ל - הרב מרדכי אליהו

‫‪-1-‬‬
‫קול צופיך‬
‫מרן הראשון לציון הרה"ג המקובל הא‪-‬לקי‬
‫הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫בלק ‪ -‬תשס"ד ‪ -‬מאת מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫השיעור לעילוי נשמת ‪:‬‬
‫מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫פרשת השבוע ‪ :‬בלק‬
‫השיעור נמסר ע"י הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‪ ,‬בשנת תשס"ד‪.‬‬
‫הלכות תפילין‬
‫כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעם ק‪-‬ל‬
‫פרשתנו עוסקת בנסיונותיו של בלעם הרשע לקלל את ישראל‪ ,‬בשליחותו‬
‫של בלק‪ ,‬אך ללא הועיל‪ ,‬ויצאו מפיו הדברים שהקב"ה קבע‪ ,‬וברך את‬
‫ישראל‪ .‬בנסיון השני‪ ,‬כשאילץ בלק את בלעם הרשע לקלל‪ ,‬נשא בלעם את‬
‫ֵָאמר ְּל ַי ֲעקֹב‬
‫ַחׁש ְּב ַי ֲעקֹב וְּ לֹא ֶק ֶסם ְּביִּ ְּש ָר ֵאל ָכ ֵעת י ֵ‬
‫משלו ואמר‪'ִּ :‬כי לֹא נ ַ‬
‫ּוליִּ ְּש ָר ֵאל ַמה ָפ ַעל ֵאל' (במדבר כג‪ ,‬כג)‪ .‬ידוע שבשעה שמברכים צריך להזכיר‬
‫ְּ‬
‫את שמו של המתברך‪ ,‬וחשב בלעם שגם בקללה צריך להזכיר את שם‬
‫המקולל‪ ,‬ורצה להזכיר בתחילה את שמו של יעקב אבינו‪ ,‬ואמר 'כי לא נחש‬
‫ביעקב'‪ ,‬אך כיון שלא היתה תגובה‪ ,‬ניסה להזכירו בשמו שהוחלף ‪-‬‬
‫'ישראל '‪ ,‬ואמר 'ולא קסם בישראל'‪ ,‬אך גם זה לא הועיל‪ .‬הבין בלעם שככל‬
‫הנראה לא שונה שמו של יעקב ל'ישראל‪ ,‬אלא הוא קיבל זאת כתוספת‬
‫לשמו‪ ,‬על כן אמר בנשימה אחת 'כעת יאמר ליעקב ולישראל'‪ ,‬אך גם זה‬
‫ללא הצלחה‪ .‬אמר לבלק‪ ,‬עתה מובן מה שכתוב 'וַיִּ ֶבן ָׁשם ִּמ ְּז ֵב ַח וַיִּ ְּק ָרא‬
‫ַל ָמקֹום ֵק‪-‬ל ֵבית ֵק‪-‬ל' (בראשית לה‪ ,‬ז) ‪ -‬הנה מתחילה לא ידע בלעם אם‬
‫יעקב אבינו הוא שקרא למזבח בשם "ק‪-‬ל בית ק‪-‬ל"‪ ,‬או שהקב"ה קרא‬
‫ליעקב אבינו בשם "ק‪-‬ל בית ק‪-‬ל" ‪ -‬ומזה שלא הועילו "ברכותיו" עם‬
‫השמות שהזכיר עד אז‪ ,‬הבין שהקב"ה הוא שקרא ליעקב אבינו בשם "ק‪-‬‬
‫ל"‪ ,‬ואז אמר 'מה פעל ק‪-‬ל'‪ .‬אך כפי שראינו נסיונותיו לא צלחו‪ ,‬ובמקום‬
‫לקלל בירך כפי שהקב"ה שם בפיו (עיין לקול אליהו להגר"א בפרשת בלק‬
‫אות צ"ז)‪.‬‬
‫זריזותם של ישראל בקיום המצוות‬
‫'הן ָעם ְּכ ָל ִּביא‬
‫בלעם מביע התפעלות מאופן השכמתם של עם ישראל ואומר ֶ‬
‫יָקּום וְּ ַכ ֲא ִּרי יִּ ְּת ַנ ָשא' (שם‪ ,‬שם‪ ,‬כד)‪ .‬ומבאר רש"י שהפסוק מתאר את‬
‫זריזותם של ישראל בקיום המצוות‪ ,‬וז"ל‪" :‬כשהן עומדים משנתם שחרית‪,‬‬
‫הן מתגברין כלביא וכארי לחטוף את המצוות‪ ,‬ללבוש טלית לקרוא את‬
‫שמע ולהניח תפילין"‪ .‬ולכאורה יש להבין‪ ,‬מדוע הפך רש"י את סדר‬
‫הדברים וכתב שקוראים את שמע לפני שמניחים תפילין‪ ,‬והרי קוראים‬
‫קריאת שמע עטופים בטלית ומוכתרים בתפילין‪ ,‬וכבר אמר עולא (ברכות‬
‫יד‪" ) :‬כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו"?‬
‫אלא נראה לומר שכוונת רש"י לא על קריאת שמע שקוראים בתפילה‪ ,‬אלא‬
‫על הפסוק של שמע שמזכירים בסדר אמירת הקרבנות‪ ,‬ולזה לא צריך‬
‫הנחת תפילין (אולם בחומש הוצאת 'שי למורה' וכן בהוצאות 'המאור'‬
‫הגרסא ברש"י כסדר)‪.‬‬
‫מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל‬
‫כששמע בלק את "ברכותיו" של בלעם הרשע‪ ,‬כעס ואמר (שם) 'גַם קֹב לֹא‬
‫ֲכּנּו'‪ ,‬וענה לו בלעם שכבר בלכתו אליו אמר לו‬
‫ִּת ֳּק ֶבּנּו גַם ָב ֵר ְּך לֹא ְּת ָבר ֶ‬
‫ֲשה'‪ ,‬ועל כן אין לו שום‬
‫יך אֹתֹו ַתע ֶ‬
‫ַאך ֶאת ַה ָד ָבר ֲא ֶׁשר ֲא ַד ֵבר ֵא ֶל ָ‬
‫הקב"ה‪' :‬וְּ ְּ‬
‫יך‬
‫'הלֹא ִּד ַב ְּר ִּתי ֵא ֶל ָ‬
‫שליטה על אמרי פיו‪ ,‬והכל מאתו יתברך וזהו שכתוב‪ֲ :‬‬
‫ֱשה'‪ .‬וכשעמד בלעם הרשע מול פתחיהם של‬
‫ֵלאמֹר כֹל ֲא ֶׁשר יְּ ַד ֵבר ה' אֹתֹו ֶאע ֶ‬
‫ישראל‪ ,‬וראה את צניעותם שפתחיהם אינם מכוונים אחד כנגד השני‪ ,‬נאחז‬
‫יך‬
‫יך ַי ֲעקֹב ִּמ ְּׁש ְּכנ ֶֹת ָ‬
‫'מה טֹבּו א ָֹה ֶל ָ‬
‫התפעלות גדולה ואמר (שם‪ ,‬כד‪ ,‬ה) ַ‬
‫יִּ ְּש ָר ֵאל'‪ ,‬ושוב הפך את הקללה לברכה‪ .‬ביאור הדברים הוא‪ ,‬שמתחילה‬
‫חשב בלעם לקלל את ישראל שלא יהיו להם ח"ו בתי כנסיות ושיתבטלו‬
‫חלילה בתי המדרשות; הוא רצה לגרום לקיצוץ מוחלט בתקציבים המגיע‬
‫לעמלי התורה‪ ,‬וכן על זה הדרך ‪ -‬אך במקום זה על כורחו ושלא בטובתו‬
‫יך יִּ ְּש ָר ֵאל'‪.‬‬
‫יך ַי ֲעקֹב ִּמ ְּׁש ְּכנ ֶֹת ָ‬
‫'מה טֹבּו א ָֹה ֶל ָ‬
‫ברך ואמר ַ‬
‫‪[email protected]‬‬
‫וישם ה' דבר בפי בלעם‬
‫שואל בעל האור החיי ם הקדוש כיצד יתכן שהקב"ה יכניס לפיו הטמא של‬
‫בלעם‪ ,‬ברכות כל כך נעלות לעם ישראל‪ ,‬וכגון הפסוק 'מה טבו אוהליך‬
‫יעקב משכנותיך ישראל' המבטא את עוצמת היחודיות של עם ישראל‬
‫בצניעותו יותר מכל העמים כולם‪ .‬וכיצד אנו אומרים בכניסתנו לבית‬
‫מקדש מעט את הפסוק שיצא מפה טמא ומשוקץ של אדם רשע שרצה בכל‬
‫מאודו לקלל את שונאיהם של ישראל? ואמנם היתה כוונתו לרעה‪ ,‬שרצה‬
‫שלא יהיו בתי כנסיות וישיבות ומקומות תורה כלל בעם ישראל‪ ,‬אבל הרי‬
‫הקב"ה הפך את כוונתו לטובה ולברכה‪ ,‬וכיצד יתכן להכניס לו טובה‬
‫וברכה בפי החזיר הזה (כלשונו) אלא‪ ,‬אומר האור החיים הקדוש'‪ ,‬שהקדוש‬
‫ברוך הוא שם חציצה בתוך פיו‪ ,‬כעין צינור‪ ,‬והדברים היו עוברים דרך אותו‬
‫הצינור ולא היו הדברים נוגעים בחיך ובלשונו הטמאים‪ ,‬אלא נשארו‬
‫ֹאמר‬
‫ָשם ה' ָּד ָּבר ְּב ִפי ִּב ְּל ָעם ַוי ֶ‬
‫בקדושה ובטהרה‪ ,‬וזהו שכתוב‪( :‬שם‪ ,‬כג‪ ,‬ה) ' ַוי ֶ‬
‫ׁשּוב ֶאל ָב ָלק וְּ כֹה ְּת ַד ֵבר'‪.‬‬
‫אין שום כח שינתקנו מאר"י‬
‫בלעם הרשע סיים את מסעו בברכה שעם ישראל יחזיקו בארצם‪ ,‬ואין שום‬
‫ּוכ ָל ִּביא ִּמי‬
‫'כ ַרע ָׁש ַכב ַכ ֲא ִּרי ְּ‬
‫כח בעולם שיוכל לנתקם מאדמותם באומרו ָ‬
‫יך ָארּור' (שם‪ ,‬כד‪ ,‬ט) ופרש"י וז"ל‪" :‬יתישבו‬
‫רּוך וְּ א ְֹּר ֶר ָ‬
‫יך ָב ְּ‬
‫ֲכ ָ‬
‫ימּנּו ְּמ ָבר ֶ‬
‫יְּ ִּק ֶ‬
‫בארצם בכח וגבורה"‪ .‬אבל רש"י הוסיף‪" :‬כתרגומו"‪ .‬וכתוב בתרגום "לית‬
‫ֲז ִּענֵה"‪ ,‬כלומר אין שום מלכות בעולם שיכולה למנוע מעם‬
‫מלכו ִּד ְּת ַזע ְּ‬
‫ישראל לשבת בארץ הקדש‪ ,‬וכ"ש שלא לפנות ישובים‪ ,‬בין מלכות ישראל‬
‫ובין מלכות ישמעאל‪ ,‬וכל מי שחושב אחרת הקב"ה יבטל עצתו‪ ,‬והיה לא‬
‫תהיה בישראל‪.‬‬
‫כששמע בלק ברכה זו כעס מאוד כמו שכתוב‪' :‬וַיִּ ַחר ַאף ָב ָלק ֶאל ִּב ְּל ָעם‬
‫יך וְּ ִּהּנֵה ֵב ַר ְּכ ָת ָב ֵר ְּך‬
‫את ָ‬
‫ֹאמר ָב ָלק ֶאל ִּב ְּל ָעם ָלקֹב אֹיְּ ַבי ְּק ָר ִּ‬
‫וַיִּ ְּספֹק ֶאת ַכ ָפיו ַוי ֶ‬
‫קֹומ ָך ָא ַמ ְּר ִּתי ַכ ֵבד ֲא ַכ ֶב ְּד ָך וְּ ִּהּנֵה ְּמ ָנ ֲע ָך‬
‫זֶה ָׁשלֹׁש ְּפ ָע ִּמים‪ .‬וְּ ַע ָתה ְּב ַרח ְּל ָך ֶאל ְּמ ֶ‬
‫ה' ִּמ ָכבֹוד'‪ .‬ובדרך בדיחותא‪ ,‬אמר חכם מנשה שלו ע"ה משם מרן הבא"ח‪,‬‬
‫פעם אחת עלה עם הארץ לתורה‪ ,‬וביקש מהחזן שיסיים את הקריאה‬
‫ימּנּו‬
‫ּוכ ָל ִּביא ִּמי יְּ ִּק ֶ‬
‫'כ ַרע ָׁש ַכב ַכ ֲא ִּרי ְּ‬
‫במקום מכובד‪ .‬ציטט החזן את הפסוק ָ‬
‫יך ָארּור'‪ .‬גער בו אותו בור ואמר לו הכיצד אתה מסיים‬
‫רּוך וְּ א ְֹּר ֶר ָ‬
‫יך ָב ְּ‬
‫ֲכ ָ‬
‫ְּמ ָב ר ֶ‬
‫ב"ארור"‪ ,‬תסיים בדבר טוב! בלית בררה המשיך החזן ואמר את המשך‬
‫ָאמ ְּר ִּתי ַכ ֵבד ֲא ַכ ֶב ְּד ָך וְּ ִּהּנֵה ְּמ ָנ ֲע ָך ה'‬
‫קֹומ ָך ַ‬
‫הפסוק‪' :‬וְּ ַע ָתה ְּב ַרח ְּל ָך ֶאל ְּמ ֶ‬
‫ִּמ ָכבֹוד'‪ ,‬וכשאמר את המלה "כבוד" האריך בה מאוד‪ ,‬ואותו אדם היה‬
‫מרוצה‪( .‬בורותו התבטאה בכך שבמקום לשים לב לתוכן הדברים‪,‬‬
‫שבתחילה בירך אותו שאויביו יפלו תחתיו‪ ,‬ולא רצה בגלל שסיים ב"ארור"‪,‬‬
‫ובמקום זה קיבל דבר לא טוב שמנעו ה' מכבוד‪ ,‬והתרצה לזה רק בגלל‬
‫שהאריך במלה "כבוד")‪.‬‬
‫סבו‬
‫לבן‬
‫של‬
‫שבועתו‬
‫את‬
‫הפר‬
‫בלעם‬
‫ָדר ִּמ ֶזה‬
‫ַאך ה' ְּב ִּמ ְּׁשעֹול ַה ְּכ ָר ִּמים ג ֵ‬
‫בפרשתנו כתוב (במדבר כב‪ ,‬כד) ' ַו ַי ֲעמֹד ַמ ְּל ְּ‬
‫ָדר ִּמזֶה'‪ .‬מבאר רש"י‪ ,‬וז"ל‪" :‬סתם גדר של אבנים הוא"‪ .‬ולכאורה מה‬
‫וְּ ג ֵ‬
‫הנ"מ אם הגדר היתה מאבנים או מדבר אחר? אלא התורה מלמדת אותנו‬
‫שבלעם בן בעור הפר את שבועתו של סבו‪ ,‬לבן הארמי‪ ,‬שהעמיד מצבה‬
‫ואמר 'אם לא אעבור וכו'‪ ,‬ואותה אבן באה ולחצה את רגלו של בלעם (עיין‬
‫תרגום יוב"ע על הפסוק)‪.‬‬
‫"וברך לא אשיבנה"‬
‫יבּנָה'‪ ,‬פשט‬
‫ּוב ֵר ְּך וְּ לֹא ֲא ִּׁש ֶ‬
‫'הּנֵה ָב ֵר ְּך ָל ָק ְּח ִּתי ֵ‬
‫בפתיחת הברכות אמר בלעם‪ִּ ,‬‬
‫הדברים הוא שלא יכול להשיב על הדברים שהקב"ה גזר עליו לומר‪ .‬ובדרך‬
‫הדרש אמר הבא"ח‪ ,‬בלעם נעשה חיגר בגלל אותו הקיר שרגלו נלחצה עליו‪,‬‬
‫ואמר לקב"ה‪ ,‬וכי על המכה שקיבלתי בברך לא אשיבנה‪ ,‬כלומר לא תרפא‬
‫אותי מפצעי? כלומר הנה ברך לקחתי ‪ -‬מלשון ברכה‪ ,‬וברך ולא אשיבנה –‬
‫מלשון ברכיים‪ .‬ובאמת אמרו חז"ל (סנהדרין דף ק"ו ע"ב) מה ששאל אותו‬
‫מין את ר' חנינא מי שמיע לך בלעם בר כמה הוה ? א"ל מיכתב לא כתיב‬
‫אלא מדכתיב 'אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם'‪ ,‬בר תלתין ותלת שנין‬
‫או בר תלתין וארבע‪ .‬א"ל שפיר קאמרת לדידי חזי לי פנקסיה דבלעם והוה‬
‫(פ ֵסח) כד קטיל יתיה פנחס‬
‫כתיב ביה בר תלתין ותלת שנין בלעם חגירא ִּ‬
‫‪www.harav.org‬‬
‫‪-2-‬‬
‫קול צופיך‬
‫מרן הראשון לציון הרה"ג המקובל הא‪-‬לקי‬
‫הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫בלק ‪ -‬תשס"ד ‪ -‬מאת מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫ליסטאה‪ ,‬עי"ש‪ .‬הרי שהקב"ה נפרע ממנו מייד ולא נתן לו שהות לשוב‬
‫בתשובה על מזימתו ומחשבתו הרעה שחשב לקלל את ישראל‪.‬‬
‫רסן וחכה בפי בלעם – כדי להפוך למדת רחמים‬
‫כשבאו שליחי בלק אל בלעם אמר להם שהוא אינו יכול להחליט על דעת‬
‫ֹאמר ֶאל‬
‫ַען ִּב ְּל ָעם ַוי ֶ‬
‫עצמו מאומה‪ ,‬אלא הוא יעשה ככל אשר יצוה עליו ה' ַוי ַ‬
‫אּוכל ַל ֲעבֹר ֶאת ִּפי ה' ֱא‪-‬‬
‫ָהב לֹא ַ‬
‫ַע ְּב ֵדי ָב ָלק ִּאם יִּ ֶתן ִּלי ָב ָלק ְּמלֹא ֵביתֹו ֶכ ֶסף וְּ ז ָ‬
‫דֹולה' (במדבר כב‪ ,‬יח)‪ .‬פשט הדברים הוא שאמר‬
‫ל ָֹקי ַלעֲשֹות ְּק ַטּנָה אֹו ְּג ָ‬
‫להם שכל דבריו על פי ה'‪ .‬עוד הסביר בעל הבא"ח (עיין לקול אליהו‬
‫להגר"א אות צ"ו) על פי מה שחז"ל מביאים שהקב"ה שם בפיו של בלעם‬
‫רסן וחכה‪ .‬הרסן והחכה נועדו לבעלי חיים שונים‪ ,‬ותפקידם שונה זה מזה‪.‬‬
‫את הרסן מניחים בפיו של הסוס‪ ,‬והוא נועד לעצור את הסוס בעת דהרתו‪.‬‬
‫ואילו את החכה מחברים לאפו של הגמל‪ ,‬וכשרוצים שהוא יקום וילך‪,‬‬
‫מושכים בחכה שבאפו‪ .‬והנה ידוע ששם י'ק'ו'ק' הוא שם של רחמים‪ ,‬וכן‬
‫שם של ק‪-‬ל הוא שם של רחמים כמו שכתוב חסד ק‪-‬ל כל היום‪ .‬ואילו שם י'‬
‫ק' לבד או א‪-‬לקים הוא שם של דין‪ .‬וידע הקב"ה שבלעם ירצה להשתמש‬
‫בשמות של דין כדי לקלל את עם ישראל‪ ,‬והיה צריך לשנות אותם לשם של‬
‫רחמים‪ ,‬ועל כן כשרצה בלעם להשתמש בשם "א‪-‬לקים" שהיא מדת דין‬
‫ולקלל בו את ישראל היה צריך "לרסן" אותו ולעצור את המלה א‪-‬לקים'‬
‫'מה ֶאקֹב לֹא ַקבֹה ֵקל' במקום לומר לא קבה א‪-‬‬
‫כך שאמר רק 'ק‪-‬ל‪ ,‬ואמר ָ‬
‫ָעם ה' רצה לומר לא זעם י'‪-‬ק'‪ ,‬והיה‬
‫'ּומה ֶא ְּזעֹם לֹא ז ַ‬
‫לקים‪ .‬וכשבא לומר ָ‬
‫צריך למשוך בחכה את אותו השם להשלימו למדת הרחמים‪ ,‬שלא יעמוד‬
‫על מדת הדין‪.‬‬
‫עם ישראל קשורים על אדמתם כאריה וכלביאה‬
‫על הפסוק כרע שכב כארי אומר רש"י כתרגומו‪ .‬ויש להבין מדוע רש"י לא‬
‫ציטט את התרגום בעצמו? אלא‪ ,‬שרש"י היה גר בצרפת והיו שם‬
‫אנטישמים‪ ,‬ולמרות שלא פחד מאיש‪ ,‬מ"מ לא רצה לעורר מדנים‪ ,‬כי‬
‫התרגום אומר "לית מלכות דתזעזענה"‪ ,‬כלומר לא תהיה שום מלכות או‬
‫אומה ולשון‪ ,‬שתהיה מסוגלת לנתק את עם ישראל מארצו ומאדמותיו‪ ,‬וזו‬
‫הבטחה שיש בה עובדה שקיימת גם בימינו‪ ,‬ושום ממשלה ושריה לא יוכלו‬
‫להפר את הדברים הללו‪ ,‬ולא משנה איזו ממשלה‪ .‬ועוד מוסיף בעל אוה"ח‬
‫הקדוש‪ ,‬כאשר האריה והלביאה ביחד‪ ,‬אין שום כח ביושבי תבל שיכול‬
‫להתקרב אליהם‪ ,‬כך עם ישראל בשעה שיבא מאן דהו לקחת מהם את‬
‫אדמתם ולנתקם מעליה‪ ,‬יצטרכו להתמודד מול כח של אריה ולביאה ביחד‪,‬‬
‫וצריכים כל הרוצים "להתנתק" לשים את הדברים על לבם ולהזהר מהדבר‬
‫הזה מאוד כי מעשיהם לא יוצלח‪.‬‬
‫אוי לנו מיום הדין‬
‫בשעה שרצה בל עם לקלל את ישראל נשא את משלו ואמר‪' :‬וַיִּ ָשא ְּמ ָׁשלֹו‬
‫ֶבר ְּׁש ֻתם ָה ָעיִּ ן‪ .‬נְּ ֻאם ׁש ֵֹמ ַע ִּא ְּמ ֵרי ֵק‪-‬ל וְּ י ֵֹד ַע‬
‫ֹאמר נְּ ֻאם ִּב ְּל ָעם ְּבנֹו ְּבעֹר ּונְּ ֻאם ַהג ֶ‬
‫ַוי ַ‬
‫ּוגלּוי ֵעינָיִּ ם'‪ .‬וצריך להבין איך אומר בלעם‬
‫ֶחזֶה נ ֵֹפל ְּ‬
‫ַד ַעת ֶע ְּליֹון ַמ ֲחזֵה ַׁש‪ַ -‬קי י ֱ‬
‫יודע דעת עליון‪ ,‬והרי אפילו דעת אתונו לא ידע? (ועל זה אומרת הגמרא‬
‫דעת בהמתו לא ידע דעת עליון ידע ?! אלא שידע לכוון את אותו רגע‬
‫כמימרי כאמירת רגע ויקלל‪ .‬ומה היה יכול לומר אז? מילת "כלם"‪.‬‬
‫ומסבירים‪ ,‬מאחר והתחיל מילת זעם יכול להמשיך‪ .‬וי"א שיאמר מילת‬
‫"כלם" וי צביע על עם ישראל‪ .‬ועל זה אומרים משמו של הבא"ח ויהפוך לך‬
‫ה' את הקללה לברכה‪ ,‬במקום כלם – מלך‪ ,‬ותרועת מלך בו)‪ .‬ונראה לבאר‬
‫על פי דברי הגמרא (חגיגה ד' ע"ב)‪" :‬רבי אלעזר כי מטי להאי קרא בכי 'ולא‬
‫יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו'‪ ,‬ומה תוכחה של בשר ודם כך תוכחה‬
‫של הקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה"‪ .‬ועל זה קרא ואמר "אוי לנו‬
‫מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה"‪ ,‬שהרי בשעה שנעמוד בדין לא נוכל‬
‫לענות על האמת הנוקבת‪ ,‬ולא תהיה שום אפשרות להכחיש את ההוכחות‪,‬‬
‫אוי מאותה בושה אוי מאותה הכלימה‪.‬‬
‫בלעם נביאם של האומות מרביץ לאתון שלו‪ ,‬והיא מוכיחה אותו "הלא‬
‫אנוכי אתונך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה ההסכן הסכנתי לעשות‬
‫לך כה‪ ,‬ויאמר לא"‪ .‬בלעם לא יכל לענות לאתונו כי היא הטיחה בפניו את‬
‫האמת המוחלטת‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ועל זה כתוב "אוכיחך ואערכה לעיניך" (תהלים נ‪ ,‬כא)‪ ,‬אדם יגיע לשמים‬
‫ושם יאמרו לו ויראו לו כעין וידאו כל מה שעשה‪ .‬יאמרו לו אכלת בלי‬
‫ברכה‪ ,‬שיקרת‪ ,‬גנבת‪ ,‬ואם יבא ויכחיש זאת‪ ,‬יאמרו לו נשמתך חותמת בסוף‬
‫כל יום על מעשיה ‪ -‬וביד כל אדם יחתום‪ .‬ואם יטען שזייפו את חתימתו‪,‬‬
‫יאמרו לו יש לנו צילומי וידאו‪ ,‬תסתכל ותראה – "אוכיחך ואערכה לעיניך"‬
‫על כן חובה על כל אד ם להתבונן בדברים הללו ולשים אל לבו תמיד שעל כל‬
‫מעשה אשר הוא עושה‪ ,‬אפילו בחדרי חדרים יוכיחו ויראו לו את הדברים‬
‫לנגד עיניו כמו שמצלמים צילום ברור ומלא‪ ,‬ולא תהיה שום אפשרות‬
‫להתגונן או להכחיש‪.‬‬
‫לשם יחוד קודם עטיפת טלית והנחת תפילין‬
‫דעת הבא"ח וכן מובא ברוב הפוסקים‪ :‬המתעטף בבוקר בטלית צריך לומר‬
‫'לשם יחוד'‪ .‬ולדעת רוב הפוסקים אם לא כיון או לא אמרו‪ ,‬לא קיים את‬
‫המצוה‪ ,‬וה"ה בהנחת תפילין שחובה לומר קודם הנחתם "לשם יחוד"‬
‫(והתמצית שיש בתפילין יחוד השם וזכירת יציאת מצרים ומשעבד נשמה‬
‫שבמוח והלב לקב"ה וכו') ומי שלא אמר את זה לא יצא ידי חובתו‪ ,‬כי לא‬
‫שם לבו לעיקר המצוה שמטרתה לשעבד את הלב את העיניים ואת המח‬
‫לאבינו שבשמים (ועיין לשו"ע סי' ס' ולחונים עליו)‪.‬‬
‫ואם אין לאדם זמן לומר 'לשם יחוד'‪ ,‬לפחות יחשבנו בהרהור‪ .‬או שפעם‬
‫אחת בשבוע כגון ביום ראשון בבוקר יאמרנו‪ ,‬ובשאר הימים יאמר 'הריני‬
‫מכוון כמו שאמרתי ביום ראשון'‪ ,‬ואם גם לזה אין לו שהות‪ ,‬יאמר 'הריני‬
‫מכוון כמו שכתוב בסדור' (בסידור 'קול אליהו' מובא 'לשם יחוד' שקודם‬
‫לבישת הטלית בעמוד ‪ . 95‬ולענין 'לשם יחוד' שקודם הנחת תפילין הדפסנו‬
‫שני נוסחים‪ ,‬ארוך‪ ,‬למי שיש זמן בידו‪ ,‬וכן נוסח מקוצר אם אין לו זמן‬
‫בעמודים ‪ .46 – 46‬ועיין לבא"ח וירא אות א')‪.‬‬
‫שמונה הלכות בעשיית תפילין‬
‫חובה על כל אדם ללמוד פעם בחייו הלכות עשיית התפילין כדי שירכוש‬
‫לעצמו מושגי יסוד בתחום זה‪ .‬הרמב"ם (פ"ג מהל' תפילין ומזוזה וס"ת‬
‫ה"א) מונה את ההלכות שיש בבתי התפילין‪ ,‬וכותב בפתיחת הדברים שיש‬
‫בהם שמונה (ומטרתו בכך שהזכיר את מניין המצוות לפני שמנה אותם היא‬
‫כדי שלא ידלגו הסופרים שום מצוה בגשתם לעשיית התפילין)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫"שמונה הלכות יש במעשה התפילין כולן הלכה למשה מסיני ולפיכך כולן‬
‫מעכבות‪ ,‬ואם שינה באחת מהן פסל‪ .‬ואלו הם‪ ,‬שיהיו מרובעות‪ ,‬וכן תפירתן‬
‫ברבוע‪ ,‬ואלכסונן ברבוע עד שיהיה להן ארבע זויות שוות‪ ,‬ושיהיה בעור של‬
‫ראש צורת שי"ן מימין ומשמאל‪ ,‬ושיכרוך הפרשיות במטלית‪ ,‬ושיכרוך‬
‫אותן בשיער מעל המטלית‪ ,‬ואחר כך מכניסן בבתיהן‪ ,‬ושיהיו תופרין אותן‬
‫בגידין‪ ,‬ושעושין לה ן מעבורת מעור החפוי שתכנס בה הרצועה עד שתהא‬
‫עוברת והולכת בתוך תובר שלה‪ ,‬ושיהיו הרצועות שחורות‪ ,‬ושיהיה הקשר‬
‫שלהן קשר ידוע כצורת דל"ת"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫תפילין של רש"י ושל ר"ת‬
‫הרמב"ם (שם‪ ,‬הל"ה ) מונה את סדר הכנסת הפרשיות לבתי התפילין וז"ל‪:‬‬
‫"כיצד סדור הפרשיות‪ ,‬בתפלה של ראש מכניס פרשה אחרונה שהיא והיה‬
‫אם שמע בבית ראשון שהוא על ימין המניח‪ ,‬ושמע סמוכה לה‪ ,‬והיה כי‬
‫יביאך בבית שלישי סמוכה לשמע‪ ,‬וקדש לי בבית רביעי שהוא לשמאל‬
‫המניח תפילין וכו' ואם החליף סדור זה פסולות"‪ .‬סדר זה הוא על פי שיטת‬
‫רש"י‪ ,‬אבל ר"ת שהיה נכדו של רש"י שינה את הסדר‪ ,‬ומאז יש לנו תפילין‬
‫של רש"י ושל ר"ת‪ .‬כשהיה רבי יעקב (נכדו של רש"י) ילד קטן הוא ישב פעם‬
‫על ברכי סבו ומשך בתפילין‪ ,‬וחזר על מעשה זה מספר פעמים למרות שסבו‬
‫ניסה למנוע זאת ממנו ‪ -‬או אז אמר רש"י קטן זה עוד יחלוק על שיטתי‬
‫בתפילין‪ ,‬וכך היה‪ ,‬וכשגדל וכונה בשם רבנו תם על שם 'ויעקב איש תם'‪,‬‬
‫קבע סדר שונה משל סבו הקדוש לפרשיות התפילין‪.‬‬
‫תפילין שנמצאו אצל יחזקאל הנביא ובמצדה‬
‫הבא"ח מביא שבמצבה של יחזקאל הנביא ע"ה שנמצאת בבגדד מצאו‬
‫תפילין‪ ,‬וראו שסדר הפרשיות היה כמו של רש"י‪ .‬היה ארכיאולוג ידוע בשם‬
‫‪www.harav.org‬‬
‫‪-3-‬‬
‫קול צופיך‬
‫מרן הראשון לציון הרה"ג המקובל הא‪-‬לקי‬
‫הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫בלק ‪ -‬תשס"ד ‪ -‬מאת מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫יגאל ידין שגילה מ מצאים בחפירותיו במצדה באיזור ים המלח‪ ,‬והיות ולא‬
‫היתה גישה דרך ים המלח אלא דרך באר שבע‪ ,‬ואני כיהנתי כדיין בבאר‬
‫שבע‪ ,‬הוא קרא לי לראות את הגילויים‪ .‬כשהגעתי לשם הוא הראה לי את‬
‫המקוואות שהיו בזמנם‪ .‬ומדדתי את המידות של המקוה ומצאתי שהם‬
‫תואמים להלכה‪ .‬ושמתי לב לחריץ החקוק באחד מקירות המקוה‪,‬‬
‫וכששאלתי אותו אם הוא יודע את פשר הדבר‪ ,‬לא ידע‪ .‬והסברתי לו שזה‬
‫סימן לגובה המים שיש בהם ארבעים סאה‪ ,‬והיו צריכים להקפיד שלא‬
‫יפחתו המים משיעור זה ‪ -‬והוא מאוד שמח על התגלית‪ ,‬ועל כן הוא הביא‬
‫לי זוג תפילין שמצא בחפירות‪ .‬פתחתי אותם וגיליתי שהפרשיות בכתב‬
‫ברור מאוד ואין שום דבר מחוק‪ ,‬למרות השנים הרבות שהיו קבורים‬
‫באדמה‪ .‬ובדקתי את סדר הפרשיות ומצאתי שהסדר היה כמו דעתו של‬
‫רש"י ולא כשל ר"ת‪.‬‬
‫ירא שמים יניח ר"ת‬
‫מרן כותב בשו"ע (או"ח סי' ל"ד סעי' ב')‪" :‬ירא שמים יצא ידי שניהם‬
‫ויעשה שתי זוגות תפילין ויניח שניהם" וכו'‪ .‬כלומר צריך להניח תפילין של‬
‫רש"י ושל ר"ת‪.‬‬
‫ואני רגיל לומר שאם מניחים אותם אחד אחרי השני‪ ,‬הרי שזה סימן של‬
‫יראת שמים – ומי יכול בזה"ז לומר על עצמו שהוא ירא שמים‪ .‬ואם‬
‫מניחים אותם ביחד‪ ,‬צריכים לסמוך על דעת הברכי יוסף והאר"י הקדוש‬
‫האומרים ששניהם אמת (ועיין לבא"ח פרשת וירא אות כ"א)‪.‬‬
‫למה צריכים ללמוד את מחלוקת רש"י ור"ת‬
‫כשיבוא המשיח יבוא עימו משה רבנו (עיין נדה דף ע' ע"ב) ‪ ,‬ונראה להם את‬
‫התפילין‪ ,‬ונשמע מהם אם הלכה כר"ת או כרש"י‪ ,‬ונצא מכל הספקות‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬הנה כל שנה אנח נו קוראים על עצי שיטים עומדים‪ ,‬וכי מה אכפת לנו‬
‫לדעת כיצד עמדו עצי השיטים במשכן? אלא שאותם עצי שיטים גנוזים‬
‫למטה באדמה‪ ,‬וכשיבוא המשיח הם יצאו ושוב יעמדו‪ ,‬ואז נדע אם ההלכה‬
‫כרש"י שהיו שם שני אדנים או כדברי שאר מפרשים למעלה ולמטה‪ ,‬יראו‬
‫עינינו וישמח לבנו‪ .‬ושמחת נו תתבטא לא רק בידיעת גודל המדה‪ ,‬אלא גם‬
‫בכל דבר הנלווה להקמת המשכן‪ .‬כי אין שמחה אלא כהתרת הספקות‪.‬‬
‫היכן מניחים תפילין של ראש ושל יד ?‬
‫כתוב בבא"ח (ש"ר חיי שרה אות א')‪ :‬איתא במדרש פליאה אין מניחין‬
‫תפילין אלא בשבת‪ .‬והוא פלא שהרי בשבת לא מניחין תפילין וכו'‪ ,‬אך‬
‫שמעתי בשם הגאון רבי עקיבא איגר ז"ל שפירש בשב"ת ‪ -‬ר"ת במקום שער‬
‫במקום ת פוח‪ .‬כי תפילין של ראש דינו להניחו במקום שער‪ ,‬ותפילין של יד‬
‫צריך להניחו בפרק התחתון הסמוך לכתף בבשר הגבוה והתפוח‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬כדי לזכור הלכה או דין היו עושים סימן לדבר‪.‬‬
‫ומעין זה מצינו בענין קרבן פסח‪ ,‬בכל יום אנו אומרים בתפילה בפרק‬
‫'איזהו מקומן'‪" ,‬הפסח אינו נאכל אלא בלילה‪ ,‬ואינו נאכל אלא עד חצות‪,‬‬
‫ואינו נאכל אלא למנוייו‪ ,‬ואינו נאכל אלא צלי"‪ .‬שואל הרב בעל בא"ח‪:‬‬
‫מדוע שינו את סדר הדברים‪ ,‬הרי נמנים על קרבן פסח ביום‪ ,‬ואחר כך צולין‬
‫הפסח‪ ,‬ורק לאחר מכן הפסח נאכל עד חצות ? ונותן הרב בא"ח סימן לזכור‬
‫הלכה זו ואומר 'הפסח אינו נאכל אלא בחמץ' – ולכאורה מה נכנס כאן‬
‫חמץ ? אלא 'בחמץ' ‪ -‬ר"ת בלילה‪ ,‬חצות‪ ,‬מנוייו‪ ,‬צלי‪ .‬וע"י הר"ת נזכור מה‬
‫להכין לליל פסח‪.‬‬
‫הברכה על הנחתן‬
‫הגמרא במסכת מנחות (דף ל"ו ע"א) דנה כמה ברכות מברכים על הנחת‬
‫תפילין‪ ,‬האם שתי ברכות או ברכה אחת‪ .‬ושם ישנה מחלוקת בין רש"י‬
‫לתוס'‪ ,‬לדעת רש"י‬
‫דעת אחינו האשכנזים לברך שתי ברכות‪ :‬על תפילין של יד מברך "להניח‬
‫תפילין"‪ ,‬ועל תפילין של ראש מברך "על מצוות תפילין"‪ .‬וכתב הרמ"א‪:‬‬
‫"וכן פשט המנהג בבני אשכנז שמברכין שתי ברכות‪ .‬וטוב לומר תמיד אחר‬
‫הברכה השניה‪ ,‬ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"‪ .‬והטעם לכך שמא‬
‫הברכה לבטלה (עיין לשו"ע או"ח סי' כ"ה סעי' ה' ומש"ב וכה"ח שם)‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אבל לדעת הספרדים מברכים רק ברכה אחת ‪" -‬להניח תפילין" על תפילין‬
‫של יד‪ ,‬ויכוון לפטור גם את תפילין של ראש‪ ,‬וכן אומרים בנוסח 'לשם יחוד'‬
‫שקודם הנחת תפילין "והריני מכוון לפטור בברכה זו גם תפילין של ראש"‬
‫(מובא בסידור 'קול אליהו' בעמוד ‪.)46‬‬
‫וכן כתב בעל הבא"ח‪" :‬ואנחנו בני הספרדים מברכים אחת על תפילין של‬
‫יד דוקא כסברת הרי"ף ז"ל‪ ,‬אך נכוין בברכה זו על תפילין של ראש ג"כ‬
‫שהוא לפנינו בשעת הברכה על תפילין של יד" ש"ר וירא אות ו')‪.‬‬
‫שלא להפסיק בין תפילין ש"י לש"ר‬
‫יזהר שלא להפסיק בדיבור בין הנחת תפילין של יד לתפילין של ראש‪,‬‬
‫ואפילו בשתיקה‪.‬‬
‫ואם הפסיק בדיבור שלא לצורך הנחת תפילין‪ ,‬ואפילו במילה אחת‪ ,‬וכגון‬
‫שבעת הנחת תפ ילין ישב ליד החלון ורוח קרה נשבה מבעד לחלון ואמר רק‬
‫מילה אחת "קר" – צריך לברך על תפילין של ראש ברכה נפרדת "על מצוות‬
‫תפילין"‪ ,‬כי זה הפסק‪.‬‬
‫ואומר הרב בא"ח (וירא אות ז')‪" :‬אסור להפסיק בדבור בין תש"י לתש"ר‪,‬‬
‫לפיכך לדידן בני הספרדים דאזלינן בתר מ"ד דאין לברך על תש"ר ברכה‬
‫בפ"ע‪ ,‬אם טעה ובא לברך על תש"ר‪ ,‬וכיון שהתחיל לומר ברוך אתה ה' נזכר‬
‫ לא יסיים למדני חוקיך‪ ,‬כדי שנראה כקורא פסוק‪ ,‬דא"כ הו"ל הפסק‬‫בדיבור בין תש"י לתש"ר‪ ,‬אלא יסיים הברכה לברך על מצות תפילין‪ ,‬כמ"ד‬
‫דמברכין על תש"ר בפ"ע‪ ,‬וכאשר העלתי בסה"ק מקבצאל"‪.‬‬
‫אם נמצא באמצע הנחת תפילין ושמע קדיש‪ ,‬קדושה או ברכו ‪ -‬לא יענה‪,‬‬
‫אלא ישתוק ויכוון לש"ץ‪ .‬ואם ענה‪ ,‬ענה ולא הוי הפסק‪.‬‬
‫אותם המניחים תפילין דר"ת יזהרו שלא להפסיק בין יד לראש‪ ,‬אבל אם‬
‫שמעו קדיש או קדושה‪ ,‬יענו‪.‬‬
‫גבס על ידו‬
‫מי שיש לו רק תפילין של יד – יניחם‪.‬‬
‫מי שי ש לו גבס על ידו‪ ,‬והגבס מכסה רק את זרועו בלבד‪ ,‬ומקום השריר‬
‫פנוי‪ ,‬יניח תפילין עם ברכה למרות שהזרוע עם גבס‪ .‬אבל אם כל ידו‬
‫מגובסת ‪ ,‬יניח רק תפילין של ראש ויברך "על מצות תפילין" (שו"ע סי' כ"ו‬
‫סעי' ב') ‪ .‬וכתב שם הרמ"א‪" :‬ולדידן דנוהגים לברך בכל יום שתי ברכות‬
‫מברך על של ראש לבד שתי ברכות"‪.‬‬
‫"להניח תפילין"‬
‫ואומר הרב‪ :‬למילה "להניח" ישנם שני פירושים‪ ,‬האחד לזרוק‪ ,‬והשני –‬
‫לשים‪ ,‬וכשמברך "להניח תפילין" הכוונה היא לשים את התפילין (עיין‬
‫שו"ע או"ח סי' כ"ה סעי' ז')‪.‬‬
‫ומעין זה מצינו בתפילת שמונה עשרה בברכת "השיבה שופטינו‬
‫כבראשו נה"‪ .‬למילה "שופטינו" ישנן שתי משמעויות והכל תלוי בהגייה של‬
‫הקורא‪ .‬שאם קורא "שופטינו" בשוא נע פירושו שאנו מבקשים שה' יחזור‬
‫וישפוט אותנו (אך מי יכול לעמוד לפניו במשפט)‪ .‬ואם קוראו בשוא נח‬
‫פירושו שאנו מבקשים שה' יחזיר את שלטון ומשפט התורה על כנו‬
‫כבראשונה‪ ,‬וז ו הכוונה והפירוש הנכונים‪ ,‬ואז והסר ממנו יגון ואנחה‪.‬‬
‫כוונה בפסוקים "שמע ישראל" ו"פותח את ידיך"‬
‫במתן תורה אמרו עם ישראל "נעשה ונשמע"‪ .‬נעשה – כנגד תפילין של יד‪.‬‬
‫ונשמע ‪ -‬זה במחשבה להבין מה שאומרים‪.‬‬
‫כיום יש שני פסוקים שאם לא כיון בהם לא יצא ידי חובה‪ :‬הפסוק "שמע‬
‫ישראל ה' אלוקינו ה' אחד"‪ ,‬וכן הפסוק "פותח את ידיך ומשביע לכל חי‬
‫רצון"‪.‬‬
‫כשאומר "שמע ישראל" יכוון‪ :‬שמע ישראל ‪ -‬קבל והבן ישראל שה'‬
‫אלוקינו ה' אחד‪ .‬וכן יכוון את כל שאר הכוונות בפסוק (עיין בסידור 'קול‬
‫אליהו' בעמוד ‪.)061‬‬
‫‪www.harav.org‬‬
‫‪-4-‬‬
‫קול צופיך‬
‫מרן הראשון לציון הרה"ג המקובל הא‪-‬לקי‬
‫הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫בלק ‪ -‬תשס"ד ‪ -‬מאת מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫ובפסוק "פותח את ידיך" וכו' יכוון שהקב"ה משגיח ומפרנס לכל‪ .‬ואם לא‬
‫כיון בפשט הפסוק ישהה מעט ויחזור לאומרו בכוונה‪ .‬ואם לא הרגיש‬
‫בחסרון כוונתו עד שגמר המזמור‪ ,‬לדעת הבא"ח צריך לחזור לראש‬
‫המזמור‪ .‬ובשעת הדחק יכול לסמוך על הסוברים שמספיק לחזור על פסוק‬
‫זה בלבד‪.‬‬
‫ומבאר ר' יונה‪ ,‬שאם יכון בפסוק זה שהקב"ה פותח ידיו ונותן לו רצון (לא‬
‫כתוב פרנסה או כבוד או חכמה) אזי אין קנאה ואין שנאה ואין תחרות‪ ,‬כי‬
‫ה' נתן לו זאת‪ ,‬ולכל אדם ניתנת האפשרות לכוון בפסוק זה ולקבל שפע‬
‫מאת ה'‪.‬‬
‫בהיותי תלמיד בישיבת 'פורת יוסף' למד עמנו בחור תלמיד חכם המבוגר‬
‫מאיתנו‪ ,‬שהיה לומד בשקידה עצומה‪ .‬לימים כשהוא נפטר הספדתי אותו‬
‫ואמרתי עליו משמת רב זה בטלו השקדנים‪ .‬יום אחד שאלתי אותו שאלה‬
‫בגמרא והוא תירץ לי‪ ,‬ואמרתי לו שתשובתו אינה נכונה‪ .‬ושוב באתי‬
‫ושאלתי אותו שאלה והסברתי לו שתשובתו אינה נכונה לפי הפשט‪.‬‬
‫כשנשנה הדבר כמה פעמים‪ ,‬הוא קם מיד והלך לבית הכנסת ונעל את הדלת‬
‫אחריו‪ .‬הוא פתח את ההיכל והתחיל לבכות בדמעות שליש‪ .‬והוא היה בן‬
‫יחיד ואביו היה אב בית דין‪ ,‬והלכו וספרו לאביו ואמו והם באו לבית‬
‫הכנסת‪ ,‬ובקשו שיפתח את הדלת‪ ,‬אך הוא המשיך לבכות ולא נענה לפתוח‬
‫להם‪ ,‬עד שהם נאלצו לשבור את הדלת וכך להכנס‪ ,‬ומשנכנסו דברו על ליבו‬
‫והרגיעו אותו‪.‬‬
‫כשהתחלנו ללמוד מסכת עירובין‪ ,‬אני הכנתי נייר ועפרון כדי לרשות את‬
‫החישובים השונים שיש בגמרא‪ ,‬אך הוא היה מחשב הכל בעל פה‪ .‬אמרתי‬
‫לו זכית שה' יתן לך בינ ה להבין ולהשכיל בזכות הבכיות שלך‪ .‬בתפילה‬
‫אדם יכול לשנות הרבה דברים‪.‬‬
‫הנחת תפילין ש"י מיושב‬
‫ישנה מחלוקת בין הפשטנים למקובלים באופן מצב המברך בהנחת תפילין‬
‫של יד‪ .‬וכתב בבא"ח (ש"ר וירא אות ח')‪" :‬רוב הפוסקים הפשטנים ס"ל‬
‫יברך על תפילין של יד מעומד‪ ,‬ומעוטא דס"ל מיושב‪ .‬והמקובלים ז"ל ס"ל‬
‫לברך מיושב‪ ,‬ובספרי רבינו האר"י ז"ל לא נמצא גילוי לדבר זה‪ ,‬ואנחנו פה‬
‫עירינו בגדאד נוהגים לברך מיושב כסברת המקובלים ז"ל‪ ,‬וכן עיקר"‪.‬‬
‫אבל אם הגיע לבית כנסת ואין מקום ישיבה פנוי‪ ,‬או שנמצא במנין שאין‬
‫כלל כסאות וכדו'‪ ,‬יכול להניח תפילין של יד מעומד‪ .‬וכן אם הוא חולה‬
‫ואינו יכול לעמוד‪ ,‬רשאי להניח תפילין של ראש מיושב‪.‬‬
‫זמן ציצית ותפילין‬
‫במצות ציצית נאמר "וראיתם אותו" (במדבר טו‪ ,‬לט)‪ ,‬מה שאין כן במצוות‬
‫תפילין‪ .‬והנ"מ היא לענין זמן המצוה‪ .‬שאם למשל בליל שבועות או‬
‫הושענא רבה רוצים להתפלל מוקדם לפני עמוד השחר‪ .‬אזי אם מזהה את‬
‫חברו הרגיל עמו קצת בריחוק מ – ד' אמות ויכירנו‪ ,‬יכול להתעטף בטלית‪.‬‬
‫בלוח שנה כתוב שניתן להניח תפילין משעה קודם הנץ החמה‪ .‬ואם מתעטף‬
‫בציצית לפני עמוד השחר משיגיע עמוד השחר יפשוט הציצית‪ ,‬ויברך עליה‬
‫"להתעטף" ‪ .‬אבל אם הניח תפילין בחצות לילה ישאר עמהם‪ ,‬כי עיקר זמנם‬
‫גם בלילה‪ ,‬אלא שחששו חז"ל שמא ישן או יפיח עמהם לכן אמרו שבלילה‬
‫לא יניח תפילין‪.‬‬
‫ואומר הרב הסדר הוא‪ :‬כשקמים משנתם מתעטפים בטלית ומניחים‬
‫תפילין‪ .‬והטלית היא אור המקיף‪.‬‬
‫ועוד אומר הרב‪ :‬אם לא היה לו טלית‪ ,‬יניח רק תפילין‪ ,‬וכשיהיה לו טלית‪,‬‬
‫יסיר התפילין או יזיזם ממקומם‪ ,‬ילבש הטלית ויחזיר התפילין למקומם‬
‫בלי ברכה (עוי"ח וירא ה')‪.‬‬
‫סדר הנחת תפילין‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ישנם כמה שיטות בדבר‪ .‬יש מניחים תפילין של יד על השריר‪ ,‬מהדקים‬
‫הרצועה‪ ,‬ומסובבים הרצועה על היו"ד‪ ,‬ואח"כ מורידים הרצועה לכיוון‬
‫הזרוע‪.‬‬
‫ויש שמהדקים את הרצועה וישר יורדים לכיוון הזרוע‪ .‬ויש הכורכים את‬
‫ז' הכריכות מלמטה למעלה ויש מלמטה למעלה‪ ,‬וכל אחד יעשה כמנהגו‪.‬‬
‫כתוב בשו"ע (סי' כ"ה סעי י"א)‪" :‬אחר שקשר של יד על הזרוע‪ ,‬יניח של‬
‫ראש קודם שיכרוך הרצועה סביב הזרוע"‪ .‬אבל לפי חכמי הקבלה יש כוונות‬
‫של ז' עולמות עד שמגיע לתפילין של ראש‪ ,‬ועל כן צריך לכרוך שבעה‬
‫כריכות לפני הנחת תפילין של ראש (עיין לשו"ע סי' כ"ז סעי' ח'‪ ,‬ולכה"ח‬
‫שם ס"ק ל"ה)‪.‬‬
‫קבלת האר"י‬
‫רב אחד היה אומר אנו פוסקים רק לפי דברי מרן בשו"ע ולא לפי הבא"ח‬
‫או קבלת האר"י‪ .‬יום אחד הלכתי לבית כנסת 'מוסיוף' להתפלל בנץ החמה‪,‬‬
‫ואותו רב הגיע למנין השני‪ ,‬והתחיל להניח תפילין‪ ,‬ואני רואה שהוא לא‬
‫מניח כפי שכתוב בשו"ע‪ ,‬ולאחר שסיים אמרתי לו מאופן הנחת התפילין‬
‫שלך רואים שאבותיך ואבות אבותיך הניחו תפילין כמו האר"י הקדוש‬
‫והזהר הקדוש‪ ,‬ואתה בעצמך נוהג כן‪.‬‬
‫יש דברים שהתקבלו מהאר"י הקדוש‪ ,‬אבל לא כל דבר‪ .‬פעם שאלתי את‬
‫חכם סלמאן מוצפי זצ"ל שהיה מקובל גדול והיה תלמידו של הרב יהודה‬
‫פתיה זיע"א‪ ,‬כתוב על האר"י שהיה ממתין בין אכילת בשר לחלב עשרים‬
‫וארבע שעות‪ ,‬ומדוע אתה לא נוהג כן? והוא ענה לי‪ :‬לא כל מה שעשה‬
‫האר"י אנו עושים כי לא הגענו לדרגה הזו‪.‬‬
‫ויגבה ליבו בדרכי ה'‬
‫למשל‪ ,‬מרן בשו"ע כותב שעיקר מצוות טלית קטן ללובשו על בגדיו ‪-‬‬
‫וראיתם אותו‪ .‬ואילו האר"י הקדוש אומר שאין להוציא ציציות מחוץ‬
‫לבגד‪ ,‬ולכן נהגו הספרדים לא להוציא את הציציות מחוץ לבגד (עיין לשו"ע‬
‫או"ח סי' ח ' סעי' י"א‪ ,‬ועיין לכה"ח שם ס"ק מ"ג מה שהביא משם האר"י‬
‫שיש ללובשו דוקא מתחת לבגדיו ולא יעשו "היפך באמת")‪.‬‬
‫ולמעשה‪ ,‬אם רוצה להוציאם מחוץ לבגדו בבחינת "ויגבה ליבו בדרכי ה'"‪,‬‬
‫גם האר"י יסכים שבכגון זה מותר‪.‬‬
‫כניסה עם ציצית או ספר קדש לבית הקברות‬
‫כתוב בשו"ע (או"ח סי' כ"ג סעי' א')‪ :‬מותר ליכנס בבית הקברות והוא‬
‫לבוש ציצית‪ ,‬והוא שלא יהא נגרר על הקברות‪ ,‬אבל אם הוא נגרר על‬
‫הקברות‪ ,‬אסור משום לועג לרש (משלי יז‪ ,‬ה) בד"א‪ ,‬בימיהם‪ ,‬שהיו מטילים‬
‫ציצית במלבוש שלובשים לצורך עצמם‪ ,‬אבל אנו שאין מכוונים בהם אלא‬
‫לשם מצוה‪ ,‬אסור אפיל ו אינם נגררים‪ .‬והני מילי כשהציציות מגולים‪ ,‬אבל‬
‫אם הם מכוסים‪ ,‬מותר‪ ,‬עי"ש‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אסור לאדם להכנס לבית הקברות כשהטלית הקטן מחוץ לבגדו‪,‬‬
‫משום לועג לרש‪ .‬וכן אסור לאדם להכנס לבית הקברות או ללכת בהלוויה‬
‫קרוב לד' אמות של מת עם גמרא או חומש בידו‪ ,‬דגם בזה יש משום לועג‬
‫לרש‪ ,‬כיון שהמת אינו יכול ללמוד‪ .‬ואם כבר נכנס עמהם ‪ -‬יאמר אני עכשיו‬
‫לומד לעילוי נשמת הנפטר וילמד בהם‪.‬‬
‫ספר תהלים סידור תפילה או משניות – מותר‪ ,‬כיון שידוע שלוקחים אותם‬
‫לע"נ הנפטר‪.‬‬
‫תפילין של ראש‬
‫קודם שמניח תפילין של ראש טוב שיסתכל ב"שין" של ד' ראשים‪ ,‬ואחר כך‬
‫ב"שין" של ג' ראשים‪ ,‬הנמצאים בצידי תפילין של ראש (בא"ח וירא יח‪,‬‬
‫כה"ח סי' כ"ה ס"ק לה)‪ ,‬ואז יניחם בעמידה (בא"ח וירא טו)‪.‬‬
‫לפי הפשט טוב להניחם גלויים‪ .‬אבל לפי הקבלה יכסה את התפילין של‬
‫ראש בטלית עד סוף המצח כל זמן שהתפילין על ראשו‪ ,‬על פי הסוד (בא"ח‬
‫וירא יח) כי עיקר ההארה של התפילין ניכרת בפניו של אדם כדכתיב "וראו‬
‫כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך"‪.‬‬
‫‪www.harav.org‬‬
‫‪-5-‬‬
‫קול צופיך‬
‫מרן הראשון לציון הרה"ג המקובל הא‪-‬לקי‬
‫הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫בלק ‪ -‬תשס"ד ‪ -‬מאת מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫אני פעם אחת ראיתי תמונה של אדמו"ר אחד שהתפילין שלו גלויים ואין‬
‫הטלית מכסה אותם‪ ,‬כי כנראה לא נהג כמקובלים‪ .‬וכן ראיתי תמונה של‬
‫רב גדול שהתפילין עומדים באויר‪ ,‬ואין זה כדין‪ ,‬אלא יש להניחם על שערו‬
‫במקום שבו מוחו של תינוק רופס‪ .‬ואם אין לו שיער‪ ,‬יניחם במקום שהיו בו‬
‫שערות בראשו‪.‬‬
‫יש אנשים שיש להם ראי לראות את התפילין במקומם‪ ,‬או ששואלים את‬
‫חבריהם אם התפילין של ראש ממש בין העיניים‪.‬‬
‫(בענין הסתכלות במראה לגבר‪ ,‬עיין בשו"ע יו"ד סי' קנ"ו סעי' ב' וז"ל‪:‬‬
‫"אסור לאיש להסתכל במראה משום לא ילבש גבר‪ ,‬אלא אם כן משום‬
‫רפואה כגון שחושש בעיניו או שמספר עצמו או אם מסתפר מן העובד‬
‫כוכבים בינו לבינו‪ .‬וכדי לראות אדם חשוב מותר לראות במראה"‪ .‬ועל זה‬
‫הוסיף הרמ"א‪ :‬אם זה במקום שדרך האנשים לראות במראה מותר‪,‬‬
‫עכ"ל‪ .‬ועיין בסימן קפ"ב סעי' ו' שכתב‪" :‬וכן אסור לאיש להסתכל‬
‫במראה"‪ .‬אבל כאמור בשביל שלא יראה מגונה כגון למשל לראות אם‬
‫הצוארון או העניבה בסדר‪ ,‬מותר)‪.‬‬
‫תפילין שימושא רבה‬
‫ואומר הרב‪ :‬אדוני אבי זלה "ה היה מניח תפילין של שימושא רבא‪ .‬ויש‬
‫נוהגים להניחם רק בעשרת ימי תשובה או באלול ומתפללים בהם מנחה‪.‬‬
‫וכתוב שמעלת תפילין של שימושא רבא זה כמו רש"י ור"ת‪ .‬שואל בעל‬
‫הבא"ח‪ :‬אם כן מדוע לא אנו לא מניחים בבוקר שימושא רבה ודיו ? ועונה‬
‫על פי הרש"ש זה טוב במנחה‪ ,‬אבל בשחרית צריכים תפילין אחרות (עיין‬
‫בא"ח פרשת וירא אות כ"ג)‪.‬‬
‫פרשת "קדש" "והיה כי יביאך"‬
‫אחר שיניח התפילין יאמר פרשת "קדש"‪ ,‬ופרשת "והיה כי יביאך"‪ .‬ואם‬
‫אינו יכול לאומרם קודם התפילה‪ ,‬יאמרם אחר התפילה כל עוד שהתפילין‬
‫עליו‪ .‬ואם שכח לאומרם אחר התפילה וכבר הסיר התפילין מעליו‪ ,‬לא‬
‫יאמרם עוד‪ ,‬ולא מטריחין אותו להניחם שוב כדי לאומרם (עוי"ח וירא י)‪.‬‬
‫תפילין בחול המועד‬
‫בשבת‪ ,‬ביו"ט ובחול המועד אין מניחים תפילין‪ .‬בחוץ לארץ מנהג‬
‫האשכנזים המתנגדים להניח תפילין בחול המועד‪ ,‬אבל החסידים הנוהגים‬
‫כמנהג הקבלה אינם מניחים‪ .‬אבל בארץ ישראל אין שום אשכנזי שמניח‬
‫תפילין בחול המועד‪ ,‬כי הגאון מוילנא אמר לתלמידיו כשאתם באים‬
‫לאר"י אל תנהגו נגד השו"ע‪.‬‬
‫אחד מסימני הטריפה הוא 'סירכא' בלב או בריאות‪ ,‬ויש מקרים שאנו‬
‫מקילין בזה והאשכנזים מחמירין‪ ,‬ויש להיפך (בבשר חלק אנו מחמירים‬
‫יותר מאחינו האשכנזים)‪.‬‬
‫פעם היה אדם אחד מחו"ל מהעדה האשכנזית שהיתה לו מחלה‪ ,‬שלדעת‬
‫רמ"א זה טרף ולדעת מרן זה כשר‪ .‬ואמרו לו שילך לקבר מרן הב"י בצפת‬
‫ויתפלל שם לרפואתו‪ .‬הלך אותו אדם והתפלל ואמר שיש לו סוג מחלה‬
‫כזו וכזו ולדעת מרן שהוא מרא דאתרא זה כשר‪ ,‬ואם כן אני צריך להיות‬
‫בריא‪ .‬ואכן הוא הבריא ונשאר לחיות לאורך ימים ושנים‪.‬‬
‫היה פעם רב אחד שנהג כחסידים ולא הניח תפילין בחול המועד‪ .‬והנה באו‬
‫ובקשו ממנו לכהן כרב בית כנסת בתנאי שיניח תפילין בחול המועד‪ ,‬והוא‬
‫הסכים לדבריהם‪ .‬לימים נפטר הרב‪ ,‬ואשתו מכרה את חפציו‪ ,‬וגם את‬
‫התפילין שנהג להניח בחול המועד‪ .‬הקונה שרצה לבודקם פתח אותם והנה‬
‫הם ריקות‪ ,‬ואז הבינו שהרב סבר כדעת המקובלים‪ ,‬ולכן בחול המועד הניח‬
‫תפילין ריקות כדי שלא יפרוש מהציבור‪ ,‬אך לא היה מברך עליהן כלל‪.‬‬
‫וראית את אחורי – קשר של תפילין‬
‫הקב"ה אמר למשה רבנו "וראית את אחורי ופני לא יראו" (שמות לג‪ ,‬כג)‪.‬‬
‫הפשט משה רבנו רצה לדעת מה ה' עתיד לעשות בעוד כמה זמן‪ .‬אבל‬
‫אומרים חז"ל דרך רמז‪ :‬הראה הקב"ה למשה קשר של תפילין ‪ -‬קשר של‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דל"ת ( ראה ברכות דף ז' ע"א‪ .‬אותם הקושרים אות דל"ת כאות מ"ם‬
‫סופית טעות בידם)‪.‬‬
‫רצועות שחורות הלכה למשה מסיני‬
‫רצועות שחורות זה הלכה למשה מסיני‪ .‬בתים שחורים זה ליופי‪ .‬ויש‬
‫המקפידים לצבוע הבתים היטב וטוב שיצבעו‪ ,‬אך יקפידו לעשות כן גם‬
‫ברצועות‪ ,‬שאם יש איזה מקום שנקלף הצבע יצבעוהו‪.‬‬
‫ויזהר שלא תתהפך הרצועה שבתפילין של יד המהודקת על זרועו בעת‬
‫שמתפל ל‪ .‬וכן יזהר בתפילין של ראש שלא תתהפך הרצועה‪ .‬הגמרא מספרת‬
‫על רב הונא שפעם אחת התהפכה לו רצועת התפילין וצם על כך ארבעים‬
‫יום (מו"ק כ"ה ע"א)‪.‬‬
‫איטר‬
‫איטר ששולט בשתי ידיו או עושה חלק מהמלאכות ביד ימין – יניח תפילין‬
‫ביד שמאל כמו כולם‪.‬‬
‫איטר העושה כל מלאכתו ביד שמאל יניח תפילין ביד ימין שהיא היד‬
‫ה"חלשה" שלו‪ .‬ואם איטר זה רוצה לצאת ידי חובת כל הדעות‪ ,‬יניח תפילין‬
‫אחר התפילה ביד השניה בלי ברכה‪ ,‬ויקרא קריאת שמע בלי ברכות (בא"ח‬
‫חיי שרה ז')‪ .‬ואדם כזה צריך שיהיו לו שני זוגות תפילין של יד כדי ש"קשר‬
‫היוד" לא יהיה פונה לצד החיצון‪.‬‬
‫הסרת התפילין‬
‫אחר התפילה קודם שיחלוץ התפילין ישתדל ללמוד סדר חוק לישראל‪ ,‬כי‬
‫הוא סדר נאה ודרך קצרה וכשרה‪ ,‬וזוכה במעט זמן לקרות תורה נביאים‬
‫וכתובים‪ ,‬ולשנות משנה‪ ,‬גמרא‪ ,‬זהר‪ ,‬הלכות ומוסר‪.‬‬
‫מסירים את התפילין כדרך הנחתם‪ .‬בתחילה מסיר את ג' הכריכות שעל‬
‫אצ בע ויסיר גם כן ג' כריכות מעל זרועו‪ .‬אך לא יסיר תפילין של יד לגמרי‪.‬‬
‫ויסיר תפילין של ראש בעמידה‪ ,‬ואחר כך ישב ויסיר תפילין של יד‪ ,‬וסימנך‬
‫"כאשר יחנו כן יסעו" (בא"ח חיי שרה ט')‪.‬‬
‫ביום ראש חדש אחרי שמחזירים את ספר התורה למקומו אומרים חצי‬
‫קדיש‪ ,‬חולצים התפילין ומתפללים מוסף (עיין לשו"ע סי' כ"ה סעי' י"ג)‪.‬‬
‫ולעיתים החזן ממהר ואין שהות לקפל את התפילין כיאה‪ ,‬ועל כן יש‬
‫להזהר שלא להשאירם גלויים‪ ,‬אלא יכסם בכיס הטלית או התפילין‪,‬‬
‫ותיכף לאחר מוסף יקפלם‪.‬‬
‫וכ"כ בבא"ח (ש"ר חיי שרה אות יט) וז"ל‪" :‬כשחולץ תפליו טוב שהוא‬
‫בעצמו יקפ לם ויניחם בכיס לחבוב מצוה‪ ,‬ולא כאותם שנותנים התפילין‬
‫לשמש שלהם לקפלו‪ ,‬ודוגמא לזה מצינו דארז"ל גבי ס"ת הגולל נוטל שכר‬
‫כנגד כולן‪ ,‬גם יזהר לקפלו ולהניחו בכיס תכף ומיד אחר שיחלוץ אותו‪ ,‬ולא‬
‫כאותם שחולצים ומניחים אותו מצידם‪ ,‬ואחר איזה רגעים מקפלים אותו‪,‬‬
‫כי אין זה כבוד לתפילין שיהא מונח כך‪ ,‬ובזמן שיש לו הכרח לכך כגון‬
‫שחולצן קודם תפלת מוסף בר"ח דאינו יכול לקפלו תכף מפני שרוצה‬
‫להתפלל מוסף עם הציבור‪ ,‬יזהר שלא יניח הקציצה בהיפוך דהיינו צד‬
‫המעברתא למעלה וגופו של בית למטה‪ ,‬אלא יניחנו ביושר ותכף יקפלו אחר‬
‫תפלת מוסף"‪.‬‬
‫בסיס לדבר האסור‬
‫יזהר להוציא את התפילין ביום שישי בבוקר מכיס הטלית‪ ,‬כי תפילין דינם‬
‫מוקצה שהרי אסור להניחם בשבת‪ .‬ואם שכח ולא הוציאם – יש אומרים‬
‫שיתפוס בקצה הכיס וימשוך את הטלית‪.‬‬
‫אך הוצאת הטלית בשינוי זה אינה אלא בשוכח‪ ,‬אבל במניח ‪ -‬אסור‪ .‬ולכן‬
‫אם בתא ההקפא ה מונח למשל קופסת גלידה ומעליה עוף קפוא לא מבושל‬
‫– ובשבת באו לו אורחים אינו יכול למשוך את הגלידה והעוף יפול‪ ,‬אלא‬
‫‪www.harav.org‬‬
‫‪-6-‬‬
‫קול צופיך‬
‫מרן הראשון לציון הרה"ג המקובל הא‪-‬לקי‬
‫הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫בלק ‪ -‬תשס"ד ‪ -‬מאת מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫אם שכחו כך‪ ,‬אבל אם הניחו כך‪ ,‬אינו יכול למושכו בשינוי כי זה נעשה‬
‫בסיס לדבר האסור‪.‬‬
‫וכן אם שכח את מעילו על גבי המיטה‪ ,‬ובמעיל נמצא הארנק ורוצה לישון –‬
‫יכול למשוך את המזרון והמעיל יפול‪ .‬אבל אם הניח כך את מעילו עם‬
‫הכסף אינו רשאי למשוך את המזרון – כי המיטה נהפכה להיות בסיס לדבר‬
‫האסור‪ ,‬ומיגו דאתקצאי לבין המשמשות איתקצאי לכולי יומא‪.‬‬
‫גרם כיבוי‬
‫יש המדליקים נרות שבת בשמן זית וממלאים כוסות זכוכית במעט מים‬
‫ועל גביו שמים שמן‪ .‬ויש לדעת‪ ,‬שאם כוונתו כדי לכבות שהכוס לא תתפוצץ‬
‫מחמת חום האש – אסור‪ .‬אבל אם כוונתו להגביה השמן ולא בשביל‬
‫לכבות – מותר‪ .‬ללא מחשבה כלל ‪ -‬אין בעיה‪.‬‬
‫ספר תורה או תפילין שנפלו‬
‫שואל הרב בא"ח‪ :‬אם החזיר את ספר התורה להיכל‪ ,‬ולא הניחו כראוי‪,‬‬
‫וכשבא חברו לפתוח את ההיכל נפל ספר התורה ‪ -‬מי חייב לצום האם‬
‫הראשון או השני ?‬
‫אצל האשכנזים וחלק מיוצאי מרוקו ס"ת בלי תיק אלא רק עם עצי חיים‪,‬‬
‫ומעמידים אותם בארון הקדש וישנו קרש עץ המחזיק את הספרים לבל‬
‫יפלו‪ .‬אך יש ארונות קדש שאין בהם מקל זה‪ .‬מה יהיה הדין אם נפל הספר‬
‫בכגון זה ? או שהיה מקל אך החיבור שלו לארון התרופף ?‬
‫ולמעשה‪ ,‬כל מי שנמצא באותו מעמד חייב לצום באותו יום‪ .‬ואם אינו יכול‬
‫לצום יפדה את התענית בסכום מחיר האוכל של ב' סעודות (לא ח"י‬
‫פרוטות או ח"י שקלים)‪.‬‬
‫תפילין שנפלו בין של יד לבד‪ ,‬ובין של ראש לבד ‪ -‬חייב לצום‪ .‬ואם נפלו עם‬
‫הכיסוי ‪ -‬יתן כסף לצדקה בשיעור האוכל שאוכל של ב' סעודות‪.‬‬
‫אלישע בעל כנפים‬
‫וכתוב "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח‪,‬‬
‫י')‪ .‬כל אומות העולם צריכים לפחוד מאיתנו ואל לנו לחשוש מהם‪ .‬ואם‬
‫מניח תפילין ומי שרואה אותו לא פוחד ממנו‪ ,‬סימן שהמניח צריך לבדוק‬
‫את עצמו‪.‬‬
‫הגמרא מספרת שגזר הקיסר שלא יניחו תפילין‪ ,‬ואלישע בעל כנפיים לא‬
‫שמע לגזרת המלכות והניח תפילין‪ .‬ראה אותו קסדור אחד ורדף אחריו‪,‬‬
‫ובינתיים הספיק אלישע להסיר את התפילין מעל ראשו‪ .‬כשתפס אותו‬
‫שאלו‪ :‬מה הנך מחזיק בידיך? ענה לו אלישע‪ :‬שהוא מחזיק כנפיים‪ .‬אמר לו‬
‫הקסדור תראה לי‪ ,‬והנה נעשה לו נס וכנפי יונה בידו‪ .‬שואל בעל הבן איש‬
‫חי האם אלישע היה אמיץ או לא ? כי מחד‪ ,‬הוא יוצא לרחוב עם תפילין‬
‫למרות גזרת המלכות‪ ,‬ומאידך‪ ,‬הוא בורח ומסיר אותם מעל ראשו? אלא‪,‬‬
‫אומר בעל הבא"ח שהביאור הוא‪ ,‬שהוא היה נקי בגופו וברוחניותו‪ ,‬וחשש‬
‫שמא כשיתפוס אותו הקסדור וישאל אותו כמה שאלות יסיח דעתו מן‬
‫התפילין‪ ,‬לכן הסיר את התפילין שלא להסיח דעתו מהן בשעה שידבר עם‬
‫אותו הקסדור‪.‬‬
‫ומדוע דוקא לכנפי יונה ? אומרת הגמרא שנמשלה כנסת ישראל ליונה‪ ,‬מה‬
‫יונה זו כנפיה מגינות עליה‪ ,‬אף ישראל מצוות מגינות עליהם‪ .‬ומדובר לא‬
‫שהתפילין נהפכו לכנפי יונה אלא שהקסדור ראה כנפי יונה‪.‬‬
‫ויה"ר שכל אומות העולם יפחדו וירעדו מאיתנו‪ ,‬ובזכות הנחת תפילין נזכה‬
‫ל‪ -‬ואני זאת בריתי ובא לציון גואל‪ ,‬אמן ואמן‪.‬‬
‫*רוצים לקבל קול צופיך באמייל כל שבוע !!‬
‫שלחו לנו בבקשה באמייל ל‪[email protected] -‬‬
‫‪www.harav.org‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪www.harav.org‬‬