קו למושב גיליון 02.06.11

Transcription

קו למושב גיליון 02.06.11
‫בס"ד‬
‫משכנתאות בנקאיות לכל מטרה בכל הארץ‬
‫הותיקים והמנוסים ביותר‬
‫פתרון לכל‬
‫בעיה‬
‫לבעלי משקים‬
‫ברי רשות‪-‬נחלות‬
‫אפשרות למשכנתאות גישור‬
‫שירות אמין‬
‫דיסקרטיות מובטחת‬
‫פתרון למוגבלים ומעוקלים‬
‫בתנאים מיוחדים למושבים‬
‫ליווי צמוד ותוכניות עסקיות לפיתוח הכנסות מהמשק‬
‫אייל ייעוצים בע"מ טל'‪ 04-8343643 :‬פקס‪04-8246191 :‬‬
‫ישיר לאייל‪050-7800200 :‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫שבועון המושבים וההתיישבות הכפרית ‪ ‰‬מס' ‪ 2 ‰ 681‬ביוני ‪ ‰ 2011‬כ"ט באייר תשע"א‬
‫במושבים ברחבי הארץ הושלמו ההכנות לטקסי הבאת הביכורים‬
‫צילום‪ :‬דוד עינב‬
‫חלב ודבש‬
‫מכתבים‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אוהבים לכתוב?‬
‫בארץ החלומות‬
‫אוהבים לכתוב ומוכנים להשתתף ביציקת תוכן‬
‫חדש ל"קו למושב"? אם התשובה חיובית‪ ,‬אתם‬
‫מוזמנים ליצור איתנו קשר‬
‫‮‮אפשר‮ ‮לכתוב‮ ‮על‮ ‮נושאים‮ ‮כמו‮‬
‫‮תרבות‮‪,‬‮ ספרות‮‪,‬‮ אמנות‮‪,‬‮ נוער‮‪,‬‮‬
‫ספורט‮‪,‬‮ יחסי‮ ‮אגודות‮‪-‬‮הרחבות‮‪,‬‮‬
‫נושאים‮ ‮משפטיים‮‪,‬‮ כלכלה‮‪,‬‮‬
‫פוליטיקה‮‪,‬‮ הגיל‮ ‮השלישי‮‮‪ ,‬‮חקלאות‮‪,‬‮‬
‫גינון‮‪,‬‮ איכות‮ ‮סביבה‮‪,‬‮ מחשבים‮‪,‬‮‬
‫נושאים‮ ‮טכנולוגיים ועוד‮‪ ,‬כיד‮‬
‫‮הדמיון‮ ‮הטובה‮‪.‬‮ חברים‮ ‮מכל‮ ‮רחבי‮‬
‫"קו‮ ‮למושב"‮ ‮פושט‮ ‮ולובש‮ ‮צורה‮‪.‬‬
‫‮‮בלבושו‮ ‮החדש‮ ‮ייכתב" ‮קו‮ ‮למושב‮"‮‬
‫‮בעיקר‮ ‮מתוך‮ ‮המושבים‮‪,‬‮ ובידי‮ ‮חברי‮‬
‫‮מושבים‮ ‮ותושבי‮ ‮ההרחבות‮‪.‬‮ אנו‮‬
‫‮מעוניינים‮ ‮בכותבי‮ ‮טורים‮ ‮ובמחברי‮‬
‫‮כתבות‮‮‪ ,‬‮המאמינים‮ ‮כי‮ ‮יש‮ ‮להם‮‬
‫‮מה‮ ‮להגיד ומוכנים‮ ‮לכתוב‮ ‮ל‮"קו‮‬
‫‮למושב‮" בתחום‮ ‮הקרוב‮ ‮ללבם‮‪.‬‬
‫‪ /‬נחום לוי‪ ,‬מושב ערוגות‬
‫בנעוריו ליווהו חלומות שלושה‪:‬‬
‫לנדוד כבדואי‪ ,‬במרחבים קדומים‪,‬‬
‫לרפא דווי ומחלה אנושה‪,‬‬
‫לרחף כמו ציפור במרומים‪.‬‬
‫‮הארץ‮ ‮כבר‮ ‮נתנו‮ ‮את‮ ‮הסכמתם‮‬
‫‮להשתתף‮ ‮בכתיבת‮ ‮העיתון‮‪,‬‮ ואת‮‬
‫‮פירות‮ ‮שיתוף הפעולה‮ ‮הזה‮ ‮אפשר‮‬
‫‮לראות‮ ‮כבר‮ ‮בגיליון‮ ‮המונח‮ ‮לפניכם‮‪.‬‮‬
‫אפשר‮ ‮ליצור‮ ‮קשר‮ ‮רק‮ ‮ בטלפון‪:‬‬
‫‮‮‪052-6052073‬‮ או במייל‪:‬‬
‫‪.m‬‮‪ami‬‬
‫‪ [email protected]‬‮‬
‫עמי‪‭ ‭‬רוז‪'‭‬נסקי‪ ‭,‭‬עורך‪‭ ‭‬‬
‫וכפי שתדיר יארע‪,‬‬
‫התברר עד מהרה‪,‬‬
‫שאת חלומותיו עקר‪,‬‬
‫והפך לעובד אדמה ואיכר‪.‬‬
‫‪www‬‬
‫רק בישראל‬
‫לעורך “קו למושב” שלום‪.‬‬
‫יש מדינות מפגרות‪ ,‬בייחוד באירופה המערבית‪ ,‬בהן‬
‫אוספים את האשפה כשהיא ממוינת‪ ,‬ולכל דברי הזכו־‬
‫כית ‪ -‬בקבוקים‪ ,‬צנצנות וכדומה ‪ -‬יש איסוף במכ־‬
‫לים נפרדים לשם מחזור חומר הגלם הזכוכיתי‪ .‬רק‬
‫לא בישראל‪.‬‬
‫בישראל נזרקת לפח הזכוכית המשומשת יחד עם‬
‫כל שאר האשפה הביתית‪ ,‬ורק לבקבוקי הפלסטיק‬
‫הגדולים יש מכלי מחזור במדרכות‪ ,‬שהחזרתם תלויה‬
‫במצפונם של המשתמשים‪ ,‬שלא יזרקו את הפלסטיק‬
‫עם שאר האשפה הביתית‪.‬‬
‫כן‪ ,‬לבקבוקי הפלסטיק הקטנים יש תמורה‪ ,‬ויש קשי‬
‫יום שאוספים אותם ופודים את שוויים ברשתות הגדו־‬
‫לות‪ ,‬ואולם קשי יום אלה‪ ,‬או הצרכנים‪ ,‬אינם יכולים‬
‫לקבל אפילו אגורה אחת על המכלים הגדולים‪ ,‬וזאת‬
‫בגלל הלובי הדתי בכנסת שהוציא את בקבוקי הליטר‬
‫וחצי ודומיהם מן ההסדר!‬
‫הו‪ ,‬כמה עשירים אנו! הו‪ ,‬כמה בזבזנים ומטומטמים‬
‫וחסרי אחריות אקולוגית אנחנו! כן‪ ,‬ביטחו בה’‪ ,‬הכול‬
‫בידי שמים‪ ,‬גם החור שבאוזון!‬
‫בברכה‪ ,‬קטריאל זלבנסקי‬
‫( הדברים פרסמו לראשונה באתר של אהוד בן‬
‫עזר בעיתונו הווירטואלי)‬
‫וכך לעתים‪:‬‬
‫עלי טרקטור יתישב וימריא‬
‫לרסס עלוות צמח ופרי‪,‬‬
‫ומרסס שניגרר‪,‬‬
‫מתיז מטח צרורות‪,‬‬
‫וערפילי תרסיסם ניגר‪,‬‬
‫מעלעלי כרמים ושדרות‪.‬‬
‫‪ww‬‬
‫‪w‬‬
‫‪w‬‬
‫קו ‪w‬‬
‫למושב‪w‬‬
‫‪www‬‬
‫‪www‬‬
‫באינטרנט‬
‫‪www‬‬
‫וכך לעתים‪:‬‬
‫יטפל בעלים ועצים נגועים‪,‬‬
‫יביא מזור למחלה ומזיק‪,‬‬
‫ויציל שריגים פגועים‪,‬‬
‫וליבו מתרונן ‪ -‬וניצת בו זיק‪....‬‬
‫‪w‬‬
‫‪w‬‬
‫‪w‬‬
‫סוף סוף גם ל”קו למושב” יש‬
‫נוכחות באינטרנט‬
‫‪www‬‬
‫‪www‬‬
‫קוראי קו למושב מוזמנים מעתה לקרוא אותנו‬
‫גם באינטרנט‬
‫וכך לעתים‪:‬‬
‫במרחבי נחלתו הוא נודד‪,‬‬
‫הוזה בהקיץ‪ ...‬בודד‪.‬‬
‫ניצב במלוא חלומותיו‪,‬‬
‫בין ארץ ושמים‪,‬‬
‫ופותח ‪ -‬במועד ‪-‬‬
‫את ברז המים‪....‬‬
‫‪www‬‬
‫כתובת האתר‪:‬‬
‫‪www.fgo.co.il/htmls/home.aspx‬‬
‫‪www‬‬
‫‪w‬‬
‫‪w‬‬
‫‪w‬‬
‫ותודה לארגון מגדלי פרחים המארח אותנו‬
‫באתר שלו‪.‬‬
‫‪www‬‬
‫‪www‬‬
‫‪www‬‬
‫תוכן‬
‫חלב על הזמן‬
‫‪ 800‬כוסות חלב או‬
‫מוצרי חלב (כ־‪180‬‬
‫ליטר) ‪ -‬זוהי צריכת‬
‫החלב השנתית‬
‫הממוצעת של הישראלי‬
‫לא מרוצים‬
‫מגדלי הסוסים בעמק‬
‫חרוד מיואשים‬
‫מהבטחות הממשלה‬
‫להקמת היפודרום‬
‫ישראלי ראשון‬
‫להגיע לאמת‬
‫דברים במלאות ‪60‬‬
‫שנה לקרבות תל‬
‫מוטילה בהם נפלו‬
‫‪ 41‬חיילי צה”ל‬
‫‪6‬‬
‫‪22‬‬
‫‪24‬‬
‫■ כתבים ליאורה שואט‪ ,‬חני סולומון‪ ,‬עודד‬
‫שלומות‪ ,‬יעקב לזר‪ ,‬נחמן גלבוע‪,‬‬
‫דגנית סויסה‬
‫■ צלמי מערכת דוד עינב ודני הדס‬
‫■ עורך עמי רוז’נסקי ‪052-6052073‬‬
‫■ עורך משנה עודד לפיד‬
‫■ מנהלת עיתון עדנה זיו‬
‫■ דואר אלקטרוני‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מזכירה והפקה דניאלה גבאי ‪052-6052108‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫■ גרפיקה מערכת שרה ראובן‬
‫■ גרפיקה מודעות אלונה שלייפק‬
‫מערכת ‪03-5632441‬‬
‫מודעות לוח דניאלה גבאי‬
‫טל’ לוח ‪[email protected] 03-5682878‬‬
‫יועצי פרסום דניאלה גבאי‪ ,‬יעקב קניאל‪,‬‬
‫חוה זיו‪ ,‬יורם טביבי‪ ,‬גילה סבן‬
‫טל’ מודעות ‪03-5632547‬‬
‫פקס מודעות ‪03-5638728‬‬
‫מודעות ‪[email protected]‬‬
‫המערכת והמנהלה רח’ קרליבך ‪ ,2‬ת”א‬
‫עורך ראשי‪ :‬אורי שרצקי ‪ | [email protected]‬מנכ"ל‪ :‬יורם כרפיס ‪ | [email protected]‬סמנכ"ל סחר‪ :‬ברק ברנר ‪[email protected]‬‬
‫כל הזכויות שמורות‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לתרגם‪ ,‬לשדר בכל אמצעי‪ ,‬לאחסן במאגר מידע‪ ,‬לפרסם או להפיץ בכל אמצעי כל חלק מן המודפס בעיתון הזה‪.‬‬
‫‪|| 2‬‬
‫‪2.6.11‬‬
‫סיימתם‬
‫לקרוא?‬
‫אנא השליכו‬
‫את הגיליון לפח‬
‫המחזור הסמוך‬
‫למקום מגוריכם‪.‬‬
‫חדשות‬
‫פרישה למהדרין‬
‫“הדרך הנכונה”‬
‫“גרנות”‪ ,‬הארגון האזורי הגדול בארץ‪ ,‬מסיים שנים‬
‫ארוכות של שיווק דרך “אגרקסקו” ועובר לשווק את‬
‫תוצרת האבוקדו וההדרים שלו בשותפות עם חברת‬
‫“מהדרין”‬
‫החלקאים מברכים על חתימת הסכם בין ישראל לתאילנד‬
‫בסוגיית העסקת עובדים בישראל‬
‫יובל אופק‬
‫“גרנות”‪ ,‬הארגון האזורי הגדול בארץ‪ ,‬מסיים שנים ארוכות של שיווק דרך “אגרקסקו” ועובר‬
‫לשווק את תוצרת האבוקדו וההדרים שלו בשותפות עם חברת “מהדרין”‪ .‬היקף ייצוא האבוקדו של‬
‫השותפות בעוד מספר שנים יעמוד על ‪ 35‬אלף טון השנה ועל כ־‪ 45‬אלף טון לפחות‪ ,‬מה שמציב‬
‫אותה כבר היום כאחת משלוש משווקות האבוקדו הגדולות בעולם והגדולה ביותר בחצי הכדור‬
‫הצפוני‪.‬‬
‫אבוקדו הוא פרי הייצוא השני בהיקפו בישראל אחרי פירות ההדר‪ ,‬ומטעי האבוקדו משתרעים‬
‫על שטח של ‪ 57‬אלף דונם המניבים קצת פחות מ־‪ 100‬אלף טונות פרי בשנה‪ .‬כ־‪ 30%‬מהפרי משווק‬
‫על ידי “אבוקדו גרנות” בהיקף מכירות של כ־‪ 100‬מיליון שקל בייצוא ו־‪ 20‬מיליון שקל בשוק‬
‫המקומי‪ .‬היקף המכירות של “מהדרין” עומד על מיליארד שקל‪ ,‬והרווח התפעולי שלה בשנת ‪2010‬‬
‫עמד על כ־‪ 70‬מיליון שקל‪ .‬כחלק מההסכם התחייבה “מהדרין” להעניק ל”גרנות” הלוואת הון חוזר‬
‫בסך ‪ 20‬מיליון שקל‪ ,‬בריבית פריים ‪.1.2% +‬‬
‫המעבר של “גרנות” לעבודה עם “מהדרין” הוא מכה קשה עבור “אגרקסקו”‪ .‬מכירות החברה‬
‫מגיעות לכשלושה מיליארד שקל‪ ,‬כך שהמעבר של “גרנות” יקטין את מכירותיה בכארבעה אחו־‬
‫זים בלבד‪ ,‬אך ייתכן שהמעבר יביא למעבר של ארגונים אזוריים נוספים לחברת “מהדרין”‪.‬‬
‫“אגרקסקו” הייתה בעבר מונופול בבעלות הממשלה‪ ,‬תנובה ומועצות הצמחים‪ ,‬ולאחר שנפתח‬
‫השוק לתחרות החליטה המדינה למכור את חלקה בחברה ולהעבירה לי־‬
‫דיים פרטיות‪ .‬מהלך ההפרטה מלווה בקשיים רבים ובטענות של החקלאים‬
‫בדבר זכויותיהם בבעלות‪ .‬בין השאר‪ ,‬אמר איציק בדר‪ ,‬מנכ”ל “גרנות”‪,‬‬
‫לפני מספר חודשים‪“ :‬בעינינו‪‘ ,‬אגרקסקו’ שייכת קודם כול לחקלאים‬
‫שעובדים איתה‪ .‬אם היא תמשיך להיות כזו‪ ,‬נקשור בה את גורלנו‪ .‬אם לא‪,‬‬
‫לא נהיה בכיס של אף אחד ונשתף פעולה רק עם מי שיתאים לנו”‪.‬‬
‫למרות דברים אלה מכחישים היום ב”גרנות” כי לתהליך ההפרטה של‬
‫אגרקסקו יש קשר למעבר‪ .‬בדר‪“ :‬בדקנו את כל האפשרויות העומדות‬
‫בפנינו‪ ,‬ובסופו של דבר בחרנו לשתף פעולה עם ‘מהדרין’ בשיווק הא־‬
‫בוקדו‪ .‬מטרתנו היא אחת ‪ -‬להבטיח לקיבוצים חברי האגודה השיתופית‬
‫איציק בדר‪.‬‬
‫צילום‪ :‬דוד עינב‬
‫את הטוב ביותר”‪.‬‬
‫מעמד האישה‬
‫שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד יזמה‬
‫לראשונה פגישה עם יועצות למעמד האישה‬
‫ממועצות אזוריות רבות‬
‫כתב “קו למושב”‬
‫שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד יזמה לראשונה פגישה עם יועצות למעמד האישה‬
‫ממועצות אזוריות רבות ובהן לב השרון‪ ,‬חבל אשקלון‪ ,‬מטה אשר‪ ,‬לכיש‪ ,‬מגילות יום המלח‪ ,‬אש־‬
‫כול וחוף כרמל‪.‬‬
‫בתחילת הפגישה הדגישו היועצות את חשיבות כינוסו של הפורום אשר כונס במשרד החקלאות‬
‫ופיתוח הכפר‪ .‬היועצות דנו עם השרה על הדרכים לחזק את מעמד האישה בהתיישבות והעלו‬
‫שורה של בעיות וקשיים איתן הן נאלצות להתמודד בתפקידן‪.‬‬
‫נילי אלון‪ ,‬יועצת למעמד האישה במ‪.‬א מטה אשר‪ ,‬אמרה בפגישה כי “הרכב האוכלוסיה במועצות‬
‫האזורית‪ ,‬השונה לגמרי מהעיר‪ ,‬מצריך תשומת לב שונה וייחודית ולכן אני רואה חשיבות רבה‬
‫בעצם המפגש ובדיון בנושאים השונים‪.‬‬
‫השרה נוקד הודיעה לנשים כי תיפגש בזמן הקרוב עם סגנית השר לענייני מעמד האישה במשרד‬
‫רוה”מ‪ ,‬גילה גמליאל‪ ,‬כדי לבחון את הגדלת התקציבים הניתנים ליועצות‪ .‬בנוסף לכך הציגה נוקד‬
‫בפני הנשים את קורס היזמות לתיירות כפרית שהמשרד עורך והדגישה את החשיבות הרבה של‬
‫השתתפות נשים בקורס‪.‬‬
‫בסוף הפגישה אמרה השרה נוקד‪“ :‬קיים פוטנציאל לא ממומש בשיתוף הפעולה שבין משרד‬
‫החקלאות ליועצות לטובת קידום מעמד האישה בהתיישבות‪ .‬נוכח הנושאים הרבים שעלו‪ ,‬החלט־‬
‫תי למסד פורום קבוע שיתכנס אחת לחודשיים לדון באותן סוגיות חשובות ולגבש ביחד תוכניות‬
‫לקידומן”‪.‬‬
‫נוקד עם יועצות למעמד האישה‬
‫‪|| 4‬‬
‫‪2.6.11‬‬
‫כתב “קו למושב”‬
‫מזכ”ל התאחדות חקלאי ישראל‪ ,‬אבשלום וילן‪ ,‬מברך על ההסכם שנחתם בין ישראל ותאילנד‬
‫המסדיר את העסקת העובדים התאילנדים בחקלאות בישראל‪.‬‬
‫“במשך שנים טענו‪ ,‬כי הדרך הנכונה להעסקת העובדים היא בהסכמים מסודרים בין הממשלות‬
‫ואנו שמחים שדבר זה הושג כעת”‪ ,‬אומר וילן‪“ .‬אנו מקווים שההסכם ישים קץ לניצול העובדים‬
‫באמצעות גביית יתר של תשלומים על ידי גורמים בתאילנד וחברות‬
‫כוח האדם‪ .‬זה היה מצב בלתי נסבל וטוב שיושם לו סוף”‪.‬‬
‫וילן הביע תקווה שעם השגת ההסכם תעמוד ממשלת ישראל בכל‬
‫ההסכמים והתחייבויותיה ותאפשר כניסה מסודרת של עובדים בהתאם‬
‫למכסות שנקבעו‪.‬‬
‫לדברי וילן יש לפתור עתה את בעיית ‪ 1,100‬העובדים התאילנדים‬
‫שברחו ומסתובבים במקומות שונים בארץ‪ .‬הממשלה אינה מצליחה‬
‫להתמודד עם בעיה ולכן הוא בוחרת בפתרון הקל של הענשת החקלאים‬
‫שהעובדים עזבו אותם‪.‬‬
‫אבו וילן‬
‫השקעת עתק‬
‫הרפורמה בענף הביצים תחייב השקעות בהיקף של‬
‫למעלה ממיליארד שקל‬
‫כתב “קו למושב”‬
‫הרפורמה בשלוחת ההטלה תחייב השקעות עתק בהיקף של למעלה ממיליארד שקל בהריסת‬
‫לולים קיימים ובניית לולים חדשים ‪ -‬כך אומר מזכיר ארגון מגדלי העופות‪ ,‬יעקב כהן‪ .‬הלולים‬
‫החדישים יוקמו על פי דרישות מחמירות של רווחת העופות שלא היו מעולם בישראל ויהיו מה־‬
‫מתקדמים מסוגם בעולם‪.‬‬
‫לאחר תקופה ארוכה של מחלוקת פנימית בקרב מגדלי העופות בנוגע לרפורמה שהגיעה עד כדי‬
‫הפגנות‪ ,‬הושגה הסכמה רחבה של נציגות המגדלים בארגון מגדלי העופות ובמועצת הלול לשתף‬
‫פעולה עם יישום הרפורמה במידה ויערכו בה מספר שינויים ושיפורים שיהפכו אותה לישימה‪.‬‬
‫המגדלים בחרו צוות לניהול המו”מ מול משרד החקלאות‪ ,‬בראשות כהן‪.‬‬
‫לטענת המגדלים התקציב שהקצתה הממשלה לצורך תמיכה ברפורמה‪ ,‬בהיקף של ‪ 300‬מיליון‬
‫שקל‪ ,‬אינו מספיק ונדרשת הכפלה של התקציב ל־‪ 600‬מיליון שקל לפחות‪ .‬הרפורמה מטילה נטל‬
‫כספי כבד ובלתי אפשרי על כתפי המגדלים ורק הגדלת המעורבות הממשלתית תאפשר להם‬
‫לגייס את ההון הנוסף‪.‬‬
‫עפ”י הערכת המגדלים‪ ,‬הרפורמה תיושם בפרק זמן של ‪7‬־‪ 5‬שנים והמדינה צריכה להקצות את‬
‫המשאבים הנדרשים לכך‪.‬‬
‫מגדלי העופות הגישו למשרד החקלאות מסמך הכולל שורה של דרישות‬
‫לשינויים ברפורמה‪ ,‬הכוללות הגדלת הסיוע למגדלים‪ ,‬תוספת מכסות‬
‫למגדלים שיצטרפו לרפורמה כדי להצדיק את ההשקעה הכבדה‪ ,‬הארכת‬
‫חוק הגליל‪ ,‬הבטחת התכנון בענף הלול ותנאי פרישה הולמים למגדלים‬
‫שלא יוכלו לבצע את הרפורמה ויבחרו לפרוש מהענף‪.‬‬
‫מזכיר ארגון מגדלי העופות אמר כי הרפורמה היא משימה כבדה ומור־‬
‫כבת ולכן נדרשים אורך רוח ורצון טוב מכל הצדדים‪ .‬כהן‪“ :‬אנו מקווים‬
‫שנמצא את הדרך להוציא אותה לפועל ולהוביל את השינוי ההכרחי על‬
‫מנת לשמור על הענף בידי המגדלים ועל מקור פרנסתם”‪.‬‬
‫יעקב כהן‪.‬‬
‫צילום‪ :‬עמי רוז'נסקי‬
‫לול הטלה‪ ,‬רמות נפתלי‪ .‬צילום‪ :‬עמי רוז'נסקי‬
‫חדשות‬
‫תוצאה חלבית‬
‫דואגים לעתיד‬
‫כמה חלב שותה אזרח ישראלי?‬
‫תנועת המושבים יוזמת סדרת מפגשים בנושא‬
‫“הבן הממשיך”‬
‫דליה מזורי‬
‫‪ 800‬כוסות חלב או מוצרי חלב‏(כ־‪ 180‬ליטר‏) ‪ -‬זאת היא צריכת החלב השנתית הממוצעת של‬
‫הישראלי‪ .‬כך לפי התאחדות מגדלי הבקר בישראל‪ ,‬אשר מדווחת כי מדי שנה חל גידול של בין‬
‫אחוז לשניים בצריכת החלב הארצית‪.‬‬
‫הצריכה לנפש של מוצרי חלב נחלקת כך‪ 15 :‬אחוז לגבינות צהובות‪ 35 ,‬אחוז לחלב‪ 20 ,‬אחוז‬
‫במוצרי יוגורט שונים ו־‪ 30‬אחוז בגבינות לבנות‪ .‬יעקב בכר‪ ,‬מנכ”ל התאחדות מגדלי הבקר‪ ,‬אומר‬
‫כי עדר החלב הישראלי מונה כיום כ־‪ 125‬אלף פרות אשר ייצרו בשנת ‪ 2011‬כ־‪ 1,325‬מיליון ליטר‬
‫חלב‏(עלייה של שישה אחוזים לעומת השנה הקודמת‏)‪.‬‬
‫הפרה הישראלית היא שיאנית העולם בייצור חלב‪ .‬תנובת החלב היא ‪ 11.6‬אלף ליטר לפרה‬
‫בממוצע בשנה‪ .‬הפרה הישראלית עברה אף את הפרה האמריקאית המייצרת כ־‪ 10,080-‬אלף‬
‫ליטר‪ ,‬ואת פרה ההולנדית המפורסמת המניבה כ־‪ 8,000‬ליטר‪.‬‬
‫גם תכולת החלב עלתה באיכותה מתחילת שנות ה־‪ .90‬בליטר חלב המיוצר כיום כעשרה אחוזים‬
‫יותר חלבון וכעשרים אחוזים יותר שומן חלב‪.‬‬
‫בישראל ‪ 991‬רפתות‏(כ־‪ 3,000‬רפתנים‏)‪ ,‬לעומת ‪ 1,445‬בסוף שנת ‪ ,1999‬כך שמדובר בירידה של‬
‫כ־‪ 30‬אחוז‪ .‬אלא שלעומת זאת הייצור הממוצע לרפת עלה בכ־‪60-‬אחוז‪ .‬במדינות מערב אירופה‬
‫וסקנדינביה צורכים בין כ־‪300‬־‪ 350‬ליטר חלב לנפש לשנה בממוצע‪ ,‬כך שלצרכן הישראלי יש‬
‫עוד למה לשאוף‪ .‬גם בהולנד הצריכה גבוהה ‪ 250 -‬ליטר בשנה ‪ -‬ואפילו בארצות הברית הצריכה‬
‫נאמדת בכ־‪ 210‬ליטר לשנה‪.‬‬
‫תושבי ישראל צורכים חלב ומוצריו בהיקף דומה לרמת הצריכה בארגנטינה ‪ 200 -‬ליטר ‪-‬‬
‫כאשר בין התרבויות שלא רגילות לצרוך חלב נמצאת יפן‪ ,‬עם ‪ 100‬ליטר לשנה בממוצע‪.‬‬
‫כתב “קו למושב”‬
‫תנועת המושבים והקמפוס האקדמי אחווה ממשיכים את שיתוף הפעולה ביניהם ומציעים לצי־‬
‫בור סדרת מפגשים והרצאות בסוגיית הורשת המשק החקלאי במושבים‪.‬‬
‫סוגיית ההורשה במשק החקלאי היא מהסבוכות והמורכבות שבסוגיות המשפטיות בתחום המו־‬
‫שבים‪ .‬המצב כיום מחייב כי נחלה חקלאית תועבר בשלמותה רק לאחד מבני המשפחה ‪“ -‬הבן‬
‫הממשיך”‪.‬‬
‫השילוב של חקיקה ענפה וסבוכה ביחד עם רגשות ויצרים גועשים בסכסוכים משפטיים מסוג זה‪,‬‬
‫הופכים את הסוגיה למקור לדאגה לרבים מבני המושבים‪ .‬רק לאחרונה דחה בית המשפט המחוזי‬
‫ערעור שהגישו יורשות כנגד אחיהן‪ ,‬בתביעה בה עתרו לקבלת פיצו־‬
‫יים לפי סעיף ‪ 114‬לחוק הירושה‪ .‬בית המשפט קבע שהאח‪ ,‬שהוא הבן‬
‫הממשיך‪ ,‬זכאי לקבל את הזכויות בנחלה ללא צורך בפיצוי יתר היור־‬
‫שים‪ .‬סכסוכים משפחתיים רבים מגיעים לבית המשפט בקשר עם ירושת‬
‫משקים חקלאיים‪ .‬נשאלת השאלה מי גובר על מי‪ -‬האם הבן הממשיך או‬
‫היורשים האחרים?‬
‫סדרת ימי העיון נפתחה באחרונה במטרה להעניק לציבור המתעניינים‬
‫מידע אודות ירושת המשק המשפחתי‪ ,‬זכויות בניה בנחלה‪ ,‬פיצול מגר־‬
‫שים מנחלה ועוד‪ .‬זאת במטרה לתת להורים המעוניינים בכך ידע וכלים‬
‫להתמודדות עם המצב‪ ,‬כמו גם פתרונות חלופיים אפשריים‪ .‬המפגשים‬
‫מאיר צור‪,‬‬
‫צילום‪ :‬דוד עינב‬
‫מתקיימים אחת לשבועיים לערך‪.‬‬
‫קורס מדריכים‬
‫מועצה אזורית עמק חפר ומט”י נתניה משיקים לראשונה‪:‬‬
‫קורס מדריכי עמק חפר‬
‫חיים אלטמן‬
‫בעקבות הפריחה התיירותית אותה חווים במרחבי עמק חפר יזמו המועצה האזורית עמק חפר‬
‫ומט”י נתניה קורס מדריכי עמק חפר‪ ,‬שישלב הרצאות עיוניות וסיורים בשטח‪.‬‬
‫הקורס מיועד להעשרת יזמי ומפעילי אתרי האזור‪ ,‬מספרי סיפורים‪ ,‬מדריכים ומורי דרך‪ .‬המוע־‬
‫מדים יוזמנו לוועדת קבלה ויתחייבו לשלוש הדרכות ללא תשלום במסגרת המועצה‪.‬‬
‫בוגרי הקורס יוכלו להציג למבקרים את אתרי האזור וסיפוריהם‪ ,‬חשיבותם למארג הסביבתי‬
‫ואיכותו‪ ,‬למיצובה של החקלאות‪ ,‬ולפעילויות האנושיות‪-‬כלכליות‪-‬תרבותיות המגוונות המת־‬
‫חוללות בו‪.‬‬
‫עם סיום הקורס בהצלחה והתחייבות להדרכה יוכלו בוגרי הקורס להדריך במסגרת אתרי האזור‪.‬‬
‫הקורס יכלול ‪ 15‬מפגשים בני ‪ 4‬שעות כל אחד בעלות סמלית‪.‬‬
‫גם בפרו‬
‫תערוכת החקלאות הישראלית “אגריטך” התקיימה‬
‫בחודש שעבר לראשונה גם בדרום אמריקה‬
‫יובל אופק‬
‫תערוכת החקלאות הישראלית “אגריטך” התקיימה בתחילת במאי האחרון לראשונה גם בדרום‬
‫אמריקה‪.‬‬
‫התערוכה נחנכה במעמד נשיא פרו‪ ,‬אלאן גרסיה‪ ,‬ובהשתתפות שרי האוצר‪ ,‬הכלכלה והחקלאות‬
‫של פרו‪ .‬בתערוכה הציגו חברות מקומיות וחברות מדינות דרום אמריקה השכנות‪ ,‬קונצרנים בינ־‬
‫לאומיים בתחומי ההשקיה וגם מספר חברות ישראליות‪ ,‬בהן ברמד‪ ,‬גניגר פלסטיק‪ ,‬נען‪-‬דן ג’יין‪,‬‬
‫נטפים‪ ,‬גלקון ואחרות‪.‬‬
‫בטקס הפתיחה שיבח‬
‫נשיא פרו את החדשנות‬
‫הישראלית בתחום החקל־‬
‫אות והביע תמיכה בהטמ־‬
‫עת טכנולוגיות מתקדמות‬
‫בחקלאות הפרואנית‪.‬‬
‫בהמשך מתוכננת תע־‬
‫רוכת “אגריטך” בהודו‬
‫בספטמבר‪ ,‬ובמאי ‪2012‬‬
‫תתקיים התערוכה הת־‬
‫לת‪-‬שנתית בישראל‪.‬‬
‫אגריטך פרו‬
‫‪|| 6‬‬
‫‪2.6.11‬‬
‫חדשות‬
‫לשמור על הסביבה‬
‫קוד אתי‬
‫שרת החקלאות‪ :‬עוברים להדברה ידידותית לסביבה‬
‫המחלקה לחינוך בלתי פורמלי במועצה האזורית חוף‬
‫הכרמל קבעה קוד אתי מנחה בקרב עובדיה‬
‫כתב “קו למושב”‬
‫בכנס הנהלות ענפיות של ענף הפירות במועצת הצמחים אמרה שרת החקלאות אורית נוקד‬
‫כי המעבר מתמיכה בהדברה מרוכזת בחומרים כימיים להדברה ידידותית לסביבה הוא יעד של‬
‫המשרד בראשותה‪.‬‬
‫“יעד שהצבתי הוא עידוד המעבר מהדברה בחומרים כימיים להדברה ידידותית לסביבה”‪ ,‬אמרה‬
‫נוקד והוסיפה כי כוונתה שענף המטעים וההדרים יעבור להדברה ידידותית לסביבה‪ :‬זבובים עק־‬
‫רים‪ ,‬מלכודות ואמצעים שונים של הדברה ביולוגית‪.‬‬
‫כנס שנערך בכפר המכביה בהשתתפות עשרות חקלאים מכל רחבי הארץ‪ ,‬עסק ביעדי ומטרות‬
‫ענף הפירות לעתיד‪ .‬בין היתר הציג בכנס רני בר‪-‬נס‪ ,‬יו”ר ענף הפירות‪ ,‬את פעילות המועצה‬
‫בתחומי איקלום והשבחת זנים‪ ,‬פיתוחים בתחום אחסון פירות ונתונים אודות הענף כולו; בעשור‬
‫האחרון ירד מספר המגדלים בענף הפירות מ־‪ 8,000‬לכ־‪ 5,200‬בלבד כיום‪.‬‬
‫חרף עובדה זו גדלה תנובת המטעים בכ־‪ ,50%‬מ־‪ 450‬אלף טון לפני כעשור ל־‪ 680‬אלף כיום‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬שווי התוצרת החקלאית של ענף הפירות צמח בשיעור של כ־‪ ,70%‬מ־‪ 1.9‬מיליארד שקל‬
‫לפני כעשור ל־‪ 3.2‬מיליארד שקל כיום‪.‬‬
‫“פחות מארבעה חודשים עברו מאז נכנסתי לתפקידי כשרת החקלאות‪ .‬מאז אני מגלה מחדש בכל‬
‫יום איזו חשיבות עצומה יש למשרד החקלאות ולחקלאים‪ ,‬איזה שירות חיוני מספקים החקלאים‬
‫למדינת ישראל ואיזו גאווה צומחת מפעילותם”‪ ,‬אמרה השרה נוקד והוסיפה‪“ :‬אני שמחה לשמוע‬
‫שבמועצת הצמחים שמים דגש על מחקר ופיתוח‪ ,‬על הטבת איכות הפרי‪ ,‬ועל העשרת מבחר הז־‬
‫נים‪ .‬אלה הן תחנות הכרחיות בדרך לחיזוק החקלאות בעידן הנוכחי”‪.‬‬
‫מועצת הצמחים פועלת מזה שנים להטמעת שיטות חדשניות ללכידת עשים ומזיקים ולפיתוח‬
‫הדברה ידידותית‪ ,‬מתוך רצון להבטיח את השמירה על הסביבה‪ ,‬כמו גם אספקת תוצרת חקלאית‬
‫ללא חומרי הדברה לציבור הרחב‪ .‬בין היתר מפתחת המועצה את פרויקט הזבוב העקר שמטרתו‬
‫הדברת המזיק מס’ ‪ 1‬בענף ‪ -‬זבוב הפירות‬
‫הים תיכוני‪ .‬פעילות המועצה בתחום חוס־‬
‫כת כ־‪ 30%‬מן העלויות בהשוואה להדברה‬
‫פרטנית של כל חקלאי בנפרד‪.‬‬
‫מנכ”ל מועצת הצמחים‪ ,‬צבי אלון‪ ,‬סיכם‬
‫באומרו‪“ :‬מועצת הצמחים פועלת במישורים‬
‫הציבוריים והמקצועיים של ענף החקלאות‬
‫כגורם מרכזי לצד משרד החקלאות וארגו־‬
‫ני המגדלים‪ .‬המועצה‪ ,‬על ארבעת ענפיה‪,‬‬
‫מהווה מוקד לטיפול וקידום נושאים מהו־‬
‫תיים שהחקלאי הבודד לעיתים אינו יכול‬
‫להתמודד איתם לבדו ויש לעשותם באופן‬
‫רני בר‪-‬נס‪ .‬צילום‪ :‬דוד עינב‬
‫משותף”‪.‬‬
‫קטטה בין עובדים זרים בשרון‬
‫הסתיימה ברצח‬
‫כתב “קו למושב”‬
‫המחלקה לחינוך בלתי פורמלי במועצה האזורית חוף הכרמל קבעה קוד אתי מנחה בקרב עו־‬
‫בדיה‪.‬‬
‫הנחלת הקוד האתי הוא תולדה של התפתחות החינוך הבלתי פורמלי בקרב הצוות החינוכי של‬
‫מחלקת הנוער במועצה האזורית חוף הכרמל‪.‬‬
‫הקוד האתי מהווה מסמך יסוד עיוני וחינוכי‪ ,‬המבסס את כללי ההתנהגות הרצויה וגבולות תחומי‬
‫העבודה של הצוות החינוכי של מחלקת הנוער במסגרת החינוך הבלתי פורמלי והעובדים תחת‬
‫אחריותם‪ ,‬עם ומול תחומים שונים ובכלל זה עבודה עם בני הנוער‪ ,‬עמיתים‪ ,‬הורים וקהילה ומשרד‬
‫החינוך‪.‬‬
‫במהלך העבודה הצוות קרא את הטיוטות‪ ,‬שאל שאלות והעיר הערות לבירור הסוגיות השונות‪.‬‬
‫כמו כן התקיימו מספר סדנאות וסמינרים של עובדי הנוער בחינוך הבלתי פורמלי‪ ,‬ובהם הוצגו‬
‫טיוטות של הקוד האתי מטעם משרד החינוך והתאמתו לילדי ונוער חוף הכרמל‪.‬‬
‫רפי אבני‪ ,‬מנהל מחלקת הנוער‪“ :‬קוד אתי זה נבנה בהתאם לגיבוש מסגרת מקצועית המותאמת‬
‫לצרכים של ילדי ונוער חוף הכרמל ובהתאם להנחיות משרד החינוך‪ -‬מנהל חברה ונוער”‪.‬‬
‫הדיונים בחוף כרמל‬
‫עלייה בגניבת כוורות בישראל‬
‫מתחילת ‪ 2011‬חלה עלייה ניכרת בשיעור גניבות כוורות‬
‫דבש • היקף הנזקים נאמד בכשני מיליון שקל‬
‫כתב “קו למושב”‬
‫עובד זר בן ‪ 33‬מתאילנד הוכה למוות במהלך קטטה עם חברו לעבודה‪ ,‬בן ‪ ,35‬במושב כפר מונש‬
‫שבשרון‪ .‬מחקירה ראשונית של המשטרה עולה כי בין השניים התפתח ריב בנוגע לאכילת כלב‬
‫אותו צדו‪ ,‬במהלכו אחד העובדים התנפל על חברו והרג אותו‪.‬‬
‫צוות מד”א שהוזעק למקום האירוע ניסה לבצע בעובד הזר‪ ,‬שנפצע באורח אנוש‪ ,‬פעולות החייאה‬
‫ אך מאוחר יותר נאלץ לקבוע את מותו‪ .‬שוטרי משטרת מרחב שרון עצרו את החשוד ברצח‪ ,‬עובד‬‫זר אף הוא‪ ,‬ופתחו בחקירה על מנת לברר את המניע והנסיבות שהביאו למעשה‪.‬‬
‫המשטרה‬
‫חקירת‬
‫העלתה כי הרקע לרצח‬
‫הוא מריבה שפרצה בין‬
‫שני העובדים‪ ,‬לאחר‬
‫שלא הצליחו להחליט‬
‫מי מהם יאכל ראשון‬
‫את הכלב שהם צדו‬
‫מוקדם יותר‪ .‬על פי‬
‫החשד‪ ,‬הריב התפתח‬
‫לעימות פיזי במהלכו‬
‫העובד בן ה־‪ 35‬הכה‬
‫את חברו וגרם לו לפ־‬
‫ציעות חמורות שהו־‬
‫בילו למותו‪.‬‬
‫בשנים האחרונות הולכת ומתגברת תופעת גניבת הכוורות‪ ,‬שהפכה למקצוע של ממש‪ .‬גנבי‬
‫הכוורות הולכים ומשתכללים ומגלים תעוזה‪ .‬הגנבים מגיעים לאחר שאספו מידע על מיקום הכ־‬
‫וורות ואופי האבטחה באזור‪ ,‬הם מצוידים בכלי רכב מתאימים וציוד להעמסת הכוורות ומכירים‬
‫היטב את הדרכים המוסתרות להובלתן‪.‬‬
‫בגניבת הכוורות עוסקות רשתות מתוחכמות של פלסטינים‪ ,‬ערבים ישראלים‪ ,‬בדואים ויהודים‬
‫המשתפים ביניהם פעולה‪.‬‬
‫מנתוני הסיכום של מועצת הדבש עולה כי ניכרת עלייה בשיעור הגניבות ברבעון הראשון של‬
‫‪ .2011‬בנזק נושאים מגדלי הדבורים כמעט לבדם ואין פיצוי משום גורם‪.‬‬
‫בתקופה זו‪ ,‬המתאפיינת בהכנת הכוורות לקראת הפריחה ואגירת הדבש‪ ,‬עלתה בשיעור ניכר‬
‫גניבת הכוורות‪ ,‬בעיקר באזורי המרכז‪ ,‬והגיעה להיקף של כ־‪ 250‬כוורות והיקף נזקים של כשני‬
‫מיליון שקל‪ .‬מחודש ינואר עד אפריל ‪ 2011‬דווחו למועצת הדבש ‪ 31‬מקרים של גניבות או נזקים‬
‫שנעשו לכוורות‪ ,‬כאשר בשלושה מקרים דווח על תפיסת חשודים וזאת בזכות שיתוף הפעולה‬
‫ההדוק של מג”ב המסייעים רבות לדבוראים‪.‬‬
‫באזור הצפון‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬חלה ירידה בהיקף גניבת הכוורות על רקע שת”פ של רשויות האכיפה‪,‬‬
‫פרקליטות מחוז הצפון ויחידת ארז של מג”ב‪ ,‬שהניב תוצאות יפות‪.‬‬
‫בשנים האחרונות מנהלים מגדלי הדבורים מו”מ עם חברת הביטוח על גיבוש תוכנית ביטוח‬
‫לכוורות‪ .‬אולם עד כה לא הוצעה למגדלים הצעה סבירה‪ .‬הפרמיות הנדרשות הן גבוהות ביותר‬
‫והופכות את כל העניין לבלתי כדאי‪.‬‬
‫לדברי הרצל אבידור‪ ,‬מנכ”ל מועצת הדבש‪“ :‬הדבוראים מנסים לעשות ככל אשר בידם להיל־‬
‫חם בנגע הגניבות‪ ,‬אולם זוהי מלאכה קשה ואף בלתי אפשרית‪.‬‬
‫ישנם דבוראים המחזיקים באופן אישי עשרות נקודות מרעה‪,‬‬
‫רובן ככולן הרחק ממקומות ישוב ובמרחק של עשרות קילומ־‬
‫טרים מבתיהם‪ .‬ישנם דבוראים המבלים לילות שלמים בסיורים‬
‫בין נקודות המרעה‪ ,‬אבל יש גבול ליכולת של הדבוראי לשמור‬
‫בעצמו על הכוורות‪ ,‬כשהוא צריך לקום מחדש בבוקר לעבוד־‬
‫תו”‪.‬‬
‫יש לציין שהחקיקה בנושא הפשיעה החקלאית שונתה בשלהי‬
‫‪ 2009‬ולפיה גניבת תוצרת חקלאית בערך הגבוה מאלף שקל‬
‫הינה עבירת פשע שבגינה קבע המחוקק עד ארבע שנות מאסר‬
‫בפועל‪ .‬על גניבה בערך של ‪ 500‬אלף שקל העונש הקבוע הוא‬
‫עד שבע שנות מאסר‪.‬‬
‫צילום‪ :‬דוד עינב‬
‫הרצל אבידור‪ ,‬מנכ”ל מועצת הדבש‏‬
‫המשטרה עצרה עובד זר מתאילנד שהכה למוות את‬
‫חברו בעת ויכוח ביניהם במושב כפר מונש בנוגע לאכילת‬
‫כלב שצדו יחד‬
‫אבי אשכנזי‬
‫‪|| 8‬‬
‫‪2.6.11‬‬
‫חדר אורחים‬
‫התחרטה וזו זכותה‬
‫לפי שווי השוק‬
‫מושבניקית קשישה שמינתה את בנה לבן ממשיך‬
‫החליטה לבטל את המינוי • בית משפט לענייני משפחה‬
‫פסק שמותר לה‬
‫פסק דין תקדימי בפיצויי הפקעה בכלל והפקעת קרקע‬
‫חקלאית בפרט‬
‫עו”ד עופר נועם‬
‫שוב ושוב חוזרת להכרעת בתי המשפט שאלת מעמדו של הבן הממשיך וזכותו בנחלת הוריו‪,‬‬
‫כאשר הסיטואציה העומדת לדיון היא בעלת קווי דמיון משותפים בכל אחד מהסכסוכים‪.‬‬
‫ברבים מהמושבים נוהגים הורים בעלי זכויות בר‪-‬רשות בנחלה למנות את בנם‪/‬בתם כבן ממשיך‪.‬‬
‫למינוי השלכות במישור האגודה‪ ,‬אך גם במישור הקנייני‪ ,‬בהקשר לזיקתו הקניינית של הבן במשק‬
‫הוריו‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬לדאבונם של רבים‪ ,‬לא בכל מקום מתנהלת מערכת היחסים בין ההורים לבין הבן הממשיך‬
‫על מי מנוחות; כך קורה לא אחת שמחלוקות וסכסוכים בין ההורים לבן הממשיך או לבת זוגו‬
‫גורמים להורים להודיע על ביטולו של מינוי הבן כבן ממשיך‪ .‬הביטול אינו מתקבל בעין יפה אצל‬
‫הבן אשר ציפה לקבל את משק הוריו ועל כן הוא נאחז במינוי כ”בקרנות המזבח” וטוען כי מאחר‬
‫שהמינוי הושלם‪ ,‬הרי שיש לראות בזכויותיו כמתנה שאינה ניתנת לביטול והוא זכאי עם לכתם‬
‫של הוריו מהעולם שהוא יהפוך לבעל הזכויות בנחלה‪ .‬ההורים מצידם רואים את הנחלה כקניינם‬
‫הבלעדי ודורשים מהבן לפנותה‪.‬‬
‫קונפליקט שכזה בין אם לבנה הוכרע לאחרונה על־ידי בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא‬
‫‏(“שעתל נגד שעתל” ‪ -‬תמ”ש ‪ 14900/07‬תמ”ש ‪14901/07‬‏)‪ .‬במקרה זה‪ ,‬האם‪ ,‬חברת מושב ובעלת‬
‫נחלה בעזריאל‪ ,‬היא אלמנה בת ‪ ,99‬שחתמה בשנת ‪ 1973‬על כתב התחייבות להעברת נחלתה‬
‫לבנה‪ .‬לא חלפו מספר חודשים והאם ביטלה את העברה‪ ,‬וזאת טרם רישום הזכויות על שם הבן‬
‫במינהל מקרקעי ישראל‏(ממ”י‏)‪ .‬חלפו ‪ 10‬שנים נוספות והאם החליטה בשנת ‪ 1984‬למנות את הבן‬
‫כבן ממשיך ואף שלחה על כך הודעה לסוכנות‪ .‬לימים‪ ,‬בשנת ‪ ,2006‬עקב סכסוך שפרץ בין האם‬
‫לבין כלתה‪ ,‬פנתה האם לסוכנות היהודית והודיעה על ביטולו של המינוי‪.‬‬
‫לביטול הזה כמובן התנגד הבן‪ ,‬שטען כי הוא בעל הזכויות במשק מכוח העברה משנת ‪1973‬‬
‫ולחילופין‪ ,‬כי מינויו כבן ממשיך ‏(בשנת ‪1984‬‏) הושלם כדין‪ ,‬ועל כן מדובר במתנה שהושלמה‬
‫אשר לא ניתן לבטלה‪.‬‬
‫השופט ויצמן העדיף לאמץ את גרסת האם שיוצגה על־ידי עו”ד מזל דיין וקבע‪ ,‬כי ההעברה‬
‫הראשונה לא השתכללה ובטרם נרשמה בוטלה על־ידי האם כדין‪.‬‬
‫הגם שנושא הבן הממשיך זכה להתייחסות נרחבת מביהמ”ש העליון במספר הלכות ‪ -‬ראה פסק‬
‫דין קוגלמס‏(ע”א ‪5136/91‬‏)‪ ,‬ברמלי‏(ע”א ‪3836/93‬‏)‪ ,‬אזולאי‏(ע”א ‪103/89‬‏)‪ ,‬בצר‏(ע”א ‪2836/90‬‏)‬
‫ועוד ‪ -‬הרי שבדרכו המקורית חידש ביהמ”ש לענייני משפחה בכ”ס ואף לדעתנו קבע שתי הלכות‬
‫חדשניות‪:‬‬
‫לדעת השופט ויצמן‪ ,‬הענקת המשק לבן מכוח מינויו כבן ממשיך סותרת את סעיף ‪ 8‬לחוק‬
‫הירושה הקובע במפורש‪ ,‬כי מתנה שניתנת לאדם על מנת שתוקנה למקבל אחרי פטירת נותן‬
‫המתנה‪ ,‬אינה בתוקף אלא באם נעשתה באמצעות צוואה‪ .‬שונה המצב באם נקבע במפורש בחוזה‬
‫של האגודה עם ממ”י‪ ,‬כי הנחלה אינה מהווה חלק מהעיזבון‪ .‬במקרה זה יהיה תוקף להתחייבות‬
‫כלפי הבן הממשיך‪ .‬אי לכך והואיל במקרה דנן לא נקבע קביעה כאמור בחוזה‪ ,‬לא היה במינוי כדי‬
‫להעניק לבן הממשיך זכויות בנחלה‪.‬‬
‫עוד קבע השופט‪“ :‬שתי ציפיות עומדות להן במגרשו של הבן הממשיך ‪ -‬ציפייתו של ההורה‬
‫המעניק‪ ,‬המצפה כי הבן המקבל יחזיק ויתחזק את המשק‏(וזאת לאורך ימי חייו של ההורה‪ ,‬ע‪.‬נ‪.‬‏)‪,‬‬
‫וכן יחזיק ויתחזק את הוריו מחד; ומנגד‪ ,‬ציפייתו של הבן המקבל‪ ,‬שהמשק יעבור לרשותו אחרי‬
‫פטירת ההורה‪ .‬ציפייה בצד ציפייה‪ ,‬ויש לקיים ציפייתו של זה כשם שיש לקיים את ציפייתו של‬
‫זה”‏(עמ’ ‪ 27‬סעיף ‪58‬‏)‪.‬‬
‫הואיל שבמקרה דנן הבן הפסיק להתגורר בנחלה והשכיר את ביתו ואף ייצר חובות למשק‪ ,‬קבע‬
‫ביהמ”ש כי התקיים התנאי המפסיק את המתנה והמתנה בכל מקרה בטלה‪.‬‬
‫פסק דינו של ביהמ”ש לענייני משפחה‪ ,‬אם יעמוד במבחן ביהמ”ש המחוזי‏(שאמור לדון בערעור‏)‪,‬‬
‫יש בו משום חיזוק משמעותי לזכויות ההורים בעלי הנחלה בנחלתם אל מול הבן הממשיך‪ ,‬ולכאורה‬
‫מאפשר להם לבטל את המינוי של הבן הממשיך‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יש לזכור‪ ,‬כי מקום שהבן הממשיך‬
‫הקים את ביתו בנחלה‪ ,‬יש לקבוע הסדר המפצה את הבן הממשיך בגין השקעותיו בבית שבנה‪.‬‬
‫הכותב הוא עו”ד המתמחה בדיני אגודות שיתופיות‬
‫מושב עזריאל‪ .‬התמונה להמחשה בלבד‪ .‬צילום‪ :‬אתר ה‪n‬ועצה האשורית לב השרון‬
‫‪|| 10‬‬
‫‪2.6.11‬‬
‫עו”ד מוני מרדכי‬
‫בפסק דין תקדימי קבע בית המשפט המחוזי כי קרקע חקלאית בחוזה חכירה מהמינהל‪ ,‬תקבל‬
‫פיצוי הוגן לפי שווי שוק‪.‬‬
‫בית המשפט אף פסק כי נפקעים יפוצו בגין הוצאות שנגרמו להם כתוצאה מההפקעה‪ ,‬בנוסף‬
‫לפיצויי ההפקעה‪ ,‬ואף הבחין בין בעלי קרקעות פרטיות ובין חקלאים שהיו חוכרים‏(שאחרי בג”ץ‬
‫הקשת המזרחית לא הגיע להם כלום‏)‪.‬‬
‫חברי מושבים מגבעת חן ומכפר מל”ל‪ ,‬שמע”צ הפקיעה מהם אדמות לצורך סלילת כביש ‪531‬‬
‫ומסילת רכבת בתוואי‪ ,‬עתרו לבית המשפט‪.‬‬
‫מדובר בשני מושבים שנחלותיהם נמכרות במחירים גבוהים ולפיכך עתרו חברי המושבים באמצ־‬
‫עות עוזד סימון טוסון ממשרד הרטבי‪-‬בורנשטיין‪ -‬בסון ושות’‪ ,‬לקבל פיצוי לפי “שווי השוק”‪.‬‬
‫עיקר ההפקעות בוצעו בקרקעות שמצויות בחלקה ב’ ולכן מע”צ סברה שהפיצוי לו זכאים הנפ־‬
‫געים הוא לפי “זכויות העיבוד”‪.‬‬
‫חברי המושבים ביקשו הקצאת קרקעות חליפיות בגודל‪ ,‬או בשווי הזהה לאלה שהופקעו‪ .‬לחילו־‬
‫פין ביקשו פיצוי כספי‪.‬‬
‫בית המשפט דחה את הבקשה לקבל קרקע חלופית‪ ,‬שכן אין מניעה לפצותם בכסף‪ .‬עם זאת השו־‬
‫פט הגיע למסקנה כי הפיצוי המגיע לנפקעים יחושב על פי אובדן זכויות העיבוד החקלאי בתוספת‬
‫פיצוי בגין הפסד השקעות‪ .‬עם זאת פסק השופט כי נפקע שיוכיח כי הוא בעל זכות חכירה‪ ,‬או זכות‬
‫קניין אחרת מהסוג שניתן לממשם ערב ההפקעה‪ ,‬יהיה זכאי לפיצויים בהתאם לשווי השוק‪.‬‬
‫בכך דחה השופט שיינמן את עמדת מע”צ‪ .‬בית המשפט עשה אבחנה בין הפקעת חלקה ב’ של‬
‫נחלה‏(שלא ניתן “לסחור בה בשוק” במקרה של העותרים‏) ‪ -‬שאז יפוצה החקלאי רק בזכות העיבוד‪,‬‬
‫לבין הפקעת קרקע חקלאית בחוזה חקלאי פרטי מול המינהל‪ ,‬ולא בנחלה‪.‬‬
‫עם זאת קבע השופט כי יש לפצות את החקלאים בגין הוצאות ההעברה של עסקם החקלאי למקום‬
‫חדש‪.‬‬
‫עו”ד טוסון‪ ,‬בא כוחם של העותרים‪ ,‬סבור כי להחלטה השלכות כספיות‪ ,‬משום שיש הרבה קרק־‬
‫עות חקלאיות של המינהל‪ ,‬שעד עתה מע”צ הפקיעה ושילמה בגינן פרוטות‪ ,‬בטענה שלפי פס”ד‬
‫הקשת המזרחית ‪ -‬אין להן שווי בכלל‪ .‬כעת‪ ,‬כאשר המבחן שקובע בית המשפט הוא האם יש שוק‬
‫לאותה זכות מופקעת‪ ,‬תהא אשר תהא‪ ,‬יוכלו גם חוכרים של המינהל לזכות בפיצוי גבוה יותר‬
‫מאובדן זכויות‪ ,‬ובלבד שיוכיחו כי לזכות המופקעת קיים שוק שניתן לקבוע על פיו את שווי הזכות‬
‫המופקעת‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬חשיבות פסק הדין היא גם בכך שלראשונה מכיר בית המשפט בהוצאות נוספות שנלוות‬
‫להפקעה‪ ,‬כגון ‪ -‬שכ”ט שמאי ועו”ד וכו’ שליוו את הנפקע בדרכו‪ .‬יותר מכך‪ ,‬בית המשפט המחוזי‬
‫קובע בהמשך להחלטתו הקודמת בפס”ד זרעים גדרה‪ ,‬שלאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הרי‬
‫שהנפקע זכאי לקבל את כל ההוצאות שהוציא בגלל מקרה ההפקעה‪ .‬יובהר כי מע”צ טענה לאורך‬
‫שנים רבות כי מאחר שהפקודה המנדטורית הישנה לא קבעה שיש לפצות מעבר לשווי הקרקע‪,‬‬
‫הרי שבכך נדחתה באופן סופי הגישה הנ”ל‪ ,‬ולפי החלטה זו הנפקעים שיגישו קבלות בגין ההו־‬
‫צאות ולרבות הוצאות מס רכישה בגין רכישת הקרקע החלופית או הבית החלופי‪ ,‬יזכו לקבל את‬
‫ההוצאות האלה ממע”צ‪.‬‬
‫עו”ד סימון טוסון מתכוון לערער‪ ,‬בטענה כי החלטת השופט שיינמן המחייבת את מע”צ לשלם‬
‫בגין הפקעה על פי שווי שוק נכונה גם בנוגע לחקלאים החוכרים קרקע מהמינהל‪ ,‬שכן ניתן לקבוע‬
‫שווי שוק לחלקה ב’ באמצעות כללים שמאים מקובלים‪.‬‬
‫כפר מל”ל‬
‫הפסטיבל הגדול של השנה‬
‫בגן הלאומי בית גוברין‬
‫‪ ∏≠±≤Æ∂Æ≤∞±±‬ו‘≠י‘ בסיון תשע“א‬
‫‪π‬‬
‫אירועי הפסטיבל באמפיתיאטרון הרומי‬
‫החלב‬
‫חוגג‬
‫∂‪ ∏Æ‬בשעה ∞≥∫‪ ≤±‬משה להב “הטיש הגדול“‬
‫בשירי תנ“ך¨ אהבה ושאר רוח‪ Æ‬אורח מיוחד ≠ נתן כהן‬
‫∂‪ πÆ‬בשעה ∞≥∫‪ ≤±‬התנ“ך בנשמה‬
‫תכנית של שירי ר‘ שלמה קרליבך ושירי נשמה מוכרים של הזמרים‬
‫המשתתפים בערב∫ דין דין אביב¨ אתי אנקרי¨ שלמה כ“ץ¨ ארז לב ארי¨‬
‫מיקה קרני¨ חמי רודנר¨ אהרון רזאל‪Æ‬‬
‫מנהל מוסיקלי∫ צור בן זאב‪ Æ‬מנחה∫ אסף נגל‬
‫∂‪ ±±Æ‬בשעה ∞≥∫‪ ≤±‬אם נדע לאהוב‬
‫מופע מחווה ליצירתו של יוסי בנאי במלאת ‪ μ‬שנים לפטירתו‪Æ‬‬
‫שלומי שבן¨ ניהול מוסיקלי‪ Æ‬משתתפים∫ משה איבגי¨ קורין אלאל¨‬
‫תיקי דיין¨ מאור כהן¨ קרן מור¨ מנשה נוי¨ נעם ענבר¨ רונה קינן¨‬
‫אוהד קנולר ושלומי שבן‪ Æ‬עם אנסמבל של ‪ π‬נגנים‪Æ‬‬
‫כמיטב המסורת‪ ,‬גם השנה חג השבועות‬
‫הוא גם חגיגה לענף החלב ‪ -‬ולקראת‬
‫החג מזנקות מכירות מוצרי החלב במאות‬
‫אחוזים‬
‫∂‪ ±≤Æ‬בשעה ∞≥∫∞≤ הצדעה לפסטיבל הזמר החסידי‬
‫בהשתתפות מירי אלוני¨ דני גולן¨ עדנה גורן¨ אופירה גלוסקא¨ חנן יובל¨‬
‫עדנה לב¨ אושיק לוי¨ ג‘ימי לויד¨ שולי נתן עם המקוייה¨ צמד רעים‪Æ‬‬
‫עם מקהלת השקמים ותזמורת הפסטיבל בניצוחו של מנשה לב≠רן‪Æ‬‬
‫מנחה∫ דר‘ אבשלום קור‬
‫מופעים אקוסטיים במערת הפעמון‬
‫עמי רוז’נסקי‬
‫חג השבועות קשור בתודעת עם ישראל‬
‫כחגו של ענף החלב‪ .‬שייקה דרורי ממושב נו־‬
‫רדיה‪ ,‬מנכ”ל מועצת החלב‪ ,‬שמח לבשר לנו כי‬
‫מסיכום זמני שנערך במועצה עולה כי צריכת‬
‫החלב בישראל נמצאת גם השנה במגמת עלייה‬
‫בסדר גודל של כ־‪.2.5%‬‬
‫דרורי‪“ :‬כשנעבור את החג ונגיע לשלב בו‬
‫אפשר יהיה לערוך סיכום חצי שנתי‪ ,‬אפשר‬
‫יהיה לדבר‪ ,‬עם כל הזהירות כמובן‪ ,‬גם על הג־‬
‫דלה מסוימת של מכסות הייצור לחלב לרפת־‬
‫נים‪ .‬לקראת שבועות עולות מכירות מוצרי‬
‫החלב בעשרות אחוזים‪ ,‬כשהמוצרים העיקריים‬
‫המאפיינים את החג הן הגבינות הלבנות והחצי‬
‫קשות”‪.‬‬
‫וכשחג שבועות בפתח רבים מאיתנו נזכרים‬
‫∂‪ ∏Æ‬בשעה ‪ ±π∫¥μ‬ח“י פעימות‬
‫זוהר פרסקו¨ מגדולי נגני כלי ההקשה בעולם כיום¨‬
‫המתמחה בתוף מרים התנ“כי¨ מארח את נגני הלירה המובילים‬
‫בעולם¨ רוס דאלי וקיילי תומא¨ ואת הזמרת הרב≠תחומית קרן הדר‪Æ‬‬
‫זוהר יבצע¨ עם אורחיו¨ קטעים פרי עטו שנכתבו בהשראת התרבות‬
‫היהודית העתיקה‪Æ‬‬
‫∂‪ πÆ‬בשעה ∞∞∫∑‪ ±‬מתנ“ך ועד תש“ח‬
‫מופע עם יונית שקד≠גולן של שירים על אהבה ומלחמה‬
‫מן המקורות ועד מלחמת העצמאות‪Æ‬‬
‫∂‪ πÆ‬בשעה ‪ ±π∫¥μ‬שרים תהילים‬
‫פסוקי תהילים בלחנים ועיבודים חדשים שנכתבו במיוחד לערב זה‬
‫על ידי אבטה בריהון ואלון יופה‬
‫המארחים את חיים אוליאל¨ גלית גיאת¨ אלי לוזון והרכב נגנים‬
‫∂‪ ±∞Æ‬בשעה ∞∞∫∑‪ ±‬ולשוננו לך רנה‬
‫עם מקהלת לב תל אביב בניצוחה של אירה קלכמן‬
‫ברפרטואר של יצירות תנ“כיות מהקלאסי ועד לזמר העברי‬
‫∂‪ ±∞Æ‬בשעה ‪ ±∏∫±μ‬נשמה יתרה‬
‫רביעיית אנימה מארחת את נגן הקלרינט אילן שול‬
‫ברפרטואר של מוסיקה קלאסית ומוסיקת נשמה יהודית‬
‫אנסמבל סירנות בניצוחה של שוש לגיל בתכנית‬
‫המוקדשת לשירים שליוו את הצגותיו של חנוך לוין‬
‫∂‪ ±±Æ‬בשעה ∞∞∫≤≤ שיר השירים‬
‫שירת הים ושירת תור הזהב של יהדות ספרד בהשתתפות הפייטן‬
‫ליאור אלמליח¨ הזמר יהודה סעדו והחזנית נעמה טוב‬
‫עם הרכב נגנים אנדלוסי‬
‫משרד התרבות והספורט‬
‫מינהל התרבות‬
‫משרד החינוך‬
‫האגף לתרבות תורנית‬
‫כחל עיצובים‬
‫∂‪ ±±Æ‬בשעה ‪ ±π∫¥μ‬גם אני ידעתי אהבה‬
‫עמותת התיירות‬
‫כרטיסים∫ קסטל ≠ ∞∞∞‪ ∞≥≠∂∞¥μ‬או ‪ ™∏π∂μ‬מכל טלפון‬
‫ובאתר ‪www.TKTS.co.il‬‬
‫מתנ“ס יואב ©לתושבי האזור® ≠ ‪∞∏≠∏μ∞∞∑≤¥Øμ‬‬
‫מרכז מידע ”יואב≠יהודה“≠טל‪www.touryoav.org.il Ø ∞∏≠∏μ∞≤≤¥∞ Æ‬‬
‫‪|| 12‬‬
‫‪2.6.11‬‬
‫שייקה דרורי‪ .‬מנכ"ל מועצת החלב‬
‫צילום‪ :‬עמי רוז'נסקי‬
‫בנוסטלגיה בימים בהם נהגו להכין במושבים‬
‫ובקיבוצים רבים עגלות לטקסי הביכורים‪.‬‬
‫שייקה נזכר בחיוך כיצד הם הכינו את עגלת‬
‫הדיר‪ ,‬ענף בו עבד שנים רבות בנורדיה‪.‬‬
‫חג שבועות מסמל‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את תחילת‬
‫עונת הקציר‪ ,‬וגם את עונת ההמלטות בענפי‬
‫החי במשק החקלאי‪ ,‬וזאת כנראה הסיבה שענף‬
‫החלב הפך עם השנים למוטיב מרכזי בחגיגת‬
‫השבועות‪“ .‬אין לי מושג מתי התחיל הנו־‬
‫הג הזה‪ ,‬אבל מאז תחילת התיישבות הציונית‬
‫בארץ ישראל‪ ,‬עוד בימי המושבות הראשונות‪,‬‬
‫ואף בתפוצות ישראל‪ ,‬היה לחלב ומוצריו מקום‬
‫מרכזי בחג שבועות”‪ ,‬אומר שייקה‪.‬‬
‫מסתבר כי תעשיית החלב נכנסת להכנות‬
‫לקראת החג מיד אחרי חג הפסח‪ .‬מכינים מל־‬
‫אים גדולים של מוצרים‪ ,‬בעיקר של גבינות‬
‫לאפיית עוגות ופשטידות וגם‪ ,‬כמובן‪ ,‬מוצרים‬
‫רבים נוספים‪ .‬המכירות של חלב ומוצריו עו־‬
‫לות לקראת החג במאות אחוזים‪ ,‬כך שהמלאי‬
‫המתבקש הוא גדול ב־‪ 35%‬מאשר בחודש אחר‪.‬‬
‫המחלבות בשיתוף רשתות השיווק דואגות‬
‫שמדפי מוצרי החלב יהיו מלאים כל הזמן‪,‬‬
‫כשבימים הקודמים לחג‪ ,‬המחלבות מקפידות‬
‫להגיע לסניפים עם התוצרת עד חמש פעמים‬
‫ביום‪ ,‬כדי שלא יחסרו חלילה מוצרי חלב לחג‪.‬‬
‫בימי שגרה הן מגיעות לרשתות בממוצע פעם‬
‫אחת ביום‪.‬‬
‫מעניין לספר‪ ,‬כי מרבית המחלבות דוא־‬
‫גות לכך שכל עובדיהן‪ ,‬כולל מי שבדרך כלל‬
‫ספונים באגף המשרדים‪ ,‬יהיו בשלושת הימים‬
‫הקודמים לחג בתוך אולמות הייצור ובנקודות‬
‫המכירה‪ .‬כך גם הפקידות חווה את הקשר הבל־‬
‫תי אמצעי עם צרכני החלב‪ ,‬וגם עוזרת לעמוד‬
‫במאמץ לספק את הצריכה באותם ימים‪.‬‬
‫חג השבועות הוא גם הזדמנות מצוינת להציע‬
‫לציבור מבצעים ומוצרים חדשים‪ .‬בין היתר‬
‫פגשנו השנה יוגורט מעורב עם בננה‪ ,‬אפר־‬
‫סק ואננס‪ ,‬וטעמים מעניינים נוספים‪ .‬גם סוגי‬
‫גבינות חדשים מוצגים בפני הציבור‪ ,‬וזאת גם‬
‫העונה להכנסת אריזות חדשות למוצרי חלב‪.‬‬
‫שייקה מציין‪ ,‬כי לא כל המוצרים הנפלאים‬
‫הללו ישארו על המדף גם אחרי החג‪ ,‬שכן יש‬
‫מוצרים המוצעים למכירה רק לקראת שבועות‪,‬‬
‫בהם גבינות באריזות גדולות‪ ,‬למשל‪ ,‬שאחר כך‬
‫הם מוסרים מהמדפים‪.‬‬
‫בעקבות עליה של כ־‪ 2.5%‬בצריכת חלב‬
‫ומוצריו בשנה שעברה‪ ,‬הוגדלה מכסת החלב‬
‫שנמסרה לרפתנים‪ .‬גם רפתות שחרגו ממיכס־‬
‫תם קיבלו מחיר גבוהה עבור החלב “חורג‬
‫משרד החקלאות‬
‫ופיתוח הכפר‬
‫בימים הקודמים לחג‪ ,‬המחלבות‬
‫מקפידות להגיע לסניפים עם התוצרת עד‬
‫חמש פעמים ביום‪ ,‬כדי שלא יחסרו חלילה‬
‫מוצרי חלב לחג‪ .‬בימי שגרה הן מגיעות‬
‫לרשתות בממוצע פעם אחת ביום‬
‫מכסה” שייצרו‪.‬‬
‫“יצור חלב בקר השנה גבוה ב־‪ 8%‬מאשתקד”‪,‬‬
‫אומר דרורי ומסביר כי חלק מהאחריות ליכו־‬
‫לת לייצר יותר חלב השנה מקופלת גם במזג‬
‫האוויר‪ ,‬שהשנה היה קריר יותר ועוד לא נכנ־‬
‫סנו לעונת החמסינים‪ ,‬עונה שהיא קשה לפרות‪,‬‬
‫ומכאן שהן גם מייצרות בה פחות חלב‪.‬‬
‫דרורי‪“ :‬במרבית הרפתות פועלות מערכות‬
‫לצינון הפרות‪ ,‬ובנושא הזה אנחנו בישראל‬
‫הכי מתקדמים בעולם‪ .‬אבל זה שאנחנו הטובים‬
‫בעולם‪ ,‬זה לא מספק‪ ,‬ועדיין יש מקום לשי־‬
‫פור הטכנולוגיה לצינון כדי להקל על הפרות‪.‬‬
‫אם המגמה תצדיק זאת‪ ,‬ושוב‪ ,‬עם כל הזהירות‬
‫המתבקשת‪ ,‬נשקול הגדלה נוספת במכסות‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬אחרי שבשנה הנוכחית הוגדלה מכסת‬
‫החלב בכ־‪ 80‬מיליון ליטר‪ ,‬מה שתרם להגדלת‬
‫ההכנסות של הרפתנים‪ ,‬במיוחד כשהם הגדילו‬
‫את התפוקה ללא הגדלת המבנים ובאותו הצ־‬
‫יוד‪ ,‬כך שגם היעילות של הענף התקדמה”‪.‬‬
‫וכשמדברים על חלב‪ ,‬יש לזכור גם את ענף‬
‫הדיר‪“ .‬חלב הכבשים גם הוא רושם עליה בצ־‬
‫ריכה”‪ ,‬מציין דרורי‪“ .‬זאת‪ ,‬לאחר שבמשך‬
‫שנים הענף היה בנסיגה ואף נאלצנו להוריד‬
‫את המכסות‪ .‬את שנת ‪ 2011‬התחלנו לראשונה‬
‫ללא מלאי של גבינות מעבר למלאי השוטף‪.‬‬
‫השנה גם הגדלנו את המכסות‪ ,‬או מדויק יותר‬
‫ החזרנו מכסות שהורדנו בעבר‪ .‬ואם המגמה‬‫החיובית הזאת תימשך גם בענף הכבשים נג־‬
‫דיל את מכסות ייצור החלב”‪.‬‬
‫שייקה מדבר בסיפוק רב על התפתחות יצוא‬
‫מוצרי חלב כבשים‪ ,‬בעיקר לארה”ב‪ ,‬ולא‬
‫רק לשוק הכשר‪ .‬מוצר הדגל של היצוא הזה‬
‫הוא גבינות הפטה הישראליות‪ ,‬שהן שם דבר‬
‫בארה”ב‪ .‬במיוחד אחרי שהן זכו לפני מספר‬
‫שנים במדליית זהב כפטה הטעימה בארה”ב‪.‬‬
‫הפטה מיוצרת בעיקר בידי תנובה‪.‬‬
‫גם חלב העזים רשם השנה עליה יפה בצ־‬
‫ריכה‪ .‬בשנים האחרונות הענף גדל בממוצע‬
‫של ־כ־‪ ,17%‬אחרי שבשנת ‪ 2008‬העליה נע�צ‬
‫רה‪ ,‬ממש כמו כלל הכלכלה העולמית באותה‬
‫שנה‪.‬‬
‫המחלבות הגדולות בישראל הן השחקן העי־‬
‫קרי והמשמעותי בענף‪ .‬עד השנים האחרונות הן‬
‫התרכזו בעיקר בייצור שני סוגי גבינות‪ .‬עתה‬
‫התרחב סל מוצרי חלב עזים המוצע לציבור‪.‬‬
‫לרגל חג השבועות מבקש דרורי לסיים בת־‬
‫חזית אופטימית‪ .‬הוא צופה כי “השנה נייצר‬
‫כמיליארד ו־‪ 350‬מיליון ליטר חלב השנה‪ .‬ענף‬
‫העזים ייצר כ־‪ 13‬מיליון ליטר ‏(הגדלה בשני‬
‫מיליון ליטרים‏) וענף הכבשים ‪ -‬כ־‪ 8‬מיליון”‪.‬‬
‫”וחג שבועות תעשה לך ביקורי קציר חיטים“‬
‫)שמות ל“ד‪(22 ,‬‬
‫אירוע הצדעה‬
‫לתושבי וחקלאי עוטף עזה‬
‫הזמנה‬
‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר מתכבד להזמינכם‬
‫לחגיגת חג שבועות לשנת תשע“א – ‪2011‬‬
‫לפעילות‬
‫הורים‬
‫ולילדים‬
‫האירוע יתקיים במצפה גבולות‪,‬‬
‫מועצה אזורית אשכול ביום ב‘‪,‬‬
‫ד‘ בסיוון תשע“א‪ 6 ,‬ביוני ‪ ,2011‬בשעה ‪16:00‬‬
‫במעמד‪:‬‬
‫ח"כ אורית נוקד‪ ,‬שרת החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫שרים וחברי כנסת‪ ,‬ראשי רשויות‪ ,‬נציגי משרדי הממשלה‬
‫עובדי משרד החקלאות וגמלאיו‪ ,‬נציגי מועצת הייצור ומוזמנים‬
‫בתכנית‬
‫‪ 16:00‬התכנסות חגיגית‬
‫סיור וטעימה של תוצרים חקלאיים‬
‫תערוכת אמנים העוסקת בחקלאות ובקיימות‬
‫תצוגת זני ירקות ופירות חדשים‬
‫מועצות הייצור והמו"פים המקומיים‬
‫תצוגה של שירות ההדרכה והמקצוע ומינהל המחקר החקלאי‬
‫תצוגת כלים חקלאיים‬
‫"ריקוד קומביינים" – מופע של כלים חקלאיים‬
‫מוצרי חלב בסופר‬
‫‪ 18:00‬ברכות‬
‫מופע של אמנים מקומיים‬
‫מופע מרכזי – ירדנה ארזי‬
‫טקס השקת בול המייצג‬
‫את חקלאות ישראל והמחקר החקלאי‪.‬‬
‫נתכבד בהשתתפותכם‪,‬‬
‫יוסי ישי‬
‫מנכ“ל משרד החקלאות‬
‫ופיתוח הכפר‬
‫אתר אינטרנט‪www.moag.gov.il :‬‬
‫‪2.6.11‬‬
‫|| ‪13‬‬
‫גינה לי‬
‫מדינת ישראל‬
‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫פרסום אמות מידה להקצאת מכסות‬
‫לייצרנים חדשים בענף הבקר לחלב‬
‫לשנת ‪2011‬‬
‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר מודיע בזאת כי ניתן להגיש בקשה להקצאת מכסה‬
‫חדשה לייצור חלב בענף הבקר‪.‬‬
‫את הטפסים והנוהל המפורט ניתן לקבל במחוזות המשרד או באתר האינטרנט של‬
‫המשרד החקלאות ופיתוח הכפר‪.www.moag.gov.il :‬‬
‫קריית שמונה‪ ,‬מ‪.‬א‪ .‬גליל עליון‬
‫מחוז צפון‬
‫מחוז העמקים ‪ -‬עפולה‪ ,‬מתחם מועצה אזורית גלבוע‬
‫חדרה‪ ,‬רח' דוד שמעוני ‪35‬‬
‫מחוז מרכז‬
‫מחוז השפלה וההר הקריה החקלאית‪ ,‬ראשל"צ‬
‫חווה חקלאית גילת‬
‫מחוז הנגב‬
‫טל' ‪04-6816100‬‬
‫טל' ‪04-6423971‬‬
‫טל' ‪04-6489100‬‬
‫טל' ‪03-9681444‬‬
‫טל' ‪08-9920999‬‬
‫קבלת הטפסים המלאים במשרדים המחוזיים תהיה עד ‪ .19.6.2011‬טפסים שיועברו‬
‫לאחר מועד זה לא יטופלו‪.‬‬
‫בנה ביתך‬
‫בקיבוץ גבולות‬
‫בניה על מגרשים של חצי דונם‬
‫בתוך שטח הקיבוץ‪.‬‬
‫בואו והצטרפו לקהילה קיבוצית חמה‬
‫וחזקה‪ ,‬בקיבוץ מתחדש‪.‬‬
‫אפשרויות קליטה לחברות או לתושבות‪.‬‬
‫שישי‬
‫ביום ‪,10/0‬‬
‫‪6‬‬
‫ה‪-‬תקיים‬
‫י פתוח‬
‫יום‬
‫רחבה‬
‫בה‬
‫לפרטים‪:‬‬
‫‪,,054-7779599‬‬
‫‪054-7779599‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪|| 14‬‬
‫‪2.6.11‬‬
‫חגיגת‬
‫שושנות‬
‫בחג השבועות יתקיים פסטיבל שושנות מים בכפר אז”ר‬
‫פסטיבל שושנות מים יתקיים במשתלת הסוכה־בית ירוק בחג השבועות‪ ,‬חג המים‪ ,‬ובסוף השבוע‬
‫שלאחריו‪.‬‬
‫התצוגה היא פרי עבודה של האגרונום שוני ענדא מבעלי המשתלה‪ ,‬שמצא מבין מאות הזנים של‬
‫שושנות המים הנפוצות בעולם את המיוחדות והמתאימות ביותר לתנאי האקלים בארץ‪.‬‬
‫בפסטיבל יוצגו כ־‪ 25‬זנים של שושנות מים‪ ,‬בהם זנים הגדלים באופן טבעי באזורים טרופיים‬
‫וכאלה הגדלים באזורים הקרירים של אירופה וצפון אמריקה‪ .‬לצד תערוכת שושנות המים יוצגו‬
‫סוגים שונים של בריכות מים ומיכלים המתאימים להצבה בגינה‪ ,‬במרפסת או על הגג‪ .‬כן יוצגו‬
‫אלמנטים של פנג שוואי‪ ,‬פסלי מים ומזרקות‪.‬‬
‫במרכז הפסטיבל תעמוד שושנת המים “קולורדו” המצטיינת בחריצותה‪ :‬היא נפתחת מוקדם בבו־‬
‫קר ונשארת פתוחה עד שעות אחר הצהריים המאוחרות‪ .‬הפרח עולה מעל המים עם גבעול פריחה‬
‫בצורה של כוכב‪ .‬הפריחה משתנה מפרח לפרח‪ ,‬פעם בצבע כתום אפרסק ופעם בצבע ורוד סלמון‬
‫עם נגיעה צהובה‪ .‬ככל שעונת הפריחה מתקדמת ונכנסים לתוך הקיץ מופיעים צבעים חדשים עם‬
‫השפעה יותר גדולה של הסלמון‪ ,‬כך שה”קולורדו” ממשיכה להפתיע ואף פעם לא משעממת‪.‬‬
‫עוד יוצגו בפסטיבל שושנות מים ייחודיות נוספות‪ :‬ה”דבל יילו” שהפרח הצהוב שלה ענק ויכול‬
‫להגיע לקוטר של כ־‪ 10‬ס”מ ושושנת מים טרופית “טינה” עם פריחה סגולה‪.‬‬
‫ספרים‬
‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫תחום עבודה ועובדים‬
‫משרד הפנים‬
‫רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי גבול‬
‫מדינת ישראל‬
‫מפקד חקלאי כבסיס נתונים להקצאת‬
‫עובדים זרים לשנת ‪2012‬‬
‫ללכלך‬
‫את הידיים‬
‫“איש ליד מכונה”‬
‫מאת סטף ורטהימר‬
‫נגה מרון‬
‫אם יש את נפשך להתעודד בימים קשים אלה‪ ,‬לך אל הספר הזה! ציפיתי לקרוא סיכום פרשת‬
‫חיים‪ ,‬כפי שכותבים כיום לא מעט אנשי חזון ומעש בערוב ימיהם‪ ,‬אך גיליתי רומן מרתק שלא‬
‫יכולתי להניחו מהיד עד לעמוד האחרון‪.‬‬
‫לצערי לא יצא לי להכיר את סטף באופן אישי‪ ,‬והערצתי אליו נבעה רק מתוך קטעי אינפור־‬
‫מציה שפורסמו בתקשורת‪ :‬על תרומתו האדירה לפיתוח המדינה‪ ,‬שהוא עלה מגרמניה כנער‪ ,‬נשר‬
‫מהתיכון‪ ,‬ופוטר מרפא”ל משום שלא היתה לו השכלה הנדסית פורמאלית‪ ,‬ושבכוח היצירתיות‪,‬‬
‫ההתמדה והחזון עשה את הונו המופלג‪ .‬שהיה גם חבר כנסת אך לא הצליח לשכנע ב”אני מאמין”‬
‫שלו – שעתיד המדינה טמון בתעשייה ובחינוך‪ ,‬בעיקר בחינוך לעבודת כפיים‪ .‬בראיון לסמדר שיר‬
‫אמר‪“ ,‬כולם רוצים להיות עורכי דין‪ ,‬מנכ”לים‪ ,‬חכמולוגים‪ ,‬ואף אחד לא רוצה ללכלך את הידיים‪,‬‬
‫לגדל עגבניה או לעמוד מול מכונה‪ ...‬בכל שנה מקבלים ‪ 3,000‬איש תעודת עורך דין‪ ,‬ואף אחד‬
‫לא מקבל תעודה של חרט מוסמך‪ ”.‬שצריך לפתח את בתי הספר המקצועיים‪ ,‬שבהם יוכל תלמיד‬
‫לקבל תעודת בגרות במקצועות רלבנטיים לכישוריו‪ ,‬וייצא לחיים עם מקצוע שיוכל לפרנס אותו‬
‫ואת משפחתו‪.‬‬
‫קראתי בשקיקה והתמלאתי תקווה‪ ,‬שלא רק קובעי המדיניות אלא גם הדור הצעיר המתאפיין‬
‫בנהנתנות זמינה ובמרדף אחר העונג הקל – יקרא ואף יסיק מסקנות מקריאת הספר המצויין הזה‪.‬‬
‫רשות האוכלוסין‪ ,‬ההגירה ומעברי הגבול במשרד הפנים‪ ,‬ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר מודיעים‬
‫בזה‪ ,‬כי החל מתאריך ‪ ,30.5.2011‬יערך מפקד שישמש בסיס נתונים להקצאת היתרים להעסקת‬
‫עובדים זרים בחקלאות לשנת ‪ .2012‬הרשויות יהיו רשאיות לקבוע כי הנתונים שימסרו במסגרת‬
‫המפקד‪ ,‬ישמשו בסיס להקצאות היתרים גם לשנים שלאחר מכן‪ ,‬כאשר החישוב ביחס לכל שנה‬
‫יעשה בכפוף למכסת העובדים הכוללת שתקבע לענף החקלאות‪ ,‬למפתחות שיקבעו לאותה שנה‬
‫(מקדמי הקצאה) ולהחלטות הממשלה שיהיו תקפות באותה עת‪.‬‬
‫חקלאים מוזמנים למחוזות משרד החקלאות אליהם הם משתייכים‪ ,‬על פי הרשום מטה‪ ,‬לקבלת‬
‫חוברת למפקד‪.‬‬
‫את החוברת יש למלא בהתאם להנחיות‪ ,‬ובכלל זה לצרף לה את כל המסמכים הנדרשים‪ ,‬ולהגישה‬
‫למחוז משרד החקלאות הרלוונטי‪ ,‬לכל המאוחר עד ליום ד'‪ .31.8.2011 ,‬ככלל‪ ,‬חוברת שלא תמולא‬
‫בהתאם להנחיות ו‪/‬או לא תוגש במועד שנקבע לכך‪ ,‬לא תתקבל במחוז ולא תטופל‪ .‬חקלאי שלא‬
‫יגיש חוברת מפקד במועד לא יהא זכאי לבקש התרים להעסקת עובדים זרים מרשות האוכלוסין‬
‫בשנת ‪ 2012‬והלאה‪ ,‬עד למפקד הבא‪.‬‬
‫אין בהגשת החוברת כדי להקנות כל זכות לקבלת היתרים להעסקת עובדים זרים לשנת ‪2012‬‬
‫ובכלל‪ .‬הגשת החוברת בהתאם לאמור‪ ,‬מהווה רק תנאי מקדמי לצורך טיפול בבקשה לקבלת היתר‬
‫להעסקת עובדים זרים בחקלאות בשנה הרלוונטית‪.‬‬
‫טלפון‬
‫פקס‬
‫צפון‬
‫צפון‬
‫קריית שמונה‬
‫עכו‬
‫עמקים‬
‫גלבוע‬
‫מרכז‬
‫חדרה‬
‫שפלה וההר‬
‫ראשון לציון‬
‫‪04 - 6816100‬‬
‫‪04 - 9853011‬‬
‫‪04-6489109‬‬
‫‪04-6489119‬‬
‫‪04-6489105‬‬
‫‪04-6303411‬‬
‫‪04-6303423‬‬
‫‪03 - 9681444‬‬
‫‪04 - 6902597‬‬
‫‪04 - 9853020‬‬
‫מיקום‬
‫נגב‬
‫מרכז חקלאי אזורי גילת‬
‫‪08 – 9920999‬‬
‫‪04-6489127‬‬
‫‪04 - 6303408‬‬
‫‪03 - 9681441‬‬
‫‪08 – 9920996‬‬
‫‪08 – 9920995‬‬
‫‪08 - 9920970‬‬
‫פרטים נוספים ניתן לקבל באתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר בכתובת‬
‫‪ www.moag.gov.il‬ובאתר האינטרנט של משרד הפנים ‪.www.piba.gov.il‬‬
‫‪ÌÈÓ ˙„È„Ó ˙„¯Ù‰‬‬
‫·˜‪ÌÈ·˘ÂÓ·Â ÌȈ·È‬‬
‫‡‚‪∫ÌÈ·˘ÂÓ·Â ÌȈ·Ș· ÌÈÓ ˙„Â‬‬
‫·‪¨±π∑∂ Ê¢Ï˘˙ ¨®·ÂˆÈ˜ ¯Âʇ· ÌÈÓ· ˘ÂÓÈ˘‰© ÌÈÓ‰ ÈÏÏÎÏ Ì‡˙‰‬‬
‫‪Æ·Â˘ÈÈ· ˙„¯Ù ÌÈÓ ˙„È„Ó ˙ÂίÚÓ ÔȘ˙‰Ï ÌÎÈÏÚ‬‬
‫‪‰„È„Ó ˙ÂίÚÓ ÌÈÈ˙È·‰ ÌÈ˘ÂÓÈ˘Ï ¯ÂÈ„ ˙„ÈÁÈ ÏÎÏ ÌÈÓ ˙„È„Ó ˙ÂίÚÓ‬‬
‫‪Æ˙Â¢‰ ÌÈÓ‰ ˙¯ËÓÏ ˙„¯Ù‬‬
‫‡˙ ‪¨‰„È„Ó‰ ˙„¯Ù‰ ˙‡¯Â‰ Úˆȷ ¯Á‡Ï ¯Â˘È‡ ˙Ï·˜Ï ‰˘˜·‰ ˙˘‚‰‬‬
‫‪ƱÆ∏Ʊ± Íȯ‡˙Ï „Ú ÌÈÓ‰ ˙¢¯Ï ˘È‚‰Ï ˘È‬‬
‫‪‰„‚‡‰ Ï˘ ‰˜Ù‰‰ ÔÂÈ˘È¯· ˙È·Ï ˙‡ˆ˜‰‰ ÂÚ·˜ÈÈ ¨¯Â˘È‡‰ „ÚÂÓÓ ÏÁ‰‬‬
‫‪Æ̇˙‰· ÂÚˆ·˙È ÌÈÓ‰ È·ÂÈÁ ¨‰ÈÂÙˆ‰ ‰Îȯˆ‰ ÈÙÏ‬‬
‫‪Ìȯ˜ÂÒ‰ ¯‚‡Ó ¨ÌÈÓ‰ ÈÏÏÎ ¨ÌÈÈËÂÂϯ‰ ÌÈÒÙˉ ¨ÚÂˆÈ·Ï ·ÈÈÁÓ‰ ωÂ‰‬‬
‫‪∫ÌÈÓ‰ ˙¢¯ ¯˙‡· ÌÈÚÈÙÂÓ ≠ ÌÈÓ‰ ˙¢¯Ï ˙¯˘˜˙‰‰ Èί„ ¯˘Â‡Ó‰‬‬
‫‪¨www.water.gov.il‬‬
‫˙‪¢ÌÈÎÂ˙Ó‰ ÌÈ·Â˘È· ‰„È„Ó ˙„¯Ù‰¢ ‰È¯ÙÒ‰ ˙Á‬‬
‫‪¯‚‡ÓÏ Û¯Ëˆ‰Ï ÌÈÈÈÂÚÓ‰ ÌÈÓ ˙ÂίÚÓ È¯˜ÂÒ‬‬
‫‪„È¯Â‰Ï ÌÈÓÊÂÓ ¨ÂÊ ˙ÂÏÈÚÙ ÚÂˆÈ·Ï ¯˘Â‡Ó‰ Ìȯ˜ÂÒ‰‬‬
‫‡˙ ‪ÌÈÓ‰ ˙¢¯ ¯˙‡Ó ‰˘˜·‰ ÈÒÙË‬‬
‫‪w w w . w a t e r. g o v . i l‬‬
‫‪2.6.11‬‬
‫|| ‪15‬‬
‫אישה‪ ,‬מטע‪ ,‬עוצמה‪,‬‬
‫רכות‬
‫אלוהים לא אכזב‪ ,‬והסיוע הגיע • התדפק על‬
‫דלתי ובא • לאט לאט הסיוע עזר לי לשקם את‬
‫המטע‪ ,‬לדלל את מספר הגזעים‪ ,‬להפעיל את‬
‫מערכת ההשקיה ‪ -‬והעצים התחילו לחייך‬
‫אז’י שון‪ ,‬מושב סגולה‬
‫מערכת העיתון פותחת בנדיבות לב את‬
‫שעריה ל”סופרי סתם” כאלה‪ ,‬לעיתונאים‬
‫לא ממש אמיתיים‪ .‬ובא לי‪ ,‬סתם ככה‪ ,‬להיות‬
‫מין סופרת סתם כזאת ליום אחד‪ ,‬ולספר את‬
‫הסיפור שלי ושל המטע שלי‏(שלפעמים אני‬
‫קוראת לו מטע ולפעמים כרם‪ ,‬תלוי בכל מיני‬
‫גורמים שאני בעצמי לא יודעת לזהות‏)‪.‬‬
‫סיפורה של אישה לא הכי צעירה‪ ,‬אבל‬
‫גם לא הכי מבוגרת ‏(עוד שנייה וקצת בת‬
‫שישים‏)‪ ,‬המטפלת די לבד בכרם זיתים לא‬
‫קטן ולא גדול‏(כ־‪ 13‬דונם‏)‪ ,‬אי שם במושב‬
‫סגולה שבדרום‪.‬‬
‫ובהזדמנות זאת ארצה גם לספר לכם על‬
‫שיטת טיפול קסומה שאני לומדת ועובדת‬
‫בה לא מעט שנים‪ ,‬אבל גם לא ממש הרבה‬
‫‏(שש‏) ‪ -‬שיטה שנקראת “עוצמת הרכות”‪.‬‬
‫שני הסיפורים הללו על הכרם‪-‬מטע שלי‬
‫ועל עוצמת הרכות מאוד משולבים בעיניי‪.‬‬
‫הייתי אומרת שכדי לטפל לבד במטע זי־‬
‫תים צריך הרבה עוצמה וגם הרבה רכות‪.‬‬
‫הסיפור שלי עם המטע התחיל לפני‬
‫כעשרים שנה‪ .‬הייתי אז עדיין נשואה‬
‫‏(התגרשתי לא כל כך מזמן‏)‪ .‬ישבנו לנו‬
‫בזמנו ושקלנו מה כדאי לעשות עם חלקה‬
‫א’ שליד הבית‪ .‬איכשהו‪ ,‬למרות שכרם זי־‬
‫תים לא היה אז להיט כמו היום‪ ,‬הלב שלי‬
‫ביקש לטעת בחלקה הזאת זיתים‪ .‬משהו‬
‫שורשי כזה‪ ,‬בעל צבע יפהפה‏(מטריף אותי‬
‫הירוק־כסף הזה של העלים‏)‪.‬‬
‫כשאני כותבת עכשיו על ירוק כסף‪ ,‬אני‬
‫חושבת לעצמי שירוק וכסף הם צבעים‪,‬‬
‫‪|| 16‬‬
‫‪2.6.11‬‬
‫אבל גם שמות של דברים שאפשר להכניס‬
‫לבנק‪ ,‬בדולרים או בשקלים‪.‬‬
‫אז שתלנו את הכרם‪ ,‬ואחרי תקופה לא‬
‫ארוכה‪ ,‬כשהתברר יותר ויותר שמהכרם‬
‫הזה לא נכניס כל כך מהר לבנק‪ ,‬לא ירו־‬
‫קים ולא כסופים‪ ,‬אלא ייתכן ודווקא נצטרך‬
‫להוציא אותם מהכיס‪ ,‬בן הזוג הרים ידיים‪,‬‬
‫ובהתאם לכך נראה גם המצב בשטח‪:‬‬
‫הקוצים התחרו בהצלחה בגובהם של הע־‬
‫צים‪ ,‬לכל עץ נהיו פתאום אינספור גזעים‪,‬‬
‫והבלגן חגג מול חלוני‪.‬‬
‫וכך חלפו להן מספר שנים‪ ,‬שבהן בכל מה‬
‫שקשור לכרם‪ ,‬חשתי בו זמנית גם צביטה‬
‫בלב וגם אוזלת יד‪ :‬מה עושים? מאיפה‬
‫מתחילים? איך משקים? איך מוסקים? מה‬
‫עושים עם הזיתים?‬
‫והתשובות הגיעו‪ ,‬אם כי בזמן שלהן‪.‬‬
‫בינתיים העובדות בשטח היו‪ ,‬שמדי שנה‬
‫בעונת המסיק היו מתדפקים על דלת הבית‬
‫בני דודינו הבדואים ומבקשים לקטוף את‬
‫אותם הזיתים‪ ,‬שהתעקשו לגדול‪“ ,‬סתם‬
‫ככה הביתה”‪ .‬והם היו מוכנים לעשות‬
‫טובה ולשלם כמה פרוטות‪ ,‬למרות שממש‬
‫לא נוח להם ‪ -‬למה יש קוצים‪ ,‬למה אין זה‬
‫ולמה יש זה‪.‬‬
‫ואז‪ ,‬כשניתן להם אור ירוק‪ ,‬הייתי מס־‬
‫תכלת יום אחד דרך החלון ורואה אישה‬
‫בדואית‪ ,‬בערך בגילי‪ ,‬עם כמה ילדים‬
‫קטנים‪ ,‬מקלות וניילונים‪ ,‬מסתערת על‬
‫העצים‪ ,‬חובטת‪ ,‬אוספת והולכת‪ ,‬ואני היי־‬
‫תי נשארת לשנה נוספת עם המון סימני‬
‫שאלה‪ :‬איך יכול להיות שעל אף העובדה‬
‫ששתינו נשים‪ ,‬ושגם לי יש ארבעה יל־‬
‫דים‪ ,‬ושגם לי יש אפשרות להשיג מקלות‬
‫וניילונים בדיוק כמוה‪ ,‬איך זה‪ ,‬שבסו־‬
‫פו של יום‪ ,‬היא הולכת לדרכה עם הזי־‬
‫תים שלי ונהנית קרוב לוודאי משמן זית‬
‫נפלא‪ ,‬ואילו אני ממשיכה עם אוזלת היד‪,‬‬
‫או מקסימום משתמשת בידיי כדי להוריד‬
‫בקבוקי שמן מהמדפים בסופרמרקט? הרי‬
‫הורי‪ ,‬כשעלו ארצה עוד עבדו בחקלאות‪,‬‬
‫בפרדסים‪ ,‬ומה עם האופציה הזאת כיום?‬
‫פשוט מתנוונת לה? הופכת למדע בדיוני?‬
‫בקיצור‪ ,‬מתוך המצוקה‪ ,‬מצאתי את עצמי‬
‫יותר ויותר מדברת עם אלוהים‏(כפי שאני‬
‫מבינה אותו ובלי קשר לדת‏)‪ ,‬ומבקשת‬
‫ממנו סיוע‏(אז עדיין לא הכרתי את “עוצ־‬
‫מת הרכות”‏)‪ .‬ואלוהים לא איכזב ‪ -‬הסיוע‬
‫הגיע‪ .‬התדפק על דלתי ובא‪.‬‬
‫לא אוכל לספר כאן את כל הסיפור‪ ,‬אספר‬
‫רק שלאט לאט הסיוע עזר לי לשקם את‬
‫המטע‪ ,‬לדלל את מספר הגזעים‪ ,‬להפעיל את‬
‫מערכת ההשקייה‪ ,‬והעצים התחילו לחייך‪.‬‬
‫אה‪ ,‬ובקשר לשמן זית‪ :‬עוד לפני כן‪ ,‬לפני‬
‫הסיוע הזמני הנ”ל‪ ,‬שכנעתי יום אחד את‬
‫צעיר בניי להצטרף אלי למסיק זיתים‬
‫ראשון‪ .‬גררנו איתנו כמה ניילונים‪ ,‬כמה‬
‫מקלות‪ ,‬התעלמנו באבירות מהקוצים‪ ,‬וב־‬
‫אותה שנה לגמנו את השמן הביתי הראשון‬
‫שלנו‪ .‬וואו‪ ,‬כמה טעים ומרגש זה היה‪.‬‬
‫מאז עברו כבר כך וכך שנים‪ ,‬ויש לי כבר‬
‫נסיון מצטבר גם בכבישת זיתים בשיטות‬
‫שונות‪.‬‬
‫אני משלבת את כל מה שאני מקב־‬
‫לת מעוצמת הרכות בחקלאות‪ ,‬וממשיכה‬
‫לטפל במטע מתוך עוצמה‪ ,‬מתוך כבוד‬
‫לי ולבחירה שלי‪ ,‬ומתוך היכרות הולכת‬
‫וגוברת עם היכולות הפנימיות שלי ‏(אלה‬
‫שנמצאות בכל אחד ואחת מאיתנו‪ ,‬ורק‬
‫מחכות שנגלה אותן ונאפשר להן לבוא‬
‫לידי ביטוי‏)‪.‬‬
‫לשמן שלנו יש שם חביב‪“ ,‬שמן סגולות”‪,‬‬
‫ואכן סגולותיו רבות‪ :‬הכרם בסך הכל מאוד‬
‫בריא ואינו דורש ריסוסים‪ ,‬איזה כיף‪ .‬רמת‬
‫החומציות נמוכה מאוד‪ ,‬בדרך כלל נושקת‬
‫ל־‪ ,0.3%‬שזה כתית מעולה‪.‬‬
‫נכון‪ ,‬כמו שבזמנו גובה הקוצים התחרה‬
‫בגובה העצים‪ ,‬כך כעת‪ ,‬גובה ההוצאות‬
‫מתחרה בגובה ההכנסות‪ ,‬אבל מי סופר‪.‬‬
‫העיסוק בכרם הוא מקור שמחה וגאווה‬
‫מתמשך‪.‬‬
‫גם כיום‪ ,‬רגע לפני שאני הולכת לסגור‬
‫את המחצית הראשונה של החיים שנית־‬
‫נו לי‪ ,‬אני לא בוחלת בשום עבודה בכרם‪:‬‬
‫לפעמים‪ ,‬כשאין מישהו עם טרקטור זמין‬
‫בסביבה‪ ,‬אני אפילו מתכופפת ומעשבת‬
‫כמו פעם‪ .‬כי מה האלטרנטיבה? ריסוסים?‬
‫לא תודה‪.‬‬
‫בזמן המסיק אני בכלל פורחת‪ .‬נכנסת‬
‫למטע ושוכחת את עצמי לשעות ארוכות‪,‬‬
‫בוחרת את הזיתים שבא לי לכבוש‪ .‬מטפ־‬
‫סת‪ ,‬זוחלת וכל מה שצריך‪.‬‬
‫ומה עם העוצמה והרכות? אז כמו בחוץ‪,‬‬
‫כך בפנים‪ :‬השיטה הזאת כובשת אותי לג־‬
‫מרי‪ .‬זוחלת ומטפסת בתוכי ומחלחלת לכל‬
‫תא ותא בגופי כבר כשש שנים‪.‬‬
‫קצת על השיטה‪“ :‬עוצמת הרכות” היא‬
‫שיטה לריפוי והתפתחות פיזית‪ ,‬נפשית‬
‫ורוחנית‪ ,‬ריפוי דרך שמחה והנאה‪ .‬ההנ־‬
‫אה במקרה הזה קשורה מאוד גם להנעה‪.‬‬
‫ברמה הפיזית‪ ,‬מי שמגיע לטיפול‪ ,‬מקבל‬
‫על מיטת טיפולים סידרה של נענועים‬
‫משיבי נפש ומשיבי גיל‪.‬‬
‫בחוויה שלי ‏(גם‏)‪ ,‬כל טיפול כזה הוריד‬
‫וממשיך להוריד ממני שכבות על שכבות‬
‫של עייפות ומותשות שמצטברות בדרך‬
‫כלל בשל הנטייה שלנו להתנתק ממי‬
‫שהכי קרוב לנו ‪ -‬מעצמנו‪.‬‬
‫דרך עוצמת הרכות למדתי להתחבר‬
‫לתינוק הפנימי שבתוכי‪ ,‬להקשיב לעצ־‬
‫מי‪ ,‬להכיר ולכבד את צרכייי והעדפותיי‪.‬‬
‫להקשיב לגופי ולתת לו את הטוב ביותר‪.‬‬
‫להיות אמא טובה ומכבדת לכל חלקיי ‪-‬‬
‫לשורשיי‪ ,‬לענפיי‪ ,‬לעלעליי‪ ,‬ומה לעשות‪,‬‬
‫גם לחזירים ולקוצים שבי‪ ,‬שגם הם לא כל‬
‫כך מהר מוותרים עלי‪.‬‬
‫ומה זה אומר בפועל?‬
‫מצד אחד‪ ,‬להיות רכה עם עצמי במקומות‬
‫בהם נהגתי בעבר לכסח לעצמי את הצורה‪,‬‬
‫ומצד שני‪ ,‬להיות עוצמתית מספיק כדי לקחת‬
‫אחריות על דרך חיי ובחירותיי ‏(זהו גברת‬
‫יקרה‪ ,‬מעכשיו אין יותר את מי להאשים‏)‪.‬‬
‫אחד החלומות הבאים שאני מתכוונת‬
‫לממש הוא‪ ,‬לטפל בשיטת עוצמת הרכות‪,‬‬
‫בתוככי מטע הזיתים‪.‬‬
‫כיום אני מטפלת בביתי‪ ,‬אבל בהמ־‬
‫שך אין סיבה שלא אוציא מיטת טיפולים‬
‫לכרם וכך אוכל לשלב את ריפוי הגוף‬
‫והנפש לצלילי ציוץ הציפורים והברק הי־‬
‫רוק כסוף של העלים‪.‬‬
‫אז סיפרתי לכם כאן סיפור של התפת־‬
‫חות‪ ,‬שמתוכה לקחתי לעצמי את הזכות‬
‫וגם את הרשות‪ ,‬לכתוב לכם כך‪ ,‬די בפ־‬
‫שטות‪ ,‬כתבה על אישה‪ ,‬מטע‪ ,‬עוצמה ור־‬
‫כות‪ .‬ועל עבודה בחקלאות מתוך בחירה‬
‫ומודעות‪.‬‬
‫טוב‪ ,‬אז הרבה אהבה ובריאות‪.‬‬
‫החצר‬
‫כל אחת והסיפור שלה ‪ /‬יבל ברקאי‬
‫החלקה שלו‬
‫למען החייל‬
‫ספר הצמרת אבישי כהן בן ה־‪ 33‬‏(“סטודיו‬
‫לעיצוב שיער”‏)‪ ,‬שהתחתן עם בת היוגב לי־‬
‫מור ‏(בתו של דב זיו מגדל הוורדים הנודע‏)‪,‬‬
‫הביא ניחוח של חו”ל למושב שבעמק יזרע־‬
‫אל‪.‬‬
‫אתה עושה גם “החלקה יפנית”?‬
‫אבישי כהן‪’“ :‬החלקה יפנית’ כן‪ ,‬אבל ‘הח־‬
‫לקה ברזילאית’ ממש לא‪ ,‬כי כמות הפורמלין‬
‫מאוד לא בריאה לשיער של הבחורות”‪.‬‬
‫היתה לך מספרה בחו”ל?‬
‫“תשע שנים במנהטן‪ .‬לפני שלוש שנים‬
‫חזרתי לארץ”‪.‬‬
‫יש לכם ילדים?‬
‫“כן‪ ,‬אחד בן שנתיים והשני בן שמונה חו־‬
‫דשים‪ .‬הוא עדיין לא הסתפר‪ ,‬בגיל שלוש‬
‫אספר אותו”‪.‬‬
‫לפני יום העצמאות הזמין ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל איל בצר‏(נהלל‏) ללש־‬
‫כתו חיילים בודדים תושבי המועצה כדי לחבקם‪ ,‬אפילו אם רק מטפורית‪ ,‬והעניק להם‬
‫שי צנוע שכלל חולצה‪ ,‬שק כביסה ומפה של המועצה‪ .‬מהשנה יקבל כל חייל בודד במו־‬
‫עצה‪ ,‬ויש ‪ 25‬כאלה‪,‬‬
‫החיילים‪ ,‬עם צביקה לוי מיפעת ואבי מורד מקיבוץ גניגר‬
‫תמיכה כספית של‬
‫‪ 500‬שקל‪.‬‬
‫צביקה לוי מיפ־‬
‫עת‪“ ,‬אבי החיילים‬
‫הבודדים” שהתלווה‬
‫למפגש‪ ,‬הודה לבצר‬
‫וסיפר שיש בארץ‬
‫‪ 900‬חיילים בודדים‪.‬‬
‫במשק ארגנו משלחת‬
‫בטיחות‬
‫בדרכים‬
‫משלחת של שלושה חברים ממושב העובדים‏(לשעבר השיתופי‏) מי עמי במועצה אזו־‬
‫רית מנשה יצאה למשחקי הפיינל פור בכדורסל של מכבי תל־אביב בברצלונה‪ :‬מרכז‬
‫המשק גיורא מרום‪ ,‬המשווק של “אמבר” אבי מוסקל ובנו עמית‪ ,‬בעלים של חברת‬
‫קייטרינג בחדרה‪.‬‬
‫מרום‏(‪35‬‏)‪“ :‬בעקרון האוהד מספר ‪ 1‬של מכבי ת”א הוא עמית‪ ,‬והוא זה שממריץ אותנו‬
‫גם לנסוע למשחקים בתל־אביב‪ .‬לפני שלוש שנים נסענו לפיינל פור במדריד‪ ,‬גם שם‬
‫מכבי הגיעה לגמר והפסי־‬
‫דה‪ .‬מדובר בחוויה גדולה”‪.‬‬
‫בשנה‬
‫ולאיסטנבול‬
‫הבאה תסע?‬
‫“לא פוסל זאת‪ ,‬אבל זה‬
‫עדיין מוקדם”‪.‬‬
‫מרכז משק של מי עמי‬
‫זאת משרה מלאה?‬
‫“לא‪ ,‬אני גם מרכז משק‬
‫של פלמחים”‪.‬‬
‫בקנדה ארגנו משלחת‬
‫משלחת בכירה של המשטרה הקנדית ביקרה במועצה אזורית חוף הכרמל ועקבה‬
‫מקרוב אחר פעילות המועצה‬
‫בזמן חירום ובעיקר בעקבות‬
‫השריפה הגדולה בכרמל‪.‬‬
‫המועצה סיימה לא מזמן את‬
‫תחקיר אירוע השריפה בכר־‬
‫מל‪ ,‬והיא מעבירה את המס־‬
‫קנות ברצון לכל הגורמים‬
‫הרלבנטיים‪.‬‬
‫‪|| 18‬‬
‫‪2.6.11‬‬
‫ביישובי המועצה אזו־‬
‫רית לב השרון הוצבו‬
‫לאחרונה שלטים בנושא‬
‫בטיחות בדרכים‪ .‬החינוך‬
‫לבטיחות בדרכים במועצה‬
‫אזורית לב השרון משולב‬
‫בכל שכבות הגיל‪.‬‬
‫יוסי דיין‪ ,‬קצין הבטיחות‬
‫של המועצה‪“ :‬אנחנו עוס־‬
‫קים בהדרכת זה”ב בכל‬
‫בתי הספר של המועצה‬
‫ובמערך ההיסעים שלה”‪.‬‬
‫טעם של פעם‬
‫חוות התיירות החקלאית בל עפרי במושב קדמת צבי ברמת הגולן מציעה בחג השבו־‬
‫עות ובשבת שאחריו סדנאות להכנת לחם איכרים וגבינות עזים בשיטות של תקופת‬
‫התלמוד‪.‬‬
‫בדרך לאפיית הלחם ייהנו הילדים לעזור לחמוריקה‪ ,‬האתון המיתולוגית‪ ,‬לסובב את‬
‫המורג על גרעיני החיטה‪ ,‬פעולה‬
‫הנקראת דיש‪.‬‬
‫במתחם בל עפרי שוחזר מרכז‬
‫כפרי שלם של ימי קדם‪ :‬גורן‪ ,‬בית‬
‫בד להכנת שמן זית‪ ,‬גת להכנת יין‪,‬‬
‫תנור לבישול ואפייה ובאר לשאי־‬
‫בת מים‪.‬‬
‫פרשת השבוע ‪ /‬פרשת “נשא”‬
‫במזרח הקדום הבכור היה היורש היחיד‪ .‬אך התורה הגבילה את זכויותיו ונתנה לו כפליים‬
‫מאחיו האחרים‬
‫עמוס רובין‪ ,‬אגרונום‬
‫במזרח הקדום הבכור היה היורש‬
‫היחיד‪ .‬אך התורה הגבילה את זכויוש‬
‫תיו ונתנה לו כפליים מאחיו האחרים‪.‬‬
‫עמי קדם נהגו בבכור בקדושה מיוחש‬
‫דת‪ .‬מלך מואב מקריב את בנו בכורו‬
‫כדי להצליח במלחמה עם ישראל‪.‬‬
‫“וייקח את בנו הבכור אשר ימלוך‬
‫תחתיו ויעלהו עולה על החומה”‬
‫‏(מלכים ב’ ג’ ‪26‬‏)‪ .‬המצרים נתנו כבוד‬
‫אלוהים לבכור ולכן ה’ הרג את כל‬
‫בכורי מצרים‏(שמות י”ב ‪31-29‬‏)‪.‬‬
‫בפרשתנו נאמר “הלויים‪ ...‬כל הבא‬
‫לעבוד באוהל מועד” ‏(במדבר ד’ ‪16‬‏)‬
‫וכן אומר הכתוב‪“ :‬ואקח את הלויים‬
‫תחת כל בכור בבני ישראל” ‏(במדבר‬
‫ח’ ‪18‬‏)‪ .‬זה צו ה’‪ .‬בהעמקת קו מחשבה‬
‫זה נמצא לכך צידוק מעשי במקרא‬
‫עצמו‪ .‬הבכור היחידי בתנ”ך‪ ,‬מיסד‬
‫המונותאיזם‪ ,‬שמצליח ‪ -‬אברהם‪“ .‬ויחי‬
‫תרח שבעים שנה ויולד את אברם את‬
‫נחור ואת הרן” ‏(בראשית י”א ‪26‬‏)‪.‬‬
‫שאר הבכורות גרמו רק לצרות ומפחי‬
‫נפש‪ .‬אבות האומה בחרו בצעיר‪ ,‬ולא‬
‫בבכור‪ ,‬שהיה המעולה שבבנים ולא‬
‫כבמלכי יהודה וישראל‪.‬‬
‫קין הבכור הרג את אחיו הצעיר‪ ,‬הבל‬
‫‏(בראשית ד ’ ‪17-1‬‏)‪ .‬אברם שמע לא�ש‬
‫תו שרה שבקשה לגרש את ישמעאל‬
‫בן הגר הבכור‪“ :‬כי לא יירש בן האמה‬
‫הזאת עם בני עם יצחק” ‏(בראשית‬
‫כ”א ‪10‬‏)‪ .‬יעקב שהיה הצעיר‪ ,‬קנה את‬
‫בכורתו מעשו הבכור‪ ,‬בנזיד עדשים‬
‫‏(בראשית כ”ה ‪34-29‬‏)‪ .‬רבקה עזרה‬
‫ליעקב לקבל את ברכת יצחק הראויה‬
‫לעשו בגלל בכורתו ‏(בראשית כ”ז ‏)‪.‬‬
‫יעקב העביר את הבכורה מראובן‪ ,‬כי‬
‫חילל יצועו‪ ,‬ונתנה ליהודה‪“ :‬לא יסור‬
‫שבט מיהודה”‏(בראשית מ”ט ‪10‬‏)‪.‬‬
‫ער הבכור ואחיו אונן הומתו בחטאם‪,‬‬
‫ונותר שלה הקטן ‏(בראשית ל”ח ‪10-‬‬
‫‪3‬‏)‪ .‬כשברך יעקב את בני יוסף מנשה‬
‫ואפרים‪ ,‬שיכל יעקב את ידיו‪ ,‬כי‬
‫מנשה הבכור ‏(בראשית מ”ח ‪14‬‏)‪.‬‬
‫באפרים נאמר‪“ :‬ואולם אחיו הקטון‬
‫יגדל ממנו”‪.‬‬
‫אהרן היה גדול ממשה בשלוש שנים‬
‫‏(שמות ז’ ‪7‬‏)‪ ,‬אבל משה נבחר למנהיג‪.‬‬
‫שמואל מושח את דוד למלך שהיה‬
‫הקטן מכל אחיו‪ ,‬ולא את אבינדב‬
‫הבכור ‏(שמ”א ט”ז ‪13-1‬‏)‪ .‬דוד בוחר‬
‫בשלמה הצעיר למלך אחריו‪ ,‬ולא‬
‫באדוניהו הבכיר ‏( מל”א ב’ ‪12-1‬‏)‪.‬‬
‫מכל המקרים הללו במקרא אנו למש‬
‫דים שההנהגה אינה נמסרת באופן‬
‫אוטומטי לבכור‪“ .‬הבן הממשיך” הוא‬
‫המוכשר והראוי ולאו דווקא הבכור‪.‬‬
‫כך גם קורה בימינו במושבים‪ ,‬כשש‬
‫הנחלה נמסרת לבן הראוי ביותר להש‬
‫משיך המסורת החקלאות‪ ,‬ולאו דווקא‬
‫לבכור‪ .‬הפסיכולוגים הרבים שדשו‬
‫בנושא הבכור‪ ,‬מסכימים שרצון הילד‬
‫הקטן יותר להתקדם בחיים‪ ,‬להצליח‬
‫ולהנהיג‪ ,‬נותן לו יתרון‪.‬‬
‫משה רבנו בבואו לבחור באנשים שיש‬
‫עזרו לו בהנהגת העם‪ ,‬בוחר את אחיו‬
‫הלויים הנאמנים לו‪ ,‬שנבחרו לכך על‬
‫ידי ה’‪ ,‬במקום בכורות ישראל‪ ,‬שהם‬
‫שונים מבחינה גנטית‪ ,‬ואינם דומים זה‬
‫לזה כמו שבטו שהוכיח את עצמו בחטא‬
‫העגל‪“ :‬ויעמוד משה בשער המחנה ויש‬
‫אמר מי לה’ אלי‪ ,‬ויאספו אליו כל בני‬
‫לוי”‏(שמות ל”ב ‪26‬‏)‪ .‬שבט לוי אחראי‬
‫על סדרי עבודת המשכן ועל מתנות‬
‫כהונה ולויים‪ ,‬וערי המקלט ועסקו בטש‬
‫הרת המצורע‪ .‬הכהנים עסקו בטומאה‬
‫וטהרה ‏(חגי ב’ ‪11-12‬‏)‪ .‬מלאכי הנביא‬
‫האחרון בין ‪ 48‬נביאי ישראל‪ ,‬קובע‪“ :‬כי‬
‫שפתי כהן ישמרו דעת‪ ,‬ותורה יבקשו‬
‫מפיהו כי מלאך ה’ צבאות הוא”‪.‬‬
‫כך עשה להבדיל ג’ון קנדי נשיא‬
‫ארה”ב‪ ,‬שבחר למשרות הרמות את‬
‫חבריו המוכשרים‪ ,‬אלה שלמדו איתו‬
‫באוניברסיטה‪.‬‬
‫העקרונות הללו הם אותם העקש‬
‫רונות בכל הזמנים‪ .‬רק הדורות הם‬
‫המתחלפים‪.‬‬
‫טרקטור ייצוגי‬
‫ארז מילשטיין‪ ,‬חקלאי ממושב עין ורד‪ ,‬הוא יזם ומייסד “אוסף הטרקטורים” המכיל‬
‫עשרות טרקטורים ישנים ששופצו ושומרו • מתוך האוסף שלו נבחר הטרקטור שפתח‬
‫את תהלוכת הטרקטורים באירועי “ההתיישבות מצדיעה לירושלים”‬
‫יחיעם אמי”ר‬
‫ארז מילשטיין‪ ,‬חקלאי ממושב‬
‫עין ורד‪ ,‬יזם ומייסד “אוסף הטש‬
‫רקטורים”‪ ,‬הוא אחד מהאספנים‬
‫המשוגעים לדבר המשקיעים‬
‫מזמנם‪ ,‬מרצם והונם כדי לרכוש‬
‫ולשקם טרקטורים וציוד חקלאי‬
‫ישן‪ .‬הם עושים זאת להנאתם‪ ,‬אך‬
‫בעיקר למען שימור ההיסטוריה‬
‫של חקלאות ישראל‪.‬‬
‫“אוסף הטרקטורים” במושב‬
‫עין ורד בגוש יישובי תל מונד‬
‫שבשרון‪ ,‬כולל כלי חקלאות‬
‫ממונעים‪ ,‬כלים רתומים וטרקש‬
‫טורים מראשית המאה הקודמת‪.‬‬
‫הוא בעצם גרעין לאוסף הציבורי‬
‫הגדול מסוגו בארץ ונחשב לגש‬
‫דול גם בסדר גודל בינלאומי‪.‬‬
‫מבקרים רבים באים לראות את‬
‫מהכלים ולשמוע את סיפורי‬
‫המורשת של בעליו‪.‬‬
‫לפני עשור פרש מילשטיין‬
‫מהעבודה בחקלאות‪ ,‬והחל לאש‬
‫‪|| 20‬‬
‫‪2.6.11‬‬
‫סוף כלי אחר כלי‪ ,‬חלק ועוד‬
‫חלק‪ ,‬עד שהכיר וחשף את המסש‬
‫תתר בערוצי נופי ונחלי הארץ‪.‬‬
‫ארז מאתר בערימות גרוטאות‬
‫בארץ ‪ -‬במושבות‪ ,‬במושבים ובש‬
‫קיבוצים ‪ -‬כלים חקלאיים ישש‬
‫נים ואוסף אותם לטובת הציבור‬
‫כולו‪.‬‬
‫במהלך השנים הצליחו ארז‬
‫וחבריו להציל מהשמדה ולצבור‬
‫אוסף הכולל יותר ממאה כלים‬
‫ממונעים ועשרות כלים רתומים‬
‫במצב נסיעה ובשלבי שיחזור‬
‫שונים‪.‬‬
‫בין המייצגים במוזיאון של‬
‫מילשטיין‪ :‬מזרעת תפו”א משנות‬
‫ה־‪ 20‬שהיתה שייכת לטמפלרים;‬
‫“שטייר ‪ ”1948‬עם גלגלי ברזל‬
‫ששימש משפחה ממושב חרות‬
‫ונמצא מונח כמטרת ירי מנוקבת‬
‫בשדות המושב; זחל “פיאט”‬
‫ששימש את משפחת לובובסקי‪,‬‬
‫מייבשי ביצות החולה ומייסדי‬
‫המושבה ייסוד המעלה; “מקורש‬
‫מיק דירינג” ‪“ ;1920‬ג’ון דיר”‬
‫‪ 1938‬מקיבוץ נאות מרדכי; זחל‬
‫“בריסטול” ‪“ ;1935‬דויד בראון”‬
‫‪ ;1954‬פורדסון מייג’ור” ‪1947‬‬
‫ועוד‪.‬‬
‫במסגרת אירועי “ההתיישבות‬
‫מצדיעה לירושלים” שהתקיים‬
‫לאחרונה השתתפו בתהלוכת‬
‫הענק החגיגית של ההתיישש‬
‫בות גם ‪ 50‬כלי עבודה חקלאיים‬
‫וטרקטורים היסטוריים‪ ,‬ששימשו‬
‫את המתיישבים הראשונים בעש‬
‫בודת האדמה‪ .‬המסע הזה נתרם‬
‫בידי מוזיאונים והטרקטורים‬
‫העתיקים הללו השתלבו בתהש‬
‫לוכה‪.‬‬
‫לפתיחת התהלוכה נבחר טרקש‬
‫טור מתוך האוסף של מילשטיין‬
‫ טרקטור “זאטוט” משנת ‪,1958‬‬‫שיוצר בזמנו בידי המשביר‬
‫המרכזי ושימש ככלי עזר להוש‬
‫בלת ביצים‪ ,‬לקציר ולעבודות‬
‫משק קטנות‪ .‬ייצור דגם זה הוש‬
‫פסק בשנת ‪.1965‬‬
‫ארז מילשטיין על גבי טרקטור "זאטוט" מתוצרת המשביר המרכזי‪ ,‬כן‪ ,‬היו ימים כאלה‪ .‬צילום‪ :‬אמוץ חצרוני‬
‫גילי רם‪.‬‬
‫מגדלי הסוסים במושבי הגלבוע ובמשקי עמק חרוד מיואשים מהבטחות הממשלה‬
‫להקמת היפודרום ישראלי ראשון • מהטקסים הנוצצים שהכריזו על תחילת ההכנות‬
‫לקראת מירוצים והימורים חוקיים בישראל נותרה ההחלטה של חברי הכנסת להעדיף‬
‫דווקא את המירוצים מעבר לים • והסוסים? מזדקנים‪ ,‬מתעייפים ומחכים‬
‫תולים את הפרסה‬
‫אריה אפלטוני‪ ,‬צילום‪ :‬דוד עינב‬
‫בכל פעם שגלעד רם מקיבוץ גבע מח־‬
‫ליק יד אוהבת על גב הסוסה המשובחת‬
‫שלו אמה‪ ,‬הוא נזכר איך בפוטנציאל הוא‬
‫יכול היה בקלות להכניס למשק מיליו־‬
‫נים‪ ,‬אבל במציאות הוא עוד מגדל סוסים‬
‫‪|| 22‬‬
‫‪2.6.11‬‬
‫שעובד קשה מדי‪ .‬ייחוס לא חסר לסוסה‬
‫אמה ‪ -‬היא נולדה לאריקה‪ ,‬אלופה בקנה‬
‫מידה מקומי ‪ -‬וגם טיפול‪ ,‬אימון ומזון יק־‬
‫רים היא מקבלת מדי יום‪ .‬רק שייתנו לה‬
‫מסלול טוב‪ ,‬מתחרים‪ ,‬וקהל שיצעק ביציע‪.‬‬
‫וכן‪ ,‬חשוב מאוד שגם ניתן יהיה להמר‪.‬‬
‫אחרת הכל לא שווה כלום‪ .‬רק משם יבוא‬
‫הכסף‪ .‬אבל הבעיה היא שהימורים על סו־‬
‫סים שדוהרים בישראל אין‪ ,‬וגם לא נראה‬
‫שיהיו בשנים הקרובות‪.‬‬
‫בתמיכתה של שרת הספורט לימור לבנת‬
‫קיבלה באחרונה ועדת הכספים החלטה‬
‫לאשר הימורים על מירוצי סוסים‪ ,‬ורם‪,‬‬
‫שנכח בישיבה‪ ,‬כמעט קפץ משמחה‪ .‬ולמה‬
‫כמעט? כי אחרי יותר מ־‪ 20‬שנה שבהן הוא‬
‫וחבריו לענף רודפים אחרי הרישיון הזה‬
‫אצל הממשלה והמחוקקים‪ ,‬באה הוועדה‬
‫וקבעה‪ :‬הרישיון יינתן לטוטו וינר‪ ,‬דרך‬
‫מפעיל זר‪ ,‬וההימורים יהיו על מירוצי‬
‫סוסים בבריטניה‪ ,‬בשוודיה ובצרפת ‪ -‬לא‬
‫בישראל‪.‬‬
‫כבר ב־‪ 2004‬החליטה הממשלה להתיר‬
‫הימורי סוסים בישראל‪ .‬שרים עמדו על‬
‫במות המסלול היפה שהוקם בגלבוע בחבל‬
‫תענך ופיזרו הבטחות‪ .‬מחירי הנחלות‬
‫באזור זינקו אחרי שאנשי עסקים הריחו‬
‫הזדמנות‪ ,‬אבל ויכוח כמעט היסטורי בין‬
‫משרד הספורט למשרד החקלאות בשאלה‬
‫מי ינווט את העסק בישראל ואיך יחלקו‬
‫את ההכנסות‪ ,‬תוקע את הכל‪ .‬אז מה החי־‬
‫פזון? קודם שזה יעבוד דרך חו”ל‪ ,‬ואולי עם‬
‫הזמן תהיה גם הסכמה בין המשרדים ויהיו‬
‫הימורים גם על סוסים כחול‪-‬לבן‪.‬‬
‫“יש בין המשרדים מלחמות יהודים ולכן‬
‫אי אפשר להפעיל את הענף בארץ”‪ ,‬מס־‬
‫ביר חבר ועדת הכספים‪ ,‬ח”כ יעקב אדרי‪.‬‬
‫“הם מתווכחים מי ישלוט ואיך לחלק את‬
‫עור הדוב שעדיין לא ניצוד‪ ,‬ועד היום לא‬
‫הצליחו להביא לוועדה משהו מוסכם‪ .‬אם‬
‫יהיה דבר כזה‪ ,‬אני אתמוך‪ .‬בכל מקרה‪,‬‬
‫עדיף שהכסף יישאר בארץ ולא ירוץ בכל‬
‫מיני אתרי הימורים לא חוקיים”‪.‬‬
‫ובינתיים השנים חולפות ונראה שלאף‬
‫אחד לא בוער‪ ,‬וזה בדיוק מה שמדאיג את‬
‫רם ואת חבריו בענף‪ ,‬הרואים איך אחרי‬
‫שנים של בטלה‪ ,‬הסוסים המהירים שלהם‬
‫תולים את הפרסות ויוצאים לגימלאות‬
‫כסוסי לימוד לחובבים‪ ,‬כי הזמן לא מחכה‬
‫לאף אחד‪ ,‬גם לא למי שאמא שלו היתה‬
‫אלופה במירוץ שנת ‪ 2005‬בפרדס חנה‪.‬‬
‫“כב ר ‪ 30‬שנה אני מגדל כאן סוסים ור�ו‬
‫אה מול העיניים איך הם מזדקנים‪ ,‬ואין‬
‫לי איפה להריץ אותם”‪ ,‬אומר רם‪“ .‬עבור‬
‫הסוס‪ ,‬הגיל הטוב ביותר למירוצים הוא‬
‫שלוש עד שבע‪ .‬בינתיים אני מאמן אותם‬
‫ומחכה‪ ,‬וככה השנים עוברות‪ .‬יש לי ‪25‬‬
‫סוסים‪ ,‬שאם היו כאן הימורים‪ ,‬חלק מהם‬
‫היו שווים לפחות עשרות אלפי דולרים כל‬
‫אחד‪ .‬עכשיו הכי טובים שבהם שווים אולי‬
‫‪ 20‬או ‪ 30‬אלף שקל‪ ,‬וגם זה בקושי‪ .‬זאת‬
‫תחושת תסכול אדירה‪ .‬כמו לגדל פרות‪,‬‬
‫לחלוב אותן ולזרוק את החלב‪ .‬כמעט כל‬
‫אלה שנאבקו איתי בנושא כבר נואשו‬
‫מזמן‪ ,‬וגם אליי הייאוש הזה מתקרב”‪.‬‬
‫לא רק הכסף מעניין אותם‪ .‬לגדל סו־‬
‫סים זה עיסוק שממלא את היום והלילה‪,‬‬
‫את שיחות הסלון‪ ,‬את הבילוי החברתי‪ ,‬את‬
‫אורח החיים כולו‪ .‬ובלי שיסתובב בענף‬
‫כסף‪ ,‬המירוץ העיקרי הוא על הפרנסה ולא‬
‫על המסלול המאובק‪ .‬ובמקום לעשות כסף‬
‫מגידול סוסים מנצחים‪ ,‬המגדלים נאלצים‬
‫להתפרנס בעיקר מבתי ספר לרכיבה‪.‬‬
‫“צריך להבין שמה שמעניין אותנו זה‬
‫הסוסים וכל מה שמסביב ולא ההימורים”‪,‬‬
‫מדגיש רם‪“ ,‬אבל בלי כספי ההימורים‬
‫הענף לא יתרומם‪ .‬סביב המירוצים האלה‬
‫יש עולם ומלואו‪ .‬זו תעשייה שלמה‪ .‬חקל־‬
‫אות חליפית לזו שהולכת וגוועת‪ ,‬משרות‬
‫לאלפי אנשים‪ ,‬חינוך לנוער‪ .‬במקום שי־‬
‫“המדינה מתהדרת בכל מפעל של ‪ 150‬עובדים‬
‫שהיא פותחת‪ ,‬וכאן יש עסק שיכול להעסיק‬
‫אלפים והוא תקוע”‬
‫סתובבו ברחובות ויישבו על ברזלים‪ ,‬יכו־‬
‫לים בני הנוער לבוא‪ ,‬לטפל בסוסים‪ ,‬לל־‬
‫מוד לאהוב בעלי חיים‪ .‬זה גם מקדם יחסים‬
‫טובים בין יהודים לערבים‪ .‬מאז שהתקבלה‬
‫ההחלטה בממשלה בשנת ‪ 2004‬לאשר את‬
‫הקמת ההיפודרום בגלבוע‪ ,‬הרבה ערבים‬
‫נכנסו לתחום‪ ,‬ונפגשים הרבה ומדברים‪,‬‬
‫ונהנים‪ .‬אבל כולם מחכים‪ ,‬כי בלי הימורים‬
‫זה לא עובד”‪.‬‬
‫הוא דוחה את הטענות של ארגוני בעלי‬
‫החיים על כך שסוסי מירוץ סובלים מה־‬
‫תעללות ונדרשים למאמצים קשים‪ ,‬גם‬
‫אם מצבם הפיזי אינו טוב‪“ .‬שטויות”‪ ,‬הוא‬
‫אומר‪“ ,‬דווקא היום יש בכל מיני מקומות‬
‫מירוצים פיראטיים ושם מתעללים בסו־‬
‫סים‪ .‬אני בענ ף ‪ 40‬שנה ואומר לך ב�א‬
‫חריות ‪ -‬אי אפשר להכריח סוס לרוץ‪.‬‬
‫כשאתה מאמן מקצועי‪ ,‬אתה מלמד את‬
‫הסוס לרוץ ולהיות מאושר‪ .‬סוסי מירוץ‬
‫חיים טוב מאוד וזוכים לתנאים מעולים‬
‫ רחצה‪ ,‬טיפול צמוד‪ ,‬אוכל יקר ומאמ־‬‫נים מקצועיים‪ .‬אחזקה של סוס כזה‪ ,‬כולל‬
‫צילום‪ :‬דוד עינב‬
‫צילום‪ :‬דוד עינב‬
‫מאמן וטיפול‪ ,‬עולה ‪ 1,500‬דולר בחודש‪.‬‬
‫החוק‪ ,‬כשיגיע‪ ,‬יסדיר את הכל‪ .‬רק אנשים‬
‫מקצועיים יעסקו בתחום”‪.‬‬
‫למאבק להקמת הענף יש היסטוריה ארו־‬
‫כה‪ .‬החלומות התחילו כבר בשנות ה־‪,50‬‬
‫בתקופת מירוצי החובבים בעין חרוד‪,‬‬
‫שנמשכו לסירוגין עד תחילת שנות ה־‪.90‬‬
‫אחר כך‪ ,‬משנת ‪ 1999‬עד ‪ ,2008‬היו מדי‬
‫פעם אירועים בודדים‪ ,‬בעיקר בחגים‪ ,‬באי־‬
‫זור פרדס חנה‪ .‬אבל ענף של ממש אין‪ ,‬רק‬
‫חלומות גדולים‪ ,‬שעברו את כל האישורים‬
‫של ועדות התכנון‪ ,‬על היפודרום אמיתי‪,‬‬
‫עם חוות גידול‪ ,‬בתי ספר לרכיבה ואפילו‬
‫בית חולים וטרינרי‪ .‬הכל נותר בשלב זה‬
‫כתוכניות בלבד‪ ,‬ומה שיש בשטח זו גבעת‬
‫חול ששימשה כטריבונה לצופים במירו־‬
‫צים הבודדים שהיו בעשור הקודם‪ ,‬ומסלול‬
‫שלא ידע הלמות פרסות כבר שנים ועתה‬
‫הוא נטוש ומכוסה קוצים‪ ,‬כמו שדה שנעזב‬
‫על ידי איכר מאוכזב‪.‬‬
‫אחד האנשים היותר מתוסכלים מהמצב‬
‫הקיים הוא ראש המועצה האיזורית גלבוע‪,‬‬
‫דני עטר‪ ,‬ששמע על החלטת ועדת הכספים‬
‫ונדהם‪“ .‬אני מופתע ומאוכזב”‪ ,‬הוא אומר‪.‬‬
‫“אחרי שנים של משא ומתן עם הטוטו‬
‫הגענו להסכמה שהם יפעילו את ההימו־‬
‫רים בחו”ל לתקופה של שנתיים‪ ,‬שתהיה‬
‫מעין הרצה לפני הפעלה בארץ‪ ,‬ואחר כך‬
‫זה יאושר להפעלה כאן‪ .‬אבל בהחלטה של‬
‫הוועדה זה לא מופיע‪ .‬ההיפודרום בגלבוע‬
‫כבר קיבל אישורים סטטוטוריים ויש אפי־‬
‫לו מסלול‪ ,‬אבל אם אין אישור להימורים‪,‬‬
‫אף אחד לא יבוא להשקיע כדי להקים את‬
‫מה כל שצריך באמת‪ ,‬כמו טריבונות‪ ,‬חדר‬
‫תקשורת‪ ,‬שירותים וכל השאר‪.‬‬
‫“העלות היא לפחות ‪ 20‬מיליון דולר‪,‬‬
‫שיזמים פרטיים היו שמים ברצון‪ ,‬אבל‬
‫בלי הימורים המערכת הזו לא תתניע‪.‬‬
‫מספיק שיהיו יומיים של מירוצים בשבוע‬
‫וכבר יהיו באזור שלנו עוד ‪ 5,000‬מקומות‬
‫תעסוקה בענף עצמו‪ ,‬לא כולל בתי האו־‬
‫כל‪ ,‬הצימרים ויתר העסקים שיקומו סביב‪.‬‬
‫ההיפודרום הזה היה פותר חלק גדול מבע־‬
‫יית האבטלה באיזור‪.‬‬
‫“בגלל מזג האוויר המצוין כאן אנחנו‬
‫אמורים להיות מעצמה של גידול והרב־‬
‫עה‪ ,‬והכל מכסף פרטי‪ .‬רק ממיסים ייכנסו‬
‫למדינה בכל שנה מיליארד שקל‪ .‬אבל‬
‫מתברר לאיש לא איכפת‪ .‬המדינה מתה־‬
‫דרת בכל מפעל של ‪ 150‬עובדים שהיא‬
‫פותחת וכאן יש עסק שיכול להעסיק אל־‬
‫פים‪ ,‬והוא תקוע”‪.‬‬
‫בניגוד לגלעד רם‪ ,‬הרואה בהחלטת‬
‫ועדת הכספים גם צד חיובי ‪ -‬שהרי בכל‬
‫זאת‪ ,‬לפחות ישראלים יוכלו להמר על סו־‬
‫סים באופן חוקי‪ ,‬ועוד דרך הטוטו ‪ -‬עטר‬
‫הוא שועל פוליטי ותיק ומתקשה להיות‬
‫אופטימי‪“ .‬אני עצמי מטפל בנושא כבר‬
‫‪ 17‬שנה‪ ,‬והיו עוד לפני”‪ ,‬הוא אומר‪12“ .‬‬
‫שנה לקח לי לשכנע את הממשלה לקבל‬
‫את ההחלטה שהגיעה ב־‪ ,2004‬ועכשיו‬
‫הם הלכו בדרך הקלה ולקחו משהו מוכן‪,‬‬
‫שכבר קיים בחו”ל‪ ,‬במקום להקים פה ענף‪.‬‬
‫אבל אני לא מתייאש ומתכוון להמשיך‬
‫ללחוץ‪ .‬ואם יוקם ההיפודרום‪ ,‬כמובן שגם‬
‫לי יהיה סוס”‪.‬‬
‫‪2.6.11‬‬
‫|| ‪23‬‬
‫האמת חזקה מכל‬
‫אי אפשר להעלים את האמת וסופה שתצוץ ותופיע כשמן על פני‬
‫המים ‪ -‬צריך רק סבלנות שתביא לעשיית צדק היסטורי • דברים‬
‫במלאות ‪ 60‬שנה לקרבות תל מוטילה‬
‫אריה יצחקי‬
‫ב־‪ 5‬במאי התקיים במושב אלמגור טקס‬
‫זיכרון מרשים ל־‪ 41‬חללי צה”ל שנפלו‬
‫בקרבות תל מוטילה במאי ‪ .1951‬בטקס‬
‫השתתפו בני המשפחות השכולות‪ ,‬לוחמים‬
‫ורבים מחברי המושב‪ .‬בחרו להזמין אותוי‬
‫לספר את סיפור הקרב ‪ -‬שנעשו מאמצים‬
‫רבים להעלים אותו מהתודעה הציבורית ‪-‬‬
‫וזאת בעקבות התיאור המפורט שלו‪ ,‬ללא‬
‫כחל וסרק‪ ,‬שפרסמתי לראשונה בספרי‬
‫“שלדים בארון” שיצא לאור לאחרונה‪.‬‬
‫קרבות תל מוטילה התחוללו במשך‬
‫שישה ימים בין ה־‪ 1‬ל־‪ 6‬במאי ‪ .1951‬זה‬
‫היה קרב קשה ועקוב מדם במהלכו הדפו‬
‫יחידות צה”ל כוח סורי שחדר לשטחנו ונ־‬
‫ערך בשלושה מוצבים‪ :‬תל מוטילה‏(גבעת‬
‫קלע‏)‪ ,‬גבעת הדמות ומוצב השפך‪ .‬בעת‬
‫הקרב התגלו מחדלים חמורים ביותר של‬
‫הדרג הפיקודי ולכן החל מסע טיוח ושיכ־‬
‫תוב שבמסגרתו הוחלט גם למנוע הנצחה‬
‫ראויה מהחיילים שלחמו בגבורה ונפלו‬
‫בעת ההסתערות על מוצבי האויב‪.‬‬
‫במשך שנים הדרכתי את נושא מורשת‬
‫הקרב בארץ‪ .‬להפתעתי התברר לי‪ ,‬שאני‬
‫היחיד המעביר מערך שיעור בנושא קרבות‬
‫תל מוטילה וחרה לי מאוד שאין במקום‬
‫הנצחה לנופלים‪ .‬תמיד הדגשתי שזאת‬
‫שערוריה ממדרגה ראשונה שבישראל‪,‬‬
‫בארץ האנדרטאות‏(‪ 1,200‬אנדרטאות לפי‬
‫המחקר הרשמי עבור משרד הביטחון שע־‬
‫רכתי יחד עם האדריכל יהודה יהב בסוף‬
‫שנות ה־‪80‬‏)‪ ,‬אין אנדרטה ראויה ל־‪41‬‬
‫חללי תל מוטילה‪.‬‬
‫כל בקשותי לתיקון המעוות נתקלו בקי־‬
‫רות אטומים‪ .‬שוחחתי על כך עם האלוף‬
‫רחבעם זאבי ז”ל‪ ,‬שהיה מג” ד ‪ 13‬בגו�ל‬
‫ני בקרב‪ ,‬ועם האלוף מאיר עמית שהיה‬
‫מח”ט גולני בקרב‪ .‬תשובת שניהם היתה‬
‫דומה להפליא‪“ :‬למה לעורר שדים נרדמים?‬
‫מספיק שנקבע שלט על קיר הצרכניה של‬
‫המושב שהוקמה בדיוק באתר תל מוטילה”‪.‬‬
‫בחודש יוני ‪ 1990‬הוזמנתי עם האדריכל‬
‫יהודה יהב לתוכנית הטלוויזיה “בין הכס־‬
‫אות” שעסקה בנושא הזנחת האנדרטאות‬
‫לחללי מערכות ישראל‪ .‬שרה אבו יצחק‪,‬‬
‫מעמותת המשפחות השכולות‪ ,‬פנתה אלינו‬
‫וביקשה את עזרתנו‪ .‬הוחלט מיד שזאת הז־‬
‫דמנות היסטורית לתקן את העוול‪ .‬גייסתי‬
‫למשימה את דני גיא‪ ,‬חבר מושב אלמגור‬
‫‏(ראיון עם דני גיא ז”ל התפרסם ב”קו‬
‫למושב” ב־‪ 5‬במאי השנה‏)‪ .‬דני היה טייל‬
‫ותיק שהשתתף בכל הטיולים שהדרכתי‬
‫במסגרת החוג לידיעת הארץ של תנועת‬
‫המושבים ‏(“החוג של יגאל חסקין”‏)‪ .‬הטל־‬
‫תי עליו את המשימה של הכשרת הקרקע‬
‫במזכירות המושב להקצאת חלקה לאנדר־‬
‫טה על “גבעת הדמות”‪.‬‬
‫‪|| 24‬‬
‫‪2.6.11‬‬
‫דני התלהב מהרעיון ונרתם למשימה‬
‫בכל מאודו‪ .‬לאחר מאבק לא פשוט הס־‬
‫כימו המושבניקים להקצות חלקת הנצ־‬
‫חה בפסגת משלט ה”דמות” בצמוד לבית‬
‫הקברות של המושב‪.‬‬
‫השלב השני היה מציאת פסל־אדרי־‬
‫כל‪ .‬בדקנו מספר אפשרויות‪ ,‬כולל נסיון‬
‫לרתום למשימה את הפסל הנודע מרדכי‬
‫כפרי ממושב נהלל‪ .‬לאחר הביקור בנה־‬
‫לל‪ ,‬בו השתתפה גם רעיתי דתיה‪ ,‬ישב־‬
‫נו לסיכום על כוס קפה‪ ,‬ואז פנתה דתיה‬
‫ליהודה והציעה רעיון מבריק‪“ :‬אתה הרי‬
‫אדריכל וראיתי את העבודות שלך שהיו‬
‫מרשימות‪ ,‬מה דעתך לעצב את האנדרטה‬
‫בעצמך?” יהודה הופתע‪ ,‬אך לאחר הרהור‬
‫קצר‪ ,‬אמר‪“ :‬זה רעיון מעולה‪ .‬תודה לך על‬
‫האמון והתמיכה”‪ .‬הוא שירטט במקום דגם‬
‫ראשוני שנראה מרשים מאוד‪ :‬עמוד בזלת‬
‫המתפרץ מבסיס בטון המזכיר לוע של הר‬
‫געש‪ ,‬ומסמל את האמת על הקרב שפורצת‬
‫ויוצאת לאור‪ .‬העמוד מורכב משני סלעי‬
‫ענק שסדק החיבור ביניהם מסמל את‬
‫שבירת קו החיים של הנופלים הצעירים‪.‬‬
‫הסתכלנו זה בזה‪ ,‬ואז אמרתי לו‪“ :‬עכשיו‬
‫עלינו להיחלץ למשימה העיקרית‪ :‬להשיג‬
‫את המימון”‪.‬‬
‫היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון‬
‫הקצתה לעמותה סכום קטן‪ ,‬שלא הספיק‬
‫לאתר מכובד‪ .‬היה ברור שצריך להשיג‬
‫תורמים‪ ,‬ואכן מצאתי אותם בקרן הקיימת‬
‫לישראל‪ ,‬אגף הנו”ף‪ ,‬שאתו עבדתי שנים‬
‫בנושאי הנצחת נופלים ומורשת קרב‪ .‬מי‬
‫שנחלץ מיד לסייע היה המנהל נתן סאס‪,‬‬
‫שהשיג תקציב של כמה מאות אלפי שק־‬
‫לים כתרומה‪.‬‬
‫גם האדריכל הקדיש לנושא לילות כימים‬
‫בהתנדבות‪ .‬יום אחד קיבלתי ממנו טלפון‪:‬‬
‫“בוא‪ ,‬מצאנו‪ ,‬מיד נוסעים לאלמגור”‪.‬‬
‫הסתבר‪ ,‬כי במסגרת עבודות פיתוח של‬
‫הנחת קו ביוב להרחבה במושב אלמגור‪,‬‬
‫חשפו הכלים המכניים סלעי בזלת ענקיים‬
‫ששניים מהם בצורת אובליסק‪ ,‬המתאימים‬
‫לתכנון‪ ,‬אם יציבו אותם זה על גבי זה‪.‬‬
‫יצאנו לשטח‪ ,‬ראיתי את הסלעים והת־‬
‫רשמתי‪ .‬התייעצנו עם אנשי קק”ל שאמרו‬
‫שהמשימה אפשרית מבחינה טכנית‪ ,‬והח־‬
‫לטנו לבצע‪.‬‬
‫האנדרטה קרמה עור וגידים בזכות הרבה‬
‫אנשים טובים‪ .‬תוך כדי העבודה השתכנ־‬
‫עו אפילו מאיר עמית וגנדי שזהו מעשה‬
‫חשוב ביותר‪ .‬בשעה טובה ומוצלחת הוחל‬
‫בארגון טקס חנוכת האנדרטה ברוב עם‪.‬‬
‫לקראת הטקס השלמתי גם את עריכתה‬
‫והפקתה של החוברת המהודרת “הקרב על‬
‫תל מוטילה”‪.‬‬
‫ראש המועצה האזורית עמק הירדן זאב‬
‫שור ‏(“וולוולה”‏) ואנשי אלמגור נרתמו‬
‫למשימת הארגון‪ .‬במאי ‪ 1997‬נערך הטקס‪,‬‬
‫בהשתתפות בני משפחות הנופלים‪ ,‬ותיקי‬
‫הלוחמים ובראשם המח”ט‪ ,‬המג”ד ומפקדי‬
‫הפלוגות וחברי הישובים באזור‪ .‬האנדרטה‬
‫קמה‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬נסיונות הטיוח נמשכו גם בשנים‬
‫הבאות‪ .‬רק ־ב־‪ 2009‬פרסמתי בספרי “ש�ל‬
‫דים בארון” את כל האמת על הקרב‪ ,‬כולל‪,‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬ציטוטים מהדו”חות‬
‫הסודיים ביותר של שתי ועדות חקירה‬
‫מטכ”ליות ‏(ועדת אלרון וועדת כרמון‏)‪.‬‬
‫והפעם באמת נסגר המעגל‪.‬‬
‫אלא שבמהלך טקס הזכרון שהתקיים‬
‫בחודש שעבר התברר לי שנסיונות הטיוח‬
‫והשיכתוב נמשכים גם כיום‪ .‬למשל‪ ,‬יום‬
‫לפני הטקס התקיים ראיון בגלי צה”ל ובו‬
‫טען עמוס גל מקיבוץ יפעת‪ ,‬שהיה מ”מ‬
‫בגדו ד ‪ 13‬במהלך הפתיחה של הקרב‪ ,‬ו�ש‬
‫ארבעה מחייליו נהרגו בשוגג מאש כוח־‬
‫ותינו‪ ,‬כי החיילים שלו נהרגו מאש מארב‬
‫סורי‪ .‬לא יאומן‪ .‬עמוס סיפר לי ולחוקרים‬
‫אחרים בעבר לפחות שלוש פעמים שנ־‬
‫פתחה עליו אש בטעות על־ידי כוחותינו‪.‬‬
‫עמוס גם טען שהמג”ד גנדי היה בכלל‬
‫בחופש ולא היה בקרב‪ .‬למעשה גנדי אכן‬
‫היה בחופשה‪ ,‬אבל השתתף בשלושת ימי‬
‫הלחימה האחרונים בהם פקד על כל הכו־‬
‫חות בשטח (‏(‪ 6‬פלוגות‏)‪ .‬עמוס הגדיל ל�ע‬
‫שות כשטען‪ ,‬כי התקלות בקרב היו “מק־‬
‫ריות”‪ ,‬לא היו פשלות ולא מחדלים‪.‬‬
‫במהלך ערב הזכרון התפרץ אורי הורו־‬
‫ביץ מקיבוץ כפר גלעדי‪ ,‬שהיה מ”פ בגדוד‬
‫‪ ,13‬וטען בתוקף שלא היו מחדלים בקרב‬
‫ושחלק מהנתונים במחקר שלי שגויים‪ .‬כך‬
‫למשל‪ ,‬אני כותב שצה”ל הפעיל מרגמות‬
‫‪ 120‬מ”מ ובפועל לא היתה אפילו מרגמה‬
‫אחת כזאת בגזרה‪ .‬הוא יודע זאת בווד־‬
‫אות‪ ,‬אמר‪ ,‬כי הוא היה זה שכיוון את האש‬
‫הארטילרית‏)‪ .‬כל הלוחמים שהיו באולם‬
‫נחלצו לעזרתי וקבעו שהוא אינו דובר‬
‫אמת‪.‬‬
‫שלפתי את דו”ח ועדת החקירה‬
‫המטכ”לית והקראתי לו‪ ,‬שבקרב מוטילה‬
‫נורו ‪ 370‬פצצות מרגמה ‪ 120‬מ”מ‪ ,‬חלקן‬
‫מעל לראשי חיילינו המסתערים‪ ,‬ושכמה‬
‫מהן פגעו במסתערים‪ .‬מתוך ‪ 31‬החללים‬
‫בימים ‪6‬־‪ 5‬במאי ‪ ,1951‬לפחות חצי נהרגו‬
‫מאש המרגמות הללו שהוא כיוון‪ ,‬ולכן יש‬
‫לו סיבה טובה להכחיש את העובדות‪.‬‬
‫רבים מהנוכחים ניגשו אלי בתום השיחה‪,‬‬
‫נרגשים ונפעמים‪ ,‬ואמרו שזה היה ערב‬
‫מדהים שמתרחש פעם בחיים‪ .‬ישראלה‬
‫לוי‪ ,‬שנולדה כמה חודשים לאחר שאביה‬
‫נפל בקרב ונקראה על שמו‪ ,‬אמרה לי‬
‫שעיניה דומעות‪ ,‬כי לראשונה נודעו לה‬
‫הפרטים המדויקים של נפילתו שהועלמו‬
‫ממנה עשרות שנים‪ .‬כמה לוחמים נרג־‬
‫שים סיפרו לי פרטים מדהימים על מהלך‬
‫הקרב שנצרו בליבם והחליטו לספר אותם‬
‫רק עתה; והם אכן הפתיעו אפילו אותי‪.‬‬
‫העדויות החדשות נרשמות והן נבדקות‪.‬‬
‫מסתבר שאין אפשרות להעלים את‬
‫האמת וסופה שתצוץ ותופיע כשמן על פני‬
‫המים‪ ,‬צריך רק סבלנות שתביא לעשיית‬
‫צדק היסטורי‪.‬‬
‫אריה יצחקי‬
‫תמר בכפר וקצת על העבר‬
‫מיזם תיירותי של שתי נשים ממשפחת שניידמן במושבה כנרת משלב את גידול‬
‫התמרים עם סיפורה של משפחת החלוצים הוותיקה‬
‫קרן גביש‬
‫בתקופות קדומות נחשבו התמרים‬
‫למצרך בסיסי ואף חיוני באזורי המד־‬
‫בר של המזרח התיכון וצפון אפריקה‪.‬‬
‫הפרי המתוק היה חביב במיוחד‬
‫בעיקר תודות לריכוזים הטבעיים‬
‫של הסוכרים והמינרלים בהם נתב־‬
‫רך‪ ,‬ואשר איפשרו לכלכל את האדם‬
‫למשך תקופה ארוכה‪ .‬תמרים הוצעו‬
‫בעת אירוח ואף נקשרו בהם סיפורי‬
‫אהבה מיתיים‪ ,‬שנשזרו בגעגועים‬
‫לנאות מדבר עם מים חיים‪.‬‬
‫גם בימינו שמור לתמר מקום של‬
‫כבוד‪“ .‬תמר בכפר”‪ ,‬החנות של מש־‬
‫פחת שניידמן במושבה כנרת‪ ,‬היא‬
‫תוצר של יותר מ־‪ 100‬שנות עיסוק‬
‫חקלאות‪ .‬המבקרים במקום מוזמנים‬
‫לטעום תמרים‪ ,‬אבל גם תה צמחים‪,‬‬
‫תבלינים בתפזורת‪ ,‬יינות‪ ,‬קונפיטו־‬
‫רות ביתיות‪ ,‬שמנים‪ ,‬מיצים‪ ,‬רטבים‬
‫ופירות יבשים‪ .‬במתחם פועל גם מרכז‬
‫המבקרים השופך אור על סיפור המו־‬
‫שבה דרך סיפורה האישי של משפחת‬
‫שניידמן והתמרים‪.‬‬
‫במרכז מוקרן גם סרט קצר ובו סודות‬
‫גידול התמרים לסוגיהם‪ ,‬שבו משולב‬
‫הסיפור המשפחתי של השניידמנים‪.‬‬
‫המתחם השוכן בצל מטע תמרים רחב‬
‫ידיים‪ ,‬עבר לאחרונה שיפוץ ומתיחת‬
‫פנים‪ .‬במקום מתקיימים גם אירועים‬
‫משפחתיים ומפגשי קבוצות‪ ,‬סדנאות‬
‫יצירה והרצאות‪.‬‬
‫שתי נשים מהמשפחה‪ ,‬ענבל ולילך‪,‬‬
‫הן הרוח החיה מאחורי המיזם ומא־‬
‫רחות את המבקרים‪ .‬ענבל (‏(‪54‬‏) נש�ו‬
‫אה לאילן גולדשטיין‪ ,‬אותו הכירה‬
‫בתקופת שרותה הצבאי‪ .‬אילן‪ ,‬תל־‬
‫אביבי לשעבר שעזב את הכרך הג־‬
‫דול‪ ,‬ביצע מטמורפוזה והפך לחק־‬
‫לאי מהשורה והוא המרכז עתה את‬
‫ענפי החקלאות של המשפחה ‪ -‬רפת‬
‫חלב‪ ,‬בננות‪ ,‬תמרים ומנגו‪ .‬הזוג חובק‬
‫שלוש בנות‪.‬‬
‫“הייתה בבית ציפייה גדולה מאוד‬
‫שאשוב למשק ולחקלאות”‪ ,‬מספ־‬
‫רת ענבל‪“ .‬אולם הצעד הזה נבע גם‬
‫מחיבתי העזה לכנרת ולעשייה החק־‬
‫לאית”‪.‬‬
‫לילך ‏(‪44‬‏) גדלה ברחובות‪ ,‬והיא‬
‫נשואה לרן שניידמן‪ ,‬אחיה של‬
‫ענבל‪ .‬גם במקרה זה נרקם סיפור‬
‫האהבה בצבא‪ ,‬כאשר לילך שירתה‬
‫כמדריכה בבית ספר שדה “כנרות”‬
‫בעמק הירדן‪ .‬רן ולילך חובקים בן‬
‫ובת תאומים‪.‬‬
‫“תמר בכפר” הוקם תחילה בצריף‬
‫קטנטן ליד הבית‪ .‬השתיים‪ ,‬שהיו‬
‫רחוקות מתחום השיווק‪ ,‬פיתחו את‬
‫המיזם לעסק של ממש‪ ,‬שהלך והת־‬
‫רחב למרכז מבקרים חי ותוסס‪.‬‬
‫כשהחנות הפצפונת משכה עוד‬
‫ועוד לקוחות שעלו אליה לרגל‪,‬‬
‫החליטו השתיים להשקיע בה את‬
‫כל מרצן‪ .‬עם תום שנת הפעילות‬
‫הראשונה היתה החנות צרה מל ־‬
‫הכיל את זרם הלקוחות‪ ,‬ויהודה‪,‬‬
‫האב לבית השניידמנים‪ ,‬איתר את‬
‫הפוטנציאל שבבור התחמיץ הני ־‬
‫צב מיותם בסמוך הרפת‪ .‬למרות‬
‫החשש מתגובת המבקרים העירו ־‬
‫ניים לריחות הרפת הקרובה הוחלט‬
‫ללכת עם החזון של יהודה ולקבוע‬
‫את מתחם “תמר בכפר” בנקודה‬
‫שסומנה על ידו‪.‬‬
‫לילך‪“ :‬בדיעבד זו היתה החלטה נה־‬
‫דרת‪ .‬הגדלנו את החנות פי ‪ 5‬והכנסנו‬
‫מוצרים בעלי ערך מוסף‪ ,‬עם ייחודיות‬
‫ועניין‪ .‬מדפי החנות עמוסים בתוצרת‬
‫מגוונת שלא ניתן למצוא בכל סופר־‬
‫מרקט‪ ,‬בעיקר מתוצרת מהגליל‪ ,‬הגו־‬
‫לן והעמקים‪ .‬העזנו גם להביא דברים‬
‫מיוחדים שידברו אל קהל התיירים‬
‫הפוקד את המקום”‪.‬‬
‫על עצמאות וחירות אישית‬
‫חופש האזרחים הוא יחסי • חופש אינו בהכרח עצמאות‬
‫מלי ברוש‬
‫עצמאות‪ :‬אוטונומיה‪ ,‬אי־תלות‪ ,‬חי־‬
‫רות‪ .‬אלו הגדרות צרות וכוללניות‪.‬‬
‫מרגע הלידה איננו עצמאיים‪ ,‬אנו‬
‫תלויים בחלב אמנו‪ .‬אחר כך אנו‬
‫תלויים במדינה‪ ,‬הדואגת לביטחוננו‬
‫הפיזי‪ ,‬לבריאותנו‪ ,‬להגנה על רכושנו‬
‫וליכולתנו להתפרנס‪.‬‬
‫האם במהלך חיינו אנו מגיעים‬
‫לעצמאות אישית? אם היינו נולדים‬
‫ביער‪ ,‬האם היינו שורדים בו ללא‬
‫תלות כלשהי?‬
‫אם כן‪ ,‬המושג עצמאות מתנגח עם‬
‫המושג הישרדות‪.‬‬
‫צילום‪Ukraine travel guide :‬‬
‫‪|| 26‬‬
‫‪2.6.11‬‬
‫האם אני יכול לגדול ולפרנס את‬
‫עצמי ללא תמיכה חברתית כלשהי?‬
‫לספק לעצמי דעת והשכלה ללא בתי‬
‫ספר? האם “ביתי הוא מבצרי” ובו אני‬
‫כביכול עושה ככל העולה על רוחי?‬
‫ומקצועי ‪ -‬האם הוא משענתי לאי־‬
‫תלות?‬
‫החירות האישית שלי מתנגחת בחו־‬
‫פש האישי שלך‪ .‬החופש שלי הוא‬
‫ההגבלה והשיעבוד של האחר‪.‬‬
‫ואם אעשה כל העולה על רוחי‪,‬‬
‫האם תרשה לי להשתלט על כספך‪,‬‬
‫להשתיק את קולך ברבים‪ ,‬להתפרץ‬
‫לכביש ולעצור את מכוניתך? רחוק‬
‫לא נגיע בכאוס הזה‪.‬‬
‫אנחנו עצמאיים בתוך מסגרת חו־‬
‫קית‪ ,‬מדינית וכלל עולמית‪ .‬חוקים‬
‫המתחילים ביחסים שבין אדם לחברו‬
‫ומסתיימים בחובתנו כלפי מוסדות‬
‫השלטון‪ ,‬כדי לאפשר את תפקודו וק־‬
‫יומו למעננו‪.‬‬
‫ובכל זאת‪ ,‬כאן בישראל‪ ,‬לא מעטה‬
‫עצמאותו של הפרט‪ ,‬גם בתוך הוראות‬
‫הסדר החברתי‪.‬‬
‫כל זמן שהפרוטות בכיסך‪ ,‬אתה‬
‫תוכל ליהנות במידת מה של עצמ־‬
‫אות‪.‬‬
‫לא תרעב‪ ,‬ידאגו לבריאותך‪ ,‬תלך‬
‫לבית ספר ולאוניברסיטה‪ ,‬תוכל‬
‫להלך חופשי ברחובה של עיר‪ ,‬ידאגו‬
‫לפרנסתך ובבוא העת אף לזקנתך‪.‬‬
‫לא בלי תשלום‪ .‬אתה חייב במיסים‪,‬‬
‫אינך יכול לספק הכול לעצמך‪ ,‬אתה‬
‫תלוי בחברת החשמל‪ ,‬בתקשורת‪ ,‬בכ־‬
‫בישים‪ ,‬ברופאים‪ ,‬בחנויות מזון ובגדים‪.‬‬
‫זוהי מערכת שבה המדינה תלויה‬
‫באזרחיה ואלו נאחזים בה‪.‬‬
‫ומהי מידת העצמאות שלנו האזרחים?‬
‫האם אנו בעלי רכוש פרטי?‬
‫כן‪ .‬אך אדמתנו לא תמיד בבעלותנו‬
‫השלמה‪ .‬מדינת ישראל מחזיקה תחת‬
‫חסותה את מרבית שטחי הארץ ‪ -‬אד־‬
‫מות מינהל‪.‬‬
‫ובכן‪ ,‬חופש האזרחים הוא יחסי‪.‬‬
‫חופש אינו בהכרח עצמאות‪.‬‬
‫האם אנו נהנים מחופש הדיבור? כן‬
‫ולא‪ .‬כן‪ ,‬כל זמן שאינך פוגע ברגשות‬
‫הזולת ואינך בוגד בערכי העם והאו־‬
‫מה וגם כאן הגבולות מטושטשים‪.‬‬
‫אי אפשר להגיע למצב ש”כל איש‬
‫הישר בעיניו יעשה”‪.‬‬
‫יש צורך להלך על הגבול הדק בין‬
‫תחושת החירות והעצמאות של הפרט‬
‫לבין קיומה של מדינה מעוגנת בחו־‬
‫קים ובת־קיימא‪.‬‬
‫אז פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש‬
‫שהוא עם ומתחיל ללכת‪.‬‬
‫רק שלא ייפול‪.‬‬
‫אלופת הרפתות‬
‫התאחדות מגדלי הבקר הכתירה את אלופת הרפתות המשפחתיות בתנובת חלב‪ :‬הרפת‬
‫השייכת לעומר נוביץ ממושב מרחביה‬
‫יחיעם אמי"ר‬
‫מהתאחדות מגדלי הבקר בישראל נמסר‬
‫סיכום נתוני החלב לשנת ‪ :2010‬בתואר‬
‫הרפת המשפחתית המניבה ביותר שייכת‬
‫לעומר נוביץ ממושב מרחביה‪ ,‬בה כל פרה‬
‫מייצרת ‪ 13,874‬ק”ג חלב בממוצע בשנה!‬
‫בתואר אלופת יצרניות החלב זכתה‬
‫הפרה “סופה” מקיבוץ כרמיה שבעוטף‬
‫עזה שיצרה ‪ 21,400‬ליטר חלב בשנה!‬
‫למרות המצב הביטחוני המתוח‪ ,‬והסקאדים‬
‫הנוחתים באזור מידי פעם זוכה בתואר‬
‫הפרה מניבה תנובה ברמה‪ ,‬זו שנה שנייה‬
‫ברציפות!‬
‫רפת קיבוץ סעד‪ ,‬זכתה בתואר הרפת‬
‫השיתופית המניבה ביותר וסיימה עם‬
‫ממוצע של ‪ 14,402‬ק”ג חלב לפרה‪ .‬הרפת‬
‫הגדולה ביותר בישראל נמצאת בשותפות‬
‫הקיבוצים יפעת‪ ,‬מרחביה ומגידו בעמק‬
‫יזרעאל‪ ,‬המונה ‪ 1,119‬פרות‪ .‬בתואר הפרה‬
‫המבוגרת ביותר “ארגמן” מרפת גלאון‬
‫שנולדה בשנת ‪.1996‬‬
‫הפרה “עילן” מקיבוץ חפציבה זכתה‬
‫בתואר הפרה עם תנובת החיים הגדולה‬
‫בישראל לשנת ‪ ,2010‬עם ‪ 162,783‬ליטר‬
‫ו‪ 10 -‬המלטות (תחלובות)‪“ .‬עילן” היא אם‬
‫ל‪ 13-‬צאצאים‪ .‬המליטה בחייה ‪ 2‬זוגות‬
‫תאומים‪ ,‬מצב נדיר בפרות ויש לה כבר‬
‫דור ‪ 5‬ברפת חפציבה‪ .‬היא בת ‪ 13‬ונולדה‬
‫באוגוסט ‪.1997‬‬
‫מומי כהן‪ ,‬מנהל רפת חפציבה אומר‪,‬‬
‫כי “עילן” הינה פרה מיוחסת וסנובית‪,‬‬
‫דורשת יחס וטיפול מיוחד‪ ,‬ומקבלת אותו‪,‬‬
‫עקב מעמדה הרם!‬
‫יעקב בכר‪ ,‬מנכ”ל התאחדות מגדלי‬
‫הבקר בישראל אומר‪ ,‬כי הפרה הישראלית‬
‫נחשבת לשיאנית העולם בייצור חלב שומן‬
‫וחלבון חלב‪ ,‬וכי ייצור החלב בישראל‬
‫עומד על ‪11,381‬ליטר בממוצע לפרה‪.‬‬
‫הפרה הישראלית עברה אף את הפרה‬
‫ההולנדית והאמריקאית (ייצור החלב‬
‫בארה”ב עומד על כ‪ 10,080 -‬ליטר לפרה‬
‫בשנה ובאירופה המערבית על ‪8,000‬‬
‫ליטר לפרה לשנה)‪ .‬פרת החלב ההולנדית‬
‫המפורסמת בכל העולם מייצרת פחות מ‪-‬‬
‫‪ 90%‬מרכיבי חלב אלה בתנובתה השנתית‬
‫בהשוואה לפרה הישראלית‪ ,‬זאת למרות‬
‫העובדה שהיא מניבה בתנאי אקלים‬
‫וסביבה נוחים יותר‪.‬‬
‫בכר מוסיף‪ ,‬כי העלייה המתמשכת בכמות‬
‫ואיכות החלב בישראל נובעת ממאמץ של‬
‫מו”פ (מחקר ופיתוח)‪ ,‬מידע גנטי ומאמץ‬
‫בשיפור הזנת הפרות‪ ,‬הדרכת הרפתנים‬
‫והשקעה גדולה בממשק של מבני הפרות‬
‫ותנאי מחייתן‪ .‬תכולת החלבון והשומן‬
‫בחלב מהווה את אחד המדדים המשפיעים‬
‫על איכות החלב‪ ,‬טעימותו ויעילות הייצור‬
‫שלו‪ .‬עוד אומר בכר‪ ,‬כי בהשוואה לתכולת‬
‫החלב בתחילת שנות ה‪ ,90 -‬עלתה‬
‫איכותו‪ :‬בליטר חלב המיוצר כיום‪ ,‬כ‪-‬‬
‫‪ 10%‬יותר חלבון וכ‪ 20% -‬יותר שומן חלב‪,‬‬
‫הישג בקנה מידה בינ”ל‪ ,‬זאת תוך המשך‬
‫עלייה מתמדת בתנובה השנתית של הפרה‬
‫הישראלית‪ ,‬וכן עלייה מתמדת במדדים‬
‫המעידים על בריאות הפרה ומשפיעים על‬
‫רמת איכות החלב‪ .‬עדר החלב הישראלי‬
‫מונה כ‪ 125,000 -‬פרות אשר תייצרנה‬
‫בשנת ‪ 2011‬כ‪ 1,325 -‬מיליון ליטר חלב‬
‫(עלייה של כ‪ 6% -‬ביחס לשנה קודמת)‪.‬‬
‫אוכלוסיית ישראל מונה ‪ 7.7‬מיליון‬
‫תושבים‪ ,‬הצורכים קרוב ל‪ 170 -‬ליטר‬
‫לנפש מוצרי חלב (מגולם) בשנה‪.‬‬
‫(לצורך השוואה‪ :‬בארה”ב‪ 250 -‬ליטר‬
‫לנפש‪ ,‬בשוודיה‪ 300 -‬ליטר לנפש‪,‬‬
‫בהולנד‪ 250 -‬ליטר לנפש‪ ,‬באיטליה ‪263‬‬
‫ליטר לנפש)‪.‬‬
‫‪ 21,400‬ליטר חלב בשנה‪ .‬הפרה סופה מקיבוץ כרמיה‪ .‬צילום‪ :‬יורם שפירר‬
‫‪|| 28‬‬
‫‪2.6.11‬‬
‫יעקב בכר‪ .‬צילום‪ :‬עמי רוז'נסקי‬
‫עומר נוביץ' מרחביה‪ ,‬הרפת המושבית עם תנובת החלב הגבוהה‪ .‬צילום‪ :‬דוד עינב‬
‫עילן מקיבוץ חפציבה‪ .‬צילום‪ :‬דוד עינב‬
‫סיפור‬
‫הקאנטוניסט האחרון‬
‫מאז שנודע לו כי דם יהודי זורם בעורקיו‪ ,‬כליותיו ייסרוהו‪ .‬מדי‪-‬פעם עצם את עיניו‬
‫ותמונות וקולות מבעיתים שבו להטרידו‪ :‬רבנים מזוקנים הושלכו באמצע התפילה מבית‪-‬‬
‫הכנסת לרחוב ואספסוף מקומי עט עליהם בשוטים‪ ,‬שפילחו את האוויר בשריקות חדות‪.‬‬
‫ישראל זמיר‬
‫זאביק הגיע לשנתו המאה‪ .‬הוא עמד יחף‬
‫מול הראי והציץ בדיוקנו‪ .‬כמעט עירום‬
‫היה כשתחתוני “גולדה” רחבים ורפויים‬
‫תלויים סביב חלציו‪ .‬מזמן לזמן הושיט‬
‫יד רועדת והרים אותם לבל יחליקו מטה‪.‬‬
‫בחוץ החל לרדת גשם וריח של עלים רחוש‬
‫צים שטף את הישוב‪.‬‬
‫“זה גשם זה?” מלמל ונזכר בסופות העש‬
‫זות שפקדו את ערבות קווקז מדי חורף‪.‬‬
‫לרגע הציץ בראי‪ .‬זקנו צמח פרא והוא‬
‫נטל מספריים וניסה ליישרו‪ .‬לעיתים‬
‫קיצץ יתר על המידה‪ ,‬יצר מדרגה ונאש‬
‫לץ שוב לקצץ וליישר‪ .‬מדי יום קיבל את‬
‫העיתון היומי‪ ,‬הניח עליו זכוכית‪-‬מגדלת‬
‫וקרא את החדשות‪ .‬הוא התעכב במיוחד על‬
‫עמודי המסגרות השחורות ולמד לדעת מי‬
‫כבר החזיר את נשמתו לבורא‪-‬עולם ומי‬
‫עדיין נושם ובועט‪ .‬לדבריו‪ ,‬מלאך‪-‬המוות‬
‫עקף את שרידי דורו‪ :‬רוב הנפטרים נמנו‬
‫עם בני השמונים ומטה‪.‬‬
‫זאביק ִהרּבה להתגרד‪ .‬גופו הכחוש והלבן‬
‫כוסה שריטות‪ ,‬כתמים אדומים‪ ,‬מורסות‪,‬‬
‫צלקות‪ ,‬שלפוחיות ומיני גבשושיות‪ .‬לפי‬
‫בקשתו‪ ,‬נגר הקיבוץ התקין לו מטה‪-‬גיש‬
‫רוד‪ ,‬שקצהו כפוף ומשונן‪ .‬בעזרתו הגיע‬
‫אל כל ֶחלקי גבו הרחב והתגרד להנאתו‪.‬‬
‫הייתה לו ידידה צעירה‪ ,‬דלינק’ה‪ ,‬כבת‬
‫שבעים‪ ,‬שמאית‪-‬קרקע‪ ,‬שערכה על גבו‬
‫שרטוטי פרצלציה וסימנה מגרשים‪ .‬זאש‬
‫ביק מדי‪-‬פעם הציץ במפה וניווט אותה‬
‫להנאתו‪:‬‬
‫“דלינק’ה‪ ,‬גשי לחלקה מספר שש‬
‫והדרימי לפינה המזרחית של חלקה מספר‬
‫תשע‪ ”.‬היא מילאה אחר הוראותיו וקירצש‬
‫פה את גבו עד זוב דם‪ .‬אך גם דליה כבר‬
‫הלכה לעולמה ואחריה באה דבוריק‪ ,‬שלש‬
‫אחר כול גירוד ליקקה את דמו הזב ומרחה‬
‫עליו קרם‪-‬גוף‪ .‬מדי‪-‬פעם‪ ,‬אחות‪-‬הקיבוץ‬
‫ביקרה בדירתו והתקשתה להבין כיצד‬
‫הוא פוצע עצמו ומכתים בדם את מצעיו‬
‫הפרחוניים‪ .‬הוא לא סיפר לה על ה”הנשק‬
‫הסודי” שטמן מתחת למזרן‪.‬‬
‫זאביק נמנה עם הללו שלא ִהרבו להתש‬
‫לונן‪ .‬גבו רחב‪ ,‬כתפיו חסונות‪ ,‬אפו קצרצר‬
‫ומבנה פניו סלאבי שהזכיר קולאקים רוש‬
‫סיים‪ .‬איש לא האמין שהוא מתקרב למאה‪.‬‬
‫חלק משערו נשר והעור‪ ,‬בקצות מרפקי‬
‫ידיו‪ ,‬התדלדל לשתי שקיות שהזכירו כרש‬
‫בולתו של תרנגול זקן‪ .‬חרף בגידת הגוף‪,‬‬
‫זאביק היה צלול וזכה להערצתן של נשים‪.‬‬
‫‪|| 30‬‬
‫‪2.6.11‬‬
‫תמיד נמצאה מעריצה‪ ,‬שזכרה לו חסד‪-‬‬
‫נעורים‪ ,‬מן הימים שהיה שומר‪-‬שדות ולא‬
‫אחת דלק אחר גנבים‪ ,‬הגיע אל מרכזו של‬
‫כפר‪-‬ערבי והשיב את העדר לבעליו‪ .‬איש‬
‫לא העז להתגרות בו‪ .‬הכפריים שמעו על‬
‫מעמדו הרם מפי הבריטים‪ ,‬חלקו לו כבוד‬
‫רב וכינוהו בחיבת‪-‬מה‪“ :‬החתיאר‪-‬היהוש‬
‫די”‪.‬‬
‫זאביק ִהרבה לשכב בעיניים עצומות‪,‬‬
‫לא ער ולא ישן במעין עילפון‪ .‬מדי‪-‬פעם‬
‫דיבר אל לינה‪ ,‬שילדה את בתו זויה בעלת‬
‫התלתלים הזהובים‪ .‬היא לא היתה בתו‬
‫היחידה‪ .‬בשעתו פיקד על גדודי קוזאקים‬
‫בקווקאז‪ ,‬בארמניה‪ ,‬באז’רביג’אן ‪ ,‬בטיבש‬
‫ליסי ובמקומות רבים‪ .‬הם ִהרבו לפרוץ‬
‫אל בתי היהודים‪ ,‬לאנוס את נשותיהם‪,‬‬
‫את בנותיהם‪ ,‬ואספסוף מקומי השלים את‬
‫המלאכה ובזז מכול הבא ליד‪.‬‬
‫כשאתה נחטף מבית הוריך בגיל עשר‬
‫ומשרת חצי יובל שנים בצבא הצאר – אתה‬
‫מאמין באמונה שלימה‪ ,‬כי היהודים רצחו‬
‫את ישוע ויש להכחידם מעל פני האדמה‪.‬‬
‫“זאביק‪ ,‬יש לך בכלל מושג‪ ,‬כמה צאצש‬
‫אים השרצת בחייך?” שאלתי אותו יום‬
‫אחד‪ ,‬והוא חייך ומשך בכתפיו‪.‬‬
‫“ילדים שלי מתרוצצים להם להנאתם‬
‫בערבות קווקז‪ ,‬אוקראינה‪ ,‬מולדבה‪ ,‬קזאש‬
‫חסטן‪ ,‬היכן לא? הון עתק הייתי משלם כדי‬
‫לפגוש אותם‪”...‬‬
‫שנודע לו כי דם יהודי זורם בעורקיו‪,‬‬
‫כליותיו ייסרוהו‪ .‬מדי‪-‬פעם עצם את עיניו‬
‫ותמונות וקולות מבעיתים שבו להטרידו‪:‬‬
‫רבנים מזוקנים הושלכו באמצע התפילה‬
‫מבית‪-‬הכנסת לרחוב ואספסוף מקומי עט‬
‫עליהם בשוטים‪ ,‬שפילחו את האוויר בשש‬
‫ריקות חדות‪.‬‬
‫כשהתגעגענו לאיזה צ’יזבט‬
‫מלווה בקוניאק נכנסנו לבקרו‬
‫בראשית שנות החמישים של המאה‬
‫העשרים‪ ,‬זאביק התגורר סמוך לצריפים‬
‫שלנו‪ ,‬קיבוצניקים צעירים‪ ,‬שאך שבו‬
‫ממלחמת תש”ח‪ .‬מדי‪-‬פעם‪ ,‬כשהתגעגענו‬
‫לאיזה צ’יזבט עסיסי מהול בלגימת קוניש‬
‫אק או וודקה‪ ,‬נכנסנו לבקרו‪.‬‬
‫הוא סיפר‪ ,‬שנולד בשנ ת ‪ ,1850‬ואנו ח�ש‬
‫בנו‪ ,‬כי מן הראוי היה לארגן מסיבת יומולש‬
‫דת במלאות לו מאה שנה ובהשתתפות כל‬
‫הקיבוץ‪ .‬ככלות‪-‬הכול‪ ,‬כמה חברי‪-‬קיבוץ‬
‫מגיעים לגיל כה מופלג כשהם נושאים‬
‫על גבם סיפור חיים מרתק כל‪-‬כך? לדברי‬
‫רופאת‪-‬הקיבוץ‪ ,‬איחרנו את המועד‪ .‬על‪-‬‬
‫אף צלילות מוחו אין לו שליטה מלאה על‬
‫גופו והוא עלול להירדם באמצע המסיבה‬
‫או חלילה לא לשלוט בסוגריו‪ .‬להערכש‬
‫תה‪ ,‬מוטב לפרסם קורותיו בעלון‪-‬הקיש‬
‫בוץ‪ .‬כסקרן בלתי נלאה‪ ,‬הרביתי לבקרו‪,‬‬
‫לשמוע את סיפוריו‪ ,‬לרשום ולאחות קרעי‬
‫זיכרונותיו ליריעת‪-‬חיים אחת‪ ,‬כשאני‬
‫נעזר בספרי ההיסטוריה‪.‬‬
‫באמצע המאה התשע‪-‬עשרה‪ ,‬הקיסר ניש‬
‫קולאי הראשון עלה לשלטון וערך מסע‪-‬‬
‫היכרות בממלכתו החדשה‪ .‬מסקנותיו היו‪,‬‬
‫כי היהודים השתלטו על ארצו והקימו‬
‫מדינה בתוך מדינה‪ .‬הם חוכרי‪-‬אדמות‬
‫האיכרים‪ ,‬סוחרים ברכושם‪ ,‬קבלנים‪ ,‬מחש‬
‫זיקי פונדקים‪ ,‬בעלי מלאכה‪ ,‬ואם תרצו‪:‬‬
‫מוצצי דמם של האיכרים‪ .‬לבושם מגוחך‪,‬‬
‫שפתם מוזרה והם נאחזים בסבך של מצוות‬
‫ומנהגים משונים‪ .‬דתם מבטיחה‪ ,‬שבבוא‬
‫המשיח‪ ,‬ענן יצנח משמיים‪ ,‬ייטול אותם‬
‫עימו כל הדרך לפלסטינה‪ .‬הקיסר לא שבע‬
‫נחת ממעמדם‪ .‬עם זאת‪ ,‬הודה כי זהו גזע‬
‫מוכשר ותהה‪ ,‬כיצד להפוך אותם לגורם‬
‫בונה ממלכה‪.‬‬
‫לאחר מחשבה מעמיקה‪ ,‬הגיע למסקנה‪,‬‬
‫שאם יגייס לצבאו נערים יהודים בגילאי‬
‫עשר ומעלה‪ ,‬והללו ישרתו בצבאו במשך‬
‫עשרים וחמש שנה – יעלה בידו להמיר את‬
‫דתם‪ ,‬לשטוף את מוחם ולבוללם‪ .‬הילדים‬
‫יפוזרו בין משפחות אומנות‪ ,‬יחיו בקש‬
‫סרקטינים צבאיים ובגיל שמונה‪-‬עשרה‬
‫יגויסו לצבא למשך עשרים וחמש שנה‪.‬‬
‫כך יקום דור חדש של צעירים‪ ,‬שיתרום‬
‫רבות למדינה‪ .‬למען השוויון‪ ,‬גזירת השש‬
‫רות הצבאי חלה גם על ילדים נוצריים‪ ,‬אך‬
‫במכסה פחותה‪.‬‬
‫היהודים זועזעו עמוקות והבינו כי‬
‫המטרה היא אחת – שמד‪ .‬עשרים וחמש‬
‫שנות שירות בצבא הצאר תבאנה למש‬
‫חיקה מוחלטת של המסורת היהודית‬
‫ולטרגדיות קשות מנשוא‪ .‬זאביק ציין‪,‬‬
‫כי ניקולאי הראשון רשם דף שחור‬
‫בהיסטוריה היהודית‪ .‬משיצאה הפקודה‪,‬‬
‫מיהרו ראשי הקהילות היהודיות לשלוח‬
‫שתדלנים לפטרבורג ולוורשה‪ ,‬אך כל‬
‫ניסיונותיהם לשחד שרים לשינוי פקוש‬
‫דות הקיסר‪ ,‬עלו בתוהו‪ .‬החלטתו היתה‬
‫נחושה ונחרצת‪.‬‬
‫על כל קהילה יהודית הוטלה מכסת‪-‬‬
‫גיוס ואותם נערים יהודים נחטפו מבש‬
‫תיהם ונשלחו אל קנטונים מרוחקים‪ .‬נער‬
‫בן שתים‪-‬עשרה‪ ,‬שישהה שש שנים אצל‬
‫משפחה נוצרית ועוד עשרים וחמש שנה‬
‫בצבא – ינותק כליל מדתו וממסורתו‪.‬‬
‫“איזה מין יהודי נפגוש‪ ,‬מקץ שלושים‬
‫ואחת שנה‪ ,‬לאחר שיתערבב בגויים?”‬
‫שאלו היהודים את עצמם‪ ,‬והתאבלו עליש‬
‫הם כאילו נפטרו מן העולם‪.‬‬
‫השלטונות מינו לכל קהילה “חוטפים”‬
‫שכונו “חאפרים”‪“ ,‬שכירי‪-‬קהל”‪ .‬תפקיש‬
‫דם היה למלא את מכסת המגויסים שקבע‬
‫הקיסר‪ .‬הללו חטפו ילדים יהודים וקיבלו‬
‫תשלום נכבד בעבור כל ילד‪ .‬מכסת הנחטש‬
‫פים – שלושים ילדים לכל אלף תושבים‬
‫יהודים‪.‬‬
‫ראשונים נחטפו ילדים יתומים‪ ,‬אחריש‬
‫הם ילדים ממשפחות עניות‪ ,‬ואם המכש‬
‫סה לא התמלאה – נחטפו ילדים בדרש‬
‫כם ל”חדר” או בשובם ממנו‪ .‬העשירים‬
‫התחמקו מן הגזירה במתן שוחד נדיב‬
‫לחוטפים‪ .‬צוותי החוטפים מנו שוטרים‬
‫רוסיים ו”חאפרים” יהודיים‪ .‬להערכת‬
‫זאביק‪ ,‬כארבעים אלף ילדים יהודיים‬
‫בוללו בעל‪-‬כורחם‪ .‬הוא סיפר שבאחד‬
‫הבסיסים הצבאיים פגש ילד מקייב‪ ,‬שהוש‬
‫בא לבית‪-‬הכנסת המקומי‪ ,‬הועמד לפני‬
‫ארון‪-‬הקודש הפתוח כשהוא עטוף טלית‬
‫ולבוש קיטל – חלוק לבן‪ ,‬שיהודים נהגו‬
‫ללבוש ב”ימים‪-‬נוראים”‪ .‬ה”חאפרים”‬
‫דאגו לכרוך תפילין על מצחו וזרועו‬
‫אף‪-‬על‪-‬פי שהיה רק בן שתים‪-‬עשרה‪.‬‬
‫נרות הודלקו‪ ,‬קול שופר בקע והילד‬
‫נאלץ להישבע אמונים לשלטונות הצבא‬
‫– ברכה שחיבר רב‪”-‬חאפר”‪ .‬התפילה‬
‫הסתיימה במילים‪“ :‬כדת משה וניקולאי‬
‫הראשון ירום הודו‪”.‬‬
‫ישראל זמיר‬
‫היהודים החלו להחביא את‬
‫בניהם‬
‫באחת הערים‪ ,‬קונסטאנטין‪-‬ישן בפלך‬
‫ווהלין‪ ,‬יהודים התמרדו נגד אותה גזירה‬
‫בתקווה שאחריהם יתמרדו יתר קהילות‬
‫ישראל‪ ,‬אך הדבר לא קרה‪ .‬המורדים נאי‬
‫סרו ונשפטו לתקופות מאסר ארוכות‪ .‬היו‬
‫קהילות שבחרו לפנות ישירות אל הקי‬
‫דוש‪-‬ברוך‪-‬הוא ועשו‪“ :‬מעשה רב” – כתבו‬
‫מכתבי‪-‬קובלנה לאלוהי‪-‬ישראל ותחבו‬
‫אותם בין אצבעות רגליהם של נפטרים‬
‫לפני הקבורה‪ ,‬שיעבירו ימסרו את הבקי‬
‫שה ל”מלכותא דרקיע”‪ .‬אף כאן התערבו‬
‫השלטונות וראו בכך מרידה במלכות‪.‬‬
‫זאביק התעייף והשתתק‪ .‬מישהו מילא‬
‫את כוסו וודקה והוא שתה לרוויה ומחה את‬
‫פיו בשרוולו‪ ,‬כפי שנהג בעודו קצין‪.‬‬
‫זאביק נולד בברדיצ’ב ולמד ב”חדר”‪.‬‬
‫בהגיעו לגיל עשר‪ ,‬אביו יעקב החליט‬
‫להחביאו בעליית‪-‬הגג של ביתו‪ .‬מדי‪-‬‬
‫ערב‪ ,‬התגנב אליו‪ ,‬דאג להביא לו אוכל‬
‫חם ולאור נר לימדו חומש‪ ,‬תפילות ופרקי‬
‫אלה כבדה עמדה ליד מיטת האב‬
‫מקרא‪ָ .‬‬
‫והוא הבטיח להלום בראשו של כל מי שיי‬
‫נסה לגעת בבנו‪.‬‬
‫באחד הלילות‪ ,‬כשהרוח שרקה וגשם‬
‫זלעפות ירד‪ ,‬ארבעה חיילים אוקראינים‬
‫השעינו סולם גבוה מחוץ לבית‪ ,‬הגיעו‬
‫עד עלית‪-‬הגג‪ ,‬פרצו חלון אטום‪ ,‬נכנסו‬
‫פנימה‪ ,‬סתמו את פיו של זאביק במטלית‪,‬‬
‫כפתו את ידיו ורגליו‪ ,‬הכניסוהו לתוך שק‬
‫והורידוהו בזהירות למרכבה שיצאה בדי‬
‫הירה מזרחה‪ .‬ההורים אפילו לא התעוררו‪.‬‬
‫יעקב הכיר היטב את ה”חאפר” העירוני‬
‫ולמחרת‪-‬היום דרש ממנו שיחזיר את בנו‬
‫לאלתר‪ .‬האיש ניסה להסביר‪ ,‬כי הדבר‬
‫אינו בשליטתו ויעקב היכה בו עד ששבר‬
‫את שתי ידיו‪ .‬יעקב היה ידוע בכוחו הרב‬
‫ובמזגו הסוער‪.‬‬
‫זאביק נעלם ובבית‪-‬הכנסת המקומי‬
‫אמרו עליו “קדיש”‪ .‬אביו סיפר‪ ,‬כי האל‬
‫אינו מסוגל להשלים עם גזירה כה מחי‬
‫פירה והוסיף ל”תפילת‪-‬שחרית” תפילה‬
‫מיוחדת לשיבת הבן‪ .‬שתיקת האל התמשי‬
‫כה וגררה בלב האב הרהורי‪-‬כפירה‪ .‬אשתו‬
‫חנה‪-‬ביילה נפלה למשכב ואט אט החלה‬
‫לדעוך‪.‬‬
‫יעקב קנה סוס‪ ,‬מרכבה ובתחילת האביב‬
‫הודיע‪ ,‬כי הוא יוצא לבקש את בנו ולא‬
‫ישוב בלעדיו‪ .‬הוא גזז את פאותיו‪ ,‬לבש‬
‫בגדי גוי‪ ,‬נטל כלי‪-‬עבודה‪ ,‬שיוכל להתי‬
‫פרנס ויצא לדרך‪ .‬בערבים התאכסן בבתי‪-‬‬
‫איכרים ובהיותו חרש‪-‬ברזל מיומן‪ ,‬פרזל‬
‫סוסים‪ ,‬תיקן מחרשות‪ ,‬אטם אסמי‪-‬תבוי‬
‫אות ותיקן גדרות פרוצות‪.‬‬
‫שאלתי את זאביק אם אביו שמר על‬
‫מצוות התורה ואכל כשר והוא הבהיר‪ ,‬כי‬
‫אלוהי‪-‬ישראל בגד בו‪ ,‬לקח ממנו את בנו‬
‫יחידו ומדוע שישמור לו אמונים? יעקב‬
‫הגיע לקייב‪ ,‬בתקווה שיצליח לברר אצל‬
‫השלטונות להיכן נשלחים הילדים החטוי‬
‫פים‪ ,‬אך העלה חרס בידו‪ .‬בדרכו התארח‬
‫אצל משפחות יהודיות ושמע מפי רבי‬
‫ני‪-‬העיירות שהללו השלימו עם הגזירה‪,‬‬
‫בבחינת‪ :‬עונש משמיים על חטאי אבות‪-‬‬
‫אבותיהם‪ .‬אף אשתו לא האמינה כי בכוחו‬
‫למצוא את בנם‪ .‬לדבריה‪ ,‬רוסיה היא ארץ‬
‫רחבת‪-‬ידיים‪ ,‬ולך וחפש מחט בערמת‬
‫השחת‪.‬‬
‫וכך‪ ,‬מדי שנה‪ ,‬בחודשי אביב וקיץ‪ ,‬יעקב‬
‫בילה בחיפושים נואשים אחר בנו‪.‬‬
‫כרכרת החוטפים עצרה במחנה‪-‬צבאי‬
‫מדי‪-‬ערב‪ .‬החיילים האביסו את הסוסים‪,‬‬
‫‪|| 32‬‬
‫‪2.6.11‬‬
‫שלפו את זאביק מן השק‪ ,‬האכילוהו‪ :‬לחם‪,‬‬
‫נקניק‪ ,‬והשקוהו מים‪ .‬בשעתו שמע מאי‬
‫ביו על חטיפת ילדים יהודים לשירות‪-‬‬
‫צבאי והבין כי נמנה בין הנחטפים‪ .‬הוא‬
‫סיפר שהגיע לקזחסטאן‪ ,‬לביתו של קצין‪,‬‬
‫שהתמנה למאמצו‪ .‬תחילה סירב לאכול‬
‫בשר חזיר ונכלא במרתף‪-‬ביתו למשך יוי‬
‫מיים‪.‬‬
‫“רק ישו הנוצרי מסוגל לדאוג לך‪ .‬בלעי‬
‫דיו – תגווע מרעב‪ ”,‬אמר לו הקצין‪.‬‬
‫לאחר יומיים זאביק נשבר‪ ,‬קיבל פרוסת‬
‫לחם מרוחה בשומן חזיר ואכל‪ .‬הוא הבין‬
‫שאם רצונו לשרוד עליו למלא אחר הורי‬
‫אות משפחת הקצין‪ .‬בימי ראשון הלך עם‬
‫משפחת הקצין לכנסייה ובמרוצת השנים‬
‫החל להתנהג כילד נוצרי לכל‪-‬דבר‪ .‬הוא‬
‫קרא לכריסטינה “אימא” ולבעלה “אבא”‬
‫והם כינו אותו פוליה‪.‬‬
‫עד גיל שש‪-‬עשרה פוליה עבר אימונים‬
‫צבאיים ואף שירת את אביו הקצין‪ :‬צחצח‬
‫את נעליו‪ ,‬הבריק את דרגותיו וניקה את‬
‫משרדו‪ .‬בגיל שש‪-‬עשרה‪ ,‬פוליה היה גבה‪-‬‬
‫קומה‪ ,‬רחב‪-‬גרם וסופח לאחד הגדודים‬
‫הלוחמים‪ .‬בהיותו אמיץ‪-‬לב‪ ,‬נועז‪ ,‬ברבות‬
‫השנים התמנה לקצין‪ .‬בשנ ת ‪ 1877‬הק�י‬
‫סר אלכסנדר השני‪ ,‬לחם בתורכים ופוליה‬
‫פיקד על גדוד‪ ,‬שהגיע עד שערי איסטנבי‬
‫ול – בירת תורכיה‪ ,‬אך פרי ניצחונם נשלל‬
‫מהם בגלל התערבותה של אנגליה‪.‬‬
‫יום אחד נודע‪ ,‬כי אלכסנדר השני נרצח‬
‫ובנו אלכסנדר השלישי עלה על כס השלי‬
‫טון‪ .‬לדבריו‪ ,‬יד היהודים ברצח אביו‪ ,‬והוא‬
‫עודד את הצבא לפרוע ביהודים‪ .‬זאביק‬
‫סיפר שבאודסה‪ ,‬ביום השלישי לפרעות‪,‬‬
‫המשטרה המקומית אסרה כשמונה‪-‬מאות‬
‫פורעים וביניהם כמאה וחמישים יהודים‪.‬‬
‫השוטרים לא הבחינו בין פורעים למגיי‬
‫נים וכלאה את כולם בתוך שלוש אוניות‬
‫– מעין בית‪-‬סוהר שט‪ .‬אף יהודי לא יצא‬
‫משם חי‪ .‬כולם נרצחו ונזרקו לים‪ .‬לדברי‬
‫זאביק‪ ,‬פוגרומים נערכו בחמישים כפי‬
‫רים יהודיים בפלכי קייב‪ ,‬ווהלין ופודוי‬
‫ליה‪ .‬זאביק זכר שיום אחד הגיע עם גדודו‬
‫לברדיצ’ב ולא ידע שזו עיר מולדתו‪ .‬בתי‬
‫חנת‪-‬הרכבת קיבלו את פניהם אלפי שוטי‬
‫רים יהודים מזויינים באלות‪ ,‬שלא נתנו‬
‫להם לרדת מהרכבת‪.‬‬
‫“החלטתי לוותר על ברדיצ’ב והמשכנו‬
‫לקישינב‪ ”,‬סיפר‪“ .‬בדיעבד‪ ,‬אילו ירדי‬
‫נו מהרכבת בברדיצ’ב – ייתכן שמראות‬
‫העיר היו מזכירים לי את עברי‪ .‬ייתכן‪ ,‬אך‬
‫לא בטוח‪”.‬‬
‫זאביק הסביר כי בחלומותיו הפרועים‬
‫ביותר לא תיאר לעצמו שהוא יהודי‪“ .‬כל‬
‫שידענו לומר‪‘ :‬הכה ביהודים והצל את רוי‬
‫סיה!’”‬
‫עשרים וחמש שנה חלפו ויעקב הנואש‬
‫יצא לקזחסטאן‪ .‬הוא שמע כי מצויים שם‬
‫מחנות‪-‬צבא‪ ,‬שבהם שהו פעם “קנטוניסי‬
‫טים”‪ .‬הוא ימלא את מרכבתו במשקאות‬
‫חריפים ויציעם לחיילים‪ ,‬בתקווה שישמע‬
‫משהו על בנו‪ .‬היוכל לזהותו? האם זאביק‬
‫הוא גבה‪-‬קומה‪ ,‬רחב‪-‬כתפיים כמותו או‬
‫שמא דק גזרה וחיוור כאימו? בליל של‬
‫מחשבות הציף אותו‪ .‬הדרך היתה מלאה‬
‫סלעים ומהמורות‪ .‬גלגלי המרכבה זינקו‬
‫וחרקו‪ .‬יעקב האט את סוסו‪ .‬דרך כזו עלוי‬
‫לה להסתיים באופן שבור‪ ,‬הרהר‪.‬‬
‫לאחר מסע ממושך ומייגע‪ ,‬הגיע לחוף‬
‫הים‪-‬הכספי‪ .‬קור כבד שרר‪ ,‬השמש שקעה‬
‫ופתיתי שלג כבדים צנחו על מגבעתו‪.‬‬
‫ממצולות הים עלה ריח של דגים באושים‪.‬‬
‫החורף הקדים לבוא ויעקב חשש שמא ייי‬
‫אלץ להפסיק את מסעו‪ .‬הוא בקושי מצא‬
‫אכסניה בפאתי העיר ודחה את חיפושיו‬
‫למחרת‪-‬היום‪ .‬בעל‪-‬האכסניה הכניס את‬
‫סוסו לאורווה ודאג להאכילו ולהשקותו‪.‬‬
‫יעקב הלך לישון‪.‬‬
‫לאחר חצות התעורר ושמע את קולו של‬
‫בעל האכסניה מתווכח בצעקות עם לקוח‪,‬‬
‫שביקש לשכור אכסניה לו ולסוסו‪ .‬אופן‬
‫מרכבתו נשבר‪.‬‬
‫“פשול‪ ,‬לך מפה! מאיפה אתה בא עכשיו‪,‬‬
‫באמצע הלילה?” שאג עליו בעל‪-‬האכסי‬
‫ניה‪.‬‬
‫“זה לא עניינך מאיפה אני בא!” השיב‬
‫הזר וקללה עסיסית נפלטה מפיו‪ .‬יעקב‬
‫מיהר ללבוש את פרוותו‪ ,‬חבש את מגפיו‬
‫ויצא החוצה‪ .‬גוי גברתן במעיל פרווה צעק‬
‫על בעל‪-‬הבית והתמקח עימו על גובה דמי‬
‫האכסניה‪ .‬יעקב עקב אחר הוויכוח‪ .‬הקצין‬
‫קילל‪ ,‬איים שיבוא עם גדודו וישרוף את‬
‫האכסניה‪.‬‬
‫“יש לך אישה‪ ,‬בנות?” שאל הקצין את‬
‫בעל‪-‬הבית‪.‬‬
‫“אישה ושלוש בנות‪ ”,‬השיב בעל‪-‬האכי‬
‫סניה‪.‬‬
‫“מחר נבוא לאנוס את ארבעתן ואותך‬
‫נשחט‪ ,‬יהודון ארור!”‬
‫“אבל איני יהודון‪ ”,‬טען האיש להגנתו‪.‬‬
‫“אבל אתה מתנהג כמו יהודון ארור‪ .‬אין‬
‫לך כבוד כלפי מפקד גדוד!” אמר ופשט‬
‫את מעילו‪ .‬חזהו וכתפיו היו עמוסים דרי‬
‫גות ואותות‪-‬הצטיינות‪.‬‬
‫“אני מתנצל‪ .‬לא ידעתי שאתה מג”ד‪”,‬‬
‫אמר בעל האכסניה בהכנעה ומיהר להוי‬
‫ריד את המחיר‪.‬‬
‫יעקב עמד והאזין‪ .‬שום‪-‬דבר יהודי לא‬
‫מצא בנוכרי‪ .‬פניו היו מצולקים וסמוקים‬
‫מכעס‪ ,‬קולו נמרץ‪ ,‬תנועותיו עצבניות‪,‬‬
‫זקנו פרוע ושרידים של גלידי קרח דבקו‬
‫לקצות שפמו‪ .‬משהסתלק בעל‪-‬הבית‪,‬‬
‫יעקב ניגש אליו וכאילו דיבר אל עצמו‪:‬‬
‫“זאב’לה?”‬
‫“קיבינימאט‪ ,‬מי אתה?” הקצין היה עדיין‬
‫נסער ושילח ביעקב צרור קללות‪.‬‬
‫“אני מוכן לתקן את הגלגל השבור‪”,‬‬
‫בית כנסת בוער‬
‫אמר יעקב‪.‬‬
‫“מתי אתה רוצה להתחיל לעבוד?”‬
‫“עכשיו‪”.‬‬
‫“תן לי קודם ללגום חצי בקבוק וודקה‪”,‬‬
‫אמר הקצין ונכנס לפונדק‪ .‬יעקב שיחרר‬
‫את הסוס‪ ,‬הכניסו לאורווה ופיזר קש וש־‬
‫עורה באבוסו‪ .‬לאחר זמן‪-‬מה‪ ,‬הקצין שב‬
‫מתפלא לגלות שסוסו מטופל כהלכה‪.‬‬
‫יעקב החל לפרק את הגלגל‪.‬‬
‫“אפשר לדעת איך קוראים לך?” יעקב‬
‫שאל‪.‬‬
‫“חולרע שכמותך‪ ,‬מה זה עניינך? מי אתה‪,‬‬
‫קצין‪-‬חוקר מן המשטרה החשאית?”‬
‫יעקב השתתק‪.‬‬
‫“כמה יעלה התיקון?” שאל הקצין‪.‬‬
‫“בחינם‪”.‬‬
‫“יופטפויומט‪ ,‬אתה זומם משהו?”‬
‫ְ‬
‫“שום דבר‪ .‬אני חרש‪-‬ברזל‪ .‬בני משרת‬
‫בצבא הצאר‪ .‬איך קוראים לך?” יעקב שב‬
‫ושאל בקול ידידותי‪.‬‬
‫“פוליה‪”.‬‬
‫היה ברור לו‪ ,‬כי עליו להמשיך ולחקור‪.‬‬
‫הייתכן שאותו קצין חם‪-‬מזג הוא בנו?‬
‫קשה לדעת‪ .‬עשרים וחמש שנה הוא מתכנן‬
‫אותה פגישה מיוחלת ואסור לו להחמי־‬
‫צה‪ .‬זמן‪-‬מה עבדו בשקט‪ ,‬כשפוליה מסייע‬
‫בפירוק הגלגל‪ .‬לרגע נשמו לרווחה ויעקב‬
‫החליט להסתכן‪ .‬אין לו מה להפסיד‪.‬‬
‫“פוליה‪ ”,‬אמר בקול רך‪ ,‬כמעט בלחש‪,‬‬
‫כשהוא שולף מתיקו בקבוק וודקה ומגיש‬
‫לו‪“ .‬כשהיית בן עשר‪ ,‬נחטפת מעליית‪-‬‬
‫גג שבה התחבאת‪ ,‬הוכנסת לשק‪ ,‬הושלכת‬
‫למרכבה והובלת מזרחה‪ .‬זוכר דבר כזה?”‬
‫יעקב פלט הכול בצרור אחד‪.‬‬
‫פוליה התאבן‪ .‬מעולם לא נברו בעברו‪.‬‬
‫פניו המצולקות החווירו והוא מצמץ בעי־‬
‫ניו ושתק‪.‬‬
‫זיכרונות עמומים ומראות מחוקים החלו‬
‫אט אט לזחול אל מחילות מוחו‪ :‬השהות‬
‫בתוך שק‪ ,‬דהירת הסוסים‪ ,‬הלחם‪ ,‬הנקניק‪,‬‬
‫המים‪ .‬לראשונה בחייו הופיעו תמונות‬
‫הנוגעות לעברו‪ :‬פוגרום‪ ,‬בביתו של יהודי‪.‬‬
‫לאחר שאנסו את אשתו ואת בנותיו‪ ,‬הוא‬
‫השגיח בשקית תפורה מבד קטיפה מונחת‬
‫על הארון‪ .‬לרגע שמח‪ ,‬חשב שמצא מטמון‬
‫זהב‪ .‬פתח ובפנים היה זוג תפילין‪ .‬הם נראו‬
‫לו מוכרים איכשהו‪ ,‬אך עד מהרה הדחיק‬
‫את התמונה מתודעתו‪ .‬הוא שמע יהודים‬
‫זועקים באמצע התפילה‪“ :‬שמע ישראל!”‬
‫– כשחיילי הקוזקים הסתערו עליהם‪ .‬אף‬
‫מילים אלו נשמעו לו מוכרות איכשהו‪.‬‬
‫“מה קורה פה קיבינימט?” מלמל לעצמו‬
‫ולפתע‪ ,‬מצא עצמו שואל‪:‬‬
‫“תגיד‪ ,‬ואם נחטפתי – זה אומר שאני‬
‫יהודי?”‬
‫“יהודי ברמ”ח אבריך‪ .‬מלו אותך כשהיית‬
‫בן שמונה ימים‪ ”,‬השיב יעקב‪.‬‬
‫הקצין המבוהל‪ ,‬לפתע פרץ בצחוק עצ־‬
‫בני‪:‬‬
‫“יהודי‪ ,‬מג”ד בגדוד על‪-‬שם בוגדן‬
‫חמילניצקי‪ ,‬שכל חייו הרג יהודים‪ ...‬ואתה‬
‫בא לספר לי שאני יהודי? זה פשוט לא יי־‬
‫תכן!”‬
‫יעקב חש צורך להלום בברזל בעודו מל־‬
‫ובן‪.‬‬
‫“החבאנו אותך בעליית‪-‬גג מעל ביתנו‬
‫ובכל ערב הבאתי לך אוכל וסיפרתי לך‬
‫סיפורים מן החומש‪ .‬זוכר משהו?”‬
‫“דיברת אלי רוסית?”‬
‫“יידיש‪”.‬‬
‫האב החל לספור ביידיש ולאחר ספרה‬
‫שש עצר ופוליה המשיך עד עשר‪ .‬שניהם‬
‫חשו זעזוע ויעקב לא התאפק ופרץ בבכי‪.‬‬
‫‪|| 34‬‬
‫‪2.6.11‬‬
‫ִּ“יבאוחמט‪ ,‬מה קורה פה?!” מלמל פוליה‪.‬‬
‫“זאבל’ה‪ ,‬בני האבוד‪ ”.‬האב חיבק את בנו‬
‫ובכה‪.‬‬
‫“שמי זאבל’ה?”‬
‫“זאביק‪”.‬‬
‫יעקב הציע‪ ,‬שישאיר את המרכבה הצב־‬
‫אית ואת הסוס באכסניה ועוד הלילה הם‬
‫ייצאו במרכבתו בדרכם לברדיצ’ב‪.‬‬
‫“אני מברדיצ’ב? הייתי שם פעם עם גדו־‬
‫די‪ ,‬אך לא ירדנו מהרכבת‪ ...‬אני לא יכול‬
‫ככה סתם לקום ולהימלט‪ .‬אימי כריסטינה‬
‫ובתה לינה מתגוררות מרחק לא רב מפה‪.‬‬
‫ניסע תחילה אליהן‪ ”,‬אמר פוליה ויעקב‬
‫המאושר לא היה מסוגל להתנגד‪ .‬סוף סוף‬
‫מצא את בנו וכל הדרך בכה כילד‪ .‬פוליה‬
‫לא ידע נפשו מרוב התרגשות והחל להזיע‪.‬‬
‫פיו לא חדל למלמל ולקלל‪ .‬יעקב הגיש לו‬
‫בקבוק וודקה‪ ,‬שעד מהרה התרוקן‪.‬‬
‫הם הגיעו השכם בבוקר‪ .‬שמיים קודרים‬
‫ופתיתי שלג ליוו אותם בדרכם‪ .‬שניהם‬
‫נחנקו מהתרגשות והשקט לא הופר זמן‬
‫רב‪.‬‬
‫“מה עשית באסטרחאן?” יעקב שאל את‬
‫פוליה‪.‬‬
‫“התבקשתי לסמן מקום לפריקת ציוד‬
‫צבאי שקנינו מפרס‪ .‬בערב הגעתי לכאן‪”.‬‬
‫פוליה הסתכל על אביו כלא מאמין למה‬
‫שקרה לו‪.‬‬
‫“איך קוראים לך?”‬
‫“יעקב‪”.‬‬
‫“איכפת לך שאקרא לך בשמך? איך תס־‬
‫ביר את העובדה‪ ,‬שהגענו לאותה אכסניה‪,‬‬
‫מקרה? ואולי אלוהי היהודים כיוון את דר־‬
‫כנו?” פוליה שבר את השתיקה‪.‬‬
‫“אילו הייתי אדם מאמין‪ ,‬הייתי אומר‪ ,‬כי‬
‫אצבע אלוהים בדבר‪ ,‬אך אם אלוהים הרשה‬
‫לחטוף ילדים בני עשר כמוך על לא עוול‬
‫בכפם – זה כבר אינו האלוהים שלי‪”.‬‬
‫“ואיך אתה הגעת לאסטרחאן?”‬
‫“שלושים שנה אני מחפש אותך‪ .‬סרקתי‬
‫עשרות מדינות‪ .‬שמעתי שבאסטרחאן היה‬
‫פעם מחנה של קנטוניסטים‪”’.‬‬
‫“גם בקזאן שבטטריה וגם בסיביר היו‬
‫מחנות כאלה‪ ”,‬השיב פוליה‪“ .‬גם לשם‬
‫התכוונת להגיע?”‬
‫“בלעדיך בני‪ ,‬אין לנו חיים‪ .‬מאז שנחט־‬
‫פת אימך לא קמה מחוליה‪”.‬‬
‫“יש לי אחים‪ ,‬אחיות?”‬
‫“בן יחיד אתה‪ .‬הצער סגר את רחמה של‬
‫אימך‪”.‬‬
‫“ואיך התקיימת בשעה שחיפשת אותי?”‬
‫“פרזל‪-‬סוסים אני‪ .‬תמיד מצאתי עבודה‬
‫בכפרים‪”.‬‬
‫הם הגיעו לבית משפחת הקצין‪ .‬כריס־‬
‫טינה סיפרה‪ ,‬שבעלה יצא לאימונים להרי‬
‫אורל וישוב בעוד כחודשיים‪ .‬בתה לינה‬
‫יצאה עם זויה ובקרוב תשוב‪.‬‬
‫“אימא‪ ,‬תכירי את אבא שלי‪ ”,‬פוליה אמר‬
‫בחיוך מאופק וכריסטינה כמעט התעלפה‪.‬‬
‫לראשונה שמעה את המילים “אבא שלי”‬
‫שלא כוונו לבעלה‪ .‬לפתע הבחינה עד כמה‬
‫דומים הם זה לזה ופרצה בבכי‪ .‬היא הבי־‬
‫נה כי לא תוכל עוד להסתיר את האמת‬
‫וסיפרה כיצד קלטה ילד בן עשר‪ ,‬דאגה‬
‫למזונו ולהמרת דתו‪ .‬בתה לינה התאהבה‬
‫בו והיא לחשה לאוזנה‪ ,‬שפוליה הוא ילד‬
‫מאומץ‪ .‬היא הציעה שיישארו בביתה‪ ,‬אך‬
‫הם סירבו בנימוס‪.‬‬
‫לינה שבה והבינה כי פוליה עומד לעזוב‬
‫אותה ופרצה בבכי מר‪ ,‬שאליו הצטרפה‬
‫זויה זהובת התלתלים‪ .‬הם אכלו ופוליה‬
‫נשק לכריסטינה‪ ,‬ללינה‪ ,‬הרים את הקטנה‬
‫על ידיו ונשק לה בחום‪.‬‬
‫“אנחנו עוד נתראה‪ ”,‬הבטיח לה‪.‬‬
‫הם יצאו לדרך‪ .‬בזמן הנסיעה הממושכת‬
‫גוללו אט אט קורותיהם‪ .‬אביו שאל אם‬
‫העובדה שהוא נימול לא עוררה אצלו חש־‬
‫דות ופוליה סיפר‪ ,‬שאביו הקצין הבהיר לו‪,‬‬
‫כי מצויים תינוקות שנולדים בלי עורלה‪.‬‬
‫זאביק קיבל זאת כעובדה‪ .‬הם דיברו ביני־‬
‫הם רוסית‪ .‬יעקב‪ ,‬מדי‪-‬פעם‪ ,‬השחיל מילים‬
‫ביידיש ונדהם לגלות שזאביק הבין הכול‪.‬‬
‫כל הדרך הם דיברו ודומה שסגרו פער בן‬
‫שלושים שנה‪.‬‬
‫לבסוף הגיעו לברדיצ’ב ודפקו על דלת‬
‫ביתם‪ .‬לתדהמת אימו‪ ,‬שני גויים ענקי‪-‬‬
‫קומה עמדו בפתח כשאחד מהם במדי‪-‬צבא‪.‬‬
‫אימו‪ ,‬חנה‪-‬ביילה נבהלה וניסתה להסביר‬
‫להם‪ ,‬כי בעלה אבד אי‪-‬שם בערבות רו־‬
‫סיה‪“ .‬אלמנה אני‪ ”,‬אמרה‪.‬‬
‫“כבר לא‪ ”,‬הפטיר יעקב ביידיש והציג‬
‫את בנו‪ .‬חנה‪-‬ביילה פרצה בבכי ושני‬
‫הגברים הצטרפו לבכייה‪.‬‬
‫עד מהרה פשטה השמועה על שובו של‬
‫זאבל’ה וכל העיירה באה לברך‪ .‬התושבים‬
‫התאכזבו לפגוש שני רוסים רחבי‪-‬גרם‪,‬‬
‫ללא פאות וללא כיסוי‪-‬ראש‪ .‬הורים הת־‬
‫ענינו אם פוליה פגש את בניהם החטופים‬
‫והוא משך בכתפיו‪ .‬הם דיברו אליו יידיש‬
‫והוא השיב ברוסית‪.‬‬
‫זמן‪-‬מה לאחר שובם‪ ,‬יעקב לקה בליבו‪,‬‬
‫ואשתו לא החזיקה מעמד ונפטרה‪ .‬זאביק‬
‫חש עצמו בודד ומנותק‪ .‬הוא לא היה מסו־‬
‫גל ללכת לבית‪-‬כנסת‪ ,‬לגדל פאות ולל־‬
‫בוש בגדי יהודים‪ .‬אף הכנסייה לא משכה‬
‫את ליבו‪ .‬אחרי שבועות אחדים‪ ,‬הוא חש‬
‫געגועים עזים אל לינה ואל בתה זויה‪ ,‬קנה‬
‫סוס ושב לקזאחסטאן‪ .‬שם למד לדעת‪ ,‬כי‬
‫אביו החורג חלה בטיפוס‪ ,‬בהיותו בסיביר‪,‬‬
‫וכריסטינה נסעה אליו‪ .‬לינה אשתו‪ ,‬לפי‬
‫השמועה התאהבה באחד מקציני אביו ועק־‬
‫רה עם בתו לאלמה‪-‬אטה‪ .‬פוליה הסתובב‬
‫בעיר באפס מעשה‪ .‬אינו שייך לכאן ואינו‬
‫שייך לשם‪ .‬בעיר החלו להסתובב שמועות‬
‫שפוליה יהודי וכמה מהקצינים‪ ,‬שהיו אי‪-‬‬
‫פעם פקודיו‪ ,‬לא חסכו ממנו הערות עו־‬
‫קצניות כשהיו שתויים‪ .‬זאביק הבין‪ ,‬כי‬
‫מוטב שיסתלק מן העיר‪.‬‬
‫באחד הימים זאביק נקלע לחווה חקלאית‬
‫ופגש בה קבוצת צעירים יהודיים‪ ,‬שהכ־‬
‫שירה עצמה לקראת עלייה ארצה‪ .‬אחת‬
‫החלוצות הצטיינה ביופייה וזאביק גילה‬
‫בה עניין רב והחל לחזר אחריה‪ .‬היא התנ־‬
‫פרשים קוזקים‪.‬‬
‫צילום‪total war :‬‬
‫‪center‬‬
‫תה את קשריה עימו בהצטרפותו לקבוצת‬
‫ההכשרה ועלייתו עימם ארצה‪ .‬הרעיון‬
‫שהוא יהודי‪ ,‬העומד לעלות לפלסטינה‬
‫גרם לו לחייך‪.‬‬
‫“אם יהודי אז עד הסוף‪ ”,‬מלמל לעצמו‪.‬‬
‫בסופו‪-‬של‪-‬דבר‪ ,‬זאביק הצטרף לקבוצה‬
‫והגיע עימם לאודסה‪ .‬שם עלו על ספינה‬
‫וירדו ביפו‪.‬‬
‫החלוצים התיישבו בחדרה וכעבור זמן‪-‬‬
‫מה עקרו לסג’רה‪ .‬זאביק לא מצא מרגוע‬
‫לנפשו‪ .‬חסרו לו המרחבים‪ ,‬הערבות‪ ,‬הרי־‬
‫גושים‪ .‬תחילה עבד כשומר‪-‬שדות בגליל‪-‬‬
‫התחתון והסתובב בין הישובים כשהוא‬
‫רכוב על סוסו‪ .‬דיוקנו הקסים נשים רבות‪.‬‬
‫באחד הקיבוצים פגש חלוצה‪ ,‬שילדה לו‬
‫שני ילדים וחלתה בסרטן‪ .‬זאביק טיפל בה‬
‫במסירות עד שנפטרה‪ .‬הוא נשאר בקיבוץ‬
‫וטיפל בילדים‪ .‬תחילה עבד כשומר‪-‬שדות‪,‬‬
‫אחר‪-‬כך הקים פרזלייה‪ .‬ובהיותו פרש‬
‫מלידה‪ ,‬ארגן תחרויות‪-‬רכיבה – ופרשים‬
‫מהמשטרה הבריטית‪ ,‬חיל‪-‬הספר ואיכרים‬
‫מכל קצות הארץ נהגו לבוא לתחרויות‬
‫בשדות הקיבוץ‪.‬‬
‫זאביק התמיד בעבודת כפיים עד גיל‬
‫תשעים וחמש‪.‬‬
‫רשמתי את דבריו בנאמנות חודשים‬
‫רבים‪ .‬הצרה הייתה שזאביק מדי‪-‬פעם‬
‫שינה גרסות והתקשיתי לדעת היכן טמו־‬
‫נה האמת‪ .‬פעם ציינתי בפניו כי לפי ספרי‬
‫ההיסטוריה‪ ,‬תנועת הקנטוניסטים התפרקה‬
‫בשנת ‪ ,1856‬כשהיה בן שש וזאביק חייך‪.‬‬
‫“אתה מאמין לספרים או לאנשים?”‬
‫“זאביק‪ ,‬אומרים עליך שאתה רודף‪-‬נשים‬
‫בלתי נלאה‪ ”,‬הפטרתי יום אחד‪.‬‬
‫“אומרים עליי הרבה דברים‪ .‬מטבעי‪ ,‬אני‬
‫אדם בעל יצרים חזקים‪ ,‬שתמיד היתה לו‬
‫יותר מאישה אחת‪ ,‬אך בדרכי הייתי נאמן‬
‫לכל אחת מהן‪”.‬‬
‫“זאביק‪ ,‬יד על הלב‪ ,‬האם לא היו לך יי־‬
‫סורי מצפון על הפרעות שפרעתם ביהו־‬
‫דים?”‬
‫“להגנתי אומר – ובפעם המי‪-‬יודע‪-‬כמה‬
‫– כי לא ידעתי דבר על יהדותי עד שאבי‬
‫מצא אותי‪ .‬עברנו שטיפות‪-‬מוח‪ :‬בכנסיות‪,‬‬
‫במנזרים‪ ,‬בבסיסים‪-‬הצבאיים‪ ,‬היכן לא?‬
‫כלי‪-‬קודש למיניהם הבהירו לנו‪ ,‬כי עלי־‬
‫נו לטהר את העולם מרוצחיו של ישוע‪.‬‬
‫האנטישמיות טבועה עמוק מאוד בדמו של‬
‫כול אוקראיני‪ ,‬שינק אותה עם חלב‪-‬אימו‪.‬‬
‫פגשת אוקראיני – פגשת אנטישמי‪ .‬גרד‬
‫את קליפתו החיצונית ותגלה זאת בעצמך‪.‬‬
‫לא מקרה הוא שאת רוב רציחות היהודים‪,‬‬
‫במלחמת‪-‬העולם השנייה‪ ,‬ביצעו האוק־‬
‫ראינים‪”.‬‬
‫“זאביק‪ ,‬האם היהודים אי‪-‬פעם ניסו‬
‫להתנגד לאותה גזירה נוראה של חטיפת‬
‫ילדים יהודיים? האם לא צמחו מחתרות‬
‫יהודיות שלחמו בתופעה?”‬
‫זאביק משך בכתפיו ועצם את עיניו‪ .‬למ־‬
‫דתי להכיר‪ ,‬כשזאביק עוצם עיניים סיפור‬
‫ישן מתעורר לחיים והוא מגלגלו בראשו‬
‫ומנסה לשחזרו‪.‬‬
‫זאביק נזכר‪ ,‬ששמע מאביו‪ ,‬שיום אחד‬
‫התארח בביתו של איכר יהודי ותיקן גדר‬
‫ברפתו‪“ .‬שני יהודים מכפר קטן ליד קלי־‬
‫סק‪ ,‬ממחוז ויטבסק‪ ,‬נקשו על דלתו וביקשו‬
‫משקה חם‪ .‬האיכר הגיש להם פרוסת לחם‪,‬‬
‫נתח של דג‪-‬מלוח‪ ,‬פיסת בצל וקּובעת של‬
‫ייש‪ .‬ובעודם יושבים ואוכלים‪ ,‬אבי שמע‬
‫געיות עצבניות עולות מן הרפת וחשש‬
‫שמא זאב חדר מבעד לגדר שהתקין ויצא‬
‫לכיוון הרפת‪ .‬משהתקרב‪ ,‬שמע קול בכיו‬
‫של ילד ושאל‪:‬‬
‫“’מי שם?’‬
‫“קול דק של ילד ענה לו‪:‬‬
‫“’אני‪ ,‬בנימין‪’.‬‬
‫“אבי הלך בעקבות הקול‪ ,‬והגיע לקצה‬
‫החצר‪ ,‬שם חנתה עגלת‪-‬החורף של אותם‬
‫שני אורחים ובתוכה כפותים שני ילדים‪.‬‬
‫“אבי בין‪-‬רגע קלט כי האורחים נמנים‬
‫עם ה’חאפרים’ שתמורת ממון מעבירים‬
‫ילדים יהודים לשלטונות הקיסר‪ .‬הוא שי־‬
‫חרר את שני הילדים ולקח אותם אל ביתו‬
‫של אחד השכנים‪ .‬אחר‪-‬כך חזר לביתו של‬
‫אותו איכר‪ ,‬ושמע את אחד האורחים אומר‬
‫לבעל‪-‬הבית‪:‬‬
‫“’יש לך ילד כה נבון ומה אעשה‪ ,‬ואני‬
‫מוליך את שני ילדיי לרופא‪ ,‬כיוון שדעתם‬
‫נטרפה עליהם‪ ’,‬וליטף את לחיו של הילד‪.‬‬
‫“אבי לא התאפק והסתער עליהם באג־‬
‫רופים קמוצים‪.‬‬
‫“אחד החוטפים ניסה להיתמם ואמר‪:‬‬
‫“’יענק’ל‪ ,‬נלך מכאן‪ .‬הם אינם מסוגלים‬
‫להבין את צערך על הילדים המסכנים‬
‫שלך‪’.‬‬
‫“הם יצאו‪ ,‬אך עד מהרה שבו‪ ,‬מזוינים‬
‫ברובים‪ ,‬משגילו כי שני הילדים החטו־‬
‫פים אינם בעגלה‪ .‬קטטה פרצה‪ .‬אבי חטף‬
‫את אחד הרובים ורוצץ את גולגולתם של‬
‫שני ה’חאפרים’‪ .‬הוא גרר את גוויותיהם‬
‫לתוככי היער וקבר אותם שם‪”.‬‬
‫זאביק סיפר שאביו ניסה לארגן יחידה‬
‫צבאית יהודית שתחפש אחר נערים יהו־‬
‫דים חטופים‪ ,‬אך בלי הצלחה מרובה‪ .‬רוב‬
‫הילדים נשלחו לקצותיה של רוסיה‪.‬‬
‫“אני משער‪ ,‬שהיו עוד מקומות‪ ,‬שבהם‬
‫התארגנו יהודים‪ ,‬אך אין לי על‪-‬כך פר־‬
‫טים‪”.‬‬
‫•••‬
‫יום אחד בשעות הצהריים אישה נכנסה‬
‫לביתו של זאביק‪ .‬לגופה גופייה ומכנ־‬
‫סיים קצרים‪ .‬זוהר אדמדם של שמש זרח‬
‫על פניה‪ .‬שערה הזהוב והארוך השתלשל‬
‫עד למותניה‪ :‬האם זו לינה ואולי זֹויָ ה בתו?‬
‫זאביק רצה לשאול לשמה‪ ,‬אך התקשה‬
‫לדבר‪ .‬ליחה חנקה את גרונו והוא מיהר‬
‫לבלוע כוסית וודקה‪.‬‬
‫“לינה‪ ,‬כל‪-‬כך השתוקקתי אלייך‪ ”,‬פלט‬
‫לבסוף‪.‬‬
‫“אני יוליה‪ ”,‬חייכה וחיבקה אותו‪“ .‬זוכר?‬
‫מסג’רה‪ .‬אימא ואני היינו מטורפות אח־‬
‫ריך‪ .‬היית מרכיב את אימא על סוסתך‬
‫לכרמים ויום אחד עקבתי אחריכם בחש־‬
‫אי וראיתי הכול‪ .‬כל‪-‬כך קינאתי בה עד‬
‫שלילה אחד התגנבתי למיטתך‪ ,‬ואני בת‬
‫ארבע‪-‬עשרה‪ .‬זוכר ששאלת אותי אם אני‬
‫בשלה לקטיף?”‬
‫זאביק חייך ומשך בכתפיו‪.‬‬
‫“ומה עניתי לך?” המשיכה לשאול וזא־‬
‫ביק ספק כפיו ונענע בראשו‪ .‬לא זכר‪ .‬‬
‫“קטוף ותהנה‪ ”,‬אמרתי‪“ .‬ואתה קטפת‬
‫בעדינות ובפראות‪ .‬כעבור שעה הופיעה‬
‫אימא והצרחות הדהדו בכל הכפר‪ .‬למחרת‬
‫עזבת את סג’רה‪”.‬‬
‫זאביק חייך ולפתע נזכר‪.‬‬
‫“למחרת בבוקר‪ ,‬אם איני טועה‪ ,‬הרב‬
‫של סג’רה הגיע לביתי וסיפר לי‪ ,‬כי לפי‬
‫התלמוד‪ ,‬עליי להתעטף בשחורים וללכת‬
‫למקום שאין מכירים אותי‪ .‬אז קמתי וה־‬
‫לכתי‪”.‬‬
‫“אתה הלכת ואני לא שכחתי אותך‪ .‬יד־‬
‫עתי שיום אחד עוד אבוא אליך‪”.‬‬
‫יוליה שלפה מתיקה תרמוס מלא מיץ‬
‫מנדרינות‪ ,‬מזגה לתוך כוס והגישה לו‪.‬‬
‫“זה מהפרדס שלנו‪ ,‬בכפר‪ ”,‬אמרה בגא־‬
‫ווה‪.‬‬
‫זאביק אחז בכוס וקירב אל שפתיו‪ .‬ידיו‬
‫רעדו‪ ,‬הכוס החליקה והמיץ נשפך על גופו‪.‬‬
‫יוליה חייכה‪ ,‬הפשיטה אותו מבגדיו הרטו־‬
‫בים וניגבה את גופו במגבת לחה‪ .‬לאחר‬
‫זמן קצר‪ ,‬זאביק החל להשתעל ולפתע‪ ,‬חש‬
‫בליבו‪ .‬שניות ספורות לפני שהחזיר את‬
‫נשמתו הפטיר‪:‬‬
‫פֹויֹומט‪ ,‬מוות יותר מפואר מזה לא‬
‫“יֹו ְט ָ‬
‫ְּ‬
‫יכולתי לבחור לעצמי‪”...‬‬
‫הסופר ישראל זמיר‪ ,‬חבר קיבוץ בית‬
‫אלפא‪ ,‬ועורכו הראשון של “קו למו־‬
‫שב” הוא בנו‪-‬יחידו של חתן פרס נובל‬
‫הסופר יצחק בשביס זינגר‪ ,‬ואחיינו של‬
‫הסופר י‪ .‬י‪ .‬זינגר‪.‬‬
‫‪2.6.11‬‬
‫|| ‪35‬‬