הועתק והוכנס לאינטרנט www.hebrewbooks.org ע״י חיים תש

‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬
‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫ע״י חיים תש"ע‬
‫מ א ו מ ר ם ק ו ד ם‬
‫ב ר כ ו ת‬
‫אתה יי אלהיט מלך‬
‫ה ע ו ל ם אשר בחר‬
‫בנביאיבש טובים וךצה בךגךיהס הנאמךימ‬
‫ן א מ ת ‪ :‬ברוך אתה יי הבוחר בתורה במשה‬
‫*ובדו ובישראל עמו ובנביאי האמרת וצדק‪:‬‬
‫ה ה פ ט ר ה‬
‫ועל יום השבת הזה‬
‫שנתת לנו יי אלהיט‬
‫לקדשה ולמנוחה‬
‫לש^״ון ולשמחה‬
‫רבבוד ולתפארתה‬
‫; ‪Tt‬‬
‫‪T‬‬
‫על הבל יי אלהיט‬
‫־ ‪ -‬י ־‪~ «.‬‬
‫אט מודים לך‬
‫ומבךבץ אותך‬
‫יתברך שטה בפה בל‬
‫הי תמיד לעולם ועד‬
‫ברוך אתה יי מקדש‬
‫השבת וישראל‬
‫והזמנק‪:‬‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫*‬
‫ועל יוכמ חג‬
‫המצות הזה‬
‫‪T‬‬
‫‪t‬‬
‫וכשסיים ההפנול*יי‪1‬מל‪1‬‬
‫ו ה א ח ד ה‬
‫!‬
‫ועל י ו ם חג‬
‫השבוע‪1‬רת‬
‫הזרה‬
‫י‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫ועל ייובש חג‬
‫הזה‬
‫‪-‬הסוכות ‪* -‬‬
‫אתה״ אלהיט מלך‬
‫ותעולכש עור כ ל‬
‫העולמים צדיק צ נ ל הדודוות האל הנאמן‬
‫ועל י ו ם‬
‫ויזאומר וקעו^ד־! המךנר והמקייכס שכד‬
‫שמיני חג‬
‫דבריו אמת וצדק‪:‬‬
‫עצרת הזרה‬
‫אתה הוא יי אלהיט ו נ א מ נ י ם‬
‫‪* 1‬ארמ‬
‫דבריך ודבר א ח ד מדבריך‬
‫* "י‬
‫‪£‬ח‪1‬ד לא ישוב ר י ק ם כ א ל מלך נאמן‬
‫ורחמן אתה באי האל הנאמן בכל ךבךו •‬
‫התורה ועל הגבורה ועל‬
‫^‬
‫על ציון כי היא כירת‬
‫‪CDPTI‬‬
‫הנביאים ועל יום הזכרון‬
‫^‬
‫ח<ינו ל ע ל ו ב ת נפש‬
‫* ־‬
‫הזה ־שנתת ל ט יי אלהיט לקדשה ולמנוחד־ן‬
‫תושיע במהרד־ז בימנו ברוך אתר‪ ,-‬יי משמח‬
‫על הבל יי אלהיט‬
‫לכבוד ולתפארת‪:‬‬
‫בכנידך•‪:‬‬
‫‪£‬יון‬
‫‪•• v‬‬
‫‪s‬‬
‫י‬
‫!י‬
‫־‬
‫;‪•t‬‬
‫‪ /‬י אלהיט כאאהו‬
‫&&חנך‬
‫אנו מ ו ד י ם לך ומבךכץ אותך יתברך שמך‬
‫ך ז נ ב י א עבדך‬
‫־ ־‬
‫כפה כל חי תמיד ל ע ו ל ם ו ע ר ודברך מלכנו‬
‫במהרה־׳ <בא‬
‫‪t‬‬
‫־‬
‫ובמלכורז ביות דוד משיחך‪r‬‬
‫אמת וקיים לעד ברוך אתד־י‪ .‬יי מלך על כ ל‬
‫וינל לבינו על כסאו לא ישב זר ולא ינחלו‬
‫עוד אחריכם ארז כבודו כי ב ש ם קדישך‬
‫נשבעת ל ו שלא תכבד‪ ,-‬נרו ל ע ו ל ם ועד‬
‫הארץ מקדש השבת וישראל ויום הזכרון‪:‬‬
‫ברוך אתה » מנן דוד‪:‬‬
‫התורה ועל העבודה ועל‬
‫״‬
‫ןי^‬
‫למם יוכפזלים*‬
‫הנביאים ועל יום השבת‬
‫התוךר־ז ועל המבודד־!‬
‫והה שנתת ל ט ;י אלהיט לקדשה ולמנחדה‬
‫ועל הנביאים ועל י ו מ‬
‫על הצל יי אלהיט‬
‫לכבודיולתפאךת‪:‬‬
‫הבפורים הזה שנתת לנו יי אלהיט לקדירה‬
‫אט מיוףכשילך ומבךכץ אותך יתברך שמך‬
‫ולמנוחד־ז למחיךר־ז ולסליחר־ז ולכפרר־ת‬
‫‪ 3‬פ כ ל חי תמיד לעולכם ועד ברוך אתה יי‬
‫לכבוד ולתפארת ג ‪,‬על הכל‪/‬י הלחינו אט‬
‫מקדש השכרת‪:‬‬
‫בו־ךיכש לך ומבךכץ אותךייתכרך שמך בפה‬
‫כ ל חי תמיד ! ע ו ל ם ו ן ד ודברך מלבנו‬
‫לשלש לגליה‬
‫אמת וקי*ם לעד כרוך א ת ה » מוחל וסולח‬
‫לעונתיט ולעונות עמו ישתאל ומעביר‬
‫הת;רה ו ן ל האבודה ועל הנבי^ס‬
‫ןן^‬
‫א^מ‪1‬תינו בכל שנו‪ ;-‬וישנר־ז מלך על בל‬
‫הארץ מקדיש השבת וישראל ויום הבפוךים ן‬
‫י‬
‫‪T1‬‬
‫; ז‬
‫‪-‬‬
‫ו‬
‫־‬
‫‪,‬‬
‫»‬
‫*‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫יי‬
‫‪:‬‬
‫»‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I T‬־‪;•T‬‬
‫ד‬
‫;־|ז‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫י‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪*:‬‬
‫{ ד‬
‫ו‬
‫‪-‬‬
‫י­‬
‫*‬
‫י‬
‫ה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ר ד ק‬
‫כ ר א ש י ת‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫ב‬
‫ר ד מ‬
‫כ האמד האל הי׳ האל שהוא כירא שמים׳ הענין הזה אמרו הנביא ההוא ויהיו כמו הנהרגת)האגמים שיבשו וסבו איים שהם מקומית לשבת‬
‫כמה פעמים לפי שהיו בדורו בעלי אמונה רעה שהיו מאמינים )הולכתי׳ אבל ישראל שהם כעורי׳ בגלות אוליך אותם בלרךלאילעי שאביכם‬
‫כי העולם לא נברא אלא כך היה קדמי( י ומפני האמונות הדעות לארצם; החדשים׳ אתם ישראל שאתם חרשים לשמוע זבד ה'ועורים לראותו ׳‬
‫&הם היה שונה תמיד הענק הזה כ< ה׳ יתעלה הוא בורא העולם ומחדש))לא עוד אלא שאתם אומרים לנביאי ז מי עור ׳ אתם תאמרו על נביא ה‬
‫והוא מוציאומאק לישי‪.‬‬
‫שהוא עבדי שהוא עור‪:‬‬
‫‪** i‬־אמר האלי יהיוה בורא השמים צישעי אתם אלהינו \‬
‫ומטיה* ׳ שנש אותם‬
‫החדישים ישמעו כמלאכי׳ נביאי שאשלת‬
‫‪ 1‬־׳״ ־‬
‫" ' * ־ ' ‪v°‬״ ־ * "י‬
‫‪.‬״״־‪ .‬י‬
‫‪ILJ‬‬
‫כאהל על הארז‪:‬‬
‫*< לכם תאמרו מי עור‬
‫ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה ‪ -‬והעוריס הביטו לךאוות‪ :‬מי עור‬
‫^ ‪^ ,‬‬
‫)חלשכימהו‪ :‬כמשלם׳‬
‫צאצאיה עליה כי אחר נתן נ^מה ך^ם עליה ורוח להלכים‬
‫כי־אם־עבדי וחריש כמלאכי אשלח עבדי הנכיא שהוא‬
‫שלם תאמרו עלמ מי‬
‫מי עור כמשלים ועור כעבד יהורת‬
‫בה‪ :‬אני יהוה קראתיך בצדק ואחזק‬
‫»אמר נתראה‬
‫עור כמוהו ‪ :‬ראות י‬
‫ך ואצךן‪ :‬ואתנן‪ :‬לבריות‪g3c‬יןף ראית רבות ולא תשמר פקח אזניכ‬
‫ד‬
‫ב ‪,‬‬
‫אזנים )אתם תראי צרות ל‬
‫ל‬
‫)לוח‬
‫עליה‬
‫לעם‬
‫ולא ישמע‪:‬‬
‫ל א ו ר ג ו י ם ‪ :‬לפקח עינים עותר־;‬
‫יהוה חפץ למען לבות‪ :‬ולא תשמור י‬
‫אניה׳׳‬
‫כה‪.‬‬
‫להולכים‬
‫צעק לבכם למה בא<‬
‫אומל לישלאל אני ה׳ ל ה ו צ י א ממסגר אשיר מבירת בלא‬
‫צדקו יגדל תורה ויאדיר ‪ :‬עד כאן‬
‫אלינו הצרות האל)‬
‫אני ןהוה הוא שמי‬
‫שעשיתי כל זה יכול ישבי חישך‪:‬‬
‫ו ה ו א עם״בזוז ושסוי הפח ב ח ו ר י ם )הנה עיניכם רואות‬
‫כ^ם ובבתי כ ל א י ם החבאו היו לבז ועירות כי מה תיעיל‬
‫להוציאך מהגלות ואני וכבודי" ל א ח ר לא־־־אתן ותהיתי‬
‫הוא שקלאתיך בצלק‬
‫הראיה לרואה אם לא‬
‫באו‬
‫הנה‬
‫הךאשנות‬
‫‪:‬‬
‫ם‬
‫י‬
‫ל‬
‫י‬
‫ס‬
‫פ‬
‫ל‬
‫גשהגיע זמנך לצאת‬
‫ישמור את דרכו; ה׳‬
‫ואין מציל משםה ואיךאימר השב‪:‬‬
‫שתצא ולא תילא ב וחדשות אני מגיד ב ט ר ם הצמחנות‬
‫חפץ למען צדקו י‬
‫וישמע‬
‫יקשיב‬
‫זיאות‬
‫יאזין‬
‫ם‬
‫כ‬
‫ב‬
‫מי‬
‫בצאתך כי אני אחזיק‬
‫^ יעשה לא למענכם ‪d‬‬
‫‪,:^1‬‬
‫‪ .‬־'‬
‫•ידי י ‪ i‬־‪r u‬‬
‫בילך‪ :‬ואצלך ׳‬
‫שיגדיל תורתו עדת‬
‫•‪-» ,‬ו • ־ ‪ .‬י« ‪!*»-‬ו‬
‫־ ‪,‬‬
‫אשמלך אשמיע א ת כ ם ‪ :‬ישירו ליהור־ז שיר‬
‫מן הגוים שלא ילעז‬
‫וישראל לבזזים הלא יהיה זו חטאנו בימי הגאולה לאליל‬
‫•«‬
‫־ •‪ .• *• - /‬יי!‬
‫לך‪ :‬לכלית עם׳‬
‫לו'ןלא־א בך <ן לןך ןלא ^ ^ ן אותה כמו שכתיב בי‬
‫לקיום כל עם ועם כי הרש תהדתו מקצה הארץ יורדי הים‬
‫•‪ r‬מלאה הארזדעה את‬
‫־‪ ,‬י > ‪ ».‬י י‬
‫ישאו‬
‫כעכולן מתקיים כל ומלאו איים ו י ש ב י ה ם ‪:‬‬
‫וישפך עליו חמוז א?< ה־ והואעם׳ ישלאל‬
‫בתורתו‪:‬‬
‫העולם ׳ )כן תהיה‬
‫מדבר ועריו ח צ ר י ם תשב קדר י ת ו‬
‫ועזוז מלחמית ותלהטהו מסביב ולא הוא עם בזוז שטזזים‬
‫גם כן לאיל גוים׳‬
‫אותם אויביהם ושישים‬
‫ידע ותבע^בו ו ל א ח י ם עלילב ‪V‬‬
‫גדם‬
‫כמושאמל והלכו‬
‫ישבי סלע מראש הרים יצוחו‪:‬‬
‫אותם תמיל‪ :‬הפת‬
‫‪ .‬־ י ־ יי י ־•־־׳<־ •־׳ ‪.‬‬
‫לאורך ׳ והאור היא‬
‫התירה שתצא להם ישימו ליהור־ז כבור ותהלתו באיים‬
‫ועתות כה״אמך ן ה ו ה בראן‪ :‬יעקב בחוליםללם׳ כמי על‬
‫ומרך ישראל אל־תירא בי גאלת»ך יזןל פתן אומ׳כיבחולי׳‬
‫יהוה בנביור יצא באיש‬
‫מציון‪ :‬לפקח ׳ אני יגידו‪:‬‬
‫ה קראתיך לפקוח‬
‫אש׳ התחבאו שםיפיחו‬
‫" יי" י־ י ‪.‬‬
‫י‬
‫י• י‪" "1‬‬
‫«‬
‫יי‪j.‬‬
‫‪ »j..‬כלומר ״‬
‫^ ‪....‬מינים עירות‬
‫לןראת׳ בשמן‪ :‬ל׳־אתה‪ .:‬כ׳־ת*?ר ^יתס ‪«b omnh‬׳‬
‫עיניכם שהם עורות מלחמיוות יעיר קנאה יריע אף־יצךיח‬
‫במים אתך אני וננהר‪1‬ת ל א ישטפוך ילכמ^מסככיז סלה׳ ׳‬
‫בגלית מרוכ הצרות׳ עליאיביו יתגבר‪:‬‬
‫החשיתי‪ttSW1‬־‪ D^Sn a‬חמה ןל ב‪ ,r» _4‬י״ליסלל מ‪»h‬‬
‫)כן להוציא ממסגר‬
‫מעלות‪ :‬וככתי כלאים‬
‫י^סיר ׳ אתה שאתה מ ע ו ל ם אחריש אתאפק ביולרות‬
‫כי־אנ? החכאנ׳ אמ׳כשילכלום‬
‫לאתבער׳בך‪:‬‬
‫אחריב‬
‫אסיר כגלות ובכית כלא אפעה אשם ואשאף יחד‪:‬‬
‫יהוות אלה<ך קדוש ישראל מושיעך אויביהם יחביאו׳בבתי‬
‫)יושב בחשך ן אני ה׳‬
‫‪v:‬‬
‫״ *‬
‫ג ^‬
‫נתתי כפיר ^ ר ׳ כ ש ״ ם ש ו ס ב ^‬
‫הוא שמי ׳ היא שמי ה ר י ם וגבעוות ובל־יעשבס אוביש‬
‫ישיב) חל לכם בעינימ‬
‫המיוחל לי כי אני הוא‬
‫‪» V‬‬
‫מאעד^‪£‬רת בעינ; הוא זה‪ :‬השב כפתת‬
‫תחתיך ‪:‬‬
‫‪.‬אלון על הכל ועול לא‬
‫אוביש‬
‫ואגמים‬
‫לאיים‬
‫נהרות‬
‫ןשמתי‬
‫השק ׳ ולל אין אומ‬
‫ן‬
‫נכבדת ו א נ י אהבתיך‬
‫אתן כבודי לאחל כמו‬
‫ירעו‬
‫שעשיתי על הנה שלא‬
‫לאויב השב הבזה‪ :‬מי‬
‫״ ״ !‬
‫י י" ״ '‬
‫בדרך לא‪U‬‬
‫והולכתי עורים י "‬
‫עשיתי משפט כלסעים‬
‫תחתיך ולאמיס תחת נפ^י{ א י ־ בכם יאזין זאת׳‪,‬את‬
‫על כן לאהכירוני ונטו בנתיבוות לא־־ידעו אדריכם א ש י ם‬
‫ת י ר א כי־אתןכ א נ י ממזרח א ב י א התוכחה מי בכם ס‬
‫אחרי האלילים ואחרי מחשך ל פ נ י ה ם ל א ו ר ומעקשים‬
‫שיאזינה לשמע מה‬
‫^‬
‫זרעך וממערב א " ‪.‬‬
‫הוציאי ישלאל מהגלות ואעשה עמהם נפלאות גלולות יכילוני כל העמיס ט אי(‬
‫שעתיד להיות כסיף‬
‫י‬‫ולא ־׳ יי •^•י^־‪ 1‬י־ו•»ו‬
‫עשיתיםלשעה‬
‫הדברים יסל עושי‬
‫אלה י ל‬
‫למישור ‪^ °‬‬
‫כלעלי אחלי עשיתי יי ל ‪ °‬י י‬
‫הימים זהו לאחול נ‬
‫בשת‬
‫אחור‬
‫יבשושני וכן‬
‫כמקום‬
‫נסגועימל‬
‫עזבתים‪:‬ולא שזכר‬
‫קש וגז׳ ‪ J‬ותהלתי לפסילים ׳ ולא תהלתי‬
‫הקית עמי׳ תאבל ורבי' כמוהם‪ :‬הראשונו׳ הנה באו י אמר הנכיא הנכואות ניתודהויאמלמינתןלמשיהה‪ :‬זוחסאנו׳ זו אשל חטאנו׳ ןימזו במקום אשל‬
‫הבטחים בפסל האמרים‬
‫למסבד‪-‬ז)כן בלשת זו טמנו ן ועזת ׳ שם שלם והוא במו עז ן ותלהסהו י המלחמה אמלצ‬
‫הראשומ׳ שנבאתי על סנחליכ הנה באו‪ :‬וחדשות אני מניד ׳ ועתה אני מגיל‬
‫לכםנמאן׳ חלשות שלא שמעתם ואשמיע איתן אתל בטרם תצמחנה׳ ואומ׳<תלהנ‪1‬הו מסבי' על ביאת סנחלי׳ על עלי יהילה ויתפשם ״‪ .‬ותבעל בו׳ כאשל בא‬
‫תצמחנה על לרך משל כי הלבל החלש הוא כמו הצמח שיתחלש ויתגלה על פניחילו לילושלם י ועתה כה אמיהי׳ הענק הזה לבק כמה שלמעלה מזה ות^הטהן‬
‫האר׳ אחלי הסתלו כן תהי׳ תשועת ישל׳‪ :‬שיל) לה'׳ כעת גאולת ישל׳‪ :‬יוללי מסביב כמו שפירשנו ועת הבטיח יושבי ילושלםמסנחליב׳וישלפלש גכ זאת‬
‫הים באניות כלומ׳ בים וביבשה ישילו לה׳ י ואמי ומלוא' ׳ על לגי הים שהם הפרשי עתידה׳‪ .‬בוראך יעקב׳ שתכיר כי אני בוראך זכיראהעולס; אל תילא‬
‫מלוא הים‪ :‬ישאו ׳ קול‪ :‬מדבר ועריו׳ על לרך משל כאילו ישאו קולבשולהכי אגלתיך ״ מחרב סנחריכ כי לא ילכוד ירושלם י ואם היא עתיד פי' גאלתיך מן‬
‫המדבר והערים‪ :‬חצרים תשב קדר ׳ וכן ישאו קיל החצרים שתשב קדל הגלות‪ :‬כי תעבור במים׳ לפי שהמשיל חיל סנחדיכ למי הנהר כמו שאמר את‬
‫נוי הנהר העצומים והרכים את מלך אשור וגומר אמר ליושבי ירושלם כי לא‬
‫בהם כי בני קדר שוכנים במדבר כאהלים שהם כמו החצרי׳ שהם הכפרי׳ י ישטפו׳ נהרו׳ מלך אשור ולא תבער בהם אשו כי המשילם גם כן לאש כמו ותלטהן‬
‫כמו וכתיהחצרים ‪ 5‬ימנו יוםכיסלע ׳ וכן יושבי סלע דל המגדלים הכנויםמסביב י ואם היא עתידה יאמר כי בצאתך מהגלות ותעביר בין האימות שהם‬
‫מל הסלעים ועל ההרים ירונו דצוחו ושניהם ענין צעקה ‪ :‬ישימו׳ יתנו לןכנהרות או כמו אש לא תיקון כי אני ה׳ קלוש ישראל׳ אני קדוש ישראל אביכם‬
‫בפיהם הכבוד והתהלה‪ :‬ה׳ כגטר יצא ׳ לתשועת ישראל‪ :‬יעיר קנאה‪/‬‬
‫)אני מושיע אותך ‪ 1‬נתתי כפרך מצדי׳ כוש וסכא תחתיך ׳ כאשר בא חיל סנחלי׳‬
‫משל‬
‫קנאת ישראל שהעבידו׳ כגלות כמה שנים‪ :‬יריע אף יצרית׳ הכל דרך )שם פניו לירושלם שמע אל תרהקה מלך כוש לאמר יצא להלחם אתך ושב לן‬
‫למנצחיםכמלחמה שהם מריעים ומצריחים להתגבר על אשר כנגדם׳ ונלחם עם כוש וסבא ומצלים ושב לו עם השבי ההוא להלחם כירושלםושם נגף‬
‫ניצריחכמו יריע‪ :‬החשיתי׳ אמר האל יתברך מזמן רב החשיתי ושתקתי האל מחנהו ועתה אומרכי כוש וסכא ומצרי׳נתנם האל כופר לישדאלונתנז ביל‬
‫לניאל‬
‫שנאמר‬
‫הענק<מה‬
‫כנבואותימי״!‪-‬״‬
‫ח תהיה‬
‫׳׳‪-‬׳־ * <‬
‫יהיה‪ u .‬׳‬
‫עתילה« "‬
‫היא^ « «‬
‫ם^‬
‫מלךאשו׳תחתישל«׳' ‪<.‬א‪7‬‬
‫בצער ישראל בגלות והתאפקתי בסבל לחצם‪ :‬כיולדה אפעה׳ עתה אצעין*‪i «'Zm'7‬‬
‫כי בא מלך הצפון בלככ ובפלשים וגומל )אק מצלים לא תהיה לפלטה‪:‬‬
‫! ‪ p‬פ דום ^חעתיד ולמ שפירשנו מה‬
‫‪1‬ו*מ‪1‬״~‪4‬‬
‫!*שאף יחד׳ אשימם ואכלעם יהד כל אויבי ענין בליעה והשחתה‪ :‬אחריב‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫‪c‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪vr‬‬
‫‪T:‬‬
‫‪v‬‬
‫‪h ? 3‬‬
‫‪:‬‬
‫נ ת ן‬
‫‪ph‬‬
‫‪p‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫•י'‬
‫־|‪T-:‬‬
‫!‬
‫‪T‬‬
‫‪.‬‬
‫‪R‬‬
‫ג יי‬
‫‪'V‬‬
‫ז•‬
‫‪V‬‬
‫‪AT‬‬
‫ל‬
‫י‬
‫« ‪• - « ! • -‬‬
‫‪:‬‬
‫‪« T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫ס ה‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫־!‬
‫•ו­‬
‫‪:‬‬
‫רכ‬
‫בו‬
‫מ‬
‫ה‬
‫‪v‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫^‬
‫י‬
‫!‬
‫״‬
‫י‬
‫•־‬
‫"־‪V‬‬
‫"‬
‫" ‪J‬‬
‫‪l‬‬
‫‪M‬‬
‫‪T‬‬
‫י( י‬
‫'‪I‬‬
‫‪TR‬‬
‫'‪J‬‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫"‪I‬‬
‫\‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪A‬‬
‫‪V T‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫;‬
‫;‪T R T‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪r‬‬
‫‪:‬‬
‫ה‬
‫־«‬
‫‪T‬‬
‫‪j‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪:\1T:‬‬
‫‪-Ir-‬‬
‫־|‬
‫• • ••>י‬
‫״‬
‫־‬
‫•‬
‫‪*.‬־‪.‬‬
‫‪* » .‬‬
‫״‬
‫י‬
‫י י‬
‫*‬
‫‪N‬‬
‫‪~ - :‬זי‬
‫‪,‬‬
‫» ־ י •‬
‫•‬
‫‪• .T‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫^‬
‫•‬
‫־ ׳ ־ ־‬
‫י‬
‫^‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬׳י‪.‬י‬
‫‪:A' VT‬‬
‫‪,‬‬
‫ן א ת‬
‫‪Tr‬‬
‫‪t‬‬
‫‪ -‬־‬
‫‪I‬‬
‫‪-‬‬
‫־‬
‫־'‬
‫‪/‬‬
‫‪»:‬‬
‫*‬
‫י‬
‫;‬
‫נ‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫‪5‬‬
‫‪A‬‬
‫•י־י‬
‫‪T‬‬
‫ך‬
‫ם פ ׳כ‬
‫ע‬
‫ם‬
‫‪m‬‬
‫)מ‬
‫) ה מכ‬
‫ר‬
‫מ‬
‫זייס‬
‫‪J‬‬
‫ס ו י י י י‬
‫•*״!‬
‫־מ־ » » ‪» « * * » m‬תה'״״י< ־ל ה»כ‬
‫‪" t Z S S S h X « S S‬‬
‫‪ ,‬מ פ ז‬
‫ע‬
‫< ‪,‬‬
‫י וי י'פ־*ה‪4‬ע‪.‬‬
‫‪^ 2‬‬
‫ח‪3‬‬
‫ר ד ק‬
‫נ ח‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫וכי‬
‫ו ר א ה‬
‫ת צ א‬
‫ר ד ק‬
‫&ומר ׳ והנה זכר ארבעה ליחות ט תימן היא ימם ׳ מם ללוחות הוא על צכאות מעלה ומשה והיכולת בילו‪ :‬אלהי כל הארץ יקלא ׳ פי כל העמים יומ‬
‫לרך משל כאל< הרוחות ישאום במקומם ויביאום אל אק ישראל‪ :‬כל בו‪ :‬כי כאשי*׳ אק את כמו האשה שמת כעלה׳ אלאכאשה שקצף עמה‬
‫הנקרא כשמי׳ כי ישראל נקרא עם הי‪ :‬ולמולי בראתיו׳ כמו שאמלבעלה ועזבה והיא חי וקייס‪ :‬כי כאשה עזובה ׳ קלאך ה׳ ולא אשה אלמנה ׳׳‬
‫בידאך יעקב ויוצרך ישראל שהם מכירים ומדעים כי האל בראם וברא העולם)א ת שיעזבך לעולם כי מאס כך ׳ והלא אשת נעולים את כי לא תמאס לעולם‪:‬‬
‫*הם מודים בזה יותר‬
‫כלנע ׳ אותם הימים‬
‫*ושאל האומות » יז לצפון תני ולותימן אל־־־יתכלא׳‬
‫ברגע קטן עזבתיך וברחמים נ ת ל י ם שעזבתיך לא יהיו כ‬
‫הם נכלאים למיל " ‪ — . - . J•1: - 4 . ^ -‬י * '‬
‫^ ‪ ,‬נחשכי׳דקכרגעקטן׳‬
‫אקבצך‪ ':‬י בש ק ^‬
‫ה ב י א י בני מרחוק ובנורתי מקזנךז‬
‫‪,‬‬
‫^‬
‫־ ‪ -‬י ״}*י • ־ • ־ ' ' מגל ימי המוכה שיהמ‬
‫י ‪. v‬‬
‫בשמי‬
‫הנקרא‬
‫כד‬
‫‪1‬‬
‫הארץ‬
‫כלא‬
‫שהשם‬
‫ומודיעים‬
‫פני רגע ממך ובחסד ע ו ל ם ךחמתיך לבים‪ :‬כשצף קצף׳‬
‫י־ ‪ ^ -‬־ ד ־ ד‬
‫יצירת האל* ״‪f,‬‬
‫אמר גאלך יהודה‪ :‬בי־־מיינחז^ במעטקצף׳ א‪,‬בי‪1‬לי‬
‫ליש לא מאין ממ‪ 0‬ולכבוד״בראתיויצךתיואף־עשיתיו‪:‬‬
‫הנ‬
‫‪AV‬‬
‫י‬
‫צ ף‬
‫ט ה ם‬
‫ז‬
‫מלא ע‬
‫‪8‬לא יפיק^ ז‬
‫ע‬
‫נכלא‬
‫י‬
‫ו ח ר ש י ם ואזנים למו‪:‬‬
‫וןי‪5‬ילה תקון אכליו ׳ ל א מ י ם מי בהם יגיד זאת וראשנות‬
‫ץ <שמיענו יתנו ע ד י ה ם ויצדקו וישמעו‬
‫העשייז קיז‬
‫)צלבי גופו‪ :‬יזוצילן ‪- #‬־• ‪_• AX‬־>‪!-‬״ ‪•: v‬־י » ־•;־^‬
‫אתם עך<‬
‫ראמךו אמרת‪:‬‬
‫^ ^‬
‫»‬
‫להוציא עם עול שהם נאס־יהוד־ז ועבדי אשר בחרתי למען‬
‫‪:‬‬
‫ץץ‬
‫י ‪1‬‬
‫ן «‬
‫גנרות כעולים‬
‫מ ז ן ג‬
‫ז‬
‫י‬
‫כ‬
‫ון)ר‬
‫ף ח ס‬
‫מ‪7‬ים ‪<3‬‬
‫‪r‬‬
‫ת‬
‫ת‬
‫ר‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫ע‬
‫י‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫'‬
‫‪t‬‬
‫‪r‬‬
‫‪Z‬‬
‫עד־״יתארץ כן נשבעתי מקציף עלץך היא לך כמו מי נח כמו‬
‫־ ^ ^ ^ שהםלאיהיועולשהרי‬
‫ומגער־בך; י‬
‫י ךי ככר נשבעתי ט לאו‬
‫•« •‬
‫‪1‬ו‪-‬וו־»*‪1‬‬
‫והגבעות תמוטינה וחסךי מאתך ל א לאושביע׳׳ קנשבעתי‬
‫אחלי צאתך מהגלות‬
‫־ימוש וברית ־שלומי לא‬
‫‪r‬‬
‫א‬
‫מ‬
‫ר‬
‫‪m‬‬
‫‪ £ & 5‬י ‪2‬‬
‫?דחמריהיח‪:‬‬
‫דבלים הקיימים מתל‬
‫‪,‬‬
‫!‬
‫אשרבאק׳ ואףעלפי‬
‫כאן מתחילים הפטלתלאיי‬
‫כן כעמים ימושו ברעש‬
‫‪f‬‬
‫»י!ב» ׳ עגל ‪ )w3‬ךפני רא־נויצר אד ואחרי דא יהירה‪:‬‬
‫הארז אכל בלית שלומי‬
‫‪.‬‬
‫עתיד יאספו הם )‬
‫^ י ן ץ סערד־ז לא נחמה חנות לא תמוטט הוא יותר‬
‫"הפשלת נח וגם הפטלת כי תצא בישעיה‬
‫וחכמים כולם‪ :‬מי‬
‫נד‬
‫בסימן‬
‫ואת‬
‫כהם ׳ שיגיד‬
‫יר‬
‫אנכי מרביץ בפוך אבניך‬
‫«־ ־‪-‬ג‬
‫העת‪T‬ה ; )לאםונות‬
‫רסךתיך כ ס פ י ר י ם ‪:‬‬
‫עקרה לאילרה פצחי רנה‬
‫די^‬
‫^‬
‫'‬
‫^ ‪ i T‬םוערה׳‬
‫מסערת‬
‫לעזםתי כרכר * * * * * )‪WW‬‬
‫יי ״ ‪ V‬זי "*‬
‫״ו *‬
‫^‪ rMt .- v.w‬י • ד י • *‪I‬‬
‫| ‪J‬‬
‫הם ענק סנחליב׳‬
‫הגלות‪:‬‬
‫לאבני א ק ד ח וכל־־נבולך לאכנ ־־‬
‫וצהלי רא־חלה כי־ךביס‬
‫־י־ •<‬
‫ישמיעומ אותם‬
‫חפץ ג" * "ובל־ י בניד למורי ירור‪ ,-‬לא נוחמה׳ על עתה‪:‬‬
‫היותם כמשהשמעתים כני־שוממה מבני בעולה אמר יהוה‪:‬‬
‫מלכת׳ מושיב אז‬
‫י־^ ׳ "׳־ י־ *‬
‫י‬
‫"י י י •‬
‫ידזךחיב׳״ם^הלךלי^‬
‫‪ m‬כלומל שיהיו‬
‫‪HJH3‬‬
‫״?‪.‬‬
‫ורב שלונם בניך‬
‫‪ ,‬משכנותיך יטו אליתחשכי האי־יכ‬
‫צ‪1‬לם הייתם‪.‬‬
‫תכונני רחקי מעשק כ י ״ ל א ת י ר א י אבני היםול אבני פוך‬
‫כי־ימין‬
‫נאמל עליהם כי צלי? מיתריך ויתדתיך חזק ״•‬
‫‪ - V L‬י שהם כעין חיל‪ :‬והם‬
‫י ‪ ,‬׳*׳ ;יי־‪-‬י ‪ 1‬י י‬
‫‪,‬‬
‫י"יי‬
‫'‪ .‬״ ‪ r‬י ״ ״‬
‫הם‪ :‬וישימנו ויאמל)‬
‫וממחתה כי לא־תקרב « ל י ^ מתליית!עליהם א‬
‫ושםאלתפרצי וזלעךנויס יירש וערים‬
‫גור יגור אפס מאיות• מי ־נראיןד ע י י ן אלבץ אבני הקיר ׳‬
‫אומר ליחשלםג‬
‫נפח באש וזה‬
‫חרש‬
‫יפול‪ :‬הן אנכי‬
‫אל־תיראי‬
‫נשמותיושיבו‪:‬‬
‫*שמעומהשיאמל‬
‫שמשומד׳‬
‫שחולה‪:‬‬
‫&"י‬
‫בראתי ‪ 5‬נ‬
‫פחםומ‪ 7 *>?1‬ל ' ל‬
‫היאמלגלית‬
‫•וער כלכל׳‬
‫כדי ״• "‬
‫‪ V‬כ ‪.‬ל " ״‬
‫משחית״ ‪L‬‬
‫בראתי ״ י י‬
‫החלונות שתכנם בהם‬
‫לחבל ן‬
‫י*»ך ך * מ כי״ לא רתבשי ואל״תכלמי כיי־‪-‬לא‬
‫י‬
‫'‬
‫•‬
‫"‬
‫־‬
‫י‬
‫»‬
‫‪w‬‬
‫»‬
‫״**‪vH^hi‬‬
‫*•»•‪*-‬‬
‫•»‬
‫»»••‬
‫ז‬
‫—‬
‫‪n‬‬
‫והדו‬
‫‪-•.‬‬
‫י^‬
‫׳׳ן‬
‫־‬
‫י‬
‫י‬
‫״‬
‫י־‬
‫ז‬
‫האמת‬
‫על‬
‫לודו‬
‫היא‬
‫‪ .‬אקלח׳אכן‬
‫^ל^^חוכל״לעוזתקום־אתך‬
‫אתםעלי׳ אמ׳לי ׳‪ .‬ותחפיח כי בישות עלומיך תשכחי‬
‫מזהירה כאש ׳ <‪r P‬‬
‫‪ < V‬י‬
‫‪2‬־ יי ‪ -‬י ״ י *‬
‫)עבדי אשל בחלתי וחרפת אלמנותיך לא תזכרי־עוד‪:‬‬
‫אנני‬
‫למשפט תרשיעי ז א ת נחלות ע ב י ק‪ ,‬י אס‪:‬‬
‫‪»*.‬־*־' י י״•׳'‬
‫אמל בי •־ גויי‬
‫שמו‬
‫כימה י‬
‫הנביא׳ _‬
‫הוא עדי ״‬
‫צכאורת ‪A :‬‬
‫יהור־־ז ‪. v » • .‬‬
‫עשיך י• •»׳‪,-‬‬
‫בעליך • ־•׳‬
‫* •ך; י‬
‫‪P‬‬
‫מתם‬
‫חפן ׳ כלימל האבנים‬
‫יהוד־ ‪ .‬וצדקתם מאתי נאס־זהיוךז ‪:‬‬
‫שאמלתי לכם בדכל ןגיאלך קדוש י ש ר א ל א ל ה י כל־״‬
‫*‬
‫המ כ ל צ מ א לכו למ< ' ‪ #‬ף ‪ - ,‬שהיו ככל גמלו‬
‫כי כאשה עזובה‬
‫^נחדכ על הלעה םע? הארץ י ק ר א ‪:‬‬
‫אשים אותם לאבנים‬
‫‪ . Y‬יי י ״ ' • ‪ ' V ' V‬״ ־‬
‫‪,1‬‬
‫•‬
‫"‬
‫' ־ ‪:‬־ "' ^‬
‫' "‬
‫א כסף ל כ ו שברו ואכלו ולבו * ב ר י סיבית ומלגליית־‬
‫ועצובות ף ס ? מ ו ז י ף י ף ‪n ? w‬‬
‫י; ;‬
‫למזלי ׳ ׳ כי כילם‬
‫בלוא־־בסף ובלוא מחיר יין וחלב‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫״‬
‫אלהיך‬
‫אמר‬
‫תמ^ס‬
‫כי‬
‫נעורים‬
‫שיהיה׳‬
‫קודם‬
‫*ביא‬
‫יךען ‪ pfr‬ה למקטנס‬
‫*ק הנביא על שאמל‬
‫וי ‪/‬‬
‫ועל גל!<!ם ‪:‬‬
‫‪h‬‬
‫לכם בשמי וכאשל‬
‫‪ \h‬וירכה * בצדקה ׳ שתעשי תהיי נכונה כגדולה ׳ ותהיי לחוקה מעושק־•‬
‫יתקיימד‪.‬‬
‫כי‬
‫האחלומת‬
‫תדש‬
‫הלאשונות‬
‫ק‬
‫׳‬
‫תדעו‬
‫ק היה‪ :‬למען מסלת הפטלת כלאשית‬
‫כי לא תראי ׳ אפילו פחד ויראה לא יהיה לך׳ ותהיה רחוק ממחיתה שלח‬
‫תקלבאליך‪ :‬הן גול׳ הנה יאספו אליך עמים‪ :‬אפסמאותי׳ לא במצותי׳‬
‫\*‪ ^ %‬עקלה׳ כתלגזמו שבחי ילושלים דהות כאיתתא עקלה לל<^ ןהם גול ומגוג אין האסיפה ההיא מאתי ׳ יאעפ שנאמל כנבואת יחזקאל‬
‫״ ‪J‬‬
‫ילילת‪ :‬לאחלה׳ כי ההלה תחיל קלוכ לללתה‪ :‬בני הביאותיך אל הלי יםלאל ׳ אמל אפס מאותי לא יעלו מאתי להלע יל‬
‫יהין‬
‫לבים‬
‫וממה‬
‫ש‬
‫לבים‬
‫ימים‬
‫ילוםלם‬
‫יתה‬
‫ה‬
‫ש‬
‫אעפ‬
‫קוממה׳‬
‫ן ^ ^ ‪ / , , .‬ך ' ‪ /‬כעניין‬
‫וכמחשבותיהם ק א ך‬
‫ונציה‪ :‬ממי בעולה ׳ הם אומות העילם שהם כבעולות כלומל כאשה שנאמלעל הלי ישלאל יפול י• הן אנכי׳ אעפ םיבא ניג ומגוג והמים אשל‬
‫*ויושבת עם בעלה וכניה והפכה האלמנה והשכילה שהיא שוממה י והיא עמו ככלי מלחמה מעשה ידי אדם ה<‪ : 6‬ואני עשיתי! ׳ וכיון & י עשיתי‬
‫ילושלס שהיא כאלמנה ולא אלמנה ממש כי כעלה חי וקיים‪ :‬הלחיכי ׳ מלוב העזשה ובידי לחבל העושה ׳ כל שק המעשה כי אני בלאתי משחית לחבל‬
‫*׳נים שיביאו לך‪ :‬מקום אהלך ׳ הוא ילושלם‪ :‬משכנותיך׳ שאל עלי הם וכליהם‪ :‬באש פחם ׳ כי בפחם י ‪,‬י) י ‪ /‬ל ‪ :‬ןמזציא כלי י‬
‫•שלאל י• יכו? ׳ המטים היליעות ימשכו אותם למלחזק‪ :‬ימין ושמאל תפלוצי ׳ למה שהוא לוצה לעשות למעשהו‪ :‬יוצל ׳ לשון חלמת בולים‪ :‬כלומל‬
‫לל)פלצתימה וקלמה וזכל דלום וצפון ׳ וזלעך מים ילם כולל מזלח)מעלכ‪:‬‬
‫ן ^ ‪ ^ ,‬ך ^^^‪,‬ן ך ‪ , ^ .‬ן ‪ ,‬ן| ‪|,‬י) ללא תיק‬
‫^‬
‫^‬
‫ועליםנשמות׳ ישלאל משיבו אותם‪ :‬אלתלאי׳ אל תפתלי שיהיה צאתך לך‪ .‬וכל לשון׳ אם יהיה לך משפט עם נוי אחל ׳ תלשיע אותו כמשפיל‬
‫מגלות זה כצאתכם משאל גלמת שמצאיך צלות לכות‪ :‬לא תבושי ׳ לעולם )יצא הוא חייב ׳ כלומל לא תיקו לך לא כמעשה ולא בלכלים׳ וזאת‬
‫&חל שתצאי מזה הגלות‪ :‬בושת עלומיך י הצלו׳ שהיו לך כבל כאלצך קלא׳ שהצמא מתאוה למים כך הכפש החכמה מתאיה לתולה )לחכמה סנמםמ‬
‫מלימים ‪ 1‬וחלפת אלמנותיך׳ הצלותשהמ לך בגליות שהית׳ כאלמנה וממב• למים ׳ שאי אפשל לעולם בלעלם׳ כמניק שנאמל לא לעב ללחם וגומל‬
‫‪ p .‬ל ‪ /‬לקח טוכ ת‬
‫‪6‬וכה תשכחם‪ :‬לא תחפילי ׳ הוא כמו תבישי‪ :‬כי כועליך ׳ מי שהיה אלוניך <אשל אין לו כסף׳ לא יחוש כי בח‬
‫הואעושיןוהוא יהיה בועלין)בגלות בעלוך אלונים זולתו‪ :‬ה׳ צבאות׳ אלין‬
‫למה‬
‫)חלב‪ :‬שבח׳ קנון‬
‫ס י מ ‪5‬‬
‫ל‬
‫‪B‬‬
‫ם ;‬
‫‪w‬‬
‫‪m‬‬
‫) מ ת‬
‫ה י‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫״‬
‫י"‬
‫‪V‬‬
‫;‬
‫‪,‬‬
‫ט ל ‪0‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫ד צ ל ז‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪r J‬‬
‫‪,‬‬
‫‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫ה‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪:‬‬
‫‪w‬‬
‫‪:,‬‬
‫‪k‬‬
‫ץ‬
‫ה ס מ ‪0‬‬
‫‪J‬‬
‫‪5‬ל‬
‫‪tTt‬‬
‫‪7‬‬
‫‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ח ק‬
‫לח‬
‫‪,‬‬
‫מ ח ל‬
‫‪:‬‬
‫ם‬
‫ן א‬
‫ך‬
‫א‬
‫ז‬
‫הכל‬
‫‪Z‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪i r‬‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ל כ ם‬
‫'‬
‫ע ל י ד י‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ל‬
‫להנ‬
‫ת‬
‫ם‬
‫ל כ ״ ‪ 3‬ת‬
‫ס‬
‫נ ל‬
‫מ‬
‫) ‪U‬‬
‫ת‬
‫ס‬
‫פע‬
‫ס ליוןלל‪5‬ה‬
‫ח ל ם‬
‫ב‬
‫נ‬
‫כל‬
‫יצ‬
‫נע‬
‫ח‬
‫‪5‬‬
‫מ‬
‫נם‬
‫י‬
‫ת‬
‫מ‬
‫)ח‬
‫‪3‬‬
‫ר ד ק‬
‫י^ך‬
‫ה פ ח ר ת‬
‫ג‬
‫ר ד ק‬
‫למה תשקלו כסף ׳ למה תיגעו עצמכם כחכמות נכלמת כלא לחם כי הם לא נתן את חלכז מפיל חללים כעפל ׳ ואת קשתו מלכה הלוגים ומפלים כקש‬
‫נקראו לחם׳ ויגיעכם כלא לשבעה‪ :‬כי לא מעילו לגוף ולנפש‪ :‬ואכלו טיכ י זה נלף ׳ או ישוכ על חלכ וקשת כל אחד מהמלכים‪ :‬ירלפס יעביל שנים ׳ ללף‬
‫התולה שנאמד כי לקח טיכ וגוי‪ :‬ותתענג כדשן ׳ כמו שהדכל השמן הוא • אותם ועבל כשלום כי לא נכשל כמלכו אותם‪ :‬אולת גלגליו לא יכא׳ הה)‬
‫תעניגהגיף׳ כן התולה היא תענוג הגיף והנשמה וחייה‪ :‬מסלי דוד׳ התימא כי הלן בללך אשל לא היה לגיל לבא בה בלגלנ ועכז יעבור שלום‪ :‬מ»‬
‫שאגמול למל חסלמ ן‬
‫פעל ועשה לו את‪/‬את׳‬
‫עד לאומים י של יגייל למרת תשקלדכםף ב ל ו א ״ ל ח ם‬
‫מי שהיא קולא תלולות‬
‫‪.‬‬
‫<‬
‫אות־רע ^ ־ ^‬
‫‪. 1 V‬י‪ _ r‬י‬
‫עליהם מלכיח ומעיל י " י‬
‫מלאם לאדם הלאשון‬
‫" י״יי* יי' • ‪ r‬י " ‪.‬‬
‫דלכסעלפניהם‪ :‬נגיל‬
‫ףחזקחישאת״צורף מחל'ל‪ 1‬פ ? ' עשהגםזאתלאברה!‬
‫גמציה׳ כמו שהאדון א ל י ואכלד־טוב ותתענג בדשן ג‬
‫את־הולם פעם אומר לדבק טוב הוא אניה׳ראשק׳ להפליא‬
‫פלא ולעזור׳ ואת א‬
‫רחזקהו במסמרים ל א ; ‪ -‬ך‬
‫הטו אונכס ולכו אלי‬
‫נפשכם‪:‬‬
‫יי‬
‫?‬
‫אתריניםאניהיא׳ אף‬
‫־•‬
‫״‬
‫לא תדע* שהוא לחוק‬
‫ואתו‪ ,-‬י ש ר א ל עבדי ‪.‬יעקב א ש ר עמכם בנים אירונ‪-‬ים‬
‫הנאמנים‪* =:‬‬
‫ואכךתיז ל מ‬
‫שמןגי ותוןי‬
‫־מא‪-‬תקלא‪,‬יבא‬
‫נפשכםתך‬
‫עולם חסדי‬
‫בשמעם ה\ ברית‬
‫לשמםך ל‬
‫בחרתיך זרע אברהם אהבי‪ :‬אשד אהיה ואעזור אתכם‪:‬‬
‫?‬
‫? ' ?‪/‬‬
‫ראו איים ׳י יושבי האי*'‬
‫״ד‬
‫*'־'*‬
‫הזיעד ל א ו מ י ם נתתיו נגיד'ומצוות ‪' *'* .‬י *׳"‬
‫«‪8‬‬
‫^‬
‫‪™j?P **TOP‬‬
‫הגביריתשא^שה‬
‫;••‪V‬‬
‫‪,‬‬
‫;‪-‬‬
‫ו ‪. .‬‬
‫למען ה אלקירגלקלוש‬
‫קראתיך ואמר לך עבךיי־אתדת ויראו קצו׳ האקיחרמ‬
‫הןגוילא־ותךע‬
‫ישלאל׳ ולמקקלוש לאמיםי•‬
‫בחרתיך ולא טאפתיך‪ :‬אל‪-‬ת< ששמעו ‪ w‬הדבל מפ‪1‬‬
‫ת ק ר א וגוי לא‪-‬ידעוך ^גליך ירוצו‬
‫יל *‬
‫י ל^ל‬
‫קרבו‬
‫המגידים ‪1‬‬
‫־ י * ״י ׳־‪ /‬י* י ‪ , V‬״ ״‬
‫בי‪--‬עמן‪:‬אני אל־־תשתעבי־־אנ! לאתיון׳ לפני אברהם‬
‫הפשרת כיז ׳ לאה ׳‬
‫כי פארך‪:‬‬
‫אלהיך אםצתיך אף״־־עזרתיך א ף ״ אביט כמלך סדום שיצא‬
‫נכי תצא‪:‬‬
‫ליךאתל)אעפכ איש‬
‫תמכתיך בימין צדקי ‪ :‬״ י‬
‫הפשלת לך לך בישעיה בסימן מ‬
‫אתלעהויעזולהולעשן‬
‫״ ־*‬
‫‪ - ,‬־ •‪;!••:•»<•• 1‬‬
‫הפשלת לך לך‬
‫ויבלמו כ ל הנחרים ‪T* 13‬־׳‪ r»Y‬הפסילים ולא נתנו אל‬
‫תבקשם ן ל לכם הפלא הזה שנעשה‬
‫^ ף ן תאמר יעקב ותדבר ויאבדו אנשי ריבך‪:‬‬
‫‪.‬־‪.-‬־‪.-‬‬
‫׳׳‪-‬׳י»‬
‫ל מ ה יעיי?‬
‫עיאכלהםבעכיר‬
‫‪ G t e r i‬אנשי מצתך ‪ P « ? V r v‬אמינתוהנבד^מאמ^‬
‫ל ‪ ,‬ע ^ מיהיה ומאלה׳ משפט״עכ‪1‬‬
‫בי אני הגויםוהאלאשלדכ״ן‬
‫וכאפס אנשי מלחמתך‪:‬‬
‫»״‪,, *•,‬כך ל ‪ ,‬ה מ ו ד ע ת אכש־־ריא שנןעת «‪,nS‬‬
‫לך בו הו עזלהו על המלכי‬
‫‪,, ,‬ך‬
‫אל ‪4‬‬
‫_{ * האלה ולא מ שלא‬
‫־ « ״יי‬
‫׳•'׳«‪-‬‬
‫כ*רך»לי ‪ W‬יפנית טודי‪-‬ז‪.‬ז‪,,-‬‬
‫א ד ״ אמלתה אלא שהחזיק)‬
‫א ל ־ ^ ךא אמ עזךתיך‪:‬‬
‫תיראי תולערת יעקב מותי י ש ר א ל י)תל בפסילים; חלש׳‬
‫»‪1‬םפשי יעמל ׳ מםפטי • ‪ ? -‬ר ! ׳ נ ^ ע אין חקר לתבונתו • י‬
‫אני עזרתיך נ א ס ־ ‪ ^ ^ ,‬ל ך ' ן תלשעציםעושיז עמלה‬
‫הפסל מק ומחזק ‪3‬‬
‫!ד‪.‬־‪A !»--‬‬
‫״״?לי‬
‫המיס הענבליס בי׳ ירב‪ , .—1‬״ ״ ‪ ,‬י י ׳‬
‫ישראל‪ :‬הנזזשמתיךלמורגחרוץ בלבלו צורף הכסף‬
‫־ י ? ^ • רעפי נ?ריס ך נ ^ ובחורים‬
‫^ ‪ n m‬יעמל‬
‫‪ ^ ,‬ק והזהב לעםית הצפוי‬
‫חדש בעל פיפי^^‬
‫יקי״הוד־) יחליפו‬
‫בשור^ךיג‬
‫מ»מי »\מהתי[ ׳״‬
‫מהרה׳ והצורף מה‬
‫״‬
‫**‬
‫\ •י׳ ‪.‬‬
‫יי‬
‫יףממילן ה ^ ׳ כח‪:.‬ן‪3‬לי א ב ר ב נ ע ^ ‪ ' 0‬י ר ו « ו > «‬
‫יעשה ממהר מלאכת‪,‬‬
‫וגבעות כמץ < ‪ = w‬י‬
‫! ׳‪ 1‬ז ־ ״ •* *־־* ‪ • V‬ילא‬
‫ממלמל‬
‫‪hS oh‬‬
‫וזחריישו‬
‫ג‬
‫י‬
‫פ‬
‫^‬
‫!‬
‫א‬
‫ל‬
‫ו‬
‫«‬
‫‪w‬‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫״‬
‫׳תזרם ורוח תשאם וס^ךהתפיץ אתם ומחליק פעישלהכו׳ טסי‬
‫ומילה ׳‬
‫ואתה תגיל ביהוות ב ק ד ו ש ‪ ^ ^ ,‬ל הכסף או הזהב‪:‬‬
‫מחליק׳ מעניק ואנכי‬
‫_‪ u‬יי •«״ ‪!-‬‬
‫ה׳ כמנ עד האלרים רל י א י י א י י ם ו ל א מ י ם יחליפו צח יגשו י י ' ״'**‬
‫או ידברו יחדו ל מ ש פ ט ‪^ ^ 7‬‬
‫שי ‪ cr‬העלם כלי כי‬
‫אישחלק״‪ .‬הולם פעם׳‬
‫התחיל*‬
‫•‬
‫"‬
‫‪w‬‬
‫‪l‬‬
‫‪r‬‬
‫‬‫־‪^-‬‬
‫•‬
‫‬‫־״י‪:‬‬
‫^‬
‫־‬
‫״‬
‫משגיח‬
‫בראו וכאמ הוא‬
‫פירוש מחליק פטיש‬
‫להכות ב‪ 5‬הטסין על‬
‫הפסלת)ירא אלמ במלכים כ׳ פיק ‪7‬׳‬
‫^ קי וזעיר ממןךח צדק‪:‬קראהו לרגלו‬
‫הסד(' את הולם כאל<‬
‫שהיא שיפטהעילםיקת יתן לפניו גויס ומלכים ירר״יתן״כ *‬
‫‪ . * • f t t f M t‬אחרת מנשי בנ<״ אמרלהילםהילםמכה‬
‫^ חר^ו כקש נדף קשתר‪ .‬י ־ ־‬
‫נקמתי <זסי‬
‫מז והלמ‪ :‬פעם׳ הסדן" י‬
‫ו‬
‫•׳" "‬
‫‪KI'-jJU‬‬
‫‪U‬‬
‫הנביאים צעקח ‪, V‬שמכקעליו‪:‬‬
‫‪, •.‬‬
‫*‪•rlf.‬‬
‫לאיוכלבכלעתלפפיט ־־ ־־׳י‬
‫־אלישע ל א מ י ‪?#‬לןלאישי מר־; לדבק טיב׳ כשמדכק‬
‫ירךפס‪;.‬עבור שלום ארח ברגלץ ל‬
‫כיייגעלפעמים ׳ ^‬
‫אמרלא ייעףילאייגע י ב י א ‪? :‬־?על לעשה קרא הדרות‬
‫~ השסק על פסל הען‬
‫^ ‪< ,‬‬
‫‪,‬‬
‫ן^‬
‫‪ ^ . ... .‬י ‪ u‬ר ית‬
‫‪.‬‬
‫כי היא כילא ק‬
‫יפהששיתואימטלבהו‬
‫י‪-‬י‬
‫״;•ז יי־‬
‫^ מראש אני ןהוהראשדןיאת־אחרניס‬
‫^‬
‫יהורת והנשה ב א לקחת ארת־־שבי לאחכ יחזקהו במסמלי׳‬
‫עגולה בחמכע ה ל לי׳ אניייזיא * ראו איים וייראו דעות‬
‫כדי שלא ימוש טס‬
‫<לר<לולעבדים‪:‬‬
‫•״‪.‬‬
‫‪J‬‬
‫מקידה׳ יטיא מףף׳ הארץ יחרדו קרבו דאתימ•‬
‫הכסף היום או מחר‬
‫' ׳ ' ־•י*־ ‪,‬‬
‫בכח שאין לו הפסק אל‬
‫מעליו‪ :‬ואתהישראל׳‬
‫‪ft‬‬
‫מאחל‬
‫ת‬
‫נא‬
‫יםל^ל׳‬
‫במעכידי‬
‫משפש‬
‫עושה‬
‫אינו מצד לאות כאשר אינו‬
‫אינך כגויי הארצות ט עבדי אתה הקנוי לי משני אמת‪ :‬זרע אברהם׳ שלא‬
‫הת‪'2£‬‬
‫יושיעם׳‬
‫ולא‬
‫זההאליך‬
‫בנלות‬
‫ישראל‬
‫כצרת‬
‫לכחוהפסק למה ראה‬
‫הכירני מתוך תוכחה אלא מתיך אהבה‪ :‬מקצו' האר׳ ומאציליה ׳ מגדולי האק‬
‫אק חקרלתבינתו לא נוכל לחקור עליה ולהשיג חכמתו׳ אכל היאיודעמי•* )ממלכי׳ קלאתיך ולקחתיך לחלקי‪ :‬ולא מאסתיך ׳כעשו שנאמ׳ ואת עשו שנאתי‪:‬‬
‫יעשה‪ :‬ניתן ליעףכח׳ וכשירצה יתן לישראל היעפים בגלות כת ילאי( אוגי« אל משתע ׳ אל ימס לבך להיות כשעוה‪ :‬הנתלים כך י כמו כני אמי נחלו כי ן‬
‫עצמה ירכה‪ :‬וייעפו נערים׳ גבורת אויביכם המנוערים מן המצות תמ« • יבושו ויכלמו כיין שלא תעלה מחשכת׳ שהיו חושבים שלא יצאו מלםותם לעילם‪:‬‬
‫וכחיריר ׳ אותם שהן עכשיו נמרים כבימי הבחרות יכםלו ואתם קמי ה׳ ת״ג;תבקש׳ ׳ ככ יאבדו שיהיו כאפס ואין שלא תמצא׳ ״‪ .‬מצותן ׳ כמו הן לליב)למצה‪:‬‬
‫כתחדםוחזק׳ ותעלו אכר פירש כנף כנשרים כי הנשרישוכ לימי עלומיו ד‪1‬תולעתיעקכ ׳ משפחת יעקב החלושה כתילע׳ שאק לה גבולה אלא בפיה ‪ 8‬מתי *‬
‫עשר שנים עד שנת המאה‪ :‬החרישו אלי׳ שתקיוהאזינוכי המדכרלא יאזיז‪ .‬מספר אנשי ישלאל‪ :‬למילג חלון ׳ כלי הוא של ק וככל ועשוי מליצים יזליציס‬
‫איים ׳ אומית ׳ או םזכני איים‪ :‬יחליפי כח ׳ יתאמצו כטענית אם ‪\L‬‬
‫* •‬
‫‬‫‪. .1 t‬‬
‫להשיכני‪ :‬יגשו׳ אחר שישמעו דכרי אז ‪T‬כר)אם ישלהםמענה‪ :‬למש‪4‬‬
‫נקרכה׳ אני והם‪ :‬מי העירממזרח׳ מי העיר את אכרהםלהכיאו מאלס‬
‫תזלם׳ת‪/‬להאותם‬
‫שהוא כמזרח מבית עבדי פסילים‪ :‬צדק יקראהו לרגלו ׳ כל מקים שהית‪,‬י זל' ללוח להלוח תפק היק והס יהיו כמו המק ולוח תשא' לגיהנם‪ :‬חסלת‬
‫הפטלתלךלך‪ :‬הפשלת ללא אלמ‬
‫רגלו באה קוראה צדק כעניק שנאמר ויקרא שם אבדם כשם ה׳ לעזוכ עמדת‬
‫אחת׳ אשת עוכליה היתה‪ :‬והנושה׳ הוא יהולםבן‬
‫האלילים ולקרוא בשם ה׳ ולהוכיחם על עמדתם ולא פחד מהם וממלכיהם י ‪• ^ W f M i‬‬
‫אחאב שהיה מלוהו כלבית מה שזן את הנביאים בימי‬
‫העיר לבכו לעשות כן הלא אנכי ה׳ ׳ ומי הוא ‪0‬נת| לפניו גוים ומלכים ילל ‪/ I K p ft‬‬
‫שהשליטו באלכעת המלכים כמעט עם‪ :‬ירד׳ עניק ממשלה‪ :‬יתן כעפר׳ ^מ׳ לןנאמלויךאתיהולםביןזלועיו שפששו ליטול לבית‪ :‬אסוך‬
‫‪ls‬‬
‫י‬
‫י‬
‫‪v‬‬
‫הף‬
‫ר ן‬
‫‪4‬‬
‫ז‬
‫א מ רח ז ל‬
‫‪,‬‬
‫א ת ץ‬
‫ש‬
‫‪m‬‬
‫ג ‪ ,‬ה ע כ י מ‬
‫‪-‬‬
‫מנלא‪,‬‬
‫י‬
‫צ) < ! ע‬
‫י‬
‫• • י ״ ׳ י‬
‫‪•-‬׳‪-‬״‪1‬‬
‫״ ־ ג‬
‫י‬
‫‪x‬‬
‫י‬
‫‪y‬‬
‫י ת י‬
‫ט ב א‬
‫י ‪.‬‬
‫‪JT‬‬
‫‪v‬‬
‫ם‬
‫;‬
‫״‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫רא‬
‫)‪h‬‬
‫‪T‬‬
‫‪u‬‬
‫‪1‬‬
‫א‬
‫׳״‬
‫‪B‬‬
‫‪W‬כ נ‬
‫ר‬
‫מ ? מ‬
‫‪ -‬־ ־ • ׳ ׳‬
‫‪h‬‬
‫י י "‬
‫ר;‬
‫‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫)מ‬
‫מ ח ן‬
‫ה‬
‫ם‬
‫ל‬
‫ה‬
‫נ‬
‫א‬
‫ר‬
‫מ‬
‫‪r‬‬
‫‪J‬‬
‫־ • • • ־ • ״ י ״ • • *‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫ה‬
‫‪1‬‬
‫•‬
‫• ־ • *‬
‫!‬
‫ק ר‬
‫א‬
‫י‬
‫י‬
‫ת ד ן ש ה ר‬
‫‪> r‬‬
‫ם ו ת‬
‫ש‬
‫י‬
‫מ‬
‫‪v‬‬
‫י‬
‫י‬
‫‪TOPD‬‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫* י‬
‫‪r‬‬
‫‪T‬‬
‫ק ר ב‬
‫‪J‬‬
‫‪b‬‬
‫מע<‪£‬י י ל מ‬
‫‪A‬‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,4‬‬
‫‪J‬‬
‫‪5‬‬
‫י • " * " י‬
‫מ‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫א‬
‫כ ך‬
‫‪1‬‬
‫ת ה‬
‫ב‬
‫צות‬
‫ע ב ך‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ךאא ת‬
‫‪r‬‬
‫ס כ ל א‬
‫נ‬
‫ג‬
‫‪:‬‬
‫‪k‬‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫כבמ‬
‫מ‬
‫‪b‬‬
‫ג‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫ד ד ם‬
‫ו ד א‬
‫ר ד ק‬
‫‪r‬‬
‫ילע מם מותו כי קרוב לפרקו הגא ‪ j‬קלא ׳ לה כי ככל הלכה מלפכמ י‪ .‬דא*׳‬
‫לכא‬
‫היא‬
‫הנס‬
‫ככיד‬
‫׳‬
‫הללת‬
‫וסגרת‬
‫שמן‪:‬‬
‫סיכת‬
‫&סוך שמן ׳ לגין שים בו כלי‬
‫למיעל הזה ׳ אפשל םנאמל ל< באותה העת מסאה ׳ א) אמל כלב;‬
‫וצלוחית‬
‫למלאותו‬
‫כמקומו‬
‫אחר‬
‫כלי‬
‫ותתני‬
‫מלפנים‬
‫בהצנע‪ :‬והמלא תסיעי׳‬
‫)בטח כאל יתבל' שיקיים לבל) על)תגזיל אימל )יקים לך )עשה היןבה לצונג‬
‫השמן אל תזוזי ממקומו לפי שהקכה עוםהו כמעיין ואין לרך מעיין לזוז שלנביא)הלתה דללה‪ :‬כעת חיה׳ כמן שאת קיימת היום ילשלים כך תיזיי‬
‫*ומקימו‪ :‬הם מגישים אליה ׳ הכלים‪) :‬יהי כמלאת הכלים ׳ באגלה והיה‬
‫ייךמתלמועל הזה •‬
‫במש׳לם מניא ואמלת‬
‫ויגדל הילד ויהי )חובקת בן ‪ j‬חובקת‬
‫אליה אלישע‪:‬‬
‫אעשרת־‬
‫מרת‬
‫אלישע‬
‫אליות‬
‫ויאמר‬
‫* קלי לי‬
‫כן׳ שתטלי אות) כ‬
‫״‬
‫למאן‬
‫תכירי לחםפא‬
‫אל־אביואל־הקצרים‪:‬‬
‫ויצא‬
‫היום‬
‫לי‬
‫דדהגידיליימות״יש־־לכיבבירת‬
‫?‬
‫בחיקך אל אלוני אל‬
‫מאני'ריקנים‬
‫לי גזר על‬
‫וייאמר אל־אביו ראשי י ראשי ויאמר תאמר חיכקת כן מה‬
‫ותאמר א י ן לשפחותך כל בבירת‬
‫מ‬
‫על‬
‫יגזור‬
‫ליתמלון‬
‫לי חבו קן אם סופי‬
‫אל־ר־׳נער שאהו אל־־־אמו‪:‬‬
‫ויאמר לבי‬
‫מאני תכירי לתקנון ׳ בי אם־אסוך שמן!‬
‫לקיבח וזהו שאמרה‬
‫והזה לקיט מאני שבילי שאלי־לך כלים מן־החוץ מאת כל"‬
‫דשאהו ויבאהו אל־־אפו וישב על­­ ל) כשמת הלא אמרתי‬
‫)משוי חל על חל )‬
‫כי לא תשלה אותי ז‬
‫נמתחבלי במימרא *יי׳ שכניכי כלים ך ק י ם אל תטעיטי * ״?יי ברכיות"ער הצהרים וימות‪:‬‬
‫יי ‪ v‬־ ;‪ • - , •r'nn‬י ‪,‬‬
‫י י י ‪1‬־ י ״ • י י‬
‫וזולשאבליך הוא ) ^ ‪ .‬י י‬
‫אל תכזכ׳ אלתראגי‬
‫‪1‬תשביבדקו‬
‫ותןןל‬
‫ומנר‬
‫ב?‪1‬ךך‪.‬‬
‫ד־‪,‬ךלרז‬
‫וסגרת‬
‫חייף ובאות‬
‫נעמללא למשחת^ ״‬
‫^‬
‫ש‬
‫י‬
‫א‬
‫על־־מטרת‬
‫לכר שיפסוק יש בילך‬
‫על כילהק על לשלימו בניך ויצקת על כ ל ־ ה כ ל י ם האלות‬
‫לכקש רחמים יינתן לי‬
‫ה א ל ה י ם ותסנר כעדו ו ת צ א ‪:‬‬
‫ו ת ק ר א אל־אישדתותאמר שלחות כן אך כבקשה ממך‬
‫ותלך מאתו‬
‫כל מאנייא אמר בלא ו ה מ ל א תסיעי‪:‬‬
‫אל תתן לי אלא כן סל‬
‫‪$‬ית של מנא ושמע‬
‫ממילא למשח׳ ופ‪0‬ק‪ :‬ותסגר הולדת בעדה ובער בניה הס‬
‫נ א לי א ח ד מך־־הנערים ואחרת קיימא‪ :‬אל תכזב י‬
‫‪f\V‬ד‬
‫•ן‪:‬־ ‪ i VT‬־‪-‬‬
‫כמו לא יכזבג מימיי‪:‬‬
‫‪ - :‬־‪V‬‬
‫ניעמר השמן ׳ מלבא‬
‫* ?יי האתינוות וארוצה עדיאיש האדהים לאשי ראשיי היה לג‬
‫גניל ׳ ויא כי הוקיר מגישים אליה והיא מלצקרת‪:‬‬
‫ואשובות‪:‬‬
‫&על השמן‪ :‬ותבוא ויהי י כמלאות ח ב ל י ם ותאמר אד־‬
‫ויאמר מדוע כאב הלאש ילרך ה‬
‫‬‫‪j‬‬
‫‪r r‬‬
‫ותגישו־־‪; .‬א לן י עור כלי ויאמר י ן* אתי הלכתי אליו הי^ס לא־חדש ולא הכואבים או הנוהים‬
‫ותנל וגזי׳ כאת ל בנה‬
‫‪:‬ו­‬
‫‪•v‬‬
‫־‬
‫‪-/‬לוצכל‪J1‬‬
‫*‬
‫‪j‬‬
‫‬‫•‬
‫*‬
‫•׳‪-‬ע‬
‫לכפול לבריהם וכן‬
‫ליטול עצה אם לממל‬
‫שבת ותאמר ש ל ו ם ‪:‬‬
‫‪p‬‬
‫אם להמתין על שיוקיל אריה אין עוד כלי ויעבר השמן‪:‬‬
‫מעי מעי אוחילה‪:‬‬
‫ ‪I* T V A T‬‬‫—|‪:‬־ \ ‪•,‬זי״‬
‫של אמי לה לכי ״ ‪, \ * J " t 1‬‬
‫לא חלם ולא שכת ׳‬
‫‪.‬‬
‫•וכלי כי ים לי ושלמי ותבא ותגר לאיש דתאלהיכש ויאמר‬
‫למלו לזל שחייב אלם‬
‫כאז מסיימיז ההפשלה הצת ההלות‬
‫'י י ‪l‬‬
‫יי ־‬
‫‪V‬‬
‫להקביל פני לבו כשבת‬
‫לכי מכרי אות־יהשכז ושלב אות״‬
‫את כשייך ולחיות את‬
‫<שי ותחביש דתאתון ותאמר אל־־נעךה וכלגל שנאמל לא חלש‬
‫ובניך בצ‪:‬תל על שיתמ נשיכ» ואת בליכי תחיי בנותר‪:‬‬
‫דחי ה י ו ם ויעבר אלישע א ל ־ ־ ?' נרהנ ודך אל־־תעצר־״ל ךךבב מ ולא שכת מכלל ל‬
‫אשה‬
‫וזמתים ‪t‬‬
‫לבחלש ושכת היה‬
‫בלולה׳ משובה בעלת ש ו נ ם ושם אשת גדולות‪.‬ותחזק־בו‬
‫י‬
‫אם־אמרת*לך‪:‬‬
‫ותלד לה^ ללכת אלמ‪:‬‬
‫גכסים ובעלת השם׳‬
‫!בללש אחותה של לאכל־לחס ויהי' מדי עברו יסר שמה‬
‫ותביא אל־יאיש ה א ל ה י ם אל־־הר ותאמר שלום ׳ לא‬
‫רצתה לגלות לאלם‬
‫‪V V:‬‬
‫‪/• r‬‬
‫ותאמר אל־‬
‫אבישנ השינמית ה ל א ב ל ־ ל ח ם ‪:‬‬
‫הכרמלרהי כראוות איש״־האלהים על שתלאה הנביא‪:‬‬
‫היתה׳ אמו של עלו א‬
‫‪rr !r T|:v‬־ ^‬
‫אל תעצר לי ׳ אל‬
‫הנה נא‬
‫הנביא ‪J‬‬
‫ילעתי׳ ט היה אלישע אישה הנה־עא ידעתי כי איש אלהים‬
‫אתה מנגד ויאמר אל‪-‬־־גיחזי נערו תעכב על ילי את ה‬
‫הרכיכה‪ :‬להלכה׳‬
‫יריע כישלאל י )אעפי קדוש ה ו א עבר עלינו תמיד‪:‬‬
‫•הנדת השונפירת הלז‪:‬‬
‫כעבור כבילה שלא‬
‫*ואמלה נא ׳ אינן‬
‫אומל כי עתה ‪T‬עה נעשה־נא עלית־קיר קטנות ו נ ש י ם‬
‫‪ .‬עתה רוץ־נא לקראתה ואכר״לה תשק רגלי הנביא או‬
‫השלום לך השלום לאישך ה ש ל ו ם לכבול הנביא שלא ת‬
‫וכנרות‬
‫אלינו‪:‬סורוכסא‬
‫מטר־ן ושלחן‬
‫<לא קולם זה אלא לל ל ו ש‬
‫שמרת‪ :‬י "‬
‫והיות םבבאו‬
‫תחזק בלגלו‪ :‬העלים‬
‫עתה צליך שנעשה לו‬
‫••‪ -‬ו­‬
‫כמל ונייחל ל) מקום דךתי ה י ו ם דבא שמות וייסר א ל * ״‬
‫לילד ותאמר שלום ״‪ .‬ותבא אל־איש ממני י על אותה ש‬
‫בכיתינו בק שהיא העליד־ז וישכב שפד־־‪ :.‬״ ״‬
‫שעה שנפלה לרגליו‪:‬‬
‫ ! ‪- rAT,‬‬‫»‬
‫לא תשלה׳ לא תשגה‬
‫לגיל אצלימ)‪T‬עתי כי ויאפר אל־ניחזי נערו קרא לשונפ״ת‬
‫האלהיס אל ההר ותחזק ברגליו דגש איתי על ‪0‬עות תרגום‬
‫איש אלקים קלוש ה‬
‫ולזלאמל) הזאת ויקךא־לה ותעפד לפניו‪:‬‬
‫חגור‬
‫גיחזי להדפה ויאמר איש ה א ל ה י ם שגגה שלו‪:‬‬
‫הלא׳‬
‫‪5‬עתה ילעה כי איש ויאמר ל ו ־ ־ א פ ר ־ נ א אליות הנותי‬
‫מתניך׳ אמר לו זה‬
‫הרפה־לה כי־נפשח מךה־לה וןהוית לפי שילך במהרה כ‬
‫אלקים קלוש הוא ולא חרדת י אלינו* ארת״כל״־ותחרדר־ז‬
‫העלים ממני ולא הגיד ל י ‪ :‬ותאמר בזריזות ‪ 5‬כי תמצא‬
‫יי‬
‫‪* ,‬‬
‫וןולם לזה שלא לאיע• ‪ T‬־‪: : J‬‬
‫איש לא תברכנו ׳ זה‬
‫• »• י ‪V • :‬‬
‫עכוב על •לחנו)קלי‬
‫בסלינו‪ :‬עליית קיל׳ הזארת מה לעשורת לך היש לרבר״‬
‫השאלתי בן מאת אדני הלא אמרתי אמר לו כלי שלא י‬
‫י‬
‫זל‬
‫)‬
‫יתעכב כלרך‬
‫עלייה בנויה בקילות‬
‫לא תשלה אתי‪:‬‬
‫ב‬
‫ויאמר למחזי ותהיה כוונתו‬
‫אבנים; חללתאלינו׳ ׳ לך א ל ־ ־ ו ת פ ל ך א ו א ל ־ ש ר ה‬
‫חגר מותניך וקח משענת׳ ב;ךך ולך בשליחותו ולא יפנה‬
‫למן תנועה והשתללו׳‪ :‬ד־זצבא ותאמר בדזיוך עפי א נ מ‬
‫לכי ללכל אחר לא‬
‫ואלינו׳ ^ל בשבילנו ‪J‬‬
‫י ויאמר ומה לעשיית לה‬
‫הישללכללך׳ לוצה ישבות‪:‬‬
‫כי ת מ צ א ־ ־ א י ש לא תברכנו וכי־־ כמעשה ולא בלבול׳ ־‬
‫יברכך‪ :‬איש לא תעננו ושמת מישענתי וכררם שהיה כשח׳יק‬
‫‪A» J‬‬
‫‪vr‬‬
‫‪v‬‬
‫לומל ש‪7‬כל כעכילך‬
‫בעיניו וכל האלם ה‬
‫תצטלך והיא ה ויאמר גיחזי א ב ל בן אין־לה ואישה‬
‫על־פניהנער‪:‬‬
‫• ותאמר שהיה פיגע בו היה‬
‫השיבה בתןך עמי~‪l‬אנכי‬
‫‪y* i‬׳‬
‫‪Z‬‬
‫א ם הנער חי־יהוה וחי־נפשך א ם ־ אומר לו התאמן ס‬
‫ויאמר קרא־לה ויקרא־־לה‬
‫*!שכת כלומל כתוך זקן‪:‬‬
‫וגחזי שהמטה הזה מחיה‬
‫עמי)משפחתי)הם י‬
‫אעזבך ויקם ףלך אחריות ג‬
‫ותעמד בפתח‪ :‬ויאמר למועד הזה‬
‫את המת לפיכך לא‬
‫ילכלן אם אצטלך‪:‬‬
‫עבר לפניהם ו י ש ם אית־המשעגות עלתה כילו‪ :‬ואין‬
‫לגחזי‬
‫ןיאמל׳ אלישע‬
‫כעת חיה אתי חיבקת בן ותאמר אל־‬
‫על־פני ותנער ו א י ן קול ] א י ן לןשב קיל ׳ לענית י‪.‬‬
‫כי היא הלכה מלפני)‬
‫אחל שעצתה ל)׳‪ .‬ומה אדני א י ש דתאלהים אל־־תבזב‬
‫וישב ל ק ר א ת ו ויגד־־״לו לאפר לא‬
‫ותלד‬
‫וההר האשת‬
‫בשפחתך‪:‬‬
‫עממאמלגחזי אכל‬
‫"יעשתה‬
‫לטובה ש‬
‫לעשות׳ כלומלבמה נוכל לגמלה סובה‬
‫הקיץ הנער‪ :‬ויבא אלישע הביתה‬
‫בלבל‪ :‬ואישה זקן ׳‬
‫ללבל זה‬
‫צליכה כי‬
‫אשר־־ךבר‬
‫כעת חיה‬
‫אםהזה‬
‫למועד‬
‫בן אק לה ואישה זקן אינה בן‬
‫בלומל אם תאמל אס אין לה עתה יהיה לה כן לזמן תלע כל אישה זקן ולא‬
‫והנה הנער פת פשכב על־כטתו‪:‬‬
‫ואין קשב * לבמוע‬
‫ט אילו היה שומע ולא היה יכיל לענית היה מתנועע או לומז כעינמ א)‬
‫בידו אבל זה לא היה בו לא זה ולא זה • לא הקץ הנעל ׳ מצאנו הקיצי?‬
‫)ישם‬
‫למת כמו הקיצו ומנו שומי עפל‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫בנה‬
‫ע ו דמ ‪ 3‬י‬
‫‪1‬‬
‫נ‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪r‬‬
‫‪p‬‬
‫>‪%‬‬
‫‪1‬י‬
‫‪r‬‬
‫‪,‬‬
‫‪T r -‬‬
‫; ‪-j‬‬
‫"‪i‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪J‬‬
‫‪r‬‬
‫• י‬
‫‪—'T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ r 1‬י‬
‫‪55‬‬
‫יי‪ -‬׳ ‪ :‬ו‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1‬‬
‫"‬
‫"‬
‫"‬
‫‪T‬‬
‫>‬
‫‪J‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫^‪T‬‬
‫•י‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫״ ‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫‪v‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫!•י‬
‫‪T‬‬
‫״|‬
‫־‬
‫‪i‬‬
‫־‬
‫‪TT‬‬
‫‪JT‬‬
‫־‪.‬‬
‫• ‪t‬‬
‫־‬
‫י‪/‬‬
‫‪T‬‬
‫־ ־‬
‫י י‬
‫" <‬
‫‪1‬‬
‫־‪.‬‬
‫י‬
‫״'•'‬
‫‪T‬‬
‫;‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫^‬
‫»)י‬
‫‪1‬־‬
‫‪I‬‬
‫*‪.‬‬
‫» ‪/‬‬
‫־‬
‫•‬
‫•י‬
‫״‪1‬י‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫זי‬
‫י־‬
‫‪J‬‬
‫;־ ‪T‬‬
‫־‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪i\r‬׳‪:‬‬
‫נ‪-‬‬
‫*‪-11‬‬
‫־‪~+‬‬
‫־ ־‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪t‬‬
‫‪m‬‬
‫‪IT‬‬
‫"‪V‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪> " — .‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫‪V‬‬
‫‪iJ-‬‬
‫‪/‬‬
‫•‪J‬‬
‫־‬
‫"‪H‬‬
‫״‬
‫"‬
‫‪1‬‬
‫•ן‬
‫‪J‬‬
‫־‬
‫‪.‬״‬
‫־‪A‬‬
‫‪t‬‬
‫‪J‬‬
‫‪-‬‬
‫*‬
‫‪r‬‬
‫ו‬
‫‪-‬‬
‫־‪11‬־‬
‫‪:‬‬
‫^‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫״‬
‫ימיר‬
‫י ז י ז‬
‫<‬
‫; | »‬
‫־ ־ ׳ י‬
‫‪J‬‬
‫־‬
‫״‬
‫•‬
‫­‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫ר ד ק‬
‫ש ר ה‬
‫חיי‬
‫ד‬
‫ר ד ס‬
‫)ישם פיו על פיו ׳ הכל למין לשין התפילה על מי שמתפלל עליו כמו שאמל כיצחק‬
‫כים אכן הזוחלתהזחלת׳ כמיך לה •י הזוחלת ׳ אבן גלולה שהיו הכחולים מנסים‬
‫לנוכח אשתו ׳ )אפשל גם כן להנשים על הנעל לחממו כחום הטכעי המצא מפמ כה את כחם ל;!יזה ולגללה לסין מים זוחלי[ וזותלי עפל •י עין לוגל ׳ ת*‬
‫למעיניו כי לוכ הנסי׳ נעשים עם מעט תחבולה כללך העולם‪ :‬ויגהל ׳ התנפל‬
‫עיןקצלא׳ הואכוכסונקלאהכוכסכעכולזהלוגללפישהואמכבסומםפטף‬
‫<השתטח עליו כמו ויגהלאלצה‪ :‬לזולל ׳ נתעטש‪ :‬חסלת הפטל' ללא אליו‪ :‬הבגלים כלגליג יי לא קלא ׳ לא קלא לאלה לפי שילם עם שלמה‪ :‬ומלטי‬
‫אתנפםךמן המחלוקת‬
‫ויבא ויסגר הדלות בעד ש נ י ה ם‬
‫לאחל מות המלך שילצ׳‬
‫קרא‪ :‬וייאמר נתן אל־בת־שבע‬
‫ואתפלל >*ל־יה^‪ & :‬ל רשכבעל‬
‫ש ל מ ^ ל א מ ר הלא שלןעת מ מ י י‬
‫ו ח מ ך י ך לול • ‪ :‬־ י ‪V‬‬
‫־הילד ד ש ם פיו על־פיו ועינע על־‬
‫* » ‪ -‬ג י שהבטיחו הקכהויתכן‬
‫יג‬
‫;‬
‫אדמהו בךחגי•^! ואדניט תך לא לפלש<מל‪0‬יאת נפםך‬
‫‪ W‬י עיניו וכפיו על־כפו וינהר עליו ו י ח ם‬
‫י‬
‫ועתדת ל ‪ 0‬א<עעך ^ מבזיק שלא תהיו עכלי'‬
‫ירע‪:‬‬
‫שהרי בן של י ^ בשר הילד ״‪ .‬דשב וילך בכ!ת אחת‬
‫לאלוניה! נשבעת‬
‫‪ 1‬י " • ־ י י* י י ״‬
‫ןקנה ומלט׳ את־נפשך‪ ,‬ואת־נפש בנך לאמתך ׳׳)לעהיהנמן‬
‫במלכו וארבעים שנה וזנות ואחות הנרת ויעל וינהר ;;ליו‬
‫שלמה‪ :‬לכי ובא י אל־המלך דוד ‪0‬נ‪0‬נע לה פטמע זה‬
‫ם ״ ן ר ער־־^בע‬
‫ואמרת אלץ הראי־אתה אדנ׳*המל ״״נה * ‪ n‬נשנע‪.‬יה‬
‫חממ ני כ‪8‬מתהילד‬
‫״ ־ • ־ ־ ; •־׳י ויד‪• .‬־ • ־ י י‬
‫ויקרא‬
‫כחו וקפצ׳ עליו הזקנה ׳ ויפקח הנער את״עיניו‪:‬‬
‫נשבעת לאמונך לאמר כ׳־שלמרז *׳ל׳בתפבעהיללי׳מ‬
‫'י( ?ז אל־ניחזיי ויאמר קרא אל־־השנפית‬
‫י‪1‬ז‬
‫כנך ׳מלן־ אחר׳ והוא ישבער־בסאי ייפני העין &‪8‬יל< יהיה‬
‫•‬
‫חומו הטבעי הולך וחסל‬
‫לפיכך ו ‪,‬‬
‫ויכסוהו ככגלים׳‬
‫‪ 1 2‬ז ״ ל יי״ !‬
‫ומדוע מלך אלמהו‪:‬‬
‫וכללם כל הממה את שאי בנך‪ :‬ותבא ותפל ע ל ״ ר נ ל ץ‬
‫יכתויזותו אחיו מפני‬
‫• ••‬
‫י ! •ז!‬
‫־‬
‫י״‪:‬‬
‫"‬
‫^הכגלי׳ אינו נהנה מ‬
‫עורך מדברת שם עם־־המלך ואני שכאתי אליךכעון מ‬
‫ארצדהת וצתא ‪:‬ש א ארת־־בנה‬
‫ותשתהו‬
‫;‬
‫^‬
‫מתחלה ולא לצתה‬
‫‪,‬ך‪.‬‬
‫‪,‬ך ל ‪- ,‬‬
‫ו‬
‫כנף המעיל אשר לשאול‬
‫להזקק לו דל שנשבע‬
‫י ‪ r‬־ ־ ‪ /‬־ ״ ‪, s‬־‪,‬י ״יזי ־'‬
‫לא נהנה מהכגלי׳׳ ועול‬
‫ותבא בת־שבע אל־המלך החררות לה ‪ 4‬הכן שיהיה ל‪,‬‬
‫הפטלת חיי שלה במלכים א בסימן אי‬
‫אמרו זל כיון שלאה לול‬
‫והמלך זקן מאד ואבישנ הישונמיר־; ממנה לאשזכט ימלוך‬
‫המלאך עומל בירושלם‬
‫בימים‬
‫בא‬
‫זקן‬
‫דור‬
‫‪»-f‬‬
‫‪h‬‬
‫‪f‬‬
‫‪t‬‬
‫‪r‬‬
‫‪h‬‬
‫נצטנ(‬
‫וחלבו שלופ׳ כימ‬
‫‪S.‬׳‬
‫ג ותקיב*־*מ‬
‫משרת‬
‫ך ‪^ ' f e‬‬
‫ו ח מ ל ך‬
‫מילאתוכתול׳כתולי׳‬
‫־ • יי ‪ - ,‬י ‪ -‬י פי הנכוחה נחמל לו זה‪:‬‬
‫•י‬
‫‪, - *—*1‬‬
‫‪1‬־^• ‪ . w :‬׳‬
‫‪.‬‬
‫מחי‪/‬מין את כשלה•‬
‫ויאמרו ל ו עבריו ותשתהו למלך ויאמר המלך מה־יך ‪ 5‬משלת את המלך אקל‬
‫סוכנת׳ מהממת ‪ p‬ולא יחס ל ו ‪:‬‬
‫הסס הזה לפי שנמס׳‬
‫ותאמר לו אדני אתה‬
‫בוקע עצים יסכן בם י יבקש\לאדני המלך נערות בתולר־ק‬
‫למסוכנת מועלת מפני ־׳ _ י י ‪ • .‬י ‪ -‬״ י ו ‪, 1 ^. :.-‬‬
‫ב י ה י ח א ^ ך ל א מ ת ^ ^‬
‫הלמךותלפני המלך ותחילו סכנרת‬
‫‬‫בנך;מלך אחרי והוא ישב על־כסאי ‪ j‬במטתו עם אכישגילא‬
‫לא יסכן‪ :‬לא ילעה * ושכבת בחיקך וחס‪.‬לאדני המלך ‪5‬‬
‫היה לשות לאלם אחל‬
‫^ ‪£j‬‬
‫יי‬
‫להמם שם בלא לשות‬
‫י י • ‪ •,‬־־׳‪ ,‬י • • ^ •י ע׳ י ־ ‪ -‬״*‬
‫ויבקשו נערה יפה בכל נבול ישראל‬
‫שהכתולה יפה \‬
‫?׳י‬
‫•דיי‬
‫‪V‬‬
‫‪v‬‬
‫״‬
‫—‬
‫•י־־ו‪.‬‬
‫אמרו‬
‫מז הבעולה׳וחל‬
‫אדני המלך לא ידעת‪ :‬ויזבח שור אכל היא לפי םהיתה‬
‫וימצאו את־אבישנ השונםיות ויבאו‬
‫ל‪/, ,‬‬
‫‪,‬‬
‫ומריא־וצאן לרוב ר ק ר א לכל־במ אשתו נכנסה החללה‬
‫וככל היו לו שמ‪:‬ה עםל! אתה למלך‪ :‬והנערה יפה עד־מאד‬
‫‪; t ^ X S‬‬
‫ה^י^מתר^ןול׳אב<ר‬
‫ותהי למלך ‪ hwb‬ותשתהו והמלך‬
‫\׳ ^ י ‪. ,‬‬
‫לכא אצלו‪T‬ע כי על ד‬
‫הצבא ולשלמה עבדך לא ק ר א ‪ :‬״‬
‫\‬
‫ד!;‬
‫!־‬
‫״‬
‫«‬
‫־‬
‫‪*.‬׳‬
‫־״׳יי‬
‫•‬
‫ן‬
‫‬‫ללא‬
‫)מתגאה משים‬
‫ואתה אדני ד־זמלך עיניי כל־־יישר^ל לכל נחיז באה‪:‬‬
‫* )לשלמה מק־ לא קלא׳‬
‫‪ V‬ל ־׳ ‪ ! :‬ד י * *־׳ י‬
‫ואתיה בך‪-‬חנעת‬
‫לא ידעה‪:‬‬
‫עמל אכמ א ׳ ל‬
‫^ליך להמר ל ה ם מי ישב ע ל ־ כ ס א ביון שלא קלאה‪ ,‬ב‬
‫שאניו היה אוהכ אותל מתנשא לאמר א ט אמלך רעש ל ו אדני־המלך אחריו ג והיד־ז כשכב כסעילה זו וקלא לשאל‬
‫אדני המלך ם ־ ‪ -‬ב \ \ ‪ , ^ , ,‬בני המלך נלאה בי‬
‫־־ ״*־»•! • י•• כלכל מלוכה עשה זבח‬
‫־‪ -‬־‪ ,‬־‪:‬י‪ *.‬י •׳*‬
‫והנה עודנה זה וקיא לכל הסומכימ‬
‫ובני שלמה חטאים‪:‬‬
‫ולא־עצבואביומימץ‬
‫טחיל וחקוקי כפות לפניו‪:‬‬
‫ילו שיאכלו עמה‬
‫;‬
‫מדברת עם־הםלך‬
‫לאמ־ר מדוע ככה עשיות וגס״־הוא‬
‫הלגלי׳ כ ^ ^‬
‫חנוחי ׳ חסלים ומנועלי‬
‫׳‬
‫י ־י‬
‫^ ץ ‪.‬ז ‪T‬‬
‫־־‪,r‬״ ו י !‬
‫י־ ״‬
‫י‬
‫י‪ % .‬־ י ‪ .‬־ י‪,‬‬
‫שהולכים לפניה לגלים ״‬
‫וינדו למלך לאמר הנךז נתן הנביא מן הגלולה כמו אל‬
‫וינדוילמלך ל‬
‫‪ .‬טוב־תאר מאל ואתו‪:‬לררה א ח ף‬
‫^‬
‫ויבא לפני המלך וישתחו למלך ״ל‪ -‬השעלה ולא יחטיא ׳ ו&‬
‫אם לא יהיה כני מלד‬
‫׳••־ ־ י י'‪«•-‬־« ~ ׳ ‪ .‬־ ‪.‬‬
‫־* י ״ יי"‬
‫ךהיו ךבף^עם יואב‬
‫ולא הכלייע ׳ לפיכך יצא אבשלום‪:‬‬
‫אפיוארצה‪ _ :‬יא?״־ נתן ™ ״לךנלרעיןיהיהל״נ?‬
‫בך־צרויהועםאבית^הכ^ןוי^לו‬
‫לתרמיז‬
‫‪ ! ^ l‬י ד־זמלך אתר־־‪ ,‬אמרת אדניהו ימרך יו‪1‬ממ מפני עמ »מנין‬
‫‪ 1.‬־ י ‪- v:‬‬
‫הגא טוב מואר׳‬
‫בו וכן שמלל ממני לא‬
‫אחרי והוא ישב ע ל ־ < ‪, , , .‬‬
‫כאכשלוםםנאמל ‪ ,‬אחריאךנ^ה‪ :‬וצתק הכהן ובניהו‬
‫־~זף‪ *.-‬היתהלומלוכה׳ וימ‬
‫‪T‬־ * ‪V‬‬
‫בךיהוידע ונותן הנביא ושמעיורעי‬
‫וכאכשלו׳ לא ה‬
‫ה י ו ם רזבח שור ומריא־ץצאן לרב מגל לול י(מלה אלא‬
‫יהנםריםא‪¥‬לך‪7‬לאה‪:‬י^־־‬
‫דקרא לכל־בני המלך ולשרי הצבא שכנתה מפני ככולו כלג‬
‫דזבח אדמהו צאן ובקר‬
‫אם אלוניהגאחלי ש אךמהו״‪.‬‬
‫־‬
‫ולאביתר הכ^ףהנם אכלים ושתים‬
‫?‬
‫כי חתה נשכעת לי בה ‪1‬‬
‫ומריא עם אבן הזחלות א־שר־־־אצל ‪ •• - J » T : » :‬י ‪ •:‬יל ‪ <• • !,‬י• ‪v‬‬
‫‪-.‬י‬
‫>{ ‪ -‬י • יי‬
‫אבשלום וכלרם גללתו‬
‫ונתן הנביא בא וינימ‬
‫לפניו ויאמרו יחי המלך אךמהו‪:‬‬
‫ן ן ן ת ל ו י ק ר א אות־־כל־אחיו בני‬
‫ל‬
‫וגו׳ ׳ בא כחצל אל‬
‫וליי״אני־עבדך ולצדק הבהי ן ל‬
‫כבתים החצונים על‬
‫י־• ־ ‪ \\ c‬י ־ "]׳״ ״ *‬
‫דת^לך ולכל־אנישי יהירות עבדי‬
‫אמו של אבשלום{‬
‫לא ק י א ״• שיאמלו למלך ויכנס‬
‫בךיהרדע ןלשלמה‬
‫המ^ך־ ־ { א י ד נ ת ^ י ^ ו‬
‫א ם מארת אדני הכןלך נהיה הדבר כלםותו ׳• אתה אמלת׳‬
‫שהיה מלע שבלמ ו!ל ןאת־הנכיורים ואת־שלמיה אחיו ל א‬
‫שימלוך בתילהה׳ ט‬
‫לול עליו על שהלנ את‬
‫ילל היום אל עין לוגל‬
‫ואבשלום‬
‫אכנל ועמשא‬
‫לזבוח ן קלאו לכת שבע ׳ נלאה מזה כי בת שבע יצאה ‪ p‬החל׳ בבא נתן הנביא״‬
‫וסופו שיצוה את כנו המולך תחתיו עליו לפיכך היה לוצה שימלוך זה על ימכלי שלא יכיל המלך כי זה הלכל היה מוסכם ביניהם י• על הפללה הוא סימן ל)‬
‫)יאהבנו ‪ :‬ועם אכיתל הכהן ׳ שנסתלק מן הכהונה ושם תחתיו צלוק כשהיה‬
‫שימלוךותחלת הגלולהםאקהליוטלוככעלסוסושלמלך‪ :‬אלגיחון׳הואמעין‬
‫כתלגומוופטימקהצאן‬
‫כולח מפני אבשלום לכך ויעזח אחלי אלוניה‪ :‬ומליא׳‬
‫השלוח מכאן שאק מושחין את המלכים אלא על המעין סימן שתמק־ מלכותן ‪1‬‬
‫נהבקל היו מהמלעה יהמליא הוא צאן ובקל שהם מפוטמין כבית על האבוס ‪t‬‬
‫מסלת הפעלת חיי סלה‬
‫ם‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫‪l‬‬
‫‪l‬‬
‫‪l‬‬
‫‪i‬‬
‫‪L‬‬
‫^‬
‫‪I‬‬
‫‪J‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪J‬‬
‫ם ם‬
‫‪VT r‬‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫ד‬
‫‪j‬‬
‫)הז‬
‫מז‬
‫‪1)0‬ש ה‬
‫‪T , :‬‬
‫׳י‬
‫‪ . :‬־ ־ " "‬
‫־‬
‫יי־‬
‫‪* .‬‬
‫י כ‬
‫‪,‬‬
‫ב‬
‫• ׳ ז • ; ״‬
‫‪T‬‬
‫י ל פ י ס כ ל‬
‫‪1T‬‬
‫‪J‬‬
‫ן [ ת‬
‫א ח ר‬
‫א ב ו א‬
‫‪1,‬‬
‫{‬
‫ו מ‬
‫א ת‬
‫ף ב ר‬
‫א ת‬
‫ג‬
‫כ‬
‫‪,‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪t‬‬
‫‪n‬‬
‫‪b‬‬
‫‪y‬‬
‫‪x‬‬
‫‪Z‬‬
‫ה צ נ ה‬
‫ן כ ן‬
‫‪f‬‬
‫‪f‬‬
‫‪S‬‬
‫‪T‬‬
‫‪X‬‬
‫‪ 5‬כ ת ‪ 3‬ל ב ר‬
‫‪n‬‬
‫ח מ ם‬
‫; ‪S‬‬
‫[‬
‫מ‬
‫ס ן ם‬
‫נ ש‬
‫‪ 8 1‬י ר כ ה‬
‫‪,‬‬
‫מ ת נ ם‬
‫‪s‬‬
‫ב‬
‫מ‬
‫‪,‬‬
‫מ‬
‫רכב‬
‫ה‬
‫ה ג‬
‫׳‪»W‬‬
‫מ‬
‫ע‬
‫‪4cvf‬‬
‫‪°‬‬
‫ט ׳‬
‫׳‬
‫ב כ ל י‬
‫זיין{‬
‫א‬
‫ן ה‬
‫ן נ ת ן ה נ כ‬
‫‪v‬‬
‫‪T TJ‬‬
‫‪vvr‬‬
‫‪v‬‬
‫ת‬
‫ת‬
‫א נ‬
‫א‬
‫‪T‬‬
‫‪A‬‬
‫ע צ ט‬
‫‪r‬‬
‫י‬
‫‪w‬‬
‫י נ ם‬
‫‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫כסא‬
‫ר ך‬
‫‪T‬‬
‫״ " ׳‬
‫יה י ן י ס‬
‫מ ע כ ה‬
‫י ן ח ר‬
‫ת ל מ פ‬
‫י‬
‫‪5‬‬
‫י ׳‬
‫[ת‬
‫ס נ ל‬
‫ה‬
‫‪J , :‬‬
‫ב ט ה ו‬
‫‪:‬‬
‫ב‬
‫ר ד ק‬
‫* ת ו ל ד ו ת‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫ר י ס‬
‫ו‬
‫מ ש א לכר הי׳ לכר הנמס׳ למלאכי לשאת אותו אל כני ישראל‪:‬קלכן‪ :‬מגואל ׳ מתועכ ומטונף ‪ t‬כמה גאלניך ׳ ואס תאמרו כמה ‪ y:h‬גאלני לך‬
‫כיל מלאכי ׳ ככל היה מסול כילו זה ימים לכים מכאן שכל אתלחםמזכיזךאנימםיכלכםכי כזאת גאלתם אותי באמרכם סולחןה הוא‬
‫הנביאים עמרו על הר סיני ושם נמסרו להם הנביאות‪ :‬אלוהמזבח נבזה הוא שמקריבים שם הדם והחלכי׳ סהס לכרי נכזים ואינ משימים‬
‫יישראל ׳ להוכיחם על מעשיהם‪ :‬ואוהב את יעקב ׳ לתת לו את אק חמלה‪:‬לבס למה מה האל יתבל׳ להקליכ לם וחלבים‪ :‬וכי תגישו ן ׳ כשמכיאין לכם שה‬
‫)את עשו שנאתי׳‬
‫עור לזבוח ולהקריבו חיזי‬
‫אחרת‬
‫להולפו‪.‬אל ארץ‬
‫הזה ולא הודעת את ‪-‬עבדך מי ישב‬
‫ויחננו מידכם היתה זאת הישא מכם אומרי׳ אין זה רע וטוב‬
‫ובנוהג‬
‫אחיו‬
‫מפני יעקב‬
‫היא להקריבו והי׳ עליכ‬
‫ויען‬
‫אחריו‪:‬‬
‫אדני־המלך‬
‫על־בסא‬
‫שבעילם מי שיש לו שני‬
‫פגים אמר יהוה ?באיות‪:‬‬
‫מי ג ם ־ הכהניםלומרלמביאים‬
‫בורר‬
‫בנים לככיר הוא‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬‫‪X‬‬
‫לבת־שבע‬
‫קראדלי‬
‫ויאמר‬
‫דוד‬
‫המלך‬
‫אותו זה רע הוא ל‬
‫הריו׳‬
‫לו מנה יפה‪:‬‬
‫בכם ויסגיר דלתים ולאיתאירו מזבחי להקריבו כמו שכתיב‬
‫לפי שנקראת ארצו הד ותבא לפני המלך ותעמד לפני המלך‬
‫‪; :Vft I‬‬
‫; •‪rT:‬‬
‫‪:j‬‬
‫כתורה עורת או שבור‬
‫אשר־‬
‫חי־יהוה‬
‫שעיר אמרהדיו׳ ואף ׳‪ :‬וישבע המלך ויאמר‬
‫ח נ ם איךלי חפץ ב כ ם אמר יהוד־ז וגומר‪ :‬הקריבהו נא י‬
‫הישא פניך כעבור אות‬
‫״ ‪ T‬י ‪ T V X‬־ ‪jT i‬‬
‫עלפי שארצכם היתה פדה את־נפשי מכל־צרה‪ :‬כ באשר י »‪A‬‬
‫שממה גם כן את׳ שכת‬
‫צבאות ומנחה לא־ארצה מ י ד כ ם ‪ :‬המנח' אם תבקש ממנו‬
‫אליה והנכם יושבי׳ כה נשבעתי לך מהוות אלהי י ש ר א ל י‬
‫לכר אכל ישנאך לכעס‬
‫אבל הס לא ישיבו לארצי לאמר כי~שלמות בנך!מלך א ח י‬
‫כי ממזרח ישמש רעו—מבואו נדוד עליך‪ :‬כחתך ׳ היא‬
‫שמי בנוים ובכל־מקום מקטר מגש המושל והשלטון‪ :‬ועתה‬
‫לעולם הנה תראו כי ו ה ו א ישב על־־כסאי תחתי כי כן‬
‫אהבתי זרע יעקב ו‬
‫חלו נא פני אל ׳ ועתה‬
‫)שנאתי זרע עשו י• לתנו׳ אעשה היום הזה‪ :‬ותקד בת״שבע‬
‫לשמי ומנחה טהורות בי־גדול שמי אתם הכהנים העןסים‬
‫בארצם‬
‫מלבר׳ שישכנו‬
‫•‬
‫•‬
‫‪v‬‬
‫‪j‬‬
‫;‬
‫;‬
‫הרעה הזאת איך יעלה‬
‫הנים ובנית יענה כמו א פ י ם ארץ ותשתהו למלך ותאמר‬
‫בגיויס אמר ןהזיה צבאוות‪ :‬ואתכם בלבבכם להיות שלוחי‬
‫־־ יי ‪A‬יי‬
‫‪1‬‬
‫כמלכרי‪-‬כיתאמל אלו׳‬
‫מחללים אותו באמרכם שלחן אדני ישראל לבקש עליהם‬
‫לששנו׳ ואם אמ׳ אלום‬
‫יחי אדני המלך דוד ל ע ל ם ‪:‬‬
‫רחמים הרי מילכם‬
‫'מתחלתנו לשים היינן‬
‫מגאל ה ו א וניבו נבזות א כ ל ו ‪:‬‬
‫היתהזאת הרעה‪:‬‬
‫אבל עתה שהעשלמ הפטלת תוללות בתרי עשר במלאכי בסימן א׳‬
‫ואמרתם הנה מתלאה והפחתם אותו דחנמ׳ הנכי׳ כלל עצמו‬
‫ךבר״יהוה אל־ישךאל‬
‫מביזת ילושלם נשיב ‪M j y n‬‬
‫בכללישראלכמו שאמר‬
‫‬‫‪XT:‬‬
‫ונבנה חלבו׳ שלנו! כה‬
‫בידמלאכי‪ :‬אהבתי‬
‫י •י‪,‬‬
‫מרעה וסלחת לעוונימ‬
‫אמלה'׳ אם יבנו אני אתכם אמר יהוות ו א מ ר ת ם במות‬
‫אמר יהיה צבאות והבאתם גזול ואת וגוי׳ומהאלית׳למר לבר‬
‫אהלום‪ :‬גבול לשעה׳‬
‫־הפסח ואת־החולה והבאתם אות­­ זה שאמר לו על אנה‬
‫בלומל כלשעת יושביה‬
‫מאנתם וגוי •־היש׳ מכם‬
‫­ ‪ V J- . . . . .‬־‪ -11‬״ ‪T‬‬
‫אלצה חלכה לעולם כי אהבתנו הלואיאח עשו ליעקב נאס־‬
‫המנחה הארצה אותה מ י ד כ ם אמר פניי׳לשמועתפלימפיכ׳‬
‫ואת־עשו‬
‫גללה לשעת לפני השם יהוה ואהב את־יעקיב‪:‬‬
‫‪ K‬ולחון את שלוחיכס‪ :‬מי‬
‫‪ :‬ו‬
‫‪.‬‬
‫;‪•t‬‬
‫‪i t‬‬
‫שכגלו באחיהם כני‬
‫גם בכס)יסגור ללת‪-‬ם׳‬
‫יעקב והאל ית׳ ציה שנאתי ואשים את־הריו שממהואת־‬
‫יהוה‪ :‬וארור נוכל ויש בעדרו זכר הלואי ויקום איש טיב‬
‫ליםלאל לא תתע׳אלומי נחלתו לתנות מדבר‪ :‬כי־תיאמר‬
‫ונודר וזובח משחות ליוזוות בי מלך בל שיסגור ללתי מקלפי‬
‫לשמי‬
‫)הם הרעו להם בכל א ד ו ם רששנו ונשוב ונבנה חרבוות‬
‫ושמ< לבלתי^ביאישםקרכז‬
‫צבאיוות ^‬
‫יהורת ‪" * S‬‬
‫^ אמר ^ ‪F‬‬
‫נ ת ל \אני‬
‫אשד יכלו ושמחו כחורכנ׳‬
‫ב כ ם אות־המארד־ז ואי־ותי אר־;־‬
‫התועבה הזה‪ :‬ולא‬
‫ואני‬
‫יבנו‬
‫המה‬
‫צבאות‬
‫יהוה‬
‫אמר‬
‫כה‬
‫וכגלותסן יגללה׳מעל‬
‫‪•t‬‬
‫‪.‬‬
‫‪"V‬‬
‫ ; •• »‬‫‪if‬‬
‫תאירו׳ פי'וכחני תבערו‬
‫לגבול ישלאל׳ יראה אהרוס וקראו להם נבול רשעה והעם‬
‫ועתה‬
‫נורא‬
‫המצוות אםעלהמ׳כ' כי הקרבי‬
‫אליכם א י נ כ ם‬
‫ארותיה כי‬
‫בנויס‪ :‬וגם‬
‫ברכותיכם‬
‫גלולתו מעל לגבולנו‬
‫להוליע כי אנחנו עמו‪ :‬אשריזעם יהוה ער־עולס‪ :‬ועיניכם‬
‫הזאתהכהנים‪ * :‬אםי־לא תשמעו שתקריבו עליו לא ללנו'‬
‫שמים על־לב‪ :‬הנני ג;ןר לכם את־ יהיה לכם ולא למביא ים‬
‫ב ן׳ יש כליו לכבל אכ וכן תראינה ןאתס תאמרו יגדל יהוה מ;‪3‬ל‬
‫על־״פניכם בבור‬
‫פרשעל־לב לתות‬
‫תשימו‬
‫ואם־לא‬
‫וזרתי‬
‫הזרע‬
‫פרש איתו ואין לי חפץ לא‬
‫עכל אלוניו ואת׳קרויין לגבול ישראל‪ :‬בן יכבד אב ועבר‬
‫חגיכם ונשא אתכם אליו‪ :‬וידעתם כמנחתכסולאככסז כי‬
‫בני ועבלי ועתה א‬
‫ממזרח שמש׳ כל‬
‫אם אב אני לכם איה אדניו ואס־יאב אני איה כבודי ואס־‬
‫כי שלחתי אליכם את המצוה הזאת הייםיכ הוא ממזלח ל‬
‫>•‬
‫• ־ ־ ‪ 1‬־ ; ‪-‬‬
‫הכהנים בוזי^‬
‫*‪•AT‬‬
‫‪x -JT‬כבולי‪:‬‬
‫להיוות בריתי ארת־־לוי אמר יהורת למערב ואיננו ק מנפק‬
‫סמי׳ הפך ככול הכן אדוניכם אני איה מוראי אמר י יהוד־ז‬
‫לררום כי איננו מיישב‬
‫‪: v.‬‬‫;• ‪v‬‬
‫‪: :‬י‬
‫לאכ׳ הוכיח תחלה‬
‫לכהנים שהיה להם צבאורת ל כ ם ה כ ה נ י ם בוזי שמי‬
‫צבאות‪ :‬בריתי י היתה אתו החיים טלו‪ :‬גלול שמי כמים י‬
‫אף עלפישעובלי׳לנבא‬
‫להוכיח ולהורות ולא לי ואמרתם במה בזינו אות־ישמך‪:‬‬
‫והשלום ו א ת נ ם ־ ל ו מ ו ר א ףיראני השמ־ם מודם כי שאני‬
‫שאין אתם מוכיחים מגישים על־מזבחי ל ח ם מנאל‬
‫הסבה הראשונה אלא‬
‫אות׳ אלא שאת׳ סומכים‬
‫ילי הרעים ׳ )אמרתם ו א מ ר ת ם במה גאלנוך ב א מ ר כ ם‬
‫ומפני שמי נחת הוא‪ :‬תורת אמת שעוברי'אותם לפי לעת‬
‫״ ־ ־•‬
‫־‬
‫‬‫;‬
‫~‬
‫שיהיו אמצעיים כי^י‬
‫במה בזינו כלומלילעתי‬
‫א‬
‫ע‬
‫מ‬
‫נ‬
‫־‬
‫־‬
‫א‬
‫ל‬
‫ועולות‬
‫בפיהו‬
‫היתות‬
‫ובינם ׳וארולרקמ ליה‬
‫שתאמרו לי במה בזינו׳ שלחן יהוה נבזה הוא‪ :‬ןכייתגישון‬
‫•ג‬
‫ו‬
‫;•‬
‫*» ‪• :‬יי‪-‬‬
‫אלהאלאלהיא‪ :‬וככ<ז‬
‫הרי הכזיון מגישים כל עור לזבח א י ן ךע וכי ותניישו פסח‬
‫בשפתיו ב ש ל ו ם ובמישור הלך אתי מקום׳ אף האומות‬
‫מזבח וגומל; לחם׳‬
‫‪• • 1-T‬‬
‫‪•:‬‬
‫וחלות' אין רע הקריבהו נא לפחרך‪1‬ך • ‪A T :‬‬
‫כי״שפתי כהן מתנלבים לשמי; וניגן‬
‫ורבים השיב מ‪/‬ען‪:‬‬
‫‪ k‬מזבח הש״ד הירצך א ו ה י ש״א ^פניך אמר יהיוות‬
‫‪.‬‬
‫‪x vT jr‬‬‫‪ j‬י ‪ -• : :‬ד •‬
‫ישמרו־דערת ותורה יבקשו מפיותו‬
‫נבזהאכלו׳ ניבושל‬
‫בהמה כחושה כי א ״ ‪,‬‬
‫^ ^ ‪ f‬׳‬
‫ועתה חלו־נא פני־אל‬
‫צבאות‪:‬‬
‫כי מלאך־יהוה צבאות ה ו א ‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫•‬
‫‪i‬‬
‫‪t‬‬
‫‪J f‬‬
‫־‬
‫•>‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫־‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫״ • )‬
‫‪1 :‬‬
‫‪AT‬‬
‫•‬
‫‪AT‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪V‬‬
‫‪fit‬‬
‫‪:‬‬
‫"וי‬
‫•*‬
‫י‬
‫•‬
‫‪.‬‬
‫־ •‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪V-‬‬
‫‪-‬‬
‫־‬
‫־‪.‬־‬
‫‪V‬‬
‫‪I‬‬
‫־י־‬
‫‪T‬‬
‫יי‬
‫־י‬
‫־‬
‫־!•־־‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫‪^X‬‬
‫»‪V‬‬
‫־‬
‫־‬
‫‪1‬‬
‫*‬
‫‪1‬‬
‫־‬
‫״‬
‫‪IV‬‬
‫‪1‬‬
‫•‬
‫‪: -‬‬
‫‪JT‬‬
‫‪y‬‬
‫־‬
‫;‬
‫•‬
‫־‬
‫‪AT‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫••‪V‬‬
‫י‬
‫*‬
‫י‬
‫ז‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪JT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬־‬
‫‪•t‬‬
‫•‬
‫»‬
‫י‬
‫; ‪IT‬‬
‫‪9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫ג‬
‫‪-‬‬
‫ו‬
‫״‬
‫‪JX‬‬
‫‪T-‬‬
‫;‪>-‬‬
‫‪T‬‬
‫•‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫; ‪I T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫ן‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫‪»A|:tf: T ; V‬‬
‫‪JT‬‬
‫\‬
‫‪j t‬‬
‫זי‬
‫־‪T•1‬‬
‫;‬
‫•‬
‫‪ T‬ג ‪-JT‬‬
‫•ו‪-‬‬
‫‪I‬‬
‫״‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬ן ‪-‬‬
‫‪V‬‬
‫•‬
‫• • ן ז‬
‫י‬
‫; ‪^T‬‬
‫‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫*‬
‫;‬
‫‪1‬‬
‫*‬
‫‪1‬‬
‫‪AT‬‬
‫כ ם פ ת ) ת י כ ם!‬
‫‪\it‬‬
‫‪k‬‬
‫‪-J‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫מ ‪T P P‬‬
‫י‬
‫‪h‬‬
‫מ‬
‫‪T‬‬
‫‪h‬‬
‫‪T‬‬
‫ל ״‬
‫;‬
‫*‬
‫;‬
‫~ ‪,‬‬
‫‪- I‬‬
‫‪J t‬‬
‫‪i t‬‬
‫‪J‬‬
‫ב‬
‫ן‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ע‬
‫כ‬
‫י‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫כ‬
‫‪,‬‬
‫)כמחס^מר״־״״י ? ״ «‬
‫‪< T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫‪V‬‬
‫׳ ‪ -‬׳ * ‪ .‬י ‪.‬‬
‫יליתי ע־ <־נף <י<י סיףןמי‪.‬‬
‫«‬
‫־‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪:-:11‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫נן ע נ‬
‫‪.‬‬
‫ס‬
‫*‬
‫‪p h‬‬
‫־‬
‫‪A‬‬
‫‪V‬‬
‫לנקרכניתיכםכיהיזרדזרויי‪^-‬‬
‫נ י י י‬
‫ר‬
‫ת‬
‫חסלתהפסלת‪. pniw‬‬
‫ה‬
‫ת ה‪h‬‬
‫״״‬
‫;‬
‫‪J‬‬
‫י‪,‬‬
‫״‬
‫*ד ׳‪<-‬ל כמוזרה חס יא תשמעו‪ :‬הנני גוער י‬
‫״‬
‫*‬
‫כה מ‬
‫‪ 1‬ייזיי־י יכי־־י‪ :‬ייעת־ • ‪4‬מ־ בליתי חת ‪ w M‬׳‬
‫יז י ית‪:‬יה&לתלסרי׳ ‪S1n5S‬׳»‪0‬למיסבמחיגתי‪:‬‬
‫ר ד ה‬
‫ו י צ א ‪-‬‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫‪m‬‬
‫‪r‬‬
‫‪f‬‬
‫ה‬
‫ו ד ק‬
‫‪\}1‬ךן*‬
‫הלואיםלמםוכתי י כשהנביאים מלמדם אותםלםוכ אלי ואתה באלקיך תשוב ׳ כהבטחתוובמשענתו שהוא מבטיחך אתיז יכול)!סמוך‬
‫ואל‬
‫אלי‪:‬‬
‫יםוכון‬
‫בקושי‬
‫וב‬
‫ש‬
‫ל‬
‫לא‬
‫אם‬
‫לםוכ‬
‫אם‬
‫הם‬
‫תלואים‬
‫״‬
‫ותשוב אליו לק חסל ומשפט שמול ומובטח אתה לקוות לשעו תמיל ‪ t‬כנק בילו‬
‫על יקראוהו ׳ יקראוהו הנביאים תמיד לשוב אל אל עליון מאזני מלמה י אתם סומכים על כצעכ' שאתם סומלים ורמאים ועל עושלכם‬
‫ית׳‪ :‬יחד לא ירומם ׳ וכלם כאחד אין בהם שיםובלאל ית׳ וירומם אותו ויגדלהואתם אומלים אך עשלתי ולמה אעבול את הקלוש בלוך הוא ‪ j‬אק ׳ כמו הק י אן‬
‫בלבווכפיו‪ :‬איךאתנך‬
‫כילוםג כמו כח כמו‬
‫הפטרת ויצא יעקב כהושע סימן'יא‬
‫אפרי׳ אף על פי שחטאת‬
‫ואנכייהוה אלחין‪ :‬ולאק אוני׳ עצמ׳ ילבהו‬
‫אשר־חטא‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫מאד לפני אני מרחם‬
‫כארץ ^ י י ס ד א ; ^ ב א ה ל ״‬
‫ת ל ו א י ם למשובת‬
‫ן)\דןי‬
‫ואומר איך אתנך אפרי׳‬
‫ואל״עלקר^הויחד‬
‫‪':‬‬
‫* וי‬
‫כימי מועד‪ :‬וךבךתי על־הנביאים אומלכיהגאעושק ו‬
‫ואנכי הזח הרביתי וביד ו ת נ ב י א י ‪ 0‬ואומלכי בכלמהשינע‬
‫י « ־ י י* ‪ . -‬־־‬
‫\‬
‫‪ ,‬אמסרך כיד אויכ כמ)‬
‫ואסף לא ימצא) מ ממון‬
‫־ !‬
‫אפקכשי י ״ י י־‪% -‬־\־‬
‫אתנן‪^ :‬‬
‫‪ .‬ל א י ר ו מ ם ‪ :‬איך ־‬
‫;‬
‫אם־גלעד א ו ן » י ? י א שלעקוחטא־ ואנכיה'‬
‫ארמה‪:‬‬
‫כאלמה ׳ כי כן היי׳ חייב אמגנן‪ :‬ישראל איך אתנן‪ :‬כאדמר־ן‬
‫היו בגלגל שורים זכהו גס מזבחותם אלקיך מאק מצלים ׳‬
‫א״ש^מך כצבאים נהפך עלי לבי ייחד‬
‫להפוך אמך •‬
‫במושעשיתיכשהוצאתי‬
‫י " י י כגלים על תלמי שדי‪ :‬י ״‬
‫אתכם מאק מצרים‬
‫־ « ״׳ ״ •‬
‫י־•‬
‫‪ .‬״ • ו ; ‪v A• « - 0‬‬
‫סלים )עמולה חלמה‬
‫וכלכלתי אתכם במלבל‬
‫אפי‬
‫חרון‬
‫אעשה‬
‫לא‬
‫נחומי‪:‬‬
‫נכמרו‬
‫וצכויי׳ לפי חטאי׳‬
‫<הושכתי אתכם ב‬
‫‪# r‬‬
‫‪,‬‬
‫אלא שנהפך עלי ל ‪°‬לא ל א אשוב לשחת אפרים כי אל אנכ<‬
‫‪ , p‬י מתיי*‪*fetecwDhwWito‬‬
‫להשחית )להשאיל לד 'ז‪ .‬־ • י "״" ־ " ' ‪ * V‬׳ •‬
‫י ולא־איש בקךבן‪ :‬קרוש ולא א ב א‬
‫העמים להושיב אתכם‬
‫אחרי יהוה ילכו כאריות‬
‫צחימי < צתגלגלו נחזמי בעיר‪:‬‬
‫באהלים‪) :‬לבלתי ‪\9‬‬
‫י^קיב שרה ארס הנביאים ׳ כמן עם ה‬
‫ל ח‬
‫״אניניח עלהרע׳ אשל ישאג כי־הואיישאג ויחרדו בנים מיס‬
‫חשכתי לך לעשות <לא‬
‫דע ד י ש ר א ר ' הנגאיי׳ להוכיח אתל‬
‫•‪:‬־־<‬‫ולהחזיר אתכם למוטב ן‬
‫"'‬
‫‪.‬־‬
‫‪; :‬חךךו כצפור מםצךןם וכיונו—‪.‬‬
‫אע ׳‪ :‬לא‪,‬ן ‪,‬‬
‫וביל הנביאים אלמה׳‬
‫באשה ובאשה שמר‪:‬‬
‫הטוכ אשד אמרתי לא מארץ אשור והושבתים על־בתיהס‬
‫העלה יהוךז את־־ןשךאל ממצרים גלאיאי להםבכמה ל‬
‫י י ־ י ׳ י ־ יי'" ז‬
‫־‬
‫מאסתים ולא געלתים "‬
‫סבבני בכחשאפי!?‬
‫נאם^הוה‪:‬‬
‫^‬
‫דומיות לא אדמה להם‬
‫ר‬
‫‪a‬‬
‫י ‪^ 3‬‬
‫ובנביא נשמר‪:‬‬
‫ד‬
‫י‬
‫י^ד‬
‫רהוךה‬
‫ישךאל‬
‫בית‬
‫ובמרמה‬
‫אנכי׳‬
‫אל‬
‫ט‬
‫אפלים‪:‬‬
‫לכלי ע משלים כלי‬
‫\־ ׳־‬
‫י;׳;׳‬
‫•‬
‫יי•*‬
‫י עם־־אלועם־קררשיםנאמן*‪ :‬אפלים‬
‫המקיים יכל‬
‫ת מ ר ו ר י ם ודמיו עליו יטוש והדפתי ליישבם על שומעיהם‪:‬‬
‫־‬
‫־־‬
‫•‬
‫•־••־ץ‬
‫‪y‬‬
‫י‬
‫•‬
‫»‬
‫״‬
‫על‬
‫להנחם‬
‫ואין מלתי‬
‫ישיב רו אדניו‪ :‬כדבר אפרים רתת אםגלעלאק׳ אםבא‬
‫^ ‪ x\p‬רוח ורדף ק ך י ם כל־היום כזב‬
‫ועתה ׳ יוסיפו לחטא רעשו היו ובגלגל םמלי׳ זבחו‬
‫)יכזב וגומר‪ :‬בקרבך ושר ירבה וברירת עס^־אשור יכרתו וימת‪:‬‬
‫להשמ׳םכינתי בקרבך עס־זהודה ןלפקד עלי־יעקב כךךכץ‬
‫לו‪5‬א ״‪ .‬גם מזכחןתם י‬
‫להם מסכה מכספם בתבונ• ^‬
‫ולא אבוא בעיר אחי; כמעלליו ישיב ל ו ‪ :‬בבטן עקב את‬
‫לביםכגלים שעל תלמי‬
‫׳ י * ־ ״ • ־ ‪ v!:‬י ״ י ־;‬
‫י >‪1-‬ר י‬
‫•‬
‫‬‫‪<r a‬‬
‫־״‬
‫‪ r‬י‬
‫מעשה חרשים כלה להם הס אמתם שלי תלמי שדי היא‬
‫־אחיו ובאונו שרה א ת ־ א ל ה י ם ‪:‬‬
‫־ ‪, 1‬‬
‫^ ״‬
‫לכן יהיו מענית המחלישה ‪0‬‬
‫זבחי אדם‪]/‬גלים ישקון‪:‬‬
‫* י ‪ * 1‬ו ׳־ • י! « י•‬
‫פישחסלקבעונ סכיגי*‬
‫כענך^קר וכטל ם ש ב ‪ ^ ^ ,‬שקלוייהתלם‪:‬‬
‫מקרבם ואגלה אותם וישר אל־מלאךויכל בכה ויתחנךלו‬
‫עמנו‪:‬‬
‫לכ שילכו‪ ' .‬י‬
‫ידבר • י !‬
‫ושם ‪ :‬־ • ־ ‪,‬‬
‫בית־אליימצאנו ‪VT‬‬
‫•‪VT:‬‬
‫אחרי השם ‪,..‬‬
‫וזסלתהנשלתלצא‬
‫ן^ער מגרן וב^מן מארבה ‪ * 5‬ואנכי‬
‫חסדזכרו‪:‬‬
‫ותשובזה!ה‬
‫הצבאות‬
‫ואתה אלהי‬
‫הי^לי׳ ויהווז‬
‫כגליתם‪:‬‬
‫ללרםוהו‬
‫ומשפט‬
‫באלהיך‬
‫ישאג׳ כמי‬
‫כאלי׳‬
‫יהוה אלהיך מארץ מצרים ואלהים‬
‫‪ (L L‬״ ־ ״‬
‫יי'‬
‫שישאגשיתאספוהחיו׳‬
‫זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי ן‬
‫שמורוקוהאל־אלהיךתמיד‪:‬‬
‫בכאן מתחילים‬
‫אני ידעתיך במדבר ב א ‪ p‬תלאבות‪:‬‬
‫כן יאספו כני ישלאל כנען בידו מאזני מרמה לעשק אהב‪:‬‬
‫האשכנזי הפטל‬
‫ף‬
‫^ ^‬
‫^‬
‫ויאמר אפרים אך עשרתי מצאתי‬
‫הי ™ ^‬
‫דשלח *‬
‫י ד • ׳ ־י ־ י ״ *׳ יי "‬
‫י‬
‫‪f‬‬
‫״* ‪ "•£ f‬י* ‪ C‬יי' י‬
‫‪) :‬יחללו כנים מים‬
‫לבס על־כן שכחוני‪:‬‬
‫אוןליכלץג עילא‪:‬מ‪:‬נאר־לי ון‬
‫יעקכ וגו׳ כאל׳ שאומל גחזול על הלאשונות שלבלמ‬
‫ממעלכא‪ :‬יחללו כצפור‬
‫ו י ב ר ח למעלה לשל אל המלאך ועול זאת עשיתי לך הוצרך‬
‫ממצלים׳ אותם שהם במצליס יחללו לשוב לאלצם כמו הצפוד החללה לשוב‬
‫לבלוח שלה אלם ילעתםאיךשמלתי)! )באשה‬
‫אל קנה ואותם שהם אק אסול יחללו לצאת ממנה לשיכ אל אלצס כמן‬
‫היונה החללה לשוב אל שוככה׳ וזכל מצדם ואשול והנא הלין לםאל מקומות שמל״ את הצאן! )בנביא העלה י ועול עשיתי חסל עם בני) שיללו‬
‫אלא שזכל המקימות שחשכו להעזל בהם ונכשלו בהם וגלו אליהם ‪ t‬למצליםונשתעבלו שם ושלחתי להם נביא שהעלה אותם ממצלים בלכוש לב‬
‫סככוני ככחם אפלים י אכל עתה סבבוני אותי בכחש וכמלמה שעושים ‪ /‬והוא משה ‪ j‬וכנכיא נםמל ׳ אלכעים שנה שהמ במלבל נשמח על ילי‬
‫וזכל אפלים כעכול ילבעם שהיה משבט אפלים וכית ישלאל שאל םכטי ישלאל נכיא שנתתי להם)לא חסמ לבל; הכעיס אפדם י לכולאו לבזות את‬
‫שהיה עמו אכל יהולה עולנו לל עם אל מושל עול כילאת אלקים‪ :‬לל ׳ כמו וילל נביאמ ולכגול בז‪ :‬תמחלי׳׳ הם לן ט זמיז אשל שפך בהחטיאן ישלאל לעגולת‬
‫אלילים*‪ .‬עליו ישוב י עלמיטילםהקמםבדךהןא‪ :‬וחלפת)׳ שחלף את‬
‫כ‬
‫מיעקכ‪ :‬ועם קלושים נאק י קלושים כמקום אל כמו אלקים קלזםי׳ הוא אמר‬
‫לעאעול יהולה עם האל יתבלך‪ :‬לועה לוח י לשון דע מתחנל ללכלי לוח האל יתכלך בעשותו העגלים הכל ישיב לו גמולו בלאםו‪ :‬אלוניו י הוא‬
‫י נאמן‬
‫גא ן ורודף קלים ׳ כמן ןלולף לוח קלים וזכל קלים כי הוא הקשה םבדתלת הקלוש כלוך הוא ‪ :‬כלכל אפדם לתת ׳ מתחילה קולם שחטא אפלים‬
‫ומזקת לכני אדם כי עכודת העגלים הזיקה להם‪ :‬כל היום כזב ושוד ילבה *היה מולאו על העמים כי בלבלו היה אוחז לתת ולעלת השומע אותו ן נשא‬
‫הואבישלאל׳ כלומלהיה לם)גלול ונשא בשבטיישראלוטוןשאםם בבעל‬
‫אינוחוזלכו מלשעולםובלעכולת האלקים אלא כלתו בלית עם אםול לעזלם‬
‫וק עםמצרים‪ :‬ושמן י שלהם למצלים מובילים לתת םוחל למצלים לעזול מת‪ :‬וימת י נכלת כית ילכעם וכן בית אחאב‪ :‬זבחי אלם עגלים ישקק י‬
‫אותם! וליכ לה׳ עם יהולה ׳ אלהים הוא מגיל את לכד דכו אשר עשו לן כהני עבודת אלילים אומרים לישראל מישזןכחבמ לעבודת אלילים כדי הוא‬
‫אחיהם כית ישראל ולא יתמהו כפקדו על יעקכ כללכיז ‪ j‬בבטן עקב את להיות נושק עגלשהרי דומן חביכהקריכ לן‪ :‬וכטל משכים הולך ׳ )כטלא‬
‫אחיו ׳ כל זה עשיתי לו אחזו כעקכו סימן שהוא יהיה לו גכיר‪ :‬ובאונו שדה למותי פסיק ‪ :‬כמק יסועל מגלן ׳ כמוצא דנשכא חחא מאידדא ז וכעשן‬
‫את אלקים י נתתי בו כח להאכק עם המלאך ולהיותו שר כנגדו‪ :‬ככה י המלאך‪:‬מאלוכה ׳ כעשן היוצא מן החלון ׳‪ .‬ןאלקים זולתי לא תיע ׳ לא היה לך לדעת ן‬
‫ניתחנן לו י כםאמל• לן לא אשלחך כי אם ברכתני והמלאך היה מכקם ממנן באלן תלאוכות ׳ באק צמאה והיא המדכל י• כמלעיתם)ישבעו וגומל י‬
‫ה‪:‬ח לי עכשיו שיפי םל הקלוש ברוך הואליגלות עליך בכיתאלוםםילכרעממ באשל בא) למקום מלעיתם והוא אק כנען היה להם כל טוב)ישבעו ללם‬
‫והיא ואני נסכים לך על הכרכית שבירכך יצחק‪ :‬והי אלקי הצבאות ה׳ זכרו׳ לבם ושכחוני ׳ כמו םאמל פן תאכל)שבעת)גומל <ל‪ 0‬לבכך)שכחת את‬
‫ואהי‬
‫באשל הייתי מאז כן אני עתה ואם הייתם הולכים עמי בתמימות טעקכ אביכם ה׳אלהיך ׳ ןאמל)ישמן ישולון)יקננו וגומל ז‬
‫הייתי נוהג עמכם כאשר נהגתי עמו ‪1‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪i‬‬
‫?‬
‫'‬
‫ע נ‬
‫?‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫י י‬
‫ב‬
‫‪v‬‬
‫‪T‬‬
‫‪Ts‬‬
‫נ ן‬
‫י ן ס ר‬
‫‪JT1‬‬
‫‪v‬‬
‫‪A‬‬
‫צ ר י ךכ י ל י ך‬
‫־ ־ י‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ב‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫י‬
‫‪\r‬׳‪.‬‬
‫•‬
‫י ׳‬
‫בי‬
‫‪T‬‬
‫‪r‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪A‬‬
‫י ח י ג כ מ ר‬
‫י‬
‫י‬
‫•יי׳‬
‫•‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫י‬
‫־‬
‫י * ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫•‬
‫י • ‪.‬‬
‫י!‬
‫‪:‬‬
‫מ‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫י‬
‫מ ל ב ל ז‬
‫‪r j v‬‬
‫ת מ ש ח י ת י ן ת‬
‫‪A‬‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫‪h‬‬
‫א‬
‫<‬
‫פ‬
‫‪v‬‬
‫;‬
‫ם‬
‫ז‬
‫‪v‬‬
‫ט י כ ת‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪TOWJW‬‬
‫‪v‬‬
‫י‬
‫‪tt‬‬
‫ע‬
‫‪T‬‬
‫־‪-‬‬
‫ג‬
‫״‬
‫ס‬
‫צ‬
‫‪8‬‬
‫מ‬
‫‪S V‬‬
‫ע‬
‫מ ‪ 8‬ר ג ם‬
‫מ‬
‫‪w‬ז מ ן‬
‫‪S‬‬
‫‪T‬‬
‫‪b‬‬
‫‪J‬‬
‫ל‬
‫‪J‬‬
‫ל‬
‫‪b‬‬
‫^‬
‫{‬
‫‪Y‬‬
‫‪m‬‬
‫‪ n‬ה‬
‫ב ם ר‬
‫י ת ב‬
‫‪j‬‬
‫כ‬
‫ף‬
‫{‬
‫‪T‬‬
‫מ‬
‫ת ס‬
‫ע‬
‫‪T‬‬
‫?‬
‫מ ן ן‬
‫ו‬
‫‪5‬‬
‫ר‬
‫‪rJT‬‬
‫ם‬
‫‪Z‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫^‬
‫ר ד ק‬
‫ו י ש ל ח‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫ר ד ק‬
‫נאהי להם י כיון שהם שכחוני גם אני זנחתי' ונתתים ביל העמים והייתי להם אטיל לא יושיענו ׳ והתולו לפני))אמלו אשיר םכטחנו בי עי עתה ילעמ כי לא‬
‫כמו שחל או כמו נמר הטורפים‪ :‬אשור ׳ כל אשור שבמקרא לגש וזה לפי שאינויושיענו כי אין כו כח להושיענו זולתך כי לה׳ התשועה‪ :‬על סיס לא נלככ ׳ םהיינ)‬
‫‪0‬ם מקו'אלא אאריב ואשקול כמו אשורנו ולא קרוב וכן תי כנימר׳ כמין עלשולחים לוככי סיסיםאלאשול להושיענו לא נעשה עול ‪ : rt‬ולא נאמר עול ׳ למעשה‬
‫ילינו שהם אלהי*ו ־‪ .‬אשל כך ׳ לבלך תהי תקותצו המלח' יתומי׳‪ :‬אלפא משובתם י‬
‫שכילא‪ :‬כדוב שנול׳ כמו שוכל כלומר המוכן לשכל ואם ימצא אלם‬
‫אמל הנביא כך אמל לי‬
‫אוכהמה יבקע מהרה‪:‬‬
‫אשור לא־יוישיענו עליסוס לא נרכב לוח הקדש מאחל ש‬
‫׳לכם‬
‫)אקרע פמל לכס‬
‫\אה‪/‬להם כמו‬
‫שיאמלו לפני כן׳ אלפא‬
‫נזהוא סמר ולא יכק‬
‫אקלענו כלרך הלוב ‪-‬שחל כנמר על־דרךאשור‪ :‬אפגשם‬
‫ולא־נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו משובתואוהבםכנלכת‬
‫לןחיאעפ שאינן לאייין‬
‫אוחז צפולניו בחזה כרב שבול ואקרע סגור לבס ואכלם‬
‫א ר פ א לאהבה אתנלב לאהבם‬
‫אשר־בך ירחס יתום ;‬
‫וקולע על הלב! שחתך שם כלביא חית השדה ת ב ק ע ם ‪:‬‬
‫כי שב אפי ממנן! אהיה‬
‫ישלאל׳ חבלת עצמך‬
‫;‪I-4‬‬
‫;־‬
‫מ ש ו ב ת ם אהבם נדבה כי ישב אפי כטללישלאל׳ אחל טל‬
‫ישלאלכיבי פםעומללת‬
‫בעזרך דת שחתך שחתך ישראל כי־בי בעז^ך‪ :‬אה*‬
‫לפי שאינו נפסק ‪P‬‬
‫• ‪v:V‬יי;‬
‫‪V‬‬
‫אהיה כטל לישראל יפרח טוב האל י ׳ לא יהיה‬
‫ממנו‪:‬‬
‫ישראל וגו׳׳ כלמחכלין‬
‫פסק מהם‪ :‬יפל‬
‫בכל־־עריך‬
‫ויושיעך‬
‫א‬
‫ו‬
‫פ‬
‫א‬
‫מלכך‬
‫אתון בית ישראל ע‬
‫כישושנד־ז ויך שרשיו כלבנון‪:‬‬
‫כשושנה ׳אמל כשושנה‬
‫בוכליכון שלטין בכון ושפטיך א ש ר אמרת תנר־־ן־לי מלך‬
‫ילכו יונקותיו דרתי כזירת הודו‬
‫וריח לפי שנמשלה •כנסמ‬
‫ננממיא כי בי בעזרך‬
‫‪ * \ \ r‬־ ‪ r‬ג־־י־־!־־־־׳‪ -‬־‬
‫י‬
‫־‪V‬‬
‫‪T : »: -T‬‬
‫י‬
‫ישבו יושבי בעדו יחיו ישלאל לשושנה ‪T> t‬‬
‫כל תייבין אתון ל‬
‫לו כלבנון‪:‬‬
‫לאוליתא ממלי הוה ושרים‪:‬‬
‫‪ :‬־ ‪ J‬שלשין כלבנון׳ כמו עצי‬
‫‪J • : I v' T‬‬
‫אתךלן^ מלך באפי ואקח ‪ V.‬־‪.‬־״•וי‬
‫הלכנון שהם גלולים‬
‫צרור עוין אפרים צפונה‬
‫כםעדכוךאהיאניאהי׳ בעברתי ן‬
‫דנן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון‪:‬‬
‫)שלםיהםלכיםכןיהמ‬
‫קיים לעילם אבל מלכך‬
‫‪VT‬‬
‫‪ I J T‬ז ;» י‬
‫‪x‬‬
‫‪v‬ז‬
‫א פ ר י ם מה״לי עור ל ע צ ב י ם א נ י נטועים באלמתם׳ ומה‬
‫איפה שמאסת במלכותו חטאתו ג חבלי יולדה יבאו ל ו הוא"‬
‫{‪ <rvg‬ואשורנו א נ י כברוש רענן שאמריך על לרך)מחה‬
‫)שאלת מלך שיושיעך‬
‫‪ I‬״ ‪ * VT‬׳‪A -‬‬
‫)איה הואשיושיעךככל ־ »־ »‬
‫על כתף ים כנלתכלומל‬
‫ממגי פריך נמצא‪:‬‬
‫ב‬
‫עליך׳ שבאים <ליהם בן לא ח כ ם כי־ערת לא־יעמר‬
‫מי חכם רבן יכו השלשי׳ הנה והנה‬
‫• ־•! ‪v.‬‬
‫ו‬
‫אלה נבון וירעס כי ישרים דרכי יהוה באורך ובלוחכ‪ :‬ילמ‬
‫האייבים*• ושפטיך׳‬
‫יונקותיו ׳ כלימ יתפשט‬
‫מלעתךהרי‬
‫שםמ עליך‬
‫במשבר בנים‪ :‬מיד שאול אפדכש‬
‫וצדיקים ילכו ב ם ופשעים יבשלו הנה והנה)היונקות הם‬
‫אתה רואה כי לא‬
‫יועילוך‪ :‬אתן לךמלך׳ ממות א נ א ל ם אחי דבריך מות אה<‬
‫הענפים הלכים כמו‬
‫בם‪:‬‬
‫{‪A‬‬
‫'‪-,-‬‬
‫*‬
‫גתתילךמלך• ;‬
‫היונק‪ :‬ויהי כזית הודו׳‬
‫כאפי כי‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫שיהא כח לחותו קייגז‬
‫לא כרצוני שאלתם מלך׳ קטבך שאול נחם יסתר מעיני‪ :‬כ<‬
‫הפטרת וישלח כתרי עשר בעובליה בסימן א׳ כמו הזית םעליו לחים‬
‫וכן לקחתי אותו ב הוא בין אחים יפריא יבא ק ד י ם רוח‬
‫כה־אמר אדמ כל השנה כלומל שנא‬
‫‪Mfrpt‬‬
‫בעברתי שמת במלחמת‬
‫מקורו‬
‫ויבוש‬
‫עלר־ז‬
‫ממרבר‬
‫יהורה‬
‫יהוה״לאלום שמוערה יפסק טובו כל הימים‪:‬‬
‫פלשתים‪ :‬צלול עון‬
‫‪I I‬‬
‫ןליח לו כלכמן׳ כי‬
‫אפלי׳׳ כמו הלבל ויחרב מעינו ה ו א ישסרה אוצר כל־‬
‫שמענו מאת יהול־ז'וציר בגרם שלח הלבנון יש מ מינים‬
‫השמול כתוך הצלול‬
‫)צכין היא אתי כי עת כלי חמדה‪ . :‬ת א ש ם שמרון כי‬
‫לבים מעצים ויועשבים‬
‫קומו ונקומה עליה למלחמר־ז‪:‬‬
‫י •‪J‬‬
‫י*‬
‫דש בהם מתני ליחטיכ‬
‫צלה באה לו אשל לא מרתח כאלהיה בחרב יפלו עולליהם‬
‫הנה קטן נתתיך בנוים בזר אתד־ז רוצה לומל סילך שמם‬
‫יוכל לעמיל ולהתקיים‪:‬‬
‫זדון לבך השיאך שכני הטיבלמרחוק‪ :‬ישומי‬
‫מאד‪:‬‬
‫יזכלי מללה ׳ צילי׳ כציר ירטשו והךיותיו יבכןעו‪:‬‬
‫לארצם ןיהין יושבי׳ כצל‬
‫יוללה יבאו לו כצלות‬
‫עתבלבו‬
‫אמר‬
‫מרום‬
‫במצות האל יתבלך שיקיימו כיא‬
‫שבתוככל‬
‫יחיו עצמם‬
‫בחנוי־־־סלעל ן ׳‬
‫הלוללח האליתכדך‪:‬‬
‫כלומלי מ‬
‫חכמיםל ך‬
‫הנולליס אינם׳ ^‬
‫כי ץ ^‬
‫נזאכיא עליו‪ :‬והוא כן לא חכם^׳ ןאמלך ן‬
‫האדם‪ :‬י‬
‫הבאים שלאו אבותיהם בצלה בעזנותיה׳ לא התבוננו ולא שמ ממעלי אבותיהם הלגן המחיה את ‪-• :‬‬
‫זכלו כיין‪A‬למין י ריחו כמו אזכרתה לה׳ ‪ /‬חמר רית‬
‫אלהיךכיכשל‬
‫> ‪ -‬י‬
‫יורידנילוארץ‪:‬‬
‫ת יין מי‬
‫א ו ‪ ,‬יאמר‬
‫כנשר & י‬
‫אם״תגכיהלכנון י‬
‫ישלאללו יהיה כליח יין‬
‫הגפן שנמש‬
‫נעשו רע כמוהם‪ :‬כמשבל בנים ׳ שהיולדות יושבות עלץ לילל אם היה חכם לא‬
‫כשיאמר אפלים זה < אני פניתי‬
‫הקכה ‪v‬‬
‫העצבים ׳ •ואמר‪; -‬‬
‫אחרי‪I T1‬‬
‫עול ללכת »‬
‫ושובומה לי ‪v‬‬
‫דברים‬
‫עמכם‬
‫מיל שהיו״קחו‬
‫בעונך‪:‬‬
‫הין נצלים‬
‫השם ית׳‬
‫םכים אל‬
‫היה עומל עת אחת כמשכל פי׳ כצלה כי‬
‫אבל^עתה )אשורנו ׳ כלומר אני אענהו מצרתו ואביט אליו כעת לצון‪ :‬אני ככרום לענ ‪ f‬י‬
‫חכמי׳‬
‫הין‬
‫אם‬
‫ול‬
‫א‬
‫ש‬
‫מיל‬
‫אותם‬
‫מהצרה ׳‪ .‬מיל שחיל אעלם ׳ הייתי פולה‬
‫‪: •I:T‬‬
‫< •‬
‫אהי לברך מית אשים עצמי ללכל עליך לכלי מנת‪ :‬אהי קטכך שאיל ׳ ןאני אהיהאני אהיה לך כמו הברוש רענן שמפפין ראשו אצל שרשע כן אני מלום וקדיש‬
‫אל־יהוה ואמרו אליו כל־־תשא‬
‫עוזאשכון ואת לכא ושפל רוח ׳ כלומר אהיה מצוי לך ואם תאמר הכרום יזיכנ‬
‫גילם כליתתך לשאול י קטכך ענין כלימה וכן ןמקטכ יםול צהרים‪ :‬נחס יסתל‬
‫לפסיע ״‪ .‬עושה פירות ממני כריך נמצא ככל עתובכלזמך‪ .‬מי חכם דגן אלה׳ כשהםלי'‬
‫שפתינו‪:‬‬
‫ונשלמה‬
‫פריםכך הלכו‬
‫מעיצי כל‬
‫וקח־טוב יסתל‬
‫מעיני ׳ הנוחם שהייתי מנחם על לעתם עתה‬
‫כי הוא ׳ כי אפלים היה מפליא כין אחי׳ על שלא עסה העגלים היה הילך וגללהושע נמאתו אמר מי בכם חכם ויבין אלה התוכחות שלבלתי על הנה‪ :‬ופושעים‬
‫יכשלנ כס ׳ בשבילם על שלא הלכו בהם כן תי‪ :‬י‬
‫ופיר׳ בין אתי) כמו שאמר ועקב עליו ואולם אחיו הקטן יגלל ממנו ׳)עתה שחטא‬
‫יבא קלים רוח ה׳ הוא מלך אשור כי ארן אשור מזרחית לאק ישראל ועול אמל‬
‫קלים לפי שהוא לוח קשה ׳ וכן תי מלך תקיף כלוח קילומא‪ :‬לוח ה׳ ׳ אמל‬
‫עובליה ׳ מה שנכא עובליה לאלוס ולא כיכא צכןאיז אחריז ״‬
‫לוח ה' לפי שהאל ית׳ העיל את רוחו לבא על ישראל ממלכל עולה׳ כי הלוח הוא‬
‫ח ז ו ן אמרו חכמי׳עובליהנר אלומיהיה אמר הקלה מהם ובהם‬
‫המיל כמלכי‪ .‬ויגיש מקולו׳ מפני אותו הלוח שהוא מלך אשנל יבוש מקול אפלים‬
‫אביא עליהם יבא עוכליה םלר בין שני רשעים אחאב ןאיזנל‬
‫טהוא היה ממחלה כמג ק פולה על מים‪ :‬יבוש׳‪.‬שלשו יבוש! )יחלכ י כמ) *לא למל ממעשיהם ויפלע מעשו שלל בין שני צליקים יצחק ולכקה)לא למל‬
‫*כש מן חרבו המים‪ :‬הוא ישסה י אותו המלך ישסה אוצלות כל כלי חמלתו‪:‬‬
‫ממעשיהם ׳ היינו לאמלי אינשי כפא לחק נגלא בגויה נסחף חלללא‬
‫האשם ׳ הוא ענין שממה ‪ 1‬וזכר שמרון כי היא ראם ממלכת אפרים וכן אמר ‪ d‬בעל העלוך האומן שחק הכף אותו הכף עצמו שולף פיו בחללל ה‬
‫*ראש אפרים שמרון‪ :‬מרתה ׳ מרלה כמי ממרים הייתם‪ :‬ירטשו י לרך אכזריות )הנה כל נבואתי היתה על אמס)אמל כי עם חלבן אלום תהיה תשועיג‬
‫להפיל הקטני׳ כקרקע אואלהקירות לבקעם! )הרמתו ׳ נסי׳ מעוברות שבתוכה ‪1‬‬
‫יםלאל‪ :‬כהאמלה׳אלהיסלאלום‪ /‬בעעןך^םכ^אמריליאחיהוא^‬
‫שמועה שמענו מאת הי' שיאמלו הגוים על אלום שמועה םמענו מאמ‬
‫ה׳ וכאלו ציל כמים שולח ומה היא השמועה שיאמלו מי לגוי קיי»‬
‫ישראלשבאק יהורה פן יקרה &תכם כשומרון ‪t‬‬
‫*‪*Tltft‬‬
‫ב• כשלת בעונך׳ כי אתה רואה שכשלת בעינך )נקימה עליה למלחמה י עליה על אק אלום‪ :‬הנה קטן כ‪/‬וי אתה מאל י‬
‫יי‬
‫‪ ,‬י‬
‫בלומר שלא יחישו לך שאר המים אם תאכל‪ :‬נתתיך״ כמו אתל‬
‫לפיכךישלךלשיב אל ה׳יתכדך כי אין מקומך ממכשולך אלא תשובתך אלין‬
‫ובאמרי על כמו אלוכן)שכת על ה׳אלקיך׳ ואארורזל גלולה תשובה שמגעת כי כנכיאות עכל במקום עתיל לביס‪.‬׳ זלזן לכך הסיאךי להגליל פה‬
‫*להרחיב אף לאחיך יעקב • שכני בחמי סלע ׳ בשהיית שוכן בהל‬
‫<נל כסא הכסל שנאמל על ה׳ אלהיך‪ :‬קחן עמכם לכרי׳ ׳ אינו שואל מכם אלא‬
‫דבלים טוכים שתתולו בהם עונותיכם‪ :‬ושובו אל ה׳ ׳ ככל לבבכם ולא בשפתים שעיל חשכת שאתה נשגכ גו ואין מי שיורילך ממנו‪ :‬מרום סכתי ׳ ^‬
‫בלבל‪ :‬ואמרו אליו ׳ כלומל אמלו לפנמ כלכלי׳ האלה)כיוצא בהן‪ :‬כל תשא עון י *זרום ישיבתו היה בחמי סלע והוא הר שעיל‪ :‬שכני י כמו סוכן והייי‬
‫בל עין תשא והוא הפיך ׳ פילס כל עוונותינו סלח‪ :‬וקח טוב ׳ וקח לכל טיב אי לב נוספתכתמי׳ כמן חינהאלץ חג וחוג ע‪:‬ין אחל כלומלסכיב הסלע לל לאס‬
‫אם תגביה‬
‫הסלע והוא המגלל הבנוי עליג‪:‬‬
‫‪0‬ונ‪ :‬ונשלמה פרי׳ ׳ שהיה לנו להקריב לפניך נשלם אותם בליצוי לבך שפתינן‪:‬‬
‫‪-‬ו‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫|‬
‫|‬
‫‪:‬‬
‫•י‬
‫־‪.‬‬
‫*‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫•‬
‫‪J-‬‬
‫‪1‬‬
‫‪-‬‬
‫\ ‪-.‬‬
‫־‬
‫־‬
‫*‬
‫ר‬
‫‪:‬‬
‫»\‬
‫*••‪A‬‬
‫־!‪-:‬‬
‫‪K t t‬‬
‫•'\‬
‫‪t‬‬
‫־‬
‫י־‬
‫״‬
‫‪• J: T‬‬
‫‪t :‬‬
‫•^‬
‫‪j:‬‬
‫‪• f i r‬‬
‫‪J‬‬
‫‪t:‬‬
‫‪T‬‬
‫•«‬
‫י \‬
‫־‬
‫‪•j‬ן‬
‫‪r‬‬
‫ת‬
‫ח‬
‫־‬
‫ן‬
‫•—ל‬
‫‪AT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪I T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪I‬‬
‫‪:‬‬
‫;‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫‪JV‬‬
‫‪1‬‬
‫י‪.‬‬
‫•ו‬
‫‪t‬‬
‫י•‬
‫‪t j v‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪i‬‬
‫"‪J‬‬
‫•י‬
‫‪T‬‬
‫‪k‬‬
‫י•‬
‫י‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪•(.T‬‬
‫יי‬
‫‪"V‬־‪.‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫;‬
‫!‪V‬‬
‫‪V‬‬
‫>‬
‫‪T‬‬
‫; • • ‪t j‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫•‪J‬‬
‫‪-‬‬
‫‪• T‬‬
‫‪:‬‬
‫;‬
‫•ו‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫•>‬
‫‪y‬‬
‫‪n‬‬
‫‪z‬‬
‫‪j‬‬
‫‪r‬‬
‫־‬
‫•‬
‫‪1‬‬
‫»‬
‫‪T1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪T‬‬
‫יי!‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪VT‬‬
‫*‪A‬‬
‫‪-‬ו‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪v < t‬‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫‪H‬‬
‫‪I‬‬
‫‪J‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫•‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪|T‬‬
‫;־ ‪••JT‬‬
‫יתץ‬
‫‪1‬‬
‫‪t‬‬
‫‪: -‬‬
‫\‬
‫‪-‬‬
‫ג‬
‫ג‬
‫״‪j‬‬
‫;‬
‫•‬
‫‪0‬‬
‫•‪J‬‬
‫־‬
‫־‪:1‬‬
‫זיו‬
‫‪I‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫•••‬
‫•‬
‫*•‪/‬‬
‫•‬
‫ס‬
‫ר‬
‫ח נ ז ו ‪; 3‬‬
‫פר‬
‫ס‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫חז‬
‫‪1‬‬
‫ר ד ס‬
‫‪I‬‬
‫שים׳‬
‫העופות‪:‬‬
‫מכל‬
‫גכוה‬
‫יף‬
‫ע‬
‫י‬
‫ש‬
‫הנשל‬
‫כמו‬
‫שבתך‬
‫אם תגביה כנשל ׳ אם תגבי׳‬
‫ציין תהיה פלטה׳ אעפי שכלו לבים מיםלאל כגלית פלטה גלולה תהיה להם‬
‫אלום‬
‫םל‬
‫החלבן‬
‫כעת‬
‫הרואי׳‬
‫שיתמהו‬
‫תימה‬
‫לרך‬
‫כמי תשים‪ :‬אם גנכי' ׳ אמר‬
‫עול כהל ציון שגלי ממנו‪ :‬והיה קלש ׳ ישלאל יהיה קדש לה' •* את מורשיהם ׳‬
‫בהם‬
‫הרגשת‬
‫ולא‬
‫ישן‬
‫ית‬
‫י‬
‫ה‬
‫ש‬
‫כלילה‬
‫שוללוך‬
‫אםגנכיס‬
‫לאמלומהזההיהלך‬
‫נכסי עממיא להא מחסנין להון ו והיה ׳ כמו אס אוכלה קש ‪ p‬יאכלום דכלום י‬
‫למענם ולקים כנגדם‪ :‬הלא יגנכי ליים ׳ כי ללך הגנבים לגניכ ליים כלומר‬
‫ולזל לרשו כי זכר יוסף לפי שאין ורעו של עשו נופל אלא כיל יוסף או כיל זרעו‬
‫לי מכלג שאת )יניחו‬
‫של יוסף‪) :‬ירשו הנגב‬
‫י השאל‪ :‬אם ' ליי‬
‫ואם־בין כוכבים ש י ם קנך מ ש ם בירת יעקב את מוד^יהכש ^ ‪ 2‬את הר עשו׳ מהר עשו‬
‫ירשו את הנגב והוא‬
‫׳ ־ ' ״ ־ \ "< • ״ ״ יי ‪v !_ .‬‬
‫בית־יעקב אש ו מ ו ת יוסף להבד־־יי ארץ המישיר ‪ :‬והשפלה‬
‫שיכצלו הכלם לשומ לך אם״שךךי ל ; ל ת איך נךמיתת ובית עשו לקש ודלקו בהם ו א כ ל ו ם את פלשתים ׳ והשפלה‬
‫* * י י הלוא יגנבו דיס אם־־בערים באו לך‬
‫‪Z ^ S ^ l‬‬
‫ולא‪-‬יהיה שריד'לבית ע^זו כי יהוד־־׳‬
‫בי לא יצטרכו להרים‬
‫״ ‪*• •r ,‬״ יי ־״‬
‫׳»‬
‫בכיצלעלסלסילו׳אעפפ הלוא ישאירו;)לאת‪ :‬איךנחפשו‬
‫דבר‪ :‬וירשו הנגב את־הר עשו ־ להשגכבהם ולא לזרוע‬
‫עד־יהנבול‬
‫אי אפשר שלא יםאימ עשו נבעו מעפוניו‪:‬‬
‫והשפלה אתיפלשתים וירשו אך־}‪ -‬בהם אם לא ירצו ט‬
‫תשיאור‬
‫‪.‬ד תשיאוך‬
‫שלחוך * ל " א נ ש י בריתך‬
‫' '‬
‫"‬
‫שדה אפר^ס ואת ש ד ת שמרון' י‬
‫להם‪ :‬דלשואתשלה‬
‫•־* י‬
‫•י‪:‬־• ‪:‬״‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫־‬
‫־‬
‫‪v‬‬
‫־•••‪•••,-‬‬
‫׳‬
‫ד‬
‫?‬
‫‪;1‬‬
‫׳*‪»»/‬׳‬
‫נסתרות‬
‫והן‬
‫מקטנותן‬
‫מחת »לי הגפן אכל ^כלו ךך א נ ש י שלמך לחמך ישימו‬
‫אפלים ׳ שמתחלה הי*‬
‫אתהאיךנחפשתםלא מזור תחת״יך אין תבונה ט ‪ ' :‬ה ל ו א ובנימן את־הנל‪/‬ך •‬
‫^ ‪ -‬יושבים כהל אפלים‬
‫^‬
‫"י‬
‫*״ י ־‬
‫ * ׳י י תי < ‪in Y\r‬‬‫השאילו השוללים לך ׳י‬
‫ובהל שמלח ואזלא‬
‫‪T‬‬
‫ ‪ 1‬י ‪, 1 ,‬‬‫ב י ו ם ההוא נאם־־יהות והאבךת׳‬
‫כלי ^‬
‫הזה לבני ישראל אש^כנענים ןד־ יצטלכולהלי׳לאלשבת‬
‫מסתרים‪ :‬אץ צלמית׳ חכמים מאדום ותבונה מחד עשו‪:‬‬
‫ע ר פ ת וגלת ירוישלם אשר בספרד ולא לזלוע אלא השדות‬
‫‪ t‬״"י יי״‬
‫נכלת׳׳ נלמז עמי מכלי י" ‪"" .‬‬
‫בירלן״יילש!‬
‫וה‪:‬תה^ שהיה‪S‬גכילו^ ‪:‬‬
‫‪#‬שוו י מ ו‬
‫את־הר ע ל‬
‫<‪£‬ואת‪£‬ריהנגב*•' ו‬
‫בהר עיון לשפט‬
‫וחתו גבוףך תימן ל מ ק‬
‫‪,‬‬
‫יזתהגלעל׳ לכן כנימן‬
‫״‪.‬‬
‫״< ‪.‬‬
‫משםוהלאהאתהמישו׳‬
‫ליהוה״ המלובש ‪ .‬י‬
‫מחמם אחיך‬
‫אץ נלמי׳ ׳ למה נללמלג מהר עשו מכןטל‪:‬‬
‫באק הגלעל‪ :‬וגלות‬
‫־• ״ ־ י‬
‫״עקבמ^^הונכחזי^מ‪:‬‬
‫י! ? ?י ‪°‬‬
‫‪S‬‬
‫‪i‬‬
‫הפטרתדשככתריעשרבעמוסבשימןפ׳‬
‫לצונ‪:‬איךנחפסועם)׳‬
‫ביום‪,‬עמךך^ מננד ב;ום ‪/‬ןזבות זרים‬
‫‪.,‬‬
‫א מ ר י ה ^ א ה ^‬
‫^ ך •‬
‫נבעו י תלגום מבקש חילו ונכרים באו שעריוועל־ירושלם‬
‫ישראל ועל‪-‬־^ןךבץת לא ישראל שהם מפוזרים‬
‫בריתך )אוכלי לחמך ואל־תךא מום־־אחיך ב י ו ם נכרו‬
‫אשיבנו על־מכרם בכסף עריק ואביןי כגלות‪ :‬אשר כנענים ׳‬
‫שהיית ביטח כהם הם ואל־תשמח לבני‪-‬יהורה ביום אבדם " ־ ׳* ־ ו ־ " י ־׳"יי ־ ־ ‪ " . .‬״ כלומר אשר גלו והם עם‬
‫הגליד ושלחוך על גמל ‪«U‬־«‪'. £J.‬‬
‫וזשאפים כנעני׳ על צרפת‪:‬ועל<‬
‫בעבותעלים•‬
‫על־עפרי־ארץבראש ךלינם ודרך מוםיעים׳המלךהמשיח‬
‫‪ ,‬ואל תנדל פיך ביום ע ד ת ‪:‬‬
‫^‬
‫‪ :‬לשפיט אמ‬
‫ענוינם יטויואיש‬
‫לחמך פירוש אוכלי ל אל״תבוא בישעו—עמי ביום א י ד ם‬
‫הלעש)׳ ליןחתמםפס‬
‫י‬
‫־ ‪-‬י‬
‫* ׳־ ‪ *r ,‬׳‬
‫אל־תרא גס־אתה ברעתו" ביום יאירו‬
‫לחמך יחיל יי׳‬
‫ן ‪/‬ומ)ילאאפלים ־ ' ; ך ‪ -‬י ‪ .‬־ ‪ - V ^ , T‬י י‬
‫יםראלמהםעלכלאסר‬
‫‪H E°5f 5‬‬
‫הנ?רח!‪ ' ^W‬חלל ^‬
‫ואל־תשלחנה בחילו ביום אידו‪:‬‬
‫^ ^ ^‬
‫ועל־בגרים ח ב ל י ם יטו אעל כל— הרעי להם‪) :‬היתה לה׳‬
‫מזידי‪ :‬תחתץ׳ בסתל ואל־תעםר עליהפרק להכרית את־‬
‫המליכה׳ ואז תהיה‬
‫מזבחדין ענושים ישתו ב י ת י‬
‫? ז • פיליטיו ואל־־תסנר שרידיו ב י ו ם‬
‫«״״‬
‫* המלוכה לה לכלי כיכל‬
‫י ף ־ ״ ^ ־ \ • •־*‬
‫־ ‪ r-1‬־• »‪, / f v‬‬
‫‪ A T‬׳‬
‫‪1‬‬
‫אקתכונהכו׳ כעמ ־••‬
‫ואנכי השמדתי את־ הניים יגלו במלכותי ‪1‬‬
‫אלהיבם‪:‬‬
‫שלא הכיןמה שהי‪ ,‬ע צ ר ת ‪ :‬כי־קרוב;וסץהוה על־כל‪-‬‬
‫האמ־רי מפניהם אשר כגבה א ר ז י ם‬
‫חסלח הפטרת )ישלת‬
‫״'׳'׳‪ '.‬י י " " * !׳־׳־ ׳־״*‬
‫הנוים כאשר עשית יעשת לך גמלה‬
‫עי * י‬
‫נבהו וחסון ה ו א כאלונים ואשמיד‬
‫* » ‪y ^ n g‬‬
‫הפשרת דשכ‬
‫פריו ממעל וישרשיו מ ת ח ת ‪ :‬ואנכי‬
‫חכמתם ׳ יק המ כהם על הר קךש ישתו כא־הנרס תמיד‬
‫‪1‬‬
‫‪. , ,‬‬
‫העליתי אתכם מארץ מערים ואולך‬
‫נמרים והיא <יכל ושתו ולעווהיו‬
‫• אמרה י על‬
‫״‬
‫י •*ז׳ ‪-‬יך'*‬
‫ובהר'">‬
‫כלואהיו‪ :‬י י י‬
‫׳*לעי‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫־‬
‫‪VT,‬‬
‫יבתמ)על חרבך תתי‬
‫אתכם במךבר אךבעים שנה לרשת ‪ M J‬מכרם ככסף‬
‫דרשו‬
‫קיש‬
‫ןה;ת‬
‫פליטה‬
‫תהית‬
‫זדון‬
‫וביו׳ שנרם‪,‬חת!גכ‪,‬ר‬
‫צדק ׳ פי׳‬
‫תימן‪ :‬וחתו גביריך‬
‫מטין משפט האכי‪p‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫תימן׳ היא מבני אליפז‬
‫מי שיצטרך למכור שלה) שהיה לו כק ‪ p«n!3wm‬וזה עוקף עליו יניטלה‬
‫יכלת‬
‫למען‬
‫נהם‬
‫חאת‬
‫יתן‬
‫ית‬
‫האל‬
‫׳‬
‫מקטל‬
‫עשו‬
‫מהל‬
‫בן עשי! למק יכלת איש‬
‫בלמים קלים כלי לגלול)לנעול כלםלותין יחל ולא יפסיק ביניהם זהו כעמר‬
‫איש מהל עשי ׳ מקטל׳ מלוכ הלג םיהלגו בהם יכלת כל איש מהם‪ :‬מחמס ׳ כעלי׳ לשון נעילה ׳ לכל אחל מחייבין את הזכאי כלי שיצטלךהענילמכול שלהג‬
‫בסביל חמס שעשי׳ ליעקכ כי בחלבן בית שני הלענ אלומי׳ ליםלאל‪ :‬בינם עמלך בקניין גמיל שהוא בנעל שנאמל שלף איש נעלו! השזאפי׳ על עפל אק כלאם‬
‫מנגל׳ כשצר טיטוס על ילוםלם היו כני אלום שמחים לאילם ומליעיםלהם דלים׳ השיפטי׳הםהםיאפים ומכיטי׳ ומכוונים *יהיה עפלאק כלאש דלים‬
‫בארצם כאשל מכל) להסגילהפלטי׳ מהםלכניכתים עומלי׳ מנגל)שמחו עלשמשימים םיטליס תחתיהם אם לא יתמ העניים על פיהם יקחים כשעל לאשם‬
‫חרבנם והיה ראוי להם לעוזרם כי אחיהם היו והאל ית׳ מנע את ישראל בעברם לפילים באק דרמסום)הנה עפר האק בראם ללים‪ :‬ולרך ענדם יטו״‬
‫במדבר שלא להרע להם בעבור האחוה‪ :‬כיום שבות זד׳ חילו י פי׳ ביום שםבן שיטו דינם במשפטיהם כשוחד שנותנים בעלי דינם העשירים‪ :‬ואים ואביו‬
‫ילכו אל הנעלה ׳ ולא יבוש הכן מאביו לבעול בעולת אבמ ח<מ חלול שם קדשי‬
‫!דים)הם הכתיי׳ נכסמ וקנינמ‪ :‬ידו גורל ׳ השליכו גורל על שבי ירוםלם בחלקם‬
‫אותו שלי חיל האויבי׳‪ :‬גם אתה כאחל מהם ׳ מעלה אני עליך כאילו אתה ‪ p‬שאמלתי להם קלושים תהי)‪ :‬ועל בגדים חבלים יטו׳ שהם חובלים הבנלי'‬
‫הכאי׳ עליהם‪ :‬ואל תלא כיום אחיך׳ לא היה לך ללאו׳ במ׳ צלתאחיך)אחל כך מאשל לא יתנו על פיהם מאכל) לםתו עליהם כבתי עא )פילות יטו יטו‬
‫עילם כמם אחיך זהו כמם נכח ׳ פילש נכלו םנתנכל מאלצו והיה כנכלי ׳ וימ עצמם להסכ אצל כל מזכח ועל המאכל )על המשתה וההסיבה נקראת‬
‫אותו כיום המסלו כיל אויביו יק נכל אנתו אלהי׳ כילי שפילוםו מסל‪ :‬ואל תגלל הטייהלפי שמטה אלם עצמוכשוככ וכן כמשנה יטו לקלאו והטיתילקלות‪:‬‬
‫פיך ׳ בשחוק או בלכרים אתרים‪ :‬אל תלא גם אתה ׳ כמו האחלים שהיו נכלי ענושים׳ שהם עונשים אותם כסף ןזהב וישתו בו בית אלהיהם )אנכי השמלתי‬
‫»אתה אח‪) :‬אל תסלחנה ׳ פירוש ואל תסלחנה יליך כנכסיו‪ :‬ואל תעמול על את האמלי מפני חקזתם הלעים שהיו להם השמלתי אותם מפניכם )אתם‬
‫הפרק י הוא אם הדרך מקים שמתפלל הלרכי׳ אחת הנה)אחת הנה)האדומי׳ עזבתם את חקותי הטובים ולקחתם חקית האמולי מכל האמולי כי הוא‬
‫היי עימלים עלהפלק שלא יוכל לניס אחל מישראל שלא יתפשוהו יהמ שומרים החזק שכשכע האמנת כמו שאמל אשל מוכה אחים גבהו ״‪ .‬וחסון׳‬
‫עליהם הלרכיצז‪ :‬כיקרזכ׳ אעפי שהיה לחיק ממס הנמאה ט במם גאילת מקיף כמו והיה החסיןלנעילת‪ :‬אלונים׳ תלגום בלוםק קס&ייל בלעז‪:‬‬
‫•םראל יהיה אותו היזם הד הוא כמו קריכ כיין שהאל אמר שיהיה ראוי )אקים י עיל עשיתי עמכם טוכה גלולה שלא עשיתי עם מ עם שהםליתי‬
‫עיחשכי איתו כמי קריכ‪ :‬כי כאשר שתיתם׳ עשיתם משתה ושמחה על חרבן לוח נבואה בכם ׳ וטעם מבניכם אפילו הנעלים כםמיאל ללמיה כמ‬
‫נמבחוליכם‬
‫הזקנים שיש בהם חכמה ״״‬
‫הר קלסי ק תשתו מס התרעלה אתה וכל הגוים‪) :‬שת) )לע) ׳ יכלעו כמו ילע‬
‫יילש‪) :‬היו כלא הין ׳ גיהץ כלים כל שלא יכיל) מקומם כאלו לא המ‪ :‬ונהל‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫רש&־־ז‬
‫ר ד ס‬
‫בין‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫<נעם‬
‫‪T‬‬
‫‪w 5 1 T i h‬‬
‫‪5‬‬
‫‪%‬ש א י נ‬
‫ל ה ם‬
‫י ל א )‬
‫‪v‬‬
‫‪n‬ה ה‬
‫}‬
‫‪f‬‬
‫ס‬
‫‪W‬‬
‫‪W‬‬
‫‪i‬‬
‫‪W‬‬
‫י‬
‫‪R‬‬
‫‪T‬‬
‫‪vr‬‬
‫‪s‬‬
‫ת‬
‫ה י ע‬
‫&‬
‫ת‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪#‬‬
‫*‬
‫‪r,r‬‬
‫‪1‬‬
‫מ מ‬
‫מ‬
‫‪b‬‬
‫• י ^ י ‪,‬‬
‫‪ 3‬י ח ם‬
‫‪,‬‬
‫*‬
‫־‬
‫•‬
‫*‬
‫‪A T ,‬‬
‫׳‬
‫‪:‬‬
‫־ • ‪ , - :‬י‬
‫^‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫—‬
‫ע ס‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪to‬‬
‫*‬
‫‪4‬‬
‫‪V‬‬
‫י‬
‫׳‬
‫־‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫׳ ׳‬
‫י ן י ת ך‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪V‬‬
‫חי<!‪,‬‬
‫‪v‬‬
‫מכה‬
‫‪0‬‬
‫‪X‬‬
‫&‬
‫^‬
‫!‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫‪L‬‬
‫‪h‬‬
‫*‬
‫*‬
‫ך‬
‫\‬
‫~‬
‫‪r‬‬
‫‪,‬‬
‫ע ג מ ם‬
‫ז י‬
‫!‬
‫‪T‬‬
‫שים‬
‫ן נ ש י כ ד ת ‪:,‬‬
‫*‬
‫מ‬
‫כת‬
‫‪YJ‬‬
‫ה‬
‫‪S‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪J‬‬
‫\‬
‫*‬
‫*‬
‫י‬
‫״‬
‫״‬
‫״‬
‫*‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫יין־‬
‫‪ T‬״־‬
‫•>‬
‫;‬
‫‪5‬‬
‫‪:‬‬
‫‪Tt‬‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫‪s‬‬
‫‪VRSR‬‬
‫ג‬
‫‪Ti‬‬
‫י ו י‬
‫»\‬
‫־‬
‫י ו ״‬
‫*‬
‫»‬
‫• \‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫ו‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫מ ק ץ‬
‫ו י ש ב‬
‫‪ .‬ומכחנליכם לנזירי׳ ׳ אפילו הכחורי׳ שלרכם ללכת אחל תאית הבשל והיין נתתי‬
‫‪ ,‬בהם רוח טהרה שינזרו מן היק ויהיו קלושי׳ לי‪ :‬האף אין זאת ׳ כתמיה כלומר‪.‬יתברך אחלי שהנביא אמרה לכם טלם סאה ‪ :‬ט לא ׳ )כיון שגלה פולו אלעבלין‬
‫‪ .‬כלום אתם יכולים להכחיש את זאת‪ :‬ותשקו את הנזירי׳ יין ׳ כלומר פתיתם הנביאי׳ להזהירכסותלאו סבא כמל שאמלו לכס תלעו ט מהי באה לכם הלעה‬
‫אותם כלכלי׳ על ששמעו לכם לסתות יין ולבטל קלושתם‪ :‬לא תנבאו ׳ לעמים ולמה לא תסיכומלרכיכ׳הלעי׳ ותנצלו מהלעה‪ :‬אליה שאג י מילא ינבא׳)איך‬
‫תצמ עליהם שלא ינכאו)הלא משאגת האליה ינחל כל שומע) )איך לא יפיזל‬
‫*והכן אמציה כהן בית‪.‬‬
‫)יחרד הנכיא לקולי ואיך‬
‫ל י^ך ^ את־ארץ האמרי‪ :‬ואקים מבניכם‬
‫^‬
‫אתנו ב ב י ת זולתי ש ת י ם אנחנו^ י •׳ ׳ •׳‪ -‬־׳ין׳ ־־־ו‬
‫^ ‪" J ^ r‬‬
‫‪ ,‬ו י‪.‬־ ••‬
‫אקיהולה• ‪T , 3 f ,‬‬
‫‪- .... I < irr‬‬
‫‪• v! I »JV‬ן‬
‫־‬
‫~‪f‬‬
‫יוכל לעמול שלא ימלא‬
‫׳ ךנביאיס ומבחוךיכס ל ט י ר ם האף‬
‫‪/‬‬
‫י‬
‫ת‬
‫א‬
‫ז‬
‫ה‬
‫בךהאשה‬
‫רמת‬
‫בבית‪:‬‬
‫את לכלי אשר צויתיו‪:‬‬
‫אעיק לכם' שלא תוכלו איןץאת בני ישראל נאם־־^ןך‪-‬ן " ״'‬
‫ו ת ק ם הפטרת ויהי מקן•*‬
‫‪ .‬דירה אשר שכבה עדיו‪:.‬‬
‫ולהזיל ימעיק׳‬
‫)^לוחולהנצל׳‬
‫ו‬
‫‪" ' - 1 ^ .‬י י י '‬
‫ייניייל'‬
‫מלוח‬
‫‪.‬בתוך ה ד ל ת ותקח אה*בט מאצלי ןעין^ן והנה חלום׳‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬׳^‪:.‬‬
‫—‬
‫‪.‬‬
‫־‬
‫־‬
‫•‬
‫׳•‬
‫•‬
‫ואמ׳‬
‫צוקהוצלה׳‬
‫ענק‬
‫ותשקו א ת ־ ־ ת נ ז ? ר י ם יין ועל־־־‬
‫‪ \ I‬כשילע ה‬
‫י־‬
‫'‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬־‬
‫‪r‬‬
‫י‬
‫י‬
‫תנבאו‪:‬‬
‫א‬
‫ל‬
‫לאמר‬
‫צרתם‬
‫‪,‬הנביאים‬
‫י‬
‫באם‬
‫תעיק‬
‫ו א מ ת ך י ש נ ת ותשבבתו מדקרה אחלום׳ כםהקיץ ושמח‬
‫אינה‬
‫העגלה‬
‫עלמ כי‬
‫ה נ ת אנכי מעיק ת ח ת י כ ם כ א ש ר‬
‫במתנה טובה שנתן מ‬
‫ואת־בנה המת השכיבה בחיקי‪:‬‬
‫בעלת ‪.‬חיים שתעיק‬
‫!תציק ׳)אמל עמיל ולא תעיק העגלה המלאה לה עמיר‪:‬‬
‫האל ובא אל ירושלם‬
‫• ־ •ד » י ~• •‪ u‬״‬
‫‪- , .‬‬
‫אמל משא אחל כי ואבד מנוס מלןל וחוק ךא־־יאמץ כחו ‪ .‬ואקם בבקר להיניק את־בני והנה מת )העלה עולות ושלמין‬
‫•ופני הנפח הוא מיצר וגבורלא־־ימדטנפש^‬
‫* ‪, u‬‬
‫?י ז ‪7‬‬
‫י ותפשואתבונן אליו בבקר ו ה נ ת ל א ־ ^‬
‫יותלנושאהעמיל מ‬
‫ועש משתהלכלעכלי׳‬
‫\‬
‫׳‬
‫ה ק ש ת ל א יעמר וקל ברגליו ל א‬
‫ממשא משא אחל‪:‬‬
‫)כלרשוהנה חלו׳ והנה‬
‫?‬
‫א‬
‫ן‬
‫י‬
‫ותאמר‬
‫ילדתי‪:‬‬
‫אשר‬
‫בני‬
‫יאמן‬
‫נאכל מנוס׳ לא‬
‫נפשו‪:‬‬
‫ימלט‬
‫א‬
‫ל‬
‫הסוס‬
‫ורכב‬
‫ימלט‬
‫־ז‬
‫מיכולת‬
‫כחי׳ לא יהיה‬
‫אמת‬
‫שחלומו‬
‫הבין‬
‫ת‬
‫מ‬
‫ה‬
‫החייובנך‬
‫בני‬
‫כי‬
‫לא‬
‫ת‬
‫ר‬
‫ח‬
‫א‬
‫ה‬
‫שומע עיף מצפצף י‬
‫‪ .‬ואמץ לבו בגברים ערום ינוס כיובם״‬
‫להאק כחו כמחשכתג‬
‫וזאתאמרת ל א כי בנךהמתובניהח< ומכין לשומ ‪ do‬נוכח‬
‫״ ־ ־‪r A‬‬
‫י‬
‫יי‬
‫‪i‬‬
‫י‬
‫בי יפחל וינהל ויאבל‬
‫ומבין לשונו‪:‬אז תבאנ'׳‬
‫בחי‪ :‬ותפש הקשת לא ההוא נאם־יהוה‪ :‬שמעואת״הדבר‬
‫ויאמר‬
‫המלך‪:‬‬
‫לפני‬
‫ותדברנרי־•‪.‬‬
‫כמו באי ופירש אז כאשלי‬
‫המלךזאתאמרת זה־־בני החי ובנך שב מגבעון ובא לו‬
‫י‬
‫יעמול׳ מגל האויב ט הזה אשר דבר יהוה עליכם בני‬
‫לא יהיה כלכת לללון‬
‫ליליםלםבאלוזההלין‬
‫ר‬
‫ש‬
‫א‬
‫כל״המשפחת‬
‫על‬
‫ל‬
‫א‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫ת‬
‫מ‬
‫ה‬
‫בנך‬
‫כי‬
‫א‬
‫ל‬
‫ת‬
‫ר‬
‫מ‬
‫א‬
‫וזאת‬
‫המת‬
‫לכו‬
‫קשתו ״‪) .‬אמין‬
‫לילו ונלאתה בו המתנה‬
‫^‬
‫<‬
‫‪A‬‬‫"י‬
‫‪-:‬בגמלים׳ כי‪r‬‬
‫הגמלה‬
‫ויאמר המלך קחר־ הטובה שנתן לוהקבה‬
‫ובני החי‪:‬‬
‫חכמ׳ וכינה‪:‬אשל שכב‬
‫בלב)אף הוא ילך לכמ העלית מארץ מצרים לאמיר ‪^ i‬רק‬
‫‪1‬‬
‫המלך‬
‫לפני‬
‫זיבאויהחרב‬
‫חרב‬
‫לי‬
‫ולא יעיעל כנגד האויב‬
‫עליר נלכי מפני ששכני‬
‫האדמה‬
‫אלא ינוס עלום )טעם אתכם ידעתי מ נ ל משפחות‬
‫'׳‪j-‬‬
‫"‬
‫"‬
‫עלמ מת כי איל) לא מנ^‬
‫עלו׳ שיפשיט בגליו שלא עליכן אפקד עליכם את כל;ע'ונתיכס‪:‬‬
‫ויאמר המלך גזרו‪ .‬א ת ־ ה י ל ר הח כך אלאשקלמוחולילא‬
‫יכבלו עליו )ינוס‬
‫לשנים ותנו את־החעי לאחת ואת־־ כילל הספק הזה כי המ‬
‫הילכו ישנים יחדו בלתי אם־־"‬
‫שמעו׳המספח‬
‫מהל;‬
‫מכקלו' איתי שאל נשי׳‬
‫הישאג אריה ביער וטרף‬
‫הגל כילו נקרא מ • גועדו‪:‬‬
‫אשר־‬
‫ת‬
‫ש‬
‫א‬
‫ה‬
‫ותאמר‬
‫לאחת‪:‬‬
‫החצי‬
‫בחוליו והיה נילע למי‬
‫'‪1‬י־‪* vv .‬־״ !ג־־‬
‫משפחה וכן אם משפח א י ן ל ו ת י ת ן צפיר קולו ממענתו‬
‫בנה וזח אל־המלך כי נכמרו רחמיה הוא לפיכך אמלה אשל‬
‫סככה‪ :‬ואתבונן י‬
‫מצליםלאתעלה‪ :‬רק כלתי אם־לכד ‪ i‬תתפול צפור על־‬
‫תנרלה‬
‫י‬
‫נ‬
‫ד‬
‫א‬
‫בי‬
‫י‬
‫ותאמר‬
‫על־בנת‬
‫אתכם׳ לפי שילעתי‬
‫הסתכלתי בכקל ב‬
‫היעלה־פח‬
‫לה‬
‫אין‬
‫ומוקש‬
‫הארץ‬
‫פת‬
‫אתכ׳ ונחלתי בכם מכל‬
‫את־הילוד החי והמת אל־תמיתתו כצולתו‪ :‬ותלבמה׳‬
‫וזאת אמרת גם־־לי גם‪-‬לך ל א יהיה אלההטעמ׳םנו ושלשו‬
‫זום לפיכך אפקולעליכ׳ מךהאדמה ולכור ל א ילכוד‪ :‬אם^‬
‫את כל עונותיכם שאת*‬
‫לפני המלך כמנהג כעלי‬
‫את־‬
‫תנדלה‬
‫ויאמר‬
‫המלך‬
‫ויען‬
‫גזירו‪:‬‬
‫ראיתם וילעתם את כל יתקע שופר בעיר ועם ל א יחרדו אס‬
‫שכל אחל סונה‬
‫‪,‬‬
‫הילוד החי והמת ל א תמיתהו ה י א‬
‫בל אותותי ומיפתי ‪-‬תהיה רעה בעיר ויהוה ל א ע ש ת ‪:‬‬
‫עעשיתי לכם והטבתי‬
‫^‬
‫לכם‪ :‬הילכו שנים׳ כי לא יעשה אדני יהוה דבר כי אם־ אמו‪ :‬״ וישמעו כ י ש ר א ל א ת ־‬
‫בטענותיו לחזק ונה^ז ני‬
‫י ״ ׳ •י •י* {׳ י ׳‬
‫בלנמ׳ אחל שבשעתם ‪3 i‬לה ס‪1‬רו אל־עבריו הנביאיכש‪:‬‬
‫תמשפט * ש ר שפט י י י ט ל י י ! ^ )להבי׳ לשופט ‪ j‬ויאמר‬
‫בי לאו מהקלהאתכא‬
‫כעלי‬
‫זאתישמעו‬
‫כלי ש‬
‫‪£‬פני המלך כי ראו כידחבמת אלהיס הלין‬
‫^‬
‫‪-S V‬‬
‫אומרת י‬
‫המלך‬
‫בילאיוכלאלםלצא׳מן‬
‫אדניג‬
‫לא־־־ייראכסימן‬
‫מקן במלטם א׳‬
‫׳הפטרת‬
‫הריכ שהכין טענותיה‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫מי‬
‫שאג‬
‫אריה‬
‫גם‪1‬ליי‬
‫יםפטם!‪ 1‬י‬
‫ועליהםי < ^‬
‫״דהיהמלך ^ "‬
‫משפטי‪.‬‬
‫לעשות‬
‫בקרבו‬
‫יזעיל מפחל האויב)לא‬
‫הפטרת דגש ביחזקאל כסימן ‪'', A‬־‬
‫טענות כ י‬
‫יי ‪ ' C‬י ‪ .‬־ ‪_ •V‬י ־׳־׳' ‪ f‬־‬
‫שיללמא יתגובתא ‪:‬‬
‫אפילו שני׳ אם לא נועמ ף ך ן ץ ד ב ר מ‬
‫ה חלום‬
‫ואמרה‬
‫לשנויהיה׳‬
‫הליין לא‬
‫נס לך‬
‫יחדיו ללכת כדרך אחל‬
‫על־כל־ישראל‪:‬‬
‫מלך‬
‫שלמה‬
‫‪.‬‬
‫‪<V‬‬
‫‪ 1‬י ך ן ^ ךבר־ןהות אלי לאמיר{ מגל אוחזי החרב נ‬
‫ויבא יךושלם וי^מך«‬
‫ולעמוד נגד האויב אם ‪!{<••-‬‬
‫ואתה ב ך א ד ם ק ח ״ ל ך גזירו׳ ומה שלא לקת'‬
‫־‪• :‬‬
‫יפגעבהם‪ :‬היםאג׳‬
‫לפני • ארון ברית־־אדניןיעל עילות‬
‫אותו אתר מהאחרת‬
‫פירושו דרך משל כמו‬
‫עץ א ח ד‬
‫‪- .‬‬
‫^‬
‫‪.‬‬
‫‪<5‬ןחד וכתב עליו ליהודה ולבני אמד׳ תנו לה כי ילעה‬
‫הארי׳ שלא ישאג כיער רעש• ש ל מ י ם רעש משתף‪ ,-‬ל כ ל ״ ^ י יש ך*א ל ח ב ל ו ולקחי א^ד וכתב כי מרחמ׳ עלי) אמרה‬
‫‪0‬לא יהיה לו טרף כי‬
‫‪ >aun‬־ ——‬
‫ליוסף ‪£‬ץ אפך?ם וכל־־בית )חשכה כי המלך לא‬
‫^ליו‬
‫אז תבאנה שתיס‪ .‬נ ש י ם‬
‫כשמוע החמי קולו יעמדו ‪ .‬עבדיו‪:‬‬
‫>תנהולה‪ :‬היאאמו׳‬
‫במקומי מפחדם לו ויבא זנות אל‪/‬ה^לך ותעמךנת לפנץ‪• :‬‬
‫אני «ף ישראל חבית‪ :‬י ־ וקרב אתם אחד טון שמרחמת עליו׳‬
‫!יטרףמהם את אשר ותאמר ה א ש ת ה א ח ת בי אדני‬
‫ירצה ‪ p‬האויב כבואו ותאמר ה א ש ת ה א ח ת בי אדני אני י אל־אחד לך לן]ץ אחר‬
‫•‪ •-i.^.uL'Iu^v.-Uj‬והיו לאחרים וכללזל יצאה כת קיל‬
‫־‪V‬‬
‫ן כ א ש ר ^ ו א ^ י ך ב מ *אמלההיאאמדלעםו‬
‫?‪:‬דך ג‬
‫ד‬
‫ח‬
‫א‬
‫‪3‬בית‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ש‬
‫י‬
‫ת‬
‫א‬
‫ז‬
‫ה‬
‫והאשה‬
‫ו‪.‬‬
‫מסנ‪1‬׳ לפייראו מפני)‬
‫^׳^ינזגיני)‬
‫יןי^׳‬
‫' "‬
‫עליכם לא ישיב לייזם ‪ - v . " .‬״‬
‫‪f‬‬
‫ג‬
‫‪r‬‬
‫ח‬
‫‪w‬‬
‫‪w‬‬
‫‪R‬‬
‫‪3‬‬
‫‪^T‬‬
‫מ ע‬
‫ז ת ח ת י ב‬
‫‪IT‬‬
‫‪3‬מיןןמכ‬
‫;‬
‫‪|T :‬‬
‫ז‬
‫‪v‬‬
‫‪v‬‬
‫ץ‬
‫‪:‬‬
‫ל‬
‫מ ע‬
‫‪AT‬‬
‫‪A T‬‬
‫ה‬
‫לפ‬
‫‪v‬‬
‫י י * ־ •‬
‫־‬
‫־ ־ ״ ' • • * ‪.‬‬
‫י‬
‫•‬
‫י‬
‫•‬
‫•‬
‫״ • ׳‬
‫ןר‪,‬‬
‫‪J‬‬
‫‪q‬‬
‫ה‬
‫יי י‬
‫־‬
‫י‬
‫'‪J‬‬
‫‪V‬‬
‫‪V‬‬
‫ג‬
‫‪.‬י ‪S.‬‬
‫י |‬
‫‪:‬‬
‫ז ‪/‬‬
‫י ‪.‬‬
‫־‬
‫‪V‬‬
‫ו‬
‫־ ‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫‪V‬‬
‫י‬
‫"‪v.‬‬
‫־‬
‫‪ 5‬י ל‬
‫‪_T‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪-JT‬‬
‫‪4‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬־י‬
‫‪s‬‬
‫‪,‬‬
‫‪VAT‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫־‪T .-,‬‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪J‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T J T -‬‬
‫‪,‬‬
‫־־ ‪-I‬‬
‫‪Y /‬‬
‫־‬
‫־‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪4 :‬‬
‫־‬
‫‪ T -‬ןיי‬
‫"‪V‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫י י‬
‫‪,‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫»‬
‫*‬
‫‪-S‬‬
‫י‬
‫‪1‬־‬
‫י י‬
‫‪•1‬‬
‫יי‪-‬‬
‫*‬
‫•‬
‫‪ :‬ך «‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫יי‬
‫י‬
‫*‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫*‬
‫‪y‬‬
‫י‬
‫‪J‬‬
‫\‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫• ‪:‬‬
‫‪VT4‬‬
‫‪C‬‬
‫‪AT‬‬
‫\‪*/‬‬
‫•‬
‫ו‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ה י י ז‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪S -‬‬
‫‪VT T‬‬
‫•‬
‫‪r‬‬
‫‪J‬‬
‫;‬
‫נ‬
‫מ כ‬
‫י‬
‫י‬
‫‪W j‬‬
‫‪: t‬‬
‫ע‬
‫‪1‬‬
‫*‬
‫י•‬
‫״ ‪ 1‬י‬
‫" ‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫־•‬
‫‪T‬‬
‫»‬
‫•|‬
‫‪ • :‬־‬
‫‪:‬‬
‫•‪r‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ |T‬״‬
‫‪*T‬‬
‫*‪"I‬‬
‫•‬
‫־»‪~ t -‬‬
‫‪1‬־‬
‫•‬
‫‪,‬‬
‫י ‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫פ‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫״־׳‬
‫־״••י‬
‫‪,‬‬
‫־ ־ ‪ ,‬־ ‪ -‬י‬
‫•‬
‫י‬
‫י‬
‫׳‬
‫«‬
‫אין־זר‬
‫אני‬
‫יחדו הנה‬
‫—‬
‫ואנחנו "‪:‬היה״‬
‫הז>‪6‬רת ^‬
‫האישד־ז ־ ' " ־ ־‬
‫—‬
‫ליקם‪*:‬‬
‫האויב מעליכם ״‬
‫אםיתקע׳כתלגומואם‬
‫•יי"‬
‫ך ־ ן־"‬‫הפטלתיינפ‬
‫‪U,r‬‬
‫כעיר שלאו ‪ 4‬י י ‪1 1 ,‬‬
‫שופלי מ י‬
‫יתקע שזפלא ביןלתא בלא *מניה כלומל כי פעמי׳ לבות יתקע ו‬
‫יחלדז העם כמו לשמחה ולםיליס או להקהיל פעם על תקנת דבלי העיל לפיכך‬
‫^^'‪nbR-‬״״״י^ היילמ־ ^ * מ י ' ׳ ^ ש ב ע ת ‪' f h D D‬‬
‫רבעספסיףמשבנו ‪ b^nwinwiSnptmsh‬פלפלים‪:‬‬
‫;היה ‪-‬ה נ ה * * ייקח‪> S‬א‪n f‬ת ; ״^ י י ‪e •r!tf,tarnm.‬‬
‫א ת‬
‫־־'»'‬
‫י‬
‫ע ץ‬
‫‪VI‬‬
‫ק‬
‫אל שהוא אחל והיו בילךיםניהם‬
‫בידך מיהאחדםיהמ בירןלאחלסימןלמלכיקישלאלסתהיהאחת;‬
‫‪i, t‬מם־נ‪S‬‬
‫ר ד ק‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫‪.‬‬
‫ד ח י‬
‫ר ד ק‬
‫ו ש מ ו ת‬
‫ונתתי אותם עלי) י אתן שכטי ישלאל עם שבט אפלים את עץ יהולה י עליו כלנליי‪ :‬ועשית כחכמתך ׳ כלומל שלא תהלננו על שתמצא עליו עילה אעפי‬
‫פילושו עמי י ‪ .‬את עץ ׳ פי׳ עם עץ‪ :‬ועבלי ליל ׳ המלך המסיח יקרא שמו ל‪,‬ל שהוא חייכ מיתה כי מלחמות ה׳ נלחם וטובות נמצאיכיאלא שהלב לאלה שני‬
‫לפי שיהיה מזלע ליל ׳ או למז לתחיית המתים‪ :‬וישבו׳ לעכליליעקכ׳ כעין השלים חכם לפיכ׳ תעשה כחכמתך שתכיאהו לילי עילה וסיכה שיתחייב הלינה‪:‬‬
‫שנתתיה ליעקכ כלא מכרים‪ :‬יהיה י אותם פירושו עמם‪ :‬ונתתים י פי׳ גנתתים ולא תודל שיבתו כשלום שאול שלא תניחנו למות מיתת עצמו אלא יהלנ כמן‬
‫שהלב‪ :‬כי כן קרבו אלי י‬
‫באלציאוככלכתי‪:‬‬
‫ל ; כזה הלרך קלט אלי‬
‫ביר א פ ר י ם ושבטי י ש ר א ל חברו יי! ?‪ 1‬־ישמרו בניך אתידרכ•‬
‫'• י ־ י י ד ‪ .‬׳ * ־ כמאכל וכמשתה‪:‬‬
‫הפטלת ויחי‪:‬‬
‫ונתתייאותם עליו את־עץ *הורת‬
‫והנהעמן׳ כלומ אעפי‬
‫באמת ב כ ל ־ ל ב ב ם‬
‫לאמר ל א ־ י כ ר ת לך איש מ‪/‬ןל כסא שהוא מםכטכניק׳‬
‫ועשיתים לעץ אחר והיו אחר בידי‪:‬‬
‫עמך וכלשותן הוא‬
‫^‬
‫י ק י‬
‫והיו העצים אישר תכתב עליהם בירך‬
‫ישראל‪ :‬ונס אתה ידעת את אשר־עשה להכיאילילימיתה׳ אן‬
‫זריז ומושל כנפשך‬
‫ל י יואב בךצרויה אישר עשה לשני־־ פי׳ והנה עמך כיליםלם‬
‫ודבר אליהם כה־אמר‬
‫וכיכשאתיצלך׳ ולשי לעיניהם‪:‬‬
‫שרי צ ב א ו ת ישראל לאבנר בז־נר כלי םתיכל למציא לו‬
‫פי' והיית לאיש י שלא אדני יהות הנה אני לקח את־־בני • • י‬
‫‪ ... v1‬עילה וסיככ להמיתו ״‬
‫‪j.. .‬‬
‫תהיינה פעולותיך פ ״ ‪•• . . . . . . ...‬ן ‪.. -‬‬
‫ןלעמשא בן־יתר ויהרגם וישם ד מ י וכללם כי לכי היה והיה‬
‫פעילות צעיל שניי ונער ישראל מביךהגוים אשר הלכו־ שם‬
‫מלחמה בישלם דתן דמי מלחםד־ז מלמלו וזהו טעם עמך‪:‬‬
‫אכל תהיינה פעילות‬
‫כזה אותי‬
‫בחגרתו אישר במתניו ובנעלו א ש ר קללני׳‬
‫יהיה‬
‫איש גלול וזה אמני‬
‫וקבצתי אתם מסביב והבאתי אותם‬
‫כלכלים וכמעשה‪:‬‬
‫ההתיסביתכעצה‪:‬‬
‫עם‬
‫נמלצת׳ חזקה כמו מה‬
‫ללכת כדרכיו׳ תיקק אל־ארםתס‪ :‬ועשיתי אתם לגוי אחר‬
‫ברגליו‪:‬‬
‫ועשית כחכמתך ולא־ נמלצו אמלימשל‪:‬‬
‫המלו׳ מה הוא חנון אף‬
‫‪.‬‬
‫_‬
‫בארץ בהרי ישראל ומלך אחד יהיה‬
‫ילללקלאתי׳ שאמחול‬
‫מההוא‬
‫אתה היה חמן‬
‫^ ע ו ר ל ש נ י גלם •« לתורו־ שיבתו בשלום שאל‪ :‬ץד־בגי ל) ונשבעתי ל) שלא א‬
‫היה‬
‫אתה‬
‫רחום אף‬
‫שלחנך כי־כן קרבו‬
‫אליק־״יי אמיתנו ואף על פי‬
‫עורבנלוליהם‬
‫תעשת־־חסד‬
‫באבלית נ ל ע ד‬
‫ברזלי‬
‫יטמאוממלכות עור‪:‬‬
‫ולאלשתי‬
‫לחים‪ :‬לשמורחקותיו׳ ולא יחצו עוד‬
‫שנשבעתי ל) חייכ מיתי‬
‫־• ״ ‪,‬‬
‫‪ -,.‬־‪.‬‬
‫בברחי מפני א ב ש ל ו ם אחיך‪:‬‬
‫המצית שלא נגלה‬
‫הואולשמילשכועתילא‬
‫והושעתי‬
‫פשעיהם‬
‫ובכל‬
‫ובשקוציהס‬
‫טעמם‪ :‬מציתמ׳‬
‫‪/‬הנה^עמךשמעיבן־נרא תמיתנו על שתמצא לו‬
‫מצות‬
‫אשר נאמר בהם‬
‫אתם מכל מוישביתיהם אשר חטאו‬
‫בן־תימיניימבחריםותוא קללני עילה ועין כי איש חכם‬
‫כנק שלוח טמאים ו‬
‫; ‪j‬‬
‫•> ן‬
‫קללה נ מ ר צ ת ביום לכתי מחנים אתה ותלעלמצ׳לו עילה‬
‫והפלת נללים וכיוצא‬
‫‪ :‬כעיללול׳ היא ציון‪:‬‬
‫בהם וטהרתי אתם והיו־לי לעם ואני‬
‫כהן‪ :‬ומשפטיו׳‬
‫והוא־ירד לקראתי הירדן ואשבע לו‬
‫ךור‬
‫ועברי‬
‫לאלהים‪:‬‬
‫להם‬
‫אהיה‬
‫׳‬
‫ועליתיו‬
‫הלינין‪:‬‬
‫חסלתהפטלתלחיג‬
‫ב‪:‬הוה לאמר אם־אמיתך בחרב‪:‬‬
‫אשל הם עלות וזכל מלך עליהם ורועה אחר יהיה לבלם‬
‫ה ב א י ם ‪I‬שלש‬
‫כמו שכת )מועלים‬
‫ועתה אל־תנקהו כי איש ח כ ם אתה‬
‫וכיוציכהםםהם לזכל‪ :‬ובמשפטי ילכו וחקתי ישמרו ועשו‬
‫יעקב׳‬
‫תשכיל׳ תכליח‪ :‬את אותם‪ :‬וישבועל־האךץ אישרנתת׳ וידעת אות אשך תעשה־^ו והורךת הלא ילעתם מה עשיתי‬
‫וישכב בראשוני הבאים לחצרי׳‬
‫את־שיבתו בדם שאול‪:‬‬
‫כל אשלתעשה׳ כמו לעבדי לי_עק'ב אישר ישבר־בות‬
‫אשל השלים יעקכ צצו‬
‫ככל אשל תעשה‪:‬‬
‫דוד עס־אבתיו ףקבר בעיר דוד‪:‬‬
‫)נםאתה׳ ונםללכות אבותיכם ןישבו‪,‬עליה המה ו ב נ י ה •‬
‫ופלח) ‪0‬ם על מלאו כני‬
‫‪,IT‬‬‫•״־ ־‪-‬‬
‫ו ה י מ י ם אשר מלך דודעל־ישראל תבל תנוכה‪ :‬הכמכת‬
‫על מנות ה׳ אשר צוהו ובמ בניהם ער־עולסוךוך עבדי נשיא‬
‫מכהוהכהו׳ הלאיתם‬
‫ללכת כלרכי ה׳ אמר להם לעלם‪ :‬וכרתילהם ברית שלום‬
‫ארבעים שנהבחברוןמלך שבע ישנים בגבורתי שכמכת ה‬
‫ונם זאת היא מללכיה׳‬
‫ובירוישלם מלך שלשים ושלש שנים המכה יעקב הכתיו הם‬
‫לבער אנשי הרשע כי ב ר י ת ע ו ל ם יהיה א ו ת ם ונתתים‬
‫טבעום במים)אני נ‪1‬‬
‫אתה ידעת את אשל‬
‫והרביתי א ו ת ם ונתתי את־מקדישי‬
‫‪ :‬ושלמה ישב על־־בסא י ו ד אביו טכעתיםבמים׳ יש‬
‫עשה לי יואב וגומי‪:‬‬
‫תמיהו׳שהס מתקיימות‬
‫ותכן מלכתו מאד‪:‬‬
‫אשל עשה לי׳ פירושו בתוכם לעולם‪ :‬והיה משכני עליהם‬
‫בנון זו וכנק הנגלה‬
‫אשל עשה לשני שלי צ והייתי להם ל א ל ה י ם והמה יהיו־לי‬
‫הפטלת שמות כמנהג האשכנים‬
‫נגליתי אל כיתאכיך‪:‬‬
‫כישעיה סימן כ׳ז|׳‬
‫לעם‪ :‬וירעו הגוים כי־אני יהות‬
‫אםכהלג׳ישלאלשהיו‬
‫הלוגקםלפלעה‪:‬ה‪5‬לנ‬
‫מקדש את־ישראל בהיות מקדש<‬
‫צכאיתישלמ'‬
‫אכנל‬
‫ישרים יעקב ;ציץ ״ אתפלעהועמו‪:‬‬
‫ה ב א י ם‬
‫באהבתי‬
‫קכלתיז‬
‫י‬
‫ב ת ו כ ם ? עולם י‬
‫מה שעשה להם ט‬
‫ופרח י ש ר א ל בסאסאה׳ ענינו סאה‬
‫־ ״י ״‬
‫כ‬
‫ועמםאנםכןהיה‬
‫הפטלת לחי יעקב במלכים א׳ בסימן ב׳ ן‬
‫פילש כאותה מלה‪:‬‬
‫בשליחותי ומסכ אנשי‬
‫תנובות‪:‬‬
‫פני־תבל‬
‫ומלאו‬
‫בשלחה תליכנה׳‬
‫ימי־ךור למות דעו‬
‫יהול׳ אלי ׳למאשר עסי^ ף ך ן ך ב ן ‪.‬‬
‫ה כ מ כ ת מ כ ת ו ה כ ת ו אם־בהךג כששילחה מצלים את‬
‫את־־שלמתבנו‬
‫לי שהרג אב‪6‬לום ול‪$‬י׳ ‪ r ' f l‬־‬
‫ישלאל תליבנה המלה‬
‫הזה יהיה אהר עשה‬
‫בסאסאה‬
‫הרוניוהרנ‪:‬‬
‫הגה‬
‫כסאה שלה‪:‬‬
‫לשני שרי ח&ר ו ו ה לאמר‪ :‬אנכי הלך בדרך כל־הארץ‬
‫תריבנההגת ברוחו ה ק ש ת ב י ו ם בלוחו הקשי׳ הגה ליכל‬
‫וחזקת והיית לאיש‪ :‬ושמרת את׳‬
‫השמים <גאםר עשה ׳‬
‫בליכולוהקםה‪ :‬כמם‬
‫)כלדשאםרעשה‬
‫משמרת ׳יהוה אלהיך ללכת בדרכיו‬
‫קדים‪:‬‬
‫לכן בזאת יכפר עוך קלים׳ כיום ומלך ה'את‬
‫לי שהראה הספ' ששלח‬
‫לשמר חקיתיו ומעותיו ומשפטיו‬
‫יעציב ו ז ת כל־פרי ת ס ר ח ט א ת ו‬
‫‪ A‬לגל כיל אוריה‪:‬‬
‫־י ־י ׳• ־ ‪ %‬הים ברוח קלים מה‪:‬‬
‫‪'! r<r‬‬
‫׳‬
‫ישראל‬
‫לשני שרי צבאות‬
‫ועדותיו ככתוב בתורת משה למען‬
‫בשוטו י כר־־אבט מזבח באבני־־גר לק ׳ נם עת׳ בזאת היה‬
‫כי אבנר היה שר צבא‬
‫ועמשא שמהו אבשלום תשכיל את כל־אישר תעשה ואת כל‬
‫מתכפל עין יעק לזכות‬
‫מנפ‪1‬ות'לא־יקמו אשרים וחמנים‪:‬‬
‫‪••s‬‬
‫י י לי ׳ ‪ v r‬״ י ‪ L..‬להנאל כמאז‪ :‬וזה כל‬
‫שרצכא‪ :‬ויהרגם׳‬
‫יהוה‬
‫למעףקים‬
‫ישם‪:‬‬
‫תפנה‬
‫יאשר‬
‫כי עיר בצורה בדד נוח ‪ f? 7‬פלי׳ הטיבלולהסיל‬
‫כשלום׳ טעמו עם‬
‫ונעזב כמדבר שפם יךןןה ענל ו י ש ם חטאתו אם ישים כל‬
‫את־דבו־ו אשר דבר עלי" לאמיר אם‬
‫י מזבחות כמותמ‬
‫נ‬
‫ב‬
‫א‬
‫י "‬
‫"" '‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫)יהלנם׳ כלומ׳ ויהרגם‬
‫למי‬
‫אותם‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ע‬
‫ש‬
‫ההם‬
‫הלמי‬
‫ונתן‬
‫מלחמה‬
‫למי‬
‫היו‬
‫בשלום ושם איתם ל י ‪<b‬‬
‫כאבני גיל מנופצות ומאחל שיעקלו עבולת אלילי׳ כל שק שישובו משאל העונות‬
‫מתניו‪:‬‬
‫על‬
‫לו‬
‫מצ^ולת‬
‫חלב‬
‫חמל‬
‫ועלמ‬
‫׳‬
‫מ‬
‫שנא‬
‫כמו‬
‫במתניו‬
‫מלחמה במגירתו אשר‬
‫כי עמלת אלילים היא עיקל כל העונות׳ וניל הוא ‪ to‬וכאלמית על נילא‬
‫ענעלו אשר כרגליו׳ שנפלו מתים לרגליו׳ וישלרשיבנעלואשרברנליןשהרג די על מתל היכלא ׳ )לשי פילם מין צבע הוא‪ :‬כי עיל בצזלה כלל ׳ כי‬
‫‪,‬‬
‫^‬
‫יאך חולצת והיה שוחה ומראה לו כי בשיניה היאבעשותם זאת ׳ עיל בצולה של עשו תהיה בלל)הנוה יהיה משלח מיושבי) )נעוכ‬
‫אשל‬
‫ובנעלו‬
‫אמר‬
‫והנה‬
‫נעלך‬
‫ל‬
‫ש‬
‫לשין‬
‫בשל‬
‫אתו‬
‫ללבל‬
‫״‬
‫הכהן‬
‫אז‬
‫חילצת‬
‫כמלכל; שם ילעה עגל ׳ אפלים יילשנו שקלוי עגל שנה כעגללא לומל‪:‬‬
‫וכלה‬
‫‪b‬‬
‫‪1‬‬
‫א‬
‫‪VT‬‬
‫־ ־ ‪ . .‬׳ ״ ׳‬
‫‪:‬‬
‫ז‬
‫ב‬
‫•‬
‫‪-IT‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬״‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫פ נ‬
‫!‬
‫י*‬
‫‪T‬‬
‫יי‪1 -‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫ו‬
‫‪IT‬‬
‫‪_IT‬‬
‫ף‬
‫!‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫~‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫*י‪-‬‬
‫‪! .‬‬
‫ץ‬
‫‪_IT‬‬
‫|‬
‫•‬
‫••|‬
‫־‬
‫‪JT‬‬
‫••»‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪y‬‬
‫״‬
‫״‬
‫•••‪J‬‬
‫י‪A‬‬
‫י ו ‪:‬‬
‫‪ -‬ן ד ן ז‬
‫‪T‬‬
‫•‪J‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫־ ‪J‬‬
‫ד‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬־‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫‪j :‬‬
‫‪:‬־‬
‫‪-‬‬
‫‪Y>T‬‬
‫;‬
‫ג‬
‫־‪i t‬‬
‫י‬
‫ז‬
‫־‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫••‬
‫נ־‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪JV‬‬
‫׳י‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫ז‬
‫‪VT‬‬
‫‪:‬‬
‫‪l - T‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫'‬
‫‪ •>TJ‬־‬
‫‪T:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫־‬
‫‪AT‬‬
‫‪1‬־‬
‫‪ T‬־‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ " T‬י •‬
‫ן‬
‫•‬
‫ן ־ ‪,‬‬
‫•‬
‫־־‬
‫••‬
‫; ‪T‬‬
‫י‬
‫י‬
‫לי‬
‫ע ם ה‬
‫‪1‬‬
‫״‬
‫?‬
‫‪-1‬‬
‫‪:‬‬
‫‪\T‬‬
‫־‬
‫*••‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪A‬‬
‫‪:‬‬
‫|‬
‫‪:‬‬
‫‪ITT‬‬
‫‪-‬‬
‫יי‬
‫‪i‬‬
‫‪\ r‬‬
‫י‬
‫־‬
‫‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫ן־‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪J‬‬
‫‪.‬‬
‫;‬
‫י‬
‫־‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫‪A‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫י‬
‫;‬
‫•‬
‫|‪VV‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪• ' ,‬‬
‫‪,T‬‬
‫‪T S1‬‬
‫מ‬
‫ם‬
‫ג ל מ תה‬
‫כ ע ל מ ? ן ש א לל‬
‫‪D‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫ר ד ה‬
‫ש מ ו ת‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫ר ד ק‬
‫לכלה סעיפיה׳ ענפיה‪ :‬ביבש קצירה׳ קציר הוא ענף הק כלומד כשתכלה‬
‫‪I‬‬
‫?מת מעכו מעט שביל עשי שטבל את אכין אז תשכלנה סעיפיה‪ :‬נשים כאותעליהם הבצורות‪ ':‬וגס אלה ׳ יושכי משפש ומשיבי מלחמ׳שכלול ה;ה! כק ונביא י‬
‫מאירות ׳ עם חלש כנשים ילליקום כי כיון שיבם הענףיאינו לא)י כי אם לשלפה‪ :‬הכק והנביא שהיה להם להירות התור הם שגו כמוהם התור' הם שגו כמוהם‬
‫והיה ביום ההוא ׳ בזמן הישועה; יחבוש ׳ כמן שהוא חובט חשים מן הקש מתי© במםתיובתענונ העילם ג נבלעו ׳נשחתו מרוב שתיית היין; שגו ברואה ׳ הלעימ‬
‫מן האילן כן יחכש האל‬
‫בלבדי הנביאים ׳ פא אפיי בלכר הנראה לעין הם שגו בו ׳‪ .‬כקו כליליה ׳ הכשילו‬
‫המשפש׳ כקו לשון פיין‬
‫ביבש קצירה‬
‫יתכרך את י?ל^ ‪ p‬ירבץ ובלה םעפיה *‬
‫כרכי׳ שפירוש) מכשול׳‬
‫האומות ויתחיל לאספם תשברנה נשים באות מאירות אותה‬
‫קו לקו זער שם זער שם‪ :‬כי בלעגי פליליהקונתן בפלילי'‪:‬‬
‫יחל‪ :‬מםבולתהנהר׳‬
‫שפה ובלשון אחרת ידבר אל־העם כל שולחנות׳ שלהם של‬
‫;‪v‬‬
‫•‬
‫‪-AT‬‬
‫י‬
‫" הם האוכלים כאק ‪T‬‬
‫זבחימתי־׳׳ םהםכקיא‬
‫אשול‪ :‬ועל נחל מצלי׳׳ בי ל א ע ם ־ ב י נ ו ת ה ו א על־בן לא־‬
‫הזה‪:‬‬
‫אישר • אמר אליהם זאת ציאה‪ :‬כלימקום׳ על‬
‫הסהנלחיםכאלן מ ירחמנו עעזהו וייצרו לא יחננו‪:‬‬
‫‪w‬‬
‫מקו׳נקי״ ״ ‪.‬‬
‫שאין ׳‬
‫‪l‬‬
‫המנוחה הניחו לעיף וזאת המרגעות‬
‫כמםתיה'‬
‫מצרים ואמר על נחל‬
‫‪VII‬‬
‫‪fI‬‬
‫מצלים כי על מצרים והיה ביום ההוא יחביט יהוה משבלת‬
‫נקי במשתיה‬
‫שאין מקו‬
‫׳;־־״<‪/‬‬
‫‪ j- T‬י ! ^ ‪ -‬ו ‪:‬‬
‫יכא) שם יתקבצו עם הנהר ער־נחל מצרים ואתכם תלקטו ולא אבוא שמוע‪ :‬והיה להם דבר־ אלא הכל מלא קיא וצוא׳ג‬
‫יול׳לעה־׳ מרעי‬
‫לתינוקות שאין‬
‫אחיהם בני הגלות הזה‬
‫ש^‬
‫יהיה צו לצ־ן ען לען' קן לק} קן לקן את מי‬
‫ישראל‪:‬‬
‫בני‬
‫אחר‬
‫לאחד‬
‫להכין כי הגלולים פנו‬
‫‪1‬יעלןליח‪0‬לם‪:‬תלקשו׳‬
‫‪ | < - x •c‬־‪| j‬‬‫‪J-r‬‬
‫‪I‬‬
‫־‬
‫ללרך רעה‪ :‬גמולי‬
‫‪i‬‬
‫מן הגליות ״י יתקע‬
‫זער שם זער י ש ם למען ילכו וכשלו מחלב עתיקימשלים׳‬
‫והיה י ב י ו ם‬
‫בשופר ׳ כך יתקבצו‬
‫אחור ונשברו ונוקישו ונלכדו‪ :‬לכן הם הנערי'הקשני׳אחל‬
‫באלוהיה נתקע כשופר‬
‫הגלול להשמיע הקול ו ת ו ת ו א יתקע בשופר גדול ובאו‬
‫שנשלמו יניקתא כמו‬
‫כה־אמר יהוה אל־בית יעקב א ש ר וינללהיללויגמל‪:‬‬
‫בכלהעולם‪ :‬האוכלים האברים ב א ר ץ א ש ו ר והנדחים‬
‫‪ J" r‬־‪I :‬‬
‫־‪:‬י ‪:‬‬
‫•י< עתיקי לשון זיעתימשם״‬
‫באק אשור י לפי ב א ^ מצרים והשתחוו ליהוהבהר‬
‫דאכדולימן התולה‬
‫פדה את־־אברהם לא־עתר־ז יבוש‬
‫קנפוצו באק לחוקה‬
‫‪:‬‬
‫ם‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ר‬
‫י‬
‫ב‬
‫הקדש‬
‫שנקלאת חלכ ׳ ועתיקי‬
‫• ;ז זו!‬
‫־ ‪V‬י ־ ן זיוי‬
‫יעקב ולא עתה פניו יחודו‪ :‬כי בראתו משדים מוסרים‪ :‬כי צו‬
‫למי נכיא מצוהלהם‬
‫הוי_עטךת גאות שכרי א פ ר י ם‬
‫״ ‪,‬‬
‫•‪:• J‬‬
‫‪- j : I -.r‬״‪|T-.-:r jt T T‬‬
‫ילדיו מעשה ידי בקרבו יקדישו שמי מאת הכה והם יש להנו‬
‫ח וציץ נבל צבי ותפארתו אשר" על־־‬
‫‪ f ':‬י‬
‫הפנ‪1‬רת שמות כמנהג הסכמים‬
‫צושלעעא מנד צו זה‬
‫־‬
‫־'‬
‫״*‬
‫•־‬
‫‪v‬‬
‫־‬
‫•‬
‫•י•‬
‫י‬
‫־‬
‫•‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫הל‬
‫אובדים‪:‬‬
‫קראום‬
‫סימן א׳ ׳‬
‫והקדישו כירמיה‬
‫יעקב ואת־אלהי וחוזר הנכיא ומוכיחם‬
‫את־קךויש‬
‫ךוןףמא־^טטחלומ‪/‬ק‪:‬‬
‫ונטרת א ‪ , ,‬ן‬
‫והס תמיד אגמרי׳יםלמ‬
‫ישראל יעריצו‪:‬‬
‫בךחלקיהו צו לצו םלמחםוכ משלן*‬
‫יךמ;הו‬
‫הנכיא הד)אל עטרת הנר־־; חזק ואמץ לאדני כ ו ר ם ברר‬
‫ד ב ר י‬
‫״״ ‪-‬־ י ־ * "׳׳י ‪* . .‬‬
‫נאז׳עלללךמםלכימו י "‬
‫מךהכהנים אשר •י קו לקו׳ יש לנו קו‬
‫עוםי׳עטדות‬
‫הגאיה‬
‫היו ביק שזב םל‬
‫משתכלין‬
‫משקולת מםפשי רשע‬
‫כ‬
‫פלוניתא‬
‫מלינת‬
‫תךמסנה‬
‫בךנלןס‬
‫ביר'״‬
‫לארץ‬
‫הניח‬
‫מתפאלים‬
‫והמ‬
‫להם‬
‫^;נתותבאךץבנימן‪ ':‬י אשריהן מגל קו הצדק‪ :‬זעל‬
‫לבותינן• זול עטרת גאות שכורי אפרים‪*:‬‬
‫כלאמלווכתעמנם‬
‫בעשרם‬
‫ךבר־יתוות א ל י ו בימי יאשיךלו בך שם׳ הנכיא אומר להם‬
‫ויזיא‬
‫לפלוגיתא‬
‫ממלא‬
‫‪0‬מלי יזעלי© ‪ /‬ק^ן ו׳ '"י י ; • •‪•IT: r /‬‬
‫עול מעש תכא עליכם‬
‫שנה‬
‫בישלש־עשרה‬
‫יהודה‬
‫כלך‬
‫אמון‬
‫ע‬
‫קפחו‬
‫דמלמסקית‬
‫רעה והם אומרים זעל‬
‫והיתה ציצת נבל צב< תפארתו‬
‫וגשלתהםבשים׳ואמל‬
‫ויהי כימי יהויקים בך שם ימהר יחים מעשהו‬
‫למלכו‪:‬‬
‫בבכורות‬
‫שמנים‬
‫ניא‬
‫על־ראש‬
‫אישר‬
‫אפלים כי הוא לאם‬
‫י אורצהכאמרוצו׳‬
‫ןאשיהו מלך יהודה ע ר ־ ת ם עשת‬
‫‪r‬‬
‫•‬
‫‪J‬‬
‫"‬
‫\‬
‫‪.‬‬
‫מלכות של ישראל‪ :‬נבין‬
‫מצוהקשנה׳ אמר כי‬
‫נבל׳ למה חמלתם‬
‫בן־יאישיר־זו‬
‫לצדקיחו‬
‫ישנות‬
‫עשרות‬
‫הם כמו הנערי׳ כי יצוה‬
‫בטרם קיץ אשר יראה הראה אותה‬
‫והתפארותם כצין‬
‫מלך יהודה ער־נלות ירושלם בחדש אותם מעש כלי גוילמלו ‪,‬‬
‫בעורה בכפו יבלענות‪:‬‬
‫שהוא‬
‫העשב או האילן‬
‫דבר־יהוו־־ז ׳ וכן פי׳ קו לקו׳ שישה‬
‫מלחמה־שערה ״•‬
‫)•‬
‫״ ויהי ;‬
‫החמישי‪)'. A:‬‬
‫‪r‬‬
‫_ •׳־י י ולגבורה משיבי ‪T T‬‬
‫יהיהיהוהצבאיותלעטרת‬
‫ךבר־יהוזת אותו הבנאי מעש מעש‬
‫‪I* :‬‬
‫־‪'/‬‬
‫־!‬
‫ההוא י״י י‪.‬׳ ־י •י •יי י‬
‫•‪ ju*i‬חג י* תינן שהות ביום ‪ u‬׳־<‬
‫ויהי‬
‫החמישי‪:‬‬
‫על שישלים הקיר׳ כן‬
‫עכו‪:‬‬
‫תפארה‬
‫ולצפירת‬
‫כיהן א־ייק׳אלי לאמיר‪:‬‬
‫לשארתן;ו‬
‫ובשכר‬
‫ביין שגו‬
‫וצגםם ־ א ל ה‬
‫א ‪, ,‬‬
‫י‬
‫בטרם אעור^ בבטן ילמד הנכיא לעם הזה‬
‫על־־ד־־זמשפט‬
‫ליושב‬
‫משפט‬
‫אי מ‬
‫‪......‬ט ר ם ״־״־ת יצ‬
‫ןד^תיך י;ו ב‬
‫העי‬
‫נבל?י‬
‫בשכר‬
‫ולרוחשגו‬
‫י ^ ן ןנביא‬
‫^‬
‫*‪-‬״ ר ח ם זעיר שם זעיר שם מעש‬
‫—»‬
‫״‬
‫"'־" ־‬
‫י‬
‫מן־השכרשגובראהפקופליליה‪:‬‬
‫ברבר זה ומעש כלכל‬
‫הלןךשתיך נביא ל נ ו י ם גתתיך‪':‬‬
‫דעהי! • ‪r‬‬
‫‪ 1v‬־‬
‫מקום‪.v IT T T:‬‬
‫ועשרתמ ־‪•• - 1‬‬
‫הפארתחפדי‬
‫זה ואעפכ אינם מקבלי׳‬
‫ואת נזי‬
‫את־מייורה‬
‫מ״מל‬
‫סמנים׳‬
‫לא־‬
‫הנה‬
‫‪H‬‬
‫‪r‬‬
‫‪v‬‬
‫אדני‬
‫אהדיז‬
‫ואמר‬
‫בל<‬
‫צאה ‪,‬‬
‫קיא ־׳‬
‫מלאו •י ‪5‬‬
‫כל־ישלחנות• ‪,t‬‬
‫ראם "כי י •‬
‫ראם גיא‬
‫שהיא על‬
‫הגאותי‪ .‬י על‬
‫נאומם‬
‫‪ 1‬לעגיםפה׳ וכן כל‬
‫עתיק‪,‬‬
‫נמולי^מחלב‬
‫שמוטות‬
‫יבין‬
‫׳‬
‫‪,‬‬
‫^‬
‫י‬
‫״‬
‫—‬
‫‪#‬‬
‫^‬
‫‬‫י‬
‫ץ‬
‫ו‬
‫עשרת‬
‫פירש‬
‫סמנים׳‬
‫לשון לעגים וכן עלגים‬
‫ידעתי דבר כי״נער אנכי *‬
‫הלומי יק כלומר מוכי משדים‪ :‬כי צו לצו צו לצו קו למי‬
‫^‬
‫לסק לעגים‬
‫״ יי ‪ ,‬ל ‪ . ; -‬־ ^ • ^ ״‬
‫‪I:TT‬‬
‫י‬
‫•‪., J‬־‪ rT‬־‪-‬‬
‫^ ל ‪ ,‬למרהפיר‬
‫דאמר!הוה אלי אל־ה־אמר נער‬
‫היקשהיקמכה אותם‬
‫אנכיבי על־כל־אישר אשלחךתלך טאימממשללהםמע•‬
‫נאק םנופלי׳ שכורים מתנוללי׳ כקיאס וכצואתם!' הנה חזק ׳ הנה יום חזק להם‬
‫ילבלאלהעםהזה׳כל‬
‫"י‬
‫י י" ״ ״‬
‫‪0‬יכא עליהם כזרם ברד שמפיל האילמת ומםברם‪ :‬שער קשב ׳ כמו וכשער כף‬
‫כזרם עומלית כמקים שנים‪ :‬הניח לאק < כמו יניח יניח עשרת גאותס לאק ביל המלכד אליהם לכר נבואה ותוכחה לומה להם ללשון נלעג ולשק אחלת ש^ז‬
‫יכיליס להכין כי; אשל אמל אליהם ׳ הנכיא זאת המנוחה להיותכם בשלוה הניחי‬
‫י׳ ׳ ״ כמלתם‬
‫‪,^ .‬ן‬
‫כלוי בחזקה בלגלים תלמסנה ׳ ולא לי שיניא עשלת גאונם לא ק אלא םירמסנה לעיף שלע תגזליהו וזאת תהיה ל‬
‫בדגלי׳ לאחר שתפיל לאק וזהו כלו משל לרוב שפלותם; כבכור׳ בשלם קץ ׳ כלו׳ ימלול להם ימיר כלכל) עליה׳ צי של אומות המםעכלי׳ כס על צו פקןליעל פקידה‬
‫התאנה הבכורה בשרם שיצאו פילו׳ הקץ כלי אלם קיפציי׳ עליה לקחתה והרואה עמלה על עמלה קו של פילענות מגל קי של עבילזת שבילם קו לקו תקוה חליף‬
‫א עליהם והם‬
‫‪,‬‬
‫אותה כתחילה לוקח אותה ׳ וכעולה ככפו יבלענה מלוב חמלתו אותה י כן יהיה תקיה יקלו לאול והנה חשך‪ :‬זעל ם‬
‫מועד אפרים זשובה יבלעם האויב במהרה‪ :‬ביום ההוא שיגלו י׳ םבשים יהיה ה׳ •תמעטו שם באק אויביהם‪ :‬למען ילכו וכשלו אחול ׳ כלו׳ כםיחשמ ללכת לפנים‬
‫*כאו׳ לעשרת צבי ולצפירת תפארה לשאר עמו והם יהוד׳ ובנימין שנשארו ומלך יכשלי לאחי‪ :‬לא עתה יביש יעקב ׳ מאביו‪ :‬ולא עתה כנמ י ׳ מאבי אביו שיזיז‬
‫עליהםמזקיהו שעשה הישר בעיני הי‪ :‬ולצפירת׳ עשרה וצפירה אחת ׳וצבי נמצא פסילכמשתיימשתי שלימה‪ :‬כיכלאותוילליו׳ בי בלאותו בקרבו אשל‬
‫נתפאר' אחד י וק׳תי ולכתר דתישכחא‪ :‬ולרוח משפט ׳ ויהיההאללרוח משפ׳ למי ילליו מעשה יליו יקלישו סמי כגק חנניה מישאל יעזדיה ל לא יחולו פנמ •‬
‫קיהיה יושב על המשפט והוא חזקיהו י ואמי רוח כמש ונחה עליו רוח ה׳ רוח חכמ‬
‫*זסלת הפשלת שמות׳‬
‫ובינה‪ :‬ולגמרי׳ יהיה לאותן שהם משיכי מלחמ׳מלחמתה של תירה ׳ פא ולגבירה ך ך • ך * ירמיהו‪ :‬מן הכהני׳ י ליתי כל מקלקלתא לתקנן עןכלוהי יימייי‬
‫עו׳ שיהיה להס האל לגבורה מונלתמו באויביהם והשיבו מלחמה להם עד סעד‬
‫‪ 1‬בא מרחב הזונה ולוכח כל מתקנתא למקלקלן עיכליהי אול ישל^‬
‫שקלקלי מעשיהן שכאי מזרע כשר‪ :‬בענתות׳ היא עיר מעלי‬
‫‪ —1‬״ ז ‪^-. — ,.‬יי‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫יאמ־הווכדדי^‬
‫• * * ‪y‬‬
‫‪i ' l f‬‬
‫י‬
‫‪i l l JW‬‬
‫*‬
‫־•‬
‫‪JV‬‬
‫‪1‬‬
‫‪: -‬‬
‫‪t‬‬
‫״ ך * י‬
‫־‬
‫‪-‬י־־‬
‫‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫•‬
‫‪..-‬‬
‫‪•AT:‬‬
‫‪T‬‬
‫"‪/‬‬
‫‪IT‬‬
‫•‬
‫‪t‬‬
‫‪T‬‬
‫‪• :‬‬
‫|‬
‫‪;1T‬‬
‫ן‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬ן‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫‪N‬‬
‫‪* ! :‬‬
‫‪T‬‬
‫; ‪T‬‬
‫ו ‪.‬‬
‫‪>1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪JT T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫י‬
‫־‬
‫••‬
‫י‬
‫־‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫יי‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ז ז ו‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫ן‬
‫‪*T‬‬
‫‪1‬‬
‫‪V‬‬
‫ז נ י ז ר סבכ‪1‬י‬
‫לפנ‬
‫‪:‬‬
‫ג‬
‫}ת‬
‫;‬
‫•"‬
‫‪:‬‬
‫*י‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪-‬‬
‫'‪/‬‬
‫‪I‬‬
‫‪J•):-‬‬
‫‪V‬‬
‫)‪,‬‬
‫‪;A‬‬
‫מ ל‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫‪V‬‬
‫‪,‬‬
‫«־‬
‫* ‪/‬‬
‫‪J‬‬
‫י־‬
‫*‬
‫•‪A‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫‪* *-‬‬
‫^_ _‬
‫‪r‬‬
‫‪5‬‬
‫בע‬
‫פ ה‬
‫ת‬
‫{‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫כ & ה ר ) ח‬
‫י‬
‫ב‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪j‬‬
‫ה ס כ י ר‬
‫ס א ל ה ס ה ם‬
‫‪T J‬‬
‫*‬
‫‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪r‬‬
‫\‬
‫‪u‬‬
‫ס‬
‫ס נ‬
‫ש‬
‫; ‪: , t‬‬
‫כס ה מ ר נ ע ה‬
‫ס ז ע ר‬
‫‪ 0‬ם‬
‫‪w‬‬
‫ט‬
‫ה ם ל ב רי‬
‫מ‬
‫‪,‬‬
‫ס‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ו‬
‫ט‬
‫י‬
‫ח ! מ‬
‫כך‬
‫ם‬
‫תכ‬
‫)מ‬
‫ז‬
‫{‪T-‬‬
‫ד ר ס‬
‫ו‬
‫׳‬
‫הפקלתיך‬
‫לאה‬
‫הושטה‪:‬‬
‫לשין‬
‫יל‬
‫אצל‬
‫וא‬
‫ה‬
‫ש‬
‫וישלח יי' את ילג י כל שליחות‬
‫זכרתי לך חסל נעוריך וקרא הימים הקדמונים ימי כעולים בירך שאלה כמו‬
‫©מתיך פקיד וממונה עליהם לשוכ וללע כי כאשל תתנכא עליהם כן יכא‬
‫שהנעלים קןלמים לכחולים ולןקנים ׳ ופי' כלולותיך סם מן כלה כי כנסתישלאל‬
‫עליהם ׳ וכפל הלשונות הנתיצה וההריסה לפי שהלכה ללבל לע על יםלאל ועל‬
‫האומות והשוב היה מעש כאומות‪ :‬מקל שקל אני לואה ׳ נלאה ט לאה המקלכלמת לכלה כיוס מתן תולה והקכה נלמה לחתן ן קלם ישראל‪ /‬נחשכ כמו קלס‬
‫שלא יאכלמ ‪/‬ל‪ :‬ראשית תכואתה ׳ כלאשית קציל לפני העומל םאסול באכילה‬
‫כלא עלים וכלא פלחים‬
‫והאוכלו מתחייב ‪ p‬כל‬
‫אל־‬
‫ק ^ י<יי ואת כל־אשר אצוך תדבר‪:‬‬
‫‪ #‬ץ ‪ / -‬אוכליויאשמוקתדגס‬
‫ק‪1‬־ש י ש ר א ל ‪K i n ' S‬‬
‫‪1‬‬
‫״‬
‫ו‬
‫הנבואי נהטל בו שהלא ‪ :‬״י י י־ ••< ‪n‬־׳‪-: v‬״»‬
‫יונתן •‬
‫תבואתה כל־אכליויאשמורעהתבא‬
‫תירא מפניהם כי־אתן ‪ w‬להצלה‬
‫‪j T‬‬
‫; ‪;v‬‬
‫וישלח יהוה את־ירו‬
‫השבת ללאות שאלי לאה נ א ם יהוה‪:‬‬
‫יזסלת הפשלת‬
‫נאם״יהוה‪:‬‬
‫אליהם‬
‫שמות‬
‫ויגע על‪-‬פי ויאמר יהוד< א ל י הנדת‬
‫הפשרת ואראכיחזקאל‬
‫»‬
‫מה היתה השבת ־־־^ ־‬
‫בסימן לח׳‬
‫הלאייהנקלה״ן<י ‪,‬׳ נתתי ךבךי בפיך‪ ^ :‬ראה הפקדתיך‪.‬‬
‫הפשלת ואלא‬
‫הפולענו' היום הזה על״הגוייס ועל־הממלכורת‬
‫הלאה* *י *קל‬
‫וה ׳‬
‫להיו׳משלעל‬
‫אמר אדני עזוה בקבצי •‬
‫העתילה לבא על ישלאל לנתויש ולנתוץ ולהאביר ללך־זךום‬
‫כה־‬
‫דל•״•! אמרי‬
‫קתכאלהםבמהל׳ כמו לבנות ולנטוע‪ :‬ויהיךבר־ןהוהאל‬
‫את־בירת ישראל מן־ י־״ י מכואלת‬
‫שעץ השקל ממהל ל‬
‫היא‪/‬את‬
‫העמיס אשר~נפצו בס ונקדשתי בס‬
‫לפרוח מתל משאר לאמיר מה־אתה ראד־־ז ירמיהו ואמר‬
‫הפלםה בהכשחה »‬
‫‪:VT‬י ; »‬
‫ ‪I ,‬‬‫העצי'לפיכך נקר׳ שקל מקל‪v‬שקד אני ראה‪ ~:‬ויאמר יהוה‬
‫שהכשיחם משכניהם‬
‫כי השקילה ענין ה‬
‫לעיני הגויס ויישבו על־אדמתס אשר המליעים להם וה‪1‬‬
‫המהילות וההשתללות אלי היטבת לראות כי־שקד אני על־‬
‫נתתי לעבדי ליעקב‪:‬‬
‫וישבו עליה יתבלך יעשה בהם ש‬
‫ויהי דבר־יהוה י‬
‫‪1‬ק אמי ט שוקל אני על דברי לעשתו‪:‬‬
‫לבטח ובנו ב ת י ם ונטעו כ ר מ י ם שפשי׳ שלא יוכלו להרע‬
‫דבלילעשותו‪ :‬השבת‪,‬‬
‫לדאות׳ השקד הזה אלי שניתלאמרמהאתה ראה ואמר‬
‫עול; בשנההעשילית׳‬
‫וישבו לבטח בעשותי ש פ ט י ם כ כ ל עשירית למלכויצלקיהו י‪.‬‬
‫הוא ממהר להוצי׳פלח סיר נפוח אני ראה ופניו מפני צפונה‪:‬‬
‫בןאלם ועלמצלים‬
‫יןלדם לכל האילמת אף‬
‫השאטים אותם מסביבתם וידעו בי‬
‫כלה׳ אמל כלה בלשון‬
‫אציממהל לעשוי לברי ׳ ויאמר יהוח אלי מעפון תפתח הרעה‬
‫אני יהוה אלהיהם‪:‬‬
‫כשנה נקבה כלומל על עלת‬
‫י ומללשאגלההשקל! על כל־ישבי הארץ‪ :‬כי ׳ הנמ קרא‬
‫ן ״ ץו‬
‫מצלי' וזכר התני׳הגלול‬
‫הזה משעתחנישתז על‬
‫העשירית בעשרי בשנים עשר לחדש במס במקום נון ומפני‬
‫נמל בישולו כא יום כ לכל־משפחות ממלכות צפונה נאם־‬
‫ששוב מצלי׳ הוא היאול‬
‫• ; ‪:‬ן‬
‫כמנין ימים שכין ג‬
‫היה דבר־יהוה אלי לאמר‪ :‬בן־אדס ט הוא המשקה אותם‬
‫בתמוז שבו הוכקעה יהודה ובאו ונתנו איש כסאיו פותח‬
‫ש י ם פניך על־פךעה מלך מצרי‪.‬ם ואינם צליכי׳למשל ועל‬
‫העיל לתשעה כאב שבו‬
‫כשרף הבית‪ :‬ויהי לבר שערי ירושלס ועל כל־חימתיה סביב‬
‫ק מתגאים כו המשיל‬
‫והנבא עליו ועל־מצרים כלה‪:‬‬
‫מצליס ליאול ופרעה‬
‫ודברתי‬
‫יהוךר־;‪:‬‬
‫יי׳ אלי שנית י מה יעל‬
‫ג־ ־ ‪ v* :‬י ‪ ..‬ו‬
‫‪:‬י‬
‫המלך לתנים הגלגל ב‬
‫&אמר שנית לפי יזםתי משפטיי אותם‪.‬על כ ל ; ר ע ת ם אשר‬
‫דבר ואמרת כה־אמריאדני יהוד־ז בתוכו והתני'הוא הלנ‬
‫המלאז׳ היו בענק אחל‬
‫‪ ...‬ואניעשיתני‪:‬‬
‫לא כלכלי בעל הלרש עזבוני ר ק ט ר ו ל א ל ה י ם א ח ר י ם‬
‫וגתת הגלולכמו שאמי ויכלא‬
‫מלך־מצךים‬
‫עדיך‬
‫הנני‬
‫ךגת־־יאריך‬
‫פרעהוהדבקת‬
‫בלחייך‬
‫ח;ךחחיים‬
‫ואתהם‬
‫ןךבךת א ל י ה‬
‫וישתחוומתניך‬
‫קאמרשמת לכר עמו תאזור‬
‫התנים אלהים את התנינים‬
‫וקמת ה ם ‪:‬‬
‫למעשי י ד י‬
‫אמר הגלולים והמשיל עם‬
‫בקשקשרתיך בתוך‬
‫הנדול הרבץ‬
‫אשריאריך‬
‫יאריומתוך‬
‫והעליתיך‬
‫אצוך אל־־תחרת‬
‫אנכי ך‪••AT-‬‬
‫את״כל־אשר ‪v‬‬
‫‪^ .‬‬
‫‪. ,‬‬
‫קלישיתלאלבדעמו‪:‬‬
‫מצרים לשאר הלגים‬
‫‪t‬־‬
‫־‬
‫סירנפוח׳ נפיחתאר מפניהםפן‪-‬אחת^לפניהם‪^:‬‬
‫יאריכל־ךגךת;אריך בקשקשךתיך כמו שאמי לגת יאוריך?‬
‫וארז‬
‫לי‬
‫^ייי‪-‬י‪-‬י‬
‫^^^^‬
‫הרובץ בתוך יאוליו׳‬
‫הצד מן ואני הנה נרתתיך ה י ו ם לעיר מבצר‬
‫מת י•‬
‫ופירושו‬
‫צפונה‪:‬‬
‫מפני‬
‫תדבק‪:‬‬
‫ונטשתיך המרברה אותך שאין מחליל אותו‪ :‬לי‬
‫השיר שיצקו ממנה י ולעמוד ברזל ולחומת נחישת על־כל‬
‫ואת כל״דגת יאריך על־פגי השדד־ן יאולי׳ המשקה אותי‬
‫יקיא פנים‪ :‬מפני ־־הארץ למלכי;הורה לשריה לכהניה‬
‫ואלציהשוכענמצאכה‬
‫*פנה׳ היה לו לומר אל‬
‫תפול לא תאסף ולא תקבץ לחירת בללכ השני׳ ואינני צליך‬
‫ונלחמו אליך ולא־‬
‫פני צפונה אלא באמרו ול;ןם הארץ‪:‬‬
‫‪T‬׳‪ : A1-‬־ ­ו­‬
‫למשל ולא לילך למדנות‬
‫גמסכאלביםניענייני׳ יובלו לך כי־אתן‪ ,‬א נ י נאםיץהוךת‬
‫האר­ץ ולעוף השמים נתתיך לאבלה אחלותכעכו׳ תמאה ן‬
‫כי פני צפונה מורה כי‬
‫אלי‬
‫להצילך‪:‬‬
‫יהוה שן ה י ו ת ם משענת קנה לבית ואני עשיתיני׳ אני‬
‫ויהי ךבר־יהוה ‪.‬‬
‫‪ . -,‬״‬
‫אני‬
‫כי‬
‫מצרים‬
‫כל־ישבי‬
‫וידעו‬
‫פני הסיל היו פונים פני‬
‫עשיתי ותקנתיליהיאן׳‬
‫כמם‬
‫צפינהואמ' אותה‬
‫ץ‬
‫ו‬
‫^‬
‫ת‬
‫ך‬
‫פ‬
‫כ‬
‫ב‬
‫^‬
‫ס‬
‫^‬
‫ת‬
‫ב‬
‫'‬
‫‪:‬‬
‫ל‬
‫א‬
‫ך‬
‫ש‬
‫!‬
‫י‬
‫‬‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫]‬
‫™‬
‫‪J‬‬
‫‪J‬‬
‫‪c‬‬
‫או פיי־יםו עשיתיני‬
‫חסד‬
‫לך‬
‫זכרתי‬
‫יהוה‬
‫אמר‬
‫כה‬
‫לאמיר‬
‫להורות ט המרתיחק‬
‫ובקעת ל ה ם כל־כותף ובהשענכם עשיתי ותקנתי ד‪.‬ז •י י‬
‫אותה היו מארץ צפון נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחר!‬
‫בחכמתי על שג־‪..‬י־‬
‫עליךר־זשברור־ועמדת ל ה ם כל־‬
‫והיא ככל שהיא מזרחי׳‬
‫מלך גלול וכמהו ‪\:jh‬‬
‫זרוער־ז‪:‬‬
‫לא‬
‫ץ‬
‫ר‬
‫א‬
‫ב‬
‫במרבר‬
‫מתנים‪:‬‬
‫צפוניתלאי‪ :‬תפתח׳‬
‫לכן כה א מ ר א ד נ י עשה את מ‪5‬ה ואת‬
‫דפתת‬
‫ענק התרה כמו‬
‫אהק שפירושו הודילוין‬
‫חחים׳ כמק טבעות‬
‫‪,, ,‬‬
‫‪ , 1‬ו ‪. 1,‬‬
‫•‬
‫הגמלים‬
‫*םודהעד הנה ועתה תהיה מותרת לבא עלישדאל‪ :‬כיהנניקירא׳ באל‪ ,‬בחל ולפי שהמשיל אותו לתנין וכל עליו דרך משל חחים שתופשים בהכ הלנ‬
‫!}יי ויורא להם כלומר אשים בלבם שיבאו‪ :‬משפתות ממלכות צפונה ׳ המשפחו׳ שנוקבים בהם לחיי הדג ןמעלק אותו וכןאמלובחחתקובלחמ‪ :‬והדבקתי׳‬
‫אמר על העם וממלכות אמר על המלכים ראשי המלכות‪ :‬ונתנו איש כסאן ׳ שיעלו עמך כםיעלוך מן היאנל והוא משל על עם מצלים סלים ופלםים וגבזלים‬
‫ל)צהלומרשיצ!חעליר<םלם׳ ודברתי׳ דבור האלעמהם הואהכיאהמלכים לללת העם כלם יסופו‪ :‬ונטשתיך המלכלה ׳ אמל המלכלה לענק מסל כי הלני׳‬
‫וגליהם‪ :‬ואתה תאזור מתכיך ׳ ללכת בזריזות כמו שאמר באליהו וישנס מתנמלא יחיו כמלכל כן המצלים ימותו בחלב על פני השלה בצאתם להלחם י‪ .‬משענת‬
‫וירזלפניאחאכ‪ p :‬אחתך לפניהם ׳ אס לא תירא מהם)תבשח כי אצילך קנה ׳ במה פעמים סמכו עליהם בימי סנחליב וכימי נכוכל נצל ולא הועיל להם‬
‫מידם ואם תירא מהם אחתך ואפילך לפניהם‪ :‬על כל הארץ‪ .‬ןאחר כך פילוש כקנה זה שהןא לך ואינו סומך את הנשק עליר• בתפשם בך בכפך׳ בכף קלי‬
‫למלכי יהודה ׳ אמר תהיה כנגלם כעיר מבצר שלא יוכלו לך כמו שלא יוכל אלם כאלם המהלך ונשען על מקלו ז מחן׳ תילצ׳ןמןקנהלצוך‪ .‬ובקעת‬
‫לכמש עיר מבצר ׳ כל שכן אם יהיו ממת נחשת ׳ ומה שאמר לעמוד בחל שלא להם כל כתף׳ באלם הנסמך על קנה ונשבל והאלם נופל עליו והקמעמת‬
‫יוכל אלם להטותו ולםכרו‪, :‬נלחמואליך׳ כמוםתרגםיונתןויהוןדימןזמגיחק נכנסות לו ככתיפיו‪ :‬והעמלת להם כל מתנים׳ יש מפלשים והעמדת‬
‫בהפוך האותיות והמעלת מן ולא מעלו יןלמלי והנכון כמשמעו כי‬
‫לקבלך למסתר פתגמי נמאתך‪ :‬באזני ירושלם ׳ רוצה לומר עם ירוסלם)מדבל‬
‫בנגל העיר כמלבר כנגל העם זכרתי לך חשל נעוריך ׳ אעפי שאני מביא עליך כהםקהאלםיכפף וכהשכל המשענת יעמוד מלהכפף‪ :‬לק‪ /‬למלבות‬
‫חולב שממה׳ לאתה חלבות אתננה שתהיה חלב שממה‪• :‬־‬
‫לעה בעבור מעשיך ע י לא אעסה אתכם כלה וגס אעניש המדעים לך כי‬
‫אלבעים‬
‫‪£ 2‬‬
‫ב כ‬
‫ו א ר א‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫ח‬
‫ר ד פ‬
‫‪f‬‬
‫ויזתבי‬
‫ןה‬
‫ב‬
‫ר א‬
‫ע ן ש י ן ל‬
‫ל מ ן א מ ל ‪4‬‬
‫‪TT‬‬
‫;‬
‫‪) P ) h‬‬
‫בע<!ים‬
‫‪T‬‬
‫‪A T‬‬
‫‪JT‬‬
‫ן‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫י ב פ י ח י ם‬
‫‪<_ K‬‬
‫‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫‪4‬‬
‫‪T‬‬
‫הכ‬
‫‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫‪. T‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫>‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫•‬
‫•‬
‫‪I‬‬
‫"‪J‬‬
‫|‬
‫‪X‬‬
‫־‬
‫י‬
‫״‬
‫•‪^J‬‬
‫‪r‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪,-‬־‪-‬‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪1‬‬
‫״‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J.>T‬‬
‫־‬
‫*\‬
‫‪..‬‬
‫‪>T‬‬
‫‪!T‬‬
‫‪-‬‬
‫•י^‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪,T:‬‬
‫;‬
‫‪V‬‬
‫‪-‬‬
‫‪/‬‬
‫‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫"‬
‫‪V.T‬‬
‫‪AT‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫־‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫‪I‬‬
‫•‬
‫‪J -‬‬
‫‪T|T‬‬
‫•‬
‫?‬
‫;‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪/‬‬
‫‪T‬‬
‫^‬
‫‪<T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪•T‬‬
‫‪AT‬־‬
‫‪»:‬‬
‫‪J J ! T :‬‬
‫'‪J‬‬
‫‪-‬־‪:1‬־‬
‫~‬
‫|‬
‫‪:‬‬
‫‪•:‬‬
‫»‪J‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‪:‬י‬
‫‪R‬‬
‫‪i‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪• T‬‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫•‪J‬‬
‫‪:JT:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪—.‬‬
‫*‬
‫•‬
‫־‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫!‬
‫־‬
‫•‬
‫י‬
‫‪r‬‬
‫‪:‬‬
‫‪m‬‬
‫‪VT‬‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫יי‪A‬‬
‫‪t‬‬
‫י‬
‫‪f‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫»‪V‬‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫‪TT1‬‬
‫‪:‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪T‬‬
‫^‬
‫‪3‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪y‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫״‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫" ‪I J -‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I V‬‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪y‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫״‬
‫־ ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫|‬
‫‪T‬‬
‫‪J -‬‬
‫‪T‬‬
‫‪JI‬‬
‫‪.‬־־‬
‫•‬
‫‪VI‬‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫••)‪.‬‬
‫ת‬
‫‪Jj r‬‬
‫‪T‬‬
‫‪n‬‬
‫}פנין‬
‫י‪J‬‬
‫־‬
‫‪A *V‬‬
‫ך־‬
‫״‪TAT‬‬
‫״‬
‫‪jT‬״|‬
‫~‬
‫‪15‬‬
‫•‬
‫‪V" A • ,‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫" י‬
‫‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫‪t‬‬
‫‪J‬‬
‫‪f‬‬
‫‪i- v . T‬‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪r‬‬
‫‪.‬‬
‫״>׳‬
‫‪:‬י־‬
‫•‬
‫‪r‬‬
‫‪D‬‬
‫•‬
‫היתה‬
‫‪5‬‬
‫הל‬
‫ס‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫ו ב א‬
‫ו א ר א‬
‫ו ד ק‬
‫ארבעם שנה ׳ יש ללש למה אלבעים שנה פי מכ שני לעמן נגזלו למצלי׳ כחלום המלחמה; והכן׳)אתקין‪ :‬מלוע נסחף אכילמ לא עמל׳ והתםוכהכיה׳הלפו׳‬
‫פלעהכנגל שלשה פעמים שנכתב החלום שבע פלות ושבע שבלים לעות לאה<סחף מן מטל סוחףנסתחפה שלהי בלשק משכי נשכ‪1‬כל)החליק! גמליך‪ :‬הלבה‬
‫פלעה וספל ליוסף הלי שני פעמים יל שהם כח ויוסף אמל םכע פלות הלקות‬
‫משל ׳ ה׳ סזכל הלכה כהם משלים‪ :‬גם נפל איש אל לעהו ׳ כמן על לעהג כמ)‬
‫כמן‬
‫זהלעות ושבע השכלי' הלקות הפה יל וכח הנה מכ והי) להם שתי שנים לעב‬
‫שאמל גבול בגמל כשל;; לאמל) קומהונשוב'אלעמנו ׳ הגלים כמצלי׳ מאלצות‬
‫שכתזב כי *ה שנתים‬
‫אחלות כי כשהיה לעכ‬
‫הלעב ומשילל יעקב יה^ה הנני מ ב י א ^ליך חרב והכרתי‬
‫הי) באים למל במצלי'‬
‫ובזז בזות והיתה שכר לחילו‪:‬‬
‫כי בחב השנים יש שבע‬
‫י‬
‫ממך אדם ובהמה \ ' •^ י ר ] ה א ר וץ‬
‫‪^ X l t ^ s‬‬
‫‪v‬‬
‫פעלתו אישר־עבד בת נתתי ל ו במצלים מתל משאל‬
‫להמת מצרים לשממה וחרבה וידעו כי־אני‬
‫שנה)נגזל עליה‪— -‬‬
‫אלצזת )כםיכא מיל‬
‫‪r‬ד‬
‫שנה‪ j- •:‬גי•~ * ‪ » 5 v‬י ־‬
‫אותםמ׳; •‬
‫מלכה‪T< j‬‬
‫‪JT T 5 r‬‬
‫נמכל נצל יאמל) איש‬
‫מגולת‬
‫כמו‬
‫מכילתם׳‬
‫את״ארץ מערים אשר עשו לי נאם לחבל) קומה)נשובה‬
‫יהוה יען אמר יאר לי ואני עשיתי‪:‬‬
‫האקאםלגלו בה‪:‬‬
‫ב י ו ם היונה׳ האונסת כי אין‬
‫אדני י ה ו ת ‪:‬‬
‫ונתתי‬
‫ואל־יאריך‬
‫אליך‬
‫הנני‬
‫רכן‬
‫לא‬
‫ללות׳ מקול מן‬
‫מי שיעמול כנגלה וכן‬
‫ישראל‬
‫לבירת‬
‫קרן‬
‫אצמיח‬
‫א‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ה‬
‫תללה מ בפלך‪:‬‬
‫־‬
‫‪a‬‬
‫*‬
‫‪i‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫י\‬
‫״‬
‫)האכלתי את מוניך א‬
‫למבטחמזכילעון׳‬
‫ו ל ן אתן פתחוךפת כתוכפם דדעו אונסיך׳ וית מענק יין‬
‫את־״אךץמצךןם ל ח ר ב ו ת חוךב‬
‫»סלק כטחונם ממני‬
‫שתלגם מן קלם חלכ‬
‫יהןה‪:‬‬
‫כי־אני‬
‫נבטחו עליהם ולם פי׳ 'שממה ממגדל סונה ועד־נבול כוש‪:‬‬
‫מו׳‬
‫כסימן‬
‫פלעהבילמיה‬
‫אל‬
‫הפטלתכא‬
‫שנא׳ היא כחמלמלויא‬
‫מזכיל עון םאמל להם לא תעבר־בה רנל אדם ורנל בהמה‬
‫•‪1‬‬
‫‪...‬‬
‫קלאו׳ אמלופם ‪, :‬‬
‫הקכה לא תיסימ ל‬
‫‪T/r:‬‬
‫א ש ^ ד ב ^ ה ו ה אל־־ במצלי׳ללךקליאהעל‬
‫‪) J i n‬‬
‫ללאותם עול‪) :‬יהי לא תעבר־בה ולא תשב ארבעיכם‬
‫ירמיהו הנביא ל ב ו א פלעה מלך מצלי׳ שהיה‬
‫בעםליםושכעסנה׳‬
‫״ ‪ r‬־‪:‬‬
‫מלך שאון והמון לכ ן‬
‫נבוכריךאצר מלך ב ^ ^ ‪v‬‬
‫למלכות נכוכל נצל וכן‬
‫בתיכ כסלל עולם בכזן ישנה‪ :‬ונתתי את־ארץ מצרים שממה‬
‫העכיל המועל י המועד‬
‫‪ - w .‬״ ״ י י ־ ־ ^ \י‬
‫הנידו במצרים שנתן למלך ככל לנאת‬
‫לנכוכ׳ נצל נתנה מצלי׳ ב י ר י א ^ ו ת נשמות ן ן ף ד ז בתוך א ך ץ מצרים •‬
‫כילו‪:‬אלצול כמו על צול‬
‫להלח׳עמוהעכילאות)‬
‫ותשמיעי במגדול ותשמיען‬
‫‪ :‬כללאםמוקלתוכל ערים מחרבות תהין שממה ארבעים‬
‫ומלך‬
‫במקיס אלמ‬
‫עומלמפחלו‬
‫לו‬
‫יייי‬
‫י‬
‫יי‬
‫שנים מלך‬
‫והכן לך‬
‫חך‪/‬יצב‬
‫ובתחפנחס א מ ר ו‬
‫•‪1‬‬
‫בתףמלוטה׳ כי צלו‬
‫שנדה וחפצתי את־מצריכם בגוים כי־אכלה חרב סביביך ‪ j‬מדוע נסחף מגלים ןמלך שאון ‪ :‬כי‬
‫על צול יילם לבים)הין‬
‫כתמל כהלים ׳ כמל‬
‫•‬
‫‪. -..‬‬
‫‪:r‬־ ‪c‬‬
‫כל בני החיל טלולים‬
‫שהל תמל הוא מיעי‬
‫כי כה אביריך לא עמר כי יהוה הדלי ״״‬
‫ושולחים במצול כללך וזריתים בארצות‪:‬‬
‫שם‬
‫לשתותסם ולפלוש‬
‫הרבה בושל נם־נפל איש אל־רעהו לנול‬
‫שאמל וו‬
‫אמר אדנייהוה מקץ ארבעיםיי'שנה‬
‫כמו שאמל‬
‫_ רשתות כמו‬
‫י • "י "‪• l' 7l‬‬
‫"י‬
‫תכול‬
‫‪,‬לשתפלושהעל‬
‫ויאמרו ל‪,‬ומה •ונשבה אי"‪-‬ע? ! * י )לשתפלושה‬
‫עלתמל‬
‫אקבץ את־מצרים מן־העמיס אישר־‬
‫כן יצול} אותם!^ככלמל‬
‫ארץ מולדתנו מפני חרב היונה‪:‬‬
‫שמה‪ :‬נ ש א עור ע ל ־ ת נ ו י ם‬
‫נפצוא ־ ת ת‬
‫ול‬
‫מקלח׳ שנשל שעל‬
‫ושבתייאת־ישבות‬
‫כיםיכא׳ כמו עצי‬
‫־ "ין *׳» ; י• ו‬
‫י־י‬
‫הלאם מלוב העמלה י והמעטתים לבלתי רדות בגויס‪ :‬״‬
‫הכלמל שמביאים כים‬
‫מצרים והשבתי אתם ארץ פתרוס‬
‫שאון‬
‫מלךךמצך;‪0‬‬
‫פרעה‬
‫שם‬
‫לןךאו‬
‫<‬
‫־\‪i‬‬
‫מלושה׳ שנמלטעול י ‪ V‬־ י ‪N'1S‬‬
‫‪ p‬יביאו אותם בשביה י‬
‫העביר חמתך‪ :‬חי־אני נאס־המלך )לשי פי׳ כי כאשל לכל‬
‫^ ולא;יהיה עור לבית ישראל למבטח‬
‫ה‬
‫;חוה צבאות ישמו כי בתבור בהרים אמת הוא שתמר קמע‬
‫ימיםלבים‪ :‬ושכל לא מזכיר עוז בפנותם אחריהם ויד^ו כי‬
‫כהרים והלהכלמלעל‬
‫‪,‬‬
‫־‪""•*•-Al‬‬
‫\‬
‫^ ‪, / ,‬‬
‫כיכםכנס‬
‫רה׳‬
‫גמכל נצל צור <‪0‬לל אניאדמטזוה״‪/‬‬
‫וככרמל ביס יבוא‪ :‬כלי נולה עשי הים ק באמת יבא ה‬
‫שללה בא הים על העיר י בעשרים ושבע ישנת בראשון באחד‬
‫הלכלהזהעל מצליםג‬
‫לשמה‬
‫כי־נף‬
‫בת־מצריס‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ש‬
‫ו‬
‫י‬
‫לך‬
‫!פשףכלהשלל כינגזי לחדש היהרבר יהוה אלי לאנ^ל ‪•1‬‬
‫כלי נולה‪ .‬אלם יוצא‬
‫־ י‪ L‬י י ״ " י " "י‬
‫•‬
‫־ י ־ !״*‬
‫‪.‬‬
‫נ‪!8‬יה לםשף הים כל‬
‫תהיה ונעתהמאין יושב‪:‬‬
‫בך־אדכם נבוכדךאצר מלך־־בבל‬
‫גם־^כריה בקרביי ? ^ י ׳ <»<יןלמ‪0‬ל״רסלסמ»‬
‫באי‪.‬‬
‫גמכל נצל שלח) )יגעו העביד את־חילו עבדה נדלה אל־צר‬
‫בה‪:‬ונ‪5‬תה׳<!ס‪(1‬נייז•׳‬
‫מרבק כי־נם־הפה הפנו נסו יחדיו‬
‫ולשוא)הקץשלםלהם כל־ראש מקרחיוכל־כתף מ ר ו ט ת‬
‫עמת בי ׳ א ‪ ^ .‬א ' ‪ ^ 0 ' £‬ענלהיכהכיה׳ יפה‬
‫‪ L1K‬י* י‬
‫‪^l‬‬
‫י‬
‫‪7‬‬
‫פיה שתי מלות ועניני‬
‫ו ש כ ר ל א ־ ה י ת ל ו ולחילומצרעל־ י י * י• ׳ ‪ -‬ף ^ ־*•• ‪,‬״<‬
‫אםלעבלובכ‪,‬ל־‬
‫פקדתם‪ :‬קולה בנחש‪:‬רך כי ־בחל מלתאחתןקפקחקיח‬
‫העברה אשר־עבד עליה ן‬
‫פעלתו אשל עבד בה י‬
‫והמז לנאמנים וכן יפה‬
‫ל‬
‫ילכו ובקרדמוך;‬
‫״ לצן כה אמר אדני יהוזז הנני נתן‬
‫»י ^ *י»י‬
‫־‪ • y‬־ ‪,, y‬ו‬
‫‪ .‬״‪-‬י*‬
‫במצותי בנול אתן מ‬
‫לא יחקר כי רבו מארכה ואין ל ה ם מצרים לעגלה יפה פיה‬
‫לנבוכרךאצרמלךבבלאת־אךץ‬
‫אתאקמצרים‪ :‬א‬
‫הבישהבת־מצרים*נת ללכיפיהגלשנה »־{‬
‫מספר‪:‬‬
‫מ צ ר י ם ונשא המנה ושלל שללריז‬
‫י‬
‫™ לי י‬
‫כנה הכתוב הנשים‬
‫‪ » v‬־ • «»‪ •a‬י!*!‬
‫•י!‬
‫יי"‬
‫י־ *‬
‫י "'‬
‫במשענתם םהבשיחו‬
‫היפות והלשנות פלזמ‬
‫הבשן‪ :‬קק מצפון ׳ענק קליצה ונזלה כמו מחומלקולצתי גס אני‪ :‬מצפין׳‬
‫את עמי בעזרתם הכל‪:‬‬
‫ביום ההזא ׳ מוסב על פרשה של מעלה מקן ארבעישנה אקכץ את מצלי׳)אות)מבבל שהיא צפונית ואמל בא בא כפל הלכל לחזק הענק‪ :‬נם םכיליה ׳ גייסות‬
‫דשמץ כלה כשנה שמלך בלםצר ומצימ בדניאל שבאותה שנה התחיל) מלכי פרס ששכלו לעזלם הם בקלבה כעגלי מלכק ׳ כמו העגלים שעומלים כבית לפטמן ‪P‬‬
‫להתחזק ומלכות פרם היא צמיחת קרן ישראל סנ׳ ככורש הוא יכנה עירי וגליתי הס יושבים ואוכלים וםותי׳)לא יצא) להלחם ׳)יונתן תלג׳ שביליה לבלבהא כמ‬
‫ישלחומנק הארכעי׳ שנה של מצרי׳ כלו כאותו הפרק מצרי׳גתנה כיד נכוכדנצ׳ כתעל השכילה שפיל׳ גלולה י מלכק ענק פטום וכן עגל מלכק וכן בלבלי לזל‬
‫‪ fo‬לנכוכד נצר הוסף מ׳ שנה הרי סיזו צא מהם מה לנכוכדנצר וכג לאויל מרודך‪3‬הכניסם ללכקה‪ :‬הפנו ׳ כת עולף לכקם לנוס‪ :‬קולה כנחש ילך ׳ הלי הנחם כא‬
‫בדאמלינן כמסכ׳ מגילה ושנה אחת מהם עלתה לזה ולזה כדאמרינן התם שניםללמל על מנלים ונמצא למל למלנו מכאן שכשאמל הקלוש כחך הוא לנחש על‬
‫נחונך תלך קיטע את לגליו והלך קולו בסיף העולם כך םנוייה כשלשים לשתים‬
‫מקוטעות הין‪ :‬ןלך אתן פתחון פה כתוכם ׳ )לך יחזקאל‬
‫מלות ללבי אליעזל כנו של לכי מסי הגלילי‪ :‬כיבחילילמ׳ אליה‪ :‬כלתו‬
‫יהא פתחון פה כשילאן נבואתך מתקיימת ז‬
‫יעלה ׳ מחלוקת כמלה הזאת ים קולאים כלתו צווי כמו חלמ מאל כאלו מלבר‬
‫הפשלת בא אל פלעה י‬
‫משלת הפטלת ואלא ן‬
‫ י ־‪-‬״״״•׳!‪//‬״‪*,‬מדמגמי כמוחרם מחד ‪W1OT7‬‬‫•!״‬
‫‪/* 1‬‬
‫‪J " T‬‬
‫‪:‬‬
‫>‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫‪*TT‬ז‬
‫»‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪:T‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪t‬‬
‫\‬
‫\‬
‫;‬
‫ן‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫\‬
‫ז־‬
‫* ‪1‬י '‬
‫‪y‬‬
‫‪f‬‬
‫‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫ז י ־‬
‫•‬
‫'‬
‫‪V‬‬
‫*‪t‬‬
‫‪,‬‬
‫•י‬
‫י‬
‫‪T1‬‬
‫ז‬
‫‪C‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫|‬
‫‪J‬־‬
‫‪» T‬‬
‫‪j‬‬
‫־‪ ,‬־‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T-:‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫‪IT‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪j‬‬
‫‪i‬‬
‫‪\.T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪t-1‬‬
‫ץ‬
‫‪f‬‬
‫‪Tjr‬‬
‫‪:‬‬
‫‪ITT‬‬
‫*‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫|‬
‫;‬
‫•‬
‫•‬
‫*‬
‫;‬
‫״‬
‫‪T T :‬‬
‫י‬
‫;‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬י‬
‫»‬
‫»‬
‫‪TT:,T‬‬
‫‪AT‬‬
‫;‪TJV‬‬
‫•ן‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪J -‬‬
‫‪T‬‬
‫‪K‬‬
‫‪V- T‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫י‬
‫‪VT‬‬
‫‪A‬‬
‫נו‬
‫‪:‬‬
‫"י‬
‫‪4‬‬
‫כתף‬
‫;‬
‫‪:‬‬
‫‪t‬‬
‫י‬
‫‪/‬‬
‫‪ p‬ה מ ס א‪ 3‬כ ת‬
‫‪1‬‬
‫‪K‬‬
‫‪JJTJ‬‬
‫‪Av‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪: -‬‬
‫‪t‬‬
‫‪j‬‬
‫‪T\-T‬ן‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫•»>ו­‬
‫׳‬
‫!‬
‫‪,‬‬
‫‪r A‬‬
‫‪1‬‬
‫‪VT‬‬
‫‪y T T‬‬
‫‪, ,‬‬
‫ן ה נ ה י ן י ל‬
‫‪£‬‬
‫י‬
‫‪y‬‬
‫‪J‬‬
‫ו ס‬
‫ב‬
‫כ‬
‫א‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ח‬
‫ט‬
‫מ‬
‫{‬
‫ס י‬
‫מ צ‬
‫מ‬
‫י ם‬
‫נה‬
‫ה‬
‫;‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫‪l‬‬
‫‪a‬‬
‫‪t‬‬
‫‪,‬‬
‫‪w‬‬
‫‪9‬‬
‫‪w‬‬
‫ ־ ־ ׳ ‪ r‬״ ״ ׳ * ‪^ .‬‬‫‪ t r‬׳ ׳ ״‬
‫הרבי‬
‫הנכואה כל דכר נמאה העתי' היא קייס כאלו בא׳ יעלהללעצייעלהוהואמשל‬
‫בשנת כ? למלכו כמו ששנ^ו בסדר עולם‪ :‬התיצב והכן לך לנגד‬
‫על עם מצרי׳ או על גמליה‪ :‬כילאיחקר׳ חילנכוכדנצרהבאעליהםלאיחקל‬
‫מרוכז הובישה׳ העל עומד וקה<‪3‬י*ו אפרים תולתו לש יוצא כמן הובשת המם ‪; rh‬ני עבדיך אמדבסתיהיהלהלכתמצריםעשתנתןב‪7‬עםצפיןםהםהכשדיםג‬
‫אמר‬
‫‪,‬‬
‫ר ד ש‬
‫‪I‬‬
‫אמי י ׳‪ 1‬זיישלאל׳ זכל אלהי לפי שהניילעמת הכאה למצרים הנא לענש שהלע ימסור‪) :‬יעלברגלי)׳ העלה‪ :‬אלון כצעניס׳ ק כתיב וקרי כצענניםלהכל ענק‬
‫לישראל םיסק מלך הצרים וכן פלעה ככה שהמית יאשיהו‪ :‬אל אמין מנא ׳ כמן אחל יהיא סם מקלם נקלא כן על ענק יללע אצלם‪ :‬כשמיכה ׳ תרגם יינתן‬
‫על אמין ה)א מלך העיר הנקרא נא)היא ממלכות מצרים‪:) :‬תתיס ׳ ןאחרי כן כגלנכא לפירש לכינל האי גינכא גליפקלק םקילק קיטא ׳ לכליקלא לכה יתכסימ‬
‫תשכן ׳ כמי םנכא יח‪/‬קאל מקן ארבעים שנה אקכן את מצרים לגלי)מה שאמר כשמיכה רכנן לתמן אמדי בסידרא רבנן דהכ׳ אמרי כמשיכלא אמר דיש לקיש‬
‫מזלנו בכל המקרא ללא‬
‫כימי קלם לא אמר‬
‫דברה אל־ברק קום בי זה היום אישר מצאנו כלי ששמו שמיכ־‬
‫אמר יהוה צבאות‬
‫שתהיה במעלתה ש בידעס־צפון‪:‬‬
‫אלא מה היא שמיכה‬
‫•‪J‬‬
‫ן ן‬
‫״יק‪.‬ל א ל ־ךא מי‪ -‬ו ין‬
‫ישראל הנני פ ו‬
‫כשין ימין כתיב שמיכה‬
‫אלהי ־ ־ י ••‬
‫אמר כיחזקאל להז שם ־־‪.>•• ..‬‬
‫הלא‬
‫בידך‬
‫א‬
‫ר‬
‫ס‬
‫י‬
‫ס‬
‫־‬
‫ת‬
‫א‬
‫יהוד־־״‬
‫נתן‬
‫כללמל שמי הנא כאן‬
‫‪t‬־‬
‫י‬
‫» ‪-‬ז‬
‫ממלכה שפלה אלא פירל׳ מנא ועל־פרעה ועל־ מצרים ועל־ א‬
‫יהוהיצא לפניך רדד ברק מהר תבור שמעיל על יעל שלא נגע‬
‫ץ ‪ °‬ך אלהיה ועל־מלכית ועל־פרעה ועל‬
‫‪F‬‬
‫בהסיסלא‪ :‬המקכת׳‬
‫ויהם‬
‫אחריו;‬
‫איש‬
‫אלפים‬
‫ועשרת‬
‫‪ .‬־ ־<‬
‫'‬
‫םבתיךאל תילא ׳ ״־ ‪ .‬״ ־‬
‫יןדם!‪ w‬לאתה‬
‫אלזפתאמלטילכלע?‪:‬‬
‫>‬
‫־ ‪r‬‬
‫‪£‬־•״!» • י י ‪ *• .‬־‪,‬־־י‪,‬‬
‫ונתתים כיד מבקשי‬
‫מצרים הבטחיםבו‪:‬‬
‫עלתוך‬
‫שםשב‬
‫צליקים‬
‫כלחם‪:‬‬
‫שגלל‬
‫;הורת את־סיסךא ואת־כל־הרכב‬
‫ובידנבוכד־ראצרמ^ך־בבל‬
‫נפשם‬
‫כימי־־‬
‫עבדיו ואחרי־־כן תשכל‬
‫למשפט׳ כליןחסיך וביד‬
‫מעט מעט‪ :‬לנקה׳ לשק‬
‫ואת־כל־המחנהלפי־חרבלפניב ק )תצנחבאק׳ היתד‬
‫מיעלטלהםמללכן ת קדם נאם־־יהוה‪ :‬ואתה אל־תיךא‬
‫‪ S‬״ ־ ‪C r‬‬
‫דדר ס ׳ ס ר ^ ־ מ ^ ^ ר ב ב ה ד נ ס‬
‫תירגמו מנתן לשין‬
‫כלייה‪:‬‬
‫בחרן‪ :‬ברקתי ׳‬
‫ץ‬
‫ך‬
‫א‬
‫מ‬
‫־זחןןל‬
‫־‬
‫ת‬
‫א‬
‫ו‬
‫ק‬
‫י‬
‫י‬
‫?‬
‫מושיעך‬
‫וברק רדף אחרי הרכב בצדעיה נילה טימפייה‬
‫ברגליו‪:‬‬
‫כי ואין‬
‫ושאנן‬
‫ושקט‬
‫שביכש וישב יעקוב‬
‫‪ £‬ל בלע?‪ :‬כפריעפרעלת׳‬
‫ואחרי המחנה;‪.‬ך‬
‫הנני‬
‫ישראל‬
‫יעקב'ואל־תחת‬
‫יזסלת הפטרת בא עבדי‬
‫בנקים נקמות תרגום‬
‫י י ' ; " י י זי־ ״־ ״ ‪'.1‬‬
‫'‬
‫"‬
‫'‬
‫'‬
‫י‬
‫•‬
‫»‬
‫•‬
‫•‬
‫פרעה‪ • ! " :‬־ י\ ־•‬
‫־‪.‬־‬
‫־״‪ -‬־‪5‬‬‫ ‪ r /‬־ ר ־ ‪ 1‬י ‪":‬׳>»‬‫אל‪r‬ז <‬
‫» ‪t‬‬
‫כל״מתהסיסראלפייחרבלאנשאר נקים ני^לת איתפרע‬
‫מחריר‪ :‬אתה אל־תיךא עברי יעקב‬
‫ער־אחר‪ :‬וסיסרא נס כתליו אל־ כלרעני׳‪ :‬בהתנדבעם׳‬
‫נאס־יהוה כי אתך אני כי אעשה בלה‬
‫כשישראל מתנדבים‬
‫^ ~ י; ‪f o £‬‬
‫־ ' ;^‪1‬‬
‫•‪T|:‬‬
‫‪V‬‬
‫' ‪:‬‬
‫)מתגברים לצאת ל‬
‫כ * •״*׳ ‪ : y‬״ ‪--‬י •יי׳ ‪ -‬י‬
‫בין יבין מלך־חצור ובין ב י ת חבר למלחמה כלימ׳עלהלע‬
‫בכל־הנויםיאישר־הדחתיך ש מ ת‬
‫‪ .‬הפטלתלהי‬
‫הסיני‪' :‬ותצא יער לקראת ‪ ,‬א ועלהטיכברסה׳‪:‬‬
‫• ־ ‪ t‬־‪J‬‬
‫כשלת ׳‬
‫‪ C L .‬שמעימלכים׳ מלקי‬
‫י‬
‫בשמיכה‪u :‬י "‬
‫י יי‬
‫ואתךלא״אעשר־ן כ ל ת ויסרתיך‬
‫מלכים הם ז ה׳בצאת^‬
‫מפרשים‬
‫לש‬
‫׳‬
‫האק‬
‫י‬
‫י‬
‫א‬
‫ת‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ס‬
‫אדני‬
‫אלירסורה‬
‫ותאמר‬
‫מעט־מים כי צמתי ותפתח את־נאד משעיר׳ ליכ מפרשים‬
‫ודבורה‬
‫למשפט ונקה לא אנגןןי‪:‬‬
‫אמרכע‪p‬‬
‫אל־תיראוויסר אליה האהלה ותכסהו כנגד‬
‫מתן‬
‫ישראלזה על‬
‫פירשן ענק‬
‫הפטלת ויהי כשלח כשופטים בסימן ל' ׳‬
‫ותכסהו‪:‬‬
‫החלב ותשקהו‬
‫לפילות׳ אמרו שהוא‬
‫ההלים‬
‫שחרדו‬
‫ישראל כני‬
‫הילה כל‬
‫דאמר שאמרל‬
‫אליה ה ש ‪-‬‬
‫"ויאמר‬
‫בלק כן אכינועס וברק ‪ ^ 7 1 3 1 1‬אשת נביאה א ש ת‬
‫ונטפל מים לכןפיללש‬
‫לפיךות והיאישפטה‬
‫״י־‬
‫אדיה עמר פתח האהלוהיהאם־איש וה סיני כמל זה סיגי‬
‫)לפילות קרוביי כענק י‬
‫שחלל למל םנאמ׳ויחלל‬
‫ו‬
‫והיא‬
‫את־ישךאל בץת ההיא‪:‬‬
‫‪» T:‬‬
‫• ‪TA‬‬
‫•׳י־־•‬
‫״ ‪ t‬־י ‪V .‬‬
‫כל ההל מאל ק חללן‬
‫לפילות‬
‫^בתחחת־תמרךבורהמןהךמה‬
‫יבא ו ש א ל ך ו א מ ר תיש־פה א י ש‬
‫כמג הל‬
‫* ‪ > P‬ו ב י ן בית־אל בהר אפרים ויעלו אליה‬
‫"™‬
‫ואמרת אין‪ :‬ותקח יעל אשת־חבר‬
‫‪v‬‬
‫• ‪( 1 - 1 -‬‬‫‪ j‬־ י" ־׳' ־ י ״ ' ‪ V‬י‪1 j :v‬‬
‫״' יי;‬
‫לפילות שהיתה ע<‬
‫את־יתד ‪ w ^ w ^ r t b‬את־המקבת שאלההלים‬
‫ותשלח‬
‫‪4‬ל‪,‬תלמקד‪ :‬תמר׳ בני ישראל למשפט‪:‬‬
‫בליה ותבוא אליו בלאט ותתקע את־ שעיל)הל פאלן •‬
‫ותקרא לברק בן־אבינעם מלןךש‬
‫לים לפי‬
‫ה מ י ל־י‪ 5‬־^?‪ n‬ל ^ ר ץ ן י א ״‬
‫נפתלי ותאמר אליו הלא־צוהי י ה ו ת‬
‫י!‬
‫!‬
‫נרדם דןןף וימית‪ :‬י והנה ברק ריךף‬
‫תומר אחל למה שחמל ־ ־ ז ־ ‪ •.‬ן ״‪,‬׳־ ־־ י • ״־ י ד־‬
‫דבולה הלא יתלון ה אלהי־ישךאל רך ומשכת כהרתמר‬
‫א ת ־ ס י ס ך א ו ת צ א יעלי ל ק ר א ת ו‬
‫הלשין כמו ולקחת עמך ע ש ר ת אלפים א י ש‬
‫משפט י‬
‫הה^יז‬
‫ותאמר לו לךואראך את־האייש אישר‬
‫כי כן‬
‫וז;לתו‪:‬‬
‫אלהתולמתנת‬
‫מ ב ; נ פ ת ^ ו מ ^ ז ב ^ ‪ ' :‬ומ׳־כתי‬
‫־אתה מבקש ויבא אליה והנה סיסרא‬
‫היתה‬
‫נאמר אם‬
‫ותשלח ׳‬
‫י! ‪•: -‬‬
‫׳‪.‬׳‪-/‬־^ ‪ r‬־׳ י י י‬
‫לזכר י‬
‫עליה‬
‫נפלמתוהיתדברקתו‪ :‬ויכנעאלהים‬
‫אשתו היתה פלושה‬
‫קישון את־סיסךא שר‬
‫למל׳ ללוב‬
‫ההללעהג אל<ך אל־נחל‪ -i-‬״‬
‫התנכאותה‬
‫קמעת‬
‫וישכהלהתחתהתומל ־ צ ב א יבין את־ךכבו ואת־המונו‬
‫י‬
‫ב<ום ההוא את יבין מלך־־כנען לפני‬
‫לו‪:‬‬
‫לקליא‬
‫ועתה שלחה‬
‫ונתתיהו בידיך‪ :‬וייאמר אליה ברק‬
‫בני ישראל‪ :‬ותלך;ך בני־ןשךאר‬
‫הלח ציה׳ כיל משה כי‬
‫אם־תלמ עמי והלכת ואס״לא תלכ<‬
‫הלוך ו ק ש ת על יבין מלך^כנ^עד‬
‫החלס תחלימם‪:‬‬
‫אלך‬
‫הלך‬
‫ותאמר‬
‫אלך‪:‬‬
‫לא‬
‫עמ<‬
‫ישלאל‬
‫תמשוך‬
‫אשר הכריתו את יבין מלך־בנען‪:‬‬
‫ומסכת׳‬
‫י‪-.*--‬‬
‫»ח־י‪-‬י‪-‬י‪-‬‬
‫וגזלו‪-‬‬
‫מי‬
‫כלכלים‬
‫ותפתם‬
‫עמך אפס כי לא תהיה תפאךתך על־‬
‫ותשר דבורה וברק בן־‬
‫ותךךעם בר?‪.‬קךשה״״ גץעק ברק‬
‫קר'שהאשת‬
‫ואת־־נפתליכי ביד‬
‫אשר־אתה הולך‬
‫‪r‬‬
‫ףעל‬
‫הד־רך‪ 1‬ל ן‬
‫ומשכתי ׳ אמלו כי לאו ^ "‬
‫דבורה‪i‬‬
‫ותקםת ע ל‬
‫אלפ^איש ו‬
‫בתליו‪,‬עשךת‬
‫את־סיסרא‬
‫אצטגניני סיסלא ‪ «0‬ימבר יהוה‬
‫ההוא לאמיר‪:‬‬
‫אבינעם ביום‬
‫מקין‬
‫נפךך‬
‫הקיני‬
‫וחבר‬
‫־ ־ ‪' a• v‬י‪^*.‬י עסו‬
‫יצא באותה מלחמה כי דבורה‪ :‬י ׳‬
‫בישראל‬
‫פרעות‬
‫בפרע‬
‫מנוצח יהיה אם יצא מ כ נ י ח ב ב ח ת ן מ ש ה ר ט ‪ ^ %‬־‬
‫ברכויהוה‪:‬‬
‫בהתנדב עם‬
‫והקלוש בלוך הוא משך‬
‫רזנמם‬
‫שמ;)ו מלכים האדנו‬
‫ומשכתי;‬
‫‪rvW‬‬
‫סבילאשה׳ אילול ‪3‬‬
‫לצאת וזהשאמל‬
‫לבו‬
‫לסיסרא ‪.‬כי עלה ברק בך‬
‫וינידו‬
‫אשר‬
‫‪,‬‬
‫את־־קדש‪1 I:‬‬
‫כצענים‪A• :‬‬
‫‪• :‬‬
‫א י ־ו ‪-‬ן ‪v‬‬
‫אנ^^ייז‬
‫י‬
‫אגכיליהות‬
‫סיסרא‬
‫הר־תבור‪ fr r y:‬ויזעק‬
‫אבינעם‬
‫^ ילי‬
‫^‬
‫בצאתך!‬
‫מעמיסיהות‬
‫״‬
‫^‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪r‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪. .‬‬
‫־ ־ י ! ‪ .‬־ •‬
‫תפאלתך ״ ־ ־‬
‫ישראל‪:‬‬
‫אזמר "ליהיוהאלהי‬
‫תהיה התשועה ןיאממ את^ב‬
‫או־ךבל־רכבו תשע מאות רכב ברזל‬
‫משעיר‬
‫ואת־כל־העם אשר אתיו מחרשת‬
‫י 'י י י‬
‫י‬
‫־־‪.‬י‪/‬‬
‫‪A‬‬
‫•‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫־‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‬‫‪ilKI‬‬
‫^‬
‫ארץ‬
‫משדה אדום‬
‫בצעדך‬
‫ותאמר‬
‫התשיעי הזאת נקראת הגרם אל־נחר קישון‪:‬‬
‫שמזםנטפו‬
‫ךעשהנ‪0‬־ "״‬
‫על סמך‪ :‬יהכול׳ לל‬
‫מים‪:‬‬
‫נכש‪ -‬עבים נטפו‬
‫•‬
‫‪1‬׳‪v‬‬
‫מפני!הוה זיז‬
‫הרים נזלו‬
‫סיני 'מפנייהוהאלה׳ ישראל‪:‬‬
‫בימי‬
‫‪£ 3‬‬
‫ב ש ל ח‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫‪:‬‬
‫‪t‬‬
‫‪1‬‬
‫‪r‬‬
‫‪:‬‬
‫‪m‬‬
‫ר ד ק‬
‫‪t‬‬
‫‪t‬‬
‫‪«T‬‬
‫‪-‬‬
‫•‪:.‬י‬
‫‪V‬‬
‫‪t‬‬
‫‪:‬‬
‫;‬
‫ד־‬
‫מ‬
‫••‬
‫‪t‬‬
‫‪TT‬‬
‫כ א ל נ‬
‫‪o‬‬
‫‪! M‬‬
‫‪T A¥‬‬
‫‪s‬‬
‫‪s‬‬
‫‪k‬‬
‫י‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫־‬
‫‪J-‬‬
‫‪t‬‬
‫‪T |T‬‬
‫י‬
‫‪JT‬‬
‫‪ItT‬‬
‫י‬
‫‪M‬‬
‫‪«...‬‬
‫ח‬
‫י ‪fir 1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪i‬י ו‬
‫‪,.‬‬
‫;‬
‫‪I‬‬
‫‪J‬‬
‫״‬
‫‪9‬‬
‫‪-‬‬
‫ח‬
‫‪n‬‬
‫י‪.‬‬
‫ר‬
‫י‬
‫ת‬
‫ש‬
‫‪ -‬י ׳ ׳ י‬
‫•י*‬
‫ה ג ף‪ v‬ס ף‬
‫י‬
‫ל‬
‫‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫י‬
‫‪•TT‬‬
‫‪t‬‬
‫י‬
‫‪Q‬‬
‫‪f‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫‪~i‬‬
‫־‪_J‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫*‬
‫ס‬
‫‪T‬‬
‫ס ר‬
‫‪J‬‬
‫‪,‬‬
‫‪i‬‬
‫‪-‬‬
‫י‬
‫‪IT‬‬
‫י‬
‫־ «‬
‫י‬
‫״ ז !‬
‫י‬
‫'‪I‬‬
‫‪I‬‬
‫»‪/‬‬
‫י‬
‫ק < מ‬
‫‪f‬‬
‫‪T‬‬
‫‪i‬‬
‫‪fT‬‬
‫'‪W‬‬
‫־ » ־ ־ " »‬
‫נ א‬
‫‪-I-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ובמללם‬
‫‪r h‬‬
‫שה‬
‫‪T:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪Z e - t‬‬
‫‪:r‬‬
‫‪• JT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ש‬
‫תי‬
‫במ‪ 5‬ת ) מ י‬
‫׳ ס ה י ה‬
‫‪w‬‬
‫ז י‬
‫! ה כ י‬
‫י‬
‫כ י כ כ‬
‫ז כ ל ה‬
‫י ז ח‬
‫‪:‬‬
‫‪f‬‬
‫‪1‬‬
‫•‪1‬‬
‫ן־‪.—»A‬־•׳יין<‪JT:•••:‬‬
‫; ‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫• • •••‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫'‬
‫‪I-:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪V T‬‬
‫—‬
‫‪I‬‬
‫"‬
‫>•‪.‬־‬
‫־‬
‫‪,‬‬
‫ד‬
‫״ מ ‪ 3‬מ ן ם מ ל מ מ י |‬
‫י‬
‫״•‬
‫ו י‬
‫‪ T‬׳ ‪I /‬‬
‫"‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫ז ן ז י‬
‫‪-|T‬‬
‫י‬
‫י‬
‫ת‬
‫י‬
‫ב ו‬
‫"‬
‫‪Y‬‬
‫‪- JT‬‬
‫‪w AT T‬‬
‫‪t‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪V‬‬
‫י‬
‫;‬
‫‪h‬‬
‫‪h‬‬
‫‪/ » T‬‬
‫•‬
‫ז‬
‫־"‪V‬‬
‫‪f \ t‬‬
‫‪V‬‬
‫י‪:1‬‬
‫‪:‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪8‬‬
‫ץ‬
‫‪1‬‬
‫כ יכ י ל‬
‫ה‬
‫כ‬
‫‪h‬‬
‫מ מ‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬ן‬
‫‪V‬‬
‫‪t‬‬
‫\‬
‫י ‪/‬‬
‫•‬
‫*‬
‫ה‬
‫‪V‬‬
‫‪j t‬‬
‫_‬
‫‪3‬‬
‫נ‬
‫‪J‬‬
‫‪IT‬‬
‫י‬
‫‪I-‬‬
‫‪%‬‬
‫ר ד ק‬
‫ב ש ל ח‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫ר ד ק‬
‫בימי שחגר בן ענת הלא היה משופטי ישלאל ואעפי שהושיע אתיםלאללא היתה למלחמה אכל כפלממ לאלכן םנפלג ונחלק מעבר הירק ולא כאו למלחמה‬
‫בתשועה הגלללה הזאת כי כימיו חללו ארחלת י וטעם להזכיר יעל כלו׳ אעפי שעלנמלים הםחהקי יחקרילכי עלמיאימ׳ לל למה ישבת בין המשפדים)הם מערמ׳‬
‫ילה כאה קצת התס!ע הזאת וחמה כי היא הית׳ אםה חשוב׳ ואוהבת ה׳שהכיא עימ יהצאן לסמיע שריקי׳עלרי כלל׳ משב ממוח)לא חששת למלחמ׳ישראל׳ וק‬
‫‪3‬ל ידה התש^ה הזאת אעפי כן לא היתה היא תחילת התשועה על שקמתי אנימעל םסכן בעכ הירי! ללא בא למלחמ׳ ׳)ים לתמו׳והלא מכיר אימ׳ שנא למלחת‬
‫דבורה שקמתי)הייתי‬
‫ומכיר אבי גלער)ארן‬
‫חללו‬
‫באם לישלאל‪:‬‬
‫בימי‬
‫שמגרבךענרת‬
‫בימי‬
‫הגלע׳לבית מטר כמס‬
‫למר־ז‬
‫ישבת‬
‫‪lr‬‬
‫ארחו׳׳ הת יראים ישראל‬
‫כין ויתן את הגלעד למכיר‬
‫לצאת ללרכם מפני ה יעל חדלו‬
‫•י‬
‫והלכי‬
‫ארחורת‬
‫הפשפת״ס‬
‫ישךי?ןות‬
‫כן מנשה׳ דם לפרש כי‬
‫לשמע‬
‫‪i|i‬‬
‫‪A‬‬
‫מאויבי׳ והיו הילכי׳דלך נתיבורת‬
‫מה שאמר גלעד בעכר‬
‫ילכו ארחות‬
‫הירדן שק עלבית יאי'‬
‫ונקלתוןבהחכא‪ :‬חללו ^קלקליותג‬
‫גדולים‬
‫פרזון׳עריהפרויםא^‬
‫ז‬
‫ו‬
‫י‬
‫א‬
‫י‬
‫כן מנש׳אמרםגםיזלא‬
‫* חדלו פרוון‬
‫‪4‬ה מימה חדלו מהמת בישראל חדלו‬
‫^ ב?}בר היהחלקיבאקהגלעי‬
‫גלעד‬
‫רב‪:‬‬
‫‪V» v‬‬
‫‪.‬ער שקמתי‬
‫יושבים בהם מפט‬
‫ודן למד־י? כמשויאילכןמנסהלך‬
‫שכן‬
‫הירדן‬
‫מאויבים)נאספואלעלי‬
‫דבורר־ז‬
‫)ילכלד את חללתיהם׳‬
‫שקמתי א ם‬
‫המבצל‪ :‬על שקמתי׳‬
‫אישר‬
‫ישב ויש לפרש עלד כי מש‬
‫‪.‬‬
‫ינוד אניות‬
‫בישראל‪:‬ם יבחר אלהיס חדשים‬
‫ח‬
‫ל‬
‫ו‬
‫א‬
‫׳‬
‫ת‬
‫במו שקמתי׳)כן שא‬
‫ועל מפרציו גלעד כעכר הירק שכן‬
‫» • יי • ‪A‬‬
‫ש ע ר י ם מנן‬
‫מלכלעממ יכחל׳ אס־יךאה‬
‫הלא דרך תמיהה ואייל‬
‫לחוף‪.‬ימיכם זבלן‬
‫״•־*' נלאיבן למה ישבת כבי‬
‫בשכחל יםלאל אלהים בישראל‪ :‬ורמח בארבעים אלף‬
‫מלשים אז היתה להם‬
‫ישבן‪:‬‬
‫ונפתלי על ולא באת למלחמ׳ גלעד‬
‫לביךחוקקי‬
‫ולא‬
‫המלחמה בםעלים‬
‫באו מלבים לא עשה כןכמושעשימ‬
‫נפשו למוותשרה‪:‬‬
‫מגן‬
‫היו יכולק להלאות‬
‫בעפם‬
‫בךכויהוה‪ :‬המתנדבים‬
‫אתה וישב ושכן בעבר‬
‫מרומי‬
‫‪1‬לנמת להלחם באויביה׳‬
‫־ י ־ י ‪>* .‬״־<‬
‫נלחמו מלכי הירק הלא חלד ובא‬
‫אתנות‬
‫רכבי‬
‫נאעפי שהמישלאללבי'‬
‫צחרות‬
‫והלכי‬
‫‪.‬ישבי על־־מרץ‬
‫נלחמו אז כותענך י י־ ע ל ״ מ י לעזלר למלחמת ישראל‬
‫ך‬
‫^ךן״ך‬
‫אלבעים אלף רותל)הוא‬
‫‪«r‬‬
‫)אתה למה עשית ק‬
‫שיחו‪:‬‬
‫יי‬
‫׳׳יי‬
‫י‬
‫מךחםכלןאעפיכן היג‬
‫מגדו בצע‬
‫כסף ל א ואעפי שאתה מעכר‬
‫‪vr‬־‬
‫‪A• :‬‬
‫משאבים‬
‫מחצצים בין‬
‫מ»י אליכיהס מקול‬
‫נסים •מפני‬
‫נסים‬
‫נלחמו לילק הלא גס הלא‬
‫מךשמיס‬
‫לקחו‪:‬‬
‫ונסגליבעליהילאלביה׳‬
‫ישם ןתנו‬
‫מעכל לילק; לק למה‬
‫צדקות יהורת‬
‫‪vt‬‬
‫דולפים אותם על ע‬
‫ם‬
‫י‬
‫ב‬
‫כ‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ה‬
‫ממסלותכם יגלל אניות ׳ ללסעכל‬
‫הפעלים׳ ;מלת לחם צדקת‬
‫ירדו‬
‫אז‬
‫בישראל‬
‫פרזונו‬
‫הילק לכלח מפחל ה‬
‫נךחמו‬
‫היא משונה כנקידה כי לשערים‬
‫ס י ס ך א ‪ :‬האדכ; נעל מפרציו *‬
‫;נכש״־‬
‫עם;יהורת‪:‬‬
‫היא נקיל׳ בסגול החיית‬
‫קישון‬
‫נחל‬
‫נךפכש נחל לשמול פלצות אלנו‪:‬‬
‫עירי‬
‫נהיא שם כמו מלחמה‪:‬‬
‫עורי‬
‫עורי‬
‫דבורה‬
‫‪1‬כללן עם חלף נפסל‬
‫קדומים‬
‫ו‪5‬בי לחוקקיסל ׳ גלולי ךבךי־־שיר‬
‫נחל קישון‬
‫תךךכי למגי׳ כזהנפשל להפקיר‬
‫ק ו ם ברק‬
‫נפשי ןלז‪:‬‬
‫ישלאל ושופטיו)מנהיגי) ושבה שביך‬
‫מדהרות א ו ר״״למו עצמללמלתכמלחמ׳עם‬
‫בךאכיצעם‪:‬‬
‫עהתנלבו כעם לצאת‬
‫עקבייסום‬
‫בלק׳ וכן נפתלי על‬
‫ו!מלחמ'לבי ולצוכי אליה׳ אז ירר שריד‬
‫דהי‬
‫מללמישלהעלהל ת‬
‫לאדירים עס‬
‫אביריו‪ :‬אורו‬
‫נאומלת אליהם בלכו יהוה ירד״‬
‫מרוז אמר תבור; בתענך על מי‬
‫‪:‬‬
‫ם‬
‫י‬
‫ך‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ב‬
‫די‬
‫ה׳ שהכניע אויביכם‬
‫•י ‪:‬־‬
‫יהוה‬
‫מלאך‬
‫מגיח׳תענ ןמגירל שני‬
‫•י‬
‫לפניכם ונקלאוהגלללי׳‬
‫שרשם בעמלק‬
‫מקלמו׳הס כחלק מנשה‬
‫קקי׳ שמסימק החקי' מני אפרים‬
‫ישביה כי‬
‫ארור‬
‫ארו‬
‫•י‬
‫» ; ‪• Ar‬י‬
‫)מן הנלאה כי לחלקים‬
‫מני‬
‫בנימין בעממיך‬
‫בעם; צחנלות׳ לכנות אחריך‬
‫יהויר־ז‬
‫‪.‬‬
‫לעוררת‬
‫ל א ״ ־ ב א ו היו זהמזהכמםלי״טבי‬
‫בימ ןצמל כחל לוצה מכיר ^ךדו • ‪v‬‬
‫לשךרת תענך ובנותיה ויושבי‬
‫יהוה בנבוריבם‪:‬‬
‫ו‪5‬ומל הסלחלים לוכבי‬
‫מחקקיכם‬
‫יעל אשת‬
‫חבר מגילו ובנלתיה אם כן‬
‫ומובולן‬
‫האתונות חשיט )טיבו׳‬
‫ביששכר‬
‫ושרי‬
‫מגש‬
‫ספר‪:‬‬
‫משכים בשבטעם־ךבךה‬
‫באהל תברך‪ :‬מהל שחמר בתענך על‬
‫‪3‬לא היו יכולין ללכת ויששכר כן‬
‫בספל מי מניח ויתכן לכל׳ כי‬
‫הקיני מנשים חלב נתנה‬
‫?‪??.? PI‬ק‬
‫מפני האליב עתה ‪0‬ימ‬
‫בחל מלכי מעןל‪-‬ןלמם‬
‫נזמלןלאלהיית׳ןכןייםבי שלחברנליו‬
‫בפלנורת‬
‫מים ישאל‬
‫הקריבר־ז‬
‫והיאסיסלא לחשד באל‬
‫נדלים‬
‫על מדין)היא שם מקים ךאיבן‬
‫חקק^־לב״״‬
‫חמאה‪:‬‬
‫אדיריכם ידה ליתד‬
‫תשלחנה עמל להלחם בתענך והמ‬
‫‪r‬‬
‫המכל בספ׳יהלםע מלין‬
‫חיללתי) כל כך רבי שהיו‬
‫האויב‬
‫מפני‬
‫הילך‬
‫נאות)‬
‫ללכת‬
‫ילאים‬
‫היו‬
‫אצלם‬
‫ילוע‬
‫נסבכה או הוא סס לללך‬
‫מגיעים על מי מנילו ‪ 1‬בצע כסף לא לקחו ׳ לא הין לןקחין שום ממק <?כני ישראל‬
‫לא‬
‫החצי׳‬
‫יולה‬
‫מקול‬
‫׳‬
‫מחצצים‬
‫מקול‬
‫'ית;‬
‫ם‬
‫לש‬
‫וזמלו‬
‫י‬
‫ח‬
‫!עתה סתלכל בבטחה שי‬
‫שהיו נופלים כיריהם אלא היו הורגים אותם ׳ ורשיי פי׳ ׳ בצע כסף לא לקחו חנם‬
‫היו יכולין לסאוכ מים ועתה יתנו שם בלקוי ה' וטעם צלקות פלזונו שיוכלל לשכת‬
‫באו לעזרת סיסר׳ לא כקשו ממנו שכר‪ :‬מן סמי׳ נלחמו ׳ כל כך היה הנצחון גדול‬
‫בעלי הפרזלת ככטתה ושעם מקול כי הפלשים ליולי החכים נותנים קול ומליעי׳‬
‫שנצחו ישראל חיל סיסל כאלו מן השמים נלחמו עם סיסר; ממסילנת ׳ ראם הכוכב‬
‫להכחיל העם כמש מקלל פרש)ללמי קסת ׳ ופי׳ יתנו לשק למול)שנק תרגוםבשמים לסלפו באר מכאן אמרו עוכיו של רקיע כאליר שבין סמי' לאק שהכוכב‬
‫וסכנתם לבניך ותתנינין לכניך ללשיפיימחצצי'׳ פתל מנחם עללכי מלתמילסללן* מקלע ברקיע כמין נגלכללת מדת ארכו כעביו סל ליןע ומן המקרא שמעיד‬
‫קלב וחבל) עם מלך אין לארבה ויצא חצץ כולו לסין גלולים ׳ לא מקיל מחצצים‬
‫ממסילות׳ נלחמל אנו שומעין שעובי) של רקיע כגובה שמים על האלי׳ ולרך הלרם‬
‫בק משאבים כ&הייתם הולכים בין משאבים לשאוב מיס הייתם ילאים מקילכי הכוכבי' חממו אותם להיל לובשים שריוני׳ ומרוב חמימל׳היו נכנסין בנחל קיםו‪f‬‬
‫אבנים חלוקי הנחל שהעיכל עליהם נשמע קולם והייתם ילאים שלא ילגישו בכםלהתקרר יםטפ הנחל ז גרפס ׳ טאטם מן העללם כמגרפ' זו סגלרכת את האפי‬
‫אויביכם ׳ מחצצילסין אבני חלוקי הנחל כמו ויגלס בחצץ שני ‪ j‬עולי עולי לבול׳מן הכירה‪ :‬נחל קללמים ׳ נחל שהיה שם מקלס כאלו נכלא שם מקלם להנקם‬
‫לשק שכת כפשוטו התגבד בשילתך ׳ ‪.‬ולזל אמלן מפני םנתהללה ואמלה עלגאויכי ה'‪ :‬תררכי נפשי ׳ כרגלי' את עלז גכלרי כנען‪ :‬הלמו עקכי סוס ׳ נםתלפו‬
‫שקמתי לכולה נסתלקה הימנה ללח הקלם; עולי עולי ׳ שנים הלאםינים מללעטלפי סוסיהם שהיה חום הכוכ׳ מרתיח את הטיט נהנפולן נשמטת כמו שמולגין‬
‫והאחלזנים מלעיל‪ :‬או ילל שליללאלילי׳ ׳ ילל יללה כמו ללל לפניו גוים שליליאת הרגלים כרלתחין והטלפים נ&מטים ומתוך שכםתלפו נהלמו הלנליס ג‬
‫יםר׳רלו כאכירי שונאיה׳‪ :‬מני אפרים ׳ כמל מן אפלי׳)הילל נלםפ וכן מני מכיל‪:‬מרהרות להרות אביריו י שהיו מרקייק את כיסיהם במלחמה לשין שוש לוהרג‬
‫שרשם כעמלק ׳ שרשם היה נלחם בעמלק והנא יהושע כן נק שהיה סרס אפרים אורומרוז׳ שם עירקלובה למקים המלחמה ולא באן לעזרה לפיכך קללה׳‬
‫ונשיאם לאחרי יהלםע נלחםכנימן עם עמו!ק והוא שאול שהיה מ&כט בנימן וכף )דשי פימם אוחמרלז׳ אמרילהכלככאהוהוחמדלהגגלאחס־כההלה‬
‫אחריך כנגד אפרים)כף בעממיך כנגד בנימן ואמרה זה בדרך נבוא׳ והזכירה והיה סמיך למקום המלחמה ילאכא‪ :‬אמר מלאך ה־ י אמדכרקככליחלרע‬
‫המתעוררים זהמתחזקים אל מלחמות ה ועתה שירדו למלחמה ׳ מן מכירשל הקכה; יושביה י הילסכיס בארכע אמות סלו כארבע מאה שכיריה שמתיה‬
‫הגמלים והחכמים וכן מזכילק ירדו אפילו הסיפרים והחכמים אק צריך לומר כרקלמירוז‪ :‬לעזרתה׳׳ ככיכולהענזראתיםלאלכעוזראתהשכינה; מנסים‬
‫שאר העם‪ :‬לשדי ׳ כמל)קדעלז חלוני כמל חלוני׳׳ וכן שבט יםםכ׳יצא כלו לק כדק כאהל׳ שרה םנ׳ כה הכה כאהל׳ דכקהשנ׳ויכיאיהינחק האהלה ׳ לחל ולאה‬
‫וגיללו״‬
‫יעל ׳‪ ,‬למה הן ‪.‬ילמ״ ‪- -‬‬
‫תכלך״ ׳ ‪• ,‬‬
‫באהל ^ ‪,‬‬
‫מנשים^ • ״‬
‫סנחמל כהן ויצא מאהל לאה וגי׳; ^‬
‫יצאעםלכללה־ בעמק סלח בלגליו׳ שלא שאל בהמה לרכיב מריב חפמ‬
‫וחס לא יעל הרי הרשעהזה באגמאבלן כך היא בבראשית לבה לאאףיעל‬
‫היתה ילסבת אוהלים לפיכך הזכיר איתה בכלבת אהלי'‪ :‬מיםשאלוגו׳ י להככילו כלי םירלם במהל׳ עם העייפית שהיה לל‪ :‬בספל אלילי׳׳ בספל גלול קשנתין בו גלילי •‬
‫*אליל ׳ בספל אלילים בקעל מממי{ מ מי? ‪ W‬תיי^ גליליי ‪w p‬יס אדיריס ן ילה ליתד תקלחנה כמו ל‪?/‬לת ממן משפלת כלק הא מס‪;77‬נין פל&‪/‬לונה‪.‬‬
‫־י‬
‫;‬
‫‪<-‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪T‬‬
‫«‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫י‬
‫י *‬
‫;‬
‫‪1.1‬‬
‫‪t‬‬
‫־‬
‫‪h‬‬
‫••‪•,‬י‬
‫* י‬
‫יי‬
‫‪T:‬‬
‫»‬
‫‪h‬‬
‫\‬
‫ז‬
‫"ו‬
‫;‪T‬‬
‫‪, , ,‬‬
‫‪1‬‬
‫•‬
‫י‬
‫‪I‬‬
‫י‬
‫‪>T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫י י‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫ר‬
‫‪,‬‬
‫‪w‬‬
‫י‬
‫‪IT‬‬
‫"‪A‬‬
‫־»ו‪:‬‬
‫י;‬
‫י‬
‫‪J‬‬
‫‪i‬‬
‫»‪A‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫»‬
‫ו־‬
‫•‬
‫‪I‬‬
‫‪-‬‬
‫ו ת‬
‫‪t‬‬
‫!‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫־י‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫׳־‬
‫יז‪5‬‬
‫י‬
‫ז‬
‫י‬
‫י ן ־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪A‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫•‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫ו‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬־‪J‬‬
‫‪VT‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫•‪1‬‬
‫•‬
‫••‪:‬יו‬
‫‪T‬‬
‫‪•J-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫?‬
‫נ‬
‫‪IT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪JT‬‬
‫‪T,ST‬‬
‫‪V-‬‬
‫י•‬
‫‪R‬‬
‫‪•J‬‬
‫•‬
‫;‬
‫‪-‬‬
‫‪i‬‬
‫ד‬
‫‪r‬‬
‫ר ד ס‬
‫ו י ת ר ו‬
‫ב ש ל ח‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫ר ד ק‬
‫ו‬
‫פלשלונה ן להלמית עמלים ׳ הלמית שם כלי םמכק כו האנשים העמלים כעליכוטלק לשית זה מזה שלא יקלום יזאחל ויתחיל)יתחייב שליפה אלא אם כן פתמ*‬
‫כלם כאתל ׳ יזהי שיסל כיונל א)ל קלושה כלם כאחל עונים כן׳ ׳ יזכל קלוש קלוש‬
‫המלאכי‪ :‬מחקה לאשנ ׳ הסיל' לאםו מלשין מחק כלכלי לזל אין מיחקין כמקים‬
‫שגילסין והמשק הוא הכלי שמעכילין על המל' שמעכיל כל מה שעליה‪ :‬ומחצה ׳קלוש נ פעמים ככנל ג׳ עללמית; מלא כל האק כטל) ׳ ט היא בלא הכל ‪) j‬ימעו‬
‫מן ומחץ מכתו‪ :‬וחלפה׳ העכילההיתלכלקתו׳ או יהיה וחלפה מן יחליףאמית הסיפים ׳ הסיפים הם מזיזות השעל)אמית הם האלים אשל על הסיפים‬
‫מכית)מחיץ שהם עמי׳‬
‫מסגיל שהוא לשין‬
‫כמקכפה‪':‬מק<להקיל׳‬
‫רגליו ובשתי כמ יעופף‪:‬‬
‫עמלים‬
‫להלמות‬
‫בליתהג בק לגליה וימינדת‬
‫! י ׳הקיל שהיי קזראים זיז‬
‫;־י‬
‫בלע נפל׳ כן מנהג‬
‫סיסרא‬
‫הלשין לכפיל הלכלים והלמדה‬
‫ו ק ר א זה אל״זד־ז לזה היה גליל על שנע)‬
‫ו א מ ר קדושי קדוש קדוש יד־זוו־ן וזעו אמית הסיפי׳ ממנו‬
‫ומחער־ז‬
‫כלי לחזקם׳ והענק כי מחקד־ז י ראשו‬
‫‪) :‬הכית ימלא עשן ׳‬
‫בין רגלידה‬
‫בלע כליעה שלא היתה וחלפה רקתו‪:‬‬
‫צבאורת מלא בל־הארץ בבורו‪:‬‬
‫וה היה מסל על חמן‬
‫לו תקומה ׳ ויש כי ללש‬
‫‪T‬‬
‫••״י ז ‪v ; -‬‬
‫‪ r‬י‬
‫רגליר‪-‬ן י־ \* ‪.‬ייי י ־ ״‬
‫האף על ישראל כמי או‬
‫שכב בין‬
‫והוא לחוק כי יש כפסוק כרע נפל‬
‫רגעו אמור־; הספים מקול הקורא יעסןאףה'‪:‬כינלמיתי‬
‫כרע שס‬
‫באשר‬
‫שכעה כין כלע ונפל כרע נפל‬
‫* הריני מת שלא הייתי‬
‫ושכב )אמלו כי םכע‬
‫והבית י מ ל א עשן‪:‬‬
‫‪T. r‬‬
‫כעילות כעל אותו ך‬
‫••‪j‬‬
‫כלי שאראה פני ה‬
‫לשע‬
‫‪ r‬בעדהחדון‬
‫ש‬
‫י‬
‫א‬
‫כי‬
‫כי־־‪-‬נדמירתי‬
‫אוי‪-‬לי‬
‫ואמר‬
‫שדוד‪:‬‬
‫נפל‬
‫השכינה׳ יפי׳נלמיתי‬
‫ליעל איתי היזם ומה‬
‫אס סיסרא‬
‫טמא־שפתיס אנכי ובתוך עם־טמא ככלתי כמזנלמהמלך‬
‫כמלת‬
‫שכתכנו‬
‫• ן ; ‪IT‬‬
‫•‪/‬‬
‫למעלהזה ה נשקפה ותיבכ‬
‫ישראל י )יש מפלשים‬
‫שמיכה מכחיש‬
‫מדוע בשש‬
‫ש פ ת י ם א נ כ י ישב כי את־המלך נשתתקתי! טמא‬
‫האשנב‬
‫הללש‪ :‬ותיבב׳ לשק בעד‬
‫שפתיי׳ למגעלכחיכק‪:‬‬
‫מדוע א ח ר ו‬
‫לבול כמו ניב שפתים‬
‫‪Tpr‬‬
‫<הוה צבאורז ראו עיני‪:‬‬
‫ויעף ׳ ענק עיפשת‬
‫)לבותינו פילשיהי לשון רכבו ל ב ו א‬
‫חכמורת‬
‫רעף אלי אחר מך אמר אחל שנכהלתי‬
‫כתלועה‬
‫גניחה‬
‫מרכבותיו‪:‬‬
‫פעמי‬
‫רתעננד‪-‬ו‬
‫השרפים ובידו רצפו־־‪ .‬במלקחים מהמראה ומהקול ן‬
‫יבבא׳‬
‫דמתלגמינן‬
‫תשיב‬
‫אף־היא‬
‫־‪: 1‬־‬
‫‪v‬‬
‫"‪: t‬‬
‫‪V‬‬
‫וחשכתיםאמיתעףאלי‬
‫ואני אימל לסין לאייה‬
‫אמרידה‬
‫לה‪:‬הלא‬
‫לקח מער המזבח‪:‬‬
‫כמיככתעימ׳ וכן שרותיד־ז‬
‫אחל מן השלפים יכילו‬
‫רחכמ‬
‫ויגע על־פי ויאמר הנדה נגע זךז על־ לכפה יהיא גחלת אס‬
‫ימצאו יחלקו‬
‫חכממנחם‪ :‬האםנכ׳ שלל‬
‫)אני לאיתי שהי׳ לקחה‬
‫כמו החלון )כן כעד‬
‫‪TT‬‬
‫ךחמת!ם‬
‫שפתיך וסר עונך וחטאתך תכפר‪:‬‬
‫מעל המזכה כמלקחים‬
‫אשנכי נםקפתי‪:‬‬
‫לראש נבר‬
‫שלל צבעים‬
‫‪\:‬‬
‫‪ ;Jt‬ז י ‪ i‬־‬
‫להגיע אל פי‪ :‬רגע על‬
‫מן‬
‫אחת‬
‫תענינה׳ כל‬
‫‪T‬‬
‫ואשמע אתיקול אדני אמר את־ימי־־ פי׳ הגיעהלצפ׳עלפי‬
‫רקמה‬
‫שלל צבעים‬
‫החכמות תענה איתה‪ :‬לסיסרא‬
‫להסיל העקכמכיתאס‬
‫אףהיא׳ אםסיסלא‪:‬‬
‫א ש ל ח ומי ילך־־לנו ו א מ ר ר־זנני‬
‫־ ‪1:‬ן‪/‬‬
‫‪. v'T‬‬
‫"‪ TI‬ההיא ימכאן יאילך יהי'‬
‫תשיכ אמליהלה׳ היא‬
‫•»‪-‬‬
‫יו‬
‫• •‬
‫לצוארי שלל‪:‬‬
‫רקמתים‬
‫ואהביו‬
‫בעצמה משיכי ואומדת צבע‬
‫לי לשית ללכל׳)כמלל‬
‫שלחני‪:‬‬
‫ויאמר לך העק היא שחלף ישלאל‬
‫יהוה‬
‫כל־אויביך‬
‫יאבדו‬
‫בי בעכו'זה אחרו פעמי ם‬
‫בנברתו‬
‫ו א מ ר ר ת ל ע ם הזרה שמעו שםוע ואמל )בתיך עם עמא‬
‫• ; ץ‪A T‬‬
‫לחם‬
‫מלכבותיו‪:‬‬
‫‪' t‬‬
‫״ •יי"׳‬
‫‪ T :‬־ ‪ IT :‬ז ז‪5‬‬
‫כצאת שנד־ן‪:‬‬
‫השמש‬
‫‪ T‬־ שפתים‪ :‬מי ילך לנו‬
‫לחמתי׳׳ נעלה או שתי א ר ב ע י ם‬
‫ואל־תבינו וראו ראו ואל־תרעו‪:‬‬
‫כעבילנמאמל לני לשון‬
‫נעלית‪ :‬ללאם גבל׳‬
‫ותשקטבישעיה הארץ‬
‫הפטלת)ישמע יתלג‬
‫השמן^ב‪-‬העם הזר־ז ואזניו הכבד לכיס כאלי היה מלכל‬
‫לו‬
‫לכל גכל ונכל יש‬
‫סימן ו׳״‬
‫ועיניו השע פךיךאה בעיניו ובאזמו עם השלפים ונמלך‬
‫נעלה או שתי נעלות‬
‫עמהם כזה הלכל וכן‬
‫מהשלל‪ :‬םללצכעיס׳‬
‫מורת ךזמלך‬
‫ישמע ולבבו יבין ושב ורפא ל ו ‪:‬‬
‫הכהנללה‪ :‬שמעו‬
‫במיני‬
‫בגלים עשויים‬
‫‪I‬‬
‫!»‪T/‬‬
‫• ‪v T j I j T y T J ^ T j‬‬
‫ב ש נ ת‬
‫שמוע׳ אניאומללכם‬
‫ואראה‬
‫{‪5‬יהו‬
‫לקמתים׳‬
‫צכעינים‪:‬‬
‫ואמר עד־מתי אדני שמעי םמזע ואתם אין‬
‫שעשו מ מעםיזהלקמ אות־־־אדני ישב על־־־בסא ר ם‬
‫‬‫אתם ניתניילכלהכקג‬
‫משני הפנים כשיה‪:‬‬
‫לביא לי שלל׳ כמו ללאש ונשא ושוליו מלאים את־ההיכל‪:‬‬
‫ויאמר עד א ש ר א ם ־ ש א ו ע ר י ם )לאי׳ כיסים שעשיתי‬
‫‪1‬־ ‪T‬‬
‫‪ " •*V‬״ " לכם ואינכם ניתנים לב‬
‫הישלל כלימל נתינים‬
‫ש ר פ י ם ע מ ד י ם ממעל א‬
‫מ א י ן יושב ו כ ר ת י ם מ א י ן א ד ם ללעת אותי יאק אתם‬
‫הכגלים כראם השלל‬
‫משגיחים אלי יאתם‬
‫לתתםלםלהצכא‪ :‬כן‬
‫ד‬
‫ח‬
‫א‬
‫ל‬
‫ם‬
‫י‬
‫פ‬
‫נ‬
‫כ‬
‫שיש‬
‫כנפים‬
‫שש‬
‫והאדמה תישאה שממה‪:‬‬
‫‪AT T :‬‬
‫וז־ו׳‬
‫•ו‬
‫‪•r T :‬‬
‫‪..‬‬
‫ורחק משמיני׳ בבונה לכככם‬
‫לכולהאומלת‬
‫יאכלו׳‬
‫‪ t‬י "‪| j‬‬
‫‪IT T :‬‬
‫י ‪j: t‬‬
‫ן ז ן ד ז ז‪1‬‬
‫תנחזמין םל הכל הן לה בשתים י יבסדק פניו ובשתים יכסר־ז‬
‫יהודה אר־‪/‬־הארם ודבר־־‪ .‬העזובר־ן )מכפילים אזניכס ן‬
‫ומשיעי'עיניכם‪ :‬השעי‬
‫‪v‬‬
‫‪ :‬ואיהכין׳)אוהביה‪:‬‬
‫כענק שני כי טח מלאן‬
‫בקרב ה א ר ץ ‪:‬‬
‫כצאת השמי בגמלת)׳‪.‬‬
‫‪I‬‬
‫כצאת השמש במקל שהולך ואול עד שהוא כגכולת) והוא חצי המם כן יהין‬
‫הבית וישיע ית כיתא כאלי טחי על העין כלי שלח ילאי‪:‬‬
‫עיניהם ותלגום)טח את‬
‫לבער‬
‫והיתה‬
‫ושבה‬
‫עשירייה‬
‫בה‬
‫ועוד‬
‫אוהבי יתכלך הולכים וחזקים‪:‬‬
‫ישמעו לכלי נכיא שהם ילאים שמא ייטבו‬
‫שלא‬
‫לכם‬
‫נתנו‬
‫׳‬
‫כעיני!‬
‫ילאה‬
‫כן‬
‫‪Jt : T‬‬
‫• • ‪T‬‬
‫בשלכרתיכלככו ׳ ואומל על מתי י‬
‫ולבבו יכין כמי‬
‫באלד־זאליו והיא‬
‫כעיני ה׳ וישוכו‬
‫לפואתם‪:‬ש ר‬
‫ובאלון א‬
‫לאמלד ז ז‬
‫‪I‬‬
‫את״ ‪•w‬‬
‫יככילו »‬
‫ילעתי כי לא יםוכו על תכא פילענית עליהם‬
‫לכם ולא ישמעו‬
‫הפטלת)ישמע יתמ‬
‫חסלת הפטלת כשלת‬
‫מצבת ב‬
‫מעבתדה‪:‬׳ לשין גלמוד מאין יושכ‪ :‬ילהק‬
‫קדש? שאי תםאה‬
‫זרע תשכ‬
‫ם מאק‬
‫עריהם‬
‫וילכו כגולה ושאו‬
‫מותהמלףמימ׳ תלנםיונתןבשתאדאתננעכהמלכאה׳ ׳ שמא תאמר יגלו למקים קריכ וישיט לארצם לא כן אלא ירחק איתם בקצות‬
‫בשורן‬
‫עזיהו והוא כשהכניס להקטי׳ קטלת כהיכל והצלעת זרחה האק והעזוכה םתעזכ הארץ מהם ׳ רכה תהיה כלומר זיק רכ ׳ למה שאמל‬
‫כמצחן ׳ לש לפלש מיתה ממש ׳ ולפיליש זה לא יהיה‬
‫האלם אינו אומל על המין כלו כמו אמחה את האלם ׳ אלא על ישראל‪ :‬ועול בה‬
‫זה תחלת נבואתן‪) :‬אלאה את ה׳ ׳ לאה במלאה הנבואה כבוד ה' )לכיתינןעשיריה ׳ ענימ כי עוד ימלכו באלץ עםלה מלכים מעת נבואה זו ינביאה זו היתה‬
‫~־ " ~־*״ חי וכתיב)אלאה את ה׳ ׳ כשנת מות המלך עזיהו ועשרה מלכי' הם ׳ מתם אחז חזקיהו מנשה אמין יאשיהו‬
‫זלליא שאינה מאילה ‪ t‬ישזלמ׳ יואיחיהויכקיהדקיםצדקיהו׳ )אחרי כן ושכה האדמה והיתהלכער׳ שיכלה‬
‫כשמים)לגלמ כהיכל הדום הכל שיגלם כולם וחרכה ירוםלם‪ :‬לבער׳ ענק כליון כמו וכערת הרע • כחלה‬
‫‪ ,‬י ללק על עזיה) שכא ליטיל כתל כהונה‪ :‬םלפים ממעלוכאלק אשר כםלכת מצכת כם ׳ וכעורה יהיה ככעיד האלה)אלון שישירו עליהם‬
‫^‪,‬‬
‫לי ׳ סמיך לי כמו ןעלמ מטה מנשה‪ :‬בשתים יכסה פני) ׳ שלא יכיט לצדבימי החורף ויראה שהם יבשים ׳ וזהי פידיש כשלכת פירוש בהםליך עליהט‬
‫מלין ׳ לצניעות שלא ידאה כל גופו לפני בוראו ׳ ואף על פי ק מצבת בם פיריש אף על פי שנדאין יבשים עמדה לחותם בם‬
‫‪.‬‬
‫ובתנחומא ׳ כסוי הרגלים לפי שהם ככף רגל עגל שלא להזטרלישראלעין העגל‪:‬כי כימי ניסן ישיבו לפרחי העלים כן זרע קדש מצבתה כי אף על פי שיגל»‬
‫וכשתים יעיפף ׳ וכתרין משמם וקראם שרפים לבי שראם במראה הנכואה כלם לא תחשכו כי יכלו בגלית )לא יסיט לאלצם כי עול יפלחג ויצמחו‬
‫כלמית אש ש<ח> וזה לגלות עין הדור שהין חייבים כלייה‪ :‬וקרא זה אל זה ׳ לשיט לאלצם‪ :‬לס מפלשים בהלכת שם שעל שהיה בבית המקלש‪:‬‬
‫ויהי‬
‫כ ד ‪k +‬‬
‫־‬
‫|‪V.‬‬
‫‪:‬‬
‫‪JT‬‬
‫־‬
‫‪VT‬‬
‫׳ • ח ‪:‬‬
‫‪T‬־‪y‬‬
‫~‬
‫•‪A‬‬
‫״‬
‫־‬
‫‪;T‬‬
‫‪r‬‬
‫‪.‬‬
‫‪i}r11‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫• י ו‬
‫‪l , V T‬‬
‫‪ T‬־‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪AT‬‬
‫־‬
‫?‬
‫‪T‬‬
‫‪V :‬‬
‫‪ T‬־‬
‫‪j -‬‬
‫י‬
‫‪v‬‬
‫יי‬
‫‪5‬‬
‫‪,‬‬
‫‪VT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪r‬‬
‫‪1 T‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫•י‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫״‪,‬‬
‫!‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫־ •‬
‫־‬
‫•־‬
‫• ‪. .‬‬
‫•‬
‫^‬
‫י|‬
‫•‬
‫‪V‬‬
‫•‬
‫־‬
‫•״‪-‬‬
‫ג‬
‫•‬
‫*‬
‫"‪A‬‬
‫־‬
‫»‬
‫••ו­‬
‫־‬
‫••*זי*‬
‫־‪AT‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T :‬‬
‫•‪J‬‬
‫‪r‬‬
‫‪fr‬־ ‪IT‬‬
‫‪.‬‬
‫‪TAT‬‬
‫•‬
‫־‪-‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪U T‬‬
‫‪AT‬‬
‫;‬
‫•‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫נ­‬
‫‪•A‬‬
‫‪S‬‬
‫‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫»‪A‬‬
‫‪VR‬‬
‫‪-‬‬
‫‪V‬‬
‫•‪J‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T :‬‬
‫‪1‬‬
‫•• י‬
‫‪ i‬־‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫‪r‬‬
‫‪.‬‬
‫‪<:‬‬
‫*‪T‬ו ‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪v:\IT‬‬
‫»‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫•‪j‬‬
‫‪y‬‬
‫‪r‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪' T ; 1‬‬
‫‪\ r :‬‬
‫‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫"‪J‬‬
‫‪IT‬‬
‫•‪V ».‬‬
‫‪V‬‬
‫•־‬
‫‪.‬‬
‫‪R‬‬
‫‪,‬‬
‫‪A‬‬
‫‪*T‬‬
‫‪VT‬‬
‫־‬
‫•'‪V‬‬
‫‪S‬‬
‫'‬
‫־‬
‫׳‬
‫•‬
‫‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫‪V‬‬
‫‪R‬‬
‫*‬
‫‪-‬‬
‫י‬
‫*‬
‫‪*T‬‬
‫־‪V‬‬
‫‪JT‬‬
‫‪,T‬‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫{‬
‫<‬
‫‪.‬‬
‫‪,T‬‬
‫‪.‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫־ *‬
‫‪S‬‬
‫‪:‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪VT‬‬
‫‪A T T‬‬
‫‪i‬‬
‫‪-‬‬
‫‪n‬‬
‫‪VT‬‬
‫‪' | T‬‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫‪T[/T‬‬
‫‪i‬‬
‫‪' I‬‬
‫‪T‬‬
‫‪IT‬‬
‫־‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪L1‬‬
‫מ ל‬
‫ת מ‬
‫ה ‪ 0‬כ י כ ה‬
‫ה מ‬
‫ל ם‬
‫י ב ס ת י ם י כ ס ז‬
‫‪L‬‬
‫‪v‬‬
‫‪T‬‬
‫"‬
‫‪T VT‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫;‬
‫‪-‬‬
‫‪•• T‬־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ר ד ס‬
‫מ ש פ ט י ם‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫ר ד ק‬
‫להי כימי אחז ׳ מה לאה הכתיב ליחכו אלא מפני שסוף הכתיב לומל ולא יכילחזקיהו של שלום כי שלגם)אמת היה בימין ׳ למי יקלא שם ‪ rr‬למלך המלכה‬
‫להלחם עליה ולימלך שזכית אבית עמלה לו כי שניה׳ היי צליקים ואף על פי שהוא‬
‫המשל׳ םל הקכה על עצמו לילא מפניו משלה לשון סרלה ׳)לשלום הניתן ל) אק‬
‫היה לשע; ולא יכיל ׳ לצין כי הוא היה עקל המלחמה והיא הכיא עמי פקח‪:‬‬
‫קן‪ :‬מעתה יעל עולם ׳ עולמי של חזקיהי כל ימיי‪ :‬קנאת ה׳ צבאית ׳ שקנא בציק‬
‫)יגל לבית ליל ׳ לפי שרשע היה לא הזכיל שמו; נחה אלם על אפלים ׳ כמו ויבאו‬
‫על אשר יען עליה אלם יפקח תעשה זאת ןלא אח; לאד לכך‪:‬‬
‫האנשים על הנשים׳‬
‫מהנה‬
‫מחנה ארם עם‬
‫הספללים‬
‫מסיימק‬
‫כאן‬
‫יזסלת הפטרת)ישמע‬
‫ץ־מיהו מאת זהרה לאמיר‪:‬‬
‫לשק‬
‫נחה‬
‫אפדם ואמר‬
‫יתח‪:‬‬
‫בן‬
‫אחז‬
‫בימי‬
‫ויהי‬
‫קבה עלהמחנה‪ :‬לנע‬
‫כה־אמר יהור־ן אלתי ישראל א נ מ‬
‫לככו׳ כחלו מאד כי ־יותם בךעזיהו מלך יהודר־‪ .‬עלר־ז‬
‫הפטרת משפטים ׳‬
‫כרתי נ ח ת את־אבותיכם ב י ו ם‬
‫כבר נכשל לפניהם׳‬
‫בךרמלירתו‬
‫ופקח‬
‫ם‬
‫ר‬
‫א‬
‫ך‬
‫ל‬
‫מ‬
‫ן‬
‫י‬
‫צ‬
‫ר‬
‫שכלם‬
‫ןאמרעצייפר׳‬
‫ח ר ב ך אחרי‬
‫הוציאי אותם מארץ מעןדם ^‬
‫נעים מפני הלוח )אחל מלך־ישראל' ירושלם למלחמות‬
‫״‬
‫ע ב ד י ם *לאמר‪:‬‬
‫מניע חכילנ ׳ )ים דרש‬
‫המלךצלקיהו׳ שמ‬
‫״‪ . ». .‬ן *‬
‫הול א־לני הלק נשמע עליה ולא יכל להלחם עליה‪ :‬וער י י ‪.‬‬
‫מ‪5‬ןץ שבע שנים תשלחי ‪ ™ * * s‬להםמזההעק׳ וכרת)‬
‫מתל מקול אילני פיירית לבירז דור לאמר נחר‪-‬־‪ .‬א ר ם על־‬
‫לפיכך ״ מל עצי יער‪:‬‬
‫אחיו העבר אישר־ימכר לך ועבדך להם ברית לקיי׳ הלמר‬
‫א פ ר י ם ויגע לבבו ולבב עמו כנוע‬
‫אתה ושאל ישוב בנך׳‬
‫ארת־ לקלאלהם לרור‪:‬‬
‫מעמך ^‬
‫חפשי‬
‫שנים‬
‫שש‬
‫ולא הטו‬
‫ושיחתואלי‬
‫אבותיכם‬
‫ישמעו‬
‫מכי כנים הי) ל׳ ליכעיהנ עצי־יערמפני״ךוח‪:‬‬
‫‪.‬ך־‪:‬‬
‫*••\ ‪•v‬׳ ״ ‪-‬‬
‫‪__;.;^r‬ו ״‬
‫ד‬
‫•י‪1‬ו >‬
‫לעכלי)לשפחות׳ כמם‬
‫• \׳*י ׳י־י‬
‫האיזל שמו שאי׳ יס;ב‬
‫וייאמר יהורתאל־יש^הו‬
‫ותשבו א ת ם ה י ו ם לשלח איש את עכל) זמ'‬
‫אזנם‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫ ו‪r -‬‬‫‪2‬הבן האי׳ל קלא שמו‬
‫ותעשו את־־היישר בעיני לקרא דרור )כא הכנר טלם היליעה‬
‫יי‪-‬ל שלל חש בז׳ ויית׳ צא נא לקראת אחז אתה ושאר ישוב‬
‫כמג)תלאהן את הילל‬
‫ישאל ללא חטן)לתט‬
‫אישלרעהו ותכרתו בריתלפניבבית והלנמי׳לי‪ :‬לכלתיעכי‬
‫מחטאה תלמידך ‪ j‬אל כנך אל‪-‬קערת רת;זלרת הכךכרת‬
‫בם׳ בעברי?בעבריה‬
‫אישר־נקרא שמי עליו‪:‬‬
‫קצה תעלת׳ שם העליונה אל^מסלת שדה כובס‪:‬‬
‫)אחכ הוסיף באיר ואמי‬
‫ז ן ז ; תמצאהו׳ תעלה היא‬
‫יו‬
‫ו‪v‬‬
‫ניהולי אחיהו איש יהיא‬
‫אמת המים הנמשכת ואמרר־ז אליו השמד ור־־זשקט אל״‬
‫ותשבו ותחללו את־־שמי ותשבו כמו הפוך לכלתי עכוי‬
‫קהבלכהוהכלכ׳היא‬
‫עשייה כבנק אכני׳שמי ת י ר א ולבבך אל־יךך משני זנבורת‬
‫א י ש א ת •עבדו ואיש את־שפחתו איש כיהולי אחיהו וכן‬
‫מקום שם קכר מקים‬
‫האודים העשנים הא‪4‬ה בחרי״אף‬
‫המטל מבינסק^ה׳‬
‫א ש ר ־ ש ל ח ת ם חפשים ל נ פ ש ם קכלםס והרומים להם‬
‫י‬
‫ת‬
‫ש‬
‫ןאמל העליונה כי‬
‫יען כי־‬
‫רצין וארם ובן־רמליהו‪:‬‬
‫ותכבשו אתם להיורת לכס לעבדים םהמוקל׳מאוחלגהנני‬
‫כלכו׳המםם וזו היתה‬
‫מאתי‬
‫קורי לכםללול׳‬
‫העליונה‪ :‬שדהכיבס׳ יעץ עליך א ר ם רעד־‪ .‬א פ ר י ם ובן־‬
‫‪<-™nnm‬‬
‫? יל‬
‫* לכ!‬
‫ולשפחות‪:‬‬
‫שאיני אלק לכם להציל‬
‫‪3‬ןדה שהכיבסי׳םיטחים‬
‫אמר יהוה א ת ם לא־שמעתם א ל ותהיו הפק׳אלהחלב ‪b‬‬
‫נעלה ביהוךה‬
‫ךמליהו לאמיר‪:‬‬
‫לקראררוראיש^אחיויואישלרעהו‬
‫כתי וקרי לזעוה׳ והעני‬
‫י י׳ז‬
‫ונקייצנה ונבקיענה אלינו ונמליך מ^ך ־ יי‪ -‬י• ‪ \ .‬׳ •; •י י‬
‫ותהי המשרדק‬
‫את נתך־^נו‬
‫ןלד־ךנובן‬
‫בן־טבאלג‬
‫בתוכה‬
‫‪m‬הכנלים לנגבם‬
‫תניע׳ הפיכית‬
‫שהאותיות‬
‫כי־ילר הנני קרא לכס ךרור נאס־;הו'ה אל" אלא‬
‫ותנולה‬
‫אחל ענין‬
‫לשין‬
‫תי‪ :‬הםמר׳‬
‫על־שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל ל ך אתכם לזיעה ל כ ל ממלכות ה א ר ד כענק כבש )כסב ו‬
‫ונותת‬
‫ואל־הרעב‬
‫אל־הדבר‬
‫החרב‬
‫שמרי׳׳ שב כשלום כיין‬
‫והלומיסלהם‪ :‬העגל‬
‫״‬
‫ן‪T‬‬
‫;‪T‬‬
‫‪T -IT‬‬
‫־ ‪Y T‬‬
‫שר־ישלום;‬
‫נבור אבי‪/‬עד‬
‫על שמדיו י• והשק׳ לכך נבור‬
‫•‬
‫ת‬
‫א‬
‫‪b‬‬
‫‪n‬‬
‫^‬
‫האנשים‬
‫את‬
‫י‬
‫ונת‬
‫שר־שלום‪:‬‬
‫אבי־עד‬
‫אשר כרתילשנים׳ כן‬
‫‪ :‬משני זנבות האודים׳‬
‫למרבה המשרה ולשלום אין~‬
‫בריתי א ש ך לא־הקימו א ת ״ ד ב ר י היא דרך כריתת הבד׳‬
‫•‪1‬‬
‫־ • ‪ :‬י‬
‫י‬
‫־‬
‫־‬
‫״‬
‫״‬
‫'"'׳‪'7‬‬
‫״‬
‫י‬
‫׳‬
‫י־‬
‫־‬
‫האוד הואעלשמנדדין‬
‫הכרית אשר כרתו לפני הענל־אשר וכן כרית אכרה׳אכ נו‬
‫‪ )3‬האש׳ )כמיםזנב קץ^על־כסא דוד *‪A‬ןעל־ממלכר־זו‬
‫‪yT‬‬
‫בין הכתלי׳‪ :‬שרי יהוד׳‬
‫ושריירוםל' שרי יהודי‬
‫בדתו לשנים ויעברו בין בתריו‪:‬‬
‫האלדאקכ) כח להכעי לר־‪1‬כין אותה ולסעדה במשפט‬
‫‪VT‬‬
‫‪• J‬‬
‫‪T^:‬‬
‫»‬
‫י*‬
‫לבל אלא שהוא עשן‬
‫שרי ^הוךה ושרי יךושרם הסךסים הם השרים אשר מן‬
‫העדים חיץ לירוםלם‬
‫ןמצעל כני הבית מעט וב^נרקה מעתד־) ועד־עולט קנאות‬
‫^‬
‫והמהנים ו כ ד ‪ ,‬ע ם ה ^ ך ץ ח‪$‬בךס )אמל ‪™.‬‬
‫והסריסים‬
‫אחכ‬
‫עד סיכלה העשן כן אלו יהוה צבאות תעשדרזאת‪:‬‬
‫היילני׳ באי בחרון אפם‬
‫ו‬
‫ן‬‫‪ i‬י‪V‬‬
‫ביךבתרי העגל ‪ :‬ונתתי אותם ביד )הם שרי בית המלך‪:‬‬
‫‪I‬‬
‫‪_ I‬‬
‫ 'י‬‫•־‪v 1‬‬
‫'־ו‬
‫הפטלת משפטים בילמיה‬
‫ד‪.‬בל אין בהם כח ל‬
‫העולים מעליכם כמ)‬
‫בסיק לל׳‬
‫להבעיר ובמעט זמן‬
‫שכתו׳ בזה הספר למט׳‬
‫נעלה‬
‫יבלה עשנם‪:‬‬
‫אשר־ה;האל;יךמ‪:‬הי‬
‫וחיל כרעה יצא ממצרי׳‬
‫במיםה;אראש‬
‫כיה‪:‬די׳‬
‫ולבהמתיהארץ‪:‬‬
‫ואת־צדקיהו וגו׳ וישמעו הכשדי׳ ויעלו‬
‫מארת יתוךז א ח ח‬
‫־״ ^‬
‫יהודי‪ :‬ונקיצנה׳נעשה‬
‫מלך־יהוררה וארת־־שריו א ת ן ביד מעלירוסלס; כה אמל‬
‫לה מציר עד שיקוצו‬
‫את־כל־‬
‫ברית‬
‫צרקיהו‬
‫המלך‬
‫כרת‬
‫־‪J‬‬
‫‪I‬‬
‫ז‬
‫‪v‬‬
‫»‬
‫ו‬
‫ין י י‬
‫ה׳אסלאכריתי׳כלומ'‬
‫מכניו ויפתחו לנו‪:‬‬
‫א י ב י ה ם וביד מבקשי נ פ ש ם ובי אם לא נהיה כריתי יומי‬
‫מבקיענה אלינו ׳ או ה ע ם אשר בירושלם לקרא להם‬
‫‪j • • I: - j‬‬
‫‪v• :‬‬
‫ן‬
‫ולילה ולא שמתי מקום‬
‫חיל מלך בבל העלים מעליכם‪:‬‬
‫נבקיענה כלומר נבקיע דרור‪ :‬לשלח איש את־עבדו ואיש‬
‫שמים יאק להיות חיק‬
‫‪ I‬־ ־ ־‪ J‬י ־ ‪• : :‬ו‬
‫יזומותיה ונכנס בה ו ‪ :‬ו‬
‫עולם אם לא יהיה זה‬
‫ותהי׳ברשיתינו ונמליך את־שפחתו העברי והעבךיהחפשים‬
‫הנני מציוה נאם־יהוה והשבתים אל־ לא יהיה זלעיעקכולוד‬
‫יהיה לבלתי ע ב ר ־ ב ם ביהוח אחיהואיש‬
‫בתוכה׳ ומיי ™‬
‫מלך ‪P f‬‬
‫שאמאס אבל כל זמן‬
‫־ * ־ י * ^ ז ־׳ ׳> י ^ ו י‪,‬‬
‫היה איש מבני אפלים‬
‫העיר הזאת ונלחמו עליר־ז ולכדור־‪ .-‬שתהיה קיימת בליתי‬
‫וישמעו כליןזשךים וכל־העס‬
‫שהיו חישביס להמלי ‪:‬‬
‫ושרפד־ז באש ואת‪-‬ערי יחודו—‪ .‬אתן עם שמי׳)אק ועם יומם‬
‫כילוסלם‪ :‬כי ילל ילד אשר־באו בברירת דשלח איש את­‬
‫)לילה תהיה כריתי עם‬
‫לנו י זה אמל על חזקיהו‬
‫׳ אףעלכישאחזלםע עברו ו א י ש ארזישפחרתו חפישיכש‬
‫‪v‬‬
‫זרע יעקב להמ׳ גוי ועם‬
‫שממה מאין ישב‪:‬‬
‫זלע ליל להיות מושל‪^ :‬‬
‫הוא בנו הנלצל לי להיות לבלתי עבר־בם עור וישמעו וישלחו‪:‬‬
‫למ למלך צדיק יהיה‬
‫כה אמר;היה ישחק׳ הוא אחלמל׳‬
‫)תהיה משלת הקבה ‪ :‬וישובו אחךי־בן וישיבו את־הןןבךם‬
‫אם־לא בריתי י ו מ ם ולילה חקורת הכתובים כם*ן בינוי‬
‫ליצחק ן‬
‫ןעיל) על שכמו שיהא ואת־השפחות אשר שלחו ח פ ש י ם‬
‫נם־זרע‬
‫שמןם וארץ לא־שמת ‪:‬‬
‫י*‬
‫•‬
‫‪v‬‬
‫בתילה ובמצות‬
‫עוסק‬
‫~‬
‫‪- » n * n‬‬
‫‪Tth‬‬
‫־‪..‬‬
‫״־ ־‬
‫^<‪ ,‬י‬
‫חסלת ה&טלת‬
‫ארת־שבותם‬
‫ויעקב כי‬
‫ישחק‬
‫‪,‬‬
‫‪ . •: v‬י ‪.‬‬
‫‪-.-o‬הקבה שהוא‬
‫עברים ולשפחות‪ :‬ניקל שמו‬
‫מקהרת‬
‫אשוב מ א ס‬
‫עבדי א‬
‫יעקוב ו ח ד‬
‫משפטים‪:‬‬
‫ויהי רבר־יהוהאל־‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫מפליא עצה ואל גביל‬
‫מזרעו מ ש ול יךםח מ ת י ם ‪:‬‬
‫אל־־זלע אברהם‬
‫ןאביעל דקלאסמנסל‬
‫הפטרת תרומה‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪*.‬‬
‫‪ T‬י‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫~‬
‫‪-‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫י•־•'‬
‫‪VT‬‬
‫י‬
‫‪-»-‬‬
‫ג •י‬
‫•י‪1‬‬
‫"‪A‬‬
‫‪JT*T‬‬
‫ח‬
‫י‬
‫כ‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫•ז<־‬
‫‪AT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪j‬‬
‫־‪-‬‬
‫‪I‬‬
‫‪i‬‬
‫־‬
‫‪J‬‬
‫‪r‬‬
‫י‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫•־«‬
‫"‪\j‬‬
‫‪i‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫‪-‬ן••‬
‫‪J ' | :‬‬
‫•‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪/‬‬
‫י‬
‫‪1‬־‪ !/‬ז‬
‫«‬
‫‪i‬‬
‫‪T -‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J T V‬‬
‫‪• i‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T T‬‬
‫;‬
‫־ ‪:‬‬
‫‪j‬‬
‫—‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫ן־‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫ן‬
‫ך‬
‫\‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪- 1 -‬‬
‫}‬
‫י‬
‫‪T.1IT‬‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫[‬
‫‪m1‬‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫י‬
‫כ ך‬
‫‪,‬‬
‫‪/‬‬
‫^‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫|‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫?‬
‫"‪1-1‬‬
‫»‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫«‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪4‬‬
‫‪J‬‬
‫‪ 1‬יי‬
‫‪v‬‬
‫‪-t»T‬ן‪•J‬‬
‫‪:T‬‬
‫‪1‬‬
‫‪7‬‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫‪t‬‬
‫‪i‬‬
‫‪J‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫־‬
‫‪1‬‬
‫‪r i‬‬
‫‪-.‬‬
‫‪j‬‬
‫*‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫« "‪v.‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪j -‬‬
‫‪V<|T‬‬
‫; ‪IT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫;‬
‫‪ :‬־•‬
‫‪:‬י״ ‪:‬‬
‫ז ז‪h‬‬
‫נ ז ב י ן ל‬
‫‪J‬‬
‫‪ V‬י‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫‪TIT‬‬
‫‪T‬‬
‫ד‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫״‬
‫‪ T‬י•‬
‫‪T‬‬
‫‪l -IT‬‬
‫••‬
‫‪V‬‬
‫‪ :‬־‪J‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪:‬‬
‫• ;‬
‫׳‪*1‬‬
‫״‬
‫‪J‬‬
‫;‬
‫«••‬
‫‪h‬‬
‫;‬
‫י י י‬
‫‪5‬‬
‫י*‬
‫‪1‬‬
‫י־ •י׳‬
‫•י‬
‫י‬
‫״‬
‫דיי״ ״‬
‫‪,‬‬
‫*‬
‫כ)‬
‫»‬
‫‪:‬־‬
‫‪JT‬‬
‫״‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪Y‬‬
‫•<‪-‬‬
‫‪T J‬‬
‫‪-‬‬
‫;‬
‫ג‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫י‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫"‬
‫‪A‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫‪V ^ T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪i T‬‬
‫•\‬
‫‪• I T‬‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫ע‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪t‬‬
‫י‬
‫‪—.‬‬
‫‪f‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫!‬
‫‪r‬‬
‫‪:‬‬
‫‪<T‬‬
‫־‬
‫ל‬
‫י‬
‫ת‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫ר ד ק‬
‫ו ת ע ו ה‬
‫ת ר ו מ ה‬
‫ו ד ק‬
‫א‬
‫נתן חכמה לשלמה וגן׳)יהי שלום וגו׳ ׳ מגיל שלוכ חכמתבין התחתונה לתיכונה היה ללוח לרומית של הכית זק בק התיכונה לעליונה ‪:‬‬
‫ו י ה ו השלמה היתה סכה אל שהיה שלום כן חילם וכק שלמה כיובלולים יעלו ׳ לול הוא עמול חלול עשוי מעלות סביב שקולק סקאלה אלומקה‬
‫מפני חכמתו אהכ אותו‪ :‬ויהי שלום ׳ שלום קיים וחזק בלעז׳ וכלשון אשכנז וינללש שטיק‪ :‬אל השלישים׳ אל היציע השלישית שהיא‬
‫והספיק לו עצים לכנק זה אשל כנה‪) :‬יעל המלך שלמה מס ׳ כמשפט המלוכה העליונה ואומר השלישים בלסק רבים כי לבים הין היציעי׳ סכיכ כל הכיתמחון‬
‫משלם לוחו ללום מעל‬
‫כמושנאמלןאתםתהיו‬
‫ורהתיבונדה שש באפויה רחבות וצפון ז לבן את הכית‬
‫הפטלת ויקחו לי תחמה במלכים‬
‫לילעבדים‪ :‬להי המם‬
‫‪JT‬‬
‫־י‬‫ן•‬
‫לכלהו׳ תחלה ואת׳ כך‬
‫א' כסייק הי׳‬
‫עלשים אלף איש׳ יהנה‬
‫וותשלישיות שבע באמרת רחבדת ספן אותו כלומל כל‬
‫מצאנו)מבני ישראל לא‬
‫»‪/‬־ ‪ j‬ז ן ־ ז!‬
‫קילותיו כנה תחלה‬
‫נתן שלמי עכל כי הגרי׳‬
‫נתן חכמה לשלמה‬
‫בי מגךעורת נתן ל מ ת סביב חוצדה )אחל כך הניח הקולות‬
‫היו החוצבים והסכלי׳׳‬
‫כאשר ךבר״לו ויהי‬
‫״‬
‫שהואהספק‪ :‬גכים׳‬
‫אלא נאמל כי כליתת‬
‫לבלתי אחז בקירות הביות״‪.‬‬
‫שתי תקלות קלה הבי׳‬
‫ויכרתו‬
‫שלמה‬
‫ובין‬
‫חירם‬
‫בין‬
‫ם‬
‫ל‬
‫ש‬
‫י‬
‫העצי'כלבנון לא היתה‬
‫והבירת בהבנרתו התחתון הוא הנקלא‬
‫עכיל׳קשה כמוחציכת‬
‫"‪ J‬י ‪:‬‬
‫א ב ן שלמךז מסע נכבדת ומכןבורת גבים ולמעלה מאותה‬
‫האבנים כהל אלא א בריתשניהם‪ :‬רעל המלך שלמה מס‬
‫וךהגךזן כל־־כלי ברזל ל א נשמע תקלה אחלת מאל‪/‬ים‬
‫אימנית לכלית איתם‬
‫ופילום גבים כמו עשה‬
‫ומשם היו מביאים מבל־ישראל ויהי המס שלשים אלף‬
‫»‪W‬‬
‫•ע‬
‫"‪A‬‬
‫•‬
‫• *‬
‫בבית בהבנתו‪:‬‬
‫פתח העלע הנחל גבי׳ שהוא חפימ׳‬
‫בעגלות עלהים‪:‬‬
‫התכינרה אל־בתף המת הימניות והקולות ההם הי) ‪P‬‬
‫וישלחם לבנונה עשרות‬
‫חליפית ׳ כמי שמסיים איש‪:‬‬
‫מצלילות בחתזכים‬
‫ואמל חלם יהיי בלבנין א ל פ י ם בחדש חליפוות חדש יהיו‬
‫ובלולים‪.‬יעלו על־־רהתיבנה ומך בלמו׳גבים‪ :‬ושלמתי‬
‫‪V‬‬
‫ד•‬
‫)גי' שניםחלשי' בבית)׳‬
‫התיבנה אל־הישלשיס‪:‬‬
‫רבן את­ פי׳ כי האחים ה^ מ‬
‫כמי ישנים חלשים‪ :‬על בלבנון ש נ י ם חדשים בבירתו‬
‫הבית ויכלהו הספן את־הבית נ כ י ם מונחים סללים סללים‬
‫המס׳ לגכיתו‪ :‬נישא‬
‫ויהי לשלמה‬
‫סבל׳ פיל׳ נישא משא‪ :‬ואדניךם על־המם‪:‬‬
‫והתקלה התחתונה‬
‫בארזים‪:‬‬
‫ושדרת‬
‫רבן את־היציע‬
‫•\‬
‫‪1‬‬
‫משלי הנצבים׳ ניגשים שבעים א ל ף נ ש א סבלי ו ש מ נ י ם‬
‫״‪,.‬‬
‫‪,.‬‬
‫‪...‬‬
‫)נצבים על עושי המלאכי אדף חיעב כהר ׳‪ .‬ריבד משר׳ הנעביס‬
‫ממנהסלאלזיס‪ :‬לכן‬
‫; הלולים כעם העושים‬
‫‪S‬‬
‫אתהיציע׳‪o S‬‬
‫‪S E‬‬
‫‪W‬‬
‫ויהי‪ 0‬אנ־ות‬
‫* ‪ n * r V‬חם‬
‫במלאכה׳ הנוגםי׳את ^ ‪ H a S‬אישר ע^י־המ^בה עזלשת‬
‫כל ‪t‬יציע‬
‫ךבר;יה}ה אל־‬
‫אריפ׳ם ושריש מאות רצו‬
‫לציע‪ :‬על כל הבית׳‬
‫העם עיםי המלאכה‪:‬‬
‫אךזיםן‬
‫את־הבץ! מ ן *‬
‫ויאחז‬
‫הרר‪-‬כש בעם‬
‫אשר־‬
‫הזה‬
‫המת‬
‫לאמיר‪:‬‬
‫^ילמה‬
‫ויסעו" א ב נ י ם נדלות אבנים יקרות‬
‫כמו עם כל הכית כי‬
‫• )יסיעו ׳כתלגימי זעקח‬
‫י‬
‫‪j‬‬
‫ד•‬
‫•‬
‫אתה בנות א ם ־ תלך בחקיתי ואת־ היציעי׳לאהיועלהבית‬
‫‪ :‬יקלית׳כביליתכיהן‬
‫במלאכה‪:‬‬
‫העשים‬
‫‪V 2‬‬
‫‪.‬י־‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫־ ‪JT‬‬
‫גזית‪ :‬ויפסלו בני‬
‫הבית אבני‬
‫ליסד‬
‫^אסביבסביב‪ :‬מאחת‬
‫משפטי תעשיה‬
‫ושמירת ‪r‬ארת־כל־ אתהבית׳ היציע אחז‬
‫» ™ יל ( * ‪ ? V‬שלמה ובני ח י ר ו ם והגבלים ויבינו‬
‫‪jt‬‬
‫‪:‬‬‫‪v -: - J‬‬‫מצותי ללכרת ב ה ם והקמתי את־ עם הכית כעצי אלזים‬
‫‪v • r•:‬‬
‫חסלומ׳ ‪* :‬‬
‫אכניגזית׳מש ירח‬
‫הש•מיש כמי ש‬
‫והם קולות האלזייסהיו‬
‫)פיריםי אכנים גלילית העצים והאבנים לבנות הבית‪:‬‬
‫דברי א ת ך א ש ר דברתי אל־דוד סמיכות על קילהביתג‬
‫ליסיל הכית יאכני גזית ‪tT‬״‬
‫‪v‬‬
‫)יהי לכל יי׳ אל שלמה י‬
‫לאםלהכנין מלמעלה‪:‬‬
‫ויהי בשמונים שנה‬
‫אביך‪:‬‬
‫ושכנתי בתוך בני ישראל כעול שהיה כינההכימ‬
‫)יפסל)׳ כהלים‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫כא ל) הנכיא כסם יי'‬
‫ולא אעזב את‪-‬עמי ישראל‪:‬‬
‫)הגבלי׳׳ אומנים ילועים‬
‫לפיסולהאבנים׳ כמלה וארבע מאורת שנדה לצארת בניי־‬
‫)אמללו‪/‬ה׳ והנביא‬
‫הפטרת תציה כיחזקאל‬
‫הוא אחיה השליני‪:‬‬
‫סימן מג׳‬
‫הצליכ׳ליןל והו׳ מענק י ש ר א ל מ^רץ־־מצריכם בשנה‬
‫‪i -‬‬
‫‪£‬‬
‫‪f‬‬
‫}‬
‫‪t‬‬
‫‪f‬‬
‫‪l‬‬
‫‪f‬‬
‫‪,‬‬
‫‪• i‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T|-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫«‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫~‪T‬‬
‫‪TJ‬‬
‫־;‬
‫•‪K‬‬
‫‪T‬‬
‫‪t1 i‬י‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫\~‬
‫־־‬
‫‪X‬‬
‫‪T‬‬
‫‪y‬‬
‫•‬
‫‪I‬‬
‫<‬
‫•ן‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪ T‬ד י‬
‫י‬
‫‪r\:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪• T‬‬
‫‪i \ r‬‬
‫י‬
‫\‬
‫״‬
‫י‬
‫]‬
‫<!יס‬
‫׳‬
‫ז‬
‫‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫"זי‬
‫‪1‬־‬
‫מ‬
‫‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫•‪/‬‬
‫;‬
‫‪ -.‬ד •\‬
‫‪IT‬‬
‫'‪-J‬‬
‫י ‪1‬‬
‫‪I‬‬
‫‪JT‬־‬
‫• ‪:‬‬
‫"‪j‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V 1/‬‬
‫״‬
‫‪j‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫•‪J‬‬
‫‪I‬‬
‫־‬
‫•‬
‫•‪A‬‬
‫‪• IT‬‬
‫;‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪j‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫‪• T‬‬
‫»‬
‫•‬
‫ז‪-‬‬
‫יי‬
‫י‬
‫‪j r‬‬
‫י‬
‫‪<\-‬‬
‫‪T‬‬
‫•‪/‬‬
‫ן‬
‫•‬
‫‪I‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫הרביעית בחדש זו הוא החדש השני‬
‫•‬
‫(‬
‫‪IT‬‬
‫־ » ־ *‬
‫•‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫‪TJ -‬‬
‫‪:‬י‬
‫‪• -‬־ •‬
‫בךאךסהנדאת־‬
‫אףןףן‬
‫בית־!שראל את־‬
‫־ ״‬
‫המרת רכלמו מעונוותיהם ומדדו‬
‫ואם־נכלמו‬
‫את־תכנירת‪:‬‬
‫חסלת הפטלת‬
‫תלומה‪:‬‬
‫למלך שלמה על־ישראל רבן הבית‬
‫)נקרא זיז כמי שפירשו‬
‫והמת אשר בנה המלך‬
‫כיה ליהוה‪:‬‬
‫לאיתלאבן‬
‫סמתני׳גביל‬
‫גבול‬
‫לבותינו זל‬
‫זוהר שלמה ליהודה ששים־אמרה ארכו‬
‫פירוש י |‬
‫ויוא לאילני ™ '‬
‫ן‬
‫והנצנים‬
‫כ י‬
‫ו‬
‫־ יי י י‬
‫י ;‬
‫־׳‬
‫הפרחיםהוא חלש אייר‬
‫וין׳‬
‫למלך שלחה׳ מוסב על‬
‫מכל אשריעשוצורת הבית ותכונתו‬
‫הרביעית רביעי׳ ועשרים רחבו ושלשיםד־ ‪j‬אמה קומתו‬
‫‪j‬‬‫‬‫•‬
‫השנה‬
‫ומוצאיו ומובאיו וכל־־־צורתו ואות‬
‫והאולם על־פני היכל המת‬
‫‪:‬‬
‫למלכות שלמה‪ :‬ויכן‬
‫ו ! ב ן ^ ק \ י ק ‪ ^ , 5‬ע ' ‪^? %‬־חקתיו וכל־צורתו ויכל‪-‬תורירתו‬
‫אטמים ג‬
‫הפטרת תצוה‬
‫הבית׳ החללכנותו‪:‬‬
‫ע ש ר י ם אמד ‪ .‬א ר כ ו על־פני רחב‬
‫הורע אותם וכתב ל ב נ י ה ם וישמרו‬
‫והאולם ׳ *נקרא כלשין סביב את־קיךות המת סביב להיכל‬
‫א ת ה^ כן אלם׳‬
‫רהביות עשר באמרה רחכו עד־־פני‬
‫ארת־־כל״צור\תו' ו א ו ת י ב ל ־ ־‬
‫סמב ״•‬
‫י״קיא ^ ‪ * .‬ולדביר ויעש צ לעורת‬
‫'‬
‫הגל את‬
‫לבית חלוני שקפים‬
‫הבית ין‬
‫י‬
‫׳ י‬
‫י‬
‫י‬
‫רעש ‪.‬‬
‫•י‬
‫»בהי־א כלםוז התלמיל ~»‪S‬‬
‫כיתישר‬
‫כימי שעל‪ :‬אלכועלפני‬
‫‪:‬‬
‫ם‬
‫ת‬
‫ו‬
‫א‬
‫ועשו‬
‫חקותיו‬
‫רחבדת‬
‫באמה‬
‫חמש‬
‫התחתנה‬
‫היצוע‬
‫לחב»'הבית•׳ י י‬
‫הכית‬
‫את הבית׳‬
‫השטח‬
‫העתיר שלא יחרב‬
‫הגלול כמלה יקלא‬
‫אילך ׳ והקטן לחב והנה אילך האולם ללחכ הנית י‪ .‬על פני הכית י לפני הביתלעולם ״‪ .‬לכלמז משנותיה' ׳ שכעטלם חלב בית זה« )מלל) את תכנית׳ תכנית‬
‫לצל מזלח‪ :‬שקופים אטומים ׳ לבותינו פילשו שקופים לשק לאייה ופתיחהצולת הכית שתלאה להם ימללו לכינו אותו לסימן כי עול יעשן ‪ p‬לעתיל בבוא‬
‫והשקפה פתוחים מבחן ואטומים מבפנים קצליםמכפנים שלא כללך חלונות הגואל‪ :‬ואם נכלמו׳ אם יהמ נכלמים מכל אשל עםז הולע אותם תכונת הבית‬
‫אחלות העשויות למאו׳ להלאות שאינו צליךלאולה‪ :‬יציע סביב י הוא הנקל׳ צלע וצילתו ונתיב לעיניהם והם ילאו כנק הכית לעתיל ואם לאו לאו‪) :‬יםמלו את‬
‫ננקלא תא ועשה סכיכ כל הכית סביב ההיכל וסביב הלביל מבחוץ אלה התאים כל צילתי)את כל חקיתמ ועשן איתן ׳ יםמלו אותם כלבם ויאמינו כי ק יהיה‬
‫<קלא אותם צלעות כי בשלשה שמות אלו נקלאי ואחלי ק אמל איך בנה אותם )יעשו אותם הבניינים והצולית)התילית לעתיל‪).‬אם לא יםמלן איתסכלבם )לא‬
‫עם קילות הבית סביב ואמל כי מגלעות נתן לבית סביב)עליהם המ ינתינותיאמינו לא יעםי אותם כי כן מלת הקליש כליך הוא ישלם לאלם מלה מגל מלה‬
‫קימת התאי' בלי שלא יאחזו קימת התאים כקילית הבית בחילי׳ שיעםי בקיח׳ כל המאמק בביאת נואל יזכה לגאולה ואם לא יאמק לא חכה וכן אם יאמין‬
‫כי לא יכל) לעםית חולים בקיל! והכית כהכניתו ׳ זהו טעם למה םהקלים כי לאכתחיית המתים מכה לתחייה)אם לא יאמין לא יזכה ולא נוכל לפלש ועשו אגתם‬
‫בכית שני שעלו בני גזלה םל ככל כי הלכה בניני׳ יש בבנק זה שלא היה כן ככית‬
‫יכלו לעםית חולים בקיל להנחת הקולית כמי שעישים כשאל בניינים של חיל ט‬
‫כל כלי בלזל לא נשמע שם כבית בהבנותז‪ :‬אכן שלמה מסע צכנ׳ ׳ כמי סהסיעיהשני ועכ כנק זה עתיל ןאמל כאן ועשי איתם לאיה גלילה לתתיית המתי׳‪ :‬צילת‬
‫‪ p‬ההל על ילי השמיל כמית שהיא באה משם נתינה בחומת הכנין ולא סתתיההכי׳ מה שלפני׳ מחומת הל הכית ככלל‪ :‬ותכונתו י תכינת בנינו כלשכו׳ וכתאי׳‪:‬‬
‫ככלי בלזל פתח הצלע התיכונה ׳ יינתן תילגס תיכונה זו כמי תתתינה ז ‪ V‬כתף )מזצאמ)מובאיו ׳ כשעלים הנזכלי׳‪ :‬יאת כל חקיתיו י מה שלאיי להשתמל כבתי׳‬
‫וכשלחנות)בלשכות‪) :‬כלתילותמ׳ חלקהעזלותלכהניםולישלאלולנשים‪:‬‬
‫הכית הימנית ׳ אינו אזמל שהצלע היתה פתוחה לבית אלא אומל כי הפתח שהיה‬
‫ואת‬
‫‪J‬‬
‫כ פ ס ‪ ! ,‬ם ‪h‬‬
‫ב‬
‫ל ס‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫•־‬
‫*‬
‫‪:‬‬
‫ץ‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫|‬
‫י•!‪:‬־‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪AT|:V‬‬
‫׳‪11‬‬
‫‪-‬‬
‫!‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫‪r-‬‬
‫י ת‬
‫‪r‬‬
‫נ‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫מ ה‬
‫‪-‬‬
‫‪"AT‬‬
‫‪V‬‬
‫‪r‬‬
‫‪~ 1‬‬
‫‪-‬י‬
‫‪A‬‬
‫‪x‬‬
‫־‬
‫•י‬
‫;‬
‫י י ׳‬
‫‪J /‬‬
‫‪s‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫־‬
‫~‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪» T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫»‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫{‬
‫»‬
‫‪p‬׳‬
‫י‬
‫'‬
‫י‬
‫‪IT‬‬
‫‪I‬‬
‫*‬
‫‪J‬‬
‫‪5‬‬
‫י‪1‬‬
‫ת ע ו הב י‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫ר ד ק‬
‫ת ש א‬
‫ר ד ס‬
‫ו‬
‫זאתתידת הבית׳ זאת הנזכרת למעלה‪ :‬על ראש ההר׳ הדהביתוה!א ההיכל נקראו על שמו‪) :‬חטאת אותו וכפרתהו׳ כתרנומי ותלכי יתיה מכפל‬
‫יהיה כרחש ההר; כל נבלו סכיב סכיכ ׳ כל נבול ההר סכיכ הוא קלם הקרשיםעלגהי‪ :‬כמפקד הכית ׳ מקים שהבית כלל‪ :‬כמג לא נפקר ממין איש •־‬
‫כננל ירושלים כי ילוםלם כלה קלש אכל ההל הוא קלש קלםים ובו מקים מקלש )כפל)׳ וכפלו כתיב וקלי יכפלו‪ :‬ומלאו ילו׳ המוי למזבח <כיחשוכתלמ"‬
‫)יקלסןקלכניהק‪ :‬לכל) את הימים׳ הכהניס יכלוםבעתימיםעלזההסלל י•‬
‫מזבח והלביל הוא קלש הקלשי' ׳ הנה זאת תולת הבית הנזכלת למעלה כפלט‬
‫)לצאתי‪ .‬לשקרציך‬
‫‪..‬‬
‫‪.‬‬
‫)כפסיק זה בכלל‪:‬‬
‫באמנת אמה אמה זאת תורת הבית על־ראש ההר כל־‬
‫פטר על־פני הארכה‪ :‬וילך אליהו‬
‫חסלת הפטרת‬
‫‪-i‬‬
‫וטיפח׳ באמי כת ששה‬
‫ל ה ר א ו ו ת א ד ־ א ח א ב והרעב חזק‬
‫תצוה‬
‫הנה־‬
‫קדשים‬
‫קדש‬
‫סביב‬
‫י‬
‫סביב‬
‫נבלו‬
‫שהיא אמה יטנפח כאמ'‬
‫‪I‬‬
‫‪/T‬‬
‫‪i‬‬
‫ואלה מדות‬
‫בת חמשה‪ :‬וחיק זאת תורת הבית‪:‬‬
‫בקמרון‪ :‬ויקרא אהאב אל־עיבריהו‬
‫הפי‪-‬ולת כי ‪ten‬‬
‫ההמז׳ זההיסולואמ׳‬
‫אשרעל־הביתועיבריהוהיהירא את־‬
‫לנחכ זההסוככ‪:‬‬
‫המזבח באמות אמה אמה וטפח וחיק‬
‫יהוה מאד‪ :‬ויהי בהכרית איזבל את ‪ ^ ' l‬כשנה ה‬
‫ונבילה אל שפתה סכיכ‬
‫ולתהאחל׳אלי הקלנד• האמרה ואמרת רחב וגבולות אל־־‬
‫השלישי ״‬
‫"‪V‬‬
‫‪I:‬‬
‫לעצילת‬
‫וזה נכ המזבח ׳וכאמה שפתדת סביב זרות ה א ח ד וזות גב‬
‫נביאי יהוה רקח עבדיהו מאה נביאים‬
‫הנשמים‪) :‬אתנה מטל‬
‫‪1‬י היה נמלל נב מזבח‬
‫ומחיק הארץ עד־־העזרה‬
‫הזהב שהוא מקום ה המזבח‪:‬‬
‫רחביאכם חמשי ם איים במערות על פני האלמה ׳ כי‬
‫וכלכלם לחםומיס‪ :‬ויאמר אחאב אל מפני לעב שכן לנים‬
‫המעלכה שהיה נביה התחתונה שתים אמורת ורחב אמות‬
‫כתםוכ׳ והטיבו ללכיה'‬
‫מעל המזבח אמהלפיכ'‬
‫קלאונב‪ :‬זההלאל׳ אחת ומהעזרה הקטנדה עד־העזרזת‬
‫־עבדיהו לך ב א ר ץ אל‪-‬כל־־מעימ ילא אתה׳ מאל׳ ועתה‬
‫״‪1T;|-1T‬‬
‫‪V‬‬
‫אומר היאך היה ילא‬
‫המזב׳יק‬
‫ננ‬
‫נמה‬
‫הוא‬
‫הגדולה ארבע אמות ורחב האמה‪:‬‬
‫המים ואל כל־הנחלים אולי י נ מ צ א‬
‫והאראלמהנ^בהמה״יויחלקולהםאת־הארץלעבר את יי'מאל כי שם נפשו‬
‫‪1‬‬
‫י־־־׳‬
‫־‬
‫־‬
‫ולמעלה־ ‪v‬‬
‫־‬
‫ולמעלה‪:‬‬
‫הסובב‬
‫ארבע‪:‬‬
‫הקרנות‬
‫•‬
‫וההראל ארבע אמות ומהאראיל‬
‫חציר ונחיה סוס ופרד ולוא נכרית מך בכפו להכיל נביאי יי׳‬
‫אמלצ‬
‫נמהאליאל ׳‬
‫‪; p‬״‬
‫״‪...‬‬
‫־נ־‬
‫״בה אחאב הלך בדרך א ח ר לבדו )להחיותם‪ :‬לחםומיס׳‬
‫נקלא‬
‫בי‬
‫לבותינו ;ל‬
‫ש ת י ם עשרה &ךך ב ש ת י ם עשרה‬
‫המזכ׳אריאללפי שהאש רחב רבוע אל ארבעת רבעיו‪:‬‬
‫ועבדיהו הלך בררך־אחד לבדו‪ :‬ויה< כי המים היו יקלי'כשני‬
‫עבדיהו בדרך והנה אליהו לקראתו הרעב‪ :‬חציל׳ עשכ‬
‫הקלושה היוללת יק והעזרה ארבע עשרות ארך בארבע‬
‫להאכיל הבהמות!‬
‫השמי׳ היתה לבוצה בז‬
‫‪•VT: Tt‬‬
‫‪:‬י‬
‫נכרית מן בהמה׳ לא‬
‫כאלי! אלאלכעת עשרות רחב ‪I‬א ל ארבערת רבעיד־ז‬
‫ויכירהו ויפיל על־פנץ ויאמר האתה זה תכר׳כל בהמתנו ממנו‪:‬‬
‫לכעמ׳ שמאמצעיתו זי ‪ :‬״ ^ ־ "‪ V‬־ ‪.J- :‬־=* ‪• T :‬י‪T ,‬‬
‫אדני אליהו‪ :‬וייאמר ל ו אני לך אמר להמיתני׳ כמו שמפרש‬
‫היא מילל םתיםעשלה והגבול סביב אותדת חצי האמזת‬
‫ואומר‪ :‬אם ים נוי‬
‫לכל חח הלי כל על לל‪:‬‬
‫לאדניך הנה אליהו‪:‬‬
‫וזנכיל׳ תלנס יונתן והחיק לה אמה סביב ומעלתהופנות‬
‫ויאמר מה וממלכה׳ סכיכארץ‬
‫חטאתי בי־אתה נתז אתיעבדך ביר־ עראל לא כלברי י ה‬
‫נניפ‪ :‬ומעליתהנכנית קדים‪ :‬ויאמר אלי בז־אדם כה אמר‬
‫י•‬
‫‬‫‪.‬‬‫י‬
‫האומר שמלךככפה׳‬
‫קלים׳ המעלית שהי)‬
‫אחאב להמיתני‪:‬‬
‫ח׳׳ יהיה אלהיך או הסוחרים הכאי׳מכל‬
‫עולים בהם למזבח היו אדני יהוה אלה חקות המזבח ב י ו ם‬
‫י‪.‬‬
‫נוי וממלכה לאי היה‬
‫פינים לצל מזלח‪ :‬כיום היעשותו להעלות עליו עולרת ולזרק‬
‫אם־יש־־גוי וממלכה אישר לא־־שלח משביע אותם אס ר^‬
‫העשיתו ׳ כיום שתשלם‬
‫‪1‬‬
‫‪! r‬־‬
‫‪(v‬‬
‫אותיכארצם‪ :‬ורוחה׳‬
‫מלאכתו‪ :‬אשר הם‬
‫ונתתה אל־הכהניכם‬
‫מזלעצליק׳ לפי שהיה עליו דם \‬
‫אדני שכם לבקשך ואמרו אין והשביע ישאך׳ היו חוסכים‬
‫את־ותממלכרת ואות־ותנוי כי לא כשלא היו מוצאים א׳תו‬
‫לנ ששמש לאשק כ הלויס אשר הם מזרע צדוק הקרבים‬
‫כי רוח יי׳ נשאו על אחל‬
‫נמקלש בימי שלמה אלי נאם אדני יהוה לשרתני פר בז­‬
‫*מצאכה‪ :‬ועתה אתה אפר רךאמר ההרי׳‪ :‬ועכיךיראאת‬
‫לאדניך הגה אליהו‪ :‬והיה אני י אלך הי׳ לפיכךישלךלחמנל‬
‫ד‪I‬‬
‫‪ : V v:‬זו‬
‫•• י‬
‫‪1v‬־־״־‬
‫עלי י י‬
‫•‬
‫‪r‬‬
‫‪.‬‬
‫‪\^•^v‬‬
‫שלא תכיאני‬
‫מדמוונתתה‬
‫ולקחת‬
‫בקרלחטאת‪:‬‬
‫מאתך ורוח יהוהיישאך על־אשרלא‬
‫לילי מיתה‪:‬‬
‫‪ i‬־‪ J 1‬־ י‬
‫‪ : I‬־‬
‫־ א ד ע ו ב א ת י להגיד ל א ח א ב ולא‬
‫על־אךבע קרנותיו ואל־אךבעפגוות‬
‫ימצאך והרנני״ועבדך ירא את־יהוות‬
‫הפטרת כי תשא‬
‫‪*.‬־‪VT : T /‬‬
‫• ‪t‬־'‪-q- v‬‬
‫העזרות ואל־״הנבול סביב וחטאות‬
‫־ »‪V‬‬
‫מנער׳׳ ״• הלא־הגד לאדני את אשרי‬
‫ולקחת את הפר‬
‫אותו וכפרתהו‪:‬‬
‫עשיתי בהרג איזבל את נביאי יהורת‬
‫‪I-JT‬‬
‫כ‬
‫‪T‬‬
‫^‬
‫‪:‬‬
‫ו‬
‫;‬
‫ן‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫‪JT‬‬
‫‪:‬‬
‫‪V.T‬‬
‫‪ -‬ע‬
‫; ‪-..‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫•<‬
‫‪•AT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪TJ-‬‬
‫‪v‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪T )J‬‬
‫ו‪I‬‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫״‬
‫י‬
‫‪T | -‬‬
‫י "‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪T - | T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪- J T - :‬‬
‫‪«T‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪(T‬‬
‫‪TJT‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪•C‬‬
‫‪J-‬‬
‫‪V* :‬‬
‫‪:‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪:‬י‬
‫‪-‬‬
‫!‬
‫־‬
‫;‬
‫"‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫)י‬
‫‪A‬‬
‫‪T-.‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪j‬‬
‫*‬
‫י‬
‫‪.‬י‬
‫־‬
‫־‬
‫־ ‪:‬‬
‫•י‬
‫‪-‬ן‬
‫‪v‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪V‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪/‬‬
‫‪.‬‬
‫»‬
‫•‪T TT;••T)V‬‬
‫־ ‪• :‬‬
‫‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫'זזן‪•V‬‬
‫;‬
‫‪-‬‬
‫*‬
‫‪J -‬‬
‫‪ T‬־•־‬
‫; •‪-1‬‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫«‬
‫‪-‬‬
‫‪JT‬‬
‫‪v‬‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪F‬‬
‫‪T‬‬
‫«‬
‫‪R‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ V‬־‬
‫‪j:T‬‬
‫־‬
‫‪»T‬‬
‫‪1‬‬
‫־‪ /‬־‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫־ ‪:‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫;‬
‫‪:‬‬
‫‪AT :‬־ ‪:‬‬
‫‪J -‬‬
‫‪|T :‬‬
‫‪• -‬‬
‫*‬
‫‪ITT‬‬
‫ז‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫"‪V‬‬
‫»‬
‫‪T‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫־‬
‫•‬
‫\‬
‫־‬
‫!‬
‫~‬
‫‪I‬‬
‫‪JT_-‬־־‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫|‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪T|T‬‬
‫‪| IT‬‬
‫•‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪\j‬‬
‫־ ‪: - :‬‬
‫‪t T‬‬
‫‪T‬‬
‫•••‬
‫׳‬
‫‪v T‬‬
‫»‬
‫‪V‬‬
‫‪-‬ן‪:‬־‬
‫‪T‬‬
‫<‬
‫־‬
‫‪V T -‬‬
‫‪-‬‬
‫‪i‬‬
‫‪A‬‬
‫‪-‬‬
‫‪I‬‬
‫"‪J‬‬
‫י‬
‫‪A‬‬
‫״ ן •‬
‫(‬
‫־‬
‫‪:T‬‬
‫‪:‬־‬
‫‪:‬‬
‫‪• I T‬ן‬
‫־‬
‫י‬
‫‪J‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫>‬
‫ג •‬
‫‪A‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫‪T J|- T‬‬
‫>‬
‫‪I‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬י‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫־‬
‫ך‬
‫‪- T‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪-‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪\T‬‬
‫‪T ,V T‬‬
‫‪—.‬‬
‫‪4 \ :‬‬
‫‪,‬‬
‫*‪J‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪,TT‬‬
‫‪;VI‬‬
‫»|‬
‫‪/‬‬
‫‪' T‬‬
‫‪T‬ו•‬
‫*‬
‫‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫‪J‬‬
‫*‬
‫•‪v‬‬
‫‪J‬״•‬
‫‪.‬‬
‫~‬
‫‪ -‬־‬
‫‪,T‬‬
‫י‬
‫־‪.‬‬
‫{‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫' ‪• ^IT /‬ד•‪- r y:‬‬
‫״‬
‫‪V‬‬
‫* ^‬
‫־‬
‫־‪J‬‬
‫‪v‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪1‬‬
‫תעשה‬
‫‪%‬תוי י ם‬
‫והלאהב ע‬
‫ש‬
‫יתוה‪:‬‬
‫הכהניכם‬
‫ביום השמיני‬
‫על־המזבח' א ו ת ^ ו ל ו ת י כ ם ו א ת ‪-‬‬
‫שלמיבם ורצאתי אתכם נאם‬
‫אדני יהוהג‬
‫רבים יו‬
‫‪••c yT -.‬‬
‫חית‬
‫הפטל כי תשא במלכי׳ ף ך ן י ימים‬
‫וךברייהוה ‪v‬‬
‫^•‪v‬‬
‫א׳ כשי׳ *ת׳‬
‫אל־א^יהובשנההשלישית‬
‫־׳ *‬
‫אה אל^־אחאב ואתנה‬
‫לאמיר‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫(‬
‫‪-‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪•; :‬‬
‫<‬
‫• \‬
‫• ‪J"A'j -.J‬‬
‫‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪- :‬‬
‫־‪•A.‬‬
‫‪ : :‬י ‪i‬‬
‫־‬
‫החטאת ושרפו במגןלןר הכית מחוץ‬
‫למקדש‪ :‬וביום השני תקריב שעיר־‬
‫עזים תמים לחטאות וחטאו אותר‬
‫‪• t AT; v‬‬
‫־‬
‫המזבח באשר חטאו בפר‪ :‬בכלותך‬
‫בן־בקר ואי; ל‬
‫פרופר‬
‫ליום‬
‫שעיר־חטאת‬
‫תמיכם‬
‫כך־בקר‬
‫תקריב‬
‫מחטא‬
‫יעשו‪ :‬שבערת‬
‫מךהצאן ת מ י מ י ם‬
‫מךהעיאןתמיםג‬
‫ואיל‬
‫והשליכו ״־״‬
‫וטהרו אתו‬
‫•חוה‬
‫את־־המזבח‬
‫והקרבתם לפנ<‬
‫יפים ו נ פ ח‬
‫איותכם‬
‫מלח והעלו‬
‫ווז!וז י‬
‫את־הימים‬
‫עליהם ד ב ‪6‬‬
‫ידיה! י‬
‫הכהמםי ו‬
‫ומלאוי‬
‫יי ^‬
‫‪j‬‬
‫־‪••.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪i‬‬
‫־י‬
‫‪I‬‬
‫‪-IT‬‬
‫•ץן‬
‫‪j‬‬
‫* ‪J‬‬
‫•‪A‬‬
‫־ ‪J‬‬
‫־י י ‪-‬‬
‫‪ T I‬־‬
‫‪J .‬‬
‫‪5‬־‬
‫"‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫'א•‬
‫־‬
‫‪-‬‬
‫•‪.‬‬
‫; ‪:‬‬
‫‪y . _ ...‬‬
‫‪V‬‬
‫~‬
‫"‪»i‬‬
‫‪-‬י‬
‫‪i‬‬
‫(‬
‫‪T:‬‬
‫•‬
‫־‬
‫•‬
‫;־‬
‫י‬
‫‪J‬‬
‫"‪v‬‬
‫י ־•‬
‫״י‪5 -‬‬
‫ג ־‬
‫'‪A‬‬
‫ו א ח ב א מנביאי יהורת מאות א י ש‬
‫המשים המשים א י ש במעךדז‬
‫ואכלכלם לחם ומים‪ :‬י ועתה אתה‬
‫־ י י ‪ .‬־‬
‫‪V . :‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T ' - :‬‬
‫» »ו ־‬
‫‪JT‬‬
‫־‬
‫אמרלךאמרלאדניךהגות אליהו‬
‫ויאמר אליהו‪ ,‬חי יהורת‬
‫והרגנ ‪:‬‬
‫צבאות אשר עמדתי לפניו כי היוכם‬
‫וילךעבדיהוילקראת‬
‫אראהאליו‪:‬‬
‫ויאמר אחאל ‪ %‬ו ק א ת י ! זך־‪,‬‬
‫אליהו‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫" ו י ׳ ‪"/‬־י•‬
‫‪'.‬‬
‫‪5‬‬
‫־•־זי' ו ״ *)•‬
‫ן‬
‫‪r\:‬‬
‫לקראות‬
‫ויגד־לו וילך‬
‫אחאב??ית את־‬
‫י׳אמי י‬
‫אחאב? ש י ל י‬
‫עבר‬
‫<שראל מ־אכש־אתו־ז ובירת אבין;‬
‫אליהו‪ * :‬ויהי כראיות־אחאב אות־‬
‫בעזבכם את־מצות יהוה ותלך אחרי‬
‫א‬
‫־‬
‫‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫׳ ך ^‬
‫‪A‬‬
‫‪VT‬‬
‫‪/•-‬־‪.‬י‬
‫‪. .‬‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫• ‪:‬‬
‫־ • ־ ־ י ־‬
‫‪T‬‬
‫!•‬
‫י‪.‬‬
‫‪:J‬‬
‫‪-‬‬
‫‪VT‬‬
‫‪V.T‬‬
‫‪.‬‬
‫‪J‬‬
‫‪1‬‬
‫;‬
‫‪l:‬־‪V‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫• ו ‪-‬‬
‫‪~ .‬‬
‫‪R‬‬
‫;‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪I‬‬
‫]‬
‫‪VT‬‬
‫‪,‬‬
‫־ ־‪,‬‬
‫•‪'A‬‬
‫‪K‬‬
‫״‬
‫‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫״‬
‫׳‬
‫הבבלים‪ :‬ועתה ישלה קבץ אלי את־‬
‫בל־יישראל א ל ־ ה ר הכרמל וארת^‬
‫•‬
‫־׳‪-‬‬
‫־‬
‫־ ־•‬
‫•‬
‫'‬
‫‪.‬‬
‫;‬
‫‪A‬‬
‫והמשיט‬
‫מאורת‬
‫ארבע‬
‫ונביאי הבעל‬
‫נביאי‬
‫אכלי‬
‫מאורת־‬
‫ארבע‬
‫האישררת‬
‫ן ; "‪V‬‬
‫־<‪-‬‬
‫שלחן איזבל‬
‫«‬
‫‪. IT‬‬
‫•• ‪T‬‬
‫י‬
‫‪'T‬־‪.‬־‬
‫״ •‪.‬״‬
‫‪K..‬‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫ר ד ק‬
‫ת ש א‬
‫מ‬
‫ר ד מ‬
‫‪y‬‬
‫ן* }‪£‬ן^ךן )יקבץ את הנביאים ׳ ולא אמר את כל ישלאל כייםלאלנקבצ‪-‬ו בלרשאלשע יצק מים עי אליהו מעשי נס ונעשו עשל אצבעותיו כמעינות ונתמלאלז‬
‫מעצמם כרצק כששמעו כי אליה) רוצה לעשות מעסה הבחינה התעלה מים שני)יצקי ההל אשד יצק מים עי אליה) ‪ j‬וכלכלך עשיתי ׳ שהקרנתי‬
‫אכל הנביאים נקבצו כהכלחאחאב‪ :‬פסחים׳ פסח בשתי בבמה בשעת איםול הבמות‪ :‬ענני ה'ענני׳ ענני באש ענני במטל כך תי׳ולזל‬
‫לגליו פעם יטה על לגל אחל ופעם על השני כן היוישלאלניטים על שתי המחשכו׳אמרן ענני באש ענני שלא יאמלן מעשה כשפי׳ הם ׳)?מ׳ בללם ענני בזכלתי ענני‬
‫פעם יאמינו^י יי׳ לבלו‬
‫כזכות תלמילי‪ :‬גידעו‬
‫ח׳‬
‫סי'‬
‫א‬
‫כמלכי׳‬
‫הספללי׳‬
‫כמנהג‬
‫תשא‬
‫הפטלת‬
‫הוא האלהים ופעם‬
‫הפר רשםעל־העצים ן ויאמר מלאו העם הזה כי אתה יי'׳‬
‫יאמינו כי הבעל הוא‬
‫)כאשר תשלחני לכשל‬
‫האלהים׳ ופי׳ סעיפים‬
‫ארבעה כדים מים ויצקו על־העלזת לעתיר לכא יאמימ בי‬
‫א ח א ב בכל־יבני‬
‫ר ש ל ח‬
‫מחשבות‪ :‬ולא ענו העם‬
‫ועל־־־־העציס ויאמר ישנו וישנו ויאמר אם המם תענני‪:‬‬
‫ישראלויקכץאת־‬
‫אותולכל׳ שלא היו‬
‫)אתה הסיבזת‬
‫ולכו ה מ‬
‫ישלשו וישלשו‪:‬‬
‫ויגיש‬
‫הכךמר‪:‬‬
‫אל־הר‬
‫הנביאים‬
‫יולעים להכחק אבל‬
‫לבם׳ נתת להם מקו©‬
‫ענו‬
‫כששמעו הבחינה‬
‫סביב למזבח ונם את־־התעלה מלא־ לסול מאחליך )כילך‬
‫אליהו אל־כל־העס ויאמר עד~מתי‬
‫הלכל‪:‬‬
‫)אמלו סוב‬
‫‪T‬‬
‫ויהייבעלותהמנחה רנש היה להכק לבבם אליך*‬
‫מיבם ״‪.‬‬
‫‪..‬‬
‫‪_.‬‬
‫בלבלי‬
‫אשלנתןלהם׳‬
‫״‬
‫•‬
‫א‬
‫הסעפיס‬
‫על־שתי‬
‫פסחים‬
‫אתם‬
‫לחכה׳ יבשה אותה‬
‫אגל׳ שהיה הפל נשמט יהוה האלהים לכו אחריו ואם־הבעל‬
‫א ל י ה ו הנביא ויאמר יהורתאלהי על שלא נשאל בתעלה‬
‫‪*1‬‬
‫״' ״ יי־ ״ י ״ ״ •‬
‫יי'‬
‫‪ v:‬״‪ «.‬שוס לחות‪:‬‬
‫\ הל ל*{ לכו אחריו ולא־ענוהעס אתודבר‪:‬‬
‫אברהכמ‬
‫יצחק ‪• J‬וישראל היובש יודע הואהאלהים׳ הכפל‬
‫ובלח מ תחת כנפיו של * »• ־!יי*!‪,‬״‪* ,‬׳ ‪• \ <.‬י •י!‬
‫‪\ jr‬‬
‫כי‪-‬אתות אלהיבש בישראל ו א נ י לחזק האמונה בלבם‬
‫נותרתי‬
‫אליהו אמל לו לך בשגי׳ ויאמר אליהו אל־־העכם אני‬
‫אמלוושנויי׳הוא‬
‫האלהים‪:‬‬
‫ן‬
‫י ם‬
‫‪T‬‬
‫"‪•1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•־‬
‫־‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫מ ה ם‬
‫י‬
‫‪h‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫כ‬
‫‪r r‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫״‪T‬‬
‫;‬
‫•‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫ז־‬
‫ע‬
‫יזסלתהפטלתכי‬
‫תשא‪:‬‬
‫לו׳ שמא יש לי לכר עם‬
‫יועצי) עכשיו אי מסיג‬
‫)לילף היא עכשיו ב‬
‫כמלחמיאו ללךלילכית‬
‫הכסא‪ :‬אילי ישן היא‬
‫)ייןן ׳ שמא ישן היא‬
‫‪V‬‬
‫•‬
‫‪|-.t‬‬
‫גל;ל‬
‫ואם תקלאי‬
‫כקולכללך והיה האלהיס אישר־יענהבאש ה ו א‬
‫יקץ ואם היא‬
‫י‬‫ישמע אתכם כםתקלאו‬
‫ט‪1‬ב‬
‫ויאמרו‬
‫כל־העם‬
‫ויעז‬
‫האלהיכם‬
‫ה ו א האלהים יהוד־;‬
‫‪3‬יךלגליל‪ :‬ויתגיללו׳‬
‫הואהאלהים ן הפסלת ויקהל כמנה‪3‬‬
‫‪ » T‬־‪J . V I 1‬‬
‫‪V‬׳‪^ T l‬‬‫»‪A* Vtl‬‬
‫‪r‬‬
‫;‪v‬‬
‫הםפללים ׳‬
‫ויאמר אליהו לנביאה הפשלת ויקהל כמלכים א׳ נסי' ו כמנהנ הספללי'״‬
‫לשין שליטה יכך היה הדבר‪:‬‬
‫נימוסיהן‪ :‬ויתנכאי ׳‬
‫‪-p‬‬
‫‪V‬‬
‫לכלו י לכלי התולים הבעל בחרו לככם הפר האחד ועשו‬
‫ף ‪ ^ #‬ך ן‬
‫הטלךשל^הרל!ח ו י ש ל ח »*«‬
‫|‪-» -:‬‬‫‪|T‬‬
‫‪V‬‬
‫ותלגומו אסתטיאי‪:‬‬
‫את־חירםמ?נר‪:‬‬
‫‪- :‬‬
‫איש‬
‫)ירפא י ללך השאלה ראישלה כי אתם הדגנים וקראו בשם‬
‫"י־‬
‫* י " 'י׳‬
‫יי ״ *‬
‫צלי ״׳‬
‫ן־־אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי‬
‫אמללםין רפואה לבת׳‬
‫רקחו‬
‫אלהיכם ו^ש לא תשימו‪:‬‬
‫שהיהנלבצול‪ :‬חלש‬
‫ואביו ־איש־צרי חריש ‪j‬נחישת ( י מ ל א נחםח ׳ היא אז אביג‬
‫ויעשו‬
‫להפם‬
‫•ע‬
‫כ‬
‫ואין קול‬
‫אשר־נותז עננו‬
‫את־הפרלאמיר הבעל‬
‫‪ ,‬הצהרים‬
‫י‪5‬מרכ‬
‫היהנכחלשנחשת׳‬
‫לשםיי׳‪:‬‬
‫הריסתושכמה‬
‫מקלס‬
‫ועד־‬
‫מהבקר‬
‫בשכש־יהבעל‬
‫ויקראו‬
‫ההרים‬
‫הבצק‪:‬‬
‫ואות־‬
‫את־החכמ^ואת־התבו^‬
‫•י׳‬
‫׳‬
‫״‬
‫״‬
‫ז‬
‫׳*•־‬
‫ז‬
‫ץ‬
‫״‬
‫״‬
‫־‬
‫־‬
‫י‬
‫‬‫י‬
‫ו‬
‫י‬
‫‬‫•‬
‫י‬
‫י‬
‫ם‬
‫ש‬
‫חלשאומן׳ זלזלסממ‬
‫ענה!;פסחו‪.‬עאןמזבח >‪6‬ער‬
‫״׳ ^‬
‫‪, ,‬‬
‫הדעת לעשות כל־מלאכה בנח־שת מזהבי חייב אלם ל‬
‫ויהי בצהרים ויהתל‬
‫ישל׳ יהיה שמך ׳ למה עשה‪:‬‬
‫להתעסק באומנג׳ אבי)‬
‫בהם אליהו ויאמר קראו בקול־גדול‬
‫!‬
‫‪T‬‬
‫ויבוא אל־המלך שלמה ויעש את־כל לפיכך הזכיל הכתיב‬
‫י‬
‫‪v‬‬
‫‪.‬י‬
‫'‬
‫־־‬
‫•\י••‬
‫יעקב‬
‫על‬
‫שנע‬
‫שנגלתה‬
‫־מלאכתו ״‪ .‬ויצר את־שני העמודים אביו כי גם היא היה‬
‫ככית אלוקלאו ישלאל מ־אלעכש הוא כי‪-‬שיח וכי־שיג ל ו‬
‫אומן ובנו למל אמונתו‬
‫נחשות שמנה עשרה אמדה‬
‫קומרת ‪ :‬ד ‪ 3‬ל ׳ אמלויצללפי‬
‫^יבילם אמ׳ליגוייקהל וכי־ררך לו אולי ישן הוא ויקץ‪:‬‬
‫ו ­‬
‫־‬
‫•• ‪ :‬״‬
‫‪r‬‬
‫‪:‬‬
‫־•י‬
‫העמוד האחד וחוט שתיפש״עשרד־ק שצולתם עשה כקלקע‬
‫״ ויקראו בקול גדול ויתגדרו'‬
‫נייםיףיה‬
‫שהתיכםבי‪ :‬את שני‬
‫־•י י־‬
‫״י‬
‫‪ .‬־!•‪:‬ו־‬
‫בניך להקהל כשאל ה‬
‫‪j" J v‬‬
‫‪p :‬‬
‫י ‪ 7‬י‪ -‬יןי » ‪:‬‬
‫העמולים׳ שהעמיל‬
‫אמה יסב את־העמור השני‪:‬‬
‫הגוים ולכנות מזבח במשפטם בחךבורת ובךמחים עד־־‬
‫כאולם יכק יכיעז‪):‬םתי‬
‫‪v‬‬
‫ושתי כתלת עשה לתת על־ראשי כיתלות׳ פי׳עטחת‪:‬‬
‫ויהי כעבר‬
‫שפך־דכש עליהבש‪:‬‬
‫^? י ^‬
‫‪ I‬מוצקנחםת׳״הכיתחמ‬
‫ה^םרתנ^ו ער^תהט״ה‬
‫^י‪4‬״כ;"‬
‫העמודיבש מצק נחשת חמש אמורת המנחשת מיתך‪:‬םכט'‬
‫‪I‬‬
‫"‪:J‬‬
‫־•‬
‫‪v‬‬‫‪ : • - V‬־‪»v‬‬
‫מתרצהבר^רכבר׳‬
‫מעשה שככה ׳ השבכ‪1‬׳‬
‫עשה ואיךקול ןאיךעינרת ואין קשב‪:‬‬
‫תעלה‪,‬‬
‫זיעש‬
‫המיס ולחב‬
‫שילכו כה‬
‫קומת הכתרת האחת וחמש אמיורת שהיי לק לימות כמין‬
‫אלי‬
‫נשו‬
‫לכל״העבש‬
‫ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫ל‬
‫א‬
‫ויאמר‬
‫מקים‬
‫^‬
‫בשיעול‬
‫התעלה‬
‫קומת הכתרת השניות‪ :‬שבכים כיפה שקילק קיפ״ייה‬
‫המיםמלאו‬
‫זליעתםאתיס‪:‬‬
‫״ י ״־‬
‫‪f‬‬
‫ורחב ! * ‪ . r - T‬־ ״‬
‫דה‬
‫מעשה שככה מוקפית‬
‫מעשד־ז‬
‫נדליבש‬
‫שבכות‬
‫מעשרת‬
‫זה‬
‫אמר‬
‫י‬
‫כלים‬
‫אלכע'‬
‫המ ציחת של לילבי‬
‫ויגישו כל־העס אליו וירפא את־מזבח‬
‫להגליל הנם שתאכל‬
‫שרישריורת לבתלות אישר על־ראש לקל׳ וגלילים היו להם‬
‫ויקח אליהו שתיים‬
‫האס כמקים המים ולא יהוהההרוס‪:‬‬
‫־‬
‫*‪V‬‬
‫כמעשה שלשלאות‪:‬‬
‫העמודיבש שבעה לבתררת האחרת‬
‫תכבה אף כי תלחך‬
‫וכןעשהלכיתלת‬
‫המים וציה לתת שנים עשרות אבניכש כמספר שבטי בני־‬
‫ושבעה לכתרת השנית‪ :‬רעש את־ השנית׳ שני טילים‬
‫עשר כלי מים שהרי ^יעכןב אישר היזת ךברי"! ‪,‬ךה א ל י ו‬
‫למינים על השבכה‬
‫עד־־־‬
‫סביב‬
‫טוךיכם‬
‫ושני‬
‫העמודיכש‬
‫לצורך הכיתלית ל‬
‫לאמר ישראל יהיה שמך‪:‬‬
‫השבכה האחת לכסות את־הכתרת לכסיתה כמו שעשה‬
‫‪• S*I‬‬
‫"‪•:v‬‬
‫א ^ י ^ ך א ש הךמינים י‪3‬ז ^ י ־ ז‬
‫ויבנה את־האבניס מזבח בישס יה‪1‬ךז‬
‫לכתךתהש^ית‪ :‬וכתרתאשרעל־‬
‫ףעל תעלה כבית סאתים זרע סביב‬
‫אמר להם ם‪:‬י י ^‬
‫ראש האמורים מעשה שושן באולם באחרות‪ :‬מעשהשו‬
‫יי ‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫כאולם׳ על הכותרות‬
‫' למזבח‪ :‬ויערך את־העציס וינתח את־‬
‫שהי‪ 1‬על לאם העמולים היה עליהם מעשה שוק ארכע אמת למעלה מגל‬
‫הם יכ כלי מים כנ‪:‬עם ‪ - . :‬ו ־ •יי^ י י »!•• •‪ - A‬־ ־ ־ י־‬
‫האולם שהיא הכיפה והי) אלבע אמות מצלילות כמי( פלחי שושנים‪:‬‬
‫ו‪. ,‬׳‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫שני׳עסלאבניילמספל‬
‫מלעןקת‬
‫שבטי בניישלאל׳ ומ ‪ r‬םלא ציה לתתם כפעם אחת שני עשל כלים אלא בנ פעמי‬
‫לל לאל ואמל אלהי אבלהם יצחק וישלאל‪ :‬ויצקו ׳‬
‫‪,‬ן‬
‫‪,‬‬
‫העצים ואש לא ישימו ואני אעשר־־ז‬
‫אתיהפר האחר ונתתי על־־העצים‬
‫וקראתם בשם‬
‫ואש לא אשיבם‪:‬‬
‫‪,‬״‬
‫י‬
‫י י‬
‫‪r‬‬
‫אלהיככש ואני אקרא בשבם־־יהוות‬
‫‪T‬‬
‫‪JT‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪|T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ T :‬״‬
‫י‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫"‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪r‬‬
‫‪T‬‬
‫‪$T‬‬
‫י‬
‫‪-‬‬
‫‪'JT‬‬
‫‪r ] :‬‬
‫‪-:1-1‬‬
‫‪J‬‬
‫‪JT|:‬‬
‫‪:‬־‬
‫‪-.•;IT‬‬
‫‪:|-‬־‬
‫•••‬
‫‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫• |‬
‫‪Jr‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪j‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪V‬‬
‫ותפל אש־־יהור־ז‬
‫אחרגיות!‬
‫ותאכל אות־העלרת ואות־העציבש‬
‫וארת־האבניבש ואת־העפרוארת־*‬
‫‪v:‬‬
‫» •־‬
‫ז־‬
‫‪v:‬‬
‫המיכש אישר־בתעלה לחכה ר י א‬
‫כל־העם ויפלו על־פניהס ויאמרו יהוה‬
‫‪IT‬‬
‫‪TT‬‬
‫‪J‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪IT‬‬
‫־‬
‫‪-S|-‬‬
‫^‬
‫״‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪«T‬‬
‫‪"I‬‬
‫־•‪1:‬‬
‫י‬
‫‪IT‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪v‬‬
‫‪D f t‬‬
‫‪h‬‬
‫ל ג ל‬
‫כי?ז י ! פ י‬
‫םבי)&‬
‫•‪:j••T‬‬
‫י‬
‫־‪TT-‬‬
‫;‬
‫•‬
‫י}‬
‫כ ש ע ת‬
‫־‬
‫‪J -‬‬
‫־•‬
‫‪I‬‬
‫‪A‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫־ י‬
‫׳‪-‬״^•י<‬
‫־‬
‫*‬
‫‪IT‬‬
‫־ ! ‪- - :‬‬
‫‪V,‬‬
‫‪V‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪T‬‬
‫י־‬
‫־‬
‫ץ‬
‫־ י י ־‬
‫‪«,T‬‬
‫־‬
‫־ *‬
‫|‬
‫‪T‬‬
‫• ; ‪A T‬‬
‫| ־‬
‫ח פ י ל ה‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬״‬
‫!‬
‫‪| j i‬‬
‫ס ב י ב‬
‫־ ;‬
‫ץ‬
‫!‬
‫ה‬
‫•‬
‫‪• T‬‬
‫י‬
‫‪-I‬‬
‫‪11‬י‬
‫•‬
‫*‬
‫‪m‬‬
‫‪v‬‬
‫ע‬
‫‪, T‬‬
‫‪VT‬‬
‫‪I‬‬
‫ם‬
‫‪:‬‬
‫ה‬
‫‪J‬‬
‫‪V«|T‬‬
‫‪3‬‬
‫‪T‬‬
‫ה‬
‫\‬
‫־ ‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ימזבח < ז י ה ס‬
‫‪AT‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫"‪J‬‬
‫־י‪v.-‬‬
‫‪TIT‬‬
‫‪,‬‬
‫^‬
‫־‬
‫זן־‬
‫‪T‬‬
‫‪A‬‬
‫;‬
‫‪-‬‬
‫‪T T‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫~‬
‫•ן‬
‫־‬
‫״>‬
‫‪T‬‬
‫‪J:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪TJT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•־‪-1‬‬
‫ז נ ח‬
‫‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪,T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I T‬‬
‫־־"‪'-‬‬
‫"‪I‬‬
‫‪f‬‬
‫*‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫״‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫‪5‬־‬
‫י"‪.‬‬
‫"״‬
‫ה‪1‬‬
‫•ו‬
‫‪T‬‬
‫‪f t‬‬
‫ש}‬
‫ס!‬
‫‪-‬‬
‫פ ע מ י ם‬
‫י ן י כ ע‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫ז‬
‫‪S‬‬
‫מ נ ד‬
‫ה א ב ? ת ס ה ס ס‬
‫ש ה שהתפ‬
‫״‬
‫•‪:‬‬
‫«•‪"|T‬‬
‫‪T‬‬
‫~‬
‫ה פ ט ר ת‪m‬‬
‫ר ד ק‬
‫‪h‬‬
‫‪n‬‬
‫ר ד ק‬
‫מלעזמת הכטן ׳ כנגד המקום האמצעי אשר לעבר השבכה היו כיתרית אחרית‪:‬הכלים שהיי באהל מיעל כן עשה חילם למלך שלמה כבית המקלש וק מי נחםת‬
‫מאתים ט לים סביב על הכיתלת השנית ׳ והיא הלק לראשינ׳כי ארבע מאית ממילט ׳ זך ינקי מכל חלילה)מכל סיגי‪ .‬בכל היללן ׳ כתלגומי כמישלי יללנא‪:‬‬
‫דמונים היו כק שני העמולים כמו שאימל למטה ׳ ומה שאמל מאתים טילים במעבה האלמה ׳ תלגימי בעיבי נלגישתא יהגלגישתא היא העפל הטיכ אשי‬
‫לא שהיו הטולים מאתים אלא הלמוני׳ היו מאתים לשבכה האחת והיו שני טולי׳‬
‫ממני יעשג הכילי׳ לבקתבהם זכככל הילק היה שם מקי׳ לצקת בל‪ :‬לנח שלמה י‬
‫םכיכככל טיל מאה‪:‬‬
‫הניחמלםקלם‪ :‬מלב‬
‫כמו‬
‫לאולם ההיכל ׳‬
‫ובתרת על־שני‬
‫ארבע אמות‪:‬‬
‫מאלמאל׳ לאנחקל‬
‫ישלבה מ ת •הרה נחישת ממירט‪:‬‬
‫איש‬
‫באולם וכמוהו כי‬
‫משקלם‪ :‬יאתהםלחן׳‬
‫* ‪; -‬״‬
‫•״י‬
‫כפצעי‬
‫הלגתי לפצעי‬
‫בכבר הירד י צ ק ם המלך שם כלל כמי)יהי לי שיר‬
‫ואחלי׳ זזלתו‪ :‬יכין׳ מה העמוךיכם נם־־ממעל מלעמתהבטן‬
‫א ש ר לעבר שכבות והרמונים״״׳ במעברת ה א ד מ ו ת בין םכוות‬
‫ובין )חמיר כי עשרה שלחני'‬
‫״ף‬
‫\ ‪.‬י‬
‫־‪-‬‬
‫•‪ ••V‬־ ‪ P‬־ ־‪r*1‬‬
‫שקלאסםלעמולי׳לםימ׳ ־־ •י^ \־‬
‫עשה שלמה כמו שכתיב‬
‫אות־כל־‬
‫שלמה‬
‫וינח‬
‫צרותן‪:‬‬
‫הכתרת‬
‫על‬
‫סביב‬
‫טריבם‬
‫טיכ לכי שהיו ככניסת מאתיבם‬
‫כדבריהימים‪ :‬חמש‬
‫הביתקלא להם שמית השנית‪ :‬רקם את־העםלים ל א מ ם‬
‫הכלינם מריב מ א ד מ א ד לא נחקר מימין וחמש משמאל׳‬
‫לסימן טיב לאחל יכק‬
‫אי אפשר לומר‬
‫רעש שלמה את‬
‫משקל הגהישת‪:‬‬
‫לסין הכנה שיכין הבית‬
‫לעולם כמו סאמל בילח ההיכל רקם את־העמור הימני ויקרא‬
‫כד~הבלים אישר בית יהוה את מזבח חמם מימין הפתח וחמי‬
‫ר‪ -‬״ " * י ץ י ‪ '~-7‬׳ משמאל הפתח אם ‪p‬‬
‫^‪-‬לי‪-‬י‪-‬‬
‫ימן עולם ובלעז לשין עוז‬
‫את״ותעמוד‬
‫ויקכש'‬
‫יכין‬
‫ארת־שמו‬
‫הזהב ואת השלחן אישי ?ליו ל ח • מצינומנירהבכפין נ‬
‫והיאמלהמולכב׳כועז‬
‫יי‬
‫בועת‬
‫כלןמלשיתן האל‬
‫ירך‬
‫תימנה על‬
‫והתירה אמרה‬
‫הפנים זהב י‬
‫השמאלי ויקרא את־ישמו בעז‪:‬‬
‫אלאםל‬
‫ואת־המנר‪1‬ת ^ המשכן‬
‫וקיום כמי םנאמל יי'עיז‬
‫‪v :‬‬
‫‪jt} :‬‬
‫לעמו יתן‪ :‬לעם את ־ ;‬
‫מימין וחמש משמאול לפני רתךביר משה באמכע חמם‬
‫זהב סגור ןהפרח‪/‬והנרתי^מל^חיס מימינה וחמש משמאלה‪:‬‬
‫ועל ראש העמודים מעשה שושן‬
‫היםמוצק׳ כלומ׳מיתך‬
‫והפלח׳ םלמנולה‪:‬‬
‫כצילתו כמיםהיתהכן‬
‫ן‬
‫העמודים‬
‫מלאכות‬
‫ותתיבם‬
‫זהב״״‬
‫(הספורת והמזמרורת )הנל)׳׳ כזיכין שנותנים‬
‫בקלקע‬
‫התיכו בלפיס‬
‫אלא םהקיםו כקולנס רעש א ת י ה י ם מוצק עשר באמרת •קו והמזרקוות והכפות והמחתורת זותב כהן השק והפתילות‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫והמלקחים׳ שמלימי(‬
‫‪P‬‬
‫‪At‬‬
‫כמו שעשו הכלים‪:‬‬
‫סנור ורתפיותורת לדלתורת הבירת בהן את הפתילה מתיך‬
‫עשלכאמה׳ שהיה משפתו עד־שפותו עגל י סביב וחמש‬
‫השק; והסיפזת ׳ כלי‬
‫לחמ עשלאמי' )הקיפו‬
‫שלשים אמה יסיכ אות) באמה קומתו וקוה ש ל ש י ם באמרת‬
‫הפנימי לקדש רתקרשיבם לדלרתי של מיני זמל וכן מןמלו׳‪:‬‬
‫והמזלקית׳ לקכללם‪:‬‬
‫ער כאן‬
‫הבית להיכל זהב‪:‬‬
‫ופקעיבם מתחת‬
‫וכל שיש כהקיפישלםה יסב אתו סביב‪:‬‬
‫והנפות ׳לכזיכי לבונה‪:‬‬
‫־‪V 1‬‬
‫טפחייים ם ליחכטפח‪:‬‬
‫עמד על־שני עשר בקר שלשה‬
‫מחתית׳ לחתות כהן‬
‫לשפותו סביב סובביבם אותו עשר‬
‫וחמש באמהקימתז׳‬
‫עשה‬
‫אשר‬
‫כל־המלאכות‬
‫ם‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ת‬
‫ו‬
‫צפונה ‪S" :‬‬
‫י‬
‫פיניכש׳ ־'‬
‫‪ 2‬ימרת‬
‫ושלשלת פניכם‬
‫תלימת הלםןוגחלים‪:‬‬
‫הימים‬
‫עומק) )בלבלי‬
‫באמה מקיפיבם את־־הים סביב ישני‬
‫המלך שלמה בית יהוה ויבא שלמה והפיתית׳ מפתחות‬
‫הוא אומל שעשא)• ל ושלשה׳ פ י נ ק ננכה ושלשה פניכם‬
‫‪\v‬‬
‫« י‬
‫שמעתי םמפתק בהם‬
‫יצקיכםביצקתו‪:‬‬
‫הפקעיכש‬
‫ללחיצת הכהניים לטבול ט ו ר י‬
‫עליהם מלמעלה וכל־‬
‫מזרחהםןהיכמ‬
‫את״קדשי׳דוד א ב י ו אות־דתכסף אתהמנעיל‪ :‬לללתזת‬
‫הכית םהיאקלש‬
‫־ ‪r^v‬‬
‫‪.‬׳‬‫אחריהם ביתה‪ :‬ועביו טפח ושפתו‬
‫בלדיכ < ק ׳‬
‫קלשים לללתית הכית‬
‫יונתן‬
‫תלג׳‬
‫וצילתכיעק כםעשות שפות־־כוס פרח שושן‬
‫הימים ולמית‬
‫)בלבלי‬
‫ואתיהזהב ואת־הבליםנתןבאצרות שהיא להיכל כל‬
‫ז‬
‫‪AT‬‬
‫׳־‬
‫׳‬
‫»‬
‫‪v‬‬
‫‬‫‪:‬‬
‫־‪i‬־'‪r‬‬
‫‪1‬ו‬
‫בקלי׳ אם כן גופם היה‬
‫‪4‬‬
‫בית יהוה‪:‬‬
‫כיתיתיהן היו זהב‪:‬‬
‫אלפים בת יכיל ן‬
‫עגיל כלמג׳ בצי׳ ופניהם‬
‫הפטלת פקילי כמלכים א׳ סימן ‪r‬׳‬
‫היהלמיתפני נקלים‪:‬‬
‫‪v‬‬‫חסלת הכטלת‬
‫כמנהג האשכנזים ׳‬
‫כל־המלאבהאישר‬
‫יצוקים ביצוקתו׳‬
‫הפטלת ויקהל כמלכים א׳ בסי׳ ז׳ כמנהנ האשכנ‪/‬י׳‬
‫ו ת ש ^ ם‬
‫ויקהל‬
‫הכקלים היו יצוקים‬
‫והיאהפטלתפקילי כפי הספללים‬
‫עשה המלך שלמה‬
‫ביציקת הים כאחל לא‬
‫ארתץךישי•‬
‫שלמה‬
‫ויבא‬
‫יהוה‬
‫ביות‬
‫את־הסירותואת־‬
‫חירום‬
‫עומל‬
‫שחובלו אחל כך‪:‬‬
‫ש‬
‫ג‬
‫?‬
‫ר‬
‫ותשרם י‬
‫ןאת־הזהלואת־‬
‫את־הככ׳ף‬
‫אביו‬
‫ךוך‬
‫הים‬
‫עלשניעםלבקל׳‬
‫קלשי‬
‫היעים ואת־המזךקוות‬
‫וכל‬
‫עימל עליהם‪:‬‬
‫לילאכיג׳ מה שנשאל‬
‫הכליכם נתן באצרות בית יהוה;‬
‫אחוליהםכיתה׳ אל ויכלחיךם לעשות את־כל־המלאכה‬
‫מככף וזהכ שהקליש‬
‫אז‪.‬יקהד‬
‫החת הים היו אחוליהם אשר עשה למלך שלמה בית יירוה‪:‬‬
‫את־זקני ישראל אכיי׳ )כללששלאנתן‬
‫של בקלים פינים שנים ־‪1‬‬
‫אביו‬
‫שלמה מקלסי לול‬
‫לבלבמליזכתכה יח‬
‫ואתיכל־ךאשי המטות נשיאי ‪^ 7 i‬‬
‫שלמהכה "יא‬
‫במלאכת‬
‫שסים‬
‫לבלשילע‬
‫עמרים ישנים ונדת הכתרת אשר־ לבני י ש ר א ל אל־ותמלך שלמות לכי‬
‫שכצפק לקלאת כלי ׳ על־ראש העמודים שתים והשבכות‬
‫‪ .‬ליחלב שלא יהיו אומרי‬
‫‪:‬יי ־ ״׳״ ‪ .‬״‬
‫זי ־‪ .‬יי יי '‬
‫פי) י יי‬
‫וםלמזלחכנגשלמעלכ‬
‫אימיתהעולם מפני ם‬
‫*‬
‫‪W‬‬
‫‪= ?7‬‬
‫)ליפנןתמ אלא שעל‬
‫וממלל‬
‫היה לקימלוקכ‬
‫נלוות‬
‫אות־־שתי‬
‫לכסורת‬
‫שת‪:‬נם‬
‫<היה מץיר דוד היא ציון‪ :‬ויקהלו אל־ שהיה בנק הבי׳ מחמם‬
‫ומגזלית שגזל לול לפיכ׳‬
‫ש‬
‫כים‬
‫כמעשה שפת‬
‫הכתרת אשר על־ראיש העמודים‪:‬‬
‫המלך שלפה כל־איש ישראל בירח חלב׳דאכךאמיםלמה‬
‫וםםיתקכוימצייילפלח‬
‫האתניס בחג הוא החדש השמע• • לעב היה כימי אבא ם‬
‫ואת־הרמניכם ארבע מאות לשתי‬
‫)שושן‪ :‬אלפים כת׳‬
‫שלש שנים שנה אחלי‬
‫״‪v‬‬
‫־‪:‬‬
‫ששת אלפי'סאים שהכת ‪•1* • :‬‬
‫י‪v‬‬
‫שנה והיה לי לבזבז ה‬
‫כתשלשסאק‪:‬‬
‫ותשבבורת שני־טיריכם ךמניכש‬
‫ויבאו כ ל זקני ישראל וישאו ההקלשית האלה להחיות‬
‫יזסלת הפטלת )יקהל‬
‫הכהנים את־הארו! ״•‬
‫לשבכה האחרת לכסורת ארת־שתי‬
‫ויעלו את־ בהם עניי ישלאל יהיו‬
‫כמנהגספללים׳‬
‫אךוןןהוותוארת־איהל מועד ואת־ םמילק לעת המלך‪:‬‬
‫נלת הכתרת אישר על־פני העמדים‪:‬‬
‫מעיל לול׳ שנתנו שם‬
‫כל־־כליהקדש א ש ר ב א ה ל ויעלו‬
‫מכי'עוכל‬
‫ואת־המבנות עשר ואת־~הסירת‬
‫כשהביאומבי עיכ׳‬
‫לולכשהביאו‬
‫לול‬
‫״ ^ ‪ /‬י« ‪ . .‬׳ ׳ ־ ד •‬
‫והמלך שלמה ו?ד;ע‪:‬ת <שרא\ אלום‪ :‬כילח האיתנים‬
‫ואת־העם‬
‫עשרה על־המכנות‪:‬‬
‫אתכם הכהניכם ו ה ל ו ע ‪:‬‬
‫הפטלת לקהל כמנהג האחר ואת־הבקר שנים־עשר תחת‬
‫ואת־הסירת ואת־היעיס‬
‫הים‪:‬‬
‫האשכנזים‬
‫*‬
‫״‬
‫־‬
‫"יי‬
‫‪,‬‬
‫יין‬
‫_‬
‫‪•.‬‬
‫;‬
‫‪••• -‬‬
‫׳ ‪J‬‬
‫־‬
‫‪AT‬‬
‫^‬
‫‪V‬‬
‫י ‪,‬‬
‫־‬
‫•י‬
‫‪c‬‬
‫•‬
‫—ן‬
‫‪-‬‬
‫י •‬
‫־‪|n‬‬
‫׳‬
‫‪i r‬‬
‫‪,‬‬
‫י‪'.‬־ ׳‬
‫‪- T‬י‪• -..‬‬
‫‪r‬‬
‫‪•. :‬‬
‫‪t‬‬
‫י ^‬
‫י‬
‫••;‪I‬‬
‫‪VT‬‬
‫‪:‬‬
‫״‬
‫‪r‬‬
‫‪AT‬‬
‫"‪.'T‬־|‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪•/.ITT‬‬
‫־‬
‫‪v‬‬
‫‪• T‬‬
‫•‬
‫‪IT‬‬
‫»‬
‫‪-‬‬
‫"‪I VT‬‬
‫‪• -‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪• -‬‬
‫•‬
‫‪IT‬‬
‫•‪-.‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫•־‪:V‬‬
‫‪ | :‬י י‬
‫י‪-‬‬
‫־‬
‫־‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫‪-J--‬‬
‫‪VT -‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫‪f‬‬
‫»‪:‬‬
‫ז‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫• ‪I‬‬
‫י‬
‫־‬
‫־‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫־‬
‫׳‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫|‬
‫‪T‬‬
‫‪t‬‬
‫‪I I‬‬
‫יי‬
‫\‬
‫;‬
‫ז‬
‫‪T‬‬
‫— ^ ‪• •j-‬‬
‫ג‬
‫ן‪:‬‬
‫‪• ,‬‬
‫‪j‬‬
‫‪IT-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪|T :‬‬
‫•י•י‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫•‪J‬‬
‫‪- :‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪JT‬‬
‫‪I‬‬
‫‪:‬‬
‫;‬
‫•‪- JT‬‬
‫;‬
‫‪W‬‬
‫‪JT‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫<‬
‫‪.‬‬
‫־‬
‫^‬
‫•‬
‫•‪J‬‬
‫־‬
‫־‪.‬‬
‫־‬
‫;‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪r t‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪T-‬‬
‫־‬
‫״‬
‫‪ I‬־‬
‫‪I‬‬
‫‪IT T‬‬
‫‪J vT‬‬
‫‪T T‬‬
‫־ • ‪V‬‬
‫‪,‬‬
‫‪T I T‬‬
‫‪-‬‬
‫־‬
‫‪/‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫">‬
‫־‬
‫ן‬
‫‪T‬‬
‫•‪T-‬‬
‫‪T‬‬
‫!‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪JT‬‬
‫י‬
‫‪A T‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫י‪J •:‬‬
‫‪T‬י‬
‫‪T‬‬
‫‪"A‬‬
‫‪".‬‬
‫\‬
‫•‬
‫>‬
‫‪A‬‬
‫‪ -‬י‬
‫‪J:‬‬
‫ג‬
‫••‬
‫‪,‬‬
‫עים‬
‫•ו‪-‬‬
‫‪:(T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫;‬
‫•־‪/‬‬
‫‪• j - ; -‬‬
‫י‬
‫•‬
‫‪IT‬‬
‫‪• T‬ו‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫;י!‬
‫‪ V/ /‬י‬
‫^‬
‫‪J‬‬
‫זת‬
‫‪V‬‬
‫‪j‬‬
‫‪ -‬י‬
‫‪V J‬‬
‫‪T‬‬
‫י־‬
‫‪I‬‬
‫יי‬
‫&‬
‫'‬
‫" ‪f t‬‬
‫‪V‬‬
‫‪"I1T‬‬
‫י‬
‫‪J‬‬
‫•‬
‫ן‬
‫‪V. .‬‬
‫‪I‬‬
‫‪I‬‬
‫״‪/‬‬
‫‪IT‬‬
‫)‬
‫ן‬
‫‪n‬‬
‫ג‬
‫י־‪.‬׳'‬
‫־‬
‫‪J‬‬
‫‪s‬‬
‫(‬
‫‪:‬‬
‫‪£‬‬
‫‪r‬‬
‫‪hr‬‬
‫ת‬
‫ו‬
‫י ע ן כ מ ט פ ת ׳‬
‫•\‬
‫\‬
‫•‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫; ‪-‬‬
‫‪V‬׳‬
‫‪J‬‬
‫‪-‬‬
‫ן‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪VT‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪2‬‬
‫‪r‬‬
‫"»‬
‫־‬
‫י‬
‫י ־‬
‫‪t‬‬
‫‪y‬‬
‫‪-‬‬
‫‪r‬‬
‫׳‬
‫\‬
‫‪:‬‬
‫״‪j‬‬
‫‪J‬‬
‫‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪VT T‬‬
‫־‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫|‬
‫‪J‬‬
‫־‬
‫ג " ׳ • ־‬
‫שכ‪ ,‬איספים‬
‫י"‬
‫יי׳''‬
‫"־‪1‬‬
‫י‬
‫‪A‬‬
‫יי‬
‫— ן ; ‪- -‬‬
‫‪VT‬‬
‫‪T‬‬
‫הפילות‪,‬‬
‫»‪A‬‬
‫‪y‬‬
‫‪R‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫\‬
‫־‬
‫־‪.‬‬
‫•‬
‫•ו‬
‫וארת כ י ־ ה כ ל י ם‬
‫‪-‬‬
‫ן‬
‫ז־ • \‬
‫‪.‬‬
‫» ׳ • ; • ••‬
‫ד נ ן ן ח ס עליו א ת ו ל‬
‫פ נ‬
‫ח ם ל ^ ^ מזבחים צאן יבקי א ש ך ^ י ס פ ת‬
‫האל;ל א ש ר‬
‫^‬
‫חייהאלם ‪,‬מלכותית‬
‫י*'"'‬
‫‪,‬‬
‫‪, , .‬‬
‫‪,‬‬
‫כחשת ללשן את המזכ י־ ‪.‬‬
‫?ל שאמלוחלםםנילליכיאכיתשהםאיתנושל עילם׳ ומהם שאמלי שהיא‬
‫יעים׳ מגלפות של ‪wo‬לחמות כק לשן׳^תת בתיך הסילית‪) :‬את כל הכלים‬
‫חזקהמצ‪3‬תסישבזההחלםחגיםימצית‪:‬אשלכאהל׳אשלנטהליללאלק‪:‬‬
‫האהל׳ קכתיכ וקלי האלה ׳)הקלימכיאל׳ והכתיב לוצהלומלכעקאיתם‬
‫כנפי‬
‫‪7‬‬
‫רדק‪.‬‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫ו ע ן ר א‬
‫ר ד ס‬
‫כנפי הכלובים ׳ אותן שעשה שלמה העומלים על לגליהס כקלקע)אין אלן • מארן מרחק ׳ ולשי פילס ׳ לא העבדתיך ׳ עבודה רבה כמנחה קימץ‬
‫כלובים סל כפילת שעל האלון‪ :‬דאליכו הבלים י האליכי איתס לחיץ מימל‬
‫מעט שלה לגבוה )גס היא לא אמרתי לך להקריב לך חובה אלא נלבה >‬
‫הכלים‬
‫שמשכו אות כלפי חין לפי שלא היה צליך עוד לשאת בכתף)מתחילה היו‬
‫לא קנית לי ככסף קנה ׳ לקטילת לא היצלכת לקנותה בכסף לפי םהיתה‬
‫אלבעה‬
‫נתינים באלין בשיה שהין עילפים אתילי האלין כמי לפני האלין סהלי‬
‫מצוייה כארצם הרבה אמד רבי אבא קינמניתה היתה גדילה כאי והיו‬
‫אנשיי הץ ניםאין אותו‬
‫אוכלין אותם עזים‬
‫לפ^ צל שני אנשים אחל ולא ימנו מרב ״‪ .‬ויביאו הכהנים את־‬
‫וצביים במלרש איכה‪:‬‬
‫תכנות הביות כי א ם ־ ב נ ך <‬
‫‪1‬‬
‫‪"'r‬‬
‫"‬
‫)אחל לאחליו " י‬
‫" 'לפניו‬
‫החיתנו׳ על מסל‪:‬‬
‫•י•‬
‫• ‪ - y-‬י י ׳‬
‫האמן‬
‫שהביאו‬
‫מיין‬
‫אךהעבלתני׳ אני‬
‫מחלציך הוא״ןבנה הבית ל?*?ן ״‬
‫ללכיד כמו שהיה עם ארון בךיות־ץץות אל~מקומו אל־־־‬
‫ ויקס יהוה את־־דברו אשר דבר לא העכלתיך גאתה‬‫נליוולאהיהעולעתיל דביר הביות אל־קרש הקרשים אל­‬
‫^ העבלתני וכן אמל‬
‫^‬
‫ואקם תחת ךןלאל‪,‬‬
‫לנשיא בכתף האליכו‬
‫היו עלי לשולח נלאיתי‬
‫ •״‬‫ן ־ ׳־‪,‬‬
‫הכלים ומשכים כלפי תחת כנפי הכרובים‪ •:‬כי ה כ ך ב י ם‬
‫ישראל באשר דבר יהודת ואבנרת נסנא בי החטאים‬
‫יזוץ על שנלאו לאשי פ ר ש י ם כנפיס א ל ־ מ ק ו ם הארון‬
‫והעונות היו עלי למשא‬
‫‪K :‬‬
‫י ‪• :‬י‪-‬‬
‫ישראל‪:‬‬
‫אלהי‬
‫יהיוה‬
‫לשם‬
‫הבית‬
‫הכלים על פני הדביל‬
‫ככל מה על מסל‪ :‬אנכי‬
‫• ‪ :‬י ‪-‬ו‬
‫‪v» :‬‬
‫כלי שיהי׳ נכנס שם כהן ויסבו ה ב ר ב י ם על־הארה ועל״בדיו‬
‫ואע‪$‬ס שם מ ק ו ם לארון א ש ר ־ ש ם אנט׳ הכפל לחזיז לל‬
‫גלול ביים הכפולים‬
‫אנכי הוא םסלחתי‬
‫ויאריכו הבדים ןיראו‬
‫להקטיר כין הבלי׳ ולא מלמעלה‪:‬‬
‫ברית יהוה אשרברתעםי־אבתינו פשעם ללול המלבל‬
‫יהיה פינה הנה והנה‬
‫ואנכי הלא הסילח ומוחה‬
‫על־פני‬
‫היום ה ב‬
‫ךאשי<‬
‫בהוציאו אתם מארץ מ ע ר י ם ‪:‬‬
‫מךהקךש ךק שני‬
‫הזה‪:‬ד • אין בארון‬
‫ולפיכך האליכי הכלים ער‬
‫פשעיכם בכל לול ולול‪:‬‬
‫ויהיו ישם‬
‫החוצות‬
‫משה‬
‫הנח שם‬
‫יראואשר‬
‫ולאב נ י ם‬
‫הדבירה א‬
‫על פני הלביל ולא ילאו ?־ חות‬
‫למעני ׳ שלא יח׳ילל‬
‫הפשלת ויקלא כישעיה כסימן מג‬
‫החוצה לפני הלכיל‪:‬‬
‫שמי בכם אם אכלה‬
‫דהיוםםעלהייםהזה׳ בחרב אשר כרות ׳הוות עם־־בני‬
‫חהלתיעןפיז‬
‫לי‬
‫יצרתי‬
‫זו‬
‫־‬
‫‪q‬‬
‫‪m‬‬
‫אתכם‪ :‬הזכילני י כל‬
‫שלא הסילו איתם עול‬
‫י בצאתם מארץ מ צ ר י ם ‪j‬‬
‫לא‬
‫בי ישראל‪:‬‬
‫זלא־אתי‬
‫יעקב כי־ינעת ‪:‬‬
‫קראות הגמול שיש לך ו‬
‫•ן‬
‫‪• ; 1 I‬‬
‫‪:‬‬
‫מהארון» ‪-‬אשר כלת יי׳׳‬
‫ויהי בצאת הכהנים מךהקךש י^‪/‬הביאותלי שרת עלתיך וזב^ך לא ‪.‬ולאביתיך עלי‪ :‬נשפטה‬
‫כמו שתי לי עילויהון‬
‫ולא‬
‫יהוה‪:‬‬
‫את־בית‬
‫מלא‬
‫והענן‬
‫למשפט‪:‬‬
‫נכא‬
‫יחל׳‬
‫‪C‬‬
‫^‬
‫מי‬
‫י‬
‫יד‬
‫‪n‬‬
‫‪W‬‬
‫‪r‬‬
‫‪i‬‬
‫"‬
‫^‬
‫ל‬
‫בבדהמ‬
‫ולאי‬
‫מלא‬
‫כתיבין עשלה פמגמי‬
‫ספל אתהלמעןתצלק׳‬
‫כבדתני לא העבדתיך ב מ נ ח ^‬
‫קיימא לגזר יי׳ עם כני‬
‫מפני‬
‫לשרות‬
‫לעמד‬
‫ם‬
‫י‬
‫נ‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ה‬
‫יכלו‬
‫לא־־קנית לי ספל אתה תחילה‬
‫היונעתיך בלבונה‪:‬‬
‫יםלאל‪:‬כצאתהכהני׳׳‬
‫כי־מלא כבור־יהוות אות־־‬
‫' מ ^ ק נ ^ ז ^ ב ז ב ח ^ ^ ן ך ^ ‪ ,‬טענותיך למען תצלק‬
‫שהכניסו שם האלון‬
‫כלק כמו שאמל צליק‬
‫‪r‬״‬
‫״»״‬
‫בצאתם מן הקלם כירת יהןךת‪,:‬‬
‫הונעתני‬
‫בחטאותיך‬
‫העבךתנ‬
‫ך‬
‫א‬
‫הלאשין בליכי לל ש‬
‫כלאה ככיל יי' כעכן‪ :‬א ז אמר שלמות יהוות אמר לשכן‬
‫אנכי אנכי הוא מחרת שאפייתספל אתה אם‬
‫בעונתיך‪:‬‬
‫אז אמר שלמה כ‬
‫תספלהאמלאתצלק‪:‬‬
‫זבל‬
‫בירת‬
‫בניתי‬
‫בנה‬
‫בערפל‪:‬‬
‫פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכר;‬
‫כשראה הענן אמר‬
‫‪V.S‬‬
‫י‬
‫י‬
‫־יי‪ :‬י‬
‫אבץ הלאסק חטא*‬
‫עתה ריאה אני ם‬
‫הזכירני נשפטד־ז יחד ספר אתות )איך תאמל לא חטאת‬
‫שהשכינה שורה בבית לך מבון לשבתך ע ו ל מ י ם ‪:‬‬
‫ י\‬‫י*״‬
‫אתה)הנה אביך ה‬
‫שבניתי שהרי כך ‪,‬ה וייסב המלך את״פניו דברך אות כלי״‬
‫למען תצדק‪ :‬אביך‬
‫הראשון‪• .‬יח »‪A‬ט א הלאשין חטא היא אל׳‬
‫י‬
‫י‬
‫•י‬
‫־* ־ ׳ ך • *»! ו‬
‫הבטיח לכא ולשכון מ קהל ישראל וכל־קהל ישראל עמד‬
‫הלאשון כי האלם‬
‫« י‬
‫־ י ‪:‬י‬
‫• ‪ :‬י‬
‫‪\.‬‬
‫שרי‬
‫ואחלל‬
‫‬‫ומליציךפשעובי‪:‬‬
‫מתיך ענן וערפל׳ והיכן‬
‫מוטבע בחטא כי יצל‬
‫אליי*'‪.‬שייאל‬
‫יהוה‬
‫ברוך‬
‫אמר‬
‫וי‬
‫‪:‬‬
‫אראה‬
‫אמר׳ כי בענן‬
‫מךש ואתנית ל ח ר ם יעקב וישראל לב האלם לע מנעוליו‪:‬‬
‫ןעתד‪ -‬ומליציך פשעו כי׳ פי'‬
‫וגוי‪ :‬לשבתך עולמים׳ כי א ש ר דבר בפיו ארת דוד אבי ובירו‬
‫לנדופמ‪ :‬י י י יי‬
‫גלגל יםילה וניב וגבעון‬
‫שריך )נמליך וכן ב‬
‫מלא לאמר‪ :‬מן־היום אשר הוצאתי‬
‫בחרתי‬
‫ל‬
‫א‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫ו‬
‫עבדי‬
‫יעקב‬
‫שמע‬
‫לא היו עולמים׳‬
‫כמליצי סלי כבל וזכל‬
‫י‬
‫‪ :‬י ‪V‬‬
‫לא־־‬
‫ממצרים‬
‫את־ישראל‬
‫את־עמי‬
‫ומשנבחר לא היתרו‬
‫ב ו ‪ :‬כה־אמר יהוךת עשך ויצרך השלים שהם היו לאיי'‬
‫הכמות ולא שרתה‬
‫להוכיח העם )להשיב‬
‫שכינה כמקים אחר‪ :‬בחרתי בעיר מכלי שבט^ י ש ר א ל‬
‫מבטן יעזרןי א ל ־ ת י ך א עבדי יעקב אותם לללך הטיבה‬
‫דכלך׳ ואחר םבי־כם לבנות בית להיות שמי ש ם ואבחר‬
‫ם אצק־מים )הסכםעיבי‪) :‬אחלל׳‬
‫וישךון בחךתי כ‪:1‬‬
‫כתן הולאה לאל יאמר בחר להיורת על־עמ ישראל ״״‬
‫הימ פתיחה כי אין‬
‫כליך לגומר אשר לבר‬
‫אצק‬
‫על־־יכ־שות‬
‫ם‬
‫י‬
‫ל‬
‫ז‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ו‬
‫•על־צמא‬
‫הענק עבלאלא פילוש)‬
‫כפיו׳ כלומר מה שלכר ך^י ע ם ־ ל ב ב דור אבי לבנות בירת‬
‫‪ .‬רוחי עדץר^ך וברכת על־צאצאיך‪ :‬בכל לול ילול אני מחלל‬
‫ויאמר‬
‫כפיו אל ל<ל אכי שיתן לשם יהוה אלהי ישראל ״״‬
‫וצמחו בבין חציר כערבים על­ סלי קלש גאני ניתן‬
‫לחלם יעקב וישראל‬
‫לי בן שיבנה בית כן יהוה אל־דוד אבי יען אשר היה עס־‬
‫קיים‪ :‬זבילי מלא ׳ קיים‬
‫יבלי־מים‪ :‬י זה יאמר ליהוה אני לגליפים כעיניתיהם‬
‫הטיבות‬
‫לשמי‬
‫בירת‬
‫לבנורת‬
‫לבבך‬
‫את לבלו כילו הטיבה‪:‬‬
‫וזרת י ק ר א בשם־יעקב חות יבתב מכל סלי קלה לפי‬
‫רק אתה לא‬
‫ואבחל כלול׳ למה מדדה עם־לבבך‪:‬‬
‫‪. .‬‬
‫‪,‬‬
‫ידו ליהו״ה ובשם ישראל יכנרת‪:‬‬
‫שהקלים לא בחרתי‬
‫שאמל ומלציך פשע)‬
‫־י'‬
‫״׳ * י '‬
‫‪.‬״ ־• ד‬
‫עד‬
‫כימםלם‬
‫בחירתי‬
‫הילעתי‬
‫לא‬
‫כי‬
‫פיליש‬
‫א‬
‫ל‬
‫א‬
‫כילוםלם׳‬
‫בעיר היה לו לומר ואבי!‬
‫כי אמל כי שלי קלס‬
‫להיותעלעמיישרוהראתיליהמקו׳הנבחרבימשל׳כשנעתדתי‬
‫שבחרתי במד‬
‫שיש כיםלאל הם מחיללים כילהאויכ ונספים בעין השלים הפושעים )העם כי‬
‫לו בגרן ארונה באש מן השמים‪:‬‬
‫הטיבים הם נספים בעין הלעי׳ כשהם לכיוכן אמל פן תספה כעון העיל ׳ ופי׳‬
‫לחל להלנ כמו ואת כל הנשמ' החלי‪ :‬לגלופי' ׳ שהם לחלפה וגלופה בק האמו׳‪:‬‬
‫הפטרת ויקרא‬
‫חםלת הפטרת פקודי‪:‬‬
‫!עתה שמע׳ אף על פי שאני מחלל אתל ומכה אתכם בעונותיכם עול אטיב לכם‬
‫ךןךן‬
‫זו יצרתי לי ׳ יצרתיז להיות לי לעם יהם יספדו תהלתי על הניסיםטובה גלול‪ :‬כה אמ הי׳ עושך כמי אשל עשה את משה ואת אהק שפילוסו אשל‬
‫את‬
‫להוכיח‬
‫החל‬
‫יעתה‬
‫׳‬
‫מהגלית‬
‫איתם‬
‫בהוציאי‬
‫להם‬
‫שאעשה‬
‫‪w‬‬
‫^‬
‫״‬
‫הגדילם ילמלם ׳ אוןהיה פיליש עיםך כמו בולאך‪ :‬מצלך מבטן ׳ טעם מבטן כי‬
‫יםלאל שבאותו הדיר אמר כי כל הטיב שאני עתיל להטיכ לבניכם אחריכם שיהיןכעת צאת הכן מן הבטן יכניסהי בבלית האל למיל איתי לשמינת ימים‪ :‬יעז לך ׳‬
‫כגלוי לא כמעםיגהטובי׳ ולא למענכם אעשה יאמל ילא איתיקלאת׳‬
‫בפניתךשיע‪/‬לך)׳הו׳ אומי לךאלתילא‪ :‬וישלי ‪ f‬׳ ידיע שהיא י׳שלאל וכקלא כן לפי שהי׳ ישל‬
‫‪.‬‬
‫לעא‪:‬‬
‫אס‬
‫אחרי עא‪ :‬כי יגעת בי ׳ נלאתה מהר כעבילתי‪ :‬לא הבאת לי ׳ כי‬
‫^ יו ^ ? אקאצקלןחיעלזלעו‪:‬‬
‫‪.‬כיןהעמי׳‪ :‬כיאצק׳‬
‫ויגעת)צמתו בבין חציל׳ בית בכין המשמש׳ היא לתיספ׳ כיאיל כי מסכי׳ היה אם אמל'‬
‫וזבחיך ׳ כמו וכזבח יך חסר בית השימוש‪ :‬לא העבלתיך ׳ כי אם עכלתני ‪.‬‬
‫בעכורי חני הייתי המעכיל יהמיגע יכיין שלא יגעת ולא עכל' אינני מעביל ומיגע‪ :‬בין חציל וכמיהי בית בתיך אמי יצמחו ישלאל בטיבה כאלו המנילעי׳ בין חציל‬
‫כי‬
‫אחללאכךלעמיל׳‬
‫צמיחת׳‬
‫כי המשי‬
‫ולזה‬
‫במהל׳‬
‫הוא‬
‫בלבונה׳ כי לבונה ז כה היתה כקטורת והס לא הקטירו‪ :‬לא קנית קנה׳ ‪.‬‬
‫כעלבי‪0‬‬
‫מהיל)אמר‬
‫לינבלפיכך‬
‫לחציל ימלו‬
‫כחצילל׳מהלה‬
‫פאמל‬
‫צומחכמו‬
‫יעמול‬
‫)החציללא‬
‫קנההתציל‬
‫היא קנה כשם שהיה בקטירת ׳ יאמר בקנה לא קנית לפי שלא היה הקנה בארןעל יבלי מים םעימלי׳ בלחית׳ כל הימי׳‪ :‬זה יאתל י כי הנעאלי'בישלאלכילם יהין‬
‫ישלאל כי אם על ילי קנין כי מארן לחוקה היה בא להם כמי שכתיב וקנה הטיב קלושים)טלם יקראו שהם לה' ושהם מ‪/‬לע יעקב כמו שאמל והיה הנשאל בציין‬
‫)הניתר בירוםל׳ קלוש יאמר לו)גימד‪ :‬יכתיב ילו לה' ׳ יאמר כפיו לכתיב כילי לה׳‬
‫בישראל‪ :‬יכנה׳ יכנה עצמוגשםא ישראל כי לא יזכיר שם עצמ<‬
‫אלא יאמר יסראלאני‪:‬‬
‫לן^הלומרכיהואלה ןכאמרו‪/‬יז‬
‫ה‬
‫‪VT‬‬
‫י‬
‫ע‬
‫ע א‬
‫‪JT‬‬
‫‪t‬‬
‫י‬
‫•ו‬
‫­‪.‬‬
‫־‬
‫‪V-‬‬
‫*‬
‫'‬
‫‪ J‬ו״‬
‫י•‬
‫‪Y‬‬
‫‪. -‬״יזי‬
‫‪j‬‬
‫י‬
‫״‬
‫'‬
‫י‬
‫•י‪.••.‬״•‬
‫• י •‬
‫י‬
‫‪v‬‬
‫־ י ‪• -‬‬
‫•יו‬
‫* ‪h‬‬
‫‪I‬‬
‫‪• - -‬‬
‫־ ־ י *‬
‫יי‬
‫\‬
‫י^׳>‬
‫־‬
‫־‪.‬־‬
‫י‬
‫׳‪r‬‬
‫‪t‬‬
‫״•‪/‬‬
‫^ ‪•ft‬‬
‫'‪VT‬‬
‫‪,‬‬
‫} ו‬
‫‪j‬‬
‫•‬
‫־•‬
‫‪\T‬‬
‫‪I‬‬
‫׳ ‪ /‬י‬
‫י‬
‫‪:‬זן׳‬
‫‪1‬‬
‫;(‬
‫‪r‬‬
‫־‬
‫‪:‬־‬
‫••‬
‫‪/‬‬
‫• יי‬
‫־‪•1‬‬
‫־‪:1‬־‪IA‬‬
‫ו‬
‫‪rA1r‬‬
‫‪v‬‬
‫‪T‬‬
‫י יוו־־ ;; ‪T‬‬
‫‪v‬‬
‫ו ז‬
‫•‬
‫ו ז‬
‫•‬
‫»‪,‬‬
‫״!‬
‫**•׳׳״*‬
‫‪T‬‬
‫‪t‬‬
‫‪M‬‬
‫״‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫״‬
‫‪k‬‬
‫י‬
‫י‬
‫» ״ ״ » ׳ ‪ .‬״ •‬
‫־‬
‫י*־‬
‫‪,‬‬
‫‪•V‬‬
‫‪/‬‬
‫י‬
‫'‪• i‬‬
‫י‬
‫‪f‬‬
‫‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪.‬‬
‫י•‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪VT‬‬
‫׳‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫׳ ‪A‬‬
‫־‪.‬י‬
‫‪r‬‬
‫•‬
‫י‬
‫*••\‬
‫‪A‬‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪V‬‬
‫•‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫‪J:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪. .‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫י־‬
‫‪J‬‬
‫'‬
‫‪:‬‬
‫\ ־<"׳‬
‫‪r‬‬
‫י‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫ן‬
‫‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫*‬
‫»>‬
‫י י '‬
‫ז‬
‫־‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫»‪-1‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫כמן)‪1:‬‬
‫כימג‬
‫מיםע‬
‫מ‬
‫םצמ‬
‫‪,‬‬
‫‪9‬הן!פ ‪0‬‬
‫‪w‬‬
‫‪K‬‬
‫‪ /‬ן‬
‫ו‬
‫ר ד ה‬
‫ו‬
‫?מיכמיני׳ ימיסהיאאלהים כמינייקלא העיכמתוהעתילותויטלהויעלכהלי במקצעות ומקצעות הם שני כלים ל‪5‬מק במלאכתם לאחל קולין ל) פלאנה‬
‫מה שהיה מםימי עם עילם כלומל מכליאת העולם והנה יאמל משימי כלימל כי )לאחל סימנט המקלף כהםהנגל פני הק ומחליק) ותלגים ‪1‬את הכית יקציע‬
‫אני שמתי הנבראים כעת שבראתיםכל אחל )אחל כגכולו העליונים למעלה יקלף‪ :‬ובמחוגה יתאלהו ׳ מחוגה קינפאש בלע;)‪ )3‬יעשו הגולות)תאר‬
‫)התחתונים למטה וכן יאמר לי האגתיו׳ אשר תבאנה ואינו כפל לשין אלא פירוש‬
‫הלבליםהמצויילים‪ :‬כתפאלתאלם׳ כיגולת) נאה)מפוארת משאל בעלי‬
‫החיתית העתיליתלכא‬
‫חיים ולשי פילם כ‬
‫בזמן קלו׳ ואשל עתילן׳‬
‫<שיק ואפר־־‪ .‬ל ח ם אף ׳פעל־־אל' כתפאלת אלם ׳ היא‬
‫כה־אמר יהודה מלך‬
‫לכאבזמןלחזק‪ :‬ולמ)‬
‫האשה שהיא תפאלת‬
‫י ש ר א ל ונאלו יהוד־ ‪ .‬צ ב א ו ת א נ י‬
‫וישתחו עשהו פסל ויסגד־למו‪:‬‬
‫^ ‪ s‬ד־ »תלגם יינתן כמו לכו ‪J‬‬
‫בעלה‪ :‬לכלות לו א‬
‫־ •«‬
‫‪A‬‬
‫‪-"T :‬‬
‫‪v‬‬
‫>‬
‫־• ;‬
‫‪. vv‬‬
‫»׳‪.‬‬
‫שלאל‬
‫אלתפיזלו׳ אמר ל‬
‫אחים ׳ על הנה ספר‬
‫ר א ש ו ן ואני אחרון ומבלעדי א ץ‬
‫בשר‬
‫על־־חציו‬
‫במו־אש‬
‫שרף‬
‫חציו‬
‫אל תפחלו מאלקים‬
‫מעסה הפסל מק ה‬
‫וינירה‬
‫יקרא‬
‫ומי־כמיוני‬
‫‪.‬‬
‫״‬
‫אלהים‬
‫תילאו‬
‫יאכל יעלו־־‪ .‬עלי וישבע א ף ־ י ח ם הטוב עתה אומר ט‬
‫י־ •י •‬
‫־י‬
‫י' י‪U‬‬
‫ואלתי‪7‬ח<‬
‫אחלים וחג‬
‫עול יטרח עוסה הפסל‬
‫ואותיות‬
‫עם־עולס‬
‫משומי‬
‫לי‬
‫רעךכה‬
‫^‬
‫ויאמר האח חמותי ראיתי אור‪:‬‬
‫*לתיל^מיזם כי ליי ואשר תבאנה עירו למו‪ :‬ארי־תפחדו ‪ f‬׳ ושאריתו ‪ SkS‬עיגיה לפסלו יסנור־־ שהולך אל היעל לכלות‬
‫אחים לעסות מהם‬
‫־‬
‫״‬
‫־ י —‬
‫ו א ד ת ר ה ו ד ־ ן ר א מ ^ ז השםעתץ‪:‬‬
‫איתם‪ :‬ואל תרהו׳ י‬
‫ל ו רשתחו רתפרל ‪<4‬ליו ויאמר פסל׳ ועולטולחיותל‬
‫פילישו לפי מקומו כמו וד־זנרתי ו א ת ם עדי דתיש אלורת‬
‫שנוטע נטיעה ויגלל‬
‫הצילני נגי אלי אתר‪:,-‬‬
‫אלתפחליייתלא ת‬
‫לא ידעו ו ל א יבינו כי טח מראיות אותה על שתהיה י‬
‫ן‬
‫בל־ירעתי‬
‫עור‬
‫ן‬
‫י‬
‫א‬
‫ו‬
‫מבלעדי‬
‫תתנלון‬
‫* תלחלין ולא‬
‫ראויה לכלות ממנ*‬
‫‪:‬‬
‫‬‫ו‬
‫*‬
‫‪V‬‬
‫‪1‬‬
‫ולא‬
‫תילא‬
‫כמי לא‬
‫ו ל א ״ עצים לעשות פסל«‬
‫יערי פסל כלם תהו וחמודיהכם בל״‬
‫עינתם מהשביל לבתם‪:‬‬
‫תלזה׳ אילן מאילני‬
‫החת‪ :‬הלאמא* ה‬
‫ישיבאל־לבו ולא דעתולא־תבונה סלק ופילםו בו שהוי*‬
‫סיני‬
‫השמעתיך ׳ מהל‬
‫יועילו ועריהם המה בל־יךאו ובל־־‬
‫לאמיר חציו שרפתי בםר־אש {אף שקירין לו בערכי ם‬
‫)הנלתי לכם שם סאק‬
‫ירעו למען יבשו‪ :‬מי־יער אל ופסל‬
‫‪I »:‬‬
‫;‬
‫‪• ; -J- T‬‬
‫סנאבל ‪ :‬אלון׳ הוא‬
‫אליה מכלעלי‪ :‬ואתם‬
‫עלי י שפתחתי לכם נסך לברתי הועיל‪ :‬הן כל־־חבריו‬
‫אפיתי על־ ־גחליו לחם א ע ל ת בשר ערמון‪ :‬ךאק לו בעצי‬
‫‪TV‬‬
‫‪T Tlf‬‬
‫; ‪ ».T T /V‬יעל׳ לבקש מהם הטינ*‬
‫ג •‪v:‬‬
‫שבעה לקיעי׳והלאיתי‬
‫ואכל ויתרו לתועבת א ע ש ת ל ב ו ל נטע ארן׳ סם אילן‬
‫אתכם שאין אחל‪ :‬ואין יבשו וחרשים המה מאדםיתקבעו‬
‫רעה אפר לב חותל נם בן טיב למלאכה׳‬
‫צול בל ידעתי׳ כי אין‬
‫‪.‬עץ אסגור‪:‬‬
‫למעלה ממניילוע טבל כלם יעמרו יפחדו יבשו יחד‪ :‬חרש‬
‫ובלבדי רבותינוי^ל עצי‬
‫ד־זטהו ולא״יציל את״נפשו ו ל א אחים אלני' ובלוסים *‬
‫הילועים כולם אצלי‪/‬‬
‫־‪>•-‬‬
‫בךזרמעצר ופעל בפחם ובמקבות‬
‫וגססיגלל׳ יש מפרשיי‬
‫אילהן‬
‫ו״ת ולית לתקיף‬
‫יאמר הלוא־שקר בימיני‪:‬‬
‫ג‬
‫דמן קלמי מתיהיכליה יצרהורפעלהו בזרוע בוזו‬
‫גשם גוף רוצה לומל‬
‫זבר״אלר־׳ן יעקב‬
‫וישראל גיף ק וכן בארמי‬
‫הקיף׳ בלילעתילםין נם־־יךעב ואין כח ל א ־ ש ת ת מ י ם‬
‫‪ :‬י ‪V » i‬‬
‫•ן; }‬
‫••‪TJ‬‬
‫‪T 1‬‬
‫בי עבדי־אתדת יצרתיר עבר־‪-‬לי גשמייצטבע׳ והנכון‬
‫ואלעך בשם אני י‬
‫חרש‬
‫ילעתיך במלכל ידע רעף‪:‬‬
‫לפרשו כמשמעו וכן‬
‫ז ‪• v‬י‬‫תרגם יונתן ומטרא‬
‫לכתך‪ :‬יוצרי פסל׳‬
‫ע צ י ם נטה קו יתארהו בשרד יעשהו‬
‫אתה ישראל לא תנישני‪:‬‬
‫מחיתי‪ ,‬ירכי והוצרך לומר <‬
‫ן‬
‫האומנים שעושים‬
‫'> •‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫י‬
‫ובמחונךז;תאייזי‬
‫במקצעות‬
‫כעב פשעיך וכענן חטאתיך שוברת וגסס יגדל׳ ביידוע‬
‫)יוצרים הפסל כולם‬
‫‪/T‬‬
‫י‬
‫‪IT‬‬
‫י‬
‫‪I‬‬
‫‪TT‬‬
‫הוא כי כל צומח יגלל‬
‫תהו כי מעשיהם תהו רעשתו בתבנית א י ש כתפארת‬
‫רנו שמיס כי־ אותו הזגשס אלא אמר‬
‫‪ .‬והכסילים שהם ח‬
‫אלי כי נאלתיך‪:‬‬
‫יזמידיהס םהםחימדים ארם לשבת בית‪ :‬לברת־לו ארזים‬
‫שאף על פי שהוא נוטע‬
‫־ ‪•t :‬‬
‫<אזהבים איתם והם‬
‫ןשד־ז יהיר״״ יידעו החתץת ארץ הקלשםעבילת אלילי'‬
‫לא ייעילי להם למה ויקח ת ך ז ת ואלון ו י א מ ץ י ל ו בעצי*‬
‫פעחו הרים רנה יער וכל־עץ בו כי׳־ הגשם יגלל אותו והרי‬
‫כילמיה‬
‫יעקבאת אהק‬
‫הפטלת צו‬
‫הגשם בשליחות האל‬
‫והיד״•‬
‫חומלים איתי‪ :‬יעדיהם יער נטע ארן ונשם ינדל‪:‬‬
‫יתפאר‪:‬‬
‫ובישראל‬
‫נאל יהוה‬
‫כסימן!'‬
‫יתכלך בא ואף על פי‬
‫המה׳יא׳תאממאיןאנ) ל א ד ם לבער דקח מהם ויחס אף־־‬
‫^ולעי שלא יועילו עליה‬
‫כן עילם כמנהגו נוהג‬
‫י&ם‬
‫א‬
‫ש‬
‫ופיק‬
‫ילעו‬
‫זלא‬
‫לאילא)‬
‫כי‬
‫מעיל)‬
‫שלא‬
‫בעצמם‬
‫המה" הפסילים הם עלים‬
‫כמו שאמרו לבותינו זל כזה הענק הלי שגזל םאה שלחטין מרעה׳ לין הוא‬
‫רואים ואינם שומעים ןיולעים היאך מעיל) לאחלים‪ :‬למען יכים) ׳ יזכמ זה למעןשלא תצמח אלא עולם כמנהגו נוהג ושוטים שקלקלו עתידים ליתן את הלק ‪5‬‬
‫יבושו מעכולתס אותם‪ :‬מי יצר אל ׳ מי יעשה מעשה תהו כזה םיטלחלתהו והיה לאלם לכעל׳ והיה אותו ק מקצתו לצולכי אלם לבעל‪ :‬לקת׳‬
‫וישים כספו להבל הים שגעק כזה ז נסך ׳ כסהו או לשין יציקה‪ :‬הן כל חבליו» מן העצים ויחס גופו לנגלם‪ :‬ישיק ׳ כמו יכעיל כלימל ישיק כהם את‬
‫המתחברים אליו לעסותו אז לעכלו‪ :‬וחלשים המה מאלם ׳ אינם מלכים ושלפיה התמל‪ :‬ואפה לחם י כמו וטחני קמח‪ :‬למו׳ כמו לו‪ :‬חציו׳ לוצהלומל‬
‫העושים זה האל אלא אומנים מבכי אלם שעושים שאר מלאכות ועושי׳ אותו אל ״ מקצתו אמלט כחצמשמכעליהנה כשני פנים שיצלה בו צלי ויאכל על שישבע‬
‫וה לכל תימה * יתקבצו כולם ׳ פילוש כל עיכלי הפסל יתקבצו דשאו ויתמ‬
‫)עול שיחם בשלו כאס‪ :‬ויאמל האח׳ שמחה וכן האח האת לאתה‬
‫במעשיהם)יסתכל) מ אם יעשו זה ים להם שיפחלו מהאל על מה שעש) לבס)עיננו ‪ 1‬חמותי י מללע ג ושאליתז לאל ׳ בי׳ לפסלו זהו האל שלן ‪ 8‬ויתלו י‬
‫מעצמם ממעשיה שהוא תהו שיתבוננו בו‪ :‬חרם ׳ סמיך לברזל כי הריש פתןחה י הנותל ממנו‪ :‬לטל ק ׳ לענף ק וכן כי כיל הלים ישאו לז‪ :‬לועה אפל ׳ אמל‬
‫מפר עתה כמעשה הפסל איך טורחים להבל מי שהיא אייק כחל יעשה מעצרזה העושה הפסל לעכלו מעה אפל הוא כלימל מתעסק בלבל שלא יועיל לו והיא‬
‫<יעשה המקכית כי כל אומן צריך לכלי ברול יעשי הפסל מק או מאק או מכחל על ללך אפלים לועה לוח‪ :‬לב היתל הטהו ׳ אמל יצל הלע םמהתל מ הטהי‬
‫או כליל או כסף או שאר מתכות בכלי כחל יעשו איתם‪ :‬מעצל׳ כלי כחל שחותך‬
‫לללך לעה והוה לא יכק ולא יציל את נפשו טלם אבלה ולא יאמל הלא שלא שקי‬
‫בו חרם עצים‪ :‬ופעל כפחם ובמקבות׳ איתי החלש פעל בפחם םמפח צן לחמם בימיני מה שפעלתי ועשיתי בימיני סקל היא ‪ <:‬ז כול אלה יעקב ׳ אם העמים‬
‫הכתל שיעשה ממנו הכלי ופעל כמקכית שיעשה אותם שיצזלכהם הפסל והן‬
‫עיכלי פסילים לא יבינו אתה זכול הלבליס האלה ולא תפיתה לעיכלי הפסילים ‪1‬‬
‫מאמר יצרה) יפעלבמקכית םיצלהוכהם׳)לשי פ^לשכפחם׳ קלטןבלע;׳ כי עכלי אתה ׳ מאז עבלי אתה ולא עכל הפסילים‪ :‬לא תנשני י לא תנשה‬
‫עמקבות׳ מרטילכלע*‪ :‬לפעלה) כזרוע כתו׳ בכל כחי היא פיעל בו כי יקוה ממני‪ :‬מחיתי כעכ פשעיך ׳ כמי העב שנמחה כמים כן מחיתי פסעיך‪ :‬לנו‬
‫בפעולתו שכל טיב וענינו כזלוע בפחי ׳ יטת מלוע מסמשת כמקום שנים ׳ או ציישמים׳ על ללך משל כאלו כל העילם ישמח כצאת ישלאל מהגלות‪ :‬כיעםהה׳‬
‫כמו הפיך בכח זמעו)כן מקים שם קבל‪ :‬גם לעב)אין כח ׳ על שמלוכ ישקו טובה עם עמו וגאלם‪ :‬תחתיו׳ אק ׳ היא הנקילה האמצעי׳ אשל כאק ג‬
‫גמלאנה כשיגיע עת האכילה לא ילצה לקום מהמלאכה והוא לעצ ופועל על‬
‫פצחו י לשין פתחין פה י יתפאל ׳ כי תפאלת‬
‫שלא ישאל בו כמ יק צמא ולא יקום אפילו לשתות‪ :‬חלם עצים ׳ ואם כה לעםותצ‬
‫האל יהיה כהיציא עמי מהגלות והעמים‬
‫»ל ק מזלם עצים היא כך ללמ‪ :‬צטהק)׳ המלה‪ :‬יתאלהו׳ יגבלהו‬
‫יפאלוהובזה‪:‬‬
‫כלימל ישים גכיל בק בשלל)הוא חוט הצצע שמסיק בו הנגל מה שמצה‬
‫^לת הפטרת ויקרא‪:‬‬
‫לכלות ק הק וכן)תאל הגב)ל < )הצצע ההוא יקלא שלל והקו שאמל‬
‫הנטלת צו‬
‫מא החוט םציכע אותו כשלל‪ :‬יעשהו במק‪3‬עולן י )אחל שסק אותו יתקנה)‬
‫בה‬
‫ד ו פ ט ר ת‬
‫‪,‬‬
‫(‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪JT‬‬
‫‪:‬‬
‫ו י ק ר א‬
‫ר ד ק‬
‫ז ^ י י‬
‫‪-‬‬
‫• ;‬
‫‪T‬‬
‫"*‬
‫»‬
‫‪1‬‬
‫ם‬
‫;‬
‫יי‬
‫‪T‬‬
‫‪|r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪ p‬א ) ן רילמיל‪5‬ן‬
‫‪L‬‬
‫י‪-‬י‬
‫י‬
‫;‬
‫"\‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫י—‬
‫י‬
‫־‬
‫;‬
‫״‬
‫‪/‬‬
‫••‬
‫‪-IT‬‬
‫י י • ‪. ; • • -‬‬
‫»‪1‬‬
‫‪AT‬‬
‫">‬
‫י־‬
‫״‬
‫‪.•:‬‬
‫‪T‬‬
‫•ן•‬
‫‪.-‬י‬
‫' • ־ •‬
‫^‬
‫‪'1‬״'‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬ן‪.‬״‪,‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪| T‬‬
‫<‬
‫‪-‬‬
‫‪V‬‬
‫‪t‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫‪I|ATT‬‬
‫‪T‬‬
‫"‪tit‬‬
‫••‪/‬‬
‫‪AT‬‬
‫•!־‪•:‬‬
‫‪T‬‬
‫״‪:‬יי‬
‫‪:‬‬
‫‪t‬‬
‫־‪' 1\T‬‬
‫'‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫ז־‬
‫‪-‬‬
‫>‬
‫•‬
‫•«‬
‫‪i‬‬
‫‪•:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T-‬‬
‫;‬
‫"‬
‫>‬
‫‪/‬‬
‫‪T|-K-t‬‬
‫‪U i‬‬
‫‪A_»1‬‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬־‬
‫־•‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪TT‬‬
‫‪•^^If‬‬
‫ז׳׳‬
‫‪:‬‬
‫‪-:‬‬
‫|‬
‫‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫^‬
‫»‬
‫־‬
‫; ׳‬
‫‪f‬‬
‫‪T‬י "‪J‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪$‬‬
‫'‬
‫‪t‬‬
‫‪t‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫‪VT‬‬
‫‪»T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪t‬‬
‫י‪-‬‬
‫‪•|T‬‬
‫‪f‬‬
‫•יי‬
‫*׳‪-‬זי‬
‫״‬
‫‪v‬‬
‫‪T-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪t‬‬
‫•‬
‫‪1‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫« ־‬
‫״‬
‫י‬
‫״‬
‫*‬
‫י‬
‫‪t‬‬
‫‪*\?T‬‬
‫־‬
‫‪T-‬‬
‫‪•1‬‬
‫•י‬
‫י‬
‫‪-‬‬
‫\‬
‫‪T‬‬
‫‪T /T‬‬
‫;‬
‫‪A.‬‬
‫‪T1IT‬‬
‫צ ו‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫ד ד ם‬
‫ושמיני‬
‫מ ק‬
‫^ ף ן‬
‫אמל ה׳ ככאגת ׳!כל העולות שהן כליל וזכל הזבחים שהם מיאב שנאמר רקח את כמ הבטל )יעלהל לעילה ״ לק ׳ )קבל) כתלפתמאין‬
‫השלמים שמהם יאכלו הבעלים כשל ולא;כל חטאת ואשםמקום כי לא היה לפני;ה מקים לקדירה }להיתה ׳אלתם שלא מכלי לקמר מאין‬
‫כי לא הי) מתולים מחטאתם ולא שבים ועול כי במזיל הי)מקלם אל שילאל הקיבלים ממב המנים י‪ .‬ואין מחריל יי את השפלת מעל‬
‫אזטאיםןאין על המייל קרבן אלא היו מביאים עוללת להלאות עצמם שהם הפגרים׳‪ .‬לללמך לזבל יהמכללמל כי לעילם יהמ על פני האלמה ט לא יקבלו‬
‫*לבליג* את ה׳ כנלאה‬
‫)למב עמילתם על פני‬
‫והשלמים היו מביאק‬
‫ןהישבת* י מ^רי יהודה ומחעורת האלמה ירקבל)ישיבו‬
‫צבאות‬
‫יהוה‬
‫אמר‬
‫•‬
‫ך‬
‫הלאות‬
‫לאכול כשל עם‬
‫עפר מכל‪) :‬נבחל‬
‫קול‬
‫שמוחה‬
‫ןקול‬
‫ששון‬
‫קול‬
‫<ךושלם‬
‫ל‬
‫א‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫י‬
‫ת‬
‫ל‬
‫א‬
‫פמעשיהםעבולת האל‬
‫מלת מחיים׳ אף על פי‬
‫)אמל *?ה לכם להביא עלותיכם ספו על״־זבחיכם ואכלו‬
‫התן וקול בלדה כי לחרכדת תהידה שהם רלאים את ה‬
‫״ ׳‬
‫‪;5‬‬
‫•‬
‫)להוסיף \עול‬
‫וכחיכם‬
‫הארץ‪ :‬י בעת ההיא נאכריהודת המתים נתינים כבזי‪0‬‬
‫מלא־דברת^את־אםתיכם‬
‫בשר‪:‬‬
‫עליהם עילות )תחשב)‬
‫צרת החיים גלללה ה‬
‫מלכי־־יהורר־ז‬
‫את־עצמורת‬
‫ויוציאו‬
‫מארץ‬
‫אותם‬
‫הוציא‬
‫צויתיםביום‬
‫ולא‬
‫כי יהיו ללצון לי כמו‬
‫הימנה לכחרל את‬
‫י '* יוארת־ע^מורת שריו וארת־עצמורת המית‪ :‬ככל המקלמלת‬
‫שכתיב בהם לנלצה לן מצריכם על־דברי עורה וזבח‪:‬‬
‫לכפל עליל לזה לא יהיה‬
‫הנשארים׳ ככל מקלם‬
‫כי אם אין מעשיכ לציין בי אם־את־הדבר הזה צרתי אותכם‬
‫הכהנים ואת• עצמות הנביאים וארת קיהיל הנשארים כמו‬
‫לפני נס עולו׳ וזבחים‬
‫הפלך הנשארים ככל‬
‫עצמות יושבי״ירושלס מקבריהם ״‪.‬‬
‫לא יהיו לצוין‪ :‬ספל׳ לאמיר שמעו בקולי והגרתי לבכם‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫^‬
‫‪c‬‬
‫י‬
‫?‬
‫*‬
‫י‬
‫י‬
‫ושטחום לשמש ולירח ולכל צבא המקלמג׳אםלהלחתים‬
‫ענק תיהפת להציל הזה ל א ל ה י ם ואתכם תהיו־־לי לעכם‬
‫שם כמל לתםם בפלך‬
‫אינו למצוה לצונית א ו ה ל כ ת ם בכל־הדרך אשר אצור־״‪.‬‬
‫השמים אשר אהבום ואשר עבדום עיניה׳ לכל האק כאן‬
‫ד‬
‫‪j * -5‬‬
‫‪ v‬י‬
‫;‬
‫׳י‬
‫ ‪•- T‬‬‫מצלימה לשכל אל‬
‫ולא‬
‫‪:‬‬
‫ם‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ייטב‬
‫למען‬
‫ם‬
‫כ‬
‫אלא כאימל לחבלו א ת‬
‫ואשר ‪j‬דרשום‬
‫אחריהם‬
‫הלכו‬
‫ואישר‬
‫‪:r‬־‬
‫עשה מה שתעשה כי לא‬
‫‪ :‬־‪v‬‬
‫‪ S‬׳ ‪; ' ^ 1‬‬
‫ואשר השתחוו ל ה ם ל א יאספו ולא‬
‫*ועילך‪ :‬בילם היציאי שמעו ולא־־הטו את־״אזנם וילכו‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫»‬
‫‪i‬‬
‫מם ים ככם חכמים אל‬
‫ • י ‪ - : • -‬״ ‪ > ** *. v -‬״ י׳ •‬‫‪ 1‬אותם׳ תחלת תנאו‬
‫יתהלל) כחכמתם כי לא‬
‫לאהיתהאלאאם שמע במעצורת בשררות ל ב ם הרע רהיו יקברו לדמן על־פני האדמה יה‪/‬י •‬
‫ונבחר מות מחיים לצלהשאךוך־ז תלעילם )ק אם יס‬
‫^‪7‬סמעי בקילי וםמלתם‬
‫למךהיום‬
‫את בליתי והייתם לי לאחור ולא ל פ נ י ם ‪:‬‬
‫הרעה הזאת ככםגבללים אל יתהללו‬
‫מךהמישפחה ־ י‬
‫הנשארים י ־ י‬
‫כנבילתס כי לא ‪p‬‬
‫אישר יצאו אבותיכם מארץ מ צ ר י ם‬
‫סמלה‪ :‬במיעצית׳‬
‫‪I‬‬
‫• ן ‪ > :‬ז‪ , -‬י•‬
‫בכל־המקומודת דתנשאריםאישר־ תלעילם להצילם מן‬
‫פילש בעצה שלהם‬
‫לא כעצתי‪ :‬בשמלות עד היום הזה ואשלח אליכם ארת־־‬
‫המלתא) מן השבי)כן‬
‫הדחתים ^ס נאם ןהוה צבאורת‪:‬‬
‫בה אמר יהודת אל־ אם יש ככם עשיל אל‬
‫לבם‪ .‬־ י‪ -‬־ ־•‬
‫לבם ׳ במלאה ־‪v‬‬
‫״ ‪ 1 1‬יתהלל בעישמ כי לא‬
‫•י ־י־‬
‫לשין אםילנז‪) :‬יהי)‬
‫כל־עבד הנביאים י ו ם ה ש כ ם‬
‫ץתהלל ח כ ם בחכמתו ואל־־יתהיי יפלהז מן החלכ )זכל‬
‫ולא שמעו אלי ולא הטו‬
‫לאחיל׳ ומה היה ושלוח‪:‬‬
‫אלל התכונית השלש כי‬
‫לנםם שהי) לאתיד ולא‬
‫‪j :‬‬
‫ד‪,-‬נבור בנבורתראל־יתהלל;)שיר החכם ינצל פעמי׳ לכלת‬
‫לפנים כלומל שהיה‬
‫הרעו‬
‫ארת־־ערפם‬
‫ויקשו‬
‫את־אזנס‬
‫בי אם־בזאת ?תהל‪.‬‬
‫בעשרו‪:‬‬
‫בתחכלללתיל לכעלמתו‬
‫‪J‬‬
‫מאלה כמעשה יליהם‬
‫ד‪-‬זמתהלל השכל וידע ארתי כי אני וכן הגבלל ינצל צ‬
‫)לא בלכה ! השכם מאבותם‪ :‬וךבךת אליהם את־כל־‬
‫בגבזלתי )ככיא וכץ‬
‫וםלוח׳ בכלבקלובקל ה ד ב ר י ם האלר־ה ולא ישמעו אליך‬
‫•הוה עשה חסד משפט וצדקה בארץ העשיליפלה נפשן מיל‬
‫״ ז*‬
‫‪i‬‬
‫י י '‬
‫כי ריב ההזהרה תהיה‬
‫‪T|-j‬‬
‫‪ I‬האליככעשל) ק מנהג‬
‫בבקר קידם שילך אלם וקראת אליהם ולא יענוכה‪ :‬ואמרת‬
‫בי־באלת חפצתי נאם״יהור־ז ‪x‬‬
‫העילי במכ)אמר להם‬
‫למלאכתו‪ :‬הרעו מ‬
‫‪5‬‬
‫מאביתם ׳ בכל ליר א ל י ה ם זר־ז הנוי אשר לא־־שמעו‬
‫הנכיא כי לא ינצלו‬
‫הפשלת ביום השמיני בשמואל כ׳ כסימן ו׳‬
‫באלה השלש אלא כמה‬
‫זלור רובם הלעי מ בקול^הורת אלהיו ולא לקחו מוסר‬
‫ףךן*‬
‫‪}/‬וד דוד את־יכל־בחור ינצלל אלתי שינצלל השכל‬
‫‪•h‬‬
‫מאכותם ‪:I‬‬
‫ז‬
‫כמו מנשה‬
‫בישראל שלשים אלף‪ :‬לללע אלתי פיללש כ‬
‫ואמון שהיו אחלונים אבדה האמונה ונכרתה מ פ י ה ם ‪x‬‬
‫! ‪j*r‬‬
‫‪r Tl • i‬‬
‫‪F‬‬
‫בהשכל אלתי )כ*למג‬
‫הלבו אשמה מן ה‬
‫גר נזלו יהישלימ‬
‫ויקס ׳ וילך דוד וכל־העם אישר אתו אלתי)השכל האל הלא‬
‫הלאשיניס ‪) :‬לכלת׳‬
‫שישכיל כי הוא אחל‬
‫ולא ישמעו ׳ ילעתי כי‬
‫יהור־ז‬
‫מאס‬
‫כי‬
‫קיצה‬
‫על־ישפיס‬
‫ושאז‬
‫מבעלי יהודרת להעלות מ ש ם אות קלמק )אינו גיף )הלא‬
‫כי;עשו‬
‫לא ישמעו אליך)אפילו ויטיש את־זיור עברתו‪:‬‬
‫ארון האלהים אישר־נקרא שם ש ם כללא הכל)משגיח על‬
‫לא יעניכה כשתקרא‬
‫הכל ומנהיג כל העולם‬
‫להם אף על פיכן ה בני^הוךר־־־‪ .‬הרע בעיני נאכש־־יהוךת‬
‫!חוה צבאות ישב הכךבים;]לץ •‬
‫כחכמתו עליונים ו‬
‫הזהירם ׳ יענוכה כהא שמו שקוציהם במרת אשר־־נקךא‬
‫וירכבו אתי־ארון האלהים אל־ענלה ותחתונים ויליעת האל‬
‫וכןיכרמכה‪ :‬ואמרת׳ ־‬
‫מפיה׳ אפיל) מפיהם ‪ J‬שמי־ןןליו לטמאו‪ :‬ובנו את־כמיות‬
‫היא ללכת בללכמ ל‬
‫ד‬
‫ד ז ‪I‬‬
‫»‬
‫ • ‪* :‬‬‫חדישות וישאהו מבית אבינדב אשר לעשות חסל משפנו‬
‫אבלה ןנכרתה ׳ שלא התפוז אשר בניא בן־־הנכם לשרף‬
‫)צדקה כי כן עלשה‬
‫יאממ אמת כפיהם׳ את־בניהס ואת־בנתיהס ‪3‬אש אישר‬
‫בנב‪/‬ןךת ו ע ז א ואחיו בני אבינדב אותם הנא י‪ .‬כאק‪:‬‬
‫כל שק כלככםז‬
‫נהנים את־הענלה חדשה‪ :‬דשאהו ללומל עם כני העללם;‬
‫גזי נזרך׳ גדול השער ל^א צויתי ולא עלתה על״לכי‪:‬‬
‫כאלהחפצתי׳ שיעשה‬
‫נקרא נזר לפי שהנזיר‬
‫דכןהנד־וימיבם‬
‫איתםהאלםוחיבהם׳‬
‫היה מגדל סעמ)ענין‬
‫גזי מרך כענק קרחי ב א י ם נאםי־־יהור־‪ .‬ולא־יאמר עוד‬
‫מבית אבינךבאשר בנבעה;ןס ארון )מהםאמיכאק)חסלו‬
‫)צלקתו נם כן כשמים‬
‫התפרת וגיא בן־ה!גם בי א ם ־ ־ ג י א‬
‫גגזיעלכניתעמגיך׳‬
‫האלהים ואחיו הל{ לפני הארון‪:‬‬
‫כמושאמלה׳בהממים‬
‫את‬
‫ויטוס׳ )יעזוב‪:‬‬
‫ההמה ו קברו בתפת מאין מ ק ו ם ‪:‬‬
‫ודוד וכל־ב^רת י ש ר א ל משחקים מסלך אמל באק לפי‬
‫במלתהתלפת׳ הוא‬
‫עברתוןחמתו׳‬
‫עליהם‬
‫לורעכלת)׳ הל‪5‬ר הזה ששפך‬
‫הזה למאכל‬
‫נבלת העם‬
‫והיתה‬
‫אלםב ף ^‬
‫למיצ י‬
‫גלויהל ע‬
‫כאקב כ‬
‫וצלקתז ה ^‬
‫לעוףשחשלו^ נ י י‬
‫כלםומה^שבש ומי׳ אימ בלגי כי אם לחכמי' ן‬
‫המולך שהיה סל נחשתלמסיקים איתי מתחתי) ללי) פסיטית יניסקית ומתני[‬
‫הפשלת שמיני‬
‫ובכנרורתמשלת הפסלת‬
‫ובנבליבםצו וברתפים‬
‫מחריד‪:‬‬
‫ואין‬
‫הארץ‬
‫את הילל על ילין והיא נמה ונוהםהשמים‬
‫ישמע »האב‬
‫שלא‬
‫ולבהמתבתיפים‬
‫מקישין‬
‫והכיממם‬
‫־ ‪• v‬‬
‫* ‪:r-\Iv a t‬״־!‪:‬ז‬
‫• ‪a - V;IT‬‬
‫‬‫עול ׳ לכי סנאםכל עליל כשהמליכלהל בהנלק ‪ m‬היתה אסיפה‬
‫מיל הבן לכמלל לחמי) ׳ תיפמ על שם התיף ׳ הנם ׳ על שם נהמת הבן‪ :‬לא ן ץ ך ן ‪m‬‬
‫שנייה‪ :‬ויקם וילך לול מבעלי יהולה׳שנאספל שם להעל)׳ משם‬
‫!‬
‫*דתי ׳ במציה שיקריב) בנים לקרבן ׳ )לא לבלתי לאחל מן הנביאים‬
‫וכשלברתי לאברהם לשחיט את בנו לא עלתה<נל לבי םישחיט אלא להוליע את האמן ‪ 1‬אשל נקלאשם׳)אחל כך פילששםה׳ צבאות תםבהכמבים‬
‫*לקי ול־*ל פילשי אסל לא צייתי זה יפתח ׳ )לא עלתה על לבי׳ ‪/‬ה מישע מלךעליו ומה שמכל שם הארק כזה השם כמקום זה מה שלא מכל כן כמקום אסר‬
‫לפי שנתקלש שמו םל הקבה עליו כהיותו בשדה פלשתים‪ :‬אל עגלה חלשה ׳ כמו‬
‫על‪ :‬ניהגי׳ את העגלה חלשה ׳ פימם הין ניהגים את הנקל שהיל מלשכי׳ את העגלה ז עם אללן החלקי׳ ׳ לכק היא עם עגלה חלשה כאילי אמל ניהגים את העגלה חלשה‬
‫ועג‪/‬א עם‬
‫עם אמן האלהי׳)באממ פעם אחלת לשאהן לפי שאיל לעזא)אחיל נלהגים פילש היאך היל נהלני׳ אלתל כנשאגהל מבית אבינלב כי אחיל היה הללן לפני‬
‫האלון‪ :‬בכל עצי בלנשים י שמתקנין מהם כלי ‪/‬מל‪:‬‬
‫‪4‬ב‬
‫‪j‬‬
‫י‬
‫‪ -‬ו‬
‫‪j‬‬
‫••‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪TT\»:J‬‬
‫‪V:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪3,‬‬
‫‪T |T‬‬
‫־‬
‫|‬
‫‪AT‬‬
‫?‬
‫י;‬
‫;‬
‫־ —‬
‫• י ‪:‬ז;ןוי•!‬
‫־ ־־‬
‫־‬
‫־‬
‫‪,‬‬
‫‪P‬‬
‫‪r‬‬
‫•ן_‬
‫‪JT‬‬
‫‪T -‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫זז‬
‫‪.‬‬
‫;‬
‫‪ -‬ן ו ‪ -‬־‬
‫‪T‬‬
‫‪w‬‬
‫‪|:‬ן‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫!‬
‫‪•/ -‬‬
‫‪ -‬י‬
‫•‬
‫‪J‬‬
‫•‬
‫‪ J‬״‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪K • i‬‬
‫•‬
‫<~ ‪1‬‬
‫ז ע‬
‫‪* T T‬‬
‫‪/‬‬
‫־•‪!1‬‬
‫‪T‬‬
‫י• ‪* s t‬‬
‫;־>‬
‫‪ -1‬״‬
‫•‬
‫•״‬
‫‪• T‬‬
‫‪A‬‬
‫‪r‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪• T‬‬
‫‪• -‬‬
‫‪\-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫"‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪ -‬־ ‪| :‬‬
‫‪T‬‬
‫•ן_‬
‫״‬
‫‪w‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫״‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪.‬‬
‫|‬
‫<‬
‫»־‬
‫••‬
‫\‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪«•/‬‬
‫‪:‬־‬
‫‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫‪/‬‬
‫‪T‬‬
‫ו‬
‫‪V<JT‬‬
‫‪ :‬־‬
‫‪T‬‬
‫••׳•‬
‫‪t x‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-T.‬‬
‫‪T ; ,T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪.‬‬
‫\‬
‫יי‬
‫' ‪V‬‬
‫״ "‪V‬‬
‫י‬
‫‪V‬‬
‫‪i‬‬
‫*‬
‫‪/‬‬
‫•ן‬
‫‪•1‬‬
‫•‬
‫‪• T‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪f‬‬
‫‪1‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫* »‪|,‬‬
‫‪T‬‬
‫‪A‬‬
‫‪T‬‬
‫‪;JT-/‬־‪TiT‬ן‪-:‬ן‬
‫‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪%‬‬
‫‪: T:‬‬
‫‪A‬‬
‫•‬
‫‪t‬‬
‫‪T I|*;T‬‬
‫‪y.‬‬
‫‪\.T T I T‬‬
‫‪j‬‬
‫‪X r‬‬
‫‪T:‬‬
‫‪r t t‬‬
‫‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫‪I‬‬
‫־|—‬
‫>‬
‫‪-‬‬
‫‪1‬‬
‫‪<T‬‬
‫‪JT‬‬
‫‪t-t T‬‬
‫־;‬
‫‪JT‬‬
‫‪:‬־‬
‫! ־ ־־‬
‫‪J‬־‬
‫־‬
‫‪j 5‬‬
‫‪":‬־‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ :‬ז‬
‫‪•/‬‬
‫‪TT‬‬
‫‪X :‬‬
‫‪1‬‬
‫‪VT‬‬
‫'•״ ‪T‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫» »‬
‫;‪I‬‬
‫‪IT‬‬
‫י‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫־‪1‬‬
‫‪: I‬‬
‫‪|T‬‬
‫‪f t‬‬
‫י‬
‫‪t‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ITJT‬‬
‫־‬
‫—•‪• TJ‬‬
‫״‪V'•^:‬‬
‫‪t‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪TT‬‬
‫‪T-s‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ I‬ז‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T v:• "!^ 1‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪y1VTT‬‬
‫־ ‪T‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪TIT‬‬
‫»־‬
‫‪-‬ו‪:‬־ ‪J‬‬
‫‪WIT‬‬
‫־ ‪ •T..‬־‬
‫‪r‬‬
‫‪JT‬‬
‫«"‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫‪- TT‬‬
‫•‬
‫־‬
‫ו‬
‫ז־‬
‫‪-‬‬
‫‪Jt‬‬
‫‪s T‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫‪T : T‬‬
‫•‬
‫;‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪^T‬‬
‫־‬
‫*‬
‫‪*.‬‬
‫־(‪".‬‬
‫יי‬
‫יי‬
‫‪I‬‬
‫•‬
‫*‬
‫‪s‬‬
‫‪h‬‬
‫‪p‬‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫ר ד ק‬
‫שמיני‬
‫? י ק‬
‫ובמנענעים ׳‪ -‬הוא כלי ניגין עיע אלם ניפו כצנעו בו או היא אשל בו יתלות יניע)‬
‫ואמרו אחל מששה כלומ׳ כי ששה חלקים הין עושים בפר »!כל אחל היה‬
‫בעת הנגין! וכצלצליס ׳ כמו כצלצלי שמע והם שני כלי נחשת שמקישין אותן‬
‫נותן הםםית י‪ .‬מה נכבל המם ׳ נפעל עכל כי הוא פתוח ודרך לעג אמלה ל) מה‬
‫זה ביה ומשמיעים קיל‪ :‬גלן נכין ׳ וכלכלי הימים גלן כילי ן ישני שמית הין‬
‫נכבלכלימלכילאנככלכלימלכילאנככלהיוםהזה שאתה נגלית ם משחק‬
‫לוואפשלכיםמו גזלן נכון וקלאוהו גקכילון עלשמתסםעזאמןילאועיני)‬
‫כאחל הלקים )ההליכים! לעיט אמהות עכלמ׳ אין כרין לומר לפני נשי‬
‫כילו׳ולזל אמלוכתחל'‬
‫עכליך אלא אפיל) לעיני‬
‫ויביאו‬
‫יי״(»י ין> יז * ' ובמנענעים ובצלצליכם‪:‬‬
‫נתכזימ‬
‫אמהות עכליך‬
‫כהגלות נגלות י‬
‫אחד הדקים ‪ :‬ויאמר דוראל־מיכל היום‪:‬‬
‫"‬
‫י • ״ ' ‪ 1 1‬׳ '‬
‫׳‪'.".‬עתה כשנשאו האלו(‬
‫לפני יהודה אישר בחן—בי מאביה הכפל לרוכ התגלותו‬
‫אל־־אףן‬
‫נכון וישלח‬
‫^‪npjr ,‬״״‪,‬י‬
‫נקלא כימןולכשיף פ האלהים ויאחז בו כי ישמטו הבקר‪:‬‬
‫‪T f‬‬
‫•‪•c‬‬
‫‪r -:‬‬
‫י ‪j" 1‬‬
‫בשחוק‪ :‬לפני ה׳ מה‬
‫ ‪I1T T‬‬‫*‪v ; I‬‬
‫־>‪V -‬‬
‫•‬
‫‪IT‬‬
‫ומכל־ביתו ריצות אתי נגיד ע ל ־ ע ם שלקלתי וכלכלתי לפני‬
‫כשהעלהו לול מבית‬
‫ויחר־אף ;הןה בעזה זיכהו ש ם‬
‫ה׳ עשיתי לפי םככלני‬
‫מובל אלום נקלא נכון‪:‬‬
‫יהודה על־־ישראל ושחקתי לפני יבחל כי מאביך‪< :‬‬
‫וישלח עיזה׳ פילוס האלהיכם על־השרי וימות שם ע ם‬
‫"‪ • : A‬־ ‪V I:‬‬
‫‪J‬‬
‫ושחקתי ׳ מללע לפי‬
‫ויחד לדוד על"‬
‫וישלח יל)‪ :‬עי שמם! ארון ה א ל ה י ם ‪:‬‬
‫והייתי‬
‫מזאת‬
‫עוד‬
‫ונקלתי‬
‫ן‬
‫יהווה‬
‫שהיא עתיל כלומר עיי‬
‫הבקל ׳ שמס) פיעל‬
‫‪v‬‬
‫״ ־‬
‫'שפל בעיני ועכם־האמהורז אשר ייתר ממה שעשיתי א‬
‫שמל כאיל) נשמכמ אשר פרץ יהוה פרץ בעזך־‪ .‬ו י ק ר א‬
‫אעשה זאשחק לפני)‬
‫•‪•: a‬‬
‫הבקל כלימל נתפלק) למקום ההוא פרץ עזה‪.‬ער היום הזה *״‬
‫איבליהם מקלישת ה‬
‫ולמיכל )זה) שאמר)נקליתיעיל‬
‫אמרת עמכם אכבדדה‪:‬‬
‫ויירא דוד את־יהורת ביום ההו<>‬
‫‪.‬‬
‫האמן שלא היה לאוי‬
‫מזאת‪) :‬הייתי שפל‬
‫נ•‬
‫ל ! י א מ י א?‪?:‬יא א ל «ךיז! ‪1‬ר •‬
‫י ;‬
‫ברת־־ישאול לא־־הידת לדה ולד בעיני׳ לפנמ לכל לכל‬
‫‪VAT‬‬
‫‪T‬‬
‫הימםמה) הכקל ‪ Mb‬ולא־אלה דויד להסיר אליו את״אדיון‬
‫)אין זה קלון אלאככילג‬
‫ע ד ; ‪ 1‬ם מותרה!‬
‫עמםאככלה׳ בעיניהן‬
‫דור '‬
‫״‬
‫עליעיר '‬
‫־‬
‫י‬
‫יכתניי הלוים היה‬
‫בירת‬
‫ויטהו^ ‪ ^.‬״‪,‬‬
‫דוד״‪^..‬‬
‫‪.‬‬
‫יהווה ‪k‬‬
‫לאוילהמתנשא‪ :‬ז^ ‪.‬‬
‫ויהי בי־י־שב המלך בביתו ויהודה אני נכבל במ׳ שעשיתי‪:‬‬
‫זישב ארון!חוה‬
‫השל׳ על השגגה י ‪ \h‬עבד־אךם הנתי‪:‬‬
‫לא היה לה ילל׳ פי׳ ליל‬
‫מכל־איביו‪:‬‬
‫מסביב‬
‫הניח־לו‬
‫מהיום ההוא ואילך לא‬
‫י * בית עבד אדם הנתי שלישה הדישיכם‬
‫ללשו מ ט‬
‫‪T‬‬
‫י י‬
‫‪ : - ,‬י ‪a• -‬‬
‫‪.‬‬
‫‪...‬‬
‫באחיז מ לפי םח‬
‫היה לה אכל לפני היום‬
‫וייאמר המלך אל־נתן הנביא ראד־ז הזה היה לה כמו שאמל‬
‫דברך יהוה את־עבד אדם ואת־כל״‬
‫^‬
‫‪V‬‬
‫נא אנכי יושב בבית א ר ז י ם וארון יתלעם לעגלה אשת ליל‬
‫שמשי הבקל)הנה מיע׳ ביתו‪ :‬דגר למלך דור לאמיר ברך‬
‫)אמלו עגלה זו מיכל ז‬
‫י‬
‫‪-.‬‬
‫‪1‬‬
‫־‬
‫‪A‬‬
‫י‬
‫י‬
‫ג‬
‫י‪/‬‬
‫י‬
‫י‬
‫־‬
‫~ ז ״ ״ ‪ /‬יה^ה את^מרתעבד אדכ^ ואת־כל־‬
‫*י‬
‫על מם מותה׳ כמו על‬
‫האלדזים ישב בתוך היריעוה ‪j‬‬
‫אשל אם עשיתי את א‬
‫*••י‪•••,‬‬
‫״‬
‫י‬
‫האמו שלא היה יכול‬
‫ויאמר נתן אל־המלך בר אשר אשל לבלתי לך׳ יבללש‬
‫לעממ־ בעצמי בלא משא אשר־לו מ*בור ארון האלהיבם וילך‬
‫‪I‬‬
‫אכלביו׳המיתההיהלה‬
‫כיסויי דור ויעל את־ארון האלהיכם מבירת‬
‫הקבה‬
‫עלואמל‬
‫כמיאלעיל‬
‫עיר לול׳‬
‫כלבבך לך עשה כי יהוה עמך‪:‬‬
‫ואמלו כי ג׳ נשים מת)‬
‫בשמחה‪:‬‬
‫צעדו ת ר‬
‫אדם עיר‬
‫ל^כלסכד עבד‬
‫נישא‬
‫עצמיהיא ציין‪:‬‬
‫ועיל מל‬
‫ארון־־יהורה‬
‫נשאי‬
‫וירהי כי‬
‫חיית׳ לחל׳ וכלתו םל‬
‫״‪A‬‬
‫״ץ‬
‫׳ששה צעלים׳ נלאה כי‬
‫‪l‬‬
‫‪V T‬‬
‫* > •ל‬
‫עלי׳ ומיכל בת שאול‪:‬‬
‫ויהי בלילה ה ה ו א •‬
‫בשיעול היה הלך עוזא ששה צעדים ויזבח שור ו מ ר י א ‪:‬‬
‫כי ישב המלך בביתו׳‬
‫; •ן‬
‫‪V‬‬
‫־•‪:‬‬
‫‪r i‬־‪A‬‬
‫׳ יי‪-‬‬
‫ויהי דבר־יהוה אל־נתן לאמיר‪:‬‬
‫כשאחז כאלון והכה?‬
‫שלא היה כליך לצאת‬
‫ודור מכרכר בנל־עיז לפני‬
‫ה׳ וכיין שלאו אלה‬
‫כר‪.-‬‬
‫אל־־דור‬
‫אל״עבדי‬
‫ואמרח‬
‫לך‬
‫למלחמה כמו סאמל‬
‫וה׳ הניח לו אז חשב‬
‫•‪ v -J‬יי • ‪V‬‬
‫‪r‬‬
‫‪ :‬זן ‪ ; -‬ז‬
‫יהודה ודוד חגור אפוד בר‪:‬‬
‫אמר יהודה האהדה תבנה־לי ביות לבנו׳ בית המקלם כי‬
‫‪1‬‬
‫כושאי האלון ט הלט‬
‫־ ‪'f1‬‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫‪V‬‬
‫"‬
‫\' י• ‪ L‬״‪T‬‬
‫למיום מצוי היהעלישל' לכנו'‬
‫ורוד ןכל־בית ישראל מעלים ארת־‬
‫לשבתי‪ :‬כי לא ישבתי בבית‬
‫העלתי ארת״בני ישראלממצךים בית המקלש אחל‬
‫להם פגע לע שמיחן ארון יהוה בתרועה ובקול ישופר‪:‬‬
‫שינוחו מן המלחמות‬
‫דודומיכל‬
‫[ והיה ארון יתור־־‪ .‬בא עיר‬
‫״ייי* ״ ז‬
‫־«׳ ־ ־‬
‫}*‪ x‬י י *‬
‫^חים‪ :‬מכלכל ככל *•*‬
‫וער היום הזה ואהיה מתהלך באהל שנאמל והניח לכם מכל‬
‫בעד החלון‬
‫נשקפדה •‬
‫ברת־־שאול‬
‫־ ‪ J‬־ י• ‪" - : • V ; V T A‬י‬
‫ומכרכר‬
‫מפזז‬
‫ארת־המדך דור‬
‫^ ל ‪ ,‬ותךא‬
‫אויביכם וגוי והיה המקו'‬
‫אפולכל׳ נלאה כי זה‬
‫ובמשכן‪:‬‬
‫בכל אשר־התהלכתי אשל יבחל יגן׳ לשכנו‬
‫המלבוש לכטל הי) ל לפנייהות ותבז ל ו בלבדה‪ :‬ויבאו‬
‫בכל־בני ישראל הדבר דברתי את־ תללסו לפיכך ןיאמל‬
‫ויצגו אתו במקומו‬
‫ליבשים איתו )לפיכך ארת־אךון;הווה‬
‫המלך אל נתן הנביא ׳‬
‫‪v‬‬
‫‪- • JT T‬‬
‫״‬
‫"‪• J‬‬
‫היהמיתלכלאלם ל‬
‫א ח ד שבטי ישראל א ש ר צרותי כלו׳שישאלאת פי היעל‬
‫בתוך האהל יאשר נטה־לו דוד וייעל‬
‫»‪ ^ >t‬פי‬
‫כנין הבית! כבית‬
‫•‪ 1‬י ו •״ ״ ‪ .‬יי* ‪ .‬־ ‪-‬י‪-‬‬
‫כהן‪ :‬מפזז)מכלכל׳‬
‫לרעות את־עמי את־־ישראל לאמר אחיי׳ בבית מקולה‬
‫ח ך עלות לפני ‪ h o t‬ושלמים‪:‬‬
‫מכפל לליכ ״ ‪,‬‬
‫י‬
‫‪ V‬י ו ' ־ ' ^ ‪! • , r y‬ז ‪ V‬״ ‪A‬‬
‫כעצי׳אחיי‪ :‬כל אשל‬
‫הלקיל‪:‬‬
‫למה לא־בניתס לי בית א ר ז י ם ‪:‬‬
‫ותבז לי כלכה ׳ בזתה ו י כ ל דור בהעלות העולה והשלמים‬
‫כלככךלךעשה׳ מלעתו‬
‫‪ T t‬־‪1‬‬
‫‪ J I T |T‬־ » ‪V /‬‬
‫אמ׳זהנתן כי לאה כי‬
‫אותו בלבה כי חשבה ויברך את־העם ב ש ם יהוה צבאות‪:‬‬
‫ועתרה בה־תאפר לעבדי לדור כרת ה׳ עמו והיה מלך הגון‬
‫כי אין ככול המלך ל‬
‫‪ T J‬ן‬
‫‪ 1‬יי־‬
‫* י יי‬
‫י״"‬
‫•‪VjT‬‬‫וכשל חשב כי‪,‬הוא יכני‬
‫«‬
‫‪• T t‬‬
‫‪ : ^ S‬־‪J‬‬
‫־‬
‫‪I T*:‬‬
‫להתנהג כמנהג הלמנו‪ :‬ויחלק לכל־העס לכל־המון ישראל‬
‫אמר;חוח צבאוות אנ< לקחתיך מך הכית וזה כי הנכייאימ‬
‫ואשפלאחל׳חלקאחל‬
‫מכשל כמו שמנהנ ל למאיש וער־אשה לאיש חלת ל ח ם‬
‫יולע על אל׳ אחל אלא‬
‫הנוח מאחר הצאן להיורת נגיד על־ מה שנא׳ לו כלוח ה‬
‫אחת ואשפר אחד ואשישוה אחרת‬
‫ואהיה עמך הנכיא' כי גם שמואל‬
‫ו*־‬‫»‬
‫‪:p‬‬
‫״זגקל בקו‬
‫על־‪:‬שראל ‪:‬‬
‫הנכיא שהיה גלול ממנו‬
‫לחליק הבקל או הצאן רלך כ ל י ה ע ם איש לביתו‪ :‬וישב‬
‫ככל אישר‬
‫הלכת ואכרתה• את־בל־ לא ילע בבני ישי מי יהי׳‬
‫בשל ואשיםהאתת' מ‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫ד‬
‫«‪1‬לזלל דור לכרך את־ביתוותצאמיכלבת־‬
‫^?‬
‫המלך‪ :‬ויהי כלילה ה‬
‫מלאה‪f‬יין^ ׳וכן פי׳‬
‫איביך מפניף ועשיתי לך ש ם נרול ההוא׳ אולי נטאתנ‬
‫לחמלאב י ־ ^ ׳׳\{** י ־‪'"". :‬־ ־ ־י ־‬
‫לחם)חלה‬
‫מחלחלתגלבא‬
‫אשישה‬
‫היתה בחלו׳ חזיון לילה‪.‬‬
‫כשם ה ג ד ל י ם אישר בארץ‪:‬‬
‫אבל אשפל כילםי מלה שאול לקראת דוד ותאמר מה־נכבר‬
‫ובללילמה בלילה ההוא‬
‫_‬
‫מילכבת משמות שלשה‬
‫‪I V T T‬‬
‫« ‪V‬‬
‫היום מלך ישראל אשר ננלרה היום‬
‫ושמתי מ ק ו ם לעמי אל סימון אמי הלה ל‬
‫ד•‬
‫!‪ tj‬ו‬
‫נגלורתאיני אוכל ואיני שית׳ על שאבנה בית ה׳ מהל אמול לולא אתה תכנ׳ הבית‪ :‬את‬
‫בהגלותשמא יאמל‬
‫לאבי׳ יעק׳ימ‬
‫אמהותנלל‬
‫לעינינשבע לה‬
‫לנתן הא ים הזה כללן הוא כענק םנ׳ אשל‬
‫עבריו‬
‫ו‬
‫תחתיו‬
‫ושכן‬
‫ונטעתיו‬
‫לישראל‬
‫אחל שבכד ישראל ׳ שיפמי יםל ומלכי כמי לא יס‪5‬ל שכנ‪ 1‬מיהיל׳‪ :‬מן הניה׳ גללי׳ צאן נקל' מה כמי שני נזות כמת לועים‪ :‬בשם הגלילי' המלכי׳ נלולי׳ ׳ כמו שני ויצא‬
‫ולא ירנז עור ולא־־ייסיפו בני־עולרה‬
‫נכ‬
‫בס‬
‫מ‬
‫כ‬
‫‪T‬‬
‫‪f,‬‬
‫‪V‬‬
‫‪9p‬‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫‪vt‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪,T‬‬
‫י‬
‫•‬
‫'‪J‬‬
‫י‬
‫־‬
‫‪VT‬‬
‫;‬
‫•‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫״>‬
‫‪J‬‬
‫‪4‬‬
‫‪R‬‬
‫׳ ׳ \‬
‫‪,‬‬
‫־‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫••‬
‫־‬
‫י‬
‫;‬
‫• י ! ^‬
‫‪,‬‬
‫ש‬
‫ה י‬
‫כ ע נ‬
‫נ ס א‬
‫ה‬
‫‪T‬‬
‫ן״‬
‫־־ ‪:‬‬
‫*‬
‫‪;!T‬־‬
‫=*‬
‫;‬
‫‪IT‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪—.‬‬
‫יי‪-‬‬
‫"!‪T‬‬
‫ה‬
‫‪T/T‬‬
‫‪I‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J T T‬‬
‫‪%‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T i‬‬
‫‪VT‬‬
‫י‬
‫‪L‬‬
‫‪r‬‬
‫‪VT‬‬
‫‪r‬‬
‫‪A‬‬
‫עז‬
‫״‬
‫סב‬
‫‪ h f l‬״ ‪f‬‬
‫ט‬
‫‪p h b‬‬
‫י‬
‫‪«T‬‬
‫‪V‬־‬
‫־!‬
‫־‬
‫י‬
‫‪J‬‬
‫ב‬
‫‪J‬‬
‫"‬
‫;‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫ז‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫?‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪JT‬‬
‫״•י‬
‫• י ! ־‬
‫י‬
‫«‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪i‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫׳‬
‫•‬
‫"‪V,‬‬
‫‪J‬‬
‫‪(T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫•‬
‫• י ! ‪y :‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪j -‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪VT‬‬
‫‪I‬‬
‫י‬
‫•‬
‫‪T7‬‬
‫‪J‬־‬
‫‪ IT‬י‬
‫י •י‬
‫‪j -‬‬
‫‪T •1:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪ :‬־ ‪< • • :‬‬
‫\‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫•‬
‫‪U-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫‪-‬י‬
‫‪:‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪v‬‬
‫‪.‬‬
‫מ ש ה‬
‫י י ׳‬
‫ה י ה‬
‫‪1‬‬
‫חכח‬
‫ה א‬
‫‪T‬‬
‫‪3‬נ‬
‫ע ״ ‪/‬‬
‫‪Z - Z‬‬
‫כ ח ן‬
‫{‬
‫;‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪v‬‬
‫יי‬
‫‪.‬‬
‫יי‬
‫‪—I‬‬
‫־‬
‫‪A‬‬
‫‪L‬‬
‫״ ג‬
‫‪w‬‬
‫מ ר < ן ל‬
‫‪p‬‬
‫‪J‬‬
‫־‪:‬‬
‫••‬
‫‪•T‬‬
‫‪*IT‬‬
‫־ ‪J * : I‬‬
‫י \‬
‫‪~ t :‬‬
‫‪- J‬‬
‫"‪/‬‬
‫‪1,‬‬
‫־ ‪:‬‬
‫‪* v i v o‬‬
‫‪/‬‬
‫־‬
‫‪-‬‬
‫••‬
‫ו‬
‫־‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫!‬
‫‪T‬‬
‫‪• . :‬י‬
‫‪T‬‬
‫‪JT‬‬
‫‪-‬‬
‫־‬
‫י‬
‫‪J‬‬
‫‪VT‬‬
‫י ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪* p S L‬‬
‫‪AT‬‬
‫י‬
‫ז‬
‫לב‬
‫־‬
‫‪JV‬‬
‫‪|T‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪A‬‬
‫י‬
‫יי‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫••‬
‫‪T‬‬
‫• •‬
‫״‬
‫"‪J‬‬
‫‪JV‬‬
‫‪- I‬‬
‫‪CT‬‬
‫•‬
‫• ;‬
‫‪/‬‬
‫־‪v‬‬
‫‪:‬ו‬
‫‪A‬‬
‫‪:‬‬
‫•>‬
‫״ן‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫לענותו כאשר בראשונות‪:‬‬
‫י י ‪ 'r• y : :‬׳ ה •י״ ‪ v‬כ׳ בית יעשה לך לה;שינ בנך על כסאך ‪1‬‬
‫‪'.‬‬
‫‪-‬‬
‫־ן‪:‬־‬
‫‪T‬‬
‫•\\‬
‫‪|T‬‬
‫•‬
‫ו ל מ ך ־ ה י ו ם אשר‬
‫צררתי ש פ ט י ם על־־עמי ישרי<‪£‬ל‬
‫והניחת לז‪ :‬מבל״אןביך והגיד לך‬
‫יהודה‪:‬‬
‫יהוה כי־בית יעשה־לך ; ‪,r‬‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪•\-‬‬
‫‪r‬׳‪-‬‬
‫י‬
‫» ‪/‬‬
‫^‬
‫ד ר ס‬
‫‪I‬‬
‫כי •מלאו׳ בשלי שימית זקן מלא ימים והם חיי האלם האליכיס כליכ שהם לפני הנביא אשר כשמרון‪ :‬יאסיף אותו מצרעתו נקרא׳ רפואי הצרעת אסיכ׳׳‬
‫שכעיס שנה כמו שכתוב ימי שנותינו בהם שבעים שנה)לול חיה שבעי׳ שנה כי מפני שהמצורע ישב כלל וכהלפאו יאש' בין בני אלי‪ :‬ויב' ויגל ׳ נעמן הגיד‬
‫בן פלשי׳ סנה היה כמלכו ואלכעי׳ שנה מלך ׳ וכללש כי ימלאו ימיך ימי׳ שלמי' למלך ארם אלוניו לבלי הנעלה‪ :‬ושש׳ אלפי׳ זהב׳ זהיבי׳ ‪ :‬מתאנ׳ הו׳ לי׳‬
‫אני מונה לך ולא ימי׳ יסלים‪ :‬בשבט אנשים ובנגעי בני אלם ׳ כמו שמיסליןמתעול' עלי עלילות ומבק' ממני לבל שלא אוכל לעשותו כלי שילחם עמי‪ :‬בסוסו ׳‬
‫כני אלם כניה׳ כשבט‬
‫ק כתי׳ וקרי בסוסיו ל‬
‫־ ע ‪ ,‬לשין לכי׳ הכתוב אומר‬
‫ך‪.»1‬‬
‫מתאנדין‬
‫)יננעי איתם כםכט‬
‫כי ׳ ימלאו ימיך ושכבת את־אבתיך‬
‫ ‪ --> 1 • • :‬על עצמווהיןלי הוא על‬‫מיסל לא להמיתם‬
‫•ו‬
‫‪v‬‬
‫־ ‪-:‬‬
‫לפיכך אמל אני אהיה וה קימתי את־זרעך אחריך אשר יצא‬
‫אלישע איש־האאדם כי־קרע מלך־ הכאי׳ עמו‪ :‬והניף ימ‬
‫אלהמקוי׳תילרי׳יליה‬
‫לו לאכ והיא יהיה לי ממעיך והבינתי את־ממלכתו‪ :‬הוא‬
‫;שראל את־בנךיו השלח אל־המלו על אתר בית מחתא‬
‫לכן ואיכיחני כהעיולע יבנה־בירת לשמי וכננתי את־בסא‬
‫לאמר למה קרעת בגדיך יבא־־נא ותיתסיסגירותא ופימ'‬
‫כמו שמיסל האכ את‬
‫בנן ןלא שאשול חסלי ממלכתו ער־עולם ן אני אהיה־לו‬
‫‪jr‬‬
‫ן‬
‫'‪ \ I‬י‬
‫י‬
‫ואסף המצוד בשר ה‬
‫בישראל ן‬
‫בסוסוב י א‬
‫כי יש נ‬
‫ים׳?׳*;יבאוידע‬
‫אלי‬
‫ויעמד המצולע כלומר מקום‬
‫וברכבו‬
‫נעמן‬
‫ממנו כמו שעשיתי לאב והוא יהיה־לי לבן אשל בהעותיו‬
‫הצרעת‪ :‬הלא ארחץ‬
‫לשאול שלקחתי ממנו והיבחתיובשבט א נ ש י ם ובננעי בני‬
‫פתח־הבית לאלישע‪ :‬וישלח אליו בהםוטהרתי׳אם ב‬
‫המלכו׳׳ ולזל ללשזהו‬
‫על שלמה ואמלו כ אדם‪ :‬וחסדי לא־יסור ממנו כאשר‬
‫אלישע מלאך לאמיר הלוך ורחצת בטבילה אטהר ארחץ‬
‫שמך‪-‬פעמים מרדן רשב בשרך בהם ואטהר ׳ןימ הלא‬
‫בםכט אנשי׳ זה הלל הסרתי מ ע ם ש א ו ל אשר הסרתי‬
‫בכל יום אני דוחי וטהר'‬
‫)לזין בן אלילע שכאמ׳‬
‫ונאמן ביתך וממלכתך‬
‫)יקם ה׳ שהון לשלמה מלפניך‪:‬‬
‫לן‪ :‬וטהר‪ :‬רקצף נעמן וילך!יאמר כתמי׳ ׳ וטהרתי תי‬
‫־ ‪ :‬־ ‪ : :‬י‪1‬‬
‫; י!‬
‫‪v:‬‬
‫•יו‬
‫הנדת אמרתי אלי י יצא י צ ו א ועמד ואתסיט רפואתו היא‬
‫)גיייכנגעי כנייי׳דס אלו ער־עולם לפניך כס*‪1‬ך יהירת נכון‬
‫וקרא בשם‪-‬יהודה אלהיו והניף ידו ניהלת)‪ :‬אכי׳ כמו א‬
‫המזיקין םטלל;הו מ‬
‫‪I v‬‬
‫•ו;‬
‫•ן‬
‫‪i‬‬
‫*‪V‬‬
‫;‪ •JT‬אלוני וק אכיראה גם‬
‫ממלכנתי כמי םאמל)‬
‫‪T v:‬‬
‫ן‪! ;-‬‬
‫ככל הדברים האלה‬
‫בא אשמלאי )טללי ע ד ־ ע ו ל ם ‪:‬‬
‫אל־המקום ואסף המצורע‪ :‬הלא טוב ראה‪ :‬לב׳גלולהנכיא‬
‫לב׳ אליך אם לכל גלול‬
‫ממלכירמ )פילים בני וככל החזיון הזרה כן דבר נתן אל־־‬
‫‪:‬־‬
‫‪|T‬‬
‫‪: K‬‬
‫‪I‬‬
‫•ן»‬
‫‪I‬‬
‫ג ‪v‬‬
‫לבי אליך •הנביא לעשות‬
‫אלם כי אמרו כי השלי׳‬
‫מכל‬
‫דמשק‬
‫נהךורת‬
‫ופרפר‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ב‬
‫א‬
‫דוד‪. :‬‬
‫כלי שתלפ׳הלא תעש‬
‫כוללי מאלם הראםין‬
‫'‪I‬‬
‫מימי י ש ר א ל הלא־ארחץ ב ה ם כל שכן שלכל קטן לכל‬
‫שפיל׳‬
‫כאותן קל סנה‬
‫הפטלת כיתזליע כמלכים ב׳ כסימן ל‬
‫ויגשו אליך שיש לך לעשותו‪:‬‬
‫ונאמןביתך׳‬
‫מאשתו‪:‬‬
‫וטהרתי ויפן וילך בחמדה‪:‬‬
‫ב א מבעל שלשדה‬
‫צפעלעבלכמז)יתקיים ‪t £ ^ K T‬‬
‫ואףכי׳ קו שאמל לך‬
‫עבדיו וידברו‬
‫ויבא לאייש האלהים‬
‫מן יתקעתיי יתל כמקי׳ י• י‬
‫אליו |ויאמרו אבי דבר‪ T-‬לבל קל לחן וטהל;‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫גדול הנביא דבר אליך הלוא תעשה בלכ׳ ׳ מנח׳ וק קח נא‬
‫נאמן‪ :‬לפניך׳ כמי ם לחם בכוךע עשךים־־לחם שערים‬
‫אתבלכתי‪ :‬אשל ע‬
‫שהיא לפניך היום‬
‫ו‬
‫ם‬
‫ע‬
‫ל‬
‫תן‬
‫ויאמר‬
‫בצקלנו‬
‫וכרמל‬
‫עמלתי לפניו ׳ שאני ל‬
‫כסאך נכין כן יהיה‬
‫ואף כי‪-‬אמר אליך רחץ וטהר‪:‬‬
‫"‪I/‬‬
‫‪ :‬יו‬
‫*‬
‫•ן‬
‫לגיל לעמו׳ ולהתפלל‬
‫על עולם‪:‬‬
‫ויאמר משרתו מה אתן‬
‫ויאכלו‪:‬‬
‫וירד ויטביל בירדן שבע פעמים לפניו׳ ויש מפלשי׳ אם‬
‫חסלת הפטל׳ שמיני‪ :‬זה לפני מארה איש ויאמר תן ל ע ם‬
‫ברבר א י ש האלהים רשב בשרו עמלתי לפניו על אלימ‬
‫‪ T‬חי ה׳ וחי אליהו אשל‬
‫•״‬
‫‪T‬‬
‫^‬
‫‬‫וייאכלו כי כרה א מ ר יהודה אכול‬
‫ז ־‪t‬‬
‫כבשר נער קטן רטהר‪ :‬וישב אל־ עמלתילפניו‪ :‬ולא יתן׳‬
‫‪T T‬‬‫• ‪. (T ; • -‬‬
‫שאלה וכן ולא ילך אתמ‬
‫זיתן ל פ נ י ה ם ראכלו‬
‫והותר‪:‬‬
‫איש האלהים הוא‬
‫וכל״מחנהו ‪T -‬ויבא אמנון אחי‪ :‬אלמה׳‬
‫החטרתאשהכי‬
‫‪'•—.,‬‬‫‪T :‬‬
‫ויותרו כדבר יהווה‪:‬‬
‫ויעמד לפניו ויאמר הנרר־נא ידעתי לעשות מזבח כאלצווט‬
‫תזריע׳‬
‫"ונעמו שר־צבא מלך­­‬
‫; • לא היה יכול הוא לקחת‬
‫‪*-T‬‬
‫‪T‬‬
‫כלא לשית אלא אמל‬
‫א ר ם הירה איש נדול לפני אדניו‬
‫כי אין א ל ה י ם בכל־הארץ כי א ם ־ שלא יעשה המזכחלהם‬
‫׳־‪:‬י ז־‬
‫ן‪-‬‬
‫בישראל ועתה קח־נא ברכה מארת כגילה אם לא מלצו'‬
‫ו א י ש מבעל ונשא פנים כי־בו נתךיהוה תשרןוה‬
‫הנביא והמלך‪ :‬כית‬
‫‪/r‬‬
‫; י ! ז "‪ ; A‬־ ז ו ^ ־‪1‬‬
‫שלים׳ לארס והאיש היה נבור חיל מצרע‪:‬‬
‫ויאמר חי־־יהווה אשר למון׳םםעבילת א‬
‫שם מקום הנזכלבםפל‬
‫עבדך‪:‬‬
‫אלילים‪ :‬והשתחלתי׳‬
‫שמאל‪:‬לחם ככידם׳ ו א ר ם יצאו נדודים וישבו מארץ‬
‫עמדתי לפניו אם־אקח ויפצר״בז עלכלחי כשםוחה א‬
‫מן השעולי' הלאםינים‬
‫שקצלו כי זמן קציר ישראל נערה קטנה ותהי לפני אשת‬
‫לקחת דטאן‪ :‬ויאמר נעמן ולא יתן־ אלוני )הוא נשק על‬
‫לפני הנביא אשר בשמךון אז!אסף‬
‫ותאמרא^נבךתהאחליאדני *}< לדבריהזהייםלח יהוה; עבדך בבוא ילי‪ :‬כבלת את׳ הוא‬
‫&עול»ם היה ‪ :‬וכלמל נעמן‪:‬‬
‫צמד־־־־פרדים‬
‫א‬
‫ש‬
‫מ‬
‫לעבדך‬
‫א‬
‫נ‬
‫שיעיל מינ‪:‬‬
‫אדמבץזיךמר להשתחוהיש^ה‬
‫רבארגרלאדנץ‬
‫בנקלונו׳ בקליפתו כ אתו מצרעתו‪:‬‬
‫עורעבדךעלר־ז‬
‫אדמה בי‬
‫לא־יעשה והשהחויתי בית‬
‫נשען על־^רי‬
‫והוא‪CiT‬י‬
‫כתלגומו וכילוכן כ לאמר מארת וכזאת דברה הנורית‬
‫בלבושיה ‪:‬‬
‫כי רמן יסלח־‬
‫ביות‬
‫בהשתחויתי‬
‫רכ!ן‬
‫ויאמר מד^ך־‬
‫ישראל‪:‬‬
‫מארץ‬
‫לעם׳ אשר‬
‫אחרים‬
‫לאלהים‬
‫וזבח‬
‫אם־ליהוה‪ :‬יזסלת הפטל תזליעג‬
‫ ‪ * : ,‬י •‬‫‪.,‬‬
‫!‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪^ -.‬‬
‫י י י ‪• . ,‬״‪,‬‬
‫לתלמילים שהיה ז ן ז‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫ו מ צ ו ר ע‬
‫ת ז ר ע‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ר ד ק‬
‫א‬
‫עום‬
‫ב‬
‫‪J t‬‬
‫״‬
‫;‬
‫‪.‬‬
‫‪T:‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫יי‪/,‬‬
‫‪j r‬‬
‫»‬
‫;־ י‬
‫‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪F‬‬
‫‪/I‬‬
‫־ ;‬
‫•‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫••‬
‫»‬
‫‪-‬‬
‫־‬
‫‪JT‬‬
‫י‬
‫‪A‬‬
‫‪J t‬‬
‫•• •‬
‫‪T‬‬
‫יי‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫״*‬
‫‪:T|T‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪-'T‬־‪A‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫»‬
‫־‬
‫־ל‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪VTT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪^ -‬‬
‫‪w‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫\‬
‫‪-‬‬
‫;‬
‫‪-‬‬
‫;‬
‫ו‪-‬‬
‫•‬
‫••‬
‫‪JT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪i -‬‬
‫‪i‬‬
‫‪\ t‬‬
‫־‬
‫‪I:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪A‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪.T‬‬
‫‪s‬‬
‫‪r‬‬
‫״‪j1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪j‬‬
‫‪r‬‬
‫י ‪. 1 -‬‬
‫‪ » -‬־ ‪J‬‬
‫\‬
‫‪r‬‬
‫‪s‬‬
‫״‬
‫‪t‬‬
‫•<‪-‬‬
‫י‬
‫ו‬
‫!‬
‫‪T‬‬
‫‪V ! i‬‬
‫‪i-‬‬
‫‪i‬‬
‫‪-‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪V‬‬
‫•‬
‫‪V<IT‬‬
‫־‪T%‬‬
‫׳‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪JTT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫^‬
‫‪1‬‬
‫י •‬
‫‪r‬‬
‫‪:\-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪r‬‬
‫‪TJT-‬‬
‫‪J‬‬
‫•‬
‫••־!»‬
‫י‬
‫״‬
‫‪K‬‬
‫‪VT‬‬
‫ן‪-‬‬
‫‪J‬‬
‫‪J‬‬
‫‪v‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬־‬
‫״‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫‪T :‬‬
‫‪-‬‬
‫‪IT‬י‬
‫‪:‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪•V:‬‬
‫‪,-:‬‬
‫‪T‬‬
‫־ ! ‪-.‬‬
‫‪J‬‬
‫‪h t‬‬
‫‪I-‬‬
‫״‬
‫‪VT‬‬
‫״ן‬
‫*‬
‫‪1‬‬
‫?‬
‫י‬
‫‪T-S‬‬
‫‪'1‬‬
‫‪* : r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪-‬‬
‫‪r‬‬
‫‪:‬‬
‫‪I‬‬
‫ז‬
‫‪:‬‬
‫נא־יהוה לעבדן‪ :‬בדבר הזוה‪:‬‬
‫ארם ל ך ב א ואשלחה ספי אל־מלך‬
‫מה אתן זה ‪( ,‬‬
‫ולחם‪:‬כימ׳כתלנייע •ישראל וןריך ויקח בית;נשר ככךי־ '‪ %‬ויאמר לו לך ל ש ל ו ם וילך מאתו‬
‫״‬
‫‪i‬‬
‫‪-.‬‬
‫י ‪ .‬כסף ו ש ש ת א ל פ י ם זיהבועשר״^‪'*v^-V‬‬
‫אלי על י י‬
‫כברת־איד״‬
‫אלם׳)בלל‬
‫גצחג׳לאנם‬
‫הפסלת מצלוע׳‬
‫היה מושך את הקשת חליפות בגדים‪ :‬ויבא הספר אל־מלך‬
‫הפטלת מצולע במלכים ב סימן ‪/‬׳‬
‫לתומי נהלג את אחאכ• ישראל לאמיר ועתה בבוא הספר הזו‪:‬‬
‫נעלה קטנה׳ אמל קטל‬
‫אנשים היו‬
‫אליך הנדה שלחתי אליך את־־נעמן‬
‫וארבעה‬
‫כי יש נעלה גלולה י‬
‫ו א ר ב ע ה‬
‫)בלבלי לזל קלי לה עבדי ואספתו מצרעתו‪ :‬רהיכקרא‬
‫מצריים‬
‫*־י י ״‬
‫נער׳ וקלי לה קטני אלא מלך־ישךאל את־הספררקרעב^דיו‬
‫פתח השער ראמת איש אל־ךעהי אנשים׳ נחזי ובניו‪:‬‬
‫קטנההיתוהיתה מ‬
‫פתח השעל ׳ כמו ש‬
‫ףאמר האלהים אנילהמית ולהחיות‬
‫ממקים ששמונערון‪:‬‬
‫מוז אנחנו ישבים פה עד־מתנו‪:‬‬
‫שללך המצולעים להיולג‬
‫׳‬
‫ש‬
‫ותהי לפני׳ הית'משמ‬
‫בי־יזדתישלח א ל י לאסף‪ .‬א י ש‬
‫י אם־אמרטנבוא העיר והרעב חיץ לעיל‪ :‬על מ‬
‫לפניי‪ :‬אחלי אלוני׳תחמ'‬
‫אלוני) בקשותי; יהיו מצרעתו כי אךךעו־־נא וךאו כי״‬
‫בעיר ומותנו י ש ם זאם־־יישבנו מתני׳ על אשל נמ?ת‪:‬‬
‫נ‬
‫*~‬
‫‪ 5‬ל‬
‫ה ע כ‬
‫*^‬
‫‪v‬‬
‫‪t‬‬
‫‪t‬‬
‫‪I‬‬
‫‪ TIT‬י‬
‫‪.‬‬
‫‪I‬‬
‫ן‬
‫י‬
‫• ן ד ז ז •‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫•י‪-‬‬
‫י ‪1‬‬
‫י‬
‫־‬
‫חם‬
‫‪v‬‬
‫ה‬
‫•‪i‬‬
‫•‪T‬‬
‫‪J-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪ I‬י‬
‫•‬
‫‪t‬‬
‫‪t‬‬
‫‪J‬‬
‫‪; j -‬‬
‫‪3‬‬
‫>‬
‫ר ד ק‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫ו א ח ר‬
‫מ צ ו ר ע‬
‫ר ד ק‬
‫‪W‬‬
‫*גסמיעאת מחנה אלם נלמה להם כאילן שומעי(‪ :‬לנס) אל נפשם׳ להציל הםפיימת דמים בללכים )במסתלים ׳ )השני אמל בהזעה כלומל גי תוכה‬
‫נפשם‪ :‬לא כן׳ לא טיב כתלגומן לא כשל מה לאנחנא עכלק‪ :‬מחשים׳ מלא‪7‬םמלוכ שפיכות למים *‪ .‬לבא עתה׳ םפימת למים גלם לה לבא עת‬
‫‪3‬ותקים מלכםל‪ :‬ומצאנו עון ׳ מתחייכים אנו למלכות‪ :‬אל שועל העיל)יגילג חלבנה ג )עשת׳ גלולים עליה׳ אמל עליה לפי םהגלןלים הין על ההלים זעל‬
‫להם׳קלאואלשועל אחל מן השועלים)קמג סלם והגילו להם וה הלנל‪ :‬הגנ׳מ'י• ותקליבי ימין ׳הקליני ימי גלותך)חלבנך‪) .‬תבא על שמתין׳ שמת‬
‫הסוס אסול )החמול‬
‫הגלות )החלב( )הוא‬
‫אמר י ללך פלל כץ פה ומתנו ועתרה לכו ונפליה אל־־ *™ שערים בשקל כרבך יהוה; והמלך כפל הענק כמל;ת ם‬
‫הפקיר את־ר שליש אשר־נשען על־ שונות‪ :‬קלסה ׳ לעג‬
‫ו ט ל ו פ ^ ה מ ^ ^ מחנה ארם אכם־יחינו נחיה ו א ם ־‬
‫י‬
‫וכן הוא במלכים‬
‫רקמו בנשף לבוא‬
‫ימיתנו ומתנו‪:‬‬
‫כלאכיסיה׳‪, :‬ן<‬
‫ירו ־על־״־רהשער וירמסרהוהעם יתקלס‪ :‬טמאתהשם׳‬
‫־‪\ 1 :‬‬
‫־ ־־‬
‫דבר ‪ i‬איש‪ <T T‬ה ‪,‬שיש לן שם טומאה‬
‫המה׳ כמןשהממלאים אל־מחנה'ארס ויבאו ער־קעהמחנה‬
‫בשער דברת כאשר‬
‫כגרם כי מלכל שאת‬
‫׳•ך‬
‫‪ C t‬יי ״ * ״* ״ " ־"־‪r‬‬
‫מתחלתם לא הוציאו‬
‫האלהים אשר דבר בךךרת המלך טמאה בגופך את נ*‬
‫הנם‬
‫ואדני‬
‫א ך ם והנה איךישם איש‪:‬‬
‫מה שבתוכם ‪— :.‬‬
‫כס! המון יםלאל׳פילוש השמיע י את־־מחנה ארסם קול רכב‬
‫טמאה בשמך‪ :‬לבת‬
‫‪ .‬יי«‬
‫‪ 1‬־ ‪' T l‬‬
‫*‪.‬‬
‫הסוסים פחוסים)ל‪7‬לם‬
‫אליו‪ :‬ויהי כדבר איש האלהים אל־ המהומה ׳ םמהומותיך‬
‫‪v:‬‬
‫‪J‬‬
‫‬‫••‬
‫‬‫‪:‬‬
‫לבות׳ לעב ׳ )חלב׳‬
‫וקול סוס קול חיל נךול ויאמרו איש‬
‫‪^ - J g g‬‬
‫המלך לאמיר סאתים שערים בשקל )לבל‪ :‬הנה נשיאי‬
‫בשמלון שהם כחושי׳ אל־אחיו הנדה שכו—;ןךינו מלך‬
‫ישלאל׳ המלכים י‬
‫מהלעב ואס תאמל »« ישראל את־מלכי החתמים וארת־ ״‬
‫מחר‬
‫בעת‬
‫יהיה‬
‫בשקל‬
‫וסאד־־רסלת‬
‫)השלי׳‪ :‬איש לולוע)‬
‫•י*‬
‫^ «‬
‫היאך לא נשאלו כי אם‬
‫ויען השליש את־ המ כך׳ כלומל כל‬
‫בשער שמרון‪:‬‬
‫יקומו‬
‫מלכי מערים לבוא ^ נ י ‪:‬‬
‫^‬
‫איש האלהים וייאמר והנה יהוה עשה איש )איש לפי חזקו‬
‫הנם ככל המון ישלאל וינוסו בנשף ויעזבו את״־אהליהכם‬
‫״ ‪T‬‬
‫" ‪ I T T‬־"‪ J "1‬י‪T T| .T -‬‬
‫יי‬‫‪.‬‬
‫הי) להלע ןלםפיך‬
‫המחנה‬
‫ואת־־חמריהס‬
‫ואת־סוסיהם‬
‫םתמז‬
‫כמו‬
‫תמו‬
‫אשל‬
‫־‪ '1‬־‪ 1‬ז־»‪V‬‬
‫‪t‬‬
‫ד ג "‬
‫• י‬
‫• י יי‬
‫•‬
‫ארבורת בשמים היהירה כדבר הזרה דם )ה)׳ שאמל לזלועז‬
‫הנםתמו‬
‫האנשים ק‬
‫הסוסי׳ כאשר הוא וינסו אל־נפישס‪ :‬ויבאו‬
‫ככל‪1‬‬
‫‪ W‬פילש‬
‫ויאמר הנך ריאדה בעיניך ומשם לא לפי זמע) )התגכלותי‬
‫מפני עשל) א) ק‬
‫המקיםל׳ אםיאיול) המציךעיכם האלהער־קצה המהנדה‬
‫תיאכל‪:‬‬
‫מסוכנים הם שלא י‬
‫ויהי״לו כן וירמסו אתו קלוכמ )כן איש זחע‬
‫יהלגוסאלם הלי הנם דבאו אל־־אהל אחד ויאכלו וישתו‬
‫לו האלץ ‪ :‬אב ואם‬
‫ה ע ם בשער וימרת‪:‬‬
‫•;‬‫‪j :‬‬
‫‪T V‬‬
‫‪T‬‬
‫הקלו |‪3‬ך׳ ספל להה‬
‫בעילהזאת כסכנת ה ד ש א ו מ ש ם כסף וזוהב ובנדיכם‬
‫הפטלת אחלי מות ביחזקאל כסימן לב‬
‫‪I‬‬
‫הלעכ כשאל כל המון‬
‫ה‬
‫מן העכילות‬
‫אל־אהל‬
‫רבאו‬
‫ויישבו‬
‫ויטמינו‬
‫וילכו‬
‫יםל' אשל נשאל כה‬
‫החמולות שהיו בישי‬
‫ךבר־יהוה אלי לאמר‪:‬‬
‫‪-1‬‬
‫־־* ‪i‬‬
‫־ ' ‪N.‬‬
‫ואם ימותו הנם ככל‬
‫וםלאוי לכל אלם ל‬
‫י*‬
‫המון ישלאל אסל תמו אחר וישאו משם וילכו ויטמינו‪:‬‬
‫ואתהבךאדםהתשפט להלחיקס ואפילו לא‬
‫הזהילה עליהם התול׳‪:‬‬
‫בלעב‪ :‬ויקחוםילכב ויאמרויאיש אל;ךעהולא;כן אנחנו‬
‫את‬
‫והודעתה‬
‫הדמים‬
‫את־עיר‬
‫התשפט‬
‫לגל עשו כעשק בתוכך ׳‬
‫סוסים ׳ מן החמשה ש ^גיים היום הזה יום־־בשרה ה ו א‬
‫טאמלג כתלו השנים‬
‫כל־תועביתיה‪ :‬ואמרתבהאמראדני כלמהםהיועיםים <‬
‫הטזכים שבהם‪ :‬ב ואנחנו מ ח ש י ם וחכינו ער־־אור‬
‫‪c‬‬
‫; »ן‬
‫ן‬
‫ן‬
‫~ יי ״ ומתסקים עם הגל היה‬
‫נחפזם׳ כמהל׳למס; הבקר ומצאנו עון ועתה לכו ונבאה‬
‫יהוה ‪;/‬יד שפכרת דם בתוכדהלבוא כעשק לפי שאין ל) ק‬
‫השלים אשל נשק על‬
‫עתת ועשתה גלולים ער^יה לטמאה‪ :‬קלובים)עוז לים ז ק‬
‫דבאו ויקרא?‬
‫יל)׳ כיחש השליט אשל ונגידה בית המלך‪:‬‬
‫קלשי בזית ׳כמו שאמל‬
‫המלך נשען עלימ‪:‬‬
‫בדמך אשר״ישפכתאשמת )הכאתם גזול את הכס׳‬
‫אל־שער העיר ויגידו ל ה ם לאמר‬
‫יי‬
‫‪T‬‬
‫שאמל‬
‫‪1‬יהי כלכל ׳לפי‬
‫ואת החולה‪) :‬אל ה‬
‫טמארת‬
‫אשר־־עשירת‬
‫ובגדוליך‬
‫איךשס‬
‫והגדה‬
‫ארס‬
‫אל־מחנה‬
‫באנו‬
‫כאשל לנל איש ה‬
‫ההלים אכלו בך ׳ ת‬
‫ותקריבי ימיך ותבוא עד־־שנורתיך )כטוליא פלחו ביך ל‬
‫‪,‬‬
‫^ ‪,‬‬
‫־לטעמתא‪ :‬זמה עצות‬
‫המה‪:‬‬
‫כאשר‬
‫ואהלים‬
‫אסור‬
‫והחמור‬
‫היאך‬
‫ספל‬
‫האלהים‬
‫ד ק ר א השערים ויגידו בירת המלך‬
‫על־בן נתתיך חרפרה לגו;ם וקלסוה שללשעה‪ :‬טמאת ה‬
‫־י׳יי׳י' י‬
‫" _ז '־‪d‬״‪1‬‬
‫י‬
‫״‬
‫רקם המלך לילה ויאמר‬
‫•זיו הלכלי אף על פי פנימדה ‪1‬‬
‫לכל־הארצורת; הקריבות והרחקות הנל׳׳ זכל בבעילתה‬
‫»‬
‫‬‫‪ r‬ו ‪»: -‬‬
‫' ' * ז‬
‫©ככלכתכ למעלה ה‬
‫‪J‬‬
‫‪}1T‬‬
‫העמי שאמל ענו כך‬
‫אגירדה״נא לכס ארת‬
‫יזםיכעולהלכלים הנה אל־עבריו‬
‫‪T T‬‬
‫‪-T‬‬
‫־ '‪Tl‬‬
‫‪TT‬‬
‫י‬
‫ממך יתקלסדבך טמאת השם ךבךת כיישלהענויאם י‬
‫מל המעשה ‪ t‬י!סלת‬
‫אישריעשולנוארם ידעו כי־רעבים‬
‫המהומד־־ז‪ :‬הנה נשיאי ישראל איש ינעלוהכנלתה כמו ש‬
‫הפסלת מצולען‬
‫שישלנתילה‪:‬זאישאת‬
‫‪j. «i :‬‬
‫‪j t‬‬
‫‪-t‬‬
‫ז‬‫אחותו׳ אמל ענה בך‬
‫לזרעו היו בך למען ש פ ך ד ם ‪:‬‬
‫אנחנו ויצאו מן־המחנרה להחבדה‬
‫כי כלוב אם ישכב עם‬
‫‪P‬‬
‫הפ^תאחדמות^‬
‫‪ #‬ואט מ ד ^ י‬
‫בהשררה לאמר בי־יצאו מן־״העיר‬
‫זמי מ ? מ אחותו ישכב עמה בבימ‬
‫‪• T‬‬
‫י י‬
‫•»"»»>‬
‫״‬
‫ ן ‪TT‬‬‫בתוכך יתום ואלמנה הונו בך‪:‬‬
‫אביו והיא עולנה ‪3‬‬
‫ונתפשם ח י י ם ואל־העיר נבא‪:‬‬
‫נתולה‪ :‬ותבצעי לע?‬
‫‪IT‬‬
‫‪V T‬‬
‫‪T:‬‬
‫־•‬
‫‪ j‬״‪j‬‬
‫‪• J‬‬
‫)אתה‬
‫קדשי בזית ואת״שבתתי חדלת;‬
‫בעושק׳ כלומל ההנית‬
‫בן אלם ויעןיאחר מעבךו ויאמר רקחו־־נא‬
‫•‬
‫א נ ש י רכיל היו בך למען‬
‫התםפוט׳‬
‫התדפיס‬
‫מך־הסוסים‬
‫?עבה ואיש לעין»תת‪!,‬הם בצע‬
‫אשרז רעהו‪,‬עשה‬
‫את‬
‫הנשארים ‪t‬‬
‫‪,‬׳ ‪.‬‬
‫חמשד־ז‪t J J‬‬
‫‪%^,‬‬
‫״• ‪1‬‬
‫־‬
‫• ‪I‬‬
‫‪1‬־ • ‪«iT‬‬
‫^כפל לחזק הענק‪:‬‬
‫אכלו בך מףמןה״שקסעשקמ‬
‫ואל־ההרים ^‬
‫־‬
‫שפך־דכם ט פ א‬
‫את־לתי‬
‫הנם‪• T‬בכל‬
‫נשאת ב^ז‬
‫‪^..‬ךאראשד‬
‫*דל‪3‬למי' ׳ ילושלם‪:‬‬
‫^עךות״אבגלה־ בני עמך החלושים ז‬
‫זמהעשובתוכך‪":‬ד‪,‬י ׳ יא ע‪ -‬א ת •‬
‫‪ .‬׳‬
‫המון ישראל אשר־־תמו ונשרחרד‬
‫והולכתה׳ מפיק ה‬
‫אחתו ברת־אביו ענה־בך‪:‬‬
‫‪:‬י‬
‫־י*‬
‫־ *‬
‫‪V‬‬
‫ג‬
‫שחד והנה הכיתי כפי׳ ללן‬
‫ואיש‬
‫בך טמאת הנדה ענדבך‪:‬‬
‫הא ?©ולעת אותה‪:‬‬
‫רקחו שני רכב ס ו ס י ם‬
‫ונרארה‪:‬‬
‫לקחו־בך למען שפך־דם נשך ״ ו משל כאלם המצטעל‬
‫ ‪ .‬־ ו‬‫עיל‬
‫»ניל שופכת לם׳‬
‫כמו שאמל )נם אני‬
‫בילשק‬
‫ךע^יך‬
‫ותבצעי‬
‫לקחת‬
‫ותרבית‬
‫באנשיה שופכים דם רשדח המלך אחרי מחנרה־־ארם‬
‫אכה כפי אל כפי‪ :‬אל‬
‫ואותי שכחת נאם אדנ ׳חוה‪ :‬והנה נצעך׳כמועלז היעמול‬
‫וכן ללך הלשון לזכול לאמיר ל כ ו וראו‪ :‬וילכו אחריהם‬
‫<עיל כמקום אנשיה‬
‫לכך ׳היוכל לעמול לכך‬
‫אישר;!שירת‬
‫אל־בצ?‪5‬ך‬
‫כפי‬
‫הכיתי‬
‫מלאךה‬
‫כל־״הרךך‬
‫והנה‬
‫עד־הךךן‬
‫כמ שעיל המצאת א‬
‫ללוב הצלו׳ שאני מביא‬
‫ך ‪ .‬ך ן ^ ף עליך זהו לימים אשל א‬
‫»ן‬
‫ועל־דמך‬
‫אלף‪ :‬בתוכה < אמל בנדיס ו כ ל י ם אישר־־הישליכו ארס‬
‫בתוכה לשני טעמי© ה‬
‫‪\.t-i‬‬
‫•‬
‫^ ; ‪•.• -‬‬
‫‪ :‬״ •‬
‫ג י •‬
‫אני עוםה א‪1‬תך חגי*‬
‫* י יי ‪ »1‬י־‬
‫‪ V‬יי‬
‫ד‬
‫האחל כי שפימת‬
‫לומ׳יגלה‪5‬לות‪:‬לנלתי‬
‫בהחפזפם וישבו ה מ ל א כ י ם ועלו»™ לבךאם־תחז^י־־׳ ‪ TZ‬ל י מ ^‬
‫*מים לעיני כל היא‬
‫א ש ר אני עשרה אותך א נ י יהוךז ועשיתי׳ כמו שלנלתי‬
‫‪ m‬גלולה יותד למלך‪ 7‬ויצא העם ויבזו את מחנה‬
‫והפיצות׳ אותך ‪ P‬י‬
‫ךברתי ועשיתי;‬
‫ארס ויהי םאדרס^ת בשקל וסאתים‬
‫‪P‬‬
‫ל‬
‫כ‬
‫(‬
‫ור‬
‫•••‪V‬‬
‫»‬
‫»זו‪:‬‬
‫מ‬
‫‪|J-.T-‬‬
‫־ ‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪v.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪h‬‬
‫־‬
‫‪m‬‬
‫־‪. ;V.‬‬
‫־ » ‪A‬‬
‫‪V‬‬
‫־‪-.1‬‬
‫‪V‬‬
‫‪.‬‬
‫• ‪J‬‬
‫‪ v‬ע‬
‫‪R‬‬
‫י‬
‫!‬
‫־‬
‫״‬
‫ך ‪• :‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪IT‬‬
‫זי‬
‫•‬
‫‪1‬‬
‫‪l‬‬
‫ה‬
‫״‬
‫ס י ס י ם‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪S‬־־ ‪-.‬־‬
‫•‬
‫זי‬
‫"‬
‫‪T‬‬
‫; י י‬
‫‪T‬־ •‬
‫י‬
‫‪TV :‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T -‬‬
‫‪ :‬׳ • ׳ ד י‬
‫‪JR‬‬
‫•‬
‫‪S,T‬‬
‫‪4‬‬
‫‪T V‬‬
‫־ ‪T‬‬
‫'‬
‫*‬
‫‪J‬‬
‫‪S‬‬
‫‪» W‬‬
‫‪T T :‬‬
‫־ ‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ך‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫^‬
‫‪w‬‬
‫‪:‬‬
‫ן‬
‫י‬
‫‪J T - i‬‬
‫־‪>:‬‬
‫'•‬
‫‪• T :‬‬
‫— ‪T‬‬
‫‪ -‬זי‬
‫‪:‬״ו‬
‫‪,‬‬
‫־ ;•‪A'-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫'‪A‬‬
‫‪\•j‬‬
‫‪/‬‬
‫‪ -‬ן‬
‫‪-T|.\-V‬־‬
‫־ ‪T‬‬
‫־ »‪A‬‬
‫ן‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪T T‬‬
‫'‬
‫‪1‬‬
‫‪J‬‬
‫‪i‬‬
‫‪R‬׳‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫‪J‬‬
‫־ ״ ־ ‪:‬‬
‫"‪V.‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪IT‬‬
‫;‬
‫•‬
‫;‬
‫‪.‬‬
‫‪_ITW:‬‬
‫־‬
‫_ ן‬
‫• י י‬
‫‪:‬‬
‫‪T - ; ! A T‬‬
‫‪|T‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫"״‬
‫‪,‬׳‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫; ‪T‬‬
‫;‬
‫י‬
‫ז‬
‫‪1‬־‬
‫ו‬
‫‪- T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪i‬‬
‫‪-‬‬
‫‪i‬‬
‫‪i‬‬
‫ז‬
‫‪ |.‬־‪T T‬‬
‫«‬
‫־‬
‫־‬
‫"‬
‫‪J‬‬
‫•‬
‫»‬
‫‪..‬‬
‫‪i‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫'‬
‫‪-.‬‬
‫‪J:‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪-.‬‬
‫‪ • >T‬י‬
‫‪r‬‬
‫‪v‬‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫•'‬
‫‪j y‬‬
‫;‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1TT-‬‬
‫‪1‬־‬
‫‪T‬‬
‫‪/‬‬
‫‪T:‬‬
‫‪i‬‬
‫‪1i‬‬
‫‪IT‬‬
‫;‬
‫‪T-‬‬
‫‪,‬‬
‫‪f‬‬
‫ז־‬
‫‪t‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪:‬־‪AT‬‬
‫•ן‬
‫‪;IT‬‬
‫•‬
‫‪T1‬‬
‫‪1‬‬
‫״‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ -‬ו •‬
‫‪;T‬‬
‫י ‪j‬‬
‫״‬
‫גשלי(‬
‫‪:‬־‬
‫• ״ ו ו‬
‫־ ‪:‬‬
‫>‬
‫־‬
‫•‬
‫ו‬
‫‪R‬‬
‫‪5‬‬
‫־ ! ‪ :‬־ •••‬
‫‪r‬‬
‫‪ r‬׳•<‬
‫»‬
‫;‬
‫כ‬
‫!‬
‫י‬
‫‪\Y‬‬
‫\‬
‫)‬
‫"‪i‬‬
‫*‬
‫‪/‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫\‬
‫‪I‬‬
‫<‬
‫‪i‬‬
‫ד‬
‫‪m‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪f‬‬
‫‪n‬‬
‫^‬
‫‪a‬‬
‫‪n‬‬
‫‪w‬‬
‫‪1‬‬
‫• ~‬
‫־‬
‫•‬
‫‪1‬‬
‫׳•‬
‫«‬
‫^‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫‪VT‬‬
‫י‬
‫‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫•‬
‫‪j‬‬
‫ש‬
‫רה‬
‫ב ת ו ב‬
‫‪; v‬‬
‫‪8,‬‬
‫א‬
‫א י‬
‫ם‬
‫‪:‬‬
‫ר ד מ‬
‫ו‬
‫והםמיתי ׳)כליתי‪) :‬נחלת כך׳ תהי כנחלת כעצ־מך כי על עתה היית נחלתי‬
‫)מעתה אין את נחלתי ׳)יש מפלשים ונחלת ענק חלול‪ :‬לעיני מים ׳ שהם ילאן‬
‫כי אין את נחשבת נחלתי כהי)תך כגלות כיניהם; דלעת כי אני ה ׳ אז תלעי‬
‫מכירי כי אני ה אומל ועושה גזזל)מקים‪:‬‬
‫ק ד ו ש י ם‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫ד ד ק‬
‫יו‬
‫שבהם‪:‬לא תנים ותקלי׳ כעלינו הרע׳ ׳ שהמ מתיאשים מן הפולענו׳ והי) אומד׳‬
‫לא תיןלכותמהל בעליג) הלע׳)נעשה כתאות לכמ)אם תנא הלעה לא תנא‬
‫בעמל מעשינו אלא מקלה הלא בעולם כמ שאמל כתילה)הלכתם עמי בקלי‪:‬‬
‫ביום ההלא ׳ במם הגאולה‪ :‬אקים אתסוכתלול הנופלת׳ לפי שאמל מלכזת‬
‫אפדם תבטל אמל כי‬
‫‪«.‬‬
‫יזסלת הפטרת אחד‬
‫אדני יהרה‪ :‬התשפט אתם התישפוט מלכות לול תקום והיא‬
‫מות‪:‬‬
‫בגויכם וזריתיך בארצורת וחתמתי‬
‫הסוכה על לרך משל כי‬
‫‪:‬‬
‫הודיעם‬
‫אמתם‬
‫את־תועבת‬
‫בךאדס‬
‫היא סוככת על העם‪:‬‬
‫ונחלת בך לעיני‬
‫טמאתך ממך‪:‬‬
‫ן • ••ן‬
‫ז‪-‬‬
‫ו‬
‫»‬
‫זי יי»‬
‫הפטלת קלושים‬
‫ואמרת אליהם בהיאמראדני וגללתי את פרציהן׳‬
‫ג‬
‫יהודה‬
‫בי־אני‬
‫וידעת‬
‫‪4‬ויס‬
‫האשכנזים‪:‬‬
‫כמנהג‬
‫ד־ • י ‪ -‬פלציישל׳‪:‬למק ילםן׳‬
‫ו‬
‫‪r‬‬
‫‪:‬‬
‫^‬
‫הפטלת קלושי כעמלס סימן ט כמנהג‬
‫יהיור־ז ביום בחרי בישראל ואשא ידי הפסוק כמו הפיך׳ למק‬
‫ככני‬
‫הלא‬
‫‪r,T‬‬
‫‪:‬ן‪ --‬־ ־ ; ‪T‬‬
‫;‬
‫‪• vt‬‬
‫ילשו אשל כקלא שמי‬
‫האשכנזים‬
‫כיםיים‬
‫לזרע ב י ת יעקב ואוךע דחכם בארץ עליהם את שאלי׳ אלום‬
‫אתם לי בני יםלאל ׳‬
‫מ צ ר י ם ו א ש א ידי להםדאמראני רל אותם םנקלא שמי‬
‫כב‪ 0‬כשיים אתם ל י‬
‫ככני כושיים שהם ע‬
‫‪ j‬עליה את אמ׳־‪.‬עום זאתי‬
‫הי^וא‬
‫•‬
‫עכלים והם השחזלים‬
‫בני ישראל נאם*‪:‬הוה‬
‫יהוהאלהיכם; ביום ההוא נשאתי <אתהג‪/‬לז הנה ימים‬
‫מכצי מם כן חם שהם‬
‫באי׳׳ חולשבקו^ל לל‬
‫צמכייס לעבדים כן ה הלוא ארת־ישראל העליתי מארץ‬
‫ירי להם להוציאםמארץמצרים אל­ בך תהי׳ התבואה לבה‬
‫‪I T J V‬‬
‫זיו‪• :‬יי• •‬
‫• ‪•• * :‬‬
‫*‬
‫‪-11‬‬
‫היה לאד שתהיו אתם‬
‫י‬
‫‪ j‬ו‬
‫*‬
‫*•‬
‫על שיתעסקו בקצילת‬
‫ארץ אשר־תרתי לחכם‬
‫)נכדם לי כי מבית ע מ צ ר י ם ופלשתיים מכפתור ו א ר ם‬
‫זבו־‪ /‬חלב התמא׳על עת החליש‬
‫ז•‬‫‪jj‬‬‫ז ז ‪t 1‬־־ ‪r‬‬
‫עכלים קניתי אתכם‬
‫‪.‬‬
‫^ ‪.1‬‬
‫ןך^‪.‬‬
‫לפגשו זה כ‪/‬ח החללש‬
‫)העליתי אתכם מאלץ מקיר‪ :‬הנה עיני• אדני יהוה בממלכה‬
‫‪ »-T‬ן‬
‫; ־ ;‪» : vr»1‬‬
‫בקוצל על לקי שאמל‬
‫מצלים י• ופלשתיים‬
‫מכפתול ואלם מקיל ׳ החטאות והשמדתי אתדת מעל פני‬
‫כתולה להשיג לכם ליס‬
‫ואמר א ל י ה ם א י ש שקוצי‬
‫את כציל אכל זה הוא‬
‫וה צפלם בענק תימה האדמות אפס כי לא השמיר אשמיד‬
‫השליכו ובגדולי מצרים אל־תטמאו תתל׳)לןלךענכים ב‬
‫)צי העליתי פלשתים מ‬
‫אני יהוה אלהיבם ן וימררבי ןלא כמושך ה‪/‬לע׳כימהאמ‬
‫מגלותם כמו שהעליתי את־כית יעקב נאם־יהורת‪ :‬כי־הנה‬
‫א ב ו ךישמע א^י איש אות־‪-‬שקוצי כתולה לכציל ישיג את‬
‫אתכם מאק מצלים׳ אנכי מציה והנעותי בכל־הגוים את־‬
‫זלע כמו מלםך הזלע‬
‫‪T‬‬
‫־ •\‪.‬‬
‫ו י‬
‫*‬
‫*‪11‬־‪•:‬‬
‫* י • ‪ i‬־ ־י‬
‫יהחכם לאלע פילם כי‬
‫עיניהם ל א השליכו וארת־גלולי נושא הזלע אל השלה‬
‫נשי הכושיים הם הפקל בירת י ש ר א ל כאשר ינוע בכבררת‬
‫מצרים לא עזבו ואמר לשפך חמתי לזולען ומה שאמי מלםך‬
‫הוא בלשון שאמל נושא‬
‫ואין איש מהם יילע מי ולא־יפול צרור ארץ‪ :‬בחרב ימותו‬
‫אכיויאתםכני אכאחל‬
‫עליהם לכלוות אפי בהם כתוך ארץ משך הזלע והוא על(‬
‫‪I‬‬
‫‪ • :‬י‬
‫ל"••‬
‫ הייתם ואינכם כמו פ‬‫יקל כמו משך חכמ׳‬
‫כלםתים מכפתזלןאלם כ ל ח ט א י עמי ה א מ ר י ם לא־תנייש‬
‫‪I‬‬
‫‪I‬‬
‫״ ־‬
‫‪V‬‬
‫מ צ ך ם ן ואעש למען שמי לבלתי והזלעיקל לזולעו‪:‬‬
‫מקי׳םנתעלכו זה כזה׳‬
‫החל לעעי הגויס אשר־המה בתוכם ותטיפו ההליםעםיס‪/‬‬
‫ויתכן כי טעם הלא את ותקדים בעדינו הרעה‪ :‬ביום ה ה ו א‬
‫עלללך משל מלוב היק‬
‫ים)־אל העליתי הנה ל אקיםאת־סכת דויד הנפלות ונדרתי‬
‫א ש ר נודעתי א ל י ה ם לעיניהם )הפילות ׳ ועסיס הוא‬
‫‪- v‬‬
‫לכל ילועכיאניאכיכס‬
‫שם כלל לכל משקה ש‬
‫להוציאם מארץ מצרים ן‬
‫וכןאמלמםההלאהוא את־פרציהן והרסתיו אקים ובניתיה‬
‫שיוצא מן הענבים )‬
‫־‪I‬‬
‫למען ‪• I‬‬
‫מךשו ‪t‬את־‬
‫אכיךקנך‪ :‬הנה עיני בימי ע ו ל ם ‪:‬‬
‫ואוציאם מארץ מצרים ואביאם אל• )משאל פילות ונקלא‬
‫עסיס לפי םיוצ׳ המשקה‬
‫ה׳ כממלכה החטאה׳ שאריות א ד ו ם וכל־הגוים אשר־‬
‫‪| -:‬‬
‫"‬
‫‪•I TJT; •AT‬‬
‫‪T -J‬‬
‫־‬
‫»‪T‬‬
‫ן ״ •>‬
‫הוא מלכו׳ אפלים כי כל‬
‫מהם על ילי סחיטה <‬
‫ואת־‬
‫את־חקתי‬
‫להם‬
‫ואתן‬
‫המדבר‪:‬‬
‫עליהם נאס־יהוה עשרת‬
‫המלכים היו לעים ן נקרא שמי‬
‫)כתישה מן)עסותם ר‬
‫•י‬
‫"‪K‬‬
‫וחטאים מילבעם בן‬
‫משפטי הודעתי אותכם א&ר יעשדת לשעים‪ :‬תתמוגגנה׳‬
‫הנה ימים ב א י ם‬
‫נכט על הושע כן אלה ״‪ .‬זארת‪:‬‬
‫ז־ ‪— . r "1‬‬
‫»‪A‬‬
‫־ •ו•‬
‫• ‪V T :‬‬
‫על ללך משל כאילן ה‬
‫)הםמלתיאותה׳פילוש נאם‪-‬יהורת וננש חורש בקוצר ודרך‬
‫את־‬
‫ונס‬
‫;‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ב‬
‫וחי‬
‫האדם‬
‫אותם‬
‫נ‬
‫הגבעות נמוגות‬
‫המלכ)׳ אשמיל שלא י‬
‫ומתמוסמ׳ מלוב החלכ‬
‫לאורת‬
‫להיות‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ל‬
‫נתתי‬
‫שבתותי‬
‫יהיה עול מהם מלך אכל ענבים במשך הזרע והטיפו ה ה ר י ם‬
‫שזב עליהן ‪ p‬הצאן׳‬
‫• •י‬
‫; ••‪-‬י‬
‫‪:‬־ » ‪v‬‬
‫גיתיכקכ לא אםמיל‪:‬‬
‫ביני וביניהכש לרערת בי אני יהודה ‪ pi‬אמל כנבואת יואל‬
‫תתמוגננדת‪:‬‬
‫וכל״הנכעות‬
‫עסיס‬
‫כיהנה אנכימצזה׳‬
‫יספו ההלים עסיס ו‬
‫ש‬
‫וה אני גוזל עליהם‬
‫דםרדבי בית־ישךאל והגכעות תלכנה חלכ‪:‬‬
‫מקדשם ‪:‬‬
‫ושבתי את־שבורת עמי ישראל ובנו‬
‫הגויי‬
‫‪3‬אניע אותם ככל‬
‫י‬
‫•‬
‫‪,‬‬
‫־‬
‫‪,‬‬
‫במדבר בחקותי לא־הל^כו וארת־ ןםכתי׳ מכואלהלאג‬
‫‪T‬‬
‫־‪• -i‬‬
‫כככלהכמ)‬
‫כאשל ינוע‬
‫ומה שאמלושתו את‬
‫ערים נשםורת וישבו ונטעו כ ר מ י ם‬
‫שינוע גלגיל החשה כ‬
‫משפטי מאסו א ש ר <עשדת אתכם יינם ואכלואתפליהם׳‬
‫ביחזקאלסיקכ׳ כמנהג‬
‫הפטלת קלושים‬
‫גגורתואבלו‬
‫ושתואת־יינכם ועשו‬
‫ י‬‫אותה‬
‫בכבל׳ כםכיבלים‬
‫לוצה לומל שלא יהיה‬
‫הספללים‬
‫לפוללאק העפל ו את־פךיהם‪ :‬ונטעתים על־אךמתס‬
‫האדם וחי בהם וארת־שכתתי חללו יגיעם לליקםיעכלג א‬
‫מ א ד ואמר לשפך חמתי עלירהם אלמתם)יאכלו אויכיה'‬
‫אשר־‪-‬‬
‫מן^אדמתס‬
‫והגלגלי הטוכיםשהם ןלא ינתשו ע‪1‬ר‬
‫לאמיר‪:‬‬
‫אלי‬
‫יה‪1‬ה‬
‫דבר‬
‫ו־‬
‫‪:i‬‬
‫נסים ישאמ למעלה נ‬
‫השכנים להם‪) :‬נטעתי׳׳‬
‫ו‬
‫״‬
‫ז ־‬
‫אלהיך*‬
‫אמריהוה‬
‫‪71*1‬להם‬
‫ופן הצמח׳ שכה שהם נתתי‬
‫במדבר ל כ ל ו ת ם ‪:‬‬
‫ואעשה למען כק הנטזע שלא תן!‬
‫בן־״אדם דבר ארת־‬
‫נסים )הם מתנועעים‬
‫ממקומו‪:‬‬
‫‪ :‬־״‪-‬־ י‬
‫בככלה אילך)אילך כן זקני ישראל ואמרת א ל ה ם כדת‬
‫שמי לבלתי החל לעיני הנוים אשר‬
‫יםלאל יתנועעו לטלטל)‬
‫מסלת הפסלת קדושים‬
‫הלדרשאתיאתם‬
‫אמר אדני‪-.‬יה‪1‬ה‬
‫ונס־אני‬
‫הוצאתים לעיניהם‪:‬‬
‫בכל הגלים )לא יכלו‬
‫ ‪jT‬‬‫‪. ..‬‬
‫_‬
‫־‪ I‬׳‪/‬‬
‫י‬
‫* ‪s . -‬־ ‪JT‬‬
‫נשארתי ידי ל ה ם במדבר לבלתי הפסלת קללשי'כמנהג‬
‫‪^ %‬באיס חי־אני אסיארךש לכס נאכם‬
‫‪,‬‬
‫הספללים׳‬
‫‪T‬‬
‫י • • את ןיני י לאל ׳ כמו עם או אל‪ :‬התשפזט ׳ תי התוכח יתהק כלומל תלצה לשפוט אותם ־ •‬
‫מע‪A‬שיהם הלעים והוליעם גכ את תיעביי*‬
‫כלםעת»הוכח אותם על‬
‫אותם‬
‫מעתב י‬
‫אבותם ס מקלם הכעיסוני כמעשי יליהם‪ :‬ביום כחלי כיםלאל ׳ החל התוכחה ה‬
‫אל־הארץאישר״ינתתיהוא יום ששלח להם תחלה‬
‫כגלות מצלים ויום שבחל בהם‬
‫שהיוא העם‬
‫יא מסה אהלז)מלים וזה הענק והתוכחה שהוכיחם במצלים לא לאינו אלא מלכלי יחזקאל כמללם הלי שנאה זו היתה ‪I‬כבושה לפני המקים קלוב לתשע מאות שנה‬
‫ממים)על כל פשעים תכסה‬
‫שנאה‬
‫השנאה ועל‬
‫שוע נתעוללה‬
‫שהיו עתה מלכים‬
‫י*«י&ל!היתה‬
‫תעללל ה‬
‫לכל*‬
‫נאמלהיא‬
‫ודבש‬
‫חלב‬
‫זהצבי •‬
‫זכרת •‬
‫» לפ ן‬
‫מחפה עליהם ועל ילי ‪1‬‬
‫אהבתל ‪. /‬‬
‫יחזק*׳־ ׳י‬
‫משהין כמצרים על‬
‫אהבה‪ :‬ואשא ילי׳ כמסכאמלאשלנשחתי מת ילי לתת חותהוגומלז יאילעלהס׳ נללעתילהם על ילי נכיאים ששלחתי להם׳ ואשא ילי להם ‪ J‬כמגשאמלאניה׳אני‬
‫ואות־‬
‫במשפטי‬
‫הארצות‬
‫ולא תתולו אחד לכככם)אחיי‬
‫מאסוםאמל‬
‫לחטא כמו‬
‫יעןל׳ האלם‬
‫העיני׳ןמכיא‬
‫ה׳ ׳ שבועה‪ :‬צכי היא לכל האלצו׳ ׳ תפאלת לחמלה לכל האלצלת היא‪ :‬איש שקיצי עיניו השליכו ׳ כי‬
‫ואת־שבתותיהמצליים היו שומעים כ‬
‫הככיאים‪ :‬לעיניהם ׳ כי‬
‫ילי‬
‫על‬
‫׳‬
‫נולעתי‬
‫עיניכם וגומל ואממ לכותימ זל עינא וליבא סלסולי לחטאי נינהו‪ :‬לכלתי החל׳ ענין חלול‪ :‬אשל‬
‫חקותי לא״הלכו בהם‬
‫אליהם הנביאים; להיות לאות ׳ אות גלול הוא להם שנתתי את יום מנוחתי להם למנוחה‪ :‬חללו מאל ׳ כי שכת לאסונה חללו שיצאו ללקזט המן לפיכד אמל מאל •‬
‫קלושים‪:‬לבס הלך‪':‬‬
‫נלול^יהם‬
‫חללוכייאחרי'‬
‫־‬
‫הפסלת אמול ‪4‬‬
‫הפסלת‬
‫חסלת‬
‫אני נשאתי ילי להם ׳ כלבל מלגלים שאמל ןאולס חי אני‪ :‬ואומל ׳ כל הענק הגא מבואל‪:‬‬
‫\‪J *-‬‬
‫‪J‬‬
‫‪-‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪JT‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪IT‬‬
‫י‬
‫־<‬
‫••‬
‫‪t i t‬‬
‫'‪'A‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•*‬
‫»־ז‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫‪VT‬‬
‫י •ן'‬
‫‪1‬‬
‫•‬
‫־‬
‫‪IT‬־‬
‫••‬
‫‪JT‬‬
‫"‬
‫*‬
‫‪C‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪V‬‬
‫•‬
‫־‬
‫‪i‬‬
‫‪J‬‬
‫"‪A»J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫»‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫־‬
‫מך ; ) א ך‬
‫״‬
‫י‬
‫; * ‪* A‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫כ ל‬
‫״•‬
‫‪T-‬‬
‫‪4‬‬
‫‪TJT‬‬
‫‪T‬‬
‫ע‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ן ז א ר צ ‪ 1‬ו ת‬
‫‪T‬‬
‫־*‬
‫‪8‬‬
‫י‬
‫‪A"T I‬י‪-‬יי‬
‫‪1‬‬
‫־‬
‫־‬
‫‪1‬‬
‫{‬
‫‪TT‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫•^‪IT‬‬
‫י‬
‫‪T,T‬‬
‫‪TJV‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪;j‬‬
‫‪i‬‬
‫‪J‬‬
‫־‪ V‬״‬
‫‪IT‬‬
‫‪ATT‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪f• t‬‬
‫‪A‬‬
‫‪t‬‬
‫‪t‬‬
‫‪T‬‬
‫\ ‪j -‬‬
‫‪I‬‬
‫־‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪TAT‬‬
‫»‬
‫‪T‬‬
‫‪VT‬‬
‫•‬
‫»‬
‫••‬
‫‪T‬‬
‫‪T|T‬‬
‫‪T‬‬
‫"‪v‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:T‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪»<T‬‬
‫•‪J‬‬
‫‪>IT‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫י‬
‫י‬
‫־‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫;‪-IT‬‬
‫"‬
‫‪:•X‬‬
‫‪JT‬‬
‫‪-‬‬
‫»‬
‫‪.‬־־‬
‫‪j:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫»י‬
‫»‬
‫־‪J‬‬
‫ן‬
‫•‪" \.T‬י‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫‪#‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪VTT|T‬‬
‫‪I‬‬
‫‪M‬‬
‫‪l‬־־«‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫‪1‬‬
‫•‪1‬‬
‫־‬
‫;‬
‫‪%‬‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫ן ‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫\‬
‫ץ‬
‫‪j‬־‬
‫‪J‬‬
‫־‬
‫‪I‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫*‬
‫‪4‬‬
‫י ־‪J‬‬
‫־‬
‫•‬
‫•‬
‫״‬
‫‪;IT‬‬
‫‪.* T‬‬
‫‪>T:‬‬
‫‪J‬‬
‫‪|T‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫» י‪-‬‬
‫)‬
‫‪:‬‬
‫‪'AT-‬‬
‫‪t‬‬
‫״‬
‫‪/-T‬‬
‫‪T Vj‬‬
‫־‬
‫‪-‬ן‬
‫•‪V‬‬
‫••‬
‫*‬
‫‪*T‬‬
‫‪-‬י‬
‫״‬
‫‪j • - .‬‬
‫׳‪i‬‬
‫‪IT‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫­‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪:T-‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬־‬
‫‪T‬‬
‫‪T T I T‬‬
‫‪-\\-TT‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫י י‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫>‬
‫•‬
‫־‪\,‬‬
‫‪J‬‬
‫‪5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪A‬‬
‫•‬
‫‪1‬‬
‫‪r‬‬
‫»‬
‫\‬
‫״‬
‫‪t‬‬
‫‪$‬‬
‫י‬
‫י ע ל ן ‪p r t‬‬
‫‪tth‬‬
‫י‬
‫‪j -‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ —.‬־‬
‫‪i‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫•‬
‫;‬
‫‪VT‬‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪VT‬‬
‫‪,T‬‬
‫‪v‬‬
‫חנוא‬
‫»‬
‫‪JT‬‬
‫* ‪V t‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪l‬‬
‫•‬
‫ש‬
‫‪• T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪~l‬‬
‫‪TJT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ T‬־‬
‫־‬
‫< כ י י ן מ מ‬
‫‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T T‬‬
‫־‪:‬י‬
‫י‬
‫"‪A‬‬
‫‪I‬‬
‫•ו‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫»‬
‫••‬
‫'‪y‬‬
‫•‪J‬‬
‫*‪.‬י‬
‫‪T J‬‬
‫־‬
‫־י׳׳‬
‫" י י ‪,‬‬
‫ותחס עיני עליהם משחתם ולא־‬
‫־‬
‫‪T ST‬‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫‪v v‬‬
‫•‬
‫‪t f‬־‬
‫‪AT‬‬
‫‪J‬‬
‫‪I‬‬
‫—"‪s‬‬
‫‪T‬‬
‫ר ד ק‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫ו כ ה ד‬
‫א מ ו ר‬
‫ר ד‬
‫^ ^ ך * ן מ » ן ^ ף ן הלוים ׳ אשל משבטללי‪ :‬בניצללק׳ לפי שהיה‬
‫‪ U J J U / I J‬כהן גלול ששימש לאשין במקלם בימי שלמה‬
‫נקלאו על שמו‪ :‬אל שלחני לשלתני ׳ כמו שתי‬
‫לפתולילחים אפיא‪ :‬אל שעלי החצל הפנימית ׳ לפני ולפני׳ במם הכפולים‪:‬‬
‫)לא יעלה עליהם צמל׳‬
‫תכלת שהיה במעיל עשיתי א ו ת • כלה כמדבר‪ :‬ואמר‬
‫ובאבנט לא ילבשנו‬
‫כעבללת‬
‫כיום הככולי׳‬
‫אל־בניהםבמךבר כחוקי אבותיכם‬
‫כנים‪ :‬וביתה ׳ ולפני׳‪ :‬א ל ־ ת ל כ ו וארת־מישפטיהכם אל־‬
‫כאלי פשתים ׳ נקלאו‬
‫כן המגכעו לפי שהיו תשמרו ובנלוליהם אל־תטמאו‪:‬‬
‫על הראש לפאל לכן‬
‫אנ״הווז אלהיכם בחקותי לכו‬
‫אמר ומנכעות תעשה‬
‫‪A‬‬‫; ‪ •.‬י ־‪v‬‬
‫י ' ! ״ • ‪ vt‬״ •‬
‫להם לכבול ולתפארת‪:‬‬
‫לא יהגלל ביזע י פילסו ואת־ משפטי שמרו ועשו א ו ת ם ‪:‬‬
‫‪*1‬‬
‫שבתורתידרערת כי אני יהורת‬
‫ואת־ו ב י נ י כ ם‬
‫לבותינו• ?ל לא יחגמ ביני‬
‫קדשו‪.‬ורהיולאורת‬
‫כמקום שמזיעין כ‬
‫אלהיכם‪.:‬‬
‫כלתניא כשהם חוגלים‬
‫אניס חוגלים לא למטה‬
‫ממתניהם )לא למעלה‬
‫הפטלת אמולכייזזקאל כסימן מל‬
‫מאציליהם אלא כנגל‬
‫אצילי יליס‪ :‬אלהחצל <*«ן«*«ף‬
‫ה ל ף ם בנ<‬
‫)‪U JHwII‬‬
‫החיצונה׳ לפי שהיה‬
‫צדוק א ש ר‬
‫)‬
‫מלכל כהיכל לפני‬
‫ ו‬‫‪I‬‬
‫ה‬
‫)לפנים לקלאה‬
‫הפנימית)אצלםחצליש ל) שמרו את־משמרת מקדשי בתעודת‬
‫•‬
‫‪*T‬י;‪:‬‬
‫לקלות עזלת ישלאל בני*ישראל מעלי המרת יקרבו א ל י‬
‫מצל החיצונה לכן ה‬
‫הוגלך לכפול שתי פ לשרותני ועמדו לפני לותקריב ל<‬
‫‪:I‬‬
‫"‪A‬‬
‫‪:‬‬
‫המה‬
‫כעמים לומר שעלעזלת חלב ודם נאם אדני יהורת‪:‬‬
‫גשים הוא אומר מקום‬
‫‪T‬‬
‫‪VJ‬‬
‫שכל ישראל נכנסין‪:‬‬
‫יבאואל~מקדשי והמרת יקרבו אר ^‬
‫)הניח אותם כלשכות‬
‫הקלם ׳ כמו שאמר ) שלחני לשררתני ושמרו ארת ־־‬
‫*‬
‫וזו; ו‬
‫"‪A‬‬
‫‪V‬‬
‫•• ‪:‬‬
‫והיות ב ב ו א ם אל״‬
‫<כםט את כגלי הכל משמרתי‪:‬‬
‫אשל לכם להניחם שם‪:‬‬
‫)לא יקלםל אתהעם׳תי שעריי החצר הפנימית בנח פשתים‬
‫)לא יתעלבלן עם עמא ילבשו ולא־־יעלרה ע ל י ה ם צמר‬
‫כלכוסיהין ׳ כללמל לא‬
‫‪TV‬‬
‫‪T ' -X‬‬
‫‪ - I‬׳ ‪< V‬‬
‫‪:‬‬
‫‪AT•4: 1‬‬
‫יגעל את העם בכגליה׳ ב ש ר ת ם בשערי החצר ותפנימיות‬
‫‪V‬‬
‫־ ג‬
‫‪IT‬‬
‫ז‬
‫‪i‬‬
‫הקלוסים שאין כגלי‬
‫פארי פ ש ת י ם יהיו‬
‫מול טהלדם אצל בגלי וביתרת ‪:‬‬
‫בן שלם מלך ר סלם‬
‫^‪imfijf^tto‬‬
‫הקלש‪) :‬לאשם לא י‬
‫ויבא אלי חנמאל בךדדי כדבר היה לול ילמיהל אחי‬
‫יגלח) ׳ לא יגלהו כל עליראשב^ ומכנסי פ ש ת י ם ילדו‬
‫אביו ‪ :‬משפט הגאולה‬
‫ך‪;-‬‬
‫•הורת אל־חער‬
‫‪0‬על הלאש < )פלע על־מתניהם לא יחגרו ביזע‪:‬‬
‫׳ אם מכלתיו לאחל‬
‫מ י־ ־ * ‪ , :‬״ ־ ‪ -‬י‬
‫לא ישלחו׳ לאיגלל) ו ב צ א ר ת ם אל־החער דתחיצונרת‬
‫קנה נא ארת־־שדי א ש ^ ב ‪ #‬ת ו ו ת לך משפט הגאולה ם‬
‫ז‬
‫ *‬‫השעל משלשים מם )‬
‫ואילך‪ :‬כסום יכסמו א ל ־החצר החיצונות א ל ־ ־ ה ע ם‬
‫את לאםיהם ׳ ישוו את יפשטו ארתרבנדיהם אשו—המות‬
‫‪r‬‬
‫את־ה^סבבנךיהם‪:‬‬
‫הנלוח לא יגלחו מכל יקדשו‬
‫משרתם בס והניחו אותם בלשכרת‬
‫ו ר א ש ם לא ;גלחו ופךע לא!שלחי‬
‫י‬
‫^‬
‫השדה מארת חנמאל בן־־דדי א ש כן עשה‪ :‬כי לכל ה‬
‫אלא כענין השוה אחל‬
‫ולא•‬
‫אחרים‬
‫בגדים‬
‫ולבשו‬
‫הקדש‬
‫כי מהשם‬
‫ויין‬
‫לשלםיםמם ׳ ולזל פ כסוס יבסמו את־ראשיהם‪:‬‬
‫‪ n‬כי אם‬
‫פילשו כסום יכסמו לא־יישתו כל־בהן בבואם אל־החצר‬
‫שב^ז^ןליםהנשתזהבםף‪:‬‬
‫לא היה מאת) למה‬
‫‪s‬‬
‫ן‬
‫בתספילת םל כן א‬
‫י‬
‫‪t‬‬
‫י‬
‫אמל אלי שיבא חנמאל‬
‫״‬
‫^‬
‫ף‬
‫‪1‬אכת‬
‫אלעשה לאשל םל זה הפנימית‪ :‬ואלמנה וגרושות לא־‬
‫אלי למבול סלה)‪ :‬את‬
‫" י ‪ -‬״י״־* *•*‬
‫כצל עקל‪ 5‬של זה‪:‬‬
‫אם־־בתולורת‬
‫כי‬
‫ם‬
‫י‬
‫ש‬
‫נ‬
‫ל‬
‫להם‬
‫;קחו‬
‫ואקה הכסף׳ הכסףשהתנתי‬
‫ו א י ^ ל הכסף במאזנים ג‬
‫לין לאישתו׳ כמו ם‬
‫שכתוב בתולה ומה‬
‫אישר־‬
‫והאלמנות‬
‫ישראל‬
‫בית‬
‫מזרע‬
‫את־ספר המקנה את״החתוס המצות עמל ׳ השקלים הם מנים‬
‫•״‬
‫מכהן זןזז‪•:‬‬
‫ו‬
‫• ‪•r‬‬
‫י‪5‬ןחו‪:‬‬
‫אלמנה‬
‫תהיה‬
‫שאמל לו משפטי ה‬
‫)הכסף הואסלעיםנ‬
‫־ י י ג ‪-‬‬‫ ^‬‫ןהחקיס‬
‫ואת־"‬
‫*‬
‫ימחי‬
‫רזרהו‬
‫ידידיי‬
‫וביך‪-‬טמא‬
‫הנהנים אף על פי עמי יורו בין ל‪,‬דש לחל‬
‫)אכתל כספל)אחתים״‬
‫ייז ‪ i -‬יו‬
‫י ‪ .‬־ יי‪.‬‬
‫י •־‬
‫שכתוב כתורה לפי ש‬
‫הכפר המקנה אל־בךוך בן־נריה כן״ כתבתי לברי המקנה‬
‫ועל־ךיבהמדת‬
‫שחילש לכרים שאינם לטהור יודיעם‪:‬‬
‫מחסירה לעיני חנמי<ןל ך ^ ‪ l.‬י ) כספל לאחל כן יממתי‬
‫•*״״ '‬
‫בספר יי י 'י ־ *‬
‫"‪.JJ‬‬
‫הכתבים ^ ^‬
‫ם *ה ר ח‬
‫מפורשים בתולה ש יעמרו לשפט‬
‫)אעי‬
‫‪111‬‬
‫העד"יבשי‬
‫ישפטהו י י ‪ y. n-‬־;‬
‫במשפטי‪- V‬־־‪.‬‬
‫־‪-T‬‬
‫הספלכחותם‪ :‬שקניתי‬
‫המקנר> עליי׳ כמקנה‬
‫שבכתב גם אפשר‬
‫העלתי עלי׳‪ :‬ואקח ׳‬
‫וחקח׳‬
‫עלי‪:‬‬
‫העלתי‬
‫״‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪f‬‬
‫‪,‬‬
‫הכהנים‬
‫׳‬
‫בתולות‬
‫אם‬
‫כי‬
‫קלושה‪:‬‬
‫לתוספת‬
‫לעתיל‬
‫ש‬
‫ת ‪,‬חתיס רוצה אמר ספר המקנה החתום‪ :‬המצוה יהחקים ׳ רוצה לומר‬
‫^חילש לכלים שהם ^ ^ ‪^ ,‬‬
‫‪r‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪%• T‬‬
‫•י‪|-‬‬
‫‪<T‬‬
‫‪-‬‬
‫» *‪V.‬‬
‫שכתיב כתללה לא זכר הבל‪ :‬כמשפטי ישפטהל׳ ישפטו הליכ כמל שכתובים‬
‫משפטי הליב בתולה ‪ j‬ואתחקתיבכל מ)עלי׳ בלבלי הקלבנל׳ וכל את שבתותי‬
‫יקלשל ‪ 5‬לאל מת אדם ׳ זהל ככהן הליוט‪) :‬אחלי טהרתו ׳ אפשל שיהיה זה‬
‫לעתיל לתוספת קלושה םאמל סיטהל לס<ף טכע עלל ישכלל לג סכעה ימים‬
‫אחרים אלא של‪/‬ל פ‬
‫פילםוהו אחרי טהרתל‬
‫ואת־תורתי ואת־חקיתי בכל‪-‬־מועדי אחלי פליםתל מן ה‬
‫ישמרו ואות שבתותי;קדשו‪:‬‬
‫המת ז ובילם באל ׳‬
‫ואל־־מת א ד ם לא יבוא לטמאה בי תחלה אל הקלם ל‬
‫‪_J‬‬
‫• *‬
‫להתחנך לעמלי יקליכ‬
‫אם־־לאב״ולאם ולבן ולבות לאח חטאתו זל עשירית ה‬
‫האיפה שלו כך םנוייה‬
‫ולאחורת אשו—לא־״היתדה לאיש כמנעל קטן ן )היתה‬
‫יטמאו‪ :‬ואחרי טהךתו שבעת ימים להםלנחלה׳ הכהונה‬
‫יספרדלו‪ :‬י וביוםבאואל־הקדש תי;יהלהם לנחלה שלא‬
‫תהיה להם אחוזה כ‬
‫אל־החצר הפנימית לשררת‬
‫בקדש כישראל ! )לאםית כל‬
‫ ‪*/‬‬‫ככולי כל׳ בכולי כל‬
‫?קריב חטאתו נאם אדני יהוות‪:‬‬
‫פלי ג מכלתללמותיכם׳‬
‫!ידי‪*, .‬רי־חרימ^ס׳‬
‫ןהיתה ל ה ם ל נ ח ל ד ת אני נ ח ל ת ם‬
‫פר• מככת‪)7‬כ‪)7‬י<‪w.‬‬
‫־!‪-.‬י‪.‬‬
‫ז‬
‫!י!!י׳•‬
‫ואחזרה לא־תתנו להם בישראל אני לאםית מכל תללמלתיכ׳‬
‫ץ א תללמה גלולה ‪j‬‬
‫^‬
‫אחזתם‪ ':‬המנחה והחטאת‬
‫! כל נכלה)טרפה י כמל‬
‫‪.‬־•»*‪.‬־‪»-‬־׳•‪-‬‬
‫המות;אכלום ו ב ל ־ ח ך ם בישראל שאמר כתורה נכלה‬
‫להם יהירה‪ :‬וראשית כל־בבוךי כ ל ןטלפה ל<ן יא ל לטמא׳‬
‫וכ^‪ .‬תרומת כ ל מכל הרומות?ם נם ‪A T p i p‬‬
‫לכהנים יהיות וראשית עריסותיכם הנהנים מוזהלין ילתר‬
‫תתנ\לכהן *להניח ברבה ל ‪ . -‬ך ‪ :‬מפניהטלמאהלפישהם‬
‫תמיל כמחלם )לזל‬
‫־ י ‪ f‬״ י‪,‬־• \ י ־ י ״ י י * ״ ״• י‬
‫מךה^יףלב י מ ־ אמל< לפי םהיתלה ל‬
‫וטרפו‪-‬־‪.‬‬
‫כל־נבלה‬
‫נילמיה כסימן‬
‫כהל סיני‬
‫הפטלת‬
‫להם מליקת חטאת ה‬
‫הבהמה לא יאכלו הכהנים‪:‬‬
‫ד‬
‫חסלתהפגורתאמול‬
‫סהיאנכלהלטלפ‬
‫ף א ^ ף ‪:‬רמיהו ד ד ך ? דבר­­ העוף‬
‫הוצרך להזהילם על ם‬
‫יהוד־־‪ .‬אד׳ ראמיר‪:‬‬
‫­‬
‫וטלפית‪:‬‬
‫שאר נבלות‬
‫הפטלת נהל׳‬
‫הנה חנמאל בן־־שלסךךך בא אליך‬
‫ר א מ ר ילמיהל׳‬
‫לאמר קנדת לך אות־־שך* א ש ר‬
‫״‪J‬‬
‫‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫‪j‬‬
‫‪T T‬‬
‫־‬
‫‪ " T ,T‬־ י‬
‫־‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪ir*•T:|T‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫י‬
‫י־‪{T‬‬
‫י‬
‫; " ‪,‬‬
‫" ‪T‬‬
‫"‪TI':!.*J‬‬
‫־ ‪1‬‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪1‬‬
‫*•‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬־י‬
‫‪AT‬‬
‫‪:‬‬
‫ו‬
‫‪T‬‬
‫‪.‬־־‬
‫י‬
‫^‬
‫‪T‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪^VT‬‬
‫־י־‬
‫ה א‬
‫‪T TT 5‬‬
‫כ‬
‫ץ‬
‫י‬
‫‪I.T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫"‪T-1‬‬
‫‪:‬‬
‫‪TT‬‬
‫‪T|:T‬־‬
‫‪.‬‬
‫‪J‬‬
‫־‬
‫‪- :‬‬
‫^‬
‫‪/‬‬
‫•‬
‫י‬
‫י‬
‫‪/T‬‬
‫‪4‬‬
‫א‬
‫ת‬
‫ב‬
‫‪J‬‬
‫‪s‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪J!T‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪T T J‬‬
‫ן‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫‪AT‬‬
‫״‬
‫‪I‬‬
‫;‬
‫י‬
‫« ‪V‬‬
‫‪I‬‬
‫_‬
‫־‪1‬‬
‫י‪,‬‬
‫ן‬
‫‪1‬‬
‫‪r‬‬
‫(‬
‫‪i|T‬‬
‫‪:‬‬
‫*‬
‫־‪• -;,‬ין‬
‫"‪J‬‬
‫י‬
‫מ‬
‫»‬
‫ז י ו ‪:‬‬
‫־‪:1‬־••*‬
‫־‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪j‬‬
‫ה פ ט ר‬
‫‪T 1‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪!)0‬ת}‬
‫פ‬
‫•י‬
‫* ! » • • » ‪ -‬־ •‬
‫‪1x‬יי‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪: IT‬‬
‫‪R‬‬
‫־‪J‬‬
‫\‬
‫‪S‬‬
‫י‬
‫א‬
‫‪J‬‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫מ‬
‫‪:‬‬
‫‪|T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪r‬‬
‫ף‬
‫מ‬
‫ר‬
‫‪T T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪r1‬‬
‫"‪~T‬‬
‫״‬
‫‪R‬‬
‫;‬
‫‪/T‬‬
‫י‬
‫;‬
‫‪J‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪T‬‬
‫ר‬
‫‪t‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪\.‬‬
‫‪r‬‬
‫‪IA-‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪T‬‬
‫״‪j‬‬
‫»‬
‫«‬
‫_‬
‫י ‪.‬‬
‫_‬
‫ב‬
‫ן‬
‫ב ‪ 3‬פ‬
‫א‬
‫ם‬
‫ה‬
‫‪n‬‬
‫ו א ע ף‬
‫‪Q‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫״‬
‫‪•J;T‬‬
‫׳‪1‬‬
‫״‬
‫ו‬
‫‪5‬‬
‫‪:‬‬
‫א‬
‫ת‬
‫א‬
‫ף‬
‫ת‬
‫‪K‬‬
‫י‬
‫למש ע‬
‫‪A‬‬
‫‪t‬‬
‫(‬
‫?‬
‫‪p‬החמןס‪/‬‬
‫‪h‬‬
‫‪ b‬י &‬
‫‪ ^ ^ ^ ,‬״ מ עומל כמקים שנים וספר זה היא תנאי‬
‫מכהן יקחו יש מן הנהנים שמותלין באלמנה׳ והנה הניח זונה וחללה ‪p‬‬
‫^ לה כמו מספל שצי תנלאותםהיאמצוה כתולה ׳)החקים׳ מנהגים שהי)‬
‫ו‬
‫ו‬
‫פתחו החת‪-‬ס‪ :‬לעיני חנמאל לולי׳ לוצהלומ כן לילי וכן נאת‬
‫»׳ ‪/‬ץ‬
‫‪.‬‬
‫לגט תחמ! הכתובים בשפר המקנה ׳ לנצה לומ סחתמל כשמם לעדנת‪:‬‬
‫לקות׳‬
‫‪,‬‬
‫ר ד מ‬
‫ג ה ר‬
‫ת פ ט ר ת‬
‫ד ר ש‬
‫ו ב ח ו ק ת י‬
‫‪,‬‬
‫לקוח מקול כמקל׳‪$‬מי לכן זכללאת ילם השבתי‪) :‬את החתו׳ ספל המציה פיללסל הברזל החזק כמל שקרא האכן החזק שמיר כאמלו כםמיל חזק‬
‫!החקי׳ לגם הל׳ היה חתל׳ למען יעמללימי' לכי׳ ׳ על שיכ הגילה שאז תתקיי׳ מציל ׳ ותרגם ירלשלמי מצוד החלמיש שמיד טינלא ׳ ופילים חרושה כמו‬
‫גציאת עיל יקנל בתים ולהיל' לאלת לשיבת הגלל׳ צוה האל לקנל' השלה לנחמהחרותה מן חמי על הלחל; על ללח לכם ׳ שאינם שוכחק לא שלהם י• ולקרנות‬
‫לישל שלא יחשכו שאכל תקלת׳ אם יגלו‪ :‬לא יפלא׳ לא יפקל ויולע אתה םסלכמ מ‪/‬כחלתיכס ׳ אמר וכן חטאתיכם חרותה כקרנלת מזכחלתיכם כי הם‬
‫לגלית ללמה אמלת לי‬
‫החטאת ללמל ולקרנות‬
‫לקנות שלה‪ :‬אל חיק לעיני כל־היהוךים הישבים בחצר‬
‫וותרעב והדבר ואישר דברת היות במקלם בית כלמל ל‬
‫בניהאחליה'׳ כשאוחזין‬
‫לפניכם לחרב ׳ הרנתי‬
‫־י ־י*‬
‫י '‪» :4‬‬
‫‪JT -.C‬‬
‫־•־»<•׳ *‬
‫•‪vTT (T .‬‬
‫מעםהאכלתיהםכיליה המטרה‪ :‬ואצוהאת״ברוךלעיניהם‬
‫ץ ‪ ,.:‬״ ״‬
‫והנך ראה‪ :‬ואתה אמרת אלי אדני לפצעי ׳ יםכת לכסא‪:‬‬
‫כמל שכתיכ כתולה ל‬
‫•יו‬
‫‪ :‬י ‪/:‬‬
‫‪ T • J‬ז ‪=-‬־‪ :‬ז ״ ־ ‪ • :‬־ • » « כזכלל י אמר זכירת‬
‫כה״אמר יהוה צבאורת‬
‫לשונאי‪ :‬הגללל ה לאמר‪:‬‬
‫יייייי׳ ‪ i w ^ P‬יז^לי״׳ ב‪?3‬ף ו מ י מזבחזתם ןאםליהם )‬
‫הגכיל׳ אמלל ל‪/‬ל למה אלהי ישראל לקוח את־הספרים‬
‫והסמל עליה הלא עלכ‬
‫; ‪• T‬י‬
‫עדים והעיר נתנה ביד ה ב ש ר י ם ‪:‬‬
‫לא אמל ילמיה להטלא‬
‫עליהם כזכלר בניהם‬
‫־ ־ ; •ו‬
‫־ ‪l» i‬‬
‫‪A‬‬
‫האלרה את־־ספר המקנה הזה וארת‬
‫‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫‪v‬‬
‫‪v‬‬
‫דחי ךבר״יהויד־ז אל‪ -‬שהם חלילי׳ עליה מלכלי'‬
‫״ליןיין ה ח ת ו ם ואות ספר דהגלוי ר־‪.‬זרק‬
‫אמי‬
‫אלתם תמיל לאהבתם‬
‫‪,‬‬
‫‬‫‪J‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪--.U-,-,‬״^״;‬
‫—‬
‫‪:‬‬
‫ל‬
‫י‬
‫ת‬
‫ל‬
‫א‬
‫ל‬
‫י‬
‫נ‬
‫יה‬
‫א‬
‫ל‬
‫בהיכלו‬
‫אלהי‬
‫אנייהווז‬
‫הנה‬
‫לאמר‪:‬‬
‫ירמיהו‬
‫אותם‪ :‬עלקלעק׳‬
‫ו נ ת ת ם בכלי חרש למען ‪1‬עמת‬
‫‪,‬‬
‫^‬
‫טעמל לבקעם מזבחלת‬
‫כל־בשר הממני יפליא כל‪-‬דבר‪:‬‬
‫בילמיה‬
‫י‬
‫ת‬
‫כחקל‬
‫אם‬
‫הפטלת‬
‫העליליה׳‬
‫מהשיגם‪:‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫ם‬
‫י‬
‫ב‬
‫ר‬
‫^מים‬
‫מ‬
‫לבי׳‬
‫׳)מעשי)‬
‫ל‬
‫גללל‬
‫לא עם אםליהם כי ק‬
‫מ‬
‫כסימן‬
‫היום‬
‫על‬
‫המעשה;‬
‫לענן היא האשרה »‬
‫כי בה אמר יהיוה צבאיות אלהי‬
‫הזה ׳ כילוש על המ׳‬
‫ופיללש על סמזך כמו‬
‫ושתות‬
‫ם‬
‫י‬
‫ת‬
‫ב‬
‫יקנו‬
‫עוד‬
‫ל‬
‫א‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י‬
‫ה‪/‬ה הם ילועים בבני‬
‫עזי ומעזי ומנוסי ועליו מטה מנשה כי הי)‬
‫׳‬
‫יכיםלאל וכאלם‬
‫ז‬
‫אלם‪:‬־ ‪ A‬׳‪-‬‬
‫י ‪j‬‬
‫ביום ערה אליך מנין מזכחותם סמוך‬
‫‪! :‬י•‬
‫)‬
‫איתית‬
‫ית‬
‫ש‬
‫ע‬
‫'‬
‫ר‬
‫זכי&‬
‫וכרמים בארץ הזארת‪:‬‬
‫לאלתל אילן לכן היו כלני(‬
‫ ‪I‬‬‫‪V * J‬‬
‫)מופתי׳ וכשאר בני‬
‫ויאמרו‬
‫מאפסי״־ארץ‬
‫יבאו‬
‫ם‬
‫י‬
‫ו‬
‫נ‬
‫מזכחית על ההלים ה‬
‫תתי‬
‫אחרי‬
‫אל־יהודת‬
‫ואתפלל‬
‫אלם כעכיר ישראל‪:‬‬
‫»‬
‫‪ * r‬ו ‪:‬ן‬
‫•ין‬
‫‪T‬‬
‫'«‬
‫הלמים ועל הגכעלת‬
‫ ‪-‬‬‫ן ‪>'• -j‬‬‫ז‬
‫אתה‬
‫)תעשה לך םם ׳‬
‫א ך ״ ש ק ר נחרו א מ ו ת י נ ו ותבל הגבוהזת‪ :‬על גבעות׳‬
‫נולע כאלתית)כמ)פתי׳ את־ספר המקנה אל־ברוך בךנריות‬
‫חסלויוהשמוםכמו ש‬
‫ואיךבס מועיל‪:‬‬
‫)בהם ילעיך בני אלם לאמר‪ :‬י אהה אדני יהוה הנה׳אתה‬
‫היעשה־לו א ר ם שמש ילח י‪ .‬הללי כשלה׳‬
‫י‬
‫על כרחם‪ :‬יכאזליע׳‬
‫אלהים והמה לא אלהים‪ :‬לכן הנני לפי שהין עלבלים על‬
‫כאל״ףניםפתילתקלא׳ עשית את־השמים ואת־הארץבכחך‬
‫ההלים קלא ישלאל‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪v":‬‬
‫הקלית אותם לשון‬
‫הררי אמר לרן קריאה‬
‫ל‬
‫מקרה‪ :‬הסיללית׳ הם הגדול ובזרועי הנטויות‬
‫מוריהם בפעם הזאת אוךיעס אות־ אתה הללי ומנת כשלה‬
‫העצי׳ שמשליכים בהם לא־יפלא ממךבל־דבר‪:‬‬
‫יריוארת־נבורתי וידעו כיישמי יהוד‪ :,‬היא לבוקה עם חילן‬
‫י‬
‫האבנים כתימל' העיר‬
‫‬‫'‪A‬‬
‫‪s‬‬
‫אמר אתה הללי בשלה‬
‫עשרה חסד ל א ל ‪v‬פ י ם‬
‫להכיתן‪ :‬הממני יפלא׳‬
‫חטאות‪:‬חוררה כתובדה חילךוכל אוצרותיך‪:‬למ‬
‫ן ן‪ -‬ז •‬‫‪v v‬‬
‫> ‪v‬‬
‫כאמת לא יפלא לילעת'‬
‫‪ ^ B l‬כלומד שיוציאו‬
‫בניהם‬
‫אל־חיק‬
‫אבות‬
‫ערן‬
‫ם‬
‫ל‬
‫ש‬
‫מ‬
‫ו‬
‫חרושדה‬
‫שמיר‬
‫בצפורן‬
‫ברזל‬
‫בעט‬
‫שהעיר תנתן ביל ה‬
‫״ *‪V‬‬
‫ז‬
‫‪< -« - - j‬ו‬
‫מווללי' הכזה כשלה‬
‫‪1‬‬
‫• ‪ -i‬י‬
‫ן‬
‫‪ odj‬השלל ׳חילך׳‬
‫הכםלים לאף על פי כן אחריהם האל הנךול הנבור זהוךה‬
‫אמלמי לך לקנות ה‬
‫על־לוח לבס ולקרנות מזבחותיכם‪:‬‬
‫כל איצלותין׳‬
‫נדל העצרת ורב‬
‫השלה להיות להם נ צבאורת שמו‪:‬‬
‫כזכר בניהם מזבחותם ו א ש ר י ה ם חסל ויו הםמלש‪:‬במלתין‬
‫מהגלות‪:‬‬
‫נחמהשישיכל‬
‫העלילירת אישר׳עיניר פקוזורת על‬
‫י־‬
‫‪j‬‬
‫י‬
‫בחטאת ׳ כמו הפיך‬
‫‪ - A T‬יי‪ . -‬״ » ׳ ‪ . -‬ג ‪ s‬ז ‪^« .‬‬
‫זן • י‬
‫כאילו אמל בחטאת‬
‫על־זעץ רענן על־גבעותהנבהות‪:‬‬
‫חסלת הפטלת‬
‫הךח בשרה חילן‪ :‬כל־אוצורתין כמותיך שהם ככל ג‬
‫כל־דרכי בני א ד ם לתרת ל א י ש‬
‫בהל ג‬
‫גבולך כלומל בעבול‬
‫בדרכיו וכפרי מעלליו‪ :‬אשר שמת‬
‫־‬‫בכד‬
‫בחטארת‬
‫במתיך‬
‫ן‬
‫ת‬
‫א‬
‫לבז‬
‫חטאת במותיך‪:‬‬
‫‪^ jr‬‬
‫־! ‪1‬‬
‫; ז‬
‫י‬
‫״‪IA‬‬
‫־‪-i‬‬
‫)סמטתה ובך כימי‬
‫הפטרת בחקותי‬
‫אתות ומופתים בארץ מ צ ך ן ם עד־‬
‫ושממתה ובך מנחלתה ושמטתה והשמטה ת‬
‫נמלך‪:‬‬
‫‪» 1‬‬
‫־י*‬
‫•‬
‫היום הזיה ובישראל ובאדם ותעשה­‬
‫־‪ -.1‬י תהיה כך שתשמש‬
‫את־איביך‬
‫והעבךתיך‬
‫לך‬
‫נתתי‬
‫אשר‬
‫מנחלתךלפישלאםמט‬
‫עזי‬
‫ותצא את־‬
‫לך ישם םום הזרת‪:‬‬
‫׳ ח ו ה )מעזי‬
‫בארץ א ש ר לא־־ירעת כ י ״ א ש אותה בהיותך בה‪ :‬י‬
‫קלחתם ׳ הבעלתם‪:‬‬
‫‪A‬‬
‫‪:‬־־־‪"4‬‬
‫ומנוסי׳ עמך ארת״ישראל מ א ר ץ מ צ ר ‪ :‬ם‬
‫כה אמל ה׳ לפי שהיו‬
‫אתר הנביא לרךקריא'‬
‫קךחתם באפי עד־־עולםתוקד‪:‬‬
‫אתה ה'שאתה עזי מ במתודת ובמפתים וביד חזקות‪ ,,^,‬טוב ושכן חרדים במדבר ארץ מלחה‬
‫כהיאמריהוותארור ישלאל בלטחי׳ כמצלים‬
‫מאלו הנלחמים עמי ן ובאזרוענטר^ו ובמורא נ ת ל ‪:‬‬
‫זבאשולאמל זה‪ :‬זרועו׳‬
‫ולאץתשב‪:‬‬
‫־‪:‬־ ־׳ *‬
‫ג‬
‫הנכר אשר יבטח באדם ו ש ם בשר כמועזלו‪) :‬מן היסול‬
‫ואנוס אליך ביום צרותי ן ו ^ ן ל ה ם את־האךץ הזארת אשר״‬
‫ברוך‬
‫הגבר אשר יבטח ביהוד־ק לבו׳כיאםלאיסוללמ‬
‫‪•JV-:‬‬
‫‪J‬‬
‫מוכיחם ־על ‪1‬‬
‫‪'.‬־‬
‫אלה שאני‬
‫עא אינם רוצים לשוב נשבעת ל א מ ת ם לקת ל ה ם ארץ‬
‫ ן ‪AT‬‬‫לבו‪V:‬‬
‫י ‪i‬‬
‫והידת מה׳ אינו יולעאם יכטח‬
‫זרועו ומךיהוה יסור‬
‫והיה כעץ י באלם שיעזלהו ותהיה‬
‫חלב ודבש‪ :‬ויבאו וירשו אתה‬
‫וחידה יהודה מבטחו‪:‬‬
‫זבת ‪A‬‬
‫מללכ׳ הלעה )ילעתי ‪ :‬י ו‬
‫‪1‬‬
‫‪i‬‬
‫כי־יבוא כלצתו כי כעזלת האל‬
‫ל׳י יבא זמן שאפילו‬
‫בעךבדהםולא יראה‬
‫ובתךותך ל א‬
‫ןלא~שמעו‬
‫יראי‬
‫ולא־ ־ מ‬
‫כערערע ל‬
‫החרב‪•-‬יאס שתול‬
‫ועל־‪-‬יובדם וחידת‬
‫כי־־יביא ח י‬
‫שרשיו‬
‫בקולךעליה מפני‬
‫הנלחמים‬
‫הגלים עעא הלחלקי׳ הכשרים‬
‫ישלח יוכל האלם לעזלו לא‪.‬‬
‫‪j t r t‬‬
‫• ג ז י‬
‫<>‬
‫ז ו ז •‬
‫!‬
‫ז;ז‬
‫» ז ז י ‪.‬׳ ״‪4‬‬
‫ י‪ :‬ז • ‪j‬‬‫ ‪; -‬‬‫ריחם‬
‫צויתדת‬
‫בל־אשר‬
‫הלכו• ארת‬
‫וולתןןלהיהכעלעל׳תי‬
‫ישובו)יבאו אלץ מ‬
‫ז‬
‫‪.‬‬
‫*‬
‫זז‬
‫כעכלביתאבמשלא !‬
‫מאפסי אק יבאו אליך‬
‫שיחת ם‬
‫המא‬
‫ותקרא‬
‫זןשזו‬
‫וכאממ‬
‫יהיה כימות‬
‫לאוזה‬
‫לעשותוהבל‬
‫ייקי' הזה ויאמרו אך סקל נחלי אבותינו‬
‫את<פילש לב האיי ‪ U‬עצבית הוא קוץ מבחדן ומבפנים פלי נאכל ונקל עלעל׳‬
‫יאקכםמועיל׳ פי׳כאלהי׳‬
‫נחלו םעכלועא לול אחל לול נחלה לכנים מאכות‪:‬‬
‫הנההסללורת )לשי פילם כעלעל כק יחילי לשון עלילי‪ :‬כעלכ׳ ׳ לשון מישיל ז ולא ילאה ׳‬
‫ב^יהרעההןאתג‬
‫באו העיר ללוכדה והעיר נתנדז כידעל ללך השאלה‪ :‬כי יבא חום הלא המטל‪ :‬וםכז חללים במלכל ׳ שהק הלא‬
‫יםכלן במקל םה)א חללים וזהו כמלבל במקום שלא יפול סם מטל מלוב החום ן‬
‫וחללים ענק שלפה לללקהמללב חמימל׳מן זעצמי חלה מני חלב‪ :‬אק מלחה‬
‫ןלא תשב ׳ מלחהתיאל לאק שלא תצמיח ונמלה מן הישוב לכן בליתמלח בלית‬
‫ה׳ כילו כי חני ה כי הלח ק״» ׳״׳״‬
‫נמל)‪ p‬אק פלי למלחה‪ :‬והיה ה מבטח) ׳ אם יכסח בו הוא יהיה מבטחו‪ :‬על‬
‫־‪,‬־;׳׳‬
‫כתלה לחלותהעל לוח לכם שלא תוג״־י־י״י ־׳; ‪,‬׳‬
‫מים י שלא יצמא לעילם ־‪ .‬ועל ילבל ׳ ועל פלנ׳ מיס ישלח שלשין‪ :‬ןלא ילאה ׳ כלנמל‬
‫יללש‬
‫פ‬
‫ל‬
‫לעללם‬
‫קיים‬
‫לבל‬
‫בעט כמל ׳ כי הלכלםיכתיב אלם בל וחוקק באבן הוא‬
‫אפילו כשיהיה חום בעללם לא יחוש ממנו כי על מים הוא שתול ‪1‬‬
‫צטקב כמוכעטוכןהנאאומלכמללשנטלצפלקסלבלזל וחקקבלג שמיל׳‬
‫לעג;‬
‫‪-‬‬
‫־‬
‫י י ‪.‬‬
‫‪v-‬‬
‫‪,T‬־‪-‬‬
‫•‬
‫״ו‪-‬‬
‫^‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫<‪\ -‬‬
‫•ז‬
‫״‬
‫ו|ז‬
‫‪-‬‬
‫;‬
‫‪T‬׳‪J‬‬
‫‪t‬‬
‫״‬
‫ז‬
‫••‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫־‬
‫‪t‬‬
‫••‪J‬‬
‫כ ם ל י ם‬
‫נל)‬
‫‪m‬‬
‫ה ע ‪ 5‬ה‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫‪*1‬‬
‫‪J t T‬‬
‫‪t‬‬
‫‪•V.T1-T-‬‬
‫ו‬
‫י‬
‫"‪/1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪t‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ -‬״\‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫‪AT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪^TT -‬‬
‫•;‬
‫‪1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪I‬‬
‫‪- :‬‬
‫ז‬
‫‪:i‬‬
‫!‬
‫ז ‪' -‬‬
‫־‬
‫‪t‬‬
‫‪JT‬‬
‫|‬
‫‪j‬‬
‫{‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T:‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪I\VTT‬‬
‫‪JT‬‬
‫״‬
‫••‪-J‬‬
‫•‬
‫‪j t‬‬
‫‪I‬‬
‫־‬
‫‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫ז‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪t‬‬
‫״‬
‫‪t‬‬
‫•ן‬
‫"י‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫•‪J‬‬
‫‪,T‬‬
‫‪r‬‬
‫‪I‬‬
‫־׳<‬
‫‪T‬‬
‫‪j‬‬
‫;‪\•T*;JIT‬‬
‫‪:IT‬‬
‫;‬
‫‪-‬ן‬
‫;‬
‫‪:‬‬
‫;‬
‫•‬
‫'‪A‬‬
‫ז ‪'.‬‬
‫‪I‬‬
‫•‬
‫‪i‬‬
‫״‬
‫"‬
‫ן‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪v‬‬
‫‪:‬‬
‫‪/ f t‬‬
‫‪j‬‬
‫"ל‬
‫•‪\:‬‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫‪t‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫<‪I‬‬
‫‪A‬‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫»‬
‫»‬
‫\‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫• ;‬
‫ז‬
‫׳‬
‫•‬
‫‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫‪\• 1‬‬
‫‪i t‬‬
‫‪T-:‬‬
‫‪:‬‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫(‬
‫‪J‬‬
‫‪-‬‬
‫‪VT‬‬
‫ו‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫‪i‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫;‪j‬‬
‫‪T‬‬
‫ז‬
‫‪v--‬‬
‫"‪:‬ן‬
‫‪r‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪t‬‬
‫‪f‬‬
‫\‬
‫‪R‬‬
‫י ו ־‬
‫י‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫‪t T‬‬
‫‪K‬‬
‫‪I‬‬
‫‪t‬‬
‫‪TT‬‬
‫‪-"T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫מן‬
‫‪p‬‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪|T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪t‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J t‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫"‪I‬‬
‫״‬
‫‪VT‬‬
‫י‬
‫‪JT‬‬
‫‪5‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪t‬‬
‫‪:‬־‬
‫י •‪%‬‬
‫‪T‬‬
‫ב‬
‫י‬
‫‪r‬‬
‫»‬
‫‪i t‬‬
‫‪j r v‬‬
‫‪:‬‬
‫י ‪r‬‬
‫•‬
‫‪IT‬‬
‫‪\T./‬‬
‫‪—.‬‬
‫‪t‬‬
‫‪J t‬‬
‫‪T‬‬
‫• ‪I T . -‬‬
‫ז י‬
‫" י י‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫ר ד ס‬
‫ב מ ד ב ר‬
‫ר ד ס‬
‫ו‬
‫לענן ׳ שלא יפיל כאשל' העצים שמבלין כימות הגשמים ואפילו יהיה שנתונועם בני אל חי׳ ציי בזמן הזה עושים עצמם בניי לאלקים אחרים שאינם חיים‬
‫בצילת שימנעו גשמים לא ילאג כי הוא על מים ׳ זאמל ילאג על ללך השאלה;ואפי' החיים שבהם שהם המזלות אינם חיים אלא בעילת המחיה אמם אכל הוא‬
‫עקיב הלב ׳ לפי שלכל על הכטחין באלם שהוא לע וזה תלוי בכונת הלבית חי מכלי סכה ועילה! )נקבצו כני יהולה וכני ישראל יחדו ׳ וזה יהיה ביןכון‬
‫לפיכך אמל כי הלב עקיב יגתל מכל לבל כלותל מרמה ומי ילע זה בלתי ^ות כימי המשיח‪) :‬שלוו להם ראם אחל י זה< מלך המשיח‪) :‬עלו מן האק׳‬
‫»‪ nh‬גלותם‬
‫מארן‬
‫יעלו ל‬
‫נלותםיעלו‬
‫האל לפיכך אמל מי‬
‫פךאפישטנרה ערמה והצגתיה כיובש לארצם‪ :‬כי גלול יום‬
‫ילענו‪ :‬ואנוש הוא ׳ עלהו רענן ובשנת בצררת לא ידאג‬
‫יזרעאל׳ זמן ארון‬
‫ענק כאב ושבל כמן‬
‫אנוש כאבי אנושה ולא ימיש מעשות פרי‪ :‬עקב הלב‬
‫הולדה ושמתיה כמרבר ושתה בארץ וגלול היוזחעי׳ כמים׳‬
‫ציה והמתיה בצמו־ז‪ :‬ואת־בנידת ק לא שם יםלאל י‬
‫אני‬
‫מכתי‪ :‬כוחן כליות ׳ בבל ואנש הוא מי ידענו‪:‬‬
‫יןלעאל׳ שהאל זלעם‬
‫וכל כליות כי הכליות יהודה חקר לב בחן בליורת ולתרת‬
‫לא ארחם בי־בני זנונים המרה‪:‬‬
‫בגויס‪ :‬אממ לאחיכם‬
‫יועצות והלב גומל‪:‬‬
‫קירא לגל׳ לפי סאמל לאיש כדרכו ב‪1‬רי מעלליו‪•:‬‬
‫יללי׳׳ בי זנתה א מ ם הובישד־ז תורתכם בי עמי ׳ כתלגומו תוכו‬
‫לתת לאיש כלרכינ א ק ר א דנר ולא ילד עשר‪-‬ז עשר ולא יי אמלר־ה אלכרה אחר• מאהבי נתב? לאולייתי ועל משתכק‬
‫‪*.‬״•«*־״־‪•.-‬׳•־* אלחם‪ :‬ליבובאמכם׳‬‫ ‪r‬‬‫י י־ ‪7‬י ‪ : * . . v .‬י ‪.‬‬
‫אמר אל תתמה על ״ ׳‬
‫ו‬
‫שמני‬
‫ופישתי‬
‫צמרי‬
‫ומימי‬
‫לחמי‬
‫‪r‬״׳‬
‫ובאחריתו‬
‫יעזבנו‬
‫ימו‬
‫בחצי‬
‫במשפט‬
‫עתהםבללכלי תוכחה‬
‫הרשע שהוא מצליח כי‬
‫־ ‪V :‬‬
‫• •• •‬
‫" ‪ .‬׳‬
‫״ ״‬
‫‪ • ' .‬־ • ‪ :‬־ • •י ק‬
‫•‪:‬י‪-1‬‬
‫שאמל בתחלה ואמל‬
‫תלע כי הרשע שאין‬
‫ושקויי‪:‬‬
‫כסא כבור מרום‬
‫משח במשפט לא י יהיה נבל‪:‬‬
‫לכן הנני־־שך את־דרכך ליבו באמכם׳ בכנסייא‬
‫כסירים ןנךךתי אתמךךה ונתיבותיה שלכם׳ הענק םילימ‬
‫*עמול לו)המשיל) ל מראשון מקום מקדשינו‪:‬‬
‫איש בלעהו להשיבם‬
‫לקילא והו׳ עיף שקילי ן מקורה ישראל יהות כל־עזביך יבשו' ‪ .‬לא ת מ צ א ‪ :‬ורדפה‬
‫את״מאהבידה ללרךטוכה‪ :‬כיהיי^‬
‫בלעז! פלניז והיא לבון‬
‫‪r‬‬
‫‪5‬‬
‫'‪ I‬ז ן‬
‫<‬
‫‪S‬‬
‫‪1‬‬
‫״‬
‫"ץ‬
‫על ביצי עיף אחל ו יסורי ב א ר ץ יכרתבו כי עזבו מקור *?ך ולאיתשיגאתם ובקשתם ולאתמצא לא אשתי י כיון שזנתה‬
‫מים־חיים ארת־יהודה‪:‬‬
‫־יי תחתי ותסל זנהיה‬
‫;‪I‬‬
‫‪-i‬‬
‫ומחמם אותם והביצה‬
‫‪.‬‬
‫־‪1‬־‬
‫אל״אישי מפניה ׳ כיון שהמשילה‬
‫מעתה‪ :‬והיא‬
‫טיוב לי אז‬
‫הראשון כי‬
‫ואישובדה‬
‫אלכדת‬
‫ואמרה‬
‫ההם לכשיבקעו לצאו רפאני יהוה וארפא הושיעני ואושעה‬
‫לזונה כתב עליה לרכי‬
‫האפרוחים לא יהיו‬
‫לא‬
‫כי תהלתי אתרה‪:‬‬
‫ירערה כי א נ כ י נתתי לה רהדגן זונות כי ללך הזונה‬
‫זן‪r :‬‬
‫כמובנמשילמ אחדי)‬
‫והתירוש והיצר־זר וכסף‬
‫הרביתי ‪ .‬׳לה לקשט פניה במיני ‪ ,‬י‬
‫אלא יעזבוהו ללמ‬
‫‪ Y‬־ ־‬
‫י״־'‬
‫‪L‬‬
‫‪ V‬י‬
‫־ י‬
‫הפטלת במלבלסיני כתלי עשל בהושע‬
‫לכן אישוב צבעונים ן ונאפופיה‬
‫וזהב עשו לבעל‪:‬‬
‫להם‬
‫אחרי מי שהוא‬
‫יו־‪* /‬‬
‫בסימן א׳‬
‫מביןשליה׳ היאמעיכ'‬
‫&‬
‫הרשע‬
‫אם כן גם‬
‫ולקחתי דנני בעתו ותיריושי‬
‫במועדיו השלי' כי גם זה מללכי‬
‫סעשה עישר )לא‬
‫* ‪: I‬־ ‪A‬‬
‫^‬
‫• י ' !‬
‫י י‬
‫יי י‬
‫•י‪ . 1 • 1‬־‬
‫מספר בני‪-‬ישראל‬
‫והצלתי צמרי ופשתי לבסורת אר­ז­ הזונות‪ :‬פן אפשיטנה‬
‫במשפט כחצי יממ‬
‫ו ר ד ה‬
‫עלומה ׳ ואציחנה‬
‫כחול ה י ם א ש ר‬
‫יעזבנו וכן תי הפסוק‬
‫עדותה‪:‬‬
‫ועתה אגלה עלומה‪ :‬כיוםהיללה׳‬
‫הא כקילאה לי ממש לא־־ימר ולא יספר״והיר־ז ב מ ק ו ם‬
‫ציום שמצאתי'כמצלי'‪:‬‬
‫כיעק ללא ליליה‪:‬‬
‫יהיה נבל׳ מתקלי אשר יאמר ל ה ם לא־־־עמי א ת ם‬
‫ארת־־נבלתה לעיני מאהבירה ואיש )שמתיה כמלכל׳שהוא‬
‫ז ז‬
‫הפקללכל‪:‬ושתי׳כאק‬
‫לא־־יצלנדה מירי‪:‬‬
‫אל־חי‪:‬‬
‫בני‬
‫רםיעא‪ :‬כסא ככול * יאמר ל ה ם‬
‫ציה׳ הענק ככולבמל)׳‬
‫פילס הגאון לכסעליה‬
‫•‬
‫זו‬
‫‪•• j•• j‬‬
‫• ••־‪v‬‬
‫‪ Tr‬׳‪r‬‬
‫והשבתי כל־משושה חגרה שונות׳ וכן והמתים‬
‫לבק עם סוף הכסוף "ונקבצו בני־־יהודרה ובני־־ישראל‬
‫• ‪ :‬י ״‬
‫‪" J‬ו‬
‫‪-»* :‬‬
‫‪ :‬״ן‬
‫‪ :‬־ ‪: I:‬‬
‫כצמא׳ כיהמלבל ה!א‬
‫חדשה ושבתה וכל מועדה‪:‬‬
‫כ‬
‫עלמעלה ממנו‬
‫»‬
‫‪v‬‬
‫מך‬
‫ועלו‬
‫אחד‬
‫ראש‬
‫להם‬
‫ושמו‬
‫כאילו אמל יהיה נבל •חדו‬
‫והשמתי נפנה ותאנתה אישר אמרה צמאון אשל אין בו מי׳ ן‬
‫נתנרלי מאהבי אמם׳ כנסייא שלהם •‬
‫‪v‬‬
‫אתנה המה לי אשר‬
‫מכסא הככול כלומל הארץ כי גדול יום •זרעאל‪ :‬אמרו‬
‫)שמתים ל‪:‬ער ואכלתם חית השדה‪ :‬היביםה הולתם ׳ ח'‬
‫)לבותינו‬
‫מושלך׳‬
‫ופקדתי עליה ארת־ימי הבעךיק בהיתו מלפיהין החימי׳‬
‫פילשיה) על כית ה לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמד־ז‪:‬‬
‫ן‬
‫‪ p i‬ד־ ן ־• ‪1r‬‬
‫‪1‬‬
‫המקלם שחמלו שבעה‬
‫לא אשת•‬
‫ביםים מכני עמי החרץ‬
‫ ‪ :‬ו‬‫״‪.‬‬
‫ריבו באנ‪2‬כם ליבו כי^היא ‪- :‬‬
‫<בלים נבלאו קולם‬
‫וחליתח ותלך א ח ר י מאהביה ואת* אימרי׳ להם לא תנמבו‬
‫קנבלא העולם )אחל ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפנירה‬
‫י "=‬
‫)הס גונבים לא תלי)‬
‫מהס מקים בה שנאמ‬
‫כרכית לאחיכם והם‬
‫*‬
‫‪1‬ונאפופידת מבין שדי ‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫כסא כבולמלום מ‪,‬‬
‫*ולדם‪ :‬אחדי מאהבי׳ הםמשוהירחוהכוככיםשהיועיכליילהסוכונתסהיתה‬
‫מלאשון׳ מלאסון על שלא נכלא העולם‪^ :‬קיה ישלאל׳ ענינו לשק קליאה את^‬
‫מאתה מקוהיסלאל כלעתביך שאין להם בטחון בך יבושו ממבטחם כבשלצי הס היו נותנים מזונם זספוקם כמו שאמרו ומאז חללנו לקטר למלאכת השמי'‬
‫ולס‪&< :‬גליכאק יכתט׳)הסולי ממך כמו סאמל ‪ pj‬ה׳יסוללבו באלן וגו׳ חסרנו כל וגו׳‪ :‬ושקויי ׳ היין ושאר מסקי'‪ :‬הנני שך ׳ לשין סגירה כמז‬
‫יכתבו לא יהיה להם חלק בך * כיון שעזכזך אלא יכתבו ‪ pfo‬כמו הבהמות הסר מסוכתו! אתלרכף לרכים ושבילים סהיתה הילכת בהם וכאלו גלולה‬
‫פלא ישאל מהם לבל שיהיה להם חלקבך‪ :‬כי עזבו מקול מים חיים את ה׳׳כגזית שלא תוכל לעכור ולא תמצא נתיבותיה שהיתה הולכת בהם‪ :‬וללפה ׳ אם‬
‫וזהו מלה כצגל מלה ׳ שהם עזטך שאתה מקול מים חיים סלא יפסקו כן לאשור ולמצלים תלליף שלומם וטובתם ולא יתנו לה ׳ ואם למזלות תלליף‬
‫הלבקיםבך לא תכסק טובתם לא כזה)לא כבא)הם שעזבוך *שמו כטחונם אחל נביאי השקל ואחרי המתעסקיםבמזלות לשאול להם במזלות ותקטיל‬
‫הי מתעי׳איתה לאסיה׳ ונביאי הסקל‬
‫בכשל ולס‪ .‬שהוא חלק האלץ צן יכתבו הם באק )לא בשמים‪ :‬מקוה׳ להם ולא מעילו לה‪ :‬והיא לא ילעה׳ כי )‬
‫ענק תהיה וכן תי םכול יסלאל׳)ים מפלסים כמו מקוהמים צלומל שאתה *כסף הלניתילה )זהב׳ )הםעשאוהו לבעל ‪ t‬לכן אםוב׳כליסתלעכימילי‬
‫מקיה נוהלה ליסלאל‪ :‬וסילי ׳ הכנוי לנביא כלומל סולי ממני שהם סלינו היהלההטזכ‪ :‬כעת)׳ כעת גמל כשול הפיח‪) :‬הצלתי ׳ממנ׳ צמלי)פשתי‬
‫שנתתי לה לכסות עלותה׳)ענק והצלתי כענק אשל הציל אלקים מאבימ עח‬
‫ההסלה והשלילה‪ :‬ועתה אגלה את נבלותה׳ מעולה ומעשיה הלעים יהיז‬
‫‪ ^.‬מגוליםכשאסתילפניממנה‪ :‬לעינימאהביה׳ שלאיציליה או לעיני השמם •‬
‫‪.‬‬
‫‪737‬חה מן המכה והכח^ ‪)jjj‬‬
‫‪1‬המכה כמו שכילשנו הוא הבזוי והקללה ‪ :‬כ> תהלתי אתה׳ גזתהלל בך •איש לא יצילנה מילי׳ איש מכל מאהביה׳ )כללם אף תמה ?מתאמת י‬
‫והשבתי י כי עם הצלה אין חלש ואק שכת זכן חגים )מועל ם שהין ימי‬
‫חסלת הפצולת בחוקותי ‪t‬‬
‫שתצילני מילם ‪t‬‬
‫מנוחה ושמחה לא יהיה להם כהם שמחה מרוב הצרות‪ :‬חגה ׳ שלם לגלים‪:‬‬
‫וכלמועלה׳ רה ונכ)שמיני עצרת‪ :‬והשימותי׳ לשקשממה‪ :‬אשר אמרה‬
‫הפטרת כמלכל '״‬
‫אתנה המה לי כעבור שאמרה ט מיל מאהביה הלגן והתירוש וכל הטיכ‬
‫מס‪3‬ל כצי ישלאל ׳ אף על צי שעתה קלובים לא עמי אני אשים אותה לשממה ותלע אם היה לה הטוב ההוא מאתי או מאתם‪:‬‬
‫ו ה י ה עיל יבא זמן שיהיה מספל בני ישלאל כחול אשל לא ימל אתנה׳ לפי שהמשילה לזונה קלא הטוב ההיא אתנה כמו אתנן זונה ‪:‬‬
‫)לא יספל *‪ .‬לא ימל ׳ כש שלא יספל)כן אין אמת)אק חסל‪* :‬שמתיה ליעל ׳ שיביאו ‪ )3‬חיות השלה ׳ או המשיל האויבים לחיות השלה‪:‬‬
‫והיה כמקום אשל יאמר להם׳ כזמן הזה לא עמי אתם לפי מעשיהם הלעים‪ :‬ימי הבעלים אשל תקטיר ׳תמיל להם ולשין הוזה הוא‪) :‬תעל נזמה)חלייתה׳‬
‫יאמל להם ׳ בזמן ההוא‪ :‬כני אל חי ׳ כי ישובו אל ה׳ וה‪:‬א ישיב שנות' דרחמם למן עלי כזונ׳המתקשטת לקלאת מאפים׳ ןחלייתהלםזן עבלי הוא קשוט *‬
‫לק‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫‪w‬‬
‫‪5‬‬
‫‪v‬‬
‫‪:‬‬
‫;‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫‪• t‬‬
‫‪J‬‬
‫;‬
‫י‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪>* r‬‬
‫"‬
‫‪* " 1 :‬‬
‫~‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫‪•T‬‬
‫‪T-T‬‬
‫״‬
‫‪;AT‬‬
‫'‪v‬‬
‫־‬
‫‪ :‬י‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫•<‪T‬‬
‫••‬
‫" ו י‬
‫״‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪*T‬‬
‫*‬
‫‪IT‬־‪-‬‬
‫‪J.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪IT‬‬
‫ז ץ‬
‫‪A"T‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫‪:‬־־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪V‬‬
‫‪I‬‬
‫»‬
‫•‬
‫»‬
‫‪J‬‬
‫'‪J.1‬‬
‫•‪i‬‬
‫•־‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫זן׳ז‬
‫•‬
‫*‬
‫‪J‬‬
‫‪|T‬‬
‫•זי‬
‫‪5‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫•‬
‫• ג‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪8A‬‬
‫‪J‬‬
‫‪t‬‬
‫‪:‬‬
‫זז\‪1‬‬
‫»‪• •r-!T‬‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ז‪-‬‬
‫"!»‬
‫־‬
‫״ ז‬
‫*‬
‫־»‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫•‪I;T‬‬
‫‪T V V -‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬־‪: T‬‬
‫‪I -‬‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪f‬‬
‫‪J‬‬
‫‪•ITT‬‬
‫‪ -‬״ ‪. -‬‬
‫‪•JT:‬‬
‫‪JT‬‬
‫‪:‬‬
‫‪<.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪VATT‬‬
‫‪-‬‬
‫‪- :‬‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪.‬‬
‫‪I‬‬
‫־‪y‬‬
‫‪t.‬‬
‫‪\T‬‬
‫•‪t‬‬
‫\‬
‫‪A‬‬
‫י‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫‪:‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪V‬‬
‫•‪-‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪R‬‬
‫‪-‬‬
‫;‬
‫‪AT‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪- .‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪T .‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫‪.‬‬
‫״‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪IT‬‬
‫י‬
‫‪ , T‬־ ‪T‬‬
‫־ ‪ -‬י ‪,‬‬
‫*‬
‫‪.T‬״‬
‫• ! י י *‬
‫‪J‬‬
‫‪.‬‬
‫•נ•‪T:T‬‬
‫‪.‬‬
‫‪AT‬‬
‫|‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫» ‪^ T‬‬
‫‪rt -:‬‬
‫‪T‬‬
‫> ‪T/‬־ ‪- :‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫‪h‬‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫ר ד מ‬
‫נ ש א‬
‫לכן הנה אנכי מפתיה ׳ אתן כלב לשוב כתמכי^ולה בנלית )זה כענק‬
‫פתיי כיהמפת׳חכיחמעכילו מלעתו שהיה בוללעתאחלת׳ כן הקבהמעביל‬
‫יםל׳ מלעתס ללמף אחלי התאו' ויצל הלע ויתן בלב׳ לעזוכ הלע ולקחת הטיכ‪:‬‬
‫והולכתיה המלכד ׳ זהו שאמר יחזקאל הנכי' והבאתי אתכם אל מלכל העמים‬
‫וגםפטתי אתכם שם‬
‫פנים אל פצים‪ :‬ולבלתי שכחות נאם־יהיוות‪:‬‬
‫על לכה׳ אנחם אותה‬
‫מצלת הגלות שסבלה‪ :‬ותנרת א נ כ י מפתיחהז והלכתיד־־‪,‬‬
‫‪V‬‬
‫ד ד ם‬
‫עקרה ולא יללה ׳ תיספת כיאיל וק ותהי שרי עקרה א ‪f‬‬
‫ן ‪*"•ft‬‬
‫לה)לל‪ :‬יין ושכר ׳ חמר חלת ועתיק ‪ :‬ואל תאכלי כל‬
‫‪M l‬‬
‫טמא׳ לכדים האשורי׳למיל‪ :‬ומורה הוא התער‪ :‬לנער‬
‫המלל׳ כשיהיה מלל‪ :‬אשל כאכיום אלי׳ כ‪/‬ה המם)כן ת* ביומא ליכי‪:‬‬
‫משפט הנעל ומעשהו׳‬
‫לחזי ללכיא)מהנעכיל‬
‫ל ^‬
‫‪•*,‬‬
‫ליה‪ :‬נעצלה נא׳ נאסוף‬
‫‪ .‬־־ י ‪ « r‬־ ^ > ‪ r‬־‬
‫איתךאלהכי׳! כלחמף‬
‫דכא מ ל א ך ו ת א ל ה י ם עוד א י‬
‫האשרה ו ה י א ישברת בשדות ו כמאכלך כי לחם כולל‬
‫נאם‬
‫כל המאכל‪:‬‬
‫ומנוח אישה אץ עמה ״ ״‬
‫תעשה עולה׳ כלו נלי‬
‫‪.‬‬
‫י ׳ ־ \ ^ ‪ .‬י׳ י ״‬
‫ותמהר האשרה ןתרץ והנד לאישה עלם שאתה אומל אם‬
‫‪,‬‬
‫שמע‬
‫‪T‬‬
‫א‬
‫ה‬
‫‪:‬‬
‫מ נ ו ח‬
‫ט‬
‫‪,J‬‬
‫‪L‬‬
‫•י‬
‫ונתתי לה את כלמיה המדבר ודברתי על־־לבה‪:‬‬
‫משם‪ :‬מהמלכל^ ונתתי לה אות־כרמיות משם ואת־‬
‫‪ • r r‬י ־י‬
‫‪,‬‬
‫להכלאלצהכלימאיעל ‪,..‬־‬
‫׳ ^ ןןמק עכור לפול;ח תרןוות וענתי־ ׳‬
‫&‬
‫להלאלצה׳ ומהםזכל שמרה כימי נעוריות ו כ י ו ם עלותה‬
‫ותאמר אליו הנדה נראה אלי האיש תמה אתה לעשות‬
‫״ ״־‬
‫״ י‬
‫בלמיה^פיםזכל כ‬
‫מארץמעך!ם‪:‬‬
‫ר ק ם וילך מנוח א ח ר י אשתו ויבא יבא למ שליחות לבר‬
‫והיה ביום־ההוא נאם־יהוות‬
‫נפנ׳ אמל כנחמ כלמי׳‪:‬‬
‫את שמך וככלגיך ו‬
‫־ ז‬
‫ך ‪ - ,1• , -‬מאתך משנלע )נכיר‬
‫אל־האייש ויאמר לו‬
‫אשר־־ךבךת אל־־האשו־ז ךאמר »נע»ה »! ™‪rto‬‬
‫תקראי א י ש י ולא־רתקראי לי'עור‬
‫־׳‬
‫וזגלו שהם עכילים שם • ‪v‬‬
‫דאמר מנוח‪#‬תד־ז יבא לנומ למ‪ fww :‬פ^י׳‬
‫אני ן‬
‫אתן להלפת ‪ : ,‬בעלי‪ :‬והכףלת^את־שמותמ^ם‬
‫ויאמר מלאך הציל י מכח הפעיל ״‬
‫ומעשהו‪:‬‬
‫וענתה שמה ׳ מן ותען מפיה ולא־יזברו עור ב ש מ ם ‪:‬‬
‫יהור־ז אל״מנוח מכל אישר־אמרת* ומה שהעלה ממח עילה‬
‫י‬
‫‪J‬‬
‫להם מלי'! כימי כעולי'׳‬
‫על הציל ליי׳ בשעת‬
‫•י ‪ A‬־ ־ « •־ ״ י יי• *‬
‫וכרתי ‪ a r ! S‬נך׳רז ב ׳ ז ‪ 0‬ו־‪-‬הוא י * *‬
‫‪H D ? W‬‬
‫איסול כמות אמת <‪Vt‬‬
‫אל־־האשד־זףשמר ;‬
‫<תסל לנזלה זכו נמל עם־חיית השדר; ועם־עוף ה ע מ י ם‬
‫מכל אשר־יעא מגפן היץ לא תיאכל הולאת שעה היתה כי‬
‫^ ‪ -‬הנה המלאך אמל לו‬
‫ויין ושלכל ^ ל ״ ‪ ^ 1‬ת ' ^‬
‫ו‬
‫^ ורמש רהאדמד־־ז וקשרת וחרב‬
‫עה ילכי‬
‫וחם תעלה עולה ליי‬
‫ ־ ‪ N :‬י י « י*‬‫־ ‪ -‬י ! ־ •• ‪- T‬‬
‫‪,‬ומלחמדה אשבור מך־רהאךץ ו‬
‫וכיוםע‪ «,‬א‬
‫א ל ־ י ת א כ ל כל־־‪-‬אש^־עויתיוך‪ .‬תעלנה‪:‬ומפליאלעםו׳׳‬
‫וארשתיך‬
‫מצלים ׳ שילת משה על והשכבתים לבטח‪:‬‬
‫ויאמר מנוח אל־ המלאך היה מפליא‬
‫תשמר;‬
‫לי ל ע ו ל ם וארשתיך ל^י״בעדק‬
‫‪• S S w‬‬
‫מלאך ה‪1‬הנ^ךיד*א^^‬
‫י ל האם^ ‪ y‬ובמשפט ובחסר ו ב ר ח מ י ם ‪:‬‬
‫ויאמר )המנחה )כשהאם גלל‬
‫לפניך נדי ע ז י ם ‪ :‬י‬
‫איש׳ וכעל היא שם וארשתיך לי באמונות וידעת אות־־ מריאך יהודה' אל־מנוח אפדתע*ר } )העלה להב עלה מלאך‬
‫״ " ‪. " 4‬‬
‫משותף כי היו קילאים י"‬
‫ה כל) נסתלק מעליהם‬
‫‪V‬‬
‫‪ v‬־ייי\ ! י ‪ ,‬י י‬
‫~‬
‫‪.‬‬
‫לעא צעל לפיכך אמר‬
‫לא־ אכל בלחמך ואם‪-‬תעשה עלה כלהב‪ :‬אזילעמנוח׳‬
‫מצרעה‬
‫אחד‬
‫ש‬
‫י‬
‫א‬
‫ולא תקלאיליעולכעלי‬
‫ליהודה תעלנה כ לא־ירעמטת בך לבק עם לעל מלאך‬
‫הפטלת נשא כשופטים‬
‫להםיל שם הנעלים‬
‫ממשפחרת דהדני‬
‫יי׳ בלהב )לא עם ולא‬
‫‪ ; ,‬ה \ ף ^ ^‬
‫כסימן‬
‫מפיה׳ ולביתי׳ ^ול י׳‬
‫יסף‪:‬וכעתלאהשמיעמ‬
‫״ ‪ V‬י י י ־ *״ י׳ ״ »‬
‫ככלה ככית חמיה ולא‬
‫לאידה‬
‫? ׳ ‪< W‬־׳־‪?:‬א י ב י ק ‪ :‬כ׳אמ׳‬
‫בכלה ככיאכיה‪ :‬מפי׳׳‬
‫ויאמר לומלאךיהוה יזפמיעמנשירהזזיום‬
‫וכגדנוך‪:‬‬
‫מפייםלאל‪:‬ולא יזכמ׳‬
‫־ י ‪ 1‬י־ י‬
‫הכעליםעול׳ כשמם ו‬
‫יכלתי׳ להניעם*״י ושמו מנוח ואשתו ?קרה ולא‪:‬ליה־•'?י רקח מנוח ארת־נר העזים ואות־־ תי)שליאת ל)ח נמלה‬
‫ל^‪-‬יןךק מן קלם יי׳ לתקנותיה י‬
‫‪-fy‬‬
‫דתמנחד‪-‬‬
‫ושכר‬
‫ואל־תשתי יין‬
‫ויר‪5‬אהשמרי נא‬
‫יי ועתה‬
‫אר־־האשרה‬
‫מלאך־יהוד־־‪.‬‬
‫יתטי^ ייי‬
‫פיליתיהםכליילר‬
‫ההלה‬
‫כלומל הכבולה והכה‬
‫‪ , r‬־ ־ ־י ־ ׳‬
‫'‬
‫אליו־‪,‬ב ל ־ ט מ ^ ' ״ ״ י י ב)‬
‫דאמר א ג ל ׳‬
‫^ ;^־ת‬
‫'!!‪.,‬׳* ״‬
‫'^ יי״ " ״ * ״‬
‫הנה־־נ^ •א ‪ ^.‬ע ק ר;ה »»׳ ומפליא לעשורת ומטח ואשתו שהיה לו במחנה ח‬
‫‪.‬‬
‫״‬
‫י‬
‫•‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫ן<־י‪/‬‬
‫וקשת‬
‫נחםי*ועקלכי‪:‬‬
‫ן ־»‬
‫עוףהשמים׳ כמואלכ ! ^ ד ‪. . . . . .‬‬
‫ויהי בעלוות הלהב מ^לי החל לו בק צלעה ובן‬
‫׳ ראים‪:‬‬
‫לא;[עלה‬
‫ומורה‬
‫הרהתוילךת כן‬
‫יאכלווכתת׳‬
‫כמושאמ‬
‫וחלכ׳‬
‫בן‪:‬‬
‫ןה‪.‬ףרת‪^.‬ךת‬
‫הנךא ח ר‬
‫פ ול‬
‫וזולתי שלא‬
‫אשתאול שם החל לו‬
‫‪*....‬׳ \" ו ־!""‬
‫על־ר^שו כי־־נזיר א ד ה י ם יהירה‬
‫^‬
‫יי‬
‫הפןבחסשמימדזויעלמ^ך;;הץז ״ ״‪,‬ן״יי׳ ‪m‬‬
‫ומלחמה׳ כתלגומו ־‬
‫פילוס‬
‫ובמרי לזל‬
‫ואשתוןל ~‪,‬‬
‫המזבח׳ ומנוח ך ‪. -‬‬
‫ברהב ל ־ ;‬
‫ף לן‬
‫לפעמוכיליחימ׳‬
‫ף פימש‬
‫ר&יבש‬
‫!עבדיקלכא‪,:‬אלשתיך ותנער מך‪-‬הבטןוהוא יחל להושיע‬
‫לפעמו מענק פעמון‬
‫‪r .‬״‬
‫‪5‬‬
‫ •‬‫להךאדה אל־־מנוח שהיתה לוח צכואפ‬
‫מלאך‪ :‬יהוה‬
‫עוד‬
‫את־־ישראל מיד פלשתים‪ :‬ותבא‬
‫בנגל מה ס ^ י‬
‫ואל־אשתואז ידע מנוח כי־־מלאך מקשקשת לפניו מונ‬
‫ןנוני׳‪:‬בנרק ^‪ :‬האשרה"ותאמר לאישה לאמרי איש‬
‫ ׳י ־ן י ‪r‬‬‫שתתנהגובהם‪:‬ובחסי ‪?.•V‬‬
‫י ׳ יי׳ נבואתו של‬
‫‪3 1‬‬
‫' ‪ 1‬׳‬
‫*‬
‫‪,‬בלחמים < שיכאלך האלהי‪ 0‬בא אלי ומראהו כמךאדה‬
‫^ ‪f f f w T‬‬
‫ןהוההוא‪ :‬דאמר מנוח א ל ־ א ^ י‬
‫מאד ‪.‬ולא‬
‫דימונה׳י יי ‪.‬‬
‫מאי^י י‬
‫אז םאמל יהי ק צחק‬
‫מות נמות כי אלהיט ראינו‪:‬‬
‫דהאלהים־נ ו•״־ר א ‪J l‬‬
‫מלאךץ *<׳ "י '‬
‫כשכלהאמונ ־ ״ \‬
‫‪,‬‬
‫יתה ‪ 0‬ם כ מ ל ב‬
‫‪T‬‬
‫ן ‪ :‬פ י ל ע מ ת‬
‫‪VT‬‬
‫) ה & מ ן ת י‬
‫‪/T - I-‬‬
‫‪T‬‬
‫ך ז א ת‬
‫^‬
‫?‬
‫™‬
‫‪1‬‬
‫™‬
‫™‬
‫׳‬
‫ש‬
‫ה א‬
‫‪r‬‬
‫י‬
‫‪:1:‬‬
‫חתק‬
‫\‬
‫• ) ‪• < • * :‬‬
‫ה‬
‫‪T‬‬
‫‪v‬‬
‫‪J‬‬
‫ץ‬
‫י ז י< ! ה ם‬
‫ט ס א‬
‫<תהמ‬
‫מ‬
‫ת‬
‫» ז י ‪ : » + +‬׳‬
‫‪:‬‬
‫‪3‬ע‬
‫כ‬
‫נ‬
‫י ״ " ־‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫‪r‬‬
‫י‬
‫•‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪IT‬‬
‫‪:T:‬‬
‫‪|T‬‬
‫ה‬
‫ה‬
‫‪VT‬‬
‫ייג‬
‫פ‬
‫ו א‬
‫ם‬
‫א מ‬
‫‪R‬‬
‫‪,‬‬
‫תם‬
‫מ‬
‫‪TOrr‬‬
‫‪i‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪r‬‬
‫ש הא‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫׳‬
‫‪9‬‬
‫‪p‬‬
‫ת י ם‪1‬‬
‫כ ‪ ,‬ת ם‬
‫‪ro‬‬
‫‪y‬‬
‫‪:‬‬
‫•י‬
‫‪S‬‬
‫‪.‬‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫‪W‬‬
‫ו‬
‫י*‬
‫‪ 1‬־‬
‫‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫׳ ׳‬
‫ע‬
‫פ‬
‫ה ס א ר ע‬
‫פ נ‬
‫ס‬
‫א‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫־ ׳ ׳ < ׳‬
‫‪:‬‬
‫י ‪ ,‬ס ת‬
‫‪R‬‬
‫!‬
‫‪T,J‬‬
‫י ־‬
‫‪• V‬‬
‫״ ג ־‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫‪: T‬י‬
‫׳יי״‬
‫״‬
‫‪• :‬‬
‫״ ן‬
‫־‬
‫•‬
‫יכמ‬
‫‪r‬‬
‫י‬
‫ע ל‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫י‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫ר ‪ 1‬ח‬
‫י ה ם‬
‫‪:‬‬
‫ב‬
‫^ ל‬
‫‪; £‬‬
‫למטחוישעליי‪ -‬גכיייי׳‬
‫נ‬
‫^‪^ 1T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪C‬‬
‫‪R‬‬
‫!‬
‫נ‬
‫‪h 3‬‬
‫‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫‪>:‬‬
‫שאלתיהוא׳־מזחהואוארת‪-‬שטו‬
‫דאמר לי הנך החז‬
‫ל^־הגיר ל י ‪:‬‬
‫^וילרתבןועתהאל־תשתיי״ן‬
‫‪0‬‬
‫ו‬
‫״‬
‫יו‬
‫‪ hio‬י » נ • ל*"• י *‬
‫אמונת אומן כמקים ^ ןשכר ראל־תאכלי כל־טמאו־ז כי״‬
‫< א ק י י ^ י נזיר א ל ה י ם יהיות הנער מך־הכטן‬
‫י ' • עדייוס מותו‪ ':‬דעתר מנוח אל־!תוה‬
‫כמו^׳ י‬
‫ויאמר בי אתי איש ה א ל ה י ם אשר‬
‫גמלם‪:‬‬
‫חסלתהפטלתנמלנל׳ ש ל ח ת ב א ־ ץ א עור א ל י נ ו ויורנו‬
‫היולד‪ :‬׳‬
‫‪c‬‬
‫לנער ‪ -‬י׳‬
‫מה־נעישותי ‪v .‬‬
‫י‬
‫מה‬
‫*זפטלתנשא‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫ע ת‬
‫;‬
‫ל‬
‫מ ל ם י‬
‫־ "‬
‫י‬
‫״ *‬
‫‪<L‬‬
‫י‬
‫תה‬
‫י‬
‫ע‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪L‬‬
‫ותאמר לו א ש ת ו ל ו חפץ יתוו‪ ,-‬ל‬
‫להמירתנו לא־‪-‬לקח מידנו עלדה‬
‫ומנחה ולא הראט ארת־בל־־אלדה‬
‫ן‬
‫ותלד‬
‫זכ;‪$‬ת לא השמיענו כזאת ן‬
‫האשה בן ותקרא את־‪-‬שמו שמשון‬
‫רנד^ה‪1‬ערךברבה^ה‪1‬הג ותחל‬
‫רוח <רתורה ליפעמו במחנות דן בין‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ :‬ן‬
‫‪: T‬‬
‫‪VT‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫י י *‬
‫‪1‬י‬
‫* •‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫״ ו י‬
‫•י‬
‫י‬
‫' ׳ • י‬
‫״ ‪.‬‬
‫ערעה ובין אשתאול‪:‬‬
‫׳»* י י ן •‬
‫חסלת הפסלת‬
‫גשת‪:‬‬
‫‪"4‬‬
‫'‪AT‬‬
‫י‬
‫הפסלת כהעלותן;‬
‫ר ד ק‬
‫ב ה ע ל ו ת ך‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫ר ד מ‬
‫ו ש ל ח‬
‫‪¥‬‬
‫ך• ן ץ ושמחי׳ •תכן לפרש נבואה זו על ממעון קלשו עתילה לימותמפני הצרים החושבי' להשבית מלאכמם ׳)שבעה הוא כך חסמן על הריב אינו‬
‫י יי*‬
‫המשיח כעכור שאמר ונלוו גוים רבים‪ :‬הס כל כשל ׳ ולא לאינושכע׳ לוקא יכן שבע כחטאתיכ׳ ׳ םכע יפול צליק <קם )הלומי׳ להם‪ :‬הנני מפתח‬
‫על‬
‫שדבר‬
‫שני‬
‫בבית‬
‫ענינה‬
‫הפרש‬
‫כל‬
‫ששאר‬
‫אלא‬
‫שני‬
‫בכית‬
‫זה‬
‫פתוחה ׳ מתיר קישורים מפיר עצת האויבים אשר כתמ שטני לכסל המלאכה י•‬
‫*הישע יעל זלובבל‪ :‬ונלוו ׳ ונסחבלו‪ :‬ונחל יי׳ את יהול׳ ׳ לנחלתו ולחלקו ׳ וזכר ומשתי׳ והסירותי‪ :‬ביו׳ ההוא תקראו׳ מרוב שלום שיהיה לכם‪ :‬דשב לעימו׳‬
‫יהילה לפי שהיא לאש‬
‫כשאר המראות אמר‬
‫ממלכות ישלאל‪ :‬הס׳‬
‫מכריה‬
‫עשר‬
‫בתרי‬
‫ותך‬
‫ל‬
‫בהע‬
‫הפטרת‬
‫תחתתאנה‪ :‬וישב המלאך ף » ואשא עיני כי לאם‬
‫• שתיק‪ :‬כי נעול ממעין‬
‫ב׳‬
‫בסימן‬
‫מעצמו אבל זאת המרא‬
‫י‬
‫־ ־‬
‫־‬
‫״ ״‬
‫" ׳ ״ ‪!:‬‬
‫קלשי׳ הוא הסמים׳‬
‫ואמ נעול על משל כאיש‬
‫ושמחי בת״־ציון כי הנני״'׳*ך ויאמר אלי מרה אתרה רארת ויאמר וגולה על ראשה׳ כמו‬
‫אשל יעול משנתו;‬
‫ראיתי והנה״״מנורר״! זהבייכל^ה וגלה גולו׳ עליות לש״ מעיק‬
‫בא ושכנתי בתוכך נ א ם‬
‫קאי'‬
‫והשטן׳ תי וחטאה‬
‫• י י ן ‪v,‬׳‪ -‬״ כמין ספל גלוליעגו^ ‪:‬‬
‫־׳ך י ״״י י ־‬
‫עגול‪,‬‬
‫נלגל‬
‫ספל‬
‫כמח‬
‫ימיני׳‪.‬־‪.‬י״־‬
‫• על ז‬
‫לאסטנא׳ ליה‪ :‬מזיוה‪ :‬ונלוו נדם רבים אל־־ןהוה ביום‬
‫על־־ראשה ושבערה נ ר ^ י ד ?לידת ושבע׳ נלותיה» כמי‪f‬‬
‫לאמלה׳ הוא המלאך ההוא והיו לי ל ע ם ושכנתי בתוכך‬
‫שבעה ושבעדה מוצקות לנרות אשך בזיכק שניתנים השמן‬
‫ו ־ י‬
‫'״־ן•׳־‬
‫ונקרא בשם לבו׳ וכן‬
‫״‪ JV‬והפתילה לתיק‪:‬פכעיי‬
‫־ •־*‬
‫‪ .V‬׳ ׳‬
‫אליך‪:‬‬
‫שלחני‬
‫צבאות‬
‫כי־יהות‬
‫וידעת‬
‫כלבלגלעון וכמקומית‬
‫?‪ VV? '{T‬ושכעהמיצקות׳לכלנר‬
‫על־ראשדה‪:‬‬
‫אחרים ״‪ .‬יגער יי׳ בך‬
‫השטן׳ וחוזר וגוער כך ונחל יהוה את*יהורה חלקו עלארמת‬
‫אחד מימין הגלה ואחד על־־שמיאלה‪ :‬ונל באין שבעה צניחת‬
‫‪.‬י‬
‫‪"Tt‬‬
‫י י וא^ןו^ר^‪-‬המלאךהדבר‬
‫הוא המחר בידוםלם הקדש ובחר עוד בירושלס‪ :‬הס כל־‬
‫״ ו‬
‫• ו‬
‫קלא תכנס לפניו לקטרג‬
‫הגולה לרך א)תןמיצק‬
‫י־*!׳‪- ,‬‬
‫!<‪ IV‬לכל נר ונר‪ :‬ושנים ‪w‬‬
‫הצליק הזה הלא ראוי בשר מפני יהוה כי נעור ממ^ון לןרשו‪ :‬בי לאמיר מה אלה אד? ״•‬
‫המלאך הלבד בי דאמר אלו ל ו א עליה׳ועילראיתיאצלה‬
‫הוא וזכה לכך םהוצל רראני את־יהושע הכהן הגדול עמד‬
‫מאשהשליפה‪ :‬הלא זה‬
‫שני אילנות שהזתים‬
‫י יי' י \־ י ‪ * " .‬ן ‪ .‬יי'‪.‬‬
‫י ־'‬
‫איל מיצל^אש׳ מפולש לפני מלאך;הוות והשטן עמר ?ל "‬
‫אלה׳‬
‫עלשמאלה‬
‫גללי׳בהם־‬
‫‪,‬‬
‫?‬
‫י‬
‫‪$‬‬
‫ל‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫^‬
‫‪%‬‬
‫™־‪*?2‬‬
‫‪TO‬‬
‫כמו משמאלה‪ :‬מה‬
‫ויאמר יהווז אל־־‬
‫כאגלת חלק שהושלך ימינו לשטנו‪:‬‬
‫ויען דאמר אלי לאמיר^זה דבר אלוני׳ מהזהסהזתים‬
‫עם אחאב כן קיליה‬
‫•הודה אל־יזרבבל לאמר לא בחילי נמסקי'מאיליה והשמן‬
‫בך ךתשטן ויגער‬
‫וחכירו לאור ״‪ .‬למש השטן יגער‬
‫ולא בכח כי אפדברוחי אמר יהודה באאלהנלותמאליווכן‬
‫כגלי׳ צואים׳ כתרגומ) יהוה בך הבחר בירושלס הר^וא זרה‬
‫כל מעשה המנור נעשה‬
‫הוו ליה‬
‫‪•AT T".‬‬
‫‪s‬‬
‫• ו‬
‫מסכין‪V‬‬
‫כנין ‪ :r‬י‬
‫‪:‬‬
‫צבאות‪ :‬מי־אתה הר־הנדול לפני מאליו‪ :‬ויק׳ לא כחיל‬
‫כשלן‬
‫ללא‬
‫צםין‬
‫להון‬
‫אור מצל מאש‪ :‬ויהושע היה לבוש‬
‫זרבבל למישור והוציא ארת־האבן ולא ככח ׳ כמו שלאית‬
‫לכהנתאוהיה נענשה)׳‬
‫ההזתים והשמן הזה‬
‫הראשה תשאות חן חן ל ח ‪:‬‬
‫בנדיס ציאים ועמד לפני המלאך‪:‬‬
‫על פלא מיחה^ס‪:‬‬
‫‪U‬‬
‫ ‪. -‬‬‫• ־ ף • ‪:.‬‬
‫—‬
‫כגמר מאליו לכל לכליו‬
‫אל‬
‫*יען׳ המלאך אמר‬
‫הפטלת שלח לך ביהושע כסימן ב׳‬
‫^ ע ן ויאמר אל־־״רתעמדים לפניו‬
‫וכל מעשה המנור נעם׳‬
‫המלאכים האחרים ה‬
‫מ^ליו כלא אל׳ עורך את‬
‫העומלים לפניו׳ )תי לאמר הסירו הבנךים הצאיבם מעליו‬
‫ף ^ ‪-‬‬
‫יהושע בךנון מך הנלות ומציק כהם את‬
‫וייאמר א ל י ו ראדה העברתי מעליך‬
‫ללמשמשק קלמוהי‪:‬‬
‫ה ש ט י ם ש נ י ם השמן‪,‬כן יעשה בנק‬
‫• ‪ T‬יי י‬‫מן‬
‫הסירו׳ למז שיכלילו‬
‫עונך והלבש אתך מחלצורת‪:‬‬
‫הכי׳ כלא כח אלם אלת‬
‫^ ־י•־׳ י‬
‫י‬
‫־ ‪ :‬־ ׳‬
‫•״‪,r.‬‬
‫הנשי'הנכריות‪ :‬עינך׳‬
‫אנשים מרגלים חרש לאמיר לכו ראו בלוח האל יתיובלצונו‪:‬‬
‫פי׳ כי הבגלים הציאים ואמר ישימו צניף טדתור על־״ראשו‬
‫ארת־הארץ וארת־יריחו דלכו‪°‬ויבאו מיאת׳הלהגלול׳אמל‬
‫־‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V>,T T‬‬
‫הם משל לעין‪ :‬מחלנו׳׳ וישימו דתצניף ותטהור על־־ראשו‬
‫בנגל סנכלט וחבלת‬
‫הם חליפות כגלי׳ נקיים‬
‫בית אשרה זונה ושמה רחב וישכבו־ הסוטני׳אסתהיה כהל‬
‫וזה משל על הזכיות ןילבישהו בגדים ומלאך יהוה עימד‪:‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪iT‬‬
‫הגליל תהי׳ לפני ז לגבכל‬
‫ויאמר למלך‬
‫שמרת‪:‬‬
‫כלומל כיון סיוסל העין ויעד מלאך יהודה כיהושע לאמר‪:‬‬
‫יריחו למישיל ולא תוכל לעמו'‬
‫‪V‬‬
‫‪ vyv :‬י‬
‫—‪- T-l‬‬
‫‪TIT‬‬
‫ילאו בך הזכיות‪ :‬ואומי׳‬
‫לאמיר הנה*אנשים באו הנה הלילות לפניו להשכי׳ המלאכה‪:‬‬
‫אני זכריה אמרתי אל כה־אמר יהוה צבאורת א ‪ 0‬־ ב ד ר מ‬
‫זהיצייאתהאכן הראשי׳‬
‫* •ו;»‬
‫"«‬
‫‪*7‬ז'‬
‫המלאך ישימן צניף טהז׳ תלך ואס״את משמרתי תשמר ונס־‬
‫כמי שהוציא את האבן‬
‫את־הארץ‪:‬‬
‫לחפר‬
‫ישראל‬
‫מבני‬
‫על ראשו אחר שצרת‬
‫הלאשה כשהחל הכנין‬
‫להסיר הנגלים הצואי׳ אתה תדין את־ביתי וגם תשמר את־‬
‫וישלח מלך יריחו אל״־רחב לאמר ביום כל לחלש התשיעי‬
‫מעליו והלבש אותו מ חצרי ונתתי לך מהלכים בין העימרים‬
‫כן ישלים המלאכה‪:‬‬
‫מחלצית ציה גם כן‬
‫ך‬
‫י‬
‫ל‬
‫א‬
‫הכאיכם‬
‫ם‬
‫י‬
‫ש‬
‫נ‬
‫א‬
‫ה‬
‫זתוציאי‬
‫תסיאית חן חן לה׳ כאם‬
‫שישימו צניף טהור על‬
‫אשר״באו לביתך כי לחפיר את־כל־ שםזליכבלהאכן ה‬
‫שמע־נא!הושע•‬
‫לאשי לחנכו להיותו כנ האלרת‪•:‬‬
‫‪v‬‬
‫• ו • * ‪/ :‬‬
‫‪ • • :‬״ י‬
‫‪Jr‬‬
‫‪ITT‬‬
‫הראשי כבנין שם אותה‬
‫שהיעמצנפת על ראשו‪ :‬הכהן הנרול אתית ורעיך ה י ש ב י ם י הארץ באו‪ :‬ותלןח האשת את־שני כתסיאת והמון רב‬
‫)ילכישהי כגלים ׳)ככל לפניך כי־אנשי מופרת המה כ הננ<‬
‫ו ת א נ ש י ם ותצפנו ותאמר כן ב א ו ואמלוכלהע׳חןחן לה‬
‫הלבישוהו כגלי׳ וכן ויל׳‬
‫*‪I‬‬
‫‪:‬‬
‫‪*r‬‬
‫‪A‬‬
‫•־ » ‪V‬‬
‫לאבן הזאת מאת האל‬
‫כי י הנה‬
‫תולעים ויבאש׳ )כבל מביא את־עכדי צמח‪:‬‬
‫א ל י דהאנשים ולא ידעתי מ א י ן ית ׳ והכפל לחזיז הענק‬
‫נאם‪ :‬ומלאךה׳עומל׳‬
‫ד ד ד ^ ר ד ם נ ו ר ^ ^ כמו שלום שלום לרחוק‪:‬‬
‫כן לאה כמלא׳ הנביא׳ ותאבן אשר נתתי לפני יהיושעעל־־‬
‫חמדה‪:‬‬
‫והאנשים יצאולא ידעתי אנדה הלכו חסלתהפטרכהעלותך‬
‫כי על שישימו הצניף אבן אחת שבעה ע י נ י ם הנני מפתח‬
‫‪Tr‬‬
‫הטהול על לאשי עמל‬
‫• ‪Jt j‬‬
‫האנשיכש ךךפו מותר א ח ר י ה ם‬
‫פתחה נאם יהוה צבאות ומשתי ארת״‬
‫‪4‬‬
‫כי תשיגום‪ :‬י והיא ד‪$‬לתמ הנגדת‬
‫עוךהארץ ההיא ביום אחר‪:‬‬
‫הפסלת סלח לך‬
‫זתטמנכם בפשתי העץ הערביוות *לה‬
‫שניםאנםים׳ פי׳ אנשי׳ טובי׳ ולא כאיתן שהלכו כשליחו‬
‫ביום ההוא נאם ןהוה צבאות תקראו ‪r t S f f J ^ I‬‬
‫‪ /‬ו ‪ I‬משה‪ :‬חרש לאמו׳ ׳ אמר להם יהושע עשו עגמכ׳ כחלםי‬
‫איש אל^רעהו אל־תחת נפן וארי־ ‪I‬‬
‫ועמלו על לזיה׳ ׳ וכללס חלש כמו חלס הטעינ׳ קלח׳ כלי‬
‫מלאך ה׳ שלא הלך‬
‫שיהי נראין כקלרים ולא ילנישו בהם‪ :‬האק ׳ ככלל ׳ ואת יריחו בפלט לפי‬
‫׳‬
‫כיתי‬
‫את‬
‫תלין‬
‫אתה‬
‫‪j‬‬
‫האיש‬
‫כנו‬
‫העיל‬
‫העל‬
‫כמו‬
‫התלאה‬
‫מעיניו‪ :‬ויעל ׳ לשין‬
‫שהיתה עיל גלילה וקשה כנג׳ כילם‪ :‬אסה זונה ׳ תי פונלקיתא ׳ מוכרת מיל‬
‫‪.‬‬
‫האלה‬
‫העימלי׳‬
‫כין‬
‫מהלכי׳‬
‫׳‬
‫לך‬
‫אתן‬
‫׳‬
‫ונתתי‬
‫מקלשי‪:‬‬
‫בית‬
‫על‬
‫תשפיט ותהי׳ פקיל‬
‫מזונותי‪ .‬לחכו׳ ׳ כמי לתיר כי התל מחפש לבל‪ :‬ומקח ׳ כבל לקחה כשהלכיש‬
‫הם המלאכים שהם עימלי' וקיימי׳ לעילם רוצה לוי תלך ביניהם וזה רמז לנשמתושנוגע הלכל למלך • ותצפנו ׳ כל אחל לכלג כלי םלא יכירו מקומי אם יע״ י י‬
‫צהפללה מהגיף‪ :‬ולעיך ׳ שאל הכהנים‪ :‬כי אנשי מיפת המה ׳ לאדם הםוכללש אלו שני המלגלים היו כלב ופינחס ועמל לפניהם פינחס ןלא הכילוהו‬
‫להעשו׳ להם מיפת על ילם ׳ ולזל ללשו מאן נינה) אנשי מופת אנשי׳ שנעשה להם ולא ראיה? לפי שהיה מלאך ואמר יתצ על כלב לבלו‪ :‬ויהי השעל לסגור׳‬
‫מיפת ‪.‬הי חנניה מישאל ועזריה •י הנני מביא את עכלי צמח ׳ זה זלוככל ׳ וטע׳עימל לסגיר שחשך היוס‪ :‬והיא העלת׳ הנגה נתטמנ׳ ׳ ככר אמר למעלה ותצפנו‬
‫מבי׳ וככר בא לוצה ללמל להגליל עול מעלתו ותצמח גלילת) כצמח האלמ׳ שהילךועתה אמלה איך טמנה אלמם‪ :‬י כפשתי העץ ׳ רוצה לומ׳ שהיו עדין הפשתים‬
‫והתנסיהי‬
‫וגלל ויית ית עכלי משיחא ילדשו בו כי המשיח מנחם שמו)מנח׳ כגימט׳ צמח‪ :‬כי כגכעוליהם והעלתם הגגה ליבשת והטמינה אותם בתוכה ‪:‬‬
‫הנההאבן׳ היאי^בן הכלילסמייסלי׳ביהכנק׳ אופיי האבן שישימו תחלה‬
‫ישימני זריבכל יהישע כמי שאמל למטה יהיצי׳ האבן הלאס'‪ :‬על אכן אחת שבע‬
‫עיני׳ ׳ על כל אבן ואכן יהיו שבעה עינים לוצה לוי שמילות לבו׳ מאת האל יתכ׳‬
‫מפני‬
‫ה‬
‫‪s‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫ב רג‬
‫‪v‬‬
‫‪J‬‬
‫"‬
‫׳‬
‫'‬
‫'י׳‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪S‬‬
‫!‬
‫‪|:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪D‬‬
‫ץ ?‬
‫‪T‬‬
‫‪IT\:J-‬״•‬
‫‪:‬‬
‫‪C‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪«T‬‬
‫‪T i A‬‬
‫‪j X‬‬
‫‪i‬‬
‫‪T‬‬
‫•י‬
‫‪. x‬‬
‫‪:‬‬
‫•י‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫*‬
‫"‪V‬‬
‫‪,‬‬
‫>‬
‫‪-‬׳‪-‬‬
‫־‬
‫‪J-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫ן‬
‫‪T‬‬
‫‪R‬‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫!‬
‫״‬
‫‪J‬‬
‫~‬
‫י‬
‫‪a‬‬
‫ה‬
‫‪J‬‬
‫‪1‬‬
‫‪v‬‬
‫‪t‬‬
‫‪r‬‬
‫‪x‬‬
‫‪i‬‬
‫‪:‬‬
‫א‬
‫‪r‬‬
‫‪j x‬‬
‫‪V.‬‬
‫י‬
‫־‬
‫•‬
‫ז;‬
‫י‬
‫•־‬
‫י‬
‫•ין‬
‫‪j x x‬‬
‫\‬
‫^‬
‫‪T‬‬
‫‪y‬‬
‫•‪A‬‬
‫‪:‬‬
‫!‬
‫‪V‬‬
‫‪T.-J‬‬
‫״‬
‫\‬
‫‪-‬‬
‫•*‬
‫‪-‬‬
‫י‬
‫•׳י‬
‫־‪.‬‬
‫י ‪ ,‬י‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪A‬‬
‫‪X‬‬
‫‪I‬‬
‫" ‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫־‬
‫‪JT‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫»‬
‫י ‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ T‬־ ‪F J‬‬
‫־ ‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪R‬‬
‫•‬
‫;‬
‫"‬
‫‪ - : • • I T :‬־ >‬
‫‪AT‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫!־‬
‫‪JT‬‬
‫י׳‬
‫‪;T‬‬
‫‪:‬‬
‫־ •‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪t‬‬
‫י‬
‫‪T‬׳־‬
‫"י־‬
‫‪r‬‬
‫‪-1‬‬
‫•‬
‫י‬
‫‪J J‬‬
‫‪:‬‬
‫‪A‬‬
‫‪-‬״‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫‪ :‬־ ‪• 1 1‬‬
‫י‬
‫״‬
‫‪TJT‬‬
‫‪:‬‬
‫•י‬
‫‪I‬‬
‫»‬
‫־‬
‫‪T-IT‬‬
‫‪•J‬‬
‫י‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫‪V.T‬‬
‫‪A‬‬
‫\‪x‬‬
‫‪:V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫־‬
‫"‪J‬‬
‫"‪V‬‬
‫י‬
‫•|‬
‫"‪TA‬‬
‫‪:‬‬
‫•‪J‬‬
‫י‪1‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T/T‬׳‬
‫•‬
‫‪%‬־‬
‫‪-IT‬‬
‫‪:‬‬
‫״‬
‫־‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪.‬‬
‫•‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T/T‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫"‬
‫•‪:‬‬
‫‪•T:- . .‬‬
‫‪l\*~.‬‬
‫‪.‬‬
‫••‬
‫‪AT‬‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫י־‬
‫״‬
‫'‪W‬‬
‫‪V‬‬
‫‪S‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫*‬
‫‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J-‬‬
‫‪IT‬‬
‫ך‬
‫‪:‬־‬
‫‪T‬‬
‫•‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪J‬‬
‫‪-‬‬
‫ז‬
‫‪r‬‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫•• ‪I‬‬
‫‪:IT‬‬
‫‪T/T‬‬
‫‪V‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪|T‬‬
‫־‬
‫•‪\.‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V1‬‬
‫נ נ‬
‫ז‬
‫כמ‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫ר ד ק‬
‫ו ס ר ח‬
‫ש ל ח‬
‫)האנסים ללפל אחליהם׳ לפי מחשכתם‪ :‬עלהמעכלות ׳ כמו על ןכן וילכתו על ןיא‪23‬ן* שמואל׳ מתים שם המלוכה׳ לפי שכלאםונההיו עוללים‬
‫צילין׳ המעכלית׳ מקים מעכל המי'‪ :‬סגלל׳ אנשי הכית‪ :‬אחלי כאשל׳‬
‫עלהלכל ואמלו מם יושיענו זה ועתה נתלצו כלם מפני‬
‫אם היה אומל אחלי אשל יצאו ילמה אחל זמן והם לא אחלו לסגול השעל התשועה שכאהעל ילוכמלחמתנחס‪ :‬זקנתי)סכתי* הסיכה מתל מהזקנה׳‬
‫)אמלו לבותינו זל כי קפצה עליג זקנה כי לא היה אלא כ[ נ״כ סנה כסמת ללמען‬
‫מפחלהלהם׳ ואם היה אלמל כאשל יכאל ולאאמלאחליילמהכיתכף צאתם‬
‫מן השעל סגל) )אם היו‬
‫לא ימנו עלמ העם‬
‫שמת כקלצל ימים ‪p‬‬
‫עושי' כן המ מלניסים על־הננ‪ :‬והאנשים רדפו אחריהם‬
‫ותקשר את־תקות השני בחלון‪. :‬‬
‫הלולפים המלגלים כ‬
‫קפצה עלין זקנה כלי‬
‫נחכאים שם אלא כ דךך׳ותיךדן על המעברות והשער‬
‫וירכו ויבאו־ההררת וישבו ש • שילאה זקן כי לא ה״ו;‬
‫ש ר ש ו ת ע ‪ 2‬י ם עז—שבו הרדפים הכל מלעים מספל ‪p‬׳‬
‫כםהלחיקו האנשים מ סגרו אחרי כאשר יצאו ו ת ר ו ד פ י ם‬
‫מהשעלעלשלאילגיםו‬
‫‪\• :‬‬
‫» |‬
‫ ן ‪J i t i t -:‬‬‫ן‪:‬־••‬‫‪TT‬‬
‫שנמ והלא כחל מיתתו‬
‫ולא‬
‫בכל־ותדרך‬
‫הרדפים‬
‫ויבקשו‬
‫כלי שלא ימלת שאזל‬
‫ישנבון‬
‫והמרה טרם‬
‫כסגילת השעל סגלוהו אחריהם‪:‬‬
‫**‬
‫‪li« 5‬‬
‫•‪•1‬‬
‫וזה טעם אחלי כאשל‪:‬‬
‫וישבו שני האנשים וירדו כחייל י‪ .‬זכני הנם אתכם׳‬
‫מצאו‪:‬‬
‫ותאמר‬
‫על־הנג;‬
‫עליהם‬
‫עלתה‬
‫והיא‬
‫טלם‬
‫טלם ישככין ׳‬
‫—•ן‪j :‬‬
‫•‬
‫; ״‪.‬י ‪|T‬‬
‫‪\ T‬‬‫» ‪IT‬‬
‫לאשל תצטלמ להם‬
‫>"‬
‫מההר ויעברו ויבאו אל־יהוישע בן־ כלכלי התולות זהלינק‬
‫אל־האנישים ידעתי כי נותן *הוות‬
‫ו־‬
‫»זישמ‪ ,:‬עלת׳עליהם‪-T‬־ ‪.,‬‬
‫שקכללממני‪ :‬לקחתי׳‬
‫מ‬
‫כל־ישביהארץ‬
‫עלינו וכי־נמגו‬
‫אלקנ׳ הלמתי על״ כיתו‬
‫אימתכם‬
‫את־האךץ וכי־־נפלה‬
‫*‪ 1‬לכם‬
‫נוןויספררלואת לכ־המצאות אותם כללמל למלאכתי‪:‬‬
‫כמואלכיתו‪ W:‬ולא קמה‬
‫‪ :‬דאמרו אל־יהושע כי־נתן יהוות ואת מי עשקתי׳ כ‬
‫‪:‬‬
‫יכי ‪1IT‬‬
‫ז‬
‫‪ ) ) P O‬י^ך ז ז ן‬
‫‪W ) P O‬‬
‫את ז זאשר־היוביש‬
‫שמענו‬
‫מפניכם‪:‬‬
‫‪ s‬־ ‪>i- T4 1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪j‬‬
‫ן‬
‫עוללות׳ כי האלם ה‬
‫‪1‬־‬
‫כממק‪ :‬אתמילצלתי׳‬
‫בידנו‬
‫את־כליהארץ ‪5‬ונם־נמגו כל־ כמפל יכן עשלק ללצלץ‬
‫המפחל כאילל נפלה ל ״הוות ארת־־מ ים״םוף מפניכפם‬
‫‪I‬‬
‫‪ m1‬י״ית ללא קמה ללא)‬
‫ולכיתינלזכלינל לכלכה‬
‫מפנינו‪:‬‬
‫הארץ‬
‫ישבי‬
‫עשיתם‬
‫ואישר‬
‫ממצרים‬
‫בצאתכם‬
‫א‬
‫בסימן‬
‫'‬
‫א‬
‫כשמלאל‬
‫קלח‬
‫לקיו‬
‫הפטלת‬
‫אסתאלת‪:‬אלת אמת׳‬
‫ללש) עשקתי כאלנס‬
‫‪l"r‬‬
‫ן ‪y j‬‬
‫״ י‬
‫י ־ ־ ׳יי־ <‬
‫*‬
‫" ' ‪ * ^ C‬־‬
‫‪^'"11‬‬
‫האויםתתמליסתקיימ)‬
‫לציתי כלצון כלומל כי‬
‫נ^ת) )אל תכזמכי‪:‬‬
‫שמואלאל־העםלבו אפילל כלצלנל לא לקת‬
‫ף^ךןף‬
‫לשני מלכי ותאמרי א ש ר בעבר‬
‫נפשנו תחתיכם למית׳‬
‫ונלכה הנלנלונחדש ממונו‪ :‬מפל׳להסלת‬
‫ ‪ $‬לדי‬‫החרמתם‬
‫ר‬
‫ש‬
‫א‬
‫ולעוג‬
‫לסיחן‬
‫הירדן‬
‫אנל נמשיל עצמנו מ‬
‫הלק‪ :‬ואעלים עיני כוי‬
‫ך •;‬
‫•ן‪:‬‬
‫‪ vs‬־ ‪\v :‬‬
‫(‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪Ij‬‬
‫ ‪• j I •• j -‬‬‫שם המלוכה‪ :‬רלכו בל־העם הגלגל כלי להעלים עיני מן‬
‫ונשמע וימס לבבנו ולא־‬
‫מתתיכם למות למי אתם‪:‬‬
‫—•ן‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫קילצה להמית אתכם ‪t‬‬
‫המשפט כשכיל ה‬
‫עזות‬
‫בי‬
‫מפניכם‬
‫באיש‬
‫רוח‬
‫עור‬
‫קמה‬
‫אםלאתגילו׳לכל ה‬
‫רמלכו שם ארת־־שאול לפני יהודה הממק ‪ :‬ואשיכלכם׳‬
‫״•‬
‫>• ו‬
‫‪• i11‬‬
‫‪7‬‬
‫‪JT‬‬
‫האות שהיו להם עמה‬
‫בגלגל ויזבחו־שס זבחים שלמים כל מה שתאמלו ׳‬
‫©אם תגיל ויעשו גם כן אלהיבס הוא אלהים בשמים ממעל‬
‫‪v‬‬
‫‪s‬‬
‫‪J‬‬
‫‪1‬‬
‫•‬‫‪vt‬‬
‫ויש מפלשים ואעלים‬
‫האתרים שהיה להם ועל־הארץ מתחת‪ :‬ועתה השבעו־‬
‫לפני יהודה וישמח ש ם שאול וכל־ עיניכל׳ אםיכישללמל‬
‫־• ‪j‬‬
‫"‪J‬‬
‫‪I‬‬
‫‪- :‬״‬
‫כית כחומה להנצלוהם‬
‫כפני אעלים עיני שלא‬
‫אנשיןשךאלער־מאד‪:‬‬
‫חסד‬
‫עמככם‬
‫נאליביהוהכיעשיתי‬
‫•טעי כלכל זה‪ :‬ותיליל׳‬
‫אסתמ! כו ויאמל לכם‬
‫ויאמרשמואלאל־‬
‫י‬
‫כחכל׳ כלישלאילגישו‬
‫בקולכבם‬
‫שמעתי‬
‫חנות‬
‫כל־ישךאל‬
‫ואת־אחיואת־־אחות^י^‬
‫ואת־אמי‬
‫אבי‬
‫ואסיכ י ויאמל על׳‬
‫השכנים אם יצאו ללך ועשיתם נם־אתם עס־בית אבי חסד‬
‫ר^כל אישר־אמרתם לי ואמליך ע כל ישלאל כאחל אממ‬
‫ואת בל־אשר להם ו ה צ ל ת ם ארת״‬
‫את*־‬
‫והחיתם‬
‫אמת‪:‬‬
‫ונתתם ליי" אות‬
‫נועל כיתה אם תפתח‬
‫י‬
‫־‪A‬‬
‫ר • ‪ir j‬‬
‫ז־‬
‫‪.‬‬
‫ו* ‪.‬־׳־‬
‫י׳‬
‫י‬
‫על לפיכך אמל לאמל‬
‫כעלל לילה אחלי אסל נפישתינו ממות‪ :‬ויאמרו לה האנשים‬
‫הנה־רהמלךי‬
‫ועתה‬
‫מלך‪:‬‬
‫עליכם‬
‫י לשין יחיל ׳ ולכיתימ‬
‫*‬
‫‪I‬‬
‫»‪V‬‬
‫םגמ אותו‪ :‬שלשת ימיי׳ נפשנו תחתיכם למות אס לא תנירו‬
‫מתהלך לפניכם ואני זקנתי ושבתי זכלינס לכלכה אמלו‬
‫בתקיליצאה ואמל׳על‬
‫אל‪1‬ל מגיל ששלתה ל את־דברנו זרה והיה בתת יהודה לנו‬
‫התהלכתי‬
‫ואני‬
‫אתככש‬
‫הנפם‬
‫ובני‬
‫ל)ת החלש על לחב י י ד י ׳ ״ ‪ •.‬״‬
‫‪ • :‬־ ‪ -‬ו ‪ • ; -‬אמל להם הקלים כחך‬
‫־ ! ‪AV‬‬
‫היא אתם מעילים עליו‬
‫את־האךץ‬
‫‪m/‬‬
‫ך חקר ואמת‪:‬‬
‫לפניכם מנערי ער־היוס הזרת‪:‬‬
‫על מה םכנליי יאני מ‬
‫י»־ם׳!על ללי הפסש ותוררבש בחבר בער החלון ביביתה‬
‫הנני ענו ‪ b‬לנר עתודה וננר משיחו מעיל עליו על מה שכסת‬
‫־ ‪A‬‬
‫־י‪-‬‬
‫‪",‬י‪.‬‬
‫וזה א׳ מני'מקימות‬
‫‪ , ,‬בקיר החומה ובחומה היא יושבת‪:‬‬
‫‪°‬‬
‫יי *‬
‫‪n‬‬
‫שהופיע לוח הקלש ב‬
‫;‪/‬‬
‫‪v‬‬
‫־»‬
‫\‬
‫י‬
‫‬‫כתנאי‬
‫פי‬
‫גיןיי׳אנחנו׳‬
‫ארת־שור י מי לקחתי וחמור מי‬
‫ל ככית לק שלמטה‪ :‬אשל‬
‫•י‪.‬‬
‫‪s‬‬
‫י *‪ I‬נ •‬
‫י‪.‬‬
‫!ה־ הנה אנחנוכאים׳ ותאמר להכם ההרה לכו פן־־יפגןגו‬
‫ללןחת* וארת־מ עשקת< ארת־מי עשה את משה ואת ‪b‬‬
‫וש בכס הרךפיםונחבתם שמות שלשת‬
‫תקית חלין‬
‫כלומ׳הלי אמ‬
‫אה‪$‬ק ׳ אשל הגלילה‬
‫הזה‪ :‬את‬
‫רצתי ומיר״־מי לקחתי כפר ואעלים )למלם וכן ואת הנפש‬
‫ועשוי ‪^,‬כם‪/‬ןךשובהךךפיםואחרתלכו‬
‫הלכלכךלעסיתהא'‬
‫השני׳ פי׳ שזול‬
‫ויאמרו אשל עשו בחקי‬
‫עיני בו ואשיב ל כ ם ‪:‬‬
‫מחוט שני‪:‬למובלאשו׳ ) דרככם ן ראמךו אליה ה א נ ש י ם‬
‫‪A‬‬
‫‪V.‬‬
‫לינתן תלגום לי‬
‫הלא נתחייב בלמו שלא‬
‫נ ק ו ם אנחנו י משבעתך הזה א ש ר‬
‫ל א עשקתנו ן ל א ךצותנוולא־ עכל נכוק על ילי מ‬
‫שמל עצמו‪ :‬ותשלחם׳‬
‫ויאמר משה )אהלן ׳ וטעם‬
‫!‪re•w‬‬
‫ה»זקץ‬
‫לקחת מיד־איש מאומות‪:‬‬
‫הפסוק הזה על אשר‬
‫•‬
‫•‪-‬‬
‫‪Y « r‬‬
‫‪I T 1 t‬‬
‫»‬
‫את־תקורת חוט השני הןדיז תקשך<‬
‫כ‪4‬מל אמלה‬
‫כלכול‬
‫א ל י ה ם עד יהוות בכבש ועד משיחו הקלישעליי׳כללמ' א‬
‫להם ל ‪ * .‬׳ בחלון אשר הורדתנו בו וארת־א‪5‬יך‬
‫אשל עשה את מש^‬
‫מאומה‬
‫בידי‬
‫מצאתם‬
‫לא‬
‫כי‬
‫הזה‬
‫היום‬
‫‪ ..‬ו‬
‫‪.,‬‬
‫ותהשזדלא השלה אות ^י‪.‬י׳יו ״ ‪ ,‬־‪ .‬נ ‪-‬‬
‫)את אהק לגאילתכם‬
‫‪A‬‬
‫‪1‬‬
‫•‪j‬‬
‫‪J‬‬
‫ויאמר שמואל אל־ )עלילם העלה את א‬
‫ראמר ער‪:‬‬
‫‪ 5U S‬אלא ואתאמך ואודאחיך ואת ני־גץ‪-‬ן‪-‬‬
‫אכותיכם מאק מ‬
‫"‬
‫‪v‬‬
‫‬‫־‬
‫ד••‪Tv‬‬
‫אביך תאספי אלןך הביתדה‪:‬‬
‫םפלהכתיככיק‬
‫ה ע ם יהוה אשר עשרה אות־משות מצלים הוא יהיה על‬
‫»‪J^T‬‬
‫ביציוכיציכם‪:‬‬
‫הללו והיות ‪ W‬אשרייצאי' מדלתי ביתך‬
‫ןישוכ)‪ /‬סמ אל! ! ‪2‬‬
‫העלהאתאבתיכס‬
‫ואשר‬
‫ואת^אהרן‬
‫׳י‬
‫ •־ י‬‫פיככלהיונחבאי׳בהל ! י י‬
‫»קשרההתקוהכחלי!‬
‫ואםפטה אתכם״‬
‫‪- v‬‬
‫‪y r‬‬
‫ד־ » ‪ -‬ן ‪- :‬‬
‫אתווכח עמכם ‪ :‬כ‬
‫וכסוף נ' החוצות דמו בראשו ואנחנו נ ק י ן ם‬
‫העיר ‪• j‬‬
‫מפני כמש‬
‫כעת‬
‫הלולפי׳‬
‫מארץ מצרים‪:‬‬
‫ועתההתיעבו כאשל נא יעקכ מ‬
‫•מים יצאו להם מן ‪ p‬וצל אשר יותי^• אתך בבץ־ת דמו‬
‫ואשפטהאתכס לפני יהודה את כל־ מצלים דזעקו׳ לרך‬
‫ואס״‬
‫תהיה־בו‪:‬‬
‫המחבוא)םמ להם אל בראשנו אם־יד‬
‫י‬
‫י"‬
‫•‬
‫‪AT‬ג‬
‫‪s‬‬
‫ו‬
‫• י‬
‫קצלה לכל כי כאסל‬
‫הללך ללכת לללכם ״•‬
‫צדקורת יהודה אשר־עשרה א ת כ ם נא יעקכמצלים ל‬
‫ויאמלו אל יהושע כי תניח את־״דברנו זרת והיינו נ ק י ם‬
‫לא זעקו ולא היה להם‬
‫״‬
‫•י‬
‫‪V i‬״‪\?»J‬‬
‫‪J T J‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪J‬‬
‫;‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫ואת־אבותיכם‪ ":‬באשר־באיעקב‬
‫מצלים)האלימ הימים לכניו ולכני כניו‬
‫יעקב‬
‫כא‬
‫כאשל‬
‫אלא‬
‫לזעוק‬
‫כמה‬
‫‪II‬‬
‫‪1‬־‬
‫‪T‬‬
‫‪j ,_..‬‬
‫‪- 1‬‬
‫‪:‬‬
‫השבעתנו‪ :‬ותאמר‬
‫םשבעתך אשר‬
‫נזילות וצעקו אל יי'‪:‬‬
‫ישלאל‬
‫על‬
‫ונזל‬
‫חלש‬
‫מלך‬
‫לקם‬
‫שם‬
‫מצרי‪.‬ס רזןןקו אבותיכם אל־יהוות‬
‫כךבריבם כ ך ה ו א ותשלחם ףלכו‬
‫ואת־־אהרן ‪d 1‬‬
‫ל א‬
‫וישלח ^הודה ארת־משה‬
‫ד ק ח קלח‪:‬‬
‫ויוציאו אות־אבותיככם מ מ צ ר י ם‬
‫‪-‬‬
‫‪|T‬‬
‫‪: |T‬־־‬
‫{‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫>‬
‫‪i IT‬‬
‫‪T‬‬
‫־ ן ‪• ' - .‬‬
‫_‬
‫—‬
‫‪C‬‬
‫־ ‪ T‬י־‬
‫‪J‬‬
‫‪2‬‬
‫ר ד ש‬
‫‪T‬‬
‫|‪i‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪TT‬‬
‫‪T"T‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫»‬
‫*‬
‫־‬
‫•‬
‫‪•.‬‬
‫־‬
‫‪TT-‬‬
‫;‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬׳"‬
‫־‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫י‬
‫׳‪ST‬‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫• ‪/‬‬
‫‪.‬־‬
‫"‪TV‬‬
‫‪.T‬‬
‫‪S‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫י‬
‫י‬
‫‪TVT‬‬
‫‪S‬‬
‫;‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪IT‬‬
‫••‬
‫‪T‬‬
‫•י‪-‬‬
‫־‬
‫‪t‬‬
‫‪:‬י ‪V‬‬
‫־‬
‫•‪i‬‬
‫‪JT‬‬
‫״‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫‪S‬‬
‫»‬
‫~‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫*‬
‫‪TAT‬‬
‫‪i‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ז‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪A‬‬
‫‪|T‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫י‬
‫־ ־‬
‫‪AT‬‬
‫; • •‬
‫‪ft‬‬
‫־‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫־>‪-‬‬
‫‪J‬‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪VT‬‬
‫;‬
‫־‬
‫‪f\T‬‬
‫‪-JT‬‬
‫^‪T‬‬
‫‪( T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ :‬־‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬״‬
‫"‪/‬‬
‫• ‪:‬‬
‫^‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫״‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪JV‬‬
‫;‬
‫״‬
‫‪VIT‬‬
‫•‬
‫‪,‬‬
‫‪>T‬‬
‫•‬
‫=י‬
‫‪\S‬‬
‫־‬
‫‪TVT‬‬
‫• |‬
‫‪,T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪K ' i‬‬
‫־‬
‫|‬
‫־‬
‫‪-‬‬
‫• • > • » •‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫־׳•'‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫!‪|T J‬‬
‫‪:‬‬
‫‪{V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-•:‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪•T‬‬
‫‪:‬‬
‫<ו‬
‫־‬
‫‪r‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪>T1‬‬
‫‪VAT‬‬
‫‪x‬‬
‫‪T‬‬
‫יי־‬
‫‪i‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪IT‬‬
‫‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫‪T‬‬
‫י־‬
‫מ‬
‫יט‬
‫״‬
‫•‬
‫• ־ \‬
‫‪T .T‬‬
‫ץ‬
‫‪-T1‬‬
‫־‬
‫־‬
‫"‪I‬‬
‫‪T-T‬‬
‫־‪:1‬־־‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫*‬
‫זה‬
‫מ ס כ ר ה‬
‫‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪VT‬‬
‫י‬
‫־‪1‬‬
‫»‬
‫״‬
‫י‬
‫ד‬
‫‪:‬‬
‫י" "‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪/1‬‬
‫ץ‬
‫‪r‬‬
‫י‬
‫;‬
‫‪T-TJ‬‬
‫•‬
‫‪v‬‬
‫י‬
‫*‪-:1‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫תי‬
‫מ‬
‫‪1‬‬
‫»‬
‫‪S‬‬
‫‪T‬‬
‫•\‬
‫‪:‬‬
‫‪1/‬‬
‫‪8‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫ל ם‬
‫מ‬
‫ן‬
‫י‬
‫ם ן‬
‫‪-x‬‬
‫‪L‬‬
‫‪-‬‬
‫»‬
‫»‬
‫;‬
‫‪|T‬‬
‫״‬
‫"\‬
‫*‬
‫‪VT‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T-‬‬
‫‪T‬‬
‫ע‬
‫ע ‪ 0‬ת ה‬
‫‪JT‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫‪:‬״"‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫כ מ ‪ ,‬ס ג‬
‫‪.‬‬
‫‪>r t‬‬
‫" י‬
‫״‬
‫‪V.T‬‬
‫•‬
‫‪#‬‬
‫•‪1‬‬
‫י‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫»‬
‫{‬
‫‪t‬‬
‫‪j‬‬
‫••‪J‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫‪JT‬‬
‫(‪i‬‬
‫י‬
‫‪i t‬‬
‫‪V‬‬
‫״‬
‫•‬
‫!‪VT‬‬
‫\‬
‫‪y‬‬
‫)‬
‫הנטלת‬
‫ן־‬
‫‪1‬‬
‫־‪1‬‬
‫זן‬
‫•‬
‫זז‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪-»T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪VT‬‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫ק ר ח‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫ר ד ק‬
‫ו ה ק ת‬
‫‪1‬‬
‫?‬
‫י‬
‫מיוחלת לו׳ לתפינדקיתא! לא תנחל בבית אבינו׳ לפי שהיה כן פלגש ‪.‬וזהו‬
‫ו״זםיכוס במקום הזה׳ שהוכיחו אותם ולמלום ללכת כללך יי׳ ולפיכך נמסואומלם כן אשה אחלי שלא ינחל עמהם ושלא כדין היו מגלשין אותו כי בן הפלגס‬
‫‪ phh‬והלי הם כאילו הושיבו׳ כמקים הזה‪ :‬ילוכעל ׳ הוא גלעין ז ואת כלן ׳ הוא‬
‫מלש כמו שאמלו לבותינו זל מי שיש לו בן ממ כנו הוא לכל לבל חון המי שיש ל)‬
‫וומפון שמשבט לן כא הלי ג׳ קלי עולם עם ג׳ חמילי עולם משה ואהלן ושמואל בן מן השפחה ומן הנכרית ואמלו לכל לכללמאיהלכתאלילשו וליטמא לו וכן‬
‫לומל לך הקל כלוח כחמול כלוח‪ :‬ואת שמואל י ואותי היה לו לומל אלא כי‬
‫אמר להם יפתח י‬
‫כן מנהג הלשון כמו‬
‫הנלעךי ™ נבור ותגרשוני מכית !בי‬
‫‪iM*1‬־‪J‬‬
‫כשילמךואלמשה אמל רישבוםבמקוםהזרה‪ :‬וישכחואת־‬
‫בלומר עשיתם עמלי‬
‫־" וימכר ״א•ת^ם י‬
‫ביר‬
‫~ אלהיהם‬
‫עלהאלה׳וכללשאף ־ ' ' יהודה‬
‫בךאישךי•‬
‫והוא‬
‫חיל‬
‫־י‬
‫י‬
‫שלא כלין‪ :‬כאס‬
‫המיאל לבן של נכיאי׳‬
‫״ *‪^ (S‬‬
‫‪0‬וכ׳ אלין האק היה‬
‫זונה דולר גל‪/‬ןד את־יפתח‪ :‬י‬
‫יולע‬
‫מתנכא ולא היה‬
‫ותלד אשת־נל‪/‬ך לו בניס וינךלובני שמוטיב‪ :‬צפני יי׳ כ‬
‫חצור וביד־‪ _ .,‬פ‬
‫שר־צבא‬
‫סיסרא‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.,‬‬
‫‪.,‬‬
‫מה היה מתנבא שנא׳‬
‫כמצפה׳ כמקום שהיה‬
‫וילחמו‬
‫מואב‬
‫מלך‬
‫ובירי‬
‫ם‬
‫י‬
‫;‬
‫רשלת יי' וגומי ואת ש בם‪ :‬ויזעקו אל־יהוה ויאמר חטאנו"‪?/‬יי ־האשה וינרישו את־יפתח ויאמרו ל ו שם כיתו כמו סאמל‬
‫לא־תנחל בבית־אבינו כי בךאשר־ז דכא יפתח המצפה אל‬
‫עמיאל אותי לא אמל כי עזבנו ארת־־ןהויר־ק ונעבד א ו ת ־‬
‫אלא ושמואל לפי שלא‬
‫כיתו ומה שאמר לפני‬
‫ועתרה‬
‫וארת־־העשתרורת‬
‫ם‬
‫י‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ה‬
‫מ‬
‫היה מלע מה היה‬
‫אתרה‪:‬‬
‫אחררת‬
‫יי׳ כמו שאמר יי׳ יהיה‬
‫‪J‬‬
‫‪V‬‬
‫‪J‬‬
‫‪V‬‬
‫»‬
‫‪5‬‬
‫גם‬
‫והייתם‬
‫מתנבא ן‬
‫ויברח יפתח מפני א ח י ו וישב בארץ שומע כימתינו או לפי‬
‫ותתקיימילאול׳‬
‫אתם׳‬
‫הצלנו מיד איבינו ונעבדך‪ :‬וישלח‬
‫שהשכינה שירה כ‬
‫ימים גם אתם גם ה יהוה את־ירבעל ואת־ברן ואת־יפתח‬
‫טוב ויותלקטו אל־יפתח אנשיכם כיםלאל כמקים ש‬
‫‪• v‬ייי‬
‫״ י"‪ - {-‬י ו‬
‫יי‬
‫המלך‪:‬ונאמתיכ'׳פמו‬
‫ת כ ב ם מיד‬
‫א‬
‫ויצל‬
‫וארת־שמואל‬
‫שיתקכצו‪ :‬כמלכרעי‬
‫ריקים ויצאו עמו‪:‬‬
‫— •• ‪• T‬‬
‫וירהי מ י מ י ם וילחמו בני־עמון ע ם ־ ים סיף׳ מה שאמר על‬
‫נכמלככםכיהאלו׳לעם איביכם מסביב ותשבו בטח‪ :‬ותראו‬
‫כמו האב לכן זק ו‬
‫ים סיף והם ככר ענו*‬
‫לפלעה‪-‬וי ‪. . . V :‬‬
‫לחב;‪ •I‬־‬
‫•‪-T‬‬
‫י ‪ v‬־ •י‬
‫־•יו‪1-1 /-.‬‬
‫• ‪•V*K‬‬
‫ זין*;‬‫וישימני‬
‫הים ואחרי עברם ה‬
‫עליבכם‬
‫בנייעמהבא‬
‫מלך‬
‫נחש‬
‫כי‬
‫בני‬
‫כאישר־נלחמו‬
‫ויהי‬
‫ישראל‪:‬‬
‫ב‬
‫להות‬
‫במה‬
‫ות‬
‫הלכו בזה המלכרלע‬
‫••‪I1-r‬‬
‫־‬
‫•יו‬
‫‪j‬‬
‫י‬
‫ולמתינו•‬
‫ז באבהתכין ׳‪' / ' T‬‬
‫־עמון עסם־ ישראל וילכו זקני נל^ד כי יסלאל לא עכרו‬
‫אמלו בכם ובאכיתיכם ותאמרו לי לא כי־־מלך ימךך;גלינו‬
‫הים ללחכו כי בפיאה‬
‫לקחת את־יפתח מארץ טוב‪:‬‬
‫מטיטי םנכו והיא מכת‬
‫שיכנסו ממנה לים סוף‬
‫מלככם‪ :‬וערגה הנה‬
‫אלהיכם‬
‫ויהוה‬
‫‪Y‬‬
‫‪/‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪V‬‬
‫•‬
‫;‬
‫המתים‪:‬הלכל‬
‫גזמן על‬
‫כאותה הפיאה עצמה‬
‫•‪/‬‬
‫•‬
‫!•‬
‫‪r‬‬
‫^‬
‫‪t‬‬
‫‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫»‬
‫־‬
‫;‪T/‬‬
‫‪v‬‬
‫••‬
‫‪v‬‬
‫ן‬‫לנו‬
‫והייתה‬
‫לכה‬
‫ליפתח‬
‫ויאמרו‬
‫הגלילהזה׳ כיכאק‬
‫יצאו כי הכה נכנסו מ‬
‫ישלא׳לאהיהמללמטל המלך אשר בחרתם אשרשז&לתם‬
‫ן ‪ : j :‬י ‪ f j T j r :‬׳ ; ‪ VT f‬ממלכל איתם לים סיף‬‫כל ימי קציל ולפי שהיה•ז)יי ״ ז‪; \r 1 - ; /‬־ ‪T : r j jr‬‬
‫ויאמר ומים סיף יצאו למלבל‬
‫לקצין ונלחמה בבני עמון‪:‬‬
‫אס־‬
‫המטלכקצילחלום ג והנה נתן יהוה עליכם מלך‪:‬‬
‫איתםעצמו‪:‬‬
‫י‬
‫‪ A• IT‬ז !‬
‫נליל אצלם פחלו מאל‬
‫‪ TIT V‬י‬
‫־‪S‬׳ ‪ :‬י‪/‬‬
‫יפתח לזקנעאןד הלא אתם שנאתם‬
‫ע‬
‫נאמח התפלל כעל‬
‫תיראו ארת־יה|רה ועכךתכם אתו‬
‫הוליט׳‬
‫אךתי ותגרשוני מבירת א ב י ומדוע‬
‫עבליך אלה׳אלהוךואל‬
‫כמות׳ ובלבד לזל יצא ושמעתם בקולו ולא תמרו ארת־פי‬
‫באתם אלי עתה כאשר צר לכם‪:‬‬
‫גיסן דללו גשמים ס יהוךז והייתםש נם״אתס ונס־־המלך‬
‫ויאמרו זקני נלעד אל־יפתח‬
‫‪ITT‬‬‫*•""‪-1 r- "1‬‬
‫סימן קללה שנאמל ה * ‪A‬‬
‫ל כ ן עתרה שבנו א ל י ך והלכת עמנו‬
‫הלא קציל חטים המם אשר־מלך עליכם אחר יהוה אלהיכס‬
‫‪i‬‬
‫״‪V‬‬
‫וגומל ועשה כל זה ש‬
‫ואם־לא תשמעו בקול יהודה‬
‫‪.:‬‬
‫‪8‬מואל להוליעם כי רע‬
‫ונלחמת בבני עמון והיית לנו לראש‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪|J‬‬
‫‪:‬‬
‫•‪11‬‬
‫<‬
‫•‬
‫>‬
‫בעיני יי היה מה‬
‫•ג‬
‫ששאלו מלך‪ :‬אתם ומריתם את־פי יהוה והיתהיד״יהורה‬
‫לבל ישבי גלעד‪:‬‬
‫מםיתם את כל הלעה‬
‫״ ‪/r :‬‬
‫•‪j j‬‬
‫ויאמר יפתח אל־זקני נלעד אם־‬
‫מלך‬
‫הזאת׳ לשאול לכם‬
‫בכס ובאבתיכם‪ :‬גס־עתה התיצבו‬
‫י ' ' ' "י ‪'V‬״‪• J‬‬
‫לא‬
‫אם‬
‫אבל אל תילאו‬
‫־ » ־; ‪j‬‬
‫־‬
‫•ן ‪:‬־ ‪ ,‬׳• ‪IT‬‬
‫מ ש י ב י ם אתכם אותי להלחם בבני‬
‫תסוח מאחלי יי*׳ ולא וראואת־הדברהגרולהזהאשר יהות‬
‫תסיח ט אחד התהו‬
‫עמון ונתן יהודה א ו ת ם לפני א נ מ‬
‫‪- VT - /Y‬‬
‫י פי׳ ולא תסזלו איזלי‬
‫‪ |T‬־‬
‫־‪«T .‬‬
‫‪I‬‬
‫התוהו כי הם אשל לא עשה לעינוכס‪ :‬הלא קציר־־חטים‬
‫ויאמרו זקני־‬
‫אהיה לכס לראש‪:‬‬
‫••‬
‫;‪I‬‬
‫‪ ,‬י־‬
‫*‪ * V‬״‪ .‬״ ‪IT‬‬
‫יועילו ולא יצילו אמכם‬
‫כי תוהו המה‪ :‬כעמל ומטר ודעו וראו כי־רעתכבם רבדה‬
‫גלעד א ל ־יפתח יהודה יהירה שמע‬
‫^ •ן ‪ T‬־‬
‫*‪A‬‬
‫‪ mo‬הגלול׳ אשל יצא‬
‫בינותינו א ם ־ ל א כדברך כן נעשה‪:‬‬
‫שמו עליכם שהוא מ אשר־עשיתכם בעיני יהורת לשאול‬
‫י‪,‬‬
‫• ז יי ‪v‬‬
‫‪/‬‬
‫•‬
‫••‬
‫•י‪.‬‬
‫מושיעכם ולמען לא י‬
‫י י‬
‫וילך;פתח עס־זקני נרעד‬
‫יתמעט שם גללו!‬
‫לכס מלך‪:‬‬
‫הואיל יי ׳ בסכע כמו‬
‫וי^מו ה ע ם ארתו עליהם לראש‬
‫ויקרא שמואליאל־־ןהוהו^^יתה‬
‫ומאל שאול אתהעם‪.‬״‬
‫ולקצין וידבר יפתח את־בל־דבריו‬
‫קלת ומטר ב י ו ם ה ה ו א ר י ר א כל*‬
‫‪ r‬ן‬
‫‪ IT‬־‪1‬־ ״ • ‪r ! T :‬‬
‫י״סלתהמכולמקלח!‬
‫לפני יהוה במצפדה‪. :‬‬
‫העם מאד את־יהוה ואת־שמואל‪:‬‬
‫וישלח יפתח מלאכים אל־מלך־בני*‬
‫הפטלתזאת ‪t^n‬‬
‫ראםרו כל־העם אל־ישמואל‪ j- •c;T‬־ ‪v • T t‬ין•‪ :‬י י *‪/‬‬
‫התולה׳‬
‫‪; •TT T‬‬
‫‪* ' 7 1‬‬
‫עמון לאמר מה־לי ולך כי״באת אל<‬
‫התפלל בער־עבריך אל־יהוה אלהיך‬
‫ויאמר מלך‬
‫להלחם בארצי‪:‬‬
‫^ ® ‪ n f‬כןאשה‬
‫כי־יספנועל־כל־חטאתיע‬
‫ואל־נבות‬
‫זונה׳בן‬
‫ ‪vr v‬י‬‫ו ״ ג •ן‬
‫( *י‬
‫ו‬
‫פלגש גלעל היה‬
‫רעה לשאור לנו מלך‪:‬‬
‫בני־עמון אל־מלאכי יפתח כי־לקח‬
‫ונקלא זינה לפי שאינה‬
‫ן‬
‫ונס כעלה ככתובה ן » ‪ » %‬ן ‪ VT‬יו* י‬
‫ישראל את־ארצי בעלותו ממצרים‬
‫שמואל אל״‬
‫וזויאמר‬
‫וקלושים והיא כמו ה‬
‫‪T‬‬‫‪•• >j '-1,‬‬‫‪• j‬‬
‫‪T‬‬
‫‪$‬זמה ואף על פי שהיון‬
‫מארנון ועדץזיבק ועד־הירדן ועתרת‬
‫העם אל^תיךאו א ת ם עשיתם ארת‬
‫ויוסף עור‬
‫השיבה אתהן בשלום‪:‬‬
‫גל־הרעדה הזאות אך אל־־תסורו‬
‫יפתח וישלח מלאכינם אל־מלך בנ<‬
‫מאחר< יהורה ועבדתם אות־ןהוךה‬
‫ויאמר לו כה אמר יפתח‬
‫עמון‪:‬‬
‫בבל־לבבכם‪ :‬ולא תסורו כי י אחרי‬
‫לא־לקח;ישךאלאת־ארץ מואבואת‬
‫התהואשר לא־י^ילו ן״לא יצ<לו כי־‬
‫ארץ בני עמון‪ :‬כי בעדיותס ממצריס‬‫עד־!ס־סוףויבא‬
‫מלאכיםיאל־־מלךארום י•ילשארמא ל‬
‫ר‬
‫וישלח‬
‫ישראדבמךבר ‪•,t‬‬
‫קדשרה‪' t » T :‬‬
‫וילך ־‪-1‬‬
‫הואילןהוה ‪T I -‬‬
‫כילא־יטשיהו^את־‬
‫כשפטים‬
‫הנךולםכי‪:‬‬
‫כסימן'יאע‬
‫חקתל‬
‫שמול ו‬
‫הפטלת‬
‫אתכם‬
‫בעבור י‬
‫תהוהמה‪:‬‬
‫לעשות‬
‫עמו‬
‫‪T.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫‪:‬‬
‫־ י ‪:‬‬
‫‪JT‬‬
‫;‬
‫‪vJT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬י‪-‬‬
‫‪v‬‬
‫‪1T‬י‬
‫‪-‬‬
‫‪i‬‬
‫‪T‬י‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪f‬‬
‫;‬
‫‪:‬‬
‫•‪•t\:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪|T‬‬
‫‪|T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪9‬‬
‫‪S‬‬
‫‪1‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪:‬‬
‫‪u‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫‪A‬‬
‫‪I‬‬
‫־|•‬
‫־־‬
‫>‬
‫‪ J‬י‬
‫•‬
‫*‬
‫‪:‬‬
‫ן‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫•‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫?‬
‫‪J‬‬
‫‪JT‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫\‬
‫‪I‬״‬
‫‪\j-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪v‬‬
‫‪A‬‬
‫‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫••‬
‫•‬
‫י־‬
‫‪T‬‬
‫‪IT‬‬
‫•‬
‫‪IT‬‬
‫ז־‬
‫*‬
‫־ י‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪"«1^I-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪JT‬‬
‫»‪•|T‬‬
‫י‬
‫|‬
‫‪,‬‬
‫‪• :‬‬
‫•‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫‪\T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪!T‬‬
‫‪:‬‬
‫;‬
‫־‬
‫‪VT‬‬
‫‪:‬‬
‫••‪J‬‬
‫־‬
‫‪A‬‬
‫י‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫•‪J‬‬
‫‪r‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪JT‬‬
‫‪I‬‬
‫‪y‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪r‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪f‬‬
‫‪T‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪JY‬‬
‫;־‬
‫‪T‬‬
‫{‬
‫‪-‬י‬
‫‪*1‬‬
‫‪|T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪5‬‬
‫•*•‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪i‬‬
‫‪ :‬־‪.‬‬
‫•‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫‪J‬‬
‫;‬
‫‪*T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J-‬‬
‫»‬
‫‪J‬‬
‫‪/ T VC‬‬
‫‪/ %‬‬
‫‪T‬‬
‫ד‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪-‬‬
‫‪A -‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪V.T‬‬
‫‪\T‬‬
‫‪T‬‬
‫ן‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪I‬‬
‫‪S‬‬
‫‪/ 1‬‬
‫״ו‬
‫*‪A‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪A*T‬‬
‫• ;|‪»-‬‬
‫י‬
‫״‬
‫•|‬
‫‪t‬‬
‫‪:‬‬
‫־**‬
‫‪T‬‬
‫‪\T«Y‬‬
‫‪1‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪i r r‬‬
‫'‪'A‬‬
‫‪T‬‬
‫"‪J‬‬
‫‪1‬‬
‫‪i‬‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫‪t‬‬
‫‪y‬‬
‫‪1,‬‬
‫‪:‬‬
‫‪y‬‬
‫‪j‬‬
‫'‬
‫" <‬
‫‪T‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫־־‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫ר ד ק‬
‫ח ק ת‬
‫ד ד ק‬
‫ו ב ‪ £‬ן‬
‫הוליש ׳ ענק נחשק כתלנומו דתליך ג הלב לב ׳ ענין מליכ׳‪ :‬שלש מאות שנה< לך לעולם אתל מלחמת גוג ומגוג ׳ )*ית גא‪0‬צי סוסות עממי׳ מבינך ואוכילית‬
‫משכיבשז את האק כימי יהגםע על יפתח ומדוע לא נלחמתם ע<!יה על היום ולאלתיכיהון‪ :‬והכלתי עלי אלצך ׳ שלא תצשלך לעלי מבצל כי שלום יהיה לא גאמל‬
‫הצלתם אותה‪ :‬ותהי על יפתח לוח יי׳ ׳ ושלת על יפתי! לוח גבולתא מן קלס יי ‪ %‬הכלתיכלומ׳ במה םאלבה אתכםזאתןלכם שלגם כאלו אני אכלותאתיממת‬
‫»כל כבי עמון פילוס אל אלן כניעמון‪ :‬והעליתיהיעולה׳ פי׳והעליתיהו הנימ ערכי עדסלאייןלאו עלי׳ אלא פחמי וקאמל פלזותתשכילושלםוגומל׳‬
‫כמין׳ או ופי׳)היה לה׳׳‬
‫‪ .‬נק פיחשוהלסתי כל‬
‫מכצליך‪< :‬הכלת׳ כ‬
‫והיה ליהווז והעליתיהו ‪:mSiy‬‬
‫לא<י אעבךר־ז־נא בארצך ולא שמע מלך‬
‫הקלס אם‬
‫לעזלה העליתיהו ע‬
‫כשפים מידך* כמו‬
‫!‬
‫״‬
‫׳ ‪.‬‬
‫־'•־'‬
‫י‬
‫־*‬
‫י י‬
‫*)לה אם לאוילעןלה א ד ו ם וגם אלימלך מואב שלח ולא‬
‫העבר יפתח אל ?‪ 9‬מלשותך כמלקח את‬
‫‪J C‬‬
‫יי ‪V‬‬
‫* ‪J‬‬
‫־•*י!‬
‫»‬
‫‪ :‬־‬
‫‪'ft‬‬
‫וכן מכה אכמ)אמ‪ 1‬אן‬
‫חצה‬
‫׳‬
‫מיל)‬
‫אלצו‬
‫כל‬
‫כידו‪:‬‬
‫יהוה‬
‫ולתנם‬
‫בס‬
‫להלחם‬
‫עמון‬
‫רלך‬
‫אמזזקנלא׳מהפסויכי אבדת רשב ישראל בקדש‪:‬‬
‫לומל שלא יהיה כצל‬
‫רכס מערוער ועד־בואך ‪ n o p‬אלצך מכשפי׳ מעוננים‬
‫לא המיתה שלא אמלה במדבר ויסב את־ארץ א ד ו ם ואת־‬
‫ ‪x t‬‬‫‪T‬‬
‫עשרים עיר ועד אבל כ ר מ י ם מבית ‪ m‬שהם היום׳)שעם‬
‫‪ :‬ואבכ׳ על צפםי לאות‬
‫־ י י‬
‫•‬
‫־‬
‫־י״״־‬
‫•־־‬
‫־‬
‫‪c‬‬
‫*‬
‫ממזרודשמשלארץ‬
‫ויבא‬
‫מואב‬
‫ארץ‬
‫גדולד־ז מאד ויכנעו בני עמון מפני והבלתי שיסיל לב האכן‬
‫כי לא המיתה אך לא‬
‫מבםלכם ‪) :‬השמלתי‬
‫‪ > T " T‬׳‪jr‬־־ ‪I TJT : T T‬‬
‫•לעה איש כמו שאמל ‪I TJT‬‬
‫בני ישראל‪:‬‬
‫מליך ׳ ארבי׳ כמו)יהי‬
‫והיא לא ילעה איש ומה מואב רחנון בעבר ארנון ןלא־באו‬
‫»ליך)קתי)אשציכעלי‬
‫»אמל גם כן לעש לה‬
‫הפשלת בלק כתלי עשל כמיכה כסימן י‪ £‬י‬
‫את כלח אםלנללולא בגבול מואב בי ארנון גבול מואב‪:‬‬
‫מכך! אסל לא שמע)״‬
‫|‬
‫‪T‬‬
‫‬‫; \ י‬
‫‪>:‬‬
‫‪- v‬‬
‫הי ללא קביל) אולק‬
‫אמל ויעלה עולה לאות‬
‫רשלח י ש ך א ר מ ל א כ י ם אל־‬
‫אןליתא‪ :‬שמען׳ אמל‬
‫כי פלוםה היתה ןזהו‬
‫י •י •י י י‬
‫עפים רבים בטלמאת הכביא כננלישל׳שמעו‬
‫אתנלחאפלנלל והיה סיחון מלך־האמרי מלך חשבון * ו‬
‫י ג ‪I A‬‬
‫־י׳‪-‬י י‬
‫יי*־•' ־‪4‬‬
‫• ‪ t v I y‬י‬
‫‪ S‬־ י־ ••‪ -1‬מה שאמי לי האל יתכ‬
‫ליי׳; אכלבלמים׳מישל‬
‫בארצך‬
‫נעכרה־נא‬
‫ישראל‬
‫ויאמר ל ו‬
‫‪ri,T‬־‪ r‬ברביבים עלי;;ןשב אישרלא־־ •מהשאמלקוםחכאת‬
‫כלמים‪:‬‬
‫«‪/‬‬
‫‪; - :‬‬
‫‪jx‬‬
‫' * » ' • ־ ; ! ! »‬
‫י‬
‫יי‬‫ההלים כמואלההלים‬
‫חסלת הפשלת ואת ער־מקומ ‪ :‬ולא־האמין סיחון את־‬
‫יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם‪:‬‬
‫‪) pi‬הלאה את הכהן‬
‫הקת התולה‪:‬‬
‫•יו‬
‫• ז‬
‫‪\••-:‬‬
‫‪• :‬‬
‫כמ אל הכהן ׳ ל)צה‬
‫י ש ר א ל י עכר בגבלו ראסף סיחון‬
‫והיר־ז שאריר־נ י^עקיב ב נ ו י ם בקרב לומל הלאה ייכך א‬
‫הפשלתרלאכליןו‬
‫ארת־כל־עמו ויחט ביהצדת ו י ל ח ם‬
‫ע מ י ם רבים באריות בבהמוות יער אליה'׳ וכן אמללגכעו^‬
‫‪t,t‬‬‫‪t:at:‬‬
‫^‪v-r.-‬‬
‫‬‫י‬
‫ככפיר בעדרי״צאן א ש ר אכדעבר שתשמענה )שעם ה‬
‫‪ n r n‬שאלית׳ עס־ישראל‪ :‬רתןיהוהאלהי־ישראל‬
‫ההלים )הגבעות על‬
‫‪*- t‬‬
‫•‬
‫ז־ יי*‬
‫י‬
‫‪A‬‬
‫״‬
‫אותם‬
‫ארת־סיחון ואת־כל־עמו ביר ישראל‬
‫ורמס וטרף ואץ מציל; ת ל ם ירך דלך האזימ השמים ו‬
‫•ישאל) ו^תם סיצלמ‬
‫ותשמע האק׳ והליב‬
‫כמ םאמל )צלפתים ד מ ם חירש ישראל ארת כל־ארץ‬
‫‪it • T-* 1‬‬
‫>•׳‬
‫ ‪ * ; • -‬׳ •‬‫‪.‬־*•‬
‫"״ ‪•A‬‬
‫הוי עם ישלאל שיתוכת‬
‫על־צריךובל‪-‬איביך יכרתו‪:‬‬
‫כצלוףהכסףוג)מל‪:‬‬
‫וירמזו‬
‫האםרי יושב הארץ ההיא‪:‬‬
‫והיהביום־ההוא נאם־ עמהםהאל יתכלך על‬
‫כקלב עמים לכים׳‬
‫^‪tJ'-‬‬
‫‪ I TJT T‬־ •»‬
‫‪V‬‬
‫*»«• ־‬
‫הסוכות שעשה להם‬
‫עם‬
‫*ויאספו עליחשלם‬
‫ועד־‬
‫מארנון‬
‫האמירי‬
‫ארתכל־נבול‬
‫יה]רת והכרת סוסיך מקרבך‬
‫ו )הם גמל) ל) לעה׳ )"ית‬
‫י ; ״‬
‫‪ r‬־ ‪:‬‬
‫•‪a‬‬
‫‪vt it‬‬
‫‪j :‬‬
‫• ־ ‪t v‬‬
‫ויג )מגוג ויהיו יסלאל‬
‫והאבחתי מרכבתיך‪ :‬והכרתי ער< ההלים אכהתא ‪1,‬‬
‫כיגיהם‪ :‬כטל מאת י י ׳ היבק ומ^המרכר ועד־הירדן‪:‬‬
‫והגבעות אמהתא כלוי‬
‫ארצך והרסתי בל־מבצריך‪:‬‬
‫©אק בא לעולם עי אלם ועתרת יהוותיאלהי ישראל ר־זוריש‬
‫שישמע) האמת ‪1,‬‬
‫••‪ • • » ! • j‬־‬
‫‪•a‬‬
‫‪J t j‬‬
‫‪J‬־ ‪T‬‬
‫ןלאיכיןםו פני אלם ע‬
‫והכרתי כשפים מידיך ו מ ש נ י ם )האמה)ת מה שגמלו‬
‫ואתרת‬
‫ישראל‬
‫עמו‬
‫מפני‬
‫את־האמרי‬
‫ונלמכךלא יקוהיפלאל‬
‫־‪V : • 1‬‬
‫•זי*‬
‫‪V T :‬‬
‫‪J • - 1• 1 .‬‬
‫כיניהסלאל יתכלך‪:‬‬
‫למל׳ איש כי אם כיי‪:‬‬
‫י ‪ " » | • J - V"l‬א ‪ i‬־ ‪VT‬‬
‫־‬
‫‪•':JT‬‬
‫ל א יהיו־לך!‬
‫והכרתי פסיליך מה עשיתי לך* מה לעה‬
‫לכני‬
‫•קוה לאיש ייחל‬
‫הלא את אשר יורישך‬
‫תירשנו‪:‬‬
‫ומצבותיך מקרבך ולא־תשתחוות עשיתי לך‪) :‬מה ה‬
‫ד ••«‬
‫‪j‬‬‫ו‪-‬‬
‫•ן י ‪it‬‬
‫אל׳׳ כפלהעני׳כמלן׳‬
‫הלאיתיך ׳ פיחש מה‬
‫כל־־‬
‫ואות‬
‫תירש‬
‫אותו‬
‫אלהיך‬
‫כמוש‬
‫בבהמגת‬
‫שימי‪ :‬כאחה‬
‫י עוד למעשרה ידיך‪:‬‬
‫‪t‬‬
‫ג ״‬
‫• ‪at‬‬
‫‪j‬‬
‫‪ vt‬י‬
‫ונתשתי מצותצויתי לך שתלאה‬
‫יעל׳ האלי׳ הוא הגלגל‬
‫לש לו כח וגבול׳ כחיות א ש ר הוריש ‪ rr>rv‬אלהינו מפנינו‬
‫אןשידיך מקךבך והשמדתי;ןריך ״‬
‫לעשותה‪ :‬ענה כי׳ העל‬
‫‪IT‬‬
‫‪J‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪-I‬‬
‫ועשיתי באף ובחמה נקם את־־חגויס כי אם עשיתי‪ :‬כי‬
‫היעל החזקים כמו ה‬
‫אתרת‬
‫טוב‬
‫הטוב‬
‫ועתה‬
‫נירש‪:‬‬
‫אתו‬
‫העליתיך׳ אכל עשיתי‬
‫י‬
‫־ ׳‬
‫י י ־ ׳ • • •‬
‫«י‬
‫‪. /‬־*!‬
‫הנמל הלו וה<א ישלוף‬
‫אשר ל א ישמעו‪:‬‬
‫לך ‪-‬שימת ‪,‬םהעליתים‬
‫מהם כלצוני ואין מ מבלק בך־צפור מלך מואב הרוב רב‬
‫שמערנא את אשר־יהוה אמר ק ו ם מאלמצלים׳אתמשה‬
‫‪T‬י‬
‫י«‬
‫‪x1•I‬‬
‫והכפיל הוא ה‬
‫מציל׳‬
‫־ אהק ומלים׳ תלגום‬
‫‪ vt s‬״‪a <1‬‬
‫‪t‬‬
‫‪t‬‬
‫־ •‬
‫הקשן< במין האדם עם־־ישדאל אס־נלחס נלחם ב ם ‪:‬‬
‫ריב אותרההרים ותשמענה הנבעות מנתן משה לאלפא מ‬
‫אכל הוא גחל מגול‬
‫* * י \‬
‫* ־ »‬
‫י י ־י י‬
‫ו *‬
‫מסולת לינין )אה‪p‬‬
‫ןאק לן כח בידוי היעל כשכרת ישראל בחשבון ובבנותיוך‪,‬‬
‫קולך‪ :‬שמעו הרים‬
‫את־ריביהודק‪ J1‬לכפלא על עמא ומלי'‬
‫‪t‬‬
‫•‬
‫י‬
‫י ו ‪ I‬׳ ; > * » •‬
‫לטלוף אכל יש ל) כח ובעךעיר ובבנותיד־ז ו ב כ ל ־ ק ן ע ך י ם‬
‫והאתנים מוסרי ארץ כי ריב ליהוך‪-‬ן לאולאה לנשיא‪ :‬ומה‬
‫בעלח צאן וישלוף מהם א ש ר על־ידי א ר נ ו ן שלש מאורת‬
‫כ י ‪ :‬בי העלתיך מארץ מצוץם ענהאות)׳ אחל ‪b‬‬
‫»‬
‫‪J:‬‬
‫~‬
‫‪TAT‬‬
‫‪1‬‬
‫•‪J‬‬
‫‪.‬‬
‫‪,1‬‬
‫• < •‬
‫יםלאל י‬
‫ואין ימציל כן ־יהי) ‪.‬‬
‫* י‬
‫ומכירת ע ^ ם פרירתיך ואשלח שהזהלתיו שלא יקלל‬
‫כקלב העמים ההם ה שנה ומדוע לא־הצלתם ב^ת ההיא‬
‫עם־־עמו ועם־־ישךאליתוםת‪:‬‬
‫אתכם י‪ p .‬הששים ו‬
‫המבאים על יחשלם ‪ :‬ואנכי לא־חטאתי לך ואתה עשרת‬
‫ומרים‪:‬‬
‫אהרן‬
‫לפניך‬
‫הלאיתיך ועל הגלגל ׳חכל גם ‪p‬‬
‫ומרת‬
‫את־משוזלך‬
‫מה־עשיתי‬
‫עמי‬
‫» י * ־ י‬
‫‪ .‬״ ך ־ ־‬
‫• •• •‬
‫־ ״‬
‫©ישמידום ויהלגזם י‬
‫•‪ A‬י‬
‫י ‪ :‬־‬
‫‪jt‬‬
‫• • ז‬
‫‪t‬‬
‫י‪1‬‬
‫־ •‪1‬‬
‫מואב מן הששים שחשאתם‬
‫בלק מלך‬
‫זכר־נאמה^עץ‬
‫עמי‬
‫ולמסןטלף׳ למס היא אתי רעדת ל ה ל ח ם ב< ישפט יהוד־ז‬
‫‪«T :‬‬
‫־‪ A‬י ‪J‬‬
‫_ ‪ . S‬־ ‪"JT‬‬
‫‪VT T >• .‬‬
‫ומה־ענדה אתו בלעםבן־־ב^רמך־ י שם)הייתם חייבים כ‬
‫דליס׳ האלי כשהו׳ לכע השופט ה י ו ם בין בני ישראלי ובין‬
‫ואוכל) כמקןמ) )שלף‬
‫'‬
‫ה ש ט י ם ‪ S ^ n - V‬ל מ ז ^ ‪^ S L i nb‬‬
‫ולא ישמע מלך בנ<‬
‫הגא כסנגסא השלף ל ב נ י א ו ן *‬
‫החושאים שהמית ‪3‬‬
‫* ־ יץ ־ ^ ד‬
‫ • •‬‫למעונותמ בשניל‬
‫עמון אל־־דברי יפתח א ש ר שלח‬
‫במה אקדם יהורת כמגפה ן עד הגלגל״‬
‫צדקות!חוה‪:‬‬
‫אכף לאלהי מרום האקדמנו בעדות מכל גם ק מה עסה‬
‫גוחתמ )לכאותיו״י‬
‫והכלתי סוסיך׳ כלומר אלץ‪:‬‬
‫לכםהאלית׳םהעבילל‬
‫ותהיעל־יפתח בענליסבנ^שנה‪" :j-j / ^,‬‬
‫אתהימן^ כיבשה‪:‬‬
‫אתה‬
‫י״׳ ״י • ״‬
‫‪•* . * • w‬׳ ״״‬
‫&לא תצנ!לך לסוסים רוח קזיוות ויעבר ארת־הנלערוארת־‬
‫למק דעת צלקות ה‬
‫ולמלככו׳ כי שלום יהיה מנשות ףעבר אה‪/‬ימצפות ‪,‬נל;‪5‬ד ו‬
‫הכל זכול למען שתדע‬
‫מכםכאתו מנחה אקדם את ה שילצה כה וכמה אכף׳ פיחשאהיהכפוף‪ :‬האקדממכעולות‬
‫עמון‪:‬‬
‫יאמלא‬
‫^בר בני‬
‫כמהאקלםה׳׳ אם‬
‫ומפזנשז גלעד‬
‫‪5‬ל«ת ה שעשה עמד ותשיב מעשיך•‬
‫הנכחלים כמיןהבשל לאכול)אמלע)ל א^שמא ילצה כלכ המכחה והואמה &אמל‬
‫‪/‬כל‬
‫הילצה׳‬
‫שוכים)מנחלים‪:‬‬
‫סנה‬
‫כבי‬
‫ומעל* י פיחס ויהיו העולות עגלים‬
‫וידריפתח נדר ליהודה ויאמר א ם ־‬
‫־‪A‬‬
‫־‬
‫‪VT‬‬
‫־‪1‬‬
‫‪TjT‬‬
‫• ‪/. :‬‬
‫ל כ‬
‫כאלפ•‬
‫‪42‬‬
‫נתון תתן את־בני _עמון ב^ד ™‪T‬־‪r‬‬
‫ר ד ו צ א אשר י צ א מדלתי ביתי‬
‫לקראתי בשובי בישלוכש מבני עמה‬
‫‪5‬‬
‫‪v‬‬
‫‪4‬‬
‫‪M‬‬
‫‪1‬‬
‫;‪r‬‬
‫‪T‬־‬
‫‪r‬‬
‫י ‪i‬‬
‫־‬
‫•‬
‫‪t‬‬
‫‪T‬‬
‫‪a‬‬
‫‪,‬‬
‫;־|‪t‬‬
‫‪t‬‬
‫״ו‬
‫‪i‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪r t‬‬
‫‪\• :‬‬
‫‪r‬‬
‫־» ‪ V * J ' Tt:‬׳‬
‫!י׳‪» /‬‬
‫־‪t1.V‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪JT‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪r‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪t‬‬
‫‪j‬‬
‫‪1‬‬
‫‪f‬‬
‫‪v t‬‬
‫‪•H‬‬
‫י‬
‫‪f‬‬
‫‪\ " T‬‬
‫‪~ i‬‬
‫‪x‬‬
‫י‬
‫‪K‬‬
‫‪J x‬‬
‫‪f‬‬
‫‪\ X‬‬
‫‪*J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪,..‬‬
‫*‬
‫‪t‬‬
‫׳‪r‬‬
‫‪.‬״‬
‫‪x‬‬
‫‪-r‬׳‪T‬‬
‫י*‬
‫" ‪j r‬‬
‫׳‪t‬‬
‫‪7‬‬
‫‪1‬‬
‫;‬
‫ג‬
‫‪T‬‬
‫‪1n n3‬‬
‫‪:,‬‬
‫‪n‬‬
‫כ מ ק צ‬
‫‪r‬‬
‫‪At1‬‬
‫‪r r w t‬‬
‫‪p‬‬
‫‪b‬‬
‫ו‬
‫נ ח ס‬
‫‪3‬‬
‫״‬
‫ר ד ק‬
‫‪3‬אלציי אלים בלכבו׳ נחלי שמן מה על ללך הפלג׳‪ :‬האתן ככולי פשעי ׳ או שמא אותו הכת המכסלת ללא משכה אלתו כת המוסך וניזק הניף כאותו מאכל מ׳ מם‬
‫*לצה במי שחביב עלי מבני והוא בכולי שאתננו לו למנחה לכפל על פשעי וככל ומי לילה‪ :‬אל המעלה ׳ היא כקלת צול שעמל כה משה‪ :‬מה לך פה אליהו׳‬
‫העדן במלות שוצו׳ ןאמל פלי בטני חטאת נפשי כלו׳ אם אתן פלי בטני כעמל טעם השאלה תחלת הלכלים לשמוע המענה כלרך לשון בני אלם ‪ pj‬ויאמל לל‬
‫מטאת נפשי‪ :‬הגיל ׳ האל >ת‪ :‬לך אלם מה צווב לך לעסות ׳ מהו מענה על השאלה איכה מה וה בילך לכן ענק מה לך פה למה יצאת ממקומך מה יש לך פה‪ :‬קנא‬
‫אמד אין חפצי כעילות‬
‫קנאתי ליי׳ ׳ הקנאה‬
‫כי אם בעשותהטיכ‪:‬‬
‫בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו ארד־ שקנאתי לשם יי׳ ו‬
‫באלפי א י ל י ם בךבבורת נחלי״שמן‬
‫כל‬
‫ונסו׳ משפט׳ יכלול‬
‫והלנתי נביאי הבעל‬
‫המצוי שכין אלם לחבלו האתן בכורי פשעי פרי בטני חטארת‬
‫נפשילקחתדה‪:‬‬
‫המתעים את ישלאל על‬
‫גסהעלמ׳בכלל‪ :‬ואהב נפשי‪ :‬הניד לך ארם מת־טוב ומרת‬
‫ויאמר צא ועמדת בהר לפני יהוה שעזבו כליתךשכל עם‬
‫יזשל׳ הו׳ גמילות חסלים‬
‫בני ישלאל כהלםיני‬
‫; "‪: j‬‬
‫‪J " v‬‬
‫אכם־^שורת‬
‫כי‬
‫ממך‬
‫דורש‬
‫יהודה‬
‫רעשה מתל מן הלאוי‬
‫והגדת יהודה עבר ורוח גדולרה והזק אותה הקנאה גלמה‬
‫עם‬
‫לו ‪) :‬הצנע לכת‬
‫משפט ואהבת חסר והצנע לכת עכר‬
‫לי לכלות מפני איזבל‬
‫אלהיך י הוא יחול האל‬
‫מפרק ה ר י ם ומשבר ס ל ע י ם לפני ולבאפה‪) :‬אנתלאני‬
‫אלהיך‪:‬‬
‫לבב?‬
‫*תב׳ ואהבתו ככל‬
‫יהוד־‪ .‬דא״ברוח יהור־ז ואחר הרוח לבלי׳ והלא נותלו !ה‬
‫והצנע‬
‫נככלנפ‪50‬׳)אמל‬
‫־ ‪vr‬‬
‫המאה שהחביא עיבלי'‬
‫הפסלת פנחס כמלכים א׳ בסימן *ס ‪fa‬‬
‫מסול‬
‫כי הלכל הזה‬
‫רעש לא ברעש יהוה‪ :‬ואחר הרעיש אלא לפישלאהיונולעי׳‬
‫פסוקים׳‬
‫*לכוהוא לכל צניעות׳‬
‫אש לא באש יהורת ואחר ותאש קור הלי הם כאלו אינם‬
‫ולכותינוזלפייכי עשית‬
‫והנה י׳ עכל ׳ פילוש‬
‫אליהו‬
‫ל‬
‫א‬
‫היתה‬
‫יהודה‬
‫נושפט אלו הלינק א‬
‫דממה דקה‪:‬‬
‫דחי כשמע אליהו כבול יי'עבל לפניו ועבל‬
‫׳ < ;־י־יך‬
‫יי‬
‫ויד‬
‫א הכת חסל זו גמילות‬
‫וישגס מותניו וירץ לפני‬
‫וירט פניו באדרתו ויצא ויעמד פתח לפניו תחלה לוח גלולה‬
‫מסלים והצנע לכת עם‬
‫‪I‬‬
‫‪ AT‬־‪TT‬‬
‫‪V‬‬
‫‬‫;‬‫•י׳־־‬
‫‪/‬‬
‫ת‬
‫•‬
‫״‬
‫—‬
‫‪.‬‬
‫־‬
‫־‬
‫־‬
‫•‬
‫ז‬
‫ז‬
‫*‬
‫י‬
‫ד‬
‫־‬
‫וחזק מפלק הלים י‬
‫אלהיךזה הוצאת המת אחאב עד״ביאכה יזרעאלרת‪:‬‬
‫‪ v:‬וזמערח והנה אליו קול «ויאמר מ ה ­ ומשכל סלעים ללך ה‬
‫ו ז־‬
‫־‬
‫ג *‬
‫!הכנסת כלה ׳ הלי ל‬
‫ויאמר ק נ א הפלגה ואמל לו הקיל‬
‫ל ך פה אליהו‪:‬‬
‫ו־כלים קו גמה לכלים‬
‫ויגר אחאכ לאיזבל את כל־יאשר‬
‫כעכול הלוח כי הכמ'‬
‫״‬
‫י‬
‫ב‬
‫צבאורת‬
‫אלהי‬
‫י‬
‫ליהודה‬
‫קנאתי‬
‫לאהיהעוכלעליק וכן‬
‫נזאק ללכן לעשותן ב עשרה אליהו וארת כל״אשר הרג‬
‫גצנעה אמלה תולה ו‬
‫הלעש וכן האש ואחל‬
‫־‬
‫־‬
‫ת‬
‫ו‬
‫א‬
‫ל‬
‫א‬
‫ך‬
‫ש‬
‫י‬
‫בני‬
‫בריתך‬
‫‪£‬ובו‬
‫בחרב‪:‬‬
‫אתיכ^יהנביאיס‬
‫‪1‬הצנע לכת לכלים ‪0‬‬
‫האש עכל הככול עם‬
‫אל־א^הו‬
‫איזבלימלאך‬
‫ותשלח‬
‫תרנו‬
‫ואות־ינביאיך‬
‫הרסו‬
‫בזבחיתיך‬
‫קול לממה לקה והבק‬
‫^ליהו כי אז עכלהככז'‬
‫נ!ליכן לעשותן כצנעה לאמר כהי^עשון אלהים וכה יוסיפון‬
‫י‬
‫• ; ‪ jr :‬י‬
‫!‪-.!!—^-J!.‬‬
‫עשה‬
‫ונאלו י לכל אתל והלצע ‪ n*»-^JL,M .‬ב׳י ימ ן ת מחר לאשיכש א ח‬
‫בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו אות־ כשומעו קיללממ׳ לקה‬
‫ויראד?!םררך‬
‫גל־ך הוא מדת בשל כנפש אחר מהם*‪.‬‬
‫׳ופיל)׳ קלללממ׳ לקה‬
‫לקחתדת‪:‬‬
‫נפשי‬
‫ולס מלת בו אלם מבייש‬
‫קולנמיךכ^לוהוא מ‬
‫‪WT‬‬
‫־‪1‬‬
‫מילכ' מהקול והשתיקה‪:‬‬
‫‪?1‬ת חניה ובא לפייסו אל־נפשו דבא ב א ר ־שבע א ש ר‬
‫ואומ׳ לו איני מתלצה‬
‫ראמר יהודה א ל י ו לך שוב לדרכך וילנז פניו ׳ כסה פניו‬
‫‪4‬ך על שיבאו פלוני ו ליהודה רגח את־נערו ש ט ‪ :‬והוא־‬
‫מדברה דמשק ובאת ומשחת ארת־ כמו לוטה בשמלה ן‬
‫ו‬
‫—‬
‫ופלןנישבזיתני לפניהם‬
‫פני הלוט הלוס‪ :‬שיכ‬
‫הלך במדבר ךךך י ו ם רבא וישב‬
‫‪ hfo‬הקלה אין חפץ‬
‫ואת יהוא לללכך׳ אחל שאמללו‬
‫' חזאל למלך על־אךס‪:‬‬
‫תחתיך‪:‬‬
‫לנביא‬
‫תמשה‬
‫‪t‬‬
‫ו‬
‫ש‬
‫פ‬
‫ע‬
‫ת‬
‫א‬
‫ל‬
‫א‬
‫ש‬
‫י‬
‫ו‬
‫אחת‬
‫ם‬
‫ת‬
‫ל‬
‫תחת‬
‫אלא שישוב אליו כימ‬
‫י ה ו א שוב הבטיחו שלאיהלמ‬
‫על״ישראל‪.‬‬
‫למלך‬
‫תמשח‬
‫בךנמשי‬
‫לבין עצמו‪:‬‬
‫אותו ‪ :‬תמשח לנביא‬
‫הנמלט'בחרב ח ז א ל י מ‬
‫תחתיך׳ כיין ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫יהואימירתאל»שע‪:‬‬
‫למוות ד א מ ר י ך ב ע ת ר ־ ׳ ^ ‪ n p H‬י והנמלט‬
‫נזסלת הפטלתללא‬
‫שאתה‬
‫מחולה‬
‫מחרבבן־שפט מאבל‬
‫ואתיאלישע‬
‫מאבתי‪:‬‬
‫תחת אנכי‬
‫לא־טוב‬
‫נפשי‬
‫והגות*־‬
‫רתם אחד‬
‫וישכבכיוישן‬
‫תחתיך׳ עיין‬
‫י׳יי‬
‫בלק‪:‬‬
‫וחידה ליצה להסתלק מן ה‬
‫והשארתי בישראל שבעת אלפיכמ‬
‫זה מלאך ננע בו ויאמר לי״קוס א כ ^‬
‫כל־הברכיכם אשר לא־כרעו לבעל העולם שאמלת לכ ע‬
‫^ופטלת פנתש»‬
‫‪ :‬רבטוהנה מראשתיו ענת ר צ פ י ם‬
‫עתה י י ' יןח את נפשי‬
‫•י ‪ /'C‬״‬
‫‪ " _1‬״‬
‫ו י ד ‪ b‬היתה אל וצפחרת מ י ם ‪.‬ויאכל רשת וישב‬
‫ו י מ צ א את־אריישע בן* תחתיך׳ ובלל איאיפשי‬
‫אליהו ״ כ‬
‫שפט והוא חרש שניכם־עשר צמדים בנכיאיתך מאחל שאתי‬
‫רשב מלאך יהוה י שנית‬
‫כתלגומו ומת גבולא 'וישכב‪:‬‬
‫‪ :‬י!‬
‫״‬
‫‪i‬‬
‫מלמל קסוגוליא על כ‬
‫מן קלם יי'ה;ת עם א דגע־בו ראםר קום אכלכירבממך‬
‫לפניו ו ה ו א כ ש נ י ם העשך ויעבר כני‪ :‬ימית יהוא׳שהדג‬
‫"^‪ttW^D‬‬
‫^ליהו‪ :‬גיסגש ׳ ויאגוד הדיר״ י‬
‫כלעזבדיהכעלוכלבית‬
‫אליו‪:‬‬
‫אדרתו‬
‫וישלך‬
‫אליו‬
‫אליהו‬
‫ולממ לבותינו זל מזה‬
‫אחאב שהיו עוכלים ע‬
‫בכח י האכילו־־• ההיא ארבעים י ו ם‬
‫ואממ לעולם תהא אימי‬
‫רעזב ארת־הבקר וירץ אחרי אליהו עבילת אלילים‪ :‬ימית‬
‫ד־זאלהיכש‬
‫הר‬
‫עד‬
‫לילה‬
‫ם‬
‫י‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ר‬
‫א‬
‫ו‬
‫»למת עלץ‪ .‬םהלי א‬
‫אלישע׳ לא מצינו ש‬
‫אליהו שנס מתנע ו ק חרב‪ :‬דבא״שם אל־המערה וילז‬
‫שהמית אלא מ ושנים‬
‫‪ITJT‬‬‫־ ; ‪v•T‬‬
‫•זי‬
‫‪J t‬‬
‫‪I T‬‬‫"‪1‬‬
‫ולאמי‬
‫י‬
‫ב‬
‫א‬
‫ל‬
‫א‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ק‬
‫ש‬
‫א‬
‫וייאמר‬
‫למיאחאב‪ :‬כה יעשון‬
‫יללים על ילי הלובים‬
‫אלקי׳ נכה מסיפון ׳ללך ש ם והנה דבר־יתית אליו ויאמר ל ו‬
‫ואלכה אחריך ויאמר ל ו לך שוב כי כיליח)‪ :‬והוא חולם׳‬
‫ויאמר קנא‬
‫‪3‬בועה כמוכה יעסה מה־לךפה אליהו‪:‬‬
‫מצאו שהיה חולם הי^‬
‫ו‬‫־‬
‫‪.,- v‬‬
‫מאחריו‬
‫וישב‬
‫לך‪:‬‬
‫מהיעשיתי‬
‫אלהיםוכה יוסיף‪ :‬וידי!‬
‫עם עבליו שהמ חולשי‬
‫ליהורתיאלה• ‪:‬צבאורת כי־־‬
‫וקם׳ לאה עצמו צ קנאתי‬
‫•־«‪-‬‬
‫‪I‬‬
‫ובכלי‬
‫ויזבחהו‬
‫הבקר‬
‫ויקה‪.‬את־צמד‬
‫עם הכקל ו*ב צמלים‬
‫בסכנה)הלך ננמלס אל ןןןבו בריתך בני י ש ר א ל א ת ״‬
‫היז לפניו חזלםי׳ ןצמלי‬
‫דזבשר ויתן ל ע ם לל כקל לפי םהשמלי‬
‫וישרתהו ״‬
‫ד־זבקר ב ש ל ם‬
‫גפסוז לותם׳ ייניללא בזבחיתיך הרסו וארתי־נביאיך הרגו‬
‫י‬
‫בלע'<‪ :‬ויאמללב׳ תי‬
‫גצמלים יחל כעת ה‬
‫~‬
‫־‬
‫‪f(JT‬‬
‫‪s‬‬
‫‪S‬׳‬
‫{‬
‫אליהו‬
‫י‬
‫ר‬
‫ח‬
‫א‬
‫וילך‬
‫ם‬
‫ק‬
‫ר‬
‫וייאכלו‬
‫החלישה נקראים צמל‬
‫־»‬
‫׳‪>y‬‬
‫בגי לי אלכא על אימתי‬
‫וצמלים‪) :‬ה‪5‬׳ בשני׳ העש׳׳מן ה^ צמליהיא היה חולם בא׳ מהם ויש אומד׳ עכליו‬
‫אנא מיטלף כלק ‪ :‬כילא צ‪1‬יכ אנכי מאמתי ׳ נלאה כי אלכז ימיו מתל מימי‬
‫היו כל א׳ ואחל עם צמלו ׳ והסיפול הזה להודות כי מצאו ביב והיה אית כי יהיה‬
‫אכותמ מה לאיה לאומל פנחס וה אליה)‪ :‬והנה זה מלאך ׳ כלומל תכף שישן כאממוני על יב שבגוי ישל׳ לנביא ולמזהיל‪ :‬לשלך אללתו אלמ׳ כמו עלמ ולא שעזבה‬
‫אלמ המלאך)נגעכז)העילה)משנת) )יאמל לו קוםאכול‪ :‬עוגת לצפים׳ עוגת אצלו אלא שלקחו והלך לו תהו שאמל ויק אחלי אליהו עשה לו סימן שילך אחליו‬
‫אפויה כגחלים צ ככה האכילה׳ כלומלסנםתהא המאכל כאצטומכא ולא כסלה ומה שאמל לו לך שוב כי מה עשיתי לך לנסותו אם היה אומל בלב סלם‪) :‬ישכ‬
‫מאחלמ ׳ לנשין לאכמ)לאמ) ולקחת לשות מהם אף על כי בלא כפל הכתיב ואח׳ כך שמס הבקל ועשה סעילה באותו השלה לחולשיס ולעס אשל כאי אחלמ ללותו‪ :‬בשלם‬
‫ומס׳׳ במל להם הבשל כלומ׳ לע‪ 6‬אשל אתו ומלב מהילות) ללכת אחלי אליהו לא המתק לחסוב עצים לבשל ובקע כלי הבקל והוא כלי המחלישה)כשל להפ‬
‫'‬
‫השלת הפסולת פנחס‪:‬‬
‫הכשל ׳ ‪ Shi‬בשל^ כמקום להם ממלהו אק ה^גכ צתתכי לי‪:‬‬
‫־ ‪:‬‬
‫• •‪1‬‬
‫‪ -‬ו‬
‫א‬
‫;‬
‫<‬
‫‪TT‬‬
‫*‬
‫‪V‬‬
‫‪JT‬‬
‫‪-‬‬
‫;»‪,‬‬
‫•י‬
‫•־‬
‫י‬
‫\‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫‪-IT‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪>-‬‬
‫־ ־‬
‫־‬
‫י‬
‫ז‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫; ‪~ t‬‬
‫‪,‬‬
‫‪t‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫‪i‬‬
‫ץ‬
‫‪»T‬״‬
‫־‬
‫*‪"I‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫‪VT‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫••‬
‫‪:‬‬
‫‪• — -‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫—‬
‫}‬
‫•‬
‫‪:-‬י‬
‫‪#‬‬
‫־‬
‫• ‪T V‬‬
‫‪:‬‬
‫‪/T‬‬
‫־‬
‫‪ T‬י‬
‫‪T‬‬
‫•י!‬
‫־‬
‫־י‬
‫{‪V‬‬
‫•י‪-‬‬
‫־‪1‬‬
‫‪VT‬‬
‫‪T T‬‬
‫ל צ‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫*•‪-I‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪i JT‬‬
‫‪ T‬ז‬
‫<‪-‬‬
‫‪ 5‬מ י מ ו ן ק ‪ 1 7‬ש‬
‫‪»ATT‬‬
‫‪1‬‬
‫־‬
‫‪T1V‬‬
‫״‬
‫־‪/‬‬
‫‪»T‬‬
‫‪-‬‬
‫־‬
‫יין•‬
‫—•‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪>-‬‬
‫־ ‪S‬‬
‫־ ‪T‬‬
‫‪1'y‬‬
‫‪J‬־‬
‫‪:‬‬
‫" ‪/‬‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪V‬‬
‫‪r‬‬
‫‪T‬‬
‫«‬
‫‪IT‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪«.‬‬
‫‪JT‬‬
‫»‬
‫"‪5‬־‬
‫‪Y‬‬
‫ז‪,‬‬
‫^‬
‫• ‪ T"» ;-‬־ •‬
‫‪I‬‬
‫־‪« .‬‬
‫‪:‬־‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫••‬
‫‪T‬‬
‫; ‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫(‪ITv,‬‬
‫»‬
‫־‬
‫‪-‬‬
‫‪TJT‬‬
‫•‪T‬‬
‫‪A‬‬
‫}‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪(T‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫ץ­‬
‫‪ST‬‬
‫;‬
‫י ז ״ ח י ד‬
‫‪,‬‬
‫*י‬
‫;‬
‫‪r‬‬
‫‪^V‬‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫•ן‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫* ־ ־‬
‫<‬
‫‪T S‬‬
‫״י ‪/‬‬
‫«‬
‫״‬
‫‪J ,‬‬
‫‪^,‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪I'T‬‬
‫׳׳־ ;‬
‫״•‬
‫ט ח‬
‫י י‬
‫‪v ^ n o‬‬
‫!‬
‫;‪v1‬‬
‫>‪T‬‬
‫‪n‬‬
‫‪-‬‬
‫‪f‬‬
‫‪a‬‬
‫‪Ira'-‬‬
‫&‬
‫•‬
‫‪c‬‬
‫‪D‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ן ‪' ,‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ /‬י‬
‫‪«T‬‬
‫‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫*‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫*‬
‫‪J‬‬
‫‪AT‬‬
‫•‬
‫" י‬
‫{‬
‫‪J‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫י־‬
‫‪T‬‬
‫‪J -‬‬
‫‪-‬‬
‫‪F‬‬
‫־ ‪/‬‬
‫׳‪"1‬‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫‪V t‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫»‪V‬‬
‫‪-‬ן!־‬
‫‪T‬‬
‫‪M‬‬
‫־־‬
‫‪-‬‬
‫;‬
‫‪ ; I -‬־ ״ ‪J‬‬
‫‪AT‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬ז•‬
‫•‪/‬‬
‫"‪•j‬‬
‫‪V‬‬
‫• ץ‬
‫‪T-‬‬
‫‪•1T‬‬
‫"‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫־(‬
‫‪T•1‬‬
‫‪c• :‬‬
‫‪T‬‬
‫~ ־ ‪, T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-IT‬‬
‫־‬
‫‪IT‬‬
‫;‬
‫‪IT‬‬
‫‪" X‬ו‬
‫‪IT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪TT-‬‬
‫י‬
‫‪<T‬‬
‫‪• T‬‬
‫‪Vt‬‬
‫'‬
‫‪{ |T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪JT T‬‬
‫‪v»v‬־•'‬
‫‪I‬‬
‫‪J t‬‬
‫‪i v t‬‬
‫‪T‬‬
‫‪r-‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪-‬י‬
‫‪T‬‬
‫׳‪>r‬‬
‫‪T‬‬
‫‪PIT-‬‬
‫‪•:‬‬
‫‪VT‬‬
‫‪J‬‬
‫‪\r‬‬
‫־"‪/‬־י‬
‫י‬
‫־‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫«‪-‬׳‪/‬‬
‫"ו •‬
‫‪\T‬‬
‫ה מ ע‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫ר ד ק‬
‫ר ד ק‬
‫מ ס ע י‬
‫כ א‬
‫מה מצאי אבותיכם יי הלולות הלאשזנים משנכנ&י לאקהם מצליס שאתם מטחי׳ עליהם לעזלה ילעיך קלקל ילצצו גלגלתכ׳ ימיך לשק‬
‫שעכלל עמלי אלילי׳‪ :‬איה יי׳ ׳ כלל׳ איה השלכת אלת) אחלי לציצה כלמתלגמינ ן )לצק )לעלע‪ :‬הלא זאה תעשה לך ׳ הלעה והפללענות‬
‫*‬
‫ניעי ולא פנינו אליו‪ :‬עלכה ושוחה׳ כתלגומו מישלוחליכ‪ :‬צייה׳ לישיקאטההזאת תגל<‪ 0‬לך עזכך את יי׳ אלהיך י‪ .‬כעת מוליכך כללך ׳ שהיה מלמל אמד‬
‫כלעז‪ :‬צלמית ׳ לשון חשך הוא‪ :‬אל אלן הכלמל׳ אקישלאלקלאה אק הכלמלללך הטוב׳)הישלה‪) :‬עתה מה לך ׳למה תלט לכקש עזל ממצלי׳ )מאםלל כאמ‬
‫התאוית לשתות מי ‪p‬‬
‫לפי סהאק הנעכלת‬
‫בארות בארות נשברים אשר לא <זיחול הוא נילוס א) מי‬
‫כסלות ונכלמים ז הפסלת לאשי המסותכילמיהא׳׳ לכלי ילמיהו‬
‫נהלמלךאשו׳!תיסלף‬
‫יאילמת טוכיםצקלאת כן חלקיה)‪) :‬היא כתיכה כפלשת )אלה שמית‬
‫יבדו המים‪:‬‬
‫העבר ישראל אם־ לעתך ומשובותיך יהיו‬
‫כלמל‪:‬לתוענה* כ כלף ו׳ כעמולג׳ כמנהג הספללים‪) :‬כשהם‬
‫לך מוסלותלכח ליסלך‬
‫ילירביתהוא מדועהיד־ז ל ם ‪:‬‬
‫לתלגימ) לפליק נןמחוכלים לאשי המסות עם אלה מסעי אז קולין‬
‫שלא תשובי עול כללך‬
‫'מעותא שהם תועכת לבלי ילמיהו כפלםת פנחס וקולין שמעל לכל‬
‫עליו ישאנו כ פ י ר י ם נתנו קולכם הלעה שהלי נסית כי‬
‫יי׳ במסות ומסעי‪:‬‬
‫יי׳‪ :‬והכהנים י שהם‬
‫וישיתו א ר צ ו לשנ‪1‬ת עריו נעתרת יבא לך לעה בעבללה‬
‫לפני יי׳ כל היום ו‬
‫נס כני־נף ותחפנחס זהמלעמלאיוגלמ׳זללא‬
‫הפלת)אלה מסעי בילמיה‬
‫מבלי ישב‪:‬‬
‫ומקליבים קלכנות ל‬
‫פחלתי׳ פחלשלילא‬
‫׳־‬
‫״ו‬
‫בסימן ב׳‬
‫לפניו היה להם לומר‬
‫הלא־זאתתעשת־ היהכלכךלילא אלתי?‬
‫ירעוך לןךקד‪:‬‬
‫לעם איה יי' סתעכה‬
‫כימעולם׳ מזמן קלמין‬
‫לזולתו‪ :‬ותופשיהתור׳׳‬
‫לך עזבך אר־ךיהןת אלודך מ ך ת שבלתי עלל מבלים מ‬
‫ש מ ע ו‬
‫הם החכמים לומלי ה‬
‫וכל־משפחות ב י ת‬
‫מיי^כך ? ך י ר ן^זיז ? י יל ו י^ייר מעליכם לק בכל ללל‬
‫התולה ‪ W‬ילעוני שלא‬
‫)ללל נתקתי מיסללת‬
‫ישראל‪:‬‬
‫רממ התולה לשמה‬
‫כה י אמר יהוה מ ת ־‬
‫מ ע ר י ם לשתות מי שתור ומה־ילך המי מעליך‪ :‬ותאמלי׳‬
‫לקיים מה שכתיבכה׳"^‬
‫‪I‬‬
‫לררך אשור לשתות מי נהר‪:‬‬
‫כשהייתי מציל אותן‬
‫לא‬
‫אלליתא‬
‫ואלפי‬
‫ויית‬
‫מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי‬
‫תיסרך רעתך ומישבותיך תוכחך אמלת לא אעבלל עלל‬
‫לחלתי‪:‬‬
‫‪K‬יוו־‬
‫‪*A.‬‬
‫־י י‬
‫אליפולמלע ‪. "I‬‬
‫עללכליך׳)הכתלכ א‬
‫המלכים‬
‫והלועים׳ הם‬
‫וילכו אחרי ההבלדהבלה‬
‫ודעי וראי כי־רע ומר עזבך א ת ״ אעכלל לא אעכלל גמל‬
‫‪ r‬י ־׳•ד־׳ ־*י׳ ‪ :‬י י ״‬
‫שהם לועי העם‪:‬‬
‫והנכיאים ׳ הם צכיאי ולא אמרו איתיהוה המעי־ית אתנו‬
‫יהוה אלהיך ולא פחדתי אליך נאם״ &א‪ :‬כי על כל גבע‪ :‬׳ אך‬
‫ם מ ע ו ד ם את׳ לא שמל׳ הבטחתן‬
‫אדני יהוה עבאורת‪:‬‬
‫השקל‪ :‬נבאובכעל׳ מארץ מצרים המוליך אתנו במדבר‬
‫אך את הולכת מגבעה‬
‫כשם הבעל‪:‬‬
‫עלל בארץ ע ר ב ת ושוחת בארץ ציד־‪-‬‬
‫י לגבעה ומק לעק לק‬
‫שבךתי עלך נתגןתי מוסרותיך‬
‫אליב ׳ טלם אביא‬
‫‪I V‬‬
‫‪4‬‬
‫לענן לעבול עא כמו‬
‫עליכם לעה אתווכח‬
‫איש‪,‬‬
‫ח‬
‫נ‬
‫לא־־עבר‬
‫בארץ‬
‫וצלמות‬
‫ך ותאמרי לא אעבוד ביעל־בל־גבעת הזונה שתלכק מעט ן‬
‫עמכםעיל על ילי נביאי‬
‫י‬
‫; ‪ | 1 * T‬־‬
‫נבוהד־־ז ו ת ח ת כל;עץ ךןגלן א ת ומןבזונ' אחל לאחל כן‬
‫אף על פי שלבתי ע ולא־ישב אדם שם‪ :‬ואביא א ת כ ם‬
‫ואנכי נטעתיך שורק כזונ׳ אחל)תלך אחלי) ן‬
‫צ‪5/‬הזנה‪ :‬׳‬
‫עמכם כבל ימים לכי׳‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫צלעה י הללכתונוסעת‬
‫ואת בני בניכם ׳ כי‬
‫כלה זרע אמרת ו א י ך‬
‫נתפכת •לי ממק)׳ למקום)כן מהל‬
‫אל‪-‬ארץ הכרמל לאבל פריה וטובה‬
‫נם הם ילעו ככם‪:‬‬
‫‪ ij‬ן‬‫; • • • ‪a t‬‬
‫‪A» : t‬‬
‫»׳‪-‬־‬
‫י' ‪V‬‬
‫צלעה להפתח וכן צזעה‬
‫כלמלאיי‬
‫אייכתיים׳‬
‫סורי חנפן נכרירת‪:‬‬
‫ותבאו ותטמאו את־־ארצי ונחלת<‬
‫כלככתו‪ :‬נטעתיך ‪0‬‬
‫כתיים ׳ איי אישולס‬
‫־ ‪ :‬־ ‪- :‬ן‪-.‬‬
‫ביאם־תכבסיבנתר ותרבי‬
‫שולק׳ שולק הו׳זמול'‬
‫‪.‬‬
‫‪t‬‬‫י‬
‫‬‫; •‬
‫הכהניכםלא‬
‫לתועבת‪:‬‬
‫כלע? ופילםז לבותינו • שמתם‬
‫‪ . . .‬גפן טוב כלו׳ כני אכלת‬
‫‪1‬ל כי לפיכך זכר אל)‬
‫־ ‪> • —. I‬‬
‫‪ » :‬״ ‪IT‬‬
‫נכתם עוינך לפני נ א ם אדני יהורת‪ :‬כשלי ונאמני ׳׳ומללסו‬
‫*זאמות כיהקלרים ע‬
‫איך תאמרי לא נטמאתי אחרי הוספתי לך על שבע מצן'‬
‫פלכלים לאש להכתיים אמרו איה יה^ת ותפשי התורת ל א‬
‫בנינחתלומניק שילק‪:‬‬
‫• ‪." :J"I1‬י ‪-‬‬
‫־‬
‫פלכליס למיס ואף עלפי‬
‫הבעלים לא הלכתי ראי דרכך כ נ י א םיליהגפן׳ הם הבלי׳‬
‫»מלעיס עיבלי האש כי‬
‫והנביאי‪0‬‬
‫בי‬
‫‪$‬שעו‬
‫והרעיכםז‬
‫ידעוני‬
‫‪ T J •vi‬־ ‪->•» • :‬־‪ :‬״ו ‪: - -‬‬‫שמסילי׳אנת׳ מן הגפן‬
‫המים מנכים האם אף נבאו בבעל ואחרי לא־יועילו ת ‪.‬י כו‬
‫דעי מה עשית ב כ ר ת קלה משרכת׳• שאק בהם צולך אמל‬
‫פי כן אינם מ‪5‬ללים‬
‫• • על »‪'S‬‬
‫נהפכת לי כמו סולי ה‬
‫אלהותם‪ :‬וקלל שלחו׳‬
‫‪ :‬לכןעדאריבאתכם נאס־יהוהואת‬
‫דרכית‪ :‬פרה י למד מדבר באות הגפן או כמוגפןנכלי'‬
‫< מ•‪•:‬םך ^ ־ ^ א ת ו ש ע ‪j‬ך‪..‬ו ‪J‬‬
‫ולקלל שלחו ללאות מ‪ • T‬ש‬
‫חךבן ^ ך י ' ^ ימעאונה‪ :‬מנעי ת ל ך מיחףונורנן םפילותיה באופים לא‬
‫עכרו איי‬
‫בניככם אריב‪:‬‬
‫מנהגם‪ :‬והתבוננו ־בני‬
‫תאנתה‬
‫שאפה‬
‫נפשו‬
‫ישיבנה ענכי׳‪ :‬כי אם תכבסי׳‬
‫לואמיבי­‬
‫רוח נואש‬
‫ותאמרי‬
‫מצמאה‬
‫כי ^‬
‫כי־שתים ך ^‬
‫נאם־יהוה‪:‬‬
‫מאל׳ ושימולכ להסתכל‬
‫כל־־מבקשית ל א ייעפו בחדשה כמו שמכבסק הבגל‬
‫והתבוננו‬
‫שלחו‬
‫וקדר‬
‫וראו‬
‫ם‬
‫י‬
‫ת‬
‫ב‬
‫אהבתי ז ר י ם ואחריהם ארך‪:‬‬
‫כלכל יפה‪ :‬הןהיתה אתי עזבו מקורםיםחיים לחעכ להם‬
‫כנתל וככולי׳ להעכיל‬
‫‪I:‬‬
‫כזאת ׳ בללך שאלה מאד וראו הן היתה כזאת‪ :‬החמיר‬
‫מממהכתםכן תככסי‬
‫אם המיל גוי מהם את‬
‫עצמך ותנקי כלומל &‬
‫אלהיוואףעלפיםהמה גוי אלהיס ו ה מ ת לא א ל ה י ם ועמי‬
‫•י׳‬
‫י•‬
‫־־•^*ן‬
‫•‬
‫״•‬
‫כוהיהנככלכלא‬
‫ץעיל; ‪,$‬ן ששמו *ותםוביבתשיכ׳אעפקאעניסךעלעינך כל כך הן׳ לכ ןעצמ׳׳ נתל מין אלמ׳‬
‫ייועיל‪:‬‬
‫כבולואםלכבודו ברא‬
‫לא אלהים ועמי המיל את המיר‬
‫תועלת‪ :‬שימן׳ כל)לאל העולם שיהיה חלב על זאת הלעה שימו ענין שממת?‬
‫שמפי ן וספק כה את הכגלי׳ ׳ מלי׳ *מ י«׳ שקולי׳ לו בלע? סכק וימ שהוא עםכ‬
‫‪0‬עח‪ p‬סעלה‪:‬חלמ׳ענק חלכן‪:‬שתים לעות׳ אםהמיל)ילאתס י‪ :‬שמככסיןכו ׳נכת׳ לשון כתם‪ :‬איךתאמלי׳ללכלכך עזנך מגולה שאם לצימ‬
‫בה יש כאן לעהזעכסמ שאיתי עזמ שאני‪.‬מקול מים חיים ללכת אחלי עמלמלהכחישו לאמו׳ לא נסמסתי ואחלי הכעלי לא הלכתי לא תוכלי לכחש‪ :‬לאי ללכן‬
‫אלילים שהיא כממת של מיםממנסין)נשכלין )נסלקק )מימיהם נבלעי״כגיא׳ מה עשי׳ מול כית פעול ועול עתה את מחזקת כאותו הללך כככל׳ קלה‬
‫כסלקיהם והמשיל טיב האללמיחלין לל למקלל מים חיים שלא יכאל לו המיםהמפלכת ללכי פעם תלק הנה ופע׳ הנה ק את פעם את עוכלת עכולה פל‪/‬יני׳‬
‫ממקום א*ל אלא ממקומו הם ניכעי‪ f‬ועול שאין להם הפסק כן טוב האל למיחלי‪ ,‬ופעם עמלה פלונית וככלה היא הגמלה הקסנה עולת ימים והיא לצה יותל‬
‫לו יבא להם מאתי והוא לא יקבלנו מאח׳ וטובי גם קאקלוהפסק‪ :‬יכיל)׳י *‪ 1‬מהזכל‪ :‬משלכת׳ מעניןשלוךשקוסלקאותוסביכהנעל כמה פעמים פלה׳‬
‫כמז אלפים בת יכיל‪ :‬העכל׳ ההא פתוחה כי היא לתמיה כלו׳ אםעבלהוא י<ללהא כמו באלף אמל והנה אתכמנהפלא הלא חמול הבל שהוא למול מלכל‬
‫כית בן האמה והלא נקלא בני ככולי כנים אתליי׳אלהיכם ומלוע היהלמוממע קה)א לגיל כמלבל והיא אקמישלל ללק בה מאל‪ :‬כאלת נפשה שאפה לוחי‬
‫ישאג) עליו כפילו׳ הם מלכי האמו צלמי לכפילי אליות הבהילוהו כקולם לבזוה‪,‬שהיא לצה למקום שתאוה לא יטל אלם שהסיבה ממקו׳ תא)ת׳)ענק שאפה לוח‬
‫ביל׳)הםאלההזאת כאל) ישלא׳םיאלים מלוע היה להם זה)הנביא מסיכ׳הלא היא ה־זלחה למשיב׳ האויל אל האף)השאיפה היא כמלוצ׳‪ :‬תאנת ׳מן אנה לילו‬
‫ןאת תעשה לך עזבך את יי׳ אלהיך‪ :‬נצתה ׳ נצתו כאס וית צליק‪ :‬גם בני נף ‪/‬שהוא גלם הלכל )סמכו כלנמל כאשל מאנה עצמה ללכת אל מקים תאלתה מי‬
‫אמל הנביא והסיב להם כן הוא כמו סאת׳ אומלי׳ועול כי אפילו כנינף ותחפנחסיוכל להפיכה׳ וזכל הפל׳ כפסוק זכל לנקכה ט פלא הלא לשון כלל ל‪/‬כל ולנקבה‪:‬‬
‫כל מכיןםיה לא ייעפו ׳ כי על חנם ייעפ ו שלא מכל להשיגה‪ :‬כחלשה ימצאונה י‬
‫החלש שתסל׳ הלמנ׳ א; היא מלאה וככל׳ ואז יוכלו להשינה)למצאה ‪ p‬את׳ מי יוכל להםיככם מללכיכם הלעה אך חלם אחל הוק לכם כבל מימות המלנלי׳ שקבעו‬
‫אמתיכם ככייה חנם כ) תלכלל‪ :‬מנעי לגלך מיחף׳ כשהנכיאי׳ אומלי׳ לך מנעי לגלך מיחף שלא תלך יחף יגמנך מנעי גם כן מצמאה כלו׳ שלא תלכי כללט לחוקים להעזל‬
‫מן האמות לכללכי׳ יקלה לאלם צמא והלך יחף כי יבלו מנעלמ ומ לא ימצא ככל מקום מים )אם תלצי לא תצטלכי לזה כי כמקןמך יהי' לך עזל מהאל אם תלכי יןיזליו‬
‫*אמהאמלתלהם נלאש כלומל נואש לבי מלכת אחלי יי׳ לא אלךעלל אתלמ אלא אחלי ולים כי אהבתי אלתם כי ימצא כתחלה כשימא נמצא גנב להלא היה מוימק‬
‫‪d 3‬‬
‫׳נאמן כןתיכיהגנכהמפולסםאקללבסת‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪j‬״‬
‫‪y‬‬
‫‪:‬‬
‫\ '‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫•*‪A‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪J‬‬
‫־‪.‬‬
‫י‪J‬־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪.‬‬
‫; ‪T :‬‬
‫״‬
‫*‬
‫‪J t‬‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫י‬
‫‪s‬‬
‫••‪j‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫*•׳‪-‬י‬
‫‪T‬‬
‫‪ :‬־‬
‫‪T‬‬
‫*‬
‫‪1‬‬
‫־‬
‫‪;T,-‬״<‬
‫•‬
‫‪t—.‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫'‬
‫‪A‬‬
‫־‬
‫־‬
‫‪ T‬־"‬
‫‪VT‬‬
‫־‬
‫• י‬
‫‪:‬‬
‫»‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪—.‬‬
‫‪T : • -‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪•M J-W‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫•‪J‬‬
‫‪I‬‬
‫»‬
‫"‪I‬‬
‫‪JT‬‬
‫י‬
‫‪VTS.T‬‬
‫|‬
‫י‬
‫‪TT‬‬
‫‪:‬‬
‫‪t‬‬
‫\‬
‫‪I‬‬
‫*>‪:r‬‬
‫־‬
‫•‬
‫|‬
‫‪T‬‬
‫ן‬
‫‪T‬‬
‫־‪V‬‬
‫‪Trr‬‬
‫‪|T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪V:‬‬
‫‪T-.Y‬‬
‫‪T‬‬
‫•«‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T|:‬‬
‫‪\ -‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫;‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫«‪v‬‬
‫‪-‬‬
‫‪i‬‬
‫‪T‬‬
‫‪- 1‬‬
‫‪t‬‬
‫‪:‬‬
‫• \‬
‫‪•y‬‬
‫‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫»‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪J‬‬
‫‪1‬‬
‫|‬
‫‪f t‬‬
‫‪IT‬‬
‫־‬
‫‪-‬‬
‫‪ X J V‬׳ ‪• : T:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪/•TT‬‬
‫‪1‬‬
‫|‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫•‪,,‬‬
‫‪JT‬‬
‫נ‬
‫‪\ r i‬‬
‫‪•T;l AT‬‬
‫ת‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫<‬
‫‪1‬‬
‫‪S‬‬
‫‪A‬‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬־‬
‫*‬
‫‪VJT‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪J-.‬‬
‫‪:‬‬
‫*‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫־>‬
‫ה‬
‫‪T‬‬
‫ב‬
‫‪IT‬‬
‫י‬
‫י‬
‫••*‪S‬‬
‫‪VT‬‬
‫»‬
‫*‪/‬‬
‫*‬
‫;‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪m‬‬
‫•‬
‫‪*T‬‬
‫‪:‬‬
‫«‪1 T‬‬
‫‪>T‬‬
‫‪0‬‬
‫‪,‬‬
‫ט‬
‫‪35‬‬
‫חז‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫ג‬
‫ד ב ר י ם‬
‫ו ז פ ט ר ת‬
‫ר ד ק‬
‫י י ?‬
‫יי׳ האל הלא המל אתל על עלנותיל הלא כבר כללאש לחלי יגל׳ מימה לא תנימ ז‬
‫‪ p‬הובישו ׳ פילוש היהלהםלהיניש כי יצאו מחזקתם שהמ מוחזקים בעם כי‬
‫*משים מציתי) ולכקים בו ושבו לעבלל אלהי׳ אחלים‪ :‬וכהניהם׳ כהני הבעל‪:‬‬
‫•מכף ׳ כמל שפתו' בתלכחל׳ יככה ה כשחי׳ לע למ׳ מכף לנלך לעל קלקלך‪ :‬לא זלג‬
‫ונביאיהם נביאי השקל‪ :‬יללתנו׳ כמויצלתנו‪ :‬כי פנו אלי ענק*׳ לוצה ללמל ולא חבשו ולא לככהבשמן׳ כילאתיעילבהלפוא' כמו שאמל כתוכחית אשל‬
‫אינם פונים לעכולתי כלל אלא לעא‪ :‬וכעת לעתם » כשתבא עליהם הרעהלא תלכל להלפא׳ ולפלאת המל לזלל אלתה ללחכשה לללכך אותה במשיח ׳לפירוש‬
‫מתלם לל שלימות כלו׳‬
‫*לואיםכיאין אלהיהם‬
‫הוי * נוי ח ט א ‪ .‬ע ם כבד עון זרע מ אין ככשלכ׳ לכל שלם‬
‫מושיע אותם יאמלו אל‬
‫בבושת גנב כי ימצא כן הובישו כעת‬
‫וכליאכיכלונגוע׳ נ‬
‫יךמה והושיענו‪ :‬מספל‬
‫*דך היו אלהיך׳ ככל ישראל המות מ ל כ י ה ם ש ר י ה ם‬
‫מרעיכם בנים משחיתים עזבו אות־ ופיללש פצע ׳ מכה‬
‫ןהידת נאעו;ורת־יקך^«<ץ«ךאדבזמ המוציאת לם או ליחה‬
‫מיל יעיל יש לך‬
‫א?ךים‬
‫וכחניהבם ונביאיהם‬
‫ולאבן‪ t‬את ‪ :‬ל ך ^ נ י י ^ י א ח ו ר ‪ :‬י על־מה תכו ^וד תוסיפו שנפצע הבשל! חכלל׳ י‬
‫אלוה אחל‪:‬‬
‫לעץ אבי אתות‬
‫מכה םנצלל הלם א!‬
‫סרה כל״ראש לחל^י ןכרי־דבב דוינ‬
‫*י־פנו אל< ערף ולא פ נ י ם ובערת‬
‫הליחה ופיליש סליה‬
‫!וסל^הפטלתואלה‬
‫מסעי‪:‬‬
‫מכף־רגל ועד״ראש איךבו מ ת ם לחה כלל׳ מכתכםנ‪1‬ליה‬
‫ר ע ת ם יאמרו קומה והושיענו‪:‬‬
‫היא שלא תתנגכ לעולם‬
‫ואיה אלהין־ אשר־‬
‫פצע וחבורה ומכות טריות לאי־זרו וזה סי׳ לחכה שאק לה‬
‫ולא חבשו ולא רככה בשמן‪:‬‬
‫^פסלמאלההלכלי^‪^ :‬שירת לך יקומו אם־יושי^וךבעות‬
‫לפואה ‪ j‬עליכ שלפית‬
‫אש׳ ‪5b‬הם שלפו׳ אש‬
‫־• ‪r‬‬
‫רעתך כי מספר עריך ותיו אלהיך‬
‫א ר צ כ ם שממה עריכם שרפורתאש כלכךהםחלכות׳ <‬
‫*\ י‬
‫‪•X I‬‬
‫»‪1‬‬
‫)פילוש אלחתכםסלית‬
‫* ‪8 5‬‬
‫י״יז‬
‫*הודות‪:‬‬
‫אתה‬
‫אכלים‬
‫זרים‬
‫לננדכס‬
‫אדמתכם‬
‫הזליעה ואילנותיהם‪:‬‬
‫ץלענן יחסו מאתי שבט באן מסיימן ההפטלה כל הקהלות‪:‬‬
‫לנגלכם זלים אוכלים‬
‫היה אלא סלטתימ אבל האשכנזים מללגים ואומלים זה הפסוק ז‬
‫ושממה כמהפכת זרים‪:‬‬
‫ונותרה אותה׳לעיניכ יאכלום‬
‫!לקבלו כי אמוץ ואמצי׳‬
‫אויביכם‪ :‬ושממה כ‬
‫&חיםהיו‪ :‬חזון׳ הוא‬
‫י‪/‬‬
‫כמהפכסזליס׳ והנה‬
‫•ןשה מעשלה לשונות ה ל ו א מעתות קראתי לי אבי אלוף‬
‫בת־ציון כסכות ב כ ר ם כמלונות נלתלת האק שממה‬
‫&נקלאה נבואה כללו‬
‫נערי אתות‪:‬‬
‫‪V 1.‬י•‬
‫כמהפכת סלוםועמזלה‬
‫<ואמל בבל)לאיה ל‬
‫במקשות כעיר נצורות‪:‬‬
‫שהיוזלים מילאת האלז‬
‫ללבל חזות קשה הונל‬
‫והסכמים מללגים)אומלים אלו‬
‫‪j‬‬
‫» ־ !ז‬
‫ומתלה כת ציון׳ רקנית‬
‫לי ‪ :‬כימי עזיהו מתם‬
‫הפסוקים‪:‬‬
‫לולי ןהוות מייםכיה כי יגלו מתוכה‬
‫אחז יחזקיהו מלכי <‬
‫צבאות ותותיר לנו שריד כמעט כאשל תלתל סכת ה‬
‫יהולה ׳ ל מלכים הללו אם־תשוב ישראל ׳נאס־יהודה אלי‬
‫הכלם שעשה נלצל ו‬
‫»ןפח כימי)‪ :‬שמעו ש‬
‫‪s‬‬
‫כסדם היינו ךעמרה דמינו‪:‬‬
‫וכעת יכצל הכלם מניח‬
‫עמים ׳ התחיל‬
‫ספלו תשוב ואם־־תסיר ־שקוציך מפני‬
‫‪ r‬ד‬
‫סכתז והולך ‪ 1‬כמלונה‬
‫!נלכרי תוצחה כי כני‬
‫׳‪1‬ומהי)לעי')אף עלפי ולאתנור‪ :‬ונשבעתחי־יהוהבאמות‬
‫שמעו ךבר^הורה כמקשה׳ כאשלתעזכ‬
‫קציני ס ך ם האזינו תוךרת אלהינו המלונה שעשה נלצל‬
‫‪8‬זצתיבבעזיהל)יעס ה במשפט ובצדקה והתכרבד־בו גוים‬
‫כלאם המקשה לשמול‬
‫‪ IATT‬י‬
‫הישל ;כעיני ה וכן‬
‫עםיעמורדת‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫‪1‬‬
‫!‪ :‬י‬
‫•‬
‫;‪JT‬‬
‫‪t •x‬‬
‫; •‬
‫למה לי לב־ קישואין שלה למשתלקט‬
‫*ותםהלינאיולכעזיה)‬
‫יתהללו‪:‬‬
‫ובו‬
‫זבחיכם יאמר יהוות שבעתי עלוות מניחה והולך זושככלם‬
‫!בחזקתו גבה לגו על‬
‫הפסלת אלה הלכלים בישעיה כסימן א ׳‬
‫קלויה סכה לפי שהוא‬
‫להשחית׳ וכימי שניהם‬
‫אילים‬
‫וחלב ‪:‬מ• •ר י‪A‬א י ם; ו‪-‬ר ם ‪t‬פ ‪f‬ר י ם גל שם ממם ללילה כ‬
‫;״•־י‬
‫•־ ־‪v‬‬
‫היו העם מזבחים‬
‫ישע הובךאמוץאשר‬
‫ן ךןןןן‬
‫ביוסשומלהמן העיפי׳‬
‫ומקטלים ככמת *‬
‫וכבשים ועתורים לא חפצתי‪:‬‬
‫•‪l‬‬
‫חזותעל״־־יהודרי־ו ו‬
‫י )‬
‫וכלילה מן הגנבים אבל‬
‫ואמל כפתח) לכלי ת‬
‫כי תבאו לראות פני מי־בקיש זאת קישואין קשין הס ואין‬
‫ןמוכחה שמע) שמים)‪ *)i‬וירושלם בימי עןיהויותם אחז יחזקיהו‬
‫"ן‬
‫לילא מן העיפית ואין‬
‫*י הם עלים כק ה‬
‫שמעו‬
‫וכין ישלאל לפי שהם מלכי יהודות‪:‬‬
‫לא תוסיפו צלירלשומלה אלא כ‬
‫מידכם רמס חצרי‪:‬‬
‫כלילה לפיכך נקלאת‬
‫*ןיימק לעולם והלילות שמים והאזיני ארץבי יהיה דבר כנים‬
‫ה ב י א מנחת־־שוא קטרת תועבות מלונה? כעילנצולה׳‬
‫ו י " ‪ I »$ll : T‬י • » *‬
‫י‬
‫‪\• x /t v‬‬
‫• ‪.‬‬
‫^‪ • *-‬־‪:‬‬
‫יעבלו על הבליג‪-» /‬‬
‫כעיל שצלין עליה ו‬
‫ץ‬
‫^‬
‫כ‬
‫אבוס‬
‫וחמור‬
‫קנהו‬
‫ירע‪.‬שור‬
‫^‬
‫‪0‬‬
‫יתצו‬
‫לא‬
‫‪!.‬זםמים‬
‫״‬
‫א‬
‫ל‬
‫מקרא‬
‫קרא‬
‫ושבת‬
‫חדש‬
‫לי‬
‫היא‬
‫ועוסק סיכות סביכ לה‬
‫והאק לא תתן אגז י ישראללא ידע עמי לא התבונן‪ :‬י ״‬
‫‪ »!; • . T s‬ו‬
‫'‪A‬‬
‫‪;11‬‬
‫להסתתל שם החילות‬
‫י יי '‬
‫מ«לה‪ :‬כיהלבל׳מה • ‪.‬י ־־ ‪• -‬־‬
‫חדשיכס‬
‫ועצרות‪:‬‬
‫און‬
‫אוכל‬
‫וכשמסתלקין מעליה מ‬
‫סאניאומלהםלבליה‬
‫מניחק אותה והולטן‬
‫בשבעת*‬
‫בתולתי)מממתים‬
‫נללתי‬
‫כנים‬
‫׳'ואומי‬
‫עלכנמ‬
‫אשל שלחני שהוא צועק‬
‫נפשי ותיו‬
‫ומועדיכם‬
‫עליכצלקותינו‪ :‬כמעט כסלום‬
‫ובלחמיו ולא‬
‫שנאות׳ מאליו‬
‫היתיל לנו שליל‬
‫כל זה תי! לולי‬
‫הפושעים לכבול יסלאל‪ :‬קציני‬
‫נשא‪:‬את עצמו עם‬
‫נלאיתיהנביא‬
‫לטרחכלים וכלל‬
‫והם פסעו בי ׳ מללו ני במלל ובמעל עבלו עלתולתי להכעיסני ‪ 5‬ילע שלל ׳ זכר היינל׳ כלנל‬
‫ובפרשכם‬
‫‪.‬יזנהמות שהן נללות עם האלם לעכולתו ואף על פי שאינן כני לעת ככת ההכל׳ סללם ׳ שלים שמעשיהם כסלום)עם שמעשיו כעמללה כהטיתם המשפטים‬
‫עיש בהם לליוק מן הנזק ולקלכ אל התועלת יכיח מי שייטיב להם תמיל והם‬
‫התוכחה םאמל להם למה לי‬
‫ומלת‬
‫וכעשק׳העניים׳ לבלה‬
‫זאת כי־־‬
‫היאג ם‬
‫אלהינו ם‬
‫עיני מ כ‬
‫אעלים‬
‫כפיכם‬
‫*בעלים)שבים לביתם ונמקו׳ מאכלם כשבאים ממלאכתם׳ ופילוס קלניה)׳לוב זבחיכם וכל הפלשה‪ :‬למה לי ללב זבחיכם׳ אעפ םהיו מזבחים למקסלות‬
‫יריבם דמים‬
‫תפיח אינני‬
‫תרבו‬
‫המקלשכחלשי׳וכמלעלים והואיל ואתם‬
‫שמעבית‬
‫גםכןקלבנו׳‬
‫היו»‪v‬מביאי׳‬
‫המגללו ועושה ל) צלכמ תמיל זק אביך קנךופילום אביס׳ מקום מאכל הכהמה‪ :‬כבמות‬
‫‪j• t‬‬
‫נ " *‪v‬‬
‫• '•*‪A‬־‪J V‬‬
‫־יי‪• * J‬‬
‫לא ילע ׳ לא אבו לילע ועמי לא נתן לב להתכונן‪ :‬הוי גוי חוט׳ ׳ הוי לשק קליא׳ עוזבי' את תזלתי למה לי לזב זבחיכם‪ :‬שבעתי עללות׳ אני ק׳ן כהם ומואסת‬
‫הסירו‬
‫רחצובוהזכו‬
‫ל‪ <1‬בהמת צאן פטומות‪ :‬לא‬
‫מליאים ׳‬
‫ומואסו‪:‬‬
‫מלאו‪ p:‬הלבל שהוא קן‬
‫!צעקה הן לאבל הן להשמיע השומע ׳ ויית זה לשון אכל כמו אוישתלגם ווי על כאל׳ השבע‬
‫הרע‪:‬תועכה‪ :‬כי תכאו ׳ בשלש לגלי'‬
‫חדלו לשעים‬
‫תללתי זכח‬
‫על‬
‫עיכלי'‬
‫׳‬
‫ת‬
‫שא‬
‫*נם *אתקליאו עם קלים וחטו‪ :‬זלע מלעים ׳ אינו אנמל על האבות אלא עליהםחפצתי ׳ אחל‬
‫מעלליכם מנגד עיני‬
‫שאין ‪V‬לכם •ין ־‬
‫י‪I‬‬
‫ש׳ * ׳ ‪-‬‬
‫*‪V‬‬
‫עמי איני חוםכ לכם זה לכבול אל&‬
‫מילכ׳* אחלי‬
‫‪.‬אומלפהם זלע המלעים לעצמי במעשיה׳ הלעי'הפך זלע בלוכיה׳ וכן הםזאת הלאיי׳ מי״כק‬
‫גנים משחיתים לרכיהם‪ :‬נאצו׳ הכעיסו את קלוש יםלאל‪ :‬נזלו׳ מענקלכזמן שלמסו חצלי ואמ׳ חצלי כי בחצלו׳ בית השם היו עומלי׳ ישל׳ ולא היה נכנס‬
‫ניכזממקלשיכניישל׳ כל)'נכללו מהאל והלכו להם אחומי׳מעבולתו‪ :‬על מה להיכל כי אם הכהני׳; לא תוסיפי ׳ להכיא עול לפני מנחה לאין לכככם אלי כי‬
‫חש י לא תעלו על לכבל על מה אתם מכים ׳ ט עול תוסיפו סלה י)לא תחשבןהיא מנחת שיא יהעק העללה ממנה קיטול של תיעוכ הוא ילי ולא נחת לוח‬
‫‪.‬וכסתקלאו מקלא קלס ותאספו ואתם נעצלי׳ בכיתי לקלשחלש או מלעל שהיא‬
‫ולאותם׳ דמ‬
‫־נימכם׳ ולא‬
‫כפיכם יליכם‬
‫‪,‬‬
‫למים מלאו‪ :‬לחצו הזמ׳לתיצת הלב וזכותו‪ :‬חללו הרע׳ חללו לכם מלהלע איש לאחיג׳ הלע׳ כמו להרע ז‬
‫גמלו‬
‫‪• • A<T‬‬
‫‪t‬‬
‫"‬
‫‪1‬‬
‫־‪-:‬־‪••T‬‬
‫‪:‬‬
‫'‪.‬‬
‫‪¥-.‬‬
‫\‬
‫' ‪J .‬‬
‫‪T‬‬
‫*‪A‬‬
‫‪,‬‬
‫«•‬
‫;‬
‫•‬
‫‪-‬ו‪-‬‬
‫‪ T‬״‬
‫י‬
‫ז‬
‫‪J‬‬
‫י‬
‫‪..‬‬
‫" ‪A‬‬
‫•‬
‫‪I‬‬
‫*\‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫‪/‬‬
‫‪S‬‬
‫‪VT‬‬
‫‪t‬‬
‫*‬
‫‪i‬‬
‫‪t‬‬
‫*‬
‫‪/‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫"‪I‬‬
‫{‬
‫‪/‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫; •‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫‪I I‬‬
‫‪/T‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪TAT‬‬
‫‪J‬‬
‫‪t X‬‬
‫‪J‬‬
‫‪t‬‬
‫‪•Jt \ t‬‬
‫"‬
‫‪X‬‬
‫;‬
‫•‬
‫•‬
‫»‬
‫ו‬
‫^‬
‫‪IT‬‬
‫*‬
‫•‬
‫‪A‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫• ;‬
‫‪-‬‬
‫‪•T‬‬
‫•‪j‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫'‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪j‬‬
‫‪T‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪j‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫־• ‪: I‬‬
‫* «‬
‫‪t‬‬
‫ז‬
‫‪IT‬‬
‫־‪.‬‬
‫׳ ‪0‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫;‪T‬‬
‫"‬
‫‪V‬‬
‫‪IT‬‬
‫<‬
‫‪-.1‬‬
‫;‬
‫\‬
‫‪IT‬‬
‫יי‬
‫‪•:‬־;;‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫; ‪VT‬‬
‫•‬
‫‪ t‬י‬
‫‪J‬‬
‫»‪v‬‬
‫‪I T‬‬
‫‪\v‬‬
‫‪T‬‬
‫‪r‬‬
‫י ‪ x‬״‬
‫‪-‬‬
‫>‬
‫‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫•«‬
‫‪T J T‬‬
‫‪t‬‬
‫‪T‬‬
‫‪• a‬‬
‫‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫‪/‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T T‬‬
‫‪"ATT‬‬
‫•‬
‫״‬
‫‪%‬‬
‫‪IT‬‬
‫־‬
‫‪t‬‬
‫‪:‬‬
‫‪i‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J t‬‬
‫‪r‬‬
‫‪VT‬‬
‫‪ X‬י‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫•<‪-‬‬
‫•‬
‫}ץ‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫• )‬
‫‪-‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪IT‬‬
‫;‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫ד‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫‪V‬‬
‫‪j‬‬
‫••‬
‫‪T‬‬
‫»‪A‬‬
‫•‬
‫‪IT‬‬
‫־‬
‫*‬
‫״ »‬
‫‪J‬‬
‫‪V‬‬
‫‪9‬‬
‫«‬
‫‪V‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪TT‬‬
‫־‪/‬‬
‫'‬
‫‪•1‬־‬
‫‪~ t‬‬
‫>‬
‫‪• r \ r‬‬
‫‪r‬‬
‫•‬
‫‪ITT‬‬
‫‪->t I |T‬‬
‫‪T‬‬
‫" \ ‪• .‬‬
‫‪A‬־י־‬
‫‪-‬ן‪-:‬‬
‫‪1‬‬
‫ן‬
‫" י "‬
‫~‪• t‬‬
‫״‬
‫‪t‬‬
‫;‬
‫־‬
‫‪r‬‬
‫»‬
‫׳ ‪> / - • • ; • :‬‬
‫*‪K‬‬
‫‪J‬‬
‫‪j‬‬
‫‪T‬‬
‫*‬
‫*‬
‫;‬
‫‪\-‬‬
‫‪JT:‬‬
‫*‪T‬‬
‫ר ד ק‬
‫ו א ת ח נ ן‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫ר מ ו‬
‫ו‬
‫למלו היסב׳ תלמלו להשיב איש לחבילו ן ללשו משפ ׳ בין עלשק לעשוק ‪ :‬אםלו הלםעים! ככור׳ ככללית ספק כלל; כמו שהבולית מוציא כל כמם כך מוציא אני‬
‫כמו ישח‪ :‬חמיץ ׳ הלא הגזלל כמל מכף מעול וחומץ שפילושו גוזל׳ ללכלתינו סיגיך לכליליך ׳ לאמל בלילין לסין לבים להביא כל התעלוכלת המעולכים גו;‬
‫פילשו לשק חמץ ואמח אשלי הליק שמחק את לינז‪ :‬שפסל יתו׳ ׳ ליבו אלמנה )אשיכה שיפטיך ככלאשלנה׳ כמו שאמל מלאתימשפט׳ וזה יהיה בימות המשיח‬
‫שפסו מספסיתלם ליבו ליב אלמנה ׳ כי הם העסוקים בלב ואינכם משימיםשיכלו הלסעים כלם וסאלית יסלאל לא יעסו עולה ולא ילבלו כזב‪ :‬צמן׳ כמשפט‬
‫י‬
‫אזניכםלצעקתם‪ :‬לכן‬
‫שיעשו ישלאל ׳ תפלה‬
‫גא ׳ למ אינן ענק‬
‫למדו דהיטב דרשו משפט א‬
‫ש ר ו ל ב ‪ a W‬וקראו אלידהכימלאה כלומל יפלו הם לשובו‬
‫;‬
‫‬‫• { ‪T‬‬
‫• ‪:‬‬
‫ענין‬
‫הליכה ממם אל‬
‫להזבצלקהשיעשו י‬
‫״ _ך ‪ r‬׳ "‬
‫* ‪ .‬־י־‬
‫זלוז‪ :‬ונוכח׳ ׳ענק םפיל חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנות‪:‬‬
‫ע?אה מ נרעה עונה ם לקחד־י‪ ,‬מ ? ישובו לה הנולים ממלה‬
‫ ‪, T T :‬‬‫•\‬
‫* ‪* d t ' l A‬‬
‫הטענות בעל לין עם‬
‫יה^ה כפלים בכל־חטאתיה‪:‬‬
‫זהוושביהכצלקה‪.‬‬
‫לכרנא ונוכחה יאמר‬
‫כעללינן יאמל האל‬
‫במדבר‬
‫קורא‬
‫קול‬
‫היתלכח עמכם)יספל יהורתאם*־*יהיו חטאיכם כ ש נ י ם‬
‫חסלת הפסלת אלה‬
‫ה)אהטלכלת שעשה ל‬
‫הלכלים‪:‬‬
‫‪C‬‬
‫‪J‬־ ״ ‪•T‬‬
‫‪t‬‬
‫פנו דרך יהיוה ישרו בערברה מסלר־ן‬
‫לכם)הלעלת שעשיתם‬
‫אתםלפניו׳)אתם כיון כשלג ילבינו א ם * * י א ד י מ ו כתולע‬
‫כלעיא ינשא וכל־הר‬
‫לאלהינו‪:‬‬
‫הפסלת)אתחנן י‬
‫*‪1‬‬
‫שלא תלכלל לטעלן כ ־ ־‪TJ.‬‬
‫ןנבעדת ישפלו וחידה העקב למיישור‬
‫אס־תאבו ושמעתם‬
‫בנגל) לבל תתחלטועל בצמר יהיו ן‬
‫ונגלה כבוד‬
‫והרכסים לבקעה‪:‬‬
‫נ ח מ ו‬
‫ואם־‬
‫מעשילהלעים ואז אם טוב הארץ תאכלו!‬
‫‪X‬‬
‫יהוה וראו כל־בשר יחדו כי פי יהודה‬
‫יהמ חטאיכם כשנים‬
‫‪• :‬‬
‫‪1 - 1‬‬
‫*‪v‬‬
‫*ג‬
‫ן»‬
‫הנחמות עתילות לימות‬
‫כשלג ילכיצז ׳ לל אם תמאנו ו ם ר י ת ם חרב תאכלו כי פי‬
‫‪*v‬‬
‫ג‬
‫דבר ן‬
‫קול אמר ק ר א המשיח והכפל לחזק י‬
‫יהיו כשנים שאינו אללם‬
‫דבר‪:‬‬
‫מאל כשלג ילבינו׳ אכפ׳ יהודה‬
‫צבאה ׳ זמנה ז‪p),‬‬
‫•‪r‬‬
‫ואמר מה א ק ר א כל־־הבשר חציר הלא צבא לאנוש עלי‬
‫הדירהל ס י נ י ם‬
‫כספך היה‬
‫מרצחים‪:‬‬
‫נאמנה‬
‫היתרה לזונה‬
‫על עונותיכם ואם יהיו איברה‬
‫אלץ פיחש השלימה‬
‫יז*ם‬
‫•‪I-‬ס ו ר ר י‬
‫‪ T‬שריך‬
‫במים‪:‬‬
‫מהול ‪t‬‬
‫אלומיםמאלכתולע* אז סבאך ‪1‬‬
‫‪«*V:l« \» :‬‬
‫וכל־חסדו‬
‫חציר זמן שהיה לה להיות‬
‫‪y‬כציץ» השדה ״‪ .‬יביש •‬‫לכן‬
‫שאינו‬
‫יהיו כצמל‬
‫מלאות* משפט צדק ילין בה ועתרה‬
‫נבל ציץ כי רוח יהוה נשברה בו אכן כגלות! כינלצהעונה׳‬
‫מאל כמו השלג! אם וחברי מ ב י ט בדו אהב שחד ורדף‬
‫־‪ V‬כשלםענשהכמואז ת‬
‫מאכו׳טיכהאלץ׳מה ש ל מ נ י ם י ת ו ם ל א ישפטו וריב ‪JT‬״ • ו •! < ־ ‪ v» :‬י•־‪• :‬י‬
‫יבש חציר נבל ציץ תלצההאלץ את ס‬
‫חציר העכם‪:‬‬
‫‪s‬־‪i‬‬
‫‪»• j‬‬
‫שאוכלים זדם לעיניכם יי *‪ .‬־‪ A‬״ ־•‬
‫שבתותיה ׳ וכן עונה‬
‫תאכל) אתם! ואם ת‬
‫ודבר אלהינו יקום ל ע ו ל ם ‪:‬‬
‫ענשהכמו כי לא סלס‬
‫חמאמ )מליתם ׳ לא אלמנה לא־יבוא א ל י ה ם ‪:‬‬
‫על הר־גבוה עלי״ עלןהאמלי; כפליי ככל‬
‫חהמ אוכלים אכל א לכן נאם הארון יהודה צבאורת אביר‬
‫חטאתיה׳ חצה לומל‬
‫*‪VT);I‬‬
‫אכולים לחלב חלב כמו‬
‫ואצרף‬
‫ואשיבה ידי עליך‬
‫מעת!אנקמדת‬
‫מאויבי‪ :‬הוי א נ ח ם‬
‫כחל׳חסלבת השימו׳; ישראל‬
‫לך מבשררת ציון וךןרימי בצח קולך שתים והוא אומל על‬
‫‪I‬‬
‫!ז‬
‫‪/‬‬
‫י‬
‫"‬
‫מבשרת ירושלבם הרימי אל־תיראי שתי גליות שגלו ישלאל‬
‫כי פי ה׳ לבל׳ והיכן‬
‫כל־בדיליך‪:‬‬
‫ואסירה‬
‫סיגקו*‬
‫כביר‬
‫"‬
‫»‬
‫‪i‬‬
‫‪:‬‬
‫‪I‬‬
‫גלות ככל וזה הגלות‬
‫לכל והכאתי עליכם ואשיבו־ז שפטיך כבראישנדק ויעציך‬
‫אמרי לערי יהודה הנה אלהיכם‪:‬‬
‫ולמההיהזהכעכולכל‬
‫״ ‪IT‬‬
‫י ‪.-> V‬־‬
‫»‬
‫‪ :‬־^"‪t J‬‬
‫י ‪• I‬‬
‫ככתחלר־ז אחרי־צןייקרא לד עיר‬
‫י‬
‫׳ ‪f‬‬
‫חטאתיה • קלל קולא י‬
‫־ ׳ י ־* ״ • י ' •״‬
‫*‪•:‬׳׳‬
‫ייזיםאתלכרל! לזלגה׳‬
‫הנדה אדני יהודה בחזק י ב ו א וזרעו לוח הקלש קללא כמלל‬
‫קך‪:‬ה נאמנה‪:‬‬
‫הצךק קריה‬
‫הצדק‬
‫נאמנה‪ :‬ציון במשפט‬
‫;‪,‬‬
‫משלה לו הנךין שכלו אתו ופעלרתו ללךיללשלםפנו ללךה׳‬
‫‪-»I‬‬
‫לבעלה ומזנה תחתיו‬
‫לשוב גליותיה לתלכה‬
‫בזרעו‬
‫ירעד־ז‬
‫עדרו‬
‫כלעה‬
‫*‬
‫לפניו‪:‬‬
‫בצדקה‪:‬‬
‫ושביה‬
‫תפרה‬
‫וכן יחםלם םהיתה‬
‫וסעם לאלקינו כי הלא‬
‫‪j‬‬
‫‪\v * j‬‬
‫נאמנת לאל)אחל כך‬
‫יקבץ ט ל א י ם ובחיקו י ש א עלורת מנהיג זה העם היוצא‬
‫הפטלת ואתחנן בישעיה בסימן מ׳‬
‫מעל‬
‫שכה להיות תועה‬
‫מי־מךד כשעלו מהגלות ג כל גיא׳ כל זה‬
‫ינהל*‬
‫אלהיכסןדכרועל׳ר‬
‫נחמו עמי י א מ‬
‫אלהיה‪:‬מלאתימשפט׳ ‪I Q r t J‬‬
‫מייכ ושמים בזרות תכן ו כ ל כשלש‬
‫המלנוספת׳ או׳ כי‬
‫כלו‬
‫כסמוך‬
‫י‬
‫מ‬
‫שא‬
‫כמו‬
‫משפט‬
‫כה‬
‫אין‬
‫ועתה‬
‫כתחלה‬
‫ילושלם היתה מלאה משפט‬
‫עפר הארץ ושקל בפלס ה ר י ם ' ו‬
‫אהכשחללג)׳‪ :‬צלק ילין כה׳ ילק אינו לשון לינה ממם אלא לשין שקילה‬
‫״ ‪ , ,.‬״‬
‫‪,‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫» ־>•‬
‫‪J‬‬
‫והתמלה׳אומלכיילושלםהיההצלקתמיליכה ועתה מלצתים! כספך היה‬
‫לסיגים ׳ שהיו עושין מעות נחשת ומצפין אותס ככסף להונות ולהטעו׳ כהם כני וגבעות במאזנים‪ :‬מי־־תבן את־רוח ללך משל כי העלייה פ‬
‫נהלים גהילילה תיגע‬
‫אלם ׳)כן םכאך ה)׳ היק הנמכל כחמ׳ מעללכ כמים והקונים יחסכו שהם קוני׳‬
‫יין חי‪ :‬מהול ׳ מומלכ‪ :‬פליך ׳ הסלים שהיה להם לתקן המעמת הם סוללים הילכיללכי והס לא ייגעו ולא ייעפו‪ :‬העקזכ׳היא הללך המעוו׳ז והלכסים׳‬
‫ומעזותים המשל)הם חבלי גנבי׳ כי הגנבים חולקים עמהם לפיכך לא ייסח אות׳גבשושית הללכים כי הוא ענין גבהו׳ וכן מלוכסי איש י‪ .‬ונגלה׳ אז כשיצאו מהגלוי‬
‫לאימנעזםמלגצלב‪ :‬ל)׳ ללך כלל על השלים כי כלם בללן אחל לפיכך אמרכיל למה למצאו אפילו במלכל מיס וכל צלכם אז יגלה כבול ה‪/‬לעיני כל העמי׳!‬
‫ולאו כל כסל ׳ ילעו כל כני אלם ״‪ .‬כי פי ה׳ לבל ׳ כלומל ילעו אז כי הנחמו׳ האלה‬
‫כלו כלשון יחיל‪ :‬ןחלףשלמנים׳ תשלומקתי אמלין גכללחכליה עביללי טב‬
‫כלינמאשלםלךכלינך‪ :‬יתום לא ישפזטו׳ מן העושקים אותו‪):‬ליכ אלמנה לא שלנלו הנביאים על פי ה׳ לבלו מה סלכלו כםילאו שיתקיימו הנבואות ״ ולאו‬
‫יכא אליהם ׳ האלמנה באה לצעלק)היתן׳ מצא)ז) פלגעת מ ושיאלתו מה הלעלתעני( יייעה והבנה חצה לומ לאיית הלב כמו ולכי לאה הלב׳‪ :‬קול אומל קלא י‬
‫כצעקתךלפני השופ׳ןהןאאו׳כלהיוםהזהיגעתילוכמלאכהוסיפילא הלעלקי קול נבואה קולא לנביא קלא ׳ זאמל הנביא מה אקלא ואומל לו הקול קלא‬
‫וזוחוזלתלאחוליםיןאומלתומה זה שהוא איש לא הועיל אני לא בל שכןהמ ואמולטכלהבםליוציל חצה לומלעלהגוים שיבואו עם גזממגלג שימותו חכי‬
‫יתום לא יםפוטו וליכ אלמנה לא יבא אליהם כלל‪ :‬נאם האלון ׳ שהכל שלו ובימומה שאמל וכל חסלו אפילו עסו חסלים הלבה לא יוכלו להם כי עומתיהם לבים‬
‫לעקול אתכם מאלצכם ולנטוע בה אחלים‪ :‬אכיל׳ תוקפו של ישלא׳‪ :‬הוי לשק והמשילם לחציל ולציץ השלה שהם יכ&ים במהלה‪ :‬יכם׳ עבל במקום עתילז‬
‫הזמנה והכחה׳ילעו הכל כי אנחם מצלי סהכעיסוני כמעשיה׳‪) :‬אםיכהילייבם ׳ כפל עול לחזק הענק ‪) 5‬לבל אלהינו ׳ שלכל על ילי נביאיו ‪ :‬על הל גכזה י‬
‫עליך ׳ מכה אחל מכה על שאצחף אותך)תשאלי נקיה י הסיגים נהכלילים הם ללן משל כי מי שלוצה להשמיע קולו עולה במקום גבוה ולפי שיחסלס וצמן עיקל‬
‫אק ישלאל לפיכך שם אותם כלכלי הנבואה כאלו הן מכשחת שאל העלים י‬
‫אל‬
‫אלתילאי׳‬
‫מכשלת‬
‫'־'ציון‬
‫מכשלת‬
‫ס‪3‬ד«‬
‫ילושלם!‪j>w w‬‬
‫׳‪-‬׳״ ׳יי^יי‬
‫המבשלת״ ׳וכן״ ו י"‬
‫ציין ׳־ "‬
‫את׳*‪1‬‬
‫‪f‬״ ״‬
‫עכלו׳ שיתןלכזטחיםבוכגלות‪ :‬ופעלתו׳שכל כעלה לפועלי אמת וה^ ‪ -‬״‪x‬ופילוש ‪' r‬‬
‫תפלתךוהלימים‬
‫שזכלאת‬
‫שמעתי‬
‫^‬
‫^ם)חסלקשכלמפעלתוכמ‪,‬לא לק ^‬
‫יחשל׳‬
‫יהולה בעכול‬
‫תפלתיומה‬
‫מלכימקלםככיתאלהיכם‬
‫נסכתילעלי יהולה הנה‬
‫חפ^יופעלתםיק ולאמל‬
‫תפחלי מלכםל‬
‫שלאמכל)עד‪0‬‬
‫הקטנים‬
‫אחלת‬
‫יצטלך ליל‬
‫הטלאיםכי לא‬
‫׳כמיחעהטיבשילעהעלחשיקבץכיל חזקי‬
‫ועולכיהמלכויליהולה{ הנה ה בחזק יבא׳‬
‫שד‪1‬‬
‫עלית על‬
‫ינקלאו‬
‫מהגלות‬
‫קטנים כמו עול ימים‪:‬‬
‫בניהםכעמים‪,‬‬
‫שםלמשול‬
‫תעמול לו‬
‫האמותהיא‬
‫לומ׳ לעצמו‬
‫לאטם׳חצה‬
‫משלה ל)‬
‫ישלאלוזלועו‬
‫‪*hkr‬החזקה‪:‬‬
‫אלא ילו‬
‫כ^מלמ?‬
‫מגלת ספל;‬
‫שכלאהעולםמאקיכיללעשיתזהלפ‬
‫מ יכי ימצא לשון זכל כמו והנה כ<‬
‫לשוןכ יזכל‬
‫ותיאל היל בחזק שהוא ^‬
‫^לזתקקכמושכתוכוימתחם^ללשבת^^‬
‫^ ע מ‬
‫כ ב‬
‫)‬
‫‪j‬‬
‫••‪1‬‬
‫‪j‬י‬
‫‪V‬‬
‫‪,£‬‬
‫‪I‬‬
‫‪J‬‬
‫;‬
‫‪r‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪f‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪-‬ז‬
‫‪J‬‬
‫‪i‬‬
‫‪|T‬‬
‫י‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫ו י ך‬
‫;‬
‫»‬
‫‪*TIT‬‬
‫‪< T‬‬
‫‪r‬‬
‫‪VT‬‬
‫‪-‬‬
‫‪V\T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪t‬‬
‫‪j‬‬
‫‪T‬‬
‫ו‬
‫ז‬
‫‪:‬‬
‫»‬
‫\‬
‫•‬
‫‪i‬‬
‫‪*t‬‬
‫י‬
‫"‪A‬‬
‫‪<-‬‬
‫«‬
‫‪AT‬‬
‫‪T‬‬
‫*‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪.‬‬
‫־‬
‫‪VT‬‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫'‪J‬‬
‫‪T|:‬‬
‫••‪J‬‬
‫"‪I‬‬
‫‪:‬‬
‫*‬
‫‪i‬‬
‫• ‪/‬‬
‫<‪I‬‬
‫‪I‬‬
‫‪•j-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V-‬‬
‫‪J‬‬
‫* ‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫|‪AT‬‬
‫־‬
‫»‬
‫‪JT‬‬
‫•‬
‫*‬
‫‪m‬‬
‫‪\T‬‬
‫«‬
‫‪*T/T‬ו‬
‫‪T‬‬
‫"»‬
‫ג־‬
‫;‬
‫יי‬
‫;‪J‬‬
‫•‬
‫*‬
‫•י ‪" :‬־ \‬
‫‪j‬‬
‫־ י ו •‪T‬‬
‫‪/it‬‬
‫|‬
‫‪T‬‬
‫ז‬
‫יי‬
‫‪J -‬‬
‫־‬
‫•‬
‫* ו‬
‫‪T‬‬
‫‪• T‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪tI,\1-‬‬
‫׳‬
‫‪A‬‬
‫־‬
‫‪-‬ו‪-‬‬
‫־‬
‫‪ T‬ז״‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬־‬
‫‪,‬‬
‫•‬
‫(‬
‫‪1t‬‬
‫‪I*:‬‬
‫‪T‬‬
‫•>‬
‫‪T‬‬
‫‪•T‬‬
‫!‬
‫ו‬
‫־‬
‫•‬
‫־ »‬
‫ח ל ב‬
‫‪ ,‬ט י‬
‫‪T‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪-‬־‬
‫|‬
‫־‬
‫•‬
‫»‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫ה ל כ‬
‫‪w‬‬
‫י‬
‫ה‬
‫נה י ן י נ ה כ א מ נ ת‬
‫יי(‬
‫י‬
‫ל‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫•‬
‫‪|IT‬‬
‫‪r‬‬
‫‪A*T‬‬
‫‪|:‬‬
‫׳‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪j\T‬‬
‫•‬
‫‪ |T‬ן‬
‫י‬
‫!‬
‫׳‬
‫־‬
‫*‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪I‬‬
‫‪TAT‬‬
‫‪T‬‬
‫כ‬
‫‪,Jt‬‬
‫‪/ A‬‬
‫‪,i‬‬
‫‪nh‬‬
‫ת‬
‫‪1‬‬
‫פ‬
‫‪w‬‬
‫‪I‬‬
‫ת‪0‬כילריגה)זןמר‪0‬כרפ‬
‫‪h‬‬
‫מהם^ן^‬
‫חזקים‪r J T‬‬
‫מיל ‪L r‬‬
‫‪ZlV‬‬
‫להיניא‪Z I Z‬‬
‫מכל^ ^ ‪r‬‬
‫עוזלי י ^‬
‫כליי ‪ -‬י י‬
‫זה י י‬
‫י«י«—‬
‫ומי —‬
‫—י י‬
‫וכולם כלאם בשיעול טוב ומלה י י‬
‫אצלו ‪-‬‬
‫שיןלין ‪-‬‬
‫ישראל‬
‫סעסה כל‬
‫נכונה‬
‫‪ , V‬ה } א ‪11‬‬
‫™ * * ‪ p i‬ההלים והנבעו׳‬
‫מי‬
‫ר ד ק‬
‫‪K‬‬
‫‪-:-‬‬
‫‪:‬‬
‫"‬
‫ו א ת ח נ ן‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫ר ד ק‬
‫ו ע ק כ‬
‫מי תכן את לוח ה׳ ׳ כשעשה כל זה מי תק את לוחו כמו ונפשו אותה ויעש ׳ איןמקלם יתעלה מכל למי)( אלא צאלם המשב על מקים נבזה מאל ומכיס כמקים‬
‫מלאך וכל שק אלי שיתקן את לוחו ושמליעהו עצתו שעשה העולם)אמל לו כן השפל ילמה לו הלבל הגלול קטן לפיכך אמלויושביה כחגבים וק היינו כעיניה'׳‬
‫תעשה ומי סזכל עומל כמקים שנים כאלו אמר ומי איש עצתו מליענו׳ וכפל הענק ואלה השמים שהם חוג האלן הוא מטה אותם וכפל הענק במלות שונות ט‬
‫עולואמל) את מי טען ויבינהו׳ באלת משפט׳ פילוס כללך תכונת העולם )ימתחנ* כמו המטהוכאהל כמו הלוק ט פילוש לןק יליעה שיעשה אלם ממנה‬
‫למלהו וכן ואלמין‬
‫אהל ׳ ופילוש לשכת *‬
‫ז‬
‫תחתיהם כי לא ישכ‬
‫את־מי‬
‫י י יהוה ואיש עצתו יודיענו‪:‬‬
‫ואל­­‬
‫ן‬
‫ם‬
‫א‬
‫ש‬
‫ת‬
‫‪.‬על משפטו יםכ פילוס‬
‫אלם ככית אם אין עליו‬
‫על תכונתו ‪1‬ק כמשפט נועץ ויבינהו וילמדהו בארה משפט‬
‫מי׳תדמיוני ואשוה יאמר קדוש‪:‬‬
‫תקלה׳ וענין וימתחם‬
‫שאר־מרוס עיניכם וראו מי־־ברא הנטיה מפלישה וכן‬
‫הלאשק)הלומים ‪-‬להם‪:‬‬‫‪AT j‬‬
‫‪I‬‬
‫בלבלי לבותינו זל קו'‬
‫יי׳‪.-‬‬
‫;‬
‫‪«r‬‬
‫•‪V‬‬
‫;‬
‫הן מים כמל מללי ׳‬
‫וילמדהו דעת ודרך תבונורז יודיענו‬
‫אדה המוציא במספר צבאםלכלם שנמתח עמו; הנותן‬
‫כולם הם לפניו כמו ה‬
‫‪ s‬י‬
‫י ; *‪v‬‬
‫הטיפה מללי שהוא לב ‪ :‬וזן גויס כמר מדלי וכשחק מאזנים‬
‫רוזנים׳ שמתגאים 'כ‬
‫בשם זקךא מרב א ו נ י ם ו א מ י ץ כח בגלולתם ובוטחים ׳כ‬
‫מועט כננל מי הללי ) נחשבו הן אייס כדק יטול‪ :‬ולבנון‬
‫ככחם וכחילם׳לוזנים׳‬
‫איש ל א נעדר‪:‬‬
‫ו;כל הללי לפי שהטיפה אץ די בער וחיתו אין דיעולר־ז‪:‬‬
‫כמו ולחנים נוסמ יחי‬
‫כ‬
‫נוכלת מהללי‬
‫הפלת עקב בישעיה כסימן מש‬
‫כל~הנויבן כאין‬
‫כענק שלים וגלולים?‬
‫כששואבק‪) :‬נשחק ל‬
‫אף כל נטעו ׳ כל כך‬
‫מאזנים ׳ שהיא לכל נגדו מאפס ותהו נחשבוילו‪ :‬ואל־‬
‫* ה ‪ s k‬״ יתנם לאק על שיאמח‬
‫ו ת א מ ר‬
‫מועט כי בנפיחה מי ‪ A :‬״ »‪ : T v T r /‬־‪ .‬י‬
‫עליהם לא נטעו ולא‬
‫מעוטה יצא העפל הלק‬
‫יי'‬
‫״ י‬
‫התלא אכל במאזנים‪ :‬מי תדמיון אל ומהיךמורת תערכו־־‬
‫יהוה ואדני זילעוולא נשלם כאק‬
‫ה^ נסןחךשץצרףבזה‬
‫הןאייםכלקיטול ׳ ה לו‪:‬‬
‫שכחני; התשכח אישה עולה מ ר ח ם גזעםעלללך סאמל ו‬
‫בךבטנח נם־אלרה תישכחנדה ואנכי ולאנולעמקימו אים‪:‬‬
‫כסילצהכל האיי& י ^רקענווךתל\ות כסף צורף‪:‬‬
‫נזעם׳ סול ם האילן מה‬
‫ישאם )יטל‪) 6‬יהפככז ךהםסכן תרומד־יי^ץ ל " י ה ? ן ‪ -‬מ י‬
‫ל א אשכחך‪ :‬הן ןןל־בפיס חקית״ך שנלאה ממנו עלהאק‬
‫כמןהלכלהלק *‪.‬‬
‫ולבנק׳ לעמים שתושבי חךשחכסיבקש־לולה? ! ?‪?,‬י ל‬
‫מהרו בניך יקלא גזע והטומן תחת‬
‫חומתיך ננדי תמיד‪:‬‬
‫׳‪ru‬‬
‫האקיקלא סולם כמו‬
‫עלי ואןמלים שאק לי ימוט‪ ':‬י הלוא תרעו הלא תשמעי‬
‫מהרסיך ומחריביך ממך יצאו‪ :‬שאי סאמלו לבותינו ?)ל ה‬
‫יכללת להיציא ישראל הלוא הנך מראש לבכם ה ל ו א ה‬
‫העולה מן הגזע שלו מן‬
‫מילם לא יכופר להם‬
‫״סביב עיניך וראי כ ל ם נקבצו באר השלםיםשלכעלהכית‪:‬‬
‫הישב‬
‫בשים עולה שיקדכו הכינותם מוסרות הארץ‪:‬‬
‫־‪,1‬‬
‫ונםנשף׳ וגם עקילתם‬
‫‪» T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪j T V:‬‬
‫יי‬
‫ג־ ־!‬
‫לפצי כל עצי הלבנון ל‬
‫לך חי־אני נאם־יהוה בי כ ל ם כעדי היא כמהלה כנשיכת‬
‫להלליק אש וכל חית על‪-‬חונ ‪ p & n‬וישבירה כחנביכש‬
‫הלוח ׳ נשף כמו נשפת‬
‫ז‬
‫הלכנק לשלפה לעולה ־ י‪ -‬ז ?» ‪ I‬׳‪.‬ו ! ׳‪ 1‬י ׳ • יי‪.‬‬
‫תלבשי ומקשרים ככלר‪-‬ז‪:‬‬
‫בי כלוחך ‪ :‬וסעלה׳כמו‬
‫; ‪v‬‬
‫לפני לא יספיקו להם‬
‫הנוטה כדק שמים ו י מ ת ח ם באה‪/‬‬
‫)לוח סעלה י ואל מי‬
‫חךבתיך וישממת‪:‬ך וארץ הרסתך כי תלמיוני ואסיה׳ אלמי‬
‫לשבת‪ :‬הנותן רוזנים לאין שפט<‬
‫תוכל ללמות אותי ‪d‬‬
‫עתה תצרי מיושב ורחקו מבלעיך‪:‬‬
‫ארץ כתהו ע ש ‪ :‬י אף בל־נטעו אף‬
‫ומה שאמל למ‪' ,‬‬
‫ו־‬
‫‪k :‬‬
‫••«‬
‫•‪• j‬‬
‫עור יאמרו באזניך בני שכליך צ ר ״ שאהיה אני נלמה ל‬
‫‪°?S‬‬
‫על ההוה לפי שהיא יעל בל״זרעו אף בל‪-‬שרש‬
‫מלום‪A‬עיניכם׳ אמר הסתכלוכככביס שהם נכראי׳‬
‫הלבלואשוה•ילו‪" ::‬סאן‬
‫לאותו‬
‫‪T‬‬
‫•י; ‪-‬‬
‫‪;:x‬ע‬
‫ן‬
‫^ח יי‬
‫ואינם כולאים כי יש לאלם‬
‫בלואים הם‬
‫כלא אלה כי‬
‫כלעתכם מי‬
‫\ ׳ וגס נשף ‪ 5 b r q‬ש ו וסעךר‪ ,-‬כרןשעצומיםליולאו‬
‫ואמרת‬
‫ואשבה‪:‬‬
‫נשה־לי‬
‫המקום‬
‫׳־'‬
‫׳‬
‫י‬
‫ד‬
‫»‬
‫י‬
‫‬‫י‬
‫לרך‬
‫על‬
‫מאפס‬
‫כחית‬
‫שיתבלל לו שהעולם מחולש יללע‬
‫מחולם וכיון‬
‫החכמה כי העולם‬
‫להבין ־‪1‬בללכי‬
‫•‬
‫י; ; ״ •ן י‬
‫־ י ‪K‬‬
‫המל מהבל יחל‪) :‬אל‬
‫לומחלש כי אק הלבל מחלס עצמו והמחלש לא יתכן סיהיה אלא אחל כמו‬
‫האל‬
‫הוא‬
‫כך‬
‫להציל‬
‫כח‬
‫בהם‬
‫אין‬
‫שלכם‬
‫ות‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ל‬
‫שהא‬
‫מי׳ אתם חוסכים כי כמו‬
‫שיתכלל במופת כללט החכמה אם ‪ p‬חככבים שהם לבים כלואים הם ולא‬
‫אלם‬
‫ילי‬
‫מעסה‬
‫אלוה‬
‫עזםים‬
‫שאתם‬
‫הפסל‬
‫ט‬
‫לי‬
‫תעלכואיתם‬
‫חלילה שתלמי אל‬
‫כולאים‪ :‬ולאו׳ גם כן בלעתכס המלציא במספל צכאם מה שאין כן יכולת כאלי‬
‫היא‪ :‬הפסלנסך׳ ענק כסוי כלומר סעישה הפסל מאכן או מעץ ואחר כך לספילאותם׳)מה שאממ חכמי התכונה והסכימו כי ים מספל לכככים להם‬
‫מכסהו ב‪/‬הכ או בכסף׳ או פירוש נסך ענק התכה וענינו על הכסף ועל הזהב‪ :‬אלףונחזהללכככים הגלולים המאילים על האק אבל ים ככבים לכים אין‬
‫ילקעמ ׳ כמו ללקעו את פחי הזהכ‪) :‬לתוקזת כסף ׳ שלשלאות כסף כמז עשה מספל להם אצל בניאלםאכלמיסכלאםיולע מספלם׳ ופילום לכולם בשם‬
‫הרתוק‪ :‬צורף ׳ הצורף ניתן מ שלסלא‪1‬ת של כפף‪ :‬המסכן ח לומה ׳ מסכן יקלא׳לוצהלומל ט לכל אחל מהם קרא שם הנאות לו לפי הלכל הנכלא‬
‫כמו ילל מסכן כי זכר למעלה זהב וכסף והם העשירים שעושים הפסילים כזהכ‬
‫כעבולו כי כל כלכל וכוכב יש לו כח וממשלה על נכלאי מטה כל אחל על מין יליע‬
‫ןמממ‬
‫)ככ םף אכל העני שלא יוכל לעשית מהצ וככסף יבחל לו ק טוב סלא‬
‫שנלתן כ) כח לעשות מלאכתו ותזללתו ׳ וכן אמלו לבותינו *ל אק לך כל עשב ועסכ‬
‫ולעבול‬
‫כזה‬
‫יעשה פסלו‪ :‬הלא תלעז ׳ אמל כנגל עיכלי הפסל אץ תוכלו לטעות‬
‫מלמטה סאק לו מזל מלמעלה מכה אלתלואלמל לו גלל׳ וזהו סאמל הנה גם כן‬
‫הפסל וכי ה;א אלון העולם הלאתלעז מלעתכם מי הוא אלק העולם)אם לאמללכ אוני' השמית שקולא להם מלוב כחות שים לכל אחל מהם על יצולי מטה‬
‫מלעג זה מלעתכם הלא תשמעו ממה שקולאים בספלים ואם לא זה וזה הלא הגל‬
‫ולפי הכת שיש לכוכב נקרא שמו לפי אלתו ע‪ p‬ושכל אחל מהם הוא אמץ כח כי‬
‫מראש לכם והיא הקבלה לא שמעתם ללך קבלה שהיא מלאם מימים קלמניםלא יפסיל כחו ולא ישתנה כמן שהלא בנבלאי מטה שהם נפסלים באישיה׳ אף על‬
‫כי כאלה השלש ילע האלם אןיבק מעצמי אן ילמל ממי סילמלהז א) ישמע מןפי םעומל מיניהם אכל נבלאי מעלה איש מהם לא נעלר וכמו שהיה ביום הכלא*‬
‫חפלת הפסלת ואתחנן •י‬
‫המגדים לרך קבלה‪ :‬הלאהכיצותם מלסמתהאק כלימל׳אם יש בכם לעת ‪ p‬יהיה כל ימי עולם*‬
‫להבקתוכלללהבק ממלסלי האק כי בירא ים לעולם שמנהיג) )בלאו כסיל‬
‫הפסלת עקב‪:‬‬
‫האש)החח)המי^‬
‫יללהם‬
‫האק‬
‫במקלה‬
‫כתיכיצפל‬
‫י‪.‬ס׳לל לא‬
‫יממתשלא יעלו ממקומם‬
‫אלבעולמים‬
‫ממקומן‬
‫ומוסלותשלא‬
‫גכיל לאש‬
‫אםכך‪ p‬שם‬
‫מלעכיל‬
‫יאמל וכק‬
‫ומימזגים‬
‫אלה‬
‫)העפלוכלהנבלאיםכמובאקהםמאלבעיסללגת‬
‫שהיה כל זה‬
‫הגובל׳‬
‫מלסיפגשוזהבזה ונמצא היזליקת ביניהם וינצח‬
‫היסולות ‪ " I Q ^ j H t‬ציק ׳ זכל ציק לפי שהיא לאם ממלכת ישלאל וכאילו העיר‬
‫כהפך קלים‬
‫חם)יכם‬
‫משזנה זה‬
‫האלה‬
‫בסללו‬
‫והמים יעמול‬
‫זבל אחל‬
‫האסלעמול‬
‫מזה)הנהשמכל‬
‫מהם כסלל‬
‫מחלוקת;טבעםכל אחל‬
‫כמסיר חכם סם‬
‫מלא‬
‫מתאוננת על כנים שגלו ממנה‪ :‬עזכני ׳ שכחני ׳ אמלה זה‬
‫המים‬
‫)לא‬
‫האש‬
‫ימנע‬
‫לא‬
‫שכיניהם‬
‫זה)האליל‬
‫על‬
‫כלולים;ה‬
‫ולמים)שניהם‬
‫פעם‬
‫אלא‬
‫•ךם‬
‫אחל‬
‫סלל‬
‫על‬
‫יהיה‬
‫לא‬
‫במקלה‬
‫שהוא‬
‫ולבל‬
‫לעילם‬
‫שתנה‬
‫»‪h‬‬
‫לאלוך הגלות שילמה פעזכה האל ושכחה‪ :‬התשכח אסה עולה ׳ בנה הקטן כי‬
‫היזשכ׳כאלואמלעלהשמיםטהםחלגהאק כמוהיא מלחמת עליו מתל בעכזל שאין לי כח לבקש פלנסתז כמל הגללל׳ וכפלהענין‬
‫ךי יחלםבמחזגה הענילה כילמחוגה ים שתי אצבעות האחת יעמיל ובשניה‬
‫ואמל מלחם כן כטנה אמל התםכח אסה עולה זה לא יהיה ‪ 1‬גם אלה תשכחנה׳‬
‫והעגולה והנה הנקזלה בתיך העגולה והאתכמוהנקללהכיהיא הת«זק פעמים שגם אלה הנשים תסכחנים בניהן כשיש בק מלת אםריות ט ימצא‬
‫שבעגלה<השמ<‪0‬סביבהאקכמו העגולה׳)אמר המשב ללך מסל כי אין לוכהן אכל הן מעטלת אבל אני לחלס ילא אשכחך לעולם‪ :‬הן על כפים׳ כאילן את‬
‫יזקוקה עלכפיללאותך ולזוכלך תילל‪ :‬חומותיך * ההלוסות‪ :‬מהח׳ עכל‬
‫גמיקםעתילכ^וימהל‪ 0‬מהלסיךומתליביך׳ והם הפושעים יצאו ממך שיכל) שלא יהיה כך ןמללשע)פושע ט הם היו סכת ההליסה והחלק‪3 :‬אי סביכעיניך׳כי‬
‫' י י ‪ Hihy ^°‬י ‪} 7T‬י׳ י י‪- r m Z i f‬״‬
‫כעליתלכשי׳כהקכץכלישלאלאליךיהיולךכמוהעליוהקסוליסלכלה‪:‬י ׳‬
‫!<*פאה‬
‫מכל‬
‫‪,‬‬
‫בניך‪ :‬כעלי תלבשי ׳ כהקכץ כל ישלח י * ^ ׳־׳־״ ׳^׳־ ״•״»׳* ׳‬
‫יבאו״כל «יך‪:‬‬
‫״׳»י‪%v‬‬
‫יי׳ר^‬
‫\‬
‫‪u‬‬
‫ונתה תצלי ממשב׳ כל החלבית נהש‪:‬ממותיהמ מיושבות על סמצלי מלוב מםכים׳תצלי׳תלתקיג ״״?מממדי ״ יימז‬
‫‪.‬‬
‫‪ W‬פכליך ׳ שאת שכילה מהם יהיו לכיס בתוכך על סיאמל כל אחל לחבלו צל לי המק<׳ נסה לי ואשכי ׳ כללמל גס הלאה כעבללי סאוכל לשכת כל כך יהיו לט‬
‫•‬
‫ו ‪-‬־;‬
‫;‬
‫מ‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫י‬
‫*‬
‫'‪J‬‬
‫י‬
‫״‬
‫<‬
‫‪1‬‬
‫»‬
‫‪:‬‬
‫‪A‬‬
‫ך•‬
‫ב‬
‫כ‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫א‬
‫ן‬
‫•י‬
‫‪/ -‬‬
‫‪T‬‬
‫‪v:‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫»‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫•ן‬
‫י‬
‫י י ^‬
‫•‬
‫‪XT,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪,T‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫ז דכר‬
‫י ס‬
‫| ל ‪:‬‬
‫מ‬
‫‪-‬‬
‫‪IT‬‬
‫ה‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫־‪1‬‬
‫;‬
‫־‬
‫‪-‬‬
‫י*‬
‫‪IT‬‬
‫‪1T,‬־‬
‫;‬
‫י*‬
‫‪•k.‬‬
‫פ ס‬
‫'‬
‫ד‬
‫‪r‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫;‬
‫יי ז ג י‬
‫‪T‬‬
‫‪r‬‬
‫‪7‬‬
‫‪u‬‬
‫‪T‬‬
‫טחיכת‬
‫י לן ס מ מ‬
‫ת י‬
‫‪0‬‬
‫י י ח י ן ‪,‬‬
‫י‬
‫־‬
‫ר ד מ‬
‫ע ק ב‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫‪v‬‬
‫ד ד ק‬
‫וגלמילה ׳ יחילה; גולה)סולה ׳ מצל כניה שגל) )סמ ממנה וכן כאלה והנה מתה הלנה שהית׳זבנהלכ^זמו המיס ובאשה ׳ <מה ש׳ןמל על הילין‬
‫גובלת עליה‪ :‬איפה הם ׳ מאיפה כלומל מאתה מקום באו ׳ או פילגש איפהנהמת והלא אחל מפני נהמת אחלים הנשפכים לתלמ ״• אלביש ׳ וכן עשיתי‬
‫היו‪ :‬ילי ׳ נסי סימן להביא גליות‪ :‬נס ׳ פילם טקא בלע? והוא סימן קיבוץ במצלים כהפסל האלל להם שהלבשתי להם השמים קלחת שהיה להם‬
‫ונותנק כלאשה בגל‪ :‬בחצן ׳ זחע א) כנף הבגל )כן חצני נעלתי‪ :‬אמניך ׳השמים קללות שהיה להם חשך שלשת ימים‪) :‬שק אסים כסותם ׳ כאיל) שק‬
‫מגלליךכמו כאשל ישא‬
‫היה כסותם שלא לאן‬
‫היניקי• דלעת׳ * בלבבך מיילד־ליאר־דאלרהואני‬
‫תבאש דנתם מאיו מיס ותמיתבצמא‪ :‬אול׳גהשקהוא שחול׳‬
‫‪ V‬יד^‬
‫תלעי כי אני ה׳ ובדי י * ‪ V ' V‬־ י ז!‬
‫ואם כל <ה עשיתי ‪p‬‬
‫^ שכולה תלמודו‪ .-‬נלה וסודה ואלד־־! • ־ ‪ . » » > -‬״ ^ י ־ • »»‪ v‬־־**׳‪.‬‬
‫^‬
‫^‬
‫אלביש שמים קךךות ושק אקדם אוכללעםית להוציאה‬
‫היקח ׳ אלה חם לבלי מי נדל הן אני נשארתי לבדי אלר־ז‬
‫אדני יהודה מהגלות‪ :‬ה׳ אלהים׳‬
‫בסותכם‪:‬‬
‫™ '‬
‫א י פ ה ה כ ם ־‬
‫‪58J£5E‬‬
‫נתו י ׳ ל • ^ א ־ * = « ל ^‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫מגבול מלקוח שלקח׳ ״ י "‪v‬‬
‫ארת־י?‪1‬ף דבר יעיר • בבקר בבקר לשון למולים לשין א‬
‫ועול כי היא ש י צליק כה־״אמר אדני יהוה הנה א ש א אל״‬
‫אנשיםמולגלים בלשון‬
‫יעיר לי א ז ן ^‬
‫־־•־־־כלמוךיבם‪:‬‬
‫לשמע‬
‫לקחי נוים ידי ואל־עמים אריכם נהי והביאו‬
‫כיכצריזיכמפפט‬
‫א ד נ י יהוו־ז פתח־לי אזן ואנכי ל א כמו למול מלבל שתקן‬
‫וא גבול‬
‫פנים האחד שה‬
‫לשוני ללבל צחות מ‬
‫והאחלםהלא צליק ב בניך בחצן ובנתיך על־כתףתנשאנה‬
‫י‬
‫מריתי אחור לא נסוגותי‪ :‬נוי נתתי מהלה כאלם הלגיל‬
‫בשביו כן ישלאל איך‬
‫‪ :‬והיו מלכיכם אמניך ושרותיהכש‬
‫ל מ כ י ם ולחיי לםרטיכם פני ל א כלכל׳ ללעתלכליה'‬
‫יצאו מתחת לשיתינו‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫זלעית כו את מי שהוא‬
‫כיכה׳ענההקבה גם‬
‫הסתרתי מבלמות ולק‪:‬‬
‫שבי גבול מקח כי אני מיניקורתיך אפיבש א ר ץ ישתחוו־‬
‫ו א ד נ י עיף לוצה לומל צמא‬
‫יהוהיעזר־לי על־כן לא נכלמתי על­ לשמוע את לבל ה'כמן‬
‫• ;־וו־‬
‫‪ TT‬י ‪I‬‬
‫־ ־•‬
‫ •י‬‫‪J‬‬
‫• • ‪1‬‬
‫גבול מכם שאקחנו מ‬
‫כן שמתי פני כחלמיש ואדע כי־־־לא לשתות היק* כמלכל‬
‫מדכם׳ ומה םתאמלו לך ועפר רנליך ילחכו וידעת כי־אני‬
‫\• ~ ‪j‬‬‫לוצה לומל הצמא ו‬
‫עליץ‬
‫אם‬
‫כי‬
‫*ליק איני‬
‫ידוה אשר לאייבישוקוי‪:‬‬
‫אבוש‪ :‬קרוב מצדיקי מיץךיב אתי ופילוס לעות לאמל ל‬
‫י‬
‫<‬
‫ובעליצות‬
‫כיכבח‬
‫׳‪• I r‬ץ‬
‫‪:1‬‬
‫|‪ T1‬נעמדה יחד מי־בעלמשפטייגש אלי*‪ .‬לבל בעתי‪ :‬יעיל כבקר‬
‫בצלק‬
‫לא‬
‫^קחתסאותו‬
‫" ו י ; • ‪v‬‬
‫יי‬
‫"י־"‬
‫בנקל ׳ אולי היו נ‬
‫ובמשפט‪ :‬ואתיטבף היקה מנבור מלקוח ואכם־שביצדיק‬
‫הןאדנייהוהיעזר־לי מי־הוא ירשיעני נבואותיו כמלאות ה‬
‫ועסמדיכך אגי אליכ‪ :‬ימ^ט‪ :‬כי־כה י אמריהוה נכםישבי‬
‫‪-i‬‬
‫והאכלתי את מיניך׳‬
‫הלילה והיה כאלו האל‬
‫גכור יקח ומלקוח עריץ ימלט וארת־ הן כדם בבנר יבלו עש יאבלבם‪:‬‬
‫עול‬
‫אינסיך צמו <לא יונו‬
‫‪,‬ו‬
‫>‬
‫•‬
‫י‬
‫‪v‬‬
‫פילס‬
‫נשיאי עמי ׳ולםי‬
‫מעילוכבקל או פילוס‬
‫‪, ^ ,‬‬
‫מיניך לשק אל תונו א יריבך אנכי א ר י ב וארת־בניך א נ כ י‬
‫כבקליוס אחל יום‪:‬‬
‫ו ‪* % .‬״ ! " ‪ .‬י‪*.‬‬
‫‪1' /‬י‬
‫‪ V‬אינאתלבלי׳המקנתלי'‬
‫יעילליאזן׳ הנה תקן‬
‫בקול עבדו אשרי הלך ‪> = W‬‬
‫והאכלתי אתימוניך את־‬
‫איתךכגיליכיהם‪ :‬את אושיע‪:‬‬
‫ י י‬‫ן‪.‬י ‪f ) -‬‬‫•| ‪-‬י‬
‫מרה *לו יבטח בשכם יה^רה וישק פי ללבל ואוני לשמוע‬
‫בשלם י על ללך איש בשרם וכעסים ד מ ם ישברון וידעו‬
‫מאזרי זיקוות לכו י כ א ו ר אשכבם למולים‪ :‬ה׳ אלהים ׳‬
‫כשר זרועו יאכלו‪ :‬ו‬
‫‪AT :‬‬
‫‪.‬־‪V‬‬
‫פעמים ה׳‬
‫ובזיקות בעךתכם מידי ודתו‪-‬רזאות‬
‫וכעסים י יין ענכים אן כל־בשר כי אני יהוה מושיעך ונאלך‬
‫למינים נקרא כן לפי‬
‫עלהנמ‬
‫ל‪5‬ס למעצבה תשכבי; ‪J‬‬
‫אביר_יעקב‪:‬‬
‫מיוצא על ילי סחיטה‬
‫שמעו אלי רדפי צדק תבא לנביא ביימצעמ‬
‫וכתישה מן ועסיתם‬
‫בה • אמר יהוח אי זה ספר כריתות‬
‫כיסהנקלאים א‬
‫‪L.‬‬
‫ו ‪,‬‬
‫|‬
‫י* < ו ״‬
‫רשעים ׳ וכן מעסיס‬
‫אלהיס יי לא מליתי׳‬
‫מנושי‬
‫מי‬
‫ו‬
‫א‬
‫שלחתיה‬
‫אשר‬
‫אמכם‬
‫למינים׳ יטפיההרים‬
‫; ‪ J: -‬י»‪-‬‬
‫ללכת בשליחותו ולא‬
‫כסיס‪ :‬למם׳מלמם‪:‬‬
‫מדבר‬
‫נהרורת‬
‫אשיבם‬
‫יכם‬
‫אחריב‬
‫ואל״מקבתבור נקרתם‪ :‬הביטואל­ נסיניתי אחיל שלא‬
‫אשר־מכרתי אתכם לו הןבעונתיכם‬
‫כה אמרה' אי זה‬
‫אלך אלא אמלתי הנני‬
‫‪X‬‬
‫םפר כריתות אמכם׳‬
‫תחוללכס‬
‫ואל־שרה‬
‫אביכם‬
‫אברהם‬
‫שלחני‪ :‬גוי׳ ואף על‬
‫הגה אמר ירמיהו נמכרתם ובפשעיכסשדחה אמככש;‬
‫• ‪i‬‬
‫‪V‬‬
‫פי שאתבזה כעמר‬
‫סלחתיהואתן את ספל כריתותיה א<!יה׳ פילשוהמפלציצזטיר^יהללר^י‬
‫ואיןהשליחות לא גמנעמי כעמל!ה אלא בלצק הלכתי ומה שאמל נד נתתי למכים‬
‫קראתי‬
‫כליתותשלא;יהיה ואין‬
‫עםלת השבטים שנתן ‪014‬ספל מדוע באתי‬
‫טכקבמ‬
‫איש מלך‬
‫מהם עול‬
‫מפדוותאפשל שהיה זה אכל לא מצאנו זה בכתוב ׳ ואפשל שיהיה פיליש הפסיק ק‬
‫עונר־־ז הקצור קצרר־ז ידי‬
‫נל‪-‬י ^‬
‫^ ^ ^ ‪ P ^ ^ \-t‬ספל כליתית א ל א & אפילו היו מכים ומולטים אותי אני אקבל בלצק לאהבת האל‪ :‬למילטים י‬
‫שמיציא אסתו מביתו שקצף עליה אבל לא נתן לה ספל נליתית לפי שעתד‬
‫בג;‪3‬ךות<מולטים שעל לחיץ)זקצ)! )ה׳ אלהים יעזןל לי ׳ אם המ אותי ואמל יעזול לי‬
‫ואכם־איךבי כח להציל הן‬
‫להחזילה אליו ‪ p‬יהולה עתיל להחזיל המלכות לו׳ ונוכל לפלש גם ‪ L‬ישלא יתנני כילם להמיתני ׳)אם לא הכוהו פילוש יעזול לי כהקים לכלי נכלאתי ״‬
‫שעשלת השבטים לא שבו כשוב הגלות מבבל ואלך להם הגלית מאל ירי ר‪ «-‬על כן לא נכלמתי באמלי כפלהסיא לבלי נבואתי ט ילעתי ט לא אביש ט‬
‫כאלו נתן להם ספל כלימות וכני יהילה םמ לאלצם אחל שבעים שנה)י‪5‬די *תקיימו לכלי‪ :‬כחלמיש י פיחס האכן החזה‪ :‬קלוכ מצדקי ׳ כקלוכ לצלק‬
‫כארצם אלבעמאות)עשליםשנהואמלכנגליהולה איזהספלכליתות כלומי לכלי וישים אותם אמת‪ :‬מי יליכ אתי ׳ שלא יהיה כמו שנכאתי‪ :‬מי הוא‬
‫כי קחכים אתם לשוב אלי כאשר שכתם פעם אחרת ט אין כיני וביניכם ס‪ 5‬ילשיעני׳ כלכלי י ופדוש ילםיעני כמו והלשיעו את הלםע׳ אשל ילםיעק‬
‫כריתות )כשיככם יםוכז גם כן שאר השבטים׳ והאם היא הכנ^ אלהים‪ :‬כלם ׳ כל העומלים מגלי לסתול את לבלי‪ :‬עם ׳ תולעת הבנלים‪:‬‬
‫והנה לא נמכלתם ואינכם צליטם לכסף בפלותכם אל עונותיכם היו למי‬
‫מי בכם ׳ מי שהוא בכם׳ ילא את ה ישמע אלי וגם מאשל הלכו בחשך על עתה‬
‫המטלה והתשובה תהיה כסף הפלות‪ :‬מלוע׳ אתם מעכבים הגלולה ישיב מללכו הלעה ויבטח בשם ה׳ וטיב לו‪ :‬לן כלכם קלחי אם ׳ באף האל כמו‬
‫אני מזומן לקבל אתכם כתשובה אם תשימ י )למה היה זה כי באתי ואת כי אש קלחה באפי‪ :‬מאזלי זיקות ׳ כפל הענק במלות שומת ומוציאי אש מן‬
‫איםעונהאלי‪ :‬קלאתי׳םימאלי)אשובהאליכם‪) :‬איןעונה׳ מכם * הי‪-‬צ‪ [,‬העצים ולן האבנים יקלאומאזלי זיקות הם ניצוצי האש לשון זיקוקין לנילג‬
‫!ןצלה ילי מפלזת׳ וט חשכתם לאילך גליתכם כי לק)צל ילי היא זה ‪0‬ל‪ 1‬לכוכאול אשכם׳אםל בעלתם ואותו האם תאכלכם ט העון יכלה אתכם‪:‬‬
‫פליתי אתכם על עתה אין זה אלא כםכילכם שלא שכתם אלמ הן מעלתי׳ מילי היתה זאת הלעה לכם שתשככק למעצבה והשכיבה הזאת םאמל כמן‬
‫איך תחשבו ט מקינל ילי הוא ‪ w‬שלא נגאלתם על עתה)הנה אחליכ ים כגעלתישכיבת החולי אז המות כלימל שלא יהיה בכם כח לקלם לפני אויביכם‪ :‬הביטן‬
‫כמל שעשיתי כים סוף כגעלה יכל ׳ וכן כתיב ויגעל כים סוף ויחלכ ג אשי© אל צור חצבתם׳ פילוש חצכתם ממנו זה אכלהם‪:‬ואל מקבת כילצקלמ׳ כקלתם‬
‫גהלותמלבל׳ כשאלצה אוביש הנהלות כמו שעשיתי כילק שהלבשתי אותו׳ כ» זהו שלה׳ למה לחם האשה לכלל ופירוש מקבת נקיבת הטל כאילו אמר‬
‫אל בול נקובה םנקלתם כה ממנה׳ והחכם לאבע פילושצזל זושלה טהיא‬
‫הנפעלה ׳ והמקכת אבלהם ט היא הכלי הפועל בצול נקלתם ‪ p‬העיני האנשים ההם תנקל‪ :‬הביטו עתה׳ פילש המשל ‪ 5‬התוללכם י מחולל אתכם עתיל במקלם עבל‬
‫כאילו אמל חוללה אתכם ןעגימ מן חיל כיולדה אמל הביטו אליהם ולכו בדמיהם נלאו מה עשיתי להם‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫‪f‬‬
‫מ‬
‫!‬
‫)‬
‫‪h‬‬
‫ת‬
‫י‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫ב‬
‫י ״ —‬
‫»‬
‫י‬
‫״‬
‫־‬
‫•י‬
‫‪I‬‬
‫‪T5T‬־‬
‫;‬
‫־• ־ ו‬
‫ן‬
‫"‬
‫ו ־‬
‫י •‬
‫‪1‬‬
‫‪X‬‬
‫־‬
‫‪1‬‬
‫•‬
‫נ‬
‫י‬
‫י י‬
‫‪l T‬‬
‫‪:A--‬‬
‫‪r‬‬
‫‪J‬‬
‫׳‬
‫‪ T .‬־ ״‬
‫‪5‬‬
‫י‬
‫••»‪».‬‬
‫‪ T -‬״‬
‫‪V‬‬
‫•‬
‫ז‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T<:V‬‬
‫•‬
‫‪.-‬ייני‬
‫‪V‬‬
‫־ »‬
‫‪|T-%‬‬
‫־‬
‫•‬
‫‪v‬‬
‫•‬
‫י‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫"«‪l‬‬
‫י‬
‫ץ‬
‫* י * "‬
‫־‬
‫‪-‬‬
‫‪r‬‬
‫• ‪1‬‬
‫*‪TJ‬‬
‫‪\ T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫*‬
‫*|‪I‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪TT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫| ‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪J -‬‬
‫••‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫ז‬
‫••‪TJ‬‬
‫‪J‬‬
‫!י|‪:‬‬
‫‪• :‬‬
‫י ‪X‬‬
‫<‬
‫‪J‬‬
‫• ‪r s‬‬
‫־‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫ת‬
‫ר י ע נ י י י ) י‬
‫ד‬
‫י ־‪ T‬־‬
‫;‬
‫נ‬
‫‪-‬‬
‫‪JT‬‬
‫‪xj- * T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫»‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫יי* ‪:‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫»ו‬
‫!‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ A‬זי‬
‫»‬
‫>‬
‫••*י‬
‫•ו‪-‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪-‬‬
‫׳‬
‫‪J‬‬
‫‪V‬‬
‫•י־‬
‫‪-I‬‬
‫‪..‬־‬
‫‪-‬‬
‫;‬
‫‪V‬‬
‫•־‬
‫•‪1‬‬
‫‬‫‪-‬ן‪^:‬ן‬
‫‪j r i‬‬
‫•י‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪Y‬‬
‫״‬
‫מ‬
‫ע‬
‫"‬
‫‪T‬‬
‫‪JT‬‬
‫‪-‬ז‬
‫! ז‬
‫‪A - T‬‬
‫ן‬
‫‪1‬‬
‫ר א‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫־‪J‬‬
‫׳״*ןיווי*‪-‬ו^יו‪•-‬ו‬
‫‪:‬‬
‫מ‬
‫‪T‬‬
‫••‬
‫יו‬
‫‪T‬‬
‫‪»T‬‬
‫‪h‬‬
‫^‬
‫‪T‬‬
‫‪|T‬‬
‫י ו ו ;‬
‫י *‬
‫»•‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫מ‬
‫י‬
‫כי‬
‫‪f n n‬‬
‫רדכן‬
‫ע ק ב ו ש ו פ ט י ם‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫ר ד ק‬
‫פי אתל קלאתיו׳ ואמלת* לו לך לך מאלון וממוללתך׳אחת היה)אח׳ ק בלכתי))השכל גהה הלעב להחלב ט השיל הלא החלב והשכר הוא הלעכ ״ לןי אנחמך‬
‫והלכיתיו ׳ ומה שסמך זה לענק נחמת ציון כעכול כי כזמן שנואשו שניהם מהי)׳ אתהו עם שלקה כמותך שאוכל לנחמך מ ‪ :‬בניך עלבו ״ מענק ע<! לאה‬
‫להם כן לעת זקנתם אז פקלתי ונתתי להם כן ׳ כן ישלאל אחל שיאלך גלותם יונה )יתעלף עצק עימת ולסוק האבלים על שלא מכל לעמןל על עצמו ל‬
‫מאל על שיהיו נואשים מן הגאולה אז יפקלם האל ויוציאם מן הגלות‪ :‬ועלכתה׳ פתוא מכמל׳ כתוא שהוא שוכב במכמל שלכד) אותן בן ותוא היא התיה‬
‫כמומדכרה׳וכן כ‬
‫המכלת כתולה ותאו‬
‫כי־אחד קראתיו ואברכהו וארכהו‪:‬‬
‫'‬
‫ל‬
‫חמל כהפוך האותמת‬
‫והשבר והרעב והחרב מי אנחמך‪:‬‬
‫כמ) כנס )כשב והוא‬
‫"‪V‬‬
‫נחם וישם עכל במקום ־׳ ‪ V v‬־ ־ ' «־־‪V-‬‬
‫בניך עדפו שכבו בראש כל־חוצורת שול הכל׳)מכמלהוא‬
‫ב׳־נחש!היה זנעןנחםכר־חךבות׳ד;‬
‫^‪,‬‬
‫כתוא מכמר ה מ ל א י ם חמת״יהודת לשת‪):‬טכלתולא מייך‬
‫בחכ‪:‬כמנהג‬
‫עתיד‬
‫פימש ושכולת הצלות‬
‫אנכי הוא ד ש ם מךבךהכעךן ועךבתד־ז כנך‬
‫גערת אלהיך‪ :‬רכן שמעי־נא זאת )לא מיין‪ :‬כה אמר‬
‫מנחמכם ׳‬
‫אלניך ׳ הוא יהיה‬
‫; *< ‪v‬‬
‫י״ן‪• 1‬‬
‫יי!•"‬
‫יהוהששון ושמחרה ימצא‪.‬בה תודה ‪=r‬־ ־ ‪•c y‬‬
‫לשון‬
‫אמל מנחמכם‬
‫אדניך ולא מלט ה‬
‫עמה ושכרת ודא מיץ‪:‬‬
‫זמךדת‪:‬‬
‫וקול‬
‫את‬
‫מי‬
‫רכים )אמל‬
‫הפסלת לאה עניה שעלה והיא בהמולת נח‪:‬‬
‫כה־אמראדטך^הלח האמות )הוא אלהיך‬
‫נקבה)אח‬
‫ותילאילשון‬
‫)שיקח משפטך מן ה‬
‫ו‬
‫כן אמל )תשכח‬
‫ןאלהיך יריב עמו הנדה לקחתי מידך העמים‪ :‬יליכעמו׳יקח‬
‫הפטרת שופטים בישעיה בסימן נא‬
‫כן‬
‫כי‬
‫זכל‬
‫ותחחללשק‬
‫את־כוס התךערר־ז את־לןבעות כוס ליכעמו ומשפטם מן‬
‫מנהגהמקלאכסמלכל‬
‫הגוים‪) :‬שמתיה טי‬
‫חמתי לא־תוסיפי לשתותה עווד‪:‬‬
‫קי*‬
‫כצגל כנסת יםלאל׳ א נ כ י‬
‫מיניך׳ מן ט ה' הונהג‬
‫פםמלבל כלםק לבים‬
‫ושמתידה ביד מגיך א ש ר ־ א מ ר ו לנפשך ׳ אמל נפשך‬
‫מנחמכם‬
‫יי‬
‫מלכל מגל הפלטים׳‬
‫‪r -t‬‬
‫־ •י‬
‫־י־‬
‫ג‬
‫)אמל גוך ט הנפש‬
‫נכשמלכל כלשון יחיל‬
‫לנפשך שחי ונעבירד־־! ותשימי בארץ מעינה ממני הניף‬
‫מלכל כננל הכלל׳ ו ‪-‬׳מי־את ותיראי מאנוש ימורת ומכך־‬
‫וכחוץ׳ כיחש כמי ה‬
‫גוך וכחוץ ל ע ב ר י ם ‪:‬‬
‫ותשכח יהוה‬
‫וכשמדבל בלשק נקבה א ד ם חציר ינתן;‬
‫עורי עורי לבשי עזךציון לבשי• השוק שהכל עזכלים‬
‫מלכלכנגלהכני!י‪::‬מי‬
‫ • ‪ :‬־ ‪-‬יי׳‪:‬‬‫־ ‪I l-T‬‬
‫‪TT1T‬‬
‫עליו וכל זה םבלת‬
‫את׳ כת צליקים כ‬
‫כמותך ומלאה זכיות עשך נוטר־ז'שמים ויסד ארץ ותפחד‬
‫בנדי תפארתך יךושלם ן י ר ד־זקךש לאהבתי לפיכך אמל‬
‫כי לא יוסיף יבא־בך עור ערל וטמא‪ :‬ותשימי‪ :‬לבשי עזך ״‬
‫למה תילאי מאנוש תמיר כ ל י ה י ו ם מפני חמרת המציק‬
‫« ‪ 7‬״‪1‬‬
‫־י׳‪/‬‬
‫•ע ‪v‬‬
‫•> י •י ו‬
‫״*• ‪/‬‬
‫שהיית מופססת מ‬
‫אשל סופו למות‪ :‬חציל׳ א ש ר כונןלהשחירת ואירת חמרת‬
‫התנערי מעפר קומי שבי י ר ו ש ל ם ־ ממנו על עתה לבשי‬
‫פילוס כחציל וכן גול‬
‫איתו‪ :‬התנעלי מעפל'‬
‫‪1ATT‬‬
‫‪s‬‬
‫אליה יהולה‪ :‬ותשכח‬
‫ברת־ למה ישיבת כגלות כמי‬
‫תנאלו‪:‬‬
‫בכסף‬
‫חנם נמכרתם ולא‬
‫שביד־‪,-‬‬
‫מהרעעהלהפתחולא־ה^התפתחומוסריעוארך‬
‫המעיק‪ ^ n S g n:‬רגע ה^כ^רדתמו‬
‫את ה׳ כושף ולא נשענ׳ • ‪w ^ l‬‬
‫שהתפלשבענל )אומל‬
‫בי־בה‬
‫בי ע ן ‪:‬‬
‫ע‬
‫יחסר‬
‫ימות לשחת‬
‫לחמו‪:‬א ש ם‬
‫ו‬
‫ולאשמו‪:‬‬
‫ןהוזז‪:‬גבאות‬
‫עליו‪ :‬המציק׳ מושלי גליו‬
‫אמר ירד­‬
‫מעריכם‬
‫כה אמר אדני יהודה‬
‫יהוה התנעל מעפלןק\ם ז‬
‫ה‬
‫אומות העולם‬
‫• ; ‪f‬‬
‫‪• '«jt‬‬
‫שבי׳ ת״יקומי תיכי על‬
‫המשעכליםככם‪:‬אשל דברי בפיך ובצל ירי בסיתיך לנטע‬
‫עמי בראישנד־ז לנור ש ם ו א ש ו ר מרסי יקלך התפתחי‬
‫כונן׳ נזלמן י• ואיה ‪.‬שמיכש וליסד א ר ץ ולאמר לציון‬
‫ועתה מה״לי־פה מוסלי צואלך ׳ חסל‬
‫באפס עשקו‪:‬‬
‫המת המציק׳ מחלכא‬
‫י * י התץוךרי‬
‫ואיננו‪ :‬מהלצועה׳לא עמי אתרה‪ :‬י‬
‫מם השמום ממיסלי צ‬
‫נאם־יהוו־ז כי־לקח עמי חנם‬
‫משליו ציאלךשהליהיא כ‬
‫‪ ,‬־י•‬
‫י‬
‫תזיקך חמת המציק התעוררי קומי ירושלם אשר שתית‬
‫ןהלילו נאם״יהוה ותמיד כ ל ־ ה ץ ם כגלות כאל) עיל‬
‫כי עתה ימהל הגולה‬
‫מוסלים כציאל י‬
‫להפתחמכית גלות והו׳ מיד יהוה את־כום חמתו את־לןכעןן‬
‫שמי מנאץ‪ :‬ל כ ן ירע עמי שמי לבן שכיה ׳ כמן שבויה ‪t‬‬
‫ישלאל שהוא גולה כין כוס התרעלה שתירת מצירת‪:‬‬
‫ביום ה ה ו א בי‪-‬אני־־הוא דהמדבר חנם ׳ כלא כפף אלא‬
‫העמי'׳ ולשין צועה הוא‬
‫איךמנהל לה מכל־בניםילךהואין‬
‫מה־נאוועל־ כעינות‪) :‬לא ככסף׳‬
‫ממקגם‬
‫פנק טלטול ונוע‬
‫הנני‪:‬‬
‫למקום‪ :‬ולא ימות לשח׳ מחזיק בידה מכל־בניכם גדדידה‪:‬‬
‫אלאכתסיכה‪ :‬מצלים‬
‫ההרים רנלי מבשר משמיע ש ל ו ם ילל עמך כלאשונה׳‬
‫לא ימות כגל)ת שהוא לו שתים הנה לןךאללך מי ^נוד לך השר‬
‫מבשר טוב משמיע ישוןך־ז א מ ר זכל שתי גליות גלומ‬
‫כמ) קבל׳ )על הכלל‬
‫מצלים וגלות ככל כי‬
‫מלכל כי אם ימותון‬
‫מלך אשול הוא מלך‬
‫מזמין‬
‫האל‬
‫כנלות‬
‫יחסללחימכעןלו‬
‫)לא‬
‫כתחייתהמתים‪:‬‬
‫בנלח יחידיםיעל)‬
‫ככלי ואמלמצליםשיללסםכלאשינהלגולסם ואשור כמו כן באפס עשקו‬
‫להם בק הגוים טלפם וצלכם ׳ או פיליש)לא יסחל לחמ) כצאתו מהנלות בללךכל אחל מהם כי מצלים לא היה לי לין להעבידו כפיך ט למל כא שם תחילה׳‬
‫כמו שאמל לא ילעבו ולא יצמאו ׳ ובללש מפלס הפסוק כן איך תפחל מכן אלם וכן אםיל לא היה לו לק בהם ולא היו כני מלחמתו והוא כאפס עסקו כלא‬
‫טימות והנה בעול) כחיים ה)א לכל חלש מאל אפיל) נקכי) קסין עלמ צדך למהלמספס י ואף על פי סהיתה גזלה מהאל הם המצליים העכילום וענו איתם יותל‬
‫הוא ולהפתח כהליך המעים כלי שלא ימית לשחת ׳ וכיון סמהל להפתח מלאי וכן אשול כמו סאמל אני קצפתי מענו והם עזלו לי ללעה‪ :‬ועתה ׳ מה‬
‫צליך למזונות שאם חשל לממו ימות׳ צועה לשון לכל העומד להיות נילוק הגלות שהוא גלות שלישי‪ :‬מהכיפה׳ מה לי כל כך כ‪/‬ה הגלות שהאלכתי‬
‫כמן ושלחתי לו צועים וצעוהו וכליו יליק)‪ :‬ואנכי ה׳׳ שים כידי כח להזציאך אותם זמן לככגלותקיאמל האל כהגיע זמן הגאילה ‪ :‬כי לקח עמי חנם׳‬
‫מהגלות ‪ t‬לוגע ׳ כמו בוקע זק עולילגעןיאמס‪ :‬ןיהמו גליו כמקום הבקיע׳ ן אינם מתעכבים כגלוי כשביל כסף שהם חייבים לשוכיהם אלא כעונותם גלו וככר‬
‫ואסים׳ הנה שמתי דבלי כפיך להיות לי לעם וכז ולבלי אסל שמתי בפיך‪ :‬לקחו עינסם‪ :‬משלמ יהלילו ׳ הסוכים המושלים בהם יהילילו אותם בעבולתם‬
‫ובצל ידי כסיתיף שלא מכל) העמים לכלותך‪ :‬לנטוע שמים ׳ וכל וה אכסההקשה ובאה צעקתם אלי ׳ ועול כי כל היום שמי מנזאן כגלית׳ סהסיכי׳ ינאצוהו‬
‫עלץ בגלית על םיבא עת לנטןע שילם)ליסול אלץ חי« קמץ גלמת שיהיו שהםהולגים ושוללים אותם על יחול שמי ג יהילימ׳ מענין יללה‪ :‬מנואץ י‬
‫יסד‪ 1‬כעולם חלם וכן אמל הנני בולא השמים החלשי׳ והאק החלשה \ קבעת ״מתנאץ לוגמת וישמע את הקיל מלכל אלמ י לק ילע עמי שמי ׳ שאינו נילע בגלוי‬
‫שמט הכוס‪ :‬התלעלה ׳ הלעדה ׳ או פילוםו םם המות אמל לי לך כגלות ככלאכל הוא מנואץ בעת הגאולה ילעו עמי שמי ללעו ט הנבואה לא לכלה לשיא‬
‫שתיתכוסהתלעלהעםהשמלים גם מצית אותה עד שלא ישאל ככוס אפילווההבטחה שהבטתתים ע* הנביאים אז ילעו שהי׳ אמת ללגמ כי אני הוא המלבר‬
‫נ‪1‬פה כלומל כל הלעות הכתובות הניע) עליך)לי לך מהגלות ׳ ולשי פילסלא םלבלן הנביאים מעצמם אל הם נבאו כשמי ׳ וכלאותס שיתקיימו ההבטחות‬
‫התלעלה ׳ הוא משקה המטמטם)מתיש כח האלם כאסיל)קםול ומעוטףידעו ט אני הוא שלבלתי והנני כמג שהייתי לא שניתי ולא אשנה אל שהם לא‬
‫כמי הכלושים הלעלו והשלות )הלעלות שהוא לסין עיטיף ממסכת שכתידעוני כמו שילעוני אז בעת הגאולה‪ :‬מה נא ‪ /‬ע‪ p‬י י < ן אמ לחייך כלומ מה‬
‫מלמת לעולות מק סלכל נאה להתעטף בו‪ :‬אין מנהל לה ׳ כעולה בגלותיהמ נאים)יפים לגלי המבשל שיעלה על ההלים להשמיע לבשל שלום וטיב דשוע‬
‫לא היה כח בילם לנהל האחל חבלו ולהחזיק בילו ולםמכו מהרעה כי כילם ולאמללציק מלך אלהיך כיעל הזמן ההוא לא ילאה שהוא מלך אבל אזיאממ‬
‫מיו שדם כם ׳ שתים הנה׳ הלעות הקלואנת אותך שתים רעות היו הסול‬
‫הכל שהיא מלך כמו פאמל)היתה לה המלאכה‪:‬‬
‫צופיך׳‬
‫ב מ ד ב‬
‫‪ 3‬ע ל ג‬
‫‪J‬‬
‫נ נ‬
‫‪s‬‬
‫‪,‬‬
‫‪t :,‬‬
‫‪J •1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪*T‬‬
‫‪,T‬‬
‫‪•IT:.‬‬
‫ד י י‬
‫{‪T •.•-‬‬
‫‪V‬‬
‫״'‬
‫ת‬
‫‪1‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪| T‬‬
‫‪,A‬‬
‫־‪j‬‬
‫‪-‬‬
‫;‪v‬‬
‫*‬
‫;‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪S‬‬
‫‪(T‬‬
‫‪J‬‬
‫י‬
‫!‬
‫י ‪J‬‬
‫*‪J‬‬
‫•״‬
‫‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪- t‬‬
‫•‪A‬‬
‫"‪t‬‬
‫‪..‬‬
‫‪:‬‬
‫•י‪.‬‬
‫י‬
‫•‪/‬‬
‫•‬
‫••‪-‬‬
‫־ ‪. X‬‬
‫«‬
‫‪I‬‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫׳ ־ י •‬
‫צ‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫י‬
‫י••‪/‬‬
‫»‬
‫‪J‬‬
‫••‬
‫־‪'1‬‬
‫‪NT‬‬
‫‪J‬‬
‫י‬
‫*‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪\ t‬‬
‫‪•IT‬‬
‫‪t‬‬
‫'•‪A‬‬
‫‪,‬‬
‫•‬
‫ג‬
‫‪m‬‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫‪K‬‬
‫‪I V‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪~ .‬‬
‫‪,.‬‬
‫‪V‬‬
‫•‬
‫‪I,-,‬‬
‫* • ‪K‬‬
‫•‬
‫‪!T‬־‬
‫•‪AT‬‬
‫‪V‬‬
‫מ‬
‫ןע‬
‫כ‬
‫כ‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫ר ד ק‬
‫ת ב ו א‬
‫כ ד‬
‫י י‬
‫שמעמילק יעל והחומות והמגדלים לכשל וללאות מי כא לעיל‪ :‬יםלתינך הגזים שיביא) לך מנחהמהם ז יעלו על לצון מזבחי׳ כמו הפוך יעלו‬
‫*יפץ׳ ציפים‬
‫על מזבחי ללצין וק מק)׳שםקכל)פיל)ם)יכיא)מנחהמהס )כן יעלו מהם על‬
‫וב‬
‫ש‬
‫ב‬
‫כעק‬
‫עק‬
‫ילאו‬
‫כי‬
‫יחלו׳‬
‫וימנו‬
‫׳‬
‫כשמחה‬
‫קול‬
‫שיוציאו‬
‫כלומ‬
‫נשאו קול׳‬
‫מזבחי םיקלימ מהם קלכן לה‪ :‬אפאל׳ םיכיא) מם הגלם מנחה)קלכמת‪:‬‬
‫ה׳צמןכלומלילאו במלאה הנבואה ט שב הכליל לציק והוא לוח הנבואה מי אלה ׳ אמל תעופכה לסין נקטת על יןהלגת ישלאל העולות מהמלה מזה)מזה‬
‫שפסקה משמתו חגי וכדה ומלאכי ובעת הישועה תשיכ חחהנכגאה‬
‫ותבאנה קל מהלה כמו‬
‫לקלמותה‪ :‬פצחו׳‬
‫ישרתונך <עלך ןןל‪-‬ףעןן ^ ‪ , ,‬ך ‪ ; -‬העכ י והמשיל מליצת‬
‫קולצפיך‬
‫אלהיך‪:‬‬
‫מלך‬
‫לציון‬
‫‪>1‬׳‬
‫‪W‬‬
‫»‪r‬‬
‫הקלות לעיפמת כי היא‬
‫* »י ־‪*,‬י ־״ •י י •־־־‪.‬־‪/‬‬
‫<‬
‫‪,‬‬
‫‪V‬‬
‫'‬
‫‪1‬‬
‫יי \״‪.‬י‬
‫*־־אלה מ‪$‬ב התמעה הקלה ‪0‬‬
‫הפאךתי אפאר‪:‬‬
‫נ ש א ו קול !חלו ‪ $ t‬ב ‪m U‬‬
‫^ ״ ^ ‪,‬‬
‫שכתמעות ‪) :‬ביוני©‬
‫תעופינה ומונים אל״ארכיתיהם‪:‬‬
‫הנלית‪ :‬מתוכה׳ מתיך *ראו בישוב יהוהציק‪:‬‬
‫פצחו רננו ‪,^. ^ . " . .w-.l..1‬י *‪ Z**.‬״ «*״>‪ i‬אלאלכותיה׳ ׳ כי מתל‬
‫‪u‬‬
‫כי די י א י י כ ם יקוו ואניורת תרשיש‬
‫כל עילועילשאתםג^ יחדו חרבות ירושתםכי־נחסיהוז‪-‬ז‬
‫יעיפומהלהכשיכםיזנ‬
‫׳־י *״״י ‪ .‬־* י‬
‫י •׳־ ‪ .‬י‬
‫הכלו ׳ הטהלז מכל ־‪:‬י ־י• ‪ v‬־‪ v v.»* .‬׳‪ \'\*>-‬״‬
‫בראשנה להביא בניך מרחוק כספם קניהםממהמיעומ ב‬
‫ע מ ו נ א ל י ך ו ש ל ם ; חשף‪.‬יהוהאת־‬
‫טומאה ומכל עק‪:‬‬
‫וזהבם אתכם ל ש ם יהודה אלהיך כצאתם מהם מפני‬
‫נשאי כלי ה׳ ׳‪0‬י; זיין זרועקךשו לעיני כל־רקנוים וראו‬
‫שממהלות לםוכ אל‬
‫־‪ \ :‬״ ‪* * J‬׳י‬
‫‪^v‬‬
‫־ • •י ‪ .‬־•»‬
‫• י‬
‫שלכם יהיו כלי ה ולא י ז‬
‫אלהינו‪:‬‬
‫יש‪:‬עת‬
‫את‬
‫כל־אפםייאךץ‬
‫^‬
‫^‬
‫ובני נוזליהם שהניחו ל‬
‫ןלקתש ישראל כי פארך‪:‬‬
‫חסלי האל)לחמיו הם סורו סורו צאו משם טמא אל־־תנעו‬
‫בני־נכרחמתןך ומלכיהם ן׳שרתונך‪ .‬להאכילם מאםל ב‬
‫צאו מתוכה הברו נשאי כלי יהירה‪:‬‬
‫כי בקצפי הכיותיך ו ב ר צ ו נ י ר ח ^ ך כפיהם ׳ אמותיהם‬
‫י י י ; י ‪ .‬י ־ ״‪ * rt v‬י• '״‬
‫מהגלות‪ :‬כי לא כ‬
‫הס חלונות הםזבךג‬
‫י ‪ V‬י‬
‫י •*‬
‫׳? ־ ‪r‬־ • • •‬
‫‪ :‬ופתחו שעריך תמיר יומם ו י ‪ ¥‬ד ת כיליאייםיקמ ׳ פילוש‬
‫כי לא בחפזון תצאו ובממסד־‪ .‬ל א‬
‫^‬
‫^ ‪,‬‬
‫לא יסנרו ל ה ב י א אליך חיל גרכש ממי האיים יק)» לי כי‬
‫ימה תנאו לא תפחמ רתלכון כי־־ו־זלך ל פ נ י כ ם יהודה‬
‫ילעו כי אני המטיב ו‬
‫י ‪\"_.I'I‬‬
‫ומאספכם אלהו י'ש ל‪ :‬י‬
‫מאלם‪ :‬ל י ^ ר‬
‫? ™ ומליע לפיכך יביאו‬
‫ו מ ל כ י ה ם נהו^יכש‪:‬‬
‫•‬
‫‪ - :‬׳ י ד י " ••) • ־י‬
‫לפניכם׳ לפיכך תנא)‬
‫‪ p‬הפטלת כי תצא בישעיה לני עקלה והיא כתובה‬
‫בנחת כי ל<ן‬
‫ןהמםלכךז אשר לא־י‪;/‬בךוך ייאבדו כנץ במקומם‪) :‬אנמת‬
‫‪.‬‬
‫אכעמולג׳‬
‫כלף‬
‫נח‬
‫תיללית‬
‫אלה‬
‫בפלשת‬
‫ממנלים‬
‫אכל‬
‫מאלם‬
‫׳‬
‫* י '‪?:‬‬
‫והגרם חרב י ח י ב ו כ ב ו ר הלבנון‬
‫עלאמלמלחמךיהיה׳‬
‫יצאו כחפזין לט ‪0‬‬
‫י כחסחן כף הלמימ‬
‫י ־ ‪ ^ ,‬י׳ ׳י׳*‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫^‬
‫שהמצליים המ ממהח׳‬
‫אורי כי־־בא‬
‫אליך יבא ברוש תדהר ורתאשור מלאסונה כימישלמ!‪1‬‬
‫משיצאו מן העיל הלמ ך• **ץ‪y‬‬
‫יחדו ל פ א ר מ ק ו ם מקדשי ו מ ק ו ם כענק סנאמל כי אני‬
‫ננחת כיל למה‪ :‬ו ‪hJ IjJ‬‬
‫‪L , T ±‬‬
‫‪Z‬‬
‫י יהלליאליד‬
‫א ו ד ך‬
‫‪I‬‬
‫ומאסיפכם ׳ ההולך א‬
‫וגומל‪ :‬כספם)זהבם‬
‫יי• •־*•י‬
‫ »־‪»—: v‬‬‫אחל‬
‫׳שחוח בני מן‪$‬ך יקי״שחחף ‪.‬על־־ אתם׳ אפשל כספם‬
‫מאו‬
‫ל<ך ^ י ״ א ע י ך ןקךאן לך מהכס של יםלאל פ‬
‫‪3‬‬
‫את‬
‫כלימלעםכלממינם י‬
‫‪r‬‬
‫‪'v‬‬
‫־׳ * ‪.‬‬
‫הנכשלים כי״ מתקף \‪-•v-K‬ו•• ־‪.‬׳‪,‬״;״;ד־ד‬
‫יכ)א)לא יניחו מממונם‬
‫ז!יר יהוה עיון ק ה ש ! ? ל א ר ג‬
‫‪ :‬והלכו ג ר ם לאורך ומלכים לננה‬
‫לכל המחנות ז‬
‫תחרת היותך עזובד־ז ושנוארה ואין לכל כאלכות הגולה״‬
‫זךחך‪ :‬שאי סביב‪£‬ינ‪%‬וךאיכ^כם‬
‫^ או אפשל כספם ן‬
‫^‬
‫????י ? " * ל ‪ 1!?? 1‬לךחוק יבאו‬
‫וזהבם םל האומות נמו‬
‫• יי ‪^ ,‬‬
‫ובנתיך על־צדתאמנד־ז‪ :‬אזתרא* *' יג ‪/‬׳!ד • י‬
‫רנקת חלב נידם ן ' ^ שנאמלכעיליככל נ‬
‫ךורורור‪:‬‬
‫ונהרת ופחד ורחב לבבך כי״־יהפד‬
‫מלכים תינקי וידעת בי־־אני יהודה נשאוהו אנשי מקימו ב‬
‫«י־־ ־ ‪t‬־< יי ‪ : a-‬י‪*-‬י • ־•‪,‬י״*ו­‬
‫הנחשית אביא זהב ותחרת הברזל " פאל‪ :‬ובס כני נכל׳‬
‫עליך המון ים חיל גויס יבאו לך‪:‬‬
‫‪iim‬‬
‫אביא כסף ותחת העצים נחשת ותחת מלכלישיעכלוך כ‬
‫& ‪ * 9‬ג ם ^ ק תכסך ב כ י י מרץ‬
‫»™‪'r‬‬
‫במנחות שיביאו לד‬
‫י י‪ .‬ידן‪.‬‬
‫*‪ " . v‬־‬
‫"‬
‫^הבלםסשבא‪:‬באוזהכ^כ?״‬
‫האבמם ב ת ל ושמתי פקךתך ‪ V‬״ יעכליך כאלצך שיכמ‬
‫ידזאוותהדותץה‪1‬ה ןבשרו‪:‬‬
‫ליי״‬
‫קןמ»‬
‫ןננשיך צרלןה‪ :‬לא־ישמע ^ ד חמס ממיתי׳ויעשו מלאכתך ‪t‬‬
‫ות‬
‫בארצך שד ושבר ב ג ^ ^ י ^ כי כקצפי׳ אז מפילי כ•‬
‫צווי והאולה משל על‬
‫כלענינץכקהטוככיו‬
‫! ׳יי*‬
‫־ י ז ׳ • י יי׳ ־*‬
‫•‬
‫‪,‬‬
‫הםמחהועלהטיכה‪:‬‬
‫הלע היא מאתי)אימ‬
‫ןש;עה חומתזך ושאריך תהיה‪:‬‬
‫על׳‬
‫משל‬
‫ועלפל‬
‫חשך‬
‫החשך׳‬
‫הנה‬
‫כי‬
‫ישועתך!‬
‫זמן‬
‫כי כא אולך ׳ הגיע‬
‫מקלה כלל‪) :‬פתחו׳‬
‫אלהלה‬
‫)הלכ)גדם׳כמ)פאמל)הלמעמיםלכים)אמחלכ))נעלה‬
‫הצחמ‪:‬‬
‫יהמנפתיזי' תמילממם‬
‫יסל״‬
‫לאיל‬
‫הגלם‬
‫שילכו‬
‫זה)‬
‫כאןלמתמ‬
‫מלכה‬
‫מללכמ‬
‫יעקכ)מלמ‬
‫אלהי‬
‫נאל כית‬
‫ולילה להכיא אלץ חיל מים‪ :‬ומלכיהם נהוגים ״ יהמ נהוגים אלץ שיכאולפני‬
‫הכנר‬
‫אחל‬
‫הידיעה‬
‫כנץ)כמתץ)באה‬
‫פיחש‬
‫‪,‬‬
‫כול‬
‫ומלכיהםושליהם‪:‬‬
‫הם‬
‫כמווישנואת טעמו‪ :‬תאמנה׳ מענק כאשל ישא האומן ואף על פי שאמל מלך המשיח כעבדים לפני אלוכיהם ומה סאמל נהוגים כי מנהג המלכים‬
‫•כמתידללכלאחת)אחת)פיחשעל צד תאמנה על צד המלטת)השחת כמ‪ ,‬כםילכן כללך ילמ לוככים א) לגלים ינהג) אותם סלים ללך ככול‪ :‬חלוב יחלכו ״‬
‫•כתיכושלותיהם ^ ץ ז אזתלאי׳ פיחס תלאי כנץ שיכאן מכל ^מנין חלבן‪ :‬ככ)ל הלבנק ׳ העצים הטובים שכ) כמ שהיה משלח מלך צ)ל למלך‬
‫ןיגהביפנץזהוונהלתסהזא ענק אילה ן וכחל ולחכ לככך׳ ופחל כאלם &למה‪ :‬כחם תדהל)תאשול ׳ מיני עצי יעל לב‪ : p‬לפאל מקום מקדשי י‬
‫נויכנו כהם כית המקדש‪) :‬מק)ם לגלי אככד ׳ כי כית המקדש מכמן כנגד כסא‬
‫הנכהלככא אליו טובה לכה פתאוםולחכלחכ הסוכה זלחכ העם שיכאו‬
‫ט כמו סיגל הלב כעכולהלעה והצלה והאכלכן ילחכלטוכה ולשמחה? ‪,‬׳ הכמל)אם כסא הכטל מושכו כית המקדם הלום לגלמ‪ :‬פתוח ׳ מן תחתיו‬
‫— ‪-‬י־יי• וטמממ ועתה תהיי כהפך ט יבאו עליך ‪ :mo‬כני מעניך׳ אמזההמ מעניך כגלית ומת) ככלכזק הימעהכניה©‬
‫ילמ אליך פוחתים)מתנפלים לפניך‪ :‬על כשת לגלץ ׳ חצה ל)מל על מללך‬
‫הכפות כי הכף מתחת‪ :‬ציק קלוש ישלאל׳ סמוך ציק שלקמש ישלאל‪ :‬ואין‬
‫מכל׳ כחלכנה‪ :‬משום חל )לול ׳ לכל מלות העולם תהיה משוס כמו‬
‫שנקלאת יפה נוף מסזש כל האק‪) :‬ינקת חלכ מים ׳ ללך משל כלימ' שתאכלי‬
‫טוכאקהגרם‪ :‬וםולמלכים כחולם כמז כפתתחלמ של חצה ל)מל טובם!‬
‫תחת הנחשת׳ שלקחו המים ממך אביא זהכ ‪ :‬ושמתי פקודתך ׳ שלום‪,‬‬
‫״׳י ׳רחלמות ולסמל עלים מפצי האויכ לפיכך מקלאי תחת פקולתך שהמ השיכים ניתנים פקידם עלישלאל לגבות מהם מס אשים‬
‫‪11‬״ ‪U‬‬
‫לך שלןם)נלקה ולא יהמ עוד עלץ פקילים)נוגשים ״• לא ישמע עול חמס »‬
‫תצטלביעול לעלות עלה ׳‬
‫שיעשו לך השזטם לא יסמעעזל‪ :‬וקלאת ׳ אז תקלאי ישועה חממתץ ט לא‬
‫גהם אלא תהלות ה׳ז‬
‫להם ישועת הפן המלחמה שהיתה מקלם כסעחם ׳ ‪ pi‬כשעלים לא יספח‬
‫לא‬
‫הרמת‬
‫מ ן ב‬
‫‪ :‬חס‬
‫ו ג‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫י‬
‫מ מ י ן ן ם‬
‫‪T‬‬
‫‪W‬‬
‫‪M‬‬
‫י‬
‫נ‬
‫‪K‬‬
‫י ז ר ב‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪A‬‬
‫ח נ י ת‬
‫י ה י י‬
‫‪j‬‬
‫מ ל‬
‫‪v‬‬
‫‪ 3‬י ל‬
‫‪J‬‬
‫‪5‬‬
‫יא‬
‫ס י ס‬
‫‪c j‬‬
‫‪,‬‬
‫‪D h 5 w‬‬
‫‪T J‬‬
‫‪B‬‬
‫‪1‬‬
‫‪i‬‬
‫‪5‬‬
‫ז‬
‫י‬
‫ב‬
‫פ ‪ 1‬ת רג‬
‫‪5‬‬
‫הפנ‪,1‬לת‬
‫מנ‬
‫‪w‬‬
‫‪T‬‬
‫א י‬
‫מ‬
‫‪1‬‬
‫מ פ נ י ם ‪:‬‬
‫;‬
‫‪1‬‬
‫‪J‬‬
‫!‬
‫‪IT‬‬
‫‪5‬‬
‫‪Ar‬‬
‫‪r‬‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫מ ג‬
‫כ ך‬
‫כ‬
‫י‬
‫ח‪7‬ק‪, ,‬‬
‫הס‬
‫ו‬
‫ר ד ק‬
‫מ ג ב י ם‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫ר ד ס‬
‫לא יהיה לך עיל׳ ככל פילסנו כי ימשיל הישיעה והטיבה לאילה׳ אמל כל כך הם למ כלזמ השגחת הי•• המזכילים אתה׳׳אמ׳ בנגל בני הגלית אתם‬
‫יהיה אילך גליל שה)׳ איל ה' )היא השיבה הנלןלה על שלא יהיה נחשב איל סעליכ' להזניל ה׳‪ :‬אל למי לכם י לא יהיה לכס למי)שתיקה )התפללו‬
‫השמש)איל הילחלכל‪:‬ם‪ :‬לתפאלתך׳שתתפאלכככילו וסיכו שיגליל עמך״‪.‬‬
‫לפני) תמיל על יסנן ילישלם כחימותיה )נכנעה )י״שימה תהלה באלן‬
‫לא יכא ׳ גם)ה משל כתלממי לא תכסל עיל מלכגתך )יקלך לא יעלי‪) :‬עמךהפך ממה שהיא עתה כל ימי הגל)ת חלפה לשכנים)לכלים אלה הם לבלי‬
‫טלם צדיקים ׳ שיצלף‬
‫האל מלאס הפסוק‬
‫בתולר־ז יבעלוך בניך ומשוש חרת} עלללךסומבני׳שןככי'‬
‫אגמי האל‪).‬הנשאלים לא־יהיה־לך עוד השמש לאור יומס‬
‫יהיו כילם צדקי׳‪ :‬ל‬
‫סמזלז אות׳עלהתשיכ'‬
‫לעולם ילשו אק׳ שלא ורננה הירח לאץאיר לך והיר־ר״לך‬
‫ער־כלרה ^ ש י ש ^ ך אלהיך‪:‬‬
‫)מש תחלה הפקלתי‬
‫יגלו עיל ממנה לעילם ;הוה לאור עולסואלהיךלתפאךתך‪:‬‬
‫על״־חומרתיך י ר ו ש ל ם הפקדתי ואח כך אמי המזכילים‬
‫׳־'‬
‫‪l‬‬
‫‪1‬‬
‫־‬
‫ץ‬
‫ר־‬
‫כי יהמ נצל מסעי ס‬
‫שמחם כלי־היום וכל־הלילה תמיד את ה׳)אמל אל תתנו‬
‫לא־יבוא עור שמשך ףךחך לא‬
‫שילחי כמעשיהם ט‬
‫למי ל) ‪ p‬י י ! י*‬
‫אכי יסעתיכ לא כ יאםף כי יהוה יהיהי‪/‬לך לאור עולכם‬
‫לא יחשו המזכירים את־יהורה אל־ הכת) כמל)אל משה‬
‫‬‫‪.‬‬
‫—‬‫״‬
‫‪>•'•'A‬‬
‫ם‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ועמך‬
‫י‬
‫ושלמוימיאבלך‪:‬‬
‫ע‬
‫םנאמל‬
‫ככלאשינה‬
‫ואל־תתנו דמי ל ו עד־ אמ׳ עלה אל ה‪ :‬נאל‬
‫‪,‬דמי לכס !‬
‫עליהם <זלגע קויתי צ ד י ק י ם ל ע ו ל ם ירשו א ר ץ נצר‬
‫לעסנת ענטם )יעש‬
‫‪S f t l S J E‬‬
‫א ת ד י י ן י<י‪-‬י‬
‫« ז ־‬
‫באיבם ילא היה מטעו מעשה ידי להתפאר‪ :‬הקטן‬
‫נשבע יהוה בימינו ובזךיחג כמי סהמלכ לחבמ מ‬
‫כארץ‪:‬‬
‫כליה שהיה מטע ה׳ יהיר־‪ .‬לאלף והצעיר לנוי ע צ ו ם אני‬
‫^ מתעסק בלבל) ‪ pj‬ה‬
‫‪ W‬אם־־אתן ארת־־ידעך ^‬
‫אלנ‪ £‬זמילת זי־ • ל‬
‫התמללכחמזקיקאת‬
‫״ י י ‪ ,‬־־ ‪:‬‬
‫•״ ״‬
‫;‪V‬‬
‫יהוה בעתה אחישנה‪:‬‬
‫להתפמל׳ שמתפחל‬
‫חכל)להי)׳מא;ק ל! ס‬
‫לאיביך ואם‪-‬ישתו בניינכר‬
‫שיתן את לכו לכל לכליו‬
‫כהם כקלאי להם‬
‫הפסלת נצכים בישעיה כסימן סא‬
‫אשר ינעת בון כי מאספיו יאכלהו בלא למי)כלא הפסק‬
‫עסה‪ :‬הקטן ׳ דיצה‬
‫והללו את־יהורת ומקבצץ ישתדהו )הנה כסיפסיק מללנל‬
‫לומ׳ השבט )המשפח׳‬
‫• ; ‪.‬־‪v‬‬
‫» ‪-‬ו;‬
‫‪t‬‬
‫יי‬
‫* ‪v‬‬
‫*‬
‫תהיי השתיקה יההפםק‬
‫אשיש ביה‪1‬‬
‫הקטן י‪».‬כז יהיה לאלף‬
‫קדשי‪:‬‬
‫בחצרות‬
‫עברו בשברים פנו דרך לשןמע כמי למלכי •‬
‫פעמים ממה שהוא ע‬
‫עברו‬
‫תנלנפשי ב‬
‫נםכע ה׳׳ אמל כימימ‬
‫עתה•׳ אניה' כעתה‬
‫חחישנה׳ ואת הטיבה ב א ל ה י כי ד־זלביישני בנח־־יישע‬
‫חןןס סלו סלו המסלר־ז סקלו‪.‬מאבן וכזלועעזו׳ ללכיהכח‬
‫)היכילת בימ לקיי' ל‬
‫הרימו נסעל־העםים‪:‬‬
‫האני מבטיחם אני ה מן^יל עדקןר־ז^ני כחתן יכהן פאר‬
‫•יו י •ו‬
‫־‬
‫״‪v‬‬
‫השל)׳ )לא ישלטו עול‬
‫אעשנה שהיכולת כילי‬
‫כי כארץ‬
‫נאמל כעתה ואמי א וככלה תעדה כלידה‪:‬‬
‫הנה יהויה השמיע אל־־קצה היי^רץ בהם אייבי' ׳ ובימינו‬
‫‪I‬‬
‫־‪"-‬‬
‫*'י|‬
‫אמרוילבות־ציון ךזנךת יש‪!/‬ך ב א )כזלגעעזו ה)'כפל עני(‬
‫אחישנהאמל) לכיתימ תוציאצמחה וכננךז זךועיה תצמיח‬
‫במל)' סינית כי הימק‬
‫זל זכי אחישנה לא זמ‬
‫לפניו‪:‬‬
‫ופעלתו‬
‫אתו‬
‫שכרו‬
‫הנה‬
‫ותהלדת‬
‫צךלןה‬
‫יצמיח‬
‫אד‪.0‬יהוה‬
‫י‬
‫בן‬
‫היא הזחע העז באלם‬
‫בעת לס לפלס כשיגיע‬
‫וקראו ילחם עס״הקדש נאולי יהודה )כן מלבל האלעללמ‪:‬‬
‫לגמלה‬
‫עתה אחישנה‬
‫ר^מען ציון ל א‬
‫ע ד כל״הנוים‪:‬‬
‫)הלל) את ה ׳ למז ל‬
‫‪;IT‬‬
‫‪t‬‬
‫מהלה ט לא יאלך זמן‬
‫מעת החל הישיעה עד אח'שה ולמען‪.‬ירוישלם לא אשקוט‬
‫ולך יקרא דרוש״ה עיר לא נעזבד־ז‪ :‬למעשלשני)נסע לכעי׳‬
‫ןזה) כימחמפמ יאכלוה‬
‫ער־־ץצא כננה צדקדלה וישועתדה‬
‫כלותה‪:‬‬
‫מי־זרה׳ ב א מ א ד ו ם שהמנאכלי׳לכעלי׳ונטע‬
‫וראו נ ו י ם צדקך‬
‫כ ל פיר יבער‪:‬‬
‫••ן‪v:‬‬
‫‪JT‬‬
‫»‪J‬‬
‫מסלתהפטלתןהיה‬
‫לכעי היא הלילי' להם‬
‫הדור‬
‫זרה‬
‫מבצרר־ן‬
‫ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫נ‬
‫כ‬
‫חמוץ‬
‫ם‬
‫ש‬
‫לך‬
‫וקרא‬
‫כבודך‬
‫ם‬
‫י‬
‫כ‬
‫ל‬
‫מ‬
‫־‬
‫־‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ו‬
‫כיתכא‪:‬‬
‫‪) I‬כן במעשל שני היה‬
‫‪t -t‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪.‬בלבושו צעדת ברוב כהו אני מדבר מתיל׳ ןמהן!ל לאל)‪:‬הן‬
‫והיית‬
‫חדש אשר פי יהוה יקבנו‪:‬‬
‫הפטלתאתם‬
‫ובנךיך ‪j‬כדרך בגךז י•‬
‫ללבושך‬
‫י»י‬
‫ןע^ף‬
‫‬‫ך‬
‫‪,‬‬
‫•‬
‫עטררת הפאךרת ^ ״ ‪^ -‬‬
‫סאמ׳כחצליתקלשי כי‬
‫‪TT‬‬
‫גצכים‬
‫איך־ם מעשל שני זנסע לבעי‬
‫להושיע‪ :‬ו מ ע מ י‬
‫׳דרכתי לבדי‬
‫פוררה‬
‫מלוכה בכף־אלהיך‪ :‬י ר^א׳יאמ^‬
‫ם אד‬
‫מדוע‬
‫בצדקה רב‬
‫לא הי) נאכלין אלא ב‬
‫לך עוד עזובדה ולארצך לא־־יאמר‬
‫איש‬
‫אשיש׳‬
‫שוש‬
‫אתי• ו ‪:‬א ‪j-‬ד ר•• כ ם באפי ו א ר מ ס ם כילושלם לפנים מן ה‬
‫; ‪1 v :‬‬
‫»'‬‫• •‬
‫‪ :V‬ו י‬
‫אלה הם עוד שממרה בי לך יילןךא חפצייבדת‬
‫בחמרתי וייז נ צ ח ם עד־־בנדי ובל­ החומה‪ :‬עכל) עכמ כ‬
‫{ ‪T‬‬
‫; י־‬
‫­! ו־ ־י "‪T A‬״ ; ‪• c:‬‬
‫כשעלים׳ עלללך עבת‬
‫דבלי יחשלם ׳ אג הם ולארצך בעולרה כי־־הןץ;הודה בך‬
‫כי יום נ ק ם משעללשעל כמחנה י‬
‫לבלי ישראל בסיב׳ מ‬
‫מלבושי אגאלתי‪:‬‬
‫כי״־יבעל בחור‬
‫מזגלית‪ :‬כגלי ישע ןאךצך הבעל‪:‬‬
‫פמללדהעם׳עסיס^ן‬
‫בלבי וישנת גאולי באדת‪:‬‬
‫סל) סל) המסלה ׳ כ‬
‫מעלצלקהיללךמשלן‬
‫יכהן כאל׳ יגדיל פאחכלמשיס נאים כי הכהן היא לאש העם יגדילם לפיכך ככשוהללךבטץ ליקמין בלעז ״‪ .‬סקלןמאבן׳סקלי המסלה)הםלימ אבני‬
‫נאמלה הגלילה כלשון כהינה ׳ וכן וכני ליל כהנים הי)‪ :‬כליה ׳ כלי תכשיטיןמכשיל לצללק ׳ מאכן ׳ מהמת סם אכן‪ :‬הלימ) נס על העמיס ׳ שיכסלן איתם‬
‫ןקסוליה‪ :‬כי כאק ׳ ועול המשיל ישועת ישלאל לאק שתוציא צמחה ט בכלמק)ם שהם בנלית! הנה שכלן את) ׳ שכל טוכ שישלם ליסלאלעל‬
‫היההנלגילבאק נפסל )נשחת ואחל כך יצמח)יתחלש ‪ p‬ישלאל המ ימי׳ הגלית שסבל) בעכיל שמן הנללל י )פעלתי לפני) י ןםכל פעלת) ׳ )שכל‬
‫לכיס בגלות יכמעט אבלה תקית׳)יצמחו בהגיע עת הגאולה ‪ j‬למען צמן׳ שזכל שמל כמקום שנים׳)כיחש)פעלת) הפעלה הסיבה שעשן הם לאל‬
‫אל הם לבלי ה׳ בהיות ישל׳ כגלות‪ :‬כלפיליבעל׳ כלפילהטעל שילא) אות)‬
‫כהחזיקם כגלןת בתולת) )במציתמ עם הצחת הגלילית‪ :‬לפנמ׳ חצה‬
‫מלי״ק כן צלקך)ישועתך ילאו אותה הגוי׳ הלחוקים‪) :‬לאו גויס צלקך׳ לימל עמן כי מה שעמו היא לפני) )מה שלפנמ היא עמו ז מי זה בא‬
‫הצלק שיעשה האל עמך‪ :‬שם חלש ׳ כמו שאמל חפצי כה‪ :‬יקבמ ׳ יפלסנן מאלים ׳ המשיל האל יתבלך המחליכה לגכיל עישה נקמה כאייכמ)בגלמ‬
‫כמ) אסל נקבו כשימת‪) :‬היית׳ הענק כפול כמלות שימת ׳ )טעם כיל ה׳ אלזמים מלם ההלג)כאלי אלם שיאל מי היא זה)היא עינה אני מלכל כצלקה ׳‬
‫לומל ט הוא יחזקם סלא יפל< לעילם כי תמיל יהיה ימ עמם לסמכם‪ :‬כלימל מה שלבלתי אני כצלקתילישלאל עשיתי כי אני לב להושיע כלימל לכ‬
‫כעילה׳ עלללך משל כי האלן הממסכת לומ׳ לאשה שיש לה כעל)כסהיא כחלהישיע ישלאל‪ :‬חמק׳אלים׳ לפי ענק הפסיק‪ :‬מבצל ׳ כצלה היתה‬
‫שוממה היא כאלמנה וכן אמל העיל לכתי עם היתה כאלמנה ‪ :‬כי עיל גלילה להם לפיכך כנה אותם כשם כצלה‪ :‬החל כלבוש)׳ שלבש כגלי‬
‫יבעל׳ טעמו שיבעל כחיל כתולה שהוא לכל נאה ומתקבל מתל משיכעל צקם‪ :‬צעהבלככחו׳ נאזלבחב כחז‪ :‬מלוע אלים ללביםיך׳ הלמל כלמל‬
‫וקן כתולה או בתול בעולהקאלץישלאל בל זמן סלא הי) בניה בתוכה אף הלגזלאכנל; פולה׳ והנ האל כעינה לשיאלין אמל בילה ללכתי לבלי׳‬
‫על פי סהיו מסכי׳ כה אומות לעולם לא היתה נקלאת כעולה כי לא הין הגת נקלאת פילה לפי שמפללין ומלצצין כתיכה הענבים ׳ והמשיל הגרם‬
‫מתקבלי׳כה‪ :‬על חומותיך׳ ללך הללס כזה ילוע סהםומלי׳ הם מלאכי׳ באל) הם עניכים כגת )האל ל)לכם׳ ־ )מה שאמל לבלי לל שאק זמת׳‬
‫)הם מתפללים לאל על ילושלם שישיבנה ליסיבה׳ לם לפלס הפסוק ‪ p‬אמל לישלאל והוא היה כעוזר לאל אם היה להם זכות‪) :‬מעמים אק איש‬
‫האל לילנסלם אחל סיכנו חומותיך אל תפחלי שיפלו עול לעולם כי אני הפקלתי אתי׳ מתיצב לפני להלחם‪ :‬נצחם׳ דמם יזה על כגלי ונקלא הלם נצח‬
‫עליהם שומט‪ :‬לא יחשו׳ ט שאל שומט חומו׳ אם הם עלי׳ כלילה כמם לפי שהיא חיי האלם ומקו‪ :‬אגאלתי׳ כמו הגאלתי ענין סניף ולכלוך׳‬
‫הם ישני׳ אכל שומט חומות ילוסלם יהין עלים ביים וכלילה תמים ׳ )הסומלים וכן לחם מגיאל‪ :‬ואכיס ואין עיזל ׳ ליסל^ל‪:‬‬
‫)חמתי‬
‫‪,:‬‬
‫י‬
‫״ ‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫יו‬
‫י‬
‫*‬
‫*‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫* ‪S‬‬
‫‪U‬‬
‫‪T‬‬
‫‪f‬‬
‫•‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫*‬
‫‪-‬‬
‫‪v‬‬
‫‪J‬‬
‫‪,‬‬
‫‪:r‬‬
‫‪5‬‬
‫*‬
‫‪AT‬‬
‫ה‬
‫‪a‬‬
‫‪T‬‬
‫‪j‬‬
‫‪s‬‬
‫‪,‬‬
‫» ‪y‬‬
‫‪.‬‬
‫־‬
‫־‬
‫‪VT‬‬
‫־‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫־•'‪/‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T T‬‬
‫‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫‪r‬‬
‫‪1‬‬
‫‪-‬‬
‫\ ‪r‬‬
‫" ‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫‪j‬‬
‫‪AT‬ן‬
‫‪v‬‬
‫‪T‬‬
‫‪/‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫;‪J‬יי‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫•‬
‫‪J‬‬
‫‪A‬‬
‫‪J‬‬
‫‪-‬י‬
‫‪0‬‬
‫ו־‬
‫־*‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫ר ד ק‬
‫ר ל ך‬
‫ר ד ק‬
‫כ ה‬
‫וחמתי היא׳ חמתי שיש לי על האומות היא סמכתני חזקה ילי ועוללה את לכי שים מלאכה ׳ וזבל ענין השבת בפלט לפי שהיא מדבר לבני הגלית שיטימ‬
‫ליפלעמהם‪ :‬ואבוס׳ למיםהילליכה כמי כטיט חצות‪ :‬ואשכלםכחמתי׳ ללביה׳)יצאי מהגלות יהטיכ׳ שבהם היא שמיל׳ השבת יבעון שכת גלי מאלצם ׳‬
‫אשקםכיסחמתיעלשישכלו‪ :‬נצחם׳ חזקםותקפם‪ :‬חסדיה׳אזכיל׳הנביא‬
‫)אמרי לזל לא חרכה ילישלם אלא כשביל שחללי כה את השכ׳ יאמלי אם משמלים‬
‫אמל אזכילאתישלאל את חסדי הי‪ :‬ולב טוב‪ .‬אזכילאשלגמללכית ישלאל ישלאלשתי שבתות מיל נגאלים׳ )אמלמחלל) לשין זכל אף על פי ששבת‬
‫כלחמיו‪:‬ויאמ׳׳ כאשל‬
‫לשון נקבה ליצהלנמל‬
‫‪ ,‬יום השבי׳ י יאל יאמר‬
‫ן ואל־יאמל ^‬
‫ל‬
‫לקחם לי לעם כשהוציא ואביט ואין עיור ואשתומם ואין סומך‬
‫מהשזכלבןהנכל‬
‫״ ‪ -‬־ < ־ > ־ ־ ‪ .‬־ ״ד \י׳' י־־‪:‬‬
‫"יי "י"‬
‫״ ׳"'‬
‫״י‬
‫ממצלים אמל אר עמי‬
‫ותושע לי זרועי ויזמתי היא סמכתנין‬
‫‪,‬י‬
‫^‪,‬‬
‫‪5/‬ץ יבש! כי־כה ־ אמר;הוה לסריסים יהסליס מישלאי! בן‬
‫להילהם ואבוס עמים באפי ואשברם בחמתי‬
‫לעולם‪:‬‬
‫אישר לשמרו את־ישברתותי ובחרו הנכל שאק לי ילושה‬
‫ואוריד לארץנצחכם‪ :‬י‬
‫למושיע׳‬
‫להם למושיע שהושיעם‬
‫ונתתי להם במתי ובחומתי <ך בעבולזהשהםמיבללי׳‬
‫חסדי יהוה׳ אזכיר‬
‫ממצלים אמל שלא‬
‫ושם טוב מבנים ומבנורת יש• עולב! מאקישלאלאנימבטיח‬
‫ישקלו מ לעולם ׳ ומלת תהלוות יהורה כעל כל אשר עמלנו‬
‫איתםטובותאחלות‪:‬‬
‫י" י‬
‫־ ‪1‬ז ‪ . " 1 ' .‬י ייי‬
‫י'‪ * * ^ L‬י ;‪ r‬י י" ״ ‪ 1‬י י "י‬
‫אך היא לאמת הלכל‬
‫יהוו‪ ,-‬ורב טוב לבית ישראל אשר־‬
‫י‬
‫א ת ^ ו ™ ל * ? ‪ S‬״ ‪ , /‬י??! כקיבש׳ שלאייציא‬
‫אתה! ככל צלתם לו גמלם ברחמיו וכרב חסדיו‪ :‬ויאמר‬
‫ד־־׳נכר הנלרכם על־יהורת לשרותו פלי)ענף‪ :‬בכיתי‬
‫^ וכחימיתי ׳ כתלגימו‬
‫ול^אהמ את־־שבש‬
‫צל׳ כתיבכא*ףיקרי אך״עמ^ המרה בנים לא ישקרו ויהי‬
‫ן ‪-‬י׳ ־‪!,‬ף‬
‫כויוופילוס הכתוכלא ‪-‬י ־ ‪•• -‬י‬
‫כבימקלשייבאלעכית‬
‫״ יי ‪L‬‬
‫זי * '־' ‪"'1‬־‬
‫י‬
‫ל‬
‫לא‬
‫׳‬
‫בבל‪*-‬רתם‬
‫ג‬
‫להם למו‬
‫^ ‪,‬‬
‫לעבדים כל־־שמך שברת מ ח י י ו שכינתי׳יל׳מקיםכמ*‬
‫יכם בבריתי‪ :‬ו ה ב י א ו ת ׳ • לל תהיה לך ן ישם׳‬
‫הושיעם ממנה יפילו צר ומראך פניו הושיעם באהבתו‬
‫שאמשיד שמי למלית‬
‫»••־ •‬‫•!‬
‫‪...‬‬
‫ובחמלתו הוא נאי^ס וינטלם וינשאס‬
‫ל» '‬
‫א ל ך ס ר ק ך ^ ןשמחתים ? ‪ " 5‬הכא םייאמל ‪ A‬מצה‬
‫כל־ימיעולם‪:‬‬
‫^ ^‬
‫תפלתי עולתיהפם וזבחיהם לרצון לימללכלאחל מן ה‬
‫משל‪ 1‬לנטלם וינםאם׳‬
‫על מזבח<' < ^ ‪ - ,‬פ ל ־‪,‬קך הסליסיס; על ה׳ ׳ כמ)‬
‫כפל ענין במלית שומ׳‪ :‬הפטלת)ילך כישעיה כסימן נה כמנהג האשכנזי י י‬
‫אלה‪ :‬לכל העמים י‬
‫<־ ‪ /‬־ ‪r‬‬
‫»‬
‫־! ; ‪ -‬י ׳ •‬
‫יוסלת הפטרת אתם‬
‫נאםאדנייהוה )לאלישלאללכלםכיאף‬
‫לכל־העמים‪:‬‬
‫יהוהבהםצאו קראהו‬
‫נצכים‪:‬‬
‫מקבץ נדחי ישראל;ן‪1‬ך א ק ב ץ ןןליו לגלים‪ :‬עיל אקכץ עלמ‬
‫ד ר ש ו‬
‫׳מןהאימית שיתגיימ‬
‫‪ ~ I \ 1' \. * L‬׳‬
‫; ‪ *"*a : t • ; it‬י‪v%‬י "‬
‫בהיותו קרוב‪:‬‬
‫ו ו ו‬
‫‪t rJkJl/J 7‬‬
‫)נלמעליהם‪ :‬לנקכצי)׳‬
‫* ־ יי ״‬
‫יעזב רשע דרכו ואיש א ו ן מחשביתיו‬
‫הפטרת וילך כמנהג‬
‫הביציישלאלי‪.‬‬
‫הפטלת ללך! כמנהג הספללים כהושע ‪.‬‬
‫סימן יל ׳ ניספי' על »‬
‫‪ ^t‬־ נ ‪At :‬‬
‫־‪:*.1‬י ‪ t t‬־ ‪ :‬יי '‪1‬‬
‫ו‬
‫חסלת הפטלת ללך‬
‫‪.‬‬
‫‪. .‬‬
‫רשב אלץהוה וירחמהו ואל־אלהינו‬
‫^ ן ן ך י ך ; ישראל‪.‬עריהוה אלהיך ‪ .‬כמנהג האסכנלם‪:‬‬
‫כי־יךבה לסלוח‪ :‬כ י ל א מ ח ש ב ו ^‬
‫דרשו‬
‫כי כשלת בעוניך‪ :‬קחו‬
‫> ‪-‬‬
‫הכטלת וילך כמנהג‬
‫״ י יי " ‪ r‬יי 'י ‪ .‬י *‬
‫מחשבותיכם ולא ך ך כ י כ ם דרכי‬
‫הספללים ׳‬
‫^ }*?לי‬
‫‪w‬‬
‫עמכם ךבךיס‬
‫כי־נבהו שמיס‬
‫ה׳ ׳ ללשייזל ח נאם יהוה‪:‬‬
‫אליו בל־תשא עוז וקח טוב ונשלמה‬
‫׳‪.‬־־י•‬
‫׳‬
‫שימצאלכם‪ :‬בהיותו י• •י' •י‬
‫שובה‬
‫פרים שפתינו ן אשור לא־ץישיענו על־‬
‫‪ u‬׳‬
‫סוסלא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו‬
‫‪ ,‬״ ‪ ^ ,‬מ א ר ץ כן נברהו דרכי מדרכיכם‬
‫‪ .‬׳‪• -‬־ י • ׳‪ -‬־ זי ־?••‪7‬״' ישלאלינו על ופושעים‬
‫קליכ׳ חי היא ללישה ומחשבתי ממחשבתיכם‪:‬‬
‫למעשה ירינו אשר־בן יךרןס יתום‪ :‬יכשלנכם׳ )פימשה‬
‫^‬
‫‪.‬‬
‫"י‬
‫״‬
‫• ־; ;‪•• ,‬‬
‫‪.‬‬
‫ככללבכמוםכתו׳קלוכ‬
‫‪ # ,‬תמצא לעיל כהפטלת‬
‫ארפא משובתם א‬
‫‪ t‬׳ ‪ 1‬יי ‪ »T‬וישלחלףז׳‪ (:‬מיאל‬
‫י י ' ־"‬
‫‪J‬‬
‫כיכאשרירד‬
‫הלכלקילאיוימל‬
‫אהיה כטל לישראי כמיך׳לבליהנבי׳כנגל‬
‫אפי ממגי‪:‬‬
‫ה‪ 1‬ית׳‪ :‬לשאלי׳ נחלתן‬
‫ולכיתיני • ל פילש הגישם והישלנ מך־השם;ס ושמה לא <פרח כשושנה דך שךשיו בלבנון‪:‬‬
‫בהמנאו קיד׳נףל ‪ •n‬יישוב כי אם־־הרוד־ז א ת ״ ה א ר ץ‬
‫^ ^ ׳ לאיתם שיסאלובביא‬
‫‪:‬לכו יונקתירויהי כדת ה ו‬
‫׳י < י *‪.*,‬י‬
‫יי'‬
‫י‬
‫כי לא׳ כי אם חטא‬
‫הגואל‪ :‬לא החדק לעל‬
‫•״׳ י ‪v‬‬
‫_! י־ ' ; ־׳< ־־ ־‬
‫ןהוריךזף ו ו ף ם י ח מ ונתן זיע ל ‪0‬‬
‫^ ^‬
‫כן יהיה דברי אשר כלבנון‪ :‬ישבו יושבי בעלו יחיו ךגן אפי׳ אעפי שהיי חייבי׳‬
‫ולא ימתיל לי והנה אני ורחם ל א ב י ‪:‬‬
‫‪ .‬־ י־ י־ שלא יצאו מהגלות ללוע‬
‫ך ‪,‬ץ ל‬
‫ן‬
‫ויפר‬
‫יצא מפי לא‪-‬ישוב אלי‬
‫מלכה לסלוח ‪.‬‬
‫מעשיה שעשו לא יפנה‬
‫\־ ' י־ \ י‬
‫ריקס־עי יאם־ יי י י ׳־ ' ‪T‬‬
‫כיגכהושמים ׳ כלומר •י״‪ x .‬־‪ • .‬י י ‪.‬״•י • י‪1‬־ז־‬
‫לעצמם א? לעלאלמעשיה‪ :‬כי חפן‬
‫אפרים מה־לי‬
‫עשה את־אישר חפצתי והצליח אשר‬
‫‪, !,‬‬
‫בי בשמחה תצאו ‪£‬ניתי ואשורנו אני כברוש רענן ממני חסל הוא ׳ כמו שכתיב‬
‫מעלו׳ ושכח כדרכי יות' שלחתיו ״״‬
‫בתולהוףחסל)חסלו‬
‫ן ^‬
‫‪,‬‬
‫פר<ך ע‬
‫״‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫יי‬
‫‪,‬‬
‫‪L-.n‬״‬
‫מדרכיהם יכמתשבותי‬
‫״ ־־ ^ < יגביל על חטאיהם כ‬
‫•־ ־ ^ • ־ י• ‪ T . ,‬י‬
‫ובשדום תוביון ה ה ר י ם והגבעות‬
‫רר^ם כי ישרים דרכי!הוה וצדיקים כשיגיעזק הגאילה‪:‬‬
‫‪:‬יה^׳גית‬
‫‪,‬‬
‫‪! v • .‬‬
‫יותר ממחסםתיכם‬
‫ילכו בם ופשעים יבשלו בס‪ :‬כ‪2‬ל־ ישיב ׳ אמ ישיב ילחממ‬
‫כגטהשמי׳ ל א ‪ :‬יפצחו לפניכם רנה וכל׳עצי השךד־ז‬
‫א ל במוך נ ^ א ע ^ ועבר ^ ‪ ^ . . v‬ואמל ותשליך כן ללך‬
‫תחתהנעצוץשלה‬
‫ימחאו־כף‪:‬‬
‫כי כאשל ירי‬
‫־ \ \ ‪ r‬המקלא במקומו רכים‬
‫* ‪*,‬יי‬
‫ייך*׳ י י‬
‫‪o‬‬
‫והשלג׳ ולא ישיכליקם ••ך‬
‫ק־•־' ז‪-‬״׳יל' לשארית נחרתו לא־החזק לעד אפו‪ ,‬לנכח ושלא לנכח כפמ׳‬
‫אשריאנושיעשה‬
‫להגלות‪:‬‬
‫וצדקתי‬
‫אךייטיבלעולםק '‬
‫אחל וכן אמל עיניתינן‬
‫‪£‬‬
‫^ •־‬
‫ומללסאגלהט^ ברוש תחת הסרפד‪:‬עלה הרס וה‪:‬ה « ז ׳ ׳ ־ ץ‬
‫״‬
‫י•‬
‫־‬
‫;‬
‫״‬
‫'‬
‫־‬
‫־‬
‫‪1‬׳;‪:.‬״‬
‫י‬
‫מחשכותיימ ינא לי‬
‫ואמחטאתם‪ :‬יכביס׳‬
‫•הי־־‬
‫•י י״^ ‪.‬׳יי ״ ־־ ‪! .‬‬
‫מפי ליהוה לשם לאות עולם לא יכרת‪:‬‬
‫לברי אשל‬
‫יכבשעונותינו ותשליך במצלות ״ כאל׳שמבסלבלתחת‬
‫זאת ובן איס!חזיקבה שמר שכת‬
‫כליניכשרייםאתם״י‬
‫^ "י כה אמר יהות שמרו משפט ועשו‬
‫?‬
‫^'ל‬
‫כל־חטאתס ן חתן אמת ליעקב חסד לגלמ שלא ילאה ״ש‬
‫מעשות־ ־״‪v‬‬
‫ירו • ־׳‬
‫ושמר‪T :‬‬
‫מחללו ‪. - T‬‬
‫>‬
‫אךייטיכ‬
‫לאיםיכריק‬
‫כל־רע‪:‬‬
‫כלין מתחייב‬
‫שמילה‬
‫לאברהכמ אשר־נשבעת"לאבתי ותשליך כמצילית ים‪:‬‬
‫יואל־יאמרבךהנצריעלוהאל‪-‬א‬
‫להם" ׳‪ f‬צךקדה כי־־קרובדה ישועתי ל ב ו‬
‫תשמעי‬
‫מידיז ״‬
‫אםאני‬
‫לכםאכל‬
‫משא׳ כאלם שמסלק‬
‫־יי‬
‫;־; ־‬
‫י ־־ —‬
‫•‪ N‬י י •••‪*•:‬־ יי •••;׳ ־ •‪ ,‬״ ־י‬
‫יריחס׳•יהנליח׳ העדן‬
‫דבלממקומי‪ :‬תת}‬
‫מימי ‪ £‬ד‬
‫‪,‬‬
‫^‬
‫ה‬
‫י‬
‫י‬
‫נ‬
‫ל‬
‫י‬
‫ך‬
‫ב‬
‫!‬
‫ל‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ה‬
‫לאמיר‬
‫יהוו־־‪.‬‬
‫׳‬
‫של^^‬
‫אמתליעקכ׳ החסד‬
‫שיתבטל קצת מיינו אלא ‪,‬‬
‫היא לאכלהס שנתן לי כחשמ האק)לבניו אחלי) בכיו הם כני יעקכ ׳ והאמת‬
‫הכל יעשה כמו שאמרתי ז כי בשמח׳ תצאו ׳ מהגלית ו וכשלים תיכלק ׳ לארצכ׳‪ :‬היא ליעקב כי אחל שנתנה לאכלהםילכנמ האמתהיאלקייםהמתנהלכנמכי‬
‫ההלים והגבעות׳׳ לרך ל לל שישמח כל העולם‪ :‬ימחאי כף ׳ יכו כף לשמחההוא אלהי האמת ילא ישוב לבלי הטיב אחיל‪ :‬אשל נשבעת לאכיתימ ׳ כלל שלשת‬
‫האביתאבלהם יצחק ויעקב ט לשלשתם נשבע‪:‬‬
‫כמו ייכי כף אל כף דאמלו יחי המלך תלגיס ייך ומחא‪ :‬תחת הנעצין ׳ מין ממיני‬
‫הקיט' וכן סלפל‪ :‬אשלי אנוש יעשה זאת ׳ שתילת שכת ן מחללו ׳ שלא יעשה מ‬
‫תקעו‬
‫‪1‬‬
‫ה א‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫ש ק ל‬
‫ה מ‬
‫‪1‬‬
‫כ ע‬
‫‪J‬‬
‫ע מ‬
‫ס ה ן א נ‬
‫ה ס‬
‫ל‬
‫‪v‬‬
‫‪l‬‬
‫™‬
‫*‬
‫™‬
‫» ‪ I » V T‬־ ‪, T J‬‬
‫י‬
‫י‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫כ‬
‫ע צ מ י‬
‫י(ך‬
‫‪T‬‬
‫ן ב ס ל י‬
‫‪1‬‬
‫‪K r‬‬
‫‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫‪,‬‬
‫‪J‬‬
‫‪-8,‬‬
‫‪v‬‬
‫‪T‬‬
‫‪l:‬‬
‫ה ר ‪ 3‬ה‬
‫ה‬
‫הס‬
‫לי ל ןל ‪1‬‬
‫ב‬
‫ר ה כ י‬
‫ה‬
‫נ י ב כ ל ת ם‬
‫ר‬
‫ר‬
‫ר‬
‫ץ‬
‫ך‬
‫‪:‬‬
‫כ‬
‫י ב‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ת‬
‫‪j‬‬
‫‪r )v :‬‬
‫ה‬
‫‪:‬‬
‫א‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪VTr‬‬
‫‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫ה‬
‫ח‬
‫ס‬
‫כ‬
‫כ‬
‫ז‬
‫י‬
‫ס‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪lv‬‬
‫כ ע‬
‫‪<r‬‬
‫‪D p‬‬
‫ק ד ו ב‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫ז‬
‫‪:‬‬
‫ה ב ס‬
‫‪T :‬‬
‫‪v‬‬
‫‪:‬‬
‫נ ד ב ה כ‬
‫ב‬
‫‪f‬‬
‫}‬
‫־‬
‫‪JT‬‬
‫ר‪1‬‬
‫ץ‬
‫‪:‬‬
‫ל ס‬
‫ח ב מ‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫ע ק ם מ מ מ‬
‫ככין‬
‫‪ hS‬כ‬
‫;‬
‫חו‬
‫כ ג פ‬
‫כ‬
‫ז כ ר‬
‫‪u‬‬
‫ב נ ‪ 1‬ן‬
‫‪T‬‬
‫‪r‬‬
‫‪ 8‬״‬
‫ז‬
‫)ח‬
‫ב י י םהכל‬
‫מ‬
‫ליק‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫ץ‬
‫;‬
‫;‬
‫ע‬
‫ה‬
‫;‬
‫נ מ‬
‫א ‪:‬‬
‫‪>-‬‬
‫מ‬
‫ח כ ם‬
‫! ‪T‬‬
‫ד ב‬
‫‪T‬‬
‫ה נ ב ‪ 1‬ן‬
‫‪XT‬‬
‫ק‬
‫ה ג ס ם‬
‫‪¥‬‬
‫‪, T‬‬
‫ל‬
‫ג‬
‫‪<3‬‬
‫־‬
‫חפ‬
‫ח ס ד‬
‫< ע ן ב י ר ח‬
‫‪J T‬‬
‫ג ן‬
‫ק‬
‫י ע כ ם‬
‫נו‬
‫‪:‬‬
‫ס‬
‫ה ז פ ג ע‬
‫מ‪0‬‬
‫ם‬
‫ן‬
‫ד ד ק‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫‪ *ID *VI‬ליל׳ טילה זאת חכרה לול כסוף ימיו כשהניח ה׳ לי מכל‬
‫‪7‬‬
‫‪i5‬‬
‫אפיליהחתן‬
‫מחללו׳אפילי‬
‫חתןמחלל) ׳‬
‫יצא״תן‬
‫»־‪j‬׳‪I‬‬
‫סלים יתענו שלא >‬
‫אייבי)׳ יאמר ומכף שאול כי היא היה שקיל מגל כל אייבי') ‪:‬‬
‫יהיה מ‬
‫הה‬
‫החתזשש‬
‫ינקו ‪5‬‬
‫י*‬
‫יכלם‬
‫חיפתה‬
‫מכית‬
‫תצא‬
‫הכלה‬
‫וכן‬
‫׳‬
‫מחללו‬
‫יצא‬
‫לשמוח עם אשתו‬
‫סלעיומצילתי׳ שהייתינםגכבומאייכי; ימפלשילי׳ מה‬
‫יהיו באסיפה אחת ויככו וכל אלה הלכליס םובלים לבז םל אלם וה ילחם‪ :‬ביןשאמל לי אחל'ץלהכניי היא תוספת ביאיר כי לי כאחל מהם או תהיה מל ‪0‬ל‬
‫האילם)למזבח׳ כי שם‬
‫)מפלסי כיספת ואיננה‬
‫המ עומלים לעביל ה כטלת האזינו שיבה ישראל בהישע על ופושעים‬
‫ךןך ^ץ—^ך~ן לכיניי טיל הגביהי‬
‫טבילתם)בהתכסל ה יבשלו בס)היא כמנהג האשכנזי׳ ואחל כך אומלי׳‬
‫ו י ד ב ר‬
‫לסבתהיוסכי כסמים ‪j‬‬
‫אל) הפסוקים מיואל בסימן כ׳׳‬
‫העמלה כמם הכלת‬
‫צ‪-‬ילי ׳ לשון סלע שהסלע‬
‫* ‪ ; V‬י?־־?‬
‫מנחהינסך שם כמקים‬
‫ביום הציר ןהוה מחסה לעיבלי דלן מן‬
‫השירה הזאת‬
‫המטל והליחות‪) :‬קל(‬
‫שופר בציון קדשו­‬
‫מילתם יבכי)יתפלל) ף ן ך ן י ן •‬
‫איביו ומכף‬
‫כל־‬
‫מכף‬
‫אתו‬
‫ליאמלוחלסההעלעמך‬
‫ישעי׳ לרך המי(לא‬
‫^צךה‪:‬‬
‫קראו‬
‫צום‬
‫^‬
‫‪JT‬‬
‫•‬
‫‪) :‬יקנאה׳לאלצו׳‬
‫יהודה‬
‫ףאמר‬
‫שאול‪:‬׳‬
‫לכנות החיזקבקלן כמ‬
‫אחל‬
‫התנצא הנביא כי‬
‫אספו״־עם קדשו קהלי קבצו זקנים‬
‫‪r‬‬
‫וקלני לאם קרניי‪:‬‬
‫ומפלטי־לי‪:‬‬
‫)מניסי׳ שהייתי נס‪)4:‬‬
‫סלעי ומצדתי‬
‫נזיעשו תשיבה יקבל האל אספו עוללים ויונקי שדים י צ א חתן‬
‫מניני‬
‫אהסד־ז־בו‬
‫יתבל תפלתם ואז יקנא‬
‫‪ * . A‬־ ־ לעולה ‪ :‬מחמס ׳ ‪.‬‬
‫; ‪> T,‬‬
‫י‪y• :‬‬
‫י‬
‫־•ן‬
‫האולם‬
‫‪.‬בין‬
‫מחפתה‪:‬‬
‫וכלה‬
‫מחדרו‬
‫לאלצו שלא תהיה שממ׳‬
‫מאנשי חמס‪ :‬מהלל‬
‫א ר ח י צורי‬
‫משגבי ומנוסי‬
‫אקר׳ ה׳ כשאני מתפלל‬
‫י וכ‪1‬עם הקנאה מפני ולמזבת יבכו הבחנים משרתי יהורה‬
‫מחמם'‬
‫משיעי‬
‫‪0‬המ חלפה במים‪:‬‬
‫תושיעני?‬
‫ואקל׳ המהולל שאהללמ‬
‫־ "ו•‬
‫•‬
‫זכן‬
‫לאלצו ׳בעבו׳ אלצו‬
‫מחלד אקרא ׳‬
‫בתהליתי אז מן אייפי‬
‫המקנא אתה לי׳ רען ויאמרו חוסה יהוה על״עמךואל־תתן‬
‫ומאימ‬
‫יהוה‬
‫אישע‪ :‬אפפוני׳‬
‫^ישע‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫סנה לציעקי׳ע* נביאי) ‪i‬‬
‫הקיפיני‪ :‬משבלימית׳‬
‫כי אפפני‬
‫משבךי־מות‬
‫למישל־בסנויםלמה‬
‫לחרפה‬
‫נחלתןל‬
‫נשבעתם אותו׳‪ J t‬ממננ‬
‫הםהצלותהחזקו׳שהי'‬
‫»‬
‫‪TC‬‬
‫נחליי בליעל‬
‫ו‬
‫ניכן פן תסבענ)‬
‫בהסקליכלמיתיפילש‬
‫אלהיהס‪:‬‬
‫איה‬
‫ם‬
‫י‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ב‬
‫יאמרו‬
‫והקאות) תםבעמממ‪:‬‬
‫חברי שאול‬
‫משכלי כי הצלו׳ םזבלל‬
‫סבני קדמני‬
‫‪v i‬‬
‫האלבה‬
‫נאתהצפוני׳‬
‫על׳״עמו‪:‬‬
‫ויחמול‬
‫לארצו‬
‫יהוה‬
‫ויקנא‬
‫לב האלם באנחיתיו‬
‫אקרא‬
‫בצר־לי‬
‫להם‬
‫שבא‬
‫קלא צפוני‬
‫מקשי‪-‬מורת‪:‬‬
‫)לאגותיו׳ אופילוש‬
‫רען יהוה ויאמר לעמו הנמשלת‬
‫)הלחתיו‬
‫*ופאתצפון‪:‬‬
‫מםכליעלמכאלואמיגלי‬
‫אקרא וישמע‬
‫יה וה ואל־אלה\‬
‫ל ב ם ארת״הדנן והתירוש והיצרהר‬
‫אל אלץ ציה ושממה׳‬
‫מות כי הגלים החזקים‬
‫קולי‬
‫מהיכלו‬
‫'מה‬
‫נסםימ)תשג!אימצ‬
‫נקלאי׳משכלי׳ כמש כל‬
‫נשבעתם אתו ולא־אתן א ת כ ם עור‬
‫באשו‪:‬‬
‫יאכל לפיל ועלה‬
‫ותנעש ותרעש‬
‫מםבליך יגליך עלי עבל)‬
‫••• ‪I‬‬
‫״‬
‫‪I S A‬‬
‫ה ש מ י ם ירגיזו )נקל׳ הגל ק לפי שהוא‬
‫ויתגעשו כי־‬
‫באזניו‬
‫חרפה בנויס‪ :‬ואת־הצפוני ארחיק»‪.‬ת«» ושועתי‬
‫•‪A * :‬‬
‫•« » ‪• \ -‬‬
‫נשבל בתנועתו החזק׳‬
‫באפו‬
‫הארץעשן‬
‫עלה‬
‫מוסדות‬
‫מ ע ל י כ ם והדחרחץ אל־ארץ צידת‬
‫)יונתן פי׳ שהיה בצלה‬
‫חררה לו ן‬
‫תאכל גחלים‬
‫באשה יושבת על משבל‬
‫את פני) אל הים ושממה את־פניו אל־ך^ם הגןךמיני‬
‫ו א ש מפיו‬
‫־‪v‬‬
‫‪1‬‬
‫)היא מסוכנת למית‪:‬‬
‫אליתיראי אדמה נילי ושמחי כי־‬
‫ישראל‪ :‬וסופו אל הים‬
‫מקלמזני׳ פי׳המיליזי וסופו אליהים האהרון יועלה באשו‬
‫ויט שמים וירד‬
‫‪1‬‬
‫בערו ממנו‪:‬‬
‫נחליבליעל יבעתזני׳‬
‫הגדיל יהו '^עשות‪ :‬י ' אל תיראו‬
‫*״סי‬
‫*‬
‫‪|r‬‬
‫צחנתו‬
‫עלללךמשל כמו הנחל‬
‫כי ה ג ל י ל ‪-.‬ע ? י! ־‬
‫׳‪!•.‬־>‬
‫ותעל ו *‬
‫גנין לללראשולכל ׳כך • ־ •<‬
‫רנליו‪:‬‬
‫וערפל תחת‬
‫־‪v‬‬
‫־׳•י‪-‬‬
‫השוטף כן הצר׳ הגליל׳‬
‫בהמורת שדי כי דשאו נא‪1‬ות מרבך‬
‫היה לצ יל ^‬
‫ד ^ף וירא על־‬
‫ררכב‬
‫על״ברוב ובליעלאמר עלכלרסע‬
‫״‪V‬‬
‫כי־עץ נ ש א פריו האנדה וגפן נרתנו‬
‫*היה מחזיק מים לים‬
‫דשת חשך‬
‫ורש׳מאויביי׳ויתסיעת‬
‫ן‬
‫רוח‬
‫כנפי‬
‫ו‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪j‬‬
‫^‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫־‬
‫•‬
‫״‬
‫‪r‬‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫נתעלצחנת?׳כפלהעני‬
‫חייכק‪ :‬חבלי שאול י‬
‫חשרת־מיס‬
‫גמה םאמל ט צחנתו‬
‫־‪v‬׳‬
‫־ ; ־‪1‬‬
‫סביבתיו סכות ענק כאב מן חבלי מלל'׳‬
‫‪1• :‬‬
‫המורה‬
‫את*‬
‫ם‬
‫כ‬
‫ל‬
‫כי־־נתן‬
‫אלתיכס‬
‫גמיבא© ׳ וסע העליה‬
‫ו‬
‫ד‬
‫ע‬
‫כנגה‬
‫דת משריית לסיעי׳כמו‬
‫‪A‬‬
‫‪.‬־ ‪ V‬־‬
‫מורדת‬
‫ם‬
‫י‬
‫ש‬
‫נ‬
‫ם‬
‫כ‬
‫ל‬
‫י‬
‫ד‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ר‬
‫לצדקד־ז‬
‫הלעלאפי‬
‫*יעלה ליחם‬
‫עבי ש ח ק י ם ‪:‬‬
‫יזכלנכיאים‪ :‬מהיכלי׳‬
‫•••‪.‬י‬
‫‪ i‬י‬
‫ •••‬‫• ׳‪iAy‬‬
‫העוכליס‪ :‬ט הגדיל‬
‫׳ךעםמךשמים‬
‫מן השמים‪ :‬וםועתי‬
‫לעשות ׳ האלבה הגליל ומלקוש בראשון; ומלאו הנרגות‬
‫כערונחלי־אש‪:‬‬
‫באזני)׳ כאהכאזניו •‬
‫ירתן קולח‬
‫לעשות לעבאק׳ ולזל בך והשיבו היקבים תירוש ויצהר‪:‬‬
‫יהיה ועליון‬
‫)תגעשותרעש׳ לא על‬
‫‪ : AT t‬י ‪ V :‬י‬
‫ברקים‬
‫אפיקי‬
‫ויראוצ ם‬
‫בילשוזה הפסוק לימז׳ ושלמתי לכס את־השניס אשר אכל י ו י פ י‬
‫המשיח ואמרו ואת ה‬
‫ניסיס סאירעיהו נאמל‬
‫וישלח חצים‬
‫בגערת‬
‫תבל‬
‫חל<‬
‫ם‬
‫ז‬
‫ג‬
‫ה‬
‫ו‬
‫והחסיל‬
‫הילק‬
‫חאךבה‬
‫בצפוני זה יצר הרע‬
‫אלא על ניסים שנעשו‬
‫ויהמם‪:‬‬
‫ליסראל וראם המקרא‬
‫בכס‪:‬‬
‫שלחתי‬
‫אשר‬
‫י י‬
‫רוח א פ ו ‪:‬‬
‫מחנכי עלסופו‪ :‬כי חרה‬
‫־ ‪I‬‬
‫אלםי)הלחתי) אלאק‬
‫יגלו מוסדורק׳‬
‫ואבלתכש אכול״ושבוע‬
‫לוי כי משמש כאן לשק‬
‫יקחני ימשני‬
‫‪5‬יהישממהלמקי׳םאין‬
‫יהוה מנשמךת‬
‫גני אל׳מצייין להתגל)׳ והללתכם א ת ־ ש ם יהודה אלהיכם‬
‫כאשל וכן פתחנו י‬
‫;צילני מא;בי‬
‫וכשחלה ל< מפגי‬
‫ישלח מ מ ר ו ם‬
‫נהן׳ את פנמ אל הים אשר־־עשרת עמככם להפליא ולא‬
‫־ ‪VT‬‬
‫מכעיסיו נתגעשיהאלן‬
‫בצזניןיקדמני‬
‫הקלמוני שנתן עיני)‬
‫;יבש^?^ לע;לכש‪.‬‬
‫במים ר ב י ם ‪:‬‬
‫ומיסלות השמים לגזו‬
‫ו‬
‫‪ 3‬מקדש הלאשין‬
‫זהוהמשןנן לי ‪• 2‬‬
‫״ ־!‬
‫־ ־‪•/‬‬
‫ונלעשו‪:‬על עשן באפו׳‬
‫והחריב)׳)סופיאלהים אפסלת' האזינובשמואלכ׳ סי׳ ככ כמנהג הספרדי׳׳‬
‫יחלצני כי־חפץ משנאי כי א מ צ ו כן ללך הכועס מצי עסן‬
‫האחרק שנתן עיני)‬
‫מנחיריו • )אס מפי)‬
‫כמקלש שני)המליכו‬
‫כיוס אידי ויהי‬
‫• י•‬
‫נהלג תת שט ׳)עלה כאסג)תעל צאנתג ׳ שמניח אה)מתגלה כסונאי ישלאל‪ .:‬ט‬
‫ויצא למרחב אותי‬
‫הגליל לעשות ׳ אמל אביי ןתלמילי חכמים י)תל מכ!לם‪ :‬אל תלאי אלמה ׳ אלץ‬
‫האלבה‬
‫ישלאל אל יילאו יושביה‪ :‬ט הילילה׳ לעשות ׳ כילוש לעשוי טובות מגל‬
‫בי‪ :‬ינמלנייהוה‬
‫יי •י״־ן‬
‫אי« ?‪rjwji‬׳־‪1‬־ ״ • ‪ /‬׳ » ן‬
‫ן׳״•׳‬
‫ו־‬
‫! ‪T‬‬
‫‪3‬הגליל לעשית לעית‪ :‬בהמית שלי ׳ כמו שלה‪ :‬יזילם ׳ כחם והוא הפלי‪ :‬כי נתן‬
‫לכם את המולהלצלקה ׳ כמי מלה ׳ ואמל כי נתן לכם לצלקה שעשה עמכםעט םחקי המםהן חוםרק מים עלהאק ׳ חסרת לשק ככר׳ הוא שהוא ניפלעל‬
‫כעכמ על פשעכסופקל אתכ‪ $‬במטל ׳ וזכר הילוריתחלה שהוא צמרחשון איזכהאלץ לק לק ׳ וים לפתור חסרת לשין קשר שמתקשרין השמים כעכים עי המים‬
‫ביי עיד יאמל לילל לכם גשם מולה ומלקוש בלאשין ׳ או פילושו הגשם הנקלא כמו וחסוליהם האמיל באופצי הממצ׳ \ מנוגה נגלו י מנוגה שהוא נגלואלאיהטיו‬
‫לי' ^ י מאיל לאוהביו ובועל כםונאץ‪ :‬אפיקי ים י המים‬
‫™‬
‫נמלה הילילו לכם בעתו שהוא במלחשון והוליד לכס גם כן מלקום בעתו כאלש‬
‫הלאשין שהיא ניסן‪ :‬יהשיקי ׳ כמו והציפו כלומל שיהיו היקבי׳ מלאיי עלשיציפן הנגלי׳ בכח נקלאי' אטיןי'‪ :‬יגלו פיסיות תבל י שנבקע התהום כשנבקע ים סיף‬
‫היק אי הםקעל פניהם‪ :‬אשל עשה עמכ' להפליא ׳ פלא היה כי בשנ׳ אחת סלם נכקעו כל מימות שבעילם‪ :‬מנשמ׳ ׳ מכח צשיבת לוח אפו‪ :‬ימשני ׳ למ םהנילהו‬
‫מצלות לבית והוא מגזרת ט מן המי׳ משיתיהו ענין המשכה והיראה‪ :‬כי אמצו י‬
‫להם תביאת אלבע שנים‪ :‬ולא יבושו׳ לפי שהיה להם באלה‬
‫כאשר אמצו‪ :‬יקלמוני ביים אילי ׳ תלגס יונתן יקלמוני כיוס נ‪1‬לנ‪1‬ז<!י כלימ טום‬
‫חשלת חבטלת הא;ינ‪':5‬‬
‫הסנים חרפת לעב בגד*‪:‬‬
‫שהיתי נע גנל היו ארבי מקדמים איתי בלעותיהם כמו סעש‪ 5‬מזיפים‪:‬‬
‫ולא‬
‫י‬
‫׳‬
‫‪0‬‬
‫י‬
‫ת‬
‫*‬
‫כ‬
‫'‬
‫נ‬
‫ם‬
‫ה‬
‫י‬
‫ד‬
‫»‬
‫ס‬
‫ו‬
‫נ‬
‫י‬
‫ם‬
‫י‬
‫ה א ד נ ו‬
‫ר ד ק‬
‫נ‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫?‬
‫‪4‬‬
‫‪J‬‬
‫י‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫״‬
‫״•‬
‫‪A‬‬
‫!‪V‬‬
‫‪v‬‬
‫"‪I‬‬
‫‪V‬‬
‫‪:‬‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫‪VT‬‬
‫־‬
‫־־!‬
‫‪{ • - • • : • - :‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫י‬
‫‪V:‬־־‪:‬‬
‫<‬
‫‪:‬‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫;‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪S‬‬
‫‪T‬‬
‫‪: 4‬‬
‫*‪v‬‬
‫‪T‬‬
‫\‬
‫‪r‬‬
‫>‪-‬‬
‫ז־ ־‬
‫‪JT‬‬
‫‪;-‬י ‪I‬‬
‫‪(T‬‬
‫;‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫־יו‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪l‬‬
‫‪AT‬‬
‫י‬
‫" > '‬
‫‪V:‬‬
‫•‬
‫"‪A‬‬
‫‪J‬‬
‫‪7‬מ‬
‫ח‪0‬הם‬
‫נ‬
‫‪:‬‬
‫— ‪/‬‬
‫ץת‪:‬‬
‫ה‬
‫מזל‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪h‬‬
‫•••‬
‫‪:‬‬
‫״ו‬
‫‪r‬‬
‫‪'\-‬‬
‫‪T‬‬
‫—‪-‬א‬
‫‪T‬‬
‫‪/‬‬
‫ן־‬
‫‪p‬‬
‫‪v‬‬
‫‪w‬‬
‫ח‬
‫ן‬
‫יי‬
‫־'‬
‫י‬
‫~ו‬
‫‪,‬‬
‫(‬
‫‪,‬‬
‫\‬
‫•י‬
‫‪A‬‬
‫•ייי‬
‫‪9‬‬
‫) ש מ‬
‫ב‬
‫"‪A‬‬
‫מ ם ל‬
‫‪"X‬‬
‫"־ ‪T‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪I‬‬
‫‪I‬‬
‫•‬
‫־‬
‫‪•A-'T‬‬
‫;‬
‫״‪1‬־‬
‫‪F‬‬
‫‪I‬‬
‫‪,‬‬
‫‪J‬‬
‫•‬
‫י‬
‫»‬
‫‪f‬‬
‫״‬
‫י‬
‫י‬
‫צ ע ה‬
‫י‬
‫י‪,‬‬
‫י‬
‫י ן ש‬
‫יו‬
‫־»‬
‫כ‬
‫ם‬
‫‪-‬‬
‫יא‬
‫־י•‬
‫'‪ i‬י‬
‫‪IT‬‬
‫‪i‬‬
‫‪V‬‬
‫״ ‪$• i‬‬
‫‪v t‬‬
‫• » * ו !‬
‫>‪A‬‬
‫)‪:‬‬
‫‪VT‬‬
‫ר ד ק‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫ועזבת ו ר ח‬
‫האזינו‬
‫בו‬
‫ר ד ק‬
‫ילא רשעתי מאלהי ׳ שלא יצאתי מדרכי אלהי)ללכי שזכל עומד במקום שנים‪ :‬לא )הענק אחד! מלכן)משיח? ׳ על עצמו הוא אימל כמן שהגדיל ישועתי)עשה לי‬
‫אשול ממנה ׳ מכל מצוה וחוקה‪ :‬עם חסיל ׳ כררכיי אתה מראה לו גם כן שאתה‬
‫חסדים ק יעשה לי)לזלעי עד עולם‪:‬‬
‫חסיל בהטיבך עמו ז עםגכול׳ כמיאיששתלגומוגבלוכןהיאכתהליםגכל‪:‬‬
‫מחל חדש׳ )ללך כל איכליסילמן המלך לבא במם מועל‬
‫י‪/‬תפל׳ לשון נפתל ועקס‪ :‬ועיניך על למים תשפיל׳ עיניך תתן על למים על ףא‪£3‬ר*‬
‫אלהשולחן‪) :‬נפקדת׳ ונזכלתטיזכלךאביבסיחסל‬
‫שתשפילם; כי את׳ נרי‬
‫ממושבןמשכ‪ :‬יפקד׳‬
‫• י ׳ הצל׳היאהחםכה בצדקתי כבור‬
‫ידי ישיב ל<‪:‬‬
‫ענק חסחן כמג ולא‬
‫יתכחשו־ל*‬
‫לשמע אזן‬
‫והתשועה ממנה היא‬
‫•ן‬
‫*‪A‬‬
‫גפקלמממאיש‪:‬‬
‫דרכי יהודה‬
‫הא)לה )הנוגה תה) כי שמרתי‬
‫בני נכר‬
‫ישמעו לי‪:‬‬
‫)שלשת׳ שלם׳ימ״םןאו‬
‫‪I‬‬
‫<זאמל יגיהחשט‪ :‬כי‬
‫ממסנרותם ן תלל מאל כלימל ל‬
‫ככה׳ כעזלתךאסכל ולא רשעתי‬
‫מאלהין‬
‫;בלו ויחגרו‬
‫לכשתגיע כיום השלישי‬
‫צורי רךכש‬
‫גלולאויכי)אלון משל׳ כי כל־ימישפטו‬
‫לנגדי וחקתיו מ^י‪,‬חי;יהוה וברוך‬
‫תלל כמקום סמל ו‬
‫לצן׳ אופ^שאלון‬
‫אלת‬
‫ממנה‪ :‬ואהיה‬
‫האל הנהן‬
‫הי צור ישעי‪:‬‬
‫גתתחכא הלכה כי‬
‫לקלאתגלנלאויכי ןלא לאי־אסור •‬
‫זין ; ‪/V‬‬
‫ומוריד עמיכש יחשוב אבי שבלחת אם‬
‫ואשתמרד־ן‬
‫נקמות'לי‬
‫אילאמהם׳ וכןאללג ת מ י ם לו‬
‫לא תהיה בשלחנו שלם'‬
‫־ ‪1‬‬
‫יהורהלי‬
‫תחר־זני‪:‬‬
‫ומוציאי מאיבי ימיםסמוכים‪ :‬ובאת;!‬
‫שיל׳ אללג חומת ערי מעוני‪ :‬וישב‬
‫אויבי לכבשם‪ :‬ה^ל‬
‫‪I‬‬
‫לננד עיניו‪ :‬עס‬
‫ו^קמיתרוממני‬
‫״ ‪ , * » I 1‬המקום׳ הסתלהזה‬
‫תמיםללכו׳ שמשלם בצדקתי כבירי‬
‫מאיש ה מ ס י ם אסל אתה נסתל מ‬
‫תצילני‪:‬‬
‫עם־גבור תם*ם‬
‫‪IT‬‬
‫לכל איש כמעשהו <‬
‫המם שהוא יום מעשה‬
‫י‬
‫‪Sy‬־‪ p‬אודך‬
‫והשיב לי כצלקתי *חסירתוזחסר‬
‫מלאכה)כן תלג׳מנתן‬
‫נבר תתבר‬
‫בניוים‬
‫יהוה‬
‫)לאויבי כלשעתס‪:‬‬
‫ולשמן‪ :‬אזמר‪:‬‬
‫תתמם‪ :‬עם­‬
‫כיומא דחולא שאותן‬
‫תתפל‪:‬‬
‫)אמלתו צליפה ׳ שאק‬
‫™•‪ 3‬מנדיל ישועות‬
‫מלכו ועשו‪-,-‬־ המם כמתל כמהשנאמ‬
‫בכל מםפסיו סיג אלא ועסם־״עקש‬
‫ועיניי‬
‫תושיע‬
‫ויסתל לול כשלה מיד‬
‫חסד למשיחו‬
‫לדוד ולזרעו‬
‫•‬
‫הכל כחל)נקי‪ :‬האל ואת־־^ס עני‬
‫דהי החלש מחל׳‬
‫תשפיל ן‬
‫‪!/‬ד־־עולפם'‪.‬‬
‫מעוזיחיל׳ כמילכלומל‬
‫ככח או פילושו כ על־ךמיכם‬
‫ויש מפטילי כה אמל ה' )לקחתי אני מצמלמ האלו ונלאה שהיה מנהגם‬
‫<הוה ויהוה‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬־‬
‫נהיא כתוכה אחל המועלים)היאכיחזקאלכסמי׳ א‪& :‬לא לעשות מלאכה‬
‫כשהייתי כחיל וכצכא כי־אתה נירי‬
‫בי בכה ארוץ‬
‫בלא»חלש כמג שהוא‬
‫היה הוא מעוזי׳ וט׳ יגידתחשכין‬
‫אדלג״שור‪:‬‬
‫כשחל ראש חדש באחד בשבת מנהג הנשים המם‪:‬‬
‫־ •״י ‪• j‬ן‬
‫לתל שהתילופתח ל‬
‫א ו מ ר זה‬
‫‪, ,‬‬
‫האבןהאזל׳ אכן‬
‫ללכו כמלחמה )שמהן גדוד באלה<‬
‫שהיא אות להולכי ל‬
‫‪At‬‬
‫אמרת יהודה‬
‫חמים ושלום‪ :‬מסיה‬
‫^‬
‫י‬
‫ח‬
‫ר‬
‫ח‬
‫מ‬
‫יהונתן‬
‫ו‬
‫ל‬
‫־‬
‫ף‬
‫ח‬
‫א‬
‫י‬
‫ן‬
‫ללכים‪ :‬צלהאולה׳‬
‫לגלי׳ משים כמי שדתי האל תמים דרכו‬
‫‪v‬‬
‫לכלהחיסיםבו‪:‬‬
‫ונפקךיך! בי ;פקד‬
‫*‬
‫ההאל&הזמםפטה‬
‫<לנגליתמי׳ אמל אם‬
‫הוא‬
‫מגן‬
‫צרופה‬
‫מושבך‪ :‬ושלשת תרד מאד ובאת כמפיק הא ופילושו לצל‬
‫מבלעדי יהוה‬
‫ה;צלכתילכלו׳ להמלס כ םי״אל‬
‫האכן אולה החיצים‬
‫• ‪ -‬־ ^ ‪ , . .‬־ ‪AT‬‬
‫סס לגלי כאילנת ולא‬
‫ביובש‬
‫שם‬
‫אשר־נסתךת‬
‫אל־הטקוס‬
‫להיות לי האכןלמסלה‬
‫אלהינו‪:‬‬
‫י‬
‫^‬
‫ל‬
‫כ‬
‫מ‬
‫ומייצור‬
‫ועל‬
‫הסיגיניאדכי‪:‬‬
‫דרי‬
‫״ו‬
‫‪vt‬‬
‫לשלוח שם לי הנעל ל‬
‫יגל‪';*.‬המעשה וישבר! אצל האבן האזל‪:‬‬
‫זאחכ‬
‫יעמימי׳‬
‫כקומי‬
‫האל מעוזי חיל‬
‫‪1‬׳‪-‬־ט‬
‫ויתר ת מ י‬
‫ללקנו החיצים )הדבל‬
‫יי‬
‫‪A» V r r‬‬
‫־י‬
‫‪T‬‬
‫כמקו'שהייתי נמלס שם‬
‫שאומל לנעל יהיה לך‬
‫משורת רגליו‬
‫‪:‬‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ך‬
‫ך‬
‫)הםכמיתייעמימישם‬
‫אודה‬
‫צדה‬
‫החצים‬
‫שלשת‬
‫ואני‬
‫־‪V‬‬
‫סימן אם הנה אם ה‬
‫בטוח‪) :‬נחת קשת כאילות ועל־‬
‫במתי יעמידני‪:‬‬
‫לשלח־לי למטרה‪:‬‬
‫והנה אישרח הלאה‪ :‬קחמ׳ קח זה‬
‫ג ־ ־‪/‬‬
‫‪j‬‬
‫נחוש׳זחעיתי׳ינדלכה‬
‫את־הנער לך מ ן א את־־החצים אם־ הסימן)מאה׳ )לשי‬
‫ירי‬
‫מלמד‬
‫זךערתי‪:‬‬
‫קםתנחישהעלזלועותי‬
‫פילס בא אתה בעצמך‬
‫»יסכי כחלללכה‪:‬‬
‫החציסיממ^‬
‫הנדה‬
‫לנער‬
‫אמר‬
‫אמר‬
‫^וענת?‬
‫קשת־נחושה‬
‫ממקום מחמאך)קחמ‬
‫הגללת‬
‫ועניתךתלבני׳‬
‫והנה קחנו ובאה כי״שלוכםלך ואין קת את החן ובוא אלי‪:‬‬
‫תרחיב צערי‬
‫ותתךרי מגן‬
‫עמתניתך‪:‬‬
‫לי מלת‬
‫)אק דבל חי ה׳ )אק‬
‫‪IV IT‬‬
‫קרסלי‪:‬‬
‫מעדו‬
‫כשאדם‬
‫תלחיכצעלי׳‬
‫תרכני‪:‬‬
‫דבר תי־יהוה‪ :‬ואס־בה אמר לעלם דבללע׳ )נשבע לן‬
‫וזי יי'להבטיח) שניה י‬
‫מלכקלגלמזו לוו היא תחתני ולא‬
‫נאשמידסולא‬
‫‪c‬‬
‫•‬
‫נוח ליפול וכן הוא אומל‬
‫יציהל)לכאאםלאילע‬
‫בלכתך לא יצרכעליך•‬
‫איבי‬
‫ארדפה‬
‫כלו^פם‪:‬‬
‫הנדה החציכם ממך וד־ןלאדה לך כי באמת כי אק כדעת‬
‫‪ I‬־‪.‬י‬
‫קרסולי׳ כלעי׳ותלגו'‬
‫שלחך יהוה‪ :‬והדבר אשר דברנו אבמ לעשות עמ)לעה‪:‬‬
‫ולאיקומון‬
‫ער־־‬
‫אשוב‬
‫אשר לו כרעים ליליה‬
‫כי שלחך יי׳׳ הקמש‬
‫‪j‬‬
‫י־ ‪• : v‬ח‬
‫;‬
‫א‬
‫ת‬
‫קרסוליך ולשי פירש ואכלם ואמחצם‬
‫אני ואתה הנה יהוה ביני ובינך ע ד כלוךהואאומללך ל‬
‫ק ^י׳עקבי‪ :‬ותזרני‬
‫לכלוח)להמלט‪:‬‬
‫למלחמדה‬
‫החדש‬
‫דוד‬
‫בשרה‬
‫ויסתרךוך‬
‫עולם‪:‬‬
‫ןחחרת‬
‫ויפלו‬
‫׳ משפטי ותאזרני׳ יפי׳‬
‫״ * ‪8‬‬
‫)הדבל אשל דבלמ׳‬
‫תחתני‪:‬‬
‫*\ וישב המלך על־הלתם לאבל‪ :‬וישב בלית שכלתנו יחל הנה‬
‫חיל כח כתרגומו חילא‪ :‬ותורני חיל‬
‫־ ג ״ו•‬
‫<י‬
‫‬‫~־‪n‬‬
‫‪p‬׳‬
‫התה׳ כמו נתת חסל‬
‫*<•‬
‫ ‪• j•• : -‬‬‫יי׳ כיני)כעך על על א‬
‫משנאי‬
‫ערף‬
‫‪£‬ן ל‪:‬י&ע)׳ל‪1‬צה‬
‫^‬
‫י‬
‫ם‬
‫ק‬
‫תכריע‬
‫עד‬
‫המלך על־מושבו כפעם בפעבםאל״ אותן דבל‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫״‬
‫‪ A‬י•‬
‫מושב הקיר ויקס יהונתן וישב אבנר <‪0‬לם׳ לקיים הכלית‬
‫לומ׳יביכמ מן)לא ישעו ואיביתתהלי‬
‫ישעו ואין‬
‫‪v‬‬
‫‪1‬‬
‫מלמלם‪ :‬עלהלחם*‬
‫‪I‬‬
‫אלקלישישראלןפיחש‬
‫ולא ע נ ‪: 0‬‬
‫יביטיאלה׳ ןלאמשיעםז ואצמיתם‪:‬‬
‫מצד שאול ויפקד מקום דוד‪ :‬ולא־ כתיכ על וקלי ‪ V‬ושניה‬
‫‪It‬‬
‫; \‬
‫‪k*T‬‬
‫• ־‬‫כמכיםכענק‪:‬אלמושב‬
‫ארץ כטיט־‬
‫אלית*׳ כמו דייק מושיע אל־ןהוה‬
‫^תפלטנימריב‬
‫מענק‬
‫ארקעס׳‬
‫לעפר‪:‬‬
‫דבר ש א ו ל מאוםד־ז ביוכם ה ה ו א הקי׳׳כלאםהמס׳ אצל‬
‫ארקעכם‪:‬‬
‫כ^‪2‬ר״‬
‫וא־שחקם‬
‫הקי׳שללט היא לאכול‬
‫י»‪ , -‬לראש גויכש‬
‫וי ק ‪h‬‬
‫בי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא מסונק על המסות‪:‬‬
‫עמי תשמךני‬
‫ירעיז אךיקס‬
‫ירשי פיר׳ ארמסם כמו חצות‬
‫יעבדני•‬
‫בי־לא טהור‪:‬‬
‫ורקעברגלך‪ :‬מריבי ׳ " ' ־ ־ •־ ־‬
‫עם לא״‬
‫תשמרנ^לאםגיי׳׳שחרתניונתתע^‬
‫^מי׳מלואגואחיתיפלוםאילוה‪1‬יפים‬
‫ויהי ממחרת החדש ה^?מ‬
‫נכר‬
‫בני‬
‫כילטוכהעלסהייתילרא^ים‪ :‬יתכחשילי׳ ״ * ״ ׳ * י » מ‬
‫מקיום דור דאמר שאולי אל־יהונרתז‬
‫י•‬
‫״‬
‫* •‬
‫‪:‬‬
‫'‪A‬‬
‫‪j‬‬
‫‪y - T‬‬
‫י‬
‫• ‪/‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫י!‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫" ‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫‪t‬‬
‫‪r‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪VT‬‬
‫‪T‬‬
‫*‬
‫‪A‬‬
‫‪V‬‬
‫י*‬
‫•‬
‫‪1‬‬
‫‪-‬‬
‫״‬
‫‪A‬‬
‫‪r‬‬
‫»‬
‫‪IT‬‬
‫׳‪J‬‬
‫•‬
‫י‬
‫•‬
‫י‬
‫*‬
‫‪/‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫״‬
‫*‬
‫‪V‬‬
‫"ו‬
‫•ו‬
‫‪IT‬‬
‫‪AT‬‬
‫• ‪/‬‬
‫*‪V‬‬
‫‪S‬‬
‫‪J T‬‬
‫‪\T‬‬
‫•‬
‫‪f‬‬
‫ץ‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫־‬
‫'‪T‬‬
‫‪.T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪«-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫־‬
‫־‪:A-‬‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫״‪J T‬‬
‫‪V‬‬
‫י‬
‫"‬
‫»‪•A‬‬
‫ן‬
‫‪i‬‬
‫‪IT‬‬
‫־‬
‫‪AT‬‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫"‪•fx‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪-‬‬
‫‪I‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ft‬‬
‫•‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪; ...‬‬
‫;‬
‫‪I‬‬
‫יי‬
‫‪/.‬‬
‫•‬
‫־«־‬
‫‪r‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:,r‬־‪V‬‬
‫*•*‪V‬‬
‫י‬
‫‪|-‬־‬
‫‪IT,‬‬
‫‪A-‬‬
‫‪i t‬‬
‫‪T‬‬
‫"‬
‫‪f‬‬
‫‪T I T‬‬
‫‪r‬‬
‫־‬
‫‪VT‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪:‬‬
‫‪i‬‬
‫‪t‬‬
‫יי‬
‫‪f‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ T‬יי•‬
‫;‬
‫ד‬
‫‪X‬‬
‫י•‬
‫‪T|T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪~ i‬‬
‫‪T‬‬
‫‪f t‬‬
‫‪i\T‬‬
‫י‬
‫" \‬
‫יס‬
‫‪AT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪r , r‬‬
‫הפע‬
‫י‬
‫כ‬
‫‪r‬‬
‫‪- : J‬‬
‫•‬
‫י‬
‫י‬
‫‪%‬‬
‫‪T‬‬
‫‪r‬‬
‫‪V‬‬
‫*‪I‬‬
‫‪,V:‬‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫•‬
‫‪I T‬‬
‫‪t‬‬
‫‪T‬‬
‫~‪J‬‬
‫•‪1‬‬
‫‪J‬‬
‫‪J‬‬
‫‪TT-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫״‪/‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫~ \‬
‫‪:‬‬
‫«‬
‫‪,‬‬
‫ר‬
‫ען‬
‫‪r‬‬
‫פת‬
‫זמ‬
‫‪,‬‬
‫‪i v‬‬
‫‪8 ;1‬‬
‫‪1‬‬
‫;‬
‫;‬
‫—‪|j‬‬
‫> ־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫'‪A‬‬
‫|‬
‫‪JT‬‬
‫‪T‬‬
‫!‪T‬‬
‫»‬
‫‪T‬‬
‫בנו מדוע לא־בא בךישי נכם־תמול‬
‫‪i‬‬
‫־‬
‫־‬
‫ן‬
‫‪JT‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫י‬
‫־*‬
‫־‬
‫‪i‬‬
‫‪J‬‬
‫י )ימםיהונתן׳ פיחש‬
‫‪4‬‬
‫אחל שישב מצל אכין»ןם)הושיב אכנל מצד אבמ ט לא‬
‫לאכמסאם יקציףעלמעללכללוללאיהיה ‪ 7‬לו להכותה )הנהנפי‪-‬‬
‫מקוםלול‪ ,‬שלא היהממםב‪ :‬מקלהה׳^׳ קלי לאם כלתי סהול ‪4‬‬
‫‪,‬עליקלאסבללקליו‪ :‬טלאסהול׳ ז)היאנתינתסעםללכל)לפישאמ‬
‫»הול לפיכך לאבא כי אק מללך מוסל לבא טמאלשלחן הג*לר‪ :‬ממחלת‬
‫החלש השני׳ טצהלומל ממחלת לאס חלם סהןא שנילחלש‪:‬‬
‫כשאל‬
‫‪i 2‬‬
‫ה כ‬
‫מ‬
‫ס מ‬
‫ה‬
‫‪ p J‬ס‬
‫ה פ ט ר ת מ ח ר ח ד ש‬
‫ר ד ק‬
‫ר ד ק‬
‫ו פ ר ש ת ש ק ל י ם‬
‫משמחת הבית ן הכלי ׳ כמל הכלים וכמוהו החלד עמי‬
‫כ^ואיל נשאל דד מעמדי ׳ כלימל ממני לקת לשית בלכתי לבית לחג* ללא הלך כלא עתליה בטלה את‬
‫לשית‪ :‬זכח משפחה ׳ כני המשפחה היה מנהגם לעשות זבחי שלמים יום כשנה‪ :‬תחתי עמים ית לאת הכלי )ית גכליא‪ :‬בית המלך ׳ כמל אל כימ המלך‪ :‬כל ימז‬
‫)היא ציה לי אתי ׳ גליל הכית ציה לי שאהיה שם והוא אחי אליאב‪ :‬אמלטה נא ׳ אשד הירהו יהיילע הכהן ׳ כלומל כל ‪/‬מן שיהלילע היה חי לא כל ימיל כי אחרי‬
‫אמלטה מעבודת המלך מעט יאלך ללאוי׳ז את אחי‪ :‬בן נעית המללות ׳ בן סמיך *מת יהנילע עסה הלע כעיני יי' םכתלכ כלה; כסף עלבר איש כהף נכשל ערמ י‬
‫לנעית ינעית אמר על‬
‫סני כספים יש כאן כסף‬
‫יהויךע את־־הבךית עיכל הלא כסף השקלי'‬
‫אל־הלחם‪:‬‬
‫נס־חייוס‬
‫אמי שלשי מה כלי^ל‬
‫ויען יהונתן‬
‫שככלשנההנאמבלכל‬
‫מאמך היה לך זה שי^יא‬
‫‪.‬‬
‫ ‪:‬‬‫מיללת בלמני וכמי כן את־־שאול נשאל נשאל דוד מעמדי‬
‫בין ‪ j r‬ה ובין ה^לך העיכלעל הפקיליצז׳‬
‫ובין העם ל ה י ו ת ל ע ם ליהודה ובין איש כסף נפסלת עלמ‬
‫ויאמר שלחני נא‬
‫אתה מילל כמה שאני עד‪-‬בית לתם ״‪.‬‬
‫היאהחימל עלבו עלי‪:‬‬
‫הפח־ ובין העבש‪:‬‬
‫ללצה יאיהב מה שאני בי זבח משפחה לנו בעיר והוא צוה־‬
‫ויבאו בל־ כל כסף אשל יעלה למי'‬
‫קינח ׳)יונתן תלגם בל‬
‫•י‬
‫‪T‬‬
‫ע ם הארץ כית־־הבעל ויתצהו את־ הלא המתנדב לכלק‬
‫סלכניתח דמללותא‪:‬‬
‫אם־מצאתי חן‬
‫לכשתך ולבשת עלית לי אח‬
‫בעיניול ‪.‬יי׳מזבחת‪°‬ו ואתיצלמיו שבדו היטב ואת הבית• יקהל להם‬
‫את־אחי על׳בף‬
‫ועתהואראה‬
‫אמדצ‪1‬ה נ א‬
‫הכהניי׳מעטמעטכמי‬
‫אמך׳ עתהייאמל)‬
‫‪v :‬‬
‫‬‫‪j .‬‬
‫‪T :‬‬
‫• ; ‪T : <T :‬‬
‫‪p‬‬
‫••‪•J‬‬
‫‪AT V‬‬
‫‪r‬‬
‫* ‪•JT I T‬‬
‫• ן ‪VT T .‬‬
‫מתן כהן הבעל הךנו לפני המזבחות שבא לילס ליהיה עליהם‬
‫הש מעים שאתה חיהב‬
‫אלם שאני שיני כי אינך לא־בא אל־שלחן המלך‪':‬‬
‫לחזק את בלקהכית‪:‬‬
‫רשם הכהן פקדת על־בית ייהות‪:‬‬
‫מאת קכלל‪ /‬מכיל‬
‫ויחר־אף שאולי ביהינתן‬
‫כני )יהיה זה בשתך‬
‫‪I‬‬
‫ויקח את־שרי המאות ואת־־הכרי הלגילאצלו‪ :‬יחזקי את‬
‫נטשת עלית אמך ס‬
‫*לאמח שזיכתה *' ט ויאמר לו בךנעות המרדורת ה ל ו א‬
‫ואת־הרצים ו א ת י כ ל ־ ע ם הארץ‬
‫בלק הבית עתליהו‬
‫"‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬״‪:‬‬
‫המרשעת לבניה פלצ)‬
‫כלה׳ כלן׳ נגמלהלכל‬
‫לבןץשיךבע^ך‬
‫אתה‬
‫בי־בחר‬
‫ידעתי‬
‫דראו‬
‫יהודה‬
‫מבית‬
‫את־המלך‬
‫וירידו‬
‫את בית האלים לפיכך‬
‫כלב אכמ להמית את ולבישת ע ר ו ת אמך ‪:‬‬
‫־ ״‬
‫* ־ ׳‬
‫י \ ‪1‬ז‬
‫לרך־שער ה ר צ י ם בית המי״ך וישב היה צריך חיזק״)פירש‬
‫דיל‪ :‬אלליל׳ כשביל כי כר־הימים א ש ר בן־ישי חי יעל״‬
‫בלק הבית מקים השכל‬
‫«‬
‫‪J- - • I v‬‬
‫•‪J‬‬
‫ליל‪,:‬כינעציכיהכלימ)‬
‫על־כסא המלכים‪:‬‬
‫‪• r‬וישכח כל־ )ההליסה ינקרא כלק‬
‫־ ; * ן‬
‫׳ כלומר עלסני לכלים האדמת לא רתכון אתרה ומלכותך‬
‫ע ם ־ ה א ר ץ והעיר שקטרה ואת־ לפי שצליך לכדקי <‬
‫לא אכל לחם כי נעצב‬
‫א ‪:‬שלח וקח אתו אלי כי‬
‫ועתה‬
‫בן־מות ילי עתליהו המיתו בחרב בית מיץ־‪:‬‬
‫ויען יהוצוזן‬
‫)לעמיל עליי מה יצטלך‬
‫‪ .‬כעכזל ללל )כי הכלימן ה ו‬
‫בךשבעשנים יהואש ‪ :‬מליע אינכם י נלאה‬
‫אכמבלכילייכמעשה‪:‬‬
‫את־שאול א ב י ו ויאמר אליו דמד־ת‬
‫שהמ הכהנים שזמלים‬
‫אשל‬
‫למיעללול׳ למיע‬
‫ויטל שאול את־‬
‫קכעעםלגליהיא מסג׳ יומת מה עשה!‬
‫כשנרת־ישבעליהוא על שיהיה הכסף "לב‬
‫מלך יהואש וארבעים שבדת מלך כילם <^חל יחזקו את‬
‫להסתליבשלה‪. :‬‬
‫החנית עליו להכתו וירע יהונתן בי‪-‬‬
‫בירושלכמ ושכם אמו צבירה מבאר בלק הכית והמלך חשל‬
‫‪«• I T T a :‬‬
‫•‬
‫\ = ־‪A I‬‬
‫‪J‬‬
‫־ו•־־‪.‬־*‬
‫להעכיח׳ ילה החצי‬
‫* י ׳‬
‫איתם שהי) לוקחים‬
‫ככחלהעכיח המטלה כלה ה י א מ ע ם אביו ל ה מ י ת את־‬
‫‪y‬‬
‫‪:‬‬
‫שבע‪ :‬רעש יהואש הישר בעיני הכסף לעצמם לפיכך‬
‫והיא האבן האיל יעסה‬
‫ר ק ם יהונתן‬
‫זה כלי שמכל לימי החצי דור‪:‬‬
‫אמל להם שלא יקאל‬
‫יהודה כל־־ימיו א ש ר הורהו‬
‫‪VT‬‬
‫יהויךע הכסף לעצמם אלא מיל‬
‫• < ־׳"ייי‬
‫‪.‬־י‬
‫‪-JT « .‬‬
‫‪AT T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪\T 1‬‬
‫ממך יהלאה ט שמא‬
‫ל‬
‫כ‬
‫א‬
‫־‬
‫א‬
‫ל‬
‫ו‬
‫בחרי־אף‬
‫השלחן‬
‫ם‬
‫ע‬
‫מ‬
‫רק הכמות לא״סרו עור שיבא לידם יתמה) ל‬
‫הכהן ג‬
‫יבא אלם ביק כך ולא‬
‫| ‪ -‬יי‬
‫לבלקהכית! לאמן‬
‫‪I‬‬
‫‪l T‬‬
‫יוכל להתחכל עם לול‬
‫הכהנים׳ כזהדשל‬
‫העם מזבחים ומקטרים בבמות׳‪.‬‬
‫וישמע ליל הסי׳ וכאשל ביום־החדש השני לחם כי נעצב אל‬
‫ויאמר יהואש אל־הכהניכם כר כסף בעיניהם סלא יקחיהל‬
‫לאה כי לא כאאל׳ שם‬
‫אמללמנלשימהלרכא ־דורכיהכלימואביו‪:‬‬
‫כלל כלי שלא יהמ נ‬
‫העילי כלי שמכל להתחכ ‪ T‬־‬
‫הקדשים אשר יובא בית־יהוה כסף צחשלים)כמן שלא יקחן‬
‫עובר איש כסף נפשות ערכיו כל־כסף הס לא יהיה מוטל ע‬
‫ויהי בבקר ויצא יהונתן‬
‫עם ליל יללכלעמיפכי׳‬
‫עליהם לחזק את הכית‬
‫כפני‪ :‬את כליי׳ קשתו השרה למועד חך ונער קטן עמו‪:‬‬
‫אשר יעלה על לב־איש להביא בית זזה) םאמללכלתיחזק‬
‫‪1‬־‬
‫וחצי)‪ :‬מאצלהנגכ׳‬
‫ויאמר לנערוךץ מ צ א ־ ־ נ א א ה ־‬
‫יקחו להם הבחנים איש את בלק הכית לפיכך‬
‫ירוה‪:‬‬
‫• ‪I:‬‬
‫» » |‬
‫לקת יהלילע החלין‬
‫ה ח צ י ם א ש ר א נ כ י מורדה הנער‬
‫מארת מכרו ו ה ם יחזקו את־בדק ונתמ כמביא הכית‬
‫רץ והוא״רה החצי להעכרו‪:‬‬
‫שישימי אותוהכהנם‬
‫‪ :‬־‪:.‬׳׳ ; ן‬
‫־* "‪< i‬‬
‫‪.‬‬
‫ן‬
‫לכטתייתלמייהונזן‪:‬‬
‫הבית לבל אשר־ימצא ישם בדק‪:‬‬
‫שסתכףםיבאלילס‪:‬‬
‫)השביעה‬
‫לבלסלים׳‬
‫אתא דכא הנער עד־מקום החצי אישר ירה‬
‫מסטל אכן‬
‫רהי בשנת עשרים וישלש אלין אחל׳ אלון איש‬
‫יהיה‬
‫יי'‬
‫נשבעמ‬
‫אשר‬
‫יהונתן ויקי^א יהונתן א ח ר י ה‪1‬לר‬
‫?‬
‫שנדה למלך יהואש לא־חזקו א ת ״ אחל‪ :‬בי*לן׳ כתבי‬
‫על עליה על עולם יי‬
‫‪ W T T , :‬־ ־ ‪) 1 T T T‬‬
‫נכפל י < י ‪,‬‬
‫מימק קלי)היא אחל‬
‫‪1/‬‬
‫‪TJT‬‬
‫נםבעמ שנינו‬
‫בענק‪ :‬מימין בטא‬
‫ויאמר הדוא החצי ממך והלאה‪:‬‬
‫כדק הביר; ן‬
‫אנחנו לחזק הענק‪:‬‬
‫‪t‬‬
‫־ "‪V‬‬
‫אישי מימין בירת‬
‫ויקרא;הונתן א ח ר י הנער מהךרת ‪I‬יקרא המלך יהיואיש ליהוידע ד־זכהן האנשים‪:‬שומלי הסף ׳‬
‫מסלת הפטלת מחר‬
‫שימלי כלי הבית ו&ף‬
‫יהונתן‬
‫נער‬
‫רלקט‬
‫אל־תעמר‬
‫א‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ח‬
‫חלש‪:‬‬
‫ורכהנימ ויאמר אליהם מדוע?ןינכס הגאשםכלללכלי ה‬
‫הפטלה לפלשת שקלי'׳ את־החציויבאאל־אדנ^ו‪:‬‬
‫מחזקים את־בדק הכית ועתה' אר^־ השלת!ייהיכלאיתם׳‬
‫‪v‬‬
‫‪r‬‬
‫תקחו כסף מאת מכריכם בי־לבדק ממס אל יום כלאיתם‬
‫וחנעי ל ; י ר ע מאומת א ך יהונתן‬
‫ד ב ר ו ת ‪ p‬יי‬
‫כי לבהכסף‪:‬‬
‫)בק‬
‫ראתו הכהנים‬
‫הבית תתנהו‪:‬‬
‫ורוד ירעו את־הדבר ‪ i‬מתן יהונתן‬
‫)יצרו ‪.‬‬
‫המלך׳‬
‫לבלתי קחת־כסף מאת הז(ם ובבלתי‬
‫מתחלה כלת כלית כק את־כלץ איל־הנער אישר־לו רא^ר‬
‫ ‪j‬‬‫‪:‬־ ־י‬
‫*־ • ‪ 1‬׳‬
‫•• »‬
‫‪r‬‬
‫חזק את־בךק הבית״‬
‫יי' )המלך להעם שיהמ‬
‫שנינוב& ודור‬
‫נשבענוהנער‬
‫אישרה^ייר‪:‬‬
‫לשלוםהביא‬
‫ל ו לך‬
‫כלםלעכילתיי')להסיל‬
‫ונתנו־‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫ת‬
‫י‬
‫ב‬
‫איש‬
‫בבוא‬
‫בימין‬
‫אנחנו»‪rr‬‬
‫ויקה יהרדע הכהן א ר ו ן א ח ד ויקב‬
‫ארצדת‬
‫לאפיו‬
‫ויפל‬
‫הננב‬
‫מאציל‬
‫קם'‬
‫הכעלי׳)אחככלתכלי׳‬
‫‪1‬‬
‫י ‪:‬‬
‫‪t‬‬
‫י ״ ז ‪ p‬חורבדלרזמיתן אתויאצליהמזבח‬
‫‪t‬‬
‫‪T‬‬
‫כקהמלך)העם‪) :‬את‬
‫שמךי הסף‪.‬י א ת* י־ ‪:‬כ ״ל »־‬
‫הכיהנים‬
‫^סה‬
‫ביני‬
‫י‬
‫ת‬
‫י‬
‫ח‬
‫;‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫לאמר‬
‫יהודה‬
‫בשם‬
‫ן‬
‫• ‪.‬‬
‫את‬
‫איש‬
‫י‬
‫וישקו‬
‫פעמים‬
‫שלש‬
‫וישתחו‬
‫הכסף המובא בית״יהוה‪:‬‬
‫וביןזךע^‬
‫וביניךוביןזך;ןי‬
‫מתן׳ כהן הבעל היה‬
‫־וי‪.‬‬
‫‪j‬‬
‫‪u‬‬
‫‪•p‬‬
‫עמומתן‪ :‬פקמת׳‬
‫ויהי כ ר א ו ת ם כי־־רב הכסף בארון‬
‫איש־ ע ו ל ם ‪:‬‬
‫־רעהו ר ב םע ד ־ י‬
‫את־ךעהועד־־ךור‬
‫‪ .‬ממינים כשמול כמקים‬
‫י‬
‫‪ Vl‬־‪,/‬‬
‫י‪.‬‬
‫הספללי' ׳‬
‫פמנהנ‬
‫ויאמר"יא‬
‫ים יןמלט ב סי'‬
‫הנדילל‬
‫מ&מלתס כהלכתן ט לפלשת שק‬
‫רך‬
‫לדור‬
‫יהונתן‬
‫\‬
‫‪3‬על ספר ת מ ל ך ו ת כ ל ז ן ‪S^wrn‬‬
‫‪ .‬לי‪,‬‬
‫עתליה‬
‫סירר‬
‫ז‬
‫‪ T‬־‬
‫•ו‪-‬‬
‫•‬
‫‪r‬‬
‫‪:‬‬
‫»־‬
‫‪T‬‬
‫>‬
‫‪J‬‬
‫‪,‬‬
‫זכת‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪U-‬‬
‫‪- •|-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫|‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫‪*~ V‬‬
‫‪J -‬‬
‫‪V‬‬
‫״‬
‫"וי־‬
‫י׳‬
‫*י'‬
‫‪.‬‬
‫‪TJ-~T1‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪»T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•י‬
‫‪V V‬‬
‫־‬
‫•‬
‫י‬
‫‪t‬‬
‫•׳‪-‬‬
‫ד‬
‫‪T-‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫־‬
‫י‬
‫*‪*I‬‬
‫‪T‬‬
‫‪• T‬‬
‫‪-‬‬
‫; ‪-‬‬
‫־‬
‫־׳‪-‬־‬
‫י‬
‫" ‪/‬‬
‫‪f‬‬
‫‪J T‬‬
‫־\‬
‫‪T‬‬
‫"‪A‬‬
‫‪V‬‬
‫־ ‪S‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪JT‬‬
‫״ ‪"JT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T T-‬‬
‫‪r‬‬
‫‪T V.T‬‬
‫‪I‬‬
‫;‬
‫‪ATT‬‬
‫‪J • T‬‬
‫'‬
‫י‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫‪R‬‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪. t‬‬
‫‪w‬‬
‫‪•AT T‬‬
‫‪r‬‬
‫‪' ; T‬‬
‫‪r‬‬
‫י•‬
‫‪T‬‬
‫‪V T‬‬
‫‪T|T‬‬
‫־‬
‫י‬
‫‪«T‬‬
‫י‬
‫י‬
‫•‪.‬ץ‬
‫‪TAT‬‬
‫־־'‪TV‬‬
‫״ '‪7‬‬
‫‪T‬‬
‫־‪v‬‬
‫»‬
‫;‬
‫•‬
‫••‪J‬‬
‫•י *‪1‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪- -‬‬
‫‪ | T‬־‬
‫;‬
‫‪-‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫־ ‪T‬‬
‫‪•'.‬‬
‫‪IT‬‬
‫'‪J‬‬
‫‪l, T‬‬‫‪F‬‬
‫‪- .‬‬
‫־‬
‫•ל‬
‫;‬
‫‪•:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫>‬
‫‪S‬‬
‫‪T,,T‬־‬
‫‪V‬‬
‫•‬
‫‪X‬‬
‫•‬
‫־‬
‫‪-‬‬
‫״‪,‬י‬
‫‪AT‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫<‬
‫‪N.‬‬
‫‪T‬‬
‫; ן‬
‫•י‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪-‬‬
‫‪j‬‬
‫‪V‬‬
‫־!‬
‫‪T‬‬
‫־‪H‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪O‬‬
‫‪C‬‬
‫"י־ י‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫י־‬
‫•‪V‬‬
‫‪IT‬‬
‫־‬
‫*‪A‬‬
‫י‬
‫‪7‬‬
‫ל הגל‬
‫י מ א ‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫־‬
‫‪ T‬־ ‪T‬‬
‫־י‬
‫‪.‬י־‬
‫‪J‬‬
‫• ‪/‬‬
‫‪V‬‬
‫*‪V‬‬
‫־‬
‫־«•*‬
‫‪J T T‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫ע‬
‫‪AT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪'T‬‬
‫־»‪V‬‬
‫ן‬
‫‪l‬‬
‫‪J‬‬
‫־ ־‬
‫‪:‬־‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪VT‬‬
‫" ‪/‬‬
‫|‬
‫‪V|T‬‬
‫י‬
‫)‬
‫•‬
‫‪VTT‬‬
‫‪J -X‬‬
‫‪T‬‬
‫•‪.‬‬
‫י‬
‫י‬
‫ן‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪/‬‬
‫‪|T‬‬
‫‪IT T‬‬
‫י‬
‫־••‪••/‬‬
‫‪-‬‬
‫‪I‬‬
‫••‬
‫‪<TT‬‬
‫‪I‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪« /‬‬
‫‪•!T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪.‬‬
‫)‪J‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪• J -‬‬
‫־‪T‬‬
‫•‬
‫‪IT‬‬
‫*‬
‫א‬
‫•‬
‫‪1‬‬
‫‪J‬‬
‫‪t‬‬
‫‪i‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬ז> י‬
‫י‬
‫‪T/TS‬־‪-‬י׳•י‬
‫‪T‬‬
‫— ••‬
‫‪1T‬‬
‫•‬
‫‪—.‬‬
‫>‬
‫‪-_|TT-‬‬
‫־‬
‫"‪IT‬‬
‫י‬
‫|‬
‫•"‪T‬‬
‫•‬
‫ד‬
‫‪A T‬‬
‫׳‬
‫‪T‬‬
‫|‬
‫‪A‬‬
‫‪t .‬‬
‫•י‬
‫״‪11‬‬
‫‪r‬‬
‫•‬
‫־‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪f‬‬
‫>‬
‫‪I‬‬
‫ו‬
‫‪J‬‬
‫ג‬
‫"‬
‫!‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪.,T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫״‪v‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪y‬‬
‫_‪M‬‬
‫־‪A‬‬
‫־‬
‫‪T T‬י‬
‫־‬
‫"‬
‫»‬
‫י‬
‫״‬
‫‪r‬‬
‫}‬
‫ן‬
‫‪U r t‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫• \‬
‫••^י‬
‫‪V‬‬
‫•‬
‫;‪VT1‬‬
‫י‬
‫י‬
‫(‬
‫*‬
‫־‬
‫*‪ •A‬י‬
‫‪T‬‬
‫‪A T‬‬
‫ה פ ט ר ה‬
‫ר ד ק‬
‫ר ד ק‬
‫ל פ ר ש ת ש ק ל י ם וזכור‬
‫)יצלו וימנו׳ היו מונק תחילה ואחכ היו משימין אותו בצלילו׳ הכסף שהיה מטבעלמתת את ישלאל שנאמל בם אשל לא ימד)לא יספר‪) :‬ילב כנחל ׳)ילחם בנחל‬
‫צליל לכלו ואנ׳ל לא היה מטבע צלול לכל) והמ נותני׳ הכסף המתיכן)הוא שהיה)לבותינו אממ על עסקי כחל לב)לן את עצמו)מה בשביל נפש אחת אמלה ת)ל׳‬
‫עשוי מטבע היו ניתנים אות) עי עושי המלאכה )היו מוציאין א;תו לחלשים ואשלעליף עגלה בכחל כשביל כל הנפשת האל) לא כל שכן יצאת כת קול)אמלה ל)‬
‫לא היה מטבע היו עישק אות) מטבע ופי' המתיק מתוקן כצילה סהיה נשלם שאול אל תהי צליק הלכה מתל מבולאך‪ pj :‬אוסיפך ׳ עניית לשזן כליון ‪:‬‬
‫)אתה עשיתחסל׳‬
‫כצולת) ותבניתו לש‬
‫אננ מלך־עמלק חי ואת־כל־־העם כעצה שנתן ימח למש‬
‫לפלס לצחמענין צול׳ ויצרו וימנו את־־הכסף הנמצא ביתי־‬
‫)נחשב לולש אחלי) ‪»b‬‬
‫כי הכסף שלא י־ היה‬
‫החרים לפי־חרב‪:‬‬
‫ויחמול שאור הם עשוהחסל‪:‬‬
‫ונתנו את־־הבסף‬
‫מטכעעסו אותו מטל‪ :‬יהורה‪:‬‬
‫הפקלי׳ כןכתיכוקלי דתמרתכןעל־־יד ע ש י ר ת מ ל א כ ת י והעם עד־אננועל־מיטב הצאן והבקר והמשני' ׳ תלגום יונתן‬
‫כמו הפיך והשמנים‬
‫המיפקלי' פי'הממוני';‬
‫לחלשיהק׳הםכולתי הפקדים בירת יהוה ויוציאהו לחרשייי^ל׳׳והמשנים ועל׳הברים ועל־כל־הטוב שתלגם שילניא ותלג׳‬
‫עצים כלככק‪ :‬ולבונים ׳ העץ ורבנים העשים בית יהוה‪:‬‬
‫ולא אבו החרימם וכל־־‪-‬המלאכה הכלים כעימיא וחצה‬
‫לומל השמנים מאליהם‬
‫־‪ 1‬ד • ‪» AT‬‬
‫!‬
‫ ‪j‬‬‫‪v‬‬
‫׳»‬
‫‪ • 1 1‬־‬
‫•יו״‬
‫שכינים העצים בכית‪:‬‬
‫נמבזה ונמס אתה החרימו‪ :‬ויהי דבר על י ל י מרעיתם ו‬
‫הביני'קילית‬
‫גלגיללי׳׳‬
‫ולנדרים ולח״צבי האבן ולקנות עצים‬
‫והמפיסמים על י ל י‬
‫האבני׳‪ :‬ילחיצבי האכן‬
‫י מן ההל‪ :‬ולקנות עצי׳ ואבני מחצב לחזק את־בךק בירתר‬
‫ןה‪1‬ת אל־שמואל לאמר‪:‬‬
‫נחמתי אלם‪ :‬נכל המלאכה׳‬
‫כי־המלכתי ארת־ישאול'למלך כי־ כיחש המקנא)כן ל‬
‫ואבני מחצב ׳ המ להם יחוד־; ולכל אש!—יצא על־הכירת‬
‫ללגל המלאכה אשל‬
‫"י ״ '‪ /‬־ ־ ‪•\-‬‬
‫פיסלים בלכנין )בהל ‪ AT :‬י *‬
‫שב מאחריזארת־דברי לא ה ק י ם לפני‪ :‬נמבזהונמס׳‬
‫והי) קינין גכ מאחלים‬
‫שהמלהם עציםכלותי׳ לחזקה ‪:‬‬
‫אך לא יעשה בית יהוה ‪ .‬וץ־ןר לשמואל ויזעק אל־יהוות נר־ כמו נמה‪ :‬מציב לויל׳‬
‫רשכס שמואל לקראת מכין לי שם מקום לחנן׳‬
‫)אכני מחצכ כלומל ספות כסף מזמרות מזרקות חצצרות‬
‫הלילה‪:‬‬
‫החיל ולחלוק הבזה וכן‬
‫אבניםחצובית‪ :‬ספית ב^בלי ז ת ב ו כ ל י ־ ^ ף מךתכסף‬
‫שאול בבקר רנד ל ש מ ו א ל ל א מ ר תלגם מנתן מתקק ליה‬
‫כפף ׳ מזמלית יהם כלי המלאכדה יתנהו וחזקו־בו את ״בירת‬
‫»‬
‫־ ג ‪A-.‬‬
‫בית־יהוה! * ! ‪v v. I‬כי־לעשי‬
‫שיל‪ :‬ולא יחשבו את המובא‬
‫בא״שאולהכרמלה והנה מציב לויר תמן אתל לפלגא ביה‬
‫את־האנישים‬
‫יחשבו‬
‫ולא‬
‫האנסים ׳ מכאןאמח יהוה‪:‬‬
‫מתא‪ :‬למעןזכוחי׳לא‬
‫ויבא‬
‫‪:‬‬
‫הגלנל‬
‫וירד‬
‫ויעבר‬
‫ויסב‬
‫חמלו עליהם להנאתם‬
‫־ ליזול שאין מחשכין עם אשר יתנו את־הכםף על־ידם לתת‬
‫ויאמר לו‬
‫אל־שאול‬
‫שמואל‬
‫שאול אלא למען זבוח ליי׳ ואמל‬
‫את־ךבר‬
‫הקימתי‬
‫אתה ליהוה‬
‫יברוך‬
‫‪V‬‬
‫‪lj‬‬
‫ד‪.‬‬
‫גכאיצלקהכיכשממני׳‬
‫אלהיך לכבול שמאל‪:‬‬
‫^‬
‫‪ ,‬־‪.‬‬
‫אנשים על הצלקה א לעשי המלאכרה כי באמנדה הפם‬
‫הלף ׳ כתלגימו אוליך‬
‫יי‬
‫־•‪ -‬־• * ‪ .‬״ ‪.‬‬
‫ *!‬‫אנשים נאיתין ממנין‬
‫)אין מחשכק עמהם עשים‪ :‬כסף אשם וכסף חטאות לא הצאן הזךז באזני וקול קבקר א י ש י המתן‪ :‬הלא קטן את‬
‫‪J‬‬
‫‪ •tfJV: T T‬־ ‪T,‬‬
‫‪I‬‬
‫אנכי שמע‪ :‬ויאמר שאול מעמלקי לפישאמ׳לו שאיל אשל‬
‫שאין חושלין בכשלים‪:‬‬
‫ט)׳‬
‫כסימן‬
‫'‬
‫א‬
‫כשמואל‬
‫זכול‬
‫פלשת‬
‫הפטלת‬
‫יודח‪:‬‬
‫לכהניכם‬
‫יהוה‬
‫בית‬
‫יובא‬
‫חעל העם כלומל העם‬
‫עושים׳‬
‫כי באמונה הם‬
‫ה ב י א ו ם אשר חמל העס עלימיטב חמל ולא הוא ולא לצה‬
‫ילועים היו כי אנסים‬
‫שמואל' אל־שאול‬
‫נאמני'היו‪ :‬כסףאשם׳ ו י א מ ר‬
‫הצאן והבקר למעןזבחליהוהאלהיך למנעם אמללו שמואל‬
‫ארתי שלח ירהור־ז‬
‫‪• v‬‬
‫אף על פי שאתה קטן‬
‫פילםילזל המפלים‬
‫ואת־היותך החרמנו‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ T‬־י‬
‫•‬
‫בעיניך)לא לצית ל‬
‫ל‬
‫מעית לחטאתי אי‬
‫למשחך למלך על־עמו על־־ישראל‬
‫י דאמרשמואל אל*שאול להתנלל על העם‬
‫לאשמו ללקח הכהמה‬
‫לחטאת או לאש׳והותי׳ ועתה שמע לקול דברי יהוה‪:‬‬
‫הרף ואנידה לך את אשר דבר יהוק )למנעם הלא לאם ש‬
‫‪IT t‬‬
‫׳־ ‪•JT‬‬
‫מן המעות המותל ל‬
‫אתה‬
‫ישלאל‬
‫י‬
‫ט‬
‫שב‬
‫‬‫ראמלו‬
‫ז‬
‫^‬
‫ה‬
‫י‬
‫ל‬
‫א‬
‫י‬
‫^‬
‫האשכנ‪/‬ים׳‬
‫מתחילים‬
‫בכאן‬
‫)לטכך משחך יי׳ למלך‬
‫לא יובא בית יי׳ לכלק‬
‫אמריהוהצבאורתפקדת‬
‫ויאמרשימוא^הלואאם קטןאתרה עליהם להנהיגם כללך‬
‫הכיתאללאלכהני׳ יהיה‬
‫א ת אשר־עשר־־׳ עמלק‬
‫>‬
‫בעיניך ר א ש שבטי י ש ראא ל אתדת היסלה )איך הנחת‬
‫נהם לוקחין מהם עילת‬
‫אותם לעבול על לבלי‬
‫קק למוכת הבשר ל לישראל אישר־שם לו בדרך בעל^ו‬
‫‪TAT V‬‬
‫׳י‬
‫א‬
‫יי'לא עסו הם אלא‬
‫* ״‬
‫‪I‬‬
‫»‬‫‪j t‬‬
‫‪v -.‬‬
‫‪A- * ; • :‬‬
‫לעולה והעירותשלהם‪:‬‬
‫וימשחך יהיה למלך על־ישראל‪:‬‬
‫אתה שהיה בילך‬
‫־‪•1‬‬
‫‪.‬עתה לך והכיתה את־‬
‫ממצרים‪:‬‬
‫וישלחך יהוה בדרך ויאמר לך למחות ולא מחית‬
‫מסלת הפטרת פלשת עמלק והחרמתם את־כל־א־ש^לו‬
‫‬‫‪I‬‬
‫‪v» : / S‬‬
‫־‪J f‬‬
‫‪ L‬נלאה כי לצונךוחפצך‬‫שקלים‪:‬‬
‫ולא תחמויל עליו והמתה מאיש ועד־‬
‫ןהחךמתה את־החטאים את־־עמלק היה כלכל וחמלת ה‬
‫השלל ותעט אליו‪:‬‬
‫ונלחמת בו ער״כלותם אתם‪:‬‬
‫הפטלת פלשת זמר׳ אשר־ז מעולל ועד״יונק משור ועד״‬
‫עלכלותם איתם׳‬
‫ולמדה לא־שמעת בקול‬
‫שדק מנמל ועד־חמור‪:‬‬
‫יהוד־זותעט על כלות ישלאל אותם‪:‬‬
‫ף א מ •ר ‪^)I I‬י‬
‫‪. V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪JT‬‬‫י‬‫• ‪ \T T‬־ ״ ‪I‬‬
‫נתעט׳כמן)תעף לשון‬
‫שמע׳‬
‫י‬
‫אל־השלל ותעש הרע בעיני יהוה‪:‬‬
‫)אכיאאת‬
‫עיטג‬
‫בלומל וישמע ש א ו ל ארת־העם רפקךם‬
‫ויאמר שאול‬
‫אל־שמואד אגג׳ כלןמלאםלא‬
‫״‬
‫יי‬
‫יי‬
‫כמן שנמשחת למלך על בטלאים מאתים אלף רנלי ועשררת‬
‫המיתיל עם האחלים‬
‫י‬
‫‪T\T‬‬
‫‪• J‬‬‫‪T‬‬
‫י‬
‫י‪5‬ר‪1:‬גלידסתעשהמה‬
‫אשך'שמעתי בקול יהוה ואלך בדרך לא שלחתי) לנפשן ו‬
‫וא‬
‫שמצוה עליך לעסו׳ <ה‬
‫א ל פ י ם את־איש;הורה‪:‬‬
‫לאסימ‬
‫אשר־שלחני יהודה ואביא ארת־אננ לגמת ‪J‬‬
‫מלחמתעמלק‪:‬פקלתי‬
‫^ ׳עתהאנילוצהלפקול ויבא ש א ו ל עד־־עיר עמלק וירב‬
‫החלם׳ פיחש ממיטב‬
‫מלך עמלק ואתיעמלק החרמתי‪:‬‬
‫‪?KT‬‬‫החלם כמי לאשית‬
‫& ל על עמלק את‬
‫ראמר שאול אל־הקינ׳‬
‫אשלעשהישלאל סם לו בנחל‪:‬‬
‫רקח‪.‬העם מהשלל צאןובקרךאשית שמנים ימשחו‪:‬‬
‫י החרכם לזבח ליהוה‬
‫אלהיךבנלגל‪ :‬הנה שמיע׳ כקולן‬
‫מאלבים וחיילות כללך לכו סרו ךדו מתוך עמלקי פן־אסיפך‬
‫י י• י ‪ v‬׳ " ‪ * r‬י " ׳׳זי‬
‫״‬
‫ויתלכמןליהכאולחא׳•‬
‫כי‬
‫דאמר שמואל החפץ ליהוה בעלות מוכחטיכ‪:‬‬
‫ןעלחמול׳ כיאםיחמ עמו ואתה עשיתרה חסד עם־כל״בנ^‬
‫חבחיס כשמע בקול יהוה הנה שמע חטאת קסם מלי׳ חסר‬
‫‪T V‬‬
‫'‪ " 12‬י ו י י כף הלמיון וכיחשו כמ<‬
‫קיני‬
‫ויסר‬
‫ממצרים‬
‫ל או חמיל י ש ר א ל בעלותם‬
‫י־‬
‫‪Y‬‬
‫־ ‪ r‬־‬
‫סחטאקסם הוא חטא׳‬
‫יאמח זה היה משכל‬
‫מזבח טוב להקשיב מחלב אילים‪:‬‬
‫גדילה כן הוא חטאת‬
‫י‪1.‬ן'שאיל‬
‫עמלק )הלי לא נמתה מתיך עמלק‪:‬‬
‫כי חטאת־קסם מרי ואון ו ת ר פ י ם מלי והוא מי שמולה פי‬
‫^כל עמלק׳ לאשהי) את~;עמלקמחו;להביא‪ 3‬שור אישר‬
‫הפצר יען מאסדז ארת״דבר יהודה האל ועיכל על מצותן‬
‫קהי) בעלי כשפים‬
‫עליפני מ‬
‫רתפשכטלאים׳‬
‫ם ‪:‬כלמ‪ .:‬ויפקלם‬
‫אספםצעלר יילי‬
‫)משנין עצמם ולןמין לבהמי‪:‬ויסמע׳‬
‫ארת־ )הלי היא כעיכל עכילת אלילים וכתלפים גם כן שהיא חטאה גדילה כן הוא‬
‫‪1:1‬‬‫אמל<!לאחלש־קחטל אנ‪,‬סלמלך ואחרכךמנהאתהטלאיםלפישאפיל חטאה גלולה הפצל)הוא מי שעיכל על לצק המציה אותן‪:‬‬
‫‪ • e 3.‬למאםך‬
‫ה נ‬
‫•‪-•i.-‬ו‬
‫‪:\,r‬‬
‫‪-‬‬
‫־ י‬
‫״ו ;‬
‫•‬
‫‪v‬‬
‫‪/‬‬
‫״ו‬
‫ד‬
‫‪Ji‬‬
‫‪( T‬‬
‫‪J T‬‬
‫'‪\'i‬‬
‫*‬
‫•‬
‫*‪i‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪J T i‬‬
‫•‬
‫‪:JT‬‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪|T‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪-‬־‪:‬‬
‫יי‬
‫‪-‬‬
‫;‬
‫‪VT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪| T :‬‬
‫‪jt‬‬
‫‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫;‬
‫«‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫• ז‬
‫־‬
‫‪• T - « | T‬‬
‫־‬
‫•י‬
‫‪T‬‬
‫‪TT‬‬
‫ה ‪ 1‬ה‬
‫ן מ ה‬
‫ך‬
‫‪-‬‬
‫י‬
‫‪t‬‬
‫י‬
‫‪J‬‬
‫»‬
‫‪F‬‬
‫‪J‬‬
‫‪;-'VT‬‬
‫«‬
‫‪IT‬‬
‫‪i‬‬
‫‪i‬‬
‫‪l‬‬
‫‪-‬‬
‫־‬
‫‪'K‬‬
‫‪i‬‬
‫־‬
‫‪i‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫"‪•A‬‬
‫־‪V‬‬
‫‪f‬‬
‫‪J‬‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫‪p‬‬
‫‪i‬‬
‫‪i‬‬
‫י־‬
‫י ‪:‬‬
‫י‬
‫'‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫‪i‬‬
‫*‪i‬‬
‫‪s IT‬־‪iS\1‬‬
‫‪• r‬‬
‫;‬
‫‪-‬י‬
‫י‬
‫‪|T‬‬
‫‪.‬‬
‫‪VAT‬‬
‫‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫;‬
‫־‬
‫‪-<T‬‬
‫־־‬
‫‪IT‬‬
‫‪VT‬‬
‫‪5‬‬
‫‪t‬‬
‫כז‬
‫‪A‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫'‬
‫‪I‬‬
‫‪v‬‬
‫‪V‬‬
‫‪J‬‬
‫־‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫'‪A‬‬
‫*‬
‫‪: r‬‬
‫‪€‬‬
‫‪V/T‬‬
‫‪:‬־‬
‫‪L •5‬‬
‫‪t‬‬
‫‪,‬‬
‫‪R‬‬
‫ד׳‬
‫‪V‬‬
‫‪'t‬א‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫{‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫־‪.‬‬
‫‪•J-‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•«‬
‫ו­­‬
‫\‬
‫‪TJT‬‬
‫י‬
‫ך*‬
‫‪I‬‬
‫‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫״\‬
‫‪ — .‬י‬
‫|‬
‫‪V<IT‬‬
‫־‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫•‬
‫מ)‬
‫‪J‬‬
‫"־‬
‫•‬
‫מ י ן ‪0‬‬
‫״‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫•«‬
‫»‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫שן‬
‫•‬
‫‪r.‬‬
‫כ‬
‫הנןנ‬
‫‪A‬‬
‫‪i‬‬
‫‪r‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪•IT:,‬‬
‫*‬
‫;‪VT‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫׳‬
‫" ‪J‬‬
‫‪S‬‬
‫‪TJ‬‬
‫ץ ־ ׳‬
‫‪:‬‬
‫יי‬
‫יי‬
‫י•‬
‫‪c‬‬
‫‪x‬‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫יי‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫‪r‬‬
‫י‬
‫יי‬
‫‪.‬י‬
‫•‬
‫ר ד ק‬
‫פ ר ש ת‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫ו פ ר ש ת‬
‫פ ר ה‬
‫ר ד ק‬
‫ה ח ד ש‬
‫וימאסך ‪£‬מלך׳ מהיות מלך‪) :‬את לכליך י שאמרת לי במצות יי׳‪) :‬יחזק‪3‬כ‪ 9‬אותו מן השלפין והילקיןושאל הפגעים‪ :‬תקחו עול חיפת רעב כנוי׳ יכסאלם‬
‫מעילו ׳ שאול החזיק ככנף מעיל שמיאל כלי שישיב עמו וכמללש חולקין מ יא כי *וגא מאלצי לאק אחלת בעבול הלעב הוא חלפה י ונקטתם בפניכם י תהי)‬
‫‪0‬מיאל קלע במעיל שאיל ולמז לו כזה כי מי שיכלות צנף מעילו היא ימליך תחתיו גכלתיס בעיני עצמכם כשתזכלו עונותיכם תאמלו בלין הכליתנוהאלית׳ והגלנו‬
‫‪1‬יא כיסמיאלקלע מעילו של עצמו שכן ללכן של צליקי׳ להיות קולעין כשעה שאק מארצינו ‪ :‬והאק הנשמה תעכל י האק אסר היתה שממה על הנה תהיה‬
‫‪ .‬נעכית ונזרעת‪ :‬היתה‬
‫‪,‬‬
‫ץ‬
‫‪. .‬‬
‫‪.‬‬
‫כטיעתן משובחת‪ :‬וגם‬
‫אתכם מךהניויס וקבצתי אתכם מלל כגן עלן ׳ עכםיו נהפכ׳‬
‫וימאס!‪:‬ממלך‪ :‬ראמרשאולאל־‬
‫נצחישלאללאיסקל״‬
‫להיות כגן עלן‪ :‬והעל;‬
‫חארצורת והבאתי אתככש‬
‫שמואל חטאתי כי־עברתי ארת־״פי־‬
‫אעפי שממלכתך‪.‬‬
‫החלמת ׳‪/‬ה ימים לכי‬
‫‪.‬‬
‫• ־‪. T T -j-,‬‬
‫‪,T‬‬
‫שלאל ^‬
‫וזרקתי עליכם שים עכשיו כצומת ישט‪:‬‬
‫אךמתכס‪:‬‬
‫יהוה ןאת־ךבדר כי יךאת‪ .‬את־העס‬
‫^‬
‫אשל ישאלו םביכותיכ'׳‬
‫טמאותיכם‬
‫מכל‬
‫וטהךתם‬
‫טהורים‬
‫)לאוה כחולבנה נ‬
‫אותו הקכה‪ .‬אבל י ואשמע בקולם‪ :‬ועתה שא נא את־‬
‫ומכרעלוליכסאטהר אתכם‪ :‬ונתתי )ילאוה כיםוכה כמעט‬
‫^ ‪ ? .‬חטאתי ושוב עמי ואשתחוה^יהוה‬
‫‪: T‬׳‬
‫זמן ילעו כי לא היה יכיל‬
‫ארתן‬
‫חדשות‬
‫ורוח‬
‫חרש‬
‫לב‬
‫ם‬
‫כ‬
‫ל‬
‫^‬
‫‪rv-~.‬‬
‫־•••־‪,:‬‬
‫••‬
‫*‬
‫י‬
‫עליה‪:‬‬
‫שלכל‬
‫»הטיכ‬
‫להיות לכל זה אלא מהאל‬
‫אגגמעלנות׳כתמוימ ויאמר שמואל אל־שאול לא אשוב‬
‫בקרבככש והסרתי א ת ־ ל ב ה א ב ן ית'‪ :‬אני יי׳ לכרתי‬
‫מבשרכם ונתתי לכם לב בשר‪ :‬ואת וענדתי י לבלתי זה ע*‬
‫וקליכ‬
‫דסיכ שמואל^ ללכת רחוק בכנף*‬
‫־־רוח? אתן בקרבכם ןעשיתיאתאישר הנביא וכןעםיתיכמו‬
‫למיתה הלך אלמ כגא)ה‬
‫־־בחקי תלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם‪ .‬שלכלתי‪ :‬עול זאת‬
‫־־!‪ : • I r:‬־ ‪1‬‬
‫‪••ATT‬‬
‫״‪v‬‬
‫«‬
‫א) פיחס) הלך אלמ‬
‫אללי׳ עול אהיה נללש‬
‫גתעניגזבשמח׳כיכחל מעילו ויקרע‪ :‬ויאמר אליו שמואל‬
‫)וישבתם בארץ אשר נתתי לאבתיבס להם כזאת הכלכה‬
‫מיתימתימלמ מעלמת‬
‫•ןשילים מן התקסל קרע יהודה את־ממלכורת י ש ר א ל‬
‫שאלכה אותם‪ :‬כצאן‬
‫אלם הם‬
‫והייתם לי לעס ו א נ כ י אהירת ל כ ם אלם׳‬
‫מעלנית כימה כלימל מעליך ה<וס ונתנה לרעך הטוב ממך‪:‬‬
‫• •ויי‬
‫־ ‪/‬‬
‫‪ » s‬י ‪ .‬ג *•••‬
‫־* ‪A‬‬
‫••וי ׳י\‬
‫והושבתי אתכם מכל יסלאל סהם נקלאים‬
‫לאלהים‪:‬‬
‫גקשילים ובשלשלאות‬
‫ינחם‬
‫ולא‬
‫ישקר‬
‫לא‬
‫ישראל‬
‫נצח‬
‫נול כלזל שהי כהן הלן ונס‬
‫טםאותיכם וקראתי אל‪-‬־דהדנן אלם יהיו לכים כצאן‪:‬‬
‫• ‪ j‬״ ‪ 1 -‬־ ״‪0‬‬
‫־ ז ז ' כצאן קלםים׳‬
‫‪ :rb‬אכן סל מל המית‬
‫והרביתי אתו ולא־אתן עליכם רעב‪) :‬פילם אחל כן כצאן‬
‫ויאמר‬
‫י כאמתילעתיכיסל כי־לא אדם הוא להנחס‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫‪r‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫ילוםלם כמועליה תהי‬
‫וקלכעלימלילג׳המית‪ :‬חטאתי עתה כבדני נא ננד־זקני עמי‬
‫ותנובת‬
‫העץ‬
‫את־פרי‬
‫והרביתי‬
‫הקלסים שהיו מכיאק‬
‫‪V‬‬
‫‪TlV‬‬
‫השדרה למען א ש ר לא־ותקחו עוד ישלאל לילושלכז םלס‬
‫וננד י ש ר א ל ושוב עמי והשהחוירתי‬
‫י‬
‫‪I‬‬
‫ד־ »‬
‫—‬
‫פעמי׳כשגה שהיו לכי׳‪:‬‬
‫צי<פל סכלה נסי׳ חלק־ ליהו־ה אדהין‪ ::‬ויישב עםואר אחרי‬
‫חרפת רעב בגרם‪:‬‬
‫וזכךתם את־ חסלת הפסלת פלשת‬
‫כרה‪:‬‬
‫דרכיכם הרשם ומעלליכם אשר״לא‬
‫‪W‬יה‪1‬ה‪ :‬ויאםר‬
‫‪4‬‬
‫י \ ״ ‪ °‬־ " ‪ ^ S‬מאמי ויעתחו‬
‫‪vT‬‬
‫• ‪:‬־<‬‫מבעליהם שהייתם‬
‫״ ט ו ב י ם ונקיטתם ב פ נ י כ ם ^על‬
‫מזנבות בחילי ישלאל ‪ j‬שמואל הניישו אל? א ת ־ א נ נ מלך‬
‫לא‬
‫עונתיכם ועל תועבתיכם‪:‬‬
‫‪ T‬י‬
‫‪-S‬־ ‪JT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪•• I‬‬
‫למענכם אני־־עשה נ א ם אדני יהות‬
‫כלומלבוקעג יןע עמלק וילך אליו אננ מעדנת ראמל‬
‫^׳‬
‫כתלגומיפשמ לכשחני י י '־ר״ ״״ י ־ ‪.‬־ ;* ‪ r‬י ן‬
‫ץךעלכם בושו והכלמו מדךכיכם‬
‫מפלת הפטלת פלשת אגג אכן סר םר־המות‪ :‬ראמרשפואל‬
‫וכול ‪:‬‬
‫בית ישראל‪ :‬כה אמר אדני יהוה‬
‫פלשי* ‪5‬א"שר שכלה נשים חרבך כן־תשכל‬
‫לן אלותא‬
‫יזפטלתויהינ‬
‫מכשח‬
‫שבת‬
‫ב י ו ם טהרי א ת כ ם מכל עונתיכם‬
‫מנשים אמך וישסף שמואל את־אננ‬
‫פלה׳‬
‫‪T‬‬
‫^ *‬
‫לפני;הוה בגלגל‪- :‬ן ‪->• —,‬ףלך שמואל ‪1‬‬
‫כטמאת‬
‫ךךן*‬
‫והושבתי ארדהעךים ונבנו החרבות‪:‬‬
‫הרמתה ושאול עלה אל־גיתו נבעת‬
‫הנלה׳‬
‫‪8‬׳ ג‪» • • v*11v‬‬
‫‪1‬‬
‫י • ‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫הכתיכ לנלה‬
‫המזילא ‪T‬‬
‫והארץ הנשמה תעבר תחת אשר‬
‫שאול‪:‬אתה ב ד ך ב׳ם‬
‫&כעלה מצכיז ממי ‪£‬ל־אךמתם ויטמאו‬
‫היתה שממה לעיני כל־עובר‪ :‬ואמרו‬
‫חטהל ותאב לסיב אליי* ובעלילותס כטמארת הנדה היתרה‬
‫כיחזקאל ״כסימן לל»‬
‫פלשת פלה‬
‫אפטלת‬
‫^‬
‫‪ .‬־‬
‫^ י ־‬
‫‪* * .‬‬
‫׳•י־‬
‫‪:‬דכא׳ לשון יחירלגץ‬
‫‪:I‬‬
‫עליהם‬
‫חמתי‬
‫ואשפך‬
‫לפני‪:‬‬
‫דרכם‬
‫בך‬
‫דבר־יהוהאלילאמר‪:‬‬
‫‪t‬‬
‫‪n‬‬
‫‪t‬‬
‫‪l‬‬
‫כללעלכיתיסלאל;‬
‫הארץ הלזו הנשמה היתרה בנך‪/‬ןךן‬
‫צלתם‬
‫נכללש על בכל‬
‫על־־הארץ‬
‫אשר־־שפכו‬
‫ם‬
‫ד‬
‫ה‬
‫־‬
‫ל‬
‫ע‬
‫» ‪ r‬אדם בית ישראל י ש ב י ם‬
‫ורהערים דהחרבורת ורהנשמורת‬
‫•‬
‫‪j‬‬
‫י‬
‫לוצל‪ :‬לחללו את שם‬
‫»ן‬
‫ואפיץ אתם‬
‫יךש ׳ לוהו החילול ובנלוליהס טמאוה‪:‬‬
‫‪I‬‬
‫• • ן‬
‫י ‪ .‬ל‪- ,‬‬
‫והנהרסות בצורותיישבו‪ :‬וידעוהנרס‬
‫כאךצורת בךךבם‬
‫•‬
‫‪ "S|Tj‬־‬
‫‪•v:l‬‬
‫‪0‬‬
‫*‬
‫‪t‬‬
‫אויביהם־־ עליה'‬
‫האחול‬
‫בנויהם ויזרו‬
‫אישר ישאת סביבותיכם כי• אני יהוה‬
‫ו^בא א^־‬
‫עם יי׳ אלה ולאלצו יצא) וכעלילותם שפטתים‪:‬‬
‫בניתי הנהרסות נטעתי הנשםדה אנ< *זפטלת שכת פלשת‬
‫ולא היה יכולת כימ הנויס אישר״באיו שם ויחללו את־שס‬
‫להציל את יעמל ואת‬
‫החלש‪:‬‬
‫;־•‪/‬‬
‫‪ T‬־‪ • :v‬־ ‪ J‬־ ‪AT‬‬
‫‪ • • T‬־‪.|V‬׳‪TV‬‬
‫^‬
‫אלצ ‪ :‬חלקתי׳ ללץ לןךשי באמר להם עם־‪:‬יזנח‬
‫<הוה דברתי ועשיתי‪ :‬כה אמר אדנ<‬
‫משל‬
‫מ י העם ‪ pta‬י‬
‫כחסלון ה‬
‫עזוה עוד זאת אדרש לבית־־ישראל‬
‫הסמיכות במו האר^‬
‫• » "‪v‬‬
‫‪ :‬״ו‬
‫י‬
‫לעלות להם ארבה אתם כע^גן אדם הכרית האל כית אל‬
‫)הלומיםלהם‪ :‬יהיו אל‬
‫‪vj‬‬
‫התרומה הזאת לנסיא‬
‫‪t‬‬
‫כצאן קדשים כצאן יךוישלם כישראל׳ כעביר הנשיא‬
‫שבישראל יעשו כל ישראל‬
‫‪ ^ S ^ L K‬אערח^םבגויסאעיר־באתםעזםן‬
‫במועדיה כן תהיינה הערים החרבות‬
‫זאת הרימה והנשיא לא‬
‫‪-.‬‬
‫‪v‬‬
‫החליתכיוהכה‪ :‬ןי‪• 3‬־‬
‫יצטרך לעסו׳ כעל עצמו‬
‫המחלל‬
‫הנדול‬
‫את־שם‬
‫וקדשה‬
‫לק‪3‬׳‬
‫^‬
‫לךי‬
‫לב‬
‫׳‬
‫בסל‬
‫מלאות צאן אדם וירעו כייאני יהוה‪ :‬כל ישר יעשו כעל עצס׳‬
‫הטוכ‪< :‬את מחיי ‪ tn‬בניויס א ש ר תללתס ב ת ו כ ם וידעו‬
‫הפטלת פלשת החלש כיחזקאל כסי׳ מה ׳ )בעבירהק הנשי׳יעשה‬
‫‪T‬‬‫" ‪ .‬י ־ \ ״* ‪. * V % *..‬‬
‫לייל קלשי! וקלאתי״‬
‫בעבור ישראל בחגים‬
‫הנו?ש מ אני‪,‬יהודה נאם אדנ» יהוו‪-‬ן‬
‫; ‪,‬‬
‫כאלו^‬
‫העםהאך^היואל‪-‬התר^ת ננמועדם כמו שאמרן‬
‫ולקחתי‬
‫לעיניכם‪:‬‬
‫בכס‬
‫בןזקרשי‬
‫ס‬
‫)‬
‫נלמ‬
‫כהמטיד‬
‫•ןקח‬
‫הזאת לנשיאבישראל‪:‬‬
‫>‬
‫ויו־";•*‬
‫• * י •׳ ״י^ * ‪ -‬ז ״ ״‬
‫^ ^ \ ה ע ו ^ ו ת והמנחה‬
‫והנסך ב ח מ ם ובחדשים ו ב ש ב ו ת‬
‫יעעזרה‬
‫הוא‬
‫ישראל‬
‫ואה״‬
‫לכפר בש־‬
‫ואר^־״המנחר־ז‬
‫בית״ישראל; י‬
‫ביתה ש ^ ם‬
‫ארת־החטאתת י‬
‫בכל־מועדיא‬
‫העולדהו‬
‫י‬
‫‪-‬‬
‫•י ״‬
‫—‪ t1.T‬א‬
‫‪r‬‬
‫רממיןןמן)‪rt‬‬
‫‪5‬‬
‫י ‪ 6‬ק ל‬
‫י‬
‫‪W‬‬
‫ח‬
‫ע‬
‫־‬
‫‪J t‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪J1‬‬
‫‪- .‬‬
‫‪T‬‬
‫‪JV‬‬
‫־‪ V‬־‬
‫‪T T‬‬
‫‪1‬‬
‫־‬
‫״‬
‫*‬
‫‪I‬‬
‫‪A‬‬
‫י־‬
‫ץ‬
‫‪:‬‬
‫‪y‬‬
‫‪-‬‬
‫‪J|V‬‬
‫•»‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫••‪A‬‬
‫‪-‬‬
‫»‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪j r j*• :‬‬
‫ג‬
‫ו‬
‫•‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫ל‬
‫‪:‬‬
‫‪•"-:.-VJ‬‬
‫‪-‬‬
‫־‬
‫\‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫"‪I‬‬
‫‪T1V‬‬
‫•‬
‫ן‬
‫י ‪:‬‬
‫‪J -‬‬
‫י‬
‫־‬
‫״‬
‫‪J‬‬
‫• ‪1T‬‬
‫•‬
‫‪V‬‬
‫( •‪•i'a‬‬
‫‪I‬‬
‫‪I:‬‬
‫"‪A‬‬
‫‪<T|T‬‬
‫‪•v‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪ly‬ן‬
‫ד‬
‫••‬
‫‪T‬‬
‫‪v‬‬
‫‪IT‬‬
‫־‬
‫•‬
‫ג‬
‫‪-‬‬
‫;‬
‫‪A» T‬‬
‫• י‬
‫י‬
‫‪v‬‬
‫‪X‬‬
‫י‬
‫‪B‬‬
‫‪A T‬‬
‫|י‪0‬ס‬
‫־‬
‫י‬
‫־ *•‬
‫‪V‬‬
‫כ מדב‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫!‬
‫»!‬
‫•••‬
‫ק‬
‫‪1‬‬
‫‪:,‬‬
‫‪1‬‬
‫• ן‬
‫•‬
‫‪-IV‬‬
‫‪T‬‬
‫ץ‬
‫•‬
‫»‪.‬‬
‫‪-T1‬‬
‫‪ 3‬י כ ל י י ( ל‪P ) P‬‬
‫‪I‬‬
‫ן‬
‫‪J T T‬‬
‫‪TIT1‬‬
‫»‬
‫‪TAT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫ן‪•V-‬‬
‫י*‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫״‬
‫|‬
‫'•‪A‬‬
‫'‬
‫‪.TJ‬‬
‫‪i‬‬
‫‪I‬‬
‫*‬
‫‪-IT»|T*:•",TV‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫|‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫* ‪V » J‬‬
‫;‬
‫‪T‬י‬
‫‪J‬‬
‫‪-‬‬
‫‪! T T :‬‬
‫*‬
‫‪< < ; V I T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪ t‬־ ‪" T‬‬
‫••‬
‫‪T‬‬
‫‪T*I‬‬
‫‪TAT‬‬
‫ן‬
‫ץ‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪r‬‬
‫‪T‬‬
‫»‬
‫•«‬
‫‪T‬‬
‫׳ ן‬
‫'‪$‬‬
‫ן‬
‫; ז ז‬
‫‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪t‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫‪V‬‬
‫‪J‬‬
‫*‬
‫‪,T‬‬
‫נ‬
‫•‬
‫ו •‬
‫‪JT‬‬
‫;‪,‬־!‬
‫•‬
‫•‬
‫‪,‬‬
‫«‬
‫»‬
‫י ׳ ‪* . -‬‬
‫*‪1‬‬
‫ז‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬־‪.‬י"‬
‫י‬
‫‪J‬‬
‫• יי‬
‫‪-‬‬
‫•‪A‬‬
‫‪1‬‬
‫יי‬
‫‪r‬‬
‫־ ‪J‬‬
‫•ן‬
‫‪f‬‬
‫‪T‬‬
‫‪i‬‬
‫‪*T‬‬
‫ג‪TT|:T‬‬
‫‪I‬‬
‫‪J - T | T‬‬
‫ז ז ן‬
‫‪••T‬‬
‫‪,‬‬
‫נ‬
‫*‬
‫‪V1‬‬
‫״‬
‫‪J‬‬
‫‪T:‬־• ‪V‬‬
‫‪AT T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪I‬‬
‫‪X /‬‬
‫«'־‬
‫‪IT‬‬
‫‪/R‬‬
‫י;ןליןאל‬
‫ם‬
‫ח;ן‬
‫מד‬
‫;‬
‫»|‬
‫‪W‬‬
‫‪T‬‬
‫« ‪T‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪5‬‬
‫־‬
‫‪V‬‬
‫‪T• i‬‬
‫ן‪-‬‬
‫״‬
‫'‪J‬‬
‫*‬
‫»‬
‫» ד׳—•‪-‬‬
‫‪v‬‬
‫ה פ ס ד ת פ ר ש ת ה ח ד ש ו ש ב ת ו ר ה‬
‫נ ח‬
‫ר ד ק‬
‫ר ד ס‬
‫‪I‬‬
‫מקח פל ‪3‬ן כקל תמס ׳ היא פל המליאי׳ האמי׳ כלאם הענין)לימל כאן שיהמ ואיני מציוהלעש)׳ העזלהקפנלליא אכלכימעלי׳ שנ׳כהם ילאה נלןןןךך ןקןק‬
‫הממאיס כאת כנ־סן‪) :‬חטאת׳)סהלת׳ יכן תעשה כשכעה כחלש מאיש שזגה ה)א לעסגת קפנלליא כשאל העם‪ :‬כי נכח! יצא) י ממה עליהם שיתלאו בתיך‬
‫ומפתי זכפלתם את הכית ׳ זה יהיה חלים לעתיל לחטא על המזכח)על הכית גם העזלהיפהיפה‪ :‬והנשיא בתיכם ׳ לפי ש;לישלאלשם שעלי ללגל)כמל) )הללו‬
‫היא לבא עמהס מסים שני כלב עם הללת מלן ‪) J‬כצאתם יצאי ׳ לסין לבי׳ יצא)‬
‫כשבעה לחלש תה שמליכ שמחה על חניכי המזכח שמא נכנס אלם כשיגג במק)׳‬
‫יחל היא)העם י‪) .‬יצא‬
‫‪,‬‬
‫ן ‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫שאקל! לשו׳להכנסאו‬
‫וקצת קהל)ת מתחילים כאן׳‬
‫מ א ד ^ ^ נ ר ע פ ו נ ה ך א ^ ו ב י י ד )סגל׳)יצא הנשיא יסג'‬
‫אלםי שהיה פתי)לא ילע‬
‫הסיגלאתהשעל אחל‬
‫שאסיילהכנסמעמזה י ל ך ץ ‪ -‬אמר א ד נ ^ ה ו ^ ‪ .‬ב י א ^ ן ״» השער אשר בא בו בי נכחו ‪i k r‬‬
‫צאת הנשיא{)כבש כן‬
‫יעמכפל׳ גככז׳לחלש‬
‫באחר לחדש הזקח פר־יבן‬
‫!‬
‫והנשיא בתוכם בבואם יבוא ובצאתם שנתו תמי׳ וגוי׳ ייןלבן‬
‫‪» :‬היהלכם הפסח׳‬
‫שחיטתפסח‪ :‬סכימת בקר תמים וחטאת את־המקדש;‬
‫העלב לא ‪r‬כל נלאה‬
‫יצאו‪:‬‬
‫ובחנים ובמועדים תהיה סלאיעסהלעתיל אלא‬
‫ימיי׳ עלסםסמתחילק ולקח הכהן מדם החטאות ונתן אל״‬
‫‪»I*T:‬‬
‫־|'־‬
‫־ _ ״ י ־ ־•־‬
‫|ז־|‬
‫המנחדייז איפרה לפר ואיפרה ל א י ר עילתהכקל‪ :‬לליסאת‬
‫ממס לםפי״ל ו׳ שביעית‪:‬‬
‫ולכבשים מתת ידוושמן הין לאיפה‪ :‬הסלת׳ לבליל אתהסל׳‬
‫ואל־ארבע פגות העזרה‬
‫הבית‬
‫מזוזת‬
‫לזל‬
‫ועשה הנשיא ימי׳‬
‫־‬
‫‪I‬‬
‫כשמן ולסין ללוסעני(‬
‫לגנת‬
‫אמח שבקש)‬
‫למזבח ועל־ימזוזרת שער רהחצר‬
‫וכי־יעשה הנשיא נדבה עולה או־ זליף כמי לסיסי לילה‪:‬‬
‫מפליחזקאלשהמ לכלי)‬
‫מתלי{ לת בלם זכןל הפנימית‪ :‬וכן תעזמה כשבעה בחדש‬
‫שלמים נדבה ליהוה ופתח ל ו ארת־ כייתןהנשיאיאםיתן‬
‫בחיי) מתנה לאיש מבנמ‬
‫לטיכחנני׳בן חזקיהכן מאיש שנדה ומפתי וכפרתכמ אתי־‬
‫השער הפינה קרים ועשהאת־עולתו איתה מתנה קיימת‬
‫לילק שישב בעליה‬
‫וללשו )צעייניצו נעלם הבית‪ :‬בראשון בארבעה עשר יום‬
‫ואת״שלמיו כאשר יעשה ביום השבת לעילם •י )צי יג‪/‬ן ׳ אבל‬
‫‪ ,‬אם יתן הנסיא מתנה‬
‫ממנימהשללבקלכמ לחדש יהיה לכס הפסה חג שבעורת‬
‫ויצא וסנר את־השער אחרי צאתו ״• לאחל מעבלמ היא לא‬
‫ה^הפל ביל בניסן למ׳‪:‬‬
‫‪r •v‬‬
‫תהיה קיימי אלא על שנת‬
‫גשביעי ׳זהי תשלי שהן' ימים מצות יאכל‪ :‬ועשה הנשיאביום‬
‫• נ‪-‬‬
‫‪'7‬‬
‫וכבש בךשנתו תמים תעשה עולד־ז הלמלוהיאשנתהיוכ‪:‬‬
‫שביעי לחלשים )אמל‬
‫פר‬
‫הארץ‬
‫כל־עס‬
‫ובעד‬
‫בעת‬
‫שיעש)קלכן שבעת מל ה ה ו א‬
‫ל<ום ליחות בבקר בבקר תעשה אתו‪0) :‬בת לנשיא ׳ כמי ןשכ'‬
‫סכית כמי שכעת ימי חטאת‪ :‬ושבעת ימי־החנ יעשה עולה ־ יי ־• * ־׳זי ־ ‪ •v‬־י‪ .‬־׳ גי ‪ %‬והת'י)במק)׳הא כמכי‬
‫ומנחה תעשה עליו בבקר בבקר אזלתיל )הלןמי׳להס‪:‬‬
‫המצוי׳ גם זה יהי׳חליש‬
‫ך‬
‫ששית האיפדה ושמן שלישיות ההין‬
‫אך נחלתי בטי להם‬
‫לעתי׳ בי חג הסמ׳ חלוק ליחות שבעת פריס ושבעת איליבם‬
‫ךרס את־הסרת מנחה ליהוה חקות תהיה׳ כמי אך לבנת‬
‫בקלכנותיו )לא זכל‬
‫״ןלכן יום שמיני עצלת תמימים ליום שבעת הימים וחטאות‬
‫תהיה נחלת) ילאתנתן‬
‫‪.‬־ •‬
‫עולם תמיד‪ :‬ועשו את״הכבש ואת־ לצמיתית לאחל‪:‬‬
‫אולי היא יהיה כמו ס שעיר עזים ליום‪ :‬ומנחה איפה לפר‬
‫המנחדה וארת־דהשמן בבקר בבקר להיסתם׳ כתלגזמ‬
‫שכתיב בתילה‪ :‬שעל‬
‫״‬
‫*׳•'‪1‬‬
‫למינסהק יהיא ענק‬
‫החנל הפנימית׳ זהו‬
‫עשה כאלה שבעת הימים בחטאות‬
‫לש מיסיפק‬
‫'עולרתרתמיד‪:‬‬
‫אינס‪:‬‬
‫עזלתהכהניםןאמלכי‬
‫שעלעזל' זאתהמזלחי בעלה וכמנחה וכשמן‪ :‬כה־אמר אדני‬
‫בדז־אםר אדנ< יהויה כי־יתן הנשיא חסלת הפטלת פלשת‬
‫החלש‪:‬‬
‫‪9‬היא פתיח לעזליישלאל יהוה שער החצר הפנימית הפנה מריס‬
‫מתנה לאיש מבניו נחלתו היא לבניו‬
‫‬‫‪*/j‬‬
‫יהיה סגיל ש<מ ימי‬
‫וביוכש‬
‫המעשה‬
‫ימי‬
‫ששת‬
‫סנור‬
‫יהיה‬
‫בנחלה‪:‬‬
‫היא‬
‫אחזתם‬
‫תהיה‬
‫המעשה שאין כאי׳העם‬
‫הפסלת שכת)לח׳‬
‫וכי־יתן מתנה מנחלתו לאחד‬
‫לבית המקל')לא הנשי׳ השבת יפתח וביום החדש יפתח‪ :‬־‬
‫אלא בשבתי')כחלםי יאז‬
‫מעבדיו והיתרה לו ער־שנרת הדרור ב ה אמלה׳׳‬
‫מחוץ‬
‫השער‬
‫אורכם‬
‫דרך‬
‫ובאהנשיא‬
‫להכם‬
‫בניו‬
‫נחלתו‬
‫אך‬
‫לנשיא‬
‫ושבת‬
‫יגםזהיהי'‬
‫יהיה פתיח‬
‫היכיחם על‬
‫י‬
‫מנחלת‬
‫הנ^יא‬
‫ולאייקח‬
‫תהיה‪:‬‬
‫חליםלעתיל)אמל כ וןםד על־מזוזת השער ועשו הכהנים‬
‫לכלי הזבחי׳ עם מעשי׳‬
‫בשבתית ובחלשים יכש‬
‫ה ע ם ךהונתמ מאחזתם מאדמתו לעים כמי שהוכיחם‬
‫כמיעלי'‪) :‬הסתחיהעל את*עולתוואת־שלמיו וחשהחוה על‬
‫בתיזילת הםפ׳ נכלמה‬
‫י‪; .‬‬
‫מפתן השעל)יצא׳ על‬
‫;נחיל ארת־בניו למען אשרלא־־יפצו לז ליב זבחיכם ןג)׳‪:‬‬
‫ימפתן השער רצא והשער לא־יסנר‬
‫מפתן שעל ההיכל‪:‬‬
‫השמיםכסאי׳ ‪,‬איני‬
‫עמיאישמאחזתו‪:‬‬
‫פתח‬
‫עסי־הארץ‬
‫והשתחוו‬
‫עד־־הערב‪:‬‬
‫על‬
‫והשעל לא יסגל‬
‫צלץ לבית המקלס‬
‫שעלהחצל‬
‫העלב׳‬
‫י‬
‫‪)b‬‬
‫כסי׳‬
‫כישעיה‬
‫חלש‬
‫שכת)לאס‬
‫?משלת‬
‫שלכם‪ :‬אחה בית אסל‬
‫יפתח‬
‫ש‬
‫סזכל‬
‫הפנימית‬
‫היאכלילםכינתי‪):‬את‬
‫השער ההוא בשבתורת ובחךשיכם‬
‫ר !‪•-‬‬
‫‪3‬שכתיתיכחלשי׳א&‪£‬י‬
‫אמריהוההשמיכם כלאלה׳ולאתחםמלפי‬
‫אשר־יקריכ‬
‫והעלה‬
‫•׳הוזז‪:‬‬
‫לפני‬
‫שיצא הנשיא ממני אחל‬
‫בסאי והארץ הדס שאמלתי השמים כסאי‬
‫>‬
‫שהםמחיה לא יסגל על הנשיא ליהודה כיוכם השבת ששרה‬
‫ת ל י אייזה בירת אשר תבנו־לי ואי־ והאק הלים לגלי ט‬
‫העלב כי עם האק לא‬
‫הם קלימי׳ כמיני לאק‬
‫^‬
‫‪~.‬‬
‫^‬
‫••‬
‫ומנחה‬
‫תמים‪:‬‬
‫ואיל‬
‫תמימים‬
‫בבשיס‬
‫יבא) כלס כא׳)כםיכא)‬
‫ואת־־בל* אלא אני הקלמון לכלי‬
‫זה מ ק ו ם מנוחתי‪:‬‬
‫ןחלשתי)עשיתי את כל‬
‫כל את׳)אח׳ אי חבילות איפה לאיל ולכבשים מנחה מתת ית‬
‫‪r* .‬‬
‫‪r‬‬
‫‪I‬‬
‫חבילות יםתחמ פתח‬
‫־‬
‫־ * י\‬
‫•‪/‬‬
‫י‬
‫אדה יח עש תה ויהיו כל־־אלה נאפ־ אלה השמים)בל צבאם‬
‫האק )כל אהל עליה‪:‬‬
‫הסע׳ההוא שהוא ממק ושמן הין לאיפה‪ :‬וביום החדש פר־‬
‫ונכה־‬
‫אל־עני‬
‫אביט‬
‫ואל־יזדה‬
‫יהודה‬
‫כנג׳שעל ההיכל‪:‬מתת‬
‫ויהיו כל אלה׳ אני‬
‫ימ׳לככשי׳ יעשה מנח׳ בן־כקר תמימים וששת כבשים ואיל‬
‫עשיתי')היו כמו שצייתי‬
‫רוח וחרד על‪-‬ךבף‪ :‬שוחט השוד‬
‫כפי השגת ימ זנלאיכי תמימים יהיו‪ :‬ואיפה לפרואיפהלאילי‬
‫מנחת האיל תהיה איפ׳‬
‫מברה״־איש זובח השרה ערף כלב‬
‫מביט אל‬
‫תשיג‬
‫כאשר‬
‫ולכבשים‬
‫מנחה‬
‫יעשה‬
‫כפי‬
‫עכפ אכל לכבשים‬
‫מברן־ ^ ו ן נכדהמה בחרו בדרכיהם השפלי׳‪,‬העתי׳ והחללי׳‬
‫**‬
‫ללךאילה‬
‫י‬
‫אל לכלי לקיים מצותי‬
‫? ? ‪ U‬ת‪5‬י'י ־ ״ י ״ י ‪.‬‬
‫•דו ושמן הין לאיפה‪ :‬ובבוא הנשיא‬
‫״ ‪ - -‬אעפי שאין מקליבק‬
‫ובשקוציהס נפשם‬
‫הםע׳יובאובללכויצא'‬
‫אבחר בתעלוליהם ומגורתס א?*א קלק כי מי שאינו חמו'‬
‫כאותן סעל עצמו יצא דרך אולם השער יבוא ובדרם ״‪: wr‬‬
‫לד לקלכן אכל‬
‫׳ " י" "" ״ *‬
‫ובבוא עס־האךץ לפני יהוה כמועדים‬
‫יםאקקלבנםללצקאכלהםלעק‪,‬עלזה^י־ שוחטהשול׳‬
‫‪,‬‬
‫הבא ‪11‬‬
‫ןמעשיהם ל* ‪-‬י‬
‫המקלינקקלנן‬
‫יךןל שער ןפון להשתהות ז!גא‬
‫בםחטוהםול'‬
‫דרך־־שער ננב והבא דרך־שער ננב‬
‫ולבלמאלפנ‬
‫^ ‪ 9 1 w » w‬״ ‪ ) W ^ S ^ ^ » w‬כ ל ב ) מ ע ל ה ל ם ח ‪ /‬י ל ל מ ה ל פ י ם ב מ ל י ב ל ל כ י ה הלעים׳מ־שיפי גםהמה׳‬
‫במעשיההלעי׳׳ןאמלגםיזמ^ ‪ n i h M ^ l f‬בתעלוליהם וכן ללךלשקעכליתלומלכ גמק זה אצל זה כמו גם כחול גם כתולה גם לי גם לך‪ :‬בתעלוליהם׳‬
‫‪:‬‬
‫‪ t‬־* »‬
‫‪«VT‬‬
‫‪-‬י־‬
‫‪T‬‬
‫‪| ,» . .‬‬
‫‪T‬‬
‫‪f‬‬
‫‪-‬י‬
‫‪-‬‬
‫‪^T‬‬
‫•‪•1‬‬
‫־‬
‫י‬
‫'‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫*‬
‫־‪/.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪• i‬‬
‫‪•AT‬‬
‫‪|T‬־‬
‫י‬
‫״‬
‫•‬
‫‪VT‬‬
‫‪J‬‬
‫־ ‪$‬‬
‫‪-‬‬
‫‪AT‬־‬
‫י‬
‫•‬
‫יי'‬
‫־‬
‫*‪V"1‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪j‬‬
‫־|‪-J‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪V•/‬‬
‫‪T‬‬
‫»>_‬
‫‪t‬‬
‫<‪-‬‬
‫\‬
‫»ז‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪J-‬‬
‫‪- T‬ו‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫‪-i‬׳‪r‬‬
‫־‬
‫‪,‬‬
‫••‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫«‬
‫‪ -‬ך‬
‫\‪J‬‬
‫‪i‬‬
‫‪T‬‬
‫|‬
‫‪JT‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪i‬‬
‫‪T‬‬
‫‪VT‬‬
‫‪i‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬־‪-‬‬
‫|‬
‫נ‬
‫<‪i‬‬
‫‪T‬‬
‫‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫‪,T‬‬
‫‪1‬‬
‫‪t‬‬
‫־‪A‬‬
‫‪«T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪•• I‬‬
‫‪\ T‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪TAT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪V-‬‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫־*ן•‬
‫י‬
‫‪|T‬‬
‫־‪/.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪H‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1‬‬
‫‪-‬ן‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪T5-1‬‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫‪,‬‬
‫» "ו‬
‫*‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫•‬
‫;‬
‫‪.‬‬
‫*‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫‪»T‬‬
‫״‬
‫‪f.,‬‬
‫‪.‬‬
‫*‬
‫‪JT‬‬
‫•‬
‫>‬
‫•‬
‫‪A - T -‬‬
‫* \‬
‫‪J• 1‬‬
‫'‪v‬‬
‫י‬
‫ו‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪;,t‬‬
‫••‬
‫‪T‬‬
‫‪•->T‬‬
‫•‬
‫« ־ ־ ‪V T t‬‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫•יי‬
‫י‬
‫•!‪-IT:‬‬
‫‪IT‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫» ן »‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫‪J‬‬
‫" ‪T V‬‬
‫»‬
‫י‬
‫י‬
‫; •‬
‫"‪-J‬‬
‫‪-t‬‬
‫‪-‬‬
‫‪i|-‬‬
‫‪V‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫‪AT‬‬
‫י*‬
‫ג י‬
‫־‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫••‬
‫^‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫*‬
‫•‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫ו‬
‫*‬
‫«^‬
‫» ‪T|T‬‬
‫‪•J‬‬
‫‪T T‬‬
‫יי‬
‫־ ־ ־ י‬
‫‪v‬‬
‫־‬
‫‪i‬‬
‫•־־׳־״י‬
‫י י "‪V‬‬
‫•ן‬
‫‪r‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫"‪A‬‬
‫י‬
‫>*‬
‫»‬
‫י‬
‫י•‬
‫‪-‬ו;־‬
‫י‬
‫ג‬
‫*‬
‫‪V T T‬‬
‫־‬
‫‪r‬‬
‫‪T‬‬
‫״ *‬
‫‪v‬‬
‫‪T-‬‬
‫ד‪/‬‬
‫‪T‬‬
‫• ־ ! ז־‬
‫•‬
‫­ו­‬
‫‪ -‬י‬
‫'\‬
‫־|‪l‬־‪J‬‬
‫‪/,‬‬
‫ן‬
‫•••‪-I-‬‬
‫‪J‬‬
‫* »‬
‫־**‬
‫י‬
‫*‪v‬‬
‫זזו•‬
‫«‬
‫יי‬
‫« *‬
‫' ‪ » 1‬י‬
‫*‬
‫•‬
‫<‬
‫־‬
‫‪A+1‬‬
‫‪•IT‬‬
‫‪•H‬‬
‫‪JT‬‬
‫•ן‬
‫»‬
‫» י‬
‫•‬
‫‪- T‬‬
‫* ן ; *‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪TJT‬‬
‫»‬
‫*‪V‬‬
‫‪I‬‬
‫'•ן‬
‫ד‬
‫\ ‪ T‬ו‬
‫‪-‬‬
‫‪4‬‬
‫‪-‬‬
‫‪V‬‬
‫"‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-T‬‬
‫•‬
‫‪i‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪J‬‬
‫*‬
‫־‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫*‪A‬‬
‫• «‬
‫•‬
‫־ •‬
‫‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫•‬
‫­‬
‫‪T‬‬
‫‪f t‬‬
‫«‬
‫»‬
‫*‬
‫* ‪.‬‬
‫*‬
‫‪I‬‬
‫יי•‬
‫»‬
‫‪I‬‬
‫•« »‬
‫‪,‬‬
‫‪IvT T‬‬
‫‪.‬‬
‫‪r‬‬
‫‪JT‬‬
‫מ ת ת‬
‫»‬
‫‪-‬‬
‫־‬
‫•ן^ןן‬
‫• »‬
‫‪A‬‬
‫ו‬
‫«‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫ץ‬
‫״‬
‫*‬
‫•‪%‬‬
‫‪T‬‬
‫*‬
‫*‬
‫‪t‬‬
‫‪-‬‬
‫־‬
‫;‬
‫‪f‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫*‪A‬‬
‫״‬
‫«‬
‫‪A‬‬
‫‪V.‬‬
‫‪T‬‬
‫•«‬
‫‪-cT‬‬
‫‪.T‬‬
‫‪T‬־‪T‬י‬
‫•‬
‫״‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫׳‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫י ־‬
‫‪T‬‬
‫"‪i‬‬
‫‪\M‬‬
‫‪r‬‬
‫‪t‬‬
‫•;‪r‬‬
‫;‬
‫‪\ -‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ r‬ז־‬
‫•‬
‫*‬
‫;‬
‫‪j‬‬
‫‪r‬‬
‫‪v T‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫־‪v‬‬
‫ל ) ‪:‬‬
‫ס‬
‫*‪A‬‬
‫‪J‬‬
‫‪VT‬‬
‫»‬
‫י‬
‫•‪/‬‬
‫י‬
‫*‬
‫•י‬
‫י ו‬
‫‪.‬‬
‫»‬
‫‪V‬‬
‫־‬
‫י‬
‫•‪A‬‬
‫י‬
‫י ;‬
‫צ‬
‫‪,‬‬
‫‪5‬ימ יםרע‬
‫•‬
‫י « «‬
‫ו‬
‫־ ‪ -‬ן‬
‫!‬
‫־‬
‫־‬
‫!‬
‫‪-‬‬
‫ו‬
‫;‬
‫׳‬
‫‪W‬‬
‫‪3‬‬
‫^מ‪<4‬לתם׳מהשהםילא*מממ;הואהממ‬
‫נהשחתת מעסימז גקוגעלילותםהנסחתןמןתלומיי״‬
‫ז‬
‫‪p‬‬
‫ה פ ט ר ה ל ש כ ת וראש ח ד ש‬
‫רדק‬
‫רדס‬
‫יען קלאתי י שמעו שמוע ושובי אלי! החלליםאללבל) אמל) אחיכם י פושעי ישראל שניבאש‪ :‬כי כאש ה׳ נשפט׳ לסקויכיחהיא‪ :‬המתקלסים׳ מלאים‬
‫הנזכלים למעלה‪ :‬מנליכם ׳ מלחיקי׳ אתכם בעכיל האתם*זללים ללכל ה' והם עצמםכקלוםים‪) :‬כן המטהלים והם הישמעאלים שהם מטהליס מפותם‬
‫אימלי׳ למען שמי יככל ה׳ ׳ כל)מ כבל היא עלינג במצותיו אשל צונו כמו ולא נככל )לוחצים עצמם תמילגהם טמאים במעשיהם הלעים‪ :‬אל הגנות׳ כבלכות‬
‫עליך ׳ הם אמלו זה כעמל ה׳ אכל הוא האל יהיה נלאה ונגלה כשמחתכם המים אסל כגסת‪ :‬אחלאחלכתיך׳ אחל אחת האסלות כתוך הגן*‬
‫שתשממנ בישועתו והם‬
‫י ואנכי מעשיהם‬
‫אנטאהיהעם מעשיה‬
‫יבשי׳ ‪,‬ומתי יהיה זה ל ה ם יען קראתי ואין עונדה דברתי‬
‫כל״בשר ורבו חללי יהודה‪:‬‬
‫)מחשבותיהם של אלה‬
‫כאשליהיה‪ :‬קלל שאון ולא שמעו ויעשו הרע כעיני ובאשר‬
‫המתכןדשים והמטהרים הגלם המתקלשים כ‬
‫מעיל׳ אן לימי המשיח‬
‫־‪1‬‬
‫י ־‬
‫—וי >‬
‫־יו "‪A‬‬
‫‪. J:‬‬
‫אל־הגנורת א ח ר א ח ר בתוך אכלי כלןמל אני ־ אםככ‬
‫י‬
‫יצא קיל שאין מעיל‬
‫לא־חפצתי בחרו‪ :‬ישמעו דבר־יהוה‬
‫ו ; •י‬
‫י‬
‫שיכאןכלהגלםעםמנ‬
‫ילושלם על גיג זממנו‬
‫בטלם׳ ללבי פתאום ח ח ך ד י ם אל־דברו אמת אחיכם‬
‫בשר ד־זהזיר ורזשקץ והעכבר יחדו )ממג כלי שילא) את‬
‫״ ‪V‬‬‫ככולי םאככל בהם‬
‫מביא הישיעהליסלאל׳‬
‫יספו נאם־יהודה‪:‬‬
‫והמשיל יליסלם לאם שנאיכס מנדיככם למעןשמי יכבד‬
‫כמו שאמל כיחזקאל‬
‫ואנכי מעשיה• ומחשבתיהם באה )נתתי חחים כלחיין‬
‫ויסלאל לכנים ‪.‬כלנמל יהוה ונךאה בשמחתכם והס יבשו‪:‬‬
‫לקבץ ארת־כל־ר־זנוים והלשנורת )ממל‪ :‬ושמתי בהם‬
‫קורייה^ה‬
‫יתקבצו כניה לתוכה קול שאון מעיר קול מהיכל‬
‫ג‬‫־‬
‫‪r‬‬
‫י‬
‫ו‬
‫זהיסאמל‬
‫אותי׳‬
‫אסל הימה שוממ׳ מהם‬
‫)הלי היא כאלו יללתן מישלס נב‪2‬ול לאיביו‪ :‬י בטרם תחיל‬
‫ושמתי בזכליה ועינמ אמקנה‬
‫ובאו וראו ארת־כבורי‪:‬‬
‫ב ה ם אות ושלחתי מ ה ם ׳ פ ל ט י ם כחיליהן׳ זאלה שילכו‬
‫עכסמ׳ואמזכלכיהוא ילדה בטרם יבוא חבל לה והמליטה‬
‫‪v:‬‬
‫כמים־ יהיו עלות על‬
‫טוכןוחזק מן הנקב׳ ומ‬
‫יסמחי יוללי) מתל מן זכר‪ :‬מי־שמע בזאת מי ראה באלה‬
‫א ל ־ ה נ ו י ם תר&יש פול ולוד משכי המעשה הנמל שעשה‬
‫״ ‪T‬‬
‫‪T T‬‬
‫•‬
‫‪|T‬‬
‫ה׳ כמחנה מגימגיג‪:‬‬
‫הנקבה ׳ )הנה אמל‬
‫נר‬
‫אנם־יולד‬
‫אחד‬
‫ביוג‬
‫ארץ‬
‫היוחל‬
‫קשרת תובל ויון הא״פם ה ר ח ק י ם ושלחתי מהם פליטים י‬
‫כטלם תחיל יללה׳)אל‬
‫‪V‬‬
‫•‪T/T‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫י * •‪1‬‬
‫•••‬
‫כי האליותילם להגיל‬
‫אחלקהיוחל׳ואמ׳ט פעס אחת כי־חלה נס־ילרה ציון את‬
‫א ש ר לא־־שמעו ארת־־שמעי‬
‫ולא־ כבימ כנויםשלא כאן‬
‫חלה׳ הטעם כי הישועי‬
‫• ו * ‪t:‬‬
‫ן‬
‫ז״ ‪».‬‬
‫האני אשכיר ולא אוליד‬
‫הבא להם פתאים כמו *־בניה‪:‬‬
‫ר א ו ארת־כבורי והנירו ארת־כבודי לילוםלס‪) :‬הביא)׳‬
‫; ‪ v‬ישלאל שהי) נשאלים‬
‫אם מלל הנקבה כטלם‬
‫•י‬
‫יבאחבעלה אכל קילס יאמר יהירה אכד־אני המוליד ועצרתי‬
‫באיים הלחןקים שלא‬
‫בנויכם‪:‬‬
‫והביאו ארת־כל~ על) עם אחיהם אותם‬
‫־ ‪1‬‬
‫שמחו את־ירושלם‬
‫שתשלם הישיעה תהיה אמר אלהיך‪:‬‬
‫־'‬
‫‪ .‬אחיכם מכל־ הגויכם מנחה • ליחות הגזים אשל הםכתזכם‬
‫להם מעט זמן כמי חבלי‬
‫כשישמע) זה הפלא‬
‫יוללה כמש חבי כמעט ונילו בדת כל^אהבירה שישו אתרת‬
‫בסוסיםיוברכב ו‪. .‬ב ‪.‬צ ב י ם ובפרדיכם הגליל שעשה ה ‪3‬‬
‫לגעעליעבילזעם‪:‬‬
‫‪T V T‬‬
‫והמליטה׳ ה^ה משוש כל־המתאבלים עליה‪ :‬למען‬
‫כמחנה ימג )ממג‬
‫ובכרכרורת על״הר קרשי י ר ו ש ל ם יכיאז ישלאל בסיסים‬
‫נאמלה בזה הלשין וכן תי^קו ושבעתם משר תנחמיה למען‬
‫אמרץזוךה באשר יביאו בנ ! ש י א ל וכלככ מנחה לה׳ ו‬
‫קמהקננהקפי׳יאגמק‬
‫ותמלט‪ :‬האניאשביל׳ תמצו והתעננתם מזיז כבודה‪:‬‬
‫את־המנחה בכלי טהור בית יהוה‪) :‬יביאו אותם מלובשים‬
‫‪s‬‬
‫בגלי תפאלתיליככים‬
‫אחל שהמשיל ציק לאש׳‬
‫בי־כה׳ אמר יהודה‬
‫ו נ ם י מ ה ם א ק ח בסיסים כמו שמביאים‬
‫יוללת אמל האני אשכי׳‬
‫‪ T‬־‪J‬‬
‫‪_,‬‬
‫‪.‬‬
‫ישלאל את המנחה ב‬
‫ולאאיליל כלן אם אכי׳ דהנני נוטד־ראלירת בנהר ש ל ו ם‬
‫לכהנים ל ל ר נ ם אמר יהודה‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫• ‪T‬‬
‫‪jv‬‬
‫בכלי טהיל כן יביא)‬
‫האשהעל המשכל ולא‬
‫יו‬
‫י־‪/‬‬
‫‪v‬‬
‫•‬
‫־ג‬
‫• ו ד י ;‬
‫את יסלאל בעלים‬
‫אילי׳ אותה זהלאיתק וכנחל שוטף כבור נרם וינקתם על״‬
‫כי כ א ש ר רהשמים רהחדשים טהולים ונאים ׳‬
‫׳ כן אס אביא כמן על צר תנשאו ועל־ברבים תשעשעו‪:‬‬
‫והארץ החדשרה א ש ר א נ י עשרת ופיחש בצבים ׳ כמו‬
‫המשכל במלחמת גיג‬
‫שש עגלות צב שתלממו‬
‫אזלייאותה‬
‫)ממג כאמת‬
‫ארת־איביו‪:‬ד־ץנחמנו כן אנכ<‬
‫וזעם א ש ר‪ :‬אמו‬
‫כאיש‬
‫‪1‬‬
‫כלמחפיק‪ :‬זבכלכל)׳'‬
‫אם‬
‫הישועי‪:‬‬
‫והליל׳ הוא‬
‫‪:r‬־ ‪AT‬‬
‫ע מ ר י ם לפני נאכם־יהוד־ז כן‬
‫יעמר הם הגמלים א) שאל‬
‫בי־הנךה יהודה ב א ש‬
‫אניהמיליל געכלתי׳‬
‫‪ f‬־ןז־ *‬
‫‪A* J‬‬
‫‪T J‬־‪x » V‬‬
‫‪ i t‬׳‪j‬‬
‫וראיתם‬
‫תנחמו‪:‬‬
‫וביךושלס‬
‫אנחמכם‬
‫כהמה שהם קלים‬
‫אלצית‬
‫אני היא המיליל‬
‫זרעכם ו ש מ כ ם ‪:‬‬
‫י צ ו א וכסופדת מרכברתיו לר־‪.‬שיב‬
‫בהליכתם על שמלוכ‬
‫‪A‬‬
‫*‬
‫;‬
‫‪i‬‬
‫ואז‬
‫ההיא‬
‫המייעל הזמן‬
‫ושש ל ב כ ם ועצמותיכם כ ד ש א‬
‫‪T JT‬‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫וחידה מדי־חדש בחדשו ומדי שכרת מליצתם ילמה שהם‬
‫אעציל אותם מללת כי בחמה אפו ונערתו בלהבי־אש‪:‬‬
‫־‪1‬‬
‫יר־יהוה את־עבדיו‬
‫הגלילה והכביל יהין תפרחנה ונודעה‬
‫כל־־בשר להשדתחוית מלקליס לפיכך נקלאז‬
‫בשבתו יבוא יבשר‪:‬‬
‫ארת״‬
‫ובחרבו‬
‫נשפט‬
‫כי באש יהודה‬
‫כלכלות כממללל מ‬
‫לישלאללבלם‪ :‬שמחו‬
‫לפני א מ ר יהודה‪:‬‬
‫מכלכל‪ :‬פלהלקלםי׳‬
‫כלאנהביה׳ בגלות על‬
‫* י‬
‫ללך כי לצי עבליך את אבניה ואז בקבוץ גליות תשמחו כה ותשישו כתוכה י כמו אל‪) :‬גם מהם ׳ אפיל) מאותם שהי) משוקעים כגויס באיים הלחוקים‬
‫קצתי ם‬
‫אנש‬
‫בפנרי ה‬
‫מן הלת אף על פי כן מהם‬
‫ששנו‬
‫וראו )אפשל‬
‫ויצאוהגזלה‬
‫למ;ק ׳ התאבלתם עליה למען שתלאו בשמחתה ותינק) ושבעתם משול תנחומיולא עלו עם אחיהם מן‬
‫כהונה ולדה‪ :‬כי כאשל‬
‫ממשפחות‬
‫אותם שהיו ככל‬
‫כי ילעתם כי זה יהיה גמ)לכם‪ :‬משול ׳ כמן)שיל מלכים תינקיוהוא כמו של אקח לכהנים‬
‫תמות‬
‫תיולעתם לא‬
‫ללייםבי כי‬
‫הפשעים‬
‫לכל־בחלושם ולא יכלו וכן האת‬
‫דראוןעומלים‬
‫והיוכי הם‬
‫חלשים‬
‫החלשםים ׳לאקלאם‬
‫תכבה‬
‫ים א ש‬
‫בפתח יהלא על ללך משל ליצהלימל תענוג‪ :‬תמצ)׳ ענק מציצה‪ :‬מזת׳ענימ השמ ו‬
‫לפני יכי אני סכת קיימם ועמילתם ׳ *‬
‫ופילוש‬
‫׳‬
‫תכלה‬
‫לא‬
‫ושה‬
‫ל‬
‫כח‬
‫‪V‬‬
‫־־ '‪"1‬‬
‫י‬
‫לפי מקימי כמי די)יינתן תלגם מחמל יקליה‪ :‬כנהל שלום ׳ שלום המי׳ םיבא) עומלת *‬
‫מכל פאה לשאול שלימם ומביאים להם מנחה׳)מה סאמל כנחל שיטףלא שתיק )פילוס אסל אני עושה שאגי מעמילם כחלישם‪ :‬והיה מלי חלש כחלשו ׳‬
‫כמי הנחל סיטף אלא כמו סהנחל השוטף יכא כמליצה כן יבא להם כבילם כמומחלסלחלם׳ ומלת לי מולה על התמלתהלבל בלא הפסק׳ מכל שגי‬
‫כמתצה‪ :‬וינקתם ׳ על ללך משל כמו שיונק התינוק החלב מאין עמל כן תאכל) ומנים הקליכים לקלובים והלחיקים ללחיקים לפי לחיק האלצות וקלכתם‬
‫כביל הכיתי שלא יגעתם כן ׳ ואחל שהמשיל אותם לתינוק ביניקה המשיל אותם * לילושלם‪ :‬כלכסל׳ לזצהלומלכלכני אלם ואפילו סאל העמים‪:‬‬
‫גכ ליזנק כמי שנישאת אותי האימנת על זליעיה והיא משעשעת אותו על כלכיה )יצאי ולאו ׳ אותם המים סיכאו להשתחוות מחלס לחלס או או משנה לסנה‬
‫כן תהז אתם מנלשאים בגיים)מסכלים ככל מיני כבול יגלילה‪ :‬תשעשעו י יצאו חק‪.‬מילישלם לעמק יהישפס ללאית כפגלי מחנה מג)ממג י ־ ־)היי‬
‫תהיו משועשעים כללך סמשעשעין את התיניק‪ :‬כאיש אסל אימ תנחמס ׳ מה ללאין לכל כשל י לאותם סכאים להשתחוות לה׳ כמו םאמל יכא כל כסל‬
‫שזכל האם ולא האב לפי שהאסה משתללת כלכלים מתל מן האיש‪ :‬כלסא להשתחוות לפני ׳ וכסיצאו ולאי כהם משפט הנגזל להסוילאו פגליהס מנאי*‬
‫תפלחנה י הפך)ליח ככאה תיבש גלם כי כמי שהלאגה)היגון יבש) עצמיתיכםתילעים איכלים איתם והאם הבועל בהם יעלה באסם כאפם ויהיה מאיס להם י‬
‫כגלית ק השמחה גהם‪ p‬יפליומ עצמתיכם‪ :‬ןנולעה יל ה׳ ׳ בעשית‪ 5‬נקמותי) ומלת ללאזן ענק מאיס יק לללאין עילם)הלי היא כמ לי לאין שכל החא׳ לכל‬
‫צולאות^עכליואתכחגבולתיח‪ :‬אתעכליו׳ עםעכליי‪ :‬מלכביתינ׳צמאס קן ללאות׳)אימי לי ׳ )עיקל מלת ללאק היא תילעת מלשין לכותינ) ?ל‬
‫הללא והכנה שבתבואה כשק מפני סאק להם לחה‪:‬‬
‫נזחתיו הממית ‪ p‬השמים‪ :‬להסיב בחמה אפו ׳ שלא היה עלין גלול על‬
‫ותימה גמלה מאף כי חימה לסין חמום ט‬
‫כל מים עתה ישיבנו כחיסה׳‬
‫כםיתחמם בעל הכעס יהיה כעסו גלול ‪ -‬ויש מפלשים להשיב׳ להכעיל מן חסלת הפטלת שבת ולא ‪ 5‬חלס‪:‬‬
‫הפטלהליים לאםק שלפסח‬
‫ויאמל׳‬
‫‪,‬‬
‫‪• i‬‬
‫ן‬
‫‪i »-‬‬
‫י‬
‫~‬
‫־‪,‬‬
‫‪V‬‬
‫‪-‬‬
‫י‬
‫־‬
‫‪-.‬‬
‫‪-‬‬
‫י ו ‪.‬‬
‫*‬
‫י‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪f t‬‬
‫‪:‬‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫'‬
‫יי‪T‬‬
‫י•‪1‬‬
‫‪T A T‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫•‬
‫‪.‬‬
‫‪t‬‬
‫«‬
‫‪t‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪.‬‬
‫*‬
‫•י‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫*‬
‫‪J‬‬
‫יי‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪A‬‬
‫י‬
‫־‬
‫‪ - . . - »T|T‬־ ״ ע‬
‫־‬
‫י• ‪J t‬‬
‫• ‪J‬‬
‫‪J‬‬
‫י‬
‫י‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫•‪4‬‬
‫י‪1‬ג‬
‫‪I‬‬
‫‪v‬‬
‫י‬
‫‪-T‬‬
‫•‬
‫'‪/‬‬
‫‪v‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪,‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪IT‬‬
‫י‬
‫>‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫־‪/‬‬
‫‪T‬‬
‫* ‪1 1‬‬
‫י‬
‫‪| :‬‬
‫־ !‬
‫״‬
‫•‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫»'‪•••.‬־»‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫'‬
‫־‬
‫"‬
‫‪|T‬‬
‫‪•JT‬‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫;‪V‬‬
‫‪I‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪J -‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪»A»TJ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫‪A‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫* ‪K‬‬
‫־‬
‫‪v‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫־‪-i‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪J T‬‬
‫־ ‪r l‬‬
‫‪y‬‬
‫־‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫־‪ .‬ו‬
‫־‬
‫*‬
‫־‪v‬‬
‫־;‬
‫‪T‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪i‬‬
‫‪• T‬‬
‫‪<->-‬‬
‫‪,‬‬
‫* ‪1‬‬
‫‪- i‬‬
‫י‬
‫•‬
‫י ‪\ t :‬‬
‫‪:‬‬
‫‪y‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪ :‬־׳‪-‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪t‬‬
‫‪J‬‬
‫־‬
‫{ ‪i t‬‬
‫•‬
‫'‬
‫‪y‬‬
‫‪i‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪V‬‬
‫‪I t‬‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫‪J‬‬
‫•ן ‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫•• ‪-T‬ן‬
‫‪:1‬‬
‫‪w‬‬
‫‪:T‬‬
‫‪J‬‬
‫י‪1‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫•‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫_ז‪-‬‬
‫• \‬
‫|‬
‫‪J t‬‬
‫י‬
‫‪I‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T T‬‬
‫‪S‬‬
‫י‬
‫־|‬
‫" י‬
‫‪T-t‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫י י‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫י‬
‫‪-‬‬
‫־‬
‫•‪1‬‬
‫'‪1‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪t -‬‬
‫‪(T‬‬
‫‪I‬‬
‫;‬
‫־‬
‫‪ :‬־‬
‫‪; t‬‬
‫‪A:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫~‬
‫י‬
‫‪-‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫־‬
‫־‬
‫י‬
‫י‬
‫‪1 -‬‬
‫‪-‬‬
‫‪r‬‬
‫‪t‬‬
‫‪i‬‬
‫>‬
‫‪T‬‬
‫' • ‪ r‬־‬
‫•«‬
‫‪K‬‬
‫י‬
‫‪t\-‬‬
‫‪I‬‬
‫|‬
‫‪V.‬‬
‫‪r‬‬
‫{‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬־‬
‫י!‪»T‬‬
‫״‬
‫‪T T‬‬
‫‪T‬‬
‫־ו"‬
‫‪t‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪f‬‬
‫י!‬
‫‪t‬‬
‫"‪J‬‬
‫*‬
‫י \‬
‫‪-‬ן‬
‫‪T‬‬
‫י •‬
‫;‬
‫־‬
‫־‬
‫־‪v‬‬
‫‪J T‬‬
‫‪A‬‬
‫‪T‬‬
‫־‪/‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫»‬
‫‪«T‬‬
‫‪.‬‬
‫י!‬
‫«‬
‫*‬
‫" ‪J i t‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪f‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫נ‬
‫‪1‬‬
‫*‪J‬‬
‫ה פ ט ר ה ליום ראשון ו ש מ ש ל פ ס ח ר ד ק‬
‫רדק‬
‫ו‬
‫יהושע׳ התקלםי תהיו מ׳ ימנים לעכיל‪ :‬ממל׳ בעבלכםבצלה ׳ )מלת מעמל מיטת שהלא מן הישן ט נקלא עגול הלנן שהיא מסכה‬
‫את הירק‪ . :‬ט כאשל הייתי עם מ&ה׳ כי כמו שעבלהישנה הנאה נקדא תבלאה; ממחלת הפסח ׳ היא ליל ‪ h‬בכיסן ייימי ט‬
‫שנקעתי הים לפצי מסה כן אכקע הילק לפנץ ימה ילעו ט כאשל הייתי עםהפסח קלב כיל)מחלתי הלא מם & ! לשנת המן ממחלת ׳ מאיתי מחלת סזכל‬
‫משה אהיה עמך;‬
‫מאותו המם פסק המן ט לא היו צליכים סהלי אכלן מעמל האלץ כסי בניסן‬
‫ב ע ת ההיא׳‬
‫)למחלת שהיא יל בניסן‬
‫בעיל‬
‫חדדה מדי חרש בחדש* ומדי שברת‬
‫ אחל שהקלימ מ ה‬‫‪.‬‬
‫^‪1‬‬
‫חלמת‬
‫שהיהבגלגל‪:‬‬
‫להשתחורת‬
‫בשר‬
‫ל‬
‫כ‬
‫א‬
‫ו‬
‫ב‬
‫י‬
‫בשבתו‬
‫העימליהיתת בחלס‬
‫־ ‪ .‬־ ׳ • ‪ r‬׳‬
‫־‬
‫מלין‬
‫אז‬
‫כתלגימי‬
‫כיליי׳‬
‫לפני אמר יהוה‪:‬‬
‫‪.‬ישראל ננגלנל רעשו א ח ־ ־ ה ‪ 3‬ס ח מצאי הלבה מן החיש‬
‫חליפין איזמלים חלים‪:‬‬
‫בארב ערה עשר ‪ • v‬לחדש בערב לאכל יזהו שחמל)יאכלו‬
‫&צת׳ חזילפעםאחל הפטלה ליום לאשין סל פסח ביהושע בסי׳ ג והי‪:‬‬
‫מתמא‪-‬וגו׳‪:‬ילאהי*‬
‫^‬
‫‪1‬‬
‫‪£‬‬
‫^‬
‫י‬
‫^‬
‫^‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ע‬
‫ב‬
‫פעם כמחנה למול ו‬
‫עלללבניישלחלמן׳‬
‫)לציתםלמיל׳ יכאתמ‬
‫הארץ ממהרות הפסח מצוות וקלוי לפיכך ייאכל) מעמל‬
‫יהושע אל־העכם‬
‫וםיכ מיל אינו אימי פעם‬
‫וישבת המן האקאס היה להם מן‬
‫‪t \ 1‬‬
‫בעצם היוש הזה!‬
‫וסתים לכל אלא כמה‬
‫־•‪»,‬‬
‫‪r‬י‬
‫• ‪ .‬־׳‬
‫ליי לאהמאכלקמן ה‬
‫התקדשו כי מחר‬
‫ממחרת באבלם‬
‫פעמי׳ על שיגמל היכל‬
‫• ‪j‬‬
‫• •‬
‫מעבורהארץ ולא­ המביאה שהמן היה‬
‫‪1‬‬
‫"‪H‬‬
‫הי‪.‬־‪-‬״״ עוד לבני י ש ר א ל מן ו י א כ ל ו מחלהם׳ משלאימל‬
‫יעשה יהוה בקרבכם נפלאות‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫\־‬
‫ן‬
‫‪T‬‬
‫>‬
‫' ״ו‬
‫•‬
‫••‪1‬‬
‫* ג‬
‫לתינלק מפני מה אתה־‬
‫וק כסיל שינה באילת* ויאמר יהושע אל־הכהניכש לאמר‬
‫שאו אות־ארון הכריות ועברו לפני‬
‫איכל פת שעידן לפי‬
‫מתבואת ארץ כנען בשנהההיא‪:‬‬
‫‪ : ^ ' Z ! . l‬ז‪- - -‬‬
‫איני כעם יסתי׳ לבל אלא ‪ L .fill‬״‪Ji‬‬
‫ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו שי*ק לי פת חסין לכך‬
‫ה ע מ וישאו^ את״ארון הברית ףלכו‬
‫כמה פעמים ׳ ויש‬
‫נאמללא היה עול ימי‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪0‬‬
‫ע‬
‫ה‬
‫לפני‬
‫וחרבו‬
‫לננדו‬
‫עמר‬
‫והנות־איש‬
‫ררא‬
‫מלביתיכי זל שאמלז כי‬
‫בהיית יהלשעביליח)׳‬
‫‪,TT‬‬
‫׳ ‪ ,‬״‬
‫אמל שנית על הפליעה‬
‫שלופה בידו וילד יהושע אליו ויאמר כגבלל ילייץ ומכאן‬
‫כי לא נתנה בליעת מ וייאמר יהיוה אלייהיושע חיוכם ה‪1‬דת‬
‫סמכי לכיתיצי ול ס‬
‫« ‪V‬‬
‫־‪J‬‬
‫‪t‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T :‬‬
‫־> ‪T‬‬
‫לו הלנו אתה אםילצרינו‪:‬‬
‫שעמלה של עיל לינן‬
‫מילה לאבלהם אבינו אחל גדלה בעיני כל־־ישראל א ש ר‬
‫המעככין את‬
‫יאממ‬
‫ציצקלכלים אלו‬
‫)נלחה‬
‫כעיל םהלי יהישעלא‬
‫יהוה‬
‫שר־צבא‬
‫אני‬
‫בי‬
‫לא‬
‫ויאמר‬
‫‪ .‬היה בתיך העיל יאמר‬
‫המילה שיתזיל עליהם ירעון כי כ א ש ר היירתי עבם‪-‬משר־ז‬
‫‪°‬‬
‫שנית‪:‬אלגכעתהעלל‪$‬ת‬
‫עתרת באתי ויפור יר־זושע אל־פניו נהיית יהלשעביליחי‪:‬‬
‫אהידתעמך‪:‬‬
‫ארצרת ןישתחו ויאמר דו מרת אדני וחרבי שליפה טמ׳‬
‫*כמי כגכעת׳ינקלאת‬
‫;ןשה‬
‫אל־יהושע‬
‫יהווז‬
‫אמר‬
‫ההיא‬
‫כלמייגבילמננח יהיא‬
‫‪ j t‬נבעת העללית על שם‬
‫מדבר אל־עבדו‪ :‬ויאמר שר־צבא שאמל ליהישע לאה‬
‫המאילע סנעסי[ כמין לך חרביות צרים ושוב מל את־בני״‬
‫•‪V‬‬
‫יהודה אל^־ירהושע של־ ־נעלך מעל נתתי כילך את יריח)‬
‫גכעה‪) :‬זההלכלאשל‬
‫‪r‬‬
‫״‬
‫ל‬
‫־׳‬
‫י׳‬
‫•י‪:‬‬
‫׳‪..‬‬
‫י‬
‫‪i‬‬
‫‪f‬‬
‫י‬
‫רנלך כי המקום אשר אתה עמר עליו )גזי י ויאמללא׳כלימל‬
‫ויעש״לויהושע‬
‫מליהישע׳ יזההיבל׳ ישראלשנית‪, :‬‬
‫אינני כמי שאתה סמל‬
‫שבעבי לל מל יהושע כי חרבות צריכם ‪I‬רמל את־בני ישראל‬
‫איש בא להלחם אכל‬
‫כל העם הילללי׳ במיכל‬
‫'‪ft‬‬
‫‪s‬‬
‫*‬
‫לןךש הוא רעש יהושע בן ן‬
‫אני מלחך הי‪ :‬עתה‬
‫לא מלי איתם לפיכך אל־נבעתהעךלוות‪:‬‬
‫ויריחו םנרת ומסגרת מפני בני באתי׳ כעתשלאיתני‬
‫נצטמה יהושע למולם׳‬
‫)לשי פי׳ דה היכל׳ על וזה הדבר אשר״מל יהושע כל־העם‬
‫ישראל אין יוצא ואין בא‪ :‬ויהי יהוה מה שאין כן בבש׳ ילם‬
‫)זה להחזיק בלבו ט‬
‫אנשי‬
‫ילי לימי מל אותם אמל היצ^ממצריכם‬
‫‪r.,‬‬
‫הזכרי• ‪\-‬כל י‪• :‬‬
‫״‪ ,‬ו‬
‫מלאך הלא׳ דש כי ללש‬
‫להם סמלי' את‪ 6‬לילס‬
‫ארת־יהושע‬
‫ויהי שמעו בכל־הארץ; צי בה להכחיל'על כסיל‬
‫עללי־לאכך‬
‫את הארץ‬
‫בצאתם‬
‫בדרך‬
‫במדבר‬
‫מתו‬
‫המלחמה‬
‫\ ‪>• ; - - A‬‬
‫‪t‬‬
‫המל^ך דאספו א ל י ו מילה יעל שבטל) המם‬
‫לאכלהם)אתה‬
‫נאמר‬
‫כי־מליס ה^ו כל־העס‬
‫ממצרים‪:‬‬
‫כנ‪:‬‬
‫כסיק‬
‫נ׳‬
‫במלכים‬
‫פסח‬
‫סל‬
‫שני‬
‫ליום‬
‫הפטלה‬
‫‪.‬‬
‫*״י‬
‫‪vt‬‬
‫־"'‬
‫י‬
‫‪*.t‬‬
‫שעבלתמילשלבק ה‬
‫את כריתי תשמריגימ׳‬
‫הילדים <במדבר‬
‫‪1‬‬
‫ירתוךרה‬
‫וכל־העכם ־ ז ל ן נ‬
‫היצאיס ‪ - :‬כ ל ‪-‬‬
‫‬‫העלבים אמללי יהושע‬
‫ונתתי לך ילז לעי אחריך‬
‫וירוישלס‪ :‬ויעל המלך בית־יהוות על אתה מהם באת אמ‬
‫כל‬
‫אתארץמגיריך‪:‬‬
‫בדרך בצאתם ממצרים לא־מלו‪:‬‬
‫—‪«j‬‬
‫לי עתה באתי כל‪:‬מ' על‬
‫כי׳ ארבעים שנה הלכו בני״־ישראל‬
‫וכל־איש יהודה וכל־ישבי ירושתכם בטיל תידה שאתם‬
‫אנשי המלתמ׳׳'‪ft‬מק במדבר עד־־תצם כל־־־ותגוי א נ ש י‬
‫אתו והכחניכם והנביאים וכל־העכם בטל ם עתה מיל דלן‬
‫יהישע בתיך העמק סלן‬
‫והי שחמל ט מ‪,‬יל־ם היו לא ישמעו בקול יהודה א ש ר נישבט‬
‫למלןטן ועד׳נתל ר ק ר א באןניהכם נעימקהשלהלכה‪ :‬אל‬
‫)הטעםלציריעטזה‬
‫שלא מלו לא כעמל יהוה לההם לבלתי חראותכם את־‬
‫את־כלץיברי ספר הברית הנמצא פנמי כמי על יכן אל‬
‫דןןםד ה?לך‪ [mXV.‬ההלי׳לא אכל‪ :‬סיגלת‬
‫©נשתכחה מהם מצות הארץ אשר נישבע יהרך? לאבותם‬
‫כבית יהוה ‪:‬‬
‫ימכיגלת׳ סיגלתי‬
‫מילה במצרים או ה לתת לנו ארץ זבת חלב ודבש‪• *:‬־‬
‫ד ^ ו ע ס ו ר ויכרות אות־הברירתילפני אנשיה בתיכה שלא יצא‬
‫‪1‬‬
‫התרשלו עליה כי מילים‬
‫יהורה ללכרת א ח ר יהודה ולשמר אלם מן העי׳׳)מסוגלת‬
‫וא;־־בניהם הקים תחתכם אתם מל‬
‫‪$‬יו כל העם היוצאים׳‬
‫‪jt‬‬
‫*ן‬
‫‪ :‬״ י‬
‫‪j‬‬
‫ש<!א יכנס אלם כתיכה‬
‫והנה איתם שהיו מכן‬
‫עשרי׳ סנה)מעלה מתן יותוישע כי־ערליכם ותיו כי ליאימלו‬
‫מצוותיו ןאות־עתיתיו ואתץזקיותיו ופיליסי בסופו אין ייצא‬
‫בכלילב ובכל־נפש להקיכם א ת ־ ואין בא או כפל סיגלת‬
‫ויהי כאשר־תמו‬
‫צמרבר ומכן עשרים א ו ת ם בדרך‪:‬‬
‫ומסוגלת ללב הסגילם‬
‫י ‪I‬‬
‫‪v T‬‬
‫שנה ומטה נשאלי מילי׳‬
‫ךבךי הברית ה^אות הכתביכם על־ וכן תלגי' מנתן אידלא‬
‫)לא היצרך יהיםע למיל כל־־רתנוי לותמיויי וישבו ותחתכש‬
‫י בלםין לפמלא ומתקל‬
‫הספר הזה ויעמד בל־העס בברית‪:‬‬
‫אלא הילולים כמיכל במחנות ער־יהיותנם‪:‬‬
‫בעבלין לנחשן‬
‫‪0‬לא היו יכולק למיל‬
‫ו י א מ ר יהודה אל­‬
‫ויצו המלך את־חלקיהו‬
‫בירך׳ ופי׳ לא מלי׳ לא‬
‫ ‪- j‬‬‫מלי אותם כי היא פעל יהושע היום נלותי את־חרפת מצרים‬
‫הכהן ך־זנדול וארתץהצ^מישנ^ז‬
‫הפטלהלמםשני‬
‫יוצא‪ :‬הקים׳ אסל מעליבכם ויקרא שס־המעןום ההוא‬
‫של פסח׳‬
‫וארת־שמרי דתסף ל ה ו צ י א מהיכל י‬
‫הקים וכן לעסעליה׳‬
‫ו ‪nWy»jf‬‬
‫במקימ ‪,‬כמו שבו איש תחתיו‪ :‬חמתם׳ הלפאם כמג‬
‫המלך ׳ ויעמול המלך על העמיל ׳ ילמה שבנו שם עמיל והיה מ‬
‫בעבו'זהעם׳ה׳לי‪:‬תחתם׳ _‬
‫המלך כעת קלאו את התיל׳ כמו שנזכ' בפלש הקהל‪ :‬עמתיו׳‬
‫וימרחו על השתק ויחי‪ :‬גלותי ׳ הסיליתי כמל גל מעלי חלפה ׳ ויגל את האבן;‬
‫בהנעת ה!יי‪ :‬ויעמל כל העם ככלית׳ עמלי יהתחזקי בפיהם‬
‫מרפת מצרים ׳ לפי שיצאו האכוג ממצ לים יהיו הכנים עלליס כמו המצריים ׳ ־‬
‫)הערלה חרפה כמי םנ׳ חרפה היא לני‪ :‬ויאכלו מעמל האק ׳ מהישן אכלו כי ובלכם כבלית יכן היעמלל לבך אס תחזקנה *ך ׳ ותי)קביל) כל עמא עליהין‬
‫התלש היה אםלד ליזם על אתר הקרנת העימר בששה עשר כניסן ואפי׳ למצית קיימא; ואת כהני המשכה ׳ שהמ שניים לכהן גליל ולתי)ית סגן כהניא‪ :‬םומלי‬
‫מצה אסללמן החלש שאין מצות עסה לוחה את לא תעסה אלא אכ היתה כתיבה הס^־ אמלכליס הממונים על כל צלכי הבית ומפתחות העזלה כילם‪:‬‬
‫כשלמות‬
‫ע‬
‫{‬
‫ף ן ז י ן ס ה ז ה‬
‫‪T‬‬
‫ר ח נ ן‬
‫ך מ‬
‫‪1‬‬
‫־‬
‫י‬
‫‪R‬‬
‫;‬
‫״‬
‫־ ׳‬
‫ויאמר‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫ז י !‬
‫"ו•‪A‬‬
‫ך‬
‫‪-‬זי‬
‫‪AT T‬‬
‫‪Y‬‬
‫־‪1‬־‬
‫‪y‬‬
‫ן‬
‫ד־יי‬
‫•‪J‬‬
‫»‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪t‬‬
‫‪j‬‬
‫•‬
‫״‬
‫* ‪ 1‬״‬
‫־~ו»‬
‫‪t‬‬
‫‪T T | ,T‬‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪•-‬־־‬
‫‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫י "‪A‬‬
‫‪: -‬‬
‫‪j‬‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫*‬
‫‪i‬‬
‫‪t —.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪j‬‬
‫־‬
‫‪AT‬‬
‫‪,‬‬
‫‪/.- J‬‬
‫‪.‬‬
‫«‬
‫‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫;‬
‫‪J t‬‬
‫»‪A‬‬
‫‪\ r -‬‬
‫־‬
‫״‬
‫!‬
‫י‬
‫י‬
‫*‬
‫\ ‪* V‬‬
‫‪:‬‬
‫־ ‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫•‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪VT‬‬
‫}‬
‫‪T‬‬
‫'‬
‫‪T‬‬
‫‪A‬״» ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J -‬‬
‫״ן‬
‫‪A•.‬־‬
‫‪F‬‬
‫"‪•J‬‬
‫־‬
‫•‪A‬‬
‫־ ‪ ,‬־‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪t‬‬
‫‪R‬‬
‫•‪: T‬‬
‫‪T‬‬
‫־ ‪V‬‬
‫‪T,T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪r‬‬
‫‪X‬‬
‫‪T‬‬
‫‪t‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪i‬‬
‫"‬
‫‪r‬‬
‫‪j‬‬
‫‪VT'T‬‬
‫״‬
‫‪f t t‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪J‬‬
‫•‬
‫\‬
‫״•‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪\T‬‬
‫״‬
‫»‬
‫‪:‬‬
‫‪IT‬‬
‫;> ‪X‬‬
‫י‪T‬‬
‫—‬
‫\‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪t‬‬
‫\ ‪-‬‬
‫‪r‬‬
‫•\‬
‫‪/T T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪r‬‬
‫י‬
‫‪T-‬‬
‫‪V‬‬
‫‪fir‬‬
‫‪JT‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫»‬
‫י‬
‫‪i‬‬
‫‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫‪v-AT‬‬
‫‪J‬‬
‫־‪T T‬‬
‫‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T T‬‬
‫ץ‬
‫‪ -‬ן ‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫|‬
‫ל ן נ ה < ן ‪ ,‬מ לע ל‬
‫;‬
‫‪.‬‬
‫מ‬
‫‪V‬‬
‫־‬
‫‪J -‬‬
‫‪T: J‬‬
‫‪T :‬‬
‫‪-8‬‬
‫נ י ת‬
‫ר‬
‫‪r j‬‬
‫‪J‬‬
‫כ י‬
‫;‬
‫״י‬
‫ז‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫בט‬
‫־ '‬
‫‪-‬‬
‫־‬
‫‪\ r‬‬
‫‪, .‬‬
‫‪,‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪V‬‬
‫‪V f f‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J- t‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫"י‬
‫־‪1‬‬
‫‪-A-v‬‬
‫‪ " - X‬־»•‬
‫‪T‬‬
‫‪_VT‬‬
‫״‬
‫•‬
‫‪J‬‬
‫י‬
‫־‬
‫־*‬
‫(‬
‫‪|T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪*T‬‬
‫יי‬
‫‪W‬‬
‫‪|T‬‬
‫‪t‬‬
‫‪I‬‬
‫‪j‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫\‬
‫‪1‬‬
‫״‬
‫‪A‬‬
‫‪,‬‬
‫­ י‬
‫—•ן ‪x‬‬
‫‪/‬‬
‫‪:‬‬
‫»‬
‫‪X‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪t‬‬
‫‪t‬‬
‫‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫‪V‬‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪<-‬‬
‫‪J -‬‬
‫‪T :‬‬
‫;‬
‫;‬
‫\ ־‬
‫־‬
‫־ •‬
‫*‬
‫‪: V‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫׳»‪-‬‬
‫‪X‬‬
‫‪ X‬י‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪i t‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ V y‬י‬
‫־׳״‬
‫;‬
‫‪J‬‬
‫י‬
‫; ‪T‬‬
‫‪m‬‬
‫‪T‬‬
‫‪TJV -‬‬
‫‪• T‬‬
‫י‬
‫"‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪' V I‬‬
‫‪t‬‬
‫'‪•1‬‬
‫•|‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫••>‪-‬‬
‫ה פ ט ר ה ל ש ב ת וחול ה מ ו ע ד ע ל פ ס ח‬
‫רדק‬
‫רדק‬
‫כסלמת קלחן י כמישל קללין‪ :‬ינפא את עפלם כיתאל׳ כי שם היה עיקל העאפבנכיא׳ לשין כפיה הוא סהיי‪/‬ה המת מפה איתי לילך כמשתגעאלמקן׳ שהריח‬
‫שהיה שם העגל יסמא איתי המקום ונשא עפל שליפת הכעל)האסילה סם; חפן ‪ j‬לניחני ׳ כתלגומי)אשריני ענק מניחה ז )היא מלחה עצמת ׳ תי גלמי‬
‫הכמלים ׳ האנשים העלבלים לפני הכעל)הם היו לוכשים שחולים לפיכ נקלאו אנשא והגנין הזה הלא'ל) הקנה למשלכיבנייםלאליצאימהגליתסהםמוהם‬
‫כמלים מענק עולנו כתכול נכמלו ןאומ׳ כי הכמלי האלה נתנן אותם מלכי יהולה‬
‫מ בעצמות היבשות על לרן מסל אן הלאה לז זה להלאות לז שעתיל להחמת מתי‬
‫לזו העמלה ויאשיהו‬
‫ישראל כעת יסיעה כלי‬
‫כטלהעאולקסיבבמ) יהות את־־כל^הכלים העשרס לבעל‬
‫א מ ר אדני יהודה שילאיגםהםכיסיעיג‬
‫ךן‬
‫כל ‪1‬ה‬
‫)העמלני׳‬
‫־ ולאורה;לכלצבא^שםיסויש^ס‬
‫>‬
‫עוד זאות א ד ר ש במלאה הנמאה ‪1‬‬
‫כעלי יהילה ׳ ויקסל מ ‪ :‬־‪ -:,‬״ ‪ v : T‬י ״ ‪ -‬י י »‪ •A‬־!• ־ ! ‪•:‬‬
‫לבית־ישראל לעשות ל ה ם ארבה עליהם סביב סכיני‬
‫יא׳מהם‪ :‬על קבל‬
‫כמייבמסיבי;‬
‫־ ‪,r J‬‬
‫*‪I‬‬
‫ומסכי׳ מחוץ ל י ך ו ש ל ם בשרםורת קךרון‬
‫א׳‬
‫כלישאלאה אלתםכלם‬
‫שהיו‬
‫העם‬
‫כניהכם׳‬
‫אתם כצאן א ך • ‪:‬‬
‫כצאן לןךנזים ׳ולשי פי'כי לאהמיסז‬
‫עוכלים להם כתייהם ונשא את־עפרם כית־אל‪:‬‬
‫כצאן ירוישלם במועדיה כן תהיינה לתיךהכקע׳ לפי שהיה‬
‫הסליךעפל הםליפ׳על‬
‫והשבית את־הכמרים אישר נתנו‬
‫כהן ‪ j‬התחיינה י‬
‫‪j‬‬
‫‪4‬‬
‫אדם‬
‫צאן‬
‫מלאות‬
‫החרבות‬
‫ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫ע‬
‫ה‬
‫'‬
‫קבליהם לב‪/‬מנם כללמ‬
‫הנלאה כעינין שמכל)‬
‫לאו מה שהייתם עיכלי׳ מלכי ירהורות ויקטר בבמוות בערי‬
‫יהוה‪:‬‬
‫כי־אני‬
‫וידעו‬
‫להתמת‪ :‬מביא בכם‬
‫ד ‪ : /‬זן‬
‫• י ו * ‪• V‬ן‬
‫( ‪J" T‬‬
‫־ ‪T‬‬
‫־‪1‬‬
‫צחייכם כלי שמשל)‬
‫חחי אחל הבםל והשי‬
‫החיי׳‪ :‬אתכתיהקלשי׳׳‬
‫ואת־‬
‫ם‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ך‬
‫י‬
‫ומסכי‬
‫יותוךרת‬
‫)הגילים כמו שאמר‬
‫;ןלריד־־ןדהורת הפסו׳האחל עלהסלר‬
‫תייתכתיהקליש דתמקטרים לבעל לשמש ולירה‬
‫טעוותא‪ :‬כתי' לאשלה‬
‫הוציאני ברוח ‪) :‬נתתי עליכם גילים י‬
‫" י ׳יי־‬
‫וייצא‬
‫השמים‪:‬‬
‫צבא‬
‫ולכל‬
‫ולמזלות‬
‫י יליעותהמאולגו׳םם‬
‫)בספל איוב הלא אלמר‬
‫א‬
‫י‬
‫ה‬
‫ו‬
‫הבלן^ךז‬
‫ברתוך‬
‫ךניחני‬
‫יהודה‬
‫עלל )בסר תלביסט‬
‫נהיליעותהיוכתים ל ארת־האישררה מכירת יהורת מחוץ‬
‫‪T‬‬
‫‪| -:‬‬
‫כמו צתי‪T .‬לכלי׳;‬
‫לאםלה‬
‫והעבירני עליהם תחלה ואח כך ובעצמו'‬
‫מלאה עצמות‪:‬‬
‫־ ; ״ ‪V/‬‬
‫‪'fir J‬‬
‫י־ י ו‬
‫ויכא אתכלהכה‪0‬ים׳‬
‫ליךושלם אל־גחל קךרון רשלף אתה‬
‫)גילים תסלככני אלא‬
‫היומזלע‬
‫אלה הנהגים‬
‫סביב• סביב והנדה דבורת מאד על~ למההמאלןללמים ל‬
‫בנחל קךךון וירק לע‪.‬פר וישלך את־‬
‫אותם‬
‫והכיא‬
‫אהלן‬
‫לאלם שטשט )חתל‬
‫פני הבקןןה והנה יבשות מאד ‪j‬‬
‫את־‬
‫ויתץ‬
‫בני־ה‪#‬ם‪:‬‬
‫על־לןבר‬
‫ןןפךה‬
‫כ‬
‫והחזילם‬
‫לילושלם‬
‫וליבש שמה שפשט א‬
‫דאמר א ל י בן־־ארכם הרתחיינדה אחלק ל)בס לא»׳ אבל‬
‫כתשינה‪) :‬יסמא׳ שם בתי הקדשים אשר בבית יהוה אשר‬
‫ג‪• -‬ן ‪-2‬‬
‫לז‬
‫‬‫א)תם מקים טומאה‬
‫בתחנת בליית המלל‬
‫~ ־‪v‬‬
‫;‪• •7‬‬
‫"‪J‬‬
‫יהודת‬
‫אדני‬
‫ואמר‬
‫האדרה‬
‫העצמורת‬
‫‪ .‬ע)ל)כשל תחלה )אחל‬
‫בתים לאשרה‪:‬‬
‫להשליך שם נכלית)כל הנשים אתות שם‬
‫*‪V‬־‪JT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‬‫•י »ימאה להלחיק העא‬
‫אתה ידעת‪ :‬ויאמר אלי הנבא על־ בך עצמית וגילים‪:‬‬
‫שמאל‬
‫מלכ העם‪:‬אשי על‬
‫)קלמתי׳ לשיןקלום‪:‬‬
‫ויבא את־כל״הכהנים מערי יהודה‬
‫איש כשעל העיל׳כל)א‬
‫העצמורת האדרה ו ^ ם ך ת א ל י ה ם )יהיקיל׳ )הנה לעש‬
‫ך ו‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫»••>‬‫איש הבא בשעל העיל‬
‫העצמות היבשות שמען ךברץהיה העצמית שהי) טיבחק‬
‫קטת־שמה‬
‫אשר‬
‫את־הבמות‬
‫ויטמא‬
‫בה אמר אדני יהוה זה לזה! ותקלכו‪,‬‬
‫היתה זאת הבהמה‬
‫•‪1‬‬
‫‪t‬‬
‫־‪ -:‬״<‪-‬‬
‫‪ JT‬י העצמית שככל נפלמ‬
‫לשמ&לאיעל)הכהני׳‬
‫״ הכהני׳שקטמבכימ הבחנים מנבע עד־בארשבעו^ץ‬
‫לעצמות האלה הנה אני מביא בכם איש מעל אחיג לאילך‬
‫לעאלאיעלו עוללשלת את־במורת ה ש ע ר י ם אשר־פרתח‬
‫»‬
‫קמיציזו ׳‬
‫ונתתי עליכם נירים הזמן היו ‪v‬״־‬
‫רות וחייתם;‬
‫אל מזבח ה‪ :‬כי אם אכלו שערימשעשר״יתעיר אשר״על־‬
‫‪ "; .‬־ ־‬
‫‪v‬‬‫•‪•11IT‬‬
‫•־־!» ןמתקלבק יכלאחלואח׳‬
‫מצית׳ כלימלפיאם‬
‫התעליותי עליבכם בשר וקרמר־זי למקים חממ )אמל‬
‫בלכלוהלאיצאן מ שמאול איש בשער העיר‪ :‬אך ל א‬
‫•>‬
‫‪IIT:‬־ ‪:‬‬
‫‪T T‬‬
‫‪J T ••*-t‬‬
‫‪r‬‬
‫‪- :‬ן ר ••‬
‫)תקלמ לשון נקכה‬
‫מכהונתם המתלק !עלו כהני הכמורת אל־מזבח יהודה‬
‫עליכם עור ונרתתי בכס רוח וחייתם כסימן אחל לכל כי על‬
‫לאכיל כקלםי' הל• הם בירושלם כי אס־אכלו מצוות בתוך‬
‫הליכיאמיכשני סימנק‬
‫כבעלי מימק חולקת‬
‫ונבאתי‬
‫יהוה;‬
‫כי־אני‬
‫ם‬
‫ת‬
‫ע‬
‫ד‬
‫י‬
‫ו‬
‫)תקלכנה )כמהנ ו‬
‫ואיכלי׳אכללאמקליבי אחיהם‪ :‬ויצו המלך את־בליהעם‬
‫‪-T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪.‬י ‪y -‬‬‫‪IT.‬‬
‫כאשר צרתי ויהי־קול כהנבאי והנה )אלמנותיך עלי תכטחי‪:‬‬
‫‪ :‬אכלימצות׳ מנחית‬
‫פסח ליהודה א ל ה י ב ם‬
‫עשו‬
‫לאמיר‬
‫עצם אל עצמי׳ לוצה‬
‫«‪f‬‬
‫‪0‬המ נאפית מצית והוא‬
‫״רעש ותקרבו עצמוות ע צ ם א ל ־ ללמלעצםאלעצם ה‬
‫הלין לכל הקלשיס‪:‬‬
‫א‬
‫ל‬
‫כי‬
‫הזה‪:‬‬
‫הברית‬
‫על־קפר‬
‫^כתוב‬
‫הלאיי להלכק כו כפי‬
‫'‬
‫י‬
‫שמלבל‬
‫תלפי׳׳ צלמים‬
‫נעשד־ז כפסח הזרת מימי השפטיבש‬
‫עצמו‪:‬‬
‫וראיתי והנדה עליהכם היצירה; יבשל עלה׳‬
‫עי כספים; אשל שב אל‬
‫ג י ד י ם ובשר ע^ה ויקרם עריהם עור כיריש עלה על הגידם‬
‫ה׳׳םחללללבליתולה אשר שפטואת־ישראל ובל ימי מלבי‬
‫‪i‬‬
‫כי הגילים הם בתיך‬
‫‪:‬‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ב‬
‫אין‬
‫ורוח‬
‫מלמעלה‬
‫כיאט^‬
‫נעשה ככל הכתוב בה ישראל ומלכי‪.‬יהודה‪:‬‬
‫מארבע‬
‫הכםל‪:‬‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫‪• 1‬‬
‫בארץ •‬
‫יהודה‬
‫אשר‬
‫־השיןצים‬
‫מתות׳ כל מקי׳ שהלכו‬
‫יאשיהו‬
‫נךאולמלך‬
‫שנדה‬
‫עשרה‬
‫ויש מחליקת כלכלי ל*ל בשמנה‬
‫ראמר אלי הנבא אד־התח הניא בן־ נםמיתיהם לסוס ל‬
‫הקים‬
‫יאשירהו למען‬
‫בער‬
‫ובירושלם‬
‫י‬
‫^‪,‬‬
‫ביתשלס‪:‬‬
‫הזה ליהוה‬
‫הפסח‬
‫חטאאלאשעשה־תשיכ! נעשה‬
‫לארבע לוחית העולם‬
‫)מהם אמלו םלא חטא את־דברי התורות ה כ ת ב י ם על־‬
‫א ך ם ואמרת אל־הרוח כה־אמרי משם יתקבצוויבאו‪:‬‬
‫אלא מה אני מקיים אסל ו נ ם את־־האבוות ואת־היךענים‬
‫ד־זםפר א ש ר מ צ א חלקיהו ותכהן‬
‫אדני יהויה מארבע רוחות באי הרוח ופתי׳ סרסו נפח מענק‬
‫ואת־הנלליםואתכל‬
‫שכאלה׳ שכל לק סלן ואת־התךפיס‬
‫דפח באפיונםמתחיייז‬
‫וכמהו לא־היה לפניו‬
‫‪ ^ .‬בית־יהוה‪:‬‬
‫ופחי בהרונים האלרה ויחיו‪:‬‬
‫בהרוגיםהאלה׳ אי»‬
‫\ ‪Y‬‬
‫יי‬
‫‪*1‬‬
‫מכן שמנה יעל יח ה ־• ‪ :‬י •‬
‫־ ‪T V** T:1:1/‬‬
‫• * ־ ‪ 1 1‬־‬
‫אומר הרוגי הרב אלא‬
‫החזיחלהםשמא א ׳ מלך אשר‪-‬שב אל־ץזוה בכל־לבבו‬
‫וןזנכאתי כאשר צוני ותבוא ריצה לימל כמתים;‬
‫בהם הרוח ויחיו ויעמדו על־־ךנליהם העצמות האלה כני‬
‫נטל מזה ינתן לזה & י ובכל־נפשו ובכל־‪-‬מארו כ כ ל תורת‬
‫ישלאל המה י אמר‬
‫חיל נ ת ל מאד מאד‪:‬‬
‫ואחריי ‪ o ^ S‬כמהו־ ׳‬
‫^ ‪T J l‬‬
‫וה סהלאתי כעצימת‬
‫‪I J‬‬
‫י‬
‫לשכת כחול המועל סל פסח כיחזקאל נסיק ל)״;‬
‫^ !^‬
‫״‬
‫״‬
‫חשלת הפטרת מס שני‬
‫ויאמר אלי בךאדם העצמות האלות האלה מ יחייג כלכית‬
‫סל פסחי‪.‬‬
‫!י‬
‫‪V‬‬
‫ישלאל שמ יתו בזמן הגלוי‬
‫יבשומ ר י ם‬
‫אימלים א‬
‫המה הנה‬
‫ישראל‬
‫כל־בית‬
‫הפסלת לשכת וחול המיעל שלפסח׳‬
‫עצמותימ)אבלה תקיתינו נגזלמ‬
‫הם‬
‫‪)b‬‬
‫הם‬
‫כמה)הלי‬
‫‪1‬ה‬
‫‪9‬אלן‬
‫• • ‪j‬״‪v‬‬
‫«‬
‫‪t‬‬
‫׳‬
‫ל» )לא נלאה ביש׳יעת יסלאל אסל תהיה בזמן היםיעה ןאץ נחיה אלף שנים או‬
‫תקוותינו‬
‫ואבךר־ז‬
‫בלבלי לזל מהם אממ כי כחל‬
‫מחלוקת ים‬
‫עצמוךתינו הנכא ׳‬
‫יבשולמ לעצמינו‪ :‬לק‬
‫עול זאת אללש י עול אהיה נללס להם בזאת הבלכה סאלכהמתל עזמו‬
‫יעל) לאיי כגלגלל)ללך מתילו׳‬
‫מקבמתיהם‬
‫מקכליתיהם ומהם אמל)‬
‫אותם‪ :‬כצאן אלם ׳ אלס הםיםלאלסהם נקלאי׳ אלם יהי) לכי' יעלו המתים‬
‫ואמרת‬
‫לכןיהנלא‬
‫ננזרנו לנו • י‬
‫כצאן כצאן קלפים ׳ יפי׳ אחד כן כצאן יליםלם כמועלי' ואלה הם הקלסים סהמ והפסיק הזה מוכיח כי כחל יחיו כמו מתי אי םהרי אמל פותת את קכלותיכם‬
‫הנדז״אני‬
‫ירוה‬
‫אתכםכה־אמר אדני‬
‫אליהם‬
‫אתכם אל אלמת יסלאל‪:‬‬
‫גהכאתי‬
‫הקכמתיכם)אחל כך‬
‫מביאיםישראללילנשלם שלש פעמים כשנה שהין לכי'‪ :‬היתהעלי יל ה׳ ׳ כל יל יי׳ )העליתי‬
‫)נמתי‬
‫‪,‬‬
‫ץ‬
‫•‬
‫״‬
‫*‬
‫•‪J‬‬
‫•‬
‫^‬
‫״‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫ז•‬
‫•‬
‫י •י‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫"‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫־‪.‬־‪A‬‬
‫‪: IT‬‬
‫־ ‪:‬‬
‫‪jTfjnVf‬‬
‫‪:‬‬
‫‪I‬״‬
‫<‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪T.‬‬
‫••‬
‫; •‬
‫‪r r‬‬
‫" ‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫ן‬
‫)‬
‫;־‬
‫ו‬
‫|‬
‫‪-‬‬
‫‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫״ ‪J‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫־•ו׳״‪j‬‬
‫י‬
‫!־‬
‫‪T‬‬
‫ז י‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫;‪T/‬‬
‫'‬
‫‪T‬‬
‫"‪TA‬‬
‫‪f t‬‬
‫‪t‬‬
‫‪:‬‬
‫ן‬
‫‪J-‬‬
‫־‪J-.‬‬
‫‪I‬‬
‫‪:‬־ •‬
‫ן‬
‫‪AT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪i‬־‬
‫|‬
‫‪T‬‬
‫י•‬
‫י‬
‫‪e‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪J‬־‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫!‪V‬‬
‫‪,‬‬
‫‪r‬‬
‫ן*••‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪-‬‬
‫‪j‬‬
‫•‬
‫•ן‬
‫‪v‬‬
‫‪ —.‬י•‬
‫‪-»,-‬‬
‫•‬
‫י‬
‫‪•i‬‬
‫•‬
‫י‬
‫י‬
‫‪r‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪VT‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪I‬‬
‫‪J‬‬
‫‪.‬‬
‫*‬
‫־‬
‫•‪j‬‬
‫־‬
‫‪IT‬‬
‫‪I‬‬
‫»‪1‬‬
‫‪VT‬‬
‫‪T‬‬
‫־!‬
‫ו־‪.‬־ ו ‪ ,‬׳ ״‬
‫‪JT‬‬
‫• ‪^ 7 1‬‬
‫< ז ה ם‬
‫‪V‬‬
‫י‬
‫‪i‬‬
‫•‬
‫"‪• A‬‬
‫‪,‬‬
‫־‬
‫‪1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪-,‬׳‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪%‬‬
‫• •־‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫•*‬
‫י‬
‫מ ח‬
‫‪I‬‬
‫» ־ • ‪• ! • » /‬‬
‫י‬
‫־‬
‫‪;AT‬‬
‫כ י‬
‫'‪ I‬ג ־‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫»‬
‫‪:I‬‬
‫־‬
‫י *‬
‫"‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫•־ן‬
‫‪ 8‬ס י ה‬
‫—‬
‫(‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫י‪5‬־‬
‫‪V-‬‬
‫‪-‬ן‬
‫‪VT‬‬
‫' ‪t‬‬
‫» » | •‬
‫‪T‬‬
‫‪s‬‬
‫ת‬
‫‪v r‬‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫־ ‪1‬‬
‫‪J -‬‬
‫‪T‬‬
‫מ‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫‪J‬‬
‫•י‬
‫‪11‬‬
‫‪-T‬‬
‫י‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T T‬‬
‫‪r:‬‬
‫‪|T‬‬
‫‪*T‬‬
‫״‬
‫‪A‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•‪T-‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪,‬‬
‫ן‬
‫‪.‬‬
‫י — י‬
‫ה פ ט ר ה ליום שמי ני ש ל פ ס ח‬
‫רדק‬
‫ז י ת ת י ל י ח י ב כ ם ׳ ז ה י ללח ה ש כ ל כ י כ י י ן ש א מ ל י כ ה ע ל י ת י א ת כ ׳ ה ל י ללח ח י י ם כ י‬
‫ל א י ת נ י ע ע ה א ל ם ב ל א ללח ח י י ם א ל מ ה ש א מ ל א ת כ ) נ ת ת י ל י ח י ב כ ם ע ל‬
‫השכל‬
‫)חייתם׳‬
‫א מ ל ) ה כ ט י ח ם שיתן כ ה ס ל ע ה וכינה)השכל >‬
‫רדק‬
‫א מ ראלת ת מ ה ו ע ל פ ל א נ ז י ל מ ה ש י ע ש ה כ י מ י ח ז ק י ה ו ב מ פ ל ת מ ח נ ׳ א ם י ל כ ל ג ע‬
‫חת‬
‫א ח ל כי עול יעשה לישלאל פלא נ מ ל מזה כימות ה מ ס י ח •‬
‫ה ב ט י ח ם שיחין‬
‫י מ י ם ל ב י ם ‪ :‬ו ה נ ח ת י א ת כ ם על א ל מ ת כ ם ׳ ה ב ט י ח ם שלא יגלו מ מ נ ה ע י ל ‪:‬‬
‫ל‬
‫ש ב ט מלוכה‪:‬‬
‫תיטל׳‬
‫ו נ צ ל ׳ ל ש ק מ נ י ן אילן‪ :‬מ ג ז ע ׳ א מ ל הנכי׳ כ י מ ש ל ש י ישי ן מ מ ע ו י צ א עול ח ס ל נ צ ל‬
‫)לכני‬
‫ו י ה י ה ע ו ל מ ל ך ע ל י ש ל א ל כ ב ת ח י ל ה ) מ ת ל מ מ ה ש ה י ה ו נ ח ה עליו ל ו ח ה ' י כ י מ ה ׳‬
‫;‬
‫יםלאלחכלו׳‬
‫נ‬
‫ג‬
‫מ‬
‫י‬
‫ק‬
‫שבט‬
‫‪0w‬‬
‫?הי*‬
‫‪v‬‬
‫יהילה‬
‫יהייכלזה׳אמכתחלה‬
‫פ ת ח‬
‫ע‪°,‬‬
‫לעללם ג ם ל א ח ל‬
‫א ת ־ ק ב ר ו ת י כ ם ו ה ע ל י ת י‬
‫י‬
‫־ ־‬
‫‪:‬‬
‫‪1,‬‬
‫־־־ ־־‬
‫״ ״‬
‫א ת ^כ ם ן ^ ף‬
‫‪3‬‬
‫‪r‬‬
‫*‬
‫נ‬
‫‪0‬‬
‫ל‬
‫ח‬
‫ן‬
‫י‬
‫ליוסף‬
‫ה‬
‫‪w‬‬
‫‪W‬‬
‫מ ק ב ר ו ת י כ ם‬
‫‪r‬‬
‫ק אפליםיל פ י‬
‫י ש ר א ל ‪:‬‬
‫א ל ־ א ך מ ת‬
‫ץ׳•^־׳‬
‫‪V‬‬
‫י‬
‫ע מ י‬
‫א ת כ ם‬
‫ו מ ך י א ‪ :‬ח ד ו‬
‫ו י ד ע ת ם בי־‬
‫ו פ ר ה‬
‫ל‬
‫* מ מ ״ ^ ק י ז‬
‫ה י ה מלך י ל כ ע ם שהיה‬
‫א נ י י ה ו ד ה ב פ ת ח י א ת ־ ק ב ר ו ת י ב כ ם‬
‫•ו־‬
‫‪» J •: • :‬‬
‫י • י ‪AT : -‬‬
‫ש פב לט יי םם ע ל <ס ןס‪,‬‬
‫ש לב תט ה א‬
‫מש‬
‫ע‬
‫ע מ י ‪:‬‬
‫נ‬
‫אפלים‪:‬‬
‫ק‬
‫ו ב ה ע ל ו ת י‬
‫ל‬
‫ר ו ח י‬
‫ו נ ת ת י‬
‫אני א ח ב ל ם לשני העצי׳‬
‫שיהא‬
‫אחל‬
‫עץ‬
‫יי‬
‫סימן‬
‫"‪V‬‬
‫&נחלה׳‬
‫י‬
‫־־ •־‬
‫‪I-‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪•1‬‬
‫י•‬
‫יםלאל‬
‫ב כ ם‬
‫־‬
‫‪A‬‬
‫‪ :‬ח ו ה‬
‫ו ח י י ת ם‬
‫*‬
‫‪1‬‬
‫ד ב ר ת י ו ע ש י ת י‬
‫ויהי‬
‫'‪J‬‬
‫*־‪:‬‬
‫רבר־־יהוה‬
‫»‬
‫כי־־אני‬
‫‪I‬‬
‫‪X‬‬
‫‪I‬‬
‫‪-‬‬
‫״‬
‫ק ח ־ ל ך‬
‫^‬
‫ד• ״ ׳ י‬
‫ןןץ‬
‫לעמיל ׳‬
‫ללךהללשכיכמ׳‬
‫כל המסעות‬
‫ה‬
‫שיהי'‬
‫נ מ ו ד ידו‬
‫*‬
‫־‬
‫•‬
‫*‬
‫‪v‬‬
‫»‬
‫* ד ע ה‬
‫ה 'א ־ר ־ץ ‪,‬‬
‫־‬
‫•»‬
‫)כמן שלא׳‬
‫יניפף‬
‫א ח ד‬
‫^‬
‫‪:‬‬
‫|‬
‫‪-‬‬
‫ו כ ה ב‬
‫א ח ר‬
‫‪*» ,‬ו‪:‬‬
‫•‬
‫כ‬
‫‪1‬‬
‫ת‬
‫א ר ‪ 1‬ם‬
‫»‬
‫א ח ד‬
‫א ל ־ א ח ד‬
‫‪it V‬‬
‫‪V‬‬
‫והיו‬
‫ל א ח ד י ם‬
‫ב‬
‫עצי*‬
‫‪I‬‬
‫‪%‬‬
‫‪JT‬‬
‫כאלם‬
‫כעיני כ י‬
‫?‬
‫א‬
‫ו ר ק ח ת י "‬
‫בסיק‬
‫ס‬
‫ר‬
‫'‬
‫ן ק ן ־ ב ח נ ינ י י ‪.‬י ‪,‬‬
‫ה ל כ ת צ מ ן ׳‬
‫להלכת‬
‫ציון‪:‬מסעף׳‬
‫פי׳כילת‬
‫ל י ו ם‬
‫ל ד ל ע ץ‬
‫<ץ ‪I 5•• :‬‬
‫‪T‬‬
‫לב‪:‬‬
‫כלף‬
‫ן‬
‫‪:‬‬
‫ע מ ר‬
‫ש מ י נ י‬
‫‪l‬‬
‫‪i‬‬
‫ה י ו ם‬
‫"‬
‫י ר ו‬
‫י‬
‫י‬
‫‪T |T‬‬
‫י ה ו ה‬
‫‪ |AT‬־‪JT X‬‬
‫^י ע ל‪T‬צ ם‬
‫פ י ח ׳‪ *^\X‬ח‪I‬ז ק ה‬
‫ו י ם כ ל ם ‪) :‬למי ה ק י מ ה ׳‬
‫•‬
‫•‬
‫ו נ ש א‬
‫*‬
‫‪:‬‬
‫?• ‪T‬‬
‫־ ‪J‬‬
‫מ ם‬
‫י ש ר ש‬
‫‪•• J‬‬
‫‪-‬‬
‫א ל י ו‬
‫ו ת ק ו מ ר ה‬
‫י ש פ ל ו ‪:‬‬
‫ו ה ל ב‬
‫‪- ; V T‬‬
‫מגזע‬
‫• ‪"JT‬‬
‫ה י א עני‬
‫נ ר ם‬
‫ב י ש ע י ה י׳‬
‫ל ע מ ר‬
‫יי‬
‫ינפף‬
‫ב י ר ת ״ ־ צ י ו ן‬
‫ו‬
‫‪-‬‬
‫ו ת ר‬
‫‪J -‬‬
‫"‬
‫•‬
‫פ א ר ה‬
‫נ ר ע י ם‬
‫ונלןף‬
‫ס ב כ י‬
‫׳‬
‫‪J‬‬
‫י ־‬
‫ו מ ח מ ת‬
‫‪»,T‬‬
‫‪1‬‬
‫*<‬
‫‪J53‬‬
‫>‬
‫א ו ת ־‬
‫‪Y‬‬
‫־־• ־ ‪.‬‬
‫ו מ כ ו ש‬
‫לליםלעשילי' לפי שללך‬
‫‪< r‬‬
‫״ן״‬
‫יקיז‬
‫ש ל א יגזלים ולא י ע ש ק ו‬
‫בעכזל ש ה ם‬
‫ו מ א י י ה י ם ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫!‬
‫; ׳‬
‫‪T‬‬
‫פ ל ש ח »‬
‫‪U‬‬
‫"‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫יי'‬
‫»‬
‫ס‬
‫'‬
‫ך ‪-‬‬
‫ד‬
‫ח‬
‫ן‬
‫יייץ‬
‫ו מ ו א ב‬
‫מ ש מ ע ת ם ‪:‬‬
‫א ק ׳‬
‫)בחח‬
‫שפתיו כי יקללם‬
‫‪,‬‬
‫ן‬
‫ב‬
‫‪r‬‬
‫מ »ש ו­ל ו ח‬
‫ו ה ח ר י ם‬
‫בצליקים‬
‫)תנזל א)מל‬
‫דקםלך‪:‬‬
‫והיהצלק׳‬
‫יהזיה‬
‫א ת‬
‫ן‬
‫ל ש ו ן‬
‫;‬
‫‪c‬״‬
‫‪I‬‬
‫‪J‬‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫‪I;•••:‬‬
‫; ־ •‬
‫ר ו ח ו‬
‫ב ע י ס‬
‫ו ה כ ה ו‬
‫ב ה ם י ה י ו לו ח נ ו ק ש ל א‬
‫ימעל) מתנע י והפסוה‬
‫‪1‬‬
‫ח ט ר‬
‫‪T|:J T‬‬
‫‪>T‬‬
‫‪,‬‬
‫מסדר־ !‬
‫ו ה י ת ר ה‬
‫•‬
‫ל ש א ר‬
‫ככלאי‬
‫בעצה אחת עם סנחלי'‬
‫;‪•IT‬‬
‫‪• I 1!1‬‬
‫ב‬
‫והסתכמזהעםזה‬
‫ר ו ח‬
‫כעצה‬
‫א ח ת כ<מ ע נ פ י‬
‫העצים‬
‫ה מ ס ת כ ט ם זה‬
‫י‬
‫מ א ש ו ר‬
‫עליו ר ו ח י ה ו ה י״יס‬
‫ו ‪t‬ב י *נ ‪J‬ה‬
‫ח כ ‪T I‬מ| ה‬
‫ע צ ה‬
‫ו ג ב ו ר ו ת‬
‫״‬
‫ע ל ת ו‬
‫ר ו ח‬
‫*‪n p‬‬
‫כ א ש ר‬
‫‪A‬‬
‫‪1‬‬
‫־‬
‫ה ה ו א‬
‫ה א ק ל ע ה א ת ה ז כ י ק‬
‫א י ש ר‬
‫ע מ ו‬
‫י ש א ר‬
‫ש ה ם טיבי׳ י ש מ ח ל ל ך‬
‫ר ך א ת ! ה ו ר ה ‪:‬‬
‫־!‪«•.-—.‬‬
‫ה י ת ה‬
‫‪T I T‬‬
‫ל י ש ר א ל‬
‫•‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫«‬
‫••‬
‫כ י ו ם‬
‫‪:‬‬
‫לעהללאככהמתםכמ)‬
‫ן‬
‫ו א מ ר ת ב י ו ם‬
‫מ א ר ץ מ צ ר י ם ‪:‬‬
‫"‪v‬‬
‫א ו ד ך י ה ו ד הכ י א נ פ ת בי י ש ב‬
‫‪J‬‬
‫‪ T f‬־‪ A• * :v‬־י‬
‫*‬
‫׳‪I J‬‬
‫‪i I‬‬
‫ש ה כ ט י ח על ילי מ ל ע ה‬
‫)הםכתי‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫י ו כ י ח ‪:‬‬
‫•‪-1‬‬
‫על ילי מ ל א ך י פ ל ה ל צ א‬
‫ו ש פ ט‬
‫«‪*.‬־‪•.‬‬
‫•‬
‫‪AT‬‬
‫• ‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫• < ‪- : • :‬‬
‫ב צ ד ק ד ל י ם‬
‫ו • ׳‬
‫!׳יי‪.‬‬
‫א פ ך ו ת נ ח מ נ י ‪:‬‬
‫ה נ הא‬
‫ל י ש ו ע ת י‬
‫באל׳לאחיקהימליא׳‬
‫א ב ט ח‬
‫‪JT‬־‬
‫•'‬
‫ו ל א‬
‫‪J‬‬
‫א פ ח דכ י ע ז י‬
‫•‬
‫ו ז מ ר ת י ד ת‬
‫‪S:‬‬
‫סולפטם‪):‬אלי׳ככקל‬
‫‪V-‬‬
‫יאכל ת כ ן ׳‬
‫י ה ו ה ו י ה י ־ ל י‬
‫ב מ י ש ו ר‬
‫ו ה ו כ י ח‬
‫ל ע נ ו י ־ א ך ץ‬
‫ו ה כ ו ת ־‬
‫ל י ש ו ע ה ‪:‬‬
‫ב ש ב ט פיו ו ב ר ו ח ש פ ת י ו י מ י ו ת‬
‫א ר ץ‬
‫‪/' T‬‬
‫‪IT T :‬‬
‫; ‪ y‬־‬
‫‪j I‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ •• X‬ו ה י ה צ ד ק א ז ו ר מ ת נ ע‬
‫ר ש ע ‪:‬‬
‫ו א מ ר ת ם‬
‫המשיח‬
‫^והיתה‬
‫חזקיה)‬
‫ו ה א מ ו נ ה‬
‫א ז ו ר‬
‫ח ל צ י ו ‪:‬‬
‫ו נ ר ז א ב‬
‫ע ם ;‬
‫ב י ו ם‬
‫כאלו י א כ ל‬
‫ו ש א ב ת ם‬
‫ב ש ש ו ן מ מ ע י נ י ה י ש ו ע ה ‪:‬‬
‫־ מ י ס‬
‫•יי‬
‫‪ •V-‬ן ‪ A T‬י • ־‪ V '~• 1‬־ ‪J‬‬
‫כמו‬
‫הבקל‬
‫שלא‬
‫יטליף בשל הבהמי כאז‬
‫‪.‬‬
‫‪v‬‬
‫א ם לא ימצאנה נכלה‪:‬‬
‫ה ה ו א ה ו ד ו ל י ה ו ה‬
‫) ש ע ש ע ׳ ו ש י ח ק ‪ :‬על ח ל‬
‫בישמו ה ו ד י ע ו ב ע מ י ם ע ל י ל ת י ו‬
‫ק ר א ו‬
‫•|‪ :‬ג‪ J‬א ו • ת ‪ ^ i‬ש ד ת•ן מי י ד ‪, T‬ע ‪ -‬ו ת ז י ‪.‬א ‪-‬ת־‪ 1‬ב כ‪ T‬ל‪ A‬־־‬
‫כ ל‬
‫ז מ ר ו יהויה‬
‫ה ז כ י ר ו כ י נ ש ג ב ש מ ו ‪:‬‬
‫עלחולעפל‬
‫‪T‬‬
‫‪0‬‬
‫חיה ל ע ה מן‬
‫ץ‬
‫ב י ר א ת יהור־ז ו ל א י ל מ ר א ד ה‬
‫ו ה ר י ח ו‬
‫« ־ ‪' > • :‬‬
‫‪IX‬‬
‫‪AT :‬‬
‫‪ J• :‬־ ‪J‬‬
‫‪^ •-.,‬‬‫א ז נ י ו‬
‫ו ל א ־ ־ ל מ ש מ ע‬
‫י ש פ ו ט‬
‫עיניו‬
‫כ א ל י ל יפיל י‬
‫שהיא‬
‫)לא ישחית)‬
‫הלקלשיוהטעכימלא׳‬
‫תכן‬
‫‪5‬י‪1‬ל׳‬
‫ככל‬
‫ה א ר ן יאפי׳ א ם י ע ב מ‬
‫מלכית‬
‫לימות‬
‫זהי‬
‫סאמל לא‬
‫ה׳ לא תפליט ב ה ם חיה‬
‫הגלולים ס כ א ו‬
‫ס מ ך פ ל ש ה זג‬
‫הכטיחאתישלאל‬
‫י ת‬
‫ב ב ר ז ל‬
‫‪T1:‬‬
‫ח‬
‫כ ט ל במלית שימי‪ ) :‬ג ל‬
‫ילמ‬
‫ו ה ד ר י ך‬
‫־‬
‫כי החיית הלעיילא תיקן‬
‫ל ש ב ע ה‬
‫ב נ ע ל י ם ‪:‬‬
‫־‬
‫ן‬
‫ה צ ל ק והאמונה שיחזיק‬
‫זאכ׳‬
‫י ם ־ מ צ ר י ם והניף‬
‫‪p‬‬
‫)ימיתו כימ שפתו׳‬
‫•‬
‫ו‬
‫לללשעי‬
‫ופילו׳כשכטפי)‬
‫»‬
‫‪V‬‬
‫פתן׳‬
‫שהנחש מ ק ק בתוכו׳‬
‫פ ת ן נ ח ש ׳ ‪ :‬מאיל׳׳ כמן‬
‫ללחי שיוליך ע ל ה צ ה ל ו י י כ ש ה )‬
‫•‬
‫!י‪,‬״‪-‬׳‪-‬י״‬
‫—ו*‪,<-‬‬
‫״‪,‬‬
‫}‬
‫•‬
‫־־׳׳־‬
‫—‬
‫־‬
‫ו ‪-r‬״״׳׳״׳‪w‬׳‪)•;w«u4nwv1p1‬‬
‫ל מ ע ל ה מ א ש ו ל ) מ מ צ ל י ם » ׳ ‪ :‬ן מ א י י ה י ם ׳ א י מ ת א י ת ) צ ל ‪ ) :‬ה ל ל י ו ׳ האל י ל ל ץ ה ע י כ ל י ס כ א י ת ם ה ל ל כ י ם כ נ ע ל י ם ש ת ה י ה ה ל ל ך ח ל ב ה כאל! ל א ה י ה ש ם מ י ם ) י ע ב ר ו ב ה ם‬
‫ב נ ע ל י ה ם ב ל ג ל י ה םן ו ה י ת ה מ ס י ל ה ׳ כ ת י ך ה מ י ם ל & א ל ע מ ו ו מ ס ל ש א ל פילסנוהג׳ ומס מ א ס י ל לפי ש ה י א ל ל ך י ש ל ה ל ע כ ו ל ב נ ה ל פ ל ת אל א י ‪ :‬כי א נ פ ת ב י ׳‬
‫‪,‬‬
‫לכיסי‬
‫והכה א ק‬
‫כ ש ב ט פיו׳‬
‫;‪•IT‬‬
‫<‬
‫‪T‬‬
‫א ד ו ם‬
‫ובני ע מ ו ן‬
‫*‬
‫מ‬
‫‪r‬‬
‫‪ AM‬ס‬
‫א ת ־ ב נ־י* ־‪,‬־יק ד‬
‫י‬
‫כ נ פ ו ת‬
‫ו ד ה נ ב ה י כ ש‬
‫הןןןר‬
‫משפט הלליס מ ן‬
‫העשילי׳ ויוכיח ה ח ז ק י ם‬
‫במיםילכעכו׳ענייאק‬
‫ו מ ע י ל ב ם‬
‫•‬
‫‪i‬‬
‫ב כ ת ף‬
‫י ד ם‬
‫ב מ ע ד צ ו ת‬
‫ב א ד י ר ‪ :‬י ‪0‬־‪ 1‬ד‪ v »T•J:‬ז ו י־ צ‪ :‬א‬
‫נ ו ן‬
‫»‬
‫*‪v‬יי‬
‫י י‬
‫‪ ^ » j‬־ ־ ‪V‬‬
‫י ש י ו נ צ ר מ ש ר ש י ו י פ ר ה ‪:‬‬
‫• ‪••• J‬ן‬
‫‪TT‬‬
‫* *‪• i A‬־‪Tv‬‬
‫ו נ ח ה‬
‫כימי‬
‫כיל א ל ם ב צ ל ק‬
‫ה ה ו א‬
‫ו ס ר ה ק נ א ת א פ ר י ם ו צ ר ר י‬
‫ץ ‪:‬‬
‫‪/• s t :‬‬
‫ו• ‪ :‬־ •‬
‫•^‪J - :1‬‬
‫‪T T :‬‬
‫‪I‬‬
‫י כ ר ת ו א פ ר י ם ל א ־ י ק נ א א ת ־‬
‫ה‬
‫•••‬
‫‪J " I-:‬‬
‫‪I‬‬
‫‪: r‬־ •‬
‫• * "‪A‬‬
‫ה ו י ה ו ד ה ל א ״ י צ י ר א ת ־ א פ ר י ם ‪:‬‬
‫י ה ו ד‬
‫‪v* t‬‬
‫י ה ו ד‬
‫"ו‬
‫להכטאה‬
‫אמלללי׳‬
‫)עתי א ק אעפי שהלא‬
‫ישפלט‬
‫נ ס ל נ ו י ם ו א ס ף נ ד ח י י ש ר א ל‬
‫» י *‪ i ' I V‬יי• • י ‪J•• T I‬‬
‫״ יי *‬
‫נ ח ל י ם‬
‫הנלילי׳שהמ‬
‫עתילה‬
‫)שפט‬
‫העול' ל ה ל ל פ נ י ה ג ל י ר‬
‫ו נ פ צ ו ו ת י ה ו ך ה י ק ב ץ מ א ך ב ע‬
‫ה נ ה ה א ד ו ן‬
‫צ ב א ו ת מ ס ע ף‬
‫‪T :‬‬
‫‪T 1‬‬
‫ו ר מ י‬
‫כליתה‪:‬סככי׳משלען‬
‫חייליתמ‪:‬‬
‫ה ה ו א‬
‫ע מ י ם‬
‫ו מ פ ת ר ו ם‬
‫־ ־ ‪j :‬‬
‫•‬
‫ע ל ־ ה נ ה ר‬
‫יהיו גלועים והלא משל‬
‫פלכי‬
‫בצלקללים׳‬
‫וחלשים ג‬
‫כלו׳ ה ע צ י ם ל מ י ה ק י מ ה‬
‫ע ם זה זה‪:‬‬
‫ו‬
‫ה א ר‬
‫ב נ ב‬
‫‪ ,‬־־ י׳‬
‫ו מ ש נ ע ר‬
‫‪1‬‬
‫יעלי ה ן‬
‫ל י ב ם‬
‫‪AT‬‬
‫כה‪:‬‬
‫י ר ו ש ל ם ‪:‬‬
‫נ ב ע ר ת‬
‫‪'|T T . I J‬‬
‫‪\" t‬‬
‫׳‬
‫יהלכנין‬
‫‪T‬‬
‫•־־‬
‫ו מ מ צ ר י ם‬
‫ב י ד ך \‬
‫ש ל פ ס ח‬
‫‪J‬‬
‫ועפו‬
‫אתהפאלות‪:‬כמעלצ ׳‬
‫השלים‬
‫־•‬
‫!כחי)מי חייכן‬
‫‪T!»^JT‬‬
‫ב מ י ם‬
‫ו ח י ה ב י ו ם‬
‫א ש ר‬
‫י‬
‫א ח ד‬
‫עיילית‬
‫כציליתממצה‬
‫עמי‪:‬‬
‫ל א ‪ -‬י ר ^‬
‫ישמ׳׳ כיכחכמתהלה‬
‫א ד נ י ש נ י ו ת ידו ל ק נ ו ר ת‬
‫יוסיף‬
‫־ ‪:‬י‬
‫»‬
‫‪1 « T‬״ ;‬
‫• ‪ I‬ן‪-‬‬
‫י ש א ר‬
‫א ש ר‬
‫ש א ר ע מ ו‬
‫‪T‬‬
‫נחםכת‬
‫כבשתי‪:‬‬
‫ונקף׳‬
‫ו ע ל ־ מ א ו ר ת‬
‫)הרעי׳; ל א ל מ ל א ׳ ע י נ י )‬
‫מ א ש ו ר‬
‫)תמצאנה כ ה פ ט ל ת‬
‫האזינו‬
‫‪y‬‬
‫מלהשלים‬
‫י‬
‫ו ה י ה י ב י ו ם‬
‫הלכל‬
‫כמה‬
‫ירגיש בני א ל ם הטובים‬
‫)המשילים אלמל כי הלא‬
‫ה פ ס ל ת מ ם ! ״ ש ל פ ס ח ו י ל ב ל ל י ל ליי' כ ש מ ו א ל ב׳‬
‫יליםלם‬
‫אמל אין ןי‬
‫וגו כ ל י מ ל ב מ ע ט ה כ נ ה‬
‫' י*י‬
‫•‪A‬‬
‫א ת ־ י"ה ויי ר ה‬
‫ע ל י ו‬
‫ח ב י ת‬
‫י ש ר א ל ח ב » ך ן •‬
‫* *‪%‬‬
‫איתהמסם‬
‫המכזה‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫ו א ת ה‬
‫כאיתיהמסכניכ‬
‫ממ ע ל‬
‫־‬
‫;‬
‫ה ל ג ש ׳ י ן ל ה א מ זהליח)‬
‫‪J‬‬
‫ו ה י ת ה מ נ ח ת ו כ ב ו ר ‪:‬‬
‫י ד ר ש ו‬
‫‪I T‬‬
‫‪\, T \ I‬‬
‫‪/ l U i‬‬
‫*‪A J‬‬
‫ק‬
‫כ י מ ס ם י ל א ה ממשלם‬
‫‪•C‬‬
‫ו‬
‫ו כ ל ־ ב י ת‬
‫אחל‬
‫הלך‬
‫=‬
‫לפישהליחהיא‬
‫לא יעסה כן אלא כצלק‬
‫המםכנוכ‬
‫הנוכלים‬
‫ן‬
‫^‬
‫ה ד ה ‪:‬‬
‫שלפסח‪:‬‬
‫)לחק‬
‫"‬
‫יונק ןןד־־חר פ ת ן‬
‫מ כ ס י ם‬
‫‪ s‬־ •ן‬
‫ל י ה ו ך ר ה ן ל ב נ י י ש ר א ל‬
‫ע ו ד‬
‫' י‬
‫ה ׳ ׳‬
‫ו ד ב ת ר ע י נ ה י ח ד ו י ר ב צ ו‬
‫‪v‬‬
‫^; ־‪:-‬‬
‫ה פ ט ל ת מם שמע*‬
‫ב ך א ך ם‬
‫ע ץ‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫"‬
‫חכמונו‪:‬והליחוכילא׳‬
‫נ א ס ־ י ה ו ה ‪:‬‬
‫א ל י ל א מ י ר ‪:‬‬
‫‪VT‬‬
‫־‬
‫״‬
‫׳‬
‫׳‬
‫ן נ ע ר לןטן נ ה ג ?‬
‫י*י־‪-‬־‬
‫יישי‬
‫״ "‪J‬‬
‫‪,‬‬
‫^‬
‫ו ש ע ש ע‬
‫)יס מוסיפק‬
‫שתהיה אחתז‬
‫‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫ו ד ה נ ח ת י‬
‫! ‪,‬‬
‫ע ל ״ א ד מ ת כ ‪ 5‬ו י ד ע ת ם‬
‫א ת כ ם‬
‫ביליך‬
‫למלכות‬
‫מ ק ב ר ו ת י כ ם‬
‫;‬
‫‪.‬‬
‫צפעוני‬
‫והיולאחדם׳‬
‫־‬
‫א ת כ ם‬
‫‪0‬‬
‫ב‬
‫י‬
‫ג‬
‫כ‬
‫ץ ‪-‬‬
‫!‪T1‬‬
‫יי‬
‫ו ה ב א ת י‬
‫<‬
‫‪n‬‬
‫‪y‬‬
‫ר‬
‫ץ‬
‫‪£‬‬
‫ל‬
‫ן‬
‫‪3‬‬
‫ו מ ח ) א ח ל כ ך פיל׳ לוח‬
‫פי׳‬
‫ודק‬
‫ר ד‪ I‬ק ה פ ט ר ה ליום ראשון ושני ש ל ש ב ו ע ו ת‬
‫כי׳ לפי שאכפת בי יהגליתני זעתה שב אפך ינחמתל» לפיכ צליך אני להילות לךוזך ג על אלכע לבעיהם ׳ לארבעה לוחית העולם שהיי ים להם כנים ובכפים לכל‬
‫ששכ אנך ממני ולא הניזתני כגלית כמי שהייתי חייב לפי עיניתי‪ :‬ושאבתם מים לוח‪ :‬חיכלית אש׳אלאחותה כנפיה׳ כנפה םל זי פליש׳ לצל כנפה סל זו‪ :‬לא יסכו‬
‫כשסין י ללך משל כמי הסיאב מים מן המעיין שלא יפסקו מימיו כי היא מקולצלכתן ׳ אם חצית ללכת לאתה ליח שילצי אין צליכי׳ להסב פניה׳ שהלי יש להם‬
‫תמילי כן לא תפסוק מהם הבלכה יהישיע' ויהמ כששון כל ימיהם‪ :‬ואמרתם ׳ זה פנים לכל צל לפיכ׳ איס אל עכל פניו ילכו ׳ לצל פניו של אותה המח שהם חצי©‪-‬‬
‫אלזהללךזחז‪ :‬קראו‬
‫ללכיילכז‪ :‬היאמתהלכ׳‬
‫‪.‬‬
‫כשמו׳ כיםתתפללולו‬
‫עהלי ודגי ישבת עיון כי־‬
‫הארץ‪:‬‬
‫ונכה להס ויראה להם וגבתם מלאת נין החיי׳׳ הירא׳ הזא׳‬
‫י‬
‫ה‬
‫וכן ואני אקל'כשם אל‬
‫׳‪ A‬י •ן‬
‫‪••- T‬‬
‫•יר‬
‫ובלכת מתהלכת ככל החיות ‪:‬‬
‫עינים סביב לארבעתן‪:‬‬
‫׳ וכתיצלןכשמיה‪:‬‬
‫נךול בקרבך קךוש!שראל‪:‬‬
‫ומנה לאש ׳יותר מאס‬
‫עלילותיו׳מעלליו‪ :‬גאו׳‬
‫החיות ילכו האופנים אעלם ובהנשא שלנו‪ :‬לציאושכ׳ עניץ‬
‫׳‬
‫א׳‬
‫כסי׳‬
‫כיחזקאל‬
‫ות‬
‫ע‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ש‬
‫סל‬
‫לאסק‬
‫ליום‬
‫הפסלה‬
‫עשה׳ כמס על ים סיף‬
‫מריצה ובזק כמו בלק‬
‫ט גאה גאה ׳ וזאת‬
‫וכת״יכרקאנאיפן אחל‬
‫החיות מעל הארץ יגשאו האופנים‪:‬‬
‫הגאות תהיה מולעת‬
‫־ '‪1‬‬
‫‪v‬‬
‫יי‬
‫כשלשים שנה ברביעי‬
‫באלץ׳כלצפתהלקי'‪:‬‬
‫בכל האק סילציא עם‬
‫;ןל אשר יהיה״שס הרוח לארבעת פניו ׳ של כל‬
‫כחמישרת לחדש ו א נ י‬
‫הלבים‬
‫לל מכין עמים‬
‫ללבות ילכו שמרת ד־זרוח ללכרת חיה או האופן יש לו‬
‫גיג‬
‫)מגפת‬
‫)העצומים׳‬
‫ברתוך־הנולרה על־נהר כבר נפתחו‬
‫ארכעה פנים‪ :‬כעין‬
‫‪A‬‬
‫‪v‬‬
‫‪r‬‬
‫•‪: :‬‬
‫‪A y‬‬
‫י‬
‫‪ :‬ו‬
‫)מגיג גכתהיהמולעת‬
‫והאופניכם ינשאו לעמתכם כי רוח תרשי׳ ׳ כגון אבן נווכה‬
‫השמים ואראה מראיות אלהיס‪:‬‬
‫ככל ה״־;ק‪ :‬צהלי׳‬
‫י‬
‫סשמה תרשיש‪ :‬כאשר‬
‫בשילה‬
‫הלימי קילך‬
‫ילכו‬
‫בלכתם‬
‫באופנים‪:‬‬
‫החיה‬
‫יהיה׳ אופן קביע בתיך‬
‫בחמשה לחרש היא השנה החמ^ת‬
‫‪A‬‬
‫)כשבחהאלכיקלי׳ישל׳‬
‫האופן םתיויערכ לפי‬
‫הירה‬
‫היה‬
‫ירכין‪:‬‬
‫המלך‬
‫לגלוית‬
‫גליל‬
‫גליל כקלבךכלימ׳‬
‫ובעמךםיעמרו ובהנשאס מעלהאךץ שהן הילכית לכל עכר‬
‫מפלאית‬
‫שמי בקלכך‬
‫פניהם לארבע לוחות‬
‫רוח‬
‫בי‬
‫לעמתפם‬
‫ם‬
‫י‬
‫נ‬
‫פ‬
‫ו‬
‫א‬
‫ה‬
‫ו‬
‫א‬
‫ש‬
‫נ‬
‫י‬
‫‪i‬‬
‫סעשה‬
‫צריך שיהא האופן ״ מ‬
‫ךבר־;ה‪1‬ה אל־ןחמןאד בךבוזי הכהן‬
‫כ‬
‫מגלגל לארבערוחותיו‪:‬‬
‫הפסל למס לאסין סל ב א ר ץ כשחכם על־נהר כבר ותהי‬
‫החית באופנים‪:‬‬
‫וךמותעל־ וגביהן׳ וגב ישלהם‪:‬‬
‫שביעית׳‬
‫ואי־א והנה‬
‫עליו שם יר־יהוה‪:‬‬
‫ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא וגיבה להם ויראה להם‬
‫״‪I‬‬
‫‪ -IjY- I‬־ ‪ AT‬י מאיימים הם לרואה‬
‫רוח סערה באות מךהצפון ענן גדול*‬
‫מלמעלה‪:‬‬
‫על־ראשיהס‬
‫נטוי‬
‫איתם וים פיתרק ילא'‬
‫ךיךץל בלכיעי׳הוא ואש מתלקחת וננה לו סביב ומתוכה‬
‫ותחת הרקיע כנפיהם ישרות אשרת להם במיל׳ עומלי׳‪ :‬מעל‬
‫‪t jt1‬‬
‫‪J‬‬
‫דמות‬
‫מראיהן‬
‫מתוךוזה‬
‫החשמל העת‬
‫דמות ארבע‬
‫האק׳ מעל לצפת‬
‫ומתוכה‬
‫האיש‪:‬‬
‫כעין‬
‫חלשת<״'‬
‫אל־אחותרת לאיש שתים מכסיוות הלקיע‪ :‬שמה החח‬
‫להנה‪ :‬־ ׳ י ׳‪••.‬׳‬
‫אדם ־»‪ -‬ו ־‪v‬‬
‫)חכי בתיך הג;לה ‪. ^ /‬״ ‪t‬‬
‫וארבעה׳פנים לאחת‬
‫ללכת׳ ליחי של הקכה‬
‫‪r I "V‬‬
‫י*‬
‫הכניי טלם היליעה כי‬
‫להגות ולאיש שתיכם מכסות להנה בחיו׳וליחהחי׳כאיכני׳‪:‬‬
‫אחכאמלאלייחזקאל כן וארבע כנפים לאחת ל ח כ ם ‪:‬‬
‫ואשמע את־קול בלכתם ׳ החיות י ילכו ׳‬
‫בוזי וכן)תלא־ל את‬
‫ארת־נוייתיהם‪:‬‬
‫ורנליהם רנל ישרה וכף רגליהם‬
‫האופנים‪ :‬הכילא׳ פי׳‬
‫הילל׳ נלאה לי כמלאה‬
‫כנפיהם בקול מים ר ב י ם כקול‪-‬שדי נו לא בלכניתי יכזהח ן‬
‫הנביאה שהיה עם כני בכף רנל ענל וגצציכם כעין נחשרת‬
‫וידי‬
‫מחנך!‬
‫כקול‬
‫המלרה‬
‫קול‬
‫ם‬
‫‪/‬‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ב‬
‫הגיל׳ על נהי כבל היא‬
‫לכל אחל‬
‫לאיש ׳‬
‫‪I‬‬
‫‪t‬‬
‫סם הנהל כלימל שהיו ק ל ל ‪ :‬וירו אדם מתחת כנפיהם על‬
‫ואחל‪ :‬כקולשלי׳ חזק‬
‫‪x‬‬
‫בעמדם תרפינה כנפיהן‪:‬‬
‫עימלים על שנת הנהר‬
‫ותקיף‪ :‬קול המילה ׳‬
‫״\ ״ו‬
‫^״ " ׳ (‬
‫* יי•‬
‫וכנפיהם‬
‫ם‬
‫ה‬
‫י‬
‫נ‬
‫פ‬
‫ו‬
‫ךבעיהס‬
‫ארבעת‬
‫נהיא בתוכה )כאל לי‬
‫ויהי״קול מעל לרקיע אשר על־ פי' כמי מלה אלא שזה‬
‫־‬
‫‪~t‬‬
‫חברות אשה אל־‬
‫הנביאה ילאה אלה לארבעתם‪:‬‬
‫מילה על מלה חזקה‬
‫המלאי׳ שמספל יהילך‪:‬‬
‫כנפיהן‪:‬‬
‫תרפינה‬
‫בעמדם‬
‫ראשם‬
‫נשמעת המלבלי׳ לכים‬
‫לאץסבו‬
‫ם‬
‫ה‬
‫י‬
‫פ‬
‫נ‬
‫כ‬
‫אחותדי־״‬
‫א‪,‬׳‬
‫מלאו׳‪ ,‬״ל‬
‫וממעל לרקיע א ש ר ע ל ־ ־ ר א ש ם כקול מחנה‪ :‬יתסיזני‬
‫ורמות‬
‫י‬
‫ילכו‪:‬‬
‫פניו‬
‫אל־עבר‬
‫איש‬
‫ליו‬
‫;‬
‫נחלת ינפ^י׳‬
‫חח׳ נלאה לי כמראה‬
‫ז "<‬
‫‪""< .:‬׳‬
‫הכתיככםליצהלהגליל יי‬
‫כמראה אבן־־םפיר דמות כ ס א ועל‬
‫אל‪-‬הימיז‬
‫פניהם פני אדם ופני אך;ה‬
‫׳^^‬
‫הנכיאה שנשאתני חיי‬
‫•••‪v,:A‬כ ­‬
‫‪J‬‬
‫—‬
‫‪v•.‬־!״ • ! » י‬
‫*‬
‫כהלליאלאלזיאל‪ :‬אל לאךבעתכם ופני־ישור מהשמאול‬
‫דמות הכסא דמוות כמראדת א ד ם ושמעתי קיל אחלי שהיי‬
‫‪ i‬־‪/• :‬‬
‫ג י‪ " ' " -‬ו י‬
‫אומלבריךכב׳ליי'‬
‫יחזקאל כן כתי׳ היה לי לארבעתן ופני־נשר לארבעתן‪:‬‬
‫כעין‬
‫י‬
‫וארא‬
‫מלמעלה‪:‬‬
‫י עליו‬
‫ממקימי‪ :‬י‬
‫עלי אלא שכן לרך המקל‬
‫חשמל כמראה־אש בית־לדת סביב הכסרה ליום םני סל‬
‫לפעמי׳ כמי נשי למךואל‪-‬לאיש שתים חוברורת איש ו ש ת י ם‬
‫שביעות׳‬
‫לןר‬
‫נןסה‬
‫ממראר־ז מתניו ולמערות וממרארה‬
‫נויתיהנות‪:‬‬
‫אות‬
‫מכסות‬
‫\‬
‫^‬
‫׳‬
‫י!‬
‫ף ה ו ה בהיכ^‬
‫ו יי י«‬
‫ובתלגויחשלמייחזקאל‪ .‬־ • ‪ V‬־•«״•׳»׳‪.‬‬
‫קלטי'‬
‫מתניו ולמטרה ראיתי כמראה־אש‬
‫^ ואיש ^ ל ; ע ב ר פנץ י^כו אל א ש ר‬
‫אעפי שיי' כהיכל קלשו‬
‫ונגה ל ו סביב‪:‬‬
‫החיורת‬
‫יסבו‬
‫לא‬
‫ורמותילכו‬
‫בלכתן‪:‬הרוח ללכרת‬
‫יהיה־שמות‬
‫ילמיהי כ״י על‬
‫כמראה הקשת והוא השמי' ‪ j‬הס מפניו‬
‫ ‪-‬‬‫;‬
‫; ‪¥‬‬
‫‪v‬‬
‫‪:‬‬
‫^ ב ע נ ן ב ץ ס ה ג ש ס כ ן ׳ * מ כלהאק׳ ייראו מגניו‬
‫מבזק איתי‪ :‬ואש‬
‫מתלקחת׳ פי׳מתלקח' מראיהס כגחלי״אש ביערות כמראה‬
‫כל יושבי אק׳ כי היא‬
‫ךמות‬
‫מראה‬
‫הוא‬
‫סביב‬
‫הננה‬
‫מראה‬
‫המשגיח בהם )חאיכל‬
‫בתוך הענן ז כעק הלפידים היא מתהלכת בין החיות‬
‫־ ‪A‬‬
‫; ־ ‪v vv‬‬
‫•‬
‫״ז‬
‫״״‬
‫כביור;יח‪1‬ךה ואךאד־ז ו א פ ל על‪-‬פני מעשיהם׳ כמישאמל‬
‫החשמל׳ מלאך ששמו‬
‫מסתיים הכיש יי‪/‬לאה‬
‫כך לאיתי מתיך אותה ומה לאש ומן־האש יוצא ברק‪:‬‬
‫ואשמע קול מדבר‪ ; :‬י'ותשאני רוח את כל בני האלם‪ :‬״‬
‫האש‪ :‬למן׳ אלם להנה׳ והחיות רצוא וישוב במראה הבזקי‪:‬‬
‫ואשמע \א ח ר י קול רעש גדול ברוך תפלה לחכקיק י זאת‬
‫אף למות שיר יאדה‬
‫״ י‬
‫־»‬
‫התפלה נעשתה עג! לדי‬
‫בארץ‬
‫אחד‬
‫אופן‬
‫והנדה‬
‫החיות‬
‫וארא‬
‫ונשל להנה ןנלאה לפי‬
‫י " ! ־ בבור־יהוה ממקומו‪:‬‬
‫שיר משילי תהילים על‬
‫י‬
‫ "יי‬‫סזהיאכלכלסקלס ה אצ^ החיות לארבעת פניו‪ :‬מראה‬
‫כןאימלשגיונימ׳ כמו‬
‫הנכיא את המרכבה כי‬
‫והיאלמית פרציפו סל האופניכם ומעשיהם כעין ותרשיש הפסרה ליום שני של סכועית כחכקיק כסימן נ׳ ׳ םגיק למל ׳ ויינתן‬
‫בךהיכל קדשו הם' תרגם שגיינית ענקי‬
‫יעקב אביני‪ :‬לגל ישלאל וךמוית א ח ר לארבעתן ומראיתם‬
‫שגגה׳ התפלל שיהיו‬
‫׳ לגלקכיינן זה מגל‬
‫בפניו כל־הארץ‪":‬‬
‫‪ V T T‬ז ־ ז ז ו ז ‪ • I‬י עינית ישראל נחשבים‬
‫זה‪ :‬ונוצצים׳ מענק ומעשיהם באשר יהיה האופן בתוך‬
‫בקדבשניס י י ? '‬
‫שמעך יראתי‬
‫יה^הפעלך כאן ׳‬
‫)האשכנזים מתחילין‬
‫־‬
‫י‪ •-‬־ י ‪ ,‬־ ! ‪ -‬י ! •י־ י ; י • ‪VT‬׳ ‪ :‬י »‬‫נציץ מתיך זהוליתס‬
‫לככיי כשגגה‪:‬‬
‫‪ :‬־ י י י • י זז'\; ‪r r‬‬
‫צציצית‪ :‬קלל ממגרש‬
‫על‬
‫הנביא‬
‫לחבקוק‬
‫חידתו בקרב שנים תודיע בלגז דחס שמעתי שמעך ילאתי י‬
‫הא־ופ;‪ :‬ע^ •ארבעת ךבעיזזן בלכתם‬
‫המית ‪,‬יי ^‬
‫קיל הנביאה‬
‫שמעתי‬
‫בלכתן‪:‬‬
‫יסבו‬
‫^עמ־ללא‬
‫*ילל אלי הגנמ ה^מך •שיהיה לישראל ילכו‬
‫סזכי ‪5‬ע\ךבמ) ס^מר ע׳‬
‫יהויהיל<!<!‬
‫שניוניות‪:‬יזי־ה‪ :‬׳‬
‫^ייייל כהז כני נקרב י!)־נ־י <!פייך ‪1‬י‪M‬׳ ׳ כעייך כקיב‪0•:0‬׳‬
‫*ך מכל‬
‫<‪rhr‬־‬
‫על כני‬
‫להם‬
‫־‬
‫^ללה־״מד‪.‬בלל ל״סנג'מ^ לה^< ‪ 0‬ל ! ‪,‬‬
‫אלוה‬
‫‪T‬‬
‫• ‪j‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪VT‬‬
‫*‬
‫•‬
‫־־‬
‫־‪IT1‬׳‪;,‬‬
‫ן‬
‫ויהי׳‬
‫־ י ‪1‬‬
‫•‬
‫־־‬
‫•‪J‬‬
‫‪I‬‬
‫‪: |T‬‬
‫‪T T‬‬
‫‪A‬‬
‫״ י‬
‫*;‪vv‬‬
‫י• •‪Z‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫־ »‪1‬‬
‫י‬
‫">‬
‫‪:‬‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫*‪J‬‬
‫‪-‬י‬
‫‪\T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪•<- :‬‬
‫;‬
‫‪ T‬־ •‬
‫•‬
‫־ | י‬
‫־‬
‫[‬
‫־‬
‫‪ .‬־ •‬
‫‪T • :‬‬
‫־ ‪ 1‬־‬
‫‪-‬‬
‫־‬
‫־ ׳ ־‬
‫״‬
‫׳‬
‫‪:‬‬
‫‪S‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪:V‬‬
‫‪VT‬‬
‫‪VT‬‬
‫"‪•••IT‬‬
‫־־‬
‫^‬
‫־‬
‫<‪:‬‬
‫‪•C‬‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫־‬
‫;‪v‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫״ ״‬
‫ן‬
‫‪T‬‬
‫‪T / T‬‬
‫־ •‬
‫‪i‬‬
‫• ‪: |T‬‬
‫\‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪r‬‬
‫‪ T‬־•‬
‫‪i‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫< ‪.‬‬
‫•ן‬
‫» ‪JT‬‬
‫•‬
‫־ ‪• - . 1‬‬
‫‪J T‬‬
‫‪•V••T,‬־ ‪ .‬י‬
‫‪VT-‬‬
‫‪r‬‬
‫‪T‬‬
‫־ •ו‬
‫־•‬
‫•יי־‬
‫‪JTT‬‬
‫>‬
‫* ‪IT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ו‬
‫י•‬
‫י־‬
‫" ״‬
‫‪/‬‬
‫־‬
‫‪>IT‬י‬
‫‪• -‬‬
‫ן‬
‫‪T -‬‬
‫‪\ 1‬‬
‫‪T‬‬
‫י*‬
‫‪T‬‬
‫ו"‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪; |T‬‬
‫•‬
‫{‪v‬‬
‫י‬
‫ן‬
‫‪JT‬‬
‫;‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪-VT‬‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫ב‬
‫‪S‬‬
‫‪r‬‬
‫‪VTT‬‬
‫י־‬
‫;‬
‫״‬
‫‪4‬‬
‫••‪-j‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫•י‪TI‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫־ ‪t‬‬
‫•‪»j.‬‬
‫ז ז ;‬
‫‪:‬‬
‫‪v* T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫{‬
‫‪A‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪1‬‬
‫‪AT‬‬
‫־‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫"' »‬
‫״‬
‫‪; -‬‬
‫י‬
‫יי ׳‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪ :‬־ ‪•:‬‬
‫‪/‬‬
‫*‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪• ; -‬‬
‫)‬
‫‪. :‬ך‬
‫* ‪A‬‬
‫‪t‬‬
‫• יי‬
‫י־‬
‫‪1‬‬
‫י־‬
‫‪ v‬־‪.T‬‬
‫‪T 5‬‬
‫ל כ מל‬
‫י‬
‫‪-‬י‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪VT :‬‬
‫‪T,T‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪-‬‬
‫־‪K‬‬
‫‪JT‬‬
‫‪JT‬‬
‫־ ‪• ,‬־‬
‫‪.‬‬
‫־•־וי‬
‫‪9 1 9 1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪z‬‬
‫י ז ל ב ל ס י מ‬
‫יי‬
‫‪Krr‬‬
‫י‬
‫‪7‬‬
‫כ מ ל‬
‫*‬
‫‪. IT‬‬
‫»״‬
‫‪•tT:T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫ע‬
‫ז‬
‫‪; -‬‬
‫••‬
‫••‬
‫״‬
‫ג‬
‫‪T‬‬
‫‪Y‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫ז‬
‫ז‬
‫•‬
‫יי׳‬
‫‪,\:T-‬־•‪" S‬‬
‫*‬
‫נ ט א‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪IT‬‬
‫כ ל י ל מ י ה‬
‫! י‬
‫‪i‬‬
‫‪j‬‬
‫‪T‬‬
‫^‪Tt‬‬
‫‪J‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪VT :‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫•‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫>‬
‫;'‬
‫ס י ז מ‬
‫־ ־‬
‫‪1I‬‬
‫‪T‬‬
‫• ׳־ י‬
‫‪ :‬־‪ 1‬־ ‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫•־‬
‫״־ •־‪«.‬־‬
‫‪J‬‬
‫־ ‪A‬‬
‫‪A T‬‬
‫•‬
‫!‬
‫• ••‬
‫־ ‪:‬‬
‫י‬
‫"‪V‬‬
‫‪ .‬ו‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪/T‬‬
‫־‬
‫‪|T T‬‬
‫‪T‬‬
‫ויהוה‬
‫|‬
‫י‬
‫‪^ •.;T‬‬
‫ו‬
‫• • • ו‬
‫־ ‪••• ,‬‬
‫‪T‬‬
‫|‬
‫\‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫•«‬
‫~ ‪:‬‬
‫ן‪-.‬‬
‫• ‪,‬‬
‫״‬
‫‪^ -‬‬
‫־‪.‬‬
‫‪ T‬זן‬
‫‪J - J‬‬
‫‪.‬‬
‫־‬
‫י‬
‫‪J‬‬
‫;‬
‫‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫י‬
‫י‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫״‬
‫;‬
‫•‬
‫מח‬
‫י‬
‫נ‬
‫מ‬
‫‪:‬‬
‫‪u‬‬
‫‪J‬‬
‫תמ ה ם‬
‫‪:‬‬
‫‪A‬‬
‫‪I‬‬
‫*‬
‫־ ‪V‬‬
‫‪T :‬‬
‫‪:‬‬
‫‪I |T‬‬
‫‪l T‬‬
‫ם מ ע ת י‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫נ‬
‫מ‬
‫מל‬
‫הסנל‬
‫מאנ‬
‫הם!‬
‫•‬
‫רדק‬
‫ה פ ט ר ה יום ישני ש ל ש ב ו ע ו ת‬
‫אליה מתימן יבא ׳ ע ת ה ס פ ל הגלילית והמלאות ש ה ל א ה האל לישלאל‬
‫— ־ "‬
‫־— —־‬
‫כ מ ל ב ר תתלה כ ש נ ת ן ל ה ם ה ת י ל ה ׳ וזה אליה מ ת י מ ן י כ א י כ מ י ש א מ ל כ ת י ל ה‬
‫‪L‬‬
‫וזרח משעיר למוכי תימן הוא ם ע י ל ׳ וכן מ ה ל‬
‫פ א ק ‪5‬‬
‫פ א ק‬
‫‪l £1‬‬
‫ודק‬
‫י ת כ ל ך ) ח נ י ת ו ׳והאויבים נגפו ב ה ם וישלאל הלכו ל א י ל ם ‪:‬‬
‫צ ע ל ת ב ; ע מ ך ע ל ז׳ א ו מ ו ת ל ג ל ם א ) ת ם ‪:‬‬
‫כמי ס נ א מ ל היפיע מ ה ל‬
‫שונות‪:‬‬
‫לא‬
‫כ ז ע ס ת צ ע ל א ק ׳‬
‫באף תלוש מ י ם ׳ כפל העני( כמלות‬
‫י צ א ת ל י ש ע ע מ ך ׳ כמג ש י צ א ת לישע ע מ ך ב ה כ נ ס ' ל א ל ן ‪/‬׳ א ו מ ו ת‬
‫כ ס ה ש מ י ם הולו ׳ זהי ה ל פ י ל י ם ש ל א י ב מ ס מ ת ן ת ) ל ה שהיו מ ז ה י ל י ם‬
‫ת צ א לעתיל לישע ע מ ך על ילי מ ש י ח ך ׳ ה ו א משיח כ ן ל ו ל להוציאם מ ה ג ל ו ת‬
‫כן‬
‫השמים והארץ ׳והירו׳‬
‫‪,‬פילושהומוהללו‪:‬‬
‫)תהלתו׳‬
‫^‬
‫ב‬
‫י‬
‫זהלומן‬
‫ר )‬
‫כ‬
‫ל^‪,‬‬
‫עלי‬
‫תזכור‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫כ כ ו ל ה׳‬
‫)מלאה‬
‫כלאש‬
‫אוכלת‬
‫ק מ י ס מ י ח‬
‫קרן‬
‫ו‬
‫י‬
‫ההל‪:‬‬
‫ל י ׳ זהו כ י‬
‫ע ו ל פני‪ .‬מ ש ה ׳‬
‫ה א ל לן ל מ ש ה ‪:‬‬
‫ושםחביקעזויכתלגומן‬
‫נגלה‬
‫שם‬
‫עיז‬
‫חבזילמפלע‬
‫עליון‪:‬‬
‫שהיה‬
‫ע‬
‫לפניו ילך ל ב ל ׳‬
‫אגלה‬
‫־ במללש‬
‫בשעה‬
‫שנתן‬
‫הקלוש כרוך הוא‬
‫תולה‬
‫שיללו‬
‫לישלאל‬
‫למלאך‬
‫ה מ י ת להפליגו‬
‫ללבלים‬
‫^‬
‫שלא‬
‫אתרים‬
‫‪|T‬‬
‫יעמיל‬
‫לקנשל‬
‫)לימל‬
‫אומה‬
‫םעתילה‬
‫לכפיר‬
‫לסיף מ׳ י ו ם ו א ת ה‬
‫כך‬
‫התירה‪:‬‬
‫נותן להם את‬
‫ןיצאלםףללגלמ׳‬
‫לםף‬
‫מלאכי‬
‫לסיני‪:‬‬
‫אלץ‬
‫מ‬
‫באי‬
‫עמלוימילל‬
‫׳‬
‫עמל‬
‫‪.‬שכבשו‬
‫הארץ‬
‫כמלה‬
‫ותבל‪:‬‬
‫א‬
‫הארון‬
‫בגלגל יל ש נ ה על‬
‫)יתר‬
‫עמו‬
‫ש‬
‫וחלקיה‬
‫לאה‬
‫גויס י מ ש ם ר א ה‬
‫)הביש לנתר הנןיםימן‬
‫״‬
‫י‬
‫'‬
‫ונגדה כאור תהיה‬
‫קךנים מידו ל ו ושם חב;ון עזה‪ :‬י י *‬
‫^פטו^דבר^אךשף^לוג‬
‫^מ^וימךראר^ראדהרתר‬
‫"נ‬
‫נ ר ם ויתפצצו הךךי־ער שחו‬
‫נבעות עור^ס הליכות עולםילו‪:‬‬
‫תחרת אין י־אירתי אהליכושן יתזון‬
‫יך^ות ארץ מדין‪:‬‬
‫הבנהךים חרדת יהוה אם כנתרים‬
‫כאש‬
‫כסתל‬
‫י‬
‫״‬
‫‪f‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫ע ו א וקדוש מ ו ת ו ‪ -‬פ א ר ן סלי־!‬
‫כםך־ז ישמ‪:‬ם הורו ותהלתו מלאדת‬
‫כ ל ו מ ר הזיו ה ה י א ה י ה‬
‫מיל‬
‫אלודתמתיכע‬
‫‪' V‬‬
‫מ י נ ה כ א י ל ת ה י ה ׳ זהו‬
‫מ ה ס א מ ל כ ת י ל ה‬
‫ושובם‬
‫נקבת בסטיו ראש פדזו יסערו‬
‫‪s‬‬
‫להפיצני עליצתפם כ מ ר ל א ב ל עני‬
‫דרכת ביס סוסיך חמר‬
‫במסתר‪:‬‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫י י‬
‫‪VTT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪$‬‬
‫־‬
‫>‬
‫_ ‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫ת‬
‫י‬
‫י‬
‫"<•‬
‫י •י'‬
‫•‪.‬‬
‫‪TA‬‬
‫«‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫;‬
‫;‬
‫‪V‬‬
‫‪-‬‬
‫ברק חניתך‪ :‬בזעם תצעד«ךץ באף‬
‫‪ b*?1‬לי^ע ?‪ ^?5‬ל!ישע‬
‫?ר‬
‫ארת־־משיחך מחצת ראש מבירת‬
‫רשע;ך־ות;סור עדיצואר סלדה‪:‬‬
‫ו ש‬
‫‪1‬‬
‫;‬
‫;‬
‫־‬
‫שמעת י ותרנז בטני‬
‫מים רבים‪:‬‬
‫ב‬
‫לקול צללו שפרתי יבא רקב‬
‫בעצמי ותחתי ארנז אישר אנוח ליום‬
‫<‬
‫‪*:‬‬
‫‪-‬ן‬
‫‪r‬‬
‫־‪1‬‬
‫ג‬
‫יי‬
‫*‬
‫"י‪-‬‬
‫‪.‬־•••‬
‫‪ A‬־‬
‫* ‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫י«‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫צרה לעלות ל ע ם יגורנו‪:‬‬
‫‪s‬‬
‫־׳ ‪v‬‬
‫י ׳‬
‫י‬
‫־־־‪/‬‬
‫‪J‬‬
‫כי­‬
‫י‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫‪i‬‬
‫‪!T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪I‬‬
‫‪»CT-‬‬
‫ידריכני למנצח בננינותי‪:‬‬
‫;‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫"‪•A‬‬
‫‪X‬‬
‫־'־‬
‫•‬
‫מחיל‬
‫עלות‬
‫תמחץ‬
‫על‬
‫ציאלם‬
‫החיל‬
‫והמלכים‬
‫אתו׳‬
‫<ק‬
‫י ד ה ו ד ת‬
‫א‬
‫ץ‬
‫ע נ ב י ם בנפן ואין׳ ת א נ י ם בתאנר־ז‬
‫והעלה נבל ואתן ל ה ם יעברובם‪:‬‬
‫עלימד־ז אנחנו ישכים תאספו‬
‫‪T‬‬
‫‪X‬‬
‫אשל‬
‫עלות ענק גלוי׳‬
‫ע מ עלן ע ל היסול‬
‫כה׳והצואלהואקחכ‬
‫הכנין‬
‫היא עיקל‬
‫לפיכך‬
‫וקיומו‬
‫ה י א מ ש ל על גלילי‬
‫המחנה‬
‫ומה‬
‫׳‬
‫ה‬
‫שאמל‬
‫מחצת נקכת עכל‬
‫כמקום‬
‫כי‬
‫יבא זה כלוב‬
‫אף על פי‬
‫הנביאה‬
‫שהיאעתילה‬
‫כאל)‬
‫כ‬
‫עתיל י בלבלי‬
‫הנבואה‬
‫הלי היא‬
‫נתקיימה‬
‫לפיכן‬
‫בהבלסקעבל‪:‬‬
‫״‬
‫י|‬
‫‪i‬‬
‫ו נ ב ו א אל־־עךי המבצר וגרמו־״‪-,‬‬
‫גיג‬
‫ע צ מ‬
‫פלזמ‬
‫מנקכ לאש‬
‫חיילית*)‬
‫כלימל‬
‫וקלאיפחמלפי‬
‫ללב‬
‫פ‬
‫כלימלכמשות‬
‫סיכא)‬
‫)הם יישביס‬
‫ס‬
‫סביבות ילושלם כ פ ת י '‬
‫שהקבה‬
‫כהם‬
‫איש‬
‫לאש‬
‫ישלח מ י מ מ ה‬
‫םינקבו‬
‫למחצל‬
‫כ מ ש ה שכילו‬
‫לעהו‪:‬‬
‫להפיצני‬
‫;‬
‫והם‬
‫שלי‬
‫•‪v-‬‬
‫אסיפבם נאם־‬
‫»‬
‫ל א ש ם והיא מלך‬
‫מגוג׳ וכן תגלה ישולם‬
‫פחי)׳‬
‫•‬
‫מ‬
‫גקבת במשי) ל א ם‬
‫ה פ ש ל ה לתשעה כ א כ כילמיה כסימן ח‬
‫‪.‬אסף‬
‫גיג*‬
‫ישול ׳ כ ל ו מ ל‬
‫תכלו‬
‫‪1‬‬
‫‪IT‬‬
‫הלשע‬
‫ללאםלסיל‬
‫תאנה לא״תפרח ואין יבול בנפנים‬
‫כחש מעשה־זית ושדמות לא־עשדת‬
‫א כ ל גזר מםכלד־ז צאן ו א י ן בקר‬
‫ואני ביהוה אעלוזה‬
‫ברפתינם‪:‬‬
‫יחזה אדני‬
‫אנילה באלהי ישעי‪:‬‬
‫חילי וישם רגלי באילות ועל־במיותי‬
‫‪T‬‬
‫לאם‬
‫א! תמחץ ל א ש‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫עמ‬
‫‪.‬‬
‫אפך אם־־ביס עברתך כי תרכב על־‬
‫מךכבתיךישוע^‪ :.‬י עריה‬
‫סוסיך‬
‫* '‬
‫‪-V‬י‬‫תעדר קישתך שבצורת מטורת אמר‬
‫יאיר‬
‫?*ל ?סף ת ב ק ע ^ י ד‬
‫יחילו הרים זרם מים עבר נתן תהום‬
‫קולו ךוס ידיהו נ ש א ‪ :‬־ שמש ד ה‬
‫עמד זבלה־ז לאור חציך יהלכו לנגה‬
‫ה‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫‪T‬ו»־ ;‬
‫‪T‬‬
‫» ‪ v . \ A‬׳‬
‫‪V‬‬
‫לאלצם‪:‬‬
‫׳‬
‫מחצת‬
‫יסעמ‬
‫את‬
‫ל‬
‫כל)מלא)ת‬
‫סיכאו נחח סעלה עלי להפק אותי במים‪ :‬עליצות כמו לאכול עני במסתל ׳‬
‫)יתפוצצו' ׳ ע ק‬
‫‪ p f o‬י ד ת ל ׳ פילם)יקפץ ׳ כמי לנתל כ ה ם על ה א ק ז‬
‫ש ב י ל ה ע ם ה פ י ז י ל כ מ ג ו כ פ ש י ש י פ י ק ס ל ע ‪ :‬ה ל ל י ע מ ש ל י ה א ו מ ו ת ) כ ן ג כ ע י ת עליצות׳ ושמחתי תהיה להפיצנו כמו םהיתה כים שחסכו לאכול עני והוא ישלאל‬
‫ע ו ל ם ‪ :‬ש ת ו ׳ מ פ ע ל י ה כ פ ל ו ה ן א ח ס ל ה כ פ ל מ ן ת ח ת י ו ש ח ת ו •* ה ל י כ ו ת ע י ל ם כשיצאו ממצחם וללף אחליו פלעה וחילו וחסכו לאכלן כמשתל ׳ כלימל כי חסב‬
‫ל ו י מ ה ל כ י ע י ל ם כ ל ם ל א ל י ת כ ל ך ׳ ל פ י כ ך י ע ש ה כ ה ם כ ל צ י מ ל ה ג כ י ה ז ה כי אין ה׳ מאה ואק בחו בים וחשבו לאכלו כשמחה כמו שאמל אמל אויב אלליף‬
‫ו ל ה ש פ י ל ז ה ל ג ל ש ז ה י ל ה כ ח י ל ז ה ‪ :‬ת ח ת א ו ן י ה ז כ י ל ע ת ה ג מ ל ו ת ש ע ש ה ל מ אסיג וגוי על שללכת אתה כיס סוסיך והעכלת אתישראלכו והשלכת את מצלים‬
‫כ מ ל ח מ ת כ י ש ן ל ם ע ת י ם ע ל י ל י ע ת נ י א ל כ ן י ז נ ז ) כ מ ל ח מ ת ג ל ע י ן ע ם מ ל י ן ׳ ) א מ ל כתהומות זשבעתן‪ :‬חומל מים לבים ׳ כמו סאמל נצבו כמי נל נוזלים ׳ חימל‬
‫ב מ ק י ם א י ן ל א י ת י א ו ת ם א ה ל י ם ת ק י ע י ם כ ל ו מ ל כ מ ק ו ם ש ל א ה י ה ל ה ם ה ע מ ל ה גל וצבול מן חמליס חמחם ‪ J‬שמעתי ׳ אמל הנביא שמעתי כנמאה הצלה‬
‫ו ק י ו ם ‪ :‬י ר ג ז י ן י ר י ע ו ת ׳ ל י צ ה ל מ י ל א ה ל י י ל י ע י ת מ ל ק כ י ה א ה ל ה י א פ ל י ס ׳ שיהיו כה ישלא' בעת ההיא ביום בא גיג‪ :‬ותלגז בטני לאיתה שמיעה׳ וכשני‬
‫למזללככמוהמימעיליכיללכיכון לשק הלגז וההמיה והשמחה וההשקש לא‬
‫ה י ל י כ י ת ׳ ד ש מ פ ר ש י ם ת ח ת און שעשיתי ל א י ת י אהלי כישן ר ם ע ת י ם עלו כ א ר צ י‬
‫) כ א ש ר ע ש י ת י ת ש ; כ ה ל ח ם ה א ל י ת כ ל ך ע ל י ו ל ג ז י י ל י ע ו ת א ק מ ל י ן מ פ נ י ע ל י ל י לכסן ולמעים אלא לפי שהלכ ככללם יפיל) לשק הלכ ונליהס‪ :‬לקול צללו שפתי *‬
‫ה כ נ ה ר י ס ח ל ה יי׳ ׳ ו כ ל כ ק י ע ת ה י ל ל ן ד ם ס י ף ׳ א מ ר נ ר א ה ש ח ל ה לקיל השמועה צללו שפתי)צלילת הםפתים היא השקת הםפתים זו כזי מלכ כחל‬
‫גלעין‪:‬‬
‫א ף י י ׳ ב נ ה ל י ם ש ה ר י נ כ ק ע ה י ל ל ן ׳ ו ז ה ו ל ל ך מ ש ל ו מ ל י צ ה ל ה ז כ י ל נ ס י ם ש ע ש ה )לעלה‪ :‬יבא לקב בעצמי ׳ אפיל) עצמן שהם הלבל הקשה שבגוף ילקמ לזאת‬
‫ה ק ל ו ש כ ל י ך ה ו א ׳ ו כ ן א ם כ י ם ע כ ל ת ך ע ל ק ל י ע ת י ם ס י ף יי כ י ת ל כ כ ע ל השמיעה‪) :‬תחתי אלגז׳ כמקןמיאלגז ז אשל אמח למם צלה ׳ אשל הייתי‬
‫ס ו ס י ך ׳ כ נ ג ל ס י ס פ ל ע ה ו ח כ כ ו ל מ ה כ י ם ‪ :‬מ ל כ כ י ת י ך י ש י ע ה ׳ מ ל כ כ ו ת י ך יזושב שאניח באלצי אחל ששכתי מהגלות לאלצי יה&ה נהפכה מניחתי לי»‬
‫ה מ ל נ ו י ש ו ע ה ‪ :‬ע ל י ה ת ע ו ל ק ש ת ך ׳ כ מ ו ש ל מ ה א ו ת ו ל ל ג כ כ ה ס ו ס ‪ m‬צלה לעלות לעם יגולנ! ׳ ומם צלה הוא המם שחשב גיג ^נלות לעם ילושלם‬
‫• ת ש ו ע ת ו ל י ש ל א ל כ ן ל מ ה א ו ת ו ל ת ו פ ש ק ש ת ׳ א מ ל נ ג ל ה נ ג ל י ת כ ג כ ו ל ת ך וישלאל וסיגזלנז כלימל םיכיא עלמ גלולי העמים‪ :‬כי תאנה לא תפלת ׳ הפסוק‬
‫) ק ש ת ך ע ל י ה ם ׳ ו פ י ח ש ע ל י ה ע נ י ן ג ל ו י ‪ :‬ש ב י ע י ת מ ש י ת י ש מ ע ו ת ש נ ש ב ע ת הזה נאמל ללך משל על העמים הנאספים על ילוםלס עם גיג ומגוג אמל ט לא‬
‫ל מ ש ו ת י ש ל א ל ‪ :‬א ו מ ל ס ל ה ׳ מ א מ ל ה מ ק ו י ם ל ע ו ל ם ‪ :‬צ ה ל ו ת ת כ ק ע א ל ץ ׳ יצליחו אלא יכלו שם‪ :‬יכול ׳ כמו פח‪) :‬שלמות׳ סלה זלע‪ :‬מכלה ׳ ליל הצאן‪:‬‬
‫ב ק ע ת ל ה ם ה א ק ה י ב ש ה ל ת ת ל ה ם מ י ם ל ב י ם כ מ י ה נ ה ל ו ת כ מ ו ס כ ת ל כ כלפתים ׳ כמו לפת כקל כלכלי לכותימ ?ל)הוא כית הכקל‪ :‬ואני כה׳ אעלוזה׳‬
‫אמלהנביאכלשק יסלאל כשיכלה מחנה גוג אני אעליז כישוע׳ ישלאל)כפל‬
‫לאיךיחילוהלים‪.‬‬
‫)מנאמזליםמםלעחלל מ ה מ ת מיס)עלהללךהזהתיי‬
‫ה ל י נ ח ל י א מ י ן ם נ ל ב ק ו ז ה ע ם ז ה ‪ :‬ז ל ס מ י ם ע כ ל ׳ ז ל ם מ י ם ה ע ו כ ל י ם הענק כמה שכתב אגילה באלהי ישעי וכת״י על ניסא ופילקנא לתעכיל למשיחן‬
‫כ י ל ק ת מ ו נ ב ל ת ו ו ע כ ל ק י ל י ח ם ש ף ה מ י ס לשפולו ם ל נ ה ל ו ה ב א י ם מ ל מ ע ל‬
‫וגומל‪ :‬וישם לגלי כאילות׳ קלות כאילית ללחף אויכי‪) :‬על כמותי ילחכני׳‬
‫ח ם יליהו צשא ׳ צ ב א‬
‫צ ת ן ת ה ו ם קילו ׳ שבתוהו יושבי ה א ל ץ ‪:‬‬
‫קמו יעמלו‪:‬‬
‫עזמישאלחךעלגכםןאלמכםכאלציזזהי כמותי לפי שילושלם גכוהה מכל‬
‫שמש ילח׳ כמלחמת יהושע ע ם המלכים שעמל להם ה ש מ ס‬
‫ה ש מ י ם הןלן לו‪:‬‬
‫האלציתיאםוללעלהנסשיעםהלי ואמל למנצח כנגיממי י הוא לשון נעימות‬
‫ז כ י ל ה י כ ש מ י ס ש ה ם ז כ ו ל ומעון ל ה ם ׳ זבילה‬
‫ל י ק ו ם ג ו י א ד כ מ ז‬
‫‪ ,‬ק י‬
‫קול להלים ולהשפיל אילגנילילש כלעז!‪:‬‬
‫לאילחציך׳ הבלקיסהסחצי השם‬
‫ה ה א מ ה פ ת כ ה א לילה כי ה מ ל ה מלעיל‪:‬‬
‫חסלת הפשלת יום שני שלסכועות;‬
‫הפשלת תשעה כאכ‪:‬‬
‫' ו ‪ ,‬לשון כלייה כמו אסיף אסף כל מעל פני האלמה י אק ענבים כגפן ׳ הכל יכלה על שלא ימצאו ענכים כגפן ולא תאנים כתאנה מכל אלה פגי‬
‫^‬
‫א ‪ 0‬ף ‪ ,‬י • ים כי הם עקל הפילות כמי שאמלככלכה איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואמל בקללה יאכל גפנךותאנתך‪ :‬והעלה נבל׳ אפילו העלה יבול‪ :‬ואק‬
‫יזהיה להם על כי נתתי להם חוקי׳)עכל) עליהם ״ על מה אנחמ יושבים ׳ בכפלים ובעלי המישול כבשותי׳‪) :‬צלמה ׳ ענח שתיקה;‬
‫הלימנו׳‬
‫{‬
‫‪h 1‬‬
‫ו‬
‫להם יעבלום׳ כל זאמ‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ח‬
‫|‬
‫ע‬
‫םיהם‬
‫רדמ‬
‫הליממ׳‬
‫הפטרת תשעה באב‬
‫נעיז פ נ י מ‬
‫כ ל ו ה ל ה ס ר ל ק נ ו ש א י ן לנו ל ש ו ת ל ה ת ח נ ן כ י ח ט א נ ו לו ו א י ך‬
‫)הנביא המשיל לשינה לקשת וחציהם ל ג ל ש ק ל ) ל כ ל‬
‫ל נ נ ל נ ׳ א ו יהי' ע נ ק צ ל י ת ׳ כ מ ו י ל מ י ל ש א י ל ‪ :‬מ י ל א ש ׳ כ ס ללגויכיש כ ל י ש י ידון ל א ש‬
‫פתני' הוא ארס ס כ ש י מ ‪:‬‬
‫)מנתן‬
‫לענלא‬
‫ליכלן‪:‬‬
‫מ ק ל א‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫ט‬
‫©סי)‬
‫ס‬
‫ק‬
‫ה‬
‫ש ם הנחילי׳ ש ה ם‬
‫ע‬
‫»‪A‬‬
‫‪Y‬‬
‫־‬
‫‪•.‬‬
‫• «‬
‫י‬
‫־‬
‫־‬
‫ס‬
‫)‬
‫‪, ,‬‬
‫ס‬
‫ם‬
‫ל‬
‫נקבי‬
‫י‬
‫נ ק ל י ן י ם‬
‫א ב י ח מ ל ה ל י ת ל ה ח ת‬
‫‪0‬כעי‪0‬‬
‫» ! *‬
‫‪w‬‬
‫‪w‬‬
‫נקזלחכ‬
‫»‬
‫‪" J . • ^ .‬‬
‫^ ^‬
‫ג ח ס י ם‬
‫׳‬
‫^‬
‫?‬
‫המלחםוסנאמ‬
‫י ז ר ‪0‬‬
‫פ ת ן‬
‫‪- A T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪I‬‬
‫(‬
‫‪P‬‬
‫י ‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫"י‬
‫*‬
‫;‬
‫•י' י‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪J T‬‬
‫ו נ ע נ ו אתכם נאם־ץזוה‬
‫‪• :‬־ ‪/‬‬
‫יי־‬
‫‪^ :‬‬
‫י‬
‫מלהקים ׳צועקי׳‬
‫«*י • • •‬
‫מלחקיסואומלים‬
‫הלא ה׳‬
‫עלינו‬
‫*‪:‬ציון‬
‫ואיך‬
‫האויב‬
‫ישלוט‬
‫‪*5‬‬
‫י•‬
‫הכעיסינ‬
‫־ ־ ‪».‬״ ׳‬
‫ל‬
‫יחשב)‬
‫‪s‬‬
‫בצמן‪1‬הםהכעיס‪ ,‬י‬
‫מ״ך ״ •^‪T‬‬
‫ג‬
‫לומל‬
‫לוצה‬
‫ע ‪ 3‬ל‬
‫נזמח‬
‫‪,‬‬
‫המציל כמו‬
‫ככא‬
‫צ י ן ‪ 3‬י ‪0‬‬
‫& כ ת ? ‪3‬‬
‫<כן ז מ ן ה ק י ץ א ל ס ש מ ח‬
‫^״יון^״י״‬
‫עכל)‬
‫מסל בלימל‬
‫הזמנים שחשבנילהישע‬
‫בהם‬
‫& כ ר‬
‫זלא‬
‫ה !‬
‫‪ ,‬י*‬
‫הנביא‪:‬‬
‫י ן א מ י‬
‫!‪V‬‬
‫ממהק‪:‬‬
‫אחזתני‪:‬‬
‫הצליאק‬
‫כנלעל׳אמלללך‬
‫אם‬
‫הצךיאין בגלעדיאם״‬
‫ש ם כ י מדוע ל א עלתר־־ז‬
‫‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫?‬
‫י‬
‫י‬
‫‪. -W‬‬
‫ו י ־ י‬
‫י‬
‫•־׳>•‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫׳ ־‬
‫‪5‬‬
‫י י ׳ ־‬
‫ץ‬
‫‪8‬‬
‫ן •‬
‫־ ־‬
‫י‬
‫י י *‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫'‬
‫"‬
‫••׳‬
‫‪X‬‬
‫י‬
‫אות־־לשוגבם ל ^ ת ם ^ ק י ! ל א‬
‫לאמונה גברו בארץ ם מ ר ע ד ה אל־‬
‫רע^^יצאיואתללא־־יתז^נאם־‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫יץ ץ ״‬
‫•י‬
‫‪V‬‬
‫ז‬
‫ו‬
‫י• <‬
‫ןאיש מרןןזו תשמרו ו ע ל ~‬
‫יהוה‪:‬‬
‫בל־אח אל־תבטחו בי כל־־אח עקוב‬
‫י ע ק ב ו כ ל ־ ר ע ר צ י ל י ה ל ו ‪ :‬י • ואיש‬
‫‪1‬‬
‫״ י‬
‫י‬
‫י י‬
‫‪r‬‬
‫‪ " V " :‬־׳‬
‫«‪.‬יי‬
‫״ ק י‬
‫ברעהו יהתלו ואמת ל א ; ד ב ר ו ל מ ד ו‬
‫ל ש ו נ ם ך ב ר ־ ש ק ר העוה נ ל א ו ‪:‬‬
‫־‬
‫*‬
‫» ״ י‬
‫‪8‬‬
‫‪I‬‬
‫ין‬
‫י‬
‫•‪%‬‬
‫‪ :‬ז ו •‬
‫י '>‬
‫•‪1‬‬
‫י‬
‫יו‬
‫‪T:‬״‪lj‬‬
‫י‬
‫ואשר דבר פי־<הות אליו וינרדתעל־‬
‫מ ה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי‬
‫י!‬
‫י י‬
‫‪JT :‬‬
‫‪v‬‬
‫‪1‬‬
‫־‬
‫• ; »‪/‬‬
‫עבר‪:‬‬
‫• ‪AT :‬‬
‫‪ 0 : ; .‬־ ‪ J‬י‬
‫‪* +‬‬
‫;‬
‫להעיית‪:‬‬
‫ל‬
‫י‬
‫קכ ת‬
‫ה ׳ י ת כ ל ך מ ה מעיל‬
‫‪VT‬‬
‫;‬
‫•‬
‫ו י א מ ר יהוד־;‬
‫ע ל ‪ -‬ע ז ב ם ארת־־תורתי אשר נתתי‬
‫י‬
‫מ ל מ ה שלח‬
‫בתיך ע ם‬
‫ת)כללהשיב׳אלי )לשי‬
‫י‬
‫פילששכתךכתיך‬
‫מלמה ׳‬
‫משל‬
‫צריכנלעלאםחפאאין‬
‫ש ם לרפאות ע מ י ממכתו ונלעל ה י ה מקו©‬
‫ה צ ל י נ מ ו ש א מ ר עלי ג ל ע ל ) ק ח י צרי ו ה י א ר פ ו א ה לחלאים‬
‫קשים כמו נשיכת‬
‫ה נ ח ם וזולתו כ ל ו מ ל ו כ י א ק ח ס י ל ב י נ י ה ם ס י כ פ ל ה א ל כ ע ל ו ‪1‬‬
‫לפואת‪:‬‬
‫אלופת׳‬
‫מ י י ת ן ל א פ י מ י ם ׳ מ י י ת ן ש י ה י ה ל א ש י כל) מ י ם ך ז ו כ ל ל ך עיצי כ כ כ י ) כ ן‬
‫»‬
‫כשהן יוםכק‬
‫חושבין מחשכות מ ר מ ה‬
‫צילפם׳כצלות‬
‫הנני‬
‫שאביא‬
‫ס י נ י ם אז א ם י ם י ב י כ ם ^‬
‫נכחל‪ :‬בי‬
‫איך אעשה‬
‫אצלפם‬
‫אעשה שלא‬
‫מפני שהיא כ ת עמי לא‬
‫אוכל לעשות שלא א צ ל ל‬
‫ה ל כ ו בדת‪:‬‬
‫*‬
‫"‬
‫‪T‬‬
‫*‬
‫‪,‬‬
‫״ " ^‬
‫ץ‬
‫‪5‬‬
‫"‬
‫" י‬
‫‪v‬‬
‫_ז‬
‫‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫י‬
‫כ י איך אניחם‬
‫נקלאים‬
‫״‬
‫בלעת‬
‫עמי‪:‬‬
‫״ ! ״ ־ ׳ • ׳ י י ‪ -‬׳‬
‫‪,‬‬
‫חץ‬
‫״ ׳ • *‬
‫ל ב ם ואחרי הבעלים אישר ל מ ר ו ם‬
‫שוחט ׳כ ן כתיב וקלינן‬
‫) ה ם נ ק ל א י ם עמי‪ :‬חץ‬
‫סחוט והכתיכ ל ל כמ)‬
‫ל כ ן כה־אמר יהיוה‬
‫הולנ כן‬
‫־ * י • ‪ .‬־‪••• -‬׳ ‪v v‬‬
‫* י*‬
‫אבותם‪:‬‬
‫ז ן‬
‫‪:‬־‬
‫־י‬
‫י‬
‫‪I‬‬
‫־•'‬
‫יי‬
‫^‬
‫*‬
‫צבאות אלהי י ש ר א ל הנני מ א כ י ל ם‬
‫;‪v‬‬
‫; י‬
‫״•‪-‬‬
‫י ‪V :‬‬
‫ו י ••‬
‫י‬
‫»|‬
‫•ן‪:‬־ •‬
‫את־העם הזה לעגה ו ה ש ק י ת י ם מי־‬
‫ר א ש ‪ :‬והפצותים בנויים א ש ר ל א‬
‫־׳־־‬
‫•י‬
‫ל!‬
‫־‬
‫י״‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫‪j‬‬
‫*‪:1‬‬
‫" ‪T V‬‬
‫י‬
‫־|‪:‬־‬
‫־ • י י‬
‫‪AT‬‬
‫־ י‬
‫» ־ • ‪> • :‬‬
‫־‬
‫־‬
‫י‬
‫בה א מ ר יהוה צבאות התבוננו‬
‫ו ק ר א ו למקוננות ותבואינדת ו א ל ־‬
‫<‬
‫‪/ : I s‬‬
‫‪T‬‬
‫*‬
‫־ ‪ :‬ן|‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T J‬‬
‫‪v‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪AT‬‬
‫י‬
‫‪S‬‬
‫;‬
‫‪I‬‬
‫‪I‬‬
‫יי‬
‫•‬
‫־‪:1‬־ י‬
‫‪/‬‬
‫•ג ‪v‬‬
‫‪T :‬‬
‫בלםינס‬
‫הלע שהם‬
‫הילכילכיליהקליסחונו‬
‫ל י צ י ל ו מ ל ם ה ו א נמשיעל‬
‫ה מ ש ח ז ת לחללו׳ ו כ ל כ ל י‬
‫ל ב ו ת י נ ו זל ת נ א ל כ י ל כ י‬
‫אלא‬
‫ו מ ש ך ו כ ן ה י א אוי‬
‫ז ה ב שחיי‬
‫ואומל‬
‫כל אחל מ ה ם ילכ׳ מרמי‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫לחברו‪ :‬על‬
‫ההרים‬
‫הצאן‬
‫בשנו מ א ד כי‪/‬עזבנו א ר ץ כ י " ה‬
‫ה א ק‬
‫זכר‬
‫ההלים׳‬
‫מקום‬
‫מרעיזז‬
‫והעזים כרוב או‬
‫הרים להשמיע‬
‫ק‬
‫קילו ל מ ל ח י ק ! יעל נ א ו ת‬
‫המלכל‬
‫נ א י ת׳ להון צוה וכן ל ב י ת ך נ א ו ה ק ל ש ׳ ז א מ ל ה נ ב י א‬
‫אהלי‬
‫ציה ח ע י ם‬
‫ם‬
‫בלאות) חלבן‬
‫שישא כ כ י ) נ ה י ל ק י נ ה על מ ק ו מ י ת ה מ ל ע ה כי נ ח ל כ י מבלי איש ע ו כ ל‬
‫צריךלומל‬
‫חץ‬
‫‪,‬‬
‫עינינו דמעה ועפעפינו ץ ל ו ־ מ י ם ‪:‬‬
‫שכמלכחת‬
‫ה‬
‫ס ח ו ט לשיני‪ :‬מ ר מ ה ל כ ל‬
‫החכמורת שלחו ותבואנדת‪:‬‬
‫ו‬
‫שוחט‬
‫ה ו ל נ י ם ה םב נ י‬
‫ישמעאל ישחט אק ושחט‬
‫‪v‬‬
‫‪J‬‬
‫שהוא‬
‫אלם‬
‫<‬
‫ידעו המה ואבותם ושלחתי אחריהם‬
‫את־החרב עד־כדותי א ו ת ם ‪:‬‬
‫השליכו משכנותינו‪:‬‬
‫י‬
‫ש‬
‫מ ל מ ה כל)'‬
‫שבתךכתיךמלמהכל)‬
‫מלבל׳לוצהלומל‬
‫כ‬
‫אמל‬
‫מפני בת עמי יכ י איך‬
‫‪.-‬י־‪/‬‬
‫א מ ר‬
‫ש כ ח ךי‬
‫ל‬
‫עליה׳ א ל א ה א ם י ש א מ‬
‫כ י ק ו ל נהי נשמע מציון איך ש ד ת ו‬
‫ר ע ר ת ־ א ‪ 1‬ת י ? א כ ך י ^ ה ‪:‬‬
‫״‬
‫כמ) הכבל אתל מ‬
‫ומאנו לעת אותי‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫• ‪:‬‬
‫אתלרכם׳העיה‬
‫) ב מ ר מ ה החניפו ילאתי‬
‫ותמהרנה ותשנה עלינו נהי ותרדנה‬
‫שבתך בתוך מרמד־ז ב מ ר מ ו ת םאנו‬
‫שמה״‬
‫החזיקתני׳‬
‫‪v‬‬
‫י ״ ״‬
‫קללתי׳ לשק‬
‫»!חליתואופל‪:‬‬
‫אק‬
‫‪-‬‬
‫‪s‬‬
‫‪:‬‬
‫־ י־‬
‫ץ‬
‫מים ועיני מ ק ו ר דמעה ואבכה י ו מ ם‬
‫•‬
‫מסעמ ע ל‬
‫־* •‬
‫•׳•‬
‫<‬
‫מי־האיש ה ח כ ם רבן את־זאת‬
‫ז ; י‬
‫מי־‬
‫ולילה א ת ח ל ל י בר־^־עמ •‬
‫את־עמי ו א ל כ ך ה מ א ת ם כ י כ ל ם‬
‫יתנני במדבר מ ל ו ן אךחיס ו א ו ב ד ת‬
‫ך‬
‫י‬
‫ך‬
‫וידרכו‬
‫מנאפים • וע צ ר ת ב ג ד י ם ‪:‬‬
‫) י ן י ם‬
‫י י '‬
‫‪:‬‬
‫מי־יתן ראשי‬
‫כהכלי אל‬
‫‪7‬‬
‫ללך‬
‫‪/‬‬
‫•‬
‫ל ‪/‬‬
‫‪—.‬‬
‫‪T‬‬
‫ערי יהודה אתן שממה מבלי יושב‪:‬‬
‫על־שבר‬
‫א ר ו כ ת בת*עםי‪:‬‬
‫^ ^;‬
‫זמן סיישע ו(לס מ‬
‫^' י ‪.‬‬
‫‪cA‬‬
‫‪-‬‬
‫י‬
‫ד‬
‫ו י ל כ ו אחרי שרירות‬
‫י‬
‫לעות‬
‫‪/‬‬
‫את־ירושלס רנדים מעון תניס ו א ת ­‬
‫י<<ן• ‪1‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪3‬‬
‫־‬
‫ל פ נ י ה ם וריא־־שמעי בקולי ולא־־־‬
‫‪I‬‬
‫ה נצ צהלכ ל יב המ מרת׳י‬
‫‪ ,‬צפסיליה ל‬
‫הוא‬
‫•יי׳‪-‬י‬
‫י ו ‪:‬‬
‫ר פ א אין‬
‫בה‬
‫י‬
‫ל‬
‫»‪v‬‬
‫ו ד א שמץו ק ו ל מקנה מעוף השם‪:‬ם‬
‫ונתתי‬
‫ועד־בהמה נדדו הרבו ‪J‬‬
‫והאלמשיבם!‬
‫*ולוע‬
‫נ צ ל }‬
‫י ־ ‪/‬י ‪ 1‬־ \‬
‫החרקתנ^‬
‫שבינתו‬
‫ו‬
‫!וי!‬
‫ה ע ו ה נלאו ׳יגעו ןטלחו‬
‫‪:‬‬
‫״‬
‫י‬
‫ע‬
‫;•‬
‫י י *‬
‫ברת־־עקי השבךתי קדרתי שמרת‬
‫הה׳‬
‫אס ק איך יבא‬
‫־ ‪/‬״‪,‬י!‬
‫־!‪:‬־"‪.‬ץ‪:‬‬
‫א י ן בציון א ם מ ל כ ה אין‬
‫נ ש העין כשוא )פתח י‬
‫ת ת נ ק ם נפשי‪:‬‬
‫על־ההרים אשא • בבי ונהי ועל־נאות‬
‫מדבר קינת כ י ^ נ צ ת ^ ל י א ^‬
‫עבר ק צ י ר כ ל ה ק י ץ‬
‫ואנחנו ל א נושענו‪:‬‬
‫מ נ ח ל האויב ה ב א מ א ל‬
‫״ו‬
‫־‪ 1‬־‬
‫איכלכיעלילכילד;‬
‫בהבלי נ כ ר ‪:‬‬
‫•י ־‬
‫'‬
‫•‬
‫נאם־יהודת א ם בנוי אשר־בזה ל א‬
‫אין בדת מדוע הכעיסוני ב פ ס י ל י ה ם‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫|‬
‫‪,‬‬
‫) י ע ק כ ה ע י ן כשנא לבלנ‬
‫ם _ב ל‬
‫»‬
‫ש א ל י ע ק ב ש ו _‬
‫)כל‬
‫ר‬
‫א כ ל י ג ה ) א ת א פ ק זאלצ׳‬
‫עמי‬
‫"‪A‬‬
‫* ו‬
‫' ‪ ** -‬׳ ‪1‬‬
‫מרחקים ה!הוה אין בציון א נ ד מ ל כ ך ה‬
‫א‬
‫כמו ויעקבניזה פעמיה׳‬
‫ארבו‪ :‬העליאלרה ל א ־ א פ ק ד ־ ב ם‬
‫כ י הנני משלת‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪1‬‬
‫הנרה־־קר^ שןןןרת ברת־עמי מ א ר ץ‬
‫י ו א ק‬
‫'‬
‫‪s‬‬
‫‪T‬‬
‫התחזקות כמי)אכלינה‬
‫מבליניתי׳ענק‬
‫אזמ‪:‬‬
‫מעט מומי אם אמלתי‬
‫ה נ ה קיל סיעת כ ת‬
‫‪:‬‬
‫־ י‬
‫‪;w‬‬
‫א ת ה' י‬
‫‪A‬‬
‫יעקכ׳‬
‫עניזהתלמית והעלמה‬
‫חץישוחט ל ש ו נ ם מרמה דבר בפיו‬
‫שלום את־רעהו ידבר ובקרבו ישים‬
‫מבליגיתי ע^י ינון עלי ל ב י ך ו י ‪:‬‬
‫כ‪1‬ם‬
‫ל ה ת ח ז ק על יניני ל א‬
‫נתת לכם לפוכ‬
‫‪,‬‬
‫ב כ ם נחבשים עפעניכם א ע ר א י ך ל ה ם‬
‫‪vih‬‬
‫‪^,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫י‬
‫‪£‬יר וישבי ב ך ‪: .‬‬
‫נ ע ס י ז צפ»‬
‫‪f‬‬
‫־‬
‫‪J‬‬
‫יהוה צבאות הנני עורפם ובחנתיבם‬
‫י‬
‫?י־־ראש כ י חטאנו ל י ה ו ך ז ‪:‬‬
‫והנדה‬
‫ל ש ל ו ם ואין טוב ל ע ת מךפה‬
‫\‪f‬‬
‫מדן נשמענחרת סוסיו‬
‫בעתות‪:‬‬
‫מ ק ו ל מצהלות אביריו ךעשדה כ ל ־‬
‫ה א ר ץ ויבאו ו י א כ ל ו ארץיומלארל־יו‬
‫אכילים לםיןסיסליהל‪:‬‬
‫כ ה‬
‫כ ל ‪ :‬ה לא‬
‫י!וה ‪ V 1 P 0‬כי־איך א ע ש ד ‪ :‬מפני ? ‪ ? m‬״״‬
‫האף ־ מצהליתאכילמ׳‬
‫כ‬
‫העונש מ ל ע ת א ו י ב ‪ /‬ה יוצאים ללעת אויב א ח ל ) ע ם‬
‫ישם ב* יחידתאלהינו הרמנו וישקנו‬
‫"‪/‬י‬
‫‪u‬‬
‫אמת)שימנע)העושקים‪:‬‬
‫א ל ן ישלאל זפמ<‬
‫מלעהאללעה׳‬
‫לפלשופל‬
‫ממעשיהם הלעי׳ןללעת‬
‫נמלת‬
‫עטיםת‬
‫ןלא לאמינה‬
‫מ ע כ י ל ה א ל ע כ י ל ה )יש‬
‫ת ל נ ם ע ל לפלחו‬
‫סיסיו׳‬
‫‪M‬‬
‫מ ל ‪:‬‬
‫נ ב מ‬
‫ב א ל ן ׳ מ ה ש ה ם מ ת נ כ ל י ם ) מ ת ח ז ק י ם על ה ח ל ש י ם ל א ל א מ ו נ ה שישפטו מ ש פ ט‬
‫ק י ה ל ש ל ו ' ׳ ה ק ו ר פלימ' ו א ם נ ק ו ה ל ס ל י ם מ ה א ו י כ ו א י ן‬
‫ט ו ב ואינני השלום ס ה ז א ט י ב ‪ :‬מ ל ן נ ש מ ע ׳ לפי ש ה י ה ק צ ה‬
‫ודק‬
‫אק‬
‫שאין א ה ל י ם ת ק ו ע י ם ל ר ו ע י ם א ל א אפיל) אישא י ן ע י ב ר ש ם לרעות‬
‫תהיה‬
‫מ ק נ ה ׳ ו כ א מ ל ו מעיף ה ש מ י ה ו א ל ‪ p‬נוזמ׳ להפלינ ה ל ב ל אז נ א מ ר זה כ מ ס מ ע *‬
‫* י נ י מ ק ו ל ל מ ע ה ש ל א י פ ס ק ‪ :‬א ת חללי כ ת ע מ י ׳ מ י ש מ כ י ם עלמ כ ע ס ה כ פ ע י ל‬
‫כמקומות שימצאו זרע ופילות ופלחי‬
‫לבכי)אם לא‬
‫לפיסכעטלו‬
‫י <‬
‫ך‬
‫נ‬
‫מ‬
‫ק ללך‬
‫לשק‬
‫העבלי)כן‬
‫נ ע ש ה ה כ כ י ה ד ה ו א כאילו מקבל‬
‫ל כ ך אותו אכת ׳ ו ק )לכסת׳‬
‫הפעילה‪ :‬מלק‬
‫א)ל»דם׳ מלק‬
‫לעיבלי א)לח שילימ ש ם כלילה ו א מ ל ה נ ב י א ש י ת א י ה ל ה מ ת שיכן כ א ) ת ו המלון‬
‫שלא‬
‫י ל א ה ע י ל א ת י ס ל א ל פ יל א יוכל ל ל א ו ת‬
‫נ ע צ ל י & יחל ל ל כ ל כ נ ל ו ש ק ל ) ב ן ת ל נ ם מנתן‬
‫מפלכהזלגת‬
‫לעתס‪:‬‬
‫סיעת‬
‫ענלת‬
‫כינלים׳םהם‬
‫ש ק ל ק ‪ :‬ד ל ל כ ו׳ לשין זה‬
‫הקסת לימת חן מ מ ל י ם לןלכק אותה לכך קולא אותה לליכה י‬
‫כ י לוכ העופות לא יםכצו כ מ ל כ ר כי א ם‬
‫האילנות‪:‬‬
‫נצתז ׳ ע נ ק ח ל ב ן וכן נ צ ת ו כ מ ל כ ל ׳ ו כ ל כ ל י לכזתינו?ל ל כ י‬
‫יהולה‬
‫א ו מ ל ח מ פ י ס ושתים ש נ ה לא ע כ ל איש ביהילה ם נ א מ ל מעיף ה ש מ י ם ןעל כ ה מ ה‬
‫כ ל ל ו ה ל מ ׳ ב ה מ ה ב ג י מ ט ל י א נ כ ה י ו יי‬
‫שנהלפו‪:‬‬
‫יבין‬
‫לגלים ׳ כלי א ב נ י ם מ ה ב ת י ם והחומות‬
‫מעון תניס ׳ משכן התנים ומנילס‪:‬‬
‫מלעתו והנביא יניל‬
‫התשובה והשאלה‬
‫מי האיש ה ח כ ם ויכן א ת זאת י‬
‫כ מ ו ש נ א מ ל ה ל) מ פ י ה ׳ ‪ :‬ה נ נ י‬
‫מאכילם ׳ בא הכנד קולם היליעה שהיא את ה ע ם הזה כמן ותלאהו א ת היללי‬
‫והמשיל הצלות ללענה ו ח ש ) ה ם סמי ה מ י ת ) כ א מ ל ) מי לוס לפי שהוא מי שחיטת‬
‫העבכ‬
‫שיךלק ח ם נ א י& שהוא מ ל א ש‬
‫ה פ ת ן ) א < * ח כ י ל פ י כ ך כ ק ל א ל א שכ י כ ל ו ב עישין אותו מ ל א ם ה פ ת ן ז‬
‫עלכליתיאותם׳ליכס‪ :‬התכוננו׳ כפילענית הקליפ‬
‫ל כ א ו מ ע ת ה ק ל א י למקוננות ׳ כ פ ת ח ה ל מ ל ל ל ה מ ק ו נ נ י ת ה ^ ע י ת ‪) :‬אל ה ח כ מ ו ת ׳ ש ה ן חכמית ב ל ב ל י ה ס פ ד ) ק י נ ה ‪ :‬עלינו׳ מאמי ה נ ב י א בכלליסלא׳‪:‬‬
‫אישוני העינים!‬
‫)עפעפינגיהם‬
‫כ י השליכן משכנותינו׳ כאיל) משכנותינו השליכו אותנו חוצה׳)יש עזל ל ו מ ל כי הסליכז ה א ו י ב י ם א ת משכנותינו ל א ל ן ‪:‬‬
‫כי‬
‫רדק‬
‫ה פ ט ר ה יום ר א ש ו ן ש ל ר א ש ה ש נ ה‬
‫כישמעניהנסים׳ כיהמספליהנהי בנשא׳ כליכ כי הם למת הלב יות מן מנד הקלבנות שנים להשתחוות ולזמח)רבנן אמרי חביבה תפילה מתר מכל‬
‫האנשים‪ :‬עילל מחק ׳ כי ללך העוללים לשחוק בשוק והכחולים כלחוכות‪ :‬לכל הקלכנית לכתיכ להשתחוות)אחר כך לזמח‪) :‬נתן לפנינה ׳ מן השלמים שהיה‬
‫כהנאםה׳׳אמלה׳לנכיאלכליאמילכהנאםה׳ כמי כה אמל ה! )כעמילוזבח‪) :‬לחנה יתן י כמ) נתן כמו א‪ /‬יבנה יהיסע‪ :‬מנה אחת אפים ׳ מנה אחת‬
‫מאחלי הקיצל ׳ ששכתן הקיצל )נשאל מאחלמ)אין מאסף איתג כן יהי) נכבדת להשיב אפה וכעסה)כן אלך אפים ׳)מנתן תלגם ח)לק חי בחיר ליצה‬
‫ל‪5‬מל מנה הלאייה ל‬
‫פגליהם כנםכחים על‬
‫פני השלה )אין קיכל‬
‫להתקכל כסבל פנים‬
‫הרעמה כי־סנריהוה בעד רחמדת!‬
‫־ כי‪-‬ישמענה נשים דבר־‬
‫איתם‪ :‬כה אמל ה׳‬
‫יפות‪ :‬צרתה ׳פנינה‬
‫אל יתהלל ׳זכל אל) ה יה^ה ותקח אזנכ‪ 0‬דבר־פיו ולמדנה‬
‫וכן יעשרת שנה בשנות מדי עלתדה שהיתהצלהלהוכן כל‬
‫ו‬
‫‪W‬‬
‫התכינית השלם כי ה‬
‫בבית יהוהכן תכעסנה ותבכדת ודא שתי נשים לאים אחל‬
‫החכם ינצל פעמים בנתיכם נהי ואשה רעותה קינדה‪:‬‬
‫ויאמר לה אלקנה אישה צקלאיתצלותלפישהן‬
‫תאכל‪:‬‬
‫איימת‪/‬ן ל!) במכ ‪p‬‬
‫ב‬
‫לבית בתחכוליתינ ו כי־־עלד־ז מורת בחלונינו ב א‬
‫חנה למדת תבכי ולמדה לא תאכלי כמשנה פוסחת צ‬
‫נכעלמ)תמ )כן הגביל‬
‫מחוץ‬
‫עולר‬
‫להכרירת‬
‫באךמנותינו‬
‫ולמות ירע לבבך הלא אנכי טוב לך צליתיהן‪ :‬גם כעסי‬
‫ינצל בגמלת) )ככח)׳‬
‫כעס אחל כעס׳ יכללש‬
‫נפשו‬
‫מןהעשיל יפלה‬
‫נאם־‬
‫כה‬
‫דבר‬
‫ן‬
‫מרחבורת‬
‫בחודים‬
‫מעשרה ב נ י ם ‪:‬‬
‫ותקס חנה אחרי מכעסת )חמלת נ‬
‫כן‬
‫בעסל)‬
‫מיל האלב‬
‫יהוה ונפלדה נבלת האדם כדמן על־‬
‫א כ ל ה בשלה ואחרי שרתה ועלי )מכעסתמה היתה א‬
‫מנהג העילס כליכ‬
‫• ; ‪j -‬‬
‫הכהן יישב על־־ךתכסא על־מזוזרת אימלת לה זבנת לכליך‬
‫כי‬
‫נאמל להם הנכיא‬
‫פני השדרה וכעמיר מאחרי הקוצר‬
‫לכה סילל אן לתניינא‬
‫לא ינצלן כאלה השלש‬
‫היכל ץזוךת‪:‬‬
‫כה י אמר יהוה אל­‬
‫אלא כמה ינצלן כהשכל ואין מאסף‪:‬‬
‫והיא מךת נפש חלק‪ :‬כעמל הלעימה׳‬
‫‪:‬‬
‫! "‪- "1‬‬
‫מן לעמי פנים ענק זעף‬
‫ותתפלל על־יהודה ובכה תנכה‪:‬‬
‫יליע איתי)השכל האל‬
‫נהנא שישכיל כי היא יתהלל חככם בחכמתו ואלייתהלל‬
‫ותדר נדר ותאמר יהוה צבאות אם־ )מנתן תלגס הלעימה‬
‫לאקנייתה כלימל שתה‬
‫אחל קלמין )איני גוף דתנבור בנבורתו אל־יתהדל עשיר‬
‫ראה תראדה י כעני א מ ת ך וזכרתני לה קנאה ממנה היתה‬
‫והיא מלא הכל נ‬
‫ולא־־רתשכח אות־אמתך ונתתדת אומלת בפניה לכלים‬
‫כי אפם־בזאת יתהלל‬
‫נמשגיחעלהכל)מנהיג בעשרו‪:‬‬
‫‪yr‬‬
‫‪it‬‬
‫לגידולי כניס כלי ס‬
‫כל העןלם כחכמת) ע המתהלל השכל וידע אותי כי אני‬
‫לאמת^זרע אנשים ונתתיו ליהודה שתהא לה קנאה דכאכ‬
‫עליונים)תחת)נים ו‬
‫ניליעת ה׳ היא ללכת יהוה עשה חסד משפט וצדקה כארץ‬
‫כל־־ימי חייו ומוררהלא־יעלדת על־ לבה׳ )למתימ חמלן‬
‫כעמל הלעימה ס‬
‫כללכיו לעשות חסל‬
‫ראשו‪:‬‬
‫והיהכיהרבתהלהתפלל שתתפלל)לשם שמים‬
‫משפט וצלקיז כי ‪p‬‬
‫נאם־יהוה‪:‬‬
‫חפצתי‬
‫בי־באלה‬
‫־ ‪ "\J‬־‬
‫••‪ • -‬ג‬
‫"‪ J‬איש אחר ‪\ i‬‬
‫נתכוינה‪ :‬כעללחמה׳‬
‫מךהרמתים‬
‫עיסה אותם היא‪:‬‬
‫לפני יהוה ועלי שמר את־פיה‪:‬‬
‫ליום לאסון סל לה כשמיאלא׳ בסימן א'‬
‫על לחמה כמ) כעמ׳‬
‫•ן‬
‫‪r S‬־‪ • A‬״ *‪V‬‬
‫* ‪J‬‬
‫הפטלהה י‬
‫וי‬
‫באלן׳ כלימל עם בני‬
‫א‬
‫צ ו פ י ם מותר‬
‫וחנדת ה י א מדברות עלילבדה רק )לשי פילם כעל לחמה‬
‫העילם‪ :‬חסלת ה‬
‫אפרים ושמו אללןנה ב ך ן ר ח ם ב ן ־‬
‫מגל לחמה; )כן י‬
‫הפסלת תשעהבאב‪:‬‬
‫שפתיד־ז נעוות וקולה ל א ישמע יעשה ׳ אלקנה היה‬
‫אליהואבךתחו בךצוף אפרתי‪":‬‬
‫י‬
‫‪j‬‬
‫עןשה כן שנה כשנה‬
‫ויחשבה עלי לשכרות‪:‬‬
‫׳ ולושתינ^יס^ם^תחנת‬
‫דאמר לעלות כית ה׳ )פנינה‬
‫הפטלה למם לאשק‬
‫אלךה עלי עד־מתי תשתכרין הסיךי גם כן היתה מכעיסה‬
‫ושבם השנירת פנגרה וירהי לפננד‪-‬ל‬
‫ס<!לאםהשנה‪:‬‬
‫»‬
‫‪/‬‬
‫ך‪a‬‬
‫י ־‬
‫‪V‬‬
‫־וי‪:‬‬
‫ותעןחנךה חנה ככל פעם מלי פ‬
‫את־יינך מעליך‪:‬‬
‫על)תהכית הי‪ :‬הלא‬
‫מן ה י ל ד י ם יךוזגךז אין ן ל ך י ם ‪:‬‬
‫דת‬
‫ותאמר לא אדני אשדה קשרת־־רוח אנכי ׳ כתלגומן הלא‬
‫הלמתים ועלרתהאיש ה ה ו א מעירו מ י מ י ם‬
‫א נ כ י ויין ושכר לא שתיתי ואשפך לעותי סבא לך כלומל‬
‫כתמ לבותינו ‪\i‬‬
‫להשתחוות ולזכה ליהודה‬
‫נ‪-‬‬
‫'‪ A‬י »ו ו ‪ ly‬לצוני אליך ואהבתי א‬
‫‪T ^T‬‬
‫שתי למות הם‬
‫אל־תתן א)תך טיב לך מעםלה‬
‫את־נפשי לפני יהיוךז‪:‬‬
‫‪JJ‬‬
‫שצופות זו את‬
‫צבאוות כשלה ושכם' שנימי־־עלי‬
‫אדד־־יאמתך ר*פני ברת־־בליעל' כי כנים׳)יש מפלשים מ‬
‫ואם כן יהיה פילוס‬
‫מעשלה בנים שים לי‬
‫הפני ופנחס כהמםיליהודה‪ :‬י" ויהי‬
‫‪£TT‬‬
‫‪v‬‬
‫מן הלמתים מאחת מ‬
‫מפנינה כלזמל יתוק‬
‫;‬
‫לפננו‬
‫ן‬
‫ת‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ח‬
‫נ‬
‫^‬
‫ויזכה‬
‫ם‬
‫ו‬
‫י‬
‫ה‬
‫משתי למות כמו‬
‫מלב שיחי וכעסי דברתי עריחנדה‪:‬‬
‫אני איהכ אותך ממה‬
‫)יקכל כעלי גלעל׳‬
‫אשתו ולכל־בניה ובנתיה מנורז‪7‬‬
‫רען עלי ויאמר לכי ? שלום' ואלהי סאני איהכ את בני‪:‬‬
‫כי‬
‫כשתים תתחתן‬
‫אכלה ׳ מקיר כתיספת‬
‫)הלומים להם ׳ וטעם ולוןנה יתן מנה אחת אפים מ ארת־‬
‫שאלת‬
‫אשר‬
‫את־שלתך‬
‫יתן‬
‫ישראל‬
‫הא )אין ההא לנקבה‬
‫י‪-‬‬
‫"׳‪ -‬״‬
‫״‬
‫* ־ י ‪-‬‬
‫צופים על הלמתים חנה אהב ויהיה סגר ךחמדת‪:‬‬
‫ל‬
‫ותאמר תמצא שפחתך חן‬
‫מעמו‪:‬‬
‫כמוםפילםנו׳ וים‬
‫וכעסתות ‪ bvjnx‬גם־כעס כעבור‬
‫בעיניך ותלך האשה לדרכה ותאכל‬
‫לפלם ציפים צכיאים‬
‫נמן שזכלעומל כמקים שנים כאילו אמל מן צופים כלומל ממשפחת צופים ומ‬
‫••‪V‬‬
‫הלגם מנתן מתלמילי נכיאיא כי הנכיא יקלא צופה כמו ציפה נתתיך וזה}‬
‫« ™ ויו‬
‫וישכימו י י‬
‫ופניהלאיהיו לה עוד‪:‬‬
‫אפלתיינאמל‬
‫כיחיננאפלים‪:‬‬
‫פימשוהנמן‪ :‬מהל אפלים׳ לל היה והיה נלכאק‬
‫>‬
‫שתה‪»•.‬‬
‫מפיק)כן‬
‫‪f‬‬
‫שהןא‬
‫מי‬
‫על‬
‫אי‬
‫אפלים‬
‫מםכט‬
‫וא‬
‫ה‬
‫ש‬
‫מי‬
‫על‬
‫עלהסכש‬
‫מיוחס‬
‫האחל‬
‫על שני פנים‬
‫מקול )פילוםו אחלי‬
‫)לכך‬
‫אפלים‬
‫מהל‬
‫םאמל‬
‫כמו‬
‫אפלים‬
‫הל‬
‫אל‬
‫מיוחס‬
‫הוא‬
‫אפליםוזה‬
‫גל באלן‬
‫שאכל) )שת) ‪ t‬על מזמת ׳ סמיך למזמת‪) :‬תתפלל על ה ׳ כמ) אל הי‪ :‬ה' צכאית ׳‬
‫אחל•‬
‫לתמוה‬
‫ויש‬
‫׳‬
‫היה‬
‫לוי‬
‫כי‬
‫אפלים‬
‫משבט‬
‫יה‬
‫ה‬
‫ש‬
‫לפלש‬
‫נוכל‬
‫כילא‬
‫אפלתי‬
‫קלאו‬
‫למה נתיחל שם זה כאן אמלה לפנמ לכיני םל עילם שני צבאית בלאת בעולמך‬
‫שהוא‬
‫לפי‬
‫כן‬
‫ואפשלשאמל‬
‫כן‬
‫אחרי‬
‫אפלתי‬
‫אמל‬
‫למה‬
‫אפלים‬
‫מהל‬
‫שאמל‬
‫העלמנים לא כלים)לא לכים)לא מתים)התחתונים פלים)לכיס ימתים אם אכי‬
‫נאמתמהמגליםפםועלניף אמל אפלתי לא על אלקנה כי על אלקנה ככ מן התחתונים אהיה פלה )לכה )מתה)אם אני מן העלמנים אני לא אמית‬
‫פילש מהל אפלים ׳ ומללש אגלה אפלתי ׳ כן פלטין אכניניס אלם חסוכ כמן נלמתימ ללש) אמלה לפנמ לממ של עילם מכל צכאית שכלאת כעילמך קשה‬
‫אפלת‬
‫בעינץ ליתן לי כן אחל‪ :‬אם לאה תגאה ׳ לכיתימ ?ל ללשי אם לאה מיטכ יאם‬
‫לאי תלאה אני מקנאת לאלקנה כעלי)אני ייללת לכתיב)אם לא נטמאה יטהילה‬
‫‪,‬‬
‫<‬
‫היא)ממל‪ :‬זלע אנשים ׳זכלים יכללם זלע אנשים שלא יהי פניהם לימים לא‬
‫‪ 1‬ניה)ל;ב)חס‬
‫צלתי)מכעיסה‬
‫שמקנאה‬
‫כימל)כשיחי)כעסי׳כל)מלמל)כםישלילשיחלפניה׳‬
‫‪ % t‬״דורי לפני הסם יתבלך כבתלשעז‬
‫איתיתעל יי שימל את‬
‫)מילה ׳‬
‫הקנאית לה׳‪:‬‬
‫שיהיהעלנזיל קלש‬
‫לקלף נלא לסליס‪) :‬נתתמ לה׳ ׳‬
‫כללשמלכלת על‬
‫הלכל‪:‬‬
‫סמל את‬
‫המתנה כמ)‬
‫פיה‪ :‬מצפה׳ שתפסוק ׳ שימל לסין‬
‫מהילללכה‬
‫לללכה׳‬
‫התולה‪:‬‬
‫ל^ףאמללההכןהזהשאתעת‪7‬הלהעמיל׳הלכהסללעתילהיאלשלילמז‬
‫אתשלת‬
‫כלימלאלמ^ ^‬
‫המטה;‬
‫עליבתשמיש‬
‫םאמל‬
‫לאכסנאי‬
‫לכהמכאן‬
‫אלקנה ׳‬
‫פהיתה נילע‬
‫כל)מל ‪* ,‬‬
‫‪ ^1,^ ,‬י ‪: £ ,‬לבה ׳ ^ ^‬
‫ל י ה עלהכה• ‪ . ,‬י‬
‫^‬
‫לשמלה ׳ סלא‬
‫ןיחשכה‬
‫כתפלתה‪:‬‬
‫מכמנת את‬
‫לתקיפית'‬
‫‪/ 2‬‬
‫המ לגילים להתפלל כלחש‪ :‬לא אמי׳ איננינ כ‬
‫י‬
‫קפילש׳ נלה כמו כי דלל‬
‫אשה‬
‫שתחשיב אלא‬
‫שטלה כמ)‬
‫קשת לןח אנכי לץחי קשה עלי מלוב צלתי ‪ 5‬לפניבתכליעל׳ לפניה׳ כבת בליעל‬
‫;‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬״‬
‫‪I‬‬
‫*י‬
‫‪TJ-‬‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫‪i‬‬
‫י י ; ‪:‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪V T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫י‬
‫'‪A‬‬
‫*‬
‫‪T ; ! T :‬‬
‫‪J‬‬
‫‪J‬‬
‫‪•V*A‬‬
‫••>‪:‬‬
‫‪VT‬‬
‫‪i‬‬
‫‪T T T‬‬
‫׳‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:J‬‬
‫־‬
‫־‪J‬‬
‫‪\.‬‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫"י‬
‫י‬
‫י‬
‫ו‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫'‬
‫‪1‬‬
‫־־‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫רדק לב‬
‫‪J‬‬
‫*‪J‬‬
‫‪K T T :‬‬
‫‪T‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪T«T-‬‬
‫•‬
‫‪a - i‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪T‬‬
‫ץ‬
‫‪,‬‬
‫*‬
‫‪i-4v‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫»‬
‫‪•I1T‬י‬
‫‪T‬‬
‫»‬
‫י‬
‫‪~!TJ‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪J‬‬
‫;‬
‫»‬
‫‪T‬‬
‫‪IT‬‬
‫" ‪J‬‬
‫ן‬
‫‪T‬‬
‫"ע‬
‫‪•JY‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•••‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫‪^T‬‬
‫"‪-A‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪:‬־‪•/‬י‬
‫‪i‬‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪V.T‬‬
‫‪V‬‬
‫י‬
‫ן־‬
‫‪T‬‬
‫‪U T‬‬
‫•‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪v‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫־••‬
‫!‪•»T,»V‬י<י‬
‫ל‬
‫שכה‬
‫ם‬
‫׳‬
‫פ‬
‫‪0‬‬
‫דחס‬
‫ןמידכלתי‬
‫פנ‬
‫‪t‬‬
‫נ ש ס‬
‫פ נ י ה‬
‫זך‬
‫ה‬
‫ע ) ל‬
‫‪3‬‬
‫ת ם‬
‫‪» T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ IT‬י‬
‫‪<T‬‬
‫*‪r‬‬
‫‪1‬‬
‫‪S‬‬
‫־‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪s s r‬‬
‫‪:‬‬
‫ה פ ט ר ת ליום שני ש ל ר א ש ה ש נ ה‬
‫רדק‬
‫רדס‬
‫לתקיפות הימים ׳ ימי העמל כתרגומו לזמן משלם יומיא ׳ ואמרו רבותינו נפשך‪ :‬שתתן עינץ אל הנער הזה זתלמלהו כי אני האסה שהתפללתי אל ה'‪:‬‬
‫וכלינם לכלכה לתקיפות הימים ׳ מיעוט תקיפות שתים ילעוט ימים שנים לששה עמכה׳כלימל לפניך וכמעמלך׳ והא עמכהכהא והיו לאות על ילכה והלומים‬
‫מלשים ישני ימים מכאן המלל לשכעה ייללת למקוטעים ׳ ופילוש ותהל חנה להם‪ :‬אל הנעל ׳כעבור הנער‪ :‬השאלתיהו ״ התזלתי לו השאלה שנתן לי ז‬
‫שהרתה הכל כמו הן אתה קצפת ונחטא‪ :‬כימה' שאלתיו ׳ חסל מלת אמלה כיאסל היה ׳ כמו אסל יהיה‪ :‬הנא שאול ׳ כמו נתון כלומל הוא שהיה שאול הנה‬
‫אמרה מהי שאלתיו‪ :‬את‬
‫הוא נתון לה׳ ויש כז‬
‫ללש נצנצה כה לוח ה‬
‫זבח הימים ׳ כתרגומו בבקר וישתחוו לפני יר־זורה וישבו‬
‫אויבי בי שמחתי בישועתך‪:‬‬
‫יתלכח מועליא‪ :‬ואת‬
‫הקלם ואמלה כל זמן‬
‫צללו׳ כי נלר קלכן לה רביאו א ל ־ ב י ת ם דתרמרתרת וירע‬
‫ואין‬
‫בריתך‬
‫בי־אין‬
‫כיחידת‬
‫איךקךוש‬
‫ששמואל קייס שאול ח‬
‫—"<‪-‬‬
‫‪r‬‬
‫‪v‬‬
‫על כני ג לשב שם על‬
‫אל־תרבו תדברו קיים זהו שאמל שאול‬
‫עור כאלהינו‪:‬‬
‫עילם׳ כל ימי ידמ׳ ו אללןנתאת־חנה אשתו ויזכרת יהרה‪:‬‬
‫גבהה נבחרת יצא עתק מפיכם כי אללה׳‪ :‬ויפתחו שם׳ שמואל‬
‫)לביתינז זל ללשו על‬
‫ויהי לתקפות ה י מ י ם ותהר חנת‬
‫ויש אומלים אלקנה‪:‬‬
‫מ‬
‫עילם הליים שהיו‬
‫דעות יהוה ודא נתכנו עלילות‪:‬‬
‫עלץ לכי בה׳ לבי שהיה‬
‫ותלד בן ותקרא ארת־שמו ש מ ו א ל‬
‫משלתים •על־ ־חמ‪|:‬שי׳ שנה‬
‫עצכעתהעלץ ושמח נ‬
‫‪s‬‬
‫‪"* -A‬־״ ׳‬
‫חמםים‬
‫כמו שכתי׳ ומכן‬
‫קשת נברים חתיס ו נ כ ש ל י ם אזרו וקלנישהיתהםפלה ש‬
‫שנה ישיב מצבא העמל כי מיהוה שאלתיו‪:‬‬
‫חיל‪ :‬שבעים בלחם נשכרו ורעבים שלא היה לי להלים ל‬
‫ןאמח כל שכיתיו של ייעד האיש אד*קנה ובל־בירתו לזבח‬
‫לאש לפני צרתי עתה‬
‫טלמאל לא היי אלא נכ‬
‫חדלו עד־עקהז ילדה שבעדת ורבת למה‪ :‬למה קמי׳‬
‫שנהטכבלאמלהחנה ליהוה את־זבח הימים ואת־נךךו‪:‬‬
‫יהוה ממידת התןקף יקרא קלן לפי‬
‫ב נ י ם אמללדת‪:‬‬
‫לאישה‬
‫מתתיו לה׳ כל ימי מיין וחנה לא עי־יתת בי־־אמרדת‬
‫שהוא המקים הגבוה‬
‫‪j‬‬‫»‬
‫‪v‬‬
‫‪:‬‬
‫•י‬
‫שבבהמה גם הקמים‬
‫ואמלהדשבשסעלעיל׳ עד־יגמל הנער והביאתיו ונראה את‬
‫ומחיה מוריד ש א ו ל ויעל‪:‬‬
‫והיא עולם של לויי׳ שהם‬
‫תוקף החיה כמו שאמל‬
‫עד־עולם‪:‬‬
‫שם‬
‫ויישב‬
‫יה^ה‬
‫־פני‬
‫־‬
‫ף‬
‫א‬
‫משפיל‬
‫ומעשיר‬
‫מוריש‬
‫יהודה‬
‫ממשים שנה ומשבא‬
‫בהם עמים ינגח והוא‬
‫מרומם‪ :‬מקים מעפר ך ל מאשפרת באלם ללך משל וכאילו‬
‫לבית ה׳ על מם מותו ויאמר לדת אלקנרת אישרת עשי ‪n‬‬
‫ממשים שנה ושתי שנים‬
‫וכסא כבוד ינחילם מליהודת מצקי אמללם לאשי כמ ם‬
‫עמם־נךציבש‬
‫לרהושיב‬
‫אביון‬
‫ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫י‬
‫ארתו‬
‫עד־־גמלך‬
‫שבי‬
‫בעיניך‬
‫הטוב‬
‫עלי‬
‫©ינק כמו שאמלה‬
‫שאמי ועתה ילים לאשי‬
‫הנעל‬
‫עמל הנעל וללך‬
‫ארץ וישרת עליהם תבלי‪:‬‬
‫רגלי קלאויבי‪ :‬על ארבי׳‬
‫אךיקם יהוה את־דברו ותשב האשה‬
‫לינקכל חלשים הלי נכ‬
‫גמלתו כפרים ״״י‪/‬״י חסידו ישמר ו ר ש ע י ם בחשך ידמו על פנינה‪ :‬בישועתך׳‬
‫־‬
‫‪A‬‬
‫‪j‬‬
‫ותעלהו עמת כאשר‬
‫שהושעת לי מצלתי <‬
‫שנה‪ :‬אך יקם ה׳ את ותינק את־בנה עד־נמלה אתו‪:‬‬
‫לבלל את ששאלת ממנו שלשה ואיפרה אחרת קמח ונבל יין‬
‫•כי־לא בכיח יגבר־אייש‪ :‬יהוה יחתו ונתת לי בן‪ :‬כי אין כ‬
‫־ יי‬
‫;״״‬
‫‪lr‬‬
‫‪t‬‬
‫זלע אנשים ועלי בישלה‬
‫כלתך ׳ ילעתי כי אין‬
‫ךתךעז י ר ע ם‬
‫אפסי‪-‬אךץש מ י ם‬
‫<ךיןב ו ע^ו ב‬
‫כלמח הקלם ואלהי י ותבאהו בית־יהוה שלו והנער נ ע ר ‪ 2 :‬׳ מ ר י‬
‫יהודה בלתך סלאיי להתפלל‬
‫למלכו דרס‬
‫לי יעל כן עלי לומל כי‬
‫ישלאליתןאת שאלתך רשחטו את־הפך ויביאו אות־ ־הנער‬
‫דןרן משיחו‪:‬‬
‫יקם ה׳ את לבלו זהו‬
‫אין קליש כה ‪ :‬ואין‬
‫נפשך‬
‫חי‬
‫אדני‬
‫בי‬
‫ותאמר‬
‫אל־עלי‪:‬‬
‫צילכללהינו׳ אין חזק‬
‫לפי פשיטו׳ ובללםאך‬
‫*קם ה את לבלו׳ ככל אדני אני האשה הנצבתעמכרהבז^ הפטרה למם שני סל ראס הסנה בירמי' כסימן ל״א כאלהינישהיפך ‪ .‬ה‬
‫הטבעיס ברציני כי ה‬
‫יום ומם היתה בת קול להתפלל אל יהוה‪ :‬אל־הנערהזה‬
‫ר ‪H‬‬
‫אמר יהודה מ צ א חן הייתי עקרה ילא היה‬
‫יוצאת ומפוצצת כעולם‬
‫<אימל׳ עתילצליקאחל התפללתי ויתד יהוה לי את־שאלתי‬
‫במדבר ע ם שרידי בטבעי לללת׳ ורבותינו‬
‫>‬
‫זכרונם לכרכה דרשו‬
‫וגס אנכי‬
‫לעמיל ושמו שמיאל יכל אישר שאלתי מעמו‪:‬‬
‫חרב הלוך להרניעו ישראל‪:‬‬
‫אין צייר כאלהיני הצר‬
‫אשהשהיתה ייללת כן‬
‫אשר‬
‫כל־־הימים‬
‫ליהוה‬
‫השאלתיהו‬
‫עולם‬
‫ואהבות‬
‫לי‬
‫נראה‬
‫יהיה‬
‫מרחוק‬
‫צירה בתיך צורה‪ :‬אל‬
‫היתה מיציא׳ שמו סמו^‬
‫י‬
‫י־ ־>‬
‫‪I*:A‬־‪:‬י‬
‫וישתחו ש ם‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫היה הוא שאול ‪"4‬ן»‬
‫ציין שהיו לואין את מ‬
‫תרכו י אל תלכו ם‬
‫ליהוה‬
‫*?עסמהמ אומלים אק‬
‫שתלכרי גכיהות אמרה‬
‫י אהבתיך על״בן משכתיך חסד‪:‬‬
‫*ה שמואל כיון שמלל זה ליהודה‪:‬‬
‫עוד אבנך ונבנירת בתולת י ש ר א ל כנגל פנינה יכנגד ה‬
‫המכעיסייאיתה‪ :‬יצא׳‬
‫)ילאן מעשיו אמלו לומה ותתפלל חנדה ותאמר עלץלב< * ב‬
‫במחול‬
‫ויצארת‬
‫דתפיך‬
‫העדי‬
‫עור‬
‫אל יצא יאלםזכר עומל‬
‫‪0‬זה הוא וזהו שאמל ביהוה רמה קרניביהודה רתבפיעל־‬
‫יקם ה׳ את לבלו‪ :‬כפלים נ׳׳ מהם לאכול ומהם לזבוח לה' לפיכן אמל וישחטובמקום שנים‪ :‬עתק ׳ לבל חזק ׳ לכר אחר עתק לשון סרה כמו ויעתק משם‬
‫את הפל ילא אמר הפלים לל הפל םהקליבו לה׳‪:‬־); ׳‪k‬‬
‫והנעל נעל ׳ כלומ עולנו נעל ההלהיצא לב׳^םלה מפיכם‪ :‬כיאללעותה'׳ מלע מה בלבבכם‪ :‬ולא נתכמ‬
‫קטן)לך׳• ויביאו׳ אל עלי ׳להמת משב ילימל לפניו׳ ול‪/‬ל ללשו שהילה הלכה עלילות׳ כתיב ג״יולף וקלי כומ ופילוס הכתוב כי לא נתכנו עלילות בני אלם אם‬
‫שאינוצרירכהןלםחי&׳כלאיתאכבלכותז כיאלני׳ ענק תחנה ובקשה‪ :‬חי לא יחפוץ ה'וכיחש הקלי כילי לבלי נתכנו העלילות לא לכן אלס כי הוא עושה‬
‫כאשל ילצה זבן אלס אימל ילא יעשה ולכל ולא יקימנה ׳ ופילי עלילות יןעשיה‬
‫»לס כי׳ נתכנו׳ לשון מניין כמו ותוכן למיס תתנו‪ :‬ולו נתכנו עלילות׳ כל מעשה האלם נמנין לפניו‪ :‬קשת נמרים חתים׳ טעם חתים על נבולים לא על קשת כי היה ל<‬
‫לומר חתה ובילוש חתים הם וקשתם כמו קיל נגיליס נחכאי‪ :‬אזלו חיל ׳ החיל זהכח הוא אזולם‪ :‬שבעים כלחם נםכלו ׳ אותם שהיו שבעי׳ מתחילה שבי להיות נםכלים‬
‫כפת לחם)אותם סהמ לעכים מתחלה ונשכח חללי מלהשתכל ומלטלוח על טלפם כי היו שבעים כלצין הכולא יתבלך וכק נמשכה החזלה חלילה כל כך בהלימה לזה‬
‫על כי מי םהיתה עקרה כמיני^ללה שבעה ימי שהיתה לבת בנים כצלתי פנינה עתה אומללה נכלתהכלומל שמתו כניה ׳ ומהשאמל שבעה אינו לוקא אכל הוא ס!‬
‫חסמן כמי שבע יכול צליק וקם ׳ ובללש על עקרה יללה שבעה ׳ סמיאל כגימטחא כמספל שבעה‪ :‬אף מחמם ׳ הלמי לפי שהעלייה מתל כח יגכילה מהילילה י‬
‫*ןצלקי׳ אלץ ׳עמולי אלן גכןייציקום לפני ה׳ ויעמילום׳ ומצוקי אק הם הצליקים בי בזכותם מתקיים התכל)כן אימל וצליק יסזל עולם? יסמול׳ שלא ינגפו‪ :‬ילימ‬
‫*כרתו יפיליש בחשך באלם שהילך בחסך םיפול‪ :‬כי לא ככח ׳ אלא בלצון ה׳‪ :‬ה׳ יחתומריביו ׳ מריבי הצדקים הם מליכיי עליו כסמים י ‪ ^ ,‬י ‪ !< ,‬ל אחל‬
‫ממליבת ׳ ומת בשמים כמקים מן כמן םנאמל ילעם מן שמים ה׳ והלעם היא משל על הנזיחת המלחת ק השמים כמו שאמל לשלח חצים ויפיצם ברק ויהם‪ :‬ילי!‬
‫אפסי אלץ ׳ על ללך כי הנא לקמת ‪ ph‬יביט אם יסתל אים במסתלי׳‪ :‬לתן עז למלכו וילם קלן משיחי׳ כפל לב כי המלך הלא המשיחואמלה חנה זה על ללך נביאה•*‬
‫‪/ t -‬‬
‫••‬
‫*)‬
‫‪VT‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫•••‬
‫‪JT1‬‬
‫‪A"T‬‬
‫־‬
‫‪1‬־‬
‫י « *‬
‫־ ‪,‬‬
‫י‬
‫•‬
‫־‬
‫‪-‬‬
‫'‪X ml‬‬
‫‪- n :‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪i‬‬
‫‪-‬‬
‫••>‬
‫־‬
‫‪-‬‬
‫‪—,,-‬‬
‫(‬
‫‪J -‬‬
‫‪1T‬‬
‫‪T‬‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫•ו‪-‬‬
‫; • ‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫•יו;‬
‫‪•1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫•‬
‫‪•JT:t‬‬
‫ן‬
‫‪-‬‬
‫‪, -‬‬
‫‪V T‬‬
‫*‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T|T‬‬
‫־‪S‬‬
‫‪.‬י־‬
‫י‬
‫\‬
‫‪r‬‬
‫‪p‬‬
‫‪- ,‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫‪v‬ן‬
‫;‬
‫‪r r‬‬
‫‪VT‬‬
‫‪x-‬י‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫< ‪• T‬‬
‫•־‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫">‬
‫‪jv:‬‬
‫;‬
‫‪-‬‬
‫ין‬
‫י‬
‫י‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪j‬‬
‫־‬
‫ו‬
‫‪s.‬‬
‫‪-‬‬
‫• ‪~ :‬‬
‫•ו‬
‫‪,‬‬
‫‪J‬‬
‫יי‬
‫י י‬
‫י‬
‫"‪AT‬‬
‫*‬
‫־׳‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪8‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫•‬
‫‪-‬ן‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪t‬‬
‫־‪1‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪• t‬‬
‫‪-‬‬
‫‪V‬‬
‫‪-‬ן‬
‫‪/‬‬
‫‪T‬‬
‫»‬
‫‪jtr‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫־ י‬
‫״י‪A‬‬
‫‪t‬‬
‫‪-i‬‬
‫*‬
‫‪J-‬‬
‫‪«T‬־‬
‫‪j t‬‬
‫‪m‬‬
‫‪VT‬‬
‫•‬
‫־‬
‫?‬
‫‪5‬‬
‫ר ע ס‬
‫חסלתהפטלתמסאיםל לה‪:‬‬
‫הפטלה ליום שני של לאס השנה‪:‬‬
‫ע‬
‫כ‬
‫רדק‬
‫ה פ ט ר ת ליום ב ש ל ר ה ר ב ב ש ח ד ת‬
‫עתידי‬
‫עזי תטעי כרמים׳ נטען נטעים )חלל) י נטע) עבר במקום‬
‫דרך העולם לחופה הכניסן אחזתי)לא די ששתקתי אלא שמסרתי לה שימני אף אתה אם‬
‫׳‬
‫‪1‬‬
‫לנטוע הפלמים כהלים כי יהיה מהם היין משובת ובהיותם פוחליס כאלצם הכני© כני צרתך לכיתך שתוק להם אמר לה יפה למדת סניגודיא על כני יש סכל‬
‫לפעלתךלצלקתךשמסרתסימניך לאחותך‪ :‬בכי תמרורים׳ שמכה במרירות‬
‫מאדכיהם הין ילאים לצאת לכלמים כל שכן לטעת)עתה הכטיחם שיהיה להם‬
‫שלוה גלולה ויטעו כלמים ויחללו כסנה הלכיעית כמשפט פלמן פיחת הכלמים לבג רחל מככה י יכא הפעל מפעל הדגוש לרוב הככי‪ :‬לפעלתך ׳ בניך שסבל)‬
‫וזכל החילול לפי שהיא‬
‫הגלות כמה שנים)לא‬
‫כהיאמריהוהקולברמהנשמענהי ־ שכחו את סמי‪ :‬ל‬
‫בשמחה )כשירים כמן משחקים‪ :‬עור תטעי כרמים בהרי‬
‫האמרקלשהל)לי׳)כזמן‬
‫לאחליתך ׳ לאחלית‬
‫כי‬
‫וחדלו‪:‬‬
‫נטעים‬
‫נטעו‬
‫שמרון‬
‫ארם‬
‫הפחל לא יעשה‬
‫על־בניה‬
‫מבכה‬
‫רחל‬
‫תמרורים‬
‫בכי‬
‫בכיך‪ :‬מתנולל׳ מכה‬
‫‪l‬‬
‫‪I‬‬
‫יש‬
‫מם׳‬
‫הלזלים‪ :‬כייס‬
‫)נוהםואומ'לי‪:‬יסלתני*‬
‫מאנה להנחס על־בניה כי איננו‪:‬‬
‫מם שעתיללכא םיקלא) י ש ־ י ו ם ק ר א ו נצרים בהר אפרים‬
‫כיסולק אתה הקלוס‬
‫*‪1‬‬
‫ג י יי"ע‬
‫*•ו‬
‫‪v:‬‬
‫‪/ :IT‬‬
‫נצלים)הם הצופים ס‬
‫כהיאמריהויהמנעי כחך הוא‪ :‬כעגל לא‬
‫אלהינו‪:‬‬
‫אל׳יהוה‬
‫ציון‬
‫ונעלה‬
‫קומו‬
‫שהיו עומליס שם לקרא‬
‫למל׳ שלא למלו אותו‬
‫‪:‬‬
‫יש‬
‫ביי‬
‫מךמןןךז‬
‫ועיניך‬
‫מבכי‬
‫קולך‬
‫״ן‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫>‬
‫‪v I‬‬
‫*‪j‬‬
‫>|‬
‫למשבי הכפלים לעלות‬
‫למשוך בעול ולא למל עד‬
‫יהות‬
‫אמר‬
‫י‬
‫כי־כה‬
‫לצמןלהיליתלה׳עלחכ‬
‫שכר לפעלתך נ א ם ־ ־ י ה ו ת ושבו שמכין אותו על שילמול׳‬
‫‪8‬‬
‫הטיכה‪:‬‬
‫‪.‬כך אני סכלתי יסולין‬
‫כיכהאמלה ‪ v‬דנו ליעקב שמחת‪ : r‬ו צ ת ל ו יבראש‬
‫לאחריתך‬
‫ויש־תקוה‬
‫אויב‪:‬‬
‫מארץ‬
‫זה‬
‫שמחה׳‬
‫לנוליעקכ‬
‫)למלתילסוב אליך ‪1‬‬
‫י י * _‪H_l‬״' יי" • י‬
‫״ י י׳ י‬
‫יאמל על תחלת הגאולה‬
‫*‪V‬‬
‫* ‪i /rli‬‬
‫‪"i‬‬
‫‪I‬‬
‫והנני שב אלי׳; השיבני׳‬
‫הושע‬
‫ואמרו‬
‫א‬
‫ל‬
‫ה‬
‫השמיעו‬
‫ם‬
‫ר‬
‫ג‬
‫ה‬
‫ככאקיל הכשילה והוא‬
‫נאם־יהוה ושבו בנים ל נ ב ו ל ם ‪:‬‬
‫כלומל קבלני לתשובה‪:‬‬
‫'פקדם כאילי אמל כה יהוה את־עמך את שארית ישראל‪:‬‬
‫כי אחלי שוכי נחמתי״‬
‫מתנודד‬
‫ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫פ‬
‫א‬
‫שמעתי‬
‫שמוע‬
‫אמל ה׳ ליעקכ לנו ס‬
‫אחלי ששבתי אליך נ‬
‫צפון‬
‫ץ‬
‫ר‬
‫א‬
‫מ‬
‫ם‬
‫ת‬
‫א‬
‫מביא‬
‫הנני‬
‫שמחה פילוש כשמחה‬
‫ה נחמתי ממעשי הלעים‬
‫יסרתני ו א ו ס ר כענל ל א למר‬
‫‪I‬‬
‫‪I‬‬
‫י• » ‪J‬‬
‫״ '‪ #i‬״* י‬
‫מאיחל‬
‫)כמיהי המיקלם‬
‫כי כעל תשובה אין ת‬
‫ו‬
‫מקים שם קכל כמן וקבצתים מיךכתי־ארץבם עור‬
‫אלהי‪:‬‬
‫יהוה‬
‫אתה‬
‫כי‬
‫ואשובה‬
‫השיבני‬
‫תשובתו תשובה שלמה‬
‫־‪y.1‬‬
‫‪•J‬‬
‫ופסח הרה ו י ל ד ת יחדו ק ת ל נ ת ל‬
‫כי־אחרי שום נחמתי ואחרי תודעי אם לא יהיה תוהא נ‬
‫י‬‫!חדי•‬
‫• •״ ‪• :‬‬
‫‪• .‬‬
‫ו‪:‬־•**‬‫ונחםעלהלאשונות‪:‬‬
‫ישובו הנה‪ :‬בבכי יבאו‪ .‬ובתחנונים‬
‫ונס־־נכלמתי‬
‫בשתי‬
‫על־ירך‬
‫ספקתי‬
‫הולעי׳ שהתכוננתי כ‬
‫‪•,-.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪j‬‬
‫<‬
‫בעצמי שמעלתי‪:‬‬
‫גויסם‬
‫ךבר־יד־זודה מ י‬
‫שמעו ם אלי־נחלי‬
‫אומרם אוליכ‬
‫הבןיקיר‬
‫נעורי‪:‬‬
‫חרפת‬
‫נשאתי‬
‫כי‬
‫ספקתי על ילך‪.‬׳״‪.‬ה‬
‫כי־הייתי‬
‫יבשלו ברת‬
‫'לא‬
‫בדרך ישר‬
‫מקוסקכלםםכללכים‬
‫מזרת‬
‫ואמרו‬
‫ממרחק‬
‫באיים‬
‫והגידו‬
‫•י״‬
‫־י‬
‫י‬
‫^‬
‫‪v‬‬
‫;‬
‫‪.‬‬
‫׳‬
‫•‬
‫י‬
‫»‬
‫'‬
‫׳‬
‫־‬
‫‪v‬‬
‫עמים כמו כל עמים ל‬
‫לי אפרים אם ילד שעשועים כי־־ כמצטע׳)מתאבל ובשתי‬
‫הוא‪:‬‬
‫בכרי‬
‫ס‬
‫‪.‬‬
‫לישראללאבואפרי‬
‫עדריו‪:‬‬
‫ת‬
‫ע‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ושמרו‬
‫יקכצנו‬
‫ישראד‬
‫?‬
‫‪Aw‬‬
‫‪3‬‬
‫מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על־־ כעצמי למעשי׳סעשיתי•‬
‫ולוצו‬
‫הגוים׳ כתלגומו‬
‫וגס נכלמתי ׳ הכלימה‬
‫כי־פדה יהוה את־יעקב וגאלו‬
‫־‬
‫ם‬
‫א‬
‫נ‬
‫רחםארחמנו‬
‫לו‬
‫מעי‬
‫המו‬
‫בן‬
‫כליש גלי לעיני עממיא‪:‬‬
‫יותל מהבושה לפי'אמל‪.‬‬
‫השמיעי׳ הבשילה והללו‬
‫ותנו‬
‫ובאו‬
‫ממנו‪:‬‬
‫חזק‬
‫מיד‬
‫)גם)כן כשן וגס נכלמו‪:‬‬
‫יהות‪:‬‬
‫אתה׳‪ :‬מאלץ צפון׳ כי‬
‫כי נשאתי חלפתנעולף‬
‫לוב הגלות כצפון‪ :‬בם במךום־־ציון ונהרו אל־טוביהות‬
‫כשזכלתי כי מה ס‬
‫הפשלה ליום הכפולים בשחרית בישעיה כסי׳ ‪b‬‬
‫עול יפסח׳ כלכךיבאן על־־ךנן ועל־תיךש ועל־יצהר ועל•‬
‫שנשאתי וסכלתיחלפמ‬
‫בנחת שאפילו העול ) בני־צאן ובקר ו ת י ת ת נ פ ש ם כנן‬
‫נעוליהיה כלומל מ‬
‫והפסח שיהיו כם ‪j‬‬
‫מהמעשים הלעים ס‬
‫; ־‪IJ‬‬
‫־‪ 1‬י•‬
‫‪> l A T TIt8T : IT‬‬
‫‪{ .‬״‬
‫ו‬
‫מ‬
‫י‬
‫ר‬
‫ת‬
‫דרך‬
‫‪ :‬־ י י *‬
‫שעשיתי כימי הנעולים‬
‫)ההרה והייללת ילמ רוח ולאייוסיפו לדאבה עוד‪:‬‬
‫לאטם ׳ )ים מפרשים‬
‫־‪.1‬‬
‫•מכשול מדרך עטי‪:‬‬
‫שהי) לי לחלפה)לקלס‬
‫כל כךאיכילם לרךיםל אז תשמח ב ת ו ל ת במחול ובהרים‬
‫בי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש‬
‫על שיוכלו לכת עמהם‬
‫אבלםלששון‬
‫והפכתי‬
‫יחדו‬
‫ם‬
‫י‬
‫נ‬
‫ק‬
‫ז‬
‫ו‬
‫עורזפסח והרה ויוללת‬
‫שמו מרום וקדוש אשכון ואת־־דכא‬
‫ןלא יכשלז בהליכתם‪:‬‬
‫ונחמתים ושמחתים מינונם‪:‬‬
‫וישפל־־רוח להחיות רוח ש פ ל י ם )פילושנעולי בימים ה‬
‫כככייכאי׳ יסככי סל‬
‫^ ‪ fo£‬הקדמונים ונקלאג ה‬
‫^ ך ‪. ,‬‬
‫^ ‪,‬‬
‫שמחה כמי יישק יעקב ןךויתי נפש הכהנים דשן ועמ ‪ ,‬א ת ״ ־‬
‫י‬
‫הימים הקדמונים נ‬
‫־ \‬
‫־‬
‫״!"י ‪ V L‬י‬
‫ייכך ׳‬
‫יישא קולי‬
‫לרחל‬
‫איכילם י‬
‫)כתחנוניס‬
‫נאס־יהוה‪:‬‬
‫ישבעו‬
‫טובי‬
‫י‬
‫_‬
‫)אפלים‬
‫מיס‪:‬‬
‫עלנחלי‬
‫כמו‬
‫׳‬
‫מים‬
‫אלנחלי‬
‫ולחמים‪:‬‬
‫חמלה‬
‫ענק‬
‫כן‬
‫עיל‬
‫צוארמ‬
‫על‬
‫ויק־‬
‫א ר י ב ולא לנצח אקצוף כי~רווז נעולים בללך השאלה‬
‫כיחכישלאל)הםעשלתהשבטיםהיובמלכותאפליםתחלהכסכח‪1‬י‬
‫אפלים‬
‫הוא זה מריכ שמחה‬
‫במו שימי הנעולים ק‬
‫מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי‪:‬‬
‫שיכאי לארצם יככי ‪:‬‬
‫קודמים לימי הכחלות‬
‫‪ .‬־ • ‪• . • * » ,‬‬
‫< ‪u‬‬
‫־ • י ׳ ־ י‬
‫שאמל בכילי היא לפי שנתנה הככולה לייסףאו פילום) חכיב היא עלי ‪ i‬״‬
‫)ימי הזקונים וכן חסל‪.‬‬
‫הבכיללאכמ )כן אמל בני כמליישלאללענין חבה)אהבה‪ :‬מזלי י ‪ 5‬י ‪£‬‬
‫כעוליך‪ :‬הכן יקיל לי הן לכלי השכינה מה זה שאני!וכל אמז) תמיד כאימ הוא‬
‫יקכצנו׳ מי שזלה אות) והגלהו בקהאומית היא יקבצמ‪) :‬נהמ י עניו ‪ w‬״ ‪ i‬בן יקיל לי שלא חטא לי מעולם‪ :‬אם ילד שעשועים ׳ כאדם שמשתעשע עם בנן‬
‫וכן ונהל! אלי) בל הגלם‪ :‬ללאבה ׳ להעצב וללאג‪) :‬לדתי י זכל ה כ ה נ י ם ^ החביב ‪ J A‬מד לכלי מ ׳ ככל עת שאלכל מ כזכלמ עול כאהבתי הקלומה לו י‬
‫שתשוב עמלת בית המקלש במקומה וישבעו לסן הקלכנית‪ :‬כה אמל ‪^ u l s‬על כן םאזכלמ כאהבה הקדומ המ‪ 1‬מעי לן כלא)תי אנתז בגל)׳‪ :‬לחם אלחמנו׳‬
‫כלמהנשמע׳אמלעלללךמםלעלעשלתהםבטיםםלאסםאפחםוזכ\הא‬
‫ואוציאמ מהגלות‪:‬‬
‫ואמד‬
‫לכלם והיא לחל כאילו מכה עלכניה‪ :‬כי איננו י כיחש העם ״כל אלו‬
‫וזסלת הפסלת יום שני של לאס השגה*‬
‫לאשיו‬
‫עליהם אינני לפי שלא שבו עול משגל) כמ) ששבו יהולה ובנימק מנלות‬
‫הפטלתמם הטפולים‪:‬‬
‫מכבל ועשלת השבטים לא שכו עוד ולא נילע מקומם אים לפיכך אמל כי אימ!‬
‫סולו סולן׳ כה יאמל הנביא כשמי לעמי ככמ ככמ מסילה סלולה‬
‫ופיהם כלמהכגכעה למה להשמיע הקיל למלחיק׳)יש ללש למה לחל לפי‬
‫פנויצלהלעמדלכיכם‪ :‬הלימומכשול׳סקלו האכנים שאתם‬
‫נכשלים בהם הם הלהולי לשע‪ :‬סוכן על ׳ שוכן לעולם‪ :‬ממם גקדום אסטן י‬
‫שהלכי אבית ואמהית לפייס את הקליש כחך היא על שהעמיל מנסה צלם‬
‫)את לכא ושפל לוח׳ ואף על פי שאםכון עם מחמים וקלושים והם הגלגלים‬
‫בהיכל ולא נתפייס נכנסה לחל אמלה לפניו לכינו סל עילם לחמי מי מחבין‬
‫והמלאכים ק אשכון עם התחתונים עם מי שהוא בהם לכא ושפל לוח להחיות‬
‫לחמיךאילחמיבשלודס הוי אומל לחמיך מחבק והלא אני הכנסתי צלתי‬
‫לוחם ולכם אף על פי שהם כצלה פעמים לא תחםמ שאיני משגיח עליהם וכן‬
‫לכיתי שכל העבולה שעכל יעקב את אבי לא עבד אלא כשבילי וכשבאתי ליכנס‬
‫יסלאל םעתילין להיות זמן אליך כגלות והם שפלים ונלכאים אני עתיל להחיות׳‪:‬‬
‫כי לא לעולם אליב ׳ מיום היותם לי לעס הייתן כמליכה עמהם הם חוטאים ואני‬
‫‪..‬‬
‫‪w‬‬
‫י " ' " ' ' ‪ j‬״י ־*־׳;״י ‪ -‬״ ~ ׳י••׳*־‬
‫קוצף עליהסולא תהיה זאת המליכה יהקצף לעילם כיאסיל לב האבן מהם כי ‪" L «n‬‬
‫»‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫; !י‪/‬‬
‫‪j‬‬
‫‪: IT‬‬
‫‪:‬‬
‫‪V :‬‬
‫"‪I‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪t‬‬
‫־<_‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪;1-1‬־‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫•‬
‫‪J‬‬
‫‪\T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J -‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫"׳‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫•‬
‫‪*T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪I-‬‬
‫‪J‬‬
‫• •*'‬
‫‪r‬‬
‫‪s‬‬
‫‪•T‬‬
‫‪J‬‬
‫״‬
‫‪• •• :‬ן‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫״‬
‫• ‪.T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪X‬‬
‫'‬
‫‪T‬‬
‫‪A‬‬
‫‪r t \ T‬‬
‫‪:T‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫»•‬
‫‪T‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪;T‬‬
‫ו *‬
‫‪V‬‬
‫'‬
‫;‬
‫י י‬
‫\ י י‬
‫‪/‬‬
‫‪/T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪• IT‬‬
‫•‬
‫‪ T‬״‬
‫;••‪TV‬‬
‫‪IT‬‬
‫*‪•J‬‬
‫‪J‬‬
‫‪-‬‬
‫‪AT‬‬
‫\‬
‫‪T‬‬
‫\‬
‫•ן‬
‫‪• T - \ : l‬‬
‫‪D‬‬
‫‪h‬‬
‫‪JT T‬‬
‫•ן‬
‫‪:‬‬
‫•_‪JJT‬‬
‫‪T‬״‪l/,‬‬
‫־‬
‫‪VT‬‬
‫‪T‬‬
‫־‪•1‬‬
‫‪IA‬‬
‫‪».-‬‬
‫‪X‬‬
‫‪IT‬‬
‫?ליי ?** י י ־ י‬
‫ואמר‬
‫‪* T‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫‪\y?:-«:T‬‬
‫ן‬
‫‪-‬‬
‫•‪J‬‬
‫‪M‬‬
‫»־‬
‫‪S‬‬
‫"י*‬
‫‪» .‬‬
‫‪.‬‬
‫•‬
‫‪JT‬‬
‫־‬
‫‪J‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫־ ‪:‬‬
‫‪• :‬‬
‫»‬
‫‪• 1 1 -‬‬
‫••ן‬
‫•‬
‫‪"T‬־‬
‫‪-‬‬
‫» ‪T v.-.‬‬
‫־‬
‫•• ‪v / r‬‬
‫‪V‬‬
‫• ‪j‬‬
‫•י‬
‫;‪•AT‬‬
‫״‬
‫‪K‬‬
‫‪f‬‬
‫‪| J‬‬
‫‪r‬‬
‫‪VT‬‬
‫‪-J‬‬
‫‪:‬‬
‫; ‪T‬‬
‫י‬
‫ץ ז‬
‫‪s‬‬
‫‪•:‬‬
‫־‪J‬‬
‫‪• T - .‬‬
‫־‬
‫רדק‬
‫&‬
‫‪--J‬‬
‫ו‬
‫י‬
‫‪-‬‬
‫‪• :‬‬
‫‪:‬‬
‫•\‬
‫•ן ‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪JT‬‬
‫»‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫״ ‪/‬‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫־‬
‫‪J|T‬‬
‫‪|T‬‬
‫ה ח‬
‫‪1‬‬
‫‪ 1‬ת‬
‫‪5‬‬
‫ג‬
‫‪r‬‬
‫ב א‬
‫‪T‬‬
‫ס‬
‫‪¥‬‬
‫‪CJ‬‬
‫ץ‬
‫•‪/‬‬
‫•‬
‫‪\ . r i‬‬
‫‪l‬‬
‫\‬
‫‪X‬‬
‫‪|T‬‬
‫ב מ ר י י ן י | (‬
‫ס‬
‫‪1 1J‬‬
‫י‬
‫‪3wm‬‬
‫}‬
‫ג‬
‫?‬
‫‪OTW‬‬
‫‪3‬‬
‫‪7‬‬
‫‪v‬‬
‫‪n‬‬
‫‪j‬‬
‫בעזן‬
‫ה פ ט ר ת ליום ה כ פ ו ר י ם ב ש ח ר י ת‬
‫רדד!‬
‫רדק‬
‫בעין כצעו׳ גזלתו ז הסתל׳ פי' הסתר פנים כמו שאמר ואנכי' הסתר אסתירשממטים העניים לק ימלטו עלי און׳ או ייאיה המלטה סס העול כמי ייקח חניגיה׳‬
‫פני מהם‪ :‬וילך סיככ ׳ מלל םמלל כי ופנה אחלי אלהי אחלים כמו סהתעהואת המוטה ׳ למה לחקם העניים ינגשם אותם כאלו ישימו עול ומוטה על גואלם׳‬
‫לכו‪ :‬ללכמ לאיתי ׳ כשהיא נכנע מלפני סכאתהי צלה‪ :‬ואלפאהו'ואנחהו ׳'ולשי פילם מוטה ׳ הטיית מספט ‪ 5‬וםלת לצוצים חפסים ׳ הם העגלים שהם‬
‫אוליכהז צללך מלפא או ואנחהו לסין הנחה ומלגוע ואסלם נחומים לן)לאכלמ ׳ רצוצים)שבורים ביל אלוניהם שכלים על לא תללה בו בפלך ולא ישלחום מקן‬
‫שבע שנים ‪ :‬מוטה׳‬
‫על הצלות ועל הלעה ‪.‬‬
‫מוטות ושלח רצוצים ח פ ש י ם וכל־ פירסנוהו‪ :‬הלא פרום׳‬
‫שסכל כגלות אשלם כ בעוין בצעו קצפתי ואבדתו דתסתר‬
‫‪•:‬ד ‪• :‬‬
‫•‬
‫הפריסה היא הבציעה‬
‫נחימיס כלומל טימת‬
‫^וינחם כהם ומתל ל ואקצף רלך שובב בדרך לבו‪:‬‬
‫הלוא פרם‬
‫מוטה תנתקו‪:‬‬
‫לרעב ילוע בלבדי רבותינו זל‬
‫‪• tit‬‬
‫»>‬
‫ד־‬
‫; ־"ן ‪I‬‬
‫‪vr‬‬
‫לחמך ו ע נ י י ם מרודיפם ת נ י א מכלךןאחל כך בוצע ג‬
‫לאכלמלאות׳שהתאכלו דרכיו' ך א י ת י וארפאתו ואנחהו‬
‫ועניים מלולים ׳ כ‬
‫•ע­‬
‫‪v‬‬
‫*‬
‫>• • •ג‬‫י‬
‫־ ‪:‬‬
‫בגלות עלחלכןיליםלם ואשלם נחמים ל ו ולאבליו‪:‬‬
‫ג י כ בירת כייתרארת ע ד ם וכסירתו נאנחים ונאנקים על‬
‫צמו שאמר שישו אתה‬
‫‪r‬״‬
‫צלתם כגון עוניי <‬
‫‪P‬‬
‫צושוש כל המתאבלים בורא נוב ש פ ת י ם ש ל ו ם י ש ל ו ם‬
‫ומבשךך לא־תתעלס‪:‬‬
‫אז יבקע ומחלי׳ אליל כשיחי‪:‬‬
‫עליה ולשי פילוש לו‬
‫ולאכליו׳למציטעלים ע לרחוק" ולקרוב אמר יהיוה ורפאתיו‪:‬‬
‫כשחר אורך ואהבתך מהדרה תצמח )מבםלך׳ ןמקלובך!‬
‫יכקע בשחל י כעמיל‬
‫עליו‪ :‬כילא׳ואהייה מ ודהרשעים ביבם נגרש כי תישקט‬
‫ןהלך לפניך צךקך כבוד יהודה‬
‫י השחל הבוקע בעבים‪:‬‬
‫\‪:r‬‬‫•‬
‫־ >מחלס׳ לכל ־‪t‬םצתים‬
‫אז תקרא ויהוה יענה אילך׳ לוצהלומל ה‬
‫יאספך; ‪.‬‬
‫»יאמל בפי הכל סלים לא יוכל וינרשו מימיו רפש וטיט‪:‬‬
‫‪IT‬‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫‬‫‪J‬‬
‫ •י‬‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫ן‪1r‬‬‫־‪1‬־ ! י ו‬
‫הצלחתך‪) :‬אלוכתף‪.‬‬
‫טליםולא יזכל שם מ‬
‫מלחמה בעילם וזה אץ שלום אמר אלהי לרשעים‪:‬‬
‫תשוע ויאמר הנני אם־־תסיר מתוכך רפואתך‪ :‬והלךלפנין^‬
‫‪t‬‬
‫‪J |T‬‬
‫־‪v‬‬
‫‪vt‬‬
‫‪T‬‬
‫"‪ J‬י ‪T‬‬
‫צלקף כשתמות כמל ה‬
‫מוטה שלח אצבע ורבו—און‪:‬‬
‫יהיה אחל מלחמת גוג ק ר א בנדון אל־־תחשך כשופר‬
‫יאספך אל מקים הנמל‬
‫זמגיג׳ ופילזש ללחיק‬
‫ורתפק לרעב נפשך‬
‫ם‬
‫ע‬
‫ש‬
‫פ‬
‫לעמי‬
‫ודהגד‬
‫קולך‬
‫ם‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ונפש נענדה אשל נפשות ההליקים‬
‫*דלוםלם ולקרוב לה‪:‬‬
‫‪»/v : T- V»*l‬‬
‫‪; - t t‬‬
‫״‪| t " •I‬‬
‫צלולות שם כצלול‬
‫ו‬
‫^רפאתמ׳ שב לישראל ‪VT‬‬
‫תשביע וזרח בחשך אורך ואפלתןז החיים‪ :‬שלחאצבע׳‬
‫צמישפילםניואלפאהו ולבי ת יעקב חטאתם‪ :‬״ ואותי י ו ם‬
‫‪IT‬‬
‫־‬
‫‪h^H‬‬‫‪:‬‬
‫ונחך יהודה תמיד מקזליאמל אם תסיל‬
‫בצהרים‪:‬‬
‫!לבותינו זל למלו מזה‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪.1T‬‬
‫‬‫אותו המעשה הלע‬
‫‪; b f‬ךרשון ןךעת דרכי יחפצון כנוי‬
‫ואמלי גלילים בעלי ת‬
‫והשביע בצחצחורת נפשך ועצמתיך )אפיל) שלח אצבעך‬
‫נ‬
‫תשובה מצליקים‬
‫איש!—צידקדה עשרה ומשפט אלחץ‬
‫יחליץ והיירת כנן לוה וכמוצא מ י ם תסיל כללך כני אלם‬
‫גמולים שנאמל ללחוק‬
‫• ; ‪C-‬‬
‫‪T T‬‬
‫‪I‬‬
‫‪V —.‬‬
‫המליכים שישלח אצבע)‬
‫)לקליככליסא לחוק מי‬
‫ובנו ממך • האחלאלפני חכמ לא‬
‫מישפטיי־צדק‬
‫ישאלוני‬
‫עזב‬
‫לא‬
‫ו‬
‫שהיה לחיק ינתקלכ‬
‫אשר לאץכזבו מימיו‪:‬‬
‫׳םיכמ )כן תסיל לכל‬
‫יה‬
‫ה‬
‫והלל קליב מי ש‬
‫למת צמנו‬
‫קרבת אלהים יחפצון‪:‬‬
‫ח ר ב ו ת ע ו ר ם מוסדי ךור־־וךור און שלא תליכ עם לעך‬
‫קליל כבל‪ :‬יהלשעים‬
‫״אכל הלשעיס שהם ולא ראןירת ענינו נפשנו ולא תרע‬
‫ת ק ו מ ם וקרא לך גרר פרץ משובב אפילוכלכלים‪) :‬תפק‬
‫נתיבות לשבת‪ :‬אם־תשיב משבת ללעכ נפשך׳ כלומל‬
‫כיםנגלש אין שלום הן כ י ו ם צ מ כ ם תמצאו־חפץ וכל־‬
‫כשתפלושל) לחייך כ‬
‫^‬
‫תלך עשו״‬
‫הן לריב ומצדה‬
‫להם אלא יסופי כולם עצביכם הננשו‪:‬‬
‫בלוח נליכה תעשה‬
‫!פילוס טם ננלס כי<)‬
‫ו ק ר א ת ל ש ב ת ענג לקדוש יהודה )בהסכלת פנים שיכיל‬
‫הים שהוא נגלם אל תצומו ולהכודת באנרף רשע ליא<ר‬
‫מכבר וכבךתו מעשורת דרכיך מ כיבלצק וכלב טיב אתה‬
‫אספהכללגע)לגעכי‬
‫קודכס‬
‫להשמיע במרום‬
‫תצומו כיום‬
‫‪ .‬י י •י ־ י ‪y‬‬
‫‪t‬‬
‫‪:‬‬
‫־ •• ־ ־‬
‫‪T‬‬
‫‪/:‬‬
‫• !וי‬
‫ך• ־ ••־•יי‬
‫‪ :‬״ ‪T‬‬
‫נותן לו‪ :‬ותפק ׳ כמו‬
‫השקט לא יוכל אלא‬
‫ךבך‪:‬‬
‫חפצן‪ :‬ודבר‬
‫אבחרהו יןף מ כ צ ו‬
‫צוםיום ע נ ו ת‬
‫אבחרהו‬
‫יהיה צום‬
‫הבזה‬
‫והאכלתיך‬
‫במותיאארץ‬
‫הלוא זה‬
‫ליחוה‪:‬‬
‫יבא גל איזל נל לעולם ‪:‬רצון‬
‫נחלת־ יעקב ותיצא ׳ יכן ויפק לצין‬
‫‪T i V‬‬
‫ד־‬
‫מה׳‪ :‬יאפלתך כצהלי׳׳‬
‫והךכבתיר על‬
‫אזתתעננעל;יה!ה‬
‫לאינוחוככאו אלא ה פתח חרצבורת רשע התר ׳אגדורת‬
‫פייהוה דבר‪:‬‬
‫אביך כי‬
‫ראשו‪ -‬ושק‬
‫אדם‬
‫ו־\י‬
‫נפשו הלכף כאנמן ‪v‬‬
‫ ז‬‫־ •• ־‬
‫אם היה לך אפלה יצלה‬
‫• "‪I‬‬
‫‪ y‬ן ‪vt‬‬
‫‪T‬‬
‫**שפה יגלשו מימת ל‬
‫תשיב כמו הצהלים‬
‫לפם ו^ט אל היכםה ואפר יציע הלזה ת ק ר א ״ י צ ו ם ר ו ם‬
‫‪/ :‬‬
‫• !!י‬
‫״ • ‪T T -. -‬‬
‫הלםעים מהלגש‬
‫יניחו‬
‫)למה מעםיהלשעיםללפש וטיט כן לעילם לא‬
‫העילם ש&א חיזק א)ל היום‪ :‬ונחךה׳יכללך ה' נחני כצלקתך כלומל תמיל ישגיח‬
‫על םיימת) כמו סאמל שם לםעים חללי לגז‪ :‬קלא כגלק ׳ אמל ה׳ לנביא שיקלעליך‪ :‬כצחצחית ׳ ענק יזכם כמי צחא צמא כעת סהיה צמא וחסלין טיכ כעילם‬
‫כקול לבני לולו וימכיחםיעל מעשיהם וילים קולי אליה׳ כמי השיכל שישמע קיל)הוא ישביע נפשך‪ :‬יעצמותיך יחלין ׳ ילשן על ללך ושמיעה טובה תלשן עצם י‬
‫•למלחוק‪ :‬אל תחםוך' ׳ אלא תמיל קרא להם‪ :‬והגל לעמי פשעם ׳ אלו תלמ^ כגן לוה ׳ שיש מ מעיכות ישקוהו והוא לוה ושבע תמיל‪ :‬וכמוצא מים ׳ היא‬
‫יזכמים שכל שגנתם פשע ששגגת תלמול עילה זלין‪ :‬ולבית יעיןב חטאתם׳ אילוהמקולז אשל לא יכזב מימיו ׳ כי אפילו בעת היובש הוא ניכע ׳ וכלות הלכ׳ היא‬
‫עמי האק שאףזלננ׳ סננה‪ :‬ולעת ללטיחצצון׳ חפצים לשאול הזלאו׳ לחכמיםכזכ כאלו מכזב בו סלא היה סם מעולם על ללך כחש מעשה זית׳ ותילוש יכחש‬
‫לאילו חצים לקיימם‪ :‬כגל אשל צלקה עשה ׳ כך שואלים איתי תמיל משפט צלק כה‪ :‬וכנו ממך ׳ כי כמי שהמעשים הלעים מחליכים האק כן המעשי׳ הטובים‬
‫מיםכים אותה ׳ ובילוש ממך המעשים הטוכים יוצאים ממך יבנו חלמת העולם‬
‫)אין לעתס לקיים וכשהן צמים ואין נענין אומלי׳ למה צמנו ולא לאית תעניתי‬
‫ולא קכלת תפלתינן‪ :‬ולא תלע ׳ כאלו לא תלע כלומל אין אתה משגיח בנו ׳ החלמת שהיו זמן לב‪ :‬מוסלי לול)ליל ׳ המיסלות שנפלו זה ליל)לול ׳ אתה‬
‫והתםזכה הן במם צומכם ׳ ואיך אלאה צומכם ואינו ט אם למליבה ׳ ט כיום כמעםיך הטובים תקימם אותם‪ :‬וקילא לך נילל פק ׳ כני העולם יקלאו לך ט‬
‫התענית יאספו העם לילאה אלם'כעל חובו וישאל ממנו חפצו כלומל חומ ואם בזכותך ובמעםיך הטובים יגללו הפלצות‪ :‬מסובב נתיבות לשכת׳ כי כחלכן‬
‫לאיתן ינגיש אותו וילחקנו על שיתן וגם יכנו באגחף לשע אם יענה לו שלא האלץ הנתימת שיממית אין עיבל בהם ויאמלו עלץ כי אתה המסזבכ הנתיבוינ‬
‫כלצומ‪ :‬עצביכם׳ ממינכ׳ כמו ועצביך כבית נכח צי הממון יגיע האלם ועצמנו‪ :‬לעמל בהם לשכת בי מפני ישיבת העלים ישימ גם כן הללכים‪ :‬אם תשיב‬
‫חנגסי׳מןלאיגוםאתלעהו‪ :‬לאתצומוכמם׳ כמשפטהמם לשכול לבבכםמשבת ׳ מלכת בשבת חוץ לתחום ואמל אם תשיב כלומל אם היית הולך בללן‬
‫כדי םיפמע כמחם קולכם‪ :‬הכזה ׳ אין הצים הנלצה התענית מלאכול ומלשת) ונזכלה סהוא שבת והשיבום לגלך אחול מלכת עול לכבול סכת כל שכן עשוי*‬
‫וכפיפת הלאש כמו האגמון והיא הגומא שכופף לאסו ולא הצעת השק והאפל חפצץ שהיא כילל המלאכות שחייבק עליהם מיתה ׳)פיל׳ עסות חפציך מעשימ‬
‫)מם משכת עי מלת כמקים שנים י ולנלך ׳ וחפצך ׳ חסלים מל הלכים י ולכותימ‬
‫כי אין המעשים האלה ניכחלים ׳ ולשי פילש כאגמון ׳ הוא כמק מחט כפוף וצלין‬
‫בזלגיס‪ :‬חלצבות לשע ׳ קשוח לםע וק ט אין חלצבית למותם כי מעש הלשע זלפילשולנלך לרך המקלא לשין לכיס שאמלי לגל) אחת כתוך התחים ולגל)‬
‫כשיתחזק ילמה לקםל אאק שלא יוכל אדם לפתחו ופתילו כי אם בטילח גלול ׳ אחת חוץ לתחים יכנס שנאמל אם תשיכ משכת לגלך ׳ לגליך קלען‪) :‬קלאמ‬
‫וכפל הענק במלות שינית יאמל‪ :‬התל אגדות מוטה׳ כי מוטה כמו לשע לשכת עינג׳ לענג הגיף כמאכלים עלבים יטיכים׳)פילים קלאת כמי מקלא‬
‫קלם‪ :‬לקלים ה׳ מטבל י כפל ענין במלית שיניתי ורבותינו'־)ל פילםו מאי לכתיב‬
‫לקדום ה מכזבל זה מם הכפילס שאק מ לא אכילה ולא שתיה אמלה תולה כצלהי בכסות נקיה‪ :‬וכבלתו מעשית ללכיך ׳ זהי הכבול שתמנע מעשית כל מלאכה ׳‪ 1‬כי‬
‫כיחש ללכיך *זפצץ ומעשיך כמו ללכי ספלתי‪ :‬ממצוא חפציך ׳ כפל ענק במלות שינות כי היא כמ) מעשית ללכיך‪ :‬ולבל לכל ׳ שלא יהיה למלך םל שבת כלמלך של‬
‫מאתי הכל וכילו ׳ והתענוג על ה׳ הוא‬
‫טיכיתץעל שתתענג עליי יתילה מ יכטיבי כי‬
‫תתענג על ה׳ ׳‬
‫כלכלים‪:‬‬
‫סילכל בשבת‬
‫^^מדטתת^^ייןתןדהטיכטיביכימ‬
‫כלומל^שפיע ׳לך״ ^ ע‬
‫וןזתתענגעלה ׳ «‬
‫וימעטאזכלכלים‪:‬‬
‫וימעטבנחת‬
‫בנחתבשבת‬
‫כלומלשילכל‬
‫מול כלומל מול‬
‫!לאישמעאל בןאבלהם )לא עשו ‪p‬‬
‫תענוג הנפש‪ :‬והרכבתיך על במיתי אק ׳ היא אק ישרא׳ שהיא גביה מ כל הארצית‪ :‬נחלת יעקכ ׳ כי בנמ הס מייחלים לנחלה ו‬
‫?כייןשהוא לבל יקיים לבלו‪:‬‬
‫׳?כיין‬
‫יצחק ׳ ולמתימ?ל ללשו נחלת יעקב׳ נחלה בלא מצלים כמו סנאמל ופלצת ימה זקלמה וגומל‪ :‬בי פי ה לבל ׳‬
‫»‪A‬‬
‫‪J‬‬
‫־‬
‫־>‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫ו‬
‫»>‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫ז‬
‫‪i:-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪S‬‬
‫‪V‬‬
‫‪-‬‬
‫*'‪••I‬‬
‫״‪1:‬־"‪S‬‬
‫־‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫•ן‬
‫‪•AT‬‬
‫‪1‬‬
‫‪V‬‬
‫*‪jt‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪•ATT‬‬
‫‪v‬‬
‫‪r‬‬
‫‪T‬‬
‫‪K‬‬
‫‪X‬‬
‫‪|T‬‬
‫‪j -‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T' /‬‬
‫‪• t‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫">‬
‫•‬
‫‪;T‬‬
‫‪:‬‬
‫<‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫׳‬
‫‪V‬‬
‫־‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫׳‪y‬‬
‫‪l‬‬
‫‪f‬‬
‫‪-‬‬
‫‪~|T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪JT‬‬
‫‪• |T‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫‪T V :‬‬
‫‪-‬‬
‫״!‪ .‬־‬
‫'‬
‫‪T‬‬
‫‪• T‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫\‬
‫‪A‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-IT‬‬
‫‪:‬‬
‫‪a‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫*‬
‫‪T!T‬‬
‫־‬
‫־‬
‫*‬
‫־•‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫י•‬
‫‪N‬‬
‫‪T||1‬‬
‫‪t‬‬
‫‪v‬‬
‫‪I‬‬
‫־(‬
‫‪|T‬‬
‫"‪T‬‬
‫‪-I‬‬
‫‪-X‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫י‬
‫•‬
‫‪" T J T‬‬
‫\‬
‫‪P‬‬
‫‪njy‬‬
‫י‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T^T‬‬
‫••‬
‫־‬
‫י‬
‫־ ‪:‬‬
‫•‬
‫‪-‬ן‪:‬־‬
‫־‪;-,.-‬‬
‫‪A-‬‬
‫‪1‬‬
‫‪|J‬‬
‫• ‪t‬‬
‫־‬
‫‪w‬‬
‫‪:‬‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫׳‬
‫הפטלמ‬
‫ה פ ט ר ת צ ו ם כפור ל מ נ ח ה‬
‫רדק‬
‫לד‬
‫רדס‬
‫תופשי המס!טים ‪ :‬איש אל אלהמ ׳ מן שבעים אימית המ סם ‪ :‬אל ירכתי הספיגה*‬
‫הפסלת צום כפול למנזה‪ :‬נכואת יונה‬
‫אל אחת מן הילכתים יכן )יקבל כעלי גלעל! לכ החובל׳ הגליל שבספנים כי‬
‫הספנים נקלאים חיכלים לפי סמישכין ימתילין חבלי התילן‪ :‬יתעםת ׳ יתלצה‬
‫ןץיי״ןל לכל ה ׳ אל מנה בן אמתי ׳ נביא זה היה משכס זבולון מן הנלא'‬
‫)כן אכל) עסתמתי) מחשבו׳ לצונו׳ וכן כאלמיתומלכא עשית ילל מחשב‪ :‬לכל‬
‫כי גת החפל היה סם עילן ובחלק זבולון היה ׳ ויש לםאיל למה‬
‫)נפילה ניללית׳ מאים‬
‫נכתב נבואה זו בכתבי‬
‫ביונה‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ע‬
‫י‬
‫ל‬
‫בת‬
‫ה‬
‫ח‬
‫נ‬
‫מ‬
‫ל‬
‫כפול‬
‫ום‬
‫צ‬
‫הפסלת‬
‫י‬
‫‪ .‬הקלם וכולה על נינוה‬
‫ית‬
‫יםפית ה‬
‫כסלס‬
‫ויקראו אל־יהו ףיאמרו הבמיססאל‬
‫עליהם‪:‬‬
‫יםלהםילכמ‬
‫סימן אי׳‬
‫שהיתה מאומות העולם‬
‫אנדה יהודה אל־נא נאבדות בנפש מםתכלת אמלי כשביל‬
‫ואין מ ז כל לישלאל‬
‫אחל ממני היא‪ :‬כשלמי״‬
‫ואין ככל נביאי׳ וילתה ןילךץל דבר־יר^רת אל־־יונה בך‬
‫האיש הזה ואל־תתן עדינו דם נקיא במעשי של מי ממנו‪:‬‬
‫אמתילאםר‪ :‬קום‬
‫מיה׳ ונוכלה‬
‫באשל למי׳ למי חטא׳‬
‫כי־אתה יהוה כאשר חפצת עשית‪ :‬אשל בשביל כן הלעה‬
‫י‬
‫־ י ־ ״ \י‬
‫•נכתבה להיית‪ .‬מ»םל ‪ 1‬י‬
‫^ אל־נינוה ה^יר הנתלה יקיא ?ליידי ויעמד הים מזעפו‪ :‬וייראו האנשים הזאת לס‪ :‬לחתל)׳‬
‫וישאו ארת־יונרת ויטלהו אל־הים ׳׳החזיקי במשיסית ל‬
‫&חינם מיםלאל היה ‪-‬כי־עלתה רעתם לפני‪ :‬ויקםיונרה יראות נתלה את־יהודה ויזבחרזבח להיציא הספינה אל‬
‫לברת ת ר ^ ת מלפני יהות וירד‬
‫‪f P‬‬
‫היכסה כיתיפסהממ'‬
‫דג‬
‫יהוה‬
‫וימן‬
‫נדרים‪:‬‬
‫וידרו‬
‫ליהוה‬
‫)מיליכיביםהיאכחיתל‬
‫• •* • * ^ ‪ . v‬״ > »‬
‫!‪t‬‬
‫‪, 1 AT‬‬
‫‪J :‬־ ־‬
‫לבוא עמהנם‬
‫שכרדת וירד‬
‫תךשיש גרול לבלע את־יונדת ויהי יונה במעי בים‪) :‬ימן ‪ b‬׳ ענק‬
‫בהבאדת‬
‫אנידה י‬
‫הככיא • שבי בתםזכה יפו וימצא‬
‫זמק כמן אשל מנה מ‬
‫שלמה יישלאל ימכיחים תרשישה מלפני יהורת‪ :‬ויהוה הטיל‬
‫מאכלכם‪ :‬לנ גמלי‬
‫איתס הנביאים השכם‬
‫הדג שלשה;מים ושלשה לילות‪:‬‬
‫זכר היה )היה שמי‬
‫מ‬
‫)העלב ואינם שמם‬
‫רוחיגרולה אל־ה^םויהי םער־גרול‬
‫ויתפלל יוגדת אל״יהוה אלהיו ממעי כלמח)לאנקלכ ל‬
‫מרםעם ׳ יעיל להזליע‬
‫להתפלל רמז הקבה‬
‫הפלא הגליל שעשה ה בים והאנית חשבה להשבר‪:‬‬
‫הדגות‪ :‬ויאמר קראתי מצרה לי ללג )הקיא) לתיך פיה‬
‫השם יתכלך עם הנביא‬
‫שהיה במעי הלג ג ימים רןךאו הםלחיום רזעקואישאל־ אל־־יהוה ויענני מבטן שאול ישועתי של נקבה שהית׳ מלאה‬
‫עיכליייהיהםס בלוחק‬
‫וגי ליליתיחי׳ ועול ש אלהיו ויטילו ארת־ ־הכלים אשר‬
‫שמעת קולי‪:‬‬
‫ותשליכני )התפלל שם סנאי ממעי‬
‫שהקיאו הלג ׳ »מל‬
‫הלגה‪) :‬יענני ׳ כמן‬
‫ללמל שהשם יתבלך באניה אל־היס להקל מעליהם ויונה‬
‫מצולה בלבב ימים ונהר יסבבגיכל־ שעמל כחיתי ילעשיצא‬
‫חומל על בעלי תשיבה‬
‫ואני ממעי הדג כשלו‪ :‬מבטן‬
‫רשכב‬
‫הספינרה‬
‫אל־־ירכתי‬
‫ירד‬
‫מאייה עם שיהיו ומיחל‬
‫משבריך וגליך עלי עברו‪:‬‬
‫שאול׳ מכסן הלגשהן׳‬
‫להם‪ :‬וקלא עליה׳ לא ויךךס‪ :‬ויקרב אליוךבהחבלויאמר‬
‫אמרתי ננרישתז מנגד עיגיך אך אוסיף כשאול לי‪ :‬כלמשבלין‬
‫כתב מה יקרא עליה‬
‫אלא ממה שקר עליה לו מה־לך נרדם קום קרא אל־‬
‫וגליך כהשכלנליהי©‬
‫להב ט אל־היכל קדשך‪:‬‬
‫כעת הזעף יקלאו מ‬
‫כסיף ונינוה נהפכת ל‬
‫למלכו כי זאת הקריאה אלהיך אולי יתעשר‪ /‬האלהיבש לנו אפפוני מ י ם עד־־נפש תהום יסבבני משכליםזואני אמרתי׳‬
‫כשהשליכוני אל הים‬
‫אמר לו שיקרא עליה‪ :‬ולא נאבד‪ :‬ןיאמרו איש אל־רעהו‬
‫תלשישה מלפני לכו ונפילה גורלורת ונרעדה בשלמי סוף חבוש לראשי‪:‬‬
‫לקצבי הרים הננימתוננלשתימננ׳‬
‫ירדתי הארץ בריחירה בערי דעולכם עיניך‪ :‬אך׳ לאיתי‬
‫ה׳ ואיך היה יכיללבלוח‬
‫ולול אכה מפניך הרעדה הזאת לנו ויפלו גורלות הפל‬
‫שקיימתני כל אלי הימים‬
‫ילעתי כי איסיף להכינו‬
‫ויאמרו אליו ותעל משחת חיי יהוד־־‪ .‬ארחי‪:‬‬
‫אכרח אלא אין מלפני הגורל על־יונרת‪:‬‬
‫אלהיכלקלשך אפפיני‬
‫כמגמפכיכי הנביא היה‬
‫מלא חפמה ולעת ואיך הגידה־־נא לנו באשרלםי־יהרערת בהתעטף עלי נפשי אתייהורה זכרתי מים עלנפש ׳ ממני‬
‫מים על שכמעט יצאה‬
‫הה חושב לברוח מפני‬
‫ה ״)לא פיליש מלפני הזאת לנו מה־מלאכתך ומאין תבוא‬
‫ותבוא אליך תפלותי אל־היכל ממנינפסי‪ :‬סוףחמש‬
‫ללאסי ׳ הסוף היא ה‬
‫מלכל שהיא לפני ה׳ מה ארצך ואי־מזה עם אתה‪ :‬ויאמר‬
‫קךשך‪:‬‬
‫משמרים הבלי־ישוא הגימא ויש ממני גדל על‬
‫והיא ריח הנבואה כי‬
‫ואני בקול תורדת שפת היאיר אי הים‬
‫חשכ שאם יצא <‪ phr‬אליהם עברי אנכי וארת־יהוה אלהי חסדם יעזבו‪:‬‬
‫לפיכך נקלאיםסיף׳‬
‫ישראל לחוצה לאלן לא‬
‫אשר‬
‫אזבחה־לך‬
‫נדרתי אשלמדה )ים מממ םגללכקלקע‬
‫משרה עליי ריח נכואה השמיכם אני ירא אשר־עשה ארת״‬
‫־ י • י *‪ y‬׳‪r‬־ •‬
‫ישועתה ליה‪1‬ה‪ :‬וייאמר יהוה לדנ הים)היא נכלך כלאשי‬
‫והיה ממאן ללכת כזה‬
‫השליחות כי אמר מנה הים ואת־היבשה‪ :‬וייראו האנשים‬
‫הלגים וזהו שאמר סיף‬
‫חכישללאםיזפי׳ללאסי‬
‫המים קרובים לתשובה‬
‫הקא ארת־יונה אליהיבשדה‪:‬‬
‫הם ואם אלך יםזמ יראה נתלה ויאמרו אליו מת־וארת‬
‫ללאש הלג שבלעני כי‬
‫ויהי ךבר־יהוה אל־יונדה היא היה כמן לאשי כל‬
‫מלרכיהם הרעים ו‬
‫ויחייבו ישלאל כזה שאני ןןשיות כי;יךןןו האנשיפם כי־מלפני‬
‫קום לך אל־נינוה זמן שהיה במעי הלג‪:‬‬
‫שנית לאמר‪:‬‬
‫לקצבי הלים יללתי׳‬
‫)הנביאים אחליםהולכי׳ ;הוההואבךחמהנידלהס‪ :‬י ויאמרו‬
‫לסיף ההרים יללתי׳‬
‫אליהם תמיל כשליחות אליו מה־־נעשת־לך וישתק חינם‬
‫העיר הנדולרת־־וקרא אליה ארת״ לסיףההלים אשל כים‬
‫השם יתבלך)אינם ש‬
‫ראמר‬
‫!‬
‫וס?־‬
‫הולך‬
‫הים‬
‫כי‬
‫מעלינו‬
‫כלימל לעיקליה׳ שהיא‬
‫סכים מללכם הלעה‪:‬‬
‫הקריאדה אשר אנכי דבר אליך‪:‬‬
‫קלקעהים׳ )קצכןקן‬
‫ת‬
‫וירל יפו ׳ שהי׳ על שפ אליהם שאוני והטילני אל־־היכם‬
‫כרבךבתי שהאק שהיא היכשה‬
‫אלינינורתילה חש‬
‫וילך לעולם׳ מתח‬
‫כליחיהכעלי‬
‫האק‬
‫היא‪:‬‬
‫אחל‬
‫ו י ק ם יונרה‬
‫עיר־־נרולרתצא אליהלעילם שיהיה הים‬
‫מלחת בעלי שלא א‬
‫יתה‬
‫ה‬
‫ימלש‬
‫;הורתלי כל‬
‫וישתק ה י ם מעליכם כי יורע אמהמ בליחיהכע‬
‫ה;תדת‬
‫ונינודת‬
‫יכלי)אחלי שאני חי במעי הלג ילעתי שהעלית משחת חיי)השחת הוא הקכלג‬
‫כי בשלי הסערהנדול הזח עליכם‪:‬‬
‫ויחל‬
‫ימים‪:‬‬
‫שלשת‬
‫מהלך‬
‫לאלהים‬
‫^הצלהשתקצלנפםהאלםמאמל‬
‫י)התפללתי אלמ‪ :‬משמרים הכלי‬
‫ת‬
‫הלג את ה זכל‬
‫שבלעני‬
‫כסהיתה בצלה נפשי‬
‫ויחתרו האנשים להשיב אל־ךדבשה‬
‫אחד‬
‫מהלךיוכם‬
‫בעיר‬
‫יונד־זלביוא‬
‫שיא׳ אנשי הספינה שהין עיבלים אלילים ילעתי שאחל שנמלט) מן הצלה יעזבו‬
‫אינלוכיהיטה^ךוס^ר " ‪V‬‬
‫הים‪ ,‬אחוףאניות׳‬
‫יוכם מי‪ .‬שנלל) דשימ לעכילת‬
‫לא יקיימו‬
‫ינללו נללים‬
‫ויאמראלמ‬
‫ויקרא* ןזעקז‬
‫^^‬
‫ארבעים‬
‫עוד‬
‫אליליהם שהם חסל ינבל* ׳ וכן הוא כפרקי רבי אליעזר כמן שלאו המלחים‬
‫והנכנס בים יקלא מלל‬
‫אנשי‬
‫ויאמינו‬
‫נהפכות‪ :‬י י‬
‫ונינוה‬
‫פילים ואימל כי הישועה ליל‬
‫יעתהלה׳‬
‫שיא)גימל‪ :‬יש‬
‫״‬
‫כמו שצאמל מללי הים כאניית כי שפת הים היא מקים נמוך מגל שאל היבשה ן‬
‫להגדיל) סומך אות) לאל ללך הנללה כמו כהללי אל י‬
‫כשהג׳באה טעמו מללע ׳ לוצה לימל שהיתמ)כגת ללכת ילכא תלשישה‪:‬‬
‫כאה תלשיש ׳‬
‫)ייכלאו‬
‫)יתזישכרה ׳‪A‬סכר הראל לני ליגת לה ׳ יכללש נתן שכל כל הספינה כעמל שתמי‪£‬‬
‫ללכת)לא תמתין לסוחליםולסחילית׳ וסמכי מזה שאין הנמאה שולה אלא על‬
‫אלםעשיל• יהאניהחשבה להשכל׳ ליצהלימל אנשי האניה חשכו םתשכר‬
‫האניהולשיפילשחסנהלהשבל׳ נלמיתכאילגהיא נםכלת‪ :‬המלחים׳ הם‬
‫אלה‬
‫ה‬
‫‪-%‬‬
‫‪T‬‬
‫‪<TjT‬‬
‫‪J‬‬
‫כ י‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫|‬
‫‪T‬‬
‫־‪'T-‬‬
‫ז‬
‫‪1‬‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪J‬‬
‫‪l"*T‬‬
‫‪JT‬‬
‫•‬
‫"‪V‬‬
‫‪.‬‬
‫‪v‬‬
‫‪JT‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫«‬
‫־‬
‫'‪y‬‬
‫‪-.1-‬‬
‫‪,t‬־‪v‬‬
‫•י ־*‬
‫ג‬
‫‪T‬‬
‫‪f‬‬
‫< ז ה ר ! ע ם‬
‫‪(3‬‬
‫׳‬
‫‪- :‬‬
‫‪,AI'T‬‬
‫•‪1‬‬
‫‪M‬‬
‫‪:‬‬
‫!‬
‫‪1‬‬
‫‪V‬‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫י‪j‬‬
‫‪»:‬‬
‫ע‬
‫פ‬
‫ס‬
‫•‪4‬‬
‫‪| -‬‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫‪i‬‬
‫״ ‪I‬‬
‫» ‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪M -‬‬
‫‪T‬‬
‫<‬
‫•‬
‫־‪:‬‬
‫־‬
‫‪1‬‬
‫!‬
‫ץ‬
‫‪s‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T( JT i‬‬
‫‪A T -‬‬
‫‪V‬‬
‫‪ ' -‬־ ‪V" J‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫ז‬
‫־ ‪y :‬‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫‪S‬‬
‫‪VT‬‬
‫»‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪• T‬‬
‫־‪:‬־‪:‬יי ‪S‬‬
‫—‬
‫‪-‬‬
‫‪c‬‬
‫‪A TV:T‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T • T: IT‬‬
‫‪T‬־‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫ן‬
‫•‬
‫‪At‬‬
‫‪VT‬‬
‫י‬
‫‪V- :‬‬
‫״‪,‬‬
‫־ •• *‬
‫‪*t‬‬
‫‪«r‬‬
‫‪S‬‬
‫־<‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪T \ T‬‬
‫• ‪T J T‬‬
‫י‬
‫־ ־‬
‫•י‪•-‬‬
‫‪M‬‬
‫‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪vt‬‬
‫‪• -‬‬
‫‪J‬‬
‫‪J " -‬‬
‫‪T‬‬
‫‪TJ-T|• ,‬‬
‫‪T‬‬
‫‪JT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪- r‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫\ \‬
‫‪-‬‬
‫‪T -‬‬
‫י ‪ -‬־‬
‫‪T‬‬
‫‪IT‬‬
‫־‪.‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫י י‬
‫‪V‬‬
‫‪t‬‬
‫‪:1‬‬
‫‪I‬‬
‫‪J‬‬
‫‪IT‬‬
‫»‬
‫־־ ‪I I‬‬
‫*‪A‬‬
‫‪- Y‬‬
‫•‪i‬‬
‫־‬
‫|"‪!T‬‬
‫|‬
‫־‬
‫‪.T‬‬
‫‪I‬‬
‫‪'A‬‬
‫‪T‬‬
‫_‪J‬‬
‫י‬
‫־‪.‬־‪/‬‬
‫( "\ >‪T T i‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ :‬־ ‪' \ T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪J•".‬‬
‫‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫‪v‬‬
‫‪i‬‬
‫‪J‬‬
‫• ;‬
‫‪T‬‬
‫‪r‬‬
‫‪|T‬‬
‫‪VT‬‬
‫״ ‪V‬‬
‫‪J T T‬‬
‫‪j‬י״‬
‫;‬
‫‪-‬‬
‫‪•T‬‬
‫•ו‬
‫•‬
‫•־‬
‫‪AT‬‬
‫‪.‬‬
‫;‬
‫־‬
‫‪•-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪v‬‬
‫;|‪JT‬‬
‫‪|C‬‬
‫‪A‬‬
‫‪-‬‬
‫‪i t‬‬
‫‪v.-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫ג־ ״‬
‫‪J‬‬
‫‪1‬‬
‫‪IT-‬‬
‫‪JT‬‬
‫‪VT‬‬
‫‪• T‬‬
‫;‬
‫‪ -‬ו‪T‬‬
‫'‪1%‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫•‪j‬‬
‫*‬
‫‪;T‬‬
‫‪,‬‬
‫ג‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫••‬
‫‪,‬‬
‫‪<T‬‬
‫‪:•I-‬‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫‪-.‬‬
‫•‪J‬‬
‫‪t‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫<‬
‫‪vc‬ו‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫־ ‪VT‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪TI‬‬
‫;‪T-‬‬
‫״‬
‫י‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪J T‬‬
‫‪> 1| -‬‬
‫־ ־ י י '‬
‫‪T‬‬
‫־ ‪v‬‬
‫»‬
‫־‬
‫י ‪J‬‬
‫‪I‬‬
‫י •‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫•‬
‫י־‬
‫״‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪I-‬‬
‫‪t‬‬
‫‪r‬־‬
‫‪R‬‬
‫‪I T -‬‬
‫‪y-‬‬
‫‪It‬‬
‫‪Vt S‬‬
‫‪T‬‬
‫־ ‪At‬‬
‫‪l‬‬
‫"‬
‫‪VT‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪V‬‬
‫‪IT‬‬
‫־ ‪T‬‬
‫‪j‬‬
‫‪T‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪-‬‬
‫<‬
‫‪ ­ : |T‬י ­‬
‫‪y‬‬
‫‪yv‬‬
‫‪»A‬‬
‫‪r‬‬
‫‪,‬‬
‫‪\T‬‬
‫‪y‬׳‬
‫‪V‬‬
‫ך‬
‫״‬
‫־׳‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪1.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫״‬
‫>‬
‫‪v‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•‪V••:.‬‬
‫‪T‬‬
‫•יו‬
‫‪T1‬‬
‫‪' ~ ^ , T‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫‪-T|:‬‬
‫•׳‪r‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-‬ן‪ r -.‬י‬
‫‪T‬‬
‫‪ W D‬י י י‬
‫» •‪1‬‬
‫ה‬
‫־‪.‬י‬
‫»‪/‬‬
‫"«‬
‫• • ‪,‬‬
‫ה‪1‬‬
‫•י‬
‫נ‬
‫‪W‬‬
‫‪IT‬‬
‫••‪JT‬‬
‫‪f‬‬
‫‪.‬‬
‫• ‪ >-‬־‬
‫‪T‬‬
‫‪t‬‬
‫‪T‬‬
‫; •‬
‫‪AT‬‬
‫• ‪:‬‬
‫׳י‬
‫•‬
‫‪I‬‬
‫‪J T‬‬
‫‪:\-‬‬
‫‪T‬‬
‫׳‬
‫‪-‬‬
‫י‬
‫׳י‬
‫‪TJT‬‬
‫‪ f‬י‬
‫‪A‬־‪i‬‬
‫‪T‬‬
‫"‪A‬‬
‫‪. 1 1‬‬
‫‪V‬‬
‫••‬
‫‪•V;T l‬‬
‫‪* A T‬‬
‫<•‪V‬‬
‫־•‬
‫־‬
‫‪T‬־'‬
‫*‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪v‬‬
‫‪» t‬‬
‫‪-‬‬
‫‪V‬‬
‫•‬
‫־'יי‬
‫_‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪At‬‬
‫ת‬
‫• "‪V‬‬
‫‪T JT J T‬‬
‫״ יי‬
‫י*‬
‫״ י‬
‫י‬
‫‪lv"T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪*••'-‬‬
‫‪J"1J-‬‬
‫ה פ ט ר ת ליכ ב מ נ ח ה ר ו ם א של ס ו כ ו ת‬
‫רדק‬
‫לקלאי צום ׳ קידם אזהלת המלך עשן תסיכ׳ מעצמם‪ :‬אללתו׳לכישיקליה‪:‬‬
‫ויזעק ׳ העכיל כלוז כעיל על התםוכה לאף על פי סהעם הין נזהלים מאליהם‬
‫הוסיף עול ענני הבהמי והשבת הגזל‪ :‬מסע׳ המלך ׳ לל מעצתו ושכלו היא וגלילי)‬
‫כלם הסכימו' בזה וכן ןסעם זקנים יקיז ׳ בשנותו את טעמו‪ :‬בחזקה ׳ בכל לב‪:‬‬
‫ומןהחמס׳ הוא מ ג ל‬
‫כלם ‪ :‬מי מדע ׳ אולי‬
‫נינודת ב א ל ה י ם ויקראדצום וילבשו‬
‫־ •ןי‬
‫ישיב מחם האלהים‬
‫שקים מנדולם ועד־קטנם‪:‬‬
‫ה‬
‫כםיבנז ממעשינו‬
‫ויגע ה ד ב ר א ל ־ ־ מ ל ך נ י נ ו ר ה ו י ק כ ם‬
‫הלעים ׳ או פילוש)‬
‫‪ITT‬‬
‫•ו‬
‫זי‬
‫‪r‬‬
‫מישיולעללכיהתשיבה‬
‫י‬
‫ישוכוהשם יתבלך‬
‫מ כ ם א ו ויעבר א ד ר ת ו מעליו ר כ ס ש ק‬
‫ינחם׳)לשי פילש׳ מי‬
‫ויזעק ו י א מ ר‬
‫מלע ׳ עמלות סכימ ו י ש ב ע ל * ה א פ ר ‪:‬‬
‫ישיב‪) :‬יחלל)< כמן ב נ י נ ו ר ת מ ט ע כ ם ה מ ל ך ו ג ד ל י ו ל א מ ר‬
‫‪A‬‬
‫• ־‪s‬־‬
‫טפילשמ כעמליישלאל‬
‫ה א ר כ ם ־והבתמרת ד ה ב ק ר והצאן‬
‫שלאשממללכ׳הלעה‪:‬‬
‫ויתפלל מנה׳ התפלל‬
‫אל־יטעמו מאומות אל־ירעו ומיכם‬
‫קח נא את נפשייאמל‬
‫׳ ויתכסו ש ק י ם‬
‫כתחלתתפלת)אנהה‪ :‬א ל ״ י ש ת ו ‪:‬‬
‫הלא זה לכלי׳ מה ס‬
‫טהייתי חישב זמלבל ה א ד ם ו ה ב ה מ ה ו י ק ר א ו א ל ־ ־ א ל ה י ם‬
‫•‬
‫‪VC‬‬
‫‪j - :‬‬
‫עם לכי בי הייתי מפחד‬
‫בחוקרת רשבו איש מדרכו הרעדת‬
‫טיםיבו ותהיה תשובתם‬
‫ומך־החמס א ש ר בכפיהכש‪:‬‬
‫נולמתלעהלישלאל‪:‬‬
‫מי־יורע ישוב ו נ ח כ ם ה א ל ה י כ מ ושב‬
‫על המתי׳ בעול היותי‪*.‬‬
‫׳•‬
‫‪1T:‬ן‬
‫‪A* VS IT‬‬
‫‪\- • :‬‬
‫»‬
‫קת נא את נפשי ׳ שלא‬
‫וירא‬
‫מחרון אפו ו ל א נ א ב ד ‪:‬‬
‫אלאה בלעת ישלאל‪:‬‬
‫האלהיבם את־״מעשיהכם כי־־שבו‬
‫ההיסב חלה לך׳ אם‬
‫‪vt‬‬
‫מלה לך מאל ולא אמל‬
‫מ ד ר כ ם ה ר ע ה ר נ ח ם האלוזיכש ע ל ­ ­‬
‫לו עיל ׳ אלא לוצה ל‬
‫הרעת אשר־דבר לעשות־־להם ולא‬
‫לומר עול אלאך אית‬
‫‪f t‬‬
‫י ••‪v‬‬
‫י ‪ ft‬ף ‪:‬‬
‫• י ו י • י י »־• *‬
‫שאינו מן הלין שיחלה ‪ ,‬ע ש ה ‪ _ :‬ר ר ע א ל ־ י ו ג ה ך ; ג ת ג ר ו ל ר ת‬
‫לך על סליחתי לשבים ׳‬
‫ו יע חל ר־ אאך ‪:‬מ ת י ו יעתלפ לבלן אקל ־ד ימהתו יה ול יבאלמחר‬
‫!היסב ענינו חיזק ״ה‬
‫י‬
‫ת‬
‫ו‬
‫י‬
‫ה‬
‫־‬
‫ד‬
‫ע‬
‫י‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ד‬
‫ת‬
‫ר‬
‫ז‬
‫־‬
‫א‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ת‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫נ‬
‫א‬
‫הענ‬
‫ת ר ש י ש ר ת כ י י ד ע ת י כ י א ת ר ה ' אל ‪ * -‬י‬
‫זענק ׳‪37f‬ואמת איתל‬
‫סחון‬
‫חנון ו ומררחחוםם ^ א דר דך ' א פ י םם ו ר ב ״ ח ס ד‬
‫חנ‬
‫היסב‪ I‬׳ וימ אם *הסיב"‬
‫ונחם ע ל ־ ה ר ע ד ה ‪:‬‬
‫טאני עושה להם חלה‬
‫‪T |T‬‬
‫לך ׳ ל)נתן תלגם כמו‬
‫ו ע ת ה יהיורת ק ח ״‬
‫מאל׳ הלחלא‪ :‬וימן׳‬
‫‪I‬‬‫‪T :‬‬
‫‪ :‬־ ‪JT‬‬
‫לשין הזמנה»' ה‪55‬לח) נ א א ר ת ־ נ פ ש י מ מ נ י ב י ט ו ב מ ו ת י‬
‫‪V‬‬
‫־ *‪•A‬‬
‫־ ‪V S‬‬
‫לפי שעה ׳ ואף על פי‬
‫מחיי‪ :‬ו י א מ ר יהוה ה ה י ט ב ח ר ה רך‪:‬‬
‫טעשהל) מ כ ה לצל א‬
‫אולי יבש) עצי הסיכה ו י צ א י ו נ ד ת מ ך ה ע י ר ו י ש ב מ ק ד כ ם‬
‫כי ישב שמה על מלאת‬
‫ת‬
‫ל ע י ר ויעש לו ש ב ם ס כ ר ה וישב‬
‫לואלבעיםיום‪ :‬קיקיון‬
‫ך״‪,,‬‬
‫״ ‪-‬‬
‫י‪A‬‬
‫תחתידה בצל ער א ש ר יראדת מ ה ־ ־‬
‫הוא עשב שתארכנה‬
‫כאחתמ ותגכהנה )‬
‫וימן י ה ו ה ‪ -‬א ל ה י ם‬
‫יהיה ב ע י ר ‪:‬‬
‫ועוםה צל ובמסנה )לא‬
‫קיקיון ויעל י מ ע ל ׳ ל י ו נ ד ה ל ד ה י ו ר ת‬
‫כשמן קיק ׳)אמרו צ‬
‫בגמרא מאי קיק קיהמ‬
‫צ ל ע ל ־ ־ ר א ש ו להציל ל ו מרעדתו‬
‫יי‬
‫וישמח יונך‪ ,‬ע ל ־ ־ ה ל ^ ץ ן ש מ ח י ־ ז‬
‫כ ל ח נ ‪,‬ה < ! י י י י ^ ^‬
‫‪\ } r‬‬
‫>‬
‫‪ •=-‬־‬
‫‪S •1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T |T‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫"‬
‫‪J - :‬‬
‫י‬
‫״‬
‫‪T‬‬
‫‪»A i"J‬‬
‫•‬
‫‪\ t‬‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪••J-‬‬
‫‪I‬‬
‫‪TJT‬‬
‫‪S‬‬
‫־־‬
‫״ ‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫>•‬
‫־ ‪f t‬‬
‫־‬
‫;‬
‫‪VT‬‬
‫; ־‬
‫י‬
‫‪'1‬‬
‫• ־ ‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫״‬
‫‪T|:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫" ו ־‬
‫'‪V.‬‬
‫־‬
‫‪IT‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪-‬‬
‫י‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫"‪i‬‬
‫‪V‬‬
‫־‬
‫י‬
‫‪T!T‬‬
‫ר א מ ר יהוה א ת ה ח ס ת ע ל ־ ־ ה ק י ק ^ ן‬
‫א ש ר ל א ־ ע מ ל ת ב ו ול^א ג ד ל ת ו ש ב ן‬
‫ואני‬
‫‪-‬לילה היה ובךלילהאבד‪:‬‬
‫ל א אחוס על־־ניגוך; העירהנדולדה‬
‫א ש ר יש־בה ה ר ב ה משתים׳ עשרדה‬
‫‪,‬‬
‫״י׳•׳ ־‬
‫י‪.‬‬
‫י‬
‫*‬
‫‪:‬‬
‫״‬
‫הפסלה ליים לאשין‬
‫י‬
‫של סיכות‪:‬‬
‫‪1‬־‬
‫ר ב ו א ד כ ם א ש ר ל א ־ י ד ע ביךימינו‬
‫לשמאלו ובהמה רבה‪:‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫;‬
‫״‬
‫;‬
‫־‬
‫‪VT‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪? <:‬ן‬
‫ה נ ה‬
‫לה׳ לה‬
‫הפסלה ליים לאסין םל סכית מכליה‬
‫יהיה איתי היום ס כ מ מ‬
‫בסימן"יל‬
‫וגמלתי באיתי הזמן‬
‫ילאה)היא זמן סיכא‬
‫ייום־בא ל י ה ו ה ו ח ל ק‬
‫גיג )מגיג על אדמת‬
‫ שללךבקךבך‪:‬‬‫* ־׳‬
‫ישלאל‪) :‬חלק שללך‬
‫ואספתי א ת ־ ב ל ־ ה ג ר ם• אל־ןךושלם‬
‫כקלכך ׳ שלל שתשללי‬
‫מאויבים יחלקו יוסמך‬
‫ךתעיריונ^‬
‫כקלכףונלכלההעיל׳‬
‫» ה ב ת י ם והנשים ת ש ג ל נ ה ו י צ א חצי‬
‫זאת הצלה תהיה לצלף‬
‫השלישית שיותל כה‬
‫ה ע י ר ב ג ו ל ת י ת ר זהעבם ל א ‪ :‬ב ר ר ת‬
‫ועליה נאמלחכי כמעט‬
‫מ ך ה ן ‪ $‬י ר ‪ :‬ו י צ א י ה ו ה ו נ ל ח ם ב נ ו י כ ם לגע ‪ :‬ונםסו הבתים ׳‬
‫כמן מי נתן למשסה‬
‫ה ה ם כיום ד ל ח מ ו ביום ק ר ב ‪:‬‬
‫יעקב׳ ענק בזהושלל‪:‬‬
‫ועמדו רנליו ב י ו כ ם ־ ה ה ו א ע ל ״ ־ ה ר‬
‫)יצא חצי העיל כגילה ׳‬
‫מצה לימל שיגלים מן‬
‫ה ז ר ת י פ ם א ש ר עד‪-‬־פני י ר ו ש ל כ ם‬
‫העיל כשבויים אל א‬
‫מ ק ך כ ם ו נ ב ק ע ה ר ה ז י ך ת י ם מחציו‬
‫אהליהם שהם חון‬
‫מזרחה ר מ ה ג י א נדולדה מ א ד ומש‬
‫לעיל ׳ על כאן יניחם‬
‫ה׳יתללךכיל אויביהם‬
‫ח צ י ה ה ר צ פ ו נ ו ת וחציו נ ג כ ד ה ‪:‬‬
‫לנלףאנת׳‪ :‬לתל הגם‬
‫לא יכלת מןהעיל׳ כי‬
‫ו ג ס ת ב ם ג י א ־ ה ר י כי;יג׳ע נ י א ־ ה ך י כ ם‬
‫לא יתנם השם יתכלך‬
‫א ל ־ א צ ל ונסתם כ א ש ר ג ס ה כ ם מפני‬
‫עול כיל אויביהם ו‬
‫ה ר ע ש כ י מ י עו;דת' מ ל ך ־ ־ ; ה ו ר ה ו ב א‬
‫)יתנכלו ישלאל על‬
‫האויבים זהו שאמל‬
‫יהןה א ל ה י כ ל י ק ך ו ש י ם עמך‪:‬‬
‫)יצא הי‪ :‬כ מ ם ק ל כ ׳‬
‫והיה כיום ה ה ו א ל א ־‬
‫נת‪4‬ו‬
‫!?י‬
‫כיום מלחמת )פילוסו‬
‫קיקיון ליונה )ללולבא‬
‫וימן מהחארלתהויתם ך ת או רלתע‪. -‬ר״תק ״ ״ נ ו ץ ד ה א ו ר י ק ר ו ת ן ק פ א ו ן ‪:‬‬
‫בעלוות השחר ל‬
‫כתלנומו כיוםאגחותי'‬
‫דמי ואבי פשקי לבי׳‬
‫קלב על ימאלסוף‪:‬‬
‫פילוס בין בצעי המים‬
‫ועמלו לנלמ ׳ על לרך‬
‫‪,‬‬
‫‪, ,‬‬
‫הגאגלל׳ ועלפיןהנמן‬
‫משל םילאה אות }מופת בהל הזתים שיבקע‪ :‬מחצי) מזלתהוימה ׳ ממזלת‬
‫מללן יתיה ׳ פילוש על פתחי החניות מללין אותו לצל ומפלצמהי עכלין משחא ׳‬
‫למעלכ יבקע ההל כול) חצי) לצפון)חצי) ללחם ויהיה ביניהם גיא גחל מאל יי‬
‫פילש מגלעינמ עושין שמן‪ :‬מלעתו ׳ מחום השמש שהכהו‪ :‬ותך ׳ לל שחתמ‬
‫)מם ׳ יסזל ׳ כלומל םיסיל לעתק חצי ההל ממקומו לצל צפק ןחצי) לכל ללים‬
‫למסה)אחל שנפסק מחננ לחי׳ ה א ק )נחתך יבמ עלי) שהי) לן לנל‪ :‬חלישית ׳‬
‫)הגיא ביניהם ׳ ומשל האות הזה סיכקעו המים הכאים על ילוםלם לכל) הנה‬
‫מזקהשנעשן כני אלם כחלשים בנשיכתה׳)לנח קלים היא חמה! )תך השמש׳‬
‫)הנה‪) :‬נסתם גיא הלי י כשיכקע כהל יניסו מפני קול הלעם)ימסו אל גיא הלי ז‬
‫הלוח)השמשי‪) .‬יתעלף׳ יגעה נפשי )נבהלה מאל על שלא יכיל לעמול על‬
‫;ייניעניאהליםאלאצל׳ כי הניא שיעשה בבקעהההיאיאליךלגיע אל אצל‬
‫עצמו מלוב החום׳)כן כלכלי ל^לסמאיתעלפה‪ :‬אשל לא עמלת מ ׳ הלבל‬
‫ףי‬
‫והוא סם מ ק ם כלומל ‪ p‬להדם תהיה הכקיעה ההיא על אצל ויניעו שם‬
‫שיעמול מ האל׳ הוא עצב מת׳ כאבל) )אעפ שה ית׳ לאעמלכיצילתהנבלאים‬
‫שיחסכו להנצ״לחקלהלים וימצאו שם ניא כמו ק ‪ :‬הלי׳ כמ) הלים)כן אציל‬
‫ידי כמן ילים ׳)קלע לן חלוני כמו חלינים‪ :‬מפני הלעם ׳ אמלו כי מה סאמל בישעיה וינועו אמות הספים אז היה הלעש‪ :‬וגא ה אלהי ׳ אז יכא ה כמי שאמל ן‪-‬צא ה‪:‬‬
‫כל קלושים עמך ׳ כמו וכל קלושים וכן שמש ילח ׳ לאיבן שמעון ׳ וליצה לימל קלושים מלאכים‪ :‬והיה ביום ההוא י ביים שזכל שיהיה מ האות יהיה זה הענין שלא‬
‫יהיהאוליקלנתוקפאון׳ ופילושזעלללךמשלשלא יהיה איל המס ההיא כהיל והיא איל יקלות כמו ללח יקל הילךילא אזל קפאין והוא קפוא ועכה שהוא כמו חשף‬
‫ופילושו שלא יהיה המם ההוא כלו לא כאיל ולא כחשך כלומל לא בלותה ולא ככלה כי שת הט תהיינה מ ׳ וכן אמל אחלי! לאיום ולא לילה‪:‬‬
‫והיה‬
‫‪IT‬‬
‫יי׳‬
‫־‬
‫־ ‪:‬‬
‫­‬
‫ם‬
‫‪Jr-‬‬
‫‪ .‬־ ־ י י ׳ ! ‪' .‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J T‬‬
‫‪T‬‬
‫־‪;-.‬‬
‫‪AT T|T‬‬
‫‪\T‬‬
‫‪•ft | T‬‬
‫—‪TJT‬‬
‫י‬
‫־‬
‫‪-‬‬
‫‪n^xnafffi‬‬
‫‪: :‬‬
‫‪P‬‬
‫‪6‬‬
‫‪J‬‬
‫‪•.T-T‬‬
‫™‬
‫‪-‬‬
‫־‪"1‬‬
‫‪I‬‬
‫‪W‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ -‬י‬
‫*‬
‫‪w‬‬
‫‪TIT‬‬
‫לבלה תיל׳ כלשק בני אל׳ להבין השומעים‪ :‬סמן לילה היה יבין לילה אכל ׳ בק‬
‫כמי כן ׳ )כן כן נין יכין לילה כמי כן לילה ׳ כמי כן חלם בן עסליס ׳ זפיל׳ כן‬
‫לילה כי בלילה אחת צמח)בלילה האחלת אבל בס)׳ הלילה כי כעלי׳ השחיהיכה‬
‫וייבש‪ :‬הלבה מ״יכ לביא ׳ לביא היא עסלת אלפים ׳ אסל לא ילע שהם‬
‫קטנים )לא ילע) ‪p‬‬
‫ימינם לשמאלם )אין‬
‫דחי י מ ר ח ה ש מ ש‬
‫הקיקיון וייבש‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫בהם חטא )אין להם‬
‫ד מ ן א ל ה י ם ך ו ח ק ך י כ מ ח ר י ש י ת _ ו ת ך עינם אלא בעבילהאמ'‬
‫)טין שהאבות שבו הנה‬
‫ו‬
‫ה ש מ ש ע ל ״ ר א י ש יונת ו י ת ע ל ף‬
‫הם בלא עונש י זכן‬
‫ו י ש א ל א ו ת ־ ־ נ פ ש ו ל מ ו ר ת וייאמר‬
‫בהמה לכה׳שישבעיל‬
‫ט ו ב מ ו ת י מ ח י י ‪:‬־ ; וייאמר א ל ה י ם א ‪r‬ל • ')הבהמה אקלה שנש‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪VJ‬‬
‫־«‬
‫ממת ןעל כל אלה ל א י‬
‫י ו נ ד ־ ז ה ה י ט ב ח ר ד ה ־ ־ ל ך ע ל ה ק י ק י ו ן 'לימס )לחמןל ! חםלמ‬
‫‪AIT‬‬
‫־‬
‫‪ V:‬־‬
‫‪TtT‬‬
‫^ ‪T‬‬
‫הפסלת צים כשל‬
‫ויאמר היטב חרה־־לי ערימות‪:‬‬
‫כמנחה‪:‬‬
‫•‪V‬‬
‫״ " ‪TIT J‬‬
‫‪> - : • -‬‬
‫״‬
‫‪I-ITT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪• •* » :‬‬
‫• ‪:‬‬
‫י‬
‫'•‪J‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T T‬‬
‫‪1‬‬
‫•‪J‬‬
‫‪•J‬‬
‫רדכ״ן‬
‫‪T‬‬
‫{‬
‫‪JT‬‬
‫‪• T‬‬
‫ב‬
‫־‬
‫‪V‬‬
‫י‬
‫‪\— • S‬‬
‫‪i t‬‬
‫‪4‬‬
‫{‬
‫‪t‬‬
‫*־‪1‬‬
‫‪f‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪IT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫־<‪-‬‬
‫ן‬
‫נ‬
‫ה‬
‫‪I‬‬
‫ץ‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫י**‬
‫‪••T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪.‬‬
‫־‪1‬‬
‫״‬
‫"‪V‬‬
‫‪T/T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:TY‬־־‬
‫א‬
‫• ן‬
‫״‬
‫‪ |T‬י‬
‫‪JT‬‬
‫‪T:‬ין~‬
‫•ו ‪VT :‬‬
‫‪r‬‬
‫‪•JJTT!J‬‬
‫‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫־‬
‫‪j‬‬
‫•‬
‫מ‬
‫ג‬
‫‪T JT‬‬
‫‪•ITT!,‬‬
‫> ~‬
‫‪T TT‬‬
‫י‬
‫}‬
‫" \‬
‫‪:‬‬
‫‪T V T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪A‬‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪:‬־‪T<:*T‬‬
‫‪ i‬־ ' *‬
‫‪J‬‬
‫׳‬
‫‪:‬‬
‫‪IT‬‬
‫;׳‪.‬־‬
‫‪A‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪VT‬‬
‫_‬
‫־‬
‫‪J‬‬
‫'‬
‫‪A‬‬
‫•‬
‫ר ד ק ה פ ט ר ת ‪ n r b‬א ש<‪ $‬ס ו כ ו ת ו ש ב ת וחד!‬
‫)היה מם אחל׳ איתי היי׳ יהיה יום מייחל לה׳ כמלע כי כגכילותמ וכנפלאיתמ‬
‫שיעשה כאותו היום; לא מס)לא לילה ׳ <*ח יהיה כלו מס ולא כלי לילה כל! חל לא‬
‫יהיה כלו צלה ולא כלי לנחה‪ :‬יהיה לעת עלכ יהיה איל ׳ לעת הנלה הגלולה‬
‫שיצא העיל בגולה אז דכא ה' )נלחם כגוים ההם‪ :‬מים חיים י הוא שנאמר‬
‫כנבואת מאל)מעין מ‬
‫מכית ה יצא וגומל‪:‬‬
‫והיה ‪I‬יום־‬
‫הקלמוני ׳ המזלחי׳‬
‫אחר הוא יורע ליהודה לא־יום ולא­­‬
‫האחלון ׳ המעלכי‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫»‪-‬‬
‫|‬
‫‪\T‬‬
‫י ‪I-‬‬
‫‪j - f‬‬
‫‪4‬‬
‫יהיה׳םלא‬
‫כקיץ וכחולף‬
‫לילה והיהלעת־ערב יהיה־אור‪:‬‬
‫ו‬
‫•\‪1 :‬‬
‫‪1 \ 1‬‬
‫״‬
‫‪1‬‬
‫; ז ז ‪/‬‬
‫יישבו אלה הנתלים ולא‬
‫•כזכו מימיהם ‪ :‬כמם והיהיביופם ההוא יצאו םים־־חייכש‬
‫ההוא יהיהה׳אתל׳‬
‫אל־־היכם הקדמוני‬
‫מירושלס חציים‬
‫‪--1‬‬
‫שיכילו כי ‪ h‬אחל ואין‬
‫אליה מכלעלי ׳ וכן שמי וחצים אל־הים האחרון בקיץ ובחרף‬
‫‪v v‬‬
‫ו ‪I •K- -‬‬
‫־ ' •— ‪A‬‬
‫‪~r‬‬‫ן ‪jt ; v‬‬
‫יהיה אתל סלא יזכלו‬
‫כשם אלוה אחל כעולם יהיה‪ : . :‬והה יהוה למלך על־כל־‬
‫ז ז ‪I‬‬
‫‪ i t‬ו‬
‫‪:‬‬
‫‪IV j‬‬
‫אלא םמילכלויזכלנ‪:‬‬
‫יסיכ כל הארץ כערכה׳‬
‫הארץ י וכיום ־ההוא יחידה יהורת אחד‬
‫»‪;V‬‬
‫‪v‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪:‬‬
‫‪S‬‬
‫‪t‬‬
‫כל הארץ סביכ ילוםלם ושמו אחר‪ :‬יסוב כל־הארץ כערבה‬
‫הרים כמי‬
‫‪•.‬‬
‫‪<T T‬‬
‫‪|T t‬‬
‫‪J‬‬
‫שהיא עתה ‪T‬׳‪i‬‬
‫שאמר יריםלם הלים‬
‫וראמרת‬
‫‪0‬‬
‫ל‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ר‬
‫י‬
‫נגב‬
‫לרמון‬
‫מגבע‬
‫| ן‪-‬‬
‫‪r‬‬
‫‪,v:‬‬
‫׳‪-‬‬
‫‪t:‬י‬
‫• י•'‬
‫סכיכ לה תהיה אז מ‬
‫מישור כעלכה יהיא וישבות תחתיה למשער בנימן ער־‬
‫«‬
‫‪Tilt‬‬‫י‬
‫‪• ;I • T‬‬
‫‬‫;‬
‫•‬
‫‪j‬‬
‫‪T‬‬
‫‪Y‬‬
‫‬‫תלים ותנכיה על כל‬
‫האק׳אףעלפישעתה מקום ישער הראשון ער־שער הפנים‬
‫!‬
‫גס כן היא גכיהה מכל ומגדל חננאל ןןרןקכ ‪ ,‬המלך‪,:‬‬
‫אלץ ישלאלמפניההלי׳‬
‫שהם סביכ לה היים רשבובד־ז וחרנם ל א יהירת־עוד‬
‫‪A‬‬
‫י ן ‪T:‬‬
‫‪j‬‬
‫‪vv-i‬‬
‫‪:Jt:‬‬
‫לא תראה גכהיתה כל וישבה ירושלס לבטח‪:‬‬
‫‪- .T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ T‬־‪•V‬‬
‫‪li‬‬
‫* ‪J t i IT‬‬
‫כך אכל באיתי הזמן‬
‫וזאת׳ תהיה המגפה אשר‬
‫שתהיה כל הארץ ס‬
‫־ י ד י ־ ‪ .‬־ ־ ׳ ־־׳י‬
‫•‬
‫‪N .‬‬
‫ככיגיתיה ארץ מישיר יגף יהודת ארת־־כל־־העמיכם אשר‬
‫ת לחה גכהיתה‪:‬‬
‫המק יבשרו ו ה ו א‬
‫על־ירושלם‬
‫צבאו‬
‫• ‪| j‬‬
‫‪•AT‬‬
‫; ן‬
‫• ‪V‬‬
‫מנכע לרמון ׳ משם‬
‫ב‬
‫יחל המישור‪ :‬נגכ י עמר על־־ךנךיו ועיניו המקנה‬
‫ילוםלם׳ללרייירי&לם‪:‬‬
‫בפיהם‪:‬‬
‫ולשונו‬
‫המק • ן‬
‫בחריהן ‪- -‬‬
‫‪ :‬־• •י‪•-j‬‬
‫; י 'יו‬
‫\‪v‬‬
‫‪• •1 I J‬‬‫)לאמה׳ כתנועת האל״ף‬
‫)היא במקום )"מ עיין והיה ביום ההוא תהיות מהומות־־‬
‫הפעל׳ ופילוש ילאמה יהודה דברת בחכם והחזיקו א י ש יד‬
‫כמו םכתכני שתהיה‬
‫* !‬
‫» • •‬
‫למה ‪v‬גכיהה על כל רעהו ועלתה ירו על־יך רעהו‪ :‬וגס ־‬
‫האלן‪ :‬וישכה תחתיה׳ יהורר־ז תלחם בירוישלבם ואסף חיל‬
‫ו‬
‫"‪V‬‬
‫במקומה ‪:‬תהיה אלא‬
‫שתאלץ )תלחכ‪ :‬יקבי בל־־הגוים סביב זהב וכסף ובגדיכם‬
‫‪v 1‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪/‬‬
‫‪T‬‬
‫ז ז‬
‫המלך ׳ מן גזלן ויקב לרב מאד‪ :‬וכן תהידה מגפת הסוס‬
‫‪1‬‬
‫‪- I‬‬
‫|‬
‫‪J T‬‬
‫דלועים המ אצלם שהמ‬
‫‪J‬‬
‫וכל־־הבהמרת‬
‫חוץ לעיל ‪) :‬ישבו בה ׳ הפרד הגמל והחמור‬
‫־ ‪ :‬״ ‪T‬‬
‫‪T I‬‬
‫!־‬
‫!‬
‫ ‪JT T‬‬‫־ ״ ״‬
‫פילושוישבו בה לעולם‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫־‬
‫*‪1‬‬
‫‪i‬‬
‫‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫‪.‬‬
‫*‬
‫כמגפדת‬
‫במחנות החמה‬
‫אשר יהירה‬
‫)תלם לא יהיה עול׳‬
‫‪A" T‬‬
‫ן‬‫•ו‬
‫‪j r —.‬‬
‫)‬
‫שלא תהיה לתלם‬
‫)לחלבן לעילם‪ :‬המק הזאת‪ :‬וחידה כל״הנותר‬
‫‪T‬‬
‫בשל) ׳ זה נפול ה הנרכש הבאיכם על־יךושלפם ועלו‬
‫האבלים‪ :‬יהוא עימל‬
‫פללגלמ׳ בעילםהיא מדי שנדה בשנרת להשתהות למלך‬
‫‪ r v : -I I- :‬י‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫‪-T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫עימל על לגלמימסיל‬
‫‪T‬‬
‫יי‬
‫*•‬
‫‪AT‬‬
‫ו‬
‫‪T:‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪JT‬‬
‫‪J‬‬
‫־‬
‫‪J‬‬
‫‪• - T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T . T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪i 1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪t‬‬
‫־‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪!TT‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪.‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫י‬
‫‪-‬‬
‫י‬
‫•‬
‫• ‪:‬‬
‫־‬
‫‪ -‬ן •‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫•‪1‬‬
‫‪•T*•-‬‬
‫י‬
‫" ו ;‬
‫‪T‬‬
‫‪A‬‬
‫‪JT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪•AT‬‬
‫־*‬
‫! ‪J‬‬
‫י‬
‫‪T‬׳‬
‫»‬
‫‪J‬‬
‫־‬
‫‪IT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪• V‬‬
‫‪T‬‬
‫״‪T‬‬
‫• •‬
‫‪-‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫<‬
‫‪T‬‬
‫«•‪VT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪l‬‬
‫*‪A‬‬
‫‪11‬‬
‫•‬
‫‪I‬‬
‫‪1V‬‬
‫•‪J‬־‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫'‬
‫‪A‬‬
‫‪J‬‬
‫־‬
‫‪V‬‬
‫‪T-‬־|‬
‫‪*:‬‬
‫|‬
‫‪1‬‬
‫•‬
‫‪IT‬‬
‫‪J - .‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫־‬
‫"‪IT‬‬
‫מכר״‬
‫‪1‬‬
‫־‬
‫‪TT5‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫י‬
‫•‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•‪1‬‬
‫הסכורת‪:‬‬
‫יהודה צבאות ולחגאת־חנ‬
‫בשלי)איבלמ ‪ :‬בחיליהן י כשתמקנה העינים יהיה מקומם חיל‪ :‬ועלתה‬
‫מאתמשפחות‬
‫לא־יעלה‬
‫ילנ על יל לעהי ׳ תפסק ימוהיות‬
‫שאמל המק בשלן)‪p‬‬
‫אישרלעהן כמן‬
‫כסיחזיק כיל‬
‫שכאי עם הגייםינלחמג‬
‫פילמם גם יהולה‬
‫בעלות גלים בעתי‪ :‬יגם יהילה ׳‬
‫לרתשתחוות‬
‫אל־ירושלכמ‬
‫הארץ‬
‫‪• .‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫‪:‬‬
‫‪JT‬‬
‫‪t‬‬
‫‪r‬‬
‫‪A‬‬
‫‪•-‬‬
‫‪J‬‬
‫‪'I‬‬
‫״‬
‫‪IT‬‬
‫‪ ,‬י‬
‫״‬
‫* ‪1‬‬
‫‪£ g‬‬
‫כ ל‬
‫^ ‪JJ‬‬
‫ו‬
‫) ק ל‬
‫^‬
‫ג‬
‫ל‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫•‬
‫‪I‬‬
‫‪V T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫״‬
‫;‬
‫‪J‬‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫»‬
‫‪—:‬‬
‫‪T‬־‬
‫‪AT‬‬
‫‪JT|.‬‬
‫‪T:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫‪/‬‬
‫•‬
‫ץ‬
‫‪JT‬‬
‫‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫‪AT‬‬
‫;‬
‫‪:‬‬
‫‪Jr‬‬
‫‪t‬‬
‫שוטף ואבני אלגביש אשוגפרירת‬
‫המקליםים׳וישמפלשי׳‬
‫״ ־‬
‫־‬
‫*־' י ־ "‬
‫כי על הגבעונים אמר‬
‫‪,‬‬
‫שהיו חוטבי עצים ושואבי מי* בבית המקלש לא יהיו סם עול כי מגמלי הנוים‬
‫חסלת הפטלת מם לאשק סל סוכות‪:‬‬
‫יהיג עובדי הכהנים‪:‬‬
‫;‬
‫‪r‬‬
‫;‬
‫‪r‬‬
‫‪,‬‬
‫‪i T :‬‬
‫הפטלת חילו של מועד של סוכנת‪:‬‬
‫)‬
‫‪m‬‬
‫‪% > j u j‬‬
‫ממאר הוא‪ :‬לעש גלול כמםמגמ שתלעש א ק ישלאלוכן נאמל‬
‫ינפליהמלרגית׳תרגם מנתןלשתלשלזן‬
‫)נבקע הר הזתים‪:‬‬
‫מגלליא ׳ זרם״י‪ ,‬זל כתב שמעתי שהם סלעים זקופים תליים)נראים בספלים‪:‬‬
‫קראתי עלי)׳ על גיג‪ :‬לכל הלי׳ כמי ככל הלי או כמו על כל הלי כמזשאמל על‬
‫הלי ישראל תפיל ׳ ותלגם יונתן ואזמניציה למיפל כחלכא על טורי עמי י חל‪3‬‬
‫איש באחיו תהיה ׳ כי הם יהלגו איש את אחיו במהומת ה' שתהיה כהם‪:‬‬
‫ואבני אלגביש׳ הוא מין ממיני הכלל׳ וים מפלםיםשהם שתי מלות לוצה‬
‫והיה‬
‫יןל גכיסמן לאמות ינכיש סהיא אכן לבנה מהאבנים היקלית׳ ולכיתימ אממ אל גב איש אבני כלל שהתחיל) לילל על מצלים יעממ‬
‫)סובבתי׳ך י‬
‫׳‬
‫אןיל על גב האיש משה שהתפלל שלא יללו כענין םנאמל לא נתך אלצה לא הגיע לאלן»‬
‫‪3‬‬
‫ו‬
‫ח ‪X‬‬
‫‪JY‬‬
‫לחי נפנחות הכולח יתכיך ןינחן קלי‬
‫‪ .‬ןלא עליהם ׳ )הם לא ילל עליהם מטל כל השנים )לא‬
‫י ! מה יהיה עינשם ׳ תהיה עליהם המנפה אשל יניף‬
‫‪ faI iJ‬ילישלם כמי סאמלהמק בשלי׳ אשל לא יעלי‬
‫בני מצלים לחוג את חגהסוכית יהיה להם זה חג‬
‫‪i w u‬‬
‫ר‬
‫‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫מ‬
‫‪T‬‬
‫‪J.\T‬‬
‫למלך יהוה צבאות ולא עליהם יהיה‬
‫ם‬
‫‪J -‬‬
‫‪2‬‬
‫עמהם ביליםלם כםילא) המגפה שישלח ה בהם )אספן חילם זהב)כסף‬
‫‪-. J - :‬‬
‫•‬
‫‪» .‬‬
‫יי ־ ־‬
‫י ‪-‬‬
‫*־י‬
‫‪ V T T‬י‬
‫)כגלים)מה סאמל )אסף לנצה לימל יאסיף על ילם תחלה )אחל כך יצא)‬
‫‪v‬‬
‫ו­‬
‫־‪•-‬‬
‫‪1‬‬
‫־‪1‬‬
‫־‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪r11‬‬
‫־‪.‬‬
‫־‬
‫‪-‬‬
‫;‪• • T‬‬
‫>‬
‫"‬
‫י‬
‫"ן‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫ו ­‬
‫»‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫״ ־‬
‫‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫הסוכות יהיה להם זה העונש ‪ J‬זאת תהיה חטאת מצרים )חטאת כל הגלים י‬
‫חטאת מנלים המנפה וחטאת כל המים המטר שלא י ר י עליהם ׳ חטאת‬
‫כילוש עונש כלומר עונש החטאת כמו כי לא שלם עון האמרי רוצה לומר‬
‫עונש העון ‪ :‬יהיה על מצילות הסיס קלם לה' ׳ מצילות הם שתולים כצואלי‬
‫המצילות יהיו קלש‬
‫אות‬
‫מקשקשים‬
‫הסוסים והם‬
‫הגשם‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪V‬‬
‫״ ז !‬
‫להם שיעשו מהם ס‬
‫מצרים לא־‬
‫ואם־־משפחת‬
‫תעלרה ולא באה ולא עליהם תהידה סילות לכשל כהם כבית‬
‫המקלש ׳ ופילוס על‬
‫המגפרת אשר יגף‪ .‬יהודה את־הגוים‬
‫מצילות כאלו כתיב )‬
‫אשר לא יעלו לחג אתיחג הסכות‪" :‬ז ומפותח עליהם קלם לה‬
‫כן יהיו נודעים‪.‬כי הם‬
‫זאת תהיה חטאת מצרים וחטאת כל‬
‫קדם׳ וכלכלי לבותינו‬
‫־הגויכם אשר לא‪:‬עלו לחג את־־חג‬
‫ןל מאי על מצילות‬
‫הסוס׳ אמלל״יכל ע‬
‫ביום ההוא יחידת‬
‫הסכות‪ :‬י‬
‫עתיל הקלוש בלון הוא‬
‫על־־מצלות הסוס קרש ליהוה והידת‬
‫להוסיף על א ק ישלאל‬
‫הסירות בבית יהודה במזרקים לפני‬
‫על סעה שהסוס ‪p‬‬
‫המזבח‪ :‬והירת כל־סיר בירושלס‬
‫ומצל ׳ פילוס על חצי‬
‫‪- V‬‬
‫י‬
‫־ ׳‬
‫־‬
‫?‬
‫‪1‬‬
‫‪ .‬י י *‬
‫• ״ ׳ ‪:‬‬
‫־‬
‫היום שעיסה הסוס צל‬
‫דיהוה ‪J‬עבאורת ובאו‬
‫קרש‬
‫וביהודךה‬
‫‪J r‬‬
‫‪H‬‬
‫לעצמי מתחתיו ׳ ולבי‬
‫בהם‬
‫ובשלו‬
‫מהם‬
‫ולקחו‬
‫כל־הזבחים‬
‫אליעזל אמל מצלות‬
‫סתולק לסוס בק עיני)‬
‫ולא־יהירה כנעני עוד‪ ,‬בבירת־יהורת‬
‫יהמ קלם לה' ‪ :‬והיה‬
‫צבאות ביום ההוא‪:‬‬
‫כ‬
‫הסילותבכיתי*‬
‫ו‬
‫‪v‬‬
‫‪- 7‬‬
‫כמזרקים׳ פירוש רבים‬
‫והיא‬
‫מלאכי‬
‫כל‬
‫ותשלם‬
‫סיכות‬
‫של‬
‫שני‬
‫הפטלהלמם‬
‫כמזלקים כמו שהם‬
‫כהפטלתפקילי כלףיל‬
‫רכים המזרקים ככית‬
‫ה לזלוקכהס הדם כי‬
‫לשכת כחיל המועל של סוכות‬
‫הזובחים יהיו רכים כי‬
‫ביחזקאל סי׳ לח‬
‫כל הכאים לחיג יביאו‬
‫זבחים ׳ זרשי פירש‬
‫הסילות שהם יהיו ללשן‬
‫ביום ההוא‬
‫‪77711‬‬
‫אף הם יהי; של זהב‬
‫ביובש ‪,‬בוא‬
‫‪ s,‬יי ^‬
‫ושל כסף במזרקי אסר‬
‫גונ על־־אדמות ישראל נאכם אדני‬
‫לפני המזבח ‪) :‬היה י‬
‫‪%‬‬
‫•‬
‫‪v‬‬
‫‪* J‬‬
‫עיל ילבי הסילית לריב‬
‫יהוה תעלה חםתיבאפי‪ :‬ובקנאתי‬
‫הזובחים כי לא יספיק)‬
‫‪/* t i t‬‬
‫‪J‬‬
‫ ן ‪I— ; v T‬‬‫‪ : A -1‬־ ‪/ t‬‬
‫להם אותם שיהיו כבית‬
‫באש־עברתי דברתי אסילא י ביוכם‬
‫המקלש אלא כל סיר‬
‫‬‫‪• v•J‬‬
‫‪:A‬‬‫כיליםלם יכיהולה יהי)‬
‫יאדמרת‬
‫על‬
‫ההוא'יהירה רעש נ ח ל‬
‫קלש לה' לכשל בהם‬
‫ ‪j‬‬‫ ך‬‫• ו ‪:‬‬
‫‪.‬זבחי שלמים י• ולא יהיה‬
‫ורעשו מפני דגיןהים ועוף‬
‫ישראל‪:‬‬
‫‪I‬‬
‫י‪-‬‬
‫‪|t‬‬
‫ן‬‫כנעני עול ׳תלגס מנתן‬
‫וכל־־הרמש‬
‫השדה‬
‫וחידת‬
‫הישמיבם‬
‫)לא יהא עכיל תגלא‬
‫‪YT‬‬
‫עול ׳ כמ) כנעניה נ‬
‫הרמשעל־־האדמדה ו כ ל ה א ד ב ם‬
‫‪Y jT‬‬
‫נכבלי‪ ,‬אלץ שפילוםג‬
‫א ש ר על־־פני האדמות ונדתרסו‬
‫סיחריה ׳ כלומר לא‬
‫יצטלך כית ה עיל ל‬
‫וכל־־חומרת‬
‫ההרים‬
‫יהודה‬
‫ונפלוהמךךגות ‪ :‬־א ד נ י‬
‫נאכם‬
‫חרב‬
‫לכל־־חרי‬
‫לסוחל שימכול שם‬
‫־‪. A‬‬
‫‪V: J T‬‬
‫‪\: S • ,‬‬
‫‪T T‬‬
‫‪ T‬־‬
‫‪S‬‬
‫תהידת‪:‬ך א ו ת י עליו ‪.‬סילזת או נחשת לעשות‬
‫וק‬
‫לארץ תפול‪:‬‬
‫איש־באחיו‬
‫חרב‬
‫•! ‪|V :‬‬
‫‪ T J‬־ץ‬
‫־‬
‫‪YyT‬‬
‫מהם סילות כי לבים‬
‫וגשכם‬
‫וברכם‬
‫בדבר‬
‫אתו‬
‫ונשפטתי‬
‫ה‬
‫יהיו המתנלכים‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫רדמ‬
‫‪p‬‬
‫‪%‬‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫‪rh‬‬
‫רדק‬
‫ל ש ב ת ו ח ת ש ל ס ו כ ו ת ושמיני ע צ ר ת‬
‫)שוכבתך‪ :‬א שכלך מן כי שוכבים יהיה עגל שומלון וק כלכלי לבותינוזל‬
‫לכלים שמםבכים לכו של אלם‪ :‬וששאתיך ׳ פילשו בו שהוא מלשון ששה כלומל‬
‫שלא ישאל בהם כי אם ששית המחנה ׳ ויש מפלשים אותו לפי ענינו אכליתך‬
‫או אחליכך ׳ דם מפל&ים אםפטך בששה שפטים כמו שאמל בלבל ובלם‬
‫וגשם שוטף ואבני ‪U‬‬
‫אלגביש אש ונכלית אמטיר ‪/‬ןליו ועל־אנפיו ועל־־עמים‬
‫)הם ששה‪ :‬והכיתי‬
‫והתנדלתי‬
‫קכתך ׳ אכה מ על רביכם אשר אתו‪:‬‬
‫סאשכילנומילסמאלך׳ והתקדשתי ונודעת* לעיני נרם רבים‬
‫כי הקסת יאחזנו האלם וירעו בי־אני יהודה‪:‬‬
‫ביל שמאלו ונותן עלינ‬
‫ד׳‪i /‬‬
‫‪v‬‬
‫החצים בילימימן‬
‫בךאדם הנבא על־‬
‫ואתח‬
‫‪t‬‬
‫‪- S‬‬
‫^‬
‫כלכנף׳ פילוס כל כ‬
‫כעלי כנף‪) :‬לא אתל נונ ואמרת כה אמר אדני יהודה הנני‬
‫‪v1‬‬
‫‪: *r f‬‬
‫(•‪:‬‬
‫אתםםקלםי׳‬
‫;‬
‫נופלותם סל יםלאל אליך גונ נש יא ראש משך ותבל‪:‬‬
‫וזלילםמזהזא כאמול‬
‫\ ‪It‬‬
‫‪v‬‬
‫להם עם ה אלה )לא‬
‫יכוללהצילם‪ :‬הנה כ ושבבתיך וששארתיך וומןדעתיר‬
‫באה )נהייתה ׳ באה מירכתי צפון והבאורתיך על־הר*‬
‫'‪V‬‬
‫־‪:l‬־ •‪1‬‬
‫‪J•• I‬‬
‫עתהישועה‪) :‬השיק)׳‬
‫כמו תנול שהסיקוהו ישראל‪ :‬והכיתיקשתך מיד שמאלך‬
‫על‪-‬הרי‬
‫בלשק משנה ‪ :‬ולא וחציך מיד ימינך אפיל‪:‬‬
‫ישאו ׳ לא יצטלמ ט‬
‫ישראל הפול אתדת וכל־אגפיך‬
‫יסטקו ככלי הזיין‪:‬‬
‫ר־‬
‫מקום שם קבל׳ כימ‬
‫אתך לעיט צפור כל‪:‬‬
‫הפוך מקום קכלשם׳ ועמיכם אשר‬
‫‬‫‪,‬‬
‫‪ :‬״‬
‫ד ‪Jt‬‬
‫•‪v‬‬
‫וכללם לפי שכנא שם‬
‫לכת עלות אכיהםזכהכנף וח<ת השרה נתתיך לאכלרת ‪1‬‬
‫שם לציצית כטלית מכה‬
‫יפת לקבולה כא‪ p‬י על־־פני השררה הפול כי אנידברת^‬
‫>• •ל ‪J :‬‬
‫‪»t1A‬‬
‫יסלאל‪ :‬גיהעוכלים׳‬
‫ושלחתי־־אש‬
‫באותו הגי םעיבלים נאם אדני יהודה‪:‬‬
‫••‪J‬‬
‫*‪l‬‬
‫• ־‬
‫'‪j‬‬
‫ללךעליג‪ :‬קלמתהיס׳‬
‫בםיגוג ובישבי האייכם לבטח וידעו‬
‫‪IT‬במזלח ים נינוסל‪:‬‬
‫נחסמת היא את ה‬
‫העכלים׳ חסמת פועל בי־אני יהוה‪ :‬ואת־שם קרשי אודיע‬
‫מצא לשלישי לוצהלומל בתוך עמי ישראל ולא״אחל ארת״־‬
‫כי כאשת ההלוגים מ‬
‫תעסה לעוללים ללך שםיקדשי עוד דדעו הגוינם כי־*אנ<‬
‫&ם שיחסמו)יסגמ א‬
‫•־‬
‫‪V‬״;••י‬
‫י‬
‫•‬
‫‪ : , » ,‬גי{••• ‪-‬‬
‫‪v‬‬
‫״ו ‪:IT‬‬
‫אפיהם מלית הלע‬
‫ולשי פילם וחוסמת יהוה קדוש בישראל ״• הגה באד־•‬
‫היא את העוכלים׳‬
‫ונהנתה נאם אדני;חוה הוא חיוכם‬
‫<סוגלת היא את ה‬
‫ויצאו ישבי י ערי‬
‫העוכלים כמן לא תחסו' אשר דברתי‪:‬‬
‫‪•1T S‬‬
‫•‬
‫•‬
‫‪-j‬‬
‫‪0‬ל‪1‬כ כגלים שיחל)‬
‫‪:‬‬
‫העוכלים סםמ ישראל ובערו ור־זשיקו בנשק ומגן‬
‫יחלל) את‬
‫מעבול לפיכך יעכמ וצנרת בקשות ובחצים ובמקל־־יד‬
‫‪I - - :‬‬
‫‪i‬‬
‫עליהם לקבל) א)תם?‬
‫שבע ‪: a w‬‬
‫בתם אש‬
‫מ ע ה חלשים‪ :‬שבעה וברמח ובערו‬
‫‪J I •J‬‬
‫;‪l‬‬
‫חלשים יתעסק) עם ולא־״ישאו עצים מך־השדדת ולא‬
‫הארץ‬
‫בקבורתם‪ :‬כל יחטבו מךהיעךים בי בנשקיב^רר‬
‫)היה להם לשם׳‬
‫האומות יספרו את אש ושללו את״ישלליהם ובזזו ארת־״‬
‫‪J‬ו‬
‫‪r‬‬
‫‪j‬‬
‫**‬
‫שמס למנח)לחסל אק‬
‫לך כאומה זן לחמנים בזויהםנאס אדנייהורת‪:‬‬
‫‪ V‬־‬
‫‪J‬‬
‫יש לך אלם שקיבל את‬
‫והיה ביום ההוא אתן‬
‫אויבו שעמל עלי) ל‬
‫להילגו‪) :‬אנשי‬
‫תמיל לגיונ מקום־־שם קבר בישראל ניא‬
‫יבליל) ׳ ישלאל יכליל)‬
‫אנשים םיעכח תמיל העברים קדמת הים וחסמת היא את״‬
‫באק לחיןל על החללי'‬
‫כלי לקבלם‪ .:‬את ה^ברים וקברושםאות־־גוגואת‪-‬־‬
‫העוללים ׳ כמן עם בר‪1‬המוגה וקראו גיא המון גיג‪:‬‬
‫העוכלים אמל ט ה‬
‫האנשים המותמלים וקברום בירת ישראל'למען טדתר‬
‫»‪:.T‬‬
‫‪,‬‬
‫יו‬
‫‪,‬‬
‫ץ‬
‫ך* ־‬
‫‪-T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫<‬
‫‪T‬‬
‫־‪T‬‬
‫י‬
‫"‬
‫»‬
‫י‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫"‬
‫‪J T‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪-‬‬
‫־‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫•י‬
‫‪I»T‬׳‬
‫‪r‬‬
‫־‬
‫‪1‬‬
‫'‬
‫" ‪J‬‬
‫‪i /AT‬‬
‫‪,‬‬
‫‪~t‬‬
‫׳‪j‬‬
‫‪/‬‬
‫"‪I‬‬
‫‪• :‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫»־‬
‫"י‬
‫‪J‬‬
‫•‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪IT‬‬
‫^‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪.‬‬
‫••‬
‫‪:|T‬‬
‫‪I‬‬
‫‪J T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪j r‬‬
‫;‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫* ‪A‬‬
‫;‪A‬‬
‫(‬
‫‪1‬‬
‫‪:1‬‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪VT‬‬
‫•‪:,‬־־״‪/‬‬
‫‪-‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫•‪/‬־‬
‫‪T‬‬
‫ן‬
‫‪• 1‬‬
‫‪1‬‬
‫*•‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J T‬‬
‫‪» I‬‬
‫^‬
‫‪;T‬‬
‫י«‬
‫‪- / T‬‬
‫״‬
‫|‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪•ft‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪; |T‬‬
‫"‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫•|‬
‫‪-‬‬
‫־‬
‫‪I \ r‬‬
‫‪J‬‬
‫‪lj"T‬‬
‫־־‬
‫‪\ j‬‬
‫ץ "ו•• ‪A‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪t‬‬
‫‪I‬‬
‫‪i‬־»‬
‫י‬
‫‪J‬‬
‫‪J T‬‬
‫‪JV‬‬
‫־‬
‫יהי יהודה‬
‫‪I I‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪t‬‬
‫‪t‬‬
‫י‬
‫‪«T‬‬
‫־‪1‬‬
‫‪yr‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪VT‬‬
‫אבתינו אל־יןןזבנו ואל יטשנו ‪1‬‬
‫להטות לבבינו אליו ללכרת בכל־־‬
‫‪t‬‬
‫‪J‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫״‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪TJT‬‬
‫; ‪T‬‬
‫י‬
‫דרכיו ולשמר מצויתיו וחקיו‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪i‬‬
‫‪'2‬‬
‫‪<W t‬‬
‫•‬
‫ו‬
‫‪IT‬‬
‫| \‬
‫ומשפטיו אשר צוה את־־אביתינו‪:‬‬
‫דדתיו דברי אלר־ז אשר דתתחננתי‬
‫;‬
‫‪• s‬ו‬
‫‪ T‬־‬
‫‪j‬‬
‫ד‬
‫״ ‪•1‬‬
‫זי•‬
‫‪:‬‬
‫•‬
‫־‬
‫־‬
‫•‬
‫;‬
‫לפני יהוה קלבים אל־־יהודתאלהינו‬
‫‪j:‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫»‬
‫יומכם ולילה לעשורת׳ משפט עבדו‬
‫ומשפט עמו ישראלךבר״יום ביומו‪:‬‬
‫למען דעת בל׳־עמי הארץ כי‬
‫יהוה הוא האלהים אין עוד‪ :‬והירת‬
‫‪V‬‬
‫‪VT‬‬
‫‪J‬‬
‫‪IT‬‬
‫^‬
‫•א‬
‫‪vt‬‬
‫«‬
‫‪1‬‬
‫*‬
‫‪V‬‬
‫; י ז ׳‬
‫לבבככם ׳שלכם עם יהודה אלהינו‬
‫‪I‬‬
‫‪v‬‬
‫'"‪i‬‬
‫‪JT‬‬
‫~‬
‫}‬
‫‪".ATT‬א‬
‫לרבת בחקיו ולשמר םצותיו כיום‬
‫‪% T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫\‪|T‬‬
‫»‬
‫הזה‪:‬‬
‫והמלך וכל־־ישראל עמו‬
‫*‪IT‬‬
‫• ‪Ti‬‬
‫‪T j l T T " :‬‬
‫׳‪r‬‬
‫‪A‬‬
‫ויזבח‬
‫זבחים זבח ליהודת‪:‬‬
‫שלמת את זבח השלמים אשר זבח‬
‫• ‪t‬‬
‫‪f‬‬
‫‪1‬‬
‫•‪-V-‬‬
‫‪A‬‬
‫‪IT‬‬
‫" ‪J‬‬
‫—; ‪j-‬‬
‫‪r‬׳‪-‬־‬
‫‪-‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫ץ‪-‬‬
‫•‬
‫־‪J-.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪_,-‬‬
‫ליחיד־״ בקר עשרים ושמם אלף‬
‫וצאן מאה ועשחכם אלף ויחנכו‬
‫ארת־״בירת יהורת המלך וכל־־בני‬
‫י•‬
‫" ‪J‬‬
‫‪t‬‬
‫‪ TV/‬י‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪y‬‬
‫ישראל‪ :‬ביום ההוא׳ קדש המלך‬
‫את־תז־ך החצר אשר לפני בית־ןהוה‬
‫כי־עשה ^ים את־העלה ואת־המנחה‬
‫* ‪* I‬‬
‫הפסלת ליום שמיני ׳‬
‫עצלת‪:‬‬
‫‪ *!•M‬ככלות שלמה‬
‫להתפלל א*‬
‫י‬
‫יי׳׳למלנומזה ההמל^‬
‫כלעעלכלכיומהתחלג*‬
‫תפלתו על כלותו אותה‬
‫ומכאן אמלו לכותימ‬
‫‪ Sir‬שהמלך כיון סכילע‬
‫שוכ אימ ןןיןףעלכלזתז‬
‫תפלת) ‪ :‬ככל אשל‬
‫לכל‪ :‬והיק לכל והניח‬
‫לכם מכל אויביכם‪:‬‬
‫להטות לככינו אלמי‬
‫טעמו לכק עם יהי יי׳‬
‫אלהינו עמנו‪ :‬משפט‬
‫עבלן ומשפט עמו׳‬
‫מםפט במקום הזה כמ<‬
‫כמשפט הבנות יעשה‬
‫לה כלומילתת לנו לכל‬
‫יום ביומו מה שאנו‬
‫צליפים להשפיע למ‬
‫הטיבה ולשמלנו מלעה‬
‫ובזה ילעוכלעמיהאלן‬
‫כי יי הוא האלהיםכי‬
‫הלבקיםבושבעיטוכה‬
‫מסמלים מלעה‪ :‬קלם‬
‫המלך את תיך החצל׳‬
‫לוצה לומל כי מלוב‬
‫הקלכמת שהקלימ‬
‫כמם ההוא הנכלך ס‬
‫שלמה לקלש החצל ל‬
‫לוצהלומל חצל הכהני'‬
‫באופן שיקליכו סם‬
‫הקלכנות על הלצפה‬
‫כי מזבח הנחשת ם‬
‫סעשה שלמה היה קטן‬
‫מהכיל לכ העולה נ‬
‫והשלמים‪ :‬את החג׳‬
‫חנוכת המקלשקלא גם‬
‫כן חג ‪ t‬שכעת ימים׳‬
‫של חינוך‪ :‬ושכעת ימים׳‬
‫חג הסוכות נמצא ס‬
‫שאכלו וסתו כמם‬
‫הטפולים דא כי ה‬
‫הקליכו השלמים ביום‬
‫הטפולים אכל לא ‪k‬‬
‫אכלום כאותו היום‬
‫על הלילה)מחלתו‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫»‬
‫‪f t‬‬
‫‪j"T‬‬
‫" ‪J‬‬
‫•‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫אלהינו עמנו כאשר הידת עם־‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪|T‬‬
‫;‪| JT‬‬
‫•‬
‫־ ‪:J!T/‬‬
‫•‬
‫;‬
‫•‬
‫ז‬
‫»‪«-‬‬
‫דבר בירמשהעבדו‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪II.‬‬
‫‪A‬‬
‫‪JT‬‬
‫‪T‬‬
‫ו ­‬
‫‪I‬‬
‫‪J T‬‬
‫״‬
‫כרוך יה}ו־ז אשר נתן מנוחדת לעמו‬
‫ישראל ככל אישר ךבר לא־־נפל‬
‫דבר אחדמכ^דבתדזטובאשר‬
‫•יו‬
‫־‬
‫״‬
‫‪ .‬־ ‪:‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪i|-J‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫•ן‬
‫‪T‬‬
‫‪f t J T‬‬
‫‪v %‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V»T‬‬
‫•‬
‫! ״ ‪/‬‬
‫‪•1‬‬
‫‪i‬‬
‫־‬
‫י‬
‫‪Y‬‬
‫‪:‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫י‬
‫• ‪%‬‬
‫״•‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪J‬‬
‫‪I‬‬
‫•‬
‫ווסלת הפסלת שבת ש‪$‬‬
‫חולו סל מועל של‬
‫סכות‪:‬‬
‫‪VT‬‬
‫הזארת ק ם מלפני מזכת ירהודת‬
‫מבלע על־־בךכיו וכפיו פךישוות‬
‫ויעמד ויברך את כל‪-‬‬
‫השמים‪:‬‬
‫קהל ישראל קול נתל לאמיר‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪- i‬‬
‫ככלות שלמה‬
‫•הודה ארת כל־־התפלרת והתחנדת‬
‫;•י‬
‫‪T2‬‬
‫‪•AT‬‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫‪1‬־‬
‫ץ‬
‫ן*ן״ן*‬
‫‪t‬‬
‫‪• A T‬‬
‫' ‪l‬‬
‫•‬
‫‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫־י‪-‬‬
‫י *‬
‫‪VT‬‬
‫יו‬
‫נ‬
‫••‪J‬‬
‫‪-‬‬
‫י‬
‫יאמל) לעוללים בללך עליהם םיעזלו אותם לקבול המתלים באק שלא יהלמ‬
‫בנוי ט סם כהלגו לובם‪ :‬יחקלו׳ יסלימו החקיל׳ י)עבל) העוכלי׳ כאק י הולט‬
‫ללכיס םילאז עצם אלם ובנו אצלו ציון סימן שיש כאן עצם סלמתכליסיפלשו‬
‫ממנו הולכי ללכים ועושי טהלות‪ :‬אל גיא ׳ כמו כגיא‪ :‬ונם שם עיל המונה י‬
‫כמושהגיאיקלא המון‬
‫נוג כן העיל הסמוכה‬
‫ו נ ם שם־עיר המונה וטהרו הארץ‪:‬‬
‫לגיא או עיל ילוםלם‬
‫; • ! ד ‪1 it /‬‬
‫תקלא המונה על סם‬
‫הפטלהלמס שמיני עצלת כמלכים א׳‬
‫המון גי הנהלגים‬
‫בסימן ט׳‬
‫סמוך לה ג‬
‫‪IT‬‬
‫‪i‬‬
‫•‪A‬‬
‫רדמ‬
‫‪TIT‬‬
‫" • ‪T J‬‬
‫‪T :‬‬
‫‪,‬‬
‫וארת חלבי דתשלמים כי־מזכח‬
‫יום‪:‬׳״״ ג ״‬
‫עשר י*‬
‫את־הארץ שבעת חדשים‪:‬‬
‫השמיני‬
‫יהוהכיום‬
‫קטן מהביל‬
‫אשר לפני‬
‫הנחשת‬
‫אלבעהעםלמם׳‬
‫הוא שמיניואנשי‬
‫יהוה‪:‬‬
‫כמםאדני‬
‫כיניה׳‪:‬נאם‬
‫הכבךי‬
‫להוליע כי םמ כים המ לא היהיום‬
‫חלבי נסעו אות) היןםלפי שהיה‬
‫ואתמממ ולא‬
‫ואת־המנחהלשות‬
‫במם השמיני נטל)‬
‫עצלת ואמלו לבותינו זל‬
‫השמיני ׳‬
‫הפלש‬
‫אתיהעולדת‬
‫?קבריםאומל בלסלי הימים וכמס עםלים ושלשה לחלש השביעי שלח את העם‪:‬‬
‫לאהליהם)כן הוא‬
‫חג)כמם כג׳ לחלש חזמ ונטל) לשות מממ‬
‫)הלמ??‪VI‬‬
‫תמירעךילו^בףם‬
‫רעש שלגשה בערת־‬
‫השלמים‪:‬‬
‫למל‬
‫את־העברים את ־‪-‬הנותרים על־‬
‫ההוא אות־־החנ וכל־ישראל עמו‬
‫הארץ לטהרה פ^ח שב^ה־חדשיס‬
‫קהל נךול מלבואי־חמןת עך־־‬
‫יחל|רו‪" :‬ןעבךו העברים באךץ יךאיז‬
‫נחל מצרים לפנייךתוות אלהינו‬
‫אךםיובנך^אצלו ציון;]דקברי שםןתימים ושבעת;מיס ארכערת‬
‫אותוהמקבךים אל־ניא המון גוג‪:‬‬
‫*י‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫י‪:‬‬
‫‪ . .‬׳ •‬
‫י״־יו‪%‬‬
‫ה פ ט ר ת‬
‫רדלן‬
‫ש מ ח ת‬
‫ת ו ר ה לשבת הגדול‬
‫לזול עבללו ולישראל עמו ׳ פילוש ללול עכל) שקף׳ לג מה שהבטיחו כי המצא‬
‫מיזלכמוכנה הכית )יהיה שלוםושקט מממ ליםלמל‪:‬‬
‫הפסלת סמחת תולה׳‬
‫ןיק־ןו אחלי מות‬
‫משה׳ מ‬
‫ממיכל על סלל התולה‬
‫המסויימת כפטילת‬
‫לושה )זה מחובל לה‪:‬‬
‫עבליי׳ ׳ מי ששם כל‬
‫י‬
‫כחו)מונתו בשם‬
‫‪ -w‬״ ‪r‬‬
‫שלחאת־העם ויברכו אחריה‬
‫• ‪J-‬‬
‫‪TT‬‬
‫‪T‬‬
‫יי‬
‫־ג יוג ‪V‬‬
‫"־״‪.‬־‪.‬‬
‫־?‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬־ ‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫ד>‬
‫‪*T‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪•J‬‬
‫‪-»' T‬‬
‫עברו ולישראל ^ ו ;‬
‫ויהי ככלות שלמת לבנותאת־־בית‬
‫—‬
‫‪i‬‬
‫״‪:‬׳‬
‫;•‬
‫~ ‪~t‬‬
‫‪•i‬‬
‫י‬
‫‪i‬‬
‫חפץ‬
‫שלמה אשר‬
‫לעשות‪:‬כל־חשק‬
‫המלך ואת‬
‫ואת־בית‬
‫יהוךז‬
‫*תכלך ואף בהתעסקי‬
‫כעניני העולם מתכוין‬
‫לעמלת האל יתכלך‬
‫הפסלמ שמחת תולה ביהושע‬
‫מאיי־^אעכל יי ;‬
‫בסימן א ׳‬
‫‪«VooVwrt‬הי‬
‫הקלוש בחך הוא לעמל‬
‫אתהיללן‪ :‬קום עמלי‬
‫אחרי מות‬
‫יןים ענק זלוז ‪ tip pj‬ו‬
‫עבד י ת ו ת ו‬
‫^סחהו׳ קומוועבלו‪:‬‬
‫השכיל ׳ פילוס תצליח ראמריהוהאל״ץה^עבן־נון משרת‬
‫וכן תלגם יונתן כליל‬
‫משה עבדי‬
‫*תנלח‪ :‬לא ימוש׳ ) משת לאבוד‪:‬‬
‫־ ‪V i‬‬
‫ן‬
‫״‬
‫*‪v‬‬
‫והגית ׳ הוא כפל לכל‬
‫לחזק ׳ )אמל שיהגה מת ועתה קום עבור את״־היךרן הזה‬
‫& כמם)כלילה כל עת אתה וכל־העם הזה אל״־הארץ אשר‬
‫י ‪ I‬י*‬
‫שילנא פנאי מעשקי‬
‫ממיתו‪ :‬הלא צייתיך׳ אנכי נתן להם לבני ישראל‪ :‬כל־‬
‫מלת זלוז וכן הלא ם מקום אשר תדרוך כף־־ךגלכם בו‬
‫שמג כתי הלא שלחתיך‬
‫מלומיםלהם‪ :‬כיעלך לכם נתתיו כאשר דברתי אל־משת‬
‫‪\1IT‬‬
‫! ‪2‬־‬
‫‪JT‬‬
‫אלהיך ‪J‬כמו ־ואל‬
‫‪ 'A‬יי׳‬
‫מהמדבר והלבנון הזח ועז—‬
‫‪:‬‬
‫משה אמר עלה אל יי‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫פירוש‬
‫הכינו לכסצלה׳‬
‫הנהר הגדול נהר־־פרת בל א ר ץ‬
‫‪iTJ^r‬‬
‫‪:‬י‬
‫ו־‪2T‬‬
‫־‪V T‬‬
‫ זז^‬‫מיני מאכלים• עלתי ‪b‬‬
‫הלחלז י עליין היה תחתיכש ועד־הים הגדול מבוא‬
‫«‪j‬‬
‫‪VT‬‬‫‪yT‬‬‫‪I‬‬
‫י י‬
‫מלל להם המן ככל‬
‫לא־יתיצב‬
‫מקן׳ השמש יהיה גבולכם‪:‬‬
‫ממחלת‬
‫מהי) צוסעי׳ על‬
‫‪TAT.‬‬‫‪,VT2‬‬
‫‪IV‬‬
‫־‬
‫הפסת ! כעול שלשת אישלפגיךכלימי חייך באשר הייתי‬
‫»־« •‬
‫‪T-.‬‬
‫־ ‪V‬‬
‫ימים ׳ כתרגומו בסוף‬
‫מלתא ממין ‪ t‬נסיכם עםיםשה אהית עמך לא אךפןן‬
‫טפכם ׳ חסל ו") ה‬
‫חזק ואמץ ‪5‬י‬
‫ילח ולא אעזבך‪:‬‬
‫השימוס כמו סמם‬
‫י‬
‫את־־‬
‫לאיכן שמעין והלומים אתהתנחיל את־־העם הזת‬
‫״‬
‫*יו•‪2 j--‬׳; ׳‬
‫להם ‪ :‬חמושים ׳ כמו‬
‫חלוצים ‪ :‬רק יהיה יי׳ הארץ אש!—נשבעתי לאבתם לתת‬
‫^ ‪.‬‬
‫אלהיךעמך ׳ כלומר‬
‫שתלך בללך משה ש להם‪ :‬ךק חזק ואמץ מאל‬
‫שיהיה י י ׳ עמך כאשל לעשות ככל־התורת אשר צוך‬
‫‪J‬‬
‫היה עם משה‪ :‬לק חזק‬
‫ואמן׳ ללםולנותימ משת עבדי אל־־תסור ממנו ימין‬
‫•ד!‬
‫־ ; •‬
‫‪JT‬‬
‫ממת יקל אפילו ל‬
‫‪1‬ל‬
‫־‬
‫‪*tl‬‬
‫בכל ‪S‬אשר‬
‫ללכל עכילה תלמול ושמאל למען תשכיל‬
‫התורה ‪J‬הזה‬
‫לא־יטוש םפר‬
‫לומל לק אכין )לקין תלך‪:‬‬
‫• ••‬
‫; •‬
‫‪t‬‬
‫״‬
‫|‬
‫•• ••| י‬
‫מיעוסק הן‪:‬‬
‫מסלת הפסלת שמחת מ‪53‬יך וחנית בו י ו מ ם ולילה למען‬
‫‪T‬י‬
‫‪T • Tt‬‬
‫• •‬
‫תולה‪:‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫"״‬
‫*‬
‫י‬
‫^‬
‫‪VST‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪:‬‬
‫‪i f‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪|T‬‬
‫־‬
‫י*‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫' ‪/‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-‬‬
‫‪VT‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫‪ T‬׳‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬
‫כ‬
‫‪2‬‬
‫״‬
‫‪2‬‬
‫־‬
‫‪VT‬‬
‫‪-‬‬
‫*‬
‫!‬
‫*‬
‫״‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪X‬‬
‫‪t‬‬
‫‪T‬‬
‫)‬
‫‪-"I‬‬
‫‪V‬‬
‫־ ‪ 2‬י‬
‫־‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪-.‬‬
‫‪•I-‬‬
‫‪TT‬׳‪V‬‬
‫‪.‬‬
‫‪r‬‬
‫•‬
‫י‬
‫‪/‬‬
‫‪.‬‬
‫יי ‪.‬‬
‫־ י‬
‫^‬
‫‪j‬‬
‫‪yppi‬‬
‫‪T‬‬
‫**‬
‫‪I1‬‬
‫‪T‬‬
‫ו*‬
‫־‬
‫•‬
‫ן‬
‫‪T‬‬
‫‪J• T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪K‬‬
‫־•‬
‫־ ‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J T‬‬
‫‪2T‬‬
‫־‬
‫הפסלת סבת‬
‫הנלול‪:‬‬
‫• ז‬
‫‪- J‬‬
‫״ ‪Y/‬־‪2‬‬
‫‪A‬‬
‫• ו •ע‪ ,‬יר כ ה‬
‫‪-‬‬
‫;‬
‫תשטד‪ T‬ל^שות‪A‬־כבל־הכתוב בו בי־־‬
‫אן תצליח את־דרכך ואז תשכיל‪:‬‬
‫הלוא צויתיך חזק וא‪6‬ץ אל^־יתעלץ‬
‫ואל־תחת כי עמך יהוה אלחיךבכל‬
‫״‬
‫••‬
‫‪I‬‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫י י‬
‫;‬
‫‪V I‬‬
‫אשר תלך‪:‬‬
‫‪:-‬‬
‫*\‪X‬‬
‫‪-‬‬
‫*‬
‫‪t‬‬
‫‪JT‬‬
‫רצו יהושע את־שטרי‬
‫‪2‬‬
‫‪- t‬‬
‫העם לאמיר‪:‬‬
‫**‪v‬‬
‫וילושלם״ כי‬
‫וכליהזלה‬
‫שם בית המקלם‪:‬‬
‫י‬
‫־‪J‬‬
‫ן•י‬
‫‪j:‬‬
‫\‬
‫עברוי בקרב המחנה‬
‫‪2‬‬
‫‪IT‬‬
‫*‬
‫‪j‬‬
‫‪ -‬ן ־ ו‬
‫‪:‬־‪T‬‬
‫וצוו את־־העם לאםר תכינו ל ב ם‬
‫‪T‬‬
‫‪ J‬־ «‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪y‬‬
‫‪T‬‬
‫‪VT T‬‬
‫צידה ‪£‬י נעור• שלשת ימים א ת ם‬
‫•י‬
‫‪AT‬‬
‫« ‪j‬‬
‫‪O i‬‬
‫‪T‬‬
‫־ יי‬
‫* י‬
‫;)ברים את־הץ־דן הזה לבא לרשת‬
‫אלהיכם נתן‬
‫את־האךץ אשר יהות‬
‫•‬
‫‪4‬‬
‫׳‪•r‬‬
‫ולראובני ולגלי‬
‫לכם לרשתה‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪T T‬‬
‫‪ :‬י‬
‫‪V‬‬
‫‪2‬‬
‫•ן‬
‫ז‪-‬‬
‫‪I‬‬
‫‪M S‬‬
‫‪:‬‬
‫" י‬
‫'‬
‫ז‬
‫'‬
‫ולחצי שבט המנישת אמר יהושע‬
‫זין‬
‫ר‬
‫•‪.‬ו‬
‫‪,,‬‬
‫י ‪-‬י‬
‫־‪1‬‬
‫־•‬
‫י‬
‫»‪A‬‬
‫•‬
‫‪-‬ו‬
‫*‬
‫יי*־‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫״‪v‬‬
‫>‪v‬‬
‫זז‬
‫‪I‬‬
‫* ‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫״‬
‫י‬
‫‪ T.- A T‬־‪1‬‬
‫•‬
‫י‬
‫ך•‬
‫‪-‬‬
‫‪1‬י|‬
‫»‬
‫י‬
‫‪T‬‬
‫‪f‬‬
‫*‬
‫'»‬
‫*‪X‬‬
‫‪T1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬
‫‪VT‬‬
‫‪* o‬‬
‫‪y‬‬
‫‪J‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫*‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫*‬
‫^‬
‫י‬
‫־‬
‫‪I‬‬
‫‪•ATT‬‬
‫״ י‬
‫‪.‬‬
‫‪VT‬‬
‫‪,T‬‬
‫‪%‬‬
‫־׳‬
‫י ־ < ‪IT V « 1‬‬
‫"י"‬
‫!‬
‫‪v‬‬
‫‪,‬‬
‫«‬
‫־‪J‬‬
‫‪i-‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪\ 1‬‬
‫י‬
‫•‬
‫‪• It-‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪» . .‬‬
‫י‪1‬‬
‫"‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫•*‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫‪0‬‬
‫‪I‬‬
‫*‬
‫‪T‬‬
‫ז־‬
‫‪/T‬‬
‫בעבר‬
‫"‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫קלבתי׳ כאותו המי םזכל‪ :‬אליכם ׳הלול שיהיה כיום ההוא ׳ והלולויל‬
‫שעכל) אם לא קכל) לינם כעולם הזהיקכלו כעולם הבא‪ :‬על׳ כיאנימלע׳‬
‫הנסתחת)אעיל כהם כמה שעשו י‪ .‬ממהל ׳ לשל^ גמולם ׳)מטי נל ׳ משפכ!‬
‫הגל‪ :‬כיאציה לא שניתי ׳ מהסאמלתי אכיל) ל!מן אליך כן יהיה כי אני לא‬
‫שניתי)לבלי לא ישנו‬
‫ומר‪ . :‬זכור את־חדבר אשר צוה )כל העתילות לכם על‬
‫לא‬
‫ילי נביאי כן יהמ‪:‬‬
‫אתכם משה עגר־״יהותלאמריהוה‬
‫)אתם כני יעקכ לא‬
‫אלחיכם מניחלככם ונתןלכם את־ כליתט׳ כמל שכלו מ‬
‫שאל האמן׳ שלא נשאל‬
‫הארץ הזאת * נשיכם ספכםומלןמכם להם זכל כשמם )כלו‬
‫;שבו באךץ אשר נתן לכבש משת מהמת מי אכלאתםלא‬
‫הירדן ואתם תעברו חמשים כליתם )לא תכל) כי‬
‫לעולם תהי) ‪.‬ממחלים‬
‫לפני אחיכם כל נכרי החיל ועזרתכם כק המים להמת מי‬
‫אותם‪ :‬עראשר־יניחיהוהילאחיבם אחל כאק‪ :‬למימי‬
‫‪— ! . _, . _ .‬‬
‫;‪V -‬‬
‫־‬
‫‪j |T‬‬
‫אכותיכם י אמל זמן‬
‫נם־הםהאת־הארץאישר‬
‫וירשו‬
‫ככס‬
‫לכ עכר שלא שמלתם‬
‫» ‪T —. t V T‬‬
‫‪T‬‬
‫" ‪T‬‬
‫‪• , A iITi‬‬
‫‪TT‬‬
‫חקי אתם )אבותיכם‬
‫־יהוהאלחיכם נתן לבכם וישבתם לפיכך הלעותי להם‬
‫לארץ ירישתכם וירשתכם אותת )לכם׳ אכל מעתה ‪0‬‬
‫שובו אלי ואשיבה אליכ‪:‬‬
‫אשריגתןלכם משת עבר יהות‬
‫ואמלתם כמה נשוב׳‬
‫‪f‬‬
‫‪:‬‬
‫‪TjT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪J" T‬י * ‪T‬‬
‫‪JT‬‬
‫נאםתאמלוכמהנסוכ׳‬
‫בעבר הירדן מזרח השמש‪:‬‬
‫התשובה י היקבע‪/‬‬
‫ויענו את־יהושע לאמיר כל אמר היקכע אלם א‬
‫אשר״צויתנו נעשת ואל־בל־אשר אלהים׳ כי אןם קובעי'‬
‫איתי צ )אמלתם׳)אם‬
‫תשלחנו נרד‪ . :‬ככל אישר־שמענו‬
‫סאמל) כמה קכענוך׳‬
‫־ ד‬
‫~'‪V‬‬
‫אל־משה כן נישמע אליך רקיהית התשובה המעסל ו‬
‫| יו‪:‬‬
‫י ־‬
‫‪J‬‬
‫ע‬
‫)התלומה׳ היקכע ק‬
‫יהוהאלהיך עמך כאשרהית עם־־ קובעים קבענוךענין‬
‫‪VT T‬‬
‫ד ‪/r‬‬
‫י‬
‫‪4‬‬
‫נזלה ולקיחת הלבד‬
‫משה‪ :‬כל־איש אשר־ימרת את־פיך בהכלח׳וק)קבע את‬
‫ולא־ישמע את־דבריך לכל אשר־ קובעיהם נפש ן‬
‫במאלה אתם כאלים׳‬
‫‪1i T‬‬
‫מפני שאל העכיחת‬
‫תצונו יומת רק חזק ואמץ‪:‬‬
‫שזכל למעלה ועול אתם‬
‫הפסלת שכת הגלול כתמ במלאכי‬
‫מוסיפים עון על עלן‬
‫כסימן ג׳׳‬
‫ואתם קובעים אותו‬
‫ו ע ר ב ה‬
‫ליהות מנחת שלא תתנו תלומות •‪,‬ו‬
‫יהודה וירושתם ומעשלותממה ‪ .‬ס‬
‫שתאסמ‪ :‬הנוי כלוי‬
‫ילאהכישאלהעכילות‬
‫כיםיעולס וכשנים קדמוניות‪:‬‬
‫הנזכלות לא הין שוים‬
‫כהם כלם אבל כלכל‬
‫וקרבתי אליכם למשפט ותייתי׳‬
‫•ו‪• -‬‬
‫‪r‬‬‫‪• :‬‬
‫‪T :‬‬
‫‪T‬‬
‫המעםל והתלומה היו‬
‫ער ממיתר במכשפים ובמנאפים שוים כלם לפיכך אמל‬
‫המי כל) ‪) :‬יהי סלף‬
‫ובנשבעים לשקר ובעושקי שכר־־‬
‫בכיתי׳ יהי מזקמ‪3‬ל‬
‫שכיר אלמנה ויתום ומטי־־גר ולא ללגים )לכהנים העןכלי'‬
‫ ‪..‬‬‫‪CT:‬‬
‫‪T T .‬‬
‫‪* T‬‬
‫לפני‪ :‬גהליקתי׳ א‬
‫יראוני אמר יהוה צבאות‪:‬‬
‫כי ‪ m‬אמטיל עליכם )אניק‬
‫יהות רא שניתי ואתם בני״־יעק^ )‪ if‬לכם בלכה ‪ :‬על כלי‬
‫'‪;A‬‬
‫‪T‬‬
‫^ ‪ • yT" I.‬לי ׳ שלא יספיק) לכם‬
‫למימי אבתיכם סרתם כלים )אוצמת׳ ומנת(‬
‫בליתס‪:‬‬
‫ן‪T-‬‬‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ «T‬ממם על כלי ליעל‬
‫ו לתימלקמסתז‬
‫מח‪3‬ןי ולא שמרתם שובו אלי‬
‫״‬
‫ולכו לאהליהכם שמחק וטובי לב‬
‫עלכל־הטובתאשר עשה יהיה לדוד‬
‫ר ד ק‬
‫ל ו‬
‫‪j‬‬
‫‪J‬‬
‫‪I -‬‬
‫ואשובה אליכם אמר יהות צבאות‬
‫‪%‬‬
‫‪J‬‬
‫‪5‬‬
‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫‪V -2‬‬
‫‪I‬‬
‫‪T‬‬
‫ואמרתם במה נשוב ג היקבע אדם‬
‫‪ e«^0‬בייאתכ^ לןבעיכם אותי‬
‫ואמרתט במת קבענוך תמעשר‬
‫והתרומה‪ :‬במארה אתם בארק‬
‫ואתי אתם קבעיס הגוי כלו‪:‬‬
‫קמאו" את־בל־המעשר אל־בית‬
‫האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נ א‬
‫כזאת אמר יהות צבאות אם־לא‬
‫אפתח לכבש את ארבות ה ש מ ע‬
‫והריקתי לכם ברכת עך־בלי‪-‬ךי! י‬
‫•‬
‫‪If‬‬
‫;‬
‫‪T-‬‬
‫*‪v‬‬
‫‪IT1‬‬
‫‪3‬אונלי‬
‫הפשרת‬
‫רדק‬
‫הגהל‬
‫רדק‬
‫‪;?:;:‬כל׳ באלבה םאוכל <!כםאתהתבואה‪ :‬ולא תשכל לכםהנפן׳ הגפן לא לרשע ללא יאמרו עמי שגא עמל אלהים! כי הנה ׳ מם המשפט המשיל אותו לאש‬
‫נזסכל פליה‪ :‬ואשלי י יאמלו אשריכם המורה סאתם חלפה במים מפני הלעב‪ :‬ביערת׳)לסי פילם מס זה לשלי שמש הנא שכך אמל) חכמים אי( גיהנםלעתיל‬
‫ללי חק ׳ אק סחפצי כה! ח‪/‬קו ׳ סב להוכיחם עלמה שהיו אומלים כילית‬
‫לכאאלא הקלוס כלוךהוא מוציא חמה מנלתיקה ולשעים נלונים כהונליקים‬
‫לץ ילית ליין‪ :‬קלולנית ׳ בשפל לוח‪) :‬עתה אנחנו מאסלים זלים ׳ שאנו לואים מתדפאק בהווהו שנאמר)זלחה לכם *לאי וגומל; קש כמו קש יכם יהמ שיכל)‬
‫‪.‬‬
‫‪, . .‬‬
‫‪, .‬‬
‫הרשעים מבליחים על‬
‫מהלה‪) :‬להט׳ כמו‬
‫אות‬
‫הי ״‪:‬תנו מאשרים‬
‫לא עבדו‪:‬‬
‫)תלהטמוסליהליס‪:‬‬
‫ונערתי לכס באכל ולא־ישחית לכס‬
‫נם‬
‫‪ :2‬מעשה לשעם‪:‬‬
‫שלש )ענף ׳ כתלממו‬
‫והיו‬
‫בתנור‬
‫בער‬
‫בא‬
‫היום‬
‫הנדת‬
‫בי‬
‫ולא״תישכללככם‬
‫האדמדה‬
‫את־פרי‬
‫כהנו אלהים ׳ לומל נ‬
‫בל )בלבל כי הכן‬
‫‪T‬‬
‫‪ :‬־ ״‬
‫!‪I‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪. •T‬־‬
‫‪J• j‬‬
‫כל־זריבם וכליעשה רשעה קש ולהט‬
‫כלאה מה יוכל לעשנת‬
‫הלאםוןכמן שלש)הכן‬
‫הגפן בשרה אמר יהווז צבאיות‪:‬‬
‫הנולל מממ כמן ענף‬
‫‪5‬כו וימלטו מן הלעה ו ואשרו אתכם כ^־הנוים כי־תהיו אתם היום הבא אמר יהורה צבאות‬
‫ינת נכשלו‪ :‬אז נלכח‬
‫‪I1‬‬
‫בכנפיה ׳ כי השמש‬
‫ההוא‬
‫ידאיה׳כיהמאמ‬
‫יפמש אולגעלהאלן‬
‫אשר לא־יעזב לה•'שריש וענה‪:‬‬
‫אתם ארץ חפץ אמריהות צבאות‪:‬‬
‫‪•TT:‬‬
‫‪T/‬‬
‫־‪il‬־ ‪1‬׳‪v•• * I‬‬
‫‪1‬‬
‫‪I‬־‬
‫»‬
‫; » ‪l‬‬
‫־׳י • זי ־‪V‬‬
‫"יי‬
‫הגא מאמל אנסים‬
‫)כמ! כיפים פרוםות‬
‫‪ to‬יכינו ללבי ה׳‬
‫חזקו עלי דבריכם‬
‫הרהרה לכם יראי ׳שמי שמש צדקת זליחת)! )יצאתםופשת׳‬
‫<משטפמ)כשישמע) י‬
‫בכל אשל תצא< תפמ‬
‫ומרפא בכנפירה ויצאתם ופשתם‬
‫מה־נרברנו‬
‫ואמרתם‬
‫יהות‬
‫אמר‬
‫ילאי ‪ b‬הלכלים‬
‫)תרבו כעגלי מלבק ש‬
‫* ג •יי‪v‬‬
‫•ו ‪T‬‬
‫־ ג •י»‪r A‬‬
‫־ ‪v" s‬‬
‫• ‪:\- :‬‬
‫־‬
‫‪- -a‬‬‫* »‪A‬‬
‫שגללים בשומן )כשרי‬
‫מהאנשים האלה ה עיץל ‪ J‬אמרתם שוא עבד אלהיכם כענלי מרבק‪ :‬ויעסותם רשעים כי~־‬
‫הכלכלי' בהשגחת האל‬
‫)פשתם׳עניןרמי‪:‬‬
‫יהיו אפר תחת כפות‬
‫בתחתונים נ‪-‬לכת הם‬
‫רנליכם כיום מלכק׳ הוא מקום ש‬
‫*‪A‬‬
‫־ ‪ :‬״‬
‫־־ ‪J‬‬
‫‪ V‬־‬
‫״ ‪r‬‬
‫• ו‪J :‬‬
‫איש אל לעה) )מלכים ומתיבצע בי שמרנו משמרתו ובי‬
‫סמכניסין סם העגלים‬
‫צבאות‪:‬‬
‫יהות‬
‫אמר‬
‫עשה‬
‫אשר־אני‬
‫כלכלים האלה)נושאים הלכנו קלרנית מפנייהוה צבאות‪:‬‬
‫לפטמם‪) :‬עסנתם י‬
‫‪l‬‬
‫‪i‬‬
‫‪:‬‬
‫ןנותני׳ בהם על שימצאו‬
‫‪I T :‬‬
‫י ‪i‬״‪JT i v‬‬
‫גוי• ־ י‬
‫׳ "ן‬
‫זכרו תורת משה עבדי ענק הלליסה והכתים'*‬
‫)מזה נקלא עפים <ז‬
‫בשכלם כי כל ללכיג ועתה אנחנו מאשרים זדים נם־־נבנו‬
‫י‬
‫על־בל־‬
‫בחרב‬
‫אתו‬
‫צויתי‬
‫אשר‬
‫משפט אל אמונה )אין‬
‫המשקה היוצא על ילי‬
‫‪V‬‬
‫וימלטו‪:‬‬
‫אלהים‬
‫בחנו‬
‫נם‬
‫רשעה‬
‫עשה‬
‫מיל! דק שב ה ׳ האל‬
‫כתיםהזסחיטהז אמל‬
‫ישראל הקים ומשפטים‪:‬‬
‫יתבלך הקשיב‬
‫הנדת כזמן הזה הרםעים מ‬
‫לכליהם אז נדברו יראי יהות איש אל־רעהו‬
‫לתן להם שכלםבזה‪:‬‬
‫אנכי ישלח ל כ ם את אליה הנביא מםליםככםאכל ‪pa‬‬
‫ההוא מלמסו אותם‬
‫לכתב ספל זכלק ל ויקשב י ת ו ת וישמע *ויכתב ספר‬
‫לפנמ׳ ללך משל כלשון‬
‫לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא‪:‬‬
‫החת פפות לגליכס‪:‬‬
‫בני אלם שכותבים ה זכרון לפניו ליראי יחות ולחשבי‬
‫כמם אשל אנ*־ עושה׳‬
‫‪V- : I :‬‬
‫‪T :‬‬
‫»•‪-!••:‬‬
‫‪ i I‬זז‬
‫•זז‬
‫המלכים ספל הזכלונן׳‬
‫והשיב לב־אבות על־בנים ולב בנים כמם המשפט שאני ס‬
‫צבאות‬
‫יהוה‬
‫אמר‬
‫ךי‬
‫והיו‬
‫שמו‪:‬‬
‫כי אין שכחה לפנמ‬
‫על־אבותס פן־אבוא והכיתי את־־ שופטם לכלמן ׳ )אמר‬
‫משכי‬
‫יתכלך׳ ו ^ ם‬
‫אפל י ללך משל לפי‬
‫לעס אישר אני עשה סנלת ותמלתי‬
‫חרם‬
‫הארץ‬
‫״ תולת משהעכלי׳ אמל על שלא יבא מם‬
‫זכה‬
‫אותם‪:‬‬
‫שהמם הבא ישלוף‬
‫שמו שמשכים תמיל בללכי ה ןכיליעת אלהומנ‪ :‬ליןם אשל אני עזשה ׳ ליום‬
‫ולול ‪Tl•• I‬‬
‫‪T\T T‬‬
‫תילת משה עכלי לעסות ככל הכתוב בה י לפני בוא‬
‫על־־בנו המשפט זכח בכל לול‬
‫עליהם‬
‫איששלא תשיגם‬
‫יחמולעליהם‬
‫כאשר וחמלתי‬
‫יהי) לי סגלה‬
‫המשפט שאני ומשה לק כלםעים הם‬
‫‪;1‬‬
‫לפני‬
‫יזהילהנביא‬
‫והואאליה‬
‫לכם את‬
‫מםמלח‬
‫אנכי‬
‫הנה‬
‫בוא יחדיו לסוב בכל לב אל השם‬
‫והכני'‬
‫האבות‬
‫המשפט‬
‫לפני‬
‫הלעה המכלה הלשעים ז העוכל אותו׳ האב חומל על כל כנמ כמ) שאמל יום יי' י‬
‫והמלא‪:‬‬
‫בין והשני' ינצל) ממםיום יהוה‬
‫והסיב לכ אבות על כנים כמו עם כנים׳‬
‫הגלולשאמל ׳‬
‫המספט וזהו‬
‫וראיתםצליק‬
‫ושבתם׳ אז יבחן כין‬
‫העבדאתו‪:‬אות)‪ :‬ושבתם‬
‫נלחם אב על כנים אכל מתל חומל על העובל‬
‫צדיק לרשע בין עבד אלהים לאשר זכן לכ כנים על אביתם כמן עם אמתם כלומל האבות והבנים יחלמ י פן אבא‬
‫והכתי * לפיכך תהילם הגא כלי שיהמ כעלי תשובה למם הכא כלי סלא יכה האק פלה)תהיה חלם אסל לא תהמ גהזהלתו יכל) )יסלפו ׳‬
‫<המהלים תהילנ כז)הל הלקיע ומצליקים הלכי׳ ככוכבים לעולם ןעל‪:‬‬
‫חסלתהפטלתמבתהנמל‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫^‬
‫־‬
‫י־‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪i‬‬
‫‪r‬‬
‫‪T‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪j r‬‬
‫‪\ t i‬‬
‫‪- T‬‬
‫‪J T J‬‬
‫י ־ ו‬
‫•‬
‫~‬
‫;‬
‫‪\,T‬‬
‫‪J‬‬
‫‪:‬‬
‫‪-S‬‬
‫•*־י‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬‬
‫‪«T‬‬
‫^‬
‫־‬
‫‪T‬‬
‫‪:‬־‬
‫י‬
‫‪A‬‬
‫'‪J‬‬
‫«‬
‫־‬
‫«‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫•־*•‬
‫‪:‬‬
‫‪VT‬‬
‫־‪tT‬‬
‫•‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫•‪II:W‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪»-‬‬
‫ד‬
‫*‬
‫‪V‬‬
‫‪Jt‬‬
‫‪• -‬‬
‫‪r‬‬
‫‪f‬‬
‫־‬
‫״‬
‫‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫»־‬
‫‪-‬‬
‫»‪y‬‬
‫»־‬
‫ו‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫«‬
‫־־‬
‫•‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫;‬
‫‪T‬‬
‫‪.‬‬
‫‪J‬‬
‫‪1‬‬
‫־‪-1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪/T‬‬
‫‪5‬‬
‫ג־‬
‫‪-‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫־\‬
‫‪T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪-‬‬
‫‪R‬‬
‫•‬
‫*‬
‫‪JT‬‬
‫‪•s‬‬
‫•‪A‬‬
‫• ‪T I T‬‬
‫״‪v‬‬
‫‪••IT*TT‬‬
‫‪J‬‬
‫‪«:,":‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪» T‬‬
‫‪T‬‬
‫־‬
‫‪JT‬‬
‫"‪•I‬‬
‫‪V.T‬‬
‫‪IT‬‬
‫‪I‬‬
‫•‬
‫״‬
‫•‪J‬‬
‫‪T‬‬
‫•»•‬
‫‪J‬‬
‫ת ם ונשלם‪.‬״ ת ח ל ה ' ל א ל ב ו ר א עולם*‬
‫־‪A‬־‪T‬‬