"ועננו בורא עולם במידת הרחמים"- על התחינה הנאמרת בעת עצירת גשמים

‫‪103‬‬
‫„"¯ ‪¯Ï‚ȯ χÎÈÓ‬‬
‫"‪"ÌÈÓÁ¯‰ ˙„ÈÓ· ÌÏÂÚ ‡¯Â· ÂÚÂ‬‬
‫‪ÌÈÓ˘‚ ˙¯ÈˆÚ ˙Ú· ˙¯Ó‡‰ ‰ÈÁ˙‰ ÏÚ‬‬
‫בצורת בארץ ישראל היא תופעה שכיחה‪ .‬כבר בימי אבות האומה‬
‫מתוארות שנות רעב עקב בצורת‪ ,‬מה שאילץ את אבותינו לרדת מן‬
‫הארץ כדי לכלכל את משפחותיהם‪ .‬אימת הבצורת הדאיגה את כלל‬
‫האוכלוסייה שחייתה מן החקלאות‪ .‬ברכת הגשם נחשבה מאוד בעיני‬
‫האדם‪ ,‬ולעומת זאת‪ ,‬בצורת נחשבה לעונש על חטאיו‪.‬‬
‫חז"ל קבעו שורה של טקסים בעת הבצורת שעיקרן קיום תפילות‬
‫וצומות שהלכו והחמירו ככל שהתגברה הצרה‪ ,‬כפי המתואר במשנה‬
‫תענית‪ ,‬פרק שני‪ .‬שיאם של טקסים אלה היה בהתכנסות ברחובה של‬
‫עיר בחסות ה"תיבה"‪ ,‬כלומר הארון עם ספרי התורה‪ ,‬ושמיעת דברי‬
‫כיבושין מגדול הדור‪.‬‬
‫לפי עדויות שונות‪ ,‬נהגו עדיין כמה מההנהגות הללו בא"י עד לפני כמה‬
‫מאות שנים‪ ,‬אך לבסוף בטלו מסיבה בלתי ידועה‪ .‬תחת הטקסים‬
‫המרגשים המתוארים במשנה רווחו התכנסויות לאמירת פרקי תהלים‬
‫ואמירת תחינות כדי לבטל את רוע הגזרה‪.‬‬
‫מאמרנו עוסק באחת התחינות שנוהגים לאמרה בדורות האחרונים בעת‬
‫עצירת הגשמים בארצנו‪ .‬תחינה זו‪ ,‬הפותחת במילים "ועננו בורא עולם"‪,‬‬
‫נאמרת לפי מנהגים רבים בתפילת ה"עמידה"‪ ,‬בברכת "שמע קולנו"‪.‬‬
‫התחינה יוחסה בטעות לרב הפייטן רבי אליעזר בן אליהו אשכנזי הרופא‪,‬‬
‫שחי ופעל במאה הט"ז‪ ,‬אולם מתברר שתחינה זו מוכרת לנו ממקור‬
‫קדום הרבה יותר ‪ -‬היא נדפסה ב"טור או"ח"‪ ,‬סימן תקע"ט‪ ,‬ומיוחסת‬
‫לרבי יעקב בן אשר בן המאות ה‪-‬י"ג‪-‬י"ד‪ .‬ברוב סידורי התפילה הנפוצים‬
‫לא נזכר מקור התחינה‪ ,‬ובדברינו כאן ביקשנו לברר עניין זה ולהשיב‬
‫אבדה לבעליה‪.‬‬
‫*‬
‫ברצוני להודות לפרופ' יוסף תבורי מהמחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬שקרא מאמר‬
‫זה והעיר לי הערות חשובות‪ .‬יישר כוחו!‬
‫על התחינה הנאמר‬
‫‪104‬‬
‫„"¯ ‪¯Ï‚ȯ χÎÈÓ‬‬
‫שילוב התחינה בתפילת העמידה זכתה לגיבוי ולחיזוק בהוראת הרבנות‬
‫הראשית לישראל בימי כהונתם של הרבנים הראשיים הרב אונטרמן‬
‫והרב נסים זצ"ל‪ ,‬ועל פי פסיקת הרבנות הראשית מאז נקבע מועד‬
‫התחלת אמירתה‪ .‬בקהילות מסוימות כלל הציבור אומר תחינה זו‪,‬‬
‫ובאחרות ‪ -‬רק שליח הציבור נושא את התפילה‪ .‬עוד הצבענו על‬
‫ההבדלים הקיימים בין ציבור יוצאי אשכנז לבין הציבור הנוהגים על פי‬
‫מסורת יהדות המזרח‪.‬‬
‫אגב העיון בתחינה‪ ,‬הבאנו תחינות פיוטיות נוספות שעניינן עצירת‬
‫גשמים‪ ,‬וכן הבאנו מנהגים ו"סגולות" שרווחו בקרב קהילות שונות‬
‫כאשר פקדה אותם בצורת‪.‬‬
‫הבצורת הייתה תופעה שכיחה בארץ ישראל‪ ,‬והפחד מפניה קינן עמוקות בלב‬
‫תושבי הארץ‪ .‬התורה משמיעה דברי אזהרה‪ ,‬שבצורת תפקוד את הארץ אם לא‬
‫יקיימו את דבר ה'‪ ,‬כשם שהיא מבטיחה שכר טוב בעת קיום מצוותיה‪ .‬גשמי ברכה‬
‫בעתם לשומרי מצוותיו‪ ,‬לעומת עצירת גשמים למפירי המצוות‪ ,‬מטרתם להביא‬
‫להתעוררות ופניה אל בורא עולם לתיקון המצב‪ 1 .‬עצירת הגשמים היא אפוא גזרה‬
‫קשה ביותר‪ ,‬ולכן מצאנו תפילות מיוחדות בצירוף תעניות )תעניות גשמים( כדי‬
‫לבטל את רוע הגזרה‪ .‬דומה‪ ,‬ששכיחות הבצורות היא הסיבה לקביעת הדינים‬
‫במשנה במסכת תענית )בסדר מועד(‪ ,‬שעיקרם תיאור סדר התעניות והתפילות‬
‫‪2‬‬
‫לירידת גשמים בעת עצירתם בחורף‪.‬‬
‫כבר בימים קדומים הנהיגו חז"ל סדר תפילה לתענית גשמים המתוארת במשנה‬
‫תענית פרק ב‪ .‬תעניות אלו התקיימו בסדרות מדורגות‪ ,‬וכל סדרה חמורה מקודמתה‪.‬‬
‫סדר תפילות זה על כל פרטיה מרשים במיוחד במערכת התפילות שלנו‪ ,‬והוא‬
‫מורכב משלושה שלבים‪) :‬א( מוציאין את התיבה לרחובה של עיר )משנה א(‪) ,‬ב(‬
‫הזקן שבהן אומר לפניהם דברי כיבושים‪) ,‬ג( "עמדו בתפילה ומורידין לפני התיבה‬
‫זקן ורגיל‪) "...‬משנה ב(‪ 3 .‬סדר זה לא רק שהיה מרובה בתפילות )כ"ד ברכות‬
‫בתפילת העמידה במקום יח }יט{(‪ ,‬הוא כלל את הברכות הרגילות ותפילות‬
‫נוספות‪ ,‬וכן תפילת נעילה‪4 .‬‬
‫‪ .1‬י' תא‪-‬שמע‪" ,‬עצירת גשמים בהלכה"‪ ,‬מחניים‪ ,‬נא )תשכ"א(‪ ,‬עמ' ‪.63-51‬‬
‫‪D. Sperber. Roman Palestine 200-400 - The land crisis and changes in .2‬‬
‫‪agrarian society as reflected in Rabbinic sources, Ramat -Gan 1978, pp.‬‬
‫‪70-99.‬‬
‫‪ .3‬ראו י"נ אפשטיין‪ ,‬מבואות לספרות האמוראים‪ ,‬ירושלים תשכ"ב‪ ,‬עמ' ‪ ,46-45‬הקובע "כל‬
‫סדר התעניות שבפרק ב' מזמן הבית הוא‪ ...‬רובה של המסכת הוא אפוא ‪ -‬משנה מזמן‬
‫הבית"‪.‬‬
‫‪ .4‬ראו א' סמואל‪" ,‬סדר התפילה בתענית"‪ ,‬טורי ישורון‪ ,‬טז )תשל"א(‪ ,‬עמ' ‪.22-17‬‬
‫‪ÌÈÓ˘‚ ˙¯ÈˆÚ ˙Ú· ˙¯Ó‡‰ ‰ÈÁ˙‰ ÏÚ‬‬
‫‪105‬‬
‫גם אל צדיקי הדור פנה הציבור כדי שיבקשו רחמי שמים כדי להעביר את רוע‬
‫הגזרה‪ ,‬וזאת מתוך אמונה ש"צדיק גוזר והקב"ה מקיים" ‪ -‬כך בסיפור הידוע על‬
‫חוני המעגל )תענית כג( ולפי מדרשים נוספים בספרות חכמים‪ ,‬ועוד נחזור לעניין‬
‫זה להלן‪.‬‬
‫חכמי המחקר סבורים שתפילה זו נוסדה לכתחילה כמערכת של שש ברכות ורק‬
‫מאוחר יותר נכללה בתפילת העמידה‪ .‬לדעת ע' פליישר‪ 5,‬תפילת התענית התייחדה‬
‫בימי הבית בשל היותה תפילת הציבור היחידה‪ .‬תפילות אלה והטקסים שנלוו‬
‫עליהן היו בהם גוונים של מנהגים שונים‪ ,‬שתרמו להעצמת מעמד מרשים זה‪6 .‬‬
‫עלֿפי הכתוב במשנה‪ ,‬התקיימה התפילה ברחובה של העיר ובנוכחותם של ראשי‬
‫האומה‪ ,‬הנשיא ואב ביתֿהדין‪ .‬הסיבה להתכנסות ברחובה של עיר הייתה‪ ,‬לדעת‬
‫חכמי המחקר‪ ,‬משום שעדיין לא התקיים מוסד של בית כנסת‪ ,‬וכאשר כבר היה‬
‫בית כנסת‪ ,‬הוא היה קטן מלהכיל את כל המשתתפים בתפילת התעניות‪ .‬לפי‬
‫התיאור במשנה‪ ,‬ביום התענית התאסף כל הציבור לתפילה‪ 7,‬וזאת כנראה הסיבה‬
‫להוצאת התיבה וארון הקודש שבו מונח ספר התורה לרחובה של עיר ]כיכר העיר[‪.‬‬
‫התיבה נשארה בחוץ במשך כל היום‪ ,‬ושומר היה מופקד עליה )משנה‪ ,‬תענית ב‪,‬‬
‫י(‪ .‬אחד האמוראים מצא משמעות סמלית להוצאת התיבה ממקומה הקבוע‪" :‬כלי‬
‫אחד של חמדה שהיה לנו‪ ,‬גרמו עוונותינו שיתבזה" )תענית סה‪ ,‬ע"א(‪ .‬במעמד זה‬
‫אירעו מספר רגעי שיא מרגשים‪ :‬הוצאת התיבה לכיכר העיר )כפי שהזכרנו(‪ ,‬נתינת‬
‫אפר מקלה על ראשי העם ועל הארון‪ ,‬ודברי הכיבושים מפי הזקן ‪ 8‬שעוררו את‬
‫הציבור לפרוץ בבכי‪ ,‬כמתואר במשנה‪ .‬טקס זה‪ ,‬החורג מן השגרה‪ ,‬מסמל שלילה‬
‫והכנעה‪ ,‬מעין הרגשה של יציאה לגלות‪ ,‬ופרסום הצרה שפקדה את משתתפיה‬
‫בפרהסיה‪9 .‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫במאמרו "לקדמוניות תפילות החובה בישראל"‪ ,‬תרביץ‪ ,‬נט )תש"ן(‪ ,‬עמ' ‪) 441-397‬ראו‬
‫במיוחד עמ' ‪ ,427-403‬ושם בעמ' ‪ ,421‬הערה ‪ ;(58‬הנ"ל "תפילת שמונה עשרה ‪ -‬עיונים‬
‫באופיה‪ ,‬סדרה‪ ,‬תוכנה ומגמותיה"‪ ,‬תרביץ‪ ,‬סא )תשנ"ב(‪ ,‬עמ' ‪ ;34-25‬לעניין זה התייחסות‬
‫אצל ד' לוין‪ ,‬תעניות הציבור ודרשות חכמים ‪ -‬הלכה ומעשה בתקופת התלמוד‪ ,‬תל‪-‬אביב‬
‫תשס"א‪ ,‬פרק שני‪.‬‬
‫לתיאור המעמד ראו י' תבורי‪ ,‬מועדי ישראל בתקופת המשנה והתלמוד‪ ,‬ירושלים תשנ"ח‪,‬‬
‫עמ' ‪.411-406 ;396-392‬‬
‫ראו ד' לוין‪" ,‬מי השתתף בסדר התענית ברחובה של עיר? תענית ציבור בארץ ישראל במאה‬
‫השלישית והרביעית"‪ ,‬קתדרה‪) 94 ,‬תש"ס(‪ ,‬עמ' ‪.54-33‬‬
‫ראו נ' וידר‪" ,‬שלוש דרשות לתענית גשמים מן הגניזה ‪ -‬שתיים בארמית גלילית"‪ ,‬תרביץ‪,‬‬
‫נד )‪ ,(1984‬עמ' ‪.60-21‬‬
‫על תעניות ציבור ובכללם ההנהגות בעת עצירת גשמים בארץ ישראל ראו לוין )לעיל‪ ,‬הערה‬
‫‪ ,(5‬במיוחד פרק ב‪.‬‬
‫‪106‬‬
‫„"¯ ‪¯Ï‚ȯ χÎÈÓ‬‬
‫כידוע‪ ,‬טקס מרשים ומרטיט זה המפורט במשנה עבר מן העולם‪ 10,‬תחתיו נוהגים‬
‫להתכנס לאמירת פרקי תהלים‪ 11 ,‬ואם המצב מחמיר והולך קובעים צום לרבים‪12 ,‬‬
‫וכן משלבים תחינה מיוחדת בברכת "שמע קולנו" ש"בעמידה"‪ .‬אולם יש שביקשו‬
‫להחזיר עטרה ליושנה ולהנהיג את טקסי העבר גם בימינו‪ ,‬שהרי לא מצאנו מי‬
‫שהכריז על ביטולו‪ .‬ואכן‪ ,‬מחבר ספר "פלגי מים"‪ 13‬מצר על הביטול‪ ,‬וטוען שלא‬
‫היה מקום לסטות מדברי המשנה והגמרא בנדון‪ .‬כך כתב בדברי המבוא לספרו‪:‬‬
‫הנה במשך השנים ראיתי שלא מקיימים כלל את הדינים בשו"ע או"ח סי' תקע"ה‬
‫ותקע"ט בעניין התענית והתפילות וההתרעות הנהוגות בשעת עצירת גשמים‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫ר' יששכר בן סוסאן )נולד בתחילת העשור השני של המאה הט"ז( מספר בספרו "תיקון‬
‫יששכר" ‪" -‬עיבור שנים"‪ ,‬שבימי ילדותו נהגו בעיר מולדתו פאס שבמרוקו לערוך טקסי‬
‫תפילה מסוג זה ברחובה של עיר‪" :‬וזכורני כשהייתי קטן במדינת פאס העיר הגדולה‬
‫לאלוקים‪ ,‬שהיתה עצירת גשמים גדולה גזרו החכמים על קהילותיה יצ"ו כל י"ג תעניות‪...‬‬
‫והוציאו התיבה לרחוב העיר אבל מקטנותי איני זוכר מה קראו ומה הפטירו‪ ...‬ונענו‬
‫באחרונה בגשמי ברכה לרוב קודם חצי היום והלכו בשמחה רבה לבתיהם‪) "...‬ר' יששכר‬
‫בן מרדכי ן' סוסאן‪ ,‬תקון יששכר‪ ,‬ירושלים תשמ"ח )ד"צ(‪ ,‬עמ' סה‪-‬עב(‪ .‬וראו עליו ד' דורון‪,‬‬
‫על תרגום התורה של ר' יששכר בן סוסאן המערבי‪ ,‬ספונות‪ ,‬יח )תשמ"ה(‪ ,‬עמ' ‪.282-280‬‬
‫עדות נוספת מובאת בספרו של ר' יעקב ספיר‪ ,‬בספרו "מסע תימן" )ירושלים תש"ה(‪ ,‬שבו‬
‫הוא מתעד את אורח חייהם של יהודי תימן ומספר על בצורת קשה שפקדה את תימן‪" :‬כי‬
‫גשם אין בארץ‪ ,‬הרעב חזק מיום ליום‪ ...‬גזרו צום‪ ...‬סגרו כל הבתיֿכנסיות‪ ...‬אחר התפילה‬
‫והתחנונים והלימוד קמו כולם ונאספו יחד והוציאו ספרי התורה מבית הכנסת‪...‬אל הרחוב‬
‫הסמוך לבית הכנסת‪ ...‬וישבו על הארץ וקראו תהלים תחנות ובקשות‪ ,‬ומזקני העדה וחכמיה‬
‫קמו ודרשו דברי מוסר ודברי כבושין‪...‬גם הנשים העומדות סביב החלונות שפכו דמעותיהן‬
‫מים‪. ..‬ותעל שועתם אל האלוקים‪ ...‬והשמים התקדרו בעבים ומטר נתך ארצה‪ ,‬ותהי גשם‬
‫שוטף‪) "...‬שם‪ ,‬עמ' קצב‪-‬קצד(‪ .‬מסעו של ספיר בתימן התקיים בשנות ה‪ 60-‬של המאה‬
‫הי"ט‪ ,‬ולפי תיאור זה‪ ,‬לא ברור אם קיימו כסדר המשנה והתפללו כ"ד ברכות‪ .‬מעדותו של‬
‫ספיר עולה שקיימו עדיין שתי הלכות ‪ -‬הוצאת ספר התורה לרחובה של עיר ואמירת דברי‬
‫כיבושין על ידי אחד מזקני העדה‪.‬‬
‫ש' הרץ‪" ,‬תפילות להורדת גשמים ‪ -‬תפילה מתוך צורך"‪ ,‬בשדה חמ"ד‪) 29 ,‬תשמ"ו(‪ ,‬עמ'‬
‫‪.224-220‬‬
‫ראו י' זולדן‪" ,‬תענית בימות הגשמים על מחסור במים"‪ ,‬שנה בשנה‪ ,‬תשנ"ב‪ ,‬עמ' ‪;255-246‬‬
‫בכתבֿהעת "עמודים"‪ ,‬ביטאונו של הקיבוץ הדתי )לט‪ ,‬ד }‪ {538‬תשנ"א(‪ ,‬נמסר ש"נוכח‬
‫עצירת הגשמים שפקדה אותנו התקיימה ברוב קבוצותינו‪ ,‬בז' טבת תשנ"א תענית ציבור‬
‫שכללה התכנסות כללית בבית הכנסת למנחהֿגדולה ‪...‬זאת עלֿפי החלטה משותפת של‬
‫הוועדה להכוונת החיים הדתיים ופורום רבני הקבה"ד ]=הקיבוץ הדתי["‪ .‬בהמשך לידיעה‬
‫זו נדפסו דבריו של חבר קיבוץ שדהֿאליהו‪..." :‬המעמד בבית הכנסת‪ ...‬היה מכובד ביותר‪,‬‬
‫לעתים אף מרשים‪ ...‬מבחר דברי התפילה שנאמרו בהטעמה וברגש‪ ,‬ודברי הכיבושין אשר‬
‫יצאו מהלב נקלטו בלבבות‪ ."...‬עדות זאת מלמדת ש"רוח" מסורת המשנה מרחפת היתה‬
‫על אותו מעמד‪ ,‬אך מה ששרד מהטקס הקדמון הוא ההתכנסות לתפילה מיוחדת‪ ,‬ומעל‬
‫לכול "דברי הכיבושין" שנאמרו מפי אחד המשתתפים ‪ -‬אם "מעמד" אין כאן‪" ,‬זכר" יש‬
‫כאן‪.‬‬
‫הרב שריה דבליצקי‪ ,‬פלגי מים ‪ -‬על הלכות תעניות גשמים וברכות הגשמים‪ ,‬בני‪-‬ברק‬
‫תש"ס‪.‬‬
‫‪ÌÈÓ˘‚ ˙¯ÈˆÚ ˙Ú· ˙¯Ó‡‰ ‰ÈÁ˙‰ ÏÚ‬‬
‫‪107‬‬
‫בא"י‪ ...‬והתקבל הרושם כאילו נוהגים אלא בזמן שביה"ק ]=שבית המקדש[‬
‫קיים‪ .‬ובאמת כל אלו הם דינים שבמשנה ובגמרא וברמב"ם‪ ...‬הרי הם כשאר דיני‬
‫דרבנן‪ ...‬עלֿכן סדרתי כאן את כל הדינים השייכים לעניינים אלו הלכה למעשה‬
‫בזמן הזה עפ"י הכרעות האחרונים‪ ...‬אקווה שהספר הזה יפעל את פעולתו‬
‫להשרשת קיום הלכות והדינים הללו )שם(‪.‬‬
‫כדי לאשש את הצעתו לחידוש קיום התעניות כסדר המשנה‪ ,‬מביא המחבר עדות‬
‫מתוך ספר "אהבת ציון" )"דורש ציון"( שחיברו הרב שמחה ב"ר יהושע זאלזין‪,‬‬
‫שעלה לארץ ישראל בשנת תקכ"ד‪ .‬בספר מפורטים מנהגי א"י ובפרט מנהגי העיר‬
‫צפת‪ .‬בעניין תעניות הגשמים שנהגו אז כתב‪:‬‬
‫ויהי בעת ההיא ר"ח כסלו ולא ירדו גשמים והתחילו היחידים מתענין ועברו אלו‬
‫ולא נענו וגזרו תענית על הציבור והתפלל הש"ץ הקבוע ושמו חכם מרינו הכהן‪,‬‬
‫ואחר תפילת י"ח אמר לפניהם דברי כבושים והעם בכו הרבה בכיה‪ .‬והתוקע‬
‫בשופר אצלו לימינו‪...‬ואני לא שמעתי זה מעולם ולא הורגלתי‪...‬ואחר התפילה‬
‫בדקו אחר העבירות‪ ... ,‬ואחר כך בטבת גזרו תענית ואמרו לי לירד לפני התיבה‪,‬‬
‫וכן עשו תעניות עד שהלכו למירון וכו' עכ"ד ]=עד כאן דברי[ )שם(‪.‬‬
‫הנה כי כן‪ ,‬לפי עדות זו נהגו התעניות ותקיעת שופר בשנת תקכ"ד )‪ .(1764‬לפי‬
‫עדות המאוחרת מזו‪ 14‬למדים שבשנת תרי"ג )‪ (1853‬הייתה שנת בצורת בא"י‬
‫"]בירושלים[ הגיע אדר ב' ולא ירדו גשמים ויום כ"ז לח' אדר ב' גזרנו תענית‬
‫ציבור בה"ב‪) ...‬שם("‪.‬‬
‫וכן כתב בעל ספר "פלגי מים"‪" :‬כל הסדר הזה אם לא ירדו גשמים כלל‪ ,‬אבל‬
‫אם ירדו ברביעה וצמחו עשבים והתחילו ליבש‪ ,‬הרי אלו מתענים וזועקים בפה‬
‫עד שירדו גשמים ‪) "...‬סימן לט ]עמ' לה[(‪ .‬כלומר‪ ,‬הסדר שקבעו חז"ל הוא לדעתו‬
‫ב"עדיפות ראשונה"‪ ,‬ולכן לא הזכיר כלל את תפילת "ועננו"‪ .‬אך מכיוון שלא‬
‫נוהגים בזמננו סדר תעניות והתפילות המפורט במשנה‪ ,‬הביא בסוף ספרו "תפילות‬
‫ובקשות" )המספור אינו רצוף( שני נוסחים של תפילה לעצירת גשמים‪ .‬תפילת‬
‫"ועננו" עם ציון המקור ‪ -‬טור או"ח‪ ,‬סי' תקע"ט ‪ -‬וסדר תפילה אחר‪ ,‬כולל פרקי‬
‫תהלים שיש לאמרם והוא כנדפס בסידור "עבודת ישראל" )וראו עוד להלן(‪.‬‬
‫באריכות רבה מפרט המחבר את הלכות תענית גשמים וכיצד לקיימם בימינו‪15 .‬‬
‫לאור דבריו עולה השאלה עד מתי נהגו בתעניות על עצירת גשמים בארץ ישראל?‬
‫על כך נביא להלן כמה עדויות בנידון זה‪.‬‬
‫‪ .14‬מ' בניהו‪" ,‬הרעב בירושלים בשנת תר"י"‪ ,‬ירושלים ‪ -‬רבעון לחקר ירושלים ותולדותיה‪ ,‬ב‬
‫)תש"ט(‪ ,‬עמ' מד‪-‬עו‪.‬‬
‫‪ .15‬שפע של מראי מקומות ודעות של חכמי ישראל מלווים את האמור בספר ‪ -‬ראו שם‪.‬‬
‫‪108‬‬
‫„"¯ ‪¯Ï‚ȯ χÎÈÓ‬‬
‫רבינו יום טוב צהלון )מהריט"ץ( שנולד וחי בצפת סביב שנת שי"ט )‪ (1559‬דן‬
‫בספר השו"ת שלו )ח"ב‪ ,‬סימן ר( בעניין "אם אסור ללכת בגילוי ראש ארבע‬
‫אמות"‪ .‬וכך הוא מספר‪:‬‬
‫‪ ...‬ששמעתי שפלילי הישמעאלים כשיש חס ושלום עצירת גשמים בעולם‬
‫והתפללו ולא נענו‪ ...‬פורעים ראשיהם ומתפללים‪ ...‬כך שמעתי מפי אבא מארי‬
‫זלה"ה שראה שעשו הפלילים הגדולים בירושלים‪ ...‬עד שהוצרכו להכריחנו‬
‫להתפלל‪ ,‬והוציאו ]היהודים[ הספר תורה לרחובה של עיר ויצאו חכמי ישראל‪,‬‬
‫וישמע ה' ויענם ולא נכנסו העירה אלא בגבורות גשמים ויצאו כל גדולי האומות‬
‫לקראתם‪ ,‬ויצא השר ופירש טליתו על הספר תורה שלא יתקלקל מרוב הגשמים‪,‬‬
‫ונתקדש שמו הגדול‪ ,‬כך שמעתי מפי אדוני אבא מארי זלה"ה שראה בעיניו )שם‪,‬‬
‫עמ' קפ(‪.‬‬
‫לפנינו אפוא עדות שחלק מהתיאור המשנאי התקיים בא"י לפני כחמש מאות שנה‪.‬‬
‫ועוד מלמדנו תיאור זה כי הורדת גשמים לעיני אומות העולם יש בה קידוש שמו‬
‫של הקב"ה‪ .‬אמונת אומות העולם שישראל בתפילותיהם מסוגלים להוריד גשמים‪,‬‬
‫מצאה את ביטויה גם בספרו של רבי אברהם סבע ממגורשי ספרד‪ .‬בספרו "צרור‬
‫המור" כתב‪:‬‬
‫ואמר 'גשמיכם בעתם' )ויקרא כו‪ ,‬ד( ולא אמר ונתתי לכם גשמים‪ ,‬להורות‬
‫שהגשמים הם שלנו‪ ...‬וזה היה תפארת עוזנו‪ ...‬לפי שהינו יודעים להביא המים‬
‫בעתם ‪ ...‬שרואים שליח מעוטף בטליתו ובהזכירו שלש עשרה מידות מוריד‬
‫גשמים ‪ ...‬ולכן אמר 'גשמיכם' שהם שלכם ‪ ...‬אבל אומות העולם שלא רצו לקבל‬
‫התורה‪ ,‬אין ראוי לתת להם מים‪) ...‬שם‪ ,‬תחילת פרשת בחקותי(‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬על הפסוק "ושברתי גאון עזכם" )שם‪ ,‬יט( הוא מבאר‪:‬‬
‫‪ ...‬וכבר קרה כזה כי המלכות ארגון ]ספרד[ בזמן עצירה‪ ,‬השליכו היהודים כולם‬
‫מחוץ לעיר וסגרו השערים בעדם עד שיביאו מים‪ ...‬כי זהו עוזנו להוריד גשמים‬
‫‪16‬‬
‫בעתם בתפילותינו )שם(‪.‬‬
‫עדות מאוחרת הרבה יותר מובאת בספר "פאת השולחן ‪ 17‬לרבי ישראל משקלאוו‪,‬‬
‫תלמידו של הגאון מווילנא‪ ,‬ואלו דבריו‪:‬‬
‫‪ ...‬בארץ ישראל נוהגים כל סדרי תעניות ראשונות ואמצעיות ואחרונות על עצירת‬
‫גשמים בכל חומרתן‪ ,‬הכל כדיני הגמרא והמסודרים בטוש"ע‪ ...‬ומתפללים‬
‫נעילה‪ ...‬ועל ריבוי הגשמים אין מתפללים‪ ...‬ועכשיו בצפת מצויה מפולת הבתים‬
‫‪ .16‬על כוחם של גדולי ישראל להשפיע בתפילותיהם להוריד גשמים ראו גם ר' יוסף סמברי‪,‬‬
‫ס' "דברי יוסף"‪ ,‬מהד' שטובר‪ ,‬ירושלים תשמ"א‪ ,‬עמ' ‪.261-260‬‬
‫‪ .17‬צפת תקצ"ו‪ ,‬סימן ב‪ ,‬סעיף יא‪.‬‬
‫‪ÌÈÓ˘‚ ˙¯ÈˆÚ ˙Ú· ˙¯Ó‡‰ ‰ÈÁ˙‰ ÏÚ‬‬
‫‪109‬‬
‫מפני הגשמים ומתפללים עליהם‪ ...‬ומתריעין בשופר‪ ,‬ומוסיפין שש ברכות בז'‬
‫תעניות אחרונות‪) ...‬שם‪ ,‬סימן ב‪ ,‬סעיפים י‪-‬יא(‪.‬‬
‫דברי המחבר מתייחסים לבצורות שפקדו את א"י עם התחדשות היישוב לפני‬
‫כ‪ 190-‬שנה‪.‬‬
‫בנידון זה האיר את עינינו גם בעל ספר "כף החיים"‪ 18,‬ואלו דבריו‪:‬‬
‫סדר תעניות שמתענים בארץ ישראל על הגשמים וכו' ואם יש לנהוג בזמן הזה‬
‫סדר תעניות וכסדר ששנינו במשנתינו‪ ...‬ועיין "ברכי יוסף" ‪ 19‬אות ה'‪ ...‬וכתב‬
‫ששמע מזקני עה"ק ירושלים וחברון דאירע בימיהם עצירת גשמים ונהגו ככל‬
‫סדר שכתבו הטור והשו"ע‪ .‬ובתחילה כתב לדחות זה משום דליכא סמוכים‬
‫בזמ"ה ]=בזמן הזה[‪ ,‬ואח"כ כתב שראה בתשו' מהר"ם בן חביב כ"י סי' ו' שכתב‬
‫ג"כ ]=גם כן[ דיש לנהוג בזה"ה בא"י סדר תעניות ‪ ...‬ועיין בתשו' 'נחפה בכסף'‬
‫ח"ב בסוף קונטרס 'פרי מפרי' ‪ 20‬דף ע"ה ע"א שכתב‪ ,‬שמעתי מפי הרב הכולל‬
‫כמהר"ר ירוחם ווילנא נר"ו ‪ 21‬שבצפת לא עשו אפי' באותם עשר תעניות חמורות‬
‫אלו‪ ,‬משום שאין בזה"ה סמוכים אפי' בא"י‪ ...‬וכ"כ ]וכן כתב[ בספר התקנות‬
‫והמנהגים של ירושת"ו ]=ירושלם תבנה ותקונן[ בדיני תעניות אות צ"ב דבזמן‬
‫גדול הדור האחרון הרב מוהר"ם סוזין זצוק"ל ‪ 22‬אירע כזה ועלתה הסכמתו שלא‬
‫לעשות כסדר מרן וכדעת הברכ"י ‪) ...‬שם‪ ,‬סימן תקעה‪ ,‬סעיף א ואילך(‪.‬‬
‫בהמשך דבריו ציין המחבר שני תאריכים ‪ -‬שנת התקכ"ד ושנת התקנ"א‪ ,‬שעד י"ז‬
‫בחשוון לא ירדו גשמים בירושלים )ואולי גם בא"י‪ ,‬בכולה או בחלקה(‪ ,‬ונתעוררו‬
‫ויכוחים בין חכמי הדור אם להתחיל בסדר תעניות בימי בה"ב‪ ,‬כמובא שם‪.‬‬
‫‪.18‬‬
‫‪.19‬‬
‫‪.20‬‬
‫‪.21‬‬
‫‪.22‬‬
‫בהערותיו לסימנים א‪-‬ט‪.‬‬
‫החיד"א‪ ,‬תפ"ד‪-‬תקס"ו‪.‬‬
‫מחברו‪ ,‬ר' יונה בר חנון נבון‪ ,‬נולד בירושלים תע"ג ונפטר בה בשנת תק"כ‪ .‬הספר‪ ,‬נחפה‬
‫בכסף‪ ,‬נדפס בשנת תק"ח‪ ,‬המובאות על פי ד"צ ירושלים תשנ"ח‪ .‬עדות זו נדפסה בסוף‬
‫אורח חיים‪ ,‬ואלו דבריו‪" :‬מעשה בא לידינו בשנת תק"ח שפסק בין גשם לגשם ארבעים‬
‫יום וקצת רבני אה"ק היו רוצים לגזור ת"צ ככל החומרות של האחרונות כמ"ש הטור‪...‬‬
‫וקצת רבנים היו רוצים לגזור ת"צ פשוט‪ ...‬ודעתי נוטה כדעת המקלים‪ ...‬ועוד שמעתי מפי‬
‫הרב כמה"ר ירוחם מווילנא נר"ו שבצפת לא עשו אפילו באותם עשר תעניות חומרות אלו‪...‬‬
‫וגדול השלום עשה שלום בינינו שבאו הגשמים בשופע גדול ולא הוצרכנו לתענית כלל‪...‬‬
‫כה דברי הצעיר יונה נבון ס"ט"‪.‬‬
‫נזכר בספר "קריה נאמנה ‪ -‬קורות עם ישראל בעיר ווילנא"‪ ,‬ווילנא תרע"ה‪ ,‬עמ' ‪ ,278‬נפטר‬
‫בשנת תקס"ט‪.‬‬
‫הרב שלמה משה ב"ר אליעזר סוזין‪ ,‬מרבני ירושלים‪ ,‬נפטר בשנת תקצ"ו‪ .‬וראו עליו י' גליס‪,‬‬
‫אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל‪ ,‬ירושלים תשל"ח‪ ,‬כר' ג‪ ,‬עמ' קטז‪-‬קיז‪.‬‬
‫„"¯ ‪¯Ï‚ȯ χÎÈÓ‬‬
‫‪110‬‬
‫כן כתב בעל "כנסת הגדולה"‪:‬‬
‫‪ ...‬כמדומה ששמעתי בשם מהר"י איסקאפה‪ 23‬שששה ברכות שמוסיפין בתעניות‬
‫אחרונות שגוזרין על הגשמים אינן נוהגים עכשיו‪ ,‬ואם נוהגים אינו אלא בארץ‬
‫ישראל‪) ...‬שם(‪.‬‬
‫נמצאנו למדים‪ ,‬שחכמים אחדים תלו את פסיקתם זו בהעדר רבנים סמוכים‪ ,‬בניגוד‬
‫לכמה גדולי ישראל‪ ,‬שסברו שיש לקיימם‪ ,‬ומסתמכים על מסורת שעברה מפי‬
‫השמועה‪.‬‬
‫ועוד מעיר בעל ספר "פלגי מים"‪..." :‬ומוסיף הש"ץ שחרית ומנחה בשומע תפלה‬
‫‪24‬‬
‫תפילת 'וענינו בורא עולם' ‪ ...‬כנדפס בסידורים" )שם‪ ,‬סימן כה; עמ' כב‪-‬כג(‪.‬‬
‫ובהערה פד כתב‪" :‬כן הוא מנהגנו לומר הש"ץ‪ ...‬שחרית ומנחה אפילו בלא תענית‪,‬‬
‫והיא כתובה בטור סי' תקע"ט לגבי ז' תעניות אחרונות"‪ .‬ועוד הוסיף‪:‬‬
‫כן הוא המנהג ד ר ק ה ש " ץ אומר ולא הקהל‪ ,‬מה שכתב הרב צ"ע ]=צריך‬
‫עיון[‪ ,‬דמדוע לא ישאלו הציבור בתפילת לחש שלהם והרי בשו"ע או"ח קי"ט‬
‫מבואר‪" ,‬שבברכת שומע תפילה יכול כל אחד לשאול בין צרכיו ממש ובין צרכי‬
‫הרבים‪ ,‬ואמנם המנהג כיום שבזמן עצירת גשמים לא מתענים‪ ,‬אבל כל יחיד‬
‫שואל ומבקש תפילת ועננו‪ ...‬וכן הוא בחזרה‪ ,‬וכן פורסם ע"י הבד"ץ של העדה‬
‫החרדית בירושלים בשנה זו ]תשנ"ט[ וכן כתב בספר "ולגשמים בעתם"‪ 25‬בשם‬
‫הגר"ח קנייבסקי שליט"א )שם‪ ,‬הערה פה(‪26 .‬‬
‫לאור הבירורים וההסכמות הללו היינו מצפים שהתפילה תודפס בכל הסידורים‬
‫במקומה הראוי ויצוין מקורה‪ ,‬אך כאמור המצב אינו כך‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫כמו כן הדפיס המחבר תפילה נוספת‪ ,‬שחיברה הגאון ר' יהודה מוסקטו‪ ,‬תפילה‬
‫ליחיד‪" :‬רועה ישראל האזינה קול תחנוני עמך ישראל‪ ,"...‬שאותה יש לומר‬
‫בתפילת העמידה לפני תפילת רפאנו ה'‪.‬‬
‫מתקבל הרושם שלמרות המלצתו של המחבר ודברי ההסכמה מפי החכמים שפנה‬
‫אליהם ושהסכימו עמו שראוי לנהוג אף בימינו כמנהג חז"ל בעת עצירת גשמים‬
‫‪.23‬‬
‫‪.24‬‬
‫‪.25‬‬
‫‪.26‬‬
‫‪.27‬‬
‫נולד בשאלוניקי בשנת ש"ל )‪ ,(1570‬חיבר פירוש על שו"ע בשם "ראש יוסף"‪ ,‬נפטר בשנת‬
‫תכ"ב‪.‬‬
‫ראו שם‪ ,‬הערה פד ‪ -‬כיצד לנהוג בשעת אמירת תפילת "קריאת שמע"‪ .‬המחבר מוסיף‬
‫הערה‪ ,‬כעין סגולה‪" :‬בכל פעם שאומרים וענינו טוב שבקריאת שמע של התפילה ירים‬
‫הש"ץ קולו בתיבות 'ועצר את השמים ולא יהיה מטר'‪...‬כדי שהציבור ישימו אל ליבם ויומרו‬
‫בתפילת שמונה עשרה את התפילה מתוך רגש של תחנונים"‪.‬‬
‫א' כהן‪ ,‬בני‪-‬ברק תשנ"ט‪.‬‬
‫ועיינו בהמשך ההערה הנ"ל‪ ,‬ששם דן המחבר בשאלה עד מתי אומרים "ועננו" ובעניינים‬
‫נוספים‪.‬‬
‫רב ומחבר ספרים‪ ,‬חי באיטליה בין השנים רצ"ה‪-‬ר"נ )‪.(1590-1535‬‬
‫‪ÌÈÓ˘‚ ˙¯ÈˆÚ ˙Ú· ˙¯Ó‡‰ ‰ÈÁ˙‰ ÏÚ‬‬
‫‪111‬‬
‫ המלצתו לא קנתה לה שביתה בציבור‪ ,‬והעולם כמנהגו נוהג‪" ,‬ומסתפק" באמירת‬‫תפילת "ועננו"‪.‬‬
‫*‬
‫בקהילות אשכנז בארץ ישראל מקובל להוסיף בתפילת "העמידה" קטע תפילה בעת‬
‫עצירת הגשמים‪ 28.‬תפילה מיוחדת זו משולבת בתוך ברכת "שמע קולנו"‪ 29,‬ופותחת‬
‫במילים "ועננו בורא עולם ‪ ."...‬לשון מיוחדת מובאת בירושלמי על בקשת גשמים‪,‬‬
‫שהרי בעת עצירת גשמים מרחפת רוח של דאגה וחרדה על העם‪ ,‬עד כי חז"ל כינו‬
‫‪30‬‬
‫אותה "שאלה שהיא מדוחק אומרה בשומע תפילה" )תענית א‪ ,‬א(‪.‬‬
‫תפילה זו מודפסת בסידורים החדשים המקובלים בחלק מבתי הכנסת בארצנו‪ ,‬כגון‬
‫"רינת ישראל"‪ 31,‬סידור התפילה של הוצאת "קורן"‪ 32,‬סידור "כלל ישראל"‪ 33,‬וגם‬
‫בחלק מהסידורים בהוצאת "אשכול"‪ 34.‬הצד השווה בסידורים אלה שלא צוין בהם‬
‫מקור התפילה ומחברה‪ ,‬ושמא לא פרסמו פרטים על התפילה מכיוון שמקורה אינה‬
‫ברורה בוודאות‪ .‬אגב‪ ,‬בסידורים ה"ישנים"‪ ,‬מלפני עשרות שנים‪ ,‬אין זכר לתפילה‬
‫זו‪ ,‬והוא פלא‪ ,‬שהרי שנות בצורת ושנים שהגשמים איחרו לפקוד את ארצנו‬
‫מרובות היו‪ ,‬האמנם לא נאמרה התחינה בתפילת "העמידה"? ‪35‬‬
‫התחינה כוללת בקשה לגשמי ברכה‪ ,‬אך משולבות בה גם בקשות נוספות‪ :‬כנגד‬
‫פגעים שונים‪ ,‬בקשה לשלום ובקשות כלליות נוספות‪ ,‬שהרי חז"ל קבעו ש"בשומע‬
‫‪.28‬‬
‫‪.29‬‬
‫‪.30‬‬
‫‪.31‬‬
‫‪.32‬‬
‫‪.33‬‬
‫‪.34‬‬
‫‪.35‬‬
‫בנושא עצירת גשמים ראו נ' פריד‪" ,‬פיוט מהגניזה לתענית עצירת גשמים"‪ ,‬סיני‪60 ,‬‬
‫)תשכ"ז(‪ ,‬עמ' קכה‪-‬קכז‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬למשל‪ ,‬י' שביב‪" ,‬מבנה תפילת העמידה )עיונים ולקחים("‪ ,‬ארשת ‪ -‬לתרבות התפילה‬
‫ובית הכנסת‪ ,‬ג )תשד"ם(‪ ,‬עמ' ‪ .58-48‬וראו על ברכת "שומע תפילה" שם‪ ,‬עמ' ‪) 55‬ואינו‬
‫מזכיר את תפילת "ועננו"(‪.‬‬
‫ובבלי‪ ,‬שם‪ ,‬ב‪ ,‬ע"א‪ ,‬וראו הפירושים על אתר‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬מהדורת תשל"ז‪.‬‬
‫במהד' תשמ"ה ובאחרות‪.‬‬
‫בעריכת יואל רפל ואחרים‪ ,‬ירושלים תשנ"א‪.‬‬
‫בסידור "שירה חדשה"‪ ,‬הוצאה ארצישראלית ‪ -‬תשל"ב‪ ,‬שהיה נפוץ בקרב מתפללים לפני‬
‫כ‪ 40-‬שנה‪ ,‬התפילה משום מה לא נדפסה‪.‬‬
‫ראו דבריו של בעל ספר "ערוך השלחן"‪ ,‬ר' יחיאל מיכל עפשטיין‪" :‬וכן המנהג פשוט‬
‫אצלנו וכבר נדפס בסידורים תפילה לעצירת גשמים בשומע תפילה‪)"...‬סימן קיז‪ ,‬סעיף ט(‪.‬‬
‫דבריו "וכבר נדפס בסידורים" הם כלליים‪ ,‬בדקתי בסידורים שנדפסו בזמנו ולא מצאתי‬
‫התפילה בדפוסים הללו‪ .‬כנראה‪ ,‬שלא טרח להדפיס את נוסח התפילה בסימן זה מכיוון‪,‬‬
‫שניתן למצוא אותה בסידורים‪ ,‬מבלי שציין באילו מהם‪.‬‬
‫„"¯ ‪¯Ï‚ȯ χÎÈÓ‬‬
‫‪112‬‬
‫תפילה" רשאי המתפלל לבקש בקשות אישיות וציבוריות‪ 36,‬ולכן המחברֿהפייטן‬
‫כרך את כל הבקשות בחדא מחתא‪.‬‬
‫הרבה קהילות של בני אשכנז בארץ ישראל קיבלו על עצמם לאמרה בעת עצירת‬
‫הגשמים על פי הכרזת גדולי הדור‪ ,‬כעין מה שנהגו לפנים על פי סדר תעניות‪,‬‬
‫כמבואר במסכת תענית ובטור שו"ע תקעה‪ 37 ,‬לא כן מנהגם של בני עדות המזרח‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬להם נוסח שונה של "ברכת השנים" בקיץ ובחורף‪ .‬ב"ברך עלינו" הנאמרת‬
‫בחורף‪ ,‬כלולים פסוקים הזהים לנוסח "ועננו"‪ ,‬בין אם פקדו את הארץ גשמים ובין‬
‫אם לא‪ ,‬וכל זאת בברכת השנים‪ ,‬ולא כתוספת לברכת "שומע תפילה" ‪ -‬כמנהגם‬
‫‪38‬‬
‫של בני אשכנז‪.‬‬
‫נוסח תפילת ועננו‬
‫‪39‬‬
‫ועננו בורא עולם במדת הרחמים‪,‬‬
‫בוחר בעמו ישראל להודיע גדלו‬
‫והדרת כבודו‪ .‬שומע תפלה‬
‫תן טל ומטר על פני האדמה‪,‬‬
‫ותשביע את העולם כלו מטובך‬
‫ומלא ידינו מברכותיך ומעשר‬
‫מתנת ידיך‪ .‬שמר והצל שנה זו‬
‫מכל דבר רע‪ ,‬ומכל מיני משחית‬
‫ומכל מיני פרענויות‪ ,‬ועשה לה‬
‫תקוה ואחרית שלום‪ .‬חוס ורחם‬
‫עלינו ועל כל תבואתנו ופרותינו‬
‫וברכנו בגשמי ברכה‪ ,‬ונזכה לחיים‬
‫ושבע ושלום כשנים הטובות‪,‬‬
‫והסר ממנו דבר וחרב ורעב‪,‬‬
‫‪.36‬‬
‫‪.37‬‬
‫‪.38‬‬
‫‪.39‬‬
‫נ ו ס ח ב ר ך ע ל י נ ו )בחורף‪ ,‬לפי בני‬
‫המזרח(‬
‫ברך עלינו ה' אלוקינו את השנה‬
‫הזאת ואת כל מיני תבואתה לטובה‬
‫ותן טל ומטר לברכה על כל פני‬
‫האדמה‪ ,‬ורוה פני תבל‪ ,‬ושבע‬
‫את העולם כלו מטוביך‪ ,‬ומלא‬
‫ידינו מברכותיך‪ ,‬ומעשר מתנת‬
‫ידיך‪ ,‬שמרה והצילה שנה זו מכל‬
‫דבר רע‪ ,‬ומכל מיני משחית‪ ,‬ומכל‬
‫מיני פרענות‪ ,‬ועשה לה תקוה‬
‫טובה ואחרית שלום‪ ,‬חוס ורחם‬
‫עליה ועל כל תבואתה ופרותיה‪,‬‬
‫וברכה וגשמי רצון ברכה ונדבה‪,‬‬
‫ותהי אחריתה חיים ושבע ושלום‬
‫כשנים הטובות לברכה‪ ,‬כי א‪-‬ל טוב‬
‫על פי שלחן ערוך‪ ,‬אורח חיים‪ ,‬סימן קיט‪.‬‬
‫על כך ראו י' גילס‪ ,‬ספר מנהגי ארץ ישראל‪ ,‬ירושלים תשנ"ד )מהד' שנייה(‪ ,‬עמ' קסו‪ ,‬הערה‬
‫ח‪.‬‬
‫סמואל )לעיל‪ ,‬הערה ‪ (4‬סבור "שעיקרה של התפילה לקוח מברכת 'ברך עלינו' לפי מנהג‬
‫הספרדים‪ .‬תפילה זו הוכנסה לסידורי האשכנזים בארץ ישראל‪ ,‬ונוהגים לאמרה ב'שומע‬
‫תפילה'" )הערה ‪ 25‬במאמרו(‪ ,‬ולא הזכיר כלל את מקורה בטור‪ ,‬סימן תקעט‪.‬‬
‫על המקור ראו להלן‪.‬‬
‫‪ÌÈÓ˘‚ ˙¯ÈˆÚ ˙Ú· ˙¯Ó‡‰ ‰ÈÁ˙‰ ÏÚ‬‬
‫וחיה רעה ושבי ובזה‪ ,‬ויצר הרע‬
‫וחליים רעים וקשים ומאורעות‬
‫רעים וקשים‪ ,‬וגזר עלינו גזרות טובות‬
‫מלפניך‪ ,‬ויגלו רחמיך על מדותיך‬
‫ותתנהג עם בניך במדת הרחמים‪,‬‬
‫‪40‬‬
‫וקבל ברחמים וברצון את תפלתנו‪.‬‬
‫‪113‬‬
‫ומטיב אתה ומברך השנים‪ .‬ברוך‬
‫אתה ה' מברך השנים‪.‬‬
‫בסידורים מבוארים שראו אור בעבר ובעשורים האחרונים‪ ,‬היינו מצפים שיידרשו‬
‫לסוגיית מקור התפילה‪ .‬נזכיר את "אוצר התפילות"‪ 41,‬שבו‪ ,‬לפני תפילת "שומע‬
‫תפילה"‪ ,‬נדפסה ההערה‪ " :‬י כ ו ל אדם להוסיף בה ולשאול כל צרכיו"‪ ,‬ותפילת‬
‫"ועננו" איננה נזכרת כלל‪ .‬הוא הדין ב"סידור רב עמרם גאון השלם" מאת ר' אריה‬
‫ליב פרומקין‪ 42 :‬ב"ברכת השנים" אמנם נדפס נוסח הברכה כפי הנהוג בקרב בני‬
‫המזרח‪ ,‬אך ב"שומע תפילה" לא נאמר מאומה על הבקשה המיוחדת לגשמים‬
‫כנוסח "ועננו"‪ .‬ב"סידור רב סעדיה גאון" )ירושלים תש"א( באה הוראה זאת‪:‬‬
‫"כשהחורף בתקפו והוא זמן שצריכים לגשם מתפללים בו בענין הגשם ואומרים‪,‬‬
‫ותן טל ומטר על פני האדמה ושבע את העולם כלו מברכות טובך ורוה פני תבל‬
‫מעושר מתנת ידך ושמרה והצילה לשנה הזאת מכל מיני משחית ומכל מיני‬
‫פורענויות וברכה עלינו כשנים הטובות‪ ,‬ברוך אתה ה' מברך השנים" )עמ' כא(‪.‬‬
‫נוסח זה דומה לנוסחים הקדומים‪ ,‬כגון זה של הרמב"ם‪43 .‬‬
‫בסדרת ספרים בשם "סידור הגאונים והמקובלים והחסידים" לרב מ"י ווינשטאק‬
‫)ירושלים תשל"א( שבהם דנים בהרחבה בתפילות לכל השנה‪ ,‬נכללים פרטים רבים‬
‫על נוסחי התפילה מקורותיה והנהגות שונות‪ ,‬אף בהם אין זכר לתפילת "ועננו"‪,‬‬
‫לא בדיון על תפילת העמידה )כרך ג( ולא בדיון על תפילות בתעניות )כרך טז(‪,‬‬
‫כנראה משום שהמלקט ערך את דבריו על פי הסידורים הישנים שבהם לא מצא‬
‫את התפילה‪.‬‬
‫בספרו החשוב של הרב יששכר יעקובסון ‪" -‬נתיב בינה" )תל‪-‬אביב תשכ"ח( שכולו‬
‫מוקדש למבנה "סידור התפילה" ולתפילות השונות במעגל השנה‪ ,‬ימצא המעיין‬
‫אריכות דברים על "ברכת השנים" )נוסח רב עמרם גאון ונוסח הרמב"ם(‪ ,‬אף כאן‬
‫לא הוזכרה תפילת "ועננו"‪.‬‬
‫‪.40‬‬
‫‪.41‬‬
‫‪.42‬‬
‫‪.43‬‬
‫ראוי לשים לב לשינויים הקלים בפסוקי התפילה בין הנדפס בסידורים לעומת המקור בטור‪.‬‬
‫ניו‪-‬יורק תש"ו‪ ,‬שני כרכים )וראו שם את דבריו של הפרשן "ענף יוסף" על אתר(‪.‬‬
‫מהד' ירושלים תרע"ב‪ ,‬עמ' קכב‪ ,‬עמ' ב‪.‬‬
‫ראו סדר התפלות לכל השנה‪ ,‬ברכה ט‪ .‬אגב‪ ,‬לפי נוסח הרמב"ם אין הבדל בין הברכה בימי‬
‫הקיץ ובין זו שבחורף‪.‬‬
‫‪114‬‬
‫„"¯ ‪¯Ï‚ȯ χÎÈÓ‬‬
‫נזכיר עוד ספרים שעניינם הלכות תפילה‪ :‬ספר "אשי ישראל ‪ -‬דיני תפילה לכל‬
‫השנה"‪ 44 ,‬וכן הספר "תפילה כהלכתה ‪ -‬אוסף דינים ומנהגים הקשורים לקיום מצות‬
‫התפילה וסדריה"‪ - 45‬בספר זה לא הוזכרה תפילת "ועננו" אפילו לא ברמז‪ ,‬פרט‬
‫להסתמכות על סימן קיט באו"ח העוסק בהוספת תפילה לצורך גדול בברכת‬
‫"שומע תפילה"‪ 46 .‬הוא הדין לספרו של אליעזר הלוי‪" ,‬יסודות התפילה" )תל‪-‬אביב‬
‫תשי"ב( הדן בהרחבה בפרק תעניות ובעניין הוספת עוד שש ברכות על פי המשנה‬
‫)תענית ב‪ ,‬ב‪-‬ד( בברכת "שמע קולנו"‪ ,‬אך אין רמז לתחינה "ועננו"‪ .‬ותמיהה גדולה‬
‫היא שבספרו של הרב עדין שטינזלץ ‪" -‬הסידור והתפילה" )תל‪-‬אביב תשנ"ד(‪ ,‬לא‬
‫מצאנו את אזכורה של תפילת "ועננו"‪ ,‬על אף שהציבור אומרה מזה כמה שנים‬
‫בעת עצירת גשמים‪ .‬ואף בסימן ה )שם( ‪" -‬תעניות ציבור"‪ ,‬הכולל הסברים על‬
‫תעניות‪ ,‬ובכללם תענית על עצירת גשמים ‪ -‬לא הזכיר תפילה זו‪47 .‬‬
‫האמור עד כאן מכוון למסקנה שנוסח תפילה זה לא נאמר עד לפני כמה עשרות‬
‫שנים‪ ,‬ושהכללתה ב"שומע תפילה" הוא עניין מחודש‪ ,‬שרבני ארץ ישראל בדורות‬
‫האחרונים קבעו לאמרה‪ ,‬ומכיוון שלא מצאנוה בכל הסידורים‪ ,‬גם לא התקבלה על‬
‫‪48‬‬
‫כלל הציבור‪.‬‬
‫חיזוק להשערה זו ניתן אולי ללמוד מן העובדה שהוראה זו התפרסמה לראשונה‬
‫בלוח "שנה בשנה" היוצא לאור על ידי "היכל שלמה" )בעבר מקום מושבה של‬
‫הרבנות הראשית( משנת תשכ"ב ואילך‪ ,‬בתקופת כהונתם של הרבנים הגאונים‬
‫‪.44‬‬
‫‪.45‬‬
‫‪.46‬‬
‫‪.47‬‬
‫‪.48‬‬
‫מחברו א"י פפויפר‪ ,‬ירושלים תשנ"ח‪ .‬בפרק כג‪ ,‬סימן מ‪ ,‬רומז המחבר לתחינת "ועננו"‪ ,‬וזה‬
‫לשונו‪" :‬יחיד או ארצות הצריכים לגשם בימות החמה‪ ..‬והשליח ציבור יאמר בברכת שומע‬
‫תפילה את כל הנוסח שתיקנו לעצירת הגשמים‪ ,‬ואינו רשאי לומר רק טל ומטר"‪ .‬המשתמע‬
‫מכאן שרק שליח הציבור נושא תפילה לגשם‪ ,‬אך המחבר לא ציין במפורש מהו נוסח‬
‫התפילה‪ .‬בסימן נ‪ ,‬הדן בתפילת "שומע תפילה"‪ ,‬כתב‪ " :‬וכן יכול להוסיף בברכות אלו‬
‫תפילה לצרכי הרבים‪ ,‬ויאמר אותה בלשון רבים‪ ,"...‬ולא הזכיר כלל את תפילת "ועננו"‪.‬‬
‫מחברו י"י פוקס‪ ,‬ירושלים תשמ"ט‪.‬‬
‫פרק יב‪ ,‬סימן עד‪-‬עז )הוספת בקשות ב"שמונה עשרה"(‪.‬‬
‫ראו שם‪ ,‬חלק א‪ ,‬עמ' ‪.110‬‬
‫אין בידי לציין מאימתי החלו להדפיס את התפילה בסידורים ואימתי הפסיקו להדפיסה‪.‬‬
‫אמנם ר' י"מ עפשטיין )תקפ"ט‪-‬תרס"ב( ציין שהיא נדפסה בסידורים )ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪,(35‬‬
‫אך מבדיקתי בסידורים שראו אור מתקופתו‪ ,‬לא מצאתי כאלה שתפילה זו נדפסה בהם )אם‬
‫כי זו אינה ראיה גמורה‪ ,‬הגם שמספר המהדורות מהשנים הללו רב ביותר(‪ .‬בכל זאת‪ ,‬על‬
‫סמך התרשמות כללית‪ ,‬ניתן לראות שבסידורים מן ה"נוסח הישן" התפילה נעדרת‪ ,‬ורק לפני‬
‫כמה עשורים חזרו והדפיסוה מבלי לציין את מקורה‪.‬‬
‫‪ÌÈÓ˘‚ ˙¯ÈˆÚ ˙Ú· ˙¯Ó‡‰ ‰ÈÁ˙‰ ÏÚ‬‬
‫‪115‬‬
‫מתוך תלמוד בבלי כ"י מינכן ‪ .95‬מהד' צילום‪ .‬ירושלים‪ ,‬ספר‪ ,‬תשל"א‪ ,‬עמ'‬
‫‪) .246‬פרק א משנה ד(‪.‬‬
‫‪116‬‬
‫„"¯ ‪¯Ï‚ȯ χÎÈÓ‬‬
‫איסר אונטרמן ויצחק נסים זצ"ל כרבנים הראשיים לארץ ישראל‪ 49 .‬מאז כלולה‬
‫הוראה זו בכל כרכי "שנה בשנה"‪ ,‬וזה לשונה שם‪:‬‬
‫עבר י"ז במר‪-‬חשוון‪ ,‬זמן רביעה ראשונה‪ 50 ,‬ולא ירדו גשמים מתחיל ה ש " ץ‬
‫לומר בברכת שומע תפילה "ועננו בורא עולם" ‪ ...‬ואם נענו ‪ ...‬אומרים ברכת‬
‫הודאה אחר תפילת שחרית‪ ,‬ואין אומרים תחנון בתפלה זו" )שנה בשנה‪ ,‬תשכ"ב‪,‬‬
‫עמ' ‪.(41‬‬
‫מפשט הדברים עולה‪ ,‬שרק שליח הציבור אומר תפילה זו )כך גם במקורות אחרים‪,‬‬
‫כפי שהראינו לעיל(‪ ,‬ואילו לפי מנהגנו כל הציבור אומר אותה בתפילת העמידה‪.‬‬
‫עוד נעיר שבלוח "ארץֿישראל" של הרב מיכל טוקצינסקי‪ ,‬המתפרסם ברציפות‬
‫מאז שנת תרס"ה )‪ ,(1905‬אין זכר להוראה לומר תפילת "ועננו"‪ ,‬ונראה שביישוב‬
‫הישן לא אמרוה בתפילת העמידה‪ ,‬אלא בהתכנסויות מיוחדות ביקשו רחמי שמים‪,‬‬
‫שארץֿישראל תיפקד בגשמי ברכה‪ .‬אולם בספרו "ספר ארץֿישראל"‪ ,‬העוסק‬
‫במנהגי האשכנזים בארץ ישראל )מהד' ירושלים תשכ"ו( כתב‪:‬‬
‫בארץ ישראל נוהגין בעצירת גשמים סדרי תעניות האמורים במשנה ובגמרא‪,‬‬
‫ו ה ש ל י ח צ י ב ו ר אומר בשמע קולנו ‪ -‬תפילת "ועננו בורא עולם" אבל הוספת‬
‫‪ .49‬לאחרונה זכינו להופעתו של ספר המתעד את פעילותה של הרבנות הראשית לישראל מימי‬
‫יסודה ועד היום‪ ,‬ובו התייחסות להכללת תפילת "ועננו" בעת עצירת גשמים בא"י‪ :‬ספר‬
‫"הרבנות הראשית לישראל ‪ -‬שבעים שנה לייסודה‪ ,‬תרפ"א‪-‬תשנ"א‪ :‬סמכותה‪ ,‬פעולותיה‪,‬‬
‫תולדותיה ‪ -‬אסופת מאמרים‪ ,‬מקורות‪ ,‬נאומים זכרונו‪ ,‬בעריכת א' ורהפטיג וש' כ"ץ‪,‬‬
‫ירושלים תשס"ב‪ ,‬כרכים א‪-‬ג‪ .‬מקובץ מקיף זה )‪ 1572‬עמ'( דלינו את הפרטים האלה‪ :‬בשנת‬
‫תרפ"ב ב‪-‬ו' בטבת קראה הרבנות הראשית )כאשר כיהן מרן הראי"ה קוק זצ"ל כרבה הראשי‬
‫של ארץ ישראל(‪" :‬הודיעו לציבור הואיל וחצי חורף עבר ללא גשמי ברכה‪ ,‬יש לומר בכל‬
‫יום ועננו‪ ,‬אבינו מלכנו ו‪ 10-‬פרקי תהלים‪ ,‬בימי בה"ב יש להתאסף באשמורת הבוקר‬
‫לאמירת סליחות‪ ,‬י"ג מידות ולתקוע בשופר" )שם‪ ,‬עמ' ‪ .(1191‬קריאה זו של הרבנים‬
‫הראשיים נשנתה שוב בשנת תש"ח ט' בטבת‪ ,‬בתשט"ו ל' בשבט‪ ,‬י"ז טבת תשי"ט‪ ,‬בתשכ"ג‬
‫א' בכסלו‪ ,‬בתשל"ג י"ט באדר א'‪ .‬בשנת תשמ"ב‪ ,‬ד' בטבת‪ ,‬החליטה מועצת הרבנות‬
‫הראשית לערוך תפילות מיוחדות לרגל עצירת גשמים‪ ,‬הרבה"ר קבעה שיש לומר ב"פרשת‬
‫ויגש" את "תפילת הגשם" הנהוגה ב"שמיני עצרת"‪" :‬עפ"י הוראת הרב עובדיה יוסף‬
‫שליט"א התקיימה תענית ציבור‪ ,‬ואמירת תהלים וסליחות על עצירת גשמים והבצורת הקשה‬
‫שגרמו נזק רב‪ ."...‬גם בשנת תשמ"ה ד' בטבת‪ ,‬קראו הרבני הראשיים לציבור להתפלל‬
‫לירידת גשמים בגלל מיעוט גשמים‪ .‬התיעוד המאוחר ביותר הוא משנת תשנ"א‪ ,‬שבכ"ז‬
‫בחשוון בה התקיימה תפילת "יום כפור קטן" נוכח עצירת גשמים‪ ,‬ובי"ט בכסלו‪ ,‬על פי‬
‫קריאת הרבנות הראשית התאספו אלפים לתפילה מיוחדת ליד הכותל המערבי לתפילה‬
‫לנוכח עצירת הגשמים‪ .‬הנה כי כן‪ ,‬הכללת תפילת "ועננו" בתפילת העמידה הונהגה כבר‬
‫מלפני כשמונים שנה‪ ,‬ולצדה עצרות תפילה מיוחדות‪ .‬אלה שלא קיבלו את פסיקתה של‬
‫הרבנות הראשית לא הדפיסו את התפילה בסידורים שרווחו בציבור באותן שנים‪.‬‬
‫‪ .50‬לפי המשנה‪ ,‬זמן הרביעה הראשונה הוא הזמן שרק היחידים התחילו להתענות‪ ,‬אבל תעניות‬
‫ציבוריות התחילו רק בשלב מאוחר יותר ‪ -‬ראו לעיל‪.‬‬
‫‪ÌÈÓ˘‚ ˙¯ÈˆÚ ˙Ú· ˙¯Ó‡‰ ‰ÈÁ˙‰ ÏÚ‬‬
‫‪117‬‬
‫שש הברכות המובאות בטור ונזכרות בשולחן ערוך )סי' תקעה‪ ,‬ס"ק ד( אינה‬
‫נהוגה‪ ,‬גם תפילת נעילה לא ראינו נוהגין" )עמ' כ‪ ,‬סימן ז(‪.‬‬
‫משמע מכאן‪ ,‬שההוראה היא לש"ץ בלבד ולא לכלל הציבור‪ ,‬ולא כמנהגנו עתה‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫*‬
‫עד כה עסקנו בהנהגות לעצם אמירת התחינה‪ ,‬עתה נברר את מקור התפילה ואת‬
‫מחברה‪.‬‬
‫בספרו "אוצר התפילה והפיוט" )כרך ב‪ ,‬אות ו‪ ,‬מס' ‪ (469‬מייחס חוקר השירה‬
‫והפיוט ישראל דוידזון תפילה זו לר' אליעזר בן אליה אשכנזי‪ ,‬בהסתמך על מחזור‬
‫ה"כל בו" )חלק ד‪ ,‬עמ' ‪ .(442‬רבי אליעזר אשכנזי )הרופא( חי בין השנים‬
‫רע"ג‪-‬שמ"א )‪ 52 ,(1581-1513‬ובנדודיו הגיע למצרים‪ ,‬לקפריסין‪ ,‬לפראג‪ ,‬אשכנז‪,‬‬
‫ובסוף ימיו השתקע בקראקא‪ .‬את פרסומו קנה לו בספריו "יוסף לקח"‪" ,‬מעשה‬
‫ה'" ואחרים‪ .‬כמו כן‪ ,‬מוכרות לנו כמה תשובות שכתב לחכמי דורו )ראו ס' אור‬
‫החיים‪ ,‬בערכו(‪ ,‬וכן חיבר כמה סליחות ופזמונים בעת ישיבתו בקראקא‪ .‬קובץ‬
‫הסליחות שחיבר זכה לכינוי "סליחות רבי אליעזר אשכנזי"‪ ,‬ונדפס בתוך "סדר ימי‬
‫הסליחות" וכן בתוך מחזור "כל בו"‪ 53.‬ברם‪ ,‬העיון ב"כל בו" מגלה‪ ,‬שתפילת‬
‫"ועננו" נדפסה בסמוך לסליחות של רבי אליעזר אשכנזי‪ ,‬אך לא צוין שם שהוא‬
‫חיברם‪ .‬בקובץ סליחות ‪ 54‬מצאנו מספר סליחות‪ :‬סליחה בהיות מידת הדין מתוחה‪,‬‬
‫סליחה לרעב ויוקר ולשנת בצורת‪ ,‬סליחה להצלחת המלך במלחמה‪ ,‬וכן סליחה‬
‫למצוא חן בעיני המלך והשרים ‪ -‬כל אלו הם משל רבי אליעזר אשכנזי‪ .‬אחריהן‬
‫‪.51‬‬
‫‪.52‬‬
‫‪.53‬‬
‫‪.54‬‬
‫בסעיף ח כתב‪" :‬ועל ריבוי גשמים אין מתפללים ‪ -‬בלתי כשיש חשש מפולת‪...‬במקרה‬
‫שהגשמים מקלקלין הרבה ‪ -‬מתפללים בדרך הודאה שיפסקו הגשמים ויהיה ריוח בעולם"‪,‬‬
‫והמחבר מוסיף‪" :‬בימי קרה רק בשנה אחת שקלקלו הגשמים המרובים את התבואה‬
‫והירקות‪ ,‬והחליטו הרבנים להתחנן‪...‬אבל גם זה לא אסתייע‪ ."...‬וראו עוד ספר התקנות‬
‫והסכמות ומנהגים הנוהגים פעה"ק ירושלים‪ ,‬ירושלים תרמ"ג )ד"צ תשכ"ט(‪ ,‬עמ' נח‪-‬נט‪,‬‬
‫סימן פה‪-‬צג‪ ,‬שעניינם תעניות ותפילות בעת עצירת גשמים‪ .‬וראו עוד י' שוורץ‪ ,‬גבורות‬
‫גשמים ‪ -‬לקט בענייני הגשמים באגדה ובהלכה‪ ,‬ירושלים תשמ"ד‪ .‬סדר נדיר העוסק‬
‫בתפילות נגד עצירת גשמים הוא "סדר תפלות לשאלת מטר‪ ...‬עם חזרת העמידה‪ ,‬עם ארבע‬
‫ועשרים ברכות‪ ...‬סדרו הרב שמואל מנדס סולא‪ ..‬עם איזה תוספות שהוסיף‪ ,‬הרב יעקב‬
‫לופיס פונסיקא‪ ,"...‬אמשטרדם תקל"ג‪.‬‬
‫ראו עליו חיים מיכל‪ ,‬ס' אור החיים ‪ -‬חכמי ישראל וספריהם )מהד' צלום(‪ ,‬ירושלים תשכ"ה‪,‬‬
‫עמ' ‪) 200-199‬מס' ‪ ;(418‬מ' מרגליות‪ ,‬אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל‪ ,‬ירושלים תש"ו‪,‬‬
‫כר' א‪ ,‬עמ' ‪ - 184-182‬לאחר סקירה על תולדות חייו וספריו‪ ,‬מעיר המלקט‪..." :‬כן חיבר‬
‫כמה סליחות ופזמונים‪. "...‬‬
‫סדור ומחזור כל‪-‬בו‪ ,‬ווילנא תרצ"ה‪ ,‬כרך ד )לפסח ושבועות(‪ ,‬עמ' ‪.442‬‬
‫פראג‪ ,‬תקצ"ו‪ .‬במהדורה הראשונה של סדר הסליחות‪ ,‬פראג שס"ה‪ ,‬לא נדפסו הסליחות‬
‫הללו‪.‬‬
‫‪118‬‬
‫„"¯ ‪¯Ï‚ȯ χÎÈÓ‬‬
‫נדפסה סליחה מאת הגאון הרב משה מנדעלס מקראקא‪ ,‬שהיה אב"ד בפראג‪ ,‬ולה‬
‫כותרת ‪" -‬פזמון בשעת מגפה ח"ו"‪ .‬הקורא יבחין מיד שכלל לא ברור שמחברה‬
‫‪55‬‬
‫של התחינה "ועננו בורא עולם" הוא רבי אליעזר אשכנזי‪.‬‬
‫לאמתו של דבר‪ ,‬מוכרת לנו תפילת "ועננו" ממקור הרבה יותר קדום ‪ -‬טור אורח‬
‫חיים‪ 56,‬סימן תקעט‪ 57 .‬בסימן זה מפרט "בעל הטורים" כיצד יש לנהוג בעת עצירת‬
‫גשמים‪ ,‬ומה הוא סדר התעניות והתפילות שיש לאמרן‪ .‬בחלק האחרון של הסימן‬
‫)בטור הנדפס ‪ -‬רצו‪ ,‬ע"א( באה התפילה בשלמותה )בסידורים שלנו נכנסו כמה‬
‫שינויים קלים(‪ .‬כידוע‪ ,‬בעל הטורים חי כ‪ 250-‬שנה לפני רבי אליעזר אשכנזי‪ .‬הווה‬
‫אומר שאת התחינה "ועננו בורא עולם" יש לייחס לבעל הטורים‪ 58,‬וחזרה "אבדה"‬
‫לבעליה‪.‬‬
‫פיוטיו של רבי אליעזר לא זכו לפירוש ולעיון‪ ,‬כנראה משום שהקובץ לא זכה‬
‫לתפוצה ולא היה מוכר לכול‪ .‬את עיקר תשומת הלב הקדישו להנהגתו כרב‬
‫בקהילות שונות ולספריו העיוניים שנפוצו בקרב הציבור‪ ,‬ואת יצירתו הפייטנית רק‬
‫‪59‬‬
‫הזכירו ברמז‪.‬‬
‫עוד ראוי לציין‪ ,‬שבסידור "עבודת ישראל" של הרב זליגמן בער )בסוף הסידור‪,‬‬
‫כנספח( נדפסה תפילה אחרת בעת עצירת גשמים‪60 :‬‬
‫יהי רצון מלפניך ‪ ...‬אנא אב הרחמים שבענו מטובך‪ ,‬וברך שנתנו כשנים הטובות‪,‬‬
‫צווה לשמים לתת טל ומטר לברכה ‪ ...‬ואל הארץ תצוה לתת פריה בעתה ‪...‬‬
‫ימלאו הגרנות בר וגו' )שם(‪.‬‬
‫התפילה מלווה באמירת פרקי תהלים לפניה )ואף בזה יש מנהגים שונים‪ ,‬כמובא‬
‫שם(‪ ,‬ונאמרת בהתכנסות מיוחדת או לאחר התפילה‪ .‬בסמוך לתפילה זו נדפסה‬
‫"תפילה בעת רבוי גשמים" בזו הלשון‪:‬‬
‫יהי רצון מלפניך‪ ...‬שיכבשו רחמיך את כעסך‪ ...‬שאין פרענות באה לעולם אלא‬
‫בשביל ישראל והם עמך ונחלתך‪ ...‬ואינם יכולים לקבל לא רוב רעה ולא רוב‬
‫טובה‪ ,‬השפעת עליהם רב טובה אינם יכולים לקבל‪ ,‬כעסת עליהם אינם יכולים‬
‫‪.55‬‬
‫‪.56‬‬
‫‪.57‬‬
‫‪.58‬‬
‫‪.59‬‬
‫‪.60‬‬
‫שמא זה מעשה המדפיסים‪ ,‬שצירפו תפילה זו למחזור בשל תוכנה ‪ -‬על צרה לישראל‪.‬‬
‫חיברו‪ ,‬כידוע‪ ,‬ר' יעקב בן הרא"ש המוכר כ"בעל הטורים"‪ ,‬ה"ל‪-‬ה"ק )‪ ,?1270‬אשכנז ‪-‬‬
‫‪ ,1340‬טולדו(‪.‬‬
‫בסידור "תפילת כל פה" בהוצאת "אשכול" משנת תשנ"ט ואילך )נוסח אשכנז( נדפס מעל‬
‫לתפילת "ועננו"‪" :‬נעתק מטור או"ח סימן תקע"ט"‪ ,‬ובכך תיקנו את המעוות‪.‬‬
‫דוידזון שמצא תפילה זו ב"כל‪-‬בו"‪ ,‬בסמוך לסליחות של רבי אליעזר אשכנזי‪ ,‬יחסה לו‪.‬‬
‫עליו ועל ספריו ראו א"א אורבאך‪ ,‬אשכנזי‪ ,‬אליעזר בן אליה הרופא )רעג‪-‬שמה‬
‫]‪ ,([1585-1513‬האנציקלופדיה העברית‪ ,‬כרך ז‪ ,‬עמ' ‪.416-415‬‬
‫נזכרה אצל דוידזון )לעיל(‪ ,‬אות י‪ ,‬מס' ‪.1291‬‬
‫‪ÌÈÓ˘‚ ˙¯ÈˆÚ ˙Ú· ˙¯Ó‡‰ ‰ÈÁ˙‰ ÏÚ‬‬
‫‪119‬‬
‫לסבול‪ ,‬ויהי רצון שיהא ריוח בעולם וזכור רחמיך ושמע צעקת ונאקת עניי עמך‬
‫‪61‬‬
‫ברחמים )שם(‪.‬‬
‫*‬
‫העיון במקורות שונים מעלה שאלה נוספת ‪ -‬מדוע לא רווח בציבור להודות לקב"ה‬
‫על הגשמים שירדו בזמנם‪ ,‬או לאחר שנענו תפילותינו וירדו גשמי ברכה? והרי‬
‫לברכת הודאה זו קבעו לנו חז"ל ברכה מיוחדת‪" :‬ברוך אתה ה' ‪ ...‬הטוב‬
‫‪62‬‬
‫והמטיב"?! עניין זה בוודאי צריך תיקון‪ ,‬שאם לא כן יש בכך משום כפיות טובה‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬לחובת ההודאה מצאנו אסמכתא‪" :‬המנהג כשמתענים על הגשמים‬
‫ונענו אחר יום התענית‪ ,‬שאומרים ברכת הודאה‪ ,‬ואין לומר תחנונים בו ביום‬
‫בתפילת שחרית"‪ 63 .‬ואף שרובנו חיים בערים ואין לנו שדות‪ ,‬קבעו לנו נוסח תפילת‬
‫הודיה שזה לשונה‪:‬‬
‫מודים אנחנו לך ה' אלוקינו על כל טפה וטפה שהורדת לנו )ורבי יוחנן מסיים‬
‫בה הכי‪" :‬אלו פינו מלא שירה כים‪ ,‬ולשוננו רנה כהמון גליו‪] ...‬ההמשך כלשון‬
‫‪64‬‬
‫תפילת נשמת( ברוך אתה ה' א‪-‬ל רב ההודאות )על פי בבלי‪ ,‬ברכות נט‪ ,‬ע"ב(‪.‬‬
‫*‬
‫תפילות נגד עצירת גשמים נתחברו על ידי פייטנים במרכזים יהודיים שונים‬
‫ובתקופות שונות‪ 65 .‬נביא להלן דוגמאות של פיוטים נגד עצירת גשמים שנהגו‬
‫בקהילות ישראל‪.‬‬
‫‪.61‬‬
‫‪.62‬‬
‫‪.63‬‬
‫‪.64‬‬
‫‪.65‬‬
‫תפילה זו מקורה כנראה ב"סדר ימי הסליחות"‪ ,‬פראג תקצ"ו‪ ,‬וראו שם בסמוך לתחינה‬
‫"ועננו"‪.‬‬
‫לברכת ההודאה על ירידת גשמים ראו רמב"ם הלכות ברכות‪ ,‬פרק י‪ ,‬סימן ה‪-‬ו; וכן טור‪,‬‬
‫סימן רכא‪ ,‬ובעקבותיו שו"ע‪ ,‬או"ח‪ ,‬סימן רכא‪ ,‬ושם הסברים על גודל חובת ההודיה החל‬
‫מן הגשם הראשון הפוקד את ארצנו‪ .‬אשר לנימוק לסיבה מדוע לא שכיח לברך‪ ,‬מצריך‬
‫עיון מחדש‪ ,‬על כך כתב באריכות בעל "המשנה ברורה" ב"באור הלכה"‪ ,‬בסימן הנ"ל‪ ,‬וראו‬
‫גם דבריו של בעל "ערוך השלחן סימן רכ"א‪ .‬וראו עוד אוצר השאלות והתשובות‪ ,‬אורח‬
‫חיים‪ ,‬כרר ג‪ ,‬סימן רכא )עמ' קיז(‪ ,‬ירושלים תש"ס‪ ,‬וכן בקשר לשאלות אחדות על "ברכת‬
‫הודאת גשמים"‪.‬‬
‫ראו ס' מנהגי ארץ ישראל‪ ,‬עמ' קע‪ ,‬סימן כא‪ ,‬והמקורות‪ ,‬שם‪.‬‬
‫כאן מובא תיאור ציורי‪" :‬מאימתי מברכין על הגשמים ‪ -‬משיצא חתן לקראת כלה"‪ ,‬היינו‬
‫שיש שלוליות מים בחוץ‪ ,‬וטיפות המים הבאות מלמעלה ]החתן[ מקפיצות כנגדן טיפות‬
‫מלמטה ]הכלה[‪ .‬ההתפעלות מירידת גשמים מוצאת את ביטויה במדרש דברים רבה‪ ,‬פרשה‬
‫ז‪ ,‬סי ו‪" :‬רב יהודה בר יחזקאל בשעה שהיה רואה את הגשמים יורדים היה מברך יתפאר‬
‫ויתגדל ויתברך שמו של מי שאמר והיה העולם שהו ממנה אלף אלפים ורבי רבבות של‬
‫מלאכים על כל טפה וטפה שיורדת‪ ."...‬וראו גם סדור מנחת ירושלים כלבו השלם‪ ,‬עמ'‬
‫‪.330‬‬
‫תפילה קדומה לעצירת גשמים מתוך קטעי הגניזה פרסם פריד )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(28‬עמ'‬
‫„"¯ ‪¯Ï‚ȯ χÎÈÓ‬‬
‫‪120‬‬
‫‪ÌÈÓ˘‚ ˙¯ÈˆÚÏ ÔÂÓÊÙ‬‬
‫אנקת מסלדיך ‪ /‬תעל לפני כסא כבודך‬
‫מלא משאלות עם מיחדיך ‪ /‬שומע תפלת באי עדיך‬
‫ה' אתה גוחי מבטן לעולם ‪ /‬בין זכים ובין חיבים אתה מכלכלם‬
‫גשם אם תעצר להוכיחם כמעללם ‪ /‬דגול עשה כרחמיך ולא כמפעלם‬
‫שומע‬
‫הביננו כי אין בנו מעשים טובים ‪ /‬ופסו אנשי אמונה אפך משיבים‬
‫זדונינו אם מנעו רביבים ‪ /‬חנם תעשה מכסה שמים בעבים‬
‫שומע‬
‫‪.....‬‬
‫שבח בפי כל יספר ‪ /‬תת שאלתינו גשם מקים דל מעפר‬
‫אזון לקבל תחן יריאך תמור תשלום פר ‪/‬‬
‫עושה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר‬
‫שומע‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫אף שארצות אירופה משופעות בדרך כלל בגשמים ובמקורות מים‪ ,‬חוברו פיוטים‬
‫לירידת גשמים‪ ,‬אך ייתכן שהם פויטו לכבוד ארץֿישראל‪.‬‬
‫בעניין זה דן הרא"ש‪:‬‬
‫ויהי בשנת חמשת אלפים ושבעים ושלש לבריאת עולם )ה'ע"ג =‪ (1313‬נעצרו‬
‫הגשמים ולא המטיר כל החורף אלא מעט מזעיר ויקראו צום להתחנן לה'‪...‬‬
‫ובבואי הנה ]ספרד[ ‪ ...‬ועתה שראיתי כי בעוונותינו הגשמים נעצרו ונתקלקלו‬
‫הזרעים ומענין ]מתענים[ בשביל הגשמים ואף בשבתות וימים טובים שאין‬
‫מתענין מזכירין שלש עשרה מידות ‪) "...‬כלל ד‪ ,‬סימן י(‪.‬‬
‫קכז‪-‬קכח‪ .‬הפיוט שסימנו ‪ T-S B.20,2‬פותח במילים "חוקר ובוחן כלֿלבבות‪ /‬סלח לעון‬
‫בנים ובנות‪ /‬והורד לנו גשמי נדבות‪ ,"...‬מחזיק שלושים שורות ומסתיים במילים "תפתח‬
‫לנו שערי מרומיך‪ /‬תשמע ותגשים אתֿהדומיך‪ /‬ויאמרו הגוים‪ :‬מי כמוך!"‪ .‬בשורה ‪31‬‬
‫נכללת ההוראה לסיום סדר התפילה ואמירת קדיש שלם לאחר אמירת הפיוט‪ ,‬כלומר‪ ,‬הפיוט‬
‫נאמר כחלק מסדר תפילות בתענית גשמים‪ .‬לדעת כותב המאמר‪" ,‬בתקופת הדפוס החלו‬
‫תפילות אלו להעלם מסדרי התפילה של רוב עדות ישראל‪) "...‬שם‪ ,‬עמ' קכד(‪ .‬ואכן‪ ,‬כל‬
‫מה שנותר הוא קטע הפיוט "ועננו"‪ ,‬שאף הוא לא התקבל בכל עדות ישראל‪ .‬וראו עוד‬
‫)בעמ' קכו( צערו על שגדולי ישראל בדורות האחרונים לא דרשו להדפיס מחדש את קובצי‬
‫הפיוטים הללו כדי לאמרם בעת עצירת גשמים בארץ ישראל‪.‬‬
‫‪ .66‬ד' גולדשמידט‪ ,‬לקט פיוטי סליחות מאת פייטני אשכנז וצרפת‪ ,‬הגיה‪ ,‬עיבד ובאר א' פרנקל‪,‬‬
‫ירושלים תשנ"ג‪ ,‬כרר ב‪ ,‬עמ' ‪ .715-714‬כפי העולה מהגימטריה‪ ,‬שם‪ ,‬שורה ‪ ,12‬מחבר‬
‫הפיוט הוא כפי הנראה פייטן בשם אלעזר‪.‬‬
‫‪ÌÈÓ˘‚ ˙¯ÈˆÚ ˙Ú· ˙¯Ó‡‰ ‰ÈÁ˙‰ ÏÚ‬‬
‫‪121‬‬
‫רבינו גרשם מאור הגולה‪ ,‬שכל חייו עברו עליו באשכנז‪ ,‬חיבר אף הוא פיוט נגד‬
‫עצירת גשמים‪ ,‬הפותח במילים‪" :‬אל באפך תוכיח"‪ 67 .‬הפיוט מחזיק שמונה עשרה‬
‫בתים‪ ,‬ובם מספר בקשות לגשמים‪.‬‬
‫‪ ...‬זה דרכך פתח יד לכלֿחי להשביע ‪ /‬חק יורה ומלקוש תת הארץ להרביע‪.‬‬
‫טוב אוצר פתחת ופקדת הארץ ותשקקיה ‪ /‬ישבעו עמיה דשאיה וירקיה ‪ ...‬שפע‬
‫מים פסקת בעת רצון וברכה ‪ /‬תורידם בזמנם על ארץ להם צריכה ‪ ...‬הזרעים‬
‫בדמעה תן להם חנינה ‪ /‬ויקצרו בשמחה וישאו אלמות ברנה‪) ...‬שם‪ ,‬עמ' י‪-‬יא(‪.‬‬
‫*‬
‫השאלה כיצד לנהוג בעת עצירת גשמים בזמננו נדונה בכתבי השו"ת של חכמי‬
‫הדורות אחרונים‪ .‬כך למשל‪ ,‬בשו"ת נודע ביהודה כתב‪:‬‬
‫בגלל עצירת גשמים קצתם אמרו לגזור כסדר המשנה ג' תעניות ואח"כ עוד ג'‬
‫ואח"כ שבע תעניות‪...‬אני אומר גם במדינתנו בעו"ה מצוי מאד בהרבה שנים‬
‫עצירת גשמים בימי הקיץ ואפע"כ מעולם לא שמענו לעשות סדר י"ג‬
‫תעניות‪...‬אלא דרכנו להרבות בתחנונים‪) ...‬שם‪ ,‬שאלה לא(‪.‬‬
‫בשו"ת חתם סופר מזכיר "כי היה שנת בצורת ועצירת גשמים מאוד‪) "...‬שם‪ ,‬יו"ד‪,‬‬
‫סימן רב(‪.‬‬
‫הנושא נדון גם בספרי מנהגים‪ .‬כך למשל בספר "מנהגים דקהילתנו" לר' ישראל‬
‫בן גימפל )פיורדא תקכ"ז( מצאנו את ההנהגה הבאה‪:‬‬
‫‪ ...‬וכבר היה המעשה בשנת תקכ"ד )‪ (1764‬ביום י"ט אייר התחלנו לומר בפקודת‬
‫הגאון אב"ד אשר היה בימים ההם מזמורים אחר התפילה‪ ...‬ואם ח"ו יעצרו‬
‫הגשמים עוד שבעה ימים אומרים בשמע קולנו של שמונה עשרה קודם שאומר‬
‫החזן כי א‪-‬ל שומע‪"...‬ועננו בורא עולם‪) "...‬שם‪ ,‬יז‪ ,‬ע"ב‪-‬יח‪ ,‬ע"ב( ובהמשך‬
‫תפילה "בשעת רבוי גשמים‪...‬אומר החזן בשמע קולנו‪...‬יהי רצון מלפניך‪ ."...‬צא‬
‫וראה‪ ,‬שהכללת התפילה היה נפוץ באשכנז לפני כ‪ -240‬שנה‪ ,‬ואף במקור זה לא‬
‫צוין מקור התפילה )שם(‪68 .‬‬
‫בכתבֿיד ששרד מהעיר פאס שבמרוקו נמצא פיוט משל רבינו בחיי אבן פקודה‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫הפיוט נדפס ב"הכרמל"‪:‬‬
‫בהעצר שמי ‪ /‬והכלא גשמי ‪ /‬נותני לחמי ומימי ‪ /‬נבהלו זממי ‪ /‬מפני זלעפות‬
‫רעב‪.‬‬
‫‪ .67‬רבינו גרשם מאור הגולה‪ ,‬סליחות ופזמונים‪ ,‬ההדיר א"מ הברמן‪ ,‬ירושלים תש"ד‪ ,‬עמ' י‪-‬יא‪.‬‬
‫‪ .68‬לא ראיתי שמזכירים מקור זה לחיזוק הנהגת אמירת התחינה‪.‬‬
‫‪ .69‬שנה א‪ ,‬גליון ‪) 5‬ה' אב תר"כ(‪ ,‬עמ' ‪ .33‬הערת עורך כה"ע‪" :‬הועתק מספר 'כוכבי יצחק'‪,‬‬
‫כתיבת יד ממדינת פאס באפריקה"‪.‬‬
‫„"¯ ‪¯Ï‚ȯ χÎÈÓ‬‬
‫‪122‬‬
‫חסדך לקראתי הוצא ‪ /‬ובשועי אליך תרצה ‪ /‬ובדרשי רחמיך תמצא ‪ /‬ורוה‬
‫אדמתנו מן הקצה אל הקצה ‪ /‬ולא תכרת הארץ מפני הרעב‪ .‬יוצרנו נחלתך אל‬
‫תשחית ‪ /‬ובצמא שרשנו אל תכרית ‪ /‬לתת לנו תקוה ואחרית ‪ /‬וישוב אפך ואל‬
‫תמית ‪ /‬את כל הקהל הזה ברעב‪ .‬ילדי ברעב יהמיו ‪ /‬ועמם מלאכי שלום מר‬
‫יבכיו ‪ /‬גשמי רצון בעצם יבעיו ‪ /‬טובים היו חללי חרב מחללי רעב‪ .‬תבלך אם‬
‫אשום אשם ‪ /‬זרה פשעם והעבר יוקשם ‪ /‬ותן יורם ומלקושם ‪ /‬להציל ממות‬
‫נפשם ‪ /‬לחיותם ברעב )שם(‪.‬‬
‫בספר "הרבנות הראשית לישראל" שהוזכר לעיל‪ 70,‬נדפס שיר בפרק "תפילות לעת‬
‫בצורת" )חלק ב‪ ,‬עמ' ‪ .(544‬תפילה מיוחדת תיקן הרב בן‪-‬ציון מאיר חי עוזיאל‬
‫)תר"מ‪-‬תשי"ג(‪" - 71‬תפלת הנוטעים"‪ ,‬הכוללת בקשה לגשמים‪:‬‬
‫אבינו שבשמים ‪ /‬בונה ציון וירושלים‬
‫ומכונן מלכות ישראל‬
‫‪....‬‬
‫תן טל לברכה ‪ /‬וגשמי רצון הורד בעתם‬
‫לרוות הרי ישראל ועמקיה ‪ /‬ולהשקות בהם כל צמח ועץ‪.‬‬
‫‪...‬‬
‫וחזק ידי כל אחינו ‪ /‬העמלים בעבודת הקדש‬
‫ובהפרחת השממה‪.‬‬
‫ברך ה' חילם ‪ /‬ופעל ידם תרצה‪.‬‬
‫*‬
‫נשלים דברינו באזכור של סגולות אחדות להורדת גשמים כפי שנדפסו בספרים‪.‬‬
‫בעל ה"לבושים" וכן בבעל שו"ע )סעיף תקעט‪ ,‬ס"ק ג( ממליצים להתחנן על‬
‫הגשמים בבתי קברות‪ ,‬כפי דברי הלבוש‪ :‬ש"אחר שהתפללו יוצאין לבית הקברות‬
‫להתחנן שם ולומר רבש"ע הרי אנו נחשבים כמתים‪ ...‬רחם עלינו" )נוסח הלבוש‪,‬‬
‫שם(‪ .‬בצפת נוהגים לעלות לקבר רשב"י ומקיפים אותו בתפילה ובתחנונים‪ .‬לפי‬
‫דברי מרן ר' יוסף קארו‪ ,‬רמז לו‪ ,‬ה"מגיד" "לפיכך בכל פעם שהעולם יהיה צריך‬
‫לגשמים תלכו ותקיפו הצדיקים הנזכרים ותענו‪ ,‬ועל כל צרה שלא תבוא על הציבור‬
‫תקיפו אותם שבע פעמים ותענו‪) "...‬מגיד מישרים‪ ,‬דף קח(‪ .‬בספר "כף החיים"‬
‫כתב המחבר בהערותיו )סימן תקעה‪ ,‬ס"ק ז( שתי סגולות לירידת גשמים‪ :‬לימוד‬
‫‪ .70‬לעיל‪ ,‬הערה ‪.49‬‬
‫‪ .71‬בשנת תרצ"ט הוכתר לראשון לציון ורב ראשי לא"י‪.‬‬
‫‪ÌÈÓ˘‚ ˙¯ÈˆÚ ˙Ú· ˙¯Ó‡‰ ‰ÈÁ˙‰ ÏÚ‬‬
‫‪123‬‬
‫מסכת שבועות מהתלמוד הבבלי ולימוד הלכות תעניות של עצירת גשמים במשנה‬
‫תורה של הרמב"ם‪" ,‬שהוא דבר בעתו ויעלה לרצון שירדו גשמים בעתם"‪ .‬סגולה‬
‫אחרת מובאת בספר "שערי ירושלים" ‪ 72‬לרבי משה ב"ר מנדל ריישר‪ ,‬שעלה‬
‫לירושלים בשנת תקכ"ד‪:‬‬
‫מנהג בכל ארה"ק ]=ארץ הקודש[ בעת היעצר הגשם אשר צריכים לשדות‬
‫ולבורות‪ ,‬ונפש העם יראה ה' מדאגה עליו אז‪ ,‬אם ימות בעת הזאת אחד הרבנים‬
‫יתנו בידו מכתב שיבקש רחמים וגם חתיכת פשתן הנחתך מתכריכיו והנטבל‬
‫במים )שם(‪73 .‬‬
‫בכלל הטקסים המיוחדים להורדת גשמים ידוע על שחיטת קרבנות כחלק מעמד‬
‫התפילות‪ .‬כך היה מקובל בקרב שבטי הערבים בתימן‪ ,‬וכנראה שיהודי תימן‬
‫הושפעו מהם‪ .‬י' רצהבי‪ ,‬בספרו "במעגלי תימן"‪ 74 ,‬מספר על כך‪..." :‬הם‬
‫]המוסלמים[ חוזרים ללא הפוגות על התפילה‪ ...‬שם שוחטים על אחת הגאיות או‬
‫ליד אחד המעיינות את הבהמה‪ ,‬ומחלקים את בשרה לעניים‪) "...‬עמ' ‪ .(253‬הוא‬
‫מציין שבדרך כלל אין היהודים משתתפים בתהלוכות גשמים אלה‪ ,‬ומוסיף‪:‬‬
‫תפילת הגשם של היהודים נערכה בדרך כלל 'במערה' )בית הקברות( והיא כללה‬
‫אמירת תהלים‪ ,‬פסוקים על הגשם‪ ,‬קריאת סליחות או תוכחת מוסר‪ ...‬טקס זביחת‬
‫קרבן לא היה נהוג ]אצל היהודים[ לבד ממחוז רדאע‪ ...‬לתהלוכה מוצאים גם את‬
‫מחתות הקטורת של בית הכנסת‪ .‬ליד אחד המעיינות שיבשו שוחטים שור לפדיון‬
‫הקהל ומחלקים את בשרו לעניים‪ ...‬במחוז סדה )שם‪ ,‬עמ' ‪.(254‬‬
‫וכן‪:‬‬
‫יצאו היהודים לבית הקברות עם התיבה וספר תורה‪ ,‬עשו התרת כשפים‪ ,‬קראו‬
‫סליחות ותקעו בשופרות‪ ...‬בצנעא לא הוציאו בדור האחרון ספר תורה‪ ,‬במקרים‬
‫הקשים ביותר היו מוציאים את התיבה‪) "...‬שם‪ ,‬עמ' ‪.(254‬‬
‫מסורת דומה מתועדת במנהגי קהילה בקורדיסטן בעת עצירת גשמים‪:‬‬
‫‪75‬‬
‫שד"ר אחד שבקר בארביל‪ ,‬שאל את ר' יוסף חיים ז"ל‪ :‬יש מנהג בעיר ארביל‬
‫יע"א בזמן עצירת גשמים לוקחים חמש או שש בני בקר ומוליכים אותם על קברי‬
‫צדיקים שיש להם בבית הקברות ושוחטים על כל מצבה בן בקר אחד‪ ,‬ואחרי כן‬
‫מתפללים על המטר ואומרים י"ג מידות ותוקעים בשופר וחוזרים בשלום‬
‫ומחלקים הבשר לעניים ‪ ...‬פסק הרי"ח ]ר' יוסף חיים[ הוא א י ס ו ר ג מ ו ר ואם‬
‫‪.72‬‬
‫‪.73‬‬
‫‪.74‬‬
‫‪.75‬‬
‫ורשא תרכ"ח‪ ,‬שער ט‪.‬‬
‫וראו עוד בספר "טעמי המנהגים ומקורי הדינים"‪ ,‬עמ' סה ועמ' רנח‪-‬רס‪.‬‬
‫ירושלים תשמ"ח‪.‬‬
‫על פי א' בן‪-‬יעקב‪ ,‬קהילות יהודי קורדיסתאן‪ ,‬תל אביב תשמ"א‪ ,‬עמ' ‪ ;93‬מקורו בשו"ת‬
‫רב פעלים להרי"ח‪ ,‬ח"ב‪ ,‬יו"ד‪ ,‬סי' לא )עמ' סא‪-‬סב(‪ ,‬מהד' צילום תש"ל‪.‬‬
‫„"¯ ‪¯Ï‚ȯ χÎÈÓ‬‬
‫‪124‬‬
‫נהגו בכך צריך שיבטלו המנהג‪ ,‬ורק אם ירצו לעשות צדקה בעת צרתם בעצירת‬
‫גשמים‪ ,‬לשחוט בקר ולחלק לעניים‪ ,‬ישחטו הבקר בבתיהם‪ ,‬ואסור להם לשחוט‬
‫לשם צדיק ‪ ...‬אלא ישחטו בשביל צדקה ‪ ...‬והוא מעשה צדקה ושלום‪ ,‬ואין שלום‬
‫אלא מטר ‪ ...‬והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו )שם(‪.‬‬
‫נוהג זה של קהילות אחדות בארצות המזרח לשחוט בהמה בעת התפילה נגד‬
‫עצירת גשמים‪ ,‬שמא יש לתלותו בדברי רש"י במסכת סוכה נה‪ ,‬ע"ב‪ .‬על שאלתו‬
‫של ר' אלעזר "הני שבעים פרים כנגד מי? כנגד שבעים אומות"‪ ,‬כתב רש"י‪" :‬פרי‬
‫החג שבעים הם חוץ משל שמיני‪ ,‬כנגד שבעים אומות לכפר עליהם שירדו‬
‫ג ש מ י ם ב כ ל ה ע ו ל ם לפי שנידונין בחג על המים"‪ .‬מובן מאיליו שפוסקי‬
‫הדורות האחרונים פסלו מכול וכול את הנוהג המתואר בשני המקורות הללו‪.‬‬
‫שאלת תענית הגשמים נדונה אף בספרי שו"ת של זמננו‪ .‬בשו"ת "שאלת שלמה" ‪76‬‬
‫נשאלה השאלה "למה אין מקיימים את כל סדרי הצומות על הגשמים שמוזכרים‬
‫במשנה תענית?"‪ ,‬והתשובה כדלקמן‪:‬‬
‫‪ ...‬ואין מי שיאמר שאינם נוהגים בזמן הזה ‪ ...‬גדולי הפוסקים הספרדיים בדורות‬
‫האחרונים‪ ,‬בייחוד בארץ ישראל‪ ,‬דנו באריכות בפרטי הדינים‪...‬והזכירו הרבה‬
‫מקרים של מעשה רב )ושם מקורות(‪...‬יש צורך שבית דין יגזור עליהם ]על‬
‫התעניות[ ואם לא גזר אין תענית‪ .‬ולכן נראה שהסיבה שבית הדין נהג לא לגזור‬
‫בדורות אלו היא מפני שחלק גדול מהציבור‪ ...‬לא יקיימו דין זה‪) ...‬שם(‪.‬‬
‫ועל כך מצר הרב ביותר‪.‬‬
‫*‬
‫סוף דבר‪ :‬התפילה היא התייחסות ישירה של המתפלל אל ה'‪ .‬פנייה זו היא בעלת‬
‫גוונים שונים ‪ -‬בקשה‪ ,‬תחינה‪ ,‬הבעת תודה‪ .‬כשם שהמתפלל מכיר את מקורותיהן‬
‫של רבות מתפילות השנה‪ ,‬ראוי שגם תפילת "ועננו"‪ ,‬הנאמרת בהתרגשות בעת‬
‫עצירת גשמים בארץ ישראל‪ ,‬ייוודע מקורה ותתברר השתלשלות שילובה בתפילת‬
‫ה"עמידה"‪ ,‬כפי המקובל בדורות האחרונים‪.‬‬
‫‪ .76‬הרב שלמה אבינר‪ ,‬שאילת שלמה‪ ,‬בית אל תשס"א‪ ,‬חלק ח‪ ,‬שאלה לא )עמ' ‪.(70-69‬‬
‫‪ÌÈÓ˘‚ ˙¯ÈˆÚ ˙Ú· ˙¯Ó‡‰ ‰ÈÁ˙‰ ÏÚ‬‬
‫‪125‬‬
‫מתוך‪ :‬סדר מועד של המשנה כ"י בנוסח תימן עם פירוש הרמב"ם בערבית‪ .‬חולון‪,‬‬
‫"מפעל חשיפת גנזי תימן"‪ ,‬תשל"ו‪ ,‬עמ' ‪.196‬‬
¯Ï‚ȯ χÎÈÓ ¯"„
126