משנה לשנה- שאלות חזרה לסדר נזיקין

‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר נזיקין בבא קמא‬
‫פרק ראשון‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬מה הכוונה “שור” ומה הכוונה “מבעה”?‬
‫‪ .2‬האם המזיק יכול לשלם את הנזק בכל קרקע שירצה? נמק!‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬ראובן ראה בור שעומקו תשעה טפחים‪ ,‬ואין בו כדי להמית‪ ,‬והוא השלים את עומקו לעשרה טפחים‪ ,‬שיש בו כדי להמית‪,‬‬
‫ונפל לבור שור ומת‪ .‬האם ראובן חייב? הוכח דבריך ממשנתנו!‬
‫‪ .4‬מה דינו של המזיק נכסי הקדש? ומדוע?‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬מה יעשה מי שבא לגבות את תשלומי הנזק מהיתומים ואין ליתומים קרקעות?‬
‫‪ .6‬שורו של אחד מהשותפים אכל בחצר המשותפת מפירותיו של השותף השני ‪ -‬האם חייב לשלם?‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬האם צריך לשלם נזק שלם או חצי נזק במקרה שהשור בעט והזיק? נמק!‬
‫‪ .8‬מה דינו של דוב מאולף שנשך והזיק?‬
‫‪1‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר נזיקין בבא קמא‬
‫פרק שני‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬מה הדין במקרה שהבהמה בעטה ברגלה? נמק!‬
‫‪ .2‬ציין שני מקרים של “צרורות” בתרנגול‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬כמה צריך לשלם במקרה שהבהמה אכלה כסות ברשות הרבים? מדוע?‬
‫‪ .4‬מתי משלם בעל הבהמה “מה שנהנית”?‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬הוכח ממשנתנו שדרכו של כלב לקפוץ מראש הגג‬
‫‪ .6‬כלב לקח חררה והדליק את הגדיש‪ ,‬צריך לשלם על הגדיש רק חצי נזק – מדוע?‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬האם ייתכן ששור יהפוך למועד ביום אחד?‬
‫‪ .8‬איך חוזר שור מועד להיות תם?‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬כמה צריך לשלם במקרה של קרן בחצר הניזק?‬
‫‪ .10‬מהו הקל וחומר של רבי טרפון? ומדוע חכמים לא קבלו אותו?‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬מה דינו של אדם שהזיק את חברו בשוגג?‬
‫‪ .12‬באיזה מקרה לא יתחייב אדם על נזק שעשה?‬
‫‪2‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר נזיקין בבא קמא‬
‫פרק שלישי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬מה דינו של אדם שנתקל בחבית ברשות הרבים ומדוע?‬
‫‪ .2‬האם מצפים מאדם שיזהר ולא ייתקל תוך כדי הילוכו?‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬האם מחייבים על שפיכת מים לרה”ר גם אם נעשתה בהיתר? נמק!‬
‫‪ .4‬מי שגדר את גדרו ב”גדר חיה”‪ ,‬והקוצים של הגדר הזיקו את העוברים ברשות הרבים ‪ -‬מתי חייב ומתי פטור?‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬האם רשאי אדם לזכות בתבן או בקש המונחים ברשות הרבים? נמק!‬
‫‪ .6‬מדוע צריך להפוך את הצואה בכדי להתחייב בנזקיה?‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬המשנה אומרת שאם נפלו שני קדרים‪ ,‬הראשון חייב בנזקי השני‪ .‬מדוע חייב הראשון יותר מהשני‪ ,‬הרי שניהם נפלו!‬
‫‪ .8‬בגמרא מבואר שהראשון חייב רק על הנזקים שגרם לגופו של השני‪ ,‬אך לא על בגדיו וכליו ‪ -‬מדוע?‬
‫משנה ה‬
‫‪“ .9‬היה בעל הקורה ראשון ובעל החבית אחרון” מתי חייב בעל הקורה על שבירת החבית? ומדוע?‬
‫‪ .10‬באופן כללי‪ ,‬מי צריך להיזהר יותר ‪ -‬הראשון או האחרון? הוכח דבריך!‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬האם יהיה זה נכון לומר ששני אנשים שהזיקו זה את תמיד פטורים? פרט!‬
‫‪ .12‬מדוע פוטרת המשנה שני אנשים שהיו רצים והזיקו זה את זה?‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬כיצד רואים ממשנתנו כי “אדם מועד לעולם”?‬
‫משנה ח‬
‫‪ .14‬שורו התם של ראובן הזיק את שורו התם של שמעון במאה זוז‪ ,‬ואילו שורו של שמעון לא נשאר חייב והזיק את שורו של‬
‫ראובן בשלושים זוז‪ .‬מה הדין ומדוע?‬
‫‪ .15‬במה נחלקו תנא קמא ורבי עקיבא?‬
‫משנה ט‬
‫‪ .16‬מה הדין במקרה ששור תם ששווה מאה זוז הרג שור ששווה ארבע מאות זוז? נמק!‬
‫‪ .17‬מה הדין במקרה ששור תם ששווה מאתיים הרג שור שווה מאתיים ‪ ,‬והנבלה שווה מאה?‬
‫משנה י‬
‫‪ .18‬מתי מתחייב אדם על נזקי שורו אך פטור מלשלם על מעשי עצמו?‬
‫‪ .19‬מתי מתחייב אדם על מעשי עצמו אך פטור על מעשי שורו?‬
‫‪3‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר נזיקין בבא קמא‬
‫משנה יא‬
‫‪ .20‬שור שהיה רודף אחר שור אחר‪ ,‬והוזק השור האחר‪ ,‬ובעל השור טוען בנחרצות ששורו הוזק על ידי השור שרדף אחריו‪,‬‬
‫ואילו בעל השור הרודף אומר שהוא לא יודע אם שורו הזיק‪ ,‬ואולי נגרם הנזק על ידי סלע ‪ -‬מה דין ומדוע?‬
‫‪ .21‬איך רואים ממשנתנו שטענו חיטים והודה לו בשעורים פטור אף מדמי שעורים?‬
‫פרק רביעי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬מה הסיבה שלפי רבי מאיר הניזק האחרון מקבל תמיד את כל מחצית נזקו?‬
‫‪ .2‬מנין לנו ששיטת רבי שמעון היא שהבעלים והניזק הופכים להיות שותפים בגופו של השור המזיק?‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬האם ייתכן ששור יזיק לשני בני אדם‪ ,‬ולאחד ישלם נזק שלם ולאחר רק חצי נזק? נמק!‬
‫‪ .4‬מה יכול לגרום לשור להיות מועד לשבתות אך לא לימות החול?‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬מה לומדים מכך שכתוב “שור רעהו”?‬
‫‪ .6‬מדוע “מקפחת” המשנה את הנכרי?‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬מתי מחייבים קטן לשלם על נזקי שורו ומתי פטור?‬
‫‪ .8‬באר את מחלוקת רבי מאיר ורבי יוסי‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬מה ההבדל בין שור מועד שהרג אדם לשור תם שהרג אדם?‬
‫‪ .10‬מתי משלם בעל השור שלושים סלעים?‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬מדוע פוטרים את השור ממיתה במקרה שהתכוון להרוג נפל והרג בן קימא?‬
‫‪ .12‬האם פטור הבעלים מתשלומי כופר במקרים המנויים במשנתנו? נמק!‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬מה משותף לשור המדבר ושור ההקדש?‬
‫‪ .14‬האם תנא וקמא ורבי יהודה נחלקו במקרה ששור האשה הרג אדם? נמק!‬
‫משנה ח‬
‫‪ .15‬האם יכולים הבעלים להקדיש את השור לאחר שנגמר דינו לסקילה? נמק!‬
‫‪ .16‬מתי יהיה מותר לאכול את בשרו של שור שהמית אדם?‬
‫‪4‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר נזיקין בבא קמא‬
‫משנה ט‬
‫‪ .17‬הבעלים מסר את שורו לשואל‪ ,‬והשור הזיק‪ .‬האם יכול הניזק לתבוע מהבעלים לשלם את הנזק שנגרם? נמק!‬
‫‪ .18‬מה הדין במקרה שהבעלים הניח שור תם קשור בחבל‪ ,‬והשור השתחרר והזיק?‬
‫‪ .19‬מה הדין במקרה שהבעלים הניח שור מועד קשור בחבל‪ ,‬והשור השתחרר והזיק?‬
‫פרק חמישי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬מדוע משלם בעל השור רק רביע נזק על הריגת הולד?‬
‫‪ .2‬הגמרא אומרת שהתנא של המשנה הוא סומכום‪ ,‬אבל חכמים חולקים ‪ -‬מה אם כן סוברים חכמים ומדוע?‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬מה הדין במקרה שקדר הכניס את קדרותיו לחצר‪ ,‬והוזקה בהן בהמתו של בעל החצר?‬
‫‪ .4‬הכניס אדם פירות לחצר ללא רשותו של בעל החצר‪ ,‬ובהמתו של בעל החצר אכלה מהפירות כל כך הרבה עד שמתה ‪ -‬האם‬
‫בעל הפירות חייב? נמק!‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬הוכח ממשנתנו שאפשר לחייב אדם על נזק שהוא גורם למים של חברו‬
‫‪ .6‬במה חולק רבי על תנא קמא?‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬מתי מתחייב בעל השור בדמי ולדות?‬
‫‪ .8‬האם ייתכן שיכה אדם אשה ובכל זאת יפטר מדמי וולדות? פרט!‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬האם חייב אדם על נזקי בור שחפר ברשות הרבים? נמק!‬
‫‪ .10‬מה הדין במקרה ששור נפל לתוך בור ומת? פרט!‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬מתי חייב בעל הבור למרות שכיסה את בורו?‬
‫‪ .12‬מה ההבדל מבחינתו של בעל הבור בין שור חרש לשור פקח?‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬מדוע שנחשוב שיפטר בעל הבור במקרה שנפל לתוכו תרנגול?‬
‫‪ .14‬הוכח ממשנתנו שדרכו של אדם להשתמש בשור וחמור יותר משאר בהמות‬
‫‪5‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר נזיקין בבא קמא‬
‫פרק שישי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬מתי יתחייב בעל הצאן בנזקי הצאן?‬
‫‪ .2‬האם חייבים הליסטים בנזקים שעשתה הבהמה?‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬מתי משלם בעל הבהמה את מה שהזיקה ומתי רק את מה שנהנית?‬
‫‪ .4‬באר את מחלוקתם של תנא קמא ורבי שמעון‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬מדוע יש הבדל אם הוא הגדיש ברשות או שלא ברשות?‬
‫משנה ד‬
‫‪ .6‬מדוע פוטרים בדיני אדם את מי ששלח את הבערה ביד חרש או קטן?‬
‫‪ .7‬מתי פוטרים את מי שהדליק אש בתוך רשותו‪ ,‬והלכה האש והזיקה את חברו?‬
‫משנה ה‬
‫‪ .8‬איך ניתן לראות במשנתנו שרבי יהודה וחכמים נחלקו לענין “טמון”?‬
‫‪ .9‬מדוע פוטרים את המדליק בשעה שהיה עבד קשור לגדיש?‬
‫משנה ו‬
‫‪ .10‬האם מחייבים את בעל הגמל במקרה שהפשתן שעל גבי הגמל נדלק מנר של חנווני ושרף את חנותו?‬
‫‪ .11‬מה מיוחד בנר חנוכה לפי רבי יהודה?‬
‫‪6‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר נזיקין בבא קמא‬
‫פרק שביעי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬האם תשלומי כפל נוהגים במידה רבה יותר מתשלומי ארבעה וחמשה? נמק!‬
‫‪ .2‬איך ייתכן שאדם יגנוב ולא ישלם תשלומי כפל על הגנבה?‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬מדוע יש הבדל בין מקרה שגנב ומכר בשבת לבין מקרה שגנב וטבח בשבת?‬
‫‪ .4‬מה הדין אם גנב וטבח‪ ,‬ונמצאת הבהמה טרפה? פרט!‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬מתי משלמים העדים תשלומי שלשה?‬
‫‪ .6‬כמה ישלמו העדים במקרה שבאו שני עדים על הגנבה‪ ,‬ושנים אחרים על המכירה‪ ,‬והוזם אחד מעדי הגניבה? נמק!‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬מדוע פוטרת המשנה מארבעה וחמשה את מי שגנב וטבח לשם עבודה זרה?‬
‫‪ .8‬האם מי שגונב בהמה של הקדש מבית הבעלים מתחייב בכפל ובארבעה וחמשה?‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬מדוע המשנה לא מחייבת בארבעה וחמשה במקרה של נוחר ומעקר?‬
‫‪ .10‬הוכח ממשנתנו שהגנב חייב לבצע מעשה קנין בבהמה בכדי להתחייב בארבעה וחמשה‪.‬‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬האם יכול הגנב להתחייב בארבע וחמשה בשעה שהשור או השה נמצאים עדיין ברשות הבעלים?‬
‫‪ .12‬מה הדין במקרה שהגנב נתן את השור או השה לכהן כתשלום עבור פדיון הבן – האם יש חיוב של ארבעה וחמשה?‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬מדוע אוסרת המשנה לגדל בהמות דקות בארץ ישראל?‬
‫‪ .14‬איך ייתכן שדוד המלך היה רועה צאן? הרי אסור לגדל בהמה דקה בארץ ישראל!‬
‫‪ .15‬האם רשאי אדם לגדל כלב רוטוויילר?‬
‫‪7‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר נזיקין בבא קמא‬
‫פרק שמיני‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬הבא דוגמא לתשלומי צער ללא נזק‬
‫‪ .2‬האם תשלומי הריפוי כוללים גם פיצוי עבור הימים שהניזק שכב בביתו ולא הלך לעבודה? פרט!‬
‫‪ .3‬באיזה מקרה מבייש אדם את חברו אך לא משלם תשלומי בושת?‬
‫משנה ב‬
‫‪ .4‬מה הדין במקרה ששור נגח אשה ופצע אותה‪ ,‬וגרם לה להפיל את עוברה?‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬מתי לא מחייבים בתשלומים את מי שהכה את אביו או אמו? ומדוע?‬
‫‪ .6‬מי משלם יותר ‪ -‬החובל בעבד כנעני או בעבד עברי? נמק!‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬מה יעשה מי שהזיק אותו ילד קטן?‬
‫‪ .8‬מדוע אומרת המשנה שאשה שחבלה באחרים לא חייבת לשלם?‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬מה צריך לשלם מי שחובל בעבד כנעני השייך לו? נמק!‬
‫‪ .10‬איך ייתכן שיחבול אדם בחברו ויפטר מכל התשלומים?‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬באר את מחלוקתם של תנא קמא ורבי עקיבא במשנתנו‬
‫‪ .12‬מה לומדים מכך שהתורה אומרת על הנזיר "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש"?‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬מהם שני הדברים שלומדים מאברהם ואבימלך?‬
‫‪ .14‬מדוע מחייבת המשנה את מי שקטע את ידו של חברו אפילו אם חברו אמר לו שהוא פוטר אותו מתשלום?‬
‫‪ .15‬מה הדין במקרה שראובן אמר לשמעון ללכת ולהזיק את לוי‪ ,‬וראובן התחייב בפני שמעון שהוא ישלם עבור הנזק שייגרם‬
‫ללוי?‬
‫‪8‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר נזיקין בבא קמא‬
‫פרק תשיעי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬התורה מחייבת את הגזלן להשיב את הגזילה ‪ -‬מה דינו של הגוזל עצים ועשאן כלים? נמק!‬
‫‪ .2‬באר את הכלל שמופיע במשנה‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬מה הדין אם גזל עבדים והזקינו ברשותו של הגזלן?‬
‫‪ .4‬אם גזל מטבע אומרת המשנה שיש הבדל אם המטבע נסדק או נפסל ‪ -‬מדוע?‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬מה צריך לשלם אומן במקרה שקיבל עצים ועשה מהם שולחן‪ ,‬והשולחן נשבר?‬
‫‪ .6‬בנאי שקיבל על עצמו להרוס כותל‪ ,‬ותוך כדי שבירת הכותל נפלו אבני הכותל והזיקו ‪ -‬האם חייב לשלם?‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬כמה צריך לשלם לצבע‪ ,‬אם הוא צבע את הצמר בצבע גרוע?‬
‫‪ .8‬מה הדין אם טעה הצבע‪ ,‬ובמקום לצבוע בשחור צבע באדום?‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬מדוע מותר לגזלן לתת את הגזילה לידיו של שליח בית דין‪ ,‬אבל אסור לו לתת לבנו של הנגזל?‬
‫‪ .10‬מה יעשה הגזלן אם הנגזל נפטר?‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬ראובן גזל אלף שקלים ‪ -‬מהו הסכום שעליו להשיב בכדי לצאת ידי חובה? נמק!‬
‫‪ .12‬האם ייתכן שהגזלן ימשיך להחזיק בגזילה אך לא יתחייב להשיב אותה לנגזל?‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬איך ייתכן שהגזלן ישלם חומש של חומש?‬
‫‪ .14‬מתי מתחייב שומר פקדון בקרן וחומש?‬
‫משנה ח‬
‫‪ .15‬מתי מתחייב הגנב בכפל ומתי פטור?‬
‫‪ .16‬מתי משלם הגנב קרן‪ ,‬חומש ואשם?‬
‫משנה ט‬
‫‪ .17‬מה יעשה מי שגזל את אביו‪ ,‬ומת אביו?‬
‫‪ .18‬איך יכול הבן הגזלן לשמור על חלקו בירושה?‬
‫‪9‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר נזיקין בבא קמא‬
‫משנה י‬
‫‪ .19‬אב הדיר את בנו בהנאה – האם רשאי הבן להנות מנכסי אביו לאחר שנפטר אביו?‬
‫‪ .20‬מה יעשה בן שהדירו אביו בהנאה ואין לו מה לאכול?‬
‫משנה יא‬
‫‪ .21‬כיצד מקיים הגזלן את השבת הגזילה אם גזל מאדם שאין לו יורשים ואותו אדם מת?‬
‫‪ .22‬מתי זוכים יורשי הגזלן בקרן ובחומש שהפריש אביהם?‬
‫משנה יב‬
‫‪ .23‬איך ניתן להוכיח ממשנתנו שיש תועלת מסוימת לגזלן בניתנת הקרן והחומש לכהנים?‬
‫‪ .24‬מדוע לא יצא ידי כפרתו אם נתן את קרבן האשם ליהויריב ואת הכסף לידעיה?‬
‫פרק עשירי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬מתי חייבים היתומים לשלם את דמי הגזלה שגזל אביהם? ומתי פטורים?‬
‫‪ .2‬מדוע אסור ליטול צדקה מתיבה של מוכסים?‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬באיזה אופן מותר ליהנות מנכסים של מוכסים ולסטים?‬
‫‪ .4‬מדוע נאמן הקטן לומר "מכאן יצא נחיל זה" הרי הוא פסול לעדות!‬
‫‪ .5‬האם רשאי בעל הדבורים לקצוץ ענף מאילנו של חברו בכדי להעביר את הדבורים שעל הענף לרשותו?‬
‫משנה ג‬
‫‪ .6‬המשנה עוסקת ב"תקנת השוק" ‪ -‬מה הכוונה?‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬מה יותר יקר ‪ -‬יין או דבש? הוכח דבריך ממשנתנו!‬
‫‪ .8‬מה הדין במקרה שהציל את ממון חברו ‪ ,‬ותוך כדי ההצלה הוא הפסיד את שלו?‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬המשנה עוסקת במקרה שמעורבים בו "מסיקין" מהם המסיקין? ומה הדין אם נטלוה מסיקין?‬
‫‪ .10‬מי מפסיד במקרה שהקרקע נגזלה‪ ,‬והציף אותה נהר?‬
‫‪10‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר נזיקין בבא קמא‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬האם רשאי הגזלן להחזיר את הגזילה במדבר? נמק!‬
‫‪ .12‬האם הלווה רשאי להחזיר את ההלוואה במדבר?‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬מה הדין אם תובעים מהגזלן שיחזיר את הגזילה‪ ,‬והגזלן טוען שייתכן והוא כבר החזיר את הגזילה? נמק!‬
‫‪ .14‬באיזה מקרה משביעים את הגזלן שבועה מדרבנן?‬
‫משנה ח‬
‫‪ .15‬המשנה עוסקת במקרה שגנבו טלה מהעדר והחזירו אותו‪ ,‬ולאחר מכן מת הטלה או נגנב ‪ -‬איך מתפרשת המשנה לפי‬
‫רב?‬
‫‪ .16‬איך מתפרשת המשנה לפי רב חסדא?‬
‫משנה ט‬
‫‪ .17‬מדוע אוסרת המשנה לקחת צמר מרועים?‬
‫‪ .18‬מתי מותר לקחת מאשה צמר ומתי אסור?‬
‫משנה י‬
‫‪ .19‬האם הכובס והסורק רשאים לקחת את המוכין של הצמר?‬
‫‪ .20‬נתנו לחייט בד‪ ,‬ונשאר לו בד לאחר שסיים לתפור את הבגד ‪ -‬האם זוכה החייט בבד?‬
‫‬
‫‪11‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא קמא‬
‫פרק ראשון‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬נחלקו בכך רב ושמואל‪ .‬רב סובר ש”שור” הכוונה לכל נזקי שור‪ ,‬כלומר קרן‪ ,‬שן ורגל‪ .‬ואילו “מבעה” פרושו אדם המזיק את‬
‫ממון חברו‪ .‬שמואל סובר ש”שור” פרושו רגל‪ ,‬ומבעה הוא שן‪.‬‬
‫‪ .2‬התורה אומרת “מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם”‪ ,‬ולכן עליו לשלם במיטב שדהו‪ ,‬כלומר בעידית‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬ראובן חייב‪ ,‬שהמשנה אומרת “הכשרתי במקצת נזקו‪ ,‬חבתי בתשלומין כהכשר כל נזקו”‪.‬‬
‫‪ .4‬המזיק נכסי הקדש פטור‪ ,‬היות והתורה אמרה “שור רעהו” והקדש הוא לא רעהו‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬אם אין ליתומים קרקע‪ ,‬לא יכול המזיק לגבות את חובו מהמטלטלין‪ ,‬שהמטלטלין של היתומים לא משתעבדים לניזק‪.‬‬
‫‪ .6‬התורה אומר “ובער בשדה אחר” ומכאן למדו חכמים שחצר משותפת לא נקראת “שדה אחר”‪ .‬ואמנם אם החצר היתה‬
‫משותפת רק לפירות ולא לשוורים‪ ,‬חייב לשלם‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬בעיטה היא תולדה של קרן‪ ,‬ולכן אם זו הפעם הראשונה או השניה שבעטה‪ ,‬צריך לשלם חצי נזק‪.‬‬
‫‪ .8‬נחלקו בכך ת”ק ורבי אליעזר‪ .‬לדעת ת”ק דוב תמיד נחשב מועד וישלם נזק שלם‪ ,‬ואילו לדעת רבי אליעזר‪ ,‬אם הדוב מאולף‬
‫עליו לשלם חצי נזק‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא קמא‬
‫פרק שני‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬משלם חצי נזק‪ ,‬מכיון שמדובר בקרן ולא ברגל‪.‬‬
‫‪ .2‬תרנגול שקיפץ והתיז צרורות‪ .‬וכן תרנגול שקשרו לרגליו חבל‪ ,‬והוא הזיק ע”י החבל‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬אכילת כסות היא דבר משונה ולכן מדובר בנזקי קרן‪ ,‬ולכן משלם חצי נזק ברשות הרבים‪.‬‬
‫‪ .4‬במקרה שהבהמה הזיקה בנזקי שן ברשות הרבים‪ .‬הוא אמנם פטור מתשלום מלא של הנזק‪ ,‬אבל אם חסך בכך להאכיל‬
‫את בהמתו‪ ,‬עליו לשלם לכל הפחות את האוכל שחסך‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬המשנה אומרת שבעל הכלב משלם נזק שלם במקרה שהכלב קפץ מראש הגג‪ ,‬ואם לא היה דרכו של הכלב לקפוץ מראש‬
‫הגג הנזק היה מוגדר כקרן והיה צריך לשלם חצי נזק‪.‬‬
‫‪ .6‬אין דרכו של כלב להדליק גדיש ולכן מתחייב מדין קרן‪ ,‬או שמדובר שנזק שדומה לצרורות‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬הוא יכול להפוך מועד לדעת רבי מאיר‪ ,‬אך רבי יהודה חולק‪.‬‬
‫‪ .8‬נחלקו בכך רבי מאיר ורבי יהודה‪ .‬לדעת רבי יהודה הוא חוזר להיות תם אם ראה שוורים שלושה ימים ולא נגח‪ .‬ורבי מאיר‬
‫סובר שאם התינוקות משחקי עם השור והוא לא נוגח הוא חוזר להיות תם‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬נחלקו בכך רבי טרפון וחכמים‪ .‬לדעת חכמים חצי נזק‪ ,‬ולדעת רבי טרפון נזק שלם‪.‬‬
‫‪ .10‬קרן יותר חמורה משן ורגל‪ ,‬שהרי ברשות הרבים חייב בקרן‪ ,‬ופטור בשן ורגל‪ .‬ולכן ברשות היחיד שחייב לשלם נזק שלם‬
‫בשן ורגל‪ ,‬קל וחומר שישלם נזק שלם בקרן‪ .‬אך חכמים אומרים שדיו לבא מן הדין להיות כנידון‪ .‬והיות ורוצים ללמוד מקרן‬
‫ברשות הרבים לקרן ברשות היחיד‪ ,‬הרי שאי אפשר לחייב יותר מחצי נזק ברשות היחיד‪.‬‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬אדם משלם על כל נזקיו נזק שלם‪ ,‬בין אם הוא שוגג בין מזיד‪.‬‬
‫‪ .12‬התלמוד הירושלמי אומר שפטור באונס גמור‪ .‬אם לדוגמא נרדם אדם ולאחר מכן אדם שני וישן לצידו‪ ,‬ותוך כדי שינה‬
‫הזיק הראשון את השני‪ ,‬הרי שהראשון פטור‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא קמא‬
‫פרק שלישי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬הנתקל פטור‪ ,‬לפי שאין דרכם של בני אדם להתבונן בדרכים‪.‬‬
‫‪ .2‬נחלקו בכך תנא קמא (רבי מאיר) ורבי יהודה‪ .‬לדעת ת”ק נתקל נחשב כפושע ועליו לשאת באחריות‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬מחייבים גם אם שפך בהיתר‪ ,‬מדין נזקי בור‪.‬‬
‫‪ .4‬הוא חייב כל עוד לא צמצם את הקוצים בתוך שלו‪ .‬אבל אם הקוצים לא בלטו לרה”ר‪ ,‬ואחד מהעוברים והשבים התחכך‬
‫בגדר‪ ,‬יש לפוטרו‪ ,‬שאין דרכם של בני אדם להתחכך בכתלים‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬יכול לזכות בהם‪ ,‬היות וחכמים קנסו את המוציא והפקירו את תבנו וקשו‪ ,‬כדי שלא יניחם ברה”ר‪.‬‬
‫‪ .6‬הצואה היא הפקר‪ ,‬ועל ידי שהפך אותה‪ ,‬זכה בה‪ .‬ולאחר שזכה בה‪ ,‬חייב בנזקיה‪ ,‬כדין ממונו שהזיק‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬בגמרא מבואר שמדובר במקרה שהראשון יכול היה לקום עוד לפני שהשני נתקל בו‪ ,‬ולכן הוא חייב‪.‬‬
‫‪ .8‬הראשון מתחייב מדין “בור”‪ .‬ובנוגע לבור פוסקים כחכמים‪ ,‬שפטור בעל הבור על הכלים‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬בעל הקורה חייב אם עמד מבלי להזהיר את בעל החבית מבעוד מועד‪.‬‬
‫‪ .10‬באופן כללי‪ ,‬דורשים מהאחרון להיזהר יותר מהראשון‪ .‬כפי שראינו בשאלה לעיל‪ ,‬שמחייבים את האחרון על הנזקים‬
‫שגרם לראשון‪ ,‬אלא אם כן הראשון נעמד פתאום מבלי להזהיר את האחרון‪.‬‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬לא‪ .‬אם מדובר בערב שבת או חג‪ ,‬בשעה שמותר לרוץ ברה”ר על מנת להכין את צרכי השבת‪ ,‬הרי ששניהם פטורים‪ .‬אבל‬
‫סתם כך בשאר ימות השנה מי שרץ חייב‪ ,‬הואיל ואין דרכם של אנשים לרוץ סתם כך ברה”ר הוא שינה מהדרך המקובלת‪.‬‬
‫‪ .12‬אם שניהם היו רצים‪ ,‬הרי ששניהם שינו ואי אפשר לחייב אחד יותר מחברו‪.‬‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬שהמבקע עצים תמיד חייב‪ ,‬בין ברשות הרבים בין ברשות היחיד‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא קמא‬
‫משנה ח‬
‫‪ .14‬ההפרש בין הנזקים הוא שבעים זוז‪ ,‬אך ראובן צריך לשלם לשמעון רק שלושים וחמישה זוז‪ ,‬היות ואין‬
‫התם משלם אלא חצי נזק‪.‬‬
‫‪ .15‬במקרה ששור תם חובל באדם ר”ע סובר שמשלם נזק שלם‪ ,‬ות”ק סובר שמשלם חצי נזק‪.‬‬
‫משנה ט‬
‫‪ .16‬בשור תם משלם הבעלים חצי נזק ‪ ,‬אך הנזק משתלם רק מגופו של השור‪ .‬ולכן למרות שהזיק שור השווה ארבע מאות‬
‫זוז‪ ,‬ישלם בעל השור רק מאה זוז‪ ,‬כשוויו של השור המזיק‪.‬‬
‫‪ .17‬היות והשור הניזק היה שווה מאתיים ונבלתו שווה מאה‪ ,‬הרי שהנזק שנגרם הוא מאה‪ .‬וצריך לשלם חמישים כדין חצי‬
‫נזק‪.‬‬
‫משנה י‬
‫‪ .18‬אם שורו חבל באביו של בעל השור‪ ,‬מתחייב בעל השור‪ .‬ואילו אם בעל השור חבל באביו‪ ,‬הרי שחייב מיתה‪ ,‬ואין אדם‬
‫מת ומשלם‪.‬‬
‫‪ .19‬אם שורו הזיק‪ ,‬חייב בעל השור רק בתשלומי נזק אך פטור מכל שאר התשלומים‪ .‬ואילו אדם המזיק חייב לא רק בתשלומי‬
‫נזק‪ ,‬אלא גם בבושת‪ ,‬צער‪ ,‬שבת ופגם‪.‬‬
‫משנה יא‬
‫‪ .20‬פטור מלשלם‪ ,‬שהמוציא מחברו עליו הראיה‪.‬‬
‫‪ .21‬שני שוורים השייכים לראובן רדפו אחר שורו של שמעון‪ ,‬ואחד מהשוורים היה תם והשני מועד‪ .‬שמעון טוען שהמועד‬
‫הזיק ואילו ראובן טוען שהתם הזיק‪ .‬כלומר‪ ,‬שמעון טען חיטים‪ ,‬וראובן הודה לו בשעורים‪ .‬ואומרת המשנה שהמוציא מחברו‬
‫עליו הראיה‪ ,‬וראובן לא חייב לשלם אפילו על נזקי השור התם‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא קמא‬
‫פרק רביעי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬הגמרא מבארת שמדובר שמקרה שהניזק הראשון תפס את השור על מנת להיפרע ממנו‪ ,‬והוא הפך בכך להיות שומר‬
‫שכר על השור‪ ,‬ולאחר מכן כשהזיק השור בשנית‪ ,‬מתחייב הניזק הראשון בנזקי השור‪ .‬ולכן הניזק האחרון תמיד יוצא נשכר‬
‫באופן יחסי לאחרים‪.‬‬
‫‪ .2‬רבי שמעון סובר שאם השור חזר ונגח‪ ,‬הרי שהאחרון נוטל מחצית הנזק‪ ,‬ואילו הניזק הראשון והבעלים נוטלים כל אחד‬
‫מחצית ממה שנותר‪ .‬כלומר‪ ,‬הניזק הראשון והבעלים הופכים לשותפים בשור המזיק‪ ,‬וכשהשור חזר והזיק‪ ,‬יש להם אחריות‬
‫משותפת לנזקי השור‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬המשנה אומרת שייתכן שהשור מועד רק לקטנים או רק לגדולים‪ ,‬ולכן אם האחד היה גדול והשני קטן‪ ,‬הרי שייתכן שישלם‬
‫לאחד נזק שלם ולשני חצי נזק‪.‬‬
‫‪ .4‬בירושלמי מבואר שבשבתות משנים אנשים את לבושם וכתוצאה מכך השור מתעורר לנגוח‪ .‬ורש”י מבאר שבשבת השור‬
‫נח ממלאכתו‪ ,‬ולכן הוא נוגח‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬מכך שכתוב “שור רעהו” למדו חכמים שחייב דווקא על שור רעהו‪ ,‬אבל לא על שור של הקדש‪ .‬ולכן פטור אם הזיק שורו‬
‫שור של הקדש‪ ,‬וכן ההקדש פטור אם שורו הזיק שורו של אחר‪.‬‬
‫‪ .6‬אם מדובר בגוי שלא מקיים את שבע מצות בני נח‪ ,‬הרי שהקב”ה התיר את ממונו לישראל‪ .‬והרמב”ם מוסיף שקנסו את‬
‫נכרים שאינם זהירים במצות ואינם מסלקים את הנזק‪ ,‬ואם לא תחייב אותם על נזקי בהמתם‪ ,‬הם לא ישמרו אותה ויפסידו‬
‫את ממון הבריות‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬בשור תם הקטן פטור‪ ,‬אך אם הוא הפך מועד מעמידים לו אפוטרופוס וחייב לשלם‪.‬‬
‫‪ .8‬לדעת רבי מאיר שינוי הרשות משנה גם מעמדו של השור‪ ,‬ולכן כשהגדיל הקטן ויוצא השור מרשותו של האפוטרופוס‬
‫לרשותו של הקטן‪ ,‬סובר רבי מאיר שהשור חוזר לתמותו‪ .‬ואילו רבי יוסי חולק וסובר ששינוי הרשות לא משנה את דינו של‬
‫השור והוא נשאר בחזקתו‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬בשור מועד משלם הבעלים כופר‬
‫‪ .10‬אם שורו היה שור מועד והרג עבד או אמה כנענים‪ ,‬משלם בעל השור קנס של שלושים סלעים‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא קמא‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬נפל הוא ולד שלא נחשב בן קיימא‪ ,‬ולכן לא חייבים על הריגתו מיתת בית דין‪ .‬והגמרא מבארת שכמיתת הבעלים כך‬
‫מיתת השור‪ ,‬וכמו שהבעלים לא מתחייב במיתה במקרה כזה‪ ,‬כך גם השור‪.‬‬
‫‪ .12‬למרות שלא הורגים את השור‪ ,‬מתחייבים הבעלים בכופר‪ .‬ולומדים זאת מכך שהתורה כתבה “ואם כופר יושת עליו”‪,‬‬
‫שהמילה “ואם” באה לרבות שור שהרג בלא כוונה‪.‬‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬שור המדבר ושור ההקדש הם שוורים שאין להם בעלים‪.‬‬
‫‪ .14‬הם לא נחלקו במקרה של שור האשה‪ ,‬היות ורבי יהודה סובר ששוורים שאין להם בעלים פטורים ממיתה‪,‬‬
‫ולשור האשה יש בעלים‪.‬‬
‫משנה ח‬
‫‪ .15‬הבעלים לא יכולים להקדיש את השור‪ ,‬מכיון שלאחר שנגמר דינו ונקבע שהוא חייב סקילה‪ ,‬הופקע כח הבעלים מהשור‪.‬‬
‫‪ .16‬אם הבעלים של השור שחט אותו לפני שנגמר דינו‪ ,‬הבשר מותר באכילה‪.‬‬
‫משנה ט‬
‫‪ .17‬הניזק לא יכול לתבוע את הבעלים‪ ,‬היות והשואל נכנס תחת הבעלים להתחייב בנזקי השור‪.‬‬
‫‪ .18‬אין בכך מחלוקת במשנה וכולם סוברים שחייב (אמנם הגמרא מביאה את דעת ר’ אליעזר בן יעקב שפוטר)‬
‫‪ .19‬רבי אליעזר ורבי מאיר סוברים שחייב‪ ,‬ורבי יהודה פוטר‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא קמא‬
‫פרק חמישי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬יש ספק האם הולד מת מחמת נגיחת השור‪ ,‬והתנא של המשנה הוא סומכום שסובר “ממון המוטל בספק חולקים”‪ ,‬ולכן‬
‫ישלם בעל השור רבע נזק ולא חצי נזק‪.‬‬
‫‪ .2‬חכמים החולקים על סומכוס סוברים שבמקרה של ממון המוטל בספק “המוציא מחברו עליו הראיה”‪ ,‬ולכן כדי להוציא‬
‫ממון מבעל השור‪ ,‬חייב בעל הפרה להביא ראיה שהשור נגח את הפרה בשעה שהיתה מעוברת‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬אם הקדר הכניס ברשות הרי שפטור על הנזקים שגרמו קדרותיו‪ .‬אבל אם לא ביקש רשות חייב לשלם‪.‬‬
‫‪ .4‬בעל פירות פטור במקרה שהבהמה מתה מאכילת יתר‪ ,‬שהיה על בעל החצר מצוי בחצרו והיה עליו לשים לב שלא תאכל‬
‫הבהמה יותר מדי‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬המשנה אומרת שבעל השור חייב לשלם לבעל הבור אם השור לכלך את מימיו של הבור‪.‬‬
‫‪ .6‬רבי סובר שגם אם נתן בעל החצר רשות להכניס פירות או בעלי חיים לחצרו‪ ,‬אין לחייבו על נזקים שהוא גורם לפרות או‬
‫לבע”ח אלא אם כן קיבל עליו לשמור‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬בעל השור לא מתחייב לעולם בדמי ולדות‪ ,‬שלא חייבה התורה בדמי וולדות אלא אדם בלבד‪.‬‬
‫‪ .8‬חיוב של דמי ולדות במקרה שהכה אשה שאין לה יורשים‪ ,‬כדוגמת גיורת שהיתה נשואה לגר‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬התורה אומרת “כי יפתח איש או כי יכרה איש בור‪ ”..‬ואם על פתיחה חייבים‪ ,‬על כריה לא כל שכן! ומכאן לומדים שאם כרה‬
‫או פתח בור חייב תמיד גם אם הבור נמצא ברשות הרבים‪.‬‬
‫‪ .10‬בעל הבור חייב‪ ,‬אלא אם כן עומקו של הבור הוא פחות מעשרה טפחים‪.‬‬
‫משנה ו‬
‫אם לא כיסה את הבור כראוי‪ .‬לדוגמא הכיסוי יכול היה להחזיק שוורים אך לא גמלים‪.‬‬
‫בשור חרש‪ ,‬חייב בעל הבור גם אם נפל השור ביום‪ ,‬שלא יודע השור להיזהר‪ .‬ואמנם שור פקח אמור להתבונן ולשמור על‬
‫עצמו מליפול לבור ביום‪ ,‬ולכן בעל הבור יהיה פטור אם נפל ביום‪.‬‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬התורה מדברת על “שור או חמור” שנפלו לבור‪ ,‬והיה מקום לחשוב שדווקא בהמות אלו‪.‬‬
‫‪ .14‬אם כוונת התורה הייתה לחייב את כל הבהמות מדוע נאמר “שור או חמור”? ועונה המשנה שבהמות אלו מצויות יותר‬
‫משאר בהמות ודיבר הכתוב בדבר המצוי‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא קמא‬
‫פרק שישי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬אם לא נעל בפני הצאן כראוי‪ ,‬והכוונה לדלת שעומדת בפני רוח מצויה‪.‬‬
‫‪ .2‬הליסטים חייבים רק אם הוציאו את הבהמה במטרה לקנותה‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬אם נפלה הבהמה לגינה משלם מה שהזיקה‪ ,‬אבל אם ירדה כדרכה משלם רק מה שנהנית‪.‬‬
‫‪ .4‬הם נחלקו במקרה של פרות גמורים שהבשילו אך לא נקטפו‪ .‬רבי שמעון מתייחס לפירות כאילו נקטפו ולכן לא שמין‬
‫אותם אגב קרקע והמזיק חייב לשלם את שווים של הפרות בפני עצמם‪ .‬אך חכמים חולקים וסוברים שכל עוד הפירות‬
‫מחוברים לעץ‪ ,‬יש לשום אותם אגב קרקע‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬אם הוא הגדיש ברשות הרי שבעל השדה מקבל על עצמו את שמירת הגדיש‪ ,‬ואם באה בהמה והזיקה את הגדיש‪ ,‬בעל‬
‫השדה חייב‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫‪ .6‬פוטרים אותו היות ואין להם דין של שליחות‪ .‬ואמנם הוא פטור רק אם נתן בידם גחלת שדרכה להתכבות‪ ,‬אבל בשלהבת‬
‫חייב‪.‬‬
‫‪ .7‬אם היה דבר שאמור היה להפסיק את האש בדרכה לחברו‪ ,‬כדוגמת נהר או דרך הרבים‪ ,‬הרי שהמדליק לא היה צריך לצפות‬
‫שהאש תזיק ולכן פטור‪ .‬וגם אם לא היה הפסק לאש‪ ,‬יש במשנה ארבע דעות מתי פטור‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫‪ .8‬המשנה אומרת שרבי יהודה סובר שהמדליק את הגדיש חייב גם על הכלים הטמונים בגדיש‪ ,‬ואילו חכמים אומרים שהוא‬
‫פטור על הכלים הטמונים‪.‬‬
‫‪ .9‬במקרה שמופיע במשנה חייב המדליק מיתה על הריגת העבד‪ ,‬וחייב גם בתשלומים על הגדי ועל שאר נזקי השריפה‪ ,‬אלא‬
‫שפוטרים את המדליק מתשלומים היות ומחייבים את האדם בעונש היותר גדול‪.‬‬
‫משנה ו‬
‫‪ .10‬המשנה מבחינה בין מקרה שהניח החנווני את הנר מחוץ לחנותו שיש לפטור את בעל הגמל‪ ,‬לבין מקרה שהנר היה מונח‬
‫בתוך החנות‪ ,‬ונכנס הפשתן לחנות שיש לחייב את בעל הפשתן‪.‬‬
‫‪ .11‬רבי יהודה סובר שאם נר חנוכה הצית את הפשתן של גבי הגמל‪ ,‬יש לפטור את בעל הנר אפילו אם הנר היה מונח מחוץ‬
‫לחנות‪ ,‬שיש מצווה להדליק נר חנוכה בפתח הבית מבחוץ‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא קמא‬
‫פרק שביעי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬כפל נוהג יותר מארבע וחמשה‪ ,‬מכיון שכפל שייך גם בדברים שאין להם רוח חיים‪.‬‬
‫‪ .2‬הגונב מגנב פטור מכפל‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬בגניבה ומכירה בשבת הגנב לא תחייב מיתה על המכירה בשבת ולכן חייב בארבעה וחמשה‪ ,‬בעוד שעל טביחה בשבת‬
‫חייבים מיתה ואין אדם מת ומשלם ולכן פטור מארבעה וחמשה‪.‬‬
‫‪ .4‬נחלקו בכך רבי שמעון ות"ק‪ .‬רבי שמעון סובר שפטור מארבעה וחמשה היות ושחיטה שאינה ראויה לא נקראת שחיטה‪,‬‬
‫ואילו ת"ק מחייב גם בשחיטה שאינה ראויה‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬עדים שהעידו שטבח או מכר את הבהמה והוזמו משלמים תשלומי שלשה‪.‬‬
‫‪ .6‬אם הוזם אחד מעדי הגניבה‪ ,‬בטלה כל העדות‪ ,‬ולכן העדים פטורים מתשלום‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬הטובח לעבודה זרה חייב מיתה‪ ,‬וכל שיש בו חיוב מיתה פטור מתשלומים‪ ,‬שאין אדם מת ומשלם‪.‬‬
‫‪ .8‬רבי שמעון במשנתנו סובר שאם מדובר שגנב קדשים שחייב הבעלים באחריותם‪ ,‬הרי שחייב הגנב בתשלומי כפל וארבעה‬
‫וחמשה‪ ,‬אך פטור במקרה שגנב קדשים שלא חייב באחריותם‪ .‬ואמנם חכמים סוברים שפטור בכל מקרה‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬ע"י נחירה ועיקור הורגים את הבהמה‪ ,‬אך מעשים אלו לא נחשבים כמעשה שחיטה‪ ,‬ובכדי להתחייב בארבעה וחמשה‬
‫צריך הגנב לשחוט או למכור את הבהמה‪.‬‬
‫‪ .10‬המשנה אומרת שאם גנב וטבח או ומכר ברשות הבעלים הוא פטור מארבע וחמשה‪ .‬הפטור של הגנב נובע מכך שהוא לא‬
‫הוציא את הבהמה מרשות הבעלים ולא עשה מעשה קנין לפני שטבחה או מכרה‪.‬‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬בכדי להתחייב בארבע וחמשה צריך הגנב להוציא את השור או השה מרשות הבעלים‪ ,‬או לבצע קנין בבהמה ע"י הגבהה‬
‫ואז מתחייב בארבעה וחמשה גם ברשות הבעלים‪.‬‬
‫‪ .12‬יש חיוב של ארבעה וחמשה רק אם הוציא הכהן את הבהמה מרשות הבעלים‪.‬‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬בהמה דקה מפסידה את הזרעים‪ ,‬ומשום ישוב ארץ ישראל אסרו את גידולה‪.‬‬
‫‪ .14‬המשנה אומרת שמותר לגדל במדבר‪ ,‬וכנראה שכך עשה דוד‪ .‬בנוסף אפשר לומר שמדובר בתקנה מאוחרת שעוד לא‬
‫היתה בזמנו של דוד‪.‬‬
‫‪ .15‬מותר לגדל כלב ואפילו כלב רע‪ ,‬אלא שבמקרה של כלב רע חייבים להקפיד לקשור אותו בשרשרת‪ ,‬ואדם שגר בעיר ספר‬
‫יכול להתיר את הכלב בלילה לצורך שמירה‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא קמא‬
‫פרק שמיני‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬מי שעשה לחברו כויה בציפורן או במקום אחר שלא עושה חבורה‪.‬‬
‫‪ .2‬לא‪ ,‬תשלומי שבת נועדו לפצות את הניזק על כך‪.‬‬
‫‪ .3‬אינו חייב בתשלומי בושת עד שיהא מתכוון לבייש‪ .‬אמנם אם הוא התכוון להזיק‪ ,‬חייב בבושת אע"פ שלא התכוון לבייש‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫‪ .4‬המשנה אומרת שבעל השור חייב בנזק אך פטור משאר התשלומים‪ ,‬וכן פטור מדמי וולדות‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬אדם שהכה במזיד את אביו או אמו ועשה להם חבורה‪ ,‬חייב מיתה‪ .‬ומי שמתחייב במיתה לא מתחייב גם בתשלומים‪,‬‬
‫ומענישים אותו בעונש היותר חמור ("קים ליה בדרבה מיניה")‬
‫‪ .6‬לפי חכמים אין הבדל בתשלומים‪ ,‬אך ר' יהודה סובר שהחובל בעבד כנעני פטור מבושת‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬קטן שהזיק פטור‪ ,‬היות ואין לו דעת‪ ,‬וגם הוריו לא חייבים לשלם‪ ,‬ולכן אומרת המשנה כי "פגיעתו רעה"‪.‬‬
‫‪ .8‬במשנה מדובר באשה נשואה‪ ,‬שכל עוד שהיא ברשות בעלה‪ ,‬נכסיה משועבדים לבעלה‪ .‬ואמנם‪ ,‬חייבת היא לשלם אם‬
‫נתגרשה לאחר זמן או נתאלמנה‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬הבעלים של העבד הכנעני פטור מכל התשלומים‪ ,‬מכיון שאם חבלו בעבד אנשים אחרים כל התשלומים הולכים לאדון‬
‫ולא לעבד‪.‬‬
‫‪ .10‬אם חבל באביו ואמו ועשה בהם חבורה‪ ,‬וכן אם חבל בחברו בשבת‪.‬‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬תנא קמא סובר שכל התשלומים במשנה אינם אלא לאדם המכובד ביותר‪ ,‬אבל אם חבל באדם שלא מכובד כל כך אינו‬
‫חייב לשלם כל כך הרבה‪ ,‬ואילו ר"ע סובר שכל בני ישראל נחשבים מכובדים והם שווים לענין הקנסות הללו‪.‬‬
‫‪ .12‬הנזיר נקרא "חוטא" היות והוא ציער את עצמו מהיין‪ ,‬ומכאן לומדים שאסור לאדם לחבול בעצמו‪.‬‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬שהחובל חייב גם לבקש מחילה‪ ,‬וכן שהנחבל לא ימנע מלמחול לחובל ולא יהיה אכזרי‪.‬‬
‫‪ .14‬אין דרכם של בני אדם למחול על צער גופם ולכן יש להניח שהוא לא התכוון לכך באמת‪.‬‬
‫‪ .15‬שמעון חייב לשלם את הנזק‪ ,‬שאין שליח לדבר עברה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא קמא‬
‫פרק תשיעי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬הגוזל עצים ועשאן כלים חייב להשיב את דמי העצים כשעת הגזילה‪ ,‬היות והוא קנה את העצים בכך שהוא שינה את‬
‫העצים והפך אותם לכלים‪.‬‬
‫‪ .2‬כל הגזלנים משלמים כשעת הגזילה‪ .‬כלומר שאם חל בגזילה שינוי‪ ,‬הרי שהגזלן קונה את הגזילה‪ ,‬ועליו לשלם לנגזל את‬
‫שווי הגזילה בשעה שגזל אותה ולא את שוויה הנוכחי‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬נחלקו בכך ת"ק ורבי מאיר‪ .‬ת"ק אומר שמשלם כשעת הגזילה‪ ,‬ואילו רבי מאיר סובר שדינם של עבדים כשל הקרקעות‪,‬‬
‫וכשם שקרקע נחשבת תמיד ברשות הבעלים‪ ,‬כך גם העבדים‪.‬‬
‫‪ .4‬אם המטבע נסדק‪ ,‬הרי שמדובר בשינוי ניכר‪ ,‬ולכן חייב הגזלן לשלם כשעת הגזילה‪ .‬אבל אם המטבע נפסל‪ ,‬ולא חל שינוי‬
‫חיצוני בגופו של המטבע‪ ,‬הרי שמדובר בהיזק שאינו ניכר‪ ,‬ולכן יכול להחזיר לו את המטבע כמות שהוא‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬האומן צריך לשלם את דמי השולחן‪ ,‬שאין האומן קונה בשבח כלי‪.‬‬
‫‪ .6‬באופן כללי חייב הבנאי לשלם‪ .‬ואמנם אם היה סותר מצד זה ונפלו האבנים לצד האחר‪ ,‬הרי זה נחשב כאונס ופטור‪ ,‬אלא‬
‫אם כן נפלו האבנים מכח המכה החזקה שהכה בכותל‪ ,‬שאז היה עליו להעלות בדעתו שהאבנים יפלו גם לצד האחר‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬אם השביח הצמר יותר מסך כל ההוצאות שהוציא הצבע‪ ,‬צריך לתת לו רק הוצאותיו‪ .‬ואם הוצאותיו של הצבע היו יותר‬
‫מאשר השבח שהשביח הצבע‪ ,‬הרי שנותן לצבע רק את השבח‪.‬‬
‫‪ .8‬נחלקו בכך רבי מאיר ורבי יהודה‪ .‬רבי מאיר סובר שהצבע קונה את הצמר‪ ,‬ולכן נותן הצבע לבעל הצמר את דמי צמרו‪ .‬ואילו‬
‫רבי יהודה סובר שהדין הוא כמו במקרה הקודם שצבע את הצמר בצבע גרוע‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬מעיקר הדין חייב הגזלן להשיב את הגזילה לנגזל‪ ,‬ולא יוצא ידי חובה בכך שנותן לשליח ב"ד‪ ,‬אבל חכמים חששו שאנשים‬
‫ימנעו מלהשיב את הגזילה ולכן עשו תקנה מיוחדת עבור הגזלנים שרוצים לחזור בתשובה‪ ,‬ואפשרו להם לתת את הגזילה‬
‫לשליח הב"ד‪.‬‬
‫‪ .10‬חייב הגזלן להשיב ליורשיו של הנגזל‪ ,‬ואפילו אם היורשים נמצאים במקום רחוק‪.‬‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬ראובן חייב להשיב את הקרן בתוספת חומש‪ ,‬והכוונה לחלק חמישי‪ ,‬כלומר רבע מקרן‪ .‬ולכן עליו לשלם אלף מאתים‬
‫וחמישים שקלים‪.‬‬
‫‪ .12‬אם מחל הנגזל על הגזילה חוץ מפחות משווה פרוטה‪ ,‬הרי שהגזלן מחזיק בגזילה ששווה פחות מפרוטה‪ .‬עם זאת‪ ,‬מכיון‬
‫שפחות משווה פרוטה לא נחשב כממון‪ ,‬לא חייב הגזלן להשיב את הגזילה‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא קמא‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬אם התחייב הגזלן לשלם חומש‪ ,‬וטען ששלם את החומש‪ ,‬ולאחר מכן הודה שלא פרע את החומש‪ ,‬הופך החומש להיות‬
‫כמו הקרן וצריך לשלם את החומש המקורי וגם להוסיף על גביו חומש‪.‬‬
‫‪ .14‬אם טען השומר שהפקדון אבד‪ ,‬ונשבע על כך‪ ,‬ולאחר מכן הודה מעצמו שאכל את הפיקדון‪ ,‬הרי שמשלם קרן וחומש‪,‬‬
‫אבל אם באו עדים שהעידו שאכל את הפיקדון משלם רק את הקרן‪.‬‬
‫משנה ח‬
‫‪ .15‬הגנב מתחייב בכפל רק במקרה שבאו עדים והעידו על הגנבה‪ ,‬אבל אם הוא הודה מעצמו שגנב‪ ,‬הרי שהמודה בקנס‬
‫פטור‪.‬‬
‫‪ .16‬אם שמר על הפקדון‪ ,‬וטען שהפקדון נגנב‪ ,‬ונשבע למפקיד שאכן הפקדון נגנב‪ ,‬ולאחר מכן הודה שהפקדון לא נגנב והוא‬
‫עצמו גנבו‪.‬‬
‫משנה ט‬
‫‪ .17‬יתן קרן וחומש ל"בניו"‪ ,‬והכוונה לבניו של אביו כלומר לאחיו של הגזלן‪ .‬או שיתן ל"אחיו" והכוונה לאחיו של אביו‪ ,‬כלומר‬
‫דודיו של הגזלן‪ .‬ויש גם פירוש נוסף לבניו ואחיו‪.‬‬
‫‪ .18‬הבן הגזלן יכול ללוות כסף ולהשיב באמצעות ההלואה את הגזלה בתוספת חומש‪ ,‬ולאחר מכן יפרעו המלוים את החוב‬
‫מחלקו של הגזלן בירושה‪.‬‬
‫משנה י‬
‫‪ .19‬אם אביו לא אמר לו שהוא מדיר אותו בחייו ובמותו‪ ,‬הרי שרשאי הבן להנות מירושת אביו‪.‬‬
‫‪ .20‬אם אין לו מה לאכול‪ ,‬מותר לו ללוות כסף ולקנות דברי מאכל‪ ,‬והמלווים יפרעו את החוב מהירושה‪.‬‬
‫משנה יא‬
‫‪ .21‬יתן את הקרן והחומש לכהנים שבאותו משמר‪ ,‬ואת האשם יקריב למזבח‪.‬‬
‫‪ .22‬אם גזל אביהם גר שאין לו יורשים‪.‬‬
‫משנה יב‬
‫‪ .23‬אם לא היתה תועלת בנתינת הכסף לכהנים‪ ,‬לא היו יכולים הכהנים לעכב בידם את הכסף‪.‬‬
‫‪ .24‬הגזלן צריך להביא את כסף הגזלה לפני קרבן האשם‪ ,‬ומשמרת יהויריב היתה לפני ידעיה‪ ,‬ולכן אם הביא את האשם‬
‫ליהויריב‪ ,‬לא יצא ידי כפרתו‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא קמא‬
‫פרק עשירי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬לפי דברי המשנה היתומים פטורים במקרה והגזלה היתה מטלטלין‪ ,‬אבל בקרקעות חייבים‪ .‬ואמנם מהגמרא עולה שאם‬
‫היתומים אכלו את הגזלה לפני שהתיאשו הבעלים‪ ,‬חייבים גם במטלטלין‪ .‬כמו כן‪ ,‬אם לא אכלו את הגזלה והיא קיימת בידם‬
‫הם חייבים גם במטלטלין‪.‬‬
‫‪ .2‬המוכסים הם בחזקת גזלנים‪ ,‬ולכן הכסף שבקופתם הוא בחזקת גזל‪ ,‬ואסור להנות מהגזילה‪ ,‬ויש בכך גם חיזוק ידי עוברי‬
‫עברה‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬מותר ליהנות במקרה שנתנו לו המוכסים או הליסטים חפץ כלשהו תמורת חמורו או כסותו‪ ,‬שאז יש כאן סוג של מכירה‪,‬‬
‫והוא קנה את החפץ ביאוש הבעלים ושינוי רשות‪.‬‬
‫‪ .4‬מכיון שקניין של נחיל דבורים הוא מדרבנן‪ ,‬האמינו לדברי הקטן במקרה שהבעלים רדפו אחרי הנחיל‪ ,‬והקטן השיח לפי‬
‫תומו‪.‬‬
‫‪ .5‬נחלקו בכך ת"ק ורבי ישמעאל בנו של ר"י בן ברוקה‪ .‬רבי ישמעאל מתיר‪ ,‬שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫‪ .6‬כדי שלא ימנע אדם מלשאת ולתת בשוק‪ ,‬תקנו חכמים שכל מי שקונה דבר בשוק ולא ידע שמדובר בחפץ גנוב‪ ,‬רוכש הוא‬
‫בעלות בחפץ שקנה‪ ,‬למרות שייתכן והחפץ הוא גנוב‪ .‬והקונה לא חייב להחזיר את החפץ הגנוב לבעלים‪ ,‬אלא אם הבעלים‬
‫משלמים לו את אותו הסכום ששילם בעדם‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬דבש יותר יקר מיין‪ .‬שאם היין היה יותר יקר מהדבש‪ ,‬לא היה הגיון לשפוך את היין שבחבית בכדי להציל את הדבש‪.‬‬
‫‪ .8‬המציל לא זכאי לקבל את כל מה שהפסיד במהלך ההצלה‪ ,‬אלא רק את שכרו‪ .‬ואמנם אם המציל התנה מראש שהוא רוצה‬
‫לקבל חזרה את כל מה שהוא עתיד להפסיד‪ ,‬חייב לתת לו כפי שהתנה עמו‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬המסיקין הם אנשים אלימים שגוזלים את הקרקע מכח המלכות‪ .‬ואם גזל אדם קרקע‪ ,‬והקרקע נלקחה ע"י המסיקין‪ ,‬חייב‬
‫הגזלן להעמיד לו קרקע אחרת אא"כ מדובר במכת מדינה‪.‬‬
‫‪ .10‬הבעלים של הקרקע מפסיד‪ ,‬היות וקרקע אינה נגזלת‪ ,‬ונחשבת תמיד ברשות בעליה‪.‬‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬הנגזל יכול לסרב מלקבל את הגזילה במדבר מפני פחד הדרך או טורח הדרך‪.‬‬
‫‪ .12‬באופן כללי רשאי המלווה לסרב מלקבל את ההלוואה במדבר‪ .‬אבל אם בזמן קבלת ההלוואה אמר המלווה ללווה "הילך‬
‫פקדון זה שאני יוצא למדבר" וענה לו הלווה "אף אני יוצא למדבר" הרי שגילה בדעתו שאם ירצה יחזיר לו במדבר‪ ,‬ולכן רשאי‬
‫להחזיר לו במדבר‪ ,‬ולא צריך תנאי מפורש‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא קמא‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬הגזלן חייב לשלם‪ .‬שהרי הגזלן מודה שהיתה גזילה אך הוא לא בטוח אם החזיר את הגזילה‪ ,‬והנגזל אומר בוודאות שהוא‬
‫לא קיבל את הגזילה‪ ,‬ואין ספק מוציא מידי וודאי‪.‬‬
‫‪ .14‬אם טוען הגזלן שהוא לא יודע אם היתה בכלל גזילה‪ .‬במקרה כזה הוא לא חייב לשלם‪ ,‬אבל חכמים חייבו אותו בשבועה‪,‬‬
‫שאכן אמת בפיו שאינו יודע‪.‬‬
‫משנה ח‬
‫‪ .15‬רב מפרש את המשנה כפשוטה‪ ,‬שאם הבעלים ידע על הגניבה‪ ,‬אין הגנב נפטר מאחריות עד שיודיע לבעלים על החזרת‬
‫הטלה‪ .‬ואם לא ידעו הבעלים על הגניבה והגנב החזיר את טלה‪ ,‬ולאחר שהחזיר את הטלה‪ ,‬ספר הבעלים את העדר ומצא את‬
‫העדר שלם‪ ,‬הרי שהגנב לא מתחייב אם ארע לאחר מכן אונס‪.‬‬
‫‪ .16‬רב חסדא מפרש את המשנה‪ ,‬שאם ידעו הבעלים על הגנבה‪ ,‬אע"פ שלא ידעו שהוחזרה הגנבה‪ ,‬אם ספרו את הצאן‪,‬‬
‫ומצאו את העדר שלם‪ ,‬הרי שפטור הגנב בכל אונס שיקרה לאחר מכן‪ .‬אבל אם לא ידעו הבעלים על הגנבה‪ ,‬חייב הגנב על‬
‫אונסים שקרו לאחר שהוחזרה הבהמה‪ ,‬אע"פ שספרו את הצאן לאחר החזרת הגנבה‪.‬‬
‫משנה ט‬
‫‪ .17‬בעל הבית הפקיד בידיהם את צאנו‪ ,‬וחוששים שמא גנבו את הצמר מהצאן‪.‬‬
‫‪ .18‬ביהודה הסכמו הבעלים שנשותיהם יעשו בגדי צמר‪ ,‬ולכן אין חשש לגזל‪ .‬ואמנם אם אמרו הנשים ללקוחות שיחביאו‬
‫את מה שקנו‪ ,‬אסור לקנות מהם‪.‬‬
‫משנה י‬
‫‪ .19‬הכובס רשאי‪ ,‬והסורק לא‪.‬‬
‫‪ .20‬אם נשאר לחייט חתיכה שהיא קטנה ובעל הבית לא מקפיד עליה‪ ,‬רשאי החייט לקחת את החתיכה‪ ,‬והמשנה אומרת‬
‫שהכוונה לחתיכה שהיא קטנה משלוש אצבעות על שלוש אצבעות‪.‬‬
‫‪25‬‬