ חמס ו:יב וירא אלוהים את הארץ והינה נשחתה כי הישחית כל בשר את דרכו על הארץ..........ס ..........ו:יג ויואמר אלוהים לנוח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מיפניהם והינני משחיתם את הארץ ו:יד עשה לכ תבת עצי גופר קינים תעשה את התבה וכפרת אותה מיביית ומיחוץ בכופר ו:טו וזה אשר תעשה אותה שלוש מאות אמה אורכ בראשית התבה חמישים אמה רחבה ושלושים אמה קומתה ו:טז צוהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מילמעלה ופתח התבה בצידה תשים תחתיים שניים ושלישים תעשה ו:יז ואני הינני מביא את המבול מיים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיימ מיתחת השמיים כול אשר בארץ ייגוע ו:יח והקימותי את בריתי איתכ ובאת אל התבה אתה ובניכ ואישתכ ונשי בניכ איתכ ו:יט ומיכל החי מיכל בשר שניים מיכול תביא אל התבה להחיות איתכ זכר ונקבה ייחיו ו:כ מהעוף למינהו ומינ הבהמה למינה מיכול רמש האדמה למינהו שניים מיכול יבואו אליכ להחיות ו:כא ואתה קח לכ מיכל מאכל אשר יאכל ואספת אליכ והיה לכ ולהם לאכלה ו:כב ויעש נוח ככול אשר ציוה אותו אלוהים כן עשה ז:א ויואמר יהוה לנוח בוא אתה וכל ביתכ אל התבה כי אותכ ראיתי צדיק לפני בדור הזה ז:ב מיכול הבהמה הטהורה תיקח לכ שיבעה שיבעה איש ואישתו ומינ הבהמה אשר לוא טהורה היוא שניים איש ואישתו ז:ג גם מעוף השמיים שיבעה שיבעה זכר ונקבה לחיות זרע על פני כל הארץ ז:ד כי לימים עוד שיבעה אנוכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה ז:ה ויעש נוח ככול אשר ציוהו יהוה ז:ו ונוח בן שש מאות שנה והמבול היה מיים על הארץ ז:ז ויבוא נוח ובניו ואישתו ונשי בניו איתו אל התבה מיפני מי המבול ז:ח מינ הבהמה הטהורה ומינ הבהמה אשר איננה טהורה ומינ העוף וכול אשר רומש על האדמה ז:ט שניים שניים באו אל נוח אל התבה זכר ונקבה כאשר ציוה אלוהים את נוח ז:י ויהי לשיבעת הימים ומי המבול היו על הארץ ז:יא בישנת שש מאות שנה לחיי נוח בחודש השני בשיבעה עשר יום לחודש ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה וארובות השמיים נפתחו ז:יב ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ז:יג בעצם היום הזה בא נוח ושם וחם ויפת בני נוח ואשת נוח ושלושת נשי בניו איתם אל התבה ז:יד המה וכל החיה למינה וכל הבהמה למינה וכל הרמש הרומש על הארץ למינהו וכל העוף למינהו כול ציפור כל כנף ז:טו ויבואו אל נוח אל התבה שניים שניים מיכל הבשר אשר בו רוח חיימ ז:טז והבאים זכר ונקבה מיכל בשר באו כאשר ציוה אותו אלוהים וייסגור יהוה בעדו ז:יז ויהי המבול ארבעים יום על הארץ ויירבו המיים ויישאו את התבה ותרם מעל הארץ ז:יח וייגברו המיים ויירבו מאוד על הארץ ותלכ התבה על פני המיים ז:יט והמיים גברו מאוד מאוד על הארץ ויכוסו כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמיים ז:כ חמש עשרה אמה מילמעלה גברו המיים ויכוסו ההרים ז:כא וייגוע כל בשר הרומש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השורץ על הארץ וכול האדם ז:כב כול אשר נשמת רוח חיימ באפיו מיכול אשר בחרבה מתו ז:כג ויימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמיים ויימחו מינ הארץ ויישאר אכ נוח ואשר איתו בתבה ז:כד וייגברו המיים על הארץ חמישים ומאת יום ח:א וייזכור אלוהים את נוח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר איתו בתבה ויעבר אלוהים רוח על הארץ וישוכו המיים ח:ב וייסכרו מעינות תהום וארובות השמיים וייכלא הגשם מינ השמיים ח:ג וישובו המיים מעל הארץ הלוכ ושוב ויחסרו המיים מיקצה חמישים ומאת יום ח:ד ותנח התבה בחודש השביעי בשיבעה עשר יום לחודש על הרי אררט ח:ה והמיים היו הלוכ וחסור עד החודש העשירי בעשירי באחד לחודש נראו ראשי ההרים ח:ו ויהי מיקץ ארבעים יום וייפתח נוח את חלון התבה אשר עשה ח:ז וישלח את העורב ויצא יצוא ושוב עד בראשית יבושת המיים מעל הארץ ח:ח וישלח את היונה מאיתו ליראות הקלו המיים מעל פני האדמה ח:ט ולוא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מיים על פני כל הארץ ויישלח ידו וייקחה ויבא אותה אליו אל התבה ח:י ויחל עוד שיבעת ימים אחרים ויוסף שלח את היונה מינ התבה ח:יא ותבוא אליו היונה לעת ערב והינה עלה זיית טרף בפיה וידע נוח כי קלו המיים מעל הארץ ח:יב וייחל עוד שיבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולוא יספה שוב אליו עוד ח:יג ויהי באחת ושש מאות שנה בריאשון באחד לחודש חרבו המיים מעל הארץ ויסר נוח את מיכסה התבה וירא והינה חרבו פני האדמה ח:יד ובחודש השני בשיבעה ועשרים יום לחודש יבשה הארץ..........ס ..........ח:טו וידבר אלוהים אל נוח לאמור ח:טז צא מינ התבה אתה ואישתכ ובניכ ונשי בניכ איתכ ח:יז כל החיה אשר איתכ מיכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרומש על הארץ הוצא )היצא( איתכ ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ ח:יח ויצא נוח ובניו ואישתו ונשי בניו איתו ח:יט כל החיה כל הרמש וכל העוף כול רומש על הארץ למישפחותיהם יצאו מינ התבה ח:כ וייבן נוח מיזבח ליהוה וייקח מיכול הבהמה הטהורה ומיכול העוף הטהור ויעל עולות במיזבח ח:כא וירח יהוה את ריח הניחוח ויואמר יהוה אל ליבו לוא אוסיפ לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מינעוריו ולוא אוסיפ עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי ח:כב עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וקור וחום וקייץ וחורף ויום ולילה לוא יישבותו ט:א ויברכ אלוהים את נוח ואת בניו ויואמר להם פרו ורבו ומילאו את הארץ ט:ב ומוראכם וחיתכם ייחיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמיים בכול אשר תירמוש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו ט:ג כל רמש אשר הוא חי לכם ייחיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כול ט:ד אכ בשר בנפשו דמו לוא תואכלו ט:ה ואכ את דימכם לנפשותיכם אדרוש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרוש את נפש האדם ט:ו שופכ דם האדם באדם דמו יישפכ כי בצלם אלוהים עשה את האדם ט:ז ואתם פרו ורבו שירצו בארץ ורבו בה..........ס..........ט:ח ויואמר אלוהים אל נוח ואל בניו איתו לאמור ט:ט ואני הינני מקים את בריתי איתכם ואת זרעכם אחריכם ט:י ואת כל נפש החיה אשר איתכם בעוף בבהמה ובכל חית הארץ איתכם מיכול יוצאי התבה לכול חית הארץ ט:יא והקימותי את בריתי איתכם ולוא ייכרת כל בשר עוד מימי המבול ולוא ייחיה עוד מבול לשחת הארץ ט:יב ויואמר אלוהים זואת אות הברית אשר אני נותן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר איתכם לדורות עולם ט:יג את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ ט:יד והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן ט:טו וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולוא ייחיה עוד המיים למבול לשחת כל בשר ט:טז והיתה הקשת בענן וראיתיה ליזכור ברית עולם בין אלוהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ ט:יז ויואמר אלוהים אל נוח זואת אות הברית אשר הקימותי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ..........פ ט:יח וייחיו בני נוח היוצאים מינ התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען ט:יט שלושה אלה בני נוח ומאלה נפצה כל הארץ ט:כ ויחל נוח איש האדמה וייטע כרם ט:כא וישת מינ הייין ויישכר וייתגל בתוכ אהלוה ט:כב וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לישני אחיו בחוץ ט:כג וייקח שם ויפת את השימלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחורנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחורנית וערות אביהם לוא ראו ט:כד וייקץ נוח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן ט:כה ויואמר ארור כנען עבד עבדים ייחיה לאחיו ט:כו ויואמר בראשית ברוכ יהוה אלוהי שם ויהי כנען עבד למו ט:כז יפת אלוהים ליפת ויישכון באהלי שם ויהי כנען עבד למו ט:כח ויחי נוח אחר המבול שלוש מאות שנה וחמישים שנה ט:כט וייחיו כל ימי נוח תשע מאות שנה וחמישים שנה וימות..........פ י:א ואלה תולדות בני נוח שם חם ויפת וייולדו להם בנים אחר המבול י:ב בני יפת גומר ומגוג ומדי ויון ותובל ומשכ ותירס י:ג ובני גומר אשכנז וריפת ותוגרמה י:ד ובני יון אלישה ותרשיש כיתים ודודנים י:ה מאלה נפרדו איי הגויים בארצותם איש לילשונו למישפחותם בגויהם י:ו ובני חם כוש ומיצריים ופוט וכנען י:ז ובני כוש סבא וחוילה וסבתה ורעמה וסבתכא ובני רעמה שבא ודדן י:ח וכוש ילד את נמרוד הוא החל ליחיות גיבור בארץ י:ט הוא היה גיבור צייד ליפני יהוה על כן יאמר כנמרוד גיבור צייד ליפני יהוה י:י ותהי ראשית ממלכתו בבל וארכ ואכד וכלנה בארץ שינער י:יא מינ הארץ ההיוא יצא אשור וייבן את נינוה ואת רחובות עיר ואת כלח י:יב ואת רסן בין נינוה ובין כלח היוא העיר הגדולה י:יג ומיצריים ילד את לודים ואת ענמים ואת להבים ואת נפתוחים י:יד ואת פתרוסים ואת כסלוחים אשר יצאו מישם פלישתים ואת כפתורים..........ס..........י:טו וכנען ילד את צידון בכורו ואת חת י:טז ואת היבוסי ואת האמורי ואת הגירגשי י:יז ואת החיוי ואת הערקי ואת הסיני י:יח ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי ואחר נפוצו מישפחות הכנעני י:יט ויהי גבול הכנעני מיצידון בואכה גררה עד עזה בואכה סדומה ועמורה ואדמה וצבויים עד לשע י:כ אלה בני חם למישפחותם לילשונותם בארצותם בגויהם..........ס..........י:כא ולשם יולד גם הוא אבי כל בני עבר אחי יפת הגדול י:כב בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם י:כג ובני ארם עוץ וחול וגתר ומש י:כד וארפכשד ילד את שלח ושלח ילד את עבר י:כה ולעבר יולד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן י:כו ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרמות ואת ירח י:כז ואת הדורם ואת אוזל ואת דיקלה י:כח ואת עובל ואת אבימאל ואת שבא י:כט ואת אופיר ואת חוילה ואת יובב כל אלה בני יקטן י:ל ויהי מושבם מימשא בואכה ספרה הר הקדם י:לא אלה בני שם אלה י:לב לגויהם בארצותם לילשונותם למישפחותם מישפחות בני נוח לתולדותם בגויהם ומאלה נפרדו הגויים בארץ אחר המבול..........פ יא:א ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים יא:ב ויהי בנסעם מיקדם ויימצאו ביקעה בארץ שינער וישבו שם יא:ג ויואמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לישרפה ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחומר יא:ד ויואמרו הבה נבנה לנו עיר ומיגדל ורואשו בשמיים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ יא:ה וירד יהוה ליראות את העיר ואת המיגדל אשר בנו בני האדם יא:ו ויואמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכולם וזה החילם לעשות ועתה לוא ייבצר מהם כול אשר יזמו לעשות יא:ז הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לוא יישמעו איש שפת רעהו יא:ח ויפץ יהוה אותם מישם על פני כל הארץ ויחדלו ליבנות העיר יא:ט על כן קרא שמה בבל כי שם בלל יהוה שפת כל הארץ ומישם הפיצם יהוה על פני כל הארץ..........פ יא:י אלה תולדות שם שם בן מאת שנה ויולד את ארפכשד שנתיים אחר המבול יא:יא ויחי שם אחרי הולידו את ארפכשד חמש מאות שנה ויולד בנים ובנות..........ס..........יא:יב וארפכשד חי חמש ושלושים שנה ויולד את שלח יא:יג ויחי בראשית ארפכשד אחרי הולידו את שלח שלוש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות..........ס..........יא:יד ושלח חי שלושים שנה ויולד את עבר יא:טו ויחי שלח אחרי הולידו את עבר שלוש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות..........ס ..........יא:טז ויחי עבר ארבע ושלושים שנה ויולד את פלג יא:יז ויחי עבר אחרי הולידו את פלג שלושים שנה וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות..........ס..........יא:יח ויחי פלג שלושים שנה ויולד את רעו יא:יט ויחי פלג אחרי הולידו את רעו תשע שנים ומאתיים שנה ויולד בנים ובנות..........ס..........יא:כ ויחי רעו שתיים ושלושים שנה ויולד את שרוג יא:כא ויחי רעו אחרי הולידו את שרוג שבע שנים ומאתיים שנה ויולד בנים ובנות..........ס..........יא:כב ויחי שרוג שלושים שנה ויולד את נחור יא:כג ויחי שרוג אחרי הולידו את נחור מאתיים שנה ויולד בנים ובנות..........ס..........יא:כד ויחי נחור תשע ועשרים שנה ויולד את תרח יא:כה ויחי נחור אחרי הולידו את תרח תשע עשרה שנה ומאת שנה ויולד בנים ובנות..........ס..........יא:כו ויחי תרח שיבעים שנה ויולד את אברם את נחור ואת הרן יא:כז ואלה תולדות תרח תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן והרן הוליד את לוט יא:כח וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים יא:כט וייקח אברם ונחור להם נשים שם אשת אברם שרי ושם אשת נחור מילכה בת הרן אבי מילכה ואבי ייסכה יא:ל ותהי שרי עקרה אין לה ולד יא:לא וייקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו איתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבואו עד חרן וישבו שם יא:לב וייחיו ימי תרח חמש שנים ומאתיים שנה וימת תרח בחרן..........פ יב:א ויואמר יהוה אל אברם לכ לכ מארצכ ומימולדתכ ומיבית אביכ אל הארץ אשר אראכא יב:ב ואעשכ לגוי גדול ואברככ ואגדלה שמכ וחיה ברכה יב:ג ואברכה מברכיכ ומקללכ אאור ונברכו בכ כול מישפחות האדמה יב:ד וילכ אברם כאשר דיבר אליו יהוה וילכ איתו לוט ואברם בן חמש שנים ושיבעים שנה בצאתו מחרן יב:ה וייקח אברם את שרי אישתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבואו ארצה כנען יב:ו ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ יב:ז וירא יהוה אל אברם ויואמר לזרעכ אתן את הארץ הזואת וייבן שם מיזבח ליהוה הנראה אליו יב:ח ויעתק מישם ההרה מיקדם לבית אל ויט אהלוה בית אל מים והעי מיקדם וייבן שם מיזבח ליהוה וייקרא בשם יהוה יב:ט וייסע אברם הלוכ ונסוע הנגבה..........פ יב:י ויהי רעב בארץ וירד אברם מיצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ יב:יא ויהי כאשר היקריב לבוא מיצרימה ויואמר אל שרי אישתו הינה נא ידעתי כי אישה יפת מראה את יב:יב והיה כי ייראו אותכ המיצרים ואמרו אישתו זואת והרגו אותי ואותכ יחיו יב:יג אימרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורכ וחיתה נפשי ביגללכ יב:יד ויהי כבוא אברם מיצרימה וייראו המיצרים את האישה כי יפה היוא מאוד יב:טו וייראו אותה שרי פרעוה ויהללו אותה אל פרעוה ותוקח האישה בית פרעוה יב:טז ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צואן ובקר וחמורים ועבדים ושפחות ואתונות וגמלים יב:יז וינגע יהוה את פרעוה נגעים גדולים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם יב:יח וייקרא פרעוה לאברם ויואמר מה זואת עשית לי למה לוא היגדת לי כי אישתכ היוא יב:יט למה אמרת אחותי היוא ואקח אותה לי לאישה ועתה הינה אישתכ קח ולכ יב:כ ויצו עליו פרעוה בראשית אנשים וישלחו אותו ואת אישתו ואת כל אשר לו יג:א ויעל אברם מימיצריים הוא ואישתו וכל אשר לו ולוט עימו הנגבה יג:ב ואברם כבד מאוד במיקנה בכסף ובזהב יג:ג וילכ למסעיו מינגב ועד בית אל עד המקום אשר היה שם אהלוה בתחילה בין בית אל ובין העי יג:ד אל מקום המיזבח אשר עשה שם בריאשונה וייקרא שם אברם בשם יהוה יג:ה וגם ללוט ההולכ את אברם היה צואן ובקר ואוהלים יג:ו ולוא נשא אותם הארץ לשבת יחדו כי היה רכושם רב ולוא יכלו לשבת יחדו יג:ז ויהי ריב בין רועי מיקנה אברם ובין רועי מיקנה לוט והכנעני והפריזי אז יושב בארץ יג:ח ויואמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינכ ובין רועי ובין רועיכ כי אנשים אחים אנחנו יג:ט הלוא כל הארץ לפניכ היפרד נא מעלי אים השמואל ואימינה ואים הימין ואשמאילה יג:י ויישא לוט את עיניו וירא את כל כיכר הירדן כי כולה משקה ליפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה כגן יהוה כארץ מיצריים בואכה צוער יג:יא וייבחר לו לוט את כל כיכר הירדן וייסע לוט מיקדם וייפרדו איש מעל אחיו יג:יב אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הכיכר ויאהל עד סדום יג:יג ואנשי סדום רעים וחטאים ליהוה מאוד יג:יד ויהוה אמר אל אברם אחרי היפרד לוט מעימו שא נא עיניכ וראה מינ המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה יג:טו כי את כל הארץ אשר אתה רואה לכ אתננה ולזרעכ עד עולם יג:טז ושמתי את זרעכ כעפר הארץ אשר אים יוכל איש לימנות את עפר הארץ גם זרעכ יימנה יג:יז קום היתהלכ בארץ לארכה ולרחבה כי לכ אתננה יג:יח ויאהל אברם ויבוא בחברון וייבן שם מיזבח וישב באלוני ממרא אשר ליהוה..........פ יד:א ויהי בימי אמרפל מלכ שינער אריוכ מלכ אלסר כדרלעומר מלכ עילם ותידעל מלכ גויים יד:ב עשו מילחמה את ברע מלכ סדום ואת בירשע מלכ עמורה שינאב מלכ אדמה ושמאבר מלכ צבויימ ומלכ בלע היא צוער יד:ג כל אלה חברו אל עמק השידים הוא ים המלח יד:ד שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעומר ושלוש עשרה שנה מרדו יד:ה ובארבע עשרה שנה בא כדרלעומר והמלכים אשר איתו ויכו את רפאים בעשתרות קרניים ואת הזוזים בהם ואת האימים בשוה קיריתיים יד:ו ואת החורי בהררם שעיר עד איל פארן אשר על המידבר יד:ז וישובו ויבואו אל עין מישפט היוא קדש ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמורי היושב בחצצון תמר יד:ח ויצא מלכ סדום ומלכ עמורה ומלכ אדמה ומלכ צבויימ ומלכ בלע היוא צוער ויערכו איתם מילחמה בעמק השידים יד:ט את כדרלעומר מלכ עילם ותידעל מלכ גויים ואמרפל מלכ שינער ואריוכ מלכ אלסר ארבעה מלכים את החמישה יד:י ועמק השידים בארות בארות חמר וינוסו מלכ סדום ועמורה וייפלו שמה והנשארים הרה נסו יד:יא וייקחו את כל רכוש סדום ועמורה ואת כל אכלם וילכו יד:יב וייקחו את לוט ואת רכושו בן אחי אברם וילכו והוא יושב ביסדום יד:יג ויבוא הפליט ויגד לאברם העיברי והוא שוכן באלוני ממרא האמורי אחי אשכול ואחי ענר והם בעלי ברית אברם יד:יד ויישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמונה עשר ושלוש מאות ויירדוף עד דן יד:טו ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם ויירדפם עד חובה אשר מישמואל לדמשק יד:טז וישב את כל הרכוש וגם את לוט אחיו ורכושו השיב וגם את הנשים ואת העם יד:יז ויצא מלכ סדום ליקראתו אחרי שובו מהכות את כדרלעומר ואת המלכים אשר איתו אל עמק שוה הוא עמק המלכ יד:יח ומלכי צדק מלכ שלם הוציא לחם וייין והוא כוהן לאל עליון יד:יט ויברכהו ויואמר ברוכ אברם לאל בראשית עליון קונה שמיים וארץ יד:כ וברוכ אל עליון אשר מיגן צריכ בידכ וייתן לו מעשר מיכול יד:כא ויואמר מלכ סדום אל אברם תן לי הנפש והרכוש קח לכ יד:כב ויואמר אברם אל מלכ סדום הרימותי ידי אל יהוה אל עליון קונה שמיים וארץ יד:כג אים מיחוט ועד שרוכ נעל ואים אקח מיכל אשר לכ ולוא תואמר אני העשרתי את אברם יד:כד בילעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו איתי ענר אשכול וממרא הם ייקחו חלקם..........ס..........טו:א אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמור אל תירא אברם אנוכי מגן לכ שכרכ הרבה מאוד טו:ב ויואמר אברם אדוני יהויה מה תיתן לי ואנוכי הולכ ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר טו:ג ויואמר אברם הן לי לוא נתתה זרע והינה בן ביתי יורש אותי טו:ד והינה דבר יהוה אליו לאמור לוא יירשכ זה כי אים אשר יצא מימעיכ הוא יירשכ טו:ה ויוצא אותו החוצה ויואמר הבט נא השמימה וספור הכוכבים אים תוכל ליספור אותם ויואמר לו כוה ייחיה זרעכ טו:ו והאמינ ביהוה ויחשבה לו צדקה טו:ז ויואמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיכ מאור כשדים לתת לכ את הארץ הזואת לרישתה טו:ח ויואמר אדוני יהויה במה אדע כי אירשנה טו:ט ויואמר אליו קחה לי עגלה משולשת ועז משולשת ואייל משולש ותור וגוזל טו:י וייקח לו את כל אלה ויבתר אותם בתוכ וייתן איש ביתרו ליקראת רעהו ואת הציפור לוא בתר טו:יא וירד העייט על הפגרים וישב אותם אברם טו:יב ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והינה אימה חשכה גדולה נופלת עליו טו:יג ויואמר לאברם ידוע תדע כי גר ייחיה זרעכ בארץ לוא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה טו:יד וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן יצאו בירכוש גדול טו:טו ואתה תבוא אל אבותיכ בשלום תיקבר בשיבה טובה טו:טז ודור רביעי ישובו הנה כי לוא שלם עון האמורי עד הנה טו:יז ויהי השמש באה ועלטה היה והינה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה טו:יח ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמור לזרעכ נתתי את הארץ הזואת מינהר מיצריים עד הנהר הגדול נהר פרת טו:יט את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמוני טו:כ ואת החיתי ואת הפריזי ואת הרפאים טו:כא ואת האמורי ואת הכנעני ואת הגירגשי ואת היבוסי..........ס..........טז:א ושרי אשת אברם לוא ילדה לו ולה שיפחה מיצרית ושמה הגר טז:ב ותואמר שרי אל אברם הינה נא עצרני יהוה מילדת בוא נא אל שיפחתי אולי איבנה מימנה ויישמע אברם לקול שרי טז:ג ותיקח שרי אשת אברם את הגר המיצרית שיפחתה מיקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותיתן אותה לאברם אישה לו לאישה טז:ד ויבוא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גבירתה בעיניה טז:ה ותואמר שרי אל אברם חמסי עליכ אנוכי נתתי שיפחתי בחיקכ ותרא כי הרתה ואקל בעיניה יישפוט יהוה ביני וביניכ טז:ו ויואמר אברם אל שרי הינה שיפחתכ בידכ עשי לה הטוב בעינייכ ותענה שרי ותיברח מיפניה טז:ז ויימצאה מלאכ יהוה על עין המיים במידבר על העיין בדרכ שור טז:ח ויואמר הגר שיפחת שרי אי מיזה באת ואנה תלכי ותואמר מיפני שרי גבירתי אנוכי בורחת טז:ט ויואמר לה מלאכ יהוה שובי אל גבירתכ והיתעני תחת ידיה טז:י ויואמר לה מלאכ יהוה הרבה ארבה את זרעכ ולוא ייספר מרוב טז:יא ויואמר לה מלאכ יהוה הינכ הרה ויולדת בן וקראת שמו יישמעאל כי שמע יהוה אל עניכ טז:יב והוא ייחיה פרא אדם ידו בכול ויד כול בו ועל פני כל אחיו יישכון טז:יג ותיקרא שם יהוה הדובר אליה אתה אל ראי כי אמרה הגם הלום ראיתי אחרי רואי טז:יד על כן קרא לבאר באר לחי רואי הינה בין קדש ובין ברד טז:טו ותלד הגר לאברם בן בראשית וייקרא אברם שם בנו אשר ילדה הגר יישמעאל טז:טז ואברם בן שמונים שנה ושש שנים בלדת הגר את יישמעאל לאברם..........ס..........יז:א ויהי אברם בן תישעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויואמר אליו אני אל שדי היתהלכ לפני וחיה תמים יז:ב ואתנה בריתי ביני ובינכ וארבה אותכ בימאוד מאוד יז:ג וייפול אברם על פניו וידבר איתו אלוהים לאמור יז:ד אני הינה בריתי איתכ והיית לאב המון גויים יז:ה ולוא ייקרא עוד את שימכ אברם והיה שימכ אברהם כי אב המון גויים נתתיכ יז:ו והיפרתי אותכ בימאוד מאוד ונתתיכ לגויים ומלכים מימכ יצאו יז:ז והקימותי את בריתי ביני ובינכ ובין זרעכ אחריכ לדורותם ליברית עולם ליחיות לכ לאלוהים ולזרעכ אחריכ יז:ח ונתתי לכ ולזרעכ אחריכ את ארץ מגוריכ את כל ארץ כנען לאחוזת עולם והייתי להם לאלוהים יז:ט ויואמר אלוהים אל אברהם ואתה את בריתי תישמור אתה וזרעכ אחריכ לדורותם יז:י זואת בריתי אשר תישמרו ביני וביניכם ובין זרעכ אחריכ הימול לכם כל זכר יז:יא ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם יז:יב ובן שמונת ימים יימול לכם כל זכר לדורותיכם יליד ביית ומיקנת כסף מיכול בן נכר אשר לוא מיזרעכ הוא יז:יג הימול יימול יליד ביתכ ומיקנת כספכ והיתה בריתי ביבשרכם ליברית עולם יז:יד וערל זכר אשר לוא יימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההיוא מעמיה את בריתי הפר..........ס ..........יז:טו ויואמר אלוהים אל אברהם שרי אישתכ לוא תיקרא את שמה שרי כי שרה שמה יז:טז וברכתי אותה וגם נתתי מימנה לכ בן וברכתיה והיתה לגויים מלכי עמים מימנה ייחיו יז:יז וייפול אברהם על פניו וייצחק ויואמר בליבו הלבן מאה שנה ייולד ואים שרה הבת תישעים שנה תלד יז:יח ויואמר אברהם אל האלוהים לו יישמעאל ייחיה לפניכ יז:יט ויואמר אלוהים אבל שרה אישתכ יולדת לכ בן וקראת את שמו ייצחק והקימותי את בריתי איתו ליברית עולם לזרעו וליישמעאל שמעתיכ הינה ברכתי אותו יז:כ אחריו והיפריתי אותו והירביתי אותו בימאוד מאוד שנים עשר נשיאים יוליד ונתתיו לגוי גדול יז:כא ואת בריתי אקים את ייצחק אשר תלד לכ שרה למועד הזה בשנה האחרת יז:כב ויכל לדבר איתו ויעל אלוהים מעל אברהם יז:כג וייקח אברהם את יישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מיקנת כספו כל זכר באנשי בית אברהם וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דיבר איתו אלוהים יז:כד ואברהם בן תישעים ותשע שנה בהימולו בשר ערלתו יז:כה ויישמעאל בנו בן שלוש עשרה שנה בהימולו את בשר ערלתו יז:כו בעצם היום הזה נמול אברהם ויישמעאל בנו יז:כז וכל אנשי ביתו יליד ביית ומיקנת כסף מאת בן נכר נמולו איתו..........פ יח:א וירא אליו יהוה באלוני ממרא והוא יושב פתח האוהל כחום היום יח:ב ויישא עיניו וירא והינה שלושה אנשים נצבים עליו וירא וירץ ליקראתם מיפתח האוהל ויישתחו ארצה יח:ג ויואמר יהוה אים נא מצאתי חן בעיניכ אל נא תעבור מעל עבדכ יח:ד יוקח נא מעט מיים ורחצו רגליכם והישענו תחת העץ יח:ה ואקחה פת לחם וסעדו ליבכם אחר תעבורו כי על כן עברתם על עבדכם ויואמרו כן תעשה כאשר דיברת יח:ו וימהר אברהם האוהלה אל שרה ויואמר מהרי שלוש סאים קמח סולת לושי ועשי עוגות יח:ז ואל הבקר רץ אברהם וייקח בן בקר רכ וטוב וייתן אל הנער וימהר לעשות אותו יח:ח וייקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה וייתן ליפניהם והוא עומד עליהם תחת העץ ויואכלו יח:ט ויואמרו אליו איה שרה אישתכ ויואמר הינה באוהל יח:י ויואמר שוב אשוב אליכ כעת חיה בראשית והינה בן לשרה אישתכ ושרה שומעת פתח האוהל והוא אחריו יח:יא ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל ליחיות לשרה אורח כנשים יח:יב ותיצחק שרה בקירבה לאמור אחרי בלותי היתה לי עדנה ואדוני זקן יח:יג ויואמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמור האף אומנם אלד ואני זקנתי יח:יד הייפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליכ כעת חיה ולשרה בן יח:טו ותכחש שרה לאמור לוא צחקתי כי יראה ויואמר לוא כי צחקת יח:טז ויקומו מישם האנשים וישקיפו על פני סדום ואברהם הולכ עימם לשלחם יח:יז ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה יח:יח ואברהם היו ייחיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כול גויי הארץ יח:יט כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרכ יהוה לעשות צדקה ומישפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דיבר עליו יח:כ ויואמר יהוה זעקת סדום ועמורה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאוד יח:כא ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואים לוא אדעה יח:כב וייפנו מישם האנשים וילכו סדומה ויהוה עודנו עומד ליפני אברהם יח:כג וייגש אברהם ויואמר האף תיספה צדיק עימ רשע יח:כד אולי יש חמישים צדיקימ בתוכ העיר האף תיספה ולוא תישא למקום למען חמישים הצדיקימ אשר בקירבה יח:כה חלילה לכ מעשות כדבר הזה להמית צדיק עימ רשע והיה כצדיק כרשע חלילה לכ השופט כל הארץ לוא יעשה מישפט יח:כו ויואמר יהוה אים אמצא ביסדום חמישים צדיקימ בתוכ העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם יח:כז ויען אברהם ויואמר הינה נא הואלתי לדבר אל יהוה ואנוכי עפר ואפר יח:כח אולי יחסרון חמישים הצדיקימ חמישה התשחית בחמישה את כל העיר ויואמר לוא אשחית אים אמצא שם ארבעים וחמישה יח:כט ויוסף עוד לדבר אליו ויואמר אולי יימצאון שם ארבעים ויואמר לוא אעשה בעבור הארבעים יח:ל ויואמר אל נא ייחר ל יהוה ואדברה אולי יימצאון שם שלושים ויואמר לוא אעשה אים אמצא שם שלושים יח:לא ויואמר הינה נא הואלתי לדבר אל יהוה אולי יימצאון שם עשרים ויואמר לוא אשחית בעבור העשרים יח:לב ויואמר אל נא ייחר ליהוה ואדברה אכ הפעם אולי יימצאון שם עשרה ויואמר לוא אשחית בעבור העשרה יח:לג וילכ יהוה כאשר כילה לדבר אל אברהם ואברהם שב לימקומו יט:א ויבואו שני המלאכים סדומה בערב ולוט יושב בשער סדום וירא לוט ויקם ליקראתם ויישתחו אפיים ארצה יט:ב ויואמר הינה נא אדוני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והישכמתם והלכתם לדרככם ויואמרו לוא כי ברחוב נלין יט:ג וייפצר בם מאוד ויסורו אליו ויבואו אל ביתו ויעש להם מישתה ומצות אפה ויואכלו יט:ד טרם יישכבו ואנשי העיר אנשי סדום נסבו על הביית מינער ועד זקן כל העם מיקצה יט:ה וייקראו אל לוט ויואמרו לו איה האנשים אשר באו אליכ הלילה הוציאם אלינו ונדעה אותם יט:ו ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו יט:ז ויואמר אל נא אחי תרעו יט:ח הינה נא לי שתי בנות אשר לוא ידעו איש אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קורתי יט:ט ויואמרו גש הלאה ויואמרו האחד בא לגור ויישפוט שפוט עתה נרע לכ מהם וייפצרו באיש בלוט מאוד וייגשו לישבור הדלת יט:י ויישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו יט:יא ואת האנשים אשר פתח הביית היכו בסנורים מיקטון ועד גדול ויילאו לימצוא הפתח יט:יב ויואמרו האנשים אל לוט עוד מי לכ פוה חתן ובניכ ובנותיכ וכול אשר לכ בעיר הוצא מינ המקום יט:יג כי משחיתים בראשית אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה יט:יד ויצא לוט וידבר אל חתניו לוקחי בנותיו ויואמר קומו צאו מינ המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כימצחק בעיני חתניו יט:טו וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמור קום קח את אישתכ ואת שתי בנותיכ הנמצאות פן תיספה בעון העיר יט:טז וייתמחמה ויחזיקו האנשים בידו וביד אישתו וביד שתי בנותיו בחמלת יהוה ויהי יט:יז לעיר מיחוץ וינחוהו ויוציאוהו עליו כהוציאם אותם החוצה ויואמר הימלט על נפשכ אל תביט אחריכ ואל תעמוד בכל הכיכר ההרה הימלט פן תיספה יט:יח ויואמר לוט אלהם אל נא יהוה יט:יט הינה נא מצא עבדכ חן בעיניכ ותגדל חסדכ אשר עשית עימדי להחיות את נפשי ואנוכי לוא אוכל להימלט ההרה פן תידבקני הרעה ומתי יט:כ הינה נא העיר הזואת קרובה לנוס שמה והיוא מיצער אימלטה נא שמה הלוא מיצער היוא ותחי נפשי יט:כא ויואמר אליו הינה נשאתי פניכ גם לדבר הזה לבילתי הפכי את העיר אשר דיברת יט:כב מהר הימלט שמה כי לוא אוכל לעשות דבר עד בואכ שמה על כן קרא שם העיר צוער יט:כג השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה יט:כד ויהוה הימטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש מאת יהוה מינ השמיים יט:כה ויהפוכ את הערים האל ואת כל הכיכר ואת כל יושבי הערים וצמח האדמה יט:כו ותבט אישתו מאחריו ותהי נציב מלח יט:כז וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה יט:כח וישקף על פני סדום ועמורה ועל כל פני ארץ הכיכר וירא והינה עלה קיטור הארץ כקיטור הכיבשן יט:כט ויהי בשחת אלוהים את ערי הכיכר וייזכור אלוהים את אברהם וישלח את לוט מיתוכ ההפכה בהפוכ את הערים אשר ישב בהן לוט יט:ל ויעל לוט מיצוער וישב בהר ושתי בנותיו עימו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנותיו יט:לא ותואמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרכ כל הארץ יט:לב לכה נשקה את אבינו ייין ונשכבה ותשקין את אביהן ייין " עימו ונחיה מאבינו זרע יט:לג בלילה הוא ותבוא הבכירה ותישכב את אביה ולוא ידע בשיכבה ובקומה יט:לד ויהי מימחרת ותואמר הבכירה אל הצעירה הן שכבתי אמש את אבי נשקנו ייין גם הלילה ובואי שיכבי ותשקין גם בלילה ההוא את " עימו ונחיה מאבינו זרע יט:לה אביהן ייין ותקם הצעירה ותישכב עימו ולוא ידע ותהרין שתי בנות לוט מאביהן יט:לז " בשיכבה ובקומה יט:לו ותלד הבכירה בן ותיקרא שמו מואב הוא אבי מואב עד היום יט:לח והצעירה גם היוא ילדה בן ותיקרא שמו בן עמי הוא אבי בני עמון עד היום..........ס ..........כ:א וייסע מישם אברהם ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר ביגרר כ:ב ויואמר אברהם אל שרה אישתו אחותי היוא ויישלח אבימלכ מלכ גרר וייקח את שרה כ:ג ויבוא אלוהים אל אבימלכ בחלום הלילה ויואמר לו הינכ מת על האישה אשר לקחת והיוא בעולת בעל כ:ד ואבימלכ לוא קרב אליה ויואמר יהוה הגוי גם צדיק תהרוג כ:ה הלוא הוא אמר לי אחותי היוא והיא גם היוא אמרה אחי הוא בתם לבבי ובנקיון כפי עשיתי זואת כ:ו ויואמר אליו האלוהים בחלום גם אנוכי ידעתי כי בתם לבבכ עשית זואת ואחשוכ גם אנוכי אותכ מחטו לי על כן לוא נתתיכ לינגוע אליה כ:ז ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא וייתפלל בעדכ וחיה ואים אינכ משיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לכ כ:ח וישכם אבימלכ בבוקר וייקרא לכל עבדיו וידבר את כל הדברים האלה באזניהם וייראו האנשים מאוד כ:ט וייקרא אבימלכ לאברהם ויואמר לו מה עשית לנו ומה חטאתי לכ כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדולה מעשים אשר לוא יעשו עשית בראשית עימדי כ:י ויואמר אבימלכ אל אברהם מה ראית כי עשית את הדבר הזה כ:יא ויואמר אברהם כי אמרתי רק אין ייראת אלוהים במקום הזה והרגוני על דבר אישתי כ:יב וגם אמנה אחותי בת אבי היוא אכ לוא בת אימי ותהי לי לאישה כ:יג ויהי כאשר היתעו אותי אלוהים מיבית אבי ואומר לה זה חסדכ אשר תעשי עימדי אל כל המקום אשר נבוא שמה אימרי לי אחי הוא כ:יד וייקח אבימלכ צואן ובקר ועבדים ושפחות וייתן לאברהם וישב לו את שרה אישתו כ:טו ויואמר אבימלכ הינה ארצי לפניכ בטוב בעיניכ שב כ:טז ולשרה אמר הינה נתתי אלף כסף לאחיכ הינה הוא לכ כסות עיניים לכול אשר איתכ ואת כול ונוכחת כ:יז וייתפלל אברהם אל האלוהים ויירפא אלוהים את אבימלכ ואת אישתו ואמהותיו וילדו כ:יח כי עצור עצר יהוה בעד כל רחם לבית אבימלכ על דבר שרה אשת אברהם..........ס ..........כא:א ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דיבר כא:ב ותהר ותלד שרה לאברהם בן ליזקוניו למועד אשר דיבר אותו אלוהים כא:ג וייקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה ייצחק כא:ד וימל אברהם את ייצחק בנו בן שמונת ימים כאשר ציוה אותו אלוהים כא:ה ואברהם בן מאת שנה בהיולד לו את ייצחק בנו כא:ו ותואמר שרה צחוק עשה לי אלוהים כל השומע ייצחק לי כא:ז ותואמר מי מילל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן ליזקוניו כא:ח וייגדל הילד וייגמל ויעש אברהם מישתה גדול ביום היגמל את ייצחק כא:ט ותרא שרה את בן הגר המיצרית אשר ילדה לאברהם מצחק כא:י ותואמר לאברהם גרש האמה הזואת ואת בנה כי לוא יירש בן האמה הזואת עימ בני עימ ייצחק כא:יא וירע הדבר מאוד בעיני אברהם על אודות בנו כא:יב ויואמר אלוהים אל אברהם אל ירע בעיניכ על הנער ועל אמתכ כול אשר תואמר אליכ שרה שמע בקולה כי בייצחק ייקרא לכ זרע כא:יג וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעכ הוא כא:יד וישכם אברהם בבוקר וייקח לחם וחמת מיים וייתן אל הגר שם על שיכמה ואת הילד וישלחה ותלכ ותתע במידבר באר שבע כא:טו וייכלו המיים מינ החמת ותשלכ את הילד תחת אחד השיחימ כא:טז ותלכ ותשב לה מינגד הרחק כימטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מינגד ותבך כא:יז ויישמע אלוהים את קול הנער # ותישא את קולה וייקרא מלאכ אלוהים אל הגר מינ השמיים ויואמר לה מה לכ הגר אל תיראי כי שמע אלוהים אל קול הנער באשר הוא שם כא:יח קומי שאי את הנער והחזיקי את ידכ בו כי לגוי גדול אשימנו כא:יט וייפקח אלוהים את עיניה ותרא באר מיים ותלכ ותמלא את החמת מיים ותשק את הנער כא:כ ויהי אלוהים את הנער וייגדל וישב במידבר ויהי רובה קשת כא:כא מארץ אישה אימו לו ותיקח פארן במידבר וישב מיצריים..........פ כא:כב ויהי בעת ההיוא ויואמר אבימלכ ופיכול שר צבאו אל אברהם לאמור אלוהים עימכ בכול אשר אתה עושה כא:כג ועתה הישבעה לי באלוהים הנה אים תישקור לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עימכ תעשה עימדי ועימ הארץ אשר גרתה בה כא:כד ויואמר אברהם אנוכי אישבע כא:כה והוכיח אברהם את אבימלכ על אודות באר המיים אשר גזלו עבדי אבימלכ כא:כו ויואמר אבימלכ לוא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לוא היגדת לי וגם אנוכי לוא שמעתי בילתי היום כא:כז וייקח אברהם צואן ובקר וייתן לאבימלכ וייכרתו שניהם ברית כא:כח ויצב אברהם את שבע כיבשות הצואן לבדהן כא:כט ויואמר אבימלכ אל אברהם מה הנה שבע כבשות האלה אשר היצבת לבדנה כא:ל ויואמר כי את שבע כבשות תיקח מידי בעבור תיחיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזואת בראשית כא:לא על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם כא:לב וייכרתו ברית ביבאר שבע ויקם אבימלכ ופיכול שר צבאו וישובו אל ארץ פלישתים כא:לג וייטע אשל ביבאר שבע וייקרא שם בשם יהוה אל עולם כא:לד ויגר אברהם בארץ פלישתים ימים רבים..........פ כב:א ויהי אחר הדברים האלה והאלוהים נסה את אברהם ויואמר אליו אברהם ויואמר הינני כב:ב ויואמר קח נא את בינכ את יחידכ אשר אהבת את ייצחק ולכ לכ אל ארץ המוריה והעלהו שם לעולה על אחד ההרים אשר אומר אליכ כב:ג וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו וייקח את שני נעריו איתו ואת ייצחק בנו ויבקע עצי עולה ויקם וילכ אל המקום אשר אמר לו האלוהים כב:ד ביום השלישי ויישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק כב:ה ויואמר אברהם אל נעריו שבו לכם פוה עימ החמור ואני והנער נלכה עד כוה ונשתחוה ונשובה אליכם כב:ו וייקח אברהם את עצי העולה וישם על ייצחק בנו וייקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדו כב:ז ויואמר ייצחק אל אברהם אביו ויואמר אבי ויואמר הינני בני ויואמר הינה האש והעצים ואיה השה לעולה כב:ח ויואמר אברהם אלוהים ייראה לו השה לעולה בני וילכו שניהם יחדו כב:ט ויבואו אל המקום אשר אמר לו האלוהים וייבן שם אברהם את המיזבח ויערוכ את העצים ויעקוד את ייצחק בנו וישם אותו על המיזבח מימעל לעצים כב:י ויישלח אברהם את ידו וייקח את המאכלת לישחוט את בנו כב:יא וייקרא אליו מלאכ יהוה מינ השמיים ויואמר אברהם אברהם ויואמר הינני כב:יב ויואמר אל תישלח ידכ אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה ולוא חשכת את בינכ את יחידכ מימני כב:יג ויישא אברהם את עיניו וירא והינה אייל אחר נאחז בסבכ בקרניו וילכ אברהם וייקח את האייל ויעלהו לעולה תחת בנו כב:יד וייקרא אברהם שם המקום ההוא יהוה ייראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה כב:טו וייקרא מלאכ יהוה אל אברהם שנית מינ השמיים כב:טז ויואמר בי נשבעתי נאומ יהוה כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולוא חשכת את בינכ את יחידכ כב:יז כי ברכ אברככ והרבה ארבה את זרעכ ככוכבי השמיים וכחול אשר על שפת הים ויירש זרעכ את שער אויביו כב:יח והיתברכו בזרעכ כול גויי הארץ עקב אשר שמעת בקולי כב:יט וישב אברהם אל נעריו ויקומו וילכו יחדו אל באר שבע וישב אברהם ביבאר שבע..........פ כב:כ ויהי אחרי הדברים האלה ויוגד לאברהם לאמור הינה ילדה מילכה גם היוא בנים לנחור אחיכ כב:כא את עוץ בכורו ואת בוז אחיו ואת קמואל אבי ארם כב:כב ואת כשד ואת חזו ואת פילדש ואת יידלף ואת בתואל כב:כג ובתואל ילד את ריבקה שמונה אלה ילדה מילכה לנחור אחי אברהם כב:כד ופילגשו ושמה ראומה ותלד גם היוא את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מעכה..........פ כג:א וייחיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה כג:ב ותמת שרה בקירית ארבע היוא חברון בארץ כנען ויבוא אברהם ליספוד לשרה וליבכותה כג:ג ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני חת לאמור כג:ד גר ותושב אנוכי עימכם תנו לי אחוזת קבר עימכם ואקברה מתי מילפני כג:ה ויענו בני חת את אברהם לאמור לו כג:ו שמענו אדוני נשיא אלוהים אתה בתוכנו במיבחר קברינו קבור את מתכ איש מימנו את קיברו לוא ייכלה מימכ מיקבור מתכ כג:ז ויקם אברהם ויישתחו לעם הארץ ליבני חת כג:ח וידבר בראשית איתם לאמור אים יש את נפשכם ליקבור את מתי מילפני שמעוני ופיגעו לי בעפרון בן צוחר כג:ט וייתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר ביקצה שדהו בכסף מלא ייתננה לי בתוככם לאחוזת קבר כג:י ועפרון יושב בתוכ בני חת ויען עפרון החיתי את אברהם באזני בני חת לכול באי שער עירו לאמור כג:יא לוא אדוני שמעני השדה נתתי לכ והמערה אשר בו לכ נתתיה לעיני בני עמי נתתיה לכ קבור מתכ כג:יב ויישתחו אברהם ליפני עם הארץ כג:יג וידבר אל עפרון באזני עם הארץ לאמור אכ אים אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח מימני ואקברה את מתי שמה כג:יד ויען עפרון את אברהם לאמור לו כג:טו אדוני שמעני ארץ ארבע מאות שקל כסף ביני ובינכ מה היוא ואת מתכ קבור כג:טז ויישמע אברהם אל עפרון ויישקול אברהם לעפרון את הכסף אשר דיבר באזני בני חת ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר כג:יז ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר ליפני ממרא השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבולו סביב כג:יח לאברהם למיקנה לעיני בני חת בכול באי שער עירו כג:יט ואחרי כן קבר אברהם את שרה אישתו אל מערת שדה המכפלה על פני ממרא היוא חברון בארץ כנען כג:כ ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם לאחוזת קבר מאת בני חת..........ס ..........כד:א ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברכ את אברהם בכול כד:ב ויואמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו שים נא ידכ תחת ירכי כד:ג ואשביעכ ביהוה אלוהי השמיים ואלוהי הארץ אשר לוא תיקח אישה ליבני מיבנות הכנעני אשר אנוכי יושב בקירבו כד:ד כי אל ארצי ואל מולדתי תלכ ולקחת אישה ליבני לייצחק כד:ה ויואמר אליו העבד אולי לוא תואבה האישה ללכת אחרי אל הארץ הזואת ההשב אשיב את בינכ אל הארץ אשר יצאת מישם כד:ו ויואמר אליו אברהם הישמר לכ פן תשיב את בני שמה כד:ז יהוה אלוהי השמיים אשר לקחני מיבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דיבר לי ואשר נשבע לי לאמור לזרעכ אתן את הארץ הזואת הוא יישלח מלאכו לפניכ ולקחת אישה ליבני מישם כד:ח ואים לוא תואבה האישה ללכת אחריכ ונקית מישבועתי זואת רק את בני לוא תשב שמה כד:ט וישם העבד את ידו תחת ירכ אברהם אדוניו ויישבע לו על הדבר הזה כד:י וייקח העבד עשרה גמלים מיגמלי אדוניו וילכ וכל טוב אדוניו בידו ויקם וילכ אל ארם נהריים אל עיר נחור כד:יא ויברכ הגמלים מיחוץ לעיר אל באר המיים לעת ערב לעת צאת השואבות כד:יב ויואמר יהוה אלוהי אדוני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עימ אדוני אברהם כד:יג הינה אנוכי נצב על עין המיים ובנות אנשי העיר יוצאות לישאוב מיים כד:יד והיה הנער אשר אומר אליה הטי נא כדכ ואשתה ואמרה שתה וגם גמליכ אשקה אותה הוכחת לעבדכ לייצחק ובה אדע כי עשית חסד עימ אדוני כד:טו ויהי הוא טרם כילה לדבר והינה ריבקה יוצאת אשר יולדה ליבתואל בן מילכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שיכמה כד:טז והנער טובת מראה מאוד בתולה ואיש לוא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל כד:יז וירץ העבד ליקראתה ויואמר הגמיאיני נא מעט מיים מיכדכ כד:יח ותואמר שתה אדוני ותמהר ותורד כדה על ידה ותשקהו כד:יט ותכל להשקותו ותואמר גם ליגמליכ אשאב עד אים כילו לישתות כד:כ ותמהר ותער כדה אל השוקת ותרץ עוד אל הבאר לישאוב ותישאב לכל גמליו כד:כא והאיש מישתאה לה מחריש לדעת ההיצליח יהוה דרכו אים לוא כד:כב ויהי כאשר כילו הגמלים לישתות וייקח האיש נזם זהב בקע מישקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב מישקלם כד:כג ויואמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביכ מקום לנו ללין כד:כד ותואמר אליו בת בראשית בתואל אנוכי בן מילכה אשר ילדה לנחור כד:כה ותואמר אליו גם תבן גם מיספוא רב עימנו גם מקום ללון כד:כו וייקוד האיש ויישתחו ליהוה כד:כז ויואמר ברוכ יהוה אלוהי אדוני אברהם אשר לוא עזב חסדו ואמיתו מעימ אדוני אנוכי בדרכ נחני יהוה בית אחי אדוני כד:כח ותרץ הנער ותגד לבית אימה כדברים האלה כד:כט ולריבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העיין כד:ל ויהי כיראות את הנזם ואת הצמידים על ידי אחותו וכשמעו את דיברי ריבקה אחותו לאמור כוה דיבר אלי האיש ויבוא אל האיש והינה עומד על הגמלים על העיין כד:לא ויואמר בוא ברוכ יהוה למה תעמוד בחוץ ואנוכי פיניתי הביית ומקום לגמלים כד:לב ויבוא האיש הביתה ויפתח הגמלים וייתן תבן ומיספוא לגמלים ומיים לירחוץ רגליו ורגלי האנשים אשר איתו כד:לג ויישם )ויושם( לפניו לאכול ויואמר לוא אוכל עד אים דיברתי דברי ויואמר דבר כד:לד ויואמר עבד אברהם אנוכי כד:לה ויהוה ברכ את אדוני מאוד וייגדל וייתן לו צואן ובקר וכסף וזהב ועבדימ ושפחות וגמלים וחמורים כד:לו ותלד שרה אשת אדוני בן לאדוני אחרי זיקנתה וייתן לו את כל אשר לו כד:לז וישביעני אדוני לאמור לוא תיקח אישה ליבני מיבנות הכנעני אשר אנוכי יושב בארצו כד:לח אים לוא אל בית אבי תלכ ואל מישפחתי ולקחת אישה ליבני כד:לט ואומר אל אדוני אולי לוא תלכ האישה אחרי כד:מ ויואמר אלי יהוה אשר היתהלכתי לפניו יישלח מלאכו איתכ והיצליח דרככ ולקחת אישה ליבני מימישפחתי ומיבית אבי כד:מא אז תינקה מאלתי כי תבוא אל מישפחתי ואים לוא ייתנו לכ והיית נקי מאלתי כד:מב ואבוא היום אל העיין ואומר יהוה אלוהי אדוני אברהם אים ישכ נא מצליח דרכי אשר אנוכי הולכ עליה כד:מג הינה אנוכי נצב על עין המיים והיה העלמה היוצאת לישאוב ואמרתי אליה השקיני נא מעט מיים מיכדכ כד:מד ואמרה אלי גם אתה שתה וגם ליגמליכ אשאב היוא האישה אשר הוכיח יהוה לבן אדוני כד:מה אני טרם אכלה לדבר אל ליבי והינה ריבקה יוצאת וכדה על שיכמה ותרד העינה ותישאב ואומר אליה השקיני נא כד:מו ותמהר ותורד כדה מעליה ותואמר שתה וגם גמליכ אשקה ואשת וגם הגמלים הישקתה כד:מז ואשאל אותה ואומר בת מי את ותואמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מילכה ואשימ הנזם על אפה והצמידים על ידיה כד:מח ואקוד ואשתחוה ליהוה ואברכ את יהוה אלוהי אדוני אברהם אשר הינחני בדרכ אמת לקחת את בת אחי אדוני ליבנו כד:מט ועתה אים ישכם עושים חסד ואמת את אדוני הגידו לי ואים לוא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמואל כד:נ ויען לבן ובתואל ויואמרו מיהוה יצא הדבר לוא נוכל דבר אליכ רע או טוב כד:נא הינה ריבקה לפניכ קח ולכ ותהי אישה לבן אדוניכ כאשר דיבר יהוה כד:נב ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דיבריהם ויישתחו ארצה ליהוה כד:נג ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים וייתן לריבקה ומיגדנות נתן לאחיה ולאימה כד:נד ויואכלו ויישתו הוא והאנשים אשר עימו וילינו ויקומו בבוקר ויואמר שלחוני לאדוני כד:נה ויואמר אחיה ואימה תשב הנער איתנו ימים או עשור אחר תלכ כד:נו ויואמר אלהם אל תאחרו אותי ויהוה היצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדוני כד:נז ויואמרו נקרא לנער ונשאלה את פיה כד:נח וייקראו לריבקה ויואמרו אליה התלכי עימ האיש הזה ותואמר אלכ כד:נט וישלחו את ריבקה אחותם ואת מנקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו כד:ס ויברכו את ריבקה ויואמרו לה אחותנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעכ את שער שונאיו כד:סא ותקם ריבקה ונערותיה ותירכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש וייקח העבד את ריבקה וילכ בראשית כד:סב וייצחק בא מיבוא באר לחי רואי והוא יושב בארץ הנגב כד:סג ויצא ייצחק לשוח בשדה ליפנות ערב ויישא עיניו וירא והינה גמלים באים כד:סד ותישא ריבקה את עיניה ותרא את ייצחק ותיפול מעל הגמל כד:סה ותואמר אל העבד מי האיש הלזה ההולכ בשדה ליקראתנו ויואמר העבד הוא אדוני ותיקח הצעיף ותיתכס כד:סו ויספר העבד לייצחק את כל הדברים אשר עשה כד:סז ויביאה ייצחק האוהלה שרה אימו וייקח את ריבקה ותהי לו לאישה ויאהבה ויינחם ייצחק אחרי אימו..........פ כה:א ויוסף אברהם וייקח אישה ושמה קטורה כה:ב ותלד לו את זימרן ואת יקשן ואת מדן ואת מידין ואת יישבק ואת שוח כה:ג ויקשן ילד את שבא ואת דדן ובני דדן היו אשורימ ולטושימ ולאומים כה:ד ובני מידין עיפה ועפר וחנוכ ואבידע ואלדעה כל אלה בני קטורה כה:ה וייתן אברהם את כל אשר לו לייצחק כה:ו וליבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות וישלחם מעל ייצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם כה:ז ואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי מאת שנה ושיבעים שנה וחמש שנים כה:ח וייגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ויאסף אל עמיו כה:ט וייקברו אותו ייצחק ויישמעאל בניו אל מערת המכפלה אל שדה עפרון בן צוחר החיתי אשר על פני ממרא כה:י השדה אשר קנה אברהם מאת בני חת שמה קובר אברהם ושרה אישתו כה:יא ויהי אחרי מות אברהם ויברכ אלוהים את ייצחק בנו וישב ייצחק עימ באר לחי רואי..........פ כה:יב ואלה תולדות יישמעאל בן אברהם אשר ילדה הגר המיצרית שיפחת שרה לאברהם כה:יג ואלה שמות בני יישמעאל בישמותם לתולדותם בכור יישמעאל נביות וקדר ואדבאל ומיבשם כה:יד ומישמע ודומה ומשא כה:טו חדד ותימא יטור נפיש וקדמה כה:טז אלה הם בני יישמעאל ואלה שמותם בחצריהם ובטירותם שנים עשר נשיאים לאומותם כה:יז ואלה שני חיי יישמעאל מאת שנה ושלושים שנה ושבע שנים וייגוע וימת ויאסף אל עמיו כה:יח ויישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מיצריים בואכה אשורה על פני כל אחיו נפל..........פ כה:יט ואלה תולדות ייצחק בן אברהם אברהם הוליד את ייצחק כה:כ ויהי ייצחק בן ארבעים שנה בקחתו את ריבקה בת בתואל הארמי מיפדן ארם אחות לבן הארמי לו לאישה כה:כא ויעתר ייצחק ליהוה לנוכח אישתו כי עקרה היוא ויעתר לו יהוה ותהר ריבקה אישתו כה:כב וייתרוצצו הבנים בקירבה ותואמר אים כן למה זה אנוכי ותלכ לידרוש את יהוה כה:כג ויואמר יהוה לה שני גויימ בביטנכ ושני לאומים מימעייכ ייפרדו ולאום מילאום יאמץ ורב יעבוד צעיר כה:כד ויימלאו ימיה ללדת והינה תומימ בביטנה כה:כה ויצא הריאשון אדמוני כולו כאדרת שער וייקראו שמו עשו כה:כו ואחרי כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשו וייקרא שמו יעקוב וייצחק בן שישים שנה בלדת אותם כה:כז וייגדלו הנערים ויהי עשו איש יודע צייד איש שדה ויעקוב איש תם יושב אוהלים כה:כח ויאהב ייצחק את עשו כי צייד בפיו וריבקה אוהבת את יעקוב כה:כט ויזד יעקוב נזיד ויבוא עשו מינ השדה והוא עיף כה:ל ויואמר עשו אל יעקוב הלעיטני נא מינ האדום האדום הזה כי עיף אנוכי על כן קרא שמו אדום כה:לא ויואמר יעקוב מיכרה כיום את בכורתכ לי כה:לב ויואמר עשו הינה אנוכי הולכ למות ולמה זה לי בכורה כה:לג ויואמר יעקוב הישבעה לי כיום ויישבע לו ויימכור את בכורתו בראשית ליעקוב כה:לד ויעקוב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויואכל וישת ויקם וילכ וייבז עשו את הבכורה..........פ כו:א ויהי רעב בארץ מילבד הרעב הריאשון אשר היה בימי אברהם וילכ ייצחק אל אבימלכ מלכ פלישתים גררה כו:ב וירא אליו יהוה ויואמר אל תרד מיצרימה שכון בארץ אשר אומר אליכ כו:ג גור בארץ הזואת ואחיה עימכ ואברככא כי לכ ולזרעכ אתן את כל הארצות האל והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביכ כו:ד והירביתי את זרעכ ככוכבי השמיים ונתתי לזרעכ את כל הארצות האל והיתברכו בזרעכ כול גויי הארץ כו:ה עקב אשר שמע אברהם בקולי ויישמור מישמרתי מיצותי חוקותי ותורותי כו:ו וישב ייצחק ביגרר כו:ז ויישאלו אנשי המקום לאישתו ויואמר אחותי היוא כי ירא לאמור אישתי פן יהרגוני אנשי המקום על ריבקה כי טובת מראה היוא כו:ח ויהי כי ארכו לו שם הימים וישקף אבימלכ מלכ פלישתים בעד החלון וירא והינה ייצחק מצחק את ריבקה אישתו כו:ט וייקרא אבימלכ לייצחק ויואמר אכ הינה אישתכ היוא ואיכ אמרת אחותי היוא ויואמר אליו ייצחק כי אמרתי פן אמות עליה כו:י ויואמר אבימלכ מה זואת עשית לנו כימעט שכב אחד העם את אישתכ והבאת עלינו אשם כו:יא ויצו אבימלכ את כל העם לאמור הנוגע באיש הזה ובאישתו מות יומת כו:יב וייזרע ייצחק בארץ ההיוא ויימצא בשנה ההיוא מאה שערים ויברכהו יהוה כו:יג וייגדל האיש וילכ הלוכ וגדל עד כי גדל מאוד כו:יד ויהי לו מיקנה צואן ומיקנה בקר ועבודה רבה ויקנאו אותו פלישתים כו:טו וכל הבארות אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סיתמום פלישתים וימלאום עפר כו:טז ויואמר אבימלכ אל ייצחק לכ מעימנו כי עצמת מימנו מאוד כו:יז וילכ מישם ייצחק וייחן בנחל גרר וישב שם כו:יח וישב ייצחק ויחפור את בארות המיים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלישתים אחרי מות אברהם וייקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אביו כו:יט ויחפרו עבדי ייצחק בנחל ויימצאו שם באר מיים חיימ כו:כ ויריבו רועי גרר עימ רועי ייצחק לאמור לנו המיים וייקרא שם הבאר עשק כי היתעשקו עימו כו:כא ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה וייקרא שמה שיטנה כו:כב ויעתק מישם ויחפור באר אחרת ולוא רבו עליה וייקרא שמה רחובות ויואמר כי עתה הירחיב יהוה לנו ופרינו בארץ כו:כג ויעל מישם באר שבע כו:כד וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויואמר אנוכי אלוהי אברהם אביכ אל תירא כי איתכ אנוכי וברכתיכ והירביתי את זרעכ בעבור אברהם עבדי כו:כה וייבן שם מיזבח וייקרא בשם יהוה ויט שם אהלו וייכרו שם עבדי ייצחק באר כו:כו ואבימלכ הלכ אליו מיגרר ואחוזת מרעהו ופיכול שר צבאו כו:כז ויואמר אלהם ייצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אותי ותשלחוני מאיתכם כו:כח ויואמרו ראו ראינו כי היה יהוה עימכ ונואמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינכ ונכרתה ברית עימכ כו:כט אים תעשה עימנו רעה כאשר לוא נגענוכ וכאשר עשינו עימכ רק טוב ונשלחכ בשלום אתה עתה ברוכ יהוה כו:ל ויעש להם מישתה ויואכלו ויישתו כו:לא וישכימו בבוקר ויישבעו איש לאחיו וישלחם ייצחק וילכו מאיתו בשלום כו:לב ויהי ביום ההוא ויבואו עבדי ייצחק ויגידו לו על אודות הבאר אשר חפרו ויואמרו לו מצאנו מיים כו:לג וייקרא אותה שיבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה..........ס ..........כו:לד ויהי עשו בן ארבעים שנה וייקח אישה את יהודית בת ותיחיין " בארי החיתי ואת בשמת בת אילון החיתי כו:לה מורת רוח לייצחק ולריבקה..........ס ..........כז:א ויהי כי זקן ייצחק ותיכהין עיניו מראות וייקרא את עשו בנו הגדול ויואמר " בראשית אליו בני ויואמר אליו הינני כז:ב ויואמר הינה נא זקנתי לוא ידעתי יום מותי כז:ג ועתה שא נא כליכ תליכ וקשתכ וצא השדה וצודה לי צידה )צייד( כז:ד ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואוכלה בעבור תברככ נפשי בטרם אמות כז:ה וריבקה שומעת בדבר ייצחק אל עשו בנו וילכ עשו השדה לצוד צייד להביא כז:ו וריבקה אמרה אל יעקוב בנה לאמור הינה שמעתי את אביכ מדבר אל עשו אחיכ לאמור כז:ז הביאה לי צייד ועשה לי מטעמים ואוכלה ואברככה ליפני יהוה ליפני מותי כז:ח ועתה בני שמע בקולי לאשר אני מצוה אותכ כז:ט לכ נא אל הצואן וקח לי מישם שני גדיי עיזים טובים ואעשה אותם מטעמים לאביכ כאשר אהב כז:י והבאת לאביכ ואכל בעבור אשר יברככ ליפני מותו כז:יא ויואמר יעקוב אל ריבקה אימו הן עשו אחי איש שעיר ואנוכי איש חלק כז:יב אולי ימושני אבי והייתי בעיניו כימתעתע והבאתי עלי קללה ולוא ברכה כז:יג ותואמר לו אימו עלי קיללתכ בני אכ שמע בקולי ולכ קח לי כז:יד וילכ וייקח ויבא לאימו ותעש אימו מטעמים כאשר אהב אביו כז:טו ותיקח ריבקה את ביגדי עשו בנה הגדול החמודות אשר איתה בביית ותלבש את יעקוב בנה הקטן כז:טז ואת עורות גדיי העיזים הילבישה על ידיו ועל חלקת צואריו כז:יז ותיתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקוב בנה כז:יח ויבוא אל אביו ויואמר אבי ויואמר הינני מי אתה בני כז:יט ויואמר יעקוב אל אביו אנוכי עשו בכורכ עשיתי כאשר דיברת אלי קום נא שבה ואכלה מיצידי בעבור תברכני נפשכ כז:כ ויואמר ייצחק אל בנו מה זה מיהרת לימצוא בני ויואמר כי היקרה יהוה אלוהיכ לפני כז:כא ויואמר ייצחק אל יעקוב גשה נא ואמושכ בני האתה זה בני עשו אים לוא כז:כב וייגש יעקוב אל ייצחק אביו וימושהו ויואמר הקול קול יעקוב והידיים ידי עשו כז:כג ולוא היכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שעירות ויברכהו כז:כד ויואמר אתה זה בני עשו ויואמר אני כז:כה ויואמר הגישה לי ואוכלה מיציד בני למען תברככ נפשי ויגש לו ויואכל ויבא לו ייין וישת כז:כו ויואמר אליו ייצחק אביו גשה נא ושקה לי בני כז:כז וייגש ויישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויואמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה כז:כח וייתן לכ האלוהים מיטל השמיים ומישמני הארץ ורוב דגן ותירוש כז:כט יעבדוכ עמים וישתחו )ויישתחוו( לכ לאומים הוה גביר לאחיכ ויישתחוו לכ בני אימכ אורריכ ארור ומברכיכ ברוכ כז:ל ויהי כאשר כילה ייצחק לברכ את יעקוב ויהי אכ יצוא יצא יעקוב מאת פני ייצחק אביו ועשו אחיו בא מיצידו כז:לא ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויואמר לאביו יקומ אבי ויואכל מיציד בנו בעבור תברכני נפשכ כז:לב ויואמר לו ייצחק אביו מי אתה ויואמר אני בינכ בכורכ עשו כז:לג ויחרד ייצחק חרדה גדולה עד מאוד ויואמר מי אפוא הוא הצד צייד ויבא לי ואוכל מיכול בטרם תבוא ואברכהו גם ברוכ ייחיה כז:לד כישמוע עשו את דיברי אביו וייצעק צעקה גדולה ומרה עד מאוד ויואמר לאביו ברכני גם אני אבי כז:לה ויואמר בא אחיכ במירמה וייקח בירכתכ כז:לו ויואמר הכי קרא שמו יעקוב ויעקבני זה פעמיים את בכורתי לקח והינה עתה לקח בירכתי ויואמר הלוא אצלת לי ברכה כז:לז ויען ייצחק ויואמר לעשו הן גביר שמתיו לכ ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירוש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני כז:לח ויואמר עשו אל אביו הברכה אחת היוא לכ ויבך כז:לט ויען # אבי ברכני גם אני אבי ויישא עשו קולו ייצחק אביו ויואמר אליו הינה מישמני הארץ ייחיה מושבכ ומיטל השמיים מעל כז:מ ועל חרבכ תיחיה ואת אחיכ בראשית תעבוד והיה כאשר תריד ופרקת עולו מעל צוארכ כז:מא ויישטום עשו את יעקוב על הברכה אשר ברכו אביו ויואמר עשו בליבו ייקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקוב אחי כז:מב ויוגד לריבקה את דיברי עשו בנה הגדול ותישלח ותיקרא ליעקוב בנה הקטן ותואמר אליו הינה עשו אחיכ מיתנחם לכ להרגכ כז:מג ועתה בני שמע בקולי וקום ברח לכ אל לבן אחי חרנה כז:מד וישבת עימו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיכ כז:מה עד שוב אף אחיכ מימכ ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיכ מישם למה אשכל גם שניכם יום אחד כז:מו ותואמר ריבקה אל ייצחק קצתי בחיי מיפני בנות חת אים לוקח יעקוב אישה מיבנות חת כאלה מיבנות הארץ למה לי חיימ כח:א וייקרא ייצחק אל יעקוב ויברכ אותו ויצוהו ויואמר לו לוא תיקח אישה מיבנות כנען כח:ב קום לכ פדנה ארם ביתה בתואל אבי אימכ וקח לכ מישם אישה מיבנות לבן אחי אימכ כח:ג ואל שדי יברכ אותכ ויפרכ וירבכ והיית ליקהל עמים כח:ד וייתן לכ את בירכת אברהם לכ ולזרעכ איתכ לרישתכ את ארץ מגוריכ אשר נתן אלוהים לאברהם כח:ה ויישלח ייצחק את יעקוב וילכ פדנה ארם אל לבן בן בתואל הארמי אחי ריבקה אם יעקוב ועשו כח:ו וירא עשו כי ברכ ייצחק את יעקוב ושילח אותו פדנה ארם לקחת לו מישם אישה בברכו אותו ויצו עליו לאמור לוא תיקח אישה מיבנות כנען כח:ז ויישמע יעקוב אל אביו ואל אימו וילכ פדנה ארם כח:ח וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני ייצחק אביו כח:ט וילכ עשו אל יישמעאל וייקח את מחלת בת יישמעאל בן אברהם אחות נביות על נשיו לו לאישה..........ס ..........כח:י ויצא יעקוב מיבאר שבע וילכ חרנה כח:יא וייפגע במקום וילן שם כי בא השמש וייקח מאבני המקום וישם מראשותיו ויישכב במקום ההוא כח:יב ויחלום והינה סולם מוצב ארצה ורואשו מגיע השמימה והינה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו כח:יג והינה יהוה נצב עליו ויואמר אני יהוה אלוהי אברהם אביכ ואלוהי ייצחק הארץ אשר אתה שוכב עליה לכ אתננה ולזרעכ כח:יד והיה זרעכ כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה ונברכו בכ כל מישפחות האדמה ובזרעכ כח:טו והינה אנוכי עימכ ושמרתיכ בכול אשר תלכ והשיבותיכ אל האדמה הזואת כי לוא אעזבכ עד אשר אים עשיתי את אשר דיברתי לכ כח:טז וייקץ יעקוב מישנתו ויואמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנוכי לוא ידעתי כח:יז ויירא ויואמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אים בית אלוהים וזה שער השמיים כח:יח וישכם יעקוב בבוקר וייקח את האבן אשר שם מראשותיו וישם אותה מצבה וייצוק שמן על רואשה כח:יט וייקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר לריאשונה כח:כ ויידר יעקוב נדר לאמור אים ייחיה אלוהים עימדי ושמרני בדרכ הזה אשר אנוכי הולכ ונתן לי לחם לאכול ובגד לילבוש כח:כא ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יהוה לי לאלוהים כח:כב והאבן הזואת אשר שמתי מצבה ייחיה בית אלוהים וכול אשר תיתן לי עשר אעשרנו לכ כט:א ויישא יעקוב רגליו וילכ ארצה בני קדם כט:ב וירא והינה באר בשדה והינה שם שלושה עדרי צואן רובצים עליה כי מינ הבאר ההיוא ישקו העדרים והאבן גדולה על פי הבאר כט:ג ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והישקו את הצואן והשיבו את האבן על פי הבאר לימקומה כט:ד ויואמר להם יעקוב אחי מאיין אתם ויואמרו מחרן אנחנו כט:ה ויואמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויואמרו ידענו כט:ו ויואמר להם השלום לו ויואמרו שלום והינה רחל ביתו באה עימ הצואן כט:ז ויואמר הן עוד היום גדול לוא עת האסף המיקנה השקו הצואן ולכו רעו כט:ח ויואמרו לוא נוכל עד אשר בראשית יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והישקינו הצואן כט:ט עודנו מדבר עימם ורחל באה עימ הצואן אשר לאביה כי רועה היוא כט:י ויהי כאשר ראה יעקוב את רחל בת לבן אחי אימו ואת צואן לבן אחי אימו וייגש יעקוב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צואן לבן אחי אימו כט:יא ויבך כט:יב ויגד יעקוב # ויישק יעקוב לרחל ויישא את קולו לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן ריבקה הוא ותרץ ותגד לאביה כט:יג ויהי כישמוע לבן את שמע יעקוב בן אחותו וירץ ליקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה כט:יד ויואמר לו לבן אכ עצמי ובשרי אתה וישב עימו חודש ימים כט:טו ויואמר לבן ליעקוב הכי אחי אתה ועבדתני חינם הגידה לי מה משכורתכ כט:טז וללבן שתי בנות שם הגדולה לאה ושם הקטנה רחל כט:יז ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה כט:יח ויאהב יעקוב את רחל ויואמר אעבדכ שבע שנים ברחל ביתכ הקטנה כט:יט ויואמר לבן טוב תיתי אותה לכ מיתיתי אותה לאיש אחר שבה עימדי כט:כ ויעבוד יעקוב ברחל שבע שנים וייחיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה כט:כא ויואמר יעקוב אל לבן הבה את אישתי כי מלאו ימי ואבואה אליה כט:כב ויאסוף לבן את כל אנשי המקום ויעש מישתה כט:כג ויהי בערב וייקח את לאה ביתו ויבא אותה אליו ויבוא אליה כט:כד וייתן לבן לה את זילפה שיפחתו ללאה ביתו שיפחה כט:כה ויהי בבוקר והינה היוא לאה ויואמר אל לבן מה זואת עשית לי הלוא ברחל עבדתי עימכ ולמה רימיתני כט:כו ויואמר לבן לוא יעשה כן בימקומנו לתת הצעירה ליפני הבכירה כט:כז מלא שבוע זואת ונתנה לכ גם את זואת בעבודה אשר תעבוד עימדי עוד שבע שנים אחרות כט:כח ויעש יעקוב כן וימלא שבוע זואת וייתן לו את רחל ביתו לו לאישה כט:כט וייתן לבן לרחל ביתו את בילהה שיפחתו לה לשיפחה כט:ל ויבוא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מילאה ויעבוד עימו עוד שבע שנים אחרות כט:לא וירא יהוה כי שנואה לאה וייפתח את רחמה ורחל עקרה כט:לב ותהר לאה ותלד בן ותיקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי כט:לג ותהר עוד ותלד בן ותואמר כי שמע יהוה כי שנואה אנוכי וייתן לי גם את זה ותיקרא שמו שימעון כט:לד ותהר עוד ותלד בן ותואמר עתה הפעם יילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלושה בנים על כן קרא שמו לוי כט:לה ותהר עוד ותלד בן ותואמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמוד מילדת ל:א ותרא רחל כי לוא ילדה ליעקוב ותקנא רחל באחותה ותואמר אל יעקוב הבה לי בנים ואים איין מתה אנוכי ל:ב וייחר אף יעקוב ברחל ויואמר התחת אלוהים אנוכי אשר מנע מימכ פרי בטן ל:ג ותואמר הינה אמתי בילהה בוא אליה ותלד על בירכי ואיבנה גם אנוכי מימנה ל:ד ותיתן לו את בילהה שיפחתה לאישה ויבוא אליה יעקוב ל:ה ותהר בילהה ותלד ליעקוב בן ל:ו ותואמר רחל דנני אלוהים וגם שמע בקולי וייתן לי בן על כן קראה שמו דן ל:ז ותהר עוד ותלד בילהה שיפחת רחל בן שני ליעקוב ל:ח ותואמר רחל נפתולי אלוהים נפתלתי עימ אחותי גם יכולתי ותיקרא שמו נפתלי ל:ט ותרא לאה כי עמדה מילדת ותיקח את זילפה שיפחתה ותיתן אותה ליעקוב לאישה ל:י ותלד זילפה שיפחת לאה ליעקוב בן ל:יא ותואמר לאה בגד )בא גד( ותיקרא את שמו גד ל:יב ותלד זילפה שיפחת לאה בן שני ליעקוב ל:יג ותואמר לאה באשרי כי אישרוני בנות ותיקרא את שמו אשר ל:יד וילכ ראובן בימי קציר חיטים ויימצא דודאים בשדה ויבא אותם אל לאה אימו ותואמר רחל אל לאה תני נא לי מידודאי בנכ ל:טו ותואמר לה המעט קחתכ את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותואמר רחל לכן יישכב עימכ הלילה בראשית תחת דודאי בנכ ל:טז ויבוא יעקוב מינ השדה בערב ותצא לאה ליקראתו ותואמר אלי תבוא כי שכור שכרתיכ בדודאי בני ויישכב עימה בלילה הוא ל:יז ויישמע אלוהים אל לאה ותהר ותלד ליעקוב בן חמישי ל:יח ותואמר לאה נתן אלוהים שכרי אשר נתתי שיפחתי לאישי ותיקרא שמו ייששכר ל:יט ותהר עוד לאה ותלד בן שישי ליעקוב ל:כ ותואמר לאה זבדני אלוהים אותי זבד טוב הפעם ייזבלני אישי כי ילדתי לו שישה בנים ותיקרא את שמו זבולון ל:כא ואחר ילדה בת ותיקרא את שמה דינה ל:כב וייזכור אלוהים את רחל ויישמע אליה אלוהים וייפתח את רחמה ל:כג ותהר ותלד בן ותואמר אסף אלוהים את חרפתי ל:כד ותיקרא את שמו יוסף לאמור יוסף יהוה לי בן אחר ל:כה ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויואמר יעקוב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי ל:כו תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אותכ בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבודתי אשר עבדתיכ ל:כז ויואמר אליו לבן אים נא מצאתי חן בעיניכ נחשתי ויברכני יהוה ביגללכ ל:כח ויואמר נקבה שכרכ עלי ואתנה ל:כט ויואמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיכ ואת אשר היה מיקנכ איתי ל:ל כי מעט אשר היה לכ לפני וייפרוץ לרוב ויברכ יהוה אותכ לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנוכי לביתי ל:לא ויואמר מה אתן לכ ויואמר יעקוב לוא תיתן לי מאומה אים תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צואנכ אשמור ל:לב אעבור בכל צואנכ היום הסר מישם כל שה נקוד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקוד בעיזים והיה שכרי ל:לג וענתה בי צידקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניכ כול אשר איננו נקוד וטלוא בעיזים וחום בכשבים גנוב הוא איתי ל:לד ויואמר לבן הן לו יהי כידברכ ל:לה ויסר ביום ההוא את התישים העקודים והטלואים ואת כל העיזים הנקודות והטלואות כול אשר לבן בו וכל חום בכשבים וייתן ביד בניו ל:לו וישם דרכ שלושת ימים בינו ובין יעקוב ויעקוב רועה את צואן לבן הנותרות ל:לז וייקח לו יעקוב מקל ליבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשוף הלבן אשר על המקלות ל:לח ויצג את תבואן " המקלות אשר פיצל ברהטים בשיקתות המיים אשר הצואן לישתות לנוכח הצואן ויחמנה בבואן לישתות ל:לט ותלדן הצואן עקודים נקודים " ויחמו הצואן אל המקלות וטלואים ל:מ והכשבים היפריד יעקוב וייתן פני הצואן אל עקוד וכל חום בצואן לבן וישת לו עדרים לבדו ולוא שתם על צואן לבן ל:מא והיה בכל יחם הצואן המקושרות ושם יעקוב את ל:מב במקלות ברהטים ליחמנה הצואן לעיני המקלות ובהעטיף הצואן לוא ישים והיה העטופים ללבן והקשורים ליעקוב ל:מג וייפרוץ האיש מאוד מאוד ויהי לו צואן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמורים לא:א ויישמע את דיברי בני לבן לאמור לקח יעקוב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה לא:ב וירא יעקוב את פני לבן והינה איננו עימו כיתמול שילשום לא:ג ויואמר יהוה אל יעקוב שוב אל ארץ אבותיכ ולמולדתכ ואחיה עימכ לא:ד ויישלח יעקוב וייקרא לרחל וללאה השדה אל צואנו לא:ה ויואמר להן רואה אנוכי את פני אביכן כי איננו אלי כיתמול שילשום ואלוהי אבי היה עימדי לא:ו ואתנה ידעתן כי בכל כוחי עבדתי את אביכן לא:ז ואביכן התל בי והחליפ את משכורתי עשרת מונים ולוא נתנו אלוהים להרע עימדי לא:ח אים כוה יואמר נקודים ייחיה שכרכ וילדו כל הצואן נקודים ואים כוה יואמר עקודים ייחיה שכרכ וילדו כל הצואן עקודים לא:ט ויצל אלוהים את מיקנה אביכם וייתן לי לא:י ויהי בעת יחם הצואן ואשא עיני וארא בחלום והינה העתודים העולים על הצואן עקודים נקודים וברודים לא:יא ויואמר בראשית אלי מלאכ האלוהים בחלום יעקוב ואומר הינני לא:יב ויואמר שא נא עיניכ וראה כל העתודים העולים על הצואן עקודים נקודים וברודים כי ראיתי את כל אשר לבן עושה לכ לא:יג אנוכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מינ הארץ הזואת ושוב אל ארץ מולדתכ לא:יד ותען רחל ולאה ותואמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו לא:טו הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויואכל גם אכול את כספנו לא:טז כי כל העושר אשר היציל אלוהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כול אשר אמר אלוהים אליכ עשה לא:יז ויקם יעקוב ויישא את בניו ואת נשיו על הגמלים לא:יח ויינהג את כל מיקנהו ואת כל רכושו אשר רכש מיקנה קינינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל ייצחק אביו ארצה כנען לא:יט ולבן הלכ ליגזוז את צואנו ותיגנוב רחל את התרפים אשר לאביה לא:כ וייגנוב יעקוב את לב לבן הארמי על בלי היגיד לו כי בורח הוא לא:כא וייברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבור את הנהר וישם את פניו הר הגילעד לא:כב ויוגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקוב לא:כג וייקח את אחיו עימו ויירדוף אחריו דרכ שיבעת ימים וידבק אותו בהר הגילעד לא:כד ויבוא אלוהים אל לבן הארמי בחלום הלילה ויואמר לו הישמר לכ פן תדבר עימ יעקוב מיטוב עד רע לא:כה וישג לבן את יעקוב ויעקוב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגילעד לא:כו ויואמר לבן ליעקוב מה עשית ותיגנוב את לבבי ותנהג את בנותי כישבויות חרב לא:כז למה נחבאת ליברוח ותיגנוב אותי ולוא היגדת לי ואשלחכ בשימחה ובשירים בתוף ובכינור לא:כח ולוא נטשתני לנשק לבני וליבנותי עתה היסכלת עשו לא:כט יש לאל ידי לעשות עימכם רע ואלוהי אביכם אמש אמר אלי לאמור הישמר לכ מידבר עימ יעקוב מיטוב עד רע לא:ל ועתה הלוכ הלכת כי נכסוף נכספתה לבית אביכ למה גנבת את אלוהי לא:לא ויען יעקוב ויואמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תיגזול את בנותיכ מעימי לא:לב עימ אשר תימצא את אלוהיכ לוא ייחיה נגד אחינו הכר לכ מה עימדי וקח לכ ולוא ידע יעקוב כי רחל גנבתם לא:לג ויבוא לבן באוהל יעקוב ובאוהל לאה ובאוהל שתי האמהות ולוא מצא ויצא מאוהל לאה ויבוא באוהל רחל לא:לד ורחל לקחה את התרפים ותשימם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האוהל ולוא מצא לא:לה ותואמר אל אביה אל ייחר בעיני אדוני כי לוא אוכל לקום מיפניכ כי דרכ נשים לי ויחפש ולוא מצא את התרפים לא:לו וייחר ליעקוב וירב בלבן ויען יעקוב ויואמר ללבן מה פישעי מה חטאתי כי דלקת אחרי לא:לז כי מיששת את כל כלי מה מצאת מיכול כלי ביתכ שים כוה נגד אחי ואחיכ ויוכיחו בין שנינו לא:לח זה עשרים שנה אנוכי עימכ רחליכ ועיזיכ לוא שיכלו ואילי צואנכ לוא אכלתי לא:לט טרפה לוא הבאתי אליכ אנוכי אחטנה מידי תבקשנה גנובתי יום וגנובתי לילה לא:מ הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה ותידד שנתי מעיני לא:מא זה לי עשרים שנה בביתכ עבדתיכ ארבע עשרה שנה בישתי בנותיכ ושש שנים בצואנכ ותחלף את משכורתי עשרת מונים לא:מב לולי אלוהי אבי אלוהי אברהם ופחד ייצחק היה לי כי עתה ריקם שילחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלוהים ויוכח אמש לא:מג ויען לבן ויואמר אל יעקוב הבנות בנותי והבנים בני והצואן צואני וכול אשר אתה רואה לי הוא וליבנותי מה אעשה לאלה היום או ליבניהן אשר ילדו לא:מד ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינכ לא:מה וייקח יעקוב אבן וירימה מצבה לא:מו ויואמר יעקוב לאחיו ליקטו אבנים וייקחו אבנים ויעשו גל ויואכלו שם על הגל לא:מז וייקרא לו לבן בראשית יגר שהדותא ויעקוב קרא לו גלעד לא:מח ויואמר לבן הגל הזה עד ביני ובינכ היום על כן קרא שמו גלעד לא:מט והמיצפה אשר אמר ייצף יהוה ביני ובינכ כי נסתר איש מרעהו לא:נ אים תענה את בנותי ואים תיקח נשים על בנותי אין איש עימנו ראה אלוהים עד ביני ובינכ לא:נא ויואמר לבן ליעקוב הינה הגל הזה והינה המצבה אשר יריתי ביני ובינכ לא:נב עד הגל הזה ועדה המצבה אים אני לוא אעבור אליכ את הגל הזה ואים אתה לוא תעבור אלי את הגל הזה ואת המצבה הזואת לרעה לא:נג אלוהי אברהם ואלוהי נחור יישפטו בינינו אלוהי אביהם ויישבע יעקוב בפחד אביו ייצחק לא:נד וייזבח יעקוב זבח בהר וייקרא לאחיו לאכל לחם ויואכלו לחם וילינו בהר לב:א וישכם לבן בבוקר וינשק לבניו וליבנותיו ויברכ אתהם וילכ וישב לבן לימקומו לב:ב ויעקוב הלכ לדרכו וייפגעו בו מלאכי אלוהים לב:ג ויואמר יעקוב כאשר ראם מחנה אלוהים זה וייקרא שם המקום ההוא מחניים..........פ לב:ד ויישלח יעקוב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום לב:ה ויצו אותם לאמור כוה תואמרון לאדוני לעשו כוה אמר עבדכ יעקוב עימ לבן גרתי ואחר עד עתה לב:ו ויהי לי שור וחמור צואן ועבד ושיפחה ואשלחה להגיד לאדוני לימצוא חן בעיניכ לב:ז וישובו המלאכים אל יעקוב לאמור באנו אל אחיכ אל עשו וגם הולכ ליקראתכ וארבע מאות איש עימו לב:ח ויירא יעקוב מאוד ויצר לו ויחץ את העם אשר איתו ואת הצואן ואת הבקר והגמלים לישני מחנות לב:ט ויואמר אים יבוא עשו אל המחנה האחת והיכהו והיה המחנה הנשאר ליפליטה לב:י ויואמר יעקוב אלוהי אבי אברהם ואלוהי אבי ייצחק יהוה האומר אלי שוב לארצכ ולמולדתכ ואיטיבה עימכ לב:יא קטונתי מיכול החסדים ומיכל האמת אשר עשית את עבדכ כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לישני מחנות לב:יב הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנוכי אותו פן יבוא והיכני אם על בנים לב:יג ואתה אמרת היטב איטיב עימכ ושמתי את זרעכ כחול הים אשר לוא ייספר מרוב לב:יד וילן שם בלילה ההוא וייקח מינ הבא בידו מינחה לעשו אחיו לב:טו עיזים מאתיים ותישים עשרים רחלים מאתיים ואילים עשרים לב:טז גמלים מיניקות ובניהם שלושים פרות ארבעים ופרים עשרה אתונות עשרים ועירימ עשרה לב:יז וייתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויואמר אל עבדיו עיברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר לב:יח ויצו את הריאשון לאמור כי ייפגשכ עשו אחי ושאלכ לאמור למי אתה ואנה תלכ ולמי אלה לפניכ לב:יט ואמרת לעבדכ ליעקוב מינחה היוא שלוחה לאדוני לעשו והינה גם הוא אחרינו לב:כ ויצו גם את השני גם את השלישי גם את כל ההולכים אחרי העדרים לאמור כדבר הזה תדברון אל עשו במוצאכם אותו לב:כא ואמרתם גם הינה עבדכ יעקוב אחרינו כי אמר אכפרה פניו במינחה ההולכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי יישא פני לב:כב ותעבור המינחה על פניו והוא לן בלילה ההוא במחנה לב:כג ויקם בלילה הוא וייקח את שתי נשיו ואת שתי שיפחותיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבור את מעבר יבוק לב:כד וייקחם ויעבירם את הנחל ויעבר את אשר לו לב:כה וייותר יעקוב לבדו ויאבק איש עימו עד עלות השחר לב:כו וירא כי לוא יכול לו וייגע בכף ירכו ותקע כף ירכ יעקוב בהאבקו עימו לב:כז ויואמר שלחני כי עלה השחר ויואמר לוא אשלחכ כי אים ברכתני לב:כח ויואמר אליו מה שמכ ויואמר יעקוב לב:כט ויואמר לוא יעקוב יאמר עוד שימכ כי אים יישראל כי שרית עימ אלוהים ועימ אנשים ותוכל לב:ל ויישאל יעקוב בראשית ויואמר הגידה נא שמכ ויואמר למה זה תישאל לישמי ויברכ אותו שם לב:לא וייקרא יעקוב שם המקום פניאל כי ראיתי אלוהים פנים אל פנים ותינצל נפשי לב:לב וייזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צולע על ירכו לב:לג על כן לוא יואכלו בני יישראל את גיד הנשה אשר על כף הירכ עד היום הזה כי נגע בכף ירכ יעקוב בגיד הנשה לג:א ויישא יעקוב עיניו וירא והינה עשו בא ועימו ארבע מאות איש ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות לג:ב וישם את השפחות ואת ילדיהן ריאשונה ואת לאה וילדיה אחרונים ואת רחל ואת יוסף אחרונים לג:ג והוא עבר ליפניהם ויישתחו ארצה שבע פעמים עד גישתו עד אחיו לג:ד וירץ עשו ליקראתו ויחבקהו וייפול על צוארו ויישקהו וייבכו לג:ה ויישא את עיניו וירא את הנשים ואת הילדים ויואמר מי אלה לכ ויואמר הילדים אשר חנן ותיגשן השפחות הנה וילדיהן " אלוהים את עבדכ לג:ו ותישתחוין לג:ז ותיגש גם לאה וילדיה ויישתחוו ואחר נגש " יוסף ורחל ויישתחוו לג:ח ויואמר מי לכ כל המחנה הזה אשר פגשתי ויואמר לימצוא חן בעיני אדוני לג:ט ויואמר עשו יש לי רב אחי יהי לכ אשר לכ לג:י ויואמר יעקוב אל נא אים נא מצאתי חן בעיניכ ולקחת מינחתי מידי כי על כן ראיתי פניכ כיראות פני אלוהים ותירצני לג:יא קח נא את בירכתי אשר הובאת לכ כי חנני אלוהים וכי יש לי כול וייפצר בו וייקח לג:יב ויואמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדכ לג:יג ויואמר אליו אדוני יודע כי הילדים רכים והצואן והבקר עלות עלי ודפקום יום אחד ומתו כל הצואן לג:יד יעבר נא אדוני ליפני עבדו ואני אתנהלה לאיטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד אשר אבוא אל אדוני שעירה לג:טו ויואמר עשו אציגה נא עימכ מינ העם אשר איתי ויואמר למה זה אמצא חן בעיני אדוני לג:טז וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה לג:יז ויעקוב נסע סוכותה וייבן לו המקום שם קרא כן על סוכות עשה ולמיקנהו ביית סוכות..........ס..........לג:יח ויבוא יעקוב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבואו מיפדן ארם וייחן את פני העיר לג:יט וייקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה לג:כ ויצב שם מיזבח וייקרא לו אל אלוהי יישראל..........ס..........לד:א ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקוב ליראות ביבנות הארץ לד:ב וירא אותה שכם בן חמור החיוי נשיא הארץ וייקח אותה ויישכב אותה ויענה לד:ג ותידבק נפשו בדינה בת יעקוב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער לד:ד ויואמר שכם אל חמור אביו לאמור קח לי את הילדה הזואת לאישה לד:ה ויעקוב שמע כי טימא את דינה ביתו ובניו היו את מיקנהו בשדה והחריש יעקוב עד בואם לד:ו ויצא חמור אבי שכם אל יעקוב לדבר איתו לד:ז ובני יעקוב באו מינ השדה כשמעם וייתעצבו האנשים וייחר להם מאוד כי נבלה עשה ביישראל לישכב את בת יעקוב וכן לוא יעשה לד:ח וידבר חמור איתם לאמור שכם בני חשקה נפשו בביתכם תנו נא אותה לו לאישה לד:ט והיתחתנו אותנו בנותיכם תיתנו לנו ואת בנותינו תיקחו לכם לד:י ואיתנו תשבו והארץ תיחיה ליפניכם שבו וסחרוה והאחזו בה לד:יא ויואמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תואמרו אלי אתן לד:יב הרבו עלי מאוד מוהר ומתן ואתנה כאשר תואמרו אלי ותנו לי את הנער לאישה לד:יג ויענו בני יעקוב את שכם ואת חמור אביו במירמה וידברו אשר טימא את דינה אחותם לד:יד ויואמרו אליהם לוא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את אחותנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה היוא לנו לד:טו אכ בזואת נאות לכם אים תיחיו כמונו להימול לכם כל זכר לד:טז ונתנו את בראשית בנותינו לכם ואת בנותיכם נקח לנו וישבנו איתכם והיינו לעם אחד לד:יז ואים לוא תישמעו אלינו להימול ולקחנו את ביתנו והלכנו לד:יח וייטבו דיבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור לד:יט ולוא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקוב והוא נכבד מיכול בית אביו לד:כ ויבוא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמור לד:כא האנשים האלה שלמים הם איתנו וישבו בארץ וייסחרו אותה והארץ הינה רחבת ידיים ליפניהם את בנותם נקח לנו לנשים ואת בנותינו נתן להם לד:כב אכ בזואת יאותו לנו האנשים לשבת איתנו ליחיות לעם אחד בהימול לנו כל זכר כאשר הם נמולים לד:כג מיקנהם וקינינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אכ נאותה להם וישבו איתנו לד:כד ויישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יוצאי שער עירו ויימולו כל זכר כל יוצאי שער עירו לד:כה ויהי ביום השלישי ביחיותם כואבים וייקחו שני בני יעקוב שימעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבואו על העיר בטח ויהרגו כל זכר לד:כו ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב וייקחו את דינה מיבית שכם ויצאו לד:כז בני יעקוב באו על החללים ויבוזו העיר אשר טימאו אחותם לד:כח את צואנם ואת בקרם ואת חמוריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו לד:כט ואת כל חילם ואת כל טפם ואת נשיהם שבו ויבוזו ואת כל אשר בביית לד:ל ויואמר יעקוב אל שימעון ואל לוי עכרתם אותי להבאישני ביושב הארץ בכנעני ובפריזי ואני מתי מיספר ונאספו עלי והיכוני ונשמדתי אני וביתי לד:לא ויואמרו הכזונה יעשה את אחותנו..........פ לה:א ויואמר אלוהים אל יעקוב קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מיזבח לאל הנראה אליכ בברחכ מיפני עשו אחיכ לה:ב ויואמר יעקוב אל ביתו ואל כל אשר עימו הסירו את אלוהי הנכר אשר בתוככם והיטהרו והחליפו שימלותיכם לה:ג ונקומה ונעלה בית אל ואעשה שם מיזבח לאל העונה אותי ביום צרתי ויהי עימדי בדרכ אשר הלכתי לה:ד וייתנו אל יעקוב את כל אלוהי הנכר אשר בידם ואת הנזמים אשר באזניהם וייטמון אותם יעקוב תחת האלה אשר עימ שכם לה:ה וייסעו ויהי חיתת אלוהים על הערים אשר סביבותיהם ולוא רדפו אחרי בני יעקוב לה:ו ויבוא יעקוב לוזה אשר בארץ כנען היוא בית אל הוא וכל העם אשר עימו לה:ז וייבן שם מיזבח וייקרא למקום אל בית אל כי שם נגלו אליו האלוהים בברחו מיפני אחיו לה:ח ותמת דבורה מינקת ריבקה ותיקבר מיתחת לבית אל תחת האלון וייקרא שמו אלון בכות..........פ לה:ט וירא אלוהים אל יעקוב עוד בבואו מיפדן ארם ויברכ אותו לה:י ויואמר לו אלוהים שימכ יעקוב לוא ייקרא שימכ עוד יעקוב כי אים יישראל ייחיה שמכ וייקרא את שמו יישראל לה:יא ויואמר לו אלוהים אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גויים ייחיה מימכא ומלכים מחלציכ יצאו לה:יב ואת הארץ אשר נתתי לאברהם ולייצחק לכ אתננה ולזרעכ אחריכ אתן את הארץ לה:יג ויעל מעליו אלוהים במקום אשר דיבר איתו לה:יד ויצב יעקוב מצבה במקום אשר דיבר איתו מצבת אבן ויסכ עליה נסכ וייצוק עליה שמן לה:טו וייקרא יעקוב את שם המקום אשר דיבר איתו שם אלוהים בית אל לה:טז וייסעו מיבית אל ויהי עוד כיברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלידתה לה:יז ויהי בהקשותה בלידתה ותואמר לה המילדת אל תיראי כי גם זה לכ בן לה:יח ויהי בצאת נפשה כי מתה ותיקרא שמו בן אוני ואביו קרא לו בינימין לה:יט ותמת רחל ותיקבר בדרכ אפרתה היוא בית לחם לה:כ ויצב יעקוב מצבה על קבורתה היוא מצבת קבורת רחל עד היום לה:כא וייסע יישראל ויט אהלוה מהלאה למיגדל עדר בראשית לה:כב ויהי בישכון יישראל בארץ ההיוא וילכ ראובן ויישכב את בילהה פילגש אביו ויישמע יישראל..........פ וייחיו בני יעקוב שנים עשר לה:כג בני לאה בכור יעקוב ראובן ושימעון ולוי ויהודה וייששכר וזבולון לה:כד בני רחל יוסף ובינימינ לה:כה ובני בילהה שיפחת רחל דן ונפתלי לה:כו ובני זילפה שיפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקוב אשר יולד לו בפדן ארם לה:כז ויבוא יעקוב אל ייצחק אביו ממרא קירית הארבע היוא חברון אשר גר שם אברהם וייצחק לה:כח וייחיו ימי ייצחק מאת שנה ושמונים שנה לה:כט וייגוע ייצחק וימת ויאסף אל עמיו זקן ושבע ימים וייקברו אותו עשו ויעקוב בניו..........פ לו:א ואלה תולדות עשו הוא אדום לו:ב עשו לקח את נשיו מיבנות כנען את עדה בת אילון החיתי ואת אהליבמה בת ענה בת ציבעון החיוי לו:ג ואת בשמת בת יישמעאל אחות נביות לו:ד ותלד עדה לעשו את אליפז ובשמת ילדה את רעואל לו:ה ואהליבמה ילדה את יעיש )יעוש( ואת יעלם ואת קורח אלה בני עשו אשר יולדו לו בארץ כנען לו:ו וייקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנותיו ואת כל נפשות ביתו ואת מיקנהו ואת כל בהמתו ואת כל קינינו אשר רכש בארץ כנען וילכ אל ארץ מיפני יעקוב אחיו לו:ז כי היה רכושם רב מישבת יחדו ולוא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אותם מיפני מיקניהם לו:ח וישב עשו בהר שעיר עשו הוא אדום לו:ט ואלה תולדות עשו אבי אדום בהר שעיר לו:י אלה שמות בני עשו אליפז בן עדה אשת עשו רעואל בן בשמת אשת עשו לו:יא וייחיו בני אליפז תימן אומר צפו וגעתם וקנז לו:יב ותימנע היתה פילגש לאליפז בן עשו ותלד לאליפז את עמלק אלה בני עדה אשת עשו לו:יג ואלה בני רעואל נחת וזרח שמה ומיזה אלה היו בני בשמת אשת עשו לו:יד ואלה היו בני אהליבמה בת ענה בת ציבעון אשת עשו ותלד לעשו את יעיש )יעוש( ואת יעלם ואת קורח לו:טו אלה אלופי בני עשו בני אליפז בכור עשו אלוף תימן אלוף אומר אלוף צפו אלוף קנז לו:טז אלוף קורח אלוף געתם אלוף עמלק אלה אלופי אליפז בארץ אדום אלה בני עדה לו:יז ואלה בני רעואל בן עשו אלוף נחת אלוף זרח אלוף שמה אלוף מיזה אלה אלופי רעואל בארץ אדום אלה בני בשמת אשת עשו לו:יח ואלה בני אהליבמה אשת עשו אלוף יעוש אלוף יעלם אלוף קורח אלה אלופי אהליבמה בת ענה הוא אלופיהם ואלה עשו בני אלה לו:יט עשו אשת אדום..........ס..........לו:כ אלה בני שעיר החורי יושבי הארץ לוטן ושובל וציבעון וענה לו:כא ודישון ואצר ודישן אלה אלופי החורי בני שעיר בארץ אדום לו:כב וייחיו בני לוטן חורי והימם ואחות לוטן תימנע לו:כג ואלה בני שובל עלון ומנחת ועיבל שפו ואונם לו:כד ואלה בני ציבעון ואיה וענה הוא ענה אשר מצא את הימימ במידבר בירעותו את החמורים לציבעון אביו לו:כה ואלה בני ענה דישון ואהליבמה בת ענה לו:כו ואלה בני דישן חמדן ואשבן וייתרן וכרן לו:כז אלה בני אצר בילהן וזעון ועקן לו:כח אלה בני דישן עוץ וארן לו:כט אלה אלופי החורי אלוף לוטן אלוף שובל אלוף ציבעון אלוף ענה לו:ל אלוף דישון אלוף אצר אלוף דישן אלה אלופי החורי לאלופיהם בארץ שעיר..........פ לו:לא ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום ליפני מלכ מלכ ליבני יישראל לו:לב ויימלוכ באדום בלע בן בעור ושם עירו דינהבה לו:לג וימת בלע ויימלוכ תחתיו יובב בן זרח מיבצרה לו:לד וימת יובב ויימלוכ תחתיו חושם מארץ התימני לו:לה וימת חושם ויימלוכ תחתיו הדד בן בדד המכה את מידין בראשית בישדה מואב ושם עירו עוית לו:לו וימת הדד ויימלוכ תחתיו שמלה מימשרקה לו:לז וימת שמלה ויימלוכ תחתיו שאול מרחובות הנהר לו:לח וימת שאול ויימלוכ תחתיו בעל חנן בן עכבור לו:לט וימת בעל חנן בן עכבור ויימלוכ תחתיו הדר ושם עירו פעו ושם אישתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב לו:מ ואלה שמות אלופי עשו למישפחותם לימקומותם בישמותם אלוף תימנע אלוף עלוה אלוף יתת לו:מא אלוף אהליבמה אלוף אלה אלוף פינון לו:מב אלוף קנז אלוף תימן אלוף מיבצר לו:מג אלוף מגדיאל אלוף עירם אלה אלופי אדום למושבותם בארץ אחוזתם הוא עשו אבי אדום..........פ לז:א וישב יעקוב בארץ מגורי אביו בארץ כנען לז:ב אלה תולדות יעקוב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רועה את אחיו בצואן והוא נער את בני בילהה ואת בני זילפה נשי אביו ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם לז:ג ויישראל אהב את יוסף מיכל בניו כי בן זקונים הוא לו ועשה לו כתונת פסים לז:ד וייראו אחיו כי אותו אהב אביהם מיכל אחיו ויישנאו אותו ולוא יכלו דברו לשלום לז:ה ויחלום יוסף חלום ויגד לאחיו ויוסיפו עוד שנוא אותו לז:ו ויואמר אליהם שימעו נא החלום הזה אשר חלמתי לז:ז והינה אנחנו מאלמים אלומים בתוכ השדה והינה קמה אלומתי וגם נצבה ותישתחוין לאלומתי לז:ח " והינה תסובינה אלומותיכם ויואמרו לו אחיו המלוכ תימלוכ עלינו אים משול תימשול בנו ויוסיפו עוד שנוא אותו על חלומותיו ועל דבריו לז:ט ויחלום עוד חלום אחר ויספר אותו לאחיו ויואמר הינה חלמתי חלום עוד והינה השמש והירח ואחד עשר כוכבים מישתחוים לי לז:י ויספר אל אביו ואל אחיו וייגער בו אביו ויואמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואימכ ואחיכ להישתחות לכ ארצה לז:יא ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר לז:יב וילכו אחיו לירעות את צואן אביהם בישכם לז:יג ויואמר יישראל אל יוסף הלוא אחיכ רועים בישכם לכה ואשלחכ אליהם ויואמר לו הינני לז:יד ויואמר לו לכ נא ראה את שלום אחיכ ואת שלום הצואן והשיבני דבר ויישלחהו מעמק חברון ויבוא שכמה לז:טו ויימצאהו איש והינה תועה בשדה ויישאלהו האיש לאמור מה תבקש לז:טז ויואמר את אחי אנוכי מבקש הגידה נא לי איפוה הם רועים לז:יז ויואמר האיש נסעו מיזה כי שמעתי אומרים נלכה דותינה וילכ יוסף אחר אחיו ויימצאם בדותן לז:יח וייראו אותו מרחוק ובטרם ייקרב אליהם וייתנכלו אותו להמיתו לז:יט ויואמרו איש אל אחיו הינה בעל החלומות הלזה בא לז:כ ועתה לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה ייחיו חלומותיו לז:כא ויישמע ראובן ויצילהו מידם ויואמר לוא נכנו נפש לז:כב ויואמר אלהם ראובן אל תישפכו דם השליכו אותו אל הבור הזה אשר במידבר ויד אל תישלחו בו למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו לז:כג ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כותנתו את כתונת הפסים אשר עליו לז:כד וייקחוהו וישליכו אותו הבורה והבור רק אין בו מיים לז:כה וישבו לאכל לחם ויישאו עיניהם וייראו והינה אורחת יישמעאלים באה מיגילעד וגמליהם נושאים נכואת וצרי ולוט הולכים להוריד מיצרימה לז:כו ויואמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרוג את אחינו וכיסינו את דמו לז:כז לכו ונמכרנו ליישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא ויישמעו אחיו לז:כח ויעברו אנשים מידינים סוחרים ויימשכו ויעלו את יוסף מינ הבור ויימכרו את יוסף ליישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מיצרימה לז:כט וישב ראובן אל הבור והינה אין יוסף בבור וייקרע את בגדיו לז:ל וישב אל אחיו ויואמר הילד בראשית איננו ואני אנה אני בא לז:לא וייקחו את כתונת יוסף ויישחטו שעיר עיזים וייטבלו את הכותונת בדם לז:לב וישלחו את כתונת הפסים ויביאו אל אביהם ויואמרו זואת מצאנו הכר נא הכתונת בינכ היוא אים לוא לז:לג ויכירה ויואמר כתונת בני חיה רעה אכלתהו טרוף טורף יוסף לז:לד וייקרע יעקוב שימלותיו וישם שק במתניו וייתאבל על בנו ימים רבים לז:לה ויקומו כל בניו וכל בנותיו לנחמו ויבך אותו # וימאן להיתנחם ויואמר כי ארד אל בני אבל שאולה אביו לז:לו והמדנים מכרו אותו אל מיצריים לפוטיפר סריס פרעוה שר הטבחים..........פ לח:א ויהי בעת ההיוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד איש עדולמי ושמו חירה לח:ב וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע וייקחה ויבוא אליה לח:ג ותהר ותלד בן וייקרא את שמו ער לח:ד ותהר עוד ותלד בן ותיקרא את שמו אונן לח:ה ותוסף עוד ותלד בן ותיקרא את שמו שלה והיה ביכזיב בלידתה אותו לח:ו וייקח יהודה אישה לער בכורו ושמה תמר לח:ז ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימיתהו יהוה לח:ח ויואמר יהודה לאונן בוא אל אשת אחיכ ויבם אותה והקם זרע לאחיכ לח:ט וידע אונן כי לוא לו ייחיה הזרע והיה אים בא אל אשת אחיו ושיחת ארצה לבילתי נתן זרע לאחיו לח:י וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם אותו לח:יא ויואמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביכ עד ייגדל שלה בני כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו ותלכ תמר ותשב בית אביה לח:יב ויירבו הימים ותמת בת שוע אשת יהודה ויינחם יהודה ויעל על גוזזי צואנו הוא וחירה רעהו העדולמי תימנתה לח:יג ויוגד לתמר לאמור הינה חמיכ עולה תימנתה לגוז צואנו לח:יד ותסר ביגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותיתעלף ותשב בפתח עיניים אשר על דרכ תימנתה כי ראתה כי גדל שלה והיוא לוא נתנה לו לאישה לח:טו וייראה יהודה ויחשבה לזונה כי כיסתה פניה לח:טז ויט אליה אל הדרכ ויואמר הבה נא אבוא אלייכ כי לוא ידע כי כלתו היוא ותואמר מה תיתן לי כי תבוא אלי לח:יז ויואמר אנוכי אשלח גדי עיזים מינ הצואן ותואמר אים תיתן ערבון עד שלחכ לח:יח ויואמר מה הערבון אשר אתן לכ ותואמר חותמכ ופתילכ ומטכ אשר בידכ וייתן לה ויבוא אליה ותהר לו לח:יט ותקם ותלכ ותסר צעיפה מעליה ותילבש ביגדי אלמנותה לח:כ ויישלח יהודה את גדי העיזים ביד רעהו העדולמי לקחת הערבון מיד האישה ולוא מצאה לח:כא ויישאל את אנשי מקומה לאמור איה הקדשה היוא בעיניים על הדרכ ויואמרו לוא היתה בזה קדשה לח:כב וישב אל יהודה ויואמר לוא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לוא היתה בזה קדשה לח:כג ויואמר יהודה תיקח לה פן נחיה לבוז הינה שלחתי הגדי הזה ואתה לוא מצאתה לח:כד ויהי כמישלוש חדשים ויוגד ליהודה לאמור זנתה תמר כלתכ וגם הינה הרה ליזנונים ויואמר יהודה הוציאוה ותישרף לח:כה היוא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמור לאיש אשר אלה לו אנוכי הרה ותואמר הכר נא למי החותמת והפתילים והמטה האלה לח:כו ויכר יהודה ויואמר צדקה מימני כי על כן לוא נתתיה לשלה בני ולוא יסף עוד לדעתה לח:כז ויהי בעת לידתה והינה תאומים בביטנה לח:כח ויהי בלידתה וייתן יד ותיקח המילדת ותיקשור על ידו שני לאמור זה יצא ריאשונה לח:כט ויהי כמשיב ידו והינה יצא אחיו ותואמר מה פרצת עליכ פרץ וייקרא שמו פרץ לח:ל ואחר יצא אחיו אשר על ידו השני וייקרא שמו זרח..........ס..........לט:א ויוסף הורד מיצרימה וייקנהו פוטיפר סריס פרעוה שר הטבחים איש מיצרי מיד היישמעאלים אשר הורידוהו שמה לט:ב ויהי יהוה את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדוניו בראשית המיצרי לט:ג וירא אדוניו כי יהוה איתו וכול אשר הוא עושה יהוה מצליח בידו לט:ד ויימצא יוסף חן בעיניו וישרת אותו ויפקידהו על ביתו וכל יש לו נתן בידו לט:ה ויהי מאז היפקיד אותו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברכ יהוה את בית המיצרי ביגלל יוסף ויהי בירכת יהוה בכל אשר יש לו בביית ובשדה לט:ו ויעזוב כל אשר לו ביד יוסף ולוא ידע איתו מאומה כי אים הלחם אשר הוא אוכל ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה לט:ז ויהי אחר הדברים האלה ותישא אשת אדוניו את עיניה אל יוסף ותואמר שיכבה עימי לט:ח וימאן ויואמר אל אשת אדוניו הן אדוני לוא ידע איתי מה בביית וכול אשר יש לו נתן בידי לט:ט איננו גדול בביית הזה מימני ולוא חשכ מימני מאומה כי אים אותכ באשר את אישתו ואיכ אעשה הרעה הגדולה הזואת וחטאתי לאלוהים לט:י ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולוא שמע אליה לישכב אצלה ליחיות עימה לט:יא ויהי כהיום הזה ויבוא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הביית שם בביית לט:יב ותיתפשהו בביגדו לאמור שיכבה עימי ויעזוב ביגדו בידה וינס ויצא החוצה לט:יג ויהי כיראותה כי עזב ביגדו בידה וינס החוצה לט:יד ותיקרא לאנשי ביתה ותואמר להם לאמור ראו הביא לנו איש עיברי לצחק בנו בא אלי לישכב עימי ואקרא בקול גדול לט:טו ויהי כשמעו כי הרימותי קולי ואקרא ויעזוב ביגדו אצלי וינס ויצא החוצה לט:טז ותנח ביגדו אצלה עד בוא אדוניו אל ביתו לט:יז ותדבר אליו כדברים האלה לאמור בא אלי העבד העיברי אשר הבאת לנו לצחק בי לט:יח ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזוב ביגדו אצלי וינס החוצה לט:יט ויהי כישמוע אדוניו את דיברי אישתו אשר דיברה אליו לאמור כדברים האלה עשה לי עבדכ וייחר אפו לט:כ וייקח אדוני יוסף אותו וייתנהו אל בית הסוהר מקום אשר אסורי )אסירי( המלכ אסורים ויהי שם בבית הסוהר לט:כא ויהי יהוה את יוסף ויט אליו חסד וייתן חינו בעיני שר בית הסוהר לט:כב וייתן שר בית הסוהר ביד יוסף את כל האסירימ אשר בבית הסוהר ואת כל אשר עושים שם הוא היה עושה לט:כג אין שר בית הסוהר רואה את כל מאומה בידו באשר יהוה איתו ואשר הוא עושה יהוה מצליח..........פ מ:א ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלכ מיצריים והאופה לאדוניהם למלכ מיצריים מ:ב וייקצוף פרעוה על שני סריסיו על שר המשקים ועל שר האופים מ:ג וייתן אותם במישמר בית שר הטבחים אל בית הסוהר מקום אשר יוסף אסור שם מ:ד וייפקוד שר הטבחים את יוסף איתם וישרת אותם וייחיו ימים במישמר מ:ה ויחלמו חלום שניהם איש חלומו בלילה אחד איש כפיתרון חלומו המשקה והאופה אשר למלכ מיצריים אשר אסורים בבית הסוהר מ:ו ויבוא אליהם יוסף בבוקר וירא אותם והינם זועפים מ:ז ויישאל את סריסי פרעוה אשר איתו במישמר בית אדוניו לאמור מדוע פניכם רעים היום מ:ח ויואמרו אליו חלום חלמנו ופותר אין אותו ויואמר אלהם יוסף הלוא לאלוהים פיתרונים ספרו נא לי מ:ט ויספר שר המשקים את חלומו ליוסף ויואמר לו בחלומי והינה גפן לפני מ:י ובגפן היבשילו נצה עלתה כפורחת והיוא שריגימ שלושה אשכלותיה ענבים מ:יא וכוס פרעוה בידי ואקח את הענבים ואשחט אותם אל כוס פרעוה ואתן את הכוס על כף פרעוה מ:יב ויואמר לו יוסף זה פיתרונו שלושת השריגים שלושת ימים הם מ:יג בעוד שלושת ימים יישא פרעוה את רואשכ והשיבכ על כנכ ונתת כוס פרעוה בידו כמישפט הריאשון אשר היית משקהו מ:יד כי אים זכרתני איתכ כאשר ייטב לכ ועשית נא עימדי חסד והיזכרתני אל פרעוה והוצאתני בראשית מינ הביית הזה מ:טו כי גונוב גונבתי מארץ העיברים וגם פוה לוא עשיתי מאומה כי שמו אותי בבור מ:טז וירא שר האופים כי טוב פתר ויואמר אל יוסף אף אני בחלומי והינה שלושה סלי חורי על רואשי מ:יז ובסל העליון מיכול מאכל פרעוה מעשה אופה והעוף אוכל אותם מינ הסל מעל רואשי מ:יח ויען יוסף ויואמר זה פיתרונו שלושת הסלים שלושת ימים הם מ:יט בעוד שלושת ימים יישא פרעוה את רואשכ מעליכ ותלה אותכ על עץ ואכל העוף את בשרכ מעליכ מ:כ ויהי ביום השלישי יום הולדת את פרעוה ויעש מישתה לכל עבדיו ויישא את רואש שר המשקים ואת רואש שר האופים בתוכ עבדיו מ:כא וישב את שר המשקים על משקהו וייתן הכוס על כף פרעוה מ:כב ואת שר האופים תלה כאשר פתר להם יוסף מ:כג ולוא זכר שר המשקים את יוסף ויישכחהו..........פ מא:א ויהי מיקץ שנתיים ימים ופרעוה חולם והינה עומד על היאור מא:ב והינה מינ היאור עולות שבע פרות יפות מראה ובריאות בשר ותירעינה באחו מא:ג והינה שבע פרות אחרות עולות אחריהן מינ היאור רעות מראה ודקות בשר ותעמודנה אצל הפרות על שפת היאור מא:ד ותואכלנה הפרות רעות המראה ודקות הבשר את שבע הפרות יפות המראה והבריאות וייקץ פרעוה מא:ה ויישן ויחלום שנית והינה שבע שיבלים עולות בקנה אחד בריאות וטובות מא:ו והינה שבע שיבלים דקות ושדופות קדים צומחות אחריהן מא:ז ותיבלענה השיבלים הדקות את שבע השיבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעוה והינה חלום מא:ח ויהי בבוקר ותיפעם רוחו ויישלח וייקרא את כל חרטומי מיצריים ואת כל חכמיה ויספר פרעוה להם את חלומו ואין פותר אותם לפרעוה מא:ט וידבר שר המשקים את פרעוה לאמור את חטאי אני מזכיר היום מא:י פרעוה קצף על עבדיו וייתן אותי במישמר בית שר הטבחים אותי ואת שר האופים מא:יא ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפיתרון חלומו חלמנו מא:יב ושם איתנו נער עיברי עבד לשר הטבחים ונספר לו וייפתר לנו את חלומותינו איש כחלומו פתר מא:יג ויהי כאשר פתר לנו כן היה אותי השיב על כני ואותו תלה מא:יד ויישלח פרעוה וייקרא את יוסף ויריצוהו מינ הבור ויגלח ויחלף שימלותיו ויבוא אל פרעוה מא:טו ויואמר פרעוה אל יוסף חלום חלמתי ופותר אין אותו ואני שמעתי עליכ לאמור תישמע חלום ליפתור אותו מא:טז ויען יוסף את פרעוה לאמור בילעדי אלוהים יענה את שלום פרעוה מא:יז וידבר פרעוה אל יוסף בחלומי הינני עומד על שפת היאור מא:יח והינה מינ היאור עולות שבע פרות בריאות בשר ויפות תואר ותירעינה באחו מא:יט והינה שבע פרות אחרות עולות אחריהן דלות ורעות תואר מאוד ורקות בשר לוא ראיתי כהנה בכל ארץ מיצריים לרוע מא:כ ותואכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הריאשונות הבריאות מא:כא ותבואנה אל קירבנה ולוא נודע כי באו אל קירבנה ומראיהן רע כאשר בתחילה ואיקץ מא:כב וארא בחלומי והינה שבע שיבלים עולות בקנה אחד מלאות וטובות מא:כג והינה שבע שיבלים צנומות דקות שדופות ותיבלען השיבלים הדקות את " קדים צומחות אחריהם מא:כד שבע השיבלים הטובות ואומר אל החרטומים ואין מגיד לי מא:כה ויואמר יוסף אל פרעוה חלום פרעוה אחד הוא את אשר האלוהים עושה היגיד לפרעוה מא:כו שבע פרות הטובות שבע שנים הנה ושבע השיבלים הטובות שבע שנים הנה חלום אחד הוא מא:כז ושבע הפרות הרקות והרעות העולות אחריהן שבע שנים הנה ושבע השיבלים הרקות שדופות הקדים ייחיו שבע שני רעב מא:כח הוא הדבר אשר דיברתי אל פרעוה אשר בראשית האלוהים עושה הראה את פרעוה מא:כט הינה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מיצריים מא:ל וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מיצריים וכילה הרעב את הארץ מא:לא ולוא ייודע השבע בארץ מיפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאוד מא:לב ועל הישנות החלום אל פרעוה פעמיים כי נכון הדבר מעימ האלוהים וממהר האלוהים לעשותו מא:לג ועתה ירא פרעוה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מיצריים מא:לד יעשה פרעוה ויפקד פקידים על הארץ וחימש את ארץ מיצריים בשבע שני השבע מא:לה וייקבצו את כל אוכל השנים הטובות הבאות האלה וייצברו בר תחת יד פרעוה אוכל בערים ושמרו מא:לו והיה האוכל לפיקדון תיחיין בארץ מיצריים ולוא " לארץ לשבע שני הרעב אשר תיכרת הארץ ברעב מא:לז וייטב הדבר בעיני פרעוה ובעיני כל עבדיו מא:לח ויואמר פרעוה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלוהים בו מא:לט ויואמר פרעוה אל יוסף אחרי הודיע אלוהים אותכ את כל זואת אין נבון וחכם כמוכ מא:מ אתה תיחיה על ביתי ועל פיכ יישק כל עמי רק הכיסא אגדל מימכא מא:מא ויואמר פרעוה אל יוסף ראה נתתי אותכ על כל ארץ מיצריים מא:מב ויסר פרעוה את טבעתו מעל ידו וייתן אותה על יד יוסף וילבש אותו ביגדי שש וישם רביד הזהב על צוארו מא:מג וירכב אותו במירכבת המישנה אשר לו וייקראו לפניו אברכ ונתון אותו על כל ארץ מיצריים מא:מד ויואמר פרעוה אל יוסף אני פרעוה ובילעדיכ לוא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מיצריים מא:מה וייקרא פרעוה שם יוסף צפנת פענח וייתן לו את אסנת בת פוטי פרע כוהן און לאישה ויצא יוסף על ארץ מיצריים מא:מו ויוסף בן שלושים שנה בעמדו ליפני פרעוה מלכ מיצריים ויצא יוסף מיליפני פרעוה ויעבור בכל ארץ מיצריים מא:מז ותעש הארץ בשבע שני השבע ליקמצים מא:מח וייקבוץ את כל אוכל שבע שנים אשר היו בארץ מיצריים וייתן אוכל בערים אוכל שדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה מא:מט וייצבור יוסף בר כחול הים הרבה מאוד עד כי חדל ליספור כי אין מיספר מא:נ וליוסף יולד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כוהן און מא:נא וייקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלוהים את כל עמלי ואת כל בית אבי מא:נב ואת שם השני קרא אפריים כי היפרני אלוהים בארץ עניי בארץ היה אשר השבע שני שבע ותיכלינה מא:נג מיצריים מא:נד ותחילינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מיצריים היה לחם מא:נה ותירעב כל ארץ מיצריים וייצעק העם אל פרעוה ללחם ויואמר פרעוה לכל מיצריים לכו אל יוסף אשר יואמר לכם תעשו מא:נו והרעב היה על כל פני הארץ וייפתח יוסף את כל אשר בהם ויישבור למיצריים ויחזק הרעב בארץ מיצריים מא:נז וכל הארץ באו מיצרימה לישבור אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ מב:א וירא יעקוב כי יש שבר במיצריים ויואמר יעקוב לבניו למה תיתראו מב:ב ויואמר הינה שמעתי כי יש שבר במיצריים רדו שמה ושיברו לנו מישם ונחיה ולוא נמות מב:ג וירדו אחי יוסף עשרה לישבור בר מימיצריים מב:ד ואת בינימין אחי יוסף לוא שלח יעקוב את אחיו כי אמר פן ייקראנו אסון מב:ה ויבואו בני יישראל לישבור בתוכ הבאים כי היה הרעב בארץ כנען מב:ו ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ ויבואו אחי יוסף ויישתחוו לו אפיים ארצה מב:ז וירא יוסף את אחיו ויכירם וייתנכר אליהם וידבר איתם קשות ויואמר אלהם מאיין באתם ויואמרו מארץ כנען לישבר אוכל מב:ח בראשית ויכר יוסף את אחיו והם לוא היכירוהו מב:ט וייזכור יוסף את החלומות אשר חלם להם ויואמר אלהם מרגלים אתם ליראות את ערות הארץ באתם מב:י ויואמרו אליו לוא אדוני ועבדיכ באו לישבר אוכל מב:יא כולנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לוא היו עבדיכ מרגלים מב:יב ויואמר אלהם לוא כי ערות הארץ באתם ליראות מב:יג ויואמרו שנים עשר עבדיכ אחים אנחנו בני איש אחד בארץ כנען והינה הקטון את אבינו היום והאחד איננו מב:יד ויואמר אלהם יוסף הוא אשר דיברתי אלכם לאמור מרגלים אתם מב:טו בזואת תיבחנו חי פרעוה אים תצאו מיזה כי אים בבוא אחיכם הקטון הנה מב:טז שילחו מיכם אחד וייקח את אחיכם ואתם האסרו וייבחנו דיבריכם האמת איתכם ואים לוא חי פרעוה כי מרגלים אתם מב:יז ויאסוף אותם אל מישמר שלושת ימים מב:יח ויואמר אלהם יוסף ביום השלישי זואת עשו ויחיו את האלוהים אני ירא מב:יט אים כנים אתם אחיכם אחד יאסר בבית מישמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם מב:כ ואת אחיכם הקטון תביאו אלי ויאמנו דיבריכם ולוא תמותו ויעשו כן מב:כא ויואמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהיתחננו אלינו ולוא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזואת מב:כב ויען ראובן אותם לאמור הלוא אמרתי אליכם לאמור אל תחטאו בילד ולוא שמעתם וגם דמו הינה נדרש מב:כג והם לוא ידעו כי שומע ויבך וישב # יוסף כי המליץ בינותם מב:כד וייסוב מעליהם אלהם וידבר אלהם וייקח מאיתם את שימעון ויאסור אותו לעיניהם מב:כה ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרכ ויעש להם כן מב:כו ויישאו את שיברם על חמוריהם וילכו מישם מב:כז וייפתח האחד את שקו לתת מיספוא לחמורו במלון וירא את כספו והינה הוא בפי אמתחתו מב:כח ויואמר אל אחיו הושב כספי וגם הינה באמתחתי ויצא ליבם ויחרדו איש אל אחיו לאמור מה זואת עשה אלוהים לנו מב:כט ויבואו אל יעקוב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל הקורות אותם לאמור מב:ל דיבר האיש אדוני הארץ איתנו קשות וייתן אותנו כימרגלים את הארץ מב:לא ונואמר אליו כנים אנחנו לוא היינו מרגלים מב:לב שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטון היום את אבינו בארץ כנען מב:לג ויואמר אלינו האיש אדוני הארץ בזואת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו איתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו מב:לד והביאו את אחיכם הקטון אלי ואדעה כי לוא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תיסחרו מב:לה ויהי הם מריקים שקיהם והינה איש צרור כספו בשקו וייראו את צרורות כספיהם המה ואביהם וייראו מב:לו ויואמר אלהם יעקוב אביהם אותי שיכלתם יוסף איננו ושימעון איננו ואת בינימינ תיקחו עלי היו כולנה מב:לז ויואמר ראובן אל אביו לאמור את שני בני תמית אים לוא אביאנו אליכ תנה אותו על ידי ואני אשיבנו אליכ מב:לח ויואמר לוא ירד בני עימכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרכ אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה מג:א והרעב כבד בארץ הביאו אשר השבר את לאכול כילו כאשר ויהי מג:ב מימיצריים ויואמר אליהם אביהם שובו שיברו לנו מעט אוכל מג:ג ויואמר אליו יהודה לאמור העד העיד בנו האיש לאמור לוא תיראו פני בילתי אחיכם איתכם מג:ד אים ישכ משלח את אחינו איתנו נרדה ונשברה לכ אוכל מג:ה ואים אינכ משלח לוא נרד כי האיש אמר אלינו לוא תיראו פני בילתי אחיכם איתכם מג:ו ויואמר יישראל למה הרעותם לי להגיד לאיש העוד לכם אח מג:ז ויואמרו שאול שאל האיש לנו בראשית ולמולדתנו לאמור העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על פי הדברים האלה הידוע נדע כי יואמר הורידו את אחיכם מג:ח ויואמר יהודה אל יישראל אביו שילחה הנער איתי ונקומה ונלכה ונחיה ולוא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו מג:ט אנוכי אערבנו מידי תבקשנו אים לוא הביאותיו אליכ והיצגתיו לפניכ וחטאתי לכ כל הימים מג:י כי לולא היתמחמחנו כי עתה שבנו זה פעמיים מג:יא ויואמר אלהם יישראל אביהם אים כן אפוא זואת עשו קחו מיזימרת הארץ ביכליכם והורידו לאיש מינחה מעט צרי ומעט דבש נכואת ולוט בטנים ושקדים מג:יב וכסף מישנה קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחותיכם תשיבו בידכם אולי מישגה הוא מג:יג ואת אחיכם קחו וקומו שובו אל האיש מג:יד ואל שדי ייתן לכם רחמים ליפני האיש ושילח לכם את אחיכם אחר ואת בינימין ואני כאשר שכולתי שכלתי מג:טו וייקחו האנשים את המינחה הזואת ומישנה כסף לקחו בידם ואת בינימינ ויקומו וירדו מיצריים ויעמדו ליפני יוסף מג:טז וירא יוסף איתם את בינימין ויואמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבוח טבח והכן כי איתי יואכלו האנשים בצהריים מג:יז ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף מג:יח וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויואמרו על דבר הכסף השב עלינו להיתגולל מובאים אנחנו בתחילה באמתחותינו ולהיתנפל עלינו ולקחת אותנו לעבדים ואת חמורינו מג:יט וייגשו אל האיש אשר על בית יוסף וידברו אליו פתח הביית מג:כ ויואמרו בי אדוני ירוד ירדנו בתחילה לישבר אוכל מג:כא ויהי כי באנו אל המלון ונפתחה את אמתחותינו והינה כסף איש בפי אמתחתו כספנו במישקלו ונשב אותו בידנו מג:כב וכסף אחר הורדנו בידנו לישבר אוכל לוא ידענו מי שם כספנו באמתחותינו מג:כג ויואמר שלום לכם אל תיראו אלוהיכם ואלוהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחותיכם כספכם בא אלי ויוצא אלהם את שימעון מג:כד ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף וייתן מיים ויירחצו רגליהם וייתן מיספוא לחמוריהם מג:כה ויכינו את המינחה עד בוא יוסף בצהריים כי שמעו כי שם יואכלו לחם מג:כו ויבוא יוסף הביתה ויביאו לו את המינחה אשר בידם הביתה ויישתחוו לו ארצה מג:כז ויישאל להם לשלום ויואמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם העודנו חי מג:כח ויואמרו שלום לעבדכ לאבינו עודנו חי וייקדו וישתחו )ויישתחוו( מג:כט ויישא עיניו וירא את בינימין אחיו בן אימו ויואמר הזה אחיכם הקטון אשר אמרתם אלי ויואמר אלוהים יחנכ בני מג:ל וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש ויבך שמה מג:לא ויירחץ פניו ויצא # ליבכות ויבוא החדרה וייתאפק ויואמר שימו לחם מג:לב וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמיצרים האוכלים איתו לבדם כי לוא יוכלון היוא תועבה כי לחם העיברים את לאכול המיצרים למיצריים מג:לג וישבו לפניו הבכור כיבכורתו והצעיר כיצעירתו וייתמהו האנשים איש אל רעהו מג:לד ויישא משאות מאת פניו אלהם ותרב משאת בינימינ מימשאות כולם חמש ידות ויישתו ויישכרו עימו מד:א ויצו את אשר על ביתו לאמור מלא את אמתחות האנשים אוכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו מד:ב ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטון ואת כסף שיברו ויעש כידבר יוסף אשר דיבר מד:ג הבוקר אור והאנשים שולחו המה וחמוריהם מד:ד הם יצאו את העיר לוא הירחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדוף אחרי האנשים והישגתם ואמרת אלהם למה שילמתם רעה תחת טובה מד:ה הלוא זה אשר יישתה אדוני בו בראשית והוא נחש ינחש בו הרעותם אשר עשיתם מד:ו וישיגם וידבר אלהם את הדברים האלה מד:ז ויואמרו אליו למה ידבר אדוני כדברים האלה חלילה לעבדיכ מעשות כדבר הזה מד:ח הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחותינו השיבונו אליכ מארץ כנען ואיכ נגנוב מיבית אדוניכ כסף או זהב מד:ט אשר יימצא איתו מעבדיכ ומת וגם אנחנו נחיה לאדוני לעבדים מד:י ויואמר גם עתה כדיבריכם כן הוא אשר יימצא איתו ייחיה לי עבד ואתם תיחיו נקיים מד:יא וימהרו ויורידו איש את אמתחתו ארצה וייפתחו איש אמתחתו מד:יב ויחפש בגדול החל ובקטון כילה ויימצא הגביע באמתחת בינימינ מד:יג וייקרעו שימלותם ויעמוס איש על חמורו וישובו העירה מד:יד ויבוא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם וייפלו לפניו ארצה מד:טו ויואמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמוני מד:טז ויואמר יהודה מה נואמר לאדוני מה נדבר ומה נצטדק האלוהים מצא את עון עבדיכ היננו עבדים לאדוני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו מד:יז ויואמר חלילה לי מעשות זואת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא ייחיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם..........ס ..........מד:יח וייגש אליו יהודה ויואמר בי אדוני ידבר נא עבדכ דבר באזני אדוני ואל ייחר אפכ בעבדכ כי כמוכ כפרעוה מד:יט אדוני שאל את עבדיו לאמור היש לכם אב או אח מד:כ ונואמר אל אדוני יש לנו אב זקן וילד זקונים קטן ואחיו מת וייותר הוא לבדו לאימו ואביו אהבו מד:כא ותואמר אל עבדיכ הורידוהו אלי ואשימה עיני עליו מד:כב ונואמר אל אדוני לוא יוכל הנער לעזוב את אביו ועזב את אביו ומת מד:כג ותואמר אל עבדיכ אים לוא ירד אחיכם הקטון איתכם לוא תוסיפון ליראות פני מד:כד ויהי כי עלינו אל עבדכ אבי ונגד לו את דיברי אדוני מד:כה ויואמר אבינו שובו שיברו לנו מעט אוכל מד:כו ונואמר לוא נוכל לרדת אים יש אחינו הקטון איתנו וירדנו כי לוא נוכל ליראות פני האיש ואחינו הקטון איננו איתנו מד:כז ויואמר עבדכ אבי אלינו אתם ידעתם כי שניים ילדה לי אישתי מד:כח ויצא האחד מאיתי ואומר אכ טרוף טורף ולוא ראיתיו עד הנה מד:כט ולקחתם גם את זה מעימ פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאולה מד:ל ועתה כבואי אל עבדכ אבי והנער איננו איתנו ונפשו קשורה בנפשו מד:לא והיה כיראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיכ את שיבת עבדכ אבינו ביגון שאולה מד:לב כי עבדכ ערב את הנער מעימ אבי לאמור אים לוא אביאנו אליכ וחטאתי לאבי כל הימים מד:לג ועתה ישב נא עבדכ תחת הנער עבד לאדוני והנער יעל עימ אחיו מד:לד כי איכ אעלה אל אבי והנער איננו איתי פן אראה ברע אשר יימצא את אבי מה:א ולוא יכול יוסף להיתאפק לכול הנצבים עליו וייקרא הוציאו כל איש מעלי ולוא עמד איש איתו בהיתודע יוסף אל אחיו מה:ב וייתן את קולו ביבכי ויישמעו מיצריים ויישמע בית פרעוה מה:ג ויואמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי ולוא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מיפניו מה:ד ויואמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי וייגשו ויואמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי מיצרימה מה:ה ועתה אל תעצבו ואל ייחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה כי למיחיה שלחני אלוהים ליפניכם מה:ו כי זה שנתיים הרעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר מה:ז ויישלחני אלוהים ליפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם ליפליטה גדולה מה:ח ועתה לוא אתם שלחתם אותי הנה כי האלוהים וישימני לאב לפרעוה ולאדון לכל ביתו ומושל בכל ארץ מיצריים מה:ט מהרו ועלו אל אבי ואמרתם בראשית אליו כוה אמר בינכ יוסף שמני אלוהים לאדון לכל מיצריים רדה אלי אל תעמוד מה:י וישבת בארץ גושן והיית קרוב אלי אתה ובניכ ובני בניכ וצואנכ ובקרכ וכל אשר לכ מה:יא וכילכלתי אותכ שם כי עוד חמש שנים רעב פן תיורש אתה וביתכ וכל אשר לכ מה:יב והינה עיניכם רואות ועיני אחי בינימין כי פי המדבר אליכם מה:יג והיגדתם לאבי את כל כבודי במיצריים ואת כל אשר ראיתם ומיהרתם והורדתם את אבי הנה מה:יד וייפול על צוארי ויבך ובינימינ בכה על צואריו מה:טו # בינימינ אחיו ויבך עלהם ואחרי כן דיברו אחיו איתו מה:טז # וינשק לכל אחיו והקול נשמע בית פרעוה לאמור באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעוה ובעיני עבדיו מה:יז ויואמר פרעוה אל יוסף אמור אל אחיכ זואת עשו טענו את בעירכם ולכו בואו ארצה כנען מה:יח וקחו את אביכם ואת בתיכם ובואו אלי ואתנה לכם את טוב ארץ מיצריים ואיכלו את חלב הארץ מה:יט ואתה צויתה זואת עשו קחו לכם מארץ מיצריים עגלות לטפכם ולינשיכם ונשאתם את אביכם ובאתם מה:כ ועינכם אל תחוס על כליכם כי טוב כל ארץ מיצריים לכם הוא מה:כא ויעשו כן בני יישראל וייתן להם יוסף עגלות על פי פרעוה וייתן להם צדה לדרכ מה:כב לכולם נתן לאיש חליפות שמלות ולבינימינ נתן שלוש מאות כסף וחמש חליפות שמלות מה:כג ולאביו שלח כזואת עשרה חמורים נושאים מיטוב מיצריים ועשר אתונות נושאות בר ולחם ומזון לאביו לדרכ מה:כד וישלח את אחיו וילכו ויואמר אלהם אל תירגזו בדרכ מה:כה ויעלו מימיצריים ויבואו ארץ כנען אל יעקוב אביהם מה:כו ויגידו לו לאמור עוד יוסף חי וכי הוא מושל בכל ארץ מיצריים ויפג ליבו כי לוא האמין להם מה:כז וידברו אליו את כל דיברי יוסף אשר דיבר אלהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אותו ותחי רוח יעקוב אביהם מה:כח ויואמר יישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות מו:א וייסע יישראל וכל אשר לו ויבוא בארה שבע וייזבח זבחים לאלוהי אביו ייצחק מו:ב ויואמר אלוהים ליישראל במראות הלילה ויואמר יעקוב יעקוב ויואמר הינני מו:ג ויואמר אנוכי האל אלוהי אביכ אל תירא מרדה מיצרימה כי לגוי גדול אשימכ שם מו:ד אנוכי ארד עימכ מיצרימה ואנוכי אעלכ גם עלוה ויוסף ישית ידו על עיניכ מו:ה ויקם יעקוב מיבאר שבע ויישאו בני יישראל את יעקוב אביהם ואת טפם ואת נשיהם בעגלות אשר שלח פרעוה לשאת אותו מו:ו וייקחו את מיקניהם ואת רכושם אשר רכשו בארץ כנען ויבואו מיצרימה יעקוב וכל זרעו איתו מו:ז בניו ובני בניו איתו בנותיו ובנות בניו וכל זרעו הביא איתו מיצרימה..........ס..........מו:ח ואלה שמות בני יישראל הבאים מיצרימה יעקוב ובניו בכור יעקוב ראובן מו:ט ובני ראובן חנוכ ופלוא וחצרון וכרמי מו:י ובני שימעון ימואל וימין ואוהד ויכין וצוחר ושאול בן הכנענית מו:יא ובני לוי גרשון קהת ומררי מו:יב ובני יהודה ער ואונן ושלה ופרץ וזרח וימת ער ואונן בארץ כנען וייחיו בני פרץ חצרון וחמול מו:יג ובני ייששכר תולע ופוה ויוב ושימרון מו:יד ובני זבולון סרד ואלון ויחלאל מו:טו אלה בני לאה אשר ילדה ליעקוב בפדן ארם ואת דינה ביתו כל נפש בניו ובנותיו שלושים ושלוש מו:טז ובני גד ציפיון וחגי שוני ואצבון ערי וארודי ואראלי מו:יז ובני אשר יימנה ויישוה ויישוי ובריעה ושרח אחותם ובני בריעה חבר ומלכיאל מו:יח אלה בני זילפה אשר נתן לבן ללאה ביתו ותלד את אלה ליעקוב שש עשרה נפש מו:יט בני רחל אשת בארץ ליוסף וייולד מו:כ ובינימינ יוסף יעקוב בראשית מיצריים אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כוהן און את מנשה ואת אפריים מו:כא ובני בינימינ בלע ובכר ואשבל גרא ונעמן אחי ורואש מופים וחופים וארד מו:כב אלה בני רחל אשר יולד ליעקוב כל נפש ארבעה עשר מו:כג ובני דן חושים מו:כד ובני נפתלי יחצאל וגוני ויצר ושילם מו:כה אלה בני בילהה אשר נתן לבן לרחל ביתו ותלד את אלה ליעקוב כל נפש שיבעה מו:כו כל הנפש הבאה ליעקוב מיצרימה יוצאי ירכו מילבד נשי בני יעקוב כל נפש שישים ושש מו:כז ובני יוסף אשר יולד לו במיצריים נפש שניים כל הנפש לבית יעקוב הבאה מיצרימה שיבעים..........ס..........מו:כח ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גושנה ויבואו ארצה גושן מו:כט ויאסור יוסף מרכבתו ויעל ליקראת יישראל ויבך על צואריו # אביו גושנה וירא אליו וייפול על צואריו עוד מו:ל ויואמר יישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את פניכ כי עודכ חי מו:לא ויואמר יוסף אל אחיו ואל בית אביו אעלה ואגידה לפרעוה ואומרה אליו אחי ובית אבי אשר בארץ כנען באו אלי מו:לב והאנשים רועי צואן כי אנשי מיקנה היו וצואנם ובקרם וכל אשר להם הביאו מו:לג והיה כי ייקרא לכם פרעוה ואמר מה מעשיכם מו:לד ואמרתם אנשי מיקנה היו עבדיכ מינעורינו ועד עתה גם אנחנו גם אבותינו בעבור תשבו בארץ גושן כי תועבת מיצריים כל רועה צואן מז:א ויבוא יוסף ויגד לפרעוה ויואמר אבי ואחי וצואנם ובקרם וכל אשר להם באו מארץ כנען והינם בארץ גושן מז:ב ומיקצה אחיו לקח חמישה אנשים ויציגם ליפני פרעוה מז:ג ויואמר פרעוה אל אחיו מה מעשיכם ויואמרו אל פרעוה רועה צואן עבדיכ גם אנחנו גם אבותינו מז:ד ויואמרו אל פרעוה לגור בארץ באנו כי אין מירעה לצואן אשר לעבדיכ כי כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו נא עבדיכ בארץ גושן מז:ה ויואמר פרעוה אל יוסף לאמור אביכ ואחיכ באו אליכ מז:ו ארץ מיצריים לפניכ היוא במיטב הארץ הושב את אביכ ואת אחיכ ישבו בארץ גושן ואים ידעת ויש בם אנשי חייל ושמתם שרי מיקנה על אשר לי מז:ז ויבא יוסף את יעקוב אביו ויעמידהו ליפני פרעוה ויברכ יעקוב את פרעוה מז:ח ויואמר פרעוה אל יעקוב כמה ימי שני חייכ מז:ט ויואמר יעקוב אל פרעוה ימי שני מגורי שלושים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולוא הישיגו את ימי שני חיי אבותי בימי מגוריהם מז:י ויברכ יעקוב את פרעוה ויצא מיליפני פרעוה מז:יא ויושב יוסף את אביו ואת אחיו וייתן להם אחוזה בארץ מיצריים במיטב הארץ בארץ רעמסס כאשר ציוה פרעוה מז:יב ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחם לפי הטף מז:יג ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב מאוד ותלה ארץ מיצריים וארץ כנען מיפני הרעב מז:יד וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מיצריים ובארץ כנען בשבר אשר הם שוברים ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעוה מז:טו וייתום הכסף מארץ מיצריים ומארץ כנען ויבואו כל מיצריים אל יוסף לאמור הבה לנו לחם ולמה נמות נגדכ כי אפס כסף מז:טז ויואמר יוסף הבו מיקניכם ואתנה לכם במיקניכם אים אפס כסף מז:יז ויביאו את מיקניהם אל יוסף וייתן להם יוסף לחם בסוסים ובמיקנה הצואן ובמיקנה הבקר ובחמורים וינהלם בלחם בכל מיקנהם בשנה ההיוא מז:יח ותיתום השנה ההיוא ויבואו אליו בשנה השנית ויואמרו לו לוא נכחד מאדוני כי אים תם הכסף ומיקנה הבהמה אל אדוני לוא נשאר ליפני אדוני בילתי אים גויתנו ואדמתנו מז:יט למה נמות לעיניכ גם אנחנו גם אדמתנו קנה אותנו ואת אדמתנו בלחם ונחיה אנחנו בראשית ואדמתנו עבדים לפרעוה ותן זרע ונחיה ולוא נמות והאדמה לוא תשם מז:כ וייקן יוסף את כל אדמת מיצריים לפרעוה כי מכרו מיצריים איש שדהו כי חזק עלהם הרעב ותהי הארץ לפרעוה מז:כא ואת העם העביר אותו לערים מיקצה גבול מיצריים ועד קצהו מז:כב רק אדמת הכוהנים לוא קנה כי חוק לכוהנים מאת פרעוה ואכלו את חוקם אשר נתן להם פרעוה על כן לוא מכרו את אדמתם מז:כג ויואמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעוה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה מז:כד והיה בתבואות ונתתם חמישית לפרעוה וארבע הידות ייחיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכול לטפכם מז:כה ויואמרו החייתנו נמצא חן בעיני אדוני והיינו עבדים לפרעוה מז:כו וישם אותה יוסף לחוק עד היום הזה על אדמת מיצריים לפרעוה לחומש רק אדמת הכוהנים בארץ יישראל וישב מז:כז לפרעוה היתה לוא לבדם מיצריים בארץ גושן ויאחזו בה וייפרו ויירבו מאוד מז:כח ויחי יעקוב בארץ מיצריים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקוב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה מז:כט וייקרבו ימי יישראל למות וייקרא ליבנו ליוסף ויואמר לו אים נא מצאתי חן בעיניכ שים נא ידכ תחת ירכי ועשית עימדי חסד ואמת אל נא תיקברני במיצריים מז:ל ושכבתי עימ אבותי ונשאתני מימיצריים וקברתני ביקבורתם ויואמר אנוכי אעשה כידברכ מז:לא ויואמר הישבעה לי ויישבע לו ויישתחו יישראל על רואש המיטה..........פ מח:א ויהי אחרי הדברים האלה ויואמר ליוסף הינה אביכ חולה וייקח את שני בניו עימו את מנשה ואת אפריים מח:ב ויגד ליעקוב ויואמר הינה בינכ יוסף בא אליכ וייתחזק יישראל וישב על המיטה מח:ג ויואמר יעקוב אל יוסף אל שדי נראה אלי בלוז בארץ כנען ויברכ אותי מח:ד ויואמר אלי הינני מפרכ והירביתיכ ונתתיכ ליקהל עמים ונתתי את הארץ הזואת לזרעכ אחריכ אחוזת עולם מח:ה ועתה שני בניכ הנולדים לכ בארץ מיצריים עד בואי אליכ מיצרימה לי הם אפריים ומנשה כיראובן ושימעון ייחיו לי מח:ו ומולדתכ אשר הולדת אחריהם לכ ייחיו על שם אחיהם ייקראו בנחלתם מח:ז ואני בבואי מיפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרכ בעוד כיברת ארץ לבוא אפרתה ואקברה שם בדרכ אפרת היוא בית לחם מח:ח וירא יישראל את בני יוסף ויואמר מי אלה מח:ט ויואמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלוהים בזה ויואמר קחם נא אלי ואברכם מח:י ועיני יישראל כבדו מיזוקן לוא יוכל ליראות ויגש אותם אליו ויישק להם ויחבק להם מח:יא ויואמר יישראל אל יוסף ראוה פניכ לוא פיללתי והינה הראה אותי אלוהים גם את זרעכ מח:יב ויוצא יוסף אותם מעימ בירכיו ויישתחו לאפיו ארצה מח:יג וייקח יוסף את שניהם את אפריים בימינו מישמואל יישראל ואת מנשה בישמואלו מימין יישראל ויגש אליו מח:יד ויישלח יישראל את ימינו וישת על רואש אפריים והוא הצעיר ואת שמואלו על רואש מנשה שיכל את ידיו כי מנשה הבכור מח:טו ויברכ את יוסף ויואמר האלוהים אשר היתהלכו אבותי לפניו אברהם וייצחק האלוהים הרועה אותי מעודי עד היום הזה מח:טז המלאכ הגואל אותי מיכל רע יברכ את הנערים וייקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם וייצחק ויידגו לרוב בקרב הארץ מח:יז וירא יוסף כי ישית אביו יד ימינו על רואש אפריים וירע בעיניו וייתמוכ יד אביו להסיר אותה מעל רואש אפריים על רואש מנשה מח:יח ויואמר יוסף אל אביו לוא כן אבי כי זה הבכור שים ימינכ על רואשו מח:יט בראשית וימאן אביו ויואמר ידעתי בני ידעתי גם הוא ייחיה לעם וגם הוא ייגדל ואולם אחיו הקטון ייגדל מימנו וזרעו ייחיה מלוא הגויים מח:כ ויברכם ביום ההוא לאמור בכ יברכ יישראל לאמור ישימכ אלוהים כאפריים וכימנשה וישם את אפריים ליפני מנשה מח:כא ויואמר יישראל אל יוסף הינה אנוכי מת והיה אלוהים עימכם והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם מח:כב ואני נתתי לכ שכם אחד על אחיכ אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי..........פ מט:א וייקרא יעקוב אל בניו ויואמר האספו ואגידה לכם את אשר ייקרא אתכם באחרית הימים מט:ב היקבצו ושימעו בני יעקוב ושימעו אל יישראל אביכם מט:ג ראובן בכורי אתה כוחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז מט:ד פחז כמיים אל תותר כי עלית מישכבי אביכ אז חיללת יצועי עלה..........פ מט:ה שימעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם מט:ו בסודם אל תבוא נפשי ביקהלם אל תחד כבודי כי באפם הרגו איש ובירצונם עיקרו שור מט:ז ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקוב ואפיצם ביישראל..........פ מט:ח יהודה אתה יודוכ אחיכ ידכ בעורף אויביכ יישתחוו לכ בני אביכ מט:ט גור אריה יהודה מיטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו מט:י לוא יסור שבט מיהודה ומחוקק מיבין רגליו עד כי יבוא שילוה ולו ייקהת עמים מט:יא אוסרי לגפן עירוה ולשורקה בני אתונו כיבס בייין לבושו ובדם ענבים סותוה מט:יב חכלילי עיניים מייין ולבן שיניים מחלב..........פ מט:יג זבולונ לחוף ימים יישכון והוא לחוף אניות וירכתו על צידון..........פ מט:יד ייששכר חמור גרם רובץ בין המישפתיים מט:טו וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שיכמו ליסבול ויהי למס עובד..........ס ..........מט:טז דן ידין עמו כאחד שיבטי יישראל מט:יז יהי דן נחש עלי דרכ שפיפון עלי אורח הנושכ עיקבי סוס וייפול רוכבו אחור מט:יח לישועתכ קיויתי יהוה..........ס..........מט:יט גד גדוד יגודנו והוא יגוד עקב..........ס..........מט:כ מאשר שמנה לחמו והוא ייתן מעדני נפתלי אילה שלוחה הנותן אימרי מלכ..........ס..........מט:כא שפר..........ס..........מט:כב בן פורת יוסף בן פורת עלי עיין בנות צעדה עלי שור מט:כג וימררוהו ורובו ויישטמוהו בעלי חיצים מט:כד ותשב באיתן קשתו ויפוזו זרועי ידיו מידי אביר יעקוב מישם רועה אבן יישראל מט:כה מאל אביכ ויעזרכא ואת שדי ויברככא בירכות שמיים מעל בירכות תהום רובצת תחת בירכות שדיים ורחם מט:כו בירכות אביכ גברו תיחיין לרואש יוסף " על בירכות הורי עד תאות גיבעות עולם ולקדקוד נזיר אחיו..........פ מט:כז בינימין זאב ייטרף בבוקר יואכל עד ולערב יחלק שלל מט:כח כל אלה שיבטי יישראל שנים עשר וזואת אשר דיבר להם אביהם ויברכ אותם איש אשר כבירכתו ברכ אותם מט:כט ויצו אותם ויואמר אלהם אני נאסף אל עמי קיברו אותי אל אבותי אל המערה אשר בישדה עפרון החיתי מט:ל במערה אשר בישדה המכפלה אשר על פני ממרא בארץ כנען אשר קנה אברהם את השדה מאת עפרון החיתי לאחוזת קבר מט:לא שמה קברו את אברהם ואת שרה אישתו שמה קברו את ייצחק ואת ריבקה אישתו ושמה קברתי את לאה מט:לב מיקנה השדה והמערה אשר בו מאת בני חת מט:לג ויכל יעקוב לצות את בראשית בניו ויאסוף רגליו אל המיטה וייגוע ויאסף אל עמיו נ:א ויבך עליו ויישק לו נ:ב ויצו # וייפול יוסף על פני אביו יוסף את עבדיו את הרופאים לחנוט את אביו ויחנטו הרופאים את יישראל נ:ג ויימלאו לו ארבעים יום כי כן יימלאו ימי החנוטים וייבכו אותו מיצריים שיבעים יום נ:ד ויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אל בית פרעוה לאמור אים נא מצאתי חן בעיניכם דברו נא באזני פרעוה לאמור נ:ה אבי הישביעני לאמור הינה אנוכי מת בקיברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תיקברני ועתה אעלה נא ואקברה את אבי ואשובה נ:ו ויואמר פרעוה עלה וקבור את אביכ כאשר הישביעכ נ:ז ויעל יוסף ליקבור את אביו ויעלו איתו כל עבדי פרעוה זיקני ביתו וכול זיקני ארץ מיצריים נ:ח וכול בית יוסף ואחיו ובית אביו רק טפם וצואנם ובקרם עזבו בארץ גושן נ:ט ויעל עימו גם רכב גם פרשים ויהי המחנה כבד מאוד נ:י ויבואו עד גורן האטד אשר בעבר הירדן וייספדו שם מיספד גדול וכבד מאוד ויעש לאביו אבל שיבעת ימים נ:יא וירא יושב הארץ הכנעני את האבל בגורן האטד ויואמרו אבל כבד זה למיצריים על כן קרא שמה אבל מיצריים אשר בעבר הירדן נ:יב ויעשו בניו לו כן כאשר ציום נ:יג ויישאו אותו בניו ארצה כנען וייקברו אותו בימערת שדה המכפלה אשר קנה אברהם את השדה לאחוזת קבר מאת עפרון החיתי על פני ממרא נ:יד וישב יוסף מיצרימה הוא ואחיו וכל העולים איתו ליקבור את אביו אחרי קברו את אביו נ:טו וייראו אחי יוסף כי מת אביהם ויואמרו לו יישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אותו נ:טז ויצוו אל יוסף לאמור אביכ ציוה ליפני מותו לאמור נ:יז כוה תואמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיכ וחטאתם כי רעה גמלוכ ועתה שא נא לפשע עבדי אלוהי אביכ ויבך יוסף בדברם אליו נ:יח וילכו גם אחיו וייפלו לפניו # ויואמרו היננו לכ לעבדים נ:יט ויואמר אלהם יוסף אל תיראו כי התחת אלוהים אני נ:כ ואתם חשבתם עלי רעה אלוהים חשבה לטובה למען עשוה כיום הזה להחיות עם רב נ:כא ועתה אל תיראו אנוכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אותם וידבר על ליבם נ:כב וישב יוסף במיצריים הוא ובית אביו ויחי יוסף מאה ועשר שנים נ:כג וירא יוסף לאפריים בני שילשים גם בני מכיר בן מנשה יולדו על בירכי יוסף נ:כד ויואמר יוסף אל אחיו אנוכי מת ואלוהים פקוד ייפקוד אתכם והעלה אתכם מינ הארץ הזואת אל הארץ אשר נשבע לאברהם לייצחק וליעקוב נ:כה וישבע יוסף את בני יישראל לאמור פקוד ייפקוד אלוהים אתכם והעליתם את עצמותי מיזה נ:כו וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אותו ויישם בארון במיצריים שמות א:א ואלה שמות בני יישראל הבאים מיצרימה את יעקוב איש וביתו באו א:ב ראובן שימעון לוי ויהודה א:ג ייששכר זבולונ ובינימינ א:ד דן ונפתלי גד ואשר א:ה ויהי כל נפש יוצאי ירכ יעקוב שיבעים נפש ויוסף היה במיצריים א:ו וימת יוסף וכל אחיו וכול הדור ההוא א:ז ובני יישראל פרו ויישרצו ויירבו ויעצמו בימאוד מאוד ותימלא הארץ אותם..........פ א:ח ויקם מלכ חדש על מיצריים אשר לוא ידע את יוסף א:ט ויואמר אל עמו הינה עם בני יישראל רב ועצום מימנו א:י הבה נתחכמה לו פן יירבה והיה כי תיקראנה מילחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו ועלה מינ הארץ א:יא וישימו עליו שרי מיסים למען ענותו בסיבלותם וייבן ערי מיסכנות לפרעוה את פיתום ואת רעמסס א:יב וכאשר יענו אותו כן יירבה וכן ייפרוץ ויקוצו מיפני בני יישראל א:יג ויעבידו מיצריים את בני יישראל בפרכ א:יד וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובילבנים ובכל עבודה בשדה את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרכ א:טו ויואמר מלכ מיצריים למילדות העיבריות אשר שם האחת שיפרה ושם השנית פועה א:טז ויואמר בילדכן את העיבריות וראיתן על האבניים אים בן הוא והמיתן אותו ואים בת היוא וחיה א:יז ותיראן המילדות את האלוהים ולוא עשו כאשר דיבר אליהן מלכ מיצריים ותחיין את הילדים א:יח וייקרא מלכ מיצריים למילדות ויואמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים א:יט ותואמרן המילדות אל פרעוה כי לוא כנשים המיצריות העיבריות כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו א:כ וייטב אלוהים למילדות ויירב העם ויעצמו מאוד א:כא ויהי כי יראו המילדות את האלוהים ויעש להם בתים א:כב ויצו פרעוה לכל עמו לאמור כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון..........פ ב:א וילכ איש מיבית לוי וייקח את בת לוי ב:ב ותהר האישה ותלד בן ותרא אותו כי טוב הוא ותיצפנהו שלושה ירחים ב:ג ולוא יכלה עוד הצפינו ותיקח לו תבת גומא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאור ב:ד ותתצב אחותו מרחוק לדעה מה יעשה לו ב:ה ותרד בת פרעוה לירחוץ על היאור ונערותיה הולכות על יד היאור ותרא את התבה בתוכ הסוף ותישלח את אמתה ותיקחה ב:ו ותיפתח ותיראהו את הילד והינה נער בוכה ותחמול עליו ותואמר מילדי העיברים זה ב:ז ותואמר אחותו אל בת פרעוה האלכ וקראתי לכ אישה מינקת מינ העיבריות ותינק לכ את הילד ב:ח ותואמר לה בת פרעוה לכי ותלכ העלמה ותיקרא את אם הילד ב:ט ותואמר לה בת פרעוה היליכי את הילד הזה והינקיהו לי ואני אתן את שכרכ ותיקח האישה הילד ותניקהו ב:י וייגדל הילד ותביאהו לבת פרעוה ויהי לה לבן ותיקרא שמו מושה ותואמר כי מינ המיים משיתיהו ב:יא ויהי בימים ההם וייגדל מושה ויצא אל אחיו וירא בסיבלותם וירא איש מיצרי מכה איש עיברי מאחיו ב:יב וייפן כוה וכוה וירא כי אין איש ויכ את המיצרי וייטמנהו בחול ב:יג ויצא ביום השני והינה שני אנשים עיברים נצים ויואמר לרשע למה תכה רעכ ב:יד ויואמר מי שמכ לאיש שר ושופט עלינו הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המיצרי ויירא מושה ויואמר אכן נודע הדבר ב:טו ויישמע פרעוה את הדבר הזה ויבקש להרוג את מושה וייברח מושה מיפני פרעוה וישב בארץ מידין וישב על הבאר ב:טז ולכוהן מידין שבע בנות ותבואנה ותידלנה ותמלאנה את הרהטים להשקות צואן אביהן ב:יז ויבואו הרועים ויגרשום ויקם מושה ויושיען וישק את צואנם שמות ב:יח ותבואנה אל רעואל אביהן ויואמר מדוע מיהרתן בוא היום ב:יט ותואמרן איש מיצרי היצילנו מיד הרועים וגם דלוה דלה לנו וישק את הצואן ב:כ ויואמר אל בנותיו ואיו למה זה עזבתן את האיש קיראן לו ויואכל לחם ב:כא ויואל מושה לשבת את האיש וייתן את ציפורה ביתו למושה ב:כב ותלד בן וייקרא את שמו גרשום כי אמר גר הייתי בארץ נכריה..........פ ב:כג ויהי בימים הרבים ההם וימת מלכ מיצריים ויאנחו בני יישראל מינ העבודה וייזעקו ותעל שועתם אל האלוהים מינ העבודה ב:כד ויישמע אלוהים את נאקתם וייזכור אלוהים את בריתו את אברהם את ייצחק ואת יעקוב ב:כה וירא אלוהים את בני יישראל וידע אלוהים..........ס ..........ג:א ומושה היה רועה את צואן ייתרו חותנו כוהן מידין ויינהג את הצואן אחר המידבר ויבוא אל הר האלוהים חורבה ג:ב וירא מלאכ יהוה אליו בלבת אש מיתוכ הסנה וירא והינה הסנה בוער באש והסנה איננו אוכל ג:ג ויואמר מושה אסורה נא ואראה את המראה הגדול הזה מדוע לוא ייבער הסנה ג:ד וירא יהוה כי סר ליראות וייקרא אליו אלוהים מיתוכ הסנה ויואמר מושה מושה ויואמר הינני ג:ה ויואמר אל תיקרב הלום של נעליכ מעל רגליכ כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא ג:ו ויואמר אנוכי אלוהי אביכ אלוהי אברהם אלוהי ייצחק ואלוהי יעקוב ויסתר מושה פניו כי ירא מהביט אל האלוהים ג:ז ויואמר יהוה ראוה ראיתי את עני עמי אשר במיצריים ואת צעקתם שמעתי מיפני נוגשיו כי ידעתי את מכאוביו ג:ח וארד להצילו מיד מיצריים ולהעלותו מינ הארץ ההיוא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני והחיתי והאמורי והפריזי והחיוי והיבוסי ג:ט ועתה הינה צעקת בני יישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר מיצריים לוחצים אותם ג:י ועתה לכה יישראל בני עמי את והוצא פרעוה אל ואשלחכ מימיצריים ג:יא ויואמר מושה אל האלוהים מי אנוכי יישראל בני את אוציא וכי פרעוה אל אלכ כי מימיצריים ג:יב ויואמר כי אחיה עימכ וזה לכ האות כי אנוכי שלחתיכ בהוציאכ את העם מימיצריים תעבדון את האלוהים על ההר הזה ג:יג ויואמר מושה אל האלוהים הינה אנוכי בא אל בני יישראל ואמרתי להם אלוהי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו לי מה שמו מה אומר אלהם ג:יד ויואמר אלוהים אל מושה אחיה אשר אחיה ויואמר כוה תואמר ליבני יישראל אחיה שלחני אליכם ג:טו ויואמר עוד אלוהים אל מושה כוה תואמר אל בני יישראל יהוה אלוהי אבותיכם אלוהי אברהם אלוהי ייצחק ואלוהי יעקוב שלחני אליכם זה שמי לעולם וזה זיכרי לדור דור ג:טז לכ ואספת את זיקני יישראל ואמרת אלהם יהוה אלוהי אבותיכם נראה אלי אלוהי אברהם ייצחק ויעקוב לאמור פקוד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במיצריים ג:יז ואומר אעלה אתכם מעני מיצריים אל ארץ הכנעני והחיתי והאמורי והפריזי והחיוי והיבוסי אל ארץ זבת חלב ודבש ג:יח ושמעו לקולכ ובאת אתה וזיקני יישראל אל מלכ מיצריים ואמרתם אליו יהוה אלוהי העיבריימ נקרה עלינו ועתה נלכה נא דרכ שלושת ימים במידבר ונזבחה ליהוה אלוהינו ג:יט ואני ידעתי כי לוא ייתן אתכם מלכ מיצריים להלוכ ולוא ביד חזקה ג:כ ושלחתי את ידי והיכיתי את מיצריים בכול נפלאותי אשר אעשה בקירבו ואחרי כן ישלח אתכם ג:כא ונתתי את חן העם הזה בעיני מיצריים והיה כי תלכון לוא תלכו ריקם ג:כב ושאלה אישה מישכנתה ומיגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלות ושמתם על בניכם ועל בנותיכם ונצלתם את שמות מיצריים ד:א ויען מושה ויואמר והן לוא יאמינו לי ולוא יישמעו בקולי כי יואמרו לוא נראה אליכ יהוה ד:ב ויואמר אליו יהוה מזה )מה זה( בידכ ויואמר מטה ד:ג ויואמר השליכהו ארצה וישליכהו ארצה ויהי לנחש וינס מושה מיפניו ד:ד ויואמר יהוה אל מושה שלח ידכ ואחוז ביזנבו ויישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו ד:ה למען יאמינו כי נראה אליכ יהוה אלוהי אבותם אלוהי אברהם אלוהי ייצחק ואלוהי יעקוב ד:ו ויואמר יהוה לו עוד הבא נא ידכ בחיקכ ויבא ידו בחיקו ויוציאה והינה ידו מצורעת כשלג ד:ז ויואמר השב ידכ אל חיקכ וישב ידו אל חיקו ויוציאה מחיקו והינה שבה כיבשרו ד:ח והיה אים לוא יאמינו לכ ולוא יישמעו לקול האות הריאשון והאמינו לקול האות האחרון ד:ט והיה אים לוא יאמינו גם לישני האותות האלה ולוא יישמעון לקולכ ולקחת מימימי היאור ושפכת היבשה והיו המיים אשר תיקח מינ היאור והיו לדם ביבשת ד:י ויואמר מושה אל יהוה בי יהוה לוא איש דברים אנוכי גם מיתמול גם מישילשום גם מאז דברכ אל עבדכ כי כבד פה וכבד לשון אנוכי ד:יא ויואמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי ישום אילם או חרש או פיקח או עיור הלוא אנוכי יהוה ד:יב ועתה לכ ואנוכי אחיה עימ פיכ והוריתיכ אשר תדבר ד:יג ויואמר בי יהוה שלח נא ביד תישלח ד:יד וייחר אף יהוה במושה ויואמר הלוא אהרון אחיכ הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם הינה הוא יוצא ליקראתכ וראכ ושמח בליבו ד:טו ודיברת אליו ושמת את הדברים בפיו ואנוכי אחיה עימ פיכ ועימ פיהו והוריתי אתכם את אשר תעשון ד:טז ודיבר הוא לכ אל העם והיה הוא ייחיה לכ לפה ואתה תיחיה לו לאלוהים ד:יז ואת המטה הזה תיקח בידכ אשר תעשה בו את האותות..........פ ד:יח וילכ מושה וישב אל יתר חותנו ויואמר לו אלכה נא ואשובה אל אחי אשר במיצריים ואראה העודם חיימ ויואמר ייתרו למושה לכ לשלום ד:יט ויואמר יהוה אל מושה במידין לכ שוב מיצריים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשכ ד:כ וייקח מושה את אישתו ואת בניו וירכיבם על החמור וישב ארצה מיצריים וייקח מושה את מטה האלוהים בידו ד:כא ויואמר יהוה אל מושה בלכתכ לשוב מיצרימה ראה כל המופתים אשר שמתי בידכ ועשיתם ליפני פרעוה ואני אחזק את ליבו ולוא ישלח את העם ד:כב ואמרת אל פרעוה כוה אמר יהוה בני בכורי יישראל ד:כג ואומר אליכ שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הינה אנוכי הורג את בינכ בכורכ ד:כד ויהי בדרכ במלון וייפגשהו יהוה ויבקש המיתו ד:כה ותיקח ציפורה צור ותיכרות את ערלת בנה ותגע לרגליו ותואמר כי חתן דמים אתה לי ד:כו ויירף מימנו אז אמרה חתן דמים למולות..........פ ד:כז ויואמר יהוה אל אהרון לכ ליקראת מושה המידברה וילכ וייפגשהו בהר האלוהים ויישק לו ד:כח ויגד מושה לאהרון את כל דיברי יהוה אשר שלחו ואת כל האותות אשר ציוהו ד:כט וילכ מושה ואהרון ויאספו את כל זיקני בני יישראל ד:ל וידבר אהרון את כל הדברים אשר דיבר יהוה אל מושה ויעש האותות לעיני העם ד:לא ויאמן העם ויישמעו כי פקד יהוה את בני יישראל וכי ראה את ענים וייקדו ויישתחוו ה:א ואחר באו מושה ואהרון ויואמרו אל פרעוה כוה אמר יהוה אלוהי יישראל שלח את עמי ויחוגו לי במידבר ה:ב ויואמר פרעוה מי יהוה אשר אשמע בקולו לשלח את יישראל לוא ידעתי את יהוה וגם את יישראל לוא אשלח ה:ג ויואמרו אלוהי העיברים נקרא עלינו נלכה נא דרכ שלושת ימים במידבר ונזבחה ליהוה אלוהינו פן ייפגענו בדבר או בחרב שמות ה:ד ויואמר אלהם מלכ מיצריים למה מושה ואהרון תפריעו את העם מימעשיו לכו לסיבלותיכם ה:ה ויואמר פרעוה הן רבים עתה עם הארץ והישבתם אותם מיסיבלותם ה:ו ויצו פרעוה ביום ההוא את הנוגשים בעם ואת שוטריו לאמור ה:ז לוא תואסיפון לתת תבן לעם לילבון הלבנים כיתמול שילשום הם ילכו וקוששו להם תבן ה:ח ואת מתכונת הלבנים אשר הם עושים תמול שילשום תשימו עליהם לוא תיגרעו מימנו כי נרפים הם על כן הם צועקים לאמור נלכה נזבחה לאלוהינו ה:ט תיכבד העבודה על האנשים ויעשו בה ואל יישעו בדיברי שקר ה:י ויצאו נוגשי העם ושוטריו ויואמרו אל העם לאמור כוה אמר פרעוה אינני נותן לכם תבן ה:יא אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תימצאו כי אין נגרע מעבודתכם דבר ה:יב ויפץ העם בכל ארץ מיצריים לקושש קש לתבן ה:יג והנוגשים אצים לאמור כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר ביחיות התבן ה:יד ויוכו שוטרי בני יישראל אשר שמו עלהם נוגשי פרעוה לאמור מדוע לוא כיליתם חקכם לילבון כיתמול שילשום גם תמול גם היום ה:טו ויבואו שוטרי בני יישראל וייצעקו אל פרעוה לאמור למה תעשה כוה לעבדיכ ה:טז תבן אין נתן לעבדיכ ולבנים אומרים לנו עשו והינה עבדיכ מוכים וחטאת עמכ ה:יז ויואמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אומרים נלכה נזבחה ליהוה ה:יח ועתה לכו עיבדו ותבן לוא יינתן לכם ותוכן לבנים תיתנו ה:יט וייראו שוטרי בני יישראל אותם ברע לאמור לוא תיגרעו מיליבניכם דבר יום ביומו ה:כ וייפגעו את מושה ואת אהרון נצבים ליקראתם בצאתם מאת פרעוה ה:כא ויואמרו אלהם ירא יהוה עליכם ויישפוט אשר היבאשתם את ריחנו בעיני פרעוה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו ה:כב וישב מושה אל יהוה ויואמר יהוה למה הרעותה לעם הזה למה זה שלחתני ה:כג ומאז באתי אל פרעוה לדבר בישמכ הרע לעם הזה והצל לוא היצלת את עמכ ו:א ויואמר יהוה אל מושה עתה תיראה אשר אעשה לפרעוה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו..........ס..........ו:ב וידבר אלוהים אל מושה ויואמר אליו אני יהוה ו:ג וארא אל אברהם אל ייצחק ואל יעקוב באל שדי ושמי יהוה לוא נודעתי להם ו:ד וגם הקימותי את בריתי איתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגוריהם אשר גרו בה ו:ה וגם אני שמעתי את נאקת בני יישראל אשר מיצריים מעבידים אותם ואזכור את בריתי ו:ו לכן אמור ליבני יישראל אני יהוה והוצאתי אתכם מיתחת סיבלות מיצריים והיצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי אתכם ביזרוע נטויה ובישפטים גדולים ו:ז ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוהים וידעתם כי אני יהוה אלוהיכם המוציא אתכם מיתחת סיבלות מיצריים ו:ח והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם לייצחק וליעקוב ונתתי אותה לכם מורשה אני יהוה ו:ט וידבר מושה כן אל בני יישראל ולוא שמעו אל מושה מיקוצר רוח ומעבודה קשה..........פ ו:י וידבר יהוה אל מושה לאמור ו:יא בוא דבר אל פרעוה מלכ מיצריים וישלח את בני יישראל מארצו ו:יב וידבר מושה ליפני יהוה לאמור הן בני יישראל לוא שמעו אלי ואיכ יישמעני פרעוה ואני ערל שפתיים..........פ ו:יג וידבר יהוה אל מושה ואל אהרון ויצום אל בני יישראל ואל פרעוה מלכ מיצריים להוציא את בני יישראל מארץ מיצריים..........ס..........ו:יד אלה ראשי בית אבותם בני ראובן בכור יישראל חנוכ ופלוא חצרון וכרמי אלה מישפחות ראובן ו:טו ובני שימעון ימואל וימין ואוהד ויכין וצוחר ושאול בן הכנענית אלה מישפחות שימעון ו:טז ואלה שמות בני שמות לוי לתולדותם גרשון וקהת ומררי ושני חיי לוי שבע ושלושים ומאת שנה ו:יז בני גרשון ליבני ושימעי למישפחותם ו:יח ובני קהת עמרם וייצהר וחברון ועוזיאל ושני חיי קהת שלוש ושלושים ומאת שנה ו:יט ובני מררי מחלי ומושי אלה מישפחות הלוי לתולדותם ו:כ וייקח עמרם את יוכבד דודתו לו לאישה ותלד לו את אהרון ואת מושה ושני חיי עמרם שבע ושלושים ומאת שנה ו:כא ובני ייצהר קורח ונפג וזיכרי ו:כב ובני עוזיאל מישאל ואלצפן וסיתרי ו:כג וייקח אהרון את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאישה ותלד לו את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר ו:כד ובני קורח אסיר ואלקנה ואביאסף אלה מישפחות הקרחי ו:כה ואלעזר בן אהרון לקח לו מיבנות פוטיאל לו לאישה ותלד לו את פינחס אלה ראשי אבות הלויים למישפחותם ו:כו הוא אהרון ומושה אשר אמר יהוה להם הוציאו את בני יישראל מארץ מיצריים על ציבאותם ו:כז הם המדברים אל פרעוה מלכ מיצריים להוציא את בני יישראל מימיצריים הוא מושה ואהרון ו:כח ויהי ביום דיבר יהוה אל מושה בארץ מיצריים..........ס..........ו:כט וידבר יהוה אל מושה לאמור אני יהוה דבר אל פרעוה מלכ מיצריים את כל אשר אני דובר אליכ ו:ל ויואמר מושה ליפני יהוה הן אני ערל שפתיים ואיכ יישמע אלי פרעוה..........פ ז:א ויואמר יהוה אל מושה ראה נתתיכ אלוהים לפרעוה ואהרון אחיכ ייחיה נביאכ ז:ב אתה תדבר את כל אשר אצוכא ואהרון אחיכ ידבר אל פרעוה ושילח את בני יישראל מארצו ז:ג ואני אקשה את לב פרעוה והירביתי את אותותי ואת מופתי בארץ מיצריים ז:ד ולוא יישמע אלכם פרעוה ונתתי את ידי במיצריים והוצאתי את ציבאותי את עמי בני יישראל מארץ מיצריים בישפטים גדולים ז:ה וידעו מיצריים כי אני יהוה בינטותי את ידי על מיצריים והוצאתי את בני יישראל מיתוכם ז:ו ויעש מושה ואהרון כאשר ציוה יהוה אותם כן עשו ז:ז ומושה בן שמונים שנה ואהרון בן שלוש ושמונים שנה בדברם אל פרעוה..........פ ז:ח ויואמר יהוה אל מושה ואל אהרון לאמור ז:ט כי ידבר אלכם פרעוה לאמור תנו לכם מופת ואמרת אל אהרון קח את מטכ והשלכ ליפני פרעוה יהי לתנין ז:י ויבוא מושה ואהרון אל פרעוה ויעשו כן כאשר ציוה יהוה וישלכ אהרון את מטהו ליפני פרעוה וליפני עבדיו ויהי לתנין ז:יא וייקרא גם פרעוה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטומי מיצריים בלהטיהם כן ז:יב וישליכו איש מטהו וייחיו לתנינם וייבלע מטה אהרון את מטותם ז:יג ויחזק לב פרעוה ולוא שמע אלהם כאשר דיבר יהוה..........ס ..........ז:יד ויואמר יהוה אל מושה כבד לב פרעוה מאן לשלח העם ז:טו לכ אל פרעוה בבוקר הינה יוצא המימה ונצבת ליקראתו על שפת היאור והמטה אשר נחפכ לנחש תיקח בידכ ז:טז ואמרת אליו יהוה אלוהי העיברים שלחני אליכ לאמור שלח את עמי ויעבדוני במידבר והינה לוא שמעת עד כוה ז:יז כוה אמר יהוה בזואת תדע כי אני יהוה הינה אנוכי מכה במטה אשר בידי על המיים אשר ביאור ונהפכו לדם ז:יח והדגה אשר ביאור תמות מינ מיים לישתות מיצריים ונלאו היאור ובאש היאור..........ס..........ז:יט ויואמר יהוה אל מושה אמור אל אהרון קח מטכ ונטה ידכ על מימי מיצריים על נהרותם על יאוריהם ועל אגמיהם ועל כל מיקוה מימיהם וייחיו דם והיה דם בכל ארץ מיצריים ובעצים ובאבנים ז:כ ויעשו כן מושה ואהרון כאשר ציוה יהוה וירם במטה ויכ את המיים שמות אשר ביאור לעיני פרעוה ולעיני עבדיו ויהפכו כל המיים אשר ביאור לדם ז:כא והדגה אשר ביאור מתה וייבאש היאור ולוא יכלו מיצריים לישתות מיים מינ היאור ויהי הדם בכל ארץ מיצריים ז:כב ויעשו כן חרטומי מיצריים בלטיהם ויחזק לב פרעוה ולוא שמע אלהם כאשר דיבר יהוה ז:כג וייפן פרעוה ויבוא אל ביתו ולוא שת ליבו גם לזואת ז:כד ויחפרו כל מיצריים סביבות היאור מיים לישתות כי לוא יכלו לישתות מימימי היאור ז:כה ויימלא שיבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור..........פ ז:כו ויואמר יהוה אל מושה בוא אל פרעוה ואמרת אליו כוה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדוני ז:כז ואים מאן אתה לשלח הינה אנוכי נוגף את כל גבולכ בצפרדעים ז:כח ושרץ היאור צפרדעים ועלו ובאו בביתכ ובחדר מישכבכ ועל מיטתכ ובבית עבדיכ ובעמכ ובתנוריכ ובמישארותיכ ז:כט ובכה ובעמכ ובכל עבדיכ יעלו הצפרדעים ח:א ויואמר יהוה אל מושה אמור אל אהרון נטה את ידכ במטכ על הנהרות על היאורים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מיצריים ח:ב ויט אהרון את ידו על מימי מיצריים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מיצריים ח:ג ויעשו כן החרטומים בלטיהם ויעלו את הצפרדעים על ארץ מיצריים ח:ד וייקרא פרעוה למושה ולאהרון ויואמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים מימני ומעמי ואשלחה את העם וייזבחו ליהוה ח:ה ויואמר מושה לפרעוה היתפאר עלי למתי אעתיר לכ ולעבדיכ ולעמכ להכרית הצפרדעים מימכ ומיבתיכ רק ביאור תישארנה ח:ו ויואמר למחר ויואמר כידברכ למען תדע כי אין כיהוה אלוהינו ח:ז וסרו הצפרדעים מימכ ומיבתיכ ומעבדיכ ומעמכ רק ביאור תישארנה ח:ח ויצא מושה ואהרון מעימ פרעוה וייצעק מושה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעוה ח:ט ויעש יהוה כידבר מושה וימותו הצפרדעים מינ הבתים מינ החצרות ומינ השדות ח:י וייצברו אותם חמרימ חמרימ ותיבאש הארץ ח:יא וירא פרעוה כי היתה דיבר כאשר אלהם שמע ולוא ליבו את והכבד הרוחה יהוה..........ס..........ח:יב ויואמר יהוה אל מושה אמור אל אהרון נטה את מטכ והכ את עפר הארץ והיה לכינם בכל ארץ מיצריים ח:יג ויעשו כן ויט אהרון את ידו במטהו ויכ את עפר הארץ ותהי הכינם באדם ובבהמה כל עפר הארץ היה כינים בכל ארץ מיצריים ח:יד ויעשו כן החרטומים בלטיהם להוציא את הכינים ולוא יכולו ותהי הכינם באדם ובבהמה ח:טו ויואמרו החרטומימ אל פרעוה אצבע אלוהים היוא ויחזק לב פרעוה ולוא שמע אלהם כאשר דיבר יהוה..........ס ..........ח:טז ויואמר יהוה אל מושה השכם בבוקר והיתיצב ליפני פרעוה הינה יוצא המימה ואמרת אליו כוה אמר יהוה שלח עמי ויעבדוני ח:יז כי אים אינכ משלח את עמי הינני משליח בכ ובעבדיכ ובעמכ ובבתיכ את הערוב ומלאו בתי מיצריים את הערוב וגם האדמה אשר הם עליה ח:יח והיפליתי ביום ההוא את ארץ גושן אשר עמי עומד עליה לבילתי היות שם ערוב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ ח:יט ושמתי פדות בין עמי ובין עמכ למחר ייחיה האות הזה ח:כ ויעש יהוה כן ויבוא ערוב כבד ביתה פרעוה ובית עבדיו ובכל ארץ מיצריים תישחת הארץ מיפני הערוב ח:כא וייקרא פרעוה אל מושה ולאהרון ויואמר לכו זיבחו לאלוהיכם בארץ ח:כב ויואמר מושה לוא נכון לעשות כן כי תועבת מיצריים נזבח ליהוה אלוהינו הן נזבח את תועבת מיצריים לעיניהם ולוא ייסקלונו ח:כג דרכ שלושת ימים נלכ במידבר וזבחנו ליהוה אלוהינו כאשר יואמר אלינו ח:כד ויואמר פרעוה אנוכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלוהיכם במידבר רק הרחק לוא תרחיקו ללכת שמות העתירו בעדי ח:כה ויואמר מושה הינה אנוכי יוצא מעימכ והעתרתי אל יהוה וסר הערוב מיפרעוה מעבדיו ומעמו מחר רק אל יוסף פרעוה התל לבילתי שלח את העם ליזבוח ליהוה ח:כו ויצא מושה מעימ פרעוה ויעתר אל יהוה ח:כז ויעש יהוה כידבר מושה ויסר הערוב מיפרעוה מעבדיו ומעמו לוא נשאר אחד ח:כח ויכבד פרעוה את ליבו גם בפעם הזואת ולוא שילח את העם..........פ ט:א ויואמר יהוה אל מושה בוא אל פרעוה ודיברת אליו כוה אמר יהוה אלוהי העיברים שלח את עמי ויעבדוני ט:ב כי אים מאן אתה לשלח ועודכ מחזיק בם ט:ג הינה יד יהוה הויה במיקנכ אשר בשדה בסוסים בחמורים בגמלים בבקר ובצואן דבר כבד מאוד ט:ד והיפלה יהוה בין מיקנה יישראל ובין מיקנה מיצריים ולוא ימות מיכל ליבני יישראל דבר ט:ה וישם יהוה מועד לאמור מחר יעשה יהוה הדבר הזה בארץ ט:ו ויעש יהוה את הדבר הזה מימחרת וימת כול מיקנה מיצריים ומימיקנה בני יישראל לוא מת אחד ט:ז ויישלח פרעוה והינה לוא מת מימיקנה יישראל עד אחד וייכבד לב פרעוה ולוא שילח את העם..........פ ט:ח ויואמר יהוה אל מושה ואל אהרון קחו לכם מלוא חפניכם פיח כיבשן וזרקו מושה השמימה לעיני פרעוה ט:ט והיה לאבק על כל ארץ מיצריים והיה על האדם ועל הבהמה לישחין פורח אבעבועות בכל ארץ מיצריים ט:י וייקחו את פיח הכיבשן ויעמדו ליפני פרעוה וייזרוק אותו מושה השמימה ויהי שחין אבעבועות פורח באדם ובבהמה ט:יא ולוא יכלו החרטומים לעמוד ליפני מושה מיפני השחין כי היה השחין בחרטומימ ובכל מיצריים ט:יב ויחזק יהוה את אל יהוה דיבר כאשר אלהם שמע ולוא פרעוה לב מושה השכם בבוקר מושה..........ס..........ט:יג ויואמר יהוה אל והיתיצב ליפני פרעוה ואמרת אליו כוה אמר יהוה אלוהי העיברים שלח את עמי ויעבדוני ט:יד כי בפעם הזואת אני שולח את כל מגפותי אל ליבכ ובעבדיכ ובעמכ בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ ט:טו כי עתה שלחתי את ידי ואכ אותכ ואת עמכ בדבר ותיכחד מינ הארץ ט:טז ואולם בעבור זואת העמדתיכ בעבור הראותכ את כוחי ולמען ספר שמי בכל הארץ ט:יז עודכ מיסתולל בעמי לבילתי שלחם ט:יח הינני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאוד אשר לוא היה כמוהו במיצריים למינ היום היוסדה ועד עתה ט:יט ועתה שלח העז את מיקנכ ואת כל אשר לכ בשדה כל האדם והבהמה אשר יימצא בשדה ולוא יאסף הביתה וירד עלהם הברד ומתו ט:כ הירא את דבר יהוה מעבדי פרעוה הניס את עבדיו ואת מיקנהו אל הבתים ט:כא ואשר לוא שם ליבו אל דבר יהוה ויעזוב את עבדיו ואת מיקנהו בשדה..........פ ט:כב ויואמר יהוה אל מושה נטה את ידכ על השמיים ויהי ברד בכל ארץ מיצריים על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה בארץ מיצריים ט:כג ויט מושה את מטהו על השמיים ויהוה נתן קולות וברד ותיהלכ אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ מיצריים ט:כד ויהי ברד ואש מיתלקחת בתוכ הברד כבד מאוד אשר לוא היה כמוהו בכל ארץ מיצריים מאז היתה לגוי ט:כה ויכ הברד בכל ארץ מיצריים את כל אשר בשדה מאדם ועד בהמה ואת כל עשב השדה היכה הברד ואת כל עץ השדה שיבר ט:כו רק בארץ גושן אשר שם בני יישראל לוא היה ברד ט:כז ויישלח פרעוה וייקרא למושה ולאהרון ויואמר אלהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים ט:כח העתירו אל יהוה ורב מיחיות קולות אלוהים וברד ואשלחה אתכם ולוא תוסיפון לעמוד שמות ט:כט ויואמר אליו מושה כצאתי את העיר אפרוש את כפי אל יהוה הקולות יחדלון והברד לוא ייחיה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ ט:ל ואתה ועבדיכ ידעתי כי טרם תיראון מיפני יהוה אלוהים ט:לא והפישתה והשעורה נוכתה כי השעורה אביב והפישתה גיבעול ט:לב והחיטה והכוסמת לוא נוכו כי אפילות הנה ט:לג ויצא מושה מעימ פרעוה את העיר וייפרוש כפיו אל יהוה ויחדלו הקולות והברד ומטר לוא נתכ ארצה ט:לד וירא פרעוה כי חדל המטר והברד והקולות ויוסף לחטוא ויכבד ליבו הוא ועבדיו ט:לה ויחזק לב פרעוה ולוא שילח את בני יישראל כאשר דיבר יהוה ביד מושה..........פ י:א ויואמר יהוה אל מושה בוא אל פרעוה כי אני היכבדתי את ליבו ואת לב עבדיו למען שיתי אותותי אלה בקירבו י:ב ולמען תספר באזני בינכ ובן בינכ את אשר היתעללתי במיצריים ואת אותותי אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה י:ג ויבוא מושה ואהרון אל פרעוה ויואמרו אליו כוה אמר יהוה אלוהי העיברים עד מתי מאנת לענות מיפני שלח עמי ויעבדוני י:ד כי אים מאן אתה לשלח את עמי הינני מביא מחר ארבה ביגבולכ י:ה וכיסה את עין הארץ ולוא יוכל ליראות את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מינ הברד ואכל את כל העץ הצומח לכם מינ השדה י:ו ומלאו בתיכ ובתי כל עבדיכ ובתי כל מיצריים אשר לוא ראו אבותיכ ואבות אבותיכ מיום היותם על האדמה עד היום הזה וייפן ויצא מעימ פרעוה י:ז ויואמרו עבדי פרעוה אליו עד מתי ייחיה זה לנו למוקש שלח את האנשים ויעבדו את יהוה אלוהיהם הטרם תדע כי אבדה מיצריים י:ח ויושב את מושה ואת אהרון אל פרעוה ויואמר אלהם לכו עיבדו את יהוה אלוהיכם מי ומי ההולכים י:ט ויואמר מושה בינערינו וביזקנינו נלכ בבנינו וביבנותנו בצואננו וביבקרנו נלכ כי חג יהוה לנו י:י ויואמר אלהם יהי כן יהוה עימכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם י:יא לוא כן לכו נא הגברים ועיבדו את יהוה כי אותה אתם מבקשים ויגרש אותם מאת פני פרעוה..........ס..........י:יב ויואמר יהוה אל מושה נטה ידכ על ארץ מיצריים בארבה ויעל על ארץ מיצריים ויואכל את כל עשב הארץ את כל אשר הישאיר הברד י:יג ויט מושה את מטהו על ארץ מיצריים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבוקר היה ורוח הקדים נשא את הארבה י:יד ויעל הארבה על כל ארץ מיצריים וינח בכול גבול מיצריים כבד מאוד לפניו לוא היה כן ארבה כמוהו ואחריו לוא ייחיה כן י:טו ויכס את עין כל הארץ ותחשכ הארץ ויואכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולוא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מיצריים י:טז וימהר פרעוה ליקרוא למושה ולאהרון ויואמר חטאתי ליהוה אלוהיכם ולכם י:יז ועתה שא נא חטאתי אכ הפעם והעתירו ליהוה אלוהיכם ויסר מעלי רק את המות הזה י:יח ויצא מעימ פרעוה ויעתר אל יהוה י:יט ויהפוכ יהוה רוח ים חזק מאוד ויישא את הארבה וייתקעהו ימה סוף לוא נשאר ארבה אחד בכול גבול מיצריים י:כ ויחזק יהוה את לב פרעוה ולוא שילח את בני יישראל..........פ י:כא ויואמר יהוה אל מושה נטה ידכ על השמיים ויהי חושכ על ארץ מיצריים וימש חושכ י:כב ויט מושה את ידו על השמיים ויהי חושכ אפלה בכל ארץ מיצריים שלושת ימים י:כג לוא ראו איש את אחיו ולוא קמו איש מיתחתיו שלושת ימים ולכל בני יישראל היה אור במושבותם י:כד וייקרא פרעוה אל מושה ויואמר לכו עיבדו את יהוה רק צואנכם ובקרכם יוצג גם טפכם ילכ עימכם י:כה ויואמר שמות מושה גם אתה תיתן בידנו זבחים ועולות ועשינו ליהוה אלוהינו י:כו וגם מיקננו ילכ עימנו לוא תישאר פרסה כי מימנו נקח לעבוד את יהוה אלוהינו ואנחנו לוא נדע מה נעבוד את יהוה עד בואנו שמה י:כז ויחזק יהוה את לב פרעוה ולוא אבה לשלחם י:כח ויואמר לו פרעוה לכ מעלי הישמר לכ אל תוסף ראות פני כי ביום ראותכ פני תמות י:כט ויואמר מושה כן דיברת לוא אוסיפ עוד ראות פניכ..........פ יא:א ויואמר יהוה אל מושה עוד נגע אחד אביא על פרעוה ועל מיצריים אחרי כן ישלח אתכם מיזה כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מיזה יא:ב דבר נא באזני העם ויישאלו איש מאת רעהו ואישה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב יא:ג וייתן יהוה את חן העם בעיני מיצריים גם האיש מושה גדול מאוד ובעיני פרעוה עבדי בעיני מיצריים בארץ העם..........ס..........יא:ד ויואמר מושה כוה אמר יהוה כחצות הלילה יא:ה ומת כל בכור בארץ אני יוצא בתוכ מיצריים מיצריים מיבכור פרעוה היושב על כיסאו עד בכור השיפחה אשר אחר הרחיים וכול בכור בהמה יא:ו והיתה צעקה גדולה בכל ארץ מיצריים אשר כמוהו לוא נחיתה וכמוהו לוא תוסיפ יא:ז ולכול בני יישראל לוא יחרץ כלב לשונו למאיש ועד בהמה למען תדעון אשר יפלה יהוה בין מיצריים ובין יישראל יא:ח וירדו כל עבדיכ אלה אלי והישתחוו לי לאמור צא אתה וכל העם אשר ברגליכ ואחרי כן אצא ויצא מעימ פרעוה בחרי אף..........ס..........יא:ט ויואמר יהוה אל מושה לוא יישמע אליכם פרעוה למען רבות מופתי בארץ מיצריים יא:י ומושה ואהרון עשו את כל המופתים האלה ליפני פרעוה ויחזק יהוה את לב פרעוה ולוא שילח את בני יישראל מארצו..........ס..........יב:א ויואמר יהוה אל מושה ואל אהרון בארץ מיצריים לאמור יב:ב החודש הזה לכם רואש חדשים ריאשון הוא לכם לחדשי השנה יב:ג דברו אל כל עדת יישראל לאמור בעשור לחודש הזה וייקחו להם איש שה לבית אבות שה לביית יב:ד ואים יימעט הביית מיחיות מישה ולקח הוא ושכנו הקרוב אל ביתו במיכסת נפשות איש לפי אכלו תכוסו על השה יב:ה שה תמים זכר בן שנה ייחיה לכם מינ הכבשים ומינ העיזים תיקחו יב:ו והיה לכם למישמרת עד ארבעה עשר יום לחודש הזה ושחטו אותו כול קהל עדת יישראל בין הערביים יב:ז ולקחו מינ הדם ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף על הבתים אשר יואכלו אותו בהם יב:ח ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מרורים יואכלוהו יב:ט אל תואכלו מימנו נא ובשל מבושל במיים כי אים צלי אש רואשו על כרעיו ועל קירבו יב:י ולוא תותירו מימנו עד בוקר והנותר מימנו עד בוקר באש תישרופו יב:יא וככה תואכלו אותו מתניכם חגורים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם בארץ ועברתי יב:יב ליהוה הוא פסח בחיפזון אותו מיצריים בלילה הזה והיכיתי כל בכור בארץ מיצריים מאדם ועד בהמה ובכל אלוהי מיצריים אעשה שפטים אני יהוה יב:יג והיה הדם לכם לאות על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עלכם ולוא ייחיה בכם נגף למשחית בהכותי בארץ מיצריים יב:יד והיה היום הזה לכם לזיכרון וחגותם אותו חג ליהוה לדורותיכם חוקת עולם תחגוהו יב:טו שיבעת ימים מצות תואכלו אכ ביום הריאשון תשביתו שאור מיבתיכם כי כל אוכל חמץ ונכרתה הנפש ההיוא מיישראל מיום הריאשון עד יום השביעי יב:טז וביום הריאשון מיקרא קודש וביום השביעי מיקרא קודש ייחיה לכם כל מלאכה לוא יעשה בהם אכ אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם יב:יז ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את ציבאותיכם מארץ מיצריים ושמרתם את שמות היום הזה לדורותיכם חוקת עולם יב:יח בריאשון בארבעה עשר יום לחודש בערב תואכלו מצות עד יום האחד ועשרים לחודש בערב יב:יט שיבעת ימים שאור לוא יימצא בבתיכם כי כל אוכל מחמצת ונכרתה הנפש ההיוא מעדת יישראל בגר ובאזרח הארץ יב:כ כל מחמצת לוא תואכלו בכול מושבותיכם תואכלו מצות..........פ יב:כא וייקרא מושה לכל זיקני יישראל ויואמר אלהם מישכו וקחו לכם צואן למישפחותיכם ושחטו הפסח יב:כב ולקחתם אגודת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והיגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות מינ הדם אשר בסף ואתם לוא תצאו איש מיפתח ביתו עד בוקר יב:כג ועבר יהוה לינגוף את מיצריים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות ופסח יהוה על הפתח ולוא ייתן המשחית לבוא אל בתיכם לינגוף יב:כד ושמרתם את הדבר הזה לחק לכ ולבניכ עד עולם יב:כה והיה כי תבואו אל הארץ אשר ייתן יהוה לכם כאשר דיבר ושמרתם את העבודה הזואת יב:כו והיה כי יואמרו אליכם בניכם מה העבודה הזואת לכם יב:כז ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני יישראל במיצריים בנגפו את מיצריים ואת בתינו היציל וייקוד העם ויישתחוו יב:כח וילכו ויעשו בני יישראל כאשר ציוה יהוה את מושה ואהרון כן עשו..........ס..........יב:כט ויהי בחצי הלילה ויהוה היכה כל בכור בארץ מיצריים מיבכור פרעוה היושב על כיסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכול בכור בהמה יב:ל ויקם פרעוה לילה הוא וכל עבדיו וכל מיצריים ותהי צעקה גדולה במיצריים כי אין ביית אשר אין שם מת יב:לא וייקרא למושה ולאהרון לילה ויואמר קומו צאו מיתוכ עמי גם אתם גם בני יישראל ולכו עיבדו את יהוה כדברכם יב:לב גם צואנכם גם בקרכם קחו כאשר דיברתם ולכו וברכתם גם אותי יב:לג ותחזק מיצריים על העם למהר לשלחם מינ הארץ כי אמרו כולנו מתים יב:לד ויישא העם את בצקו טרם יחמץ מישארותם צרורות בשימלותם על שיכמם יב:לה ובני יישראל עשו כידבר מושה ויישאלו מימיצריים כלי כסף וכלי זהב ושמלות יב:לו ויהוה נתן את חן העם בעיני מיצריים וישאילום וינצלו את מיצריים..........פ יב:לז וייסעו בני יישראל מרעמסס סוכותה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מיטף יב:לח וגם ערב רב עלה איתם וצואן ובקר מיקנה כבד מאוד יב:לט ויואפו את הבצק אשר הוציאו גורשו כי חמץ לוא כי מצות עוגות מימיצריים מימיצריים ולוא יכלו להיתמחמה וגם צדה לוא עשו להם יב:מ ומושב בני יישראל אשר ישבו במיצריים שלושים שנה וארבע מאות שנה יב:מא ויהי מיקץ שלושים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל ציבאות יהוה מארץ מיצריים יב:מב ליל שימורים הוא ליהוה להוציאם מארץ מיצריים הוא הלילה הזה ליהוה שימורים לכל בני יישראל לדורותם..........פ יב:מג ויואמר יהוה אל מושה ואהרון זואת חוקת הפסח כל בן נכר לוא יואכל בו יב:מד וכל עבד איש מיקנת כסף ומלתה אותו אז יואכל בו יב:מה תושב ושכיר לוא יואכל בו יב:מו בביית אחד יאכל לוא תוציא מינ הביית מינ הבשר חוצה ועצם לוא תישברו בו יב:מז כל עדת יישראל יעשו אותו יב:מח וכי יגור איתכ גר ועשה פסח ליהוה הימול לו כל זכר ואז ייקרב לעשותו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לוא יואכל בו יב:מט תורה אחת ייחיה לאזרח ולגר הגר בתוככם יב:נ ויעשו כל בני יישראל כאשר ציוה יהוה את מושה ואת אהרון כן עשו..........ס ..........יב:נא ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את בני יישראל מארץ שמות מיצריים על ציבאותם..........פ יג:א וידבר יהוה אל מושה לאמור יג:ב קדש לי כל בכור פטר כל רחם ביבני יישראל באדם ובבהמה לי הוא יג:ג ויואמר מושה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם מימיצריים מיבית עבדים כי בחוזק יד הוציא יהוה אתכם מיזה ולוא יאכל חמץ יג:ד היום אתם יוצאים בחודש האביב יג:ה והיה כי יביאכ יהוה אל ארץ הכנעני והחיתי והאמורי והחיוי והיבוסי אשר נשבע לאבותיכ לתת לכ ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבודה הזואת בחודש הזה יג:ו שיבעת ימים תואכל מצות וביום השביעי חג ליהוה יג:ז מצות יאכל את שיבעת הימים ולוא יראה לכ חמץ ולוא יראה לכ שאור בכל גבולכ יג:ח והיגדת לבינכ ביום ההוא לאמור בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי מימיצריים יג:ט והיה לכ לאות על ידכ ולזיכרון בין עיניכ למען תיחיה תורת יהוה בפיכ כי ביד חזקה הוציאכ יהוה מימיצריים יג:י ושמרת את החוקה הזואת למועדה מימים ימימה..........פ יג:יא והיה כי יביאכ יהוה אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לכ ולאבותיכ ונתנה לכ יג:יב והעברת כל פטר רחם ליהוה וכל פטר שגר בהמה אשר ייחיה לכ הזכרים ליהוה יג:יג וכל פטר חמור תיפדה בשה ואים לוא תיפדה וערפתו וכול בכור אדם בבניכ תיפדה יג:יד והיה כי יישאלכ בינכ מחר לאמור מה זואת ואמרת אליו בחוזק יד הוציאנו יהוה מימיצריים מיבית עבדים יג:טו ויהי כי היקשה פרעוה לשלחנו ויהרוג יהוה כל בכור בארץ מיצריים מיבכור אדם ועד בכור בהמה על כן אני זובח ליהוה כל פטר רחם הזכרים וכל בכור בני אפדה יג:טז והיה לאות על ידכה ולטוטפות בין עיניכ כי בחוזק יד הוציאנו יהוה מימיצריים..........ס ..........יג:יז ויהי בשלח פרעוה את העם ולוא נחם אלוהים דרכ ארץ פלישתים כי קרוב הוא כי אמר אלוהים פן יינחם העם ביראותם מילחמה ושבו מיצרימה יג:יח ויסב אלוהים את העם דרכ המידבר ים סוף וחמושים עלו בני יישראל מארץ מיצריים יג:יט וייקח מושה את עצמות יוסף עימו כי השבע הישביע את בני יישראל לאמור פקוד ייפקוד אלוהים אתכם והעליתם את עצמותי מיזה איתכם יג:כ וייסעו מיסוכות ויחנו באתם ביקצה המידבר יג:כא ויהוה הולכ ליפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרכ ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה יג:כב לוא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה ליפני העם..........פ יד:א וידבר יהוה אל מושה לאמור יד:ב דבר אל בני יישראל וישובו ויחנו ליפני פי החירות בין מיגדול ובין הים ליפני בעל צפון נכחו תחנו על הים יד:ג ואמר פרעוה ליבני יישראל נבוכים הם בארץ סגר עליהם המידבר יד:ד וחיזקתי את לב פרעוה ורדף אחריהם ואיכבדה בפרעוה ובכל חילו וידעו מיצריים כי אני יהוה ויעשו כן יד:ה ויוגד למלכ מיצריים כי ברח העם ויהפכ לבב פרעוה ועבדיו אל העם ויואמרו מה זואת עשינו כי שילחנו את יישראל מעבדנו יד:ו ויאסור את ריכבו ואת עמו לקח עימו יד:ז וייקח שש מאות רכב בחור וכול רכב מיצריים ושלישימ על כולו יד:ח ויחזק יהוה את לב פרעוה מלכ מיצריים ויירדוף אחרי בני יישראל ובני יישראל יוצאים ביד רמה יד:ט ויירדפו מיצריים אחריהם וישיגו אותם חונים על הים כל סוס רכב פרעוה ופרשיו וחילו על פי החירות ליפני בעל צפון יד:י ופרעוה היקריב ויישאו בני יישראל את עיניהם והינה מיצריים נוסע אחריהם וייראו מאוד שמות וייצעקו בני יישראל אל יהוה יד:יא ויואמרו אל מושה המיבלי אין קברים במיצריים לקחתנו למות במידבר מה זואת עשית לנו להוציאנו מימיצריים יד:יב הלוא זה הדבר אשר דיברנו אליכ במיצריים לאמור חדל מימנו ונעבדה את מיצריים כי טוב לנו עבוד את מיצריים מימותנו במידבר יד:יג ויואמר מושה אל העם אל תיראו היתיצבו וראו את ישועת יהוה אשר יעשה לכם היום כי אשר ראיתם את מיצריים היום לוא תוסיפו ליראותם עוד עד עולם יד:יד יהוה יילחם לכם ואתם תחרישון..........פ יד:טו ויואמר יהוה אל מושה מה תיצעק אלי דבר אל בני יישראל וייסעו יד:טז ואתה הרם את מטכ ונטה את ידכ על הים ובקעהו ויבואו בני יישראל בתוכ הים ביבשה יד:יז ואני הינני מחזק את לב מיצריים ויבואו אחריהם ואיכבדה בפרעוה ובכל חילו בריכבו ובפרשיו יד:יח וידעו מיצריים כי אני יהוה בהיכבדי בפרעוה בריכבו ובפרשיו יד:יט וייסע מלאכ האלוהים ההולכ ליפני מחנה יישראל וילכ מאחריהם וייסע עמוד הענן מיפניהם ויעמוד מאחריהם יד:כ ויבוא בין מחנה מיצריים ובין מחנה יישראל ויהי הענן והחושכ ויאר את הלילה ולוא קרב זה אל זה כל הלילה יד:כא ויט מושה את ידו על הים ויולכ יהוה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה וייבקעו המיים יד:כב ויבואו בני יישראל בתוכ הים ביבשה והמיים להם חומה מימינם ומישמואלם יד:כג ויירדפו מיצריים ויבואו אחריהם כול סוס פרעוה ריכבו ופרשיו אל תוכ הים יד:כד ויהי באשמורת הבוקר וישקף יהוה אל מחנה מיצריים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מיצריים יד:כה ויסר את אופן מרכבותיו וינהגהו ביכבדות ויואמר מיצריים אנוסה מיפני יישראל כי יהוה נלחם להם במיצריים..........פ יד:כו ויואמר יהוה אל מושה נטה את ידכ על הים וישובו המיים על מיצריים על ריכבו ועל פרשיו יד:כז ויט מושה את ידו על הים וישב הים ליפנות בוקר לאיתנו ומיצריים נסים ליקראתו וינער יהוה את מיצריים בתוכ הים יד:כח וישובו המיים ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכול חיל פרעוה הבאים אחריהם בים לוא נשאר בהם עד אחד יד:כט ובני יישראל הלכו ביבשה בתוכ הים והמיים להם חומה מימינם ומישמואלם יד:ל ויושע יהוה ביום ההוא את יישראל מיד מיצריים וירא יישראל את מיצריים מת על שפת הים יד:לא וירא יישראל את היד הגדולה אשר עשה יהוה במיצריים וייראו העם את יהוה ויאמינו ביהוה ובמושה עבדו טו:א אז ישיר מושה ובני יישראל את השירה הזואת ליהוה ויואמרו לאמור......... .ס..........אשירה ליהוה כי גאוה גאה..........ס..........סוס ורוכבו רמה בים..........ס..........טו:ב עזי וזימרת יה ויהי לי אבי ואנוהו..........ס..........אלוהי אלי לישועה..........ס..........זה יהוה מילחמה איש יהוה וארוממנהו..........ס..........טו:ג שמו..........ס..........טו:ד מרכבות פרעוה וחילו ירה בים..........ס..........ומיבחר שלישיו טובעו בים סוף..........ס..........טו:ה תהומות יכסיומו ירדו נאדרי יהוה ימינכ אבן..........ס..........טו:ו כמו בימצולות וברוב אויב..........ס..........טו:ז תירעץ יהוה בכוח..........ס..........ימינכ יואכלמו חרונכ קמיכ ..........ס..........תשלח תהרוס גאונכ כקש..........ס..........טו:ח וברוח אפיכ נערמו מיים..........ס..........נצבו כמו נד נוזלים......... .ס..........קפאו תהומות בלב ים..........ס..........טו:ט אמר אויב ארדוף אשיג..........ס..........אחלק שלל תימלאמו נפשי ..........ס..........אריק שמות כיסמו ברוחכ נשפת ידי..........ס..........טו:י תורישמו חרבי ים..........ס..........צללו כעופרת במיים אדירים..........ס..........טו:יא מי כמוכה באלימ יהוה..........ס..........מי כמוכה נאדר בקודש..........ס..........נורא תהילות עושה פלא......... .ס..........טו:יב נטית ימינכ תיבלעמו ארץ ..........ס..........טו:יג נחית בחסדכ עם זו גאלת..........ס..........נהלת בעזכ אל נוה קדשכ..........ס..........טו:יד שמעו עמים יירגזון..........ס..........חיל אלופי נבהלו אז פלשת..........ס..........טו:טו יושבי אחז כול רעד..........ס..........נמוגו יואחזמו מואב אדום ..........ס..........אילי אימתה עליהם תיפול כנען..........ס..........טו:טז יושבי ופחד ..........ס..........ביגדול זרועכ יידמו כאבן..........ס..........עד יעבור עמכ יהוה..........ס..........עד יעבור עם זו קנית......... .ס..........טו:יז תביאמו פעלת לשיבתכ נחלתכ..........ס ..........מכון בהר ותיטעמו יהוה..........ס..........מיקדש יהוה כוננו ידיכ..........ס..........טו:יח יהוה יימלוכ לעולם ועד..........ס..........טו:יט כי בא סוס פרעוה בריכבו מי את עלהם יהוה בים..........ס..........וישב ובפרשיו הים..........ס..........ובני יישראל הלכו ביבשה בתוכ הים טו:כ ותיקח מירים הנביאה אחות אהרון את התוף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתופים ובימחולות טו:כא ותען להם רמה ורוכבו סוס גאה גאוה כי ליהוה שירו מירים בים..........ס..........טו:כב ויסע מושה את יישראל מים סוף ויצאו אל מידבר שור וילכו שלושת ימים במידבר ולוא מצאו מיים טו:כג ויבואו מרתה ולוא יכלו לישתות מיים מימרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה טו:כד ויילונו העם על מושה לאמור מה נשתה טו:כה וייצעק אל יהוה ויורהו יהוה עץ וישלכ אל המיים ויימתקו המיים שם שם לו חוק ומישפט ושם נסהו טו:כו ויואמר אים שמוע תישמע לקול יהוה אלוהיכ והישר בעיניו תעשה והאזנת למיצותיו ושמרת כל חוקיו כל המחלה אשר שמתי במיצריים לוא אשים עליכ כי אני יהוה רופאכ..........ס..........טו:כז ויבואו אילימה ושם שתים עשרה עינות מיים ושיבעים תמרים ויחנו שם על המיים טז:א וייסעו מאילימ ויבואו כל עדת בני יישראל אל מידבר סין אשר בין אילימ ובין סיני בחמישה עשר יום לחודש השני לצאתם מארץ מיצריים טז:ב וילינו )ויילונו( כל עדת בני יישראל על מושה ועל אהרון במידבר טז:ג ויואמרו אלהם בני יישראל מי ייתן מותנו ביד יהוה בארץ מיצריים בשיבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשובע כי הוצאתם אותנו אל המידבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב..........ס..........טז:ד ויואמר יהוה אל מושה הינני ממטיר לכם לחם מינ השמיים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילכ בתורתי אים לוא טז:ה והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו והיה מישנה על אשר יילקטו יום יום טז:ו ויואמר מושה ואהרון אל כל בני יישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מיצריים טז:ז ובוקר וראיתם את כבוד יהוה בשמעו את תלונותיכם על יהוה ונחנו מה כי תלונו )תלינו( עלינו טז:ח ויואמר מושה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכול ולחם בבוקר לישבוע בישמוע יהוה את תלונותיכם אשר אתם מלינם עליו ונחנו מה לוא עלינו תלונותיכם כי על יהוה טז:ט ויואמר מושה אל אהרון אמור אל כל עדת בני יישראל קירבו ליפני יהוה כי שמע את תלונותיכם טז:י ויהי כדבר אהרון אל כל עדת בני יישראל וייפנו אל המידבר והינה כבוד יהוה נראה בענן..........פ טז:יא וידבר יהוה אל מושה לאמור טז:יב שמעתי את תלונות בני יישראל דבר אלהם לאמור בין הערביים תואכלו בשר ובבוקר תישבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלוהיכם טז:יג ויהי בערב ותעל השלו ותכס את המחנה ובבוקר היתה שיכבת הטל שמות סביב למחנה טז:יד ותעל שיכבת הטל והינה על פני המידבר דק מחוספס דק ככפור על הארץ טז:טו וייראו בני יישראל ויואמרו איש אל אחיו מן הוא כי לוא ידעו מה הוא ויואמר מושה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה טז:טז זה הדבר אשר ציוה יהוה ליקטו מימנו איש לפי אכלו עומר לגולגולת מיספר נפשותיכם איש לאשר באהלו תיקחו טז:יז ויעשו כן בני יישראל ויילקטו המרבה והממעיט טז:יח וימודו בעומר ולוא העדיף המרבה והממעיט לוא החסיר איש לפי אכלו לקטו טז:יט ויואמר מושה אלהם איש אל יותר מימנו עד בוקר טז:כ ולוא שמעו אל מושה ויותירו אנשים מימנו עד בוקר וירומ תולעים וייבאש וייקצוף עלהם מושה טז:כא ויילקטו אותו בבוקר בבוקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס טז:כב ויהי ביום השישי לקטו לחם מישנה שני העומר לאחד ויבואו כל נשיאי העדה ויגידו למושה טז:כג ויואמר אלהם הוא אשר דיבר יהוה שבתון שבת קודש ליהוה מחר את אשר תואפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העודף הניחו לכם למישמרת עד הבוקר טז:כד ויניחו אותו עד הבוקר כאשר ציוה מושה ולוא היבאיש ורימה לוא היתה בו טז:כה ויואמר מושה איכלוהו היום כי שבת היום ליהוה היום לוא תימצאוהו בשדה טז:כו ששת ימים תילקטוהו וביום השביעי שבת לוא ייחיה בו טז:כז ויהי ולוא לילקוט העם מינ יצאו השביעי ביום מצאו..........ס..........טז:כח ויואמר יהוה אל מושה עד אנה מאנתם לישמור מיצותי ותורותי טז:כט ראו כי יהוה נתן לכם השבת על כן הוא נותן לכם ביום השישי לחם יומיים שבו איש תחתיו אל יצא איש מימקומו ביום השביעי טז:ל ויישבתו העם ביום השביעי טז:לא וייקראו בית יישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחית בידבש טז:לב ויואמר מושה זה הדבר אשר ציוה יהוה מלוא העומר מימנו למישמרת לדורותיכם למען ייראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במידבר בהוציאי אתכם מארץ מיצריים טז:לג ויואמר מושה אל אהרון קח צינצנת אחת ותן שמה מלוא העומר מן והנח אותו ליפני יהוה למישמרת לדורותיכם טז:לד כאשר ציוה יהוה אל מושה ויניחהו אהרון ליפני העדות למישמרת טז:לה ובני יישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד בואם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד בואם אל קצה ארץ כנען טז:לו והעומר עשירית האיפה הוא..........פ וייסעו כל עדת בני יישראל מימידבר סין יז:א למסעיהם על פי יהוה ויחנו בירפידים ואין מיים לישתות העם יז:ב וירב העם עימ מושה ויואמרו תנו לנו מיים ונשתה ויואמר להם מושה מה תריבון עימדי מה תנסון את יהוה יז:ג וייצמא שם העם למיים וילן העם על מושה ויואמר למה זה העליתנו מימיצריים להמית אותי ואת בני ואת מיקני בצמא יז:ד וייצעק מושה אל יהוה לאמור מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלוני יז:ה ויואמר יהוה אל מושה עבור ליפני העם וקח איתכ מיזיקני יישראל ומטכ אשר היכית בו את היאור קח בידכ והלכת יז:ו הינני עומד לפניכ שם על הצור בחורב והיכית בצור ויצאו מימנו מיים ושתה העם ויעש כן מושה לעיני זיקני יישראל יז:ז וייקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני יישראל ועל נסותם את יהוה לאמור היש יהוה בקירבנו אים איין..........פ יז:ח ויבוא עמלק ויילחם עימ יישראל בירפידימ יז:ט ויואמר מושה אל יהושוע בחר לנו אנשים וצא הילחם בעמלק מחר אנוכי נצב על רואש הגיבעה ומטה האלוהים בידי יז:י ויעש יהושוע כאשר אמר לו מושה להילחם בעמלק ומושה שמות אהרון וחור עלו רואש הגיבעה יז:יא והיה כאשר ירים מושה ידו וגבר יישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק יז:יב וידי מושה כבדים וייקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה ואהרון וחור תמכו בידיו מיזה אחד ומיזה אחד ויהי ידיו אמונה עד בוא השמש יז:יג ויחלוש יהושוע את עמלק ואת עמו לפי חרב..........פ יז:יד ויואמר יהוה אל מושה כתוב זואת זיכרון בספר ושים באזני יהושוע כי מחוה אמחה את זכר עמלק מיתחת השמיים יז:טו וייבן מושה מיזבח וייקרא שמו יהוה נסי יז:טז ויואמר כי יד על כס יה מילחמה ליהוה בעמלק מידור דור..........פ יח:א ויישמע ייתרו כוהן מידין חותן מושה את כל אשר עשה אלוהים למושה וליישראל עמו כי הוציא יהוה את יישראל מימיצריים יח:ב וייקח ייתרו חותן מושה את ציפורה אשת מושה אחר שילוחיה יח:ג ואת שני בניה אשר שם האחד גרשום כי אמר גר הייתי בארץ נכריה יח:ד ושם האחד אליעזר כי אלוהי אבי בעזרי ויצילני מחרב פרעוה יח:ה ויבוא ייתרו חותן מושה ובניו ואישתו אל מושה אל המידבר אשר הוא חונה שם הר האלוהים יח:ו ויואמר אל מושה אני חותנכ ייתרו בא אליכ ואישתכ ושני בניה עימה יח:ז ויצא מושה ליקראת חותנו ויישתחו ויישק לו ויישאלו איש לרעהו לשלום ויבואו האוהלה יח:ח ויספר מושה לחותנו את כל אשר עשה יהוה לפרעוה ולמיצריים על אודות יישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרכ ויצילם יהוה יח:ט וייחד ייתרו על כל הטובה אשר עשה יהוה ליישראל אשר היצילו מיד מיצריים יח:י ויואמר ייתרו ברוכ יהוה אשר היציל אתכם מיד מיצריים ומיד פרעוה אשר היציל את העם מיתחת יד מיצריים יח:יא עתה ידעתי כי גדול יהוה מיכל האלוהים כי בדבר אשר זדו עליהם יח:יב וייקח ייתרו חותן מושה עולה וזבחים לאלוהים ויבוא אהרון וכול זיקני יישראל לאכל לחם עימ חותן מושה ליפני האלוהים יח:יג ויהי מימחרת וישב מושה לישפוט את העם ויעמוד העם על מושה מינ הבוקר עד הערב יח:יד וירא חותן מושה את כל אשר הוא עושה לעם ויואמר מה הדבר הזה אשר אתה עושה לעם מדוע אתה יושב לבדכ וכל העם נצב עליכ מינ בוקר עד ערב יח:טו ויואמר מושה לחותנו כי יבוא אלי העם לידרוש אלוהים יח:טז כי ייחיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את חוקי האלוהים ואת תורותיו יח:יז ויואמר חותן מושה אליו לוא טוב הדבר אשר אתה עושה יח:יח נבול תיבול גם אתה גם העם הזה אשר עימכ כי כבד מימכ הדבר לוא תוכל עשוהו לבדכ יח:יט עתה שמע בקולי איעצכ ויהי אלוהים עימכ היה אתה לעם מול האלוהים והבאת אתה את הדברים אל האלוהים יח:כ והיזהרתה אתהם את החוקים ואת התורות והודעת להם את הדרכ ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון יח:כא ואתה תחזה מיכל העם אנשי חייל ייראי אלוהים אנשי אמת שונאי בצע ושמת עלהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמישים ושרי עשרות יח:כב ושפטו את העם בכל עת והיה כל הדבר הגדול יביאו אליכ וכל הדבר הקטון יישפטו הם והקל מעליכ ונשאו איתכ יח:כג אים את הדבר הזה תעשה וציוכ אלוהים ויכלת עמוד וגם כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום יח:כד ויישמע מושה לקול חותנו ויעש כול אשר אמר יח:כה וייבחר מושה אנשי חייל מיכל יישראל וייתן אותם ראשים על העם שרי אלפים שרי מאות שרי חמישים ושרי עשרות יח:כו ושפטו את העם בכל עת את הדבר הקשה יביאון אל מושה וכל הדבר הקטון יישפוטו שמות הם יח:כז וישלח מושה את חותנו וילכ לו אל ארצו..........פ יט:א בחודש השלישי לצאת בני יישראל מארץ מיצריים ביום הזה באו מידבר סיני יט:ב וייסעו מרפידים ויבואו מידבר סיני ויחנו במידבר וייחן שם יישראל נגד ההר יט:ג ומושה עלה אל האלוהים וייקרא אליו יהוה מינ ההר לאמור כוה תואמר לבית יעקוב ותגיד ליבני יישראל יט:ד אתם ראיתם אשר עשיתי למיצריים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי יט:ה ועתה אים שמוע תישמעו בקולי ושמרתם את בריתי ויחייתם לי סגולה מיכל העמים כי לי כל הארץ יט:ו ואתם תיחיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני יישראל יט:ז ויבוא מושה וייקרא לזיקני העם וישם ליפניהם את כל הדברים האלה אשר ציוהו יהוה יט:ח ויענו כל העם יחדו ויואמרו כול אשר דיבר יהוה נעשה וישב מושה את דיברי העם אל יהוה יט:ט ויואמר יהוה אל מושה הינה אנוכי בא אליכ בעב הענן בעבור יישמע העם בדברי עימכ וגם בכ יאמינו לעולם ויגד מושה את דיברי העם אל יהוה יט:י ויואמר יהוה אל מושה לכ אל העם וקידשתם היום ומחר וכיבסו שימלותם יט:יא והיו נכונים ליום השלישי כי ביום השלישי ירד יהוה לעיני כל העם על הר סיני יט:יב והיגבלת את העם סביב לאמור הישמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו כל הנוגע בהר מות יומת יט:יג לוא תיגע בו יד כי סקול ייסקל או ירוה יירה אים בהמה אים איש לוא ייחיה בימשוכ היובל המה יעלו בהר יט:יד וירד מושה מינ ההר אל העם ויקדש את העם ויכבסו שימלותם יט:טו ויואמר אל העם היו נכונים לישלושת ימים אל תיגשו אל אישה יט:טז ויהי ביום השלישי ביחיות הבוקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאוד ויחרד כל העם אשר במחנה יט:יז ויוצא מושה את העם ליקראת האלוהים מינ המחנה וייתיצבו בתחתית ההר יט:יח והר סיני עשן כולו מיפני אשר ירד עליו יהוה באש ויעל עשנו כעשן הכיבשן ויחרד כל ההר מאוד יט:יט ויהי קול השופר הולכ וחזק מאוד מושה ידבר והאלוהים יעננו בקול יט:כ וירד יהוה על הר סיני אל רואש ההר וייקרא יהוה למושה אל רואש ההר ויעל מושה יט:כא ויואמר יהוה אל מושה רד העד בעם פן יהרסו אל יהוה ליראות ונפל מימנו רב יט:כב וגם הכוהנים הנגשים אל יהוה ייתקדשו פן ייפרוץ בהם יהוה יט:כג ויואמר מושה אל יהוה לוא יוכל העם לעלות אל הר סיני כי אתה העדותה בנו לאמור הגבל את ההר וקידשתו יט:כד ויואמר אליו יהוה לכ רד ועלית אתה ואהרון עימכ והכוהנים והעם אל יהרסו לעלות אל יהוה פן ייפרץ בם יט:כה וירד מושה אל העם ויואמר האלה הדברים כל את אלוהים וידבר אלהם..........ס..........כ:א לאמור..........ס ..........כ:ב אנוכי יהוה אלוהיכ אשר הוצאתיכ מארץ מיצריים מיבית עבדים לוא ייחיה לכ אלוהים אחרים על פני כ:ג לוא תעשה לכ פסל וכל תמונה אשר בשמיים מימעל ואשר בארץ מיתחת ואשר במיים מיתחת לארץ כ:ד לוא תישתחוה להם ולוא תעבדם כי אנוכי יהוה אלוהיכ אל קנא פוקד עון אבות על בנים על שילשים ועל ריבעים לשונאי כ:ה ועושה חסד לאלפים לאוהבי ולשומרי מיצותי..........ס ..........כ:ו לוא תישא את שם יהוה אלוהיכ לשוא כי לוא ינקה יהוה את אשר יישא את שמו לשוא..........פ כ:ז זכור את יום השבת לקדשו כ:ח ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתכ כ:ט ויום השביעי שבת ליהוה אלוהיכ לוא תעשה כל מלאכה אתה ובינכ וביתכ עבדכ ואמתכ ובהמתכ וגרכ אשר בישעריכ כ:י כי ששת ימים עשה יהוה את השמיים ואת שמות הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברכ יהוה את יום השבת ויקדשהו..........ס ..........כ:יא כבד את אביכ ואת אימכ למען יאריכון ימיכ על האדמה אשר יהוה אלוהיכ תירצח..........ס..........לוא לוא לכ..........ס..........כ:יב נותן עד ברעכ תענה תיגנוב..........ס..........לוא תינאף..........ס..........לוא שקר..........ס ..........כ:יג לוא תחמוד בית רעכ..........ס..........לוא תחמוד אשת רעכ ועבדו ואמתו ושורו וחמורו וכול אשר לרעכ..........פ כ:יד וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידימ ואת קול השופר ואת ההר עשן וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק כ:טו ויואמרו אל מושה דבר אתה עימנו ונשמעה ואל ידבר עימנו אלוהים פן נמות כ:טז ויואמר מושה אל העם אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלוהים ובעבור תיחיה ייראתו על פניכם לבילתי תחטאו כ:יז ויעמוד העם מרחוק ומושה נגש אל הערפל אשר שם האלוהים..........ס ..........כ:יח ויואמר יהוה אל מושה כוה תואמר אל בני יישראל אתם ראיתם כי מינ השמיים דיברתי עימכם כ:יט לוא תעשון איתי אלוהי כסף ואלוהי זהב לוא תעשו לכם כ:כ מיזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עולותיכ ואת שלמיכ את צואנכ ואת בקרכ בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליכ וברכתיכ כ:כא ואים מיזבח אבנים תעשה לי לוא תיבנה אתהן גזית כי חרבכ הנפת עליה ותחללה כ:כב ולוא תעלה במעלות על מיזבחי אשר לוא תיגלה ערותכ עליו..........פ כא:א ואלה המישפטים אשר תשים ליפניהם כא:ב כי תיקנה עבד עיברי שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחפשי חינם כא:ג אים בגפו יבוא בגפו יצא אים בעל אישה הוא ויצאה אישתו עימו כא:ד אים אדוניו ייתן לו אישה וילדה לו בנים או בנות האישה וילדיה תיחיה לאדוניה והוא יצא בגפו כא:ה ואים אמור יואמר העבד אהבתי את אדוני את אישתי ואת בני לוא אצא חפשי כא:ו והיגישו אדוניו אל האלוהים והיגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדוניו את אזנו במרצע ועבדו לעולם..........ס ..........כא:ז וכי יימכור איש את ביתו לאמה לוא תצא כצאת העבדים כא:ח אים רעה בעיני אדוניה אשר לא )לו( יעדה והפדה לעם נכרי לוא יימשול למכרה בביגדו בה כא:ט ואים ליבנו ייעדנה כמישפט הבנות יעשה לה כא:י אים אחרת ייקח לו שארה כסותה ועונתה לוא ייגרע כא:יא ואים שלש אלה לוא יעשה לה ויצאה חינם אין כסף..........ס ..........כא:יב מכה איש ומת מות יומת כא:יג ואשר לוא צדה והאלוהים אינה לידו ושמתי לכ מקום אשר ינוס שמה..........ס ..........כא:יד וכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה מעימ מיזבחי תיקחנו למות..........ס ..........כא:טו ומכה אביו ואימו מות יומת..........ס ..........כא:טז וגונב איש ומכרו ונמצא מות ואימו אביו ומקלל יומת..........ס ..........כא:יז מות בידו יומת..........ס..........כא:יח וכי יריבונ אנשים והיכה איש את רעהו באבן או באגרוף ולוא ימות ונפל למישכב כא:יט אים יקום והיתהלכ בחוץ על מישענתו ונקה המכה רק שיבתו ייתן ורפוא ירפא..........ס..........כא:כ וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו נקום יינקם כא:כא אכ אים יום או יומיים יעמוד לוא יוקם כי כספו הוא..........ס ..........כא:כב וכי יינצו אנשים ונגפו אישה הרה ויצאו ילדיה ולוא ייחיה אסון ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האישה ונתן ביפלילים כא:כג ואים אסון ייחיה ונתתה נפש תחת נפש כא:כד עיין תחת עיין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל כא:כה כויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה..........ס ..........כא:כו וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושיחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו כא:כז ואים שן עבדו שמות או שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שינו..........פ כא:כח וכי ייגח שור את איש או את אישה ומת סקול ייסקל השור ולוא יאכל את בשרו ובעל השור נקי כא:כט ואים שור נגח הוא מיתמול שילשום והועד ביבעליו ולוא יישמרנו והמית איש או אישה השור ייסקל וגם בעליו יומת כא:ל אים כופר יושת עליו ונתן פידיון נפשו ככול אשר יושת עליו כא:לא או בן ייגח או בת ייגח כמישפט הזה יעשה לו כא:לב אים עבד ייגח השור או אמה כסף שלושים שקלים ייתן לאדוניו והשור ייסקל..........ס..........כא:לג וכי ייפתח איש בור או כי ייכרה איש בור ולוא יכסנו ונפל שמה שור או חמור כא:לד בעל ייחיה והמת ליבעליו ישיב כסף ישלם הבור לו..........ס..........כא:לה וכי ייגוף שור איש את שור רעהו ומת ומכרו את השור החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון כא:לו או נודע כי שור נגח הוא מיתמול שילשום ולוא יישמרנו בעליו שלם ישלם שור תחת השור והמת ייחיה לו..........ס ..........כא:לז כי ייגנוב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמישה בקר ישלם תחת השור וארבע צואן תחת השה כב:א אים במחתרת יימצא הגנב והוכה ומת אין לו דמים כב:ב אים זרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם אים אין לו ונמכר ביגנבתו כב:ג אים הימצא תימצא בידו הגנבה מישור עד חמור עד שה חיימ שניים ישלם..........ס..........כב:ד כי יבער איש שדה או כרם ושילח את כרמו ומיטב שדהו מיטב אחר בישדה וביער בעירוה ישלם..........ס..........כב:ה כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבעיר את הבערה..........ס ..........כב:ו כי ייתן איש אל רעהו כסף או כלים לישמור וגונב מיבית האיש אים יימצא הגנב ישלם שניים כב:ז אים לוא יימצא הגנב ונקרב בעל הביית אל האלוהים אים לוא שלח ידו בימלאכת רעהו כב:ח על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יואמר כי הוא זה עד האלוהים יבוא דבר שניהם אשר ירשיעונ אלוהים ישלם שניים לרעהו..........ס..........כב:ט כי ייתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לישמור ומת או נשבר או נשבה אין רואה כב:י שבועת יהוה תיחיה בין שניהם אים לוא שלח ידו בימלאכת רעהו ולקח בעליו ולוא ישלם כב:יא ואים גנוב ייגנב מעימו ישלם ליבעליו כב:יב אים טרוף ייטרף יביאהו עד הטרפה לוא ישלם..........פ כב:יג וכי יישאל איש מעימ רעהו ונשבר או מת בעליו אין עימו שלם ישלם כב:יד אים בעליו עימו לוא ישלם אים שכיר הוא בא בישכרו..........ס ..........כב:טו וכי יפתה איש בתולה אשר לוא אורשה ושכב עימה מהור יימהרנה לו לאישה כב:טז אים מאן ימאן אביה לתיתה לו כסף יישקול כמוהר הבתולות..........ס..........כב:יז מכשפה לוא תחיה כב:יח כל שוכב עימ בהמה מות יומת..........ס ..........כב:יט זובח לאלוהים יחרם בילתי ליהוה לבדו כב:כ וגר לוא תונה ולוא תילחצנו כי גרים הייתם בארץ מיצריים כב:כא כל אלמנה ויתום לוא תענון כב:כב אים ענה תענה אותו כי אים צעוק ייצעק אלי שמוע אשמע צעקתו כב:כג וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים..........פ כב:כד אים כסף תלוה את עמי את העני עימכ לוא תיחיה לו כנושה לוא תשימון עליו נשכ כב:כה אים חבול תחבול שלמת רעכ עד בוא השמש תשיבנו לו כב:כו כי היוא כסותוה לבדה היוא שימלתו לעורו במה יישכב והיה כי ייצעק אלי ושמעתי כי חנון אני..........ס ..........כב:כז אלוהים לוא תקלל ונשיא בעמכ לוא תאור כב:כח מלאתכ ודימעכ לוא תאחר בכור בניכ תיתן לי כב:כט שמות כן תעשה לשורכ לצואנכ שיבעת ימים ייחיה עימ אימו ביום השמיני תיתנו לי כב:ל ואנשי קודש תיחיון לי ובשר בשדה טרפה לוא תואכלו לכלב תשליכון אותו..........ס ..........כג:א לוא תישא שמע שוא אל תשת ידכ עימ רשע ליחיות עד חמס כג:ב לוא תיחיה אחרי רבים לרעות ולוא תענה על ריב לינטות אחרי רבים להטות כג:ג ודל לוא תחדר בריבו..........ס..........כג:ד כי תשיבנו השב תועה חמורו או אוייבכ שור תיפגע לו..........ס..........כג:ה כי תיראה חמור שונאכ רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו עזוב תעזוב עימו..........ס ..........כג:ו לוא תטה מישפט אביונכ בריבו כג:ז מידבר שקר תירחק ונקי וצדיק אל תהרוג כי לוא אצדיק רשע כג:ח ושוחד לוא תיקח כי השוחד יעור פיקחים ויסלף דיברי צדיקים כג:ט וגר לוא תילחץ ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מיצריים כג:י ושש שנים תיזרע את ארצכ ואספת את תבואתה כג:יא והשביעית תישמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמכ וייתרם תואכל חית השדה כן תעשה לכרמכ לזיתכ כג:יב ששת ימים תעשה מעשיכ וביום השביעי תישבות למען ינוח שורכ וחמורכ ויינפש בן אמתכ והגר כג:יג ובכול אשר אמרתי אליכם תישמרו ושם אלוהים אחרים לוא תזכירו לוא יישמע על פיכ כג:יד שלוש רגלים תחוג לי בשנה כג:טו את כאשר חג המצות תישמור שיבעת ימים תואכל מצות ציויתיכ למועד חודש האביב כי בו יצאת מימיצריים ולוא יראו פני ריקם כג:טז וחג הקציר ביכורי מעשיכ אשר תיזרע בשדה וחג האסיפ בצאת השנה באספכ את מעשיכ מינ השדה כג:יז שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורכ אל פני האדון יהוה כג:יח לוא תיזבח על חמץ דם זיבחי ולוא ילין חלב חגי עד בוקר כג:יט ראשית ביכורי אדמתכ תביא בית יהוה אלוהיכ לוא תבשל גדי בחלב אימו..........פ כג:כ הינה אנוכי שולח מלאכ לפניכ לישמרכ בדרכ ולהביאכ אל המקום אשר הכינותי כג:כא הישמר מיפניו ושמע בקולו אל תמר בו כי לוא יישא לפישעכם כי שמי בקירבו כג:כב כי אים שמוע תישמע בקולו ועשית כול אשר אדבר ואיבתי את אויביכ וצרתי את צורריכ כג:כג כי ילכ מלאכי לפניכ והביאכ אל האמורי והחיתי והפריזי והכנעני החיוי והיבוסי והיכחדתיו כג:כד לוא תישתחוה לאלוהיהם ולוא תעבדם ולוא תעשה כמעשיהם כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבותיהם כג:כה ועבדתם את יהוה אלוהיכם וברכ את לחמכ ואת מימיכ והסירותי מחלה מיקירבכ..........ס ..........כג:כו לוא תיחיה משכלה ועקרה בארצכ את מיספר ימיכ אמלא כג:כז את אימתי אשלח לפניכ והמותי את כל העם אשר תבוא בהם ונתתי את כל אויביכ אליכ עורף כג:כח ושלחתי את הצירעה לפניכ וגרשה את החיוי את הכנעני ואת החיתי מילפניכ כג:כט לוא אגרשנו מיפניכ בשנה אחת פן תיחיה הארץ שממה ורבה עליכ חית השדה כג:ל מעט מעט אגרשנו מיפניכ עד אשר תיפרה ונחלת את הארץ כג:לא ושתי את גבולכ מים סוף ועד ים פלישתים ומימידבר עד הנהר כי אתן בידכם את יושבי הארץ וגרשתמו מיפניכ כג:לב לוא תיכרות להם ולאלוהיהם ברית כג:לג לוא ישבו בארצכ פן יחטיאו אותכ לי כי תעבוד את אלוהיהם כי ייחיה לכ למוקש..........פ כד:א ואל מושה אמר עלה אל יהוה אתה ואהרון נדב ואביהוא ושיבעים מיזיקני יישראל והישתחויתם מרחוק כד:ב ונגש מושה לבדו אל יהוה והם לוא ייגשו והעם לוא יעלו עימו כד:ג ויבוא מושה ויספר לעם את כל דיברי יהוה ואת כל המישפטים ויען כל העם קול אחד ויואמרו כל הדברים אשר דיבר יהוה נעשה כד:ד וייכתוב מושה את כל דיברי יהוה שמות וישכם בבוקר וייבן מיזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה לישנים עשר שיבטי יישראל כד:ה ויישלח את נערי בני יישראל ויעלו עולות וייזבחו זבחים שלמים ליהוה פרים כד:ו וייקח מושה חצי הדם וישם באגנות וחצי הדם זרק על המיזבח כד:ז וייקח ספר הברית וייקרא באזני העם ויואמרו כול אשר דיבר יהוה נעשה ונשמע כד:ח וייקח מושה את הדם וייזרוק על העם ויואמר הינה דם הברית אשר כרת יהוה עימכם על כל הדברים האלה כד:ט ויעל מושה ואהרון נדב ואביהוא ושיבעים מיזיקני יישראל כד:י וייראו את אלוהי יישראל ותחת רגליו כמעשה ליבנת הספיר וכעצם השמיים לטוהר כד:יא ואל אצילי בני יישראל לוא שלח ידו ויחזו את האלוהים ויואכלו ויישתו..........ס ..........כד:יב ויואמר יהוה אל מושה עלה אלי ההרה וחיה שם ואתנה לכ את לוחות האבן והתורה והמיצוה אשר כתבתי להורותם כד:יג ויקם מושה ויהושוע משרתו ויעל מושה אל הר האלוהים כד:יד ואל הזקנים אמר שבו לנו בזה עד אשר נשוב אליכם והינה אהרון וחור עימכם מי בעל דברים ייגש אלהם כד:טו ויעל מושה אל ההר ויכס הענן את ההר כד:טז ויישכון כבוד יהוה על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים וייקרא אל מושה ביום השביעי מיתוכ הענן כד:יז ומראה כבוד יהוה כאש אוכלת ברואש ההר לעיני בני יישראל כד:יח ויבוא מושה בתוכ הענן ויעל אל ההר ויהי מושה בהר ארבעים יום וארבעים לילה..........פ כה:א וידבר יהוה אל מושה לאמור כה:ב דבר אל בני יישראל וייקחו לי תרומה מאת כל איש אשר יידבנו ליבו תיקחו את תרומתי כה:ג וזואת התרומה אשר תיקחו מאיתם זהב וכסף ונחושת כה:ד ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועיזים כה:ה ועורות אילימ מאדמים ועורות תחשים ועצי שיטים כה:ו שמן למאור בשמים לשמן המישחה וליקטורת הסמים כה:ז אבני שוהם ואבני מילואים לאפוד ולחושן כה:ח ועשו לי מיקדש ושכנתי בתוכם כה:ט ככול אשר אני מראה אותכ את תבנית המישכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו..........ס ..........כה:י ועשו ארון עצי שיטים אמתיים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו כה:יא וציפית אותו זהב טהור מיביית ומיחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב סביב כה:יב ויצקת לו ארבע טבעות זהב ונתתה על ארבע פעמותיו ושתי טבעות על צלעו האחת ושתי טבעות על צלעו השנית כה:יג ועשית בדי עצי שיטים וציפית אותם זהב כה:יד והבאת את הבדים בטבעות על צלעות הארון לשאת את הארון בהם כה:טו בטבעות הארון ייחיו הבדים לוא יסורו מימנו כה:טז ונתת אל הארון את העדות אשר אתן אליכ כה:יז ועשית כפורת זהב טהור אמתיים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה כה:יח ועשית שניים כרובים זהב מיקשה תעשה אותם מישני קצות הכפורת כה:יט ועשה כרוב אחד מיקצה מיזה וכרוב אחד מיקצה מיזה מינ הכפורת תעשו את הכרובים על שני קצותיו כה:כ והיו הכרובים פורשי כנפיים למעלה סוככים בכנפיהם על הכפורת ופניהם איש אל אחיו אל הכפורת ייחיו פני הכרובים כה:כא ונתת את הכפורת על הארון מילמעלה ואל הארון תיתן את העדות אשר אתן אליכ כה:כב ונועדתי לכ שם ודיברתי איתכ מעל הכפורת מיבין שני הכרובים אשר על ארון העדות את כל אשר אצוה אותכ אל בני יישראל..........פ כה:כג ועשית שולחן עצי שיטים אמתיים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קומתו כה:כד וציפית אותו זהב טהור ועשית לו זר זהב סביב כה:כה ועשית לו מיסגרת טופח סביב ועשית זר זהב למיסגרתו סביב כה:כו ועשית לו ארבע טבעות זהב ונתת את שמות הטבעות על ארבע הפאות אשר לארבע רגליו כה:כז לעומת המיסגרת תיחיין הטבעות לבתים לבדים לשאת את השולחן כה:כח ועשית את הבדים עצי שיטים וציפית אותם זהב ונשא בם את השולחן כה:כט ועשית קערותיו וכפותיו וקשותיו ומנקיותיו אשר יוסכ בהן זהב טהור תעשה אותם כה:ל ונתת על השולחן לחם פנים לפני תמיד..........פ כה:לא ועשית מנורת זהב טהור מיקשה תעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתוריה ופרחיה מימנה ייחיו כה:לב ושישה קנים יוצאים מיצידיה שלושה קני מנורה מיצידה האחד ושלושה קני מנורה מיצידה השני כה:לג שלושה גביעים משוקדים בקנה האחד כפתור ופרח ושלושה גביעים משוקדים בקנה האחד כפתור ופרח כן לששת הקנים היוצאים מינ המנורה כה:לד ובמנורה ארבעה גביעים משוקדים כפתוריה ופרחיה כה:לה וכפתור תחת שני הקנים מימנה וכפתור תחת שני הקנים מימנה וכפתור תחת שני הקנים מימנה לששת הקנים היוצאים מינ המנורה כה:לו כפתוריהם וקנותם מימנה ייחיו כולה מיקשה אחת זהב טהור כה:לז ועשית את נרותיה שיבעה והעלה את נרותיה והאיר על עבר פניה כה:לח ומלקחיה ומחתותיה זהב טהור כה:לט כיכר זהב טהור יעשה אותה את כל הכלים האלה כה:מ וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר..........ס ..........כו:א ואת המישכן תעשה עשר יריעות שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני כרובים מעשה חושב תעשה אותם כו:ב אורכ היריעה האחת שמונה ועשרים באמה ורוחב ארבע באמה היריעה האחת מידה אחת לכל היריעות כו:ג חמש היריעות תיחיין חוברות אישה אל אחותה וחמש יריעות חוברות אישה אל אחותה כו:ד ועשית לולאות תכלת על שפת היריעה האחת מיקצה בחוברת וכן תעשה בישפת היריעה הקיצונה במחברת השנית כו:ה חמישים לולאות תעשה ביריעה האחת וחמישים לולאות תעשה ביקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבילות הלולאות אישה אל אחותה כו:ו ועשית חמישים קרסי זהב וחיברת את היריעות אישה אל אחותה בקרסים והיה המישכן אחד כו:ז ועשית יריעות עיזים לאוהל על המישכן עשתי עשרה יריעות תעשה אותם כו:ח אורכ היריעה האחת שלושים באמה ורוחב ארבע באמה היריעה האחת מידה אחת לעשתי עשרה יריעות כו:ט וחיברת את חמש היריעות לבד ואת שש היריעות לבד וכפלת את כו:י ועשית היריעה השישית אל מול פני האוהל חמישים לולאות על שפת היריעה האחת הקיצונה בחוברת וחמישים לולאות על שפת היריעה החוברת השנית כו:יא ועשית קרסי נחושת חמישים והבאת את הקרסים בלולאות וחיברת את האוהל והיה אחד כו:יב וסרח העודף ביריעות האוהל חצי היריעה העודפת תיסרח על אחורי המישכן כו:יג והאמה מיזה והאמה מיזה בעודף באורכ יריעות האוהל ייחיה סרוח על צידי המישכן מיזה ומיזה לכסותו כו:יד ועשית מיכסה תחשים עורות ומיכסה מאדמים אילימ עורות לאוהל מילמעלה..........פ כו:טו ועשית את הקרשים למישכן עצי שיטים עומדים כו:טז עשר אמות אורכ הקרש ואמה וחצי האמה רוחב הקרש האחד כו:יז שתי ידות לקרש האחד משולבות אישה אל אחותה כן תעשה לכול קרשי המישכן כו:יח ועשית את הקרשים למישכן עשרים קרש ליפאת נגבה תימנה כו:יט וארבעים אדני כסף תעשה תחת עשרים הקרש שני אדנים תחת הקרש האחד לישתי ידותיו ושני אדנים תחת הקרש האחד לישתי ידותיו כו:כ ולצלע המישכן השנית ליפאת צפון עשרים קרש כו:כא וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש שמות האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד כו:כב ולירכתי המישכן ימה תעשה שישה קרשים כו:כג ושני קרשים תעשה לימקוצעות המישכן בירכתיים כו:כד וייחיו תואמימ מילמטה ויחדו ייחיו תמים על רואשו אל הטבעת האחת כן ייחיה לישניהם לישני המיקצועות ייחיו כו:כה והיו שמונה קרשים ואדניהם כסף שישה עשר אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד כו:כו ועשית בריחימ עצי שיטים חמישה לקרשי צלע המישכן האחד כו:כז וחמישה בריחימ לקרשי צלע המישכן השנית וחמישה בריחימ לקרשי צלע המישכן לירכתיים ימה כו:כח והבריח התיכון בתוכ הקרשים מבריח מינ הקצה אל הקצה כו:כט ואת הקרשים תצפה זהב ואת טבעותיהם תעשה זהב בתים לבריחימ וציפית את הבריחימ זהב כו:ל והקמות את המישכן כמישפטו אשר הראית בהר..........ס ..........כו:לא ועשית פרוכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חושב יעשה אותה כרובים כו:לב ונתתה אותה על ארבעה עמודי שיטים מצופים זהב וויהם זהב על ארבעה אדני כסף כו:לג ונתתה את הפרוכת תחת הקרסים והבאת שמה מיבית לפרוכת את ארון העדות והיבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודש הקדשים כו:לד ונתת את הכפורת על ארון העדות בקודש הקדשים כו:לה ושמת את השולחן מיחוץ לפרוכת ואת המנורה נוכח השולחן על צלע המישכן תימנה והשולחן תיתן על צלע צפון כו:לו ועשית מסכ לפתח האוהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רוקם כו:לז ועשית למסכ חמישה עמודי שיטים וציפית אדני חמישה להם ויצקת זהב וויהם זהב אותם נחושת..........ס ..........כז:א ועשית את המיזבח עצי שיטים חמש אמות אורכ וחמש אמות רוחב רבוע ייחיה המיזבח ושלוש אמות קומתו כז:ב ועשית קרנותיו על ארבע פינותיו מימנו תיחיין קרנותיו וציפית אותו נחושת כז:ג ועשית סירותיו לדשנו ויעיו ומיזרקותיו ומיזלגותיו ומחתותיו לכל כליו תעשה נחושת כז:ד ועשית לו מיכבר מעשה רשת נחושת ועשית על הרשת ארבע טבעות נחושת על ארבע קצותיו כז:ה ונתתה אותה תחת כרכוב המיזבח מילמטה והיתה הרשת עד חצי המיזבח כז:ו ועשית בדים למיזבח בדי עצי שיטים וציפית אותם נחושת כז:ז והובא את בדיו בטבעות והיו הבדים על שתי צלעות המיזבח בישאת אותו כז:ח נבוב לוחות תעשה אותו כאשר הראה אותכ בהר כן יעשו..........ס ..........כז:ט ועשית את חצר המישכן ליפאת נגב תימנה קלעים לחצר שש משזר מאה באמה אורכ לפאה האחת כז:י ועמודיו עשרים ואדניהם עשרים נחושת ווי העמודים וחשוקיהם כסף כז:יא וכן ליפאת צפון באורכ קלעים מאה אורכ ועמודו עשרים ואדניהם עשרים נחושת ווי העמודים וחשוקיהם כסף כז:יב ורוחב החצר ליפאת ים קלעים חמישים אמה עמודיהם עשרה ואדניהם עשרה כז:יג ורוחב החצר ליפאת קדמה מיזרחה חמישים אמה כז:יד וחמש עשרה אמה קלעים לכתף עמודיהם שלושה ואדניהם שלושה כז:טו ולכתף השנית חמש עשרה קלעים עמודיהם שלושה ואדניהם שלושה כז:טז ולשער החצר מסכ עשרים אמה תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רוקם עמודיהם ארבעה ואדניהם ארבעה כז:יז כל עמודי החצר סביב מחושקים כסף וויהם כסף ואדניהם נחושת כז:יח אורכ החצר מאה באמה ורוחב חמישים בחמישים וקומה חמש אמות שש משזר ואדניהם נחושת כז:יט לכול כלי המישכן בכול עבודתו וכל יתדותיו וכל ייתדות החצר נחושת..........ס ..........כז:כ ואתה תצוה את בני יישראל וייקחו אליכ שמן זיית זכ כתית למאור להעלות נר תמיד כז:כא באוהל מועד מיחוץ לפרוכת אשר על העדות יערוכ אותו אהרון ובניו מערב עד בוקר ליפני יהוה שמות חוקת עולם לדורותם מאת בני יישראל..........ס ..........כח:א ואתה הקרב אליכ את אהרון אחיכ ואת בניו איתו מיתוכ בני יישראל לכהנו לי אהרון נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרון כח:ב ועשית ביגדי קודש לאהרון אחיכ לכבוד ולתיפארת כח:ג ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מילאתיו רוח חכמה ועשו את ביגדי אהרון לקדשו לכהנו לי כח:ד ואלה הבגדים אשר יעשו חושן ואפוד ומעיל וכתונת תשבץ מיצנפת ואבנט ועשו ביגדי קודש לאהרון אחיכ ולבניו לכהנו לי כח:ה והם ייקחו את הזהב ואת התכלת ואת הארגמן ואת תולעת השני ואת השש..........פ כח:ו ועשו את האפוד זהב תכלת וארגמן תולעת שני ושש משזר מעשה חושב כח:ז שתי כתפות חוברות ייחיה לו אל שני קצותיו וחובר כח:ח וחשב אפודתו אשר עליו כמעשהו מימנו ייחיה זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר כח:ט ולקחת את שתי אבני שוהם ופיתחת עליהם שמות בני יישראל כח:י שישה מישמותם על האבן האחת ואת שמות השישה הנותרים על האבן השנית כתולדותם כח:יא מעשה חרש אבן פיתוחי חותם תפתח את שתי האבנים על שמות בני יישראל מוסבות מישבצות זהב תעשה אותם כח:יב ושמת את שתי האבנים על כיתפות האפוד אבני זיכרון ליבני יישראל ונשא אהרון כתפיו שתי על יהוה ליפני שמותם את לזיכרון..........ס..........כח:יג ועשית מישבצות זהב כח:יד ושתי שרשרות זהב טהור מיגבלות תעשה אותם מעשה עבות ונתתה את שרשרות העבותות על המישבצות..........ס ..........כח:טו ועשית חושן מישפט מעשה חושב כמעשה אפוד תעשנו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר תעשה אותו כח:טז רבוע ייחיה כפול זרת ארכו וזרת רחבו כח:יז ומילאת בו מילואת אבן ארבעה טורים אבן טור אודם פיטדה וברקת הטור האחד כח:יח והטור השני נופכ ספיר ויהלום כח:יט והטור השלישי לשם שבו ואחלמה כח:כ והטור הרביעי תרשיש ושוהם וישפה משובצים זהב ייחיו במילואותם כח:כא והאבנים תיחיין על שמות בני יישראל שתים עשרה על שמותם פיתוחי חותם איש על שמו תיחיין לישני עשר שבט כח:כב ועשית על החושן שרשות גבלות מעשה עבות זהב טהור כח:כג ועשית על החושן שתי טבעות זהב ונתת את שתי הטבעות על שני קצות החושן כח:כד ונתתה את שתי עבותות הזהב על שתי הטבעות אל קצות החושן כח:כה ואת שתי קצות שתי העבותות תיתן על שתי המישבצות ונתתה על כיתפות האפוד אל מול פניו כח:כו ועשית שתי טבעות זהב ושמת אותם על שני קצות החושן על שפתו אשר אל עבר האפוד ביתה כח:כז ועשית שתי טבעות זהב ונתתה אותם על שתי כיתפות האפוד מילמטה מימול פניו לעומת מחברתו מימעל לחשב האפוד כח:כח ויירכסו את החושן מיטבעותו אל טבעות האפוד ביפתיל תכלת ליחיות על חשב האפוד ולוא ייזח החושן מעל האפוד כח:כט ונשא אהרון את שמות בני יישראל בחושן המישפט על ליבו בבואו אל הקודש לזיכרון ליפני יהוה תמיד כח:ל ונתת אל חושן המישפט את האורים ואת התומים והיו על לב אהרון בבואו ליפני יהוה ונשא אהרון את מישפט בני יישראל על ליבו ליפני יהוה תמיד..........ס ..........כח:לא ועשית את מעיל האפוד כליל תכלת כח:לב והיה פי רואשו בתוכו שפה ייחיה לפיו סביב מעשה אורג כפי תחרא ייחיה לו לוא ייקרע כח:לג ועשית על שוליו רימוני תכלת וארגמן ותולעת שני על שוליו סביב ופעמוני זהב בתוכם סביב כח:לד פעמון זהב ורימון פעמון זהב ורימון על שולי המעיל סביב כח:לה והיה על אהרון לשרת ונשמע קולו בבואו אל הקודש ליפני יהוה ובצאתו ולוא ימות..........ס ..........כח:לו ועשית ציץ זהב טהור ופיתחת עליו פיתוחי חותם קודש ליהוה כח:לז ושמת אותו על שמות פתיל תכלת והיה על המיצנפת אל מול פני המיצנפת ייחיה כח:לח והיה על מצח אהרון ונשא אהרון את עון הקדשים אשר יקדישו בני יישראל לכל מתנות קדשיהם והיה על מיצחו תמיד לרצון להם ליפני יהוה כח:לט ושיבצת הכתונת שש ועשית מיצנפת שש ואבנט תעשה מעשה רוקם כח:מ וליבני אהרון תעשה כותנות ועשית להם אבנטים ומיגבעות תעשה להם לכבוד ולתיפארת כח:מא והילבשת אותם את אהרון אחיכ ואת בניו איתו ומשחת אותם ומילאת את ידם וקידשת אותם וכיהנו לי כח:מב ועשה להם מיכנסי בד לכסות בשר ערוה מימתניים ועד ירכיים ייחיו כח:מג והיו על אהרון ועל בניו בבואם אל אוהל מועד או בגישתם אל המיזבח לשרת בקודש ולוא יישאו עון ומתו חוקת עולם לו ולזרעו אחריו..........ס..........כט:א וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אותם לכהן לי לקח פר אחד בן בקר ואילימ שניים תמימימ כט:ב ולחם מצות וחלות מצות בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן סולת חיטים תעשה אותם כט:ג ונתת אותם על סל אחד והיקרבת אותם בסל ואת הפר ואת שני האילימ כט:ד ואת אהרון ואת בניו תקריב אל פתח אוהל מועד ורחצת אותם במיים כט:ה ולקחת את הבגדים והילבשת את אהרון את הכותונת ואת מעיל האפוד ואת האפוד ואת החושן ואפדת לו בחשב האפוד כט:ו ושמת המיצנפת על רואשו ונתת את נזר הקודש על המיצנפת כט:ז ולקחת את שמן המישחה ויצקת על רואשו ומשחת אותו כט:ח ואת בניו תקריב והילבשתם כותנות כט:ט וחגרת אותם אבנט אהרון ובניו וחבשת להם מיגבעות והיתה להם כהונה לחוקת עולם ומילאת יד אהרון ויד בניו כט:י והיקרבת את הפר ליפני אוהל מועד וסמכ אהרון ובניו את ידיהם על רואש הפר כט:יא ושחטת את הפר ליפני יהוה פתח אוהל מועד כט:יב ולקחת מידם הפר ונתתה על קרנות המיזבח באצבעכ ואת כל הדם תישפוכ אל יסוד המיזבח כט:יג ולקחת את כל החלב המכסה את הקרב ואת היותרת על הכבד ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עליהן והיקטרת המיזבחה כט:יד ואת בשר הפר ואת עורו ואת פירשו תישרוף באש מיחוץ למחנה חטאת הוא כט:טו ואת האייל האחד תיקח וסמכו אהרון ובניו את ידיהם על רואש האייל כט:טז ושחטת את האייל ולקחת את דמו וזרקת על המיזבח סביב כט:יז ואת האייל תנתח לינתחיו ורחצת קירבו וכרעיו ונתת על נתחיו ועל רואשו כט:יח והיקטרת את כל האייל המיזבחה עולה הוא ליהוה ריח ניחוח אישה ליהוה הוא כט:יט ולקחת את האייל השני וסמכ אהרון ובניו את ידיהם על רואש האייל כט:כ ושחטת את האייל ולקחת מידמו ונתתה על תנוכ אוזן אהרון ועל תנוכ אוזן בניו הימנית ועל בוהן ידם הימנית ועל בוהן רגלם הימנית וזרקת את הדם על המיזבח סביב כט:כא ולקחת מינ הדם אשר על המיזבח ומישמן המישחה והיזית על אהרון ועל בגדיו ועל בניו ועל ביגדי בניו איתו וקדש הוא ובגדיו ובניו וביגדי בניו איתו כט:כב ולקחת מינ האייל החלב והאליה ואת החלב המכסה את הקרב ואת יותרת הכבד ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עליהן ואת שוק הימין כי איל מילואים הוא כט:כג וכיכר לחם אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד מיסל המצות אשר ליפני יהוה כט:כד ושמת הכול על כפי אהרון ועל כפי בניו והנפת אותם תנופה ליפני יהוה כט:כה ולקחת אותם מידם והיקטרת המיזבחה על העולה לריח ניחוח ליפני יהוה אישה הוא ליהוה כט:כו ולקחת את החזה מאיל המילואים אשר לאהרון והנפת אותו תנופה ליפני יהוה והיה לכ למנה כט:כז וקידשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה אשר הונף ואשר הורם מאיל המילואים מאשר לאהרון ומאשר לבניו כט:כח והיה לאהרון ולבניו לחק עולם מאת בני יישראל כי תרומה הוא ותרומה ייחיה מאת בני שמות יישראל מיזיבחי שלמיהם תרומתם ליהוה כט:כט וביגדי הקודש אשר לאהרון ייחיו לבניו אחריו למשחה בהם ולמלא בם את ידם כט:ל שיבעת ימים יילבשם הכוהן תחתיו מיבניו אשר יבוא אל אוהל מועד לשרת בקודש כט:לא ואת איל המילואים תיקח ובישלת את בשרו במקום קדוש כט:לב ואכל אהרון ובניו את בשר האייל ואת הלחם אשר בסל פתח אוהל מועד כט:לג ואכלו אותם אשר כופר בהם למלא את ידם לקדש אותם וזר לוא יואכל כי קודש הם כט:לד ואים ייותר מיבשר המילואים ומינ הלחם עד הבוקר ושרפת את הנותר באש לוא יאכל כי קודש הוא כט:לה ועשית לאהרון ולבניו ככה ככול אשר ציויתי אותכה שיבעת ימים תמלא ידם כט:לו ופר חטאת תעשה ליום על הכיפורים וחיטאת על המיזבח בכפרכ עליו ומשחת אותו לקדשו כט:לז שיבעת ימים תכפר על המיזבח וקידשת אותו והיה המיזבח קודש קדשים כל הנוגע במיזבח ייקדש..........ס ..........כט:לח וזה אשר תעשה על המיזבח כבשים בני שנה שניים ליום תמיד כט:לט את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים כט:מ ועישרון סולת בלול בשמן כתית רבע ההין ונסכ רביעית ההין ייין לכבש האחד כט:מא ואת הכבש השני תעשה בין הערביים כמינחת הבוקר וכנסכה תעשה לה לריח ניחוח אישה ליהוה כט:מב עולת תמיד לדורותיכם פתח אוהל מועד ליפני יהוה אשר איועד לכם שמה לדבר אליכ שם כט:מג ונועדתי שמה ליבני יישראל ונקדש ביכבודי כט:מד וקידשתי את אוהל מועד ואת המיזבח ואת אהרון ואת בניו אקדש לכהן לי כט:מה ושכנתי בתוכ בני יישראל והייתי להם לאלוהים כט:מו וידעו כי אני יהוה אלוהיהם אשר הוצאתי יהוה אני בתוכם לשכני מיצריים מארץ אותם אלוהיהם..........פ ל:א ועשית מיזבח מיקטר קטורת עצי שיטים תעשה אותו ל:ב אמה ארכו ואמה רחבו רבוע ייחיה ואמתיים קומתו מימנו קרנותיו ל:ג וציפית אותו זהב טהור את גגו ואת קירותיו סביב ואת קרנותיו ועשית לו זר זהב סביב ל:ד ושתי טבעות זהב תעשה לו מיתחת לזרו על שתי צלעותיו תעשה על שני צידיו והיה לבתים לבדים לשאת אותו בהמה ל:ה ועשית את הבדים עצי שיטים וציפית אותם זהב ל:ו ונתתה אותו ליפני הפרוכת אשר על ארון העדות ליפני הכפורת אשר על העדות אשר איועד לכ שמה ל:ז והיקטיר עליו אהרון קטורת סמים בבוקר בבוקר בהיטיבו את הנרות יקטירנה ל:ח ובהעלות אהרון את הנרות בין הערביים יקטירנה קטורת תמיד ליפני יהוה לדורותיכם ל:ט לוא תעלו עליו קטורת זרה ועולה ומינחה ונסכ לוא תיסכו עליו ל:י וכיפר אהרון על קרנותיו אחת בשנה מידם חטאת הכיפורים אחת בשנה יכפר עליו לדורותיכם קודש קדשים הוא ליהוה..........פ ל:יא וידבר יהוה אל מושה לאמור ל:יב כי תישא את רואש בני יישראל ליפקודיהם ונתנו איש כופר נפשו ליהוה ביפקוד אותם ולוא ייחיה בהם נגף ביפקוד אותם ל:יג זה ייתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה ליהוה ל:יד כול העובר על הפקודים מיבן עשרים שנה ומעלה ייתן תרומת יהוה ל:טו העשיר לוא ירבה והדל לוא ימעיט מימחצית השקל לתת את תרומת יהוה לכפר על נפשותיכם ל:טז ולקחת את כסף הכיפורים מאת בני יישראל ונתת אותו על עבודת אוהל מועד והיה ליבני יישראל לזיכרון ליפני יהוה לכפר על נפשותיכם..........פ ל:יז וידבר יהוה אל מושה לאמור ל:יח ועשית כיור נחושת שמות וכנו נחושת לרחצה ונתת אותו בין אוהל מועד ובין המיזבח ונתת שמה מיים ל:יט ורחצו אהרון ובניו מימנו את ידיהם ואת רגליהם ל:כ בבואם אל אוהל מועד יירחצו מיים ולוא ימותו או בגישתם אל המיזבח לשרת להקטיר אישה ליהוה ל:כא ורחצו ידיהם ורגליהם ולוא ימותו והיתה להם חק עולם לו ולזרעו לדורותם..........פ ל:כב וידבר יהוה אל מושה לאמור ל:כג ואתה קח לכ בשמים רואש חמישים מר דרור חמש מאות וקינמן בשם מחציתו ומאתיים וקנה בושם חמישים ומאתיים ל:כד וקידה חמש מאות בשקל הקודש ושמן זיית הין ל:כה ועשית אותו שמן מישחת קודש רוקח מירקחת מעשה רוקח שמן מישחת קודש ייחיה ל:כו ומשחת בו את אוהל מועד ואת ארון העדות ל:כז ואת השולחן ואת כל כליו ואת המנורה ואת כליה ואת מיזבח הקטורת ל:כח ואת מיזבח העולה ואת כל כליו ואת הכיור ואת כנו ל:כט וקידשת אותם והיו קודש קדשים כל הנוגע בהם ייקדש ל:ל ואת אהרון ואת בניו תימשח וקידשת אותם לכהן לי ל:לא ואל בני יישראל תדבר לאמור שמן מישחת קודש ייחיה זה לי לדורותיכם ל:לב על בשר אדם לוא ייסכ ובמתכונתו לוא תעשו כמוהו קודש הוא קודש ייחיה לכם ל:לג איש אשר יירקח כמוהו ואשר ייתן מימנו על זר ונכרת מעמיו..........ס ..........ל:לד ויואמר יהוה אל מושה קח לכ סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבונה זכה בד בבד ייחיה ל:לה ועשית אותה קטורת רוקח מעשה רוקח ממולח טהור קודש ל:לו ושחקת מימנה הדק ונתתה מימנה ליפני העדות באוהל מועד אשר איועד לכ שמה קודש קדשים תיחיה לכם ל:לז והקטורת אשר תעשה במתכונתה לוא תעשו לכם קודש תיחיה לכ ליהוה ל:לח איש אשר יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו..........ס..........לא:א וידבר יהוה אל מושה לאמור לא:ב ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה לא:ג ואמלא אותו רוח אלוהים בחכמה וביתבונה ובדעת ובכל מלאכה לא:ד לחשוב מחשבות לעשות בזהב ובכסף ובנחושת לא:ה ובחרושת אבן למלואת ובחרושת עץ לעשות בכל מלאכה לא:ו ואני הינה נתתי איתו את אהליאב בן אחיסמכ למטה דן ובלב כל חכם לב נתתי חכמה ועשו את כל אשר ציויתיכ לא:ז את אוהל מועד ואת הארון לעדות ואת הכפורת אשר עליו ואת כל כלי האוהל לא:ח ואת השולחן ואת כליו ואת המנורה הטהורה ואת כל כליה ואת מיזבח הקטורת לא:ט ואת מיזבח העולה ואת כל כליו ואת הכיור ואת כנו לא:י ואת ביגדי השרד ואת ביגדי הקודש לאהרון הכוהן ואת ביגדי בניו לכהן לא:יא ואת שמן המישחה ואת קטורת הסמים לקודש ככול אשר ציויתיכ יעשו..........פ לא:יב ויואמר יהוה אל מושה לאמור לא:יג ואתה דבר אל בני יישראל לאמור אכ את שבתותי תישמורו כי אות היוא ביני וביניכם לדורותיכם לדעת כי אני יהוה מקדישכם לא:יד ושמרתם את השבת כי קודש היוא לכם מחלליה מות יומת כי כל העושה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההיוא מיקרב עמיה לא:טו ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קודש ליהוה כל העושה מלאכה ביום השבת מות יומת לא:טז ושמרו בני יישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם ברית עולם לא:יז ביני ובין בני יישראל אות היוא לעולם כי ששת ימים עשה יהוה את השמיים ואת הארץ וביום השביעי שבת ויינפש..........ס..........לא:יח וייתן אל מושה ככלותו לדבר איתו בהר סיני שני לוחות העדות לוחות אבן כתובים באצבע אלוהים לב:א וירא העם כי בושש מושה לרדת מינ ההר וייקהל העם על אהרון ויואמרו אליו קום עשה לנו אלוהים אשר ילכו לפנינו כי זה מושה האיש אשר העלנו מארץ מיצריים לוא ידענו מה היה לו לב:ב ויואמר אלהם אהרון שמות פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנותיכם והביאו אלי לב:ג וייתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל אהרון לב:ד וייקח מידם ויצר אותו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויואמרו אלה אלוהיכ יישראל אשר העלוכ מארץ מיצריים לב:ה וירא אהרון וייבן מיזבח לפניו וייקרא אהרון ויואמר חג ליהוה מחר לב:ו וישכימו מימחרת ויעלו עולות ויגישו שלמים וישב העם לאכול ושתו ויקומו לצחק..........פ לב:ז וידבר יהוה אל מושה לכ רד כי שיחת עמכ אשר העלית מארץ מיצריים לב:ח סרו מהר מינ הדרכ אשר ציויתימ עשו להם עגל מסכה ויישתחוו לו וייזבחו לו ויואמרו אלה אלוהיכ יישראל אשר העלוכ מארץ מיצריים לב:ט ויואמר יהוה אל מושה ראיתי את העם הזה והינה עם קשה עורף הוא לב:י ועתה הניחה לי וייחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותכ לגוי גדול לב:יא ויחל מושה את פני יהוה אלוהיו ויואמר למה יהוה יחרה אפכ בעמכ אשר הוצאת מארץ מיצריים בכוח גדול וביד חזקה לב:יב למה יואמרו מיצריים לאמור ברעה הוציאם להרוג אותם בהרים ולכלותם מעל פני האדמה שוב מחרון אפכ והינחם על הרעה לעמכ לב:יג זכור לאברהם לייצחק וליישראל עבדיכ אשר נשבעת להם בכ ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמיים וכל הארץ הזואת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעולם לב:יד ויינחם יהוה על הרעה אשר דיבר לעשות לעמו..........פ לב:טו וייפן וירד מושה מינ ההר ושני לוחות העדות בידו לוחות כתובים מישני עבריהם מיזה ומיזה הם כתובים לב:טז והלוחות מעשה אלוהים המה והמיכתב מיכתב אלוהים הוא חרות על הלוחות לב:יז ויישמע יהושוע את קול העם ברעוה ויואמר אל מושה קול מילחמה במחנה לב:יח ויואמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנוכי שומע לב:יט ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחולות וייחר אף מושה וישלכ מידו את הלוחות וישבר אותם תחת ההר לב:כ וייקח את העגל אשר עשו ויישרוף באש וייטחן עד אשר דק וייזר על פני המיים וישק את בני יישראל לב:כא ויואמר מושה אל אהרון מה עשה לכ העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדולה לב:כב ויואמר אהרון אל ייחר אף אדוני אתה ידעת את העם כי ברע הוא לב:כג ויואמרו לי עשה לנו אלוהים אשר ילכו לפנינו כי זה מושה האיש אשר העלנו מארץ מיצריים לוא ידענו מה היה לו לב:כד ואומר להם למי זהב היתפרקו וייתנו לי ואשליכהו באש ויצא העגל הזה לב:כה וירא מושה את העם כי פרוע הוא כי פרעוה אהרון לשימצה בקמיהם לב:כו ויעמוד מושה בשער המחנה ויואמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל בני לוי לב:כז ויואמר להם כוה אמר יהוה אלוהי יישראל שימו איש חרבו על ירכו עיברו ושובו מישער לשער במחנה והירגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרובו לב:כח ויעשו בני לוי כידבר מושה וייפול מינ העם ביום ההוא כישלושת אלפי איש לב:כט ויואמר מושה מילאו ידכם היום ליהוה כי איש ביבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה לב:ל ויהי מימחרת ויואמר מושה אל העם אתם חטאתם חטאה גדולה ועתה אעלה אל יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם לב:לא וישב מושה אל יהוה ויואמר אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלוהי זהב לב:לב ועתה אים תישא חטאתם ואים איין מחני נא מיסיפרכ אשר כתבת לב:לג ויואמר יהוה אל מושה מי אשר חטא לי אמחנו מיסיפרי לב:לד ועתה לכ נחה את העם אל אשר דיברתי לכ הינה מלאכי ילכ לפניכ וביום פקדי ופקדתי עלהם חטאתם לב:לה וייגוף יהוה את העם על אשר שמות עשו את העגל אשר עשה אהרון..........ס..........לג:א וידבר יהוה אל מושה לכ עלה מיזה אתה והעם אשר העלית מארץ מיצריים אל הארץ אשר נשבעתי לאברהם לייצחק וליעקוב לאמור לזרעכ אתננה לג:ב ושלחתי לפניכ מלאכ וגרשתי את הכנעני האמורי והחיתי והפריזי החיוי והיבוסי לג:ג אל ארץ זבת חלב ודבש כי לוא אעלה בקירבכ כי עם קשה עורף אתה פן אכלכ בדרכ לג:ד ויישמע העם את הדבר הרע הזה וייתאבלו ולוא שתו איש עדיו עליו לג:ה ויואמר יהוה אל מושה אמור אל בני יישראל אתם עם קשה עורף רגע אחד אעלה בקירבכ וכיליתיכ ועתה הורד עדיכ מעליכ ואדעה מה אעשה לכ לג:ו וייתנצלו בני יישראל את עדים מהר חורב לג:ז ומושה ייקח את האוהל ונטה לו מיחוץ למחנה הרחק מינ המחנה וקרא לו אוהל מועד והיה כל מבקש יהוה יצא אל אוהל מועד אשר מיחוץ למחנה לג:ח והיה כצאת מושה אל האוהל יקומו כל העם ונצבו איש פתח אהלו והיביטו אחרי מושה עד בואו האוהלה לג:ט והיה כבוא מושה האוהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח האוהל ודיבר עימ מושה לג:י וראה כל העם את עמוד הענן עומד פתח האוהל וקם כל העם והישתחוו איש פתח אהלו לג:יא ודיבר יהוה אל מושה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו ושב אל המחנה ומשרתו יהושוע בינ נון נער לוא ימיש מיתוכ האוהל..........פ לג:יב ויואמר מושה אל יהוה ראה אתה אומר אלי העל את העם הזה ואתה לוא הודעתני את אשר תישלח עימי ואתה אמרת ידעתיכ בשם וגם מצאת חן בעיני לג:יג ועתה אים נא מצאתי חן בעיניכ הודיעני נא את דרככ ואדעכ למען אמצא חן בעיניכ וראה כי עמכ הגוי הזה לג:יד ויואמר פני ילכו והנחותי לכ לג:טו ויואמר אליו אים אין פניכ הולכים אל תעלנו מיזה לג:טז ובמה ייודע אפוא כי מצאתי חן בעיניכ אני ועמכ הלוא בלכתכ עימנו ונפלינו אני ועמכ מיכל העם אשר על פני האדמה..........פ לג:יז ויואמר יהוה אל מושה גם את הדבר הזה אשר דיברת אעשה כי מצאת חן בעיני ואדעכ בשם לג:יח ויואמר הראני נא את כבודכ לג:יט ויואמר אני אעביר כל טובי על פניכ וקראתי בשם יהוה לפניכ וחנותי את אשר אחון וריחמתי את אשר ארחם לג:כ ויואמר לוא תוכל ליראות את פני כי לוא ייראני האדם וחי לג:כא ויואמר יהוה הינה מקום איתי ונצבת על הצור לג:כב והיה בעבור כבודי ושמתיכ בנקרת הצור ושכותי כפי עליכ עד עברי לג:כג והסירותי את כפי וראית את אחורי ופני לוא יראו..........פ לד:א ויואמר יהוה אל מושה פסל לכ שני לוחות אבנים כריאשונים וכתבתי על הלוחות את הדברים אשר היו על הלוחות הריאשונים אשר שיברת לד:ב וחיה נכון לבוקר ועלית בבוקר אל הר סיני ונצבת לי שם על רואש ההר לד:ג ואיש לוא יעלה עימכ וגם איש אל ירא בכל ההר גם הצואן והבקר אל יירעו אבנים לוחות שני וייפסול לד:ד ההוא ההר מול אל כריאשונים וישכם מושה בבוקר ויעל אל הר סיני כאשר ציוה יהוה אותו וייקח בידו שני לוחות אבנים לד:ה וירד יהוה בענן וייתיצב עימו שם וייקרא בשם יהוה לד:ו ויעבור יהוה על פניו וייקרא יהוה יהוה אל רחום וחנון ארכ אפיים ורב חסד ואמת לד:ז נוצר חסד לאלפים נושא עון ופשע וחטאה ונקה לוא ינקה פוקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שילשים ועל ריבעים לד:ח וימהר מושה וייקוד ארצה ויישתחו לד:ט ויואמר אים נא מצאתי חן בעיניכ יהוה ילכ נא יהוה בקירבנו כי עם קשה עורף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו לד:י ויואמר הינה אנוכי כורת שמות ברית נגד כל עמכ אעשה נפלאות אשר לוא נבראו בכל הארץ ובכל הגויים וראה כל העם אשר אתה בקירבו את מעשה יהוה כי נורא הוא אשר אני עושה עימכ לד:יא שמר לכ את אשר אנוכי מצוכ היום הינני גורש מיפניכ את האמורי והכנעני והחיתי והפריזי והחיוי והיבוסי לד:יב הישמר לכ פן תיכרות ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן ייחיה למוקש בקירבכ לד:יג כי את מיזבחותם תיתוצון ואת מצבותם תשברון ואת אשריו תיכרותון לד:יד כי לוא תישתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא לד:טו פן תיכרות ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלוהיהם וזבחו לאלוהיהם וקרא לכ ואכלת מיזיבחו לד:טז ולקחת מיבנותיו לבניכ וזנו בנותיו אחרי אלוהיהן והיזנו את בניכ אחרי אלוהיהן לד:יז אלוהי מסכה לוא תעשה לכ לד:יח את חג המצות תישמור שיבעת ימים תואכל מצות אשר ציויתיכ למועד חודש האביב כי בחודש האביב יצאת מימיצריים לד:יט כל פטר רחם לי וכל מיקנכ תיזכר פטר שור ושה לד:כ ופטר חמור תיפדה בשה ואים לוא תיפדה וערפתו כול בכור בניכ תיפדה ולוא יראו פני ריקם לד:כא ששת ימים תעבוד וביום השביעי תישבות בחריש ובקציר תישבות לד:כב וחג שבועות תעשה לכ ביכורי קציר חיטים וחג האסיף תקופת השנה לד:כג שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורכ את פני האדון יהוה אלוהי יישראל לד:כד כי אוריש גויים מיפניכ והירחבתי את גבולכ ולוא יחמוד איש את ארצכ בעלותכ לראות את פני יהוה אלוהיכ שלוש פעמים בשנה לד:כה לוא תישחט על חמץ דם זיבחי ולוא ילין לבוקר זבח חג הפסח לד:כו ראשית ביכורי אדמתכ תביא בית יהוה אלוהיכ לוא תבשל גדי בחלב אימו..........פ לד:כז ויואמר יהוה אל מושה כתב לכ את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי איתכ ברית ואת יישראל לד:כח ויהי שם עימ יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לוא אכל ומיים לוא שתה וייכתוב על הלוחות את דיברי הברית עשרת הדברים לד:כט ויהי ברדת מושה מהר סיני ושני לוחות העדות ביד מושה ברידתו מינ ההר ומושה לוא ידע כי קרן עור פניו בדברו איתו לד:ל וירא אהרון וכל בני יישראל את מושה והינה קרן עור פניו וייראו מיגשת אליו לד:לא וייקרא אלהם מושה וישובו אליו אהרון וכל הנשיאים בעדה וידבר מושה אלהם לד:לב ואחרי כן נגשו כל בני יישראל ויצום את כל אשר דיבר יהוה איתו בהר סיני לד:לג ויכל מושה מידבר איתם וייתן על פניו מסוה לד:לד ובבוא מושה ליפני יהוה לדבר איתו יסיר את המסוה עד צאתו ויצא ודיבר אל בני יישראל את אשר יצוה לד:לה וראו בני יישראל את פני מושה כי קרן עור פני מושה והשיב מושה את המסוה על פניו עד בואו לדבר איתו..........ס ..........לה:א ויקהל מושה את כל עדת בני יישראל ויואמר אלהם אלה הדברים אשר ציוה יהוה לעשות אותם לה:ב ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי ייחיה לכם קודש שבת שבתון ליהוה כל העושה בו מלאכה יומת לה:ג לוא תבערו אש בכול מושבותיכם ביום השבת..........פ לה:ד ויואמר מושה אל כל עדת בני יישראל לאמור זה הדבר אשר ציוה יהוה לאמור לה:ה קחו מאיתכם תרומה ליהוה כול נדיב ליבו יביאה את תרומת יהוה זהב וכסף ונחושת לה:ו ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועיזים לה:ז ועורות אילימ מאדמים ועורות תחשים ועצי שיטים לה:ח ושמן למאור ובשמים לשמן המישחה וליקטורת הסמים לה:ט ואבני שוהם ואבני מילואים לאפוד ולחושן לה:י וכל חכם לב בכם יבואו ויעשו את כל אשר ציוה יהוה לה:יא את המישכן את אהלו ואת מיכסהו את קרסיו ואת קרשיו את בריחו את עמודיו ואת אדניו שמות לה:יב את הארון ואת בדיו את הכפורת ואת פרוכת המסכ לה:יג את השולחן ואת בדיו ואת כל כליו ואת לחם הפנים לה:יד ואת מנורת המאור ואת כליה ואת נרותיה ואת שמן המאור לה:טו ואת מיזבח הקטורת ואת בדיו ואת שמן המישחה ואת קטורת הסמים ואת מסכ הפתח לפתח המישכן לה:טז את מיזבח העולה ואת מיכבר הנחושת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את הכיור ואת כנו לה:יז את קלעי החצר את עמודיו ואת אדניה ואת מסכ שער החצר לה:יח את ייתדות המישכן ואת ייתדות החצר ואת מיתריהם לה:יט את ביגדי השרד לשרת בקודש את ביגדי הקודש לאהרון הכוהן ואת ביגדי בניו לכהן לה:כ ויצאו כל עדת בני יישראל מיליפני מושה לה:כא ויבואו כל איש אשר נשאו ליבו וכול אשר נדבה רוחו אותו הביאו את תרומת יהוה לימלאכת אוהל מועד ולכל עבודתו ולביגדי הקודש לה:כב ויבואו האנשים על הנשים כול נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכומז כל כלי זהב וכל איש אשר הניף תנופת זהב ליהוה לה:כג וכל איש אשר נמצא איתו תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועיזים ועורות אילימ מאדמים ועורות תחשים הביאו לה:כד כל מרים תרומת כסף ונחושת הביאו את תרומת יהוה וכול אשר נמצא איתו עצי שיטים לכל מלאכת העבודה הביאו לה:כה וכל אישה חכמת לב בידיה טוו ויביאו מטוה את התכלת ואת הארגמן את תולעת השני ואת השש לה:כו וכל הנשים אשר נשא ליבן אותנה בחכמה טוו את העיזים לה:כז והנשיאים הביאו את אבני השוהם ואת אבני המילואים לאפוד ולחושן לה:כח ואת הבושם ואת השמן למאור ולשמן המישחה וליקטורת הסמים לה:כט כל איש ואישה אשר נדב ליבם אותם להביא לכל המלאכה אשר ציוה יהוה לעשות ביד מושה הביאו בני יישראל נדבה ליהוה..........פ לה:ל ויואמר מושה אל בני יישראל ראו קרא יהוה בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה לה:לא וימלא אותו רוח אלוהים בחכמה ביתבונה ובדעת ובכל מלאכה לה:לב ולחשוב מחשבות לעשות בזהב ובכסף ובנחושת לה:לג ובחרושת אבן למלואת ובחרושת עץ לעשות בכל מלאכת מחשבת לה:לד ולהורות נתן בליבו הוא ואהליאב בן אחיסמכ למטה דן לה:לה מילא אותם חכמת לב לעשות כל מלאכת חרש וחושב ורוקם בתכלת ובארגמן בתולעת השני ובשש ואורג עושי כל מלאכה וחושבי מחשבות לו:א ועשה בצלאל ואהליאב וכול איש חכם לב אשר נתן יהוה חכמה ותבונה בהמה לדעת לעשות את כל מלאכת עבודת הקודש לכול אשר ציוה יהוה לו:ב וייקרא מושה אל בצלאל ואל אהליאב ואל כל איש חכם לב אשר נתן יהוה חכמה בליבו כול אשר נשאו ליבו לקרבה אל המלאכה לעשות אותה לו:ג וייקחו מיליפני מושה את כל התרומה אשר הביאו בני יישראל לימלאכת עבודת הקודש לעשות אותה והם הביאו אליו עוד נדבה בבוקר בבוקר לו:ד ויבואו כל החכמים העושים את כל מלאכת הקודש איש איש מימלאכתו אשר המה עושים לו:ה ויואמרו אל מושה לאמור מרבים העם להביא מידי העבודה למלאכה אשר ציוה יהוה לעשות אותה לו:ו ויצו מושה ויעבירו קול במחנה לאמור איש ואישה אל יעשו עוד מלאכה ליתרומת הקודש וייכלא העם מהביא לו:ז והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אותה והותר..........ס ..........לו:ח ויעשו כל חכם לב בעושי המלאכה את המישכן עשר יריעות שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני כרובים מעשה חושב עשה אותם לו:ט אורכ היריעה האחת שמונה ועשרים באמה ורוחב ארבע באמה היריעה האחת מידה אחת לכל היריעות לו:י ויחבר את חמש היריעות אחת אל אחת וחמש יריעות חיבר אחת אל אחת לו:יא ויעש לולאות תכלת על שפת היריעה האחת מיקצה במחברת כן עשה בישפת היריעה הקיצונה במחברת השנית לו:יב חמישים לולאות עשה ביריעה האחת וחמישים לולאות עשה שמות ביקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבילות הלולאות אחת אל אחת לו:יג ויעש חמישים קרסי זהב ויחבר את היריעות אחת אל אחת בקרסים ויהי המישכן אחד..........פ לו:יד ויעש יריעות עיזים לאוהל על המישכן עשתי עשרה יריעות עשה אותם לו:טו אורכ היריעה האחת שלושים באמה וארבע אמות רוחב היריעה האחת מידה אחת לעשתי עשרה יריעות לו:טז ויחבר את חמש היריעות לבד ואת שש היריעות לבד לו:יז ויעש לולאות חמישים על שפת היריעה הקיצונה במחברת וחמישים לולאות עשה על שפת היריעה החוברת השנית לו:יח ויעש קרסי נחושת חמישים לחבר את האוהל ליחיות אחד לו:יט ויעש מיכסה לאוהל עורות אילימ מאדמים ומיכסה עורות תחשים מילמעלה..........ס ..........לו:כ ויעש את הקרשים למישכן עצי שיטים עומדים לו:כא עשר אמות אורכ הקרש ואמה וחצי האמה רוחב הקרש האחד לו:כב שתי ידות לקרש האחד משולבות אחת אל אחת כן עשה לכול קרשי המישכן לו:כג ויעש את הקרשים למישכן עשרים קרשים ליפאת נגב תימנה לו:כד וארבעים אדני כסף עשה תחת עשרים הקרשים שני אדנים תחת הקרש האחד לישתי ידותיו ושני אדנים תחת הקרש האחד לישתי ידותיו לו:כה ולצלע המישכן השנית ליפאת צפון עשה עשרים קרשים לו:כו וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד לו:כז ולירכתי המישכן ימה עשה שישה קרשים לו:כח ושני קרשים עשה לימקוצעות המישכן בירכתיים לו:כט והיו תואמימ מילמטה ויחדו ייחיו תמים אל רואשו אל הטבעת האחת כן עשה לישניהם לישני המיקצועות לו:ל והיו שמונה קרשים ואדניהם כסף שישה עשר אדנים שני אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד לו:לא ויעש בריחי עצי שיטים חמישה לקרשי צלע המישכן האחת לו:לב וחמישה בריחימ לקרשי צלע המישכן השנית וחמישה בריחימ לקרשי המישכן לירכתיים ימה לו:לג ויעש את הבריח התיכון ליברוח בתוכ הקרשים מינ הקצה אל הקצה לו:לד ואת הקרשים ציפה זהב ואת טבעותם עשה זהב בתים לבריחימ ויצף את הבריחימ זהב לו:לה ויעש את הפרוכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חושב עשה אותה כרובים לו:לו ויעש לה ארבעה עמודי שיטים ויצפם זהב וויהם זהב וייצוק להם ארבעה אדני כסף לו:לז ויעש מסכ לפתח האוהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רוקם לו:לח ואת עמודיו חמישה ואת וויהם וציפה ראשיהם וחשוקיהם זהב ואדניהם חמישה נחושת..........פ לז:א ויעש בצלאל את הארון עצי שיטים אמתיים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו לז:ב ויצפהו זהב טהור מיביית ומיחוץ ויעש לו זר זהב סביב לז:ג וייצוק לו ארבע טבעות זהב על ארבע פעמותיו ושתי טבעות על צלעו האחת ושתי טבעות על צלעו השנית לז:ד ויעש בדי עצי שיטים ויצף אותם זהב לז:ה ויבא את הבדים בטבעות על צלעות הארון לשאת את הארון לז:ו ויעש כפורת זהב טהור אמתיים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה לז:ז ויעש שני כרובים זהב מיקשה עשה אותם מישני קצות הכפורת לז:ח כרוב אחד מיקצה מיזה וכרוב אחד מיקצה מיזה מינ הכפורת עשה את הכרובים מישני קצוותו )קצותיו( לז:ט וייחיו הכרובים פורשי כנפיים למעלה סוככים בכנפיהם על הכפורת ופניהם איש אל אחיו אל הכפורת היו פני הכרובים..........פ לז:י ויעש את השולחן עצי שיטים אמתיים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קומתו לז:יא ויצף אותו זהב טהור ויעש לו זר שמות זהב סביב לז:יב ויעש לו מיסגרת טופח סביב ויעש זר זהב למיסגרתו סביב לז:יג וייצוק לו ארבע טבעות זהב וייתן את הטבעות על ארבע הפאות אשר לארבע רגליו לז:יד לעומת המיסגרת היו הטבעות בתים לבדים לשאת את השולחן לז:טו ויעש את הבדים עצי שיטים ויצף אותם זהב לשאת את השולחן לז:טז ויעש את הכלים אשר על השולחן את קערותיו ואת כפותיו ואת מנקיותיו ואת הקשות אשר יוסכ בהן זהב טהור..........פ לז:יז ויעש את המנורה זהב טהור מיקשה עשה את המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתוריה ופרחיה מימנה היו לז:יח ושישה קנים יוצאים מיצידיה שלושה קני מנורה מיצידה האחד ושלושה קני מנורה מיצידה השני לז:יט שלושה גביעים משוקדים בקנה האחד כפתור ופרח ושלושה גביעים משוקדים בקנה אחד כפתור ופרח כן לששת הקנים היוצאים מינ המנורה לז:כ ובמנורה ארבעה גביעים משוקדים כפתוריה ופרחיה לז:כא וכפתור תחת שני הקנים מימנה וכפתור תחת שני הקנים מימנה וכפתור תחת שני הקנים מימנה לששת הקנים היוצאים מימנה לז:כב כפתוריהם וקנותם מימנה היו כולה מיקשה אחת זהב טהור לז:כג ויעש את נרותיה שיבעה ומלקחיה ומחתותיה זהב טהור לז:כד כיכר זהב טהור עשה אותה ואת כל כליה..........פ לז:כה ויעש את מיזבח הקטורת עצי שיטים אמה ארכו ואמה רחבו רבוע ואמתיים קומתו מימנו היו קרנותיו לז:כו ויצף אותו זהב טהור את גגו ואת קירותיו סביב ואת קרנותיו ויעש לו זר זהב סביב לז:כז ושתי טבעות זהב עשה לו מיתחת לזרו על שתי צלעותיו על שני צידיו לבתים לבדים לשאת אותו בהם לז:כח ויעש את הבדים עצי שיטים ויצף אותם זהב לז:כט ויעש את שמן המישחה קודש ואת קטורת הסמים טהור מעשה רוקח..........ס..........לח:א ויעש את מיזבח העולה עצי שיטים חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו רבוע ושלוש אמות קומתו לח:ב ויעש קרנותיו על ארבע פינותיו מימנו היו קרנותיו ויצף אותו נחושת לח:ג ויעש את כל כלי המיזבח את הסירות ואת היעים ואת המיזרקות את המיזלגות ואת המחתות כל כליו עשה נחושת לח:ד ויעש למיזבח מיכבר מעשה רשת נחושת תחת כרכובו מילמטה עד חציו לח:ה וייצוק ארבע טבעות בארבע הקצות למיכבר הנחושת בתים לבדים לח:ו ויעש את הבדים עצי שיטים ויצף אותם נחושת לח:ז ויבא את הבדים בטבעות על צלעות המיזבח לשאת אותו בהם נבוב לוחות עשה אותו..........ס ..........לח:ח ויעש את הכיור נחושת ואת כנו נחושת במראות הצובאות אשר צבאו פתח אוהל מועד..........ס..........לח:ט ויעש את החצר ליפאת נגב תימנה קלעי החצר שש משזר מאה באמה לח:י עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחושת ווי העמודים וחשוקיהם כסף לח:יא וליפאת צפון מאה באמה עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחושת ווי העמודים וחשוקיהם כסף לח:יב וליפאת ים קלעים חמישים באמה עמודיהם עשרה ואדניהם עשרה ווי העמודים וחשוקיהם כסף לח:יג וליפאת קדמה מיזרחה חמישים אמה לח:יד קלעים חמש עשרה אמה אל הכתף עמודיהם שלושה ואדניהם שלושה לח:טו ולכתף השנית מיזה ומיזה לשער החצר קלעים חמש עשרה אמה עמודיהם שלושה ואדניהם שלושה לח:טז כל קלעי החצר סביב שש משזר לח:יז והאדנים לעמודים נחושת ווי העמודים וחשוקיהם כסף וציפוי ראשיהם כסף והם מחושקים כסף כול עמודי החצר לח:יח ומסכ שער החצר מעשה רוקם תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ועשרים אמה אורכ וקומה ברוחב חמש אמות לעומת קלעי החצר לח:יט ועמודיהם ארבעה ואדניהם שמות ארבעה נחושת וויהם כסף וציפוי ראשיהם וחשוקיהם כסף לח:כ וכל היתדות למישכן ולחצר סביב נחושת..........ס ..........לח:כא אלה פקודי המישכן מישכן העדות אשר פוקד על פי מושה עבודת הלויים ביד איתמר בן אהרון הכוהן לח:כב ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר ציוה יהוה את מושה לח:כג ואיתו אהליאב בן אחיסמכ למטה דן חרש וחושב ורוקם בתכלת ובארגמן ובתולעת השני ובשש..........ס..........לח:כד כל הזהב העשוי למלאכה בכול מלאכת הקודש ויהי זהב התנופה תשע ועשרים כיכר ושבע מאות ושלושים שקל בשקל הקודש לח:כה וכסף פקודי העדה מאת כיכר ואלף ושבע מאות וחמישה ושיבעים שקל בשקל הקודש לח:כו בקע לגולגולת מחצית השקל בשקל הקודש לכול העובר על הפקודים מיבן עשרים שנה ומעלה לשש מאות אלף ושלושת אלפים וחמש מאות וחמישים לח:כז ויהי מאת כיכר הכסף לצקת את אדני הקודש ואת אדני הפרוכת מאת אדנים לימאת הכיכר כיכר לאדן לח:כח ואת האלף ושבע המאות וחמישה ושיבעים עשה ווים לעמודים וציפה ראשיהם וחישק אותם לח:כט ונחושת התנופה שיבעים כיכר ואלפיים וארבע מאות שקל לח:ל ויעש בה את אדני פתח אוהל מועד ואת מיזבח הנחושת ואת מיכבר הנחושת אשר לו ואת כל כלי המיזבח לח:לא ואת אדני החצר סביב ואת אדני שער החצר ואת כל ייתדות המישכן ואת כל ייתדות החצר סביב לט:א ומינ התכלת והארגמן ותולעת השני עשו ביגדי שרד לשרת בקודש ויעשו את ביגדי הקודש אשר לאהרון כאשר ציוה יהוה את מושה..........פ לט:ב ויעש את האפוד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר לט:ג וירקעו את פחי הזהב וקיצץ פתילימ לעשות בתוכ התכלת ובתוכ הארגמן ובתוכ תולעת השני ובתוכ השש מעשה חושב לט:ד כתפות עשו לו חוברות על שני קצוותו )קצותיו( חובר לט:ה וחשב אפודתו אשר עליו מימנו הוא כמעשהו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר כאשר ציוה יהוה את מושה..........ס ..........לט:ו ויעשו את אבני השוהם מוסבות מישבצות זהב מפותחות פיתוחי חותם על שמות בני יישראל לט:ז וישם אותם על כיתפות האפוד אבני זיכרון ליבני יישראל כאשר ציוה יהוה את מושה..........פ לט:ח ויעש את החושן מעשה חושב כמעשה אפוד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר לט:ט רבוע היה כפול עשו את החושן זרת ארכו וזרת רחבו כפול לט:י וימלאו בו ארבעה טורי אבן טור אודם פיטדה וברקת הטור האחד לט:יא והטור השני נופכ ספיר ויהלום לט:יב והטור השלישי לשם שבו ואחלמה לט:יג והטור הרביעי תרשיש שוהם וישפה מוסבות מישבצות זהב במילואותם לט:יד והאבנים על שמות בני יישראל הנה שתים עשרה על שמותם פיתוחי חותם איש על שמו לישנים עשר שבט לט:טו ויעשו על החושן שרשרות גבלות מעשה עבות זהב טהור לט:טז ויעשו שתי מישבצות זהב ושתי טבעות זהב וייתנו את שתי הטבעות על שני קצות החושן לט:יז וייתנו שתי העבותות הזהב על שתי הטבעות על קצות החושן לט:יח ואת שתי קצות שתי העבותות נתנו על שתי המישבצות וייתנומ על כיתפות האפוד אל מול פניו לט:יט ויעשו שתי טבעות זהב וישימו על שני קצות החושן על שפתו אשר אל עבר האפוד ביתה לט:כ ויעשו שתי טבעות זהב וייתנומ על שתי כיתפות האפוד מילמטה מימול פניו לעומת מחברתו מימעל לחשב האפוד לט:כא ויירכסו את החושן מיטבעותיו אל טבעות האפוד ביפתיל תכלת ליחיות על חשב האפוד ולוא ייזח החושן מעל האפוד כאשר ציוה יהוה את מושה..........פ שמות לט:כב ויעש את מעיל האפוד מעשה אורג כליל תכלת לט:כג ופי המעיל בתוכו כפי תחרא שפה לפיו סביב לוא ייקרע לט:כד ויעשו על שולי המעיל רימוני תכלת וארגמן ותולעת שני את וייתנו טהור זהב פעמוני ויעשו לט:כה משזר הפעמונים בתוכ הרימונים על שולי המעיל סביב בתוכ הרימונים לט:כו פעמון ורימון פעמון ורימון על שולי המעיל סביב לשרת כאשר ציוה יהוה את מושה..........ס ..........לט:כז ויעשו את הכתנות שש מעשה אורג לאהרון ולבניו לט:כח ואת המיצנפת שש ואת פארי המיגבעות שש ואת מיכנסי הבד שש משזר לט:כט ואת האבנט שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני מעשה רוקם כאשר ציוה יהוה את מושה..........ס ..........לט:ל ויעשו את ציץ נזר הקודש זהב טהור וייכתבו עליו מיכתב פיתוחי חותם קודש ליהוה לט:לא וייתנו עליו פתיל תכלת את יהוה ציוה כאשר מילמעלה המיצנפת על לתת מושה..........ס..........לט:לב ותכל כל עבודת מישכן אוהל מועד ויעשו בני יישראל ככול אשר ציוה יהוה את מושה כן עשו..........פ לט:לג ויביאו את המישכן אל מושה את האוהל ואת כל כליו קרסיו קרשיו בריחו ועמודיו ואדניו לט:לד ואת מיכסה עורות האילימ המאדמים ואת מיכסה עורות התחשים ואת פרוכת המסכ לט:לה את ארון העדות ואת בדיו ואת הכפורת לט:לו את השולחן את כל כליו ואת לחם הפנים לט:לז את המנורה הטהורה את נרותיה נרות המערכה ואת כל כליה ואת שמן המאור לט:לח ואת מיזבח הזהב ואת שמן המישחה ואת קטורת הסמים ואת מסכ פתח האוהל לט:לט את מיזבח הנחושת ואת מיכבר הנחושת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את הכיור ואת כנו לט:מ את קלעי החצר את עמודיה ואת אדניה ואת המסכ לשער החצר את מיתריו ויתדותיה ואת כל כלי עבודת המישכן לאוהל מועד לט:מא את ביגדי השרד לשרת בקודש את ביגדי הקודש לאהרון הכוהן ואת ביגדי בניו לכהן לט:מב ככול אשר ציוה יהוה את מושה כן עשו בני יישראל את כל העבודה לט:מג וירא מושה את כל המלאכה והינה עשו אותה כאשר ציוה יהוה כן עשו ויברכ אותם מושה..........פ מ:א וידבר יהוה אל מושה לאמור מ:ב ביום החודש הריאשון באחד לחודש תקים את מישכן אוהל מועד מ:ג ושמת שם את ארון העדות וסכות על הארון את הפרוכת מ:ד והבאת את השולחן וערכת את ערכו והבאת את המנורה והעלית את נרותיה מ:ה ונתתה את מיזבח הזהב ליקטורת ליפני ארון העדות ושמת את מסכ הפתח למישכן מ:ו ונתתה את מיזבח העולה ליפני פתח מישכן אוהל מועד מ:ז ונתת את הכיור בין אוהל מועד ובין המיזבח ונתת שם מיים מ:ח ושמת את החצר סביב ונתת את מסכ שער החצר מ:ט ולקחת את שמן המישחה ומשחת את המישכן ואת כל אשר בו וקידשת אותו ואת כל כליו והיה קודש מ:י ומשחת את מיזבח העולה ואת כל כליו וקידשת את המיזבח והיה המיזבח קודש קדשים מ:יא ומשחת את הכיור ואת כנו וקידשת אותו מ:יב והיקרבת את אהרון ואת בניו אל פתח אוהל מועד ורחצת אותם במיים מ:יג והילבשת את אהרון את ביגדי הקודש ומשחת אותו וקידשת אותו וכיהן לי מ:יד ואת בניו תקריב והילבשת אותם כותנות מ:טו ומשחת אותם כאשר משחת את אביהם וכיהנו לי והיתה ליחיות להם משחתם ליכהונת עולם לדורותם מ:טז ויעש מושה ככול אשר ציוה יהוה אותו כן עשה..........ס..........מ:יז ויהי בחודש הריאשון בשנה השנית באחד לחודש הוקם המישכן מ:יח ויקם מושה את המישכן וייתן את אדניו וישם את קרשיו וייתן את בריחיו ויקם את עמודיו מ:יט וייפרוש את האוהל על המישכן וישם את מיכסה האוהל עליו מילמעלה כאשר ציוה יהוה את מושה..........ס ..........מ:כ וייקח שמות וייתן את העדות אל הארון וישם את הבדים על הארון וייתן את הכפורת על הארון מילמעלה מ:כא ויבא את הארון אל המישכן וישם את פרוכת המסכ ויסכ על ארון העדות כאשר ציוה יהוה את מושה..........ס..........מ:כב וייתן את השולחן באוהל מועד על ירכ המישכן צפונה מיחוץ לפרוכת מ:כג ויערוכ את יהוה ציוה כאשר יהוה ליפני לחם ערכ עליו מושה..........ס..........מ:כד וישם את המנורה באוהל מועד נוכח השולחן על ירכ המישכן נגבה מ:כה ויעל הנרות ליפני יהוה כאשר ציוה יהוה את מושה..........ס..........מ:כו וישם את מיזבח הזהב באוהל מועד ליפני הפרוכת מ:כז ויקטר עליו קטורת סמים כאשר ציוה יהוה את מושה..........ס ..........מ:כח וישם את מסכ הפתח למישכן מ:כט ואת מיזבח העולה שם פתח מישכן אוהל מועד ויעל עליו את העולה ואת המינחה כאשר ציוה יהוה את מושה..........ס..........מ:ל וישם את הכיור בין אוהל מועד ובין המיזבח וייתן שמה מיים לרחצה מ:לא ורחצו מימנו מושה ואהרון ובניו את ידיהם ואת רגליהם מ:לב בבואם אל אוהל מועד ובקרבתם אל המיזבח יירחצו כאשר ציוה יהוה את מושה..........ס..........מ:לג ויקם את החצר סביב למישכן ולמיזבח וייתן את מסכ שער החצר ויכל מושה את המלאכה..........פ מ:לד ויכס הענן את אוהל מועד וכבוד יהוה מלא את המישכן מ:לה ולוא יכול מושה לבוא אל אוהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד יהוה מלא את המישכן מ:לו ובהעלות הענן מעל המישכן ייסעו בני יישראל בכול מסעיהם מ:לז ואים לוא יעלה הענן ולוא ייסעו עד יום העלותו מ:לח כי ענן יהוה על המישכן יומם ואש תיחיה לילה בו לעיני כל בית יישראל בכל מסעיהם וייקרא א:א וייקרא אל מושה וידבר יהוה אליו מאוהל מועד לאמור א:ב דבר אל בני יישראל ואמרת אלהם אדם כי יקריב מיכם קרבן ליהוה מינ הבהמה מינ הבקר ומינ הצואן תקריבו את קרבנכם א:ג אים עולה קרבנו מינ הבקר זכר תמים יקריבנו אל פתח אוהל מועד יקריב אותו לירצונו ליפני יהוה א:ד וסמכ ידו על רואש העולה ונרצה לו לכפר עליו א:ה ושחט את בן הבקר ליפני יהוה והיקריבו בני אהרון הכוהנים את הדם וזרקו את הדם על המיזבח סביב אשר פתח אוהל מועד א:ו והיפשיט את העולה ונתח אותה לינתחיה א:ז ונתנו בני אהרון הכוהן אש על המיזבח וערכו עצים על האש א:ח וערכו בני אהרון הכוהנים את הנתחים את הרואש ואת הפדר על העצים אשר על האש אשר על המיזבח א:ט וקירבו וכרעיו יירחץ במיים והיקטיר הכוהן את הכול המיזבחה עולה אישה ריח ניחוח ליהוה..........ס ..........א:י ואים מינ הצואן קרבנו מינ הכשבים או מינ העיזים לעולה זכר תמים יקריבנו א:יא ושחט אותו על ירכ המיזבח צפונה ליפני יהוה וזרקו בני אהרון הכוהנים את דמו על המיזבח סביב א:יב ונתח אותו לינתחיו ואת רואשו ואת פידרו וערכ הכוהן אותם על העצים אשר על האש אשר על המיזבח א:יג והקרב והכרעיים יירחץ במיים והיקריב הכוהן את הכול והיקטיר המיזבחה עולה הוא אישה ריח ניחוח ליהוה..........פ א:יד ואים מינ העוף עולה קרבנו ליהוה והיקריב מינ התורים או מינ בני היונה את קרבנו א:טו והיקריבו הכוהן אל המיזבח ומלק את רואשו והיקטיר המיזבחה ונמצה דמו על קיר המיזבח א:טז והסיר את מוראתו בנוצתה והישליכ אותה אצל המיזבח קדמה אל מקום הדשן א:יז ושיסע אותו ביכנפיו לוא יבדיל והיקטיר אותו הכוהן המיזבחה על העצים אשר על האש עולה הוא אישה ריח ניחוח ליהוה..........ס ..........ב:א ונפש כי תקריב קרבן מינחה ליהוה סולת ייחיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה לבונה ב:ב והביאה אל בני אהרון הכוהנים וקמץ מישם מלוא קומצו מיסלתה ומישמנה על כל לבונתה והיקטיר הכוהן את אזכרתה המיזבחה אישה ריח ניחוח ליהוה ב:ג והנותרת מינ המינחה לאהרון ולבניו קודש קדשים מאישי יהוה..........ס..........ב:ד וכי תקריב קרבן מינחה מאפה תנור סולת חלות מצות בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן..........ס..........ב:ה ואים מינחה על המחבת קרבנכ סולת בלולה בשמן מצה תיחיה ב:ו פתות אותה פיתים ויצקת עליה שמן מינחה היוא..........ס..........ב:ז ואים מינחת מרחשת קרבנכ סולת בשמן תעשה ב:ח והבאת את המינחה אשר יעשה מאלה ליהוה והיקריבה אל הכוהן והיגישה אל המיזבח ב:ט והרים הכוהן מינ המינחה את אזכרתה והיקטיר המיזבחה אישה ריח ניחוח ליהוה ב:י והנותרת מינ המינחה לאהרון ולבניו קודש קדשים מאישי יהוה ב:יא כל המינחה אשר תקריבו ליהוה לוא תעשה חמץ כי כל שאור וכל דבש לוא תקטירו מימנו אישה ליהוה ב:יב קרבן ראשית תקריבו אותם ליהוה ואל המיזבח לוא יעלו לריח ניחוח ב:יג וכל קרבן מינחתכ במלח תימלח ולוא תשבית מלח ברית אלוהיכ מעל מינחתכ על כל קרבנכ תקריב מלח..........ס..........ב:יד ואים תקריב מינחת ביכורים ליהוה אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מינחת ביכוריכ ב:טו ונתת עליה שמן ושמת עליה לבונה מינחה היוא ב:טז והיקטיר הכוהן את אזכרתה מיגירשה ומישמנה על כל לבונתה אישה ליהוה..........פ ג:א ואים זכר אים על רואש הכוהנים זבח שלמים קרבנו אים מינ הבקר הוא מקריב אים נקבה תמים יקריבנו ליפני יהוה ג:ב וסמכ ידו קרבנו ושחטו פתח אוהל מועד וזרקו בני אהרון את הדם על המיזבח סביב ג:ג והיקריב מיזבח וייקרא השלמים אישה ליהוה את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב ג:ד ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היותרת על הכבד על הכליות יסירנה ג:ה והיקטירו אותו בני אהרון המיזבחה על העולה אשר על העצים אשר על האש אישה ריח ניחוח ליהוה..........פ ג:ו ואים מינ הצואן קרבנו לזבח שלמים ליהוה זכר או נקבה תמים יקריבנו ג:ז אים כשב הוא מקריב את קרבנו והיקריב אותו ליפני יהוה ג:ח וסמכ את ידו על רואש קרבנו ושחט אותו ליפני אוהל מועד וזרקו בני אהרון את דמו על המיזבח סביב ג:ט והיקריב מיזבח השלמים אישה ליהוה חלבו האליה תמימה לעומת העצה יסירנה ואת החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב ג:י ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היותרת על הכבד על הכליות יסירנה ג:יא והיקטירו הכוהן המיזבחה לחם אישה ליהוה..........פ ג:יב ואים עז קרבנו והיקריבו ליפני יהוה ג:יג וסמכ את ידו על רואשו ושחט אותו ליפני אוהל מועד וזרקו בני אהרון את דמו על המיזבח סביב ג:יד והיקריב מימנו קרבנו אישה ליהוה את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב ג:טו ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היותרת על הכבד על הכליות יסירנה ג:טז והיקטירם הכוהן המיזבחה לחם אישה לריח ניחוח כל חלב ליהוה ג:יז חוקת עולם לדורותיכם בכול מושבותיכם כל חלב וכל דם לוא תואכלו..........פ ד:א וידבר יהוה אל מושה לאמור ד:ב דבר אל בני יישראל לאמור נפש כי תחטא בישגגה מיכול מיצות יהוה אשר לוא תעשינה ועשה מאחת מהנה ד:ג אים הכוהן המשיח יחטא לאשמת העם והיקריב על חטאתו אשר חטא פר בן בקר תמים ליהוה לחטאת ד:ד והביא את הפר אל פתח אוהל מועד ליפני יהוה וסמכ את ידו על רואש הפר ושחט את הפר ליפני יהוה ד:ה ולקח הכוהן המשיח מידם הפר והביא אותו אל אוהל מועד ד:ו וטבל הכוהן את אצבעו בדם והיזה מינ הדם שבע פעמים ליפני יהוה את פני פרוכת הקודש ד:ז ונתן הכוהן מינ הדם על קרנות מיזבח קטורת הסמים ליפני יהוה אשר באוהל מועד ואת כל דם הפר יישפוכ אל יסוד מיזבח העולה אשר פתח אוהל מועד ד:ח ואת כל חלב פר החטאת ירים מימנו את החלב המכסה על הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב ד:ט ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היותרת על הכבד על הכליות יסירנה ד:י כאשר יורם מישור זבח השלמים והיקטירם הכוהן על מיזבח העולה ד:יא ואת עור הפר ואת כל בשרו על רואשו ועל כרעיו וקירבו ופירשו ד:יב והוציא את כל הפר אל מיחוץ למחנה אל מקום טהור אל שפכ הדשן ושרף אותו על עצים באש על שפכ הדשן יישרף..........פ ד:יג ואים כל עדת יישראל יישגו ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אחת מיכל מיצות יהוה אשר לוא תעשינה ואשמו ד:יד ונודעה החטאת אשר חטאו עליה והיקריבו הקהל פר בן בקר לחטאת והביאו אותו ליפני אוהל מועד ד:טו וסמכו זיקני העדה את ידיהם על רואש הפר ליפני יהוה ושחט את הפר ליפני יהוה ד:טז והביא הכוהן המשיח מידם הפר אל אוהל מועד ד:יז וטבל הכוהן אצבעו מינ הדם והיזה שבע פעמים ליפני יהוה את פני הפרוכת ד:יח ומינ הדם ייתן על קרנות המיזבח אשר ליפני יהוה אשר באוהל מועד ואת כל הדם יישפוכ אל יסוד מיזבח העולה אשר פתח אוהל מועד ד:יט ואת כל חלבו ירים מימנו והיקטיר המיזבחה ד:כ ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת כן יעשה לו וכיפר עלהם הכוהן ונסלח להם ד:כא והוציא את הפר אל מיחוץ למחנה ושרף אותו כאשר שרף וייקרא את הפר הריאשון חטאת הקהל הוא..........פ ד:כב אשר נשיא יחטא ועשה אחת מיכל מיצות יהוה אלוהיו אשר לוא תעשינה בישגגה ואשם ד:כג או הודע אליו חטאתו אשר חטא בה והביא את קרבנו שעיר עיזים זכר תמים ד:כד וסמכ ידו על רואש השעיר ושחט אותו בימקום אשר יישחט את העולה ליפני יהוה חטאת הוא ד:כה ולקח הכוהן מידם החטאת באצבעו ונתן על קרנות מיזבח העולה ואת דמו יישפוכ אל יסוד מיזבח העולה ד:כו ואת כל חלבו יקטיר המיזבחה כחלב זבח השלמים וכיפר עליו הכוהן מחטאתו ונסלח לו..........פ ד:כז ואים נפש אחת תחטא בישגגה מעם הארץ בעשותה אחת מימיצות יהוה אשר לוא תעשינה ואשם ד:כח או הודע אליו חטאתו אשר חטא והביא קרבנו שעירת עיזים תמימה נקבה על חטאתו אשר חטא ד:כט וסמכ את ידו על רואש החטאת ושחט את החטאת בימקום העולה ד:ל ולקח הכוהן מידמה באצבעו ונתן על קרנות מיזבח העולה ואת כל דמה יישפוכ אל יסוד המיזבח ד:לא ואת כל חלבה יסיר כאשר הוסר חלב מעל זבח השלמים והיקטיר הכוהן המיזבחה לריח ניחוח ליהוה וכיפר עליו הכוהן ונסלח לו..........פ ד:לב ואים כבש יביא קרבנו לחטאת נקבה תמימה יביאנה ד:לג וסמכ את ידו על רואש החטאת ושחט אותה לחטאת בימקום אשר יישחט את העולה ד:לד ולקח הכוהן מידם החטאת באצבעו ונתן על קרנות מיזבח העולה ואת כל דמה יישפוכ אל יסוד המיזבח ד:לה ואת כל חלבה יסיר כאשר יוסר חלב הכשב מיזבח השלמים והיקטיר הכוהן אותם המיזבחה על אישי יהוה וכיפר עליו הכוהן על חטאתו אשר חטא ונסלח לו..........פ ה:א ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע אים לוא יגיד ונשא עונו ה:ב או נפש אשר תיגע בכל דבר טמא או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה או בנבלת שרץ טמא ונעלם מימנו והוא טמא ואשם ה:ג או כי ייגע בטומאת אדם לכול טומאתו אשר ייטמא בה ונעלם מימנו והוא ידע ואשם ה:ד או נפש כי תישבע לבטא בישפתיים להרע או להיטיב לכול אשר יבטא האדם בישבועה ונעלם מימנו והוא ידע ואשם לאחת מאלה ה:ה והיה כי יאשם לאחת מאלה והיתודה אשר חטא עליה ה:ו והביא את אשמו ליהוה על חטאתו אשר חטא נקבה מינ הצואן כישבה או שעירת עיזים לחטאת וכיפר עליו הכוהן מחטאתו ה:ז ואים לוא תגיע ידו די שה והביא את אשמו אשר חטא שתי תורים או שני בני יונה ליהוה אחד לחטאת ואחד לעולה ה:ח והביא אותם אל הכוהן והיקריב את אשר לחטאת ריאשונה ומלק את רואשו מימול ערפו ולוא יבדיל ה:ט והיזה מידם החטאת על קיר המיזבח והנשאר בדם יימצה אל יסוד המיזבח חטאת הוא ה:י ואת השני יעשה עולה כמישפט וכיפר עליו הכוהן מחטאתו אשר חטא ונסלח לו..........ס..........ה:יא ואים לוא תשיג ידו לישתי תורים או לישני בני יונה והביא את קרבנו אשר חטא עשירית האפה סולת לחטאת לוא ישים עליה שמן ולוא ייתן עליה לבונה כי חטאת היוא ה:יב והביאה אל הכוהן וקמץ הכוהן מימנה מלוא קומצו את אזכרתה והיקטיר המיזבחה על אישי יהוה חטאת היוא ה:יג וכיפר עליו הכוהן על חטאתו אשר חטא מאחת מאלה ונסלח לו והיתה לכוהן כמינחה..........ס..........ה:יד וידבר יהוה אל מושה לאמור ה:טו נפש כי תימעול מעל וחטאה בישגגה מיקדשי יהוה והביא את אשמו ליהוה אייל תמים מינ הצואן בערככ כסף שקלים בשקל הקודש לאשם ה:טז ואת אשר חטא מינ הקודש ישלם ואת חמישיתו יוסף עליו ונתן אותו לכוהן והכוהן יכפר עליו באיל האשם ונסלח לו..........פ וייקרא ה:יז ואים נפש כי תחטא ועשתה אחת מיכל מיצות יהוה אשר לוא תעשינה ולוא ידע ואשם ונשא עונו ה:יח והביא אייל תמים מינ הצואן בערככ לאשם אל הכוהן וכיפר עליו הכוהן על שיגגתו אשר שגג והוא לוא ידע ונסלח לו ה:יט אשם הוא אשום אשם ליהוה..........פ ה:כ וידבר יהוה אל מושה לאמור ה:כא נפש כי תחטא ומעלה מעל ביהוה וכיחש בעמיתו בפיקדון או ביתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו ה:כב או מצא אבדה וכיחש בה ונשבע על שקר על אחת מיכול אשר יעשה האדם לחטוא בהנה ה:כג והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה אשר גזל או את העושק אשר עשק או את הפיקדון אשר הפקד איתו או את האבדה אשר מצא ה:כד או ברואשו אותו ושילם לשקר עליו יישבע אשר מיכול וחמישיתיו יוסף עליו לאשר הוא לו ייתננו ביום אשמתו ה:כה ואת אשמו יביא ליהוה אייל תמים מינ הצואן בערככ לאשם אל הכוהן ה:כו וכיפר עליו הכוהן ליפני יהוה ונסלח לו על אחת מיכול אשר יעשה לאשמה בה..........פ ו:א וידבר יהוה אל מושה לאמור ו:ב צו את אהרון ואת בניו לאמור זואת תורת העולה היוא העולה על מוקדה על המיזבח כל הלילה עד הבוקר ואש המיזבח תוקד בו ו:ג ולבש הכוהן מידו בד ומיכנסי בד יילבש על בשרו והרים את הדשן אשר תואכל האש את העולה על המיזבח ושמו אצל המיזבח ו:ד ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן אל מיחוץ למחנה אל מקום טהור ו:ה והאש על המיזבח תוקד בו לוא תיכבה וביער עליה הכוהן עצים בבוקר בבוקר וערכ עליה העולה והיקטיר עליה חלבי השלמים ו:ו אש תמיד תוקד על המיזבח לוא תיכבה..........ס..........ו:ז וזואת תורת המינחה הקרב אותה בני אהרון ליפני יהוה אל פני המינחה מיסולת בקומצו מימנו והרים ו:ח המיזבח ומישמנה ואת כל הלבונה אשר על המינחה והיקטיר המיזבח ריח ניחוח אזכרתה ליהוה ו:ט והנותרת מימנה יואכלו אהרון ובניו מצות תאכל במקום קדוש בחצר אוהל מועד יואכלוה ו:י לוא תאפה חמץ חלקם נתתי אותה מאישי קודש קדשים היוא כחטאת וכאשם ו:יא כל זכר ביבני אהרון יואכלנה חק עולם לדורותיכם מאישי יהוה כול אשר ייגע בהם ייקדש..........פ ו:יב וידבר יהוה אל מושה לאמור ו:יג זה קרבן אהרון ובניו אשר יקריבו ליהוה ביום הימשח אותו עשירית האפה סולת מינחה תמיד מחציתה בבוקר ומחציתה בערב ו:יד על מחבת בשמן תעשה מורבכת תביאנה תופיני מינחת פיתים תקריב ריח ניחוח ליהוה ו:טו והכוהן המשיח תחתיו מיבניו יעשה אותה חק עולם ליהוה כליל תקטר ו:טז וכל מינחת כוהן כליל תיחיה לוא תאכל..........פ ו:יז וידבר יהוה אל מושה לאמור ו:יח דבר אל אהרון ואל בניו לאמור זואת תורת החטאת בימקום אשר תישחט העולה תישחט החטאת ליפני יהוה קודש קדשים היוא ו:יט הכוהן המחטא אותה יואכלנה במקום קדוש תאכל בחצר אוהל מועד ו:כ כול אשר ייגע ביבשרה ייקדש ואשר ייזה מידמה על הבגד אשר ייזה עליה תכבס במקום קדוש ו:כא וכלי חרש אשר תבושל בו יישבר ואים ביכלי נחושת בושלה ומורק ושוטף במיים ו:כב כל זכר בכוהנים יואכל אותה קודש קדשים היוא ו:כג וכל חטאת אשר יובא מידמה אל אוהל מועד לכפר בקודש לוא תאכל באש תישרף..........פ ז:א וזואת תורת האשם קודש קדשים הוא ז:ב בימקום אשר יישחטו את העולה יישחטו את האשם ואת דמו ייזרוק על המיזבח סביב ז:ג ואת כל חלבו יקריב מימנו את האליה ואת החלב המכסה את הקרב ז:ד ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עליהן וייקרא אשר על הכסלים ואת היותרת על הכבד על הכליות יסירנה ז:ה והיקטיר אותם הכוהן המיזבחה אישה ליהוה אשם הוא ז:ו כל זכר בכוהנים יואכלנו במקום קדוש יאכל קודש קדשים הוא ז:ז כחטאת כאשם תורה אחת להם הכוהן אשר יכפר בו לו ייחיה ז:ח והכוהן המקריב את עולת איש עור העולה אשר היקריב לכוהן לו ייחיה ז:ט וכל מינחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת לכוהן המקריב אותה לו תיחיה ז:י וכל מינחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרון תיחיה איש כאחיו..........פ ז:יא וזואת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה ז:יב אים על תודה יקריבנו והיקריב על זבח התודה חלות מצות בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן וסולת מורבכת חלות בלולות בשמן ז:יג על חלות לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו ז:יד והיקריב מימנו אחד מיכל קרבן תרומה ליהוה לכוהן הזורק את דם השלמים לו ייחיה ז:טו ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לוא יניח מימנו עד בוקר ז:טז ואים נדר או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את זיבחו יאכל ומימחרת והנותר מימנו יאכל ז:יז והנותר מיבשר הזבח ביום השלישי באש יישרף ז:יח ואים האכול יאכל מיבשר זבח שלמיו ביום השלישי לוא ירצה המקריב אותו לוא יחשב לו פיגול ייחיה והנפש האוכלת מימנו עונה תישא ז:יט והבשר אשר ייגע בכל טמא לוא יאכל באש יישרף והבשר כל טהור יואכל בשר ז:כ והנפש אשר תואכל בשר מיזבח השלמים אשר ליהוה וטומאתו עליו ונכרתה הנפש ההיוא מעמיה ז:כא ונפש כי תיגע בכל טמא בטומאת אדם או ביבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מיבשר זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההיוא מעמיה..........פ ז:כב וידבר יהוה אל מושה לאמור ז:כג דבר אל בני יישראל לאמור כל חלב שור וכשב ועז לוא תואכלו ז:כד וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכול לוא תואכלוהו ז:כה כי כל אוכל חלב מינ הבהמה אשר יקריב מימנה אישה ליהוה ונכרתה הנפש האוכלת מעמיה ז:כו וכל דם לוא תואכלו בכול מושבותיכם לעוף ולבהמה ז:כז כל נפש אשר תואכל כל דם ונכרתה הנפש ההיוא מעמיה ז:כח וידבר יהוה אל מושה לאמור ז:כט דבר אל בני יישראל לאמור המקריב את זבח שלמיו ליהוה יביא את קרבנו ליהוה מיזבח שלמיו ז:ל ידיו תביאינה את אישי יהוה את החלב על החזה יביאנו את החזה להניף אותו תנופה ליפני יהוה ז:לא והיקטיר הכוהן את החלב המיזבחה והיה החזה לאהרון ולבניו ז:לב ואת שוק הימין תיתנו תרומה לכוהן מיזיבחי שלמיכם ז:לג המקריב את דם השלמים ואת החלב מיבני אהרון לו תיחיה שוק הימין למנה ז:לד כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני יישראל מיזיבחי שלמיהם ואתן אותם לאהרון הכוהן ולבניו לחק עולם מאת בני יישראל ז:לה זואת מישחת אהרון ומישחת בניו מאישי יהוה ביום היקריב אותם לכהן ליהוה ז:לו אשר ציוה יהוה לתת להם ביום משחו אותם מאת בני יישראל חוקת עולם לדורותם ז:לז זואת התורה לעולה למינחה ולחטאת ולאשם ולמילואים ולזבח השלמים ז:לח אשר ציוה יהוה את מושה בהר סיני ביום צותו את בני יישראל להקריב את קרבניהם ליהוה במידבר סיני..........פ ח:א וידבר יהוה אל מושה לאמור ח:ב קח את אהרון ואת בניו איתו ואת הבגדים ואת שמן המישחה ואת פר החטאת ואת שני האילים ואת סל המצות ח:ג ואת כל העדה הקהל אל פתח אוהל מועד ח:ד ויעש מושה כאשר ציוה יהוה אותו ותיקהל העדה אל פתח אוהל מועד ח:ה ויואמר מושה אל העדה זה הדבר אשר ציוה יהוה לעשות ח:ו ויקרב מושה את אהרון ואת בניו ויירחץ אותם וייקרא במיים ח:ז וייתן עליו את הכותונת ויחגור אותו באבנט וילבש אותו את המעיל וייתן עליו את האפוד ויחגור אותו בחשב האפוד ויאפוד לו בו ח:ח וישם עליו את החושן וייתן אל החושן את האורים ואת התומים ח:ט וישם את המיצנפת על רואשו וישם על המיצנפת אל מול פניו את ציץ הזהב נזר הקודש כאשר ציוה יהוה את מושה ח:י וייקח מושה את שמן המישחה ויימשח את המישכן ואת כל אשר בו ויקדש אותם ח:יא ויז מימנו על המיזבח שבע פעמים ויימשח את המיזבח ואת כל כליו ואת הכיור ואת כנו לקדשם ח:יב וייצוק מישמן המישחה על רואש אהרון ויימשח אותו לקדשו ח:יג ויקרב מושה את בני אהרון וילבישם כותנות ויחגור אותם אבנט ויחבוש להם מיגבעות כאשר ציוה יהוה את מושה ח:יד ויגש את פר החטאת וייסמוכ אהרון ובניו את ידיהם על רואש פר החטאת ח:טו ויישחט וייקח מושה את הדם וייתן על קרנות המיזבח סביב באצבעו ויחטא את המיזבח ואת הדם יצק אל יסוד המיזבח ויקדשהו לכפר עליו ח:טז וייקח את כל החלב אשר על הקרב ואת יותרת הכבד ואת שתי הכליות ואת חלבהן ויקטר מושה המיזבחה ח:יז ואת הפר ואת עורו ואת בשרו ואת פירשו שרף באש מיחוץ למחנה כאשר ציוה יהוה את מושה ח:יח ויקרב את איל העולה וייסמכו אהרון ובניו את ידיהם על רואש האייל ח:יט ויישחט וייזרוק מושה את הדם על המיזבח סביב ח:כ ואת האייל נתח לינתחיו ויקטר מושה את הרואש ואת הנתחים ואת הפדר ח:כא ואת הקרב ואת הכרעיים רחץ במיים ויקטר מושה את כל האייל המיזבחה עולה הוא לריח ניחוח אישה הוא ליהוה כאשר ציוה יהוה את מושה ח:כב ויקרב את האייל השני איל המילואים וייסמכו אהרון ובניו את ידיהם על רואש האייל ח:כג ויישחט וייקח מושה מידמו וייתן על תנוכ אוזן אהרון הימנית ועל בוהן ידו הימנית ועל בוהן רגלו הימנית ח:כד ויקרב את בני אהרון וייתן מושה מינ הדם על תנוכ אזנם הימנית ועל בוהן ידם הימנית ועל בוהן רגלם הימנית וייזרוק מושה את הדם על המיזבח סביב ח:כה וייקח את החלב ואת האליה ואת כל החלב אשר על הקרב ואת יותרת הכבד ואת שתי הכליות ואת חלבהן ואת שוק הימין ח:כו ומיסל המצות אשר ליפני יהוה לקח חלת מצה אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד וישם על החלבים ועל שוק הימין ח:כז וייתן את הכול על כפי אהרון ועל כפי בניו וינף אותם תנופה ליפני יהוה ח:כח וייקח מושה אותם מעל כפיהם ויקטר המיזבחה על העולה מילואים הם לריח ניחוח אישה הוא ליהוה ח:כט וייקח מושה את החזה ויניפהו תנופה ליפני יהוה מאיל המילואים למושה היה למנה כאשר ציוה יהוה את מושה ח:ל וייקח מושה מישמן המישחה ומינ הדם אשר על המיזבח ויז על אהרון על בגדיו ועל בניו ועל ביגדי בניו איתו ויקדש את אהרון את בגדיו ואת בניו ואת ביגדי בניו איתו ח:לא ויואמר מושה אל אהרון ואל בניו בשלו את הבשר פתח אוהל מועד ושם תואכלו אותו ואת הלחם אשר בסל המילואים כאשר ציויתי לאמור אהרון ובניו יואכלוהו ח:לב והנותר בבשר ובלחם באש תישרופו ח:לג ומיפתח אוהל מועד לוא תצאו שיבעת ימים עד יום מלואת ימי מילואיכם כי שיבעת ימים ימלא את ידכם ח:לד כאשר עשה ביום הזה ציוה יהוה לעשות לכפר עליכם ח:לה ופתח אוהל מועד תשבו יומם ולילה שיבעת ימים ושמרתם את מישמרת יהוה ולוא תמותו כי כן צויתי ח:לו ויעש אהרון ובניו את כל הדברים אשר ציוה יהוה ביד מושה..........ס ..........ט:א ויהי ביום השמיני קרא מושה לאהרון ולבניו ולזיקני יישראל ט:ב ויואמר אל אהרון קח לכ עגל בן בקר לחטאת ואייל לעולה תמימימ והקרב ליפני יהוה ט:ג ואל בני יישראל תדבר לאמור קחו שעיר עיזים לחטאת ועגל וכבש בני שנה וייקרא תמימימ לעולה ט:ד ושור ואייל לישלמים ליזבוח ליפני יהוה ומינחה בלולה בשמן כי היום יהוה נראה אליכם ט:ה וייקחו את אשר ציוה מושה אל פני אוהל מועד וייקרבו כל העדה ויעמדו ליפני יהוה ט:ו ויואמר מושה זה הדבר אשר ציוה יהוה תעשו וירא אליכם כבוד יהוה ט:ז ויואמר מושה אל אהרון קרב אל המיזבח ועשה את חטאתכ ואת עולתכ וכפר בעדכ ובעד העם ועשה את קרבן העם וכפר בעדם כאשר ציוה יהוה ט:ח וייקרב אהרון אל המיזבח ויישחט את עגל החטאת אשר לו ט:ט ויקריבו בני אהרון את הדם אליו וייטבול אצבעו בדם וייתן על קרנות המיזבח ואת הדם יצק אל יסוד המיזבח ט:י ואת החלב ואת הכליות ואת היותרת מינ הכבד מינ החטאת היקטיר המיזבחה כאשר ציוה יהוה את מושה ט:יא ואת הבשר ואת העור שרף באש מיחוץ למחנה ט:יב ויישחט את העולה וימציאו בני אהרון אליו את הדם וייזרקהו על המיזבח סביב ט:יג ואת העולה הימציאו אליו לינתחיה ואת הרואש ויקטר על המיזבח ט:יד ויירחץ את הקרב ואת הכרעיים ויקטר על העולה המיזבחה ט:טו ויקרב את קרבן העם וייקח את שעיר החטאת אשר לעם ויישחטהו ויחטאהו כריאשון ט:טז ויקרב את העולה ויעשה כמישפט ט:יז ויקרב את המינחה וימלא כפו מימנה ויקטר על המיזבח מילבד עולת הבוקר ט:יח ויישחט את השור ואת האייל זבח השלמים אשר לעם וימציאו בני אהרון את הדם אליו וייזרקהו על המיזבח סביב ט:יט ואת החלבים מינ השור ומינ האייל האליה והמכסה והכליות ויותרת הכבד ט:כ וישימו את החלבים על החזות ויקטר החלבים המיזבחה ט:כא ואת החזות ואת שוק הימין הניף אהרון תנופה ליפני יהוה כאשר ציוה מושה ט:כב ויישא אהרון את ידו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים ט:כג ויבוא מושה ואהרון אל אוהל מועד ויצאו ויברכו את העם וירא כבוד יהוה אל כל העם ט:כד ותצא אש מיליפני יהוה ותואכל על המיזבח את העולה ואת החלבים וירא כל העם וירונו וייפלו על פניהם י:א וייקחו בני אהרון נדב ואביהוא איש מחתתו וייתנו בהן אש וישימו עליה קטורת ויקריבו ליפני יהוה אש זרה אשר לוא ציוה אותם י:ב ותצא אש מיליפני יהוה ותואכל אותם וימותו ליפני יהוה י:ג ויואמר מושה אל אהרון הוא אשר דיבר יהוה לאמור ביקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד ויידום אהרון י:ד וייקרא מושה אל מישאל ואל אלצפן בני עוזיאל דוד אהרון ויואמר אלהם קירבו שאו את אחיכם מאת פני הקודש אל מיחוץ למחנה י:ה וייקרבו ויישאומ בכותנותם אל מיחוץ למחנה כאשר דיבר מושה י:ו ויואמר מושה אל אהרון ולאלעזר ולאיתמר בניו ראשיכם אל תיפרעו וביגדיכם לוא תיפרומו ולוא תמותו ועל כל העדה ייקצוף ואחיכם כל בית יישראל ייבכו את השרפה אשר שרף יהוה י:ז ומיפתח אוהל מועד לוא תצאו פן תמותו כי שמן מישחת יהוה עליכם ויעשו כידבר מושה..........פ י:ח וידבר יהוה אל אהרון לאמור י:ט ייין ושכר אל תשת אתה ובניכ איתכ בבואכם אל אוהל מועד ולוא תמותו חוקת עולם לדורותיכם י:י ולהבדיל בין הקודש ובין החול ובין הטמא ובין הטהור י:יא ולהורות את בני יישראל את כל החוקים אשר דיבר יהוה אליהם ביד מושה..........פ י:יב וידבר מושה אל אהרון ואל אלעזר ואל איתמר בניו הנותרים קחו את המינחה הנותרת מאישי יהוה ואיכלוה מצות אצל המיזבח כי קודש קדשים היוא י:יג ואכלתם אותה במקום קדוש כי חקכ וחק בניכ היוא מאישי יהוה כי כן צויתי י:יד ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תואכלו במקום טהור אתה ובניכ ובנותיכ איתכ כי חקכ וחק בניכ נתנו מיזיבחי שלמי בני יישראל י:טו שוק התרומה וחזה וייקרא התנופה על אישי החלבים יביאו להניף תנופה ליפני יהוה והיה לכ ולבניכ איתכ לחק עולם כאשר ציוה יהוה י:טז ואת שעיר החטאת דרוש דרש מושה והינה שורף וייקצוף על אלעזר ועל איתמר בני אהרון הנותרימ לאמור י:יז מדוע לוא אכלתם את החטאת בימקום הקודש כי קודש קדשים היוא ואותה נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם ליפני יהוה י:יח הן לוא הובא את דמה אל הקודש פנימה אכול תואכלו אותה בקודש כאשר ציויתי י:יט וידבר אהרון אל מושה הן היום היקריבו את חטאתם ואת עולתם ליפני יהוה ותיקראנה אותי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני יהוה י:כ ויישמע מושה וייטב בעיניו..........פ יא:א וידבר יהוה אל מושה ואל אהרון לאמור אלהם יא:ב דברו אל בני יישראל לאמור זואת החיה אשר תואכלו מיכל הבהמה אשר על הארץ יא:ג כול מפרסת פרסה ושוסעת שסע פרסות מעלת גרה בבהמה אותה תואכלו יא:ד אכ את זה לוא תואכלו מימעלי הגרה ומימפריסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם יא:ה ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לוא יפריס טמא הוא לכם יא:ו ואת הארנבת כי מעלת גרה היוא ופרסה לוא היפריסה טמאה היוא לכם יא:ז ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושוסע שסע פרסה והוא גרה לוא ייגר טמא הוא לכם יא:ח מיבשרם לוא תואכלו ובנבלתם לוא תיגעו טמאים הם לכם יא:ט את זה תואכלו מיכול אשר במיים כול אשר לו סנפיר וקשקשת במיים בימים ובנחלים אותם תואכלו יא:י וכול אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מיכול שרץ המיים ומיכול נפש החיה אשר במיים שקץ הם לכם יא:יא ושקץ ייחיו לכם מיבשרם לוא תואכלו ואת נבלתם תשקצו יא:יב כול אשר אין לו סנפיר וקשקשת במיים שקץ הוא לכם יא:יג ואת אלה תשקצו מינ העוף לוא יאכלו שקץ הם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה יא:יד ואת הדאה ואת האיה למינה יא:טו את כל עורב למינו יא:טז ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו יא:יז ואת הכוס ואת השלכ ואת הינשוף יא:יח ואת התינשמת ואת הקאת ואת הרחם יא:יט ואת החסידה האנפה למינה ואת הדוכיפת ואת העטלף יא:כ כול שרץ העוף ההולכ על ארבע שקץ הוא לכם יא:כא אכ את זה תואכלו מיכול שרץ העוף ההולכ על ארבע אשר לא )לו( כרעיים מימעל לרגליו לנתר בהן על הארץ יא:כב את אלה מהם תואכלו את הארבה למינו ואת הסלעם למינהו ואת החרגול למינהו ואת החגב למינהו יא:כג וכול שרץ העוף אשר לו ארבע רגליים שקץ הוא לכם יא:כד ולאלה תיטמאו כל הנוגע בנבלתם ייטמא עד הערב יא:כה וכל הנושא מינבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב יא:כו לכל הבהמה אשר היוא מפרסת פרסה ושסע איננה שוסעת וגרה איננה מעלה טמאים הם לכם כל הנוגע בהם ייטמא יא:כז וכול הולכ על כפיו בכל החיה ההולכת על ארבע טמאים הם לכם כל הנוגע בנבלתם ייטמא עד הערב יא:כח והנושא את נבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב טמאים המה לכם..........ס..........יא:כט וזה לכם הטמא בשרץ השורץ על הארץ החולד והעכבר והצב למינהו יא:ל והאנקה והכוח והלטאה והחומט והתינשמת יא:לא אלה הטמאים לכם בכל השרץ כל הנוגע בהם במותם ייטמא עד הערב יא:לב וכול אשר ייפול עליו מהם במותם ייטמא מיכל כלי עץ או בגד או עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במיים יובא וטמא עד הערב וטהר יא:לג וכל כלי חרש אשר ייפול מהם אל תוכו כול אשר בתוכו ייטמא ואותו תישבורו יא:לד מיכל האוכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מיים ייטמא וכל משקה אשר יישתה בכל כלי ייטמא יא:לה וכול אשר ייפול מינבלתם עליו ייטמא תנור וכיריים יותץ טמאים הם וטמאים ייחיו וייקרא לכם יא:לו אכ מעין ובור מיקוה מיים ייחיה טהור ונוגע בנבלתם ייטמא יא:לז וכי ייפול מינבלתם על כל זרע זרוע אשר ייזרע טהור הוא יא:לח וכי יותן מיים על זרע ונפל מינבלתם עליו טמא הוא לכם..........ס ..........יא:לט וכי ימות מינ הבהמה אשר היא לכם לאכלה הנוגע בנבלתה ייטמא עד הערב יא:מ והאוכל מינבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב והנושא את נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב יא:מא וכל השרץ השורץ על הארץ שקץ הוא לוא יאכל יא:מב כול הולכ על גחון וכול הולכ על ארבע עד כל מרבה רגליים לכל השרץ השורץ על הארץ לוא תואכלום כי שקץ הם יא:מג אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ ולוא תיטמאו בהם ונטמתם בם יא:מד כי אני יהוה אלוהיכם והיתקדישתם ויחייתם קדושים כי קדוש אני ולוא תטמאו את נפשותיכם בכל השרץ הרומש על הארץ יא:מה כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מיצריים ליחיות לכם לאלוהים ויחייתם קדושים כי קדוש אני יא:מו זואת תורת הבהמה והעוף וכול נפש החיה הרומשת במיים ולכל נפש השורצת על הארץ יא:מז להבדיל בין הטמא ובין הטהור ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לוא תאכל..........פ יב:א וידבר יהוה אל מושה לאמור יב:ב דבר אל בני יישראל לאמור אישה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שיבעת ימים כימי נדת דותה תיטמא יב:ג וביום השמיני יימול בשר ערלתו יב:ד ושלושים יום ושלושת ימים תשב בידמי טהרה בכל קודש לוא תיגע ואל המיקדש לוא תבוא עד מלואת ימי טהרה יב:ה ואים נקבה תלד וטמאה שבועיים כנדתה ושישים יום וששת ימים תשב על דמי טהרה יב:ו ובימלואת ימי טהרה לבן או לבת תביא כבש בן שנתו לעולה ובן יונה או תור לחטאת אל פתח אוהל מועד אל הכוהן יב:ז והיקריבו ליפני יהוה וכיפר עליה וטהרה מימקור דמיה זואת תורת היולדת לזכר או לנקבה יב:ח ואים לוא תימצא ידה די שה ולקחה שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת וכיפר עליה הכוהן וטהרה..........פ יג:א וידבר יהוה אל מושה ואל אהרון לאמור יג:ב אדם כי ייחיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל אהרון הכוהן או אל אחד מיבניו הכוהנים יג:ג וראה הכוהן את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפכ לבן ומראה הנגע עמוק מעור בשרו נגע צרעת הוא וראהו הכוהן וטימא אותו יג:ד ואים בהרת לבנה היוא בעור בשרו ועמוק אין מראה מינ העור ושערה לוא הפכ לבן והיסגיר הכוהן את הנגע שיבעת ימים יג:ה וראהו הכוהן ביום השביעי והינה הנגע עמד בעיניו לוא פשה הנגע בעור והיסגירו הכוהן שיבעת ימים שנית יג:ו וראה הכוהן אותו ביום השביעי שנית והינה כהה הנגע ולוא פשה הנגע בעור וטיהרו הכוהן מיספחת היוא וכיבס בגדיו וטהר יג:ז ואים פשוה תיפשה המיספחת בעור אחרי הראותו אל הכוהן לטהרתו ונראה שנית אל הכוהן יג:ח וראה הכוהן והינה פשתה המיספחת בעור וטימאו הכוהן צרעת היוא..........פ יג:ט נגע צרעת כי תיחיה באדם והובא אל הכוהן יג:י וראה הכוהן והינה שאת לבנה בעור והיא הפכה שער לבן ומיחית בשר חי בשאת יג:יא צרעת נושנת היוא בעור בשרו וטימאו הכוהן לוא יסגירנו כי טמא הוא יג:יב ואים פרוח תיפרח הצרעת בעור וכיסתה הצרעת את כל עור הנגע מרואשו ועד רגליו לכל מראה עיני הכוהן יג:יג וראה הכוהן והינה כיסתה הצרעת את כל בשרו וטיהר את הנגע כולו הפכ לבן טהור הוא יג:יד וביום הראות בו בשר חי ייטמא יג:טו וראה הכוהן את הבשר החי וטימאו הבשר החי טמא הוא צרעת הוא יג:טז או כי וייקרא ישוב הבשר החי ונחפכ ללבן ובא אל הכוהן יג:יז וראהו הכוהן והינה נחפכ הנגע ללבן וטיהר הכוהן את הנגע טהור הוא..........פ יג:יח ובשר כי ייחיה בו בעורו שחין ונרפא יג:יט והיה בימקום השחין שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל הכוהן יג:כ וראה הכוהן והינה מראה שפל מינ העור ושערה הפכ לבן וטימאו הכוהן נגע צרעת היוא בשחין פרחה יג:כא ואים ייראנה הכוהן והינה אין בה שער לבן ושפלה איננה מינ העור והיא כהה והיסגירו הכוהן שיבעת ימים יג:כב ואים פשוה תיפשה בעור וטימא הכוהן אותו נגע היוא יג:כג ואים תחתיה תעמוד הבהרת לוא פשתה צרבת השחין היוא וטיהרו הכוהן..........ס ..........יג:כד או בשר כי ייחיה בעורו מיכות אש והיתה מיחית המיכוה בהרת לבנה אדמדמת או לבנה יג:כה וראה אותה הכוהן והינה נחפכ שער לבן בבהרת ומראה עמוק מינ העור צרעת היוא במיכוה פרחה וטימא אותו הכוהן נגע צרעת היוא יג:כו ואים ייראנה הכוהן והינה אין בבהרת שער לבן ושפלה איננה מינ העור והיוא כהה והיסגירו הכוהן שיבעת ימים יג:כז וראהו הכוהן ביום השביעי אים פשוה תיפשה בעור וטימא הכוהן אותו נגע צרעת היוא יג:כח ואים תחתיה תעמוד הבהרת לוא פשתה בעור והיוא כהה שאת המיכוה היוא וטיהרו הכוהן כי צרבת המיכוה היוא..........פ יג:כט ואיש או אישה כי ייחיה בו נגע ברואש או בזקן יג:ל וראה הכוהן את הנגע והינה מראהו עמוק מינ העור ובו שער צהוב דק וטימא אותו הכוהן נתק הוא צרעת הרואש או הזקן הוא יג:לא וכי ייראה הכוהן את נגע הנתק והינה אין מראהו עמוק מינ העור ושער שחור אין בו והיסגיר הכוהן את נגע הנתק שיבעת ימים יג:לב וראה הכוהן את הנגע ביום השביעי והינה לוא פשה הנתק ולוא היה בו שער צהוב ומראה הנתק אין עמוק מינ העור יג:לג והיתגלח ואת הנתק לוא יגלח והיסגיר הכוהן את הנתק שיבעת ימים שנית יג:לד וראה הכוהן את הנתק ביום השביעי והינה לוא פשה הנתק בעור ומראהו איננו עמוק מינ העור וטיהר אותו הכוהן וכיבס בגדיו וטהר יג:לה ואים פשוה ייפשה הנתק בעור אחרי טהרתו יג:לו וראהו הכוהן והינה פשה הנתק בעור לוא יבקר הכוהן לשער הצהוב טמא הוא יג:לז ואים בעיניו עמד הנתק ושער שחור צמח בו נרפא הנתק טהור הוא וטיהרו הכוהן..........ס ..........יג:לח ואיש או אישה כי ייחיה בעור בשרם בהרות בהרות לבנות יג:לט וראה הכוהן והינה בעור בשרם בהרות כהות לבנות בוהק הוא פרח בעור טהור הוא..........ס..........יג:מ ואיש כי יימרט רואשו קרח הוא טהור הוא יג:מא ואים מיפאת פניו יימרט רואשו גיבח הוא טהור הוא יג:מב וכי ייחיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם צרעת פורחת היוא בקרחתו או בגבחתו יג:מג וראה אותו הכוהן והינה שאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו כמראה צרעת עור בשר יג:מד איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכוהן ברואשו נגעו יג:מה והצרוע אשר בו הנגע בגדיו ייחיו פרומים ורואשו ייחיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא ייקרא יג:מו כל ימי אשר הנגע בו ייטמא טמא הוא בדד ישב מיחוץ למחנה מושבו..........ס..........יג:מז והבגד כי ייחיה בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פישתים יג:מח או בישתי או בערב לפישתים ולצמר או בעור או בכל מלאכת עור יג:מט והיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד או בעור או בשתי או בערב או בכל כלי עור נגע צרעת הוא והראה את הכוהן יג:נ וראה הכוהן את הנגע והיסגיר את הנגע שיבעת ימים יג:נא וראה את הנגע ביום השביעי כי פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בעור לכול אשר יעשה העור לימלאכה צרעת ממארת הנגע טמא הוא יג:נב ושרף את הבגד או את השתי או את הערב בצמר או וייקרא בפישתים או את כל כלי העור אשר ייחיה בו הנגע כי צרעת ממארת היוא באש תישרף יג:נג ואים ייראה הכוהן והינה לוא פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור יג:נד וציוה הכוהן וכיבסו את אשר בו הנגע והיסגירו שיבעת ימים שנית יג:נה וראה הכוהן אחרי הוכבס את הנגע והינה לוא הפכ הנגע את עינו והנגע לוא פשה טמא הוא באש תישרפנו פחתת היוא בקרחתו או בגבחתו יג:נו ואים ראה הכוהן והינה כהה הנגע אחרי הוכבס אותו וקרע אותו מינ הבגד או מינ העור או מינ השתי או מינ הערב יג:נז ואים תראה עוד בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור פורחת היוא באש תישרפנו את אשר בו הנגע יג:נח והבגד או השתי או הערב או כל כלי העור אשר תכבס וסר מהם הנגע וכובס שנית וטהר יג:נט זואת תורת נגע צרעת בגד הצמר או הפישתים או השתי או הערב או כל כלי עור לטהרו או לטמאו..........פ יד:א וידבר יהוה אל מושה לאמור יד:ב זואת תיחיה תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל הכוהן יד:ג ויצא הכוהן אל מיחוץ למחנה וראה הכוהן והינה נרפא נגע הצרעת מינ הצרוע יד:ד וציוה הכוהן ולקח למיטהר שתי ציפרים חיות טהורות ועץ ארז ושני תולעת ואזוב יד:ה וציוה הכוהן ושחט את הציפור האחת אל כלי חרש על מיים חיימ יד:ו את הציפור החיה ייקח אותה ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזוב וטבל אותם ואת הציפור החיה בדם הציפור השחוטה על המיים החיימ יד:ז והיזה על המיטהר מינ הצרעת שבע פעמים וטיהרו ושילח את הציפור החיה על פני השדה יד:ח וכיבס המיטהר את בגדיו וגילח את כל שערו ורחץ במיים וטהר ואחר יבוא אל המחנה וישב מיחוץ לאהלו שיבעת ימים יד:ט והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו את רואשו ואת זקנו ואת גבות עיניו ואת כל שערו יגלח וכיבס את בגדיו ורחץ את בשרו במיים וטהר יד:י וביום השמיני ייקח שני כבשים תמימימ וכבשה אחת בת שנתה תמימה ושלושה עשרונים סולת מינחה בלולה בשמן ולוג אחד שמן יד:יא והעמיד הכוהן המטהר את האיש המיטהר ואותם ליפני יהוה פתח אוהל מועד יד:יב ולקח הכוהן את הכבש האחד והיקריב אותו לאשם ואת לוג השמן והניף אותם תנופה ליפני יהוה יד:יג ושחט את הכבש בימקום אשר יישחט את החטאת ואת העולה בימקום הקודש כי כחטאת האשם הוא לכוהן קודש קדשים הוא יד:יד ולקח הכוהן מידם האשם ונתן הכוהן על תנוכ אוזן המיטהר הימנית ועל בוהן ידו הימנית ועל בוהן רגלו הימנית יד:טו ולקח הכוהן מילוג השמן ויצק על כף הכוהן השמאלית יד:טז וטבל הכוהן את אצבעו הימנית מינ השמן אשר על כפו השמאלית והיזה מינ השמן באצבעו שבע פעמים ליפני יהוה יד:יז ומיתר השמן אשר על כפו ייתן הכוהן על תנוכ אוזן המיטהר הימנית ועל בוהן ידו הימנית ועל בוהן רגלו הימנית על דם האשם יד:יח והנותר בשמן אשר על כף הכוהן ייתן על רואש המיטהר וכיפר עליו הכוהן ליפני יהוה יד:יט ועשה הכוהן את החטאת וכיפר על המיטהר מיטומאתו ואחר יישחט את העולה יד:כ והעלה הכוהן את העולה ואת המינחה המיזבחה וכיפר עליו הכוהן וטהר..........ס ..........יד:כא ואים דל הוא ואין ידו משגת ולקח כבש אחד אשם ליתנופה לכפר עליו ועישרון סולת אחד בלול בשמן למינחה ולוג שמן יד:כב ושתי תורים או שני בני יונה אשר תשיג ידו והיה אחד חטאת והאחד עולה יד:כג והביא אותם ביום השמיני לטהרתו אל הכוהן אל פתח אוהל מועד ליפני יהוה יד:כד ולקח הכוהן את כבש האשם ואת לוג השמן והניף אותם הכוהן תנופה ליפני יהוה יד:כה ושחט את כבש האשם ולקח הכוהן מידם האשם ונתן על תנוכ אוזן המיטהר הימנית ועל בוהן וייקרא ידו הימנית ועל בוהן רגלו הימנית יד:כו ומינ השמן ייצוק הכוהן על כף הכוהן השמאלית יד:כז והיזה הכוהן באצבעו הימנית מינ השמן אשר על כפו השמאלית שבע פעמים ליפני יהוה יד:כח ונתן הכוהן מינ השמן אשר על כפו על תנוכ אוזן המיטהר הימנית ועל בוהן ידו הימנית ועל בוהן רגלו הימנית על מקום דם האשם יד:כט והנותר מינ השמן אשר על כף הכוהן ייתן על רואש המיטהר לכפר עליו ליפני יהוה יד:ל ועשה את האחד מינ התורים או מינ בני היונה מאשר תשיג ידו יד:לא את אשר תשיג ידו את האחד חטאת ואת האחד עולה על המינחה וכיפר הכוהן על המיטהר ליפני יהוה יד:לב זואת תורת אשר בו נגע צרעת אשר לוא תשיג ידו בטהרתו..........פ יד:לג וידבר יהוה אל מושה ואל אהרון לאמור יד:לד כי תבואו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחוזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם יד:לה ובא אשר לו הביית והיגיד לכוהן לאמור כנגע נראה לי בביית יד:לו וציוה הכוהן ופינו את הביית בטרם יבוא הכוהן ליראות את הנגע ולוא ייטמא כל אשר בביית ואחר כן יבוא הכוהן ליראות את הביית יד:לז וראה את הנגע והינה הנגע בקירות הביית שקערורות ירקרקות או אדמדמות ומראיהן שפל מינ הקיר יד:לח ויצא הכוהן מינ הביית אל פתח הביית והיסגיר את הביית שיבעת ימים יד:לט ושב הכוהן ביום השביעי וראה והינה פשה הנגע בקירות הביית יד:מ וציוה הכוהן וחילצו את האבנים אשר בהן הנגע והישליכו אתהן אל מיחוץ לעיר אל מקום טמא יד:מא ואת הביית יקציע מיביית סביב ושפכו את העפר אשר היקצו אל מיחוץ לעיר אל מקום טמא יד:מב ולקחו אבנים אחרות והביאו אל תחת האבנים ועפר אחר ייקח וטח את הביית יד:מג ואים ישוב הנגע ופרח בביית אחר חילץ את האבנים ואחרי היקצות את הביית ואחרי היטוח יד:מד ובא הכוהן וראה והינה פשה הנגע בביית צרעת ממארת היוא בביית טמא הוא יד:מה ונתץ את הביית את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הביית והוציא אל מיחוץ לעיר אל מקום טמא יד:מו והבא אל הביית כל ימי היסגיר אותו ייטמא עד הערב יד:מז והשוכב בביית יכבס את בגדיו והאוכל בביית יכבס את בגדיו יד:מח ואים בוא יבוא הכוהן וראה והינה לוא פשה הנגע בביית אחרי היטוח את הביית וטיהר הכוהן את הביית כי נרפא הנגע יד:מט ולקח לחטא את הביית שתי ציפרים ועץ ארז ושני תולעת ואזוב יד:נ ושחט את הציפור האחת אל כלי חרש על מיים חיימ יד:נא ולקח את עץ הארז ואת האזוב ואת שני התולעת ואת הציפור החיה וטבל אותם בדם הציפור השחוטה ובמיים החיימ והיזה אל הביית שבע פעמים יד:נב וחיטא את הביית בדם הציפור ובמיים החיימ ובציפור החיה ובעץ הארז ובאזוב ובישני התולעת יד:נג ושילח את הציפור החיה אל מיחוץ לעיר אל פני השדה וכיפר על הביית וטהר יד:נד זואת התורה לכל נגע הצרעת ולנתק יד:נה ולצרעת הבגד ולביית יד:נו ולשאת ולספחת ולבהרת יד:נז להורות ביום הטמא וביום הטהור זואת תורת הצרעת..........פ טו:א וידבר יהוה אל מושה ואל אהרון לאמור טו:ב דברו אל בני יישראל ואמרתם אלהם איש איש כי ייחיה זב מיבשרו זובו טמא הוא טו:ג וזואת תיחיה טומאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מיזובו טומאתו היוא טו:ד כל המישכב אשר יישכב עליו הזב ייטמא וכל הכלי אשר ישב עליו ייטמא טו:ה ואיש אשר ייגע במישכבו יכבס בגדיו ורחץ במיים וטמא עד הערב טו:ו והיושב על הכלי אשר ישב עליו הזב יכבס בגדיו ורחץ במיים וטמא עד הערב טו:ז והנוגע ביבשר הזב יכבס בגדיו ורחץ במיים וטמא עד הערב טו:ח וכי ירוק הזב וייקרא בטהור וכיבס בגדיו ורחץ במיים וטמא עד הערב טו:ט וכל המרכב אשר יירכב עליו הזב ייטמא טו:י וכל הנוגע בכול אשר ייחיה תחתיו ייטמא עד הערב והנושא אותם יכבס בגדיו ורחץ במיים וטמא עד הערב טו:יא וכול אשר ייגע בו הזב וידיו לוא שטף במיים וכיבס בגדיו ורחץ במיים וטמא עד הערב טו:יב וכלי חרש אשר ייגע בו הזב יישבר וכל כלי עץ יישטף במיים טו:יג וכי ייטהר הזב מיזובו וספר לו שיבעת ימים לטהרתו וכיבס בגדיו ורחץ בשרו במיים חיימ וטהר טו:יד וביום השמיני ייקח לו שתי תורים או שני בני יונה ובא ליפני יהוה אל פתח אוהל מועד ונתנם אל הכוהן טו:טו ועשה אותם הכוהן אחד חטאת והאחד עולה וכיפר עליו הכוהן ליפני יהוה מיזובו..........ס ..........טו:טז ואיש כי תצא מימנו שיכבת זרע ורחץ במיים את כל בשרו וטמא עד הערב טו:יז וכל בגד וכל עור אשר ייחיה עליו שיכבת זרע וכובס במיים וטמא עד הערב טו:יח ואישה אשר יישכב איש אותה שיכבת זרע ורחצו במיים וטמאו עד הערב..........פ טו:יט ואישה כי תיחיה זבה דם ייחיה זובה ביבשרה שיבעת ימים תיחיה בנדתה וכל הנוגע בה ייטמא עד הערב טו:כ וכול אשר תישכב עליו בנדתה ייטמא וכול אשר תשב עליו ייטמא טו:כא וכל הנוגע במישכבה יכבס בגדיו ורחץ במיים וטמא עד הערב טו:כב וכל הנוגע בכל כלי אשר תשב עליו יכבס בגדיו ורחץ במיים וטמא עד הערב טו:כג ואים על המישכב הוא או על הכלי אשר היוא יושבת עליו בנגעו בו ייטמא עד הערב טו:כד ואים שכוב יישכב איש אותה ותהי נדתה עליו וטמא עליו יישכב אשר המישכב וכל ימים שיבעת ייטמא..........ס..........טו:כה ואישה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלוא עת נדתה או כי תזוב על נדתה כל ימי זוב טומאתה כימי נדתה תיחיה טמאה היוא טו:כו כל המישכב אשר תישכב עליו כל ימי זובה כמישכב נדתה ייחיה לה וכל הכלי אשר תשב עליו טמא ייחיה כטומאת נדתה טו:כז וכל הנוגע בם ייטמא וכיבס בגדיו ורחץ במיים וטמא עד הערב טו:כח ואים טהרה מיזובה וספרה לה שיבעת ימים ואחר תיטהר טו:כט וביום השמיני תיקח לה שתי תורים או שני בני יונה והביאה אותם אל הכוהן אל פתח אוהל מועד טו:ל ועשה הכוהן את האחד חטאת ואת האחד עולה וכיפר עליה הכוהן ליפני יהוה מיזוב טומאתה טו:לא והיזרתם את בני יישראל מיטומאתם ולוא ימותו בטומאתם בטמאם את מישכני אשר בתוכם טו:לב זואת תורת הזב ואשר תצא מימנו שיכבת זרע לטמאה בה טו:לג והדוה בנדתה והזב את זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר יישכב עימ טמאה..........פ טז:א וידבר יהוה אל מושה אחרי מות שני בני אהרון בקרבתם ליפני יהוה וימותו טז:ב ויואמר יהוה אל מושה דבר אל אהרון אחיכ ואל יבוא בכל עת אל הקודש מיבית לפרוכת אל פני הכפורת אשר על הארון ולוא ימות כי בענן אראה על הכפורת טז:ג בזואת יבוא אהרון אל הקודש בפר בן בקר לחטאת ואייל לעולה טז:ד כתונת בד קודש יילבש ומיכנסי בד ייחיו על בשרו ובאבנט בד יחגור ובמיצנפת בד ייצנוף ביגדי קודש הם ורחץ במיים את בשרו ולבשם טז:ה ומאת עדת בני יישראל ייקח שני שעירי עיזים לחטאת ואייל אחד לעולה טז:ו והיקריב אהרון את פר החטאת אשר לו וכיפר בעדו ובעד ביתו טז:ז ולקח את שני השעירימ והעמיד אותם ליפני יהוה פתח אוהל מועד טז:ח ונתן אהרון על שני השעירימ גורלות גורל אחד ליהוה וגורל אחד לעזאזל טז:ט והיקריב אהרון את השעיר אשר עלה עליו הגורל ליהוה ועשהו חטאת טז:י והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי ליפני יהוה לכפר עליו לשלח אותו לעזאזל המידברה טז:יא וייקרא והיקריב אהרון את פר החטאת אשר לו וכיפר בעדו ובעד ביתו ושחט את פר החטאת אשר לו טז:יב ולקח מלוא המחתה גחלי אש מעל המיזבח מיליפני יהוה ומלוא חפניו קטורת סמים דקה והביא מיבית לפרוכת טז:יג ונתן את הקטורת על האש ליפני יהוה וכיסה ענן הקטורת את הכפורת אשר על העדות ולוא ימות טז:יד ולקח מידם הפר והיזה באצבעו על פני הכפורת קדמה וליפני הכפורת יזה שבע פעמים מינ הדם באצבעו טז:טו ושחט את שעיר החטאת אשר לעם והביא את דמו אל מיבית לפרוכת ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר והיזה אותו על הכפורת וליפני הכפורת טז:טז וכיפר על הקודש מיטומאות בני יישראל ומיפישעיהם לכל חטואתם וכן יעשה לאוהל מועד השוכן איתם בתוכ טומאותם טז:יז וכל אדם לוא ייחיה באוהל מועד בבואו לכפר בקודש עד צאתו וכיפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל יישראל טז:יח ויצא אל המיזבח אשר ליפני יהוה וכיפר עליו ולקח מידם הפר ומידם השעיר ונתן על קרנות המיזבח סביב טז:יט והיזה עליו מינ הדם בני מיטומאות וקידשו וטיהרו פעמים שבע באצבעו יישראל טז:כ וכילה מיכפר את הקודש ואת אוהל מועד ואת המיזבח והיקריב את השעיר החי טז:כא וסמכ אהרון את שתי ידו על רואש השעיר החי והיתודה עליו את כל עונות בני יישראל ואת כל פישעיהם לכל חטואתם ונתן אותם על רואש השעיר ושילח ביד איש עיתי המידברה טז:כב ונשא השעיר עליו את כל עונותם אל ארץ גזרה ושילח את השעיר במידבר טז:כג ובא אהרון אל אוהל מועד ופשט את ביגדי הבד אשר לבש בבואו אל הקודש והיניחם שם טז:כד ורחץ את בשרו במיים במקום קדוש ולבש את בגדיו ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם וכיפר בעדו ובעד העם טז:כה ואת חלב החטאת יקטיר המיזבחה טז:כו והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במיים ואחרי כן יבוא אל המחנה טז:כז ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דמם לכפר בקודש יוציא אל מיחוץ למחנה ושרפו באש את עורותם ואת בשרם ואת פירשם טז:כח והשורף אותם יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במיים ואחרי כן יבוא אל המחנה טז:כט והיתה לכם לחוקת עולם בחודש השביעי בעשור לחודש תענו את נפשותיכם וכל מלאכה לוא תעשו האזרח והגר הגר בתוככם טז:ל כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מיכול חטואתיכם ליפני יהוה תיטהרו טז:לא שבת שבתון היא לכם ועיניתם את נפשותיכם חוקת עולם טז:לב וכיפר הכוהן אשר יימשח אותו ואשר ימלא את ידו לכהן תחת אביו ולבש את ביגדי הבד ביגדי הקודש טז:לג וכיפר את מיקדש הקודש ואת אוהל מועד ואת המיזבח יכפר ועל הכוהנים ועל כל עם הקהל יכפר טז:לד והיתה זואת לכם לחוקת עולם לכפר על בני יישראל מיכל חטואתם אחת בשנה ויעש כאשר ציוה יהוה את מושה..........פ יז:א וידבר יהוה אל מושה לאמור יז:ב דבר אל אהרון ואל בניו ואל כל בני יישראל ואמרת אליהם זה הדבר אשר ציוה יהוה לאמור יז:ג איש איש מיבית יישראל אשר יישחט שור או כשב או עז במחנה או אשר יישחט מיחוץ למחנה יז:ד ואל פתח אוהל מועד לוא הביאו להקריב קרבן ליהוה ליפני מישכן יהוה דם יחשב לאיש ההוא דם שפכ ונכרת האיש ההוא מיקרב עמו יז:ה למען אשר יביאו בני יישראל את זיבחיהם אשר הם זובחים על פני השדה והביאומ ליהוה אל פתח אוהל מועד אל הכוהן וזבחו זיבחי שלמים ליהוה אותם יז:ו וזרק הכוהן את הדם על מיזבח יהוה פתח אוהל מועד והיקטיר החלב לריח ניחוח ליהוה יז:ז ולוא ייזבחו עוד את זיבחיהם לשעירימ אשר הם זונים אחריהם חוקת עולם תיחיה זואת להם לדורותם יז:ח ואלהם תואמר איש איש מיבית יישראל וייקרא ומינ הגר אשר יגור בתוכם אשר יעלה עולה או זבח יז:ט ואל פתח אוהל מועד לוא יביאנו לעשות אותו ליהוה ונכרת האיש ההוא מעמיו יז:י ואיש איש מיבית יישראל ומינ הגר הגר בתוכם אשר יואכל כל דם ונתתי פני בנפש האוכלת את הדם והיכרתי אותה מיקרב עמה יז:יא כי נפש הבשר בדם היוא ואני נתתיו לכם על המיזבח לכפר על נפשותיכם כי הדם הוא בנפש יכפר יז:יב על כן אמרתי ליבני יישראל כל נפש מיכם לוא תואכל דם והגר הגר בתוככם לוא יואכל דם יז:יג ואיש איש מיבני יישראל ומינ הגר הגר בתוכם אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפכ את דמו וכיסהו בעפר יז:יד כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא ואומר ליבני יישראל דם כל בשר לוא תואכלו כי נפש כל בשר דמו היוא כל אוכליו ייכרת יז:טו וכל נפש אשר תואכל נבלה וטרפה באזרח ובגר וכיבס בגדיו ורחץ במיים וטמא עד הערב וטהר יז:טז ואים לוא יכבס ובשרו לוא יירחץ ונשא עונו..........פ יח:א וידבר יהוה אל מושה לאמור יח:ב דבר אל בני יישראל ארץ כמעשה יח:ג אלוהיכם יהוה אני אלהם ואמרת מיצריים אשר ישבתם בה לוא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לוא תעשו ובחוקותיהם לוא תלכו יח:ד את מישפטי תעשו ואת חוקותי תישמרו ללכת בהם אני יהוה אלוהיכם יח:ה ושמרתם את חוקותי ואת מישפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם אני יהוה..........ס..........יח:ו איש איש אל כל שאר בשרו לוא תיקרבו לגלות ערוה אני יהוה..........ס ..........יח:ז ערות תגלה לוא היוא אימכ תגלה לוא אימכ וערות אביכ ערותה..........ס..........יח:ח ערות אשת אביכ לוא תגלה ערות אביכ היוא..........ס..........יח:ט ערות אחותכ בת אביכ או בת אימכ מולדת ביית או מולדת חוץ לוא תגלה ערותן..........ס ..........יח:י ערות בת ערותכ כי ערותן תגלה לוא ביתכ בת או בינכ הנה..........ס..........יח:יא ערות בת אשת אביכ מולדת אביכ אחותכ היוא לוא תגלה ערותה..........ס..........יח:יב ערות אחות אביכ לוא תגלה שאר אביכ היוא..........ס..........יח:יג ערות אחות אימכ לוא תגלה כי שאר אימכ היוא..........ס..........יח:יד ערות אחי אביכ לוא תגלה אל אישתו לוא תיקרב דודתכ היוא..........ס ..........יח:טו ערות כלתכ לוא תגלה אשת בינכ היוא לוא תגלה ערותה..........ס ..........יח:טז ערות אשת אחיכ לוא תגלה ערות אחיכ היוא..........ס ..........יח:יז ערות אישה וביתה לוא תגלה את בת בנה ואת בת ביתה לוא תיקח לגלות ערותה שארה הנה זימה היוא יח:יח ואישה אל אחותה לוא תיקח ליצרור לגלות ערותה עליה בחייה יח:יט ואל אישה בנדת טומאתה לוא תיקרב לגלות ערותה יח:כ ואל אשת עמיתכ לוא תיתן שכבתכ לזרע לטמאה בה יח:כא ומיזרעכ לוא תיתן להעביר למולכ ולוא תחלל את שם אלוהיכ אני יהוה יח:כב ואת זכר לוא תישכב מישכבי אישה תועבה היוא יח:כג ובכל בהמה לוא תיתן שכבתכ לטמאה בה ואישה לוא תעמוד ליפני בהמה לריבעה תבל הוא יח:כד אל תיטמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגויים אשר אני משלח מיפניכם יח:כה ותיטמא הארץ ואפקוד עונה עליה ותקיא הארץ את יושביה יח:כו ושמרתם אתם את חוקותי ואת מישפטי ולוא תעשו מיכול התועבות האלה האזרח והגר הגר בתוככם יח:כז כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ אשר ליפניכם ותיטמא הארץ יח:כח ולוא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה כאשר קאה את הגוי אשר ליפניכם יח:כט כי כל אשר יעשה מיכול התועבות האלה ונכרתו הנפשות העושות מיקרב עמם יח:ל ושמרתם את מישמרתי לבילתי עשות מחוקות התועבות אשר נעשו ליפניכם ולוא תיטמאו בהם אני יהוה אלוהיכם..........פ יט:א וידבר יהוה אל מושה לאמור יט:ב דבר אל כל עדת בני יישראל ואמרת אלהם קדושים תיחיו כי קדוש אני יהוה וייקרא אלוהיכם יט:ג איש אימו ואביו תיראו ואת שבתותי תישמורו אני יהוה אלוהיכם יט:ד אל תיפנו אל האלילימ ואלוהי מסכה לוא תעשו לכם אני יהוה אלוהיכם יט:ה וכי תיזבחו זבח שלמים ליהוה לירצונכם תיזבחוהו יט:ו ביום זיבחכם יאכל ומימחרת והנותר עד יום השלישי באש יישרף יט:ז ואים האכול יאכל ביום השלישי פיגול הוא לוא ירצה יט:ח ואוכליו עונו יישא כי את קודש יהוה חילל ונכרתה הנפש ההיוא מעמיה יט:ט ובקוצרכם את קציר ארצכם לוא תכלה פאת שדכ ליקצור ולקט קצירכ לוא תלקט יט:י וכרמכ לוא תעולל ופרט כרמכ לוא תלקט לעני ולגר תעזוב אותם אני יהוה אלוהיכם יט:יא לוא תיגנובו ולוא תכחשו ולוא תשקרו איש בעמיתו יט:יב ולוא תישבעו בישמי לשקר וחיללת את שם אלוהיכ אני יהוה יט:יג לוא תעשוק את רעכ ולוא תיגזול לוא תלין פעולת שכיר איתכ עד בוקר יט:יד לוא תקלל חרש וליפני עיור לוא תיתן מיכשול ויראת מאלוהיכ אני יהוה יט:טו לוא תעשו עול במישפט לוא תישא פני דל ולוא תחדר פני גדול בצדק תישפוט עמיתכ יט:טז לוא תלכ רכיל בעמיכ לוא תעמוד על דם רעכ אני יהוה יט:יז לוא תישנא את אחיכ בילבבכ הוכח תוכיח את עמיתכ ולוא תישא עליו חטא יט:יח לוא תיקום ולוא תיטור את בני עמכ ואהבת לרעכ כמוכ אני יהוה יט:יט את חוקותי תישמורו בהמתכ לוא תרביע כילאיים שדכ לוא תיזרע כילאיים ובגד כילאיים שעטנז לוא יעלה עליכ יט:כ ואיש כי יישכב את אישה שיכבת זרע והיוא שיפחה נחרפת לאיש והפדה לוא נפדתה או חופשה לוא נתן לה ביקורת תיחיה לוא יומתו כי לוא חופשה יט:כא והביא את אשמו ליהוה אל פתח אוהל מועד איל אשם יט:כב וכיפר עליו הכוהן באיל האשם ליפני יהוה על חטאתו אשר חטא ונסלח לו מחטאתו אשר חטא..........פ יט:כג וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פיריו שלוש שנים ייחיה לכם ערלים לוא יאכל יט:כד ובשנה הרביעית ייחיה כל פיריו קודש הילולים ליהוה יט:כה ובשנה החמישית תואכלו את פיריו להוסיף לכם תבואתו אני יהוה אלוהיכם יט:כו לוא תואכלו על הדם לוא תנחשו ולוא תעוננו יט:כז לוא תקיפו פאת רואשכם ולוא תשחית את פאת זקנכ יט:כח ושרט לנפש לוא תיתנו ביבשרכם וכתובת קעקע לוא תיתנו בכם אני יהוה יט:כט אל תחלל את ביתכ להזנותה ולוא תיזנה הארץ ומלאה הארץ זימה יט:ל את שבתותי תישמורו ומיקדשי תיראו אני יהוה יט:לא אל תיפנו אל האובות ואל היידעונים אל תבקשו לטמאה בהם אני יהוה אלוהיכם יט:לב מיפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלוהיכ אני יהוה..........ס..........יט:לג וכי יגור איתכ גר בארצכם לוא תונו אותו יט:לד כאזרח מיכם ייחיה לכם הגר הגר איתכם ואהבת לו כמוכ כי גרים הייתם בארץ מיצריים אני יהוה אלוהיכם יט:לה לוא תעשו עול במישפט במידה במישקל ובמשורה יט:לו מואזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק ייחיה לכם אני יהוה אלוהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מיצריים יט:לז ושמרתם את כל חוקותי ואת כל מישפטי ועשיתם אותם אני יהוה..........פ כ:א וידבר יהוה אל מושה לאמור כ:ב ואל בני יישראל תואמר איש איש מיבני יישראל ומינ הגר הגר ביישראל אשר ייתן מיזרעו למולכ מות יומת עם הארץ יירגמוהו באבן כ:ג ואני אתן את פני באיש ההוא והיכרתי אותו מיקרב עמו כי מיזרעו נתן למולכ למען טמא את מיקדשי ולחלל את שם קדשי כ:ד ואים העלם יעלימו עם הארץ את עיניהם מינ האיש ההוא בתיתו מיזרעו למולכ לבילתי המית אותו כ:ה ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמישפחתו והיכרתי אותו וייקרא ואת כל הזונים אחריו ליזנות אחרי המולכ מיקרב עמם כ:ו והנפש אשר תיפנה אל האובות ואל היידעונים ליזנות אחריהם ונתתי את פני בנפש ההיוא והיכרתי אותו מיקרב עמו כ:ז והיתקדישתם ויחייתם קדושים כי אני יהוה אלוהיכם כ:ח ושמרתם את חוקותי ועשיתם אותם אני יהוה מקדישכם כ:ט כי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אימו מות יומת אביו ואימו קילל דמיו בו כ:י ואיש אשר יינאף את אשת איש אשר יינאף את אשת רעהו מות יומת הנואף והנואפת כ:יא ואיש אשר יישכב את אשת אביו ערות אביו גילה מות יומתו שניהם דמיהם בם כ:יב ואיש אשר יישכב את כלתו מות יומתו שניהם תבל עשו דמיהם בם כ:יג ואיש אשר יישכב את זכר מישכבי אישה תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם כ:יד ואיש אשר ייקח את אישה ואת אימה זימה היוא באש יישרפו אותו ואתהן ולוא תיחיה זימה בתוככם כ:טו ואיש אשר ייתן שכבתו ביבהמה מות יומת ואת הבהמה תהרוגו כ:טז ואישה אשר תיקרב אל כל בהמה לריבעה אותה והרגת את האישה ואת הבהמה מות יומתו דמיהם בם כ:יז ואיש אשר ייקח את אחותו בת אביו או בת אימו וראה את ערותה והיא תיראה את ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם ערות אחותו גילה עונו יישא כ:יח ואיש אשר יישכב את אישה דוה וגילה את ערותה את מקורה הערה והיוא גילתה את מקור דמיה ונכרתו שניהם מיקרב עמם כ:יט וערות אחות אימכ ואחות אביכ לוא תגלה כי את שארו הערה עונם יישאו כ:כ ואיש אשר יישכב את דודתו ערות דודו גילה חטאם יישאו ערירים ימותו כ:כא ואיש אשר ייקח את אשת אחיו נדה היוא ערות אחיו גילה ערירים ייחיו כ:כב ושמרתם את כל חוקותי ואת כל מישפטי ועשיתם אותם ולוא תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה כ:כג ולוא תלכו בחוקות הגוי אשר אני משלח מיפניכם כי את כל אלה עשו ואקוצ בם כ:כד ואומר לכם אתם תירשו את אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אותה ארץ זבת חלב ודבש אני יהוה אלוהיכם אשר היבדלתי אתכם מינ העמים כ:כה והיבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה ובין העוף הטמא לטהור ולוא תשקצו את נפשותיכם בבהמה ובעוף ובכול אשר תירמוש האדמה אשר היבדלתי לכם לטמא כ:כו ויחייתם לי קדושים כי קדוש אני יהוה ואבדיל אתכם מינ העמים ליחיות לי כ:כז ואיש או אישה כי ייחיה בהם אוב או יידעוני מות יומתו באבן יירגמו אותם דמיהם בם..........פ כא:א ויואמר יהוה אל מושה אמור אל הכוהנים בני אהרון ואמרת אלהם לנפש לוא ייטמא בעמיו כא:ב כי אים לישארו הקרוב אליו לאימו ולאביו וליבנו ולביתו ולאחיו כא:ג ולאחותו הבתולה הקרובה אליו אשר לוא היתה לאיש לה ייטמא כא:ד לוא ייטמא בעל בעמיו להחלו כא:ה לוא יקרחה )ייקרחו( קרחה ברואשם ופאת זקנם לוא יגלחו וביבשרם לוא יישרטו שרטת כא:ו קדושים ייחיו לאלוהיהם ולוא יחללו שם אלוהיהם כי את אישי יהוה לחם אלוהיהם הם מקריבימ והיו קודש כא:ז אישה זונה וחללה לוא ייקחו ואישה גרושה מאישה לוא ייקחו כי קדוש הוא לאלוהיו כא:ח וקידשתו כי את לחם אלוהיכ הוא מקריב קדוש ייחיה לכ כי קדוש אני יהוה מקדישכם כא:ט ובת איש כוהן כי תחל ליזנות את אביה היא מחללת באש תישרף..........ס ..........כא:י והכוהן הגדול מאחיו אשר יוצק על רואשו שמן המישחה ומילא את ידו לילבוש את הבגדים את רואשו לוא ייפרע ובגדיו לוא ייפרום כא:יא ועל כל נפשות מת לוא יבוא לאביו ולאימו לוא ייטמא כא:יב ומינ המיקדש לוא יצא ולוא יחלל את מיקדש אלוהיו כי נזר שמן מישחת אלוהיו עליו אני יהוה כא:יג והוא אישה ביבתוליה ייקח כא:יד אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לוא ייקח כי אים וייקרא בתולה מעמיו ייקח אישה כא:טו ולוא יחלל זרעו בעמיו כי אני יהוה מקדשו..........ס ..........כא:טז וידבר יהוה אל מושה לאמור כא:יז דבר אל אהרון לאמור איש מיזרעכ לדורותם אשר ייחיה בו מום לוא ייקרב להקריב לחם אלוהיו כא:יח כי כל איש אשר בו מום לוא ייקרב איש עיור או פיסח או חרומ או שרוע כא:יט או איש אשר ייחיה בו שבר רגל או שבר יד כא:כ או גיבן או דק או תבלול בעינו או גרב או ילפת או מרוח אשכ כא:כא כל איש אשר בו מום מיזרע אהרון הכוהן לוא ייגש להקריב את אישי יהוה מום בו את לחם אלוהיו לוא ייגש להקריב כא:כב לחם אלוהיו מיקדשי הקדשים ומינ הקדשים יואכל כא:כג אכ אל הפרוכת לוא יבוא ואל המיזבח לוא ייגש כי מום בו ולוא יחלל את מיקדשי כי אני יהוה מקדשם כא:כד וידבר מושה אל אהרון ואל בניו ואל כל בני יישראל..........פ כב:א וידבר יהוה אל מושה לאמור כב:ב דבר אל אהרון ואל בניו ויינזרו מיקדשי בני יישראל ולוא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדישים לי אני יהוה כב:ג אמור אלהם לדורותיכם כל איש אשר ייקרב מיכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני יישראל ליהוה וטומאתו עליו ונכרתה הנפש ההיוא מילפני אני יהוה כב:ד איש איש מיזרע אהרון והוא צרוע או זב בקדשים לוא יואכל עד אשר ייטהר והנוגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא מימנו שיכבת זרע כב:ה או איש אשר ייגע בכל שרץ אשר ייטמא לו או באדם אשר ייטמא לו לכול טומאתו כב:ו נפש אשר תיגע בו וטמאה עד הערב ולוא יואכל מינ הקדשים כי אים רחץ בשרו במיים כב:ז ובא השמש וטהר ואחר יואכל מינ הקדשים כי לחמו הוא כב:ח נבלה וטרפה לוא יואכל לטמאה בה אני יהוה כב:ט ושמרו את מישמרתי ולוא יישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללוהו אני יהוה מקדשם כב:י וכל זר לוא יואכל קודש תושב כוהן ושכיר לוא יואכל קודש כב:יא וכוהן כי ייקנה נפש קינין כספו הוא יואכל בו ויליד ביתו הם יואכלו בלחמו כב:יב ובת כוהן כי תיחיה לאיש זר היוא ביתרומת הקדשים לוא תואכל כב:יג ובת כוהן כי תיחיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כינעוריה מילחם אביה תואכל וכל זר לוא יואכל בו כב:יד ואיש כי יואכל קודש בישגגה ויסף חמישיתו עליו ונתן לכוהן את הקודש כב:טו ולוא יחללו את קדשי בני יישראל את אשר ירימו ליהוה כב:טז והישיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם..........פ כב:יז וידבר יהוה אל מושה לאמור כב:יח דבר אל אהרון ואל בניו ואל כל בני יישראל ואמרת אלהם איש איש מיבית יישראל ומינ הגר ביישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעולה כב:יט לירצונכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעיזים כב:כ כול אשר בו מום לוא תקריבו כי לוא לרצון ייחיה לכם כב:כא ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לינדבה בבקר או בצואן תמים ייחיה לרצון כל מום לוא ייחיה בו כב:כב עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לוא תקריבו אלה ליהוה ואישה לוא תיתנו מהם על המיזבח ליהוה כב:כג ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אותו ולנדר לוא ירצה כב:כד ומעוכ וכתות ונתוק וכרות לוא תקריבו ליהוה ובארצכם לוא תעשו כב:כה ומיד בן נכר לוא תקריבו את לחם אלוהיכם מיכל אלה כי משחתם בהם מום בם לוא ירצו לכם..........ס ..........כב:כו וידבר יהוה אל מושה לאמור כב:כז שור או כשב או עז כי ייולד והיה שיבעת ימים תחת אימו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אישה ליהוה כב:כח ושור או שה אותו ואת בנו לוא תישחטו ביום אחד כב:כט וכי תיזבחו זבח תודה ליהוה לירצונכם תיזבחו כב:ל ביום ההוא יאכל לוא תותירו מימנו עד בוקר אני יהוה כב:לא ושמרתם מיצותי וייקרא ועשיתם אותם אני יהוה כב:לב ולוא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוכ בני יישראל אני יהוה מקדישכם כב:לג המוציא אתכם מארץ מיצריים ליחיות לכם לאלוהים אני יהוה..........פ כג:א וידבר יהוה אל מושה לאמור כג:ב דבר אל ואמרת אלהם מועדי יהוה אשר תיקראו אותם אלה הם מועדי כג:ג ששת ימים תעשה השביעי שבת שבתון מיקרא קודש כל מלאכה היוא ליהוה בכול מושבותיכם..........פ בני יישראל מיקראי קודש מלאכה וביום לוא תעשו שבת כג:ד אלה מועדי יהוה מיקראי קודש אשר תיקראו אותם במועדם כג:ה בחודש הריאשון בארבעה עשר לחודש בין הערביים פסח ליהוה כג:ו ובחמישה עשר יום לחודש הזה חג כג:ז ביום המצות ליהוה שיבעת ימים מצות תואכלו הריאשון מיקרא קודש ייחיה לכם כל מלאכת עבודה לוא תעשו כג:ח והיקרבתם אישה ליהוה שיבעת ימים ביום השביעי מיקרא קודש כל מלאכת עבודה לוא תעשו..........פ כג:ט וידבר יהוה אל מושה לאמור כג:י דבר אל בני יישראל ואמרת אלהם כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם וקצרתם את קצירה והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכוהן כג:יא והניף את העומר ליפני יהוה לירצונכם מימחרת השבת יניפנו הכוהן כג:יב ועשיתם ביום הניפכם את העומר כבש תמים בן שנתו לעולה ליהוה כג:יג ומינחתו שני עשרונים סולת בלולה בשמן אישה ליהוה ריח ניחוח ונסכוה ייין רביעית ההין כג:יד ולחם וקלי וכרמל לוא תואכלו עד עצם היום הזה עד הביאכם את קרבן אלוהיכם חוקת עולם לכם וספרתם מושבותיכם..........ס ..........כג:טו בכול לדורותיכם מימחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תיחיינה כג:טז עד מימחרת השבת השביעית תיספרו חמישים יום והיקרבתם מינחה חדשה ליהוה כג:יז מימושבותיכם תביאו לחם תנופה שתיים שני עשרונים כג:יח סולת תיחיינה חמץ תאפינה ביכורים ליהוה והיקרבתם על הלחם שיבעת כבשים תמימימ בני שנה ופר בן בקר אחד ואילימ שניים ייחיו עולה ליהוה ומינחתם ונסכיהם אישה ריח ניחוח ליהוה כג:יט ועשיתם שעיר עיזים אחד לחטאת ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים כג:כ והניף הכוהן אותם על לחם הביכורים תנופה ליפני יהוה על שני כבשים קודש ייחיו ליהוה לכוהן כג:כא וקראתם בעצם היום הזה מיקרא קודש ייחיה לכם כל מלאכת עבודה לוא תעשו חוקת עולם בכל מושבותיכם לדורותיכם כג:כב ובקוצרכם את קציר ארצכם לוא תכלה פאת שדכ בקוצרכ ולקט קצירכ לוא תלקט לעני ולגר תעזוב אותם אני יהוה אלוהיכם..........פ כג:כג וידבר יהוה אל מושה לאמור כג:כד דבר אל בני יישראל לאמור בחודש השביעי באחד לחודש ייחיה לכם שבתון זיכרון תרועה מיקרא קודש כג:כה כל מלאכת עבודה לוא תעשו והיקרבתם אישה ליהוה..........ס ..........כג:כו וידבר יהוה אל מושה לאמור כג:כז אכ בעשור לחודש השביעי הזה יום הכיפורים הוא מיקרא קודש ייחיה לכם ועיניתם את נפשותיכם והיקרבתם אישה ליהוה כג:כח וכל מלאכה לוא תעשו בעצם היום הזה כי יום כיפורים הוא לכפר עליכם ליפני יהוה אלוהיכם כג:כט כי כל הנפש אשר לוא תעונה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה כג:ל וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי את הנפש ההיוא מיקרב עמה כג:לא כל מלאכה לוא תעשו חוקת עולם לדורותיכם בכול מושבותיכם כג:לב שבת שבתון הוא לכם ועיניתם את נפשותיכם בתישעה לחודש בערב מערב וייקרא עד ערב תישבתו שבתכם..........פ כג:לג וידבר יהוה אל מושה לאמור כג:לד דבר אל בני יישראל לאמור בחמישה עשר יום לחודש השביעי הזה חג הסוכות שיבעת ימים ליהוה כג:לה ביום הריאשון מיקרא קודש כל מלאכת עבודה לוא תעשו כג:לו שיבעת ימים תקריבו אישה ליהוה ביום השמיני מיקרא קודש ייחיה לכם והיקרבתם אישה ליהוה עצרת היוא כל מלאכת עבודה לוא תעשו כג:לז אלה מועדי יהוה אשר תיקראו אותם מיקראי קודש להקריב אישה ליהוה עולה ומינחה זבח ונסכים דבר יום ביומו כג:לח מילבד שבתות יהוה ומילבד מתנותיכם ומילבד כל נדריכם ומילבד כל נדבותיכם אשר תיתנו ליהוה כג:לט אכ בחמישה עשר יום לחודש השביעי באספכם את תבואת הארץ תחוגו את חג יהוה שיבעת ימים ביום הריאשון שבתון וביום השמיני שבתון כג:מ ולקחתם לכם ביום הריאשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם ליפני יהוה אלוהיכם שיבעת ימים כג:מא וחגותם אותו חג ליהוה שיבעת ימים בשנה חוקת עולם לדורותיכם בחודש השביעי תחוגו אותו כג:מב בסוכות תשבו שיבעת ימים כל האזרח ביישראל ישבו בסוכות כג:מג למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני יישראל בהוציאי אותם מארץ מיצריים אני יהוה אלוהיכם כג:מד וידבר מושה את מועדי יהוה אל בני יישראל..........פ כד:א וידבר יהוה אל מושה לאמור כד:ב צו את בני יישראל וייקחו אליכ שמן זיית זכ כתית למאור להעלות נר תמיד כד:ג מיחוץ לפרוכת העדות באוהל מועד יערוכ אותו אהרון מערב עד בוקר ליפני יהוה תמיד חוקת עולם לדורותיכם כד:ד על המנורה הטהורה יערוכ את הנרות ליפני יהוה תמיד..........פ כד:ה ולקחת סולת ואפית אותה שתים עשרה חלות שני עשרונים ייחיה החלה האחת כד:ו ושמת אותם שתיים מערכות שש המערכת על השולחן הטהור ליפני יהוה כד:ז ונתת על המערכת לבונה זכה והיתה ללחם לאזכרה אישה ליהוה כד:ח ביום השבת ביום השבת יערכנו ליפני יהוה תמיד מאת בני יישראל ברית עולם כד:ט והיתה לאהרון ולבניו ואכלוהו במקום קדוש כי קודש קדשים הוא לו מאישי יהוה חק עולם..........ס ..........כד:י ויצא בן אישה יישראלית והוא בן איש מיצרי בתוכ בני יישראל ויינצו במחנה בן היישראלית ואיש היישראלי כד:יא וייקוב בן האישה היישראלית את השם ויקלל ויביאו אותו אל מושה ושם אימו שלומית בת דיברי למטה דן כד:יב ויניחוהו במישמר ליפרוש להם על פי יהוה..........פ כד:יג וידבר יהוה אל מושה לאמור כד:יד הוצא את המקלל אל מיחוץ למחנה וסמכו כל השומעים את ידיהם על רואשו ורגמו אותו כל העדה כד:טו ואל בני יישראל תדבר לאמור איש איש כי יקלל אלוהיו ונשא חטאו כד:טז ונוקב שם יהוה מות יומת רגום יירגמו בו כל העדה כגר כאזרח בנקבו שם יומת כד:יז ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת כד:יח ומכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש כד:יט ואיש כי ייתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו כד:כ שבר תחת שבר עיין תחת עיין שן תחת שן כאשר ייתן מום באדם כן יינתן בו כד:כא ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת כד:כב מישפט אחד ייחיה לכם כגר כאזרח ייחיה כי אני יהוה אלוהיכם כד:כג וידבר מושה אל בני יישראל ויוציאו את המקלל אל מיחוץ למחנה ויירגמו אותו אבן ובני יישראל עשו כאשר ציוה יהוה את מושה..........פ וייקרא כה:א וידבר יהוה אל מושה בהר סיני לאמור כה:ב דבר אל בני יישראל ואמרת אלהם כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה כה:ג שש שנים תיזרע שדכ ושש שנים תיזמור כרמכ ואספת את תבואתה כה:ד ובשנה השביעית שבת שבתון ייחיה לארץ שבת ליהוה שדכ לוא תיזרע וכרמכ לוא תיזמור כה:ה את ספיח קצירכ לוא תיקצור ואת עינבי נזירכ לוא תיבצור שנת שבתון ייחיה לארץ כה:ו והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לכ ולעבדכ ולאמתכ ולישכירכ ולתושבכ הגרים עימכ כה:ז וליבהמתכ ולחיה אשר בארצכ תיחיה כל תבואתה לאכול..........ס ..........כה:ח וספרת לכ שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לכ ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה כה:ט והעברת שופר תרועה בחודש השביעי בעשור לחודש ביום הכיפורים תעבירו שופר בכל ארצכם כה:י וקידשתם את שנת החמישים שנה וקראתם דרור בארץ לכל יושביה יובל היוא תיחיה לכם ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל מישפחתו תשובו כה:יא יובל היוא שנת החמישים שנה תיחיה לכם לוא תיזרעו ולוא תיקצרו את ספיחיה ולוא תיבצרו את נזיריה כה:יב כי יובל היוא קודש תיחיה לכם מינ השדה תואכלו את תבואתה כה:יג בישנת היובל הזואת תשובו איש אל אחוזתו כה:יד וכי תימכרו מימכר לעמיתכ או קנוה מיד עמיתכ אל תונו איש את אחיו כה:טו במיספר שנים אחר היובל תיקנה מאת עמיתכ במיספר שני תבואות יימכר לכ כה:טז לפי רוב השנים תרבה מיקנתו ולפי מעוט השנים תמעיט מיקנתו כי מיספר תבואות הוא מוכר לכ כה:יז ולוא תונו איש את עמיתו ויראת מאלוהיכ כי אני יהוה אלוהיכם כה:יח ועשיתם את חוקותי ואת מישפטי תישמרו ועשיתם אותם וישבתם על הארץ לבטח כה:יט ונתנה הארץ פיריה ואכלתם לשובע וישבתם לבטח עליה כה:כ וכי תואמרו מה נואכל בשנה השביעית הן לוא נזרע ולוא נאסוף את תבואתנו כה:כא וציויתי את בירכתי לכם בשנה השישית ועשת את התבואה לישלוש השנים כה:כב וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מינ התבואה ישן עד השנה התשיעית עד בוא תבואתה תואכלו ישן כה:כג והארץ לוא תימכר ליצמיתות כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עימדי כה:כד ובכול ארץ אחוזתכם גאולה תיתנו לארץ..........ס ..........כה:כה כי ימוכ אחיכ ומכר מאחוזתו ובא גואלו הקרוב אליו וגאל את מימכר אחיו כה:כו ואיש כי לוא ייחיה לו גואל והישיגה ידו ומצא כדי גאולתו כה:כז וחישב את שני מימכרו והשיב את העודף לאיש אשר מכר לו ושב לאחוזתו כה:כח ואים לוא מצאה ידו די השיב לו והיה מימכרו ושב ביובל ויצא היובל שנת עד אותו הקונה ביד לאחוזתו..........ס..........כה:כט ואיש כי יימכור בית מושב עיר חומה והיתה גאולתו עד תום שנת מימכרו ימים תיחיה גאולתו כה:ל ואים לוא ייגאל עד מלואת לו שנה תמימה וקם הביית אשר בעיר אשר לא )לו( חומה לצמיתות לקונה אותו לדורותיו לוא יצא ביובל כה:לא ובתי החצרים אשר אין להם חומה סביב על שדה הארץ יחשב גאולה תיחיה לו וביובל יצא כה:לב וערי הלויים בתי ערי אחוזתם גאולת עולם תיחיה ללויים כה:לג ואשר ייגאל מינ הלויים ויצא מימכר ביית ועיר אחוזתו ביובל כי בתי ערי הלויים היוא אחוזתם בתוכ בני יישראל כה:לד ושדה מיגרש עריהם לוא יימכר כי אחוזת עולם הוא להם..........ס..........כה:לה וכי ימוכ אחיכ ומטה ידו עימכ והחזקת בו גר ותושב וחי עימכ כה:לו אל תיקח מאיתו נשכ ותרבית ויראת מאלוהיכ וחי אחיכ עימכ כה:לז את כספכ לוא תיתן לו בנשכ ובמרבית לוא תיתן אכלכ כה:לח אני יהוה אלוהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מיצריים לתת לכם את ארץ כנען ליחיות לכם לאלוהים..........ס ..........כה:לט וכי ימוכ אחיכ עימכ ונמכר לכ לוא תעבוד בו עבודת עבד כה:מ כשכיר כתושב ייחיה וייקרא עימכ עד שנת היובל יעבוד עימכ כה:מא ויצא מעימכ הוא ובניו עימו ושב אל מישפחתו ואל אחוזת אבותיו ישוב כה:מב כי עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מיצריים לוא יימכרו מימכרת עבד כה:מג לוא תירדה בו בפרכ ויראת מאלוהיכ כה:מד ועבדכ ואמתכ אשר ייחיו לכ מאת הגויים אשר סביבותיכם מהם תיקנו עבד ואמה כה:מה וגם מיבני התושבים הגרים עימכם מהם תיקנו ומימישפחתם אשר כה:מו לאחוזה לכם והיו בארצכם הולידו אשר עימכם והיתנחלתם אותם ליבניכם אחריכם לרשת אחוזה לעולם בהם תעבודו ובאחיכם בני יישראל איש באחיו לוא תירדה בו בפרכ..........ס..........כה:מז וכי תשיג יד גר ותושב עימכ ומכ אחיכ עימו ונמכר לגר תושב עימכ או לעקר מישפחת גר כה:מח אחרי נמכר גאולה תיחיה לו אחד מאחיו ייגאלנו כה:מט או דודו או בן דודו ייגאלנו או מישאר בשרו מימישפחתו ייגאלנו או הישיגה ידו ונגאל כה:נ וחישב עימ קונהו מישנת הימכרו לו עד שנת היובל והיה כסף מימכרו במיספר שנים כימי שכיר ייחיה עימו כה:נא אים עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאולתו מיכסף מיקנתו כה:נב ואים מעט נשאר בשנים עד שנת היובל וחישב לו כפי שניו ישיב את גאולתו כה:נג כישכיר שנה בשנה ייחיה עימו לוא יירדנו בפרכ לעיניכ כה:נד ואים לוא ייגאל באלה ויצא בישנת היובל הוא ובניו עימו כה:נה כי לי בני יישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מיצריים אני יהוה אלוהיכם כו:א לוא תעשו לכם אלילימ ופסל ומצבה לוא תקימו לכם ואבן משכית לוא תיתנו בארצכם להישתחות עליה כי אני יהוה אלוהיכם כו:ב את שבתותי תישמורו ומיקדשי תיראו אני יהוה..........פ כו:ג אים בחוקותי תלכו ואת מיצותי תישמרו ועשיתם אותם כו:ד ונתתי גישמיכם בעיתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה ייתן פיריו כו:ה והישיג לכם דייש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשובע וישבתם לבטח בארצכם כו:ו ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והישבתי חיה רעה מינ הארץ וחרב לוא תעבור בארצכם כו:ז ורדפתם את אויביכם ונפלו ליפניכם לחרב כו:ח ורדפו מיכם חמישה מאה ומאה מיכם רבבה יירדופו ונפלו אויביכם ליפניכם לחרב כו:ט אתכם והירביתי אתכם והיפריתי אליכם ופניתי והקימותי את בריתי איתכם כו:י ואכלתם ישן נושן וישן מיפני חדש תוציאו כו:יא ונתתי מישכני בתוככם ולוא תיגעל נפשי אתכם כו:יב והיתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלוהים ואתם תיחיו לי לעם כו:יג אני יהוה אלוהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מיצריים מיחיות להם עבדים ואשבור מוטות עולכם ואולכ אתכם קוממיות..........פ כו:יד ואים לוא תישמעו לי ולוא תעשו את כל המיצות האלה כו:טו ואים בחוקותי תימאסו ואים את מישפטי תיגעל נפשכם לבילתי עשות את כל מיצותי להפרכם את בריתי כו:טז אף אני אעשה זואת לכם והיפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עיניים ומדיבות נפש וזרעתם לריק זרעכם ואכלוהו אויביכם כו:יז ונתתי פני בכם ונגפתם ליפני אויביכם ורדו בכם שונאיכם ונסתם ואין רודף אתכם כו:יח ואים עד אלה לוא תישמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטואתיכם כו:יט ושברתי את גאון עוזכם ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחושה כו:כ ותם לריק כוחכם ולוא תיתן ארצכם את יבולה ועץ הארץ לוא ייתן פיריו כו:כא ואים תלכו עימי קרי ולוא תואבו לישמוע לי ויספתי עליכם מכה שבע כחטואתיכם כו:כב והישלחתי בכם את חית השדה ושיכלה אתכם והיכריתה את בהמתכם והימעיטה וייקרא אתכם ונשמו דרכיכם כו:כג ואים באלה לוא תיוסרו לי והלכתם עימי קרי כו:כד והלכתי אף אני עימכם בקרי והיכיתי אתכם גם אני שבע על חטואתיכם כו:כה והבאתי עליכם חרב נוקמת נקם ברית ונאספתם אל עריכם ושילחתי דבר בתוככם ונתתם ביד אויב כו:כו בשיברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במישקל ואכלתם ולוא תישבעו..........ס..........כו:כז ואים בזואת לוא תישמעו לי והלכתם עימי בקרי כו:כח והלכתי עימכם בחמת קרי וייסרתי אתכם אף אני שבע על חטואתיכם כו:כט ואכלתם בשר בניכם ובשר בנותיכם תואכלו כו:ל והישמדתי את במותיכם והיכרתי את חמניכם ונתתי את פיגריכם על פיגרי גילוליכם וגעלה נפשי אתכם כו:לא ונתתי את עריכם חרבה והשימותי את מיקדשיכם ולוא אריח בריח ניחוחכם כו:לב והשימותי אני את הארץ ושממו עליה אויביכם היושבים בה כו:לג ואתכם אזרה בגויים והריקותי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם ייחיו חרבה כו:לד אז תירצה הארץ את שבתותיה כול ימי השמה ואתם בארץ אויביכם אז תישבת הארץ והירצת את שבתותיה כו:לה כל ימי השמה תישבות את אשר לוא שבתה בשבתותיכם בשיבתכם עליה כו:לו והנשארים בכם והבאתי מורכ בילבבם בארצות אויביהם ורדף אותם קול עלה נדף ונסו מנוסת חרב ונפלו ואין רודף כו:לז וכשלו איש באחיו כמיפני חרב ורודף איין ולוא תיחיה לכם תקומה ליפני אויביכם כו:לח ואבדתם בגויים ואכלה אתכם ארץ אויביכם כו:לט והנשארים בכם יימקו בעונם בארצות אויביכם ואף בעונות אבותם איתם יימקו כו:מ והיתודו את עונם ואת עון אבותם במעלם אשר מעלו בי ואף אשר הלכו עימי בקרי כו:מא אף אני אלכ עימם בקרי והבאתי אותם בארץ אויביהם או אז ייכנע לבבם הערל ואז יירצו את עונם כו:מב וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי ייצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור כו:מג והארץ תעזב מהם ותירץ את שבתותיה בחשמה מהם והם יירצו את עונם יען וביען במישפטי מאסו ואת חוקותי געלה נפשם כו:מד ואף גם זואת ביחיותם בארץ אויביהם לוא מאסתים ולוא געלתים לכלותם להפר בריתי איתם כי אני יהוה אלוהיהם כו:מה וזכרתי להם ברית ריאשונים אשר הוצאתי אותם מארץ מיצריים לעיני הגויים ליחיות להם לאלוהים אני יהוה כו:מו אלה החוקים והמישפטים והתורות אשר נתן יהוה בינו ובין בני יישראל בהר סיני ביד מושה..........פ כז:א וידבר יהוה אל מושה לאמור כז:ב דבר אל בני יישראל ואמרת אלהם איש כי יפליא נדר בערככ נפשות ליהוה כז:ג והיה ערככ הזכר מיבן עשרים שנה ועד בן שישים שנה והיה ערככ חמישים שקל כסף בשקל הקודש כז:ד ואים נקבה היוא והיה ערככ שלושים שקל כז:ה ואים מיבן חמש שנים ועד בן עשרים שנה והיה ערככ הזכר עשרים שקלים ולנקבה עשרת שקלים כז:ו ואים מיבן חודש ועד בן חמש שנים והיה ערככ הזכר חמישה שקלים כסף ולנקבה ערככ שלושת שקלים כסף כז:ז ואים מיבן שישים שנה ומעלה אים זכר והיה ערככ חמישה עשר שקל ולנקבה עשרה שקלים כז:ח ואים מכ הוא מערככ והעמידו ליפני הכוהן והעריכ אותו הכוהן על פי אשר תשיג יד הנודר יעריכנו הכוהן..........ס..........כז:ט ואים בהמה אשר יקריבו מימנה קרבן ליהוה כול אשר ייתן מימנו ליהוה ייחיה קודש כז:י לוא יחליפנו ולוא ימיר אותו טוב ברע או רע בטוב ואים המר ימיר בהמה ביבהמה והיה הוא ותמורתו ייחיה קודש כז:יא ואים כל בהמה טמאה אשר לוא יקריבו מימנה קרבן ליהוה והעמיד את הבהמה ליפני הכוהן כז:יב והעריכ הכוהן אותה בין טוב ובין רע כערככ וייקרא הכוהן כן ייחיה כז:יג ואים גאול ייגאלנה ויסף חמישיתו על ערככ כז:יד ואיש כי יקדיש את ביתו קודש ליהוה והעריכו הכוהן בין טוב ובין רע כאשר יעריכ אותו הכוהן כן יקום כז:טו ואים המקדיש ייגאל את ביתו ויסף חמישית כסף ערככ עליו והיה לו כז:טז ואים מישדה אחוזתו יקדיש איש ליהוה והיה ערככ לפי זרעו זרע חומר שעורים בחמישים שקל כסף כז:יז אים מישנת היובל יקדיש שדהו כערככ יקום כז:יח ואים אחר היובל יקדיש שדהו וחישב לו הכוהן את הכסף על פי השנים הנותרות עד שנת היובל ונגרע מערככ כז:יט ואים גאול ייגאל את השדה המקדיש אותו ויסף חמישית כסף ערככ עליו וקם לו כז:כ ואים לוא ייגאל את השדה ואים מכר את השדה לאיש אחר לוא ייגאל עוד כז:כא והיה השדה בצאתו ביובל קודש ליהוה כישדה החרם לכוהן תיחיה אחוזתו כז:כב ואים את שדה מיקנתו אשר לוא מישדה אחוזתו יקדיש ליהוה כז:כג וחישב לו הכוהן את מיכסת הערככ עד שנת היובל ונתן את הערככ ביום ההוא קודש ליהוה כז:כד בישנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאיתו לאשר לו אחוזת הארץ כז:כה וכל ערככ ייחיה בשקל הקודש עשרים גרה ייחיה השקל כז:כו אכ בכור אשר יבוכר ליהוה ביבהמה לוא יקדיש איש אותו אים שור אים שה ליהוה הוא כז:כז ואים בבהמה הטמאה ופדה בערככ ויסף חמישיתו עליו ואים לוא ייגאל ונמכר בערככ כז:כח אכ כל חרם אשר יחרימ איש ליהוה מיכל אשר לו מאדם ובהמה ומישדה אחוזתו לוא יימכר ולוא ייגאל כל חרם קודש קדשים הוא ליהוה כז:כט כל חרם אשר יחרם מינ האדם לוא ייפדה מות יומת כז:ל וכל מעשר הארץ מיזרע הארץ מיפרי העץ ליהוה הוא קודש ליהוה כז:לא ואים גאול ייגאל איש מימעשרו חמישיתו יוסף עליו כז:לב וכל מעשר בקר וצואן כול אשר יעבור תחת השבט העשירי ייחיה קודש ליהוה כז:לג לוא יבקר בין טוב לרע ולוא ימירנו ואים המר ימירנו והיה הוא ותמורתו ייחיה קודש לוא ייגאל כז:לד אלה המיצות אשר ציוה יהוה את מושה אל בני יישראל בהר סיני במידבר א:א וידבר יהוה אל מושה במידבר סיני באוהל מועד באחד לחודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מיצריים לאמור א:ב שאו את רואש כל עדת בני יישראל למישפחותם לבית אבותם במיספר שמות כל זכר לגולגלותם א:ג מיבן עשרים שנה ומעלה כל יוצא צבא ביישראל תיפקדו אותם לציבאותם אתה ואהרון א:ד ואיתכם ייחיו איש איש למטה איש רואש לבית אבותיו הוא א:ה ואלה שמות האנשים אשר יעמדו איתכם ליראובן אליצור בן שדיאור א:ו לשימעון שלומיאל בן צורישדי א:ז ליהודה נחשון בן עמינדב א:ח לייששכר נתנאל בן צוער א:ט ליזבולונ אליאב בן חלון א:י ליבני יוסף לאפריים אלישמע בן עמיהוד לימנשה גמליאל בן פדהצור א:יא לבינימינ אבידן בן גידעוני א:יב לדן אחיעזר בן עמישדי א:יג לאשר פגעיאל בן עכרן א:יד לגד אליסף בן דעואל א:טו לנפתלי אחירע בן עינן א:טז אלה קריאי )קרואי( העדה נשיאי מטות אבותם ראשי אלפי יישראל הם א:יז וייקח מושה ואהרון את האנשים האלה אשר נקבו בשמות א:יח ואת כל העדה היקהילו באחד לחודש השני וייתילדו על מישפחותם לבית אבותם במיספר שמות מיבן עשרים שנה ומעלה לגולגלותם א:יט כאשר ציוה יהוה את מושה וייפקדם במידבר סיני..........ס ..........א:כ וייחיו בני ראובן בכור יישראל תולדותם למישפחותם לבית אבותם במיספר שמות לגולגלותם כל זכר מיבן עשרים שנה ומעלה כול יוצא צבא א:כא פקודיהם למטה ראובן שישה וארבעים אלף וחמש מאות..........פ א:כב ליבני שימעון תולדותם למישפחותם לבית אבותם פקודיו במיספר שמות לגולגלותם כל זכר מיבן עשרים שנה ומעלה כול יוצא צבא א:כג פקודיהם למטה שימעון תישעה וחמישים אלף ושלוש מאות..........פ א:כד ליבני גד תולדותם למישפחותם לבית אבותם במיספר שמות מיבן עשרים שנה ומעלה כול יוצא צבא א:כה פקודיהם למטה גד חמישה וארבעים אלף ושש מאות וחמישים..........פ אבותם לבית למישפחותם תולדותם יהודה ליבני א:כו במיספר שמות מיבן עשרים שנה ומעלה כול יוצא צבא א:כז פקודיהם למטה יהודה ארבעה ושיבעים אלף ושש מאות..........פ א:כח ליבני ייששכר תולדותם למישפחותם לבית אבותם במיספר שמות מיבן עשרים שנה ומעלה כול יוצא צבא א:כט פקודיהם למטה ייששכר ארבעה וחמישים אלף וארבע מאות..........פ אבותם לבית למישפחותם תולדותם זבולונ ליבני א :ל במיספר שמות מיבן עשרים שנה ומעלה כול יוצא צבא א:לא פקודיהם למטה זבולונ שיבעה וחמישים אלף וארבע מאות..........פ א:לב ליבני יוסף ליבני אפריים תולדותם למישפחותם לבית אבותם במיספר שמות מיבן עשרים שנה ומעלה כול יוצא צבא א:לג פקודיהם למטה אפריים ארבעים אלף וחמש מאות..........פ א:לד ליבני מנשה תולדותם למישפחותם לבית אבותם במיספר שמות מיבן עשרים שנה ומעלה כול יוצא צבא א:לה אלף ושלושים שניים מנשה למטה פקודיהם ומאתיים..........פ א:לו ליבני בינימינ תולדותם למישפחותם לבית אבותם במיספר שמות מיבן עשרים שנה ומעלה כול יוצא צבא א:לז במידבר פקודיהם למטה בינימינ חמישה ושלושים אלף וארבע מאות..........פ א:לח ליבני דן תולדותם למישפחותם לבית אבותם במיספר שמות מיבן עשרים שנה ומעלה כול יוצא צבא א:לט פקודיהם למטה דן שניים ושישים אלף ושבע מאות..........פ א:מ ליבני אשר תולדותם למישפחותם לבית אבותם במיספר שמות מיבן עשרים שנה ומעלה כול יוצא צבא א:מא פקודיהם למטה אשר אחד וארבעים אלף וחמש מאות..........פ אבותם לבית למישפחותם תולדותם נפתלי בני א:מב במיספר שמות מיבן עשרים שנה ומעלה כול יוצא צבא א:מג פקודיהם למטה נפתלי שלושה וחמישים אלף וארבע מאות..........פ א:מד אלה הפקודים אשר פקד מושה ואהרון ונשיאי יישראל שנים עשר איש איש אחד לבית אבותיו היו א:מה וייחיו כל פקודי בני יישראל לבית אבותם מיבן עשרים שנה ומעלה כל יוצא צבא ביישראל א:מו וייחיו כל הפקודים שש מאות אלף ושלושת אלפים וחמש מאות וחמישים א:מז והלויים למטה אבותם לוא התפקדו בתוכם..........פ א:מח וידבר יהוה אל מושה לאמור א:מט אכ את מטה לוי לוא תיפקוד ואת רואשם לוא תישא בתוכ בני יישראל א:נ ואתה הפקד את הלויים על מישכן העדות ועל כל כליו ועל כל אשר לו המה יישאו את המישכן ואת כל כליו והם ישרתוהו וסביב למישכן יחנו א:נא ובינסוע המישכן יורידו אותו הלויים ובחנות המישכן יקימו אותו הלויים והזר הקרב יומת א:נב וחנו בני יישראל איש על מחנהו ואיש על דיגלו לציבאותם א:נג והלויים יחנו סביב למישכן העדות ולוא ייחיה קצף על עדת בני יישראל ושמרו הלויים את מישמרת מישכן העדות א:נד ויעשו בני יישראל ככול אשר ציוה יהוה את מושה כן עשו..........פ ב:א וידבר יהוה אל מושה ואל אהרון לאמור ב:ב איש על דיגלו באותות לבית אבותם יחנו בני יישראל מינגד סביב לאוהל מועד יחנו ב:ג והחונים קדמה מיזרחה דגל מחנה יהודה לציבאותם ונשיא ליבני יהודה נחשון בן עמינדב ב:ד וצבאו ופקודיהם ארבעה ושיבעים אלף ושש מאות ב:ה והחונים עליו מטה ייששכר ונשיא ליבני ייששכר נתנאל בן צוער ב:ו וצבאו ופקודיו ארבעה וחמישים אלף וארבע מאות ב:ז מטה זבולונ ונשיא ליבני זבולונ אליאב בן חלון ב:ח וצבאו ופקודיו שיבעה וחמישים אלף וארבע מאות ב:ט כל הפקודים למחנה יהודה מאת אלף ושמונים אלף וששת אלפים וארבע מאות לציבאותם ריאשונה ייסעו..........ס ..........ב:י דגל מחנה ראובן תימנה לציבאותם ונשיא ליבני ראובן אליצור בן שדיאור ב:יא וצבאו ופקודיו שישה וארבעים אלף וחמש מאות ב:יב והחונם עליו מטה שימעון ונשיא ליבני שימעון שלומיאל בן צורישדי ב:יג וצבאו ופקודיהם תישעה וחמישים אלף ושלוש מאות ב:יד ומטה גד ונשיא ליבני גד אליסף בן רעואל ב:טו וצבאו ופקודיהם חמישה וארבעים אלף ושש מאות וחמישים ב:טז כל הפקודים למחנה ראובן מאת אלף ואחד וחמישים אלף וארבע מאות וחמישים לציבאותם ושניים ייסעו..........ס..........ב:יז ונסע אוהל מועד מחנה הלויים בתוכ המחנות כאשר יחנו כן ייסעו איש על ידו לדיגליהם..........ס..........ב:יח דגל מחנה אפריים לציבאותם ימה ונשיא ליבני אפריים אלישמע בן עמיהוד ב:יט וצבאו ופקודיהם ארבעים אלף וחמש מאות ב:כ ועליו מטה במידבר מנשה ונשיא ליבני מנשה גמליאל בן פדהצור ב:כא וצבאו ופקודיהם שניים ושלושים אלף ומאתיים ב:כב ומטה בינימינ ונשיא ליבני בינימינ אבידן בן גידעוני ב:כג וצבאו ופקודיהם חמישה ושלושים אלף וארבע מאות ב:כד כל הפקודים למחנה אפריים מאת אלף ושמונת אלפים ומאה לציבאותם ושלישים ייסעו..........ס ..........ב:כה דגל מחנה דן צפונה לציבאותם ונשיא ליבני דן אחיעזר בן עמישדי ב:כו וצבאו ופקודיהם שניים ושישים אלף ושבע מאות ב:כז והחונים עליו מטה אשר ונשיא ליבני אשר פגעיאל בן עכרן ב:כח וצבאו ופקודיהם אחד וארבעים אלף וחמש מאות ב:כט ומטה נפתלי ונשיא ליבני נפתלי אחירע בן עינן ב:ל וצבאו ופקודיהם שלושה וחמישים אלף וארבע מאות ב:לא כל הפקודים למחנה דן מאת אלף ושיבעה וחמישים אלף ושש מאות לאחרונה ייסעו לדיגליהם..........פ ב:לב אלה פקודי בני יישראל לבית אבותם כל פקודי המחנות לציבאותם שש מאות אלף ושלושת אלפים וחמש מאות וחמישים ב:לג והלויים לוא התפקדו בתוכ בני יישראל כאשר ציוה יהוה את מושה ב:לד ויעשו בני יישראל ככול אשר ציוה יהוה את מושה כן חנו לדיגליהם וכן נסעו איש למישפחותיו על בית אבותיו..........פ ג:א ואלה תולדות אהרון ומושה ביום דיבר יהוה את מושה בהר סיני ג:ב ואלה שמות בני אהרון הבכור נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר ג:ג אלה שמות בני אהרון הכוהנים המשוחים אשר מילא ידם לכהן ג:ד וימת נדב ואביהוא ליפני יהוה בהקריבם אש זרה ליפני יהוה במידבר סיני ובנים לוא היו להם ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרון אביהם..........פ ג:ה וידבר יהוה אל מושה לאמור ג:ו הקרב את מטה לוי והעמדת אותו ליפני אהרון הכוהן ושרתו אותו ג:ז ושמרו את מישמרתו ואת מישמרת כל העדה ליפני אוהל מועד לעבוד את עבודת המישכן ג:ח ושמרו את כל כלי אוהל מועד ואת מישמרת בני יישראל לעבוד את עבודת המישכן ג:ט ונתתה את הלויים לאהרון ולבניו נתונם נתונם המה לו מאת בני יישראל ג:י ואת אהרון ואת בניו תיפקוד ושמרו את כהונתם והזר הקרב יומת..........פ ג:יא וידבר יהוה אל מושה לאמור ג:יב ואני הינה לקחתי את הלויים מיתוכ בני יישראל תחת כל בכור פטר רחם מיבני יישראל והיו לי הלויים ג:יג כי לי כל בכור ביום הכותי כל בכור בארץ מיצריים היקדשתי לי כל בכור ביישראל מאדם עד בהמה לי ייחיו אני יהוה..........פ ג:יד וידבר יהוה אל מושה במידבר סיני לאמור ג:טו פקוד את בני לוי לבית אבותם למישפחותם כל זכר מיבן חודש ומעלה תיפקדם ג:טז וייפקוד אותם מושה על פי יהוה כאשר צוה ג:יז וייחיו אלה בני לוי בישמותם גרשון וקהת ומררי ג:יח ואלה שמות בני גרשון למישפחותם ליבני ושימעי ג:יט ובני קהת למישפחותם עמרם וייצהר חברון ועוזיאל ג:כ ובני מררי למישפחותם מחלי ומושי אלה הם מישפחות הלוי לבית אבותם ג:כא לגרשון מישפחת הליבני ומישפחת השימעי אלה הם מישפחות הגרשוני ג:כב פקודיהם במיספר כל זכר מיבן חודש ומעלה פקודיהם שיבעת אלפים וחמש מאות ג:כג מישפחות הגרשוני אחרי המישכן יחנו ימה ג:כד ונשיא בית אב לגרשוני אליסף בן לאל ג:כה ומישמרת בני גרשון באוהל מועד המישכן והאוהל מיכסהו ומסכ פתח אוהל מועד ג:כו וקלעי החצר ואת מסכ פתח החצר אשר לכול מיתריו ואת סביב המיזבח ועל המישכן על במידבר עבודתו..........ס..........ג:כז וליקהת מישפחת העמרמי ומישפחת הייצהרי ומישפחת החברוני ומישפחת העזיאלי אלה הם מישפחות הקהתי ג:כח במיספר כל זכר מיבן חודש ומעלה שמונת אלפים ושש מאות שומרי מישמרת הקודש ג:כט מישפחות בני קהת יחנו על ירכ המישכן תימנה ג:ל ונשיא בית אב למישפחות הקהתי אליצפן בן עוזיאל ג:לא ומישמרתם הארון והשולחן והמנורה והמיזבחות וכלי הקודש אשר ישרתו בהם והמסכ וכול עבודתו ג:לב ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן אהרון הכוהן פקודת שומרי מישמרת הקודש ג:לג לימררי מישפחת המחלי ומישפחת המושי אלה הם מישפחות מררי ג:לד ופקודיהם במיספר כל זכר מיבן חודש ומעלה ששת אלפים ומאתיים ג:לה ונשיא בית אב למישפחות מררי צוריאל בן אביחייל על ירכ המישכן יחנו צפונה ג:לו ופקודת מישמרת בני מררי קרשי המישכן ובריחיו ועמודיו ואדניו וכל כליו וכול עבודתו ג:לז ועמודי החצר סביב ואדניהם ויתדותם ומיתריהם ג:לח והחונים ליפני המישכן קדמה ליפני אוהל מועד מיזרחה מושה ואהרון ובניו שומרים מישמרת המיקדש למישמרת בני יישראל והזר הקרב יומת ג:לט כל פקודי הלויים אשר פקד מושה ואהרון על פי יהוה למישפחותם כל זכר מיבן חודש ומעלה שניים ועשרים אלף..........ס ..........ג:מ ויואמר יהוה אל מושה פקוד כל בכור זכר ליבני יישראל מיבן חודש ומעלה ושא את מיספר שמותם ג:מא ולקחת את הלויים לי אני יהוה תחת כל בכור ביבני יישראל ואת בהמת הלויים תחת כל בכור בבהמת בני יישראל ג:מב וייפקוד מושה כאשר ציוה יהוה אותו את כל בכור ביבני יישראל ג:מג ויהי כל בכור זכר במיספר שמות מיבן חודש שלושה אלף ועשרים שניים ליפקודיהם ומעלה ושיבעים ומאתיים..........פ ג:מד וידבר יהוה אל מושה לאמור ג:מה קח את הלויים תחת כל בכור ביבני יישראל ואת בהמת הלויים תחת בהמתם והיו לי הלויים אני יהוה ג:מו ואת פדויי השלושה והשיבעים והמאתיים העודפים על הלויים מיבכור בני יישראל ג:מז ולקחת חמשת חמשת שקלים לגולגולת בשקל הקודש תיקח עשרים גרה השקל ג:מח ונתתה הכסף לאהרון ולבניו פדויי העודפים בהם ג:מט וייקח מושה את כסף הפידיום מאת העודפים על פדויי הלויים ג:נ מאת בכור בני יישראל לקח את הכסף חמישה ושישים ושלוש מאות ואלף בשקל הקודש ג:נא וייתן מושה את כסף הפדויים לאהרון ולבניו על פי יהוה כאשר ציוה יהוה את מושה..........פ ד:א וידבר יהוה אל מושה ואל אהרון לאמור ד:ב נשוא את רואש בני קהת מיתוכ בני לוי למישפחותם לבית אבותם ד:ג מיבן שלושים שנה ומעלה ועד בן חמישים שנה כל בא לצבא לעשות מלאכה באוהל מועד ד:ד זואת עבודת בני קהת באוהל מועד קודש הקדשים ד:ה ובא אהרון ובניו בינסוע המחנה והורידו את פרוכת המסכ וכיסו בה את ארון העדות ד:ו ונתנו עליו כסוי עור תחש ופרשו בגד כליל תכלת מילמעלה ושמו בדיו ד:ז ועל שולחן הפנים ייפרשו בגד תכלת ונתנו עליו את הקערות ואת הכפות ואת המנקיות ואת קשות הנסכ ולחם התמיד עליו ייחיה ד:ח ופרשו עליהם בגד תולעת שני וכיסו אותו במיכסה עור תחש ושמו את בדיו ד:ט ולקחו בגד תכלת וכיסו את מנורת המאור ואת נרותיה ואת מלקחיה ואת מחתותיה ואת כל כלי שמנה אשר ישרתו לה בהם ד:י ונתנו אותה ואת כל כליה אל מיכסה עור תחש ונתנו על המוט ד:יא ועל מיזבח הזהב ייפרשו בגד תכלת וכיסו אותו במיכסה עור תחש ושמו את בדיו ד:יב ולקחו את כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקודש ונתנו אל בגד תכלת וכיסו אותם במיכסה במידבר עור תחש ונתנו על המוט ד:יג ודישנו את המיזבח ופרשו עליו בגד ארגמן ד:יד ונתנו עליו את כל כליו אשר ישרתו עליו בהם את המחתות את המיזלגות ואת היעים ואת המיזרקות כול כלי המיזבח ופרשו עליו כסוי עור תחש ושמו בדיו ד:טו וכילה אהרון ובניו לכסות את הקודש ואת כל כלי הקודש בינסוע המחנה ואחרי כן יבואו בני קהת לשאת ולוא ייגעו אל הקודש ומתו אלה משא בני קהת באוהל מועד ד:טז ופקודת אלעזר בן אהרון הכוהן שמן המאור וקטורת הסמים ומינחת התמיד ושמן המישחה פקודת כל המישכן וכל אשר בו בקודש ובכליו..........פ ד:יז וידבר יהוה אל מושה ואל אהרון לאמור ד:יח אל תכריתו את שבט מישפחות הקהתי מיתוכ הלויים ד:יט וזואת עשו להם וחיו ולוא ימותו בגישתם את קודש הקדשים אהרון ובניו יבואו ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו ד:כ ולוא יבואו ליראות כבלע את הקודש ומתו..........פ ד:כא וידבר יהוה אל מושה לאמור ד:כב נשוא את רואש בני גרשון גם הם לבית אבותם למישפחותם ד:כג מיבן שלושים שנה ומעלה עד בן חמישים שנה תיפקוד אותם כל הבא ליצבוא צבא לעבוד עבודה באוהל מועד ד:כד זואת עבודת מישפחות הגרשוני לעבוד ולמשא ד:כה ונשאו את יריעות המישכן ואת אוהל מועד מיכסהו ומיכסה התחש אשר עליו מילמעלה ואת מסכ פתח אוהל מועד ד:כו ואת קלעי החצר ואת מסכ פתח שער החצר אשר על המישכן ועל המיזבח סביב ואת מיתריהם ואת כל כלי עבודתם ואת כל אשר יעשה להם ועבדו ד:כז על פי אהרון ובניו תיחיה כל עבודת בני הגרשוני לכל משאם ולכול עבודתם ופקדתם עלהם במישמרת את כל משאם ד:כח זואת עבודת מישפחות בני הגרשוני באוהל מועד ומישמרתם ביד איתמר בן אהרון הכוהן..........ס ..........ד:כט בני מררי למישפחותם לבית אבותם תיפקוד אותם ד:ל מיבן שלושים שנה ומעלה ועד בן חמישים שנה תיפקדם כל הבא לצבא לעבוד את עבודת אוהל מועד ד:לא וזואת מישמרת משאם לכל עבודתם באוהל מועד קרשי המישכן ובריחיו ועמודיו ואדניו ד:לב ועמודי החצר סביב ואדניהם ויתדותם ומיתריהם לכל כליהם ולכול עבודתם ובשמות תיפקדו את כלי מישמרת משאם ד:לג זואת עבודת מישפחות בני מררי לכל עבודתם באוהל מועד ביד איתמר בן אהרון הכוהן ד:לד וייפקוד מושה ואהרון ונשיאי העדה את בני הקהתי למישפחותם ולבית אבותם ד:לה מיבן שלושים שנה ומעלה ועד בן חמישים שנה כל הבא לצבא לעבודה באוהל מועד ד:לו וייחיו פקודיהם למישפחותם אלפיים שבע מאות וחמישים ד:לז אלה פקודי מישפחות הקהתי כל העובד באוהל מועד אשר פקד מושה ואהרון על פי יהוה ביד מושה..........ס..........ד:לח ופקודי בני גרשון למישפחותם ולבית אבותם ד:לט מיבן שלושים שנה ומעלה ועד בן חמישים שנה כל הבא לצבא לעבודה באוהל מועד ד:מ וייחיו פקודיהם למישפחותם לבית אבותם אלפיים ושש מאות ושלושים ד:מא אלה פקודי מישפחות בני גרשון כל העובד באוהל מועד אשר פקד מושה ואהרון על פי יהוה ד:מב ופקודי מישפחות בני מררי למישפחותם לבית אבותם ד:מג מיבן שלושים שנה ומעלה ועד בן חמישים שנה כל הבא לצבא לעבודה באוהל מועד ד:מד וייחיו פקודיהם למישפחותם שלושת אלפים ומאתיים ד:מה אלה פקודי מישפחות בני מררי אשר פקד מושה ואהרון על פי יהוה ביד מושה ד:מו כל הפקודים אשר הלויים את יישראל ונשיאי ואהרון מושה פקד למישפחותם ולבית אבותם ד:מז מיבן שלושים שנה ומעלה ועד בן חמישים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באוהל מועד ד:מח וייחיו פקודיהם שמונת אלפים וחמש מאות ושמונים ד:מט על פי יהוה פקד אותם ביד מושה איש במידבר איש על עבודתו מושה..........פ ועל משאו ופקודיו אשר ציוה יהוה את ה:א וידבר יהוה אל מושה לאמור ה:ב צו את בני יישראל וישלחו מינ המחנה כל צרוע וכל זב וכול טמא לנפש ה:ג מיזכר עד נקבה תשלחו אל מיחוץ למחנה תשלחום ולוא יטמאו את מחניהם אשר אני שוכן בתוכם ה:ד ויעשו כן בני יישראל וישלחו אותם אל מיחוץ למחנה כאשר דיבר יהוה אל מושה כן עשו בני יישראל..........פ ה:ה וידבר יהוה אל מושה לאמור ה:ו דבר אל בני יישראל איש או אישה כי יעשו מיכל חטואת האדם לימעול מעל ביהוה ואשמה הנפש ההיוא ה:ז והיתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו ברואשו וחמישיתו יוסף עליו ונתן לאשר אשם לו ה:ח ואים אין לאיש גואל להשיב האשם אליו האשם המושב ליהוה לכוהן מילבד איל הכיפורים אשר יכפר בו עליו ה:ט וכל תרומה לכל קדשי בני יישראל אשר יקריבו לכוהן לו ייחיה ה:י ואיש את קדשיו לו ייחיו איש אשר ייתן לכוהן לו ייחיה..........פ ה:יא וידבר יהוה אל מושה לאמור ה:יב דבר אל בני יישראל ואמרת אלהם איש איש כי תישטה אישתו ומעלה בו מעל ה:יג ושכב איש אותה שיכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והיוא לוא נתפשה ה:יד ועבר עליו רוח קינאה וקינא את אישתו והיוא נטמאה או עבר עליו רוח קינאה וקינא את אישתו והיא לוא נטמאה ה:טו והביא האיש את אישתו אל הכוהן והביא את קרבנה עליה עשירית האיפה קמח שעורים לוא ייצוק עליו שמן ולוא ייתן עליו לבונה כי מינחת קנאות הוא מינחת זיכרון מזכרת עון ה:טז והיקריב אותה הכוהן והעמידה ליפני יהוה ה:יז ולקח הכוהן מיים קדושים ביכלי חרש ומינ העפר אשר ייחיה בקרקע המישכן ייקח הכוהן ונתן אל המיים ה:יח והעמיד הכוהן את האישה ליפני יהוה ופרע את רואש האישה ונתן על כפיה את מינחת הזיכרון מינחת קנאות היוא וביד הכוהן ייחיו מי המרים המאררים ה:יט והישביע אותה הכוהן ואמר אל האישה אים לוא שכב איש אותכ ואים לוא שטית טומאה תחת אישכ הינקי מימי המרים המאררים האלה ה:כ ואת כי שטית תחת אישכ וכי נטמאת וייתן איש בכ את שכבתו מיבלעדי אישכ ה:כא והישביע הכוהן את האישה בישבועת האלה ואמר הכוהן לאישה ייתן יהוה אותכ לאלה ולישבועה בתוכ עמכ בתת יהוה את ירככ נופלת ואת ביטנכ צבה ה:כב ובאו המיים המאררים האלה במעייכ לצבות בטן ולנפיל ירכ ואמרה האישה אמן אמן ה:כג וכתב את האלות האלה הכוהן בספר ומחה אל מי המרים ה:כד והישקה את האישה את מי המרים המאררים ובאו בה המיים המאררים למרים ה:כה ולקח הכוהן מיד האישה את מינחת הקנאות והניף את המינחה ליפני יהוה והיקריב אותה אל המיזבח ה:כו וקמץ הכוהן מינ המינחה את אזכרתה והיקטיר המיזבחה ואחר ישקה את האישה את המיים ה:כז והישקה את המיים והיתה אים נטמאה ותימעול מעל באישה ובאו בה המיים המאררים למרים וצבתה ביטנה ונפלה ירכה והיתה האישה לאלה בקרב עמה ה:כח ואים לוא נטמאה האישה וטהורה היוא ונקתה ונזרעה זרע ה:כט זואת תורת הקנאות אשר תישטה אישה תחת אישה ונטמאה ה:ל או איש אשר תעבור עליו רוח קינאה וקינא את אישתו והעמיד את האישה ליפני יהוה ועשה לה הכוהן את כל התורה הזואת ה:לא ונקה האיש מעון והאישה ההיוא תישא את עונה..........פ במידבר ו:א וידבר יהוה אל מושה לאמור ו:ב דבר אל בני יישראל ואמרת אלהם איש או אישה כי יפליא לינדור נדר נזיר להזיר ליהוה ו:ג מייין ושכר יזיר חומץ ייין וחומץ שכר לוא יישתה וכל מישרת ענבים לוא יישתה וענבים לחים ויבשים לוא יואכל ו:ד כול ימי נזרו מיכול אשר יעשה מיגפן הייין מחרצנים ועד זג לוא יואכל ו:ה כל ימי נדר נזרו תער לוא יעבור על רואשו עד מלואת הימימ אשר יזיר ליהוה קדוש ייחיה גדל פרע שער רואשו ו:ו כל ימי הזירו ליהוה על נפש מת לוא יבוא ו:ז לאביו ולאימו לאחיו ולאחותו לוא ייטמא להם במותם כי נזר אלוהיו על רואשו ו:ח כול ימי נזרו קדוש הוא ליהוה ו:ט וכי ימות מת עליו בפתע פיתאום וטימא רואש נזרו וגילח רואשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו ו:י וביום השמיני יביא שתי תורים או שני בני יונה אל הכוהן אל פתח אוהל מועד ו:יא ועשה הכוהן אחד לחטאת ואחד לעולה וכיפר עליו מאשר חטא על הנפש וקידש את רואשו ביום ההוא ו:יב והיזיר ליהוה את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם והימים הריאשונים ייפלו כי טמא נזרו ו:יג וזואת תורת הנזיר ביום מלואת ימי נזרו יביא אותו אל פתח אוהל מועד ו:יד והיקריב את קרבנו ליהוה כבש בן שנתו תמים אחד לעולה וכבשה אחת בת שנתה תמימה לחטאת ואייל אחד תמים לישלמים ו:טו וסל מצות סולת חלות בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן ומינחתם ונסכיהם ו:טז והיקריב הכוהן ליפני יהוה ועשה את חטאתו ואת עולתו ו:יז ואת האייל יעשה זבח שלמים ליהוה על סל המצות ועשה הכוהן את מינחתו ואת נסכו ו:יח וגילח הנזיר פתח אוהל מועד את רואש נזרו ולקח את שער רואש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים ו:יט ולקח הכוהן את הזרוע בשלה מינ האייל וחלת מצה אחת מינ הסל ורקיק מצה אחד ונתן על כפי הנזיר אחר היתגלחו את נזרו ו:כ והניף אותם הכוהן תנופה ליפני יהוה קודש הוא לכוהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר יישתה הנזיר ייין ו:כא זואת תורת הנזיר אשר יידור קרבנו ליהוה על נזרו מילבד אשר תשיג ידו כפי נדרו אשר יידור כן יעשה על תורת נזרו..........פ ו:כב וידבר יהוה אל מושה לאמור ו:כג דבר אל אהרון ואל בניו לאמור כוה תברכו את בני יישראל אמור להם..........ס ..........ו:כד יברככ אליכ פניו יהוה יאר ויישמרכ..........ס..........ו:כה יהוה ויחונכא..........ס..........ו:כו יישא יהוה פניו אליכ וישם לכ שלום..........ס..........ו:כז ושמו את שמי על בני יישראל ואני אברכם..........ס..........ז:א ויהי ביום כלות מושה להקים את המישכן ויימשח אותו ויקדש אותו ואת כל כליו ואת המיזבח ואת כל כליו ויימשחם ויקדש אותם ז:ב ויקריבו נשיאי יישראל ראשי בית אבותם הם נשיאי המטות הם העומדים על הפקודים ז:ג ויביאו את קרבנם ליפני יהוה שש עגלות צב ושני עשר בקר עגלה על שני הנשיאים ושור לאחד ויקריבו אותם ליפני המישכן ז:ד ויואמר יהוה אל מושה לאמור ז:ה קח מאיתם והיו לעבוד את עבודת אוהל מועד ונתתה אותם אל הלויים איש כפי עבודתו ז:ו וייקח מושה את העגלות ואת הבקר וייתן אותם אל הלויים ז:ז את שתי העגלות ואת ארבעת הבקר נתן ליבני גרשון כפי עבודתם ז:ח ואת ארבע העגלות ואת שמונת הבקר נתן ליבני מררי כפי עבודתם ביד איתמר בן אהרון הכוהן ז:ט וליבני קהת לוא נתן כי עבודת הקודש עלהם בכתף יישאו ז:י ויקריבו הנשיאים את חנוכת המיזבח ביום הימשח אותו ויקריבו הנשיאים את קרבנם ליפני המיזבח ז:יא ויואמר יהוה אל מושה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום יקריבו את קרבנם לחנוכת המיזבח..........ס..........ז:יב ויהי המקריב ביום הריאשון את קרבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה במידבר ז:יג וקרבנו קערת כסף אחת שלושים ומאה מישקלה מיזרק אחד כסף שיבעים שקל בשקל הקודש שניהם מלאים סולת בלולה בשמן למינחה ז:יד כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת ז:טו פר אחד בן בקר אייל אחד כבש אחד בן שנתו לעולה ז:טז שעיר עיזים אחד לחטאת ז:יז ולזבח השלמים בקר שניים אילימ חמישה עתודים חמישה כבשים בני שנה חמישה זה קרבן נחשון בן עמינדב..........פ ז:יח ביום השני היקריב נתנאל בן צוער נשיא ייששכר ז:יט היקריב את קרבנו קערת כסף אחת שלושים ומאה מישקלה מיזרק אחד כסף שיבעים שקל בשקל הקודש שניהם מלאים סולת בלולה בשמן למינחה ז:כ כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת ז:כא פר אחד בן בקר אייל אחד כבש אחד בן שנתו לעולה ז:כב שעיר עיזים אחד לחטאת ז:כג ולזבח השלמים בקר שניים אילימ חמישה עתודים חמישה כבשים בני שנה חמישה זה קרבן נתנאל בן צוער..........פ ז:כד ביום השלישי נשיא ליבני זבולונ אליאב בן חלון ז:כה קרבנו קערת כסף אחת שלושים ומאה מישקלה מיזרק אחד כסף שיבעים שקל בשקל הקודש שניהם מלאים סולת בלולה בשמן למינחה ז:כו כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת ז:כז פר אחד בן בקר אייל אחד כבש אחד בן שנתו לעולה ז:כח שעיר עיזים אחד לחטאת ז:כט ולזבח השלמים בקר שניים אילימ חמישה עתודים חמישה כבשים בני שנה חמישה זה קרבן אליאב בן חלון..........פ ז:ל ביום הרביעי נשיא ליבני ראובן אליצור בן שדיאור ז:לא קרבנו קערת כסף אחת שלושים ומאה מישקלה מיזרק אחד כסף שיבעים שקל בשקל הקודש שניהם מלאים סולת בלולה בשמן למינחה ז:לב כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת ז:לג פר אחד בן בקר אייל אחד כבש אחד בן שנתו לעולה ז:לד שעיר עיזים אחד לחטאת ז:לה ולזבח השלמים בקר שניים אילימ חמישה עתודים חמישה כבשים בני שנה חמישה זה קרבן אליצור בן שדיאור..........פ ז:לו ביום החמישי נשיא ליבני שימעון שלומיאל בן צורישדי ז:לז קרבנו קערת כסף אחת שלושים ומאה מישקלה מיזרק אחד כסף שיבעים שקל בשקל הקודש שניהם מלאים סולת בלולה בשמן למינחה ז:לח כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת ז:לט פר אחד בן בקר אייל אחד כבש אחד בן שנתו לעולה ז:מ שעיר עיזים אחד לחטאת ז:מא ולזבח השלמים בקר שניים אילימ חמישה עתודים חמישה כבשים בני שנה חמישה זה קרבן שלומיאל בן צורישדי..........פ ז:מב ביום השישי נשיא ליבני גד אליסף בן דעואל ז:מג קרבנו קערת כסף אחת שלושים ומאה מישקלה מיזרק אחד כסף שיבעים שקל בשקל הקודש שניהם מלאים סולת בלולה בשמן למינחה ז:מד כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת ז:מה פר אחד בן בקר אייל אחד כבש אחד בן שנתו לעולה ז:מו שעיר עיזים אחד לחטאת ז:מז ולזבח השלמים בקר שניים אילימ חמישה עתודים חמישה כבשים בני שנה חמישה זה קרבן אליסף בן דעואל..........פ ז:מח ביום השביעי נשיא ליבני אפריים אלישמע בן עמיהוד ז:מט קרבנו קערת כסף אחת שלושים ומאה מישקלה מיזרק אחד כסף שיבעים שקל בשקל הקודש שניהם מלאים סולת בלולה בשמן למינחה ז:נ כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת ז:נא פר אחד בן בקר אייל אחד כבש אחד בן שנתו לעולה ז:נב שעיר עיזים אחד לחטאת ז:נג ולזבח השלמים בקר שניים במידבר אילימ חמישה עתודים חמישה כבשים בני שנה חמישה זה קרבן אלישמע בן עמיהוד..........פ ז:נד ביום השמיני נשיא ליבני מנשה גמליאל בן פדהצור ז:נה קרבנו קערת כסף אחת שלושים ומאה מישקלה מיזרק אחד כסף שיבעים שקל בשקל הקודש שניהם מלאים סולת בלולה בשמן למינחה ז:נו כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת ז:נז פר אחד בן בקר אייל אחד כבש אחד בן שנתו לעולה ז:נח שעיר עיזים אחד לחטאת ז:נט ולזבח השלמים בקר שניים אילימ חמישה עתודים חמישה כבשים בני שנה חמישה זה קרבן גמליאל בן פדהצור..........פ ז:ס ביום התשיעי נשיא ליבני בינימינ אבידן בן גידעוני ז:סא קרבנו קערת כסף אחת שלושים ומאה מישקלה מיזרק אחד כסף שיבעים שקל בשקל הקודש שניהם מלאים סולת בלולה בשמן למינחה ז:סב כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת ז:סג פר אחד בן בקר אייל אחד כבש אחד בן שנתו לעולה ז:סד שעיר עיזים אחד לחטאת ז:סה ולזבח השלמים בקר שניים אילימ חמישה עתודים חמישה כבשים בני שנה חמישה זה קרבן אבידן בן גידעוני..........פ ז:סו ביום העשירי נשיא ליבני דן אחיעזר בן עמישדי ז:סז קרבנו קערת כסף אחת שלושים ומאה מישקלה מיזרק אחד כסף שיבעים שקל בשקל הקודש שניהם מלאים סולת בלולה בשמן למינחה ז:סח כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת ז:סט פר אחד בן בקר אייל אחד כבש אחד בן שנתו לעולה ז:ע שעיר עיזים אחד לחטאת ז:עא ולזבח השלמים בקר שניים אילימ חמישה עתודים חמישה כבשים בני שנה חמישה זה קרבן אחיעזר בן עמישדי..........פ ז:עב ביום עשתי עשר יום נשיא ליבני אשר פגעיאל בן עכרן ז:עג קרבנו קערת כסף אחת שלושים ומאה מישקלה מיזרק אחד כסף שיבעים שקל בשקל הקודש שניהם מלאים סולת בלולה בשמן למינחה ז:עד כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת ז:עה פר אחד בן בקר אייל אחד כבש אחד בן שנתו לעולה ז:עו שעיר עיזים אחד לחטאת ז:עז ולזבח השלמים בקר שניים אילימ חמישה עתודים חמישה כבשים בני שנה חמישה זה קרבן פגעיאל בן עכרן..........פ ז:עח ביום שנים עשר יום נשיא ליבני נפתלי אחירע בן עינן ז:עט קרבנו קערת כסף אחת שלושים ומאה מישקלה מיזרק אחד כסף שיבעים שקל בשקל הקודש שניהם מלאים סולת בלולה בשמן למינחה ז:פ כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת ז:פא פר אחד בן בקר אייל אחד כבש אחד בן שנתו לעולה ז:פב שעיר עיזים אחד לחטאת ז:פג ולזבח השלמים בקר שניים אילימ חמישה עתודים חמישה כבשים בני שנה חמישה זה קרבן אחירע בן עינן..........פ ז:פד זואת חנוכת המיזבח ביום הימשח אותו מאת נשיאי יישראל קערות כסף שתים עשרה מיזרקי כסף שנים עשר כפות זהב שתים עשרה ז:פה שלושים ומאה הקערה האחת כסף ושיבעים המיזרק האחד כול כסף הכלים אלפיים וארבע מאות בשקל הקודש ז:פו כפות זהב שתים עשרה מלאות קטורת עשרה עשרה הכף בשקל הקודש כל זהב הכפות עשרים ומאה ז:פז כל הבקר לעולה שנים עשר פרים אילימ שנים עשר כבשים בני שנה שנים עשר ומינחתם ושעירי עיזים שנים עשר לחטאת ז:פח וכול בקר זבח השלמים עשרים וארבעה פרים אילימ שישים עתודים שישים כבשים בני שנה שישים זואת חנוכת המיזבח אחרי הימשח אותו במידבר ז:פט ובבוא מושה אל אוהל מועד לדבר איתו ויישמע את הקול מידבר אליו מעל הכפורת אשר על ארון העדות מיבין שני הכרובים וידבר אליו..........פ ח:א וידבר יהוה אל מושה לאמור ח:ב דבר אל אהרון ואמרת אליו בהעלותכ את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שיבעת הנרות ח:ג ויעש כן אהרון אל מול פני המנורה העלה נרותיה כאשר ציוה יהוה את מושה ח:ד וזה מעשה המנורה מיקשה זהב עד ירכה עד פירחה מיקשה היוא כמראה אשר הראה יהוה את מושה כן עשה את המנורה..........פ ח:ה וידבר יהוה אל מושה לאמור ח:ו קח את הלויים מיתוכ בני יישראל וטיהרת אותם ח:ז וכוה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם וכיבסו ביגדיהם והיטהרו ח:ח ולקחו פר בן בקר ומינחתו סולת בלולה בשמן ופר שני בן בקר תיקח לחטאת ח:ט והיקרבת את הלויים ליפני אוהל מועד והיקהלת את כל עדת בני יישראל ח:י והיקרבת את הלויים ליפני יהוה וסמכו בני יישראל את ידיהם על הלויים ח:יא והניף אהרון את הלויים תנופה ליפני יהוה מאת בני יישראל והיו לעבוד את עבודת יהוה ח:יב והלויים ייסמכו את ידיהם על רואש הפרים ועשה את האחד חטאת ואת האחד עולה ליהוה לכפר על הלויים ח:יג והעמדת את הלויים ליפני אהרון וליפני בניו והנפת אותם תנופה ליהוה ח:יד והיבדלת את הלויים מיתוכ בני יישראל והיו לי הלויים ח:טו ואחרי כן יבואו הלויים לעבוד את אוהל מועד וטיהרת אותם והנפת אותם תנופה ח:טז כי נתונים נתונים המה לי מיתוכ בני יישראל תחת פיטרת כל רחם בכור כול מיבני יישראל לקחתי אותם לי ח:יז כי לי כל בכור ביבני יישראל באדם ובבהמה ביום הכותי כל בכור בארץ מיצריים היקדשתי אותם לי ח:יח ואקח את הלויים תחת כל בכור ביבני יישראל ח:יט ואתנה את הלויים נתונים לאהרון ולבניו מיתוכ בני יישראל לעבוד את עבודת בני יישראל באוהל מועד ולכפר על בני יישראל ולוא ייחיה ביבני יישראל נגף בגשת בני יישראל אל הקודש ח:כ ויעש מושה ואהרון וכל עדת בני יישראל ללויים ככול אשר ציוה יהוה את מושה ללויים כן עשו להם בני יישראל ח:כא וייתחטאו הלויים ויכבסו ביגדיהם וינף אהרון אותם תנופה ליפני יהוה ויכפר עליהם אהרון לטהרם ח:כב ואחרי כן באו הלויים לעבוד את עבודתם באוהל מועד ליפני אהרון וליפני בניו כאשר ציוה יהוה את מושה על הלויים כן עשו להם..........ס ..........ח:כג וידבר יהוה אל מושה לאמור ח:כד זואת אשר ללויים מיבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא ליצבוא צבא בעבודת אוהל מועד ח:כה ומיבן חמישים שנה ישוב מיצבא העבודה ולוא יעבוד עוד ח:כו ושרת את אחיו באוהל מועד לישמור מישמרת ועבודה לוא יעבוד ככה תעשה ללויים במישמרותם..........פ ט:א וידבר יהוה אל מושה במידבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מיצריים בחודש הריאשון לאמור ט:ב ויעשו בני יישראל את הפסח במועדו ט:ג בארבעה עשר יום בחודש הזה בין הערביים תעשו אותו במועדו ככל חוקותיו וככל מישפטיו תעשו אותו ט:ד וידבר מושה אל בני יישראל לעשות הפסח ט:ה ויעשו את הפסח בריאשון בארבעה עשר יום לחודש בין הערביים במידבר סיני ככול אשר ציוה יהוה את מושה כן עשו בני יישראל ט:ו ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולוא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא וייקרבו ליפני מושה וליפני אהרון ביום ההוא ט:ז ויואמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבילתי הקריב את קרבן יהוה במועדו בתוכ בני יישראל ט:ח במידבר ויואמר אלהם מושה עימדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם..........פ ט:ט וידבר יהוה אל מושה לאמור ט:י דבר אל בני יישראל לאמור איש איש כי ייחיה טמא לנפש או בדרכ רחוקה לכם או לדורותיכם ועשה פסח ליהוה ט:יא בחודש השני בארבעה עשר יום בין הערביים יעשו אותו על מצות ומרורים יואכלוהו ט:יב לוא ישאירו מימנו עד בוקר ועצם לוא יישברו בו ככל חוקת הפסח יעשו אותו ט:יג והאיש אשר הוא טהור ובדרכ לוא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההיוא מעמיה כי קרבן יהוה לוא היקריב במועדו חטאו יישא האיש ההוא ט:יד וכי יגור איתכם גר ועשה פסח ליהוה כחוקת הפסח וכמישפטו כן יעשה חוקה אחת ייחיה לכם ולגר ולאזרח הארץ..........ס ..........ט:טו וביום הקים את המישכן כיסה הענן את המישכן לאוהל העדות ובערב ייחיה על המישכן כמראה אש עד בוקר ט:טז כן ייחיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה ט:יז ולפי העלות הענן מעל האוהל ואחרי כן ייסעו בני יישראל ובימקום אשר יישכן שם הענן שם יחנו בני יישראל ט:יח על פי יהוה ייסעו בני יישראל ועל פי יהוה יחנו כל ימי אשר יישכון הענן על המישכן יחנו ט:יט ובהאריכ הענן על המישכן ימים רבים ושמרו בני יישראל את מישמרת יהוה ולוא ייסעו ט:כ ויש אשר ייחיה הענן ימים מיספר על המישכן על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה ייסעו ט:כא ויש אשר ייחיה הענן מערב עד בוקר ונעלה הענן בבוקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו ט:כב או יומיים או חודש או ימים בהאריכ הענן על המישכן לישכון עליו יחנו בני יישראל ולוא ייסעו ובהעלותו ייסעו ט:כג על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה ייסעו את מישמרת יהוה שמרו על פי יהוה ביד מושה..........פ י:א וידבר יהוה אל מושה לאמור י:ב עשה לכ שתי חצוצרות כסף מיקשה תעשה אותם והיו לכ למיקרא העדה ולמסע את המחנות י:ג ותקעו בהן ונועדו אליכ כל העדה אל פתח אוהל מועד י:ד ואים באחת ייתקעו ונועדו אליכ הנשיאים ראשי אלפי יישראל י:ה ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החונים קדמה י:ו ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החונים תימנה תרועה ייתקעו למסעיהם י:ז ובהקהיל את הקהל תיתקעו ולוא תריעו י:ח ובני אהרון הכוהנים ייתקעו בחצוצרות והיו לכם לחוקת עולם לדורותיכם י:ט וכי תבואו מילחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם ליפני יהוה אלוהיכם ונושעתם מאויביכם י:י וביום שימחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זיבחי שלמיכם והיו לכם לזיכרון ליפני אלוהיכם אני יהוה אלוהיכם..........פ י:יא ויהי בשנה השנית בחודש השני בעשרים בחודש נעלה הענן מעל מישכן העדות י:יב וייסעו בני יישראל למסעיהם מימידבר סיני ויישכון הענן במידבר פארן י:יג וייסעו בריאשונה על פי יהוה ביד מושה י:יד וייסע דגל מחנה בני יהודה בריאשונה לציבאותם ועל צבאו נחשון בן עמינדב י:טו ועל צבא מטה בני ייששכר נתנאל בן צוער י:טז ועל צבא מטה בני זבולונ אליאב בן חלון י:יז והורד המישכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נושאי המישכן י:יח ונסע דגל מחנה ראובן לציבאותם ועל צבאו אליצור בן שדיאור י:יט ועל צבא מטה בני שימעון שלומיאל בן צורישדי י:כ ועל צבא מטה בני גד אליסף בן דעואל י:כא ונסעו הקהתים נושאי המיקדש והקימו את המישכן עד בואם י:כב ונסע דגל מחנה בני אפריים לציבאותם ועל צבאו אלישמע בן עמיהוד י:כג ועל צבא מטה במידבר בני מנשה גמליאל בן פדהצור י:כד ועל צבא מטה בני בינימינ אבידן בן גידעוני י:כה ונסע דגל מחנה בני דן מאסף לכל המחנות לציבאותם ועל צבאו אחיעזר בן עמישדי י:כו ועל צבא מטה בני אשר פגעיאל בן עכרן י:כז ועל צבא מטה בני נפתלי אחירע בן עינן י:כח אלה מסעי בני יישראל לציבאותם וייסעו..........ס ..........י:כט ויואמר מושה לחובב בן רעואל המידיני חותן מושה נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אותו אתן לכם לכה איתנו והטבנו לכ כי יהוה דיבר טוב על יישראל י:ל ויואמר אליו לוא אלכ כי אים אל ארצי ואל מולדתי אלכ י:לא ויואמר אל נא תעזוב אותנו כי על כן ידעת חנותנו במידבר והיית לנו לעיניים י:לב והיה כי תלכ עימנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עימנו והטבנו לכ י:לג וייסעו מהר יהוה דרכ שלושת ימים וארון ברית יהוה נוסע ליפניהם דרכ שלושת ימים לתור להם מנוחה י:לד וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מינ המחנה..........ס..........[..........ס..........י:לה ויהי בינסוע הארון ויואמר מושה קומה יהוה ויפוצו אויביכ וינוסו משנאיכ מיפניכ אלפי ריבבות יהוה שובה יואמר ובנוחוה י:לו יישראל..........ס..........[..........פ יא:א ויהי העם כמיתאוננים רע באזני יהוה ויישמע יהוה וייחר אפו ותיבער בם אש יהוה ותואכל ביקצה המחנה יא:ב וייצעק העם אל מושה וייתפלל מושה אל יהוה ותישקע האש יא:ג וייקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש יהוה יא:ד והאספסופ אשר בקירבו היתאוו תאוה וישובו וייבכו גם בני יישראל ויואמרו מי יאכילנו בשר יא:ה זכרנו את הדגה אשר נואכל במיצריים חינם את הקישואים ואת האבטיחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים יא:ו ועתה נפשנו יבשה אין כול בילתי אל המן עינינו יא:ז והמן כיזרע גד הוא ועינו כעין הבדולח יא:ח שטו העם ולקטו וטחנו ברחיים או דכו במדוכה ובישלו בפרור ועשו אותו עוגות והיה טעמו כטעם לשד השמן יא:ט וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו יא:י ויישמע מושה את העם בוכה למישפחותיו איש לפתח אהלו וייחר אף יהוה מאוד ובעיני מושה רע יא:יא ויואמר מושה אל יהוה למה הרעות לעבדכ ולמה לוא מצתי חן בעיניכ לשום את משא כל העם הזה עלי יא:יב האנוכי הריתי את כל העם הזה אים אנוכי ילידתיהו כי תואמר אלי שאהו בחיקכ כאשר יישא האומן את היונק על האדמה אשר נשבעת לאבותיו יא:יג מאיין לי בשר לתת לכל העם הזה כי ייבכו עלי לאמור תנה לנו בשר ונואכלה יא:יד לוא אוכל אנוכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד מימני יא:טו ואים ככה את עושה לי הרגני נא הרוג אים מצאתי חן בעיניכ ואל אראה ברעתכ..........פ יא:טז ויואמר יהוה אל מושה אספה לי שיבעים איש מיזיקני יישראל אשר ידעת כי הם זיקני העם ושוטריו ולקחת אותם אל אוהל מועד והיתיצבו שם עימכ יא:יז וירדתי ודיברתי עימכ שם ואצלתי מינ הרוח אשר עליכ ושמתי עליהם ונשאו איתכ במשא העם ולוא תישא אתה לבדכ יא:יח ואל העם תואמר היתקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמור מי יאכילנו בשר כי טוב לנו במיצריים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם יא:יט לוא יום אחד תואכלון ולוא יומיים ולוא חמישה ימים ולוא עשרה ימים ולוא עשרים יום יא:כ עד חודש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את יהוה אשר בקירבכם ותיבכו לפניו לאמור למה זה יצאנו מימיצריים יא:כא ויואמר מושה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנוכי בקירבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חודש ימים יא:כב הצואן ובקר במידבר יישחט להם ומצא להם אים את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם..........פ יא:כג ויואמר יהוה אל מושה היד יהוה תיקצר עתה תיראה הייקרכ דברי אים לוא יא:כד ויצא מושה וידבר אל העם את דיברי יהוה ויאסוף שיבעים איש מיזיקני העם ויעמד אותם סביבות האוהל יא:כה וירד יהוה בענן וידבר אליו ויאצל מינ הרוח אשר עליו וייתן על שיבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח וייתנבאו ולוא יספו יא:כו ויישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עלהם הרוח והמה בכתובים ולוא יצאו האוהלה וייתנבאו במחנה ומידד אלדד ויואמר למושה ויגד הנער וירץ יא:כז מיתנבאים במחנה יא:כח ויען יהושוע בינ נון משרת מושה מיבחוריו ויואמר אדוני מושה כלאם יא:כט ויואמר לו מושה המקנא אתה לי ומי ייתן כל עם יהוה נביאים כי ייתן יהוה את רוחו עליהם יא:ל ויאסף מושה אל המחנה הוא וזיקני יישראל יא:לא ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוים מינ הים וייטוש על המחנה כדרכ יום כוה וכדרכ יום כוה סביבות המחנה וכאמתיים על פני הארץ יא:לב ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכול יום המחרת ויאספו את השלו הממעיט אסף עשרה חמרים ויישטחו להם שטוח סביבות המחנה יא:לג הבשר עודנו בין שיניהם טרם ייכרת ואף יהוה חרה בעם ויכ יהוה בעם מכה רבה מאוד יא:לד וייקרא את שם המקום ההוא קיברות התאוה כי שם קברו את העם המיתאוים יא:לה מיקיברות התאוה נסעו העם חצרות וייחיו בחצרות..........פ יב:א ותדבר מירים ואהרון במושה על אודות האישה הכושית אשר לקח כי אישה כושית לקח יב:ב ויואמרו הרק אכ במושה דיבר יהוה הלוא גם בנו דיבר ויישמע יהוה יב:ג והאיש פני על אשר האדם מיכול מאוד ענו מושה האדמה..........ס..........יב:ד ויואמר יהוה פיתאום אל מושה ואל אהרון ואל מירים צאו שלשתכם אל אוהל מועד ויצאו שלשתם יב:ה וירד יהוה בעמוד ענן ויעמוד פתח האוהל וייקרא אהרון ומירים ויצאו שניהם יב:ו ויואמר שימעו נא דברי אים ייחיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו יב:ז לוא כן עבדי מושה בכל ביתי נאמן הוא יב:ח פה אל פה אדבר בו ומראה ולוא בחידות ותמונת יהוה יביט ומדוע לוא יראתם לדבר בעבדי במושה יב:ט וייחר אף יהוה בם וילכ יב:י והענן סר מעל האוהל והינה מירים מצורעת כשלג וייפן אהרון אל מירים והינה מצורעת יב:יא ויואמר אהרון אל מושה בי אדוני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו יב:יב אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אימנו ויאכל חצי בשרנו יב:יג וייצעק מושה אל יהוה לאמור אל נא רפא נא לה..........פ יב:יד ויואמר יהוה אל מושה ואביה ירוק ירק בפניה הלוא תיכלם שיבעת ימים תיסגר שיבעת ימים מיחוץ למחנה ואחר תאסף יב:טו ותיסגר מירים מיחוץ למחנה שיבעת ימים והעם לוא נסע עד האסף מירים יב:טז ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במידבר פארן..........פ יג:א וידבר יהוה אל מושה לאמור יג:ב שלח לכ אנשים ויתורו את ארץ כנען אשר אני נותן ליבני יישראל איש אחד איש אחד למטה אבותיו תישלחו כול נשיא בהם יג:ג ויישלח אותם מושה מימידבר פארן על פי יהוה כולם אנשים ראשי בני יישראל המה יג:ד ואלה שמותם למטה ראובן שמוע בן זכור יג:ה למטה שימעון שפט בן חורי יג:ו למטה במידבר יהודה כלב בן יפונה יג:ז למטה ייששכר ייגאל בן יוסף יג:ח למטה אפריים הושע בינ נון יג:ט למטה בינימינ פלטי בן רפוא יג:י למטה זבולונ גדיאל בן סודי יג:יא למטה יוסף למטה מנשה גדי בן סוסי יג:יב למטה דן עמיאל בן גמלי יג:יג למטה אשר סתור בן מיכאל יג:יד למטה נפתלי נחבי בן ופסי יג:טו למטה גד גאואל בן מכי יג:טז אלה שמות האנשים אשר שלח מושה לתור את הארץ וייקרא מושה להושע בינ נון יהושוע יג:יז ויישלח אותם מושה לתור את ארץ כנען ויואמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר יג:יח וראיתם את הארץ מה היוא ואת העם היושב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אים רב יג:יט ומה הארץ אשר הוא יושב בה הטובה היוא אים רעה ומה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחנים אים במיבצרים יג:כ ומה הארץ השמנה היוא אים רזה היש בה עץ אים איין והיתחזקתם ולקחתם מיפרי הארץ והימים ימי ביכורי ענבים יג:כא ויעלו ויתורו את הארץ מימידבר צינ עד רחוב לבוא חמת יג:כב ויעלו בנגב ויבוא עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים נבנתה ליפני צוען מיצריים יג:כג ויבואו עד נחל אשכול וייכרתו מישם זמורה ואשכול ענבים אחד ויישאוהו במוט בישניים ומינ הרימונים ומינ התאנים יג:כד למקום ההוא קרא נחל אשכול על אודות האשכול אשר כרתו מישם בני יישראל יג:כה וישובו מיתור הארץ מיקץ ארבעים יום יג:כו וילכו ויבואו אל מושה ואל אהרון ואל כל עדת בני יישראל אל מידבר פארן קדשה וישיבו אותם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ יג:כז ויספרו לו ויואמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היוא וזה פיריה יג:כח אפס כי עז העם היושב בארץ והערים בצורות גדולות מאוד וגם ילידי הענק ראינו שם יג:כט עמלק יושב בארץ הנגב והחיתי והיבוסי והאמורי יושב בהר והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן יג:ל ויהס כלב את העם אל מושה ויואמר עלוה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה יג:לא והאנשים אשר עלו עימו אמרו לוא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא מימנו יג:לב ויוציאו דיבת הארץ אשר תרו אותה אל בני יישראל לאמור הארץ אשר עברנו בה לתור אותה ארץ אוכלת יושביה היוא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מידות יג:לג ושם ראינו את הנפילים בני ענק מינ הנפילים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם יד:א ותישא כל העדה וייתנו את קולם וייבכו העם בלילה ההוא יד:ב ויילונו על מושה ועל אהרון כול בני יישראל ויואמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מיצריים או במידבר הזה לו מתנו יד:ג ולמה יהוה מביא אותנו אל הארץ הזואת לינפול בחרב נשינו וטפנו ייחיו לבז הלוא טוב לנו שוב מיצרימה יד:ד ויואמרו איש אל אחיו נתנה רואש ונשובה מיצרימה יד:ה וייפול מושה ואהרון על פניהם ליפני כל קהל עדת בני יישראל יד:ו ויהושוע בינ נון וכלב בן יפונה מינ התרים את הארץ קרעו ביגדיהם יד:ז ויואמרו אל כל עדת בני יישראל לאמור הארץ אשר עברנו בה לתור אותה טובה הארץ מאוד מאוד יד:ח אים חפץ בנו יהוה והביא אותנו אל הארץ הזואת ונתנה לנו ארץ אשר היוא זבת חלב ודבש יד:ט אכ ביהוה אל תימרודו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צילם מעליהם ויהוה איתנו אל תיראומ יד:י ויואמרו כל העדה לירגום אותם בני כל אל מועד באוהל נראה יהוה וכבוד באבנים יישראל..........פ יד:יא ויואמר יהוה אל מושה עד אנה ינאצוני העם הזה ועד אנה לוא יאמינו בי בכול האותות אשר עשיתי בקירבו יד:יב אכנו בדבר ואורישנו ואעשה אותכ לגוי גדול ועצום במידבר מימנו יד:יג ויואמר מושה אל יהוה ושמעו מיצריים כי העלית בכוחכ את העם הזה מיקירבו יד:יד ואמרו אל יושב הארץ הזואת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עיין בעיין נראה אתה יהוה ועננכ עומד עלהם ובעמוד ענן אתה הולכ ליפניהם יומם ובעמוד אש לילה יד:טו והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגויים אשר שמעו את שימעכ לאמור יד:טז מיבילתי יכולת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם ויישחטם במידבר יד:יז ועתה ייגדל נא כוח יהוה כאשר דיברת לאמור יד:יח יהוה ארכ אפיים ורב חסד נושא עון ופשע ונקה לוא ינקה פוקד עון אבות על בנים על שילשים ועל ריבעים יד:יט סלח נא לעון העם הזה כגודל חסדכ וכאשר נשאתה לעם הזה מימיצריים ועד הנה יד:כ ויואמר יהוה סלחתי כידברכ יד:כא ואולם חי אני ויימלא כבוד יהוה את כל הארץ יד:כב כי כל האנשים הרואים את כבודי ואת אותותי אשר עשיתי במיצריים ובמידבר וינסו אותי זה עשר פעמים ולוא שמעו בקולי יד:כג אים ייראו את הארץ אשר נשבעתי לאבותם וכל מנאצי לוא ייראוה יד:כד ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עימו וימלא אחרי והביאותיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורישנה יד:כה והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המידבר דרכ ים סוף..........פ יד:כו וידבר יהוה אל מושה ואל אהרון לאמור יד:כז עד מתי לעדה הרעה הזואת אשר המה מלינים עלי את תלונות בני יישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי יד:כח אמור אלהם חי אני נאומ יהוה אים לוא כאשר דיברתם באזני כן אעשה לכם יד:כט במידבר הזה ייפלו פיגריכם וכל פקודיכם לכל מיספרכם מיבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינותם עלי יד:ל אים אתם תבואו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה כי אים כלב בן יפונה ויהושוע בינ נון יד:לא וטפכם אשר אמרתם לבז ייחיה והביאתי אותם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה יד:לב ופיגריכם אתם ייפלו במידבר הזה יד:לג ובניכם ייחיו רועים במידבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם עד תום פיגריכם במידבר יד:לד במיספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תישאו את עונותיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי יד:לה אני יהוה דיברתי אים לוא זואת אעשה לכל העדה הרעה הזואת הנועדים עלי במידבר הזה ייתמו ושם ימותו יד:לו והאנשים אשר שלח מושה לתור את הארץ וישובו וילונו )וילינו( עליו את כל העדה להוציא דיבה על הארץ יד:לז וימותו האנשים מוציאי דיבת הארץ רעה במגפה ליפני יהוה יד:לח ויהושוע בינ נון וכלב בן יפונה חיו מינ האנשים ההם ההולכים לתור את הארץ יד:לט וידבר מושה את הדברים האלה אל כל בני יישראל וייתאבלו העם מאוד יד:מ וישכימו בבוקר ויעלו אל רואש ההר לאמור היננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה כי חטאנו יד:מא ויואמר מושה למה זה אתם עוברים את פי יהוה והיוא לוא תיצלח יד:מב אל תעלו כי אין יהוה בקירבכם ולוא תינגפו ליפני אויביכם יד:מג כי העמלקי והכנעני שם ליפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולוא ייחיה יהוה עימכם יד:מד ויעפילו לעלות אל רואש ההר וארון ברית יהוה ומושה לוא משו מיקרב המחנה יד:מה וירד העמלקי והכנעני היושב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה..........פ טו:א וידבר יהוה אל מושה לאמור טו:ב דבר אל בני יישראל ואמרת אלהם כי תבואו אל ארץ מושבותיכם אשר אני נותן לכם טו:ג ועשיתם אישה ליהוה עולה או זבח לפלא נדר או בינדבה במידבר או במועדיכם לעשות ריח ניחוח ליהוה מינ הבקר או מינ הצואן טו:ד והיקריב המקריב קרבנו ליהוה מינחה סולת עישרון בלול בירביעית ההין שמן טו:ה וייין לנסכ רביעית ההין תעשה על העולה או לזבח לכבש האחד טו:ו או לאייל תעשה מינחה סולת שני עשרונים בלולה בשמן שלישית ההין טו:ז וייין לנסכ שלישית ההין תקריב ריח ניחוח ליהוה טו:ח וכי תעשה בן בקר עולה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה טו:ט והיקריב על בן הבקר מינחה סולת שלושה עשרונים בלול בשמן חצי ההין טו:י וייין תקריב לנסכ חצי ההין אישה ריח ניחוח ליהוה טו:יא ככה יעשה לשור האחד או לאייל האחד או לשה בכבשים או בעיזים טו:יב כמיספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמיספרם טו:יג כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אישה ריח ניחוח ליהוה טו:יד וכי יגור איתכם גר או אשר בתוככם לדורותיכם ועשה אישה ריח ניחוח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה טו:טו הקהל חוקה אחת לכם ולגר הגר חוקת עולם לדורותיכם ככם כגר ייחיה ליפני יהוה הגר ולגר לכם ייחיה אחד ומישפט אחת תורה טו:טז איתכם..........פ טו:יז וידבר יהוה אל מושה לאמור טו:יח דבר אל בני יישראל ואמרת אלהם בבואכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה טו:יט והיה באכלכם מילחם הארץ תרימו תרומה ליהוה טו:כ ראשית עריסותכם חלה תרימו תרומה כיתרומת גורן כן תרימו טו:כא מראשית עריסותיכם תיתנו ליהוה תרומה אותה לדורותיכם..........ס..........טו:כב וכי תישגו ולוא תעשו את כל המיצות האלה אשר דיבר יהוה אל מושה טו:כג את כל אשר ציוה יהוה אליכם ביד מושה מינ היום אשר ציוה יהוה והלאה לדורותיכם טו:כד והיה אים מעיני העדה נעשתה לישגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעולה לריח ניחוח ליהוה ומינחתו ונסכו כמישפט ושעיר עיזים אחד לחטת טו:כה וכיפר הכוהן על כל עדת בני יישראל ונסלח להם כי שגגה היוא והם הביאו את קרבנם אישה ליהוה וחטאתם ליפני יהוה על שיגגתם טו:כו ונסלח לכל עדת בני יישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בישגגה..........ס ..........טו:כז ואים נפש אחת תחטא בישגגה והיקריבה עז בת שנתה לחטאת טו:כח וכיפר הכוהן על הנפש השוגגת בחטאה בישגגה ליפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו טו:כט האזרח ביבני יישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת ייחיה לכם לעושה בישגגה טו:ל והנפש אשר תעשה ביד רמה מינ האזרח ומינ הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההיוא מיקרב עמה טו:לא כי דבר יהוה בזה ואת מיצותו הפר היכרת תיכרת הנפש ההיוא עונה בה..........פ טו:לב וייחיו בני יישראל במידבר ויימצאו איש מקושש עצים ביום השבת טו:לג ויקריבו אותו המוצאים אותו מקושש עצים אל מושה ואל אהרון ואל כל העדה טו:לד ויניחו אותו במישמר כי לוא פורש מה יעשה לו..........ס ..........טו:לה ויואמר יהוה אל מושה מות יומת האיש רגום אותו באבנים כל העדה מיחוץ למחנה טו:לו ויוציאו אותו כל העדה אל מיחוץ למחנה את יהוה ציוה כאשר וימות באבנים אותו ויירגמו מושה..........פ טו:לז ויואמר יהוה אל מושה לאמור טו:לח דבר אל בני יישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצית על כנפי ביגדיהם לדורותם ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת טו:לט והיה לכם לציצית וראיתם אותו וזכרתם את כל מיצות יהוה ועשיתם אותם ולוא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם טו:מ למען תיזכרו ועשיתם את כל מיצותי ויחייתם קדושים לאלוהיכם טו:מא אני יהוה אלוהיכם אשר הוצאתי במידבר אתכם מארץ מיצריים ליחיות לכם לאלוהים אני יהוה אלוהיכם..........פ טז:א וייקח קורח בן ייצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן טז:ב ויקומו ליפני מושה ואנשים מיבני יישראל חמישים ומאתיים נשיאי עדה קריאי מועד אנשי שם טז:ג וייקהלו על מושה ועל אהרון ויואמרו אלהם רב לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם יהוה ומדוע תיתנשאו על קהל יהוה טז:ד ויישמע מושה וייפול על פניו טז:ה וידבר אל קורח ואל כל עדתו לאמור בוקר ויודע יהוה את אשר לו ואת הקדוש והיקריב אליו ואת אשר ייבחר בו יקריב אליו טז:ו זואת עשו קחו לכם מחתות קורח וכל עדתו טז:ז ותנו בהן אש ושימו עליהן קטורת ליפני יהוה מחר והיה האיש אשר ייבחר יהוה הוא הקדוש רב לכם בני לוי טז:ח ויואמר מושה אל קורח שימעו נא בני לוי טז:ט המעט מיכם כי היבדיל אלוהי יישראל אתכם מעדת יישראל להקריב אתכם אליו לעבוד את עבודת מישכן יהוה ולעמוד ליפני העדה לשרתם טז:י ויקרב אותכ ואת כל אחיכ בני לוי איתכ וביקשתם גם כהונה טז:יא לכן אתה וכל עדתכ הנועדים על יהוה ואהרון מה הוא כי תלונו )תלינו( עליו טז:יב ויישלח מושה ליקרוא לדתן ולאבירם בני אליאב ויואמרו לוא נעלה טז:יג המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במידבר כי תישתרר עלינו גם הישתרר טז:יד אף לוא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאותנו ותיתן לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לוא נעלה טז:טו וייחר למושה מאוד ויואמר אל יהוה אל תפן אל מינחתם לוא חמור אחד מהם נשאתי ולוא הרעותי את אחד מהם טז:טז ויואמר מושה אל קורח אתה וכל עדתכ היו ליפני יהוה אתה והם ואהרון מחר טז:יז וקחו איש מחתתו ונתתם עליהם קטורת והיקרבתם ליפני יהוה איש מחתתו חמישים ומאתיים מחתות ואתה ואהרון איש מחתתו טז:יח וייקחו איש מחתתו וייתנו עליהם אש וישימו עליהם קטורת ויעמדו פתח אוהל מועד ומושה ואהרון טז:יט ויקהל עליהם קורח את כל העדה אל פתח אוהל מועד וירא כבוד יהוה אל כל העדה..........ס ..........טז:כ וידבר יהוה אל מושה ואל אהרון לאמור טז:כא היבדלו מיתוכ העדה הזואת ואכלה אותם כרגע טז:כב וייפלו על פניהם ויואמרו אל אלוהי הרוחות לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תיקצוף..........ס ..........טז:כג וידבר יהוה אל מושה לאמור טז:כד דבר אל העדה לאמור העלו מיסביב למישכן קורח דתן ואבירם טז:כה ויקם מושה וילכ אל דתן ואבירם וילכו אחריו זיקני יישראל טז:כו וידבר אל העדה לאמור סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תיגעו בכל אשר להם פן תיספו בכל חטואתם טז:כז ויעלו מעל מישכן קורח דתן ואבירם מיסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם טז:כח ויואמר מושה בזואת תדעון כי יהוה שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לוא מיליבי טז:כט אים כמות כל האדם ימותון אלה ופקודת כל האדם ייפקד עליהם לוא יהוה שלחני טז:ל ואים בריאה ייברא יהוה ופצתה האדמה את פיה ובלעה אותם ואת כל אשר להם וירדו חיימ שאולה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה טז:לא ויהי ככלותו לדבר את כל הדברים האלה ותיבקע האדמה אשר תחתיהם טז:לב ותיפתח הארץ את פיה ותיבלע אותם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקורח ואת כל הרכוש טז:לג וירדו הם וכל אשר להם חיימ שאולה ותכס עליהם הארץ ויואבדו מיתוכ הקהל טז:לד וכל יישראל אשר סביבותיהם נסו לקולם כי אמרו פן תיבלענו הארץ טז:לה ואש יצאה מאת יהוה ותואכל את החמישים ומאתיים איש מקריבי הקטורת..........ס..........יז:א וידבר יהוה אל מושה לאמור יז:ב אמור אל אלעזר בן אהרון במידבר הכוהן וירם את המחתות מיבין השרפה ואת האש זרה הלאה כי קדשו יז:ג את מחתות החטאים האלה בנפשותם ועשו אותם ריקועי פחים ציפוי למיזבח כי היקריבומ ליפני יהוה וייקדשו וייחיו לאות ליבני יישראל יז:ד וייקח אלעזר הכוהן את מחתות הנחושת אשר היקריבו השרופים וירקעום ציפוי למיזבח יז:ה זיכרון ליבני יישראל למען אשר לוא ייקרב איש זר אשר לוא מיזרע אהרון הוא להקטיר קטורת ליפני יהוה ולוא ייחיה כקורח וכעדתו כאשר דיבר יהוה ביד מושה לו..........פ יז:ו ויילונו כל עדת בני יישראל מימחרת על מושה ועל אהרון לאמור אתם המיתם את עם יהוה יז:ז ויהי בהיקהל העדה על מושה ועל אהרון וייפנו אל אוהל מועד והינה כיסהו הענן וירא כבוד יהוה יז:ח ויבוא מושה ואהרון אל פני אוהל מועד..........ס..........יז:ט וידבר יהוה אל מושה לאמור יז:י הרומו מיתוכ העדה הזואת ואכלה אותם כרגע וייפלו על פניהם יז:יא ויואמר מושה אל אהרון קח את המחתה ותן עליה אש מעל המיזבח ושים קטורת והולכ מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מיליפני יהוה החל הנגף יז:יב וייקח אהרון כאשר דיבר מושה וירץ אל תוכ הקהל והינה החל הנגף בעם וייתן את הקטורת ויכפר על העם יז:יג ויעמוד בין המתים ובין החיימ ותעצר המגפה יז:יד וייחיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מילבד המתים על דבר קורח יז:טו וישב אהרון אל מושה אל פתח אוהל מועד והמגפה נעצרה..........פ יז:טז וידבר יהוה אל מושה לאמור יז:יז דבר אל בני יישראל וקח מאיתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבותם שנים עשר מטות איש את שמו תיכתוב על מטהו יז:יח ואת שם אהרון תיכתוב על מטה לוי כי מטה אחד לרואש בית אבותם יז:יט והינחתם באוהל מועד ליפני העדות אשר איועד לכם שמה יז:כ והיה האיש אשר אבחר בו מטהו ייפרח והשיכותי מעלי את תלונות בני יישראל אשר הם מלינם עליכם יז:כא וידבר מושה אל בני יישראל וייתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבותם שנים עשר מטות ומטה אהרון בתוכ מטותם יז:כב וינח מושה את המטות ליפני יהוה באוהל העדות יז:כג ויהי מימחרת ויבוא מושה אל אוהל העדות והינה פרח מטה אהרון לבית לוי ויוצא פרח ויצץ ציץ וייגמול שקדים יז:כד ויוצא מושה את כל המטות מיליפני יהוה אל כל בני יישראל וייראו וייקחו איש מטהו..........פ יז:כה ויואמר יהוה אל מושה השב את מטה אהרון ליפני העדות למישמרת לאות ליבני מרי ותכל תלונותם מעלי ולוא ימותו יז:כו ויעש מושה כאשר ציוה יהוה אותו כן עשה..........פ יז:כז ויואמרו בני יישראל אל מושה לאמור הן גוענו אבדנו כולנו אבדנו יז:כח כול הקרב הקרב אל מישכן יהוה ימות האים תמנו ליגוע..........ס..........יח:א ויואמר יהוה אל אהרון אתה ובניכ ובית אביכ איתכ תישאו את עון המיקדש ואתה ובניכ איתכ תישאו את עון כהונתכם יח:ב וגם את אחיכ מטה לוי שבט אביכ הקרב איתכ ויילוו עליכ וישרתוכ ואתה ובניכ איתכ ליפני אוהל העדות יח:ג ושמרו מישמרתכ ומישמרת כל האוהל אכ אל כלי הקודש ואל המיזבח לוא ייקרבו ולוא ימותו גם הם גם אתם יח:ד ונלוו עליכ ושמרו את מישמרת אוהל מועד לכול עבודת האוהל וזר לוא ייקרב אליכם יח:ה ושמרתם את מישמרת הקודש ואת מישמרת המיזבח ולוא ייחיה עוד קצף על בני יישראל יח:ו ואני הינה לקחתי את אחיכם הלויים מיתוכ במידבר בני יישראל לכם מתנה נתונים ליהוה לעבוד את עבודת אוהל מועד יח:ז ואתה ובניכ איתכ תישמרו את כהונתכם לכל דבר המיזבח ולמיבית לפרוכת ועבדתם עבודת מתנה אתן את כהונתכם והזר הקרב יומת..........פ יח:ח וידבר יהוה אל אהרון ואני הינה נתתי לכ את מישמרת תרומותי לכל קדשי בני יישראל לכ נתתים למשחה ולבניכ לחק עולם יח:ט זה ייחיה לכ מיקודש הקדשים מינ האש כל קרבנם לכל מינחתם ולכל חטאתם ולכל אשמם אשר ישיבו לי קודש קדשים לכ הוא ולבניכ יח:י בקודש הקדשים תואכלנו כל זכר יואכל אותו קודש ייחיה לכ יח:יא וזה לכ תרומת מתנם לכל תנופות בני יישראל לכ נתתים ולבניכ וליבנותיכ איתכ לחק עולם כל טהור בביתכ יואכל אותו יח:יב כול חלב ייצהר וכל חלב תירוש ודגן ראשיתם אשר ייתנו ליהוה לכ נתתים יח:יג ביכורי כל אשר בארצם אשר יביאו ליהוה לכ ייחיה כל טהור בביתכ יואכלנו יח:יד כל חרם ביישראל לכ ייחיה יח:טו כל פטר רחם לכל בשר אשר יקריבו ליהוה באדם ובבהמה ייחיה לכ אכ פדוה תיפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תיפדה יח:טז ופדויו מיבן חודש תיפדה בערככ כסף חמשת שקלים בשקל הקודש עשרים גרה הוא יח:יז אכ בכור שור או בכור כשב או בכור עז לוא תיפדה קודש הם את דמם תיזרוק על המיזבח ואת חלבם תקטיר אישה לריח ניחוח ליהוה יח:יח ובשרם ייחיה לכ כחזה התנופה וכשוק הימין לכ ייחיה יח:יט כול תרומות הקדשים אשר ירימו בני יישראל ליהוה נתתי לכ ולבניכ וליבנותיכ איתכ לחק עולם ברית מלח עולם היוא ליפני יהוה לכ ולזרעכ איתכ יח:כ ויואמר יהוה אל אהרון בארצם לוא תינחל וחלק לוא ייחיה לכ בתוכם אני חלקכ ונחלתכ בתוכ בני יישראל..........ס ..........יח:כא וליבני לוי הינה נתתי כל מעשר ביישראל לנחלה חלף עבודתם אשר הם עובדים את עבודת אוהל מועד יח:כב ולוא ייקרבו עוד בני יישראל אל אוהל מועד לשאת חטא למות יח:כג ועבד הלוי הוא את עבודת אוהל מועד והם יישאו עונם חוקת עולם לדורותיכם ובתוכ בני יישראל לוא יינחלו נחלה יח:כד כי את מעשר בני יישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתי ללויים לנחלה על כן אמרתי להם בתוכ בני יישראל לוא יינחלו נחלה..........פ יח:כה וידבר יהוה אל מושה לאמור יח:כו ואל הלויים תדבר ואמרת אלהם כי תיקחו מאת בני יישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאיתם בנחלתכם והרמותם מימנו תרומת יהוה מעשר מינ המעשר יח:כז ונחשב לכם תרומתכם כדגן מינ הגורן וכמלאה מינ היקב יח:כח כן תרימו גם אתם תרומת יהוה מיכול מעשרותיכם אשר תיקחו מאת בני יישראל ונתתם מימנו את תרומת יהוה לאהרון הכוהן יח:כט מיכול מתנותיכם תרימו את כל תרומת יהוה מיכל חלבו את מיקדשו מימנו יח:ל ואמרת אלהם בהרימכם את חלבו מימנו ונחשב ללויים כיתבואת גורן וכיתבואת יקב יח:לא ואכלתם אותו בכל מקום אתם וביתכם כי שכר הוא לכם חלף עבודתכם באוהל מועד יח:לב ולוא תישאו עליו חטא בהרימכם את חלבו מימנו ואת קדשי בני יישראל לוא תחללו ולוא תמותו..........פ יט:א וידבר יהוה אל מושה ואל אהרון לאמור יט:ב זואת חוקת התורה אשר ציוה יהוה לאמור דבר אל בני יישראל וייקחו אליכ פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום אשר לוא עלה עליה עול יט:ג ונתתם אותה אל אלעזר הכוהן והוציא אותה אל מיחוץ למחנה ושחט אותה לפניו יט:ד ולקח אלעזר הכוהן מידמה באצבעו והיזה אל נוכח פני אוהל מועד מידמה שבע פעמים יט:ה ושרף את הפרה לעיניו את עורה ואת בשרה ואת במידבר דמה על פירשה יישרוף יט:ו ולקח הכוהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והישליכ אל תוכ שרפת הפרה יט:ז וכיבס בגדיו הכוהן ורחץ בשרו במיים ואחר יבוא אל המחנה וטמא הכוהן עד הערב יט:ח והשורף אותה יכבס בגדיו במיים ורחץ בשרו במיים וטמא עד הערב יט:ט ואסף איש טהור את אפר הפרה והיניח מיחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני יישראל למישמרת למי נדה חטאת היוא יט:י וכיבס האוסף את אפר הפרה את בגדיו וטמא עד הערב והיתה ליבני יישראל ולגר הגר בתוכם לחוקת עולם יט:יא הנוגע במת לכל נפש אדם וטמא שיבעת ימים יט:יב הוא ייתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי ייטהר ואים לוא ייתחטא ביום השלישי וביום השביעי לוא ייטהר יט:יג כל הנוגע במת בנפש האדם אשר ימות ולוא ייתחטא את מישכן יהוה טימא ונכרתה הנפש ההיוא מיישראל כי מי נדה לוא זורק עליו טמא ייחיה עוד טומאתו בו יט:יד זואת התורה אדם כי ימות באוהל כל הבא אל האוהל וכל אשר באוהל ייטמא שיבעת ימים יט:טו וכול כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא יט:טז וכול אשר ייגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר ייטמא שיבעת ימים יט:יז ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מיים חיימ אל כלי יט:יח ולקח אזוב וטבל במיים איש טהור והיזה על האוהל ועל כל הכלים ועל הנפשות אשר היו שם ועל הנוגע בעצם או בחלל או במת או בקבר יט:יט והיזה הטהור על הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחיטאו ביום השביעי וכיבס בגדיו ורחץ במיים וטהר בערב יט:כ ואיש אשר ייטמא ולוא ייתחטא ונכרתה הנפש ההיוא מיתוכ הקהל כי את מיקדש יהוה טימא מי נדה לוא זורק עליו טמא הוא יט:כא והיתה להם לחוקת עולם ומזה מי הנדה יכבס בגדיו והנוגע במי הנדה ייטמא עד הערב יט:כב וכול אשר ייגע בו הטמא ייטמא והנפש הנוגעת תיטמא עד הערב..........פ כ:א ויבואו בני יישראל כל העדה מידבר צינ בחודש הריאשון וישב העם בקדש ותמת שם מירים ותיקבר שם כ:ב ולוא היה מיים לעדה וייקהלו על מושה ועל אהרון כ:ג וירב העם עימ מושה ויואמרו לאמור ולו גוענו ביגוע אחינו ליפני יהוה כ:ד ולמה הבאתם את קהל יהוה אל המידבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו כ:ה ולמה העליתונו מימיצריים להביא אותנו אל המקום הרע הזה לוא מקום זרע ותאנה וגפן ורימון ומיים איין לישתות כ:ו ויבוא מושה ואהרון מיפני הקהל אל פתח אוהל מועד וייפלו על פניהם וירא כבוד יהוה אליהם..........פ כ:ז וידבר יהוה אל מושה לאמור כ:ח קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרון אחיכ ודיברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מיים מינ הסלע והישקית את העדה ואת בעירם כ:ט וייקח מושה את המטה מיליפני יהוה כאשר ציוהו כ:י ויקהילו מושה ואהרון את הקהל אל פני הסלע ויואמר להם שימעו נא המורים המינ הסלע הזה נוציא לכם מיים כ:יא וירם מושה את ידו ויכ את הסלע במטהו פעמיים ויצאו מיים רבים ותשת העדה ובעירם..........ס ..........כ:יב ויואמר יהוה אל מושה ואל אהרון יען לוא האמנתם בי להקדישני לעיני בני יישראל לכן לוא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם כ:יג המה מי מריבה אשר רבו בני יישראל את יהוה וייקדש בם..........ס ..........כ:יד ויישלח מושה מלאכים מיקדש אל מלכ אדום כוה אמר אחיכ יישראל אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו כ:טו וירדו אבותינו מיצרימה ונשב במיצריים ימים רבים וירעו לנו מיצריים ולאבותינו כ:טז ונצעק אל יהוה ויישמע קולנו ויישלח מלאכ ויוציאנו מימיצריים והינה אנחנו בקדש עיר קצה גבולכ כ:יז במידבר נעברה נא בארצכ לוא נעבור בשדה ובכרם ולוא נשתה מי באר דרכ המלכ נלכ לוא נטה ימין ושמואול עד אשר נעבור גבולכ כ:יח ויואמר אליו אדום לוא תעבור בי פן בחרב אצא ליקראתכ כ:יט ויואמרו אליו בני יישראל במסילה נעלה ואים מימיכ נשתה אני ומיקני ונתתי מיכרם רק אין דבר ברגלי אעבורה כ:כ ויואמר לוא תעבור ויצא אדום ליקראתו בעם כבד וביד חזקה כ:כא וימאן אדום נתון את יישראל עבור ביגבולו ויט יישראל מעליו..........פ כ:כב וייסעו מיקדש ויבואו בני יישראל כל העדה הור ההר כ:כג ויואמר יהוה אל מושה ואל אהרון בהור ההר על גבול ארץ אדום לאמור כ:כד יאסף אהרון אל עמיו כי לוא יבוא אל הארץ אשר נתתי ליבני יישראל על אשר מריתם את פי למי מריבה כ:כה קח את אהרון ואת אלעזר בנו והעל אותם הור ההר כ:כו והפשט את אהרון את בגדיו והילבשתם את אלעזר בנו ואהרון יאסף ומת שם כ:כז ויעש מושה כאשר ציוה יהוה ויעלו אל הור ההר לעיני כל העדה כ:כח ויפשט מושה את אהרון את בגדיו וילבש אותם את אלעזר בנו וימת אהרון שם ברואש ההר וירד מושה ואלעזר מינ ההר כ:כט וייראו כל העדה כי גוע בית כול יום שלושים אהרון את וייבכו אהרון יישראל..........ס ..........כא:א ויישמע הכנעני מלכ ערד יושב הנגב כי בא יישראל דרכ האתרים ויילחם ביישראל ויישב מימנו שבי כא:ב ויידר יישראל נדר ליהוה ויואמר אים נתון תיתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם כא:ג ויישמע יהוה בקול יישראל וייתן את הכנעני ויחרם אתהם ואת עריהם וייקרא שם המקום חרמה..........פ כא:ד וייסעו מהור ההר דרכ ים סוף ליסבוב את ארץ אדום ותיקצר נפש העם בדרכ כא:ה וידבר העם באלוהים ובמושה למה העליתונו מימיצריים למות במידבר כי אין לחם ואין מיים ונפשנו קצה בלחם הקלוקל כא:ו וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מיישראל כא:ז ויבוא העם אל מושה ויואמרו חטאנו כי דיברנו ביהוה ובכ היתפלל אל יהוה ויסר מעלינו את הנחש וייתפלל מושה בעד העם כא:ח ויואמר יהוה אל מושה עשה לכ שרף ושים אותו על נס והיה כל הנשוכ וראה אותו וחי כא:ט ויעש מושה נחש נחושת וישימהו על הנס והיה אים נשכ הנחש את איש והיביט אל נחש הנחושת וחי כא:י וייסעו בני יישראל ויחנו באובות כא:יא וייסעו מאובות ויחנו בעיי העברים במידבר אשר על פני מואב מימיזרח השמש כא:יב מישם נסעו ויחנו בנחל זרד כא:יג מישם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר במידבר היוצא מיגבול האמורי כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמורי כא:יד על כן יאמר בספר מילחמות יהוה את והב בסופה ואת הנחלים ארנון כא:טו ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען ליגבול מואב כא:טז ומישם בארה היוא הבאר אשר אמר יהוה למושה אסוף את העם ואתנה להם מיים..........ס ..........כא:יז אז ישיר יישראל את השירה הזואת עלי באר ענו לה כא:יח באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם בימחוקק במישענותם ומימידבר מתנה כא:יט ומימתנה נחליאל ומינחליאל במות כא:כ ומיבמות הגיא אשר בישדה מואב רואש הפיסגה ונשקפה על פני הישימון..........פ כא:כא ויישלח יישראל מלאכים אל סיחון מלכ האמורי לאמור כא:כב אעברה בארצכ לוא נטה בשדה ובכרם לוא נשתה מי באר בדרכ המלכ נלכ עד אשר נעבור גבולכ כא:כג ולוא נתן סיחון את יישראל עבור ביגבולו ויאסוף סיחון את כל עמו ויצא ליקראת יישראל המידברה ויבוא יחצה ויילחם ביישראל כא:כד ויכהו יישראל לפי חרב ויירש את ארצו מארנון עד במידבר יבוק עד בני עמון כי עז גבול בני עמון כא:כה וייקח יישראל את כל הערים האלה וישב יישראל בכל ערי האמורי בחשבון ובכל בנותיה כא:כו כי חשבון עיר סיחון מלכ האמורי היוא והוא נלחם במלכ מואב הריאשון וייקח את כל ארצו מידו עד ארנון כא:כז על כן יואמרו המושלים בואו חשבון תיבנה ותיכונן עיר סיחון כא:כח כי אש יצאה מחשבון להבה מיקירית סיחון אכלה ער מואב בעלי במות ארנון כא:כט אוי לכ מואב אבדת עם כמוש נתן בניו פליטימ ובנותיו בשבית למלכ אמורי סיחון כא:ל ונירם אבד חשבון עד דיבון ונשים עד נופח אשר עד מידבא כא:לא וישב יישראל בארץ האמורי כא:לב ויישלח מושה לרגל את יעזר ויילכדו בנותיה ויירש )ויורש( את האמורי אשר שם כא:לג וייפנו ויעלו דרכ הבשן ויצא עוג מלכ הבשן ליקראתם הוא וכל עמו למילחמה אדרעי כא:לד ויואמר יהוה אל מושה אל תירא אותו כי בידכ נתתי אותו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחון מלכ האמורי אשר יושב בחשבון כא:לה ויכו אותו ואת בניו ואת כל עמו עד בילתי הישאיר לו שריד ויירשו את ארצו כב:א וייסעו בני יישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו..........ס ..........כב:ב וירא בלק בן ציפור את כל אשר עשה יישראל לאמורי כב:ג ויגר מואב מיפני העם מאוד כי רב הוא ויקץ מואב מיפני בני יישראל כב:ד ויואמר מואב אל זיקני מידין עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו כילחוכ השור את ירק השדה ובלק בן ציפור מלכ למואב בעת ההיוא כב:ה ויישלח מלאכים אל בילעם בן בעור פתורה אשר על הנהר יצא עם הינה לאמור לו ליקרוא עמו בני ארץ מימיצריים הינה כיסה את עין הארץ והוא יושב מימולי כב:ו ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא מימני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מינ הארץ כי ידעתי את אשר תברכ מבורכ ואשר תאור יואר כב:ז וילכו זיקני מואב וזיקני מידין וקסמים בידם ויבואו אל בילעם וידברו אליו דיברי בלק כב:ח ויואמר אליהם לינו פוה הלילה והשיבותי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עימ בילעם כב:ט ויבוא אלוהים אל בילעם ויואמר מי האנשים האלה עימכ כב:י ויואמר בילעם אל האלוהים בלק בן ציפור מלכ מואב שלח אלי כב:יא הינה העם היוצא מימיצריים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אותו אולי אוכל להילחם בו וגרשתיו כב:יב ויואמר אלוהים אל בילעם לוא תלכ עימהם לוא תאור את העם כי ברוכ הוא כב:יג ויקם בילעם בבוקר ויואמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתיתי להלוכ עימכם כב:יד ויקומו שרי מואב ויבואו אל בלק ויואמרו מאן בילעם הלוכ עימנו כב:טו ויוסף עוד בלק שלוח שרים רבים ונכבדים מאלה כב:טז ויבואו אל בילעם ויואמרו לו כוה אמר בלק בן ציפור אל נא תימנע מהלוכ אלי כב:יז כי כבד אכבדכ מאוד וכול אשר תואמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה כב:יח ויען בילעם ויואמר אל עבדי בלק אים ייתן לי בלק מלוא ביתו כסף וזהב לוא אוכל לעבור את פי יהוה אלוהי לעשות קטנה או גדולה כב:יט ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יוסף יהוה דבר עימי כב:כ ויבוא אלוהים אל בילעם לילה ויואמר לו אים ליקרוא לכ באו האנשים קום לכ איתם ואכ את הדבר אשר אדבר אליכ אותו תעשה כב:כא ויקם בילעם בבוקר ויחבוש את אתונו וילכ עימ שרי מואב כב:כב וייחר אף אלוהים כי הולכ הוא וייתיצב מלאכ יהוה בדרכ לשטן לו והוא רוכב על אתונו ושני נעריו עימו כב:כג ותרא האתון את מלאכ יהוה נצב בדרכ וחרבו שלופה בידו ותט האתון מינ הדרכ ותלכ בשדה ויכ בילעם את האתון להטותה הדרכ כב:כד ויעמוד מלאכ יהוה במישעול הכרמים גדר מיזה וגדר מיזה כב:כה ותרא האתון את מלאכ יהוה ותילחץ אל הקיר ותילחץ את במידבר רגל בילעם אל הקיר ויוסף להכותה כב:כו ויוסף מלאכ יהוה עבור ויעמוד במקום צר אשר אין דרכ לינטות ימין ושמואול כב:כז ותרא האתון את מלאכ יהוה ותירבץ תחת בילעם וייחר אף בילעם ויכ את האתון במקל כב:כח וייפתח יהוה את פי האתון ותואמר לבילעם מה עשיתי לכ כי היכיתני זה שלוש רגלים כב:כט ויואמר בילעם לאתון כי היתעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיכ כב:ל ותואמר האתון אל בילעם הלוא אנוכי אתונכ אשר רכבת עלי מעודכ עד היום הזה ההסכן היסכנתי לעשות לכ כוה ויואמר לוא כב:לא ויגל יהוה את עיני בילעם וירא את מלאכ יהוה נצב בדרכ וחרבו שלופה בידו וייקוד ויישתחו לאפיו כב:לב ויואמר אליו מלאכ יהוה על מה היכית את אתונכ זה שלוש רגלים הינה אנוכי יצאתי לשטן כי ירט הדרכ לנגדי כב:לג ותיראני האתון ותט לפני זה שלוש רגלים אולי נטתה מיפני כי עתה גם אותכה הרגתי ואותה החייתי כב:לד ויואמר בילעם אל מלאכ יהוה חטאתי כי לוא ידעתי כי אתה נצב ליקראתי בדרכ ועתה אים רע בעיניכ אשובה לי כב:לה ויואמר מלאכ יהוה אל בילעם לכ עימ האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליכ אותו תדבר וילכ בילעם עימ שרי בלק כב:לו ויישמע בלק כי בא בילעם ויצא ליקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנון אשר ביקצה הגבול כב:לז ויואמר בלק אל בילעם הלוא שלוח שלחתי אליכ ליקרוא לכ למה לוא הלכת אלי האומנם לוא אוכל כבדכ כב:לח ויואמר בילעם אל בלק הינה באתי אליכ עתה היכול אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלוהים בפי אותו אדבר כב:לט וילכ בילעם עימ בלק ויבואו קירית חוצות כב:מ וייזבח בלק בקר וצואן וישלח לבילעם ולשרים אשר איתו כב:מא ויהי בבוקר וייקח בלק את בילעם ויעלהו במות בעל וירא מישם קצה העם כג:א ויואמר בילעם אל בלק בנה לי בזה שיבעה מיזבחות והכן לי בזה שיבעה פרים ושיבעה אילים כג:ב ויעש בלק כאשר דיבר בילעם ויעל בלק ובילעם פר ואייל במיזבח כג:ג ויואמר בילעם לבלק היתיצב על עולתכ ואלכה אולי ייקרה יהוה ליקראתי ודבר מה יראני והיגדתי לכ וילכ שפי כג:ד וייקר אלוהים אל בילעם ויואמר אליו את שיבעת המיזבחות ערכתי ואעל פר ואייל במיזבח כג:ה וישם יהוה דבר בפי בילעם ויואמר שוב אל בלק וכוה תדבר כג:ו וישב אליו והינה נצב על עולתו הוא וכל שרי מואב כג:ז ויישא משלו ויואמר מינ ארם ינחני בלק מלכ מואב מהררי קדם לכה ארה לי יעקוב ולכה זועמה יישראל כג:ח מה אקוב לוא קבוה אל ומה אזעום לוא זעם יהוה כג:ט כי מרואש צורים אראנו ומיגבעות אשורנו הן עם לבדד יישכון ובגויים לוא ייתחשב כג:י מי מנה עפר יעקוב ומיספר את רובע יישראל תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו כג:יא ויואמר בלק אל בילעם מה עשית לי לקוב אויבי לקחתיכ והינה ברכת ברכ כג:יב ויען ויואמר הלוא את אשר ישים יהוה בפי אותו אשמור לדבר כג:יג ויואמר אליו בלק לכ נא איתי אל מקום אחר אשר תיראנו מישם אפס קצהו תיראה וכולו לוא תיראה וקבנו לי מישם כג:יד וייקחהו שדה צופים אל רואש הפיסגה וייבן שיבעה מיזבחות ויעל פר ואייל במיזבח כג:טו ויואמר אל בלק היתיצב כוה על עולתכ ואנוכי איקרה כוה כג:טז וייקר יהוה אל בילעם וישם דבר בפיו ויואמר שוב אל בלק וכוה תדבר כג:יז ויבוא אליו והינו נצב על עולתו ושרי מואב איתו ויואמר לו בלק מה דיבר יהוה כג:יח ויישא משלו ויואמר קום בלק ושמע האזינה עדי בנו ציפור כג:יט לוא איש אל ויכזב ובן אדם וייתנחם ההוא אמר ולוא יעשה ודיבר ולוא יקימנה כג:כ הינה ברכ לקחתי וברכ ולוא אשיבנה כג:כא לוא היביט און ביעקוב ולוא ראה עמל ביישראל יהוה אלוהיו עימו ותרועת מלכ בו כג:כב אל מוציאם מימיצריים כתועפות ראם לו כג:כג במידבר כי לוא נחש ביעקוב ולוא קסם ביישראל כעת יאמר ליעקוב וליישראל מה פעל אל כג:כד הן עם כלביא יקום וכארי ייתנשא לוא יישכב עד יואכל טרף ודם חללים יישתה כג:כה ויואמר בלק אל בילעם גם קוב לוא תיקבנו גם ברכ לוא תברכנו כג:כו ויען בילעם ויואמר אל בלק הלוא דיברתי אליכ לאמור כול אשר ידבר יהוה אותו אעשה כג:כז ויואמר בלק אל בילעם לכה נא אקחכ אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלוהים וקבותו לי מישם כג:כח וייקח בלק את בילעם רואש הפעור הנשקף על פני הישימון כג:כט ויואמר בילעם אל בלק בנה לי בזה שיבעה מיזבחות והכן לי בזה שיבעה פרים ושיבעה אילימ כג:ל ויעש בלק כאשר אמר בילעם ויעל פר ואייל במיזבח כד:א וירא בילעם כי טוב בעיני יהוה לברכ את יישראל ולוא הלכ כפעם בפעם ליקראת נחשים וישת אל המידבר פניו כד:ב ויישא בילעם את עיניו וירא את יישראל שוכן לישבטיו ותהי עליו רוח אלוהים כד:ג ויישא משלו ויואמר נאומ בילעם בנו בעור ונאומ הגבר שתומ העיין כד:ד נאומ שומע אימרי אל אשר מחזה שדי יחזה יעקוב אוהליכ טובו מה כד:ה עיניים וגלוי נופל מישכנותיכ יישראל כד:ו כינחלים נטיו כגנות עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מיים כד:ז ייזל מיים מידליו וזרעו במיים רבים וירום מאגג מלכו ותינשא מלכותו כד:ח אל מוציאו מימיצריים כתועפות ראם לו יואכל גויים צריו ועצמותיהם יגרם וחיציו יימחץ כד:ט כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיכ ברוכ ואורריכ ארור כד:י וייחר אף בלק אל בילעם וייספוק את כפיו ויואמר בלק אל בילעם לקוב אויבי קראתיכ והינה ברכת ברכ זה שלוש פעמים כד:יא ועתה ברח לכ אל מקומכ אמרתי כבד אכבדכ והינה מנעכ יהוה מיכבוד כד:יב ויואמר בילעם אל בלק הלוא גם אל מלאכיכ אשר שלחת אלי דיברתי לאמור כד:יג אים ייתן לי בלק מלוא ביתו כסף וזהב לוא אוכל לעבור את פי יהוה לעשות טובה או רעה מיליבי אשר ידבר יהוה אותו אדבר כד:יד ועתה הינני הולכ לעמי לכה איעצכ אשר יעשה העם הזה לעמכ באחרית הימים כד:טו ויישא משלו ויואמר נאומ בילעם בנו בעור ונאומ הגבר שתומ העיין כד:טז נאומ שומע אימרי אל ויודע דעת עליון מחזה שדי יחזה נופל וגלוי עיניים כד:יז אראנו ולוא עתה אשורנו ולוא קרוב דרכ כוכב מיעקוב וקם שבט מיישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת כד:יח והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר אויביו ויישראל עושה חייל כד:יט וירד מיעקוב והאביד שריד מעיר כד:כ וירא את עמלק ויישא משלו ויואמר ראשית גויים עמלק ואחריתו עדי אובד כד:כא וירא את הקיני ויישא משלו ויואמר איתן מושבכ ושים בסלע קינכ כד:כב כי אים ייחיה לבער קיין עד מה אשור תישבכא כד:כג ויישא משלו ויואמר אוי מי ייחיה מישומו אל כד:כד וצים מיד כיתים ועינו אשור ועינו עבר וגם הוא עדי אובד כד:כה ויקם בילעם וילכ וישב לימקומו וגם בלק הלכ לדרכו..........פ כה:א וישב יישראל בשיטים ויחל העם ליזנות אל בנות ותיקראן לעם לזיבחי אלוהיהן ויואכל העם " מואב כה:ב ויישתחוו לאלוהיהן כה:ג וייצמד יישראל לבעל פעור וייחר אף יהוה ביישראל כה:ד ויואמר יהוה אל מושה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישוב חרון אף יהוה מיישראל כה:ה ויואמר מושה אל שופטי יישראל הירגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור כה:ו והינה איש מיבני יישראל בא ויקרב אל אחיו את המידינית לעיני מושה ולעיני כל עדת בני יישראל והמה בוכים פתח אוהל מועד כה:ז וירא פינחס בן אלעזר בן אהרון הכוהן ויקם במידבר מיתוכ העדה וייקח רומח בידו כה:ח ויבוא אחר איש יישראל אל הקובה ויידקור את שניהם את איש יישראל ואת האישה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני יישראל כה:ט וייחיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף..........פ כה:י וידבר יהוה אל מושה לאמור כה:יא פינחס בן אלעזר בן אהרון הכוהן השיב את חמתי מעל בני יישראל בקנאו את קינאתי בתוכם ולוא כיליתי את בני יישראל בקינאתי כה:יב לכן אמור הינני נותן לו את בריתי שלום כה:יג והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם תחת אשר קינא לאלוהיו ויכפר על בני יישראל כה:יד ושם איש יישראל המוכה אשר הוכה את המידינית זימרי בן סלוא נשיא בית אב לשימעוני כה:טו ושם האישה המוכה המידינית כזבי בת צור רואש אומות בית אב במידין הוא..........פ כה:טז וידבר יהוה אל מושה לאמור כה:יז צרור את המידינים והיכיתם אותם כה:יח כי צוררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מידין אחותם אחרי ויהי כו:א פעור דבר על המגפה ביום המוכה המגפה..........פ ויואמר יהוה אל מושה ואל אלעזר בן אהרון הכוהן לאמור כו:ב שאו את רואש כל עדת בני יישראל מיבן עשרים שנה ומעלה לבית אבותם כל יוצא צבא ביישראל כו:ג וידבר מושה ואלעזר הכוהן אותם בערבות מואב על ירדן ירחו לאמור כו:ד מיבן עשרים שנה ומעלה כאשר ציוה יהוה את מושה ובני יישראל היוצאים מארץ מיצריים כו:ה ראובן בכור יישראל בני ראובן חנוכ מישפחת החנוכי לפלוא מישפחת הפלואי כו:ו לחצרון מישפחת החצרוני לכרמי מישפחת הכרמי כו:ז אלה מישפחות הראובני וייחיו פקודיהם שלושה וארבעים אלף ושבע מאות ושלושים כו:ח ובני פלוא אליאב כו:ט ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם הוא דתן ואבירם קרואי )קריאי( העדה אשר היצו על מושה ועל אהרון בעדת קורח בהצותם על יהוה כו:י ותיפתח הארץ את פיה ותיבלע אותם ואת קורח במות העדה באכול האש את חמישים ומאתיים איש וייחיו לנס כו:יא ובני קורח לוא מתו..........ס ..........כו:יב בני הנמואלי מישפחת לינמואל למישפחותם שימעון לימין מישפחת הימיני ליכין מישפחת היכיני כו:יג לזרח מישפחת הזרחי לשאול מישפחת השאולי כו:יד אלף ועשרים שניים השימעוני מישפחות אלה ליצפון למישפחותם גד בני ומאתיים..........ס ..........כו:טו מישפחת הצפוני לחגי מישפחת החגי לשוני מישפחת השוני כו:טז לאזני מישפחת האזני לערי מישפחת הערי כו:יז לארוד מישפחת הארודי לאראלי מישפחת האראלי כו:יח אלה מישפחות בני גד ליפקודיהם ארבעים אלף וחמש מאות..........ס ..........כו:יט בני יהודה ער ואונן וימת ער ואונן בארץ כנען כו:כ וייחיו בני יהודה למישפחותם לשלה מישפחת השלני לפרץ מישפחת הפרצי לזרח מישפחת הזרחי כו:כא וייחיו בני פרץ לחצרון מישפחת החצרוני לחמול מישפחת החמולי כו:כב אלה מישפחות יהודה ליפקודיהם שישה ושיבעים אלף וחמש מאות..........ס ..........כו:כג בני ייששכר למישפחותם תולע מישפחת התולעי לפוה מישפחת הפוני כו:כד לישוב מישפחת הישובי לשימרון ייששכר מישפחות אלה כו:כה השימרוני מישפחת ליפקודיהם ארבעה ושישים אלף ושלוש מאות..........ס ..........כו:כו בני זבולונ למישפחותם לסרד מישפחת הסרדי לאלון מישפחת האלוני ליחלאל מישפחת היחלאלי כו:כז אלה אלף וחמש ליפקודיהם שישים הזבולוני מישפחות במידבר מאות..........ס ..........כו:כח בני יוסף למישפחותם מנשה ואפריים כו:כט בני מנשה למכיר מישפחת המכירי ומכיר הוליד את גילעד לגילעד מישפחת הגילעדי כו:ל אלה בני גילעד איעזר מישפחת האיעזרי לחלק מישפחת החלקי כו:לא ואשריאל מישפחת האשריאלי ושכם מישפחת השיכמי כו:לב ושמידע מישפחת השמידעי וחפר מישפחת החפרי כו:לג וצלפחד בן חפר לוא היו לו בנים כי אים בנות ושם בנות צלפחד מחלה ונועה חגלה מילכה ותירצה כו:לד אלה מישפחות מנשה ופקודיהם שניים וחמישים אלף ושבע מאות..........ס ..........כו:לה אלה בני אפריים למישפחותם לשותלח מישפחת השותלחי לבכר מישפחת הבכרי לתחן מישפחת התחני כו:לו ואלה בני שותלח לערן מישפחת הערני כו:לז שניים ליפקודיהם אפריים בני מישפחות אלה יוסף בני אלה מאות וחמש אלף ושלושים למישפחותם בינימינ בני למישפחותם..........ס..........כו:לח לבלע מישפחת הבלעי לאשבל מישפחת האשבלי לאחירם מישפחת האחירמי כו:לט לישפופם מישפחת השופמי לחופם מישפחת החופמי כו:מ וייחיו בני בלע ארד ונעמן מישפחת הארדי לנעמן מישפחת הנעמי כו:מא אלה בני בינימינ למישפחותם ופקודיהם חמישה וארבעים אלף ושש מאות..........ס ..........כו:מב אלה בני דן למישפחותם לשוחם מישפחת השוחמי אלה מישפחות דן למישפחותם כו:מג כל מישפחות השוחמי ליפקודיהם ארבעה ושישים אלף וארבע ליימנה למישפחותם אשר בני מאות..........ס ..........כו:מד מישפחת היימנה ליישוי מישפחת היישוי ליבריעה מישפחת הבריעי כו:מה ליבני בריעה לחבר מישפחת החברי למלכיאל מישפחת המלכיאלי כו:מו ושם בת אשר שרח שלושה ליפקודיהם אשר בני מישפחות אלה כו:מז נפתלי בני אלף וארבע מאות..........ס ..........כו:מח וחמישים למישפחותם ליחצאל מישפחת היחצאלי לגוני מישפחת הגוני כו:מט ליצר מישפחת הייצרי לשילם מישפחת למישפחותם נפתלי מישפחות אלה כו:נ השילמי ופקודיהם חמישה וארבעים אלף וארבע מאות כו:נא אלה פקודי בני יישראל שש מאות אלף ואלף שבע מאות ושלושים..........פ כו:נב וידבר יהוה אל מושה לאמור כו:נג לאלה תחלק הארץ בנחלה במיספר שמות כו:נד לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי פקודיו יותן נחלתו כו:נה אכ בגורל יחלק את הארץ לישמות מטות אבותם יינחלו כו:נו על פי הגורל תחלק נחלתו בין רב לימעט..........ס..........כו:נז ואלה פקודי הלוי למישפחותם הקהתי מישפחת ליקהת הגרשוני מישפחת לגרשון לוי מישפחות אלה כו:נח המררי מישפחת לימררי מישפחת הליבני מישפחת החברוני מישפחת המחלי מישפחת המושי מישפחת הקרחי וקהת הוליד את עמרם כו:נט ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר ילדה אותה ללוי במיצריים ותלד לעמרם את אהרון ואת מושה ואת מירים אחותם כו:ס וייולד לאהרון את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר כו:סא וימת נדב ואביהוא בהקריבם אש זרה ליפני יהוה כו:סב וייחיו פקודיהם שלושה ועשרים אלף כל זכר מיבן חודש ומעלה כי לוא התפקדו בתוכ בני יישראל כי לוא נתן להם נחלה בתוכ בני יישראל כו:סג אלה פקודי מושה ואלעזר הכוהן אשר פקדו את בני יישראל בערבות מואב על ירדן ירחו כו:סד ובאלה לוא היה איש מיפקודי מושה ואהרון הכוהן אשר פקדו את בני יישראל במידבר סיני כו:סה כי אמר יהוה להם מות ימותו במידבר ולוא נותר מהם איש כי אים כלב בן יפונה ויהושוע בינ נון..........ס ..........כז:א ותיקרבנה במידבר בנות צלפחד בן חפר בן גילעד בן מכיר בן מנשה למישפחות מנשה בן יוסף ואלה שמות בנותיו מחלה נועה מושה ליפני ותעמודנה כז:ב ותירצה ומילכה וחגלה וליפני אלעזר הכוהן וליפני הנשיאים וכל העדה פתח אוהל מועד לאמור כז:ג אבינו מת במידבר והוא לוא היה בתוכ העדה הנועדים על יהוה בעדת קורח כי בחטאו מת ובנים לוא היו לו כז:ד למה ייגרע שם אבינו מיתוכ מישפחתו כי אין לו בן תנה לנו אחוזה בתוכ אחי אבינו כז:ה ויקרב מושה את מישפטן ליפני יהוה..........פ כז:ו ויואמר יהוה אל מושה לאמור כז:ז כן בנות צלפחד דוברות נתון תיתן להם אחוזת נחלה בתוכ אחי אביהם והעברת את נחלת אביהן להן כז:ח ואל בני יישראל תדבר לאמור איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לביתו כז:ט ואים אין לו בת ונתתם את נחלתו לאחיו כז:י ואים אין לו אחים ונתתם את נחלתו לאחי אביו כז:יא ואים אין אחים לאביו ונתתם את נחלתו לישארו הקרוב אליו מימישפחתו וירש אותה והיתה ליבני יישראל לחוקת מישפט כאשר ציוה יהוה את מושה..........פ כז:יב ויואמר יהוה אל מושה עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ אשר נתתי ליבני יישראל כז:יג וראיתה אותה ונאספת אל עמיכ גם אתה כאשר נאסף אהרון אחיכ כז:יד כאשר מריתם פי במידבר צינ בימריבת העדה להקדישני מידבר קדש מריבת מי הם לעיניהם במיים צינ..........ס ..........כז:טו וידבר מושה אל יהוה לאמור כז:טז ייפקוד יהוה אלוהי הרוחות לכל בשר איש על העדה כז:יז אשר יצא ליפניהם ואשר יבוא ליפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולוא תיחיה עדת יהוה כצואן אשר אין להם רועה כז:יח ויואמר יהוה אל מושה קח לכ את יהושוע בינ נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידכ עליו כז:יט והעמדת אותו ליפני אלעזר הכוהן וליפני כל העדה וציויתה אותו לעיניהם כז:כ ונתתה מהודכ עליו למען יישמעו כל עדת בני יישראל כז:כא וליפני אלעזר הכוהן יעמוד ושאל לו במישפט האורים ליפני יהוה על פיו יצאו ועל פיו יבואו הוא וכל בני יישראל איתו וכל העדה כז:כב ויעש מושה כאשר ציוה יהוה אותו וייקח את יהושוע ויעמידהו ליפני אלעזר הכוהן וליפני כל העדה כז:כג וייסמוכ את ידיו עליו ויצוהו כאשר דיבר יהוה ביד מושה..........פ כח:א וידבר יהוה אל מושה לאמור כח:ב צו את בני יישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי לאישי ריח ניחוחי תישמרו להקריב לי במועדו כח:ג ואמרת להם זה האישה אשר תקריבו ליהוה כבשים בני שנה תמימימ שניים ליום עולה תמיד כח:ד את הכבש אחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים כח:ה ועשירית האיפה סולת למינחה בלולה בשמן כתית רביעית ההין כח:ו עולת תמיד העשויה בהר סיני לריח ניחוח אישה ליהוה כח:ז ונסכו רביעית ההין לכבש האחד בקודש הסכ נסכ שכר ליהוה כח:ח ואת הכבש השני תעשה בין הערביים כמינחת הבוקר וכנסכו תעשה אישה ריח ניחוח ליהוה..........פ כח:ט וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימימ ושני עשרונים סולת מינחה בלולה בשמן ונסכו כח:י עולת שבת בשבתו על עולת התמיד ונסכה..........פ כח:יא ובראשי חדשיכם תקריבו עולה ליהוה פרים בני בקר שניים ואייל אחד כבשים בני שנה שיבעה תמימימ כח:יב ושלושה עשרונים סולת מינחה בלולה בשמן לפר האחד במידבר ושני עשרונים סולת מינחה בלולה בשמן לאייל האחד כח:יג ועישרון עישרון סולת מינחה בלולה בשמן לכבש האחד עולה ריח ניחוח אישה ליהוה כח:יד ונסכיהם חצי ההין ייחיה לפר ושלישית ההין לאייל ורביעית ההין לכבש ייין זואת עולת חודש בחדשו לחדשי השנה כח:טו ושעיר עיזים אחד לחטאת ליהוה על עולת התמיד יעשה ונסכו..........ס ..........כח:טז ובחודש הריאשון בארבעה עשר יום לחודש פסח ליהוה כח:יז ובחמישה עשר יום לחודש הזה חג שיבעת ימים מצות יאכל כח:יח ביום הריאשון מיקרא קודש כל מלאכת עבודה לוא תעשו כח:יט והיקרבתם אישה עולה ליהוה פרים בני בקר שניים ואייל אחד ושיבעה כבשים בני שנה תמימימ ייחיו לכם כח:כ ומינחתם סולת בלולה בשמן שלושה עשרונים לפר ושני עשרונים לאייל תעשו כח:כא עישרון עישרון תעשה לכבש האחד לשיבעת הכבשים כח:כב ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם כח:כג מילבד עולת הבוקר אשר לעולת התמיד תעשו את אלה כח:כד כאלה תעשו ליום שיבעת ימים לחם אישה ריח ניחוח ליהוה על עולת התמיד יעשה ונסכו כח:כה וביום השביעי לוא עבודה מלאכת כל לכם ייחיה קודש מיקרא תעשו..........ס..........כח:כו וביום הביכורים בהקריבכם מינחה חדשה ליהוה בשבועותיכם מיקרא קודש ייחיה לכם כל מלאכת עבודה לוא תעשו כח:כז והיקרבתם עולה לריח ניחוח ליהוה פרים בני בקר שניים אייל אחד שיבעה כבשים בני שנה כח:כח ומינחתם סולת בלולה בשמן שלושה עשרונים לפר האחד שני עשרונים לאייל האחד כח:כט עישרון עישרון לכבש האחד לשיבעת הכבשים כח:ל שעיר עיזים אחד לכפר עליכם כח:לא מילבד עולת התמיד ומינחתו תעשו תמימימ ייחיו לכם ונסכיהם..........פ כט:א ובחודש השביעי באחד לחודש מיקרא קודש ייחיה לכם כל מלאכת עבודה לוא תעשו יום תרועה ייחיה לכם כט:ב ועשיתם עולה לריח ניחוח ליהוה פר בן בקר אחד אייל אחד כבשים בני שנה שיבעה תמימימ כט:ג ומינחתם סולת בלולה בשמן שלושה עשרונים לפר שני עשרונים לאייל כט:ד ועישרון אחד לכבש האחד לשיבעת הכבשים כט:ה ושעיר עיזים אחד חטאת לכפר עליכם כט:ו מילבד עולת החודש ומינחתה ועולת התמיד ומינחתה ונסכיהם כמישפטם לריח ניחוח אישה ליהוה..........ס ..........כט:ז ובעשור לחודש השביעי הזה מיקרא קודש ייחיה לכם ועיניתם את נפשותיכם כל מלאכה לוא תעשו כט:ח והיקרבתם עולה ליהוה ריח ניחוח פר בן בקר אחד אייל אחד כבשים בני שנה שיבעה תמימימ ייחיו לכם כט:ט ומינחתם סולת בלולה בשמן שלושה עשרונים לפר שני עשרונים לאייל האחד כט:י עישרון עישרון לכבש האחד לשיבעת הכבשים כט:יא שעיר עיזים אחד חטאת מילבד חטאת הכיפורים ועולת התמיד ומינחתה ונסכיהם..........ס ..........כט:יב ובחמישה עשר יום לחודש השביעי מיקרא קודש ייחיה לכם כל מלאכת עבודה לוא תעשו וחגותם חג ליהוה שיבעת ימים כט:יג והיקרבתם עולה אישה ריח ניחוח ליהוה פרים בני בקר שלושה עשר אילימ שניים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימימ ייחיו כט:יד ומינחתם סולת בלולה בשמן שלושה עשרונים לפר האחד לישלושה עשר פרים שני עשרונים לאייל האחד לישני האילימ כט:טו ועישרון עישרון לכבש האחד לארבעה עשר כבשים כט:טז ושעיר מינחתה התמיד עולת מילבד חטאת אחד עיזים ונסכה..........ס ..........כט:יז וביום השני פרים בני בקר שנים עשר אילימ שניים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימימ כט:יח ומינחתם ונסכיהם לפרים לאילימ ולכבשים במיספרם כמישפט כט:יט ושעיר עיזים אחד במידבר חטאת מילבד עולת התמיד ומינחתה ונסכיהם..........ס ..........כט:כ וביום השלישי פרים עשתי עשר אילימ שניים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימימ כט:כא ומינחתם ונסכיהם לפרים לאילימ ולכבשים במיספרם כמישפט עולת התמיד ומינחתה ושעיר חטאת אחד מילבד כט:כב ונסכה..........ס ..........כט:כג וביום הרביעי פרים עשרה אילימ שניים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימימ כט:כד מינחתם ונסכיהם לפרים לאילימ ולכבשים במיספרם כמישפט כט:כה ושעיר עיזים אחד חטאת מילבד עולת התמיד מינחתה ונסכה..........ס ..........כט:כו וביום החמישי פרים תישעה אילימ שניים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימימ ולכבשים לאילימ לפרים ונסכיהם ומינחתם כט:כז במיספרם כמישפט כט:כח ושעיר חטאת אחד מילבד עולת התמיד ומינחתה ונסכה..........ס ..........כט:כט וביום השישי פרים שמונה אילימ שניים כבשים בני שנה ארבעה עשר לאילימ לפרים ונסכיהם ומינחתם כט:ל תמימימ ולכבשים במיספרם כמישפט כט:לא ושעיר חטאת אחד מילבד עולת התמיד מינחתה ונסכיה..........ס ..........כט:לב וביום השביעי פרים שיבעה אילימ שניים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימימ כט:לג ומינחתם ונסכהם לפרים לאילימ ולכבשים במיספרם כמישפטם כט:לד ושעיר חטאת אחד מילבד עולת התמיד מינחתה ונסכה..........ס ..........כט:לה ביום השמיני עצרת תיחיה לכם כל מלאכת עבודה לוא תעשו כט:לו והיקרבתם עולה אישה ריח ניחוח ליהוה פר אחד אייל אחד כבשים בני שנה שיבעה תמימימ כט:לז מינחתם ונסכיהם לפר לאייל ולכבשים במיספרם כמישפט כט:לח ושעיר חטאת אחד מילבד ליהוה תעשו אלה כט:לט ונסכה ומינחתה התמיד עולת לעולותיכם ונדבותיכם מינדריכם לבד במועדיכם ולמינחותיכם ולנסכיכם ולשלמיכם ל:א ויואמר מושה אל בני יישראל ככול אשר ציוה יהוה את מושה..........פ ל:ב וידבר מושה אל ראשי המטות ליבני יישראל לאמור זה הדבר אשר ציוה יהוה ל:ג איש כי יידור נדר ליהוה או הישבע שבועה לאסור איסר על נפשו לוא יחל דברו ככל היוצא מיפיו יעשה ל:ד ואישה כי תידור נדר ליהוה ואסרה איסר בבית אביה בינעוריה ל:ה ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה וכל איסר אשר אסרה על נפשה יקום ל:ו ואים הניא אביה אותה ביום שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לוא יקום ויהוה ייסלח לה כי הניא אביה אותה ל:ז ואים היו תיחיה לאיש ונדריה עליה או מיבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ל:ח ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה יקומו ל:ט ואים ביום שמוע אישה יניא אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מיבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ויהוה ייסלח לה ל:י ונדר אלמנה וגרושה כול אשר אסרה על נפשה יקום עליה ל:יא ואים בית אישה נדרה או אסרה איסר על נפשה בישבועה ל:יב ושמע אישה והחריש לה לוא הניא אותה וקמו כל נדריה וכל איסר אשר אסרה על נפשה יקום ל:יג ואים הפר יפר אותם אישה ביום שמעו כל מוצא שפתיה לינדריה ולאיסר נפשה לוא יקום אישה הפרם ויהוה ייסלח לה ל:יד כל נדר וכל שבועת איסר לענות נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו ל:טו ואים החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה הקים אותם כי החריש לה ביום שמעו ל:טז ואים הפר יפר אותם אחרי שמעו ונשא את עונה ל:יז אלה החוקים אשר ציוה יהוה את מושה בין איש לאישתו בין אב לביתו בינעוריה בית אביה..........פ במידבר לא:א וידבר יהוה אל מושה לאמור לא:ב נקום נקמת בני יישראל מאת המידינים אחר תאסף אל עמיכ לא:ג וידבר מושה אל העם לאמור החלצו מאיתכם אנשים לצבא וייחיו על מידין לתת נקמת יהוה במידין לא:ד אלף למטה אלף למטה לכול מטות יישראל תישלחו לצבא לא:ה ויימסרו מאלפי יישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא לא:ו ויישלח אותם מושה אלף למטה לצבא אותם ואת פינחס בן אלעזר הכוהן לצבא וכלי הקודש וחצוצרות התרועה בידו לא:ז וייצבאו על מידין כאשר ציוה יהוה את מושה ויהרגו כל זכר לא:ח ואת מלכי מידין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע חמשת מלכי מידין ואת בילעם בן בעור הרגו בחרב לא:ט ויישבו בני יישראל את נשי מידין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מיקנהם ואת כל חילם בזזו לא:י ואת כל עריהם במושבותם ואת כל טירותם שרפו באש לא:יא וייקחו את כל השלל ואת כל המלקוח באדם ובבהמה לא:יב ויביאו אל מושה ואל אלעזר הכוהן ואל עדת בני יישראל את השבי ואת המלקוח ואת השלל אל המחנה אל ערבות מואב אשר על ירדן ירחו..........ס..........לא:יג ויצאו מושה ואלעזר הכוהן וכל נשיאי העדה ליקראתם אל מיחוץ למחנה לא:יד וייקצוף מושה על פקודי החייל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מיצבא המילחמה לא:טו ויואמר אליהם מושה החייתם כל נקבה לא:טז הן הנה היו ליבני יישראל בידבר בילעם לימסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה לא:יז ועתה הירגו כל זכר בטף וכל אישה יודעת איש למישכב זכר הרוגו לא:יח וכול הטף בנשים אשר לוא ידעו מישכב זכר החיו לכם לא:יט ואתם חנו מיחוץ למחנה שיבעת ימים כול הורג נפש וכול נוגע בחלל תיתחטאו ביום השלישי וביום השביעי אתם ושביכם לא:כ וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עיזים וכל כלי עץ תיתחטאו..........ס..........לא:כא ויואמר אלעזר הכוהן אל אנשי הצבא הבאים למילחמה זואת חוקת התורה אשר ציוה יהוה את מושה לא:כב אכ את הזהב ואת הכסף את הנחושת את הברזל את הבדיל ואת העופרת לא:כג כל דבר אשר יבוא באש תעבירו באש וטהר אכ במי נדה ייתחטא וכול אשר לוא יבוא באש תעבירו במיים לא:כד וכיבסתם ביגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבואו אל המחנה..........ס..........לא:כה ויואמר יהוה אל מושה לאמור לא:כו שא את רואש מלקוח השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזר הכוהן וראשי אבות העדה לא:כז וחצית את המלקוח בין תופשי המילחמה היוצאים לצבא ובין כל העדה לא:כח והרמות מכס ליהוה מאת אנשי המילחמה היוצאים לצבא אחד נפש מחמש המאות מינ האדם ומינ הבקר ומינ החמורים ומינ הצואן לא:כט מימחציתם תיקחו ונתתה לאלעזר הכוהן תרומת יהוה לא:ל ומימחצית בני יישראל תיקח אחד אחוז מינ החמישים מינ האדם מינ הבקר מינ החמורים ומינ הצואן מיכל הבהמה ונתתה אותם ללויים שומרי מישמרת מישכן יהוה לא:לא ויעש מושה ואלעזר הכוהן כאשר ציוה יהוה את מושה לא:לב ויהי המלקוח יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צואן שש מאות אלף ושיבעים אלף וחמשת אלפים לא:לג ובקר שניים ושיבעים אלף לא:לד וחמורים אחד ושישים אלף לא:לה ונפש אדם מינ הנשים אשר לוא ידעו מישכב זכר כל נפש שניים ושלושים אלף לא:לו ותהי המחצה חלק היוצאים בצבא מיספר הצואן שלוש מאות אלף ושלושים אלף ושיבעת אלפים וחמש מאות לא:לז ויהי המכס ליהוה מינ הצואן שש מאות חמש ושיבעים לא:לח והבקר שישה ושלושים אלף ומיכסם ליהוה שניים ושיבעים לא:לט וחמורים שלושים אלף וחמש מאות ומיכסם ליהוה אחד ושישים לא:מ ונפש אדם שישה עשר אלף ומיכסם ליהוה שניים ושלושים נפש לא:מא וייתן מושה במידבר את מכס תרומת יהוה לאלעזר הכוהן כאשר ציוה יהוה את מושה לא:מב ומימחצית בני יישראל אשר חצה מושה מינ האנשים הצובאים לא:מג ותהי מחצת העדה מינ הצואן שלוש מאות אלף ושלושים אלף שיבעת אלפים וחמש מאות לא:מד ובקר שישה ושלושים אלף לא:מה וחמורים שלושים אלף וחמש מאות לא:מו ונפש אדם שישה עשר אלף לא:מז וייקח מושה מימחצית בני יישראל את האחוז אחד מינ החמישים מינ האדם ומינ הבהמה וייתן אותם ללויים שומרי מישמרת מישכן יהוה כאשר ציוה יהוה את מושה לא:מח וייקרבו אל מושה הפקודים אשר לאלפי הצבא שרי האלפים ושרי המאות לא:מט ויואמרו אל מושה עבדיכ נשאו את רואש אנשי המילחמה אשר בידנו ולוא נפקד מימנו איש לא:נ ונקרב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשותינו ליפני יהוה לא:נא וייקח מושה ואלעזר הכוהן את הזהב מאיתם כול כלי מעשה לא:נב ויהי כל זהב התרומה אשר הרימו ליהוה שישה עשר אלף שבע מאות וחמישים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות לא:נג אנשי הצבא בזזו איש לו לא:נד וייקח מושה ואלעזר הכוהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויביאו אותו אל אוהל מועד זיכרון ליבני יישראל ליפני יהוה..........פ לב:א ומיקנה רב היה ליבני ראובן וליבני גד עצום מאוד וייראו את ארץ יעזר ואת ארץ גילעד והינה המקום מקום מיקנה לב:ב ויבואו בני גד ובני ראובן ויואמרו אל מושה ואל אלעזר הכוהן ואל נשיאי העדה לאמור לב:ג עטרות ודיבון ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובעון לב:ד הארץ אשר היכה יהוה ליפני עדת יישראל ארץ מיקנה היוא ולעבדיכ מיקנה..........ס..........לב:ה ויואמרו אים מצאנו חן בעיניכ יותן את הארץ הזואת לעבדיכ לאחוזה אל תעבירנו את הירדן לב:ו ויואמר מושה ליבני גד וליבני ראובן האחיכם יבואו למילחמה ואתם תשבו פוה לב:ז ולמה תנואון )תניאון( את לב בני יישראל מעבור אל הארץ אשר נתן להם יהוה לב:ח כוה עשו אבותיכם בשלחי אותם מיקדש ברנע ליראות את הארץ לב:ט ויעלו עד נחל אשכול וייראו את הארץ ויניאו את לב בני יישראל לבילתי בוא אל הארץ אשר נתן להם יהוה לב:י וייחר אף יהוה ביום ההוא ויישבע לאמור לב:יא אים ייראו האנשים העולים מימיצריים מיבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם לייצחק וליעקוב כי לוא מילאו אחרי לב:יב בילתי כלב בן יפונה הקנזי ויהושוע בינ נון כי מילאו אחרי יהוה לב:יג וייחר אף יהוה ביישראל וינעם במידבר ארבעים שנה עד תום כל הדור העושה הרע בעיני יהוה לב:יד והינה קמתם תחת אבותיכם תרבות אנשים חטאים ליספות עוד על חרון אף יהוה אל יישראל לב:טו כי תשובונ מאחריו ויסף עוד להניחו במידבר ושיחתם לכל העם הזה..........ס ..........לב:טז וייגשו אליו ויואמרו גידרות צואן נבנה למיקננו פוה וערים לטפנו לב:יז ואנחנו נחלץ חושים ליפני בני יישראל עד אשר אים הביאונומ אל מקומם וישב טפנו בערי המיבצר מיפני יושבי הארץ לב:יח לוא נשוב אל בתינו עד היתנחל בני יישראל איש נחלתו לב:יט כי לוא ננחל איתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מיזרחה..........פ לב:כ ויואמר אליהם מושה אים תעשון את הדבר הזה אים תחלצו ליפני יהוה למילחמה לב:כא ועבר לכם כל חלוץ את הירדן ליפני יהוה עד הורישו את אויביו מיפניו לב:כב ונכבשה הארץ ליפני יהוה ואחר תשובו ויחייתם נקיים מיהוה ומיישראל והיתה הארץ הזואת לכם לאחוזה ליפני במידבר יהוה לב:כג ואים לוא תעשון כן הינה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תימצא אתכם לב:כד בנו לכם ערים לטפכם וגדרות לצונאכם והיוצא מיפיכם תעשו לב:כה ויואמר בני גד ובני ראובן אל מושה לאמור עבדיכ יעשו כאשר אדוני מצוה לב:כו טפנו נשינו מיקננו וכל בהמתנו ייחיו שם בערי הגילעד לב:כז ועבדיכ יעברו כל חלוץ צבא ליפני יהוה למילחמה כאשר אדוני דובר לב:כח ויצו להם מושה את אלעזר הכוהן ואת יהושוע בינ נון ואת ראשי אבות המטות ליבני יישראל לב:כט ויואמר מושה אלהם אים יעברו בני גד ובני ראובן איתכם את הירדן כל חלוץ למילחמה ליפני יהוה ונכבשה הארץ ליפניכם ונתתם להם את ארץ הגילעד לאחוזה לב:ל ואים לוא יעברו חלוצים איתכם ונואחזו בתוככם בארץ כנען לב:לא ויענו בני גד ובני ראובן לאמור את אשר דיבר יהוה אל עבדיכ כן נעשה לב:לב נחנו נעבור חלוצים ליפני יהוה ארץ כנען ואיתנו אחוזת נחלתנו מעבר לירדן לב:לג וייתן להם מושה ליבני גד וליבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחון מלכ האמורי ואת ממלכת עוג מלכ הבשן הארץ לעריה ביגבולות ערי הארץ סביב לב:לד וייבנו בני גד את דיבון ואת עטרות ואת ערוער לב:לה ואת עטרות שופן ואת יעזר ויגבהה לב:לו ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מיבצר וגידרות צואן לב:לז ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא ואת קיריתיים לב:לח ואת נבו ואת בעל מעון מוסבות שם ואת שיבמה וייקראו בשמות את שמות הערים אשר בנו לב:לט וילכו בני מכיר בן מנשה גילעדה ויילכדוה ויורש את האמורי אשר בה לב:מ וייתן מושה את הגילעד למכיר בן מנשה וישב בה לב:מא ויאיר בן מנשה הלכ ויילכוד את חותיהם וייקרא אתהן חות יאיר לב:מב ונובח הלכ ויילכוד את קנת ואת בנותיה וייקרא לה נובח בישמו..........פ לג:א אלה מסעי בני יישראל אשר יצאו מארץ מיצריים לציבאותם ביד מושה ואהרון לג:ב וייכתוב מושה את מוצאיהם למסעיהם על פי יהוה ואלה מסעיהם למוצאיהם לג:ג וייסעו מרעמסס בחודש הריאשון בחמישה עשר יום לחודש הריאשון מימחרת הפסח יצאו בני יישראל ביד רמה לעיני כל מיצריים לג:ד ומיצריים מקברים את אשר היכה יהוה בהם כל בכור ובאלוהיהם עשה יהוה שפטים לג:ה וייסעו בני יישראל מרעמסס ויחנו בסוכות לג:ו וייסעו מיסוכות ויחנו באתם אשר ביקצה המידבר לג:ז וייסעו מאתם וישב על פי החירות אשר על פני בעל צפון ויחנו ליפני מיגדול לג:ח וייסעו מיפני החירות ויעברו בתוכ הים המידברה וילכו דרכ שלושת ימים במידבר אתם ויחנו במרה לג:ט וייסעו מימרה ויבואו אילימה ובאילימ שתים עשרה עינות מיים ושיבעים תמרים ויחנו שם לג:י וייסעו מאילימ ויחנו על ים סוף לג:יא וייסעו מים סוף ויחנו במידבר סין לג:יב וייסעו מימידבר סין ויחנו בדפקה לג:יג וייסעו מידפקה ויחנו באלוש לג:יד וייסעו מאלוש ויחנו בירפידימ ולוא היה שם מיים לעם לישתות לג:טו וייסעו מרפידימ ויחנו במידבר סיני לג:טז וייסעו מימידבר סיני ויחנו בקיברות התאוה לג:יז וייסעו מיקיברות התאוה ויחנו בחצרות לג:יח וייסעו מחצרות ויחנו בריתמה לג:יט וייסעו מריתמה ויחנו ברימון פרץ לג:כ וייסעו לג:כא בליבנה ויחנו פרץ מרימון וייסעו מיליבנה ויחנו בריסה לג:כב וייסעו מריסה ויחנו ביקהלתה לג:כג וייסעו מיקהלתה ויחנו בהר שפר לג:כד וייסעו מהר שפר ויחנו בחרדה לג:כה וייסעו מחרדה ויחנו במקהלות לג:כו וייסעו מימקהלות ויחנו בתחת לג:כז וייסעו מיתחת ויחנו בתרח לג:כח וייסעו מיתרח ויחנו במיתקה לג:כט וייסעו במידבר מימיתקה ויחנו בחשמונה לג:ל וייסעו מחשמונה ויחנו במוסרות לג:לא וייסעו מימוסרות ויחנו ביבני יעקן לג:לב וייסעו מיבני יעקן ויחנו בחור הגידגד לג:לג וייסעו מחור הגידגד ויחנו ביטבתה לג:לד וייסעו מיטבתה ויחנו בעברונה לג:לה וייסעו מעברונה ויחנו בעציון גבר לג:לו וייסעו מעציון גבר ויחנו במידבר צינ היוא קדש לג:לז וייסעו מיקדש ויחנו בהור ההר ביקצה ארץ אדום לג:לח ויעל אהרון הכוהן אל הור ההר על פי יהוה וימת שם בישנת הארבעים לצאת בני יישראל מארץ מיצריים בחודש החמישי באחד לחודש לג:לט ואהרון בן שלוש ועשרים ומאת שנה במותו בהור ההר..........ס..........לג:מ ויישמע הכנעני מלכ ערד והוא יושב בנגב בארץ כנען בבוא בני יישראל לג:מא וייסעו מהור ההר ויחנו בצלמונה לג:מב וייסעו מיצלמונה ויחנו בפונון לג:מג וייסעו מיפונון ויחנו באובות לג:מד וייסעו מאובות ויחנו בעיי העברים ביגבול מואב לג:מה וייסעו מעיימ ויחנו בדיבון גד לג:מו וייסעו מידיבון גד ויחנו בעלמון דיבלתימה לג:מז וייסעו מעלמון דיבלתימה ויחנו בהרי העברים ליפני נבו לג:מח וייסעו מהרי העברים ויחנו בערבות מואב על ירדן ירחו לג:מט ויחנו על הירדן מיבית הישימות עד אבל השיטים בערבות מואב..........ס..........לג:נ וידבר יהוה אל מושה בערבות מואב על ירדן ירחו לאמור לג:נא דבר אל בני יישראל ואמרת אלהם כי אתם עוברים את הירדן אל ארץ כנען לג:נב והורשתם את כל יושבי הארץ מיפניכם ואיבדתם את כל משכיותם ואת כל צלמי מסכותם תאבדו ואת כל במותם תשמידו לג:נג והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה לג:נד והיתנחלתם את הארץ בגורל למישפחותיכם לרב תרבו את נחלתו ולמעט תמעיט את נחלתו אל אשר יצא לו שמה הגורל לו ייחיה למטות אבותיכם תיתנחלו לג:נה ואים לוא תורישו את יושבי הארץ מיפניכם והיה אשר תותירו מהם לשיכים בעיניכם וליצנינם בצידיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה לג:נו והיה כאשר דימיתי לעשות להם אעשה לכם..........פ לד:א וידבר יהוה אל מושה לאמור לד:ב צו את בני יישראל ואמרת אלהם כי אתם באים אל הארץ כנען זואת הארץ אשר תיפול לכם בנחלה ארץ כנען ליגבולותיה לד:ג והיה לכם פאת נגב מימידבר צינ על ידי אדום והיה לכם גבול נגב מיקצה ים המלח קדמה לד:ד ונסב לכם הגבול מינגב למעלה עקרבים ועבר צינה והיה )והיו( תוצאותיו מינגב לקדש ברנע ויצא חצר אדר ועבר עצמונה לד:ה ונסב הגבול מעצמון נחלה מיצריים והיו תוצאותיו הימה לד:ו וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול זה ייחיה לכם גבול ים לד:ז וזה ייחיה לכם גבול צפון מינ הים הגדול תתאו לכם הור ההר לד:ח מהור ההר תתאו לבוא חמת והיו תוצאות הגבול צדדה לד:ט ויצא הגבול זיפרונה והיו תוצאותיו חצר עינן זה ייחיה לכם גבול צפון לד:י והיתאויתם לכם ליגבול קדמה מחצר עינן שפמה לד:יא וירד הגבול מישפם הריבלה מיקדם לעיין וירד הגבול ומחה על כתף ים כינרת קדמה לד:יב וירד הגבול הירדנה והיו תוצאותיו ים המלח זואת תיחיה לכם הארץ ליגבולותיה סביב לד:יג ויצו מושה את בני יישראל לאמור זואת הארץ אשר תיתנחלו אותה בגורל אשר ציוה יהוה לתת לתישעת המטות וחצי המטה לד:יד כי לקחו מטה בני הראובני לבית אבותם ומטה בני הגדי לבית אבותם וחצי מטה מנשה לקחו נחלתם לד:טו שני המטות וחצי המטה לקחו נחלתם מעבר לירדן ירחו קדמה מיזרחה..........פ לד:טז וידבר יהוה אל מושה לאמור לד:יז אלה שמות האנשים אשר יינחלו לכם את הארץ אלעזר הכוהן ויהושוע בינ נון במידבר לד:יח ונשיא אחד נשיא אחד מימטה תיקחו לינחול את הארץ לד:יט ואלה שמות האנשים למטה יהודה כלב בן יפונה לד:כ לד:כא למטה עמיהוד בן בני שימעון שמואל ולמטה בינימינ אלידד בן כיסלון לד:כב ולמטה בני דן נשיא בוקי בן יגלי לד:כג ליבני יוסף למטה בני מנשה נשיא חניאל בן אפוד לד:כד ולמטה בני אפריים נשיא קמואל בן שיפטן לד:כה ולמטה בני זבולונ נשיא אליצפן בן פרנכ לד:כו ולמטה בני ייששכר נשיא פלטיאל בן עזן לד:כז ולמטה בני אשר נשיא אחיהוד בן שלומי לד:כח ולמטה בני נפתלי נשיא פדחאל בן עמיהוד לד:כט אלה אשר ציוה יהוה לנחל את בני יישראל בארץ כנען..........פ לה:א וידבר יהוה אל מושה בערבות מואב על ירדן ירחו לאמור לה:ב צו את בני יישראל ונתנו ללויים מינחלת אחוזתם ערים לשבת ומיגרש לערים סביבותיהם תיתנו ללויים לה:ג והיו הערים להם לשבת ומיגרשיהם ייחיו ליבהמתם ולירכושם ולכול חיתם לה:ד ומיגרשי הערים אשר תיתנו ללויים מיקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב לה:ה ומדותם מיחוץ לעיר את פאת קדמה אלפיים באמה ואת פאת נגב אלפיים באמה ואת פאת ים אלפיים באמה ואת פאת צפון אלפיים באמה והעיר בתוכ זה ייחיה להם מיגרשי הערים לה:ו ואת הערים אשר תיתנו ללויים את שש ערי המיקלט אשר תיתנו לנוס שמה הרוצח ועליהם תיתנו ארבעים ושתיים עיר לה:ז כל הערים אשר תיתנו ללויים ארבעים ושמונה עיר אתהן ואת מיגרשיהן לה:ח והערים אשר תיתנו מאחוזת בני יישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר יינחלו ייתן מעריו ללויים..........פ לה:ט וידבר יהוה אל מושה לאמור לה:י דבר אל בני יישראל ואמרת אלהם כי אתם עוברים את הירדן ארצה כנען לה:יא והיקריתם לכם ערים ערי מיקלט תיחיינה לכם ונס שמה רוצח מכה נפש בישגגה לה:יב והיו לכם הערים למיקלט מיגואל ולוא ימות הרוצח עד עמדו ליפני העדה למישפט לה:יג והערים אשר תיתנו שש ערי מיקלט תיחיינה לכם לה:יד את שלוש הערים תיתנו מעבר לירדן ואת שלוש הערים תיתנו בארץ כנען ערי מיקלט תיחיינה לה:טו ליבני יישראל ולגר ולתושב בתוכם תיחיינה שש הערים האלה למיקלט לנוס שמה כל מכה נפש בישגגה לה:טז ואים ביכלי ברזל היכהו וימות רוצח הוא מות יומת הרוצח לה:יז ואים באבן יד אשר ימות בה היכהו וימות רוצח הוא מות יומת הרוצח לה:יח או ביכלי עץ יד אשר ימות בו היכהו וימות רוצח הוא מות יומת הרוצח לה:יט גואל הדם הוא ימית את הרוצח בפיגעו בו הוא ימיתנו לה:כ ואים בשינאה יחדפנו או הישליכ עליו ביצדיה וימות לה:כא או באיבה היכהו בידו וימות מות יומת המכה רוצח הוא גואל הדם ימית את הרוצח בפיגעו בו לה:כב ואים בפתע בלוא איבה הדפו או הישליכ עליו כל כלי בלוא צדיה לה:כג או בכל אבן אשר ימות בה בלוא ראות ויפל עליו וימות והוא לוא אויב לו ולוא מבקש רעתו לה:כד ושפטו העדה בין המכה ובין גואל הדם על המישפטים האלה לה:כה והיצילו העדה את הרוצח מיד גואל הדם והשיבו אותו העדה אל עיר מיקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכוהן הגדול אשר משח אותו בשמן הקודש לה:כו ואים יצוא יצא הרוצח את גבול עיר מיקלטו אשר ינוס שמה לה:כז ומצא אותו גואל הדם מיחוץ ליגבול עיר מיקלטו ורצח גואל הדם את הרוצח אין לו דם לה:כח כי בעיר מיקלטו ישב עד מות הכוהן הגדול ואחרי מות הכוהן הגדול ישוב הרוצח אל ארץ אחוזתו לה:כט והיו אלה לכם לחוקת מישפט לדורותיכם בכול מושבותיכם לה:ל כל מכה נפש לפי במידבר עדים יירצח את הרוצח ועד אחד לוא יענה בנפש למות לה:לא ולוא תיקחו כופר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת לה:לב ולוא תיקחו כופר לנוס אל עיר מיקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכוהן לה:לג ולוא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לוא יכופר לדם אשר שופכ בה כי אים בדם שופכו לה:לד ולוא תטמא את הארץ אשר אתם יושבים בה אשר אני שוכן בתוכה כי אני יהוה שוכן בתוכ בני יישראל..........פ לו:א וייקרבו ראשי האבות למישפחת בני גילעד בן מכיר בן מנשה מימישפחות בני יוסף וידברו ליפני מושה וליפני הנשיאים ראשי אבות ליבני יישראל לו:ב ויואמרו את אדוני ציוה יהוה לתת את הארץ בנחלה בגורל ליבני יישראל ואדוני צוה ביהוה לתת את נחלת צלפחד אחינו ליבנותיו לו:ג והיו לאחד מיבני שיבטי בני יישראל לנשים ונגרעה נחלתן מינחלת אבותינו ונוסף על נחלת המטה אשר תיחיינה להם ומיגורל נחלתנו ייגרע לו:ד ואים ייחיה היובל ליבני יישראל ונוספה נחלתן על נחלת המטה אשר תיחיינה להם ומינחלת מטה אבותינו ייגרע נחלתן לו:ה ויצו מושה את בני יישראל על פי יהוה לאמור כן מטה בני יוסף דוברים לו:ו זה הדבר אשר ציוה יהוה ליבנות צלפחד לאמור לטוב בעיניהם תיחיינה לנשים אכ למישפחת מטה אביהם תיחיינה לנשים לו:ז ולוא תיסוב נחלה ליבני יישראל מימטה אל מטה כי איש בנחלת מטה אבותיו יידבקו בני יישראל לו:ח וכל בת יורשת נחלה מימטות בני יישראל לאחד מימישפחת מטה אביה תיחיה לאישה למען יירשו בני יישראל איש נחלת אבותיו לו:ט ולוא תיסוב נחלה מימטה למטה אחר כי איש בנחלתו יידבקו מטות בני יישראל לו:י כאשר ציוה יהוה את מושה כן עשו בנות צלפחד לו:יא ותיחיינה מחלה תירצה וחגלה ומילכה ונועה בנות צלפחד ליבני דודיהן לנשים לו:יב מימישפחות בני מנשה בן יוסף היו לנשים ותהי נחלתן על מטה מישפחת אביהן לו:יג אלה המיצות והמישפטים אשר ציוה יהוה ביד מושה אל בני יישראל בערבות מואב על ירדן ירחו דברים א:א אלה הדברים אשר דיבר מושה אל כל יישראל בעבר הירדן במידבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תופל ולבן וחצרות ודי זהב א:ב אחד עשר יום מחורב דרכ הר שעיר עד קדש ברנע א:ג ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חודש באחד לחודש דיבר מושה אל בני יישראל ככול אשר ציוה יהוה אותו אלהם א:ד אחרי הכותו את סיחון מלכ האמורי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלכ הבשן אשר יושב בעשתרות באדרעי א:ה בעבר הירדן בארץ מואב הואיל מושה באר את התורה הזואת לאמור א:ו יהוה אלוהינו דיבר אלינו בחורב לאמור רב לכם שבת בהר הזה א:ז פנו וסעו לכם ובואו הר האמורי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדול נהר פרת א:ח ראה נתתי ליפניכם את הארץ בואו ורשו את הארץ אשר נשבע יהוה לאבותיכם לאברהם לייצחק וליעקוב לתת להם ולזרעם אחריהם א:ט ואומר אלכם בעת ההיוא לאמור לוא אוכל לבדי שאת אתכם א:י יהוה אלוהיכם הירבה אתכם והינכם היום ככוכבי השמיים לרוב א:יא יהוה אלוהי אבותכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברכ אתכם כאשר דיבר לכם א:יב איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם א:יג הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשיבטיכם ואשימם בראשיכם א:יד ותענו אותי ותואמרו טוב הדבר אשר דיברת לעשות א:טו ואקח את ראשי שיבטיכם אנשים חכמים וידועים ואתן אותם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמישים ושרי עשרות ושוטרים לשיבטיכם א:טז ואצוה את שופטיכם בעת ההיוא לאמור שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו א:יז לוא תכירו פנים במישפט כקטון כגדול תישמעון לוא תגורו מיפני איש כי המישפט לאלוהים הוא והדבר אשר ייקשה מיכם תקריבון אלי ושמעתיו א:יח ואצוה אתכם בעת ההיוא את כל הדברים אשר תעשון א:יט ונסע מחורב ונלכ את כל המידבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרכ הר האמורי כאשר ציוה יהוה אלוהינו אותנו ונבוא עד קדש ברנע א:כ ואומר אלכם באתם עד הר האמורי אשר יהוה אלוהינו נותן לנו א:כא ראה נתן יהוה אלוהיכ לפניכ את הארץ עלה רש כאשר דיבר יהוה אלוהי אבותיכ לכ אל תירא ואל תחת א:כב ותיקרבון אלי כולכם ותואמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וישיבו אותנו דבר את הדרכ אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבוא אליהן א:כג וייטב בעיני הדבר ואקח מיכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט א:כד וייפנו ויעלו ההרה ויבואו עד נחל אשכול וירגלו אותה א:כה וייקחו בידם מיפרי הארץ ויורידו אלינו וישיבו אותנו דבר ויואמרו טובה הארץ אשר יהוה אלוהינו נותן לנו א:כו ולוא אביתם לעלות ותמרו את פי יהוה אלוהיכם א:כז ותרגנו באהליכם ותואמרו בשינאת יהוה אותנו הוציאנו מארץ מיצריים לתת אותנו ביד האמורי להשמידנו א:כח אנה אנחנו עולים אחינו המסו את לבבנו לאמור עם גדול ורם מימנו ערים גדולות ובצורות בשמיים וגם בני ענקים ראינו שם א:כט ואומר אלכם לוא תערצון ולוא תיראון מהם א:ל יהוה אלוהיכם ההולכ ליפניכם הוא יילחם לכם ככול אשר עשה איתכם במיצריים לעיניכם א:לא ובמידבר אשר ראית אשר נשאכ יהוה אלוהיכ כאשר יישא איש את בנו בכל הדרכ אשר הלכתם עד בואכם עד המקום הזה א:לב ובדבר הזה אינכם מאמינם ביהוה אלוהיכם א:לג ההולכ ליפניכם בדרכ לתור לכם מקום לחנותכם באש לילה לראותכם בדרכ אשר תלכו בה ובענן יומם א:לד ויישמע יהוה את קול דיבריכם וייקצוף ויישבע לאמור א:לה אים ייראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה אשר נשבעתי לתת לאבותיכם א:לו זולתי כלב בן יפונה הוא ייראנה ולו אתן את הארץ אשר דרכ בה ולבניו יען אשר דברים מילא אחרי יהוה א:לז גם בי היתאנף יהוה ביגללכם לאמור גם אתה לוא תבוא שם א:לח יהושוע בינ נון העומד לפניכ הוא יבוא שמה אותו חזק כי הוא ינחילנה את יישראל א:לט וטפכם אשר אמרתם לבז ייחיה ובניכם אשר לוא ידעו היום טוב ורע המה יבואו שמה ולהם אתננה והם יירשוה א:מ ואתם פנו לכם וסעו המידברה דרכ ים סוף א:מא ותענו ותואמרו אלי חטאנו ליהוה אנחנו נעלה ונלחמנו ככול אשר ציונו יהוה אלוהינו ותחגרו איש את כלי מילחמתו ותהינו לעלות ההרה א:מב ויואמר יהוה אלי אמור להם לוא תעלו ולוא תילחמו כי אינני בקירבכם ולוא תינגפו ליפני אויביכם א:מג ואדבר אליכם ולוא שמעתם ותמרו את פי יהוה ותזידו ותעלו ההרה א:מד ויצא האמורי היושב בהר ההוא ליקראתכם ויירדפו אתכם כאשר תעשינה הדבורים ויכתו אתכם בשעיר עד חרמה א:מה ותשובו ותיבכו ליפני יהוה ולוא שמע יהוה בקולכם ולוא האזין אליכם א:מו ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם ב:א ונפן ונסע המידברה דרכ ים סוף ימים שעיר הר את ונסב אלי יהוה דיבר כאשר רבים..........ס..........ב:ב ויואמר יהוה אלי לאמור ב:ג רב לכם סוב את ההר הזה פנו לכם צפונה ב:ד ואת העם צו לאמור אתם עוברים ביגבול אחיכם בני עשו היושבים בשעיר וייראו מיכם ונשמרתם מאוד ב:ה אל תיתגרו בם כי לוא אתן לכם מארצם עד מידרכ כף רגל כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר ב:ו אוכל תישברו מאיתם בכסף ואכלתם וגם מיים תיכרו מאיתם בכסף ושתיתם ב:ז כי יהוה אלוהיכ ברככ בכול מעשה ידכ ידע לכתכ את המידבר הגדול הזה זה ארבעים שנה יהוה אלוהיכ עימכ לוא חסרת דבר ב:ח ונעבור מאת אחינו בני עשו היושבים בשעיר מידרכ הערבה מאילת ומעציון גבר..........ס..........ונפן ונעבור דרכ מידבר מואב ב:ט ויואמר יהוה אלי אל תצר את מואב ואל תיתגר בם מילחמה כי לוא אתן לכ מארצו ירושה כי ליבני לוט נתתי את ער ירושה ב:י האמים לפנים ישבו בה עם גדול ורב ורם כענקים ב:יא רפאים יחשבו אף הם כענקים והמואבים ייקראו להם אמים ב:יב ובשעיר ישבו וישמידום יירשום עשו ובני לפנים החורים מיפניהם וישבו תחתם כאשר עשה יישראל לארץ ירושתו אשר נתן יהוה להם ב:יג עתה קומו ועיברו לכם את נחל זרד ונעבור את נחל זרד ב:יד והימים אשר הלכנו מיקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלושים ושמונה שנה עד תום כל הדור אנשי המילחמה מיקרב המחנה כאשר נשבע יהוה להם ב:טו וגם יד יהוה היתה בם להומם מיקרב המחנה עד תומם ב:טז מיקרב למות המילחמה אנשי כל תמו כאשר ויהי העם..........ס..........ב:יז וידבר יהוה אלי לאמור ב:יח אתה עובר היום את גבול מואב את ער ב:יט וקרבת מול בני עמון אל תצורם ואל תיתגר בם כי לוא אתן מארץ בני עמון לכ ירושה כי ליבני לוט נתתיה ירושה ב:כ ארץ רפאים תחשב אף היוא רפאים ישבו בה לפנים והעמונים ייקראו להם זמזומים ב:כא עם גדול ורב ורם כענקים וישמידם יהוה מיפניהם ויירשומ וישבו תחתם ב:כב כאשר עשה ליבני עשו היושבים בשעיר אשר הישמיד את החורי מיפניהם ויירשומ וישבו תחתם עד היום הזה ב:כג והעוים היושבים בחצרים עד עזה כפתורים היוצאים מיכפתור הישמידומ וישבו תחתם ב:כד קומו סעו ועיברו את נחל ארנון ראה נתתי בידכ את סיחון מלכ חשבון האמורי ואת ארצו החל רש והיתגר בו מילחמה ב:כה היום הזה אחל תת פחדכ וייראתכ על פני העמים תחת כל השמיים אשר יישמעון שימעכ ורגזו וחלו מיפניכ ב:כו ואשלח מלאכים מימידבר קדמות אל סיחון מלכ חשבון דיברי שלום לאמור ב:כז אעברה בארצכ בדרכ בדרכ אלכ לוא אסור ימין ושמואול ב:כח אוכל בכסף תשבירני ואכלתי ומיים בכסף דברים תיתן לי ושתיתי רק אעברה ברגלי ב:כט כאשר עשו לי בני עשו היושבים בשעיר והמואבים היושבים בער עד אשר אעבור את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלוהינו נותן לנו ב:ל ולוא אבה סיחון מלכ חשבון העבירנו בו כי היקשה יהוה אלוהיכ את רוחו ואימץ את לבבו למען תיתו בידכ כיום הזה..........ס..........ב:לא ויואמר יהוה אלי ראה החילותי תת לפניכ את סיחון ואת ארצו החל רש לרשת את ארצו ב:לב ויצא סיחון ליקראתנו הוא וכל עמו למילחמה יחצה ב:לג וייתנהו יהוה אלוהינו לפנינו ונכ אותו ואת בנו ואת כל עמו ב:לד ונלכוד את כל עריו בעת ההיוא ונחרם את כל עיר מתימ והנשים והטף לוא הישארנו שריד ב:לה רק הבהמה בזזנו לנו ושלל הערים אשר לכדנו ב:לו מערוער אשר על שפת נחל ארנון והעיר אשר בנחל ועד הגילעד לוא היתה קיריה אשר שגבה מימנו את הכול נתן יהוה אלוהינו לפנינו ב:לז רק אל ארץ בני עמון לוא קרבת כל יד נחל יבוק וערי ההר וכול אשר ציוה יהוה אלוהינו ג:א ונפן ונעל דרכ הבשן ויצא עוג מלכ הבשן ליקראתנו הוא וכל עמו למילחמה אדרעי ג:ב ויואמר יהוה אלי אל תירא אותו כי בידכ נתתי אותו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחון מלכ האמורי אשר יושב בחשבון ג:ג וייתן יהוה אלוהינו בידנו גם את עוג מלכ הבשן ואת כל עמו ונכהו עד בילתי הישאיר לו שריד ג:ד ונלכוד את כל עריו בעת ההיוא לוא היתה קיריה אשר לוא לקחנו מאיתם שישים עיר כל חבל ארגוב ממלכת עוג בבשן ג:ה כל אלה ערים בצורות חומה גבוהה דלתיים ובריח לבד מערי הפרזי הרבה מאוד ג:ו ונחרם אותם כאשר עשינו לסיחון מלכ חשבון החרם כל עיר מתימ הנשים והטף ג:ז וכל הבהמה ושלל הערים בזונו לנו ג:ח ונקח בעת ההיוא את הארץ מיד שני מלכי האמורי אשר בעבר הירדן מינחל ארנון עד הר חרמון ג:ט צידונים ייקראו לחרמון שיריון והאמורי ייקראו לו שניר ג:י כול ערי המישור וכל הגילעד וכל הבשן עד סלכה ואדרעי ערי ממלכת עוג בבשן ג:יא כי רק עוג מלכ הבשן נשאר מיתר הרפאים הינה ערשו ערש ברזל הלוה היוא ברבת בני עמון תשע אמות ארכה וארבע אמות רחבה באמת איש ג:יב ואת הארץ הזואת ירשנו בעת ההיוא מערוער אשר על נחל ארנון וחצי הר הגילעד ועריו נתתי לראובני ולגדי ג:יג ויתר הגילעד וכל הבשן ממלכת עוג נתתי לחצי שבט המנשה כול חבל הארגוב לכל הבשן ההוא ייקרא ארץ רפאים ג:יד יאיר בן מנשה לקח את כל חבל ארגוב עד גבול הגשורי והמעכתי וייקרא אותם על שמו את הבשן חות יאיר עד היום הזה ג:טו ולמכיר נתתי את הגילעד ג:טז ולראובני ולגדי נתתי מינ הגילעד ועד נחל ארנון תוכ הנחל וגבול ועד יבוק הנחל גבול בני עמון ג:יז והערבה והירדן וגבול מיכינרת ועד ים הערבה ים המלח תחת אשדות הפיסגה מיזרחה ג:יח ואצו אתכם בעת ההיוא לאמור יהוה אלוהיכם נתן לכם את הארץ הזואת לרישתה חלוצים תעברו ליפני אחיכם בני יישראל כל בני חייל ג:יט רק נשיכם וטפכם ומיקנכם ידעתי כי מיקנה רב לכם ישבו בעריכם אשר נתתי לכם ג:כ עד אשר יניח יהוה לאחיכם ככם וירשו גם הם את הארץ אשר יהוה אלוהיכם נותן להם בעבר הירדן ושבתם איש לירושתו אשר נתתי לכם ג:כא ואת יהושוע ציויתי בעת ההיוא לאמור עיניכ הרואות את כל אשר עשה יהוה אלוהיכם לישני המלכים האלה כן יעשה יהוה לכל הממלכות אשר אתה עובר שמה ג:כב לוא תיראום כי יהוה אלוהיכם הוא הנלחם לכם..........ס ..........ג:כג ואתחנן אל יהוה בעת ההיוא לאמור ג:כד אדוני יהויה אתה החילות להראות את עבדכ את גדלכ ואת ידכ החזקה אשר מי אל בשמיים ובארץ אשר יעשה כמעשיכ וכיגבורותכ ג:כה אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון ג:כו וייתעבר דברים יהוה בי למענכם ולוא שמע אלי ויואמר יהוה אלי רב לכ אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה ג:כז עלה רואש הפיסגה ושא עיניכ ימה וצפונה ותימנה ומיזרחה וראה בעיניכ כי לוא תעבור את הירדן הזה ג:כח וצו את יהושוע וחזקהו ואמצהו כי הוא יעבור ליפני העם הזה והוא ינחיל אותם את הארץ אשר תיראה ג:כט ונשב בגיא מול בית פעור..........פ ד:א ועתה יישראל שמע אל החוקים ואל המישפטים אשר אנוכי מלמד אתכם לעשות למען תיחיו ובאתם וירישתם את הארץ אשר יהוה אלוהי אבותיכם נותן לכם ד:ב לוא תוסיפו על הדבר אשר אנוכי מצוה אתכם ולוא תיגרעו מימנו לישמור את מיצות יהוה אלוהיכם אשר אנוכי מצוה אתכם ד:ג עיניכם הרואות את אשר עשה יהוה בבעל פעור כי כל האיש אשר הלכ אחרי בעל פעור הישמידו יהוה אלוהיכ מיקירבכ ד:ד ואתם הדבקים ביהוה אלוהיכם חיימ כולכם היום ד:ה ראה לימדתי אתכם חוקים ומישפטים כאשר ציוני יהוה אלוהי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרישתה ד:ו ושמרתם ועשיתם כי היוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר יישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה ד:ז כי מי גוי גדול אשר לו אלוהים קרובים אליו כיהוה אלוהינו בכל קראנו אליו ד:ח ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומישפטים צדיקימ ככול התורה הזואת אשר אנוכי נותן ליפניכם היום ד:ט רק הישמר לכ ושמור נפשכ מאוד פן תישכח את הדברים אשר ראו עיניכ ופן יסורו מילבבכ כול ימי חייכ והודעתם לבניכ וליבני בניכ ד:י יום אשר עמדת ליפני יהוה אלוהיכ בחורב באמור יהוה אלי הקהל לי את העם ואשמיעם את דברי אשר יילמדון לייראה אותי כל הימים אשר הם חיימ על האדמה ואת בניהם ילמדון ד:יא ותיקרבון ותעמדון תחת ההר וההר בוער באש עד לב השמיים חושכ ענן וערפל ד:יב וידבר יהוה אליכם מיתוכ האש קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול ד:יג ויגד לכם את בריתו אשר ציוה אתכם לעשות עשרת הדברים וייכתבם על שני לוחות אבנים ד:יד ואותי ציוה יהוה בעת ההיוא ללמד אתכם חוקים ומישפטים לעשותכם אותם בארץ ד:טו ונשמרתם מאוד אשר אתם עוברים שמה לרישתה לנפשותיכם כי לוא ראיתם כל תמונה ביום דיבר יהוה אליכם בחורב מיתוכ האש ד:טז פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל תבנית זכר או נקבה ד:יז תבנית כל בהמה אשר בארץ תבנית כל ציפור כנף אשר תעוף בשמיים ד:יח תבנית כל רומש באדמה תבנית כל דגה אשר במיים מיתחת לארץ ד:יט ופן תישא עיניכ השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כול צבא השמיים ונדחת והישתחוית להם ועבדתם אשר חלק יהוה אלוהיכ אותם לכול העמים תחת כל השמיים ד:כ ואתכם לקח יהוה ויוציא אתכם מיכור הברזל מימיצריים ליחיות לו לעם נחלה כיום הזה ד:כא ויהוה היתאנף בי על דיבריכם ויישבע לבילתי עברי את הירדן ולבילתי בוא אל הארץ הטובה אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ נחלה ד:כב כי אנוכי מת בארץ הזואת אינני עובר את הירדן ואתם עוברים וירישתם את הארץ הטובה הזואת ד:כג הישמרו לכם פן תישכחו את ברית יהוה אלוהיכם אשר כרת עימכם ועשיתם לכם פסל תמונת כול אשר ציוכ יהוה אלוהיכ ד:כד כי יהוה אלוהיכ אש אוכלה הוא אל קנא..........פ ד:כה כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ והישחתם ועשיתם פסל תמונת כול ועשיתם הרע בעיני יהוה אלוהיכ להכעיסו ד:כו העידותי בכם היום את השמיים ואת הארץ כי אבוד תואבדון מהר מעל הארץ אשר אתם עוברים את הירדן שמה לרישתה לוא תאריכונ ימים עליה כי הישמד דברים תישמדון ד:כז והפיץ יהוה אתכם בעמים ונשארתם מתי מיספר בגויים אשר ינהג יהוה אתכם שמה ד:כח ועבדתם שם אלוהים מעשה ידי אדם עץ ואבן אשר לוא ייראון ולוא יישמעון ולוא יואכלון ולוא יריחונ ד:כט וביקשתם מישם את יהוה אלוהיכ ומצאת כי תידרשנו בכל לבבכ ובכל נפשכ ד:ל בצר לכ ומצאוכ כול הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד יהוה אלוהיכ ושמעת בקולו ד:לא כי אל רחום יהוה אלוהיכ לוא ירפכ ולוא ישחיתכ ולוא יישכח את ברית אבותיכ אשר נשבע להם ד:לב כי שאל נא לימים ריאשונים אשר היו לפניכ למינ היום אשר ברא אלוהים אדם על הארץ ולמיקצה השמיים ועד קצה השמיים הנחיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמוהו ד:לג השמע עם קול אלוהים מדבר מיתוכ האש כאשר שמעת אתה ויחי ד:לד או הנסה אלוהים לבוא לקחת לו גוי מיקרב גוי במסות באותות ובמופתים ובמילחמה וביד חזקה וביזרוע נטויה ובמוראים גדולים ככול אשר עשה לכם יהוה אלוהיכם במיצריים לעיניכ ד:לה אתה הראת לדעת כי יהוה השמיים מינ ד:לו מילבדו עוד אין האלוהים הוא הישמיעכ את קולו ליסרכא ועל הארץ הראכ את אישו הגדולה ודבריו שמעת מיתוכ האש ד:לז ותחת כי אהב את אבותיכ וייבחר בזרעו אחריו ויוציאכ בפניו בכוחו הגדול מימיצריים ד:לח להוריש גויים גדולים ועצומים מימכ מיפניכ להביאכ לתת לכ את ארצם נחלה כיום הזה ד:לט וידעת היום והשבות אל לבבכ כי יהוה הוא האלוהים בשמיים מימעל ועל הארץ מיתחת אין עוד ד:מ ושמרת את חוקיו ואת מיצותיו אשר אנוכי מצוכ היום אשר ייטב לכ ולבניכ אחריכ ולמען תאריכ כל לכ נותן אלוהיכ יהוה אשר האדמה על ימים הימים..........פ ד:מא אז יבדיל מושה שלוש ערים בעבר הירדן מיזרחה שמש ד:מב לנוס שמה רוצח אשר יירצח את רעהו ביבלי דעת והוא לוא שונא לו מיתמול שילשום ונס אל אחת מינ הערים האל וחי ד:מג את בצר במידבר בארץ המישור לראובני ואת ראמות בגילעד לגדי ואת גולן בבשן למנשי ד:מד וזואת התורה אשר שם מושה ליפני בני יישראל ד:מה אלה העדות והחוקים והמישפטים אשר דיבר מושה אל בני יישראל בצאתם מימיצריים ד:מו בעבר הירדן בגיא מול בית פעור בארץ סיחון מלכ האמורי אשר יושב בחשבון אשר היכה מושה ובני יישראל בצאתם מימיצריים ד:מז ויירשו את ארצו ואת ארץ עוג מלכ הבשן שני מלכי האמורי אשר בעבר הירדן מיזרח שמש ד:מח מערוער אשר על שפת נחל ארנון ועד הר שיאון הוא חרמון ד:מט וכל הערבה עבר הירדן מיזרחה ועד ים הערבה תחת אשדות הפיסגה..........פ ה:א וייקרא מושה אל כל יישראל ויואמר אלהם שמע יישראל את החוקים ואת המישפטים אשר אנוכי דובר באזניכם היום ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם ה:ב יהוה אלוהינו כרת עימנו ברית בחורב ה:ג לוא את אבותינו כרת יהוה את הברית הזואת כי איתנו אנחנו אלה פוה היום כולנו חיימ ה:ד פנים בפנים דיבר יהוה עימכם בהר מיתוכ האש ה:ה אנוכי עומד בין יהוה וביניכם בעת ההיוא להגיד לכם את דבר יהוה כי יראתם מיפני האש ולוא עליתם בהר לאמור..........ס..........ה:ו אנוכי יהוה אלוהיכ אשר הוצאתיכ מארץ מיצריים מיבית עבדים לוא ייחיה לכ אלוהים אחרים על פני ה:ז לוא תעשה לכ פסל כל תמונה אשר בשמיים מימעל ואשר בארץ מיתחת ואשר במיים מיתחת לארץ ה:ח לוא תישתחוה להם ולוא תעבדם כי אנוכי יהוה אלוהיכ אל קנא פוקד עון אבות על בנים ועל שילשים ועל ריבעים לשונאי מצותו ולשומרי לאוהבי לאלפים חסד ועושה ה :ט דברים )מיצותי(..........ס..........ה:י לוא תישא את שם יהוה אלוהיכ לשוא כי לוא ינקה יהוה את אשר יישא את שמו לשוא..........ס ..........ה:יא שמור את יום השבת לקדשו כאשר ציוכ יהוה אלוהיכ ה:יב ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתכ ה:יג ויום השביעי שבת ליהוה אלוהיכ לוא תעשה כל מלאכה אתה ובינכ וביתכ ועבדכ ואמתכ ושורכ וחמורכ וכל בהמתכ וגרכ אשר בישעריכ למען ינוח עבדכ ואמתכ כמוכ ה:יד וזכרת כי עבד היית בארץ מיצריים ויוציאכ יהוה אלוהיכ מישם ביד חזקה וביזרוע יום את לעשות אלוהיכ יהוה ציוכ כן על נטויה השבת..........ס..........ה:טו כבד את אביכ ואת אימכ כאשר ציוכ יהוה אלוהיכ למען יאריכונ ימיכ ולמען ייטב לכ על האדמה אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ..........ס ..........ה:טז לוא תירצח..........ס..........ולוא עד ברעכ תענה תיגנוב..........ס..........ולוא תינאף..........ס..........ולוא שוא..........ס..........ה:יז ולוא תחמוד אשת רעכ..........ס..........ולוא תיתאוה בית רעכ שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמורו וכול אשר לרעכ..........ס ..........ה:יח את הדברים האלה דיבר יהוה אל כל קהלכם בהר מיתוכ האש הענן והערפל קול גדול ולוא יסף וייכתבם על שני לוחות אבנים וייתנם אלי ה:יט ויהי כשמעכם את הקול מיתוכ החושכ וההר בוער באש ותיקרבון אלי כל ראשי שיבטיכם וזיקניכם ה:כ ותואמרו הן הראנו יהוה אלוהינו את כבודו ואת גדלו ואת קולו שמענו מיתוכ האש היום הזה ראינו כי ידבר אלוהים את האדם וחי ה:כא ועתה למה נמות כי תואכלנו האש הגדולה הזואת אים יוספים אנחנו לישמוע את קול יהוה אלוהינו עוד ומתנו ה:כב כי מי כל בשר אשר שמע קול אלוהים חיימ מדבר מיתוכ האש כמונו ויחי ה:כג קרב אתה ושמע את כל אשר יואמר יהוה אלוהינו ואת תדבר אלינו את כל אשר ידבר יהוה אלוהינו אליכ ושמענו ועשינו ה:כד ויישמע יהוה את קול דיבריכם בדברכם אלי ויואמר יהוה אלי שמעתי את קול דיברי העם הזה אשר דיברו אליכ היטיבו כל אשר דיברו ה:כה מי ייתן והיה לבבם זה להם לייראה אותי ולישמור את כל מיצותי כל הימים למען ייטב להם וליבניהם לעולם ה:כו לכ אמור להם שובו לכם לאהליכם ה:כז ואתה פוה עמוד עימדי ואדברה אליכ את כל המיצוה והחוקים והמישפטים אשר תלמדם ועשו בארץ אשר אנוכי נותן להם לרישתה ה:כח ושמרתם לעשות כאשר ציוה יהוה אלוהיכם אתכם לוא תסורו ימין ושמואל ה:כט בכל הדרכ אשר ציוה יהוה אלוהיכם אתכם תלכו למען תיחיון וטוב לכם והארכתם ימים בארץ אשר תירשון ו:א וזואת המיצוה החוקים והמישפטים אשר ציוה יהוה אלוהיכם ללמד אתכם לעשות בארץ אשר אתם עוברים שמה לרישתה ו:ב למען תירא את יהוה אלוהיכ לישמור את כל חוקותיו ומיצותיו אשר אנוכי מצוכ אתה ובינכ ובן בינכ כול ימי חייכ ולמען יאריכונ ימיכ ו:ג ושמעת יישראל ושמרת לעשות אשר ייטב לכ ואשר תירבון מאוד כאשר דיבר יהוה אלוהי אבותיכ לכ ארץ זבת חלב ודבש..........פ ו:ד שמע יישראל יהוה אלוהינו יהוה אחד ו:ה ואהבת את יהוה אלוהיכ בכל לבבכ ובכל נפשכ ובכל מאודכ ו:ו והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצוכ היום על לבבכ ו:ז ושיננתם לבניכ ודיברת בם בשיבתכ בביתכ ובלכתכ בדרכ ובשכבכ ובקומכ ו:ח וקשרתם לאות על ידכ והיו לטוטפות בין עיניכ ו:ט וכתבתם על מזוזות ביתכ ובישעריכ..........ס..........ו:י והיה כי יביאכ יהוה אלוהיכ אל הארץ אשר נשבע לאבותיכ לאברהם לייצחק וליעקוב לתת לכ ערים גדולות וטובות אשר לוא בנית ו:יא ובתים מלאים כל טוב אשר לוא מילאת ובורות חצובים אשר לוא חצבת כרמים וזיתים אשר לוא נטעת ואכלת ושבעת ו:יב הישמר לכ פן תישכח את יהוה אשר הוציאכ מארץ מיצריים מיבית עבדים ו:יג את יהוה אלוהיכ תירא ואותו תעבוד ובישמו תישבע ו:יד לוא תלכון אחרי דברים אלוהים אחרים מאלוהי העמים אשר סביבותיכם ו:טו כי אל קנא יהוה אלוהיכ בקירבכ פן יחרה אף יהוה אלוהיכ בכ והישמידכ מעל פני האדמה..........ס..........ו:טז לוא תנסו את יהוה אלוהיכם כאשר נסיתם במסה ו:יז שמור תישמרון את מיצות יהוה אלוהיכם ועדותיו וחוקיו אשר ציוכ ו:יח ועשית הישר והטוב בעיני יהוה למען ייטב לכ ובאת וירשת את הארץ הטובה אשר נשבע יהוה לאבותיכ ו:יט להדוף את כל אויביכ מיפניכ כאשר דיבר יהוה..........ס ..........ו:כ כי יישאלכ בינכ מחר לאמור מה העדות והחוקים והמישפטים אשר ציוה יהוה אלוהינו אתכם ו:כא ואמרת לבינכ עבדים היינו לפרעוה במיצריים ויוציאנו יהוה מימיצריים ביד חזקה ו:כב וייתן יהוה אותות ומופתים גדולים ורעים במיצריים בפרעוה ובכל ביתו לעינינו ו:כג ואותנו הוציא מישם למען הביא אותנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבותינו ו:כד ויצונו יהוה לעשות את כל החוקים האלה לייראה את יהוה אלוהינו לטוב לנו כל הימים לחיותנו כהיום הזה ו:כה וצדקה תיחיה לנו כי נשמור לעשות את כל המיצוה הזואת ליפני יהוה אלוהינו כאשר ציונו..........ס..........ז:א כי יביאכ יהוה אלוהיכ אל הארץ אשר אתה בא שמה לרישתה ונשל גויים רבים מיפניכ החיתי והגירגשי והאמורי והכנעני והפריזי והחיוי והיבוסי שיבעה גויים רבים ועצומים מימכא ז:ב ונתנם יהוה אלוהיכ לפניכ והיכיתם החרם תחרים אותם לוא תיכרות להם ברית ולוא תחנם ז:ג ולוא תיתחתן בם ביתכ לוא תיתן ליבנו וביתו לוא תיקח ליבנכ ז:ד כי יסיר את בינכ מאחרי ועבדו אלוהים אחרים וחרה אף יהוה בכם והישמידכ מהר ז:ה כי אים כוה תעשו להם מיזבחותיהם תיתוצו ומצבותם תשברו ואשירהם תגדעון ופסיליהם תישרפון באש ז:ו כי עם קדוש אתה ליהוה אלוהיכ בכ בחר יהוה אלוהיכ ליחיות לו לעם סגולה מיכול העמים אשר על פני האדמה ז:ז לוא מרובכם מיכל העמים חשק יהוה בכם וייבחר בכם כי אתם המעט מיכל העמים ז:ח כי מאהבת יהוה אתכם ומישמרו את השבועה אשר נשבע לאבותיכם הוציא יהוה אתכם ביד חזקה וייפדכ מיבית עבדים מיד פרעוה מלכ מיצריים ז:ט וידעת כי יהוה אלוהיכ הוא האלוהים האל הנאמן שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מיצותו לאלף דור ז:י ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו לוא יאחר לשונאו אל פניו ואת החוקים ואת המיצוה את ושמרת ז:יא לו ישלם המישפטים אשר אנוכי מצוכ היום לעשותם..........פ ז:יב והיה עקב תישמעון את המישפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר יהוה אלוהיכ לכ את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיכ ז:יג ואהבכ וברככ והירבכ וברכ פרי ביטנכ ופרי אדמתכ דגנכ ותירושכ וייצהרכ שגר אלפיכ ועשתרות צואנכ על האדמה אשר נשבע לאבותיכ לתת לכ ז:יד ברוכ תיחיה מיכל העמים לוא ייחיה בכ עקר ועקרה וביבהמתכ ז:טו והסיר יהוה מימכ כל חולי וכל מדוי מיצריים הרעים אשר ידעת לוא ישימם בכ ונתנם בכל שונאיכ ז:טז ואכלת את כל העמים אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ לוא תחוס עינכ עליהם ולוא תעבוד את אלוהיהם כי מוקש הוא לכ..........ס ..........ז:יז כי תואמר בילבבכ רבים הגויים האלה מימני איכה אוכל להורישם ז:יח לוא תירא מהם זכור תיזכור את אשר עשה יהוה אלוהיכ לפרעוה ולכל מיצריים ז:יט המסות הגדולות אשר ראו עיניכ והאותות והמופתים והיד החזקה והזרוע הנטויה אשר הוציאכ יהוה אלוהיכ כן יעשה יהוה אלוהיכ לכל העמים אשר אתה ירא מיפניהם ז:כ וגם את הצירעה ישלח יהוה אלוהיכ בם עד תערוץ לוא ז:כא מיפניכ והנסתרים הנשארים אבוד מיפניהם כי יהוה אלוהיכ בקירבכ אל גדול ונורא ז:כב ונשל דברים יהוה אלוהיכ את הגויים האל מיפניכ מעט מעט לוא תוכל כלותם מהר פן תירבה עליכ חית השדה ז:כג ונתנם יהוה אלוהיכ לפניכ והמם מהומה גדולה עד הישמדם ז:כד ונתן מלכיהם בידכ והאבדת את שמם מיתחת השמיים לוא ייתיצב איש בפניכ עד הישמידכ אותם ז:כה פסילי אלוהיהם תישרפון באש לוא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לכ פן תיוקש בו כי תועבת יהוה אלוהיכ הוא ז:כו ולוא תביא תועבה אל ביתכ והיית חרם כמוהו שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא..........פ ח:א כל המיצוה אשר אנוכי מצוכ היום תישמרון לעשות למען תיחיון ורביתם ובאתם וירישתם את הארץ אשר נשבע יהוה לאבותיכם ח:ב וזכרת את כל הדרכ אשר הוליככ יהוה אלוהיכ זה ארבעים שנה במידבר למען ענותכ לנסותכ לדעת את אשר בילבבכ התישמור מיצותו אים לוא ח:ג ויענכ וירעיבכ ויאכילכ את המן אשר לוא ידעת ולוא ידעון אבותיכ למען הודיעכ כי לוא על הלחם לבדו ייחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה ייחיה האדם ח:ד שימלתכ לוא בלתה מעליכ ורגלכ לוא בצקה זה ארבעים שנה ח:ה וידעת עימ לבבכ כי כאשר ייסר איש את בנו יהוה אלוהיכ מיסרכא ח:ו ושמרת את מיצות יהוה אלוהיכ ללכת בידרכיו ולייראה אותו ח:ז כי יהוה אלוהיכ מביאכ אל ארץ טובה ארץ נחלי מיים עינות ותהומות יוצאים בביקעה ובהר ח:ח ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש ח:ט ארץ אשר לוא במיסכנות תואכל בה לחם לוא תחסר כול בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצוב נחושת ח:י ואכלת ושבעת וברכת את יהוה אלוהיכ על הארץ הטובה אשר נתן לכ ח:יא הישמר לכ פן תישכח את יהוה אלוהיכ לבילתי שמור מיצותיו ומישפטיו וחוקותיו אשר אנוכי מצוכ היום ח:יב פן תואכל ושבעת ובתים טובים תיבנה וישבת ח:יג ובקרכ וצואנכ יירביונ וכסף וזהב יירבה לכ וכול אשר לכ יירבה ח:יד ורם לבבכ ושכחת את יהוה אלוהיכ המוציאכ מארץ מיצריים מיבית עבדים ח:טו המוליככ במידבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וצימאון אשר אין מיים המוציא לכ מיים מיצור החלמיש ח:טז המאכילכ מן במידבר אשר לוא ידעון אבותיכ למען ענותכ ולמען נסותכ להיטיבכ באחריתכ ח:יז ואמרת בילבבכ כוחי ועוצם ידי עשה לי את החייל הזה ח:יח וזכרת את יהוה אלוהיכ כי הוא הנותן לכ כוח לעשות חייל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבותיכ כיום הזה..........פ ח:יט והיה אים שכוח תישכח את יהוה אלוהיכ והלכת אחרי אלוהים אחרים ועבדתם והישתחוית להם העידותי בכם היום כי אבוד תואבדון ח:כ כגויים אשר יהוה מאביד מיפניכם כן תואבדון עקב לוא תישמעון בקול יהוה אלוהיכם..........פ ט:א שמע יישראל אתה עובר היום את הירדן לבוא לרשת גויים גדולים ועצומים מימכא ערים גדולות ובצורות בשמיים ט:ב עם גדול ורם בני ענקים אשר אתה ידעת ואתה שמעת מי ייתיצב ליפני בני ענק ט:ג וידעת היום כי יהוה אלוהיכ הוא העובר לפניכ אש אוכלה הוא ישמידם והוא יכניעם לפניכ והורשתם והאבדתם מהר כאשר דיבר יהוה לכ ט:ד אל תואמר בילבבכ בהדוף יהוה אלוהיכ אותם מילפניכ לאמור בצידקתי הביאני יהוה לרשת את הארץ הזואת וברישעת הגויים האלה יהוה מורישם מיפניכ ט:ה לוא בצידקתכ וביושר לבבכ אתה בא לרשת את ארצם כי ברישעת הגויים האלה יהוה אלוהיכ מורישם מיפניכ ולמען הקים את הדבר אשר נשבע יהוה לאבותיכ לאברהם לייצחק וליעקוב ט:ו וידעת כי לוא בצידקתכ יהוה אלוהיכ נותן לכ את דברים הארץ הטובה הזואת לרישתה כי עם קשה עורף אתה ט:ז זכור אל תישכח את אשר היקצפת את יהוה אלוהיכ במידבר למינ היום אשר יצאת מארץ מיצריים עד בואכם עד המקום הזה ממרים הייתם עימ יהוה ט:ח ובחורב היקצפתם את יהוה וייתאנף יהוה בכם להשמיד אתכם ט:ט בעלותי ההרה לקחת לוחות האבנים לוחות הברית אשר כרת יהוה עימכם ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה לחם לוא אכלתי ומיים לוא שתיתי ט:י וייתן יהוה אלי את שני לוחות האבנים כתובים באצבע אלוהים ועליהם ככל הדברים אשר דיבר יהוה עימכם בהר מיתוכ האש ביום הקהל ט:יא ויהי מיקץ ארבעים יום וארבעים לילה נתן יהוה אלי את שני לוחות האבנים לוחות הברית ט:יב ויואמר יהוה אלי קום רד מהר מיזה כי שיחת עמכ אשר הוצאת מימיצריים סרו מהר מינ הדרכ אשר ציויתימ עשו להם מסכה ט:יג ויואמר יהוה אלי לאמור ראיתי את העם הזה והינה עם קשה עורף הוא ט:יד הרף מימני ואשמידם ואמחה את שמם מיתחת השמיים ואעשה אותכ לגוי עצום ורב מימנו ט:טו ואפן וארד מינ ההר וההר בוער באש ושני לוחות הברית על שתי ידי ט:טז וארא והינה חטאתם ליהוה אלוהיכם עשיתם לכם עגל מסכה סרתם מהר מינ הדרכ אשר ציוה יהוה אתכם ט:יז ואתפוש בישני הלוחות ואשליכם מעל שתי ידי ואשברם לעיניכם ט:יח ואתנפל ליפני יהוה כריאשונה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לוא אכלתי ומיים לוא שתיתי על כל חטאתכם אשר חטאתם לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו ט:יט כי יגורתי מיפני האף והחמה אשר קצף יהוה עליכם להשמיד אתכם ויישמע יהוה אלי גם בפעם ההיוא ט:כ ובאהרון היתאנף יהוה מאוד להשמידו ואתפלל גם בעד אהרון בעת ההיוא ט:כא ואת חטאתכם אשר עשיתם את העגל לקחתי ואשרוף אותו באש ואכות אותו טחון היטב עד אשר דק לעפר ואשליכ את עפרו אל הנחל היורד מינ ההר ט:כב ובתבערה ובמסה ובקיברות התאוה מקציפים הייתם את יהוה ט:כג ובישלוח יהוה אתכם מיקדש ברנע לאמור עלו ורשו את הארץ אשר נתתי לכם ותמרו את פי יהוה אלוהיכם ולוא האמנתם לו ולוא שמעתם בקולו ט:כד ממרים הייתם עימ יהוה מיום דעתי אתכם ט:כה ואתנפל ליפני יהוה את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה אשר היתנפלתי כי אמר יהוה להשמיד אתכם ט:כו ואתפלל אל יהוה ואומר אדוני יהויה אל תשחת עמכ ונחלתכ אשר פדית בגדלכ אשר הוצאת מימיצריים ביד חזקה ט:כז זכור לעבדיכ לאברהם לייצחק וליעקוב אל תפן אל קשי העם הזה ואל רישעו ואל חטאתו ט:כח פן יואמרו הארץ אשר הוצאתנו מישם מיבלי יכולת יהוה להביאם אל הארץ אשר דיבר להם ומישינאתו אותם הוציאם להמיתם במידבר ט:כט וביזרועכ הגדול בכוחכ הוצאת אשר ונחלתכ עמכ והם הנטויה..........פ י:א בעת ההיוא אמר יהוה אלי פסל לכ שני לוחות אבנים כריאשונים ועלה אלי ההרה ועשית לכ ארון עץ י:ב ואכתוב על הלוחות את הדברים אשר היו על הלוחות הריאשונים אשר שיברת ושמתם בארון י:ג ואעש ארון עצי שיטים ואפסול שני לוחות אבנים כריאשונים ואעל ההרה ושני הלוחות בידי י:ד וייכתוב על הלוחות כמיכתב הריאשון את עשרת הדברים אשר דיבר יהוה אליכם בהר מיתוכ האש ביום הקהל וייתנם יהוה אלי י:ה ואפן וארד מינ ההר ואשימ את הלוחות בארון אשר עשיתי וייחיו שם כאשר ציוני יהוה י:ו ובני יישראל נסעו מיבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרון וייקבר שם ויכהן אלעזר בנו תחתיו י:ז מישם נסעו הגודגודה ומינ הגודגודה יטבתה ארץ נחלי מיים י:ח בעת דברים ההיוא היבדיל יהוה את שבט הלוי לשאת את ארון ברית יהוה לעמוד ליפני יהוה לשרתו ולברכ בישמו עד היום הזה י:ט על כן לוא היה ללוי חלק ונחלה עימ אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דיבר יהוה אלוהיכ לו י:י ואנוכי עמדתי בהר כימים הריאשונים ארבעים יום וארבעים לילה ויישמע יהוה אלי גם בפעם ההיוא לוא אבה יהוה השחיתכ י:יא ויואמר יהוה אלי קום לכ למסע ליפני העם ויבואו ויירשו את הארץ אשר נשבעתי לאבותם לתת להם..........פ י:יב ועתה יישראל מה יהוה אלוהיכ שואל מעימכ כי אים לייראה את יהוה אלוהיכ ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את יהוה אלוהיכ בכל לבבכ ובכל נפשכ י:יג לישמור את מיצות יהוה ואת חוקותיו אשר אנוכי מצוכ היום לטוב לכ י:יד הן ליהוה אלוהיכ השמיים ושמי השמיים הארץ וכל אשר בה י:טו רק באבותיכ חשק יהוה לאהבה אותם וייבחר בזרעם אחריהם בכם מיכל העמים כיום הזה י:טז ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לוא תקשו עוד י:יז כי יהוה אלוהיכם הוא אלוהי האלוהים ואדוני האדונים האל הגדול הגיבור והנורא אשר לוא יישא פנים ולוא ייקח שוחד י:יח עושה מישפט יתום ואלמנה ואוהב גר לתת לו לחם ושימלה י:יט ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מיצריים י:כ את יהוה אלוהיכ תירא אותו תעבוד ובו תידבק ובישמו תישבע י:כא הוא תהילתכ והוא אלוהיכ אשר עשה איתכ את הגדולות ואת הנוראות האלה אשר ראו עיניכ י:כב בשיבעים נפש ירדו אבותיכ מיצרימה ועתה שמכ יהוה אלוהיכ ככוכבי השמיים לרוב יא:א ואהבת את ומישפטיו וחוקותיו מישמרתו ושמרת אלוהיכ יהוה ומיצותיו כל הימים יא:ב וידעתם היום כי לוא את בניכם אשר לוא ידעו ואשר לוא ראו את מוסר יהוה אלוהיכם את גדלו את ידו החזקה וזרועו הנטויה יא:ג ואת אותותיו ואת מעשיו אשר עשה בתוכ מיצריים לפרעוה מלכ מיצריים ולכל ארצו יא:ד ואשר עשה לחיל מיצריים לסוסיו ולריכבו אשר הציף את מי ים סוף על פניהם ברדפם אחריכם ויאבדם יהוה עד היום הזה יא:ה ואשר עשה לכם במידבר עד בואכם עד המקום הזה יא:ו ואשר עשה לדתן ולאבירם בני אליאב בן ראובן אשר פצתה הארץ את פיה ותיבלעם ואת בתיהם ואת אהליהם ואת כל היקום אשר ברגליהם בקרב כל יישראל יא:ז כי עיניכם הרואות את כל מעשה יהוה הגדול אשר עשה יא:ח ושמרתם את כל המיצוה אשר אנוכי מצוכ היום למען תחזקו ובאתם וירישתם את הארץ אשר אתם עוברים שמה לרישתה יא:ט ולמען תאריכו ימים על האדמה אשר נשבע יהוה לאבותיכם לתת להם ולזרעם ארץ זבת חלב ודבש..........ס..........יא:י כי הארץ אשר אתה בא שמה לרישתה לוא כארץ מיצריים היוא אשר יצאתם מישם אשר תיזרע את זרעכ והישקית ברגלכ כגן הירק יא:יא והארץ אשר אתם עוברים שמה לרישתה ארץ הרים ובקעות לימטר השמיים תישתה מיים יא:יב ארץ אשר יהוה אלוהיכ דורש אותה תמיד עיני יהוה אלוהיכ בה מרשית השנה ועד אחרית שנה..........ס..........יא:יג והיה אים שמוע תישמעו אל מיצותי אשר אנוכי מצוה אתכם היום לאהבה את יהוה אלוהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם יא:יד ונתתי מטר ארצכם בעיתו יורה ומלקוש ואספת דגנכ ותירושכ וייצהרכ יא:טו ונתתי עשב בשדכ ליבהמתכ ואכלת ושבעת יא:טז הישמרו לכם פן ייפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלוהים אחרים והישתחויתם להם יא:יז וחרה אף יהוה בכם ועצר את השמיים ולוא ייחיה מטר והאדמה לוא תיתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה אשר יהוה נותן לכם יא:יח ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם אותם לאות על ידכם והיו לטוטפות בין עיניכם יא:יט ולימדתם אותם את בניכם לדבר בם דברים בשיבתכ בביתכ ובלכתכ בדרכ ובשכבכ ובקומכ יא:כ וכתבתם על מזוזות ביתכ ובישעריכ יא:כא למען יירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע יהוה לאבותיכם לתת להם כימי השמיים על הארץ..........ס..........יא:כב כי אים שמור תישמרון את כל המיצוה הזואת אשר אנוכי מצוה אתכם לעשותה לאהבה את יהוה אלוהיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו יא:כג והוריש יהוה את כל הגויים האלה מיליפניכם וירישתם גויים גדולים ועצומים מיכם יא:כד כל המקום אשר תידרוכ כף רגלכם בו לכם ייחיה מינ המידבר והלבנון מינ הנהר נהר פרת ועד הים האחרון ייחיה גבולכם יא:כה לוא ייתיצב איש ביפניכם פחדכם ומוראכם ייתן יהוה אלוהיכם על פני כל הארץ אשר תידרכו בה כאשר דיבר לכם..........ס..........יא:כו ראה אנוכי נותן ליפניכם היום ברכה וקללה יא:כז את הברכה אשר תישמעו אל מיצות יהוה אלוהיכם אשר אנוכי מצוה אתכם היום יא:כח והקללה אים לוא תישמעו אל מיצות יהוה אלוהיכם וסרתם מינ הדרכ אשר אנוכי מצוה אתכם לוא אשר אחרים אלוהים אחרי ללכת היום ידעתם..........ס..........יא:כט והיה כי יביאכ יהוה אלוהיכ אל הארץ אשר אתה בא שמה לרישתה ונתתה את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל יא:ל הלוא המה בעבר הירדן אחרי דרכ מבוא השמש בארץ הכנעני היושב בערבה מול הגילגל אצל אלוני מורה יא:לא כי אתם עוברים את הירדן לבוא לרשת את הארץ אשר יהוה אלוהיכם נותן לכם וירישתם אותה וישבתם בה יא:לב ושמרתם לעשות את כל החוקים ואת המישפטים אשר החוקים אלה יב:א היום ליפניכם נותן אנוכי והמישפטים אשר תישמרון לעשות בארץ אשר נתן יהוה אלוהי אבותיכ לכ לרישתה כל הימים אשר אתם חיימ על האדמה יב:ב אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגויים אשר אתם יורשים אותם את אלוהיהם על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן יב:ג ונתצתם את מיזבחותם ושיברתם את מצבותם ואשריהם תישרפון באש ופסילי אלוהיהם תגדעון ואיבדתם את שמם מינ המקום ההוא יב:ד לוא תעשון כן ליהוה אלוהיכם יב:ה כי אים אל המקום אשר ייבחר יהוה אלוהיכם מיכל שיבטיכם לשום את שמו שם לשיכנו תידרשו ובאת שמה יב:ו והבאתם שמה עולותיכם וזיבחיכם ואת מעשרותיכם ואת תרומת ידכם ונדריכם ונדבותיכם ובכורות בקרכם וצואנכם יב:ז ואכלתם שם ליפני יהוה אלוהיכם ושמחתם בכול מישלח ידכם אתם ובתיכם אשר ברככ יהוה אלוהיכ יב:ח לוא תעשון ככול אשר אנחנו עושים פוה היום איש כל הישר בעיניו יב:ט כי לוא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ יב:י ועברתם את הירדן וישבתם בארץ אשר יהוה אלוהיכם מנחיל אתכם והניח לכם מיכל אויביכם מיסביב וישבתם בטח יב:יא והיה המקום אשר ייבחר יהוה אלוהיכם בו לשכן שמו שם שמה תביאו את כל אשר אנוכי מצוה אתכם עולותיכם וזיבחיכם מעשרותיכם ותרומת ידכם וכול מיבחר נדריכם אשר תידרו ליהוה יב:יב ושמחתם ליפני יהוה אלוהיכם אתם ובניכם ובנותיכם ועבדיכם ואמהותיכם והלוי אשר בשעריכם כי אין לו חלק ונחלה איתכם יב:יג הישמר לכ פן תעלה עולותיכ בכל מקום אשר תיראה יב:יד כי אים במקום אשר ייבחר יהוה באחד שבטיכ שם תעלה עולותיכ ושם תעשה כול אשר אנוכי מצוכא יב:טו רק בכל אות נפשכ תיזבח ואכלת בשר כבירכת יהוה אלוהיכ אשר נתן לכ בכל שעריכ הטמא והטהור יואכלנו כצבי וכאיל יב:טז רק הדם לוא תואכלו על הארץ תישפכנו כמיים יב:יז לוא תוכל לאכול בישעריכ מעשר דגנכ ותירושכ וייצהרכ ובכורות בקרכ וצואנכ וכל נדריכ אשר תידור ונדבותיכ ותרומת ידכ יב:יח כי אים ליפני דברים יהוה אלוהיכ תואכלנו במקום אשר ייבחר יהוה אלוהיכ בו אתה ובינכ וביתכ ועבדכ ואמתכ והלוי אשר בישעריכ ושמחת ליפני יהוה אלוהיכ בכול מישלח ידכ יב:יט הישמר לכ פן תעזוב את הלוי כל ימיכ על אדמתכ..........ס ..........יב:כ כי ירחיב יהוה אלוהיכ את גבולכ כאשר דיבר לכ ואמרת אוכלה בשר כי תאוה נפשכ לאכול בשר בכל אות נפשכ תואכל בשר יב:כא כי יירחק מימכ המקום אשר ייבחר יהוה אלוהיכ לשום שמו שם וזבחת מיבקרכ ומיצואנכ אשר נתן יהוה לכ כאשר ציויתיכ ואכלת בישעריכ בכול אות נפשכ יב:כב אכ כאשר יאכל את הצבי ואת האיל כן תואכלנו הטמא והטהור יחדו יואכלנו יב:כג רק חזק לבילתי אכול הדם כי הדם הוא הנפש ולוא תואכל הנפש עימ הבשר יב:כד לוא תואכלנו על הארץ תישפכנו כמיים יב:כה לוא תואכלנו למען ייטב לכ ולבניכ אחריכ כי תעשה הישר בעיני יהוה יב:כו רק קדשיכ אשר ייחיו לכ ונדריכ תישא ובאת אל המקום אשר ייבחר יהוה יב:כז ועשית עולותיכ הבשר והדם על מיזבח יהוה אלוהיכ ודם זבחיכ יישפכ על מיזבח יהוה אלוהיכ והבשר תואכל יב:כח שמור ושמעת את כל הדברים האלה אשר אנוכי מצוכא למען ייטב לכ ולבניכ אחריכ עד עולם כי תעשה הטוב והישר בעיני יהוה אלוהיכ..........ס..........יב:כט כי יכרית יהוה אלוהיכ את הגויים אשר אתה בא שמה לרשת אותם מיפניכ וירשת אותם וישבת בארצם יב:ל הישמר לכ פן תינקש אחריהם אחרי הישמדם מיפניכ ופן תידרוש לאלוהיהם לאמור איכה יעבדו הגויים האלה את אלוהיהם ואעשה כן גם אני יב:לא לוא תעשה כן ליהוה אלוהיכ כי כל תועבת יהוה אשר שנא עשו לאלוהיהם כי גם את בניהם ואת בנותיהם יישרפו באש לאלוהיהם יג:א את כל הדבר אשר אנוכי מצוה אתכם אותו תישמרו לעשות לוא תוסף עליו ולוא תיגרע מימנו..........פ יג:ב כי יקום בקירבכ נביא או חולם חלום ונתן אליכ אות או מופת יג:ג ובא האות והמופת אשר דיבר אליכ לאמור נלכה אחרי אלוהים אחרים אשר לוא ידעתם ונעבדם יג:ד לוא תישמע אל דיברי הנביא ההוא או אל חולם החלום ההוא כי מנסה יהוה אלוהיכם אתכם לדעת היישכם אוהבים את יהוה אלוהיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם יג:ה אחרי יהוה אלוהיכם תלכו ואותו תיראו ואת מיצותיו תישמורו ובקולו תישמעו ואותו תעבודו ובו תידבקון יג:ו והנביא ההוא או חולם החלום ההוא יומת כי דיבר סרה על יהוה אלוהיכם המוציא אתכם מארץ מיצריים והפודכ מיבית עבדים להדיחכ מינ הדרכ אשר הרע וביערת בה ללכת אלוהיכ יהוה ציוכ מיקירבכ..........ס..........יג:ז כי יסיתכ אחיכ בן אימכ או בינכ או ביתכ או אשת חיקכ או רעכ אשר כנפשכ בסתר לאמור נלכה ונעבדה אלוהים אחרים אשר לוא ידעת אתה ואבותיכ יג:ח מאלוהי העמים אשר סביבותיכם הקרובים אליכ או הרחוקים מימכא מיקצה הארץ ועד קצה הארץ יג:ט לוא תואבה לו ולוא תישמע אליו ולוא תחוס עינכ עליו ולוא תחמול ולוא תכסה עליו יג:י כי הרוג תהרגנו ידכ תיחיה בו בריאשונה להמיתו ויד כל העם באחרונה יג:יא וסקלתו באבנים ומת כי ביקש להדיחכ מעל יהוה אלוהיכ המוציאכ מארץ מיצריים מיבית עבדים יג:יב וכל יישראל יישמעו וייראון ולוא יוסיפו לעשות כדבר הרע הזה בקירבכ..........ס ..........יג:יג כי תישמע באחת עריכ אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ לשבת שם לאמור יג:יד יצאו אנשים בני בליעל מיקירבכ וידיחו את יושבי עירם לאמור נלכה ונעבדה אלוהים אחרים אשר לוא ידעתם יג:טו ודרשת וחקרת ושאלת היטב והינה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזואת בקירבכ יג:טז הכה תכה את יושבי העיר ההיוא לפי חרב החרם אותה ואת כל אשר בה ואת בהמתה לפי חרב יג:יז דברים ואת כל שללה תיקבוץ אל תוכ רחובה ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל ליהוה אלוהיכ והיתה תל עולם לוא תיבנה עוד יג:יח ולוא יידבק בידכ מאומה מינ החרם למען ישוב יהוה מחרון אפו ונתן לכ רחמים וריחמכ והירבכ כאשר נשבע לאבותיכ יג:יט כי תישמע בקול יהוה אלוהיכ לישמור את כל מיצותיו אשר אנוכי מצוכ היום לעשות הישר בעיני יהוה אלוהיכ..........ס..........יד:א בנים אתם ליהוה אלוהיכם לוא תיתגודדו ולוא תשימו קרחה בין עיניכם למת יד:ב כי עם קדוש אתה ליהוה אלוהיכ ובכ בחר יהוה ליחיות לו לעם סגולה מיכול העמים אשר על פני האדמה..........ס..........יד:ג לוא תואכל כל תועבה יד:ד זואת הבהמה אשר תואכלו שור שה כשבים ושה עיזים יד:ה איל וצבי ויחמור ואקו ודישון ותאו וזמר יד:ו וכל בהמה מפרסת פרסה ושוסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה בבהמה אותה תואכלו יד:ז אכ את זה לוא תואכלו מימעלי הגרה ומימפריסי הפרסה השסועה את הגמל ואת הארנבת ואת השפן כי מעלה גרה המה ופרסה לוא היפריסו טמאים הם לכם יד:ח ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ולוא גרה טמא הוא לכם מיבשרם לוא תואכלו ובנבלתם לוא תיגעו..........ס..........יד:ט את זה תואכלו מיכול אשר במיים כול אשר לו סנפיר וקשקשת תואכלו יד:י וכול אשר אין לו סנפיר וקשקשת לוא תואכלו טמא הוא לכם..........ס ..........יד:יא כל ציפור טהורה תואכלו יד:יב וזה אשר לוא תואכלו מהם הנשר והפרס והעזניה יד:יג והראה ואת האיה והדיה למינה יד:יד ואת כל עורב למינו יד:טו ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו יד:טז את הכוס ואת הינשוף והתינשמת יד:יז והקאת ואת הרחמה ואת השלכ יד:יח והחסידה והאנפה למינה והדוכיפת והעטלף יד:יט וכול שרץ העוף טמא הוא לכם לוא יאכלו יד:כ כל עוף טהור תואכלו יד:כא לוא תואכלו כל נבלה לגר אשר בישעריכ תיתננה ואכלה או מכור לנכרי כי עם קדוש אתה ליהוה אלוהיכ לוא תבשל גדי בחלב אימו..........פ יד:כב עשר תעשר את כל תבואת זרעכ היוצא השדה שנה שנה יד:כג ואכלת ליפני יהוה אלוהיכ במקום אשר ייבחר לשכן שמו שם מעשר דגנכ תירושכ וייצהרכ ובכורות בקרכ וצואנכ למען תילמד לייראה את יהוה אלוהיכ כל הימים יד:כד וכי יירבה מימכ הדרכ כי לוא תוכל שאתו כי יירחק מימכ המקום אשר ייבחר יהוה אלוהיכ לשום שמו שם כי יברככ יהוה אלוהיכ יד:כה ונתתה בכסף וצרת הכסף בידכ והלכת אל המקום אשר ייבחר יהוה אלוהיכ בו יד:כו ונתתה הכסף בכול אשר תאוה נפשכ בבקר ובצואן ובייין ובשכר ובכול אשר תישאלכ נפשכ ואכלת שם ליפני יהוה אלוהיכ ושמחת אתה וביתכ יד:כז והלוי אשר בישעריכ לוא תעזבנו כי אין לו חלק ונחלה עימכ..........ס..........יד:כח מיקצה שלוש שנים תוציא את כל מעשר תבואתכ בשנה ההיוא והינחת בישעריכ יד:כט ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עימכ והגר והיתום והאלמנה אשר בישעריכ ואכלו ושבעו למען יברככ יהוה אלוהיכ בכל מעשה ידכ אשר תעשה..........ס..........טו:א מיקץ שבע שנים תעשה שמיטה טו:ב וזה דבר השמיטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לוא ייגוש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמיטה ליהוה טו:ג את הנכרי תיגוש ואשר ייחיה לכ את אחיכ תשמט ידכ טו:ד אפס כי לוא ייחיה בכ אביון כי ברכ יברככ יהוה בארץ אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ נחלה לרישתה טו:ה רק אים שמוע תישמע בקול יהוה אלוהיכ לישמור לעשות את כל המיצוה הזואת אשר אנוכי מצוכ היום טו:ו כי יהוה אלוהיכ ברככ כאשר דיבר לכ והעבטת גויים רבים ואתה לוא תעבוט ומשלת בגויים רבים ובכ לוא יימשולו..........ס..........טו:ז כי ייחיה בכ אביון מאחד אחיכ באחד שעריכ בארצכ אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ לוא תאמץ את דברים לבבכ ולוא תיקפוץ את ידכ מאחיכ האביון טו:ח כי פתוח תיפתח את ידכ לו והעבט תעביטנו די מחסורו אשר יחסר לו טו:ט הישמר לכ פן ייחיה דבר עימ לבבכ בליעל לאמור קרבה שנת השבע שנת השמיטה ורעה עינכ באחיכ האביון ולוא תיתן לו וקרא עליכ אל יהוה והיה בכ חטא טו:י נתון תיתן לו ולוא ירע לבבכ בתיתכ לו כי ביגלל הדבר הזה יברככ יהוה אלוהיכ בכל מעשכ ובכול מישלח ידכ טו:יא כי לוא יחדל אביון מיקרב הארץ על כן אנוכי מצוכ לאמור פתוח תיפתח את ידכ לאחיכ לעניכ ולאביונכ בארצכ..........ס..........טו:יב כי יימכר לכ אחיכ העיברי או העיבריה ועבדכ שש שנים ובשנה השביעית תשלחנו חפשי מעימכ טו:יג וכי תשלחנו חפשי מעימכ לוא תשלחנו ריקם טו:יד העניק תעניק לו מיצואנכ ומיגרנכ ומייקבכ אשר ברככ יהוה אלוהיכ תיתן לו טו:טו וזכרת כי עבד היית בארץ מיצריים וייפדכ יהוה אלוהיכ על כן אנוכי מצוכ את הדבר הזה היום טו:טז והיה כי יואמר אליכ לוא אצא מעימכ כי אהבכ ואת ביתכ כי טוב לו עימכ טו:יז ולקחת את המרצע ונתתה באזנו ובדלת והיה לכ עבד עולם ואף לאמתכ תעשה כן טו:יח לוא ייקשה בעינכ בשלחכ אותו חפשי מעימכ כי מישנה שכר שכיר עבדכ שש שנים וברככ יהוה אלוהיכ בכול אשר תעשה..........פ טו:יט כל הבכור אשר ייולד ביבקרכ ובצואנכ הזכר תקדיש ליהוה אלוהיכ לוא תעבוד ביבכור שורכ ולוא תגוז בכור צואנכ טו:כ ליפני יהוה אלוהיכ תואכלנו שנה בשנה במקום אשר ייבחר יהוה אתה וביתכ טו:כא וכי ייחיה בו מום פיסח או עיור כול מום רע לוא תיזבחנו ליהוה אלוהיכ טו:כב בישעריכ תואכלנו הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל טו:כג רק את דמו לוא תואכל על הארץ תישפכנו כמיים..........פ טז:א שמור את חודש האביב ועשית פסח ליהוה אלוהיכ כי בחודש האביב הוציאכ יהוה אלוהיכ מימיצריים לילה טז:ב וזבחת פסח ליהוה אלוהיכ צואן ובקר במקום אשר ייבחר יהוה לשכן שמו שם טז:ג לוא תואכל עליו חמץ שיבעת ימים תואכל עליו מצות לחם עוני כי בחיפזון יצאת מארץ מיצריים למען תיזכור את יום צאתכ מארץ מיצריים כול ימי חייכ טז:ד ולוא יראה לכ שאור בכל גבולכ שיבעת ימים ולוא ילין מינ הבשר אשר תיזבח בערב ביום הריאשון לבוקר טז:ה לוא תוכל ליזבוח את הפסח באחד שעריכ אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ טז:ו כי אים אל המקום אשר ייבחר יהוה אלוהיכ לשכן שמו שם תיזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתכ מימיצריים טז:ז ובישלת ואכלת במקום אשר ייבחר יהוה אלוהיכ בו ופנית בבוקר והלכת לאוהליכ טז:ח ששת ימים תואכל מצות וביום השביעי עצרת ליהוה אלוהיכ לוא תעשה מלאכה..........ס..........טז:ט שיבעה שבועות תיספר לכ מהחל חרמש בקמה תחל ליספור שיבעה שבועות טז:י ועשית חג שבועות ליהוה אלוהיכ מיסת נדבת ידכ אשר תיתן כאשר יברככ יהוה אלוהיכ טז:יא ושמחת ליפני יהוה אלוהיכ אתה ובינכ וביתכ ועבדכ ואמתכ והלוי אשר בישעריכ והגר והיתום והאלמנה אשר בקירבכ במקום אשר ייבחר יהוה אלוהיכ לשכן שמו שם טז:יב וזכרת כי עבד היית במיצריים ושמרת ועשית את החוקים האלה..........פ טז:יג חג הסוכות תעשה לכ שיבעת ימים באספכ מיגרנכ ומייקבכ טז:יד ושמחת בחגכ אתה ובינכ וביתכ ועבדכ ואמתכ והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בישעריכ טז:טו שיבעת ימים תחוג ליהוה אלוהיכ במקום אשר ייבחר יהוה כי יברככ יהוה אלוהיכ בכול תבואתכ ובכול מעשה ידיכ והיית אכ שמח טז:טז שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורכ את פני דברים יהוה אלוהיכ במקום אשר ייבחר בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות ולוא יראה את פני יהוה ריקם טז:יז איש כמתנת ידו כבירכת יהוה אלוהיכ אשר נתן לכ..........ס..........טז:יח שופטים ושוטרים תיתן לכ בכל שעריכ אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ לישבטיכ ושפטו את העם מישפט צדק טז:יט לוא תטה מישפט לוא תכיר פנים ולוא תיקח שוחד כי השוחד יעור עיני חכמים ויסלף דיברי צדיקימ טז:כ צדק צדק תירדוף למען נותן אלוהיכ יהוה אשר הארץ את וירשת תיחיה לכ..........ס..........טז:כא לוא תיטע לכ אשרה כל עץ אצל מיזבח יהוה אלוהיכ אשר תעשה לכ טז:כב ולוא תקים לכ מצבה אשר שנא יהוה אלוהיכ..........ס..........יז:א לוא תיזבח ליהוה אלוהיכ שור ושה אשר ייחיה בו מום כול דבר רע כי תועבת יהוה אלוהיכ הוא..........ס..........יז:ב כי יימצא בקירבכ באחד שעריכ אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ איש או אישה אשר יעשה את הרע בעיני יהוה אלוהיכ לעבור בריתו יז:ג וילכ ויעבוד אלוהים אחרים ויישתחו להם ולשמש או לירח או לכל צבא השמיים אשר לוא ציויתי יז:ד והוגד לכ ושמעת ודרשת היטב והינה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזואת ביישראל יז:ה והוצאת את האיש ההוא או את האישה ההיוא אשר עשו את הדבר הרע הזה אל שעריכ את האיש או את האישה וסקלתם באבנים ומתו יז:ו על פי שניים עדים או שלושה עדים יומת המת לוא יומת על פי עד אחד יז:ז יד העדים תיחיה בו בריאשונה להמיתו ויד כל העם באחרונה וביערת הרע מיקירבכ..........פ יז:ח כי ייפלא מימכ דבר למישפט בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע דיברי ריבות בישעריכ וקמת ועלית אל המקום אשר ייבחר יהוה אלוהיכ בו יז:ט ובאת אל הכוהנים הלויים ואל השופט אשר ייחיה בימים ההם ודרשת והיגידו לכ את דבר המישפט יז:י ועשית על פי הדבר אשר יגידו לכ מינ המקום ההוא אשר ייבחר יהוה ושמרת לעשות ככול אשר יורוכ יז:יא על פי התורה אשר יורוכ ועל המישפט אשר יואמרו לכ תעשה לוא תסור מינ הדבר אשר יגידו לכ ימין ושמואל יז:יב והאיש אשר יעשה בזדון לבילתי שמוע אל הכוהן העומד לשרת שם את יהוה אלוהיכ או אל השופט ומת האיש ההוא וביערת הרע מיישראל יז:יג וכל העם יישמעו וייראו ולוא יזידון עוד..........ס..........יז:יד כי תבוא אל הארץ אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ וירישתה וישבתה בה ואמרת אשימה עלי מלכ ככל הגויים אשר סביבותי יז:טו שום תשים עליכ מלכ אשר ייבחר יהוה אלוהיכ בו מיקרב אחיכ תשים עליכ מלכ לוא תוכל לתת עליכ איש נכרי אשר לוא אחיכ הוא יז:טז רק לוא ירבה לו סוסים ולוא ישיב את העם מיצרימה למען הרבות סוס ויהוה אמר לכם לוא תוסיפון לשוב בדרכ הזה עוד יז:יז ולוא ירבה לו נשים ולוא יסור לבבו וכסף וזהב לוא ירבה לו מאוד יז:יח והיה כשיבתו על כיסא ממלכתו וכתב לו את מישנה התורה הזואת על ספר מיליפני הכוהנים הלויים יז:יט והיתה עימו וקרא בו כל ימי חייו למען יילמד לייראה את יהוה אלוהיו לישמור את כל דיברי התורה הזואת ואת החוקים האלה לעשותם יז:כ לבילתי רום לבבו מאחיו ולבילתי סור מינ המיצוה ימין ושמואול בקרב ובניו הוא ממלכתו על ימים יאריכ למען יישראל..........ס..........יח:א לוא ייחיה לכוהנים הלויים כל שבט לוי חלק ונחלה עימ יישראל אישי יהוה ונחלתו יואכלון יח:ב ונחלה לוא ייחיה לו בקרב אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דיבר לו..........ס..........יח:ג וזה ייחיה מישפט הכוהנים מאת העם מאת זובחי הזבח אים שור אים שה ונתן לכוהן הזרוע והלחיימ והקבה יח:ד ראשית דגנכ תירושכ וייצהרכ וראשית גז צואנכ תיתן לו יח:ה כי בו בחר יהוה אלוהיכ מיכל שבטיכ דברים לעמוד לשרת בשם יהוה הוא ובניו כל הימים..........ס ..........יח:ו וכי יבוא הלוי מאחד שעריכ מיכל יישראל אשר הוא גר שם ובא בכל אות נפשו אל המקום אשר ייבחר יהוה יח:ז ושרת בשם יהוה אלוהיו ככל אחיו הלויים העומדים שם ליפני יהוה יח:ח חלק כחלק יואכלו לבד מימכריו על האבות..........ס ..........יח:ט כי אתה בא אל הארץ אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ לוא תילמד לעשות כתועבות הגויים ההם יח:י לוא יימצא בכ מעביר בנו וביתו באש קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף יח:יא וחובר חבר ושואל אוב ויידעוני ודורש אל המתים יח:יב כי תועבת יהוה כל עושה אלה וביגלל התועבות האלה יהוה אלוהיכ מוריש אותם מיפניכ יח:יג תמים תיחיה עימ יהוה אלוהיכ יח:יד כי הגויים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים יישמעו ואתה לוא כן נתן לכ יהוה אלוהיכ יח:טו נביא מיקירבכ מאחיכ כמוני יקים לכ יהוה אלוהיכ אליו תישמעון יח:טז ככול אשר שאלת מעימ יהוה אלוהיכ בחורב ביום הקהל לאמור לוא אוסף לישמוע את קול יהוה אלוהי ואת האש הגדולה הזואת לוא אראה עוד ולוא אמות יח:יז ויואמר יהוה אלי היטיבו אשר דיברו יח:יח נביא אקים להם מיקרב אחיהם כמוכ ונתתי דברי בפיו ודיבר אליהם את כל אשר אצונו יח:יט והיה האיש אשר לוא יישמע אל דברי אשר ידבר בישמי אנוכי אדרוש מעימו יח:כ אכ הנביא אשר יזיד לדבר דבר בישמי את אשר לוא ציויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלוהים אחרים ומת הנביא ההוא יח:כא וכי תואמר בילבבכ איכה נדע את הדבר אשר לוא דיברו יהוה יח:כב אשר ידבר הנביא בשם יהוה ולוא ייחיה הדבר ולוא יבוא הוא הדבר תגור לוא הנביא דיברו בזדון יהוה דיברו לוא אשר מימנו..........ס..........יט:א כי יכרית יהוה אלוהיכ את הגויים אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ את ארצם וירישתם וישבת בעריהם ובבתיהם יט:ב שלוש ערים תבדיל לכ בתוכ ארצכ אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ לרישתה יט:ג תכין לכ הדרכ ושילשת את גבול ארצכ אשר ינחילכ יהוה אלוהיכ והיה לנוס שמה כל רוצח יט:ד וזה דבר הרוצח אשר ינוס שמה וחי אשר יכה את רעהו ביבלי דעת והוא לוא שונא לו מיתמול שילשום יט:ה ואשר יבוא את רעהו ביער לחטוב עצים ונדחה ידו בגרזן ליכרות העץ ונשל הברזל מינ העץ ומצא את רעהו ומת הוא ינוס אל אחת הערים האלה וחי יט:ו פן יירדוף גואל הדם אחרי הרוצח כי יחם לבבו והישיגו כי יירבה הדרכ והיכהו נפש ולו אין מישפט מות כי לוא שונא הוא לו מיתמול שילשום יט:ז על כן אנוכי מצוכ לאמור שלוש ערים תבדיל לכ יט:ח ואים ירחיב יהוה אלוהיכ את גבולכ כאשר נשבע לאבותיכ ונתן לכ את כל הארץ אשר דיבר לתת לאבותיכ יט:ט כי תישמור את כל המיצוה הזואת לעשותה אשר אנוכי מצוכ היום לאהבה את יהוה אלוהיכ וללכת בידרכיו כל הימים ויספת לכ עוד שלוש ערים על השלוש האלה יט:י ולוא יישפכ דם נקי בקרב ארצכ אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ נחלה והיה עליכ דמים..........פ יט:יא וכי ייחיה איש שונא לרעהו וארב לו וקם עליו והיכהו נפש ומת ונס אל אחת הערים האל יט:יב ושלחו זיקני עירו ולקחו אותו מישם ונתנו אותו ביד גואל הדם ומת יט:יג לוא תחוס עינכ עליו וביערת דם הנקי מיישראל וטוב לכ..........ס..........יט:יד לוא תסיג גבול רעכ אשר גבלו ריאשונים בנחלתכ אשר תינחל בארץ אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ לרישתה..........ס..........יט:טו לוא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת בכל חטא אשר יחטא על פי שני עדים או על פי שלושה עדים יקום דבר יט:טז כי יקום עד חמס באיש לענות בו סרה יט:יז ועמדו שני האנשים אשר להם הריב ליפני יהוה ליפני הכוהנים והשופטים אשר ייחיו בימים ההם דברים יט:יח ודרשו השופטים היטב והינה עד שקר העד שקר ענה באחיו יט:יט ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו וביערת הרע מיקירבכ יט:כ והנשארים יישמעו וייראו ולוא יוסיפו לעשות עוד כדבר הרע הזה בקירבכ יט:כא ולוא תחוס עינכ נפש בנפש עיין בעיין שן בשן יד ביד רגל ברגל..........ס..........כ:א כי תצא למילחמה על אויבכ וראית סוס ורכב עם רב מימכ לוא תירא מהם כי יהוה אלוהיכ עימכ המעלכ מארץ מיצריים כ:ב והיה כקרבכם אל המילחמה ונגש הכוהן ודיבר אל העם כ:ג ואמר אלהם שמע יישראל אתם קרבים היום למילחמה על אויביכם אל ירכ לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מיפניהם כ:ד כי יהוה אלוהיכם ההולכ עימכם להילחם לכם עימ אויביכם להושיע אתכם כ:ה ודיברו השוטרים אל העם לאמור מי האיש אשר בנה ביית חדש ולוא חנכו ילכ וישוב לביתו פן ימות במילחמה ואיש אחר יחנכנו כ:ו ומי האיש אשר נטע כרם ולוא חיללו ילכ וישוב לביתו פן ימות במילחמה ואיש אחר יחללנו כ:ז ומי האיש אשר ארש אישה ולוא לקחה ילכ וישוב לביתו פן ימות במילחמה ואיש אחר ייקחנה כ:ח ויספו השוטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורכ הלבב ילכ וישוב לביתו ולוא יימס את לבב אחיו כילבבו כ:ט והיה ככלות השוטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות ברואש העם..........ס..........כ:י כי תיקרב אל עיר להילחם עליה וקראת אליה לשלום כ:יא והיה אים שלום תענכ ופתחה לכ והיה כל העם הנמצא בה ייחיו לכ למס ועבדוכ כ:יב ואים לוא תשלים עימכ ועשתה עימכ מילחמה וצרת עליה כ:יג ונתנה יהוה אלוהיכ בידכ והיכית את כל זכורה לפי חרב כ:יד רק הנשים והטף והבהמה וכול אשר ייחיה בעיר כל שללה תבוז לכ ואכלת את שלל אויביכ אשר נתן יהוה אלוהיכ לכ כ:טו כן תעשה לכל הערים הרחוקות מימכ מאוד אשר לוא מערי הגויים האלה הנה כ:טז רק מערי העמים האלה אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ נחלה לוא תחיה כל נשמה כ:יז כי החרם תחרימם החיתי והאמורי הכנעני והפריזי החיוי והיבוסי כאשר ציוכ יהוה אלוהיכ כ:יח למען אשר לוא ילמדו אתכם לעשות ככול תועבותם אשר עשו לאלוהיהם וחטאתם ליהוה אלוהיכם..........ס..........כ:יט כי תצור אל עיר ימים רבים להילחם עליה לתפשה לוא תשחית את עצה לינדוח עליו גרזן כי מימנו תואכל ואותו לוא תיכרות כי האדם עץ השדה לבוא מיפניכ במצור כ:כ רק עץ אשר תדע כי לוא עץ מאכל הוא אותו תשחית וכרת ובנית מצור על העיר אשר היוא עושה עימכ מילחמה עד רידתה..........פ כא:א כי יימצא חלל באדמה אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ לרישתה נופל בשדה לוא נודע מי היכהו כא:ב ויצאו זקניכ ושופטיכ ומדדו אל הערים אשר סביבות החלל כא:ג והיה העיר הקרובה אל החלל ולקחו זיקני העיר ההיוא עגלת בקר אשר לוא עובד בה אשר לוא משכה בעול כא:ד והורידו זיקני העיר ההיוא את העגלה אל נחל איתן אשר לוא יעבד בו ולוא ייזרע וערפו שם את העגלה בנחל כא:ה ונגשו הכוהנים בני לוי כי בם בחר יהוה אלוהיכ לשרתו ולברכ בשם יהוה ועל פיהם ייחיה כל ריב וכל נגע כא:ו וכול זיקני העיר ההיוא הקרובים אל החלל יירחצו את ידיהם על העגלה הערופה בנחל כא:ז וענו ואמרו ידינו לוא שפכה )שפכו( את הדם הזה ועינינו לוא ראו כא:ח כפר לעמכ יישראל אשר פדית יהוה ואל תיתן דם נקי בקרב עמכ יישראל ונכפר להם הדם כא:ט ואתה תבער הדם הנקי מיקירבכ כי תעשה הישר בעיני יהוה..........ס ..........כא:י כי תצא למילחמה על אויביכ ונתנו יהוה אלוהיכ בידכ ושבית שיביו כא:יא וראית בשיביה אשת יפת תואר וחשקת בה ולקחת לכ לאישה כא:יב והבאתה אל תוכ ביתכ וגילחה את רואשה ועשתה דברים את ציפרניה כא:יג והסירה את שימלת שיביה מעליה וישבה בביתכ ובכתה את אביה ואת אימה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לכ לאישה כא:יד והיה אים לוא חפצת בה ושילחתה לנפשה ומכור לוא תימכרנה בכסף לוא תיחיין ! תיתעמר בה תחת אשר עיניתה..........ס ..........כא:טו כי לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכור לשניאה כא:טז והיה ביום הנחילו את בניו את אשר ייחיה לו לוא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכור כא:יז כי את הבכור בן השנואה יכיר לתת לו פי שניים בכול אשר יימצא לו כי הוא ראשית אונו לו מישפט הבכורה..........ס ..........כא:יח כי ייחיה לאיש בן סורר ומורה איננו שומע בקול אביו ובקול אימו וייסרו אותו ולוא יישמע אליהם כא:יט ותפשו בו אביו ואימו והוציאו אותו אל זיקני עירו ואל שער מקומו כא:כ ואמרו אל זיקני עירו בננו זה סורר ומורה איננו שומע בקולנו זולל וסובא כא:כא ורגמוהו כל אנשי עירו באבנים ומת וביערת הרע מיקירבכ וכל יישראל יישמעו וייראו..........ס ..........כא:כב וכי ייחיה באיש חטא מישפט מות והומת ותלית אותו על עץ כא:כג לוא תלין נבלתו על העץ כי קבור תיקברנו ביום ההוא כי קיללת אלוהים תלוי ולוא תטמא את אדמתכ אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ נחלה..........ס ..........כב:א לוא תיראה את שור אחיכ או את שיו נדחים והיתעלמת מהם השב תשיבם לאחיכ כב:ב ואים לוא קרוב אחיכ אליכ ולוא ידעתו ואספתו אל תוכ ביתכ והיה עימכ עד דרוש אחיכ אותו והשבותו לו כב:ג וכן תעשה לחמורו וכן תעשה לשימלתו וכן תעשה לכל אבדת אחיכ אשר תואבד מימנו ומצאתה לוא תוכל להיתעלם..........ס ..........כב:ד לוא תיראה את חמור אחיכ או תקים הקם מהם והיתעלמת בדרכ נופלים שורו עימו..........ס ..........כב:ה לוא ייחיה כלי גבר על אישה ולוא יילבש גבר שימלת אישה כי תועבת יהוה אלוהיכ כל עושה אלה..........פ כב:ו כי ייקרא קן ציפור לפניכ בדרכ בכל עץ או על הארץ אפרוחים או ביצים והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים לוא תיקח האם על הבנים כב:ז שלח תשלח את האם ואת הבנים תיקח לכ למען ייטב לכ והארכת ימים..........ס ..........כב:ח כי תיבנה ביית חדש ועשית מעקה לגגכ ולוא תשים דמים בביתכ כי ייפול הנופל מימנו כב:ט לוא תיזרע כרמכ כילאיים פן תיקדש המלאה הזרע אשר תיזרע ותבואת הכרם..........ס..........כב:י לוא תחרוש בשור ובחמור יחדו כב:יא לוא תילבש שעטנז צמר ופישתים יחדו..........ס ..........כב:יב גדילים תעשה לכ על ארבע כנפות כסותכ אשר תכסה בה..........ס ..........כב:יג כי ייקח איש אישה ובא אליה ושנאה כב:יד ושם לה עלילות דברים והוציא עליה שם רע ואמר את האישה הזואת לקחתי ואקרב אליה ולוא מצאתי לה בתולים כב:טו ולקח אבי הנער ואימה והוציאו את בתולי הנער אל זיקני העיר השערה כב:טז ואמר אבי הנער אל הזקנים את ביתי נתתי לאיש הזה לאישה ויישנאה כב:יז והינה הוא שם עלילות דברים לאמור לוא מצאתי לביתכ בתולים ואלה בתולי ביתי ופרשו השימלה ליפני זיקני העיר כב:יח ולקחו זיקני העיר ההיוא את האיש וייסרו אותו כב:יט וענשו אותו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה כי הוציא שם רע על בתולת יישראל ולו תיחיה לאישה לוא יוכל לשלחה כל ימיו..........ס ..........כב:כ ואים אמת היה הדבר הזה לוא נמצאו בתולים לנער כב:כא והוציאו את הנער אל פתח בית אביה וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה כי עשתה נבלה ביישראל ליזנות בית אביה וביערת הרע מיקירבכ..........ס..........כב:כב כי יימצא איש שוכב עימ אישה בעולת בעל ומתו גם שניהם האיש השוכב עימ האישה והאישה וביערת הרע מיישראל..........ס ..........כב:כג כי ייחיה דברים נער בתולה מאורשה לאיש ומצאה איש בעיר ושכב עימה כב:כד והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההיוא וסקלתם אותם באבנים ומתו את הנער על דבר אשר לוא צעקה בעיר ואת האיש הרע וביערת רעהו אשת את עינה אשר דבר על מיקירבכ..........ס..........כב:כה ואים בשדה יימצא האיש את הנער המאורשה והחזיק בה האיש ושכב עימה ומת האיש אשר שכב עימה לבדו כב:כו ולנער לוא תעשה דבר אין לנער חטא מות כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה כב:כז כי מושיע ואין המאורשה הנער צעקה מצאה בשדה לה..........ס..........כב:כח כי יימצא איש נער בתולה אשר לוא אורשה ותפשה ושכב עימה ונמצאו כב:כט ונתן האיש השוכב עימה לאבי הנער חמישים כסף ולו תיחיה לאישה תחת אשר עינה לוא יוכל שלחה כל ימיו..........ס ..........כג:א לוא ייקח איש את אשת אביו ולוא יגלה כנף אביו..........ס ..........כג:ב לוא יבוא פצוע דכא וכרות שפכה ביקהל יהוה..........ס ..........כג:ג לוא יבוא ממזר ביקהל יהוה גם דור עשירי לוא יבוא לו ביקהל יהוה..........ס ..........כג:ד לוא יבוא עמוני ומואבי ביקהל יהוה גם דור עשירי לוא יבוא להם ביקהל יהוה עד עולם כג:ה על דבר אשר לוא קידמו אתכם בלחם ובמיים בדרכ בצאתכם מימיצריים ואשר שכר עליכ את בילעם בן בעור מיפתור ארם נהריים לקללכא כג:ו ולוא אבה יהוה אלוהיכ לישמוע אל בילעם ויהפוכ יהוה אלוהיכ לכ את הקללה ליברכה כי אהבכ יהוה אלוהיכ כג:ז לוא תידרוש שלומם וטובתם כל ימיכ לעולם..........ס ..........כג:ח לוא תתעב אדומי כי אחיכ הוא לוא תתעב מיצרי כי גר היית בארצו כג:ט בנים ביקהל להם יבוא שלישי דור להם ייולדו אשר יהוה..........ס..........כג:י כי תצא מחנה על אויביכ ונשמרת מיכול דבר רע כג:יא כי ייחיה בכ איש אשר לוא ייחיה טהור מיקרה לילה ויצא אל מיחוץ למחנה לוא יבוא אל תוכ המחנה כג:יב והיה ליפנות ערב יירחץ במיים וכבוא השמש יבוא אל תוכ המחנה כג:יג ויד תיחיה לכ מיחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ כג:יד ויתד תיחיה לכ על אזנכ והיה בשיבתכ חוץ וחפרתה בה ושבת וכיסית את צאתכ כג:טו כי יהוה אלוהיכ מיתהלכ בקרב מחנכ להצילכ ולתת אויביכ לפניכ והיה ושב דבר ערות בכ ייראה ולוא קדוש מחניכ מאחריכ..........ס..........כג:טז לוא תסגיר עבד אל אדוניו אשר יינצל אליכ מעימ אדוניו כג:יז עימכ ישב בקירבכ במקום אשר ייבחר באחד שעריכ בטוב לו לוא תוננו..........ס ..........כג:יח לוא תיחיה קדשה מיבנות יישראל ולוא ייחיה קדש מיבני יישראל כג:יט לוא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית יהוה גם אלוהיכ יהוה תועבת כי נדר לכל אלוהיכ שניהם..........ס ..........כג:כ לוא תשיכ לאחיכ נשכ כסף נשכ אוכל נשכ כל דבר אשר יישכ כג:כא לנכרי תשיכ ולאחיכ לוא תשיכ למען יברככ יהוה אלוהיכ בכול מישלח ידכ על הארץ אשר אתה בא שמה לרישתה..........ס ..........כג:כב כי תידור נדר ליהוה אלוהיכ לוא תאחר לשלמו כי דרוש יידרשנו יהוה אלוהיכ מעימכ והיה בכ חטא כג:כג וכי תחדל לינדור לוא ייחיה בכ חטא כג:כד מוצא שפתיכ תישמור ועשית כאשר נדרת ליהוה אלוהיכ נדבה אשר דיברת בפיכ..........ס ..........כג:כה כי תבוא בכרם רעכ ואכלת ענבים כנפשכ שבעכ ואל כליכ לוא תיתן..........ס ..........כג:כו כי תבוא בקמת רעכ וקטפת מלילות בידכ וחרמש לוא תניף על קמת רעכ..........ס..........כד:א כי ייקח איש אישה ובעלה והיה אים לוא תימצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושילחה מיביתו כד:ב ויצאה מיביתו והלכה והיתה לאיש אחר כד:ג ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושילחה מיביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאישה כד:ד לוא יוכל בעלה הריאשון אשר שילחה לשוב לקחתה ליחיות לו לאישה אחרי אשר הוטמאה כי תועבה היוא דברים ליפני יהוה ולוא תחטיא את הארץ אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ נחלה..........ס ..........כד:ה כי ייקח איש אישה חדשה לוא יצא בצבא ולוא יעבור עליו לכל דבר נקי ייחיה לביתו שנה אחת ושימח את אישתו אשר לקח כד:ו לוא יחבול רחיים ורכב כי נפש הוא חובל..........ס ..........כד:ז כי יימצא איש גונב נפש מאחיו מיבני יישראל והיתעמר בו ומכרו ומת הגנב ההוא וביערת הרע מיקירבכ..........ס..........כד:ח הישמר בנגע הצרעת לישמור מאוד ולעשות ככול אשר יורו אתכם הכוהנים הלויים כאשר ציויתימ תישמרו לעשות כד:ט זכור את אשר עשה יהוה אלוהיכ למירים בדרכ בצאתכם מימיצריים..........ס ..........כד:י כי תשה ברעכ משאת מאומה לוא תבוא אל ביתו לעבוט עבוטו כד:יא בחוץ תעמוד והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליכ את העבוט החוצה כד:יב ואים איש עני הוא לוא תישכב בעבוטו כד:יג השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש ושכב בשלמתו וברככא ולכ תיחיה צדקה ליפני יהוה אלוהיכ..........ס ..........כד:יד לוא תעשוק שכיר עני ואביון מאחיכ או מיגרכ אשר בארצכ בישעריכ כד:טו ביומו תיתן שכרו ולוא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו ולוא ייקרא עליכ אל יהוה והיה בכ חטא..........ס ..........כד:טז לוא יומתו אבות על בנים ובנים לוא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו..........ס ..........כד:יז לוא תטה מישפט גר יתום ולוא תחבול בגד אלמנה כד:יח וזכרת כי עבד היית במיצריים וייפדכ יהוה אלוהיכ מישם על כן אנוכי מצוכ לעשות את הדבר הזה..........ס ..........כד:יט כי תיקצור קצירכ בשדכ ושכחת עומר בשדה לוא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה ייחיה למען יברככ יהוה אלוהיכ בכול מעשה ידיכ..........ס..........כד:כ כי תחבוט זיתכ לוא תפאר אחריכ לגר ליתום ולאלמנה ייחיה כד:כא כי תיבצור כרמכ לוא תעולל אחריכ לגר ליתום ולאלמנה ייחיה כד:כב וזכרת כי עבד היית בארץ הדבר את לעשות מצוכ אנוכי כן על מיצריים הזה..........ס..........כה:א כי ייחיה ריב בין אנשים ונגשו אל המישפט ושפטום והיצדיקו את הצדיק והירשיעו את הרשע כה:ב והיה אים בינ הכות הרשע והיפילו השופט והיכהו לפניו כדי רישעתו במיספר כה:ג ארבעים יכנו לוא יוסיף פן יוסיף להכותו על אלה מכה רבה ונקלה אחיכ לעיניכ כה:ד לוא תחסום שור בדישו..........ס ..........כה:ה כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין לו לוא תיחיה אשת המת החוצה לאיש זר יבמה יבוא עליה ולקחה לו לאישה וייבמה כה:ו והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ולוא יימחה שמו מיישראל כה:ז ואים לוא יחפוץ האיש לקחת את יבימתו ועלתה יבימתו השערה אל הזקנים ואמרה מאן יבמי להקים לאחיו שם ביישראל לוא אבה יבמי כה:ח וקראו לו זיקני עירו ודיברו אליו ועמד ואמר לוא חפצתי לקחתה כה:ט ונגשה יבימתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לוא ייבנה את בית אחיו כה:י ונקרא שמו ביישראל בית חלוץ הנעל..........ס ..........כה:יא כי יינצו אנשים יחדו איש ואחיו וקרבה אשת האחד להציל את אישה מיד מכהו ושלחה ידה תחוס לוא כפה את וקצותה כה:יב בימבושיו והחזיקה עינכ..........ס..........כה:יג לוא ייחיה לכ בכיסכ אבן ואבן גדולה וקטנה כה:יד לוא ייחיה לכ בביתכ איפה ואיפה גדולה וקטנה כה:טו אבן שלמה וצדק ייחיה לכ איפה שלמה וצדק ייחיה לכ למען יאריכו ימיכ על האדמה אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ כה:טז כי תועבת יהוה אלוהיכ כל עושה אלה כול עושה עול..........פ כה:יז זכור את אשר עשה לכ עמלק בדרכ בצאתכם מימיצריים כה:יח אשר קרכ בדרכ ויזנב בכ כל הנחשלים אחריכ ואתה עיף ויגע ולוא ירא אלוהים כה:יט והיה בהניח יהוה אלוהיכ לכ דברים מיכל אויביכ מיסביב בארץ אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ נחלה לרישתה תימחה את זכר עמלק מיתחת השמיים לוא תישכח..........פ כו:א והיה כי תבוא אל הארץ אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ נחלה וירישתה וישבת בה כו:ב ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצכ אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר ייבחר יהוה אלוהיכ לשכן שמו שם כו:ג ובאת אל הכוהן אשר ייחיה בימים ההם ואמרת אליו היגדתי היום ליהוה אלוהיכ כי באתי אל הארץ אשר נשבע יהוה לאבותינו לתת לנו כו:ד ולקח הכוהן הטנא מידכ והיניחו ליפני מיזבח יהוה אלוהיכ כו:ה וענית ואמרת ליפני יהוה אלוהיכ ארמי אובד אבי וירד מיצרימה ויגר שם בימתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב כו:ו וירעו אותנו המיצרים ויענונו וייתנו עלינו עבודה קשה כו:ז ונצעק אל יהוה אלוהי אבותינו ויישמע יהוה את קולנו וירא את ענינו ואת עמלנו ואת לחצנו כו:ח ויוציאנו יהוה מימיצריים ביד חזקה וביזרוע נטויה ובמורא גדול ובאותות ובמופתים כו:ט ויביאנו אל המקום הזה וייתן לנו את הארץ הזואת ארץ זבת חלב ודבש כו:י ועתה הינה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי יהוה והינחתו ליפני יהוה אלוהיכ והישתחוית ליפני יהוה אלוהיכ כו:יא ושמחת בכל הטוב אשר נתן לכ יהוה אלוהיכ ולביתכ אתה והלוי והגר אשר בקירבכ..........ס ..........כו:יב כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתכ בשנה השלישית שנת המעשר ונתתה ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בישעריכ ושבעו כו:יג ואמרת ליפני יהוה אלוהיכ ביערתי הקודש מינ הביית וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה ככל מיצותכ אשר ציויתני לוא עברתי מימיצותיכ ולוא שכחתי כו:יד לוא אכלתי באוני מימנו ולוא ביערתי מימנו בטמא ולוא נתתי מימנו למת שמעתי בקול יהוה אלוהי עשיתי ככול אשר ציויתני כו:טו השקיפה מימעון קדשכ מינ השמיים וברכ את עמכ את יישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש..........ס ..........כו:טז היום הזה יהוה אלוהיכ מצוכ לעשות את החוקים האלה ואת המישפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבכ ובכל נפשכ כו:יז את יהוה האמרת היום ליחיות לכ לאלוהים וללכת בידרכיו ולישמור חוקיו ומיצותיו ומישפטיו ולישמוע בקולו כו:יח ויהוה האמירכ היום ליחיות לו לעם סגולה כאשר דיבר לכ ולישמור כל מיצותיו כו:יט ולתיתכ עליון על כל הגויים אשר עשה ליתהילה ולשם ולתיפארת וליחיותכ עם קדוש ליהוה אלוהיכ כאשר דיבר..........פ כז:א ויצו מושה וזיקני יישראל את העם לאמור שמור את כל המיצוה אשר אנוכי מצוה אתכם היום כז:ב והיה ביום אשר תעברו את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ והקמות לכ אבנים גדולות ושדת אותם בשיד כז:ג וכתבת עליהן את כל דיברי התורה הזואת בעברכ למען אשר תבוא אל הארץ אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ ארץ זבת חלב ודבש כאשר דיבר יהוה אלוהי אבותיכ לכ כז:ד והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנוכי מצוה אתכם היום בהר עיבל ושדת אותם בשיד כז:ה ובנית שם מיזבח ליהוה אלוהיכ מיזבח אבנים לוא תניף עליהם ברזל כז:ו אבנים שלמות תיבנה את מיזבח יהוה אלוהיכ והעלית עליו עולות ליהוה אלוהיכ כז:ז וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת ליפני יהוה אלוהיכ כז:ח וכתבת על האבנים את כל דיברי התורה הזואת באר היטב..........ס ..........כז:ט וידבר מושה והכוהנים הלויים אל כל יישראל לאמור הסכת ושמע יישראל היום הזה נחיית לעם ליהוה אלוהיכ כז:י ושמעת בקול יהוה אלוהיכ ועשית את מיצותו ואת חוקיו אשר דברים אנוכי מצוכ היום..........ס ..........כז:יא ויצו מושה את העם ביום ההוא לאמור כז:יב אלה יעמדו לברכ את העם על הר גריזים בעברכם את הירדן שימעון ולוי ויהודה וייששכר ויוסף ובינימינ כז:יג ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל ראובן גד ואשר וזבולונ דן ונפתלי כז:יד וענו הלויים ואמרו אל כל איש יישראל קול רם..........ס ..........כז:טו ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת יהוה מעשה ידי חרש ושם בסתר וענו כל העם ואמרו אמן..........ס ..........כז:טז ארור מקלה אביו ואימו ואמר כל העם אמן..........ס ..........כז:יז ארור מסיג גבול רעהו ואמר כל העם אמן..........ס ..........כז:יח ארור משגה עיור בדרכ ואמר כל העם אמן..........ס ..........כז:יט ארור מטה מישפט גר יתום ואלמנה ואמר כל העם אמן כז:כ ארור שוכב עימ אשת אביו כי גילה כנף אביו ואמר כל העם אמן..........ס ..........כז:כא ארור שוכב עימ כל בהמה ואמר כל העם אמן..........ס ..........כז:כב ארור שוכב עימ אחותו בת אביו או בת אימו ואמר כל העם אמן..........ס..........כז:כג ארור שוכב עימ חותנתו ואמר כל העם אמן..........ס ..........כז:כד ארור מכה רעהו בסתר ואמר כל העם אמן..........ס ..........כז:כה ארור לוקח שוחד להכות נפש דם נקי ואמר כל העם אמן..........ס ..........כז:כו ארור אשר לוא יקים את דיברי התורה הזואת לעשות אותם ואמר כל העם אמן..........פ כח:א והיה אים שמוע תישמע בקול יהוה אלוהיכ לישמור לעשות את כל מיצותיו אשר אנוכי מצוכ היום ונתנכ יהוה אלוהיכ עליון על כל גויי הארץ כח:ב ובאו עליכ כל הברכות האלה והישיגוכ כי תישמע בקול יהוה אלוהיכ כח:ג ברוכ אתה בעיר וברוכ אתה בשדה כח:ד ברוכ פרי ביטנכ ופרי אדמתכ ופרי בהמתכ שגר אלפיכ ועשתרות צואנכ כח:ה ברוכ טנאכ ומישארתכ כח:ו ברוכ אתה בבואכ וברוכ אתה בצאתכ כח:ז ייתן יהוה את אויביכ הקמים עליכ נגפים לפניכ בדרכ אחד יצאו אליכ ובשיבעה דרכים ינוסו לפניכ כח:ח יצו יהוה איתכ את הברכה באסמיכ ובכול מישלח ידכ וברככ בארץ אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ כח:ט יקימכ יהוה לו לעם קדוש כאשר נשבע לכ כי תישמור את מיצות יהוה אלוהיכ והלכת בידרכיו כח:י וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליכ ויראו מימכא כח:יא והותירכ יהוה לטובה ביפרי ביטנכ וביפרי בהמתכ וביפרי אדמתכ על האדמה אשר נשבע יהוה לאבותיכ לתת לכ כח:יב ייפתח יהוה לכ את אוצרו הטוב את השמיים לתת מטר ארצכ בעיתו ולברכ את כל מעשה ידכ והילוית גויים רבים ואתה לוא תילוה כח:יג ונתנכ יהוה לרואש ולוא לזנב והיית רק למעלה ולוא תיחיה למטה כי תישמע אל מיצות יהוה אלוהיכ אשר אנוכי מצוכ היום לישמור ולעשות כח:יד ולוא תסור מיכל הדברים אשר אנוכי מצוה אתכם היום ימין ושמואול ללכת אחרי אלוהים אחרים לעבדם..........פ כח:טו והיה אים לוא תישמע בקול יהוה אלוהיכ לישמור לעשות את כל מיצותיו וחוקותיו אשר אנוכי מצוכ היום ובאו עליכ כל הקללות האלה והישיגוכ כח:טז ארור אתה בעיר וארור אתה בשדה כח:יז ארור טנאכ ומישארתכ כח:יח ארור פרי ביטנכ ופרי אדמתכ שגר אלפיכ ועשתרות צואנכ כח:יט ארור אתה בבואכ וארור אתה בצאתכ כח:כ ישלח יהוה בכ את המארה את המהומה ואת המיגערת בכל מישלח ידכ אשר תעשה עד הישמדכ ועד אבדכ מהר מיפני רוע מעלליכ אשר עזבתני כח:כא ידבק יהוה בכ את הדבר עד כלותו אותכ מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרישתה כח:כב יככה יהוה בשחפת ובקדחת ובדלקת ובחרחור ובחרב ובשידפון ובירקון ורדפוכ עד אבדכ כח:כג והיו שמיכ אשר על רואשכ נחושת והארץ אשר תחתיכ ברזל כח:כד ייתן יהוה את מטר ארצכ אבק ועפר מינ השמיים ירד עליכ עד הישמדכ כח:כה ייתנכ יהוה נגף ליפני אויביכ בדרכ אחד תצא אליו ובשיבעה דרכים תנוס לפניו והיית לזעוה לכול דברים ממלכות הארץ כח:כו והיתה נבלתכ למאכל לכל עוף השמיים ולבהמת הארץ ואין מחריד כח:כז יככה יהוה בישחין מיצריים ובעפלים )ובטחורים( ובגרב ובחרס אשר לוא תוכל להרפא כח:כח יככה יהוה בשיגעון ובעיורון ובתימהון לבב כח:כט והיית ממשש בצהריים כאשר ימשש העיור באפלה ולוא תצליח את דרכיכ והיית אכ עשוק וגזול כל הימים ואין מושיע כח:ל אישה תארש ואיש אחר ישגלנה )יישכבנה( ביית תיבנה ולוא תשב בו כרם תיטע ולוא תחללנו כח:לא שורכ טבוח לעיניכ ולוא תואכל מימנו חמורכ גזול מילפניכ ולוא ישוב לכ צואנכ נתונות לאויביכ ואין לכ מושיע כח:לב בניכ ובנותיכ נתונים לעם אחר ועיניכ רואות וכלות אליהם כל היום ואין לאל ידכ כח:לג פרי אדמתכ וכל יגיעכ יואכל עם אשר לוא ידעת והיית רק עשוק ורצוץ כל הימים כח:לד והיית משוגע מימראה עיניכ אשר תיראה כח:לה יככה יהוה בישחין רע על הבירכיים ועל השוקיים אשר לוא תוכל להרפא מיכף רגלכ ועד קדקדכ כח:לו יולכ יהוה אותכ ואת מלככ אשר תקים עליכ אל גוי אשר לוא ידעת אתה ואבותיכ ועבדת שם אלוהים אחרים עץ ואבן כח:לז והיית לשמה למשל ולישנינה בכול העמים אשר ינהגכ יהוה שמה כח:לח זרע רב תוציא השדה ומעט תאסוף כי יחסלנו הארבה כח:לט כרמים תיטע ועבדת וייין לוא תישתה ולוא תאגור כי תואכלנו התולעת כח:מ זיתים ייחיו לכ בכל גבולכ ושמן לוא תסוכ כי יישל זיתכ כח:מא בנים ובנות תוליד ולוא ייחיו לכ כי ילכו בשבי כח:מב כל עצכ ופרי אדמתכ יירש הצלצל כח:מג הגר אשר בקירבכ יעלה עליכ מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה כח:מד הוא ילוכ ואתה לוא תלונו הוא ייחיה לרואש ואתה תיחיה לזנב כח:מה ובאו עליכ כל הקללות האלה ורדפוכ והישיגוכ עד הישמדכ כי לוא שמעת בקול יהוה אלוהיכ לישמור מיצותיו וחוקותיו אשר ציוכ כח:מו והיו בכ לאות ולמופת ובזרעכ עד עולם כח:מז תחת אשר לוא עבדת את יהוה אלוהיכ בשימחה ובטוב לבב מרוב כול כח:מח ועבדת את אויביכ אשר ישלחנו יהוה בכ ברעב ובצמא ובעירום ובחוסר כול ונתן עול ברזל על צוארכ עד הישמידו אותכ כח:מט יישא יהוה עליכ גוי מרחוק מיקצה הארץ כאשר יידאה הנשר גוי אשר לוא תישמע לשונו כח:נ גוי עז פנים אשר לוא יישא פנים לזקן ונער לוא יחון כח:נא ואכל פרי בהמתכ ופרי אדמתכ עד הישמדכ אשר לוא ישאיר לכ דגן תירוש וייצהר שגר אלפיכ ועשתרות צואנכ עד האבידו אותכ כח:נב והצר לכ בכל שעריכ עד רדת חומותיכ הגבוהות והבצורות אשר אתה בוטח בהן בכל ארצכ והצר לכ בכל שעריכ בכל ארצכ אשר נתן יהוה אלוהיכ לכ כח:נג ואכלת פרי ביטנכ בשר בניכ ובנותיכ אשר נתן לכ יהוה אלוהיכ במצור ובמצוק אשר יציק לכ אויבכ כח:נד האיש הרכ בכ והענוג מאוד תרע עינו באחיו ובאשת חיקו וביתר בניו אשר יותיר כח:נה מיתת לאחד מהם מיבשר בניו אשר יואכל מיבלי הישאיר לו כול במצור ובמצוק אשר יציק לכ אוייבכ בכל שעריכ כח:נו הרכה בכ והענוגה אשר לוא נסתה כף רגלה הצג על הארץ מהיתענג ומרוכ תרע עינה באיש חיקה וביבנה ובביתה כח:נז ובשיליתה היוצת מיבין רגליה ובבניה אשר תלד כי תואכלם בחוסר כול בסתר במצור ובמצוק אשר יציק לכ אוייבכ בישעריכ כח:נח אים לוא תישמור לעשות את כל דיברי התורה הזואת הכתובים בספר הזה לייראה את השם הנכבד והנורא הזה את יהוה אלוהיכ כח:נט והיפלא יהוה את מכותכ ואת מכות זרעכ מכות גדולות ונאמנות וחליים רעים ונאמנים כח:ס והשיב בכ את כל מדוה מיצריים אשר יגורת מיפניהם ודבקו בכ כח:סא גם כל חלי וכל מכה אשר לוא כתוב בספר התורה הזואת יעלם יהוה עליכ עד הישמדכ כח:סב ונשארתם בימתי מעט תחת אשר הייתם ככוכבי השמיים לרוב כי לוא שמעת בקול יהוה דברים אלוהיכ כח:סג והיה כאשר שש יהוה עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם כן ישיש יהוה עליכם להאביד אתכם ולהשמיד אתכם ונסחתם מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרישתה כח:סד והפיצכ יהוה בכל העמים מיקצה הארץ ועד קצה הארץ ועבדת שם אלוהים אחרים אשר לוא ידעת אתה ואבותיכ עץ ואבן כח:סה ובגויים ההם לוא תרגיע ולוא ייחיה מנוח לכף רגלכ ונתן יהוה לכ שם לב רגז וכיליון עיניים ודאבון נפש כח:סו והיו חייכ תלואים לכ מינגד ופחדת לילה ויומם ולוא תאמין בחייכ כח:סז בבוקר תואמר מי ייתן ערב ובערב תואמר מי ייתן בוקר מיפחד לבבכ אשר תיפחד ומימראה עיניכ אשר תיראה כח:סח והשיבכ יהוה מיצריים באניות בדרכ אשר אמרתי לכ לוא תוסיף עוד ליראותה והיתמכרתם שם לאויביכ לעבדים ולישפחות ואין קונה..........ס ..........כח:סט אלה דיברי הברית אשר ציוה יהוה את מושה ליכרות את בני יישראל בארץ מואב מילבד הברית אשר כרת איתם בחורב..........פ כט:א וייקרא מושה אל כל יישראל ויואמר אלהם אתם ראיתם את כל אשר עשה יהוה לעיניכם בארץ מיצריים לפרעוה ולכל עבדיו ולכל ארצו כט:ב המסות הגדולות אשר ראו עיניכ האותות והמופתים הגדולים ההם כט:ג ולוא נתן יהוה לכם לב לדעת ועיניים ליראות ואזניים לישמוע עד היום הזה כט:ד ואולכ אתכם ארבעים שנה במידבר לוא בלו שלמותיכם מעליכם ונעלכ לוא בלתה מעל רגלכ כט:ה לחם לוא אכלתם וייין ושכר לוא שתיתם למען תדעו כי אני יהוה אלוהיכם כט:ו ותבואו אל המקום הזה ויצא סיחון מלכ חשבון ועוג מלכ הבשן ליקראתנו למילחמה ונכם כט:ז ונקח את ארצם ונתנה לנחלה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשי כט:ח ושמרתם את דיברי הברית הזואת ועשיתם אותם למען תשכילו את כל אשר תעשון..........פ כט:ט אתם נצבים היום כולכם ליפני יהוה אלוהיכם ראשיכם שיבטיכם זיקניכם ושוטריכם כול איש יישראל כט:י טפכם נשיכם וגרכ אשר בקרב מחניכ מחוטב עציכ עד שואב מימיכ כט:יא לעברכ ביברית יהוה אלוהיכ ובאלתו אשר יהוה אלוהיכ כורת עימכ היום כט:יב למען הקים אותכ היום לו לעם והוא ייחיה לכ לאלוהים כאשר דיבר לכ וכאשר נשבע לאבותיכ לאברהם לייצחק וליעקוב כט:יג ולוא איתכם לבדכם אנוכי כורת את הברית הזואת ואת האלה הזואת כט:יד כי את אשר ישנו פוה עימנו עומד היום ליפני יהוה אלוהינו ואת אשר איננו פוה עימנו היום כט:טו כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מיצריים ואת אשר עברנו בקרב הגויים אשר עברתם כט:טז ותיראו את שיקוציהם ואת גילוליהם עץ ואבן כסף וזהב אשר עימהם כט:יז פן יש בכם איש או אישה או מישפחה או שבט אשר לבבו פונה היום מעימ יהוה אלוהינו ללכת לעבוד את אלוהי הגויים ההם פן יש בכם שורש פורה רואש ולענה כט:יח והיה בשמעו את דיברי האלה הזואת והיתברכ בילבבו לאמור שלום ייחיה לי כי בישרירות ליבי אלכ למען ספות הרוה את הצמאה כט:יט לוא יואבה יהוה סלוח לו כי אז יעשן אף יהוה וקינאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה ומחה יהוה את שמו מיתחת השמיים כט:כ והיבדילו יהוה לרעה מיכול שיבטי יישראל ככול אלות הברית הכתובה בספר התורה הזה כט:כא ואמר הדור האחרון בניכם אשר יקומו מאחריכם והנכרי אשר יבוא מארץ רחוקה וראו את מכות הארץ ההיוא ואת תחלואיה אשר חילה יהוה בה כט:כב גפרית ומלח שרפה כל ארצה לוא תיזרע ולוא תצמיח ולוא יעלה בה כל עשב כמחפכת סדום ועמורה אדמה וצבויימ אשר הפכ יהוה באפו ובחמתו כט:כג ואמרו כל הגויים על מה עשה יהוה ככה לארץ הזואת מה חרי האף הגדול הזה כט:כד ואמרו על דברים אשר עזבו את ברית יהוה אלוהי אבותם אשר כרת עימם בהוציאו אותם מארץ מיצריים כט:כה וילכו ויעבדו אלוהים אחרים ויישתחוו להם אלוהים אשר לוא ידעום ולוא חלק להם כט:כו וייחר אף יהוה בארץ ההיוא להביא עליה את כל הקללה הכתובה בספר הזה כט:כז וייתשם יהוה מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה כט:כח הנסתרות ליהוה אלוהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דיברי התורה הזואת..........ס ..........ל:א והיה כי יבואו עליכ כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניכ והשבות אל לבבכ בכל הגויים אשר הידיחכ יהוה אלוהיכ שמה ל:ב ושבת עד יהוה אלוהיכ ושמעת בקולו ככול אשר אנוכי מצוכ היום אתה ובניכ בכל לבבכ ובכל נפשכ ל:ג ושב יהוה אלוהיכ את שבותכ וריחמכ ושב וקיבצכ מיכל העמים אשר הפיצכ יהוה אלוהיכ שמה ל:ד אים ייחיה נדחכ ביקצה השמיים מישם יקבצכ יהוה אלוהיכ ומישם ייקחכ ל:ה והביאכ יהוה אלוהיכ אל הארץ אשר ירשו אבותיכ וירישתה והיטיבכ והירבכ מאבותיכ ל:ו ומל יהוה אלוהיכ את לבבכ ואת לבב זרעכ לאהבה את יהוה אלוהיכ בכל לבבכ ובכל נפשכ למען חייכ ל:ז ונתן יהוה אלוהיכ את כל האלות האלה על אויביכ ועל שונאיכ אשר רדפוכ ל:ח ואתה תשוב ושמעת בקול יהוה ועשית את כל מיצותיו אשר אנוכי מצוכ היום ל:ט והותירכ יהוה אלוהיכ בכול מעשה ידכ ביפרי ביטנכ וביפרי בהמתכ וביפרי אדמתכ לטובה כי ישוב יהוה לשוש עליכ לטוב כאשר שש על אבותיכ ל:י כי תישמע בקול יהוה אלוהיכ לישמור מיצותיו וחוקותיו הכתובה בספר התורה הזה כי תשוב אל יהוה אלוהיכ בכל לבבכ ובכל נפשכ..........ס..........ל:יא כי המיצוה הזואת אשר אנוכי מצוכ היום לוא נפלאת היוא מימכ ולוא רחוקה היוא ל:יב לוא בשמיים היוא לאמור מי יעלה לנו השמימה וייקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה ל:יג ולוא מעבר לים היוא לאמור מי יעבר לנו אל עבר הים וייקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה ל:יד כי קרוב אליכ הדבר מאוד בפיכ ובילבבכ לעשותו..........ס..........ל:טו ראה נתתי לפניכ היום את החיימ ואת הטוב ואת המות ואת הרע ל:טז אשר אנוכי מצוכ היום לאהבה את יהוה אלוהיכ ללכת בידרכיו ולישמור מיצותיו וחוקותיו ומישפטיו וחיית ורבית וברככ יהוה אלוהיכ בארץ אשר אתה בא שמה לרישתה ל:יז ואים ייפנה לבבכ ולוא תישמע ונדחת והישתחוית לאלוהים אחרים ועבדתם ל:יח היגדתי לכם היום כי אבוד תואבדון לוא תאריכונ ימים על האדמה אשר אתה עובר את הירדן לבוא שמה לרישתה ל:יט העידותי בכם היום את השמיים ואת הארץ החיימ והמות נתתי לפניכ הברכה והקללה ובחרת בחיימ למען תיחיה אתה וזרעכ ל:כ לאהבה את יהוה אלוהיכ לישמוע בקולו ולדבקה בו כי הוא חייכ ואורכ ימיכ לשבת על האדמה אשר נשבע יהוה לאבותיכ לאברהם לייצחק וליעקוב לתת להם..........פ לא:א וילכ מושה וידבר את הדברים האלה אל כל יישראל לא:ב ויואמר אלהם בן מאה ועשרים שנה אנוכי היום לוא אוכל עוד לצאת ולבוא ויהוה אמר אלי לוא תעבור את הירדן הזה לא:ג יהוה אלוהיכ הוא עובר לפניכ הוא ישמיד את הגויים האלה מילפניכ וירישתם יהושוע הוא עובר לפניכ כאשר דיבר יהוה לא:ד ועשה יהוה להם כאשר עשה לסיחון ולעוג מלכי האמורי ולארצם אשר הישמיד אותם לא:ה ונתנם יהוה ליפניכם ועשיתם להם ככל המיצוה אשר ציויתי אתכם לא:ו חיזקו ואימצו אל תיראו ואל תערצו מיפניהם כי יהוה אלוהיכ הוא ההולכ עימכ לוא ירפכ ולוא יעזבכא..........ס ..........לא:ז וייקרא מושה ליהושוע ויואמר אליו לעיני כל יישראל חזק ואמץ כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע יהוה דברים לאבותם לתת להם ואתה תנחילנה אותם לא:ח ויהוה הוא ההולכ לפניכ הוא ייחיה עימכ לוא ירפכ ולוא יעזבכא לוא תירא ולוא תחת לא:ט וייכתוב מושה את התורה הזואת וייתנה אל הכוהנים בני לוי הנושאים את ארון ברית יהוה ואל כל זיקני יישראל לא:י ויצו מושה אותם לאמור מיקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות לא:יא בבוא כל יישראל לראות את פני יהוה אלוהיכ במקום אשר ייבחר תיקרא את התורה הזואת נגד כל יישראל באזניהם לא:יב הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרכ אשר בישעריכ למען יישמעו ולמען יילמדו ויראו את יהוה אלוהיכם ושמרו לעשות את כל דיברי התורה הזואת לא:יג ובניהם אשר לוא ידעו יישמעו ולמדו לייראה את יהוה אלוהיכם כל הימים אשר אתם חיימ על האדמה אשר אתם עוברים את הירדן שמה לרישתה..........פ לא:יד ויואמר יהוה אל מושה הן קרבו ימיכ למות קרא את יהושוע והיתיצבו באוהל מועד ואצונו וילכ מושה ויהושוע וייתיצבו באוהל מועד לא:טו וירא יהוה באוהל בעמוד ענן ויעמוד עמוד הענן על פתח האוהל לא:טז ויואמר יהוה אל מושה הינכ שוכב עימ אבותיכ וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקירבו ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי איתו לא:יז וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והיסתרתי פני מהם והיה לאכול ומצאוהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלוא על כי אין אלוהי בקירבי מצאוני הרעות האלה לא:יח ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה כי פנה אל אלוהים אחרים לא:יט ועתה כיתבו לכם את השירה הזואת ולמדה את בני יישראל שימה בפיהם למען תיחיה לי השירה הזואת לעד ביבני יישראל לא:כ כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבותיו זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשן ופנה אל אלוהים אחרים ועבדום תימצאן אותו רעות ! ונאצוני והפר את בריתי לא:כא והיה כי רבות וצרות וענתה השירה הזואת לפניו לעד כי לוא תישכח מיפי זרעו כי ידעתי את ייצרו אשר הוא עושה היום בטרם אביאנו אל הארץ אשר נשבעתי לא:כב וייכתוב מושה את השירה הזואת ביום ההוא וילמדה את בני יישראל לא:כג ויצו את יהושוע בינ נון ויואמר חזק ואמץ כי אתה תביא את בני יישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם ואנוכי אחיה עימכ לא:כד ויהי ככלות מושה ליכתוב את דיברי התורה הזואת על ספר עד תומם לא:כה ויצו מושה את הלויים נושאי ארון ברית יהוה לאמור לא:כו לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מיצד ארון ברית יהוה אלוהיכם והיה שם בכ לעד לא:כז כי אנוכי ידעתי את מריכ ואת ערפכ הקשה הן בעודני חי עימכם היום ממרים הייתם עימ יהוה ואף כי אחרי מותי לא:כח הקהילו אלי את כל זיקני שיבטיכם ושוטריכם ואדברה באזניהם את הדברים האלה ואעידה בם את השמיים ואת הארץ לא:כט כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחיתון וסרתם מינ הדרכ אשר ציויתי אתכם וקראת אתכם הרעה באחרית הימים כי תעשו את הרע בעיני יהוה להכעיסו במעשה ידיכם לא:ל וידבר מושה באזני כל קהל יישראל את דיברי השירה הזואת עד תומם לב:א האזינו השמיים ואדברה..........ס..........ותישמע הארץ אימרי פי אימרתי כטל ליקחי..........ס..........תיזל כמטר יערוף לב:ב עשב עלי דשא..........ס..........וכירביבים עלי כישעירימ לאלוהינו גודל אקרא..........ס..........הבו יהוה שם כי לב:ג לב:ד הצור תמים פעלו..........ס..........כי כל דרכיו מישפט הוא וישר עול..........ס..........צדיק ואין אמונה אל דברים לב:ה שיחת לו לוא בניו מומם..........ס..........דור עיקש ופתלתול חכם ולוא נבל זואת..........ס..........עם תיגמלו ה ליהוה לב:ו ויכוננכ עשכ קנכ..........ס..........הוא אביכ הוא הלוא לב:ז זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור..........ס..........שאל אביכ לכ ויואמרו זקניכ ויגדכ לב:ח בהנחל עליון גויים..........ס..........בהפרידו בני אדם אלוהים בני עמים..........ס..........למיספר גבולות יצב נחלתו חבל עמו..........ס..........יעקוב יהוה חלק כי לב:ט לב:י יימצאהו בארץ מידבר..........ס..........ובתוהו ילל ישימון עינו כאישון יבוננהו..........ס..........ייצרנהו יסובבנהו לב:יא כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף..........ס..........ייפרוש אברתו על יישאהו ייקחהו כנפיו נכר אל עימו ינחנו..........ס..........ואין בדד יהוה לב:יב לב:יג ירכיבהו על במותי )במתי( ארץ..........ס..........ויואכל תנובות שדי צור מחלמיש מיסלע..........ס..........ושמן דבש וינקהו לב:יד חמאת בקר וחלב צואן..........ס..........עימ חלב כרים ואילים חיטה כיליות חלב ועתודים..........ס..........עימ בשן בני ודם ענב תישתה חמר..........ס..........לב:טו ויישמן ישורון וייבעט עשהו אלוה כשית..........ס..........וייטוש עבית שמנת בזרים יקנאוהו ישועתו..........ס..........לב:טז צור וינבל בתועבות יכעיסוהו..........ס..........לב:יז ייזבחו לשדים לוא אלוה באו מיקרוב ידעום..........ס..........חדשים לוא אלוהים תשי ילדכ צור אבותיכם..........ס..........לב:יח שערום לוא ותישכח אל מחוללכ..........ס..........לב:יט וירא יהוה ויינאץ מיכעס בניו ובנותיו..........ס..........לב:כ ויואמר אסתירה פני מהם המה תחפוכות דור אחריתם..........ס..........כי מה אראה בנים לוא אמונ בם..........ס..........לב:כא הם קינאוני בלוא אל עם בלוא אקניאם בהבליהם..........ס..........ואני כיעסוני באפי קדחה אש כי אכעיסם..........ס..........לב:כב נבל בגוי ויבולה ארץ תחתית..........ס..........ותואכל שאול עד ותיקד רעות עלימו אספה הרים..........ס..........לב:כג מוסדי ותלהט רשף ולחומי רעב מזי בם..........ס..........לב:כד אכלה חיצי בם אשלח בהמות מרירי..........ס..........ושן וקטב עימ חמת זוחלי עפר..........ס..........לב:כה מיחוץ תשכל חרב ומחדרים בחור גם אימה שיבה..........ס..........לב:כו אמרתי עימ איש יונק בתולה גם אפאיהם אשביתה מאנוש זיכרם..........ס..........לב:כז לולי כעס אויב אגור רמה ידנו יואמרו צרימו..........ס..........פן ינכרו פן ולוא יהוה פעל כל זואת..........ס..........לב:כח כי גוי אובד עצות המה ואין בהם תבונה..........ס..........לב:כט לו חכמו ישכילו זואת יבינו לאחריתם..........ס..........לב:ל איכה יירדוף אחד אלף ושניים יניסו רבבה..........ס..........אים לוא כי צורם מכרם צורם כצורנו לוא כי היסגירם..........ס..........לב:לא ויהוה ואויבינו פלילים..........ס..........לב:לב כי מיגפן סדום גפנם רוש עינבי עמורה..........ס..........ענבמו ומישדמות אשכלות מרורות למו..........ס..........לב:לג חמת תנינם יינם ורואש פתנים אכזר..........ס..........לב:לד הלוא הוא כמוס עימדי ושילם נקם לי באוצרותי..........ס..........לב:לה חתום אידם יום קרוב רגלם..........ס..........כי תמוט לעת עמו יהוה ידין כי למו..........ס..........לב:לו עתידות וחש ועל עבדיו ייתנחם..........ס..........כי ייראה כי אזלת יד אלוהימו אי ואמר ועזוב..........ס..........לב:לז עצור ואפס יואכלו זבחימו חלב אשר בו..........ס..........לב:לח חסיו צור ויעזרוכם נסיכם..........ס..........יקומו יין יישתו דברים יהי עליכם סיתרה..........ס..........לב:לט ראו עתה כי אני אני הוא ואחיה אמית עימדי..........ס..........אני אלוהים ואין מציל מידי ארפא..........ס..........ואין ואני מחצתי לב:מ כי אשא אל שמיים ידי..........ס..........ואמרתי חי אנוכי לעולם לב:מא אים שנותי ברק חרבי..........ס..........ותואחז במישפט ידי אשלם לצרי..........ס..........ולימשנאי נקם אשיב בשר תואכל מידם..........ס..........וחרבי חיצי אשכיר לב:מב אויב פרעות ושיביה..........ס..........מרואש חלל מידם לב:מג הרנינו גויים עמו..........ס..........כי דם עבדיו ייקום עמו אדמתו לצריו..........ס..........וכיפר ישיב ונקם לב:מד ויבוא מושה וידבר את כל דיברי השירה הזואת באזני העם הוא והושע בינ נון לב:מה ויכל מושה לדבר את כל הדברים האלה אל כל יישראל לב:מו ויואמר אלהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנוכי מעיד בכם היום אשר תצוומ את בניכם לישמור לעשות את כל דיברי התורה הזואת לב:מז כי לוא דבר רק הוא מיכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה אשר אתם עוברים את הירדן שמה לרישתה..........פ לב:מח וידבר יהוה אל מושה בעצם היום הזה לאמור לב:מט עלה אל הר העברים הזה הר נבו אשר בארץ מואב אשר על פני ירחו וראה את ארץ כנען אשר אני נותן ליבני יישראל לאחוזה לב:נ ומות בהר אשר אתה עולה שמה והאסף אל עמיכ כאשר מת אהרון אחיכ בהור ההר ויאסף אל עמיו לב:נא על אשר מעלתם בי בתוכ בני יישראל במי מריבת קדש מידבר צינ על אשר לוא קידשתם אותי בתוכ בני יישראל לב:נב כי מינגד תיראה את הארץ ושמה לוא תבוא אל הארץ אשר אני נותן ליבני יישראל..........פ לג:א וזואת הברכה אשר ברכ מושה איש האלוהים את בני יישראל ליפני מותו לג:ב ויואמר יהוה מיסיני בא וזרח מישעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מריבבות קודש מימינו אשדת )אש דת( למו לג:ג אף חובב עמים כל קדושיו בידכ והם תוכו לרגלכ יישא מידברותיכ לג:ד תורה ציוה לנו מלכ בישורון לג:ה ויהי מושה מורשה קהילת יעקוב בהיתאסף ראשי עם יחד שיבטי יישראל לג:ו יחי ראובן ואל ימות ויהי מתיו מיספר..........ס..........לג:ז וזואת ליהודה ויואמר שמע יהוה קול יהודה ואל עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר מיצריו תיחיה..........פ לג:ח וללוי אמר תומיכ ואוריכ לאיש חסידכ אשר נסיתו במסה תריבהו על מי מריבה לג:ט האומר לאביו ולאימו לוא ראיתיו ואת אחיו לוא היכיר ואת בנו לוא ידע כי שמרו אימרתכ ובריתכ יינצורו לג:י יורו מישפטיכ ליעקוב ותורתכ ליישראל ישימו קטורה באפכ וכליל על מיזבחכ לג:יא ברכ יהוה חילו ופועל ידיו תירצה מחץ מתניים קמיו ומשנאיו מינ יקומון..........ס..........לג:יב לבינימינ אמר ידיד יהוה יישכון לבטח עליו חופף עליו כל היום ובין כתפיו שכן..........ס..........לג:יג וליוסף אמר מבורכת יהוה ארצו מימגד שמיים מיטל ומיתהום רובצת תחת לג:יד ומימגד תבואות שמש ומימגד גרש ירחים לג:טו ומרואש הררי קדם ומימגד גיבעות עולם לג:טז ומימגד ארץ ומלואה ורצון שוכני סנה תבואתה לרואש יוסף ולקדקוד נזיר אחיו לג:יז בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אלפי והם אפריים ריבבות והם ארץ אפסי בצאתכ אמר שמח זבולונ וליזבולונ מנשה..........ס..........לג:יח דברים וייששכר באוהליכ לג:יט עמים הר ייקראו שם ייזבחו זיבחי צדק כי שפע ימים יינקו ושפוני טמוני חול..........ס..........לג:כ ולגד אמר ברוכ מרחיב גד כלביא שכן וטרף זרוע אף קדקוד לג:כא וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון ויתא עימ ומישפטיו עשה יהוה צידקת עם ראשי יישראל..........ס..........לג:כב ולדן אמר דן גור אריה יזנק מינ הבשן לג:כג ולנפתלי אמר נפתלי שבע רצון ומלא בירכת יהוה ים ודרום ירשה..........ס..........לג:כד ולאשר אמר ברוכ מיבנים אשר יהי רצוי אחיו וטובל בשמן רגלו לג:כה ברזל ונחושת מינעלכ וכימיכ דבאכ לג:כו אין כאל ישורון רוכב שמיים בעזרכ ובגאותו שחקים לג:כז מעונה אלוהי קדם ומיתחת זרועות עולם ויגרש מיפניכ אויב ויואמר השמד לג:כח ויישכון יישראל בטח בדד עין יעקוב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל לג:כט אשריכ יישראל מי כמוכ עם נושע ביהוה מגן עזרכ ואשר חרב גאותכ וייכחשו אויביכ לכ ואתה על במותימו תידרוכ..........ס..........לד:א ויעל מושה מערבות מואב אל הר נבו רואש הפיסגה אשר על פני ירחו ויראהו יהוה את כל הארץ את הגילעד עד דן לד:ב ואת כל נפתלי ואת ארץ אפריים ומנשה ואת כל ארץ יהודה עד הים האחרון לד:ג ואת הנגב ואת הכיכר ביקעת ירחו עיר התמרים עד צוער לד:ד ויואמר יהוה אליו זואת הארץ אשר נשבעתי לאברהם לייצחק וליעקוב לאמור לזרעכ אתננה הראיתיכ בעיניכ ושמה לוא תעבור לד:ה וימת שם מושה עבד יהוה בארץ מואב על פי יהוה לד:ו וייקבור אותו בגי בארץ מואב מול בית פעור ולוא ידע איש את קבורתו עד היום הזה לד:ז ומושה בן מאה ועשרים שנה במותו לוא כהתה עינו ולוא נס לחוה לד:ח וייבכו בני יישראל את מושה בערבות מואב שלושים יום וייתמו ימי בכי אבל מושה לד:ט ויהושוע בינ נון מלא רוח חכמה כי סמכ מושה את ידיו עליו ויישמעו אליו בני יישראל ויעשו כאשר ציוה יהוה את מושה לד:י ולוא קם נביא עוד ביישראל כמושה אשר ידעו יהוה פנים אל פנים לד:יא לכל האותות והמופתים אשר שלחו יהוה לעשות בארץ מיצריים לפרעוה ולכל עבדיו ולכל ארצו לד:יב ולכול היד החזקה ולכול המורא הגדול אשר עשה מושה לעיני כל יישראל
