נאוה דקל – גזענות לא בבית ספרנו

‫‪ 30‬ח ד ר מ צ ב‬
‫‪31‬‬
‫מורים נגד גזענות‬
‫גזענות‪,‬‬
‫לא בבית‬
‫ספרנו‬
‫מורים ירושלמים לא חיכו להנחיות מגבוה‪ .‬גילויי‬
‫הגזענות של חודשי הקיץ הוציאו אותם מהבית‬
‫למרות החופש הגדול‪" :‬חשוב לחשוף את התלמידים‬
‫לעמדות שונות ולחנך אותם לנקוט עמדה ולפעול"‬
‫צילומים‪ :‬רפי קוץ‬
‫הצעדה המשותפת בפארק המסילה‪" .‬אוויר לנשימה"‬
‫נאוה דקל‬
‫"‬
‫לאור האירועים האחרונים והאווירה‬
‫המתלהמת ברחובות ירושלים‪ ,‬אנו‪,‬‬
‫מנהלי בתי הספר‪ ‬התיכוניים בעיר‬
‫ירושלים‪ ,‬יהודים וערבים‪ ,‬חילוניים‬
‫ודתיים‪ ,‬נשים וגברים‪ ,‬מבקשים‬
‫להעביר מסר אחיד וחד־משמעי‪ :‬אין מקום‬
‫להסתה נגד האחר; אין מקום לפגיעה‬
‫ברכוש; ויותר מכול — אין מקום לפגיעה‬
‫בחיי אדם או בגופו‪ .‬כל אחד מאתנו יפעל‬
‫למיגור התופעות הללו בבית ספרו‪ ,‬וכולנו‬
‫יחד נתגייס לפעילות ברחבי העיר כולה‪.‬‬
‫אנו מקווים שבזכות שיתוף הפעולה‬
‫הירושלמי‪ ,‬החוצה את כל המגזרים‪ ,‬נוכל‬
‫להרבות אחווה‪ ,‬שלום ורעות במדינת ישראל‬
‫כולה"‪.‬‬
‫על עצומה זו‪ ,‬יוזמה של כמה מנהלי בתי‬
‫ספר תיכון בירושלים‪ ,‬חתמו שישים מנהלות‬
‫ומנהלים של בתי ספר בעיר‪.‬‬
‫העצומה לא הייתה המעשה היחיד של‬
‫הדהחינוך‬
‫אוגוסט ‪2014‬‬
‫מחנכים ירושלמים‪ .‬בירושלים‪ ,‬מוקד רותח‬
‫במיוחד של קונפליקט יהודי־ערבי‪ ,‬התקיימו‬
‫מפגשים לא מעטים של אנשי חינוך שחשבו‬
‫ותכננו כיצד להתמודד עם הגזענות הבוטה‬
‫של הנוער‪ ,‬שנחשפה באירועים שקדמו‬
‫למערכה‪/‬מלחמה בעזה ובמהלכה‪ .‬בית הספר‬
‫"הדו־לשוני" בירושלים היה פעיל במיוחד‪.‬‬
‫הוא ארגן צעדות שקטות לאורך פארק‬
‫המסילה‪ ,‬והשתתפו בהן מאות מבוגרים‪ ,‬בני‬
‫נוער וילדים — יהודים וערבים‪.‬‬
‫מקובל לחשוב שמנהלים ומורים‬
‫היוצאים לחופשת הקיץ נושמים לרווחה‬
‫ומתנתקים מעבודתם החינוכית‪ .‬מקובל‬
‫גם לחשוב שמנהלים ומורים — גם בשנת‬
‫הלימודים — מתרחקים מ"פוליטיקה"‬
‫ומאירועים חברתיים המתרחשים מחוץ‬
‫לבית הספר‪ .‬אולם מנהלים ומורים מגלים‬
‫מעורבות בתהליכים המתרחשים מחוץ לבית‬
‫ספרם‪ ,‬בעיקר בעתות משבר‪ .‬האירועים‬
‫הקשים שהחלו עם חטיפתם של שלושת‬
‫הנערים היהודים בגוש עציון ורצח הנער‬
‫הפלסטיני בירושלים הניעו יוזמות של‬
‫מנהלים ומורים‪ .‬הם לא המתינו להכוונה‬
‫ולהוראות של משרד החינוך‪ ,‬המאחר להגיב‪.‬‬
‫ההתנגשויות האלימות בין צעירים יהודים‬
‫לערבים בבירה הוציאו אותם ל"רחוב"; אנשי‬
‫חינוך הרגישו שאינם יכולים לשתוק וגם לא‬
‫להמתין לתחילת שנת הלימודים‪.‬‬
‫"אנחנו חייבות וחייבים לחשוב איך‬
‫שוברים את חומת הגזענות‪ ,‬לא רק כלפי‬
‫ערבים"‪ ,‬אמרה רוני חזון־וייס‪ ,‬חברת הנהגה‬
‫בתנועת המורים ומחנכת בבית הספר "גבעת‬
‫גונן" בתחילת מפגש של אנשי חינוך שהתקיים‬
‫ביוזמת תנועת דרור־ישראל‪ ,‬תנועת המורים‬
‫ו"המעורר"‪ .‬למפגש הגיעו כשישים מחנכים‬
‫ומחנכות שביקשו לדון עם עמיתיהם בדילמה‬
‫הקשה‪ :‬איך מתמודדים עם הגזענות ההולכת‬
‫ומקצינה בקרב בני הנוער‪.‬‬
‫המצוקה‪ ,‬הרצון להתעודד ולחשוב‬
‫יחד על דרכים להתמודדות היו משותפים‬
‫לאנשי החינוך הוותיקים והצעירים העובדים‬
‫במסגרות חינוכיות שונות‪ .‬אריאל לוי‪ ,‬מנהל‬
‫המנהל הפדגוגי במשרד החינוך‪ ,‬לשעבר מנהל‬
‫ִ‬
‫בית ספר תיכון בשכונת גילה בירושלים‪ ,‬ייצג‬
‫את משרד החינוך‪ .‬הוא הביע את הערכתו‬
‫הגדולה למורים שהגיעו באמצע החופשה כדי‬
‫לדון בשאלה איך לפתוח את שנת הלימודים‬
‫על רקע האלימות הגזענית שקדמה למלחמה‬
‫בדרום וליוותה אותה‪ .‬המשתתפים הסכימו‬
‫שהמפגש הזה הוא רק תחילתו של תהליך‬
‫חשיבה משותף והחליטו להמשיך במפגשים‬
‫שיעסקו בנושא‪.‬‬
‫• • •‬
‫אנשי חינוך גם יזמו מפגשים של מורים‪,‬‬
‫הורים ותלמידים בבתי הספר שלהם‪.‬‬
‫"כשראיתי את התגובות של בני נוער על‬
‫רצח שלושת הנערים וכשנודע לי על הרצח‬
‫של הנער הפלסטיני‪ ,‬אמרתי למנהלת שלנו‬
‫שאנחנו חייבים לעשות משהו"‪ ,‬אומר ליאור‬
‫גוטמן־עידו‪ ,‬מחנך ומורה להיסטוריה ואזרחות‬
‫בבית הספר "בויאר" בירושלים‪" .‬אמרתי‬
‫שחייבים לאפשר לנוער להוציא את מה‬
‫שיש להם בבטן ולא מתאים שיהיה עכשיו‬
‫חופש‪ .‬באותם ימים קיבלתי משתי תלמידות‬
‫שלי שעולות לכיתה י"ב הודעות ארוכות‬
‫בווטסאפ שהיה בהן ייאוש וחוסר תקווה‪.‬‬
‫בכלל‪ ,‬בווטסאפ הכיתתי היה ויכוח בין דעות‬
‫לאומניות לבין דעות מתונות יותר ואמרתי‬
‫לעצמי שאי אפשר לחכות‪ .‬הפצנו הודעה לכל‬
‫בתי הספר בירושלים על מפגש בבית הספר‬
‫בערב"‪.‬‬
‫ההזמנה של מורי "בויאר" קראה למורים‬
‫ולתלמידים בעיר לבוא ולקיים שיח של‬
‫"חשיבה וכאב" — לחשוב איך מתמודדים עם‬
‫המצב ולבטא רגשות‪.‬‬
‫ההיענות להזמנה‪ ,‬לדבריו של גוטמן־עידו‪,‬‬
‫לא הייתה מספקת‪ .‬הגיעו ‪ 15‬אנשי חינוך ו‪35-‬‬
‫תלמידים‪" ,‬אבל השיחה הייתה משמעותית‬
‫וחשובה"‪ ,‬הוא אומר‪" .‬רצינו לעורר שיח על‬
‫היחס לאחר‪ .‬מומיק נבו‪ ,‬אחד המחנכים שלנו‪,‬‬
‫הכין קטעי מקורות יהודיים על היחס לגר‪ .‬היה‬
‫מקום לכל אחד מהמשתתפים לאוורר רגשות‬
‫בנוגע לאירועים‪ .‬האווירה הייתה חיובית‪,‬‬
‫אולי יותר מדי‪ ,‬כי הייתה הסכמה‪ .‬הייתי רוצה‬
‫שיבואו גם בני נוער שיש להם דעות קיצוניות‬
‫יותר ויתקיים בינינו שיח‪ .‬בשנה הבאה אנחנו‬
‫ניתן מקום גדול לסוגיות האלה ונפגיש את‬
‫בני הנוער שלנו עם חבר'ה ערבים בני גילם‪.‬‬
‫אני חושב שכמחנכים יש לנו יכולת להשפיע‬
‫על הדעות הקיצוניות של בני הנוער"‪.‬‬
‫• • •‬
‫גם התיכון "ליד האוניברסיטה" הזמין‬
‫את המורים‪ ,‬התלמידים וההורים לשיחה על‬
‫המצב‪" .‬קיימנו שיחה פתוחה סביב הזעזוע‬
‫מגילויי השנאה והגזענות"‪ ,‬אומר ד"ר גלעד‬
‫אמיר‪ ,‬מנהל בית הספר‪" .‬ההיענות של המורים‬
‫הייתה גבוהה יחסית‪ .‬תלמידים והורים נענו‬
‫פחות‪ .‬הייתה הבעה של סלידה מהשנאה‬
‫והגזענות ועלו רעיונות איך להעמיק את‬
‫העבודה במקצועות הרלוונטיים; איך להעמיק‬
‫את הידע על תולדות הסכסוך ולעסוק ביתר‬
‫אוגוסט ‪2014‬‬
‫הדהחינוך‬
‫‪ 32‬ח ד ר מ צ ב‬
‫יסודיות בנושאים של סובלנות וכבוד לזולת"‪.‬‬
‫אתם משחקים ב"פוליטיקה"‪ .‬זה לא‬
‫מסוכן?‬
‫"מבחינתי אין בכלל בעיה כזאת‪ .‬בית‬
‫הספר צריך לעסוק בפוליטיקה ובאקטואליה‪.‬‬
‫גינוי של גילויי שנאה ותוקפנות ודיון על‬
‫כבוד האדם הם לא עניין של ימין או שמאל‪.‬‬
‫בבית הספר שלנו אנחנו מאוד עסוקים‬
‫בפוליטיקה מתוך הצגת ריבוי העמדות‬
‫הלגיטימיות‪ .‬חשוב לחשוף את התלמידים‬
‫לעמדות שונות ולחנך אותם לנקוט עמדה‬
‫ולפעול‪ .‬בית הספר שלנו אינו מקום סטרילי‪.‬‬
‫אנחנו מעודדים את המורים להביא אליו‬
‫סוגיות שנויות במחלוקת"‪.‬‬
‫• • •‬
‫בית ספר לא "סטרילי" בהצהרה הוא בית‬
‫הספר "הדו־לשוני"‪ ,‬שבו לומדים במשותף‬
‫תלמידים יהודים וערבים‪ .‬כאן לא הסתפקו‬
‫במפגש חד־פעמי אלא יזמו פעילויות גם‬
‫במהלך החופש הגדול‪ .‬שני מנהליו‪ ,‬נאדיה‬
‫כנאנה ואריק ספורטה‪ ,‬מציינים כי השנה‪,‬‬
‫ללא קשר לאירועים האחרונים‪ ,‬עלה הצורך‬
‫ברענון השיח על השותפות בין יהודים‬
‫לערבים‪ .‬זה היה גם הנושא שנקבע מראש‬
‫למפגש הסיכום של שנת הלימודים‪ .‬התאריך‪,‬‬
‫שנקבע מראש‪ ,‬נפל על הרצח של מוחמד אבו‬
‫חד'יר‪.‬‬
‫ספורטה‪" :‬שאלנו את עצמנו איך חיים‬
‫בתוך המציאות המורכבת הזאת‪ .‬הרי הנטייה‬
‫הראשונה כשרע היא להסתגר בקבוצת‬
‫השייכות‪ ,‬אבל זה לא מה שאנחנו מאמינים‬
‫בו"‪.‬‬
‫כנאנה‪" :‬חיפשנו את האמירה שלנו בשיח‬
‫המתלהם שסביבנו‪ .‬זה מסובך כי בזמן כזה‬
‫הכי נוח להתבצר בצד שלי‪ .‬אבל אנחנו בחרנו‬
‫בשותפות ואנחנו צריכים למצוא את הדרך‬
‫הנכונה יותר לעשות זאת‪ .‬במפגש שלנו‬
‫עלה הצורך להזמין את הקהילה — מורים‪,‬‬
‫תלמידים‪ ,‬הורים ובוגרים‪ .‬היה לנו חשוב‬
‫להיות אקטיביים ולפעול בדרך שבה אנחנו‬
‫מאמינים‪ .‬מאז הרצח ועד המפגש הזה התחלתי‬
‫מורים נגד גזענות‬
‫את הבוקר עם אריק בדמעות של תסכול על‬
‫ההידרדרות הזאת‪ .‬השאלה שלי הייתה מה‬
‫האחריות שלנו כאנשים מובילים בחברה‪,‬‬
‫וזה מינף אותנו לעשייה‪ .‬היה לנו ברור שכדי‬
‫לשמור על השפיות במציאות הזאת‪ ,‬אנחנו‬
‫חייבים לעשות משהו‪ .‬כאנשי חינוך יש לנו‬
‫תפקיד לא פחות חשוב מראש ממשלה או קצין‬
‫בצבא‪ .‬אנשי החינוך הם אלו שחייבים להוביל‬
‫ולהשפיע על המציאות"‪.‬‬
‫ספורטה‪" :‬למפגש שקבענו הגיעו כשישים‬
‫אנשים מהקהילה שלנו ומחוץ לה‪ .‬עלו כל‬
‫מיני רעיונות ויוזמות‪ .‬אחת היוזמות הייתה‬
‫הצעדה לאורך פארק המסילה פעמיים בשבוע‪.‬‬
‫בערב הראשון הגיעו ‪ 400‬אנשים — משפחות‪,‬‬
‫בוגרים‪ ,‬מורים ועוד אנשים שבחרו להעביר‬
‫מסר של שותפות‪ .‬צעדנו‪ ,‬בלי דגלים ובלי‬
‫הדהחינוך‬
‫שלטים‪ .‬הצעדות האלה יימשכו בזמן הקרוב"‪.‬‬
‫כנאנה‪" :‬הצעדה הייתה אוויר לנשימה‪.‬‬
‫באותו לילה ישנתי לראשונה אחרי כמה ימים‬
‫שבהם לא הצלחתי לישון‪ .‬הבנתי שאנחנו‪,‬‬
‫אנשי החינוך‪ ,‬יכולים וחייבים להשפיע על‬
‫מה שנעשה מחוץ לבתי הספר שלנו"‪.‬‬
‫ספורטה‪" :‬נכון‪ .‬כאשר בית הספר יוצא‬
‫החוצה מתחילה העבודה החינוכית הכי‬
‫משמעותית שלו‪ .‬הילדים משתתפים אתנו‬
‫באקטיביזם חברתי ומתחנכים"‪.‬‬
‫כנאנה‪" :‬האקטיביזם הזה עוזר לנו לפחות‬
‫לשמור על שפיות"‪.‬‬
‫אריק ספורטה‬
‫• • •‬
‫גם במכון "כרם" להכשרת מורים‬
‫סדנאות והשתלמויות‬
‫להתמודדות עם גזענות‬
‫ב‪ 9-‬באוגוסט אמר שר החינוך בוועדת החינוך של הכנסת כי שנת הלימודים‬
‫הבאה תוקדש לטיפול בנגע הגזענות ולשיח עם התלמידים על סובלנות וקבלת‬
‫האחר‪ .‬בשנת ‪ 2014‬הגדיל משרד החינוך במידה ניכרת את התקציב למפגשי‬
‫הידברות בין כל חלקי האוכלוסייה‪ ,‬והתקציב עומד על ‪ 4.5‬מיליון ש"ח‪.‬‬
‫יחד עם גופים חיצוניים שונים העוסקים בזכויות אדם מקיים המשרד כבר‬
‫כמה שנים סדנאות והשתלמויות בנושא ההתמודדות עם גזענות‪ .‬המטה לחינוך‬
‫אזרחי במזכירות הפדגוגית של משרד החינוך ושפ"י (השירות הפסיכולוגי)‬
‫מציעים השתלמויות ותכניות למורים בשיתוף גופים דוגמת מט"ח ומדרשת אדם‬
‫לדמוקרטיה ולשלום‪ .‬גם האגודה לזכויות האזרח מציעה מערך של פעילויות‬
‫והשתלמויות לאנשי חינוך‪.‬‬
‫דוגמה לפעילות ייחודית שצמחה בחופשה האחרון היא "חמ"ל השפיות"‪ ,‬שהקים‬
‫גילי רומן‪ ,‬מורה ומחנך בכפר הירוק‪" .‬החמ"ל הוא למעשה מוקד שבו אנחנו מרכזים‬
‫מענה סובלני לתגובות מתלהמות וגזעניות ברשת"‪ ,‬מסביר רומן‪" .‬המיזם החל‬
‫במהלך מבצע צוק איתן במפגשים פיזיים של תלמידים בכפר הירוק אשר איתרו‬
‫תגובות לא הולמות ודפים אלימים ברשת‪ ,‬בעיקר בפייסבוק‪ ,‬ונתנו עליהם מענה או‬
‫דיווח‪ .‬הרעיון הוא לתת גב אחד לשני ולהרגיש שיש לך כוח לתת 'קונטרה' מתונה‬
‫להתלהמות‪ .‬במקביל נפתחו קבוצה ודף בפייסבוק שדרכם התלמידים מנהלים את‬
‫הקשר והפעילות מחוץ למפגש הפיזי‪ ,‬מקבלים דיווחים ונותנים משימות‪ .‬החמ"ל‬
‫מנוהל היום על ידי התלמידים והם מובילים אותו בהנחייתי"‪.‬‬
‫החמ"ל אינו של תלמידים בלבד — בתחילת אוגוסט הם לימדו קבוצת פנסיונרים‬
‫להשתתף בפעילות‪.‬‬
‫ד"ר גלעד אמיר‪" :‬בית הספר צריך לעסוק‬
‫בפוליטיקה ובאקטואליה‪ .‬גינוי של גילויי‬
‫שנאה ותוקפנות ודיון על כבוד האדם‬
‫הם לא עניין של ימין או שמאל"‬
‫אוגוסט ‪2014‬‬
‫מיקרו ומקרו בטיפול בגזענות‬
‫ליאור גוטמן‪-‬עידו‪" :‬בווטסאפ‬
‫הכיתתי היה ויכוח בין דעות‬
‫לאומניות לבין דעות מתונות יותר‬
‫ואמרתי לעצמי שאי אפשר לחכות"‬
‫נאדיה כנאנה‬
‫‪33‬‬
‫אדר כהן‪ ,‬מפמ"ר אזרחות לשעבר ששר החינוך הקודם פיטר בתירוצים שונים‪,‬‬
‫ניסח נייר עמדה קצר ששלח גם לשר החינוך הנוכחי ובו הצעות להתמודדות עם‬
‫תופעות של גזענות במערכת החינוך‪ .‬כהן‪" :‬אני כותב את הדברים שלהלן מתוך‬
‫תחושה קשה‪ ,‬המקננת בי כבר זמן רב‪ ,‬כי איננו עושים די בנושא אקוטי לחיינו בארץ‬
‫הזאת‪ .‬אירועים חמורים שהתרחשו בארץ בשנים החולפות (וחלקם ממש בשבועות‬
‫האחרונים)‪ ,‬כמו גם נתונים ומחקרים ארוכי טווח‪ ,‬משקפים וחושפים בפנינו שוב‬
‫ושוב עובדות מדאיגות על היקף העמדות הגזעניות בחברה שלנו"‪.‬‬
‫מה עושים?‬
‫"ברמת המיקרו יש פרקטיקות שמורים יכולים לאמץ כדי להתמודד עם עמדות‪,‬‬
‫מחרידות לעתים‪ ,‬של התלמידים‪ .‬אמנם אין מתכון אחד להצלחה אבל יש שיטות‬
‫ודרכים להתמודדות שצריך להתאים לאוכלוסייה ולאופיו של בית הספר והמורה‪.‬‬
‫חשוב שמורים יקיימו מפגשים והשתלמויות שיציגו דרכים להתמודדות‪ .‬ידע‬
‫תאורטי עשוי לעזור‪ ,‬אבל העבודה החינוכית המשמעותית היא סדנאית‪ .‬חשוב‬
‫לחלוק חוויות‪ ,‬לנתח מקרים ודרכי תגובה אפשריות‪.‬‬
‫"ברמת המקרו צריכה להיות רוח גבית של כלל המערכת‪ .‬שיהיה ברור שחשוב‬
‫לעסוק בנושא לא רק כתגובה לאירועים הקשים אלא לאורך זמן‪ .‬האירועים‬
‫האלה מהווים עבורנו תזכורת עד כמה חשוב לעסוק בנושא לעומק‪ .‬לצערי הצורך‬
‫קיים בקרב המורים אבל ברמה המערכתית נעשה מעט מאוד‪ .‬יש מעט קורסים‬
‫והשתלמויות שעוסקים בנושא‪ .‬חשוב שנושאים אזרחיים יהיו מובנים גם בהכשרת‬
‫מורים‪.‬‬
‫"חשוב להדגיש את החיבור ההכרחי בין אנשי חינוך העוסקים בתכנים לבין‬
‫אנשי חינוך העוסקים בהיבטים הרגשיים‪ .‬ההתמודדות צריכה להיעשות הן בצד‬
‫הקוגניטיבי והן בצד הרגשי‪ .‬בבתי הספר צריך להיות חיבור בין מורות ומורים לבין‬
‫היועצות‪ .‬במטה חשוב שיהיה חיבור בין שפ"י (השירות הפסיכולוגי) לבין המזכירות‬
‫הפדגוגית"‪.‬‬
‫במסמך שכתב כהן הוא קורא לפנות מידית לפעולה מעשית בנושא ומציע כמה‬
‫דרכי פעולה‪ ,‬שעיקרן‪:‬‬
‫הכללה ברורה של תכנית מערכתית בנושא "התמודדות עם עמדות קיצוניות‬
‫וגזעניות" בתכנית העבודה ובתכנית התקציבית של המשרד ויחידותיו‪.‬‬
‫הכללת הנושא‪ ,‬באופן מובחן ומובהק‪ ,‬בתהליכי הכשרה והתפתחות מקצועית של‬
‫פרחי הוראה‪ ,‬מורים ומנהלים‪.‬‬
‫שילוב התייחסות לנושא במדדי האקלים במיצ"ב ובקריטריונים לתקצוב‬
‫דיפרנציאלי‪.‬‬
‫המשך אמירות ברורות ו"רוח גבית" של ראשי המערכת בנושא‪.‬‬
‫גלעד אמיר‬
‫יזמו מרצות לחינוך ולהוראה מפגש‬
‫חשיבה והתייעצות‪ .‬גם כאן העלו המרצות‬
‫והסטודנטים את החששות שיש להם מפני‬
‫התבטאויות קיצוניות של התלמידים‪ .‬מעבר‬
‫לאוורור רגשות של המשתתפים התמקד‬
‫השיח בכלים להתמודדות חינוכית נכונה‬
‫עם תופעות של גזענות מחוץ לבית הספר‬
‫ובתוכו ובשאלות על תפקידם של אנשי‬
‫חינוך בהתמודדות עם המתחים החברתיים‬
‫ועם עמדות קיצוניות של בני נוער‪.‬‬
‫יעל פולברמכר‪ ,‬שהנחתה את המפגש‪,‬‬
‫ציינה בין השאר כי בעבודה בכיתה חשוב‬
‫לבחור במטרה ממוקדת‪ ,‬ללמוד לטפח‬
‫אמפתיה לרגשות שאותן אמירות גזעניות‬
‫נאדיה כנאנה‪" :‬חיפשנו את האמירה שלנו בשיח‬
‫המתלהם שסביבנו‪ .‬זה מסובך כי בזמן כזה הכי נוח‬
‫להתבצר בצד שלי‪ .‬אבל אנחנו בחרנו בשותפות ואנחנו‬
‫צריכים למצוא את הדרך הנכונה יותר לעשות זאת"‬
‫נובעות מהם ולאפשר לתלמידים להביע‬
‫את עמדותיהם‪ ,‬גם אם הן מרגיזות‪ ,‬ובלבד‬
‫שהדיבור נעשה באופן מכבד‪ .‬היא הדגישה כי‬
‫יש לזכור שמדובר בעבודה לטווח רחוק ושגם‬
‫המפגש הזה הוא רק תחילתו של תהליך‪.‬‬
‫המציאות החברתית המתוחה גרמה‬
‫למורות ולמורים בעיר ליזום ולקבל על‬
‫עצמם אחריות ולא להמתין להנחיות שיגיעו‬
‫מפקידי משרד החינוך‪ ,‬אלא לעשות מעשה —‬
‫לחשוב‪ ,‬להציע תכניות‪ ,‬ליזום הפגנות‪ .‬לפני‬
‫יותר ממאה שנה אמר דוד ילין לבוגרי הסמינר‬
‫למורים בירושלים‪" :‬המורה‪ ,‬מורה הדרך‪ ,‬הוא‬
‫הקדמה‪ .‬עליו‬
‫כבר על פי שמו ותעודתו סמל ִ‬
‫ללכת לפני האחרים ולהורותם הדרך‪ ,‬עליו‬
‫להיות למשל לאחרים (נאום לבוגרי הסמינר‪,‬‬
‫‪‬‬
‫‪.)1907‬‬
‫אוגוסט ‪2014‬‬
‫הדהחינוך‬