מזכר 35 - מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל

‫מזכר‬
‫בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬
‫כתב עת לענייני שואה‪ ,‬העם היהודי‪ ,‬אנטישמיות ודמוקרטיה‬
‫אוקטובר ‪ 2012‬תשע"ג | גיליון ‪| 35‬‬
‫משה זנבר ז"ל‪1926-2012 ,‬‬
‫"ראיתי שהברירה היא או להיאחז בחוקי החברה‬
‫המקובלים או לקבל את חוק הטבע‪ ,‬את חוק חיית הפרא‪.‬‬
‫לפי חוק זה‪ ,‬אם לא אגנוב אני – יגנבו ממני‪ .‬אם לא‬
‫אהרוג – יהרגוני‪ .‬החלטתי למות כבן‪-‬אדם ולא כחיה‪".‬‬
‫מתוך ספרו "שנה לאין קץ"‬
‫דבר יושבת ראש מרכז הארגוניםשל ניצולי השואה‬
‫ל‬
‫פני מספר חודשים‪ ,‬גייס אותי משה‬
‫זנבר להחליף אותו כיו"ר מרכז‬
‫הארגונים‪ .‬הוא ביקש ממני להמשיך‬
‫לטפל "בבייבי" שלו שפועל להגנה על זכויות‬
‫ניצולי השואה ומנהל מלחמה על הרכוש‬
‫השדוד‪ .‬לא יכולתי לשער שאלה הם חודשיו‬
‫האחרונים ושכעבור זמן קצר נלווה אותו‬
‫בדרכו האחרונה ונצטרך להגיד מילות פרידה‪.‬‬
‫אני מודה‪ ,‬גם בעת כתיבת שורות אלה קשה לי‪.‬‬
‫קשה מאד לכולנו‪.‬‬
‫ניצולי השואה בארץ ובעולם מעריכים‬
‫ומוקירים את תרומתו האדירה למענם‬
‫ומרכינים ראש לזכרו‪ .‬בשמם ומעומק הלב‬
‫והנשמה נאמר לו‪ :‬תודה‪ .‬תודה על כך שהקדיש‬
‫את מרבית חייו הבוגרים ובמשך עשרות‬
‫שנים למען אחיו‪ ,‬שרידי השואה‪ .‬תודה על‬
‫תרומתו לרווחה הכלכלית והנפשית של‬
‫ניצולי השואה; על פועלו להנצחת השואה‬
‫ומורשתה ועל ניהול מלחמה סיזיפית להשבת‬
‫הרכוש היהודי שנגזל מהיהודים בשואה‪.‬‬
‫עד ליומו האחרון דאג שמרכז הארגונים של‬
‫ניצולי השואה ‪ -‬אותו הקים‪ ,‬ימשיך לתפקד‬
‫כדי להשלים משימות ולתקן עוולות שטרם‬
‫קיבלו מענה‪ .‬לפני למעלה משנה הלך לעולמו‬
‫נח פלוג ז"ל‪ .‬לראשי עשרות הארגונים שחברים‬
‫במרכז היה ברור כי משה זנבר הוא היחיד‬
‫שמסוגל לנווט את המרכז בשעה הקשה‪.‬‬
‫הוא נקרא לחזור ולהנהיג את מרכז הארגונים‬
‫ונענה להפצרות הרבות של החברים‪ .‬בחוכמתו‬
‫הרבה‪ ,‬בשקט וביושר שהיו אופייניים לו ידע‬
‫להשרות ביטחון שיש מי שינווט את המערכת‬
‫המורכבת‪ .‬בשקט‪ ,‬בדיפלומטיה ובחכמה ידע‬
‫להוביל ‪ 52‬ארגונים‪.‬‬
‫משה הודיע עם כניסתנו לתפקיד‪ ,‬כי הוא‬
‫מתכוון לייצב את המערכת‪ ,‬לדאוג למנהל‬
‫תקין ולהשכין שלום בית בין כל הגורמים‪ .‬הוא‬
‫הפשיל שרוולים‪ ,‬התייצב כמעט כל יום לעבודה‬
‫ובחריצות ובכישרון האופייניים לו דאג לנושא‬
‫כפל קצבאות לניצולים נזקקים‪ ,‬איסור שימוש‬
‫בסמלים נאצים בוויכוחים בחברה הישראלית‪,‬‬
‫מניעת השמעת יצירות וגנר ועוד‪.‬‬
‫בתום ביצוע כל המשימות שלקח על עצמו‬
‫כינס את חברי הוועד המנהל והודיע על פרישתו‪.‬‬
‫משה נפגש איתי וביקש להחליף אותו‪ .‬היא‬
‫ביקש ממני לא לדחות את הכניסה לתפקיד‪.‬‬
‫הוא דאג להעביר את המרכז‪ ,‬שכה אהב וטיפח‪,‬‬
‫בצורה מסודרת‪ .‬היה חשוב לו שהכניסה‬
‫‪2‬‬
‫שלי תהיה חלקה‪ .‬על כך תודתי הרבה לו‪.‬‬
‫ישבתי איתו ארוכות והוקסמתי מאישיותו‬
‫הכובשת‪ ,‬מחוכמתו ומהסיפורים הרבים על‬
‫תרומתו להקמת המדינה ולביסוסה ‪ .‬למדתי‬
‫ממנו על ההתגייסות שלו‪ ,‬לאחר שורה של‬
‫תפקידים לפיתוחה ושגשוגה של כלכלת‬
‫המדינה‪ ,‬לטובת אחיו ניצולי השואה "כדי‬
‫לסגור מעגל"‪.‬‬
‫החל מ‪ 1998-‬גייס משה זנבר‪ ,‬אסיר מחנה‬
‫ריכוז לשעבר‪ ,‬מספר ‪ ,124753‬ניצול מחנות‬
‫דכאו ומילדורף‪-‬ולדלגר את המומחיות‬
‫הפיננסית והמינהלית שלו למען שרידי‬
‫השואה‪ .‬הוא יצא לדרך לא לפני שתכנן את‬
‫האסטרטגיה למו"מ ולתביעות החדשות‪.‬‬
‫כיו"ר מרכז הארגונים תבע שמעתה והלאה‬
‫לא ידברו אחרים בשמם של ניצולי השואה‪.‬‬
‫ביחד עם נח פלוג ז"ל ואחרים הוא ייסד את‬
‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‪.‬‬
‫"מעכשיו ניצולי השואה מתחילים לייצג את‬
‫עצמם" אמר‪ .‬הוא דרש מוועידת התביעות‬
‫שתכלול נציגים של ניצולי שואה‪ .‬תביעתו‬
‫התקבלה‪ .‬בסוף שנות ה‪ ,80-‬כאשר נראה‬
‫היה שוועידת התביעות הולכת וממצה את‬
‫תפקידה‪ ,‬זנבר הפיח אנרגיות חדשות בארגון‬
‫ועשה זאת בהצלחה‪ .‬היה לו תפקיד מכריע‬
‫בהשבת מיליארדי דולר לניצולי השואה‬
‫באמצעות הסדרת קרנות פנסיה‪ ,‬פירעון‬
‫פוליסת ביטוח‪ ,‬פיצויים‪ ,‬עבור אלה שאיבדו את‬
‫זכאותם מתוקף חוקים אלה או אחרים‪ ,‬הקמת‬
‫קרנות מיוחדות למימון תמיכה סיעודית עבור‬
‫נזקקים כמו הקרן לרווחת ניצולי השואה‬
‫וכדומה‪.‬‬
‫מהקמת מרכז הארגונים דרך הקמת קרנות‬
‫פנסיה מגרמניה לכל שריד שאינו ניצול יוצא‬
‫גרמניה‪ ,‬המשיך בתפקידים מרכזיים בוועידת‬
‫התביעות במשך ‪ 16‬שנים עד ‪ ,2007‬קודם כגזבר‬
‫הארגון ואח"כ כיו"ר ההנהלה‪ .‬זנבר גם הקים‬
‫את איל"ר‪ ,‬שנאבקה להחזר רכוש ופיצויים‬
‫לניצולי שואה ממשלות של מדינות מחוץ‬
‫לתחום הפעולה של ועידת התביעות‪ .‬הוא‬
‫לקח חלק פעיל במאבק מול ממשלת שוויץ‬
‫וה‪ SBN-‬הבנק המרכזי של שוייץ ובחקירת‬
‫היקף החוב השוויצרי בן מיליארדי דולרים‬
‫מרכוש וממון יהודי שנשדד ונמכר לשוויצרים‬
‫על ידי הנאצים‪ .‬הוא נטל חלק מכריע גם‬
‫בהשבת פיצויים בהיקף נרחב בתחומים חוצי‬
‫גבולות ‪ -‬מחברות ביטוח בינלאומיות‪ ,‬פעילותו‬
‫ב‪ Icheik-‬ומעולם האומנות‪.‬‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬היה שותף פעיל יחד עם‬
‫ועידת התביעות וממשלת ישראל בועידת‬
‫פראג ובפרוייקט "הארט" להשבת רכוש‬
‫ממדינות אירופה‪ .‬בנוסף היה ממקימי המועצה‬
‫הציבורית לתרומתם של ניצולי השואה להקמת‬
‫המדינה וביסוסה‪ .‬היה חשוב לו שהדורות‬
‫הבאים יידעו את התרומה האדירה של שרידי‬
‫השואה לתקומת העם במדינת ישראל‪.‬‬
‫שפע של פרסי הוקרה והערכה בהם זכה לא‬
‫משקפים את תרומתו האדירה להקמת המדינה‬
‫ולביסוסה‪ .‬קשה לחשוב על מישהו שתרם כה‬
‫רבות ובתחומים כה רבים ומגוונים למדינה‬
‫ולחברה הישראלית‪ .‬בספרו "חתום על שטר"‬
‫כתב זנבר שעם כל היכולת שצבר במהלך שנות‬
‫המאבק להשבת הרכוש היהודי הטריד אותו‬
‫דבר אחד‪ :‬בקשת הסליחה שלא נאמרה‪ .‬לא‬
‫הזהב אלא העלבון‪ .‬בזהב ובכסף עסק הכלכלן‬
‫זנבר‪ .‬העלבון פגע בניצול השואה שבו‪.‬‬
‫זנבר האיש‪ ,‬הלך לעולמו‪ ,‬לאחר שרשם שורה‬
‫של הישגים אדירים למען אחיו ניצולי השואה‬
‫ונגד שעון הזמן שהולך ואוזל‪ .‬הוא ידע שנותרו‬
‫סוגיות רבות בלתי פתורות ‪ -‬ואת מאבקיו‬
‫אנחנו מתחייבים להמשיך‪.‬‬
‫כולנו חייבים לו תודה ענקית‪ .‬ייהי זכרו ברוך‬
‫לעד‪.‬‬
‫קולט אביטל‬
‫בארץ ובעולם‬
‫דבר המערכת‬
‫קוראים יקרים‪,‬‬
‫גיליון זה מוקדש לזכרו ולפועלו של משה זנבר ז"ל‪ ,‬אדם יוצא דופן‬
‫בכל קנה מידה ובכל היבט אפשרי‪ .‬אדם שקורות חייו מספקים לחמישה‬
‫אנשים‪ ,‬וגם זאת בתנאי שהם מוכשרים‪ ,‬חרוצים‪ ,‬נחרצים ובעלי חזון‬
‫ויכולת ביצוע יוצאי דופן‪.‬‬
‫נידמה כי דבריו‪ ,‬המופיעים על שער גיליון זה‪ ,‬הם תמצית אישיותו‪,‬‬
‫ההסבר לכל מה שעשה ולדרך שבה בחר לעשותם‪ .‬מאות אלפי ניצולים‬
‫חייבים לו את השיפור בתנאי חייהם שנגזרו ישירות מהמאבקים שהוביל‬
‫לשמירה על זכויותיהם בארץ ובעולם‪ .‬אבל לא רק הם‪ .‬אזרחי המדינה‬
‫כולם יצאו נשכרים לאורך שנים מהשילוב של מקצוענות שלוותה‬
‫בתפיסה כלכלית‪-‬חברתית אותה ביטא באומרו‪" :‬כיום המוטיב החשוב‬
‫הוא הכסף‪ ,‬הרווח‪ .‬פעם המוטיב החשוב היה הרווחה‪."...‬‬
‫באישיותו יוצאת הדופן ידע לשלב חזון ויכולות ביצוע יוצאות דופן‪ ,‬עם‬
‫חוכמת לב קטנה לא פחות‪ .‬רוני קלינסקי‪ ,‬מנכ"ל הקרן לרווחה לנפגעי‬
‫השואה‪ ,‬אמר עליו‪" :‬הוא הפך עבורי מעין מנהיג ומורה דרך‪ .‬אבל‪ ,‬יותר‬
‫מזה‪ ,‬אעז לומר שלפעמים הרגשתי ש"נולד לי סבא" נוסף לשני אלה‬
‫שכבר הלכו לעולמם"‪.‬‬
‫קולט אביטל‪ ,‬שקיבלה לידיה את שרביט ניהול מרכז הארגונים אמרה‬
‫כי "בחוכמתו הרבה‪ ,‬בשקט וביושר שהיו אופייניים לו ידע להשרות‬
‫ביטחון שיש מי שינווט את המערכת המורכבת בשקט ובדיפלומטיה"‪.‬‬
‫לדברי לילי הבר‪ ,‬יו"ר התאחדות יוצאי פולין‪ ,‬הוא היה "איש צנוע וענו‬
‫היה‪ .‬עיניים כחולות חודרות ומישירות מבט בוחן‪ ,‬איש עם נשמה יתרה‪.‬‬
‫מקשיב בקשב רב לדברי האחר‪ ,‬מוסיף מחכמתו ותבונתו‪ ,‬מדריך ומורה‪.‬‬
‫נשבתי בקסמו‪ .‬הוא היה לי לסמל ומופת"‪.‬‬
‫ואילו יוחנן רון‪ ,‬יו"ר עמותת "ילדות אבודה – ילדים שורדי שואה"‪ ,‬אמר‪:‬‬
‫"הלך מעמנו איש גדול בעל תבונה וחוכמה אין קץ‪ ,‬הלך ממני איש קרוב‬
‫רחוק שתמיד יכולתי לקבל ממנו‪ ,‬בשעת הצורך‪ ,‬תמיכה ועצה טובה"‪.‬‬
‫משה זנבר ז"ל‪ ,‬זכה לא רק לשרוד את התופת‪ ,‬להגיע ארצה‪ ,‬להילחם‬
‫ולהיפצע בקרב למענה‪ ,‬אלא גם להקים משפחה חמה ואוהבת‪ ,‬ולהגשים‬
‫את השקפת עולמו‪ ,‬חוש הצדק הטבעי שלו‪ ,‬ואהבתו למדינה‪ ,‬לאדם‬
‫ולתרבות‪.‬‬
‫יהי זכרו ברוך‪.‬‬
‫מזכר‬
‫בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬
‫כתב עת לענייני שואה‪ ,‬העם היהודי‪ ,‬אנטישמיות ודמוקרטיה‬
‫אוקטובר ‪ 2012‬תשע"ג | גיליון ‪| 35‬‬
‫משה זנבר ז"ל‪1926-2012 ,‬‬
‫תוכן‬
‫העניינים‬
‫"ראיתי שהברירה היא או להיאחז בחוקי החברה‬
‫המקובלים או לקבל את חוק הטבע‪ ,‬את חוק חיית הפרא‪.‬‬
‫לפי חוק זה‪ ,‬אם לא אגנוב אני – יגנבו ממני‪ .‬אם לא‬
‫אהרוג – יהרגוני‪ .‬החלטתי למות כבן‪-‬אדם ולא כחיה‪".‬‬
‫מתוך ספרו "שנה לאין קץ"‬
‫תמונת השער‪:‬‬
‫צייר מ‪ .‬אביב‪1976 ,‬‬
‫צילום‪ :‬דוד סעד‬
‫בארץ ובעול ם‬
‫‪4‬‬
‫משה זנבר ‪ -‬האיש ופועלו‬
‫משאול תחתיות לפסגת העשייה ‬
‫‪16‬‬
‫"המרכז זה הבייבי שלי"‬
‫‪19‬‬
‫הלקח הקיומי של השואה במסלול חייו‬
‫‪20‬‬
‫סבא משה ‬
‫‪22‬‬
‫יוצא לאור בתמיכת המשרד לאזרחים וותיקים‬
‫האיש שנסק מן האפר ‬
‫‪24‬‬
‫מזכר‬
‫דברים לזכרו ‬
‫בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬
‫כתב עת לענייני שואה‪ ,‬העם היהודי‪ ,‬אנטישמיות ודמוקרטיה‬
‫מייסד ה"מזכר"‪:‬‬
‫צבי גיל‬
‫מו"ל‪:‬‬
‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה‪,‬‬
‫ועדת הסברה וקשרי חוץ‬
‫המסגר ‪ 55‬ת"א‬
‫טל' ‪03-6243343‬‬
‫יו"ר ועדת הסברה וקשרי חוץ‪ :‬זאב שוורץ‬
‫עורך ראשי‪:‬‬
‫אורי ארזי‬
‫עורך‪:‬‬
‫עמרי מריאן‬
‫חברי מערכת‪:‬‬
‫ראול טייטלבאום‪ ,‬לילי הבר‪ ,‬אלי ולק‬
‫יעל מור חיים‬
‫עיצוב ועריכה גראפית‪:‬‬
‫אורלי פיינברג‬
‫עיצוב קונספט‪:‬‬
‫באדיבות קרן גילרמן הראל‬
‫תמונת שער אחורי‪:‬‬
‫‪26‬‬
‫‪ 100‬שנה להולדת ראול ולנברג ‬
‫‪30‬‬
‫למה פרצה מלחמת העולם השניי ה‬
‫‪34‬‬
‫מדור משפטי‬
‫‪36‬‬
‫חדש על מדף הספרי ם‬
‫‪40‬‬
‫‪3‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫מאות ליוו את משה זנבר בדרכו האחרונה‬
‫מי שייסד את מרכז הארגונים של ניצולי השואה ושימש פעמיים כיו"ר הארגון‪ ,‬היה נגיד בנק ישראל‪ ,‬יו"ר הנהלת‬
‫בנק לאומי ומבכירי משרד האוצר‪ ,‬נפטר אחרי מחלה ונטמן בבית הקברות בקריית שאול‬
‫משה זנבר הובא למנוחת‬
‫עולם ביום שלישי ה‪ 2.10-‬בבית‬
‫הקברות בקריית שאול‪ .‬את‬
‫זנבר ליוו מאות חברים ועמיתים‬
‫לדרך מכל מגוון השטחים בהם‬
‫היה מעורב בחברה הישראלית‪:‬‬
‫כלכלה‪ ,‬חברה‪ ,‬אקדמיה‪ ,‬תרבות‬
‫ואומנות‪ ,‬וכמובן נציגי הארגונים‬
‫החברים במרכז הארגונים של‬
‫ניצולי השואה בישראל‪ .‬זנבר‬
‫הקים אותו‪ ,‬יחד עם נח פלוג‬
‫בשנת ‪ ,1987‬היה היו"ר הראשון‬
‫שלו וחזר שוב למלא את התפקיד‬
‫לאחר פטירתו של פלוג‪ .‬זנבר מוקף לאחרונה במשפחתו‪ ,‬חבריו ומוקירי זכרו‪ .‬משה זנבר‬
‫הניח אחריו את אשתו ברכה‪,‬‬
‫האדם התרבותי לחיה של ממש‪ ...‬הרגשתי‬
‫בנותיו שלומית ונאווה ונכדים‪.‬‬
‫חובה לעצמי לתאר דרכי ההשתוללות הזאת‪ ,‬כי‬
‫בין הסופדים לזנבר היו קולט אביטל‪ ,‬יו"ר מספרים סטטיסטים אינם מבטאים את כל מה‬
‫מרכז הארגונים‪ ,‬הרב ישראל מאיר לאו‪ ,‬יו"ר שהיה'‪ .‬ואכן‪ ,‬כל חייך ככלכלן וכסטטיסטיקאי‪,‬‬
‫מועצת יד ושם‪ ,‬יוליוס ברמן‪ ,‬יו"ר ועידת‬
‫קיבלת החלטות לאחר שהייתה לך ראיה רחבה‬
‫התביעות‪ ,‬השר לשעבר רפי איתן‪ ,‬מייסד‬
‫וכוללת יחד עם התמצאות במספרים ובפרטים‬
‫תיאטרון היידישפיל‪ ,‬שמואל עצמון‪ ,‬קרנית‬
‫הקטנים‪ .‬הייתה לך ראיה למרחוק והאומץ‬
‫פלוג‪ ,‬בתו של נח פלוג ז"ל המכהנת כמשנה‬
‫לקבל החלטות פורצות דרך‪.‬‬
‫לנגיד בנק ישראל‪ ,‬חברים ובני משפחה‪.‬‬
‫"מרגע עלייתך ארצה הישר לקרבות בלטרון‪,‬‬
‫נשיא המדינה‪ ,‬שמעון פרס‪ ,‬כתב במברק‬
‫סיפור חייך הוא למעשה סיפור תולדות כלכלת‬
‫ששלח למשפחה‪" :‬משה היה אחד מעמודי‬
‫התווך של הכלכלה הישראלית הן מבחינה ישראל‪ .‬נולדת בהונגריה עם השם זנדברג‪ .‬הוריך‬
‫אינטלקטואלית והן פרגמאטית‪ .‬יכולת ובני משפחה רבים‪-‬רבים נוספים הושמדו‬
‫הניתוח שלו היתה מקורית וברוב המקרים בשואה‪ 15 .‬שנה מאוחר יותר התבקשת לעברת‬
‫גם הוכחה כנכונה בזמן ובתוכן‪ .‬תרומתו זו לא את שמך כדי לצאת לשליחות לחו"ל‪ ,‬וסירבת‪.‬‬
‫תשכח‪ .‬יש לו חלק גדול בהצלחת הכלכלה של כשנבחרת לנגיד בנק ישראל‪ ,‬התבקשת שוב‬
‫מדינת ישראל הן בשעת משבר והן בשעות לעברת את שמך‪' .‬האם אפשר לחתום על‬
‫צמיחה‪ .‬עבדתי איתו מקרוב וידעתי להעריך השטרות של מדינת ישראל עם שם גרמני כמו‬
‫את הערכותיו שהיו מדויקות ונכונות"‪ .‬זנדברג?'‪ .‬החלטת באותה ישיבה שאתה מוכן‬
‫להיפרד משתי אותיות בשמך ד'‪ ,‬ו‪-‬ג'‪ ,‬ומאותו‬
‫לוחץ ידכם בחום‪ .‬שלא תדעו עוד צער‪.‬‬
‫הנכד יותם בן‪-‬אריה קרא דברים שכתבה יום לשאת את השם זנבר‪.‬‬
‫"במקביל לעבודתך‪ ,‬הצלחת לשלב בהתנדבות‬
‫אמו נאוה‪" :‬אבא יקר שלי‪ ,‬את הספר 'שנה‬
‫לאין קץ' כתבת בשנת ‪ ,1955‬עשר שנים אחרי את אהבתך לתרבות ולספורט וגם בהם תרמת‬
‫שיצאת מהתופת‪ ,‬לאחר שהשתחררת ממחנה רבות‪ .‬חיית יחד עם אמא שכל כך אהבת‪ ,‬חיים‬
‫הריכוז הגרמני‪ .‬נדיר למצוא תיעוד מפי ניצולים מאוד מאוד צנועים‪ .‬חינכתם אותנו לערכים‬
‫בשנים אלה‪ .‬וכך כתבת במבוא לספר‪' :‬מאז של מסירות‪ ,‬יושר ונאמנות‪ ,‬של חשיבות הרוח‬
‫שחרורי ממחנה הריכוז הגרמני הרגשתי מעין לעומת החומר ושל אהבת הארץ‪ .‬מבטיחה‬
‫חובה לתאר דברים שראיתי ושעברו עליי לשמור ולדאוג לאמא‪ .‬תנוח בשלום‪ .‬אוהבת"‪.‬‬
‫יו"ר מרכז הארגונים‪ ,‬קולט אביטל‪ ,‬שזנבר‬
‫בתקופת השואה‪ ,‬כדי שלא נשכח אנו ובנינו‬
‫שקיימים אמצעים בהם אפשר להפוך את ביקש ממנה לקבל את תפקיד יו"ר המרכז אך‬
‫‪4‬‬
‫לפני ארבעה חודשים‪ ,‬אמרה‬
‫בדברי ההספד שלה‪" :‬‏משה‪ ,‬בשם‬
‫ניצולי השואה בארץ ובעולם‬
‫באתי להגיד לך מעומק הלב‬
‫והנשמה תודה‪ .‬תודה שהקדשת‬
‫את מרבית חייך הבוגרים ובמשך‬
‫עשרות שנים להגנה על זכויות‬
‫חבריך שרידי השואה‪ .‬תודה‬
‫על תרומתך לרווחה הכלכלית‬
‫והנפשית של ניצולי השואה‪.‬‬
‫תודה על פועלך להנצחת השואה‬
‫ומורשתה ועל ניהול מלחמה‬
‫סיזיפית להשבת הרכוש היהודי‬
‫שנגזל מהיהודים בשואה"‪.‬‬
‫הרב לאו אמר כי "זנבר הטביע‬
‫חותמו על עולם העשייה בכל תחום‪ ,‬אך בעיני‪,‬‬
‫הדבר הבולט ביותר היא האנדרטה שדאג‬
‫להקים בלטרון‪ ,‬לזכר שורדי השואה שנפלו שם‬
‫בקרבות מלחמת העצמאות‪ .‬זנבר‪ ,‬שבעצמו‬
‫נפגע קשה במהלך הקרב‪ ,‬דאג להנציח את‬
‫כל אלה שלא היה להם לא בן‪ ,‬לא אב ולא אח‬
‫לומר אחריהם קדיש‪ ,‬אך היה להם את משה‬
‫זנבר‪ .‬כיו"ר מרכז הארגונים‪ ,‬פעל ללא לאות‬
‫והיה לפה לכולם‪ .‬בשקט‪ ,‬בחריצות ובנחרצות‬
‫פעל גם להנצחת השואה‪ ,‬אך חשוב יותר מכך‬
‫ דאג לרווחת השורדים ועמד על זכויותיהם‪.‬‬‫עם פטירתו אנחנו נפרדים מתקופה‪ .‬אתה היית‬
‫מבכירי הבנים והבונים"‪.‬‬
‫יוליוס ברמן‪ ,‬יו"ר ועידת התביעות‪ ,‬סיפר כי‬
‫כשמונה לתפקיד אמרו לו כי אם יש אדם אחד‬
‫שאתה יכול לסמוך עליו ולהיעזר בו‪ ,‬הרי זה‬
‫משה זנבר‪ .‬ברמן אמר עוד כי "במהלך עבודתנו‬
‫המשותפת הפכנו לחברים קרובים‪ .‬הוא היה גם‬
‫איש ביצוע וגם חולם‪ .‬הוא ידע לבחור בשביל‬
‫הזהב שבין עקשנות לבין פרקטיות‪ ,‬ובכך‬
‫הצליח להגיע להישגים עצומים בכל מאבק‬
‫שניהל"‪.‬‬
‫השר לשעבר‪ ,‬רפי איתן תיאר את זנבר בדבריו‬
‫כ"אדם רב גוני שהקיף בחייו את כל הנושאים‬
‫החברתיים והכלכליים של המדינה‪ ,‬ובמידה‬
‫רבה גם נושאים מדיניים‪ .‬בכל תחום הגיע‬
‫לפסגה‪ .‬בעניין ניצולי השואה אומר‪ ,‬כי כולנו‬
‫ידענו את הדברים‪ ,‬אך ללא זנבר זה לא היה‬
‫קורה"‪.‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫מרכז הארגונים דורש‪ :‬להעביר כספי ירושה‬
‫גרמניים לניצולים נצרכים‬
‫יו״ר מרכז הארגונים פנתה לשר המשפטים בבקשה להנחות את האפוטרופוס הכללי להעביר כספים שהורישו‬
‫אזרחים גרמנים למדינה‪ ,‬לניצולי שואה נזקקים ונצרכים‪ .‬ניצולי השואה לשר המשפטים‪ :‬תנחה את האפוטרופוס‬
‫הכללי להעביר כספי ירושה גרמניים לטובת ניצולי שואה נצרכים‬
‫במכתב ששיגרה קולט אביטל‪ ,‬יו״ר מרכז‬
‫הארגונים של ניצולי השואה בישראל‪ ,‬לשר‬
‫המשפטים‪ ,‬פרופ׳ יעקב נאמן‪ ,‬היא מבקשת‬
‫שינחה את האפוטרופוס הכללי להעביר כספים‬
‫של אזרחים גרמנים שהורישו‪ ‬את כספם לטובת‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬לניצולי שואה נזקקים ונצרכים‪.‬‬
‫פנייתה של יו"ר מרכז הארגונים‪ ,‬שנשלחה עם‬
‫העתק לראש הממשלה‪ ,‬בנימין נתניהו‪ ,‬נעשתה‬
‫לאחר שהתברר כי מאות גרמנים החליטו בערוב‬
‫ימיהם להוריש את רכושם למדינת ישראל‪.‬‬
‫״נודע לנו כי מאות גרמנים‪ ,‬שחיו בתקופת‬
‫מלחמת העולם השנייה‪ ,‬הורישו את כספם‬
‫מסיבות מצפוניות‪ .‬כספים אלה מועברים על‬
‫פי חוק לרשות האפוטרופוס הכללי"‪ ,‬כתבה‬
‫אביטל‪ ,‬והוסיפה‪ :‬״אנו סבורים שכסף זה צריך‬
‫להיות מיועד בראש ובראשונה הקלת מצוקת‬
‫ניצולי השואה‪ ,‬קורבנות הנאצים‪ ,‬החיים היום‬
‫בקרבנו במדינת ישראל״‪.‬‬
‫מידיעה שפורסמה בתקשורת הכתובה עולה‬
‫סברה‪ ,‬כי המורישים חשו רגשות אשם קשים‪,‬‬
‫ועם מותם החליטו לנקות את מצפונם ולהעביר‬
‫ירושתם לישראל‪ .‬בהתאם לידיעה כי לחלק‬
‫מהמורישים יש משפחות‪ ,‬הועלתה הערכה‬
‫שחלקם היו קשורים למפלגה הנאצית בצורה זו‬
‫או אחרת‪ .‬בבקשתה משר המשפטים להעביר את‬
‫הכספים הללו מהאפוטרופוס הכללי לארגונים‬
‫העוסקים בסיוע ישיר לניצולים הנצרכים‪,‬‬
‫כותבת אביטל‪ :‬״מיותר לתאר את סבלם וצרכיהם‬
‫הגוברים של ניצולי השואה בערוב ימיהם‬
‫ולהדגיש בפניך את דחיפות פנייתי"‪.‬‬
‫יו"ר מרכז הארגונים‪" :‬הצדק עם ילדי טהרן‬
‫נעשה באיחור של ‪ 60‬שנה"‬
‫מרכז הארגונים יבדוק את ההשלכות המשפטיות של פסק דין זה‪ ,‬על מנת לראות אם ניתן לפצות אוכלוסיות דומות‬
‫שקופחו מאז הסכם השילומים עם גרמניה ואת חבות המדינה כלפיהן‬
‫"עצוב שהצדק‬
‫עם ילדי טהרן‬
‫נעשה באיחור‬
‫של ‪ 60‬שנה‪.‬‬
‫שלא‬
‫חבל‬
‫התגלתה הגינות‬
‫מצד המדינה‬
‫כ ל פ י ה ם‬
‫צורך‬
‫והיה‬
‫קבוצה של ילדי טהרן בדרכם‪ ‬לכפרי ב ה ת ע ר ב ו ת‬
‫נוער ברחבי המדינה‬
‫והכרעה של‬
‫בית משפט כדי לעשות צדק עם אותם שרידי‬
‫השואה שחלקם הגיעו ארצה יתומים"‪ .‬כך‬
‫אמרה ח"כ לשעבר‪ ,‬קולט אביטל‪ ,‬יו"ר מרכז‬
‫הארגונים של ניצולי השואה‪ ,‬בתגובה לפסק‬
‫הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב שקבע‬
‫כי יש לפצות את אותם ניצולים שנותרו בחיים‪.‬‬
‫פסק הדין ניתן ביום ה' ה‪ 13-‬בספטמבר‪.‬‬
‫בעקבות פסק הדין של כבוד השופטת‬
‫דבורה פלפל‪ ,‬בודק מרכז הארגונים של‬
‫ניצולי השואה‪ ,‬הארגון המייצג את כלל‬
‫שרידי השואה בישראל‪ ,‬את ההשלכות‬
‫המשפטיות של פסק דין זה‪ ,‬על מנת לראות‬
‫אם ניתן לפצות אוכלוסיות דומות שקופחו‬
‫מאז הסכם השילומים עם גרמניה ואת חבות‬
‫המדינה כלפיהן‪.‬‬
‫"ילדי טהרן" הוא הכינוי שקיבלו אותם‬
‫מאות הילדים שנולדו במהלך מלחמת העולם‬
‫השנייה בפולין ונמלטו לרוסיה‪ .‬הם הגיעו‬
‫לאיראן באמצעות הצבא הפולני שהוקם‬
‫בגוש הסובייטי‪ .‬הסוכנות היהודית הקימה‬
‫מחנה שבו רוכזו מאות ילדים לשם העלאתם‬
‫לישראל‪ ,‬וב‪ 1943-‬עלו הילדים ארצה‪ .‬הם פוזרו‬
‫לקיבוצים‪ ,‬פנימיות ומוסדות‪ .‬בין הילדים היו‬
‫האלופים במיל' יאנוש בן גל וחיים ארז‪ ,‬וכן איש‬
‫הוועד האולימפי‪ ,‬אלכס גלעדי‪.‬‬
‫לפני כ‪ 19-‬שנים הגישו ניצולי שואה אלה‬
‫תביעה ייצוגית נגד המדינה והסוכנות היהודית‪.‬‬
‫הם ביקשו להיות חלק מקבלת כספי שילומים‬
‫שהעבירה ממשלת גרמניה‪ ,‬וטענו כי המדינה‬
‫לא דאגה לתהליך שיקומם‪ .‬המדינה טענה אז‬
‫ש"ילדי טהרן" לא זכאים לכספים‪ .‬התביעה‬
‫נדחתה בטענה שאינה עומדת בתבחינים של‬
‫תביעה ייצוגית‪ .‬לפני כשלוש שנים נעתר בית‬
‫המשפט העליון לדרישתם לתביעה ייצוגית‪.‬‬
‫בפסק הדין של בית המשפט המחוזי נאמר‬
‫כי הסכם השילומים לא התחשב ב"ילדי טהרן"‬
‫ובתהליך השיקום המגיע להם‪" .‬משהגיעו‬
‫הילדים לבגרות‪ ,‬הם נאלצו לעזוב את מוסדות‬
‫הקליטה שלהם ונאלצו להסתדר לבד‪ ,‬חלקם‬
‫ללא הכשרה‪ ,‬ייעוץ או הכוונה‪ .‬בגרות הגיל‬
‫אינה בגרות הנפש‪ ,‬אינה בגרות האדם‪ ,‬אינה‬
‫בגרות המקצוע‪ ,‬אינה בגרות העבודה ואינה‬
‫בגרות הדיור"‪ ,‬כתב בית המשפט ופסק‬
‫להם פיצוי כולל בסך של ‪ 17‬מיליון ש"ח‪,‬‬
‫שיחולק בין אותם ניצולים שנותרו בחיים‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬מרכז הארגונים בודק עם יועציו‬
‫המשפטיים את השלכות פסק דין תקדימי זה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫לבקשת מרכז הארגונים‪ :‬יוזמת חקיקה בגרמניה למניעת‬
‫הפצתו המחודשת של מיין קמפף‬
‫בתשובה לפנייתה של יו"ר מרכז הארגונים‪ ,‬קולט אביטל‪ ,‬כתב יו"ר הסיעה‪ ,‬פרנק וולטר שטיינמאייר‪ ,‬כי הורה‬
‫לסיעתו לפעול בבונדסטג נגד הפרסום‪" :‬אני מסכים שהדפסת מהדורה חדשה של "מיין קמפף" לא תתרום לשום‬
‫משימה חינוכית‪ ,‬אלא עלולה לגרום נזק רציני"‬
‫מרכז הארגונים מנהל בחודשים האחרונים‬
‫מלחמה עיקשת למניעת הפצתו המחודשת‬
‫"מיין קמפף"‪ ,‬שכתב הצורר הנאצי אדולף‬
‫היטלר‪ .‬הזכויות לרכושו ומורשתו של היטלר‬
‫הועברו‪ ,‬לאחר מותו‪ ,‬לממשלת בווריה וזו‬
‫הקפיאה את פרסום ספריו ל‪ 70-‬שנה‪ .‬תקופה‬
‫זו תפוג בשנת ‪.2015‬‬
‫יו"ר מרכז הארגונים‪ ,‬קולט אביטל‪,‬‬
‫התגייסה למאבק לבקשתו של אורי‬
‫חנוך‪ ,‬המרכז את הנושא מטעם המרכז‪.‬‬
‫אביטל פנתה בעניין זה במכתב לראש‬
‫הממשלה‪ ,‬בנימין נתניהו‪ ,‬בו כתבה בין היתר‪,‬‬
‫"בעוד שנתיים יפוג תוקף האיסור על פרסום‬
‫כתבי הצורר הגרמני היטלר‪ ,‬ביניהם 'מיין‬
‫קמפף'‪ ,‬ולפיכך לא תהיה מניעה מהפצתם‬
‫בקרב רבים"‪ .‬אביטל ביקשה מראש הממשלה‬
‫להעלות את הנושא לדיון בדרג הבכיר ביותר‬
‫בממשלת גרמניה‪.‬‬
‫כמו כן פנתה‬
‫אביטל לפרנק וולטר‬
‫שטיינמאייר‪ ,‬יו"ר‬
‫סיעת ה‪( SPD-‬הסיעה‬
‫הסוציאל‪-‬דמוקרטית‬
‫בבונדסטג‪ ,‬הפרלמנט‬
‫הגרמני)‪ ,‬בבקשה‬
‫למניעת‬
‫לפעול‬
‫הבטיח‬
‫לפעול לשנוי החוק‪ .‬הפצתם המחודשת‬
‫שטיינמאייר‬
‫של כתבי היטלר‪.‬‬
‫בתשובה שהתקבלה בימים האחרונים במרכז‬
‫הארגונים אמר שטיינמאיר לאביטל‪" :‬אנחנו‬
‫שותפים לדאגתך ולמטרתך‪ .‬אני מסכים‬
‫שהדפסת מהדורה חדשה של 'מיין קמפף' לא‬
‫תתרום לשום משימה חינוכית‪ ,‬אלא עלולה‬
‫לגרום נזק רציני"‪ .‬שטיינמאייר אף הוסיף‪,‬‬
‫כי הטיל על חברי הסיעה בועדת החוקה‬
‫בבונדסטאג למצוא פתרון חוקתי הולם‬
‫ומחייב‪ ,‬שימנע בעתיד את פרסום כתבי היטלר‬
‫וכל ספרות שטנה אחרת‪ .‬בקרוב‪ ,‬הבטיח‪ ,‬תצא‬
‫סיעת ה‪ SPD-‬ביוזמה פרלמנטרית בנדון‪.‬‬
‫המאבק של מרכז הארגונים החל לאחר‬
‫שראשי ממשלת בווריה‪ ,‬אליה פנה חנוך‪,‬‬
‫חבר הנהלת מרכז הארגונים‪ ,‬הסבירו שאין‬
‫ביכולתם למנוע עוד את פרסום הספרים‪,‬‬
‫אולם ידאגו לכך שהטקסט ילווה בהקדמה‬
‫ובדברי הסבר של אישיות מתחום האקדמיה‪.‬‬
‫"אנו סבורים"‪ ,‬אומרת אביטל‪" ,‬שניתן‬
‫למנוע את פרסום הספר‪ ,‬אך הדבר דורש‬
‫חקיקה מיוחדת‪ .‬חוקים כאלה קיימים‬
‫כבר במספר מדינות‪ ,‬כמו למשל בקנדה"‪.‬‬
‫שגריר קנדה בישראל‪ ,‬פול הנט‪ ,‬אליו פנתה‬
‫אביטל‪ ,‬העביר לידיה את החומר הנוגע‬
‫לחקיקה הרלוונטית‪ .‬חומר זה ישמש את מרכז‬
‫הארגונים בפניה למחוקקים הגרמנים‪.‬‬
‫קריאה לרשתות המזון‪ :‬אמצו את הניצולים‬
‫יו"ר מרכז הארגונים‪ ,‬קולט אביטל‪ ,‬קוראת לכל רשתות המזון לכבד את הכרטיס המגנטי הנמצא בידי הניצולים‪.‬‬
‫"נראה כי רווחת ניצולי השואה אינה מטרידה אותם"‬
‫החברה להשבת נכסים יזמה את פרויקט "תו‬
‫מכל הלב" כדי לסייע לניצולי השואה הנזקקים‬
‫ברכישת מזון בסכום קבוע מדי חודש‪.‬‬
‫במסגרת הפרויקט פנתה החברה לרשתות‬
‫המזון השונות וקראה להן להצטרף לפעילות‬
‫הסיוע החשובה הזאת‪ .‬רשת מגה הודיעה מייד‪,‬‬
‫כי היא מוכנה לסייע ככל הנדרש‪ ,‬ונרקם עימה‬
‫שיתוף פעולה מוצלח ופורה שנמשך עד עצם‬
‫היום הזה ‪ -‬שיתוף פעולה שתורם משמעותית‬
‫לניצולי השואה הנזקקים‪.‬‬
‫לדברי יו"ר מרכז הארגונים‪ ,‬קולט אביטל‪,‬‬
‫"בניגוד לרשת מגה‪ ,‬שום רשת מזון נוספת‬
‫בישראל ‪ -‬אפילו לא אחת הרשתות שחרתה על‬
‫דגלה את הנושא החברתי ‪ -‬לא הצטרפה לפרויקט‬
‫זה‪ .‬עקב כך ניצולי שואה במקומות שונים בארץ‬
‫‪6‬‬
‫נאלצים לנסוע מרחקים ארוכים ‪ -‬פעמים רבות‬
‫בתחבורה ציבורית ‪ -‬כדי לממש את הקנייה‬
‫בכרטיס המגנטי הנמצא בידיהם‪ ,‬וזאת משום‬
‫שהרשתות הנמצאות בקרבת מקום מגוריהם אינן‬
‫מספקות שירות זה‪ .‬חשוב להדגיש כי הרשתות‬
‫אינן מתבקשות לתת תרומה כספית עבור הארגון‪,‬‬
‫שכן הכסף ניתן לניצולים מראש על ידי החברה‬
‫לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה"‪.‬‬
‫אביטל אומרת עוד‪" ,‬כי כל מה שמתבקשות‬
‫רשתות המזון לעשות הוא לכבד את הכרטיס‬
‫המגנטי הנמצא בידי הניצולים‪ .‬אך מתברר‪,‬‬
‫כמה מפתיע‪ ,‬כי רווחת ניצולי השואה אינה‬
‫מטרידה את רשתות המזון בישראל‪ .‬אותן‬
‫מעניין יותר להגדיל את רווחיהן ופחות מעניין‬
‫אותן להעניק שירות לאזרח או להושיט יד‬
‫ולסייע לניצול שואה נזקק"‪.‬‬
‫לטענת אביטל‪" ,‬כל יום שעובר הוא קריטי‬
‫לניצולי השואה‪ .‬אין לנו האפשרות לבזבז זמן‬
‫יקר‪ ,‬ועלינו לעשות ככל שאפשר כדי להקל על‬
‫אותם ניצולי שואה לחיות את הפרק האחרון‬
‫בחייהם בכבוד‪ .‬מזעזע לדעת שדווקא במדינת‬
‫ישראל מרשות לעצמן רשתות המזון‪ ,‬למעט‬
‫רשת אחת ויחידה‪ ,‬להפנות עורף לניצולי‬
‫השואה המעטים שעוד נמצאים בין החיים"‪.‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫מימין‪ :‬גרג שניידר‪ ,‬מנכ"ל ועידת התביעות‪ ,‬קולט אביטל‪ ,‬יו"ר מרכז הארגונים‪ ,‬ומנכ"ל המרכז‪ ,‬אבי רוזנטל‬
‫מנכ"ל ועידת התביעות נפגש‬
‫עם הנהלת מרכז הארגונים‬
‫בפגישה סקר את הישגי הוועידה‪ ,‬ביניהם השוואת המענקים והקצבאות לניצולים‬
‫שהתגוררו בגוש הקומוניסטי וקיצור תקופת השהייה במחנות‪ ,‬גטאות ובמסתור‬
‫לצורך קבלת קצבה חודשית‬
‫מנכ"ל ועידת התביעות‪ ,‬גרג שניידר‪ ,‬נפגש‬
‫לראשונה עם הנהלת מרכז הארגונים‪ ,‬בראשותה‬
‫של ח"כ לשעבר קולט אביטל‪ .‬בפתח הדברים‬
‫בירך אותה על בחירתה לתפקיד יו"ר מרכז‬
‫הארגונים‪ ,‬כמו גם על הבחירה לתפקיד סגן נשיא‬
‫ועידת התביעות‪.‬‬
‫במהלך הפגישה סקר שניידר את הישגי‬
‫ועידת התביעות במו"מ שנוהל מול הגרמנים‬
‫והסתיים ביולי ‪ .2012‬הוא סיפר על התכניות‬
‫לעתיד‪ ,‬והבטיח להמשיך ולקיים קשר אמיץ‬
‫ושוטף עם מרכז הארגונים‪ .‬יו"ר מרכז הארגונים‪,‬‬
‫קולט אביטל‪ ,‬הודתה לגרג שניידר בחום על‬
‫קיום הפגישה והסקירה שנתן‪ .‬בסוף דבריו‬
‫זכה למחיאות כפיים מצד חברי הנהלת מרכז‬
‫הארגונים‪ ,‬אשר בירכו אותו בחום על הישגי‬
‫ועידת התביעות‪.‬‬
‫לדברי שניידר‪ ,‬הגרמנים לא הסכימו לשלם‬
‫במסגרת "חוק הפיצויים" שנחתם ב‪1952-‬‬
‫פיצויים לאלה שחיו מאחורי "מסך הברזל"‪.‬‬
‫מדובר ב‪ 100-‬אלף איש‪ ,‬אשר מתוכם ‪ 80‬אלף‬
‫הם נרדפי נאצים לפי כל הגדרה‪ .‬בעקבות‬
‫המו"מ האחרון הוסכם‪ ,‬כך אמר‪ ,‬כי גם הם‬
‫יקבלו החל מנובמבר השנה תשלום על הסבל‬
‫בשואה‪ ,‬כמו אלה שעברו את אותה רדיפה‬
‫וגרים‪ ,‬למשל‪ ,‬בישראל‪.‬‬
‫עוד אמר שניידר‪ ,‬כי עיקרון השוויון בין‬
‫הניצולים הוא מרכזי‪" .‬אין סיבה כי אלה שחיו‬
‫מאחורי חומת ברלין או במדינות אחרות בגוש‬
‫הסובייטי יקבלו פחות מאחרים‪ .‬גם שם יש‬
‫ניצולים עניים"‪ .‬לדברי שניידר‪" ,‬כל אחד יודע‬
‫שיוקר המחיה במוסקבה אינו נמוך מזה שבניו‬
‫יורק‪ ,‬וזה שבבודפשט לא נמוך מזה שבלונדון‪.‬‬
‫יש לזה השלכות פרקטיות"‪.‬‬
‫קרן הסיוע שהוקמה ב‪ 1980-‬זיכתה אנשים‬
‫שברחו בתשלום חד פעמי של ‪ 2,500‬יורו‪ .‬אלה‬
‫שנשארו במדינות קומוניסטיות לא זכו לכך‪.‬‬
‫לפני כשנה סוכם כי גם ‪ 7,000‬ניצולים שקיבלו‬
‫כבר בעבר פיצוי חד פעמי של ‪ 1,900‬יורו‪ ,‬יקבלו‬
‫מענק חד פעמי נוסף של ‪ 2,556‬יורו בדומה‬
‫לזכאי קרן הסיוע בישראל‪ .‬ויתרה מזאת‪,‬‬
‫בהסכם שנחתם ביולי השנה נקבע גם‪ ,‬כי‬
‫אנשים שהיו במחנות‪ ,‬גטאות ומסתור ‪ -‬זכאים‬
‫לקצבה של ‪ 300‬יורו לחודש‪ .‬החל משנת ‪2013‬‬
‫יושוו תנאי הקצבה של ‪ 20,000‬איש לתנאים‬
‫של ניצולים שגרו מחוץ לגוש הקומוניסטי‪.‬‬
‫הישג נוסף עליו דיווח שניידר לחברי הנהלת‬
‫מרכז הארגונים היה קיצור תקופת השהייה‬
‫במסתור כדי לקבל זכאות לקצבה‪ .‬עד תחילת‬
‫‪ 2012‬היה צריך להוכיח כי תובע הקצבה היה‬
‫לפחות ‪ 18‬חודשים במסתור כדי לקבל הקצבה‬
‫מקרן סעיף ‪ .2‬החל ‪ 2012‬ירדה התקופה‬
‫הנדרשת ל‪ 12-‬חודשים‪ ,‬והחל מ‪ - 2013-‬ל‪6-‬‬
‫חודשים‪ .‬הזכאים לקבלת קצבה זו מוועידת‬
‫התביעות מקבלים ‪ 300‬יורו לחודש‪.‬‬
‫"המו"מ לעולם לא יגמר"‪ ,‬אמר שניידר‬
‫בסוף דבריו‪" .‬ההסכם בדבר תשלומים‬
‫מגרמניה למימון שעות סיעוד בבית יסתיים‬
‫ב‪ ,2014-‬ואנחנו מתכוונים לנהל מו"מ עיקש‬
‫כדי להאריכו‪ .‬יש עוד נושאים שעומדים על‬
‫הפרק‪ ,‬כמו נושא ילדות אבודה‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬מן‬
‫הראוי לציין כי בין המקבלים פיצוי במסגרת‬
‫ההסכמים הקיימים‪ ,‬נמצאים גם ילדים ניצולי‬
‫שואה ‪ -‬אלה שנולדו בין השנים ‪."1928-1945‬‬
‫ועידת התביעות‬
‫תעביר ‪ 425‬מיליון‬
‫ש"ח לרווחת‬
‫הניצולים‬
‫יוליוס ברמן‪ ,‬יו"ר‬
‫ועידת התביעות‪ ,‬הודיע‬
‫כי ועידת התביעות‬
‫תעביר כ‪ 425-‬מיליון‬
‫ש"ח למימון שירותי‬
‫רווחה לניצולי שואה‬
‫בישראל ותגדיל את‬
‫לשירותים‬
‫המימון‬
‫חיוניים‬
‫סוציאליים‬
‫יוליוס ברמן‬
‫לניצולי שואה‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬יועברו כ‪ 330-‬מיליון ש"ח מתוכם‬
‫לקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל‪ ,‬לצורך‬
‫מימון שירותי סיעוד ביתי לכ‪ 22,000-‬ניצולי‬
‫שואה נזקקים‪ ,‬ולארגונים נוספים המעניקים‬
‫שירותי רווחה ובריאות לניצולים‪.‬‬
‫כארבעה מיליון שקלים יועברו לארגון "עמך"‬
‫המעניק שירותי תמיכה נפשית לניצולי שואה‪,‬‬
‫בנוסף ל‪ 150-‬אלף שקל שהועברו‪ .‬סכום זה‬
‫התקבל בוועידת התביעות כחלק מהסכם לסיום‬
‫תביעת הדיבה שהגישה הוועידה בעקבות הסרט‬
‫"מוסר השילומים"‪ .‬במסגרת ההסכם התנצלו‬
‫יוצרי הסרט בפני ועידת התביעות והפיצוי‬
‫ששילמו הועבר במלואו ל"עמך"‪.‬‬
‫לדברי ברמן‪ ,‬לניצולי השואה המזדקנים מגיע‬
‫להישאר בבתיהם כל עוד הם יכולים‪ ,‬והם זקוקים‬
‫לסיוע כדי להצליח בכך‪" .‬גיבורים אלה של העם‬
‫היהודי ננטשו על ידי העולם כולו בנעוריהם‪ ,‬ואנו‬
‫פועלים כעת כדי לוודא שלא יינטשו שוב עם‬
‫הזדקנותם‪ .‬בעוד הגורמים הפילנתרופיים מנסים‬
‫עדיין להתגבר על השפעות המיתון הכלכלי‪,‬‬
‫הגידול במימון שמציגה ועידת התביעות יקל‬
‫מאוד על הארגונים היהודים המעניקים שירותי‬
‫סיוע לניצולי שואה בכל רחבי העולם"‪ .‬הגדלת‬
‫הסיוע חיונית במיוחד להתמודדות עם הגידול‬
‫בצרכיהם הסוציאליים הדחופים של ניצולי‬
‫השואה המזדקנים‪ .‬ועידת התביעות תקצה את‬
‫הכספים לארגוני סיוע ברחבי העולם‪ ,‬המעניקים‬
‫לניצולים שעות סיעוד ביתי‪ ,‬רכישת תרופות‬
‫ומזון ושירותים אחרים המאפשרים לניצולים‬
‫להמשיך לחיות בבתיהם‪ ,‬בסביבה המוכרת להם‬
‫ולקבל שם את השירותים המגיעים להם‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫סטודנטים יסייעו לניצולי שואה במיצוי זכויותיהם‬
‫לקראת תחילת שנת הלימודים באוניברסיטאות‪ ,‬מודיעה התאחדות הסטודנטים הארצית על חידושה של תכנית‬
‫המלגות "סטודנטים למען אזרחים ותיקים"‬
‫מטרת הפרויקט היא בראש ובראשונה סיוע‬
‫בבירור זכויותיהם של ניצולי שואה המגיעות‬
‫להם על פי חוק‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬הפרויקט הוקם בכדי‬
‫לאסוף ולתעד את סיפורם האישי של הניצולים‪,‬‬
‫במטרה להנציח את זיכרונם של הניצולים‬
‫ולעצב את התודעה הקולקטיבית בישראל‪.‬‬
‫הסטודנטים שישתתפו בפרויקט יעברו הכשרה‬
‫מתאימה ולאחריה יקבלו רשימת ניצולים‪.‬‬
‫הסטודנטים יבקרו את ניצולי השואה הקרובים‬
‫לאזור מגוריהם‪ .‬במהלך הביקור יערוך הסטודנט‬
‫בירור לגבי זכאותו של הניצול‪.‬‬
‫התאחדות הסטודנטים הארצית מגייסת‬
‫לתכנית סטודנטים מכל הארץ‪ .‬סטודנטים‬
‫שימצאו מתאימים‪ ,‬לאחר מיונים‬
‫וראיונות אישיים‪ ,‬יעברו הכשרה מקצועית‬
‫הכוללת הדרכה משפטית על זכויות‬
‫ניצולי השואה והכשרה פסיכו‪-‬סוציאלית‬
‫על העבודה עם אוכלוסיית הניצולים‪.‬‬
‫לאחר ההכשרה‪ ,‬כל סטודנט יקבל רשימת‬
‫ניצולים‪ ,‬ובמהלך הביקור יברר את זכאותו של‬
‫הניצול והאם מקבל היום רנטה‪/‬קצבה חודשית‬
‫מכל גורם‪ ,‬וימלא איתו טפסים בהתאם‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬במהלך הביקור ימולא טופס‬
‫"לדורות" ‪ -‬תיעוד עדותו של הניצול‪ ,‬שתועלה‬
‫לאתר האינטרנט "לדורות"‪,www.ledorot.gov.il :‬‬
‫שהוא פרויקט משותף של יד ושם והמשרד‬
‫לאזרחים ותיקים‪.‬‬
‫קארין אתגרי‪ ,‬סטודנטית מקריית אתא‪,‬‬
‫סיפרה על הפגישה הראשונה שלה עם‬
‫ניצולה במסגרת הפרויקט הלאומי‪" :‬למרות‬
‫התדרוכים וההסברים המפורטים ביום העיון‬
‫למתנדבי הפרויקט הלאומי‪ ,‬דבר לא יחליף‬
‫את ההתנסות האישית שלי בפעם הראשונה‬
‫כשמגיעים לבקר ניצול‪ .‬הניצולה הראשונה‬
‫שפגשתי היא בלה‪ .‬הגעתי לבית בו היא‬
‫מתגוררת יחד עם בעלה‪ ,‬גם הוא ניצול שואה‪,‬‬
‫בגשם זלעפות‪ .‬בלה הייתה בטוחה שלא אגיע‪,‬‬
‫כך היא אמרה לי בטלפון כשהסבירה לי איך‬
‫למצוא את הבית‪ .‬כשנכנסתי לביתם פגשתי‬
‫בנכד שלהם‪ ,‬גיא בן ה‪ ,8-‬שהגיע לתרגם‬
‫מעברית לרוסית את השיחה שלנו‪ ,‬הוא פתח‬
‫לי את הדלת וזכיתי לפגוש אנשים חייכנים‪,‬‬
‫לבביים ומסבירי פנים‪ ,‬ששיתפו אותי בסיפור‬
‫האישי שלהם בצורה מדהימה‪ ,‬ממש כאילו‬
‫הייתי הנכדה שלהם‪ .‬הפגישה עם כל ניצול‬
‫היא מדהימה בפני עצמה‪ .‬לכל ניצול יש סיפור‬
‫שצריך לתעד ואסור לשכוח‪ .‬אנשים שיצאו‬
‫מעבר נוראי כל כך ובנו את המדינה שלנו‪,‬‬
‫את העתיד שלנו‪ ,‬ובכוחנו לעזור להם לקבל‬
‫את הזכויות שכל כך מגיעות להם‪ .‬אני שמחה‬
‫לקחת חלק בפרויקט כל כך חשוב ומרגש‪,‬‬
‫ומקווה שאצליח לעזור לאנשים היקרים האלו‬
‫לחיות בכבוד"‪.‬‬
‫ניצולי שואה ובני משפחותיהם המעוניינים‬
‫לקבל ליווי מסטודנט הפעיל בפרויקט מוזמנים‬
‫לפנות למוקד המידע במשרד לאזרחים ותיקים‪,‬‬
‫בטל' ‪* 8840‬‬
‫מחקר חדש‪ :‬ניצולים חולי סרטן הדם מייחסים את המחלה לשואה‬
‫המחקר שנערך במרכז הרפואי רמב"ם‪ ,‬חושף כי ניצולי שואה שחלו בסרטן הדם נוטים לייחס את המחלה‬
‫לטראומה כתוצאה ממה שעבר עליהם במלחמת העולם השנייה‬
‫המחקר‪ ,‬שהחל לפני כשנה במכון ההמטולוגי‬
‫ברמב"ם‪ ,‬ביקש לבדוק האם ניצולי שואה‬
‫המטופלים במכון ההמטולוגי סובלים מתסמונת‬
‫פוסט טראומטית (‪ )PTSD‬בשל עברם‪ ,‬והאם הם‬
‫מתמודדים באופן שונה עם מחלת דם ממארת‪.‬‬
‫את המחקר הובילה אחות המכון‪ ,‬ריקי כהן‬
‫בשיתוף עם עליזה מנדלסון‪ ,‬אף היא אחות במכון‬
‫ההמטולוגי ומנהל המכון‪ ,‬פרופ' בנימין ברנר‪.‬‬
‫במחקר‪ ,‬לקחו חלק ‪ 22‬ממטופלי המכון‪,‬‬
‫כולם ניצולי שואה‪ ,‬בגילאי ‪ .70-92‬תוצאותיו‪,‬‬
‫כך אומרים מנהלי המחקר‪ ,‬מצביעות על כמה‬
‫וכמה נתונים מעניינים הנוגעים ליכולות ואופן‬
‫ההתמודדות של ניצולי השואה עם סרטן הדם‪.‬‬
‫אחד הממצאים העיקרים של המחקר מראה‪,‬‬
‫כי בהתאם למה שידוע בספרות הרפואית‪,‬‬
‫שליש מהנחקרים אכן סובלים מתסמונת פוסט‬
‫טראומטית‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬לא ניתן היה לקבוע‬
‫במחקר האם מקור התסמונת נעוץ בשואה‬
‫או במחלה‪ .‬חולים אלו סובלים מסימפטומים‬
‫‪8‬‬
‫מוגברים של המחלה כתוצאה מהתסמונת‪,‬‬
‫ביניהם כאבי גב ושלד‪ ,‬עייפות‪ ,‬חולשה ושקיעה‬
‫בהרהורים ועוד‪.‬‬
‫ממצא מעניין אחר שהעלה המחקר הוא‪ ,‬כי‬
‫ככלל‪ ,‬נטו הנבדקים לייחס את המחלה לחוויות‬
‫השואה והאמינו שיש קשר בין הדברים‪ .‬ממצא‬
‫זה בלט בעדויות רבות שניתנו על ידי הניצולים‪.‬‬
‫לדברי החוקרות‪ ,‬השאיפה היא שמחקר זה‬
‫יוביל בעתיד לאיתור כלים ומשאבים ייחודיים‬
‫של ניצולי שואה בהתמודדות עם מחלת דם‬
‫ממארת‪ ,‬ולפיתוח תכנית התערבות ייחודית‬
‫לניצולי שואה הסובלים ממחלת דם ממארת‬
‫עם וללא תסמונת פוסט טראומטית‪.‬‬
‫ברמב"ם מדגישים‪ ,‬כי חלק גדול מהמחקר‬
‫התבסס על עדויות המשתתפים‪ .‬הניצולים‬
‫שלקחו חלק בפרויקט הגיעו מפולין‪ ,‬רומניה‪,‬‬
‫הולנד‪ ,‬הונגריה‪ ,‬אוקראינה וצ'כוסלובקיה‪.‬‬
‫שבעה מתוכם הוסתרו על ידי משפחות "חסידי‬
‫אומות עולם"‪ ,‬חלקם שהו במיידנק‪ ,‬חלקם‬
‫ריקי כהן ועליזה מנדלסון‬
‫ניצולי גטאות ורשה‪ ,‬צ'צ'לניק ואושמניה‪,‬‬
‫חלקם היו בבריחה מתמדת ברחבי אירופה‬
‫הנאצית לאורך כל תקופת המלחמה וחלקם‬
‫שרדו את מחנות ההשמדה אושוויץ וברגן‪-‬‬
‫בלזן‪ .‬עבור רבים ממשתתפי המחקר הייתה‬
‫זו הפעם הראשונה בה הצליחו למצוא את‬
‫הכוחות לשחזר‪ ,‬לחוות מחדש ולחלוק את‬
‫סיפור הישרדותם‪" .‬זה מה שנקרא קשר‬
‫השתיקה"‪ ,‬אומרת כהן‪ ,‬שהובילה את המחקר‪.‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫ממשלת הונגריה דורשת להשיב לה ‪ 21‬מיליון דולר‬
‫שהוענקו לניצולים ובני משפחותיהם‬
‫ממשלת הונגריה הודיעה בסוף חודש אוגוסט השנה‪ ,‬כי היא דורשת לקבל חזרה את כל הכספים שהעניקה כפיצוי‬
‫לניצולי שואה ובני משפחותיהם‪ ,‬סכום של ‪ 21‬מיליון דולר‪ .‬הונגריה אף דורשת תוספת ריבית על סכומים אלה‬
‫ראש הממשלה נתניהו ונשיא הונגריה אדר‬
‫מנכ"ל ועידת התביעות גרג שניידר הגיב על‬
‫ההחלטה באומרו‪" :‬במשך למעלה מ‪ 60-‬שנה‬
‫חתמה ועידת התביעות וקיימה הסכמים עם‬
‫שבע ממשלות ועם חברות מסחריות רבות‬
‫בסכום כולל של עשרות מיליארדי דולרים‪.‬‬
‫זוהי הפעם הראשונה שמדינה חזרה בה‬
‫מההסכם כאשר הגיע הזמן לשלם‪ .‬אנו מצרים‬
‫על כך ומקווים כי נגיע להבנה ולפתרון מהיר‬
‫לרווחת הניצולים‪".‬‬
‫בתגובת ועידת התביעות נמסר עוד‪ ,‬כי היא‬
‫"מזועזעת מהצהרתה של ממשלת הונגריה‬
‫כי לא תעמוד בהתחייבותה להמשיך ולהעביר‬
‫כספים לטובת ניצולי שואה נזקקים יוצאי‬
‫הונגריה‪ .‬בוועידת התביעות דוחים מכל וכל את‬
‫הדברים הבלתי מבוססים שפרסמה ממשלת‬
‫הונגריה‪ .‬בניגוד לנטען‪ ,‬ועידת התביעות‬
‫סיפקה את הדוחות שנדרשו לפירוט חלוקת‬
‫הכספים והשירותים שהועברו לרווחת ניצולי‬
‫שואה הונגרים המתגוררים מחוץ להונגריה‬
‫ואף מעבר לכך‪ .‬לאור זאת‪ ,‬בוועידת התביעות‬
‫תוהים האם אין שיקולים זרים העומדים‬
‫בבסיס החלטה זו"‪.‬‬
‫המדובר בכספים אותם התחייבה ממשלת‬
‫הונגריה לשלם כחלק מהסכם אליו הגיעו‬
‫בשנת ‪ 2007‬איל"ר (הארגון היהודי להשבת‬
‫רכוש)‪ ,‬ועידת תביעות וממשלת הונגריה‪.‬‬
‫צילום‪ :‬עמוס בן גרשום (לע"מ)‬
‫במסגרת ההסכם‪ ,‬התחייבה ממשלת הונגריה‬
‫לשלם ‪ 21‬מיליון דולר על פני תקופה של חמש‬
‫שנים‪ ,‬שיחולקו כפיצוי לניצולי שואה נזקקים‬
‫המתגוררים בהונגריה ומחוצה לה‪ .‬הכספים‬
‫הועברו דרך "הקרן הציבורית למורשת יהדות‬
‫הונגריה" ‪ -‬קרן השבת הנכסים בהונגריה‬
‫המורכבת מנציגי הקהילה היהודית‪ ,‬נציגי‬
‫ממשלה ואיל"ר‪ .‬‬
‫סכום זה היה אמור לשמש כמקדמה בלבד‪,‬‬
‫בעוד שהסכם השבת רכוש מקיף יותר נדון‬
‫במשא ומתן על נכסים ללא יורשים‪ ,‬שהיו‬
‫בעבר בבעלות יהודית ושהוחרמו בתקופת‬
‫השואה‪.‬‬
‫בדצמבר ‪ ,2007‬העבירה ממשלת הונגריה‬
‫‪ 12.6‬מיליון דולר ל"קרן הציבורית למורשת‬
‫יהדות הונגריה"‪ .‬שליש מסכום זה יועד‬
‫לתשלום לניצולים יהודים המתגוררים עדיין‬
‫בהונגריה ‪ -‬זאת באמצעות הקרן‪ ,‬ואילו שני‬
‫שליש מהסכום יועדו לשירותי רווחה לניצולים‬
‫יוצאי הונגריה המתגוררים מחוץ להונגריה ‪ -‬‬
‫באמצעות ועידת התביעות‪.‬‬
‫בוועידת התביעות מבקשים להדגיש‪ ,‬כי‬
‫הסכום של כ‪-‬שמונה מיליון דולר שהועבר‬
‫לוועידת התביעות‪ ,‬הועבר במלואו לארגונים‬
‫וסוכנויות המעניקים שירותים סוציאליים‬
‫לניצולי שואה ממוצא הונגרי החיים מחוץ‬
‫להונגריה‪ ,‬למימון שירותי סיוע ורווחה חיוניים‬
‫לניצולים נזקקים‪ .‬לא נעשה כל שימוש‪ ,‬אף‬
‫לא בסנט אחד‪ ,‬לטובת הוצאות ניהוליות או כל‬
‫הוצאה אחרת‪.‬‬
‫בהתאם לנוהלי העבודה והדיווח‪ ,‬ועל פי‬
‫בקשתה הספציפית של ממשלת הונגריה‪,‬‬
‫העבירה ועידת התביעות את כל המידע‬
‫והמסמכים שנדרשה‪ ,‬כולל שמות הניצולים‬
‫ההונגרים שקיבלו סיוע‪ ,‬מטרת הסיוע וסכום‬
‫הכסף המדויק שהועבר‪ ,‬תאריך הגשת הסיוע‬
‫ופרטים נוספים‪ .‬כל אלה פורטו בדוח בן‬
‫למעלה מ‪ 400-‬עמודים‪ ,‬שהוגש לממשלת‬
‫הונגריה ולקרן הציבורית למורשת יהדות‬
‫הונגריה‪ .‬דוח זה כלל את שמו של כל מי שקיבל‬
‫סיוע מתשלומים אלו‪ ,‬הסכום המדויק שקיבל‬
‫והמטרה שלשמה הוענק הסכום (מכשירי‬
‫שמיעה‪ ,‬מזון‪ ,‬וכיו"ב)‪.‬‬
‫לאחר שקיבלה את כל הנתונים שדרשה‬
‫מוועידת התביעות‪ ,‬שינתה ממשלת הונגריה‬
‫שוב ושוב את דרישותיה‪ ,‬וביקשה פרטים‬
‫נוספים שמעולם לא נדרשו לפני כן ‪ -‬כל זאת‬
‫על מנת להימנע מהעברת יתרת הסכום לו‬
‫התחייבה‪ ,‬וכך נמנעה מהתחייבותה לסייע‬
‫לניצולי שואה הונגרים‪ ,‬קשישים וחולים‪.‬‬
‫כתוצאה מהתנהלות זו של ממשלת הונגריה‪,‬‬
‫אלפי ניצולי שואה לא קיבלו את הסיוע שהם‬
‫כה זקוקים וראויים לו‪.‬‬
‫חשוב לציין כי ההסכם המקורי והעברת‬
‫הכספים הראשונה נחתמו ויושמו על ידי‬
‫הממשל הקודם בהונגריה‪ .‬מאז עלייתה‬
‫לשלטון של מפלגת פידס ביוני ‪ ,2010‬לא‬
‫הועברו כספים נוספים למען ניצולים הונגרים‬
‫החיים מחוץ להונגריה‪" .‬אף על פי כן"‪ ,‬נמסר‬
‫מוועידת התביעות‪" ,‬נמשיך לפעול כדי‬
‫שניצולי השואה ההונגרים יקבלו את הסיוע‬
‫שהובטח להם‪ .‬לצורך כך‪ ,‬פונה הוועידה לראש‬
‫הממשלה ויקטור אורבן כדי שיתערב ויסייע‬
‫בפתרון הבעיה‪ ,‬מתוך הכרה בסבלם של יהודי‬
‫הונגריה תחת המשטר הנאצי"‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫פוליטיקאים גרמנים הצטלמו עם כיפה במחאה‬
‫על אנטישמיות‬
‫הצילומים התפרסמו בעיתון ‪ BZ‬היוצא בברלין‪ ,‬כמפגן של סולידריות‬
‫בעקבות תקריות אלימות נגד רבנים‬
‫הצטלם עם כיפה‪ .‬ראש עיריית ברלין‪ ,‬קלאוס ווברייט‬
‫שער העיתון ‪( BZ‬ברלינר צייטוג)‪ ,‬היוצא‬
‫בברלין‪ ,‬הוקדש ביום שבת ה‪ 1-‬בספטמבר‬
‫למפגן סולידריות של פוליטיקאים גרמנים‪,‬‬
‫שביקשו למחות על התקריות האלימות‬
‫כנגד רבנים בעיר‪ .‬כותרת השער הייתה‪:‬‬
‫"ברלין חובשת כיפה"‪ .‬תמונת השער הורכבה‬
‫מחמישה תושבי ברלין ידועים‪ ,‬ובראשם ראש‬
‫העיר קלאוס ווברייט‪ .‬בנוסף לפרסום בעיתון‪,‬‬
‫נערכה בעיר גם הפגנת סולידריות עם יהודי‬
‫ברלין‪ ,‬שהשתתפו בה כ‪ 150-‬איש‪ ,‬אשר רבים‬
‫מהם חבשו כיפה‪.‬‬
‫הפגנת סולידריות זו באה לאחר תקרית אלימה‪,‬‬
‫בה הותקף הרב דניאל אלטר בידי כמה ערבים‪.‬‬
‫התקיפה באה לאחר ששאלו אותו אם הוא יהודי‪.‬‬
‫כשענה בחיוב‪ ,‬הכו אותו בפניו תוך שהם מקללים‬
‫אותו‪ .‬תקיפה נוספת על רקע אנטישמי אירעה‬
‫ביום חמישי האחרון‪ ,‬כאשר אוהדי כדורגל קראו‬
‫קריאות גנאי אנטישמיות ונאציות לעברו של‬
‫הרב שלמה הופמייסטר מוינה‪.‬‬
‫ראש העיר‪ ,‬ווברייט‪ ,‬פרסם הודעת תמיכה‬
‫במפגן הסולידריות‪ ,‬שבה כינה את הפגיעה‬
‫ברב כ"אלימות שכוונה נגד חיים של שיתוף‬
‫ושלום‪ ,‬בעיר בעלת דתות שונות‪ ,‬אשר גאה‬
‫במסורת הסובלנית והליברלית שלה"‪ .‬לדבריו‪,‬‬
‫"המגוון הלאומי של ברלין כולל מספר רב של‬
‫קהילות דתיות‪ ,‬כנסיות‪ ,‬מסגדים‪ ,‬בתי כנסת‬
‫ומקדשים‪ ,‬שיש להם תפקיד חברתי חשוב"‪.‬‬
‫ריינהרד נאומן‪ ,‬ראש מחוז שרלוטנבורג‪-‬‬
‫וילמרדסדורף בברלין‪ ,‬יצא בקריאה לנקוט‬
‫פעולה ולהביע הזדהות עם הרבנים ועם‬
‫יהודי העיר‪" .‬הברלינאים יכולים להזדהות עם‬
‫הרב דניאל אלטר ותושבי העיר היהודים ע"י‬
‫חבישת כיפה"‪ ,‬אמר נאומן לעיתון ‪.BZ‬‬
‫בעקבות קריאה זו‪ ,‬הוחלט בעיתון לנקוט‬
‫יוזמה‪ ,‬והעיתון פנה לפוליטיקאים ולדמויות‬
‫מפורסמות אחרות להצטלם עבור שער העיתון‬
‫כשהם חובשים כיפה‪ .‬סוון שולץ‪ ,‬חבר פרלמנט‬
‫משכונת שפנדאו בברלין‪ ,‬הסביר מדוע הסכים‬
‫לעשות זאת‪" :‬ברלין חובשת כיפה ‪ -‬זה רעיון‬
‫טוב מאוד וסימן מלא כוח של סולידריות"‪.‬‬
‫הרב יצחק ארנברג‪ ,‬נשא בעקבות האירועים‬
‫דרשה בבית הכנסת האשכנזי‪-‬אורתודוקסי‪,‬‬
‫בה אמר‪ ,‬בין היתר‪" :‬אני ישראלי‪ ,‬ללא פחד‬
‫וללא תסביכים‪ .‬אני מתגורר בברלין כבר ‪,16‬‬
‫ולפני כן גרתי ‪ 7‬שנים במינכן‪ .‬מעולם לא‬
‫חשתי מאוים או הותקפתי‪ .‬אני נוסע ברכבת‬
‫התחתית וחובש כיפה‪ .‬בגרמניה‪ ,‬ברוך השם‪,‬‬
‫לא מסוכן ליהודים"‪.‬‬
‫הפסנתרן ההונגרי‬
‫אנדריאש שיף‪:‬‬
‫"האיחוד האירופי‬
‫מתעלם מהאנטישמיות‬
‫בהונגריה"‬
‫הדברים נאמרו על ידי הפסנתרן‪,‬‬
‫יליד הונגריה‪ ,‬בתגובה לקריאות‬
‫האנטישמיות שהושמעו במהלך נגינת‬
‫"התקווה" לפני משחק הכדורגל בין‬
‫נבחרות ישראל והונגריה‬
‫בעקבות האירוע‪,‬‬
‫שיגר אנדריאש שיף‬
‫מכתב לתזמורת‬
‫הפילהרמונית‬
‫הישראלית‪,‬‬
‫בואו‬
‫לקראת‬
‫לישראל לפסטיבל‬
‫המוזיקה הקאמרית‬
‫אנדריאש שיף‬
‫בירושלים‪ .‬במכתב‬
‫כתב שיף‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי "כאשר יהודי הוא טיפש‪,‬‬
‫הוא טיפש מאוד"‪ .‬שיף עצמו הכריז כי רגלו לא‬
‫תדרוך שוב על אדמת הונגריה‪ .‬בהמשך מכתבו‬
‫מתייחס שיף לישראלים המבקרים בהונגריה‪,‬‬
‫ואף רוכשים בה נכסים ‪" :‬האם הם נאיביים או‬
‫סתם טיפשים?" שואל שיף‪ ,‬ומציין כי הדבר‬
‫החמור בעיניו הוא היעדר תגובה בינלאומית‪,‬‬
‫בעיקר של ראשי האיחוד האירופי‪ ,‬על פריחת‬
‫האנטישמיות במדינה חברה באיחוד‪ .‬לדבריו‪,‬‬
‫שנאת יהודים היא דבר מקובל בהונגריה‪ ,‬לא‬
‫רק ברחוב‪ ,‬אלא גם בחוגים מסוימים‪ ,‬שבהם‬
‫הפכה הכחשת השואה להסכמה לשואה‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬מפלגת השלטון וראש הממשלה‬
‫ויקטור אורבן אינם מגנים התפתחויות אלה‬
‫משיקולים פוליטיים‪.‬‬
‫אלמונים השחיתו ‪ 57‬קברים יהודיים בבית עלמין בהונגריה‬
‫ראש הקהילה היהודית בקפושבאר‪" :‬מדובר בבירור בפעולה שהמניע שלה גזעני"‪ .‬המשטרה פתחה בחקירה‬
‫ההערכה הרווחת היא כי השחתת הקברים‬
‫בקפושבאר נעשתה על רקע מעצרו של הפושע‬
‫הנאצי לאסלו צ'אטארי‪ ,‬שנעצר בהונגריה‬
‫לאחר שנחשף על ידי העיתון הבריטי "סאן"‬
‫בשבוע שעבר‪ .‬השבוע כבר הודיעה התביעה‬
‫בהונגריה כי צ'אטארי בן ה‪ 97-‬יועמד לדין‬
‫בגין השתתפות ברצח של כ‪ 15,000-‬יהודים‬
‫במלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫"הפעולה נבעה בבירור ממניע גזעני"‪ ,‬אמר‬
‫לאסלו רונה‪ ,‬ראש הקהילה היהודית בעיר‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬בקברים שהושחתו טמונת גופות של‬
‫‪ 250‬יהודים‪ ,‬חלקן עוד מהמאה ה‪" .19-‬הנזק‬
‫שנגרם לקברים נאמד בכ‪ 12-‬אלף אירו"‪ ,‬אמר‬
‫רונה והוסיף כי סכום זה מהווה ‪ 150‬אחוזים‬
‫מהתקציב השנתי של הקהילה היהודית‬
‫בקפושבאר‪.‬‬
‫ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר לנשיא‬
‫הונגריה‪ ,‬יאנוש אדר‪ ,‬אשר ביקר בישראל‪ ,‬כי‬
‫"קיימת דאגה בישראל ובעולם היהודי בנוגע‬
‫לחידוש תופעות אנטישמיות בהונגריה"‪.‬‬
‫בתגובה אמר אדר כי הוא "מתנגד לכל תופעה‬
‫אנטישמית"‪ ,‬ואילו ראש הממשלה ההונגרי‪,‬‬
‫ויקטור אורבן‪ ,‬הבטיח לנקוט במדיניות של‬
‫"אפס סובלנות" בנושא‪.‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫אתר הנצחה ל"קצב מפוזנאן" מעורר‬
‫מחלוקת באיטליה‬
‫פולמוס פוליטי חריף פרץ באיטליה עקב חנוכת אתר הנצחה‬
‫לזכרו של מפקד הצבא הפאשיסטי‪ ,‬פילדמרשל רודולפו גרציאני‪,‬‬
‫שהורשע בביצוע פשעי מלחמה‬
‫הרדיו‬
‫תחנת‬
‫הבריטית בי‪-‬בי‪-‬סי‬
‫דיווחה כי לכבודו של‬
‫רודולפו גראציאני‬
‫הוקם באחת העיירות‬
‫בטוסקנה (הנקראת‬
‫אפילה) מאוזוליאום‬
‫ומסביבו פארק‪ .‬מימון האתר נעשה מכספי‬
‫משלמי המיסים‪.‬‬
‫גרציאני פיקד על צבאו של בניטו מוסוליני‬
‫במלחמות באתיופיה ובלוב‪ .‬הוא ביצע מעשי‬
‫טבח רבים והשתמש בנשק כימי‪ .‬הוא נדון‬
‫ב‪ 1948-‬ל‪ 19-‬שנות מאסר לאחר שהורשע‬
‫בביצוע פשעי מלחמה ובשיתוף פעולה עם‬
‫הנאצים‪ ,‬אך שוחרר אחרי שנתיים בלבד ומת‬
‫ב‪.1955-‬‬
‫מפלגת השמאל הגדולה של איטליה מחתה‬
‫על ההנצחה‪ .‬אסטרינו מונטינו‪ ,‬יו"ר המפלגה‬
‫הדמוקרטית במחוז לציו‪ ,‬אמר לעיתון‬
‫האיטלקי "לה רפובליקה"‪" :‬האם אפשר‬
‫להרשות‪ ,‬להסכים או פשוט לסבול שבשנת‬
‫‪ 2012‬נקדיש פארק ומוזיאון לגנרל ולשר‬
‫הפאשיסטי רודולפו גרציאני?"‪ .‬כתב הבי‪-‬‬
‫בי‪-‬סי ברומא ציין בדיווח ש"פולחן גיבורים‬
‫פאשיסטים עדיין קיים בחלקים מסוימים‬
‫של איטליה‪ ,‬למרות שהמפלגה הפאשיסטית‬
‫הוצאה אל מחוץ לחוק בהתאם לחוקה‬
‫שהתקבלה לאחר מלחמת העולם השנייה"‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬מוזר שלא הוגשה מחאה רשמית‬
‫כשראש עיירה קטנה הנציח רשמית ב‪2012-‬‬
‫אדם שגרם למותם של אלפי אפריקאים‬
‫והמיט קלון על ארצו‪.‬‬
‫פילדמרשל גרציאני‪ ,‬שהתפרסם בכינוי‬
‫"הקצב מפזאן"‪ ,‬ידוע לשמצה באכזריות שבה‬
‫דיכא מרד מקומי בקירנייקה בשנות ה‪ 20-‬של‬
‫המאה הקודמת ובטבח באלפי אתיופים עשר‬
‫שנים לאחר מכן‪ .‬השמועות מספרות שנהג‬
‫לומר‪" :‬הדוצ'ה (מוסוליני) יקבל את אתיופיה‬
‫עם או בלי האתיופים"‪ .‬הוא הורה להשתמש‬
‫בגז רעיל ובנשק כימי נגד חיילים ובני שבטים‬
‫אתיופיים‪ ,‬והפר בכך את אמנת ז'נווה‪ ,‬למרות‬
‫שאיטליה הייתה חתומה עליה‪.‬‬
‫כהונתו האחרונה הייתה כשר ההגנה‬
‫בממשלת "הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית"‬
‫("רפובליקת סאלו") שהקים מוסוליני חודשים‬
‫אחדים לפני תום מלחמת העולם השנייה‪ .‬הוא‬
‫פיקד על החיילים האיטלקים שנלחמו בדצמבר‬
‫‪ 1944‬לצד הגרמנים בקרב על גרפניאנה‪ ,‬שהיה‬
‫אחד הניצחונות הצבאיים האחרונים של כוחות‬
‫הציר‪ .‬לדברי עיתון "לה רפובליקה"‪ ,‬אתר‬
‫ההנצחה עלה ‪ 127,000‬אירו‪.‬‬
‫ראש עיריית אפילה‪ ,‬ארקולה וירי‪ ,‬השתתף‬
‫בטקס ההנצחה יחד עם נציג מהוותיקן ועוד‬
‫כמאה מוזמנים‪ .‬לדבריו‪" ,‬האתר הוא בעל‬
‫חשיבות לאומית"‪ .‬ארקולה דחה את הביקורת‬
‫שנמתחה עליו כ"קשקושים" ו"דברים בטלים"‪.‬‬
‫‪ ‬צרפת תפתח ארכיוני משטרה ממלחמת העולם‬
‫השנייה לגירוש יהודים‬
‫במלאת ‪ 70‬שנה בדיוק לתחילת שיתוף‬
‫הפעולה בין משטר וישי בצרפת למשטר‬
‫הנאצי‪ ,‬נפתחה ב‪ 26.7-‬תערוכה של ארכיון‬
‫המשטרה מתקופת מלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫בתערוכה נחשפות לראשונה תמונות מגירוש‬
‫היהודים על ידי משטר וישי‪.‬‬
‫‪ ‬בין היתר‪ ,‬מוצגות תמונות של איסוף ‪13,000‬‬
‫יהודי פריז‪ ,‬אשר נשלחו למחנה ההשמדה‬
‫אושוויץ‪ ,‬כמו גם רישומים והקלטות מ‪16-‬‬
‫ו‪ 17-‬ביולי ‪ .1942‬נשיא צרפת‪ ,‬פרנסואה הולנד‪,‬‬
‫יישא נאום לזכר הגירוש‪ ,‬נאום שנשיאי צרפת‬
‫נהגו לשאת באופן מסורתי‪ ,‬ושהופסק לפני‪17 ‬‬
‫שנה‪.‬‬
‫אוסטרליה לא תסגיר את‬
‫פושע המלחמה ההונגרי‬
‫צ'ארלס זנטאי‬
‫לאחר מאבק משפטי של שבע‬
‫שנים‪ ,‬החליט בית המשפט העליון‬
‫באוסטרליה שלא להסגירו‪ .‬ד"ר‬
‫אפרים זורוף‪" :‬זה כישלון נורא של‬
‫מערכת המשפט האוסטרלית"‬
‫צ'ארלס זנטאי‪ ,‬שהיה‬
‫קצין בצבא ההונגרי‬
‫בזמן מלחמת העולם‬
‫השנייה‪ ,‬חשוד כי‬
‫רצח ב‪ 1944-‬נער‬
‫היהודי בשם פטר‬
‫בלץ‪ .‬אחרי המלחמה‬
‫הוא היגר לאוסטרליה‪.‬‬
‫צ'ארלס זנטאי‬
‫בית המשפט העליון‬
‫באוסטרליה גיבה את החלטת הערכאה הנמוכה‬
‫יותר‪ ,‬לפיה לא ניתן להסגירו בשל העובדה‬
‫שב‪ 1944-‬לא הייתה עבירה של "פשע מלחמה"‬
‫בהונגריה‪ .‬זנטאי עצמו מכחיש לחלוטין את‬
‫החשדות נגדו‪" .‬כחייל‪ ,‬רק ביצעתי פקודות‪ .‬אבל אף‬
‫אחת מהן לא עסקה בהסגרה או עינוי של יהודים"‪,‬‬
‫אמר זנטאי לטלוויזיה האוסטרלית ב‪.2008-‬‬
‫המהלך כולו החל‪ ,‬כאשר הגיש ב‪ 2005-‬ד"ר אפרים‬
‫זורוף‪ ,‬מנהל מכון ויזנטל בירושלים‪ ,‬רשימת עדים‬
‫נגד זנטאי למשרד המשפטים ההונגרי‪ .‬במהלך‬
‫שבע השנים האחרונות התקיים משפט הסגרה‬
‫באוסטרליה‪ ,‬אשר הסתיים‪ ,‬כאמור‪ ,‬בניצחונו של‬
‫זנטאי‪ ,‬וזאת למרות ערעור שהגישה ממשלת‬
‫אוסטרליה‪ .‬בתגובה להחלטה אמר אפריים זורוף‪:‬‬
‫"ההחלטה שלא להסגירו היא נוראה‪ .‬זה פשוט‬
‫כישלון מוחלט של אוסטרליה‪ .‬הם חיים בפלנטה‬
‫אחרת‪ .‬החלטה זו היא פשוט שערורייה"‪ .‬לדבריו‪,‬‬
‫"יש תקדימים משפטיים רבים בהם שפטו אנשים‬
‫על פשעים שלא היו קיימים בספר החוקים בזמן‬
‫שבוצעו‪ .‬על זה הרי התבססו משפטי נירנברג"‪.‬‬
‫צ'ארלס זנטאי בן ה‪ ,90-‬המתגורר בעיר פרת'‪ ,‬היה‬
‫קצין מעצרים בצבא ההונגרי‪ ,‬אשר שיתף פעולה‬
‫עם הנאצים‪ .‬על פי החשד‪ ,‬רצח במכות את הנער‬
‫היהודי פטר בלץ בן ה‪ ,18-‬לאחר שתפס אותו ללא‬
‫טלאי צהוב בבודפשט‪ .‬התביעה ההונגרית חושדת‪,‬‬
‫כי זנטאי חטף את הנער ב‪ 8-‬נובמבר ‪ 1944‬מהרכבת‬
‫החשמלית‪ ,‬לקח אותו למחנה צבאי ושם עינה ורצח‬
‫אותו יחד עם שני שותפים נוספים‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫נעצר הפושע הנאצי‪-‬הונגרי לאדיסלוס צ'זיק צ'אטארי‬
‫התביעה הכללית בהונגריה הודיעה ב‪ 18-‬ביולי על מעצרו של פושע המלחמה הנאצי לאדיסלוס צ'זיק צ'אטארי‪,‬‬
‫אשר נחשד כי היה מעורב ברצח למעלה מ‪ 15-‬אלף יהודים‪ .‬צ'אטארי‪ ,‬אשר הוכרז על ידי מכון ויזנטל כ"פושע‬
‫הנאצי המבוקש ביותר בעולם"‪ ,‬אותר בתחילת השבוע בבודפשט על ידי כתב עיתון "הסאן" הבריטי‪ ,‬בתום ‪ 15‬שנים‬
‫של מרדף אחריו‬
‫הפרטים לגבי מקום הימצאו של‬
‫צ'אטארי נמסרו ל"סאן" על ידי‬
‫ד"ר אפרים זורוף‪ ,‬ראש מכון ויזנטל‬
‫בירושלים‪ ,‬אשר הצליח להתחקות‬
‫על עקבותיו בעזרת מידע שקיבל‬
‫מתושב בודפשט‪ ,‬במסגרת מבצע‬
‫"הזדמנות אחרונה"‪ ,‬שנועד לאתר‬
‫לאדיסלוס צ'זיק צ'אטארי‬
‫את אחרוני הנאצים שנותרו בחיים‪.‬‬
‫זורוף העביר את המידע על מקום הימצאו של צ'אטארי גם לתביעה‬
‫ההונגרית‪.‬‬
‫צ'אטארי בן ה‪ ,97-‬שנעלם לפני ‪ 15‬שנה‪ ,‬אחראי על פי המידע המצוי‬
‫בידי מכון ויזנטל לגירוש ‪ 15,700‬יהודים לאושוויץ באביב ‪ ,1944‬בעת‬
‫שהיה מפקד משטרת הגטו היהודי בעיר קושיצה (היום בסלובקיה)‪ .‬לפי‬
‫המידע שנאסף‪ ,‬היה צ'אטארי סאדיסט שנהג להתעלל ביהודים‪ ,‬ובין‬
‫היתר‪ ,‬כך ידוע‪ ,‬נהג להצליף בנשים בחגורה והכריח יהודים לחפור בורות‬
‫בידיים חשופות בשלג‪.‬‬
‫כתבי עיתון ה"סאן" הבריטי‪ ,‬איתרו את צ'אטארי‪ .‬במרכז שמעון ויזנטל‬
‫יודעים לספר כי היה אחראי לשליחתם של ‪ 15,700‬יהודים הונגרים‬
‫למחנות ההשמדה‪.‬‬
‫לאחר תבוסת הגרמנים במלחמת העולם השנייה צ'אטארי‬
‫ברח מקושיצה‪ ,‬הנמצאת כיום בשטחה של סלובקיה‪ ,‬לקנדה‪,‬‬
‫בה חי תחת זהות בדויה והפך לסוחר בחפצי אמנות‪ .‬ב‪ 1948-‬הוא‬
‫נידון למוות בשל‪ ‬פשעי מלחמה במשפט שהתנהל בהיעדרו‪.‬‬
‫אזרחותו נשללה‪ ,‬לאחר שב‪ 1997-‬נחשפה זהותו‪ .‬בעוד שהקנדים‬
‫קבעו כי היה אחראי למשלוח היהודים אל מותם‪ ,‬צ'אטארי טען‬
‫שלא ידע לאן נוסעות הרכבות שאליהן הביא את היהודים‪ .‬זמן‬
‫קצר לאחר חשיפת זהותו נמלט מקנדה ועקבותיו לא נודעו‪.‬‬
‫לאחרונה‪ ,‬הציב מרכז ויזנטל הציב את צ'אטארי בראש רשימת‬
‫הפושעים הנאצים המבוקשים‪ .‬אנשי המכון העבירו לעיתון ה"סאן"‬
‫הבריטי מידע שהתקבל אצלם על מקום מגוריו החדש‪ ,‬וכתבי העיתון‬
‫אכן איתרו אותו בבודפשט כשהוא מתגורר בדירת שני חדרים‪.‬‬
‫כתבי העיתון התעמתו עימו בפתח ביתו‪ ,‬וכפי שדיווחו לקוראיהם‪:‬‬
‫"הפושע הזקן פתח את דלת הדירה כשהוא לבוש תחתונים וגרביים‪.‬‬
‫כשנשאל על עברו 'נראה המום' ורק השיב‪' :‬לכו מפה‪ ,‬אינני רוצה לדבר‬
‫על זה'"‪ .‬בתגובה לחשיפתו של צ'אטארי‪ ,‬מסרו השלטונות ההונגרים כי‬
‫המקרה נמצא בחקירה‪" .‬החקירה בעיצומה והתביעה בוחנת את המידע‬
‫שמסר העיתון"‪.‬‬
‫עלה לרשת קטלוג אוסף האמנות של סגנו של היטלר‬
‫‪ 4,263‬יצירות שבזז‪ ,‬החרים או רכש הרמן גרינג הועלו לאתר של המוזיאון להיסטוריה גרמנית‬
‫בברלין‪ ,‬במטרה לסייע באיתור היורשים‬
‫מוזיאון ההיסטוריה הגרמנית שממוקם בברלין‬
‫העלה לאינטרנט את הקטלוג המלא של אוסף‬
‫יצירות האמנות של הרמן גרינג‪ ,‬אחד מבכירי‬
‫המשטר הנאצי‪ ,‬שהיה "מספר ‪ "2‬של היטלר‪.‬‬
‫גרינג‪ ,‬אספן אמנות כפייתי‪ ,‬החזיק באלפי‬
‫ציורים‪ ,‬תמונות‪ ,‬פסלים‪ ,‬עבודות יד וחפצי אמנות‬
‫מסוגים שונים‪ .‬את חלקם בזז‪ ,‬החרים או "שאל"‬
‫מהאזורים שכבשו הנאצים‪ .‬את חלקם רכש‬
‫כחוק‪.‬‬
‫הקטלוג מכיל מידע על ‪ 4,263‬פריטים‪,‬‬
‫שהתווספו לאוסף של הבכיר הנאצי מסוף שנות‬
‫ה‪ 20-‬ועד תום מלחמת העולם השנייה ב‪.1945-‬‬
‫הוא כולל בין היתר יצירות אמנות של רמברנדט‪,‬‬
‫ולאסקז ובוטיצ'לי‪ ,‬שהגיעו לידיו של גרינג‬
‫מאספנים פרטיים וממיטב המוזיאונים בפאריס‪,‬‬
‫‪12‬‬
‫אמסטרדם‪ ,‬בלגיה‪ ,‬איטליה‪ ,‬שווייץ ופולין‪.‬‬
‫המוזיאון מייעד את הקטלוג החדש כמקור‬
‫מידע למי שחוקר ומתעניין באמנות בתקופה‬
‫הנאצית וכן למי שעוסק במאמצים להשיב רכוש‬
‫גנוב ששדדו הנאצים מיהודים בשואה‪ ,‬בתקווה‬
‫שהקטלוג יסייע לאתר בעלי יצירות גנובות‪.‬‬
‫פריטים רבים מהאוסף של גרינג לא הוחזרו‬
‫לבעלים וליורשים החוקיים עד היום ומצטרפים‬
‫ליותר מחצי מיליון יצירות שגנבו הנאצים‬
‫אשר טרם הושבו לבעליהן‪ .‬חלקן אף מוצגות‬
‫במוזיאונים ברחבי העולם‪ ,‬כולל בישראל‪.‬‬
‫מבדיקה שערכו הרשויות בגרמניה עלה כי ‪300‬‬
‫מהיצירות שבאוסף של גרינג נמצאות בבעלות‬
‫ממשלת גרמניה‪ .‬בשש השנים האחרונות היא‬
‫פועלת לאיתור בעליהן ויורשיהן‪ .‬בקטלוג המקוון‬
‫אפשר לערוך חיפוש פרטני או לעיין באלפי‬
‫הפריטים לפי חתכים שונים‪ ,‬דוגמת שם היצירה‪,‬‬
‫האמן או בעליה הקודמים‪ .‬הוא מצטרף לכמה‬
‫מאגרי מידע אלקטרוניים ומקוונים נוספים‬
‫שהוקמו בשנים האחרונות בניסיון להתחקות‬
‫אחר מקור יצירות גנובות ולהשיבן לבעליהן‪.‬‬
‫גרינג‪ ,‬יליד ‪ ,1893‬מילא תפקידים בכירים‬
‫במשטר הנאצי‪ .‬בין היתר הקים את הגסטאפו‪,‬‬
‫כיהן בתפקידי שר שונים והיה מפקד חיל האוויר‪.‬‬
‫רשמית הוא אף נחשב ליורשו של היטלר‪ .‬גרינג‬
‫הוא גם החתום על מה שנתפס כהוראה הראשונה‬
‫של המשטר הנאצי להשמדה שיטתית של‬
‫היהודים‪ .‬במשפטי נירנברג הוא נידון למוות‪ ,‬אך‬
‫כמה שעות לפני תלייתו‪ ,‬בסוף ‪ ,1946‬התאבד‬
‫בתאו‪.‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫"יש בי צער רב שלא הצלחנו להגן על היהודים המקדונים"‬
‫כך אמר שגריר מקדוניה בישראל‪ ,‬פטר ינובסקי‪ ,‬במהלך אזכרה ליהדות מקדוניה שהתקיימה ביד ושם‬
‫משה טסטה (מימין) ומריו סוריאנו‪ .‬זר הנצחה‬
‫כבכל שנה נערך ב"יד ושם" טקס לזכרה של‬
‫יהדות מקדוניה לציון השמדת יהודי מקדוניה‬
‫בטרבלינקה‪ ,‬שהחלה ב‪ 11-‬במרץ ‪ .1942‬השנה‬
‫צוינו ‪ 69‬שנים להשמדה‪ ,‬בנוכחות ניצולי שואה‪,‬‬
‫ותיקי יהודי מקדוניה בארץ ובני הדור שני‪.‬‬
‫לפתיחת העצרת קדמה התכנסות באוהל‬
‫הזיכרון‪ ,‬בו הניח שגריר מקדוניה בישראל‪,‬‬
‫פטר יבנובסקי‪ ,‬זר לזכר הנספים‪ .‬בתום הסיור‬
‫התכנסו המשתתפים בבית הכנסת ביד ושם‪.‬‬
‫העצרת נפתחה בתפילות יזכור מפי החזן‬
‫עקיבא אסקיו‪ ,‬אשר קרא את מילות ההנצחה‬
‫לקדושי מונסטיר‪ ,‬החקוקות לעד על לוח אבן‬
‫בקיר בית הכנסת "יגל יעקב" ליהודי מונסטיר‬
‫בירושלים‪ ,‬ולאחר מכן את ה"יזכור" שאף הוא‬
‫חקוק על אותה אבן לזיכרון עולם‪.‬‬
‫השגריר ינובסקי אמר‪ ,‬בין יתר דבריו‪" :‬ביום זה‬
‫ובאירוע זה אנחנו מציינים את הזמנים שאינם‬
‫עוד‪ ,‬וזוכרים את האירוע הנורא בהיסטוריה‬
‫של יהודי מקדוניה ושל העם המקדוני ‪ -‬היום‬
‫בו בשנת ‪ 1943‬החלו המשלוחים של יהודי‬
‫מקדוניה ברכבות להשמדתם הסופית‪ .‬ביום‬
‫זה אנו מציינים ‪ 69‬שנים להשמדת יהודי‬
‫מקדוניה‪ .‬ההגירה המשמעותית ביותר של‬
‫היהודים למקדוניה החלה לאחר גירוש יהודי‬
‫ספרד בשנת ‪ .1942‬היהודים במקדוניה והעם‬
‫המקדוני חיו זה לצד זה בתקופות קשות‬
‫רוויות דם וקורבנות של מלחמות אתניות‬
‫בלתי פוסקות‪ ,‬והחיים המשותפים יצרו‬
‫מסורת של הבנה ושל סובלנות‪ .‬ההשמדה‬
‫של יהודי מקדוניה החלה ב‪ 11-‬במרץ ‪- 1943‬‬
‫תאריך גורלי לכל ‪ 7,215‬יהודי סקופיה‪ ,‬ביטולה‬
‫פנייה לאחים של ניצולים חללי‬
‫מלחמת העצמאות‬
‫מטרת המבצע היא לבדוק את האפשרות למצות את הזכויות המגיעות‬
‫להם מממשלות ישראל או גרמניה‬
‫מרדכי (מוטק'ה) ויזל‪ ,‬יושב ראש ארגון אסירי‬
‫הנאצים לשעבר‪ ,‬החל במבצע לאיתור אחים‬
‫ואחיות של ניצולי שואה שנפלו במלחמת‬
‫השחרור‪ .‬ויזל אומר כי ברשותו רשימה של‬
‫שמות חללים ממלחמת השחרור שהגיעו‬
‫ממזרח אירופה‪ ,‬שהיו ניצולי שואה ונשארו‬
‫ללא אב או אם לאחר שחרורם ממחנות הריכוז‪.‬‬
‫"אבל אולי ישנם עדיין אחים או אחיות שלהם‬
‫שעודם בחיים" אומר ויזל ומוסיף‪" ,‬לצערי‬
‫נזכרתי אולי מאוחר מידי‪ ,‬אך למרות זאת‬
‫יצרתי קשר עם מוסדות שונים בארץ ובחו״ל‪,‬‬
‫וגם עם ועידת התביעות בניו יורק"‪ .‬לדבריו‬
‫הם ציינו בפירוש "שלא היו מודעים לעניין‪,‬‬
‫וביקשו ממני לאסוף חומר המתייחס לנושא‬
‫זה ולהעביר להם"‪.‬‬
‫עוד מספר ויזל‪ ,‬כי פנה גם לכנסת בעניין‪,‬‬
‫והתשובה שקיבל הייתה כי "ועדת הכנסת לא‬
‫אישרה את התביעה כי התקציב כבר נסגר"‪ .‬גם‬
‫חברי הכנסת אליהם פנה ביקשו לאסוף את כל‬
‫החומר המיועד ולהעביר אליהם מחדש‪.‬‬
‫אפשר לפנות למרדכי ויזל בטלפונים‪:‬‬
‫‪ 077-5261347 ,052-4569140‬בין השעות‬
‫‪ ,09:00-12:00‬או למייל‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ושטיפ‪ .‬בתאריך זה נאספו כל היהודים למחנה‬
‫הריכוז הזמני במונופול סקופיה‪ .‬המשלוח‬
‫שלהם למחנה ההשמדה בטרבלינקה אורגן‬
‫בשלושה טרנספורטים‪ .‬הטרנספורט האחרון‬
‫יצא ב‪ 29-‬במרץ והגיע לטרבלינקה ב‪5-‬‬
‫באפריל‪ .‬מטרבלינקה איש מהם לא חזר‪.‬‬
‫"אתם שבאתם לישראל ממקדוניה‪ ,‬לא‬
‫רק שאתם נושאים בתוככם את הכאב של‬
‫הפרידה מקברות אבותיכם‪ ,‬אלא נושאים‬
‫גם את הכאב של הפרידה מכל היקרים לכם‬
‫שנשלחו לטרבלינקה ללא שוב‪ .‬בטרבלינקה‬
‫היום אין קברים‪ ,‬יש רק שטח אחד בו מוצבות‬
‫אבני זיכרון לקהילות יהודיות שהושמדו שם‪.‬‬
‫בטרבלינקה שולט השקט שבו ניתן לשמוע כל‬
‫צליל שחוק‪ ,‬שיר‪ ,‬בכי של ילד‪ ,‬נשימה אחרונה‬
‫לפני רגע המוות‪ .‬את הדברים אותם אני נושא‬
‫כאן‪ ,‬אני נושא כנציג האומה המקדונית‪ ,‬ויש‬
‫בי צער רב שלא הצלחנו להגן על היהודים‬
‫המקדונים‪ ,‬שהם אזרחים שלנו‪ ,‬מהשמדה‬
‫בדרך נוראית כזאת"‪.‬‬
‫תיעוד סיפורי‬
‫חיים של ניצולי‬
‫שואה על ידי‬
‫מתנדבים‬
‫סניף "עמך" בקריות‪ ,‬החל בפרויקט תיעוד‬
‫חייהם של ניצולי שואה‪ .‬התיעוד יתבצע‬
‫על ידי סטודנטים מתנדבים‪ ,‬אשר תמורת‬
‫השתתפותם יתוגמלו בנקודת זכות אחת‬
‫באוניברסיטה תמורת כל ‪ 80‬שעות התנדבות‪.‬‬
‫התיעוד ייעשה במפגשים אישיים של‬
‫ניצולים המעוניינים לספר ולתעד את חייהם‪.‬‬
‫לרשות המשתתפים בתיעוד עומדת תוכנה‬
‫המסייעת לארגן‪ ,‬לעצב‪ ,‬להוסיף חומרים שונים‬
‫כגון תמונות‪ ,‬מפות‪ ,‬קישורים לאינטרנט ועוד‪.‬‬
‫מי שמבקש לתעד את סיפור חייו נפגש עם‬
‫מתנדב‪ ,‬אשר מסייע לו בתהליך זה לכל אורכו‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫ניצולים מהמצור על לנינגרד יזכו לפיצוי‬
‫ההערכות הן כי כ‪ 6,000-‬יהודים‪ ,‬שהצליחו לשרוד את ‪ 900‬ימי המצור על לנינגרד וחיים כיום במדינות‬
‫המערב‪ ,‬יזכו לפיצוי‪ .‬פריצת דרך היסטורית זו היא תוצאה של שבע שנות משא ומתן‬
‫ועידת התביעות הודיעה שהצליחה להגיע‬
‫להסכמה עם גרמניה לשלם פיצוי חד פעמי‬
‫לניצולים היהודים של המצור הנאצי על‬
‫לנינגרד‪ ,‬המתגוררים כיום במדינות המערב‪.‬‬
‫במשא ומתן השנתי הסכימה ממשלת גרמניה‬
‫להכיר בניצולים אלה כזכאים לפיצוי מקרן‬
‫הסיוע של ועידת התביעות‪ ,‬וזאת בתנאי‬
‫שיעמדו בקריטריוני הזכאות האחרים של‬
‫הקרן‪ .‬הקרן מעבירה להם תשלום חד פעמי‬
‫של ‪ 2,556‬יורו שערכם כ‪ 14,000-‬ש"ח‪.‬‬
‫בזכות ההסכם עם ועידת התביעות‪ ,‬יהיו‬
‫זכאים לתשלום חד פעמי מקרן הסיוע נצורי‬
‫לנינגרד אשר שהו בלנינגרד בזמן כלשהו בין‬
‫ספטמבר ‪ 1941‬לינואר ‪ ,1944‬או אשר ברחו‬
‫משם במהלך תקופה זו והם עומדים בשאר‬
‫דרישות קרן הסיוע‪ .‬ההערכות הן כי כ‪6,000-‬‬
‫יהודים‪ ,‬שהצליחו לשרוד את ‪ 900‬ימי המצור‬
‫על לנינגרד וחיים כיום במדינות המערב‪ ,‬יזכו‬
‫לפיצוי זה‪.‬‬
‫רקע היסטורי‪:‬‬
‫עם התקדמות הכוחות הגרמנים לעבר‬
‫לנינגרד ב‪ ,1941-‬ניסו התושבים היהודים‬
‫לעבור קרוב ככל האפשר למרכז העיר‪.‬‬
‫היהודים שלא הצליחו לברוח מהנאצים נשארו‬
‫בשטחים שנכבשו לאחר מכן‪ ,‬והם עונו ונורו‪.‬‬
‫הטבח הגדול ביותר התרחש בפושקין‪ ,‬פרבר‬
‫של לנינגרד‪ 800 .‬היהודים שחיו בעיר הובלו‬
‫למרתפי ארמון יקטרינינסקי ונורו בקבוצות‬
‫בפארק הסמוך‪.‬‬
‫כשתכנן את המצור‪ ,‬תיאר היטלר את‬
‫לנינגרד כמרכזה של העלית האינטלקטואלית‬
‫היהודית‪-‬בולשביקית‪ .‬לפני המלחמה התגוררו‬
‫בלנינגרד ובקרבתה כ‪ 300,000-‬יהודים‪ .‬אילו‬
‫היו הגרמנים כובשים את העיר‪ ,‬הם היו‬
‫משמידים את כולם‪.‬‬
‫הגרמנים הקיפו את לנינגרד בספטמבר ‪.1941‬‬
‫במהלך המצור‪ ,‬ניתקו הנאצים את אספקת‬
‫המים והחשמל‪ ,‬והתושבים חיו תחת התקפות‬
‫אוויריות וירי ארטילריה תמידיים‪ .‬בעיר המונה‬
‫כ‪ 3-‬מיליון תושבים‪ ,‬אנשים גוועו ברעב וקפאו‬
‫למוות‪ .‬כמיליון תושבים מתו‪ .‬בזמן המצור‬
‫‪14‬‬
‫הפיצו הנאצים עלונים אנטישמיים‪ ,‬בהם‬
‫סיפרו לתושבים שהיהודים אחראים לסבלם‬
‫וכי הגרמנים ישחררו את המדינה משלטון‬
‫הבולשביקים והיהודים‪.‬‬
‫הרלבנטיות לניצולים‬
‫המתגוררים בישראל‪:‬‬
‫החידוש הרלבנטי ביותר לניצולים המתגוררים‬
‫בישראל נוגע לקיצור התקופה הנדרשת על ידי‬
‫ממשלת גרמניה לחיים במסתור או בזהות‬
‫בדויה תחת כיבוש נאצי לשם זכאות לקצבה‬
‫מקרן סעיף ‪ 2‬של ועידת התביעות‪ ,‬שממשלת‬
‫גרמניה מממנת וקובעת את הקריטריונים‬
‫שלה‪ .‬במו"מ שהתקיים בשנת ‪ 2011‬תקופה זו‬
‫קוצרה מ‪ 18-‬ל‪ 12-‬חודשים‪ .‬בעקבות המו"מ‪,‬‬
‫שהסתיים בתחילת חודש מאי‪ ,‬ועידת התביעות‬
‫הצליחה לשכנע את ממשלת גרמניה לקצר‬
‫תקופה זו שוב ל‪ 6-‬חודשים בלבד‪ .‬חשוב לציין‬
‫כי חידוש זה יכנס לתוקף אך ורק החל מ‪1-‬‬
‫בינואר ‪ .2013‬כמו כן נכתב באותה הידיעה כי‬
‫חידוש זה "עשוי להפוך עוד ‪ 5,000‬ניצולים‬
‫לזכאים לקצבאות חודשיות החל מה‪1-‬‬
‫בינואר ‪ 2013‬ונוגע בעיקר לניצולים שנרדפו‬
‫בהונגריה‪ ,‬איטליה‪ ,‬צרפת‪ ,‬יוון וסלובקיה"‪ .‬‬
‫באותה ידיעה לעיל‪ ,‬פורסם גם על השוואת‬
‫סכום הקצבה שמקבלים ניצולים המתגוררים‬
‫כיום במדינות שהיו בעבר חלק מהגוש הסובייטי‬
‫ושהו במחנות‪ ,‬גטאות‪ ,‬מקומות מסתור‪ ,‬או שהיו‬
‫תחת זהות בדויה בתקופת השואה (במסגרת קרן‬
‫‪ )CEEF‬ל‪ 300-‬אירו שמקבלים ניצולים מקרן‬
‫סעיף ‪ ,2‬שעברו את אותה רדיפה והמתגוררים‬
‫כיום ביתר המדינות‪ ,‬כולל בישראל‪.‬‬
‫משום כך חידוש זה איננו רלבנטי לניצולים‬
‫המתגוררים בישראל‪ ,‬כיוון שהם כבר מקבלים‬
‫את הקצבה של ה‪ 300-‬אירו לחודש‪ ,‬שאליה‬
‫יושוו הקצבאות הנמוכות יותר שמקבלים כיום‬
‫ניצולים שעברו אותה רדיפה והמתגוררים‬
‫במדינות הגוש הסובייטי לשעבר‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬פורסם באותה ידיעה על השוואת‬
‫הקצבאות לניצולים שהחלו לקבל משנת ‪2012‬‬
‫קצבה מקרן סעיף ‪ 2‬עבור שהייה בגטו בתקופה‬
‫שבין ‪ 3‬ל‪ 11-‬חודשים בעקבות המו"מ שהתקיים‬
‫בשנה שעברה‪ ,‬שהיא כיום נמוכה יותר‬
‫מהקצבה של ‪ 300‬אירו שמקבל מאותה הקרן מי‬
‫ששהה לפחות ‪ 12‬חודש בגטו‪ .‬ואולם‪ ,‬ניצולים‬
‫המתגוררים בישראל וששהו בגטו באותה תקופה‬
‫קצרה (ואפילו קצרה יותר)‪ ,‬אמורים לקבל כבר‬
‫משנת ‪ 2008‬קצבה ממשרד האוצר לפי חוק‬
‫ההטבות לניצולי שואה (כפי שתוקן בשנת‪)2008 ‬‬
‫ חוק אשר איננו מאפשר לתת את אותה קצבה‬‫למי שמקבל קצבה מקרן סעיף ‪ 2‬של ועידת‬
‫התביעות (זאת בשונה מהקצבה שמשרד האוצר‬
‫משלם לניצולים שעלו עד ה‪ 1.10.1953-‬לפי חוק‬
‫נכי רדיפות הנאצים משנת ‪ ,1957‬ולא אמורה‬
‫בורחות מלינדרד המופצצת‬
‫להיות מניעה לעבור מהקצבה של קרן סעיף‬
‫‪ 2‬לאותה קצבה גבוהה יותר ממשרד האוצר)‪.‬‬
‫הקצבה החדשה לפי חוק ההטבות ליוצאי‬
‫מחנות וגטאות ממשרד האוצר‪ ,‬הרלבנטית‬
‫בעיקר לניצולים שעלו לאחר ‪( 1953‬שהיא‬
‫כוללת‪ ,‬נכון לינואר ‪ ,2012‬קצבה חודשית של‬
‫‪ 1,146.9‬ש"ח בחודש ‪ +‬כרטיס נטען של ‪600‬‬
‫ש"ח לחודש)‪ ,‬גבוהה כיום במאות ש"ח לחודש‬
‫מהקצבה המקסימלית של ‪ 300‬אירו הניתנת‬
‫כיום על ידי קרן סעיף ‪.2‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫הסוד האפל של יהודי הפורט השביעי בקובנה‬
‫בכנס שהתקיים בבית הספר הבינלאומי להוראת השואה ב"יד ושם"‪ ,‬הציג חוקר מהעיר קובנה את ממצאי‬
‫המחקר שערך באתר הרצח "הפורט השביעי" בקובנה שבליטא‬
‫מטבעות שנמצאו בחפירות‬
‫צילומים‪ :‬ארכיון יד ושם‬
‫האתר הוא אחת מעשר מצודות‪ ,‬שנבנו‬
‫לקראת סוף המאה ה‪ 19-‬סביב קובנה ושימשו‬
‫כבתי מעצר‪ .‬בקיץ ‪ 1941‬נרצחו בפורט השביעי‬
‫כ‪ 4,000-‬מיהודי העיר‪ .‬חפציהם האישיים‬
‫נשארו קבורים במקום‪ 70 .‬שנה מאוחר יותר‬
‫הם נחשפו על ידי ולדימיר אורלוב‪ ,‬שסיפר‪:‬‬
‫"איתרנו את החפצים בעזרת תמונות ומסמכים‬
‫היסטוריים‪ ,‬שהצביעו על המקום בו היו‬
‫אמורים להיות"‪ .‬לדבריו‪ ,‬חלקם נמצאו בבאר‬
‫מים בעומק שלושה מטרים‪ ,‬אליה נסחפו‬
‫משך השנים על ידי זרמי מים ושלגים‪ .‬במקום‬
‫נמצאו פריטי מתכת‪ ,‬סידור תפילה ומסמכים‬
‫בנקאיים‪ .‬כך פורסם לראשונה בעיתון "הארץ"‪.‬‬
‫לא רק פגעי מזג האוויר הקשו על איתור‬
‫הפריטים האלה ב‪ 70-‬השנים האחרונות‪.‬‬
‫הרוסים כבשו את ליטא‪ ,‬ולאחר המלחמה כיסו‬
‫את האזור באספלט‪" .‬לפני שניקינו את השכבה‬
‫שהותירו הסובייטים‪ ,‬אי אפשר היה למצוא‬
‫דבר"‪ ,‬מעיד אורלוב‪ .‬וכאילו להוסיף חטא על‬
‫פשע‪ ,‬הרוסים הפכו את המקום למזבלה‪.‬‬
‫הדורות התחלפו והסיפור ההיסטורי‬
‫שהתרחש במקום נשכח‪" .‬רק מעטים בקובנה‬
‫ידעו את האמת על המקום הזה‪ ,‬אבל גם הם לא‬
‫דיברו על זה‪ .‬איש לא התעניין‪ ,‬איש לא חקר‬
‫את המקום‪ .‬בקושי היה מידע עליו"‪ ,‬אמר‬
‫אורלוב‪.‬‬
‫לפני חמש שנים רכש את האתר‬
‫ההיסטורי "מרכז המורשת הצבאית"‪,‬‬
‫ארגון ליטאי פרטי שחוקר את ההיסטוריה‬
‫הצבאית של המדינה‪ .‬התכנון המקורי‬
‫היה לבנות שם מוזיאון עם מרכז למחקר‬
‫הביצורים באזור‪ .‬אנשי הארגון‪ ,‬בראשם‬
‫אורלוב‪ ,‬החלו לחקור את ההיסטוריה של ציוד אישי שנחשף בפורט השביעי‬
‫האתר‪ ,‬ומהר מאוד הבינו ששימש מחנה‬
‫ההמוני בפורט השביעי‪ .‬הוא אורגן ובוצע‬
‫ריכוז בתקופת השואה‪" .‬חשבתי שיהיה בלתי מתחילתו עד סופו בידי ליטאים בני המקום‪.‬‬
‫אפשרי למצוא שם משהו‪ ,‬מעבר לכך שידענו הממשלה הזמנית של ליטא‪ ,‬שכיהנה בתקופה‬
‫ש'כמה אלפים' נהרגו שם"‪ ,‬אמר אורלוב‪ .‬הקצרה שבין סיום הכיבוש הסובייטי לתחילת‬
‫"שמנו לנו למטרה למצוא את הקברים הכיבוש הנאצי‪ ,‬היא שהורתה על הקמת‬
‫שלהם"‪ .‬אחרי כשנה של חיפושים נמצא המחנה במקום‪" .‬הכול נעשה בידי מקומיים‪.‬‬
‫האתר‪ :‬הקבר של ‪ 4,000‬הנרצחים‪.‬‬
‫לא כולם היו פושעים או בני המעמד הנמוך‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬לא רחוק משם‪ ,‬נמצאו חפציהם חלקם היו מלומדים בעלי משפחות"‪ ,‬אמר‬
‫האישיים‪" .‬זה לא אוסף מרשים‪ ,‬גם לא גדול אורלוב‪.‬‬
‫במיוחד‪ .‬יש פה רק כ‪ 25-‬פריטים‪ ,‬אבל הם‬
‫ד"ר עירית אברמסקי‪ ,‬מנהלת הדסק הרוסי‬
‫חשובים מאוד‪ ,‬כי הם מוכיחים שהכול היה בבית הספר להוראת השואה‪ ,‬ליוותה את‬
‫אמיתי"‪ ,‬אמר אורלוב‪ .‬בהתעוררות הלאומנית אורלוב בביקורו כאן‪ .‬הקשר ביניהם התאפשר‪,‬‬
‫שליטא עברה לאחרונה‪ ,‬שבה פושעי מלחמה גם משום שהם מדברים את אותה שפה‪.‬‬
‫מתקופת הכיבוש הנאצי זוכים לכבוד אברמסקי‪ ,‬ילידת ליטא‪ ,‬היא בת דור שני‬
‫כגיבורים לאומיים‪ ,‬יש חשיבות רבה לממצאים לשואה‪ .‬אמה שרדה בגטו וילנה‪ ,‬אך "כל‬
‫אותנטיים‪ .‬לצד חפצי הקורבנות‪ ,‬נמצאו שם גם המשפחה מהצד שלה נספתה"‪ ,‬אמרה‪.‬‬
‫חפצים של רוצחיהם‪ :‬תרמילי כדורים ובקבוקי‬
‫לדברי אברמסקי‪" ,‬אורלוב חושף כאן משהו‬
‫משקאות אלכוהוליים‪.‬‬
‫חדש לגמרי‪ ,‬שלא היה ידוע‪ ,‬וחשוב שיובא‬
‫אורלוב‪ ,‬מהנדס מחשבים בהכשרתו‪ ,‬הוא לידיעת הציבור"‪ .‬לדעתה‪ ,‬חשיבות המחקר‬
‫אחד מקבוצה של כ‪ 450-‬אנשי חינוך ומחקר הנוכחי טמונה גם בזהות של מי שהוביל אותו‪.‬‬
‫ליטאים‪ ,‬שלמדו בבית הספר הבינלאומי "לא אנחנו‪ ,‬היהודים‪ ,‬מספרים את זה‪ ,‬אלא‬
‫להוראת השואה ביד ושם‪ .‬בביקורו הנוכחי חוקר ליטאי עצמאי‪ ,‬שחשף את חלקם של‬
‫הצליח לאתר במאגרים של המוסד ‪ 89‬שמות הליטאים ואחריותם לרצח"‪ ,‬אמרה אברמסקי‪.‬‬
‫מרשימת ‪ 4,000‬הנרצחים ב"פורט‬
‫השביעי"‪ .‬מנוחתו הוטרדה מכך‬
‫שהחוקרים מכירים את שמות‬
‫הרוצחים‪ ,‬אך איש אינו יודע מי‬
‫היו הנרצחים‪" .‬זה מצב מטורף‪,‬‬
‫שהרוצחים חיים מחדש בהיסטוריה‬
‫אבל הקורבנות נשארים עלומים"‪,‬‬
‫אמר‪" .‬אמנם מצאנו רק מעט‬
‫מהשמות ‪ -‬אבל זה יותר טוב מכלום"‪.‬‬
‫משקפיים וכסת דיו‪ .‬האישי הפך לסמלי‬
‫לא הגרמנים ביצעו את הרצח‬
‫‪15‬‬
‫האיש‪ ,‬האדם‪ ,‬ההישגים‬
‫משאול תחתיות‬
‫לפסגת העשייה‬
‫למשה זנבר הייתה קריירה המאופיינת בפעילות מגוונת למען הציבור‪ ,‬שכללה תפקידים בתחום הכלכלי‪,‬‬
‫החברתי והציבורי בארץ‪ .‬מעטים הם האנשים שכיהנו בעמדות מפתח כלכליות כה רבות‪ .‬לצד כל אלה‪,‬‬
‫עסק במשך שנים ארוכות במאבק להגנה על זכויותיהם של ניצולי השואה בארץ ובעולם‬
‫במשך שנים רבות היה משה זנבר ז"ל‪ ,‬מעורה‬
‫בבניית עתידה של ישראל‪ ,‬היה לדמות מפתח‬
‫בתכנונה האסטרטגי של התשתית הכלכלית‬
‫במדינה והשתתף ביישומו ובהגשמתו של‬
‫תכנון זה‪ .‬יחד עם כל תפקידיו אלה נרתם‬
‫להקמת וניהול מרכז הארגונים של ניצולי‬
‫השואה‪ ,‬ומצא זמן גם לפעילות ציבורית ענפה‬
‫בתחומי הרוח‪ ,‬החינוך וההגות המדינית‬
‫משה זנבר (זנדברג) נולד בשנת ‪1926‬‬
‫בק'צקמט‪ ,‬הונגריה‪ .‬הוריו‪ ,‬שלמה ומרים‬
‫זנדברג‪ ,‬נרצחו באושוויץ בשנת ‪ .1944‬במרס‬
‫‪ ,1944‬עם כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים‪ ,‬גויס‬
‫משה בן ה‪ 18-‬לפלוגות העבודה של הצבא‬
‫ההונגרי ולאחר מכן הוסגר לגרמנים‪ ,‬אך הוא‬
‫שרד את מחנות דכאו ומילדורף‪-‬ואלדלאגר‪.‬‬
‫כאשר שחרר הצבא האמריקני את שרידי‬
‫המחנה‪ ,‬באפריל ‪ ,1945‬היה זנבר עור ועצמות‪.‬‬
‫במרס ‪ 1948‬הגיע זנבר לארץ ישראל‪ ,‬בעיצומם‬
‫של קרבות מלחמת העצמאות‪ .‬לאחר אימונים‬
‫קצרים הגיע לחזית לטרון‪ ,‬שם נפצע קשה‬
‫בקרב‪ .‬בכנס ייסוד "המועצה הציבורית של‬
‫‪16‬‬
‫ניצולי השואה ומדינת ישראל" אמר‪" :‬אנחנו‬
‫כבר ידענו מה זה מוות‪ .‬ובידיעת הדבר הזה‪,‬‬
‫התנדבנו לבוא ולהיאבק על הקמת המדינה‪ .‬זה‬
‫לא 'קרה' לנו‪ ...‬יזמנו את זה‪ ,‬בחרנו בזה"‪.‬‬
‫לאחר שחרורו מצה"ל‪ ,‬בשנת ‪ ,1949‬למד‬
‫זנבר כלכלה באוניברסיטה העברית‪ .‬הוא‬
‫כיהן בתפקידים ממשלתיים בכירים בתחומי‬
‫הכלכלה‪ ,‬ביניהם שר המסחר והתעשייה‬
‫בפועל ונגיד בנק ישראל מ‪ 1971-‬עד‬
‫ל‪ .1976-‬הוא היה ממייסדי חברות כלכליות‬
‫גדולות כמו "החברה לישראל"‪" ,‬כימיקלים‬
‫לישראל" ו"אלביט"‪ ,‬ובסוף שנות ה‪ 80-‬נבחר‬
‫ליו"ר מועצת המנהלים של הבנק הלאומי‬
‫לישראל‪ .‬זנבר אף כיהן כנשיא לשכת המסחר‬
‫הבינלאומית בארץ‪ ,‬היה חבר בהנהלת לשכת‬
‫המסחר העולמית ואף הוזמן לייעץ לאגף‬
‫התקציבים של האו"ם‪.‬‬
‫למען הניצולים‬
‫זנבר הקדיש זמן רב לפעילות למען ניצולי‬
‫שואה‪ ,‬והקים‪ ,‬יחד עם נח פלוג ז"ל‪ ,‬את מרכז‬
‫הארגונים של ניצולי השואה‪ ,‬שהוקם ב‪1987-‬‬
‫ועבר מאז מספר גלגולים עד שקיבל את שמו‬
‫וצורתו הסופיים בשנת ‪ .1993‬הוא שימש כיו"ר‬
‫הראשון שלו במשך ‪ 12‬שנים‪ ,‬וקיבל על עצמו‬
‫את התפקיד שוב לאחר פטירתו של פלוג‪.‬‬
‫הרקע למהלך הייתה האכזבה מאי פעילותה‬
‫של ועידת התביעות באותה תקופה‪ .‬בתחילה‬
‫חשבו היוזמים על הקמת גוף יהודי עולמי‪,‬‬
‫אשר ייצג את כל נרדפי המשטר הנאצי‬
‫היהודיים‪ ,‬אולם לנוכח מספרם הגדול של‬
‫ארגונים שכאלה‪ ,‬הובן שעדיף כי ארגון הגג‬
‫ייצג את ציבור ניצולי השואה בישראל בלבד‪.‬‬
‫"אנו מודעים לכך שאין זה יעד שקל להשיגו‪,‬‬
‫אבל אנו רואים בהשגתו את חובתנו המוסרית‬
‫וההיסטורית‪ ,‬משום שניצולי השואה מזדקנים‬
‫והולכים ורבים מהם חיים בתנאים כלכליים‬
‫קשים ביותר" ‪ -‬כך נכתב בנייר עמדה‬
‫ששימש כבסיס להקמת הגוף החדש‪ .‬מטרה‬
‫נוספת שהציב לעצמו הארגון‪ :‬טיפול‬
‫סוציאלי בניצולי שואה הנזקקים לשירותי‬
‫רווחה‪ ,‬בתי אבות‪ ,‬מיטות סיעודיות וכדומה‪ .‬‬
‫האיש‪ ,‬האדם‪ ,‬ההישגים‬
‫במקביל‪ ,‬שימש כסגן היו"ר וגזבר ועידת‬
‫התביעות וכחבר בוועדה הבינלאומית‬
‫לתביעות ביטוח מתקופת השואה ("ועדת‬
‫איגלברגר")‪ .‬בתפקידו האחרון בוועידת‬
‫התביעות שימש כיו"ר הוועד הפועל שלה‪.‬‬
‫הוא היה גם בין ראשי פרויקט ההנצחה של‬
‫תרומת ניצולי השואה להקמת מדינת ישראל‬
‫והתפתחותה‪.‬‬
‫פעילותו בשירות המדינה‬
‫זנבר הוא דוגמא לניצול שואה שהשתלב‬
‫במהירות בעשייה בארץ ותרם תרומה‬
‫משמעותית להתפתחותה‪ .‬מעטים הגיעו‬
‫לפסגות הקריירה של זנבר‪ ,‬אך המסלול שעשה‬
‫אופייני לרבים מבין ניצולי השואה בישראל‪.‬‬
‫בשנותיו הראשונות בשירות הציבורי היה‬
‫זנבר קשור בכל יוזמות החקיקה בענייני מיסוי‬
‫ועמד בראש מרבית ועדות המומחים לעניינים‬
‫אלה‪ ,‬ביניהן‪ :‬תכנון הפיחות הגדול של ‪;1962‬‬
‫הוועדות לענייני שערוך והצמדה בעקבות‬
‫פיחות זה; מס שבח מקרקעין; והחוק לעידוד‬
‫השקעות הון‪.‬‬
‫בסיור הממשלה בחזית הצפון‪27.11.73 ,‬‬
‫הוא פרסם מחקרים שונים בתחום חלוקת‬
‫הכנסות וחלוקה מחדש של הכנסות באמצעות‬
‫מיסוי ושירותים שונים המסופקים לאזרח‬
‫בתקציב המדינה‪ .‬זנבר ביצע את המחקר‬
‫הראשון בתחום זה בשנות עבודתו במכון‬
‫למחקר חברתי‪-‬שימושי (‪ ,)1954‬אך המשיך‬
‫בכך גם במינהל הכנסות המדינה וכממונה על‬
‫טקס מינויו של זנבר כנגיד בנק ישראל‪ .1971 ,‬מימין ‪ -‬זנבר‪ ,‬דוד הורוביץ‪ ,‬הנשיא שזר‪ ,‬רה"מ גולדה מאיר ושר האוצר פנחס ספיר‬
‫התקציבים‪ .‬בתפקידו זה הנהיג חידוש מרחיק‬
‫לכת‪ ,‬וכלל מדי שנה בהצעת התקציב אומדן‬
‫בדבר השפעת התקציב על מצבן הכלכלי של‬
‫קבוצות ההכנסה השונות‪ .‬מחקריו אלו שירתו‬
‫את קביעת מדיניות האוצר לאורך זמן‪.‬‬
‫בקיץ ‪ 1963‬מונה לוי אשכול לראש ממשלת‬
‫צילום‪ :‬ארכיון יד ושם‬
‫ישראל‪ ,‬ופנחס ספיר ‪ -‬לשר האוצר‪ .‬זנבר נתמנה‬
‫ליועץ כלכלי של משרד האוצר ומספר חודשים‬
‫לאחר מכן לממונה על התקציבים‪ .‬במסגרת‬
‫תפקידיו אלו הנהיג יוזמות ושינויים רבים‪ ,‬כגון‬
‫הכנת תקציב ארבע‪-‬שנתי משולב בתכניות‬
‫פיתוח ענפיות ארוכות טווח‪ .‬בנושא זה אף‬
‫התבקש זנבר על ידי המחלקה הכלכלית של‬
‫האו"ם שיכתוב עבורה ספר הדרכה‪.‬‬
‫כממונה על התקציבים שם זנבר דגש חזק‬
‫על ייעול פעילותם של משרדי הממשלה‪ .‬עקב‬
‫כך הקימה הממשלה ועדת מנכ"לים בשם‬
‫"ועדת הייעול הבין‪-‬משרדית"‪ ,‬וזנבר מונה‬
‫כיו"ר הוועדה‪ .‬ועדה זו קבעה לה כמטרה‪ ,‬לא‬
‫רק לייעל את השירותים ולשפר את איכותם‪,‬‬
‫אלא גם להקל על האזרחים בקבלת שירותי‬
‫הממשלה‪.‬‬
‫במהלך שנות השישים היה אחראי על‬
‫מדיניות השכר של הממשלה‪ ,‬לא רק כלפי‬
‫עובדי המדינה‪ ,‬אלא גם כלפי כלל העובדים‬
‫במשק‪ .‬בין השנים ‪ 1963-1965‬היה נושא השכר‬
‫רגיש ביותר ושביתות פרצו בזו אחר זו‪ .‬בסערת‬
‫מערכת הבחירות לכנסת השישית מונו זנבר‬
‫ועודד מסר‪ ,‬מנכ"ל משרד העבודה‪ ,‬כמכריעים‬
‫בלעדיים בכל סכסוכי העבודה במשק‪ .‬כיועץ‬
‫כלכלי של האוצר הוא היה בין יוזמי ומתכנני‬
‫"מדיניות המיתון" ב‪ 1965-‬ושל "עסקת‬
‫החבילה" המוצלחת ב‪ 1970-‬בין הממשלה‪,‬‬
‫ההסתדרות וארגוני המעסיקים‪.‬‬
‫זנבר פעל רבות לקידום המחקר השימושי‪,‬‬
‫ובעיקר בתחומי התעשייה‪ .‬הוא הנהיג מענקי‬
‫מחקר (במקום הלוואות) לפרויקטים מאושרים‬
‫על ידי המדענים הראשיים במשרדי הממשלה;‬
‫ולשם עידוד המחקר השימושי במוסדות‬
‫האקדמיים‪ ,‬הוא יזם הקמת חברות מיוחדות‬
‫ליד האוניברסיטאות כמקשרות בין החוקרים‬
‫והאוניברסיטה‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬לבין משקיעים‬
‫פוטנציאליים בחברות העסקיות שיקומו על‬
‫בסיס תוצאות מחקרים הללו‪ ,‬מצד שני‪.‬‬
‫המשך בעמוד ‪18‬‬
‫‪17‬‬
‫האיש‪ ,‬האדם‪ ,‬ההישגים‬
‫המשך מעמוד ‪17‬‬
‫פעילותו בסקטור הפרטי‬
‫זנבר והרב ישראל מילר ז"ל‪ ,‬נשיא ועידת התביעות‪ .‬גם ידידות אמיצה‪ ,‬גם ויכוחים‬
‫כמו כן‪ ,‬פעל זנבר רבות לקידום ייצוא‬
‫שירותים וידע מישראל בכל התחומים ‪ -‬מענף‬
‫הסרטים ועד לעבודות הנדסיות‪ .‬במסגרת‬
‫מאמצים אלה הוא יזם שינויי חקיקה מרחיקי‬
‫לכת‪ ,‬ובכך הניח יסודות להקמת ולהרחבת‬
‫התעשיות עתירות המדע (המכונות היום‬
‫"הייטק")‪ .‬במסגרת זאת הוקמו‪ ,‬בין השאר‪,‬‬
‫קריות המדע בסמוך למוסדות השונים‬
‫להשכלה גבוהה‪.‬‬
‫בנושא הפלסטיני פעל זנבר במסגרות שונות‪.‬‬
‫הוא נמנה עם מייסדי "קבוצת רחובות"‪,‬‬
‫אותות הוקרה‬
‫המכללה למנהל הקימה לכבודו‪ ,‬לרגל‬
‫יובלו ה‪ ,75-‬את "מכון זנבר" לחקר‬
‫הכלכלה הציבורית והעסקית‪ .‬ב‪2004-‬‬
‫העניק נשיא הונגריה לזנבר את אות‬
‫הצלב המרכזי‪ ,‬העיטור הגבוה ביותר‬
‫שמעניקה המדינה‪ .‬זנבר קיבל גם אזרחות‬
‫כבוד של מטולה והיה "יקיר העיר תל‬
‫אביב‪-‬יפו"‪ .‬לאורך השנים זכה באותות‬
‫הוקרה רבים נוספים‪ ,‬ובהם‪ :‬פרס הרצל‬
‫על פעילותו הציבורית (‪ ,)1973‬פרס‬
‫משרד הפנים על תרומתו המיוחדת למען‬
‫הרשויות המקומיות בישראל (‪ ,)1986‬אות‬
‫ההומניטריות המיוחד של ארגון בני ברית‬
‫(‪ ,)1995‬אות לשכת המסחר על תרומה‬
‫ייחודית לכלכלת ישראל (‪ )1999‬ותואר‬
‫דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת‬
‫בר‪-‬אילן (‪.)2000‬‬
‫‪18‬‬
‫בראשות פרופסור עמוס דה שליט‪ ,‬שעסקה‬
‫בגיבוש עקרונות למדיניות כלכלית וחברתית‬
‫רצויה לישראל לטווח הארוך‪ ,‬תוך התחשבות‬
‫בצרכים של האוכלוסייה הערבית‪ .‬לאחר‬
‫מלחמת ששת הימים עסק במסגרת משרד‬
‫האוצר בגיבוש מדיניותה הכלכלית המעשית‬
‫של ישראל כלפי שטחי יהודה ושומרון‬
‫ורצועת עזה‪ .‬לאחר פרישתו משירות המדינה‬
‫כיהן זנבר בשנים ‪ 1968-1972‬כיו"ר "הנאמנות‬
‫לפיתוח שטחים ולשיקום פליטים"‪ ,‬אשר‬
‫עסקה בפעילות הומניטארית וכלכלית פרטית‬
‫בכל שטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה‪ .‬באשר‬
‫לירושלים‪ ,‬ריכז זנבר צוות מיוחד לתכנון‬
‫חיבורו של הר הצופים אל ירושלים באמצעות‬
‫יצירת רצף טריטוריאלי יהודי‪ ,‬ועסק בהרחבת‬
‫והעמקת רחבת הכותל המערבי‪ ,‬יצירת "חגורה‬
‫ירוקה" סביב העיר העתיקה ועוד‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1970-1971‬שימש בפועל כשר‬
‫המסחר והתעשייה‪ ,‬כממלא מקומו של פנחס‬
‫ספיר שכיהן באותה עת גם כשר האוצר‪.‬‬
‫בתקופה זו נוצר מתח ביטחוני עם מצרים‪,‬‬
‫והממשלה נאלצה להטיל מיסים חדשים‪,‬‬
‫שבעקבותיהם הייתה סכנה של היווצרות‬
‫ספירלה אינפלציונית של מחירים‪ .‬על זנבר‬
‫הוטל לרכז את פעילות הממשלה בנושא‪.‬‬
‫בסוף ‪ 1971‬מונה לנגיד בנק ישראל‪ ,‬תפקיד‬
‫בו החזיק חמש שנים‪ .‬הייתה זו אחת התקופות‬
‫הקשות ביותר בכלכלת ישראל‪ ,‬כתוצאה‬
‫משורת אירועים חיצוניים בעלי השלכות‬
‫כלכליות מרחיקות לכת‪ :‬מלחמת יום הכיפורים‪,‬‬
‫משבר האנרגיה העולמי והצטיידותן המחודשת‬
‫של מדינות ערב‪ .‬על המדיניות המוניטרית‬
‫הוטלו משימות כבדות במיוחד‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1968‬לצד תפקידו כיועץ כלכלי‬
‫לשר האוצר‪ ,‬מונה על ידי זאב שרף ליו"ר‬
‫הבנק לפיתוח התעשייה‪ .‬בתפקיד זה כיהן עד‬
‫מינויו לנגיד בנק ישראל‪ .‬עם הקמת "החברה‬
‫לישראל" נתבקש על ידי ראש הממשלה‪,‬‬
‫בעקבות דרישה של משקיעי חוץ בכירים‪,‬‬
‫לכהן גם כסגן יו"ר החברה והאחראי על‬
‫השקעותיה‪.‬‬
‫עם סיום כהונתו כנגיד הבנק פנה באופן‬
‫מלא לפעילות בסקטור הפרטי והעסקי‬
‫ומילא תפקידים רבים‪ ,‬ביניהם‪ :‬יו"ר תעשיות‬
‫אלקטרוכימיות (פרוטרום) (‪ ,)1977-1983‬יו"ר‬
‫בנק עצמאות למשכנתאות (‪,)1977-1982‬‬
‫יו"ר סולל בונה‪ ,‬יו"ר חברת צלון‪ ,‬יו"ר חברת‬
‫הביטוח "לה נסיונל" ואחרות‪ .‬כמו כן‪ ,‬היה‬
‫חבר במועצות מנהלים שונות‪ ,‬בארץ ובעולם‪,‬‬
‫ושימש כבורר בסכסוכים עסקיים סבוכים‪.‬‬
‫בין ‪ 1988-1995‬כיהן כיו"ר בנק לאומי‬
‫לישראל ויו"ר חברת הבת "אפריקה ישראל"‪.‬‬
‫שנות כהונתו הביאו ליציבות בהנהלת הבנק‬
‫ופעולותיו בשוק הבינלאומי‪ ,‬לאחר שבמשך‬
‫שנתיים קודם למינויו התפטרו שלושה יושבי‬
‫ראש (ארנסט יפת‪ ,‬אלי הורביץ ומאיר חת) ושני‬
‫דירקטוריונים שלמים (כתוצאה מסכסוכי‬
‫עבודה חריפים ומתמשכים עם עובדי הבנק)‪.‬‬
‫בתקופתו החלה צמיחה מחודשת של הבנק‬
‫וחל שיפור ניכר ברווחיותו‪.‬‬
‫פעילותו הציבורית‬
‫עם פרישתו מבנק לאומי עסק זנבר בייעוץ‬
‫פיננסי פרטי‪ .‬בין תפקידיו הציבוריים‪ ,‬כיהן‬
‫כנשיא לשכת המסחר הבינלאומית בארץ‬
‫ואף נבחר כחבר הנהלה של לשכת המסחר‬
‫הבינלאומית בפריז‪ .‬לבד מהקמת מרכז הארגונים‬
‫ועמידה בראשו במשך שנים‪ ,‬הנהיג גם ארגונים‬
‫בתחומי החינוך‪ ,‬התרבות‪ ,‬הספורט והקשר עם‬
‫התפוצות‪ .‬בין פעילויותיו‪ :‬יו"ר חבר הנאמנים‬
‫של המכללה למנהל (‪ ,)1972-1995‬יו"ר נאמנות‬
‫התיאטרון הלאומי "הבימה" (‪,)1969-1982‬‬
‫ממייסדי ונשיא מוזיאון ינקו‪-‬דאדא לאמנות‬
‫מודרנית‪ ,‬מקים ויו"ר המועצה להימורים‬
‫בספורט‪ ,‬יוזם ויו"ר קרן ספורטאים מצטיינים‪,‬‬
‫יו"ר קרן תרבות ישראל‪-‬בלגיה‪ ,‬יו"ר העמותה‬
‫לקידום הקשרים בין ישראל להונגריה‪ ,‬יו"ר‬
‫המגבית היהודית המאוחדת לישראל‪ ,‬מייסד‬
‫המועצה לארץ ישראל טובה ועוד‪.‬‬
‫דברים בשם אומרם‬
‫"המרכז זה הבייבי שלי"‬
‫דברים שאמר משה זנבר‪ ,‬מייסד ונשיא כבוד של מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‪ ,‬כאשר נבחר‬
‫שנית לעמוד בראשו‪ ,‬ודברים שאמר כשהודיע על סיום תפקידו‬
‫"עשיתי הכול כדי לא להיות יו"ר‪ .‬אבל אני‬
‫מודה לכם על הבחירה בי‪ .‬אורי חנוך הוא אחד‬
‫האשמים העיקריים בכך שנבחרתי היום‪ ...‬אורי‬
‫לקח אותי עם עוד מישהו להלוויה של נח פלוג‬
‫ז"ל‪ ,‬כדי לשאת הספד לנוח‪ .‬הוא סיפר לי בדרך‬
‫שיש בעיות במרכז‪ ,‬יש סכסוכים והאשמות‪,‬‬
‫ושאם המרכז יקר לי‪ ,‬אני צריך לקחת את תפקיד‬
‫היו"ר אחרי מותו של נוח אחרת המרכז יתפורר‪.‬‬
‫אמרתי לו‪' :‬תן לי לחשוב'‪ .‬אחרי ההספדים פנו‬
‫אליי אנשים נוספים והשמיעו דברים דומים‪.‬‬
‫מרכז הארגונים הוא 'בייבי' שלי‪ ,‬ואני גאה על‬
‫כך‪ .‬פלוג העלה את הרעיון להקים את המרכז‪.‬‬
‫היה זה אחרי שירותו בשגרירות ישראל בבון‬
‫במשך ארבע שנים‪ .‬הוא חזר הביתה ואמר לי‪,‬‬
‫כבוס שלו‪ ,‬שלדעתו המצב הפוליטי והפיננסי‬
‫בגרמניה בשל לדרוש פנסיה לכל ניצול שואה‪.‬‬
‫עד אז הגרמנים שילמו פנסיה רק ליוצאי‬
‫גרמניה ויוצאי חוג התרבות הגרמנית‪.‬‬
‫"חשבתי שזה הדבר הכי חשוב לעשות עבור‬
‫ניצולי השואה בארץ ובעולם‪ .‬חשבתי שצריך‬
‫לארגן את ניצולי השואה בארץ ובעולם‪.‬‬
‫עסקתי כל חיי בכלכלת ישראל ולא בענייני‬
‫היהודים‪ .‬הייתי צריך לברר איך עושים את‬
‫זה‪ .‬התקשרתי לברר עם מישהו באוצר‪ ,‬שהיה‬
‫בעבר הסגן שלי‪ ,‬והוא הפנה אותי לדבר עם‬
‫ועידת התביעות‪ .‬אמרתי שהם יפנו אליי אחרת‬
‫אפנה ישירות לגרמנים‪ .‬בשלב הזה‪ ,‬הגרמנים‬
‫היו מוכנים לתת תשלום חד פעמי ליוצאי‬
‫ברית המועצות‪.‬‬
‫"ועידת התביעות הזמינה אותי לניו יורק‪.‬‬
‫לקחתי את פלוג איתי‪ .‬הם אמרו לי כי לא‬
‫נוכל לדרוש סכומים נוספים בשל ההבטחה‬
‫שלא יהיו יותר תביעות‪ .‬עד אז‪ ,‬היה לוועידת‬
‫התביעות מונופול לתבוע עבור הניצולים מול‬
‫ממשלת גרמניה‪ .‬הם אמרו כי הם מוכנים‬
‫לקבל את מרכז הארגונים לוועידת התביעות‪,‬‬
‫אבל הם יצטרכו לקבל גם את מרכז הארגונים‬
‫האמריקאי‪ .‬מבחינתי זה היה טוב‪ .‬הם חשבו‬
‫שאני עסקן קטן שרוצה להיות גורם יחידי‪.‬‬
‫ניהלנו דיאלוג עם ועידת התביעות והצטרפנו‬
‫אליהם כדי לדרוש פנסיה לכל ניצולי השואה‪.‬‬
‫מאז ועד השנה השגנו‪ ,‬במסגרת קרן סעיף ‪,2‬‬
‫‪ 3.8‬מיליארד דולר ‪ -‬שהם ‪ 14‬מיליארד ש"ח‪.‬‬
‫זה יותר מכל מה שהגרמנים שילמו עד היום‪.‬‬
‫"אני מאוד גאה במה שעשה המרכז‪ .‬עשינו‬
‫דבר אדיר‪ .‬כולנו צריכים להיות גאים ברעיון‬
‫שבא מפלוג‪ .‬לכן כשאורי חנוך ירד לחיי ולחץ‬
‫עליי להציל את המרכז‪ ,‬אמרתי לו שלא אתן‬
‫שהבייבי שלי ימות‪ .‬הצבתי תנאים ושלוש‬
‫מטרות‪ :‬א‪ .‬למנוע את התפוררות המרכז‪ .‬ב‪.‬‬
‫לדאוג לכך שיהיה מינהל תקין כפי שתמיד‬
‫נהגתי‪ .‬ג‪ .‬למצוא יו"ר שיירש את מקומי בתוך‬
‫מקסימום שנה מהיום‪.‬‬
‫"אם לא אצליח במשימה זו‪ ,‬אלך עם כישלון‪.‬‬
‫אני בין המבוגרים כאן‪ .‬אל תגרמו לי ללכת בדרכו‬
‫של נח‪ .‬גם כך אשתי ומשפחתי יורדים לחיי‪' :‬למה‬
‫עשית את זה?!'‪ .‬אבל אני מלא בגאווה על הקמת‬
‫קרן הרווחה‪ ,‬שתקציבה השנה עומד על ‪450‬‬
‫מיליון ש"ח והיא נותנת עזרה סיעודית ל‪18,000-‬‬
‫ניצולי שואה‪ .‬אני גאה על כך שמעמדם של‬
‫ניצולי השואה השתנה לחלוטין מקצה לקצה‪.‬‬
‫אני לוקח את התפקיד ברצינות ואני מקווה‬
‫שאצליח‪ .‬יש לי כמה עקרונות‪ ,‬לפיהם אני חושב‬
‫שצריך לנהל את המרכז בצורה דומה לתקופה‬
‫שהייתי יו"ר המרכז במשך ‪ 12‬שנה‪.‬‬
‫"אחרי שהקמנו את המרכז והשגנו את‬
‫ההישגים‪ ,‬עזבתי לבנק לאומי‪ ,‬שם התקיימו‬
‫ישיבות המרכז‪ .‬המשכתי להיות מעורב‪ ,‬כי‬
‫חשבתי שזו מצווה מלמעלה ואני חייב לעשות‬
‫אותה‪ .‬אני שמח שהצלחנו‪ .‬הפעלנו את המרכז‬
‫ויש כאן מתנדבים‪ .‬כולנו עבדנו בהתנדבות‪ .‬לא‬
‫היו שכירים‪ .‬אני בכלל סבור שצריכים לעשות‬
‫עבודה בהתנדבות‪ .‬גם כדי לחסוך כסף וגם כי‬
‫להתנדב זה טוב ונותן סיפוק‪ .‬בכוונתי להיפגש‬
‫עם ראשי הארגונים‪ ,‬כדי להכיר ולדבר איתם‬
‫וכדי לתעל עבודה התנדבותית‪ .‬טוב יהיה‬
‫למתנדבים וטוב למי שעוזרים‪.‬‬
‫פרידה מהמרכז‬
‫"ברצוני למסור לכם כי בכוונתי לסיים את‬
‫תפקידי כיו"ר המרכז אותו קיבלתי לפני כשנה‪.‬‬
‫לאחר פטירתו של נח פלוג ז"ל אמרתי כי אני‬
‫נבחר כיו"ר בפעם השנייה‪ .‬לצידו‪ ,‬ממלא מקום היו"ר‪,‬‬
‫זאב פקטור צילום‪ :‬מאיר כחלון‬
‫מוכן למלא את תפקיד היו"ר לתקופה מסוימת‪.‬‬
‫אמרתי כי אעשה את התפקיד לא יותר משנה‬
‫והגדרתי מטרות‪ :‬לעשות שלום בית שלא היה‬
‫קיים במרכז‪ ,‬לקבוע סדרי מינהל תקין במרכז‪,‬‬
‫למצוא יורש לתפקיד היו"ר‪ .‬לשמחתי בנושא‬
‫הראשון הושג שלום בית שקיים עכשיו‪ .‬אני‬
‫הולך מהמרכז ‪ -‬אבל בסך הכול יש התקדמות‬
‫ואני אופטימי‪ .‬ביחד‪ ,‬בדגש על המילה ביחד‪,‬‬
‫נקדם את המטרה המשותפת לכולם‪.‬‬
‫"בנושא מינהל תקין ‪ -‬הנהגתי מדיניות‬
‫שתשפר פעילותינו‪ .‬יש שינוי אישי בניהול‬
‫ובשיטת הפעולה‪.‬‬
‫"התפקיד הנוסף שהיה עליי לבצע הוא‬
‫למצוא יורש‪ .‬הגעתי למסקנה שיו"ר המרכז‬
‫חייב להיות ניצול שואה‪ .‬הוא חייב להיות‬
‫אישיות ידועה לטובה בציבוריות הישראלית‪.‬‬
‫אישיות שיכולה להתקשר עם שרים וחברי‬
‫כנסת‪ .‬אני שמח שמצאתי דמות כזו ‪ -‬את ח"כ‬
‫לשעבר קולט אביטל‪ ,‬שרק לאחרונה התברר לי‬
‫כי גם היא ניצולת השואה‪.‬‬
‫"חשוב שנדע שקולט היתה שגרירה‬
‫בפורטוגל וקונסול כללי בניו יורק‪ ,‬כך שהיא‬
‫מביאה גם ניסיון בינלאומי‪ .‬היא יזמה את‬
‫הקמת החברה להשבה‪ ,‬ולחמה ולמעשה‬
‫השיגה עבור ניצולי השואה הרבה‪ .‬היא עונה‬
‫על הקריטריונים‪ .‬אני מציע שקולט תיבחר‬
‫באסיפה הכללית השנתית ותהיה יושבת‬
‫הראש הבאה של מרכז הארגונים"‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫משואה לתקומה‬
‫הלקח הקיומי של השואה‬
‫במסלול חייו‬
‫זנבר היה ניצול שואה‪ .‬אך לא "ניצול שואה מסכן" אלא ניצול שואה תורם‪ .‬לא רבים הם אנשים בעלי הישגים‬
‫כה מרשימים‪ .‬פעם‪ ,‬בראיון עיתונאי‪ ,‬ביטא את השקפת עולמו במשפט‪" :‬כיום המוטיב החשוב הוא הכסף‪,‬‬
‫הרווח‪ .‬פעם המוטיב החשוב היה הרווחה‪"...‬‬
‫| ראול טייטלבאום |‬
‫התוודעתי למשה זנדברג‪ ,‬לימים זנבר‪ ,‬עוד‬
‫בשלב מוקדם של עבודתי העיתונאית ‪ -‬אי שם‬
‫לקראת סוף שנות ה‪ 50-‬של המאה הקודמת‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬משני צידי השולחן‪ ,‬שלא לומר‬
‫בריקאדה‪ .‬הוא היה נציג הממסד הכלכלי‬
‫הרשמי‪ ,‬ואני עיתונאי בעל גישה ביקורתית‬
‫שעסק בכיסוי התחום הכלכלי‪ .‬וכך‪ ,‬לאורך‬
‫שנים רבות ליוויתי ואף סיקרתי את פעילותו‬
‫הכלכלית הענפה בתפקידיו השונים‪ .‬בשנים‬
‫האחרונות של שנות ה‪ ,80-‬על רקע הקמת‬
‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‪,‬‬
‫התקרבנו ואף הפכנו לידידים‪.‬‬
‫מדכאו ללטרון – מסע של‬
‫הגדרת זהות‬
‫השואה ולקחיה הקיומיים הביאו את משה‬
‫זנבר לישראל‪ .‬הוא גדל במשפחה יהודית‬
‫משכילה‪ ,‬ששמרה על המסורת היהודית‪ ,‬אך‬
‫התבוללה בתרבות ההונגרית‪" .‬הונגרים בני‬
‫דת משה"‪ ,‬כפי שהוגדרו אז‪ .‬שואת יהדות‬
‫הונגריה‪ ,‬לקראת סוף מלחמת העולם השנייה‪,‬‬
‫שינתה את מסלול חייו‪ .‬אז נספו הוריו שנשלחו‬
‫לאושוויץ‪ .‬בדכאו‪ ,‬כבן ‪ ,19‬הוא למד ‪ -‬בדרך‬
‫שאין קשה ממנה ‪ -‬על זהותו היהודית‪ .‬מן‬
‫המחנה יצא זנבר אדם אחר‪ .‬הוא הסיק את‬
‫הלקח הקיומי מן השואה‪ :‬העם היהודי זקוק‬
‫למדינה משלו‪ .‬אחרי שהתאושש והתחיל‬
‫בלימודי כלכלה באוניברסיטה בבודפשט‪,‬‬
‫נרתם לפעילות ציונית‪ .‬הוא ארגן והיה חלק‬
‫מקבוצה של ‪ 60‬צעירים בבודפשט‪ ,‬ששאפו‬
‫לעלות לארץ במסגרת המוסד לעלייה ב'‪.‬‬
‫במרץ ‪ 1948‬חצתה הקבוצה באורח בלתי לגלי‬
‫את הגבול ההונגרי והגיעה לאוסטריה‪ .‬לבסוף‪,‬‬
‫יום לפני הכרזת המדינה במאי ‪ ,1948‬הם עלו‬
‫‪20‬‬
‫בנמל מרסיי על אוניית מעפילים אחרונה‬
‫בדרכם לארץ‪ .‬ישראל הייתה כבר בעיצומה‬
‫של מלחמת העצמאות‪ .‬כמעט ישר מן‬
‫האוניה נשלח‪ ,‬יחד עם חבריו העולים‪ ,‬לחזית‬
‫כדי למלא את שורות הלוחמים שהתדלדלו‬
‫בקרבות קשים‪ .‬קבלת הפנים בארצו החדשה‬
‫לא הייתה נלבבת‪ .‬מן הראוי לציין כאן כי בשלב‬
‫האחרון של מלחמת העצמאות כמחצית מן‬
‫הכוח הלוחם היהודי היו ניצולי השואה שעלו‬
‫אז‪ .‬משה זנבר‪ ,‬אז זנדברג‪ ,‬היה ביניהם‪ .‬הוא‬
‫נשלח ללטרון וכמעט נשכח שם‪.‬‬
‫על חוויותיו באותם הימים הראשונים‬
‫בישראל הוא סיפר בזיכרונותיו וגם בסרט‬
‫התיעודי "עופות החול"‪ .‬זנבר ועולים חדשים‬
‫נוספים נשלחו מאזור לטרון‪" ,‬דרך בורמה"‪,‬‬
‫לירושלים הנצורה‪ ,‬כאשר הם נושאים על גבם‬
‫מזון וציוד‪ .‬זה היה לפני ההפוגה הראשונה‪.‬‬
‫בדרך הם פגשו בשיירת ג'יפים של הפלמ"ח‬
‫שירדה מירושלים‪ .‬רעש המנועים עורר חשד‬
‫אצל הלגיון הירדני בלטרון והם פתחו בהרעשה‬
‫ארטילרית כבדה‪ .‬אחד הג'יפים נפגע‪ ,‬התרומם‬
‫ונפל על זנבר‪ .‬הוא נפצע קשה ברגלו‪ .‬אחד‬
‫הנהגים הבטיח לו שיחזרו מהר ויפנו אותו‪ .‬אלא‬
‫שהוא נשכח בשדה‪ .‬כך עבר לילה‪ .‬הירדנים‬
‫המשיכו להפגיז ולשגר פצצות תאורה ולמטה‬
‫שמע את יללות תנים מתקרבים‪ .‬אולם בבוקר‬
‫שבו למקום חיילי צה"ל שירדו מירושלים‬
‫לכיוון חולדה‪ .‬זנבר החל זועק בהונגרית‬
‫לעזרה‪ .‬בהתחלה חשדו בו שהוא נמנה על‬
‫כוחות האויב‪ ,‬על רקע השמועות שבלגיון‬
‫הירדני יש מתנדבים מחו"ל‪ .‬לבסוף הבינו מי‬
‫הוא והעבירו אותו לבית חולים‪ .‬כך‪ ,‬עם קביים‬
‫לרגל אחת כשהשנייה מגובסת פיג'מת בית‬
‫חולים‪ ,‬הוא התחיל את חייו בישראל‪.‬‬
‫לא הסכים שיכרתו את הרגל‪ .‬בבית ההבראה בגבעת ברנר‪,‬‬
‫צילום‪ :‬ארכיון יד ושם‬
‫לאחר הפציעה בלטרון‬
‫שנים נשא זנבר מעין תסכול ועלבון מאותה‬
‫תקופה‪" .‬לנו‪ ,‬לניצולי השואה‪ ,‬הודבק הכינוי‬
‫'סבונים'‪ .‬נקראנו גח"ל (גיוס חו"ל)‪ .‬ואילו‬
‫לאלה שבאו מן המערב קראו מח"ל (מתנדבי‬
‫חו"ל)‪ ,‬למרות שגם אנחנו‪ ,‬ניצולי השואה‪,‬‬
‫היינו מתנדבים במלחמה זו למען עצמאות‬
‫ישראל‪ ."...‬היה זה הד ל"תסכול היסטורי"‪.‬‬
‫אבל זנבר באופיו לא היה בין המתוסכלים‪.‬‬
‫כל מסלול חייו הוא עדות לכך‪ .‬בחיוניות‬
‫בלתי רגילה הוא השתלב בחיים בישראל‪,‬‬
‫דבר שאפיין ניצולי שואה רבים בארץ‪ .‬אחרי‬
‫שהתאושש מפציעתו השלים במהירות את‬
‫לימודי הכלכלה באוניברסיטה העברית‪ ,‬רכש‬
‫מקצוע‪ ,‬הקים משפחה‪.‬‬
‫כבר ב‪ 1951-‬השתלב כסטטיסטיקאי וחוקר‬
‫משואה לתקומה‬
‫עם ראשי ועידת התביעות ביד ושם‪ .‬שותפות גורל ומאבק‬
‫במכון למחקר חברתי שימושי בירושלים‪,‬‬
‫וכעבור מספר שנים מונה לסגן מנהל המכון‬
‫הזה‪ .‬עוד בתחילת דרכו המקצועית הוא‬
‫התמחה במחקרים כלכליים בעלי היבטים‬
‫חברתיים‪ .‬היה בין חלוצי המחקר על התפלגות‬
‫ההכנסות בישראל לצורכי מדיניות המסים‪,‬‬
‫ואחר כך השתלב בשירות המדינה‪.‬‬
‫את החיבור הזה בין כלכלה לחברה ספג זנבר‬
‫עוד בנעוריו בהונגריה בתקופת מלחמת העולם‬
‫השנייה ‪ -‬פרט לא כל כך מוכר בביוגרפיה שלו‪.‬‬
‫בעיר הולדתו‪ ,‬קצ'קמט‪ ,‬הצטרף לחוג נוער‬
‫מחתרתי שהקים בן המקום‪ ,‬המשפטן ד"ר‬
‫אריק מולנר‪ ,‬לימים שר המשפטים בהונגריה‬
‫הקומוניסטית‪ .‬באותו חוג התוודע משה‬
‫לרעיונות הסוציאליזם ולתורתו של מרקס‪ .‬אז‬
‫נזרעו בו הגרעינים הראשונים של השקפתו‬
‫הכלכלית והחברתית‪ .‬אולם משה לא נשאר‬
‫מרקסיסט‪ .‬להיפך‪ ,‬הוא התרחק מהשיטה‪,‬‬
‫בעיקר על רקע המציאות בה נתקל במשטר‬
‫ההונגרי שהתפתח אחרי המלחמה‪ .‬לישראל‬
‫עלה כאחד מפעיליה המרכזיים של תנועת‬
‫"העובד הציוני"‪ .‬בארץ לא הצטרף זנבר‬
‫פורמאלית לשום מפלגה‪ .‬אף כי נשאר קרוב‬
‫לתנועת העבודה במובנה הרחב‪.‬‬
‫אחרי שהצטרף לשירות הציבורי ב‪,1958-‬‬
‫כמנהל מחלקת המחקר של מינהל הכנסות‬
‫המדינה‪ ,‬החלה נסיקתו המקצועית של זנבר‬
‫במהירות מטאורית‪ .‬זנבר היה בין הראשונים‬
‫מניצולי השואה בארץ ששבר את תקרת‬
‫הזכוכית בתחום זה‪ .‬אולם לפני זה הרגיש בצורך‬
‫לתת פורקן ל"נטל השואה" שעיצב את זהותו‪.‬‬
‫זנבר היה מחברו של אחד מספרי הזיכרונות‬
‫הראשונים על השואה שפורסמו בישראל‪ .‬כבר‬
‫ב‪ 1953-‬פרסם את "שנה לאין קץ"‪ ,‬שראה אור‬
‫בהוצאת יד ושם ואף זכה לפרס‪ .‬לימים יאמר‪:‬‬
‫"עד שכתבתי‪ ,‬המשכתי לחיות את השואה‪.‬‬
‫הכתיבה עזרה לי לנטוש את 'הפלנטה' ההיא‪.‬‬
‫לקום ולהמשיך הלאה‪."...‬‬
‫בחזרה לעבר‬
‫החיים גברו על העבר‪ .‬הוא השתלב מהר‬
‫במציאות הישראלית ותרם לה‪ .‬הוא יחזור אל‬
‫השואה ותוצאותיה עשרות שנים מאוחר יותר‪,‬‬
‫לקראת צאתו לגמלאות‪ .‬תופעה מוכרת בקרב‬
‫ניצולי שואה רבים‪.‬‬
‫משנת ‪ ,1987‬כאשר החל להשתחרר‬
‫מפעילותו הכלכלית הענפה‪ ,‬חזר זנבר לשואה‬
‫ולניצוליה‪ .‬הוא היה מהבולטים בניצולי‬
‫השואה בישראל ובעולם‪ .‬אז באה גם יוזמתו‪,‬‬
‫יחד עם נח פלוג‪ ,‬להקמתו של ארגון גג שיאחד‬
‫את כל ארגוני הניצולים בארץ ונבחר כיו"ר‬
‫הראשון של מרכז הארגונים‪ .‬עד אז ארגונים‬
‫רבים של ניצולי השואה שהיו קיימים‪ ,‬היו‬
‫קשורים למפלגות ולתנועות פוליטיות בארץ‪.‬‬
‫הם לא עסקו בזכויות ניצולי שואה ומצבם‪.‬‬
‫הם השמיעו את קולם‪ ,‬על פי רוב בסוגיות‬
‫פוליטיות כמו היחסים עם גרמניה ‪ -‬כן או‬
‫לא‪ .‬הם גם לא היו מיוצגים בגופים יהודיים‬
‫בינלאומיים כמו ועידת התביעות‪ ,‬שניהלו‬
‫מו"מ עם גרמניה בכל הקשור לתהליכי‬
‫החקיקה שנגעו לפיצויים לניצולי השואה‬
‫ולזכויותיהם‪.‬‬
‫מטרתו של ארגון גג של ניצולי השואה היה‬
‫לשנות מצב זה‪ .‬חשיבותו של המהלך באה לידי‬
‫ביטוי תוך שנים ספורות‪ ,‬עם איחודה מחדש‬
‫של גרמניה‪ .‬אז עלו על סדר היום מחדש בעיית‬
‫הפיצויים לניצולי שואה שקופחו ותפקידה של‬
‫גרמניה המאוחדת בתחום זה‪" .‬אנחנו מסוגלים‬
‫לייצג את עצמנו ואיננו זקוקים למתווכים‬
‫למיניהם" ‪ -‬הכריז זנבר במסיבת עיתונאים‬
‫בה נמסר על הקמתו של מרכז הארגונים‬
‫של ניצולי השואה‪ .‬ואכן‪ ,‬ההישג העיקרי של‬
‫ארגון גג זה היה שקול הניצולים חדר לתודעה‬
‫הציבורית ונשמע ברמה גם בארץ וגם בזירה‬
‫הבינלאומית‪.‬‬
‫השלב הראשון במערכה זו היה ייצוגם‬
‫של ניצולי השואה ישירות בוועידת תביעות‬
‫בעלת מעמד מונופוליסטי בכל הנוגע למו"מ‬
‫עם גרמניה (ואוסטריה) בעניין זכויותיהם‬
‫של ניצולי השואה‪ .‬עוד בעת הקמתה ע"י‬
‫נחום גולדמן ב‪ ,1952-‬ועידת התביעות הייתה‬
‫מורכבת מנציגים של ארגונים יהודיים שונים‬
‫בעולם‪ .‬בלי ייצוג ישיר של ניצולי השואה‪.‬‬
‫‪ 35‬שנים מאוחר יותר נדרש שינוי בתחום‬
‫זה‪ .‬מערכה זו לא הייתה פשוטה כלל ועיקר‪.‬‬
‫משום שהממסד של ועידת התביעות הסתייג‬
‫מהכללתם של נציגים ישירים של ניצולי‬
‫השואה‪ .‬בדיונים מכוננים אלה היה לזנבר‪,‬‬
‫יחד עם פלוג‪ ,‬תפקיד מכריע‪ .‬לבסוף‪ ,‬נציגים‬
‫של מרכז הארגונים מישראל (וגם של ארגון‬
‫אמריקאי מקביל) נכללו במוסדות המרכזיים‬
‫של ועידת התביעות ובמשלחתה למו"מ עם‬
‫גרמניה המאוחדת‪ .‬זנבר נבחר בהתחלה כגזבר‬
‫של ועידת התביעות ואחר כך היה יו"ר הוועד‬
‫המנהל שלה‪ .‬אולם נציגי הניצולים בגוף זה‬
‫נותרו במיעוט‪.‬‬
‫אחד ההישגים המרכזיים של זנבר בוועידת‬
‫התביעות היה קבלת ההחלטה העקרונית‬
‫ש‪ 80-‬אחוזים מן הכספים שהצטברו אצלה‬
‫יוקצו כתמיכה לניצולים נזקקים‪ ,‬ו‪ 20-‬אחוזים‬
‫ להנצחה‪ ,‬מחקר וחינוך‪ .‬בפעילותו בוועידת‬‫התביעות עסק בשינוי מבנה הגוף והקמתה‬
‫של הנהגה קולקטיבית שתעוגן בתקנון‪ .‬וכאן‬
‫כשל‪ .‬זה היה הרקע להתפטרותו מתפקידיו‬
‫בוועידת התביעות‪.‬‬
‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה‪,‬‬
‫בהנהגתם של זנבר כיו"ר ופלוג כמזכ"ל‪,‬‬
‫היה לארגון לוחם ושדולה פעילה לטובת‬
‫ניצולי השואה‪ ,‬גם מול ממשלת ישראל וגם‬
‫בתוך הכנסת‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫איש המשפחה‬
‫זנבר (משמאל) והאח מנחם עם הוריהם שלמה ומרים‬
‫סבא היה מעורב באופן תמידי בחיי המשפחה‪ .‬את הדגש המיוחד‬
‫ששם על הצלחה בלימודים ועל רכישת השכלה גבוהה הכרנו היטב‪,‬‬
‫וידענו לגרום לו שמחה רבה עם כל עדכון על בחינה מוצלחת‪ .‬בימי‬
‫ההולדת שלו‪ ,‬ובכל הזדמנות אחרת שניתן היה‪ ,‬אהב לצאת לחיק‬
‫הטבע‪ ,‬עם העדפה לצמחיה‪ ,‬ירק‪ ,‬ולחלופין ים‪ ,‬כך שבשנים האחרונות‬
‫הגענו לעתים קרובות לנמל תל אביב‪ .‬ביחסים המיוחדים ביניהם‪,‬‬
‫שנשמרו היטב כל השנים‪ ,‬סבא וסבתא הלכו לעתים קרובות למופעי‬
‫תרבות‪ ,‬ובעיקר לתיאטרון‪ ,‬ומפעם לפעם היו מצרפים חלק מהנכדים‪.‬‬
‫גם ברגעיו האחרונים התעניין בנעשה אצל ששת הנכדים‪.‬‬
‫הבטחתו לקחת כל נכד לטיול בחו"ל בהגיעו לגיל עשר קוימה באופן‬
‫קפדני‪ ,‬וכל אחד מאיתנו הנכדים זכה בתורו לטיול‪ .‬ב‪ 2004-‬הצטרפו‬
‫אליו מרבית בני המשפחה לטיול בהונגריה שהיה יקר לו מאוד‪ ,‬כחלק‬
‫מהעברת המורשת‪ .‬כך היה גם ביום הולדתו האחרון‪ ,‬כשהצטרפו אליו‬
‫הבנות לטיול באזור שבו נפצע במלחמת העצמאות בהרי ירושלים‪.‬‬
‫גם אנו לימדנו אותו‪ :‬לתפעל את הטלפון הנייד‪ ,‬לעבוד עם המחשב‬
‫והאינטרנט ולהיות מעודכן טכנולוגית‪.‬‬
‫סבא ואני מצאנו לא מעט תחומי עניין משותפים‪ :‬היסטוריה פוליטית‬
‫ומדינית‪ ,‬אוסף הבולים שטיפח מאז הגיע לישראל והמשכתי איתו‪,‬‬
‫העניין שלי בהנצחת הקרובים שנספו בשואה ועוד‪ .‬כמי שהתעניין‬
‫רבות בהיסטוריה המשפחתית‪ ,‬היה בינינו קשר מיוחד בכל הנוגע‬
‫להנצחת משפחתו‪ .‬את קורותיו במלחמה אומנם תיעד בספרו "שנה‬
‫לאין קץ"‪ ,‬מן החלוצים בתיעוד מסוג זה‪ ,‬אך בשנים האחרונות הוסיף‬
‫וסיפר לי כמה סיפורים נוספים משהותו במחנות‪ .‬כתיבתו בספר על‬
‫הליך הקליטה בדכאו והמקלחת הקרה שהצליפה באסירים הנקלטים‬
‫נחרתה במיוחד בזכרוני‪.‬‬
‫אזכור שמה של אמו ‪ -‬מרים זנדברג ‪ -‬היה על פי רוב מלווה בעיניים‬
‫‪22‬‬
‫סבא‬
‫משה‬
‫דומעות‪ .‬לאחר שנלקח אביו ולא שב יותר‪ ,‬גויס אחיו הבכור מנחם‬
‫ונותק איתו הקשר עד לפגישתם המחודשת בתום המלחמה‪ .‬סבא‬
‫נשאר איתה עד למועד שבו גויס לשירות העבודה‪ .‬הסבתא מרים‬
‫נותרה בגטו שבעיר מגוריהם קצ'קמט‪ ,‬ועל פי דיווחים ועדויות שניתנו‬
‫לבני המשפחה ‪ -‬נלקחה לאושוויץ ונספתה בתאי הגזים‪ .‬אין לי ספק‬
‫שאזכור שמה וזיכרה בדברים אלה היה מרגש אותו מאוד‪.‬‬
‫קשה להעלות זכרונות על אדם שרק עד לפני כמה ימים הייתה‬
‫הנוכחות שלו מובנת מאליה‪ .‬עולות לי תמונות מנסיעות משותפות‬
‫לאיטליה ולפולין‪ ,‬מהערב שבו סיפר על קורותיו של הדוד יוסף זנדברג‬
‫וצחק דקות ארוכות כפי שמעולם לא צחק‪ ,‬מהערבים שנערכו לכבודו‬
‫עם הקמת "מכון זנבר" ועם צאת ספרו "חתום על השטר"‪ ,‬שבהם היה‬
‫נרגש מאוד‪ ,‬ומהיום שבו ראה בבית החולים את סרט החתונה של‬
‫הנכדה הראשונה שנישאה‪ .‬הוא אמר אז על מחותנו שנפטר‪ ,‬כי הורגש‬
‫בחסרונו‪ .‬סבא יקר שלנו‪ ,‬עכשיו גם אתה חסר‪.‬‬
‫סבא לקח חלק מרכזי בעיצוב מדינת ישראל‪ ,‬ותרם תרומות‬
‫שלא ייאמנו בתחומי מדע‪ ,‬ביטחון‪ ,‬תרבות‪ ,‬חינוך ועוד‪ .‬שמות‬
‫אדירים כלוי אשכול‪ ,‬פנחס ספיר ופרופסור גוטמן הוגדרו על ידו‬
‫כמורי דרך‪ .‬בגיל ‪ 45‬בלבד מונה למשרה הבכירה ביותר בכלכלת‬
‫ישראל‪ .‬למרות כל זאת‪ ,‬אורח החיים שלו ושל סבתא ברכה היה‬
‫ונשאר צנוע‪ .‬בחודש הבא היו עתידים לציין ‪ 61‬שנות נישואין‪.‬‬
‫מעל הכול היה לנו חשוב להתייעץ עם סבא ולשמוע דעתו או לקבל את‬
‫ברכתו‪ .‬התלבטנו מתי לשתף אותו‪ ,‬כי מרגע שהיה שותף לעניין רצה‬
‫כבר לראות תוצאות והתקדמות‪...‬‬
‫סבא יחסר לי (לנו) מאוד‪.‬‬
‫שביט‬
‫תמונות מחיי משפחה‬
‫דברים בשם אומרם‬
‫"מאז שחרורי ממחנה הריכוז הגרמני הרגשתי מעין‬
‫חובה לתאר דברים שראיתי ושעברו עליי בתקופת‬
‫השואה‪ ,‬כדי שלא נשכח אנו ובנינו שקיימים אמצעים‬
‫בהם אפשר להפוך את האדם התרבותי לחיה של‬
‫ממש‪ ...‬הרגשתי חובה לעצמי לתאר דרכי ההשתוללות‬
‫הזאת‪ ,‬כי מספרים סטטיסטיים אינם מבטאים את כל‬
‫מה שהיה" (מתוך ההקדמה לספרו "שנה לאין קץ")‬
‫"ראיתי שהברירה היא או להיאחז בחוקי החברה‬
‫המקובלים או לקבל את חוק הטבע‪ ,‬את חוק חיית‬
‫הפרא‪ ,‬אשר לפיו הכול מותר כדי להבטיח את החיים‪.‬‬
‫לפי חוק זה‪ ,‬גניבה ורצח אינם פשע‪ ,‬כי אם אמצעי‬
‫להבטחת החיים‪ .‬אם לא אגנוב אני – יגנבו ממני‪.‬‬
‫אם לא אהרוג – יהרגוני‪ .‬החלטתי למות כבן אדם‬
‫ולא כחיה"‬
‫מחתנים את הבת שלומית עם מוטי‬
‫עם אשתו ברכה והבנות שלומית ונאוה‬
‫האם מרים עם משה והאח מנחם‬
‫"אנחנו כבר ידענו מה זה מוות‪ .‬ובידיעת הדבר הזה‪,‬‬
‫התנדבנו לבוא ולהיאבק על הקמת המדינה‪ .‬זה לא‬
‫'קרה' לנו‪ ...‬יזמנו את זה‪ ,‬בחרנו בזה"‬
‫עם האח מנחם‬
‫אמא ובן‬
‫הרביעיה מצד שמאל היא משפחתו של משה‪ ,‬הרביעיה מצד‬
‫ימין היא משפחה של משפחת האח של אביו‪.‬‬
‫עם הבת נאווה והחתן יעקב‬
‫זנבר ואשתו ברכה עם הנכדים והאח מנחם‬
‫"עמדתי כבר על סף המוות‪ ,‬כוחותיי עזבוני ופעמים‬
‫אחדות ביום נפלתי בלי שמישהו היה נוגע בי – אולם‪...‬‬
‫ברצון עז החלטתי להמשיך את מלחמת הקיום"‬
‫"המדינה קמה מבחינה מעשית הודות לניצחוננו‬
‫במלחמת העצמאות‪ ,‬שבה היה לשורדי השואה חלק‬
‫מכריע‪ .‬במהלך חלקה הראשון של מלחמת העצמאות‬
‫היה רוב הכוח הלוחם והנופלים חברי הפלמ"ח ילידי‬
‫הארץ‪ .‬בהמשכה של המלחמה‪ ,‬היו אלה הפליטים‬
‫שהגיעו ממחנות העקורים שתפסו את מקומם בשורות‬
‫הלוחמים‪ .‬בחלקה האחרון של המלחמה היינו אנחנו‪,‬‬
‫הניצולים‪ 50% ,‬מהכוח הלוחם"‬
‫"אנחנו הגענו ארצה מהתופת מתוך הבנה ברורה‬
‫שחייבים להקים מדינה יהודית עצמאית וחזקה‪ ,‬כדי‬
‫שמה שקרה לנו לא יקרה עוד‪ .‬לא לנו ולא לעמים‬
‫אחרים‪ .‬בניגוד לחלוצים ששרו 'אנו באנו ארצה לבנות‬
‫ולהיבנות בה'‪ ,‬אנחנו באנו כדי לבנות‪ ,‬להילחם‪ ,‬ואם‬
‫צריך ‪ -‬גם למות"‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫משואה לתקומה‬
‫האיש שנסק מן האפר‬
‫שרידי השואה שבאו לארץ‪ ,‬לפני מלחמת העצמאות‪ ,‬במהלכה ומייד לאחר מכן‪ ,‬עשו למדינה לא רק‬
‫כפרטים של קהילה‪ ,‬אלא גם כיחידים‪ .‬הדוגמה הבולטת לכך היא משה זנבר (זנדברג)‬
‫| צבי גיל |‬
‫עם ראש הממשלה אהוד אולמרט וצבי גיל‪ .‬מוסרים את "מנשר הניצולים"‬
‫כאשר סיפר משה על פציעתו מייד עם‬
‫הגעתו ליחידה במערכה על לטרון‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫מייד עם הגעתו לארץ במסגרת גח"ל‪ ,‬הוא‬
‫נזכר כי כאשר החשיך ולא באו לחלצו הוא‬
‫חווה חוויה מיוחדת במינה‪ .‬מצד אחד‪ ,‬חיילי‬
‫הלגיון הערבי (הירדני) ירו פצצות תאורה והוא‬
‫חשש שאלה יגלו את מיקומו‪ .‬מאידך‪ ,‬כאשר‬
‫נפסק גל פצצות התאורה‪ ,‬התקרבו אליו תנים‬
‫שהריחו את הפצעים שלו‪ .‬וזנבר באמצע‪.‬‬
‫בדיעבד דומני שזה הפך למוטיב שלו‪ ,‬בכל‬
‫המובנים ובכל הסוגיות שבהן טיפל‪ .‬הוא רצה‬
‫להשתלב בכל מאודו בחברה הישראלית‪.‬‬
‫רבים‪ ,‬כמוני‪ ,‬עשו זאת בהצלחה רבה‪ ,‬אך‬
‫במחיר נעילת הכספת של העבר והשלכת‬
‫המפתח לגלים‪ .‬לא כן משה זנבר‪ .‬מעולם לא‬
‫שכח את השואה שבה נספתה רוב משפחתו‪,‬‬
‫אבל דבקותו בזכרון השואה לא מנעה ממנו‬
‫להתמסר כל כולו לתקומה ‪ -‬ולהתערות‬
‫בארץ בהצלחה‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬משה זנבר היה‬
‫אומנם יו"ר העמותה של תיאטרון הידייש‪,‬‬
‫ה"יידישפיל"‪ ,‬אבל כאשר הציעו לנו בעת‬
‫חנוכת "יד לגח"ל" במתחם בית הפלמ"ח‪,‬‬
‫‪24‬‬
‫שהמקהלה תשמיע נעימות ביידיש‪ ,‬הוא‬
‫התנגד נחרצות‪ ,‬כמוני‪ .‬שכן כאן מדובר‬
‫בתקומה ולא בשואה‪ .‬השיר היחיד שהסכמנו‬
‫עליו היה "שיר הפרטיזנים"‪ ,‬בתרגומו הנפלא‬
‫של אברהם שלונסקי‪ ,‬שהושר גם ביידיש וגם‬
‫בעברית‪ .‬אלה אומנם זוטות‪ ,‬אבל הן מצביעות‬
‫על הפריזמה שבה ראה זנבר את בואו לארץ‪.‬‬
‫ישראלי ויהודי גאה‪.‬‬
‫משה זנבר היה לא רק חכם ותלמיד חכם‪ ,‬אלא‬
‫גם מורה חכם‪ .‬אם אפשר להדביק תג לאדם‬
‫ולעמוד על תכונה מרכזית באישיותו‪ ,‬זאת‬
‫הייתה התכונה‪ .‬מכאן נגזר כל השאר‪ .‬הוא לא‬
‫רק ראה נכוחה את המציאות ולמד אותה‪ ,‬אלא‬
‫ידע לנתח אותה‪ ,‬ומתוך הבחנה חדה ‪ -‬לבחור‬
‫את הדרך הטובה ביותר‪ .‬לראשונה הכרתי את‬
‫משה בעקיפין‪ ,‬לא אישית‪ ,‬באמצע שנות ה‪,60-‬‬
‫כאשר הייתי ראש המערכת של "קול ישראל"‬
‫בתל אביב וריכזתי את ועדת אונסק"ו שבאה‬
‫לארץ לבחון את האפשרות להקמת טלוויזיה‬
‫בישראל‪ .‬זנבר היה הממונה על התקציבים‬
‫באוצר‪ ,‬תפקיד רב השפעה בכל הזמנים‪.‬‬
‫בעת ההיא‪ ,‬לא זו בלבד שבשלהי שלטונו‬
‫של בן גוריון עדיין הייתה התנגדות ממסדית‬
‫להקמת טלוויזיה בישראל‪ ,‬אלא גם הנסיבות‬
‫הפוליטיות‪ ,‬כדרכן‪ ,‬היוו מכשול‪ .‬המכשול היה‬
‫פרסונאלי‪ .‬בשנת ‪ 1965‬קמה רשות השידור‪,‬‬
‫שאמורה הייתה להיות אוטונומית‪ ,‬אבל מפא"י‬
‫רצתה השפעה והחוק אפשר השפעה רבה‬
‫לממשלה‪ ,‬כולל מינויים פרסונאליים‪ .‬מנהל‬
‫רשות השידור דאז‪ ,‬חנוך גיבתון‪ ,‬שהיה אומנם‬
‫איש הנוער הציוני (המפלגה הפרוגרסיבית‪-‬‬
‫ליברלית)‪ ,‬נתפס על ידי הקואליציה של לוי‬
‫אשכול ואחדות העבודה כמי שעשוי לסייע‬
‫מבפנים למפלגת רפ"י‪ ,‬שבן גוריון ייסד בעזרת‬
‫תומכיו‪ :‬משה דיין‪ ,‬שמעון פרס‪ ,‬גד יעקבי‬
‫ואחרים‪.‬‬
‫מייד לאחר שוועדת אונסק"ו סיימה את‬
‫המלאכה והגישה את הדו"ח החיובי‪ ,‬נשלחתי‬
‫לארה"ב כשליח וכתב רשות השידור בצפון‬
‫אמריקה‪ .‬אחד התיקים שקיבלתי מגיבתון היה‬
‫לפעול משם לחתימת הסכם עם רשת הסי‪.‬‬
‫בי‪.‬אס לסייע בהקמתה של הטלוויזיה בישראל‪.‬‬
‫בין האנשים שבפועל נתנו את הדחיפה לצעד‬
‫ראשון זה‪ ,‬שהיה קשור בהקצבה ממשלתית‪,‬‬
‫היה משה זנבר‪ ,‬הממונה על התקציבים‪ .‬הוא‬
‫גרס שלישראל מגיעה טלוויזיה‪ ,‬ומוטב שהריב‬
‫הפוליטי יעבור ליום שאחרי הקמת הטלוויזיה‬
‫ולא שימנע את הקמתה‪ .‬ברוח זאת ניתן אישור‬
‫לציר הכלכלי בוושינגטון וההסכם נחתם‪.‬‬
‫משה זנבר‪ ,‬בכל העמדות הציבוריות שמילא‪,‬‬
‫בממשל‪ ,‬במשק הפרטי או בתפקידיו השונים‬
‫למען ניצולי השואה‪ ,‬לרבות יו"ר מרכז‬
‫הארגונים שלהם ומראשי ועידת התביעות‪,‬‬
‫היה גם אסטרטג מעולה וגם טקטיקן מצוין‪.‬‬
‫אם לא היה יכול לסייע במישרין‪ ,‬עשה זאת‬
‫בעקיפין‪ ,‬בעיקר בעצותיו הטובות‪ ,‬אשר נבעו‬
‫לא רק מהיכרותו את השטח אלא מבינתו‪.‬‬
‫עצותיו בדרך כלל הניבו תוצאות‪ .‬עם זאת‪ ,‬לרוב‬
‫נזהר ביותר שלא להיסחף‪ .‬היה זמן‪ ,‬בשנות‬
‫ה‪ ,90-‬שסברתי כי האיש לא רוצה "להרטיב‬
‫דברים בשם אומרם‬
‫"עבורנו‪ ,‬שרק ניצלנו מהתופת – הייתה לבחירה זו‬
‫משמעות אחרת לגמרי‪ .‬לנו היה ברור שצריך לעלות‬
‫ארצה ולהצטרף לכוחות הלוחמים‪ .‬ולכן לומר שמדינת‬
‫ישראל קמה למרות השואה זו אמירה שאין לה כל‬
‫אחיזה במציאות‪ .‬ההפך הוא הנכון"‬
‫מדליק משואה עם שגריר ארה"ב‪ ,‬דן שפירו‪ ,‬באתר ההנצחה של יוצאי זגלמביה‬
‫את הרגליים"‪ .‬אבל גם אם פה ושם הבחנה‬
‫זאת הייתה נכונה‪ ,‬הסיבה העיקרית הייתה‬
‫שהוא מאוד נזהר שלא לשרוף גשרים‪ .‬אני לא‬
‫מכיר אדם שלא החשיב את תבונתו ואת דרך‬
‫פעולתו‪ .‬הוא היה "מחנך" במובן הרחב של‬
‫המילה‪ ,‬ואם משה בתגובה להצעה טובה או‬
‫לאיזה רעיון מחוכם‪ ,‬היה שבע נחת‪ ,‬הוא לא‬
‫אמר זאת‪ ,‬אבל החיוך הרחב והלבבי שלו אמר‬
‫זאת‪ .‬הוא העריך מאוד תבונה וטקטיקה נבונה‪.‬‬
‫בדרך כלל אהב לעשות צעדים שהיו בחזקת‬
‫אבני יסוד‪ ,‬מלאכה "קונסטיטוציונית"‪ .‬לדידי‬
‫דוגמה טובה היא הדרך שבה הוא העביר את‬
‫"פרויקט תרומת ניצולי השואה למדינה"‬
‫בוועד המנהל של מרכז הארגונים של ניצולי‬
‫השואה‪ .‬כיו"ר הוא ידע מצוין כיצד מתנהלת‬
‫ישיבה של גוף ציבורי שמייצג ארגונים שונים‬
‫ואינטרסים שונים‪ ,‬אישיים ואחרים‪ .‬אבל הוא‬
‫הצליח להעביר את הישיבות‪ ,‬בהן השתתפתי‬
‫כחבר הוועד המנהל‪ ,‬בנועם ובהחלטיות‪ .‬איש‬
‫לא ערער על דרך ניהול הישיבות‪ .‬כל אחד יכול‬
‫היה להביע דעתו‪ ,‬אבל הסיכום היה סיכום‪.‬‬
‫מכיוון שכך‪ ,‬כל עוד כיהן כיו"ר המרכז‪,‬‬
‫לא הייתה בעיה להעביר עניינים מהותיים‬
‫ולוגיסטיים בכל הקשור בפרויקט‪ .‬אולם‬
‫לקראת הפרישה הוא עשה את הצעד המכריע‪,‬‬
‫אשר יבטיח שהפרויקט לא יסבול מסחבת‬
‫כתוצאה מדיונים וחילוקי דעות אינהרנטיים‬
‫בוועד המנהל‪ .‬הוא העביר החלטה של הוועד‬
‫המנהל כי הפרויקט הזה אומנם שייך מייסודו‬
‫למרכז הארגונים‪ ,‬אבל יפעל אוטונומית‬
‫צילום‪ :‬שמשון ישביץ‬
‫להשגת המטרות ולהטבעת התודעה על‬
‫מעשיהם של ניצולי השואה בהקמת המדינה‬
‫ובביסוסה בקרב הציבור הרחב‪ ,‬ובעיקר בקרב‬
‫הדור הצעיר‪ .‬הודות להחלטה זאת ולמעורבות‬
‫האישית של משה זנבר בפעילות של הנהלת‬
‫הפרויקט ובמעשים של העמותה שהוקמה‪,‬‬
‫עמותת "עופות החול"‪ ,‬יכולנו‪ ,‬ולו בצעדים‬
‫איטיים מאוד‪ ,‬לצאת לדרך‪.‬‬
‫בדיעבד הצדענו לו‪ ,‬למשה‪ ,‬כאשר נמנה עם‬
‫שבע הדמויות הבולטות של ניצולי שואה‬
‫בתחומי חיים שונים‪ ,‬ששולבו בסרט התיעודי‬
‫הראשון של העמותה "עופות החול"‪ .‬משה‬
‫זנבר נמנה עם הנשרים הללו‪ ,‬אשר מן האפר‬
‫נסקו מעלה מעלה‪ ,‬וחזרו אל עפרם עטורי זר‪.‬‬
‫לפני עשר שנים הוצאנו חוברת מיוחדת בשם‬
‫"תקומה"‪ ,‬ובה בקצרה מובאים מעשיהם של‬
‫ניצולי השואה החל ממלחמת העצמאות ועד‬
‫ימינו אלה‪" .‬זאב"‪ ,‬המאייר והקריקטוריסט‬
‫הנודע בארץ ובעולם‪ ,‬תרם לגיליון זה איור‬
‫מיוחד‪ .‬זאב בא מהונגריה‪ ,‬וטבעי שהוא התרכז‬
‫באותם ניצולי שואה בולטים שבאו משם‬
‫והתפרסמו בישראל‪ .‬עם החמישייה המצוירת‬
‫באיור נמנים‪ :‬דוש (קריאל גרדוש)‪ ,‬אפרים‬
‫קישון‪ ,‬טומי לפיד‪ ,‬משה זנבר והמאייר עצמו‪.‬‬
‫זמן קצר לאחר מכן זאב הלך לעולמו‪ .‬מתוך‬
‫הציור נותרו שניים‪ :‬טומי לפיד ומשה זנבר‪.‬‬
‫טומי נפטר לפני כמה שנים‪ ,‬ועכשיו הלך לו‬
‫משה זנבר‪ .‬הוא יצא ולא כיבה את האור‪ .‬הוא‬
‫השאיר אותו לנו‪.‬‬
‫"בשואה נהרגו ‪ 75%‬מהיהודים במדינות הנוגעות‬
‫בדבר‪ ,‬והוחרם ‪ 100%‬מרכושם‪ .‬אין לכך אח ורע‪.‬‬
‫ואם כך‪ ,‬מן הראוי מהבחינה המוסרית לחוקק חוקים‬
‫מיוחדים‪ ,‬לנושא השואה בכלל‪ ,‬ובנושא הרכוש בפרט‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬על בסיס החלטות הוועידה‪ ,‬קרי‬
‫'הצהרת טרזין'‪ ,‬אנו זכאים לדרוש מהמדינות לחרוג‬
‫ממסגרת החוקים הקיימים בהן כיום ולפעול באופן‬
‫יוצא דופן במקרה זה‪ ,‬ואם צריך ‪ -‬גם לחוקק חוקים‬
‫חדשים‪ .‬אני ער לכך שאין להחלטות הוועידה תוקף‬
‫משפטי‪ ,‬אך יש בהן תוקף מוסרי‪ ,‬והן צריכות להוות‬
‫בסיס לפעולה גם על דעת הקהל העולמית וגם בכל‬
‫מדינה בנפרד"‪.‬‬
‫"המשמעות העיקרית של החלטת ציונו של יום השואה‬
‫הבינלאומי שהוכרז על ידי האו"ם‪ ,‬היא ההכרה בכך‬
‫ששואת העם היהודי היא שואה שאין דומה לה‪ .‬היא‬
‫שונה מכל רצח עם שעברו עמים אחרים‪ .‬לא היה עוד‬
‫מקרה בהיסטוריה של השמדת עם בהיקף שכזה –‬
‫‪ 75%‬מיהדות אירופה הושמדה‪ ,‬ו‪ 100%-‬מרכושה‬
‫נגזל‪ .‬חובתנו לדאוג שדבר כזה לא יקרה שוב לאף‬
‫עם‪ ,‬ובוודאי שלא לנו היהודים"‬
‫"אנחנו חייבים לזכור כי הנאצים לא הבדילו בין חרדי‪,‬‬
‫דתי וחילוני‪ .‬אני חילוני‪ ,‬אבל ישנתי תחת אותה שמיכה‬
‫עם יהודי חרדי שהפך לחבר נפש שלי‪ .‬זה‪ ,‬בניגוד‬
‫למה שקורה היום‪ ,‬הוא אחד הלקחים החשובים שאנחנו‬
‫צריכים ללמוד מהשואה‪ .‬להתייחס בסובלנות וסבלנות‬
‫האחד כלפי השני‪ .‬אנחנו צריכים ללמד את השואה‪,‬‬
‫כדי שהצעירים ידעו מה קרה שם ושידעו שצריך‬
‫להתייחס בכבוד לכל אדם‪ .‬אחרי שראיתי כי חרדים‬
‫ענדו את הטלאי הצהוב בהפגנה‪ ,‬יצאתי בקריאה‬
‫שלא לעשות שימוש בסמלי השואה לכל צורך אחר‪ .‬זה‬
‫מבזה את זיכרון הקורבנות‪ .‬נאמר הרי 'כבד את‬
‫אביך ואת אימך'‪ .‬במעשה הזה הם ביזו את זכר‬
‫האבות והאמהות ולא כיבדו אותו כנדרש"‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫דברים לזכרו‬
‫תושייה של שורד‬
‫פגשתי את משה בשנת ‪ ,88‬כאשר הוקם מרכז הארגונים‬
‫של ניצולי השואה‪ .‬נודע לי שהוא היה אסיר במחנה הריכוז‬
‫‪ ,Mueldorf‬לא רחוק ממחנה הריכוז לנדסברג בו אני הייתי‬
‫אסיר‪ .‬שני מחנות החוץ היו שייכים למחנה המרכזי דכאו‪ .‬נוצרה בינינו‬
‫אחווה וידידות‪ ,‬כפי שקורה לעיתים בין ניצולים שעונו בתנאים דומים‪.‬‬
‫משה מיעט לדבר על עברו‪ ,‬אך במשך הזמן יצא לנו לשוחח‬
‫ולהחליף זיכרונות והשקפות עולם‪ .‬הוא סיפר שנמלט מרכבת המוות‬
‫ב‪ .Seeshaupt-‬הוא נמלט בזחילה מהרכבת‪ ,‬כיוון שהיה חלש וחולה‬
‫בטיפוס הבהרות‪ ,‬מחלה שמעט מאוד הבריאו ממנה‪ .‬מפקד האזור‪,‬‬
‫קולונל קליין‪ ,‬יהודי אמריקאי‪ ,‬פקד לרכז את האסירים בבתי החולים‬
‫ובעיקר לטפל באסירים היהודים‪ .‬משה שכב בבית החולים במשך‬
‫חודשים ארוכים‪ ,‬ניזון רק מכמה כפיות נוזלים ליום‪ ,‬ורק נחישותו‬
‫והתמדתו סייעו להבראתו‪ .‬עוד באותה שנה הוא חזר לביתו‪ ,‬רק על מנת‬
‫לגלות שביתו נתפס ע"י הצבא הרוסי‪ ,‬אך מפקד המקום התייחס אליו‬
‫יפה וטיפל בו עד שחזר לאיתנו‪ .‬רוב בני המשפחה הושמדו בשואה‪.‬‬
‫לאחר כמה שנות השלמת לימודים בהונגריה‪ ,‬עלה משה ארצה‪ ,‬ועם‬
‫קום המדינה ב‪ 48-‬גויס לצבא והשתתף בפינוי דרך בורמה‪ .‬באחד‬
‫הימים לעת ערב אסף אותו ג'יפ של הפלמ"ח‪ ,‬ולרוע המזל התהפך‬
‫הג'יפ ומחץ את רגלו‪ .‬משה שכב שותת דם בחורשה‪ .‬הלילה ירד‪,‬‬
‫ולמרות ההבטחות שמישהו יבוא לקחת אותו‪ ,‬אף אחד לא בא‪ .‬כך הוא‬
‫שכב מתפתל מכאבים במשך שעות רבות‪ .‬התנים שהריחו את דמו‬
‫יצאו מתוך העלטה‪ .‬משה‪ ,‬בעל התושייה‪ ,‬אסף את האבנים מסביבו‬
‫וידה אותן בתנים‪ .‬התנים נסוגו לאחור‪ .‬כשאזלו האבנים‪ ,‬בא לעזרתו‬
‫הלגיון הירדני באזור‪ ,‬שירה פצצות תאורה שהבריחו את התנים‪ .‬לבסוף‬
‫הגיע ג'יפ שאסף אותו לבית החולים הדסה בת"א‪ ,‬הרופאים קבעו שיש‬
‫לכרות הרגל‪ .‬אבל "לא אצל מוישה"‪ .‬נחוש בדעתו‪ .‬הוא הסביר לרופאים‬
‫שהוא מסרב לכריתת הרגל ושיהיה מה שיהיה‪ .‬נחישות זו ליוותה את‬
‫דרכו כל חייו‪ .‬כעבור מספר חודשים יצא משה מבית החולים‪ ,‬כשהוא‬
‫עומד על שתי רגליו‪ ,‬והמשיך לשרת בצה"ל עד לשחרורו‪.‬‬
‫הוא התקבל ללימודי כלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬ומשם‬
‫המשיך למשרד האוצר‪ .‬מוריו והאנשים שעמדו בראש מערכת הכלכלה‬
‫של אז זיהו אצל הסטודנט הצעיר כישרון יוצא דופן ואימצו אותו‪ .‬לימים‪,‬‬
‫משה התגלה כעילוי כלכלי ונחשב בין טובי הכלכלנים של מדינת ישראל‪.‬‬
‫הוא השתלב בתחום המחקר הכלכלי‪ ,‬היה הממונה על התקציבים ושימש‬
‫יועצם של לוי אשכול ופנחס ספיר‪ ,‬כיהן שר המסחר והתעשייה‪ ,‬נגיד בנק‬
‫ישראל‪ ,‬יו"ר הדירקטוריון של בנק לאומי וכו'‪.‬‬
‫במשך השנים‪ ,‬משה עקב אחרי זכויות הניצולים ועמד תמיד‬
‫לרשותנו בעצה ובעזרה‪ .‬לאחר שהגרמנים סגרו את ה‪( BEG-‬גמר‬
‫תשלומי הפיצויים)‪ ,‬גילה נח פלוג ז"ל‪ ,‬ששימש אז כנספח מסחרי בבון‪,‬‬
‫שהצוענים וההומוסקסואלים ממשיכים להגיש תביעות לפיצויים‬
‫מממשלת גרמניה‪ .‬הוא התקשר למשה וסיפר לו‪ .‬משה נסע מייד‬
‫לבון ושניהם הלכו להתדיין עם משרד האוצר הגרמני‪ .‬ה‪ BEG-‬אולי‬
‫פורמאלית לא נפתח מחדש‪ ,‬אבל משרד האוצר הגרמני‪ ,‬יחד עם ועידת‬
‫התביעות‪ ,‬יסדו את חוק סעיף ‪ ,2‬המיועד לאלה שטרם קיבלו פיצויים‪.‬‬
‫משרד האוצר הגרמני ממשיך לטפל בתביעות עבור ניצולים הנחשבים‬
‫לזכאים‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫תקצר היריעה מלספר את כל המעשים הטובים שמשה עשה למען‬
‫ציבור הניצולים‪ .‬שמחנו שהוא קיבל על עצמו‪ ,‬לאחר פטירתו של נוח‬
‫פלוג ז"ל‪ ,‬את ראשות ארגוננו‪ .‬כי היה איש מוערך ומקובל על כולם‪.‬‬
‫במשך השנים נוצר בינינו קשר חזק של חברות‪ ,‬שנשען גם על עברנו‬
‫המשותף כניצולים וגם על פעילותינו בהווה למען ציבור ניצולי‬
‫השואה‪ .‬אני חש בר מזל על הזכות שהייתה לי לעבוד במחיצתו‪ .‬ליוונו‬
‫את מחלתו ולכתו בלב כואב‪.‬‬
‫אורי חנוך‪ ,‬יו"ר עמותת ניצולי דכאו‪-‬לנדסברג וקאופרינג‬
‫"יש על מי לסמוך"‬
‫כשהרב ישראל מילר ז"ל פנה אליי לפני כעשר שנים‪ ,‬כדי‬
‫לשוחח את כניסתי לתפקיד ניהולי בוועידת התביעות‪,‬‬
‫הוא הבחין מייד שאני מהסס‪ .‬עניתי בכנות‪ ,‬שמעולם לא‬
‫חשבתי על אחריות כזאת‪ ,‬והייתה לי סיבה טובה לכך‪ .‬המשימה של‬
‫לטפל‪ ,‬ולשאת ולתת למען מאות אלפי ניצולי שואה נזקקים‪ ,‬קשישים‪,‬‬
‫ובהרבה מקרים חולים‪ ,‬ולעשות זאת בכל רחבי העולם‪ ,‬נראתה לי‬
‫עצומה‪.‬‬
‫בנקודה זאת שלף הרב את הקלף שלו‪ .‬הוא אמנם היה מרוצה מכך‬
‫שאני מבין את חשיבות המשימה‪ ,‬אך הרגיע אותי באמרו שהוא בטוח‬
‫שאוכל להנהיג‪ ,‬כי לצידי יהיה יו"ר הוועד המנהל של ועידת התביעות‪,‬‬
‫משה זנבר‪ ,‬איש ענק שפועל למען העם היהודי‪ ,‬אדם בעל יכולות‬
‫הנהגה מוכחות‪ ,‬ואומץ להגן על האינטרסים של הניצולים בכל רחבי‬
‫העולם‪ ,‬מבלי להיכנע‪.‬‬
‫והוא כל כך צדק!‬
‫מהלך החיים והקריירה של משה זנבר ז"ל מגלמים בתוכם את כל‬
‫הטוב שהביאו ניצולי השואה להקמת מדינת ישראל והנהגתה‪ .‬כשמשה‬
‫יסד את המרכז לארגוני ניצולי שואה בישראל‪ ,‬הרקע שלו כנגיד בנק‬
‫ישראל‪ ,‬מומחה עסקי וכלכלן ישראלי מוביל‪ ,‬נתן לארגון אמינות וכבוד‬
‫מידיים‪ .‬משה זנבר אולי הקים את מרכז הארגונים כניצול שואה‪ ,‬אבל‬
‫השם והתפקיד שלו במגזר הכלכלי בישראל הם שאפשרו לארגון‬
‫להפוך לקולם המוכר והמכובד של הניצולים במדינה היהודית‪.‬‬
‫בוועידת התביעות משה כיהן כגזבר‪ ,‬ולאחר מכן כיו"ר הוועד‬
‫המנהל‪ .‬בתפקידים אלה הוא עזר לגבש את המדיניות הכלכלית של‬
‫הארגון‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬משה עזר להקים מוסדות בינלאומיים שהוקדשו‬
‫לזכויותיהם של יורשי הניצולים והקורבנות‪ .‬הוא ייצג את ועידת‬
‫התביעות וייסד את הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (‪.)WJRO‬‬
‫למשה היה תפקיד פעיל בהקמת הוועדה הבינלאומית לתביעות ביטוח‬
‫מתקופת השואה (‪ ,)ICHEIC‬שמטרתה לזהות‪ ,‬ליישב תביעות ולשלם‬
‫בגין פוליסות ביטוח של קורבנות רדיפות הנאצים‪ .‬מעורבותו של‬
‫משה במשא ומתן עם ממשלת הונגריה הייתה קריטית להקמת תכנית‬
‫פיצויים לניצולי שואה ממוצא הונגרי בכל רחבי העולם‪.‬‬
‫נתגעגע מאוד למנהיגות‪ ,‬לניסיון ולחוכמה שלו‪.‬‬
‫יוליוס ברמן‪ ,‬יו"ר ועידת התביעות‬
‫דברים לזכרו‬
‫סמל לאדם מגשים‬
‫"הדרכים שלי ושל משה זנבר הצטלבו עוד בשנות ה‪,80-‬‬
‫כשהוא היה יו"ר "הבימה" ואני הייתי ראש מינהל תרבות‪.‬‬
‫מאוד הערכתי את עומק הבנתו ורוחב היריעה שלו‪ .‬השיחות‬
‫שלי עמו היו מעניינות ומחכימות‪ .‬בפגישותינו חשתי תמיד שניתנה לי‬
‫הזכות לשבת עם אדם מאוד חכם ומנוסה‪ ,‬שמנתח את הדברים בהיגיון‬
‫חד וצרוף‪ .‬בראשית שנות ה‪ 90-‬התקרבנו עוד‪ ,‬כשהחל לפעול למען‬
‫ניצולי השואה‪ .‬ראיתי כיצד הוא העמיד את מנהיגותו‪ ,‬כישרונו וקשריו‬
‫הרבים כדי לסייע לציבור הניצולים בישראל‪ .‬בזכות סגולותיו כמנהיג‬
‫ציבור היודע לאזן בין הריאלי והלא ריאלי‪ ,‬הוא הביא הישגים רבים‬
‫לניצולי השואה‪.‬‬
‫לצד המאבק בתחום רווחתם של ניצולי השואה‪ ,‬הוא ראה חשיבות‬
‫רבה בהכרה בתרומתם של ניצולי השואה למדינת ישראל ולחברה‬
‫הישראלית‪ .‬כיו"ר יד ושם הייתי שותף להקמתה של "המועצה‬
‫הציבורית בנושא תרומתם של ניצולי השואה למדינת ישראל"‪,‬‬
‫שהוקמה ב‪ .2005-‬משה זנבר היה חוט השדרה שהביא לייסודה‪ .‬הוא‬
‫ראה בהקמת מועצה זו ערך חינוכי חשוב ביותר לדור הצעיר‪ ,‬והיה מבין‬
‫הניצולים הראשונים שכתבו ספר זיכרון‪ ,‬ובו חלק את סיפורו האישי‬
‫בשואה עם הדור הצעיר‪.‬‬
‫משה זנבר היה איש אשכולות ומנהיג כלכלי‪ .‬הוא סימל במידה רבה‬
‫את היכולת של שורדי השואה לא רק לחזור לחיים‪ ,‬אלא אף להיות מבין‬
‫אלו שקידמו והובילו את החברה הישראלית בכל התחומים‪ .‬עומדת לו‬
‫זכות עצומה כמי שהשתתף בעיצוב המדיניות הכלכלית של מדינת‬
‫ישראל‪ .‬כמי שהשתחרר מהמחנות כשהוא עור ועצמות‪ ,‬והצליח לא‬
‫רק לחזור לחיים ולבנות את עצמו‪ ,‬אלא להיות מנהיג כלכלי שסייע‬
‫למדינת ישראל ותרם רבות לחברה הישראלית ולציבור ניצולי השואה‬
‫ עבורי יותר מכל משה זנבר מהווה סמל לאדם שהגשים‪.‬‬‫אבנר שלו‪ ,‬יו"ר יד ושם‬
‫נוסחת זנבר‬
‫קשה לי הפרידה ממשה זנבר‪ ,‬משום שהקשר בינינו‪ ,‬מאז‬
‫שנת ‪ 2009‬כאשר נכנסתי לתפקידי כמנהל הכללי של הארגון‬
‫היהודי להשבת רכוש‪ ,‬היה כה אינטנסיבי ומשמעותי‪ .‬משה‬
‫היה ממקימי הארגון ופעל עד ימיו האחרונים כדי להבטיח את המשך‬
‫הפעולה להשבת רכוש‪ ,‬והכול תוך מעורבות של כל הנוגעים בדבר‪ .‬כפי‬
‫שלימד‪ ‬אותי‪ ,‬כוחנו באחדותנו‪ ,‬והוא גיבש את ״נוסחת זנבר״ לקידום‬
‫הפעולה‪ .‬היו לי הרבה ״שעות זנבר"‪ ,‬כולל נסיעות רבות מתל אביב‬
‫לירושלים‪ ,‬שמכל אחת מהן למדתי מניסיונו העשיר‪ .‬תמיד ידע לנסח‬
‫את תפיסותיו והמלצותיו בצורה חדה ומעשית‪ .‬בנושא השבת הרכוש‬
‫מהונגריה הייתה תרומתו ייחודית‪ ,‬ודבריו הנחו אותנו‪ ,‬הקבוצה הקטנה‬
‫שעסקה בנושא‪ .‬העובדה שייצג‪ ,‬ובעוצמה רבה‪ ,‬הן את הממשלה והן‬
‫את הארגונים היהודים‪ ,‬הקנתה לנו מעמד מיוחד במינו‪.‬‬
‫משה זנבר יהיה חסר לי‪ ,‬הן בזכות תרומתו להשבת הרכוש והן בזכות‬
‫עצותיו החכמות בניהול הפעילות היומיומית‪.‬‬
‫דוד פלג‪ ,‬מנכ"ל איל"ר‬
‫פרידה מאיש אשכולות‬
‫לא היה לי המזל להכיר את משה זנבר לאורך כל הקריירה‬
‫המפוארת שלו‪ .‬היכרותנו הייתה בת קצת למעלה משלוש‬
‫שנים‪ ,‬אך די היה בזמן קצר זה בכדי להשאיר עליי רושם בל‬
‫יימחה של איש אשכולות‪ .‬הרגשתי במחיצתו תמיד ‪ -‬כאילו זו היכרות‬
‫רבת שנים‪.‬‬
‫היה זה כאשר התלבטתי קשות באשר לדרך בה עלינו‪ ,‬ילדי השואה‪,‬‬
‫לנקוט אל מול חומות ההתעלמות והניכור מצדם כל הגורמים הרשמיים‬
‫של ניצולי השואה בכל הנוגע לפיצוי הילדים שורדי השואה‪ .‬ידידי‪,‬‬
‫יחיאל פרנקל‪ ,‬חבר ועד עמותת "ילדות אבודה"‪ ,‬הציע לי להתייעץ‬
‫איתו‪ .‬כבר בפגישתנו הראשונה‪ ,‬בתיווכו של יחיאל ובנוכחותו‪ ,‬הייתה‬
‫לי כימיה עם האיש אשר קרן שיקול דעת וחוכמת חיים עמוקה‪.‬‬
‫מאז אותה פגישה‪ ,‬עוד בטרם היותו יו"ר מרכז הארגונים‪ ,‬נפגשנו‬
‫פעמים רבות‪ ,‬כאשר עם כל פגישה התחזקה הערכתי לחוכמתו‬
‫של משה‪ .‬הוא ניתח באופן אנליטי מצבים‪ ,‬הציע פתרונות נבונים‬
‫וברי ביצוע ובחן כל נושא לפני ולפנים‪ .‬בהנחייתו הגענו לפתרונות‬
‫אופטימאליים בתנאים הקיימים‪.‬‬
‫הצגנו בפניו את התעלמות המוסדות מדרישת ילדי השואה‪ .‬מהרגע‬
‫שהובהרה למשה דרישתנו לפיצוי על "סבל היתר" שסבלו הילדים בגין‬
‫עושק ילדותם‪ ,‬הוא נרתם במלוא המרץ לקידום תביעה זו‪.‬‬
‫עוד בסוף ימיו של נח פלוג ז"ל‪ ,‬ניסינו לשכנע את משה לחזור‬
‫לפעילות ולעזור בשיקום מרכז הארגונים והחזרת האמון בארגון חשוב‬
‫זה פרי יצירתו‪ .‬רק עם פטירתו של נח ולאחר לחצים ושכנועים רבים‬
‫מצידי ומצד פרנקל‪ ,‬נעתר לחזור לתפקיד היו"ר‪ ,‬לערוך סדר ולהשיב‬
‫את האמון‪.‬‬
‫הוא הבין שהפיצול של ילדי השואה אינו תורם לקידום הפיצויים על‬
‫"ילדות עשוקה"‪ ,‬ולכן קידם‪ ,‬ללא לאות‪ ,‬את צרופה של עמותת "ילדות‬
‫אבודה" למרכז הארגונים‪ .‬מיד פעל לקידום הנושא בכך שהקים‪,‬‬
‫במסגרת מרכז הארגונים‪ ,‬את ועדת "ילדות עשוקה" אשר שמה לה‬
‫למטרה לגבש תביעת פיצויים על בסיס חומרי המחקרים שנערכו‬
‫בנושא הפגיעה היתרה בילדים שורדי השואה‪.‬‬
‫הוועדה החלה פעילותה בראשות משה ובהשתתפות חברים נציגים‬
‫משתי עמותות ילדי השואה‪ .‬הוועדה גיבשה צרור דרכי פעולה‬
‫ועקרונות להשגת המטרה‪ .‬משה פרש רק כשהיה בטוח שעמד‬
‫במשימה שלקח על עצמו‪ ,‬ודאג גם לבחור כמחליפה הולמת את קולט‬
‫אביטל ‪ -‬האישיות המתאימה ביותר לתפקיד היו"ר‪.‬‬
‫ליוויתי אותו לאורך כל התקופה הקצרה מאז שנתגלתה‪ ,‬באקראי‪,‬‬
‫מחלתו‪ .‬ראיתי אותו בהתלבטויות ברגעי התקווה וברגעי מפח הנפש‪.‬‬
‫הוא לא איבד ולו גם לרגע את האמון בדרך בה הלך ובדרך בה ביקש‬
‫ללכת‪.‬‬
‫גם ברגעיו הקשים לא מש חוש ההומור שאפיין אותו‪ ,‬ומאידך נותרה‬
‫דאגתו באשר לקידום נושא "ילדות עשוקה"‪ .‬הוא המשיך להתעניין‪,‬‬
‫לייעץ ולדחוק בנו למעשים‪ ,‬והצטער צער רב שלא השלים את המלאכה‪.‬‬
‫הלך מעמנו איש גדול בעל תבונה וחוכמה אין קץ‪ ,‬הלך ממני איש‬
‫קרוב רחוק‪ ,‬שתמיד יכולתי לקבל ממנו‪ ,‬בשעת הצורך‪ ,‬תמיכה ועצה‬
‫טובה‪ .‬חבל‪.‬‬
‫יוחנן רון‪ ,‬יו"ר עמותת "ילדות אבודה – ילדים שורדי שואה"‬
‫המשך בעמוד ‪28‬‬
‫‪27‬‬
‫דברים לזכרו‬
‫המשך מעמוד ‪27‬‬
‫עוף החול‬
‫את משה זנבר זכיתי להכיר רק בשנים האחרונות‪ ,‬כאשר‪ ‬לפני‬
‫כשלוש שנים הצטרפתי לעמותת "עופות החול"‪ ,‬שמטרתה‬
‫להביא לידיעת הציבור הרחב את תרומתם של ניצולי השואה‬
‫להקמתה וביסוסה של מדינת ישראל‪ .‬‬
‫‪ ‬הכרתי כמובן את שמו‪ ,‬כמו כולם‪ ,‬מכלי התקשורת‪ .‬הרי במשך‬
‫עשרות ‪ ‬בשנים מילא תפקידים אין ספור ‪ -‬כולם בשירות המדינה‬
‫והציבור‪ .‬במשך שנים נפתחו מהדורות החדשות וכותרות העיתונים‬
‫ב"משה זנבר‪ ,‬נגיד בנק ישראל" או "משה זנבר‪ ,‬יו"ר בנק לאומי" אמר‬
‫או עשה‪ .‬וכך בעצם ה"אמר ועשה" היו למאפיינים החשובים ביותר של‬
‫האיש הנדיר הזה‪ .‬תמיד ידע להקשיב לכולם‪ ,‬להבין לעומק ולעשות‪.‬‬
‫היה בו מיזוג נדיר של חוקר באקדמיה ואיש מעשה‪ ,‬אינטלקטואל‬
‫מעמיק ומנהל מוכשר ‪ -‬מנהיג אמיתי‪.‬‬
‫‪ ‬ואני זכיתי‪ .‬זכיתי להכיר ולעבוד עם אדם אשר המלים שהוכברו‬
‫לתארו כחכם‪ ,‬משכיל‪ ,‬מלומד‪ ,‬איש חזון ואיש מעשה‪ ,‬כלכלן מבריק‬
‫ואיש תרבות ואמנות‪ ,‬אך מגמדות את אשר עשה והשיג בשנותיו עמנו‪.‬‬
‫איש צנוע ועניו היה‪ .‬עיניים כחולות חודרות ומישירות מבט בוחן‪,‬‬
‫איש עם נשמה יתרה‪ .‬מקשיב בקשב רב לדברי האחר‪ ,‬מוסיף מחכמתו‬
‫ותבונתו‪ ,‬מדריך ומורה‪ .‬נשביתי בקסמו‪ .‬הוא היה לי לסמל ומופת‪.‬‬
‫‪ ‬נפעמת אני נוכח תעצומות הנפש של מי שכנער עבר את הגיהינום‬
‫בשואה והתייתם מהוריו‪ ,‬עלה לארץ ישראל‪ ,‬לחם ונפצע במלחמת‬
‫העצמאות; מי שהחל את דרכו כסטודנט מבריק והבטחה גדולה‬
‫באקדמיה; מי שנקרא לשרת את הציבור כפקיד במשרד ממשלתי‬
‫והיה לנגיד בנק ישראל ‪ ‬ויו"ר בנק לאומי; מי שבנה משפחה לתפארת‬
‫תחת זו שנרצחה בשואה‪ .‬סיפור חייו הוא סיפורם של דור ענקים ‪ -‬דור‬
‫ניצולים אשר לא חיפשו חמלה ורחמים‪ ,‬אלא למדו בכוחות עצמם‪,‬‬
‫עבדו ותרמו למדינה ולציבור שלא על מנת לקבל פרס‪ .‬סיפור חייו של‬
‫משה זנבר הוא סיפורה של הקמתה ובניינה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫איש גאה היה‪ .‬גאה במדינה ובזכות שנפלה בחלקו לשרתה‪ .‬אמנם‬
‫ראה את עצמו כיהודי גאה ממוצא הונגרי‪ ,‬אך כבר בפגישותינו‬
‫הראשונות התברר כי היו בדמו גם שורשים גליציאנרים‪ .‬תחסר לי‬
‫מאוד‪ ,‬גליציאנר‪-‬הונגרי‪ .‬יחסרו לי ההומור הדק והעקיצות‪ .‬ובעיקר‬
‫אתגעגע למילה טובה ממך‪.‬‬
‫‪ ‬לילי הבר‪ ,‬יו"ר התאחדות יוצאי פולין‬
‫הסבא השני שלי‬
‫הכרתיו לראשונה לפני קרוב לשנתיים‪ ,‬עם כניסתי לתפקיד‬
‫מנכ"ל הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל‪ ,‬כאשר קיבלתי‬
‫ממנו סקירה מרתקת על הכספים שקשורים לניצולי השואה‪.‬‬
‫אפשר לקרוא לסקירה המלומדת "דרכו של הכסף‪ ."...‬הבנתי כי שנים‬
‫רבות נעשה עוול נורא לניצולים‪ ,‬כיוון שהכספים לא הגיעו ליעדם וכי‬
‫צריך להמשיך להיאבק למענם‪ .‬משה שימש בעבר כנגיד בנק ישראל‪,‬‬
‫יו"ר בנק לאומי לישראל ובשורה ארוכה של תפקידים מרכזיים במשק‬
‫ובחברה‪ .‬ידעתי כי יש עם מי להתייעץ ולהסתייע במאבק שעוד צפוי‬
‫להימשך‪.‬‬
‫ההפתעה הגדולה הייתה שבמשך הפגישות בינינו התחלתי לאהוב‬
‫את זנבר הרבה מעבר להיותו חכם ומנוסה באופן יוצא דופן‪ .‬הוא הפך‬
‫‪28‬‬
‫עבורי מעין מנהיג ומורה דרך‪ .‬אבל‪ ,‬יותר מזה‪ ,‬אעז לומר שלפעמים‬
‫הרגשתי ש"נולד לי סבא" נוסף לשני אלה שכבר הלכו לעולמם‪ .‬היה‬
‫לו מאוד אכפת ממה שקורה לי וכמובן ממה שקורה לקרן שאני מנהל‬
‫ולניצולי השואה שאני מנסה לסייע להם ככל יכולתי‪ .‬אני נפרד מאיש‬
‫יקר ואהוב שלא אוכל עוד לפגוש ולהתייעץ אתו‪.‬‬
‫בחודשים האחרונים התמודד עם מחלה קשה וביקרתי אותו שלוש‬
‫פעמים בבית החולים‪ .‬ידעתי שהוא לא רצה שיבקרו אותו‪ ,‬אבל החלטתי‬
‫שאולי אותי יאות לפגוש‪ .‬בכל פגישה כזאת היה לאחר טיפולים וסבל‬
‫מכאבים‪ ,‬אולם תמיד קיימנו בינינו שיחות מעניינות ושמחתי שהגעתי‪.‬‬
‫גם לפני שבועיים ביקרתי‪ .‬הוא שמע את קולי‪ ,‬התעורר ושוחחנו‬
‫קצרות‪ .‬הפעם ידעתי שאולי זאת הפגישה האחרונה‪ .‬סיפרתי למשה‬
‫שהשארתי עבורו פתק בכותל המערבי ובו בקשה להחלמתו‪ .‬לחשתי‬
‫באוזנו שאני לא יודע אם הוא מאמין בזה‪ ,‬אולם הסכמנו שזה בטח לא‬
‫מזיק‪ .‬לצערי‪ ,‬הפעם זה גם לא עזר‪.‬‬
‫משה היקר‪ ,‬תודה על כל מה שעשית למען מדינת ישראל‪ ,‬על כל‬
‫מה שעשית למען הניצולים שהיית אחד מהם‪ ,‬על מנהיגות לאומית‬
‫כלכלית ועל חברות אישית שנרקמה בינינו בשנתיים האחרונות‪ .‬אני‬
‫מבטיח להמשיך לעשות וליישם המלצותיך ולנצור זכרך בליבי לתמיד‪.‬‬
‫רוני קלינסקי‪ ,‬מנכ"ל הקרן לרווחה לנפגעי השואה‬
‫מוביל ומעצב‬
‫משה זנבר היה הנגיד השני של בנק ישראל וכיהן בתפקיד‬
‫זה מ‪ 1971-‬עד ל‪ .1976-‬בתפקידו זה סייע למשק הישראלי‬
‫להתמודד עם הקשיים באחת התקופות הקשות ביותר שלו‬
‫ לאחר מלחמת יום הכיפורים‪ .‬הוא הגיע לבנק ישראל‪ ,‬לאחר‬‫שמילא שורה של תפקידים מרכזיים בשירות הציבורי (סגן מקצועי‬
‫לממונה על הכנסות המדינה‪ ,‬יועץ כלכלי של משרד האוצר‪ ,‬ממונה על‬
‫התקציבים ושר המסחר והתעשייה בפועל)‪ .‬הניסיון שהביא עמו וקשריו‬
‫המקצועיים הביאו לשיתוף פעולה הדוק ופורה בין בנק ישראל בראשותו‬
‫של זנבר לבין משרד האוצר ומשרד המסחר והתעשייה‪.‬‬
‫בישיבות שבועיות שנערכו עם ראשי המשרדים בלשכתו נוהלה‬
‫המדיניות המקרו כלכלית‪ ,‬והתקבלו החלטות חשובות גם בתחום המיקרו‬
‫כלכלי‪ .‬אולם למרות יחסיו הטובים עם גורמי הממשלה השונים‪ ,‬הוא לא‬
‫נרתע מלמתוח ביקורת על הממשלה כשזו הביאה להרחבה בהוצאות‬
‫התקציביות על רקע הבחירות ב‪.1973-‬‬
‫לאחר מלחמת יום הכיפורים נרתם משה זנבר כל כולו לסייע לממשלה‬
‫לשקם את כלכלת ישראל מפגעי המלחמה‪ .‬מרכיב מרכזי בהתמודדות‬
‫עם מצב החירום הנמשך היה אשראי החירום שהנהיג‪ ,‬שאפשר למפעלים‬
‫להמשיך את פעילותם ולשלם משכורות‪ .‬זאת בתנאים הקשים ששררו‬
‫בעת הלחימה ובחודשים שלאחריה‪ ,‬כאשר חלק גדול מהעובדים היו עדיין‬
‫מגויסים‪ .‬מנגנון זה של אשראי החירום גובש מתוך הבנה עמוקה הן במקרו‬
‫כלכלה והן במיקרו וניסיון רב ‪ -‬שהיו לו‪.‬‬
‫לאחר המלחמה היה על המשק הישראלי להתמודד‪ ,‬מעבר למצב‬
‫הפוליטי המורכב‪ ,‬גם עם קשיים כלכליים עצומים‪ :‬עלייה של פי ארבעה‬
‫במחירי הדלק שישראל ייבאה; ועלייה עצומה בהוצאות הממשלה‪ ,‬הן כדי‬
‫לכסות את עלויות המלחמה שהייתה‪ ,‬והן בשל הצורך להעלות במידה‬
‫דברים לזכרו‬
‫ניכרת את הוצאות הביטחון לנוכח העלייה בהצטיידות של מדינות ערב‪.‬‬
‫כתוצאה מכך נוצרו לחצים אינפלציוניים‪ ,‬יחד עם עלייה באבטלה ‪ -‬מה‬
‫שחייב מדיניות מקרו כלכלית מורכבת‪ .‬המדיניות המוניטרית שגיבש‬
‫משה זנבר סייעה לבלום את עליית האינפלציה ולייצב את המשק‪.‬‬
‫האתגרים שעמדו בפניו כנגיד בנק ישראל כללו את הצורך לטפל‬
‫בחוק הבנקאות כדי שישמש כלי להבטחת ניהול תקין בבנקים ‪ -‬חוק‬
‫שהוא יזם את עדכונו ותיקונו ‪ -‬וגם עידוד של מיזוג של בנקים קטנים‬
‫וחלשים בבנקים אחרים כדי להבטיח את חוסנם של הבנקים במערכת‪.‬‬
‫התמקדתי בדבריי רק בפעילותו כנגיד בנק ישראל‪ ,‬וגם זה בתמציתיות‬
‫רבה‪ .‬פעילותו בתחום הכלכלי כללה לא רק פעילות נרחבת וממושכת‬
‫בשירות הציבורי‪ ,‬אלא גם פעילות ענפה במגזר העסקי כיו"ר של‬
‫בנקים‪ ,‬חברות ביטוח‪ ,‬חברות ממשלתיות ואחרות‪ .‬קשה להפריז‬
‫בתרומתו לכלכלת ישראל‪ ,‬שנפרשה על פני למעלה מחמישה עשורים‪.‬‬
‫אולם אני פגשתי את משה זנבר דווקא בפעילותו למען ניצולי‬
‫השואה‪ ,‬בה עסק מאז ‪ 1987‬במסגרת מרכז הארגונים של ניצולי‬
‫השואה בישראל‪ ,‬שאותו הקים יחד עם אבא שלי‪ ,‬נח פלוג ז"ל‪ .‬הם פעלו‬
‫ללא לאות למען רווחתם וכבודם של ניצולי השואה‪ .‬לאחר מותו של‬
‫אבי‪ ,‬לפני קצת יותר משנה‪ ,‬התבקש משה זנבר לקבל על עצמו שוב‬
‫את תפקיד יו"ר המרכז‪ ,‬כדי להבטיח שפעילותו החשובה של מרכז‬
‫הארגונים תימשך‪ .‬הוא נטל על עצמו גם משימה זו‪ ,‬ופעל גם בשנתו‬
‫האחרונה למען זכויותיהם ורווחתם של ניצולי השואה‪.‬‬
‫קרנית פלוג‪ ,‬המשנה לנגיד בנק ישראל‬
‫איש רוח ואוהב תרבות‬
‫בזמן הלוויה לא יכולתי למצוא את הדברים הנכונים כדי‬
‫להספיד את משה זנבר‪ ,‬מתוך התרגשות‪ ,‬לכן החלטתי‬
‫להשתמש בשירו של איציק מנגר ודרכו להביע את תחושותיי‬
‫ויחסי לאישיותו העוצמתית של משה‪.‬‬
‫איציק מנגר ראה עצמו כאותו נווד יהודי נצחי (דער אייביקער‬
‫יידישער ואנדערער)‪ ,‬אשר בא להכות שורשים במדבר החולי והוא‬
‫אחד מגרגיריו‪ .‬כך‪ ,‬גם משה ז"ל היה נווד נצחי בין פרקי ההיסטוריה‬
‫של עמנו היהודי בכל התקופות‪ ,‬הן לפני מלחמת העולם השנייה‪ ,‬תוך‬
‫כדי תקופה השואה הנוראה‪ ,‬והן בימי התקומה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫בנדודיו השאיר משה במדבר הזהוב של מדינת ישראל המתחדשת את‬
‫עקבותיו בכל מגוון הצבעים של כישרונו הברוך‪ :‬בכלכלה‪ ,‬בפוליטיקה‪,‬‬
‫בתרבות על כל גווניה‪ ,‬בספרות‪ ,‬בציור‪ ,‬ובעיקר בתיאטרון‪ ,‬אותו אהב‬
‫כל כך וידע להוקיר‪.‬‬
‫באחת השיחות בינינו הוא התבטא כך‪" :‬השפה העברית היתה עבורי‬
‫סמל לתחייתו של עמנו‪ ,‬ותרבותה היוותה כח מאחד של הפזורות‪ ,‬ולכן‬
‫פעלתי רבות לשימורו ופיתוחו של תיאטרון הבימה המסמל את תחיית‬
‫התרבות העברית‪".‬‬
‫לאחר שהתקרבנו‪ ,‬העזתי לשאול אותו מה ייחסו לתרבות היידיש‬
‫ושפתה‪ .‬תשובתו הייתה‪ :‬לשפה ולתרבות הזו יש תפקיד שונה וחשוב‬
‫לא פחות‪ ,‬והוא ‪ -‬לשמר את הזהות היהודית האשכנזית שנפלה קורבן‬
‫בשואה והפכה לשריד תרבותי אולטימטיבי של יהדות אירופה‪ .‬לכן‬
‫חובתנו לקיים תיאטרון בשפת היידיש במדינת ישראל‪ .‬כל זמן‬
‫שהיידיש תישמע ותדובר על הבימה‪ ,‬וימשיכו ליצור ספרות‪ ,‬קשה‬
‫יהיה להכחיש או למחוק את זיכרון השואה‪.‬‬
‫הוא ביקש ממני גם לא לשכוח את צרכיהם הרוחניים והאומנותיים‬
‫של שרידי השואה החיים בינינו ובעולם כולו‪ ,‬הקשורים בנפשם‬
‫ובשורשיהם לשפה הזו ולתרבותה‪ .‬כמה מאושר היה מהמיזם החשוב‬
‫של "תיאטרון החסד"‪ ,‬אותו הוא יזם יחד איתי ועם ועידת התביעות‪.‬‬
‫תיאטרון זה משרת כבר ‪ 10‬שנים את עשרות אלפי שרידי השואה‬
‫הנמצאים בבתי אבות ברחבי הארץ‪.‬‬
‫זנבר היה איש רוח אמיתי שידע גם את הפן הכלכלי‪ ,‬אותו הוא‬
‫החשיב מאד‪ ,‬את הפן החברתי וגם את הפן של האומנות אותו הוא כל‬
‫כך אהב‪ .‬לי אישית תחסר מעורבותו הדיסקרטית בהחלטות החשבות‬
‫והעיקריות עליהן התייעצתי איתו‪ ,‬כי הוא ידע תמיד למצוא את העצה‬
‫וההדרכה הנכונה שנעשתה בצניעות ובהומור יהודי מלבב‪.‬‬
‫במילים פשוטות הוא היה א‪-‬מענטש‪ ,‬א‪-‬חוכם ובעברית פשוטה‪:‬‬
‫אישיות ערכית וחכמה‪.‬‬
‫שמואל עצמון‪ ,‬מייסד ונשיא כבוד של תיאטרון יידישפיל‬
‫מצוינות עד לרגע האחרון‬
‫משה זנבר תמיד עשה על הצד הטוב ביותר‪ .‬אם למען‬
‫הניצולים ואם בשירות הציבורי‪ .‬לכן‪ ,‬כשהתעוררו לאחרונה‬
‫בעיות במרכז‪ ,‬הייתי הראשון שפנה אליו לחזור לתפקיד היו"ר‬
‫לאחר פטירתו של נח פלוג ז"ל ‪.‬ידעתי שיצליח להכניס סדר למרכז‪,‬‬
‫והיה לו כמובן הניסיון הקודם‪ .‬לא עלה על דעתי שפתאום יחלה ולא‬
‫יוכל להשלים את המשימה כולה‪ ,‬אך הוא השאיר את הדברים על הצד‬
‫הטוב ביותר‪ .‬הוא מינה מנכ"ל חדש וטוב‪ ,‬ובחר ביו"ר מצוינת שתחליף‬
‫אותו‪ .‬אך למרות כל אלה‪ ,‬פטירתו היתה עבור כולנו מהלומה קשה‬
‫ביותר‪.‬‬
‫גדעון אקהאוז‪ ,‬יו"ר ארגון יוצאי אוסטריה‬
‫לזכרו של חבר וידיד‬
‫משה היה בשבילי חבר ומורה דרך‪ .‬הכרתי אותו כאדם פתוח‪,‬‬
‫חושב ורציני‪ .‬דרכנו נפגשו עוד בהיותו יו"ר בנק לאומי‪ ,‬כאשר‬
‫אני הייתי מנכ"ל הארגון של מושבי הדרום והמרכז‪ .‬הקרבה‬
‫בינינו נרקמה כשהקים את מרכז הארגונים לניצולי שואה‪ .‬אז אמר לי‪:‬‬
‫"מאיר‪ ,‬אני חושב שאתם‪ ,‬יהודי לוב‪ ,‬צריכים להיות חברים במרכז‪ ,‬כי‬
‫יהודי לוב עברו את השואה‪ ,‬וכאן יהיה מקומם כשותפים לפעילויות‬
‫המרכז ולדאגה לניצולים"‪ .‬אני הייתי אז יו"ר התאחדות וארגון יוצאי‬
‫לוב עוד משנת ‪.1998‬‬
‫קיבלתי את הצעתו והשתלבנו בפעילות המרכז‪ .‬עם פטירתו של נח‬
‫פלוג ז"ל‪ ,‬הייתי בביתו זנבר ודיברתי אל לבו שייקח על עצמו שנית את‬
‫ניהול המרכז למען הניצולים שזקוקים לגוף מייצג‪ ,‬וכדי לטפל במתחים‬
‫שנוצרו במרכז ולהביא לרגיעתם‪ .‬בתשובה אמר כי הוא מסכים לקחת‬
‫את ניהול המרכז רק לשנה ובתנאי שתהיה הצבעה בה יקחו חלק כל‬
‫החברים‪" .‬כך אדע שרוצים בי כולם"‪ ,‬אמר‪.‬‬
‫כשביקר עם רעייתו ובתו בבית המורשת והמוזיאון של יהודי לוב‬
‫באור יהודה‪ ,‬ראיתי את ההתרגשות שלו בחדר ההנצחה‪ ,‬וכאן אמר‬
‫לי‪" :‬אתה רואה שצדקתי‪ ,‬שיהודי לוב צריכים להיות חברים במרכז‬
‫כי יש להם במי לטפל ולדאוג"‪ .‬יום לפני שנפטר אמרתי לרעייתי "אני‬
‫צריך לדבר עם משה ולשאול לשלומו"‪ .‬למחרת בבוקר קיבלתי הודעה‬
‫שנפטר‪ .‬אני כואב ודואב על שלא הצלחתי להיפרד ממנו כראוי‪.‬‬
‫מאיר כחלון‪ ,‬יו"ר הארגון העולמי של יהודי לוב‬
‫‪29‬‬
‫להולדת ראול ולנברג‬
‫ובעולם‬
‫בארץשנה‬
‫‪100‬‬
‫ולנברג במשרדי המשלחת‬
‫השוודית בבודפשט‬
‫צילום‪ :‬המכון השבדית להיסטוריה‬
‫חצי מיליון דולר למוסר‬
‫מידע על גורלו של ולנברג‬
‫בהודעה שפרסמה הקרן הבינלאומית לזכרו של חסיד אומות העולם‪ ,‬ראול ולנברג‪ ,‬נכתב‪" :‬הקרן משוכנעת‬
‫כי אם ולנברג נרצח על ידי הסובייטים‪ ,‬ממצאים היסטוריים צריכים להימצא‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬הסובייטים‪,‬‬
‫וכעת הרוסים‪ ,‬מונעים גישה לארכיבים של הק‪.‬ג‪.‬ב"‬
‫ברוך טננבאום‪ ,‬מייסד ומנכ"ל הקרן הודיע‬
‫באוגוסט השנה‪ ,‬כי‪ ‬בעקבות תרומות שהגיעו‬
‫מאישים רבים לציון יום ההולדת ה‪ 100-‬של‬
‫ראול ולנברג‪ ,‬הוחלט להכריז על פרס של חצי‬
‫מיליון דולר למי שיביא מידע מוצק על מה‬
‫שעלה בגורלו של ולנברג ברוסיה‪ .‬ההכרזה‬
‫באה במהלך טקס מיוחד שנערך באו"ם בסוף‬
‫השבוע האחרון‪ ,‬בהשתתפותו של מזכ"ל‬
‫האו"ם באן קי־מון‪.‬‬
‫בסוף המלחמה‪ ,‬לאחר פעילותו הנמרצת‬
‫להצלת יהדות הונגריה‪ ,‬נפל ולנברג בשבי‬
‫הסובייטי‪ ,‬ומאז אופפת תעלומה את גורלו‪.‬‬
‫סיפורו ומורשתו של ולנברג מצוינים ברחבי‬
‫העולם‪ ,‬והוא מן האישים הבולטים והמוכרים‬
‫ביותר שהוכתרו בתואר חסיד אומות העולם‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫לדברי טננבאום‪ ,‬שלטונות רוסיה עדיין לא מסרו‬
‫את כל המידע שיש בידיהם בנוגע לפרשיה זו‪,‬‬
‫על אף שהתבקשו במשך השנים מגורמים רבים‬
‫לעשות זאת‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬בארכיוני הממשל מצוי‬
‫עדיין חומר רב שלא פורסם על נסיבות היעלמו‬
‫של ולנברג ברוסיה‪ ,‬והידיעה על הענקת פרס כספי‬
‫של חצי מיליון דולר למי שיביא מידע אמיתי‬
‫עשויה לעודד אנשים שיש להם גישה וקשרים‬
‫ להביא את המידע שישפוך אור על התעלומה‬‫הגדולה האופפת את הפרשיה‪.‬‬
‫בחודש ינואר השנה‪ ,‬ביקש שר החוץ השבדי‬
‫ממומחים לבחון מחדש כיצד מת חסיד אומות‬
‫העולם שהציל עשרות אלפים מיהודי הונגריה‬
‫במהלך השואה‪ .‬הוא נעצר לאחר כניסת הצבא‬
‫האדום לבודפשט ב‪ ,1945-‬וככל הנראה מת‬
‫שנתיים אחר כך בכלא הסובייטי‪ .‬את החקירה‬
‫החדשה יוביל הנס מגנוסון‪ ,‬שהיה מעורב במאמץ‬
‫דומה עם מומחים רוסים בשנות ה‪ .90-‬הגרסה‬
‫הרוסית היא שולנברג מת "או כפי שסביר יותר‪,‬‬
‫נהרג" ב‪ 17-‬ביוני ‪ ,1947‬בעודו במעצר בברית‬
‫המועצות‪ .‬אולם עדויות ראייה לא מאומתות העלו‬
‫אפשרות כי הוא נותר בחיים מעבר לתאריך זה‪.‬‬
‫מגנוסון אמר כי יתחיל את עבודתו בבחינת‬
‫המידע שעלה לגבי חסיד אומות העולם מאז‬
‫החקירה האחרונה‪ ,‬כדי לראות אם ישנם כיווני‬
‫פעולה חדשים‪ .‬הוא לא נשמע אופטימי בדבר‬
‫האפשרות הרוסים יקלו את הגישה לארכיונים‬
‫שלהם‪ ,‬אבל הוסיף כי הרשויות בשבדיה ימשיכו‬
‫לשמור על קשר עם שירות הביטחון הרוסי‬
‫הנוכחי‪ ,‬ה‪.FSB -‬‬
‫‪ 100‬שנה להולדת ראול ולנברג‬
‫‪ ‬הסובייטים טענו כי הוא מת מהתקף לב‬
‫בעודו בכלא‪ ,‬ורוסיה מעולם לא שינתה את‬
‫הגרסה הרשמית‪ .‬השבדים לא ערערו על‬
‫הקביעה הזאת‪ ,‬אך טענו שלא הוצגו מספיק‬
‫ראיות כדי להסיק מסקנות נחרצות לגבי דרך‬
‫מותו של ולנברג‪.‬‬
‫טננבאום‪" :‬שלטונות רוסיה עדיין‬
‫לא מסרו את כל המידע שיש‬
‫בידיהם בנוגע לפרשיה‪ ,‬על‬
‫אף שהתבקשו במשך השנים‬
‫מגורמים רבים לעשות זאת‪.‬‬
‫הידיעה על הענקת פרס כספי‬
‫של חצי מיליון דולר למי שיביא‬
‫מידע אמיתי עשויה לעודד‬
‫אנשים שיש להם גישה וקשרים‬
‫ להביא את המידע שישפוך‬‫אור על התעלומה הגדולה‬
‫האופפת את הפרשיה"‬
‫‪ ‬ואולם לאחרונה סיפרו שני חוקרים כי מצאו‬
‫מסמכים שבדיים חדשים‪ ,‬שבהם נכתב כי‬
‫שירות הביטחון הסובייטי‪ ,‬ה‪-‬ק‪.‬ג‪.‬ב‪ ,‬התערב‬
‫בניסיון החקירה הקודם שהחל בתחילת‬
‫שנות ה‪ .90-‬החוקר הרוסי‪ ,‬ואדים בירשטיין‪,‬‬
‫שהשתתף בוועדה הראשונה שחקרה את‬
‫מות ולנברג‪ ,‬אמר כי בדיוק מצאו מסמכים‬
‫חדשים שלא היו מוכרים להם‪ ,‬כאשר הארכיון‬
‫נסגר בפניהם באביב ‪ .1991‬אנטולי פרופקנקו‪,‬‬
‫ראש הארכיון הסובייטי לשעבר‪ ,‬שנודע בשם‬
‫"הארכיון המיוחד"‪ ,‬סיפר כי הרשויות ברוסיה‬
‫הראו פחות ופחות רצון לגלות את תוכן‬
‫הארכיב לציבור הרחב‪ ,‬לאחר תקופה קצרה‬
‫של פתיחות בתקופת נפילת ברית המועצות‪.‬‬
‫מדיפלומט למושיע‬
‫ראול ולנברג היה איש עסקים שפעל‬
‫כדיפלומט‪ ‬שבדי‪ ‬בהונגריה‪ ‬בתקופת‪ ‬מלחמת‬
‫העולם השנייה‪ ,‬ותוך שימוש במעמדו הדיפלומטי‬
‫הביא להצלתם מהשמדה במהלך‪ ‬השואה‬
‫של עשרות אלפי‪ ‬יהודים‪ ‬הונגרים‪ .‬בין היתר‪,‬‬
‫הנפיק וחילק אלפי דרכוני חסות שבדיים‬
‫ליהודי‪ ‬בודפשט‪ ,‬הקים רשת של בתי מחסה‬
‫בחסות הכתר השבדי כמקלט בטוח ליהודים‪,‬‬
‫הפעיל לחצים שונים על בכירים‪ ‬נאצים והונגרים‬
‫לעצירת משלוחי יהודים לאושוויץ‪ ,‬ואף התעמת‬
‫מצבה לזכרו של ולנברג בגטבורג‪ ,‬שבדיה (שרלוט גילנהאמר)‬
‫עם אנשי‪ ‬אס‪.‬אס‪ ‬ובלם בגופו גירוש של יהודים‪.‬‬
‫הוא נולד ב‪ 4-‬באוגוסט ‪ 1912‬בעיר קפסטה‬
‫שבשבדיה למשפחה מיוחסת של דיפלומטים‪,‬‬
‫בנקאים ואנשי עסקים‪ .‬משפחת ולנברג שלטה‬
‫לאורך המאה ה‪ 20-‬בחלק ניכר מהתעשייה‬
‫השבדית‪ ,‬ומחזיקה כיום בחברות אריקסון‪,‬‬
‫סקאניה‪ ,‬סאאב‪ ,‬אלקטרולוקס‪ ,‬אסטרה‪-‬זנקה‬
‫ועוד‪ .‬אמו‪ ,‬מריה "מאי" סופיה וישינג‪ ,‬הייתה‬
‫בעלת שורשים יהודיים חלקיים (אב‪-‬סבה היה‬
‫יהודי)‪ ,‬ואביו‪ ,‬ראול אוסקר ולנברג‪ ,‬היה קצין‬
‫בחיל הים השבדי‪.‬‬
‫לאחר שירות חובה בצבא שבדיה‪ ,‬נסע ולנברג‬
‫בשנת ‪ 1931‬לארצות הברית לצורך לימודי‬
‫אדריכלות באוניברסיטת מישיגן‪ ,‬שם למד גם‬
‫רוסית‪ .‬ב‪ 1935-‬סיים את לימודיו בהצטיינות‬
‫ושב לשבדיה‪ .‬בעזרת סבו החל לעבוד בחברה‬
‫לשיווק חומרי בניין‪ ,‬שפעלה בקייפטאון‬
‫שבדרום אפריקה‪ .‬לאחר שישה חודשים הועבר‬
‫ביוזמת סבו לארץ ישראל‪ ,‬שם עבד בסניף של‬
‫בנק הולנד בחיפה‪ ,‬בפינת רחוב הבנקים ושדרות‬
‫המגינים‪ .‬בתקופה זו הכיר לראשונה פליטים‬
‫יהודים מגרמניה הנאצית ועמד על מצבם הקשה‬
‫של היהודים שם‪.‬‬
‫ב‪ 1936-‬חזר ולנברג מחיפה לשבדיה‪ ,‬ובעזרת‬
‫קשרים משפחתיים התקבל לעבודה ב"חברה‬
‫האירופאית לסחר"‪ ,‬שהייתה בבעלות קולומן‬
‫לאואר‪ ,‬יהודי שבדי אמיד ממוצא הונגרי‪ .‬החברה‬
‫עסקה בסחר בינלאומי של מוצרי מזון בין שבדיה‬
‫המשך בעמוד ‪32‬‬
‫‪31‬‬
‫‪ 100‬שנה להולדת ראול ולנברג‬
‫המשך מעמוד ‪31‬‬
‫למדינות אירופה השונות‪ .‬בתפקידו נשלח‬
‫מדי פעם לנסיעות עסקיות במדינות אירופה‬
‫שתחת שליטת גרמניה הנאצית‪ ,‬אליהן היה מנוע‬
‫מעבידו היהודי מלהיכנס‪ ,‬ובין היתר נחשף ליחס‬
‫המשפיל של הנאצים כלפי היהודים‪ .‬מתוקף‬
‫תפקידו למד היטב את רזי מנגנון הביורוקרטיה‬
‫הנאצי‪ ,‬ורכש ניסיון במשא ומתן עם אנשיו‪.‬‬
‫הפעילות בהונגריה‬
‫הנציגות הדיפלומטית של שבדיה הניטרלית‬
‫בבודפשט עסקה נמרצות בהנפקת תעודות‬
‫מעבר לצורכי הגירה לשבדיה‪ ,‬שלמשך תקופת‬
‫מה העניקו למחזיקים בהן חסינות מסוימת מן‬
‫ההתנכלויות והשילוחים‪.‬‬
‫על פעילות זו ניצח הדיפלומט הצעיר פר‬
‫אנגר‪ ,‬שהוכר לימים כחסיד אומות העולם‪.‬‬
‫אולם יכולתו של אנגר הייתה מוגבלת‪ ,‬ומאות‬
‫אחדות של אשרות שהנפיק היו טיפה בים‬
‫אל מול המוני היהודים ששולחו או שיועדו‬
‫להישלח להשמדה‪ .‬הנציגות פנתה בדרישה‬
‫דחופה למשרד החוץ השבדי להגדלת מצבת‬
‫כוח האדם בנציגות לטיפול בהנפקת התעודות‬
‫ליהודים‪ .‬הקריאה נפלה על אוזניים קשובות‬
‫בסטוקהולם‪ ,‬וממשלת שבדיה אף פנתה‬
‫בדרישה לממשלת הונגריה לעשות ככל‬
‫יכולתה לבלימת משלוחי היהודים‪ ,‬דרישה‬
‫שהצליחה לעצור לתקופת מה את הגירושים‪.‬‬
‫ב‪ 1944-‬הקימה ארצות הברית את "מועצת‬
‫פליטי המלחמה" (‪ ,)WRB‬גוף שנועד לסייע‬
‫בהצלת יהודים מהרדיפה הנאצית‪ .‬משעמד‬
‫הארגון על המאמצים שנעשים מצד ממשלת‬
‫שבדיה למען יהודי הונגריה‪ ,‬כינס נציג הארגון‬
‫בסטוקהולם ועדה של אישים יהודים שבדים‬
‫בולטים כדי לדון איתם בפעולות ולבחור‬
‫נציג שבדי מתאים לעמוד בראש משלחת‬
‫דיפלומטית‪ ,‬שתפעל נמרצות להצלת יהודי‬
‫הונגריה‪ .‬בין חברי הוועדה היה קולומן לאואר‪,‬‬
‫שהציע את שותפו לעסקים‪ ,‬ראול ולנברג‪,‬‬
‫כמועמד אידיאלי לתפקיד‪ .‬לאואר ציין את‬
‫המרץ של ולנברג‪ ,‬את כישוריו הדיפלומטיים‬
‫במשא ומתן‪ ,‬את אומץ לבו ואת כשרון האלתור‬
‫שלו‪ .‬כן נלקחו בחשבון היכרותו האישית‬
‫עם הונגריה‪ ,‬עם בודפשט ועם הביורוקרטיה‬
‫הנאצית‪ ,‬וחרף הסתייגויות אחדות מגילו‬
‫הצעיר הוא נבחר לתפקיד‪.‬‬
‫ולנברג העמיד בפני ממשלת שבדיה‬
‫שורה של דרישות מרחיקות לכת לאמצעים‬
‫שיאפשרו לו לבצע ביעילות את המשימה‬
‫‪32‬‬
‫היה אדם במקום שלא היו בני אדם‪ .‬ולנברג צילום‪ :‬קרן אנה פרנק‬
‫"ולנברג דרש שיינתן לו תואר‬
‫דיפלומטי של מזכיר ראשון‬
‫בנציגות; שיותר לו להשתמש‬
‫בכל אמצעי‪ ,‬דיפלומטי ואחר‪,‬‬
‫כולל תשלומי שוחד; שיועמד‬
‫לרשותו תקציב גדול‪ ,‬במימון‬
‫ארגונים יהודיים אמריקאיים;‬
‫שתינתן לו רשות להשתמש‬
‫במתקנים הדיפלומטיים‬
‫השבדיים בבודפשט כדי‬
‫להסתיר יהודים"‬
‫שהוטלה עליו‪ :‬הוא דרש שיינתן לו תואר‬
‫דיפלומטי של מזכיר ראשון בנציגות; שיותר לו‬
‫להשתמש בכל אמצעי‪ ,‬דיפלומטי ואחר‪ ,‬כולל‬
‫תשלומי שוחד; שיועמד לרשותו תקציב גדול‪,‬‬
‫במימון ארגונים יהודיים אמריקאיים; שתינתן‬
‫לו רשות להשתמש במתקנים הדיפלומטיים‬
‫השבדיים בבודפשט כדי להסתיר יהודים;‬
‫ועוד סמכויות נרחבות באופן חסר תקדים‪.‬‬
‫דרישותיו היו כה חריגות‪ ,‬עד כי ראש ממשלת‬
‫שבדיה פנה לקבל את אישורו של המלך לפני‬
‫שנעתר להן‪.‬‬
‫ולנברג הגיע לבודפשט ב‪ 9-‬ביולי ‪,1944‬‬
‫כשמינויו הרשמי היה מזכיר ראשון בצירות‬
‫השבדית‪ ,‬והוא מצויד‪ ,‬על פי דרישתו‪ ,‬בסמכויות‬
‫פעולה נרחבות ותקציב ניכר שנועד להצלת‬
‫יהודים‪ .‬בשלב זה כבר שולחו כ‪ 400,000-‬מבין‬
‫יהודי הונגריה להשמדה‪ ,‬במבצע רחב היקף‬
‫שאורגן על ידי אדולף אייכמן‪ .‬ולנברג ריכז את‬
‫מאמציו בניסיונות להצלת רבים ככל הניתן‬
‫מבין ‪ 200,000‬היהודים שנותרו בבודפשט‪.‬‬
‫לצורך כך הנפיק דרכונים שבדיים מיוחדים‪,‬‬
‫המעידים שהאוחז בהם הוא בן חסותה של‬
‫שבדיה הממתין ל"חזרה למולדת"‪ .‬דרכונים‬
‫אלה היו‪ ,‬למעשה‪ ,‬שכלול והרחבה של השיטה‬
‫שבה נקטה הנציגות השבדית עוד טרם הגעתו‬
‫של ולנברג‪ .‬למסמכים שהנפיק לא היה תוקף‬
‫חוקי אמיתי‪ ,‬אך ולנברג שהכיר היטב את צורת‬
‫החשיבה הנאצית ואת נפתולי הביורוקרטיה‬
‫שלה‪ ,‬הקפיד להדפיס את דרכוניו כך שתהיה‬
‫להם חזות מרשימה‪ ,‬עתירת סמלים‪ ,‬חותמות‬
‫וחתימות‪ ,‬והם נראו כמשקפים סמכות‬
‫בינלאומית גבוהה ורבת השפעה‪.‬‬
‫מלכתחילה קיבל ולנברג אישור משלטונות‬
‫הונגריה להנפקת ‪ 1,500‬דרכוני חסות כאלה‪,‬‬
‫שהאוחזים בהם יהיו מוגנים מגירוש‪ .‬הוא‬
‫הצליח לשאת ולתת על ‪ 1,000‬נוספים‪ ,‬ובהמשך‬
‫להגדיל את המכסה הרשמית ל‪.4,500-‬‬
‫בפועל‪ ,‬הנפיק למעלה מפי שלושה ממכסה‬
‫זו‪ ,‬והעסיק צוות שמנה כמה מאות יהודים‬
‫הונגרים לטיפול בהנפקת הדרכונים והפצתם‪,‬‬
‫גם למי שלא היה לו כל קשר לשבדיה‪ .‬היהודים‬
‫שהעסיק זכו לפטור מן החובה המשפילה‬
‫לשאת את הטלאי הצהוב‪.‬‬
‫באוגוסט ‪ 1944‬נראה היה כי שליחותו של‬
‫ולנברג בבודפשט הגיעה אל סיומה‪ .‬הלחץ‬
‫הבינלאומי עשה את שלו‪ ,‬נעשה ברור יותר‬
‫ויותר כי הגרמנים ניגפים במלחמה‪ ,‬ושליט‬
‫הונגריה מיקלוש הורטי החל לחשוב על היום‬
‫שאחרי המלחמה‪ .‬משלוחי היהודים לאושוויץ‬
‫נעצרו‪ ,‬והכול ייחלו להגעת הצבא האדום‬
‫לשערי בודפשט‪ .‬כאשר עמד הורטי על סף‬
‫ההודעה כי הונגריה פורשת מן המלחמה לצד‬
‫גרמניה ותומכת בצדן של בעלות הברית‪ ,‬הדיחו‬
‫אותו הנאצים ב‪ 15-‬באוקטובר ‪ 1944‬ומינו את‬
‫הפשיסט האנטישמי פרנץ סלשי‪ ,‬ראש מפלגת‬
‫"צלב החץ" לראש הממשלה‪ ,‬ולמעשה לשליט‬
‫הבלעדי במדינה‪.‬‬
‫תקופת ממשלת צלב החץ‬
‫עם עלייתו של סלשי לשלטון‪ ,‬תמה הגנת‬
‫השלטונות על יהודי בודפשט‪ ,‬וכנופיות צלב‬
‫החץ השתוללו ברחובות בודפשט‪ .‬אלפי‬
‫יהודים נרצחו ברחובות וגופותיהם הושלכו‬
‫אל נהר הדנובה שהאדים מדם‪ .‬עשרות אלפים‬
‫נשלחו למסעות מוות ולעבודת כפייה‪ .‬כמאה‬
‫אלף מן היהודים שנותרו בבודפשט רוכזו בגטו‬
‫בודפשט בחודש דצמבר ‪ 1944‬בתנאים קשים‪.‬‬
‫ולנברג לא היסס לפעול בקרב הגרמנים‬
‫‪ 100‬שנה להולדת ראול ולנברג‬
‫לבסוף‪ ,‬תחת לחץ שבדי ובינלאומי שחררו‬
‫הסובייטים ב‪ 1957-‬מסמך שמעיד לכאורה‬
‫כי ולנברג מת ב‪ 16-‬ביולי ‪ 1947‬בתאו שבכלא‬
‫לוביאנקה‪ ,‬אולם מאז נשמעו עדויות אחדות‬
‫הסותרות טענה זו‪.‬‬
‫החקירה השבדית‪-‬רוסית‬
‫בול לרגל ‪ 100‬שנים להולדת ולנברג‪ ,‬שהנפיק הדואר השבדי‬
‫וההונגרים בדרכים של שכנוע‪ ,‬שוחד ואף‬
‫איומים‪ .‬השיטות שנקט בהן‪ ,‬אף שהיו רחוקות‬
‫מנורמות דיפלומטיות מקובלות והדהימו‬
‫את מקורביו‪ ,‬הביאו במקרים רבים לתוצאות‬
‫המיוחלות באפקטיביות רבה‪ .‬הוא קיים מגעים‬
‫עם בכירים גרמנים והונגרים כדי לסכל את‬
‫תכניותיהם או להבהיר את עמדתו‪ .‬בהם נמנו‬
‫אוגוסט שמידטובר‪ ,‬המפקד הצבאי הגרמני‬
‫של הונגריה‪ ,‬שעליו איים ולנברג כי ידאג‬
‫אישית לכך שיישפט כפושע מלחמה אם לא‬
‫יסכל את תכניתו של אייכמן לחיסול שארית‬
‫גטו בודפשט; אדולף אייכמן עצמו‪ ,‬שאיתו‬
‫קיים שיחה נוקבת על האידיאולוגיה הנאצית‬
‫חסרת התוחלת; והברונית אליזבת‪ ,‬אשת שר‬
‫החוץ ההונגרי‪ ,‬שבה השתמש להשפיע על‬
‫בעלה שישנה את רוע הגזירה של הסרת הגנת‬
‫השלטונות על בעלי דרכוני החסות‪.‬‬
‫גם כאשר עבר אייכמן‪ ,‬עקב מחסור זמני‬
‫ברכבות‪ ,‬לגירוש יהודים מבודפשט לאושוויץ‬
‫בצעדת מוות רגלית‪ ,‬נהג ולנברג להגיע אל‬
‫שיירות היהודים התשושים הצועדים‪ ,‬לחלק‬
‫ניירות ביניהם‪ ,‬ולשלוף מתוכם מאות אנשים‬
‫שהועמסו על משאיות הצלב האדום שגייס‪,‬‬
‫חזרה אל החופש‪.‬‬
‫עד תום השלטון הנאצי במדינה‪ ,‬הציל‬
‫ולנברג לפחות ‪ 20,000‬נפשות מיהודי הונגריה‬
‫באופן ישיר ‪ -‬באמצעות חלוקת דרכוני חסות‪,‬‬
‫שיכון בבתי המחסה השבדיים והשבת אנשים‬
‫מרכבות המשלוחים וצעדות המוות‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ניצלו רבבות רבות מתושבי גטו בודפשט‬
‫הודות להצלחתו של ולנברג לסכל את הוראתו‬
‫של אייכמן לחיסול הגטו טרם נפילת בודפשט‬
‫בידי הצבא האדום‪ ,‬כך שיש המעריכים את‬
‫מספר הנפשות שניצלו בזכות פועלו של‬
‫ולנברג בכ‪.100,000-‬‬
‫המעצר וההיעלמות‬
‫ב‪ 17-‬בינואר ‪ 1945‬השלים הצבא האדום‬
‫הסובייטי את השתלטותו על בודפשט ושחרר‬
‫אותה משלטון הנאצים‪ .‬עבור שארית הפליטה‬
‫של יהדות הונגריה ששרדה את המלחמה‬
‫הגיעו הזוועות לקיצן‪ .‬כלפי דיפלומטים זרים‪,‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬הייתה המדיניות הסובייטית‬
‫חשדנית ביותר‪ .‬ראול ולנברג נעצר על ידם‪,‬‬
‫ומאז נעלמו עקבותיו‪ .‬במקביל נעצרו גם‬
‫דיפלומטים נוספים ממדינות ניטרליות‪.‬‬
‫ולנברג נלכד יחד עם נהגו וילמוש לנגפלדר‪,‬‬
‫כאשר ביקש ליצור קשר עם הפיקוד הרוסי‬
‫והממשלה ההונגרית החדשה‪ .‬הוא נלקח‬
‫למפקדה הסובייטית בדברצן‪ ,‬ונמסר לידי‬
‫הנ‪.‬ק‪.‬ו‪.‬ד‪ .‬שהעביר אותו לכלא לוביאנקה‬
‫במוסקבה‪ .‬משם הועבר לכלא לפורטובו‪ ,‬גם‬
‫הוא במוסקבה‪ ,‬ומניחים כי בהמשך נשלח‬
‫למחנה עבודה בסיביר‪ .‬ניסיונות שעשתה‬
‫אמו של ולנברג לברר באמצעות קשריה‬
‫הדיפלומטיים עם הסובייטים פרטים על גורלו‬
‫ומקום הימצאו העלו חרס‪ .‬כל שנמסר לה הוא‬
‫שבנה נמצא במעצר הגנתי למען ביטחונו‪,‬‬
‫ושמוטב לשמור על פרופיל נמוך בעניינו‪.‬‬
‫באיחור‪-‬מה נכנסה ממשלת שבדיה לתמונה‪,‬‬
‫בניסיונות נוספים לקבל מידע מן הסובייטים‪.‬‬
‫לא ידועה הסיבה בגינה ביקש ולנברג להגיע‬
‫אל המפקדה הרוסית‪ ,‬ואף לא סיבת מעצרו‬
‫בידם‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬ביקש לדון עימם בתכניתו‬
‫לשיקום כלכלי של שארית הפליטה של יהדות‬
‫הונגריה‪ ,‬נושא שזכה לבוז בעיני הסובייטים‬
‫שהתקשו להאמין כי פעולתו של ולנברג‬
‫נובעת ממניעים הומניטריים‪ .‬ההנחה הרווחת‬
‫היא כי הנ‪.‬ק‪.‬ו‪.‬ד‪ .‬חשד שולנברג היה מרגל‬
‫בשירות האמריקנים‪ ,‬משום שפעל בשליחות‬
‫ה‪ , WRB-‬גוף שנחשב כקשור עם שירות הביון‬
‫האמריקני‪ ,‬ה‪ ,OSS-‬שהפך אחרי המלחמה‬
‫ל‪ .CIA-‬הועלתה גם הסברה כי קשריו עם ארגון‬
‫הג'וינט היהודי‪ ,‬שבעיני הסובייטים נחשד כגוף‬
‫ציוני אנטי‪-‬סובייטי‪ ,‬החשידו אותו בעיניהם‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1991‬בסמוך לתהליכי נפילת המשטר‬
‫הקומוניסטי והתפרקות ברית המועצות‪,‬‬
‫הקימה ממשלת שבדיה בשיתוף עם ממשלת‬
‫רוסיה קבוצת עבודה משותפת שבדית‪-‬רוסית‬
‫לחקר גורלו של ולנברג‪ .‬על פי מסקנות הצד‬
‫השבדי‪ ,‬קורותיו של ולנברג לאחר ‪ 1947‬הן‬
‫בבחינת נעלם‪ ,‬ולא ניתן להגיע למסקנות‬
‫חד‪-‬משמעיות באשר לגורלו בשל היעדרם של‬
‫מסמכים רבים‪ ,‬ככל הנראה תוצאת מאמצים‬
‫להעלמה מכוונת‪ .‬הצוות הרוסי‪ ,‬לעומת זאת‪,‬‬
‫גרס כי ניתן לתארך את מותו של ולנברג לשנת‬
‫‪ ,1947‬שבה הוא מצא את מותו בדרך אלימה‬
‫במתקן מעצר סובייטי כלשהו‪.‬‬
‫בינואר ‪ 2012‬מינתה‪ ,‬כאמור‪ ,‬שבדיה ועדת‬
‫מומחים לבחון האם התגלה חומר חדש שיכול‬
‫לשפוך אור על ימיו האחרונים של ולנברג‪ .‬זאת‬
‫לאחר שחוקרים מצאו כי ב‪ 16-‬בספטמבר‬
‫‪ 1991‬העביר השגריר השבדי במוסקבה תזכיר‬
‫המצטט את ראש "הארכיון הסובייטי המיוחד"‬
‫אנטולי פרוקופנקו‪ .‬בתזכירו דיווח השגריר‬
‫לדיפלומטים השבדים על הוראה של הק‪-‬ג‪-‬ב‪,‬‬
‫שלא לאפשר להיסטוריונים מטעם הוועדה‬
‫הבינלאומית למען ולנברג לחפש מסמכים‬
‫העוסקים בו‪ ,‬וכי פרוקופנקו אף העביר דרישה‬
‫מצד ארגון הביון הסובייטי לקבלת עותקים‬
‫מכל המסמכים שכבר הגיעו לידי החוקרים‏‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫למה פרצה מלחמת העולם השנייה‬
‫הפגנה של‬
‫סוציאליסטים‬
‫גרמנים בברלין‬
‫נגד‪ ‬המפלגה‬
‫הנאצית‬
‫צילום‪ :‬ארכיון‬
‫לוחמי הגטאות‬
‫מלחמת העולם השנייה‬
‫כמלחמה אידיאולוגית‬
‫לדעתו של ההיסטוריון‪ ,‬פרופ' יהודה באואר‪ ,‬פרצה מלחמת העולם השנייה לא בגלל סיבות מדיניות‪,‬‬
‫כלכליות או חברתיות‪ ,‬אלא בראש וראשונה מסיבות אידיאולוגיות‪ ,‬ובמרכזן אנטישמיות רצחנית‪ .‬אפילו‬
‫הצבא‪ ,‬כך הוא טוען‪ ,‬התנגד לה בראשית הדרך‬
‫מדוע פרצה מלחמת העולם השנייה? לא‬
‫איך‪ ,‬אלא מדוע; לא המהלכים הפוליטיים‪-‬‬
‫דיפלומטיים‪ ,‬הכלכליים‪ ,‬הצבאיים וכיו"ב‪,‬‬
‫אלא מי רצה במלחמה‪ ,‬ומה היו כוונותיו‬
‫של מי שרצה? התשובה שניתנת לרוב היא‬
‫שגרמניה הנאצית רצתה במלחמה‪ .‬מדוע?‬
‫משום שההנהגה הנאצית שאפה להגמוניה‬
‫על אירופה‪ ,‬ואולי על העולם כולו‪ ,‬וביקשה‬
‫להבטיח לעם הגרמני מרחב מחיה במזרח‬
‫היבשת‪ ,‬ושליטה שם על אספקת תבואה‪,‬‬
‫פחם‪ ,‬ברזל ונפט‪ .‬כמו כן‪ ,‬רצו קברניטי גרמניה‬
‫להבטיח את עתידו של העם הגרמני על‬
‫ידי פריצת דרך של בניו להקמת התיישבות‬
‫גרמנית רבתי ב"מזרח"‪ .‬הבאמת?‬
‫כבר ב‪ 1936-‬הגיעה גרמניה לרמת הייצור של‬
‫‪ ,1929‬השנה האחרונה לפני המשבר הכלכלי‬
‫העולמי‪ .‬עד ‪ 1938/9‬הגיעה לתעסוקה מלאה‪,‬‬
‫פחות או יותר‪ .‬לא היה כל לחץ של ממש של‬
‫צעירים גרמנים לצאת את גרמניה להתיישבות‬
‫כלשהי תחת חסות הממשלה‪ .‬המסחר עם‬
‫בריה"מ הבטיח את כל התבואה וחומרי הגלם‬
‫התעשייתיים שגרמניה הייתה זקוקה להם‪,‬‬
‫תמורת מוצרים תעשייתיים שהיא ייצרה‪ .‬כל‬
‫‪34‬‬
‫עניין מרחב המחיה היה אפוא טיעון אידיאולוגי‬
‫חף מכל לחצים כלכליים או פוליטיים של‬
‫ממש‪ .‬מדוע אפוא רצתה ההנהגה במלחמה?‬
‫האם היה ב‪ 1939-‬רצון עז באוכלוסייה‬
‫הגרמנית לצאת למלחמה? יש כמות גדולה‬
‫מאוד של עדויות של עיתונאים ודיפלומטים‬
‫זרים בגרמניה הטוענים ‪ -‬פה אחד ‪ -‬שלא היה‬
‫כל רצון כזה‪ .‬אין בכך פלא‪ ,‬שהרי מדובר בעם‬
‫שרק ‪ 21‬שנים קודם לכן עבר את הטראומה‬
‫של מלחמת העולם הראשונה שגבתה ממנו‬
‫מיליוני הרוגים ופצועים‪ ,‬שהותירו אלמנות‪,‬‬
‫יתומים ומשפחות הרוסות בהן חיו גברים שלא‬
‫היו כשירים לעבודה‪ .‬שמא רצו במלחמה בעלי‬
‫התעשייה וראשי הבנקים? בשנים האחרונות‬
‫נפתחו הארכיונים של רבות מן החברות‬
‫התעשייתיות והמסחריות הגדולות ושל‬
‫בנקים‪ .‬לא נמצאה כל הוכחה ללחץ כלשהו של‬
‫המגזר העסקי שתבע לצאת למלחמה‪ .‬להיפך‪:‬‬
‫הייצוא מגרמניה‪ ,‬בעיקר למזרח ולדרום‪-‬‬
‫מזרח אירופה‪ ,‬שוב עלה‪ ,‬והרווחים גאו‪ .‬נכון‬
‫שהתעשייה נהנתה מתכנית החימוש הנאצית‪,‬‬
‫אולם ייצור הנשק לא לווה ברצון עז להשתמש‬
‫בו‪ .‬ואולי רצתה ההנהגה הצבאית במלחמה?‬
‫הנה‪ ,‬בספטמבר ‪ ,1938‬כאשר נדמה היה‬
‫לרגע שאנגליה וצרפת יסייעו לצ'כוסלובקיה‬
‫במלחמה נגד גרמניה‪ ,‬ולצרפת היה חוזה צבאי‬
‫עם בריה"מ‪ ,‬אורגן פוטש של גנרלים גרמניים‬
‫נגד היטלר‪ ,‬ובראשו עמד הרמטכ"ל‪ ,‬לודוויג בק‬
‫(שיעמוד בראש הקשר נגד היטלר ביולי ‪.)1944‬‬
‫ללונדון נשלח אז דיפלומט צעיר שהיה שותף‬
‫לקשר‪ ,‬אדם פון טרוט צו סולץ (‪Adam von‬‬
‫‪ ,)Trott zu Solz‬כדי להבטיח תמיכה בו מצד‬
‫מעצמות המערב‪ .‬אולם נציגי ממשלה בריטים‬
‫אמרו לו שהם סומכים על מר היטלר (‪Herr‬‬
‫‪ )Hitler‬ואין להם אמון באיזה גנרלים פרוסיים‪.‬‬
‫אין לדעת אם פוטש כזה היה יוצא לפועל‪,‬‬
‫ובוודאי לא אם היה מצליח‪ ,‬וגם אין לחשוד‬
‫בגנרלים הגרמניים שחוו התקף אלים של‬
‫חיידק האנטי‪-‬מלחמתיות‪ ,‬אולם ברור שראשי‬
‫הצבא הגרמני חששו מתבוסה כמו במלחמת‬
‫עולם ראשונה‪ ,‬ולכן התנגדו לתכניותיו של‬
‫היטלר‪.‬‬
‫המטרות האמיתיות‬
‫מתברר שמי שרצה במלחמה הייתה ההנהגה‬
‫הנאצית‪ ,‬ושעניין כיבוש מרחב המחיה טעון‬
‫למה פרצה מלחמת העולם השנייה‬
‫לטעות‪ .‬המטרה הייתה לסלק את הבולשביזם‬
‫היהודי השולט על אוצרות הטבע של‬
‫אוקראינה והקווקז‪ ,‬ואז תוכל גרמניה‪ ,‬כמנהיגת‬
‫העולם הארי‪ ,‬למלא את שליחותה ההיסטורית‪,‬‬
‫להפעיל את ההגמוניה שלה על אירופה כולה‪,‬‬
‫ומעבר לה‪ .‬כלומר‪ ,‬עניין מרחב המחיה הוא‬
‫הצד ה"חיובי" כביכול של התכנית‪ ,‬וגם הוא‬
‫תלוי בניצחון על היהדות הבינלאומית‪.‬‬
‫אם הניתוח הזה נכון‪ ,‬יש לו השלכות מרחיקות‬
‫לכת‪ .‬ראשית‪ ,‬הוא מצביע על כך שהמלחמה לא‬
‫פרצה בגלל סיבות כלכליות או חברתיות‪ ,‬אלא‬
‫בראש וראשונה מסיבות אידיאולוגיות‪ ,‬ובמרכזן‬
‫אנטישמיות רצחנית‪ .‬נכון שבשורה שנייה‬
‫מפה של השתלטות הגרמנים על מדינות אירופה‬
‫בירור יסודי יותר‪ .‬האם יש בידנו תיעוד שיכול‬
‫להבהיר לנו את המטרות האמיתיות של‬
‫ההנהגה הנאצית? אכן‪ ,‬אטען‪ ,‬יש‪ ,‬והוא ידוע‬
‫לנו‪ ,‬בחלקו מאז משפטי נירנברג ב‪,1945-‬‬
‫ובחלקו עוד מלפני ספטמבר ‪.1939‬‬
‫באוקטובר ‪ 1936‬מונה הרמן גרינג‪ ,‬מספר‬
‫שניים בהנהגה הנאצית (רודולף הס היה "סגן‬
‫הפיהרר"‪ ,‬אבל הוא היה ממונה על הארגון‬
‫במפלגה‪ ,‬ולא נחשב על ידי היטלר ושותפיו)‪,‬‬
‫לאחראי על תכנית ארבע השנים הכלכלית‪,‬‬
‫שהכינה את גרמניה למלחמה (הזמן התקצר‬
‫אחר כך‪ ,‬כידוע)‪ .‬באוגוסט אותה שנה שלח לו‬
‫היטלר תזכיר‪ ,‬שככל הנראה נכתב על ידו ממש‬
‫(לפי ממצאים אחרונים ב‪ ,)20-25.8.1936-‬כפי‬
‫שמעידה השפה הגרמנית הפרימיטיבית בה‬
‫הוא נכתב‪ ,‬ובו רשימת המטלות עליה ימונה‬
‫גרינג‪ :‬להכין אספקה וציוד מתאימים‪ ,‬רזרבות‬
‫של פחם‪ ,‬עפרות ברשל‪ ,‬מוצרים כימיים‪,‬‬
‫תחבורה וכיו"ב‪ .‬התזכיר היה פרטי‪ ,‬אישי‪,‬‬
‫ולא מעשה תעמולה‪ .‬הוראה מהמנהיג לסגנו‪.‬‬
‫העמוד הראשון הוקדש להסבר מדוע גרמניה‬
‫חייבת להתכונן למלחמה תוך זמן קצוב‪ .‬משפט‬
‫המפתח במסמך הוא זה (תרגום שלי‪ .‬ניסיתי‬
‫לשמור על הנוסח העילג של המקור)‪" :‬מתחילת‬
‫המהפכה הצרפתית נסחף העולם במהירות‬
‫הולכת וגוברת אל עבר סכסוך חדש‪ ,‬שפתרונו‬
‫הקיצוני נקרא בולשביזם‪ ,‬אלא שתוכנו ומטרתו‬
‫אינם אלא סילוק אותן השכבות החברתיות‬
‫שהעניקו לעולם את הנהגתו עד עתה‪,‬‬
‫והחלפתם על ידי היהדות הבינלאומית‪ ...‬ניצחון‬
‫מקור‪ :‬יד ושם‬
‫הבולשביזם על גרמניה לא יביא לחוזה ורסאי‬
‫חדש‪ ,‬אלא לחורבן סופי‪ ,‬אפילו להשמדה פיסית‬
‫של העם הגרמני‪".‬‬
‫רעיונות אלה הושלמו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בנאומו‬
‫הפומבי של היטלר ברייכסטאג (פרלמנט)‬
‫הגרמני ב‪ ,30.1.1939-‬נאום שכל תלמיד ב‪.‬א‪.‬‬
‫בהיסטוריה של התקופה מכירו היטב‪ .‬שם‬
‫הוא אמר‪ ,‬בין השאר‪" :‬אם אנשי הפיננסים‬
‫היהודים הבינלאומיים‪ ,‬באירופה ומחוצה לה‪,‬‬
‫שוב יצליחו להטיל את העמים לתוך מלחמת‬
‫עולם‪ ,‬אזי התוצאה לא תהיה הבולשביזציה‬
‫של העולם‪ ,‬ובכך ניצחון היהדות‪ ,‬אלא השמדת‬
‫הגזע היהודי באירופה‪".‬‬
‫בראייתו של המנהיג‪ ,‬ועמו של צמרת‬
‫המפלגה‪ ,‬היה הכרח לצאת למלחמה‪ ,‬משום‬
‫הבולשביזם היהודי יביא לאסון נורא‪ ,‬אפילו‬
‫השמדה פיסית של העם הגרמני‪ .‬הבולשביזם‬
‫היהודי והיהדות הפיננסית ‪ -‬קרי הקפיטליזם‬
‫המערבי הנשלט על ידי היהודים ‪ -‬חד הם‪.‬‬
‫מטרתו של הקפיטליזם היהודי היא השלטת‬
‫הבולשביזם על העולם‪ ,‬ולכן יש לצאת נגדם‬
‫למלחמה‪ .‬המילה "שוב"‪ ,‬בנאום של ‪,1939‬‬
‫חשובה; היהדות הפיננסית הביאה למלחמת‬
‫עולם ראשונה‪ ,‬ותביא למלחמה נוספת‪.‬‬
‫ממש כמו בצ'רטר של חמאס מ‪ .1988-‬אטען‬
‫שיש כאן הסבר ברור מאוד וחד‪-‬משמעי‬
‫מאוד לשאלה מדוע פרצה המלחמה‪ :‬בגלל‬
‫אידיאולוגיה אנטישמית‪ .‬המסמך הראשון היה‬
‫פנימי‪ ,‬השני פומבי‪ ,‬והם משלימים זה את זה‪.‬‬
‫איפה כאן "מרחב המחיה"? דומה שקשה‬
‫יורד אל העם‬
‫צילום‪ :‬ארכיון לוחמי הגטאות‬
‫הייתה השפעה רבה‪ ,‬בעיקר טקטית‪ ,‬לשיקולים‬
‫כלכליים‪ ,‬מדיניים‪ ,‬צבאיים וחברתיים‪ ,‬אולם‬
‫אם אלה עמדו בסתירה לקו האידיאולוגי‪ ,‬ניצח‬
‫זה האחרון ‪ -‬דבר שניתן‪ ,‬לדעתי‪ ,‬להוכחה‪.‬‬
‫במלחמה נוראה זאת מתו כ‪ 35-‬מיליון בני אדם‬
‫באירופה בלבד (ועוד עשרות מיליונים באסיה‬
‫ואפריקה) ומהם כ‪ 5.7-‬מיליון יהודים‪ .‬אולם‬
‫כ‪ 29-‬מיליון היו לא‪-‬יהודים‪ ,‬והם מתו בגלל‬
‫אידיאולוגיה שבמרכזה עמדה שנאת היהודים‪.‬‬
‫השואה הונעה לא על ידי בעיות מבניות של‬
‫החברה הגרמנית‪ ,‬כפי שסוברים רבים וטובים‪,‬‬
‫כי מבנים חברתיים אינם רוצחים; בני אדם‬
‫רוצחים‪ ,‬וצריך להסביר להם למה לרצוח זה‬
‫טוב‪ .‬השואה הייתה תוצאה של מוטציה של‬
‫אנטישמיות היסטורית לכדי מעשה פוליטי‬
‫רצחני‪ .‬המניע לה היה חלק מרכזי של המניע‬
‫שהביא למלחמה שבמסגרתה היא אירעה‪.‬‬
‫רצח עם אידיאולוגי במסגרת מלחמת עולם‬
‫אידיאולוגית‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫מדור משפטי‬
‫תיקוני חקיקה ופסקי דין‬
‫| עו"ד אודי מוזס‪ ,‬ועידת התביעות |‬
‫בית המשפט‪ :‬עובר‬
‫יוכר כזכאי לפי חוק‬
‫נכי רדיפות הנאצים‬
‫ב‪ 30.8.2012-‬ניתן פסק דין חדש בבית משפט‬
‫השלום בתל אביב‪ ,‬שעסק בסוגיה מהו פרק הזמן‬
‫המקסימאלי לאחר סיום רדיפות הנאצים‪ ,‬שבו‬
‫ניתן להכיר במי שטוען שהיה עובר ברחם אימו‬
‫בתום אותן הרדיפות ‪ -‬לשם קבלת תגמולים‬
‫ממשרד האוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים‬
‫פסק הדין עוסק במי שתביעתו לפי חוק זה‬
‫נדחתה על ידי משרד האוצר‪ ,‬כיוון שנולד בלוב‬
‫כ‪ 10-‬חודשים לאחר שחרור אימו ממחנה‬
‫ג'אדו ויציאת הנאצים מאותה מדינה‪.‬‬
‫בערעור שהגיש לבית המשפט על החלטה‬
‫זו טען העותר‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי מבחינה רפואית‬
‫גם תקופת הריון העולה על ‪ 9‬חודשים‬
‫עשויה להיחשב סבירה‪ .‬בנוסף לכך טען‪ ,‬כי‬
‫יש להשתמש בכלל המופיע בחוק הירושה‬
‫הישראלי (בסעיף ‪3‬ב לאותו החוק)‪ ,‬הקובע כי‬
‫מי שנולד תוך ‪ 300‬יום לאחר מות המוריש‪ ,‬דינו‬
‫כדין מי שהיה בחיים במות המוריש אלא אם‬
‫כן הוא הוכיח כי נולד לאחר מכן‪.‬‬
‫בית המשפט ציין בפסק דינו כי "הלכת‬
‫העוברים" מבוססת על פסקי דין קודמים‬
‫של בתי המשפט‪ ,‬לפיהם "בהתאם להלכה‬
‫שנפסקה עוד בבתי המשפט של גרמניה וחזרו‬
‫עליה בבתי המשפט בישראל‪ ,‬קיימת השפעה‬
‫של סבלה של האם על העובר ועל כן זוכים‬
‫העוברים בנסיבות כאלה להכרה כנרדפים"‪.‬‬
‫לאחר שסקר פסקי דין של בתי משפט‬
‫אחרים בישראל‪ ,‬כולל בית המשפט המחוזי‬
‫בתל אביב‪ ,‬לפיהם הוכרו תקופות הריון ארוכות‬
‫ליישום הלכת העוברים לפי אותו החוק; פסק‬
‫‪36‬‬
‫בית המשפט כי בנוסף לכך‪ ,‬מכיוון שהוא‬
‫נמצא בטווח הזמן של ‪ 300‬הימים אשר נקבעו‬
‫בחוק הירושה הישראלי‪ ,‬בית המשפט מקבל‬
‫את ערעורו לזכאות לתגמולים מהאוצר לפי‬
‫חוק נכי רדיפות הנאצים‪" .‬לאור האמור לעיל‬
‫ומאחר והעורר נמצא בטווח הזמן של ‪300‬‬
‫הימים אשר נקבעו בחזקה אנו רואים לנכון‬
‫לקבל את הערר"‪.‬‬
‫(ו"ע ‪ 35775-10-11‬זוארז נ' הרשות לזכויות‬
‫ניצולי השואה משרד האוצר)‪.‬‬
‫פסקי דין חדשים ‪-‬‬
‫זכויות ניצולי שואה‬
‫במהלך חודש אוגוסט‪ ,‬נתנו בתי המשפט‬
‫בישראל מספר פסיקות הנוגעות לזכויותיהם‬
‫של ניצולי השואה‪ .‬להלן סקירה קצרה שלהם‬
‫זכאות עקב בריחה מרומניה‪ ,‬בולגריה או‬
‫הונגריה מפחד רדיפות הנאצים לפני ‪6.4.1941‬‬
‫ב‪ 7.8.2012-‬ניתן פסק דין בבית משפט‬
‫השלום בתל אביב שעסק בתביעה לקצבה‬
‫לפי חוק נכי רדיפות הנאצים‪ ,‬שנדחתה על ידי‬
‫משרד האוצר כיוון שהבריחה מפחד רדיפות‬
‫הנאצים נעשתה לפני ‪ ,6.4.1941‬שהוא המועד‬
‫שנקבע לפי חוק הפיצויים הגרמני לתחילת‬
‫ההשפעה הגרמנית ברומניה‪ ,‬בולגריה והונגריה‬
‫בסעיף שעסק בשלילת חופש (ו"ע ‪54269-03-‬‬
‫‪ 12‬אילון נ' הרשות)‪.‬‬
‫בית המשפט קבע כי עילת הבריחה עקב‬
‫הפחד מרדיפות הנאצים היא עילת נרדפות‬
‫שונה מזו של שלילת חופש‪ ,‬ומשום כך המועד‬
‫של ה‪ 6.4.1941-‬איננו חל לגביה‪ .‬לגבי המקרה‬
‫הנדון‪ ,‬קיבל בית המשפט את הטענה כי‬
‫בריחת התובעת מרומניה בנובמבר ‪ 1940‬אכן‬
‫נעשתה עקב השמועות שהגיעו מפולין על‬
‫סבלם של היהודים בטרם ההשמדה ההמונית‪,‬‬
‫הנוכחות של חיילים גרמנים ברומניה שהחלה‬
‫באוקטובר ‪ 1940‬והחשש להשתלטותם על‬
‫המדינה‪ .‬בית המשפט פסק כי כל אלו זרעו‬
‫פחד בלב התובעת מפני הסכנה שנשקפה לה‬
‫מהנאצים והייתה הסיבה העיקרית לבריחתה‪,‬‬
‫ומשום כך קיבל את ערעורה לזכאות לקצבה‬
‫לפי חוק נכי רדיפות הנאצים‪.‬‬
‫זכאותם של ניצולי שואה בעלי אזרחות מערב‬
‫אירופאית‬
‫ב‪ 7.8.2012-‬ניתן בבית משפט השלום‬
‫בתל אביב פסק דין שעסק במי שהסתתרה‬
‫באיטליה תחת הכיבוש הנאצי‪ ,‬אולם למרות‬
‫שעלתה לפני ‪ 1953‬תביעתה לקצבה ממשרד‬
‫האוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים נדחתה‬
‫עקב אזרחותה האיטלקית (ו"ע ‪13976-12-11‬‬
‫מוסקטי נ' הרשות)‪.‬‬
‫בית המשפט קיבל את ערעורה‪ ,‬כיוון שהיא‬
‫טענה כי ב‪ 1.10.1953-‬לא הייתה לה אזרחות‬
‫איטלקית ומשרד האוצר לא עמד בנטל‬
‫ההוכחה להוכיח שאכן הייתה לה אזרחות‬
‫כזו באותו המועד‪ ,‬ושאזרחות זו אפשרה לה‬
‫זכאות לתגמולים ממדינת אזרחותה בהתאם‬
‫להסכמים שנחתמו בין גרמניה למדינות מערב‬
‫אירופה‪.‬‬
‫חשוב לציין בהקשר זה‪ ,‬כי ניצול שואה‬
‫אזרח ותושב ישראל ששהה במחנה או בגטו‬
‫מוכר בתקופת השואה עדיין עשוי להיות‬
‫זכאי לקצבה ממשרד האוצר‪ ,‬גם אם הייתה לו‬
‫אזרחות מערב אירופאית באותו מועד וללא‬
‫קשר לשנת עלייתו ארצה‪ ,‬לפי חוק אחר ‪ -‬חוק‬
‫ההטבות לניצולי שואה ‪ -‬ובתנאי שאינו מקבל‬
‫מדור משפטי‬
‫כל קצבה אחרת שנובעת מרדיפות הנאצים‪.‬‬
‫מידע נוסף ניתן לקבל מהרשות במשרד האוצר‬
‫בטל'‪.03-5682651 :‬‬
‫ובהקשר זה גם יש לציין‪ ,‬כי בעל אזרחות מערב‬
‫אירופאית‪ ,‬שהסתתר או חי בזהות בדויה תחת‬
‫סכנת חיים‪ ,‬לפחות ‪ 12‬חודשים‪ ,‬עשוי להיות זכאי‬
‫לקצבה מקרן סעיף ‪ 2‬של ועידת התביעות ובתנאי‬
‫שאינו מקבל קצבה אחרת שנבעה מההסכמים‬
‫עם גרמניה‪ .‬לדוגמה‪ :‬קצבה מאיטליה בשל אובדן‬
‫לימודים‪ ,‬קצבת נזקי בריאות מהולנד (‪ )WUV‬או‬
‫קצבת היתומים מצרפת‪ .‬אומנם כולן קשורות‬
‫לתקופת השואה‪ ,‬אך הן אינן נובעות משילומים‬
‫שאותן מדינות קיבלו במסגרת ההסכמים‬
‫שחתמו עם גרמניה בשנות ה‪ 50-‬וה‪ ,60-‬ומשום‬
‫כך אינן מונעות קבלת קצבה מקרן סעיף ‪ 2‬בנוסף‬
‫לאותה הקצבה‪.‬‬
‫החל מה‪ 1.1.2013-‬גם מי שהסתתר או חי‬
‫בזהות בדויה לפחות ‪ 6‬חודשים תחת כיבוש‬
‫נאצי עשוי להיות זכאי לאותה הקצבה‪.‬‬
‫בעלי אזרחות מערב אירופאית שברחו עקב‬
‫הפחד מרדיפות הנאצים ולא קיבלו מעולם‬
‫פיצוי כלשהו שנבע מההסכמים עם גרמניה‪,‬‬
‫עשויים להיות זכאים למענק חד‪-‬פעמי מקרן‬
‫הסיוע של ועידת התביעות החל משנת ‪.2012‬‬
‫למידע נוסף לגבי קרן סעיף ‪ 2‬וקרן הסיוע ניתן‬
‫לפנות לועידת התביעות בטל'‪.03-5194400 :‬‬
‫זכאותו של מי ששהה במחנה מוכר ועלה‬
‫לאחר ‪ 1953‬לקצבה מהאוצר לפי חוק הטבות‬
‫לניצולי שואה‬
‫ב‪ 8.8.2012-‬ניתן בבית משפט השלום בתל‬
‫אביב פסק דין שעסק בקצבה מהאוצר לפי‬
‫חוק הטבות לניצולי שואה לגבי מי שעלה‬
‫לישראל לאחר ‪( 1953‬ומשום כך איננו יכול‬
‫להיות זכאי לפי חוק נכי רדיפות הנאצים) וטען‬
‫ששהה במחנה בתקופת השואה (ו"ע ‪54138-‬‬
‫‪ 01-12‬הכט נ' הרשות)‪ .‬בית המשפט קיבל את‬
‫הערעור שלו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כיוון שאיתר את אותו‬
‫המחנה ברשימת המחנות המוכרים‪.‬‬
‫זכאותם של ילדי טהרן לפיצוי ממדינת ישראל‬
‫עקב הסכם השילומים‬
‫ב‪ 12.8.2012-‬ניתן פסק דין בבית המשפט‬
‫המחוזי בתל אביב בנוגע לתביעה שהוגשה‬
‫עוד בשנת ‪ 2004‬על ידי קבוצת תובעים ילידי‬
‫פולין‪ ,‬שברחו עם התקדמות הצבא הנאצי‬
‫וזכו לכינוי "ילדי טהרן" משום ששהו במחנה‬
‫ליד טהרן במסגרת המסלול הארוך שעברו‬
‫מבריחתם מהנאצים ועד הגעתם לארץ ישראל‬
‫(ת"א ‪ 2464-04‬רובינסון ואח' נ' מדינת ישראל)‪.‬‬
‫התובעים טענו כי מדינת ישראל קיבלה‬
‫שילומים מגרמניה שנועדו להשבתם מחדש‬
‫של הניצולים‪ ,‬אך היא לא השתמשה בהם‬
‫לטובת הניצולים עצמם ובכך קיפחה אותם;‬
‫בעיקר ביחס לתובעים שהגיעו לארץ ישראל‬
‫כילדים ונערים ולא זכו לשיקום‪ ,‬כגון השכלה‪,‬‬
‫לצורך מיצוי יכולתם‪.‬‬
‫פסק הדין הארוך עוסק בסוגיות רבות שהעלו‬
‫שני הצדדים; כגון סוגיית ההתיישנות של ‪7‬‬
‫השנים‪ ,‬שלגביה קבע בית המשפט כי היא חלה‬
‫לגבי אותם תובעים רק החל משנת ‪ 1997‬כאשר‬
‫נודע להם לראשונה שהם זכאים לפיצויים‬
‫מהאוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים‪.‬‬
‫בית המשפט קבע כי המשמעות של שיקום‬
‫היא מתן תשתית קבועה ויציבה לאותם ילדי‬
‫טהרן וזה לא נעשה במלואו‪ ,‬ומי שהיה אמור‬
‫לשאת בהתחייבות להמשך השיקום זו המדינה‪.‬‬
‫לבסוף פסק בית המשפט כי "לאור‬
‫המשמעות של "הושבה מחדש" ו‪"-‬שיקום"‪,‬‬
‫המספר הכולל של הילדים וההשקעה בכל‬
‫ילד לפי גרסת המדינה ‪ -‬הגיע למסקנה‬
‫שבגין אי ביצוע מלוא השיקום‪ ,‬זכאי כל אחד‬
‫מילדי טהרן המקוריים [ולא יורשיהם של‬
‫מי שנפטרו]‪ ,‬לסכום של ‪ 50,000‬ש"ח נכון‬
‫ליום הגשת התובענה‪ .‬סכום זה יישא ריבית‬
‫והצמדה כדין"‪.‬‬
‫אי זכאותו של מי שאינו אזרח ישראל לקצבה‬
‫מהאוצר‪ ,‬גם אם עבר רדיפה מוכרת ועלה לפני‬
‫‪1953‬‬
‫ב‪ 22.8.2012-‬ניתן פסק דין בבית משפט‬
‫השלום בתל אביב שעסק במי שעבר רדיפה‬
‫מוכרת בתקופת השואה‪ ,‬עלה לישראל לפני‬
‫‪ ,1953‬אולם הוא ויתר על אזרחותו הישראלית‬
‫בכדי לרכוש אזרחות חדשה (ו"ע ‪10288-04-12‬‬
‫אנג'ל נ' הרשות)‪.‬‬
‫הוא ערער על החלטה הדחייה של תביעתו‬
‫לקצבה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים וטען‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬כי נאלץ לוותר על אזרחותו הישראלית‬
‫בעת קבלת אזרחותו החדשה והוא אף חזר‬
‫לישראל ומתגורר בה יותר מעשור‪.‬‬
‫בית המשפט קבע כי בנוסף לרדיפה‬
‫מוכרת בתקופת השואה ועלייה לישראל עד‬
‫‪ ,1.10.1953‬תנאי נוסף להכרה לפי חוק נכי‬
‫רדיפות הנאצים הוא אזרחות ישראלית רציפה‬
‫החל מ‪ ,1.4.1957-‬וגם אם נאלץ לוותר על‬
‫אזרחותו זו בכדי לרכוש אזרחות חדשה‪ ,‬הרי‬
‫שאין בכך בכדי לסייע לו‪ ,‬כיוון שהאזרחות‬
‫החדשה לא נכפתה עליו וקבלתה נעשתה‬
‫מתוך בחירה‪.‬‬
‫בית המשפט פסק כי "לוויתור על האזרחות‬
‫הישראלית השלכות על זכויותיו האזרחיות של‬
‫העורר בישראל‪ ,‬ולענייננו‪ ,‬משמעות הוויתור‬
‫היא החרגתו מזכאות לפי חוק הרדיפות"‪.‬‬
‫זכאותו לקצבה של מי שהיה עובר בבטן אימו‬
‫בעת רדיפתה‪ ,‬לפי חוק נכי רדיפות הנאצים‬
‫ב‪ 22.8.2012-‬ניתן בבית משפט השלום בתל‬
‫אביב פסק דין שעסק במי שנולד בסיביר‬
‫בדצמבר ‪ 1941‬וטען שהיה בבטן אימו כאשר‬
‫ברחה מאוקראינה עקב התקרבות הנאצים‬
‫לשם לאחר שפלשו לבריה"מ באותה השנה‬
‫(ו"ע ‪ 22528-10-11‬שפירא נ' הרשות)‪.‬‬
‫לאחר בחינת העדויות בתיק קיבל בית‬
‫המשפט את הערעור שלו לשם קבלת קצבה‬
‫לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (המיועד כידוע‬
‫אך ורק למי שעלה לישראל עד ‪,)1.10.1953‬‬
‫כיוון ש"בנסיבות אלו איננו רואים לנכון לשלול‬
‫את גרסת העורר כי הוריו שהו באוקראינה עד‬
‫להגעת הגרמנים ביולי ‪ 1941‬ובעת בריחתם‬
‫משם [בריחה המהווה נרדפות מוכרת לפי‬
‫אותו החוק] הוא היה עובר ברחם אימו"‪.‬‬
‫מאות ניצולי שואה‬
‫מצפון קווקז צפויים‬
‫לקבל לראשונה פיצויים‬
‫הפיצויים יינתנו על פי חוק נכי רדיפות הנאצים‪,‬‬
‫לאחר שבית המשפט העליון המליץ בפני‬
‫המדינה להכיר בהם כניצולי שואה‬
‫בית המשפט העליון קיבל את הראיות‬
‫שהציגו בפניו בני העדה הקווקזית‪ ,‬לעניין‬
‫הכללת גטו נלצ'יק ברשימת הגטאות שהיו‬
‫תחת הכיבוש הנאצי‪ .‬בכך סלל בית המשפט‬
‫את הדרך להכרה בהם כניצולי שואה ולזכאות‬
‫להטבות ממשרד האוצר‪.‬‬
‫שופטי ביהמ"ש העליון‪ ,‬רובינשטיין‪ ,‬דנציגר‬
‫וברק‪-‬ארז‪ ,‬ביקשו לקבל את עמדת האוצר‬
‫והיועץ המשפטי לממשלה לעניין הרחבת‬
‫מעגל הזכאות לקצבה‪ ,‬על ידי שינוי החוק‬
‫הקיים או דרך חקיקת חוק חדש‪" .‬היות שמי‬
‫שהיו תחת המגף הנאצי הולכים ומתמעטים‬
‫בגזירת הטבע ‪ -‬הפתרונות לגביהם צריכים‬
‫להיות מהירים וזמינים"‪ ,‬קבעו השופטים‪.‬‬
‫יצוין‪ ,‬כי חלק מהניצולים מקבלים רנטות‬
‫מגרמניה‪ ,‬ואם יוכרו בארץ‪ ,‬יזכה כל אחד‬
‫מהם לקצבה זעומה של ‪ 1,100‬שקלים לחודש‬
‫ולכרטיס נטען חודשי של ‪ 600‬שקלים‪.‬‬
‫המשך בעמוד ‪38‬‬
‫‪37‬‬
‫מדור משפטי‬
‫המשך מעמוד ‪37‬‬
‫"לאחר שנים של התעלמות‪ ,‬המדינה מכירה‬
‫בעוול"‬
‫השלטון הנאצי כבש במהלך מלחמת העולם‬
‫השנייה את העיר נלצ'יק‪ ,‬שבדרום רוסיה באזור‬
‫הקווקז‪ ,‬בה התקיימה מושבה יהודית הידועה‬
‫בשם קולונקה הבראיקה‪ .‬בעיר התגורר שבט‬
‫יהודי נידח‪ ,‬המעיד על עצמו כצאצאי גולי בבל‬
‫והקרוי "יהודים הרריים"‪ .‬לאחר שהשתלטו‬
‫הנאצים על המקום‪ ,‬הם ריכזו את היהודים‬
‫בגטו‪ ,‬העבידו אותם בעבודות פרך וטבחו בהם‪.‬‬
‫מעט לפני מועד חיסולם הסופי שוחררו בני‬
‫השבט מהגטאות על ידי הצבא האדום‪ .‬לאחר‬
‫מכן עלו מעטים מהם לארץ בשנות ה‪,70-‬‬
‫והיתר הגיעו למדינה בשנות ה‪.90-‬‬
‫התביעה להכרה בהם כניצולי שואה הוגשה‬
‫לפני ארבע שנים לבתי המשפט השלום‬
‫והמחוזי‪ ,‬אך נדחתה על יד השופטים‪ ,‬תוך‬
‫הערה כי ליוצאי קווקז נעשה עוול‪ .‬עתה יוצאי‬
‫קווקז הגישו ערעור לבית המשפט העליון‪.‬‬
‫עו"ד דוד ידיד‪ ,‬שייצג את התובעים בבית‬
‫המשפט ומלווה אותם במאבקם להכרה מול‬
‫משרד האוצר ובתי משפט השלום והמחוזי‬
‫מזה ארבע שנים‪ ,‬אמר‪" :‬אנו במסלול שיוביל‬
‫מאות ניצולי שואה יוצאי צפון קווקז לדרך‬
‫חדשה"‪ .‬לדבריו‪" ,‬כעת‪ ,‬לאחר שנים בהן המדינה‬
‫התעלמה מהם‪ ,‬בא בית המשפט העליון‪ ,‬מכיר‬
‫בעוול שנעשה להם ומבקש מהמדינה למצוא‬
‫פתרון הולם לבעייתם של אלה שהיו תחת‬
‫הכיבוש הנאצי ו'הולכים ומתמעטים בגזירת‬
‫הטבע' כלשון בית המשפט"‪ .‬עו"ד ידיד הוסיף‬
‫כי יוצאי קווקז פנו במקביל למספר חברי‬
‫כנסת לצורך חקיקה שתאפשר להם לקבל‬
‫פיצויים מהמדינה‪" ,‬ובכך יתוקן העוול שנעשה‬
‫לניצולי השואה יוצאי צפון קווקז"‪.‬‬
‫זכאות יוצאי‬
‫לוב שנפטרו‬
‫ב‪ 2.8.2012-‬ניתן פסק דין חדש‬
‫בבית המשפט המחוזי בתל אביב שעסק‬
‫בזכאות יורשים של יוצאי לוב אשר נפטרו לאחר‬
‫שהגישו תביעה לקצבה ממשרד האוצר ונדחו‬
‫בית המשפט ציין בפתח פסק דינו כי "מדובר‬
‫בהחלטה עקרונית שיש לה השלכות רוחב‬
‫על תיקים רבים‪ ,‬העוסקת בשאלה של זכאות‬
‫העיזבון‪/‬היורשים של המנוחים יהודי לוב‬
‫ומעמדם לקבלת תגמולים 'בנעלי' המנוחים‬
‫שהיו זכאים להם‪ ,‬אם זכאים‪ ,‬על פי החוק"‪.‬‬
‫בית המשפט סקר בפסק דינו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את‬
‫ההלכות בתחום שקבעו כי המדובר בזכות‬
‫‪38‬‬
‫סוציאלית אישית של הניצולים‪ ,‬את סעיף ‪6‬א'‬
‫לחוק נכי רדיפות הנאצים הקובע כי על התובע‬
‫להיות בחיים ואת סעיף ‪ 23‬לאותו החוק הקובע‬
‫כי הזכות לתגמולים אינה עוברת בירושה‪.‬‬
‫אולם בית המשפט ציין גם‪" :‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫מדובר לטעמי בזכות אישית מיוחדת וייחודית‬
‫של ניצולי שואה‪ ,‬שעניינם לא דומה בעוצמתו‬
‫לשום עניין אחר‪ ,‬שלטעמי‪ ,‬עקב כך במקרים‬
‫מסוימים ומצומצמים יש להעניקה לעיזבון‪/‬‬
‫יורשים כפי שיפורש בהמשך‪ .‬יש להבהיר כי‬
‫המדובר אך ורק בקבלת היורשים את הזכויות‬
‫שהיו מגיעות למנוח בחייו (מעבר לזכויות‬
‫שאירים הקבועות בחוק) ולא מעבר לכך"‪ .‬בית‬
‫המשפט קבע כי הקריטריונים למודל זה יהיו‬
‫כדלקמן‪" :‬ניצול שנפטר לפני ‪ ,1/4/10‬לפני‬
‫שניתנה הלכת טייר‪ ,‬מועד תחולת ההחלטה‬
‫המנהלית‪ ,‬לא יהיה זכאי לתגמול שכן במועד‬
‫פטירתו טרם שונתה ההלכה ואם היה מגיש‬
‫ערר היה ערר נדחה‪ ,‬ולכן גם עזבונו לא יהיה‬
‫זכאי לתגמול‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬ניצול שנפטר אחרי ‪1/4/10‬‬
‫לאחר הלכת טייר‪ ,‬מועד תחולת ההחלטה‬
‫המנהלית‪ ,‬יהיה זכאי להגיש ערר בהתאם‬
‫להנחיות שניתנו כאמור בפסיקת הועדה לגבי‬
‫יהודי לוב בעניין ברנס וחגג ולכן אם הגיש ערר‬
‫שטרם נדון יוכלו העיזבון‪/‬יורשיו לבוא בנעליו‬
‫של הניצול שנפטר (ולכך מסכימה בהגינות‬
‫הרשות)"‪.‬‬
‫"לגבי ניצול שנפטר לאחר ‪ ,1/4/10‬שלא‬
‫הספיק להגיש ערר במועדים הקבועים בדין‬
‫או שטען (או שיורשיו טוענים) שלא קיבל‬
‫את ההחלטה על דחיית הערר בדואר רשום‬
‫(במקרה של ניצול שנפטר לאחר ‪;)1/4/10‬‬
‫מבלי להכריע בכך‪ ,‬שכן בנקודה זו לא דורשת‬
‫הכרעה בענייננו‪ ,‬אני נוטה לדעה כי גם‬
‫במקרה זה יוכלו העיזבון‪/‬יורשיו להגיש את‬
‫הערר במקום הניצול שנפטר‪ ...‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫במקרה כזה יילקחו בחשבון טענות הרשות‬
‫לגבי שיקולי השיהוי ו‪/‬או תום הלב והתנהגות‬
‫הצדדים‪ ,‬כולל לגבי מידת הידיעה על ההחלטה‬
‫לדחיית הערר‪ ,‬וניתן יהיה לצמצם את המועד‬
‫לתחילת הזכויות ואף לשללן‪ ,‬כאשר בעניין‬
‫זה יש מקום לטעמי גם להרהורים נוספים על‬
‫הנפסק בעבר והשלכותיו גם לגבי הניצולים‬
‫עצמם‪ ,‬כפי שיפורט בהמשך"‪.‬‬
‫בפרק מיוחד ושמו "הרהורים בערעור" (סעיף‬
‫‪ 14‬לפסק דין) בית המשפט סקר את המגמה‬
‫שמתרחשת כיום בבית המשפט‪ ,‬בעיקר‬
‫בשנה האחרונה‪ ,‬של קיצור תקופת הזכאות‬
‫לתשלום רטרואקטיבי גם לניצולים שהם‬
‫עדיין בחיים ולמרות שהוכיחו כי לא הגישו‬
‫ערר‪ ,‬כיוון שלא קיבלו את ההחלטה בדואר‬
‫רשום‪ ,‬וזאת משיקולים שונים כגון שיהוי‬
‫ותום לב הנקבעים לפי נסיבותיו של כל מקרה‬
‫ומקרה‪ .‬בית המשפט הוסיף כי "איננו קובעים‬
‫מסמרות בעניין זה במסגרת תיק זה העוסק‬
‫בשאלת העיזבון‪ ,‬אך מן הראוי שהרהורים אלו‬
‫יובאו לידיעת העוסקים בדבר באופן ששכרם‬
‫לא ייצא בהפסדם‪ ,‬ובמיוחד באופן שלא יפגע‬
‫בניצולים"‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬קבע בית המשפט באותו פסק דין כי‬
‫"בנוסף‪ ,‬בכל מקרה‪ ,‬כמובן‪ ,‬אם מדובר בתביעה‬
‫או בערר תלויים ועומדים במועד הפטירה‪,‬‬
‫שהוגשו ע"י הניצול בחייו‪ ,‬גם אם נפטר‬
‫לפני ‪ 1/4/10‬יש לדון בתביעה‪/‬בערר זה הגם‬
‫שההליכים יימשכו ע"י העיזבון‪/‬היורשים"‪.‬‬
‫(רע"א ‪ 7767-08-11‬משרד האוצר נ' זנזורי‬
‫ואח')‪.‬‬
‫פסק דין חדש וחשוב‬
‫בעניין הכרה בנכויות‬
‫פסק הדין עוסק בשאלות‬
‫עקרוניות חשובות‪ :‬כיצד ליישם פסק דין חדשני‬
‫שעסק בשיטת החישוב המאפשרת לקבוע‬
‫דרגת נכות הגדולה עד ‪ 25%‬מזו שנקבעה עד כה‬
‫ב‪ 3.7.2012-‬ניתן פסק דין חדש בבית המשפט‬
‫המחוזי בתל אביב‪ ,‬שעסק בשאלות עקרוניות‬
‫חשובות‪ :‬כיצד ליישם את פסק הדין החדשני‬
‫(פסק דין זטלמן) שניתן על ידי אותו בית‬
‫משפט‪ ,‬שעסק בשיטת החישוב לגבי תקנה‬
‫‪ 12‬המאפשרת לקבוע דרגת נכות הגדולה עד‬
‫‪ 25%‬מזו שנקבעה בשים לב למקצועו‪ ,‬גילו או‬
‫מינו של נכה רדיפות הנאצים‪ .‬פסק דין זטלמן‪,‬‬
‫שניתן ב‪( 29.5.2012-‬תיק ‪ ,)20235-02-12‬קבע‬
‫כי בניגוד לנעשה כיום‪ ,‬יש לשקלל תחילה את‬
‫הנכויות שהוכרו (לפי תקנה ‪ )9‬ורק לאחר מכן‬
‫להחיל עליו את התוספת שהוכרה לפי תקנה‬
‫‪ ,12‬כפי שנהוג לעשות גם בקביעת אחוזי‬
‫הנכות לפי חוק הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫בפסק הדין החדש (תיק ‪ ,)48953-03-12‬דובר‬
‫על ניצולת שואה אשר שיטת החישוב החדשה‬
‫של תקנה ‪ 12‬לפי פסק דין זטלמן מגדילה לה‬
‫את אחוזי נכות למדרגה של מעל ‪ .50%‬העלאת‬
‫מדרגה‪ ,‬שלא רק מגדילה את קצבת הנכות‬
‫שהיא עשויה לקבל במאות ש"ח בחודש‪,‬‬
‫אלא גם עשויה להעלות את התגמול לפי‬
‫הכנסה שניצולים עשויים לקבל (תגמול נזקק‪/‬‬
‫נצרך) באלפי ש"ח בחודש (תוספת של ‪2,790‬‬
‫ש"ח לחודש במעבר ממדרגה של ‪49%-40%‬‬
‫מדור משפטי‬
‫למדרגה של ‪ 59%-50%‬לפי תקרות ההכנסה‬
‫החדשות כפי שפורסמו באתר של משרד‬
‫האוצר)‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬בפסק הדין החדש דובר בניצולת‬
‫שואה אשר תקנה ‪ 12‬יושמה רק לגבי חלק‬
‫מהמחלות שהוכרו לה (רק בהכרה בפגימה‬
‫הנפשית יושמה תקנה ‪ 12‬ואילו בפגימות‬
‫הסוכרת ולחץ דם שהוכרו אף הן היא לא‬
‫יושמה)‪ .‬משרד האוצר טען כי את שיטת‬
‫החישוב של פסק דין זטלמן יש ליישם לפי‬
‫אותו פסק דין אך ורק לגבי מקרים בהם יושמה‬
‫תקנה ‪ 12‬לגבי כל המחלות שהוכרו‪ ,‬כפי שהיה‬
‫בנסיבות המקרה של פסק דין זטלמן‪ ,‬ומשום‬
‫כך זה לא אמור לחול על מקרים אחרים כמו‬
‫זה של אותה ניצולה‪ .‬דהיינו‪ ,‬יש לעשות את‬
‫השקלול במקרים כאלו לאחר הפעלת תקנה‬
‫‪ ,12‬כך שדרגת הנכות שלה אמורה להיות‬
‫‪.49.53%‬‬
‫בית המשפט פסק כי גם במקרים כאלו יש‬
‫ליישם את שיטת החישוב החדשה ולהעלות‬
‫את דרגת נכותה ל‪" :50.97%-‬לא מצאתי‬
‫כי בנסיבות המקרה שלפנינו יש לסטות‬
‫מהקביעה ביחס לאופן יישום תקנה ‪12‬‬
‫בעניין זטלמן‪ ...‬לפיכך משסברה הוועדה כי‬
‫יש להחיל את תקנה ‪ 12‬בעניינו של המערער‪,‬‬
‫הרי שיש להחילה על שיעור הנכות הרפואית‬
‫המשוקלל שלו‪ ...‬אשר על כן‪ ,‬דרגת נכות של‬
‫המערערת תעמוד על שיעור של ‪ 50.97‬אחוזים‬
‫(‪ 43.475‬לפי המבחנים ובהתאם לאופן החישוב‬
‫המפורט בתקנה ‪ )9‬וכן ‪ 7.5‬אחוזים נוספים‬
‫לאחר הפעלת תקנה ‪ 12‬במלואה לעניין‬
‫הפגימה הנפשית"‪.‬‬
‫עוד נקבע באותו פסק דין‪ ,‬בהסכמה של שני‬
‫הצדדים‪ ,‬כי הדיון בעניינה של אותה ניצולה‬
‫יוחזר לוועדה הרפואית העליונה על מנת שזו‬
‫תשקול את הפעלת תקנה ‪ 12‬ביחס לכלל‬
‫הפגימות שהוכרו לאותה ניצולה‪.‬‬
‫סוגיה חשובה נוספת שעלתה באותו פסק‬
‫דין היא האם יש לעכב אותו אם יחליט משרד‬
‫האוצר לבקש לערער על פסק דין זטלמן‬
‫בפני בית המשפט העליון‪ .‬עורך הדין מטעם‬
‫הניצולה טען‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי גם אם תוגש בקשת‬
‫ערעור לעליון על אותו פסק דין‪ ,‬הרי שכל‬
‫עוד לא התקבלה החלטה אחרת על ידי בית‬
‫המשפט‪ ,‬על משרד האוצר לפעול בהתאם‬
‫לפסיקת בית המשפט בעניין זטלמן‪.‬‬
‫בית המשפט פסק כי "לא מצאתי לעכב‬
‫את מתן פסק הדין‪ ,‬מנימוקיו של בא כוח‬
‫המערערת‪ ,‬ובעיקר לנוכח הכלל לפיו על‬
‫הרשות לפעול על פי כללי החישוב שנקבעו‬
‫בפסק הדין בעניין זטלמן כל עוד עומד הוא‬
‫בתקפו"‪.‬‬
‫תקרות חדשות‬
‫להשלמת הכנסה‬
‫משרד האוצר פרסם את תקרות‬
‫השלמת ההכנסה החדשות שלהן עשויים להיות‬
‫זכאים ניצולי שואה שעלו עד ה‪1.10.1953-‬‬
‫והמקבלים ממנו קצבה לפי חוק נכי רדיפות‬
‫הנאצים‬
‫ואלה תקרות ההכנסה החדשות‪:‬‬
‫התקרה להשלמת הכנסה לניצולים בעלי‬
‫אחוזי נכות של בין ‪ 25%‬ועד ‪ 39%‬הועלתה‬
‫בכ‪ 775-‬ש"ח ל‪ 4,922.6-‬ש"ח‪.‬‬
‫התקרה להשלמת הכנסה לניצולים בעלי‬
‫אחוזי נכות של בין ‪ 40%‬ועד ‪ 49%‬הועלתה‬
‫בכ‪ 783-‬ש"ח ל‪ 5,368.42 -‬ש"ח‪.‬‬
‫התקרה להשלמת הכנסה לניצולים בעלי‬
‫אחוזי נכות של ‪ 50%‬הועלתה בכ‪ 487-‬ש"ח‬
‫ל‪ 8,158.15-‬ש"ח‪.‬‬
‫יש לציין‪ ,‬כי ישנן גם תקרות השלמת הכנסה‬
‫גבוהות יותר לניצולים שדרגת נכותם בין ‪60%‬‬
‫ל‪ ,69%-‬בין ‪ 70%‬ל‪ ,79%-‬בין ‪ 80%‬ל‪ 89%-‬ומעל‬
‫‪ .90%‬החישוב של תקרות הכנסה אלו מופיע‬
‫בסעיף ‪4‬א'(א‪ )1‬לחוק נכי רדיפות הנאצים‪.‬‬
‫העלאה זו נעשתה בעקבות תיקון לחוק נכי‬
‫רדיפות הנאצים שאושר בכנסת בחודש מאי‬
‫‪ ,2012‬שבנוסף לכך קבע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי חלק‬
‫מהעלאת תקרות אלו יחול רטרואקטיבית‬
‫מאפריל ‪ ,2011‬וחלק מהעלאה זו ייעשה‬
‫רטרואקטיבית מאוקטובר ‪ ,2010‬כפי שפורסם‬
‫ע"י משרד המשפטים‪ .‬חודש לפני כן‪ ,‬תוקן‬
‫החוק כך שבמקום "נכה נזקק" (שדרגת‬
‫נכותו עד ‪ )49%‬יבוא "נכה הזכאי לתגמול לפי‬
‫הכנסה" ובמקום "נכה נצרך" (שדרגת נכותו‬
‫‪ 50%‬ומעלה) יבוא "נכה הזכאי לתגמול מוגדל‬
‫לפי הכנסה"‪.‬‬
‫ניצולים שכבר מוכרים כזכאים לאותן‬
‫תוספות השלמת הכנסה (נזקק‪/‬נצרך) אמורים‬
‫לקבל אותן באופן אוטומטי‪ ,‬ללא צורך לעשות‬
‫פעולה כלשהי‪.‬‬
‫אולם ניצולים אשר מקבלים כיום קצבת‬
‫נכות רגילה‪ ,‬ללא השלמת הכנסה במסגרת‬
‫נזקק‪/‬נצרך‪ ,‬ואשר ההכנסה החודשית שלהם‬
‫הינה לאותן תקרות חדשות (חשוב לציין כי רק‬
‫הכנסת הניצול מקבל הקצבה נלקחת בחשבון‬
‫ולא הכנסת בן‪/‬ת זוגו)‪ ,‬לא יקבלו את אותה‬
‫השלמת הכנסה באופן אוטומטי‪ .‬לשם קבלתה‬
‫הם צריכים לפנות למשרד האוצר לבדיקת‬
‫זכאותם בעזרת הטופס שניתן להורידו מאתר‬
‫משרד האוצר‪.‬‬
‫כך גם לגבי ניצולים‪ ,‬אשר הוכרו בעבר‬
‫כנזקקים‪/‬נצרכים אבל הכרה זו נפסקה מכיוון‬
‫שהכנסתם גדלה ועברה את אותה התקרה‬
‫בעבר; לשם דוגמה ‪ -‬עקב הגדלת קצבאות‬
‫הנכות שלהם בעקבות יישום המלצות ועדת‬
‫דורנר לפני מספר שנים או עקב קצבה בגין‬
‫העבודה שעשו בגטאות‪ ,‬שאלפי ניצולי שואה‬
‫התחילו לקבל בשנים האחרונות מגרמניה‪.‬‬
‫ההעלאה הניכרת שנעשתה בעקבות התיקון‬
‫החדש לחוק באותן תקרות הכנסה עשויה‬
‫לאפשר לאותם ניצולים להיות זכאים שוב‬
‫לקבלת תגמול זה‪ ,‬ורצוי שיפנו למשרד האוצר‬
‫לבדיקת זכאותם‪.‬‬
‫חשוב לציין‪ ,‬כי ניצול שואה שיוכר כזכאי‬
‫לתוספת השלמה כנזקק‪/‬נצרך עשוי להיות‬
‫זכאי לא רק להשלמת הכנסה לפי אותן תקרות‬
‫חדשות אלא גם להטבות נוספות ‪ -‬כגון הנחה‬
‫בהוצאות חשמל והטבות מהחברה להשבה‬
‫(כגון תשלומים ישירים המסתכמים ב‪4,800-‬‬
‫ש"ח בשנה ופטור מלא על התרופות שבסל ‪-‬‬
‫לנזקקים בלבד)‪.‬‬
‫עוד יש לציין‪ ,‬שזכאות לתגמול לפי הכנסה‬
‫(נזקק‪/‬נצרך) עשויה לאפשר זכאות גם לקצבת‬
‫שאירים לאלמן‪/‬ה‪ ,‬שעשויה להינתן לכל‬
‫החיים ‪ -‬קצבה הנעשית לפי חישוב הכנסה‬
‫ושגם תקרות ההכנסה שלה עלו בתיקון החוק‬
‫החדש‪ ,‬כפי שפורסם באותו האתר של משרד‬
‫האוצר‪ .‬וזאת בניגוד לאלמן‪/‬ה של מי שלא‬
‫הוכר כנזקק‪/‬נצרך לפחות שלושה חודשים‬
‫לפני מותו‪ ,‬אשר יהיה זכאי לקצבת שאירים‬
‫לשלוש שנים בלבד‪.‬‬
‫מצב זה מדגיש את החשיבות שעשויה להיות‬
‫לבדיקת הזכאות של ניצולים המקבלים קצבת‬
‫נכות בלבד ממשרד האוצר‪ ,‬לאותו תגמול לפי‬
‫הכנסה שהם עשויים להיות זכאים לו לפי‬
‫תקרות ההכנסה החדשות‪.‬‬
‫אזהרה‪ :‬המידע נועד למטרות הגברת מודעות‬
‫לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ‬
‫ו‪/‬או חוות דעת משפטית ו‪/‬או תחליף להם ו‪/‬או‬
‫המלצה לנקיטת אמצעים ו‪/‬או הימנעות מהם‪.‬‬
‫המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות‬
‫המשפטיות‪ ,‬או הנסיבות האישיות השונות שהיו‬
‫רלבנטיות להחלטות אלו ואשר עלולות שלא‬
‫להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות‬
‫אחרים של רדיפות הנאצים‪ .‬משום כך‪ ,‬מומלץ‬
‫לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני‬
‫ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה‪.‬‬
‫המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקורא‬
‫וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות‬
‫המסתמך ועל דעתו בלבד‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫רשימת קריאה‬
‫הסוהר מבלוק ‪11‬‬
‫מיהו יעקב קוזלצ'יק? מה היו מעשיו בבלוק ‪ 11‬באושוויץ? למה ביקשו ממשלות פולין וצ'כוסלובקיה את‬
‫הסגרתו? מדוע לא הונחה מצבה על קברו? ומה הקשר בין סוהר יהודי באושוויץ לבין טייס חיל האוויר בחלוף‬
‫כמעט ‪ 70‬שנה? אלו השאלות המרכזיות בהן עוסק הספר‬
‫יעקב קוזלציק‬
‫‪40‬‬
‫תא"ל במילואים אמיר השכל‪ ,‬טייס חיל‬
‫האוויר הישראלי וחוקר שואה‪ ,‬התחקה‪ ,‬צעד‬
‫צעד‪ ,‬אחר סיפור חייו המדהים של יעקב‬
‫קוזלצ'יק‪ .‬בספר "הסוהר מבלוק ‪ "11‬הוא פורס‬
‫בפני הקורא‪ ,‬ביסודיות של בלש היסטורי‪,‬‬
‫דמות יוצאת דופן גם בהקשר הלא יאמן של‬
‫גורל יהודי אירופה במלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫במהלך התחקיר ‪ -‬בישראל‪ ,‬פולין וגרמניה ‪-‬‬
‫נחשף השכל לעוד ועוד הפתעות‪ .‬תוצאותיהן‬
‫הביאו אותו‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬להקים בבית‬
‫הקברות קריית שאול שבתל אביב מצבה על‬
‫קברו של האיש שמעולם לא הכיר‪.‬‬
‫מתוך התחקיר עולה כי נולד ב‪1902-‬‬
‫בקרינקי‪ ,‬עיירה קטנה בצפון‪-‬מזרח פולין‪ .‬כבר‬
‫בנעוריו זכה לכינוי "שמשון אייזן"‪ .‬זאת‪ ,‬בשל‬
‫מידות גופו וכוחותיו הפיסיים יוצאי הדופן‪.‬‬
‫ערב המלחמה חזר לפולין לאחר שהתגורר ‪11‬‬
‫שנים בקובה ובארה"ב‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬הגיע‬
‫לאושוויץ בינואר ‪ 1943‬ונשלח לבלוק ‪ .11‬היה‬
‫זה בלוק‪-‬בונקר סודי וממודר‪ ,‬אימת אסירי‬
‫המחנה‪ ,‬שהיה בפני עצמו המקום האיום‬
‫ביותר על פני האדמה‪ .‬בבונקר זה נכלאו גם‬
‫הנידונים לתלייה ולירי‪.‬‬
‫מהר מאוד הפך יעקב לסוהר הראשי של‬
‫הבלוק‪ .‬עדים טענו כי היה אסיר כל‪-‬יכול‪.‬‬
‫תפקידו דרש ממנו להיות גם תליין‪ .‬למרות‬
‫זאת‪ ,‬סיכן את חייו כדי לסייע‪ ,‬כמיטב יכולתו‪,‬‬
‫לאסירים שהושלכו לתאי הכליאה של הבונקר‪.‬‬
‫רבים רבים חבו ‪ -‬ועדיין חבים לו ‪ -‬את חייהם‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬היו מי שהעידו נגדו‪.‬‬
‫יעקב שרד את השואה‪ .‬ב‪ 1946-‬עלה לארץ‬
‫ישראל כמעפיל‪ .‬בארץ המשיך להופיע‬
‫ולהפגין את כוחו בפני הקהל‪ .‬אלא שהחיים‬
‫במדינת היהודים לא הטיבו עימו‪ .‬ממשלות‬
‫פולין וצ'כוסלובקיה ביקשו את הסגרתו‪.‬‬
‫נמצאו גם יהודים ופולנים שהעידו נגדו עדויות‬
‫מעורפלות למדי‪ .‬הוא נפטר בשנת ‪1953‬‬
‫משברון לב‪ .‬זה קרה על רקע הוויכוחים המרים‬
‫שהתנהלו אז בישראל בין אלה שקראו להעמיד‬
‫לדין כל מי ששימש "קאפו" במחנות‪ ,‬לבין‬
‫אותם שביקשו להבין את התופעה על הרקע‬
‫בו אירעה‪ .‬קוזלצ'יק היה רק בן ‪ 51‬במותו‪ .‬עד‬
‫שנת ‪ 2005‬לא הוקמה מצבה על קברו‪.‬‬
‫"לאחר שמונה שנות מחקר אני מוציא לאור‬
‫את ספרי‪ ,‬הוא סיפורו של יעקב קוזלצ'יק"‬
‫אומר השכל ומוסיף‪" :‬הסיפור מבחינתי‬
‫התחיל ביוני ‪ ,2004‬עם פרסום הודעתה של‬
‫נורית אשכנזי באתר המדריכים על חוברת‬
‫שמספרת את סיפורו של הגיבור מקרינקי‪.‬‬
‫מאז 'זרמו הרבה מים בירדן'‪ .‬גיליתי עדויות‬
‫רבות על מעשיו‪ ,‬פגשתי אנשים שהכירו אותו‬
‫ואת פועלו באושוויץ‪ ,‬הוקמה מצבה על קברו‪,‬‬
‫נמצא בנו‪ ,‬ובאוקטובר ‪ 2010‬ביקרתי בקרינקי‪,‬‬
‫העיירה שבה הוא נולד‪ ,‬ועוד‪ .‬הספר מגולל את‬
‫סיפור ההתחקות שלי אחר קורות חייו של‬
‫יעקב קוזלצ'יק (בפולין‪ ,‬קובה‪ ,‬ארה"ב‪ ,‬מחנה‬
‫אושוויץ‪ ,‬מחנה לייטמריץ וכאן בארץ ישראל)‬
‫ואת סיפור התקופה"‪.‬‬
‫השכל הוציא את הספר באופן פרטי‪ ,‬שלא‬
‫למטרות רווח‪ .‬השכל החליט שהחל ממכירת‬
‫הספר הראשון (שמחירו ‪ ,)₪ 60‬יועברו ‪15‬‬
‫שקלים כתרומה ל"קרן לרווחה לנפגעי השואה‬
‫בישראל"‪ .‬מרגע שיכוסו ההוצאות הישירות‬
‫בגין ההוצאה לאור (עריכה‪ ,‬גרפיקה והדפסה)‪,‬‬
‫תועבר כל התמורה‪ ,‬בניכוי הוצאות משלוח‪,‬‬
‫ל"קרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל"‪.‬‬
‫המעוניינים לרכוש את הספר מתבקשים‬
‫לפנות למחבר במייל‪[email protected] :‬‬
‫(כולל כתובת למשלוח) או לנייד‪054-6652548 :‬‬
‫רשימת קריאה‬
‫חדש על מדף הספרים‬
‫חורבן יהודי אירופה | ראול הילברג | עורכי המהדורה העברית‪ :‬דוד בנקיר ובלה גוטרמן | ‪₪ 298‬‬
‫ספר יסוד בחקר השואה המבהיר את התהליך שהוביל להשמדת יהודי אירופה‪ .‬שלושת הכרכים המרשימים‪ ,‬המבוססים‬
‫על תיעוד עשיר ומקיף‪ ,‬מביאים ניתוח מפורט ביותר של האופן שבו בוצעו הצעדים הבסיסיים ברצף ההרס בכל שטח‬
‫השליטה הגרמנית ‪ -‬הגדרה‪ ,‬נישול‪ ,‬ריכוז והשמדה‪.‬‬
‫"עם מותו של ראול הילברג אבד לנו אחד 'האבות המייסדים' בתחום חקר השואה ומחברו של הספר החשוב והמכונן‬
‫ביותר בתחום הזה‪ ...‬בהקדמה למהדורת ‪ 1961‬כתב הילברג כי 'השמדת יהודי אירופה טרם נקלטה כאירוע היסטורי'‪ .‬לא‬
‫היה איש שעשה לשינויו של מצב עניינים זה יותר מראול הילברג "‪[ .‬כריסטופר ר' בראונינג‪" ,‬ראול הילברג"‪ ,‬יד ושם – קובץ‬
‫מחקרים‪ ,‬ל"ה‪( 2:‬תשס"ח)]‬
‫"‪ ...‬כל אדם העוסק בחקר השואה מבין שאם היה מוענק פרס נובל בתחום‪ ,‬הילברג היה האדם הראוי ביותר לקבלו‪ .‬אילו‬
‫הן איכויותיו של האיש ועבודתו"‪[ .‬מיכאל ברנבאום‪ ,The Jewish Daily Forward ,‬גיליון ‪ 10‬באוגוסט ‪]2007‬‬
‫"הספר חולש על מערך עצום של מקורות‪ ,‬ובהם מקורות מארכיונים בגרמניה‪ ,‬בישראל ובארצות–הברית‪ .‬הספר מאורגן‬
‫להפליא‪ ,‬והמחקר יסודי ומוקפד‪ .‬כל המידע מלווה בהערות שוליים‪ ,‬והוא בהיר וקריא"‪[ .‬דוד ויימן‪11 ,New York Times ,‬‬
‫באוגוסט ‪]1985‬‬
‫יד ושם – קובץ מחקרים‪ ,‬מ‪ | 1:‬עורך‪ :‬דוד זילברקלנג‪ .₪ 60 | ‬‬
‫הכרך הזה מוקדש לזכרו של ליאון וולוביץ'‪ ,‬חוקר חשוב וחבר מערכת‪ ,‬ונפתח במאמר לזכרו מאת רפאל ואגו‪ .‬שישה‬
‫מאמרי המחקר בכרך מוקדשים לבדיקת היבטים שונים של השואה בהקשרה האירופי‪ .‬המאמרים הכלולים בכרך הזה‪:‬‬
‫רחל פלדהי ברנר על יומנה של מצילה פולנייה ליברלית; יאן גרבובסקי על יחסה של החברה הכפרית בפולין ליהודים‬
‫שניסו למצוא מחבוא בכפרים; יואנה טוקרסקה בקיר על מחתרת ארמיה לודובה הפולנית ויחסה ליהודים; לסלו קרשאי‬
‫על מדיניותו של ממשלו של פֶר ֶנץ סַל ַשי כלפי היהודים; רונית פישר על משטרו של יון אנטונסקו והחברה הרומנית‬
‫ויחסם כלפי היהודים; סוזנה אורבן על תפיסת המשטר הנאצי את צעדות המוות כפי שהיא משתקפת בתיעוד של שירות‬
‫האיתור הבין–לאומי בבּ ַד ארֹולס ֶן‪ .‬מאמרי ביקורת מאת עֹמר ברטוב‪ ,‬שטפן ל ֶנשטט‪ ,‬תיאודור וי ִקס ודימיטרי שומסקי‬
‫משלימים את הכרך‪.‬‬
‫הרוח‬
‫החיה‬
‫פרטיזנית בגדוד האחים ביילסקי‬
‫הרוח החיה‪ :‬פרטיזנית בגדוד האחים ביילסקי | חיה ביילסקי‪ ₪ 66 | ‬‬
‫הספר מגולל את קורותיה של חיה ביילסקי‪ ,‬אשתו של עשהאל ביילסקי‪ ,‬אשר נטלה חלק מרכזי באחת הפרשות‬
‫החשובות שהתרחשו בזמן השואה ‪ -‬הקמת המחנה היהודי ביער‪ ,‬הלחימה כנגד הגרמנים ועוזריהם ומבצע הצלתם של‬
‫יותר מאלף ומאתיים יהודים ביערות מערב בילורוסיה‪ .‬חיה‪ ,‬צעירה משכילה‪ ,‬פעלתנית ונחושה‪ ,‬הגיעה למחנה ביילסקי‬
‫בלוויית בני משפחתה‪ ,‬והנסיבות הפכוה לפרטיזנית לוחמת‪ .‬לאחר השחרור גויס עשהאל לצבא האדום ונהרג חודשיים‬
‫לפני הולדת בתם‪.‬‬
‫חיה ביילסקי‬
‫נופי זיכרון | וינה‪ ,‬טרזינשטט‪ ,‬אושוויץ‪ ,‬כריסטיאנשטט‪ ,‬גרמניה‪ ,‬ניו יורק | רות קלוגר‬
‫רות קלוגר אינה מאמינה שאפשר לשחזר את אירועי השואה‪ ,‬כי לעולם יהיו חסרים שם "הריח‪ ,‬והפחד העולה מגופיהם‬
‫של בני אדם‪ ,‬התוקפנות המרוכזת‪ ,‬הרוח המתכווצת ונחלשת"‪ .‬ולכן ספרה אינו כרוניקה של אירועים‪ ,‬דווקא אלא‬
‫אנטומיה של זיכרון‪ .‬התחנות נמצאות כאן‪ :‬ילדו ּת ונערו ּת בווינה‪ ,‬הגירוש לטרזינ ֶשטט‪ ,‬השילוח לאושוויץ והחיים במחנה‬
‫המשפחות‪ ,‬המעבר למחנה העבודה בכריסטיאנשטט‪ ,‬הבריחה מצעדת המוות והחיים בגרמניה‪ .‬רות ואמ ּה שרדו והיגרו‬
‫לארצות הברית‪ ,‬שבה נעשתה רות פרופסור לספרות גרמנית וסופרת‪ .‬אביה ואחיה למחצה נספו‪ .‬רות קלוגר היא כלת פרס‬
‫היינריך היינה (‪ )1997‬והפרס הספרותי היוקרתי על שם תומס מאן (‪.)1999‬‬
‫הוצאת יד ושם‬
‫‪41‬‬
‫רשימת הארגונים‬
‫רשימת ארגונים החברים במרכז הארגונים‬
‫שם הארגון‬
‫כתובת‬
‫שם הנציג או יו"ר ( *)‬
‫טלפון‬
‫פקס‬
‫א‪.‬י‪.‬ל‪.‬ה‪ - .‬ישראל‬
‫ניצולי שואה הולנדים‬
‫‪09-7469606‬‬
‫‪09-7469606‬‬
‫ת‪.‬ד‪,715 .‬‬
‫רעננה ‪43104‬‬
‫אחוד עולי בולגריה‬
‫‪03 - 6833738‬‬
‫‪03-6810024‬‬
‫שד' ירושלים ‪ 63‬יפו‬
‫איגוד יוצאי וילנה והסביבה‬
‫‪03-5616706‬‬
‫‪ 03-6438288‬ב'‬
‫ת‪.‬ד‪65220 .‬‬
‫ת"א ‪67016‬‬
‫איגוד יוצאי לטביה ואסטוניה‬
‫‪03-6093476‬‬
‫‪03-6951310‬‬
‫ת‪.‬ד ‪23574‬‬
‫ת"א ‪61234‬‬
‫‪03-6964812‬‬
‫‪03-6954821‬‬
‫איגוד יוצאי קהילות מרכז‬
‫קהילות אירופה (צנטרה)‬
‫‪02-6233225‬‬
‫‪02-6233226‬‬
‫רח' המלך ג'ורג' ‪58‬‬
‫ת‪.‬ד‪7440 .‬‬
‫ירושלים‬
‫"אלה"‪-‬מרכז לסיוע נפשי‬
‫חברתי ליוצאי הולנד‬
‫‪03-6910921‬‬
‫‪03-6951574‬‬
‫יגאל אלון ‪,157‬‬
‫חדר ‪,941‬‬
‫ת"א ‪67443‬‬
‫ארגון נכי רדיפות הנאצים‬
‫‪03-6296707‬‬
‫‪03-6298478‬‬
‫פינסקר ‪ 2‬קומה ב'‬
‫חדר ‪218‬‬
‫ת"א ‪63322‬‬
‫ת‪.‬ד‪4460 .‬‬
‫ת"א ‪61043‬‬
‫ארגון הפרטיזנים לוחמי‬
‫המחתרות והגטאות‬
‫‪03-5270231‬‬
‫‪03-5273564‬‬
‫טלפקס‬
‫‪03-5273564‬‬
‫ארלוזרוב ‪102‬‬
‫ת‪.‬ד‪16146 .‬‬
‫ת"א ‪62097‬‬
‫ברוך שוב‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬אברהם ביבר‬
‫ארגון וותיקי מלחמת עולם ‪2‬‬
‫יהודים בצבאות פולין‬
‫‪03-5614411‬‬
‫טלפקס‬
‫‪03-5613187‬‬
‫רח' הארבעה ‪8‬‬
‫ת‪.‬ד‪20288 .‬‬
‫ת"א ‪64739‬‬
‫רומן יגל‪-‬נשיא‬
‫מרטי הרשלר‪-‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ג'קי ארווסטי ‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫סמיביץ מיכאל‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬יעקב בראש‬
‫מיקי קנטור‬
‫‪[email protected]‬‬
‫איגוד יוצאי ליטא‬
‫‪42‬‬
‫שד' דוד המלך ‪1‬‬
‫תל אביב ‪64953‬‬
‫אלי וולק‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬זאב גולדשמיט‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מלמד יוסף‪-‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫פרופ' מאיר שוורץ‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬אורי קלרמן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫גדעון פייפר‪-‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אברהם כץ‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬אהרון מאורציו‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫רשימת הארגונים‬
‫שם הארגון‬
‫ארגון חיילים ופרטיזנים נכי‬
‫המלחמה בנאצים‬
‫טלפון‬
‫‪03-5614411/2‬‬
‫‪03-5625983‬‬
‫פקס‬
‫‪03-5613187‬‬
‫כתובת‬
‫רח' הארבעה ‪8‬‬
‫ת‪.‬ד‪20288 .‬‬
‫ת"א ‪64739‬‬
‫רח' פיכמן ‪8‬‬
‫דירה ‪ ,112‬ת"א ‪72096‬‬
‫ארגון יוצאי וורשה‬
‫שם הנציג או יו"ר ( *)‬
‫רומן יגל‪-‬נשיא‬
‫‪[email protected]‬‬
‫יו"ר‪ :‬הלינה אשכנזי‪ -‬אנגלהרד‬
‫‪bezeqint.net@halina1‬‬
‫ארגון יוצאי קהילות זגלמביה‬
‫‪03-5270919‬‬
‫טלפקס‪:‬‬
‫‪03-5270919‬‬
‫רח' ברזני ‪ 3/20‬ת"א‬
‫גרין אברהם‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬יצחק גרינגראס‬
‫ארגון יוצאי ז'ולקיב‬
‫ומוסטי וילקי‬
‫‪050-5231091‬‬
‫‪08-9407114‬‬
‫הרקפת ‪1‬‬
‫נס ציונה‬
‫יו"ר‪ :‬אורלי אלכסנדר‬
‫ארגון יוצאי לודז'‬
‫‪03-5241833‬‬
‫פקס‪03-5248137 :‬‬
‫רח' קפלן ‪ ,17‬ת"א‪,‬‬
‫חדר ‪607‬‬
‫ארגון יוצאי קרקוב בישראל‬
‫‪09-9579520‬‬
‫‪09-9579540‬‬
‫ת‪.‬ד ‪17209‬‬
‫תל‪-‬אביב ‪69051‬‬
‫ארגון עובדי כפייה תחת‬
‫שלטון הנאצים‬
‫‪03-6390070‬‬
‫‪03-5375598‬‬
‫ארגון מאוחד של יוצאי רומניה‬
‫(א‪.‬מ‪.‬י‪.‬ר)‬
‫‪03-6121533‬‬
‫‪03-7513352‬‬
‫רמת גן‬
‫רח' ביאליק ‪125‬‬
‫ארגון ניצולי מחנות ההשמדה‬
‫יוצאי יוון בישראל‬
‫‪03-6884928‬‬
‫‪03-6881930‬‬
‫רח' לוינסקי ‪68‬‬
‫ת"א ‪66855‬‬
‫ארגון ניצולי שואה חרדים‬
‫‪03-6183784‬‬
‫‪03-5795101‬‬
‫רח' נועם אלימלך ‪9‬‬
‫בני ברק (לידי שמואל)‬
‫ארגון ניצולים דתיים‪-‬אות ועד‬
‫‪02-6241724‬‬
‫‪02-6231810‬‬
‫ת‪.‬ד‪71197 .‬‬
‫י‪-‬ם ‪91711‬‬
‫רח' השרון ‪21‬‬
‫ת‪.‬ד‪36188 .‬‬
‫תל אביב ‪61361‬‬
‫צבי ברגמן‪-‬יו"ר‬
‫עו"ד אורי ויזנברג‪-‬יו"ר‬
‫דור ההמשך‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫לילי הבר‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬דוד רייזר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מרדכי הראלי ‪-‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מיכה חריש‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬יקי לב‬
‫‪[email protected]‬‬
‫משה העליון‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬משה מצא‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫הרב שמואל הלפרט‪-‬יו"ר‬
‫משה מושקוביץ‪ -‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬שמאי קינן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪43‬‬
‫רשימת הארגונים‬
‫שם הארגון‬
‫טלפון‬
‫פקס‬
‫‪03-6136097‬‬
‫‪03-6134971/2‬‬
‫‪03 6134969‬‬
‫ארגון עולמי של יהודי בוקובינה‬
‫‪03-5226619‬‬
‫‪03-5270965‬‬
‫‪03-5226619‬‬
‫ארגון עולמי של יוצאי ווהלין‬
‫‪03-5717621‬‬
‫‪03-7321605‬‬
‫ארגון נכים נפגעי הנאצים‬
‫כתובת‬
‫ז'בוטינסקי ‪138‬‬
‫רמת גן ‪52602‬‬
‫בניין בית דוד‬
‫קומה ג' חדר ‪315‬‬
‫שם הנציג או יו"ר ( *)‬
‫משה ניסנבאום‪-‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫יוחנן רון‪-‬יו"ר‬
‫רח' ארנון ‪12‬‬
‫תל אביב ‪63455‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫היכל יהדות ווהלין‬
‫כורזין ‪10‬‬
‫גבעתיים ‪53583.‬‬
‫אברהם ביבר‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬בריק בוריס‬
‫ארגון עזרה לניצולי שואה‬
‫‪04-8628210‬‬
‫‪04-8662057‬‬
‫רח' ירושלים ‪13‬‬
‫חיפה ‪33132‬‬
‫שוסטר מרים ‪ -‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬ברגר נפתלי‬
‫בית לוחמי הגטאות למורשת‬
‫השואה והמרד ע"ש יצחק‬
‫כצנלסון‬
‫‪04-9958020‬‬
‫‪04-9958021‬‬
‫‪04-9958007‬‬
‫ד‪.‬נ‪ .‬גליל מערבי ‪25220‬‬
‫אלי גונן‪-‬יו"ר‬
‫ד"ר ענת ליבנה‪-‬מנכ"ל‬
‫דור ההמשך של יוצאי מקדוניה‬
‫‪02-6523863‬‬
‫טלפקס‬
‫‪02-6523863‬‬
‫הברון הירש ‪7‬‬
‫קרית משה‬
‫י‪-‬ם ‪96148‬‬
‫אור ציון ישי‪-‬יו"ר‬
‫ס'‪-‬משה טסטה‬
‫דורות ההמשך‪-‬נושאי מורשת‬
‫השואה והגבורה (ע"ר)‬
‫‪02-6443822‬‬
‫טלפקס‬
‫‪02-6443822‬‬
‫ת‪.‬ד‪,22127 .‬‬
‫ת"א ‪61221‬‬
‫שמואל סורק‪-‬יו"ר‬
‫הארגון הארצי של אסירי‬
‫הנאצים לשעבר (ירושלים)‬
‫‪02-6255131‬‬
‫‪02-5660340‬‬
‫טלפקס‬
‫‪02-6255131‬‬
‫רח' שץ ‪5‬‬
‫י‪-‬ם ‪94267‬‬
‫מוטקה ויזל ‪-‬יו"ר‬
‫הארגון העולמי של יהודים‬
‫יוצאי לוב‬
‫‪03-5336268‬‬
‫‪ 03-5333456‬ע'‬
‫רח' משה הדדי (הגולן) ‪4‬‬
‫ת‪.‬ד‪286 .‬‬
‫אור יהודה‬
‫הארגון של אסירי הנאצים‬
‫לשעבר (ת"א)‬
‫‪03-5609296‬‬
‫‪03-9504464‬‬
‫ת‪.‬ד‪8425 .‬‬
‫ראשל"צ ‪75183‬‬
‫יעקב זילברשטיין ‪-‬יו"ר‬
‫הוועד המרכזי ליוצאי אוסטריה‬
‫בישראל‬
‫‪03-5235853‬‬
‫‪03-5243815‬‬
‫רח' לוי יצחק ‪6‬‬
‫ת‪.‬ד‪16457 .‬‬
‫ת"א ‪61164‬‬
‫גדעון אקהאוז‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬ליאו ליסטה‬
‫‪44‬‬
‫‪44‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מאיר כחלון ‪-‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫רשימת הארגונים‬
‫שם הארגון‬
‫העמותה להצבת יד לזכר‬
‫קורבנות לנדסברג‪-‬קאופרינג‪-‬‬
‫דכאו‬
‫טלפון‬
‫פקס‬
‫‪09-9584037‬‬
‫‪09-9580171‬‬
‫כתובת‬
‫שם הנציג או יו"ר ( *)‬
‫הזורע ‪69‬‬
‫כפר שמריהו‬
‫‪( 46910‬אורי)‬
‫חנוך אורי‪-‬ו"ר‬
‫סגן‪-‬אבא נאור‬
‫הפדרציה העולמית של‬
‫הקהילות הספרדיות‬
‫‪02-6523971‬‬
‫טלפקס‬
‫‪02-6523971‬‬
‫המשוררת רחל ‪10‬‬
‫י‪-‬ם ‪96348‬‬
‫משה טסטה‪-‬יו"ר‬
‫הקרן לרווחת לנפגעי השואה‬
‫בישראל‬
‫‪03-6090866‬‬
‫‪03-6968294‬‬
‫קפלן ‪17‬‬
‫ת‪.‬ד ‪7197‬‬
‫תל אביב‬
‫אליעזר שטרן‪-‬יו"ר‬
‫מנכ"ל‪ -‬רוני קלינסקי‬
‫התאחדות יוצאי צ'כוסלובקיה‬
‫בישראל‬
‫‪03-5172792‬‬
‫‪03-5162172‬‬
‫ביאליק ‪45‬‬
‫רמת גן ‪52461‬‬
‫התאחדות עולי הונגריה‬
‫‪03-6916115‬‬
‫‪03-6917121‬‬
‫‪03-6095937‬‬
‫אבן גבירול ‪76‬‬
‫קומה ‪1‬‬
‫תל אביב ‪64162‬‬
‫התאחדות עולי יוגוסלביה‬
‫לשעבר‬
‫‪050-3556841‬‬
‫‪050-3556842‬‬
‫‪077-5347434‬‬
‫רח' אלנבי ‪108‬‬
‫תד‪2705 .‬‬
‫ת"א ‪61026‬‬
‫התאחדות עולי רומניה בישראל‬
‫‪03-5466502‬‬
‫‪03-5468444‬‬
‫אלכסנדר ינאי ‪3‬‬
‫תל אביב ‪62382‬‬
‫"חזית הכבוד"‬
‫אלכסנדר‪:‬‬
‫‪054-5260036‬‬
‫אברהם‪:‬‬
‫‪054-7503449‬‬
‫‪02-6254649‬‬
‫עולי הגרדום ‪,221/4‬‬
‫ת‪.‬ד‪12223 .‬‬
‫י‪-‬ם ‪91120‬‬
‫"יד לעד בית" העדות למורשת‬
‫הציונות הדתית והשואה‬
‫‪08-8532332‬‬
‫‪08-8535687‬‬
‫ניר גלים ‪79245‬‬
‫עלומים‪-‬אגודה ישראלית של‬
‫ילדים שהוסתרו בצרפת בימי‬
‫השואה‬
‫‪02-5612207‬‬
‫‪02-5662021‬‬
‫עמק רפאים ‪,43‬‬
‫ת‪.‬ד‪728 .‬‬
‫י‪-‬ם ‪91072‬‬
‫עמותה לשימור ולטיפוח מורשת‬
‫יהדות רודוס‪-‬דור ההמשך‬
‫‪02-6417589‬‬
‫טלפקס‬
‫‪02-6417589‬‬
‫פנחס חברוני‬
‫‪118/54‬‬
‫ירושלים ‪96633‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫נתן שטיינר‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬אלפרד וייספלר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מאיר גל‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬יוסף בר יואל‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫משה בן‪-‬שחר ‪ -‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬מרים אביעזר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫זאב שוורץ‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬שלמה אברמוביץ'‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אלכסנדר ברמן‪-‬יו"ר‬
‫ס'‪-‬אברהם שרנפולסקי‬
‫‪[email protected]‬‬
‫יהודה פרנקל‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬אריאל בריח‬
‫‪[email protected]‬‬
‫שלמה בלזם ‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מריו סריאנו‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬עזרא טל‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪45‬‬
‫רשימת הארגונים‬
‫שם הארגון‬
‫עמותת "ילדות אבודה" ‪ -‬ילדים‬
‫שורדי שואה‬
‫טלפון‬
‫פקס‬
‫כתובת‬
‫ת‪.‬ד‪3528 .‬‬
‫רמת השרון ‪47134‬‬
‫שם הנציג או יו"ר ( *)‬
‫יו"ר‪ :‬יוחנן רון‬
‫סגן‪ :‬יחיאל פרנקל‬
‫מנכ"ל‪ :‬אשר בלומברגר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪054-2233354‬‬
‫‪03-5401035‬‬
‫עמותת "יש" ‪ -‬ילדים ויתומים‬
‫ניצולי שואה‬
‫‪08-9316971‬‬
‫‪08-9316972‬‬
‫ת‪.‬ד ‪1357‬‬
‫רחובות ‪76112‬‬
‫עמותת יוצאי בלגיה בישראל‬
‫(י‪.‬ב‪.‬י‪).‬‬
‫‪02-6222223‬‬
‫‪( 02-6223022‬לציין‬
‫עבור י‪.‬ב‪.‬י‪).‬‬
‫ת‪.‬ד‪2947 .‬‬
‫ירושלים ‪91028‬‬
‫זייפמן סלי‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬מירי אופן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫עמותת ניצולי היהודים ממחנה‬
‫הריכוז זקסנהאוזן בישראל‬
‫‪08-9442455‬‬
‫‪08-9392908‬‬
‫קיבוץ נען ‪76829‬‬
‫ת‪.‬ד‪11655 .‬‬
‫ת"א ‪611216‬‬
‫צור יעקב‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬אמי ארבל‬
‫‪[email protected]‬‬
‫עמותת ניצולי מחנות הריכוז‬
‫והגטאות בישראל (ע‪.‬ר‪).‬‬
‫‪04-8705367‬‬
‫טלפקס‬
‫‪04-8705367‬‬
‫ת‪.‬ד‪866 .‬‬
‫קרית מוצקין ‪26108‬‬
‫גיטה קויפמן‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬דוד טורבקין‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫עמותת רננה‬
‫‪03-6816431‬‬
‫‪03-6836457‬‬
‫רח' העליה ‪ 46‬א'‬
‫ת"א ‪66062‬‬
‫סמירטה גרוסמן‪-‬יו"ר‬
‫עמית‪-‬העמותה למורשת‬
‫יהדות טוניסיה‬
‫‪09-8622808‬‬
‫טלפקס‬
‫‪09-8622808‬‬
‫‪09-8332953‬‬
‫רח' מקדונלד ‪26‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 1738 .‬נתניה‬
‫שמעון הררי‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬אנדריי הטל‬
‫‪[email protected]‬‬
‫עמך‬
‫‪02-6250634‬‬
‫‪03-5665701‬‬
‫‪02-6250669‬‬
‫‪09-7666031‬‬
‫הלל ‪,23‬‬
‫ירושלים ‪94581‬‬
‫אריה ברנע‪-‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דן ולדמן‪-‬מנכ"ל‬
‫פלטפורם ישראל (ע"ר)‬
‫יוצאי הולנד‬
‫‪03-6240919‬‬
‫‪03-5617586‬‬
‫‪03-5613068‬‬
‫שד' יהודית ‪10‬‬
‫תד‪57271 .‬‬
‫ת"א ‪61572‬‬
‫ברוך ברטל‪-‬יו"ר‬
‫גזבר‪-‬ז'אק ריכטר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין ‪04-6369515‬‬
‫‪04-6369793‬‬
‫גבעת חיים איחוד‬
‫ד‪.‬נ‪ .‬עמק חפר ‪38935‬‬
‫אלי לונטל‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪03-6421662‬‬
‫‪03-5372865‬‬
‫הקוממיות ‪38‬‬
‫ת"א ‪69011‬‬
‫יונה לקס‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬אפרים ריכנברג‬
‫‪[email protected]‬‬
‫תאומי מנגלה'‬
‫‪46‬‬
‫צבי מיתר‪-‬יו"ר‬
‫סגן‪-‬יוסי לוי‬
‫‪[email protected]‬‬
‫רשימת הארגונים‬
‫ארגונים וגופים שפועלים למען ניצולי שואה‬
‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬
‫ארגון הגג של ניצולי השואה בישראל‪ .‬פועל למען מתן ייצוג הולם‬
‫והענקת סיוע לכל ניצולי השואה‪ ,‬וכן השגת פיצוי‪ ,‬לרבות קצבאות‬
‫חודשיות לנרדפים יהודים שלא פוצו עד כה‪ .‬בנוסף עוסק בהנצחת‬
‫זיכרון השואה ולקחיה‪.‬‬
‫תל אביב‪ :‬רח' המסגר ‪55‬‬
‫טל‪03-6243343 :‬‬
‫פקס‪03-5623884 :‬‬
‫מייל‪[email protected] :‬‬
‫ירושלים‪:‬‬
‫טלפון‪02-6231737 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.holocaust-s.org :‬‬
‫‬
‫הקרן לרווחה לניצולי השואה‬
‫מסייעת לניצולי השואה שניצלו מן התופת הנוראית אך לא הצליחו‬
‫להשתקם‪ .‬מדובר בניצולים המתקשים לנהל אורח חיים תקין‬
‫בכוחות עצמם‪ .‬לחלקם אין האמצעים הדרושים לרכישת מוצרים‬
‫בסיסים החיוניים למחייתם‪ .‬‬
‫תל אביב‪ :‬רחוב קפלן ‪ 64734 ,17‬ת‪.‬ד‪ 7197 .‬טלפון‪03-6090866 :‬‬
‫פקס‪03-6968294 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.k-shoa.org :‬‬
‫עמך‬
‫המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי שואה והדור‬
‫השני‪ ,‬מתמודד באופן ייחודי עם צרכים נפשיים וחברתיים של ניצולי‬
‫השואה ובני משפחותיהם באמצעות רשת מרכזים הפזורים בכל‬
‫רחבי הארץ‪.‬‬
‫ירושלים‪ :‬רח' הלל ‪ ,23‬ירושלים ‪ ,94581‬ת‪.‬ד‪ ,2930 .‬ירושלים ‪91029‬‬
‫טלפון‪ 02-6250745 :‬פקס‪02-6250669 :‬‬
‫תל אביב‪ :‬רח' מזא"ה ‪ ,58‬תל‪-‬אביב ‪ 65789‬טלפון‪03-5665701-4 :‬‬
‫פקס‪03-5660817 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.amcha.org :‬‬
‫הרשות לזכויות ניצולי השואה ‪ -‬משרד האוצר‬
‫ממונה על ביצוע חוק נכי רדיפות הנאצים וחוק נכי המלחמה‬
‫בנאצים‪ ,‬ועל מתן מענקים והלוואות לכלל הזכאים בתנאים שונים‪.‬‬
‫תל אביב‪ :‬רח' יצחק שדה ‪ ,17‬ת‪.‬ד‪ ,57380 .‬מיקוד ‪.61572‬‬
‫טלפון‪ 03-5682651 :‬מענה בעברית‬
‫‪ 03-5682675‬פקס‪03-5682621 03-5682691 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪ozar.mof.gov.il/lishka :‬‬
‫ועידת התביעות‬
‫מנהלת משא ומתן לקבלת תשלומים מגרמניה‪ ,‬מאוסטריה‪,‬‬
‫ממשלות נוספות וממספר תעשיות והשיגה רכוש יהודי שלא נתבע‬
‫מגרמניה‪ ‬תוך מימון‪ ‬תוכניות לשם עזרה לקורבנות השואה הנזקקים‪.‬‬
‫מפעילה קרן הסיוע הפועלת במסגרת ועידת התביעות ‪ -‬מאפשרת‬
‫פיצוי ליהודים נזקקים שסבלו מנזק בריאותי ניכר כתוצאה מרדיפות‬
‫הנאצים‪ ,‬שהם נזקקים ולא הגישו בקשה לפיצוי בגין סבלם‪ ,‬במסגרת‬
‫חוק הפיצוי הגרמני‪.‬‬
‫תל אביב‪ :‬רחוב הארבעה ‪ ,8‬ת‪.‬ד‪ ,29254 .‬מיקוד‪65251‬‬
‫טל‪ ,03-5194400 :‬פקס‪03-6241056 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.claimscon.org :‬‬
‫הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל‪:‬‬
‫הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל שייכת למשרד האוצר של‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬ומספקת שירותים לרשויות הפיצויים של מדינת‬
‫גרמניה ולמוסדות הגרמניים לביטוח סוציאלי‪ .‬השירותים קשורים‬
‫בתביעות לפיצויים אישיים או לביטוח סוציאלי‪ ,‬וניתנים לפי פניה‬
‫ישירה של רשויות גרמניה‪ ,‬לפי בקשת הזכאים מישראל‪.‬‬
‫תל‪-‬אביב‪ :‬מגדל שלום‪ ,‬רחוב אחד העם ‪ ,9‬ת‪.‬ד‪29064 .‬‬
‫מיקוד‪ ,61290 :‬טל'‪ 03-6234100 :‬פקס‪03-6234111 :‬‬
‫הלשכה פועלת בימים א'‪-‬ה'‪ ,‬בין השעות ‪ 8:00‬ל‪.12:00-‬‬
‫מרכז המידע והשירות למיצוי זכויות הניצולים‪:‬‬
‫מרכז מידע מרכזי מופעל ע"י ממשלת ישראל בשיתוף אירגוני הסיוע‬
‫לניצולי השואה‪.‬‬
‫‪ ‬פנייה בטלפון ‪*9444‬‬
‫‪ ‬פנייה באמצעות פקס שמספרו ‪03-6442572‬‬
‫החברה להשבת רכוש נספי השואה‬
‫החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה‪ ,‬המצויים בישראל‪,‬‬
‫לגביהם יש יסוד סביר להניח שבעליהם נספו בשואה‪ .‬החברה קוראת‬
‫ליורשי הנספים לשוב ולעיין ברשימה המעודכנת באתר האינטרנט‬
‫כדי לנסות לאתר רכוש השייך ליקיריהם‪ .‬אדם הטוען לזכאות בנכס‬
‫הנמצא בישראל אשר לגביו יש יסוד סביר להניח שהיה בבעלות‬
‫נספה שואה ‪ -‬והנכס אינו מופיע ברשימה‪ ,‬מתבקש להגיש לחברה‬
‫בקשה‪ ‬לאיתור הנכס‪ ‬באמצעות הטופס הנ"ל‪.‬‬
‫פרטים נוספים‪ ,‬מידע כללי‪ ,‬וסיוע במילוי טופס הבקשה ניתן לקבל‬
‫במוקד השרות הטלפוני‪03-5164117 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.hashava.org.il :‬‬
‫‪47‬‬
‫מרכז המידע והשירות למיצוי זכויות הניצולים‪:‬‬
‫מרכז מידע מרכזי מופעל ע"י ממשלת ישראל‬
‫בשיתוף אירגוני הסיוע לניצולי השואה‪.‬‬
‫ פנייה בטלפון ‪*8840‬‬
‫  פנייה באמצעות פקס שמספרו ‪03-6442572‬‬
‫  פנייה באמצעות דואר אלקטרוני‪[email protected] :‬‬