docקו למושב גיליון 02.06.11
download 
Report Transcription
קו למושב גיליון 02.06.11
בס"ד משכנתאות בנקאיות לכל מטרה בכל הארץ הותיקים והמנוסים ביותר פתרון לכל בעיה לבעלי משקים ברי רשות-נחלות אפשרות למשכנתאות גישור שירות אמין דיסקרטיות מובטחת פתרון למוגבלים ומעוקלים בתנאים מיוחדים למושבים ליווי צמוד ותוכניות עסקיות לפיתוח הכנסות מהמשק אייל ייעוצים בע"מ טל' 04-8343643 :פקס04-8246191 : ישיר לאייל050-7800200 : [email protected] שבועון המושבים וההתיישבות הכפרית ‰מס' 2 ‰ 681ביוני ‰ 2011כ"ט באייר תשע"א במושבים ברחבי הארץ הושלמו ההכנות לטקסי הבאת הביכורים צילום :דוד עינב חלב ודבש מכתבים [email protected] אוהבים לכתוב? בארץ החלומות אוהבים לכתוב ומוכנים להשתתף ביציקת תוכן חדש ל"קו למושב"? אם התשובה חיובית ,אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר אפשר לכתוב על נושאים כמו תרבות, ספרות, אמנות, נוער, ספורט, יחסי אגודות-הרחבות, נושאים משפטיים, כלכלה, פוליטיקה, הגיל השלישי ,חקלאות, גינון, איכות סביבה, מחשבים, נושאים טכנולוגיים ועוד ,כיד הדמיון הטובה. חברים מכל רחבי "קו למושב" פושט ולובש צורה. בלבושו החדש ייכתב" קו למושב" בעיקר מתוך המושבים, ובידי חברי מושבים ותושבי ההרחבות. אנו מעוניינים בכותבי טורים ובמחברי כתבות ,המאמינים כי יש להם מה להגיד ומוכנים לכתוב ל"קו למושב" בתחום הקרוב ללבם. /נחום לוי ,מושב ערוגות בנעוריו ליווהו חלומות שלושה: לנדוד כבדואי ,במרחבים קדומים, לרפא דווי ומחלה אנושה, לרחף כמו ציפור במרומים. הארץ כבר נתנו את הסכמתם להשתתף בכתיבת העיתון, ואת פירות שיתוף הפעולה הזה אפשר לראות כבר בגיליון המונח לפניכם. אפשר ליצור קשר רק בטלפון: 052-6052073 או במייל: .mami [email protected] עמי רוז'נסקי ,עורך וכפי שתדיר יארע, התברר עד מהרה, שאת חלומותיו עקר, והפך לעובד אדמה ואיכר. www רק בישראל לעורך “קו למושב” שלום. יש מדינות מפגרות ,בייחוד באירופה המערבית ,בהן אוספים את האשפה כשהיא ממוינת ,ולכל דברי הזכו־ כית -בקבוקים ,צנצנות וכדומה -יש איסוף במכ־ לים נפרדים לשם מחזור חומר הגלם הזכוכיתי .רק לא בישראל. בישראל נזרקת לפח הזכוכית המשומשת יחד עם כל שאר האשפה הביתית ,ורק לבקבוקי הפלסטיק הגדולים יש מכלי מחזור במדרכות ,שהחזרתם תלויה במצפונם של המשתמשים ,שלא יזרקו את הפלסטיק עם שאר האשפה הביתית. כן ,לבקבוקי הפלסטיק הקטנים יש תמורה ,ויש קשי יום שאוספים אותם ופודים את שוויים ברשתות הגדו־ לות ,ואולם קשי יום אלה ,או הצרכנים ,אינם יכולים לקבל אפילו אגורה אחת על המכלים הגדולים ,וזאת בגלל הלובי הדתי בכנסת שהוציא את בקבוקי הליטר וחצי ודומיהם מן ההסדר! הו ,כמה עשירים אנו! הו ,כמה בזבזנים ומטומטמים וחסרי אחריות אקולוגית אנחנו! כן ,ביטחו בה’ ,הכול בידי שמים ,גם החור שבאוזון! בברכה ,קטריאל זלבנסקי ( הדברים פרסמו לראשונה באתר של אהוד בן עזר בעיתונו הווירטואלי) וכך לעתים: עלי טרקטור יתישב וימריא לרסס עלוות צמח ופרי, ומרסס שניגרר, מתיז מטח צרורות, וערפילי תרסיסם ניגר, מעלעלי כרמים ושדרות. ww w w קו w למושבw www www באינטרנט www וכך לעתים: יטפל בעלים ועצים נגועים, יביא מזור למחלה ומזיק, ויציל שריגים פגועים, וליבו מתרונן -וניצת בו זיק.... w w w סוף סוף גם ל”קו למושב” יש נוכחות באינטרנט www www קוראי קו למושב מוזמנים מעתה לקרוא אותנו גם באינטרנט וכך לעתים: במרחבי נחלתו הוא נודד, הוזה בהקיץ ...בודד. ניצב במלוא חלומותיו, בין ארץ ושמים, ופותח -במועד - את ברז המים.... www כתובת האתר: www.fgo.co.il/htmls/home.aspx www w w w ותודה לארגון מגדלי פרחים המארח אותנו באתר שלו. www www www תוכן חלב על הזמן 800כוסות חלב או מוצרי חלב (כ־180 ליטר) -זוהי צריכת החלב השנתית הממוצעת של הישראלי לא מרוצים מגדלי הסוסים בעמק חרוד מיואשים מהבטחות הממשלה להקמת היפודרום ישראלי ראשון להגיע לאמת דברים במלאות 60 שנה לקרבות תל מוטילה בהם נפלו 41חיילי צה”ל 6 22 24 ■ כתבים ליאורה שואט ,חני סולומון ,עודד שלומות ,יעקב לזר ,נחמן גלבוע, דגנית סויסה ■ צלמי מערכת דוד עינב ודני הדס ■ עורך עמי רוז’נסקי 052-6052073 ■ עורך משנה עודד לפיד ■ מנהלת עיתון עדנה זיו ■ דואר אלקטרוני [email protected] מזכירה והפקה דניאלה גבאי 052-6052108 [email protected] ■ גרפיקה מערכת שרה ראובן ■ גרפיקה מודעות אלונה שלייפק מערכת 03-5632441 מודעות לוח דניאלה גבאי טל’ לוח [email protected] 03-5682878 יועצי פרסום דניאלה גבאי ,יעקב קניאל, חוה זיו ,יורם טביבי ,גילה סבן טל’ מודעות 03-5632547 פקס מודעות 03-5638728 מודעות [email protected] המערכת והמנהלה רח’ קרליבך ,2ת”א עורך ראשי :אורי שרצקי | [email protected]מנכ"ל :יורם כרפיס | [email protected]סמנכ"ל סחר :ברק ברנר [email protected] כל הזכויות שמורות .אין להעתיק ,לתרגם ,לשדר בכל אמצעי ,לאחסן במאגר מידע ,לפרסם או להפיץ בכל אמצעי כל חלק מן המודפס בעיתון הזה. || 2 2.6.11 סיימתם לקרוא? אנא השליכו את הגיליון לפח המחזור הסמוך למקום מגוריכם. חדשות פרישה למהדרין “הדרך הנכונה” “גרנות” ,הארגון האזורי הגדול בארץ ,מסיים שנים ארוכות של שיווק דרך “אגרקסקו” ועובר לשווק את תוצרת האבוקדו וההדרים שלו בשותפות עם חברת “מהדרין” החלקאים מברכים על חתימת הסכם בין ישראל לתאילנד בסוגיית העסקת עובדים בישראל יובל אופק “גרנות” ,הארגון האזורי הגדול בארץ ,מסיים שנים ארוכות של שיווק דרך “אגרקסקו” ועובר לשווק את תוצרת האבוקדו וההדרים שלו בשותפות עם חברת “מהדרין” .היקף ייצוא האבוקדו של השותפות בעוד מספר שנים יעמוד על 35אלף טון השנה ועל כ־ 45אלף טון לפחות ,מה שמציב אותה כבר היום כאחת משלוש משווקות האבוקדו הגדולות בעולם והגדולה ביותר בחצי הכדור הצפוני. אבוקדו הוא פרי הייצוא השני בהיקפו בישראל אחרי פירות ההדר ,ומטעי האבוקדו משתרעים על שטח של 57אלף דונם המניבים קצת פחות מ־ 100אלף טונות פרי בשנה .כ־ 30%מהפרי משווק על ידי “אבוקדו גרנות” בהיקף מכירות של כ־ 100מיליון שקל בייצוא ו־ 20מיליון שקל בשוק המקומי .היקף המכירות של “מהדרין” עומד על מיליארד שקל ,והרווח התפעולי שלה בשנת 2010 עמד על כ־ 70מיליון שקל .כחלק מההסכם התחייבה “מהדרין” להעניק ל”גרנות” הלוואת הון חוזר בסך 20מיליון שקל ,בריבית פריים .1.2% + המעבר של “גרנות” לעבודה עם “מהדרין” הוא מכה קשה עבור “אגרקסקו” .מכירות החברה מגיעות לכשלושה מיליארד שקל ,כך שהמעבר של “גרנות” יקטין את מכירותיה בכארבעה אחו־ זים בלבד ,אך ייתכן שהמעבר יביא למעבר של ארגונים אזוריים נוספים לחברת “מהדרין”. “אגרקסקו” הייתה בעבר מונופול בבעלות הממשלה ,תנובה ומועצות הצמחים ,ולאחר שנפתח השוק לתחרות החליטה המדינה למכור את חלקה בחברה ולהעבירה לי־ דיים פרטיות .מהלך ההפרטה מלווה בקשיים רבים ובטענות של החקלאים בדבר זכויותיהם בבעלות .בין השאר ,אמר איציק בדר ,מנכ”ל “גרנות”, לפני מספר חודשים“ :בעינינו‘ ,אגרקסקו’ שייכת קודם כול לחקלאים שעובדים איתה .אם היא תמשיך להיות כזו ,נקשור בה את גורלנו .אם לא, לא נהיה בכיס של אף אחד ונשתף פעולה רק עם מי שיתאים לנו”. למרות דברים אלה מכחישים היום ב”גרנות” כי לתהליך ההפרטה של אגרקסקו יש קשר למעבר .בדר“ :בדקנו את כל האפשרויות העומדות בפנינו ,ובסופו של דבר בחרנו לשתף פעולה עם ‘מהדרין’ בשיווק הא־ בוקדו .מטרתנו היא אחת -להבטיח לקיבוצים חברי האגודה השיתופית איציק בדר. צילום :דוד עינב את הטוב ביותר”. מעמד האישה שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד יזמה לראשונה פגישה עם יועצות למעמד האישה ממועצות אזוריות רבות כתב “קו למושב” שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד יזמה לראשונה פגישה עם יועצות למעמד האישה ממועצות אזוריות רבות ובהן לב השרון ,חבל אשקלון ,מטה אשר ,לכיש ,מגילות יום המלח ,אש־ כול וחוף כרמל. בתחילת הפגישה הדגישו היועצות את חשיבות כינוסו של הפורום אשר כונס במשרד החקלאות ופיתוח הכפר .היועצות דנו עם השרה על הדרכים לחזק את מעמד האישה בהתיישבות והעלו שורה של בעיות וקשיים איתן הן נאלצות להתמודד בתפקידן. נילי אלון ,יועצת למעמד האישה במ.א מטה אשר ,אמרה בפגישה כי “הרכב האוכלוסיה במועצות האזורית ,השונה לגמרי מהעיר ,מצריך תשומת לב שונה וייחודית ולכן אני רואה חשיבות רבה בעצם המפגש ובדיון בנושאים השונים. השרה נוקד הודיעה לנשים כי תיפגש בזמן הקרוב עם סגנית השר לענייני מעמד האישה במשרד רוה”מ ,גילה גמליאל ,כדי לבחון את הגדלת התקציבים הניתנים ליועצות .בנוסף לכך הציגה נוקד בפני הנשים את קורס היזמות לתיירות כפרית שהמשרד עורך והדגישה את החשיבות הרבה של השתתפות נשים בקורס. בסוף הפגישה אמרה השרה נוקד“ :קיים פוטנציאל לא ממומש בשיתוף הפעולה שבין משרד החקלאות ליועצות לטובת קידום מעמד האישה בהתיישבות .נוכח הנושאים הרבים שעלו ,החלט־ תי למסד פורום קבוע שיתכנס אחת לחודשיים לדון באותן סוגיות חשובות ולגבש ביחד תוכניות לקידומן”. נוקד עם יועצות למעמד האישה || 4 2.6.11 כתב “קו למושב” מזכ”ל התאחדות חקלאי ישראל ,אבשלום וילן ,מברך על ההסכם שנחתם בין ישראל ותאילנד המסדיר את העסקת העובדים התאילנדים בחקלאות בישראל. “במשך שנים טענו ,כי הדרך הנכונה להעסקת העובדים היא בהסכמים מסודרים בין הממשלות ואנו שמחים שדבר זה הושג כעת” ,אומר וילן“ .אנו מקווים שההסכם ישים קץ לניצול העובדים באמצעות גביית יתר של תשלומים על ידי גורמים בתאילנד וחברות כוח האדם .זה היה מצב בלתי נסבל וטוב שיושם לו סוף”. וילן הביע תקווה שעם השגת ההסכם תעמוד ממשלת ישראל בכל ההסכמים והתחייבויותיה ותאפשר כניסה מסודרת של עובדים בהתאם למכסות שנקבעו. לדברי וילן יש לפתור עתה את בעיית 1,100העובדים התאילנדים שברחו ומסתובבים במקומות שונים בארץ .הממשלה אינה מצליחה להתמודד עם בעיה ולכן הוא בוחרת בפתרון הקל של הענשת החקלאים שהעובדים עזבו אותם. אבו וילן השקעת עתק הרפורמה בענף הביצים תחייב השקעות בהיקף של למעלה ממיליארד שקל כתב “קו למושב” הרפורמה בשלוחת ההטלה תחייב השקעות עתק בהיקף של למעלה ממיליארד שקל בהריסת לולים קיימים ובניית לולים חדשים -כך אומר מזכיר ארגון מגדלי העופות ,יעקב כהן .הלולים החדישים יוקמו על פי דרישות מחמירות של רווחת העופות שלא היו מעולם בישראל ויהיו מה־ מתקדמים מסוגם בעולם. לאחר תקופה ארוכה של מחלוקת פנימית בקרב מגדלי העופות בנוגע לרפורמה שהגיעה עד כדי הפגנות ,הושגה הסכמה רחבה של נציגות המגדלים בארגון מגדלי העופות ובמועצת הלול לשתף פעולה עם יישום הרפורמה במידה ויערכו בה מספר שינויים ושיפורים שיהפכו אותה לישימה. המגדלים בחרו צוות לניהול המו”מ מול משרד החקלאות ,בראשות כהן. לטענת המגדלים התקציב שהקצתה הממשלה לצורך תמיכה ברפורמה ,בהיקף של 300מיליון שקל ,אינו מספיק ונדרשת הכפלה של התקציב ל־ 600מיליון שקל לפחות .הרפורמה מטילה נטל כספי כבד ובלתי אפשרי על כתפי המגדלים ורק הגדלת המעורבות הממשלתית תאפשר להם לגייס את ההון הנוסף. עפ”י הערכת המגדלים ,הרפורמה תיושם בפרק זמן של 7־ 5שנים והמדינה צריכה להקצות את המשאבים הנדרשים לכך. מגדלי העופות הגישו למשרד החקלאות מסמך הכולל שורה של דרישות לשינויים ברפורמה ,הכוללות הגדלת הסיוע למגדלים ,תוספת מכסות למגדלים שיצטרפו לרפורמה כדי להצדיק את ההשקעה הכבדה ,הארכת חוק הגליל ,הבטחת התכנון בענף הלול ותנאי פרישה הולמים למגדלים שלא יוכלו לבצע את הרפורמה ויבחרו לפרוש מהענף. מזכיר ארגון מגדלי העופות אמר כי הרפורמה היא משימה כבדה ומור־ כבת ולכן נדרשים אורך רוח ורצון טוב מכל הצדדים .כהן“ :אנו מקווים שנמצא את הדרך להוציא אותה לפועל ולהוביל את השינוי ההכרחי על מנת לשמור על הענף בידי המגדלים ועל מקור פרנסתם”. יעקב כהן. צילום :עמי רוז'נסקי לול הטלה ,רמות נפתלי .צילום :עמי רוז'נסקי חדשות תוצאה חלבית דואגים לעתיד כמה חלב שותה אזרח ישראלי? תנועת המושבים יוזמת סדרת מפגשים בנושא “הבן הממשיך” דליה מזורי 800כוסות חלב או מוצרי חלב(כ־ 180ליטר) -זאת היא צריכת החלב השנתית הממוצעת של הישראלי .כך לפי התאחדות מגדלי הבקר בישראל ,אשר מדווחת כי מדי שנה חל גידול של בין אחוז לשניים בצריכת החלב הארצית. הצריכה לנפש של מוצרי חלב נחלקת כך 15 :אחוז לגבינות צהובות 35 ,אחוז לחלב 20 ,אחוז במוצרי יוגורט שונים ו־ 30אחוז בגבינות לבנות .יעקב בכר ,מנכ”ל התאחדות מגדלי הבקר ,אומר כי עדר החלב הישראלי מונה כיום כ־ 125אלף פרות אשר ייצרו בשנת 2011כ־ 1,325מיליון ליטר חלב(עלייה של שישה אחוזים לעומת השנה הקודמת). הפרה הישראלית היא שיאנית העולם בייצור חלב .תנובת החלב היא 11.6אלף ליטר לפרה בממוצע בשנה .הפרה הישראלית עברה אף את הפרה האמריקאית המייצרת כ־ 10,080-אלף ליטר ,ואת פרה ההולנדית המפורסמת המניבה כ־ 8,000ליטר. גם תכולת החלב עלתה באיכותה מתחילת שנות ה־ .90בליטר חלב המיוצר כיום כעשרה אחוזים יותר חלבון וכעשרים אחוזים יותר שומן חלב. בישראל 991רפתות(כ־ 3,000רפתנים) ,לעומת 1,445בסוף שנת ,1999כך שמדובר בירידה של כ־ 30אחוז .אלא שלעומת זאת הייצור הממוצע לרפת עלה בכ־60-אחוז .במדינות מערב אירופה וסקנדינביה צורכים בין כ־300־ 350ליטר חלב לנפש לשנה בממוצע ,כך שלצרכן הישראלי יש עוד למה לשאוף .גם בהולנד הצריכה גבוהה 250 -ליטר בשנה -ואפילו בארצות הברית הצריכה נאמדת בכ־ 210ליטר לשנה. תושבי ישראל צורכים חלב ומוצריו בהיקף דומה לרמת הצריכה בארגנטינה 200 -ליטר - כאשר בין התרבויות שלא רגילות לצרוך חלב נמצאת יפן ,עם 100ליטר לשנה בממוצע. כתב “קו למושב” תנועת המושבים והקמפוס האקדמי אחווה ממשיכים את שיתוף הפעולה ביניהם ומציעים לצי־ בור סדרת מפגשים והרצאות בסוגיית הורשת המשק החקלאי במושבים. סוגיית ההורשה במשק החקלאי היא מהסבוכות והמורכבות שבסוגיות המשפטיות בתחום המו־ שבים .המצב כיום מחייב כי נחלה חקלאית תועבר בשלמותה רק לאחד מבני המשפחה “ -הבן הממשיך”. השילוב של חקיקה ענפה וסבוכה ביחד עם רגשות ויצרים גועשים בסכסוכים משפטיים מסוג זה, הופכים את הסוגיה למקור לדאגה לרבים מבני המושבים .רק לאחרונה דחה בית המשפט המחוזי ערעור שהגישו יורשות כנגד אחיהן ,בתביעה בה עתרו לקבלת פיצו־ יים לפי סעיף 114לחוק הירושה .בית המשפט קבע שהאח ,שהוא הבן הממשיך ,זכאי לקבל את הזכויות בנחלה ללא צורך בפיצוי יתר היור־ שים .סכסוכים משפחתיים רבים מגיעים לבית המשפט בקשר עם ירושת משקים חקלאיים .נשאלת השאלה מי גובר על מי -האם הבן הממשיך או היורשים האחרים? סדרת ימי העיון נפתחה באחרונה במטרה להעניק לציבור המתעניינים מידע אודות ירושת המשק המשפחתי ,זכויות בניה בנחלה ,פיצול מגר־ שים מנחלה ועוד .זאת במטרה לתת להורים המעוניינים בכך ידע וכלים להתמודדות עם המצב ,כמו גם פתרונות חלופיים אפשריים .המפגשים מאיר צור, צילום :דוד עינב מתקיימים אחת לשבועיים לערך. קורס מדריכים מועצה אזורית עמק חפר ומט”י נתניה משיקים לראשונה: קורס מדריכי עמק חפר חיים אלטמן בעקבות הפריחה התיירותית אותה חווים במרחבי עמק חפר יזמו המועצה האזורית עמק חפר ומט”י נתניה קורס מדריכי עמק חפר ,שישלב הרצאות עיוניות וסיורים בשטח. הקורס מיועד להעשרת יזמי ומפעילי אתרי האזור ,מספרי סיפורים ,מדריכים ומורי דרך .המוע־ מדים יוזמנו לוועדת קבלה ויתחייבו לשלוש הדרכות ללא תשלום במסגרת המועצה. בוגרי הקורס יוכלו להציג למבקרים את אתרי האזור וסיפוריהם ,חשיבותם למארג הסביבתי ואיכותו ,למיצובה של החקלאות ,ולפעילויות האנושיות-כלכליות-תרבותיות המגוונות המת־ חוללות בו. עם סיום הקורס בהצלחה והתחייבות להדרכה יוכלו בוגרי הקורס להדריך במסגרת אתרי האזור. הקורס יכלול 15מפגשים בני 4שעות כל אחד בעלות סמלית. גם בפרו תערוכת החקלאות הישראלית “אגריטך” התקיימה בחודש שעבר לראשונה גם בדרום אמריקה יובל אופק תערוכת החקלאות הישראלית “אגריטך” התקיימה בתחילת במאי האחרון לראשונה גם בדרום אמריקה. התערוכה נחנכה במעמד נשיא פרו ,אלאן גרסיה ,ובהשתתפות שרי האוצר ,הכלכלה והחקלאות של פרו .בתערוכה הציגו חברות מקומיות וחברות מדינות דרום אמריקה השכנות ,קונצרנים בינ־ לאומיים בתחומי ההשקיה וגם מספר חברות ישראליות ,בהן ברמד ,גניגר פלסטיק ,נען-דן ג’יין, נטפים ,גלקון ואחרות. בטקס הפתיחה שיבח נשיא פרו את החדשנות הישראלית בתחום החקל־ אות והביע תמיכה בהטמ־ עת טכנולוגיות מתקדמות בחקלאות הפרואנית. בהמשך מתוכננת תע־ רוכת “אגריטך” בהודו בספטמבר ,ובמאי 2012 תתקיים התערוכה הת־ לת-שנתית בישראל. אגריטך פרו || 6 2.6.11 חדשות לשמור על הסביבה קוד אתי שרת החקלאות :עוברים להדברה ידידותית לסביבה המחלקה לחינוך בלתי פורמלי במועצה האזורית חוף הכרמל קבעה קוד אתי מנחה בקרב עובדיה כתב “קו למושב” בכנס הנהלות ענפיות של ענף הפירות במועצת הצמחים אמרה שרת החקלאות אורית נוקד כי המעבר מתמיכה בהדברה מרוכזת בחומרים כימיים להדברה ידידותית לסביבה הוא יעד של המשרד בראשותה. “יעד שהצבתי הוא עידוד המעבר מהדברה בחומרים כימיים להדברה ידידותית לסביבה” ,אמרה נוקד והוסיפה כי כוונתה שענף המטעים וההדרים יעבור להדברה ידידותית לסביבה :זבובים עק־ רים ,מלכודות ואמצעים שונים של הדברה ביולוגית. כנס שנערך בכפר המכביה בהשתתפות עשרות חקלאים מכל רחבי הארץ ,עסק ביעדי ומטרות ענף הפירות לעתיד .בין היתר הציג בכנס רני בר-נס ,יו”ר ענף הפירות ,את פעילות המועצה בתחומי איקלום והשבחת זנים ,פיתוחים בתחום אחסון פירות ונתונים אודות הענף כולו; בעשור האחרון ירד מספר המגדלים בענף הפירות מ־ 8,000לכ־ 5,200בלבד כיום. חרף עובדה זו גדלה תנובת המטעים בכ־ ,50%מ־ 450אלף טון לפני כעשור ל־ 680אלף כיום. זאת ועוד ,שווי התוצרת החקלאית של ענף הפירות צמח בשיעור של כ־ ,70%מ־ 1.9מיליארד שקל לפני כעשור ל־ 3.2מיליארד שקל כיום. “פחות מארבעה חודשים עברו מאז נכנסתי לתפקידי כשרת החקלאות .מאז אני מגלה מחדש בכל יום איזו חשיבות עצומה יש למשרד החקלאות ולחקלאים ,איזה שירות חיוני מספקים החקלאים למדינת ישראל ואיזו גאווה צומחת מפעילותם” ,אמרה השרה נוקד והוסיפה“ :אני שמחה לשמוע שבמועצת הצמחים שמים דגש על מחקר ופיתוח ,על הטבת איכות הפרי ,ועל העשרת מבחר הז־ נים .אלה הן תחנות הכרחיות בדרך לחיזוק החקלאות בעידן הנוכחי”. מועצת הצמחים פועלת מזה שנים להטמעת שיטות חדשניות ללכידת עשים ומזיקים ולפיתוח הדברה ידידותית ,מתוך רצון להבטיח את השמירה על הסביבה ,כמו גם אספקת תוצרת חקלאית ללא חומרי הדברה לציבור הרחב .בין היתר מפתחת המועצה את פרויקט הזבוב העקר שמטרתו הדברת המזיק מס’ 1בענף -זבוב הפירות הים תיכוני .פעילות המועצה בתחום חוס־ כת כ־ 30%מן העלויות בהשוואה להדברה פרטנית של כל חקלאי בנפרד. מנכ”ל מועצת הצמחים ,צבי אלון ,סיכם באומרו“ :מועצת הצמחים פועלת במישורים הציבוריים והמקצועיים של ענף החקלאות כגורם מרכזי לצד משרד החקלאות וארגו־ ני המגדלים .המועצה ,על ארבעת ענפיה, מהווה מוקד לטיפול וקידום נושאים מהו־ תיים שהחקלאי הבודד לעיתים אינו יכול להתמודד איתם לבדו ויש לעשותם באופן רני בר-נס .צילום :דוד עינב משותף”. קטטה בין עובדים זרים בשרון הסתיימה ברצח כתב “קו למושב” המחלקה לחינוך בלתי פורמלי במועצה האזורית חוף הכרמל קבעה קוד אתי מנחה בקרב עו־ בדיה. הנחלת הקוד האתי הוא תולדה של התפתחות החינוך הבלתי פורמלי בקרב הצוות החינוכי של מחלקת הנוער במועצה האזורית חוף הכרמל. הקוד האתי מהווה מסמך יסוד עיוני וחינוכי ,המבסס את כללי ההתנהגות הרצויה וגבולות תחומי העבודה של הצוות החינוכי של מחלקת הנוער במסגרת החינוך הבלתי פורמלי והעובדים תחת אחריותם ,עם ומול תחומים שונים ובכלל זה עבודה עם בני הנוער ,עמיתים ,הורים וקהילה ומשרד החינוך. במהלך העבודה הצוות קרא את הטיוטות ,שאל שאלות והעיר הערות לבירור הסוגיות השונות. כמו כן התקיימו מספר סדנאות וסמינרים של עובדי הנוער בחינוך הבלתי פורמלי ,ובהם הוצגו טיוטות של הקוד האתי מטעם משרד החינוך והתאמתו לילדי ונוער חוף הכרמל. רפי אבני ,מנהל מחלקת הנוער“ :קוד אתי זה נבנה בהתאם לגיבוש מסגרת מקצועית המותאמת לצרכים של ילדי ונוער חוף הכרמל ובהתאם להנחיות משרד החינוך -מנהל חברה ונוער”. הדיונים בחוף כרמל עלייה בגניבת כוורות בישראל מתחילת 2011חלה עלייה ניכרת בשיעור גניבות כוורות דבש • היקף הנזקים נאמד בכשני מיליון שקל כתב “קו למושב” עובד זר בן 33מתאילנד הוכה למוות במהלך קטטה עם חברו לעבודה ,בן ,35במושב כפר מונש שבשרון .מחקירה ראשונית של המשטרה עולה כי בין השניים התפתח ריב בנוגע לאכילת כלב אותו צדו ,במהלכו אחד העובדים התנפל על חברו והרג אותו. צוות מד”א שהוזעק למקום האירוע ניסה לבצע בעובד הזר ,שנפצע באורח אנוש ,פעולות החייאה אך מאוחר יותר נאלץ לקבוע את מותו .שוטרי משטרת מרחב שרון עצרו את החשוד ברצח ,עובדזר אף הוא ,ופתחו בחקירה על מנת לברר את המניע והנסיבות שהביאו למעשה. המשטרה חקירת העלתה כי הרקע לרצח הוא מריבה שפרצה בין שני העובדים ,לאחר שלא הצליחו להחליט מי מהם יאכל ראשון את הכלב שהם צדו מוקדם יותר .על פי החשד ,הריב התפתח לעימות פיזי במהלכו העובד בן ה־ 35הכה את חברו וגרם לו לפ־ ציעות חמורות שהו־ בילו למותו. בשנים האחרונות הולכת ומתגברת תופעת גניבת הכוורות ,שהפכה למקצוע של ממש .גנבי הכוורות הולכים ומשתכללים ומגלים תעוזה .הגנבים מגיעים לאחר שאספו מידע על מיקום הכ־ וורות ואופי האבטחה באזור ,הם מצוידים בכלי רכב מתאימים וציוד להעמסת הכוורות ומכירים היטב את הדרכים המוסתרות להובלתן. בגניבת הכוורות עוסקות רשתות מתוחכמות של פלסטינים ,ערבים ישראלים ,בדואים ויהודים המשתפים ביניהם פעולה. מנתוני הסיכום של מועצת הדבש עולה כי ניכרת עלייה בשיעור הגניבות ברבעון הראשון של .2011בנזק נושאים מגדלי הדבורים כמעט לבדם ואין פיצוי משום גורם. בתקופה זו ,המתאפיינת בהכנת הכוורות לקראת הפריחה ואגירת הדבש ,עלתה בשיעור ניכר גניבת הכוורות ,בעיקר באזורי המרכז ,והגיעה להיקף של כ־ 250כוורות והיקף נזקים של כשני מיליון שקל .מחודש ינואר עד אפריל 2011דווחו למועצת הדבש 31מקרים של גניבות או נזקים שנעשו לכוורות ,כאשר בשלושה מקרים דווח על תפיסת חשודים וזאת בזכות שיתוף הפעולה ההדוק של מג”ב המסייעים רבות לדבוראים. באזור הצפון ,לעומת זאת ,חלה ירידה בהיקף גניבת הכוורות על רקע שת”פ של רשויות האכיפה, פרקליטות מחוז הצפון ויחידת ארז של מג”ב ,שהניב תוצאות יפות. בשנים האחרונות מנהלים מגדלי הדבורים מו”מ עם חברת הביטוח על גיבוש תוכנית ביטוח לכוורות .אולם עד כה לא הוצעה למגדלים הצעה סבירה .הפרמיות הנדרשות הן גבוהות ביותר והופכות את כל העניין לבלתי כדאי. לדברי הרצל אבידור ,מנכ”ל מועצת הדבש“ :הדבוראים מנסים לעשות ככל אשר בידם להיל־ חם בנגע הגניבות ,אולם זוהי מלאכה קשה ואף בלתי אפשרית. ישנם דבוראים המחזיקים באופן אישי עשרות נקודות מרעה, רובן ככולן הרחק ממקומות ישוב ובמרחק של עשרות קילומ־ טרים מבתיהם .ישנם דבוראים המבלים לילות שלמים בסיורים בין נקודות המרעה ,אבל יש גבול ליכולת של הדבוראי לשמור בעצמו על הכוורות ,כשהוא צריך לקום מחדש בבוקר לעבוד־ תו”. יש לציין שהחקיקה בנושא הפשיעה החקלאית שונתה בשלהי 2009ולפיה גניבת תוצרת חקלאית בערך הגבוה מאלף שקל הינה עבירת פשע שבגינה קבע המחוקק עד ארבע שנות מאסר בפועל .על גניבה בערך של 500אלף שקל העונש הקבוע הוא עד שבע שנות מאסר. צילום :דוד עינב הרצל אבידור ,מנכ”ל מועצת הדבש המשטרה עצרה עובד זר מתאילנד שהכה למוות את חברו בעת ויכוח ביניהם במושב כפר מונש בנוגע לאכילת כלב שצדו יחד אבי אשכנזי || 8 2.6.11 חדר אורחים התחרטה וזו זכותה לפי שווי השוק מושבניקית קשישה שמינתה את בנה לבן ממשיך החליטה לבטל את המינוי • בית משפט לענייני משפחה פסק שמותר לה פסק דין תקדימי בפיצויי הפקעה בכלל והפקעת קרקע חקלאית בפרט עו”ד עופר נועם שוב ושוב חוזרת להכרעת בתי המשפט שאלת מעמדו של הבן הממשיך וזכותו בנחלת הוריו, כאשר הסיטואציה העומדת לדיון היא בעלת קווי דמיון משותפים בכל אחד מהסכסוכים. ברבים מהמושבים נוהגים הורים בעלי זכויות בר-רשות בנחלה למנות את בנם/בתם כבן ממשיך. למינוי השלכות במישור האגודה ,אך גם במישור הקנייני ,בהקשר לזיקתו הקניינית של הבן במשק הוריו. ברם ,לדאבונם של רבים ,לא בכל מקום מתנהלת מערכת היחסים בין ההורים לבין הבן הממשיך על מי מנוחות; כך קורה לא אחת שמחלוקות וסכסוכים בין ההורים לבן הממשיך או לבת זוגו גורמים להורים להודיע על ביטולו של מינוי הבן כבן ממשיך .הביטול אינו מתקבל בעין יפה אצל הבן אשר ציפה לקבל את משק הוריו ועל כן הוא נאחז במינוי כ”בקרנות המזבח” וטוען כי מאחר שהמינוי הושלם ,הרי שיש לראות בזכויותיו כמתנה שאינה ניתנת לביטול והוא זכאי עם לכתם של הוריו מהעולם שהוא יהפוך לבעל הזכויות בנחלה .ההורים מצידם רואים את הנחלה כקניינם הבלעדי ודורשים מהבן לפנותה. קונפליקט שכזה בין אם לבנה הוכרע לאחרונה על־ידי בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא (“שעתל נגד שעתל” -תמ”ש 14900/07תמ”ש 14901/07) .במקרה זה ,האם ,חברת מושב ובעלת נחלה בעזריאל ,היא אלמנה בת ,99שחתמה בשנת 1973על כתב התחייבות להעברת נחלתה לבנה .לא חלפו מספר חודשים והאם ביטלה את העברה ,וזאת טרם רישום הזכויות על שם הבן במינהל מקרקעי ישראל(ממ”י) .חלפו 10שנים נוספות והאם החליטה בשנת 1984למנות את הבן כבן ממשיך ואף שלחה על כך הודעה לסוכנות .לימים ,בשנת ,2006עקב סכסוך שפרץ בין האם לבין כלתה ,פנתה האם לסוכנות היהודית והודיעה על ביטולו של המינוי. לביטול הזה כמובן התנגד הבן ,שטען כי הוא בעל הזכויות במשק מכוח העברה משנת 1973 ולחילופין ,כי מינויו כבן ממשיך (בשנת 1984) הושלם כדין ,ועל כן מדובר במתנה שהושלמה אשר לא ניתן לבטלה. השופט ויצמן העדיף לאמץ את גרסת האם שיוצגה על־ידי עו”ד מזל דיין וקבע ,כי ההעברה הראשונה לא השתכללה ובטרם נרשמה בוטלה על־ידי האם כדין. הגם שנושא הבן הממשיך זכה להתייחסות נרחבת מביהמ”ש העליון במספר הלכות -ראה פסק דין קוגלמס(ע”א 5136/91) ,ברמלי(ע”א 3836/93) ,אזולאי(ע”א 103/89) ,בצר(ע”א 2836/90) ועוד -הרי שבדרכו המקורית חידש ביהמ”ש לענייני משפחה בכ”ס ואף לדעתנו קבע שתי הלכות חדשניות: לדעת השופט ויצמן ,הענקת המשק לבן מכוח מינויו כבן ממשיך סותרת את סעיף 8לחוק הירושה הקובע במפורש ,כי מתנה שניתנת לאדם על מנת שתוקנה למקבל אחרי פטירת נותן המתנה ,אינה בתוקף אלא באם נעשתה באמצעות צוואה .שונה המצב באם נקבע במפורש בחוזה של האגודה עם ממ”י ,כי הנחלה אינה מהווה חלק מהעיזבון .במקרה זה יהיה תוקף להתחייבות כלפי הבן הממשיך .אי לכך והואיל במקרה דנן לא נקבע קביעה כאמור בחוזה ,לא היה במינוי כדי להעניק לבן הממשיך זכויות בנחלה. עוד קבע השופט“ :שתי ציפיות עומדות להן במגרשו של הבן הממשיך -ציפייתו של ההורה המעניק ,המצפה כי הבן המקבל יחזיק ויתחזק את המשק(וזאת לאורך ימי חייו של ההורה ,ע.נ.), וכן יחזיק ויתחזק את הוריו מחד; ומנגד ,ציפייתו של הבן המקבל ,שהמשק יעבור לרשותו אחרי פטירת ההורה .ציפייה בצד ציפייה ,ויש לקיים ציפייתו של זה כשם שיש לקיים את ציפייתו של זה”(עמ’ 27סעיף 58). הואיל שבמקרה דנן הבן הפסיק להתגורר בנחלה והשכיר את ביתו ואף ייצר חובות למשק ,קבע ביהמ”ש כי התקיים התנאי המפסיק את המתנה והמתנה בכל מקרה בטלה. פסק דינו של ביהמ”ש לענייני משפחה ,אם יעמוד במבחן ביהמ”ש המחוזי(שאמור לדון בערעור), יש בו משום חיזוק משמעותי לזכויות ההורים בעלי הנחלה בנחלתם אל מול הבן הממשיך ,ולכאורה מאפשר להם לבטל את המינוי של הבן הממשיך .יחד עם זאת ,יש לזכור ,כי מקום שהבן הממשיך הקים את ביתו בנחלה ,יש לקבוע הסדר המפצה את הבן הממשיך בגין השקעותיו בבית שבנה. הכותב הוא עו”ד המתמחה בדיני אגודות שיתופיות מושב עזריאל .התמונה להמחשה בלבד .צילום :אתר הnועצה האשורית לב השרון || 10 2.6.11 עו”ד מוני מרדכי בפסק דין תקדימי קבע בית המשפט המחוזי כי קרקע חקלאית בחוזה חכירה מהמינהל ,תקבל פיצוי הוגן לפי שווי שוק. בית המשפט אף פסק כי נפקעים יפוצו בגין הוצאות שנגרמו להם כתוצאה מההפקעה ,בנוסף לפיצויי ההפקעה ,ואף הבחין בין בעלי קרקעות פרטיות ובין חקלאים שהיו חוכרים(שאחרי בג”ץ הקשת המזרחית לא הגיע להם כלום). חברי מושבים מגבעת חן ומכפר מל”ל ,שמע”צ הפקיעה מהם אדמות לצורך סלילת כביש 531 ומסילת רכבת בתוואי ,עתרו לבית המשפט. מדובר בשני מושבים שנחלותיהם נמכרות במחירים גבוהים ולפיכך עתרו חברי המושבים באמצ־ עות עוזד סימון טוסון ממשרד הרטבי-בורנשטיין -בסון ושות’ ,לקבל פיצוי לפי “שווי השוק”. עיקר ההפקעות בוצעו בקרקעות שמצויות בחלקה ב’ ולכן מע”צ סברה שהפיצוי לו זכאים הנפ־ געים הוא לפי “זכויות העיבוד”. חברי המושבים ביקשו הקצאת קרקעות חליפיות בגודל ,או בשווי הזהה לאלה שהופקעו .לחילו־ פין ביקשו פיצוי כספי. בית המשפט דחה את הבקשה לקבל קרקע חלופית ,שכן אין מניעה לפצותם בכסף .עם זאת השו־ פט הגיע למסקנה כי הפיצוי המגיע לנפקעים יחושב על פי אובדן זכויות העיבוד החקלאי בתוספת פיצוי בגין הפסד השקעות .עם זאת פסק השופט כי נפקע שיוכיח כי הוא בעל זכות חכירה ,או זכות קניין אחרת מהסוג שניתן לממשם ערב ההפקעה ,יהיה זכאי לפיצויים בהתאם לשווי השוק. בכך דחה השופט שיינמן את עמדת מע”צ .בית המשפט עשה אבחנה בין הפקעת חלקה ב’ של נחלה(שלא ניתן “לסחור בה בשוק” במקרה של העותרים) -שאז יפוצה החקלאי רק בזכות העיבוד, לבין הפקעת קרקע חקלאית בחוזה חקלאי פרטי מול המינהל ,ולא בנחלה. עם זאת קבע השופט כי יש לפצות את החקלאים בגין הוצאות ההעברה של עסקם החקלאי למקום חדש. עו”ד טוסון ,בא כוחם של העותרים ,סבור כי להחלטה השלכות כספיות ,משום שיש הרבה קרק־ עות חקלאיות של המינהל ,שעד עתה מע”צ הפקיעה ושילמה בגינן פרוטות ,בטענה שלפי פס”ד הקשת המזרחית -אין להן שווי בכלל .כעת ,כאשר המבחן שקובע בית המשפט הוא האם יש שוק לאותה זכות מופקעת ,תהא אשר תהא ,יוכלו גם חוכרים של המינהל לזכות בפיצוי גבוה יותר מאובדן זכויות ,ובלבד שיוכיחו כי לזכות המופקעת קיים שוק שניתן לקבוע על פיו את שווי הזכות המופקעת. לדבריו ,חשיבות פסק הדין היא גם בכך שלראשונה מכיר בית המשפט בהוצאות נוספות שנלוות להפקעה ,כגון -שכ”ט שמאי ועו”ד וכו’ שליוו את הנפקע בדרכו .יותר מכך ,בית המשפט המחוזי קובע בהמשך להחלטתו הקודמת בפס”ד זרעים גדרה ,שלאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הרי שהנפקע זכאי לקבל את כל ההוצאות שהוציא בגלל מקרה ההפקעה .יובהר כי מע”צ טענה לאורך שנים רבות כי מאחר שהפקודה המנדטורית הישנה לא קבעה שיש לפצות מעבר לשווי הקרקע, הרי שבכך נדחתה באופן סופי הגישה הנ”ל ,ולפי החלטה זו הנפקעים שיגישו קבלות בגין ההו־ צאות ולרבות הוצאות מס רכישה בגין רכישת הקרקע החלופית או הבית החלופי ,יזכו לקבל את ההוצאות האלה ממע”צ. עו”ד סימון טוסון מתכוון לערער ,בטענה כי החלטת השופט שיינמן המחייבת את מע”צ לשלם בגין הפקעה על פי שווי שוק נכונה גם בנוגע לחקלאים החוכרים קרקע מהמינהל ,שכן ניתן לקבוע שווי שוק לחלקה ב’ באמצעות כללים שמאים מקובלים. כפר מל”ל הפסטיבל הגדול של השנה בגן הלאומי בית גוברין ∏≠±≤Æ∂Æ≤∞±±ו‘≠י‘ בסיון תשע“א π אירועי הפסטיבל באמפיתיאטרון הרומי החלב חוגג ∂ ∏Æבשעה ∞≥∫ ≤±משה להב “הטיש הגדול“ בשירי תנ“ך¨ אהבה ושאר רוח Æאורח מיוחד ≠ נתן כהן ∂ πÆבשעה ∞≥∫ ≤±התנ“ך בנשמה תכנית של שירי ר‘ שלמה קרליבך ושירי נשמה מוכרים של הזמרים המשתתפים בערב∫ דין דין אביב¨ אתי אנקרי¨ שלמה כ“ץ¨ ארז לב ארי¨ מיקה קרני¨ חמי רודנר¨ אהרון רזאלÆ מנהל מוסיקלי∫ צור בן זאב Æמנחה∫ אסף נגל ∂ ±±Æבשעה ∞≥∫ ≤±אם נדע לאהוב מופע מחווה ליצירתו של יוסי בנאי במלאת μשנים לפטירתוÆ שלומי שבן¨ ניהול מוסיקלי Æמשתתפים∫ משה איבגי¨ קורין אלאל¨ תיקי דיין¨ מאור כהן¨ קרן מור¨ מנשה נוי¨ נעם ענבר¨ רונה קינן¨ אוהד קנולר ושלומי שבן Æעם אנסמבל של πנגניםÆ כמיטב המסורת ,גם השנה חג השבועות הוא גם חגיגה לענף החלב -ולקראת החג מזנקות מכירות מוצרי החלב במאות אחוזים ∂ ±≤Æבשעה ∞≥∫∞≤ הצדעה לפסטיבל הזמר החסידי בהשתתפות מירי אלוני¨ דני גולן¨ עדנה גורן¨ אופירה גלוסקא¨ חנן יובל¨ עדנה לב¨ אושיק לוי¨ ג‘ימי לויד¨ שולי נתן עם המקוייה¨ צמד רעיםÆ עם מקהלת השקמים ותזמורת הפסטיבל בניצוחו של מנשה לב≠רןÆ מנחה∫ דר‘ אבשלום קור מופעים אקוסטיים במערת הפעמון עמי רוז’נסקי חג השבועות קשור בתודעת עם ישראל כחגו של ענף החלב .שייקה דרורי ממושב נו־ רדיה ,מנכ”ל מועצת החלב ,שמח לבשר לנו כי מסיכום זמני שנערך במועצה עולה כי צריכת החלב בישראל נמצאת גם השנה במגמת עלייה בסדר גודל של כ־.2.5% דרורי“ :כשנעבור את החג ונגיע לשלב בו אפשר יהיה לערוך סיכום חצי שנתי ,אפשר יהיה לדבר ,עם כל הזהירות כמובן ,גם על הג־ דלה מסוימת של מכסות הייצור לחלב לרפת־ נים .לקראת שבועות עולות מכירות מוצרי החלב בעשרות אחוזים ,כשהמוצרים העיקריים המאפיינים את החג הן הגבינות הלבנות והחצי קשות”. וכשחג שבועות בפתח רבים מאיתנו נזכרים ∂ ∏Æבשעה ±π∫¥μח“י פעימות זוהר פרסקו¨ מגדולי נגני כלי ההקשה בעולם כיום¨ המתמחה בתוף מרים התנ“כי¨ מארח את נגני הלירה המובילים בעולם¨ רוס דאלי וקיילי תומא¨ ואת הזמרת הרב≠תחומית קרן הדרÆ זוהר יבצע¨ עם אורחיו¨ קטעים פרי עטו שנכתבו בהשראת התרבות היהודית העתיקהÆ ∂ πÆבשעה ∞∞∫∑ ±מתנ“ך ועד תש“ח מופע עם יונית שקד≠גולן של שירים על אהבה ומלחמה מן המקורות ועד מלחמת העצמאותÆ ∂ πÆבשעה ±π∫¥μשרים תהילים פסוקי תהילים בלחנים ועיבודים חדשים שנכתבו במיוחד לערב זה על ידי אבטה בריהון ואלון יופה המארחים את חיים אוליאל¨ גלית גיאת¨ אלי לוזון והרכב נגנים ∂ ±∞Æבשעה ∞∞∫∑ ±ולשוננו לך רנה עם מקהלת לב תל אביב בניצוחה של אירה קלכמן ברפרטואר של יצירות תנ“כיות מהקלאסי ועד לזמר העברי ∂ ±∞Æבשעה ±∏∫±μנשמה יתרה רביעיית אנימה מארחת את נגן הקלרינט אילן שול ברפרטואר של מוסיקה קלאסית ומוסיקת נשמה יהודית אנסמבל סירנות בניצוחה של שוש לגיל בתכנית המוקדשת לשירים שליוו את הצגותיו של חנוך לוין ∂ ±±Æבשעה ∞∞∫≤≤ שיר השירים שירת הים ושירת תור הזהב של יהדות ספרד בהשתתפות הפייטן ליאור אלמליח¨ הזמר יהודה סעדו והחזנית נעמה טוב עם הרכב נגנים אנדלוסי משרד התרבות והספורט מינהל התרבות משרד החינוך האגף לתרבות תורנית כחל עיצובים ∂ ±±Æבשעה ±π∫¥μגם אני ידעתי אהבה עמותת התיירות כרטיסים∫ קסטל ≠ ∞∞∞ ∞≥≠∂∞¥μאו ™∏π∂μמכל טלפון ובאתר www.TKTS.co.il מתנ“ס יואב ©לתושבי האזור® ≠ ∞∏≠∏μ∞∞∑≤¥Øμ מרכז מידע ”יואב≠יהודה“≠טלwww.touryoav.org.il Ø ∞∏≠∏μ∞≤≤¥∞ Æ || 12 2.6.11 שייקה דרורי .מנכ"ל מועצת החלב צילום :עמי רוז'נסקי בנוסטלגיה בימים בהם נהגו להכין במושבים ובקיבוצים רבים עגלות לטקסי הביכורים. שייקה נזכר בחיוך כיצד הם הכינו את עגלת הדיר ,ענף בו עבד שנים רבות בנורדיה. חג שבועות מסמל ,בין היתר ,את תחילת עונת הקציר ,וגם את עונת ההמלטות בענפי החי במשק החקלאי ,וזאת כנראה הסיבה שענף החלב הפך עם השנים למוטיב מרכזי בחגיגת השבועות“ .אין לי מושג מתי התחיל הנו־ הג הזה ,אבל מאז תחילת התיישבות הציונית בארץ ישראל ,עוד בימי המושבות הראשונות, ואף בתפוצות ישראל ,היה לחלב ומוצריו מקום מרכזי בחג שבועות” ,אומר שייקה. מסתבר כי תעשיית החלב נכנסת להכנות לקראת החג מיד אחרי חג הפסח .מכינים מל־ אים גדולים של מוצרים ,בעיקר של גבינות לאפיית עוגות ופשטידות וגם ,כמובן ,מוצרים רבים נוספים .המכירות של חלב ומוצריו עו־ לות לקראת החג במאות אחוזים ,כך שהמלאי המתבקש הוא גדול ב־ 35%מאשר בחודש אחר. המחלבות בשיתוף רשתות השיווק דואגות שמדפי מוצרי החלב יהיו מלאים כל הזמן, כשבימים הקודמים לחג ,המחלבות מקפידות להגיע לסניפים עם התוצרת עד חמש פעמים ביום ,כדי שלא יחסרו חלילה מוצרי חלב לחג. בימי שגרה הן מגיעות לרשתות בממוצע פעם אחת ביום. מעניין לספר ,כי מרבית המחלבות דוא־ גות לכך שכל עובדיהן ,כולל מי שבדרך כלל ספונים באגף המשרדים ,יהיו בשלושת הימים הקודמים לחג בתוך אולמות הייצור ובנקודות המכירה .כך גם הפקידות חווה את הקשר הבל־ תי אמצעי עם צרכני החלב ,וגם עוזרת לעמוד במאמץ לספק את הצריכה באותם ימים. חג השבועות הוא גם הזדמנות מצוינת להציע לציבור מבצעים ומוצרים חדשים .בין היתר פגשנו השנה יוגורט מעורב עם בננה ,אפר־ סק ואננס ,וטעמים מעניינים נוספים .גם סוגי גבינות חדשים מוצגים בפני הציבור ,וזאת גם העונה להכנסת אריזות חדשות למוצרי חלב. שייקה מציין ,כי לא כל המוצרים הנפלאים הללו ישארו על המדף גם אחרי החג ,שכן יש מוצרים המוצעים למכירה רק לקראת שבועות, בהם גבינות באריזות גדולות ,למשל ,שאחר כך הם מוסרים מהמדפים. בעקבות עליה של כ־ 2.5%בצריכת חלב ומוצריו בשנה שעברה ,הוגדלה מכסת החלב שנמסרה לרפתנים .גם רפתות שחרגו ממיכס־ תם קיבלו מחיר גבוהה עבור החלב “חורג משרד החקלאות ופיתוח הכפר בימים הקודמים לחג ,המחלבות מקפידות להגיע לסניפים עם התוצרת עד חמש פעמים ביום ,כדי שלא יחסרו חלילה מוצרי חלב לחג .בימי שגרה הן מגיעות לרשתות בממוצע פעם אחת ביום מכסה” שייצרו. “יצור חלב בקר השנה גבוה ב־ 8%מאשתקד”, אומר דרורי ומסביר כי חלק מהאחריות ליכו־ לת לייצר יותר חלב השנה מקופלת גם במזג האוויר ,שהשנה היה קריר יותר ועוד לא נכנ־ סנו לעונת החמסינים ,עונה שהיא קשה לפרות, ומכאן שהן גם מייצרות בה פחות חלב. דרורי“ :במרבית הרפתות פועלות מערכות לצינון הפרות ,ובנושא הזה אנחנו בישראל הכי מתקדמים בעולם .אבל זה שאנחנו הטובים בעולם ,זה לא מספק ,ועדיין יש מקום לשי־ פור הטכנולוגיה לצינון כדי להקל על הפרות. אם המגמה תצדיק זאת ,ושוב ,עם כל הזהירות המתבקשת ,נשקול הגדלה נוספת במכסות. זאת ,אחרי שבשנה הנוכחית הוגדלה מכסת החלב בכ־ 80מיליון ליטר ,מה שתרם להגדלת ההכנסות של הרפתנים ,במיוחד כשהם הגדילו את התפוקה ללא הגדלת המבנים ובאותו הצ־ יוד ,כך שגם היעילות של הענף התקדמה”. וכשמדברים על חלב ,יש לזכור גם את ענף הדיר“ .חלב הכבשים גם הוא רושם עליה בצ־ ריכה” ,מציין דרורי“ .זאת ,לאחר שבמשך שנים הענף היה בנסיגה ואף נאלצנו להוריד את המכסות .את שנת 2011התחלנו לראשונה ללא מלאי של גבינות מעבר למלאי השוטף. השנה גם הגדלנו את המכסות ,או מדויק יותר החזרנו מכסות שהורדנו בעבר .ואם המגמההחיובית הזאת תימשך גם בענף הכבשים נג־ דיל את מכסות ייצור החלב”. שייקה מדבר בסיפוק רב על התפתחות יצוא מוצרי חלב כבשים ,בעיקר לארה”ב ,ולא רק לשוק הכשר .מוצר הדגל של היצוא הזה הוא גבינות הפטה הישראליות ,שהן שם דבר בארה”ב .במיוחד אחרי שהן זכו לפני מספר שנים במדליית זהב כפטה הטעימה בארה”ב. הפטה מיוצרת בעיקר בידי תנובה. גם חלב העזים רשם השנה עליה יפה בצ־ ריכה .בשנים האחרונות הענף גדל בממוצע של ־כ־ ,17%אחרי שבשנת 2008העליה נע�צ רה ,ממש כמו כלל הכלכלה העולמית באותה שנה. המחלבות הגדולות בישראל הן השחקן העי־ קרי והמשמעותי בענף .עד השנים האחרונות הן התרכזו בעיקר בייצור שני סוגי גבינות .עתה התרחב סל מוצרי חלב עזים המוצע לציבור. לרגל חג השבועות מבקש דרורי לסיים בת־ חזית אופטימית .הוא צופה כי “השנה נייצר כמיליארד ו־ 350מיליון ליטר חלב השנה .ענף העזים ייצר כ־ 13מיליון ליטר (הגדלה בשני מיליון ליטרים) וענף הכבשים -כ־ 8מיליון”. ”וחג שבועות תעשה לך ביקורי קציר חיטים“ )שמות ל“ד(22 , אירוע הצדעה לתושבי וחקלאי עוטף עזה הזמנה משרד החקלאות ופיתוח הכפר מתכבד להזמינכם לחגיגת חג שבועות לשנת תשע“א – 2011 לפעילות הורים ולילדים האירוע יתקיים במצפה גבולות, מועצה אזורית אשכול ביום ב‘, ד‘ בסיוון תשע“א 6 ,ביוני ,2011בשעה 16:00 במעמד: ח"כ אורית נוקד ,שרת החקלאות ופיתוח הכפר שרים וחברי כנסת ,ראשי רשויות ,נציגי משרדי הממשלה עובדי משרד החקלאות וגמלאיו ,נציגי מועצת הייצור ומוזמנים בתכנית 16:00התכנסות חגיגית סיור וטעימה של תוצרים חקלאיים תערוכת אמנים העוסקת בחקלאות ובקיימות תצוגת זני ירקות ופירות חדשים מועצות הייצור והמו"פים המקומיים תצוגה של שירות ההדרכה והמקצוע ומינהל המחקר החקלאי תצוגת כלים חקלאיים "ריקוד קומביינים" – מופע של כלים חקלאיים מוצרי חלב בסופר 18:00ברכות מופע של אמנים מקומיים מופע מרכזי – ירדנה ארזי טקס השקת בול המייצג את חקלאות ישראל והמחקר החקלאי. נתכבד בהשתתפותכם, יוסי ישי מנכ“ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר אתר אינטרנטwww.moag.gov.il : 2.6.11 || 13 גינה לי מדינת ישראל משרד החקלאות ופיתוח הכפר פרסום אמות מידה להקצאת מכסות לייצרנים חדשים בענף הבקר לחלב לשנת 2011 משרד החקלאות ופיתוח הכפר מודיע בזאת כי ניתן להגיש בקשה להקצאת מכסה חדשה לייצור חלב בענף הבקר. את הטפסים והנוהל המפורט ניתן לקבל במחוזות המשרד או באתר האינטרנט של המשרד החקלאות ופיתוח הכפר.www.moag.gov.il : קריית שמונה ,מ.א .גליל עליון מחוז צפון מחוז העמקים -עפולה ,מתחם מועצה אזורית גלבוע חדרה ,רח' דוד שמעוני 35 מחוז מרכז מחוז השפלה וההר הקריה החקלאית ,ראשל"צ חווה חקלאית גילת מחוז הנגב טל' 04-6816100 טל' 04-6423971 טל' 04-6489100 טל' 03-9681444 טל' 08-9920999 קבלת הטפסים המלאים במשרדים המחוזיים תהיה עד .19.6.2011טפסים שיועברו לאחר מועד זה לא יטופלו. בנה ביתך בקיבוץ גבולות בניה על מגרשים של חצי דונם בתוך שטח הקיבוץ. בואו והצטרפו לקהילה קיבוצית חמה וחזקה ,בקיבוץ מתחדש. אפשרויות קליטה לחברות או לתושבות. שישי ביום ,10/0 6 ה-תקיים י פתוח יום רחבה בה לפרטים: ,,054-7779599 054-7779599 [email protected] || 14 2.6.11 חגיגת שושנות בחג השבועות יתקיים פסטיבל שושנות מים בכפר אז”ר פסטיבל שושנות מים יתקיים במשתלת הסוכה־בית ירוק בחג השבועות ,חג המים ,ובסוף השבוע שלאחריו. התצוגה היא פרי עבודה של האגרונום שוני ענדא מבעלי המשתלה ,שמצא מבין מאות הזנים של שושנות המים הנפוצות בעולם את המיוחדות והמתאימות ביותר לתנאי האקלים בארץ. בפסטיבל יוצגו כ־ 25זנים של שושנות מים ,בהם זנים הגדלים באופן טבעי באזורים טרופיים וכאלה הגדלים באזורים הקרירים של אירופה וצפון אמריקה .לצד תערוכת שושנות המים יוצגו סוגים שונים של בריכות מים ומיכלים המתאימים להצבה בגינה ,במרפסת או על הגג .כן יוצגו אלמנטים של פנג שוואי ,פסלי מים ומזרקות. במרכז הפסטיבל תעמוד שושנת המים “קולורדו” המצטיינת בחריצותה :היא נפתחת מוקדם בבו־ קר ונשארת פתוחה עד שעות אחר הצהריים המאוחרות .הפרח עולה מעל המים עם גבעול פריחה בצורה של כוכב .הפריחה משתנה מפרח לפרח ,פעם בצבע כתום אפרסק ופעם בצבע ורוד סלמון עם נגיעה צהובה .ככל שעונת הפריחה מתקדמת ונכנסים לתוך הקיץ מופיעים צבעים חדשים עם השפעה יותר גדולה של הסלמון ,כך שה”קולורדו” ממשיכה להפתיע ואף פעם לא משעממת. עוד יוצגו בפסטיבל שושנות מים ייחודיות נוספות :ה”דבל יילו” שהפרח הצהוב שלה ענק ויכול להגיע לקוטר של כ־ 10ס”מ ושושנת מים טרופית “טינה” עם פריחה סגולה. ספרים משרד החקלאות ופיתוח הכפר תחום עבודה ועובדים משרד הפנים רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי גבול מדינת ישראל מפקד חקלאי כבסיס נתונים להקצאת עובדים זרים לשנת 2012 ללכלך את הידיים “איש ליד מכונה” מאת סטף ורטהימר נגה מרון אם יש את נפשך להתעודד בימים קשים אלה ,לך אל הספר הזה! ציפיתי לקרוא סיכום פרשת חיים ,כפי שכותבים כיום לא מעט אנשי חזון ומעש בערוב ימיהם ,אך גיליתי רומן מרתק שלא יכולתי להניחו מהיד עד לעמוד האחרון. לצערי לא יצא לי להכיר את סטף באופן אישי ,והערצתי אליו נבעה רק מתוך קטעי אינפור־ מציה שפורסמו בתקשורת :על תרומתו האדירה לפיתוח המדינה ,שהוא עלה מגרמניה כנער ,נשר מהתיכון ,ופוטר מרפא”ל משום שלא היתה לו השכלה הנדסית פורמאלית ,ושבכוח היצירתיות, ההתמדה והחזון עשה את הונו המופלג .שהיה גם חבר כנסת אך לא הצליח לשכנע ב”אני מאמין” שלו – שעתיד המדינה טמון בתעשייה ובחינוך ,בעיקר בחינוך לעבודת כפיים .בראיון לסמדר שיר אמר“ ,כולם רוצים להיות עורכי דין ,מנכ”לים ,חכמולוגים ,ואף אחד לא רוצה ללכלך את הידיים, לגדל עגבניה או לעמוד מול מכונה ...בכל שנה מקבלים 3,000איש תעודת עורך דין ,ואף אחד לא מקבל תעודה של חרט מוסמך ”.שצריך לפתח את בתי הספר המקצועיים ,שבהם יוכל תלמיד לקבל תעודת בגרות במקצועות רלבנטיים לכישוריו ,וייצא לחיים עם מקצוע שיוכל לפרנס אותו ואת משפחתו. קראתי בשקיקה והתמלאתי תקווה ,שלא רק קובעי המדיניות אלא גם הדור הצעיר המתאפיין בנהנתנות זמינה ובמרדף אחר העונג הקל – יקרא ואף יסיק מסקנות מקריאת הספר המצויין הזה. רשות האוכלוסין ,ההגירה ומעברי הגבול במשרד הפנים ,ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר מודיעים בזה ,כי החל מתאריך ,30.5.2011יערך מפקד שישמש בסיס נתונים להקצאת היתרים להעסקת עובדים זרים בחקלאות לשנת .2012הרשויות יהיו רשאיות לקבוע כי הנתונים שימסרו במסגרת המפקד ,ישמשו בסיס להקצאות היתרים גם לשנים שלאחר מכן ,כאשר החישוב ביחס לכל שנה יעשה בכפוף למכסת העובדים הכוללת שתקבע לענף החקלאות ,למפתחות שיקבעו לאותה שנה (מקדמי הקצאה) ולהחלטות הממשלה שיהיו תקפות באותה עת. חקלאים מוזמנים למחוזות משרד החקלאות אליהם הם משתייכים ,על פי הרשום מטה ,לקבלת חוברת למפקד. את החוברת יש למלא בהתאם להנחיות ,ובכלל זה לצרף לה את כל המסמכים הנדרשים ,ולהגישה למחוז משרד החקלאות הרלוונטי ,לכל המאוחר עד ליום ד' .31.8.2011 ,ככלל ,חוברת שלא תמולא בהתאם להנחיות ו/או לא תוגש במועד שנקבע לכך ,לא תתקבל במחוז ולא תטופל .חקלאי שלא יגיש חוברת מפקד במועד לא יהא זכאי לבקש התרים להעסקת עובדים זרים מרשות האוכלוסין בשנת 2012והלאה ,עד למפקד הבא. אין בהגשת החוברת כדי להקנות כל זכות לקבלת היתרים להעסקת עובדים זרים לשנת 2012 ובכלל .הגשת החוברת בהתאם לאמור ,מהווה רק תנאי מקדמי לצורך טיפול בבקשה לקבלת היתר להעסקת עובדים זרים בחקלאות בשנה הרלוונטית. טלפון פקס צפון צפון קריית שמונה עכו עמקים גלבוע מרכז חדרה שפלה וההר ראשון לציון 04 - 6816100 04 - 9853011 04-6489109 04-6489119 04-6489105 04-6303411 04-6303423 03 - 9681444 04 - 6902597 04 - 9853020 מיקום נגב מרכז חקלאי אזורי גילת 08 – 9920999 04-6489127 04 - 6303408 03 - 9681441 08 – 9920996 08 – 9920995 08 - 9920970 פרטים נוספים ניתן לקבל באתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר בכתובת www.moag.gov.ilובאתר האינטרנט של משרד הפנים .www.piba.gov.il ÌÈÓ ˙„È„Ó ˙„¯Ù‰ ·˜ÌÈ·˘ÂÓ·Â ÌÈˆÂ·È ‡‚∫ÌÈ·˘ÂÓ·Â ÌȈ·Ș· ÌÈÓ ˙„ ·¨±π∑∂ Ê¢Ï˘˙ ¨®·ÂˆÈ˜ ¯Âʇ· ÌÈÓ· ˘ÂÓÈ˘‰© ÌÈÓ‰ ÈÏÏÎÏ Ì‡˙‰ Æ·Â˘ÈÈ· ˙„¯Ù ÌÈÓ ˙„È„Ó ˙ÂίÚÓ ÔȘ˙‰Ï ÌÎÈÏÚ ‰„È„Ó ˙ÂίÚÓ ÌÈÈ˙È·‰ ÌÈ˘ÂÓÈ˘Ï ¯ÂÈ„ ˙„ÈÁÈ ÏÎÏ ÌÈÓ ˙„È„Ó ˙ÂίÚÓ Æ˙¢‰ ÌÈÓ‰ ˙¯ËÓÏ ˙„¯Ù ‡˙ ¨‰„È„Ó‰ ˙„¯Ù‰ ˙‡¯Â‰ Úˆȷ ¯Á‡Ï ¯Â˘È‡ ˙Ï·˜Ï ‰˘˜·‰ ˙˘‚‰ ƱÆ∏Ʊ± Íȯ‡˙Ï „Ú ÌÈÓ‰ ˙¢¯Ï ˘È‚‰Ï ˘È ‰„‚‡‰ Ï˘ ‰˜Ù‰‰ ÔÂÈ˘È¯· ˙È·Ï ˙‡ˆ˜‰‰ ÂÚ·˜ÈÈ ¨¯Â˘È‡‰ „ÚÂÓÓ ÏÁ‰ Æ̇˙‰· ÂÚˆ·˙È ÌÈÓ‰ È·ÂÈÁ ¨‰ÈÂÙˆ‰ ‰Îȯˆ‰ ÈÙÏ Ìȯ˜ÂÒ‰ ¯‚‡Ó ¨ÌÈÓ‰ ÈÏÏÎ ¨ÌÈÈËÂÂϯ‰ ÌÈÒÙˉ ¨ÚÂˆÈ·Ï ·ÈÈÁÓ‰ ω‰ ∫ÌÈÓ‰ ˙¢¯ ¯˙‡· ÌÈÚÈÙÂÓ ≠ ÌÈÓ‰ ˙¢¯Ï ˙¯˘˜˙‰‰ Èί„ ¯˘Â‡Ó‰ ¨www.water.gov.il ˙¢ÌÈÎÂ˙Ó‰ ÌÈ·Â˘È· ‰„È„Ó ˙„¯Ù‰¢ ‰È¯ÙÒ‰ ˙Á ¯‚‡ÓÏ Û¯Ëˆ‰Ï ÌÈÈÈÂÚÓ‰ ÌÈÓ ˙ÂίÚÓ È¯˜ÂÒ „È¯Â‰Ï ÌÈÓÊÂÓ ¨ÂÊ ˙ÂÏÈÚÙ ÚÂˆÈ·Ï ¯˘Â‡Ó‰ Ìȯ˜ÂÒ‰ ‡˙ ÌÈÓ‰ ˙¢¯ ¯˙‡Ó ‰˘˜·‰ ÈÒÙË w w w . w a t e r. g o v . i l 2.6.11 || 15 אישה ,מטע ,עוצמה, רכות אלוהים לא אכזב ,והסיוע הגיע • התדפק על דלתי ובא • לאט לאט הסיוע עזר לי לשקם את המטע ,לדלל את מספר הגזעים ,להפעיל את מערכת ההשקיה -והעצים התחילו לחייך אז’י שון ,מושב סגולה מערכת העיתון פותחת בנדיבות לב את שעריה ל”סופרי סתם” כאלה ,לעיתונאים לא ממש אמיתיים .ובא לי ,סתם ככה ,להיות מין סופרת סתם כזאת ליום אחד ,ולספר את הסיפור שלי ושל המטע שלי(שלפעמים אני קוראת לו מטע ולפעמים כרם ,תלוי בכל מיני גורמים שאני בעצמי לא יודעת לזהות). סיפורה של אישה לא הכי צעירה ,אבל גם לא הכי מבוגרת (עוד שנייה וקצת בת שישים) ,המטפלת די לבד בכרם זיתים לא קטן ולא גדול(כ־ 13דונם) ,אי שם במושב סגולה שבדרום. ובהזדמנות זאת ארצה גם לספר לכם על שיטת טיפול קסומה שאני לומדת ועובדת בה לא מעט שנים ,אבל גם לא ממש הרבה (שש) -שיטה שנקראת “עוצמת הרכות”. שני הסיפורים הללו על הכרם-מטע שלי ועל עוצמת הרכות מאוד משולבים בעיניי. הייתי אומרת שכדי לטפל לבד במטע זי־ תים צריך הרבה עוצמה וגם הרבה רכות. הסיפור שלי עם המטע התחיל לפני כעשרים שנה .הייתי אז עדיין נשואה (התגרשתי לא כל כך מזמן) .ישבנו לנו בזמנו ושקלנו מה כדאי לעשות עם חלקה א’ שליד הבית .איכשהו ,למרות שכרם זי־ תים לא היה אז להיט כמו היום ,הלב שלי ביקש לטעת בחלקה הזאת זיתים .משהו שורשי כזה ,בעל צבע יפהפה(מטריף אותי הירוק־כסף הזה של העלים). כשאני כותבת עכשיו על ירוק כסף ,אני חושבת לעצמי שירוק וכסף הם צבעים, || 16 2.6.11 אבל גם שמות של דברים שאפשר להכניס לבנק ,בדולרים או בשקלים. אז שתלנו את הכרם ,ואחרי תקופה לא ארוכה ,כשהתברר יותר ויותר שמהכרם הזה לא נכניס כל כך מהר לבנק ,לא ירו־ קים ולא כסופים ,אלא ייתכן ודווקא נצטרך להוציא אותם מהכיס ,בן הזוג הרים ידיים, ובהתאם לכך נראה גם המצב בשטח: הקוצים התחרו בהצלחה בגובהם של הע־ צים ,לכל עץ נהיו פתאום אינספור גזעים, והבלגן חגג מול חלוני. וכך חלפו להן מספר שנים ,שבהן בכל מה שקשור לכרם ,חשתי בו זמנית גם צביטה בלב וגם אוזלת יד :מה עושים? מאיפה מתחילים? איך משקים? איך מוסקים? מה עושים עם הזיתים? והתשובות הגיעו ,אם כי בזמן שלהן. בינתיים העובדות בשטח היו ,שמדי שנה בעונת המסיק היו מתדפקים על דלת הבית בני דודינו הבדואים ומבקשים לקטוף את אותם הזיתים ,שהתעקשו לגדול“ ,סתם ככה הביתה” .והם היו מוכנים לעשות טובה ולשלם כמה פרוטות ,למרות שממש לא נוח להם -למה יש קוצים ,למה אין זה ולמה יש זה. ואז ,כשניתן להם אור ירוק ,הייתי מס־ תכלת יום אחד דרך החלון ורואה אישה בדואית ,בערך בגילי ,עם כמה ילדים קטנים ,מקלות וניילונים ,מסתערת על העצים ,חובטת ,אוספת והולכת ,ואני היי־ תי נשארת לשנה נוספת עם המון סימני שאלה :איך יכול להיות שעל אף העובדה ששתינו נשים ,ושגם לי יש ארבעה יל־ דים ,ושגם לי יש אפשרות להשיג מקלות וניילונים בדיוק כמוה ,איך זה ,שבסו־ פו של יום ,היא הולכת לדרכה עם הזי־ תים שלי ונהנית קרוב לוודאי משמן זית נפלא ,ואילו אני ממשיכה עם אוזלת היד, או מקסימום משתמשת בידיי כדי להוריד בקבוקי שמן מהמדפים בסופרמרקט? הרי הורי ,כשעלו ארצה עוד עבדו בחקלאות, בפרדסים ,ומה עם האופציה הזאת כיום? פשוט מתנוונת לה? הופכת למדע בדיוני? בקיצור ,מתוך המצוקה ,מצאתי את עצמי יותר ויותר מדברת עם אלוהים(כפי שאני מבינה אותו ובלי קשר לדת) ,ומבקשת ממנו סיוע(אז עדיין לא הכרתי את “עוצ־ מת הרכות”) .ואלוהים לא איכזב -הסיוע הגיע .התדפק על דלתי ובא. לא אוכל לספר כאן את כל הסיפור ,אספר רק שלאט לאט הסיוע עזר לי לשקם את המטע ,לדלל את מספר הגזעים ,להפעיל את מערכת ההשקייה ,והעצים התחילו לחייך. אה ,ובקשר לשמן זית :עוד לפני כן ,לפני הסיוע הזמני הנ”ל ,שכנעתי יום אחד את צעיר בניי להצטרף אלי למסיק זיתים ראשון .גררנו איתנו כמה ניילונים ,כמה מקלות ,התעלמנו באבירות מהקוצים ,וב־ אותה שנה לגמנו את השמן הביתי הראשון שלנו .וואו ,כמה טעים ומרגש זה היה. מאז עברו כבר כך וכך שנים ,ויש לי כבר נסיון מצטבר גם בכבישת זיתים בשיטות שונות. אני משלבת את כל מה שאני מקב־ לת מעוצמת הרכות בחקלאות ,וממשיכה לטפל במטע מתוך עוצמה ,מתוך כבוד לי ולבחירה שלי ,ומתוך היכרות הולכת וגוברת עם היכולות הפנימיות שלי (אלה שנמצאות בכל אחד ואחת מאיתנו ,ורק מחכות שנגלה אותן ונאפשר להן לבוא לידי ביטוי). לשמן שלנו יש שם חביב“ ,שמן סגולות”, ואכן סגולותיו רבות :הכרם בסך הכל מאוד בריא ואינו דורש ריסוסים ,איזה כיף .רמת החומציות נמוכה מאוד ,בדרך כלל נושקת ל־ ,0.3%שזה כתית מעולה. נכון ,כמו שבזמנו גובה הקוצים התחרה בגובה העצים ,כך כעת ,גובה ההוצאות מתחרה בגובה ההכנסות ,אבל מי סופר. העיסוק בכרם הוא מקור שמחה וגאווה מתמשך. גם כיום ,רגע לפני שאני הולכת לסגור את המחצית הראשונה של החיים שנית־ נו לי ,אני לא בוחלת בשום עבודה בכרם: לפעמים ,כשאין מישהו עם טרקטור זמין בסביבה ,אני אפילו מתכופפת ומעשבת כמו פעם .כי מה האלטרנטיבה? ריסוסים? לא תודה. בזמן המסיק אני בכלל פורחת .נכנסת למטע ושוכחת את עצמי לשעות ארוכות, בוחרת את הזיתים שבא לי לכבוש .מטפ־ סת ,זוחלת וכל מה שצריך. ומה עם העוצמה והרכות? אז כמו בחוץ, כך בפנים :השיטה הזאת כובשת אותי לג־ מרי .זוחלת ומטפסת בתוכי ומחלחלת לכל תא ותא בגופי כבר כשש שנים. קצת על השיטה“ :עוצמת הרכות” היא שיטה לריפוי והתפתחות פיזית ,נפשית ורוחנית ,ריפוי דרך שמחה והנאה .ההנ־ אה במקרה הזה קשורה מאוד גם להנעה. ברמה הפיזית ,מי שמגיע לטיפול ,מקבל על מיטת טיפולים סידרה של נענועים משיבי נפש ומשיבי גיל. בחוויה שלי (גם) ,כל טיפול כזה הוריד וממשיך להוריד ממני שכבות על שכבות של עייפות ומותשות שמצטברות בדרך כלל בשל הנטייה שלנו להתנתק ממי שהכי קרוב לנו -מעצמנו. דרך עוצמת הרכות למדתי להתחבר לתינוק הפנימי שבתוכי ,להקשיב לעצ־ מי ,להכיר ולכבד את צרכייי והעדפותיי. להקשיב לגופי ולתת לו את הטוב ביותר. להיות אמא טובה ומכבדת לכל חלקיי - לשורשיי ,לענפיי ,לעלעליי ,ומה לעשות, גם לחזירים ולקוצים שבי ,שגם הם לא כל כך מהר מוותרים עלי. ומה זה אומר בפועל? מצד אחד ,להיות רכה עם עצמי במקומות בהם נהגתי בעבר לכסח לעצמי את הצורה, ומצד שני ,להיות עוצמתית מספיק כדי לקחת אחריות על דרך חיי ובחירותיי (זהו גברת יקרה ,מעכשיו אין יותר את מי להאשים). אחד החלומות הבאים שאני מתכוונת לממש הוא ,לטפל בשיטת עוצמת הרכות, בתוככי מטע הזיתים. כיום אני מטפלת בביתי ,אבל בהמ־ שך אין סיבה שלא אוציא מיטת טיפולים לכרם וכך אוכל לשלב את ריפוי הגוף והנפש לצלילי ציוץ הציפורים והברק הי־ רוק כסוף של העלים. אז סיפרתי לכם כאן סיפור של התפת־ חות ,שמתוכה לקחתי לעצמי את הזכות וגם את הרשות ,לכתוב לכם כך ,די בפ־ שטות ,כתבה על אישה ,מטע ,עוצמה ור־ כות .ועל עבודה בחקלאות מתוך בחירה ומודעות. טוב ,אז הרבה אהבה ובריאות. החצר כל אחת והסיפור שלה /יבל ברקאי החלקה שלו למען החייל ספר הצמרת אבישי כהן בן ה־ 33(“סטודיו לעיצוב שיער”) ,שהתחתן עם בת היוגב לי־ מור (בתו של דב זיו מגדל הוורדים הנודע), הביא ניחוח של חו”ל למושב שבעמק יזרע־ אל. אתה עושה גם “החלקה יפנית”? אבישי כהן’“ :החלקה יפנית’ כן ,אבל ‘הח־ לקה ברזילאית’ ממש לא ,כי כמות הפורמלין מאוד לא בריאה לשיער של הבחורות”. היתה לך מספרה בחו”ל? “תשע שנים במנהטן .לפני שלוש שנים חזרתי לארץ”. יש לכם ילדים? “כן ,אחד בן שנתיים והשני בן שמונה חו־ דשים .הוא עדיין לא הסתפר ,בגיל שלוש אספר אותו”. לפני יום העצמאות הזמין ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל איל בצר(נהלל) ללש־ כתו חיילים בודדים תושבי המועצה כדי לחבקם ,אפילו אם רק מטפורית ,והעניק להם שי צנוע שכלל חולצה ,שק כביסה ומפה של המועצה .מהשנה יקבל כל חייל בודד במו־ עצה ,ויש 25כאלה, החיילים ,עם צביקה לוי מיפעת ואבי מורד מקיבוץ גניגר תמיכה כספית של 500שקל. צביקה לוי מיפ־ עת“ ,אבי החיילים הבודדים” שהתלווה למפגש ,הודה לבצר וסיפר שיש בארץ 900חיילים בודדים. במשק ארגנו משלחת בטיחות בדרכים משלחת של שלושה חברים ממושב העובדים(לשעבר השיתופי) מי עמי במועצה אזו־ רית מנשה יצאה למשחקי הפיינל פור בכדורסל של מכבי תל־אביב בברצלונה :מרכז המשק גיורא מרום ,המשווק של “אמבר” אבי מוסקל ובנו עמית ,בעלים של חברת קייטרינג בחדרה. מרום(35)“ :בעקרון האוהד מספר 1של מכבי ת”א הוא עמית ,והוא זה שממריץ אותנו גם לנסוע למשחקים בתל־אביב .לפני שלוש שנים נסענו לפיינל פור במדריד ,גם שם מכבי הגיעה לגמר והפסי־ דה .מדובר בחוויה גדולה”. בשנה ולאיסטנבול הבאה תסע? “לא פוסל זאת ,אבל זה עדיין מוקדם”. מרכז משק של מי עמי זאת משרה מלאה? “לא ,אני גם מרכז משק של פלמחים”. בקנדה ארגנו משלחת משלחת בכירה של המשטרה הקנדית ביקרה במועצה אזורית חוף הכרמל ועקבה מקרוב אחר פעילות המועצה בזמן חירום ובעיקר בעקבות השריפה הגדולה בכרמל. המועצה סיימה לא מזמן את תחקיר אירוע השריפה בכר־ מל ,והיא מעבירה את המס־ קנות ברצון לכל הגורמים הרלבנטיים. || 18 2.6.11 ביישובי המועצה אזו־ רית לב השרון הוצבו לאחרונה שלטים בנושא בטיחות בדרכים .החינוך לבטיחות בדרכים במועצה אזורית לב השרון משולב בכל שכבות הגיל. יוסי דיין ,קצין הבטיחות של המועצה“ :אנחנו עוס־ קים בהדרכת זה”ב בכל בתי הספר של המועצה ובמערך ההיסעים שלה”. טעם של פעם חוות התיירות החקלאית בל עפרי במושב קדמת צבי ברמת הגולן מציעה בחג השבו־ עות ובשבת שאחריו סדנאות להכנת לחם איכרים וגבינות עזים בשיטות של תקופת התלמוד. בדרך לאפיית הלחם ייהנו הילדים לעזור לחמוריקה ,האתון המיתולוגית ,לסובב את המורג על גרעיני החיטה ,פעולה הנקראת דיש. במתחם בל עפרי שוחזר מרכז כפרי שלם של ימי קדם :גורן ,בית בד להכנת שמן זית ,גת להכנת יין, תנור לבישול ואפייה ובאר לשאי־ בת מים. פרשת השבוע /פרשת “נשא” במזרח הקדום הבכור היה היורש היחיד .אך התורה הגבילה את זכויותיו ונתנה לו כפליים מאחיו האחרים עמוס רובין ,אגרונום במזרח הקדום הבכור היה היורש היחיד .אך התורה הגבילה את זכויוש תיו ונתנה לו כפליים מאחיו האחרים. עמי קדם נהגו בבכור בקדושה מיוחש דת .מלך מואב מקריב את בנו בכורו כדי להצליח במלחמה עם ישראל. “וייקח את בנו הבכור אשר ימלוך תחתיו ויעלהו עולה על החומה” (מלכים ב’ ג’ 26) .המצרים נתנו כבוד אלוהים לבכור ולכן ה’ הרג את כל בכורי מצרים(שמות י”ב 31-29). בפרשתנו נאמר “הלויים ...כל הבא לעבוד באוהל מועד” (במדבר ד’ 16) וכן אומר הכתוב“ :ואקח את הלויים תחת כל בכור בבני ישראל” (במדבר ח’ 18) .זה צו ה’ .בהעמקת קו מחשבה זה נמצא לכך צידוק מעשי במקרא עצמו .הבכור היחידי בתנ”ך ,מיסד המונותאיזם ,שמצליח -אברהם“ .ויחי תרח שבעים שנה ויולד את אברם את נחור ואת הרן” (בראשית י”א 26). שאר הבכורות גרמו רק לצרות ומפחי נפש .אבות האומה בחרו בצעיר ,ולא בבכור ,שהיה המעולה שבבנים ולא כבמלכי יהודה וישראל. קין הבכור הרג את אחיו הצעיר ,הבל (בראשית ד ’ 17-1) .אברם שמע לא�ש תו שרה שבקשה לגרש את ישמעאל בן הגר הבכור“ :כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק” (בראשית כ”א 10) .יעקב שהיה הצעיר ,קנה את בכורתו מעשו הבכור ,בנזיד עדשים (בראשית כ”ה 34-29) .רבקה עזרה ליעקב לקבל את ברכת יצחק הראויה לעשו בגלל בכורתו (בראשית כ”ז ). יעקב העביר את הבכורה מראובן ,כי חילל יצועו ,ונתנה ליהודה“ :לא יסור שבט מיהודה”(בראשית מ”ט 10). ער הבכור ואחיו אונן הומתו בחטאם, ונותר שלה הקטן (בראשית ל”ח 10- 3) .כשברך יעקב את בני יוסף מנשה ואפרים ,שיכל יעקב את ידיו ,כי מנשה הבכור (בראשית מ”ח 14). באפרים נאמר“ :ואולם אחיו הקטון יגדל ממנו”. אהרן היה גדול ממשה בשלוש שנים (שמות ז’ 7) ,אבל משה נבחר למנהיג. שמואל מושח את דוד למלך שהיה הקטן מכל אחיו ,ולא את אבינדב הבכור (שמ”א ט”ז 13-1) .דוד בוחר בשלמה הצעיר למלך אחריו ,ולא באדוניהו הבכיר ( מל”א ב’ 12-1). מכל המקרים הללו במקרא אנו למש דים שההנהגה אינה נמסרת באופן אוטומטי לבכור“ .הבן הממשיך” הוא המוכשר והראוי ולאו דווקא הבכור. כך גם קורה בימינו במושבים ,כשש הנחלה נמסרת לבן הראוי ביותר להש משיך המסורת החקלאות ,ולאו דווקא לבכור .הפסיכולוגים הרבים שדשו בנושא הבכור ,מסכימים שרצון הילד הקטן יותר להתקדם בחיים ,להצליח ולהנהיג ,נותן לו יתרון. משה רבנו בבואו לבחור באנשים שיש עזרו לו בהנהגת העם ,בוחר את אחיו הלויים הנאמנים לו ,שנבחרו לכך על ידי ה’ ,במקום בכורות ישראל ,שהם שונים מבחינה גנטית ,ואינם דומים זה לזה כמו שבטו שהוכיח את עצמו בחטא העגל“ :ויעמוד משה בשער המחנה ויש אמר מי לה’ אלי ,ויאספו אליו כל בני לוי”(שמות ל”ב 26) .שבט לוי אחראי על סדרי עבודת המשכן ועל מתנות כהונה ולויים ,וערי המקלט ועסקו בטש הרת המצורע .הכהנים עסקו בטומאה וטהרה (חגי ב’ 11-12) .מלאכי הנביא האחרון בין 48נביאי ישראל ,קובע“ :כי שפתי כהן ישמרו דעת ,ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה’ צבאות הוא”. כך עשה להבדיל ג’ון קנדי נשיא ארה”ב ,שבחר למשרות הרמות את חבריו המוכשרים ,אלה שלמדו איתו באוניברסיטה. העקרונות הללו הם אותם העקש רונות בכל הזמנים .רק הדורות הם המתחלפים. טרקטור ייצוגי ארז מילשטיין ,חקלאי ממושב עין ורד ,הוא יזם ומייסד “אוסף הטרקטורים” המכיל עשרות טרקטורים ישנים ששופצו ושומרו • מתוך האוסף שלו נבחר הטרקטור שפתח את תהלוכת הטרקטורים באירועי “ההתיישבות מצדיעה לירושלים” יחיעם אמי”ר ארז מילשטיין ,חקלאי ממושב עין ורד ,יזם ומייסד “אוסף הטש רקטורים” ,הוא אחד מהאספנים המשוגעים לדבר המשקיעים מזמנם ,מרצם והונם כדי לרכוש ולשקם טרקטורים וציוד חקלאי ישן .הם עושים זאת להנאתם ,אך בעיקר למען שימור ההיסטוריה של חקלאות ישראל. “אוסף הטרקטורים” במושב עין ורד בגוש יישובי תל מונד שבשרון ,כולל כלי חקלאות ממונעים ,כלים רתומים וטרקש טורים מראשית המאה הקודמת. הוא בעצם גרעין לאוסף הציבורי הגדול מסוגו בארץ ונחשב לגש דול גם בסדר גודל בינלאומי. מבקרים רבים באים לראות את מהכלים ולשמוע את סיפורי המורשת של בעליו. לפני עשור פרש מילשטיין מהעבודה בחקלאות ,והחל לאש || 20 2.6.11 סוף כלי אחר כלי ,חלק ועוד חלק ,עד שהכיר וחשף את המסש תתר בערוצי נופי ונחלי הארץ. ארז מאתר בערימות גרוטאות בארץ -במושבות ,במושבים ובש קיבוצים -כלים חקלאיים ישש נים ואוסף אותם לטובת הציבור כולו. במהלך השנים הצליחו ארז וחבריו להציל מהשמדה ולצבור אוסף הכולל יותר ממאה כלים ממונעים ועשרות כלים רתומים במצב נסיעה ובשלבי שיחזור שונים. בין המייצגים במוזיאון של מילשטיין :מזרעת תפו”א משנות ה־ 20שהיתה שייכת לטמפלרים; “שטייר ”1948עם גלגלי ברזל ששימש משפחה ממושב חרות ונמצא מונח כמטרת ירי מנוקבת בשדות המושב; זחל “פיאט” ששימש את משפחת לובובסקי, מייבשי ביצות החולה ומייסדי המושבה ייסוד המעלה; “מקורש מיק דירינג” “ ;1920ג’ון דיר” 1938מקיבוץ נאות מרדכי; זחל “בריסטול” “ ;1935דויד בראון” ;1954פורדסון מייג’ור” 1947 ועוד. במסגרת אירועי “ההתיישבות מצדיעה לירושלים” שהתקיים לאחרונה השתתפו בתהלוכת הענק החגיגית של ההתיישש בות גם 50כלי עבודה חקלאיים וטרקטורים היסטוריים ,ששימשו את המתיישבים הראשונים בעש בודת האדמה .המסע הזה נתרם בידי מוזיאונים והטרקטורים העתיקים הללו השתלבו בתהש לוכה. לפתיחת התהלוכה נבחר טרקש טור מתוך האוסף של מילשטיין טרקטור “זאטוט” משנת ,1958שיוצר בזמנו בידי המשביר המרכזי ושימש ככלי עזר להוש בלת ביצים ,לקציר ולעבודות משק קטנות .ייצור דגם זה הוש פסק בשנת .1965 ארז מילשטיין על גבי טרקטור "זאטוט" מתוצרת המשביר המרכזי ,כן ,היו ימים כאלה .צילום :אמוץ חצרוני גילי רם. מגדלי הסוסים במושבי הגלבוע ובמשקי עמק חרוד מיואשים מהבטחות הממשלה להקמת היפודרום ישראלי ראשון • מהטקסים הנוצצים שהכריזו על תחילת ההכנות לקראת מירוצים והימורים חוקיים בישראל נותרה ההחלטה של חברי הכנסת להעדיף דווקא את המירוצים מעבר לים • והסוסים? מזדקנים ,מתעייפים ומחכים תולים את הפרסה אריה אפלטוני ,צילום :דוד עינב בכל פעם שגלעד רם מקיבוץ גבע מח־ ליק יד אוהבת על גב הסוסה המשובחת שלו אמה ,הוא נזכר איך בפוטנציאל הוא יכול היה בקלות להכניס למשק מיליו־ נים ,אבל במציאות הוא עוד מגדל סוסים || 22 2.6.11 שעובד קשה מדי .ייחוס לא חסר לסוסה אמה -היא נולדה לאריקה ,אלופה בקנה מידה מקומי -וגם טיפול ,אימון ומזון יק־ רים היא מקבלת מדי יום .רק שייתנו לה מסלול טוב ,מתחרים ,וקהל שיצעק ביציע. וכן ,חשוב מאוד שגם ניתן יהיה להמר. אחרת הכל לא שווה כלום .רק משם יבוא הכסף .אבל הבעיה היא שהימורים על סו־ סים שדוהרים בישראל אין ,וגם לא נראה שיהיו בשנים הקרובות. בתמיכתה של שרת הספורט לימור לבנת קיבלה באחרונה ועדת הכספים החלטה לאשר הימורים על מירוצי סוסים ,ורם, שנכח בישיבה ,כמעט קפץ משמחה .ולמה כמעט? כי אחרי יותר מ־ 20שנה שבהן הוא וחבריו לענף רודפים אחרי הרישיון הזה אצל הממשלה והמחוקקים ,באה הוועדה וקבעה :הרישיון יינתן לטוטו וינר ,דרך מפעיל זר ,וההימורים יהיו על מירוצי סוסים בבריטניה ,בשוודיה ובצרפת -לא בישראל. כבר ב־ 2004החליטה הממשלה להתיר הימורי סוסים בישראל .שרים עמדו על במות המסלול היפה שהוקם בגלבוע בחבל תענך ופיזרו הבטחות .מחירי הנחלות באזור זינקו אחרי שאנשי עסקים הריחו הזדמנות ,אבל ויכוח כמעט היסטורי בין משרד הספורט למשרד החקלאות בשאלה מי ינווט את העסק בישראל ואיך יחלקו את ההכנסות ,תוקע את הכל .אז מה החי־ פזון? קודם שזה יעבוד דרך חו”ל ,ואולי עם הזמן תהיה גם הסכמה בין המשרדים ויהיו הימורים גם על סוסים כחול-לבן. “יש בין המשרדים מלחמות יהודים ולכן אי אפשר להפעיל את הענף בארץ” ,מס־ ביר חבר ועדת הכספים ,ח”כ יעקב אדרי. “הם מתווכחים מי ישלוט ואיך לחלק את עור הדוב שעדיין לא ניצוד ,ועד היום לא הצליחו להביא לוועדה משהו מוסכם .אם יהיה דבר כזה ,אני אתמוך .בכל מקרה, עדיף שהכסף יישאר בארץ ולא ירוץ בכל מיני אתרי הימורים לא חוקיים”. ובינתיים השנים חולפות ונראה שלאף אחד לא בוער ,וזה בדיוק מה שמדאיג את רם ואת חבריו בענף ,הרואים איך אחרי שנים של בטלה ,הסוסים המהירים שלהם תולים את הפרסות ויוצאים לגימלאות כסוסי לימוד לחובבים ,כי הזמן לא מחכה לאף אחד ,גם לא למי שאמא שלו היתה אלופה במירוץ שנת 2005בפרדס חנה. “כב ר 30שנה אני מגדל כאן סוסים ור�ו אה מול העיניים איך הם מזדקנים ,ואין לי איפה להריץ אותם” ,אומר רם“ .עבור הסוס ,הגיל הטוב ביותר למירוצים הוא שלוש עד שבע .בינתיים אני מאמן אותם ומחכה ,וככה השנים עוברות .יש לי 25 סוסים ,שאם היו כאן הימורים ,חלק מהם היו שווים לפחות עשרות אלפי דולרים כל אחד .עכשיו הכי טובים שבהם שווים אולי 20או 30אלף שקל ,וגם זה בקושי .זאת תחושת תסכול אדירה .כמו לגדל פרות, לחלוב אותן ולזרוק את החלב .כמעט כל אלה שנאבקו איתי בנושא כבר נואשו מזמן ,וגם אליי הייאוש הזה מתקרב”. לא רק הכסף מעניין אותם .לגדל סו־ סים זה עיסוק שממלא את היום והלילה, את שיחות הסלון ,את הבילוי החברתי ,את אורח החיים כולו .ובלי שיסתובב בענף כסף ,המירוץ העיקרי הוא על הפרנסה ולא על המסלול המאובק .ובמקום לעשות כסף מגידול סוסים מנצחים ,המגדלים נאלצים להתפרנס בעיקר מבתי ספר לרכיבה. “צריך להבין שמה שמעניין אותנו זה הסוסים וכל מה שמסביב ולא ההימורים”, מדגיש רם“ ,אבל בלי כספי ההימורים הענף לא יתרומם .סביב המירוצים האלה יש עולם ומלואו .זו תעשייה שלמה .חקל־ אות חליפית לזו שהולכת וגוועת ,משרות לאלפי אנשים ,חינוך לנוער .במקום שי־ “המדינה מתהדרת בכל מפעל של 150עובדים שהיא פותחת ,וכאן יש עסק שיכול להעסיק אלפים והוא תקוע” סתובבו ברחובות ויישבו על ברזלים ,יכו־ לים בני הנוער לבוא ,לטפל בסוסים ,לל־ מוד לאהוב בעלי חיים .זה גם מקדם יחסים טובים בין יהודים לערבים .מאז שהתקבלה ההחלטה בממשלה בשנת 2004לאשר את הקמת ההיפודרום בגלבוע ,הרבה ערבים נכנסו לתחום ,ונפגשים הרבה ומדברים, ונהנים .אבל כולם מחכים ,כי בלי הימורים זה לא עובד”. הוא דוחה את הטענות של ארגוני בעלי החיים על כך שסוסי מירוץ סובלים מה־ תעללות ונדרשים למאמצים קשים ,גם אם מצבם הפיזי אינו טוב“ .שטויות” ,הוא אומר“ ,דווקא היום יש בכל מיני מקומות מירוצים פיראטיים ושם מתעללים בסו־ סים .אני בענ ף 40שנה ואומר לך ב�א חריות -אי אפשר להכריח סוס לרוץ. כשאתה מאמן מקצועי ,אתה מלמד את הסוס לרוץ ולהיות מאושר .סוסי מירוץ חיים טוב מאוד וזוכים לתנאים מעולים רחצה ,טיפול צמוד ,אוכל יקר ומאמ־נים מקצועיים .אחזקה של סוס כזה ,כולל צילום :דוד עינב צילום :דוד עינב מאמן וטיפול ,עולה 1,500דולר בחודש. החוק ,כשיגיע ,יסדיר את הכל .רק אנשים מקצועיים יעסקו בתחום”. למאבק להקמת הענף יש היסטוריה ארו־ כה .החלומות התחילו כבר בשנות ה־,50 בתקופת מירוצי החובבים בעין חרוד, שנמשכו לסירוגין עד תחילת שנות ה־.90 אחר כך ,משנת 1999עד ,2008היו מדי פעם אירועים בודדים ,בעיקר בחגים ,באי־ זור פרדס חנה .אבל ענף של ממש אין ,רק חלומות גדולים ,שעברו את כל האישורים של ועדות התכנון ,על היפודרום אמיתי, עם חוות גידול ,בתי ספר לרכיבה ואפילו בית חולים וטרינרי .הכל נותר בשלב זה כתוכניות בלבד ,ומה שיש בשטח זו גבעת חול ששימשה כטריבונה לצופים במירו־ צים הבודדים שהיו בעשור הקודם ,ומסלול שלא ידע הלמות פרסות כבר שנים ועתה הוא נטוש ומכוסה קוצים ,כמו שדה שנעזב על ידי איכר מאוכזב. אחד האנשים היותר מתוסכלים מהמצב הקיים הוא ראש המועצה האיזורית גלבוע, דני עטר ,ששמע על החלטת ועדת הכספים ונדהם“ .אני מופתע ומאוכזב” ,הוא אומר. “אחרי שנים של משא ומתן עם הטוטו הגענו להסכמה שהם יפעילו את ההימו־ רים בחו”ל לתקופה של שנתיים ,שתהיה מעין הרצה לפני הפעלה בארץ ,ואחר כך זה יאושר להפעלה כאן .אבל בהחלטה של הוועדה זה לא מופיע .ההיפודרום בגלבוע כבר קיבל אישורים סטטוטוריים ויש אפי־ לו מסלול ,אבל אם אין אישור להימורים, אף אחד לא יבוא להשקיע כדי להקים את מה כל שצריך באמת ,כמו טריבונות ,חדר תקשורת ,שירותים וכל השאר. “העלות היא לפחות 20מיליון דולר, שיזמים פרטיים היו שמים ברצון ,אבל בלי הימורים המערכת הזו לא תתניע. מספיק שיהיו יומיים של מירוצים בשבוע וכבר יהיו באזור שלנו עוד 5,000מקומות תעסוקה בענף עצמו ,לא כולל בתי האו־ כל ,הצימרים ויתר העסקים שיקומו סביב. ההיפודרום הזה היה פותר חלק גדול מבע־ יית האבטלה באיזור. “בגלל מזג האוויר המצוין כאן אנחנו אמורים להיות מעצמה של גידול והרב־ עה ,והכל מכסף פרטי .רק ממיסים ייכנסו למדינה בכל שנה מיליארד שקל .אבל מתברר לאיש לא איכפת .המדינה מתה־ דרת בכל מפעל של 150עובדים שהיא פותחת וכאן יש עסק שיכול להעסיק אל־ פים ,והוא תקוע”. בניגוד לגלעד רם ,הרואה בהחלטת ועדת הכספים גם צד חיובי -שהרי בכל זאת ,לפחות ישראלים יוכלו להמר על סו־ סים באופן חוקי ,ועוד דרך הטוטו -עטר הוא שועל פוליטי ותיק ומתקשה להיות אופטימי“ .אני עצמי מטפל בנושא כבר 17שנה ,והיו עוד לפני” ,הוא אומר12“ . שנה לקח לי לשכנע את הממשלה לקבל את ההחלטה שהגיעה ב־ ,2004ועכשיו הם הלכו בדרך הקלה ולקחו משהו מוכן, שכבר קיים בחו”ל ,במקום להקים פה ענף. אבל אני לא מתייאש ומתכוון להמשיך ללחוץ .ואם יוקם ההיפודרום ,כמובן שגם לי יהיה סוס”. 2.6.11 || 23 האמת חזקה מכל אי אפשר להעלים את האמת וסופה שתצוץ ותופיע כשמן על פני המים -צריך רק סבלנות שתביא לעשיית צדק היסטורי • דברים במלאות 60שנה לקרבות תל מוטילה אריה יצחקי ב־ 5במאי התקיים במושב אלמגור טקס זיכרון מרשים ל־ 41חללי צה”ל שנפלו בקרבות תל מוטילה במאי .1951בטקס השתתפו בני המשפחות השכולות ,לוחמים ורבים מחברי המושב .בחרו להזמין אותוי לספר את סיפור הקרב -שנעשו מאמצים רבים להעלים אותו מהתודעה הציבורית - וזאת בעקבות התיאור המפורט שלו ,ללא כחל וסרק ,שפרסמתי לראשונה בספרי “שלדים בארון” שיצא לאור לאחרונה. קרבות תל מוטילה התחוללו במשך שישה ימים בין ה־ 1ל־ 6במאי .1951זה היה קרב קשה ועקוב מדם במהלכו הדפו יחידות צה”ל כוח סורי שחדר לשטחנו ונ־ ערך בשלושה מוצבים :תל מוטילה(גבעת קלע) ,גבעת הדמות ומוצב השפך .בעת הקרב התגלו מחדלים חמורים ביותר של הדרג הפיקודי ולכן החל מסע טיוח ושיכ־ תוב שבמסגרתו הוחלט גם למנוע הנצחה ראויה מהחיילים שלחמו בגבורה ונפלו בעת ההסתערות על מוצבי האויב. במשך שנים הדרכתי את נושא מורשת הקרב בארץ .להפתעתי התברר לי ,שאני היחיד המעביר מערך שיעור בנושא קרבות תל מוטילה וחרה לי מאוד שאין במקום הנצחה לנופלים .תמיד הדגשתי שזאת שערוריה ממדרגה ראשונה שבישראל, בארץ האנדרטאות( 1,200אנדרטאות לפי המחקר הרשמי עבור משרד הביטחון שע־ רכתי יחד עם האדריכל יהודה יהב בסוף שנות ה־80) ,אין אנדרטה ראויה ל־41 חללי תל מוטילה. כל בקשותי לתיקון המעוות נתקלו בקי־ רות אטומים .שוחחתי על כך עם האלוף רחבעם זאבי ז”ל ,שהיה מג” ד 13בגו�ל ני בקרב ,ועם האלוף מאיר עמית שהיה מח”ט גולני בקרב .תשובת שניהם היתה דומה להפליא“ :למה לעורר שדים נרדמים? מספיק שנקבע שלט על קיר הצרכניה של המושב שהוקמה בדיוק באתר תל מוטילה”. בחודש יוני 1990הוזמנתי עם האדריכל יהודה יהב לתוכנית הטלוויזיה “בין הכס־ אות” שעסקה בנושא הזנחת האנדרטאות לחללי מערכות ישראל .שרה אבו יצחק, מעמותת המשפחות השכולות ,פנתה אלינו וביקשה את עזרתנו .הוחלט מיד שזאת הז־ דמנות היסטורית לתקן את העוול .גייסתי למשימה את דני גיא ,חבר מושב אלמגור (ראיון עם דני גיא ז”ל התפרסם ב”קו למושב” ב־ 5במאי השנה) .דני היה טייל ותיק שהשתתף בכל הטיולים שהדרכתי במסגרת החוג לידיעת הארץ של תנועת המושבים (“החוג של יגאל חסקין”) .הטל־ תי עליו את המשימה של הכשרת הקרקע במזכירות המושב להקצאת חלקה לאנדר־ טה על “גבעת הדמות”. || 24 2.6.11 דני התלהב מהרעיון ונרתם למשימה בכל מאודו .לאחר מאבק לא פשוט הס־ כימו המושבניקים להקצות חלקת הנצ־ חה בפסגת משלט ה”דמות” בצמוד לבית הקברות של המושב. השלב השני היה מציאת פסל־אדרי־ כל .בדקנו מספר אפשרויות ,כולל נסיון לרתום למשימה את הפסל הנודע מרדכי כפרי ממושב נהלל .לאחר הביקור בנה־ לל ,בו השתתפה גם רעיתי דתיה ,ישב־ נו לסיכום על כוס קפה ,ואז פנתה דתיה ליהודה והציעה רעיון מבריק“ :אתה הרי אדריכל וראיתי את העבודות שלך שהיו מרשימות ,מה דעתך לעצב את האנדרטה בעצמך?” יהודה הופתע ,אך לאחר הרהור קצר ,אמר“ :זה רעיון מעולה .תודה לך על האמון והתמיכה” .הוא שירטט במקום דגם ראשוני שנראה מרשים מאוד :עמוד בזלת המתפרץ מבסיס בטון המזכיר לוע של הר געש ,ומסמל את האמת על הקרב שפורצת ויוצאת לאור .העמוד מורכב משני סלעי ענק שסדק החיבור ביניהם מסמל את שבירת קו החיים של הנופלים הצעירים. הסתכלנו זה בזה ,ואז אמרתי לו“ :עכשיו עלינו להיחלץ למשימה העיקרית :להשיג את המימון”. היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון הקצתה לעמותה סכום קטן ,שלא הספיק לאתר מכובד .היה ברור שצריך להשיג תורמים ,ואכן מצאתי אותם בקרן הקיימת לישראל ,אגף הנו”ף ,שאתו עבדתי שנים בנושאי הנצחת נופלים ומורשת קרב .מי שנחלץ מיד לסייע היה המנהל נתן סאס, שהשיג תקציב של כמה מאות אלפי שק־ לים כתרומה. גם האדריכל הקדיש לנושא לילות כימים בהתנדבות .יום אחד קיבלתי ממנו טלפון: “בוא ,מצאנו ,מיד נוסעים לאלמגור”. הסתבר ,כי במסגרת עבודות פיתוח של הנחת קו ביוב להרחבה במושב אלמגור, חשפו הכלים המכניים סלעי בזלת ענקיים ששניים מהם בצורת אובליסק ,המתאימים לתכנון ,אם יציבו אותם זה על גבי זה. יצאנו לשטח ,ראיתי את הסלעים והת־ רשמתי .התייעצנו עם אנשי קק”ל שאמרו שהמשימה אפשרית מבחינה טכנית ,והח־ לטנו לבצע. האנדרטה קרמה עור וגידים בזכות הרבה אנשים טובים .תוך כדי העבודה השתכנ־ עו אפילו מאיר עמית וגנדי שזהו מעשה חשוב ביותר .בשעה טובה ומוצלחת הוחל בארגון טקס חנוכת האנדרטה ברוב עם. לקראת הטקס השלמתי גם את עריכתה והפקתה של החוברת המהודרת “הקרב על תל מוטילה”. ראש המועצה האזורית עמק הירדן זאב שור (“וולוולה”) ואנשי אלמגור נרתמו למשימת הארגון .במאי 1997נערך הטקס, בהשתתפות בני משפחות הנופלים ,ותיקי הלוחמים ובראשם המח”ט ,המג”ד ומפקדי הפלוגות וחברי הישובים באזור .האנדרטה קמה. אולם ,נסיונות הטיוח נמשכו גם בשנים הבאות .רק ־ב־ 2009פרסמתי בספרי “ש�ל דים בארון” את כל האמת על הקרב ,כולל, בפעם הראשונה ,ציטוטים מהדו”חות הסודיים ביותר של שתי ועדות חקירה מטכ”ליות (ועדת אלרון וועדת כרמון). והפעם באמת נסגר המעגל. אלא שבמהלך טקס הזכרון שהתקיים בחודש שעבר התברר לי שנסיונות הטיוח והשיכתוב נמשכים גם כיום .למשל ,יום לפני הטקס התקיים ראיון בגלי צה”ל ובו טען עמוס גל מקיבוץ יפעת ,שהיה מ”מ בגדו ד 13במהלך הפתיחה של הקרב ,ו�ש ארבעה מחייליו נהרגו בשוגג מאש כוח־ ותינו ,כי החיילים שלו נהרגו מאש מארב סורי .לא יאומן .עמוס סיפר לי ולחוקרים אחרים בעבר לפחות שלוש פעמים שנ־ פתחה עליו אש בטעות על־ידי כוחותינו. עמוס גם טען שהמג”ד גנדי היה בכלל בחופש ולא היה בקרב .למעשה גנדי אכן היה בחופשה ,אבל השתתף בשלושת ימי הלחימה האחרונים בהם פקד על כל הכו־ חות בשטח (( 6פלוגות) .עמוס הגדיל ל�ע שות כשטען ,כי התקלות בקרב היו “מק־ ריות” ,לא היו פשלות ולא מחדלים. במהלך ערב הזכרון התפרץ אורי הורו־ ביץ מקיבוץ כפר גלעדי ,שהיה מ”פ בגדוד ,13וטען בתוקף שלא היו מחדלים בקרב ושחלק מהנתונים במחקר שלי שגויים .כך למשל ,אני כותב שצה”ל הפעיל מרגמות 120מ”מ ובפועל לא היתה אפילו מרגמה אחת כזאת בגזרה .הוא יודע זאת בווד־ אות ,אמר ,כי הוא היה זה שכיוון את האש הארטילרית) .כל הלוחמים שהיו באולם נחלצו לעזרתי וקבעו שהוא אינו דובר אמת. שלפתי את דו”ח ועדת החקירה המטכ”לית והקראתי לו ,שבקרב מוטילה נורו 370פצצות מרגמה 120מ”מ ,חלקן מעל לראשי חיילינו המסתערים ,ושכמה מהן פגעו במסתערים .מתוך 31החללים בימים 6־ 5במאי ,1951לפחות חצי נהרגו מאש המרגמות הללו שהוא כיוון ,ולכן יש לו סיבה טובה להכחיש את העובדות. רבים מהנוכחים ניגשו אלי בתום השיחה, נרגשים ונפעמים ,ואמרו שזה היה ערב מדהים שמתרחש פעם בחיים .ישראלה לוי ,שנולדה כמה חודשים לאחר שאביה נפל בקרב ונקראה על שמו ,אמרה לי שעיניה דומעות ,כי לראשונה נודעו לה הפרטים המדויקים של נפילתו שהועלמו ממנה עשרות שנים .כמה לוחמים נרג־ שים סיפרו לי פרטים מדהימים על מהלך הקרב שנצרו בליבם והחליטו לספר אותם רק עתה; והם אכן הפתיעו אפילו אותי. העדויות החדשות נרשמות והן נבדקות. מסתבר שאין אפשרות להעלים את האמת וסופה שתצוץ ותופיע כשמן על פני המים ,צריך רק סבלנות שתביא לעשיית צדק היסטורי. אריה יצחקי תמר בכפר וקצת על העבר מיזם תיירותי של שתי נשים ממשפחת שניידמן במושבה כנרת משלב את גידול התמרים עם סיפורה של משפחת החלוצים הוותיקה קרן גביש בתקופות קדומות נחשבו התמרים למצרך בסיסי ואף חיוני באזורי המד־ בר של המזרח התיכון וצפון אפריקה. הפרי המתוק היה חביב במיוחד בעיקר תודות לריכוזים הטבעיים של הסוכרים והמינרלים בהם נתב־ רך ,ואשר איפשרו לכלכל את האדם למשך תקופה ארוכה .תמרים הוצעו בעת אירוח ואף נקשרו בהם סיפורי אהבה מיתיים ,שנשזרו בגעגועים לנאות מדבר עם מים חיים. גם בימינו שמור לתמר מקום של כבוד“ .תמר בכפר” ,החנות של מש־ פחת שניידמן במושבה כנרת ,היא תוצר של יותר מ־ 100שנות עיסוק חקלאות .המבקרים במקום מוזמנים לטעום תמרים ,אבל גם תה צמחים, תבלינים בתפזורת ,יינות ,קונפיטו־ רות ביתיות ,שמנים ,מיצים ,רטבים ופירות יבשים .במתחם פועל גם מרכז המבקרים השופך אור על סיפור המו־ שבה דרך סיפורה האישי של משפחת שניידמן והתמרים. במרכז מוקרן גם סרט קצר ובו סודות גידול התמרים לסוגיהם ,שבו משולב הסיפור המשפחתי של השניידמנים. המתחם השוכן בצל מטע תמרים רחב ידיים ,עבר לאחרונה שיפוץ ומתיחת פנים .במקום מתקיימים גם אירועים משפחתיים ומפגשי קבוצות ,סדנאות יצירה והרצאות. שתי נשים מהמשפחה ,ענבל ולילך, הן הרוח החיה מאחורי המיזם ומא־ רחות את המבקרים .ענבל ((54) נש�ו אה לאילן גולדשטיין ,אותו הכירה בתקופת שרותה הצבאי .אילן ,תל־ אביבי לשעבר שעזב את הכרך הג־ דול ,ביצע מטמורפוזה והפך לחק־ לאי מהשורה והוא המרכז עתה את ענפי החקלאות של המשפחה -רפת חלב ,בננות ,תמרים ומנגו .הזוג חובק שלוש בנות. “הייתה בבית ציפייה גדולה מאוד שאשוב למשק ולחקלאות” ,מספ־ רת ענבל“ .אולם הצעד הזה נבע גם מחיבתי העזה לכנרת ולעשייה החק־ לאית”. לילך (44) גדלה ברחובות ,והיא נשואה לרן שניידמן ,אחיה של ענבל .גם במקרה זה נרקם סיפור האהבה בצבא ,כאשר לילך שירתה כמדריכה בבית ספר שדה “כנרות” בעמק הירדן .רן ולילך חובקים בן ובת תאומים. “תמר בכפר” הוקם תחילה בצריף קטנטן ליד הבית .השתיים ,שהיו רחוקות מתחום השיווק ,פיתחו את המיזם לעסק של ממש ,שהלך והת־ רחב למרכז מבקרים חי ותוסס. כשהחנות הפצפונת משכה עוד ועוד לקוחות שעלו אליה לרגל, החליטו השתיים להשקיע בה את כל מרצן .עם תום שנת הפעילות הראשונה היתה החנות צרה מל ־ הכיל את זרם הלקוחות ,ויהודה, האב לבית השניידמנים ,איתר את הפוטנציאל שבבור התחמיץ הני ־ צב מיותם בסמוך הרפת .למרות החשש מתגובת המבקרים העירו ־ ניים לריחות הרפת הקרובה הוחלט ללכת עם החזון של יהודה ולקבוע את מתחם “תמר בכפר” בנקודה שסומנה על ידו. לילך“ :בדיעבד זו היתה החלטה נה־ דרת .הגדלנו את החנות פי 5והכנסנו מוצרים בעלי ערך מוסף ,עם ייחודיות ועניין .מדפי החנות עמוסים בתוצרת מגוונת שלא ניתן למצוא בכל סופר־ מרקט ,בעיקר מתוצרת מהגליל ,הגו־ לן והעמקים .העזנו גם להביא דברים מיוחדים שידברו אל קהל התיירים הפוקד את המקום”. על עצמאות וחירות אישית חופש האזרחים הוא יחסי • חופש אינו בהכרח עצמאות מלי ברוש עצמאות :אוטונומיה ,אי־תלות ,חי־ רות .אלו הגדרות צרות וכוללניות. מרגע הלידה איננו עצמאיים ,אנו תלויים בחלב אמנו .אחר כך אנו תלויים במדינה ,הדואגת לביטחוננו הפיזי ,לבריאותנו ,להגנה על רכושנו וליכולתנו להתפרנס. האם במהלך חיינו אנו מגיעים לעצמאות אישית? אם היינו נולדים ביער ,האם היינו שורדים בו ללא תלות כלשהי? אם כן ,המושג עצמאות מתנגח עם המושג הישרדות. צילוםUkraine travel guide : || 26 2.6.11 האם אני יכול לגדול ולפרנס את עצמי ללא תמיכה חברתית כלשהי? לספק לעצמי דעת והשכלה ללא בתי ספר? האם “ביתי הוא מבצרי” ובו אני כביכול עושה ככל העולה על רוחי? ומקצועי -האם הוא משענתי לאי־ תלות? החירות האישית שלי מתנגחת בחו־ פש האישי שלך .החופש שלי הוא ההגבלה והשיעבוד של האחר. ואם אעשה כל העולה על רוחי, האם תרשה לי להשתלט על כספך, להשתיק את קולך ברבים ,להתפרץ לכביש ולעצור את מכוניתך? רחוק לא נגיע בכאוס הזה. אנחנו עצמאיים בתוך מסגרת חו־ קית ,מדינית וכלל עולמית .חוקים המתחילים ביחסים שבין אדם לחברו ומסתיימים בחובתנו כלפי מוסדות השלטון ,כדי לאפשר את תפקודו וק־ יומו למעננו. ובכל זאת ,כאן בישראל ,לא מעטה עצמאותו של הפרט ,גם בתוך הוראות הסדר החברתי. כל זמן שהפרוטות בכיסך ,אתה תוכל ליהנות במידת מה של עצמ־ אות. לא תרעב ,ידאגו לבריאותך ,תלך לבית ספר ולאוניברסיטה ,תוכל להלך חופשי ברחובה של עיר ,ידאגו לפרנסתך ובבוא העת אף לזקנתך. לא בלי תשלום .אתה חייב במיסים, אינך יכול לספק הכול לעצמך ,אתה תלוי בחברת החשמל ,בתקשורת ,בכ־ בישים ,ברופאים ,בחנויות מזון ובגדים. זוהי מערכת שבה המדינה תלויה באזרחיה ואלו נאחזים בה. ומהי מידת העצמאות שלנו האזרחים? האם אנו בעלי רכוש פרטי? כן .אך אדמתנו לא תמיד בבעלותנו השלמה .מדינת ישראל מחזיקה תחת חסותה את מרבית שטחי הארץ -אד־ מות מינהל. ובכן ,חופש האזרחים הוא יחסי. חופש אינו בהכרח עצמאות. האם אנו נהנים מחופש הדיבור? כן ולא .כן ,כל זמן שאינך פוגע ברגשות הזולת ואינך בוגד בערכי העם והאו־ מה וגם כאן הגבולות מטושטשים. אי אפשר להגיע למצב ש”כל איש הישר בעיניו יעשה”. יש צורך להלך על הגבול הדק בין תחושת החירות והעצמאות של הפרט לבין קיומה של מדינה מעוגנת בחו־ קים ובת־קיימא. אז פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש שהוא עם ומתחיל ללכת. רק שלא ייפול. אלופת הרפתות התאחדות מגדלי הבקר הכתירה את אלופת הרפתות המשפחתיות בתנובת חלב :הרפת השייכת לעומר נוביץ ממושב מרחביה יחיעם אמי"ר מהתאחדות מגדלי הבקר בישראל נמסר סיכום נתוני החלב לשנת :2010בתואר הרפת המשפחתית המניבה ביותר שייכת לעומר נוביץ ממושב מרחביה ,בה כל פרה מייצרת 13,874ק”ג חלב בממוצע בשנה! בתואר אלופת יצרניות החלב זכתה הפרה “סופה” מקיבוץ כרמיה שבעוטף עזה שיצרה 21,400ליטר חלב בשנה! למרות המצב הביטחוני המתוח ,והסקאדים הנוחתים באזור מידי פעם זוכה בתואר הפרה מניבה תנובה ברמה ,זו שנה שנייה ברציפות! רפת קיבוץ סעד ,זכתה בתואר הרפת השיתופית המניבה ביותר וסיימה עם ממוצע של 14,402ק”ג חלב לפרה .הרפת הגדולה ביותר בישראל נמצאת בשותפות הקיבוצים יפעת ,מרחביה ומגידו בעמק יזרעאל ,המונה 1,119פרות .בתואר הפרה המבוגרת ביותר “ארגמן” מרפת גלאון שנולדה בשנת .1996 הפרה “עילן” מקיבוץ חפציבה זכתה בתואר הפרה עם תנובת החיים הגדולה בישראל לשנת ,2010עם 162,783ליטר ו 10 -המלטות (תחלובות)“ .עילן” היא אם ל 13-צאצאים .המליטה בחייה 2זוגות תאומים ,מצב נדיר בפרות ויש לה כבר דור 5ברפת חפציבה .היא בת 13ונולדה באוגוסט .1997 מומי כהן ,מנהל רפת חפציבה אומר, כי “עילן” הינה פרה מיוחסת וסנובית, דורשת יחס וטיפול מיוחד ,ומקבלת אותו, עקב מעמדה הרם! יעקב בכר ,מנכ”ל התאחדות מגדלי הבקר בישראל אומר ,כי הפרה הישראלית נחשבת לשיאנית העולם בייצור חלב שומן וחלבון חלב ,וכי ייצור החלב בישראל עומד על 11,381ליטר בממוצע לפרה. הפרה הישראלית עברה אף את הפרה ההולנדית והאמריקאית (ייצור החלב בארה”ב עומד על כ 10,080 -ליטר לפרה בשנה ובאירופה המערבית על 8,000 ליטר לפרה לשנה) .פרת החלב ההולנדית המפורסמת בכל העולם מייצרת פחות מ- 90%מרכיבי חלב אלה בתנובתה השנתית בהשוואה לפרה הישראלית ,זאת למרות העובדה שהיא מניבה בתנאי אקלים וסביבה נוחים יותר. בכר מוסיף ,כי העלייה המתמשכת בכמות ואיכות החלב בישראל נובעת ממאמץ של מו”פ (מחקר ופיתוח) ,מידע גנטי ומאמץ בשיפור הזנת הפרות ,הדרכת הרפתנים והשקעה גדולה בממשק של מבני הפרות ותנאי מחייתן .תכולת החלבון והשומן בחלב מהווה את אחד המדדים המשפיעים על איכות החלב ,טעימותו ויעילות הייצור שלו .עוד אומר בכר ,כי בהשוואה לתכולת החלב בתחילת שנות ה ,90 -עלתה איכותו :בליטר חלב המיוצר כיום ,כ- 10%יותר חלבון וכ 20% -יותר שומן חלב, הישג בקנה מידה בינ”ל ,זאת תוך המשך עלייה מתמדת בתנובה השנתית של הפרה הישראלית ,וכן עלייה מתמדת במדדים המעידים על בריאות הפרה ומשפיעים על רמת איכות החלב .עדר החלב הישראלי מונה כ 125,000 -פרות אשר תייצרנה בשנת 2011כ 1,325 -מיליון ליטר חלב (עלייה של כ 6% -ביחס לשנה קודמת). אוכלוסיית ישראל מונה 7.7מיליון תושבים ,הצורכים קרוב ל 170 -ליטר לנפש מוצרי חלב (מגולם) בשנה. (לצורך השוואה :בארה”ב 250 -ליטר לנפש ,בשוודיה 300 -ליטר לנפש, בהולנד 250 -ליטר לנפש ,באיטליה 263 ליטר לנפש). 21,400ליטר חלב בשנה .הפרה סופה מקיבוץ כרמיה .צילום :יורם שפירר || 28 2.6.11 יעקב בכר .צילום :עמי רוז'נסקי עומר נוביץ' מרחביה ,הרפת המושבית עם תנובת החלב הגבוהה .צילום :דוד עינב עילן מקיבוץ חפציבה .צילום :דוד עינב סיפור הקאנטוניסט האחרון מאז שנודע לו כי דם יהודי זורם בעורקיו ,כליותיו ייסרוהו .מדי-פעם עצם את עיניו ותמונות וקולות מבעיתים שבו להטרידו :רבנים מזוקנים הושלכו באמצע התפילה מבית- הכנסת לרחוב ואספסוף מקומי עט עליהם בשוטים ,שפילחו את האוויר בשריקות חדות. ישראל זמיר זאביק הגיע לשנתו המאה .הוא עמד יחף מול הראי והציץ בדיוקנו .כמעט עירום היה כשתחתוני “גולדה” רחבים ורפויים תלויים סביב חלציו .מזמן לזמן הושיט יד רועדת והרים אותם לבל יחליקו מטה. בחוץ החל לרדת גשם וריח של עלים רחוש צים שטף את הישוב. “זה גשם זה?” מלמל ונזכר בסופות העש זות שפקדו את ערבות קווקז מדי חורף. לרגע הציץ בראי .זקנו צמח פרא והוא נטל מספריים וניסה ליישרו .לעיתים קיצץ יתר על המידה ,יצר מדרגה ונאש לץ שוב לקצץ וליישר .מדי יום קיבל את העיתון היומי ,הניח עליו זכוכית-מגדלת וקרא את החדשות .הוא התעכב במיוחד על עמודי המסגרות השחורות ולמד לדעת מי כבר החזיר את נשמתו לבורא-עולם ומי עדיין נושם ובועט .לדבריו ,מלאך-המוות עקף את שרידי דורו :רוב הנפטרים נמנו עם בני השמונים ומטה. זאביק ִהרּבה להתגרד .גופו הכחוש והלבן כוסה שריטות ,כתמים אדומים ,מורסות, צלקות ,שלפוחיות ומיני גבשושיות .לפי בקשתו ,נגר הקיבוץ התקין לו מטה-גיש רוד ,שקצהו כפוף ומשונן .בעזרתו הגיע אל כל ֶחלקי גבו הרחב והתגרד להנאתו. הייתה לו ידידה צעירה ,דלינק’ה ,כבת שבעים ,שמאית-קרקע ,שערכה על גבו שרטוטי פרצלציה וסימנה מגרשים .זאש ביק מדי-פעם הציץ במפה וניווט אותה להנאתו: “דלינק’ה ,גשי לחלקה מספר שש והדרימי לפינה המזרחית של חלקה מספר תשע ”.היא מילאה אחר הוראותיו וקירצש פה את גבו עד זוב דם .אך גם דליה כבר הלכה לעולמה ואחריה באה דבוריק ,שלש אחר כול גירוד ליקקה את דמו הזב ומרחה עליו קרם-גוף .מדי-פעם ,אחות-הקיבוץ ביקרה בדירתו והתקשתה להבין כיצד הוא פוצע עצמו ומכתים בדם את מצעיו הפרחוניים .הוא לא סיפר לה על ה”הנשק הסודי” שטמן מתחת למזרן. זאביק נמנה עם הללו שלא ִהרבו להתש לונן .גבו רחב ,כתפיו חסונות ,אפו קצרצר ומבנה פניו סלאבי שהזכיר קולאקים רוש סיים .איש לא האמין שהוא מתקרב למאה. חלק משערו נשר והעור ,בקצות מרפקי ידיו ,התדלדל לשתי שקיות שהזכירו כרש בולתו של תרנגול זקן .חרף בגידת הגוף, זאביק היה צלול וזכה להערצתן של נשים. || 30 2.6.11 תמיד נמצאה מעריצה ,שזכרה לו חסד- נעורים ,מן הימים שהיה שומר-שדות ולא אחת דלק אחר גנבים ,הגיע אל מרכזו של כפר-ערבי והשיב את העדר לבעליו .איש לא העז להתגרות בו .הכפריים שמעו על מעמדו הרם מפי הבריטים ,חלקו לו כבוד רב וכינוהו בחיבת-מה“ :החתיאר-היהוש די”. זאביק ִהרבה לשכב בעיניים עצומות, לא ער ולא ישן במעין עילפון .מדי-פעם דיבר אל לינה ,שילדה את בתו זויה בעלת התלתלים הזהובים .היא לא היתה בתו היחידה .בשעתו פיקד על גדודי קוזאקים בקווקאז ,בארמניה ,באז’רביג’אן ,בטיבש ליסי ובמקומות רבים .הם ִהרבו לפרוץ אל בתי היהודים ,לאנוס את נשותיהם, את בנותיהם ,ואספסוף מקומי השלים את המלאכה ובזז מכול הבא ליד. כשאתה נחטף מבית הוריך בגיל עשר ומשרת חצי יובל שנים בצבא הצאר – אתה מאמין באמונה שלימה ,כי היהודים רצחו את ישוע ויש להכחידם מעל פני האדמה. “זאביק ,יש לך בכלל מושג ,כמה צאצש אים השרצת בחייך?” שאלתי אותו יום אחד ,והוא חייך ומשך בכתפיו. “ילדים שלי מתרוצצים להם להנאתם בערבות קווקז ,אוקראינה ,מולדבה ,קזאש חסטן ,היכן לא? הון עתק הייתי משלם כדי לפגוש אותם”... שנודע לו כי דם יהודי זורם בעורקיו, כליותיו ייסרוהו .מדי-פעם עצם את עיניו ותמונות וקולות מבעיתים שבו להטרידו: רבנים מזוקנים הושלכו באמצע התפילה מבית-הכנסת לרחוב ואספסוף מקומי עט עליהם בשוטים ,שפילחו את האוויר בשש ריקות חדות. כשהתגעגענו לאיזה צ’יזבט מלווה בקוניאק נכנסנו לבקרו בראשית שנות החמישים של המאה העשרים ,זאביק התגורר סמוך לצריפים שלנו ,קיבוצניקים צעירים ,שאך שבו ממלחמת תש”ח .מדי-פעם ,כשהתגעגענו לאיזה צ’יזבט עסיסי מהול בלגימת קוניש אק או וודקה ,נכנסנו לבקרו. הוא סיפר ,שנולד בשנ ת ,1850ואנו ח�ש בנו ,כי מן הראוי היה לארגן מסיבת יומולש דת במלאות לו מאה שנה ובהשתתפות כל הקיבוץ .ככלות-הכול ,כמה חברי-קיבוץ מגיעים לגיל כה מופלג כשהם נושאים על גבם סיפור חיים מרתק כל-כך? לדברי רופאת-הקיבוץ ,איחרנו את המועד .על- אף צלילות מוחו אין לו שליטה מלאה על גופו והוא עלול להירדם באמצע המסיבה או חלילה לא לשלוט בסוגריו .להערכש תה ,מוטב לפרסם קורותיו בעלון-הקיש בוץ .כסקרן בלתי נלאה ,הרביתי לבקרו, לשמוע את סיפוריו ,לרשום ולאחות קרעי זיכרונותיו ליריעת-חיים אחת ,כשאני נעזר בספרי ההיסטוריה. באמצע המאה התשע-עשרה ,הקיסר ניש קולאי הראשון עלה לשלטון וערך מסע- היכרות בממלכתו החדשה .מסקנותיו היו, כי היהודים השתלטו על ארצו והקימו מדינה בתוך מדינה .הם חוכרי-אדמות האיכרים ,סוחרים ברכושם ,קבלנים ,מחש זיקי פונדקים ,בעלי מלאכה ,ואם תרצו: מוצצי דמם של האיכרים .לבושם מגוחך, שפתם מוזרה והם נאחזים בסבך של מצוות ומנהגים משונים .דתם מבטיחה ,שבבוא המשיח ,ענן יצנח משמיים ,ייטול אותם עימו כל הדרך לפלסטינה .הקיסר לא שבע נחת ממעמדם .עם זאת ,הודה כי זהו גזע מוכשר ותהה ,כיצד להפוך אותם לגורם בונה ממלכה. לאחר מחשבה מעמיקה ,הגיע למסקנה, שאם יגייס לצבאו נערים יהודים בגילאי עשר ומעלה ,והללו ישרתו בצבאו במשך עשרים וחמש שנה – יעלה בידו להמיר את דתם ,לשטוף את מוחם ולבוללם .הילדים יפוזרו בין משפחות אומנות ,יחיו בקש סרקטינים צבאיים ובגיל שמונה-עשרה יגויסו לצבא למשך עשרים וחמש שנה. כך יקום דור חדש של צעירים ,שיתרום רבות למדינה .למען השוויון ,גזירת השש רות הצבאי חלה גם על ילדים נוצריים ,אך במכסה פחותה. היהודים זועזעו עמוקות והבינו כי המטרה היא אחת – שמד .עשרים וחמש שנות שירות בצבא הצאר תבאנה למש חיקה מוחלטת של המסורת היהודית ולטרגדיות קשות מנשוא .זאביק ציין, כי ניקולאי הראשון רשם דף שחור בהיסטוריה היהודית .משיצאה הפקודה, מיהרו ראשי הקהילות היהודיות לשלוח שתדלנים לפטרבורג ולוורשה ,אך כל ניסיונותיהם לשחד שרים לשינוי פקוש דות הקיסר ,עלו בתוהו .החלטתו היתה נחושה ונחרצת. על כל קהילה יהודית הוטלה מכסת- גיוס ואותם נערים יהודים נחטפו מבש תיהם ונשלחו אל קנטונים מרוחקים .נער בן שתים-עשרה ,שישהה שש שנים אצל משפחה נוצרית ועוד עשרים וחמש שנה בצבא – ינותק כליל מדתו וממסורתו. “איזה מין יהודי נפגוש ,מקץ שלושים ואחת שנה ,לאחר שיתערבב בגויים?” שאלו היהודים את עצמם ,והתאבלו עליש הם כאילו נפטרו מן העולם. השלטונות מינו לכל קהילה “חוטפים” שכונו “חאפרים”“ ,שכירי-קהל” .תפקיש דם היה למלא את מכסת המגויסים שקבע הקיסר .הללו חטפו ילדים יהודים וקיבלו תשלום נכבד בעבור כל ילד .מכסת הנחטש פים – שלושים ילדים לכל אלף תושבים יהודים. ראשונים נחטפו ילדים יתומים ,אחריש הם ילדים ממשפחות עניות ,ואם המכש סה לא התמלאה – נחטפו ילדים בדרש כם ל”חדר” או בשובם ממנו .העשירים התחמקו מן הגזירה במתן שוחד נדיב לחוטפים .צוותי החוטפים מנו שוטרים רוסיים ו”חאפרים” יהודיים .להערכת זאביק ,כארבעים אלף ילדים יהודיים בוללו בעל-כורחם .הוא סיפר שבאחד הבסיסים הצבאיים פגש ילד מקייב ,שהוש בא לבית-הכנסת המקומי ,הועמד לפני ארון-הקודש הפתוח כשהוא עטוף טלית ולבוש קיטל – חלוק לבן ,שיהודים נהגו ללבוש ב”ימים-נוראים” .ה”חאפרים” דאגו לכרוך תפילין על מצחו וזרועו אף-על-פי שהיה רק בן שתים-עשרה. נרות הודלקו ,קול שופר בקע והילד נאלץ להישבע אמונים לשלטונות הצבא – ברכה שחיבר רב”-חאפר” .התפילה הסתיימה במילים“ :כדת משה וניקולאי הראשון ירום הודו”. ישראל זמיר היהודים החלו להחביא את בניהם באחת הערים ,קונסטאנטין-ישן בפלך ווהלין ,יהודים התמרדו נגד אותה גזירה בתקווה שאחריהם יתמרדו יתר קהילות ישראל ,אך הדבר לא קרה .המורדים נאי סרו ונשפטו לתקופות מאסר ארוכות .היו קהילות שבחרו לפנות ישירות אל הקי דוש-ברוך-הוא ועשו“ :מעשה רב” – כתבו מכתבי-קובלנה לאלוהי-ישראל ותחבו אותם בין אצבעות רגליהם של נפטרים לפני הקבורה ,שיעבירו ימסרו את הבקי שה ל”מלכותא דרקיע” .אף כאן התערבו השלטונות וראו בכך מרידה במלכות. זאביק התעייף והשתתק .מישהו מילא את כוסו וודקה והוא שתה לרוויה ומחה את פיו בשרוולו ,כפי שנהג בעודו קצין. זאביק נולד בברדיצ’ב ולמד ב”חדר”. בהגיעו לגיל עשר ,אביו יעקב החליט להחביאו בעליית-הגג של ביתו .מדי- ערב ,התגנב אליו ,דאג להביא לו אוכל חם ולאור נר לימדו חומש ,תפילות ופרקי אלה כבדה עמדה ליד מיטת האב מקראָ . והוא הבטיח להלום בראשו של כל מי שיי נסה לגעת בבנו. באחד הלילות ,כשהרוח שרקה וגשם זלעפות ירד ,ארבעה חיילים אוקראינים השעינו סולם גבוה מחוץ לבית ,הגיעו עד עלית-הגג ,פרצו חלון אטום ,נכנסו פנימה ,סתמו את פיו של זאביק במטלית, כפתו את ידיו ורגליו ,הכניסוהו לתוך שק והורידוהו בזהירות למרכבה שיצאה בדי הירה מזרחה .ההורים אפילו לא התעוררו. יעקב הכיר היטב את ה”חאפר” העירוני ולמחרת-היום דרש ממנו שיחזיר את בנו לאלתר .האיש ניסה להסביר ,כי הדבר אינו בשליטתו ויעקב היכה בו עד ששבר את שתי ידיו .יעקב היה ידוע בכוחו הרב ובמזגו הסוער. זאביק נעלם ובבית-הכנסת המקומי אמרו עליו “קדיש” .אביו סיפר ,כי האל אינו מסוגל להשלים עם גזירה כה מחי פירה והוסיף ל”תפילת-שחרית” תפילה מיוחדת לשיבת הבן .שתיקת האל התמשי כה וגררה בלב האב הרהורי-כפירה .אשתו חנה-ביילה נפלה למשכב ואט אט החלה לדעוך. יעקב קנה סוס ,מרכבה ובתחילת האביב הודיע ,כי הוא יוצא לבקש את בנו ולא ישוב בלעדיו .הוא גזז את פאותיו ,לבש בגדי גוי ,נטל כלי-עבודה ,שיוכל להתי פרנס ויצא לדרך .בערבים התאכסן בבתי- איכרים ובהיותו חרש-ברזל מיומן ,פרזל סוסים ,תיקן מחרשות ,אטם אסמי-תבוי אות ותיקן גדרות פרוצות. שאלתי את זאביק אם אביו שמר על מצוות התורה ואכל כשר והוא הבהיר ,כי אלוהי-ישראל בגד בו ,לקח ממנו את בנו יחידו ומדוע שישמור לו אמונים? יעקב הגיע לקייב ,בתקווה שיצליח לברר אצל השלטונות להיכן נשלחים הילדים החטוי פים ,אך העלה חרס בידו .בדרכו התארח אצל משפחות יהודיות ושמע מפי רבי ני-העיירות שהללו השלימו עם הגזירה, בבחינת :עונש משמיים על חטאי אבות- אבותיהם .אף אשתו לא האמינה כי בכוחו למצוא את בנם .לדבריה ,רוסיה היא ארץ רחבת-ידיים ,ולך וחפש מחט בערמת השחת. וכך ,מדי שנה ,בחודשי אביב וקיץ ,יעקב בילה בחיפושים נואשים אחר בנו. כרכרת החוטפים עצרה במחנה-צבאי מדי-ערב .החיילים האביסו את הסוסים, || 32 2.6.11 שלפו את זאביק מן השק ,האכילוהו :לחם, נקניק ,והשקוהו מים .בשעתו שמע מאי ביו על חטיפת ילדים יהודים לשירות- צבאי והבין כי נמנה בין הנחטפים .הוא סיפר שהגיע לקזחסטאן ,לביתו של קצין, שהתמנה למאמצו .תחילה סירב לאכול בשר חזיר ונכלא במרתף-ביתו למשך יוי מיים. “רק ישו הנוצרי מסוגל לדאוג לך .בלעי דיו – תגווע מרעב ”,אמר לו הקצין. לאחר יומיים זאביק נשבר ,קיבל פרוסת לחם מרוחה בשומן חזיר ואכל .הוא הבין שאם רצונו לשרוד עליו למלא אחר הורי אות משפחת הקצין .בימי ראשון הלך עם משפחת הקצין לכנסייה ובמרוצת השנים החל להתנהג כילד נוצרי לכל-דבר .הוא קרא לכריסטינה “אימא” ולבעלה “אבא” והם כינו אותו פוליה. עד גיל שש-עשרה פוליה עבר אימונים צבאיים ואף שירת את אביו הקצין :צחצח את נעליו ,הבריק את דרגותיו וניקה את משרדו .בגיל שש-עשרה ,פוליה היה גבה- קומה ,רחב-גרם וסופח לאחד הגדודים הלוחמים .בהיותו אמיץ-לב ,נועז ,ברבות השנים התמנה לקצין .בשנ ת 1877הק�י סר אלכסנדר השני ,לחם בתורכים ופוליה פיקד על גדוד ,שהגיע עד שערי איסטנבי ול – בירת תורכיה ,אך פרי ניצחונם נשלל מהם בגלל התערבותה של אנגליה. יום אחד נודע ,כי אלכסנדר השני נרצח ובנו אלכסנדר השלישי עלה על כס השלי טון .לדבריו ,יד היהודים ברצח אביו ,והוא עודד את הצבא לפרוע ביהודים .זאביק סיפר שבאודסה ,ביום השלישי לפרעות, המשטרה המקומית אסרה כשמונה-מאות פורעים וביניהם כמאה וחמישים יהודים. השוטרים לא הבחינו בין פורעים למגיי נים וכלאה את כולם בתוך שלוש אוניות – מעין בית-סוהר שט .אף יהודי לא יצא משם חי .כולם נרצחו ונזרקו לים .לדברי זאביק ,פוגרומים נערכו בחמישים כפי רים יהודיים בפלכי קייב ,ווהלין ופודוי ליה .זאביק זכר שיום אחד הגיע עם גדודו לברדיצ’ב ולא ידע שזו עיר מולדתו .בתי חנת-הרכבת קיבלו את פניהם אלפי שוטי רים יהודים מזויינים באלות ,שלא נתנו להם לרדת מהרכבת. “החלטתי לוותר על ברדיצ’ב והמשכנו לקישינב ”,סיפר“ .בדיעבד ,אילו ירדי נו מהרכבת בברדיצ’ב – ייתכן שמראות העיר היו מזכירים לי את עברי .ייתכן ,אך לא בטוח”. זאביק הסביר כי בחלומותיו הפרועים ביותר לא תיאר לעצמו שהוא יהודי“ .כל שידענו לומר‘ :הכה ביהודים והצל את רוי סיה!’” עשרים וחמש שנה חלפו ויעקב הנואש יצא לקזחסטאן .הוא שמע כי מצויים שם מחנות-צבא ,שבהם שהו פעם “קנטוניסי טים” .הוא ימלא את מרכבתו במשקאות חריפים ויציעם לחיילים ,בתקווה שישמע משהו על בנו .היוכל לזהותו? האם זאביק הוא גבה-קומה ,רחב-כתפיים כמותו או שמא דק גזרה וחיוור כאימו? בליל של מחשבות הציף אותו .הדרך היתה מלאה סלעים ומהמורות .גלגלי המרכבה זינקו וחרקו .יעקב האט את סוסו .דרך כזו עלוי לה להסתיים באופן שבור ,הרהר. לאחר מסע ממושך ומייגע ,הגיע לחוף הים-הכספי .קור כבד שרר ,השמש שקעה ופתיתי שלג כבדים צנחו על מגבעתו. ממצולות הים עלה ריח של דגים באושים. החורף הקדים לבוא ויעקב חשש שמא ייי אלץ להפסיק את מסעו .הוא בקושי מצא אכסניה בפאתי העיר ודחה את חיפושיו למחרת-היום .בעל-האכסניה הכניס את סוסו לאורווה ודאג להאכילו ולהשקותו. יעקב הלך לישון. לאחר חצות התעורר ושמע את קולו של בעל האכסניה מתווכח בצעקות עם לקוח, שביקש לשכור אכסניה לו ולסוסו .אופן מרכבתו נשבר. “פשול ,לך מפה! מאיפה אתה בא עכשיו, באמצע הלילה?” שאג עליו בעל-האכסי ניה. “זה לא עניינך מאיפה אני בא!” השיב הזר וקללה עסיסית נפלטה מפיו .יעקב מיהר ללבוש את פרוותו ,חבש את מגפיו ויצא החוצה .גוי גברתן במעיל פרווה צעק על בעל-הבית והתמקח עימו על גובה דמי האכסניה .יעקב עקב אחר הוויכוח .הקצין קילל ,איים שיבוא עם גדודו וישרוף את האכסניה. “יש לך אישה ,בנות?” שאל הקצין את בעל-הבית. “אישה ושלוש בנות ”,השיב בעל-האכי סניה. “מחר נבוא לאנוס את ארבעתן ואותך נשחט ,יהודון ארור!” “אבל איני יהודון ”,טען האיש להגנתו. “אבל אתה מתנהג כמו יהודון ארור .אין לך כבוד כלפי מפקד גדוד!” אמר ופשט את מעילו .חזהו וכתפיו היו עמוסים דרי גות ואותות-הצטיינות. “אני מתנצל .לא ידעתי שאתה מג”ד”, אמר בעל האכסניה בהכנעה ומיהר להוי ריד את המחיר. יעקב עמד והאזין .שום-דבר יהודי לא מצא בנוכרי .פניו היו מצולקים וסמוקים מכעס ,קולו נמרץ ,תנועותיו עצבניות, זקנו פרוע ושרידים של גלידי קרח דבקו לקצות שפמו .משהסתלק בעל-הבית, יעקב ניגש אליו וכאילו דיבר אל עצמו: “זאב’לה?” “קיבינימאט ,מי אתה?” הקצין היה עדיין נסער ושילח ביעקב צרור קללות. “אני מוכן לתקן את הגלגל השבור”, בית כנסת בוער אמר יעקב. “מתי אתה רוצה להתחיל לעבוד?” “עכשיו”. “תן לי קודם ללגום חצי בקבוק וודקה”, אמר הקצין ונכנס לפונדק .יעקב שיחרר את הסוס ,הכניסו לאורווה ופיזר קש וש־ עורה באבוסו .לאחר זמן-מה ,הקצין שב מתפלא לגלות שסוסו מטופל כהלכה. יעקב החל לפרק את הגלגל. “אפשר לדעת איך קוראים לך?” יעקב שאל. “חולרע שכמותך ,מה זה עניינך? מי אתה, קצין-חוקר מן המשטרה החשאית?” יעקב השתתק. “כמה יעלה התיקון?” שאל הקצין. “בחינם”. “יופטפויומט ,אתה זומם משהו?” ְ “שום דבר .אני חרש-ברזל .בני משרת בצבא הצאר .איך קוראים לך?” יעקב שב ושאל בקול ידידותי. “פוליה”. היה ברור לו ,כי עליו להמשיך ולחקור. הייתכן שאותו קצין חם-מזג הוא בנו? קשה לדעת .עשרים וחמש שנה הוא מתכנן אותה פגישה מיוחלת ואסור לו להחמי־ צה .זמן-מה עבדו בשקט ,כשפוליה מסייע בפירוק הגלגל .לרגע נשמו לרווחה ויעקב החליט להסתכן .אין לו מה להפסיד. “פוליה ”,אמר בקול רך ,כמעט בלחש, כשהוא שולף מתיקו בקבוק וודקה ומגיש לו“ .כשהיית בן עשר ,נחטפת מעליית- גג שבה התחבאת ,הוכנסת לשק ,הושלכת למרכבה והובלת מזרחה .זוכר דבר כזה?” יעקב פלט הכול בצרור אחד. פוליה התאבן .מעולם לא נברו בעברו. פניו המצולקות החווירו והוא מצמץ בעי־ ניו ושתק. זיכרונות עמומים ומראות מחוקים החלו אט אט לזחול אל מחילות מוחו :השהות בתוך שק ,דהירת הסוסים ,הלחם ,הנקניק, המים .לראשונה בחייו הופיעו תמונות הנוגעות לעברו :פוגרום ,בביתו של יהודי. לאחר שאנסו את אשתו ואת בנותיו ,הוא השגיח בשקית תפורה מבד קטיפה מונחת על הארון .לרגע שמח ,חשב שמצא מטמון זהב .פתח ובפנים היה זוג תפילין .הם נראו לו מוכרים איכשהו ,אך עד מהרה הדחיק את התמונה מתודעתו .הוא שמע יהודים זועקים באמצע התפילה“ :שמע ישראל!” – כשחיילי הקוזקים הסתערו עליהם .אף מילים אלו נשמעו לו מוכרות איכשהו. “מה קורה פה קיבינימט?” מלמל לעצמו ולפתע ,מצא עצמו שואל: “תגיד ,ואם נחטפתי – זה אומר שאני יהודי?” “יהודי ברמ”ח אבריך .מלו אותך כשהיית בן שמונה ימים ”,השיב יעקב. הקצין המבוהל ,לפתע פרץ בצחוק עצ־ בני: “יהודי ,מג”ד בגדוד על-שם בוגדן חמילניצקי ,שכל חייו הרג יהודים ...ואתה בא לספר לי שאני יהודי? זה פשוט לא יי־ תכן!” יעקב חש צורך להלום בברזל בעודו מל־ ובן. “החבאנו אותך בעליית-גג מעל ביתנו ובכל ערב הבאתי לך אוכל וסיפרתי לך סיפורים מן החומש .זוכר משהו?” “דיברת אלי רוסית?” “יידיש”. האב החל לספור ביידיש ולאחר ספרה שש עצר ופוליה המשיך עד עשר .שניהם חשו זעזוע ויעקב לא התאפק ופרץ בבכי. || 34 2.6.11 ִּ“יבאוחמט ,מה קורה פה?!” מלמל פוליה. “זאבל’ה ,בני האבוד ”.האב חיבק את בנו ובכה. “שמי זאבל’ה?” “זאביק”. יעקב הציע ,שישאיר את המרכבה הצב־ אית ואת הסוס באכסניה ועוד הלילה הם ייצאו במרכבתו בדרכם לברדיצ’ב. “אני מברדיצ’ב? הייתי שם פעם עם גדו־ די ,אך לא ירדנו מהרכבת ...אני לא יכול ככה סתם לקום ולהימלט .אימי כריסטינה ובתה לינה מתגוררות מרחק לא רב מפה. ניסע תחילה אליהן ”,אמר פוליה ויעקב המאושר לא היה מסוגל להתנגד .סוף סוף מצא את בנו וכל הדרך בכה כילד .פוליה לא ידע נפשו מרוב התרגשות והחל להזיע. פיו לא חדל למלמל ולקלל .יעקב הגיש לו בקבוק וודקה ,שעד מהרה התרוקן. הם הגיעו השכם בבוקר .שמיים קודרים ופתיתי שלג ליוו אותם בדרכם .שניהם נחנקו מהתרגשות והשקט לא הופר זמן רב. “מה עשית באסטרחאן?” יעקב שאל את פוליה. “התבקשתי לסמן מקום לפריקת ציוד צבאי שקנינו מפרס .בערב הגעתי לכאן”. פוליה הסתכל על אביו כלא מאמין למה שקרה לו. “איך קוראים לך?” “יעקב”. “איכפת לך שאקרא לך בשמך? איך תס־ ביר את העובדה ,שהגענו לאותה אכסניה, מקרה? ואולי אלוהי היהודים כיוון את דר־ כנו?” פוליה שבר את השתיקה. “אילו הייתי אדם מאמין ,הייתי אומר ,כי אצבע אלוהים בדבר ,אך אם אלוהים הרשה לחטוף ילדים בני עשר כמוך על לא עוול בכפם – זה כבר אינו האלוהים שלי”. “ואיך אתה הגעת לאסטרחאן?” “שלושים שנה אני מחפש אותך .סרקתי עשרות מדינות .שמעתי שבאסטרחאן היה פעם מחנה של קנטוניסטים”’. “גם בקזאן שבטטריה וגם בסיביר היו מחנות כאלה ”,השיב פוליה“ .גם לשם התכוונת להגיע?” “בלעדיך בני ,אין לנו חיים .מאז שנחט־ פת אימך לא קמה מחוליה”. “יש לי אחים ,אחיות?” “בן יחיד אתה .הצער סגר את רחמה של אימך”. “ואיך התקיימת בשעה שחיפשת אותי?” “פרזל-סוסים אני .תמיד מצאתי עבודה בכפרים”. הם הגיעו לבית משפחת הקצין .כריס־ טינה סיפרה ,שבעלה יצא לאימונים להרי אורל וישוב בעוד כחודשיים .בתה לינה יצאה עם זויה ובקרוב תשוב. “אימא ,תכירי את אבא שלי ”,פוליה אמר בחיוך מאופק וכריסטינה כמעט התעלפה. לראשונה שמעה את המילים “אבא שלי” שלא כוונו לבעלה .לפתע הבחינה עד כמה דומים הם זה לזה ופרצה בבכי .היא הבי־ נה כי לא תוכל עוד להסתיר את האמת וסיפרה כיצד קלטה ילד בן עשר ,דאגה למזונו ולהמרת דתו .בתה לינה התאהבה בו והיא לחשה לאוזנה ,שפוליה הוא ילד מאומץ .היא הציעה שיישארו בביתה ,אך הם סירבו בנימוס. לינה שבה והבינה כי פוליה עומד לעזוב אותה ופרצה בבכי מר ,שאליו הצטרפה זויה זהובת התלתלים .הם אכלו ופוליה נשק לכריסטינה ,ללינה ,הרים את הקטנה על ידיו ונשק לה בחום. “אנחנו עוד נתראה ”,הבטיח לה. הם יצאו לדרך .בזמן הנסיעה הממושכת גוללו אט אט קורותיהם .אביו שאל אם העובדה שהוא נימול לא עוררה אצלו חש־ דות ופוליה סיפר ,שאביו הקצין הבהיר לו, כי מצויים תינוקות שנולדים בלי עורלה. זאביק קיבל זאת כעובדה .הם דיברו ביני־ הם רוסית .יעקב ,מדי-פעם ,השחיל מילים ביידיש ונדהם לגלות שזאביק הבין הכול. כל הדרך הם דיברו ודומה שסגרו פער בן שלושים שנה. לבסוף הגיעו לברדיצ’ב ודפקו על דלת ביתם .לתדהמת אימו ,שני גויים ענקי- קומה עמדו בפתח כשאחד מהם במדי-צבא. אימו ,חנה-ביילה נבהלה וניסתה להסביר להם ,כי בעלה אבד אי-שם בערבות רו־ סיה“ .אלמנה אני ”,אמרה. “כבר לא ”,הפטיר יעקב ביידיש והציג את בנו .חנה-ביילה פרצה בבכי ושני הגברים הצטרפו לבכייה. עד מהרה פשטה השמועה על שובו של זאבל’ה וכל העיירה באה לברך .התושבים התאכזבו לפגוש שני רוסים רחבי-גרם, ללא פאות וללא כיסוי-ראש .הורים הת־ ענינו אם פוליה פגש את בניהם החטופים והוא משך בכתפיו .הם דיברו אליו יידיש והוא השיב ברוסית. זמן-מה לאחר שובם ,יעקב לקה בליבו, ואשתו לא החזיקה מעמד ונפטרה .זאביק חש עצמו בודד ומנותק .הוא לא היה מסו־ גל ללכת לבית-כנסת ,לגדל פאות ולל־ בוש בגדי יהודים .אף הכנסייה לא משכה את ליבו .אחרי שבועות אחדים ,הוא חש געגועים עזים אל לינה ואל בתה זויה ,קנה סוס ושב לקזאחסטאן .שם למד לדעת ,כי אביו החורג חלה בטיפוס ,בהיותו בסיביר, וכריסטינה נסעה אליו .לינה אשתו ,לפי השמועה התאהבה באחד מקציני אביו ועק־ רה עם בתו לאלמה-אטה .פוליה הסתובב בעיר באפס מעשה .אינו שייך לכאן ואינו שייך לשם .בעיר החלו להסתובב שמועות שפוליה יהודי וכמה מהקצינים ,שהיו אי- פעם פקודיו ,לא חסכו ממנו הערות עו־ קצניות כשהיו שתויים .זאביק הבין ,כי מוטב שיסתלק מן העיר. באחד הימים זאביק נקלע לחווה חקלאית ופגש בה קבוצת צעירים יהודיים ,שהכ־ שירה עצמה לקראת עלייה ארצה .אחת החלוצות הצטיינה ביופייה וזאביק גילה בה עניין רב והחל לחזר אחריה .היא התנ־ פרשים קוזקים. צילוםtotal war : center תה את קשריה עימו בהצטרפותו לקבוצת ההכשרה ועלייתו עימם ארצה .הרעיון שהוא יהודי ,העומד לעלות לפלסטינה גרם לו לחייך. “אם יהודי אז עד הסוף ”,מלמל לעצמו. בסופו-של-דבר ,זאביק הצטרף לקבוצה והגיע עימם לאודסה .שם עלו על ספינה וירדו ביפו. החלוצים התיישבו בחדרה וכעבור זמן- מה עקרו לסג’רה .זאביק לא מצא מרגוע לנפשו .חסרו לו המרחבים ,הערבות ,הרי־ גושים .תחילה עבד כשומר-שדות בגליל- התחתון והסתובב בין הישובים כשהוא רכוב על סוסו .דיוקנו הקסים נשים רבות. באחד הקיבוצים פגש חלוצה ,שילדה לו שני ילדים וחלתה בסרטן .זאביק טיפל בה במסירות עד שנפטרה .הוא נשאר בקיבוץ וטיפל בילדים .תחילה עבד כשומר-שדות, אחר-כך הקים פרזלייה .ובהיותו פרש מלידה ,ארגן תחרויות-רכיבה – ופרשים מהמשטרה הבריטית ,חיל-הספר ואיכרים מכל קצות הארץ נהגו לבוא לתחרויות בשדות הקיבוץ. זאביק התמיד בעבודת כפיים עד גיל תשעים וחמש. רשמתי את דבריו בנאמנות חודשים רבים .הצרה הייתה שזאביק מדי-פעם שינה גרסות והתקשיתי לדעת היכן טמו־ נה האמת .פעם ציינתי בפניו כי לפי ספרי ההיסטוריה ,תנועת הקנטוניסטים התפרקה בשנת ,1856כשהיה בן שש וזאביק חייך. “אתה מאמין לספרים או לאנשים?” “זאביק ,אומרים עליך שאתה רודף-נשים בלתי נלאה ”,הפטרתי יום אחד. “אומרים עליי הרבה דברים .מטבעי ,אני אדם בעל יצרים חזקים ,שתמיד היתה לו יותר מאישה אחת ,אך בדרכי הייתי נאמן לכל אחת מהן”. “זאביק ,יד על הלב ,האם לא היו לך יי־ סורי מצפון על הפרעות שפרעתם ביהו־ דים?” “להגנתי אומר – ובפעם המי-יודע-כמה – כי לא ידעתי דבר על יהדותי עד שאבי מצא אותי .עברנו שטיפות-מוח :בכנסיות, במנזרים ,בבסיסים-הצבאיים ,היכן לא? כלי-קודש למיניהם הבהירו לנו ,כי עלי־ נו לטהר את העולם מרוצחיו של ישוע. האנטישמיות טבועה עמוק מאוד בדמו של כול אוקראיני ,שינק אותה עם חלב-אימו. פגשת אוקראיני – פגשת אנטישמי .גרד את קליפתו החיצונית ותגלה זאת בעצמך. לא מקרה הוא שאת רוב רציחות היהודים, במלחמת-העולם השנייה ,ביצעו האוק־ ראינים”. “זאביק ,האם היהודים אי-פעם ניסו להתנגד לאותה גזירה נוראה של חטיפת ילדים יהודיים? האם לא צמחו מחתרות יהודיות שלחמו בתופעה?” זאביק משך בכתפיו ועצם את עיניו .למ־ דתי להכיר ,כשזאביק עוצם עיניים סיפור ישן מתעורר לחיים והוא מגלגלו בראשו ומנסה לשחזרו. זאביק נזכר ,ששמע מאביו ,שיום אחד התארח בביתו של איכר יהודי ותיקן גדר ברפתו“ .שני יהודים מכפר קטן ליד קלי־ סק ,ממחוז ויטבסק ,נקשו על דלתו וביקשו משקה חם .האיכר הגיש להם פרוסת לחם, נתח של דג-מלוח ,פיסת בצל וקּובעת של ייש .ובעודם יושבים ואוכלים ,אבי שמע געיות עצבניות עולות מן הרפת וחשש שמא זאב חדר מבעד לגדר שהתקין ויצא לכיוון הרפת .משהתקרב ,שמע קול בכיו של ילד ושאל: “’מי שם?’ “קול דק של ילד ענה לו: “’אני ,בנימין’. “אבי הלך בעקבות הקול ,והגיע לקצה החצר ,שם חנתה עגלת-החורף של אותם שני אורחים ובתוכה כפותים שני ילדים. “אבי בין-רגע קלט כי האורחים נמנים עם ה’חאפרים’ שתמורת ממון מעבירים ילדים יהודים לשלטונות הקיסר .הוא שי־ חרר את שני הילדים ולקח אותם אל ביתו של אחד השכנים .אחר-כך חזר לביתו של אותו איכר ,ושמע את אחד האורחים אומר לבעל-הבית: “’יש לך ילד כה נבון ומה אעשה ,ואני מוליך את שני ילדיי לרופא ,כיוון שדעתם נטרפה עליהם ’,וליטף את לחיו של הילד. “אבי לא התאפק והסתער עליהם באג־ רופים קמוצים. “אחד החוטפים ניסה להיתמם ואמר: “’יענק’ל ,נלך מכאן .הם אינם מסוגלים להבין את צערך על הילדים המסכנים שלך’. “הם יצאו ,אך עד מהרה שבו ,מזוינים ברובים ,משגילו כי שני הילדים החטו־ פים אינם בעגלה .קטטה פרצה .אבי חטף את אחד הרובים ורוצץ את גולגולתם של שני ה’חאפרים’ .הוא גרר את גוויותיהם לתוככי היער וקבר אותם שם”. זאביק סיפר שאביו ניסה לארגן יחידה צבאית יהודית שתחפש אחר נערים יהו־ דים חטופים ,אך בלי הצלחה מרובה .רוב הילדים נשלחו לקצותיה של רוסיה. “אני משער ,שהיו עוד מקומות ,שבהם התארגנו יהודים ,אך אין לי על-כך פר־ טים”. ••• יום אחד בשעות הצהריים אישה נכנסה לביתו של זאביק .לגופה גופייה ומכנ־ סיים קצרים .זוהר אדמדם של שמש זרח על פניה .שערה הזהוב והארוך השתלשל עד למותניה :האם זו לינה ואולי זֹויָ ה בתו? זאביק רצה לשאול לשמה ,אך התקשה לדבר .ליחה חנקה את גרונו והוא מיהר לבלוע כוסית וודקה. “לינה ,כל-כך השתוקקתי אלייך ”,פלט לבסוף. “אני יוליה ”,חייכה וחיבקה אותו“ .זוכר? מסג’רה .אימא ואני היינו מטורפות אח־ ריך .היית מרכיב את אימא על סוסתך לכרמים ויום אחד עקבתי אחריכם בחש־ אי וראיתי הכול .כל-כך קינאתי בה עד שלילה אחד התגנבתי למיטתך ,ואני בת ארבע-עשרה .זוכר ששאלת אותי אם אני בשלה לקטיף?” זאביק חייך ומשך בכתפיו. “ומה עניתי לך?” המשיכה לשאול וזא־ ביק ספק כפיו ונענע בראשו .לא זכר . “קטוף ותהנה ”,אמרתי“ .ואתה קטפת בעדינות ובפראות .כעבור שעה הופיעה אימא והצרחות הדהדו בכל הכפר .למחרת עזבת את סג’רה”. זאביק חייך ולפתע נזכר. “למחרת בבוקר ,אם איני טועה ,הרב של סג’רה הגיע לביתי וסיפר לי ,כי לפי התלמוד ,עליי להתעטף בשחורים וללכת למקום שאין מכירים אותי .אז קמתי וה־ לכתי”. “אתה הלכת ואני לא שכחתי אותך .יד־ עתי שיום אחד עוד אבוא אליך”. יוליה שלפה מתיקה תרמוס מלא מיץ מנדרינות ,מזגה לתוך כוס והגישה לו. “זה מהפרדס שלנו ,בכפר ”,אמרה בגא־ ווה. זאביק אחז בכוס וקירב אל שפתיו .ידיו רעדו ,הכוס החליקה והמיץ נשפך על גופו. יוליה חייכה ,הפשיטה אותו מבגדיו הרטו־ בים וניגבה את גופו במגבת לחה .לאחר זמן קצר ,זאביק החל להשתעל ולפתע ,חש בליבו .שניות ספורות לפני שהחזיר את נשמתו הפטיר: פֹויֹומט ,מוות יותר מפואר מזה לא “יֹו ְט ָ ְּ יכולתי לבחור לעצמי”... הסופר ישראל זמיר ,חבר קיבוץ בית אלפא ,ועורכו הראשון של “קו למו־ שב” הוא בנו-יחידו של חתן פרס נובל הסופר יצחק בשביס זינגר ,ואחיינו של הסופר י .י .זינגר. 2.6.11 || 35
