מזכר 42

‫יולי ‪ 2014‬תשע"ד גיליון ‪42‬‬
‫העיקר שלא נשכח‬
‫איך ללמד את השואה‪ ,‬מה צריך ללמוד ממנה ואיך לזכור‬
‫ולהנציח אותה ‪ -‬יותר מתשובה אחת‬
‫‪A‬‬
‫משולחנה של היו"ר‬
‫משולחנה של היו"ר‬
‫דבר המערכת‬
‫דבר‬
‫המערכת‬
‫מ זז ככ רר‬
‫מ‬
‫למה נוסעים לפולין‬
‫בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬
‫בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬
‫כתב עת לענייני שואה‪ ,‬תקומה‪ ,‬זכרון והנצחה‬
‫אפריל ‪ 2014‬תשע"ג | גיליון ‪| 41‬‬
‫כתב עת לענייני שואה‪ ,‬תקומה‪ ,‬זכרון והנצחה‬
‫אפריל ‪ 2014‬תשע"ג | גיליון ‪| 41‬‬
‫יוני ‪ 2014‬תשע"ד גיליון ‪42‬‬
‫שלאלפולין‬
‫נוסעים‬
‫למה‬
‫נשכח‬
‫העיקר‬
‫על השאלות‪ :‬איך ללמד את השואה‪ ,‬מה צריך ללמוד‬
‫ממנה ואיך לזכור ולהנציח אותה יש יותר מתשובה אחת‬
‫הכנס בנושא הוראת השואה‪ ,‬שהביא זה לצד זה מחנכים‪,‬‬
‫בחודשים שחלפו מאז יצא‬
‫אירוע ראשון מסוגו‬
‫החינוךהוא‬
‫שואה‪,‬‬
‫וניצולי‬
‫ראשי‬
‫הגיליון‬
‫לתת מענה‬
‫מערכת‬
‫מוסדותכי על‬
‫אנו סבורים‬
‫האחרון שלשל מזכרמסיבה זו‬
‫גיליון זה‬
‫בקפידה את תכניתו‬
‫בוחנים‬
‫בימיםוהןאלה‬
‫שארגנו‪.‬‬
‫אור על סדר‬
‫רואהרבים‬
‫"מזכר"דברים‬
‫עמדו‬
‫המועברים‬
‫ברמתאנוהמסרים‬
‫ברמת הכלים‬
‫למורים הן‬
‫החלטתוצוותים לגיבוש‬
‫ומקימים‬
‫החינוך‬
‫משרד‬
‫של‬
‫החדשה‬
‫לשואה‬
‫הזיכרון‬
‫יום‬
‫יומנו‪:‬‬
‫בצמוד לקיום כנס‬
‫לילדים‪ .‬אנו מברכים‪ ,‬לכן‪ ,‬את שר החינוך על‬
‫נוספות‪.‬‬
‫המלצות‬
‫האפיפיור‬
‫הוראתביקור‬
‫ולגבורה‪,‬‬
‫השואה‪,‬‬
‫על‬
‫לכלול את הנושא במערכת הלימודים בבתי הספר‬
‫בישראל‪,‬מארגן‬
‫אותו‬
‫היסודיים‪.‬בימים אלה חל שיפור ניכר בתנאי החיים של הניצולים‪:‬‬
‫מרכז השואה‪,‬‬
‫הוראת‬
‫ניצולי‬
‫של‬
‫הארגונים‬
‫שמרחיב את מעגל‬
‫לניצולי השואה‬
‫מאבקינו הנמשכים לשיפורובנושאמחד‪,‬‬
‫ההתקדמות שחלה‬
‫הסיועלדווח על‬
‫חוקשמחים‬
‫אחר‪ .‬אנו‬
‫חייהם של הניצולים ומיצוי השואה‪.‬‬
‫הניצוליםהשואה על‬
‫לתביעות ניצולי‬
‫הזכאיםמענה‬
‫בטיפול במתן‬
‫ומאידך‪ ,‬החוק שעבר‬
‫הולםבקרב‬
‫לסיוע‬
‫זכויותיהם‪.‬‬
‫והנחלתו‬
‫השואה‬
‫צפירת האזעקה שמפלחתזכרון‬
‫קיצבהלפני שנה‪,‬‬
‫המעניקלתפקיד‪,‬‬
‫מאז כניסתו‬
‫ולשכתו‪.‬‬
‫ידי שר האוצר‬
‫רטרואקטיבית ל–‪1997‬‬
‫הגרמני‬
‫בפרלמנט‬
‫את האוויר ביום הזיכרון‬
‫את שלקח‬
‫המשימות‬
‫לכולנוהיא‬
‫מזכירההבאים‬
‫לדורות‬
‫בגטאות‪.‬השר‬
‫בה מקצה‬
‫השלישית‬
‫זוהי הפעם‬
‫נוספים את שר האוצר‪,‬‬
‫סכומים לשבח‬
‫אמנם יש‬
‫הכפייה‬
‫לעובדי‬
‫עצמואת האסון‬
‫הנורא עלמכל‪,‬‬
‫אחתאפלים‪,‬‬
‫ימים‬
‫הארגונים‪.‬‬
‫מרכז‬
‫זכויותיהם‪.‬‬
‫למצות‬
‫יאירשלא‬
‫לטובת אלה‬
‫שיגיע לחלק מהניצולים‪ ,‬אך‬
‫את הנוסף‬
‫הסיוע‬
‫לפיד‪,‬זכועל‬
‫שפקד את עמנו ואין דומה לו בהיסטוריה‪.‬‬
‫במדינה כשלנו‪ ,‬שבה ביום השואה צפירת האזעקה‬
‫שלהנחות‬
‫למתן‬
‫נותרו שקל‬
‫עדייןמיליון‬
‫השר ‪30‬‬
‫ימות השנה‪,‬לאחרונה‬
‫ניצולי עובדי הכפייה‬
‫קבוצות‬
‫הפנההצער‬
‫למרבה‬
‫הכאב והזיכרון מלווים את שורדי השואה בכל‬
‫מפלחת את חלל האוויר ואזרחיה עומדים דום בכל רחבי‬
‫גורם‪.‬בעבר‪,‬‬
‫הממשלות‬
‫עמדת‬
‫לעומת‬
‫חד‬
‫ובמפנה‬
‫לתרופות;‬
‫אך ביום זה‪ ,‬גדוש הטקסים‪ ,‬הם חשים את הזדהות העם אשר לא קיבלו עד כה סיוע מכל‬
‫הארץ‪ ,‬כאשר כמעט כל אמצעי התקשורת מקדישים‬
‫סיוע ל–‪ 18,500‬ניצולים‬
‫נמשיךלאשר‬
‫לאחרונה‬
‫ומתחזקים‪.‬אף החליט‬
‫להיאבק‪.‬‬
‫למענם‬
‫לגבורתם‬
‫הערכתו‬
‫שעברועלואת‬
‫כולו עם‬
‫הניצולים‪,‬‬
‫ולעדויות‬
‫השואה‬
‫הסבללסרטים‬
‫שידוריהם‬
‫את‬
‫ועד‬
‫ובגטאות‬
‫במחנות‬
‫ושהו‬
‫‪1953‬‬
‫אחרי‬
‫ארצה‬
‫שהגיעו‬
‫כארגון המאגד בתוכו ניצולי שואה מכל התפוצות‪,‬‬
‫האלימות הקודש‪,‬‬
‫פרנציסקוס בארץ‬
‫ה"עממי"‬
‫האפיפיור‬
‫ביקור‬
‫ילדינו נחשפים מגיל צעיר לסיפורי הזוועות‪,‬‬
‫היום קופחו‪.‬‬
‫מאירופה עד צפון אפריקה‪ ,‬אלה שסבלו תחת הכיבוש‬
‫שבועות מעטים לאחר מכן‪ ,‬הוסיף מימד חשוב להתמודדות‬
‫והמוות‪.‬‬
‫שר האוצר מגלה רגישות והבנה אמיתיים לגורלם‬
‫התופעות המחפירות‬
‫הנאצי‪ ,‬אנו דוחים בשאת נפש את‬
‫העולם הנוצרי עם השואה של עמנו‪.‬‬
‫ולמצבם של שרידי השואה ופועל לתיקון עוולות העבר‪,‬‬
‫שומעיםאת ראשו של "תג מחיר"‪ .‬הפגיעה בזר‪ ,‬במי שאינו כמוך‪ ,‬במיעוטים‬
‫מרים שוב‬
‫הקיצוני‬
‫בלתיהימין‬
‫כאשר‬
‫אלה‪,‬‬
‫בימים‬
‫שנה אנו‬
‫מבוקר‪ .‬מדי‬
‫מידע‬
‫סופגים‬
‫הם‬
‫מעל ומעבר ליחס שהפגינו שרי אוצר קודמים‪.‬‬
‫מתרבים‪ ,‬דברי שחיים בתוכנו‪ ,‬מנוגדת לערכי היהדות‪ .‬אנו עם למוד ניסיון‪,‬‬
‫האירועים‬
‫באירופה‪ ,‬כאשר‬
‫האנטישמייםהדרך בה‬
‫ואת לבטיהם על‬
‫המורים הנבוכים‬
‫את קולות‬
‫מבלי לפגוע‬
‫לילדים‬
‫ניתן‬
‫בנפשם מיליארד שחווה על בשרו את תוצאות הגזענות‪ .‬אנו קוראים למנהיגי‬
‫שעולם של‬
‫אירעתקיף‬
‫אשרמסר‬
‫ושםאתהם‬
‫להסבירביד‬
‫האפיפיור‬
‫מרכז הארגונים מבקש להביע בדרך זו‪ ,‬את מלוא‬
‫הרכה‪.‬‬
‫המדינה‪ ,‬לפוליטיקאים‪ ,‬לרבנים ולמחנכים להירתם למאבק‬
‫מאמינים אינם יכולים להתעלם ממנו‪ .‬זהו שלב נוסף‪ ,‬נדבך‬
‫הערכתו לפועלו‪.‬‬
‫נוסף ביחסינו עם הוותיקן שהכיר במדינת העם היהודי לפני חסר פשרות נגד הגזענות‪.‬‬
‫קולט אביטל‬
‫עשרים ושמונה שנים‪ ,‬אך הביע עכשיו אהדה והזדהות‪.‬‬
‫הלקח המרכזי של השואה שעברה עלינו‪ ,‬הלקח אותו אנו‬
‫הנצחת זיכרון השואה עובר כחוט השני בכל אלה ואך‬
‫טבעי הוא שמרכז הארגונים של ניצולי השואה עוסק רוצים להנחיל לדורות הבאים הוא קדושת ערך חיי האדם‬
‫רבות בימים אלה בבחינת המסרים והלקחים שיועברו ולמטרה זו נמשיך לפעול‪.‬‬
‫לדורות הבאים‪.‬‬
‫קולט אביטל‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫יקרים‪,‬‬
‫קוראיםיקרים‪,‬‬
‫קוראים‬
‫יקרים‪,‬רובו ככולו בנושא המסעות לפולין‪ .‬מאות אלפי תלמידים‪,‬‬
‫זה עוסק‬
‫גיליון‬
‫קוראים‬
‫למוקד‬
‫מאותהשנים‬
‫עם‬
‫שהפכו‬
‫אלה‪,‬‬
‫במסעות‬
‫השתתפו‬
‫וקצינים‬
‫חיילים‬
‫שלפעיב‬
‫בלב‬
‫העומדים‬
‫היבטים‬
‫ככולוכברעוסק‬
‫"מזכר"‪,‬‬
‫גיליוןזהזה‬
‫תלמידים‪,‬‬
‫אלפי‬
‫בשלושהלפולין‪.‬‬
‫המסעות‬
‫בנושא‬
‫שלרובו‬
‫עוסק‬
‫גיליון‬
‫דעות‬
‫חילוקי‬
‫של‬
‫למוקד‬
‫גם‬
‫אך‬
‫הישראלית‪,‬‬
‫בהוויה‬
‫וערכית‬
‫חינוכית‬
‫פעילות‬
‫למוקד של‬
‫השנים‬
‫שהפכו עם‬
‫זכויות‪,‬אלה‪,‬‬
‫הארגונים‪.‬במסעות‬
‫השתתפו כבר‬
‫וקצינים‬
‫לעניין‬
‫הזיכרון‪.‬‬
‫ושימור‬
‫הנצחה‬
‫מרכז‬
‫חיילים של‬
‫לותו‬
‫ונחיצותם‪.‬‬
‫המסעות‬
‫לאופי‬
‫באשר‬
‫האחרוןדעות‬
‫של חילוקי‬
‫מיצוי למוקד‬
‫הישראלית‪ ,‬אך גם‬
‫לצדבהוויה‬
‫וערכית‬
‫חינוכית‬
‫פעילות‬
‫שנערך‬
‫הזכויות‬
‫הדיווח על כנס‬
‫תמצאו‪,‬‬
‫הזכויות‬
‫המסעות ונחיצותם‪.‬‬
‫באשר‬
‫מפורטת של החוק החדש שעבר בחודש יוני‬
‫לאופי סקירה‬
‫בת"א‪ ,‬גם‬
‫שהיו‬
‫אנשים‬
‫מחנכים‪,‬‬
‫חוקרים‪,‬‬
‫של‬
‫רחב‬
‫דעות‬
‫מגוון‬
‫זה‬
‫בגיליון‬
‫להביא‬
‫ניסינו‬
‫בכנסת‪ ,‬חוק המרחיב את מעגל הניצולים הזכאי לתמיכה כמו גם‬
‫חיוב‬
‫כצפוי‪,‬‬
‫חוקרים‪ ,‬חלק‪.‬‬
‫שלשנטלו בו‬
‫וכאלה‬
‫בפרויקט‬
‫לצדשהיו‬
‫אנשים‬
‫מחנכים‪,‬‬
‫דרכו רחב‬
‫בתחילתדעות‬
‫מגוון‬
‫עודזה‬
‫בגיליון‬
‫מעורביםלהביא‬
‫ניסינו‬
‫נוספות‪.‬‬
‫והטבות‬
‫הקלות‬
‫הרהורים‬
‫המעלים‬
‫אחרים‬
‫לפולין‪ ,‬יש‬
‫זכראת‬
‫לקיים‬
‫משמעי בצורך‬
‫חד‬
‫חיוב‬
‫ללמודלצד‬
‫כצפוי‪,‬‬
‫חלק‪.‬‬
‫שנטלו בו‬
‫המסעותוכאלה‬
‫דרכו‬
‫בתחילת‬
‫לשימורעוד‬
‫בפרויקט‬
‫מעורבים‬
‫ממנה‪,‬‬
‫שעלינו‬
‫והלקחים‬
‫השואה‬
‫באשר‬
‫יש‬
‫כי‬
‫שגורסים‬
‫כאלה‬
‫ואף‬
‫במתכונתם‪,‬‬
‫לערוך‬
‫שיש‬
‫המתבקשים‬
‫לשינויים‬
‫באשר‬
‫הרהורים‬
‫המעלים‬
‫אחרים‬
‫יש‬
‫לפולין‪,‬‬
‫המסעות‬
‫את‬
‫לקיים‬
‫בצורך‬
‫משמעי‬
‫חד‬
‫תמצאו בגיליון זה לצד סקירה מקיפה של תוכנית לימודי השואה‬
‫אחרים‪.‬‬
‫החדשהגם‬
‫לאפשר‬
‫יש‬
‫דעותשגורסים‬
‫שלכאלה‬
‫רחבואף‬
‫במתכונתם‪,‬‬
‫שיש לערוך‬
‫המתבקשים‬
‫לשינויים‬
‫באשר‬
‫בנוגע כילתב‬
‫החינוך‪ ,‬מגוון‬
‫משרד‬
‫מסעותהכריז‬
‫עליה‬
‫אחרים‪.‬‬
‫מסעות‬
‫לאפשר גם‬
‫להחלטה להתחיל את לימודי השואה כבר בגן‬
‫ובעיקר‬
‫עצמה‬
‫כנית‬
‫ישראל‬
‫צעירי‬
‫של‬
‫הקשר‬
‫חיזוק‬
‫‬‫כולם‬
‫הכותבים‬
‫מדברי‬
‫עולה‬
‫ברור‬
‫אחד‬
‫דבר‬
‫הילדים‪ .‬חלק מהן הושמעו במהלך יום עיון שערך המרכז בנושא‬
‫מאורעות‬
‫בשל‬
‫חיזוקממנה‬
‫גדולים‬
‫חלקים‬
‫מדברי אובדן‬
‫התרבותית‬
‫ישראל‬
‫צעירי‬
‫של‬
‫הקשר‬
‫כולם ‪-‬‬
‫הכותבים‬
‫עולה‬
‫מורשתםברור‬
‫אחד‬
‫עםדבר‬
‫נכון‬
‫איך‬
‫בשאלה‬
‫עסק‬
‫העיון‬
‫יום‬
‫של‬
‫חלקוועםהאחר‬
‫לשואה‪.‬‬
‫החינוך‬
‫כך‬
‫בשלשיבטיח‪,‬‬
‫ועמוק‬
‫אמיתי‬
‫חלקיםצורך‬
‫הגולה‪ ,‬הוא‬
‫התרבותיתיהדות‬
‫מורשתםשעברו על‬
‫היסטוריים‬
‫מאורעות‬
‫ממנה‬
‫גדולים‬
‫אובדן‬
‫ועם‬
‫עם‬
‫וראוי לזכור את השואה ומה אפשר וצריך ללמוד ממנה‪ .‬שאלה זו‬
‫כך זהות‬
‫שיבטיח‪,‬של‬
‫לצד גיבושה‬
‫הומניסטית‪,‬‬
‫עולם‬
‫גיבושה‬
‫כולם‪ ,‬את‬
‫מקווים‬
‫ועמוק‬
‫צורך אמיתי‬
‫תפיסתהוא‬
‫שלהגולה‪,‬‬
‫יהדות‬
‫שעברו על‬
‫היסטוריים‬
‫נדונה גם בהיבט האישי וגם בהיבט הכללי‪.‬‬
‫לצדהעם‪.‬‬
‫בעברו של‬
‫עולםעמוק‬
‫הנטועים‬
‫שורשים‬
‫ישראלית‪-‬יהודית בעלת‬
‫גיבושה של זהות‬
‫הומניסטית‪,‬‬
‫תפיסת‬
‫גיבושה של‬
‫מקווים כולם‪ ,‬את‬
‫דיון זה מעביר אותנו לעניין השלישי בו עוסק הפעם מזכר ועיקרו‬
‫ישראלית‪-‬יהודית בעלת שורשים הנטועים עמוק בעברו של העם‪.‬‬
‫בדרכים השונות שמוצאים אנשים‪ ,‬בעיקר הצעירים שבהם‪ ,‬לציין‬
‫נדמה כי השינויים שעברה החברה הישראלית בבואה להנציח את השואה‬
‫ונגזב‬
‫מגוונות‬
‫הדרכים‬
‫בתהליך זכרה‪.‬‬
‫ולשמר את‬
‫הזיכרון‬
‫את יום‬
‫לפולין‬
‫המסעות‬
‫התפתחותם של‬
‫לשואהלא רק‬
‫ביטוי‬
‫השינוייםלידי‬
‫ומוראותיה‪ ,‬באים‬
‫השואה‬
‫להנציח את‬
‫הישראלית בבואה‬
‫החברה‬
‫שעברה‬
‫נדמה כי‬
‫שונות‬
‫אוכלוסיות‬
‫של‬
‫השונים‬
‫וזיהוירקהצרכים‬
‫מהשקפת‬
‫רות‬
‫המשתתפים‬
‫לתגובת‬
‫שמתפתחות‬
‫העולםגם‬
‫לידיאלא‬
‫אליהם‪,‬‬
‫ודרך‬
‫המסעות לפולין‬
‫באשרשל‬
‫התפתחותם‬
‫בציפיותבתהליך‬
‫ביטוי לא‬
‫ההכנהבאים‬
‫ומוראותיה‪,‬‬
‫קיומה‬
‫מעצם‬
‫הנובעות‬
‫המסקנות‬
‫אחת‬
‫הישראלית‪.‬‬
‫בציבוריות‬
‫בוגרים במדינה‪.‬‬
‫כאזרחים‬
‫שיפיקו‬
‫ולמסקנות‬
‫אליהם‪,‬מהם‬
‫ההכנהשילמדו‬
‫ודרך למה‬
‫בהם‬
‫המשתתפים‬
‫לתגובת‬
‫ויפנימו באשר‬
‫שמתפתחות‬
‫בציפיות‬
‫אלא גם‬
‫ויטשטש‬
‫השואה ילך‬
‫והיקפה היא‬
‫התופעה‬
‫של‬
‫בוגרים במדינה‪.‬‬
‫שזכרכאזרחים‬
‫החששויפנימו‬
‫ולמסקנותכישיפיקו‬
‫שילמדו מהם‬
‫בהם למה‬
‫מוצאים‬
‫מהנה‬
‫בחלוף השנים מתבדה‪ .‬מסתבר דווקא שיותר ויותר אנשיםקריאה‬
‫פרטיות‬
‫מהנה‬
‫צורך לעסוק בעניין זה‪ ,‬אך בוחרים לעשות זאת במסגרותקריאה‬
‫התואמות את טעמם האישי‪ ,‬ולאו דווקא במסגרות פורמליות‬
‫ממלכתיות‪.‬‬
‫יוצא לאור בתמיכת המשרד לאזרחים ותיקים‬
‫יוצא לאור בתמיכת המשרד לאזרחים ותיקים‬
‫מזכר‬
‫מ זה"מזכר"‪:‬כ ר‬
‫מייסד‬
‫בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬
‫בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬
‫כתב עת לענייני שואה‪ ,‬תקומה‪ ,‬זכרון והנצחה‬
‫גיל שואה‪ ,‬תקומה‪ ,‬זכרון והנצחה‬
‫לענייני‬
‫כתב עת צבי‬
‫ה"מזכר"‪:‬‬
‫מייסד המזכר‪:‬‬
‫מרכזגילהארגונים של ניצולי השואה‪,‬‬
‫מו"ל‪:‬‬
‫צבי‬
‫חוץ‬
‫וקשרי‬
‫הסברה‬
‫ועדת‬
‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה‪,‬‬
‫מו"ל‪:‬‬
‫המסגר ‪55‬‬
‫ת"אוקשרי חוץ‬
‫הסברה‬
‫ועדת‬
‫‪03-6243343‬‬
‫טל'‬
‫המסגר ‪ 55‬ת"א‬
‫‪03-6243343‬ת‪.‬ד ‪ ,57403‬ת"א ‪61573‬‬
‫מען למכתבים‪:‬‬
‫טל'‬
‫למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד ‪ ,57403‬ת"א ‪61573‬‬
‫מען‬
‫עמרי מריאן‬
‫עורך‪:‬‬
‫עמרי מריאן‬
‫טייטלבאום‪ ,‬לילי הבר‪,‬‬
‫ראול‬
‫עורך‪ :‬מערכת‪:‬‬
‫חברי‬
‫רות‬
‫אברהם‬
‫ולק‪,‬‬
‫אלי‬
‫ראול טייטלבאום‪ ,‬לילי הבר‪,‬‬
‫חברי מערכת‪:‬‬
‫אברהם רות‬
‫אלי‬
‫ולק‪,‬חיים‬
‫יעל מור‬
‫עיצוב ועריכה גראפית‪:‬‬
‫שיאחיים‬
‫אורלימור‬
‫יעל‬
‫קופי‪ ,‬סמדר מוניס‬
‫דפוס‬
‫קונספט‪:‬גראפית‪:‬‬
‫עיצוב ועריכה‬
‫פיינברג‬
‫קונספט‪:‬‬
‫עיצוב‬
‫אחורי‪ :‬באדיבות קרןאורלי פיינברג‬
‫גילרמן‪-‬הראל‬
‫תמונת שער‬
‫תמונת שער אחורי‪ :‬באדיבות קרן גילרמן‪-‬הראל‬
‫תוכן‬
‫תוכן‬
‫תוכן‬
‫העניינים‬
‫העניינים‬
‫העניינים‬
‫ראיון עם השר יאיר לפיד ‬
‫חדשות ואקטואליה‬
‫‬
‫ואקטואליה‬
‫חדשות‬
‫חדשות ואקטואליה‬
‫על החינוך לשואה‪:‬‬
‫המסע לפולין‪:‬‬
‫עיון‪:‬לפולין‪:‬‬
‫המסע‬
‫הוראת השואה – מה הלאה?‬
‫יום‬
‫"בתרמיל הזכרונות על כתפיי‪,‬‬
‫ובמקל תקווה בידיי‪,‬‬
‫יודע אני מהיכן אני בא!‬
‫"בתרמיל הזכרונות על כתפיי‪,‬‬
‫ומתוך תקווה וחרדה‬
‫ובמקל תקווה בידיי‪,‬‬
‫אני מבקש לדעת‬
‫יודע אני מהיכן אני בא!‬
‫לאן אני הולך"‬
‫ומתוך תקווה‬
‫וחרדה צטניק(‬
‫)ק‪.‬‬
‫אני מבקש לדעת‬
‫לאן אני הולך"‬
‫)ק‪ .‬צטניק(‬
‫‪4‬‬
‫‪54‬‬
‫‪4‬‬
‫‬
‫בתוכנו‬
‫מתחיל‬
‫הזכרון‬
‫כבר בגן הילדים –‬
‫השואה‬
‫ללמוד על‬
‫הזכרון מתחיל בתוכנו‬
‫תוכנית משרד החינוך ‬
‫מה קורה לנוער בעקבות המסעות לפולין‬
‫בעקבות המסעות לפולין‬
‫קורה לנוער‬
‫והנצחה‪:‬‬
‫מהזיכרון‬
‫על‬
‫‪16‬‬
‫‪16‬‬
‫‪16‬‬
‫‪18‬‬
‫‪21‬‬
‫‪21‬‬
‫‪23‬‬
‫צורההתחיל‬
‫לתתהכול‬
‫איך‬
‫לזיכרון – תחרות כרזות ליום השואה‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫איך הכול התחיל‬
‫‪24‬‬
‫יוזמות אלטרנטביות להנצחת השואה ‬
‫‪24‬‬
‫כן לנסוע לפולין‬
‫‪28‬‬
‫העתיד ‬
‫בשם‬
‫‪24‬‬
‫לפולין‬
‫לנסוע‬
‫כן‬
‫התקומה ‬
‫מחוזות באריאל‬
‫זיכרון פרטי‬
‫בית‬
‫מסע אל‬
‫מסע אל מחוזות התקומה‬
‫שלוש תערוכות‪:‬‬
‫קריאה למסע אחר‬
‫אחרהוורמאכט ‬
‫למסעחיילי‬
‫צילומים של‬
‫קריאה‬
‫ספורט יהודיות בקרקוב ‬
‫אגודותבמדים"‬
‫"עדים‬
‫"עדים במדים"‬
‫הדיפלומטים מדרום אמריקה שהצילו יהודים ‬
‫נסענו כדי ללמוד‬
‫ללמודבדרום קוריאה ‬
‫השואה‬
‫מוזיאוןכדי‬
‫נסענו‬
‫החייםקהילה‪:‬‬
‫סיפורה של‬
‫מהות‬
‫שנההחיים‬
‫מהות‬
‫לרכבת יתומי טרנסניסטריה ‬
‫‪70‬‬
‫הקדושים‬
‫יער‬
‫הקדושיםוקהילת מונסטיר ‬
‫ליאון קמחי‬
‫יער‬
‫סקירת התוכנית החדש לסיוע לניצולים ‬
‫זכויות‬
‫זכויותזכויות ‬
‫מדור‬
‫מדף הספרים‬
‫על מדף‬
‫הספרים ‬
‫חדש על‬
‫חדש‬
‫חדש על מדף הספרים‬
‫‪29‬‬
‫‪25‬‬
‫‪25‬‬
‫‪28‬‬
‫‪30‬‬
‫‪28‬‬
‫‪31‬‬
‫‪28‬‬
‫‪28‬‬
‫‪32‬‬
‫‪32‬‬
‫‪36‬‬
‫‪32‬‬
‫‪35‬‬
‫‪35‬‬
‫‪37‬‬
‫‪36‬‬
‫‪38‬‬
‫‪36‬‬
‫‪39‬‬
‫‪40‬‬
‫‪40‬‬
‫‪41‬‬
‫‪42‬‬
‫‪42‬‬
‫‪42‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫בארץ ובעולם‬
‫לפיד‪" :‬אני רואה‬
‫בעזרה לניצולים‬
‫חובה קדושה"‬
‫הכנסת אישרה‪ :‬מיליארד שקל נוספים לניצולים‬
‫יו"ר מרכז הארגונים‪" :‬החוק אינו מכיר בעובדי הכפייה מרומניה שעבדו בגטאות פתוחים‪.‬‬
‫נמשיך להאבק עד שנצליח להביא את האוצר לעשות צדק גם עם קבוצה זו"‬
‫הודעתו של לפיד על העברת מיליארד שקל לניצולי‬
‫שואה הפכה להחלטת ממשלה ומיד לאחר מכן לחוק‬
‫שאושר בכנסת‪ .‬כבן לאב ניצול שואה הוא לא מוכן‬
‫לשמוע לא‪ .‬לא כשמדובר בעזרה לניצולים‬
‫"אבא שלי סיפר לנו את סיפור השואה שלו שוב ושוב"‪ .‬לפיד‬
‫אין חולק על כך ששר האוצר‪ ,‬יאיר לפיד‪,‬‬
‫עושה למען ניצולי השואה בישראל יותר‬
‫מכל שר אוצר אחר‪ .‬הדעת נותנת‪ ,‬כי ברקע‬
‫השקפת העולם שהביאה אותו להיות לא‬
‫רק רגיש לנושא אלה גם להחליט ולעשות‪,‬‬
‫היא הבית בו גדל‪ .‬יוסף (טומי) לפיד‪ ,‬אביו‬
‫של שר האוצר‪ ,‬נולד בנובי סאד שבסרביה‬
‫(אז חלק מממלכת יוגוסלביה)‪ .‬שגרת חיי‬
‫המשפחה נקטעה כשהיה יוסף לפיד האב‬
‫(שנקרא אז למפל)‪ ,‬כבן ‪ 12‬וחצי‪ ,‬כשנה לפני‬
‫תום מלחמת העולם השנייה‪ .‬בבוקר ה‪19-‬‬
‫במרץ ‪ ,1944‬ביום בו הצבא הגרמני נכנס‬
‫להונגריה‪ ,‬נלקח האב על ידי הנאצים‪ ,‬רגע‬
‫שלימים תיאר כ"זה הרגע שבשבילי אלוהים‬
‫מת"‏‪ .‬תחילה הועבר האב לבית מלון מקומי‬
‫בו רוכזו היהודים‪ ,‬משם למחנה ריכוז הונגרי‬
‫בבצ'קה טופולה ומשם לאושוויץ‪.‬‬
‫לקראת שלהי המלחמה הוצעד אביו‬
‫מאושוויץ למחנה מאוטהאוזן‪ ,‬שם נפטר‬
‫מהתקף לב שבועיים לפני תום המלחמה‪.‬‬
‫יוסף לפיד ואמו נלקחו לגטו בבודפשט‪,‬‬
‫ובעזרתו של ראול ולנברג הם שרדו את‬
‫התופת‪ .‬בחורף ‪ 1945‬לפיד ואימו ניצלו‬
‫ממוות בשנית‪ .‬בעת שהובלו על ידי‬
‫הנאצים בשיירה ברחובות בודפשט‪ ,‬מטוס‬
‫רוסי הנמיך טוס מעליהם‪ .‬במהלך הבהלה‬
‫שנוצרה הם נמלטו והתחבאו בבית שימוש‬
‫ציבורי קטן בצד הדרך‏‪ .‬מאוחר יותר שבו‬
‫לנובי סאד‪ ,‬שם גילו כי ביתם הוחרם‪ .‬הם‬
‫‪4‬‬
‫חיו בנובי סאד שנשלטה בידי הדיקטטור מה לדעתך תפקיד הדורות הצעירים‬
‫הקומוניסטי יוסיפ ברוז טיטו משך שלוש בהעברת המורשת?‬
‫וחצי שנים בטרם הותר להם לעזוב‪ .‬ב‪25-‬‬
‫בדצמבר ‪ 1948‬עלו לישראל על אונייה‬
‫רעועה‪.‬‬
‫עם רקע משפחתי שכזה ולאור הודעתו‬
‫כי יעביר לניצולים מיליארד שקל‪ ,‬הודעה‬
‫שהפכה להחלטת ממשלה‪ ,‬התפנה לפיד‬
‫לכמה דקות בסדר היום העמוס שלו בכדי‬
‫לענות לשאלות מערכת מזכר‪.‬‬
‫כיצד היתה השואה נוכחת בבית‬
‫בילדותך?‬
‫"אבא שלי סיפר לנו את סיפור השואה שלו‬
‫שוב ושוב‪ .‬הוא סיפר אותו בשתי צורות‪ .‬פעם‬
‫אחת כאזהרה קודרת על היחס ליהודים‬
‫והצורך בכך שתמיד תהיה לנו מדינה‪ ,‬פעם‬
‫שנייה‪ ,‬כסיפור מופלא של הצלה ותקווה‬
‫בעולם שיצא מדעתו"‪.‬‬
‫מה השתנה אצלך ביחס לשואה במהלך‬
‫שנות התבגרותך?‬
‫"אני מניח שעם השנים הבנתי את המורב‬
‫כבות של המסקנה הסותרת שאליה מובילה‬
‫השואה‪ :‬העובדה שמצד אחד היא תזכורת‬
‫לכך שעלינו לשרוד בכל מחיר ומצד שני‬
‫שעלינו להשאר אנשים מוסריים בכל מצב‬
‫ובכל תנאי‪ .‬המקום שבו שני העקרונות‬
‫האלה מתנגשים‪ ,‬הוא מבחנו של האדם"‪.‬‬
‫"הם צריכים להכיר ולדעת‪ .‬בניגוד לכל‬
‫הטענות הפוסטציוניות יש בעיניי חשיבות‬
‫גדולה במסעות לפולין‪ .‬כשבני הצטלם‬
‫במחנה הריכוז אושוויץ עטוף בדגל ישראל‬
‫עמדו דמעות בעיניי"‪.‬‬
‫מה תפקיד המדינה בהנחלת המורשת?‬
‫"המדינה צריכה לחנך ולהסביר את‬
‫השואה לא רק כסיפור אימה וחושך‪ ,‬אלא‬
‫גם כמבחן אנושי‪ .‬את פרימו לוי ואת ויקטור‬
‫פרנקל צריך ללמד בכל בית ספר"‪.‬‬
‫האם אתה מסכים להנחה שאחד‬
‫הלקחים שעלינו ללמוד מהשואה הוא‬
‫הצורך להלחם בגזענות באשר היא?‬
‫"המחקר הוכיח יותר מפעם אחת שהרוב‬
‫צחים עסקו בהשמדה מפני ששכנעו את‬
‫עצמם שהיהודים הם 'לא כמונו' ולפיכך לא‬
‫באמת בני אדם‪ .‬אנחנו לא צריכים לנסות‬
‫ללמד את ילדינו שכולם כמונו‪ ,‬אלא ללמד‬
‫שהעובדה שמישהו שונה מאתנו אינה‬
‫הופכת אותו לנטול זכויות"‪.‬‬
‫מדוע לדעתך הממשלה הנוכחית קשוו‬
‫בה יותר לצרכי הניצולים ואף עושה‬
‫יותר מממשלות העבר?‬
‫"איני יודע ואיני רוצה לבקר את ממשלות‬
‫העבר"‪.‬‬
‫תכנית משרד האוצר לסיוע לניצולי השואה‬
‫בסך של כמיליארד שקלים לשנה‪ ,‬אושרה על‬
‫ידי הכנסת בקריאה שנייה ושלישית‪ .‬תקציב‬
‫התכנית‪ ,‬שמטרתה לסייע לכ ‪ 200‬אלף ניצולי‬
‫שואה שחיים כיום בישראל‪ ,‬יתווסף לסכום‬
‫של ‪ 835‬מיליון השקלים שהקצה משרד‬
‫האוצר לטיפול בזכויות ניצולי שואה בחמש‬
‫השנים הקרובות‪.‬‬
‫הסעיף המרכזי בתכנית שהציגו שר האוצר‪,‬‬
‫יאיר לפיד‪ ,‬ושר הרווחה‪ ,‬מאיר כהן‪ ,‬הוא‬
‫השוואת התנאים ליוצאי מחנות ההשמדה‬
‫והגטאות אשר עלו ארצה אחרי שנת ‪1953‬‬
‫לתנאים של אלו שעלו לפני שנה זו‪ .‬עלותה‬
‫של השוואת התנאים נאמדת בסך של‬
‫כ‪ 277-‬מיליון שקלים והתקציב הנוסף צפוי‬
‫לשפר את תנאיהם של כ‪ 18-‬אלף ניצולי‬
‫שואה‪ .‬הקיצבה המקסימלית של אותם‬
‫ניצולים תגדל ל ‪ 5,400‬ש"ח‪ ,‬לעומת קיצבה‬
‫מקסימלית של ‪ 1,800‬ש"ח אשר לה הם‬
‫זכאים כיום‪ .‬סעיף נוסף בתכנית החדשה‬
‫כולל מתן מענק שנתי של כ‪ 3,600-‬שקלים‬
‫לניצולים שעלו ארצה אחרי שנת ‪1953‬‬
‫ושאינם יוצאי מחנות השמדה וגטאות‪ .‬עוד‬
‫קובעת התכנית כי ההנחה שמקבלים ניצולי‬
‫שואה בגין השתתפות עצמית ברכישת‬
‫תרופות אשר נכללות בסל הבריאות תהפוך‬
‫עבורם לפטור מלא‪.‬‬
‫עם אישורו של החוק‪ ,‬אמר לפיד‪" :‬לא‬
‫מדובר רק בתיקון חקיקה‪ ,‬אלא בתיקון‬
‫עוול‪ .‬שנים על גבי שנים של הזנחה‬
‫ובירוקרטיה‪ .‬זהו עוול בירוקרטי מתמשך‬
‫עימו התמודדו ניצולי השואה בכל יום‬
‫במשך עשרות שנים בהן לא היו בראש‬
‫סדר העדיפויות‪ .‬לא מדובר רק במיליארד‬
‫שקלים שיוקצו לטובת ניצולי השואה מדי‬
‫שנה‪ ,‬בנוסף לכמיליארד שקלים נוספים‬
‫אשר הוקצו לחמש השנים מאז שנת‬
‫‪ ,2013‬אלא בשינוי הגישה‪ ,‬בהפיכת המסע‬
‫הבירוקרטי המפרך עימו נאלצו להתמודד‬
‫עד היום ניצולי השואה לפשוט יותר על‬
‫מנת לקבל את מה שמגיע להם ולמצות את‬
‫זכויותיהם"‪.‬‬
‫לדברי קולט אביטל‪ ,‬יו"ר מרכז הארגונים‬
‫של ניצולי השואה‪" ,‬מדובר בחוק טוב‬
‫הבא לתקן עוולות שנעשו בעבר‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫הוא משאיר מחוצה לו‪ ,‬שוב‪ ,‬קבוצות של‬
‫ניצולים שלא קיבלו עד כה הכרה ולכן לא‬
‫קיבלו סיוע ממקור כלשהוא‪ .‬החוק יחול‬
‫אמנם על ניצולי שואה ששהו במחנות‬
‫ובגטאות‪ ,‬אך אינו מכיר בגטאות פתוחים‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬עובדי הכפיה מרומניה שגורשו‬
‫מהערים בהן גרו וחויבו לבצע עבודות פרך‬
‫'לטובת הכלל'‪ ,‬אינם מוכרים ולא יזכו לכל‬
‫סיוע‪.‬‬
‫"מדובר בקבוצה קטנה של קשישים קשיי‬
‫יום‪ ,‬חלקם נותרו נכים כתוצאה מהעינויים‬
‫אותם עברו ולכן התנגדות פקידי האוצר‬
‫תמוהה ומקוממת‪ .‬להערכת המשרד לאב‬
‫זרחים ותיקים‪ ,‬מדובר בתקציב שלא יעלה‬
‫על ‪ 20‬מיליון שקל לשנה וקשה להבין‬
‫מדוע לא נמצא עבורם פתרון במסגרת מיב‬
‫ליארד השקל שהקציב לכך שר האוצר‪.‬‬
‫אנו נמשיך להאבק עד שנצליח להביא את‬
‫האוצר לעשות צדק גם עם קבוצה זו" –‬
‫הוסיפה אביטל‪.‬‬
‫עקרי התוכנית‪:‬‬
‫• מתן קצבת נכות מהאוצר לניצולים‬
‫שעלו לאחר ה‪ 1.10.1953-‬ומקבלים‬
‫קצבת קרן סעיף ‪ 2‬של ועידת התביעות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫או קצבת יוצאי מחנות וגטאות ממשרד‬
‫האוצר‪.‬‬
‫מתן קצבת שארים לבן\ת זוג לכל‬
‫החיים למי שהיה אמור לקבל קיצבה‬
‫לשלוש שנים בלבד‪.‬‬
‫הגדלת הקיצבה המינימלית שמקבב‬
‫לים נכי רדיפות הנאצים ונכי המלב‬
‫חמה בנאצים‪.‬‬
‫הקטנת פרק הזמן המינימלי להגשת‬
‫בקשה להחמרת מצב רפואי והגדלת‬
‫פרק הזמן להגשת ערעור על ההחלטה‪.‬‬
‫מענק שנתי לנכים המקבלים תגמול‬
‫לפי הכנסה או תגמול מוגדל לפי‬
‫הכנסה (נזקק‪/‬נצרך)‪.‬‬
‫מענק שנתי לניצולים שאינם מקבלים‬
‫קיצבה חודשית בשל נרדפותם‪.‬‬
‫טיפול נפשי לניצולי שואה שאינם‬
‫מקבלים קיצבה חודשית‪.‬‬
‫תגבור שירותי הרווחה למען הניצולים‪.‬‬
‫אי הכרה בקצבת נכות מהאוצר‬
‫לצורך זכאות לגמלת סיעוד מהביטוח‬
‫הלאומי‪.‬‬
‫הרחבת הפטור על דמי השתתפות‬
‫עצמית ברכישת תרופות שבסל‬
‫הבריאות לכל ניצולי השואה בישראל‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫בארץ ובעולם‬
‫סקר מרכז הארגונים בקרב הניצולים‪ :‬מרביתם‬
‫אינם מרוצים ממצבם ומאמינים כי הממשלה‬
‫אינה דואגת מספיק לצרכיהם‬
‫למעלה משליש מהניצולים סבורים שממשלת ישראל לא דואגת מספיק לצרכיהם • כרבע מהם‬
‫מאמינים כי גם היום יכולה להתקיים שואה נוספת נגד העם היהודי • יותר ממחציתם סבורים כי אין‬
‫לציבור הרחב מספיק ידע אודות השואה‬
‫לקראת יום השואה ערך מכון‬
‫‪ ,Market Watch‬לפי הזמנת מרכז‬
‫הארגונים של ניצולי השואה‪ ,‬סקר בקרב‬
‫‪ 180‬מבין כ‪ 180,000-‬ניצולים החיים‬
‫כיום בישראל‪ .‬מהסקר עולה כי מרבית‬
‫הניצולים אינם מרוצים ממצבם הכלכלי‪,‬‬
‫הנפשי והבריאותי וכי רבים מהם מאמינים‬
‫כי ממשלת ישראל אינה דואגת מספיק‬
‫לצרכיהם‪.‬‬
‫מעל שליש (‪ )34.7%‬מהנשאלים טענו כי‬
‫ממשלת ישראל אינה עושה מספיק על מנת‬
‫לדאוג לרווחתם האישית וכי שר האוצר‪ ,‬יאיר‬
‫לפיד‪ ,‬אינו עומד בהבטחתו לדאוג לשלומם‬
‫(‪ .)33.3%‬כשליש מהם (‪ )33.3%‬מרגישים כי‬
‫אינם מקבלים מענה הולם לצרכיהם הכלכב‬
‫ליים (קיצבה‪ ,‬השתתפות בשירותי בריאות‪,‬‬
‫השתתפות בשירותים סיעודיים וכד') ואילו‬
‫כמחצית מהם (‪ )47.3%‬סבורים כי הם אינם‬
‫מקבלים מענה הולם לצרכיהם הנפשיים‬
‫(סיוע בטיפול פסיכולוגי‪ ,‬השתייכות לאב‬
‫רגון תומך‪ ,‬הזמנה לקחת חלק באירועים‬
‫ממלכתיים בנושא השואה וכד')‪.‬‬
‫‪ 41%%‬מהנשאלים הגדירו את מצבם ה�ב‬
‫ריאותי לא טוב ואילו ‪ 26%‬הגדירו את מצבם‬
‫הנפשי לא טוב‪ .‬מבין רשימת הצרכים שנבב‬
‫דקו‪ ,‬נמצא כי הצורך החברתי – כגון יכולת‬
‫להשתתף בפעילויות מחוץ לבית או ביקוב‬
‫רים חברתיים‪ ,‬הוא הצורך שחסר לניצולים‬
‫במידה הרבה ביותר‪ .‬כשליש מהם ציינו כי‬
‫הוא די חסר להם או חסר להם מאד‪.‬‬
‫ממצאים מדאיגים אחרים שעלו מהסקר‬
‫מדברים על חוסר בדברים בסיסיים‪3.3% :‬‬
‫ציינו שחסרים להם צרכים קיומיים (כגון‬
‫אוכל וביגוד) וכ‪ 15%-‬ציינו שהם סובלים‬
‫ממחסור בעזרה הקשורה לצרכיהם הבב‬
‫‪6‬‬
‫לא מקבלים מענה הולם לצרכים הנפשיים‬
‫ריאותיים (תרופות וטיפול רפואי)‪24.7% .‬‬
‫מהנשאלים ציינו כי חסרה להם עזרה סיב‬
‫עודית‪ ,‬הכוללת סיוע בפעולות יום יומיות‬
‫פשוטות ובסיסיות‪.‬‬
‫לגבי סוגיית מורשת והנצחת השואה‬
‫הניצולים אינם אופטימיים‪ .‬יותר ממחצית‬
‫(‪ )52%‬מהנשאלים סבורים כי סה"כ הידע‬
‫הקיים כיום בקרב הציבור הרחב לגבי‬
‫אירועי השואה אינו מספק‪ .‬למעלה משליש‬
‫(‪ )34.7%‬סבורים כי הדור הצעיר אינו נחשף‬
‫מספיק בבתי הספר לסיפורים ומאורעות‬
‫הקשורים בתקופת השואה‪ .‬בהקשר זה‪,‬‬
‫‪ 78.7%‬מהנשאלים ענו כי חשוב להם לספר‬
‫לעולם את סיפורם האישי ואת שארע להם‬
‫בתקופה השואה‪ .‬כרבע (‪ )23.3%‬מהניצולים‬
‫מאמינים כי גם כיום עלולה להתקיים שואה‬
‫נוספת נגד העם היהודי‪.‬‬
‫עם קבלת תוצאות הסקר אמרה יו"ר מרכז‬
‫הארגונים של ניצולי השואה‪ ,‬קולט אביטל‪:‬‬
‫"הסקר משקף מציאות עגומה בה חיים ניב‬
‫צולי שואה בישראל של שנות האלפיים‪.‬‬
‫הידיעה כי חלק נכבד מהניצולים סובל‬
‫מחוסר בצרכים בסיסיים הנדרשים לקיום‬
‫אורח חיים בכבוד (מזון‪ ,‬ביגוד‪ ,‬תרופות)‪,‬‬
‫אף אם מדובר בחלק קטן‪ ,‬מטריד מאד‪ .‬אין‬
‫ספק כי הכרזת שר האוצר על הקצאת סכום‬
‫נכבד עבור ניצולי השואה היא הכרזה מעוב‬
‫דדת ואנו מברכים על כך‪ .‬עם זאת‪ ,‬המבחן‬
‫יהיה בעת ביצוע התכנית‪ .‬בשלב זה גם התוב‬
‫כנית שפורסמה לפני כמעט חודשיים אינה‬
‫מיושמת עוד‪ .‬גילם הממוצע של הניצולים‬
‫עומד כיום על ‪ 84‬וכאלף מתים מדי חודש‪.‬‬
‫זמננו אינו רב וחשוב ליישם את ההחלב‬
‫טות באופן מיידי‪ .‬אנחנו תקווה כי ממשלת‬
‫ישראל תביא ליישום התוכנית בקרוב בכדי‬
‫שכמה שיותר ניצולים יספיקו לנצל את‬
‫זכויותיהם הבסיסיות ובמקביל אנו מקווים‬
‫כי הממשלה תכלול בהמשך עוד מספר‬
‫תפוצות אשר עד כה אינן זוכות לשום הטבה‪,‬‬
‫כמו למשל עובדי הכפייה מרומניה ועוד"‪.‬‬
‫הפרלמנט הגרמני אישר‪:‬‬
‫פנסיה רטרואקטיבית לעובדי גטאות‬
‫על פי הערכות‪ ,‬חייבים הגרמנים כ‪ 500-‬מיליון אירו‬
‫ל‪ 40-‬אלף ניצולי שואה שעבדו בגטאות‬
‫בתחילת חודש יוני ‪ 2014‬קיבל הפרלמנט‬
‫הגרמני (בונדסטאג) פה אחד את תיקון‬
‫החוק המקורי לתשלום קיצבאות המבוססת‬
‫על תקופות העסקת אנשים בגטו‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫קיצבאות לעובדי גטו לשעבר – (‪)ZRBG‬‬
‫ובכך העביר שיפורים בכמה נקודות חשובות‬
‫בחוק‪ .‬על פי הודעת השגרירות הגרמנית‬
‫בישראל‪" ,‬משמעות הדבר היא‪ ,‬שהתיקון‬
‫מאפשר לכל הזכאים לקבל את הקיצבה‬
‫המבוססת על תקופות העסקתם בגטו‬
‫רטרואקטיבית‪ ,‬החל מה‪ 1-‬ביולי ‪ 1997‬ללא‬
‫קשר למועד הגשת התביעה לקבלת הקיצבה‪.‬‬
‫החוק המקורי התיר לעשות זאת רק לגבי‬
‫בקשות לקיצבאות שהוגשו עד יוני ‪,2003‬‬
‫המועד שנקבע תחילה להגשת הבקשות‪ .‬לשם‬
‫כך הוחלט שהסעיף המקובל בחוק הסוציאלי‬
‫הגרמני המגביל תשלומים רטרואקטיביים‬
‫לארבע שנים‪ ,‬לא יחול עוד על קיצבאות אלה‬
‫ קיצבאות הגטו"‪.‬‬‫עד כה שולמה לכל הזכאים עליהם חלה‬
‫מגבלת ארבע השנים שמנעה החזרים‬
‫כספיים‪ ,‬תוספת לגימלה החודשית שהיתה‬
‫אמורה לפצותם על תחילת תשלום מאוחרת‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬רבים חשו שהסדר זה אינו הוגן‪,‬‬
‫כך שכעת הוכנס התיקון ביוזמת ממשלת‬
‫גרמניה"‪.‬‬
‫עוד נאמר בהודעת השגרירות‪ ,‬כי "מוסדות‬
‫הביטוח הפנסיוני בגרמניה האחראים‬
‫לביצוע התיקון לחוק יתייחסו לכל מקרה‬
‫בגופו‪ .‬הם יודיעו לזכאים הנכללים בהסדר‪,‬‬
‫לפני קביעת סכום הגמלה החדש‪ ,‬מה יהיה‬
‫גובה הגימלה החודשית ובאיזה תשלום‬
‫רטרואקטיבי חד‪-‬פעמי מדובר‪ ,‬אם מחשבים‬
‫את תחילת הזכאות משנת ‪ .1997‬אז יוכלו‬
‫הזכאים לבחור אם הם מעדיפים את‬
‫תחילת הקיצבה המוקדמת יותר בשילוב‬
‫תשלום רטרואקטיבי חד‪-‬פעמי וגימלה‬
‫חודשית מופחתת בעתיד‪ ,‬או אם הם‬
‫בוחרים להשאיר את ההסדר הנוכחי של‬
‫גימלה חודשית הכוללת את התוספת – ללא‬
‫תשלום רטרואקטיבי נוסף‪ .‬החוק החדש‬
‫מעניק למעשה את הזכות לבחור בפיתרון‬
‫הנראה הולם יותר כל מקרה ומקרה באופן‬
‫אינדיבידואלי"‪.‬‬
‫בהודעה נאמר עוד‪ ,‬כי "חשוב להבהיר‬
‫למקבלי קצבאות שהם אינם צריכים לנקוט‬
‫כעת בשום צעד‪ .‬מוסדות הביטוח הפנסיוני‬
‫בגרמניה יערכו חישוב מחדש של סכום‬
‫הגימלה החודשית ללא צורך בפנייה אליהם‬
‫וייעדכנו את כל הזכאים בדבר זכויותיהם"‪.‬‬
‫נאמר בהודעה‪.‬‬
‫על פי הערכות‪ ,‬חייבים הגרמנים כ‪500-‬‬
‫מיליון אירו ל‪ 40-‬אלף ניצולי שואה שעבדו‬
‫בגטאות‪ .‬אנדראה נלאס‪ ,‬שרת הרווחה‬
‫הגרמנית הבטיחה כי התשלומים יועברו‬
‫לזכאים במהירות וללא בירוקרטיה מיותרת‪.‬‬
‫לדבריה‪" ,‬זה חשוב שאחרי שנים ארוכות‬
‫נמצא פתרון טוב לכולם"‪.‬‬
‫שאלת תשלום הפנסיה לעובדי גטאות היא‬
‫מורכבת ביותר וידעה משך השנים תמורות‬
‫רבות‪ .‬עד שנת ‪ 1997‬נחשבו עובדי הגטאות‬
‫לעובדי כפייה‪ ,‬שאינם זכאים לקבל פנסיה‬
‫בגין עבודתם‪ .‬ואולם‪ ,‬בשנה זו נתן בית משפט‬
‫גרמני פסיקה תקדימית לטובת עובדי גטו‬
‫לודז' בפולין שדרשו לקבל תשלום פנסיה‪.‬‬
‫בהתבסס על פסיקה זו‪ ,‬נחקק בשנת ‪2002‬‬
‫"חוק קצבת הגטו" (‪ )ZRBG‬אשר העניק‬
‫קצבאות בגין עבודה "שנעשתה מבחירה‬
‫וכנגד תמורה בגטאות בשטחים שנכבשו על‬
‫ידי הנאצים או סופחו על ידם"‪ .‬אך יישומו‬
‫של החוק נתקל בבעיות רבות‪ .‬רוב הבקשות‬
‫לקבלת הפנסיה נדחו בידי הרשויות בגרמניה‬
‫בנימוקים מופרכים ומסיבות בירוקרטיות‪,‬‬
‫כגון דרישה מהניצולים להראות תלושי‬
‫סוף סוף יקבלו פנסיה‪ .‬עובדי הכפייה‬
‫משכורת והוכחות שאכן עבדו במקום‪.‬‬
‫אורי חנוך‪ ,‬חבר הנהלת מרכז הארגונים של‬
‫ניצולי השואה‪ ,‬מלווה את המאבק כבר שנים‬
‫ומשתתף קבוע בפגישות מול הממשלה‬
‫הגרמנית‪" .‬קרה משהו די מוזר‪ .‬בגרמניה‬
‫התגלה כי אפילו בתקופת השואה שולמו‬
‫דמי ביטוח לאומי לטובת חלק מהיהודים‬
‫בגטאות אשר עבדו אצל מעסיקים גרמנים‪.‬‬
‫המשמעות היתה שאותם יהודים זכאים‬
‫לפנסיה‪.‬‬
‫כשהיינו בגטו לא ידענו מכך‪ .‬מעולם לא‬
‫עלה בדעתנו שמשלמים לנו‪ .‬ידענו רק‬
‫שהולכים לעבודה וחוזרים‪ ,‬אלא אם כן‬
‫שולחים אותך למחנה ריכוז בשביל להרוג‬
‫אותך‪ .‬בכל גטו היתה נהוגה שיטה אחרת‪.‬‬
‫בגטו קובנה‪ ,‬שם עבדתי אני‪ ,‬שילמו הגרמנים‬
‫את המשכורות על העבודה ליודנראט אשר‬
‫קנה בכסף מצרכים‪ .‬זה הזוי‪ .‬מצד אחד‬
‫שוחטים אותנו‪ ,‬מצד שני משלמים לנו‬
‫תנאים סוציאליים"‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫בארץ ובעולם‬
‫האפיפיור ביד ושם‪:‬‬
‫"עומדים מול אסון שאין דומה לו"‬
‫ביקורו של האפיפיור‪ ,‬דבריו הברורים נגד הכחשת השואה והמפגש האנושי והחם עם‬
‫הניצולים‪ ,‬הפך את הביקור ליוצא דופן וחשוב‬
‫׀ עמרי מריאן ׀‬
‫עליה לאף אחד‪ .‬לאחר מות אמי מצאתי את‬
‫המחברת ומאז אני מקדיש את חיי להפצת‬
‫היצירה הספרותית של אברמק‪ .‬סיפורו של‬
‫אברמק קופלוביץ' מוצג ביד ושם‪ ,‬במוב‬
‫זיאון הממלכתי אושוויץ בירקנאו‪ ,‬במוזיאון‬
‫השואה בוושינגטון ובהירושימה"‪.‬‬
‫ניצול אחר שפגש את האפיפיור היה משה‬
‫העליון‪ ,‬יו"ר ארגון ניצולי מחנות ההשמדה‬
‫יוצאי יוון בישראל‪ .‬לדבריו‪" ,‬חשיבותו‬
‫של ביקור האפיפיור ביד ושם היא‬
‫בראש ובראשונה בהכרתו החד משמעית‬
‫והפומבית בקיום השואה על כל ביטוייה‬
‫והשלכותיה הבלתי אנושיים כלפי העם‬
‫היהודי‪ .‬עמדתו זו‪ ,‬יש לה ללא ספק‪ ,‬השפעה‬
‫על למעלה ממיליארד מאמינים קתוליים‬
‫ברחבי העולם שהאפיפיור הוא המורה‬
‫הרוחני העליון שלהם ואולי גם על זרמים‬
‫נוצריים אחרים אשר גם אם אינם מכחישי‬
‫שואה מוצהרים‪ ,‬הם מושפעים מהתעמולה‬
‫העולמית‪ ,‬שמטרתה להכחיש את קיומה‪.‬‬
‫לחיצת ידיהם של שישה ניצולי השואה‬
‫היא בוודאי‪ ,‬בעיני רבים‪ ,‬סמל לגישתו‬
‫האישית כלפי השואה וקורבנותיה‪ .‬לגבינו‬
‫ניצולי השואה ולגבי כל אלה הפועלים‬
‫נגד הכחשתה‪ ,‬דברי האפיפיור פרנציסקוס‬
‫ועמדתו הינם בעלי חשיבות רבה מאוד ואנו‬
‫מברכים עליהם"‪.‬‬
‫ביקור חשוב ומיוחד‬
‫מתייחד עם זכר קןרבנות השואה‪ .‬האפיפיור פרנציסקוס‬
‫במהלך ביקורו בישראל הגיע האפיפיור‬
‫פרנציסקוס ליד ושם‪ ,‬לאחר ביקור בהר‬
‫הבית‪ ,‬בכותל המערבי ובהר הרצל‪ .‬בטקס‬
‫השתתפה גם משלחת של ניצולים שהב‬
‫תלוותה אל יו"ר מרכז הארגונים של ניב‬
‫צולי השואה‪ ,‬קולט אביטל‪ .‬לאחר ששמע‬
‫את קורות הניצולים נישק פרנציסקוס את‬
‫ידי הניצולים‪ .‬בדבריו‪ ,‬התייחס פרנציסב‬
‫קוס לאסון הגדול שפקד את העם היהודי‬
‫באומרו‪" :‬כאן‪ ,‬כשאנו עומדים מול האסון‬
‫שאין דומה לו‪ ,‬השואה‪ ,‬הזעקה 'איכה?!'‬
‫מהדהדת כקול האובד בתהום ללא תחתית‪.‬‬
‫אדם‪ ,‬מי אתה? אינני מזהה אותך עוד‪ .‬מי‬
‫אתה‪ ,‬אדם? למה הפכת? לאילו זוועות‬
‫נעשית מסוגל?‪ .‬היום אנו שבים לכאן כדי‬
‫להקשיב לקול האלוהים‪ .‬לעולם לא‪ ,‬ה'‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫לעולם לא עוד! הננו כאן‪ ,‬ה'‪ ,‬בבושה על‬
‫מה שהאדם‪ ,‬שנברא בצלמך ובדמותך‪ ,‬יכול‬
‫היה לעשות‪ .‬זכור אותנו ברחמיך!"‪ .‬בביקורו‬
‫חתם האפיפיור בספר האורחים של יד‬
‫ושם‪" :‬בבושה ממה שהאדם‪ ,‬שנברא בצלם‬
‫אלוהים היה מסוגל לעשות‪ ,‬בבושה שהאדם‬
‫הפך את עצמו לבעלים של הרוע‪ ,‬בבושה‬
‫שהאדם‪ ,‬שהפך עצמו אלוהים‪ ,‬הקריב כך‬
‫את אחיו‪ .‬לעולם לא עוד!! לעולם לא עוד!!"‬
‫לאחר הטקס הקצר ביד ושם נפגש האפיב‬
‫פיור עם ניצולי שואה ושוחח איתם‪ .‬הוא‬
‫לא הסתפק בלחיצת ידם‪ .‬במחווה אנושית‬
‫יוצאת מגדר הרגיל הוא התכופף ונשק את‬
‫ידיהם של הניצולים‪ .‬במהלך הביקור קיבל‬
‫האפיפיור העתק ציור ש ל אברמק קופל�ו‬
‫ביץ'‪ ,‬אשר ניספה בשואה והוא בן ‪ 13‬בלבד‪,‬‬
‫בו נראה יהודי מתפלל‪ .‬אחיו החורג של‬
‫אברמק‪ ,‬אליעזר גרינפלד‪ ,‬היה בין הניצולים‬
‫שפגשו את האפיפיור‪" .‬כבר כשקיבלתי את‬
‫ההודעה כי אפגוש את האפיפיור התרגשתי"‬
‫הוא מספר ומוסיף "עבורי‪ ,‬כמי שעוסק בהב‬
‫נצחת השואה מיום שהשתחררתי‪ ,‬זהו רגע‬
‫היסטורי‪ .‬כשניגש אליי לקח את ידיי בשתי‬
‫ידיו ונישק אותן בחום‪ .‬באותו רגע הרגשתי‬
‫שכל חבריי שנרצחו עומדים איתי במקום‪.‬‬
‫הרגשתי שכל אחד מששת הניצולים שהב‬
‫שתתפו במפגש מייצג מיליון אחד מתוך‬
‫שישה מיליון קורבנות השואה"‪ .‬גרינפלד אף‬
‫סיפר לאפיפיור על הקשר בינו לבין הציור‬
‫שקיבל‪" .‬לאחר ששרד את גיהינום השואה"‪,‬‬
‫מספר גרינפלד‪" ,‬מצא אבי מחברת עם‬
‫שירים וציורים של אברמק‪ .‬הוא לא סיפר‬
‫נציג נוסף במשלחת "מרכז הארגונים" היה‬
‫עיתונאי ידיעות אחרונות‪ ,‬נח קליגר‪ ,‬אשר‬
‫במאמר שפרסם תחת הכותרת "המילים‬
‫שלא נאמרו" כתב‪ ,‬בין היתר‪" ,‬אני מודה‪ :‬די‬
‫התאכזבתי מדבריו של פרנציסקוס ביד ושם‪.‬‬
‫מהאפיפיור הליברלי והשונה הזה ציפיתי‬
‫לדברים שאינם על סף הפילוסופיה‪ ,‬אלא‬
‫להתייחסות מוחשית ופשוטה יותר להשב‬
‫מדתם של שני שליש מיהודי אירופה‪ ,‬על‬
‫כל תרבותם העשירה"‪ .‬אך קליגר גם מכיר‬
‫בחשיבותו של הביקור ובהמשך המאמר‬
‫הוא כותב‪" :‬יחד עם זאת‪ ,‬ביקורו של פרנב‬
‫ציסקוס היווה בכל זאת אירוע מיוחד ‪ -‬זהו‬
‫ראש הכנסייה הקתולית הראשון שבא מאב‬
‫רגנטינה והוא נחשב למודרני יותר מקודמיו‬
‫וגם לעממי יותר‪ .‬בהתאם‪ ,‬רגע מרגש ביותר‬
‫היה כאשר הוד קדושתו נישק את ידיהם של‬
‫שישה שורדי שואה שהוצגו בפניו‪ .‬קולט‬
‫מפגש טעון וחם‪ .‬האפיפיור והניצול גרינפלד‪.‬‬
‫אביטל‪ ,‬יו״ר מרכז הארגונים שהיתה בין‬
‫המוזמנים הבכירים‪ ,‬אמרה לי בסיום הטקס‬
‫שהיא הזילה דמעות כאשר ראתה את המב‬
‫חווה יוצאת הדופן של האורח רם המעלה‪.‬‬
‫"אחרי שהעלה את אש התמיד והניח זר‪,‬‬
‫נשא נאום קצר‪ .‬ליתר דיוק‪ ,‬הוא נשא תפילה‬
‫שנפתחה במילים מתוך ספר בראשית‪ :‬אדם‪,‬‬
‫אייכה‪ .‬׳׳הננו כאן‪ ,‬אלוהים‪ ,‬בבושה על מה‬
‫שהאדם‪ ,‬שנברא בצלמך ובדמותך‪ ,‬יכול היה‬
‫לעשות"‪ ,‬אמר פרנציסקוס‪" .‬באה עלינו רעה‬
‫גדולה אשר נעשתה תחת כל השמיים‪ .‬כעת‪,‬‬
‫אלוהים‪ ,‬שמע תפילתנו‪ ,‬שמע תחינתנו‪,‬‬
‫הושע נא ברחמיך‪ ,‬הושע נא ממפלצתיות‬
‫זו‪ .‬זכור נא אותנו ברחמיך‪ ,‬תן לנו את החסד‬
‫להתבייש במה שאנו‪ ,‬כבני האדם‪ ,‬יכולנו‬
‫לעולל‪"....‬‬
‫קודם לביקורו ביד ושם‪ ,‬הגיע פרנציסקוס‬
‫הראשון לבית הנשיא‪ ,‬שם בירך אותו נשיא‬
‫המדינה‪ ,‬שמעון פרס והודה לו על מאבקו‬
‫באנטישמיות באומרו‪" :‬אתה עומד כסלע‬
‫נגד הניסיון ליצר זיקה בין דת לטרור"‪.‬‬
‫האפיפיור הודה לנשיא על קבלת הפנים‬
‫החמה ואמר‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי "הכנסיה דוחה‬
‫כל צורה של אפליה המבוססת על גזע או‬
‫על דת‪ .‬אנו דוחים את האנטישמיות בכל‬
‫צורותיה האפשרית וכמו כן את האלימות‬
‫ותופעות חוסר הסבלנות כנגד בני האדם‪ ,‬או‬
‫כנגד מקומות הפולחן של היהודים‪ ,‬הנוצב‬
‫רים והמוסלמים"‪.‬‬
‫לדברי עקיבא תור‪ ,‬ראש מחלקת קהילות‬
‫יהודיות ודתות בעולם במשרד החוץ‪,‬‬
‫צילום‪ :‬איציק הררי‪ ,‬יד ושם‬
‫"במהלך מאה השנים האחרונות‪ ,‬יחסינו‬
‫עם הוותיקן עברו מדחייה מוחלטת למעמד‬
‫שווה‪ ,‬כבוד רוחני ולגיטימציה פוליטית‪.‬‬
‫ביקור האפיפיור פרנציסקוס בישראל מסמן‬
‫אבן דרך חשובה בקשרים העמוקים בין‬
‫הכנסייה הקתולית‪ ,‬ישראל והעם היהודי"‪.‬‬
‫לדברי תור‪ ,‬בשנ ת ‪ ,1965‬מועצת הוותיקן ה�ש‬
‫נייה אימצה את ה‪ ,Nostra Aetate-‬הצהרה‬
‫על הדוקטרינה שדחתה את ההאשמה ברצח‬
‫האל‪ ,‬גינתה את האנטישמיות על כל צורוב‬
‫תיה ואשררה את נצחיות הקשרים הרוחניים‬
‫בין אלוהים וישראל ההיסטורית‪" .‬אך נדרשו‬
‫לוותיקן ‪ 28‬שנים נוספות כדי להכיר במדינת‬
‫ישראל המודרנית ולכונן עמה יחסים דיפב‬
‫לומטיים בשנת ‪ "1993‬אומר תור ומוסיף כי‬
‫"זו היתה התפתחות בעלת חשיבות פוליטית‬
‫עצומה עבורנו‪ ,‬אשר העמיקה את קשרינו‬
‫עם מיליארד מאמינים נוצריים‪ ,‬רבים מהם‬
‫בעולם המתפתח‪ .‬עבור הוותיקן היתה לכך‬
‫חשיבות תיאולוגית מרכזית‪ ,‬מכיוון שמב‬
‫שמעות הדבר היא שכעת הכנסיה מבינה‬
‫את חזרת היהודים למולדתם ולהיסטוריה‬
‫שלהם לא כבעיה איתה צריך החינוך הקב‬
‫תולי להתמודד‪ ,‬אלא כאשרור של עובדה‬
‫זו"‪ .‬תור מזכיר גם כי בראיון שנתן האפיפיור‬
‫לעיתון האיטלק י ‪ La Republica‬בספ�ט‬
‫מבר של השנה שעברה אמר‪" :‬במהלך הסבל‬
‫הנורא במאות השנים האחרונות‪ ,‬היהודים‬
‫שמרו על אמונתם באלוהים‪ .‬ועבור כך‪ ,‬אנו‪,‬‬
‫הכנסיה וכל משפחת העמים‪ ,‬לעולם לא‬
‫נוכל להודות להם כגמולם‪".‬‬
‫‪9‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫בארץ ובעולם‬
‫כנס מרכז הארגונים למימוש זכויות‬
‫למאבק על הגדלת הזכויות לניצולים אין כל משמעות אם לא ידעו הזכאים לממש אותן‬
‫בזכויות לא די‪ .‬צריך גם לדעת ולהבין‪ .‬כנס מיצוי זכויות של מרכז הארגונים‬
‫למעלה מ‪ 600-‬ניצולי שואה השתתפו‬
‫ביריד מיצוי הזכויות שערך מרכז הארגונים‬
‫של ניצולי השואה במוזיאון ארץ ישראל‪,‬‬
‫בתל אביב‪ .‬זהו היריד האזורי השני שעורך‬
‫המרכז‪ .‬הראשון התקיים בבאר שבע‪ .‬שיטה‬
‫זו של כנסים אזוריים‪ ,‬החליפה את קיום‬
‫הכנסים הקטנים שהיו נהוגים עד כה ואשר‬
‫התגלו כיעילים פחות ויקרים יותר‪ .‬גם‬
‫בתל אביב‪ ,‬כמו בכל הכנסים האזוריים‪,‬‬
‫התחיל במפגש ישיר ביריד הזכויות בין‬
‫ניצולים לבין צוות של יועצים שעזרו‬
‫להם למקד את בעיות מיצוי הזכויות‬
‫שלהם‪ ,‬להפנותם למקומות הנכונים לצורך‬
‫מימושן ואף קיבלו מהניצולים פרטים‬
‫אישיים על מנת להמשיך את הטיפול אחרי‬
‫תום יריד הזכויות‪ .‬בהמשך התכנס הקהל‬
‫לשמוע סקירות על עיקרי הדברים וכדי‬
‫לקבל תשובות לשאלות שהתעוררו במהלך‬
‫המפגש‪.‬‬
‫את היריד ערך מרכז הארגונים בשיתוף‬
‫עיריית תל אביב ובסיוע המשרד לאזרחים‬
‫ותיקים‪ ,‬הרשות לזכויות ניצולי השואה‬
‫במשרד האוצר ועידת התביעות‪ .‬את הכנס‬
‫פתח רון חולדאי‪ ,‬ראש עיריית ת"א‪ ,‬אשר‬
‫‪10‬‬
‫בתום דברי ברכה קצרים אמר‪" :‬אני רוצה‬
‫להגיד לכם את מה שבאמת ראוי להגיד‬
‫לכם היום‪ .‬הרבה בריאות ואריכות חיים‬
‫ואני מקווה שהכנס הזה יביא לכם גם יותר‬
‫רווחה"‪.‬‬
‫קולט אביטל‪ ,‬יו"ר מרכז הארגונים‪ ,‬סקרה‬
‫בקצרה את המאבקים שניהל המרכז למען‬
‫זכויות הניצולים‪ ,‬ביניהם המאבק להכרה‬
‫בזכויות העולים מבריה"מ לשעבר‪ ,‬חוק‬
‫ההטבות שעבר בכנסת בשנת ‪ 2008‬וכמובן‬
‫גם החוק החדש שעבר בכנסת וקבע העברת‬
‫מיליארד שקל לטובת ניצולי השואה‪.‬‬
‫לדברי אביטל‪" ,‬החוק החדש עליו נאבקנו‬
‫עושה צדק עם חלק מאלה שהגיעו ארצה‬
‫אחרי שנת ‪ .1953‬הוא נותן יותר זכויות‬
‫ליותר אנשים‪ ,‬אבל עדיין נותרו כאלה שלא‬
‫מקבלים כלום‪ ,‬כדוגמת עובדי הכפייה‬
‫מרומניה‪ .‬נמשיך להיאבק כדי שכולם יקבלו‬
‫זכויות ובכדי שלכולכם יהיו חיים ארוכים‬
‫יותר וטובים יותר"‪.‬‬
‫שלמה גור‪ ,‬סגן נשיא ועידת התביעות סיפר‬
‫בין היתר כי רשימת הניצולים אשר בידיהם‬
‫הועברה לאוצר לצורך יצירתה של רשימה‬
‫אחידה בפעם הראשונה בהיסטוריה של‬
‫הטיפול בניצולי השואה‪ .‬ועידת התביעות‪,‬‬
‫אמר גור‪ ,‬עשתה וממשיכה לעשות כבר‬
‫‪ 62‬שנים כדי להרחיב את תחולת החוקים‬
‫למעגלי ניצולים חדשים לשפר את התנאים‬
‫של ניצולי השואה"‪.‬‬
‫לדברי גלעד סממה‪ ,‬מנכ"ל המשרד‬
‫לאזרחים ותיקים‪" ,‬התוכנית הלאומית‬
‫החדשה ותיקון חוק הפנסיות לעובדי גטאות‬
‫הם הישג לא קטן‪ ,‬אבל זכויות בלי ניצול‬
‫זכויות זה כאילו שלא עשינו כלום‪ .‬לכן‪ ,‬אני‬
‫מברך את מרכז הארגונים ועיריית ת"א על‬
‫היוזמה הזאת"‪ .‬סממה גם הפציר בנוכחים‬
‫לפנות למוקד השירות במשרדו כדי לקבל‬
‫את מלוא העזרה לה הם נדרשים‪.‬‬
‫ליאת פוגלר‪ ,‬נציגת הרשות לזכויות ניצולי‬
‫השואה‪ ,‬סקרה את עיקרי החוק החדש ואף‬
‫ענתה לשאלות מהקהל ואילו גדעון בן‬
‫ישראל‪ ,‬יו"ר הסתדרות הגמלאים‪ ,‬הבטיח‬
‫את השתתפות ארגונו בכל מאבק למען‬
‫זכויות הניצולים‪ .‬את רשימת הדוברים סגר‬
‫רוני קלינסקי‪ ,‬מנכ"ל הקרן לרווחה לנפגעי‬
‫השואה בישראל‪ ,‬אשר סקר בפני הנוכחים‬
‫את פעילותה הענפה של הקרן‪.‬‬
‫שיחה אקראית עם שלושה משתתפים‬
‫העלתה כי הכנס השיג את מטרתו‪ .‬לדברי‬
‫שלום ויינרמן "עבור אנשים שרצו לדעת‬
‫את הזכויות שלהם והם מוגבלים בקריאה‬
‫ובהבנה הכנס היה חשוב מאד מפני שהוסבר‬
‫להם הכל ישירות‪ .‬אנחנו פעילים מאד וזה‬
‫הכנס הראשון מהסוג הזה שאנחנו רואים‪,‬‬
‫זה חשוב מאד‪ .‬יש אנשים חולים ובודדים‬
‫והם זקוקים לכל סוגי העזרה"‪ .‬אהרון שכטר‬
‫הסביר כי "יש בירוקרטיה עצומה כלפי‬
‫הניצולים‪ ,‬תלוי מאיפה הגעת ומתי עלית‬
‫לארץ‪ .‬טוב שהכנס עוזר לעשות סדר לכל‬
‫מי שעוד לא מודע לזכויותיו" ואילו שושנה‬
‫ריינר מסבירה את חשיבות הכנס בכך‬
‫"שחילקו לכל אחד פלייר עם המון כתובות‬
‫למי לפנות‪ ,‬כי בבת אחת קשה לקלוט הכל‪.‬‬
‫ככה קיבלנו רשימה מלאה של כתובות‬
‫לשאלות שלנו"‪.‬‬
‫מאות תיקים נפתחו‬
‫בהוצאה לפועל נגד ניצולים‬
‫ההוצאה לפועל תפנה הנתבעים לארגונים שיסייעו להם להתמודד עם‬
‫הסבך הבירוקרטי אליו נקלעו‬
‫לאחרונה נודע‪ ,‬כי למעלה מ‪ 450-‬תיקי‬
‫הוצאה לפועל נפתחו ברשות האכיפה והגו‬
‫בייה כנגד קשישים ניצולי שואה לאחר שנו‬
‫דרשו לשלם שכר טרחה ל"מתווכים" אשר‬
‫הציעו להם את שרותיהם במטרה לקבל את‬
‫הקיצבה לה הם זכאים‪ .‬עשר שנים לאחר מכן‪,‬‬
‫לעיתים אף שלא היה כל טיפול או סיוע‪ ,‬פנו‬
‫המתווכים להוצאה לפועל בבקשה לפתוח‬
‫בהליך גבייה מול אותם ניצולים‪.‬‬
‫ב‪ 20-‬במאי ‪ 2014‬התקיים בוועדה לפניות‬
‫הציבור דיון בנושא‪ .‬בפתיחת הדיון אמרה‬
‫יו"ר הוועדה‪ ,‬חברת הכנסת עדי קול "אני‬
‫מתביישת אל מול התופעה המכוערת הזו‬
‫ומגנה התנהגות כזו בכלל וכלפי ניצולי‬
‫שואה וקשישים בפרט‪ .‬לא ייתכן כי יהיה‬
‫מי שיבקש לעשות כסף על גבם של ניצולי‬
‫השואה‪ .‬כל זאת מתחדד עוד יותר לאור‬
‫החלטה מנהלית של מדינת ישראל לפיה‬
‫אותם ניצולים זכאים לכספים אלה‪ ,‬ללא‬
‫צורך בעבודה של מתווך או עורך דין‪".‬‬
‫מאיר כחלון‪ ,‬יו"ר הארגון העולמי של יוצאי‬
‫לוב אמר כי "בין ההוצאה לפועל לבין הניב‬
‫צולים יש נתק‪ .‬נציגיהם מגיעים לאנשים‬
‫מבוגרים שלא מבינים בנושא ומבצעים‬
‫עיקול‪ .‬אנחנו כארגון לא תמיד יודעים על כך‬
‫דבר‪ .‬כשמתברר עניין העיקול מאוחר מכדי‬
‫להגיש התנגדות‪ .‬זהו הליך שלוקח זמן‪ .‬ביב‬
‫קשתי מההוצאה לפועל רשימה של ניצולים‬
‫שיש כנגדם תיקי הוצאה לפועל על מנת‬
‫שאוכל להגיע אליהם ולעזור‪ .‬צריך לעצור‬
‫את השיגעון הזה‪ .‬אנשים בני שמונים אינם‬
‫יכולים לישון בשקט בלילה‪ .‬אני מקבל טלב‬
‫פונים באמצע הלילה של אנשים שמסבירים‬
‫לי שאינם יודעים מה לעשות"‪.‬‬
‫לדברי עפרה רוס‪ ,‬מנהלת הרשות לזכויות‬
‫ניצולי שואה‪" :‬התברר לנו שאנשים אשרב‬
‫תבעו בשנת ‪ 2002‬את זכויותיהם עבדו עם‬
‫כל מיני "מאכערים" והבנו את גודל התופעה‬
‫הנוראית הזו‪ .‬פנינו לאנשים ופתחנו תיקים‪,‬‬
‫ארגון יוצאי לוב שיתף פעולה‪ .‬הם הגדילו‬
‫לעשות‪ .‬בעיניי‪ ,‬לשכת עורכי הדין היתה‬
‫אמורה לעצור מיד את התופעה‪ .‬אותם מאב‬
‫כערים לא עשו כלום למען הניצולים ודרשו‬
‫מהם כספים‪ .‬זה חמור ביותר"‪.‬‬
‫עו"ד יהודה תשובה‪ ,‬אשר רבים מהתיקים‬
‫כנגד ניצולי השואה נפתחו לבקשתו‪ ,‬טען כי‬
‫"ההסדר המנהלי לא היה בא לעולם אלמלא‬
‫הצלחתי במאבק בית משפט העליון‪ ,‬אשר‬
‫ישב על המדוכה משך ‪ 16‬חודש‪ .‬במשך ‪16‬‬
‫חודש הקזתי את דמי על מנת לספק לוועדה‬
‫את מה שהיא צריכה‪ .‬כל מה שהשיגו יהודי‬
‫תוניסיה השיגו רק בעקבות המאבק הציב‬
‫בורי שלי"‪ .‬עו"ד רחל דואני‪ ,‬אשר פתחה‬
‫אף היא תיקים בהוצאה לפועל נגד ניצולי‬
‫שואה אמרה‪" :‬פעלנו בשביל לסדר חוק‬
‫ליהודי לוב‪ .‬אף אחד מיהודי לוב לא האמין‬
‫שמגיע לו כסף‪ .‬יש הסכם כתוב בין כל יוצאי‬
‫לוב אשר פנו אליי וביני‪ .‬היום הם מקבלים‬
‫את הקיצבה על סמך תיקים שאני פתחתי‪.‬‬
‫ההסכם בינינו היה שברגע שיוכרו‪ ,‬במידה‬
‫ויוכרו‪ ,‬הם ישלמו לי ‪ 2,000‬ש"ח פלוס מע"מ‪.‬‬
‫אין הגבלת זמן על ההסכם"‪.‬‬
‫קול הגיעה להסכמות עם רשות האכיפה‬
‫והגבייה והארגונים החברתיים‪ ,‬כי בנוגע‬
‫למקרים אלה‪ ,‬אנשי ההוצאה לפועל יפעלו‬
‫לעצירת הליכי הגבייה במידה ויקבלו בקשה‬
‫לעיכוב הליכים על ידי התובעים‪ .‬עוד סוכם‬
‫בדיון שאנשי ההוצאה לפועל יתקשרו לכל‬
‫הניצולים אשר נגדם נפתחו תיקים ויבקשו‬
‫מהם לוותר על סודיות‪ ,‬על מנת שיוכלו להב‬
‫עביר את פרטיהם לארגונים שיסייעו להם‪,‬‬
‫ללא שום תמורה‪ ,‬להתמודד עם הסבך הביב‬
‫רוקרטי שאליו נקלעו‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הודיע ראש לשכת עורכי הדין‪,‬‬
‫עו"ד דורון ברזילי‪ ,‬כי סיכם עם מנהל רשות‬
‫האכיפה והגבייה‪ ,‬דוד מדיוני‪ ,‬על העברת‬
‫מאות התיקים שנפתחו בהוצאה לפועל‬
‫נגד קשישים ניצולי שואה‪ ,‬לתוכנית "שכר‬
‫מצווה" של לשכת עורכי הדין‪ ,‬על מנת‬
‫שתטפל בהם‪" :‬קראתי בתדהמה את הידיעה‬
‫שהתפרסמה בנושא‪ .‬כראש לשכת עורכי‬
‫הדין האחראית על תוכנית 'שכר מצווה'‬
‫ אשר כל מהותה ועניינה הן סיוע משפטי‬‫חינם לנזקקים ‪ -‬הוריתי למנהלת התוכנית‬
‫להתערב לאלתר בעניין ולמשוך את כל‬
‫התיקים שנפתחו בהוצאה לפועל נגד ניצולי‬
‫השואה ולהעניק הגנה לניצולים‪ .‬לשכת‬
‫עורכי הדין מייצגת את עורכי הדין בישראל‬
‫אך גם חרטה על דגלה לפעול למען הקהילה‬
‫בכלים העומדים לרשותה וכך אנו עושים"‪.‬‬
‫צלבי קרס על משרדי הארגון לסיוע לניצולי שואה בוורונה‬
‫עובדי משרדי הארגון הלאומי לסיוע לניו‬
‫צולי שואה ולמגורשים מאיטליה שבוורונה‪,‬‬
‫גילו השבוע לתדהמתם כי לוחית השיש הנמו‬
‫צאת על פתח הארגון רוססה בכתובות נאצה‬
‫ובצלב קרס וכמו כן נמחקו שעות הפתיחה‪.‬‬
‫לדברי נציג הארגון‪ ,‬״האירוע מדבר בעד‬
‫עצמו‪ .‬כוונתו של מי שפוגע בארגון אשר‬
‫מאחד את ניצולי השואה שעדיין חיים ובני‬
‫המשפחה של הנרצחים במחנות הריכוז‬
‫הנאציים‪ ,‬היא להלל את אחת התקופות‬
‫החשוכות ביותר בהיסטוריה"‪ .‬לדבריו הפב‬
‫עולה‪ ,‬בעלת הדפוס הנאצי‪ ,‬מעוררת דאגה‬
‫רבה בקרב מגורשים לשעבר מוורונה‪,‬‬
‫"מכיוון שזו אינה הפעם הראשונה שכתובות‬
‫דומות מופיעות בעיר‪ ,‬כפי שכבר אירע מול‬
‫בית הקברות היהודי‪ ,‬על בית הכנסת ואפילו‬
‫על כרזות הבחירות במהלך קמפיין הבחיב‬
‫רות האחרון"‪ .‬מיד לאחר שהתגלה המקרה‪,‬‬
‫הזעיקו עובדי המשרד את המשטרה והוגשה‬
‫תלונה למחלקה לחקירות כלליות ופעולות‬
‫מיוחדות של איטליה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫בארץ ובעולם‬
‫הליגה נגד השמצה‪ :‬מחצית מהמוסלמים ורבע‬
‫מהנוצרים ‪ -‬אנטישמים‬
‫הפלסטינים נמצאים בראש טבלת‬
‫האנטישמים העולמית של הארגון‬
‫ובתחתית ‪ -‬תושבי לאוס ושבדיה‪.‬‬
‫מחצית מ‪ 53,000-‬הנשאלים בסקר‬
‫לא שמעו על השואה‬
‫סקר חדש של הליגה נגד השמצה מגלה‬
‫כי בגדה המערבית וברצועת עזה נמצא‬
‫האחוז הגבוה ביותר של אנטישמים‪93% .‬‬
‫מהאוכלוסייה הבוגרת בשטחים מחזיקה‬
‫בעמדות אנטישמיות‪ .‬הסקר אשר פורסם‬
‫בארה"ב תחת השם "גלובל ‪ :100‬אינדקס‬
‫האנטישמיות"‪ ,‬מגלה כי ‪ 26%‬מאוכלוסיית‬
‫העולם אנטישמית ורק ‪ 54%‬מהנשאלים‬
‫שמעו על השואה‪.‬‬
‫הליגה נגד השמצה מסרה‪ ,‬עם פרסום‬
‫הסקר‪ ,‬כי הוא המקיף ביותר מסוגו שבוצע‬
‫אי פעם‪ .‬הוא כלל ‪ 53,100‬נשאלים מ‪102-‬‬
‫מדינות או אזורים‪ .‬לנשאלים הוצג ו ‪ 11‬אמ�י‬
‫רות סטריאוטיפיות‪ ,‬אותן הגדירו עורכי‬
‫הסקר כאנטישמיות והנשאלים התבקשו‬
‫להעריך אם הן נכונות או שגויות‪ .‬מי שסיווג‬
‫לפחות שש מהן כנכונות הוגדר על ידי עורכי‬
‫הסקר כאנטישמי‪.‬‬
‫לפי ממצאי הסקר‪ ,‬ריכוז האנטישמים‬
‫הגבוה ביותר נמצא במזרח התיכון ובצב‬
‫פון אפריקה‪ ,‬שם הסכימו ‪ 74%‬מהנשאלים‬
‫עם רוב האמירות שהוצגו בפניהם‪ .‬למרבה‬
‫ההפתעה‪ ,‬איראן היא המדינה הכי פחות‬
‫אנטישמית במזה"ת עם ‪ 56%‬אנטישמיות‪.‬‬
‫אחרי הגדה ועזה מובילות את טבלת האנב‬
‫טישמיות עיראק עם ‪ ,92%‬תימן ‪,88%‬‬
‫אלג'יריה‪ ,‬לוב‪ ,‬תוניס‪ ,‬כוויית‪ ,‬בחריין‪ ,‬ירדן‬
‫ומרוקו‪ ,‬עם ‪ .80%‬בשאר אזורי העולם המצב‬
‫גרוע פחות‪ :‬במזרח אירופה מצא הסקר כי‬
‫‪ 34%‬מהאוכלוסייה היא אנטישמית‪ ,‬במערב‬
‫אירופה ‪ 24%‬ובאסיה ‪.22%‬‬
‫במקום הראשון בין המדינות בהן שיעור‬
‫האנטישמים הוא הנמוך בעולם נמצאת‬
‫לאוס‪ ,‬שם זוהו ר ק ‪ 0.2%‬אנטישמים וא�ח‬
‫ריה הפיליפינים (‪ ,)3%‬שבדיה (‪ ,)4%‬הולנד‪,‬‬
‫וויטנאם‪ ,‬בריטניה‪ ,‬ארה"ב‪ ,‬דנמרק‪ ,‬טנזניה‬
‫ותאילנד ‪ -‬עם ‪ 13%‬אנטישמיות‪.‬‬
‫בין הממצאים הנוספים שמציג הסקר‬
‫‪12‬‬
‫אמסטרדם תפצה יהודים‬
‫שנדרשו לשלם חשבונות‬
‫על בתים מהם גורשו‬
‫בעקבות מחקר שגילה כי ניצולי שואה מהעיר נקנסו על פיגור‬
‫בתשלום גז‪ ,‬הקצתה העירייה ‪ 820‬אלף אירו לפיצויים והודיעה‬
‫כי תחקור את הנושא‬
‫נמצא כי האמירה הרווחת ביותר בקרב האנב‬
‫טישמים (‪ )41%‬קשורה לישראל‪" :‬היהודים‬
‫נאמנים יותר לישראל מאשר למדינה בה‬
‫הם גרים" ו‪ 35%-‬מהם הצדיקו את האמירה‬
‫לפיה "ליהודים יש יותר מדי כוח בעולם העב‬
‫סקים"‪.‬‬
‫כמחצית מהמוסלמים (‪ )49%‬שהשתתפו‬
‫בסקר השיבו "ככל הנראה נכון" לשש מתוך‬
‫‪ 11‬אמירות אנטישמיות שהוצגו בפניהם‪,‬‬
‫ולכן סווגו כאנטישמים‪ ,‬בעוד ‪-‬ש‪ 24%-‬מ�ה‬
‫נוצרים שהשתתפו בסקר הוצגו בידי מחבב‬
‫ריו כאנטישמים‪ .‬מסתבר‪ ,‬כי הבעיה חמורה‬
‫פחות באזורים פרוטסטנטים אשר קיבלו את‬
‫הדירוג הנמוך ביותר של אנטישמיות בהשב‬
‫וואה לאזורים בעלי רוב דתי אחר‪ .‬בסקר‬
‫נמצא עוד כי גם בקרב הבודהיסטים יש‬
‫שמחזיקים בעמדות אנטישמיות (‪.)17%‬‬
‫אייב פוקסמן‪ ,‬מנכ"ל הליגה נגד השמצה‪,‬‬
‫אמר בתגובה לסקר כי "בפעם הראשונה יש‬
‫לנו המחשה עד כמה עקבית ורווחת האנטיב‬
‫שמיות כיום ברחבי העולם‪ .‬הנתונים שנאספו‬
‫מאפשרים לנו להתבונן מעבר לרטוריקה או‬
‫לתקרית אנטישמית כזו או אחרת ולכמת‬
‫את שכיחותן של עמדות אנטישמיות ברחבי‬
‫העולם‪ ".‬בארי קרטיס לשעבר היו"ר העולמי‬
‫של הליגה נגד השמצה‪ ,‬אמר כי "הניסיון‬
‫חסר התקדים הזה לאמוד ולהעריך עמדות‬
‫אנטישמיות ברחבי העולם‪ ,‬ישמש קריאת‬
‫השכמה לממשלות‪ ,‬למוסדות בינלאומיים‬
‫ולאנשי מצפון ויזכיר שאנטישמיות אינה‬
‫שריד היסטורי בלבד‪ ,‬אלא אירוע נוכחי"‪.‬‬
‫כפר סבא מתגייסת‬
‫למען הניצולים‬
‫ראש עיריית כפר סבא‪ ,‬יהודה בן חמו‪ ,‬זימן‬
‫בתחילת חודש אפריל‪ ,‬כנס חירום דחוף‬
‫במהלכו קרא לתושבי העיר ולראשי החבו‬
‫רות המובילות בה להתגייס בדחיפות למען‬
‫כ‪ 3000-‬ניצולי שואה המתגוררים כיום בעיר‪.‬‬
‫בכינוס החירום לקחו חלק חברי הנהלת‬
‫העיר‪ ,‬ראשי ארגוני מתנדבים‪ ,‬חברי מועצת‬
‫הנוער העירונית ותנועות הנוער‪ .‬בפתח הכיב‬
‫נוס אמר בן חמו כי‪" ,‬מדובר באנשים יקרים‪,‬‬
‫ששרדו את תופת השואה וכעת הם חווים‬
‫בדידות‪ ,‬מצב בריאותי ותפקודי ירוד‪ ,‬קשיים‬
‫כלכליים וקושי ניכר במיצוי זכויותיהם החוב‬
‫קיות‪ .‬על רקע קשיים אלו החלטתי להפעיל‬
‫תכנית חירום עירונית למיצוי זכויותיהם של‬
‫ניצולי השואה בעיר"‪.‬‬
‫התכנית תתמקד במתן מענה לשני תחוב‬
‫מים מרכזיים ‪ -‬צמצום הבדידות ומיצוי‬
‫זכויות חוקיות חברתיות וכלכליות בעזרת‬
‫מתנדבים שיעברו הכשרה מרוכזת בנושא‬
‫מיצוי זכויות ניצולי שואה על ידי גורמים‬
‫מקצועיים‪ .‬לאחר ההכשרה יקבל כל מתנדב‬
‫מספר בתי אב של ניצולי שואה ויגיע אליהם‬
‫הביתה עם ערכת טפסים לשם מיצוי הזב‬
‫כויות‪ .‬במקביל יתקיים שיווק ופרסום הנושא‬
‫לצורך איתור מקסימלי של ניצולי השואה‬
‫עליהם עדיין אין לרשויות הרווחה כל מידע‪.‬‬
‫עיריית אמסטרדם החליטה לפצות את‬
‫תושביה היהודים שנדרשו לשלם קנסות על‬
‫חשבונות שלא שילמו בתקופה בה גורשו או‬
‫נמלטו מבתיהם בזמן מלחמת העולם השב‬
‫נייה‪ .‬מועצת העיר הודיעה כי תחזיר סכום‬
‫ש ל ‪ 820‬אלף אירו לניצולי שואה או ל�מ‬
‫שפחותיהם וכי תחקור את הנושא לעומק‪.‬‬
‫"בעיניים של היום‪ ,‬הטלת קנסות על קרבנות‬
‫המלחמה הוא דבר בלתי הולם"‪ ,‬אמר ראש‬
‫העיר‪ ,‬אברהרד ואן דר לאן‪.‬‬
‫הפרשה נחשפה במחקר שנערך על ידי‬
‫המכון ההולנדי לחקר המלחמה‪ ,‬השואה‬
‫והג'נוסייד (‪ ,)NIOD‬אשר מצא ‪ 217‬מקרים‬
‫בהם עיריית אמסטרדם דרשה מיהודים‬
‫לשלם חשבונות ואף קנסה אותם על עיכוב‬
‫בתשלום‪ ,‬חרף העובדה שהתשלומים נשלחו‬
‫לביתם בתקופת הכיבוש הנאצי‪ ,‬בה גורשו‬
‫מביתם‪ .‬עוד עולה מהמחקר‪ ,‬כי אפילו‬
‫יהודים ששבו מאושוויץ נדרשו לשלם חשב‬
‫גירוש יהודי אמסטרדם למחנות‬
‫בונות‪ ,‬כולל חשבונות גז שלא שולמו על‬
‫ידי התושבים שהשתלטו על בתיהם וגרו‬
‫שם בזמן המלחמה‪ .‬מחברי המחקר טענו‬
‫כי העירייה צריכה לפצות את ניצולי השואה‬
‫או את משפחותיהם בכמעט חמישה מיב‬
‫ליון אירו‪ ,‬סכום גבוה בהרבה מזה שהציעה‬
‫ממשלת אמסטרדם‪.‬‬
‫במחקר צוטט מסמך רשמי של עיריית‬
‫אמסטרדם שנכתב ב‪ 12-‬בספטמבר ‪,1947‬‬
‫אשר קבע כי "לעירייה יש את הזכות לקבל‬
‫תשלום מלא על החשבונות והקנסות"‪.‬‬
‫במסמך נכתב גם כי ה"תירוצים" להימנעות‬
‫מתשלום‪ ,‬כולל הטענה כי הנכס נלקח מבב‬
‫עליו בידי הנאצים‪ ,‬אינם תקפים‪ .‬מהדו"ח‬
‫עלה‪ ,‬כי היועץ המשפטי של העירייה המליץ‬
‫לה לא לגבות את הקנסות‪ ,‬אך זו החליטה‬
‫לדחות את ההמלצה‪.‬‬
‫את הפרשה חשפה לראשונה‪ ,‬לפני כמה‬
‫שנים‪ ,‬סטודנטית הולנדית שהיתה אז בת‬
‫‪ ,20‬שרלוט ואן דן ברג‪ ,‬אשר עבדה במשרה‬
‫חלקית בארכיון של העיר אמסטרדם‪ .‬היא‬
‫נתקלה יום אחד במסמכים יוצאי דופן‪:‬‬
‫מכתבים ששלחו ניצולי שואה לעירייה‪,‬‬
‫בהם התלוננו על כך שהם נדרשים לשלם‬
‫חשבונות וקנסות שנשלחו לבתים שהופקעו‬
‫מהם‪ ,‬לאחר שגורשו למחנות ההשמדה‬
‫הנאציים‪.‬‬
‫התשובות ששלחה העירייה למכתבים‬
‫אלה היו מקוממות לא פחות‪" .‬תשלומי‬
‫הבסיס והקנסות על איחור בתשלום חייבים‬
‫להיות משולמים‪ ,‬בלי קשר לשאלה אם צד‬
‫שלישי‪ ,‬באופן חוקי או לא‪ ,‬החזיק לזמן מה‬
‫בנכס"‪ .‬כשחקרה את העניין לעומק‪ ,‬גילתה‬
‫כי קיים תיעוד של מאות מקרים דומים‪.‬‬
‫"הרגשתי שהמסמכים האלה חשובים מכדי‬
‫שאניח להם לשכב שם‪ .‬מדובר באי צדק‬
‫שנעשה‪ ,‬לא משהו שאפשר לשים בצד ולב‬
‫שכוח" אמרה‪.‬‬
‫אתר המבקרים בבירקנאו ישודרג‬
‫ועדת אושוויץ הבינלאומית‪ ,‬התכנסה לישיבה שנערכה בחודש‬
‫מרץ בברלין‪ .‬הישיבה נערכה במקביל לשני אירועים הקשורים‬
‫לנושא השואה‪ .‬האחד היה ערב לציון ‪ 60‬שנה להקמת יד ושם השני‬
‫העלאת הרקוויאם של ורדי שהועלה גם בטרזינשטט‪.‬‬
‫נציג מרכז הארגונים של ניצולי השואה בועדת אושוויץ‬
‫הבינלאומית‪ ,‬נח קליגר‪ ,‬מסר כי במהלכה דווח על פעילות‬
‫ועל תכניות מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל וציין‬
‫כי המרכז‪ ,‬בהנהגתה של קולט אביטל‪ ,‬הפך לפקטור חשוב‬
‫ומשפיע בישראל בכל הקשור לבעיות של השורדים כמו גם‬
‫בהחזרת הרכוש‪.‬‬
‫הועדה דנה בנושאים אקטואליים‪ ,‬בין היתר בתכנית כיצד‬
‫לשדרג את אתר המבקרים בבירקנאו באמצעות מיצגים אלב‬
‫קטרוניים‪ ,‬אשר יהפכו למרכזי מידע שיבליטו את העובדה‬
‫שרוב רובם של היהודים הושמדו במחנה זה ‪ -‬אושוויץ ‪.2‬‬
‫מנהלי מוזיאון אושוויץ וחברי המועצה העולמית העליונה‪,‬‬
‫הממונה על תולדות תשלובת המוות‪ ,‬כבר קיבלו עקרונית את‬
‫ההצעה שהוגשה על ידי ארגון שורדי אושוויץ בצרפת ויו"ר יד‬
‫ושם ונראה כי התכנית תוגשם בזמן הקרוב‪.‬‬
‫באותה עת‪ ,‬נערכה בבנין הקונצרטים הפרמיירה של "רקוויאם‬
‫טרזינשטט"‪ ,‬הרקוויאם של ורדי שהוצג בשעתו בגטו טרזינשטט‬
‫על ידי התזמורת והמקהלה של הגטו‪ .‬הפעם הוסיפו אליו גם קטעי‬
‫וידיאו ועדויות של השורדים אותו‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫בארץ ובעולם‬
‫אותרו ‪ 20‬שומרים נאצים‬
‫ממיידנק‬
‫חוקרי פשעי מלחמה נאציים מסרו כי השומרים עדיין‬
‫בחיים ועשויים להיות אשמים בסיוע לרצח‪.‬‬
‫במחנה ההשמדה מיידנק בפולין נרצחו ‪ 80‬אלף יהודים‬
‫אספן האומנות‬
‫השדודה‪ ,‬גורליט‪ ,‬נפטר‬
‫והוריש את האוסף‬
‫למוזיאון בברן‬
‫אספן האמנות הגרמני קורנליוס גורליט‪,‬‬
‫שהחזיק ביצירות אמנות שהנאצים בזזו‬
‫מיהודים בשואה‪ ,‬מת ביום ה‪ 7-‬במאי‬
‫‪ 2014‬במינכן בגיל ‪ ,81‬כחודש אחרי‬
‫שחתם עם ממשלת גרמניה על הסכם‬
‫שיסיים את הפרשה‪ .‬עם מותו הסתבר‪,‬‬
‫כי הוריש את האוסף שלו למוזיאון‬
‫האמנות של העיר ברן‪ ,‬שווייץ‪.‬‬
‫נחשפו עדויות ראשונות‬
‫לתאי הגזים בטרבלינקה‬
‫צוות ארכיאולוגים ובראשם מומחית לזיהוי קורבנות רצח‪ ,‬הורשה לחפור‬
‫באדמת המחנה שהוקם בפולין‪ ,‬אותו הנאצים החריבו כליל בשנת ‪.1943‬‬
‫בין היתר‪ ,‬התגלו במקום עצמות יהודים‬
‫צוות הארכיאולוגים שהורשה‪ ,‬לראשונה‪,‬‬
‫לבצע חפירה במחנה‪ ,‬גילה שהנאצים לא‬
‫הצליחו להשמיד בשנת ‪ 1943‬את כל הראיות‬
‫לקיומו‪ .‬בחפירות התגלו לבנים ויסודות‬
‫שומרים במיידנק‪ 20 .‬מהם יתנו את הדין‬
‫חוקרי פשעי מלחמה נאציים בגרמב‬
‫ניה מסרו כי איתרו כ‪ 20-‬שומרים לשעבר‬
‫ממחנה ההשמדה מיידנק שנמצאים עדיין‬
‫בחיים‪ .‬ההערכה היא כי הם עשויים להימצא‬
‫אשמים בסיוע לרצח‪ .‬התובע הפדרלי‪ ,‬קורט‬
‫שרים‪ ,‬אמר בתגובה כי המשרד המיוחד‬
‫לחקירת פשעי הנאצים מתכונן להמליץ‬
‫לתביעה להגיש כתבי אישום נגד החשוב‬
‫דים‪ .‬החוקר הראשי‪ ,‬תומס ויל‪ ,‬אישר כי‬
‫החשודים אומנם חיים בגרמניה‪ ,‬והוסיף כי‬
‫חקירתם של שומרים נוספים במיידנק עדיין‬
‫נמשכת‪ .‬הערכת הרשויות בגרמניה היא כי‬
‫מדובר בכ‪ 1,000-‬חשודים אפשריים בסיוע‬
‫לרצח בזמן מלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫סביר להניח שיהיה קשה למצוא עדים‬
‫שיוכלו להעיד בתביעה נגד השומרים החב‬
‫שודים‪ ,‬אך התביעה הגרמנית תוכל להסתמך‬
‫על תקדים הרשעתו של ג'ון דמיאניוק‪ ,‬בו‬
‫נעשה שימוש ברישומים כתובים מתקופת‬
‫המלחמה‪ .‬דמיאניוק נידון לחמש שנות‬
‫מאסר בגין סיוע לרצח של ‪ 28,060‬יהודים‬
‫בשנ ת ‪ ,1943‬בעת ששימש שומר במחנה ס�ו‬
‫ביבור‪ .‬שנתיים לאחר מאסרו מת דמיאניוק‬
‫בבית זקנים ליד כלא רוזנהיים‪.‬‬
‫כחצי מיליון בני אדם עברו במיידנק‪ ,‬מהם‬
‫נספו כ‪ 200-‬אלף‪ ,‬מהם ‪ 80‬אלף יהודים‪.‬‬
‫המחנה החל לפעול בשנת ‪ 1941‬ונרצחו‬
‫בו יהודים מצ'כוסלובקיה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬הונגב‬
‫ריה‪ ,‬צרפת‪ ,‬בלגיה‪ ,‬יוון‪ ,‬הולנד ופולין‪ ,‬מהם‬
‫אלפים אחרי מרד גטו ורשה‪.‬‬
‫בשווייץ מותר להצדיע במועל יד‪ ,‬בתנאי שזו רק "הצהרה פוליטית"‬
‫בית המשפט העליון במדינה קבע כי‬
‫במידה והמצדיע לא התכוון "להפיץ שנאה‬
‫גזענית"‪ ,‬אין אפשרות להעניש את מי שיבצע‬
‫את התנועה המזוהה עם המשטר הנאצי‪.‬‬
‫בשנים האחרונות החליטה הממשלה‬
‫גם שלא לאסור שימוש בסמלים נאציים‬
‫ולהתיר בחוק קללות כמו "חזיר שחור‪".‬‬
‫הפסיקה‪ ,‬אשר ניתנה בערעור שהגיש אדם‬
‫שהואשם באפליה על רקע גזעני על ידי‬
‫בית המשפט העליון בקנטון אורי‪ ,‬הביאה‬
‫‪14‬‬
‫לסיום מאבק משפטי שנמשך מספר שנים‪.‬‬
‫מדובר באדם שביצע את ההצדעה הנאצית‬
‫בפומבי בשנת ‪ ,2010‬במהלך עצרת של‬
‫"המפלגה הלאומית השוויצרית"‪ ,‬מפלגת‬
‫ימין קיצוני‪ .‬העצרת נערכה ב"שדה רוטלי"‬
‫ליד אגם לוצרן שם‪ ,‬לפי המסורת השב‬
‫וויצרית‪ ,‬נוסדה הקונפדרציה השוויצרית‬
‫המודרנית‪ .‬כיום משמש המקום כאתר התב‬
‫כנסות מוכר לניאו נאצים‪ .‬עוברי אורח ושוב‬
‫טרים שהבחינו בו הביאו להעמדתו לדין‪.‬‬
‫השאיר אחריו אוסף נדיר‪ .‬גורליט‬
‫כזכור‪ ,‬בתחיל ת ‪ 2012‬פשטו הרשויות בג�ר‬
‫מניה על דירתו של גורליט במינכן והחרימו‬
‫כ‪ 1,300-‬יצירות אמנות של גדולי הציירים‪,‬‬
‫בהם פיקאסו‪ ,‬מונה‪ ,‬שאגאל‪ ,‬מאטיס ומקס‬
‫ליברמן‪ ,‬בשווי של כמיליארד אירו‪ .‬צוות‬
‫בדיקה מיוחד אשר כלל מומחים לאמנות‪,‬‬
‫נציגי ממשלת גרמניה ונציגים מטעם "ועידת‬
‫התביעות" מונה לבדוק את מקורן של היציב‬
‫רות‪ ,‬לאחר שהתעורר חשד כי כמה מאות‬
‫מהן הוחרמו מיהודים בידי הנאצים במלב‬
‫חמת העולם השנייה‪.‬‬
‫האוסף נמצא כעת בידי הרשויות בגרמניה‬
‫ובמהלך השנה הקרובה אמורה ועדת מומב‬
‫חים לסיים את בדיקתו ולקבוע אילו יצירות‬
‫בו שייכות לגורליט ואילו נבזזו מיהודים‬
‫בידי הנאצים במלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬אוסף נוסף בו החזיק גורליט‪ ,‬המכיל‬
‫כ‪ 240-‬יצירות‪ ,‬לא נכלל בהסכם זה‪ .‬היצירות‬
‫ששייכות לגורליט היו אמורות לחזור לידיו‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬בתנאי שהצוואה תאושר‪ ,‬הן יועברו‬
‫למוזיאון בברן‪ .‬השאר יועברו למשפחות‬
‫יורשיהן‪ ,‬אם וכאשר יימצאו‪.‬‬
‫שעליהם נבנו תאי הגזים‪ ,‬כמו גם כמות‬
‫גדולה של עצמות‪ .‬בראש הצוות עמדה קרוב‬
‫לין סטרודי קולס‪ ,‬ארכיאולוגית משפטית‬
‫המתמחה באיתור קורבנות רצח‪.‬‬
‫אחרי שמחנה טרבלינקה הוחרב בשנת‬
‫‪ ,19433‬נותרו מעט מאוד ראיות לזוועות ש�ה‬
‫תרחשו בו‪ ,‬אך עריקים נאצים ועדי ראיה‬
‫שהצליחו להימלט‪ ,‬סיפקו עדויות על המב‬
‫בנים השונים במחנה‪ .‬בשנת ‪ 2007‬קיבלו‬
‫סטרודי ועמיתיה לצוות אישור מיוחד לערוך‬
‫חפירה בשטח המחנה‪ .‬לדבריה‪" ,‬יש כמה‬
‫שאלות שניתן להשיב עליהן רק באמצעות‬
‫ארכיאולוגיה‪ .‬אנחנו נכנסים לעידן שבו‪ ,‬לצב‬
‫ערנו‪ ,‬הולך ופוחת מספר הניצולים והעדים‬
‫והארכיאולוגיה יכולה לספק הרבה ראיות‬
‫חדשות"‪.‬‬
‫במהלך עבודתם הכינו החוקרים מפות‬
‫ממוחשבות של המחנה באמצעות צילומי‬
‫אוויר ושימוש בקרני לייזר‪ ,‬כשהם‬
‫חופרים בשלושה אתרים נפרדים‪ ,‬אשר‬
‫בהם התגלו קברי אחים שלא היה ידוע‬
‫עליהם עד כה‪ .‬בדיקת הממצאים תארך‬
‫עוד כשנתיים ולדברי קולס‪ ,‬היא מצפה‬
‫שהתגליות יסייעו לסתור את טענותיהם‬
‫של מכחישי השואה ולהוכיח שלמרות‬
‫מאמציהם‪ ,‬הנאצים לא הצליחו למחוק‬
‫את העדויות להשמדה‪.‬‬
‫אאודי שוקלת להקים קרן‬
‫פיצוי ל‪ 20-‬אלף עובדי כפייה‬
‫שהעסיקה במחנות נאציים‬
‫מחקר היסטורי שהוזמן על יד יצרנית הרכב הגרמנית אאודי‪,‬‬
‫מגלה כי החברה העסיקה ‪ 20‬אלף עובדי כפייה במחנות‬
‫עבודה במהלך מלחמת העולם השנייה‪ .‬בעקבות פרסום‬
‫המחקר הודיעה החברה כי תשקול מתן פיצויים לעובדי‬
‫הכפייה שנותרו בחיים‬
‫יצרניות הרכב הגרמניות פולקסווגן‪,‬‬
‫דיימלר וב‪.‬אם‪.‬וו יזמו בעבר גם הן מחקרים‬
‫דומים‪ .‬בהודעה שפרסמה החברה נאמר‬
‫כי הם "נדהמים מהתוצאות" וכי "החברה‬
‫נושאת באחריות המוסרית למותם של‬
‫אלפי עובדי כפייה שמתו במהלך עבוב‬
‫דתם"‪ .‬בתגובה אמר פטר מוש‪ ,‬יו"ר מועצת‬
‫העובדים של החברה‪",‬אני נדהם מרמת‬
‫המעורבות של הנהלת החברה במערכת‬
‫עבודות הכפייה‪ .‬לא הייתי מודע לעומק‬
‫המעורבות"‪.‬‬
‫הדו"ח מתמקד בד"ר ריכארד ברוהן‪,‬‬
‫ג'יפ צבאי תוצרת אאודי‪ .‬נבנה בעזרת עובדי כפייה‬
‫אחד ממייסדי החברה‪ ,‬אשר ניהל מערכת‬
‫יחסים קרובה עם בכירים במשטר הנאצי‪.‬‬
‫לטענת הכותבים ניהל ברוהן באופן אישי‬
‫את העסקת עובדי הכפייה במפעלי החברה‪.‬‬
‫ברוהן‪ ,‬היה גם זה שחידש לאחר המלחמה‬
‫את פעילות החברה בעזרת כספי סיוע אמב‬
‫ריקאי שניתנה במסגרת "תוכנית מרשל"‬
‫להבראתה של אירופה‪.‬‬
‫את הדו"ח ב ן ‪ 500‬העמודים חיברו ההיסט�ו‬
‫ריונים הכלכליים רודולף בוך מאוניברסיטת‬
‫קמניץ ומרטין קוקובסקי‪ ,‬מנהל מחלקת‬
‫ההיסטוריה של אאודי‪ .‬מהדו"ח עולה‪ ,‬כי‬
‫אאודי העסיקה במלחמת העולם השנייה‬
‫עובדי כפייה בשבעה מחנות עבודה שנבנו‬
‫במיוחד עבורה ונוהלו בידי האס‪-‬אס‪ ,‬בהם‬
‫הועסקו ‪ 3,700‬עובדי כפייה‪ ,‬כרבע מהם‬
‫יהודים‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬הועסקו ‪ 16,500‬עובדי‬
‫כפייה במפעלי החברה בערים צוויקאו וקמב‬
‫ניץ שבמזרח גרמניה‪.‬‬
‫עוד קובע הדו"ח שהנהלת החברה נושאת‬
‫באחריות המוסרית למותם ש ל ‪ 4,500‬אס�י‬
‫רים במחנה הריכוז פלוסנבירג שבבוואריה‪,‬‬
‫אשר מתו במהלך עבודתם במתקני החברה‬
‫בעיר לייטמריץ‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫על החינוך לשואה‬
‫על החינוך לשואה‬
‫יום עיון של מרכז הארגונים‪:‬‬
‫הוראת השואה – מה הלאה?‬
‫ד"ר ענת ליבנה‪" :‬חשוב להראות וללמד מה קרה לאדם בסיטואציה הזאת של השואה"‪.‬‬
‫פרופ' יבלונקה‪" :‬המהות של הציונות היא האמונה שגורל היהודים הוא פרי יוזמתם‬
‫והאקטיביות שלהם‪ .‬ייאוש זה לא ערך מחנך"‬
‫מה חשוב יותר‪ ,‬מסעות לפולין או עדיות ניצולים? מימין‪ :‬אמיר השכל‪ ,‬איה בן נפתלי‪ ,‬לילי הבר‪ ,‬אריאל בריח וחנה יבלונקה‬
‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה ביו‬
‫שראל קיים לקראת יום השואה תשע"ד‪,‬‬
‫יום עיון שכותרתו‪" :‬הוראת השואה – מה‬
‫הלאה?"‪ .‬ביום העיון‪ ,‬שהתקיים ‪-‬ב‪ 6-‬ב�א‬
‫פרי ל ‪ 2014‬בבית התק"ם בתל אביב‪ ,‬ה�ש‬
‫תתפו אנשי חינוך‪ ,‬ראשי מוסדות ללימוד‬
‫השואה ובכירי חוקרי השואה שלקחו חלק‬
‫בשלושה פאנלים שדנו בסוגיות מעוררות‬
‫מחלוקת סביב הוראת השואה‪.‬‬
‫הדוברים השונים הציגו לא פעם עמדות‬
‫שונות ולעיתים אף סותרות והיה ברור‬
‫שהדברים נאמרו בדם ליבם‪ .‬אך דבר אחד‬
‫היה ברור ומשותף לכולם – ללימוד השואה‬
‫ולקחיה יש תפקיד מרכזי בעיצוב התודעה‬
‫הקולקטיבית של התלמידים כיהודים וישב‬
‫ראלים‪ .‬ואכן‪ ,‬מעבר לתוכניות הלימודים‬
‫‪16‬‬
‫הפורמאליות של משרד החינוך‪ ,‬מביאים‬
‫חלק מהדוברים לידי ביטוי את השקפת‬
‫עולמם במוסדות שהם מנהלים או מלמדים‬
‫בהם‪.‬‬
‫את יום העיון פתחה יו"ר מרכז הארב‬
‫גונים של ניצולי השואה‪ ,‬קולט אביטל‪,‬‬
‫שאמרה "אין ספק שהשואה עיצבה ועדיין‬
‫מעצבת את זיכרוננו הקולקטיבי והפכה‬
‫חלק מזהותנו הלאומית ומכאן‪ ,‬מחויבותנו‬
‫ללמד אודותיה במערכת החינוך‪ .‬שאלות על‬
‫מסרי השואה צריכות להעסיק אותנו עקב‬
‫החלטתו הנכונה של שר החינוך‪ ,‬שי פירון‪,‬‬
‫להרחיב את הוראת השואה ולכלול אותה‬
‫בתכנית הלימודים של בתי הספר היסודיים‪.‬‬
‫על מערכת החינוך לצייד את המורים בתשוב‬
‫בות כיצד להנחיל לילדים ידע אמיתי מבלי‬
‫לפגוע בנפשם הרכה"‪.‬‬
‫שר החינוך לשעבר‪ ,‬יוסי שריד‪ ,‬אמר כי‬
‫אם היה היום בתפקיד היה שוקל מחדש‬
‫האם המסר בלימודי השואה צריך להיות‬
‫'שצריכים להיות חזקים'‪ .‬לדבריו‪ ,‬המסר‬
‫חייב להיות אוניברסאלי אחרת הוא ימות‬
‫ונישאר בבדידותנו‪ ,‬צערנו ואבלנו‪" .‬אנחנו‬
‫מתייחסים לשואה כאל אירוע שלא היה‬
‫ולא יהיה כמותו‪ ,‬אז במו ידינו אנחנו נשכיח‬
‫אותה" אמר שריד‪ .‬הוא גם עקץ את שר החיב‬
‫נוך הנוכחי‪ ,‬על סיסמתו 'למידה משמעותית'‬
‫ואמר‪" :‬מה זה אומר? הרי אם למידה אינה‬
‫משמעותית היא אינה ראויה להיקרא למידה‬
‫כלל וכלל‪".‬‬
‫המושב הראשון עסק בנושא‪ :‬לקחי‬
‫השואה ‪ -‬פרטיקולרי ואוניברסאלי‪ .‬לקחו בו‬
‫חלק עו"ד אריה ברנע‪ ,‬ד"ר נילי קרן‪ ,‬ד"ר ענת‬
‫ליבנה ושמחה שטיין‪ .‬את הפאנל הנחתה‬
‫דורית נובק‪ ,‬מנכ"לית יד ושם‪.‬‬
‫לדברי ברנע‪ ,‬יו"ר ארגון עמך‪" ,‬היותה של‬
‫ישראל מקום מקלט היא לקח שלא ידענו‬
‫לפני השואה‪ ,‬רק לאחריה‪ .‬יש דברים שלא‬
‫ידענו לפני השואה ואנחנו יודעים היום‪,‬‬
‫למשל שחברה נאורה ותרבותית כמו גרמב‬
‫ניה יכולה להוליד מתוכה תופעה נוראה כמו‬
‫המשטר הנאצי‪ .‬היום אנחנו יודעים את זה‬
‫וזה בהחלט משהו שצריך להנחות אותנו‪.‬‬
‫הלקח אינו מטרת החינוך לשואה‪ .‬המטרה‬
‫היא לעורר את סקרנותם של התלמידים‬
‫ולהעמיד לרשותם את האינפורמציה על מה‬
‫קרה‪ ,‬מדוע ואיך‪" .‬אני מקווה"‪ ,‬הוסיף ואמר‪,‬‬
‫"כי הלקח שילמדו הוא כי קיומה של מדינה‬
‫ישראל צריך להיות ערובה לכך שהשואה לא‬
‫תישנה וכי היא צריכה להיות ביתו הבטוח‬
‫של העם היהודי"‪.‬‬
‫ד"ר ליבנה‪ ,‬מנכ"לית בית לוחמי הגטאות‪,‬‬
‫מאמינה שההיבט הפרטיקולרי הוא החשוב‪.‬‬
‫"חשוב להראות וללמד מה קרה לאדם בסיב‬
‫טואציה הזאת של השואה‪ .‬בזכות מה היה‬
‫לו כח לשרוד‪ ,‬איזה החלטות מוסריות קיבל‬
‫כשבחר לפעול כך או אחרת ואיך הושפע‬
‫מהרקע התרבותי ממנו בא‪ .‬הלמידה צריכה‬
‫להיות על מה רלוונטי לנו כאן ועכשיו‪ ,‬לנו‬
‫כבני אדם כיצד זה יכול לעזור להעצמה‬
‫האישית שלנו כפרטים וכחברה"‪.‬‬
‫ד"ר קרן‪ ,‬חוקרת השואה וזיכרון השואה‬
‫במכללת סמינר הקיבוצים‪ ,‬התייחסה בדב‬
‫בריה גם להיבטים המוסריים פוליטיים של‬
‫לקח השואה מצד אחד‪ ,‬ולהיבט הפרטיקוב‬
‫לרי מן הצד שני – תוך ביקורת חריפה על‬
‫המדינה בשניהם‪ .‬באשר לאחד אמרה‪" :‬אני‬
‫רוצה שילדים יגדלו פה בצורה מאושרת‬
‫ונורמלית‪ .‬אם הם רוצים ללכת לגור בברלין‬
‫כי פה לא טוב – אז המדינה לא למדה את‬
‫הלקח‪ .‬באשר להיבט האחר טענה כי התעב‬
‫למותה של הממשלה מזכויותיהם של הפב‬
‫לסטינים ובוודאי של ערביי ישראל היא לא‬
‫חכמה‪ ,‬לא מוסרית ולא לגיטימית‪ .‬היא מצב‬
‫ביעה על כך שלא למדנו את אחד הלקחים‬
‫החשובים מן השואה‪.‬‬
‫לדברי שטיין‪ ,‬המנכ"ל לשעבר של "בית‬
‫לוחמי הגטאות"‪" ,‬לקח זה ציווי‪ ,‬אבל איתו‬
‫אי אפשר לעשות חינוך‪ ,‬משום שתהליך חיב‬
‫נוכי זה שאילת שאלות ודיון במשמעויות"‪.‬‬
‫את המושב השני‪ ,‬שעסק בגישות שונות‬
‫לחינוך השואה והאם נכון להקדים את‬
‫גיל הלומדים‪ ,‬הנחתה העיתונאית דפנה‬
‫ליאל והשתתפו בו פרופ' אסתר הרצוג‪,‬‬
‫פרופ' דליה עופר‪ ,‬ד"ר בתיה ברוטין מ"בית‬
‫ברל" וד"ר אברהם רוכלי‪ ,‬סמינר לוינסקי‬
‫ו"האוניברסיטה הפתוחה"ו וד"ר אייל קמ�י‬
‫נקא‪ ,‬מנהל בית הספר ללימודי השואה‪ ,‬יד‬
‫ושם‪.‬‬
‫ד"ר ברוטין טענה כי חשוב ללמד על‬
‫השואה בגן כי הילדים סופגים את האווירה‬
‫בימי הזיכרון מחד‪ ,‬אבל מעט מידע מנגד‪.‬‬
‫זה יוצר עמימות וחרדה‪ .‬פרופ' עופר‪ ,‬מהב‬
‫מכון ליהדות בת זמננו באוניברסיטה‬
‫העברית‪ ,‬הציגה טענה הפוכה‪ ,‬לפיה לא‬
‫צריך להתחיל בלימוד כל כך מוקדם כי‬
‫לילד אין יכולת לפשט‪ .‬גם בהמשך הגיב‬
‫לאים ההוראה צריכה להיות קפדנית‪.‬‬
‫ד"ר קמינקא‪ ,‬טען כי השאלה מתי לחנך לא‬
‫רלוונטית‪" .‬השאלה צריכה להיות מה אנחנו‬
‫מחנכים ומה אנחנו נותנים לילדים‪ .‬צריך‬
‫להתאים את המינון לגיל תוך מציאת דרכים‬
‫להגן ולחשוף בצורה שניתן לקבל אותה"‪.‬‬
‫לטענת פרופ' עופר לא ראוי להפגיש ילדים‬
‫קטנים‪ ,‬שאין להם את כושר ההפשטה‬
‫שיאפשר להם להתרחק רגשית מהדברים‪,‬‬
‫עם העולם האכזר הזה של השואה‪ .‬נכון‬
‫שיש משהו באווירה‪ ,‬הצפירה ועמידת הדום‪,‬‬
‫אבל אפשר להרגיע אותם בשיר או משחק‬
‫ולא בלימוד‪ .‬זה מוקדם מדי‪.‬‬
‫לדברי ד"ר רוכלי‪" ,‬הדרך הנכונה להוראת‬
‫נושא השואה היא הגישה הרב תחומית‪ .‬יש‬
‫להקיף דיסציפלינות רבות ככל האפשר‪ .‬לא‬
‫רק היסטוריה אלא גם באמצעות ספרות‪,‬‬
‫ספרות ילדים‪ ,‬אמנות‪ ,‬תיאטרון וקולנוע‪.‬‬
‫בעזרת התכנים במקצועות השונים ניתן‬
‫לראות בהוראת השואה דרך להתמודד גם‬
‫עם האתגר האוניברסלי דהיינו עם השאלות‪:‬‬
‫מיהו האדם שעמד וביצע אותה? איך אנשים‬
‫רגילים הפכו למפלצות? הלימוד יכול וחייב‬
‫לטפח חשיבה ביקורתית ולהנחות את התב‬
‫למיד להתמודד עם דילמות‪ .‬וכה רבות היו‬
‫הדילמות איתן התמודדו האנשים שעברו‬
‫את השואה"‪.‬‬
‫פעילות חוץ בית ספרית והשאלה מה נכון‬
‫יותר‪ :‬מסעות לפולין או עדויות ניצולים?‬
‫עמדו במרכז הדיון של הפאנל המסכם בו‬
‫לקחו חלק פרופ' חנה יבלונקה‪ ,‬איה בן‬
‫נפתלי‪ ,‬אריאל בריח ותת אלוף (מיל‪ ).‬אמיר‬
‫השכל‪ .‬את הפאנל הנחתה לילי הבר מ"מרכז‬
‫הארגונים"‪.‬‬
‫פרופ' יבלונקה‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון‪,‬‬
‫פתחה את דבריה באמירה כי מערכת החינוך‬
‫בישראל עוסקת רק בפרק האמצעי בנושא‬
‫השואה ‪ -‬הסיפור איך הרגו ומה עשו – שאין‬
‫בו כל ערך חינוכי‪ .‬לדבריה‪ ,‬בפרק הראשון‬
‫על התרבות היהודית המפוארת באירופה‬
‫ב ‪ 2000 -‬השנים שקדמו לשואה ובפרק ה�ש‬
‫לישי הקשור למה נעשה אחרי – כלל לא‬
‫עוסקים‪ .‬יבלונקה‪" :‬אמירות כגון 'כל העולם‬
‫נגדנו' ו' כולם רוצים לחסל אותנו' מייאשות‪,‬‬
‫וייאוש זה לא ערך מחנך‪ .‬דחיפת השואה –‬
‫שיא חוסר האונים של היהדות – לתוך חיינו‬
‫ולתוך תהליך קבלת ההחלטות שלנו היא‬
‫חורבן הציונות‪ .‬המהות של הציונות היא‬
‫האמונה שהגורל של היהודים הוא פרי יוזב‬
‫מתם והאקטיביות שלהם"‪ .‬על השאלה מה‬
‫עדיף בלימוד השואה – מסעות לפולין או‬
‫עדויות ניצולים‪ ,‬ענתה יבלונקה ‪ -‬לא זה ולא‬
‫זה‪" .‬צריך לומר ביושר‪ :‬אנחנו מעמידים את‬
‫הניצולים בפלטפורמה משפילה‪ .‬הצעירים‬
‫לא איתם‪ .‬הם עסוקים בסמארטפון ובקנדי‬
‫קראש"‪ .‬על המסעות לפולין אמרה כי זהו‬
‫"ניסיון מלאכותי שגם במבחן הפטריוטיזם‬
‫אינו עומד"‪.‬‬
‫לדברי איה בן נפתלי‪ ,‬מנכ"לית מכון‬
‫משואה‪" ,‬מחקרים וסקרים מראים שעדויות‬
‫הניצולים משפיעות על בני הנוער יותר מהב‬
‫מסעות והטקסים ואת דעתה חיזק חוקר‬
‫השואה ומי שיזם את פרויקט עדים במדים‪,‬‬
‫אמיר השכל‪ ,‬אשר טען כי "המסע לפולין‬
‫הוא מסע של תובנות ולכאלה לא יכולים‬
‫להגיע נערים בני ‪ ,16-17‬לכן המסע לא‬
‫אמור להיות מיועד להם‪ .‬המסע לפולין אינו‬
‫חלופה ללימוד מסודר של השואה‪ .‬מכמות‬
‫המידע העצומה שאנחנו מפילים על המשב‬
‫תתפים במסעות נשאר מעט מאוד‪ .‬זה קודם‬
‫כל מסע של תובנות כבני אדם‪ ,‬יהודים ישב‬
‫ראלים ומשרתים בצה"ל‪ .‬באופן טבעי אנחנו‬
‫מתמקדים ברוצחים‪ ,‬אבל היו כאלה שעמדו‬
‫מהצד והיו גם חסידי אומות עולם‪ .‬זה מלמד‬
‫אותנו כיצד אנשים שונים מתנהגים באופן‬
‫שונה בסיטואציה שכזו"‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫על החינוך לשואה‬
‫של מחנכים וחוקרים וכמובן של ניצולי‬
‫השואה‪ .‬אי אפשר להמעיט בערך ההחלטה‬
‫ובוודאי שלא בדיון הציבורי שהיא מעוררת‪.‬‬
‫הדברים נוגעים‪ ,‬הכל על פי השקפת המתב‬
‫בונן‪ ,‬בצמתים המהותיים ביותר של עיצוב‬
‫התודעה הלאומית שלנו והשלכותיה‪ ,‬אפילו‬
‫על השקפותינו הפוליטיות‪ .‬החל בבסיס‬
‫המוסרי לעצם קיומה של המדינה ועד ליחס‬
‫שלנו כלפי אויבים מחוץ וזרים מבית‪.‬‬
‫התוכנית חשובה‬
‫ללמד על השואה כבר‬
‫בגן הילדים‬
‫החלטת משרד החינוך על הפעלת תוכנית ללימוד השואה החל מהגיל הרך‪ ,‬הולידה ביקורת נוקבת‪,‬‬
‫לצד תמיכה בהחלטה‪ .‬בכל מקרה היא נוגעת בעצב חשוף של כל אחד ואחד מאיתנו‬
‫׀ עמרי מריאן ׀‬
‫הדיון בעד או נגד התוכנית‪ ,‬גלש מטבע‬
‫הדברים גם לעולם האקדמיה‪ ,‬לארגונים‬
‫ומוסדות העוסקים בו‪ ,‬לדפי העיתונות וכב‬
‫מובן אל ניצולי השואה‪ .‬יו"ר מרכז הארגונים‬
‫של ניצולי השואה‪ ,‬קולט אביטל‪ ,‬הגיבה על‬
‫התוכנית באומרה כי "במדינה כשלנו‪ ,‬שבה‬
‫זכר השואה הוא חלק מחיינו היומיומיים‪,‬‬
‫במדינה שבה‪ ,‬ביום השואה צפירת האזב‬
‫עקה מפלחת את חלל האוויר ואזרחיה‬
‫עומדים דום בכל רחבי הארץ‪ ,‬כאשר במוב‬
‫סדות ציבור נערכים טקסי זיכרון ואמצעי‬
‫התקשורת מקדישים כמעט את כל שידוב‬
‫ריהם לסרטים על השואה ולעדויות הניצוב‬
‫לים‪ ,‬הילדים נחשפים מגיל צעיר לסיפורי‬
‫הזוועות‪ ,‬האלימות‪ ,‬ההשפלות והמוות‪.‬‬
‫הם סופגים מידע בצורה בלתי מבוקרת‬
‫והדבר יכול ליצור אצלם חרדות‪ ,‬טראומות‬
‫והבנה מעוותת‪.‬‬
‫ד"ר ברוטין‪" :‬אווירת זיכרון השואה‬
‫מועברת לילדים באמצעות הצפירה‬
‫ואמצעי התקשורת‪ .‬הם סופגים מעט‬
‫משרד החינוך פרסם ב‪ 24-‬באפריל ‪2014‬‬
‫את תוכנית "בשבילי‪-‬הזיכרון" ללימוד‬
‫שואה במערכת החינוך‪ .‬במסגרת התוכנית‬
‫החדשה‪ ,‬יחלו לימודי השואה כבר בגן‬
‫הילדים ויסתיימו בחטיבה העליונה של‬
‫בתי הספר התיכוניים‪ .‬תוכנית זו‪ ,‬במתכונות‬
‫שונות‪ ,‬מונחת לדיון על מדוכת משרד‬
‫החינוך כבר שנים מספר‪ .‬עד היום‪ ,‬לא היתה‬
‫תוכנית לימודים מוגדרת ומחייבת ללימוד‬
‫השואה לגיל הרך‪ .‬גננות‪ ,‬מורים ומנהלי בתי‬
‫ספר הרגישו צורך לטפל בנושא לקראת יום‬
‫השואה‪ ,‬אך לא הודרכו כיצד לעשות זאת‪.‬‬
‫לאורך השנים דיווחו אנשי חינוך על מקרים‬
‫‪18‬‬
‫רבים שבהם ניסו לשוחח על הנושא או ללמד‬
‫אותו‪ ,‬אולם תלמידים צעירים התקשו לעכל‬
‫ולהכיל זאת‪ .‬על רקע זאת‪ ,‬מסבירים במשרד‬
‫החינוך‪ ,‬עלה צורך בתוכנית מסודרת‪.‬‬
‫שר החינוך ‪ ,‬שי פירון‪ ,‬הוא זה שהחליט ל�ה‬
‫פעילה והודיע על כך במהלך ביקורו האחב‬
‫רון בפולין‪ .‬התוכנית גובשה על ידי ועדה‬
‫המשותפת למשרד החינוך ולבית הספר‬
‫הבינלאומי להוראת השואה של יד ושם‪,‬‬
‫שבה ישבו מומחים מתחום הוראת השואה‬
‫וצוותים חינוכיים‪ .‬המתווה מתייחס לכל‬
‫שכבות הגיל‪ ,‬ובהתאמה ליכולתם הרגשית‬
‫והקוגניטיבית של הילדים להתמודד עם‬
‫הנושא ומשמעותו‪ .‬לימוד השואה יתבצע‬
‫לאורך השנים‪ ,‬כך שנדבכי הידע ייבנו באופן‬
‫מוסדר‪ ,‬נגיש‪ ,‬מובנה והדרגתי‪ .‬התוכנית תחל‬
‫לפעול בשנת הלימודים הבאה‪ ,‬תשע"ה‪.‬‬
‫במשרד החינוך מסבירים כי "ההחלטה‬
‫בדבר גיבושה של התוכנית החדשה התב‬
‫קבלה על רקע המציאות‪ ,‬שבה דור ניצולי‬
‫השואה האחרונים הולך ונעלם‪ .‬מציאות זו‬
‫דוחקת בנו‪ ,‬כמערכת האמונה על חינוכו של‬
‫הדור הצעיר‪ ,‬להנציח באופן ראוי ומשמעותי‬
‫את זיכרון השואה"‪.‬‬
‫החלטת משרד החינוך נוגעת‪ ,‬באופן טבעי‪,‬‬
‫בעצבים חשופים של כל מי שיש לו ילדים‪,‬‬
‫מאוד מידע מול אווירה קשה היוצרת‬
‫חרדה ומרגע שהם נכנסים למערכת‬
‫הם נחשפים לנושא‪ .‬לכן חשוב ללמד‬
‫ולהתייחס מוקדם ככל האפשר"‬
‫לא ייתכן‪ ,‬איפוא‪ ,‬להשאירם ללא מענה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬על מערכת החינוך לצייד את המורים‬
‫בתשובות לשאלה הסבוכה הזאת‪ .‬עליה‬
‫למצוא את הדרך והאיזון הנכונים להסברת‬
‫פרק זה בעברנו – וזאת בהתאם להבנתו וליב‬
‫כולתו הרגשית של הילד בכל גיל"‪.‬‬
‫לתוכנית התייחסה גם ד"ר בתיה ברוטין‪,‬‬
‫ראש התוכנית ללימודי השואה והחברה‬
‫הישראלית במכללת בית ברל‪ ,‬במהלך יום‬
‫עיון שערך מרכז הארגונים של ניצולי השואה‬
‫בנושא החינוך לשואה ‪-‬ב‪ 6-‬באפריל‪ .‬לד�ב‬
‫ריה‪" ,‬אנחנו מאמינים שיש להתייחס לנושא‬
‫השואה כבר מגיל הגן‪ ,‬משום שהנושא הוא‬
‫חלק מרכזי בשיח הישראלי‪ .‬לימוד השואה‬
‫מגיל צעיר עשוי להגביר את הזדהות התב‬
‫למיד עם עם ישראל‪ ,‬קורותיו ותרבותו‪ .‬וכן‬
‫ייצור חיבור תודעתי למדינה‪ .‬צריך לציין‬
‫כי אווירת זיכרון השואה מועברת לילדים‬
‫באמצעות הצפירה ואמצעי התקשורת‪ .‬הם‬
‫סופגים מעט מאוד מידע מול אווירה קשה‬
‫היוצרת חרדה‪ ,‬ומרגע שהם נכנסים למערכת‬
‫הם נחשפים לנושא‪ ,‬בעיקר בטקסים בגנים‬
‫ובבתי הספר ולכן חשוב ללמד ולהתייחס‬
‫מוקדם ככל האפשר"‪.‬‬
‫ד"ר אייל קמינקא‪ ,‬מנהל בית הספר‬
‫הבינלאומי להוראת השואה ביד ושם‪,‬‬
‫שהשתתף אף הוא ביום העיון‪ ,‬גרס כי‬
‫"החינוך מתחיל מגיל אפס והלימוד מתחיל‬
‫מגיל אפס‪ .‬התרבות הישראלית ומרחב‬
‫הזיכרון הלאומי מזמנים לנו את ההוראה‪,‬‬
‫החינוך והחשיפה בכל הגילאים ולכן גם בגן‬
‫ובבית הספר היסודי נחשפים הילדים לנושא‬
‫השואה‪ .‬מכיוון שכך‪ ,‬השאלה הרלוונטית‬
‫והפרקטית היא איך עושים את זה?‪ .‬הגישה‬
‫בבית הספר ללימודי השואה של יד ושם‬
‫אומרת שצריך להתאים את הצורה והמינון‬
‫לגיל‪.‬‬
‫תומך אחר בתוכנית הוא העיתונאי עופר‬
‫אדרת‪ ,‬שכתב בעיתון הארץ מאמר תחת‬
‫הכותרת‪" :‬ללמוד על השואה בגן‪ :‬גם לזיכרון‬
‫צריך לעשות תוכנית"‪ .‬לדבריו‪" ,‬בעזרת‬
‫תוכנית שקולה‪ ,‬הגיונית ובוגרת‪ ,‬משרד‬
‫החינוך מבקש לסייע לילדים להתמודד עם‬
‫יום הזיכרון לשואה‪ .‬המחאה‪ ,‬הפעם‪ ,‬אינה‬
‫במקומה‪ ...‬עיון בפרטי התוכנית‪ ,‬שהופצה‬
‫לעיתונאים בידי יד ושם‪ ,‬מגלה דווקא כי‬
‫היא שקולה‪ ,‬מדודה‪ ,‬הגיונית ובוגרת‪ .‬היא‬
‫עונה על מצוקה אמיתית שנתקלים בה‬
‫הורים לילדים קטנים‪ ,‬גננות וסייעות ברחבי‬
‫הארץ‪ :‬איך אפשר 'להסביר' לילדים למה יש‬
‫היום צפירה? מה פשר התוכניות המפחידות‬
‫בטלוויזיה ומה משמעות הטקס בו השתתף‬
‫האח הגדול בבית הספר?‬
‫"התוכנית מדגישה כי אין כוונה להפוך‬
‫את הוראת השואה לנושא לימוד שידובר בו‬
‫לאורך השנה כולה‪" .‬תיווך הנושא לילדים‬
‫במסגרת הגן יהיה רק ביום הזיכרון עצמו‬
‫ובעיתוי הסמוך לו (יום לפני ובמידת הצורך‬
‫יום אחרי)"‪ ,‬נכתב בתוכנית‪ ,‬שחור על גבי‬
‫לבן‪" .‬העיסוק בנושא יהיה בסמוך לצפירה‬
‫ומעט אחריה‪ .‬מעבר לכך ‪ :‬שיגרת פעילות‬
‫היום של הגן תישמר"‪ ,‬נכתב‪ .‬במצב הקיים‬
‫היום‪ ,‬בו אין תוכנית מסודרת ואחידה‬
‫ללימוד הנושא בגן‪ ,‬יש ילדים שחוזרים‬
‫הביתה ומספרים לאמא ואבא על איש רע‬
‫בשם היטלר שרוצה להרוג את כולנו‪.‬‬
‫אדרת‪" :‬המחאה‪ ,‬הפעם‪ ,‬אינה‬
‫במקומה‪ .‬עיון בפרטי התוכנית‪,‬‬
‫שהופצה לעיתונאים בידי יד ושם‪,‬‬
‫מגלה דווקא כי היא שקולה‪ ,‬מדודה‪,‬‬
‫הגיונית ובוגרת‪ .‬היא עונה על מצוקה‬
‫אמיתית שנתקלים בה הורים לילדים‬
‫קטנים‪ ,‬גננות וסייעות ברחבי הארץ"‬
‫"אני לא משוכנע שהמצב הזה אידיאלי‬
‫ועדיף‪ .‬משרד החינוך מבקש‪ ,‬בצדק רב‪,‬‬
‫לסייע לילדים (ובעצם גם להוריהם) להב‬
‫תמודד עם המציאות המפחידה והמורכבת‬
‫שאליה הם חשופים ביום הזיכרון ‪ -‬הצפירה‪,‬‬
‫השידורים המיוחדים בטלוויזיה וברדיו‬
‫והתכנים באינטרנט‪ ...‬גם החשש של רבים‬
‫מכך שהגננת 'תפחיד' את הילדים עם סיב‬
‫פורי זוועה על אושוויץ ומרד גטו ורשה הוא‬
‫מופרך‪ .‬בהנחיות של משרד החינוך נכתב‬
‫בפירוש כי המטרה שהציב המשרד לגב‬
‫ננות היא "מניעת תגובות חרדה‪ ,‬העלולות‬
‫להתלוות ליום השואה"‪ .‬ההנחיות לגננות‬
‫מבהירות כי "יש להימנע משימוש באמצעים‬
‫הכוללים תכנים מאיימים המתבססים על‬
‫המחשות פיזיות‪ ,‬כגון סימולציות והצגות‪,‬‬
‫שחושפות את הילדים לחוויות של הזדהות‬
‫וכן הצגת תמונות‪ ,‬העלולות לעורר פחדים"‪,‬‬
‫לשון התוכנית‪ .‬אז מה בעצם כל כך רע בכך?‬
‫הפעם אפשר להשאיר בצד את הצחוקים‬
‫ואת הלגלוג ולתת להם קצת קרדיט‪ ,‬גם אם‬
‫אנחנו אוהבים לשחוט "פרות קדושות"‪.‬‬
‫המשך בעמוד ‪20‬‬
‫‪19‬‬
‫על החינוך לשואה‬
‫על החינוך לשואה‬
‫תוכנית רעה ומיותרת‬
‫שואה חשוב לסיים את חייו בכבוד ולקבל‬
‫תרופות מאריכות חיים‪ .‬אבל אם תשאלו‬
‫אותו בשיחה מזוככת‪ ,‬הוא יגיד לכם שמעבר‬
‫לחשיבות התרופות ‪ -‬חשוב לו שישמעו‬
‫את סיפורו‪ .‬השאלה אם יעבירו את סיפוב‬
‫ריו הלאה חשובה עבורו לא פחות מקבלת‬
‫תרופות‪ .‬התכנית הזאת נועדה ל‪ 100-‬שנים‬
‫קדימה‪ .‬תודעת השואה לא תהיה רק בזב‬
‫וועות אלא תעלה גם שאלות של השלכות‬
‫מוסריות‪ .‬התכנית ללימודי השואה בגנים‬
‫מתייחסת לדקות החשובות מבחינת הילד‬
‫הקטן‪ :‬כרבע שעה לפני הצפירה וכרבע שעה‬
‫אחריה‪ .‬כיצד הופכים את חצי השעה הזו‬
‫לחוויה מוגנת ולא לטראומה"‪.‬‬
‫מול התמיכה בתוכנית משרד החינוך‬
‫הובעה‪ ,‬כפי שנאמר‪ ,‬גם ביקורת‪ .‬בתגובה‬
‫לפרסומה אמר אורי חנוך‪ ,‬חבר הנהלת‬
‫מרכז הארגונים‪" :‬זה מרתיח את דמי‪ .‬למה‬
‫צריך לדבר על הנושא הזה עם ילדים בגני‬
‫ילדים ובכיתה א' ו‪-‬ב'? אי אפשר לחכות‬
‫לגיל ‪ ?12‬זה פשוט בלתי מתקבל על הדעת‪,‬‬
‫זה לא בא בחשבון‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬אין כמו‬
‫ניצולי השואה שיודעים להעביר את הנושא‬
‫לילדים‪ .‬כשאני מוזמן לשוחח עם ילדים‪ ,‬אני‬
‫מברר אם יש בקהל ילדים מתחת לגיל ‪,12‬‬
‫ואם כן‪ ,‬אני לא בא‪ .‬עד כמה אפשר לייפות‬
‫את הנושא הזה? אני חושב שבגילאים האלה‬
‫זה לא נחוץ‪ .‬אם הילד שואל אז אפשר לענות‬
‫בצורה מתחמקת‪ ,‬אבל לא לקיים תוכנית‬
‫לימודים מחייבת"‪.‬‬
‫בים‪ ,‬בים‪ ,‬בים ‪ -‬הרכבת שלנו נוסעת‪ .‬להעביר מסרים לא מאיימים לגיל הרך‬
‫חנוך‪" :‬זה מרתיח את דמי‪ .‬למה‬
‫צריך לדבר על הנושא הזה עם‬
‫ילדים בגני ילדים ובכיתה א' ו‪-‬ב'?‬
‫אי אפשר לחכות לגיל ‪ ?12‬זה‬
‫פשוט בלתי מתקבל על הדעת‪,‬‬
‫זה לא בא בחשבון"‬
‫פרופ' דליה עופר‪ ,‬מהמכון ליהדות זמננו‬
‫באוניברסיטה העברית‪ ,‬אשר השתתפה גם‬
‫היא ביום העיון של מרכז הארגונים‪ ,‬הצב‬
‫טרפה למבקרים באומרה כי "אני חושבת‬
‫שראוי להימנע ככל האפשר מאיזו עמדה‬
‫שתפגיש ילדים עם נושא השואה מגיל צעיר‪.‬‬
‫שהרי אין להם את היכולת לפשט אותם‬
‫מכיוון שהם תופסים דברים באופן חוויתי‪.‬‬
‫לא צריך להפגיש אותם עם העולם האכזר‪.‬‬
‫העובדה שיש צפירה‪ ,‬שיש משהו באווירה‬
‫היא נכונה אבל עם זה צריך להתמודד לא‬
‫דרך סיפור העובדות אלה להתנהל בעדינות‬
‫ורגישות‪ .‬אפשר להרגיע בשיר או משחק‪.‬‬
‫אני חושבת שבבית הספר היסודי לא הייתי‬
‫מתחילה באופן מסודר לפני כיתה ד' או ה'‬
‫ואת ההוראה המלאה צריך להתחיל רק בחב‬
‫טיבת הביניים"‪.‬‬
‫מתנגד אחר היה העיתונאי גידי וויץ‪,‬‬
‫שפרסם אף מאמר בעיתון "הארץ" תחת‬
‫‪20‬‬
‫הכותרת "ילדים‪ ,‬מי זה היטלר?"‪ .‬במאמרו‬
‫כותב וויץ‪ ,‬בין היתר‪" ,‬באחרונה הודיע שר‬
‫החינוך שי פירון על השקת תוכנית חדשה‬
‫ללימודי השואה מגן הילדים ועד בית הספר‬
‫התיכון‪ ...‬התוכנית אמורה לתת כלים אפב‬
‫קטיביים לגננות ולמורים‪ ,‬במיוחד לאלו‬
‫המתמחים בגיל הרך‪ ,‬כדי שיוכלו להתמודד‬
‫פרופ' עופר‪" :‬אני חושבת שראוי‬
‫להימנע ככל האפשר מאיזו עמדה‬
‫שתפגיש ילדים עם נושא השואה‬
‫מגיל צעיר‪ .‬שהרי אין להם את‬
‫היכולת לפשט מכיוון שהם תופסים‬
‫אותם באופן חוויתי‪ .‬לא צריך להפגיש‬
‫אותם עם העולם האכזר"‬
‫עם הקשיים‪ .‬בשביל מה צריך את זה בכלל?‬
‫שאלתי את עצמי אחרי שקראתי את התוב‬
‫כניות האלה‪ .‬למה לא לדחות את ההיכרות‬
‫עם חוקי יודנראט וגטו ורשה‪ ,‬אושוויץ וביב‬
‫רקנאו עד חטיבת הביניים והתיכון?‪ .‬איריס‪,‬‬
‫אמן של מיה ומור (שתי ילדות עמן דיבר‬
‫וויץ על הנושא‪ ,‬ע‪.‬מ) הסכימה אתי‪ .‬לדעתה‪,‬‬
‫"פעוטות לא צריכים לעמוד בצפירה וילדים‬
‫רכים לא צריכים לשמוע סיפורי תופת של‬
‫ניצולי שואה ללא בקרה‪ .‬שילמדו ביום הזה‬
‫בגן למשל את 'דירה להשכיר' ש ל לאה ג�ו‬
‫לדברג‪ .‬את הצורך לקבל את האחר‪ .‬לתופת‬
‫אפשר להגיע בשלב מאוחר יותר"‪.‬‬
‫"יכול להיות שלמישהו הסידור הזה לא‬
‫מתאים‪ .‬ייתכן שיש מי שרוצים שהדמות של‬
‫קורבן ההשמדה‪ ,‬תשתרש אצל ילדים בגיל‬
‫צעיר ותיספג ללא מחיצות והגנות‪ ,‬כדי שבב‬
‫עתיד‪ ,‬יהיה קל יותר לקלוט את המסר‪ .‬המיב‬
‫שהו הזה רוצה שכאשר ילדים רכים ישמעו‬
‫בחדשות את ראש הממשלה שלהם אומר‬
‫'שאיראן צועדת בעקבות היטלר'‪ ,‬הם יבינו‬
‫בדיוק במי ובמה מדובר‪ .‬שלא יטעו לחשוב‬
‫שנתניהו התכוון שבטהרן בונים עכשיו מודל‬
‫משוכלל של דיסניוורלד"‪.‬‬
‫השר מסביר ומנמק‬
‫על הביקורת הגיב השר פירון במהלך ראיון‬
‫שנערך עימו בתוכנית הטלוויזיה "אורלי‬
‫וגיא"‪ .‬לדבריו‪" ,‬התכנית מסבירה כיצד יש‬
‫להעביר את התכנים בצורה מתאימה‪ ,‬שלא‬
‫תפגע או תזעזע את הילדים‪ .‬היא לא מתב‬
‫ביישת בהיסטוריה‪ ,‬בונה עתיד‪ ,‬ויוצרת רצף‬
‫ביניהם‪ .‬עד אתמול היתה ישראל אחת המב‬
‫דינות היחידות בעולם ללא תכנית לימודים‬
‫מסודרת על השואה‪ .‬בפולין‪ ,‬בצרפת ובאנגב‬
‫ליה יש תכניות כאלה‪ ,‬בישראל אין"‪.‬‬
‫עוד הוסיף פירון ואמר‪" ,‬זה נכון שלניצול‬
‫ללמד‪ ,‬אך גם להיזהר על נפשות הצעירים‬
‫עיקרי התוכנית‬
‫לפי תוכנית ההוראה בגני ילדים‪" ,‬הגננת‬
‫תבחר דרך מותאמת להצגת יום הזיכב‬
‫רון לשואה ולגבורה לילדי הגן בהתייחס‬
‫לשלבי ההתפתחות השונים של הילב‬
‫דים‪ ,‬לידע איתו מגיעים הילדים אל הגן‪,‬‬
‫לאישיותם ולרגישויותיהם על פי הכרותה‬
‫עם הילדים"‪ .‬כמו כן נאמר בתוכנית‪ ,‬כי‬
‫"לקראת הצפירה יוסבר לילדים כי יום הזיב‬
‫כרון לשואה ולגבורה הוא יום שבו רוצים‬
‫להזכיר לכל האנשים תקופה קשה שהיתה‬
‫לפני שנים רבות ‪' -‬תקופה זו התרחשה עוד‬
‫בטרם נולדו הילדים והוריהם'; יודגש הריב‬
‫חוק הפיזי ‪' -‬זה קרה בארצות רחוקות'; כמו‬
‫כן הגננת תשתף את הורי הילדים באשר‬
‫לדרך ולאמצעים החינוכיים שהיא נוקטת‬
‫בהכנת הילדים לקראת יום זה ובמהלכו"‪.‬‬
‫על פי התוכנית‪ ,‬בעת הצפירה יהוו הגננת‬
‫והמבוגרים מודל לעמידת דום‪ .‬יוצע גם‬
‫לילדים להצטרף לעמידה‪ ,‬אך אין לצפות‬
‫מהם לעמוד לכל אורכה או לבטא עצבות‪.‬‬
‫"ההנחיות לגננות מבהירות כי יש להימנע‬
‫משימוש באמצעים הכוללים תכנים‬
‫מאיימים המתבססים על המחשות פיזיות‪,‬‬
‫כגון סימולציות והצגות שחושפות את הילב‬
‫דים לחוויות של הזדהות וכן הצגת תמונות‬
‫העלולות לעורר פחדים‪ .‬העיסוק בנושא‬
‫יהיה בסמוך לצפירה ומעט אחריה‪ .‬מעבר‬
‫לכך‪ ,‬שגרת פעילות היום של הגן תישמר"‪.‬‬
‫בכיתות א'‪-‬ב' תכלול התכנית לימוד‬
‫מבוקר של פרק השואה מתוך ההנחה שחב‬
‫שיפה מותאמת ומבוקרת יכולה להגן מפני‬
‫טראומה ולמנוע השלכה לא נכונה של המוב‬
‫שגים המרכזיים בנושא‪ .‬בכיתות אלו חשוב‬
‫להתמקד בסיפורו של היחיד תוך שימת‬
‫דגש על 'עוגנים נפשיים' שיקלו את ההתב‬
‫מודדות‪ .‬בעזרת המפגש עם דמות מרכזית‬
‫אחת תיווצר אמפתיה שתאפשר להכיל‬
‫את הנושא ולהכיר מושגי יסוד ראשוניים‪.‬‬
‫כדי להגיע אל המשמעויות הערכיות ויחד‬
‫עם זאת לא להציג מציאות מאיימת שאין‬
‫ממנה מוצא‪ ,‬מוצע לטוות עם הילדים את‬
‫הסיפורים האנושיים; להכיר את אשר אבד‬
‫ משפחות‪ ,‬אנשים‪ ,‬וכן להכיר סיפורי התב‬‫מודדות‪ ,‬גבורה והצלה‪.‬‬
‫בכיתות ג'‪-‬ד' העיסוק החינוכי בנושא‬
‫השואה מתמקד בסיפורה של המשפחה‬
‫והיחיד בתוכה‪ .‬ההתמקדות בעולמה של‬
‫המשפחה מאפשרת עיסוק במסגרת אנוב‬
‫שית שמוכרת לתלמידים ואשר כלפיה הם‬
‫יכולים לחוש אמפתיה‪ .‬דיון בנושא מאפשר‬
‫לנו לעסוק בקשיים שבפניהם ניצבה המב‬
‫שפחה בתקופה משברית זו לצד עוגנים‬
‫נפשיים מתאימים ואף להכיר מגוון רחב‬
‫של דמויות ואת מארג היחסים שביניהן‪.‬‬
‫הרחבת הדיון במושגים היסטוריים בגיל זה‬
‫מאפשרת לנו לדון גם בנושאים אוניברסאב‬
‫ליים שעוסקים בשאלות של נקיטת עמדה‪,‬‬
‫כמו במקרה של חסידי אומות העולם‪.‬‬
‫המערכים החינוכיים על אודות השואה‬
‫לכיתות ה'‪-‬ו' מתמקדים בסיפורם של‬
‫ילדים אשר הנושאים ההיסטוריים נשזרים‬
‫בו והם מתרחבים גם לסוגיות של גורלה‬
‫של המשפחה ומגוון גורלות נרחב יותר‪.‬‬
‫בשלב זה‪ ,‬הסוגיות החינוכיות כגון הצלה‪,‬‬
‫עזרה הדדית ועוד‪ ,‬מקבלות עומק נוסף‪.‬‬
‫בחטיבות הביניים (כיתות ז'‪-‬ח') ידונו עם‬
‫התלמידים על משמעותה של עמידה רוב‬
‫חנית והתמודדות של הפרט ושל קבוצות‬
‫שונות‪ ,‬בכלל זה חיי הקהילה‪ ,‬לפני השואה‬
‫ובמהלכה‪ .‬התלמידים בשלב זה טרם למדו‬
‫את נושא השואה באופן נרחב ולפיכך יש‬
‫לעמוד על כך שלדיונים אלו תהיה אחיזה‬
‫בהקשר ההיסטורי הרלוונטי‪.‬‬
‫בתיכון (כיתות י'‪-‬י"ב) יתקיים תהליך של‬
‫העמקת הידע ההיסטורי במבט בינתחומי‬
‫תוך חיבור ושילוב עם נושאים ערכיים ודיב‬
‫למות העולות בנוגע לזהות יהודית ולמוסר‬
‫אנושי‪ .‬על התהליך החינוכי לאתגר את‬
‫התלמידים לחשיבה מורכבת של אירועי‬
‫השואה על ידי הצגת חומרים מגוונים ומנב‬
‫קודות מבט שונות‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫על זיכרון והנצחה‬
‫על זיכרון והנצחה‬
‫לתת צורה לזיכרון‬
‫את זיכרון השואה אפשר להעביר לא רק בעזרת אנדרטאות‪,‬‬
‫מוזיאונים‪ ,‬סרטים ותוכניות לימוד‪ .‬גם מסרים גרפיים וכרזות‬
‫שותפים לתהליך‬
‫׀ מערכת מזכר ׀‬
‫מדי שנה מציינים את יום הזיכרון לשואה ולגבורה באירועים‬
‫ממלכתיים‪ ,‬במערכת החינוך‪ ,‬באמצעי התקשורת ובטקסים מקוב‬
‫מיים וכלל‪-‬ארציים‪ ,‬בדרכים רבות ומגוונות‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬הכריזו‬
‫ביה"ס הבינלאומי להוראת השואה של יד ושם ומרכז ההסברה‬
‫במשרד התרבות והספורט על תחרות עיצוב כרזה ממלכתית‪ ,‬לציון‬
‫יום הזיכרון לשואה ולגבורה‪ ,‬כאשר השנה השתתפו בתחרות חמש‬
‫חברות עיצוב‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫בתחרות השנה זכתה הכרזה 'יער עדות' שעיצבה אירה גינזבורג‪.‬‬
‫לדבריה‪ ,‬השם שניתן לכרזה 'יער עדות' "מבקש להנציח את כל‬
‫הקהילות שנרצחו ביערות אירופה‪ .‬איש לא היה עד למותם מלבד‬
‫העצים שנושאים את אותו הזיכרון עד היום‪".‬‬
‫בראשות ועדת השיפוט עמדו חתני פרס ישראל בתחום העיב‬
‫צוב‪ ,‬פרופ' דן רייזינגר ודוד טרטקובר והחברים בה היו ראשי בתי‬
‫הספר לעיצוב המובילים בישראל ואנשי יד ושם‪ .‬הנימוקים לבחירת‬
‫הכרזה הזוכה‪" :‬הכרזה מצטיינת בעיצוב גרפי נקי ורענן ובפשטות‬
‫צנועה המעניקה דגש לנושא המורכב עמו היא מתמודדת‪ .‬שמה‬
‫של הכרזה‪' ,‬יער עדות'‪ ,‬מייצר מרחב נושאי הנתמך על ידי דימויים‬
‫וסמלים מוכרים ומופשטים כאחד‪ .‬הכרזה מהווה מעין כתב עדות‬
‫וכתב חידה בו זמנית‪ .‬העצים בכרזה‪ ,‬עדים אילמים למראות התב‬
‫קופה‪ ,‬מהווים כוח פועל בזירת ההתרחשות ובכוחם להסתיר את‬
‫המחפשים מסתור אך גם בה בעת לטשטש עקבות חיים של קרב‬
‫בנות השואה ובכך מהווים כוח יוצר בעיצוב זיכרון השואה לדורות‬
‫הבאים"‪.‬‬
‫שרת התרבות והספורט‪ ,‬לימור לבנת‪ ,‬אשר העניקה את הפרס‬
‫לזוכה‪ ,‬אמרה כי "ככל שחולפות השנים ודווקא בימים אלה‪ ,‬בהם‬
‫מתרבים קולותיהם של מכחישי השואה‪ ,‬חובה עלינו להמשיך‬
‫לתעד‪ ,‬להזכיר‪ ,‬לשמר ולהנציח את הזוועות‪ ,‬אשר התרחשו במחנות‬
‫ההשמדה ע"י החיה הנאצית וביתר שאת‪ .‬לתיעוד ולהנצחת השואה‬
‫תפקיד מכריע בבואם ללמד ולקרב את בני הדורות הבאים לנושא‬
‫זה ועלינו מוטלת האחריות הלאומית והמוסרית להמשיך בפעוב‬
‫לות אלו בדרכים שונות‪ .‬כרזה זו מהווה דוגמה ייחודית לכך‪ ,‬כאשר‬
‫היא יוצרת חיבור בין זיכרון השואה הקולקטיבי של עם ישראל ובין‬
‫נקודת מבטו האישית של כל אחד ואחד מאיתנו‪ ,‬אשר אותה הוא‬
‫בוחר לנצור ולזכור‪.‬‬
‫יו"ר יד ושם‪ ,‬אבנר שלו אמר עם הענקת הפרס‪" :‬אנו שואפים‬
‫שהוראת השואה והנחלתה ישענו גם על תחומי דעת ויצירה נוסב‬
‫פים כמו עיצוב ואמנות‪ .‬ולכן אנו מאמינים בדיאלוג אותנטי ומגוון‬
‫בנושא"‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫על זיכרון והנצחה‬
‫על זיכרון והנצחה‬
‫יוזמות אלטרנטיביות לטקסי יום השואה‬
‫לצד הטקסים המוסדיים‪ ,‬מתקיימים יותר ויותר טקסים ויוזמות שנועדו לשמר את זכר השואה‪,‬‬
‫אשר מתקיימים על ידי צעירים המרגישים צורך לעשות זאת בשפתם ובדרכם‬
‫׀ עמרי מריאן ׀‬
‫לפגוש את הניצולים בבית‪ .‬זיכרון בסלון‬
‫העיסוק בזיכרון השואה והנצחתה הולך‬
‫ותופס בשנים האחרונות מקום מרכזי יותר‬
‫ויותר בין הצעירים‪ ,‬אלה המכונים בני הדור‬
‫השלישי‪ .‬מצד אחד הם כבר לא גדלו תחת‬
‫המועקה שאפיינה רבות ממשפחות שורדי‬
‫השואה‪ .‬מצד שני‪ ,‬ככל שחלפו השנים‪ ,‬החלו‬
‫השורדים להיפתח יותר ויותר ולחלוק את‬
‫זכרונותיהם עם אחרים‪ .‬כאשר מוסיפים‬
‫לאלה את הנטייה המתחזקת לביקורתיות‬
‫על הנרטיב הממסדי‪ ,‬אנו מגלים יותר ויותר‬
‫יוזמות של אנשים צעירים שנועדו כל כולן‬
‫להנציח את זכר השואה בדרך ההולמת את‬
‫צרכיהם‪.‬‬
‫זיכרון במשרד‬
‫הרעיון לפרויקט הנצחת השואה במקומות‬
‫עבודה נולד אצל אסף לניאדו לפני שלוש‬
‫שנים‪ .‬לניאדו הצעיר‪ ,‬חבר פעיל בעמותת‬
‫דורות ההמשך‪ ,‬מספר ששם לב לכך שביום‬
‫השואה מתנהלים החיים במקום העבודה‬
‫‪24‬‬
‫להכשיר אותם לנהל ימי זיכרון מוצלחים‪.‬‬
‫"פשוט הבנתי"‪ ,‬אומר לניאדו‪" ,‬שלדור הבא‬
‫לא יהיה את מה שהיה לנו‪ .‬אני דור שלישי‪,‬‬
‫היתה לי את סבתא שלי שסיפרה לי מה עבר‬
‫עליה‪ ,‬אבל לילדים שלי יישארו רק זכרונות‬
‫שהם שמעו ממישהו ולכן חייבים להמשיך‬
‫ולהנציח‪ ,‬אי אפשר שכאדם מבוגר רק הצב‬
‫פירה תהיה הסממן של היום הזה‪".‬‬
‫שלו כרגיל‪ .‬הוא חשב שצריך ואפשר אחרת‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬החליט לכנס את חבריו לעבודה‪,‬‬
‫מיד לאחר הצפירה סביב שולחן וכל אחד‬
‫סיפר סיפורים שהוא מכיר מהבית או מחב‬
‫ברים ועם השנים זה הפך להיות מסורת‪.‬‬
‫"לאט לאט שיכללנו את התכנים והוספנו‬
‫תכנים מבחוץ‪ ,‬עד שהחלטנו יחד עם עמותת‬
‫"דורות ההמשך" לצאת עם זה החוצה‪ .‬רצינו‬
‫לעזור ולקיים אירוע דומה גם במב‬
‫קומות עבודה אחרים"‪.‬‬
‫לצורך זה הקים לניאדו בעזרת‬
‫עמותת דורות ההמשך אתר אינטב‬
‫רנט שבו ניתן למצוא מערכי טקסים‬
‫ותכנים שיעזרו לקיים אירוע זיכרון‬
‫במקומות עבודה הכולל רעיונות‪,‬‬
‫סיפורים ושירים‪ ,‬תמונות ומוזיקה‬
‫שאפשר להשתמש בהם במהלך‬
‫האירוע‪ .‬לפני כשנתיים החלו‪ ,‬בשיב‬
‫תוף יד ושם לקיים ימי השתלמות‬
‫למנהלי משאבי אנוש‪ ,‬על מנת פרויקט של המחלקה לעיצוב במכון הטכנולגי בחולון‬
‫מחוברים לשואה‬
‫ארגון 'מחוברים לשואה' נוסד ומנוהל בהב‬
‫תנדבות ע"י אלישה יעקובי‪ ,‬מנהלת ומובילה‬
‫יוזמות בתחום חינוך וערכים ועל ידי ליאת‬
‫זיכרןון‪ .‬הארגון פועל ללא מטרות רווח ו�ח‬
‫ברים בו מתנדבים וחברי ארגונים להנצחת‬
‫השואה התורמים מכישוריהם להצלחת‬
‫היוזמה‪ .‬מטרת מחוברים לשואה היא שימור‬
‫זיכרון השואה לדורות הבאים באמצעות‬
‫הטמעת מנהגים משמעותיים ביום השואה‪.‬‬
‫הדרך בה בחרו היא פיתוח כלים שיאפשרו‬
‫את שימור הזיכרון‪ .‬הבולט שבהם הוא "נר‬
‫זוכרים" ‪ -‬נר זיכרון ליום השואה‪ .‬כל נר‬
‫מוקדש להנצחת זכרו של אדם אשר נספה‬
‫בשואה והוא מיועד להדלקה בערב יום‬
‫השואה‪ ,‬בבית‪ ,‬בקרב בני המשפחה‪.‬‬
‫לדברי זיכרון‪" ,‬בערבי יום הזיכרון לשואה‬
‫הנהגנו בביתנו מסורת ‪ -‬טקס משפחתי בו‬
‫מדליקים נר זיכרון‪ ,‬קוראים את 'יזכור' של‬
‫אבא קוברנר ובהתאם לגילאי הילדים מס�פ‬
‫רים על אחת הדמויות מאותה תקופה – לפב‬
‫עוטות על פאול קור‪ ,‬לילדים על אנה פרנק‬
‫ולמתבגרים על יאנוש קורצ'ק‪ .‬כשהילדים‬
‫גדלו הם אמרו כי חשבו שזהו מנהג מקובל‬
‫בכל בית‪ .‬כאוצרת אמנות העוסקת בנושא‬
‫הזיכרון וכפעילה חברתית בתחום החינוך‪,‬‬
‫נקודה זו עוררה אצלי שאלות על תפקידו‬
‫של יום הזיכרון לשואה בשימור זיכרון‬
‫השואה בחברה הישראלית‪ .‬יצאתי לעבודת‬
‫מחקר בנושא‪" :‬החברה הישראלית ויחסה‬
‫לזיכרון השואה"‪ .‬העבודה התבססה על מחב‬
‫קרים אקדמיים‪ ,‬ראיונות ופרסומים בתחומי‬
‫הסוציולוגיה‪ ,‬חקר המקרא‪ ,‬אמנות והחברה‬
‫בישראל‪ .‬במחקר הסתמכתי על המבנה‬
‫נר לכל שם‪ .‬מחוברים לשואה‬
‫פרויקט מחוברים לשואה‪ .‬טקס עם גוון אישי‬
‫הסוציולוגי הקיים המגדיר 'קבוצה' תוך התב‬
‫מקדות בהגדרת קבוצה באמצעות הזיכרון‬
‫הקולקטיבי‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,2013‬תשע"ג‪ ,‬התקיים ביוזמת‬
‫הארגון דיון אקדמאי אשר תרם לאופן‬
‫פיתוח נר הזיכרון ליום השואה‪ ,‬בשיתוף‬
‫עם המחלקה לעיצוב תעשייתי‪" ,‬המכון‬
‫הטכנולוגי בחולון"‪ .‬הסטודנטים למדו את‬
‫הנושא "זיכרון אישי מול זיכרון קולקטיבי‬
‫ מנהגים"‪ .‬משימת הגמר היתה לעצב נרות‬‫זיכרון המיועדים להדלקה בבית‪ ,‬בערב‬
‫יום השואה‪ ,‬בקרב בני המשפחה‪ .‬הנרות‬
‫הוצגו במספר תערוכות‪ .‬הסטודנטים כולם‬
‫לקחו חלק פעיל בתהליך הלמידה והיצירה‬
‫בהנחיית מרצי המחלקה‪ .‬שאלות מרכזיות‬
‫איתן התמודדו הסטודנטים בעבודותיהם‪:‬‬
‫מי זוכר?‪ ,‬מה זוכרים? וכמה זמן זוכרים?‪.‬‬
‫ההתמודדות עם השאלות באה‬
‫לידי ביטוי בעבודות שהציגו‬
‫הסטודנטים‪.‬‬
‫השנה‪ ,‬לקראת ערב יום‬
‫השואה‪ ,‬חולקו בבתי הספר‬
‫ברחבי הארץ מאות אלפי "נרות‬
‫זוכרים"‪ .‬לכל תלמיד נר אישי‬
‫אותו מתבקשים בני המשפחה‬
‫להדליק יחד בבית‪ .‬הילדים ובני‬
‫הנוער מהווים גשר להנחלת‬
‫מנהג חווייתי ובעל משמעות‪ .‬כל‬
‫אחד מהנרות מוקדש לזכרו של‬
‫אדם אשר נספה בשואה ופרטיו מופיעים על‬
‫גבי הנר‪ .‬במעמד הדלקת הנר ניתן לסרוק‬
‫באמצעות הסמארטפונים את הברקוד‬
‫שעל הנר המפנה למידע נוסף על חייו של‬
‫הנספה ולהתחבר לפעילות באתר 'מחוברים‬
‫לשואה'‪ .‬באתר ניתן להכין ולהדפיס מדבקת‬
‫"נר זוכרים" לאדם קרוב אשר רוצים להנציח‬
‫את זכרו ולהדביקה על גבי נר זיכרון‪.‬‬
‫זיכרון בסלון‬
‫כדי לעסוק בשואה באופן שמתאים לצב‬
‫עירים שבינינו‪ ,‬צריך קודם כל להחזיר להם‬
‫את החופש ממסגרות פורמאליות ומהב‬
‫ממלכתיות שבמשך שנים הרחיקו רבים‬
‫מהצעירים מכל רצון לעסוק בה‪ .‬כששואלים‬
‫את אושרי רוזנברג‪ ,‬פעיל מרכזי בארגון‬
‫"זיכרון בסלון"‪ ,‬הוא מביא תגובה אופיינית‬
‫של צעירים כדי להסביר על מה ולמה קם‬
‫הארגון‪ .‬״שואה? עזוב אותי‪ ,‬בחייך‪ .‬זה‬
‫מדכא מדי‪ /‬זה כבד מדי‪ /‬זה ממלכתי מדי‪/‬‬
‫זה היה מזמן‪ /‬זה לא קשור אליי‪ /‬מה אתה‬
‫מביא לי את השואה עכשיו?‪ /‬מה אתה רוצה‬
‫שנעשה‪ ,‬נצום?‪ /‬׳לזכור ולא לשכוח׳ – ברציב‬
‫נות? אנחנו בטקס בית ספר עכשיו?‪ /‬עזוב‪,‬‬
‫לקחתי כבר מלא סרטים מהאוזן השלישית‪,‬‬
‫אני מסודר״‪.‬‬
‫והוא ממשיך ואומר‪" :‬כמה פעמים כבר‬
‫אמרנו‪ ,‬כל אחד מאיתנו‪ ,‬את המילים‬
‫האלה? כולנו הרי יודעים שחשוב לזכור את‬
‫המשך בעמ' ‪26‬‬
‫‪25‬‬
‫על זיכרון והנצחה‬
‫על זיכרון והנצחה‬
‫מאמין שהפרויקט הזה צריך להתקיים בכל‬
‫בית אב בישראל‪ ,‬כי הוא הופך את הזיכרון‬
‫לקרוב‪ ,‬לאישי‪ ,‬למרגש ולרלוונטי יותר‬
‫מתמיד"‪.‬‬
‫לא כל יוזמה מבורכת‬
‫מתאספים החברים‪ ,‬משוחחים ומקשיבים‪ .‬זיכרון בסלון‬
‫השואה ‪ -‬אבל לפעמים מרגישים שאנחנו‬
‫לא יודעים איך בדיוק לעשות את זה‪ .‬אנחנו‬
‫רק מרגישים שהדרך שאנחנו מכירים‪ ,‬זו‬
‫שלימדו אותנו בבית הספר‪ ,‬זו של הטקסים‬
‫הממלכתיים והסיסמאות על גבורה ו'לא‬
‫נסלח'‪ ,‬היא לא הדרך הנכונה בשבילנו‪.‬‬
‫אומרים לנו שהשואה משפיעה‪ ,‬גם היום‪,‬‬
‫על חיי היומיום שלנו‪ ,‬אבל עדיין היא לרוב‬
‫נראית כמו אירוע שהתרחש לפני זמן רב‪,‬‬
‫בגלקסיה רחוקה רחוקה‪ .‬אושוויץ‪-‬בירקנאו‪,‬‬
‫טרבלינקה‪ ,‬סוביבור‪ ,‬באותה מידה אלה היו‬
‫יכולים להיות השמות של פלנטות אחרות‬
‫ כי מה להן ולמציאות הישראלית בשנת‬‫‪.?2014‬‬
‫"ועדיין‪ ,‬גם אם לא תמיד ברור לנו במבט‬
‫ראשון‪ ,‬לשואה יש קשר הדוק למציאות‬
‫היומיומית שלנו‪ .‬היא נוכחת בכל היבט‬
‫בחיינו‪ :‬במשפחות שלנו‪ ,‬בפוליטיקה שלנו‪,‬‬
‫באופן שבו אנחנו חושבים על העולם‪ ,‬באופן‬
‫שבו אנחנו מתייחסים לעצמנו‪ ,‬למדינה שבה‬
‫אנחנו חיים ולמדינות אחרות‪ .‬באופן שבו‬
‫משהו בתוכנו מתכווץ בכל פעם שאנחנו‬
‫נזכרים‪ :‬גם הסבים שלנו היו שם‪ ,‬בפלנטה‬
‫ההיא‪ .‬בעצם‪ ,‬היא במרחק ארבע שעות‬
‫טיסה ו‪ 70-‬שנות היסטוריה‪ ,‬זה הכל‪.‬‬
‫"לשם כך הקמנו את זיכרון בסלון‪ :‬כדי‬
‫לחבר את הגלקסיה הרחוקה ההיא‪ ,‬שבעצם‬
‫היא בכלל לא רחוקה‪ ,‬לחיים שלנו‪ .‬כדי שלב‬
‫זכור את השואה יהיה עבורנו יותר מלעמוד‬
‫דום פעם בשנה אלא גם להתכנס פנימה‪,‬‬
‫‪26‬‬
‫להסתכל בראי‪ ,‬לחשוב היכן ביחסים בינינו‬
‫לבין אנשים אחרים היינו יכולים להיות‬
‫יותר סובלניים או יותר פלורליסטיים‪ .‬כדי‬
‫לזכור את השואה‪ ,‬חשוב קודם להקשיב‬
‫לאלו שהיו בה‪ ,‬שביקרו בפלנטה הרחוקה‪,‬‬
‫האכזרית ההיא ושרדו כדי לספר‪ .‬אנחנו‬
‫גם מאמינים שכדי לעסוק בשואה באופן‬
‫שמתאים לשנ ת ‪ 2014‬צריך קודם כל ל�ה‬
‫חזיר לעיסוק בשואה את החופש ממסגרות‪,‬‬
‫מפורמאליות ומהממלכתיות שבמשך שנים‬
‫הרחיקה רבים מכל רצון לעסוק בה‪ .‬החופש‬
‫להביע את הזיכרון שלנו בכל דרך שבה‬
‫נרצה ‪ -‬באמצעות דיון‪ ,‬במוסיקה‪ ,‬בהקראת‬
‫שירה‪ ,‬כל אחד לפי הדרך המיוחדת שבה‬
‫מתבטא זיכרון השואה שלו או שלה‪ .‬כל‬
‫עוד נהיה יחד‪ ,‬בסלון‪ ,‬ונדבר על זה ‪ -‬הזיב‬
‫כרון יבוא"‪.‬‬
‫איך זה מתנהל‬
‫זוהי השנה השלישית של הפרויקט‪ ,‬אותו‬
‫יזמה עדי אלטשולר‪ ,‬מייסדת ארגון הכנפיים‬
‫של קרמבו ‪ -‬תנועת נוער לבני נוער עם‬
‫צרכים מיוחדים‪ .‬לצורך הפעלת הפרויקט‬
‫בכל רחבי הארץ‪ ,‬נפתח אתר אינטרנט מיוחד‬
‫המאפשר למארחים ולמתארחים להירשם‬
‫ואף לקשר ביניהם‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן סיוע של‬
‫מארגני הפרויקט בתיאום אנשי עדות שיגיעו‬
‫למפגש‪.‬‬
‫זיכרון בסלון מתרחש‪ ,‬כמשתמע משמו‪,‬‬
‫בבית‪ ,‬בין חברים‪ ,‬עם תכנים שנוגעים‬
‫לצעירים כאן והיום‪ .‬חלקו הראשון של‬
‫הערב בנוי בדרך כלל משיחה עם איש עדות‬
‫המגיע לבית המארח ומשתף מזיכרונותיו‪.‬‬
‫העדות האינטימית בערב קהילתי שכזה‪,‬‬
‫שמה את איש העדות במרכז‪ .‬לאחר השיחה‬
‫עוברים לחלק יצירתי בו אפשר לקרוא שיר‪,‬‬
‫לנגן‪ ,‬לשמוע סיפור‪ ,‬לשיר בציבור או כל מה‬
‫שמוצאים לנכון‪ .‬בשלב האחרון מתקיים‬
‫דיון‪ ,‬הנועד לאפשר לכל משתתף לחלק‬
‫את מחשבותיו ותהיותיו על השואה‪ ,‬לקחיה‬
‫והשלכותיה‪ ,‬תוך הסתכלות על העולם‪ ,‬על‬
‫ישראל של ימינו ועלינו כבני אדם‪ .‬צוות‬
‫זיכרון בסלון מעמיד מערכי דיון מגוונים‬
‫שיאפשרו לכל אחד למצוא את הזווית‬
‫המתאימה בעיניו לשיחה‪.‬‬
‫ניר חזקיהו‪ ,‬אחד המשתתפים בפרויקט‪,‬‬
‫מספר‪" :‬מאז ומתמיד השואה היתה נושא‬
‫שהיה לידי‪ ,‬קרוב אליי‪ ,‬אבל לא נוגע בי‪.‬‬
‫שפר מזלה של משפחתי ולא פגשנו בשואה‬
‫בארצות מהן הגענו באירופה‪ .‬אבל לכל אורך‬
‫ילדותי ובגרותי‪ ,‬העציב אותי שאני לא מצליח‬
‫להתקרב לתחושות הזיכרון כפי שהייתי‬
‫רוצה‪ ,‬כפי שלדעתי היה ראוי שארגיש‪.‬‬
‫"בנקודה הזו פגש אותי פרויקט זיכרון‬
‫בסלון‪ ,‬אשר במספר שבועות‪ ,‬לאחר עשרות‬
‫שיחות עם שורדי ושורדות שואה וחיבורם‬
‫לעשרות בתים שאירחו אותם בערב יום‬
‫השואה‪ ,‬החוויות שלהם‪ ,‬של השורדים‬
‫והמארחים כאחד‪ ,‬הפכו את הזיכרון הזה‬
‫ליותר חי מאי פעם‪ .‬אני באמת ובתמים‬
‫פרויקט אחר‪ ,‬שהשיקה חברת הפרסום‬
‫"באומן‪ ,‬בר‪ ,‬ריבנאי" עשה אומנם כותרות‪,‬‬
‫אך עורר מחלוקת ותרעומת רבה בשל אופיו‪.‬‬
‫החברה פנתה לקראת יום השואה האחרון‬
‫להנהלות תנועות הנוער בישראל בניסיון‬
‫לעודד אותן לחלק לבני הנוער קעקועים‬
‫להדבקה על העור בדומה לקעקועים שנצב‬
‫רבו על עורם של היהודים ואחרים במחנה‬
‫ההשמדה אושוויץ‪-‬בירקנאו‪" .‬בדומה למב‬
‫דבקת 'דם המכבים' ("יזכור") אותה מחב‬
‫לקים זה שנים רבות ביום הזיכרון לחללי‬
‫מערכות ישראל‪ ,‬נרצה להפיץ ביום השואה‬
‫תשע"ג מדבקת קעקוע זמני (בדומה למב‬
‫דבקות ילדים) שניתנת להדבקה והסרה‬
‫על ידי מים"‪ ,‬נכתב בפניה לתנועות הנוער‪.‬‬
‫"המדבקה תהיה בעצם הדמיה של מספר‬
‫זיהוי אשר קועקע על ידיהם של קורבנות‬
‫וניצולי השואה והיא תחולק על גבי גלויה‬
‫שעליה טקסט הסבר וקוד ‪ ,QR‬אשר יפנה‬
‫לקובץ תמונה או וידאו עם פרטיו של אותו‬
‫קרבן או ניצול שואה"‪ .‬ב"באומן בר ריבנאי"‬
‫אמרו כי "הרעיון נובע מתובנה שעם השנים‪,‬‬
‫רבים מניצולי השואה הולכים לעולמם ואין‬
‫מי שיספר את סיפורם ממקור ראשון‪ .‬זיכב‬
‫רון השואה מתעמעם‪ .‬על מנת שנוכל להגיע‬
‫לדור הרביעי לניצולי השואה אנו חייבים‬
‫לייצר עבורם אייקון חזק‪ ,‬שבא מהעולם‬
‫שהם מכירים וכך לייצר אצלם קשב‪ ,‬הזב‬
‫דהות ובעיקר מודעות וחיבור רגשי לזיכרון‬
‫השואה"‪.‬‬
‫יו"ר מרכז הארגונים‪ ,‬קולט אביטל‪ ,‬סיפרה‬
‫כי חברת הפרסום הציעה גם למרכז לקחת‬
‫חלק בקמפיין‪ ,‬אולם היא דחתה הצעה‬
‫זו על הסף‪" .‬אני חושבת שזה חסר טעם‬
‫ברמה העליונה ושימוש ציני בכל הנושא‬
‫של השואה כדי לעשות פרסום לחברת‬
‫פרסום"‪ .‬אביטל הוסיפה כי "לעשות סיפור‬
‫כזה‪ ,‬לקחת מדבקות ולהדביק על ילדים‪,‬‬
‫כאשר חלק מהילדים ידעו מה זה וחלק לא‬
‫ידעו ויעשו מזה צחוק זה דבר נורא‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫אסור לשכוח מה היה הקעקוע הזה‪ .‬קעקוע‬
‫שבעזרתו הנאצים הפכו אנשים לחיות‪ .‬אז‬
‫למה להדביק מדבקות לילדים? זה דבר‬
‫נורא ואיום‪ .‬אין מילים בפי להסביר כמה‬
‫שזה דבר רע‪ .‬אתם רוצים לעשות משהו?‬
‫תעזרו לניצולים‪ ,‬תשלחו מתנדבים לסייע‬
‫לניצולים"‪.‬‬
‫גם ח"כ אילן גילאון‪ ,‬יו"ר סיעת מר"צ‬
‫בכנסת הסתייג מהרעיון‪" :‬כנראה שלעתים‬
‫היצירתיות עוברת כל גבול‪ .‬מה יהיה בשלב‬
‫הבא? המחשה של תאי גזים ופיג'מות‬
‫פסים? יש להנחיל את זיכרון השואה בחינוך‬
‫לדור הצעיר ולא בגימיקים זולים ומבישים‪.‬‬
‫בהמשך לכך‪ ,‬נדרשת התייחסות ממלכתית‬
‫לאחרוני הניצולים באופן שמכבד את‬
‫מורשת השואה ולא מבזה אותה"‪.‬‬
‫תנועת "הנוער העובד והלומד" הודיעה כי‬
‫בעוד שמדובר ב"רעיון ראוי ונכון‪ ,‬הביצוע‬
‫מסוכן ומעקר את הרעיון מיסודו"‪ .‬לדברי‬
‫רכז התנועה‪ ,‬רועי יסוד‪" ,‬בני הנוער הם‬
‫חכמים ורגישים מספיק להכיר ולהוקיר את‬
‫זכר ניצולי השואה מבלי להיעזר בקעקועים‬
‫על היד"‪.‬‬
‫למה לזכור?‬
‫המוסכמה הבסיסית ביותר בקשר לשואה היא שכולנו חייבים לזכור אותה‪ .‬האומנם?‬
‫׀ אריה ברנע ׀‬
‫אם הזוכר איננו מתרגש מפרשת השואה‬
‫כי אז ברור שליבו לב אבן ואין לנו עניין‬
‫בזכירתה‪ .‬אם הזוכר מפיק מכך הנאה‪,‬‬
‫משום מה‪ ,‬כי אז אנו מעדיפים שישכח‪ .‬ודב‬
‫ווקא הזוכר השפוי וההגון‪ ,‬החש כאב גדול‬
‫למשמע הסיפורים ההם‪ ,‬בו חפצנו‪ .‬אבל‬
‫במה חטא? מדוע יש לנו עניין רב כל כך‬
‫בסבלו הנפשי?‬
‫שני היבטים של מגמת ההנצחה אפשר‬
‫להבין‪ ,‬אם כי ספק אם די בהם כדי לפתור‬
‫את התעלומה‪ :‬ראשית‪ ,‬הניצולים החיים‬
‫בינינו חשים שיש להם ערך כבני אדם כל‬
‫עוד החברה מכירה בסבלם‪ .‬עלינו להעניק‬
‫להם את התחושה של הכרה‪ ,‬כבוד ואכפב‬
‫תיות (כמובן‪ ,‬כל עוד הם חיים בינינו)‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬מדינת ישראל מצדיקה את קיומה‬
‫כלפי חוץ בהיותה מקום מקלט לשארית‬
‫הפליטה‪ .‬יש בכך אמת ערכית ופוליטית‪,‬‬
‫אולם ספק גדול אם צורך מדיני זה מתרץ‬
‫את גרימת הסבל הנפשי לרבים‪ ,‬קודם כל‬
‫לבנותינו ובנינו שמהם אנו דורשים לזכור‪.‬‬
‫שאלת השאלות היא האם התועלת לקיב‬
‫דום ערכינו שאותה נפיק מהזיכרון עולה‬
‫על כאב הזיכרון‪ .‬טרם הומצאה יחידת‬
‫המידה המאפשרת לספק תשובה כמוב‬
‫תית על שאלה זו‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬כמו בעב‬
‫ניינים בלתי כמותיים חשובים אחרים‪ ,‬יש‬
‫ערך לשיקול דעתנו ולתחושתנו‪ .‬רק זיכרון‬
‫השואה יאפשר לנו ללמד ולהוכיח לכל דור‬
‫ודור את עוצמתן של הגזענות והרצחנות‬
‫שלפני כן לא עלתה על הדעת ולחשוב על‬
‫הדרכים שעלינו לנקוט כדי להיזהר מהן‪.‬‬
‫רק השואה תוכל להזכיר לנו שישב‬
‫ראל היא גם אמצעי של הגנה מפני‬
‫ניסיון עתידי לחסל את העם כולו‪.‬‬
‫רק השואה יכולה ללמד אותנו שקיימים‬
‫אנשים שפויים ותרבויות מפותחות העב‬
‫לולים להתגייס לרצח עם ושהתרת דמם‬
‫של רחוקים סופה שתתיר גם את דמם של‬
‫קרובים‪.‬‬
‫רק השואה תלמד אותנו את עוצב‬
‫מתו של כוח העמידה הקיים בנפשו של‬
‫האדם הרגיל‪ ,‬כח שהוא עצמו לא שיערו‪.‬‬
‫עלינו ללמד לא רק כדי שידעו‪ .‬עלינו ללמד‬
‫למרות הכאב‪ .‬כאב זה גדול פחות מהסבל‬
‫העלול להיות מנת חלקם של העם והאנוב‬
‫שות אם נשכח‪.‬‬
‫הכותב הוא יושב ראש ארגון עמך ומנהל‬
‫בית הספר התיכון האזורי באר‪-‬טוביה‬
‫‪27‬‬
‫על זיכרון והנצחה‬
‫על זיכרון והנצחה‬
‫בשם העתיד‬
‫על אדמה ספוגה מוות אין מקום למצעדים‪ .‬עליה מותר לדרוך רק בענווה‪.‬‬
‫רות בונדי כותבת לאחראים על הנצחת השואה בישראל‬
‫לא תמכתי בנסיעת נכדי ונכדתי לפולין‪ .‬רות בונדי‬
‫לכבוד נגידי השואה‪,‬‬
‫אדונים נכבדים‪,‬‬
‫אינני מעיזה לדבר בשם המתים‬
‫ובשם השורדים אני לא מוסמכת לדבר‪.‬‬
‫אכתוב רק בשמי‪ ,‬בוגרת אושוויץ‪ :‬חידלו‬
‫להשתמש בשואה לצרכים פוליטיים‬
‫ובעיקר חידלו ממה שמכונה ״מצעדי‬
‫החיים"‪ .‬עצם השם מקומם‪ .‬על אדמה‬
‫ספוגה מוות אין מקום למצעדים‪ .‬עליה‬
‫מותר לדרוך רק בענווה‪ ,‬ללא הפגנתיות‪,‬‬
‫ללא נפנוף דגלי הלאום‪.‬‬
‫חידלו מנאומים פטריוטיים נוסח‬
‫״אמנם היתה שואה‪ ,‬אבל עכשיו יש לנו‬
‫מדינה וצה״ל״‪ ,‬כאילו הדברים מתאזנים‪.‬‬
‫אושוויץ הוא לא מקום להצהרות יוהרה‬
‫מסוג ״אילו היתה לנו אז כבר מדינה"‬
‫ו״איחרנו את המועד״‪ .‬מה היתה מדינת‬
‫ישראל הזעירה יכולה לחולל ‪ -‬להכריז‬
‫מלחמה על הרייך הגרמני? להפציץ‬
‫את אושוויץ? זה לא היה מונע את‬
‫השמדת היהודים כמטרה קיומית של‬
‫האידיאולוגיה הנאצית‪.‬‬
‫הייתי גם מציעה שתחדלו לגרור‬
‫תלמידי בתי ספר תיכוניים לסיורים‬
‫‪28‬‬
‫במחנות ההשמדה בפולין‪ ,‬כדי לחזק‬
‫בהם את תחושת הזהות הציונית‬
‫והנכונות הקרבית‪ .‬זו תעודת עניות‬
‫למדינה‪ ,‬שחייבת להסיע את בני הנוער‬
‫שלה למחנות מוות כדי להגביר את‬
‫אהבתם למולדת‪ .‬שומרי המוסר בארץ‬
‫מקימים מהומה כאשר עם תום הסיור‬
‫במחנות ההשמדה בני הנוער משתכרים‬
‫או משתוללים במלון כדי לפרוק את‬
‫המועקה‪ .‬כי הצו הוא הלוא חוויה רגשית‪,‬‬
‫עצבות חינוכית‪.‬‬
‫הרי בימינו גם מחנות ההשמדה רק‬
‫נותרו כמוזיאונים ואת הכל אודות רצח‬
‫היהודים המכונה בשם המעורפל שואה‬
‫אפשר ללמוד בימי עיון ביד ושם בעזרת‬
‫מורים שהפנימו את הנושא‪ ,‬במאית‬
‫מעלות הנסיעה‪ .‬ההוצאה על המסע‬
‫לפולין היא עול להורים‪ ,‬בייחוד כאשר‬
‫מדובר בנסיעה של כמה ילדים במשפחה‬
‫זה אחר זה ‪ -‬אך הם לא רוצים שייחשבו‬
‫למקרים סוציאליים‪ ,‬שילדיהם יהיו יוצאי‬
‫דופן ולא ישתתפו בטיול הקבוצתי‪.‬‬
‫ואם כבר טיול‪ ,‬בנסיעה היחידה מטעם‬
‫בית הספר אל מחוץ לגבולות ישראל‪,‬‬
‫מוטב לקרב את בני הנוער אל יופי‬
‫העולם‪ ,‬אל שורשי תרבות של עמים‬
‫אחרים‪ ,‬להרחיב את אופקיהם‪.‬‬
‫לא תמכתי בנסיעות נכדי ונכדתי‬
‫לפולין‪ ,‬אך הם לא שמעו בקולי ונסעו על‬
‫אף זאת‪ .‬עם שובם אמרו לי שלא צדקתי‪,‬‬
‫אך דעתי לא השתנתה‪.‬‬
‫חייבים להתמודד עם העבר‪ ,‬אך קודם‬
‫כל לדאוג לעתיד‪ .‬לאומנות יהירה‪ ,‬חוסר‬
‫סובלנות לאחר ולשונה‪ ,‬אלימות במסווה‬
‫של פטריוטיות‪ ,‬אטימות למצוקת מחפשי‬
‫מקלט‪ ,‬שנאה לערבים וחינוך לעליונות‬
‫אינם מבשרים על הטמעת משמעות‬
‫ההשמדה‪ :‬שהרוע והאכזריות לא פוסחים‬
‫גם על עם בעל תרבות‪ ,‬מפותח מבחינה‬
‫מדעית וכלכלית ככל שיהיה‪.‬‬
‫בברכת שלום‪,‬‬
‫רות בונדי‬
‫הסופרת והעיתונאית רות בונדי נולדה בשנת ‪1923‬‬
‫בפראג‪ ,‬צ'כוסלובקיה‪ .‬במלחמת העולם השנייה‬
‫היתה אסירה בגטו טרזין‪ ,‬במחנה הריכוז בירקנאו‬
‫ובברגן‪-‬בלזן‪ .‬היא ואחותה היו הניצולות היחידות‬
‫ממשפחתה‪ .‬ב‪ 1949-‬עלתה ארצה כמתנדבת גח"ל‪,‬‬
‫כשהיא דוברת צ'כית‪ ,‬גרמנית ואנגלית‪.‬‬
‫בית זיכרון לשואה ולגבורה באריאל‬
‫יוזמה אישית של זוג ניצולים היא דוגמה מאלפת איך אפשר להנציח‪ ,‬ללמד ולחנך‬
‫׀ מרים אביעזר ׀‬
‫ברחוב הנחשונים ‪ 44‬באריאל‪,‬‬
‫מול המרכז המסחרי‪ ,‬הקימו‬
‫אירנה ויעקב (קובה) וודיסלבסקי‬
‫בית זיכרון לשואה ולגבורה‪ .‬זהו‬
‫בית זיכרון יחיד מסוגו בארץ‬
‫הממוקם בבית פרטי‪ .‬הוא משתרע‬
‫על פני ארבעה מבין ששת מפלסי‬
‫הבית ומהווה כולו היכל הנצחה‬
‫– עדות לזוועה שהתחוללה‪.‬‬
‫לשאלה מדוע הקימו את בית‬
‫הזיכרון משיב קובה‪" :‬אני ושאר‬
‫הניצולים שרדנו כדי להנציח‬
‫את מה שהיה‪ .‬הם נספו בחשאי‬
‫ונקמת הניצולים היא להנציח את‬
‫זכרם בגלוי"‪.‬‬
‫בבית הזיכרון גלריות שונות‪:‬‬
‫בגלריית הפסלים ניצבות עבוב‬
‫דות ברונזה של הפסל שמואל‬
‫וילנברג‪ ,‬ניצול מחנה ההשמדה‬
‫מוצגים במוזיאון‪ .‬יוזמה פרטית יוצאת דופן‬
‫טרבלינקה‪ ,‬פסלים של דמויות‬
‫שפגש במחנה‪ .‬בגלריית הצילום ‪ -‬תמוב בסלקציות ובהשמדה‪ .‬בגלרייה חפצים‬
‫נות נדירות העוקבות כרונולוגית אחר אישיים ‪ -‬חלקם נדירים כמו מעיל‬
‫התפתחות תקופת השואה‪ ,‬מכיבוש האסירים של מרדכי פרנסוס ממחנה‬
‫פולין וראשית ההתעללות‪ ,‬דרך הגירוש‪ ,‬ריכוז אושוויץ‪ ,‬קערת מזון מטרבלינקה‪,‬‬
‫החיים והמוות בגטאות‪ ,‬הרצח בבורות טלאי צהוב "‪ "Jude‬מגרמניה‪ ,‬סרט לבן‬
‫באזורי הכיבוש הסוביטיים‪ ,‬הגירוש ועליו מגן דוד שענדו על זרועם של יהודי‬
‫בקרונות בקר למחנות ההשמדה וכלה פולין‪ ,‬סיכות מתכת שענדו שוטרי הגטו‬
‫היהודיים על כובעם‪,‬‬
‫שטרות כסף מגטאות‬
‫שונים‪ ,‬דף מספר תורה‬
‫שחולל ונקנה חזרה על‬
‫ידי יהודים‪ ,‬סידור ומב‬
‫חזור עתיקים מאמצע‬
‫המאה ה‪ 19-‬שנמצאו‬
‫זרוקים באשפה בפוב‬
‫לין‪ ,‬בולים נדירים של‬
‫היטלר ועוד‪.‬‬
‫הגלויות‬
‫בגלריית‬
‫והמכתבים ‪ -‬אוסף‬
‫נדיר וייחודי של‬
‫למעלה מחמש מאות‬
‫שרידים חרוכים של ספר תורה‬
‫וחמישים פריטים שנשלחו ממחנות וגב‬
‫טאות על ידי יהודים ולא יהודים ותורגמו‬
‫לעברית‪ .‬את מרבית הגלויות רכשו בני‬
‫הזוג וודיסלבסקי במיטב כספם‪ ,‬במב‬
‫כירות פומביות‪ ,‬בחנויות בולים בפולין‪,‬‬
‫צ'כיה וסלובקיה ומיעוטן נתרמו על ידי‬
‫אנשים פרטיים‪ .‬מפעל תרגום הגלויות‬
‫לעברית נעשה במשך למעלה משלוש‬
‫שנים בסיוע תלמידים מתנדבים מחטיבת‬
‫הביניים "היובל" באריאל‪ ,‬בהובלתה של‬
‫אילנה נולמן‪ ,‬מנהלת בית הספר לשעבר‪,‬‬
‫שבנתה מודל ייחודי לתרגום‪ .‬את הזב‬
‫וועות שלא ניתן היה לכתוב בגלוי מחשש‬
‫הצנזור הנאצי‪ ,‬ניתן לקרוא בין השורות‪.‬‬
‫במקום גם אולם הרצאות המכיל כ‪100-‬‬
‫מקומות ישיבה אליו מגיעות קבוצות‬
‫מאורגנות לשמוע עדות חיה מפיהם של‬
‫בני הזוג לאחר סיור בבית הזיכרון‪.‬‬
‫ניתן לבקר בתאום מראש בטלפון‬
‫‪03-9060103‬‬
‫‪29‬‬
‫על זיכרון והנצחה‬
‫על זיכרון והנצחה‬
‫תערוכת צילומים של חיילי הוורמאכט‬
‫הוצגה לראשונה בכנסת‬
‫ההיסטוריה שנשכחה‪:‬‬
‫למעלה מ‪ 20-‬אגודות ספורט יהודיות פעלו‬
‫בקרקוב עד שנת ‪1940‬‬
‫הרב קריגר‪" :‬פרספקטיבה מרתקת ומזעזעת כאחד"‬
‫לרגל יום הזיכרון לשואה ולגבורה‬
‫הוצגה בכנסת תערוכת צילומים של‬
‫חיילי הוורמאכט‪ ,‬צבא גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫התערוכה‪" ,‬פנים ואחור" שמה‪ ,‬מוצגת‬
‫ביוזמת מכון "שם עולם" העוסק‬
‫בחקר‪ ,‬חינוך והנצחת השואה ומוצגים‬
‫בה תמונות שצילמו חיילי הוורמאכט‬
‫במצלמות אישיות בימי כיבוש מזרח‬
‫פולין וימי מבצע ברברוסה‪.‬‬
‫התיעוד כולל תמונות של החיילים‬
‫הנאצים כשהם מבזים ומשפילים יהודים‪.‬‬
‫החיילים שצילמו את התמונות כתבו‬
‫בכתב ידם אמירות אנטישמיות על גבי‬
‫התצלומים דוגמת‪" :‬פושעים יהודים"‪,‬‬
‫"יהודים בעבודתם"‪" ,‬התפוצצות בתי‬
‫כנסת" ו‪"-‬יהודים מתים"‪ .‬אחרי מות‬
‫החיילים הנאצים התגלו אלבומי התמוב‬
‫נות על ידי בני משפחותיהם‪ ,‬שהעבירו‬
‫אותן לתיעוד והנצחה בארכיון השמור‬
‫של מכון שם עולם‪ .‬בצילומים נראית‬
‫עבודות כפייה בראדום‬
‫‪30‬‬
‫שואת היהודים בעיירות קטנות בפולין‬
‫מהן כמעט ואין תיעוד ‪ -‬מבעד לעדשות‬
‫מצלמותיהם האישיות של החיילים‪.‬‬
‫בצדה האחד של התמונה הם מתועדים‬
‫כשהם מבזים יהודים ובצדה השני‪ ,‬בכתב‬
‫ידם ‪ -‬מצוינות כותרות אנטישמיות הנוב‬
‫תנות ביטוי מילולי אישי לתמונה ברוח‬
‫התקופה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬כוללת התערוכה ציטטות‬
‫מתוך זיכרונותיהם של יהודים שהיו‬
‫בלב התופת ושרדו וכן תיעוד מצולם‪,‬‬
‫ככל הנראה אחרון ויחיד‪ ,‬של יהודים‬
‫שחיו בעיירות הקטנות שדליץ‪ ,‬קוצק‪,‬‬
‫ראדום וחלם בפולין ונרצחו‪.‬‬
‫עם פתיחת התערוכה אמר יו"ר‬
‫הכנסת‪ ,‬יולי אדלשטיין‪" :‬זיכרון השואה‪,‬‬
‫דווקא בחלוף השנים‪ ,‬הופך למב‬
‫במתקן החלמה לחיילים גרמנים‬
‫שימה לאומית בעלת חשיבות עליונה‪.‬‬
‫הכנסת‪ ,‬ככל שתוכל‪ ,‬תבקש להרבות הר ב אברהם קריגר‪ ,‬מיסד מכון שם עו�ל‬
‫בפעילויות זיכרון ואירועי הנצחה‪ ".‬םאמר כי "תמונות אלו שצולמו במצלב‬
‫מותיהם האישיות של חיילי‬
‫ורמאכט נותנות לנו הצצה‬
‫ייחודית אל זווית עיניהם‬
‫של חיילים נאצים במהלך‬
‫אחת התקופות החשוכות‬
‫בהיסטוריה‪ .‬מדובר באחד‬
‫התיעודים הבודדים של‬
‫הקהילות הקטנות בפולין‬
‫שהושמדו במהלך השואה‬
‫וכמעט אבדו בתהום הנב‬
‫שייה‪ .‬באמצעות המצלמה‬
‫האישית הצופה נשאב אל‬
‫תוך עיניו של הקצין הנאצי‬
‫ורואה את הזוועות מנקודת‬
‫מבטו של הרוצח‪ .‬זוהי פרב‬
‫ספקטיבה מרתקת ומזעזעת‬
‫כאחד"‪.‬‬
‫תיעוד היסטורי של ספורטאים רבי הישגים שרובם ניספו בשואה‬
‫תערוכה ראשונה מסוגה העוסקת‬
‫בספורט היהודי בקרקוב שבין שתי‬
‫המלחמות‪ ,‬מציגה תיעוד היסטורי של‬
‫הספורטאים היהודים רבי ההישגים‬
‫שרובם מצאו את מותם בשואה‪.‬‬
‫התערוכה נפתחה ביום הזיכרון לשואה‬
‫ולגבורה במכון וינגייט‪.‬‬
‫למעלה מ ‪ 20‬אגודות ספורט יהודיות‬
‫היו בקרקוב‪ ,‬פולין‪ .‬בקהילה קטנה‬
‫המונ ה ‪ 60,000‬יהודים התקיימה פע�י‬
‫לות ספורטיבית ענפה‪ ,‬ברמה גבוהה‬
‫כמעט בכל ענפי הספורט‪ :‬כדור עף‪,‬‬
‫כדור מים‪ ,‬שחייה‪ ,‬חתירה‪ ,‬שייט‪ ,‬ספורט‬
‫חורף‪ ,‬ספורט מוטורי‪ ,‬אגרוף‪ ,‬היאבקות‪,‬‬
‫אופניים‪ ,‬טניס‪ ,‬טניס שולחן‪ ,‬התעמלות‪,‬‬
‫אתלטיקה וכמובן כדורגל‪ .‬הספורטאים‬
‫היהודים מקרקוב בלטו במישור הלאומי‬
‫ויצגו את פולין בקבוצות הלאומיות אשר‬
‫השתתפו בתחרויות ארציות וזכו לשלל‬
‫הישגים‪ .‬על פי הוראות השלטון הגרמני‬
‫מיום ‪ 23‬ליולי ‪ ,1940‬נסגרו כל מועדוני‬
‫הספורט היהודיים ורכושם נתפס והוחרם‬
‫על ידי שלטונות הכיבוש‪ .‬רוב הספוב‬
‫רטאים היהודים של קרקוב מצאו את‬
‫מותם בשואה‪.‬‬
‫במסגרת התערוכה הוצגו תמונות‪ ,‬קטעי‬
‫עיתונות מאותה תקופה‪ ,‬תעודות‪ ,‬מסמב‬
‫כים ועוד‪ .‬את פתיחת התערוכה ליוותה‬
‫עצרת הזיכרון לנספי קהילת יהודי‬
‫קרקוב שבה השתתפו כמאתיים ניצולים‬
‫וארבע מאות סטודנטים של המכללה‬
‫האקדמית‪ ,‬צוות ההוראה‬
‫והעובדים‪ .‬את התערוכה‬
‫ערכו והפיקו במוזיאון‬
‫ההיסטורי של קרקוב‪ ,‬שם‬
‫הוצגה במהלך שנת ‪,2012‬‬
‫משך מספר חודשים‪.‬‬
‫יוזמת ומפיקת התערוכה‬
‫היא לילי הבר‪ ,‬יו"ר ארגון‬
‫יוצאי קרקוב בישראל‪.‬‬
‫בין אגודות הספורט‬
‫ב‬
‫היהודיות היו שתי אגו‬
‫"להוסיף פרק זה ללימודי השואה"‪ .‬לילי הבר‬
‫דות גדולות‪ :‬מכבי (הציונית) ויוצ'נקה‬
‫(הבונד)‪ ,‬אבל היו גם נוספות‪ :‬החשמוב‬
‫נאי‪ ,‬מלודושץ (נעורים)‪ ,‬אדריה‪ ,‬אמב‬
‫טוזי (חובבים)‪ ,‬בר כוכבא‪ ,‬דרור‪ ,‬גבורה‪,‬‬
‫גדעון‪ ,‬כוכב‪ ,‬הגיבור‪ ,‬הכדור‪ ,‬הכוח‪ ,‬יהודה‪,‬‬
‫קדימה‪ ,‬אוריינט‪ ,‬הפועל ועוד‪ .‬לדברי‬
‫הבר‪" :‬להוראת השואה בישראל ראוי‬
‫להוסיף פרק חשוב ומיוחד זה על חיי‬
‫צעירים יהודיים‪ ,‬שאפתנים ומצטיינים‬
‫בתחומי הספורט"‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫תערוכה וסיפור‬
‫תערוכה וסיפור‬
‫הדיפלומטים מדרום אמריקה‬
‫שהצילו יהודים‬
‫פועלם של דיפלומטים מאמריקה הלטינית להצלת יהודים בזמן השואה היא פרשייה עלומה באופן‬
‫יחסי‪ ,‬למרות שכמה מהם הוכרזו כחסידי אומות העולם‪ .‬תערוכה מיוחדת בבית "אות המוצר הירושלמי"‬
‫ממקדת עליהם את הזרקור‬
‫׀ עמרי מריאן ׀‬
‫תערוכה ייחודית ויוצאת דופן‪" ,‬סיפורים‬
‫של מצילים וניצולים"‪ ,‬מתעדת את סיפורם‬
‫של דיפלומטים מאמריקה הלטינית שהצילו‬
‫יהודים בזמן השואה‪ .‬לצד תמונות ומסמכים‪,‬‬
‫מוצגים בתערוכה סרטונים בהם מופיעים‬
‫ניצולים שזכו לקבל את חייהם בזכות אומץ‬
‫ליבם ותושייתם של אותם דיפלומטים‪.‬‬
‫התערוכה נפתחה ב‪ 29-‬באפריל בבית אות‬
‫המוצר הירושלמי ביוזמתו של היו"ר רפאל‬
‫אלדור‪ ,‬והיא מביאה את סיפורם של שבעה‬
‫דיפלומטים כאלה מחמש מדינות (אל‪-‬‬
‫סלבדור‪ ,‬מכסיקו‪ ,‬אקוודור‪ ,‬ברזיל וצ'ילה)‪.‬‬
‫לביצוע התערוכה נעשה בשיתוף המחלקה‬
‫לתקשורת צילומית במכללת הדסה ויד‬
‫ושם‪ .‬לדברי אלדור‪" ,‬הרעיון לתערוכה צמח‬
‫מההצלחה הגדולה שזכתה לה תערוכה על‬
‫הפליטים היהודים בשנחאי‪ ,‬שקיימנו לפני‬
‫שנה וחצי‪ ,‬ואנו מתכננים בהמשך תערוכה‬
‫נוספת עם דיפלומטים מארצות אחרות כגון‬
‫סוזה מנדז וסמפאיו גארידו‏ מפורטוגל‪.‬‬
‫התערוכה והפרויקט באים להנציח את‬
‫סיפורם המרגש של הניצולים ולהביע‬
‫תודה והערכה לאותם דיפלומטים מאמב‬
‫מריה אדוארדס דה‪-‬ארזוריץ מצ'ילה‪.‬‬
‫הצטרפה לרזיסטאנס‬
‫‪32‬‬
‫חרג מההנחיות‪ .‬קונסול אקוודור בשטוקהולם‬
‫מנואל בוררו‬
‫פספורט ניצולים מאקוודור‬
‫ריקה הלטינית שהצילו בגבורה חייהם של‬
‫ניצולי שואה וסיכנו תוך מעשה את עתידם‬
‫ואף שילמו מחיר אישי כבד על היחלצותם‬
‫להצלת יהודים בניגוד להוראות שקיבלו‪.‬‬
‫אחת הדמויות המוצגות בפרויקט היא‬
‫מריה אדוארדס דה‪-‬ארזוריץ מצ'ילה‪ ,‬אלמנת‬
‫דיפלומט שהוצב בשגרירות ארצו בפריז‪.‬‬
‫לאחר שהתאבד בעלה בשנת ‪ 1922‬החליטה‬
‫להישאר בפריז ועבדה בבית החולים ע"ש‬
‫רוטשילד וכאשר פלשו הגרמנים לצרפת‬
‫ב‪ ,1940-‬הצטרפה לרזיסטאנס‪ .‬במהלך עב�ו‬‫דתה‪ ,‬שמה לב כי אנשי הגסטאפו מבקרים‬
‫לעתים קרובות בבית החולים כדי לחפש‬
‫יהודים ולגרשם למחנות ובכלל זה גם נשים‬
‫שזה עתה ילדו‪.‬‬
‫מריה הבריחה את התינוקות אל מחוץ‬
‫לבית החולים ומסרה אותם לידי חבריה ברב‬
‫זיסטאנס‪ ,‬שהעבירו אותם למקום מבטחים‪.‬‬
‫בעשותה כך‪ ,‬הצליחה להציל עשרות ילדים‪.‬‬
‫לימים‪ ,‬התגלתה ע"י נציגי הגסטאפו‪ ,‬שעצרו‬
‫וחקרו אותה תוך עינויים שנמשכו חמישה‬
‫ימים‪.‬‬
‫בסופו של עניין ניצלו חייה דווקא בזכותו‬
‫של האדמירל וילהלם קנאריס‪ ,‬מי שהיה‬
‫ראש שירותי המודיעין הגרמני‪ ,‬אשר הכיר‬
‫את משפחתה בעת שביקר בצ'ילה בזמן‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ .‬בתום המלחמה‬
‫חזרה לפריז ובשנות השישים שבה להשב‬
‫תקע בצ'ילה‪ .‬היא נפטרה ב‪ 1972-‬והוכרה‬
‫בשנת ‪ 2006‬כחסידת אומות העולם‪.‬‬
‫סיפור אחר המתועד בתערוכה הוא זה של‬
‫מנואל אנטוניו מוניוס בורורו‪ ,‬קונסול א�ק‬
‫וודור בשטוקהולם בין השנים ‪.1931-1942‬‬
‫בתחילת ‪ 1941‬העביר בוררו ‪ 1,000‬דרכונים‬
‫חתומים לאיסטנבול עבור אזרחים פולנים‪,‬‬
‫מרביתם יהודים‪ ,‬שקיבלו ממשרד החוץ‬
‫של אקוודור וויזות להגירה‪ .‬מכיוון שחרג‬
‫מההנחיות שקיבל ממשרד החוץ שלו‪ ,‬פוטר‬
‫ממשרתו בפברואר ‪ .1942‬ממשלת אקוודור‬
‫הודיעה לממשלת שוודיה על פיטוריו‪ ,‬אך‬
‫לא שלחה נציג אחר במקומו‪ .‬מכיוון שהשב‬
‫וודים לא נענו לבקשת אקוודור להחרים את‬
‫ארכיון הקונסוליה‪ ,‬נותרו ברשותו של בוררו‬
‫חותמות וטפסי דרכונים של ארצו‪.‬‬
‫על אף שנאסר עליו לעשות שימוש כלב‬
‫שהוא בציוד הקונסוליה‪ ,‬הוא נענה לבקשת‬
‫מנהיגים יהודים מקומיים‪ ,‬ביניהם הרב‬
‫אברהם ישראל יעקבסןון והחל להנפיק ד�ר‬
‫כונים על פי רשימות שקיבל מהם‪ .‬דרכונים‬
‫אלה נתנו הגנה למחזיקים בהם בארצות‬
‫הכבושות‪ ,‬אך לא זכות הגירה למדינה שהב‬
‫נפיקה אותם‪ .‬הוא הנפיק דרכונים כאלה על‬
‫שמם של לפחות ‪ 263‬יהודים‪ ,‬רובם תושבי‬
‫פולין והולנד‪ ,‬שלפחות ‪ 75‬מהם ניצלו בזכות‬
‫אותם דרכונים‪ .‬כאשר נודעה פעילותו זו‬
‫לממשלת אקוודור‪ ,‬חזר על הודעת הפיטוב‬
‫רין בסוף ‪ 1943‬ובכך נסתם הגולל על חזרתו‬
‫לשרות החוץ של ארצו‪ .‬הקונסול האמיץ‬
‫בוררו הוכר כחסיד אומות העולם בשנת‬
‫‪.2011‬‬
‫רוזה אראסי היתה פקידה קונסולרית של‬
‫ברזיל בהמבורג בין השנים ‪.1936–1942‬‬
‫במהלך ליל הבדולח ב‪ ,1938-‬התוודעה‬
‫לרדיפת היהודים והסתירה אחדים מהם‬
‫בביתה‪ .‬אז החלה להנפיק להם דרכונים‪,‬‬
‫בניגוד למדיניות ממשלתה ולעמדתו של‬
‫מנהלה הקונסול‪ ,‬אותו הצליחה להטעות‪.‬‬
‫באותו שלב הצליחה להציל בדרך זאת‬
‫כ‪ 100-‬יהודים‪ .‬לאחר המלחמה העידה כי‬
‫הנפיקה כ‪ 1,000-‬וויזות ליהודים ממקומות‬
‫שונים בגרמניה‪ .‬ליהודים מברלין הנפיקה‬
‫אישורי תושב מזויפים בהמבורג‪.‬‬
‫בנוסף סייעה לחלק ממקבלי הוויזות להב‬
‫תגבר על קשייהם הכספיים ואף אירחה‬
‫אותם בביתה ערב הפלגת האוניות מנמל‬
‫המבורג‪ .‬היו גם מקרים שבהם הבריחה‬
‫יהודים בתא המטען של מכוניתה הדיפב‬
‫לומטית אל מעבר לגבול‪ ,‬לדנמרק‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1942‬היא נלקחה למחנה בבאדן‪-‬באדן‬
‫ולאחר ארבעה חודשים הוחזרה לברזיל‬
‫בעקבות חילופי שבויים עם הגרמנים‪ .‬הניב‬
‫צולים מעידים שהיא חיפשה אותם אחרי‬
‫המלחמה והחזירה להם את כל התכשיטים‬
‫והזהב שהופקדו בידה‪ .‬אראסי הוכרה כחב‬
‫סידת אומות העולם בשנת ‪.1982‬‬
‫לואיס מרטנס דנטס שירת כשגריר בצרפת‬
‫בשנים ‪ 1922–1940‬בפאריז ולאחר מכן‪ ,‬עד‬
‫‪ ,1944‬כשגריר המואמן לממשלת וישי‪ .‬היות‬
‫וברזיל התנגדה להגירת יהודים‪ ,‬הוא הטעה‬
‫את משרד החוץ וכאשר קיבל אישור למתן‬
‫וויזות לפולנים‪ ,‬ניצל זאת בצורה נדיבה בהב‬
‫עניקו מאות וויזות ליהודים באיזור שתחת‬
‫שלטון וישי כדי לסייע להם לעזוב את צרפת‪.‬‬
‫במקרים רבים זייף את תאריך מתן הוויזה‬
‫לתאריך מוקדם יותר מהתאריך שבו נאסר‬
‫להעניק וויזות ליהודים‪ .‬הוא הנפיק דרכונים‬
‫ותעודות מסע מבלי לבדוק מי הפונים‪.‬‬
‫בין יוני ודצמבר באותה שנה הנפיק‬
‫למעלה ‪-‬מ‪ 400-‬וויזות דיפלומטיות ומער�י‬
‫כים כי בסך הכל הציל את חייהם של כ‪800-‬‬
‫איש‪ ,‬מרביתם יהודים‪ .‬לאחר שפעילותו‬
‫החריגה נודעה במשרד החוץ הברזילאי‪,‬‬
‫החלה חקירה נגדו וזו הסתבכה עוד יותר‬
‫עם הפלגת האוניה "אלסינה" מנמל מרסיי‬
‫בינואר ‪.1941‬‬
‫כדי לעזור לנוסעי האוניה לצאת ממרוקו‬
‫ולהציל אותם ממעצר‪ ,‬הוא ביקש מקונסול‬
‫הכבוד של ברזיל לחדש את הוויזות והודות‬
‫להתערבותו המשיכו היהודים בעלי הוויזות‬
‫המחודשות לברזיל‪ .‬עם שובו לברזיל‬
‫התקבל בהסתייגות ע"י ממשלתו‪ ,‬אך בעב‬
‫קבות חילופי הנשיאים בשנת ‪ 1945‬השתנה‬
‫היחס כלפיו ואז פתח בקריירה חדשה כנציג‬
‫ארצו באו"ם‪.‬‬
‫התערוכה ופרויקט התיעוד הם תוצאה של‬
‫שיתוף פעולה בין משרד החוץ‪ ,‬עיריית ירושלים‪,‬‬
‫החוג לתקשורת צילומית ‪ -‬מכללת הדסה ו"בית‬
‫אות המוצר הירושלמי" בניהולו של יצחק וייס‪.‬‬
‫פעלו על פי‬
‫צו המצפון‬
‫מחקריו של הד"ר אפרים זדוף‪ ,‬לא רק‬
‫חושפים עולם מופלא של דיפלומטים‬
‫שסיכנו את הקריירה שלהם ולעיתים‬
‫אף את חייהם כדי להציל עשרות אלפי‬
‫יהודים‪ .‬בזכותם אף ניתן אות חסיד‬
‫אומות העולם למנואל אנטוניו מוניוס‬
‫בוררו‪ ,‬קונסול אקוודור בשטוקהולם‬
‫הקשר בין ארצות אמריקה הלטינית‬
‫והיהודים באירופה‪ ,‬לפני השואה ובימי המב‬
‫לחמה‪ ,‬התקיים בשני אפיקים‪ :‬הגירה והגנה‬
‫בארצות הכיבוש על ידי הנפקת תעודות‪.‬‬
‫אפשרויות ההגירה עבור יהודים בשנות‬
‫ה‪ 30-‬היו מצומצמות למדי וארצות אמריקה‬
‫הלטינית היו מהאחרונות שסגרו רשמית את‬
‫דלתותיהן בפניהם‪ .‬בשנות ה‪ 20-‬ועד ראשית‬
‫שנות ה‪ 30-‬היה ניתן להגר לארצות אלה‬
‫בחופשיות ואכן היישובים היהודיים גדלו‬
‫והתפתחו גם מבחינה ארגונית‪ .‬אבל במחב‬
‫צית השנייה של שנות ‪-‬ה‪ 30-‬החלו המש�ט‬
‫רים השמרניים להגביל את הגירת היהודים‪.‬‬
‫"במקסיקו אמרו שיש למנוע כניסתם‬
‫של יהודים מכיוון שכבר יש יותר מדי‬
‫מהם במדינה והם נמנעים מהתערות‬
‫באוכלוסייה המקומית‪ .‬באותה תקופה‬
‫היו בכל מדינת מקסיקו אשר מנתה‬
‫עשרות מיליונים‪ ,‬כ‪ 25,000-‬יהודים"‬
‫הם לא עשו זאת בחקיקה‪ ,‬כי דעת הקהל‪,‬‬
‫בה היה חלק מכובד ליסודות ליבראליים‪,‬‬
‫היתה מוחה ואולי פוגעת ביציבות השלטון‪.‬‬
‫על כן השתמשו בהוראות הנוהל הפנימיות‬
‫של משרדי החוץ ושל המשרדים הממונים‬
‫על ההגירה‪ ,‬כדי להנחות את הקונסולים‬
‫לגבי הענקת וויזות הגירה ובהנחיות הללו‬
‫קבעו במפורש שאין לקבל אנשים מהגזע או‬
‫הדת היהודיים משום שהם מזיקים להרכב‬
‫ההומוגני של האוכלוסיות המקומיות‪ .‬לדוב‬
‫גמה‪ ,‬במקסיקו אמרו שיש למנוע כניסתם‬
‫של יהודים מכיוון שכבר יש יותר מדי מהם‬
‫במדינה והם נמנעים מהתערות באוכלוסייה‬
‫המשך בעמ' ‪34‬‬
‫‪33‬‬
‫על זיכרון והנצחה‬
‫תערוכה וסיפור‬
‫המקומית‪ .‬באותה תקופה היו בכל מדינת‬
‫מקסיקו אשר מנתה עשרות מיליונים‪,‬‬
‫כ‪ 25,000-‬יהודים‪ .‬המחקר ההיסטורי המ�ת‬‫נהל בעשורים האחרונים מצא חוזרים מנהב‬
‫ליים ברוח זו בארכיונים של משרדי החוץ או‬
‫של הקונסוליות של צ'ילה‪ ,‬ארגנטינה‪ ,‬אורוב‬
‫גוואי‪ ,‬ברזיל‪ ,‬פרו‪ ,‬אקוודור‪ ,‬מקסיקו וקובה‪.‬‬
‫ובכל זאת‪ ,‬בשנים ‪ 1945-1933‬נכנסו לכל‬
‫ארצות אמריקה הלטינית כ‪ 118,000-‬יהודים‪.‬‬
‫חלקם נכנסו בדרכים חוקיות ותוך ניצול‬
‫האפשרויות שהשאירו ההוראות המגבילות‪,‬‬
‫"בשנים ‪ 1933-1945‬נכנסו לכל‬
‫ארצות אמריקה הלטינית כ‪118,000-‬‬
‫יהודים‪ .‬חלקם נכנסו בדרכים חוקיות‬
‫ותוך ניצול האפשרויות שהשאירו‬
‫ההוראות המגבילות‪ ,‬על ידי תשלום‬
‫או הפקדה של סכומים נכבדים‬
‫בידי השלטונות‪ .‬חלקם נכנסו הודות‬
‫לעזרתם של דיפלומטים שלמרות‬
‫ההנחיות הברורות הסכימו להעניק‬
‫ליהודים וויזות הגירה"‬
‫על ידי תשלום או הפקדה של סכומים נכב‬
‫בדים בידי השלטונות‪ .‬חלקם נכנסו הודות‬
‫לעזרתם של דיפלומטים שלמרות ההנב‬
‫חיות הברורות הסכימו להעניק ליהודים‬
‫וויזות הגירה‪ .‬חלק מהם עשה עבור בצע‬
‫כסף‪ ,‬אך רבים אחרים התנגדו למדיניות‬
‫האנטישמית של ממשלותיהם והיו מוכב‬
‫נים לסכן את משרותיהם למען האידיאלים‬
‫ההומניסטיים שלהם‪ .‬זה המקרה‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫של הדיפלומט הברזילאי לואיז מרטינס דה‬
‫סואזה דאנטס‪.‬‬
‫הדרך השנייה להושיט עזרה ליהודים היתה‬
‫בהנפקת תעודות המעידות על אזרחותם‬
‫של היהודים במדינות השונות‪ .‬היו שלוש‬
‫תעודות מסוג זה‪ :‬הראשונה ‪PROMESAS -‬‬
‫ אישור מטעם קונסוליה כלשהי שאדם‬‫מסוים זכאי לקבל אזרחות של המדינה‬
‫בעת שיתייצב בקונסוליה של אותה מדינה‪.‬‬
‫השניה ‪ -‬תעודת הגנה שהעידה כי הנושא‬
‫אותה זוכה להגנתה של מדינה מסוימת‬
‫כגון‪ :‬אל סלבדור‪ ,‬הונדורס‪ ,‬האיטי ואחרות‬
‫והיה דרכון שהנושא אותו זכה גם להגנה‬
‫‪34‬‬
‫הנ"ל וגם לאפשרות להשיג וויזות מעבר‬
‫כדי לצאת מאירופה‪ ,‬כל עוד היה ניתן לצאת‬
‫ולאחר אוקטוב ר ‪ ,1941‬כאשר הושלם הכ�י‬
‫בוש הגרמני‪ ,‬כתעודת הגנה בלבד‪.‬‬
‫הרשימה הולכת וגדלה‬
‫כל הדיפלומטים שהנפיקו את התעודות‬
‫הללו עשו זאת בניגוד לדעתם והנחיותיהם‬
‫של ראשי מדינותיהם‪ .‬חלקם שילמו מחיר‬
‫אישי כבד של פיטורים ממשרותיהם ואף‬
‫של הכפשת שמם‪ ,‬בטענה שהתעשרו מהב‬
‫מסחר בתעודות אלה תוך ניצול מצוקתם‬
‫של הפונים‪ .‬היו מקרים בהם קונסול נתן‬
‫דרכון ליהודים בודדים שהיו בקרבתו כגון‬
‫הקונסול חוזה גאמבטה מפרו‪ ,‬שנתן דרכוני‬
‫שירות לאחים לינק שעבדו איתו בפולין‬
‫ואח"כ ברומניה‪ .‬הוא שילם על כך מחיר כבד‬
‫שלבסוף הביא אותו למותו‪.‬‬
‫הד"ר מנואל אנטוניו מוניוס בוררו‪ ,‬קונב‬
‫סול אקוודור בשטוקהולם‪ ,‬הנפיק דרכונים‬
‫פעל בשוויץ תוך סיכון עצמי‪ .‬קסטלאנוס‬
‫ל‪ 256-‬יהודים בפולין ובהולנד‪ .‬הוא הוכר‬
‫לפני שנתיים כחסיד אומות העולם על סמך‬
‫מחקר שערכתי‪ .‬חוזה ארתורו קסטלאנוס‪,‬‬
‫מאל סלבדור‪ ,‬פעל בשוויץ וסיכן את מעמדו‬
‫במשך זמן רב על ידי כך שהנפיק יחד עם‬
‫מזכירו היהודי‪ ,‬מנדל מנטלו‪ ,‬מאות ואלפי‬
‫תעודות הגנה‪ ,‬תחילה למקומות שונים בכל‬
‫אירופה והחל מאמצע ‪ 1944‬להונגריה וכך‬
‫סייעו ביצירת "הגטו הבינלאומי" בבודפשט‪.‬‬
‫הוא הוכר כחסיד אומות העולם לפני כשלוש‬
‫שנים בזכות פעילותה של ממשלת אל סלבב‬
‫דור והשגרירות שלה בישראל‪.‬‬
‫המחקר על קונסולים נוספים‪ ,‬שאף הם‬
‫ישבו בשוויץ כגון רודולף הגלי מפרגוואי‪,‬‬
‫חוזה מריה בארטו מפרו‪ ,‬אלפונסו באואר‬
‫מהונדורס ונוספים מגואטמלה‪ ,‬האיטי‪ ,‬ניב‬
‫קרגוואה ועוד‪ ,‬עדיין בראשיתו ואני מקווה‬
‫שבשנים הקרובות אוכל להשלים אותו‪.‬‬
‫הם ועוד דיפלומטים רבים אחרים העניקו‬
‫עשרות‪ ,‬מאות ואף אלפי דרכונים ליהודים‪.‬‬
‫כל האנשים הללו פעלו במחתרת‪ ,‬ללא‬
‫ידיעתן של ממשלותיהם ובניגוד להנב‬
‫חיותיהן‪ ,‬ובזירה העוינת את מעשיהם ומגב‬
‫דירה אותם "בלתי חוקיים"‪ .‬הם גם הואשמו‬
‫על ידי ממשלת שוויץ וממשלות מדינותיהם‬
‫בניסיון להתעשר על חשבון הנרדפים‪ .‬המב‬
‫חקרים שנערכו עד כה מוכיחים שאלה היו‬
‫האשמות שווא ושכל המניע שלהן היה‬
‫גישה הומניסטית להצלת הנרדפים‪ .‬המחקר‬
‫על הקונסולים הנוספים יבחן האם טענות‬
‫אלה היו אמיתיות‪.‬‬
‫בינתיים‪ ,‬אנו יכולים לקבוע בוודאות שבב‬
‫זכות דרכונים ותעודות הגנה אלה כ‪300-‬‬
‫יהודים שהיו כלואים בעיירת הנופש ויטל‬
‫שבצפון מזרח צרפת וכ‪ 2,500-‬יהודים שהיו‬
‫כלואים בברגן‪-‬בלזן‪ ,‬כולם בשנת ‪ ,1943‬היו‬
‫יכולים להינצל אם מדינות אמריקה הלב‬
‫טינית היו מכירות בתעודות שהנפיקו הדיב‬
‫פלומטים האמיצים שלהם‪ .‬יחד עם זאת‬
‫כמה מאות שנכלאו בשנת ‪ 1944‬בברגן‪-‬‬
‫בלזן ניצלו בעסקת חילופי שבויים בינואר‬
‫‪ 1945‬וגם מספר לא ידוע שהגיעו למחנות‬
‫לאזרחים זרים בחסות הצלב האדום כגון‬
‫לאופנברג וטיטמונינג ועל אלה יש להוסיף‬
‫את אלפי היהודים שניצלו בבודפשט בגטו‬
‫הבינלאומי‪ .‬כאמור‪ ,‬חלק מדיפלומטים אלה‬
‫שילמו מחיר כבד על מעשיהם‪ .‬אך הם במב‬
‫עשיהם מצד אחד הוכיחו שניתן היה לעשות‬
‫משהו למען הצלת יהודים ומצד שני עד‬
‫כמה הם היו בודדים וחותרים נגד הזרם‬
‫באותה תקופה איומה‪.‬‬
‫המעוניינים למסור עדויות בדבר פעולות‬
‫הצלה של דיפלומטים מדרום אמריקה יכוו‬
‫לים להתקשר אלי לטל‪02-5865596 :‬‬
‫* הכותב הוא היסטוריון‪ ,‬עמית מחקר במרכז‬
‫ליברנט לחקר אמריקה הלטינית‪ ,‬ספרד ופוב‬
‫רטוגל וקהילותיהן היהודיות‪ ,‬ועמית מחקר‬
‫ביד ושם‬
‫הנוער העובד והלומד מציג‪ :‬גטו ורשה‬
‫חניכי "הנוער העובד והלומד" בהוד‬
‫השרון‪ ,‬כפר סבא וערים נוספות‪ ,‬העלו את‬
‫ההצגה ״מרד של תקווה״‪ ,‬העוסקת במרד‬
‫גטו ורשה‪ .‬הצגת הבכורה התקיימה באולם‬
‫ה״בימטק"‪ ,‬בהוד השרון לפני כ ‪ 200‬צופים‪.‬‬
‫ההכנסות ממכירת הכרטיסים‪ ,‬כעשרת‬
‫אלפים שקל‪ ,‬יועברו כתרומה לקרן ״הנצח״‪,‬‬
‫המסייעת לתלמידים לקחת חלק במסע‬
‫השנתי לפולין‪.‬‬
‫ההצגה‪ ,‬שאותה כתבה שקד פלדמן‪ ,‬חברת‬
‫תנועת ׳׳דרור ישראל׳׳‪ ,‬מספרת את סיפור‬
‫חברי התנועה בקומונה ברחוב דז׳לנה ‪34‬‬
‫בגטו ורשה‪ .‬סיפורם של נערים ונערות‪ ,‬אשר‬
‫בתוך המציאות הבלתי אנושית בגטו בחרו‬
‫לחנך‪ ,‬להדריך‪ ,‬לצחוק‪ ,‬לשיר‪ ,‬לאהוב ולבסוף‬
‫גם למרוד בנאצים‪ .‬כחלק מההכנות להצגה‪,‬‬
‫יצאו שמונת חניכי קבוצת התיאטרון למסע‬
‫בעקבות המחזה‪ ,‬שבמהלכו הגיעו לבית‬
‫ברחוב דז׳לנ ה ‪ 34‬ולמדו על חייהם של ה�צ‬
‫עירים בני גילם שהיו בגטו‪ .‬כמו כן ניסו החב‬
‫ניכים‪ ,‬להבין מאין שאבו הנערים והנערות‬
‫את כוחם והאם ניתן למצוא תעצומות נפש‬
‫כאלה גם אצל בני הנוער היום‪.‬‬
‫׳׳חווית העבודה על ההצגה היתה שונה‬
‫מכל דרך ללימוד השואה״‪ ,‬אומר אחד‬
‫השחקנים ‪ ,‬מתן ימין מכפר סבא לשב�ו‬
‫עון "ידיעות השרון"‪ .‬״פתאום הייתי צריך‬
‫לעסוק בשאלה איך זה מרגיש להיות נער‬
‫סיפור חברי תנועת הנוער בגטו‪ .‬קשה לדעת מה‬
‫היו עושים במקומם‬
‫בשואה‪ .‬זה גרם לי להתפעל מהאנושיות‬
‫שהם מצאו בזוועה‪ ,‬מהכוח שהיה להם‬
‫לנהל אורח חיים תקין ככל הניתן ולשב‬
‫מור על שפיות בתוך שיגעון המלחמה‪.‬‬
‫הם לא רק ניסו לשרוד‪ ,‬אלא שמרו על‬
‫הערכים שלהם וזה לא דבר מובן מאליו"‪.‬‬
‫הרפואי שיב"א‬
‫במרכז‬
‫זוכרים‬
‫כך‬
‫׀ אבי בטלהיים* ׀‬
‫במרכז הרפואי שיב"א מתקיימים בחמש‬
‫השנים האחרונות טקסים רשמיים לציון‬
‫יום הזיכרון לשואה ולגבורה‪ .‬הטקסים מתב‬
‫קיימים באודיטוריום הגדול של בית החוב‬
‫לים‪ ,‬אודיטוריום "בית סוראסקי"‪ ,‬המכיל‬
‫‪ 320‬מקומות והאולם גדוש ומלא בעובדות‬
‫ובעובדי בית החולים‪ ,‬אפילו מעבר לתפוב‬
‫סתו‪.‬‬
‫הטקס שהתקיים השנה ביום השואה‬
‫עצמו‪ ,‬מיד בתום צפירת הדומיה בת שתי‬
‫הדקות‪ ,‬נפתח בהקראת "יזכור" ומיד לאחר‬
‫מכן פרק תהילים ו"קדיש" מפי רב בית‬
‫החולים‪ ,‬הרב ישראל סלומון‪ .‬בהמשך צפינו‬
‫בקטע מתוך סרט אמריקאי המתעד את הרב‬
‫געים הראשונים‪ ,‬המצמררים‪ ,‬בהם כוחות‬
‫בנות הברית הגיעו לאחד ממחנות הריכוז‬
‫וגילו את הזוועה‪ .‬זה היה קטע קשה לצפייה‬
‫שהזיל דמעות רבות מהצופים בו‪.‬‬
‫בעקבות הסרט קיימתי ראיון עם שורד‬
‫השואה‪ ,‬משה העליון‪ ,‬יליד סלוניקי אשר‬
‫איבד את רוב בני משפחתו בשואה‪ ,‬שרד‬
‫תקופות נוראיות‪ ,‬עלה לארץ בגפו‪ ,‬בנה‬
‫קריירה מרשימה גם בצבא וגם במשרד‬
‫הביטחון והקים משפחה‪ .‬העליון‪ ,‬בן ‪,89‬‬
‫צלול‪ ,‬בהיר‪ ,‬עם עיניים מחייכות ואופטימיות‬
‫מדהימה הטבועה באופיו‪ ,‬כבש את הקהל‬
‫בסיפורו וריגש במגוון הגדול של‬
‫עיסוקיו‪ :‬כתיבת ספרים בלדינו‪,‬‬
‫תרגום מיוונית עתיקה ללדינו‪,‬‬
‫הרצאות רבות לתלמידי בתי ספר‪,‬‬
‫יושב ראש ארגון ניצולי המחנות‬
‫מיוון‪ ,‬חבר בהנהלת יד ושם‪ ,‬סב‬
‫מימין‪ :‬משה העליון ואבי בטלהיים‪ .‬זיכרון דרך סיפור אישי‬
‫לשישה נכדים ולארבעה נינים‪.‬‬
‫התגובות הרבות שזרמו מרופאים‪ ,‬אחיות‪ ,‬עשרות שנים ומתוך הוקרה לסיפור האישי‬
‫עובדים סוציאליים ואנשי מינהל ומשק של שלו ולמה שהוא מייצג‪ ,‬הושפעתי עמוקות‬
‫בית החולים חיזקו את הערכתי שהטקסים מדבריו ואני יוזם ופעיל בכל מקום שאני‬
‫הללו נוגעים וחשוב מאד להוסיף ולקיימם‪ .‬יכול לעשות משהו למען ביצור זכר השואה‪.‬‬
‫שמחתי גם לראות בקהל אנשים צעירים‬
‫הערכתו הפסימית והמזעזעת מתקשרת‬
‫(סטאז'רים‪ ,‬סטודנטים מבית הספר לסיעוד בעיניי לשירו של אברהם שלונסקי "נדר"‪.‬‬
‫בשיב"א ועוד) ‪ -‬הוכחה מחממת לב ומעוב זה וגם זה הם צוואה עבורי‪:‬‬
‫דדת שזכר השואה חשוב גם לקהל הצעיר‬
‫על דעת עיניי שראו את השכול‬
‫ויש לצייד אותו כל העת בעוד ועוד חומרים‬
‫ועמסו זעקות על לבי השחוח‬
‫ועובדות כדי לסייע לו לזכור ולא לשכוח‪.‬‬
‫על דעת רחמיי שהורוני למחול‬
‫באחד הראיונות שקיימתי במסגרת אירועי‬
‫עד באו ימים שאיימו מלסלוח‬
‫"שבתרבות"‪ ,‬ארחתי את נח קליגר‪ ,‬אחד‬
‫נדרתי הנדר‪ :‬לזכור את הכל‬
‫הקולות הבולטים והמשמעותיים בכל מה‬
‫לזכור‪ ,‬ודבר לא לשכוח‬
‫שקשור לשואה ולזכר השואה‪ .‬קליגר‪ ,‬עיב‬
‫תונאי ותיק ופעיל עדיין ב'ידיעות אחרונות'‪,‬‬
‫אוחז בדעה שברגע שלא יוותרו עוד שורדי * הכותב הוא ראש אגף התקשורת‪ ,‬ההסברה‬
‫שואה זכר השואה ייפגע אנושות ובעצם ילך והשיווק במרכז הרפואי שיב"א‪ ,‬תל השומר‪.‬‬
‫ויתפוגג‪ .‬אני יודע שרבים אינם מסכימים במשך ‪ 33‬שנים‪ ,‬היה עיתונאי ב"מעריב"‪,‬‬
‫להערכה זו‪ ,‬אבל בהכירי אישית את קליגר מ"מ וסגן עורך העיתון‬
‫‪35‬‬
‫גם שם רוצים לזכור‬
‫סיפורה של קהילה‬
‫הוקם מוזיאון שואה בקוריאה‬
‫מוזיאון השואה הראשון באסיה נפתח לפני כשנה בדרום קוריאה‬
‫בעיר בוסאן‪ ,‬כחלק ממרכז התרבות הישראלי החדש של העיר‪.‬‬
‫המייסד‪ ,‬ג'יי קרוניש‪ ,‬מספר על חשיבותו‪ ,‬הקשיים בהקמתו וקווי‬
‫הדמיון ההיסטוריים בין שתי מדינות‬
‫ללמד את הקוריאנים‪ .‬המוזיאון בבוסאן‬
‫אשתי‪ ,‬קאום‪-‬וון ואני‪ ,‬חיפשנו טיסות‬
‫יוצאות מקוריאה‪ ,‬כאשר טוביה ישראלי‪,‬‬
‫השגריר הישראלי‪ ,‬התקשר‪" .‬יש בעיה"‪,‬‬
‫הוא אמר‪ .‬אשתי הבינה מייד מה קרה‪.‬‬
‫השגריר ביקש ממנה‪ ,‬ילידת קוריאה‬
‫ואזרחית ארה"ב שעברה לגור בישראל‪,‬‬
‫למצוא מישהו בבוסאן שיוכל להוביל‬
‫את מרכז התרבות הישראלי הראשון של‬
‫העיר‪ .‬והיא עשתה זאת לפני שנתיים‪.‬‬
‫למרבה הצער‪ ,‬האדם שגייסה לתפקיד‬
‫הסיר את מועמדותו והשאיר את השב‬
‫גריר עם פרוייקט חסר מנהל שהתחיל‬
‫כבר להתגלגל ולהתפתח‪ .‬ואז הוא שאל‬
‫אותה‪ ,‬בצורה ישירה‪" :‬למה שאת ובעלך‬
‫לא תעשו את זה"? ואשתי אמרה‪" :‬כן"‪.‬‬
‫אני‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הייתי צריך לחשוב על‬
‫זה‪ .‬אנחנו תכננו לחזור ולחיות בישראל‪.‬‬
‫לא היו לנו כוונות לחיות בקוריאה‪ .‬החיים‬
‫שלנו היו בישראל‪ .‬אבל כשישבתי וחשב‬
‫בתי על זה‪ ,‬הבנתי איזו הזדמנות מדהימה‬
‫זו‪ .‬שגריר ישראל בדרום קוריאה החליט‬
‫כי ישראל זקוקה לנוכחות חזקה יותר‬
‫במדינה‪" .‬כל מי שמגיע מישראל מגיע‬
‫לסיאול‪ .‬נפגשים ומתחככים עם אנשי‬
‫ממשל בסיאול‪ ,‬בעוד שבבוסאן‪ ,‬עיר גדולה‬
‫וחשובה‪ ,‬אין כלום‪' .‬בית ישראל' בבוסאן‪,‬‬
‫‪36‬‬
‫הבטיח‪ ,‬יקבל תמיכה פוליטית ומעשית‪,‬‬
‫אם כי לא פיננסית‪ ,‬מממשלת ישראל‪.‬‬
‫בחמשת החודשים שנשארו בין שיחת‬
‫הטלפון של השגריר בחודש נובמבר‬
‫האחרון והפתיחה החגיגית של הבית‪,‬‬
‫ב‪ 4-‬במרץ ‪ ,2013‬טסתי לישראל לריצה‬
‫מטורפת של שלושה שבועות‪ ,‬בה נאלצתי‬
‫לא רק להסדיר את העניינים האישיים‬
‫שלנו כגון הבית שכבר שכרנו והמכונית‬
‫שצריך היה למכור‪ ,‬אלא גם למצוא מוב‬
‫צגים ראויים ואמנות יהודית שניתן יהיה‬
‫לשלוח בחזרה לבוסאן לקראת הפתיחה‪.‬‬
‫התדפקתי על דלתותיהם של חברים ועב‬
‫מותות שהומלצו בפני כשאני חמוש ב‪30-‬‬
‫שנות נסיון בשירות לקוחות ומכתב אישי‬
‫מהשגריר‪ .‬הדלתות נפתחו לרווחה בהתב‬
‫להבות‪ .‬מישהו שאל אותי‪" ,‬כמה יהודים‬
‫יש בבוסאן?"‪ ,‬אמרתי‪" ,‬אה ‪ ...‬ארבעה?‪,‬‬
‫אני לא יודע"‪.‬‬
‫זיכרון של עבר טראגי‬
‫הבית הישראלי נפתח בתחילת חודש‬
‫מרץ ובמקום מתקיימות הקרנות סרטים‬
‫חודשיות‪ ,‬מופעי מחול ושיעורים בשפה‬
‫העברית שכבר החלו ליצור עומס על‬
‫לוחות הזמנים שלנו‪ .‬איזור מוזיאון‬
‫השואה תופס חדר משלו‪ ,‬בנפרד מהתב‬
‫ערוכות הישראליות‪ .‬זהו חדר קטן‪ ,‬מלא‬
‫כמעט מקיר לקיר בעשרות צילומים‬
‫בשחור ולבן של רצח עם‪ ,‬מחנות ריכוז‬
‫ויהודים מורעבים‪ ,‬פניהם מלוכלכות וקוב‬
‫דרות‪ .‬טלוויזיה עם מסך רחב מקרינה‬
‫ב‪ ,loop-‬מצגת באורך שעה של תמ�ו‬‫נות מדכאות דומות בעוד כרזה גדולה‬
‫במרכז הקיר מרכזת רשימה נכבדת של‬
‫מקרי רצח עם היסטוריים‪ ,‬כולל קמבוב‬
‫דיה‪ ,‬רואנדה והכיבוש היפני של קוריאה‬
‫הדרומית‪.‬‬
‫מוזיאון זה‪ ,‬הראשון מסוגו באסיה‪ ,‬הוא‬
‫תרומה אישית של רעייתי ושלי‪ .‬למרות‬
‫שלאסיה לא היה שום קשר עם השואה‪,‬‬
‫אני מאמין שכולם צריכים סוג של חוויה‬
‫בסיסית של שינוי עצמי‪ ,‬כך שיוכלו‬
‫לנקוט עמדה‪.‬‬
‫המקום הזה הוא מקום של הבנה וסובב‬
‫לנות‪ .‬הרעיון שעומד בבסיס הכללתן של‬
‫תרבויות שונות במדינה יהודית‪ ,‬זה רעיון‬
‫הסובלנות‪ .‬כמובן שזה לא עובד בצורה‬
‫מושלמת‪ .‬אבל זה מה שיש‪ .‬זה מה שהב‬
‫מוזיאון מתכוון להיות‪ .‬אנחנו רוצים שאב‬
‫נשים יגידו‪" ,‬הו‪ ,‬אלוהים‪ ,‬זה נורא‪ .‬אני לא‬
‫יכול לתת לזה לקרות שוב"‪.‬‬
‫גדלתי בבית שביקרו בו תכופות חברים‬
‫פורטוריקנים‪ ,‬הונגרים‪ ,‬יפנים‪ ,‬וכמובן‬
‫יהודים בסוג של פרבר קליפורני רב תרב‬
‫בותי שבו דלתות השכנים היו תמיד פתוב‬
‫חות‪ .‬כולם באו לבית שלנו ואנו הלכנו‬
‫לבתים של כולם‪ .‬כהמשך לאורח חיים‬
‫זה‪ ,‬הצטרפתי כפעיל בארגונים לזכויות‬
‫אדם בתור "הבחור הלבן היחיד העובד‬
‫במשרד המלא באנשים שחורים"‪.‬‬
‫בחודש אוגוסט ‪ 1963‬נסעתי מרחק של‬
‫מעל ‪ 2,500‬קילומטרים כדי לחזות בנאום‬
‫"יש לי חלום" של מרטין לותר קינג‪ ,‬מוקף‬
‫ב‪ 250,000-‬אמריקאים שהתאספו סביב‬
‫אנדרטת וושינגטון‪ .‬זה היה כמו להיות‬
‫בחלום מלא תקווה‪ .‬האיש הזה ייצג אז‬
‫עבורי את התקווה של האנושות‪ .‬תקווה‬
‫חסרת הצבע הזו ליוותה אותי למשך‬
‫‪ 40‬השנים הבאות‪ .‬נישאתי בארה"ב עם‬
‫אישה קוריאנית ובהמשך החלטנו לעלות‬
‫לישראל‪ ,‬בה עסקתי במגוון פעילויות‬
‫התנדבותיות בארגונים חברתיים‪.‬‬
‫‪ 70‬שנה לרכבת יתומי טרנסניסטריה‬
‫‪ 1,909‬יתומי טרנסניסטריה הגיעו ליאסי בשתי רכבות‪ 1,150 .‬מהם עלו לישראל‬
‫׀ דן מריאן ׀‬
‫ביום ‪-‬ה‪ 5-‬במרץ התקיימה ביד ושם ביר�ו‬
‫שלים‪ ,‬עצרת לציון ‪ 70‬שנים לרכבת יתומי‬
‫טרנסניסטריה ועלייתם לארץ ישראל‪ .‬אחרי‬
‫מלחמת העולם הראשונה מנתה יהדות רוב‬
‫מניה כ‪ 750-‬אלף איש‪ .‬הקהילה היהודית‬
‫היתה השלישית באירופה‪ ,‬אחרי בריה"מ‬
‫ופולין‪ .‬זו היתה יהדות ציונית שחינכה‬
‫לאהבת ארץ ישראל‪ .‬זה היה הרקע לזיקתם‬
‫של יתומי טרנסניסטריה לא"י‪ .‬פעילות תרב‬
‫בותית בבתי היתומים ספוגה באהבה לציון‪.‬‬
‫תיעוד לכך נמצא בארכיון ש ל יגנדורף במ�ו‬
‫גילב ממסיבת ט"ו בשבט ביום ‪,24.1.1943‬‬
‫בה שרו שירים ציוניים והועלתה הצגה אשר‬
‫בה סיפרו המציגים מה יעשו כאשר יעלו‬
‫לארץ‪ :‬האחד יהיה חקלאי‪ ,‬האחר קיבוצניק‬
‫והשלישי יהיה חייל‪.‬‬
‫לאחר הירצחם של ‪ 145,000‬יהודים אזרחי‬
‫רומניה בטרנסניסטריה (על פי ספרו של‬
‫ז'אן אנשל‪ ,‬שואת יהודי רומניה עמ' ‪,)139‬‬
‫הגיעו ‪ 1,909‬יתומים לעיר יאסי ברומניה‬
‫בשתי רכבות‪ ,‬האחת מהצפון והשנייה מהב‬
‫דרום‪ .‬התנאים של הרומנים לשחרור הילב‬
‫דים‪ :‬שיהיו יתומים מאב ואם‪ ,‬יהיו עד גיל ‪15‬‬
‫והתחייבות כי יוצאו מרומניה תוך זמן קצר‪.‬‬
‫‪ 1,105‬מיתומי טרנסניסטריה עלו ארצה‪.‬‬
‫מרבית היתומים השתקמו בארץ תוך שנה‬
‫שנתיים‪ ,‬אך חלקם סובלים מהטראומה עד‬
‫היום הזה‪.‬‬
‫האירוע נפתח בסיור מודרך באתר יד ושם‬
‫ולאחריו נערך טקס אזכרה ב"אוהל יזכור"‪,‬‬
‫בו התכבדתי להדליק את אש התמיד‪.‬‬
‫היתומות שהיו ברכבת‪ ,‬קלרה הרשקוביץ‬
‫וצפורה גלאי‪ ,‬הניחו זר אבל על הכתובת‬
‫"טרנסניסטריה"‪ .‬הרב יוסי וסרמן – רב יהודי‬
‫רומניה ורב הצנחנים לשעבר‪ ,‬קרא פרק‬
‫תהילים ו"אל מלא רחמים"‪ .‬יתום הרכבת‬
‫אהרון שכטר אמר קדיש‪.‬‬
‫בהמשך האירוע‪ ,‬שהתנהל באודיטוריום‪,‬‬
‫נשא דברים הרב ישראל לאו – יו"ר מועצת‬
‫יד ושם‪ ,‬אשר ציין כי הילדים בשואה היו‬
‫גיבורים‪ ,‬לא משום שזרקו בקבוקי מולוטוב‬
‫במלחמה להישרדות‪ .‬ילדים שיכלו לברוח‬
‫ולהינצל‪ ,‬יצאו מהמחב‬
‫נות וחזרו להביא מזון‬
‫לסבתא או לאח הקטן‪.‬‬
‫כמו כן הדגיש הרב לאו‬
‫את העובדה כי גהינום‬
‫טרנסניסטריה לא זכה‬
‫למקומו הראוי באזב‬
‫כור השואה כיוון שכל‬
‫תשומת הלב הופנתה‬
‫לשואה שהתחוללה על‬
‫אדמת פולין‪.‬‬
‫שגרירת רומניה בישב‬
‫ראל‪ ,‬אנדריה פסטרנק‪,‬‬
‫מניחות זר לזכר הנרצחים‪ .‬קלרה הרשקוביץ וציפורה גלאי‬
‫סיפרה כי בני דורה לא‬
‫ידעו כלל על ההיסטוריה בתקופת המלחמה ליהדות רומניה שיוקם בשנת ‪ 2015‬בראש‬
‫ושואת יהודי רומניה‪ .‬לה היתה הזדמנות חד פינה‪ ,‬טרנסניסטריה תהיה נושא מרכזי בהב‬
‫פעמית בחיים‪ ,‬לחזור וללמוד את מה שהב נצחה‪.‬‬
‫חסירה בבית הספר‪ .‬כיום‪ ,‬ממשלת רומניה‬
‫יוחנן רון‪ ,‬נשיא ויו"ר האיגוד העולמי של‬
‫עושה מאמצים לחינוך והנצחת השואה יהודי בוקובינה‪ ,‬אשר היה אף הוא ברכבת‪,‬‬
‫ולאחרונה חתמה על הסכם עם יד ושם על אמר כי בדעת הקהל ‪ 420‬אלף קורבנות‬
‫לימוד השואה בבתי הספר ברומניה כי ללא יהודי רומניה לא ניתנים להשוואה מול‬
‫זיכרון אין עתיד‪.‬‬
‫נרצחי אושוויץ‪ .‬אמנם אושוויץ היתה בית‬
‫קולט אביטל‪ ,‬יו"ר מרכז הארגונים‪ ,‬סיפרה חרושת למוות‪ ,‬אבל יהדות רומניה הושב‬
‫כי ילדי טרנסניסטריה קרובים לליבה‪ ,‬כי מדה במחציתה‪ .‬תארו לעצמכם שמספר‬
‫אביה היה מועמד למשלוח לטרנסניסטב הנספים שווה למספר כל תושבי תל אביב‪.‬‬
‫ריה וכך גם היא הייתה מגיעה לשם‪ .‬היא לדבריו‪ ,‬חשוב לציין את תרומת שורדי טרב‬
‫גם קראה מספרה של חברתה סוזנה‪ ,‬אשר נסניסטריה להקמת המדינה‪ ,‬ההגנה עליה‬
‫היתה אמורה להגיע לארץ ישראל באוניה ושגשוגה‪.‬‬
‫מפקורה‪ ,‬אשר טבעה על היתומים שעליה‪,‬‬
‫מאיר שיפי‪ ,‬יו"ר ארגון ניצולי טרנסני�ס‬
‫אך נלקחה ע"י דודה בהגיע הרכבת ליאסי‪ ,‬טריה‪ ,‬אשר היה ברכבת היתומים‪ ,‬אמר כי‬
‫ובכך ניצלה בשנית‪ .‬עתה היא נוסעת ברחבי היה נפעם ונרגש להיפגש כאן עם ניצולים‬
‫איטליה ומספרת לילדים לא יהודים על שהיו איתו ברכבת‪ 358 .‬ילדים הגיעו יחד‬
‫שואת הילדים היהודים‪.‬‬
‫איתו בספינה טוריס שהפליגה מקונסטנצה‪,‬‬
‫מיכה חריש – יו"ר ארגון א‪.‬מ‪.‬י‪.‬ר‪ ,‬סיפר לתורכיה‪ .‬משם המשיכו ברכבת דרך סוריה‬
‫כי נודע לו על טרנסניסטריה בגיל מבוגר‪ ,‬לארץ ישראל‪ ,‬באופן לגלי עם סרטיפיקטים‪.‬‬
‫מכיוון שנושא שואת יהודי רומניה היה סוד‬
‫הוא סיים את דבריו בהקראת תרגום השיר‬
‫במשטר הקומוניסטי‪ .‬הייחודיות של טרנסב "אס געיען יסוימם"‪ ,‬שכתב ה רלי בלאו במ�ו‬
‫ניסטריה היא בכך ‪-‬ש‪ 145,000-‬יהודים הו�ש גילב‪.‬‬
‫מדו על ידי הרומנים‪ ,‬ללא תאי גזים‪ .‬סיפורם‬
‫בהרצאתו‪" ,‬יתומי טרנסניסטריה וזיקתם‬
‫של היהודים שגורשו לטרנסניסטריה כמעט לארץ ישראל"‪ ,‬סקר ד"ר שמואל בן ציון את‬
‫ולא מוכר מחוץ לחוג יוצאי רומניה‪ .‬יד ושם הרקע של האנטישמיות הרומנית וההרג‬
‫פועלת שזיכרון זה לא יאבד‪ .‬במוזיאון שלהם ביהודים‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫זכויות‬
‫סיפורה של קהילה‬
‫ליאון קמחי וקהילת מונסטיר‬
‫קורותיה של קהילה יהודית זו קשורים ב‪ 40-‬שנות קיומה האחרונות‪,‬‬
‫קשר בל ינתק במנהיגותו הציונית של האיש שחלם ועשה‬
‫׀ משה טסטה׀‬
‫ליאון קמחי עם חניכי תנועת התחייה‬
‫ליאון קמחי‪ ,‬נולד במונסטיר‪-‬ביטולה‬
‫שבמקדוניה‪ .‬בהיותו בן ‪ 17‬פרצה מלחמת‬
‫העולם הראשונה‪ .‬העיר ביטולה הופצצה‬
‫והופגזה‪ .‬אביו המריץ אותו לעקור עם אחיו‬
‫ושתי אחיותיו לפלורינה‪ ,‬עיר קטנה בגבול‬
‫יוון‪ .‬לאחר שבועות אחדים הרחיק קמחי‬
‫לסלוניקי‪ ,‬שם קשר קשר עם בני הנוער‬
‫הציוניים‪ ,‬עמד בראשם‪ ,‬אירגן אסיפות‪ ,‬נאם‬
‫נאומים‪ ,‬לימד עברית והטיף לעליה לארץ‬
‫ישראל‪.‬‬
‫בשובו לביטולה בשנת ‪ ,1919‬ייסד שתי‬
‫אגודות נוער‪ :‬בני ציון ובנות ציון‪ .‬בנובמבר‬
‫‪ ,1923‬התאחדו שתיהן לאגודה אחת בשם‬
‫התחייה והוא נבחר לתפקיד יו"ר התנועה‪.‬‬
‫הוא דאג למלא בתוכן את כינוסי הנוער‬
‫במועדון‪ ,‬בפעילות חברתית‪ ,‬בארגון חוגים‬
‫שונים‪ ,‬בפעולה רעיונית ובהרצאות שהיה‬
‫נושא בפני בני הנוער בקביעות אחת לשבוע‪.‬‬
‫הוא סבר כי בראש ובראשונה יש צורך ללמד‬
‫את בני הנוער עברית‪ .‬מעט עשה לעצמו‬
‫והגיע למסקנה כי בני הנוער זקוקים למדריך‬
‫מיוחד מארץ ישראל‪ .‬לאה בן‪-‬דוד‪ ,‬שהיתה‬
‫ציונית נלהבת‪ ,‬הובאה מהארץ‪ ,‬ישבה‬
‫בביטולה שנים ולימדה עברית‪ .‬באותה עת‪,‬‬
‫החל קמחי לשקוד על הכשרת הנוער בליב‬
‫מוד עבודת האדמה כהכנה לקראת עלייתם‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ .‬הוא לא ביקש טובת הנאה‬
‫לעצמו אלא ראה כל השנים חובה לעמוד על‬
‫‪38‬‬
‫הגשמת רעיון הציונות ונשאר על משמרתו‬
‫עד שנרצח על ידי הנאצים יחד עם רבים‬
‫אחרים מבני הקהילה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬קמחי הגיע לידי מסקנה כי אין‬
‫ליהודי הקהילה עתיד אלא ע"י עליה לארץ‬
‫ישראל‪ .‬בזכותו שגשגה העליה ממונסטיר‬
‫בשנות העשרים והשלושים וכל סרטיפיב‬
‫קאט שהוקצב לקהילה ביוגוסלביה ולא‬
‫נחטף ונוצל על ידי קהילת מקדוניה‪ .‬אחד‬
‫ממבצעי העליה שיזם קמחי במסגרתו עלו‬
‫לישראל ‪ 200‬בחורות ממונסטיר‪-‬ביטולה‪.‬‬
‫לצורך זה יצר קשר עם קהילת מונסטיר‬
‫בארץ ודאג שהנערות שהגיעו עם אשרת‬
‫תייר שתוקפה שלושה חודשים בלבד תקב‬
‫לטנה בארץ‪ .‬תוך תקופה קצרה זו נישאו‬
‫הבנות בישראל ונשארו בארץ כחוק ובעקב‬
‫בותיהן עלו לרוב גם בני משפחתן‪.‬‬
‫תחילת הסוף‬
‫ב‪ 22-‬באפריל סופח כל אזור מקדוניה‬
‫לממלכת בולגריה‪ ,‬בת בריתה של גרמניה‬
‫הנאצית ושלטונות הכיבוש הבולגריים החלו‬
‫בצעדים אנטי יהודיים‪ .‬על כל החנויות הוצב‬
‫שלט "חנות יהודית" ועד סוף ‪ 1941‬סיימו‬
‫ועדות מיוחדות לרשום כל רכוש שהיה שייך‬
‫ליהודי העיר‪.‬‬
‫יהודי מונסטיר‪-‬ביטולה‪ ,‬כשאר היהודים‬
‫בממלכה הבולגרית‪ ,‬נצטוו‪ ,‬מאוגוסט ‪,1942‬‬
‫לשאת את הטלאי הצהוב החל מגיל ‪.10‬‬
‫כל הדירות והבתים היהודיים סומנו בסימן‬
‫מיוחד "בית יהודי" ובכניסה לבתים הודבקה‬
‫רשימה שמית של כל הדיירים היהודים‪.‬‬
‫בעקבות בריחתם מן העיר של פעילי המב‬
‫חתרת בביטולה בדצמבר ‪ ,1942‬נעצרו ע"י‬
‫המשטר הבולגרי כמה מבני משפחותיהם‬
‫ששמותיהם היו ידועים להם וכ ן ‪ 11‬איש נ�ו‬
‫ספים מנכבדי העדה בביטולה וביניהם ליאון‬
‫קמחי‪ .‬הפעולה נעשתה על מנת להותיר את‬
‫הקהילה במבוכה ובהעדר הנהגה‪ .‬העצורים‬
‫הוגלו לבולגריה והוחזקו כבני‪-‬ערובה עד‬
‫להסגרתם של אנשי המחתרת לידי שלטוב‬
‫נות הכיבוש‪ .‬קמחי עצמו הוחזק בכפר בוב‬
‫לגרי במשך שלושה חודשים עד ליום גירוש‬
‫יהודי ביטולה לסקופיה‪ .‬בהמשך‪ ,‬נחתם בין‬
‫הגרמנים לבולגרים הסכם לגירוש כל יהודי‬
‫מקדוניה למשרפות בטרבלינקה‪.‬‬
‫המגורשים לבולגריה נתבשרו ב‪ 11-‬במרס‬
‫‪ ,1943‬כי הותר להם לחזור הביתה‪11 .‬‬
‫מראשי יהדות ביטולה עלו לרכבת ללא כל‬
‫ליווי משטרתי או אחר ונסעו מסופיה לסב‬
‫קופיה‪ ,‬שם כבר חיכו להם השוטרים‪ .‬הם‬
‫הוכנסו לבית סוהר ולמחרת בבוקר‪ ,‬כשהם‬
‫כבולים באזיקים ומלווים בשוטרים חמוב‬
‫שים‪ ,‬צעדו ליעדם האחרון‪ ,‬אל מחסני בית‬
‫החרושת לטבק "מונופול"‪ .‬כאן פגש קמחי‬
‫את אשתו‪ ,‬בתו ושאר בני משפחתו‪.‬‬
‫המנהיג הציוני הנערץ על יהודי מונסטיר‪-‬‬
‫ביטולה‪ ,‬אשר ראה כל השנים חובה לעצמו‬
‫לעמוד על משמרתו הציונית‪ ,‬נשאר עם בני‬
‫הקהילה עד ליום בו הובלו למשרפות ההשב‬
‫מדה בטרבלינקה הוא וכל משפחת קמחי‪,‬‬
‫‪ 22‬נפש במספר‪ ,‬יחד עם שאר בני הקהילה‪.‬‬
‫‪ 7,1444‬יהודי מקדוניה הובלו ברכבות למש�ר‬
‫פות ההשמדה בטרבלינקה‪ .‬בכך ירד המסך‬
‫על הפעילות הציונית הענפה במונסטיר‪-‬ביב‬
‫טולה‪ ,‬עיר יהודית עתיקה‪ .‬יהודים אין בה‪.‬‬
‫אש טרבלינקה אכלתם‪.‬‬
‫הניצולים שנשארו בחיים הם ממשיכי‬
‫מורשת התרבות העשירה של קהילת‬
‫היהודים במקדוניה‪ .‬הם רואים עצמם‬
‫מחויבים להציל מתהום הנשייה לפחות‬
‫ניצוצות אחדים מן העושר הזה‪ .‬זו חובתם‬
‫כלפי אלפי קורבנות מקדוניה‪.‬‬
‫* הכותב הוא יו"ר הפדרציה העולמית של‬
‫הקהילות הספרדיות‬
‫התוכנית הלאומית‬
‫החדשה לסיוע‬
‫לניצולי שואה‬
‫ב‪ 27-‬באפריל אישרה ממשלת ישראל את התכנית‬
‫הלאומית לסיוע לניצולי שואה ובעקבותיה‪ ,‬לאחר הליך‬
‫חקיקה מהיר יחסית‪ ,‬אושרו בכנסת בקריאה שלישית‬
‫ב‪ 9-‬ביוני תיקוני חוק אשר עיגנו רבים מסעיפי התוכנית‬
‫לשם הוצאתה אל הפועל‪ .‬להלן סקירת הנושאים העיקריים‬
‫בתוכנית הממשלתית ותיקוני החקיקה שבעקבותיה‬
‫׀ עו"ד אודי מוזס‪ ,‬ועידת התביעות ׀‬
‫קצבת נכות מהאוצר לניצולים שעלו לאחר‬
‫ה‪ 1.10.1953-‬ומקבלים קצבת קרן סעיף ‪ 2‬של‬
‫ועידת התביעות או קצבת יוצאי מחנות וגו‬
‫טאות ממשרד האוצר‬
‫החלטת הממשלה קובעת כי ניצולי שואה‬
‫מהמעגל הראשון יוצאי מחנות וגטאות‬
‫שאינם מקבלים קצבת בגין הרדיפות מחו"ל‬
‫(כגון קצבת ‪ BEG‬מגרמניה) יוכלו לקבל‬
‫קצבה הדומה לקצבת הנכות מהאוצר כפי‬
‫שמקבלים ניצולים שעלו לפני ה‪,1.10.1953-‬‬
‫גם אם עלו לאחר תאריך זה או שהסכם‬
‫השילומים לא מנע מהם לתבוע את גרמניה‬
‫בגין נזקי גוף (כמו יוצאי גרמניה שאינם יכוב‬
‫לים לקבל קצבת נכות לפי חוק נכי רדיפות‬
‫הנאצים גם אם עלו לפני שנת ‪.)1953‬‬
‫התיקון לחוק קובע גם כי אותם הניב‬
‫צולים המקבלים קצבה מקרן סעיף ‪ 2‬או‬
‫מקצבת האוצר ליוצאי מחנות וגטאות והרב‬
‫שומים באוצר וקיבלו ממנו הטבות (כגון‬
‫דמי הבראה)‪ ,‬יוכרו כזכאים לקצבת נכות‬
‫מינימלית של ‪ 25%‬רטרואקטיבית מאפריל‬
‫‪ 2014‬באופן אוטומטי מבלי צורך להגיש כל‬
‫בקשה‪.‬‬
‫לפי התיקון לחוק הם יקבלו את ההפרש‬
‫בין הקצבה שהם מקבלים כיום מקרן‬
‫סעיף ‪( 2‬או הקצבה ממשרד האוצר ליוצאי‬
‫מחנות וגטאות) ובין הקצבה שניתן לקבל‬
‫לפי חוק נכי רדיפות הנאצים‪ .‬לשם דוגמה‪,‬‬
‫מי שמקבל קרן סעי ף ‪ 2‬ויוכר לקצבה מ�י‬
‫נימלית של ‪ 25%‬תקוזז לו מאותה הקצבה‬
‫שהוא יקבל מהאוצר (שהועלתה ל‪₪ 2,200-‬‬
‫לחודש) הקצבה שהוא מקבל מקרן סעיף ‪2‬‬
‫(‪ 310‬אירו לחודש נכון לאפריל ‪ )2014‬לפי‬
‫שער החליפין היציג הידוע ב‪ 1‬לחודש‬
‫שבעדו שולמה הקצבה‪.‬‬
‫בנוסף לכך הם יוכלו לבקש הגדלת אחוזי‬
‫נכות בגין מחלות נוספות וגם יוכלו לקבל‬
‫הטבות נוספות שמקבלים מקבלי קצבת‬
‫הנכות מהאוצר‪ ,‬כגון קצבת שארים לבן\ת‬
‫הזוג‪.‬‬
‫לפי התיקון לחוק‪ ,‬מי מהם שמקבל גם‬
‫השלמת הכנסה מהביטוח הלאומי‪ ,‬יראו בו‬
‫זכאי לתגמול לפי הכנסה (נזקק\נצרך) לפי‬
‫דרגת נכותו בלא צורך בהגשת בקשה החל‬
‫מהמועד שתמסור לו הרשות לא יאוחר מה‬
‫‪.31.12.2014‬‬
‫קצבת שארים לבן\ת זוג לכל החיים למי‬
‫שהיה אמור לקבל קצבה לשלוש שנים בלבד‬
‫החלטת הממשלה קובעת כי בני זוג לפי‬
‫חוק נכי רדיפות הנאצים (הן אלמן‪/‬ה והן‬
‫ידועים בציבור) אשר היו צריכים לקבל‬
‫קצבת שארים ל ‪ 3 -‬שנים בלבד לאחר ה�פ‬
‫טירה‪ ,‬יוכלו לקבל קצבה של ‪ ₪ 2,000‬לכל‬
‫החיים‪ .‬לפי התיקון לחוק‪ ,‬קצבה זו‪ ,‬בתוספת‬
‫יוקר בלבד‪ ,‬תשולם לאחר אישור החוק לבן‬
‫הזוג של נכה שנפטר בתקופה שתחילתה ‪36‬‬
‫חודשים לאחר פרסום החוק ואילך‪ ,‬כל עוד‬
‫לא נישא מחדש‪.‬‬
‫לגבי בני זוג של נכים שהוכרו בעודם‬
‫בחיים לקבלת תגמול מוגדל לפי הכנסה‬
‫(נזקק\נצרך) ‪ -‬הם ימשיכו לקבל קצבת‬
‫שארים לכל החיים כל עוד לא נישאו לפי‬
‫מבחן הכנסה‪ ,‬אולם אותו תיקון חוק קובע‬
‫כי קצבה זו לא תפחת מ ‪ ₪ 2,000‬בחודש‬
‫בתוספת היוקר בלבד‪.‬‬
‫הגדלת הקצבה המינימלית שמקבלים נכי‬
‫רדיפות הנאצים ונכי המלחמה בנאצים‬
‫החלטת הממשלה קובעת כי כי הקצבה‬
‫המינימלית שמקבל נכה רדיפות הנאב‬
‫צים מהאוצר של ‪ 25%‬תועלה מ‪₪ 1,825-‬‬
‫ל‪ ₪ 2,200-‬לחודש‪ .‬התיקון לחוק קובע גם‬
‫כי הקצבה המינימלית שמקבל נכה המלב‬
‫חמה הנאצים מהאוצר של ‪ 10%‬תועלה מ‪-‬‬
‫‪ ₪ 36‬ל‪ ₪ 2,200-‬בחודש‪.‬‬
‫הקטנת פרק הזמן המינימלי להגשת בקשה‬
‫להחמרת מצב רפואי והגדלת פרק הזמן‬
‫להגשת ערעור על ההחלטה‬
‫תיקון החוק קובע כי פרק הזמן להגשת‬
‫בקשה לקביעת דרגת נכות נוספת‪ ,‬אשר‬
‫עומד כיום על שנה מיום שנקבעה לאחב‬
‫רונה דרגת הנכות; יקוצר לשישה חודשים‬
‫"או במועד מוקדם יותר אם אירעו נסיבות‬
‫חדשות‪ ,‬הנתמכות במסמכים רפואיים‪,‬‬
‫אשר יש בהן להשפיע על דרגת הנכות של‬
‫הנכה"‪ .‬כמו כן קובע התיקון לחוק כי פרק‬
‫הזמן המקסימלי להגשת ערעור על החלטות‬
‫משרד האוצר‪ ,‬הועדה הרפואית ובית משפט‬
‫השלום יוארך מ‪ 30-‬יום ל‪ 60-‬יום‪.‬‬
‫מענק שנתי לנכים המקבלים תגמול לפי‬
‫הכנסה או תגמול מוגדל לפי הכנסה (נזקק‪/‬‬
‫נצרך)‬
‫החלטת הממשלה קובעת כי ניצולי שואה‬
‫אשר מקבלים תגמול לפי הכנסה או תגמול‬
‫מוגדל לפי הכנסה לפי חוק נכי רדיפות הנאב‬
‫צים‪ ,‬יקבלו מענק שנתי בסך ‪ ₪ 2,000‬שיהיה‬
‫צמוד למדד‪ .‬ההחלטה קובעת כי אותו מענק‬
‫‪39‬‬
‫זכויות‬
‫שנתי לפי סעיף זה נועד לתת‪ ,‬בין השאר‪,‬‬
‫מענה ישיר למימון הוצאות חיוניות ודחוב‬
‫פות‪ ,‬שנעשה עד היום כנגד המצאת בקשות‬
‫וקבלות‪ ,‬באמצעות ארגונים חוץ ממשלתיים‬
‫(הקרן לרווחה)‪.‬‬
‫התיקון לחוק קובע גם כי מי שיימצא זכאי‬
‫לתגמול לפי הכנסה (נזקק\נצרך) יהיה זכאי‬
‫למענק הנ"ל ב‪ 1-‬בינואר של אותה השנה‬
‫שבה הגיש את הבקשה לקבלת התגמול‬
‫לפי ההכנסה‪.‬‬
‫מענק שנתי לניצולים שאינם מקבלים קצבה‬
‫חודשית בשל נרדפותם‬
‫החלטת הממשלה קובעת כי ניצולים יהיו‬
‫זכאים למענק שנתי של ‪ ₪ 3,600‬צמוד‬
‫למדד‪ ,‬אם אינם מקבלים קצבה בשל נרדב‬
‫פותם (כגון מהאוצר‪ ,‬קרן סעיף ‪ ,2‬גרמניה‬
‫או מדינה אחרת) ואם עברו רדיפה מוכרת‬
‫לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (כגון בריחה‬
‫מפחד הנאצים מאזורים מסויימים‪ ,‬שהות‬
‫תחת כיבוש נאצי או עוצר במדינות ששיתפו‬
‫פעולה עימם) אך הם לא מקבלים את קצבת‬
‫הנכות ממשרד האוצר מהסיבה שעלו לאחר‬
‫ה‪ 1.10.1953-‬או מהסיבה שהסכם השיל�ו‬‫מים לא מנע מהם לקבל קצבת בריאות מגב‬
‫רמניה (כמו יוצאי גרמניה שעלו לפני שנת‬
‫‪.)1953‬‬
‫ההחלטה קובעת כי אותו מענק כספי נועד‬
‫לתת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬מענה ישיר למימון הוצאות‬
‫חיוניות ודחופות שנעשה עד היום כנגד‬
‫המצאת בקשות וקבלות באמצעות ארגונים‬
‫חוץ ממשלתיים ("הקרן לרווחה")‪.‬‬
‫התיקון לחוק אף קובע שמי מהניצולים אשר‬
‫בשל הרדיפות השואה מקבל קצבה חודשית‬
‫בסכום שאינו עולה על ‪ ₪ 1,000‬יוכל עדיין‬
‫לקבל את אותו המענק השנתי שנועד למי‬
‫שאיננו מקבל קצבה בשל הרדיפות‪ .‬התיקון‬
‫לחוק מאפשר גם קבלת מענק שנתי לפי‬
‫חוק זה בנוסף למענק שנתי לפי חוק אחר‪,‬‬
‫כגון מענק שנתי לפי חוק הוטרנים שמקבב‬
‫לים ניצולי שואה נזקקים שלחמו בנאצים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הצעת החוק שפרסם משרד המב‬
‫שפטים ב‪ 19.5.2014-‬מבהירה כי על טיפול‬
‫בבקשה למענק זה תחול אותה מגבלת שכר‬
‫הטרחה הקבועה בצו הטבות לניצולי שואה‬
‫לגבי בקשה להטבות לפי סעיף ‪ 4‬לחוק –‬
‫דהיינו‪ ,‬שכר טרחה שלא יעלה על ‪₪ 473‬‬
‫נכון לשנת ‪.2014‬‬
‫‪40‬‬
‫׀ עו"ד אודי מוזס‪ ,‬ועידת התביעות ׀‬
‫הנחה חדשה על‬
‫מים לניצולי שואה‬
‫נזקקים‬
‫לא רק כסף‪ .‬גם רווחה‬
‫טיפול נפשי לניצולי שואה שאינם מקבלים‬
‫קצבה חודשית‬
‫החלטת הממשלה קובעת כי כל ניצולי‬
‫השואה הזכאים למענק שנתי הנ"ל יהיו‬
‫זכאים לקבל טיפול נפשי בקשר עם נרדב‬
‫פותם‪ ,‬על פי אותם הסדרים המופעלים כיום‬
‫על ידי הרשות לזכויות ניצולי השואה בקשר‬
‫עם ניצולים המוכרים לפי חוק נכי רדיפות‬
‫הנאצים‪ .‬לצורך כך יוקצה סכום ש ל ‪ 30‬מ�י‬
‫ליון ‪ ₪‬בשנה‪.‬‬
‫תגבור שירותי הרווחה למען הניצולים‬
‫החלטת הממשלה קובעת כי יש להקצות‬
‫סכום של ‪ 40‬מיליון ‪ ₪‬לשנה לתגבור שירותי‬
‫רווחה לניצולי השואה‪ ,‬על פי החלטת שר‬
‫האוצר‪ .‬כמו כן היא קובעת כי בשנת ‪2014‬‬
‫יוקצה סכום של ‪ 20‬מיליון ‪.₪‬‬
‫אי הכרה בקצבת נכות מהאוצר לצורך זכאות‬
‫לגמלת סיעוד מהביטוח הלאומי‬
‫החלטת הממשלה קובעת כי לעניין גמלת‬
‫סיעוד הניתנת לפי חוק הביטוח הלאומי‬
‫לא תובא בחשבון קצבת הנכות המשולמת‬
‫לפי חוק נכי רדיפות הנאצים‪ .‬כל שאר הקב‬
‫צבאות בגין השואה כבר אינן נלקחות בחשב‬
‫בון לצורך אותו החוק משנת ‪ .2011‬התיקון‬
‫לחוק קובע גם כי שינוי זה יכנס לתוקף לגבי‬
‫גמלת סיעוד החל מה‪.1.7.2014-‬‬
‫הרחבת הפטור על דמי השתתפות עצמית‬
‫ברכישת תרופות שבסל הבריאות לכל ניצולי‬
‫השואה בישראל‬
‫החלטת הממשלה קובעת כי כל ניב‬
‫צולי השואה המקבלים קצבה (ואשר‬
‫חלקם הגדול מקבל הנחה חלקית‬
‫בלבד על תרופות שבסל)‪ ,‬יקבלו פטור‬
‫מדמי השתתפות עצמית ברכישת תרוב‬
‫פות מרשם שנמצאות בסל הבריאות‪.‬‬
‫כמו כן קובעת ההחלטה כי הפטור הנ"ל‬
‫יינתן גם לניצולים שאינם מקבלים קצבה‬
‫בשל הרדיפות והמקבלים את המענק‬
‫השנתי לעיל או שקיבלו פיצוי חד פעמי‬
‫מגרמניה או מדינת חוץ אחרת‪ ,‬או שקיבלו‬
‫פיצוי חד פעמי מועידת התביעות‪ .‬בניגוד‬
‫לסעיפים שהוזכרו למעלה‪ ,‬קבלת הפטור‬
‫על התרופות שנמצאות בסל איננו מצריך‬
‫חקיקה בכנסת והוא אמור להיכנס לתוקף‬
‫בהתאם להסדר עם קופות החולים ולאחר‬
‫שיימסרו פרטי הזכאי לידי הקופה אליה הוא‬
‫שייך‪.‬‬
‫ועידת התביעות פרסמה כי היא מתכוונת‬
‫להעביר למשרד האוצר את רשימת מקבלי‬
‫הפיצוי החד פעמי של קרן הסיוע שלה בכדי‬
‫שיוכל לבדוק האם מגיע להם הפטור על‬
‫התרופות הנ"ל ומי שמתנגד להעברת השם‬
‫שלו לקבלת הפטור יכול לעשות זאת עד‬
‫ה‪ .30.5.2014-‬משרד האוצר גם שלח מ�כ‬‫תבים לכ‪ 16,000-‬ניצולים הרשומים אצלו‬
‫אשר אינם צריכים לפנות מחדש בכדי לקבל‬
‫את הפטור על קניית התרופות‪.‬‬
‫ניצולים אשר אינם רשומים באוצר מסיב‬
‫בות שונות‪ ,‬לדוגמה‪ :‬כיוון שקיבלו פיצוי חד‬
‫פעמי מגרמניה בשנותה ה‪ 50-‬וה‪( 60-‬כגון נ�י‬
‫צולים מגרמניה אשר אינם מקבלים קצבה‬
‫אלא רק קיבלו פיצוי על אובדן לימודים או‬
‫ניצולים מרומניה שקיבלו פיצוי על הטלאי‬
‫הצהוב ועלו לאחר שנת ‪ ,)1953‬יכולים לפנות‬
‫למשרד האוצר בכדי לקבל הטבה זו בעזרת‬
‫טופס מיוחד שניתן להשיג באתר של משרד‬
‫האוצר או בטלפון ‪.03-5682651‬‬
‫ב‪ 28.4.2014-‬פורסמו תקנות תאגידי מים‬
‫וביוב (אמות מידה ורשימת זכאים להפחתה‬
‫בתשלום לשנת הכספים ‪ ,)2014‬התשע"ד‬
‫‪.2014‬‬
‫תקנות אלו קובעות מתן הנחה של תשלום‬
‫מופחת בעד כמות מים נוספת על הכמות‬
‫המוכרת שלא תעלה על ‪ 3.5‬מ"ק לחודש‪,‬‬
‫בין היתר‪ ,‬לניצולי שואה נזקקים המקבלים‬
‫תגמול לפי הכנסה או תגמול מוגדל לפי‬
‫הכנסה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (נזקק‪/‬‬
‫נצרך)‪.‬‬
‫התקנות מאפשרות גם לניצולים נזקקים‬
‫אחרים אשר אינם מקבלים קיצבה מהאוצר‪,‬‬
‫לקבל הנחה זו מבלי קשר להיותם ניצולי‬
‫שואה; כגון אם הם מקבלים מהביטוח‬
‫הלאומי גימלת סיעוד או גימלת השלמת‬
‫הכנסה או גימלת זקנה מיוחדת לנכה‪.‬‬
‫פסק בית המשפט העליון כי הכספים שכבר‬
‫שולמו להם בינתיים ‪ -‬סכום של ‪₪ 25,000‬‬
‫לכל אחד מהם‪ ,‬יישארו בידיהם לפי הסכמת‬
‫המדינה (ע"א ‪ 7686/12‬מדינת ישראל נגד‬
‫רובינסון ואח')‪.‬‬
‫פסק הדין החדש נוגע לקבוצה נוספת של‬
‫‪ 62‬מילדי טהרן ובית המשפט המחוזי פסק‬
‫כי יש להגיע לאחידות התוצאה ומשום כך‬
‫התביעה שלהם אמנם תידחה אך כל אחד‬
‫מילדי טהרן שבקבוצה הנוספת יקבל מהב‬
‫מדינה את אותו הסכום ש ל ‪ ₪ 25,000‬שק�י‬
‫בלה לבסוף גם הקבוצה הראשונה של ילדי‬
‫טהרן שתביעתם נדחתה‪.‬‬
‫גם לאחר פסק דין זה יתכן שטרם נאמרה‬
‫המילה האחרונה בנושא זה‪ ,‬ועדיין לא ברור‬
‫האם המדינה תערער עליו לבית המשפט‬
‫העליון כפי שעשתה לגבי הקבוצה הראב‬
‫שונה של ילדי טהרן‪.‬‬
‫בית המשפט‪ :‬אין לקזז‬
‫תשלומי הסיעוד מה־‬
‫קרן לרווחה מפיצויים‬
‫נמשך המאבק המשפ־‬
‫טי לגבי יתר ילדי טהרן המגיעים בגין תאונות דרכים‬
‫ב‪ 8.5.2014-‬ניתן פסק דין בבית המשפט ה�מ‬‫חוזי בתל אביב לגבי קבוצה נוספת של ילדי‬
‫טהרן (שקיבלו את שמם לאחר שברחו מפוו‬
‫לין עקב הכיבוש הנאצי והגיעו לישראל דרך‬
‫טהרן) שלא היו בקבוצה הראשונה שהגישה‬
‫את התביעה (ת"א ‪ 38404-06-13‬בראון ואח'‬
‫נגד מדינת ישראל)‪.‬‬
‫כזכור‪ ,‬תביעתה של הקבוצה הראשונה של‬
‫‪ 219‬מילדי טהרן שהתקבלה על ידי אותו‬
‫בית משפט מחוזי (אשר פסק לכל אחד‬
‫מהם פיצוי של ‪ )₪ 50,000‬נדחתה לבסוף על‬
‫ידי בית המשפט העליון‪ ,‬אשר ציין כי רובם‬
‫מקבלים קיצבה מהאוצר לפי חוק נכי רדיב‬
‫פות הנאצים ופסק כי יש לדחות את תביב‬
‫עתם‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי כספי השילומים ניתנו‬
‫לממשלת ישראל באופן קולקטיבי לשם‬
‫הגשמתם של יעדים חברתיים ולא נועדו‬
‫לפיצוי אישי של ניצולי השואה; וכי לא ניתן‬
‫לערוך הבחנה ממשית בין אותם ילדי טהרן‬
‫לבין ניצולי שואה אחרים והנושא מצוי בגדר‬
‫כלל הטיפול בפליטי השואה‪ .‬בנוסף לכך‬
‫ב‪ 7.5.2014 -‬דחה בית המשפט העליון בקשה‬
‫לרְ שות ערעור של חברת ביטוח על החלטת‬
‫עיכוב ביצוע של פסק דין שקבע‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫כי אסור לחברת הביטוח לקזז מהפיצויים‬
‫שהיא חייבת לניצול שואה שעבר תאונת‬
‫דרכים ושהפך לסיעודי את הסכומים בגין‬
‫הוצאות סיעוד המשולמים עבורו על ידי‬
‫הקרן לרווחת נפגעי השואה (רע"א ‪3220/14‬‬
‫דר והפניקס נגד בירנבאום)‪.‬‬
‫פסק הדין שעליו דובר ושניתן על ידי בית‬
‫המשפט השלום בתל אביב (ת"א ‪2287-08-‬‬
‫‪ 10‬בירנבאום נגד דר והפניקס)‪ ,‬עסק בניצול‬
‫שואה אשר עקב תאונת הדרכים שעבר הפך‬
‫לסיעודי והחל לקב ל ‪ 16‬שעות סיעוד מ�ה‬
‫מוסד לביטוח הלאומי ועוד ‪ 9‬שעות סיעוד‬
‫מהקרן לרווחה לנפגעי השואה‪.‬‬
‫לגבי הביטוח הלאומי‪ ,‬קבע בית המשפט‪ ,‬כי‬
‫יש לקזז את התגמולים המתקבלים מאותו‬
‫המוסד מהפיצויים המגיעים לו‪ .‬ואולם‪ ,‬לגבי‬
‫התשלומים המגיעים מהקרן לרווחה ‪ -‬קבע‬
‫בית המשפט כי אין לקזז את אותם התשלוב‬
‫מים כיוון שמדובר בהטבה וולונטרית‪ ,‬אשר‬
‫כל כולה נועדה להיטיב מצב נפגעי השואה‪.‬‬
‫בית המשפט בתל אביב ציין פסק דין נוסף‬
‫שניתן בעניין זה על ידי בית המשפט המחוזי‬
‫בירושלים לפני מספר חודשים‪ ,‬שגם בו דובר‬
‫על ניצול שואה שהפך לסיעודי עקב תאונת‬
‫דרכים וגם בו נקבע על ידי בית המשפט כי אין‬
‫לקזז מהפיצויים את הכספים הוולונטריים‬
‫המשולמים לניצולי שואה מהקרן לרווחה‬
‫(ת"א ‪ 18224-09-10‬רובין נגד רזינסקי וכלל)‪.‬‬
‫על פסק הדין של בית המשפט השלום בתל‬
‫אביב הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי‪,‬‬
‫ובהחלטת ביניים שעסקה בעיכוב הביצוע‬
‫לעיל שביקשה חברת הביטוח‪ ,‬קבע בית‬
‫המשפט המחוזי ב‪ 25.4.2014-‬כי "באשר‬
‫להימנעות מניכוי הסכום המשולם על ידי‬
‫הקרן לרווחת ניצולי השואה‪ ,‬לא נראה על‬
‫פני הדברים ושוב מבלי לקבוע מסמרות‪ ,‬כי‬
‫סיכויי ההצלחה בערעור גבוהים‪ ,‬שכן המב‬
‫דובר בתשלום וולנטרי" (ע"א ‪15185-04-14‬‬
‫דר והפניקס נגד בירנבאום)‪.‬‬
‫אזהרה‪ :‬הסקירה לעיל נועדה למטרות מידע‬
‫והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל‬
‫ואין בו כדי להוות ייעוץ ו‪/‬או חוות דעת משו‬
‫פטית ו‪/‬או תחליף להם ו‪/‬או המלצה לנקיטת‬
‫אמצעים ו‪/‬או הימנעות מהם‪.‬‬
‫המידע הנ"ל יכול להשתנות עקב נסיבותיו‬
‫המיוחדות של כל מקרה אשר לא נכללו‬
‫בסקירה או עקב ערעורים על אותם פסקי‬
‫הדין שיכולים להתקבל לאחר מכן או עקב‬
‫שינויים שיתקבלו בכנסת על הצעת החוק‬
‫המוזכרת בסקירה‪.‬‬
‫המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוו‬
‫גיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השוו‬
‫נות שהיו רלוונטיות לפסקי הדין האלו ואשר‬
‫עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות‬
‫של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים‪.‬‬
‫משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או‬
‫לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי‬
‫בהסתמך על מידע זה‪ .‬המחבר אינו נושא‬
‫באחריות כלשהי כלפי הקורא וכל הסתמכות‬
‫על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל‬
‫דעתו בלבד‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫רשימת קריאה‬
‫חדש על מדף הספרים‬
‫דמי אחיך ׀ שורשי האנטישמיות הנוצרית ׀ מלקולם הי ׀ הוצאת מאגנס‬
‫מחבר הספר‪ ,‬מלקולם הי‪ ,‬קתולי בן העם הסקוטי‪ ,‬אוהב ישראל שהיה עד לרדיפת יהודים בימינו‪ ,‬אשר הגיעו לשיאן‬
‫בשואה‪ .‬המחבר מצא שיש לחפש בעולמה של הנצרות את שורש שינאת ישראל בדורות שעברו‪ .‬הספר הוא פרי‬
‫עבודתו המעמיקה ורבת השנים של המחבר בנושא שינאת ישראל הכתובה בידי אוהב ישראל‪ .‬הספר‪ ,‬יחידי מסוגו‬
‫עד כה‪ ,‬מאגד בתוכו את כל עניני השואה מהזווית התורנית וההגות היהודית‪ .‬הספר‪ ,‬הכולל ‪ 600‬עמ'‪ ,‬מכיל מאמרים‬
‫של רבנים בעבר ובהווה וכן של היסטוריונים ומומחים לנושא השואה‪ .‬ספר עזר למורה‪ ,‬לתלמיד‪ ,‬לקורא המשכיל‬
‫ולכל המבקש לדעת את שורשי האנטישמיות‪ .‬לספר נוסף מאמר שסוקר מזווית יהודית את כל מאורעות השואה‬
‫מתחילתה ועד סופה‪.‬‬
‫גיבורים רגילים ׀ על חסידי אומות העולם הגרמנים ׀ אמיר השכל ׀ ‪ 60‬ש"ח ׀ הוצאת שורשים‬
‫לרכישה במייל‪[email protected] :‬‬
‫באפילה הכללית שירדה על אירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה‪ ,‬הבליחו בתפזורת דלילה ניצוצות חיוורים של‬
‫אור‪ .‬מאחורי הניצוצות הללו עמדו אנשים יחידי סגולה ויוצאי דופן‪ ,‬שסיכנו את עצמם ואת משפחתם כדי להציל‬
‫יהודים‪ .‬לימים הוכתרו הללו‪ ,‬על ידי יד ושם בירושלים‪ ,‬בתואר "חסידי אומות העולם"‪ .‬היו בהם בני עמים אירופאים‬
‫שונים‪.‬‬
‫בספר המונח לפניכם נעשה ניסיון מקיף ומעמיק להבין את תופעת "חסידי אומות העולם" בתקופה בה הושמדו‬
‫שישה מיליון יהודים‪ .‬נכון לינואר ‪ 2013‬שנת הכיר יד ושם ב‪" 24,811-‬חסידי אומות עולם"‪ 525 .‬מתוכם הם בני העם‬
‫הגרמני‪ .‬מעשיהם של החסידים הגרמנים היו יוצאי דופן גם בתוך קומץ יוצאי הדופן‪ .‬בעיני השלטון ובעיני בני עמם‪,‬‬
‫הם עמדו בדרגת הבגידה החמורה ביותר‪ .‬גרמני שנתפס מציל יהודי – האויב הראשון במעלה של הרייך ‪ -‬היה צפוי‬
‫לעונש מוות‪.‬‬
‫מי היו אותם גרמנים שמתחו עד המקסימום את המושג "הסתכנות" והציבו סטנדרטים מחודשים לערכי מוסר‬
‫עליונים? מהיכן בא אומץ הלב הנדיר שלהם אל מול אימת השלטון‪ ,‬שלא היה כדוגמתו לרשע? ומדוע דווקא הם?‬
‫בשאלות אלו ואחרות ‪ -‬עוסק הספר שלפניכם‪.‬‬
‫אקורד אחרון של ילדות ׀ זיכרונות מהליצאום היהודי בהאג ‪ 1941-1943‬׀ וואלי דה לאנג ׀‬
‫הוצאת יד ושם ׀ ‪₪ 88‬‬
‫באוגוסט ‪ 1941‬קבעו שלטונות הכיבוש הגרמניים בהולנד שכל התלמידים היהודים יהיו רשאים ללמוד אך ורק בבתי‬
‫בפישרסטראט‪ ,‬האג‪ .‬בשנים‬
‫ֶ‬
‫הליצאּום היהודי‬
‫ֵ‬
‫ספר מיוחדים ליהודים‪ .‬אחד מבתי הספר שהוקמו בעקבות זאת היה‬
‫‪ ,1943 - 1941‬במלאכת מחשבת של ארגון ואלתור‪ ,‬נשאו מחנכים מעטים את עול חינוכם של התלמידים היהודים‬
‫הליצאּום נאלץ להתמודד מדי יום ביומו עם תביב‬
‫ֵ‬
‫בליצאּום וקיימו במידת האפשר את שגרת ההוראה‪ ,‬בעוד מנהל‬
‫ֵ‬
‫עותיו הגחמניות של הכובש הנאצי ועם גזרותיו האכזריות‪ .‬הספר מתאר את התקופה הקשה הזאת בחיי הקהילה‬
‫היהודית בהאג ואת ההתמודדות עם הרדיפות‪.‬‬
‫גר הייתי בארץ נכרייה ׀ מברלין לירושלים במחתרת ובזהות בדויה ׀ עזרא בן גרשום הוצאת יד ושם ׀ ‪₪ 78‬‬
‫בשנים בהן התקיימה השואה‪ ,‬חי עזרא בן גרשום במחתרת ובזהות בדויה בכרך הגדול ברלין‪ ,‬רואה ואינו נראה‬
‫אחיו‪ ,‬את אחותו וילדיה‪ ,‬החליף אינספור זהויות ושמות‪ .‬במנוסתו‬
‫ועד שנסתיימה המלחמה איבד את הוריו‪ ,‬את ִ‬
‫המתמדת מפני גורלו‪ ,‬נמלט לווינה וממנה לבודפשט ולרומניה עד שהצליח בסופו של דבר‪ ,‬לקראת סוף המלחמה‪,‬‬
‫להגשים את משאת נפשו לעלות לארץ ישראל‪ .‬הספר הוא גם סיפורה הטרגי של הקהילה היהודית בגרמניה ערב‬
‫עלייתו של היטלר לשלטון ולאורך כל תקופת השואה – דבקותם של יהודי גרמניה במולדתם‪ ,‬התפכחותם‪ ,‬הדרתם‬
‫הנמשכת מן החיים המקצועיים‪ ,‬מן החיים הציבוריים ומן החיים ממש – אבל בעיקר זהו סיפורו האישי של הנער‬
‫עזרא בן גרשום‪ ,‬בן למשפחת רבנים מגרמניה‪ ,‬שראה נכוחה‪ ,‬לעיתים אף בבהירות רבה יותר מכל המבוגרים סביבו‬
‫ואשר ניסיונות ההישרדות המדהימים שלו מעוררים השראה‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫רשימת קריאה‬
‫בציפורני הרייך השלישי ׀ יומנו של וילי כהן ‪ 1941-1933‬׀ וילי כהן ׀ הוצאת מאגנס ׀ בשיתוף עם מרכז קבנר‬
‫יומנו של ההיסטוריון ד"ר וילי כהן מהשנים ‪ ,1933-1941‬אשר הוסתר בברלין על ידי קרובי משפחה‪ ,‬הוא מסמך‬
‫רחב יריעה בהיקפו ובעומק תיאוריו‪ .‬היומן נכתב מתוך גישה סובייקטיבית‪ ,‬אך גם מתוך ראייה של היסטוריון איש‬
‫מקצוע‪ .‬כהן תיאר את ההלם הראשוני עם עליית הנאצים לשלטון‪ ,‬את האכזבה העמוקה מהתנפצותם של ערכים‬
‫הומניסטיים ודמוקרטיים שהאמין בהם ואשר קרסו לנגד עיניו ואף את המעבר של אנשים ממכריו אל 'הצד השני'‪.‬‬
‫מציאות זו יצרה אצלו קונפליקט מתמשך עם הפטריוטיזם הגרמני שהיה חלק מאישיותו והועצם בעת שרותו‬
‫הצבאי במלחמת העולם הראשונה‪.‬‬
‫לתיעוד החיים הפנימיים בקהילה היהודית מוקדש מקום נרחב ביומן‪ :‬המאמצים והפעולות להתמודדות עם השבר‬
‫הכלכלי כתוצאה ממדיניות השלטון הנאצי; הוויכוח הקשה בין האורתודוקסים לליברלים‪ ,‬בין ציוניים ללא ציוניים‬
‫בעניין יעדי חינוך הדור הצעיר; הרנסנס התרבותי שהתרחש ביהדות גרמניה בשנים הראשונות לשלטון הנאצי‪ ,‬אשר‬
‫לו היה כהן שותף בהרצאות שנשא בעירו ובקהילות רבות אחרות בתחומים של היסטוריה יהודית וציונות‪ .‬טבעת‬
‫החנק שהתהדקה סביב הציבור היהודי אחרי פוגרום נובמבר בשנת ‪'( 1938‬ליל הבדולח')‪ ,‬הבידוד שהיה פוגעני אף‬
‫יותר מהקושי הכלכלי קיומי‪ ,‬היחסים בין יהודים ולא יהודים בעתות משבר אלה‪ ,‬התקווה כי יש עדיין בעם הגרמני‬
‫כוחות חיוביים שיתגברו על הרֶ שע והמאמצים הנואשים לצאת מגרמניה לארץ ישראל‪ ,‬באים לכלל ביטוי ייחודי ביומן‪.‬‬
‫אני תובע ׀ משה ליבה ׀ הוצאת המעתיק‬
‫הרצל חקק כתב על הספר כי "שירי השואה של משה ליבה נוקבים עד תהום‪ ,‬מנסים לבטא את הנורא מכל‪ ,‬לגעת‬
‫בגחלים ובאימה‪ .‬נקרא בשירים ונזכור את העדות לנצח‪ .‬משה ליבה אשר היה במשך שנים שגריר של מדינת ישראל‬
‫במדינות שונות הוא משורר עז ביטוי‪ ,‬שגריר של ניצוצות שכבו‪ ,‬שלא יכבו לעולם"‪.‬‬
‫ליבה‪ ,‬אשר נולד ברומניה בשנת ‪ 1931‬ועלה ארצה דרך מחנות הפליטים בקפריסין‪ ,‬הינו משורר‪ ,‬סופר‪ ,‬מחזאי‪ ,‬מבקר‬
‫ספרות‪ ,‬צייר ופסל‪ .‬היה חבר קיבוץ‪ ,‬קצין צבא‪ ,‬עיתונאי‪ ,‬מרצה‪ ,‬פרופסור ודיפלומט‪ .‬ייצג את מדינת ישראל במשך ‪31‬‬
‫שנה כשגריר וקונסול כללי ב ‪ 15‬ארצות‪ .‬הוא נושא ‪ 12‬תארים אוניברסיטאיים ובתוכם תואר ד"ר למשפט בינלאומי‬
‫של אוניברסיטת פאריס‪.‬‬
‫אני תובע! לא‪ ,‬אינני מאשים‪ ,‬אינני אמיל זולא אני רק תובע‪ .‬אני תובע זכר ארבע מאות אלף‪ ,‬שמונה מאות אלף‪ ,‬איש‬
‫לא ספר ומי ידע‪ ,‬שהשמידו שם‪ ,‬במקום ההוא מעבר לנהר‪ ,‬טרנסניסטריה שמו‪( "...‬מתוך הספר)‪.‬‬
‫הנידונים למות ׀ גורלם של שבויי מלחמה יהודים מברית המועצות במלחמת העולם השנייה ׀ עורכים‪ :‬פאוול‬
‫פוליאן ׀ אהרון שנייר ׀ הוצאת יד ושם ׀ ‪₪ 98‬‬
‫שבי הוא תמיד אסון אך בעת מלחמת העולם השנייה היה סוג אחד של שבויי מלחמה אשר היו מיועדים לחיסול‬
‫מיידי ובלתי ניתן לערעור‪ .‬אלה היו השבויים היהודים אשר נידונו למוות ודאי‪ .‬אלפי שבויי מלחמה יהודים קיפחו‬
‫את חייהם במהלך המלחמה; רק מעטים מהם ניצלו בדרך נס תוך הסתרת יהדותם‪ .‬מלבד האכזריות של הנאצים‬
‫סבלו השבויים היהודים לעתים קרובות גם מן האנטישמיות הארסית בקרב השבויים הסובייטים מן השורה‪ .‬יהודים‬
‫שבויי מלחמה אשר ניצלו מן התופת הנאצי מספרים בספר זה על גורלם הטרגי‪ ,‬על חבריהם ועל מציליהם‪ ,‬על‬
‫הבוגדים ועל המרצחים‪.‬‬
‫רונקלי והיהודים בימי השואה‪ :‬דאגה וניסיונות עזרה ׀ עיון וחקר‪ :‬הרצאות ומסות‪ 20 ,‬׀ דינה פורת‪ ,‬דוד בנקיר‬
‫׀ עורך הסדרה‪ :‬דן מכמן ׀ מהדורה דו לשונית (עברית‪/‬אנגלית) ׀ הוצאת יד ושם ׀ ‪₪ 36‬‬
‫למרות המבנה ההיררכי של הכנסיה הקתולית והאמונות הבסיסיות המשותפות של המשתייכים אליה‪ ,‬מגוון העמב‬
‫דות וההתנהגויות בעולם הקתולי על רבדיו‪ ,‬ארגוניו וסוגי מאמיניו בתקופת השואה היה נרחב ביותר‪ .‬עם הדמויות‬
‫הבולטות בפעילות למען היהודים נמנה אנג'לו ג'וזפה רונקלי שהיה שליח האפיפיור באיסטנבול ולימים ירש את‬
‫מקומו של פיוס השנים עשר והיה לאפיפיור יוחנן העשרים ושלושה‪ .‬שני החיבורים בכרך דנים בקשריו של רונקלי‬
‫עם הוותיקן ועם פעילי הצלה יהודים ופורסים בהרחבה את פעולותיו בתוך ההקשר של מלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫רשימת הארגונים‬
‫‪44‬‬
‫רשימת הארגונים‬
‫‪45‬‬
‫רשימת הארגונים‬
‫רשימת הארגונים‬
‫ארגונים וגופים שפועלים למען ניצולי שואה‬
‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬
‫ועידת התביעות‬
‫ארגון הגג של ניצולי השואה בישראל‪ .‬פועל למען מתן ייצוג הולם‬
‫והענקת סיוע לכל ניצולי השואה וכן השגת פיצוי‪ ,‬לרבות קצבאות‬
‫חודשיות לנרדפים יהודים שלא פוצו עד כה‪ .‬בנוסף עוסק בהנצחת‬
‫זיכרון השואה ולקחיה‪.‬‬
‫תל אביב‪ :‬רח' המסגר ‪55‬‬
‫מען למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד‪ ,57403 .‬ת"א ‪61573‬‬
‫טל‪03-6243343 :‬‬
‫פקס‪03-5613884 :‬‬
‫מייל‪[email protected] :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.holocaust-s.org :‬‬
‫מנהלת משא ומתן לקבלת תשלומים מגרמניה‪ ,‬מאוסטריה‪,‬‬
‫מממשלות נוספות וממספר תעשיות והשיגה רכוש יהודי שלא‬
‫נתבע מגרמניה‪ ‬תוך מימון‪ ‬תוכניות לשם עזרה לקורבנות השואה‬
‫הנזקקים‪ .‬מפעילה קרן הסיוע הפועלת במסגרת ועידת התביעות‬
‫ מאפשרת פיצוי ליהודים נזקקים שסבלו מנזק בריאותי ניכר‬‫כתוצאה מרדיפות הנאצים והם נזקקים ולא הגישו בקשה לפיצוי‬
‫בגין סבלם‪ ,‬במסגרת חוק הפיצוי הגרמני‪.‬‬
‫תל אביב‪ :‬רחוב קרליבך ‪ ,25‬ת‪.‬ד ‪ 29254‬ת"א ‪6129201‬‬
‫טל‪ ,03-5194400 :‬פקס‪03-6241056 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.claimscon.org :‬‬
‫‬
‫הקרן לרווחת נפגעי השואה בישראל‬
‫הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל‪:‬‬
‫מסייעת לניצולי השואה שניצלו מן התופת הנוראית אך לא הצליחו‬
‫להשתקם‪ .‬מדובר בניצולים המתקשים לנהל אורח חיים תקין‬
‫בכוחות עצמם‪ .‬לחלקם אין האמצעים הדרושים לרכישת מוצרים‬
‫בסיסים החיוניים למחייתם‪ .‬‬
‫תל אביב ‪ -‬המשרד הראשי‪ :‬רחוב תובל ‪( 5‬בית צרפת‪ ,‬קומה ‪.)1‬‬
‫טלפון‪ 03-6090866 :‬פקס‪03-6968294:‬‬
‫מען למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד‪ ,7197 .‬ת"א ‪67897‬‬
‫חיפה‪ :‬בית צים‪ ,‬רחוב שדרות פל‪-‬ים ‪( 7-9‬חדר ‪)319‬‬
‫טלפון‪ 04-8221250 :‬פקס‪04-8221832 :‬‬
‫באר שבע‪ :‬רחוב יצחק רגר ‪( 28‬בניין רסקו הישן)‪ ,‬קומה ‪ 2‬חדר (‪)333‬‬
‫טלפון‪ 08-6283363 :‬פקס‪08-6283364 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.k-shoa.org :‬‬
‫עמך‬
‫המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי שואה והדור‬
‫השני‪ ,‬מתמודד באופן ייחודי עם צרכים נפשיים וחברתיים של‬
‫ניצולי השואה ובני משפחותיהם באמצעות רשת מרכזים הפזורים‬
‫בכל רחבי הארץ‪.‬‬
‫ירושלים‪ :‬רח' הלל ‪ ,23‬ירושלים ‪ ,94581‬ת‪.‬ד‪ ,2930 .‬ירושלים‬
‫‪ 91029‬טלפון‪ 02-6250745 :‬פקס‪02-6250669 :‬‬
‫תל אביב‪ :‬רח' מזא"ה ‪ ,58‬תל‪-‬אביב ‪ 65789‬טלפון‪03- :‬‬
‫‪ 5665701-4‬פקס‪03-5660817 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.amcha.org :‬‬
‫הרשות לזכויות ניצולי השואה ‪ -‬משרד האוצר‬
‫ממונה על ביצוע חוק נכי רדיפות הנאצים וחוק נכי המלחמה‬
‫בנאצים ועל מתן מענקים והלוואות לכלל הזכאים בתנאים שונים‪.‬‬
‫תל אביב‪ :‬רח' יצחק שדה ‪ ,17‬ת‪.‬ד‪ ,57380 .‬מיקוד ‪.61572‬‬
‫טלפון‪ 03-5682651 :‬מענה בעברית‬
‫‪ 03-5682675‬פקס‪03-5682621 03-5682691 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪ozar.mof.gov.il/lishka :‬‬
‫‪46‬‬
‫הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל שייכת למשרד האוצר של‬
‫מדינת ישראל ומספקת שירותים לרשויות הפיצויים של מדינת‬
‫גרמניה ולמוסדות הגרמניים לביטוח סוציאלי‪ .‬השירותים קשורים‬
‫בתביעות לפיצויים אישיים או לביטוח סוציאלי וניתנים לפי פניה‬
‫ישירה של רשויות גרמניה‪ ,‬לפי בקשת הזכאים מישראל‪.‬‬
‫תל‪-‬אביב‪ :‬מגדל שלום‪ ,‬רחוב אחד העם ‪ ,9‬ת‪.‬ד‪29064 .‬‬
‫מיקוד‪ ,61290 :‬טל'‪ 03-6234100 :‬פקס‪03-6234111 :‬‬
‫הלשכה פועלת בימים א'‪-‬ה'‪ ,‬בין השעות ‪ 8:00‬ל‪.12:00-‬‬
‫מרכז המידע והשירות למיצוי זכויות הניצולים‪:‬‬
‫מרכז מידע מרכזי מופעל ע"י ממשלת ישראל בשיתוף אירגוני‬
‫הסיוע לניצולי השואה‪.‬‬
‫‪ ‬פנייה בטלפון ‪*9444‬‬
‫‪ ‬פנייה באמצעות פקס שמספרו ‪03-6442572‬‬
‫החברה להשבת רכוש נספי השואה‬
‫החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה‪ ,‬המצויים‬
‫בישראל‪ ,‬לגביהם יש יסוד סביר להניח שבעליהם נספו בשואה‪.‬‬
‫החברה קוראת ליורשי הנספים לשוב ולעיין ברשימה המעודכנת‬
‫באתר האינטרנט כדי לנסות לאתר רכוש השייך ליקיריהם‪ .‬אדם‬
‫הטוען לזכאות בנכס הנמצא בישראל אשר לגביו יש יסוד סביר‬
‫להניח שהיה בבעלות נספה שואה ‪ -‬והנכס אינו מופיע ברשימה‪,‬‬
‫מתבקש להגיש לחברה בקשה‪ ‬לאיתור הנכס‪ ‬באמצעות הטופס‬
‫הנ"ל‪.‬‬
‫פרטים נוספים‪ ,‬מידע כללי‪ ,‬וסיוע במילוי טופס הבקשה ניתן לקבל‬
‫במוקד השרות הטלפוני‪03-5164117 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.hashava.org.il :‬‬
‫‪47‬‬