קול צופיך - הרב מרדכי אליהו

Transcription

קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
‫קול צופיך‬
‫מרן הראשון לציון הרה"ג המקובל הא‪-‬לקי‬
‫הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫נח ‪ -‬תשס"ז ‪ -‬מאת מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫יכול להיות נח עם הבריות ללא ויתור על ה"נח" כלפי שמים‪ ,‬על זה התורה‬
‫מדריכה ואומרת שעיקר נעימות מעשי האדם אינה אלא "בעיני ה'"‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫בקיום המצוות‪ ,‬ואחר כך ידאג להיות נח עם הבריות‪.‬‬
‫השיעור לעילוי נשמת ‪:‬‬
‫מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫פרשת השבוע ‪ :‬נח‬
‫השיעור נמסר ע"י הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‪ ,‬בשנת תשס"ז‪.‬‬
‫שאלת גשמים‬
‫אלה תולדות נח – זכר צדיק לברכה‬
‫ּתֹולדֹת נ ַֹח נ ַֹח ִאיׁש ַצ ִדיק ָּּת ִמים ָּהיָּה‬
‫"א ֶּלה ְ‬
‫פרשת השבוע פותחת בפסוק ֵ‬
‫ְבדֹר ָֹּתיו ֶּאת ָּהא‪-‬ל ִֹקים ִה ְת ַה ֶּל ְך נ ַֹח" (בראשית ו‪ ,‬ט)‪ .‬שואלים המפרשים‪ ,‬אם‬
‫התורה פותחת בהצגת תולדותיו של נח‪ ,‬היתה צריכה מייד לומר "שם חם‬
‫ויפת"‪ ,‬ומדוע פירטה את עובדת היותו צדיק ותמים?‬
‫ועל כך מביא רש"י שני פירושים‪ ,‬וז"ל‪" :‬הואיל והזכירו ספר בשבחו‪ ,‬שנאמר‬
‫(משלי י‪ ,‬ז) זכר צדיק לברכה"‪ ,‬עכ"ל (פירוש שני ראה להלן)‪ .‬כלומר‪ ,‬היה מן‬
‫הראוי להזכיר קודם את בניו‪ ,‬אך כיוון שפתחה התורה בהצגת תולדותיו‪,‬‬
‫והזכירה את נח‪ ,‬היא סיפרה בשבחו‪ ,‬כי כשמזכירים צדיקים ראוי לספר מיד‬
‫בשבחם ‪ .‬ועינינו רואות‪ ,‬בשעה שאדם נפטר מזכירים את שבחו‪ ,‬ואומרים‬
‫עליו "זכר צדיק לברכה" (וכן להיפך‪ ,‬בשעה שמזכירים אדם רשע‪ ,‬צריכים‬
‫להזכירו לגנאי‪ ,‬כדי להרחיק את בני האדם מהנהגותיו ומעשיו)‪.‬‬
‫חינוך ‪ -‬גערה או הכאה?‬
‫עוד פירוש מביא רש"י‪" :‬דבר אחר‪ ,‬ללמדך שעיקר תולדותיהם של צדיקים‬
‫מעשים טובים"‪ .‬מכאן‪ ,‬שעיקר עבודת האדם בעולם הזה היא‪ :‬חינוך בניו‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬ישנם הורים המתלבטים בשאלה האם להכות את הבן‪ ,‬או להסתפק‬
‫בגערה ‪ -‬להוי ידוע‪ ,‬שהערה במקום ובשעת המעשה‪ ,‬מועילה יותר ממאה‬
‫הכאות‪ ,‬כי בהכאה הילד נפגע עד עמקי נשמתו‪ ,‬והדבר מותיר אחריו‬
‫"ּת ַחת‬
‫משקעים שליליים ביותר‪ .‬ועל זה אמר שלמה המלך ע"ה במשלי (יז‪ ,‬י) ֵ‬
‫ְג ָּע ָּרה ְב ֵמ ִבין ֵמ ַהּכֹות ְּכ ִסיל ֵמָאה"‪ .‬וגם כשאדם גוער או מעיר לבנו‪ ,‬יעשה זאת‬
‫באופן שלא יפגע בנפשו של הילד‪ .‬יראה פני כועס כלפי חוץ‪ ,‬אבל בלבו פנימה‬
‫לא יכעס‪ ,‬וכך יתקבלו הדברים‪ .‬חכם מנשה שלו זצ"ל היה מביא על כך משל‬
‫משמו של בעל הבא"ח זיע"א‪ ,‬משל לאריה שאילף אותו מאמן מקצועי‪,‬‬
‫והיה האריה יושב נינוח על ברכי בעליו‪ .‬יום אחד פיהק האריה ליד מאמנו‪,‬‬
‫והריח המאמן ריח דוחה היוצא מפיו של האריה‪ ,‬וזאת משום שהאריה אינו‬
‫אוכל עשב כשאר החיות‪ ,‬אלא בשר‪ .‬אמר לו המאמן בנימת מיאוס‪ :‬כמה‬
‫ריח רע יוצא מפיך‪ .‬האריה שהיה פיקח‪ ,‬ביקש ממנו שיביא לו סכין‪ .‬הביא לו‬
‫המאמן סכין‪ ,‬והאריה פצע את רגלו ודם רב החל לזרום מהפצע‪ .‬למחרת‬
‫ביקש האריה שוב סכין‪ ,‬ופצע את רגלו השניה‪ ,‬וכך עשה גם לרגלו השלישית‬
‫והרביעית‪ .‬לאחר כמה ימים הגלידו הפצעים לגמרי‪ .‬בא האריה למאמן שלו‬
‫ואמר לו‪ :‬עיניך הרואות שפציעה גופנית הולכת ונרפאת עם הזמן‪ ,‬והיתה‬
‫כלא היתה‪ ,‬אבל פציעה נפשית משאירה רושם עז ואינה מתרפאת – זה על‬
‫ההערה שאמרת לי שיש לי ריח רע בפה‪.‬‬
‫ונח מצא חן בעיני ה'‬
‫ּתֹולדֹת נ ַֹח נ ַֹח ִאיׁש ַצ ִדיק ָּּת ִמים ָּהיָּה‬
‫"א ֶּלה ְ‬
‫התורה מזכיר ה פעמיים את נח‪ֵ :‬‬
‫ְבדֹר ָֹּתיו"‪ .‬והנה‪ ,‬לעיל בסוף פרשת בראשית כתוב "וְ נ ַֹח ָּמ ָּצא ֵחן ְב ֵעינֵי ה'"‪.‬‬
‫ומבאר הרמב"ן שנח היה נאה וצנוע במעשיו‪ ,‬וז"ל‪" :‬וטעם ונח מצא חן בעיני‬
‫ה' ‪ -‬שהיו כל מעשיו לפניו נאים ונעימים וכו' והזכיר זה כנגד מה שאמר‬
‫בדורו שהיו כל מעשיהם לעצבון לפניו יתברך‪ ,‬ואמר בו שהיה לחן בעיניו‬
‫ואחר כן סיפר מדוע היה טוב לפני האלוקים‪ ,‬כי היה צדיק תמים"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫מפרשת נח למדו המפרשים מוסר בעניין מידותיו של האדם כלפי הבריות‪.‬‬
‫התורה פתחה בתולדותיו של נח ולא הזכירה אותם‪ ,‬ללמדנו שהיסוד בחינוך‬
‫תולדותיו של האדם תלוי בחינוכו שלו ובטוהר מידותיו כלפי הבריות‪.‬‬
‫התורה מדגישה שנח היה איש צדיק‪ ,‬וכך כל אדם צריך להיות נוח לשמים ‪-‬‬
‫נוח לבריות‪ ,‬ולא יקשה ערפו ומידותיו כלפי אחרים‪ .‬והנה לפעמים אדם לא‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪480‬‬
‫"צדיק תמים" ‪ -‬שלמות האדם‬
‫כתוב בפרשה (בראשית ו‪ ,‬ט) "אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה‬
‫בדורותיו את האלוקים התהלך נח"‪ .‬ובהמשך הפסוקים פונה הקב"ה לנח‬
‫ית ָּך ֶּאל ַה ֵּת ָּבה ִּכי א ְֹת ָּך‬
‫ַאּתה וְ ָּכל ֵב ְ‬
‫ֹאמר ה' ְלנ ַֹח בֹא ָּ‬
‫ואומר לו (שם‪ ,‬ז‪ ,‬א)‪ַ " :‬וי ֶּ‬
‫יתי ַצ ִּדיק ְל ָּפנַי ַבדֹור ַהזֶּה"‪.‬‬
‫ָּר ִא ִ‬
‫שואלים המפרשים‪ ,‬מדוע בתחילת הפרשה הוזכר נח כצדיק "בדורותיו" ‪-‬‬
‫בלשון רבים‪ ,‬ואילו בהמשך הפרשה הוזכר כצדיק "בדור הזה" ‪ -‬בלשון יחיד?‬
‫ועוד יש לשאול‪ ,‬מדוע בתחילה נקרא 'צדיק תמים'‪ ,‬ואילו אחר כך נקרא‬
‫'צדיק' בלבד? אומר בעל הב"י‪ ,‬מהר"י קארו זצ"ל‪ :‬צדיק תמים ‪ -‬היה‬
‫בדורותיו‪ ,‬צדיק – בדור הזה‪ .‬הגדרה של צדיק – זה הפורש מעריות‪ ,‬והגדרה‬
‫של תמים – זה הפורש מע"ז‪ .‬נח היה בשני דורות‪ ,‬בדור המבול שהיו שטופין‬
‫בזימה – היה צדיק‪ ,‬ובדור הפלגה שהיו עובדי ע"ז – נאמר תמים‪ .‬צדיק –‬
‫בדור הזה‪ ,‬תמים – בדור הבא‪ .‬ורש"י מבאר‪ ,‬וז"ל‪" :‬כי אותך ראיתי צדיק ‪-‬‬
‫ולא נאמר צדיק תמים‪ .‬מכאן שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו וכולו‬
‫שלא בפניו"‪ ,‬עכ"ל ‪ .‬דהיינו‪ ,‬כל שבחו של נח הוא 'צדיק תמים'‪ ,‬ומיעוטו הוא‬
‫'צדיק'‪.‬‬
‫וכשאומרים "תמים" – אין הכוונה לתם כמו בהגדה של פסח‪ ,‬אלא הכוונה‬
‫ל"שלמות" ביראת ה' ובקיום מצוותיו‪ ,‬כמו שמצינו אצל אברהם אבינו‬
‫ויעקב אבינו שנקראו תמימים‪ ,‬ולמדרגה זו צריך כל אדם לשאוף‪ .‬והדרך‬
‫להגיע לשלמות היא רק על ידי לימוד התורה‪ ,‬כי שכשאדם לומד תורה‪ ,‬הוא‬
‫יודע את המעשה אשר יעשה‪ ,‬ויודע לפלס את מעשיו על פי מאזני התורה‬
‫הקדושה‪ ,‬וזוהי ה"תמימות" וה"שלמות" המיוחלים‪ .‬וזה מה שנאמר "תמים‬
‫תהיה עם ה' אלוקיך" (דברים יח‪ ,‬יג‪ ,‬ועיין מפרשי התורה על פסוק זה)‪.‬‬
‫כי השחית כל בשר ‪ -‬השפעת הסביבה‬
‫בפרשת השבוע מציינת התורה מהי הסיבה שגרמה למבול‪( ,‬בראשית ו‪ ,‬יא‪-‬‬
‫ַרא א‪-‬ל ִֹקים ֶּאת‬
‫ָארץ ָּח ָּמס‪ַ .‬וי ְ‬
‫ַּת ָּמ ֵלא ָּה ֶּ‬
‫ָארץ ִל ְפנֵי ָּהא‪-‬ל ִֹקים ו ִ‬
‫ַּת ָּש ֵחת ָּה ֶּ‬
‫יב)‪" :‬ו ִ‬
‫ָארץ"‪ .‬אומרים חז"ל‬
‫ָארץ וְ ִהנֵה נִ ְׁש ָּח ָּתה ִּכי ִה ְׁש ִחית ָּּכל ָּב ָּשר ֶּאת ַד ְרּכֹו ַעל ָּה ֶּ‬
‫ָּה ֶּ‬
‫(סנהדרין נז‪" ).‬ותנא דבי רבי ישמעאל בכל מקום שנאמר השחתה אינו אלא‬
‫דבר ערוה ועבודה זרה דבר ערוה שנאמר כי השחית כל בשר את דרכו"‪.‬‬
‫ואומר רש"י‪" :‬כי השחית כל בשר ‪ -‬אפילו בהמה חיה ועוף נזקקין לשאינן‬
‫מינן"‪ .‬ויש להקשות‪ ,‬והרי אין לבהמות‪ ,‬לחיות או לעופות שכל ולא שולט‬
‫בהם יצר הרע?‬
‫אלא כיון שהאווירה היתה מקולקלת מאד‪ ,‬אפילו החיות והבהמות והעופות‬
‫הושפעו ונפגעו‪ .‬ומכאן אנו רואים עד כמה ההשפעה של הסביבה היא דבר‬
‫בלתי נמנע‪ ,‬ולכן כותב הרמב"ם שהאדם צריך לקבוע את מקום מגוריו‬
‫בשכנות עם אנשים יראי שמים‪ ,‬ואם אינו מוצא‪ ,‬מוטב שילך לגור במדבר‬
‫מאשר לגור בקרבת אנשים רשעים שימשכו אותו אליהם בדרכם הרעה‪ ,‬וז"ל‬
‫(פ"ו מהלכות דעות ה"א)‪" :‬דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו‬
‫ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו‪ .‬לפיכך צריך אדם‬
‫להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד‪ ,‬כדי שילמוד ממעשיהם‬
‫ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחשך כדי שלא ילמוד ממעשיהם‪ ,‬הוא‬
‫ששלמה אומר 'הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע'‪ ,‬ואומר 'אשרי‬
‫האיש וגו'‪ .‬וכן אם היה במדינה שמנהגותיה רעים ואין אנשיה הולכים בדרך‬
‫ישרה‪ ,‬ילך למקום שאנשיה צדיקים ונוהגים בדרך טובים‪ .‬ואם היו כל‬
‫המדינות שהוא יודעם ושומע שמועתן נוהגים בדרך לא טובה כמו זמנינו‪ ,‬או‬
‫שאינו יכול ללכת למדינה שמנהגותיה טובים מפני הגייסות או מפני החולי‪,‬‬
‫ישב לבדו יחידי כענין שנאמר 'ישב בדד וידום'‪ .‬ואם היו רעים וחטאים שאין‬
‫מניחים אותו לישב במדינה אלא אם כן נתערב עמהן ונוהג במנהגם הרע‪,‬‬
‫יצא למערות ולחוחים ולמדברות ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים כענין‬
‫שנאמר מי יתנני במדבר מלון אורחים"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫השפעה שלילית של סביבה רעה משפיעה על נפש האדם ביותר‪ ,‬עד שיהפוך‬
‫את מעשיו למעשים רעים בטבעו‪ .‬ולהפך ‪ -‬אם יגור בסביבה טובה עם‬
‫אנשים צדיקים שמעשיהם נאים ומתוקנים על פי מצות התורה‪ ,‬יושפע מהם‬
‫‪www.harav.org‬‬
‫קול צופיך‬
‫מרן הראשון לציון הרה"ג המקובל הא‪-‬לקי‬
‫הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫נח ‪ -‬תשס"ז ‪ -‬מאת מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫בטבעו‪ .‬ומכל מקום‪ ,‬אם אדם הולך למקום שבו אנשים הרחוקים מקיום‬
‫תורה ומצוות על מנת לקרבם לתורה‪ ,‬וכל מטרתו לשם שמים‪ ,‬הוא יזכה‬
‫לסייעתא דשמיא מיוחדת ויצליח בדרכו להשפיע על כל אנשי אותו המקום‪.‬‬
‫אך יז הר לבל יתנשא על אנשי המקום‪ ,‬אלא ינהג עמם בחביבות‪ ,‬ודבריו‬
‫יישמעו וימצאו מסילות בלבבם‪ ,‬ויתקרבו לאבינו שבשמים‪.‬‬
‫נחתם גזר דינם על הגזל‬
‫ָארץ ָּח ָּמס‬
‫"ּכי ָּמ ְלָאה ָּה ֶּ‬
‫התורה מציינת שחטאם של אנשי המבול היה ִ‬
‫ֵיהם"‪ ,‬ואומרים חז"ל שלא נחתם גזר דינם של דור המבול אלא על הגזל‪.‬‬
‫ִמ ְפנ ֶּ‬
‫ובמדרש מבואר שדרך ההשחתה בגזל בדורו של נח היתה בכך שהיו גוזלים‬
‫פחות משוה פרוטה כדי שלא יהיו יכולים לתבוע אותם בדין תורה‪ .‬למשל‪,‬‬
‫אם היה דוכן מכירה של גרעיני תורמוס היה כל אחד עובר ומבקש לטעום‬
‫גרגיר אחד‪ ,‬וכך היה בא אדם שני ושלישי‪ ,‬עד שהיו גומרים למוכר את כל‬
‫הסחורה‪ ,‬והוא לא היה יכול למונעם מכך‪ ,‬כי הם היו אומרים לו וכי עיניך‬
‫צרות בגרגיר אחד בלבד!? וגם לתבוע אותם בבית דין לא היה יכול כי כל‬
‫אחד היה לוקח פחות משווה פרוטה‪ .‬מכאן רואים עד כמה היו מושחתים‪,‬‬
‫שכן לא היה להם שום רווח בגזל של פחות משוה פרוטה‪ ,‬ובכל אופן גזלו‬
‫לשם גזל‪ ,‬וזהו "כי מלאה הארץ חמס"‪.‬‬
‫מברית ועד קבורה‬
‫הרה"ג רבי יוסף שלוש זצוק"ל ‪ -‬ראב"ד של העדה המערבית בירושלים‪ ,‬היה‬
‫דואג לכל צרכי בני קהילתו‪ ,‬החל מברית מילה לתינוקות‪ ,‬וכלה בקבורת‬
‫המתים‪ .‬פעם אחת הוא הוזמן לערוך חופה וקידושין לחתן וכלה‪ ,‬אך הוא‬
‫איחר להגיע כיון שהיה עסוק בקבורה‪ .‬את הכתובה הוא הניח מתחת‬
‫לחגורתו כדי שלא תתלכלך מהעפר בשעת הקבורה‪ .‬וכשהגיע לחתונה הוא‬
‫הוציא את הכתובה‪ ,‬וכולם הבינו שהוא כעת הגיע מקבורה‪ .‬הוא פנה לחתן‬
‫ואמר לו בדרך בדיחותא‪ :‬מה אתה מסתכל עליי בצורה כל כך נבעתת‪ ,‬וכי‬
‫בסוף לא תמות כמו כולם?!‬
‫ק"כ שנים עסק נח בבניית התיבה‬
‫ֲצי ג ֶֹּפר ִקנִ ים‬
‫ֲשה ְל ָּך ֵּת ַבת ע ֵ‬
‫הקב"ה מצווה את נח לעשות תיבה‪( ,‬שם י"ד) "ע ֵ‬
‫ּומחּוץ ַבּכ ֶֹּפר"‪ .‬ונמשכה בניית התיבה‬
‫ֲשה ֶּאת ַה ֵּת ָּבה וְ ָּכ ַפ ְר ָּּת א ָֹּתּה ִמ ַביִ ת ִ‬
‫ַּתע ֶּ‬
‫מאה ועשרים שנה‪ .‬ויש להבין מדוע היה צריך הקב"ה לבקש ממנו לבנות‬
‫תבה במשך זמן רב כל כך‪ ,‬והלוא די היה להכניסו לבית אחד או לשטח‬
‫מסוים ולמנוע מהמבול מלהגיע לאותו השטח ותו לא‪ ,‬ומבאר רש"י‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫"הרבה ריוח והצלה לפניו‪ ,‬ולמה הטריחו בבנין זה‪ ,‬כדי שיראוהו אנשי דור‬
‫המבול עוסק בה מאה ועשרים שנה ושואלין אותו מה זאת לך‪ ,‬והוא אומר‬
‫להם עתיד הקב"ה להביא מבול לעולם‪ ,‬אולי ישובו"‪ ,‬עכ"ל‪ .‬מכאן רואים את‬
‫חסדיו המרובים והעצומים של הקב"ה‪ ,‬שלמרות ההשחתה של בני אותו‬
‫הדור‪ ,‬הוא היה מוכן להמתין להם מאה ועשרים שנה (!) ‪ -‬וכל זה כדי שיתנו‬
‫על לבם לשוב בתשובה שלמה‪( .‬מרן הרי"ח הטוב היה מתאר‪ ,‬שמקום בניית‬
‫התבה היה ל"אתר תיירות" המפורסם ביותר באותו הדור‪ ,‬עד שכל אנשי‬
‫אותו הדור היו מגיעים מכל קצווי העולם לראות במו עיניהם את ה"פלא"‬
‫הגדול‪ ,‬שאדם זקן בן ‪ 055‬שנה‪ ,‬בונה תיבה בעלת ממדים עצומים‪ ,‬שלטענתו‬
‫אמורה להגן עליו מפני המבול שעתיד לבא)‪.‬‬
‫מעלת התפילה על הכלל‬
‫על נח היתה טענה‪ ,‬הכיצד כל כך הרבה שנים הוא מזהיר את בני דורו‬
‫שעתיד הקב"ה להביא מבול לעולם‪ ,‬אך כל הזמן הזה הוא לא עמד להתפלל‬
‫עליהם‪ .‬הוא היה צריך לנהוג כמו אברהם אבינו שעמד להתפלל על סדום‬
‫שלא יהפוך אותה הקב"ה‪ ,‬שמא יימצאו עד עשרה צדיקים‪ ,‬וזאת למרות‬
‫שהיתה סדום קשה מאוד בעיני המקום‪ ,‬והיו עושים בה מעשים אכזריים‬
‫שלא נמצאו דוגמתם בכל תקופת האנושות‪ .‬ומכאן ילמד כל אדם שיש‬
‫להתפלל על אנשים הרחוקים מתורה ומצוות‪ ,‬שהקב"ה יפתח את לבם‬
‫וישובו בתשובה שלמה‪.‬‬
‫ה"רנטגן" שהיה בתבת נח‬
‫נח נצטוה לקחת שבעה שבעה מכל החיות והבהמות הטהורות שלא השחיתו‬
‫את דרכם‪ ,‬ושנים מהטמאות‪ .‬ויש לשאול‪ ,‬כיצד ידע נח אלו חיות ובהמות‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪480‬‬
‫השחיתו דרכם ואלו לא ? אמר לו הקב"ה‪ ,‬התיבה שלך מיוחדת היא‪ ,‬ויש בה‬
‫מעין "רנטגן" בפתחה שבודק כל מי שנכנס דרכה‪ ,‬ובפני מי שלא השחית את‬
‫דרכו היתה התבה פותחת את שעריה‪ ,‬ובפני מי שהשחית את דרכו‪ ,‬היתה‬
‫התבה נשארת נעולה‪ ,‬ולא יכלו אותם חיות ובהמות להכנס‪ .‬ודבר זה היה‬
‫ל"פלא" הגדול ביותר באותו דור‪ ,‬כיצד לתיבה העשויה מעצים יש כח‬
‫נבואה‪ ,‬והיה מזה קידוש שם שמים גדול בעולם‪.‬‬
‫'בעצם היום הזה'‪ :‬תבה‪ ,‬וברית מילה‬
‫נח נכנס לתיבה בפרהסיא שנאמר (בראשית ז‪ ,‬יג) "בעצם היום הזה בא נח‬
‫וכו' אל התיבה"‪ .‬אומר רש"י‪" :‬למדך הכתוב שהיו בני דורו אומרים אילו‬
‫אנו רואים אותו נכנס לתיבה אנו שוברין אותה והורגין אותו‪ ,‬אמר הקב"ה‬
‫אני מכניסו לעיני כולם ונראה דבר מי יקום"‪ ,‬עכ"ל‪ .‬גם מילתו של אברהם‬
‫אבינו היתה בפרהסיא ובה נאמר (בראשית יז‪ ,‬כו) "בעצם היום הזה נימול‬
‫אברהם"‪.‬‬
‫ולמרות שבדרך כלל אברהם אבינו היה סמל הזריזות בעבודת ה'‪ ,‬וכל דבר‬
‫היה עושה מייד בהשכמה – כאן נהג על פי ציווי ה'‪ ,‬לפי שהיו אנשי דורו‬
‫אומרים אילו נראה אותך מל נבוא ונגער בך (וחבריו ענר ואשכל יעצו לו שלא‬
‫ימול עצמו‪ ,‬ורק ממרא אמר לו שימול)‪ ,‬וכי כך נאה ויאה לזקן בגילו לעשות‪,‬‬
‫וכל כיו"ב‪ ,‬על כך אמר אברהם אני אמול דוקא בעצם היום ולא בהשכמה‬
‫כדרכי‪ ,‬ונראה דבר מי יקום‪.‬‬
‫שמירת הצניעות בתיבה‬
‫הצניעות היא אחת מהמידות היסודיות של עם ישראל‪ ,‬והחוסן של עם‬
‫ישרא ל נמדד וקיים כל עוד נשמרת צניעותם‪ .‬גם על התקופה בה אמור‬
‫המבול להיות על הארץ אמר הקב"ה לנח שהצניעות היא הערובה לכך‬
‫ֶּפת ְבנֵי‬
‫"ב ֶּע ֶּצם ַהיֹום ַהזֶּה ָּבא נ ַֹח וְ ֵׁשם וְ ָּחם וָּי ֶּ‬
‫שהתבה תציל אותם‪ .‬וכך כתוב ְ‬
‫ּוׁשל ֶֹּׁשת נְ ֵׁשי ָּבנָּיו ִא ָּּתם ֶּאל ַה ֵּת ָּבה"‪ ,‬הרי שנח שמר על צניעות‬
‫נ ַֹח וְ ֵא ֶּׁשת נ ַֹח ְ‬
‫מוחלטת גם בשעה שנכנס לתבה‪ ,‬וקודם נכנס הוא ובניו‪ ,‬ואחר כך הנשים‬
‫בנפרד‪ .‬הפרדה בין גברים לנשים היא מדרך צניעות טהורה של עם ישראל‪,‬‬
‫ָארץ ִמ ְׁש ָּפחֹות ִמ ְׁש ָּפחֹות ְל ָּבד‬
‫ומודגש גם בנביא (זכריה יב)‪ ,‬וז"ל‪" :‬וְ ָּס ְפ ָּדה ָּה ֶּ‬
‫יהם ְל ָבד‪.‬‬
‫ָּתן ְל ָּבד ְּונ ֵׁש ֶ‬
‫יהם ְל ָבד ִמ ְׁש ַפ ַחת ֵבית נ ָּ‬
‫ִמ ְׁש ַפ ַחת ֵבית ָּדוִ יד ְל ָּבד ְּונ ֵׁש ֶ‬
‫יהם ְל ָבד‪ּ .‬כֹל‬
‫יהם ְל ָבד ִמ ְׁש ַפ ַחת ַה ִש ְמ ִעי ְל ָּבד ְּונ ֵׁש ֶ‬
‫ִמ ְׁש ַפ ַחת ֵבית ֵלוִ י ְל ָּבד ְּונ ֵׁש ֶ‬
‫יהם ְל ָבד"‪ .‬ומבאר שם רש"י‪:‬‬
‫ַה ִמ ְׁש ָּפחֹות ַהנִ ְׁשָארֹות ִמ ְׁש ָּפחֹת ִמ ְׁש ָּפחֹת ְל ָּבד ּו ְנ ֵׁש ֶ‬
‫"ונשיהם לבד ‪ -‬משום צניעות" (עיין רש"י בראשית ו‪ ,‬יג על הפסוק "קץ כל‬
‫בשר")‪.‬‬
‫והנה עלה זית טרף בפיה‬
‫אחרי ארבעים יום שהיה המבול‪ ,‬רצה נח לדעת האם האדמה התייבשה‬
‫והאם ניתן לצאת החוצה‪ ,‬ולשם כך שלח את העורב ואת היונה‪ .‬וכך כתוב‪:‬‬
‫"וַיְ ַׁש ַלח ֶּאת ַהיֹונָּה ֵמ ִאּתֹו ִל ְראֹות ֲה ַקלּו ַה ַמיִ ם ֵמ ַעל ְפנֵי ָּה ֲא ָּד ָּמה‪ .‬וְ לֹא ָּמ ְצָאה‬
‫ָארץ וַיִ ְׁש ַלח‬
‫ַּת ָּׁשב ֵא ָּליו ֶּאל ַה ֵּת ָּבה ִּכי ַמיִ ם ַעל ְפנֵי ָּכל ָּה ֶּ‬
‫נֹוח ְל ַכף ַר ְג ָּלּה ו ָּ‬
‫ַהיֹונָּה ָּמ ַ‬
‫ָּמים ֲא ֵח ִרים ַוי ֶֹּסף‬
‫ָּחל עֹוד ִׁש ְב ַעת י ִ‬
‫ָּבא א ָֹּתּה ֵא ָּליו ֶּאל ַה ֵּת ָּבה‪ .‬וַי ֶּ‬
‫יָּדֹו וַיִ ָּק ֶּח ָּה וַי ֵ‬
‫ֲלה ַזיִ ת ָּט ָּרף‬
‫ַּתבֹא ֵא ָּליו ַהיֹונָּה ְל ֵעת ֶּע ֶּרב וְ ִהנֵה ע ֵ‬
‫ַׁש ַלח ֶּאת ַהיֹונָּה ִמן ַה ֵּת ָּבה‪ .‬ו ָּ‬
‫ָּמים ֲא ֵח ִרים וַיְ ַׁש ַלח‬
‫ָּחל עֹוד ִׁש ְב ַעת י ִ‬
‫ָארץ‪ .‬וַיִ י ֶּ‬
‫ֵדע נ ַֹח ִּכי ַקלּו ַה ַמיִ ם ֵמ ַעל ָּה ֶּ‬
‫יה ַוי ַ‬
‫ְב ִפ ָּ‬
‫ָּס ָּפה ׁשּוב ֵא ָּליו עֹוד"‪ .‬ויש לשאול‪ ,‬מדוע הביאה היונה דוקא‬
‫ֶּאת ַהיֹונָּה וְ לֹא י ְ‬
‫עלה זית‪ ,‬והרי סביר להניח שהיו עוד עצים שמהם היתה יכולה היונה להביא‬
‫לנח ? ומבאר רש"י‪ ,‬וז"ל‪" :‬טרף – חטף‪ ,‬ומדרש אגדה לשון מזון‪ ,‬ודרשו‬
‫בפיה‪ ,‬לשון מאמר‪ ,‬אמרה יהיו מזונותי מרורין כזית בידו של הקב"ה ולא‬
‫מתוקין כדבש בידי בשר ודם"‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וקשה‪ ,‬כיצד אומרת כן היונה‪ ,‬והרי יש‬
‫בדבריה משום כפיות טובה‪ ,‬כי נח טרח ויגע בהאכלת החיות והעופות על ימי‬
‫המבול‪ ,‬וכיצד התורה מלמדת אותנו דבר שיש בו כביכול משום כפיות טובה‬
‫?‬
‫ונראה לבאר‪ ,‬אדרבה ההפך הוא הנכון‪ ,‬היונה אומרת לנח שהיא מודה לו על‬
‫כל מסירות הנפש שלו במשך חודשי שהותם בתבה‪ ,‬אלא שמעתה היא‬
‫מעדיפה שלא להטריח אותו שוב‪ ,‬שכן טובה שמקבלים מבני אדם‪ ,‬אינה‬
‫טובה שלמה‪ ,‬כמו טובה שמקבלים מהקב"ה שאינו דורש החזרים‪ ,‬ונותן לנו‬
‫הכל בחסדיו המרובים והעצומים‪.‬‬
‫‪www.harav.org‬‬
‫קול צופיך‬
‫מרן הראשון לציון הרה"ג המקובל הא‪-‬לקי‬
‫הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫נח ‪ -‬תשס"ז ‪ -‬מאת מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫נינוה נבנתה לשם שמים‬
‫ָּלד ֶּאת‬
‫התורה מאריכה בתיאורים על נמרוד‪ ,‬וז"ל (בראשית י‪ ,‬ח‪-‬ט)‪" :‬וְ כּוׁש י ַ‬
‫ֵָאמר‬
‫ָארץ‪ .‬הּוא ָּהיָּה ִגבֹר ַציִ ד ִל ְפנֵי ה' ַעל ֵּכן י ַ‬
‫נִ ְמרֹד הּוא ֵה ֵחל ִל ְהיֹות ִגבֹר ָּב ֶּ‬
‫ְּכנִ ְמרֹד ִגבֹור ַציִ ד ִל ְפנֵי ה"‪ .‬ומה היתה גבורתו של נמרוד? אומר רש"י וז"ל‪:‬‬
‫"להיות גבור ‪ -‬להמריד כל העולם על הקב"ה בעצת דור הפלגה‪ .‬גבור ציד ‪-‬‬
‫צד דעתן של בריות בפיו ומטען למרוד במקום‪ .‬לפני ה' ‪ -‬מתכוין להקניטו על‬
‫פניו‪ .‬על כן יאמר כנמרד ‪ -‬על כל אדם מרשיע בעזות פנים‪ ,‬יודע רבונו‬
‫ומתכוין למרוד בו‪ ,‬יאמר זה כנמרוד גבור ציד"‪ .‬הרי שנמרוד היה רשע גדול‪,‬‬
‫וממריד את כל העולם נגדו הבורא יתברך שמו ויתעלה‪ .‬לאחר מכן התורה‬
‫ַאּכד וְ ַכ ְלנֵה ְב ֶּא ֶּרץ ִׁשנְ ָּער‪ִ .‬מן‬
‫אׁשית ַמ ְמ ַל ְכּתֹו ָּב ֶּבל וְ ֶּא ֶּר ְך וְ ַ‬
‫ַּת ִהי ֵר ִ‬
‫כותבת‪" :‬ו ְ‬
‫ָּצא ַאשּור וַיִ ֶּבן ֶּאת נִ ינְ וֵה וְ ֶּאת ְרחֹבֹת ִעיר וְ ֶּאת ָּּכ ַלח‪ .‬וְ ֶּאת ֶּר ֶּסן ֵבין‬
‫ָארץ ַה ִהוא י ָּ‬
‫ָּה ֶּ‬
‫ּובין ָּּכ ַלח ִהוא ָּה ִעיר ַה ְגד ָֹּלה "‪ .‬וכותב רש"י וז"ל‪' :‬מן הארץ וגו' ‪ -‬כיון‬
‫נִ ינְ וֵה ֵ‬
‫שראה אשור את בניו שומעין לנמרוד‪ ,‬ומורדין במקום לבנות המגדל‪ ,‬יצא‬
‫מתוכם‪ .‬העיר הגדולה ‪ -‬היא נינוה שנאמר 'ונינוה היתה עיר גדולה לאלקים'‪.‬‬
‫כ לומר‪ ,‬אשור ראה שאינו יכול להלחם בנמרוד כפי שעשה אברהם‪ ,‬וחשש‬
‫שבניו ילמדו ממעשיו של נמרוד‪ ,‬ועל כן הוא ברח משם ובנה את נינוה העיר‬
‫הגדולה‪ ,‬וחס ה' על נינוה כיון שנבנתה לשם שמים‪ .‬לפי זה מובן מדוע הכריח‬
‫הקב"ה את יונה להגיע לנינוה ולהוכיחם לחזור בתשובה ולא רצה להחריבה‪,‬‬
‫כיון שביסודה היא נבנתה לשם שמים‪ ,‬וזהו שכתוב "היא העיר הגדולה"‪.‬‬
‫ומכאן אנו רואים שאין שכל אדם יכול לקלוט חשבונות שמים שלפעמים‬
‫נמשכים על פני אלפי שנים‪ .‬ועוד אנו למדים‪ ,‬שכל ראשית ויסוד שנעשה לשם‬
‫שמים‪ ,‬יגרור אחריו סייעתא דשמיא עצומה שיכולה להשמר במשך אלפי‬
‫שנים‪.‬‬
‫שאלת והזכרת גשמים‬
‫שאלת והזכרת גשמים‬
‫בימות הגשמים מזכירין גבורות גשמים ואומרים בברכת 'מחיה המתים'‬
‫"משיב הרוח ומוריד הגשם"‪ ,‬ואין בזה שאלה או בקשה אלא שבח לה'‬
‫שמסדר את עונת הגשמים בעתה‪ ,‬ורק בידו מפתח של גשמים‪ .‬ושואלים את‬
‫הגשמים בברכה התשיעית "ותן טל ומטר לברכה" (ראה להלן)‪.‬‬
‫אמר מוריד הטל בימות הגשמים‬
‫טעה ואמר בימות הגשמים "מוריד הטל" במקום "משיב הרוח ומוריד‬
‫הגשם"‪ ,‬וסיים "מחיה המתים" – אינו חוזר‪ .‬ואם נזכר שטעה לפני שסיים‬
‫"מחיה המתים" – יחזור ל"אתה גיבור" ויאמר "משיב הרוח" (עיין לשו"ע‬
‫או"ח סי' קי"ד סעי' ה – ו)‪.‬‬
‫דיני ברך עלינו – ותן טל ומטר לברכה‬
‫בימות הגשמים אומרים בברכה התשיעית שבתפלת עמידה "ברך עלינו"‬
‫(לנוסח הספרדים) או "ותן טל ומטר לברכה" (לנוסח האשכנזים)‪ .‬בארץ‬
‫ישראל מתחילין לומר כן מליל ז' במרחשון (מוצאי שבת זו)‪ .‬ואין מתחילין‬
‫אלא מתאריך זה‪ ,‬כיון שחז"ל רצו לתת לעולים לירושלים בימי סוכות זמן‬
‫לחזור לבתיהם ללא גשמים (שו"ע סי' קי"ז סעי' א' ונו"כ)‪.‬‬
‫ויש לשאול‪ ,‬מדוע ממתינים בימינו מלשאול גשמים עד ליל ז' במרחשוון‪,‬‬
‫והלוא בזמן הזה בטל הטעם כדי שיגיע האחרון שבעם ישראל לנהר פרת‪,‬‬
‫שהרי כיום ניתן להגיע לקצה העולם תוך מספר שעות במטוס? שאלה זו‬
‫שאל הר"ן בתקופתו‪ ,‬הרי אין היום בית המקדש‪ ,‬ואין עולי רגלים ובטל טעם‬
‫שיגיע אחרון שבעם לנהר פרת? והוא עונה‪ ,‬שאעפ"כ התקנה לא בטלה‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫"ומדבריהם צריכים לומר שנפסקה הלכה כר"ג אפילו לאחר החורבן לפי‬
‫שהיו מתאספים בכל הסביבו ת לירושלים‪ ,‬ומפני העולים הללו ראוי שנאחד‬
‫את השאלה בז' במרחשוון" (עיין לר"ן במסכת תענית דף ב' ע"א מדפי‬
‫הרי"ף)‪.‬‬
‫הלכות רבות קשורות לברכה זו‪ ,‬והובאו באורך בסידור 'קול אליהו'‬
‫בעמודים רח – רט‪ ,‬וכן בספר 'הלכות חגים' בעמוד ‪ ,834‬וראה להלן‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪480‬‬
‫אם בימות הגשמים‪ ,‬אחרי ז' במרחשון‪ ,‬אמר "ברכנו" (לנוסח הספרדים) או‬
‫"ותן ברכה" (לנוסח האשכנזים) ולא ביקש גשם‪ ,‬אין בקשתו שלמה‪ ,‬וצריך‬
‫לחזור ולבקש גשם‪ .‬אמנם אם נזכר קודם שסיים תפילתו יכול לבקש גשם‬
‫גם במקומות אחרים‪:‬‬
‫א‪ .‬אם נזכר בתוך אמירת "ברכנו" יפסיק ויתחיל ברכת "ברך עלינו"‪ .‬ואפילו‬
‫אמר "ברוך אתה" ולא אמר "ה'" של מברך השנים ‪ -‬חוזר לתחילת הברכה‪,‬‬
‫וטוב שישהה שתי שניות (כשיעור הילוך ד' אמות) לפני שיתחיל ברכת "ברך‬
‫עלינו"‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם נזכר לאחר שאמר "ברוך אתה ה'" של סיום הברכה "מברך השנים"‪,‬‬
‫ולא אמר "מברך השנים"‪ ,‬יאמר "למדני חוקיך" ויחזור ל"ברך עלינו"‪ .‬ואם‬
‫אמר "ברוך אתה ה' מברך" – יאמר "השנים" (שהרי כאן אינו יכול לסיים‬
‫"למדני חוקיך") ואח"כ‪ ,‬יאמר מיד "ותן טל ומטר לברכה" (לאפוקי מדברי‬
‫המש"ב שאומר שכדי שלא יהיה הפסק יאמר "ותן טל ומטר" ב"שמע‬
‫קולנו"‪ ,‬אנו פוסקים שיאמר מיד‪ ,‬כי מי יודע אם ב"שמע קולנו" יזכור)‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם נזכר אחרי שסיים את ברכת "ברכנו" ולפני שהתחיל "תקע בשופר" –‬
‫יאמר מיד "ותן טל ומטר לברכה" וימשיך "תקע בשופר"‪.‬‬
‫ד‪ .‬אם נזכר אחרי שהתחיל "תקע בשופר"‪ ,‬אפילו אמר רק מילת "תקע"‬
‫ימשיך עד "שומע תפילה" ושם יאמר "ותן טל ומטר לברכה‪...‬כי אתה שומע‬
‫תפילת כל פה" וכו'‪.‬‬
‫ה‪ .‬אם נזכר אחרי שאמר "ברוך אתה ה" ולא סיים "שומע תפילה"‪ ,‬יאמר‬
‫"למדני חוקיך‪ .‬תן טל ומטר לברכה‪ .‬כי אתה שומע תפלת וכו'"‪.‬‬
‫ו‪ .‬אם נזכר אחרי שסיים ברכת "שומע תפילה" ולפני שהתחיל ברכת "רצה"‪,‬‬
‫יאמר שם "ותן טל ומטר לברכה" וימשיך "רצה" וכו'‪.‬‬
‫ז‪ .‬אם נזכר אחרי שהתחיל ברכת "רצה"‪ ,‬אפילו אמר רק מילת "רצה"‪ ,‬עוצר‬
‫במקום שנזכר וחוזר לברכת "השנים" ומתחיל "ברך עלינו" וממשיך בברכות‬
‫"תקע" "השיבה" וכו' על הסדר‪.‬‬
‫ח‪ .‬אם נזכר רק אחרי שאמר "יהיו לרצון אמרי פי" האחרון‪ ,‬הסמוך ל"עושה‬
‫שלום"‪ ,‬אפילו אם טרם עקר רגליו‪ ,‬חייב לחזור לתחילת תפילת שמונה‬
‫עשרה‪ ,‬ואינו צריך שוב לומר "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך"‪ ,‬אלא מתחיל‬
‫"ברוך אתה ה' וכו' (עיין בא"ח בשלח יח‪ ,‬כה"ח קיז ס"ק כח)‪.‬‬
‫יש מי שאמר‪ ,‬כיון שאי אפשר לזכור את כל פרטי ההלכות הנ"ל‪ ,‬על כן טוב‬
‫שישים סימן לעצמו כדי שלא ישכח לומר "ברך עלינו"‪ ,‬וכגון שיקשור חוט‬
‫אדום וכדו' על אצבעו‪ ,‬או שיסמן בסידור שלו את המילים "ברך עלינו" וכדו'‬
‫– אך כל זה טוב ליום הראשון‪ ,‬אבל בשאר הימים הוא יתרגל לסימן זה‪,‬‬
‫והדבר לא יועיל‪.‬‬
‫וכתוב בשו"ע (סי' קי"ז סעי' ד')‪" :‬אם לא שאל מטר בימות הגשמים‪,‬‬
‫מחזירין אותו‪ ,‬אע"פ ששאל טל; אבל אם שאל מטר ולא טל‪ ,‬אין מחזירין‬
‫אותו"‪.‬‬
‫אהיה כטל לישראל‬
‫טל אינו מפריע לשום אדם‪ ,‬אבל גשם עלול לגרום לנזק לבני אדם‪ ,‬וכגון‪ :‬אם‬
‫יש לו בור יין או חיטים וירד גשם הרי שהם עלולים להתקלקל‪ .‬ולכן כתוב‬
‫(הושע יד‪ ,‬ו) "אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה" – כמו טל שאינו נפסק‬
‫לעולם והכל שמחים בו (עיין רש"י דברים לב‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫אמירת צ' פעם מצילה מספקות‬
‫חז"ל קבעו‪ ,‬שאחרי תשעים פעם שאדם התפלל תפילה זו עם השינוי שבה‪,‬‬
‫הוא יצא מכל ספק‪ ,‬והרגיל את לשונו לנוסח החדש‪ .‬כלומר‪ ,‬לאחר קצת יותר‬
‫משלושים יום (שלש תפילות ביום חוץ משבתות) יצא המתפלל מכל ספק‪.‬‬
‫ואם מסופק אם אמר "ברכנו" או "ברך עלינו" תוך שלושים יום – חוזר‪.‬‬
‫וכדי שלא לגרום לספקות במשך כל התקופה הזו‪ ,‬חידשו הפוסקים שיכול‬
‫לומר תשעים פעם ברציפות את נוסח אותה הברכה עם השינוי ויועיל לו‬
‫לצאת מכל ספק‪.‬‬
‫ועל כן‪ ,‬טוב לומר בליל ז' במרחשון לפני תפלת ערבית תשעים פעם "רופא‬
‫חולי עמו ישראל ברך עלינו" (לנוסח הספרדים) ואז אם הוא מסופק‪ ,‬אנו‬
‫אומרים שאמר לפי הרגל לשונו ואינו חוזר‪.‬‬
‫‪www.harav.org‬‬
‫קול צופיך‬
‫מרן הראשון לציון הרה"ג המקובל הא‪-‬לקי‬
‫הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫נח ‪ -‬תשס"ז ‪ -‬מאת מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫בנוסח ברכת השנים של אחינו האשכנזים אין שינוי בפתיחת הברכה בין‬
‫הקיץ לחורף‪ ,‬אלא שבקיץ הם אומרים "ותן ברכה"‪ ,‬ובחורף "ותן טל ומטר‬
‫לברכ ה"‪ ,‬וכדי להנצל מספקות הם צריכים לומר צ' פעם "ואת כל מיני‬
‫תבואתה לטובה ותן טל ומטר לברכה"‪.‬‬
‫ודבר זה מוכיח המג"א משור המועד שהועד אחרי שנגח שלש פעמים‪ ,‬אבל‬
‫אם קירב נגיחותיו‪ ,‬כלומר שנגח שלש פעמים ברציפות באותו היום‪ ,‬גם כן‬
‫נקרא מועד‪ ,‬ולא אומרים שהועד רק לאותו היום בלבד ‪ -‬כך גם הרוצה‬
‫"לקבוע" את נוסח תפילתו בהרגל לשון‪ ,‬אינו צריך להמתין שלשים יום‪,‬‬
‫אלא יכול לעשות זאת ביום אחד (עיין למג"א סי' קי"ד ס"ק י"ג)‪.‬‬
‫רבי יוחנן בר תורתא‬
‫ידוע המעשה עם אותו יהודי חסיד שהיה לו שור שעבד כל ימות השבוע והיה‬
‫נח בשבת כמו שהתורה מצווה "למען ינוח שורך"‪ .‬לימים מכר אותו יהודי‬
‫את השור לגוי‪ ,‬וכהרגלו בבית היהודי עבד השור כל ימות השבוע‪ ,‬ובשבת‬
‫נח‪ .‬לא הבין הגוי מדוע השור אינו עובד‪ ,‬והכה אותו‪ ,‬אך שום דבר לא הועיל‪.‬‬
‫הלך הגוי לאותו יהודי וטען בפניו שמכר לו "שור משוגע"‪ .‬הלך היהודי לשור‬
‫ולחש באוזנו 'שור שור‪ ,‬כל זמן שהיית אצלי הייתי מחויב בשביתתך‪ ,‬אבל‬
‫מעתה פקע חיובך כי אתה ברשות גוי‪ ,‬ועלייך לעבוד'‪ .‬מיד קם השור והתחיל‬
‫לעבוד כרגיל‪ .‬ראה כך הגוי‪ ,‬ואמר אם השור של היהודי מרגיש בקדושת‬
‫השבת‪ ,‬על אחת כמה וכמה בני אדם עצמם‪ ,‬והוא הלך להתגייר‪ ,‬ונקרא "רבי‬
‫יוחנן בר תורתא" (בן השור)‪ ,‬כיון שהתגייר בזכות השור (עיין גמרא יומא דף‬
‫ט' ע"א בתוספות ישנים‪ ,‬ושם הביא שבפסיקתא רבתי פי"ד כתוב ר' יהודה‬
‫בן תורתא)‪.‬‬
‫חמורו של רבי פנחס בן יאיר‬
‫ַחמֹור ֵאבּוס ְב ָּע ָּליו"‪ .‬החמור מסוגל להכיר‬
‫ָּדע ׁשֹור קֹנֵהּו ו ֲ‬
‫הנביא אומר "י ַ‬
‫באבוס שבעליו מאכיל אותו‪ .‬חז"ל מביאים (חולין ז' ע"א וע"ב) את המעשה‬
‫הידוע עם חמורו של רבי פנחס בן יאיר שהיה נשמר שלא לאכול מאכלים‬
‫אסורים‪ .‬פעם נקלע רפב"י למלון ונתנו לחמור לאכול שעורים ולא רצה‪.‬‬
‫חשבו שזה מלוכלך ונתנו לו אוכל משובח ונקי‪ ,‬וגם לא רצה‪ ,‬וכך נמשך כמה‬
‫זמן‪ ,‬עד שאמר להם רבי פנחס בן יאיר האם עישרתם את השעורים? אמרו‬
‫לו וכי צריך לעשרם? והרי למדנו שזרע לבהמה פטור מן הדמאי‪ .‬אמר להם‬
‫רפב"י וכי מה אעשה שהחמור מחמיר על עצמו !‬
‫רב אחד שאל על אותו המעשה‪ ,‬אם החמור היה בעל שכל‪ ,‬מדוע לא עישר‬
‫בעצמו במחשבה‪ ,‬ויניח ‪ 22%‬של המעשר בצד‪ ,‬לתרומה‪ ,‬מעשר ראשון ושני?‬
‫(עיין במהרש"א על המקום)‪ ,‬הרי מן הדין אם לא ידוע אם הופרש מעשר‬
‫ממאכל מסוים‪ ,‬ניתן להניח בצד שיעור הפרשה ולהפריש‪ ,‬ואפילו בשבת יכול‬
‫להניח בצד כשמסופק אם הופרשו מעשרות כדין בערב שבת‪ ,‬ואומר שהשיור‬
‫הוא תרומה שעתיד לתרום אחרי השבת‪ ,‬ומותר באכילה‪ .‬אלא‪ ,‬שהחמור‬
‫עשה חשבון שלא משתלם לא לעשות כן‪ ,‬שכן הוא היה מחמיר להפריש גם‬
‫מעשר שני ומעשר עני‪ ,‬ובסך הכל היה מוציא כ‪-‬שלשים אחוז כך שהיה נשאר‬
‫לו שבעים אחוז‪ .‬והוא הבין שאם הבעלים יראו שהוא אכל רק שבעים אחוז‬
‫ממה שנתנו לו‪ ,‬למחרת הם יפחיתו את הכמות‪ ,‬וכיון שהוא שוב יצטרך‬
‫לעשר ויאכל פחות‪ ,‬שוב יפחיתו בכמות וכן הלאה עד שבסוף לא ישאר לו‬
‫כלום‪ ,‬על כן החליט שכבר מראש לא יאכל כלום‪ ,‬וכך החזיק מעמד עד‬
‫שהחזירוהו לבעליו‪.‬‬
‫חמורו של המשיח‬
‫חז"ל אומרים שהחמור של רבי פנחס בן יאיר הוא החמור של אברהם‬
‫אבינו‪ ,‬וחמור זה חי וקיים בימינו‪ ,‬והוא יהיה החמור של המשיח‪ .‬אבל אנחנו‬
‫רוצים שהמשיח יבוא מהר‪ ,‬כי אם יבוא על חמור זקן‪ ,‬יתעכב מאוד‪ ,‬שכן‬
‫החמור יזדקק למנוחה רבה כל כמה צעדים (מרוב זקנה ועייפות)‪ ,‬וכיון‬
‫שאומרים חז"ל שיבוא המשיח "על עננים" אנו מעדיפים לומר שה"חמור"‬
‫המדובר הוא מטוס משוכלל ומהיר ביותר‪ ,‬כך שיספיק להגיע לכל מקום‬
‫בעולם ולהביא משם את היהודים במהירות גבוהה וללא עיכובים‪ .‬ויש‬
‫מפרשים‪ ,‬שאין הכוונה שהמשיח ירכב על חמור כפשוטו‪ ,‬אלא הכוונה שהוא‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪480‬‬
‫ירכב ויתעלה מעל החומריות וילמד את תורת הרוחניות הטהורה‪ ,‬ואז נזכה‬
‫להרגיש בטעמה הרוחני האמיתי של התורה הקדושה‪ .‬ויהי רצון שיהיה‬
‫בעגלא ובזמן קריב‪.‬‬
‫ג' תפילות ביום‬
‫פעם אחת שאל הקיסר אנטונינוס את רבנו הקדוש‪ :‬אם מעלת התפילה‬
‫חשובה כל כך‪ ,‬מדוע אינכם מתפללים כל שעה ? אמר לו‪ :‬אסור‪ .‬א"ל‪ :‬למה ?‬
‫א"ל‪ :‬שלא ינהג קלות ראש בגבורה‪ .‬לא קיבל ממנו‪ .‬מה עשה רבנו הקדוש‪,‬‬
‫השכים אצלו למחרת ושאל בשלומו של הקיסר‪ ,‬ולאחר זמן שוב שאל‬
‫בשלומו‪ ,‬וכן עשה כמה פעמים‪ .‬עד שאמר לו הקיסר‪ :‬די ! מה אתה עושה ?‬
‫אמר לו רבנו הקדוש‪ :‬עתה תבין מדוע איננו מרבים בתפילות‪ ,‬אלא ערב‬
‫ובקר וצהרים (עיין מדרש תנחומא מקץ‪ ,‬ט'‪ .‬ומעשה מעין זה מסופר על רבי‬
‫יהושע בן חנניה)‪.‬‬
‫ואל תכנס לפניך תפלת עוברי דרכים לענין הגשם‬
‫הגמרא אומרת (יומא נ"ג ע"ב) שאחת מתפילותיו של הכהן הגדול בקדש‬
‫הקדשים היתה "ואל תכנס לפניך תפלת עוברי דרכים לענין הגשם בלבד בעת‬
‫שהעולם צריך לו" (אנו אומרים זאת ב 'סדר העבודה' בתפלת מוסף של‬
‫יוה"כ)‪.‬‬
‫ויש לשאול‪ ,‬וכי אין לכהן הגדול על מה להתפלל‪ ,‬אלא רק על דבר זה?! אלא‬
‫הענין הוא כך‪ ,‬אדם שהולך ברחוב ואין לו מעיל‪ ,‬ופתאום יורד גשם שוטף‪,‬‬
‫והוא צועק לה'‪ :‬שיפסק הגשם‪ ,‬הרי הוא מתפלל מעומק ליבו ובכל נפשו‬
‫ותפילתו מתקבלת‪ ,‬ולכן הכהן הגדול מתפלל על זה‪.‬‬
‫רבי חנינא בן דוסא‬
‫הגמרא מספרת על רבי חנינא בן דוסא שהיה הולך בדרך וירד גשם‪ ,‬אמר רבי‬
‫חנינא‪ :‬רבש"ע‪ ,‬כל העולם כולו בנחת וחנינא בצער‪ ,‬פסק הגשם‪ .‬כשהגיע‬
‫לביתו‪ ,‬אמר‪ :‬רבש"ע‪ ,‬כל העולם כולו בצער וחנינא בנחת‪ ,‬וירד גשם‪ .‬א"ר‬
‫יוסף מה הועילה תפילתו של הכהן גדול לגבי רבי חנינא‪ .‬וכמובן שמעלתו של‬
‫רבי חנינא היתה גבוהה מאד ולכן בקשותיו נענו מיד על ידי הקב"ה (עיין‬
‫תענית כ"ד ע"ב‪ ,‬ויומא נ"ג ע"ב)‪.‬‬
‫חוני המעגל‬
‫הגמרא בתענית (כ"ג ע"א) אומרת‪ :‬ת"ר פעם אחת יצא רוב אדר ולא ירדו‬
‫גשמים שלחו לחוני המעגל התפלל וירדו גשמים‪ ,‬התפלל ולא ירדו גשמים‪ .‬עג‬
‫עוגה ועמד בתוכה‪ ,‬אמר לפניו רבונו של עולם בניך שמו פניהם עלי שאני כבן‬
‫בית לפניך נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך‪.‬‬
‫התחילו גשמים מנטפין‪ ,‬אמר לא כך שאלתי אלא גשמי בורות שיחין‬
‫ומערות‪ .‬ירדו בזעף עד שכל טפה וטפה כמלא פי חבית ושיערו חכמים שאין‬
‫טפ ה פחותה מלוג וכו'‪ .‬אמר לפניו לא כך שאלתי אלא גשמי רצון ברכה‬
‫ונדבה‪ ,‬ירדו כתיקנן‪ ,‬עד שעלו כל העם להר הבית מפני הגשמים‪ .‬אמרו לו‪,‬‬
‫רבי כשם שהתפללת שירדו‪ ,‬כך התפלל וילכו להם‪ .‬אמר להם‪ ,‬כך מקובלני‬
‫שאין מתפללין על רוב הטובה‪ ,‬אעפ"כ הביאו לי פר הודאה‪ ,‬הביאו לו פר‬
‫הוד אה סמך שתי ידיו עליו ואמר לפניו‪ :‬רבש"ע‪ ,‬עמך ישראל שהוצאת‬
‫ממצרים אינן יכולין לא ברוב טובה ולא ברוב פורענות וכו' יהי רצון מלפניך‬
‫שיפסקו הגשמים ויהא ריוח בעולם מיד נשבה הרוח ונתפזרו העבים וזרחה‬
‫החמה‪ .‬שלח לו שמעון בן שטח אלמלא חוני אתה גוזרני עליך נידוי וכו' אבל‬
‫מה אעשה לך שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך כבן שמתחטא‬
‫על אביו ועושה לו רצונו ואומר לו אבא הוליכני לרחצני בחמין‪ ,‬שטפני בצונן‪,‬‬
‫תן לי אגוזים שקדים אפרסקים ורמונים ונותן לו‪ ,‬ועליך הכתוב אומר ישמח‬
‫אביך ואמך ותגל יולדתך"‪.‬‬
‫לפני כמה שנים ירדו גשמי ברכה‪ ,‬והכנרת עלתה על גדותיה והיה חשש‬
‫שהמים יציפו את כל העיר טבריה‪ .‬התקשרתי לרב של טבריה ואמרתי לו‪:‬‬
‫שיש סגולה מיוחדת שהמים לא יעלו‪ .‬אמר לי אותו רב‪ ,‬הקב"ה מוריד גשם‬
‫ואני אתפלל שלא ירד גשם?! אמרתי לו‪ ,‬והרי יש בזה סכנה ? אמר לי אותו‬
‫רב‪ :‬אעפ"כ אני לא רוצה להתפלל‪ .‬אמרתי לו‪ ,‬אם כך אז אני אתפלל‪.‬‬
‫‪www.harav.org‬‬
‫קול צופיך‬
‫מרן הראשון לציון הרה"ג המקובל הא‪-‬לקי‬
‫הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫נח ‪ -‬תשס"ז ‪ -‬מאת מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫שביל האמצע‬
‫לעיל הגמרא אמרה "עמך ישראל אינן יכולין לא ברוב טובה ולא ברוב‬
‫פורענות"‪ ,‬וזה כשיטת הרמב"ם האומר שהאדם צריך תמיד לקחת את‬
‫התכונה האמצעית‪ ,‬ואם הוא למשל קמצן תקנתו שיהיה פזרן ואז יגיע לדרך‬
‫האמצע וכן הלאה בשאר הדברים (עיין לרמב"ם פ"א מהלכות דעות)‪.‬‬
‫מאד מאד הוי שפל רוח‬
‫אבל לענין מידת הענוה אומר הרמב"ם‪" :‬ויש דעות שאסור לו לאדם לנהוג‬
‫בהן בבינונית אלא יתרחק מן הקצה האחד עד הקצה האחר והוא גובה לב‬
‫שאין דרך הטובה שיהיה אדם עניו בלבד אלא שיהיה שפל רוח ותהיה רוחו‬
‫נמוכה למאד ולפיכך נאמר במשה רבינו ענו מאד‪ ,‬ולא נאמר ענו בלבד ולפיכך‬
‫צוו חכמים מאד מאד הוי שפל רוח" (עיין לרמב"ם פ"ב מהל' דעות הל' ג')‪,‬‬
‫כי אין התורה נקנית אלא באדם שהוא שפל רוח‪.‬‬
‫משה קיבל תורה מסיני‬
‫מסכת אבות פותחת במשנה "משה קיבל תורה מסיני"‪ .‬שואלים המפרשים‪,‬‬
‫הרי משה רבנו קיבל את התורה מהקב"ה‪ ,‬ומדוע אמרה המשנה "מסיני" ?‬
‫הפשט הוא בהר סיני‪ ,‬אבל דרשו על כך‪ ,‬שבשעה שאמר לו הקב"ה למשה‬
‫שילך לגאול את עם ישראל‪ ,‬לא רצה‪ ,‬כי חשב שאינו ראוי‪ ,‬וביקש מהקב"ה‬
‫שישלח במקומו את אהרן‪ .‬ולעומת זה בשעה שאמר לו הקב"ה לעלות אל הר‬
‫סיני ולקבל את התורה לא ביקש משה לשלוח את אהרן במקומו‪ .‬אלא הבין‬
‫משה רבנו שהקב"ה מעוניין לתת את התורה על ההר הנמוך והשפל דוקא‪,‬‬
‫ואם כן אינו ראוי לבקש מאהרן לקבל את התורה כי אהרן גדול ומכובד‪,‬‬
‫ואילו הוא משה הנמוך והשפל‪ ,‬ולכן לא התווכח כלל‪.‬‬
‫וכשאמר הקב"ה למשה רבנו שיגאל את ישראל‪ ,‬שאל משה רבנו‪ :‬האם זו‬
‫הגאולה האחרונה ? אמר לו הקב"ה‪ :‬יהיו עוד גאולות ובסוף יהיה המשיח‪.‬‬
‫אמר לו משה רבנו אם כן "שלח נא ביד תשלח"‪ .‬אמר לו הקב"ה‪ :‬עד שתגיע‬
‫הגאולה האחרונה שבה כתוב (מלאכי ג‪ ,‬כג) "הנה אנכי שולח לכם את אליה‬
‫הנביא"‪ ,‬יעבור זמן רב‪.‬‬
‫אליהו הנביא מבשר הגאולה‬
‫ואומרים חז"ל שבחמשה מקומות בתורה ובנביאים נכתב שמו של יעקב‬
‫אבינו בכתיב מלא (יעקוב עם וא"ו)‪ ,‬ואליהו חסר בחמשה מקומות‪ .‬יעקב‬
‫נטל את האות וא"ו משמו של אליהו עירבון שיבא ויבשר את הגאולה (עיין‬
‫רש"י ויקרא כו‪ ,‬מב)‪.‬‬
‫ואמרנו בדרך בדיחותא‪ ,‬אם אליהו הנביא נמצא בברית מילה‪ ,‬ויאמרו לו‬
‫כעת הגיע זמן הגאולה‪ ,‬לך ותודיע לישראל‪ ,‬אולי הוא לא ירצה ללכת כי הוא‬
‫באמצע ברית מילה‪ ,‬לכן נטל יעקב אבינו עירבון‪ ,‬שגם אם אליהו הנביא יהיה‬
‫באמצע ברית‪ ,‬מיד הוא ילך ויבשר את הגאולה‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬אם למשל אמרו לאליהו הנביא שהמשיח יבא בז' במרחשון‬
‫תשס"ז‪ ,‬הרי שהוא יבא ויבשר את הגאולה בדיוק בזמן שנאמר לו‪ .‬ויעקב‬
‫אבינו יאמר לו‪ :‬הזמן שנקבע הוא "בעיתה"‪ ,‬אבל הגאולה יכולה להיות גם‬
‫"אחישנה"‪ ,‬וע"כ אני נוטל ממך עירבון שב"אחישנה" גם תבא מהר‪.‬‬
‫אליהו הנביא הולך מברית לברית בכל העולם כולו‪ ,‬ושואלים‪ ,‬כיצד הוא‬
‫הולך בשבת ? אלא הוא עף למעלה מעשרה טפחים‪ ,‬ואין זה לא רשות היחיד‬
‫ולא רשות הרבים‪.‬‬
‫ואנו אומרים לאליהו הנביא שבאופן זה הוא יכול לבא גם בשבת ולבשר לנו‬
‫את הגאולה‪ ,‬ולא ימתין לרגע האחרון כי אנו רוצים להכין עצמנו בבגדים‬
‫חדשים ויפים לקבל את פניו‪.‬‬
‫ואמר לו‪ :‬כבוד הרב‪ ,‬אני פתחתי את השקית של כבודו כי חשבתי שיש בה‬
‫אבנים טובות ומרגליות והנה אני רואה רק חלוק לבן‪ .‬אמר לו החפץ חיים‪,‬‬
‫אם אני למשל נוסע ברכבת ופתאום יאמרו שהמשיח בא‪ ,‬הרי אני צריך‬
‫לקבל א ת פניו בבגדים נאים‪ ,‬ועל כן חלוק זה מוכן ומזומן עמי לקבל פני‬
‫משיח‪.‬‬
‫ואנו אומרים שהמשיח יקבל אותנו עם הבגדים שעלינו‪ ,‬בין שהם נקיים ובין‬
‫שאינם נקיים‪ .‬ואם לאו ‪ -‬כתוב (מיכה ז‪ ,‬טו) "כימי צאתך מארץ מצרים‬
‫אראנו נפלאות" ‪ -‬כשיבא המשיח‪ ,‬יבא עימו הענן ששכן עם ישראל במדבר‬
‫והיה מכבס את בגדיהם בעודם עליהם‪ ,‬וכך יהיה עמנו ונקבל פני המשיח‬
‫בבגדים נאים‪.‬‬
‫האמונה בביאת הגואל צריכה להיות בכל רגע ורגע‪ .‬אני רגיל לומר‪,‬‬
‫בירושלים היה אדם אחד ששמו 'בקל' והוא היה מדפיס לוחות שנה‪ .‬פעם‬
‫אחת אמרתי לו‪ ,‬אם יבא המשיח‪ ,‬הרי יבואו עימו הסנהדרין ואם הם יקבעו‬
‫את ר"ח ביום אחר ממה שכתוב בלוח הרי תצטרך לעשות לוח חדש‪ .‬והוא‬
‫היה אומר‪ ,‬אני אעשה לוחות בחינם כל חודש וחודש‪ .‬כי בכל חודש צריך‬
‫לקדש את החודש‪.‬‬
‫כי טל אורות טליך‬
‫וידעו כל אומות העולם שאנו מתפללים גם למענם‪ ,‬ובחג הסוכות אנו היינו‬
‫מקריבים שבעים פרים למענם‪ .‬ואומרים חז"ל שאומות העולם אינם יודעים‬
‫את גודל ההפסד שלהם בזה שהחריבו את בית המקדש‪ .‬וכיום אנו מתפללים‬
‫בבחינת "ונשלמה פרים שפתינו" ‪ -‬ובברכת השנים אנו אומרים "ותן טל‬
‫ומטר לברכה על כל פני האדמה‪ ,‬ורוה פני תבל ושבע את העולם כולו‬
‫מטובך" וכו' ‪ -‬וידעו כל אומות העולם שאנו מתפללים עליהם שירד להם‬
‫גשם‪.‬‬
‫ואומרים חז"ל שעתיד הקב"ה להחיות מתים על ידי הטל כמו שכתוב‬
‫(ישעיה כו‪ ,‬יט ) "יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שוכני עפר כי טל‬
‫אורות טליך וארץ רפאים תפיל"‪ ,‬ולכן תקנו ברכות הגשם והטל בברכת‬
‫מחיה המתים‪ .‬יש טל אורות‪ ,‬ויש טל חיים‪.‬‬
‫ואומרים חז"ל‪ ,‬אלו שלמדו תורה טל חיים מחייה אותם‪ ,‬אבל הנשים שאינן‬
‫לומדות תורה – בזכות מה יחיו ? אלא הן יחיו בזכות זה שהן עוזרות לגברים‬
‫ללמוד תורה והן שולחות את בניהם ללמוד תורה (עיין כתובות קי"א ע"ב)‪.‬‬
‫ושואלים התוספות‪ :‬הרי הנוגע במת נטמא ואינו יכול לאכול תרומה‪ ,‬או‬
‫חולין בטהרה או קרבן פסח וצריך שלישי ושביעי ? אלא כתוב (יחזקאל לו‪,‬‬
‫כה) "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם" ‪ -‬הקב"ה יאמר לנו‪ ,‬אני‬
‫אמרתי לכם שיש להזות שלישי ושביעי‪ ,‬וכעת אני מיקל עליכם ואני אטהר‬
‫אתכם (ועיין תוס' נדה ע' ע"ב ד"ה מתים לעתיד)‪.‬‬
‫ויהי רצון שיראו עינינו וישמח לבנו בביאת הגואל ובבנין אריאל במהרה‬
‫בימינו אמן‪.‬‬
‫* * *‬
‫*רוצים לקבל קול צופיך באמייל כל שבוע !!‬
‫שלחו לנו בבקשה באמייל ל‪[email protected] -‬‬
‫‪www.harav.org‬‬
‫אמונה בביאת המשיח‬
‫מסופר על בעל החפץ חיים שהיה נוהג ללכת כששתי שקיות בידיו‪ ,‬באחת‬
‫מהן היו התפילין‪ ,‬והשקית השניה היתה תמיד סגורה ואין איש יודע מה‬
‫שיש בתוכה‪ ,‬והיה שומר עליה כבבת עינו‪ .‬יום אחד בעת שעמד החפץ חיים‬
‫בתפילה‪ ,‬והשקית היתה מונחת על הכסא לידו‪ ,‬בא אדם אחד ופתח את‬
‫הש קית והנה הוא רואה שיש בה חלוק לבן‪ .‬לאחר מכן הוא בא לחפץ חיים‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪480‬‬
‫‪www.harav.org‬‬

Similar documents