לפתיחת הקובץ לחצו כאן

Comments

Transcription

לפתיחת הקובץ לחצו כאן
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר מועד מסכת תענית‬
‫פרק ראשון‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬מה הכוונה “גבורות גשמים”? ומדוע “גבורות”?‬
‫‪ .2‬לפי רבי אליעזר באיזה יום מתחילים להזכיר גבורות גשמים? ומדוע דווקא ביום זה?‬
‫‪ .3‬מה סובר רבי יהושע? ומדוע הוא חולק על רבי אליעזר?‬
‫משנה ב‬
‫‪“ .4‬אין שואלים את הגשמים אלא סמוך לגשמים” – מהן שתי הדרכים לפרש את דברי המשנה?‬
‫‪ .5‬באיזה ענין נחלקו רבי יהודה ורבי מאיר במשנתנו?‬
‫משנה ג‬
‫‪ .6‬מתי מתחילים לשאול את הגשמים לפי תנא קמא? ומדוע דווקא ביום זה?‬
‫‪ .7‬מדוע רבן גמליאל לא מסכים עם תנא קמא?‬
‫משנה ד‬
‫‪ .8‬מתי מתחילים תלמידי החכמים להתענות? וכמה ימים הם מתענים?‬
‫‪ .9‬מדוע מתחילה התענית של תלמידי החכמים דווקא ביום זה?‬
‫משנה ה‬
‫‪ .10‬מתי יש לגזור את תענית הציבור הראשונה?‬
‫‪ .11‬מהם הדברים המותרים בתענית ציבור הראשונה?‬
‫משנה ו‬
‫‪ .122‬אם לא ירדו גשמים לאחר שלוש התעניות הראשונות אומרת המשנה שגוזרים שלוש נוספות‪ .‬במה חמורות שלוש ה�ת‬
‫עניות השניות משלוש הראשונות?‬
‫‪ .13‬לאחר שעברו שש תעניות ולא ירדו גשמים‪ ,‬גוזרים עוד שבע תעניות‪ .‬במה תעניות אלו חמורות יותר מהקודמות?‬
‫משנה ז‬
‫‪ .14‬מה עושים אם לא ירדו גשמים גם לאחר שהתענו הציבור שלוש עשרה תעניות?‬
‫‪ .15‬איך מתייחסים לגשמים שירדו לאחר תקופת ניסן? נמק!‬
‫‪1‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר מועד מסכת תענית‬
‫פרק שני‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬מה הטעם שנותנים אפר מקלה על התיבה?‬
‫‪ .2‬מדוע מזכירים את אנשי ננוה?‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬מהם התכונות הנדרשות משליח הציבור העובר לפני התיבה בזמן התענית?‬
‫‪ .4‬מה הסיבה שדורשים תכונות אלו משליח הציבור?‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬כמה ברכות מוסיפים בתפילת העמידה של תענית?‬
‫‪ .6‬באיזה ענין נחלקו רבי יהודה ותנא קמא במשנתנו?‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬האם ברכת “גואל ישראל” היא באמת הברכה הראשונה שמוסיפים בתעניות? נמק!‬
‫‪ .8‬מדוע מזכירים את דוד ושלמה דווקא בברכה האחרונה?‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬מדוע הנהיג רבי חננניה בן תרדיון שלא יענו אמן אחרי שליח הציבור?‬
‫‪ .10‬מה כוונת חכמים באמרם “לא היינו נוהגין כן אלא בשער המזרח ובהר הבית” (שני הסברים)‪.‬‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬מה הכוונה “אנשי המשמר” ו”אנשי בית אב”?‬
‫‪ .12‬הם אנשי בית אב היו מתענים ומשלימים את תעניתם בשבע התעניות האחרונות?‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬מהו ההבדל המופיע במשנתנו בין אנשי בית אב לאנשי המשמר?‬
‫‪ .14‬מה הכוונה אנשי המעמד?‬
‫משנה ח‬
‫‪ .15‬מה היה כתוב במגילת תענית?‬
‫‪ .61‬האם נוהגים היום לציין את הימים שמופיעים במגילת תענית?‬
‫משנה ט‬
‫‪ .17‬מדוע לא היו מתחילים את שלוש התעניות הראשונות ביום חמישי?‬
‫‪ .18‬באר את מחלוקת רבי יוסי ותנא קמא במשנתנו‬
‫משנה י‬
‫‪ .19‬באיזה מקרה מתענים אפילו בפורים?‬
‫‪ .20‬מה הדין בתשעה באב שחל להיות בערב שבת ומדוע?‬
‫‪2‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר מועד מסכת תענית‬
‫פרק שלישי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬באילו מקרים לא היו קובעים את התעניות בהדרגה והיו מיד ומתריעים ותוקעים בשופרות?‬
‫‪ .2‬מדוע התריעו במקרים אלו מיד?‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬מה הדין במקרה שירדו גשמים בעיתם‪ ,‬אך הגשמים לא הועילו לעצים?‬
‫‪ .4‬איך יתכן שהגשמים לא יועילו לצמחים אך יועילו לעצים?‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬עיר שלא ירדו עליה גשמים‪ ,‬אך ירדו בכל שאר הערים הנמצאות סביבותיה – מדוע עליה להתענות? הרי אין כאן בצורת!‬
‫‪ .6‬מדוע רבי עקיבא סובר שהערים שסביבותיה היו מתפללות ותוקעות בשופר‪ ,‬אך לא היו מתענות?‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬באר את מחלוקת רבי עקיבא ותנא קמא במשנתנו‬
‫‪ .8‬איך קובעים שמדובר במגפת דבר?‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬אם יש ארבה בקצה הדרומי של הארץ‪ ,‬האם מתענית ומתריעים גם בקצה הצפוני? נמק!‬
‫משנה ו‬
‫‪ .10‬מדוע גזרו חכמים תענית בכל הארץ על מעשה שארע בעבר הירדן?‬
‫משנה ז‬
‫‪ .11‬האם נובע ממשנתנו שישנם מקרים שבהם מתענים בשבת?‬
‫‪ .12‬האם היו מתריעים על מגפת הדבר בשבת?‬
‫משנה ח‬
‫‪ .13‬האם מתענים בשעה שיורדים גשמים יותר מהצורך ואנשים סובלים מכך? נמק!‬
‫‪ .14‬לשם מה הביאו את הסיפור של חוני המעגל במשנתנו‪.‬‬
‫משנה ט‬
‫‪ .15‬מה הדין במקרה שהתחילו להתענות וירדו להם גשמים לאחר נץ החמה?‬
‫‪.16‬מה ניתן ללמוד מהמקרה של רבי טרפון בלוד?‬
‫‪3‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר מועד מסכת תענית‬
‫פרק רביעי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬מדוע לא נושאים הכהנים את ידיהם במנחה בכל יום?‬
‫‪ .2‬מתי נשאו הכהנים את ידיהם ארבע פעמים ביום? פרט!‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬מה הטעם שתקנו את המעמדות?‬
‫‪ .4‬מי תיקן את המעמדות?‬
‫‪ .5‬היכן היו עומדים אנשי המעמד בזמן הקרבן?‬
‫משנה ג‬
‫‪ .6‬מדוע לא התענו אנשי המעמד ביום ראשון?‬
‫‪ .7‬האם אנשי המעמדות קראו מתוך ספר תורה?‬
‫משנה ד‬
‫‪ .8‬האם אנשי מעמדות אומרים את המעמד בחנוכה? נמק!‬
‫‪ .9‬איך נהגו אנשי המעמד בראש חודש?‬
‫משנה ה‬
‫‪ .10‬מה הכוונה “זמן עצי כהנים”?‬
‫‪ .11‬מה מיוחד בראש חודש טבת?‬
‫משנה ו‬
‫‪ .12‬מנין לנו שבשבעה עשר בתמוז נשתברו הלחות?‬
‫‪ .13‬מדוע מציינים את חורבנה של ביתר‪ ,‬הרי היו ערים רבות שנחרבו?‬
‫משנה ז‬
‫‪ .14‬באיזה מקרה מותר על פי המשנה לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב?‬
‫‪ .15‬האם מתירה המשנה שתיית יין בערב תשעה באב?‬
‫משנה ח‬
‫‪ .16‬ציין לפחות ארבע סיבות שבגינן חמשה עשר באב נחשב כיום טוב‪.‬‬
‫‪ .17‬מי מכונה “המלך שלמה”‪ ,‬ומתי חלו “יום חתונתו” ו”יום שמחת ליבו”?‬
‫‪4‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת תענית‬
‫פרק ראשון‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬בגבורות גשמים מתכוונת המשנה לאמירת “משיב הרוח ומוריד הגשם”‪ .‬והמשנה נקטה בלשון “גבורות” היות והגשמים‬
‫הם מגבורותיו של הקב”ה‪.‬‬
‫‪ .2‬ביום טוב ראשון של סוכות‪ ,‬היות ובסוכות נידונים על המים‪ ,‬והלולב מרצה על המים‪ ,‬וכמו שנוטלים את הלולב ביו”ט‬
‫הראשון כך גם מזכירים גבורות גשמים‪.‬‬
‫‪ .3‬ביום טוב אחרון של החג‪ ,‬היות והגשמים הם סימן קללה בחג‪ ,‬שהם מונעים מאיתנו לשבת בסוכה‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫‪ .4‬יש המפרשים שלמרות שכתוב “אין שואלין” הכוונה להזכרת גשמים‪ .‬ומשנה היא כדברי ר’ יהושע‪ ,‬שמזכירים גבורות‬
‫גשמים מיו”ט אחרון של חג‪ .‬ויש המפרשים שהכוונה לשאלת גשמים‪ ,‬כלומר “תן טל ומטר”‪ ,‬שאין לשאול על הגשמים על‬
‫סמוך לגשמים‪ ,‬ועל כך אין מחלוקת בין רבי יהושע לרבי אליעזר‪.‬‬
‫‪ .5‬עד מתי שואלים את הגשמים‪ ,‬כלומר אומרים “תן טל ומטר”‪ .‬רבי יהודה סובר שאומרים עד שיעבור הפסח‪ ,‬ואילו רבי‬
‫מאיר סובר שאומרים עד שיצא ניסן‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫‪ .6‬בשלושה במרחשון‪ ,‬היות וביום זה מתחילה עונת הגשמים בארץ ישראל‪.‬‬
‫‪ .7‬בשבעה במרחשון‪ ,‬היות ומתחשבים בעולי הרגלים ולא רוצים שירדו עליהם גשמים בחזרתם לבתיהם‪ ,‬ולכן מחכים חמשה‬
‫עשר יום עד שיגיעו למקום הרחוק ביותר‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫‪ .8‬היחידים שהם ת”ח מתחילים להתענות בשבעה עשר במרחשון‪ ,‬והם מתענים בימים שני‪ ,‬חמישי ושני‪.‬‬
‫‪ .9‬שבעה עשר במרחשון הוא הזמן האחרון של עונת הגשמים הראשונה‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫‪ .10‬בר”ח כסלו‬
‫‪ .11‬מותר לאכול ולשתות גם בליל התענית‪ .‬ומותר לעשות מלאכה ביום התענית‪ ,‬כמו כן מותרים רחיצה‪ ,‬סיכה‪ ,‬נעילת הסנדל‬
‫ותשמיש המיטה‪.‬‬
‫משנה ו‬
‫‪ .12‬בשלוש השניות יש איסור מלאכה‪ ,‬רחיצה וסיכה‪ ,‬נעילת הסנדל ותשמיש המיטה‪.‬‬
‫‪ .13‬בשבע התעניות מתריעים גם בשופרות‪ ,‬וסוגרים את החנויות‪.‬‬
‫משנה ז‬
‫‪ .14‬לא מוסיפים עוד תעניות אלא ממעטים במשא ומתן‪ ,‬ובבניין ובנטיעה של שמחה וכו’‬
‫‪ .15‬יש בכך סימן קללה‪ ,‬שהרי זו תקופת הקציר‪ ,‬ובתקופה זו המטר אינו גשם של ברכה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת תענית‬
‫פרק שני‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬ע”י נתינת אפר המקלה על התיבה אנחנו אומרים שהצרה של עם ישראל היא גם צרתו של הקב”ה‪ ,‬שהרי “בכל צרתם לו צר”‪.‬‬
‫‪ .2‬מאנשי ננוה לומדים שהמטרה של התענית היא לגרום לאנשים לחזור בתשובה ולעשות מעשים טובים‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬זקן‪ ,‬הרגיל בסדר התפילה‪ ,‬שיש לו בנים ואין לו במה לפרנסם‪.‬‬
‫‪ .4‬כדי שתפילתו תהיה בכוונה מתוך לב נשבר‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬שש ברכות‬
‫‪ .6‬תנא קמא סובר שצריך לומר בתעניות זכרונות ושופרות‪ ,‬ורבי יהודה סובר שבמקום זכרונות ושופרות אומר פסוקים אחרים‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬היא לא הברכה הראשונה‪ ,‬אך המשנה מתייחסת אליה כברכה הראשונה‪ ,‬היות וזו הברכה הראשונה שמוסיפים בה תחנונים‬
‫בתעניות‪.‬‬
‫‪ .8‬רוצים לחתום בברכה האחרונה “ברוך‪...‬מרחם על הארץ” ודוד ושלמה התפללו על ארץ ישראל‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬לא ענו אמן אלא “ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד”‪ ,‬היות וכך היו נוהגים במקדש‪.‬‬
‫‪ .10‬לא היו נוהגים לענות “ברוך שם כבוד מלכותו”‪ ,‬או שלא היו נוהגים לתקוע בשופר בין ברכה לברכה‪.‬‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬אנשי המשמר היו מחלוקים לשישה בתי אב‪ ,‬וכל בית אב היה עובד יום אחד במקדש‪ ,‬ובשבת היו עובדים כל אנשי‬
‫המשמר יחדיו‪.‬‬
‫‪ .12‬לדעת חכמים היו מתענים ומשלימים אך רבי יהושע סובר שלא היו משלימים‪.‬‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬לאנשי המשמר התירו שתיית יין בלילות‪ ,‬ואילו לאנשי בית אב לא התירו‪.‬‬
‫‪ .14‬אנשי המעמד היו שלוחים של כל ישראל לעמוד במקדש בעת הקרבת הקרבנות‪ ,‬ואף הם היו מחולקים לעשרים וארבע‬
‫משמרות‪ ,‬וכל שבוע היה מתחלף המעמד‪.‬‬
‫משנה ח‬
‫‪ .15‬במגילת תענית כתבו את כל הימים שנעשו בהם ניסים לישראל בזמן בית שני‪ ,‬ובימים אלו אסור להתענות‪.‬‬
‫‪ .61‬כיום בטלה מגילת תענית‪ ,‬חוץ מחנוכה ופורים שאסורים בהספד ותענית‪ ,‬אך הימים שלפניהם ואחריהם מותרים‪.‬‬
‫משנה ט‬
‫‪ .17‬אם יתחילו ביום חמישי‪ ,‬יש חשש להפקעת שערים‪.‬‬
‫‪ .18‬תנא קמא סובר שאין חשש להפקעת שערים בשלוש התעניות השניות‪ ,‬ולכן מותר להתחיל אותם ביום חמישי‪ ,‬אך ר’‬
‫יוסי סובר שגם שלוש התעניות השניות לא מתחילות ביום חמישי בשבוע‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת תענית‬
‫משנה י‬
‫‪ .19‬אם גזרו חכמים תענית‪ ,‬והתחילו הציבור להתענות‪ ,‬ואחת מהתעניות נפלה בחנוכה או בפורים‪ ,‬אין מפסיקים את התעניות‬
‫ומתענים אפילו בימים אלו‪.‬‬
‫‪ .20‬לדעת רבי מאיר לא היו משלימים את התענית‪ ,‬מפני כבוד השבת‪ ,‬שלא יכנסו לשבת רעבים‪ .‬אך אין הלכה כרבי מאיר‬
‫וצריך להשלים את התענית למרות שהיא חלה בערב שבת‪.‬‬
‫פרק שלישי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬אם ירדו גשמים אך נשתנה המראה של הצמחים‪ ,‬וכן במקרה שירדו גשמים בעונתם‪ ,‬אך לאחר מכן פסקו הגשמים מלרדת‬
‫במשך ארבעים יום‪.‬‬
‫‪ .2‬מקרים אלו הם סימנים לבצורת‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬מתריעים מיד‪ ,‬כמו במשנה הקודמת‪.‬‬
‫‪ .4‬אם ירדו הגשמים בעוצמה כמו שמקרה של שטפון‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬יש בכך סימן מהשמים ולכן צריכים הם להתענות‪ ,‬ויש המפרשים שבני אותה העיר יאלצו ללכת ולקנות תבואה בערים‬
‫הסמוכות‪ ,‬וכתוצאה מכך יהיה רעב‪.‬‬
‫‪ .6‬שכך היו עושים בראש השנה‪ ,‬שתוקעים אך לא מתענים‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬האם הערים שסביבותיה היו מתענות אך לא מתריעות כמו שנוהגים ביום כיפורים‪ ,‬או מתריעות אך לא מתענות עמו‬
‫בראש השנה‪.‬‬
‫‪ .8‬אם בעיר שיש בה חמש מאות גברים (חוץ מנשים וילדים) ומתים בה בכל יום אדם אחד‪ ,‬במשך שלושה ימים ברציפות‪,‬‬
‫הרי שמדובר בדבר‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬כן‪ ,‬היות וזו צרה שיכולה ללכת ולהתפשט גם בשאר הארץ‪ ,‬וזו סכנה לארץ כולה‪.‬‬
‫משנה ו‬
‫‪ .10‬מדובר היה בזאבים שטרפו תינוקות‪ ,‬והמשנה אומרת שחיה רעה נחשבת כמכה מהלכת היכולה לפגוע בכל הארץ‪.‬‬
‫משנה ז‬
‫‪ .11‬נחלקו בענין זה הרמב”ם והר”ן‪ .‬לדעת הרמב”ם היו מתענים בשבת‪ ,‬אך הר”ן סובר שאין להתענות בשבת‪.‬‬
‫‪ .12‬לדעת שמעון התמני היו מתריעים על הדבר‪ ,‬אך לא הודו לא חכמים‪.‬‬
‫משנה ח‬
‫‪ 13‬לא מתענים על רוב גשמים‪ ,‬היות והגשמים במהותם נחשבים כסימן ברכה וטובה לאדם (הר”ן)‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת תענית‬
‫‪ .41‬להראות שאין להתפלל להפסקת גשמים‪ ,‬גם אם אנשים סובלים מכך‪.‬‬
‫משנה ט‬
‫‪ .15‬לדעת תנא קמא‪ ,‬צריכים להשלים את התענית‪ ,‬אך לרבי אליעזר גם אם התחילו הגשמים לאחר הנץ אם התחילו לפני‬
‫חצות היום‪ ,‬לא צריכים להשלים‪.‬‬
‫‪ .16‬שלא רק שצריך להפסיק את התענית‪ ,‬אלא שיש לקרוא הלל גדול כהודיה לקב”ה‪ ,‬משום שכתוב בו “נותן לחם לכל חי כי‬
‫לעולם חסדו”‪.‬‬
‫פרק רביעי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬לא נושאים כפיים בכל יום משום שיש חשש לשכרות‪ ,‬שהכהן ישא את כפיו לאחר ששתה יין‪.‬‬
‫‪ .2‬ביום הכיפורים היו נושאים כפיהם בשחרית‪ ,‬מוסף‪ ,‬מנחה ונעילת שערים‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬בתורה כתוב ביחס לקרבן תמיד “צו את בני ישראל‪ ”..‬ובסוף הפסוק כתוב “תשמרו”‪ ,‬וכל ישראל הם הבעלים של קרבן‬
‫התמיד ומצווים להקריב בכל יום‪ ,‬והיות ואי אפשר שכל עם ישראל יעמדו בעזרה בזמן הקרבת הקרבן‪ ,‬תקנו שתהיה נציגות‬
‫של כלל ישראל ע”י המעמדות‪.‬‬
‫‪ .4‬דוד ושמואל‪.‬‬
‫‪ .5‬הכהנים והלווים היו במקדש‪ ,‬והישראלים שהיו רחוקים מירושלים היו מתכנסים לעריהם‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫‪ .6‬ביום הראשון יש צער (או סכנה)‪.‬‬
‫‪ .7‬בתפילת שחרית ובמוסף קראו מתוך ספר תורה‪ ,‬אך במנחה לא היו מוציאים ספר תורה‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫‪ .8‬לא‪ ,‬היות וכל יום שאומרים בו את ההלל לא אומרים בו את המעמד‪.‬‬
‫‪ .9‬בר”ח אמרו בשחרית‪ ,‬אך לא אמרו בתפילת מוסף ובנעילה‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫‪ .10‬הכוונה לזמנים קבועים בשנה שבהם היו מביאים משפחות מסויימות עצים למערכת האש שעל המזבח‪.‬‬
‫‪ .11‬בר”ח טבת לא היו אומרים מעמד כלל‪ .‬היות וחנוכה תמיד חל בר”ח טבת‪ ,‬ובחנוכה קוראים הלל שלם‪ ,‬והלל שלם דוחה‬
‫גם את המעמד של שחרית‪ .‬וקרבן מוסף דוחה את המעמד של מוסף‪ ,‬וקרבן עצים דוחה נעילה‪.‬‬
‫משנה ו‬
‫‪ .12‬בשבעה בסיון עלה מושה למרום לאחר מעמד הר סיני‪ ,‬ומשה היה בהר ארבעים יום‪ ,‬נמצא שירד מההר בשבעה עשר‬
‫בתמוז‪.‬‬
‫‪ .13‬ביתר היתה עיר גדולה והיו בה אלפים ורבבות מישראל‪ ,‬והיא נחרבה בימי מרד בר כוכבא‪ ,‬והחורבן סתם את הגולל על‬
‫התקווה שבר כוכבא הוא מלך המשיח‪.‬‬
‫משנה ז‬
‫‪ .14‬בזמן המשנה תשעה באב יכול היה לחול בשבת‪ ,‬ואם הוא חל בשבת מותר לכבס ביום חמישי מפני כבוד שבת‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת תענית‬
‫‪ .15‬נחלקו בענין זה ת”ק ורשב”ג‪ .‬לדעת רשב”ג צריך אדם לשנות מהרגלו‪ ,‬ועל כן הדבר תלוי ברגילותו של האדם‪ .‬אם היה רגיל‬
‫לשתות שתי כוסות ישתה רק כוס אחת‪ ,‬ואם רגיל בכוס אחת לא ישתה כלל‪ .‬אך ת”ק אוסר לחלוטין שתיית יין‪.‬‬
‫משנה ח‬
‫‪ .16‬יום שהותרו השבטים לבוא זה בזה‪ ,‬יום שבו הותר שבט בנימין לבוא בקהל‪ ,‬יום שהפסיקו למות מתי המדבר‪ ,‬יום שהובאו‬
‫הרוגי ביתר לקבורה‪.‬‬
‫‪ .17‬הקב”ה הוא “המלך שלמה” המלך שהשלום שלו‪ .‬ויום חתונתו הוא יום מתן תורה‪ ,‬ויום שמחת ליבו הוא יום בניית בית‬
‫המקדש הראשון על ידי שלמה‪.‬‬
‫‪9‬‬

Similar documents