כניסה ברגל ימין

≤∞±∞ ¯·ÓËÙÒ ■ ‡¢Ú˘˙ ‰˘‰ ˘‡¯ ≠ ≤∏ ÔÂÈÏ‚ ■ ¯‰ÂÒ‰ È˙· ˙Â¯È˘ Ô‡˷
Ò¢·˘ Ìȇ¯
˛∂≠≥ ßÓÚ¸ „˜ÙÓ‰ ¨ÔÎ
˛±π≠±∑ ßÓÚ¸ ¢Ô˜˙¢‰ ˙ÙÈÏÁ
˛≤≤≠≤∞ ßÓÚ¸ ˙¯È˙Ú‰ ˙ÎÙ‰Ó
!‫שנה טובה‬
‫דבר העורכת‬
‫קוראים יקרים‪,‬‬
‫עוד שנה חלפה‪ .‬בגיליון הנוכחי‪ ,‬גיליון ראש השנה‪ ,‬אנחנו מסכמים שנה‬
‫של עשייה‪ ,‬התפתחות ועיצוב דרך‪ .‬עוד שנה בה התקדם הארגון בצעדים‬
‫גדולים קדימה בדרך להפיכתו לארגון כליאה לאומי ‪ -‬ארגון המשולב בעשייה‬
‫הלאומית‪ ,‬הבטחונית‪ ,‬החברתית וההיסטורית של מדינת ישראל‪.‬‬
‫בחרנו להביא את סיפור פתיחתו של כלא 'אלה' עם העצורים שהגיעו לארץ‬
‫בעקבות פרשת המשט הטורקי‪ ,‬באביב ‪ - 2010‬דוגמה טובה להיותו של שב"ס‬
‫חלק בלתי נפרד מהאירועים ההיסטוריים במדינה‪ .‬השירות הפך להיות חלק‬
‫מפניה של ישראל גם כלפי העולם שבחוץ‪ .‬הוא לקח חלק משמעותי במלחמה‬
‫על תדמיתה של המדינה‪ ,‬כמי שמטפלת גם בעצוריה בנחישות אך ברגישות‪.‬‬
‫שב"ס יוצא מעבר לחומות ונעשה מעורב בהוויה של החברה הישראלית‪,‬‬
‫באשר היא‪ .‬כך‪ ,‬בעקבות ריבוי תאונות הדרכים‪ ,‬בשנה שבה רווחת גם התופעה‬
‫של תאונות 'פגע וברח'‪ ,‬בחרנו לשים דגש על מיזם חדש בארגון ‪ -‬אסירים‬
‫שהורשעו בעבירות תעבורה עוברים הכשרה כיצד להרצות בפני בני נוער על‬
‫הסכנות האורבות בכביש‪.‬‬
‫לא פסחנו על נושא הטיפול בילדי הפליטים‪ ,‬עוד משימה לאומית שאינה‬
‫יורדת מסדר היום הציבורי‪ .‬מדינת ישראל בחרה להפקיד את הטיפול בילדים‬
‫אלה‪ ,‬למרות שאינם עבריינים או פורעי חוק‪ ,‬בידי שב"ס‪ .‬זהו אות לאמון‬
‫במקצועיות הארגון וביכולתו להתאים את עצמו לאוכלוסיות מגוונות‬
‫ולמצבים משתנים‪.‬‬
‫לצד השינוי המשמעותי שנערך בימים אלה בכל הנושא של עתירות‬
‫אסיר והרחבת סמכויות שב"ס בהקשר זה‪ ,‬בחרנו להביא גם את נושא 'המיון‬
‫תוכן העניינים‬
‫‪6-3‬‬
‫‪9-7‬‬
‫‪26-24‬‬
‫‬
‫‬
‫מהפכת העתירות‬
‫ילדים של אף אחד‬
‫אסירים כבני אדם‬
‫‪13-10‬‬
‫‪29-27‬‬
‫טבילת אש‬
‫מי ייתן וכל משאלותינו יתגשמו לטובה‪.‬‬
‫בברכת שנה טובה‪,‬‬
‫ר‪/‬כ ניקול אנגלנדר‬
‫רעיונות‪ ,‬כתבות‪ ,‬צילומים ושאלות בנושאים המעניינים אתכם ניתן‬
‫להפנות לפקס‪ ,08-9193810/1 :‬לדואר אלקטרוני‪[email protected] :‬‬
‫או באינטראנט‪ :‬לשכת דובר ‪ -‬קצינת הסברה ארצית‬
‫‪22-20‬‬
‫כן‪ ,‬המפקד‬
‫המוקדם' לאסירים ‪ -‬ניסיון של שב"ס לתת לאסירים חדשים אפשרות‬
‫הסתגלות למאסר הצפוי להם‪ ,‬כדי להקטין חששות‪ .‬נושא נוסף הוא 'תפירה'‬
‫של 'חליפת תקוֹן' לכל אסיר ואסיר‪ .‬העיסוק בתחומים חדשים אלה מעיד על‬
‫אומץ ארגוני‪ ,‬מקצועיות‪ ,‬מקצוענות וראייה יצירתית ורחבה קדימה‪.‬‬
‫בכתבה על פרויקט 'תגלית' עקבנו אחרי סוהרים‪ ,‬המגלים ציונות אמיתית‬
‫כשהם מלווים צעירים יהודים מרחבי העולם בעת ביקורם בישראל‪ .‬בכתבה‬
‫נוספת פגשנו את המנהיגים האמיתיים של השירות‪ ,‬מפקדי בתי הסוהר‪,‬‬
‫המובילים את הארגון בשגרה ובחירום‪ ,‬ובכתבה מרתקת אחרת בחנו את‬
‫שיתוף הפעולה המפתיע של שב"ס עם גורמים שונים האחראים על זכויות‬
‫האזרח‪.‬‬
‫שנה חדשה בפתח‪ .‬הנושאים שבחרנו לגיליון זה מעידים על דמותו־לעתיד‬
‫של השירות ועל ראייתו ארוכת הטווח‪ .‬באנשי הסגל המסורים והמקצועיים‬
‫פועמת רוח של קידמה ותקווה‪ .‬הכתבות מעידות על הדרך שעשה הארגון‬
‫בשנים האחרונות בתחומים רבים ושונים; בהצבת מטרות רחוקות וקשות‬
‫ובהגעה אליהן; בקביעת יעדים ובהגשמתם; בעשייה יומיומית שהיא חלק‬
‫מההוויה הלאומית הישראלית‪.‬‬
‫מדורים קבועים‪:‬‬
‫היסטוריה ‪23..........................................‬‬
‫מחקר ‪33-32.........................................‬‬
‫חדשות‪42-37.......................................‬‬
‫הכל תחת שליטה‬
‫בטאון שירות בתי הסוהר‬
‫גליון ‪ ■ 28‬ראש השנה תשע"א ■ ספטמבר ‪2010‬‬
‫‪16-14‬‬
‫כניסה ברגל ימין‬
‫‪31-30‬‬
‫חיפשתי דרך ‪ -‬מצאתי חיים‬
‫‬
‫‪19-17‬‬
‫‪36-34‬‬
‫עורכת‪:‬‬
‫ר‪/‬כ ניקול אנגלנדר‬
‫קצינת הסברה ארצית‬
‫עריכה לשונית‪:‬דפנה פיינס‪-‬שער‬
‫חליפה לפי מידה‬
‫‪2‬‬
‫התגלית של שב"ס‬
‫צילום‪:‬‬
‫משה שי ‪ /‬יחידת הפקות שב"ס‬
‫עיצוב גרפי‪:‬‬
‫סטודיו יונתן לון‬
‫הפקה‪:‬‬
‫לשכת הפרסום הממשלתית‬
‫גנ"מ שרון שואן‬
‫גנ"מ רינה הראל‬
‫גנ"מ נביל עמר‬
‫כן‪ ,‬המפקד‬
‫שיחה עם שלושה מפקדים בשירות בתי הסוהר מגלה מה פירוש הדבר להיות 'מפקד בית סוהר'‪ ,‬חושפת קשיים‬
‫ודילמות‪ ,‬התמודדויות‪ ,‬לחצים‪ ,‬שגרה ‪ -‬במקום בו אין שגרה‪ ,‬אבל יש סיפוק רב‬
‫מאת‪ :‬נעמה תלם‬
‫ביום בו הגיע לארץ המשט הטורקי‪ ,‬הוכרזה‬
‫כוננות בבתי הכלא‪ .‬באותו יום עלה מופע האופרה‬
‫הייחודי 'נבוקו' על המצדה‪ .‬גנ"מ רינה הראל‪,‬‬
‫מפקדת כלא 'אשל'‪ ,‬חיכתה למופע הזה חודשים‬
‫וקנתה כרטיסים חצי שנה מראש‪ .‬בצהריים‪ ,‬אחרי‬
‫שהוכרזה הכוננות‪ ,‬צלצלה הביתה והודיעה לבני‬
‫משפחתה שילכו למופע בלעדיה‪ .‬אחר כך אספה‬
‫את הפקודים שלה‪ ,‬סוהרים וקצינים‪" .‬אמרתי להם‬
‫שאני יודעת שיש לחלק מהם תוכניות שתוכננו‬
‫מראש‪ ,‬אבל יש כוננות וכולם נשארים‪ .‬כולם‪ ,‬זה‬
‫קודם כול אני"‪.‬‬
‫הסיפור הפרטי הזה של הראל ממחיש אולי‬
‫יותר מכל איך מתנהלים חייו של מפקד בית סוהר‬
‫בישראל‪" .‬מבחינה טכנית"‪ ,‬אומרת הראל‪" ,‬יכולתי‬
‫ללכת‪ .‬אבל אני‪ ,‬כמפקדת‪ ,‬לא יכולה להשאיר את‬
‫כל האנשים שלי ולהגיד 'אני הולכת לקונצרט'‪.‬‬
‫התפקיד הפיקודי כולל אחריות‪ ,‬מחויבות ומתן‬
‫דוגמה אישית‪ .‬את מה שאני דורשת ‪ -‬אני קודם‬
‫כל צריכה לעשות בעצמי‪ .‬מפקד הוא מנהיג‪ ,‬סמל‬
‫לאנשים שמתחתיו"‪.‬‬
‫כינסנו שלושה מפקדים לשיחה‪ :‬גנ"מ רינה‬
‫הראל ‪ -‬מפקדת כלא 'אשל'‪ ,‬גנ"מ שרון שואן ‪-‬‬
‫"כמפקד‪ ,‬אתה צריך‬
‫להיות המנהיג‪ ,‬המצפן‪,‬‬
‫קובע המדיניות‪ .‬כולם‬
‫נושאים אליך עיניים"‬
‫מפקד כלא 'צלמון'‪ ,‬וגנ"מ נביל עמר ‪ -‬מפקד בימ"ר‬
‫'הדרים'‪ .‬פגשנו אותם בסדנה בנושא 'ערכים' שהם‬
‫עברו במסגרת תוכנית ההכשרה למפקדי בתי סוהר‬
‫(ראה מסגרת)‪ .‬בשיחה עמנו דיברו שלושתם על‬
‫מהות התפקיד ‪ -‬מה פירוש הדבר להיות 'מפקד‬
‫בית סוהר'‪" .‬אנחנו הפנים של בית הסוהר"‪ ,‬ציינה‬
‫הראל‪" .‬המפקד הוא זה שעומד בחזית‪ .‬זה לא תמיד‬
‫קל‪ ,‬אבל זה חלק מהאחריות שאנחנו לוקחים על‬
‫עצמנו"‪.‬‬
‫בדידות בצמרת‬
‫גנ"מ שואן‪" :‬כל מפקד הוא בודד‪ ,‬ובוודאי מפקד‬
‫בית סוהר‪ .‬עלי להחליט לבד הרבה החלטות ביום‪,‬‬
‫קטנות כגדולות‪ .‬למשל‪ ,‬לא מזמן פרצה קטטה בין‬
‫שני אסירים דומיננטים המשתייכים למשפחות‬
‫פשע‪ ,‬שיכלה להפוך בקלות לפיצוץ אדיר‪ .‬הערכת‬
‫המצב כללה שתי המלצות‪ :‬לסגור את בית הסוהר‬
‫ולנעול את כל האסירים בתאיהם‪ ,‬אבל אז היה עלי‬
‫להתמודד עם החזרה לשגרה‪ ,‬או לעבור בין האגפים‪,‬‬
‫להשאיר אותם פתוחים ולהסתכן באירוע קשה‪.‬‬
‫בחרתי באפשרות השנייה‪ .‬אלה היו שעות של מתח‬
‫רב‪ ,‬רק שלי עם עצמי‪ ,‬משום שקיבלתי פה החלטה‬
‫לא פשוטה‪ .‬ידעתי גם שאני נושא באחריות‪ .‬אם‬
‫לא יקרה דבר ‪ -‬אין בעיה‪ ,‬אבל אם יקרה משהו ‪-‬‬
‫‪3‬‬
‫השאלה הראשונה שישאלו תהיה 'איך השארת את‬
‫בית הסוהר פתוח'‪ .‬כשיש תקלות בבית סוהר‪ ,‬אני‬
‫מסתכל רק על עצמי‪ .‬לעתים מפקדים מצביעים על‬
‫אחרים‪ ,‬אבל לדעתי זהו צעד שגוי‪ .‬אתה‪ ,‬כמפקד‪,‬‬
‫צריך להסתכל על עצמך ‪ -‬מה אתה מקרין‪ ,‬איך‬
‫אתה עושה את הדברים‪ .‬כשיש כישלון‪ ,‬אני עושה‬
‫חשבון נפש ובודק איפה טעיתי"‪.‬‬
‫מנהיג אמיתי‬
‫לדברי גנ"מ שואן‪ ,41 ,‬מפקד בית סוהר נושא‬
‫באחד התפקידים התובעניים והמורכבים ביותר‬
‫בשירות‪" .‬כמפקד‪ ,‬אתה צריך להיות המנהיג‪,‬‬
‫המצפן‪ ,‬קובע המדיניות‪ .‬כולם נושאים אליך‬
‫עיניים‪ .‬בית סוהר הוא מקום דינמי‪ .‬אם עשית‬
‫משהו לא נכון‪ ,‬מהר מאד תראה את זה בשטח‪.‬‬
‫המשקל של מפקד בתוך בית סוהר הוא אקוטי‪.‬‬
‫מפקד שפועל רק מתוקף דרגותיו‪ ,‬לא יצליח לעולם‬
‫להוביל את היחידה שלו להישגים‪ .‬גם אם היחידה‬
‫תעבוד באופן סביר‪ ,‬בינוני ואפילו בצורה טובה‪,‬‬
‫בזכות המקצועיות והאחריות של אנשי הסגל‬
‫ היא לא תצליח להתמודד עם משימות קשות‬‫והיעדר משאבים‪ .‬אני קורא לא מעט ספרים בנושא‬
‫מנהיגות‪ .‬אחת ההגדרות שצדה את עיני היא‪:‬‬
‫'מנהיג הוא אדם שגורם ליחיד או לרבים לעשות‬
‫כרצונו‪ ,‬מרצונם'‪ .‬מנהיג אמיתי צריך לעשות שני‬
‫דברים‪ ,‬שבעיניי מגלמים את מהות התפקיד ‪-‬‬
‫הראשון הוא מתן דוגמה אישית והאחר הוא טיפוח‬
‫המשאב האנושי‪ .‬אתה‪ ,‬כמפקד‪ ,‬צריך לשמש מופת‬
‫ומודל לחיקוי לסוהרים שלך"‪.‬‬
‫תוכל להדגים את נושא הדוגמה האישית?‬
‫גנ"מ שואן‪" :‬זה מתחיל מדברים קטנים‪ ,‬כמו‬
‫שעת ההגעה לעבודה‪ .‬אני מגיע לעבודה לפני‬
‫הסוהרים שלי‪ .‬כשהפקודים מגיעים‪ ,‬הם כבר רואים‬
‫את רכב המפקד בחניה וכך הם מתביישים לאחר"‪.‬‬
‫מה לגבי הישארות בעבודה עד השעות הקטנות‬
‫של הלילה?‬
‫"אחת העצות הטובות שקיבלתי כשהגעתי‬
‫לארגון‪ ,‬הגיעה דווקא מסוהר פשוט‪' .‬המפקד'‪,‬‬
‫הוא אמר לי‪' ,‬אם אתה רוצה לשרוד בארגון שוחק‬
‫כמו שב"ס‪ ,‬לך הביתה בחמש'‪ .‬אני דורש את זה‬
‫גם מהפקודים שלי‪ ,‬אבל כמובן שיש חריגים‪ .‬אני‬
‫מעדיף שאנשי הסגל שלי יצאו הביתה‪ ,‬יהיו עם‬
‫הילדים‪ ,‬הנשים‪ ,‬ויחזרו אלי בכוחות מחודשים‪.‬‬
‫אני יכול לספר על עצמי (שואן נשוי ויש לו‬
‫שלושה ילדים)‪ ,‬שהיתה תקופה בה לא הצלחתי‬
‫להגיע הרבה הביתה‪ .‬יום אחד צלצלתי לאשתי‬
‫ושאלתי אותה מה שלום הילדים‪ ,‬איך בבית הספר‪.‬‬
‫מעברו האחר של הקו השתרר שקט‪' .‬רק שתדע'‪,‬‬
‫היא ענתה לי בכאב‪' ,‬הילדים בחופש הגדול כבר‬
‫שלושה שבועות'‪ .‬אני מעדיף שסיטואציות כאלה‬
‫לא יקרו לי יותר‪ .‬גם במצבי חירום אני לא ממהר‬
‫להשאיר את האנשים‪ ,‬כי זה שוחק אותם‪ .‬אם בכל‬
‫פעם נשאיר את האנשים ביחידה‪ ,‬אז כשנצטרך‬
‫אותם באמת ‪ -‬הם לא ירצו להישאר‪ .‬יחשבו שזה‬
‫שוב פעם 'זאב זאב'"‪.‬‬
‫שואן הגיע לשב"ס מהצבא‪ .‬גם שם פיקד על בתי‬
‫כלא‪ .‬הוא התחיל את הקריירה שלו בשירות כסגן‬
‫‪4‬‬
‫הכשרה סביב השעון‬
‫תוכנית ההכשרה של מפקדי בתי הסוהר‪ ,‬שזכתה לכינוי "סביב השעון"‪ ,‬יצאה לדרכה בינואר‬
‫‪ 2010‬ומיועדת למפקדי בתי סוהר מרגע כניסתם לתפקיד ועד לסיומו‪" .‬זהו תהליך אינסופי‬
‫ומתמשך של הקניית יכולות וידע"‪ ,‬מבהיר תג"ד אשר וקנין‪ ,‬ראש מנהל הדרכה‪ ,‬שאמון‪ ,‬בין‬
‫השאר‪ ,‬גם על תוכנית ההכשרה‪" .‬אנחנו‬
‫רואים במפקדים קבוצה שנמצאת‬
‫בנקודה הכי חשובה ומשמעותית בארגון‪.‬‬
‫בנקודת הפיקוד צריך להביא לידי ביטוי‬
‫מקסימום יכולות מנהיגות‪ .‬מורכבות‬
‫העשייה של כל מפקד מחייבת אותו‬
‫לרמה ערכית‪ ,‬אנושית ומקצועית גבוהה‪,‬‬
‫והמוטיבציה שאדם צריך להיות חדור בה‬
‫כדי להגיע לרמה כזו אינה מובנת מאליה‪.‬‬
‫התפקיד שלנו הוא לנסות 'לעטוף' את‬
‫המפקדים האלה‪ ,‬שירגישו 'מחובקים' על‬
‫ידי הארגון‪ ,‬ובמקביל יעברו כל הזמן גם‬
‫תהליך של העצמה ברמה האישית‪ .‬אנחנו‬
‫משקיעים במפקדים תהליכי למידה‪,‬‬
‫חניכה והקניית מיומנויות‪ .‬לא מדובר‬
‫בקורס חד־פעמי‪ .‬הרעיון הוא שהמפקד‬
‫יהיה בתהליך הכשרה קבוע‪ ,‬כל עוד הוא‬
‫מפקד בית סוהר"‪.‬‬
‫תוכנית ההכשרה כוללת רובד 'אישי־‬
‫תג"ד אשר וקנין‬
‫אישי'‪ ,‬שעוסק במפקד כמפקד‪ ,‬בתפיסות‬
‫הערכיות של המפקד המסוים ועוד‪ .‬רובד‬
‫שני ‪' -‬אישי־ארגוני' בוחן‪ ,‬בין השאר‪ ,‬את‬
‫האינטראקציה של המפקד המסוים בארגון‪ ,‬מידת ההזדהות שלו עם הארגון ותפיסת הארגון את‬
‫אותו מפקד‪ .‬הרובד השלישי‪ ,‬ה'אישי־מקצועי'‪ ,‬מתייחס למקצוע הכליאה באוריינטציה פיקודית‪:‬‬
‫כיצד מטפל הארגון במפקד ואיך אפשר לשפר את המיומנויות המקצועיות של מפקד כדי להופכו‬
‫למפקד טוב יותר‪ .‬הרובד הרביעי והאחרון הוא הפן ה'אישי־משפחתי'‪ .‬בשב"ס מבינים שכדי‬
‫שלמפקד יהיה טוב‪ ,‬הוא צריך 'גב' חזק מהמשפחה ומהבית‪.‬‬
‫בין השאר עוברים משתתפי התוכנית סדנאות שונות ומגוונות‪ ,‬העוסקות בנושאי מנהיגות‪ ,‬ערכים‬
‫ופיקוד‪" .‬אני גורס שללמידה ההדדית יש עוצמות משל עצמה"‪ ,‬מסביר וקנין‪" .‬אין לי עניין לערוך‬
‫סדנאות 'הטפה'‪ .‬אני רוצה לייצר סוג של 'מגרש משחקים' ולאפשר לכולם לשחק בו‪ ,‬כשהמפקדים‬
‫נחשפים ולומדים זה מזה"‪.‬‬
‫תוכנית היקפית ומתמשכת‬
‫נוסף על תוכנית ההכשרה‪ ,‬כל מפקד בית סוהר זוכה לחניכה במספר נושאים‪ .‬המפקדים נפגשים עם‬
‫החונכים שלהם לשיחות ולליבון בעיות‪ ,‬והחונכים גם הם שותפים לתהליכים השונים שהמפקדים‬
‫עוברים‪" .‬בין החונכים יש מפקדים בכירים בארגון"‪ ,‬אומר וקנין‪" .‬הוספנו כחונכים גם קצינים‬
‫בכירים מהצבא‪ ,‬בדרגות תת־אלוף ואלוף‪ ,‬ובקרוב נשלב גם מנכ"לי חברות מהשוק האזרחי לחניכה‬
‫בנושאי ניהול תקציבים וקבלת החלטות"‪.‬‬
‫מפקדי בתי הסוהר משתתפים‪ ,‬נוסף על כל אלה‪ ,‬בקורסים שונים‪" .‬כל מפקד בית סוהר מקבל‬
‫קורס שיש לו קשר ישיר או עקיף אליו"‪ ,‬מדגיש וקנין‪" .‬קורס גישור‪ ,‬קורס במיומנויות לניהול‬
‫עובדים ומגוון קורסים אזרחיים אחרים"‪ .‬לכל מפקד בית סוהר אף מוצמד מאמן אישי (קואוצ'ר)‪.‬‬
‫"עוצמת התוכנית בהיותה היקפית‪ .‬התהליך הוא קבוע‪ ,‬נבנה‪ ,‬מתמשך‪ ,‬בלי לחזור על תכנים‪ .‬ברור‬
‫לנו שלהכשרות האלה אין השפעה רק על המפקד‪ .‬יש להן השפעה על איך הארגון יתפקד‪ ,‬מה‬
‫יהיה השיח בארגון‪ ,‬שפת הארגון‪ ,‬חינוך‪ ,‬ערכים ואיך הארגון ייתפס וייראה בעיני הציבור והחברה‬
‫הישראלית"‪.‬‬
‫וקנין עצמו מגדיר מפקד כמי שמוכן‪ ,‬קודם כול‪ ,‬להקריב מעצמו למען אחרים‪ .‬הוא מאמין כי‬
‫"מפקד הוא אדם שמסוגל להנהיג ולהוביל אנשים‪ ,‬גם כשהם עצמם לא מאמינים שהם יכולים‬
‫לנוע קדימה"‪.‬‬
‫מפקד כלא 'נפחא'‪ .‬אחר כך היה מפקד בתי הסוהר‬
‫'מגידו' ו'גלבוע'‪ .‬היום כאמור הוא עומד בראש כלא‬
‫'צלמון'‪ ,‬המאכלס ‪ 1,100‬אסירים ועצורים‪ ,‬מתוכם‬
‫‪ 800‬שפוטים‪ 160 ,‬עצורים עד תום ההליכים ו־‪110‬‬
‫עצורי ימים‪ .‬נוסף עליהם יש בכלא גם טעוני הגנה‬
‫ומעבר ארצי‪" .‬כלא 'צלמון' עבר הרבה תהפוכות‬
‫בשנים האחרונות"‪ ,‬מסביר שואן‪" .‬אני משקיע את‬
‫הזמן שלי במהלך היום‪ ,‬בעיקר בפתרון בעיות‪,‬‬
‫בדיונים טקטיים ואסטרטגיים‪ ,‬בעבודת שטח‪ .‬כל‬
‫שבוע אני עושה 'מסדר מפקד'‪ ,‬הכולל ביקורת‬
‫לעצורים ולכלל בית הסוהר‪ .‬בהחלט קורה שאני‬
‫נשאר גם עד שתיים בלילה בעבודה‪ ,‬כדי לסגור‬
‫פערים ולעבור על ניירת מצטברת"‪.‬‬
‫אחריות אישית רבה‬
‫גנ"מ רינה הראל‪ ,56 ,‬הגיעה לשירות אחרי שנים‬
‫שבהן עבדה במערכת החינוך‪ .‬תפקידה הראשון‬
‫בשב"ס‪ ,‬לפני ‪ 18‬שנה‪ ,‬היה מורה בכלא 'נוה תרצה'‪.‬‬
‫לאחר מכן מונתה לקצינת אסירים ב'ניצן'‪ .‬בהמשך‬
‫עברה לעבודת מטה‪ ,‬ניהלה את 'נוה תרצה' ופיקדה‬
‫על 'אוהלי קידר'‪ .‬עכשיו‪ ,‬כאמור‪ ,‬היא מפקדת‬
‫'אשל'‪ .‬לדבריה‪ ,‬זהו אחד המקומות היותר קשים‬
‫בשב"ס ‪ -‬הכלא היחיד עם 'אגפים שמורים'‪ ,‬נוסף‬
‫רווח והפסד‪ .‬למשל‪ ,‬הנושא של שימוש בכוח‪.‬‬
‫לפעמים סוהרים יוצאים מנקודת הנחה שזוהי הדרך‬
‫היחידה לנהוג באסירים מסוימים‪ .‬אני מסבירה‬
‫להם‪' :‬התנהגות כזאת לא משקפת את האסיר אלא‬
‫אותנו'‪ .‬אני נוהגת להשתמש בדוגמה של ילדיהם‪,‬‬
‫כדי להסביר‪ ,‬למשל‪' :‬אתם כועסים על אסיר‬
‫שקילל עכשיו את אבא שלכם‪ .‬בא לכם 'לנפח'‬
‫אותו‪ .‬תחשבו איך הילד שלכם עומד בצד ומסתכל‪.‬‬
‫הוא היה רוצה שתיראו ככה?' אם התשובה שאני‬
‫מקבלת היא 'לא'‪ ,‬כנראה שהתנהלות הסוהר לא‬
‫היתה מוצדקת"‪.‬‬
‫מה מידת השפעתו של סוהר על בית הסוהר?‬
‫רינה הראל מתוודה שזאת שאלה שגם היא‬
‫מה הקשר שלך‪ ,‬כמפקד‪ ,‬לסוהר הזוטר?‬
‫"ככל שמתקדמים בתפקיד ‪ -‬יש פחות קשר‬
‫עם הזוטרים‪ ,‬אבל זה תלוי גם במפקד עצמו‪ .‬אני‬
‫מאמין בהיררכיה‪ .‬על פי תפיסתי‪ ,‬ישנם ארבעה‬
‫מפקדים בבית הסוהר‪ :‬מפקד בית הסוהר ושלושת‬
‫מפקדי המשמרות‪ ,‬לנו הסמכות ועלינו האחריות‪.‬‬
‫בעבר‪ ,‬מפקד בית סוהר היה 'נוגע' בכל סוהר ברמה‬
‫האישית‪ ,‬ומפקד המשמרת היה בעצם קצין תורן‪.‬‬
‫היום‪ ,‬מפקד משמרת הוא מפקד משמרת‪ .‬סוהר‬
‫יכול להגיע אלי לשיחה‪ ,‬אבל רק לאחר ראיון‬
‫אצל מפקד המשמרת‪ .‬למרות זאת‪ ,‬הדלת שלי‬
‫תמיד פתוחה‪ .‬כל מפגש שלי עם סוהר בתוך בית‬
‫הסוהר הוא סוג של קשר‪ .‬אני מגיע לביקורות‪,‬‬
‫בלילה‪ ,‬באגפים‪ .‬אני רואה את הסוהרים בסיורים‬
‫ובהדרכות‪ .‬אני מעוניין ליצור מחויבות בין מפקדי‬
‫המשמרת לסוהרים שלהם‪ ,‬כדי שייקחו אחריות‬
‫וילמדו לשאת ב'עול הפיקוד'"‪.‬‬
‫מה הכי מפחיד אותך?‬
‫"שפקוד שלי ייפגע‪ .‬זה משהו שאני לא ישן‬
‫להפרדות ואגפים משתלבים‪ .‬אוכלוסיית הכלואים‬
‫ב'אשל' (כ־‪ 900‬אסירים) נחשבת בעייתית‪ ,‬וכוללת‬
‫אסירים 'כבדים' וגם טעוני הגנה‪" .‬להיות מפקד"‪,‬‬
‫מבהירה הראל‪" ,‬פירושו לקחת על עצמך המון‬
‫אחריות אישית‪ ,‬הן על האסירים והן על הסגל‪.‬‬
‫למרות שאני לא עובדת בכלא שיקומי‪ ,‬אני מנסה‬
‫לנתב את האסירים למסלולים חיוביים‪ .‬מבחינת‬
‫הסגל‪ ,‬אני תופסת את העבודה שלי כחינוכית‬
‫לשמה‪ .‬אני מנסה לחנך‪ ,‬לכוון את הסגל לעבודה‬
‫נכונה וערכית ולהתייחסות מקצועית‪ .‬כמפקד‪,‬‬
‫יש לך המון כוח‪ ,‬אך החוכמה היא לדעת איך לא‬
‫לנצל את הכוח הזה לרעה‪ ,‬אלא רק כדי לדחוף את‬
‫פקודיך קדימה"‪.‬‬
‫מה הכי קשה לך במסגרת תפקידך?‬
‫"כאשר הסגל שלי חורג מסמכותו‪ ,‬מקרים של‬
‫'טוהר מידות'‪ ,‬או כאשר יש שימוש בכוח‪ ,‬מוטה ולא‬
‫מוצדק‪ .‬אני עוסקת רבות בהסברה מול הסוהרים‬
‫שלי‪ .‬לא כל דבר אפשר להסביר בשפה של ערכים‬
‫ולכן אני מנסה להסביר את הדברים במונחים של‬
‫שואלת את עצמה כל הזמן‪" .‬אני חושבת שככל‬
‫שעובדים יותר עם המפקדים הזוטרים ועומדים‬
‫הרבה בפני הסוהרים ‪ -‬ההשפעה של המפקד על‬
‫בית הסוהר גדולה יותר‪ .‬למשל‪ ,‬נושא סגנון הדיבור‬
‫לאסירים‪ .‬אני מדגישה בפני הקצינים‪' :‬אם תגיד‬
‫לאסיר 'תמתין בבקשה שתי דקות'‪ ,‬הוא ישתוק‪ .‬אבל‬
‫אם תגיד לו 'חכה רגע‪ ,‬שתוק כבר' ‪ -‬המצב יסלים‬
‫ויהפוך לאירוע‪ .‬כשקצין פונה אלי ואומר לי‪' :‬רינה‪,‬‬
‫למדתי שהדיבור עוזר ‪ -‬אני רואה בכך הישג גדול"‪.‬‬
‫יש משמעות לעובדה שאת מפקדת־אישה?‬
‫"היום כבר לא‪ ,‬אבל אני יודעת שבהתחלה‬
‫הסתכלו עלי כעל עוף מוזר‪ .‬נוהגים לומר לי‪ ,‬הן‬
‫סוהרים והן אסירים‪ ,‬אולי בגלל שאני כבר לא‬
‫'צעירונת' ‪ -‬שאני 'כמו אמא שלהם'"‪.‬‬
‫כמפקדת‪ ,‬אומרת הראל‪ ,‬היא לא מזלזלת‬
‫באף איום והנושא שמטריד אותה יותר מכול‬
‫הוא שריפות‪" .‬חוויתי כמה שריפות בהפרדה"‪,‬‬
‫מספרת הראל‪" .‬אנחנו מחלצים אסירים בשן ועין‪,‬‬
‫תוך סיכון של הסוהרים‪ .‬רק לפני זמן קצר פרצה‬
‫בגללו בלילה‪ .‬כשקורה אירוע באגף‪ ,‬קודם כל‬
‫אני בודק שכל הסוהרים בסדר‪ .‬אחרי הכול‪ ,‬אנחנו‬
‫עוסקים במקצוע מסוכן‪ ,‬הנושא עמו סיכונים"‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫בכלא שריפה כזאת‪ .‬קצין שלי זחל בתוך תא מלא‬
‫עשן‪ ,‬בחושך‪ ,‬כדי לחלץ שני אסירים שהתחבאו‬
‫במקלחת מפחד השריפה‪ .‬אחד מהם היה המצית‪.‬‬
‫כשראיתי את הקצין הזה אחר־כך במרפאה‪ ,‬פצוע‪,‬‬
‫היה לי קשה מאוד"‪.‬‬
‫מרגע שנכנסה לתפקידה‪ ,‬יזמה הראל פורום של‬
‫המפקדים במתחם 'אשל'‪ .‬הם נפגשים להתייעצויות‬
‫ולשיחות על דילמות פיקודיות‪ ,‬לצורך 'ונטילציה'‬
‫ותמיכה‪ .‬אין לה‪ ,‬להראל‪ ,‬מודל לחיקוי‪ .‬היא כן‬
‫לומדת מהרבה מפקדים ‪ -‬מהמפקד הישיר שלה‬
‫במחוז דרום‪ ,‬גונדר אלי גביזון‪ ,‬וגם מאחרים‪.‬‬
‫"מאז שהגעתי לשב"ס"‪ ,‬היא מסבירה‪" ,‬חל שינוי‬
‫גדול בכל הנוגע לתפקיד המפקד‪ .‬המפקדים היום‪,‬‬
‫"העובדה שהתחלתי מלמטה"‪ ,‬אומר גנ"מ נביל‪,‬‬
‫"היא יתרון‪ .‬אני מאד מחובר גם לסוהר הזוטר‪ .‬אני‬
‫יודע מה סוהר כזה מרגיש‪ ,‬מבין את מידת הקושי‬
‫שלו‪ .‬הייתי כבר ב'סרט' הזה"‪.‬‬
‫פיקוד על יחידה בשירות בתי הסוהר‪ ,‬מסביר‬
‫נביל‪ ,‬מצריך יכולות מרובות ומגוונות‪ .‬המפקד‬
‫צריך להיות בו־זמנית קצין אג"מ אבל גם קצין‬
‫חינוך‪ ,‬קצין מודיעין ועובד סוציאלי‪" .‬אנחנו‬
‫אחראים על חיי אדם"‪ ,‬הוא מבהיר‪" ,‬ומתוקף‬
‫תפקידנו מתמודדים עם כל מיני בעיות‪ .‬אם מפקד‬
‫היחידה לא יהיה במקומות בהם הוא נדרש להיות‪,‬‬
‫כדי להקשיב ולהציע פתרון ‪ -‬נפספס"‪.‬‬
‫יש קושי בפיקוד על בית מעצר דווקא?‬
‫על הכלא כדי שאסיר לא יברח"‪.‬‬
‫בשנה האחרונה נאלץ נביל להתמודד עם‬
‫התאבדויות עצורים‪" .‬כל אירוע כזה"‪ ,‬הוא משחזר‪,‬‬
‫"הוא קשה‪ .‬קודם כל‪ ,‬אני כאדם‪ ,‬צריך להתמודד‬
‫עם הדברים‪ .‬אני בודק איפה הייתי בכל אירוע‪ ,‬אם‬
‫הייתי יכול לשנות את התוצאה‪ .‬כשאני אומר 'אני'‪,‬‬
‫הכוונה היא גם לקצינים שלי‪ .‬כמפקד יחידה‪ ,‬עצם‬
‫העובדה שאצלי ביחידה התאבד עצור היא בגדר‬
‫מכה‪ .‬עדיין‪ ,‬כמפקד‪ ,‬אני רוצה שהאנשים שלי‬
‫יזקפו קומה‪ ,‬ולכן אני צריך לשדר להם חוזק ורוגע‬
‫גם ברגעים כאלה"‪.‬‬
‫סדר היום שלו מתחיל מוקדם בבוקר‪ .‬ברבע‬
‫לארבע הוא מתעורר ובשעה ארבע וחצי כבר‬
‫בלי לפגוע‪ ,‬הם הרבה יותר טובים מבעבר‪ .‬היום‬
‫מאלצים אותנו‪ ,‬במרכאות‪ ,‬לחשוב על מהות‬
‫התפקיד שלנו‪ ,‬ולא רק על הכוח"‪.‬‬
‫גנ"מ הראל היא כבר סבתא‪ .‬במשפחתה כבר‬
‫מקבלים את העובדה שהיא מפקדת כלא ושזמנה לא‬
‫בידה‪" .‬היתה לי יותר מהזדמנות אחת"‪ ,‬היא מודה‪,‬‬
‫"לעבור לתפקידי מטה‪ ,‬אבל זה פחות משך אותי‪.‬‬
‫אני צריכה את הקשר הישיר עם האנשים בשטח‪ ,‬את‬
‫האינטנסיביות ואפילו את הלחץ שכרוך בתפקיד"‪.‬‬
‫"לדעתי‪ ,‬פיקוד על בית מעצר הוא הכי קשה‪.‬‬
‫חייבים להיות דרוכים ‪ 24‬שעות ביממה‪ .‬כשמדובר‬
‫ב'עצורים לימים'‪ ,‬אנחנו בהרבה מקרים התחנה‬
‫הראשונה של העצורים‪ .‬קורה שהעצור שמגיע‬
‫אלינו בא בעצם מהבית או מהעבודה‪ ,‬שם עצרו‬
‫אותו‪ .‬הוא בהלם‪ .‬התפקיד שלנו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬הוא‬
‫לבדוק ללא הרף כיצד הוא מתמודד עם ההלם‬
‫הראשוני הזה‪ .‬יש לנו עובדת סוציאלית מיוחדת‬
‫שמלווה כל עצור‪ .‬עדיין‪ ,‬כמפקד‪ ,‬אני מרגיש‬
‫שבסופו של דבר זאת האחריות שלי"‪.‬‬
‫החשש הגדול ביותר שלו‪ ,‬כמפקד‪ ,‬מודה נביל‪,‬‬
‫הוא דווקא מבריחות‪" .‬אנחנו עושים הכול כדי‬
‫שאסיר לא יברח"‪ ,‬הוא מגלה‪" .‬אני אומר תמיד 'אם‬
‫אסיר בורח לך‪ ,‬סימן שנכשלת'"‪.‬‬
‫מדוע?‬
‫"כי אני לא יכול לשמור כל שעות היממה‬
‫שאסירים לא יתקוטטו‪ .‬אני גם לא יכול לשמור על‬
‫כל אסיר ביום ובלילה‪ ,‬כדי שלא יכניס לגוף שלו‬
‫סמים‪ .‬עם זאת‪ ,‬אני כן חייב שליטה של מאה אחוז‬
‫יוצא מהבית בפקיעין‪ .‬בעשרה לשש הוא מתייצב‬
‫ביחידה‪" .‬אני משתדל לא לעבוד מעבר לשעה‬
‫חמש אחר הצהריים"‪ ,‬הוא מציין‪ ,‬כמו עמיתיו‪.‬‬
‫"צריך לתת זמן למשפחה‪ .‬המשפחה היא הכוח‬
‫שלנו"‪.‬‬
‫נביל משרת בשב"ס ‪ 28‬שנים‪ ,‬ומבין כל‬
‫התפקידים שעשה‪ ,‬הוא חוזר ואומר‪ ,‬הקשה ביותר‬
‫הוא של מפקד יחידה‪" .‬אתה צריך להנהיג‪ ,‬לתת‬
‫דוגמה אישית‪ .‬אני יכול להעיד על עצמי שעד‬
‫תפקיד קצין אג"מ‪ ,‬הייתי בטחוניסט מובהק‪ .‬לא‬
‫הפנמתי את ההיבט הטיפולי של הכלא‪ .‬היום אני‬
‫דוגל בכך ש'הטיפול זה הביטחון'‪ .‬צריך לזכור‬
‫ששב"ס הוא ארגון ערכי‪ .‬בלי ערכים‪ ,‬הארגון הזה לא‬
‫יכול לעבוד ולהתקדם‪ .‬אנחנו עובדים עם בני אדם‪,‬‬
‫לא עם מכונות‪ .‬השליחות שלנו‪ ,‬לכן‪ ,‬היא בטחונית‬
‫וחברתית‪ .‬עלינו לעשות הכול כדי שהאסירים יצאו‬
‫לחברה שונים‪ ,‬טובים יותר‪ ,‬ולא ישובו לבתי הכלא‪.‬‬
‫כאשר אני מגיע בבוקר לעבודה ‪ -‬אני מרגיש גם‬
‫שליח של החברה הישראלית"‪.‬‬
‫"שליח של החברה"‬
‫נביל עמר‪ ,51 ,‬מפקד בימ"ר 'הדרים' בשנתיים‬
‫האחרונות‪ ,‬החל את דרכו בשב"ס כסוהר זוטר‬
‫במגדלים‪ .‬הוא עבר מגוון תפקידים עד שמונה‬
‫למפקד יחידה ‪ -‬שימש כמפקד 'כרמל'‪ ,‬מפקד‬
‫בית סוהר 'השרון' ועכשיו הוא ב'הדרים'‪ .‬בסך‬
‫הכול שוהים היום בבימ"ר הדרים כ־‪ 900‬עצורים‬
‫ויש בבית המעצר שני אגפי 'שפוטים'‪ .‬האחד הוא‬
‫אגף בטחוני שמור והאחר ‪ -‬אגף של אסירי עבודה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫ילדים‬
‫של אף‬
‫אחד‬
‫כלא 'גבעון' הפך‪ ,‬בשל העדר מדיניות ברורה בנושא‪ ,‬למקום שהייתם של ילדים ונערים‪ ,‬פליטים מסודן‬
‫ומאריתריאה‪ ,‬שאינם עבריינים וגם לא צפויים לגירוש … שב"ס פתח את מתקן מת"ן‪ ,‬שהותאם במיוחד עבורם‬
‫מאת‪ :‬נעמה תלם‬
‫"אתם לא צריכים לדאוג"‪ ,‬מרגיע מישר שמעון‬
‫סויסה‪ ,‬מפקד אגף הקטינים בכלא 'גבעון'‪ ,‬את‬
‫הילדים שכלואים אצלו באגף‪ .‬סויסה בעצמו הוא‬
‫אב לנער בן ‪ .14‬באגף שלו כלואים ילדים שאינם‬
‫עבריינים ושמעולם לא הועמדו לדין‪ .‬אלה פליטים‬
‫מסודן ומאריתריאה (יש גם מסיגי גבול מארצות‬
‫אחרות‪ ,‬שאינם פליטים)‪ ,‬שלא עברו על החוק וגם‬
‫לא צפויים לגירוש‪" .‬אני רוצה להקל עליהם"‪ ,‬הוא‬
‫מסביר‪" ,‬שלא ידאגו יותר מדי‪ .‬לכן אני אומר להם‪:‬‬
‫'את הצרות תשאירו לי‪ .‬בגלל זה יש לי שיער לבן‪...‬‬
‫אתם ילדים‪ ,‬זה לא מתפקידכם לדאוג'‪ .‬אני לא יכול‬
‫להבטיח להם עתיד טוב או חיים טובים‪ ,‬אבל אני‬
‫כן יכול להציע להם עזרה‪ .‬אני יודע שבעבורם אני‬
‫כמו אבא‪ .‬לבן שלי יש מי שידאג‪ ,‬ואילו להם ‪-‬‬
‫אין‪ .‬אנחנו‪ ,‬שירות בתי הסוהר‪ ,‬הוא התחליף הזמני‬
‫לאמא ולאבא שלהם‪ ,‬שאינם"‪.‬‬
‫לפני כשנה‪ ,‬ביולי ‪ ,2009‬החליטה מדינת ישראל‬
‫להעביר את האחריות על ילדי הפליטים שחוצים‬
‫את הגבול מסיני לישראל‪ ,‬לידי שב"ס‪ .‬הקטינים‬
‫ששהו עד אז במתקן מיכ"ל בחדרה‪ ,‬הועברו לכלא‬
‫'גבעון'‪ .‬היום יש ב'גבעון' ‪ 90‬ילדים (בהם גם שש‬
‫נערות‪ ,‬השוהות בנפרד מהנערים)‪ ,‬רובם בני ‪13‬־‪.17‬‬
‫הילדים הם פליטים מאזור דרפור‪ .‬רבים מהם עברו‬
‫במהלך מסעם לארץ‪ ,‬דרך מצרים‪ ,‬התעללות קשה‪.‬‬
‫הם מגיעים לישראל פצועים ומצולקים‪ ,‬רעבים‬
‫וחסרי כל‪ .‬בישראל הם מקווים לעבוד ולהרוויח‬
‫כסף‪ ,‬אותו ישלחו למשפחתם שנשארה מאחור‪.‬‬
‫בגלל היותם פליטים‪ ,‬הנערים‪ ,‬כאמור‪ ,‬אינם‬
‫צפויים לגירוש‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אין בעבורם בארץ‬
‫פתרון אמיתי‪ .‬מאז החלו לחדור לישראל דרך גבול‬
‫מצרים‪ ,‬לפני כחמש שנים‪ ,‬לא נעשה הרבה על‬
‫מנת לקלוט אותם‪ .‬כך‪ ,‬ובאין להם כתובת אחרת‪,‬‬
‫נשארים הילדים מאחורי סורג ובריח‪.‬‬
‫גנ"מ אבידר גואל‬
‫קייטנת קיץ בכלא‬
‫שירות בתי הסוהר עושה הכול על מנת‬
‫להיטיב איתם‪ .‬בתנאים בלתי אפשריים חוגגים‬
‫להם הסוהרים ימי הולדת‪ ,‬מביאים להם בגדים‬
‫ומשחקים‪ ,‬עורכים להם קייטנה בקיץ ומלמדים‬
‫אותם עברית‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬במחצית אוגוסט‪ ,‬עתיד‬
‫להיפתח בשב"ס מתקן חדש‪ ,‬מת"ן ‪ -‬מרכז נתינה‬
‫לנוער (ראה מסגרת)‪ ,‬המיועד להחזקת הילדים‪.‬‬
‫שב"ס נשאר הכתובת היחידה לאלה שאיש אינו‬
‫רוצה‪" .‬בשביל הילדים האלה אנחנו הכול"‪ ,‬מדגיש‬
‫‪7‬‬
‫סויסה‪ .‬לו עצמו יש ניסיון רב בעבודה עם נוער‪.‬‬
‫שנים ארוכות עבד עם נוער חוסה במוסד 'מצפה‬
‫ים'‪" .‬אנחנו בשבילם משפחה‪ .‬אנחנו בשבילם‬
‫המטפלים‪ ,‬המורים‪ ,‬ההורים‪ ,‬האחים הגדולים‬
‫והבית‪ .‬אין להם מישהו אחר‪ ,‬לא פיזית ולא נפשית‪.‬‬
‫אני יכול להעיד שזה קשה גם לנו‪ ,‬אנשי הסגל‪ .‬אתה‬
‫חי את החיים שלהם‪ ,‬הראש מלא בבעיות שלהם‪.‬‬
‫הרבה מהם נושאים טראומות‪ ,‬חוו בדרך דברים‬
‫קשים‪ ,‬מסע של תלאות וסיוטים‪ ,‬המשפחה שלהם‬
‫התפרקה‪ .‬שב"ס הוא הארגון היחיד הלוקח עליהם‬
‫אחריות‪ ,‬כל השאר מתחמקים‪ .‬אני זה שצריך לטפל‬
‫בהם פה ולנסות למצוא דרך‪ ,‬איך בכל זאת יהיה‬
‫בסדר"‪.‬‬
‫אבידר גואל‪ ,‬מפקד כלא 'גבעון'‪ ,‬מוסיף‪:‬‬
‫"האחריות במקרה של הילדים האלה היא מעל‬
‫ומעבר‪ ,‬וכך גם התסכול שלנו‪ ,‬משום שאנחנו‬
‫לא מצליחים לקדם את נושא ההשמה שלהם מול‬
‫הגופים הרלוונטיים במדינה‪ .‬יכולת ההשפעה שלנו‬
‫קטנה‪ ,‬אבל האחריות גדולה‪ .‬עדיין‪ ,‬אנחנו משתדלים‬
‫לעשות כמיטב יכולתנו‪ .‬הילדים האלה‪ ,‬בכל מקרה‪,‬‬
‫צריכים להיות חופשיים‪ ,‬לא סגורים בכלא"‪.‬‬
‫מנטליות אחרת‬
‫אגף ‪ 6‬בכלא 'גבעון'‪ .‬כך נראים חייהם של‬
‫עשרות נערים‪ ,‬שהמזל לא האיר להם פנים‪ .‬אלה‬
‫הילדים שנולדו בצד הלא־נכון של העולם והגיעו‪,‬‬
‫על לא עוול בכפם‪ ,‬לכלא‪ .‬קוראים להם 'הקטינים‬
‫הבלתי־מלווים'‪ .‬סיור במקום מגלה כתובות של‬
‫'איי לאב אריתריאה' וציורים של יונה עם עלה של‬
‫זית על הקירות‪ .‬בחצר הטיולים‪ ,‬משטח בטון מקורה‬
‫וצפוף‪ ,‬חם‪ .‬שתי קבוצות של נערים מאכלסות את‬
‫אגף ‪ - 6‬אלה ילדי סודן ואריתריאה‪ ,‬ה'פליטים'‬
‫שלא צפויים לגירוש‪ .‬ה'אחרים'‪ ,‬לעומתם‪ ,‬הם‬
‫נערים מחוף השנהב‪ ,‬מקניה‪ ,‬אתיופיה ומצרים‪.‬‬
‫הפליטים כמהים להשתחרר מהכלא ולצאת לעבוד‪.‬‬
‫הם נוהגים לזייף את גילם ולטעון שהם מבוגרים‬
‫יותר‪ .‬ה'אחרים' יודעים שהם צפויים לגירוש‪ .‬הם‬
‫גורסים שהם צעירים מכפי גילם‪ ,‬כדי להישאר‬
‫בכלא וליהנות מחסות שב"ס ומדינת ישראל‪ .‬כל‬
‫הילדים נתפסו כאשר ניסו לעבור את הגבול‪ .‬הם‬
‫מועברים למתקן 'סהרונים'‪ ,‬סמוך ל'קציעות'‪,‬‬
‫ומשם‪ ,‬על בסיס מקום פנוי ב'גבעון' ‪ -‬לכלא‪.‬‬
‫"בתחילה‪ ,‬חלקם הגיעו אפילו ללא הרגלים של‬
‫היגיינה אישית"‪ ,‬מתארת רב־כלאי שרון גוטמן־‬
‫טפר‪ ,‬קצינת החינוך בבית הסוהר‪" .‬לימדנו אותם‬
‫לצחצח שיניים‪ .‬היתה אצלם תופעה שלא הכרנו‬
‫ הם התרגלו לישון יחד‪ .‬תחילה חשבנו שמדובר‬‫באלמנט מיני‪ ,‬עד שהבנו שהם פשוט מחפשים‬
‫חום‪ .‬או שהם היו ישנים על הרצפה‪ .‬מעבר לזה‪ ,‬הם‬
‫עסוקים באגירת מזון‪ ,‬משהו שלא נפטרו ממנו עד‬
‫היום‪ .‬לוקח להם הרבה זמן להיפתח‪ ,‬להשתחרר‪,‬‬
‫להפסיק לפחד"‪.‬‬
‫סויסה‪ ,‬מפקד האגף‪" :‬גם כשהם כבר משתלבים‪,‬‬
‫לכולם יש 'נפילות'‪ .‬הם בוכים‪ ,‬מתרגזים‪ .‬לפעמים‬
‫צריך ממש 'לגרד אותם מהרצפה'‪ ,‬בגלל שרע להם‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬קנינו להם ציוד ומשחקים והם שברו‬
‫הכול‪ .‬היום אין משחקים באגף‪ ,‬כי לא נשארו‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫חדש בשב"ס ‪ -‬מרכז נתינה לנוער‬
‫ב־‪ 15‬באוגוסט פתח שירות בתי הסוהר את שעריו של מת"ן‬
‫ מרכז נתינה לנוער‪ .‬שב"ס השקיע כארבעה מיליון שקלים‬‫בבניית המתקן הזה‪ ,‬שנועד להחליף את 'גבעון' ולהקל על‬
‫הילדים הפליטים מסודן ומאריתריאה‪.‬‬
‫"מת"ן הוא מתקן לנערים זרים שמגיעים לכאן ללא ליווי"‪,‬‬
‫מסבירה גנ"מ רונית זר‪ ,‬המשמשת כ'מתכללת' המתקן‪.‬‬
‫"ההתייחסות אל הנערים היא לא כמו לאסירים‪ .‬התפיסה היא‬
‫שונה לגמרי ‪ -‬תפיסה של ניהול פנימייה ולא בית סוהר‪ .‬גם‬
‫בשב"ס היו צריכים לעכל את העובדה שמדובר במתקן מסוג‬
‫אחר‪ .‬לאורך כל שלבי החשיבה‪ ,‬התכנון והביצוע‪ ,‬הייתי צריכה‬
‫לדאוג שהדברים יתנהלו לפי הקו המנחה של מקום‪ ,‬האמור‬
‫גנ"מ רונית זר‬
‫להחזיק קטינים שאינם אסירים"‪.‬‬
‫מה משמעות הדבר בפועל?‬
‫"המשמעות היא שתורת ההפעלה של המקום החדש לוקחת בחשבון אלמנטים של עשייה מסוג אחר‬
‫ עשייה חינוכית‪ ,‬טיפולית‪ .‬הנערים הזרים מוחזקים אמנם במשמורת‪ ,‬אבל זו משמורת שונה‪ .‬אנחנו‬‫נדרשים לטפל בהם בצורה הולמת‪ ,‬אשר‬
‫תכוון אותם לחיים במסגרות אליהן הם‬
‫אמורים להגיע"‪.‬‬
‫ההערכה של מתכנני מת"ן היא‪ ,‬כי כל‬
‫נער ישהה במתקן כחודשיים‪ .‬עד עתה‪,‬‬
‫בפועל‪ ,‬שהו הנערים ב'גבעון'‪ ,‬במרבית‬
‫המקרים ‪ -‬זמן ארוך יותר‪ .‬בסך הכול‪,‬‬
‫המתקן יכול לאכלס כ־‪ 90‬נערים בגיל‬
‫‪12‬־‪" .18‬אנחנו לא קוראים לנערים‬
‫אסירים או עצורים‪ ,‬אלא 'דיירים'"‪,‬‬
‫מסבירה זר‪" .‬לפי תפיסת העולם שלנו‪,‬‬
‫הנערים יקחו חלק בניהול ובתחזוקת המקום‪ ,‬בדיוק כמו בפנימייה"‪.‬‬
‫עם הנערים מתוכנן לעבוד צוות רב־מקצועי מתוך שב"ס וגורמים חיצוניים מלווים‪" .‬כיוון שאנחנו‬
‫רוצים שרוב הנערים יצאו מכאן למסגרות חינוכיות"‪ ,‬ממשיכה זר‪" ,‬אנחנו מנסים להקנות להם‬
‫הבנה בסיסית של השפה‪ ,‬בדומה לאולפן בסיסי לעברית"‪.‬‬
‫בנוסף לכיתת האולפן‪ ,‬יקבלו הנערים במת"ן כלים בסיסיים הנוגעים להיגיינה‪ ,‬מזון‪ ,‬בריאות‬
‫וכישורי חיים‪ .‬במת"ן יהיו גם כיתת מחשב‪ ,‬עמדות אינטרנט ופעילות בלתי פורמלית של חוגים‪.‬‬
‫"שב"ס הוא ארגון ערכי והומני"‪ ,‬מדגישה זר‪" .‬נושא הנערים הפליטים הוא לא משהו שאנחנו‬
‫מתעסקים בו בדרך כלל‪ .‬עם זאת‪ ,‬אנחנו נטפל גם בתחום הזה בצורה המקצועית ביותר האפשרית‪.‬‬
‫דווקא משום שמדובר במשהו שונה‪ ,‬יוצא דופן ‪ -‬אנחנו רואים בכך אתגר"‪.‬‬
‫זה נורא‪ .‬זה לא תמיד בגלל שהם מזלזלים‪ ,‬אלא‬
‫משום שמדובר בבני נוער‪ .‬משעמם להם‪ ,‬יש להם‬
‫מנטליות אחרת‪ .‬הם בודדים‪ ,‬הם לא אסירים‪ ,‬הם‬
‫לא פליליים ובטח לא עבריינים‪ .‬אני מראש מתייחס‬
‫אליהם כאל נערים רגילים‪ .‬אני גם נלחם להטמיע‬
‫את הנקודה הזאת באנשי הצוות שלי‪ .‬הם לא‬
‫אלימים‪ ,‬הם ילדים לכל דבר‪ .‬בדיוק כמו הבן שלי‪,‬‬
‫רק המזל שלהם אחר"‪.‬‬
‫שרון‪" :‬אני לפעמים כועסת על ההורים שלהם‪.‬‬
‫היה לנו ילד בן עשר שבאופן יוצא־דופן‪ ,‬הוחלט‬
‫להעבירו לאומנה (ההחלטות מתקבלות ב'בית דין‬
‫למשמורת' בבית הכלא)‪ .‬אני לא יכולה לחשוב איך‬
‫אמא של ילד כזה שולחת אותו למדבר‪ ,‬לבד‪ ,‬להגיע‬
‫למדינה זרה‪ ,‬כדי לעבוד‪ .‬מצד שני‪ ,‬אני לא יודעת‬
‫מה עובר עליהם שם‪ ,‬אז אני לא שופטת"‪.‬‬
‫חסות של משמורן‬
‫הילדים שוהים ב'גבעון' כארבעה חודשים‬
‫בממוצע‪ .‬יש להם מתורגמנית‪ ,‬בוסנה‪ ,‬שהם‬
‫קוראים לה 'ממה'‪ .‬צוות בית הסוהר המטפל בהם‬
‫כולל את מפקד האגף‪ ,‬סויסה‪ ,‬את שרון‪ ,‬קצינת‬
‫החינוך‪ ,‬עובד סוציאלי וצוות שמשתדלים שיהיה‬
‫קבוע‪ ,‬ונוסף לכך יש גם שלוש מורות וסייעת‬
‫אחת‪ ,‬מתנדבים מארגון בינ"ה (מרכז לימוד וחינוך‬
‫הדר‪ .‬הדר‪ ,‬יהודי חרדי‪ ,‬הפך כבר ל'מוסד' בקהילה‬
‫האריתריאית‪ .‬קודם לעבודה ב'גבעון' הוא היה‬
‫עובד סוציאלי ב'אילון'‪ .‬הוא ממלא את התפקיד‬
‫שאמור היה לעשות‪ ,‬על פי הנהלים‪ ,‬עובד סוציאלי‬
‫מטעם משרד הרווחה‪ .‬את ביקורי הבית שלו בבתי‬
‫המשמורנים‪ ,‬בדרך כלל כוכים קטנים בדרום תל‬
‫אביב‪ ,‬הוא עושה ברכבו הפרטי‪.‬‬
‫"מאחורי הילדים מסתתרים סיפורים קשים"‪,‬‬
‫מספר הדר‪" .‬אני אמנם יהודי דתי והם לא יהודים‬
‫שמגיעים לארץ ישראל‪ ,‬אבל כעובד סוציאלי אני‬
‫שם את דעתי האישית בצד‪ .‬אי אפשר שלא לעזור‬
‫להם‪ .‬אני מנסה לעשות את הטוב ביותר בעבורם‪.‬‬
‫אני זוכר כל נער כזה‪ ,‬שיוצא החוצה‪ .‬אני זוכר את‬
‫שמותיהם‪ ,‬את ריחות הבתים שלהם‪ ,‬מאיפה באו‬
‫ולאן הם הולכים‪ .‬הכול אני יודע‪ .‬אם אפגוש אותם‬
‫בעוד כמה שנים ברחוב ‪ -‬אזהה אותם ובוודאי‬
‫אזכור את הסיפור שלהם‪ ,‬שנגע ללבי"‪.‬‬
‫מעדיפים לעבוד‬
‫במקביל לטיפול בנערים בעת שהותם במסגרת‬
‫שירות בתי הסוהר‪ ,‬הארגון אף עושה הכול כדי‬
‫שהנערים ישתלבו במסגרת לימודית עם שחרורם‬
‫מהכלא‪ .‬אבל הלחץ מהבית והצורך לשלוח כסף‬
‫למשפחה שנשארה מאחור‪ ,‬גורמים לכך שרבים‬
‫"גם כשהם כבר משתלבים‪ ,‬לכולם יש 'נפילות'‪ .‬הם בוכים‪,‬‬
‫מתרגזים‪ .‬לפעמים צריך ממש 'לגרד אותם מהרצפה'"‬
‫לזהות יהודית ותרבות ישראלית)‪ ,‬מהארץ ומחו"ל‪,‬‬
‫צעירים מתנועת 'הנוער העובד והלומד' וסטודנטים‬
‫מתנדבים מסמינר הקיבוצים‪ ,‬שבאים לעזור‬
‫לילדים‪ .‬כל הילדים עוברים בדיקת גיל עם הגיעם‬
‫לכלא‪ ,‬ולאחריה מחפשים להם 'חלופת מעצר'‪ .‬מבין‬
‫הפליטים‪ ,‬ילדים עד גיל ‪ 17‬יכולים ללכת לפנימיות‬
‫של משרד החינוך (מתוך ‪ 100‬מקומות שהקצה להם‬
‫המשרד‪ 85 ,‬כבר אוישו)‪ .‬נערים מעל גיל ‪ 17‬יכולים‬
‫להשתלב גם בפנימיות של משרד הרווחה‪ .‬אפשרות‬
‫אחרת היא שהקטינים ישתחררו ל'משמורן' ‪ -‬אדם‬
‫שיסכים לקחת אותם תחת חסותו‪ .‬הסיכוי לכך‬
‫קטן יחסית‪ ,‬שכן מרבית הנערים לא מכירים בארץ‬
‫איש‪ .‬כל מעבר למשמורן מחייב בדיקה מקדימה‬
‫של העובד הסוציאלי מטעם 'גבעון'‪ ,‬רס"ר עמית‬
‫מהנערים לא לומדים בסופו של דבר ונפלטים‬
‫לשוק העבודה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אחד הילדים‪ ,‬בן ‪,14‬‬
‫ניסה להתאבד אחרי שאמו התרגזה שלא שלח כסף‬
‫למשפחה באריתריאה‪ .‬אותו נער הגיע לישראל‬
‫אחרי שעבר עינויים קשים בדרך‪ .‬בין השאר קברו‬
‫אותו המצרים בחול והתעללו בו‪" .‬כדי לשלוח נער‬
‫לישראל‪ ,‬המשפחה לווה ‪ 3,000‬דולר"‪ ,‬מספרת‬
‫גוטמן־טפר‪" .‬זה חוב שהמשפחה צריכה להחזיר‪.‬‬
‫הנער דיבר עם אמו בטלפון והיא אמרה לו 'אתה‬
‫לא הבן שלי כי אתה לא שולח כסף‪ .‬יהרגו אותנו‬
‫בגללך'‪ .‬הוא נלחץ והתייאש‪ ,‬ואז ניסה לפגוע‬
‫בעצמו"‪.‬‬
‫היום אותו נער לומד בפנימייה‪ .‬במקביל הוא‬
‫עובד ומעביר כסף למשפחתו באריתריאה‪ .‬בשני‬
‫מקרים אחרים‪ ,‬נער ונערה צעירים מאד הורשו‬
‫להישלח למשמורן (קרוב משפחה מדרגה ראשונה)‬
‫רק אחרי שנבנתה עבורם תוכנית לימודים אישית‪.‬‬
‫זה היה 'תנאי לשחרור'‪ .‬עדיין‪ ,‬יש ביניהם רבים‬
‫שילדותם נגזלה מהם והם רק עובדים‪" .‬זה טרגי"‪,‬‬
‫מציין סויסה‪" .‬היה לנו נער בן ‪ ,17‬חכם בצורה‬
‫יוצאת־דופן‪ .‬אנחנו שחררנו אותו למשמורן בתל‬
‫אביב‪ .‬הנער הזה עובד בשטיפת כלים מבוקר‬
‫עד לילה‪ .‬הוא עובד בשתי מסעדות‪ ,‬שישה ימים‬
‫בשבוע‪ .‬זה נער שרוצה מאוד מאוד ללמוד‪ ,‬אבל‬
‫אין לו זמן‪ .‬הוא צריך להתקיים"‪.‬‬
‫שרון‪" :‬הבאנו את הנער הזה לכלא‪ ,‬אחרי‬
‫ששוחרר‪ ,‬כדי שיסביר לנערים שאין עבודה בחוץ‪,‬‬
‫שכדאי ללכת ללמוד‪ .‬קראנו לכאן גם לשני נערים‬
‫שלומדים בפנימיית 'כדורי'‪ ,‬לאותה מטרה‪ .‬אז‬
‫באמת‪ ,‬יותר ילדים הולכים לפנימיות‪ ,‬אבל עדיין‬
‫הרוב רוצה לעבוד‪ .‬אנחנו לא יכולים להכריח אותם‬
‫ללמוד‪ .‬הרבה ילדים שהשתחררו למשמורן והיו‬
‫אמורים ללמוד ולעבוד‪ ,‬נודע לנו מבית הספר שהם‬
‫לא פוקדים אותו כלל‪ .‬רבים מהם גם לא מוצאים‬
‫עבודה ופשוט מסתובבים ברחובות"‪.‬‬
‫מה על משמורנים שהם לא מכירים‪ ,‬שאינם קרובי‬
‫משפחה שלהם?‬
‫"היו שני נערים שזוג מקיבוץ קליה חשב‬
‫לאמץ‪ .‬הזוג הגיע לפה ולי זה קצת הזכיר סיפורים‬
‫של בתי יתומים‪ .‬הנערים לא רצו ללכת לקיבוץ‪.‬‬
‫שוב‪ ,‬הם העדיפו לצאת לעבוד‪ .‬אנחנו שכנענו‬
‫אותם ובסוף‪ ,‬בגלל נהלים בעייתיים‪ ,‬ואחרי‬
‫שכבר ענו בחיוב להצעה ‪ -‬הקיבוץ לא קיבל את‬
‫הנערים אליו‪ .‬בשבילם זה היה משבר נוראי‪ .‬היום‬
‫הם נמצאים בפנימייה ערבית‪ .‬כל המקרה הזה‬
‫עשה לי רע‪ .‬הרי כבר הכנו אותם למשהו והנה‪,‬‬
‫הם מקבלים משהו אחר? היה לי קשה כשהם‬
‫הלכו‪ ,‬גם כי נקשרתי אליהם וגם מפני שהרגשתי‬
‫שאכזבנו אותם"‪.‬‬
‫"מה יהיה עליהם?"‬
‫מרגע שהנערים עוזבים את 'גבעון'‪ ,‬אין לסגל‬
‫בית הסוהר רשות ליצור איתם קשר‪ .‬המעקב‬
‫מתבצע באמצעות המתנדבים מתנועת 'הנוער‬
‫העובד והלומד'‪ ,‬נשות בינ"ה והמורה לעברית‪.‬‬
‫כל נער שיוצא מן הכלא מקבל תמונות למזכרת‪,‬‬
‫כרטיס ברכה וסוכריה‪ ,‬להמתיק מעט את הרגשתו‪.‬‬
‫רבים מהם מגיעים ל'גבעון' נמוכי קומה וצנומים‪.‬‬
‫אחרי ארבעה חודשים הם כבר חסונים‪ ,‬גבוהים‬
‫ומלאי ביטחון‪ .‬בבית הסוהר‪ ,‬אולי בפעם הראשונה‬
‫בחייהם‪ ,‬הם לא נרדפים‪ .‬יש להם אוכל והם רשאים‬
‫לישון‪ .‬בשער‪ ,‬בדרך החוצה‪ ,‬שרון טופחת לעוזבים‬
‫בידידותיות על הכתף ולפעמים גם נותנת חיבוק‪.‬‬
‫"קשה לי כשהם הולכים"‪ ,‬היא מתוודה‪" .‬אני יודעת‬
‫שהם לא צריכים להיות פה‪ ,‬אבל מצד שני‪ ,‬הם‬
‫עוזבים אחרי חודשים שהשקענו בהם‪ .‬זה לא קל"‪.‬‬
‫גם מפקד האגף‪ ,‬סויסה‪ ,‬מלווה את צאתם של‬
‫הנערים מהכלא בדאגה‪" :‬מה יהיה איתם? מי ידאג‬
‫להם? אלה לא ילדים רגילים‪ .‬הם לבד‪ ,‬בלי אבא‬
‫ואמא‪ .‬הם יוצאים לעולם הפתוח והם צריכים‬
‫להסתדר‪ .‬אני תמיד חושב‪ ,‬האם הם יצליחו?"‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫טבילת אש‬
‫נוסעי המשט הטורקי נכלאו למשך ‪ 48‬שעות במתקן החדש והחדיש ביותר של שירות בתי הסוהר ‪ -‬כלא 'אלה'‬
‫ הנמצא עדיין בהרצה … איש לא העלה בדעתו כי בבת־אחת יצטרך הכלא לקלוט מאות אסירים מ־‪ 30‬מדינות‬‫בסיטואציה קשה ומורכבת‪ ,‬בעלת השלכות פוליטיות ובינלאומיות … האירוע עבר בשלום‬
‫מאת‪ :‬עין־יה גבע‬
‫קצת לפני השעה ארבע אחר־הצהריים של יום‬
‫שני‪ 31 ,‬במאי‪ ,‬ירד מפקד בית הסוהר 'אלה'‪ ,‬גנ"ם‬
‫יעקב שלום‪ ,‬מחדרו דרך המדרגות המבהיקות‪,‬‬
‫המוליכות לקומה הראשונה של בית הסוהר החדש‪,‬‬
‫הטביע את חתימת אצבעו על הקורא הביומטרי‬
‫והתקדם לכיוון מכלול הקליטה‪ 12 .‬אוטובוסים‬
‫ועליהם ‪ 604‬ממשתתפי המשט הטורקי לעזה‪,‬‬
‫עמדו להגיע בכל רגע לשערי 'אלה'‪ ,‬הכלא הראשון‬
‫בישראל שנבנה על־ידי זכיין ואמור היה לפעול‬
‫בניהול פרטי‪ ,‬עד שהוחזר השנה בהחלטת בג"ץ‬
‫לבעלות שירות בתי הסוהר‪.‬‬
‫המבנה הממוקם בסמוך לכלא 'אוהלי קידר'‬
‫בבאר שבע ובולט בצבעיו המיוחדים על רקע‬
‫הנוף הצהבהב‪ ,‬עמד ריק במשך שמונה חודשים‬
‫עד לתחילת האכלוס‪ ,‬בשבוע השני של חודש‬
‫מאי‪ .‬בבוקר ה־‪ 31‬במאי היו ב'אלה' פחות מ־‪80‬‬
‫אסירים פליליים והמתקן היה למעשה בהרצה‪,‬‬
‫לאחר חודשים שבהם עמד ללא שימוש‪ .‬במקור‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫כלא 'אלה' מיועד לאכלס ‪ 823‬אסירים‪ ,‬אבל על‬
‫קליטת מאות אסירים מ־‪ 30‬מדינות‪ ,‬בבת־אחת‪,‬‬
‫בסיטואציה קשה במיוחד‪ ,‬אפשר היה רק לחלום‪.‬‬
‫באוטובוסים שהתקדמו בינתיים לכיוון הכלא‬
‫היו פעילי שלום‪ ,‬כביכול‪ ,‬מאוסטרליה‪ ,‬קובה‪,‬‬
‫ניו־זילנד‪ ,‬כוויית‪ ,‬יוון‪ ,‬איטליה‪ ,‬ירדן‪ ,‬ארצות־‬
‫הברית‪ ,‬אירלנד‪ ,‬גרמניה‪ ,‬סרביה‪ ,‬מקדוניה‪ ,‬פקיסטן‬
‫ומדינות נוספות‪ .‬גנ"ם שלום הביט בסגל הצעיר‪,‬‬
‫הבוסרי כמעט‪ ,‬של סוהריו‪ .‬רובם סיימו זה עתה‬
‫קורס קצינים‪ ,‬הספיקו לשרת בכלא בקושי‬
‫שבועיים ונמצאו בעיקר בתהליכי למידה וגיבוש‪.‬‬
‫הוא תהה בינו לבין עצמו האם להתפלל שהכול‬
‫יעבור בשלום‪ ,‬או להיות אופטימי ולסמוך על‬
‫קציניו הצעירים‪ ,‬שיצליחו במשימתם‪ .‬הוא השקיף‬
‫על הכלא החדיש ביותר במזרח התיכון‪ ,‬ונזכר‬
‫בדבריו של נציב שב"ס‪ ,‬רב־גונדר בני קניאק‪,‬‬
‫שהגדיר את 'אלה' כ"חלון הראווה של הארגון"‪.‬‬
‫שלום התלבט האם ההגדרה הזו אכן תשרוד את‬
‫הימים הבאים‪ ,‬שהיו ברגע זה לא יותר מאשר‬
‫תעלומה אחת גדולה‪ .‬ההרגשה הטובה‪ ,‬הוא מספר‪,‬‬
‫הגיעה בעקבות הכתף הרחבה שנתן שב"ס לסגל‬
‫בית הסוהר והעזרה המסיבית שהגיעה כבר בבוקר‬
‫מהמחוז‪" .‬בשטח כבר היו ממ"ז גונדר אלי גביזון‬
‫ועשרות אנשי מקצוע מיומנים ומלאי מוטיבציה‬
‫מכל רחבי שב"ס"‪.‬‬
‫שלום הרים את מבטו ושלח את החיוך הידוע‬
‫שלו אל פקודיו‪" .‬זה הרגע בו ידענו שאנחנו בידיים‬
‫טובות ושנעשה כל מה שצריך על הצד הטוב‬
‫ביותר"‪ ,‬יספר אחר כך ממ"ן יוסי קריספיל‪ ,‬מפקד‬
‫המשמרת ו"האיש שהסתכל לאסירים בלבן של‬
‫העיניים"‪ ,‬כפי שתיאר אותו שלום‪ .‬אבל הדר וייסמן‪,‬‬
‫‪ ,27‬שמונתה זה עתה למפקדת אגף הנשים בכלא לא‬
‫היתה שקטה‪" .‬לא ידעתי לקראת מה אני הולכת‪ .‬אף‬
‫אחד לא ידע איך הם יתנהגו‪ .‬חששתי שאם זה יהיה‬
‫כמו על הספינה‪ ,‬נמצא את עצמנו במצב מורכב"‪.‬‬
‫גם ממ"ן הילה פסטרנק לא חשה רגועה‪ .‬היא סיימה‬
‫רק כמה ימים קודם קורס קצינים‪ ,‬אחרי שגויסה‬
‫מעבודתה בחברת הזכיין לשורות שב"ס‪ .‬עד אותו‬
‫בוקר‪ ,‬היא הספיקה לערוך מעט מאוד חפיפות כדי‬
‫להתכונן לתפקיד של סוהרת נשים‪.‬‬
‫"קליטת אסירי המשט‬
‫היתה האתגר הראשון‬
‫והמבחן הראשון של 'אלה'‬
‫כחלון הראווה של שב"ס"‬
‫חשש למהומות‬
‫ההערכות המוקדמות דיברו על פוטנציאל‬
‫להתפרעויות ולהתלקחות אדירה‪ ,‬והפקודה‬
‫שפרסם אלי גביזון דיברה על איפוק ורגישות‬
‫ועל אי־שימוש בכוח‪ .‬בבוקר הזה היה כבר ברור‬
‫שהאיפוק יידרש לא אל מול שוחרי שלום‪ ,‬אלא‬
‫נגד גרעין קשה של טרוריסטים ומחוללי מהומות‪.‬‬
‫דקה אחת לפני שנראו באופק תריסר האוטובוסים‬
‫המלווים בלוחמי 'נחשון'‪ ,‬ידע שלום שהארגון בו‬
‫הוא משרת‪ ,‬המושתת על נהלים ושגרת עבודה‪,‬‬
‫עומד למבחן קשה במשימת קליטתם של מאות‬
‫עצורים בתוך שעות‪ ,‬בכלא חדש שרק החל לפעול‬
‫ובעיצומו של אירוע טראומתי מתגלגל‪ ,‬בעל‬
‫השלכות בינלאומיות‪" .‬שב"ס הוא ארגון מאוד‬
‫מסודר"‪ ,‬מדגיש שלום‪" .‬קיבלנו מראש קבוצת‬
‫פקודות (דפ"אות)‪ ,‬אבל כששמענו למשל על המכות‬
‫שספגו החיילים שעלו לסיפון האונייה‪ ,‬עלה החשש‬
‫שהעצורים מסוגלים גם להכות סוהרים‪ ,‬והיה לנו‬
‫ברור שנעשה הכול כדי שאירוע כזה לא יתפתח"‪.‬‬
‫אנשי יחידת הרישום‪ ,‬בראשות קצינת אסירים‬
‫מחוזית‪ ,‬גונדר משנה איילה חיים‪ ,‬גויסו לתמוך‬
‫בתהליכי הקליטה ההמוניים‪ ,‬ולשלום אין מילים‬
‫על העבודה המקצועית והמסורה שעשו אלה‪.‬‬
‫במשך ‪ 14‬שעות ‪ -‬מארבע אחר הצהריים של ה־‪31‬‬
‫ביוני ועד שש בבוקר למחרת ‪ -‬צולמו‪ ,‬נרשמו‬
‫ונקלטו כל ‪ 604‬האסירים‪ .‬בשל המספר הרב של‬
‫הנקלטים והסיטואציה הרגישה במיוחד‪ ,‬קוצרו‬
‫והוגמשו תהליכים‪ .‬רכבי 'נחשון' לא עוכבו‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫עד לאימות הספירה‪ ,‬וברגע שנמצאו ההתאמות‬
‫הנדרשות‪ ,‬שוחררו לדרכם להביא עוד עצורים‬
‫מהנמל‪.‬‬
‫הכניסה לבית הסוהר החדש‪ ,‬הנקי והמצוחצח‬
‫של מאות עצורים מלוכלכים ומותשים היתה‬
‫תמונה מאוד לא מלבבת‪" .‬לא נעים להגיד‪ ,‬אבל‬
‫פשוט אי־אפשר היה לעמוד לידם‪ .‬הם הדיפו ריח‬
‫רע"‪ ,‬מתוודה קריספיל‪.‬‬
‫צעד ראשון היה לספק לאסירים ציוד אישי‬
‫ולשלוח אותם לתאים להתקלח‪" .‬בשל מצבם‬
‫המיוחד"‪ ,‬מסביר שלום‪" ,‬הענקנו להם סל סדקית‬
‫מורחב‪ ,‬הכולל מברשת שיניים ומשחת שיניים‪,‬‬
‫שמפו‪ ,‬שמיכות‪ ,‬מגבות חדשות‪ ,‬מגש לאוכל‪,‬‬
‫גופייה‪ ,‬חולצה ומכנסיים‪ ,‬לבנים‪ ,‬גרביים ועוד‪.‬‬
‫הנשים קיבלו לבני נשים מסוגים ובצבעים שונים‪,‬‬
‫חילקנו אימוניות ונעלי ספורט‪ ,‬והכול בשפע ומכל‬
‫הלב‪ .‬בשתיים בלילה הודיעו מפקדות האגפים‬
‫שלנשים חסרים מוצרים היגייניים‪ .‬פנינו לכלא‬
‫'אוהלי קידר' והם מיד שלחו לנו ארגז ענק עם כל‬
‫הפריטים הדרושים"‪.‬‬
‫רמה של "חמישה כוכבים"‬
‫ההנחה היתה כי האסירים יגיעו רעבים‪ .‬ואמנם‪,‬‬
‫עם כניסתם לאגפים גילו נוסעי המשט שבמקום‬
‫מחכה להם מזנון אוכל ענק ובו שפע גבינות‪,‬‬
‫ירקות‪ ,‬לחמים ובקבוקי מים‪" .‬הם פשוט התנפלו‬
‫על המזון"‪ ,‬מספר שלום ומחייך‪" ,‬ואחרי זה עוד‬
‫התלוננו לאנשי הצלב האדום שלא נתנו להם‬
‫אוכל‪ ...‬הם קיבלו תאים חדשים ונקיים‪ ,‬כלי‬
‫מיטה ושמיכות חדשות ‪ -‬הם האסירים הראשונים‬
‫שאכלסו את התאים האלה‪ ,‬והראשונים שהשתמשו‬
‫במקלחות ובשירותים"‪.‬‬
‫למרבה האירוניה‪ ,‬זכו עצורי המשט להיקלט‬
‫בבית סוהר ברמה של "חמישה כוכבים"‪ ,‬העתק‬
‫מדויק של מתקן כליאה אמריקני‪ .‬שטחו הבנוי של‬
‫כלא 'אלה' הוא ‪ 26‬אלף מ"ר והוא מופעל באמצעים‬
‫טכנולוגיים מהמתקדמים בעולם‪ ,‬כמו מערכת זיהוי‬
‫ביומטרי‪ ,‬מערכות בקרת מבנה השולטות על המים‪,‬‬
‫המיזוג המרכזי והחשמל‪ ,‬ומערכת פתיחת וסגירת‬
‫אגפים הנשלטת בלחיצת מקש אחת‪ .‬עלות עבודת‬
‫הבנייה של הכלא החדיש נאמדת בכ־‪ 220‬מיליון‬
‫שקל והוא מצטיין בשטח מחיה גדול במיוחד‬
‫לאסיר ‪ -‬שישה מ"ר לאסיר בתאים המיועדים לשני‬
‫אסירים (לעומת ‪ 3.2‬בתא רגיל של מתקן שב"ס)‪.‬‬
‫בתאים של ארבעה אסירים השטח לאסיר הוא ‪4.9‬‬
‫מ"ר‪ ,‬והממוצע הוא ‪ 5.3‬מ"ר‪" .‬זהו שטח המחיה‬
‫לאסיר הגדול ביותר בבתי סוהר מהדור החדש‪,‬‬
‫גדול בכמעט מטר מהקיים"‪ ,‬מדגיש שלום‪ .‬ייחודו‬
‫של 'אלה'‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הוא במה שמכונה ‪Day-‬‬
‫‪ - Room‬חלל ענק של ‪ 600‬מ"ר בכל אגף‪ ,‬אליו‬
‫‪11‬‬
‫ייחודו של 'אלה'‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הוא במה שמכונה ‪ - Day-Room‬חלל ענק של ‪ 600‬מ"ר בכל אגף‪ ,‬אליו נפתחות דלתות התאים‬
‫נפתחות דלתות התאים‪ ,‬הכולל כורסאות ומקלט‬
‫טלוויזיה‪ .‬כל אגף נפתח לחצר טיולים וכל אלה‬
‫יחדיו מאפשרים לאסיר מרחב מחיה מרווח‪.‬‬
‫והם עוד מתלוננים‪...‬‬
‫"אחרי שאסירי המשט עזבו את הכלא‪ ,‬הם‬
‫התראיינו לאמצעי התקשורת וסיפרו שלא נתנו‬
‫להם בגדים‪ ,‬בעודם לובשים את האימוניות שקיבלו‬
‫מאיתנו‪ .‬הם טענו שהשמענו להם מוסיקה רועשת‬
‫כל הלילה בתאים‪ ,‬משהו שאפילו מבחינה טכנית‬
‫אין לנו שום אפשרות לעשות‪ .‬הם טענו שלא נתנו‬
‫להם סבון‪ ,‬כאשר בכל סל סדקית אישי שקיבלו‬
‫היה סבון‪ ,‬וכן‪ ,‬הם העזו לומר שלא היה אוכל‪,‬‬
‫בעוד אנחנו הצבנו מזנון באולם המרכזי בכל אגף‬
‫ודאגנו להעמיס עליו אוכל במשך ‪ 24‬שעות‪ ,‬נוסף‬
‫על חלוקת שלוש ארוחות ביום‪ .‬עוד טענה שהעלו‬
‫הנוסעים היתה שהם לא קיבלו טיפול רפואי‪ .‬אני‬
‫אישית פיקחתי על כך שכל אחד מהם יפגוש‬
‫חובש ומי שחש ברע‪ ,‬פגש רופא כחלק מתהליך‬
‫הקליטה‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬כל אחד מהם אף נפגש עם‬
‫עובדת סוציאלית"‪ .‬לדברי שלום‪ ,‬בית הסוהר 'אלה'‬
‫מרושת בלא פחות מ־‪ 400‬מצלמות‪" ,‬כך שהכול‬
‫מתועד ושמור למקרה שנצטרך להוכיח משהו"‪...‬‬
‫הגדרת 'אלה' כ'חלון הראווה של שב"ס' נבחנה‪,‬‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬גם בקליטת אסירי המשט‪ .‬שלום‪:‬‬
‫"ההגדרה הזו קיפלה בתוכה ציפיות רבות שהיו‬
‫בשעתו מהזכיין וגם כיום מצפים ששב"ס יעמוד‬
‫בקריטריונים שהוצבו למתקן מראשיתו‪ .‬כמובן‬
‫שיש שינויים‪ ,‬והכלא לא יאכלס רק אסירים קלים‬
‫או 'לא רצידיביסטים'‪ ,‬כפי שקבע הזכיין‪ ,‬אבל עדיין‬
‫הרף שהוצב לנו הוא גבוה‪ ,‬והמטרה היא להיכנס‬
‫לנעליים ולמדדים של הזכיין‪ .‬לכן‪ ,‬כשנכנסתי‬
‫לתפקיד הגדרתי את חזון בית הסוהר בשלוש מילים‪:‬‬
‫'ראשון בין שווים'‪ ,‬ציטוט של צ'רצ'יל‪ .‬הכוונה היא‬
‫לערך המוסף של 'אלה' על פני בתי סוהר אחרים‪.‬‬
‫אם נצליח‪ ,‬הוא יהיה כזה‪ .‬מבחינתי‪ ,‬קליטת אסירי‬
‫המשט באה בזמן‪ .‬זה היה האתגר הראשון והמבחן‬
‫הראשון של 'אלה' כ'חלון הראווה של שב"ס'"‪.‬‬
‫האתגר הנוסף והלא פחות חשוב היה לקלוט את‬
‫אסירי המשט בלי לפתוח חזית שנייה בכלא‪ ,‬נוסף‬
‫על זו שהתלקחה על הספינה‪" .‬היה כאן פוטנציאל‬
‫למהומה אדירה‪ .‬למעלה מ־‪ 600‬אסירים בפנים‪,‬‬
‫כולל טרוריסטים‪ ,‬אסירים לשעבר וגרעין קשה‬
‫מאוד של טורקים במצב של התנגדות מופגנת‪ .‬כל‬
‫זאת‪ ,‬יחד עם צבא של עיתונאים המתגודד בשערי‬
‫הכלא‪ 38 ,‬קונסולים ו־‪ 27‬עורכי דין בהמתנה"‪.‬‬
‫"בקשות" ולא "דרישות"‬
‫למרות המצב המורכב‪ ,‬אנשי הסגל של 'אלה'‬
‫מדווחים כי כניסת האסירים לתאים לוותה בקריאות‬
‫השתאות מצדם‪ ,‬לנוכח התנאים המזהירים‪ ,‬להם‬
‫‪12‬‬
‫לא פיללו כנראה‪ .‬אבל גם התנאים הטובים ביותר‬
‫לא עזרו מול הנחישות של חלק מהאסירים לנסות‬
‫ולחולל מהומה‪" .‬הטורקים החליטו פתאום שהם‬
‫לא מוכנים להיכנס לתאים אלא אם תתמלאנה‬
‫דרישותיהם‪ .‬הם צעקו שיש להם ‪Demands‬‬
‫(דרישות)‪ .‬באירוע רגיל מפעילים כוח‪ ,‬אך במקרה‬
‫הזה‪ ,‬הדבר לא היה אפשרי‪ .‬הודעתי להם שכאן‬
‫אין ‪ Demands‬אלא ‪( Requests‬בקשות)‪ ,‬ושאלתי‬
‫לרצונם‪ .‬הם ביקשו לראות את הקונסול הטורקי‪.‬‬
‫אישרתי כמובן את הבקשה וכולם נרגעו"‪.‬‬
‫שלום ושאר אנשי הסגל נשארו ב'אלה' ארבעה‬
‫ימים רצופים‪ ,‬בהם כמעט שלא ישנו‪ .‬הפקודה‬
‫שניתנה לסגל הורתה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לערב את המפקד‬
‫בכל בעיה‪" .‬המטרה שלנו היתה לשמור בכל זאת‬
‫על איזה סטנדרט מינימלי של כליאה‪ ,‬כדי שהם‬
‫לא יעשו מה שהם רוצים‪ ,‬אבל מצד שני השארנו‬
‫להם את הכסף והחפצים האישיים‪ .‬לקחנו רק‬
‫דרכונים‪ ,‬טלפונים ניידים‪ ,‬מחשבים ומצלמות‬
‫והחזרנו להם בסוף הכול‪ ,‬עם רישום מדויק של‬
‫השמות ושל כל פריט"‪.‬‬
‫ביום שני‪ ,‬ה־‪ 1‬ביוני‪ ,‬הגיע נציב שב"ס‪ ,‬רב־גונדר‬
‫בני קניאק‪ ,‬לבית הסוהר‪ .‬בין היתר‪ ,‬הוא ביקר באגף‬
‫הנשים ופגש שם את הדר וייסמן‪ .‬הנציב שאל האם‬
‫הנשים זקוקות למשהו‪ ,‬ווייסמן‪ ,‬שמצאה את עצמה‬
‫בשבוע השלישי לעבודתה מול הסמכות הבכירה‬
‫ביותר בשב"ס‪ ,‬לא התבלבלה‪" .‬כן"‪ ,‬השיבה‪" .‬אם‬
‫אפשר‪ ,‬שיחת טלפון אחת לכל אסירה"‪ ,‬והנציב‬
‫אישר‪" .‬התרגשתי מהתשובה שלו"‪ ,‬היא משחזרת‪.‬‬
‫"הנשים חשו אי־שקט בגלל שלא היה להן קשר‬
‫עם המשפחות וחששתי שהמצב עלול להסלים‪.‬‬
‫לפי הנוהל‪ ,‬הסוהרות היו אלה שחייגו‪ ,‬ובעזרת‬
‫מתנדב דובר טורקית וידאו שאכן מדובר במשפחת‬
‫האסירה"‪ .‬אז גם התברר‪ ,‬לדברי וייסמן‪ ,‬שחלק‬
‫ממשתתפי המשט נאספו ממש מהרחוב ועלו‬
‫על האוניות‪ ,‬לא בגלל אידיאולוגיה אלא תמורת‬
‫תשלום‪ .‬בני משפחותיהם כלל לא ידעו היכן הם‪.‬‬
‫כלא 'אלה' מופעל‬
‫באמצעים טכנולוגיים‬
‫מהמתקדמים בעולם‪ ,‬כמו‬
‫מערכת זיהוי ביומטרי‬
‫"הסגל פשוט עבר תהליך‬
‫גיבוש מזורז בזכות המשט‪ .‬הם‬
‫הגיבורים האמיתיים של האירוע"‬
‫תודה על הטיפול‬
‫הילה פסטרנק מצאה את עצמה מטפלת באישה‬
‫טורקיה‪ ,‬שחששה כי בעלה נהרג במשט‪" .‬היא‬
‫היתה מרוסקת נפשית‪ ,‬לא רצתה לאכול או לשתות‬
‫ונצמדה לבגדים ספוגי־הדם של בעלה‪ .‬מאוחר‬
‫יותר נקראה לזהות את תמונתו‪ ,‬וכאשר קיבלה את‬
‫הידיעה הוודאית כי הוא בין ההרוגים‪ ,‬משום מה‬
‫נרגעה‪ ,‬הודתה לי על הטיפול ואמרה שאינה כועסת‪.‬‬
‫לי זה היה חשוב לשמוע‪ .‬אישה אחרת‪ ,‬מוסלמית‪,‬‬
‫סבלה ממחושים בלב אבל סירבה להיבדק על ידי‬
‫רופא גבר‪ .‬הלכתי אתה יד ביד ממש לבדיקה‪ ,‬וגם‬
‫היא הודתה לי"‪.‬‬
‫שלום מפליג בשבחים על עבודת קודש‬
‫שעשה הצוות‪ .‬על היצירתיות והיוזמה שאפיינו‬
‫את התנהלותם ובעיקר על כך שלא שמע מאיש‬
‫אפילו תלונה אחת‪" .‬היו ניסיונות של נוסעי המשט‬
‫להתסיס את האווירה‪ ,‬אבל סגל בית הסוהר‪ ,‬מפקדי‬
‫המשמרות הצעירים האלה‪ ,‬ידעו כיצד לטפל‬
‫בבקשות‪ ,‬השיבו כל הזמן בנימוס ודאגו להביא‬
‫אנשי מקצוע לפי הצורך‪ .‬חשוב לציין גם את‬
‫עבודתם של לוחמי 'נחשון'‪ ,‬שעשו את מלאכתם‬
‫תוך שמירה על שקט ואיפוק במהלך הנסיעה‬
‫לכלא‪ ,‬שעברה ללא תלונה"‪.‬‬
‫ב־‪ 1‬ביוני‪ 24 ,‬שעות אחרי הגעת העצורים‪,‬‬
‫מספר שלום‪ ,‬החלו להגיע אל הכלא‪ ,‬גלים גלים‪,‬‬
‫הקונסולים‪ ,‬עורכי הדין‪ ,‬דיינים ממשרד המשפטים‪,‬‬
‫נציגי משרד הפנים‪ ,‬צה"ל‪ ,‬משרד החוץ‪ ,‬יחידת‬
‫עוז (יחידת הטיפול במהגרים)‪ ,‬אנשי שב"כ ואנשי‬
‫הצלב האדום‪" .‬היינו צריכים לטפל באסירים‪,‬‬
‫אבל היינו עסוקים לא פחות עם עוד כ־‪ 100‬איש‬
‫מהצד השני‪ .‬חגיגה‪ .‬עורכי הדין ביקשו חדרים‪,‬‬
‫דבר שנשמע פשוט הזוי‪ .‬הודענו להם שאנחנו‬
‫פותחים את ה‪ Day-Room-‬בשבילם והם יוכלו‬
‫לעבור מאגף לאגף באופן חופשי‪ .‬אני לא חושב‬
‫שיש דוגמה ליחס פתוח כזה בתוככי כלא‪ .‬על דבר‬
‫אחד הקפדנו ‪ -‬שאחד העצורים לא יתחלף עם איזה‬
‫משימה שב"סית כוללת‬
‫גונדר אלי גביזון‬
‫"חשוב לציין שהטיפול באסירי המשט היה משימה שב"סית כוללת"‪,‬‬
‫מדגיש מפקד מחוז דרום גונדר אלי גביזון‪" .‬נטלו בה חלק כל יחידות‬
‫המחוז‪ ,‬אשר גיבו את סגל 'אלה' תוך שיתוף פעולה מלא ומקצועיות‬
‫רבה‪ .‬הוכחנו שכאשר שב"ס נדרש לבצע משימה לאומית ‪ -‬הסוהרים‬
‫שלנו מוכנים וערוכים וניתוחי המצב וההערכות שלנו מדויקים‬
‫ומקצועיים‪ .‬לכן גם הצלחנו לבצע את המשימה על הצד הטוב ביותר‪.‬‬
‫שב"ס ראוי‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬להימנות עם גורמי הביטחון‪ .‬הוכחנו כי אנו‬
‫לא פחות איכותיים‪ ,‬מקצועיים ותורמים לבטחון המדינה מאשר גופים‬
‫אחרים‪ .‬כל זאת‪ ,‬בזכות הסוהרים שלנו‪ ,‬העושים עבודת קודש"‪.‬‬
‫עורך דין ויחמוק מהכלא‪ ,‬אבל בדיוק בשביל זה יש‬
‫לי סגל מדהים"‪.‬‬
‫רס"ר דקל אזולאי‪ ,31,‬קצין חינוך‪ ,‬היה האחראי‬
‫על עורכי הדין והקונסולים והתרוצץ ללא הרף בינם‬
‫לבין האסירים‪" .‬הגישה שנקטנו היתה להכיל את‬
‫הטענות שהיו לחלקם‪ ,‬ולתת להם להבין שאנחנו‬
‫בעד פתרונות מעשיים וחיוביים ועושים הכול כדי‬
‫לאפשר להם קשר עם כל אסיר‪ .‬בסופו של דבר‬
‫הגיעו אלינו גם משובי תודה רבים על הטיפול"‪.‬‬
‫הגירוש מהארץ‬
‫בחצות הלילה שבין ה־‪ 2‬ל־‪ 3‬ביוני הגיע צו‬
‫הגירוש מהארץ‪ .‬שלום‪" :‬צריך להבין את היקף‬
‫העבודה‪ .‬כאשר הגיע הצו עדיין עסקו ביחידת‬
‫הרישום בקלידת נתוני הקליטה‪ ,‬ובמקביל הם נאלצו‬
‫כבר להתחיל ברישום היציאה של ‪ 604‬האסירים"‪.‬‬
‫מיד עם קבלת הצו החל תהליך הגירוש‪ ,‬שארך‬
‫שעות וסבל מלא מעט עיכובים ובעיות‪ .‬הירדנים‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬לא הסכימו לעלות על זינזנות של המשטרה‬
‫הצבאית‪ .‬ביקשתי משב"ס לשלוח במהירות רכבי‬
‫טרנזיט ובתוך זמן פתרנו גם את הבעיה הזאת‪.‬‬
‫האסיר האחרון‪ ,‬אירי ממוצא יהודי‪ ,‬נאחז בדלת‬
‫התא ולא רצה לצאת‪ ,‬אלא אם נאפשר לו לראות‬
‫רב‪ .‬הזעקתי את רב בית הסוהר וביקשתי שיבטיח‬
‫לו 'בלי נדר' כל מה שירצה‪ ,‬רק שיעלה לרכב"‪...‬‬
‫סאגה נוספת התחוללה בקרב עורכי הדין‪ ,‬שלא‬
‫שיערו כמה מהר ישוחררו הלקוחות הפוטנציאליים‬
‫שלהם‪ ,‬וגילו זאת למגינת לבם‪ ,‬כאשר רוב האסירים‬
‫כבר היו על הרכבים‪" .‬הם ביקשו לדבר אתי ואני‬
‫פשוט הייתי עסוק‪ .‬צעקו עלי שאני מפר חוק‬
‫ואיימו בתביעה‪ .‬הודעתי להם שיוכלו לראות את‬
‫הלקוחות שלהם בשדה־התעופה"‪...‬‬
‫הגירוש התבצע בשני שלבים‪ 118 .‬אזרחי‬
‫מדינות ערביות גורשו על ידי המשטרה הצבאית‬
‫דרך מחסום אלנבי‪ .‬יתר האסירים גורשו על ידי‬
‫יחידת עוז דרך נמל התעופה בן־גוריון לטורקיה‪.‬‬
‫כשיצא הטרנזיט האחרון משטח בית הסוהר‪,‬‬
‫הסתכל שלום על סגל הסוהרים שליווה בעיניו‬
‫את הרכב המתרחק‪ .‬לידם ניצב גם אלי גביזון‪,‬‬
‫שתמך וגיבה את עבודתם ביומיים הקשים שידעו‪.‬‬
‫"עברנו ‪ 48‬שעות מטורפות אבל צלחנו את‬
‫המבחן‪ ,‬ללא תלונה‪ ,‬משום גוף‪ .‬הסוהרים שלי‬
‫התבגרו‪ ,‬להערכתי‪ ,‬ב־‪ 20‬שנה לפחות‪ ,‬מבחינת‬
‫ניהול אנשים‪ ...‬הסגל פשוט עבר תהליך גיבוש‬
‫מזורז בזכות המשט‪ .‬הם הגיבורים האמיתיים של‬
‫האירוע"‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫כניסה ברגל ימין‬
‫מיזם מיוחד הפועל בהצלחה בענף אבחון‬
‫ומיון הוא המיון המוקדם‪ ,‬המיועד לאסירים‬
‫שקיבלו אישור מבית המשפט לדחיית‬
‫מאסרם … היתרונות לארגון הם חיסכון‬
‫בזמן ובכוח־אדם והפחתת הלחץ על בתי‬
‫המעצר‪ ,‬ואילו האסיר זוכה בשיבוץ מושכל‬
‫לבית סוהר המתאים לאישיותו ולרקעו‬
‫מאת‪ :‬עין יה גבע‬
‫בטקס יום הזיכרון לחללי צה"ל שהתקיים‬
‫במתחם רמלה‪ ,‬חוותה כלאי טליה חדד רגע מרגש‪.‬‬
‫היא צפתה באסיר מ‪ .‬עולה על הבמה‪ ,‬נוטל את‬
‫המיקרופון וקורא דברים במסגרת תפקידו בטקס‪.‬‬
‫זה קרה חודשים ספורים לאחר התייצבותו של‬
‫מ‪ .‬במשרדי אבחון ומיון‪ ,‬במסגרת בקשתו למיון‬
‫מוקדם‪ .‬חדד‪ ,‬רכזת ועדות המיון למאסרים נדחים‪,‬‬
‫טיפלה גם במיון המוקדם של מ‪ ,.‬כאשר אחד‬
‫המדדים המרכזיים בעבודה זו הוא השיבוץ המושכל‬
‫של האסיר לבית סוהר המתאים לאישיותו ולרקעו‪.‬‬
‫"זה היה רגע נהדר‪ ,‬בו יכולתי לראות את תוצאות‬
‫העבודה שלנו‪ .‬ראיתי מולי אדם‪ ,‬שלמרות הקושי‬
‫האדיר והמצב הקשה אליו נקלע בגין מעשיו‪ ,‬מפיק‬
‫את המרב מהמסגרת אליה שובץ‪ .‬ראיתי איש‪,‬‬
‫שבזהירות רבה אני יכולה לומר ‪ -‬מרוצה ממצבו‪.‬‬
‫זה המאסר הראשון שלו והוא שובץ למסגרת של‬
‫אסירי עבודה‪ ,‬לתחום החינוך‪ ,‬בו עסק גם בחייו‬
‫האזרחיים‪ .‬אפשרנו לו להמשיך בתחום המקצועי‬
‫שלו בבית הסוהר‪ ,‬ובאופן כזה‪ ,‬להעסיק את עצמו‬
‫וגם לתרום רבות לאסירים אחרים"‪ .‬אחרי הטקס‪,‬‬
‫היא מספרת‪ ,‬לא התאפקה וניגשה אליו‪" .‬שאלתי‬
‫אותו איך הוא מרגיש‪ ,‬והוא הודה לי על תהליך‬
‫המיון והשיבוץ‪ ,‬ואמר שזה הדבר הטוב ביותר‬
‫שיכול היה לאחל לעצמו‪ ,‬כאסיר"‪.‬‬
‫החלטה גורלית‬
‫המיון המוקדם הוא מיזם מיוחד בענף אבחון‬
‫ומיון שבמחלקת האסיר‪ ,‬המיועד לאסירים‬
‫שקיבלו אישור מבית המשפט לדחיית מאסרם‬
‫(ידוע גם כ"עיכוב ביצוע" או "מאסר נדחה")‪.‬‬
‫האישור ניתן עקב סיבות אישיות שונות‪ ,‬ועל בסיס‬
‫‪14‬‬
‫אמון השופט בהתייצבותם של המועמדים למאסר‬
‫על פי דין‪ ,‬בתאריך שנקבע להם‪ .‬האפשרות למיון‬
‫מוקדם פתוחה בפני אסירים פליליים‪ ,‬כאלה אשר‬
‫תאריך התייצבותם לריצוי מאסרם הוא סופי ואין‬
‫בקשה לערעור בעניינם או עיכוב נוסף‪ .‬חשוב‬
‫לציין כי בכל חודש מתקבלים ל"מאסר נדחה"‬
‫בשב"ס כ־‪ 100‬אסירים שפוטים‪ ,‬מתוך ‪ 650‬אסירים‬
‫פליליים שנדונו למאסר‪.‬‬
‫הרעיון והיוזמה למיון המוקדם הם של נציב‬
‫שב"ס‪ ,‬רב־גונדר בני קניאק‪ ,‬ומטרת התהליך ליצור‬
‫מסגרת קליטה מהירה‪ ,‬מיוחדת‪ ,‬למאסרים נדחים‪.‬‬
‫הדגם על פיו נבנה תהליך זה בשב"ס‪ ,‬מספרת חדד‪,‬‬
‫הוא תהליך הקליטה המוקדמת בצה"ל‪ ,‬המאפשר‬
‫לחייל לקראת גיוסו לדעת באיזו מסגרת או באיזה‬
‫תפקיד יוצב‪ .‬הדגם הצה"לי עבר כמובן התאמה‬
‫למסגרת שב"ס‪.‬‬
‫יצירת בסיס של אמון‬
‫כך‪ ,‬שנתיים מאז הוקמה היחידה‪ ,‬הפך המיון‬
‫המוקדם לחלק משמעותי בעבודת ענף אבחון ומיון‬
‫בשירות בתי הסוהר‪ .‬למעשה‪ ,‬כאן נקבעת ההחלטה‬
‫הגורלית מבחינת האסיר ומשפחתו ‪ -‬לאיזה בית‬
‫סוהר יישלח ובאיזה אזור בארץ ירצה את תקופת‬
‫מאסרו‪.‬‬
‫ענף אבחון ומיון מורכב מאנשי מקצוע מיומנים‪,‬‬
‫גורמי טיפול בהכשרתם‪ ,‬בעלי ניסיון של שנים‬
‫בעבודה בשטח‪ .‬בראש הענף עומד סג"ד ד"ר‬
‫יהושע וייס‪ ,‬פסיכולוג קליני‪ .‬כלאי טליה חדד‪,‬‬
‫עובדת סוציאלית בהכשרתה העומדת לפני סיום‬
‫לימודי משפטים‪ ,‬עוסקת בריכוז ובמיון החומר‬
‫המשפטי‪ ,‬כולל בקשות עורכי דין למיון מוקדם‬
‫בעבור לקוחותיהם‪.‬‬
‫השיקולים שעמדו מאחורי הקמתה של יחידת‬
‫המיון המוקדם עוסקים בבניית תהליך קליטה‬
‫מושכל‪ ,‬שיאפשר הפחתה והפגה של מצבים‬
‫בעייתיים‪ ,‬כמו התנגדויות‪ ,‬חרדה‪ ,‬אי־ודאות‬
‫ומצוקה‪ ,‬מתח ולחץ של האסיר לקראת קליטתו‪,‬‬
‫ובה בעת ‪ -‬יצירת בסיס של אמון במסגרת שב"ס‪.‬‬
‫המטרה העיקרית היא לאפשר לאסירים שזכו‬
‫באמון בית המשפט‪ ,‬תקופת התארגנות לקראת‬
‫הכניסה לבית הסוהר וודאות גבוהה יותר לגבי‬
‫תקופת מאסרם‪ .‬אסירים שקיבלו "מאסר נדחה"‬
‫נהנים ממילא מפרק זמן נוסף בחיים האזרחיים‪,‬‬
‫כך שהמיון המוקדם 'מנצל'‪ ,‬למעשה‪ ,‬את הזמן הזה‬
‫לאבחון ולמיון על־פי מדדים שונים‪ ,‬כדי לשבץ את‬
‫האסיר במקום המתאים לו‪ .‬התוצאה‪ :‬ביום הראשון‬
‫למאסרו מתייצב האסיר עצמו‪ ,‬ללא ליווי‪ ,‬בבית‬
‫הסוהר בו ירצה את תקופת מאסרו‪.‬‬
‫חדד‪" :‬אנחנו מתבססים על מדדים להערכת‬
‫המסוכנות של האסיר‪ ,‬הקובעים את התאמתו‬
‫למסגרת המיון המוקדם‪ :‬אישור השופט למיון‬
‫מוקדם‪ ,‬הערכתו שהאסיר אינו מסוכן לציבור‬
‫והכרה כי אפשר לסמוך עליו שיגיע לוועדה‪ .‬כל‬
‫אלה מעידים שרמת המסוכנות שלו נמוכה ושיש‬
‫לו משמעת ורצון לציית לכללים‪ .‬ברור שאסירי‬
‫עולם‪ ,‬למשל‪ ,‬לא יכולים להתקבל למסגרת המיון‬
‫המוקדם"‪.‬‬
‫זכות חד־פעמית‬
‫טרם הקמת היחידה למיון מוקדם היה אסיר כזה‬
‫מתייצב במזכירות בית המשפט‪ .‬לאחר מכן היה‬
‫מועבר על ידי אנשי יחידת 'נחשון' לבית מעצר‪,‬‬
‫שם עבר תהליכי קליטה‪ ,‬אבחון ומיון במשך שבוע‬
‫ימים‪ .‬לעתים התהליך היה מורכב יותר‪ .‬למשל‪,‬‬
‫אדם שנשפט למאסר בבית משפט לתעבורה‪ ,‬נקלט‬
‫בשלב ראשון בתאי המעצר בבית המשפט‪ ,‬ורק‬
‫משם הועבר לבית המעצר‪ .‬לעתים התברר שבבית‬
‫המעצר קיימת בעיה של מקום או שגורמי הרישום‬
‫ שאינם ממיינים ‪ -‬צריכים להעבירו לצורך מיון‬‫לבית מעצר נוסף‪ .‬לכן‪ ,‬רק משם הוא היה מועבר‬
‫סופית לבית סוהר לריצוי עונשו‪" .‬אפשר לשער‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬מה היה עובר אותו איש חינוך‪ ,‬לו היה צריך‬
‫לעבור תהליכי מיון וקליטה רגילים‪ ,‬ולשהות שבוע‬
‫ימים בבית מעצר‪ .‬זו חוויה שיכולה להיות הרסנית‬
‫לגביו"‪ ,‬מטעימה חדד‪.‬‬
‫המיון המוקדם חוסך אפוא מהאסיר תהליך‬
‫ארוך ומסורבל‪ ,‬כולל ליווי של יחידת 'נחשון' בכל‬
‫מעבר לכל בית מעצר‪ .‬הארגון יוצא נשכר מהמיון‬
‫המוקדם בחיסכון של זמן וכוח־אדם ובהפחתת‬
‫הלחץ על בתי המעצר‪ .‬יש לציין‪ ,‬עם זאת‪ ,‬מאחר‬
‫שהמיון המוקדם מיועד רק למי שנקבע תאריך‬
‫סופי להתייצבותו‪ ,‬קובעים כללי שב"ס שבמקרה‬
‫של ערעור או עיכוב נוסף ‪ -‬ייאלץ המועמד לעבור‬
‫תהליכי קליטה‪ ,‬מיון ואבחון רגילים‪ ,‬כולל ליוויים‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬הזכות למיון מוקדם היא חד־פעמית‪ .‬על‬
‫פי הנתונים‪ ,‬מיולי ‪ 2008‬עברו את המיון המוקדם‬
‫כ־‪ 450‬אסירים‪ ,‬מתוכם התייצבו בבתי הסוהר ‪378‬‬
‫אסירים‪ .‬היתר נאלצו לעבור מיון מחדש בבית‬
‫המעצר‪ .‬‬
‫תפירת 'חליפה' שב"סית‬
‫תהליך המיון מורכב מכמה "תחנות" שעובר‬
‫האסיר ביום שלם‪ ,‬במהלכו הוא נפגש עם חברי‬
‫ועדת המיון‪ .‬אלה כוללות רישום של החומר‬
‫המשפטי‪ ,‬פקודת המאסר וגזר־הדין‪ ,‬ופגישות‬
‫עם קצין מודיעין‪ ,‬עובד סוציאלי ורופא‪ .‬במידת‬
‫הצורך‪ ,‬האסיר יכול להיפגש גם עם רופא נרקולוג‬
‫(המתמחה בגמילה מסמים)‪ ,‬פסיכיאטר ואפילו עם‬
‫רב היחידה‪ .‬המידע וחוות־הדעת מתהליך המיון‬
‫מגיעים לקצין המיון‪ ,‬יו"ר הוועדה‪ .‬על בסיס חוות־‬
‫הדעת נערך אבחון משולב‪ ,‬כדי ליצור בסיס מידע‬
‫על האסיר ולקבוע מהם צרכיו‪ ,‬מהי רמת הסיכון‬
‫שלו ובאילו דרכים בהתנהלות היומיומית שלו‬
‫ניתן לצמצם סיכונים‪" .‬צמצום סיכונים הוא נקודה‬
‫משמעותית באבחון‪ ,‬המשליכה גם על התאמת בית‬
‫סוהר וטיפול הולם במסגרת בית הסוהר‪ .‬אנחנו‬
‫פתוחים להאזין לבקשות אסירים‪ ,‬אבל ההחלטות‬
‫שלנו הן מקצועיות ומתקבלות גם על פי צורכי‬
‫המערכת"‪ ,‬מדגישה חדד‪.‬‬
‫חשיבות האבחון והמיון היא קריטית‪ ,‬לדברי‬
‫חדד‪ ,‬וחשובה מאוד להשתלבותו ולהסתגלותו של‬
‫האסיר בבית הסוהר‪" .‬מנסיוננו‪ ,‬תוצאות האבחון‬
‫והמיון משליכות גם על סיכויי האסיר להשתלב‬
‫חזרה בחברה בעתיד‪ .‬התפיסה הכללית של‬
‫תהליכי האבחון והמיון תומכת בתהליכי שינוי‪,‬‬
‫ומטרתה להפחית מצבים של מסוכנות ופשיעה‬
‫בבית הסוהר‪ ,‬ומאוחר יותר ‪ -‬בקהילה‪ .‬ההתמקדות‬
‫היא בתפירת ה'חליפה השב"סית' ההולמת ביותר‬
‫בעבור האסיר"‪.‬‬
‫"אווירה פחות מלחיצה"‬
‫היחידה למיון מוקדם ממוקמת בשלושה מבנים‬
‫טרומיים חדשים שהוצבו במתחם רמלה‪ .‬מבחינת‬
‫"האסיר מכניס את עצמו לכלא"‬
‫"תהליך המיון המוקדם אורך זמן קצר‪ ,‬אבל השפעתו‬
‫היא משמעותית וחשובה לתהליך הקליטה של האסיר‬
‫בבית הסוהר‪ .‬הדבר היפה אולי בתהליך‪ ,‬שמגיע אזרח‬
‫(שהוא שפוט אמנם אבל עדיין אין לנו סמכות עליו)‬
‫ופוגש באנשי שב"ס‪ ,‬אך לא במסגרת בית הסוהר‪ .‬כאן‬
‫מתחיל דו־שיח בין הארגון לבין מי שעומד להיכנס בין‬
‫כתליו‪ ,‬שעניינו איזו מסגרת ניתן להתאים לו‪ ,‬שתהיה‬
‫הטובה ביותר בעבורו"‪ .‬דברים אלה אומר לנו ראש‬
‫היחידה למיון מוקדם‪ ,‬סג"ד ד"ר יהושע וייס‪ ,‬המתאר‬
‫את פעילות היחידה מזווית מבטו‪" :‬העובדה שהאיש‬
‫שפוט אך עדיין אינו אסיר היא המיוחדת והקובעת את‬
‫רוח התהליך ואווירתו‪ ,‬כמו גם‪ ,‬לא אחת‪ ,‬את תוצאותיו‬
‫החיוביות‪ .‬עצם ההגעה למיון מוקדם כבר מחייבת את‬
‫השפוט לאחריות ולמשמעת‪ .‬הוא חייב‪ ,‬למשל‪ ,‬להגיע‬
‫בזמן לוועדת המיון‪ ,‬חייב לעבור את כל ה'תחנות'‪,‬‬
‫להמתין בסבלנות בין אחת לשנייה וגולת הכותרת‬
‫סג"ד ד"ר יהושע וייס‬
‫ להתייצב בעצמו ביום המיועד בבית הסוהר‪ .‬שפוט‬‫שנוטל אחריות ועם כל הכאב והקושי מכניס את עצמו‬
‫לכלא ‪ -‬מצהיר כלפי עצמו והסביבה על נכונות לקבל את הכללים שמציבה מסגרת שב"ס"‪.‬‬
‫יתרון משמעותי ומרכיב חשוב בתהליך המיון המוקדם הוא‪ ,‬לדעת ד"ר וייס‪ ,‬המרכיב של ההשלמה‪.‬‬
‫"שפוט כזה מצהיר‪ ,‬למעשה‪ ,‬שהוא השלים עם המצב‪ .‬מכאן יש כבר בסיס למשמעת בבית הסוהר‪,‬‬
‫ואסיר כזה כבר ידורג אוטומטית בדרגת סיכון נמוכה‪ .‬עוד מרכיב משמעותי בתהליך הוא ההשפעה‬
‫של אסיר כזה על סביבתו בכלא‪ ,‬כמי שלקח אחריות על עצמו ועל מעשיו"‪.‬‬
‫אפשר לומר שהמיון המוקדם הוא סוג של היזון חוזר‪ ,‬ההופך את המגע של האסיר עם בית הסוהר‬
‫למשהו פחות רע‪ ,‬פחות דוחה ופחות קשה‪ .‬אבל‪ ,‬לא פעם מתברר‪ ,‬לדברי ד"ר וייס‪ ,‬כי מי שמתסיס‬
‫את האסיר היא דווקא המשפחה‪" .‬לא מזמן הגיעו למיון המוקדם נער בן ‪ 18‬והוריו‪ .‬האב היה שוטר‬
‫והתברר שדווקא הוא מלא חרדות‪ ,‬בעיקר מפגיעה בבנו בכלא‪ .‬החלטתי להכניס לשיחה את כל‬
‫המשפחה בהרכב מלא‪ .‬הם היו במצב של עוינות קשה כלפי המערכת‪ ,‬מלאי חרדות וזעם‪ .‬הייתי‬
‫צריך להוציא את הנער‪ ,‬שהיה אגב חרד הרבה פחות‪ ,‬להרגיע את ההורים ולתת להם הרגשה שיש‬
‫כוונה לקלוט את הנער באופן החיובי והבונה ביותר‪ .‬בסופו של דבר החזרתי את הנער לחדר‪,‬‬
‫והוועדה הצליחה לעשות את עבודתה אתו על הצד הטוב ביותר"‪.‬‬
‫אל הוועדה מגיעים גם מקרים ידועים‪ ,‬של בכירים במשק ואישים אחרים‪ ,‬שהתקשורת מוצאת‬
‫בהם עניין ציבורי‪" .‬הגיע לוועדה גבר צעיר שמשפטו עורר עניין ציבורי והיה קשור בתחושות של‬
‫אפליה‪ ,‬שהתסיסו אזור שלם בארץ‪ .‬כשראיתי את הגבר הצעיר הזה‪ ,‬חשתי בעוינות רבה ובסגירות‬
‫מצדו‪ ,‬לצד חוצפה לא מעטה‪ .‬לרגע חשתי שאנחנו נכנסים למערבולת שעלולה לזלוג החוצה‬
‫ולהתסיס שנית את השטח‪ .‬הוצאתי אותו החוצה וביקשתי מאביו‪ ,‬שליווה אותו‪ ,‬להיכנס‪ .‬שיתפתי‬
‫אותו בתחושותיי‪ ,‬והדגשתי שכולנו נפסיד אם הוא ימשיך בהתנהגותו הבוטה‪ .‬קראתי לבן להיכנס‬
‫והשארתי אותם לבדם‪ .‬ידעתי שהאב מאוד מעוניין להרגיע את הרוחות ולשתף פעולה‪ .‬כאשר שבתי‬
‫אל החדר‪ ,‬חלה תפנית משמעותית באווירה ובשיחה‪ .‬הבן נרגע וניתן היה לשוחח עמו‪ ,‬הוא היה‬
‫פחות תוקפני‪ ,‬והתוצאה‪ :‬הכניסה שלו לכלא היתה חיובית ורגועה‪ ,‬ללא רעש תקשורתי"‪.‬‬
‫המועמדים‪ ,‬אלה כמובן תנאים נוחים להפליא‪.‬‬
‫"האווירה נינוחה"‪ ,‬מתארת חדד‪" ,‬פחות מלחיצה‪,‬‬
‫בתנאים של שלווה יחסית ובנוחיות‪ .‬לא תמצאו‬
‫כאן את החוויה הקשה של בתי המעצר‪ ,‬הכוללת‬
‫טריקת דלתות‪ ,‬אסירים שמסתובבים ותחושה‬
‫של מתח ואי־ודאות‪ .‬חשוב לציין שתהליכי מיון‬
‫מוקדם נעשים לפי צורך גם במתחמי שב"ס בצפון‬
‫הארץ או בדרום‪ ,‬במתכונת מצומצמת יותר"‪.‬‬
‫במהלך הראיון עימה‪ ,‬חדד מדגישה במיוחד את‬
‫ההיבט האנושי־אישי של היחס לאסיר ולתהליך‬
‫ההסתגלות שלו למצבו החדש‪ .‬שיחת טלפון‬
‫המגיעה אליה וגורמת לה להתרגשות‪ ,‬ממחישה‬
‫היבט זה‪ .‬אסיר שעבר מיון מוקדם וסיים לרצות‬
‫ארבעה חודשי מאסר‪ ,‬התקשר כדי לספר לה שאביו‬
‫צריך להיכנס למאסר‪ ,‬והוא מבקש לבדוק האם ניתן‬
‫לקלוט גם אותו במסגרת המיון המוקדם‪ .‬המסורת‬
‫של "מאב לבן" מקבלת ביחידת המיון המוקדם‬
‫הקשרים ומשמעויות לא שגרתיים‪ ,‬בלשון המעטה‪.‬‬
‫אבל כאן‪ ,‬הגישה היא טיפולית מיסודה והקבלה‬
‫היא שלמה ומקצועית‪ ,‬תוך שמירה הדוקה‪ ,‬כמובן‪,‬‬
‫על גבולות‪ .‬חדד מבטיחה לאותו אסיר לבדוק מה‬
‫ניתן לעשות‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫את תהליך הפחתת החרדות‪ ,‬המקבל ביטוי‬
‫במסגרת המיון המוקדם‪ ,‬ממחישה חדד בסיפור‬
‫הבא‪" :‬היה שוטר שהגיע אלינו ועבר מיון מוקדם‪,‬‬
‫אבל המשיך להתקשר אלינו ללא הרף‪ .‬רמת‬
‫החרדה שלו היתה גבוהה מהממוצע‪ .‬לא הייתי‬
‫שקטה וביום בו היה אמור להתייצב בבית הסוהר‪,‬‬
‫כלאי טליה חדד‬
‫ביקשתי שיתקשר כדי לוודא שהוא בדרך‪ .‬הוא‬
‫עשה זאת‪ ,‬הודה על היחס והליווי שלנו וסיפר‬
‫שהתייצב בזמן ואפילו רבע שעה מוקדם יותר‪ .‬זה‬
‫היה תענוג לראות איך הוא קיבל והפנים בסופו של‬
‫דבר את המאסר המצפה לו‪ ,‬ואפילו חש מחויבות‬
‫לתהליך שעבר‪ .‬אנשים כאלה מרגשים אותנו"‪.‬‬
‫חברי הוועדה בודקים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את המוטיבציה‬
‫והרצון של המועמד לעבוד‪" .‬חלק נכבד‬
‫מהמועמדים למיון המוקדם טוען שהוא מעוניין‬
‫להעביר את המאסר בעבודה‪ .‬אלה נבחנים אצלנו‬
‫בזכוכית מגדלת‪ ,‬בהיבט של שימוש בסמים‪,‬‬
‫למשל‪ .‬אם מגיע‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מועמד הטוען שהוא‬
‫שרברב ומציג מסמכים המאשרים את משלח־ידו‪,‬‬
‫נפתחת כאן אפשרות לשבץ אותו כ'אסיר עבודה'‪.‬‬
‫זה מעמד המחייב רקע נורמטיבי‪ ,‬מוטיבציה‬
‫ונכונות לעבוד"‪.‬‬
‫בין המועמדים אפשר למצוא מגוון שלא היה‬
‫מבייש משרד להשמת כוח־אדם‪ ,‬כמו רואי־חשבון‪,‬‬
‫עורכי־דין‪ ,‬מורים וכמובן‪ ,‬בכירים במשק‪" .‬רק‬
‫הבוקר עסקתי במיון שמונה מועמדים‪ ,‬ארבעה‬
‫מהם בעלי רקע נורמטיבי‪ ,‬כולל אקדמאים‪ ,‬כאלה‬
‫שנשפטו על עבירות של צווארון לבן‪ ,‬תעבורה‪,‬‬
‫נהיגה ברשלנות ועבירות מין‪ .‬אנחנו משתדלים‬
‫להתחשב בצרכים של האסיר מול צורכי שב"ס ‪-‬‬
‫מין 'מאזן אימה' שכזה‪ .‬אנחנו מביאים בחשבון‬
‫את האפיונים של בתי הסוהר השונים‪ ,‬ובודקים‬
‫מהי המסגרת ההולמת בעבור אותו אדם‪ .‬בסך‬
‫הכול‪ ,‬כולם יוצאים נשכרים מהגישה הזו ‪ -‬לאסיר‬
‫יש תעסוקה הולמת והוא נוטה פחות למחשבות‬
‫‪16‬‬
‫עו"ד‪' :‬אנחנו מברכים על יוזמת שב"ס'‬
‫פעילות היחידה למיון מוקדם בשב"ס הביאה‪ ,‬לדברי עו"ד רותם טובול‪ ,‬לשיפור ניכר בשני‬
‫מישורים‪ :‬אין יותר נדידה של עורכי הדין עם תיקי לקוחותיהם בין בתי מעצר‪ ,‬ממקום למקום‪,‬‬
‫ובהתאם ‪ -‬ירדה משמעותית כמות התלונות של אסירים‪.‬‬
‫במסגרת תפקידה כסנגורית‪ ,‬דואגת עו"ד טובול לאסירים גם לאחר מתן גזר־הדין‪ ,‬ומלווה אותם‬
‫לאורך התהליך עד לשחרור מבית הסוהר‪ .‬לדבריה‪ ,‬יש לברך על הקמת המיון המוקדם‪ ,‬ששם קץ‬
‫למצב מורכב ולא פעם קשה ביותר‪ ,‬הן של הלקוחות והן של עורכי־דינם‪" .‬בבתי המעצר לא היו‬
‫ביקורי משפחות‪ ,‬למשל‪ ,‬ולא תמיד הספיק האסיר להצטייד באישורים רפואיים‪ ,‬מה שאילץ אותנו‬
‫ואת בני המשפחה להתרוצץ הלוך ושוב בין בתי המעצר כדי שיוכר הצורך שלו לקבל טיפול‬
‫רפואי‪ .‬כמו כן‪ ,‬לא תמיד קיבל האסיר בית סוהר מתאים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬משפחה שומרת שבת של אסיר‪,‬‬
‫ביקשה כי בית הסוהר יהיה קרוב ככל האפשר למקום מגוריה‪ ,‬או במקרה של אסיר חולה ‪ -‬קרוב‬
‫לבית חולים מסוים‪ ,‬שם הוא נצרך לטיפול רפואי‪ .‬במקרים כאלה‪ ,‬היינו צריכים להגיש בקשה‬
‫להעברה‪ ,‬זאת לאחר שהאסיר כבר שהה בכמה בתי מעצר ולאחר שנקלט בבית סוהר‪ .‬היות שאסיר‬
‫יכול לבקש העברה רק לאחר שלושה חודשים‪ ,‬המשמעות היתה שהוא ישב שלושה חודשים בכלא‬
‫שאינו מתאים לצרכיו‪ .‬ההעברה היתה שוב כרוכה בוועדות‪ .‬זה היה טרטור לשני הצדדים‪ ,‬לאסיר‬
‫ולעורך־דינו‪ .‬בפירוש סבל‪ ,‬שכלל אינספור התכתבויות‪ .‬הליך ארוך ומייגע"‪.‬‬
‫היום‪ ,‬לדברי עו"ד טובול‪ ,‬יש הקלה רבה בעצם העובדה שהאסיר מתייצב מוקדם עם כל המסמכים‪,‬‬
‫כולל מכתב מעורך־דינו‪ ,‬המנמק מדוע עליו להיות משובץ בבית סוהר מסוים‪" .‬עתה נמנעות לא‬
‫מעט טעויות שהיו מנת חלקנו בעבר‪ ,‬והאסיר לא רק יודע מראש היכן ירצה את מאסרו‪ ,‬אלא בעיקר‬
‫יודע שזה בית הסוהר המתאים לו‪ .‬יתר על כן‪ ,‬כאשר אסיר נקרא לוועדה למיון מוקדם ויכול לפרוש‬
‫בפניה את בקשותיו ולדבר על מצבו ‪ -‬הוא חש שמקשיבים לו ומבינים ללבו"‪.‬‬
‫בשלב הוועדה‪ ,‬האסיר גם לומד על זכויותיו בעת המאסר‪" .‬אסיר חולה‪ ,‬למשל‪ ,‬שומע כבר בוועדה‬
‫מהן זכויותיו‪ ,‬ומגיע לבית הסוהר המתאים עם התיק הרפואי המאושר על ידי הוועדה‪ .‬הוועדה אף‬
‫קשובה לאסירים ומאפשרת ליישם שאיפות ורצונות ‪ -‬או למשל ללמוד להשתתף בהליך טיפולי‬
‫(לאסירים אלימים‪ ,‬לאסירים בגין עבירות מין וכדומה)‪ .‬לא בכל בית סוהר יש אפשרות להעניק‬
‫טיפול מסוג זה‪ ,‬ולכן חשובה כל כך ההתאמה"‪.‬‬
‫האסירים שמציעים להם מיון מוקדם מגיעים‪ ,‬לדבריה‪ ,‬בחפץ לב‪" .‬כבר בחודש הראשון בבית הכלא‬
‫אנו מתרשמים משילובם המהיר‪ .‬אנחנו בהחלט מברכים על יוזמת שב"ס‪ ,‬המקלה עלינו כעורכי־דין‬
‫ומאפשרת לאסיר לחוש שזכויותיו מכובדות‪ .‬אנחנו מקבלים מהאסירים משוב חיובי והכרת תודה‬
‫על תהליך המיון המוקדם"‪.‬‬
‫דיכאוניות‪ ,‬פעיל וחש מוערך יותר‪ ,‬ואנחנו‬
‫מרוויחים שקט והתנהגות חיובית בבית הסוהר"‪.‬‬
‫משווקים את הדגם‬
‫כדי שהטיפול בכל אסיר יצליח וימוצו כל‬
‫היתרונות שבתהליך המיון המוקדם‪ ,‬בנתה היחידה‬
‫מערך התארגנות אדמיניסטרטיבית לפני כל ועדה‪,‬‬
‫כולל שיחות תיאום עם עורכי הדין של האסירים‪,‬‬
‫שליחת זימונים לוועדה ומתן שירות טלפוני‬
‫גם לאסירים עצמם‪ .‬חדד מדברת על תקופה של‬
‫הסתגלות ויצירת שיתוף פעולה של כל אנשי‬
‫המקצוע בשב"ס ומחוצה לו‪ ,‬עם חברי הוועדה‪.‬‬
‫"בעבודתנו‪ ,‬אנחנו נאלצים לשלוף אנשי מקצוע ‪-‬‬
‫עובד סוציאלי‪ ,‬רופא או קצין מודיעין ‪ -‬מעבודתם‬
‫היומיומית בשטח‪ ,‬מתוך בתי המעצר‪ ,‬על פי מועדי‬
‫הוועדה‪ .‬זה לא פשוט‪ ,‬והצוותים המקצועיים ראויים‬
‫להערכה רבה על ההיענות‪ ,‬הגמישות והמקצועיות‬
‫שלהם‪ ,‬למען הצלחת עבודת המיון"‪.‬‬
‫בפיתוח דגם העבודה של היחידה ויישומו‪,‬‬
‫מספרת חדד‪ ,‬יש חשיבות רבה לשותפי הדרך של‬
‫שב"ס‪ :‬הנהלת בתי המשפט‪ ,‬פרקליטות המדינה‪,‬‬
‫הסנגוריה הציבורית ומשטרת ישראל (ראה מסגרת‬
‫ שיחה עם עו"ד רותם טובול)‪ .‬בסיום השנה‬‫הראשונה לפעילות היחידה‪ ,‬ובעקבות המסקנות‬
‫החיוביות והמשוב על הצלחת הדגם‪ ,‬גם להערכת‬
‫כל הגורמים החיצוניים ‪ -‬עוסקים כיום בענף‬
‫האבחון בהאצת התהליך‪ ,‬על מנת להגיע לכמה‬
‫שיותר מיונים למאסרים נדחים‪ .‬לשם כך‪ ,‬מתוכננים‬
‫בקרוב מפגשים עם מזכירויות בתי המשפט ברחבי‬
‫הארץ‪ ,‬לשכת עורכי הדין והסנגוריה הציבורית‪.‬‬
‫"אנחנו בתהליך של 'שיווק' הדגם והרחבתו מול‬
‫הגורמים השותפים"‪ ,‬מחייכת חדד‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬חדד מציינת בגאווה כי למרות התחלה‬
‫שנראתה אי־ודאית ואפילו עצלה מעט‪ ,‬מציפים‬
‫כיום עורכי הדין את בתי המשפט בבקשות למיון‬
‫מוקדם בעבור לקוחותיהם‪ .‬הוועדה שהתכנסה‬
‫בתדירות של פעם בשבועיים‪ ,‬כבר מתכנסת פעם‬
‫בשבוע‪" .‬התהליך החדש זוכה לאמון ולהערכה‬
‫רבה מצד עורכי־הדין‪ ,‬ואנחנו מקבלים משוב חם‬
‫וחיובי על הפעילות כולה‪ .‬יותר ויותר שופטים‬
‫מודעים לתהליך ומאפשרים מאסרים נדחים‪ .‬אפשר‬
‫בהחלט לומר שיש לנו ביקוש עצום"‪.‬‬
‫חליפה לפי‬
‫מידה‬
‫תוכנית ה"תקן" מציעה גישה יסודית‪ ,‬מקצועית‪ ,‬חדישה ורבת־סיכויים‬
‫בתחום הטיפול באסיר‪ ,‬פועלת לראשונה בשב"ס ומשלבת את כל גורמי‬
‫הטיפול בעבודה משותפת‪ ,‬כדי למצות מן השהות בכלא את המיטב‬
‫והמרב בעבור האסיר … שמים את האסיר במרכז‬
‫מאת‪ :‬יורם ברנע‬
‫יום הכניסה לכלא הוא חוויה לא נעימה‪ ,‬בלשון‬
‫המעטה‪ .‬למי שלא מורגל בכך (ולצערנו‪ ,‬יש כאלה‬
‫שמורגלים בחיים בכלא)‪ ,‬זהו יום קשה ורק הימים‬
‫הבאים יכולים להביא הקלה‪ .‬הקלה‪ ,‬בתנאי שמי‬
‫שמגיע לכלא יידע להשתלב‪ ,‬לקחת חלק בפעילות‬
‫מרכזי החינוך‪ ,‬לעבוד במה שמוצע לו ולפתח‬
‫יחסים תקינים הן עם הסגל והן עם האסירים‬
‫האחרים‪.‬‬
‫בעבר‪ ,‬האסיר טופל על ידי יחידות שונות ובעלי‬
‫תפקידים שונים‪ ,‬כל אחד בתחומו‪ ,‬מבלי שהתקיים‬
‫בין הגורמים המטפלים קשר הדוק‪ .‬היום הגיעו‬
‫בצמרת שב"ס למסקנה‪ ,‬שצריך לפעול אחרת‪.‬‬
‫קוראים לזה טיפול משולב ‪ -‬האסיר הוא במרכז‬
‫וכל העוסקים בתחום הטיפול בו‪ ,‬עובדים באופן‬
‫משולב ותוך שיתוף פעולה מלא‪.‬‬
‫על הדרך‪ ,‬על השיטה ועל הניסיון שנצבר עד‬
‫כה בתחום הטיפול המשולב‪ ,‬מספרות ראש חטיבת‬
‫תקון תג"ד דבי שגיא‪ ,‬מפקדת כלא 'נוה תרצה'‬
‫סג"ד רונית מצליח‪ ,‬קצינת תקון מחוז צפון סג"ד‬
‫עדנה פיורקו וראש תחום טו"ש בכלא 'צלמון'‬
‫ר"כ ורד אלאלוף‪ .‬אם מחפשים מכנה משותף‬
‫לכל הדוברות‪ ,‬אפשר לתמצת אותו במילה אחת‪:‬‬
‫התלהבות‪ .‬ההתלהבות ניכרת על פניהן‪ ,‬בדבריהן‪,‬‬
‫ובתקוות שהן תולות בהצלחת התוכנית‪" .‬האסיר‬
‫במרכז"‪ ,‬לדבריהן‪ ,‬היא תוכנית עבודה רבת־‬
‫מרכיבים‪ ,‬מקצועית מאוד ומבטיחה מאוד‪ .‬כולן‬
‫רואות בטיפול המשולב ובתפירת חליפת תקון‪,‬‬
‫ניסיון רציני לשנות מן היסוד את מה שהיה לא מעט‬
‫"כל אסיר זקוק‬
‫לטיפול במינון‬
‫שונה‪ ,‬ולכן‬
‫'נתפרת' לכל‬
‫אחד חליפת תקון‬
‫אישית במיוחד‬
‫בעבורו"‬
‫תג"ד דבי שגיא‬
‫מנת־חלקם של אסירים שהשתחררו ‪ -‬חזרה לכלא‪.‬‬
‫האווירה בחדר שבו מתקיים המפגש היא לא‬
‫פחות מחגיגית‪ .‬כל הנוכחות כבר יודעות שחליפת‬
‫התקון (‪ )Correction‬היא פתרון מצוין‪ ,‬ושאפשר‬
‫ללכת אתו קדימה בביטחון‪ .‬הוא חדשני‪ ,‬מביא‬
‫תועלת‪ ,‬מאפשר טיפול יותר מדויק באסיר ומניח‬
‫תשתית ראויה להשתלבות האסיר בקהילה אחרי‬
‫שחרורו‪" .‬כל הגורמים הטיפוליים לוקחים חלק‬
‫בתהליך"‪ ,‬מסבירה תג"ד שגיא‪" ,‬וכל אחד תורם‬
‫את חלקו במעטפת שיוצרת טיפול משולב באסיר‪.‬‬
‫כל אסיר זקוק לטיפול במינון שונה‪ ,‬ולכן 'נתפרת'‬
‫לכל אחד חליפת תקון אישית במיוחד בעבורו"‪.‬‬
‫"ארגז כלים" לאסירות‬
‫"למעשה"‪ ,‬מדגישה סג"ד מצליח‪ ,‬מפקדת‬
‫'נוה תרצה'‪" ,‬אנחנו נותנים לאסירות ארגז כלים‬
‫כדי שיוכלו לעשות בו שימוש נכון‪ ,‬ולהשיג את‬
‫היעדים שיציבו לעצמן"‪ .‬היעד של שב"ס‪ ,‬מאידך‪,‬‬
‫הוא להפחית את מספר האסירים החוזרים לכלא‬
‫(רצידיביזם)‪ .‬מצליח‪" :‬תפקיד שב"ס הוא לא רק‬
‫לבצע הרחקה מהחברה באמצעות כליאה‪ ,‬אלא גם‬
‫להחזיר את הכלואים המשתחררים לחברה במצב‬
‫שיאפשר להם חיים נורמטיביים‪ ,‬כך שלא יחזרו‬
‫לכלא‪ .‬זהו אחד היעדים הערכיים החשובים של‬
‫הארגון"‪.‬‬
‫"היינו צריכים לבנות את חליפות התקון מאלף"‪,‬‬
‫מבהירה סג"ד פיורקו‪" .‬התחלנו את ה'תפירה'‬
‫שלהן באפריל ‪ ,2009‬ובנינו משהו שלא היה כמוהו‬
‫קודם‪ .‬יש לנו סיפוק עצום מן העובדה שהצלחנו‬
‫לקחת את התוכנית הכתובה ולממש אותה באופן‬
‫מעשי; להפוך מודל תיאורטי למוחשי‪ .‬התחלנו‬
‫במפגשים משותפים של נציגי המערכות השונות ‪-‬‬
‫קצין אסירים‪ ,‬ראש תחום טיפול‪ ,‬ראש תחום חינוך‪,‬‬
‫קצין תעסוקה ורב‪ .‬בחנו איך לשלב יחד את כל‬
‫הגורמים‪ ,‬ותכננו איך להגיע אל המטרות שהצבנו‬
‫ואל היעדים שקבענו"‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫סג"ד פיורקו מלאת הערכה למפגש‬
‫המשולב בין הגורמים השונים‪,‬‬
‫ומספרת ששיטת העבודה נשענה‬
‫על לוח שנה ‪ -‬רישום המשימות‬
‫והיעדים וסימון תאריך להשגת כל‬
‫מטרה‪" .‬לכל צוות כבר היתה התנסות‬
‫מסוימת בעבודה משותפת‪ ,‬ובחליפת‬
‫התקון בדקנו מה יכול כל אחד לתרום‬
‫בתחומו"‪.‬‬
‫ראש תחום טיפול ושיקום בכלא‬
‫'צלמון'‪ ,‬רב־כלאי ורד אלאלוף‪,‬‬
‫מציינת כי חשוב לא לעשות קיצורי‬
‫דרך בתהליך‪ ,‬אלא 'לתפור' חליפה‬
‫המותאמת לכל אסיר אישית‪ .‬המידע‬
‫שמצטבר על האסיר מיום מעצרו‬
‫מועבר לוועדת קבלה (אנשי טיפול‬
‫ושיקום‪ ,‬חינוך והכשרה מקצועית‪,‬‬
‫תעסוקה ודת) וביחד 'תופרים' את‬
‫חליפת התקון על פי אופיו של האסיר‪,‬‬
‫צרכיו ויכולתו‪" .‬נוסף לכך‪ ,‬מתבצע‬
‫מעקב במסגרת האגף‪ ,‬מתקבלות‬
‫חוות־דעת על התנהלותו של האסיר‬
‫ועל פי הנתונים‪ ,‬מבצעים בהמשך תיקונים"‪.‬‬
‫אלאלוף קוראת לתהליך "מוטת שליטה"‪" .‬אנחנו‬
‫זוכרים תמיד שהאסיר במרכז וסביבו סובב הכול‪,‬‬
‫כאשר שלבי הטיפול נקבעים על פי המידע על‬
‫האסיר"‪ .‬למשל‪ ,‬אסיר שהוא נגר מומחה אבל‬
‫אינו יודע קרוא וכתוב‪ ,‬לא יישלח לעבודה בתחום‬
‫מומחיותו אלא יופנה קודם כל ללימודים‪ .‬או‪ ,‬מי‬
‫שמכור לסמים ‪ -‬יעבור קודם תוכנית גמילה ורק‬
‫אחר כך יופנה לעבודה במקצועו‪.‬‬
‫חשיבה מקורית‬
‫לדברי דבי שגיא‪ ,‬הטיפול הוא רב־תחומי וחוברים‬
‫לו גופים רבים שעובדים יחד ומטפלים באסיר‪,‬‬
‫ולכולם מטרה משותפת‪ .‬למשל‪ ,‬הנציב הציג את‬
‫עקרונות "תפירת"‬
‫חליפת התקון‬
‫נושא מניעת אובדנות כיעד עליון בארגון‪ ,‬וחטיבת‬
‫התקון מובילה את המשימה הזאת באמצעות ייצור‬
‫סביבה בטוחה וסילוק אמצעים זמינים לבעלי‬
‫נטיות אובדניות‪" .‬הראייה ההוליסטית"‪ ,‬מבהירה‬
‫שגיא‪" ,‬תורמת בשני מישורים‪ :‬גם מניעת אובדנות‬
‫וגם טיפוח התחושה בקרב האסיר‪ ,‬שיש בשביל‬
‫מה לחיות"‪ .‬שגיא מאמינה שבאמצעות התפיסה‬
‫החדשה אפשר להצליח הרבה יותר מאשר בעבר‪,‬‬
‫ושהרענון בחשיבה יתרום את חלקו להצלחה‪" .‬יש‬
‫כאן ביטוי מובהק לחשיבה מקורית‪ :‬הרב חושב על‬
‫פתרונות עם העובדת הסוציאלית וקצין התעסוקה‬
‫לא מצטמצם בגבולות עיסוקו‪ ,‬וכך כולם פועלים‬
‫ביחד למען מטרה משותפת"‪.‬‬
‫שגיא מפרטת על אופי הטיפול המשולב‪" :‬זה‬
‫מתחיל בתהליך הקליטה בבית המעצר‪ .‬מתבצע‬
‫אבחון‪ ,‬בודקים קבוצות הסתגלות למאסר‪,‬‬
‫תומכים בבעלי נטיות אובדניות‪ ,‬מציעים גמילה‬
‫למכורים ומשבצים את האסיר‪ ,‬עד כמה שניתן‪,‬‬
‫בכלא מתאים‪ ,‬בו אפשר יהיה לתת לו את הטיפול‬
‫המשולב ולעקוב מקרוב אחר התקדמותו"‪ .‬שגיא‬
‫מזכירה שלכל אסיר יש היסטוריה ‪ -‬התנהגותו‬
‫במאסרים קודמים (אם היו כאלה)‪ ,‬מה עשה עם‬
‫עצמו כשהשתחרר‪ ,‬מה הביא אותו למאסר נוסף‬
‫והקשר עם המשפחה‪ .‬על פי הנתונים האלה‬
‫ובחשיבה משותפת של כל גורמי הטיפול ‪ -‬קובעים‬
‫את תוכנית הטיפול ומנווטים את האסיר לכלא‬
‫המתאים בעבורו‪" .‬חשוב לציין"‪ ,‬אומרת שגיא‪" ,‬כי‬
‫התקון אינו נעשה לטובת המערכת ולנוחיותה אלא‬
‫לטובת האסיר‪ ,‬כדי לסייע לו ככל האפשר להתחיל‬
‫בתהליך השינוי"‪ .‬לדבריה‪ ,‬גורמים רבים נלקחים‬
‫בחשבון‪ ,‬כמו תקופת המאסר‪ ,‬היבטים אישיותיים‪,‬‬
‫צרכים מיוחדים לעומת האפשרויות בכלא ועוד‪.‬‬
‫ביצוע התוכנית נעשה ללא כפיה‪ ,‬תוך כדי‬
‫דיאלוג‪ ,‬כי לא כל אסיר יכול או רוצה לקחת בכך‬
‫חלק‪ .‬התמריץ הוא מתן הטבות למי שמשתתף‬
‫בתוכנית‪ ,‬ושלילתן ממי שדוחה אותה‪ .‬כך נתונה‬
‫ההחלטה בידי האסיר והוא זה הקובע‪ ,‬למעשה‪ ,‬את‬
‫רמת ההטבות בהן יזכה‪.‬‬
‫סיכוי טוב לשינוי אמיתי‬
‫"בנוה תרצה הכול קצת אחרת"‪ ,‬מסבירה מצליח‪,‬‬
‫"כי זהו כלא קטן‪ ,‬יחסית לבתי הכלא האחרים‬
‫(מאכלס כ־‪ 200‬אסירות)‪ .‬הנושא‪ ,‬בעיקרון‪ ,‬היה‬
‫קיים אצלנו גם בעבר‪ ,‬ותמיד היה שילוב בין‬
‫הגופים המטפלים‪ ,‬בשל האוריינטציה הטיפולית‬
‫של המקום‪.‬‬
‫לדעתה של מצליח‪ ,‬אדם חייב שיהיה לו סדר יום‪,‬‬
‫וכשהוא קיים ‪ -‬יש סיכוי טוב לשינוי אמיתי‪ .‬לכל‬
‫אחת מתאים משהו אחר‪ ,‬וב'נוה תרצה' משתדלים‬
‫‪18‬‬
‫לזהות ולשבץ כל אסירה בפעילות המתאימה לה ‪-‬‬
‫טיפול בבעלי חיים‪ ,‬עיסוק באמנות‪ ,‬עבודה יצרנית‪,‬‬
‫לימודים או תחזוקה‪ .‬כפי שנקבע בטיפול המשולב‪,‬‬
‫חליפת תקון 'נתפרת' אחרי דיון משותף בין כל‬
‫גורמי הטיפול ‪ -‬עובדת סוציאלית‪ ,‬קצינת חינוך‪,‬‬
‫קצין תעסוקה‪ ,‬הרב ומפקדת האגף‪ .‬הכול‪ ,‬כאמור‪,‬‬
‫כדי שאסירה שמשתחררת ‪ -‬לא תחזור‪" .‬אני לא‬
‫ממליצה על חופשה למי שלא משתלבת בתוכנית‬
‫ולא עוברת שום תהליך טיפולי"‪ ,‬מדגישה מצליח‪.‬‬
‫"אני מרוצה מכך שגם בית המשפט‪ ,‬כשהוא דן‬
‫בעתירות של אסירות בעניין חופשה‪ ,‬תומך בגישה‬
‫שלי‪ .‬כך אני מצליחה להבהיר להן שאין ברירה‬
‫וצריך להשתלב"‪.‬‬
‫בכל כלא יש רווח והפסד‪ .‬כאמור‪ ,‬לא מכריחים‬
‫אף אסיר להשתלב‪ ,‬רק מציעים‪ .‬מי שמצטרף‬
‫ מרוויח‪ :‬המלצה לחופשות‪ ,‬סיכויים טובים‬‫לשליש‪ ,‬שהייה באגף שנחשב נוח יותר‪ ,‬סיכוי טוב‬
‫לעבור לאגף שיקום ושינוי באורח החיים שיקל‬
‫על השתלבות טובה בקהילה ואי־חזרה לכלא‪ .‬מי‬
‫שמסרב ‪ -‬מפסיד‪ .‬הוא מבטא בכך חוסר נכונות‬
‫לשנות את דפוסי ההתנהגות שלו והתגובה היא‬
‫בהתאם‪ ,‬כמו אי־המלצה על חופשות‪.‬‬
‫"לתפוס את כל הדגים"‬
‫סג"ד פיורקו מתארת את התנהלותה בשטח‪:‬‬
‫"אני עוברת מיחידה ליחידה‪ ,‬בשמונה בתי כלא‬
‫באזור הצפון‪ ,‬ובודקת איך הדברים קורים‪ ,‬איך‬
‫'נתפרת' חליפת תקון‪ .‬הרעיון הוא לפעול בשיטה‬
‫של רשת דייגים ‪ -‬לתפוס את כל הדגים‪ ,‬לאסוף את‬
‫המידע על כל אסיר ואסיר‪ ,‬ואחרי אבחון ראשוני‬
‫לנווט אותו לכלא המתאים בעבורו‪ .‬למשל‪ ,‬מי‬
‫שהגיע על רקע של אלימות במשפחה‪ ,‬מועבר‬
‫לכלא 'חרמון'‪ ,‬כי יש בו טיפול מתאים לאסירים‬
‫כאלה‪ .‬אם מבחינה אישית האסיר לא מתאים‬
‫ל'חרמון' אבל משפחתו מתגוררת בצפון ‪ -‬נחפש‬
‫בעבורו כלא אחר באזור‪ ,‬בשל הצורך בשמירה על‬
‫קשר עם המשפחה"‪.‬‬
‫"אפשר לקבוע"‪ ,‬היא אומרת‪" ,‬ש־‪ 65‬אחוזים‬
‫מהאסירים מצטרפים לתוכנית‪ ,‬וכשאסירים אחרים‬
‫יראו את ההצלחה‪ ,‬גם הם יצטרפו"‪ .‬היא מוסיפה‬
‫בגאווה כי בנובמבר ‪ 2010‬הציגה את מודל הטיפול‬
‫המשולב של שירות בתי הסוהר הישראלי‪ ,‬בכנס‬
‫שנתי של ארגוני כליאה בינלאומיים בברבדוס‪,‬‬
‫והוא התקבל בהערכה כטיפול חדשני‪.‬‬
‫"חיים נורמטיביים"‪ ,‬מדגישה ורד אלאלוף‪" ,‬זוהי‬
‫השאיפה שלנו לגבי אסירים משתחררים‪ .‬אחרי‬
‫שירכשו בעזרת הטיפול המשולב מקצוע והשכלה‪,‬‬
‫ויעברו שינוי אמיתי הודות למסגרת הטיפולית"‪.‬‬
‫לדעתה‪ ,‬כשהאסיר במרכז וכל הגורמים הטיפוליים‬
‫סביבו מסייעים לו על פי יכולתו ועל פי צרכיו ‪-‬‬
‫יש סיכוי לשינוי אמיתי‪.‬‬
‫ישנה גם חשיבות רבה לזיהוי מדויק של מאפייני‬
‫האסיר ואורחות חייו‪ .‬למשל‪ ,‬מי שסובל מבעיות‬
‫שתייה ‪ -‬יפגוש רופא נרקולוג‪ ,‬שימליץ על סוג‬
‫הטיפול‪ ,‬ואז יש סיכוי טוב שאותו אסיר יגיע‬
‫ל'חרמון' (אלא אם יתגלו סיבות מנהליות שלא‬
‫יאפשרו זאת)‪" .‬אנחנו משתדלים לעורר מודעות‬
‫דרך פתוחה‬
‫בחרנו להביא בפניכם שלושה סיפורים של אסירים (השמות בדויים) המשתתפים‬
‫בתוכנית הטיפול המשולב‪ ,‬ומסתייעים בה בדרך לשיקום וחזרה לחיים רגילים …‬
‫צעדיהם במסגרת התוכנית מוכיחים כי גם בכלא אפשר להצליח‬
‫בועז‪ ,26 ,‬רווק‪ ,‬תושב המרכז‬
‫זה לו מאסר ראשון‪ ,‬שפוט לשבע שנים בגין קשר לביצוע פשע וסחר בנשק‪ .‬במשפחתו יש כבר‬
‫מעורבות רחבה ועמוקה בפלילים‪ .‬החל את השתלבותו במיזם טיפולי־חינוכי־שיקומי במאסר‬
‫בינואר ‪ ,2010‬ועתה עומד בפני השלמת התהליך הטיפולי במסגרת התוכנית‪ .‬מיועד לקבוצת‬
‫טיפול לקראת שיקום במסגרת קבוצתית‪ .‬במקביל‪ ,‬השתלב בקורסי הכשרה מקצועית ‪ -‬בנאות‬
‫אלומיניום‪ַ ,‬ספָּרות וניהול מחסן ממוחשב‪ .‬כיום עובד במרכז ההכשרה המקצועית ומסייע לאסירים‬
‫אחרים‪ .‬עוזר של קצין הכשרה מקצועית‪.‬‬
‫עימאד‪ ,20 ,‬רווק‪ ,‬תושב הצפון‬
‫בעל רקע משפחתי נורמטיבי‪ .‬היה מעורב בפלילים מנעוריו ומסיבה זו קיבל פטור משירות צבאי‪.‬‬
‫שפוט למאסרו הראשון בגין אחזקת סמים שלא לצריכה עצמית‪ ,‬לתקופה של שנה ועשרה חודשים‪.‬‬
‫הותאמה בעבורו חליפת תיקון ונקבע כי ישולב בלימודים בחינוך‪ ,‬ותיבחן התאמתו למיזם טיפולי־‬
‫חינוכי־שיקומי לראשונה במאסר‪ .‬השתלב במחזור לימודים‪ .‬סיים את הלימודים בהכשרה מקצועית‬
‫בקורס ספרות‪ .‬כיום עובד במרכז היצרני של בית הסוהר במתפרה‪ .‬במקביל החל את השתלבותו‬
‫בתוכנית‪ .‬עומד בפני השלמת התהליך הטיפולי והוכנה בעבורו תוכנית שיקומית בפיקוח הרשות‬
‫לשיקום האסיר בקהילת מגוריו‪ .‬עומד להשתחרר באוגוסט ‪.2010‬‬
‫תמיר‪ ,30 ,‬נשוי בשנית‪3+‬‬
‫שפוט בגין התפרצויות‪ ,‬גניבות ועבירות תעבורה‪ ,‬מרצה מאסר שלישי‪ .‬עלה לארץ בגיל צעיר ובעל‬
‫רקע התמכרותי לסמים מגיל צעיר‪ .‬בעברו ניסיון גמילה בקהילה טיפולית‪ ,‬אך ללא הצלחה‪ .‬עם‬
‫קליטתו בכלא 'צלמון' לפני כשנה‪ ,‬הופנה לטיפול מג"ש 'צלמון'‪ .‬לאחר כחודשיים בטיפול הוא‬
‫החל לעבוד במפעל הנעליים‪ ,‬עובד באופן קבוע‪ ,‬מגלה מוסר עבודה גבוה ויכולת למידה טובה‪.‬‬
‫במקביל הוא התקדם בתהליך הטיפולי והגיע לשלב מתקדם‪ .‬לפני כארבעה חודשים החל בקורס‬
‫ניהול תקציב אישי במרכז להכשרה מקצועית‪ .‬נמצא כיום לקראת בניית תוכנית שיקומית דרך‬
‫הרשות לשיקום האסיר‪ .‬מעוניין להשתלב בהוסטל מטעם רש"א‪.‬‬
‫ומוטיבציה כבר בשלב הראשון‪ ,‬כשהאסיר עוד‬
‫מבולבל עם כניסתו לכלא‪ .‬אי אפשר להכריח‪ ,‬אבל‬
‫אנחנו לא מניחים לאף אסיר עד שיתרצה ויסכים‬
‫לטיפול‪ ,‬כי אנחנו מאמינים בחשיבות הדבר‪ .‬כבר‬
‫היום יש סימני הצלחה‪ .‬אנחנו רואים הצלחה‬
‫כבר בעובדה שאסיר מסוגל לבקש עזרה‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫בעבור האסיר ‪ -‬ההשתתפות בתוכנית מאפשרת‬
‫לו להתמודד טוב יותר עם המאסר ועם הקשיים‬
‫הכרוכים בו"‪.‬‬
‫לא מוותרים על אף אחד‬
‫לדבי שגיא יש עמדה מוצקה‪ ,‬המחדדת את‬
‫טיבה של השיטה החדשה‪" :‬בטיפול המשולב‬
‫לא מתמקדים במי שיש להם סיכויים טובים‪,‬‬
‫אלא בכולם‪ .‬זה יותר מדי חשוב מכדי שנוותר‬
‫על מישהו"‪ .‬כך‪ ,‬לדבריה‪ ,‬יש משמעות למאסר‪,‬‬
‫משמעות שבסופו של דבר מועילה לחברה‬
‫ולאסירים‪ ,‬המודעים להזדמנות שניתנה להם‪.‬‬
‫"אנחנו עושים דבר מקצועי ונכון"‪ ,‬מבהירה שגיא‪,‬‬
‫ומוסיפה שאנשי אקדמיה מחוץ למערכת מפתחים‬
‫עתה מחקר הבודק את הגישה החדשה‪ ,‬ומטרתו‬
‫לספק נתונים על ההתקדמות בהפעלת התוכנית‪.‬‬
‫"אנחנו מקפידים על שימור הרצף הטיפולי גם‬
‫אחרי השחרור ומספקים לגורמים שונים‪ ,‬כמו‬
‫הרשות לשיקום האסיר‪ ,‬הרשות למלחמה בסמים‬
‫ועמותות בקהילה העוסקות בשיקום ‪ -‬את כל‬
‫הנתונים הדרושים כדי להמשיך ולסייע לאסיר‬
‫גם מחוץ לכלא‪ .‬זהו עוד פן הוליסטי של תוכנית‬
‫הטיפול המשולב"‪.‬‬
‫לרונית מצליח חשוב להסביר עוד‪ ,‬שחליפת תקון‬
‫אמורה לזהות בעיות אמיתיות‪ ,‬כמו התמכרות או‬
‫אלימות‪ ,‬ולהגיע לפתרונן‪ ,‬אבל הכול בתנאי שמי‬
‫שנכנסת לתוכנית‪ ,‬בכלא 'נוה תרצה'‪ ,‬מתחייבת‬
‫לעבוד ו‪/‬או ללמוד‪" .‬אני נהנית משיתוף הפעולה‬
‫ההדוק בין כל גורמי הטיפול‪ ,‬אבל אני מבקשת‬
‫להזכיר שאנחנו לא מקבלים קיצורי דרך‪ .‬מי‬
‫שמדלגת על צעד אחד בתוכנית הטיפול ‪ -‬מוצאת‬
‫את עצמה נסוגה שני צעדים אחורנית"‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫מהפכת העתירות‬
‫הטיפול בנושא עתירות אסירים ועצורים עומד לעבור מספטמבר ‪ ,2010‬באופן כמעט מלא‪ ,‬מפרקליטות המדינה‬
‫לידי שירות בתי הסוהר … צעד מהפכני‪ ,‬המבטא את אמון הפרקליטות בארגון ומעניק לו יוקרה רבה‬
‫מאת‪ :‬נעמה תלם‬
‫שינוי דרמטי וצעד יוצא דופן‪ ,‬כמעט חריג‪,‬‬
‫עומד להתרחש בשנת המשפט הקרובה‪ ,‬החל‬
‫מספטמבר ‪ ,2010‬אז יעבור הטיפול בנושא עתירות‬
‫אסירים ועצורים בתוך בתי הכלא‪ ,‬כמעט באופן‬
‫מלא‪ ,‬מהפרקליטות לידי שירות בתי הסוהר‪.‬‬
‫נציגי השירות ייכנסו‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬לנעליהם‬
‫שב"ס ייצג את הארגון בעתירות נגד שירות בתי‬
‫הסוהר‪ .‬אני‪ ,‬כמשפטנית‪ ,‬לא מכירה הרבה משרדי‬
‫ממשלה שמייצגים את עצמם בתהליכים של בג"ץ‪.‬‬
‫מצד אחד‪ ,‬זה יעמיד אותנו בקשיים גדולים ‪-‬‬
‫היועצים המשפטיים וקציני העתירות שלנו יצטרכו‬
‫להתרוצץ בדיונים דחופים גם בימי שישי‪ ,‬בפגרה‬
‫ובחג‪ .‬מצד שני‪ ,‬הכבוד והיוקרה הנלווים לשינוי‪,‬‬
‫מצדיקים את המאמץ"‪.‬‬
‫"אסיר מסוים הגיש‬
‫כל שבוע חמש־שש‬
‫עתירות בממוצע‪ .‬כל‬
‫עתירה התפרסה על‬
‫פני עשרות עמודים‪.‬‬
‫מדובר בטרחה‬
‫שאין כדוגמתה"‬
‫עו"ד ר‪/‬כ איה קמיניץ‬
‫של הפרקליטים משירות המדינה‪ ,‬אשר ייצגו‬
‫עד כה את הארגון בעתירות‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬שב"ס‬
‫ייצג גם גורמים חיצוניים‪ ,‬כמו המשטרה וועדות‬
‫שונות (אלימות במשפחה‪ ,‬גילוי עריות ואחרות)‪.‬‬
‫חשוב להדגיש כי יש בצעד זה משום הבעת אמון‬
‫גדולה מצד פרקליט המדינה‪ ,‬במקצועיות של צוות‬
‫היועצים המשפטיים של שב"ס‪ ,‬באנשיו ובעומד‬
‫בראשו‪.‬‬
‫"אין ספק שאכן מדובר במהפכה"‪ ,‬אומרת סג"ד‬
‫גילה שבירו‪ ,‬יועצת משפטית בשב"ס‪" .‬היועץ‬
‫המשפטי שייצג את שב"ס בעתירה יהיה בעצם‬
‫בא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה‪ .‬נציג של‬
‫‪20‬‬
‫‪ 5,000‬עתירות אסיר‬
‫רק בשנת ‪ 2009‬הוגשו ‪ 5,000‬עתירות אסיר‪.‬‬
‫מדובר במספר עצום‪ .‬אמנם רק מספר זעום מתוך‬
‫אלפי העתירות האלה מתקבל בסופו של דבר‪,‬‬
‫אבל בית המשפט דן ברבות מהן‪ .‬עד לפני כחמש‬
‫שנים (‪ ,)2005‬קציני העתירות במחוזות השונים‬
‫היו קצינים שאינם עורכי דין‪ .‬היום‪ ,‬בכל מחוז יש‬
‫יועץ משפטי‪ ,‬אשר חלק ניכר מזמנו מוקדש לנושא‬
‫העתירות‪ .‬עקב השינוי הנוכחי‪ ,‬הוקצו שבעה‬
‫תקנים נוספים לעורכי דין בשב"ס (קציני עתירות)‬
‫ונערך גיוס מחודש של כוח אדם‪.‬‬
‫מדובר בתהליך איטי ומתמשך‪ .‬העברת הייצוג‬
‫מהפרקליטות נעשתה בהדרגה‪ .‬בשנת ‪,2005‬‬
‫כאמור‪ ,‬החלו לפעול עורכי דין במחוזות‪ .‬בשנתיים‬
‫האחרונות‪ ,2009-2008 ,‬נציגים מטעם השירות‬
‫כבר ייצגו את הארגון במגוון של נושאים‪ ,‬בין‬
‫השאר טובות הנאה‪ ,‬תנאי מחיה ונושאים אחרים‬
‫בהם שב"ס הוא ה'משיב' היחיד‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬עדיין בכל העתירות‪ ,‬נציג שב"ס‬
‫היה זה שליקט והכין את החומרים עבור נציג‬
‫פרקליטות המדינה‪ ,‬וזה עמד וטען בפני בית‬
‫המשפט‪ .‬בעקבות המהפך‪ ,‬כאמור‪ ,‬רוב העתירות‬
‫תועברנה לטיפול בלעדי של שב"ס‪ .‬האחוז הקטן‬
‫של העתירות שיישאר בידי הפרקליטות יכלול‪ ,‬בין‬
‫השאר‪ ,‬עתירות בנושא הפרדות‪ ,‬הפסקה מנהלית‬
‫של עבודות שירות‪ ,‬עתירות שמעלות סוגיות‬
‫עקרוניות בעלות חשיבות ציבורית (למשל נישואי‬
‫אסיר ישראלי לאישה תושבת השטחים) ועתירות‬
‫של אסירים שמשטרת ישראל מגדירה אותם‬
‫ב'קטגוריה א'' (לא ברי־חופשה)‪.‬‬
‫נדבר בשם עצמנו‬
‫לתפקיד קצין עתירות נדרשים תעצומות נפש‬
‫גדולות‪ ,‬אנרגיה‪ ,‬תושיה ומוטיבציה רבה‪ .‬ממלאי‬
‫התפקיד הנוכחיים הינם אנשים ייחודיים‪ ,‬בעלי‬
‫מיומנויות שונות ומגוונות‪ ,‬עורכי דין העומדים‬
‫בפרץ המשימות בכבוד ובהצלחה‪.‬‬
‫"מדובר באמת בשינוי מאד מהפכני"‪ ,‬מסבירה‬
‫ר‪/‬כ ריבי שפירא‪ ,‬עורכת דין והיועצת המשפטית‬
‫של מחוז צפון בשב"ס‪" .‬אפשר לומר שיש טעם‬
‫לפגם בכך שיועץ משפטי של שב"ס גם מייצג‬
‫את שב"ס‪ .‬כביכול‪ ,‬הוא 'בעל אינטרס' ולא גורם‬
‫חיצוני‪ .‬אבל היועץ המשפטי לממשלה באמת סומך‬
‫על שב"ס‪ .‬הוא מאמין כי נעשה את עבודתנו בצורה‬
‫נקיה ונבחון את החלטות השירות בעיניים פקוחות‪.‬‬
‫אני יכולה לומר שכבר קרה‪ ,‬שהיו החלטות‬
‫שלגביהן בתי הכלא לא פעלו בדיוק לפי הפקודה‪,‬‬
‫ואני הערתי את תשומת לבם לעניין"‪.‬‬
‫את יכולה לתת דוגמה?‬
‫"בוודאי‪ .‬היה אסיר שלא קיבל ביקורים במשך‬
‫שלושה חודשים‪ ,‬למרות שלא היתה לו שלילת‬
‫ביקורים‪ .‬הוא הגיש עתירה בעניין‪ ,‬ואני הפניתי‬
‫את תשומת לב בית הסוהר לכך‪ .‬העתירה התייתרה‬
‫מיד‪ .‬אחרי הכול‪ ,‬יש לנו אחריות משפטית‪ ,‬אישית‬
‫וציבורית‪.‬‬
‫עד היום‪ ,‬במקרים אותם ייצגה הפרקליטות‪,‬‬
‫אנחנו ליקטנו את החומר הדרוש והכנו את התשובה‬
‫לעתירה‪ ,‬וזו היתה עוברת לפרקליטות‪ .‬כל התהליך‬
‫של שליחת התגובות לפרקליטות היה מכביד מאד‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬כל המידע היה מולנו‪ ,‬הדברים היו יותר‬
‫נגישים לנו ובכל זאת נאלצנו לשלוח את החומרים‬
‫לגוף חיצוני‪ .‬מה שקורה עכשיו בהחלט יקצר את‬
‫התהליך‪ ,‬מעבר לזה שאנחנו לא זקוקים למישהו‬
‫אחר שידבר בשמנו"‪.‬‬
‫העתירה כזכות יסוד‬
‫זכותם של אסירים להגיש עתירות בכל עניין‬
‫הנוגע למאסרם או למעצרם‪ ,‬קבועה בפקודת בתי‬
‫הסוהר‪ .‬החל מהתעקשויות מוזרות על מספר פלחי‬
‫העגבניה בארוחת הערב או כמות הפטרוזיליה‬
‫בחומוס‪ ,‬ועד סוגיות עקרוניות של התייחדות‪,‬‬
‫נישואים של אסירי עולם שלא נקצב עונשם‪,‬‬
‫הכנסת מחשבים לכלא ועוד‪ .‬בכל אלה עסקו‪,‬‬
‫ועוסקות עדיין‪ ,‬עתירות אסיר‪.‬‬
‫זכותו של אסיר להגיש עתירה היא אחת הזכויות‬
‫הבסיסיות של אסירים במדינת ישראל‪ ,‬המייחדת‬
‫אותנו גם ביחס לבתי סוהר בעולם‪ .‬זוהי זכות יסוד‪,‬‬
‫המסייעת לארגון לבקר את עצמו ולהציף בעיות‪.‬‬
‫הלכה למעשה‪ ,‬עתירת האסיר או העצור היא‬
‫עתירה נגד רשות מנהלית‪ .‬טיבה של עתירה כזו‬
‫להתברר בתהליך של בג"ץ‪ ,‬בית המשפט הגבוה‬
‫לצדק‪ .‬מאז שנות ה־‪ ,'80‬בגלל העומס הגדול על‬
‫בית המשפט העליון‪ ,‬הועבר הנושא של עתירות‬
‫אסיר לבתי המשפט המחוזים‪ .‬דיונים בנושא‬
‫עתירות מתבצעים היום באולמות בתי המשפט‬
‫המחוזיים ברחבי הארץ או באולם מיוחד שהקצה‬
‫לכך בית הכלא‪ ,‬אליו מגיע השופט‪ .‬רשאים להגיש‬
‫את העתירות אסירים פליליים ובטחוניים‪ .‬לשם‬
‫המחשה‪ ,‬רק במחוז מרכז מוגשות כ־‪ 100‬עתירות‬
‫בשבוע‪ .‬מדובר בכ־‪ 55‬עתירות בממוצע בכל יום‬
‫דיונים (ויש שניים כאלה בשבוע)‪ .‬במחוז דרום‬
‫מוגשות כ־‪ 40‬עתירות מדי שבוע‪ .‬העתירות מוגשות‬
‫בדרך כלל למפקד האגף‪ ,‬וזה מעביר אותן לסגן‬
‫מנהל בית הסוהר‪ .‬עתירה שלא נמצא לה פתרון‬
‫תוך ‪ 48‬שעות‪ ,‬עוברת לבית המשפט המחוזי‪.‬‬
‫העתירות מוגשות באמצעות האסיר או העצור‪,‬‬
‫או באמצעות עורכי דין המייצגים אותם‪ .‬יש‬
‫עתירות שנשלחות ישירות לבית המשפט‪ .‬עו"ד‬
‫שבירו‪" :‬תפקיד השופטים הוא לבדוק האם יש צורך‬
‫לבחון עניינים נוספים הנוגעים לעתירה‪ .‬במקרים‬
‫כאלה בית המשפט דוחה את הדיון בעתירה למועד‬
‫נוסף‪ ,‬ומטיל על קצין העתירות משימות והשלמות‬
‫שברצונו לברר‪ .‬לעתים‪ ,‬בית המשפט מורה על‬
‫בדיקות שהן בגדר סטייה מנושא העתירה והרחבת‬
‫החזית לנושאים שעלו במהלך הדיון בעל־פה‪.‬‬
‫"כמו כן‪ ,‬פעמים רבות עולים ומטופלים נושאים‬
‫שלא היו אמורים להיות נדונים בבית המשפט‪,‬‬
‫ובכך העתירה הופכת להיות כלי שעוקף את ההליך‬
‫המנהלי התקין‪ .‬באחת הפעמים‪ ,‬למשל‪ ,‬אסיר עתר‬
‫שהוא רוצה שייתנו צל"ש לסוהר שהציל את חייו‪.‬‬
‫טענתו היתה‪' :‬אלה החיים שלי‪ ,‬ואני אסיר'‪ .‬השופט‬
‫קיבל את הטענה וניהל דיון‪ ,‬רק מתוך הרצון לתת‬
‫"למשל‪ ,‬היה עותר‬
‫שביקש להחזיר שקית‬
‫של חטיפי 'קבוקים'‬
‫לספק‪ ,‬כי מספר‬
‫ה'קבוקים' בה היה‬
‫פחות ממה שהובטח‬
‫על גבי השקית"‬
‫עו"ד כלאי קריספין לירון‬
‫לאותו אסיר במה‪ .‬במקרה אחר‪ ,‬אסיר עתר כנגד‬
‫אי־מתן חופשה‪ .‬עתירתו נדחתה‪ ,‬אך ניתנו הנחיות‬
‫לבדיקת האפשרות להתיר לו לצאת לחופשה עם‬
‫ליווי"‪.‬‬
‫משחקים ותקליטורים בכלא‬
‫לעתים יש גל עתירות סביב נושא מסוים‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫סוגיית הכנסת משחק 'סוני־פלייסטישן' לבית‬
‫הסוהר‪ .‬כשהיה מדובר במכשיר מ'הדור הראשון'‪,‬‬
‫'סוני ‪ ,'1‬אפשר היה לרכוש אותו במרכז מכר‪ .‬היום‬
‫כבר אי אפשר להשיג מכשירים ישנים כאלה‪ ,‬ואת‬
‫המכשירים החדשים‪ ,‬סוני ‪ 2‬ו־‪ ,3‬לא מאפשרים‬
‫לקנות או להכניס לכלא‪ .‬בבסיס ההחלטה עומדים‬
‫שיקולי ביטחון‪ ,‬מכיוון שמדובר במכשירים‬
‫מתקדמים‪ ,‬שיש בהם מודם וחיבור לאינטרנט‪.‬‬
‫מיותר לציין שחיבור לאינטרנט עלול להפר את‬
‫הסדר והמשמעת בבית הסוהר ולפגוע בבטחון‬
‫הציבור‪.‬‬
‫סביב נושא זה הוגשו עתירות רבות ובית המשפט‬
‫נדרש להביע את עמדתו לעיתים תכופות‪ .‬במחוז‬
‫מרכז‪ ,‬בית המשפט קבע שהאסיר יעביר מכשיר‬
‫חדיש למחלקה הטכנית של שב"ס‪ ,‬כדי לבדוק‬
‫אם אפשר לנטרל בצורה בלתי־הפיכה את המודם‬
‫הקבוע בו‪ .‬בשב"ס הוכיחו שכל נטרול יהיה הפיך‪,‬‬
‫ובכך הסתיים הסיפור‪.‬‬
‫הנושאים וההחלטות שנדונים במחוז אחד‬
‫עוברים מפה לאוזן ופושטים כמו אש בשדה קוצים‬
‫בין האסירים במחוז ואף מחוצה לו‪ .‬דוגמה לכך‬
‫היא נושא הכנסת תקליטור מחשב באמצעות בני‬
‫המשפחה‪/‬מבקרים‪ .‬ככלל‪ ,‬אין להכניס לכלא ציוד‬
‫מבחוץ‪ ,‬לרבות תקליטורים‪ .‬בעתירות המוגשות‬
‫בעניין‪ ,‬האסירים דורשים להסביר מדוע לא ניתן‬
‫להכניס תקליטורים מיוחדים‪ ,‬כגון כאלה שעליהם‬
‫צרובים צילומים של אירועים משפחתיים‪ .‬באחד‬
‫המקרים‪ ,‬העתירה של אסיר עסקה ברצונו לצפות‬
‫בתקליטור הכולל תמונות של ילדיו‪ .‬בית המשפט‬
‫קיבל את עתירתו‪ ,‬והורה לאפשר לאסיר לקבל את‬
‫התקליטור המבוקש‪ .‬החלטה כזו‪ ,‬כאמור‪ ,‬עלולה‬
‫להיות בעייתית בשל הצורך לשמור על בטחון בית‬
‫הסוהר ולקיים מעקב אחר הציוד הנכנס אליו‪ ,‬על‬
‫כל המשתמע מכך‪.‬‬
‫עו"ד שבירו‪" :‬העומס על המערכת הוא גדול‪.‬‬
‫צריך לזכור שהפרקליטות ייצגה אותנו‪ ,‬כשאנחנו‬
‫עשינו את רוב העבודה‪ .‬עדיין‪ ,‬אני יכולה לומר‬
‫שכאשר הגורמים הרלוונטיים עשו את הבדיקה‪,‬‬
‫כוח האדם שהפרקליטות הקצתה לעניין היה גדול‬
‫יותר ממה שאנחנו נוכל להקצות בעתיד‪ .‬ובכל‬
‫זאת‪ ,‬אני מאמינה שנצליח להתמודד"‪.‬‬
‫עותרים סדרתיים‬
‫החלטות בית המשפט בעתירות אסיר מכרסמות‪,‬‬
‫לעתים‪ ,‬באמצעי הביטחון של שב"ס‪ .‬עו"ד ר‪/‬כ איה‬
‫קמיניץ מציגה דוגמה משלה‪ :‬הוגשה עתירה כנגד‬
‫החלטה לקיים מפגש בין עורך דין ואסיר בהפרדה‬
‫מאחורי מחיצה‪ .‬בית המשפט דחה את העתירה‬
‫במקרה האמור‪ ,‬אך הורה לבחון את הנושא באופן‬
‫כללי‪ .‬בעקבות דיונים בעתירה ובחינה מחודשת של‬
‫הנושא בתוך שב"ס‪ ,‬הוחלט שרק במקרים חריגים‪,‬‬
‫שינומקו‪ ,‬יוכלו להתקיים ביקורים של עורכי דין‬
‫עם אסירים בהפרדה מאחורי מחיצה‪.‬‬
‫אף נושא ההתייחדות של אסירים הוא פרי‬
‫החלטות לגבי עתירות אסיר שהוגשו בעבר‪.‬‬
‫בדומה‪ ,‬הסדרת הנושא של הכנסת מקלטי רדיו‪,‬‬
‫טלוויזיה ומכשירי וידאו לכלא‪ ,‬נעשתה בעקבות‬
‫סדרה של עתירות אסיר‪" .‬לצד נושאים עקרוניים‬
‫יש גם עתירות הזויות"‪ ,‬מסבירה עו"ד כלאי‬
‫קריספין לירון‪ ,‬היועצת המשפטית של מחוז‬
‫דרום‪" .‬למשל‪ ,‬היה עותר שביקש להחזיר שקית‬
‫של חטיפי 'קבוקים' לספק‪ ,‬כי מספר ה'קבוקים'‬
‫בה היה פחות ממה שנרשם על השקית‪...‬יש גם‬
‫‪21‬‬
‫עתירות שהן הזויות מעצם הרקע של העותרים‬
‫והבקשה שלהם‪ .‬כל מיני אנסים ששפוטים על‬
‫מעשי אונס מזעזעים‪ ,‬מבקשים להתייחד עם‬
‫הקורבנות שלהם‪ ....‬במקרים כאלה אנחנו נאלצים‬
‫לתת לבית המשפט תשובות 'פיקנטיות' ולתאר את‬
‫הדברים כמעט בצורה גרפית‪ ,‬כך שבית המשפט‬
‫יתקשה להיענות לעתירה"‪.‬‬
‫עו"ד ריבי שפירא‪" :‬אסיר עולם אחד ביקש‬
‫שימירו את מאסר העולם שלו בגזר־דין מוות‪.‬‬
‫השופט ענה לו 'נניח שהיינו מקבלים את זה‪ ,‬אז‬
‫מה?'‪ .‬אותו אסיר‪ ,‬אגב‪ ,‬ביקש באותה נשימה גם‬
‫כבר הגעתי לבית המשפט‪ ,‬טענתי משהו שאני‬
‫לא מאמינה בו‪ .‬בכל המקרים היה לי גיבוי מלא‪.‬‬
‫דילמות מוסריות אכן קיימות‪ ,‬אבל הן לא קשורות‬
‫להיותי עורכת דין‪ ,‬אלא לעובדה שאני בן אדם‪.‬‬
‫אולי אני גם שמה את עצמי קצת מחוץ לארגון‪,‬‬
‫כשאני מתבוננת באירועים"‪.‬‬
‫עו"ד איה קמיניץ‪" :‬אני משרתת בשב"ס כבר‬
‫‪ 14‬שנה‪ ,‬הרבה לפני שמוניתי לעורכת דין‪ .‬הדרך‬
‫שלי בארגון היא מאד 'שב"סית'‪ .‬אי־אפשר לנתק‬
‫את מי שאני היום מכל מה שספגתי בתפקידיי‬
‫השונים בשב"ס‪ .‬נקודת הראייה ממנה אני בוחנת‬
‫"היועץ המשפטי‬
‫לממשלה באמת סומך‬
‫על שב"ס‪ .‬הוא מאמין‬
‫כי נעשה את עבודתנו‬
‫בצורה נקיה‪ ,‬ונבחון‬
‫את החלטות השירות‬
‫בעיניים פקוחות"‬
‫עו"ד ר‪/‬כ ריבי שפירא‬
‫התייחדות‪ .‬אסיר אחר עתר שהוא רוצה שהמשפחה‬
‫שלו תביא לו לכלא זוג מכנסיים חומים‪ ,‬במקום‬
‫המדים‪ ,‬שלא היו טובים בעיניו"‪.‬‬
‫וישנם כמובן העותרים הסדרתיים‪ .‬הגשת עתירה‬
‫עולה לעצור או לאסיר ‪ 72‬שקלים‪ ,‬אך בתנאים‬
‫מסוימים ניתן לקבל פטור‪ .‬היועצים המשפטיים‬
‫של שב"ס קובלים שהשופטים נוטים לתת את‬
‫הפטור בקלות יחסית‪ .‬כך‪ ,‬במקרים רבים‪ ,‬צצים‬
‫עותרים סדרתיים שמגישים עשרות עתירות ויותר‪,‬‬
‫על כל דבר כמעט‪ .‬עו"ד לירון קריספין‪ ,‬מחוז‬
‫דרום‪" :‬אצלנו השופט קבע ביחס לאסיר מסוים‪,‬‬
‫שמדובר ב'עותר סדרתי מקצועי'‪ .‬הוא כתב ש'מרוב‬
‫עתירות לא רואים את היער'‪ .‬אותו אסיר הגיש‬
‫כל שבוע חמש־שש עתירות בממוצע‪ .‬כל עתירה‬
‫התפרסה על פני עשרות עמודים‪ ,‬שגם השופט וגם‬
‫אנחנו צריכים כמובן לקרוא‪ .‬מדובר בטרחה שאין‬
‫כדוגמתה"‪.‬‬
‫דילמות משפטיות ואישיות‬
‫מהן הדילמות העולות מתוקף תפקידכם?‬
‫עו"ד ריבי שפירא‪" :‬אני עובדת כעורכת דין‬
‫בשב"ס חמש שנים‪ ,‬ומעולם לא נוצר מצב שכאשר‬
‫‪22‬‬
‫את הדברים נובעת מההקשר של הארגון‪ ,‬ייעודו‬
‫ומטרותיו במדינה דמוקרטית‪ .‬אני לא משפטנית‬
‫שבאה מבחוץ‪ ,‬ולכן אני לא מסתכלת על הדברים‬
‫בצורה משפטית גרידא‪ .‬בעניין זה קיים פער בינינו‬
‫לבין הפרקליטות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬לא מזמן הוגשה עתירה‬
‫דחופה של אסיר לצאת לחופשה‪ ,‬כדי להשתתף‬
‫באירוע בר־מצווה משפחתי‪ .‬הפרקליטות מאד‬
‫לחצה כן להוציאו לחופשה לרגל האירוע‪ .‬התנגדות‬
‫שב"ס נשענה על מספר נקודות‪ :‬ראשית‪ ,‬האסיר‬
‫לא מיצה הליך מנהלי ולא הגיש בקשה לטיפול‬
‫במסגרת בית הסוהר‪ .‬מתן הסכמה לבקשה שמוגשת‬
‫באמצעות עתירה‪ ,‬יש בו כדי לעקוף את ההליך‬
‫המנהלי התקין‪ .‬שנית‪ ,‬האסיר סירב להשתלב‬
‫ב"תוכנית משולבת" (שילוב במערך חינוך‪/‬טיפול‪/‬‬
‫עבודה)‪ .‬כעורכת דין המצויה במתרחש בין כותלי‬
‫בית הסוהר‪ ,‬אני מודעת לחשיבות של שילוב אסיר‬
‫בתוכנית מתאימה ומבינה את ההשלכות של סירובו‬
‫להשתלב בתוכנית המוצעת‪ .‬אם ניקח זאת צעד‬
‫נוסף‪ ,‬זה חלק מהתנהלות שמובילה אסירים רבים‬
‫לפעול בניגוד לציפיות החברתיות־חוקיות‪ .‬מכל‬
‫מקום‪ ,‬על פי פקודת החופשות‪ ,‬חופשה היא טובת־‬
‫הנאה שעשויה להינתן לאסיר בכפוף להתנהגות‬
‫חיובית‪ ,‬תפקוד תקין בבית הסוהר‪ ,‬שמירה על‬
‫כללי הסדר והמשמעת וכדומה‪ .‬הפרקליטות‬
‫שייצגה אותנו בתיק זה התנגדה לייצג את עמדתנו‪,‬‬
‫והתעקשה כי הטיעונים שהעלינו אינם תקפים‬
‫לגבי אירוע כמו בר־מצווה‪ .‬אני חייבת לציין כי יש‬
‫מקרים שבהם בית המשפט מאשר חופשה לאסיר‪,‬‬
‫למרות שגם אנחנו וגם המשטרה מתנגדים לכך"‪.‬‬
‫עו"ד לירון קריספין‪" :‬כעורכת דין‪ ,‬חלים‬
‫עלי חוקים של אתיקה מקצועית עליהם אני‬
‫צריכה לשמור‪ ,‬למרות שאני משרתת בשב"ס‪.‬‬
‫אם אני מבינה שיש החלטת בית משפט‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫שבשב"ס לא הולכים לקיים‪ ,‬המשפטן שבי זועק‬
‫'שומו שמים'‪ .‬אנחנו נזעקים על כל הפרה‪ .‬ישנם‬
‫גם מקרים בהם קיים פער בין הייעוץ המשפטי‬
‫לפיקוד‪ .‬המפקד פוסק 'זה מה שיהיה'‪ ,‬ומנגד‪,‬‬
‫ההיגיון המשפטי לא תמיד ברור‪ .‬לא תמיד קל‬
‫לעגן החלטות פיקודיות‪ .‬אנחנו עושים כל מאמץ‬
‫כדי למצוא את שביל הזהב‪ ,‬את דרך הביניים‪ ,‬בין‬
‫החלטות הפיקוד להיבט משפטי‪ .‬מעבר לזה‪ ,‬עולות‬
‫גם דילמות ברמה האישית‪ .‬פעמים רבות אסירים‬
‫כותבים עתירות בנוסח 'תבטלי לי'‪' ,‬תעשי לי'‪.‬‬
‫מחד‪ ,‬אני מגינה על שב"ס בחירוף נפש‪ .‬מאידך‪,‬‬
‫חשוב לי לשמוע את האסיר"‪.‬‬
‫עו"ד שבירו‪" :‬הדילמות עולות גם כשמדובר‬
‫בחוות־דעת של גורמים מבחוץ ‪ -‬ועדות חיצוניות‬
‫כמו מב"ן (מרכז בריאות נפש) או ועדת אלימות‬
‫במשפחה‪ .‬אני לא מכירה מקרים שבהם שב"ס‬
‫התעלם או קיבל החלטה שונה מזו שהומלצה‬
‫על־ידי הגורם המקצועי‪ ,‬גם אם אנחנו חשבנו‬
‫אחרת‪ .‬אני גם לא חושבת שההתנהלות הזו עתידה‬
‫להשתנות"‪.‬‬
‫חזית אחת‬
‫מקור המהפכה הנוכחית ברעיון שעלה כבר לפני‬
‫מספר שנים‪ .‬נציב שב"ס ופרקליטות המדינה הבינו‬
‫שמדובר‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬בכפילות מיותרת בכוח‬
‫האדם המוקצה לטיפול בעתירות‪ .‬הערך המוסף‬
‫של נוכחות נציג הפרקליטות בדיונים ובתהליך‬
‫כולו היה מוסכם על כל הגורמים המעורבים‪ ,‬אך‬
‫את כל עבודת ההכנה לדיון עשו‪ ,‬כאמור‪ ,‬היועצים‬
‫המשפטיים של שב"ס‪ .‬גם באולם‪ ,‬הפרקליט היה קם‬
‫ו'מדקלם' את התשובה שמסרו לו נציגי הארגון‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬הוויכוחים שניטשו היו בין־משרדיים‪ .‬קושי‬
‫מיוחד עלה ביחס לעתירות הקשורות גם למשטרה‪.‬‬
‫זהו כנראה הרקע לעובדה‪ ,‬שאת העתירות של‬
‫אסירים בקטגוריה א'‪ ,‬כאלה שמשטרת ישראל‬
‫לא מאפשרת להם לצאת לחופשה‪ ,‬תמשיך‬
‫הפרקליטות לייצג גם בעתיד‪" .‬אני מאמינה שגם‬
‫זה יעבור אלינו עם הזמן"‪ ,‬מציינת עו"ד שבירו‪.‬‬
‫"החשש המרכזי של נציגי המשטרה היה שלא‬
‫סומכים על כך ששב"ס יבטא מהימנה את עמדת‬
‫משטרת ישראל‪ ,‬משום שלפעמים יש לנו ראייה‬
‫שונה וניגודי אינטרסים‪ ,‬בעיקר בנושא חופשות‬
‫אסירים‪ .‬לדעתי‪ ,‬זהו דבר שאין לו מקום‪ .‬בסופו של‬
‫דבר‪ ,‬כולנו ‪ -‬הפרקליטות והיועצים של שב"ס ‪-‬‬
‫מייצגים אותו שיקול דעת‪ ,‬של הציבור ושל מדינת‬
‫ישראל"‪.‬‬
‫‪1968‬‬
‫היסטוריה‬
‫בתמונות‬
‫בית סוהר שכם‬
‫‪1952‬‬
‫בית סוהר דמון‬
‫‪1973‬‬
‫בניית החומה ברמלה‬
‫נווה תרצה‬
‫‪1973‬‬
‫‪1948‬‬
‫‪1953‬‬
‫הנחת אבן הפינה בתל מונד‬
‫בניית הביתנים הטרומיים לאסירים בתל מונד‬
‫‪1960‬‬
‫ביתנים בכלא מעשיהו‬
‫‪23‬‬
‫אסירים‬
‫כבני־אדם‬
‫בצעד חסר־תקדים הוזמנו נציגי ארגונים למען זכויות אדם לסיור בבתי כלא שונים‪ ,‬כדי להציג בפניהם את תנאי‬
‫המחיה של אסירים ואת הרצון הכן של שב"ס לשפר את המצב הקיים למרות אילוצים תקציביים … כליאה בכבוד‬
‫מאת‪ :‬נעמה תלם‬
‫"אם יש ארגון שיש מה ללמוד ממנו במישור‬
‫של אכיפת החוק ‪ -‬זהו שירות בתי הסוהר"‪.‬‬
‫הציטוט הזה‪ ,‬מחמיא ומפתיע‪ ,‬לקוח מתוך דבריה‬
‫של רחלה אראל‪ ,‬אחת המבקרות הקשות של‬
‫שב"ס‪ ,‬מרצה לדיני זכויות אסירים וראש קליניקה‬
‫לזכויות אסירים ועצורים במרכז האקדמי למשפט‬
‫ולעסקים‪ ,‬והוא יצא מפיה אחרי ביקור שעשתה‬
‫לאחרונה בבתי כלא‪" .‬מדובר בארגון שחרת על‬
‫דגלו ערכים של דמוקרטיה ושמירת חוק"‪ ,‬אומרת‬
‫אראל‪" .‬סוף סוף משהו נעשה כמו שצריך‪ .‬אם יש‬
‫ביקורת‪ ,‬מיד מפנימים ומתקנים‪ .‬זו גישה נכונה‬
‫לעשייה‪ ,‬לשירות ציבורי‪ .‬זה משהו שאני לא מכירה‬
‫ממקומות אחרים‪ .‬לא שאין קשיים‪ ,‬אבל הגישה‬
‫היא מקצועית מאוד‪ ,‬דמוקרטית ובריאה‪ .‬שב"ס‬
‫שם על סדר יומו את נושא קידום זכויות אדם‪ .‬זאת‬
‫חדשה מרעישה‪ ,‬ואנחנו שמחים לומר 'כל הכבוד‬
‫לשב"ס'‪ .‬שאפו"‪.‬‬
‫באמצע חודש יוני‪ ,‬בצעד אמיץ ויוצא דופן‪,‬‬
‫הזמין שירות בתי הסוהר נציגים של ארגוני‬
‫זכויות אדם לסיור בבתי הסוהר 'כרמל'‪' ,‬השרון'‬
‫ו'רימונים'‪ .‬לסיור הגיעו לילה מרגלית מהאגודה‬
‫לזכויות האזרח‪ ,‬אלון נשר מהסנגוריה הציבורית‪,‬‬
‫שאול דולברג מעמותת 'רופאים למען זכויות אדם'‪,‬‬
‫ורחלה אראל‪.‬‬
‫שקיפות מלאה‬
‫הרעיון לסיור נולד בעקבות דיונים של ועדת‬
‫הפנים והוועדה לאיכות הסביבה בכנסת‪ ,‬שעסקו‬
‫בנושא תנאי המחיה של אסירים בישראל‪ .‬בשירות‬
‫בתי הסוהר לא איחרו להרים את הכפפה‪ .‬בהובלת‬
‫סג"ד בני נוה‪ ,‬רע"ן תכנון אסטרטגי במנהל תכנון‪,‬‬
‫הוחלט להראות לנציגי הארגונים השונים את‬
‫הנעשה בשטח תוך שקיפות מלאה‪ ,‬ללא הסתרה‪.‬‬
‫המטרה היתה לעורר מודעות אמיתית לשיפור‬
‫ולמאמץ שעושה הארגון בעניין‪ ,‬אבל גם לקשיים‬
‫בהם הוא נתקל בפועל‪" .‬במסגרת תפיסת העולם‬
‫‪24‬‬
‫החדשה שלנו‪ ,‬הנובעת מחזון השירות‪ ,‬שאיפתנו‬
‫היא להפוך לארגון כליאה מהמובילים בעולם‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬התחום בו אנחנו הכי 'מפגרים'‪ ,‬הוא‬
‫דווקא זה של תנאי מחיה"‪ ,‬מסביר סג"ד נוה‪.‬‬
‫"בתחומים אחרים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬כמו טיפול באסיר‪,‬‬
‫ביטחון‪ ,‬רמת הסגל ואחרים ‪ -‬בהחלט יש לנו במה‬
‫להתגאות‪ .‬בנושא של תנאי מחיה‪ ,‬חשבנו ש'אין‬
‫כמו מראה עיניים'‪ .‬רצינו שנציגי הארגונים למען‬
‫זכויות אדם יבינו‪ ,‬שאנחנו לא האויב או האיש הרע‬
‫בסיפור הזה‪ .‬אנחנו משתדלים ככל יכולתנו‪ .‬אנחנו‬
‫גם מודעים יותר מבעבר‪ .‬רק השנה הצלחנו להגדיל‬
‫אינו בידיים שלנו‪ ,‬אלא בידי משרד האוצר‪ .‬אנחנו‬
‫אמנם משתדלים ככל יכולתנו ויש לנו יכולות‬
‫מוכחות‪ ,‬אבל אין לנו תקציב"‪.‬‬
‫ביטחון עצמי ארגוני‬
‫רחלה אראל‪" :‬מבחינתנו‪ ,‬זה היה סיור חסר־‬
‫תקדים‪ .‬שב"ס למעשה ביטא באמצעות ההזמנה‬
‫אליו את רצונו הכן לקדם זכויות אדם; כאילו אמר‬
‫"רק השנה הצלחנו‬
‫להגדיל את שטח‬
‫המחיה לאסיר ל־‪3.1‬‬
‫מ"ר בממוצע‪ ,‬אחרי‬
‫שבע שנים בהן חלה‬
‫הרעה בנושא"‬
‫סג"ד בני נוה‬
‫את שטח המחיה לאסיר ל־‪ 3.1‬מ"ר בממוצע‪ ,‬אחרי‬
‫שבע שנים בהן חלה הרעה בנושא‪ .‬השר לבטחון‬
‫הפנים קבע תקנות לעניין המינימום הנדרש בעבור‬
‫כל אסיר בבנייה עתידית‪ .‬אנחנו מנסים לקדם את‬
‫הנושא בעזרת מיזמים שונים‪ ,‬אך למרות הכול‪,‬‬
‫עדיין פועלים בתוך מערכת שלמה של אילוצים‪.‬‬
‫היה לנו חשוב להראות לנציגים כי קידום הנושא‬
‫'זו המציאות‪ ,‬אתם המבקרים הכי קשים שלי‪ ,‬ואני‬
‫מזמין אתכם בשקיפות מלאה להיכנס לבית שלי‬
‫פנימה'‪ .‬זה לא מובן מאליו‪ ,‬ושב"ס עשה זאת‪,‬‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬לטובת אזרחי מדינת ישראל‪.‬‬
‫הארגון מפנים ערכים של דמוקרטיה‪ ,‬שקיפות‬
‫ושמירת חוק‪ .‬אני לא מכירה עוד גופים כאלה‬
‫בתחום אכיפת החוק‪ ,‬שמוכנים לדבר כזה‪ .‬רק מי‬
‫שאין לו מה להסתיר‪ ,‬שיש לו ביטחון עצמי ארגוני‪,‬‬
‫מסוגל לערוך סיור כזה‪ .‬זה לא אומר שהכול טוב‬
‫ואין קשיים או שהתמונה מושלמת‪ ,‬אבל בסך הכול‬
‫ההרגשה היא שיש כאן ארגון מקצועי‪ .‬אני יצאתי‬
‫בתחושה שארגון הכליאה הלאומי של מדינת‬
‫ישראל נמצא בידיים הטובות ביותר והמיומנות‬
‫ביותר‪ .‬אני אומרת זאת כאזרחית‪ ,‬לא רק כאשת‬
‫מקצוע‪ .‬מי שעושה את העבודה‪ ,‬עושה אותה בצורה‬
‫הטובה ביותר‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם אדם שמתכוון לעשות‬
‫הכי טוב לא יכול לפעול ללא משאבים‪ .‬יש לשב"ס‬
‫בעיה תקציבית קשה‪ .‬האילוצים המערכתיים‬
‫והתקציביים במסגרתם פועל הארגון‪ ,‬משפיעים על‬
‫הנושא של שטח המחיה לאסיר‪ ,‬ולנו זה ברור‪ .‬אני‪,‬‬
‫מנקודת מבטי‪ ,‬עוסקת בקידום זכויות אדם‪ .‬אני‬
‫רוצה ששירות בתי הסוהר יהיה לא רק ארגון כליאה‬
‫לאומי אלא גם בינלאומי ‪' -‬אור לגויים'‪ .‬הדרך‬
‫להגיע למעמד כזה היא באמצעות הבנה והפנמה‬
‫של נושא זכויות אדם‪ .‬כרגע‪ ,‬במישור הבינלאומי‪,‬‬
‫שב"ס בדרך הנכונה"‪.‬‬
‫אלון נשר מהסנגוריה הציבורית נשמע מתון‬
‫יותר‪" :‬המצב רחוק עדיין מלהיות משביע רצון‪,‬‬
‫אבל עושה רושם ששירות בתי הסוהר אכן עושה‬
‫כל מאמץ לשנותו‪ .‬ראיתי כי הם מקדישים לכך‬
‫מחשבה רבה‪ ,‬ויש תוצאות בשטח‪ .‬אמנם אין כסף‪,‬‬
‫אבל יש רעיונות ופתרונות יצירתיים‪ .‬ביקור כזה‬
‫מלמד אותנו שאנחנו לא ניצבים משני צדי המתרס‬
‫ הסנגוריה ושב"ס‪ .‬הדרך עוד ארוכה‪ ,‬אבל הדברים‬‫הולכים ומשתפרים"‪.‬‬
‫חזון שב"ס דוגל בהפיכתו של שירות בתי‬
‫הסוהר לארגון כליאה לאומי מהמובילים בעולם‪.‬‬
‫בשנים האחרונות עשה הארגון צעדים משמעותיים‬
‫בתחומים שונים‪ ,‬כדי להגשים יעד זה‪ .‬עדיין‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬הנושא המרכזי בו על שב"ס להשתפר‪,‬‬
‫כדי לעמוד בעקרונות החזון‪ ,‬הוא תנאי המחיה‬
‫של האסירים‪ .‬אם הממוצע המערבי של מרחב‬
‫המחיה לאסיר הוא ‪ 8.8‬מ"ר (בהולנד‪ ,‬למשל‪ ,‬מרחב‬
‫המחיה עומד על ‪ 12‬מ"ר בממוצע לאסיר)‪ ,‬הרי‬
‫שבארץ שטח המחיה עמד בשנת ‪ 2008‬על ‪ 2.9‬מ"ר‬
‫לאסיר בממוצע‪ ,‬לעומת ‪ 3.1‬מ"ר שש שנים קודם‬
‫לכן‪ ,‬בשנת ‪ .2002‬ההרעה בתנאים נבעה מקליטת‬
‫מתחמי כליאה מצה"ל ומהמשטרה‪ ,‬שגרמה להקמה‬
‫זריזה של מתקנים וציפוף של בתי סוהר קיימים‪.‬‬
‫היום‪ ,‬ב־‪ 85‬אחוזים מהתאים הקיימים בבתי הכלא‪,‬‬
‫חיים יותר משני אסירים בתא‪ .‬ב־‪ 22‬אחוזים‬
‫מהתאים יש ‪ 13‬מיטות ויותר‪ 50 .‬אחוזים ממקומות‬
‫הכליאה אינם מתאימים לטווח הארוך‪ ,‬מבחינת‬
‫תשתית ומצב המבנים‪.‬‬
‫"ידינו כבולות"‬
‫"אנחנו עושים מאמץ רב כדי לשנות את המצב"‪,‬‬
‫מדגיש נוה‪" .‬היו אגפים ישנים שהמצב בהם היה‬
‫פשוט מחריד ואותם סגרנו‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬נשארו גם‬
‫אגפים מאד צפופים‪ .‬יש למשל תא בכלא 'כרמל'‬
‫ששטחו ‪ 40‬מ"ר וחיים בו ‪ 20‬אסירים‪ .‬זה מאוד‬
‫מאוד צפוף ‪ -‬רק ‪ 2‬מ"ר לאסיר‪ .‬זה ממש בלתי‬
‫נסבל‪ .‬הראינו לנציגי הארגונים שהגיעו לביקור‬
‫את התא הזה‪ ,‬והסברנו להם שידינו כבולות מפאת‬
‫חוסר תקציב"‪.‬‬
‫צוות בראשות ראש אגף המטה‪ ,‬גונדר אבי‬
‫ועקנין‪ ,‬שעוסק בניהול משאבי הכליאה‪ ,‬הכין‬
‫תוכנית שאפתנית להריסת כ־‪ 10,000‬מקומות‬
‫כליאה לא ראויים‪ ,‬ובניית מקומות כליאה חדשים‬
‫במקומם ב־‪ 15‬השנים הקרובות (עד ‪ .)2025‬עקב‬
‫אילוצי תקציב‪ ,‬ספק מתי התוכנית הזו תצא לפועל‬
‫(למעט תוכנית להוספת מגדל עם ‪ 2,400‬מקומות‬
‫כליאה במתחם רמלה‪ ,‬שאושרה עקרונית על ידי‬
‫"יש כאן אינטרס‬
‫משותף‪ .‬גם קל יותר‬
‫לשלוט באסירים כשהם‬
‫שוהים בתנאים ראויים‬
‫ולא מתחככים כל הזמן"‬
‫האוצר)‪ .‬כיוון שכך‪ ,‬מחפשים בשב"ס פתרונות‬
‫חלופיים‪ ,‬לפחות לגבי אגפים בעייתיים במיוחד‪,‬‬
‫ובעיקר בבתי סוהר שאינם מיועדים להריסה‬
‫בתוכניות הקיימות לשנים הקרובות‪ .‬מדובר‬
‫בשיפוץ אגפים ובריווח התאים על ידי הוצאת‬
‫מיטות (לאחר השיפוץ)‪ ,‬סגירת אגפים לא ראויים‬
‫ומיזמים של 'פינוי בינוי'‪ .‬בעזרת דגם מורכב‬
‫שנבנה וניתח גורמים שונים של צפיפות ומצב‬
‫פיזי ‪ -‬נבחרו ‪ 30‬אגפים שיש לשפץ בסדר עדיפות‬
‫גבוה‪ .‬הפעילות המאומצת בנושא‪ ,‬יחד עם פתיחת‬
‫כלא 'אלה' החדש בדרום‪ ,‬הובילה לכך שהשנה‬
‫(‪ ,)2010‬כאמור‪ ,‬לראשונה אחרי שנים של הרעה‬
‫בתנאים‪ ,‬עלה שטח המחיה הממוצע לאסיר ל־‪3.1‬‬
‫מ"ר‪" .‬הלוואי שנגיע למצב שבו יש לכל אסיר‬
‫לפחות ‪ 3‬מ"ר כהתחלה"‪ ,‬מקווה נוה‪" .‬השאיפה‬
‫שלנו היא שהבנייה החדשה תהיה ברף גבוה יותר‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬שני אסירים בתא‪ .‬בראש האילוצים שלנו‬
‫כרגע עומד האילוץ הכלכלי‪ .‬בינתיים‪ ,‬אנחנו‬
‫מנסים לשפר את המצב בשטח‪ ,‬אבל מה שאנחנו‬
‫עושים הוא טיפה בים‪ .‬לתפיסתנו‪ ,‬רוב בתי הסוהר‬
‫בשב"ס אינם ראויים לאכלוס אסירים וצריכים‬
‫להיעלם עם השנים‪ ,‬או לפחות לעבור תהליך של‬
‫שדרוג פיזי משמעותי‪ .‬אם אנחנו באמת רוצים‬
‫לשפר את המצב‪ ,‬יש צורך להוסיף כל שנה‪ ,‬בצורה‬
‫שיטתית‪ ,‬מקומות כליאה ‪ -‬גם בגלל הגידול הצפוי‬
‫במספר הכלואים בעתיד וגם כדי לבטל מקומות‬
‫כליאה לא ראויים‪ .‬בשנה האחרונה נוצרה אמנם‬
‫סיטואציה זמנית של עודף מקומות כליאה‪ ,‬וזאת‬
‫בשל הירידה במספר האסירים הבטחוניים ופתיחת‬
‫בית סוהר 'אלה'‪ ,‬אולם זהו מצב זמני בלבד‪ .‬אין לי‬
‫ספק שיחול גידול במספר הכלואים‪ ,‬וכרגע אנחנו‬
‫'שוברים את הראש' איך נתמודד עם זה בעתיד‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬אנחנו רוצים לשפר את המצב‪ ,‬אבל יש לנו‬
‫בעיה של מימון"‪.‬‬
‫ריווח תאים ופינוי־בינוי‬
‫הפעולות שנעשו עד עתה בשב"ס למען שיפור‬
‫תנאי המחיה של אסירים‪ ,‬כללו הוצאת ‪ 110‬מיטות‬
‫מהתאים באגפים שעברו 'ריווח'‪ .‬מרחב המחיה‬
‫עלה בעקבות זאת ל ־‪ 3.3‬מ"ר לאדם‪ .‬מחיר הריווח‬
‫יהיה‪ ,‬כמובן‪ ,‬מחסור עתידי במקומות כליאה‪ ,‬וספק‬
‫איך שב"ס יוכל להתמודד איתו‪ .‬בחלק מהאגפים‬
‫נוספו גם שטחים ציבוריים ‪ -‬מועדון‪ ,‬כיתות לימוד‪,‬‬
‫בית כנסת‪ .‬כמו כן שופרו התנאים הסניטריים‬
‫לאסירים‪ .‬אם לפני ביצוע השיפוצים היו בשב"ס‬
‫‪25‬‬
‫כ־‪ 600‬תאים ובהם ‪ 3,500‬מיטות‪ ,‬הרי שהיום ירד‬
‫מספר המיטות בתאים אלה ל־‪ 2,500‬בלבד‪ ,‬והיעד‬
‫הוא שעד שנת ‪ - 2013‬תופעת התאים הצפופים‬
‫מאוד תיעלם‪ .‬שב"ס אף השכיל לנצל את הירידה‬
‫במספר האסירים הבטחוניים בשנים האחרונות‬
‫(לצד הירידה במספר הפיגועים)‪ ,‬וסגר כ־‪1,000‬‬
‫מקומות כליאה לא ראויים ‪ -‬ב'קציעות'‪ ,‬ובבתי‬
‫הסוהר 'מגידו' ו'השרון'‪.‬‬
‫"הבריאות הנפשית והפיזית של אדם קשורה‪,‬‬
‫בין השאר‪ ,‬לתנאי מחיה"‪ ,‬מבהיר שאול דולברג‪,‬‬
‫מעמותת 'רופאים למען זכויות אדם'‪" .‬אין ספק‬
‫שיש בשב"ס רצון לבצע תהליך של שיפור שטח‬
‫המחיה לאסיר‪ ,‬וקיימת גם המודעות‪ .‬אני חושב‬
‫שצריך ללחוץ בהקשר הזה על האוצר ועל מחלקי‬
‫התקציבים‪ .‬צריך לזכור ששלילת החירות מאדם‬
‫המצב‬
‫כיום‬
‫אין פירושה שהוא צריך גם לאבד צלם אנוש‪.‬‬
‫האינטרס של שב"ס ושלנו‪ ,‬במקרה הזה‪ ,‬הוא‬
‫משותף‪ .‬גם יותר קל לשלוט באסירים כאשר הם‬
‫שוהים בתנאים ראויים‪ ,‬ולא מתחככים אחד בשני‬
‫כל הזמן"‪.‬‬
‫פעילות נוספת למען שיפור תנאי המחיה של‬
‫אסירים היא‪ ,‬כאמור‪ ,‬מיזם 'פינוי בינוי'‪ ,‬במהלכו‬
‫נסגר בית סוהר 'אשמורת'‪ ,‬על ‪ 400‬מקומות‬
‫הכליאה הלא־ראויים שהיו בו‪ .‬במקומו נבנו ‪650‬‬
‫מקומות כליאה חדשים בבית הסוהר 'רימונים'‪ ,‬שם‬
‫מראש הוגדר מרחב המחיה לאסיר על שטח של‬
‫‪ 4‬מ"ר‪ .‬בבית סוהר 'כרמל' נהרס אגף שבכל תא‬
‫שלו חיו ‪ 20‬אסירים‪ ,‬בצפיפות של ‪ 1.8‬מ"ר לאדם‪.‬‬
‫גם שם‪ ,‬בדומה ל'רימונים'‪ ,‬נבנה אגף עם תאים‬
‫שבהם מוקצים ‪ 4‬מ"ר לכל אסיר‪ 900 .‬מקומות‬
‫כליאה באוהלים שהיו ב'עופר' הוחלפו במקומות‬
‫כליאה ראויים‪ ,‬במבנים עמידים ‪ -‬מיזם שעלותו‬
‫הגיעה ל־‪ 50‬מיליון ‪ .₪‬עלות כל המיזמים שנערכו‬
‫למען יעד זה היתה ‪ 120‬מיליון ‪ ₪‬בסך הכול‪70 .‬‬
‫מתוכם נעשו על חשבון תקני סוהרים‪ ,‬שהוקפאו‬
‫למשך שנתיים‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪ 4‬אסירים‪ 4.5 ,‬מ"ר לאדם‬
‫תוכנית העבודה העכשווית של שב"ס כוללת‬
‫דרישה מהאוצר‪ ,‬להקצות לארגון כ־‪ 20‬מיליון‬
‫שקלים בשנה‪ ,‬לשנתיים הקרובות‪ ,‬לצורך שיפוץ‬
‫אגפים‪ .‬ההערכה היא שניתן יהיה לשפץ בכל שנה‬
‫בין שבעה לשמונה אגפים‪ .‬הפנייה לאוצר נעשתה‬
‫מתוך הבנה שהארגון לא יוכל להמשיך בהקפאת‬
‫תקנים‪ ,‬הפוגעת בביטחון ויוצרת עומס רב מאוד‬
‫על הסוהרים‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬במסגרת התוכניות‬
‫הרב־שנתיות לבינוי עתידי‪ ,‬נעשתה עבודת מטה‬
‫מקיפה להגדרת סטנדרט תנאי המחיה שיהיה‬
‫מעתה ואילך‪ .‬נקבעו מדדים שלדעת נציגי שב"ס‬
‫יש לעגנם בחקיקה ובנהלים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬נקבע כי‬
‫נושאי השירותים והמקלחת‪ ,‬מספר האסירים בתא‬
‫או גודל התא ‪ -‬ראוי שיעוגנו בחקיקה‪ .‬נושאים‬
‫היום האוצר לא מתקצב מספיק את מי שכולא‬
‫אנשים‪ .‬המצב עדיין גרוע מאוד‪ ,‬אבל שירות בתי‬
‫הסוהר לא יכול לעשות הרבה‪ .‬יש כאן מלכוד‪.‬‬
‫מצד אחד‪ ,‬הארגון הפנים את חוק יסוד כבוד האדם‬
‫וחירותו ואת הנושא של זכויות אדם ‪ -‬מדרג הנציב‬
‫ומטה‪ ,‬עד אחרון הסוהרים‪ .‬מנגד‪ ,‬אין תקציב‪ .‬אז‬
‫שב"ס עושה כל מיני 'תרגילים'‪ ,‬אבל יש גבול ‪-‬‬
‫כמה אפשר למתוח את שמיכת הטלאים הזאת כדי‬
‫לייצר תנאי מחיה טובים לאסירים"‪.‬‬
‫מתגעגעים לצפיפות‪...‬‬
‫ואיך מגיבים האסירים עצמם לנושא? לא כולם‪,‬‬
‫מסתבר‪ ,‬אוהבים את ה'ריווח' והשיפוצים‪ .‬לדברי‬
‫נוה‪ ,‬יש אסירים שישבו בבתי סוהר ישנים‪ ,‬עם‬
‫עשרה אסירים נוספים בתא‪ ,‬ודווקא עכשיו‪ ,‬אחרי‬
‫המצ‬
‫ב‬
‫ל‬
‫פנ‬
‫י‬
‫אחרים‪ ,‬בהם איכות השינה (המיטה והמזרן)‬
‫או חצר הטיולים‪ ,‬יהיו מעוגנים בנוהלי שב"ס‪.‬‬
‫בעקבות פניית ועדת הפנים והגנת הסביבה של‬
‫הכנסת‪ ,‬התקין השר לבטחון הפנים במאי ‪2010‬‬
‫תקנות לגבי המינימום הנדרש לתנאי המחיה של‬
‫אסירים בבנייה עתידית‪" .‬התקנות קובעות שבכל‬
‫תא יהיו עד ארבעה אסירים‪ ,‬והשטח לאסיר יעמוד‬
‫על ‪ 4.5‬מ"ר לאדם"‪ ,‬נוה מפרט‪" .‬שב"ס הביע את‬
‫עמדתו‪ ,‬שרצוי לעמוד על דרישה של ‪ 6.5‬מ"ר‬
‫לאדם‪ .‬השר קבע שהמספר שנקבע בתקנה הוא‬
‫בבחינת 'מינימום' בגלל לחץ האוצר‪ ,‬כאשר בפועל‬
‫ייעשה מאמץ לבנות בסטנדרט גבוה יותר"‪.‬‬
‫"מניסיוני‪ ,‬האנשים עושים את הארגון"‪ ,‬מציינת‬
‫אראל‪" .‬בשב"ס‪ ,‬היום‪ ,‬מדובר בקבוצה איכותית של‬
‫אנשים‪ ,‬בעלי רמה אישית מאוד גבוהה‪ .‬אנשי הסגל‬
‫והסוהרים מוותרים על עניינם הפרטי כדי לקדם‬
‫את הארגון‪ .‬מדובר במערכת שלמה שמתגייסת‬
‫לטובת האסיר ובעצם למען זכויות אדם‪ .‬האדם‬
‫הוא במרכז העשייה‪ .‬עדיין‪ ,‬צריך לזכור שאי אפשר‬
‫שהדברים יבואו רק מתוך שב"ס‪ .‬לא ייתכן שלא‬
‫ייתנו לשב"ס את הכלים לכלוא אנשים בכבוד‪.‬‬
‫שהועברו לתאים חדשים ולתנאים טובים יותר‬
‫ הם מתלוננים‪" .‬מדובר בעולם חשיבה אחר"‪,‬‬‫הוא מנסה להסביר לנו‪" .‬אותו עולם שגם מביא‬
‫את האסירים האלה לחזור לכלא‪ .‬חלקם אוהבים‬
‫לחיות בחברותא ובחבורות‪ .‬זו תופעה קיימת‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬עדיין רוב האסירים מרוצים כשאנחנו יוצרים‬
‫בעבורם תנאי מחיה טובים יותר"‪.‬‬
‫ואראל מסכמת‪" :‬אני יצאתי אופטימית מהסיור‬
‫בבתי הכלא‪ .‬זה לא ברור מאליו שארגון ממלכתי יוצר‬
‫קשר עם ארגוני זכויות אדם ומביא אותם אליו‪ ,‬תוך‬
‫ידיעה שזאת יכולה להיות חרב פיפיות‪ ,‬ויכול להיות‬
‫לכך מחיר‪ .‬נראה ששב"ס עוסק בעיקר ולא בטפל‪.‬‬
‫לא מדובר בארגון שעושה אידיאליזציה למתרחש‪.‬‬
‫המצב עדיין קשה‪ ,‬ויש אגפים שבהם אסירים שוהים‬
‫בתנאים כמעט לא אנושיים‪ .‬לא הסתירו זאת מאתנו‪.‬‬
‫ברור לנו שצריך פה עזרה כספית‪ ,‬וטוב עושה שב"ס‬
‫כשהוא חושף את מה שהוא לא יכול לטפל בו‪ .‬אני‬
‫מבינה היום את האילוצים התקציביים שבמסגרתם‬
‫הוא פועל‪ ,‬ואני מבינה גם כמה גבוה עומד בסולם‬
‫העדיפויות שלו נושא זכויות האדם‪ .‬מבחינתנו‪,‬‬
‫מדובר במהפכה"‪.‬‬
‫הכול תחת שליטה‬
‫מרכז השליטה והבקרה החדש והמשוכלל של שב"ס פועל ברמה ארצית ומצויד בטכנולוגיות המתקדמות‬
‫ביותר בתחומו … לצדו ממוקם מרכז השליטה הנציבותי (מש"ן) שהוכיח באירועי המשט הטורקי כי הוא‬
‫מתפקד בצורה איכותית‪ ,‬מקצועית ומהירה‪ ,‬בשילוב ובתיאום מלאים בין כל הזרועות‬
‫מאת‪ :‬עין־יה גבע‬
‫הכניסה למרכז השליטה והבקרה (משל"ט)‬
‫החדש של שירות בתי הסוהר‪ ,‬הממוקם בבניין‬
‫מטה הנציבות‪ ,‬אינה מסגירה לרגע את המציאות‬
‫הווירטואלית המרתקת שעולה ונפרשת לעיני‬
‫היושבים שם‪ ,‬בהרף של לחיצת מקש מקלדת‪.‬‬
‫אמרנו מקלדת‪ ,‬אבל מדובר על הרבה מעבר‬
‫לכמה מקשים ומקלדות‪ .‬אמרנו משל"ט ‪ -‬המרכז‬
‫הטכנולוגי השולט מרחוק על כל פעילות שב"ס‬
‫ אבל מי שמגיע לשם בשעת צהריים של אמצע‬‫השבוע‪ ,‬ביום של שגרה שב"סית‪ ,‬יבחין מקסימום‬
‫בסמב"ץ התורן (יש ארבעה כאלה)‪ ,‬אבל פרט לכך‬
‫ אין אקשן‪ .‬שקט מרוכז‪ ,‬אפשר לומר‪ ,‬מאפיין‬‫את אווירת המשל"ט‪ ,‬שתפקידו לתת תמונת־מצב‬
‫לפיקוד שב"ס ברמה ארצית‪ ,‬סמוך ככל האפשר‬
‫לזמן ההתרחשות‪.‬‬
‫על חלק מהמסכים מתחלפות התמונות ועל‬
‫חלק אחר מוקרנות הודעות זימונית‪ ,‬אבל עיניו‬
‫המאומצות של הסמב"ץ התורן‪ ,‬יצחק ששון‪,‬‬
‫שבולשות ותרות אחר כל ניע וזיע לא שגרתי‪ ,‬אינן‬
‫מגלות שום דרמה‪ .‬המש"ן ‪ -‬מרכז שליטה נציבותי‪,‬‬
‫הצמוד למשל"ט‪ ,‬בכלל סגור‪.‬‬
‫אנחנו מעט מאוכזבים‪" .‬ציפינו לאקשן"‪ ,‬אנחנו‬
‫"למעשה‪ ,‬המערכת כאן‬
‫היא סוג של 'הפקה'‪,‬‬
‫ומי שמציג את האירוע‬
‫בפני בכירי שב"ס‬
‫מתפקד כמו 'במאי'"‬
‫קובלים באוזניו של מפקד המשל"ט‪ ,‬כלאי אורן‬
‫יעקב‪ ,‬אבל הוא מודיע לנו בטון נחרץ‪ ,‬שאין עליו‬
‫עוררין‪" :‬נו‪ ,‬לכך בדיוק אנחנו שואפים‪ ,‬שיהיה‬
‫שקט"‪ .‬למחרת אותו היום עתיד היה להיערך תרגיל‬
‫העורף הלאומי "נקודת מפנה ‪ "4‬ואורן מוכן לגלות‬
‫לנו כי ההכנות בהיבט המשל"ט כבר החלו‪ ,‬ומוקדם‬
‫בבוקר כבר נערכו תרגיל הרצת מערכות ובדיקה‬
‫שהכול פועל כשורה‪.‬‬
‫המשל"ט החדש והמשוכלל של שב"ס הוא‬
‫למעשה משל"ט־על‪ ,‬הפועל ברמת ארצית ומרכז‬
‫את כל המשל"טים המחוזיים ומשל"טי בתי הסוהר‪.‬‬
‫בחדר חמישה מסכי מחשב המאפשרים‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫חיבור לאינטרנט‪ ,‬הקרנת וידאו קדימה ואחורה‪,‬‬
‫שליחת הודעות זימונית‪ ,‬איתוראן ועוד‪ .‬ששון‬
‫מדגים איך באמצעות מסך אחד מוצגת פעילותם‬
‫של שלושה מחשבים‪ :‬אינטרנט‪ ,‬גישור עם רשת‬
‫מירס והעברת וידאו כולל רמקול‪ .‬אלה מציגים‬
‫בזמן אמיתי כל אירוע ופעילות ממקומות שונים או‬
‫אזורים שונים בתוך מכלול מסוים בארגון‪ .‬תוכנת‬
‫"תמונת שער" מספקת דיווחים בזמן אמת‪ ,‬ותוכנה‬
‫נוספת מספקת אפשרות לשיחת וידאו על המתרחש‬
‫בתוך בתי הסוהר‪.‬‬
‫הסמב"ץ עובד על פי נוהלי עבודה מדוקדקים‬
‫וסדר פעולות קבוע‪ ,‬בעיקר בעת דיווחים בזמן‬
‫חירום‪ ,‬כמו למשל בריחת אסיר‪ .‬כאשר דרגת‬
‫החומרה של אירוע עולה והוא מוגדר כאירוע‬
‫חירום ברמה ארצית ‪ -‬הטיפול בו עובר מהמשל"ט‬
‫למש"ן‪ .‬המשל"ט ממשיך ותומך במש"ן על פי‬
‫הצורך‪ .‬אל השולחן העגול של המש"ן מגיעים בעת‬
‫‪27‬‬
‫חירום ראשי החטיבות בשב"ס‪ :‬מנהל טכנולוגיות‪,‬‬
‫מודיעין‪ ,‬אגף האסיר‪ ,‬קרפ"ר‪ ,‬יחידות ארציות כמו‬
‫'נחשון'‪' ,‬דרור' או 'מצדה'‪ ,‬דוברות‪ ,‬ראשי זירות‬
‫(רז"רים) וכמובן נציב שב"ס ואנשי המטה‪ .‬לפי‬
‫הצורך יתייצבו במקום גם קציני קישור של גורמים‬
‫חיצוניים כמו המשטרה וצה"ל‪ .‬כל העמדות‬
‫משולטות על פי התפקידים וכל נציג יודע את‬
‫מקומו הקבוע‪ .‬לפי קצב התקדמות האירועים‬
‫מקבל הנציב את הערכות הסגל הבכיר‪ ,‬בזמן אמת‪.‬‬
‫הפעלה בשלט אחד‬
‫התכנון והתכנות של המש"ן כולל אפילו את‬
‫התריסים החשמליים‪ ,‬הנגללים מעלה ומטה‪ ,‬ואת‬
‫עשרות נורות התאורה שגם הן מופעלות מודולרית‬
‫משולחן המש"ן‪" .‬כל המערכת החשמלית היא‬
‫חכמה ומופעלת משלט אחד"‪ ,‬מחייך אורן יעקב‪,‬‬
‫שלא נלאה מלחזור‪ ,‬להסביר ולהתלהב מפלאי‬
‫הטכנולוגיה‪ ,‬המביאה אל חדר אחד מידע עצום‬
‫ומפורט בצורה ידידותית ונגישה‪ .‬שעון דיגיטלי עם‬
‫תאורה זרחנית אדומה הוצב גבוה על קיר הוודיאו‪,‬‬
‫הכולל מספר מסכי אל‪.‬סי‪.‬די‪ .‬אלה מציגים תמונה‬
‫אחת או מכלול תמונות‪ ,‬לפי הצורך‪ .‬המערכת‬
‫כוללת שני מסכי ענק‪ ,‬האחד בעל יכולת חלוקה‬
‫לארבעה מסכי־משנה‪ ,‬המציגים בו־זמנית צילומים‬
‫מאזורי פעילות שונים‪ ,‬והאחר הוא מסך מקרן עליו‬
‫ניתן להקרין אזור או פעילות מסוימת בהגדלה‪.‬‬
‫על הקיר הימני בחדר תלויים שני מסכי פלזמה‬
‫נוספים‪ ,‬וברגע זה ממש בוחר אורן יעקב להקרין על‬
‫אחד מהם‪ ,‬בלחיצת מקש‪ ,‬את הודעות הזימונית של‬
‫הארגון‪ .‬לפי הצורך‪ ,‬גם חלונות הזכוכית הופכים‬
‫בזמן חירום למסכי ענק‪ .‬מערכת חדשה בשם "מוטו‬
‫ברידג'" מגשרת בין רשת המירס לרשת הקשר‬
‫השב"סית‪ ,‬ומאפשרת לנציב‪ ,‬למשל‪ ,‬לעקוב אחרי‬
‫התרחשויות בזמן אמת גם אם הוא נמצא בנסיעה‪.‬‬
‫וזה עוד לא הכול! כל מושב של כל נציג סביב‬
‫השולחן‪ ,‬הוא למעשה עמדת מחשב‪ ,‬הנהנית‬
‫ממכלול האפשרויות הטכנולוגיות היעילות‬
‫והמתוזמנות למגוון מצבי חירום‪" .‬על כל אלה‬
‫שולטת 'עמדת הבמאי'"‪ ,‬מסביר אורן יעקב‪.‬‬
‫"למעשה‪ ,‬המערכת כאן היא סוג של 'הפקה'‪ ,‬ומי‬
‫שמציג את האירוע בפני בכירי שב"ס מתפקד‬
‫כמו 'במאי'‪ .‬העמדה מצוידת במסך מגע משוכלל‬
‫ביותר‪ .‬בלחיצה אחת עליו אני יכול לתת מענה‬
‫לבקשות מגוונות‪ :‬נניח‪ ,‬להתחבר לכל מצלמה‬
‫בכל בית סוהר ולצפות בפעילות הסגל‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫בעת התפרעות‪ .‬זו אחת היכולות המופלאות של‬
‫המש"ן"‪.‬‬
‫מגע הקסם האנושי‬
‫אז איך מרגיש הצוות שמתפעל את המשל"ט‬
‫והמש"ן? אורן יעקב מוצא את המשוואה‪" :‬זה לא‬
‫שפעם נסענו בסוסיתא והיום במרצדס‪ ,‬זה יותר‬
‫ההבדל בין הליכה ברגל לבין טיסה בחללית"‪.‬‬
‫והוא מודה‪" :‬אני בתפקיד בסך הכול משנת ‪.2009‬‬
‫הספקתי להיות אולי שנה במשל"ט הישן‪ ,‬ביקרתי‬
‫במשל"טים של משטרת ישראל וצה"ל ובעבר ממש‬
‫התביישתי להזמין אחרים לביקורים אצלנו‪ .‬היום‪,‬‬
‫‪28‬‬
‫"הערכת מצב יעילה ואפקטיבית"‬
‫הקמת מרכז שליטה נציבותי חדש ומתקדם היא פרי השקפתו ותפיסת עולמו של נציב שב"ס‪,‬‬
‫רב־גונדר בני קניאק‪ ,‬הרואה את שירות בתי הסוהר כארגון מודרני‪ ,‬המשדרג את עצמו כל העת‬
‫מבחינה טכנולוגית ומקצועית‪ ,‬ומתווה את דרכו כארגון חזק וחכם‪.‬‬
‫גונדר דב לוצקי‪ ,‬ראש אגף מבצעים‪" :‬סוגיית הבקרה והשליטה הועלתה על ידי הנציב כנושא שיש‬
‫לשדרגו באופן שיאפשר לנו ביצוע‬
‫מיטבי של משימות בתי הסוהר‪,‬‬
‫בשגרה ובמצבי חירום‪ .‬המשל"ט‬
‫נחנך בראשית שנת ‪ 2010‬והיום הוא‬
‫מאפשר לנו צפייה מקרוב בנעשה‬
‫בתוך בתי הסוהר‪ ,‬שידורי וידאו גם‬
‫מגזרות אחרות של פעילות ומיצוי‬
‫היכולות הטכנולוגיות האפשריות‬
‫בתחום השליטה והבקרה‪ .‬פותחה‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬תוכנת המחשב 'תמונת שער'‬
‫המאפשרת קבלת דיווחים וחיתוכים‬
‫בזמן אמת של משאבי כוח־אדם‪,‬‬
‫דלק‪ ,‬מים‪ ,‬מקומות כליאה ועוד‪ ,‬וכן משאבי מודיעין‪ ,‬בתיאום עם גורמים נוספים כמו צה"ל‬
‫ומשטרת ישראל‪.‬‬
‫"המש"ן מאפשר לנו להתכנס עם כל גורמי המטה הרלוונטיים כדי לקבל תמונת מצב עדכנית‪,‬‬
‫לקיים הערכת מצב‪ ,‬להוציא הנחיות ולעקוב אחר מימושן באופן יעיל ואפקטיבי‪ ,‬ברמה הגבוהה‬
‫ביותר‪ .‬בהזדמנות זו אני רוצה לשבח את העבודה המרשימה שבוצעה‪ ,‬הן על ידי התמיכה‬
‫הלוגיסטית‪ ,‬שבנתה את החדר בהתאם לצרכים ולתכניות‪ ,‬והן על ידי מנהל טכנולוגיות‪ ,‬שריכז‬
‫את הפרויקט"‪.‬‬
‫אני מזמין בגאווה חבר'ה מהמשטרה ומצה"ל והם‬
‫באים‪ ,‬מסיירים ומורידים את הכובע‪ ,‬מתפעלים‬
‫ממוטת השליטה הטכנולוגית שלנו ותפעול‬
‫האירועים‪ .‬אין ספק ששב"ס שם את עצמו על‬
‫המפה וברמה הגבוהה ביותר‪ .‬זה עולם אחר ממש"‪.‬‬
‫אסור לשכוח‪ ,‬מדגיש אורן‪ ,‬שיעילותן וכוחן‬
‫של המערכות הטכנולוגיות הללו תלויים לחלוטין‬
‫במגע הקסם האנושי‪" .‬אין תחליף לאדם‪ .‬בלי‬
‫היכולות הגבוהות של מקבלי ההחלטות שלנו‪,‬‬
‫סמב"ץ יהודה‬
‫ג'מו‪" :‬כשיש‬
‫אירוע מתמשך‬
‫בבית סוהר‪ ,‬הנציב‬
‫מגיע לכאן מיד‪,‬‬
‫אני מכוון לו את‬
‫המצלמה והוא‬
‫רואה הכול בזמן‬
‫אמיתי"‬
‫נישאר עם טכנולוגיה מעניינת‪ ,‬אולי‪ ,‬אבל חסרת־‬
‫משמעות‪ .‬המשל"ט והמש"ן הם‪ ,‬בעיקרו של דבר‪,‬‬
‫כלים בידי מקבלי ההחלטות"‪.‬‬
‫עכשיו‪ ,‬מעניין הרבה יותר‪...‬‬
‫סמב"ץ יהודה ג'מו משרת בשירות בתי הסוהר ‪23‬‬
‫שנה‪ ,‬מהן ‪ 17‬שנים כסמב"ץ במשל"ט‪ .‬הוא עובד‬
‫במשמרות בנות ‪ 24‬שעות כל אחת‪ ,‬וחולק את‬
‫תפקידו עם שלושת הסמב"צים האחרים‪ :‬צביקה‬
‫דוידוב‪ ,‬יצחק יחזקאל ויצחק ששון‪ .‬חבורה ותיקה‬
‫ומיומנת שממלאת את התפקיד כבר שנים‪.‬‬
‫העיניים של ג'מו כבר חזו במאות אם לא באלפי‬
‫אירועים מדווחים‪ ,‬שהועברו מבתי הסוהר‬
‫למחוזות ומהמחוזות הישר לצג שלו‪ .‬יציאות של‬
‫"אסירי התראה"‪ ,‬כמו בני משפחות פשע ואסירים‬
‫בטחוניים‪ ,‬לבתי חולים‪ ,‬תפיסות טלפונים ניידים‬
‫בבתי סוהר ועוד‪" .‬אלה אירועים קלים"‪ ,‬הוא‬
‫מציין‪ ,‬אבל הוא צפה גם במקרים קשים יותר‪ ,‬כמו‬
‫ניסיון התאבדות של אסיר‪ ,‬הצתות‪ ,‬קטטות בין‬
‫אסירים‪ ,‬איום על אנשי סגל ועוד‪ .‬והיו גם אירועים‬
‫כל מושב של כל‬
‫נציג סביב השולחן‬
‫הוא למעשה עמדת‬
‫מחשב‪ ,‬הנהנית‬
‫ממכלול האפשרויות‬
‫הטכנולוגיות היעילות‬
‫והמתוזמנות למגוון‬
‫מצבי חירום‬
‫חמורים‪" ,‬כבדים יותר" כלשונו‪ :‬בריחה של אסיר‪,‬‬
‫התאבדות ומוות של אסיר‪ .‬גם מקרי רצח הבהבו‬
‫על המסך במשמרת של ג'מו‪ ,‬והוא על פי הסד"פ‬
‫ סדר פעולות מדוקדק‪ ,‬ועל פי הנהלים הקבועים‬‫מראש לכל מקרה כזה או אחר‪ ,‬העביר את המידע‬
‫לאחראים ושמר על שקט ועל איפוק‪.‬‬
‫"אתה יכול אולי לקחת ללב‪ ,‬לדאוג‪ ,‬להתרגז‬
‫על אסיר שמצית תא‪ ,‬אבל כל זה אינו רלוונטי‬
‫במסגרת התפקיד‪ .‬אנחנו נדרשים להרבה קור רוח‬
‫וכושר ריכוז"‪ .‬ג'מו מספר כי המעבר משקט מוחלט‬
‫עד כדי שיממון‪ ,‬להקפצה של כל גורמי שב"ס‬
‫ולפתיחת המש"ן‪ ,‬הוא חד ומהיר ומחייב גמישות‪,‬‬
‫כי אחרת אי אפשר להחזיק מעמד בתפקיד כל כך‬
‫הרבה שנים‪ .‬גם בדידות יש בתפקיד הזה‪ .‬אתה אולי‬
‫רואה את כולם על המסכים‪ ,‬אבל אתה עצמך לבד‬
‫בחדר‪ 24 ,‬שעות ברציפות‪ .‬אבל ג'מו כבר מזמן‬
‫התרגל לתפקיד‪ ,‬והוא גאה לספר על ההתקדמות‬
‫הרבה בתולדות המשל"ט השב"סי‪" :‬לפני ‪ 17‬שנה‬
‫המשל"ט הראשון היה בכניסה למשרדי שב"ס‬
‫בירושלים‪ ,‬וכלל רק טלפון ויומן מבצעים לרישום‬
‫"רוחות שמים ‪ "7‬על המסכים‬
‫הימים האחרונים של חודש מאי עברו על‬
‫מפקד המשל"ט‪ ,‬כלאי אורן יעקב‪ ,‬בהמתנה‬
‫דרוכה לצלצול הטלפון‪ ,‬שיודיע לו כי שש‬
‫ספינות המשט הטורקי לעזה יצאו מהנקודה‬
‫הסופית בלב־ים ויש להיערך לפתיחת המש"ן‪.‬‬
‫"ב־‪ 31‬במאי‪ ,‬בשתיים ורבע לפנות בוקר‪,‬‬
‫קיבלתי הודעה כי ההשתלטות על הספינות‬
‫מתוכננת לשעה ארבע ורבע‪ .‬יצאתי מהבית‬
‫לכיוון המשל"ט ובמהלך הנסיעה כבר התקבלה‬
‫הודעה לנציגי החטיבות והיחידות הארציות‬
‫להתייצב במש"ן"‪.‬‬
‫פתיחת המש"ן באירוע המשט‪ ,‬לדברי אורן‪,‬‬
‫היתה חלק מהתארגנות שב"ס לקליטת מאות‬
‫עצורים מהספינות‪ ,‬אך נערכה גם בשל‬
‫העובדה שלוחמי יחידת 'מצדה' פעלו בשטח‬
‫ביחד עם לוחמי שייטת ‪" .13‬פעילות שב"ס‬
‫החלה עם הגיען של הספינות לנמל אשדוד‪,‬‬
‫וליתר דיוק‪ ,‬עם 'רדת נוסעיהן לרציף‪ .‬בשטח‬
‫כלאי אורן יעקב‬
‫הנמל הוקמו מבעוד מועד עמדות קליטה‬
‫ורישום של משטרת ישראל‪ ,‬צה"ל ומחלקת‬
‫האסיר של שב"ס‪ .‬בזכות תכנון מוקדם של מנהל טכנולוגיות בשב"ס‪ ,‬הוצבו בשטח הנמל גם‬
‫מצלמות מיוחדות‪ ,‬שאפשרו לנציגים במש"ן צפייה בשידור חי בפעילות המקצועית של כל‬
‫יחידות שב"ס‪ .‬מסך אחד העביר שידור חי מנמל אשדוד‪ ,‬מסך נוסף הראה את התקדמות רכבי‬
‫הליווי של 'נחשון'‪ ,‬באמצעות המסך השלישי עקבנו אחר הדיווחים בעולם‪ ,‬ואילו המסך הרביעי‬
‫הקרין שידור חי של האכלוס הראשוני של העצורים בבתי הסוהר השונים"‪.‬‬
‫שעות הלילה והיום במש"ן לוו בהערכות מצב של הנציב ובקבלת מידע שוטף מהמכלולים‬
‫השונים‪" .‬התעדכנו כל העת בנתונים המספריים‪ ,‬שהיו הפעם מרכיב משמעותי ביותר בדיווחים‪,‬‬
‫בשל מספרם הרב של העצורים ‪ 650 -‬איש‪ .‬הנתונים שהגיעו בזמן אמיתי למש"ן‪ ,‬הדגימו כמה‬
‫עצורים יצאו‪ ,‬כמה עלו לרכבים וכמה הגיעו לבית הסוהר בנקודת זמן‪ .‬אפשר היה לראות על‬
‫המסכים איך הכול עובד כמו מכונה משומנת‪ ,‬בצורה מופתית ממש‪ .‬מגיע הרבה כבוד לכל‬
‫היחידות‪ ,‬שעבדו סביב השעון בצורה מקצועית ואיכותית‪ ,‬ברמה הגבוהה ביותר"‪.‬‬
‫בסך הכול פעל המש"ן במבצע "רוחות שמים ‪ "7‬במשך ארבעה ימים ברציפות‪ ,‬כאשר הנציגים‬
‫סביב השולחן‪ ,‬כמו גם הסמב"צים המתחלפים וכמובן הנציב‪ ,‬מגיעים לחיתוכי מצב (באחד מהם‬
‫השתתף גם השר לבטחון הפנים‪ ,‬יצחק אהרונוביץ')‪ .‬כל זאת‪ ,‬במקביל לדיוני הדרג המדיני‪ .‬תוצאות‬
‫המשט השפיעו אף הן על פעילות המש"ן‪ .‬פרשת ראאד סאלח‪ ,‬הודעת הרשות הפלשתינית על‬
‫"יום זעם לאומי" והחשש שחמאס יגרום להתחממות השטח ולהצתת מהומות בתוך בתי הסוהר‬
‫ כל אלה השאירו את אנשי המש"ן עוד זמן רב בפעילות ובמעקב‪ .‬ימים אחדים אחרי שהסתיים‬‫האירוע מסכם אורן‪" :‬עבודת המש"ן התנהלה בסינרגיה מדהימה‪ .‬כל דיווח שנכנס קיבל מיד‬
‫תגובה‪ ,‬כל נציג פעל ביעילות ובדייקנות בתחומו‪ ,‬והכול עבד במהירות שיא ממש‪ .‬הסמב"צים‬
‫עשו עבודה מסורה‪ ,‬עם תחושה שנקראו לדגל‪ .‬מה שנראה על המסכים היה לרגעים כמו סרט מתח‬
‫מרתק‪ ,‬אבל אסור לנו לשכוח לרגע שבעבורנו זוהי מציאות"‪.‬‬
‫ולתיעוד‪ .‬גם במשרדים בתחנה המרכזית בירושלים‬
‫המשל"ט נשאר שוב בחדרון קטן בכניסה‪ .‬עוד‬
‫מעבר אחד היה למשל"ט 'נחשון' ומשם עברנו‬
‫למשל"ט החדש‪ .‬עכשיו זאת ליגה אחרת‪ ,‬שיא‬
‫השכלול"‪ ,‬הוא מחייך‪" .‬אני יכול לצפות בשידור‬
‫חי באסירים מסתובבים בחצר‪ ,‬בכל בית סוהר‪ ,‬בכל‬
‫רגע נתון‪ .‬כשיש אירוע מתמשך בבית סוהר‪ ,‬הנציב‬
‫מגיע לכאן מיד‪ ,‬אני מכוון לו את המצלמה והוא‬
‫רואה הכול בזמן אמיתי"‪.‬‬
‫את תקופת ההכשרה‪ ,‬הוא מתאר‪ ,‬העבירו ארבעת‬
‫הסמב"צים בהתלהבות אדירה‪" .‬למדנו ממש בכיף‪.‬‬
‫הלימודים היו במשל"ט החדש‪ ,‬ובעבורנו‪ ,‬גילוי‬
‫עולם חדש של טכנולוגיות היה חוויה אדירה‪.‬‬
‫אמנם נאלצנו ללמוד לתפעל את המערכות בתוך‬
‫שבועיים‪ ,‬מפאת קוצר זמן‪ ,‬אבל עשינו הכול‬
‫במרץ‪ .‬היום אנחנו באים בשמחה למשמרות‪ ,‬כי‬
‫כאן הרבה יותר מעניין ובדיעבד‪ ,‬אני חייב להודות‪,‬‬
‫גם הרבה יותר קל"‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫חיפשתי דרך ‪ -‬מצאתי חיים‬
‫תוכנית "דרך לחיים" משלבת אסירים השפוטים בגין עבירות תעבורה‪ ,‬בפעילות הסברה מניעתית לבני־‬
‫נוער בנושא תאונות דרכים … "אל תאמרו ‪ -‬לי זה לא יקרה" ‪ -‬הרצאה ממקור ראשון‪ ,‬של אסיר המכה‬
‫על חטא מול קהל צעיר מרותק … מפגש מלב אל לב‬
‫מאת‪ :‬יורם ברנע‬
‫"אנו אסירים אשר הוכשרו כמסבירים לבני‬
‫נוער‪ ,‬במסגרת תוכנית למניעת תאונות דרכים‪.‬‬
‫אנחנו מצויים בתהליך שיקום ובמהלכו לוקחים‬
‫חלק בפעילות חינוך והסברה‪ .‬במפגשים אנחנו‬
‫מציגים את סיפורנו האישי ומעבירים לבני נוער‬
‫את המסר‪' :‬אל תאמרו ‪ -‬לי זה לא יקרה'‪ .‬לנו‬
‫זה כבר קרה‪ ,‬ואנחנו משלמים מחיר כבד‪ .‬פגענו‬
‫בחיינו ובחיי אחרים‪ ,‬והיום אנחנו בדרך לחיים‬
‫יותר נכונים‪ ,‬יותר טובים"‪ .‬את הווידוי הנוקב‬
‫הזה משמיע אסיר בכלא 'שיטה'‪ .‬הוא טעם על‬
‫בשרו את המחיר שמשלמים על הזלזול בחוק‬
‫והוא מנסה למנוע זאת מאחרים‪ ,‬לא כפעולה‬
‫פרטית שלו אלא כחלק ממסע הסברה שמפעיל‬
‫שירות בתי הסוהר‪.‬‬
‫"היום אני מבין"‬
‫"החזון החל בקורס מתקדם של קציני חינוך"‪,‬‬
‫מספרת רכזת חינוך לא־פורמלי ופרויקטים‬
‫ייחודיים‪ ,‬ר‪/‬כ אורלי אנקונינה‪" .‬המטרה היתה‬
‫טיפוח מנהיגות חינוכית צעירה מקרב קצינות‬
‫החינוך בבתי הכלא השונים‪ .‬המשתתפות‬
‫הונחו לעבוד על מיזם מסוים‪ ,‬ומבין השמונה‬
‫שדנו בהם ‪ -‬נבחר מיזם "דרך לחיים"‪ .‬את‬
‫המשימה לקחו על עצמן כלאי מיטל אליהו‬
‫מכלא 'שיטה'‪ ,‬כלאי בטי אלקובי וכלאי תמה‬
‫דוידוביץ' מכלא 'צלמון' והיא הובלה על ידי‬
‫ראש ענף חינוך והשכלה‪ ,‬סג"ד לבנה לוי שי‪.‬‬
‫תמיכה רחבה במיזם ניתנת גם על ידי מפקד‬
‫כלא 'שיטה'‪ ,‬גנ"מ ראפת עותמן‪ ,‬הרואה בו‬
‫נושא ראוי שיש לקדם ולפתח‪" .‬המיזם מבוסס‬
‫על עקרונות פרויקט 'שלהבת'"‪ ,‬מסבירה מיטל‬
‫אליהו‪" ,‬בגלל הדמיון בטיפול בנושא סמים‬
‫ואלכוהול ועבריינות בדרכים"‪.‬‬
‫מיטל‪ ,‬דבי ותמה גיבשו את הרקע התיאורטי‬
‫ויצרו קשר עם הרשות הלאומית לבטיחות‬
‫בדרכים במחוז הצפון‪ ,‬שנענתה ברצון לבקשה‬
‫לשיתוף פעולה‪" .‬יחד 'מכרנו' את הרעיון‬
‫לאסירים בעלי רקע בעבירות תעבורה‪ ,‬והם‬
‫‪30‬‬
‫עקרונות תוכנית "דרך לחיים"‬
‫החזרת חוב ופיצוי לקהילה‬
‫■‬
‫עיבוד העבירה ותהליך שיקומי של הפוגע‬
‫■‬
‫שינוי דפוסי התנהגות בחיים ובתרבות הנהיגה‬
‫■‬
‫תוכניות מניעה והסברה בבתי הספר‬
‫■‬
‫העברת מסר של נהיגה זהירה בקרב האסירים‬
‫הביעו את הסכמתם לקחת חלק בפרויקט"‪,‬‬
‫מספרת אנקונינה‪.‬‬
‫היום פעילים בפרויקט שמונה אסירים מתוך‬
‫‪ 15‬שניגשו לוועדה בראשות אנקונינה‪ .‬מיון‬
‫האסירים לפרויקט היה יסודי מאוד וכלל ניסיון‬
‫להבין מה מניע אותם לחשיפה‪ .‬מדבריהם עלה‪,‬‬
‫כי הדבר נובע מן הרצון לכפר על מעשיהם‬
‫באמצעות העברת מסר לבני הנוער‪.‬‬
‫תהליך העבודה עם האסירים נחלק לשני‬
‫מעגלים‪ .‬האחד ‪ -‬הסיפור האישי והעברת‬
‫מסר לבני נוער‪ ,‬והאחר ‪ -‬פן אישי־טיפולי של‬
‫התבוננות בסיפור החיים‪" .‬העבודה"‪ ,‬מפרטת‬
‫אנקונינה‪" ,‬היא כמו בקבוצת תמיכה טיפולית‪.‬‬
‫במשך שלושה חודשים מעבדים את הסיפור‪ ,‬את‬
‫המסרים והתובנה ‪ -‬ואת כל אלה ניתן לתמצת‬
‫בשלוש מילים‪' :‬היום אני מבין'‪ .‬אבל ההבנה‬
‫לא באה מאליה‪ .‬היא תוצאה של הכשרה בעזרת‬
‫יועצת לגיל ההתבגרות‪ ,‬סדנה עם בימאית‬
‫תיאטרון כדי ללמוד איך לעמוד מול קהל‬
‫ופגישה עם אב שבתו נהרגה בתאונת דרכים‪.‬‬
‫הקבוצה הראשונה כבר ביקרה בשלושה בתי‬
‫ספר תיכוניים (נוסף על ביקור בכלא 'אופק')‪,‬‬
‫והיא מהווה דגם שעל פיו יצטרפו עוד אסירים‬
‫לתוכנית‪ .‬אחד המשפטים החשובים שצצו‬
‫בתהליך ההכשרה‪ ,‬שופך אור על הכרתם של‬
‫האסירים במעשיהם‪ :‬כפי שאני מתנהג בחיים‪,‬‬
‫כך אני על הכביש"‪.‬‬
‫ההשלכות של נהיגה פרועה‬
‫בכלא 'אופק'‪ ,‬בו כלואים אסירים צעירים‪,‬‬
‫התרחש מפגש לא שגרתי‪ .‬מ‪ .‬צ‪ ,.‬אסיר בכלא‬
‫'שיטה'‪ ,‬וש‪ .‬מ‪ .‬מכלא 'גלבוע'‪ ,‬עמדו על במה‬
‫מול ‪ 30‬אסירים צעירים‪ ,‬חדורי אמונה שיש‬
‫ביכולתם להשפיע על הצעירים לנהוג אחרת‪.‬‬
‫בחדר הדחוס שרר שקט מופתי‪" .‬יש להם קושי‬
‫להתרכז וגם אם יהיו הפרעות מצד הקהל‪ ,‬צריך‬
‫לקבל את זה"‪ ,‬הסבירה ר"ת חינוך של 'אופק'‪,‬‬
‫ר‪/‬כ מאירה נחשון‪ .‬אמרה והתבדתה‪ .‬הצעירים‪,‬‬
‫בני ‪ 14‬עד ‪ ,18‬הפגינו נכונות לשמוע‪ ,‬להקשיב‬
‫ולהפנים‪ .‬לפני הכניסה לאולם נערכה שיחת‬
‫הכנה קצרה מלווה בכיבוד קל‪ ,‬כדי לפוגג‬
‫את המתח שניכר על פניהם של שני האסירים‬
‫הבוגרים‪.‬‬
‫מ‪ .‬צ‪ .‬דיבר ראשון‪ .‬הוא שפוט לשלוש שנים‬
‫על עבירות סמים‪ ,‬אלימות ותעבורה‪ .‬הוא גדל‬
‫בבית צפוף במיוחד‪ ,‬אבל נהנה מתחושה של‬
‫אהבה‪" .‬קיבלתי כל מה שרציתי ואף אחד לא‬
‫אמר לי מה לעשות‪ .‬לא ידעתי מהם גבולות"‪,‬‬
‫סיפר‪ .‬כשהיה בן ‪ 10‬אמו נפטרה מסרטן‪ ,‬ואז‬
‫התחילו חייו להיתדרדר‪ .‬בחודשים האחרונים‬
‫לפני מותה שהה אתה בבית החולים‪ ,‬לא הלך‬
‫לבית הספר וראה איך אביו מתמכר לסמים‬
‫אבא‪ ,‬מכור לסמים‪ ,‬נפטר בשלב יותר מאוחר‪,‬‬
‫הוא עבר גירושים‪ ,‬מאסרים ‪ -‬כל אלה התנקזו‬
‫אליו ובסופו של דבר‪ ,‬אחרי עזרה שקיבל‪ ,‬הפנים‬
‫שעשה בחייו בחירות לא נכונות‪ .‬ההופעות שלו‬
‫בפני שומעים צעירים הן המסרים שלו‪" .‬אני‬
‫לא נענה יותר ללחץ חברתי של אנשים לא‬
‫מתאימים‪ ,‬שרוצים לראות בי את הגיבור של‬
‫פעם‪ .‬אפילו ויתרתי על השליש שהייתי אמור‬
‫לקבל‪ ,‬כדי לעשות משהו רציני עם עצמי"‪.‬‬
‫כלאי מיטל אליהו והעו"סית רס"ר אורטל אברג'יל‬
‫קצינת החינוך כלאי מיטל אליהו והעו"סית‬
‫רס"ר אורטל אברג'יל לא מצליחות להסתיר את‬
‫שביעות רצונן‪ .‬הן צופות בנערים המקשיבים‬
‫ובאסירים הבוגרים המסבירים וחשות‬
‫שהתוכנית מצליחה‪" .‬זהו מפגש־מראה"‪,‬‬
‫מסבירה אנקונינה‪" ,‬שמאפשר התחברות לעבר‬
‫האישי הקשה ‪ -‬לקראת עתיד טוב יותר"‪.‬‬
‫גם ש‪.‬מ‪ .‬נמצא בתהליך דומה‪ .‬הוא נשפט בגין‬
‫סיכון חיי אדם על הכביש וגם על סמים‪" .‬אתם‬
‫בגיל שאתם יכולים לשנות את הראש"‪ ,‬הוא‬
‫פונה לשומעים הצעירים‪" .‬הפסיקו עם קלות‬
‫הראש שלכם בנהיגה‪ .‬צריך לקחת בחשבון את‬
‫ההשלכות של נהיגה פרועה‪ .‬מי שמחזיק בהגה‬
‫כשהוא מסטול ומנסה לברוח משוטר‪ ,‬לא יגיע‬
‫רחוק"‪ .‬הוא יודע זאת מניסיון אישי‪" .‬חייתי בלי‬
‫גבולות‪ ,‬יום אחד התעוררתי ועכשיו אני משלם‬
‫את המחיר"‪ .‬הוא מסביר לשומעים שאף אחד‬
‫לא מתכוון לעשות תאונה‪ ,‬אבל מי שמצוי תחת‬
‫השפעת סמים או אלכוהול ‪ -‬מועד לכך‪.‬‬
‫"חייתי בלי גבולות‪,‬‬
‫יום אחד התעוררתי‬
‫ועכשיו אני משלם‬
‫את המחיר"‬
‫וסוחר בהם‪ .‬הוא צבר כעסים‪ ,‬לא הסכים לקבל‬
‫עזרה מאף אחד וביצע עבירות של גניבה‬
‫ופריצה‪" .‬צפצפתי על כל העולם‪ ,‬ובגיל ‪13‬‬
‫נעצרתי בפעם הראשונה‪ .‬רציתי להראות שאני‬
‫גבר וחשבתי שזאת הדרך‪ .‬אמא היתה חסרה לי‬
‫והייתי מלא פחדים מהכלא‪ ,‬אבל לא שיתפתי‬
‫אף אחד"‪ .‬זה היה הנתיב שבסופו של דבר הוביל‬
‫אותו לכלא‪ ,‬והחרטה שלו עכשיו הובילה אותו‬
‫להשתתף בתוכנית "דרך לחיים"‪ .‬הוא מודה‬
‫שההתנהגות שלו כמלך העולם‪ ,‬בעיני עצמו‪,‬‬
‫וה'פוזות' שהפגין ‪ -‬הרסו את חייו‪" .‬אם הייתי‬
‫מוכן לקבל עזרה כשהייתי ילד"‪ ,‬מתוודה מ‪ .‬צ‪,.‬‬
‫"אם הייתי מוכן אז להודות שאני פוחד ‪ -‬לא‬
‫הייתי מגיע לכלא"‪.‬‬
‫מ‪.‬צ‪ .‬נחשף‪ ,‬וזה לא היה לו קל‪ .‬כשהוא‬
‫שוטח את תולדות חייו בפני אנשים זרים‪ ,‬אפשר‬
‫להבחין בדמעה בזווית העין‪ :‬אמא נפטרה‪,‬‬
‫ערך החיים‬
‫הופעתם של האסירים בפני תלמידי תיכון‬
‫נבנית על פי דגם מוגדר מראש‪ :‬הצגה עצמית‪,‬‬
‫הרקע ממנו בא הדובר‪ ,‬הבית בו גדל‪ ,‬סיפורי‬
‫ילדות‪ ,‬נהיגה ראשונה‪ ,‬ציר החיים מול ציר‬
‫התנועה‪ ,‬המעצר הנוכחי וההגעה לתובנה‪.‬‬
‫התהליך שעברו הדוברים אינו מובן מאליו‪ .‬הוא‬
‫פרי השקעה מאומצת והתקדמות אינטנסיבית‪.‬‬
‫אחרי הופעה בבית ספר תיכון או בכלא‪ ,‬מוגשת‬
‫לאסירים המרצים תמיכה‪ .‬כולם יושבים יחד‪,‬‬
‫מנתחים את האירוע ומפיקים לקחים לעתיד‪.‬‬
‫אורלי אנקונינה‪ ,‬המשקיפה על ההרצאה‪,‬‬
‫לא מתאמצת להסתיר את רגשותיה‪" .‬קמים‬
‫הרבה מיזמים"‪ ,‬היא מבהירה‪" ,‬אבל המחויבות‬
‫לפרויקט הזה היא ברמה אחרת לגמרי‪ .‬כאן דנים‬
‫בערך החיים ומכאן המחויבות האישית‪ .‬לכולנו‬
‫היה ברור שזה מיזם חיוני‪ ,‬למרות התפקידים‬
‫האחרים שיש לכל אחת מן המנחות‪ .‬כשמונחת‬
‫על הכף הצלת חיים‪ ,‬המחויבות היא מלאה"‪.‬‬
‫ויש לה עוד משפט לסיום‪ ,‬וניכר עליה שהוא‬
‫בוער בעצמותיה‪" :‬פרויקט כזה מחזיק אותנו עם‬
‫בעירה לעשייה‪ ,‬ובפעילות הזאת כולם מטעינים‬
‫את כולם"‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫מחקר‬
‫"שלוש פסילות ואתה‬
‫מחוץ למשחק"‬
‫ענישה מוגברת על שלוש עבירות אלימות‪ :‬האם כך ייעלמו הפושעים מהרחובות?‬
‫מאת‪ :‬ר"כ תומר כרמל‪ ,‬ק' מחקר‪ ,‬וגנ"מ ד"ר דרור ולק‪,‬‬
‫ראש יחידת המחקר‬
‫(‪three strikes and‬‬
‫"הפשיעה גואה"‪" ,‬גל אלימות שוטף את‬
‫הרחובות"‪" ,‬הפשע ממשיך להשתולל"‪ .‬כותרות‬
‫כאלה מופיעות בעיתונים חדשים לבקרים‪ ,‬והן‬
‫מלמדות כי הציבור חש שבשנים האחרונות‬
‫הפשיעה מרימה ראש‪ .‬סקר שנתי של "המכון‬
‫לחקר ביטחון הקהילה" מראה כי בשנים האחרונות‬
‫הולכת ופוחתת תחושת הביטחון האישי‪ ,‬שנה אחר‬
‫שנה‪ .‬למרות תחושות קשות אלה‪ ,‬נתוני משטרת‬
‫ישראל מצביעים דווקא על ירידה עקבית בשיעורי‬
‫הפשיעה המדווחת מאז תחילת שנות האלפיים‪.‬‬
‫ירידה זו נצפית ברוב תחומי הפשיעה‪ :‬באופן כללי‬
‫הפשיעה המדווחת במדינת ישראל ירדה בכ־‪5%‬‬
‫בכל שנה בחמש השנים האחרונות‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫בשנים ‪ ,2009-2004‬מספר עבירות האלימות‬
‫החמורה עלה ב־‪ ,0.5%‬בעוד שאוכלוסיית המדינה‬
‫גדלה ב־‪ .9.6%‬אך כאמור‪ ,‬למרות שהנתונים‬
‫מצביעים על ירידה בפשיעה בישראל‪ ,‬רווחת‬
‫בציבור התחושה שהפשיעה גוברת ושמערכת‬
‫אכיפת החוק איננה מתפקדת כראוי‪.‬‬
‫נהוג לחשוב שהמדינה נוהגת בשני אופנים‬
‫להקטנת הפשיעה‪ :‬הגברת האכיפה ‪ -‬והחמרת‬
‫העונשים‪ .‬בשעה שהגברת האכיפה קשה לביצוע‬
‫ויקרה‪ ,‬החמרת הענישה היא הליך קל לביצוע‪.‬‬
‫תיקון החוק עצמו אינו דורש משאבים ומימושו‬
‫מהיר יחסית‪ ,‬ולכן המערכת הפוליטית מעדיפה‬
‫אותו‪ .‬החמרת הענישה נעשית לרוב ביחס לעבירה‬
‫מסוימת‪ ,‬כתגובה לעלייה בשכיחותה או בבולטות‬
‫הציבורית שלה‪ .‬דוגמה לכך היא הענישה‪ ,‬החמורה‬
‫ביותר‪ ,‬על דיבור בטלפון נייד בעת נהיגה‪ .‬חוץ‬
‫מההרתעה הנובעת מהחמרת הענישה‪ ,‬ענישה‬
‫חמורה מטרתה גם להרחיק את הפושע מהחברה‪,‬‬
‫ולמנוע ממנו לבצע פשעים נוספים‪ .‬דוגמה מובהקת‬
‫של גישה זו היא מאסר עולם‪ :‬מעבר להרתעה‬
‫הנובעת מההשלכות החמורות של מאסר כזה‪,‬‬
‫השהייה הארוכה בכלא מונעת מהפושע לחזור על‬
‫פשעים דומים‪ .‬בשני העשורים האחרונים תפיסה‬
‫זו‪ ,‬של הרתעה חמורה והרחקה לצמיתות של‬
‫עבריינים מהחברה‪ ,‬באה לידי ביטוי בחוקי "שלוש‬
‫ענישה קשוחה‬
‫נורמן ויליאמס הוא הומלס מכור לסמים‬
‫בן ‪ 46‬המתגורר בקליפורניה‪ .‬בשנת ‪ 1982‬הוא פרץ‬
‫לדירה והיה ביש מזל דיו להישדד במסלול מנוסתו;‬
‫בהמשך סייע למשטרה לאתר את הרכוש הגנוב‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1992‬הוא גנב כמה מקדחי עץ מסטודיו‬
‫לאמנות; הבעלים הפתיע אותו ונורמן שמט את‬
‫הרכוש הגנוב וברח‪ .‬בשנת ‪ 1997‬הורשע בגין‬
‫גניבת ג'ק ממשאית‪ .‬זה היה הצעד האחרון שלו‬
‫בדרך למאסר עולם‪ .‬נורמן נענש על פי חוק "שלוש‬
‫הפסילות"‪.‬‬
‫חוקי "שלוש פסילות" נחקקו בארצות הברית‬
‫מאז שנות ה־‪ ,90‬והם מיושמים בכמחצית ממדינות‬
‫ארצות הברית בווריאציות מגוונות‪ .‬אחת הגרסאות‬
‫המחמירות ביותר של החוק יושמה במדינת‬
‫קליפורניה ב־‪ 1994‬בעקבות הרצח המזעזע של‬
‫פולי קלאס בת ה־‪ 12‬שנחטפה ממסיבת פיג'מות‬
‫בביתה‪ .‬לפי חוק זה מוטל על עבריין מאסר מנדטורי‬
‫(ללא שיקול דעת של שופט) שבין ‪ 25‬שנים למאסר‬
‫עולם ללא אפשרות לשחרור מוקדם על כל עבירה‬
‫שלישית מסוג פשע‪ .‬במקור הבטיח החוק "לשים‬
‫מאחורי סורג ובריח פושעי קריירה האונסים‬
‫ורוצחים נשים וילדים"; בפועל‪ ,‬מופעל החוק גם‬
‫בגין עבירות לא אלימות‪ ,‬כגון גניבה‪ .‬וכך‪ ,‬עד שנת‬
‫‪ 15 ,2009‬שנים לאחר החלת החוק בקליפורניה‪,‬‬
‫יותר מ־‪ 8,400‬אסירים מרצים עונש מאסר שבין ‪25‬‬
‫שנים למאסר עולם כתוצאה מהחלת חוק "שלוש‬
‫הפסילות"‪ 55% .‬מאסירים אלה הורשעו בפעם‬
‫השלישית על עבירה לא אלימה‪ ,‬ואף על עבירות‬
‫רכוש קלות כגניבת מוצרים פעוטי־ערך מחנויות‪.‬‬
‫לאמיתו של דבר‪ ,‬פחות מ־‪ 2%‬מאסירים אלה‬
‫הורשעו ברצח או בהריגה‪.‬‬
‫לחוק השפעות מרחיקות לכת על מערכות‬
‫האכיפה ועל החברה כולה‪ .‬בגלל הענישה‬
‫הקשוחה‪ ,‬עסקאות טיעון והודאות נעשו מאוד‬
‫‪32‬‬
‫הפסילות" האמריקניים‪ ,‬או בשמם המלא‪" :‬שלוש‬
‫פסילות ואתה מחוץ למשחק"‬
‫‪ .)you're out‬חוקים אלה שאבו את שמם ממשחק‬
‫הבייסבול‪ ,‬שבו שחקן שנפסל שלוש פעמים מוצא‬
‫מהמשחק‪.‬‬
‫לא כדאיות לנאשמים בפעם השלישית‪ ,‬משום‬
‫שגם המרת סעיף האישום החמור בסעיף מקל‬
‫יותר‪ ,‬עדיין תשלח אותם למאסר עולם‪ .‬לפיכך גם‬
‫מספר ההודאות באשמה ירד בצורה ממשית‪ ,‬מה‬
‫שהוביל לעומס גדול על מערכת השפיטה‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬בגלל עונש המאסר הארוך הצפוי להם‪ ,‬עצורים‬
‫שהואשמו בעבירה שלישית תויגו כבעלי סיכון‬
‫גבוה לבריחה ולא שוחררו בערבות‪ ,‬דבר שהוביל‬
‫לעלייה באוכלוסיית העצורים עד תום ההליכים‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬בשנים הראשונות שבהן הוחל החוק‪,‬‬
‫חלה עלייה ממשית במספר רציחות השוטרים‬
‫במדינה‪ ,‬כנראה כתגובה נואשת של עבריינים‬
‫סדרתיים שעמדו מול האשמה שלישית‪.‬‬
‫סיבות לירידה בפשיעה‬
‫במוקד הדיון הציבורי על האפקטיביות של‬
‫חוק "שלוש הפסילות" עומדת הירידה הדרמטית‬
‫בשיעורי הפשיעה בארצות הברית במהלך שנות‬
‫ה־‪ 90‬של המאה ה־‪ .20‬וכך‪ ,‬בשנים ‪2000-1991‬‬
‫חלה ירידה של ‪ 33%‬בכלל עבירות האלימות‪:‬‬
‫עבירות אינוס ירדו ב־‪ ,24%‬שוד ב־‪ 47%‬ותקיפה‬
‫בנסיבות מחמירות ב־‪ .25%‬ההקבלה הכרונולוגית‬
‫בין הירידה בפשיעה לבין מועד החלתו של חוק‬
‫"שלוש הפסילות"‪ ,‬עודדה את תומכי החוק לייחס‬
‫את הירידה להחלת החוק‪ ,‬אולם מחקרים רבים‬
‫שוללים ייחוס זה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בשנים אלה הירידה‬
‫בפשיעה אירעה בכלל מדינות ארצות הברית‪ ,‬גם‬
‫במדינות שלא חוקקו חוק מסוג זה‪.‬‬
‫בתרשים אפשר לראות ששיעור עבירות‬
‫האלימות ירד מתחילת שנות ה־‪ ,90‬במידה דומה‪,‬‬
‫בקליפורניה ובכלל מדינות ארצות הברית‪ .‬חשוב‬
‫להבחין שהירידה בפשיעה החלה כבר בשנת‬
‫‪ ,1992‬עוד לפני החלת חוק "שלוש הפסילות"‬
‫בקליפורניה‪ .‬כמו כן לא נמצא הבדל בירידה‬
‫בפשיעה בין מדינות שהפעילו חוק "שלוש‬
‫פסילות" מחמיר לבין מדינות שהפעילו חוק‬
‫מרוכך‪ .‬הסיבות לירידה בפשיעה עדיין לא התבררו‬
‫דיין וככל הנראה קשורות לגורמים שונים‪ ,‬ובהם‬
‫צמיחה כלכלית דרמטית בשנות ה־‪ ,90‬הפחתה‬
‫בשיעורי האוכלוסייה המועדת לעבריינות (בני‬
‫‪ 15‬עד בני ‪ )30‬בעקבות הזדקנות האוכלוסייה של‬
‫מס' עבירות אלימות ל‪ 100,000-‬תושבים בשנים‬
‫‪ 2008-1990‬בכלל מדינות ארצות הברית ובמדינת‬
‫קליפורניה (הקו האנכי מציין את השנה שבה נכנס‬
‫חוק שלוש הפסילות לתוקף בקליפורניה)‬
‫ארצות הברית‪ ,‬ועלייה דרמטית בהיקף הכליאה‬
‫שהרחיקה את העבריינים מהרחובות‪.‬‬
‫לנוכח הביקורת הציבורית וההשלכות‬
‫המצטברות של חוקי "שלוש הפסילות" בארצות‬
‫הברית‪ ,‬נרשמת בשנים האחרונות מגמה של‬
‫ריכוך ואף קמות יוזמות לביטול חוקים אלה‪ .‬גם‬
‫בפרקטיקה המשפטית יש יותר ויותר מקרים שבהם‬
‫תובעים ושופטים עושים שימוש בשיקול דעת כדי‬
‫לזכות עבריינים בעבירות מינוריות ולמנוע את‬
‫החלת חוק "שלוש הפסילות" בעניינם‪.‬‬
‫הרתעה נוסח ישראל‬
‫בשנת ‪ 2007‬הגיש חבר הכנסת יוחנן פלסנר‬
‫ממפלגת קדימה הצעה לתיקון חוק העונשין ברוח‬
‫חוק "שלוש הפסילות"‪ .‬מטרת ההצעה היתה "לחזק‬
‫את תחושת הביטחון של הציבור באמצעות הגברת‬
‫ההרתעה על עברייני אלימות מועדים והגנה‬
‫על החברה על ידי הרחקתם של אותם עבריינים‬
‫חוזרים"‪ ,‬לשון ההסבר להצעה‪ .‬לפי הצעה זו‪,‬‬
‫אם נמצא אדם אשם בעבירה אלימה‪ ,‬בפריצה או‬
‫בגניבת רכב בפעם השלישית‪ ,‬יושת עליו מאסר‬
‫מינימום של ‪ 12‬שנים‪ ,‬ובנסיבות מיוחדות לא פחות‬
‫מ־‪ 5‬שנים‪ .‬החמרה זו חלה כשטווח הזמן בין ביצוע‬
‫העבירות השונות אינו עולה על ‪ 15‬שנה‪.‬‬
‫הראינו לעיל כי השפעתו של החוק הקליפורני‬
‫על הפחתת הפשיעה מוטלת בספק‪ ,‬בעוד‬
‫השלכותיו השליליות ברורות‪ .‬להלן נבקש‬
‫לבדוק מהן ההשלכות הצפויות של הצעת החוק‬
‫הישראלית‪ .‬נראה שהקשת הרחבה יחסית של‬
‫העבירות הנכללות בהצעת החוק דומה לרוחב‬
‫היריעה של החוק הקליפורני‪ .‬מנגד‪ ,‬הענישה‬
‫המנדטורית מקלה הרבה יותר‪ :‬החוק הקליפורני‬
‫משית עונש של מאסר עולם‪ ,‬ואילו הצעת החוק‬
‫הישראלית מוגבלת לעונש של ‪ 12‬שנות מאסר‬
‫בלבד‪ ,‬היכול להתקצר ל־‪ 5‬שנים על פי החלטתו‬
‫המנומקת של בית־המשפט‪ .‬מכאן שהצעת החוק‬
‫היא הרתעתית בעיקרה‪ ,‬ואינה מיועדת להרחיק את‬
‫העבריין הסדרתי מהחברה לצמיתות‪.‬‬
‫השפעה זו מצומצמת אף יותר מהנראה במבט‬
‫ראשון‪ ,‬משום שעונש של ‪ 12‬שנות מאסר ישפיע‬
‫אך במעט על חלק נכבד מעברייני המין והעבריינים‬
‫הקטלניים‪ ,‬שהרי עונשם ממילא כבד יותר מעונש‬
‫המינימום המוצע‪ .‬הצעת החוק בצורתה העכשווית‬
‫תשפיע בעיקר על עברייני הרכוש‪ ,‬הנענשים‬
‫באופן קל הרבה יותר‪ .‬אולם השפעתה של החמרת‬
‫הענישה נגד עברייני רכוש מוטלת בספק אף‬
‫היא‪ ,‬בגלל איכות האכיפה של עבירות מסוג‬
‫זה‪ .‬האכיפה של עבירות רכוש נמוכה יותר מכל‬
‫קטגוריה אחרת של עבירות‪ 7% :‬בלבד מעבירות‬
‫הרכוש המדווחות מבשילות לכדי מעצר חשודים‪,‬‬
‫לעומת כ־‪ 30%‬מעבירות מין וכ־‪ 35%‬מעבירות‬
‫נגד גוף‪ .‬על פי עקרונות בתורת המשחקים‪ ,‬כאשר‬
‫האכיפה נמוכה‪ ,‬ייטו עבריינים להעריך את סיכויי‬
‫התפיסה שלהם כנמוכים עוד יותר ממה שהם‬
‫באמת‪ ,‬וייטו להתייחס פחות להחמרה בענישה‪,‬‬
‫ואף להתעלם ממנה כגורם מרתיע נגד פעילותם‬
‫העבריינית‪.‬‬
‫אין פתרון קסם לצמצום הפשיעה‬
‫תיחום שלוש העבירות למסגרת זמן של‬
‫‪ 15‬שנים מכוונת להתמקד בעבריינים צעירים‬
‫יחסית‪ ,‬שהטיפול בהם חשוב במיוחד‪ .‬אולם נראה‬
‫שהסיכוי של עבריין להיתפס בגין שלוש עבירות‬
‫אלימות במסגרת זמן של ‪ 15‬שנה אינו גבוה‪,‬‬
‫שכן עבריין מסוג זה יהיה כלוא במשך תקופה‬
‫לא מבוטלת במסגרת זמן זו‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬מרבית‬
‫העבריינים ש"יצליחו" לבצע שלוש עבירות‬
‫רלוונטיות להצעת החוק‪ ,‬להיתפס בגינן ולהימצא‬
‫אשמים בדין בתוך ‪ 15‬שנים‪ ,‬כבר יהיו מבוגרים‬
‫יחסית וסביר שרובם יהיה כבר בשלהי ה"קריירה"‬
‫העבריינית שלהם‪ .‬לכן גם הרחקתם של עבריינים‬
‫כאלה מהחברה לא תשפיע השפעה של ממש על‬
‫"הסדר החברתי במדינה ועל ביטחון התושבים"‬
‫ לשון הצעת החוק‪ .‬כמו כן‪ ,‬בגלל הקושי לבצע‬‫שלוש עבירות מהסוגים המוזכרים בהצעת החוק‬
‫בפרק הזמן הקצר יחסית‪ ,‬נראה שהעבריינים‬
‫הסדרתיים שיושפעו מחוק כזה יהיו בעיקר‬
‫עבריינים שכל שלוש העבירות שלהם הן עבירות‬
‫רכוש ותקיפות פשוטות‪ ,‬שבגינן עונש המאסר הוא‬
‫קצר יחסית‪ .‬הקביעה שקבוצת עבריינים זו היא‬
‫הפוגעת בתחושת הביטחון האישי של האזרחים‬
‫נראית לא מבוססת כלל‪.‬‬
‫נראה אפוא כי החוק‪ ,‬בניסוחו הישראלי המרוכך‪,‬‬
‫לא ילכוד ברשתו את העבריינים המשפיעים על‬
‫תחושת הביטחון של האזרחים‪ .‬מנגד‪ ,‬הפעלת‬
‫החוק עלולה להוביל לאותן תוצאות לא־רצויות‬
‫שאליהן הוביל החוק הקליפורני‪ ,‬גם אם בהיקפים‬
‫קטנים יותר‪ .‬על פי אומדן מִנהל התכנון בשב"ס‪,‬‬
‫מספר האסירים צפוי לגדול בעקבות החוק המוצע‬
‫בכ־‪ 1,000‬לפחות בתוך עשר שנים‪ .‬עלות בניית‬
‫מתקני כליאה עבור מספר כזה של אסירים מוערכת‬
‫בכ־‪ 220‬מיליון שקלים‪ ,‬ואחזקת אסירים אלה‬
‫תעלה כ־‪ 80‬מיליון שקלים בשנה‪.‬‬
‫כיוון שבעקבות החוק המוצע צפויים חלק‬
‫מהעצורים בשלישית לעונש חמור‪ ,‬יש סבירות‬
‫גבוהה יותר שינסו להתחמק מהעונש ולברוח‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬פחות עצורים ישוחררו או ייהנו‬
‫מחלופת מעצר עד בירור עניינם בבית המשפט‪,‬‬
‫והם ייאלצו להישאר במעצר עד תום ההליכים‪.‬‬
‫מעצרים ממושכים אלה יפגעו בנאשמים‪ ,‬וישיתו‬
‫נטל מערכתי נוסף על מערך הכליאה‪ .‬הנטל על‬
‫מערכת השפיטה יגדל משום שאותם נאשמים ייטו‬
‫פחות להודות באשמה‪ ,‬התביעה תמעיט בהסדרי‬
‫טיעון והמשפטים יתארכו‪.‬‬
‫אנשי רוח‪ ,‬דת וחינוך‪ ,‬גורמי ממשל ואקדמיה‬
‫מבקשים פתרונות לצמצום הפשיעה‪ ,‬אולם דומה‬
‫שאין פתרון קסם אחד‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬נראה כי‬
‫פתרונות ישירים‪ ,‬כמו אלה הנוגעים להחמרת‬
‫הענישה‪ ,‬אינם עומדים במבחן האפקטיביות‬
‫ומחירם החברתי‪ ,‬כמו גם עלותם הכספית‪ ,‬גבוהים‬
‫מתועלתם‪.‬‬
‫מאמר זה הוא תמצות של עבודת מטה של יחידת‬
‫המחקר‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫התגלית של שב"ס‬
‫לאחרונה נחתם שיתוף פעולה בין שירות בתי הסוהר לפרויקט "תגלית"‪ ,‬המביא לארץ זה שנים צעירים יהודים‬
‫לסיורים חינוכיים‪ ,‬שמטרתם חיזוק הקשר והזיקה למדינה ולמורשתה … מעתה יתלוו לסיורים גם אנשי שב"ס‪,‬‬
‫כשעל כתפיהם אחריות רבה ‪ -‬להשפיע‪ ,‬לעצב ולחזק את תדמיתה של ישראל בעולם ובעיני הצעירים‬
‫מאת‪ :‬עין־יה גבע‬
‫פרויקט "תגלית" (‪" ,Birthright Israel‬זכות־‬
‫אבות") הינו מיזם של הסוכנות היהודית‪ ,‬שהוקם‬
‫במטרה להילחם בתופעת ההתבוללות של הדור‬
‫בצה"ל‪ .‬המפגשים הללו מחברים את ההיסטוריה‬
‫של מדינת ישראל ואת המורשת היהודית בת אלפי‬
‫השנים עם ההווה ‪ -‬עם דור הישראלים‪ ,‬בני גילם‬
‫של משתתפי "תגלית"‪ .‬אלה מביאים אל המפגשים‬
‫את החוויה האישית־הקרובה‪ ,‬האותנטית‪ ,‬של‬
‫האפשרות לשלב גם את אנשי הארגון בפרויקט‪.‬‬
‫לפני כמה חודשים‪ ,‬באישור נציב שב"ס‪ ,‬נחתם‬
‫שיתוף הפעולה בין שני הגופים‪.‬‬
‫רב כלאי אפרת בוכריס‪ ,‬קצינת חינוך סגל‬
‫וממובילי התהליך בשב"ס‪ ,‬מספרת כי נציגי הארגון‬
‫"ההיסטוריה של העם היהודי רצופה‬
‫שלילת חופש ‪ -‬החל ממחנות הריכוז‬
‫ועד לאסירי ציון‪ .‬אנחנו יכולים‬
‫לשמש דוגמה ומופת לאחזקת‬
‫אסירים ביטחוניים ולשמירה‬
‫על זכויותיהם"‬
‫כלאי נופר חוכיימה‬
‫הצעיר היהודי בתפוצות‪ ,‬ובמקביל‪ ,‬לחזק את הקשר‬
‫בין צעירי התפוצות לישראל‪ .‬המיזם הוקם בשנת‬
‫‪ 2000‬כשותפות של תורמים יהודים עם ממשלת‬
‫ישראל ועם הקהילות היהודיות ברחבי העולם‪.‬‬
‫במסגרת הפרויקט‪ ,‬מגיעים לישראל צעירים‬
‫יהודים בני ‪18‬־‪ ,26‬לסיור חינוכי בן עשרה ימים‬
‫ולהיכרות ראשונית עם הארץ‪ .‬רוב משתתפי‬
‫"תגלית" הם סטודנטים ובמהלך הביקור בארץ הם‬
‫נחשפים לפרקים מרכזיים בתולדות העם והמדינה‪,‬‬
‫באמצעות סיורים באתרים ובמוסדות לאומיים‪.‬‬
‫במקביל נערכים מפגשים יזומים עם ילידי הארץ‬
‫ סטודנטים‪ ,‬קצינים וחיילים נבחרים המשרתים‬‫‪34‬‬
‫ה"צבר" הישראלי; את תפיסת עולמו‪ ,‬ערכיו‬
‫ואמונתו‪.‬‬
‫הנתונים מלמדים כי עד שנת ‪ 2010‬ביקרו בארץ‬
‫במסגרת הפרויקט יותר מ־‪ 200‬אלף סטודנטים‪,‬‬
‫שהגיעו מ־‪ 50‬מדינות ‪ -‬בין היתר מארצות הברית‪,‬‬
‫מערב אירופה‪ ,‬ברזיל‪ ,‬ארגנטינה‪ ,‬אורוגוואי‪,‬‬
‫מדינות חבר העמים‪ ,‬הודו‪ ,‬פינלנד ועוד‪ .‬במקביל‪,‬‬
‫יותר מ־‪ 30‬אלף חיילים וסטודנטים ישראלים נטלו‬
‫חלק במיזם‪.‬‬
‫עד השנה היה צה"ל הארגון הבטחוני היחיד‬
‫השותף ל"תגלית"‪ .‬במהלך השנתיים האחרונות‪,‬‬
‫נרקם קשר עם שירות בתי הסוהר‪ ,‬כדי לבדוק את‬
‫כבר נבחרו ומשולבים בהדרגה על פי מועדי ההגעה‬
‫של הקבוצות‪" .‬העניין שלנו בפרויקט 'תגלית'‬
‫החל מתוך הכרה כי שירות בתי הסוהר הוא ארגון‬
‫בטחוני‪ ,‬המקביל לכוחות הביטחון האחרים‪ .‬חשבנו‬
‫על חיילי החובה שלנו‪ ,‬מחד‪ ,‬ועל האוריינטציה‬
‫של הארגון‪ ,‬מאידך ‪ -‬ארגון בטחוני המייצג ערכים‬
‫ציוניים‪ ,‬חינוכיים ותרבותיים‪ .‬היה לנו ברור‬
‫ששילוב שב"ס בפרויקט חשוב זה נושא עימו ערך‬
‫רב לכל הצדדים"‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬עלו גם שאלות‪" .‬עלתה‪ ,‬למשל‪ ,‬שאלת‬
‫הגיל‪ .‬קבוצת הגיל ה'שב"סית' היא באופן טבעי‬
‫גבוהה יותר בהשוואה לזו של צה"ל‪ .‬בסופו של‬
‫דבר‪ ,‬הוסכם שייבחרו אנשי שב"ס בטווח הגילים‬
‫‪ 28-18‬וכמובן דוברי שפות זרות‪ .‬בדרך זו אפשרנו‬
‫גם למבוגרים יותר מקרב אנשי שב"ס‪ ,‬ליטול חלק‬
‫בפרויקט"‪.‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬נדרשו מהנציגים גם כישורים‬
‫נוספים‪ ,‬כמו יכולת לייצג את מדינת ישראל‪,‬‬
‫תקשורת טובה בשפה זרה ועוד‪" .‬פנינו למפקדי‬
‫היחידות ומהם קיבלנו רשימות מועמדים דוברי‬
‫אנגלית ורוסית‪ ,‬ואפילו מועמד אחד דובר הינדי‪.‬‬
‫כולם משרתים במגוון יחידות ותפקידים‪ .‬מתוך‬
‫עשרים מועמדים‪ ,‬מומלצי המפקדים‪ ,‬איתרנו‬
‫שמונה שהתאימו לקריטריונים‪ .‬חלק מהם‪ ,‬בעיקר‬
‫יוצאי מדינות חבר העמים‪ ,‬כבר הכירו את 'תגלית'‬
‫וידעו לקראת מה הם הולכים‪ .‬בהמשך‪ ,‬המועמדים‬
‫עברו את מבחני הידע של 'תגלית' בגיאוגרפיה‪,‬‬
‫היסטוריה ותרבות‪ ,‬ועברו כמובן ראיונות אישיים‬
‫על ידי רמ"ח פיתוח ותכנון מש"א‪ ,‬גנ"ם ציפי‬
‫וירצר‪ ,‬ואנוכי"‪.‬‬
‫הסיור‪ .‬שמחנו לשמוע כי משתתפי 'תגלית' ציינו‬
‫שמבחינתם‪ ,‬חמשת הימים בהם בילו עם נציגי‬
‫צה"ל ושב"ס היו גולת הכותרת של הביקור‪.‬‬
‫המפגש עם יהודים־ישראלים שחיים כאן בארץ‬
‫הוא משמעותי מאוד בעבורם"‪.‬‬
‫לדעת לבטא עמדות‬
‫הסנונית השב"סית הראשונה בפרויקט‬
‫"תגלית"‪ ,‬כלאי נופר חוכיימה‪ ,‬אחראית רישום‬
‫בבית הסוהר 'כרמל'‪ ,‬התוודעה לפרויקט באופן‬
‫מקרי‪" .‬ההצעה להגיש מועמדות לפרויקט 'תגלית'‬
‫הגיעה אלי ברשימת תפוצה שגרתית‪ .‬בתחילה לא‬
‫ממש התעניינתי בכך‪ ,‬אך סגנית המפקד‪ ,‬סג"ד לאה‬
‫ינון‪ ,‬חשבה שכדאי לי להציג את מועמדותי ופשוט‬
‫המליצה עלי‪.‬‬
‫"הגעתי לראיון אצל רב כלאי אפרת בוכריס ואצל‬
‫גנ"ם ציפי וירצר‪ .‬אני מניחה שהגורמים לבחירה בי‬
‫היו הרקע שלי כקצינת ניהול כלואים בכלא 'מגידו'‬
‫הריכוז ועד לאסירי ציון‪ ,‬ועוד‪ .‬אולי בשל כך‪,‬‬
‫לדעתי‪ ,‬אנחנו יכולים לשמש דוגמה ומופת לאחזקת‬
‫אסירים בטחוניים ולשמירה על זכויותיהם"‪.‬‬
‫השלב הבא אחרי הראיונות היה "יום‬
‫אוריינטציה" במסגרת 'תגלית' בירושלים‪ .‬כאן‬
‫למדו המועמדים על הצורך למצב ולמתג את‬
‫מדינת ישראל בהיבט מטרות הפרויקט‪ ,‬לחדד‬
‫עמדות ולבטא אותן באופן מושכל‪ .‬נופר‪" :‬חשוב‬
‫לבטא עמדות באופן נקי‪ ,‬להיות 'פוליטיקלי‬
‫קורקט'‪ ,‬להימנע מוויכוחים ולשמור על רמת שיח‬
‫גבוהה‪ ,‬בשפה נקייה ומכובדת‪ ,‬כל העת‪ .‬צריך‬
‫לזכור שהמשתתפים נפגשים גם עם נציגים של‬
‫המגזר הערבי ונחשפים לזווית מורכבת של הסכסוך‬
‫הישראלי־פלשתיני‪ ,‬ולכן חשוב לשמור בהקשר זה‬
‫על אמינות גבוהה‪ .‬חשוב להראות שהמציאות פה‬
‫מורכבת וכולנו מתמודדים עמה בשגרת היומיום‬
‫שלנו‪ .‬המסר העיקרי‪ :‬למרות הקונפליקטים בהם‬
‫אנו שרויים‪ ,‬אנחנו ממשיכים הלאה‪ ,‬וכאן אנחנו‬
‫"שירות בתי הסוהר הוא ארגון‬
‫בטחוני‪ ,‬המייצג ערכים ציוניים‪,‬‬
‫חינוכיים ותרבותיים‪ .‬היה לנו ברור‬
‫ששילוב שב"ס בפרויקט חשוב זה‬
‫נושא ערך רב לכל הצדדים"‬
‫רב כלאי אפרת בוכריס‬
‫סוג של פרשנים‬
‫משתתפי "תגלית" מגיעים‪ ,‬כאמור‪ ,‬לביקור של‬
‫עשרה ימים בישראל‪ ,‬פעמיים בשנה ‪ -‬בדצמבר‬
‫וביוני‪ .‬נציגי צה"ל ושב"ס מצטרפים לחמישה‬
‫מתוך עשרת הימים‪ .‬רב כלאי בוכריס‪" :‬למעשה‪,‬‬
‫הם ממלאים תפקיד של מגשרים בין הצעירים‬
‫מחו"ל לאוצר החוויות המרוכז מאוד שמצפה‬
‫להם‪ ,‬ובאמצעותו ‪ -‬למשמעות קיומה של המדינה‬
‫ולערכיה‪ .‬נציגי שב"ס‪ ,‬מעצם עבודתם‪ ,‬נחשפים‬
‫לקונפליקטים תרבותיים ואחרים‪ .‬כאן הם יכולים‬
‫לשמש סוג של 'פרשנים' ומסבירים‪ ,‬המביאים‬
‫את ניחוח 'החיים האמיתיים' בישראל לתוך ימי‬
‫ולפני כן קצינת קישור בצבא (נופר עברה לשרת‬
‫בשב"ס עם מעבר כלא 'מגידו' לידי שב"ס ‪ -‬ע‪.‬ג‪,).‬‬
‫העובדה שיש לי ניסיון בהדרכה ויכולת לעמוד מול‬
‫קהל‪ ,‬לדבר ולהתנסח באופן רהוט‪.‬‬
‫"בראיון שעברתי‪ ,‬נבדקו גם העמדות והמסרים‬
‫שאני מייצגת‪ ,‬כמי שמשרתת בשב"ס‪ .‬דיברתי‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬על היותי יהודיה‪ ,‬קודם כל‪ ,‬ועל כך שאני‬
‫משרתת בשב"ס כבר חמש שנים מתוך הכרה‬
‫והזדהות עם ערכי הארגון‪ .‬הדגשתי שיש לי מה‬
‫לומר על היחס של ישראל לאסירים בטחוניים‪,‬‬
‫למשל‪ .‬ההיסטוריה של העם היהודי‪ ,‬שאני אחת‬
‫מבנותיו‪ ,‬רצופה שלילת חופש ‪ -‬החל ממחנות‬
‫צריכים את התמיכה שלהם‪ ,‬מפני שכידוע ‪ -‬זה לא‬
‫פשוט"‪.‬‬
‫מייצגים את בטחון המדינה‬
‫אי אפשר לפספס את השטף של נופר‪ ,‬כמו גם את‬
‫ההתלהבות ומטעני האדרנלין שלה‪ ,‬כשהיא מדברת‬
‫על חמשת הימים בהם ליוותה את קבוצת "תגלית"‬
‫הראשונה שלה‪" .‬בסופו של דבר‪ ,‬הרי לא ממש‬
‫ידעתי לקראת מה אני הולכת‪ ,‬למעט מידע כללי‪.‬‬
‫חיכיתי‪ ,‬האמת‪ ,‬בקוצר רוח‪ .‬דבר ראשון‪ ,‬הבנתי‬
‫שיש להם קושי להבדיל בין חיילי צה"ל לאנשי‬
‫שב"ס‪ .‬בעבורם‪ ,‬כולם לובשי מדים וכולם מייצגים‬
‫‪35‬‬
‫את בטחון המדינה‪ .‬בשיחות פרטניות הסברתי את‬
‫ההבדלים‪ ,‬אבל בסופו של דבר היה ברור כי מה‬
‫שחשוב הוא ייצוג המדינה והעניין שלהם בחיים‬
‫בישראל‪ ,‬בהשוואה למקום ממנו באו‪ .‬באופן כללי‪,‬‬
‫הם רחשו כבוד רב לכולנו‪ .‬זה היה מרגש מאוד וגם‬
‫חידד אצלי את העובדה שאנחנו בשב"ס עושים‬
‫עבודה משמעותית‪ ,‬חשובה ותורמת למדינה"‪.‬‬
‫מסע ערכי מדרום לצפון‬
‫ערב הביקור באתר 'יד ושם' ובהר הרצל‪,‬‬
‫מספרת נופר‪ ,‬כונסו כל המשתתפים לשיחת רקע‬
‫על השואה‪ ,‬הקמת המדינה‪ ,‬מה קורה כיום ומה‬
‫המשמעות של זהותם כיהודים החיים בתפוצות‪.‬‬
‫"עלו דעות‪ ,‬כמו למשל‪ ,‬שכל היהודים צריכים‬
‫לעלות לישראל‪ .‬אני אמרתי שחשוב שהם תומכים‬
‫בישראל‪ ,‬גם אם הם לא חיים כאן‪ ,‬וחשוב שיביעו‬
‫את עמדתם ברמה המקומית ‪ -‬שיצביעו‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫בעד מנהיג שתומך בישראל"‪.‬‬
‫נופר ליוותה את משתתפי "תגלית" בטיולים לים‬
‫המלח‪ ,‬עין גדי‪ ,‬מצדה‪ ,‬ובכל אתר כזה‪ ,‬לדבריה‪,‬‬
‫שב ועלה החיבור ההיסטורי ליהדות ולציונות‪.‬‬
‫"בסיור בצפון‪ ,‬הגענו להר בנטל ממנו יש תצפית‬
‫על סוריה‪ .‬הביקור במקום העלה את השאלה מה‬
‫פירוש 'להחזיר את הגולן' ובעקבותיו התעורר‬
‫"חמשת הימים בהם‬
‫בילו עם נציגי צה"ל‬
‫ושב"ס היו גולת‬
‫הכותרת של הביקור"‬
‫דיון נוקב בנושא‪ .‬זה היה מסע אינטנסיבי מהדרום‬
‫לצפון‪ ,‬מסע מעניין ומרתק גם לנו‪ ,‬הישראלים‪.‬‬
‫לכאורה היינו עם בני גילנו‪ ,‬שנראים ממש כמונו‪,‬‬
‫אבל התברר לנו כי מסלול חייהם שונה לחלוטין‪.‬‬
‫יש ביניהם כאלה שכבר הספיקו‪ ,‬למשל‪ ,‬לסיים‬
‫תואר ראשון ושני וכבר עובדים‪ ,‬ויש אפילו אנשי‬
‫עסקים‪ .‬לעומתם‪ ,‬החבר'ה שלנו עדיין חיילים"‪.‬‬
‫היא חוותה גם הפתעה‪ ,‬מאוד לא משמחת‪,‬‬
‫לצערה‪" .‬היו כאלה שלא ידעו על גלעד שליט‪.‬‬
‫הייתי פשוט בהלם‪ .‬הרי היו מצעדי תמיכה גם‬
‫בארצות הברית‪ ,‬היה לזה הד תקשורתי אדיר! זה‬
‫בהחלט חידד את הריחוק בינינו ואת הצורך המיידי‬
‫לקרב אותם אלינו ככל האפשר"‪.‬‬
‫הילת לובשי המדים‬
‫כאמור‪ ,‬בשיחת הסיכום אמרו המשתתפים כי‬
‫מהרגע שהצטרפו לסיורים אנשי שב"ס וצה"ל ‪-‬‬
‫זינקו ההתעניינות וההתלהבות מהטיול‪" .‬כל דבר‬
‫שהיה קשור בלובשי המדים מאוד עניין וריתק‬
‫‪36‬‬
‫"מתיירים עם מצלמות הם הפכו‬
‫לקבוצה לומדת"‬
‫סמל איליה גייסינסקי‪ ,20 ,‬היה בדיוק באמצע קורס לוחמי‬
‫'נחשון'‪ ,‬כאשר הוצע לו לייצג את שירות בתי הסוהר‬
‫בפרויקט "תגלית"‪ .‬קשה לחשוב על מישהו מתאים יותר‬
‫מאיליה ללוות סטודנטים ממדינות חבר העמים‪ ,‬הנכללים‬
‫אף הם בקבוצות הנוער של "תגלית"‪ .‬לא רק שהוא יליד‬
‫רוסיה הדובר את שפתם ומכיר את מקורותיהם‪ ,‬אלא משמש‬
‫מודל וסמל להתערות בארץ‪ ,‬לעובדה שאפשר להגיע לכאן‪,‬‬
‫להצליח וגם לתרום למדינה‪ .‬איליה היה אחד מ־‪ 31‬סוהרי‬
‫החובה‪ ,‬שנבחרו בקפידה רבה מבין ‪ 1,000‬מועמדים‪ ,‬לשרת‬
‫ביחידת 'נחשון'‪ .‬הוא סיים בהצטיינות קורס צוערים ונבחר‬
‫למצטיין קורס 'נחשון'‪ .‬כמי שניחן בכישורים מבצעיים ברמה‬
‫הגבוהה ביותר‪ ,‬אפשר היה לשער שגם את משימת ליווי‬
‫סמל איליה גייסינסקי‬
‫הסטודנטים הוא יעשה על הצד הטוב ביותר‪ .‬נשאר רק לברר‬
‫אתו האם הוא מעוניין ואיליה‪ ,‬לדבריו‪ ,‬הסכים מיד‪" .‬המפקד‬
‫שלי דאז‪ ,‬כלאי עוז כנפו‪ ,‬שאל אותי האם אני מעוניין לייצג את עם ישראל בפרויקט 'תגלית'‪.‬‬
‫התרגשתי‪ ,‬לא ידעתי על כך דבר ובכל זאת עניתי בחיוב‪ .‬רק בפגישה עם קצינת החינוך הבנתי יותר‬
‫והרגשתי הזדהות מלאה עם המיזם"‪.‬‬
‫בכנס ההסברה פגש איליה את יתר חברי הקבוצה‪ ,‬וב־‪ 10‬בפברואר נערך המפגש הראשון עם‬
‫קבוצת הסטודנטים מרוסיה‪ ,‬בני ‪" .26-17‬העובדה שהיינו על מדים יצרה אצלם מיד הערכה‪,‬‬
‫סקרנות רבה ובעיקר שידרה מסר ציוני־ישראלי‪ ,‬מסר של גאווה"‪ .‬הסטודנטים‪ ,‬לדבריו‪ ,‬גילו‬
‫התעניינות במסגרות הבטחוניות‪ ,‬ואיליה מצא את עצמו מדבר על החוויות האישיות שלו במסגרת‬
‫השירות הצבאי בשב"ס‪" .‬כבר בשיחות הללו עלו שאלות כמו‪ :‬למה באנו לכאן? מדוע אנחנו פה?‬
‫אילו ערכים אנחנו מייצגים ומה חשוב למדינת ישראל‪ .‬עלו גם דילמות הקשורות בפלסטינים‪ .‬הם‬
‫הגיעו עם דעות די מגובשות‪ ,‬אבל כל זה השתנה במהלך הימים"‪.‬‬
‫בסיור ב"יד ושם" בחר איליה לקחת כמה מחברי הקבוצה למסע אישי‪ ,‬דרך סיפורו של סבא־רבא‬
‫שלו‪ ,‬שהיה לוחם במחתרת הרוסית‪ ,‬וסיפורם של קרובי משפחתו‪ ,‬שמצאו את מותם מידי הגרמנים‬
‫בבורות הירי‪" .‬התברר שלא לימדו אותם על שואת העם היהודי בבתי הספר וגם בבית לא דיברו‬
‫איתם על כך‪ .‬הם התרגשו‪ ,‬רובם בכו"‪ .‬בחמשת הימים האלה‪ ,‬הוא מספר‪ ,‬יכול היה לראות איך‬
‫מקבוצה די רגילה של תיירים‪ ,‬הופכים הסטודנטים לקבוצה לומדת‪" .‬ביומיים הראשונים הם היו‬
‫עסוקים בעיקר בצילום‪ ,‬ובהמשך זנחו את המצלמה ורק רצו לשמוע עוד"‪.‬‬
‫בינתיים‪ ,‬הוא כבר מתכתב עם לא פחות מעשרה סטודנטים‪ ,‬שהפכו לחבריו‪ ,‬וכבר מתכונן לקראת‬
‫קבוצת הסטודנטים הבאה‪ .‬הפעם הוא יוצא בתפקיד של "מפקד קבוצה" ‪ -‬בחירה של אנשי המיזם‪,‬‬
‫שבאה בעקבות המשוב המצוין והחם שקיבל מהסטודנטים‪ .‬לאיליה יש גם רעיון מקורי‪" :‬אני רוצה‬
‫להביא אתי עדויות כתובות של חבריי החיילים‪ ,‬שיספרו על החוויות שלהם בעת ביקור באתרים‬
‫כמו הר הרצל או 'יד ושם'‪ .‬אנחנו נקרא אותן יחד‪ ,‬במקום עצמו‪ ,‬עם הסטודנטים"‪.‬‬
‫אותם"‪ ,‬מתפעלת נופר‪" .‬הם הקשיבו לנו בנשימה‬
‫עצורה ממש‪ ,‬אם בקבוצה ואם אחד על אחד‪ .‬המפגש‬
‫עם צעירים כמוהם‪ ,‬שחיים כאן ומתמודדים‪ ,‬ויש‬
‫להם חברים שנהרגו בפיגועים ובמלחמות ‪ -‬הוא‬
‫התרומה המשמעותית ביותר עבורם‪ .‬זה הרגע בו‬
‫הרגשתי שבחמשת הימים הללו היינו שגרירים‬
‫של מדינת ישראל‪ .‬הם הבינו והטמיעו את דברינו‪,‬‬
‫והם ידברו על ישראל בארצותיהם‪ ,‬ולא באופן‬
‫שטחי‪ ,‬כי בישראל הם זכו לשמוע המון סיפורים‬
‫אישיים ומגוון דעות‪ .‬אני בטוחה שכשהם יגיעו‬
‫לקלפי בארצותיהם‪ ,‬הם יבחרו במועמד שישרת את‬
‫המטרות שלהם כיהודים תומכי ישראל"‪.‬‬
‫שבועות אחדים לאחר ששבה לעבודתה‬
‫בשב"ס‪ ,‬מדברת נופר גם על התרומה האישית של‬
‫"תגלית" לחייה‪" .‬קיבלתי פרספקטיבה על החיים‬
‫שלי‪ ,‬למדתי להעריך את העובדה שבישראל‪ ,‬אני‬
‫לא צריכה להתמודד עם גזענות‪ .‬אני לא מסומנת‪,‬‬
‫אני לא 'היהודיה היחידה בבית הספר'‪ .‬אני לא‬
‫צריכה להרגיש שהדת שלי מפריעה ואף אחד‬
‫לא כופה עלי‪ ,‬למשל‪ ,‬להשתתף בתפילה נוצרית‬
‫יומית‪ ,‬כפי ששמענו שקורה לחלק מהצעירים‪,‬‬
‫הלומדים באזורים שאין בהם בתי ספר יהודיים‪.‬‬
‫חשתי עוצמה פנימית אדירה בהקשר הזה‪ ,‬וגם‬
‫בבחירה שלי לשרת בשב"ס‪ ,‬בארגון שהוא חלק‬
‫מהמערך הבטחוני של המדינה הדמוקרטית בה‬
‫אני חיה"‪.‬‬
‫חדשות שב"ס‬
‫גינון טיפולי ב'כרמל'‬
‫ביוני ‪ 2010‬הסתיימה בבית סוהר 'כרמל' קבוצת גינון טיפולי‪ ,‬שהתקיימה‬
‫במסגרת מערך החינוך בבית הסוהר‪ ,‬כחלק ממיזם כללי של מחוז צפון‪.‬‬
‫קבוצת הגינון כללה ‪ 12‬מפגשים בהדרכת זוהר נהיר‪ ,‬מטפלת באמצעות‬
‫גינון‪ ,‬בליווי קצין החינוך אוהד צוקרמן ובתמיכתו של מפקד כלא 'כרמל'‪,‬‬
‫סג"ד ישראל שושן וקצין אג"מ של בית הסוהר‪ ,‬ר‪/‬כ שאוקי חרב‪.‬‬
‫ורקע פסיכיאטרי‪ .‬הריכוז הגבוה ביותר של אסירים כאלה קיים ביחידות של‬
‫מחוז מרכז‪ .‬בעקבות דיונים שנערכו בין פיקוד מחוז המרכז להנהלת המרכז‬
‫הרפואי "באר יעקב"‪ ,‬ומתוך רצון לבחון דרכים להקניית מיומנויות לסוהר‬
‫בהתמודדות עם אסירים חריגים‪ ,‬במצב נפשי בעייתי ‪ -‬נולד הרעיון לקיים‬
‫לסוהרים הכשרה ייחודית בנושא‪.‬‬
‫בחודש יולי הסתיימו שני מחזורי הכשרה לסוהרים‪ .‬עם המשתתפים נמנו‬
‫סוהרים במחלקות מב"ן וסוהרים המשובצים לאגפים בהם ישנו ריכוז של‬
‫אסירים הסובלים מבעיות נפשיות‪ .‬כל המשתתפים היו סוהרים ותיקים (מעל‬
‫שנתיים בשירות)‪ ,‬בעלי נכונות והתאמה לעבודה עם אוכלוסיות ייחודיות‪.‬‬
‫ההכשרה נערכה במרכז הרפואי‪ ,‬ארכה חמישה ימים‪ ,‬וכללה חשיפה לעולמם‬
‫של חולים במחלות נפש‪ ,‬לימודים‪ ,‬סיורים וסדנאות‪ .‬היא שילבה חשיפה‬
‫מקרוב לעולם נפגעי הנפש‪ ,‬לצד הקניית ידע וכלים מקצועיים‪ .‬בעתיד‬
‫יימשכו המפגשים בין משתתפי ההכשרה בבאר יעקב לנציגי בית החולים‪,‬‬
‫כדי לחזק את תוצרי ההכשרה וללוות את בוגריה‪.‬‬
‫חניכי קורס קצינים מנהלי תורמים‬
‫לקהילה‬
‫תרפיה באמצעות גינון היא תהליך בו משתמשים בפעילויות של גינון ואהבה‬
‫לטבע ככלי לשיקום ולריפוי אנשים‪ .‬המטרה הכללית של הגינון הטיפולי היא‬
‫שיפור איכות החיים של המטופל‪ ,‬מבחינה נפשית ופיזית‪ .‬בחירת האסירים‬
‫לקבוצה נעשתה לאחר שיחות עם עובדות סוציאליות וקצינות חינוך‪ ,‬ועשרת‬
‫האסירים שנבחרו מוגדרים אובדניים וחלשים הזקוקים לתמיכה‪.‬‬
‫במסגרת הקבוצה האסירים שתלו וזרעו ירקות‪ ,‬אבל גם בנו אדניות‪ ,‬הכינו‬
‫מתקנים לעציצים ועסקו בטיפוח מרכז החינוך באמצעות גינון וצמחיה‪.‬‬
‫מיזם גינון טיפולי נערך גם בכלא 'מגידו'‪ ,‬באגף אסירי עבודה‪ 15 .‬אסירים‬
‫השתתפו בו ובזכות עבודתם‪ ,‬החצר שהיתה מלאה בעשבים שוטים ‪ -‬הפכה‬
‫לפינת חמד ירוקה ופורחת‪.‬‬
‫חניכי קורס קצינים מנהלי‪ ,‬מחזור ל"ו‪ ,‬יצאו רגע לפני חשיפת דרגות הקצונה‬
‫וסיום הקורס‪ ,‬לפעילות של תרומה לקהילה בבית הספר 'לוטם' שברחובות‪.‬‬
‫בית ספר 'לוטם' מיועד לילדים ונערים מגיל שש עד ‪ ,21‬הלוקים בפיגור‬
‫ובאוטיזם‪ .‬במהלך הפעילות בבית הספר הפעילו הקצינים את התלמידים‬
‫בעבודות יצירה ובמשחקי ספורט היתולי‪ .‬כמו כן‪ ,‬הכינו החניכים בבית‬
‫הספר גינה של צמחי תבלין‪.‬‬
‫חניכה ותמיכה לאסירים ב'כרמל'‬
‫במרס ‪ 2010‬התגבשה בבית סוהר 'כרמל' קבוצת חונכים‪ ,‬שמטרתה פיקוח‬
‫והכוונה לאסירי השגחה על ידי אסירים תומכים במשך כל שעות היום‪.‬‬
‫תקופת המאסר היא שלב משברי בחיי אדם‪ .‬אסירים חונכים יכולים ליצור‬
‫קשר בלתי אמצעי עם אסירי השגחה‪ ,‬להקל עליהם ולהעניק להם הכוונה‪.‬‬
‫הקשר עם האסיר החונך מעניק לחניך תמיכה‪ ,‬ובו בזמן הוא מאפשר לאסירים‬
‫התומכים להתנסות בלקיחת אחריות ובעשיית שינוי‪.‬‬
‫קבוצת החונכים ב'כרמל' מונה ‪ 12‬אסירים והם נפגשים פעם בשבוע‪ .‬פגישה‬
‫נוספת מתקיימת בין החונכים לעובדת הסוציאלית של התוכנית‪ .‬הן החונכים‬
‫והן אסירי ההשגחה יוצאים נשכרים מהמיזם ומבטאים שביעות רצון רבה ממנו‪.‬‬
‫קורס ‪ 400‬בבי"ח שניידר‬
‫חניכי קורס סוהרים ‪ 400‬ארגנו יום התרמה לילדים מאושפזים בבית החולים‬
‫"שניידר" בפתח־תקווה‪ .‬חניכי הקורס ביקרו בשלוש מחלקות בבית החולים‬
‫ובמועדון במקום‪ .‬הם הביאו לכל ילד שי וארגנו הופעת קוסם‪ .‬המימון ליום‬
‫ההתנדבות הגיע מכספי החניכים‪ ,‬שאמרו שהם חשים כי פועלם הוא בגדר‬
‫שליחות‪.‬‬
‫יום עיון "נפש מעבר לחומות"‬
‫בראשית יוני נערך ב'בית מורשת' יום־עיון מטעם מחוז המרכז ‪" -‬נפש מעבר‬
‫לחומות"‪ .‬מטרת יום העיון היתה חשיפה והקניית ידע ודרכי התמודדות עם‬
‫האוכלוסיות הייחודיות במחוז המרכז‪ ,‬בדגש על מניעת תופעת האובדנות‪,‬‬
‫פגועי נפש במסגרות כליאה ואסירים טעוני פיקוח‪ .‬בין השאר הוצגו ביום‬
‫העיון העשייה הטיפולית המשולבת של כל גורמי בית הסוהר‪ ,‬וההתמודדות‬
‫היומיומית עם אוכלוסיות טעוני פיקוח בבתי המעצר 'מגן' ו'ניצן' ובכלא‬
‫'נוה תרצה'‪.‬‬
‫יום העיון יועד לנציגים מכלל הסגל בבתי הסוהר בדגש על סגל האגפים‪,‬‬
‫מפקדי משמרת ומפקדי אסירים‪ ,‬וכן נציגים משאר המגזרים המקיימים מגע‬
‫יומיומי עם האסירים‪ .‬השתתפו בו כ־‪ 250‬איש‪.‬‬
‫הכשרה להתמודדות עם אסירים חריגים‬
‫מניעת תאונות דרכים בחרמון‬
‫במרכז הרפואי "באר יעקב" נערכה הכשרה לסוהרים‪ ,‬ייחודית ויחידה מסוגה‬
‫בארץ‪ ,‬שמטרתה לסייע להם בהתמודדות יומיומית עם אסירים בעלי הפרעות‬
‫נפשיות‪ .‬בין השאר קיבלו הסוהרים במסגרת ההכשרה‪ ,‬כלים למניעת מקרים‬
‫אובדניים של אסירים ופגיעה שלהם בסגל‪.‬‬
‫בשנים האחרונות מתמודד שב"ס עם קליטת אסירים בעלי הפרעות נפשיות‬
‫במרכז החינוך בכלא 'חרמון' מתקיימת פעילות שנתית ענפה בנושא מניעת‬
‫תאונות דרכים‪ .‬הפעילות כוללת הרצאות של אנשי מקצוע‪ ,‬נפגעי תאונות‬
‫דרכים ובני משפחותיהם‪ ,‬והפעלת פורום "בטיחות בדרכים" המורכב‬
‫מאסירים בבית הסוהר‪.‬‬
‫במסגרת פעילות זו התקיימה פעילות הסברה בשיתוף הרשות הלאומית‬
‫‪37‬‬
‫חדשות שב"ס‬
‫לבטיחות בדרכים‪ ,‬מטופלי אגף שיקום ב'חרמון'‪ ,‬עיריית עפולה ו'אגד'‬
‫עפולה‪ ,‬במתחם התחנה המרכזית בעפולה‪ .‬היא כללה הקמת דוכן‪ ,‬חלוקת‬
‫עלוני הסברה ועוד‪ .‬שלושה אסירים יצאו מכלא 'חרמון' בליווי מנהל אגף‬
‫השיקום וקצינת החינוך‪ ,‬כדי להשתתף בפעילות‪.‬‬
‫הוקרה למרכז הרפואי זיו‬
‫בטקס חגיגי שהתקיים במרכז הרפואי 'זיו' בצפת‪ ,‬העניק מפקד כלא 'צלמון'‪,‬‬
‫גונדר משנה שרון שואן‪ ,‬תעודת הוקרה לחברי הנהלת המרכז הרפואי‪ ,‬על‬
‫שיתוף הפעולה המיוחד שנרקם בינו לבין הכלא‪ .‬שואן הודה על שיתוף‬
‫הפעולה ההדוק ועל התחשבות הצוות הרפואי במגבלות המערכת ובצרכים‬
‫הבריאותיים של האסירים‪.‬‬
‫ד"ר קלין שפירא‪ ,‬סגן המנהל‪ ,‬אמר בטקס‪" :‬המרכז הרפואי 'זיו' פועל למען‬
‫הקהילה במגוון תחומים‪ ,‬ביניהם שיתוף הפעולה עם כלא 'צלמון'‪ ...‬המרכז‬
‫הרפואי רואה עצמו חלק בלתי נפרד מהקהילה"‪.‬‬
‫ליגת קט־רגל שב"סית לתפארת‬
‫בתחילת שנת ‪ 2009‬יזם רס"ר שמעון אלקבץ‪ ,‬מיחידת 'נחשון'‪ ,‬את הקמתה‬
‫של ליגת קט־רגל בארגון‪ .‬יוזמתו הובילה להיענות מרשימה מצד כלל‬
‫היחידות ולהרשמה של עשר קבוצות‪ ,‬כולן מהמחוז הדרומי‪ .‬בתום ההכנות‪,‬‬
‫שכללו בין השאר מינוי מרכז ליגה‪ ,‬סדרן ואנשי לוגיסטיקה‪ ,‬הוצאת לוח‬
‫משחקים‪ ,‬תיאום מגרשים והקצאת שופט מקצועי לכל משחק ‪ -‬החל מחזור‬
‫הפתיחה‪ ,‬שהיה ססגוני ומרתק‪.‬‬
‫כל משחקי ליגת הקט־רגל נערכים בשעות הערב‪ ,‬על חשבון זמנם הפנוי‬
‫של הסוהרים המשתתפים‪ .‬המשחקים נערכים במגרש מקצועי בבאר שבע‪,‬‬
‫והשופטים מגיעים ישירות מהליגה הלאומית ומליגת העל‪ .‬למשחקים מגיע‬
‫קהל רב ונלהב‪.‬‬
‫לדברי אלקבץ‪" ,‬ניתן להכתיר את משחקי הקט־רגל בשב"ס כהצלחה‪ .‬המטרה‬
‫הושגה והליגה שלנו מטביעה חותם בארגון‪ ,‬הן בהיבט החברתי והן בהיבט‬
‫הספורטיבי‪ .‬גאוות היחידה וגיבוש הסוהרים סביב המשחקים מרשימים‬
‫במיוחד‪ ,‬כאשר המודעות ושיפור הכושר הגופני רק גדלים מעונה לעונה"‪.‬‬
‫מי שמעוניין לקבל עדכונים שוטפים על מצב הליגה והמשחקים‪ ,‬מוזמן לגלוש‬
‫לאתר ‪.WWW.FOOTBALL-IPS.IOS.ST‬‬
‫קורס סייעות מאומנות ב'נוה תרצה'‬
‫הסמכה לקשירת ציצית‬
‫לראשונה בשב"ס נפתח קורס "סייעות מאומנות" לאסירות כלא 'נוה תרצה'‪.‬‬
‫מערך התעסוקה‪ ,‬ענף הכשרה מקצועית‪ ,‬בשיתוף הנהלת בית הסוהר חברו‬
‫יחדיו ויזמו את הקורס הייחודי‪ ,‬המועבר על ידי המכללה למדעי הבריאות‬
‫וההתנהגות‪ .‬הרעיון לקורס נולד בהשראת הנחיית הנציב‪ ,‬שביקש לבחון‬
‫שיטות טיפול חדשניות באסירות כחלק מתהליך שמטרתו צמצום ומניעת‬
‫אובדנות בבתי הסוהר‪.‬‬
‫בקורס הראשון משתתפות כ־‪ 12‬אסירות‪ ,‬רובן בוגרות עשר שנות לימוד‬
‫לפחות‪ ,‬בעלות פוטנציאל ומוטיבציה גבוהים‪ .‬אורך הקורס ‪ 100‬שעות‬
‫לימוד אקדמיות‪ .‬תהליך ההכשרה כולל נושאים בתחום הרפואה המונעת‪,‬‬
‫היגיינה וטיפול סיעודי‪ .‬במסגרת ההכשרה המעשית יתרגלו האסירות‬
‫הלומדות את שיעוריהן עם אסירות אחרות‪ ,‬אשר תיבחרנה על ידי הנהלת‬
‫הכלא‪.‬‬
‫שיתוף פעולה בין 'תעשיות שב"ס' לרבנות שב"ס הוביל לפריצת דרך בכל‬
‫הקשור לפעילות אסירים באגף הדתי התורני בבתי הסוהר 'אלה' ו'רימונים'‪.‬‬
‫האסירים הנמצאים באגף התורני של בית הסוהר עברו הכשרה והסמכה‬
‫ייחודית‪ ,‬המאפשרת להם 'קשירת ציצית'‪ .‬האסירים מתוגמלים על עבודתם‬
‫בהתאם לתפוקה‪ .‬בשלב זה ישנן כבר הזמנות ליותר מ־‪ 22‬אלף יחידות ציצית‪,‬‬
‫שנתפרו במפעלי 'תעשיות שב"ס' והועברו לאגף התורני לביצוע הקשירה‪.‬‬
‫יום־עיון בנושא אוכלוסיות מיוחדות‬
‫בחודש יוני נערך ב'בית מורשת' יום־עיון בנושא עבודה מול אוכלוסיות‬
‫ייחודיות ‪ -‬נשים וטעוני פיקוח‪ .‬מחוז מרכז מחזיק במספר הגדול ביותר של‬
‫עצורים ושפוטים בעלי הפרעות נפשיות‪ .‬יום העיון‪ ,‬ביוזמת מפקד המחוז‬
‫ובהשתתפות כ־‪ 400‬עובדים מהמגזרים השונים במחוז ובבתי הסוהר‪ ,‬נולד‬
‫מתוך הצורך להתמקצעות ולרכישת כלים שיסייעו לסגל בעבודתו‪ .‬היום‬
‫נפתח בהרצאות של אנשי מקצוע מבית החולים הפסיכיאטרי 'באר יעקב'‪.‬‬
‫בהמשך הוצגה פעילות שב"ס בשטח‪ ,‬דרך תוכנית כת"ף בכלא 'נוה־תרצה'‬
‫ואגף טעוני הפיקוח במג"ן‪ .‬לסיום הועלתה ההצגה 'המאניה שלי'‪ ,‬המבוססת‬
‫על סיפורה האישי של שרית גרינברג‪ ,‬חולה במאניה־דיפרסיה‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫חדשות שב"ס‬
‫כוח כת"ר בקציעות‬
‫רגש בידיים‬
‫אחד האתגרים שעמדו בפני שב"ס עם העברת כלא 'קציעות' מידי צה"ל‬
‫לידיו היה התמודדות מול איומים פנימיים וחיצוניים‪ .‬בכלא מוחזקים‬
‫באוהלים כ־‪ 2,500‬אסירים ועצורים בטחוניים‪ .‬התנאים בו כוללים תנועת‬
‫אסירים כל שעות היממה‪ ,‬ללא חומה או מעגלי אבטחה‪ ,‬למעט מגדלים‬
‫ורכב סיור‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬הכלא נמצא במרחק של כחמישה קילומטרים בלבד‬
‫מהגבול המצרי‪ ,‬ורחוק מיחידות המחוז הדרומי לשם קבלת סיוע בעת חירום‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ 2007‬אף התרחש ב'קציעות' אירוע חמור רחב־היקף‪ ,‬שאופיין‬
‫בהפרות סדר במתחם ב' ולווה בהצתת אוהלים ובהשלכת חפצים על אנשי‬
‫הסגל‪.‬‬
‫בשל כל אלה‪ ,‬התעורר הצורך למתן מענה בטחוני מיידי לאיומים האורבים‬
‫בפתח‪ ,‬וב'קציעות' הוחלט על הקמת יחידת כת"ר ("כוח התערבות‬
‫ראשונית")‪ ,‬שתפקידה התערבות במצבי חירום‪ .‬ההחלטה נפלה בהשראתו‬
‫ובגיבויו המלא של מפקד המחוז הדרומי‪ ,‬גונדר אלי גביזון‪ ,‬וביצועה הוטל‬
‫על מפקד הכלא‪ ,‬תת גונדר שלומי כהן‪.‬‬
‫אנשי היחידה‪ ,‬הלוחמים‪ ,‬נבחרו בקפידה רבה מתוך סגל הסוהרים הקיים‪,‬‬
‫תוך הגדרת קריטריונים נוקשים במיוחד לאור משימות הביטחון המגוונות‪,‬‬
‫המיידיות והחשובות העומדות בפניהם‪ .‬מיום הקמת היחידה עוברים לוחמיה‬
‫הכשרות ואימונים הן במסגרת היחידתית והן במסגרת המחוז‪ .‬צוותים‬
‫ייעודיים של היחידה ערוכים מול מגוון מצבי חירום‪ :‬טיפול בהפרות‬
‫סדר‪ ,‬טיפול בהתפרצות אסירים אל מחוץ למתחם‪ ,‬מענה ראשוני לניסיון‬
‫בריחת אסיר‪ ,‬לוחמה בלתי חמושה; שימוש באמצעים אלקטרוניים‪ ,‬שימוש‬
‫במשקפות לראיית לילה‪ ,‬התמקצעות בקריאת מפות; הכרת השטח ויכולת‬
‫שיתוף פעולה מבצעי עם יחידות צה"ל‪ ,‬הפעלת רובי 'פדרל' במסגרת‬
‫היחידה והפעלת טילי 'לאו' בסיוע צה"ל‪.‬‬
‫"אין לי רגש בידיים!" צעק אחד מנערי כלא 'אופק' בזמן שיעור אמנות‪,‬‬
‫כאשר משטח הנחושת עליו עבד נקרע מעוצמת הכוח שהפעיל בידיו‪.‬‬
‫"רגש בידיים" הוא שמו של מיזם קהילתי חדש הנערך ב'אופק' בשיתוף‬
‫עם מכללת בית ברל‪ .‬במסגרת‬
‫המיזם ניתנת לנערים הזדמנות‬
‫מיוחדת לעשות דברים טובים‪,‬‬
‫באותן ידיים שבעבר פגעו‬
‫והרסו‪ .‬אחת לשבוע נפגשים‬
‫הנערים בחדר האמנות בכלא‬
‫ומעצבים ביחד פסל בדמות‬
‫אריה מתוך ספר הילדים "אין‬
‫אריות כאלה" (כתב ואייר‬
‫אמי רובינגר)‪ .‬פסל האריה‬
‫ייתרם בסוף התהליך למחלקת‬
‫אונקולוגיה ילדים בבי"ח‬
‫"הדסה עין־כרם" בירושלים‪,‬‬
‫לרווחתם של הילדים החולים ובני משפחותיהם‪.‬‬
‫במהלך המפגשים הקבוצתיים הנערים מתחברים לחלקים הטובים‪ ,‬הרכים‬
‫והשמחים שבהם ומתרכזים לשעה קלה בעשייה למען האחר‪ ,‬למען החברה‪.‬‬
‫המיזם מזמן לנערים ולכלל בית הסוהר הזדמנות להתחבר לילדות‪ ,‬לנתינה‬
‫ולחמלה‪ .‬סוהרים במדים עוברים ליד האריה ומחייכים‪ ,‬המורים שואלים‬
‫פעילות תורנית חווייתית לאסירי 'מגן'‬
‫"לב נשבר ונדכה אלוהים לא תבזה" (תהילים‪ ,‬נ"א)‬
‫במתקן מג"ן מוחזקת אוכלוסיית אסירים ייחודית המאופיינת בחסכים‬
‫רגשיים‪ ,‬חינוכיים ותפקודיים‪ .‬באגף טעוני הפיקוח שבמתקן מפעילה‬
‫הרבנות מדרשה תורנית המותאמת לאסירים אלה‪ ,‬ומאפשרת להם להשתתף‬
‫באופן פעיל במסגרת קבועה יומיומית בה הם יכולים להתפלל‪ ,‬ללמוד תורה‬
‫ולקחת חלק בפעילויות חברתיות שונות‪.‬‬
‫לקראת כל חג דואג רב היחידה לבצע באגף זה פעילות ייחודית הקשורה‬
‫לאופי החג‪ ,‬לערכיו ולמשמעויותיו המסורתיות‪ .‬כמו כן נוהג הרב להפעיל‬
‫את המשתתפים בחוויות הפעלה שונות הקשורות לכל חג וחג‪.‬‬
‫אחת הפעילויות המיוחדות והחווייתיות שהתקיימה השנה באגף היתה‬
‫אפיית מצות לפסח‪ .‬בפעילות נטלו חלק אסירים מהאגפים השונים‪ ,‬והיא‬
‫כללה צפייה בסרט הדגמה והסברים‪ ,‬ואפייה של מצות באמצעות מתקנים‬
‫מיוחדים שהועמדו לטובת המשתתפים‪ .‬קשה לתאר את השמחה והבעת‬
‫התודה המרגשת שהביעו האסירים כלפי מארגני הפעילות‪ ,‬הנהלת בית‬
‫הסוהר ורבנות שב"ס‪.‬‬
‫ומתעניינים והנערים משתוקקים להיכנס לחדר האמנות כדי לתרום את חלקם‪.‬‬
‫הבחירה בנתינה למחלקה אונקולוגית אפשרה לנערים לפגוש את עצמם‬
‫במקום לא צפוי‪ .‬גם הילדים החולים‪ ,‬כמוהם‪ ,‬נאלצים לשהות תקופה ארוכה‬
‫במקום זר שאינו ביתם‪ .‬גם הם מפחדים מהמדים‪ ,‬מתגעגעים לחברים‪ ,‬לבית‬
‫ולמשפחה; גם שגרת החיים שלהם הופרה באופן פתאומי‪ ,‬אבל מסיבה‬
‫אחרת כמובן‪ .‬פסל האריה וגם ספרים‪ ,‬שנתרמו למיזם על ידי הוצאת "כתר"‪,‬‬
‫מציעים דרך נוספת להקל על סבלם של הילדים החולים‪.‬‬
‫יש לציין כי מחלקת בית החולים היתה שותפה מלאה לתהליך והסכימה‬
‫לקלוט את פסל האריה עוד בשלביו המוקדמים של המיזם‪ .‬צוות הרווחה של‬
‫המחלקה הגיע לבית הסוהר כדי לפגוש את הנערים ולספר להם על עבודתם‬
‫עם הילדים‪" .‬צריך שהאריה יחייך"‪ ,‬אמר אחד הנערים‪" .‬הוא צריך להיות‬
‫צבעוני ושמח"‪ ,‬הכריז נער אחר‪ ,‬ולנו לא נותר אלא לחייך בהסכמה‪.‬‬
‫אסירים לומדים איך לנהל תקציב‬
‫במסגרת קורסי ההכשרה המקצועית לאסירים בשב"ס‪ ,‬נמצא שחלק גדול‬
‫מהאסירים נקלע לעולם הפשע כתוצאה מקשיים כלכליים‪ .‬כיוון שכך‪,‬‬
‫הוחלט בשירות בתי הסוהר לתת לאסירים‪ ,‬נוסף להכשרה המקצועית‪ ,‬גם‬
‫כלים מתקנים ומשלימים בנושאי ניהול תקציב עסקי‪ ,‬הנהלת חשבונות‬
‫ומחשוב‪ .‬התקווה היא שכלים אלה יאפשרו לאסירים להשתלב בשוק העבודה‬
‫עם שחרורם‪ .‬בקורס הראשון‪ ,‬שנערך בבית סוהר 'דקל'‪ ,‬הוכשרו כ־‪40‬‬
‫אסירים‪ .‬אחד האסירים שסיים את הקורס אמר‪" :‬אם אני לא נותן סיגריה‬
‫לאסירים אחרים בכל יום ‪ -‬בסוף החודש אני חוסך כסף"‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫חדשות שב"ס‬
‫מניעת אובדנות אסירים‬
‫תופעת האובדנות בקרב אסירים היא אחד הנושאים המרכזיים המטופלים‬
‫השנה על ידי מינהל טכנולוגיות‪ ,‬בראשותו של תג"ד ישראל רום‪ .‬רום הטיל‬
‫על רמ"ח תקשוב‪ ,‬גנ"מ משה וייס‪ ,‬לתכלל את הפעילות הרבה המבוצעת על‬
‫ידי מחלקות המנהל השונות‪ .‬פעילות מנ"ט‪ ,‬המשתקפת בעבודת הצוות‪ ,‬באה‬
‫לידי ביטוי באמצעים הבאים‪:‬‬
‫‪1 .1‬פיתוח מערכות ‪( BI‬על ידי מחלקת פי"מ)‪ ,‬האוספות מידע מכלל המערכות‬
‫הממוכנות בשב"ס‪.‬‬
‫‪2 .2‬איתור אזיקים אלקטרוניים (על ידי ענף אמל"ח) אשר יתריעו בעת ניסיון‬
‫אובדני‪.‬‬
‫‪3 .3‬פיתוח מערכת ‪"- VC‬וידאו קונפרנס" (על ידי ענף תשתיות) המאפשרת‬
‫אבחון פסיכיאטרי מרחוק‪.‬‬
‫‪4 .4‬התקנת אמצעי צפייה (על ידי ענף הנדסה)‪ ,‬המאפשרים פיקוח מתוך יומן‬
‫האגף והמשל"ט אחר פעילות אסירים אובדניים הנמצאים בתאי הפיקוח‬
‫וההשגחה‪.‬‬
‫החידוש האחרון בתחום הוא מערכת "נפש פעילה"‪ ,‬המתריעה ביומן האגף‬
‫ובמשל"ט על העדר תנועה של אסיר הנמצא בתא השירותים‪ .‬עם כניסת‬
‫האסיר לשירותים נדרכת המערכת‪ ,‬ומרגע זה מתחיל תהליך ניטור חוסר‬
‫תזוזה‪ .‬במקרה של חוסר תזוזה למשך דקה‪ ,‬מתקבלת התרעה קולית וחזותית‬
‫קצרה ביומן וברחבי האגף‪ .‬אם חוסר התנועה נמשך ‪ 20‬שניות נוספות ‪-‬‬
‫מתקבלת התרעה רציפה ותמונת המצלמה המותקנת בשירותים מועברת‬
‫ישירות ליומן ולמשל"ט‪.‬‬
‫הקיץ הותקנה המערכת בבימ"ר תל אביב‪ ,‬לצורך ניסוי ובחינת יעילותה‪.‬‬
‫טקס מצטיינים בתרומה לקהילה‬
‫ב־‪ 3‬באוגוסט נערך במפקדת מחוז מרכז טקס מרגש לציון התרומה לקהילה‬
‫של יחידות מחוז מרכז וסוהריהן‪ .‬השנה צוין הטקס לזכרו של סוהר 'רימונים'‪,‬‬
‫מנסור חוסיין ז"ל‪ ,‬אשר‪ ‬הקריב את חייו בהצילו‪ ‬ילדה שטבעה בים‪ .‬משפחתו‬
‫של מנסור ז"ל בחרה להנציח את זכרו על ידי הענקת פרסים כספיים ליחידה‬
‫ולסוהר המצטיינים בתחום התרומה לקהילה‪ ,‬ותאריך הטקס נקבע בדיוק‬
‫ביום השנה למותו‪.‬‬
‫בטקס נכחו הנציב‪ ,‬רב גונדר בני קניאק‪ ,‬בני משפחתו של הסוהר‪ ,‬אנשי‬
‫מפקדת מחוז מרכז בראשות הממ"ז והסממ"ז‪ ,‬רמ"ל הדרכה‪ ,‬מפקדי בתי‬
‫הסוהר וסוהרים מיחידות המחוז‪.‬‬
‫הטקס נערך זו השנה השלישית ברציפות‪ ,‬והשנה זכו במקומות הראשונים‪:‬‬
‫כלא 'רימונים' ‪ -‬היחידה המצטיינת‪ ,‬ורס"מ שמעון קדוש מכלא 'השרון' ‪-‬‬
‫הסוהר המצטיין‪.‬‬
‫אביו של מנסור חוסיין ז"ל מעניק תעודת הוקרה‬
‫‪40‬‬
‫חדשות מינהל ת"ל‬
‫מתחשק לכם להיות וירטואליים או‬
‫מעשיים?‬
‫לקראת חודש ספטמבר יוקצו לסוהרי הקבע ‪ 300‬נקודות אישיות (על‬
‫פי חלקיות המשרה) לרכישה בסניפי ‪ .H&O‬כבר כעת קיבלנו נקודות‬
‫וירטואליות‪ 2,500 :‬לרכישה ב־‪ H&O‬ו־‪ 1,500‬לרכישה ב־‪.TAGWOMAN‬‬
‫הבינוי מתגייס למאבק‬
‫במסגרת המאבק באובדנות הוחלט להשקיע אמצעים פיזיים על מנת‬
‫להבטיח סביבה מוגנת ככל‬
‫האפשר לאסירים מועדים‬
‫לפורענות‪ .‬במסגרת זו‬
‫משפצת כיום מחלקת בינוי‬
‫תאי פיקוח בכל המחוזות‬
‫על מנת להתאימם להנחיות‬
‫החדשות שיצאו בנושא‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬משופצים כיום‬
‫תאים שיהפכו לתאי‬
‫השגחה ("חלליות")‪ .‬תאי‬
‫השגחה אלו כוללים חומר‬
‫מיוחד המרפד את כל‬
‫התא ומונע פגיעה עצמית‪,‬‬
‫מצלמות וכלים אנטי‬
‫ונדליים‪.‬‬
‫מחלקת רכישות יוצאת לשטח‬
‫נציגי מחלקת רכישות קיימו ימי עיון בשלושת המחוזות בנושאים מחלקתיים‬
‫כגון‪ :‬רכש‪ ,‬מכרזים והמערכת הלוגיסטית‪.‬‬
‫במסגרת ימי העיון נפגשו אנשי המחלקה עם אנשי תחום התמיכה הלוגיסטית‬
‫ביחידות ובמחוז ליום שכלל הדרכה‪ ,‬שאלות ותשובות והיזון חוזר של אנשי‬
‫השטח‪.‬‬
‫דבר השף‪ :‬שב"ס ‪ -‬ראש בריא בגוף בריא‬
‫לוחות המזון החדשים פתחו בפני הסוהרים מגוון אפשרויות לאכילה של‬
‫מזונות בריאים‪ ,‬בתוכם אפשר למצוא פסטה מקמח מלא‪ ,‬קינואה‪ ,‬קוסקוס‬
‫מלא‪ ,‬לחם קל ובורגול‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬חדרי האוכל‬
‫מקושטים בירקות מחמשת‬
‫הצבעים ולמי שאוהב דגים‬
‫או רוצה תוספת אומגה אנו‬
‫מציעים פילה טונה ברוטב‬
‫פיקנטי‪ ,‬בקלה ומושט‪.‬‬
‫בארוחות הבוקר מוגשים‬
‫גם יוגורט עם גרנולה‬
‫וקורנפלקס עם חלב‪.‬‬
‫המזון של הסגל מבושל‬
‫בשמן קנולה ובסלטים‬
‫משתמשים גם בשמן זית‬
‫או ב"זיתולה" (שמן קנולה‬
‫ושמן זית)‪ .‬בכל לוחות‬
‫המזון‪ ,‬של האסירים ושל‬
‫הסגל‪ ,‬הופחת השימוש‬
‫בטיגון‪ ,‬ירדה המרגרינה ובימי שני בערב מגישים ארוחה בסגנון ישראלי‬
‫הכוללת פיתות‪ ,‬חומוס‪ ,‬פלאפל וסלט‪.‬‬
‫חדשות שב"ס‬
‫חדשות מינהל מש"א ‪-‬‬
‫על עניינים שברוח‪ ,‬בחומר ומה שביניהם‬
‫סיוע לצורך לימודים‬
‫ועדת ההשתלמויות של מינהל משאבי אנוש דנה בבקשות סוהרים לסיוע‬
‫במענק כספי ובשעות היעדרות‪ ,‬לצורך לימודים אקדמיים או מקצועיים בעלי‬
‫זיקה לתפקיד‪ .‬הסוהרים שרוצים להגיש בקשה צריכים לעמוד בקריטריונים‬
‫הבאים‪ :‬ותק (שלוש שנים)‪ ,‬שתי חוות־דעת בציון גבוה‪ ,‬ללא דיונים‬
‫משמעתיים בשנתיים שלפני הגשת הבקשה‪ ,‬המלצת המפקד הישיר ומפקד‬
‫המחוז‪ .‬לכל בקשה צריך לצרף מערכת שעות‪ ,‬טופס התחייבות של הלומד‬
‫וקבלות המעידות על תשלום למוסד הלימודים‪.‬‬
‫הצטרפו למקהלה!‬
‫להקת הזמר של שירות‬
‫בתי הסוהר מחדשת‬
‫ומתחדשת‪ .‬הלהקה‪,‬‬
‫בניהולו המוסיקלי של‬
‫עופר קץ‪ ,‬מונה כעשרה‬
‫אנשי סגל‪ .‬מדי שנה‬
‫מחדשת הלהקה את‬
‫הרפרטואר המוסיקלי‬
‫שלה ומייצגת את‬
‫שב"ס במגוון אירועים‬
‫ארגוניים‪ .‬הלהקה תשמח לצרף אל שורותיה חברים נוספים‪.‬‬
‫סיורים לימודיים‬
‫השנה פורסמה תוכנית סיורים לימודיים חדשה לסגל שב"ס‪ ,‬שנבנתה‬
‫בהתאם לערכי הארגון‪ .‬לכל יחידה מוקצים שלושה סיורים לימודיים בשנה‪,‬‬
‫במסגרתם זוכים הסוהרים להדרכה‪ ,‬ביקור במוזיאון וארוחת צהריים‪ .‬נכון‬
‫למועד כתיבת הדברים‪ ,‬מקום הסיור המועדף על סגל שב"ס השנה הוא ‪-‬‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫תוכנית שדרוג לעו"סים‬
‫במרס השנה הוחל ביישום תוכנית כוללת לשדרוג תנאי העסקה ומסלולי‬
‫קידום של עובדים סוציאליים בארגון‪ .‬התוכנית גובשה על ידי מינהל מש"א‪,‬‬
‫בשיתוף גורמי תכנון והגורמים המקצועיים ובהתאם להנחיית הנציב‪ .‬התוכנית‬
‫נועדה לשדרוג עו"סים המשרתים כבר בשב"ס‪ ,‬אבל גם לשדרוגם של מגויסים‬
‫עתידיים‪ ,‬בהתבסס על שינוי תמהיל תקינת העו"סים‪ ,‬תוך הגדלת מספר תקני‬
‫הקצונה ופריסה ארצית מאוזנת‪.‬‬
‫בין השאר מגובשת בימים אלה במינהל ההדרכה‪ ,‬כחלק מהתוכנית מתכונת‬
‫ייחודית של הכשרה לקצונה לאוכלוסיית העובדים הסוציאליים‪ ,‬על פיה‬
‫תוענק קדימות לעו"סים שהשינוי למעמד קצונה ישתלם להם מבחינת‬
‫שכרם‪ .‬כמו כן‪ ,‬כחלק ממסלול הגיוס העדכני לעו"סים‪ ,‬נקבע שיבנה מסלול‬
‫קידום מובנה לתחום‪ .‬דרגת הגיוס כבד"א תהווה דרגת 'גישור' בלבד‪ ,‬למשך‬
‫שנתיים־שלוש‪ ,‬עד ליציאה לקצונה למתאימים‪ .‬לבעלי ניסיון מקצועי‬
‫משמעותי של חמש שנים ומעלה‪ ,‬יתאפשר גיוס כבר בדרגת קצונה‪.‬‬
‫פעילות לרווחת הסוהר ולטיפוחו‬
‫יחידת הרווחה של שב"ס מובילה מדיניות ליצירת תנאים לרווחת הסוהר‬
‫ולטיפוחו‪ .‬בשנה שעברה ערכה היחידה מיזמים שונים‪ ,‬הקשורים לתהליך‬
‫הפרישה של סוהרים‪ .‬בין השאר נוסד כנס 'קפה ומאפה' לפורשים‪ ,‬נפתח‬
‫'מרכז פרישה' לסוהרים לפני פרישה‪ ,‬פעם בחודש‪ ,‬וכן התקיימו סדנאות‬
‫פרישה לגמלאים‪ .‬הסדנאות מתקיימות שלוש פעמים בשנה‪ ,‬והסדנה הקרובה‬
‫תתקיים בספטמבר־אוקטובר ‪.2010‬‬
‫הפעילות למען הפורשים היא רק חלק מהמאמצים שמשקיעים קציני הרווחה‬
‫למען קידומו של המשאב האנושי בשירות‪ .‬רק באפריל השנה הסתיים קורס‬
‫קציני הרווחה הראשון בשב"ס‪ .‬מדובר בקורס מקצועי בו השתתפו כל קציני‬
‫הרווחה משלושת המחוזות ומהנציבות‪ .‬במהלך הקורס התמקצעו קציני‬
‫הרווחה בתחומים שונים‪ ,‬ביניהם תהליך קליטת הסוהר‪ ,‬דרכי התמודדות של‬
‫הסגל‪ ,‬התערבות בזמן משבר ופרישה מהשירות‪.‬‬
‫אבחון ומיון בממד"ה‬
‫פעולות צוות האבחון והמיון בממד"ה מתחילות מהצעד הראשון שעושה‬
‫העובד בארגון‪ .‬חשוב לנו לנסות ולוודא כי העובד אכן מתאים לארגון וכי‬
‫יכולותיו תואמות את דרישות התפקיד‪.‬‬
‫גיבוש ‪ -‬בשנת ‪ 2009‬החלו לפעול גיבושי סוהרים‪ .‬לגיבושים אלה מגיעים‬
‫עשרות מועמדים לתפקיד סוהרי ביטחון‪ ,‬המשתתפים במשך יומיים‬
‫בפעילויות קבוצתיות‪ ,‬מבחני כושר‪ ,‬ראיונות וסימולציות‪ .‬כל זאת תחת‬
‫עיניהם הפקוחות של מעריכי שטח ופסיכולוגים‪ .‬מטרת הגיבוש היא להבין‬
‫האם המועמדים מתאימים לסוהרות ולאיזה סוג יחידה הם מתאימים ביותר‪.‬‬
‫מרכזי הערכה לקצונה ולקצונה בכירה ‪ -‬לאחרונה פורסם נוהל מרכז הערכה‬
‫ובו מספר חידושים‪:‬‬
‫‪1 .1‬לא ייערך דיון עבור מועמדים שקיבלו ציוני קצה (ציונים גבוהים מאוד‬
‫או נמוכים מאוד)‪.‬‬
‫‪2 .2‬המועמד יקבל את סיכום הדיון שנערך לגביו ‪ -‬לידיו‪.‬‬
‫‪3 .3‬דיוני בכירים ייערכו על ידי ראשי האגפים‪.‬‬
‫‪4 .4‬למרכזי ההערכה לקצונה ייעודית יוקדשו מעתה יומיים‪ :‬יום אחד יוקדש‬
‫לצפייה במועמדים ויום נוסף לדיון ולמסקנות‪.‬‬
‫תרומתם של מעריכי השטח בתהליכי המיון חשובה והכרחית‪ ,‬ולכן אנו‬
‫פותחים בקרוב בתהליך כלל‪-‬ארגוני של איתור מעריכי שטח חדשים לגיוס‬
‫סוהרים ולקצונה‪ .‬סוהרים שיימצאו מתאימים לשמש כמעריכי שטח‪ ,‬יעברו‬
‫הכשרה בממד"ה ויוכלו להשתלב בגיבושים ובמרכזי ההערכה בהקדם‪.‬‬
‫מחקר ארגוני בממד"ה‬
‫תחום המחקר בממד"ה שם בראש מעייניו את פיתוח הידע וקידום תהליכי‬
‫למידה הנוגעים לסגל הכליאה בשירות‪ .‬השנה עסק תחום המחקר במגוון‬
‫נושאים באמצעות ביצוע סקרים‪:‬‬
‫סקר אקלים ארגוני‪ - 2009 ,‬הסקר הקיף את כל יחידות השטח‪ ,‬יחידת‬
‫'נחשון' ועובדי המטה‪ .‬ממצאי הסקר הוצגו למפקדי היחידות‪ ,‬לממ"זים‬
‫ולחברי הספ"כ‪ .‬בימים אלה אנו שוקדים על תוצאות הסקר בקרב עובדי‬
‫המטה ולוחמי 'נחשון'‪ .‬סקר נוסף ייערך ברבעון האחרון של ‪.2010‬‬
‫סקר עבור מחלקת חטו"ש ‪ -‬הסקר בוחן את שביעות רצונם של העובדים‬
‫הסוציאליים וקצינות החינוך ואת מאפייני התפקידים הייחודיים להם‪.‬‬
‫סקר מערכת 'קידמה' החדשה ‪ -‬לבחינת שביעות רצון המשתמשים במערכת‬
‫ועמדותיהם‪.‬‬
‫סקר עבור יחידת הדוברות ‪ -‬לבחינת השפעת הסיורים המודרכים בבתי‬
‫הסוהר על עמדת המבקרים כלפי שב"ס‪.‬‬
‫סקר מתוכנן בקרב עובדי אגף האסיר ‪ -‬בנוגע לשינויים הארגוניים באגף‬
‫בשנה האחרונה‪.‬‬
‫סקר שביעות רצון מגויסים חדשים ‪ -‬לגבי השירות הניתן בלשכת הגיוס‪,‬‬
‫וסיוע בעריכת סקר לבחינת הסיבות לנשירת חיילי חובה מהשירות‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬מפרסם תחום המחקר חומרים כתובים העוסקים בעולם הכליאה‬
‫ומיועדים לשימושכם הרחב‪:‬‬
‫מאגר מידע ‪ -‬תחום המחקר עסק השנה בבניית מאגר מידע במערכת 'מופת'‪,‬‬
‫של מאמרים העוסקים בסגל כליאה‪ .‬המאגר מונה כבר יותר מ־‪ 100‬תקצירי‬
‫מאמרים באנגלית ובעברית!‬
‫"מידע ממד"ה" ‪ -‬תקציר מאמר המופץ בכל חודש לבכירי הארגון‪ ,‬ולגורמים‬
‫נוספים המעוניינים בו‪ .‬המאמרים דנים בסוגיות ניהול סגל‪ ,‬מדעי ההתנהגות‬
‫ופיתוח ארגוני‪ ,‬בדגש על עולם הכליאה‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫חדשות שב"ס‬
‫חדשות מינהל הדרכה‬
‫יום עיון בנושא האסירים הבטחוניים‬
‫ביוזמת בי"ס ניר‬
‫יום עיון בנושא האסירים הבטחוניים והרחוב הפלשתיני התקיים בשב"ס‬
‫ביוזמת בית ספר 'ניר' ובחסות מינהל ההדרכה‪ ,‬במטרה להרחיב ולהעמיק את‬
‫הידע לגבי אוכלוסייה זו‪.‬‬
‫בשירות בתי הסוהר כלואים היום כ־‪ 10,000‬אסירים בטחוניים‪ .‬הבנת השפה‪,‬‬
‫המנטליות והמאפיינים של אוכלוסייה זו ‪ -‬חשובה באופן משמעותי להצלחת‬
‫שב"ס בייעודו להחזיק את האסירים הבטחוניים במשמורת בטוחה‪ ,‬תוך‬
‫שמירה על כבודם ומילוי‬
‫צורכיהם‪.‬‬
‫ביום העיון לקחו חלק‬
‫מרצים משב"ס ומחוצה לו‪.‬‬
‫גנ"מ דקר אילת‪ ,‬מפקד כלא‬
‫'גלבוע'‪ ,‬דיבר על הפיקוד‬
‫בבית סוהר בטחוני ועל‬
‫הצורך להבין את המנטליות‬
‫הערבית כגורם מכריע‬
‫בניהול הכלא‪ .‬השתתפו‬
‫גם פקד אבנר סער מיחידת המו"מ של משטרת ישראל‪ ,‬שהרחיב בנושא‬
‫המחבלים המתאבדים‪ ,‬וסג"ד ד"ר יובל ביטון‪ ,‬קמ"ן 'קציעות' שתיאר‪ ,‬בין‬
‫השאר‪ ,‬את מאפייניהם של ארגוני הטרור השונים‪.‬‬
‫נוסף ליום העיון‪ ,‬הפיק בית ספר 'ניר' לקסיקון מונחים עם ציון ימי אזכור‬
‫פלשתיניים‪ ,‬ומילון מונחים שגורים בפי האסירים הבטחוניים‪ ,‬לשימושם של‬
‫אנשי הסגל הבאים אתם במגע‪.‬‬
‫פתרונות למניעת אובדנות ‪ -‬ביום עיון‬
‫יום עיון בנושא מניעת אובדנות בשב"ס נערך בחודש אפריל ב"בית מורשת"‪,‬‬
‫בחסות מינהל ההדרכה‪ .‬מטרת יום העיון היתה חשיפה והעלאת המודעות‬
‫לנושא מניעת אובדנות‪ ,‬לצד מתן כלים טיפוליים להתמודדות וסיוע לאסיר‬
‫האובדני‪ .‬לקחו בו חלק מפקדי בתי סוהר‪ ,‬אנשי מערך הטיפול‪ ,‬מפקדי‬
‫משמרת‪ ,‬משתתפי קורס קציני רווחה ואנשי מטה הנציבות‪.‬‬
‫יום העיון נבנה‪ ,‬כפי שהציג אותו ראש מינהל ההדרכה‪ ,‬מנקודת מבט‬
‫אופטימית‪ ,‬והנושא הוצג מזוויות שונות‪ :‬זווית פיקודית‪ ,‬טיפולית‪ ,‬מקצועית‬
‫ורגשית‪.‬‬
‫רק מאמץ משולב של כלל הסגל המטפל באסירים יצמצם את מקרי האובדנות‬
‫בין כותלי בית הסוהר ‪ -‬הסביר ראש מנהל ההדרכה‪ ,‬תג"ד אשר וקנין‪ ,‬והוסיף‪:‬‬
‫"אין דרך אחת למניעת האובדנות‪ ,‬יש סט של פתרונות ויש להתאים פתרון‬
‫רלוונטי לכל אדם"‪.‬‬
‫את המסר העיקרי של יום העיון סיכם הנציב‪ ,‬רב־גונדר בני קניאק‪" :‬אחד‬
‫היעדים המרכזיים שלנו הוא לדעת להתמודד באומץ עם תופעת האובדנות‪.‬‬
‫אנו מסוגלים‪ ,‬כארגון‪ ,‬לטפל בכך באופן מקצועי‪ .‬סוד ההצלחה טמון בסוהר‬
‫ובתחושת היחידה‪ ,‬שעושה ככל הניתן כדי למנוע את התופעה"‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫קצינים ואקדמאים ‪!100 -‬‬
‫המחזור הראשון של תוכנית קצינים אקדמאים יצא לדרך במאי‪ .‬מדובר‬
‫בתוכנית שתהפוך את האקדמיזציה לחלק בלתי נפרד מכללי הכשרת‬
‫הקצונה בשב"ס‪ ,‬ותהיה מנוף למצוינות ארגונית‪ .‬התוכנית כוללת לימודי‬
‫תואר ראשון בקרימינולוגיה‬
‫במכללת אשקלון‪ .‬לצד קבלת‬
‫דרגות הקצונה‪ ,‬יקבל כל בוגר גם‬
‫תעודת תואר ראשון‪ ,‬וכך ‪ -‬כל‬
‫קצין בשב"ס יהיה גם אקדמאי‪.‬‬
‫מסלול נוסף נפתח באוניברסיטת‬
‫בר־אילן ללימודי תואר שני‬
‫במינהל ומדיניות ציבורית‪.‬‬
‫מסלול זה‪ ,‬מיועד לחניכי קורס‬
‫תת־גונדר אשר וקנין מברך את החניכים‬
‫פיקוד ומטה‪.‬‬
‫תוכנית האקדמיזציה מנוהלת‬
‫ומובלת באחריות מנהל ההדרכה‪ ,‬בראשות תת־גונדר אשר וקנין‪ ,‬יחד עם‬
‫ראש ענף תורה והדרכה‪ ,‬סגן גונדר דפנה דואיב‪ .‬את התוכנית מרכזת רב־‬
‫כלאי אלונה ז'רז'בסקי‪.‬‬
‫המחזור הראשון שיצא לדרך במאי עתיד לסיים את דרכו בעוד כשנה וחצי‪,‬‬
‫בינואר ‪ .2012‬המחזור של לימודי תואר מוסמך‪ ,‬שהחל ביולי‪ ,‬יסתיים עוד‬
‫קודם לכן‪ ,‬באוקטובר ‪ .2011‬בסך הכול ילווה הפרויקט כ־‪ 100‬לומדים‬
‫במקביל‪ .‬אין ספק‪ ,‬אומרים במחלקת ההדרכה‪ ,‬שהתוכנית תצעיד את הארגון‬
‫קדימה‪ .‬הקצין החושב‪ ,‬הסקרן והידען הוא דור העתיד של שב"ס‪.‬‬
‫קידום בריאות הסוהר‬
‫תוכנית "בריאות הסוהר" בשב"ס היא תוכנית מורכבת‪ ,‬כוללת ומקיפה‪,‬‬
‫המתמקדת בקידום בריאותו של הסוהר ובכלל זה קידום רווחתו ואיכות חייו‪.‬‬
‫להלן הצעדים שננקטו בארגון כדי לקדם את התוכנית‪:‬‬
‫ימי בריאות ‪ -‬ב־‪ 2008‬הנחה פיקוד שב"ס לגבש תפיסה כוללת של קידום‬
‫בריאות הסוהר על ידי ניהול שינוי באורח חייו ושיפור סביבת עבודתו‪.‬‬
‫התנעת התוכנית בוצעה באמצעות הקניית ידע בתחום‪" ,‬ימי בריאות"‬
‫ביחידות‪ ,‬וחשיפה של הסוהרים למיזם‪.‬‬
‫פעילות גופנית ‪ -‬אחת הפעולות החשובות המבוצעות במסגרת תוכנית‬
‫"בריאות הסוהר" היא תוכנית "התערבות אישית"‪ .‬מטרתה ‪ -‬לאפשר לכל‬
‫סוהר לבצע פעילות גופנית בהתאם ליכולתו‪ .‬כחלק מהתוכנית הופצה הנחיה‪,‬‬
‫המחייבת את הסוהרים לבצע פעילות גופנית פעמיים בשבוע‪ ,‬על חשבון‬
‫שעות העבודה‪ .‬כדי שניתן יהיה להכין עבור כל סוהר תוכנית אימון אישית‪,‬‬
‫אותרו ביחידות סוהרים בעלי זיקה לתחום האימון הגופני ואלה נשלחו לקורס‬
‫מדריכי כושר גופני וחדר כושר‪ .‬כמו כן הוקמו חדרי כושר בבתי הכלא והוצב‬
‫שילוט במסלולים המיועדים להליכה‪.‬‬
‫"אנשי הברזל" ‪ -‬מערכת מחשוב ייחודית שהוקמה בשיתוף מינהל‬
‫טכנולוגיות ומינהל הדרכה‪ .‬המערכת מרכזת את נתוני הפעילות הגופנית‬
‫ומאפשרת מעקב אישי‪.‬‬
‫מזון בריא ‪ -‬התוכנית מקודמת על ידי מחלקת הלוגיסטיקה‪ .‬במסגרתה‬
‫מבוצעת התערבות במטבח הכוללת שינוי הרגלי הצריכה בחדרי האוכל‪,‬‬
‫שינוי שיטות הבישול במטבח ועדכון התפריטים‪ .‬לצורך כך עברו הטבחים‬
‫הכשרה והשתלמות בקורס מנהלי מטבחים וביום הדרכה שנתי‪.‬‬
‫מניעת מחלות ‪ -‬מחקרים מראים כי ירידה במשקל‪ ,‬הפסקת עישון ופעילות‬
‫גופנית מפחיתים את הסיכון ללקות במחלות‪ .‬נוסף על ימי הבריאות‪,‬‬
‫מתקיימות ביחידות סדנאות לתזונה נכונה‪ ,‬לירידה במשקל ולפעילות גופנית‪.‬‬
‫סביבה ללא עישון ‪ -‬ההחלטה על סביבה נקייה מעישון אוסרת עישון במבני‬
‫שב"ס וברכבי שב"ס באופן מוחלט‪ ,‬ומחייבת את המעשנים לעשן מחוץ‬
‫למבנים‪ ,‬בשטחים לא מקורים‪.‬‬
‫ברכתנו שלוחה לשנה החדשה‬
‫רס"ר עופר לוי‪,‬‬
‫לוחם יחידת 'נחשון'‬
‫"לרגל השנה החדשה אני מברך את כל‬
‫שב"ס בברכת שנה טובה ומוצלחת‪ ,‬שנת‬
‫ביטחון ועשייה‪ ,‬שנה של אושר ואהבה"‪.‬‬
‫רס"ל אורטל קאמר‪,‬‬
‫רשמת‪ ,‬בימ"ר 'אוהלי קידר'‬
‫"לרגל חגי תשרי‪ ,‬אני מאחלת למשפחת‬
‫שב"ס ולמדינת ישראל חג שמח ופורה‪,‬‬
‫שנת שגשוג והצלחה‪ ,‬שנת בריאות‬
‫והגשמה‪ ,‬שנת שלום וביטחון‪.‬‬
‫שלוחה ברכתי לכל הסוהרים והסוהרות‬
‫ולבני משפחותיהם על העשייה‪ ,‬ההבנה‬
‫והתמיכה‪ .‬מי ייתן ושנה זו תהיה טובה‬
‫מקודמתה‪ ,‬אמן"‪.‬‬
‫סמל תהילה מגן‪,‬‬
‫זקיפת ביטחון‪ ,‬ב‪/‬ס 'גלבוע'‬
‫"לרגל השנה החדשה מאחלת אני‬
‫למשפחת שב"ס שהשנה תהיה טובה‬
‫ומוצלחת‪ .‬שנה של הגשמה‪ ,‬שפע‬
‫בריאות והצלחה בכל התחומים"‪.‬‬
‫ר‪/‬ס אמיר שוגג‪,‬‬
‫מדריך‪ ,‬בית ספר 'ניר'‬
‫"ראש השנה הוא חג משאלות הלב וחג‬
‫התקווה הנצחית‪ .‬לכן אני מאחל לכל‬
‫שב"ס שנה מתוקה כדבש‪ ,‬שיישאו עצינו‬
‫פריים ושדותינו ירוו מים"‪.‬‬
‫רנ"ג עמוס בוטה‪,‬‬
‫מפקד מחנה נציבות רמלה‬
‫"לרגל השנה החדשה אני מאחל לכל‬
‫סוהרי שב"ס שנה טובה ומבורכת‪ ,‬שנה‬
‫של צמיחה כלכלית‪ ,‬שנה של פתרונות‬
‫נכונים ועלייה על מסלול ההצלחה"‪.‬‬
‫ר‪/‬כ איתמר יפת‪,‬‬
‫רת"ח חינוך‪ ,‬כלא 'רימונים'‬
‫"מי ייתן והאור האישי של כל אחד ואחד‬
‫מאתנו יזרח על שנה של יצירה‪ ,‬עשייה‪,‬‬
‫התפתחות ונתינה"‪.‬‬