מזכר 38 - מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל

‫מזכר‬
‫בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬
‫כתב עת לענייני שואה‪ ,‬תקומה‪ ,‬זכרון והנצחה‬
‫יוני ‪ 2013‬תשע"ג | גיליון ‪| 38‬‬
‫לשואה‬
‫השני‬
‫הדור‬
‫בני‬
‫נוטלים את הלפיד ונאבקים במעמסה הנפשית‬
‫חיל האוויר מצדיע לניצולים‬
‫למעלה מ‪ 10,000-‬ניצולים ביקרו‬
‫בבסיסי החיל‬
‫פרויקט מיוחד‬
‫משולחנה של היו"ר‬
‫בעקבות ההסכם עם ממשלת גרמניה משנת ‪ ,1952‬חוקקה מדינת‬
‫ישראל ב‪ 1957-‬את חוק נכי רדיפות הנאצים‪ ,‬לפיו התחייבה לדאוג‬
‫לרווחתו של כל ניצול שהגיע לארץ עד אוקטובר ‪ .1953‬אלא שאחד‬
‫משורשי מצוקת ניצולי השואה בארץ היא העובדה שרק ‪ 39%‬מהם‬
‫הגיעו לארץ עד לתאריך זה‪ .‬יתר ‪ 61%‬מהניצולים אינם מקבלים סיוע‬
‫מהמדינה‪ .‬אלה הם בעיקר יהודי מזרח אירופה‪ ,‬שנשארו מאחורי מסך‬
‫הברזל שלא מרצונם‪.‬‬
‫בחודש שעבר פתח חיל האוויר את‬
‫שערי בסיסיו בפני כ‪ 10.000-‬ניצולי‬
‫שואה מכל הארץ‪ .‬מרכז הארגונים‬
‫של ניצולי שואה הצטרף ליוזמתו‬
‫הברוכה של מפקד חיל האוויר‪,‬‬
‫האלוף אמיר אשל‪ ,‬בנם של ניצולי‬
‫שואה‪ .‬שמחנו לארגן עם החיל את‬
‫המבצע המורכב זה‪ ,‬שהוא בעינינו‬
‫מחווה ראויה לציבור לו אנו חייבים במדינת ישראל של המאה ה‪ 21-‬חיים רבע מניצולי השואה מתחת‬
‫כה הרבה‪.‬‬
‫לקו העוני‪ .‬האם זהו מצב סביר? האם לא די ברעב שהם חוו באירופה‬
‫הנאצית של המאה ה‪ ?20-‬חלקם הגדול חי ללא חימום בחורף‪ ,‬וחלקם‬
‫לפני כחודשיים‪ ,‬אמר ראש אינם יכולים לשלם טיפולים רפואיים‪ ,‬תרופות יקרות‪ ,‬או אשפוז בבתי‬
‫הממשלה בטקס שפתח את אירועי אבות סעודיים‪ .‬האין זה שיא האטימות שדווקא על אלה תוטלנה הגזרות‬
‫יום הזיכרון לשואה ולגבורה ב'יד ושם'‪" :‬במקום הזה וביום הזה אני הנוספות? כבר התבשרנו למשל שההנחות בארנונה שניתנו לאזרחים‬
‫מתחייב ‪ -‬לא תהיה עוד שואה נוספת"‪ .‬בהופעותיהם בטקסים הרבים ותיקים ובעיקר לניצולי שואה תבוטלנה‪ ,‬דבר שיציב עול כספי נוסף‬
‫שהתקיימו באותו יום ברחבי הארץ‪ ,‬שיבחו פוליטיקאים מזדמנים את בפני רבים המתקיימים בקושי מקצבתם העלובה ועלול להפוך את‬
‫גבורתם של השרידים‪ :‬את לוחמי גטו וורשה‪ ,‬את לוחמי תש"ח‪ ,‬ואת חייהם לבלתי‪-‬אפשריים ממש‪.‬‬
‫כל אלה שתרמו תרומה כה מכרעת לתקומתה של מדינת ישראל‪ .‬יש‬
‫להזכיר תמיד כי כ‪ 20%-‬מהנופלים במלחמת השחרור הגיעו אל הקרב שנים רבות גילו ממשלות ישראל אדישות לזכויותיהם של ניצולי‬
‫ישר ממחנות המוות‪ .‬ניצולים רבים הגיעו לדרגים בכירים בחיילות השואה‪ .‬מצידם‪ ,‬רבים מבין אלה שהיו זכאים לשילומים לא היו מודעים‬
‫השונים‪ ,‬רבים נפלו במערכות ישראל הנוספות‪ .‬קיבלנו תזכורת נכונה לזכויותיהם‪ ,‬כי איש לא טרח ליידע אותם על כך‪ .‬מרכז הארגונים של‬
‫וצודקת על כך שבזכותם אנו חיים‪ ,‬בכך שבזכות גורלם הנורא מכל של ניצולי השואה‪ ,‬המאגד יותר מ‪ 50-‬ארגונים‪ ,‬הוקם לפני ‪ 25‬שנים על‪-‬ידי‬
‫ששת המיליונים התקבלה באו"מ החלטת החלוקה מנובמבר ‪ .1947‬על נח פלוג ומשה זנבר ז"ל במגמה לתקן את העוולות‪ ,‬וממשיך להיאבק‪,‬‬
‫אותו הרקע קיבלה ממשלת ישראל ב‪ 1952-‬את השילומים מגרמניה‪ ,‬מאז‪ ,‬על זכויותיהם‪ .‬הודות למאבקינו‪ ,‬החל יחס הממשלה להשתנות‬
‫כספים שהיו חמצן הכרחי לבניית המדינה‪ ,‬הכלכלה והתעשייה‪.‬‬
‫ב‪ 2008-‬והיום אנו זוכים לשיתופי פעולה מצד הגופים הממשלתיים‬
‫האמונים על הטיפול בניצולים‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬הכל התנהל השנה לפי הספר‪ :‬הדברים הנכונים אכן נאמרו‪ ,‬בימים אלה‪ ,‬בהם חלק מהשרים החדשים מביעים רצון לפעול לשיפור‬
‫ועם תום הטקסים חזרה מדינת ישראל לסדר יומה והתפנתה להכנת תנאי חייהם של הניצולים‪ ,‬עליהם לזכור שהזמן דוחק‪ .‬התחנה הראשונה‬
‫תקציב המדינה‪ .‬עד מהרה התבשרו אזרחי ישראל שעקב הגרעון העמוק בדרך לשיפור מיוחל זה היא ביטול הגזרות העומדות בפתח‪.‬‬
‫בתקציב‪ ,‬יוטלו עליהם גזרות חדשות‪ ,‬וכדברי שר האוצר הטרי‪ ,‬ח"כ‬
‫יאיר לפיד‪" ,‬לקחנו מהכיס של כולם"‪ .‬האם נכון הדבר‪ ,‬ובעיקר ‪ -‬האם אמירות כגון אלה של ראש הממשלה – "לא תהיה שואה עוד" ‪ -‬תשארנה‬
‫הוא צודק?‬
‫חלולות אם לא תהיה בהן מחוייבות אמיתית לרווחתו של כל איש ואישה‪,‬‬
‫כל קשיש וקשישה ששרדו את התופת‪ .‬לא לנאומים מרגשים הם זקוקים‬
‫העובדות מדברות אחרת‪ .‬העשירונים התחתונים אכן ישלמו‪ .‬העלאת בדרכם למכולת או לקופת החולים‪ .‬זה הזמן למעשים‪ ,‬אחת ולתמיד‪ ,‬כי‬
‫המע"מ באחוז אחד כבר פגעה קשות בקבוצה זו‪ ,‬שכבר חיה בדוחק בלעדי כך יוסיפו חיי ניצולים רבים להתנהל במחסור ובהשפלה‪ ,‬ואיש‬
‫וששני שליש ממנה הם הזקנים‪ ,‬וביניהם ניצולי שואה רבים מספור‪ .‬אלא ממקבלי ההחלטות לא יינקה מהאחריות ההיסטורית לכך‪.‬‬
‫שבו בזמן‪ ,‬בעלי ההון‪ ,‬אשפי "תכנון המס" והחברות בעלות "הרווחים‬
‫הכלואים" לא נדרשות לתרום תרומה של ממש להבראת כלכלת מדינה‪.‬‬
‫בישראל חיים היום כ‪ 180.000-‬ניצולי שואה שגילם הממוצע הוא ‪.84‬‬
‫כ‪ 1000-‬מביניהם נפטרים מדי חודש‪ .‬תהליך ההזדקנות מציב בפניהם‬
‫צרכים נוספים‪ ,‬ובפני החברה הישראלית אתגרים חדשים‪.‬‬
‫‬
‫‪2‬‬
‫קולט אביטל‬
‫דבר המערכת‬
‫קוראים יקרים‪,‬‬
‫בגיליון זה של "מזכר" אנו מביאים דווח על המשך פעילותו האינטנסיבית‬
‫של מרכז הארגונים בנושאי זכויות הניצולים‪ ,‬פעילותו מול משרדי‬
‫הממשלה‪ ,‬והנצחת השואה וזכרה‪ .‬בין אלה‪ ,‬דיווח על הישגי המו"מ עם‬
‫משלחת של ממשלת גרמניה‪ ,‬שהבטיחה להעביר מיליארד דולר למימון‬
‫שירותי רווחה לניצולי שואה; הכרה ראשונה שלהם באחריות לפצות מי‬
‫שהיו ילדים בתקופת השואה; מפגש עם השר לאזרחים וותיקים‪ ,‬אורי‬
‫אורבך; תביעות שמעלה המרכז בפני הממשלה בדבר זכויות הניצולים;‬
‫תערוכת הצילומים "ניצולים"‪ ,‬של הצלמת עליזה אורבך‪ ,‬המוצגת בימים‬
‫אלה בכנסת ביוזמת מרכז הארגונים; ואחרון אחרון חביב ‪ -‬סיפור ביקורם‬
‫של יותר מ‪ 10,000-‬אלפים ניצולים בבסיסי חיל האוויר ברחבי הארץ‪,‬‬
‫פרויקט שהצליח מעל משוער‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מקדיש הגיליון פרויקט מיוחד לבני הדור השני‪ ,‬שהפכו לנושאי‬
‫המורשת‪ .‬אנו עדים להתעוררות הולכת וגוברת של פעילות בני דור זה‬
‫בהנצחתה של השואה והעברת מורשתה לבני הדור השלישי‪ .‬בגיליון אנו‬
‫מביאים סקירה של פעילות בני הדור השני במסגרת הארגונים החברים‬
‫במרכז הארגונים של ניצולי השואה‪ ,‬לצד מאמרים וכתבות הנוגעים‬
‫לתחומים אלה‪.‬‬
‫בסופו של הגיליון מובא סיפורו של יעקב זילברשטיין‪ ,‬חבר הנהלת‬
‫מרכז הארגונים‪ ,‬אשר עסק מיום שהגיע ארצה לאחר המלחמה בהנחלת‬
‫זיכרון השואה‪ ,‬משום שראה בדבר משום מילוי צוואתו הרוחנית של הרב‬
‫פרנקפורטר‪ ,‬אשר היה לאביו הרוחני בבוכנוולד‪.‬‬
‫קריאה מועילה ומהנה‬
‫מזכר‬
‫בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬
‫כתב עת לענייני שואה‪ ,‬תקומה‪ ,‬זכרון והנצחה‬
‫תוכן‬
‫העניינים‬
‫יוני ‪ 2013‬תשע"ג | גיליון ‪| 38‬‬
‫בני הדור השני לשואה‬
‫נוטלים את הלפיד ונאבקים במעמסה הנפשית‬
‫חיל האוויר מצדיע לניצולים‬
‫למעלה מ‪ 10,000-‬ניצולים ביקרו‬
‫בבסיסי החיל‬
‫פרויקט מיוחד‬
‫זאב בירגר ז"ל ושלושת בניו‪ :‬דורון‪,‬‬
‫עודד וגיל‪ .‬צילום‪ :‬עליזה אורבך‬
‫חדשות ואקטואלי ה‬
‫‪4‬‬
‫מיצוי זכויו ת‬
‫‪16‬‬
‫ניצולים כדיוקנאות אומנותיי ם‬
‫‪18‬‬
‫הדור השני‪:‬‬
‫יוצא לאור בתמיכת המשרד לאזרחים ותיקים‬
‫מזכר‬
‫לגאול את הזיכרונות האחרוני ם‬
‫‪21‬‬
‫בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬
‫כתב עת לענייני שואה‪ ,‬תקומה‪ ,‬זכרון והנצחה‬
‫מייסד ה"מזכר"‪:‬‬
‫צבי גיל‬
‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה‪,‬‬
‫מו"ל‪:‬‬
‫ועדת הסברה וקשרי חוץ‬
‫המסגר ‪ 55‬ת"א‬
‫טל' ‪03-6243343‬‬
‫מען למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד ‪ ,57403‬ת"א ‪61573‬‬
‫יו"ר ועדת הסברה וקשרי חוץ‪ :‬זאב שוורץ‬
‫עורך ראשי‪:‬‬
‫אורי ארזי‬
‫עורך‪:‬‬
‫עמרי מריאן‬
‫חברי מערכת‪:‬‬
‫ראול טייטלבאום‪ ,‬לילי הבר‪ ,‬אלי ולק‬
‫יעל מור חיים‬
‫עיצוב ועריכה גראפית‪:‬‬
‫אורלי פיינברג‬
‫עיצוב קונספט‪:‬‬
‫תמונת שער אחורי‪:‬‬
‫באדיבות קרן גילרמן הראל‬
‫הטיפול בניצולי השואה ובבני הדור השני‬
‫מיתוסים ומציאות‪ :‬לשואה אין "דורות המשך"‬
‫‪22‬‬
‫‪26‬‬
‫הדור השני בארגונים החברים במרכז הארגוני ם ‪29‬‬
‫בבוכנוולד נדרתי לספר לעולם כולו על השוא ה ‪36‬‬
‫מדור משפטי‬
‫‪37‬‬
‫חדש על מדף הספרי ם‬
‫‪40‬‬
‫‪3‬‬
‫חיל האוויר מצדיע לניצולי השואה‬
‫"כבר שעתיים שאני‬
‫לא מפסיקה לבכות"‬
‫מילים אלה‪ ,‬שהשמיע קצינה צעירה מבסיס פלמחים מסכמות‪ ,‬טוב יותר מכל‪ ,‬את‬
‫חשיבותו ומידת הצלחתו של יום מיוחד במינו‪ .‬היום בו פתח חיל האוויר את בסיסיו‪,‬‬
‫בשיתוף עם מרכז הארגונים של ניצולי השואה‪ ,‬בפני למעלה מ‪ 10,000-‬ניצולים‬
‫| עמרי מריאן |‬
‫יום שלישי ה‪ 11-‬ביוני היה יום חג ליותר‬
‫מ‪ 10,000-‬ניצולי השואה אשר סיירו‬
‫בטייסות חיל האוויר‪ ,‬צפו בכלי טיס ונפגשו‬
‫עם אנשי חיל האוויר ב‪ 12-‬בסיסים‪ ,‬מעמק‬
‫יזרעאל בצפון ועד אילת בדרום‪ .‬את האירוע‪,‬‬
‫המתקיים זו הפעם הראשונה‪ ,‬יזמו חיל האוויר‬
‫ומרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬
‫בשותפות עם המשרד לאזרחים וותיקים‪ .‬את‬
‫הסיורים בבסיסים העבירו מפקדים שהם דור‬
‫שני לשואה‪ ,‬או כאלה המתנדבים בעמותות‬
‫סיוע לניצולי השואה ומשפחותיהם‪.‬‬
‫כשנפגש מפקד חיל האוויר‪ ,‬האלוף אמיר‬
‫אשל‪ ,‬בן לניצולי שואה‪ ,‬עם אנשי מרכז‬
‫הארגונים בבסיס פלמחים סיפר כי "בחדר‬
‫התדריכים היו הרבה דמעות‪" .‬האירוע הזה‬
‫חשוב לנו בחיל האוויר‪ ,‬לא פחות מאשר‬
‫לניצולים"‪ ,‬אמר‪ .‬מאוחר יותר בפגישה עם‬
‫קבוצת ניצולים באחת מטייסות המסוקים‬
‫בבסיס אמר‪" :‬אנו רואים זכות גדולה לארח‬
‫אתכם כאן היום‪ .‬אתם‪ ,‬שעברתם את התופת‬
‫והקמתם את המדינה‪ .‬אנחנו צריכים להודות‬
‫לכם על מה שעשיתם ולהצדיע לכם‪ .‬האנשים‬
‫כאן רואים זכות גדולה בהזדמנות לארח‬
‫אתכם‪ .‬אני משוכנע כי הקשרים בינינו ימשכו‬
‫גם מעבר לאירוע בודד זה"‪.‬‬
‫ההתרגשות לקראת‪ ,‬ובמהלך האירוע‪ ,‬ניכרה‬
‫בפני רבים מהחיילים והקצינים בהם פגשנו‬
‫ועם שוחחנו‪ .‬נחמן כהנא‪ ,‬ניצול אושוויץ‬
‫שביקר בבסיס פלמחים‪ ,‬פנה למפקד חיל‬
‫האוויר ולאורחים ואמר בקול נרגש‪" :‬אני אחד‬
‫מאלה שניצל מהתופת באושוויץ‪ .‬נשארתי‬
‫בחיים והייתה לי הזכות להלחם על עצמאותה‬
‫של המדינה‪ .‬היום אני מסתכל בגאווה על חיל‬
‫האוויר שלנו ויודע שאוכל לומר לילדי ונכדי כי‬
‫יש מי שדואג ששוב זה לא יקרה"‪.‬‬
‫מפקד בסיס פלמחים‪ ,‬תא"ל יואב לאור‪ ,‬אמר‬
‫‪4‬‬
‫צילום למזכרת‪ .‬במרכז‪ ,‬מפקד חיל האוויר‪ ,‬האלוף של‪ ,‬שניה מימינו‪ ,‬קולט אביטל‪ ,‬יו"ר מרכז הארגונים‬
‫לאורחים‪" :‬בשם אלפי חיילי הבסיס‪ ,‬אני רוצה‬
‫להצדיע לכם ולומר שאנחנו שמחים שהגעתם‬
‫ומתרגשים מהמפגש הזה‪ .‬אתם חלק חשוב‬
‫מהקבוצה שהקימה את המדינה הזאת‪ .‬מה‬
‫שראיתם כאן היום צריך לטעת בליבכם את‬
‫האמונה שאנחנו כאן נגן על המדינה הקטנה‬
‫שלנו‪ .‬אנחנו נושאים את הלפיד שאתם‬
‫הדלקתם‪ .‬ודעו לכם‪ ,‬רעש המטוסים שאתם‬
‫שומעים מעל ‪ -‬הוא קול החופש"‪.‬‬
‫מסר ברור‬
‫בתום הסיור בבסיס פלמחים‪ ,‬התקבצו מאות‬
‫האורחים באודיטוריום שם הנעימה את זמנם‬
‫להקת חיל האוויר‪ .‬בין שיר אחד למשנהו‪,‬‬
‫פנתה אליהם בדברים גם יו"ר המרכז‪ ,‬קולט‬
‫אביטל‪ ,‬שאמרה‪" :‬לפני עשור עשה מפקד חייל‬
‫האוויר‪ ,‬באותם ימים עדיין תת‪-‬אלוף אשל‪,‬‬
‫מעשה שהצית את דמיון העולם ‪ -‬הוא הוביל‬
‫מטס של שלושה מטוסי ‪ F15‬מעל למחנה‬
‫ההשמדה אושוויץ‪ .‬באותה שעה התקיימה‬
‫במחנה עצרת זיכרון של חיילי חייל האוויר‪.‬‬
‫דבריו זכורים לנו היטב‪' :‬אנחנו טייסי חייל‬
‫האוויר הישראלי אנחנו טסים בשמי מחנה‬
‫הזוועות‪ .‬קמנו מאפר מיליוני הקורבנות‪,‬‬
‫נושאים את זעקתם האילמת‪ ,‬מצדיעים‬
‫לגבורתם'‪.‬‬
‫"טיסה זו היה בה יותר מסמל‪ .‬היה בה מסר‬
‫ברור‪ .‬הא עוררה שוב את השאלה הנצחית‪ :‬מה‬
‫היה קורה אילו בעלות הברית היו מפציצות‬
‫את פסי הרכבת אשר הובילו מדי יום ביומו כ‪-‬‬
‫‪ 100.000‬יהודים אל תאי הגזים‪ .‬שהרי באותם‬
‫ימים כבר ב‪ ,1942-‬ידעו בעלות הברית את‬
‫אשר קורה באותן מחנות‪ .‬כמה מיליוני אנשים‬
‫יכלו להינצל מהמשרפות?‪ .‬והיה בה‪ ,‬בטיסה‬
‫הזאת‪ ,‬מסר נוסף‪ ,‬מסר של עוצמה‪ ,‬מסר של‬
‫'אנחנו כאן‪ ,‬כעם חופשי‪ ,‬ואנחנו‪ ,‬חייל האוויר‪,‬‬
‫נהיה תמיד מגן לעם היהודי לארצו ישראל'‪.‬‬
‫כך כולנו כאן רואים אתכם‪ .‬את המסר הזה‪,‬‬
‫מעביר היום שוב חייל האוויר‪ ,‬הפעם לכל אלה‬
‫ששרדו את התופת וחזרו משם"‪.‬‬
‫את דבריה סיכמה באומרה‪" :‬מהמפגש הזה‬
‫היום אנחנו מקווים שלא רק הניצולים יצאו‬
‫חיל האוויר מצדיע לניצולי השואה‬
‫מדי יום‪ .‬חיל שמבטיח לעשות הכל כדי להגן‬
‫על המדינה‪ .‬אנחנו מבינים בחיל האוויר שזו‬
‫המשמרת שלנו‪ ,‬ושאנחנו צריכים לעשות הכל‬
‫כדי שהזוועות שעבר העם שלנו בעבר לא‬
‫יקרו שוב‪ .‬לעולם לא‪.‬‬
‫"כשהובלתי את המטס מעל אושוויץ ראיתי‬
‫את הדברים מלמעלה כמו שמעטים ראו‪.‬‬
‫ראיתי ולא האמנתי‪ .‬שם‪ ,‬מעל אושוויץ‪ ,‬ראיתי‬
‫את המשרפות וניסיתי לדמיין האנשים שהיו‬
‫בפעם הראשונה כל קרוב למטוס קרב‬
‫נשכרים‪ ,‬אלא גם החיילים כולם‪ .‬הם שמעו‬
‫עדויות ממקור ראשון‪ ,‬שמעו ויפנימו‪ ,‬אני‬
‫בטוחה‪ ,‬עד כמה חשוב כולנו הגורל היהודי‪,‬‬
‫עד כמה חשובה ויקרה לנו המדינה הזאת‪ .‬הם‬
‫ישמעו ויספרו לדורות הבאים‪ .‬ומעבר לכך הם‬
‫יבינו שלקחי השואה הם אוניברסאליים‪ ,‬שעל‬
‫כולנו להגן על קדושת חיי האדם באשר הוא‬
‫אדם‪ ,‬על כבודו ‪ -‬כבודו של כל אדם"‪.‬‬
‫בפני האורחים הוקרן גם סרטון על חיל‬
‫האוויר‪ ,‬בו שובצו דברים של מפקד החייל‬
‫שאמר‪" :‬אני שמח‪ ,‬גאה‪ ,‬ואפילו נרגש לארח‬
‫אתכם בחיל האוויר‪ .‬אתם יכולים להיות גאים‬
‫בארץ לתפארת שהוקמה‪ ,‬נבחנה ואותגרה‬
‫מהיום הראשון להקמתה והגיעה להישגים‬
‫בקנה מידה עולמי‪ ,‬הישגים טכנולוגיים‪,‬‬
‫מדעיים וחברתיים‪ ,‬וזה שלכם‪ .‬אנחנו בחיל‬
‫האוויר חבים לכם המון‪ .‬החיל עוסק יום יום‬
‫בהגנת המדינה‪ ,‬אך שלא כמו במלחמת העולם‬
‫השניה ‪ -‬הארץ מוגנת היטב על ידי צה"ל‬
‫חזק וחיל אוויר שהוכיח עצמו בעבר ונבחן‬
‫מסתכל בגאווה על חיל האוויר‪ .‬ניצול אושוויץ‪ ,‬כהנא‬
‫מיד חשבתי על סבא שלי‬
‫יובל צוק‪ ,‬המשרתת בבסיס פלמחים‪ ,‬כתבה בטור אישי באתר חיל האוויר את הדברים‬
‫הבאים לקראת האירוע‪" :‬כמו ניצולי שואה רבים‪ ,‬גם סבי יפקוד את בסיסי חיל האוויר‬
‫ביום שלישי הקרוב‪ .‬סוף‪-‬סוף הוא יוכל לראות במו עיניו את הצבא במלוא הדרו‪ ,‬כמו‬
‫שתמיד חלם‪ :‬צבא להגנת מדינת ישראל‪ ,‬שעל אף התופת קמה ועמדה על שתי רגליה‪.‬‬
‫"כששמעתי על המיזם החילי‪ ,‬שבו יתארחו ניצולי שואה בבסיסי החיל‪ ,‬מיד חשבתי על‬
‫סבי‪ :‬בכל ‪ 21‬שנותיי‪ ,‬סיפורו המצמרר על ילדותו מלווה את צעדיי‪ .‬לא תיארתי לעצמי‬
‫שהוא אכן יתרגש כל‪-‬כך כשאשאל אותו האם הוא מעוניין לבוא ולראות בסיס של חיל‬
‫האוויר מבפנים‪ .‬בעודו נרגש מההזמנה הלא‪-‬שגרתית‪ ,‬שמחתי גם אני על ההזדמנות‬
‫שניתנה לי לחלוק עם סבי את סביבת עיסוקיי בשנתיים האחרונות – חיל האוויר‪.‬‬
‫"כמו הרבה ניצולים מהטבח האירופאי גם סבא שלי‪ ,‬יהודה שטרנפלד‪ ,‬לא רצה לשתף‬
‫אחרים בסיפורו‪ ,‬בעיקר כדי לא להיזכר שוב‪ .‬המחסום שלו נפרץ עם הגיע דור הנכדים‪,‬‬
‫והוא מספר בכל הזדמנות שניתנת לו כדי שידעו כולם‪ :‬קרה אסון שלא יחזור שנית‪.‬‬
‫כשסבי יצעד בין הדת"קים‪ ,‬הוא יהיה בטוח שכך יהיה‪ :‬יש מי שעומד על המשמר ולא‬
‫יאפשר לשום קליע‪ ,‬רימון או מאכלת לפגוע באזרחי ישראל‪.‬‬
‫"לאחר ארבע שנים בגטו לודז' הועבר סבי לאושוויץ‪ ,‬שם שהה עד שחרורו ב‪1945-‬‬
‫על ידי כוחות הצבא האמריקאי‪ .‬כל ששת בני משפחתו נרצחו‪ ,‬והוא עלה בגפו לארץ‬
‫והתגייס כחובש קרבי לחטיבת הראל של הפלמ"ח‪ .‬בשנת ‪ ,1998‬יזם סבי פרויקט הנצחה‬
‫לכל אותם לוחמים שעברו את השואה‪ ,‬עלו לבדם ונפלו בקרבות על הקמת המדינה‬
‫ואין מי שיזכור שהיו‪ .‬באמצעות הפרויקט תלמידי בתי‪-‬ספר ברחבי המדינה לומדים‬
‫אודותיהם ופוקדים את קבריהם מידי שנה‪.‬‬
‫"לכבודו‪ ,‬ולכבוד חבריו שיצאו מהתופת עם כוחות להקים מדינה‪ ,‬מתקיים הפרויקט‬
‫הזה‪ .‬חיל‪-‬האוויר העצמתי שמגן היום על מדינת ישראל‪ ,‬נברא בצלם קרבותיו של סבי‬
‫ואחיו לנשק‪ .‬וביום זה מתפנה החיל מעיסוקיו הרבים כדי להציג להוקיר להם תודה על‬
‫אבני הפינה שייסדו בו‪ ,‬ובד בבד להבטיח שביטחונם שמור מאי‪-‬פעם"‪.‬‬
‫לוקח ללב‪ .‬מפקד חיל האוויר משוחח עם ניצולים‬
‫נשארו לשוחח אחרי הטכס‪ .‬מפקד הבסיס ואחת הניצולות‬
‫שם‪ .‬הבנתי אילו כוחות טמונים בעם הזה‪ .‬כמה‬
‫אנחנו חזקים‪ .‬שם הבנתי את גודל השליחות‬
‫ועומק האחריות שמוטלת על כתפינו‪ .‬בשמי‬
‫ובשם צה"ל אני מבטיח לעשות הכל כדי‬
‫שמדינת ישראל תתקיים לנצח"‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫יו"ר מרכז הארגונים‪" :‬יש לבטל הגזירה‬
‫של ביטול ההנחות בארנונה לניצולים"‬
‫קולט אביטל‪" :‬אנחנו תובעים מהמשלה לדאוג גם לפיצוי ניצולים שלא קיבלו שום פיצוי עד היום‪,‬‬
‫ולתאם המאמצים להשבת רכוש יהודי מחו"ל"‪ .‬השר אורי אורבך‪" :‬אני קשוב לדרישותיכם‪ ,‬ונעשה כל‬
‫מאמץ כדי לעזור לניצולים"‬
‫במפגש שנערך במהלך האסיפה הכללית‬
‫של מרכז הארגונים עם השר לאזרחים‬
‫ותיקים‪ ,‬אורי אורבך‪ ,‬אמרה קולט אביטל‪,‬‬
‫יו"ר המרכז‪ ,‬כי במסגרת חוק ההסדרים‬
‫ישנה גזירה קשה עבור ציבור הניצולים‪,‬‬
‫זו שמבטלת את ההנחה שהם מקבלים‬
‫בתשלום הארנונה‪" .‬אני מבקשת ממך‪,‬‬
‫אדוני השר לאזרחים וותיקים‪ ,‬לפעול‬
‫למען הסרת הגזירה הזו"‪ ,‬אמרה אביטל‪.‬‬
‫עוד אמרה אביטל‪ ,‬כי היא מבחינה ביתר‬
‫קשב והבנה לצרכי הניצולים מצד שרים‬
‫בממשלה הנוכחית‪ ,‬אך קבלה על כך‬
‫שאותה יד שהעבירה ‪ 50‬מיליון ש"ח עבור‬
‫ניצולים לקרן לרווחה‪ ,‬לוקחת אותם חזרה‪,‬‬
‫ויותר מכך‪ ,‬בחוק ההסדרים‪.‬‬
‫אביטל גם בקשה מהשר כי היא מבקשת‬
‫להביע הערכה עמוקה לשיתוף הפעולה‬
‫לו זוכה המרכז בעבודתו מול המשרד "באתי להכיר אתכם מקרוב"‪ .‬השר אורבך‬
‫לאזרחים וותיקים‪" .‬מאז כניסתי לתפקיד‪ ,‬הכספיים‪ ,‬אלה גם בפעולות אחרות‪ ,‬כגון‬
‫מצאתי בו צוות קשוב ומקצועי"‪ .‬עוד ביקשה הנצחה וחינוך‪ ,‬שיש להן חשיבות רבה‪" .‬בהקשר‬
‫אביטל מהשר‪ ,‬כי יפעל על מנת שהחלטת זה נפעל יחד אתכם מול משרד החינוך‪ .‬אנחנו‬
‫הממשלה לראות במרכז הארגונים ארגון יציג יכולים ורוצים לסייע ככל האפשר‪ ,‬אמר‬
‫תהפוך לחוק ‪ -‬ותבטיח בכך את עצמאותו אורבך‪ .‬לדבריו‪" ,‬צריך לפעמים לעצור ולחשוב‬
‫הכלכלית‪.‬‬
‫' מה עושים מכאן הלאה‪ .‬לאן רוצים ללכת'‪ .‬לא‬
‫השר אורבך‪ ,‬שפינה מסדר יומו העמוס זמן‬
‫מדובר רק בכספים‪ ,‬אלה במיכסום אופטימאלי‬
‫יקר כדי לפגוש את ראשי הארגונים‪ ,‬עמד‬
‫של הפעולות"‪ .‬לדברי אורבך‪ ,‬שותפות ושיתוף‬
‫בדבריו על חשיבות שיתוף הפעולה בין משרדו‬
‫פעולה הן מילות המפתח‪.‬‬
‫למרכז הארגונים‪ ,‬ואמר כי "אנחנו מאוד‬
‫קשובים לכל הנושאים הקרובים לליבכם‪,‬‬
‫ונדאג לכך שהמרכז יזכה להכרה הפורמאלית שינויים בדפוסי הפעולה‬
‫בחלקה השני של האסיפה הכללית‪ ,‬אמרה‬
‫לה הוא ראוי"‪.‬‬
‫עוד אמר‪ ,‬כי בפגישה הבאה עם ועידת אביטל‪" :‬לפני כשנה‪ ,‬כשנבחרתי לתפקיד‪,‬‬
‫התביעות יעשה מאמץ כדי שניצולים החיים לא העליתי בדעתי כמה זמן ידרוש ממני‬
‫בישראל יקבלו הקצבה גדולה יותר מכספי הדבר‪ .‬אבל לאחרונה‪ ,‬בשל המחויבות המלאה‬
‫הועידה‪".‬אנחנו רואים בכם לא רק שותפים"‪ ,‬לתפקיד‪ ,‬התפטרתי ממשרתי כמנכ"ל המרכז‬
‫אמר אורבך‪" ,‬אלה כאלה שאנחנו צריכים הרעיוני בבית ברל‪ ,‬כדי שאוכל להקדיש את‬
‫כול זמני ומרצי למרכז הארגונים‪.‬‬
‫לשרת אותם‪ .‬בשביל זה אנחנו כאן"‪.‬‬
‫בהיבטים‬
‫רק‬
‫לדברי השר‪ ,‬העזרה אינה מצויה‬
‫בחודשיים האחרונים נפגשנו עם כל השרים‬
‫‪6‬‬
‫הנוגעים בדבר‪ ,‬שכולם חדשים‪ ,‬ונדמה‬
‫לי כי בעקבות פגישות אלה לא רק שהם‬
‫מבינים עתה את צרכינו‪ ,‬אלה שגם‬
‫הצלחנו להביא ליתר שיתוף פעולה בין‬
‫המשרדים והארגונים השונים‪ .‬גם אצלנו‬
‫בבית הכנסנו שינויים נחוצים בדפוסי‬
‫העבודה וקביעת נוהלי עבודה מסודרים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬אמרה אביטל‪ ,‬החלטנו לשנות את‬
‫אופי ארגון הכנסים של הארגונים השונים‪.‬‬
‫ניסיון שערכנו לאחרונה לימד אותנו כי‬
‫יש יתרון בעריכת כנסים מרכזיים גדולים‬
‫לפי חלוקה גיאוגרפית‪ ,‬במקום כנסים‬
‫ארגוניים קטנים‪ .‬כמו כן דיווחה אביטל כי‬
‫המרכז יעמיד לרשות הארגונים הקטנים‬
‫והחלשים יותר אפשרות להיעזר בשירותי‬
‫מרכז הארגונים בהנהלת חשבונות והפקת‬
‫חומרי הסברה‪.‬‬
‫אביטל עמדה גם על הצורך לאחד מאמצים‬
‫בכל נושא השבת הרכוש מחו"ל‪ .‬לדבריה‪,‬‬
‫ארגונים שונים פועלים בתחום זה‪ ,‬איל"ר‬
‫פרויקט הארט וגורמים אחרים אשר אינם‬
‫פועלים בתיאום הנדרש‪ .‬לדברי אביטל "ארגון‬
‫אחד נפגש עם נציגי ממשלה מסוימת‪ ,‬לאחריו‬
‫ארגון אחר‪ ,‬ולבסוף מגיעים אנשי משרד החוץ‬
‫ואומרים להם 'תעזבו אותם‪ .‬אנחנו ננהל את‬
‫המו"מ"‪.‬‬
‫על מנת להתגבר על מכשלה זו וכדי להעלות‬
‫נושאים עקרוניים נוספים‪ ,‬פועלת אביטל‬
‫לכינוסה הקרוב של הוועדה המתמדת‪,‬‬
‫הפועלת במשרד ראש הממשלה‪" .‬אחת‬
‫התביעות שנעלה"‪ ,‬אומרת אביטל‪" ,‬היא‬
‫להביא לכך שגם אנשים שלא קיבלו עד היום‬
‫שום פיצוי יקבלו משהו"‪.‬‬
‫את דבריה סיימה בקריאה לכל הארגונים‬
‫להתגייס לפעילות משותפת תוך הצגת חזית‬
‫אחיד‪" .‬אנחנו חייבים לבנות מחדש את כוחנו‬
‫ונעשה זאת רק בעזרתכם"‪ ,‬אמרה אביטל‪.‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫לראשונה‪ :‬הגרמנים מכירים באחריות לפצות‬
‫מי שהיו ילדים בתקופת המלחמה‬
‫בעקבות דרישת מרכז הארגונים‪ ,‬הודיעו הגרמנים‪ ,‬לראשונה‪ ,‬כי הם מכירים בצדקת התביעה שיש לפצות את‬
‫ילדי השואה על הילדות שנעשקה מהם‬
‫בשורה חשובה לשרידי השואה שהיו ילדים‬
‫בתקופת המלחמה‪ .‬ממשלת גרמניה תכיר‬
‫בצדקת התביעה שיש לפצותם על הילדות‬
‫שנעשקה מהם ועל הנזקים הרבים שנגרמו להם‪.‬‬
‫כך עולה מהמו"מ בין נציגי ועידת התביעות‬
‫בהשתתפות יו"ר מרכז הארגונים‪ ,‬קולט אביטל‪,‬‬
‫ואורי חנוך‪ ,‬חבר הנהלת המרכז‪ ,‬לבין משלחת‬
‫בכירה מטעם משרד האוצר הגרמני‪.‬‬
‫"זו בהחלט התקדמות משמעותית‪ .‬אחרי‬
‫מאמצים רבים‪ ,‬זו הפעם הראשונה שממשלת‬
‫גרמניה מכירה בצדקת התביעה והודיעה‬
‫כי תשקול דרכים לבוא לקראת אותם ילדי‬
‫השואה שסבלו ונפגעו בצורה הקשה ביותר"‪,‬‬
‫אמרה אביטל על ההתפתחות החשובה במו"מ‬
‫עם הגרמנים‪ .‬אביטל‪ ,‬שהציגה יחד עם חנוך‪,‬‬
‫את הדרישה בשם ילדי השואה בארץ ובעולם‬
‫הוסיפה ואמרה‪" :‬אני מקווה שממשלת גרמניה‬
‫תעשה צדק היסטורי בנושא זה ותפעל לפתח‬
‫מנגנון פיצוי מהיר והולם על מנת שאותם‬
‫ילדים שהיום מרביתם הם סבים וסבתות יוכלו‬
‫לקבל את המגיע להם עוד בחייהם‪ ,‬על מנת‬
‫שיחיו את שארית חייהם בכבוד וברווחה‪".‬‬
‫ילדי השואה הם אלה שנולדו בין ינואר ‪1928‬‬
‫ל‪-‬מאי ‪ .1945‬תקופת חייהם הראשונה עברה‬
‫בארצות תחת השלטון הנאצי או בארצות‬
‫בעלות הברית של המשטר הנאצי‪ .‬הם חיו‬
‫במחנות‪ ,‬בגטאות‪ ,‬במחבוא או במסלול בריחה‬
‫מתמדת‪ .‬מרביתם שיקמו את חייהם והקימו‬
‫משפחות אולם ככל שנעו מחוגי הזמן התבררו‬
‫הנזקים שנגרמו לדילים בגין הילדות שנעשקה‬
‫וכי הפגיעה שעברו הייתה קשה מזו של‬
‫הבוגרים ששרדו את התופת‪.‬‬
‫לב לבה של הפגיעה הייחודית הוא שהם‬
‫הושלכו כילדים שנותרו במרביתם לבדם‬
‫לתופת של השואה והישרדות לחיים הייתה‬
‫מוטלת על כתפיהם הקטנות‪.‬‬
‫בשנים המעצבות בחייו של ילד קיימים‬
‫יסודות דומיננטיים חשובים בעיצוב ובגיבוש‬
‫אישיותו כאדם‪ .‬עליו להיות‬
‫אהוב‪ ,‬מוגן ובטוח בסביבתו‬
‫הקרובה‪ .‬בשנים אלה הוא‬
‫לומד להיות איש משפחה‪ ,‬בן‬
‫זוג‪ ,‬הורה‪ ,‬חבר בקהילה‪.‬‬
‫לאותם ילדים נגרם נזק בלתי‬
‫הפיך לכל החיים במישור‬
‫הפסיכולוגי והחברתי‪ .‬בנוסף‬
‫לפגיעה בתחום ההשכלה‬
‫והתרבות‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי‬
‫"תש כוחנו‪ .‬איננו מצליחים יותר להדחיק"‬
‫במספר רחב של הפרעות‪,‬‬
‫ילדי השואה טוענים לפגיעה בכושר‬
‫תחושת אובדן‪ ,‬החמצה ומודעות לחוסר‬
‫ההשתכרות שבאה לידי ביטוי בכך שנאלצו‬
‫היכולת לממש את הפוטנציאל שלהם‪ .‬מצא‬
‫להתחיל את חייהם הבוגרים מנקודה נמוכה‬
‫שכל הילדים ניצולי השואה שהיו בני ‪ 16‬או‬
‫לאין ערוך בתחום ההשכלה והמיומנויות‬
‫צעירים מזה ב ‪ ,1945-‬הם עשוקי ילדות‪ .‬הם‬
‫הסוציאליות מזו של בני גילם‪ .‬הפגיעה‬
‫היו חשופים בו בזמן לטראומות ילדות קשות‪.‬‬
‫בהזדמנויות לחינוך והשגת השכלה בתחילת‬
‫הילדים נאלצו לבנות מחדש את קיומם תוך‬
‫החיים השפיעה על מהלך הלימודים והקריירה‬
‫הדחקת הזיכרון‪ ,‬האבל והדיכאון‪ .‬בהזדקנותם‬
‫של הילדים הניצולים ופגעה ביכולתם‬
‫יש עדות לריאקטיביזציה של התופעות‬
‫להתקדם בלימודים ובעבודה לעומת ילדים‬
‫המודחקות הללו‪ :‬חרדות‪ ,‬קשיי שינה וחוסר‬
‫שזכו לחינוך תקין בארץ‪.‬‬
‫יציבות נפשית‪.‬‬
‫כשהם נשאלים‪ ,‬בקדנציה האחרונה של‬
‫גם הפגיעה הגופנית ניכרת‪ .‬ככל שהחשיפה‬
‫לחזיונות הזוועה של השואה הייתה בגיל חייהם‪ ,‬מדוע נזכרו רק עתה לתבוע את‬
‫צעיר יותר כך עלתה שכיחותן של המחלות‪ .‬המגיע להם מהגרמנים הם עונים‪" :‬היינו‬
‫בקרב ניצולים ילדים התפתחו מחלות קשות בכל מקום שבו הצלחנו לשכוח‪ .‬הקדשנו‬
‫עשרות שנים אח"כ בשיעור גבוה משמעותית את מיטב שנותינו על מנת להדחיק‪ ,‬על מנת‬
‫משיעור אוכלוסייה שלא עברה את הטראומה‪ .‬לא לזכור‪ .‬ולמה נזכרנו עכשיו? כי תש כוחנו‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬מתרבות עדויות לכך ואיננו מצליחים יותר להדחיק‪ .‬כי בערוב ימינו‬
‫שניצולים אשר במשך שנים לא הראו הזיכרונות חזקים מכוחנו להשכיח אותם‪".‬‬
‫לדברי אביטל‪" ,‬הגרמנים יצטרכו לשקול‬
‫תחלואה מיוחדת‪ ,‬מגלים תופעות מאוחרות‪,‬‬
‫בעיקר סכרת‪ ,‬מחלות לב וכלי דם‪ ,‬מחלות את הדרכים לפצות את הילדים בגין יתמותם‬
‫שלד (עצמות ופרקים)‪ ,‬מחלות ממאירות לאחר שהוריהם נרצחו בשואה; פיצוי בגין‬
‫ושטיון (דמנציה ואלצהיימר)‪ .‬נמצאו סימוכין פגיעה פסיכו סוציאלית ופגיעה גופנית בדגש‬
‫לשכיחות יתר של פגיעות בשלד‪ ,‬וכן שכיחות על ההשלכות ארוכות הטווח‪ .‬כמו כן יצטרכו‬
‫גבוהה של מחלות ממאירות כמו סרטן השד‪ ,‬לקחת בחשבון את הפגיעה בכושר השתכרות‬
‫סרטן המעי הגס וכו'‪ .‬השרידות מהמחלות וסיוע בביטוח סיעודי לכל 'ילדי השואה'‪,‬‬
‫הממאירות נמוכה יותר משמעותית מאשר כמו גם טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי לאלה‬
‫הזקוקים לכך וטיפול שיניים שוטף ומשקם"‪.‬‬
‫ביתר האוכלוסייה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫מיליארד דולר למימון שירותי רווחה לניצולי שואה‬
‫הסכום מיועד למימון שירותי רווחה וסיעוד ביתי לניצולים בארבע השנים הבאות‪ .‬ההסכם נחתם בעקבות‬
‫משא ומתן של ועידת התביעות עם ממשלת גרמניה‬
‫ועידת התביעות הודיעה ב‪ 28-‬במאי‪ ,‬כי‬
‫במסגרת שיחות המשא ומתן השנתי שלה‬
‫עם ממשלת גרמניה‪ ,‬אשר התקיימו לראשונה‬
‫בירושלים‪ ,‬השיגה התחייבות מממשלת גרמניה‬
‫לתשלום של כמיליארד דולר לתקופה של‬
‫ארבע שנים‪ .‬הסכום‪ ,‬אשר יגדל מדי שנה עד‬
‫‪ ,2017‬מיועד למימון שעות סיעוד ביתי ושירותי‬
‫רווחה לניצולים נזקקים ברחבי העולם‪ .‬במשא‬
‫ומתן נטלו חלק גם קולט אביטל יו"ר מרכז‬
‫הארגונים של ניצולי השואה ואורי חנוך‪ ,‬חבר‬
‫הנהלת המרכז‪.‬‬
‫סכומי הסיוע לשנים הבאות יתחלקו באופן הבא‪ :‬‬
‫• בשנת ‪ 2014‬תעביר ממשלת גרמניה כ‪142-‬‬
‫מיליון יורו (‪ 185‬מיליון דולר)‪.‬‬
‫• בשנת ‪ 205 ,2015‬מיליון יורו (‪ 266‬מיליון דולר)‬
‫עלייה של ‪ 45%‬לעומת ‪ .2014‬‬
‫• בשנת ‪ 2016‬יועברו ‪ 210‬מיליון יורו (‪ 273‬מיליון‬
‫דולר)‪ .‬‬
‫• וב‪ 2017-‬יועברו ‪ 215‬מיליון יורו (‪ 280‬מיליון‬
‫דולר)‪.‬‬
‫‪ ‬הסכם היסטורי זה מהווה התחייבות של‬
‫כמיליארד דולר (כ‪ 772-‬מיליון יורו) לשנים‬
‫‪.2014-2017‬‬
‫‪ ‬זהו הסכום הגבוה ביותר אותו הצליחה‬
‫ועידת התביעות להשיג במסגרת המשא ומתן‬
‫השנתי עם ממשלת גרמניה עבור שירותי‬
‫רווחה לניצולי שואה‪ ,‬והוא חיוני במיוחד‬
‫להתמודדות עם הגידול בצרכיהם הסוציאליים‬
‫הדחופים של ניצולי השואה המזדקנים‬
‫והידלדלות מקורות המימון מהשבת רכוש‬
‫יהודי ללא דורש‪.‬‬
‫‪ ‬כספים אלה יועברו על ידי ועידת התביעות‬
‫לארגוני סיוע ברחבי העולם המעניקים‬
‫לניצולים שעות סיעוד ביתי‪ ,‬רכישת תרופות‬
‫ומזון ושירותים אחרים המקלים על חיי‬
‫הניצולים ומאפשרים להם להמשיך לחיות‬
‫בבתיהם‪ ,‬נושא החשוב מאוד עבורם‪.‬‬
‫בישראל יועבר מימון מכספים אלה לקרן‬
‫לרווחה לניצולי השואה בישראל‪ ,‬לארגון‬
‫'עמך' ולארגונים אחרים המעניקים שירותים‬
‫חיוניים לניצולים‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫בשנת ‪ 2013‬תעביר‬
‫התביעות‬
‫ועידת‬
‫כ‪420-‬‬
‫לישראל‬
‫מיליון ש"ח למימון‬
‫שירותי רווחה לניצולי‬
‫שואה‪ .‬מתוכם‪ ,‬מעל‬
‫‪ 300‬מיליון ש"ח‬
‫יועברו לקרן לרווחה‬
‫השואה‬
‫לנפגעי‬
‫למימון‬
‫בישראל‪,‬‬
‫מימין ‪ -‬משלחת המו"מ של ועידת התביעות‪( .‬מימין)‪ :‬גרג שניידר‪ ,‬מנכ"ל ועידת התביעות‪,‬‬
‫שירותי סיעוד ביתי סטיוארט אייזנשטט‪ ,‬נציג ועידת התביעות למו"מ‪ .‬משמאל ‪ -‬המשלחת הגרמנית‪( .‬במרכז‪,‬‬
‫נזקקים‪ .‬בשיער כהה)‪ :‬סגן שר האוצר הגרמני וורנר גטצר‪ .‬‬
‫לניצולים‬
‫כמו כן‪ ,‬תממן ועידת‬
‫בגטאות פתוחים‪ .‬כיום‪ ,‬הקריטריונים לזכאות‬
‫התביעות בשנת ‪2013‬‬
‫שירותי סיעוד ביתי ל‪ 56,000-‬ניצולי שואה שקבעה ממשלת גרמניה לקבלת קצבה‬
‫בעולם‪ ,‬כ‪ 22,000-‬מהם בישראל‪ .‬בנוסף‪ ,‬עוד חודשית כללו רק ניצולים ששהו בגטאות‬
‫‪ 90,000‬ניצולי שואה ברחבי העולם יקבלו "סגורים" (המוקפים חומה)‪ .‬עם זאת‪ ,‬אלפי‬
‫סיוע ושירותי רווחה אחרים כגון מזון‪ ,‬תרופות‪ ,‬ניצולים ששהו בגטאות פתוחים‪ ,‬כגון גטו‬
‫ביגוד‪ ,‬חימום לחורף‪ ,‬פעילות חברתית וכיו"ב‪ .‬צ'רנוביץ' ברומניה וגטאות נוספים בבולגריה‪.‬‬
‫‪ ‬סטוארט אייזנשטט‪ ,‬נציג ועידת התביעות‬
‫רבים מהם חיו בתנאים דומים לאלה שבגטאות‬
‫למו"מ אמר‪" ,‬בהסכם זה אנחנו רואים ביטוי‬
‫הסגורים‪ :‬היתה להם שעת עוצר‪ ,‬הם לא הורשו‬
‫למחויבותה המתמשכת של גרמניה ולחובתה‬
‫ההיסטורית כלפי ניצולי השואה‪ .‬כך אנו לעבוד‪ ,‬רדפו אותם‪ ,‬הם אולצו לענוד את טלאי‬
‫מבטיחים שניצולי השואה המזדקנים יזכו צהוב‪ ,‬הוקצבו להם מנות מזון‪ ,‬והם חיו בחרדה‬
‫לחיות בכבוד‪ ,‬לאחר שידעו טרגדיה וטראומה מתמדת מפני גירוש‪.‬‬
‫הקלה זו בקריטריונים לזכאות תחול על‬
‫איומות בשנים המוקדמות של בחייהם"‪.‬‬
‫גרג שניידר‪ ,‬מנכ"ל ועידת התביעות‪ ,‬אמר שתי תוכניות הפיצויים האישיים ‪ -‬קרן סעיף‬
‫בעקבות חתימת ההסכם‪ ,‬כי‪" ‬המחויבות ‪ 2‬והקרן למרכז ומזרח אירופה ‪ -‬תחל מה‪1-‬‬
‫הבלתי מתפשרת שלנו לסייע לניצולי השואה בינואר ‪ .2014‬ההערכה היא כי ‪ 2,000‬עד ‪3,000‬‬
‫עומדת בעינה‪ .‬באמצעות שיחות עם ממשלת ניצולי שואה נוספים יהיו זכאים לקצבת‬
‫גרמניה‪ ,‬הצלחנו להגיע להסכם פורץ דרך פיצויים‪.‬‬
‫שיסייע לעשרות אלפי ניצולים קשישים‬
‫• העלאת סף ההכנסה‪ :‬‬
‫בשנים הבאות‪ .‬על אף שמספרם של ניצולי‬
‫סכום ההכנסה השנתית לפונים לקבלת‬
‫השואה הולך וקטן‪ ,‬בריאותם מידרדרת‬
‫פנסיה מקרן סעיף ‪ 2‬יוגדל מ ‪ 16,000‬דולר ל‪-‬‬
‫והעלויות הכלליות של הטיפול הביתי בהם‬
‫‪ 25,000‬דולר‪ ,‬החל מה ‪ 1‬ביולי ‪ .2013‬מעתה‬
‫הולכות וגדלות והמימון הנוסף הזה מממשלת‬
‫יהיו זכאים לקבלת קצבה חודשית מקרן‬
‫גרמניה יסייע לנו להקל על סבלם"‪.‬‬
‫הישגים נוספים של סבב שיחות המשא ומתן סעיף ‪ 2‬גם בעלי הכנסה גבוהה יותר‪ ,‬העומדים‬
‫בקריטריונים אחרים של הקרן‪ ,‬הכוללים את‬
‫הנוכחי כוללים‪:‬‬
‫• הכרה בגטאות פתוחים‪ :‬בעקבות המו"מ‪ ,‬היסטוריית הרדיפה‪ ,‬תשלומים שקיבלו בעבר‪,‬‬
‫תעניק ממשלת גרמניה פיצוי גם למי ששהו הכנסה נוכחית ונכסים‪.‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫יצא לאור מדריך הזכויות המלא לניצולי השואה‬
‫החוברת‪ ,‬בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה‪ ,‬מכילה את כל המידע העדכני‬
‫וערוכה באופן קל להבנה ונוח לשימוש‬
‫אלה‬
‫בימים‬
‫חוברת‬
‫יוצאת‬
‫"זכויות ניצולי‬
‫‪."2013‬‬
‫השואה‬
‫פירוט‬
‫בחוברת‬
‫מעודכן של כל‬
‫הזכויות להן זכאים‬
‫כמו‬
‫הניצולים‪,‬‬
‫גם הדרכים ליצירת קשר עם הגורמים‬
‫הרלוונטיים למיצוי הזכויות השונות ופרטי‬
‫הארגונים החברים במרכז הארגונים‪.‬‬
‫עם הוצאת החוברת אמרה קולט אביטל‪,‬‬
‫יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה‬
‫בישראל‪" :‬המרכז גאה להיות שותף פעיל‬
‫בהוצאת חוברת זו בה מרוכזות כל הזכויות‬
‫וההטבות לשרידי השואה‪ .‬השנה חברו‬
‫איתנו המשרד לאזרחים ותיקים והרשות‬
‫זכויות ניצולי השואה בישראל‬
‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬
‫לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר‬
‫לצורך הוצאתה לאור של חוברת זכויות‬
‫מקיפה וראויה‪.‬‬
‫"אלו חלק מהמאמצים המושקעים על ידי‬
‫מרכז הארגונים‪ ,‬גופים ממשלתיים וגורמים‬
‫נוספים ‪ -‬להבטחת מיצוי זכויותיהם של‬
‫שרידי השואה בישראל‪ .‬משימתנו היא‬
‫להגיע לכל ניצול וניצולת שואה עם מידע‬
‫מהימן על מה שמגיע לו ובדיקה לגבי מה‬
‫שדרוש לו‪ .‬עמל רב הושקע השנה בחוברת‬
‫זו‪ ,‬לריכוז מידע אמין‪ ,‬זמין ונרחב ככל‬
‫האפשר‪ ,‬וזאת על מנת שכל אחת ואחד‬
‫יוכלו למצות את זכויותיהם ואת כל ההקלות‬
‫המגיעות להם‪.‬‬
‫"המרכז שהוקם על ידי ניצולי שואה לפני‬
‫כ‪ 25-‬שנים פועל כארגון יציג מול גורמים‬
‫ממשלתיים ומול הכנסת‪ .‬הוא גם פעיל‬
‫ברחבי העולם להשגת פיצויים‪ ,‬שילומים‬
‫ותשלומים אחרים בעבור ניצולי שואה‪.‬‬
‫הוא שותף בגיבוש תביעות לתיקון עיוותים‬
‫ולהשגת פתרונות‪ ,‬כדי שאלה ששרדו את‬
‫השואה ושחלקם הגדול היה שותף להקמת‬
‫המדינה וביסוסה‪ ,‬יוכלו לחיות את חייהם‬
‫בכבוד וברווחה‪.‬‬
‫"המאמצים לסייע לניצולי השואה‬
‫המבוגרים למצות את זכויותיהם עוד‬
‫לא תמו‪ .‬הם יימשכו ביתר שאת בשנים‬
‫הקרובות‪ .‬ממשלת ישראל חייבת להגיע לכל‬
‫אדם ששרד את השואה‪ ,‬להציג בפניו את כל‬
‫הזכויות המגיעות לו על פי כל דין‪.‬‬
‫תודה מיוחדת ניתנת לעו"ד אודי מוזס‪,‬‬
‫היועץ המשפטי של ועידת התביעות‪,‬‬
‫שהתנדב ולקח על עצמו את מלאכת האיסוף‬
‫של כל הזכויות לאוגדן אחד וממצה"‪.‬‬
‫יו"ר מרכז הארגונים לנשיא אובמה‪:‬‬
‫"בשם ניצולי השואה בארץ ובעולם אני מבקשת להביע‬
‫את הוקרתנו והערכתנו על הנאום שנשאת"‬
‫במהלך ביקורו בישראל סייר הנשיא האמריקני ברק אובמה גם ביד ושם‪ .‬הסיור נערך לצידם של נשיא‬
‫המדינה שמעון פרס‪ ,‬רה"מ בנימין נתניהו‪ ,‬יו"ר יד ושם אבנר שלו‪ ,‬יו"ר מועצת יד ושם הרב ישראל מאיר לאו‬
‫ויו"ר מרכז הארגונים קולט אביטל‬
‫בשיחה עם הנשיא‪ .‬קולט אביטל‪ ,‬יו"ר מרכז הארגונים‬
‫במהלך הסיור‪ ,‬שנערך ערב יום השואה‬
‫הבינלאומי‪ ,‬נפגש הנשיא גם עם יו"ר מרכז‬
‫הארגונים של ניצולי השואה‪ ,‬קולט אביטל‪,‬‬
‫שסיפרה על המרכז ותפקידיו‪ .‬בתום דבריה‬
‫אמר לנשיא‪" :‬בשם ניצולי השואה בארץ ובעולם‬
‫אני מבקשת להביע את הוקרתנו והערכתנו על‬
‫הנאום שנשאת ועל מאמציך לקדם את השלום‬
‫במזרח התיכון"‪.‬‬
‫בנאום שנשא הנשיא אובמה בתום הסיור‪ ,‬אמר‪:‬‬
‫"אבוא לכאן אלף פעמים‪ ,‬ובכל פעם לבי יישבר‪.‬‬
‫כאן רואים את העוול שאליו יכולים להתדרדר בני‬
‫אנוש‪ .‬כיצד‪ ,‬לרגע‪ ,‬הרוע יכול לגבור על האנושיות‪.‬‬
‫חובתנו‪ ,‬לכן‪ ,‬היא לא לצפות אלא לפעול‪ ,‬בעבורנו‬
‫ובעבור ילדינו‪ .‬לפעול נגד צביעות‪ ,‬גזענות‪,‬‬
‫ובייחוד אנטישמיות‪ .‬לדבר מאלה אין מקום‬
‫בעולם תרבותי‪ .‬לעולם לא נשכח את הקשר בין‬
‫הדברים הללו‪ .‬ילדינו לא נולדו לשנוא‪ ,‬מלמדים‬
‫אותם לשנוא‪ .‬בואו נמלא את לבם באותה אהבה‬
‫ותקווה‪ .‬אחרי שהולכים במסדרונות האפלים‬
‫האלה‪ ,‬מראה יער ירושלים מציג את הגשמת‬
‫התקומה של עם ישראל בארצו‪ .‬מדינת ישראל‬
‫לא קיימת בגלל השואה‪ ,‬אלא קיומה של ישראל‬
‫הוא כדי שהשואה לא תתרחש שוב"‪.‬‬
‫בהיכל השמות‪ ,‬בו מוצגים ‪ 4.2‬מיליון דפי העד‪,‬‬
‫שמע אובמה מיו"ר יד ושם‪ ,‬אבנר שלו‪ ,‬על פעולות‬
‫ההנצחה שנעשות במקום‪ .‬לאחר מכן המשיך‬
‫אובמה‪ ‬למוזיאון לאמנות השואה‪ ,‬בו מוצגות‬
‫כ‪ 164-‬יצירות אומנות שנוצרו בתקופת השואה‪.‬‬
‫בטקס האזכרה שנערך באוהל יזכור‪ ‬העלה נשיא‬
‫ארצות הברית את אש התמיד הדולקת‪ ,‬והניח‬
‫זר על לוח האבן שתחתיו טמון אפר קורבנות‬
‫שהובא ממחנות המוות באירופה‪.‬‬
‫לקראת סיום הסיור ביד ושם‪ ,‬ביקר אובמה ב"יד‬
‫לילד"‪ ,‬אתר ההנצחה ל‪ 1.5-‬מיליון הילדים שנספו‬
‫בשואה‪ ,‬וחתם בספר האורחים‪ .‬בדבריו ביד ושם‬
‫אמר הנשיא אובמה‪" :‬זה הביקור השני שלי פה‬
‫מאז שביקרתי במחנה בוכנוולד‪ .‬הרב לאו סיפר‬
‫לי על כליאתו שם‪ ,‬וגם אלי ויזל היה שם‪ .‬עמדתי‬
‫גם בפתחו של גטו ורשה‪ ,‬אבל דבר אינו משתווה‬
‫לעוצמה של המקום הקדוש הזה‪ ,‬שהטוטליות‬
‫של השואה מרוכזת בו"‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה‬
‫ליועץ המשפטי לממשלה‪:‬‬
‫"יש להפסיק ההתעללות ב'ילדי טהרן' ולמשוך את‬
‫ערעור המדינה על פסק הדין שחייב אותה לפצות‬
‫קבוצת ניצולים זו"‬
‫בעקבות החלטת המדינה לערער על‬
‫פסק הדין בעניין "ילדי טהרן"‪ ,‬שיגרה‬
‫יו"ר מרכז הארגונים‪ ,‬קולט אביטל‪ ,‬ליועץ‬
‫המשפטי לממשלה‪ ,‬יהודה וינשטיין‪,‬‬
‫ולשר המשפטים‪ ,‬יעקב נאמן מכתב‪ ,‬בו‬
‫היא דורשת להורות על מחיקת הערעור‬
‫על פסק דין שחייב את מדינת ישראל‬
‫לפצות את קבוצת ילדי השואה שכונתה‬
‫"ילדי טהרן"‪.‬‬
‫אותם ילדים נמלטו מפולין בשנת‬
‫‪ 1942‬ועלו דרך פרס לישראל‪ .‬בשל‬
‫נסיבות שונות לא זכו חברי קבוצה זו‬
‫להכרה כניצולי שואה‪ ,‬ומשום כך לא‬
‫קיבלו פיצוי או תשלום מכל גורם שהוא‪,‬‬
‫שלא כשאר ניצולי השואה בישראל‪.‬‬
‫פסק הדין שנתן בית המשפט המחוזי‬
‫בתל אביב‪ ,‬על ידי כבוד השופטת דרורה‬
‫פלפל‪ ,‬קבע שיש להכיר בחברי קבוצה‬
‫זו כניצולי שואה ופסק לכל אחד מהם‬
‫פיצוי של ‪ 50‬אלף ש"ח‪" .‬בכך תוקן‬
‫עוול היסטורי שנמשך למעלה מ‪60-‬‬
‫שנה"‪ ,‬כותבת קולט אביטל‪ ,‬יו"ר מרכז‬
‫הארגונים ‪ -‬הארגון היציג של שרידי‬
‫השואה בישראל ‪" -‬במשך שישה‬
‫עשורים מדינת ישראל התעלמה מ'ילדי‬
‫טהרן' ולא פיצתה אותם‪ .‬פסק הדין‬
‫שניתן על ידי בית המשפט המחוזי‪,‬‬
‫לפני כחצי שנה‪ ,‬עשה צדק היסטורי‬
‫מאוחר עם אותה קבוצה קטנה של‬
‫ניצולי שואה וקבע שיש לפצות אותם‪.‬‬
‫החלטת גורם בפרקליטות לערער על‬
‫פסק הדין מהווה התעללות באותם‬
‫אנשים‪ .‬על פניו‪ ,‬נראה ששוב יש רצון‬
‫להשתמש בפתרון ביולוגי נגד ניצולי‬
‫השואה ובניסיון למשוך זמן כדי למנוע‬
‫מאותם שרידים לקבל את הפיצוי לו‬
‫‪10‬‬
‫"מנסים לעשות‬
‫צדק מאוחר"‬
‫נציגי ארגון ‪ HEART‬נפגשו עם בכירים‬
‫בממשלת פולין במטרה להסדיר פיצוי לניצולי‬
‫שואה ויורשיהם‪ .‬לדברי מנכ"ל הפרויקט‪,‬‬
‫מדובר בפריצת דרך משמעותית‪.‬‬
‫ילדי טהרן‬
‫הם זכאים"‪ ,‬אומרת אביטל בתגובה‬
‫להחלטת המדינה לערער על פסק הדין‬
‫ולעכב את תשלום הפיצוי שקבע בית‬
‫המשפט‪.‬‬
‫במכתבה מצטטת אביטל את‬
‫הנימוקים של בית המשפט‪ ,‬שמדברים‬
‫בעד עצמם‪" :‬להפתעתי‪ ,‬על אף‬
‫התמשכות ההליך המשפטי על פני‬
‫שנים רבות‪ ,‬לא ראתה מדינת ישראל‬
‫את הצד המוסרי שבפסק הדין ולא את‬
‫תיקון העוול ההיסטורי ומצאה לנכון‬
‫להגיש ערעור ודרשה לעכב את ביצוע‬
‫התשלום שנפסק לילדי טהרן שנותרו‬
‫בחיים‪ .‬מדובר בקבוצה לא גדולה‪ ,‬רובם‬
‫ככולם בני למעלה מ‪ ,80-‬חלקם הגדול‬
‫חולים ובעלי נכויות‪ ,‬שתרמו ממיטב‬
‫שנותיהם למען המדינה ועתה זו מפנה‬
‫להם עורף"‪.‬‬
‫אביטל מבקשת במכתב מהיועץ‬
‫המשפטי לממשלה להפעיל את שיקול‬
‫דעתו ואת סמכותו ו"להורות על מחיקת‬
‫הערעור כדי ליתן לקבוצה זו של‬
‫ניצולי שואה קשישים וחולים ליהנות‬
‫בערוב ימיהם מההכרה לה הם זכאים‬
‫וממתינים במשך שישה עשורים"‪.‬‬
‫משפחה יהודית בפינסק‬
‫מנכ"ל פרויקט ‪ ,HEART‬בובי בראון‪ ,‬מדגיש‬
‫את חשיבותו של המפגש עם בכירים במימשל‬
‫הפולני‪ ,‬משום שזו הפעם הראשונה‪ ,‬לדבריו‪,‬‬
‫שהממשלה הפולנית מסכימה לקיים דיון על‬
‫מנגנון כלשהו לפיצוי עם נציגים ישראלים‬
‫רשמיים‪ ,‬ולחשוב על דרכים לפצות את ניצולי‬
‫שואה או יורשיהם‪ ,‬בגין הרכוש שנבזז על ידי‬
‫הנאצים‪.‬‬
‫בעבר‪ ,‬הדרך היחידה לקבל פיצוי הייתה‬
‫לפנות באופן פרטי לבית המשפט‪ ,‬ולדברי‬
‫בראון‪" :‬אנחנו מנסים לעשות צדק מאוחר‪.‬‬
‫זה הקרב האחרון של השואה"‪.‬‬
‫פרויקט ‪ - HEART‬מיזם משותף לסוכנות‬
‫היהודית ולמשרד לאזרחים ותיקים ‪ -‬פועל‬
‫מזה שנתיים‪ ,‬שבמהלכן אותרו ‪ 2.2‬מיליון‬
‫נכסים יהודיים ברחבי אירופה‪ ,‬אך לטענת‬
‫בראון‪ ,‬מוקדם עדיין להעריך את שוויים‪.‬‬
‫"זאת רק טיפה בים"‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬ומוסיף כי‬
‫"היקף הרכוש האמיתי הוא בלתי נתפס‪.‬‬
‫צדק מלא לעולם לא יושג‪ ,‬אך אנחנו מנסים‬
‫לייצר מנגנון פרקטי שיאפשר להחזיר משהו‬
‫לניצולים שעדיין חיים או ליורשיהם‪ .‬עד‬
‫כה התקבלו ‪ 177‬אלף פניות של ניצולים או‬
‫יורשים ‪ 40 -‬אלף מתוכן מתייחסות לרכוש‬
‫בתחומי פולין"‪.‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫כך יוכלו ניצולי השואה לדבר עם‬
‫הדורות הבאים גם אחרי מותם‬
‫הניצולים האחרונים שחוו את השואה על בשרם‬
‫הולכים ונעלמים בשנים האחרונות‪ ,‬ואיתם גם‬
‫האפשרות לשמוע ממקור ראשון על המלחמה‬
‫ההיא‪ .‬סרטים דוקומנטריים בשחור‪-‬לבן ואף בצבע‬
‫מימי המלחמה לא חסרים‪ ,‬אבל האפשרות לשמוע‬
‫עדויות ישירות ממי שהיה שם עומדת להיעלם‪.‬‬
‫לשם כך פתח המכון לטכנולוגיות יצירתיות‬
‫באוניברסיטה של דרום קליפורניה (‪ )USC‬בפרויקט‬
‫‪ ,New Dimensions in Testimony‬שיאפשר לניצולים‬
‫להמשיך לדבר עם הדורות הבאים גם אחרי מותם‪ .‬התכנית‬
‫מפותחת בשיתוף עם ה‪Shoah Foundation Institute-‬‬
‫באוניברסיטה וחברת העיצוב ‪.Conscience Display‬‬
‫במסגרת הפרויקט‪ ,‬הניצולים ירואיינו ויצולמו‬
‫באמצעות טכנולוגיה מיוחדת שמאפשרת ליצור‬
‫הולוגרמות שלהם‪ .‬הולוגרמות אלה יוכלו בשלבים‬
‫הבאים להשיב לשאלות של ילדים ומבוגרים‬
‫באמצעות טכנולוגיה דמויית סירי‪ ,‬שמאפשרת‬
‫להולוגרמה לדמות שיחה טבעית כשהיא עונה‬
‫לשאלות‪ .‬במקרה שהמצולם נתקל בשאלה שאינו‬
‫יכול לענות עליה‪ ,‬הוא פשוט יגיד זאת ויפנה אותם‬
‫למי שעשוי להיות מסוגל לענות עליה‪.‬‬
‫"כל מה שאנחנו עושים עובר שינויים ובמידה‬
‫מסוימת מומצא מחדש במיוחד להקלטת‬
‫העדויות של ניצולי השואה"‪ ,‬אמר לאתר ‪CNET‬‬
‫פול דבווק‪ ,‬פרופסור באוניברסיטת ‪ USC‬שמנהל‬
‫את תכנית המחקר‪.‬‬
‫חלוץ המשתתפים בתכנית הוא פנחס גותר‪ ,‬יליד‬
‫לודז' שהיה בן ‪ 7‬כשפרצה המלחמה‪ .‬הוא גורש‬
‫המשתתף הראשון בפרויקט‪ .‬פנחס גותר‬
‫עם משפחתו למחנה ההשמדה מיידנק ושם איבד‬
‫את משפחתו‪ .‬הוא ישב לצורך הצילומים במשך‬
‫שעות באולפן המתקדם של ‪ .USC‬האולפן כולל‬
‫שימוש בשבע מצלמות ובמערך היקפי של יותר‬
‫מ‪ 6,000-‬נורות ‪ LED‬כדי לקבל צילום באיכות‬
‫גבוהה‪ ,‬שמאפשר לראשונה ליצור הולוגרמה של‬
‫גוף אדם שלם‪.‬‬
‫גותר ענה על כ‪ 500-‬שאלות שונות במשך‬
‫כשלוש שעות‪ ,‬וזו רק ההתחלה‪ .‬לפי ‪ ,CNET‬בעתיד‬
‫מרואיינים יישבו במשך שעות רבות אף יותר‬
‫ויצולמו באמצעות ‪ 50‬מצלמות בהפרדה גבוהה‪.‬‬
‫לדברי דבווק‪ ,‬בזכות המערכת‪ ,‬אנשים שיצפו‬
‫בהולוגרמה יראו אותה בהתאם למיקום שלהם‬
‫ביחס אליה‪" .‬אם אתם יושבים מולו‪ ,‬אתם רואים‬
‫אותו מהחזית‪ .‬אם אתם יושבים מימין‪ ,‬אתם תראו‬
‫את צידו הימני‪ .‬אפילו אם תשנו מקום ותזיזו את‬
‫הראש אחורה וקדימה‪ ,‬נקודת המבט תשתנה אף‬
‫היא בהתאם"‪.‬‬
‫בצפון יש יותר ניצולי שואה‬
‫על פי נתונים של קופת חולים כללית‪ ,‬חיים‬
‫במחוז חיפה והגליל המערבי כ‪ 13-‬אלף ניצולים‪,‬‬
‫יותר מבכל מחוז אחר בארץ‪ 11 .‬אחוז מהם בני‬
‫‪ 90‬ויותר‪ ,‬כ‪ 60-‬אחוז בני ‪ ,90-80‬והשאר בני פחות‬
‫מ‪ .70-‬עוד מדווחת הקופה‪ ,‬כי בשנתיים האחרונות‬
‫חל גידול של ‪ 30‬אחוז במספר ניצולי השואה שזכו‬
‫להכרת הרשויות‪.‬‬
‫במסגרת יוזמה של "שירותי בריאות כללית"‬
‫משה ניסנבאום ז"ל‬
‫במחוז חיפה והגליל המערבי‪ ,‬מקבלים הניצולים‬
‫הנחות או פטור מתשלום על תרופות‪ .‬בכללית‬
‫מדגישים‪ ,‬כי כדי לקבל את ההטבה‪ ,‬על הקשישים‬
‫להיכלל ברשימה מיוחדת של משרד האוצר‪,‬‬
‫הקובעת כי מדובר בניצול שואה‪ .‬המאמץ של‬
‫נציגי קופת החולים נועד לסייע לקשישים להאיץ‬
‫ולסיים את תהליך ההכרה על ידי הרשויות‪.‬‬
‫משה (מוריץ) ניסנבאום‪,‬‬
‫חבר הנהלת מרכז הארגונים‪,‬‬
‫יו"ר ומנכ"ל ארגון נכים נפגעי‬
‫הנאצים‪ ,‬הלך לעולמו והוא בן‬
‫‪ 89‬שנים‪ .‬הוא נולד ב‪ 8-‬באפריל‬
‫‪ 1924‬באלסדורף (‪,)Alsdorf‬‬
‫השוכנת ליד העיר אכן (‪)Achen‬‬
‫בגרמניה‪ .‬אביו היה סגן ראש‬
‫העיר אכן‪ ,‬והבית הנושא את‬
‫שמם‪" ,‬ניסנבאום"‪ ,‬עדיין עומד‬
‫על תילו‪.‬‬
‫בגיל שש עלה ארצה עם הוריו‬
‫ואחיו‪ .‬הוריו התקשו ללמוד את‬
‫השפה העברית ולהתאקלם‬
‫בארץ‪ ,‬אך משה הקטן הצטיין‬
‫בלימודים בבית הספר והתבלט‬
‫במשחק ובספורט‪ .‬בהמשך‪,‬‬
‫סיים באוניברסיטת "ברקלי"‬
‫שבקליפורניה לימודים לתואר‬
‫מהנדס קירור‪ ,‬והקים חברה בשם‬
‫"קירור הצפון"‪ ,‬שבמסגרתה‬
‫תכנן ובנה מערכות קירור לכל‬
‫הקיבוצים בארץ‪ .‬למרות נכותו‬
‫התנדב לצבא הבריטי‪ ,‬הגיע‬
‫לדרגת קצין ושימש כשלישו‬
‫של הנשיא בן צבי‪ .‬מאוחר יותר‬
‫כיהן כיו"ר מכון התקנים ותרם‬
‫רבות לתקנים של מוצרי החשמל‬
‫שיובאו מחו"ל והותאמו לאקלים‬
‫של ארץ ישראל‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫ילדים ששרדו את‬
‫השואה נפגשו‬
‫עם תלמידים‬
‫ברמת השרון‬
‫טקס לציון יום השואה והגבורה מרגש במיוחד‬
‫התקיים‪ ,‬לראשונה‪ ,‬ב"יער ילדי השואה" ברמת‬
‫השרון‪ ,‬בהשתתפות תלמידים וילדים ששרדו‬
‫את השואה‪ .‬היה זה אירוע לזכרם של מיליון‬
‫וחצי הילדים שנספו בשואה והצדעה לשרידי‬
‫השואה שאיבדו את ילדותם במלחמה‪.‬‬
‫"תארו לכם שביום אחד ייעלמו כל תושבי גוש דן"‪ .‬רון‪ ‬‬
‫ההחלטה לקיים את הטקס המיוחד שבסיומו‬
‫נפגשים שרידי השואה עם הילדים ומספרים‬
‫להם על החוויה הקשה שלהם נולדה בעקבות‬
‫פגישה של יצחק רוכברגר‪ ,‬ראש העיר רמת‬
‫השרון‪ ,‬ויו"ר "ילדות אבודה ‪ -‬ילדים שורדי‬
‫שואה"‪ ,‬יוחנן רון‪.‬‬
‫רוכברגר‪ ,‬ראש העיר ובן לניצול שואה‪,‬‬
‫פנה לתלמידים ואמר‪" :‬כשאני הייתי ילד לא‬
‫הבנתי את המשמעות של מה שחוו אבא שלי‬
‫ומשפחתו‪ .‬סיפרתי על כך לניצול השואה יוחנן‬
‫רון והוא אמר לי שבמצטבר אתם תבינו"‪ .‬רון‪,‬‬
‫מצידו‪ ,‬ניסה להמחיש לתלמידים הצעירים את‬
‫מיליון וחצי הילדים שנספו‪" .‬תארו לכם שביום‬
‫אחד ייעלמו כל תושבי גוש דן" אמר‪ ,‬והוסיף‪:‬‬
‫"בפעילותנו בעמותה אנו מקדשים את זכרם‬
‫של מיליון וחצי הילדים שהיו להם חלומות‬
‫כמו לכל ילד‪ .‬חלומות שהנאצים גדעו"‪ .‬הוא‬
‫הסביר לתלמידים את המשמעות לאבד את‬
‫הילדות‪" .‬ילדים נותקו מההורים והצטרכו‬
‫לשרוד לבדם‪ .‬פשוט גנבו את ילדותם מהם"‪.‬‬
‫בסיום הטקס שיהפוך למסורת בעיר הניפו‬
‫הילדים כרזה אל מול שרידי השואה‪" :‬בחייכם‬
‫את מותם אתם נוקמים"‪ .‬מיד אחר כך נפגשו‬
‫הילדים עם השרידים תחת צל העצים ושמעו‬
‫מהם על סיפורם האישי בשואה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫האנציקלופדיה של הגטאות‬
‫לרשת‬
‫עולה‬
‫כל הגטאות שהקים המשטר הנאצי ‪ -‬עכשיו בלחיצת‬
‫עכבר באתר האינטרנט של יד ושם‬
‫לציון יום הזיכרון הבינלאומי‬
‫לקורבנות השואה ובתמיכת ועידת‬
‫התביעות‪ ,‬העלה המכון הבינלאומי‬
‫לחקר השואה ביד ושם לאתר‬
‫האינטרנט של יד ושם גרסה מורחבת‪,‬‬
‫מעודכנת ומקוונת של האנציקלופדיה‬
‫של הגטאות בשפה העברית‪.‬‬
‫באנציקלופדיה יותר מ‪ 1,150-‬ערכים‪,‬‬
‫והיא מגוללת את קורות היהודים‬
‫מתוך האנציקלופדיה המקוונת‬
‫בגטאות בשטחי הכיבוש הגרמני‬
‫באירופה‪ ,‬ויוצרת פסיפס מורכב‪ ,‬ססגוני וטרגי כאחד של חיים ומוות‪ .‬כל זאת באמצעות‬
‫לחיצת עכבר‪.‬‬
‫עם הוצאתה לאור של האנציקלופדיה באנגלית הוחלט ביד ושם להפיק בעבור ציבור‬
‫קוראי העברית מהדורה בשפתם‪ .‬אגף מערכות מידע ביד ושם תכנן והפיק גרסה מקוונת‪,‬‬
‫שנסמכת על המהדורה המודפסת ופיתוחה מאפשר חיפוש מגוון ונגישות גבוהה‪ :‬חיפוש‬
‫לפי האל"ף‪-‬בי"ת‪ ,‬חיפוש על פי ההשתייכות למדינה לפני המלחמה‪ ,‬וכן אפשרות חיפוש‬
‫על פי החלוקה המנהלית בתקופת הכיבוש הגרמני‪ .‬בכל ערך מצויה מפה מבוססת גוגל‬
‫ונכללים תצלומים מתוך מאגר התצלומים ההיסטורי של יד ושם‪ ,‬אם נותרו‪ ,‬והמונחים‬
‫והמושגים המשולבים בגוף הערכים מובהרים בחלונית תוך כדי קריאה‪.‬‬
‫האנציקלופדיה של הגטאות ‪ -‬פרי עבודת מחקר ארוכת שנים‪ ,‬שערכו פרופ' גיא מירון‬
‫ושלומית שולחני מהמכון הבינלאומי לחקר השואה ביד ושם ‪ -‬ראתה אור בשנת ‪2009‬‬
‫בשפה האנגלית והיוותה ציון דרך חשוב בתולדות המחקר וההיסטוריוגרפיה של השואה‪.‬‬
‫בפעם הראשונה כונסו למכלול שלם קורותיהם של כל הגטאות שהקים המשטר הגרמני‪-‬‬
‫נאצי ‪ -‬מקצתם‪ ,‬הגדולים שבהם‪ ,‬מוכרים היטב לציבור הרחב ולחוקרים‪ ,‬אך רובם המכריע‪,‬‬
‫גטאות גדולים כקטנים שהתקיימו שבועות ספורים או שנתיים ויותר ברחבי ברית‬
‫המועצות והונגריה‪ ,‬נחשפים בפני הגולשים בפעם הראשונה‪.‬‬
‫יו"ר יד ושם‪ ,‬אבנר שלו‪" :‬מדובר בקפיצת מדרגה של ממש‪ .‬ראינו לנכון לעשות שימוש‬
‫במדיום האינטרנטי כדי שמאגר הידע האדיר הזה שנאסף על ידי מכון המחקר שלנו‪,‬‬
‫המציג תמונה מרתקת של חייהם ומותם של היהודים בתקופת השואה‪ ,‬יהיה נגיש לכל‬
‫אחד באופן חופשי מביתו‪ .‬בזכות הממשק המתוחכם והידידותי‪ ,‬שפיתחו אנשי האגף‬
‫למערכות מידע ביד ושם‪ ,‬האנציקלופדיה של הגטאות תהווה כלי עבודה חשוב לחוקרי‬
‫שואה‪ ,‬אך גם תמשוך ציבור רחב של מתעניינים ‪ -‬החל מניצולי שואה וכלה בצעירים"‪.‬‬
‫ד"ר לאה פרייס‪ ,‬עורכת האנציקלופדיה המקוונת בשפה העברית‪" :‬האנציקלופדיה‬
‫מתמודדת עם שאלות יסוד‪ ,‬כגון‪ :‬מדוע הוקמו הגטאות‪ ,‬וכיצד זה שרק במזרח אירופה‬
‫דווקא? והאם אפשר לקשור בין הקמת היודנרט להקמת הגטאות? לשאלות אלו ואחרות‬
‫ניתנת תשובה ממצה ועדכנית במבוא שכתב ראש מכון המחקר הבינלאומי ביד ושם‪,‬‬
‫פרופ' דן מכמן‪ .‬פרק מבוא נוסף‪ ,‬מאת נינה שפרינגר‪-‬אהרוני‪ ,‬אוצרת התצלומים של אגף‬
‫המוזיאונים ביד ושם‪ ,‬שופך אור על התחום החזותי ‪ -‬תצלומים מתקופת השואה ‪ -‬שעם‬
‫השנים הולך ותופס מקום חשוב במחקר‪ .‬שפרינגר‪-‬אהרוני בחנה את התצלומים שצולמו‬
‫בזמן הכיבוש ודנה בהרחבה בשאלות מי צילם‪ ,‬מה צולם וכיצד"‪.‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫אפליקציה חדשה‪ :‬יומנה של אנה פרנק‬
‫לרגל יום הזיכרון הבינלאומי לשואה‪ ,‬השיקה‬
‫קרן אנה פרנק אפליקציה מיוחדת הכוללת את‬
‫יומנה של אנה פרנק‪ ,‬ובה גם מסמכים נדירים‪.‬‬
‫האפליקציה‪ ,‬הנושאת את השם "יומנה של‬
‫נערה צעירה"‪ ,‬מיועדת‪ ,‬מטבע הדברים‪ ,‬בעיקר‬
‫לצעירים‪ ,‬אך בקרן מסבירים כי היא כוללת גם‬
‫מסמכים ארכיוניים הקשורים לאנה פרנק‪ ,‬אשר‬
‫לא נחשפו עד כה‪ .‬משום כך‪ ,‬היא תעניין גם את‬
‫הציבור הרחב וגם חוקרי שואה‪.‬‬
‫מקור התכנים באפליקציה הוא בארכיונים‬
‫בבאזל‪ ,‬שם חי אוטו פרנק‪ ,‬אביה של אנה‪ ,‬לאחר‬
‫המלחמה‪ .‬באדי אליאס‪ ,‬קרוב המשפחה היחיד‬
‫של פרנק שעודו בחיים‪ ,‬אשר עזר באיסוף‬
‫החומר‪ ,‬אמר עם השקת האפליקציה לעיתון‬
‫הבריטי "אובזרבר"‪" :‬אני שמח שההתעניינות‬
‫באנה עדיין רבה‪ .‬החומרים החדשים הכלולים‬
‫אנטישמיות בעולם‬
‫עלייה בהרשעות של פושעי‬
‫מלחמה נאצים ב‪2012-‬‬
‫דוח של מרכז ויזנטל מגלה כי ‪ 1,138‬חקירות עדיין מתנהלות נגד‬
‫חשודים בפשעים נאצים‬
‫הנאשם האחרון עד כה‪ .‬שנדור קפירו‬
‫בשנה החולפת הורשעו עשרה פושעי מלחמה‬
‫נאצים ברחבי העולם‪ ,‬לעומת שניים בלבד‬
‫שהורשעו בשנה שלפני כן ‪ -‬כך עולה מדוח‬
‫הסיכום השנתי שפרסם מרכז שמעון ויזנטל לרגל‬
‫יום הזכרון הבינלאומי לשואה‪ .‬הדוח‪ ,‬שחובר בידי‬
‫צייד הנאצים ד"ר אפרים זורוף‪ ,‬מתייחס לתקופה‬
‫שבין ‪ 1‬באפריל ‪ 2011‬ל‪ 31-‬במארס ‪.2012‬‬
‫בתקופה הנסקרת הורשעו על פי הדוח‪ ,‬תשעה‬
‫פושעים נאצים באיטליה ואחד בגרמניה‪ .‬בכך‪,‬‬
‫עלה מספר הנאצים שהורשעו ברחבי העולם‬
‫מאז שנת ‪ 2001‬ל‪ .99-‬ב‪ 2012-‬הוגשו כתבי‬
‫אישום נגד שישה חשודים בפשעי מלחמה‬
‫נאצים‪ .‬חמישה מהם באיטליה ואחד בספרד‪.‬‬
‫לצד זאת‪ ,‬נפתחו חקירות נגד ‪ 63‬חשודים‪45 .‬‬
‫מהן בגרמניה‪ 9 ,‬באוסטריה‪ 6 ,‬בארה"ב והיתר‬
‫בארגנטינה‪ ,‬הונגריה‪ ,‬איטליה וקנדה‪.‬‬
‫זינוק במספר המורשעים בפשעי הנאצים‬
‫עוד מדווח מרכז ויזנטל‪ ,‬כי בשנת ‪ 2012‬הורשעו‬
‫ברחבי העולם פי חמישה פושעים נאצים מבשנה‬
‫שקדמה לה‪ .‬לפי דוח המשרד הישראלי של המרכז‪,‬‬
‫יותר מ‪ 1,130-‬חקירות מתנהלות בימים אלו נגד‬
‫מבצעי פשעי השואה בעשר ארצות ברחבי העולם‪.‬‬
‫הדוח סוקר את התקופה שבין ‪ 1‬באפריל ‪ 2011‬עד‬
‫‪ 31‬במארס ‪ ,2012‬והוא מציין עלייה של פי חמישה‬
‫במספר המורשעים בפשעי הנאצים ‪ -‬שניים‬
‫בדוח הקודם לעומת עשרה בדוח החדש‪ .‬מתוך‬
‫העשרה‪ ,‬תשעה הורשעו באיטליה ואחד בגרמניה‪.‬‬
‫מאז תחילת שנת ‪ 2001‬הורשעו בבתי משפט‬
‫בשבע מדינות ‪ 99‬נאשמים בפשעי הנאצים‪ .‬הרוב‬
‫באיטליה (‪ )45‬ובארה"ב (‪ .)39‬נכון ל‪ 1-‬באפריל‬
‫‪ ,2012‬התנהלו לפחות ‪ 1,138‬חקירות נגד פושעי‬
‫מלחמה נאצים בעשר מדינות‪ .‬המובילות במספר‬
‫החקירות הן גרמניה (‪ ,)528‬פולין (‪ )458‬וארה''ב (‪ .)74‬‬
‫בתקופה הנסקרת התקיימו שני משפטים‬
‫בעלי חשיבות היסטורית עם תוצאות שונות‪.‬‬
‫במאי ‪ 2011‬הורשע איוון דמיאניוק בגרמניה‬
‫באשמת סיוע לרצח‪ ,‬על שירותו כזקיף‬
‫אס‪.‬אס במחנה המוות סוביבור‪ ,‬תקדים‬
‫משפטי שיכול להגדיל באופן משמעותי את‬
‫מספרם של הנאצים שיועמדו לדין‪ ‬בגרמניה‪.‬‬
‫חודשיים לאחר מכן‪ ,‬במשפט הראשון מסוגו‬
‫בהונגריה מאז המעבר לדמוקרטיה נגד משתף‬
‫פעולה מקומי עם הנאצים‪ ,‬זוכה שנדור קפירו‬
‫מאשמת פשעי מלחמה למרות השתתפותו‬
‫בארגון רצח המוני של סרבים‪ ,‬יהודים‪ ,‬וצוענים‬
‫בעיר נובי סאד וסביבתה בינואר ‪.1942‬‬
‫בה מספקים מבט אחר לגמרי על הסיפור כולו"‪.‬‬
‫בין החומרים החדשים באפליקציה אפשר‬
‫למצוא אלבום מדבקות שהכין אוטו לבתו אנה‪,‬‬
‫כמו גם קטעי וידיאו שהופקו במיוחד‪ ,‬הקלטות‪,‬‬
‫מכתבים‪ ,‬תמונות וצילומים של חלקים מהיומן‬
‫המקורי‪ .‬לדברי הקרן‪" :‬מכיוון שאביה של אנה‬
‫היה צלם חובב נלהב‪ ,‬יש לנו מאות תמונות‬
‫מאירועים משפחתיים ותמונות של חברים"‪.‬‬
‫האנטישמיות‬
‫בצרפת‬
‫הצרפתים מאמינים שליהודים‬
‫כח רב מדי‬
‫סקר אנטישמיות שנערך בצרפת מצא‬
‫כי למעלה מ‪ 40%-‬מאוכלוסיית המדינה‬
‫מאמין כי ליהודים "יש כוח רב מדי בעולם‬
‫העסקים"‪.‬‬
‫‪ 40%‬מהצרפתים סבורים כי ליהודים‬
‫"יש כוח רב מדי בעולם העסקים"‪.‬‬
‫כמחצית מהצרפתים סבורים "שיהודי‬
‫צרפת נאמנים יותר לישראל מאשר‬
‫למדינה בה הם חיים"‪ .‬כך עולה מסקר‬
‫חדש‪ ,‬שערכה ההסתדרות הציונית‬
‫וממצאיו פורסמו לרגל יום הזיכרון‬
‫הבינלאומי לשואה‪.‬‬
‫מהסקר עולה עוד‪ ,‬כי ‪ 54%‬מתושבי צרפת‬
‫חושבים שהמקור למעשי אלימות כלפי‬
‫יהודים בצרפת מקורו‪ ,‬בעיקר‪ ,‬בעמדות‬
‫אנטי יהודיות ‪ -‬יותר מאשר ביטוי לעמדה‬
‫אנטי ישראלית‪.‬‬
‫‪ 20%‬מהצרפתים מביעים עמדות שליליות‬
‫כלפי ישראל‪ .‬שיעור דומה מביע עמדות‬
‫חיוביות‪ ,‬והיתר ‪ - 60% -‬לא מביעים כל דעה‪.‬‬
‫אירוע האלימות הבולט ביותר נגד יהודים‬
‫בצרפת ב‪ 2012-‬היה רצח של שלושה ילדים‬
‫ורב בבית הספר "אוצר התורה" בטולוז בחודש‬
‫מארס‪ .‬לאחר המעשה התבצר הרוצח‪ ,‬מוחמד‬
‫מראח‪ ,‬בדירתו בעיר ונהרג מאש שוטרים‬
‫שפרצו למקום אחרי שעות ארוכות של משא‬
‫ומתן‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫אנטישמיות ב‪ :2012-‬תמונת מצב ומגמות‬
‫שנת ‪ 2012‬התאפיינה בהמשך העלייה ברמת הסכנה הפיזית לקהילות היהודיות‪ ,‬בעיקר‬
‫באירופה‪ ,‬מצד גורמים מוסלמים רדיקליים‪ ,‬אך גם ע"י פעילי ימין קיצוני‬
‫שנת ‪ 2012‬היתה למעשה אחת השנים‬
‫הקטלניות ביותר‪ ,‬במהלכה נהרגו שישה יהודים‬
‫(בצרפת‪ ,‬באיראן ובתימן) והתרחשו למעלה‬
‫מ‪ 170-‬אירועים אלימים‪ .‬כך עולה מדוח מסכם‬
‫של הפורום לתיאום המאבק באנטישמיות‪.‬‬
‫במוקד הפעילות האלימה ניצבות הקהילות‬
‫היהודיות בצרפת‪ ,‬שחוו השנה עלייה של‬
‫למעלה מ‪ 20-‬אחוזים במספר האירועים‪,‬‬
‫ובתוכם עלייה של ‪ 51‬אחוזים במספר‬
‫האירועים האלימים‪ .‬במסגרת זו חוותה צרפת‬
‫גם שני פיגועים‪ :‬הפיגוע בטולוז (‪ ,)19/3/12‬בו‬
‫נהרגו ארבעה יהודים וצעיר נוסף נפצע קשה;‬
‫ופיגוע השלכת הרימון בסרסל (‪ ,)19/9/12‬בו‬
‫לא היו נפגעים ובעקבותיו נחשפה התארגנות‬
‫טרור איסלאמיסטי בחמש ערים בצרפת‪.‬‬
‫ההסלמה בצרפת הבהירה באופן חד משמעי‬
‫כי האנטישמיות המוסלמית אינה תלויה עוד‬
‫בטריגר חיצוני כהסלמה בסכסוך הישראלי‪-‬‬
‫פלסטיני במזרח התיכון על מנת להתפרץ‪ ,‬אלא‬
‫הפכה לתופעה המזינה את עצמה‪ .‬כך‪ ,‬הפיגוע‬
‫בטולוז בוצע בתקופה ללא אירועים מיוחדים‬
‫במזרח התיכון‪ ,‬ויתר על כן‪ ,‬לא זו בלבד‬
‫שזוועות הפיגוע לא גררו חשבון נפש‪ ,‬אלא הן‬
‫אף עוררו השראה ותחושות הזדהות‪ ,‬שתורגמו‬
‫לגל אלימות בעיקר כלפי נוער יהודי באזורי‬
‫בתי הספר או בתי הכנסת‪ .‬במהלך חודש וחצי‬
‫שלאחר הפיגוע נרשמו ‪ 148‬אירועים‪ ,‬כש‪90-‬‬
‫מהם בוצעו בעשרת הימים העוקבים לו‪.‬‬
‫לצד האירועים בצרפת היינו עדים לאלימות‬
‫מוסלמית במספר ערים נוספות באירופה‪.‬‬
‫מספר האירועים במדינות האחרות קטן‬
‫משמעותית‪ ,‬אך אפשר שאלה הם סימנים‬
‫להתפשטות המגמה‪ .‬במסגרת זו ניתן לציין‬
‫את מאלמו בשבדיה; כוונות הפיגוע במילאנו;‬
‫ואירועים אלימים בדנמרק‪ ,‬במילאנו ובגרמניה‪.‬‬
‫בעקבות המשבר הכלכלי נמשכים גם ההישגים‬
‫הפוליטיים של הימין הקיצוני‪ .‬במסגרת זו בלטה‬
‫השנה כניסתה לפרלמנט היווני של המפלגה‬
‫הניאו‪-‬נאצית "השחר הזהוב"‪ ,‬עם כ‪6.7%-‬‬
‫מקולות הבוחרים‪ .‬המפלגה אינה מהססת‬
‫‪14‬‬
‫להשתמש ברטוריקה אנטישמית פרובוקטיבית‪,‬‬
‫שכללה הקראת פרק מ"הפרוטוקולים של‬
‫זקני ציון" בפרלמנט והכחשת שואה‪ .‬במקביל‪,‬‬
‫באוקראינה הצליחה המפלגה האנטישמית‬
‫"סבובודה" להיכנס לפרלמנט עם כעשרה‬
‫אחוזים מקולות הבוחרים‪.‬‬
‫במזרח התיכון התבסס השיח האנטישמי‬
‫אף יותר‪ .‬נציין בהקשר זה כי שני יהודים נרצחו‬
‫בשל יהדותם‪ ,‬האחד בתימן והשני באיראן‪.‬‬
‫פעילות הדה‪-‬לגיטימציה נגד ישראל לא נחלה‬
‫השנה הצלחות בתחום החרמות או בפעילות‬
‫הפרובוקטיבית מול גבולות ישראל‪ ,‬ועל כן לא‬
‫השפיעה באופן מהותי על הקהילות היהודיות‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬יש לזכור כי עצם הפעילות‬
‫מעניקה במידה רבה תחושה של "התרת רסן"‬
‫לפעילות אנטישמית‪.‬‬
‫עשרת מקרי האלימות‬
‫הקשים ביותר לשנת ‪2012‬‬
‫במהלך השנה האחרונה‪ ,‬הפורום לתיאום‬
‫המאבק באנטישמיות עקב ומיפה את‬
‫האירועים האנטישמיים ברחבי העולם‪.‬‬
‫מתוך מאות האירועים האלימים שפורסמו‬
‫על ידנו‪ ,‬הוכנה רשימה המכילה את עשרת‬
‫מקרי האלימות הקשים ביותר שהתרחשו‬
‫בשנת ‪ 2012‬שהמניע להם הוא אנטישמיות‪.‬‬
‫הרשימה משקפת את האנטישמיות‬
‫הגלובלית האלימה שמקורה בימין הקיצוני‬
‫ובגורמים איסלאמיים‪ .‬זו‪ ,‬באה לידי ביטוי‬
‫באלימות קשה כלפי יהודים כבודדים וכלפי‬
‫מתקנים יהודים‪.‬‬
‫צרפת‬
‫‪ 19-03-2012‬‬
‫ארבעה הרוגים בירי בבי"ס יהודי בטולוז‪,‬‬
‫בהם ‪ 3‬ילדים‪ ‬‬
‫אלמוני רכוב על קטנוע פתח הבוקר (שני)‬
‫בירי לעבר בית ספר יהודי בעיר טולוז‬
‫שבדרום‪-‬מערב צרפת‪ .‬על פי דיווח הלה‪-‬‬
‫מונד‪ ,‬ארבעה בני אדם נהרגו‪ ,‬שלושה ילדים‬
‫ומבוגר אחד‪ ,‬שני ילדים נוספים נפצעו באורח‬
‫קשה מאוד וקיים חשש כבד לחייהם‪ .‬‬
‫איראן‬
‫‪29-11-2012‬‬
‫אישה יהודייה נרצחה באיספהאן וגופתה‬
‫בותרה‬
‫אישה יהודיה בת ‪ ,52‬טובה נ' (משפחתה‬
‫ביקשה לא לחשוף את שם המשפחה שלה)‪,‬‬
‫נרצחה באכזריות ביום ב'‪ ,‬על ידי שכניה בעיר‬
‫איספהאן שבאיראן‪ .‬ביום שני‪ ,‬בעת שבעל‬
‫הבית שהה בטהרן‪ ,‬פרצה חבורת מוסלמים‬
‫לבית‪ ,‬וכבלה את בעלת הבית ואת שתי‬
‫אחיותיה המתגוררות עימה‪ .‬לאחר מכן דקרו‬
‫את בעלת הבית ‪ -‬הגב' טובה ‪ -‬למוות‪ ,‬וביתרו‬
‫את גופתה לעיני אחיותיה‪ .‬‬
‫תימן‬
‫‪22-05-2012‬‬
‫יהודי תושב צנעא נרצח‬
‫אהרון זינדאני‪ ,‬יהודי תושב צנעא בירת‬
‫תימן‪ ,‬נרצח היום (ג') בידי מתנקש‪ .‬על פי‬
‫המידע‪ ,‬הוא עלה לישראל בשנות ה‪ 90-‬ולפני‬
‫כמה שנים חזר לתימן‪ .‬‬
‫גרמניה‬
‫‪29-08-2012‬‬
‫רב חרדי ובתו הוכו באכזריות בברלין‪ ‬‬
‫משטרת ברלין פתחה בחקירה בעקבות‬
‫תקיפת הרב דניאל אלתר בן ‪ 53‬ובתו בת ה‪,6-‬‬
‫שהותקפו על ידי ארבעה ערבים בברלין‪.‬‬
‫הרב אלתר‪ ,‬שכמובן חובש כיפה לראשו‪,‬‬
‫הלך ברחוב ברובע ‪ Schöneberg‬יחד עם‬
‫בתו‪ ,‬כשלפתע ניגש אליהם צעיר ערבי ושאל‬
‫אותו האם הוא יהודי? הרב ענה לו שכן‪,‬‬
‫ואז הערבי החל לחבוט בו תוך כדי שהוא‬
‫מקלל אותו וצועק לו כי הוא יהרוג את בתו‬
‫שהתכווצה בפחד ופחדה להגיב‪.‬‬
‫בארץ ובעולם‬
‫אוקראינה | ‪09-04-2012‬‬
‫יהודי הותקף כששב מליל הסדר‪ ,‬מצבו אנוש‬
‫צעיר יהודי חובש כיפה בקייב הותקף שלשום על רקע אנטישמי‬
‫לאחר שיצא מבית כנסת בערב פסח שני‪ .‬כך מעריכה הקהילה היהודית‬
‫בבירת אוקראינה‪ .‬מצבו של הצעיר‪ ,‬אהרון אלכסנדר בן ה‪ ,25-‬אנוש והוא‬
‫מאושפז בבית חולים‪.‬‬
‫גרמניה‪ :‬מפלגה ניאו נאצית‬
‫חדשה צוברת כוח‬
‫המהלך לפסול את המפלגה הניאו נאצית‬
‫‪ NPD‬צובר תאוצה‬
‫הונגריה | ‪07-10-2012‬‬
‫נשיא הקהילה היהודית הותקף‬
‫נעצרו שני גברים לאחר שתקפו מילולית ופיזית את‪,Andras Kerenyi ‬‬
‫נשיא הסניף המקומי של הקהילה היהודית בבודפשט‪ ,‬לאחר שיצא‬
‫את בית הכנסת ביום שישי באיחור‪ Kereneyi .‬ספג בעיטה בבטן מידי‬
‫התוקפים‪ ,‬שצעקו "יהודים מלוכלכים ורקובים‪ ,‬כולכם תמותו"‪.‬‬
‫צרפת | ‪13-12-2012‬‬
‫סטודנט זרק בקבוק חומצה על מורה‬
‫צעיר בן ‪ 19‬יידה בקבוק מלא בחומצה הידרוכלורית ואלומיניום‪,‬‬
‫שהתפוצץ בכיתה בבית הספר המקצועי‪ lycée ‬שב‪ Istres-‬וגרם לפציעה‬
‫קלה של המורה‪.‬‬
‫המורה‪ ,Chantal Viroulaud ,‬אמרה כי אם הבקבוק היה פוגע בה היא‬
‫הייתה הופכת לעיוורת וחירשת‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫אוקראינה | ‪03-01-2012‬‬
‫בקבוק תבערה הושלך לבית הכנסת‪ ‬‬
‫בשעת לילה נזרק בקבוק תבערה על בית הכנסת הגדול של‬
‫קרמנצ'וג‪ .‬הבקבוק התלקח‪ ,‬אך בדרך נס לא גרם לשריפה גדולה באולם‬
‫בית הכנסת‪ .‬הבקבוק הראשון לא התלקח ואילו אמש בקבוק התבערה‬
‫התלקח‪ ,‬אך כאמור בדרך נס התלקח מחוץ למבנה ולא גרם לשריפה‬
‫גדולה שיכלה לכלות חלילה את בית הכנסת הגדול והמפואר‪.‬‬
‫ארצות הברית | ‪12-01-2012‬‬
‫בקבוק תבערה הושלך לבית הכנסת‬
‫מספר בקבוקי תבערה הושלכו לעבר בית כנסת בעיר‬
‫ראת'רפורד שבצפון מדינת ניו ג'רזי‪ .‬הרב נפצע קל‪ ,‬לאחר שאחד‬
‫הבקבוקים גרם לדליקה בחדר שינה בדירה מעל בית הכנסת‪ ,‬בה הוא‬
‫מתגורר עם משפחתו‪ .‬המשטרה פתחה בחקירה בחשד לניסיון רצח‬
‫ופשע שנאה‪.‬‬
‫קנדה | ‪19-10-2012‬‬
‫בקבוק תבערה הושלך למסעדה כשרה‪ ‬‬
‫בקבוק תבערה נזרק היום לתוך מסעדת צ'ופס רסטו‬
‫(‪ - )Chops Resto‬מסעדת סטייק כשרה הממוקמת ברחוב קווין מרי‬
‫‪ 5332‬במונמטריאול‪.‬‬
‫הבקבוק נזרק לעבר חלון הראווה של החנות‪ ,‬חדר לתוך המסעדה‬
‫והצית את הריהוט‪ .‬למרבה המזל‪ ,‬רסיסים פגעו במטפי המים המותקנים‬
‫במסעדה‪ ,‬והללו החלו להתיז מים באופן אוטומטי וכיבו את השריפה‬
‫שפרצה בתוך המסעדה‪.‬‬
‫מפגן מפלגת ‪ NPD‬בווירצבורג‬
‫‪ 16‬המדינות הפדרליות בגרמניה החליטו לעתור בפני בית המשפט הגרמני‬
‫לחוקה בתביעה להוציא אל מחוץ לחוק את מפלגת הימין הגזענית‪ ,‬המפלגה‬
‫הנאציונל דמוקרטית (‪ , )NPD‬עוד לפני הבחירות הכלליות בספטמבר‪ .‬‬
‫בשנת ‪ 2003‬נעשה כבר ניסיון להוציא את המפלגה אל‬
‫מחוץ לחוק‪ ,‬אך אז קבע בית המשפט לחוקה שהראיות כי‬
‫המפלגה מסוכנת לדמוקרטיה הושגו באמצעות סוכנים שהפכו‬
‫לפעילים מובילים במפלגה ‪ -‬מהלך שהוגדר כ"הליך לא תקין"‪.‬‬
‫התביעה המחודשת הוגשה לאחר חשיפתה של מחתרת טרור ניאו נאצית‬
‫בעיר צוויקאו בשנה שעברה‪ ,‬למרות שממשלתה של הקנצלרית אנגלה‬
‫מרקל עדיין לא הודיעה על תמיכה ביוזמה‪ ,‬מחשש שתיכשל שוב‪ .‬מרקל‬
‫חוששת שהשתלשלות אירועים כזאת תעניק ניצחון תדמיתי ל‪ .NPD-‬‬
‫ואולם‪ ,‬בגרמניה הוקמה מפלגה חדשה בשם "די רכטה" ("הימין")‪,‬‬
‫שפעילותה נחשפה בקיץ האחרון‪ .‬באופן פומבי‪ ,‬מצהירים אנשיה שהם‬
‫פועלים במסגרת דמוקרטית וכי מצע המפלגה אינו נוגד את החוקה‪.‬‬
‫מטרתם העיקרית‪ ,‬לטענתם‪ ,‬היא "שימור הזהות של גרמניה"‪ ,‬תוך‬
‫התנגדות להגירה ולאיסלאמיזציה‪ .‬אך מי שעומד בראש המפלגה הוא‬
‫לא אחר מאשר כריסטיאן וורך‪ ,‬מראשי הפעילים של הקבוצות הניאו‬
‫נאצית האלימות בגרמניה‪ .‬‬
‫סבו של וורך (‪ )56‬היה חבר המפלגה הנאצית‪ ,‬וסבתו סייעה לפושע‬
‫המלחמה הנאצי קלאוס ברבי להימלט לדרום אמריקה‪ .‬אביו היה‬
‫חייל אס‪.‬אס‪ ,‬והוא עצמו הצטרף כבר בנעוריו לארגונים ניאו נאציים‬
‫בהמבורג‪ .‬בעבר הורשע ונאסר מספר פעמים בגין עבירות תקיפה‪,‬‬
‫חברות בארגונים אסורים והכחשת שואה‪ .‬בין היתר‪ ,‬אמר‪" :‬הייתי‬
‫חמור אילו הייתי מאמין שגרמניה שלחה יהודים לתאי גזים"‪.‬‬
‫מומחים בגרמניה טוענים שמפלגתו עשויה להפוך לבית הפוליטי‬
‫החדש עבור הניאו נאצים בגרמניה אם אכן תוצא מפלגת ה‪- NPD-‬‬
‫אשר זכתה ליותר מ‪ 600-‬אלף קולות בבחירות הכלליות הקודמות ‪-‬‬
‫אל מחוץ לחוק‪ .‬לטענתם‪ ,‬באזורים שונים בגרמניה כבר החלה נדידת‬
‫הקולות אל המפלגה החדשה לא רק מקרב תומכי ה‪ ,NPD-‬אלא אף‬
‫מקבוצות שוליים קיצוניות אף יותר‪ .‬המפלגה החדשה עדיין לא‬
‫נכנסה לבונדסטאג‪ ,‬אבל היא מיוצגת בבתי הנבחרים של שתי מדינות‬
‫פדראליות באיזור שהיה בעבר מזרח גרמניה‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫מיצוי זכויות‬
‫מידע פרטני למאות ניצולים בכנס ארצי‬
‫בכנס שנערך בשיתוף הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר‪ ,‬קיבלו‬
‫מאות ניצולים ייעוץ אישי בכל הנוגע לזכויותיהם‬
‫מתדרכים את הצוות‬
‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה ערך "יריד‬
‫זכויות"‪ ,‬שנועד ליידע את הניצולים בדבר‬
‫הזכויות המוקנות להם ואופן מיצויין‪ .‬במהלך‬
‫האירוע‪ ,‬שנערך בשיתוף המשרד לאזרחים‬
‫ותיקים והרשות לזכויות ניצולי השואה‪,‬‬
‫נפגשו מאות ניצולים שהגיעו מרחבי הארץ‬
‫עם נציגי הרשות והמשרד‪ ,‬שהעניקו להם‬
‫ייעוץ והדרכה אישיים‪.‬‬
‫יריד הזכויות התקיים ביום א'‪ 3 ,‬במרץ‪,‬‬
‫בבית החייל בת"א‪ ,‬ובסיומו הוזמנו‬
‫המשתתפים לצפות בהצגה "הרשל'ה‬
‫מאוסטרו פולי" של תיאטרון יידישפיל‪.‬‬
‫אירוע זה מצטרף לשורה של אירועים‬
‫שמארגן מרכז הארגונים‪ ,‬במטרה לאפשר‬
‫לניצולים למצות את זכויותיהם‪ .‬חלק‬
‫מהאירועים הם אירועים מרכזיים‪ ,‬ואחרים‬
‫מתנהלים במסגרת מפגשים הנערכים על ידי‬
‫ארגונים החברים במרכז‪.‬‬
‫בדבריה בפני מאות הניצולים שהגיעו‪,‬‬
‫אמרה קולט אביטל‪ ,‬יו"ר מרכז הארגונים‪,‬‬
‫כי "אחד התפקידים העיקריים של המרכז‬
‫הוא לדאוג לכך שכל ניצול‪ ,‬באשר הוא‪ ,‬ידע‬
‫מהן זכויותיו‪ ,‬ולדאוג לכך שיוכל למצותן‬
‫במינימום של מאמץ והליכים ביורוקרטיים"‪.‬‬
‫אביטל מסרה גם כי בקרוב תופץ בין הניצולים‬
‫חוברת "זכויות ניצולי השואה בישראל‪,‬‬
‫‪ ,"2013‬ובה מידע מפורט ומעודכן הנוגע‬
‫לכל זכויותיהם‪ .‬עוד הוסיפה אביטל ואמרה‪,‬‬
‫כי "במסגרת המאמצים להקל על הניצולים‬
‫שהולכים ומזדקנים‪ ,‬חובה עלינו לדאוג לא‬
‫רק לשעות סיעוד בבתים‪ ,‬אלא גם להפעיל‬
‫‪16‬‬
‫מערכת מתנדבים כלל ארצית‪ ,‬שתעזור להם‬
‫בכל תחום שבו הם נזקקים לעזרה‪ .‬לצורך‬
‫זה יזמנו‪ ,‬בשיתוף המשרד לאזרחים ותיקים‬
‫ובהנהגתו של המנכ"ל אהרון אזולאי‪ ,‬הקמת‬
‫מוקד‪ ,‬שיספק לכל דורש מידע ופרטי קשר‬
‫לארגוני מתנדבים באיזור מגוריו אליהם יוכל‬
‫לפנות לצורך קבלת עזרה"‪.‬‬
‫צריך להשקיע את האנרגיה במימוש‬
‫הזכויות שכבר הושגו"‪ .‬עוד הוסיף אזולאי‬
‫ואמר‪ ,‬כי הוא משתדל שלא להשתמש‬
‫במונח "ניצולים"‪" .‬הם‪ ,‬כמו כל אזרח‬
‫ותיק אחר‪ ,‬זכאים לקבל את כל העזרה‬
‫שאנחנו יודעים להגיש להם‪ ,‬ואנחנו‬
‫מוסיפים ופועלים כדי להרחיב זכויות‬
‫אלה כל הזמן"‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬ציין אזולאי את‬
‫פרויקט מועדון הצרכנים "ותיקים ונהנים"‬
‫ מועדון ההטבות לאזרחים ותיקים שיזם‬‫המשרד לאחרונה‪.‬‬
‫עופרה רוס‪ ,‬מנכ"לית הרשות לזכויות‬
‫ניצולי השואה‪ ,‬עמדה על הצורך בשיתוף‬
‫פעולה ארגוני בין כל העוסקים בזכויות‬
‫הניצולים‪" ,‬משום שהחוכמה אף פעם לא‬
‫נמצאת רק במקום אחד"‪ .‬בין השאר‪ ,‬סיפרה‬
‫מקבלים יעוץ אישי‬
‫אהרון אזולאי‪ ,‬מנכ"ל המשרד לאזרחים‬
‫ותיקים‪ ,‬אמר לבאי הכנס‪ ,‬כי ניסיונה הציבורי‬
‫ועיסוקה של קולט אביטל בנושא זכויות‬
‫הניצולים כחברת כנסת מורגשים היטב‬
‫בפעילותה מהיום הראשון בו נכנסה לתפקיד‪.‬‬
‫"בחודשים הקרובים נביא לידי גיבוש תכנית‬
‫עבודה‪ ,‬המבוססת על הצעות שהועלו על‬
‫ידי מרכז הארגונים ועל ידי המשרד‪ ,‬בסדרה‬
‫של דיונים משותפים‪ .‬מפגשי עבודה אלה‬
‫מתאפיינים בגישה פרקטית ויעילה שמוביל‬
‫מנכ"ל מרכז הארגונים‪ ,‬אבי רוזנטל‪ .‬היום‬
‫על פיילוט המתנהל לאחרונה בירושלים‬
‫בשיתוף העירייה‪ ,‬בו מגיעים מתנדבים‬
‫באופן יזום לכל אחד ואחד מעשרים‬
‫וחמישה אלף הניצולים המתגוררים‬
‫בעיר‪" .‬מעדכנים אותם בזכויות המגיעות‬
‫להם"‪ ,‬אומרת רוס‪" ,‬ובשירותים שיכולים‬
‫להתאים לצרכיהם ‪ -‬הכול על פי מידע‬
‫ראשוני המצוי כבר בידינו"‪ .‬לדברי רוס‪,‬‬
‫הפיילוט נוחל הצלחה‪ ,‬ובהמשך יופעל‬
‫בערים נוספות‪.‬‬
‫מיצוי זכויות‬
‫מפגש ראשי הארגונים עם הנהלת החברה לאיתור והשבת נכסים‪:‬‬
‫הקריטריונים לקבלת תמיכה‬
‫במהלך המפגש הושמעה דרישה לשנות חלק מהקריטריונים‬
‫לקראת הגשת הבקשות לשנת ‪2014‬‬
‫ראשי הארגונים של ניצולי השואה נפגשו עם‬
‫הנהלת החברה לאיתור והשבת נכסי הנספים‪,‬‬
‫לקראת הגשת בקשות התמיכה לשנת ‪ .2013‬את‬
‫המפגש יזם מרכז הארגונים של ניצולי השואה‪,‬‬
‫לאחר שבמהלך השבועות האחרונים התרבו‬
‫התלונות על תהליך אישור הבקשות‪.‬‬
‫במהלך המפגש‪ ,‬שנערך ב‪ 15-‬בינואר‪ ,‬ניתנה‬
‫סקירה מפורטת של סוגי התמיכות‪ ,‬הקריטריונים‬
‫לקבלתן ודרכי הגשת הבקשות‪ .‬במקביל‪,‬‬
‫הושמעה על ידי חלק מהנוכחים ביקורת על‬
‫הקריטריונים ודרישה לשנותם לקראת השנה‬
‫הבאה‪ ,‬תוך שיתוף עם מרכז הארגונים‪.‬‬
‫בפתח הכנס‪ ,‬אמרה יו"ר מרכז הארגונים‪ ,‬קולט‬
‫אביטל‪ ,‬כי המרכז ביקש לערוך את המפגש משום‬
‫שחלק מהטענות שנשמעו היו אכן מוצדקות‪" .‬אני‬
‫לא בטוחה שכל הבחירות של הוועדה המייעצת‬
‫למתן תמיכות היו תמיד נכונות"‪ ,‬אמרה‪ .‬לדבריה‪,‬‬
‫"ההחלטה על הענקת תמיכה לארגונים העוסקים‬
‫בהנצחה לא בהכרח הייתה מידתית לעומת‬
‫תמיכה בתיאטראות"‪ .‬עוד הוסיפה ואמרה‪ ,‬כי‬
‫"מטרת המפגש היא לא להתווכח על מה שהיה‪,‬‬
‫אלא לדאוג לכך שהשנה כל מי שצריך וזכאי אכן‬
‫יקבל את התמיכה לה הוא ראוי"‪.‬‬
‫מנכ"ל המרכז הארגונים‪ ,‬אבי רוזנטל‪ ,‬הבהיר כי‬
‫כחלק מהשינוי הנדרש‪ ,‬ובהסכמה שהושגה בין‬
‫החברה להשבה להנהלת מרכז הארגונים‪ ,‬סוכם‬
‫כי המרכז יעזור לארגונים במילוי הבקשות ואף‬
‫יוסיף את חוות דעתו ‪ -‬ואלה יועברו לוועדת‬
‫התמיכות לצורך אישורן‪.‬‬
‫מנכ"ל החברה להשבה‪ ,‬ישראל פלג‪ ,‬עמד על‬
‫היקפי התמיכה המוגדרים על פי חוק‪ ,‬והסביר‬
‫כי "הפרמטרים לקביעת הזכאות התקבלו לאחר‬
‫סדרה ארוכה של דיונים בדירקטוריון החברה‪,‬‬
‫שהתבסס על ניסיונם המצטבר של חבריו‬
‫לאורך שנים ארוכות של פעילות בתחומים‬
‫שונים של פעילות ציבורית"‪ .‬לדברי פלג‪ " ,‬בין‬
‫חברי הדירקטוריון נמצאים גם נציגים של מרכז‬
‫הארגונים שהיו שותפים לקביעת הקריטריונים"‪.‬‬
‫לדברי פלג‪" ,‬כבכל שנה‪ ,‬גם השנה החברה‬
‫לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה מעניקה‬
‫תמיכות לארגונים ועמותות‪ ,‬אשר פועלים למען‬
‫עושים סדר בתמיכות‪ .‬יו"ר המרכז‪ ,‬קולט אביטל‪ ,‬והמנכ"ל אבי רוזנטל‬
‫ניצולי השואה‪ ,‬וכן לארגונים שפועלים לחינוך‬
‫ולהנצחת זכר השואה‪ .‬בשונה מבכל שנה ולנוכח‬
‫ההתנסויות בשנים שעברו‪ ,‬לאור פניית מרכז‬
‫הארגונים‪ ,‬החליטה החברה לאיתור והשבת‬
‫רכוש לקיים את הכנס‪ ,‬לצורך הבהרות של‬
‫הנחיות למילוי טפסי בקשת התמיכה ופירוט‬
‫הקריטריונים לקבלת התמיכה"‪ .‬עוד אמר פלג‪,‬‬
‫כי לדעתו חלק מאי ההבנות נוצרו בשל פער בין‬
‫הציפיות של מגישי הבקשות לבין היכולת של‬
‫החברה להיענות להן‪ ,‬אשר מוגבלת בחוק‪.‬‬
‫בהתאם להחלטת דירקטוריון החברה‪ ,‬תוענק‬
‫בשנת ‪ 2013‬תמיכה בסך כולל של ‪ 100‬מיליון‬
‫ש"ח לסיוע לניצולי שואה‪ .‬התקציב השנתי לשנת‬
‫‪ 2013‬מוקצה בחלקו לסיוע אישי ישיר לניצולי‬
‫שואה הזקוקים לכך‪ ,‬והיתרה ‪ -‬לסיוע באמצעות‬
‫פרויקטים‪ ,‬שמטרתם סיוע לניצולי שואה‪,‬‬
‫תמיכה בארגוני ניצולי שואה ותמיכה בפרויקטים‬
‫להנצחה וחינוך לזכר השואה‪ .‬התמיכה בארגונים‬
‫תהיה בהיקף של ארבעה מיליון ש"ח‪ ,‬ולהנצחה‬
‫תעמוד התמיכה על ‪ 4%‬מהיקף הסיוע הכספי‬
‫שיעמוד לרשות החברה‪ .‬מקור הכספים הללו‬
‫הוא במימוש נכסים שלא נמצאו להם יורשים‪.‬‬
‫המועד האחרון להגשת הבקשות נקבע לתאריך‬
‫‪ 14‬בפברואר ‪ ,2013‬בשעה ‪.16:00‬‬
‫ברוך שוב‪ ,‬יו"ר ארגון הפרטיזנים‪ ,‬טען כי‬
‫ההחלטה שלא לתמוך בהקמת אנדרטאות‬
‫במסגרת תקציב ההנצחה היא בלתי סבירה‪" .‬אתם‬
‫לא יכולים לעשות בכסף ששייך לניצולים ככל‬
‫העולה על דעתכם‪ .‬צריך להתייעץ איתנו‪ .‬הקמת‬
‫האנדרטאות היא חלק חשוב מההנצחה‪ ,‬החינוך‬
‫והעברת המורשת גם לדורות הבאים"‪ ,‬אמר‪.‬‬
‫לילי הבר‪ ,‬יו"ר עמותת "עופות החול" ויו"ר‬
‫ארגון יוצאי קרקוב‪ ,‬טענה כי החברה להשבה‬
‫אינה מכירה מקרוב את פעילות הארגונים‪,‬‬
‫ולפיכך הקריטריונים שנקבעו לא משקפים‬
‫היענות לצרכים אמיתיים של חלק גדול הם‪.‬‬
‫לדבריה‪ ,‬אכן ניתן סיוע לנזקקים‪ ,‬אך צריך‬
‫שהקריטריונים יורחבו באופן שיאפשר מתן‬
‫מענקים גם לארגונים העוסקים בהנחלת‬
‫המורשת לבני הקהילה ומשפחותיהם ‪ -‬סעיף‬
‫שאינו נכלל תחת הכותרת הנצחה‪" .‬מדוע יש‬
‫מימון לנסיעות בני נוער לפולין‪ ,‬אך אין מימון‬
‫לנסיעות של ניצולים ובני משפחותיהם ושל‬
‫בני נוער לטקסים ואירועים בחו"ל שכל עניינם‬
‫בהנצחת השואה?"‪ ,‬שאלה‪.‬‬
‫יוחנן רון‪ ,‬יו"ר עמותת "ילדות אבודה" ויו"ר‬
‫הארגון העולמי של יהודי בוקובינה‪ ,‬טען‬
‫כי הקריטריונים חייבים להיות ברורים וחד‬
‫משמעיים‪" .‬מה זה סיכויי הצלחה‪ ,‬או התנהגות‬
‫כלכלית? מה זה ניסיון מוכח? אני גם מצטרף‬
‫לקריאה לבחון מחדש את כל עניין התמיכה‬
‫במסעות לפולין"‪ ,‬אמר רון‪.‬‬
‫מרדכי הראלי‪ ,‬יו"ר ארגון עובדי הכפייה‪ ,‬נתן דוגמה‬
‫מובהקת לקושי שבקריטריונים הקיימים‪" :‬הארגון‬
‫שלנו מעסיק עובדים סוציאליים כחלק מהעזרה‬
‫שהוא מגיש לשורדים‪ ,‬ובכל זאת הקריטריונים‬
‫שנקבעו לא מאפשרים לנו לקבל תמיכה לצורך זה‬
‫במסגרת התמיכה בניצולים נזקקים"‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫צילומים אופטימיים‬
‫ניצולים כדיוקנאות‬
‫אומנותיים‬
‫מימין‪ :‬הצלמת עליזה אורבך‪ ,‬יו"ר מרכז הארגונים‬
‫קולט אביטל ומנכ"ל המרכז אבי רוזנטל‪ .‬להזכיר את‬
‫נצחונם של השורדים‬
‫יו"ר מרכז הארגונים‪" :‬דווקא היום צריך להזכיר את אלה ששרדו"‬
‫את אירועי יום השואה והגבורה בכנסת‬
‫פתחה השקתה של תערוכת הצילום "ניצולים"‪,‬‬
‫המוצגת ביוזמת מרכז הארגונים של ניצולי‬
‫השואה‪ .‬עם פתיחת התערוכה של הצלמת‬
‫עליזה אורבך‪ ,‬אמרה קולט אביטל‪ ,‬יו"ר מרכז‬
‫הארגונים‪ ,‬כי "דווקא ביום השואה‪ ,‬חובה‬
‫עלינו להזכיר גם את אלה שהצליחו לשרוד‪,‬‬
‫לקום מן האפר‪ ,‬להגיע ארצה ולהקים כאן‬
‫משפחה‪ ,‬ולתרום להקמת המדינה וביסוסה"‪.‬‬
‫עוד הוסיפה ואמרה על התערוכה "זו תערוכה‬
‫מרשימה וייחודית המציגה את הניצולים‬
‫באופן חיוני עם דגש אופטימי"‪.‬‬
‫בטכס השתתפו גם חברי הכנסת יפעת‬
‫קריב ודב חנין‪ ,‬העומדים בראש השדולה‬
‫הפרלמנטרית לזכויות הניצולים‪ ,‬וח"כ ראובן‬
‫ריבלין שאמר‪" :‬לכל ניצול ישנו סיפור שחייב‬
‫להישמע‪ .‬כל עדות גואלת אנשים ונשים‪ ,‬ילדים‬
‫‪18‬‬
‫רקמת גובלן מעשה ידי אמו של יוסי וייס‬
‫וילדות מתהום הנשייה‪ ,‬מאבק המשרפות‬
‫וגיא ההריגה‪ .‬זוהי מצוות והגדת לבנך בזמן‬
‫הזה‪ .‬סיפור החיים והתקומה מהאפר חייב‬
‫להיות חקוק בתולדות עמנו לדורות‪ ,‬לא פחות‬
‫מסיפורי הזוועה והמוות‪".‬‬
‫התערוכה מבוססת על אלבום בשם זה שיצא‬
‫לאור בשנת ‪ 2009‬בהוצאת יד בן‪-‬צבי‪ .‬זהו‬
‫אינו עוד אלבום שואה‪ ,‬אלה יצירה המשדרת‬
‫אופטימיות וחיוניות‪ .‬האלבום הוא חלקה‬
‫השלישי של הטרילוגיה עליה עבדה אורבך‬
‫במהלך ‪ 20‬שנה בנושא החוויה היהודית במאה‬
‫ה‪ ,20-‬העוסקת בחלוציות (ראשונים ‪,)1990‬‬
‫בעליה (עולים ‪ )1992‬ובשואה (ניצולים ‪.)2009‬‬
‫התערוכה‪ ,‬לרגל יום הזיכרון לשואה ולגבורה‪,‬‬
‫מוצגת ביוזמת מרכז הארגונים של ניצולי‬
‫השואה‪.‬‬
‫אורבך בחרה לצלם בצילומי שחור‪-‬לבן‬
‫צילומים אופטימיים‬
‫דיוקנאות אומנותיים של ‪ 29‬ניצולים‪ ,‬שהגיעו‬
‫למדינת ישראל מ‪ 17-‬ארצות בהן התרחשה‬
‫השואה‪ .‬לצידם מופיע סיפור חייו של כל‬
‫ניצול וניצול‪ .‬צילומי החפצים הבודדים‪ ,‬שחלק‬
‫מהניצולים הביאו עמם מתקופת השואה‬
‫או מבית אבא‪ ,‬מרגשים במיוחד‪ .‬פסי רכבת‬
‫מושלגים בירושלים שזורים לאורך הספר‬
‫ומהדהדים את ה"שם"‪.‬‬
‫הדגש ניתן לצילומי הצבע הגדולים של‬
‫משפחות הניצולים על בניהן‪ ,‬נכדיהן וניניהן‪.‬‬
‫בעזרת צילומים אלו ניתן לראות שמץ מגודל‬
‫האובדן בשואה ואת המשפחות לתפארת‬
‫שהקימו בישראל‪ .‬אחד השיאים באלבום ‪-‬‬
‫ניצולה שנולדו לה ‪ 11‬ילדים‪ 81 ,‬נכדים והיא‬
‫חובקת כיום ‪ 212‬נינים‪ .‬בספר היא מצולמת‬
‫עם הנינה ה‪ 140-‬ביום לידתה‪.‬‬
‫ז'ק סטרומזה‪ ,‬ניצול מיוון‪ ,‬עם הכינור בזכותו ניצל באושוויץ‬
‫ז'ק ולורה סטרומזה בבית הבת בצור הדסה‬
‫משפחת וייס בבית הבת בצור משה‬
‫משפחת סטרומזה בבית הבת בצור הדסה‬
‫יוסי וייס‪ ,‬ניצול מסלובקיה‬
‫‪19‬‬
‫הדור השני‬
‫"שלושה דורות"‪ .‬יונתן דוד‪ ,‬מכללת שנקר‪ ,‬תחרות עיצוב כרזות של יד ושם‬
‫הדור השני זה לא רק כותרת‬
‫על פירוש המושג דור שני • על הקשיים שהם חווים • על חלקם בהמשך פעילות ארגוני הניצולים‬
‫• ועל תפקידם בהנחלת זיכרון השואה לדורות הבאים‬
‫בעמודים הבאים אנו מביאים‪ ,‬לצד סקירה של פעילות הדור השני בארגונים החברים במרכז‬
‫הארגונים של ניצולי השואה‪ ,‬גם מאמרים והלכי רוח העוסקים בקשיים שחווים בני הדור השני‬
‫ובחוויות שעיצבו את דמותם‪ ,‬אשר מקורן בהשלכות של היותם בנים ובנות לניצולי שואה‪.‬‬
‫ברבות השנים‪ ,‬וככל שדור הניצולים הולך ומזדקן ‪ -‬ולצערנו גם הולך ופוחת ‪ -‬הולכים בני‬
‫הדור השני ותופסים מקום מרכזי יותר ויותר‪ ,‬הן בפעילות השוטפת של הארגונים החברים‬
‫במרכז הארגונים והן בפעילות במסגרות אחרות‪ .‬פעילות זו מתחלקת בין עזרה לניצולים ‪-‬‬
‫בעיקר לאלה הנזקקים ‪ -‬לבין עיסוק בהנצחה ובהנחלת מורשת השואה לבני הדור השלישי‪.‬‬
‫כניסתם של בני הדור השני לפעילות אינטנסיבית בארגונים השונים לא רק מקלה על בני‬
‫הדור הראשון בנשיאה בנטל העשייה השוטפת‪ ,‬אלא מקדמת גם שינוי בתפיסת אופייה של‬
‫פעילות זו ‪ -‬החל בשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות ורשתות חברתיות לשם הפצת מידע‬
‫ומתן עזרה‪ ,‬דרך הצפת הקשיים הנפשיים שהם מנת חלקם של רבים מבני דור זה ויצירת‬
‫מסגרות לתמיכה וטיפול בהם‪ ,‬וכלה בשינוי הדגשים בהנחלת הזיכרון‪ .‬המדובר במתן דגש‬
‫על חלקם החשוב של השורדים שהגיעו ארצה בהקמתה וביסוסה של המדינה‪ ,‬נושא שגם‬
‫מרכז הארגונים נותן לו מקום הולך וגדל‪ ,‬לצד המשך המאבק על זכויות הניצולים ושיפור‬
‫הדרכים למיצוין‪.‬‬
‫דוגמא טובה למגמה זו אנו מציעים בעמותת "עופות החול"‪ ,‬אשר שמה לה למטרה להפיץ‬
‫את בשורת תרומת הניצולים למדינת ישראל על ידי הפקת סרטים העוסקים בדמויות‬
‫מרכזיות בתחומי החיים השונים בישראל שהגיעו ארצה כניצולים ‪ -‬או כשורדים‪ ,‬כפי שיש‬
‫המעדיפים לקרוא להם‪ .‬דוגמא אחרת היא עמותת "דורות ההמשך – נושאי מורשת השואה‬
‫והגבורה"‪ .‬בני הדור השני החליטו להקים ארגון משלהם שתפקידו מגולם בשמו‪ .‬וכאמור‪,‬‬
‫רבים מארגוני הניצולים עוסקים באופן גובר והולך בבני הדור השני והשלישי וחלקם אף‬
‫משתף אותם בניהול הארגון‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫הדור השני‬
‫לגאול את הזיכרונות האחרונים‬
‫נטל הזיכרון ומטלת הנחלתו מלווים את נאוה סמל כל חייה‪ .‬את חשבון הנפש האישי שלה‬
‫העבירה וממשיכה להעביר לציבור בארץ ובעולם בסדרה ארוכה של ספרים ומחזות פרי עטה‪.‬‬
‫"מישהו הטיל אבן לבריכת הזיכרון והצליל הולך ומתפשט‪ ,‬עד שהגיע אלינו‪ .‬אין לדעת לאן עוד‬
‫יגיע‪ ,‬ומי יפתח את אוזני לבו לנהי הזה"‪ ,‬כתבה בספרה "ראש עקום"‪ ‬‬
‫| נאווה סמל |‬
‫המשפחה היא שהפכה לפלטפורמה‬
‫המילה המסתורית והמבעיתה "אושוויץ"‬
‫הייתה נהמה קבועה בבית ילדותי‪ ,‬שֵם שתמיד השיקומית של השורדים‪ ,‬לתכלית חייהם‬
‫התחמקו מלפרש את משמעותו‪ .‬ואולם ולמשמעות הישרדותם‪ .‬משאבי הנפש שלהם‬
‫בחושיו המחודדים של ילד ידעתי שמדובר גויסו מתוך הקמת המשפחה ולמען המשפחה‪,‬‬
‫בבור האימתני ביותר שקיים‪ ,‬זה שמכיל את כל ואת נס השיקום חוללו השורדים לבדם‪,‬‬
‫הרוע והאכזריות האפשריים‪ .‬אמא שלי הייתה כשהם שואבים מתוך עצמם את התעצומות‬
‫שם‪ ,‬ואת אושוויץ אסור לי לעולם להזכיר‪ ,‬להתמודד‪ ,‬לבנות‪ ,‬להתקיים‪.‬‬
‫ב"כובע‬
‫אם‬
‫זכוכית" מועבר‬
‫השואה‬
‫זיכרון‬
‫מהדור הראשון‬
‫לדור השני‪ ,‬הרי‬
‫של‬
‫ש"בצחוק‬
‫עכברוש" שנכתב‬
‫עשורים‬
‫שני‬
‫אחריו‪ ,‬נפתחת‬
‫הסבתא לבת הדור‬
‫השלישי‪ .‬הנכדה‬
‫היא זו שמובילה‬
‫את הזיכרון הלאה‬
‫אל עולם שבו לא‬
‫המשלחת הראשונה בעקבות הזיכרון בפולין ‪ .1984‬מימין‪ :‬נאווה סמל‪ ,‬אביה יצחק ארצי יהיו יותר שורדי‬
‫ממיסדי מרכז הארגונים ושלמה להט‪ .‬בשורה השניה‪ ,‬אבנר שלו יו"ר יד ושם‬
‫שואה או צאצאיהם‬
‫הישירים‪ .‬לשרשרת הזוכרים קראתי "נשאי‬
‫שמא אגרום לה נזק וצער שאין דומה להם‪.‬‬
‫דור שלם של בני השורדים הבין שעליו להוות זיכרון"‬
‫"צריך לנטר את הזיכרון עד לקצה קצהו שלא‬
‫חציצה מפני הזיכרון ולחסום מהוריו את הגישה‬
‫אליו‪ .‬רק בשנות השמונים של המאה העשרים‪ ,‬יאזל"‪ ,‬נרשם ברומן האחרון שלי "ראש עקום"‪.‬‬
‫כשאנחנו בגרנו והפכנו בעצמנו להורים‪ ,‬העזנו‬
‫אני מאמינה שיש עדיין כיסי שתיקה שטרם‬
‫לשאול את עצמנו בפעם הראשונה מה היינו‬
‫עושים אילו היינו במקום הורינו‪ .‬שורד השואה פוענחו ורוחות רפאים שעדיין לא זכו לקול‪,‬‬
‫לא היה יותר דמות עמומה בסרט שחור‪-‬לבן‪ ,‬וזאת כאשר בעלי הסיפורים הולכים ופוחתים‪.‬‬
‫או מושג מופשט מספר לימוד‪ .‬שורדת השואה עכשיו המועד האחרון לגאול את הזיכרונות‬
‫הייתה אמא שלי‪ .‬רק אז‪ ,‬כשהחל הספר "כובע החיים האחרונים מהשכחה‪ ,‬שהיא גבול‬
‫זכוכית" להיכתב‪ ,‬דרש הטקסט מענה לשאלה האבדון‪ .‬זו משימתנו ‪ -‬הבנים הבאים‪.‬‬
‫שחלחלה כל השנים בתהומות‪" :‬מה קרה לך‬
‫כובע זכוכית‪ ,‬נאוה סמל‪ ,‬הוצאת ספרית‬
‫בשואה?" הגיעה העת של "שואה פרטית"‪,‬‬
‫פועלים‬
‫כשמו של אחד הסיפורים בקובץ‪.‬‬
‫מתוך הספר "כובע זכוכית"‬
‫הלילה צנח עלינו‪ .‬בארץ הזו אינו גולש בנחת‪,‬‬
‫אלא מצית דלקה עצומה על פני המים‪ .‬את‬
‫השעה הזו תיעבתי תמיד‪ .‬זו תהיה בוודאי‬
‫שעת מותי‪.‬‬
‫אתה הטחת בפני‪" :‬וכי רוצה אתה שהעולם‬
‫ישכח?"‬
‫את זעמך לא הסתרת‪ .‬נוקם ציפית לראות‪,‬‬
‫ומה מצאת? לוחם מבוהל‪.‬‬
‫הארץ הזאת אמנם מבוצרת היטב‪ ,‬אבל‬
‫לוחמיה התעייפו‪ .‬כיצד אתה מעז לבוא אלי‬
‫בתביעות? הן לילדו של הניצול לא ניתן לגדול‬
‫בחסות הגבורה‪ ,‬כמו ילד שאביו נפל בקרב או‬
‫חירף נפשו על אדמה‪.‬‬
‫תחת כיפת השפלה צמחתי‪ ,‬כעשב מבוהל‪.‬‬
‫נתייסרתי משום קלונם של אב ואם שבוזו‪.‬‬
‫אינך מבין כי נולדתי לגבר ואשה שבמועד‬
‫מסוים בחייהם חדלו להיחשב יצורי אדם?‬
‫אנחנו בניהם של אנשים לכודים בחרפתם‪ .‬כן‪,‬‬
‫אני צועק אליך‪ ,‬עדיין לכודים‪.‬‬
‫בבית הספר שיקרתי‪ .‬אמרתי שהורי הקדימו‬
‫לעלות לארץ‪ .‬כדי שלא אדרש להודות כי אני‬
‫הוא בנם של העקורים האומללים האלה‪ .‬אולי‬
‫תהיה לי נחמה בילד משלי‪ .‬אבל ילד הוא תמיד‬
‫פצע חדש‪...‬‬
‫כבר חציתי את הגיל שבו אבדו עלומיהם‪.‬‬
‫הם הולכים ומזדקנים‪ .‬כפנו מורמת ואילו כפם‬
‫מתרוקנת‪ .‬עם אניצי השיבה‪ ,‬כאשר חלפה‬
‫לכאורה אימת הרעב והקור‪ ,‬פוקעת קליפתם‬
‫הרופפת‪ ,‬ושוב נאגרת בתוכם החרדה‪.‬‬
‫והעולם כולא את נשימתו ומצפה שיסתלקו‪.‬‬
‫אינך מבין‪ ,‬כי כל עוד הם בין החיים‪ ,‬נחבטת‬
‫דלת מצפונו הרעועה‪.‬‬
‫הנח להם‪ .‬הנח לי‪ .‬מכל האנשים שחנו בתוך‬
‫חיי‪ ,‬דווקא אתה הבאת אותי לידי בכי‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫הדור השני‬
‫הטיפול בניצולי שואה‬
‫ובני הדור השני‬
‫‪ ‬בעולמם של ניצולי השואה קיים טאבו נגד הנאה‪ .‬הנאה נחווית כרגש אסור‪ ,‬מסוכן‪ ,‬מעורר אשמה ובלתי נסבל‪.‬‬
‫האיסור מועבר אל בני הדור השני בדרכים של "העברה בין דורית"‬
‫|‪ ‬רוני נוה‪-‬פרישוף |‬
‫מטפלים נוהגים להתעמק ברגשות סבל וכאב‪,‬‬
‫ומייחסים משמעות משנית לרגשות חיוביים‬
‫בכלל ולעונג והנאה בפרט‪ .‬הטיה זו מועצמת‬
‫בטיפול בניצולי שואה ובני הדור השני‪ .‬מפגש‬
‫זה הוא רציני מאוד‪ ,‬כבד ועמוס‪ .‬בקשר הטיפולי‬
‫יש תחושה של עניין ואף שליחות‪ ,‬אולם חסרה‬
‫בו חוויית הנאה בינאישית פשוטה‪ .‬תפקיד‬
‫הטיפול הוא לאפשר‪ ,‬לתת רשות ולהחיות את‬
‫ההנאה במפגש הטיפולי ובחיי המטופל‪.‬‬
‫טראומת השואה פגעה ביכולתם של‬
‫הניצולים לחוות הנאה בכמה אופנים‪:‬‬
‫‪ .1‬תהליכי "חיפצון"‪ :‬רדיפות הנאצים‬
‫הפכו את ה"סובייקט" היהודי לאובייקט‪,‬‬
‫חפץ המיועד להשמדה‪ .‬כך קרסו מרחבי‬
‫הנפש‪ ,‬הדמיון והיצירה‪ ,‬והותירו הוויה‬
‫מצומצמת וקונקרטית‪ ,‬חסרת חיות‪.‬‬
‫‪ .2‬הזדהות עם המתים‪ :‬בתהליך האבל‬
‫הסבוך והכרוני של הניצולים אין אפשרות‬
‫להרפות מן המתים‪ .‬ההנאה אסורה‪,‬‬
‫מכיוון שהיא נחווית כנטישת הזיכרון‬
‫ובגידה בקורבנות‪ ,‬מעין "הפקרת שמירה"‪.‬‬
‫‪ .3‬פחד מפני חזרת הטראומה‪ :‬הנאה נחווית‬
‫כהרפיה מסוכנת ממצב הישרדותי‪ ,‬המעוררת‬
‫פחדים קשים‪ ,‬כמו פחד להיענש על הבגידה‬
‫בנספים‪ ,‬פחד לאבד שליטה ולהיסחף אל‬
‫הלא ידוע ופחד שהחוויה המהנה תיהרס‬
‫באופן טראומטי‪ .‬לעיתים קיימת חבלה‬
‫עצמית בחוויה החיובית בטרם תיהרס מבחוץ‪,‬‬
‫כאומר "אם אין לי דבר‪ ,‬לא אוכל לאבד‬
‫‪22‬‬
‫דבר‪ .‬אם אני לא מרגיש‪ ,‬לא אוכל לכאוב"‪.‬‬
‫‪ .4‬רכישת תחושת שליטה‪ :‬המלחמה ברגשות‬
‫הנאה נותנת לניצול אשליה של שליטה באירועי‬
‫העתיד‪ ,‬ומונעת‪ ,‬באופן מאגי‪ ,‬אובדנים‪ ,‬אסונות‬
‫ואכזבות נוספים‪ .‬כהגנה נגד תחושות עמוקות‬
‫של אימה וחוסר אונים התפתחו מנגנונים של‬
‫תפקוד נאות וקפדני‪ ,‬אך נעדר הנאה וחיוניות‪.‬‬
‫אנו עדים לתופעות של סדר ואיסוף כפייתי‪,‬‬
‫דייקנות בזמנים‪ ,‬הקפדה על כללים וטקסים‪.‬‬
‫דומה כי הניצולים "מתפקדים את החיים"‬
‫במקום לחוות אותם‪.‬‬
‫"אצל ניצולים רבים אנו רואים‬
‫אימוץ של דפוסים קורבניים‬
‫ורחמים עצמיים‪ ,‬במיוחד‬
‫ביחסים משפחתיים‪ .‬נראה כי‬
‫דפוסים אלו מתגמלים בהנאה‬
‫לא מודעת‪ ,‬שאינה מעוררת‬
‫רגשי אשם"‬
‫‪ .5‬תחושת האשם‪ :‬רבים מהניצולים חווים‬
‫אשמה כבדה על עצם הישארותם בחיים בעוד‬
‫יקיריהם נרצחו‪ ,‬תחושה המלווה ומשבשת‬
‫חוויות מהנות‪ .‬ה"רוצה" הוחלף ב"צריך"‪.‬‬
‫עשייה לפי תשוקות הוחלפה בעשייה לפי‬
‫נורמות וכללים‪ ,‬הנחווים כנחוצים לחברה‬
‫ופחות מעוררי אשמה‪.‬‬
‫היעדר הנאה בולט בתחומי חיים רבים‪,‬‬
‫הנחווים בדרך כלל כמענגים‪ .‬אוכל‪ ,‬מין‪,‬‬
‫תרבות‪ ,‬חופשות ואף צבירת חסכונות ‪-‬‬
‫מתוארים בתכליתיות‪ ,‬כהרגל או כורח‪ .‬בולט‬
‫במיוחד חוסר ההנאה במצבים בין‪-‬אישיים‬
‫קרובים‪ .‬נדיר לשמוע מניצולי שואה תיאורים‬
‫רומנטיים על האופן בו הכירו את בני זוגם‪,‬‬
‫אלא סיפור ההיכרות והחיים המשותפים הוא‬
‫תכליתי‪ ,‬הישרדותי‪ .‬אצל ניצולים רבים אנו‬
‫רואים אימוץ של דפוסים קורבניים ורחמים‬
‫עצמיים‪ ,‬במיוחד ביחסים משפחתיים‪ .‬נראה‬
‫כי דפוסים אלו מתגמלים בהנאה לא מודעת‪,‬‬
‫שאינה מעוררת רגשי אשם‪.‬‬
‫גידול הילדים גם הוא‪ ,‬ברוח זו‪ ,‬נתפס אצל‬
‫רבים מהניצולים כעניין חיוני בעל משמעות‬
‫עצומה (אף לאומית)‪ ,‬אך בו בזמן קשה להפיק‬
‫ממנו אינטימיות וחדווה‪ .‬נראה כי תחושת‬
‫האשמה הקשה והזיקה הנצחית אל העבר‬
‫הטראומטי ואל האובדנים אינן מאפשרות‬
‫להפיק את מלוא ההנאה מדור ההמשך‪.‬‬
‫מקורה של תסמונת הדור השני‬
‫בני הדור השני לשואה חונכו לאורו של טאבו‬
‫נגד הנאה וזיקה בין הנאה לבין פחדים‪ ,‬איבוד‬
‫שליטה‪ ,‬ענישה עצמית ורגשי אשמה‪ .‬ילדים‬
‫שהוריהם לא נהנו מלוא ההנאה מגידולם‪,‬‬
‫יתקשו אף הם ליהנות מעצמם ומן החיים‪.‬‬
‫החיים בצל הדיכאון‪ ,‬האבל והאשמה של‬
‫ההורים‪ ,‬בצד היעדר שיקוף מתפעל ושמח‬
‫לקיומם ולכישוריהם ‪ -‬יוצרים אצל הילדים‬
‫זיקה חזקה לכאב ולאובדן‪ .‬כמו לא קיבלו‬
‫הדור השני‬
‫מהוריהם את הרשות המלאה לחיות‪ ,‬הם‬
‫מתקשים ליהנות מן החיים בזכות היותם‬
‫ומי שהם‪ .‬כהגנה מפני חידלון וריקנות וכדרך‬
‫לשימור הקשר הפנימי עם ההורה הדיכאוני‪,‬‬
‫מופיעה לעיתים אידיאליזציה של הדיכאון‪,‬‬
‫ההקרבה העצמית והסבל‪.‬‬
‫חלק מבני הדור השני סובלים מ"תסמונת‬
‫הניצול"‪ ,‬המאופיינת בדיכאון‪ ,‬אשמה‪ ,‬דימוי‬
‫עצמי נמוך‪ ,‬קשיי אינדבידואציה וקושי לחוות‬
‫שמחת חיים‪ ,‬אינטימיות ומיניות תקינה‪.‬‬
‫העברה בין‪-‬דורית של הטראומה מתרחשת‬
‫בדרכים רבות‪ ,‬כמו קריאת שמם על שם‬
‫הנספים וציפייה שיהיו "נרות זכרון" ותיקון‬
‫לאובדנים של הוריהם; וחשיפה מתמשכת‬
‫לאפיונים בעייתיים של דור ההורים‪ :‬אבל‬
‫פתולוגי וסיפורי זוועה‪ ,‬דאגות וחרדות קיומיות‬
‫שהתבטאו בהגנת יתר ושליטה מופרזת‪ ,‬נטייה‬
‫למניפולציות מעוררות אשמה‪ ,‬קושי לתת‬
‫לילדים חופש ונפרדות‪ ,‬שתיקות וסודות ועוד‪.‬‬
‫בני הדור השני מתארים בתים עם אווירה‬
‫כבדה‪ ,‬קשה‪ ,‬בה רווחות תחושות של חשדנות‪,‬‬
‫חוסר אמון וסודות‪ .‬הנטל של הציפיות‬
‫המודעות והבלתי מודעות לפצות את הוריהם‬
‫על אובדניהם הינו כבד מנשוא ומקשה על‬
‫פיתוח שאיפות עצמיות‪ .‬ההורים הניצולים‬
‫מעבירים לילדיהם מסר כפול‪ :‬מצד אחד‪,‬‬
‫הם רוצים לגרום לילדים אלה אושר רב ככל‬
‫האפשר‪ ,‬כפיצוי על הסבל והאובדנים שלהם‬
‫עצמם וכניצחון על הנאצים‪ ,‬מצד שני‪ ,‬הם‬
‫מעבירים מסר של מחויבות לאבל ומגבלות על‬
‫ביטויי שמחה ועליצות ספונטניים וישירים‪.‬‬
‫באופן זה‪ ,‬הילד מפתח קונפליקט משמעותי‬
‫סביב תכנים של שמחה והנאה‪.‬‬
‫ישנם בתים בהם אווירה הפוכה‪ ,‬של צורך‬
‫כפייתי להפגין רק רגשות חיוביים‪ ,‬בבחינת‬
‫"מוכרחים להיות שמח"‪ .‬בבתים אלו יש הגבלה‬
‫על ביטויי עצב‪ ,‬כעס ושאר רגשות שליליים‪.‬‬
‫במצב דברים זה‪ ,‬השמחה נחווית בסופו של‬
‫דבר כשטחית‪ ,‬הגנתית ומזויפת‪.‬‬
‫מטופל‪ ‬בן הדור השני בעל אישיות כפייתית‪,‬‬
‫מתפקד היטב בדרג ניהולי אך באופן בולט‬
‫איננו מחובר לרגשותיו ומבטא קושי גדול‬
‫להרפות מעבודה ולהתמסר לחוויות מהנות‪.‬‬
‫אין לו כמעט חיי מין‪ .‬בנעוריו בקיבוץ היה‬
‫מסוגל לספק את תשוקותיו רק בהצצה‬
‫למקלחות הנשים‪ .‬בכל החוויות הקשורות‬
‫להנאה ולסיפוק הוא חש כמתבונן פאסיבי‬
‫מהצד‪ ,‬סקרן אך מרגיש שאסור לו לקחת‬
‫חלק פעיל‪.‬‬
‫"בני הדור השני מתארים‬
‫בתים עם אווירה כבדה‪ ,‬קשה‪,‬‬
‫בה רווחות תחושות של‬
‫חשדנות‪ ,‬חוסר אמון וסודות‪.‬‬
‫הנטל של הציפיות המודעות‬
‫והבלתי מודעות לפצות את‬
‫הוריהם על אובדניהם הינו‬
‫כבד מנשוא ומקשה על פיתוח‬
‫שאיפות עצמיות"‬
‫לשקם את היכולת ליהנות‬
‫הטראומטיזציה הייחודית לשואה צובעת‬
‫את היחסים הטיפוליים‪ .‬הקשר הטיפולי‬
‫מסור‪ ,‬אולם חסרה בו חדוות המפגש‪ ,‬משהו‬
‫מת בחדר‪ .‬הטיפול נשאב לאווירה כבדה‪,‬‬
‫כשהייסורים והסבל הופכים לציר מרכזי‪.‬‬
‫המטפל והמטופל כאחד חשים ציווי לעסוק‬
‫בטראומה‪ ,‬ומתקשים להרפות ולשחרר‪.‬‬
‫החדר מתמלא בצללי הקורבנות והמקרבנים‪,‬‬
‫המקשים על התהוות קרבה אינטימית בין‬
‫המטפל למטופל‪ ,‬אשר כה חיונית להחלמה‬
‫ולהנאה מן הקשר‪ .‬בטיפול ניכר חסרונו של‬
‫מרחב שקט לחלימה בהקיץ‪ ,‬דמיון‪ ,‬משחק‪,‬‬
‫סובלימציה ומרחב לגילוי של "העצמי‬
‫האמיתי"‪ ,‬על נטיותיו‪ ,‬צרכיו וחלומותיו‪.‬‬
‫טענתי היא‪ ,‬כי שיקום היכולת ליהנות נובע‬
‫מהצלחתם של המטפל והמטופל ליהנות‬
‫זה מזה‪ ,‬דרך מפגש חי‪ ,‬קרוב‪ ,‬הדדי ואותנטי‪,‬‬
‫שיש בו מידה של ויתור על אחיזה בעבר‪,‬‬
‫איבוד שליטה‪ letting go ,‬לרוחות השוקקות‬
‫בחדר‪ ‬והתמסרות לחוויה הבינאישית‪ .‬ההנאה‬
‫נובעת מחוויה אינטימית הדדית ראשונית‪,‬‬
‫אשר לא הייתה או אבדה לפציינט בילדות‬
‫המוקדמת‪ ,‬שמאפשרת את המשך התפתחותו‪.‬‬
‫הנאה זו נובעת מברית רגשית אמיצה‬
‫והתחברות עמוקה‪ ,‬המאפשרת להרפות מן‬
‫העבר מבלי לשכוח דבר ומבלי להיענש‪.‬‬
‫האתגר למטפל הוא להתמסר באותנטיות‬
‫ל"כאן ועכשיו" של הקשר האינטימי‪ ,‬מבלי‬
‫להיבלע בלפיתת הטראומה ובמערבולת‬
‫חסרת מוצא של שיחזור כפייתי של הטראומה‬
‫והאובדן‪ .‬על המטפל לשמור על מגע תמידי‬
‫עם ההנאה שלו עצמו מהחיים ומעבודתו‪ ,‬תוך‬
‫מתן רשות לעצמו להשתמש בהומור‪ ,‬בדמיון‬
‫ובמשחק ושעשוע‪ ,‬מבלי לחוש על כך בושה‬
‫או אשמה‪ .‬עליו לשמור על עמדתו הטיפולית‬
‫ובאותה עת לשחרר מרכיבים כובלים בזהותו‬
‫המקצועית‪ ,‬ובתוך כך‪ ,‬לקלוט אותות נהנתנים‪,‬‬
‫חיים ומתמסרים אף מן המטופל‪ ,‬חלשים‬
‫ועקיפים ככל שיהיו‪.‬‬
‫בחדר מופעלים בעוצמה פיצול והזדהות‬
‫השלכתית‪ .‬דרכם‪ ,‬מופקדים אצל המטפל ללא‬
‫הרף חלקים של המטופל שהם בלתי נסבלים‬
‫עבורו‪ .‬לסירוגין‪ ,‬מופקדים חלקים של מוות‪,‬‬
‫רוע‪ ,‬שנאה ותוקפנות‪ ,‬אך גם מופקדים חלקים‬
‫של חיים‪ ,‬עונג והנאה‪ ,‬שהם לעיתים נסבלים‬
‫עוד פחות‪ .‬בדינמיקה זו המטפל מזהה ומטפח‬
‫בתוכו את הקול החי והחיוני של המטופל‪,‬‬
‫מרשה לו להישמע ולא נבהל ממנו‪ ,‬במסע‬
‫הארוך בין שבילי הכאב‪ ,‬האובדן‪ ,‬הטראומה‬
‫והשנאה‪.‬‬
‫ייתכן שקול זה יבוטא ישירות בהעברה‪,‬‬
‫דרך רמזים של תקווה‪ ,‬עונג‪ ,‬מיניות וכיוב'‪.‬‬
‫לעיתים יופיע בעקיפין‪ ,‬כחלק מפוצל שהופקד‬
‫במטפל‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כאשר המטופל עסוק‬
‫בכאביו‪ ,‬ואילו מחשבותיו של המטפל נודדות‬
‫לחוויה מהנה שצפויה לו בהמשך היום‪ .‬במקום‬
‫להיבהל מהסחת דעת זו ולהתאמץ להתיישר‬
‫לקו רציני‪ ,‬יכול המטפל לחקור את ההופעה‬
‫המפתיעה של חוויית ההנאה‪ ,‬ולהבין מדוע‬
‫היא עולה כעת במציאות הבינאישית הקיימת‪,‬‬
‫ואף לשתף בכך את המטופל‪.‬‬
‫מאידך גיסא‪ ,‬באותם רגעים נדירים בהם‬
‫הפציינט מרפה מן הטראומה ומתחבר‬
‫לתחושה משוחררת ואף נהנתנית‪ ,‬המטפל‬
‫מקבל אל נפשו את פיקדון החלקים המתים‬
‫והמפלצתיים‪ .‬כך למשל‪ ,‬המטפל עשוי לראות‬
‫את הפציינט "מתקדם" ונהנה מן השיחה‪,‬‬
‫ובו בזמן לחוש בתוכו כובד‪ ,‬דיכאון או כעס‬
‫ללא פשר‪ .‬גם במקרים אלו‪ ,‬נוכחות רגשית‬
‫לא‪-‬ממוסכת של המטפל תאפשר לפתוח‬
‫את הדיאלוג הפנימי בין העצב והכאב לבין‬
‫השמחה וההנאה בעולמו של המטופל‪.‬‬
‫כאשר המטפל שומר על מגע פנימי מכיל‬
‫ומתמשך‪ ,‬הן עם הסבל והן עם ההנאה‬
‫בטיפול‪ ,‬פוחת הפיצול‪ ,‬נרגעת ה"נדנדה"‬
‫בין החוויה של המטפל והמטופל‪ ,‬ומתהווה‬
‫סינכרוניזציה רגשית‪ ,‬המעניקה לשניהם‬
‫המשך בעמוד ‪24‬‬
‫‪23‬‬
‫הדור השני‬
‫המשך מעמוד ‪23‬‬
‫הרגשה של התייחדות וקירבה‪ .‬מתאפשרים‬
‫רגעים של מפגש קרוב‪ ,‬הדדי ואותנטי‪ .‬הקשר‬
‫הטיפולי הופך ל"בסיס בטוח"‪ ,‬שבו המטופל‬
‫יכול להרפות לרגע מן הטראומה מבלי לשכוח‬
‫אותה‪ ,‬מבלי לחוש אשמה או פחד‪ ,‬ולהתמסר‬
‫לחוויה משוחררת‪ ,‬הדדית ומהנה של "היות"‪.‬‬
‫בתחושה זו טמון טעם ההנאה בטיפול בניצולי‬
‫שואה והדור השני והמפתח להרחבת היכולת‬
‫של המטופל ליהנות מעצמו ומקשרים וחוויות‬
‫נוספים בחייו‪.‬‬
‫המקרה של שרה‬
‫להדגמת תהליך טיפולי זה‪ ,‬תוך הדגשת‬
‫המפגש הרגשי האותנטי בטיפול‪ ,‬אציג תיאור‬
‫טיפול בבת הדור השני‪ .‬להלן תיאור המקרה‪:‬‬
‫שרה (פרטיה בדויים)‪ ,‬אישה כבת חמישים‪,‬‬
‫מפקחת חינוכית‪ ,‬אלמנה‪ ,‬אם לבת‪ ,‬בת‬
‫יחידה להוריה שנפטרו מזה זמן רב‪ .‬היא‬
‫פנתה לטיפול ב"עמך" בשל פחד מטיסות‬
‫ורקע של חרדה כללית‪ .‬לפגישתנו הראשונה‬
‫מגיעה אישה בעלת עודף משקל רב‪ ,‬מאופרת‬
‫בכבדות‪ ,‬מחייכת חיוך כפייתי‪ ,‬מנסה לשאת‬
‫חן ולרצות‪ .‬נוכחותה בחדר מלחיצה ומאיימת‪.‬‬
‫היא מבקשת למקד את הטיפול בפחד מטיסה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬מוסיפה ומתארת תחושות של קהות‪,‬‬
‫תשישות וחוסר סיפוק‪ .‬היא מתפקדת היטב‬
‫בעבודתה ובבית‪ ,‬אך הכול מכביד עליה ונראה‬
‫חסר טעם‪ .‬יחסיה סוערים‪ ,‬היא אינה מפיקה‬
‫מהם תמיכה או הנאה ומלווה אותם תחושה‬
‫חזקה של הקרבה עצמית‪.‬‬
‫כבת לניצולי שואה‪ ,‬עלתה לארץ בינקותה‬
‫ומאז לא יצאה ממנה‪ .‬הוריה מתוארים‬
‫כנוקשים‪ ,‬גלותיים ומעוררי בושה‪ .‬בבית‬
‫הודגש סדר ותפקוד‪ ,‬ללא גילויי חיבה וחום‪.‬‬
‫האם מתוארת כאישה שתלטנית‪ ,‬שחוזקה‬
‫היה אך למראית עין‪ .‬למעשה‪ ,‬הייתה שבורה‬
‫ומדוכאת‪ ,‬שיש למלא את ציפיותיה על מנת‬
‫שלא תתפרק‪ .‬האב מתואר כצללית חלשה‬
‫ולא מורגשת‪ .‬כבת יחידה‪ ,‬הנוטלת אחריות‬
‫רבה למצבה הנפשי של האם‪ ,‬שרה חשה‬
‫צורך לרצותה‪ ,‬עד שאיבדה מגע עם רצונותיה‬
‫האמיתיים‪ .‬ניסיונות ילדותה לשמח את הוריה‬
‫בחדוות החיים הטבעית שלה כשלו ודוכאו‪,‬‬
‫והיא הפכה מרירה ודכאונית כהוריה‪.‬‬
‫בנעוריה שרה עמדה לטוס לחופשה בחו"ל‪,‬‬
‫אך בשדה התעופה "התפרקה" ואושפזה‬
‫במחלקה פסיכיאטרית למספר ימים‪ .‬מאז‪ ,‬כל‬
‫מחשבה על טיסה מחרידה אותה‪ .‬לפני כחמש‬
‫שנים בעלה‪ ,‬ניצול שואה אף הוא‪ ,‬נהרג‪ .‬כיום‬
‫‪24‬‬
‫גם הדור השלישי שותף לסיפור‬
‫"חלק מבני הדור השני‬
‫סובלים מ"תסמונת הניצול"‪,‬‬
‫המאופיינת בדיכאון‪ ,‬אשמה‪,‬‬
‫דימוי עצמי נמוך‪ ,‬קשיי‬
‫אינדבידואציה וקושי לחוות‬
‫שמחת חיים‪ ,‬אינטימיות‬
‫ומיניות תקינה"‬
‫שרה מצויה במערכת זוגית שברירית‪ ,‬שאותה‬
‫היא רוצה לחזק ולטפח‪.‬‬
‫שרה מגיעה לטיפול עם ציפיות‪ .‬היא מוכנה‬
‫לעבודה קשה ומצפה ל"תוצאות"‪ .‬היא‬
‫מדגישה את רצונה לעבוד בצורה ממוקדת‬
‫ותכליתית על פחד הטיסה‪ ,‬אולם במהירות‬
‫מתפרסת למצוקות נוספות‪ .‬האווירה בראשית‬
‫הטיפול כבדה ודחוסה‪ .‬שרה מתארת בטון‬
‫שקט ומתכתי את ילדותה בצל השואה‪ .‬את‬
‫קנאתה בקלילותן של ילדות אחרות מול‬
‫החושך שבביתה‪ .‬היא חשה שנגזר עליה לשאת‬
‫דיכאון נצחי של זולתה‪ .‬אני מנסה ליצור עבורה‬
‫אווירה חמימה ומכילה‪ ,‬אך חביבותי נחווית‬
‫אצל שרה כחוסר מקצועיות וחולשה‪ .‬מבעד‬
‫לעליצותה המעושה אני חווה אותה הולכת‬
‫ומתאבנת‪ .‬עמדתי המקבלת והלא שיפוטית‬
‫גורמת לה להיות יותר ויותר ביקורתית כלפיי‬
‫וכלפי עצמה‪ .‬אני מבינה ששרה רגישה מאוד‬
‫ואינה מקבלת כל צל של זיוף‪ ,‬אך הבנה זו‬
‫גורמת לי להרגיש מאוד חשופה‪ .‬בתוכי‬
‫מתעוררים רגשות של איום והתנגדות כלפיה‪,‬‬
‫אני חשה חסרת אונים‪ .‬לאחר מספר חודשים‬
‫באווירה זו‪ ,‬מתעוררת בי ההכרה ששרה‬
‫מסוגלת ליצור איתי קשר ואמון רק כשהיא‬
‫בטוחה שאני שותפה לכבדות‪ ,‬לחוסר האונים‬
‫ולחרדה‪ .‬אני מפסיקה להילחם ברגשותיי‬
‫ומגיעה למפגשים עם שרה כשאני אמיתית‬
‫יותר‪ ,‬מבטאת את הקושי והלבטים שלי‪ .‬שרה‬
‫מגיבה לכך ברגיעה ובהבעת אמון‪ .‬כאשר‬
‫שתינו מתמקמות ב"תחתית החבית"‪ ,‬לדבריה‪,‬‬
‫אנחנו מתחברות‪.‬‬
‫באחת הפגישות שרה מדברת על הפחד‬
‫מטיסה באור חדש ‪ -‬כפחד משיגעון‪ .‬היא‬
‫חרדה שברגע שתרד מן המטוס תתפרק‬
‫ותשתגע ‪ -‬תדבר שטויות‪ ,‬תיכנס לפאניקה‬
‫ותצרח‪ .‬אני מציעה כי פחד הטיסה מאפשר לה‬
‫להרחיק את השיגעון אל אי שם באירופה מוכת‬
‫השואה‪ ,‬לשמור מרחק מן הטירוף‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫אולי בעומק נפשה היא חשה מפורקת ורוצה‬
‫לצרוח‪ ,‬אך חייבת לשמור על תפקוד מושלם‬
‫כדי להחזיק את עצמה שפויה‪ .‬שרה מאוד‬
‫מתחברת לפירוש‪ ,‬ולראשונה מפנה אליי מבט‬
‫רך‪ ,‬מלא משאלה שאוכל להכיל את הפירוק‬
‫עבורה‪ ,‬כדי שתרפה מלהחזיק את עומסיה‬
‫בכוחות עצמה‪ .‬לראשונה‪ ,‬אני חשה שלמרות‬
‫משקלה הפיזי והרגשי הגדול‪ ,‬אני מסוגלת‬
‫לשאתה‪.‬‬
‫כעת יחסיה עם בתה עומדים במוקד‪ .‬שרה‬
‫מתארת את בתה כנערה מרדנית‪ ,‬המחפשת‬
‫סיפוקים מיידיים‪ ,‬סוערת ומתחצפת‪ ,‬נהנתנית‬
‫מאוד‪ .‬הן מרבות "להתכסח"‪ ,‬בניסיונות להטיל‬
‫עליה מרות ומשמעת‪ .‬שרה מסכימה להצעתי‪,‬‬
‫כי היא מתקשה לקבל את החלק המורד של‬
‫בתה‪ ,‬אשר מחפש מגע ישיר עם החיים ולא‬
‫נכנע לנורמות ולמסגרות‪ .‬בתה מפגישה אותה‬
‫עם הדיכוי המתמשך של החלקים הבועטים‪,‬‬
‫הנהנתנים והמבקשים סיפוק שלה עצמה‪.‬‬
‫בחודשים הבאים אני חווה אותה הופכת‬
‫לנערה מתבגרת‪ ,‬ממש כמו בתה‪ .‬מצחקקת‪,‬‬
‫מתגרה‪ .‬ממשיכה לכעוס עליי‪ ,‬אך לא בטון של‬
‫מורה כפי שהיה בראשית הטיפול‪ ,‬אלא בטון‬
‫של תלמידה מתריסה‪ .‬בהדרגה‪ ,‬הטלטלות‬
‫מחריפות בין אופוריה לדיכאון‪ .‬כעסיה עליי‬
‫מקצינים עד כדי עוינות ושנאה לא מובנות‪.‬‬
‫שתינו מתבלבלות ונבהלות‪ ,‬ואני מנסה לנתב‬
‫את רגשותיה של שרה לאפיק רציונלי יותר‪.‬‬
‫לאחר תקופה מתבהר לי‪ ,‬כי כעת הופקד אצלי‬
‫תפקיד המפקחת הנוקשה ומטילת המשמעת‪,‬‬
‫המצפה לתפקוד נאות ולתוצאות מאוזנות‪.‬‬
‫מאבקה של שרה עימי מבטא את מאבקה‬
‫להשתחרר מעולו של אובייקט פנימי חמור‬
‫וסמכותני‪ ,‬הממית את החיוניות שלה‪ .‬הבנה‬
‫זו מאפשרת לי להתרכך‪ ,‬ואפילו ליהנות מן‬
‫התנועה הרגשית הסוערת שפוקדת את שרה‪,‬‬
‫אשר כה רחוקה מהמצב המאובן שאפיין אותה‬
‫אך לפני זמן קצר‪ .‬שיתוף בהבנתי זו מעניק‬
‫לשרה משמעות ומרגיע אותה‪.‬‬
‫הדיבור על מי בעצם שולט בטיפול‪ ,‬אם‬
‫הדור השני‬
‫בכלל אפשר לשלוט‪ ,‬מזכיר לשרה פסיכיאטר‬
‫נפוח‪ ,‬ממנו נמלטה לאחר מפגש אחד‪ .‬החיקוי‬
‫הנאמן והאותנטי של שרה מצחיק את שתינו‬
‫מאוד‪ .‬האווירה הרצינית מתפרקת באחת‪ ,‬ואנו‬
‫מוצאות עצמנו מתגלגלות בצחוק‪ ,‬שמלבה‬
‫את עצמו ואינו מפסיק‪ .‬הצחוק המשותף יצרי‬
‫מאוד‪ ,‬נעים וקרוב‪ .‬אני חשה כאילו אנו עפות‬
‫יחד בכדור פורח שנפטר ממשקולותיו‪ .‬בסיום‬
‫השיחה שרה נוזפת בי בחיוך‪ ,‬ששוב גלשנו‬
‫ושכחנו לדבר על הפחד מטיסה‪ .‬אני משיבה‬
‫שלדעתי‪ ,‬זהו בדיוק הנושא שעליו דיברנו‪.‬‬
‫אולי היום הצלחנו יחד להתרומם לרגע מעל‬
‫הקרקע הבטוחה‪ ,‬אך הכובלת‪.‬‬
‫פגישה זו היוותה נקודת מפנה בקשר בין‬
‫שרה לביני ובחייה בכלל‪ .‬כאילו ברגע אחד של‬
‫התפרצות צחוק ספונטנית‪ ,‬הוסר מחסום כבד‬
‫מפני חוויות של אינטימיות ועונג‪ .‬הפגישות‬
‫בינינו נהיו קלילות ומלאות פרספקטיבה‪.‬‬
‫חשתי שאני נקשרת לשרה ומחכה לפגישותינו‪,‬‬
‫עוברת איתה תהליך אישי‪ .‬במקביל‪ ,‬שרה‬
‫אמרה שהיא "תפסה את הפרינציפ"‪ ,‬שמותר‬
‫ורצוי ליהנות מהחיים‪ ,‬ושעליה להשלים‪ ,‬כמה‬
‫שיותר מהר‪ ,‬חוסרים של שנים‪ .‬היא החלה‬
‫לצאת למופעים ואירועים‪ ,‬לבלות בבתי קפה‬
‫ולקנות בגדים חדשים‪ ,‬ונראתה בעיניי נשית‪,‬‬
‫מינית וחיונית‪ .‬כמו כן‪ ,‬החלה לבצע שינויים‬
‫דרמטיים‪ ,‬ובראשם פרישה מוקדמת מעבודתה‬
‫במערכת החינוך‪ ,‬אותה חוותה כחונקת‪ .‬היא‬
‫החליטה להקדיש את מלוא זמנה לטיפוח‬
‫יחסיה עם בתה ובן זוגה ולהתפרנס משיעורים‬
‫פרטיים לילדים לקויי למידה‪.‬‬
‫פרידה‪ ,‬שיקום ומימוש עצמי‬
‫למרות התפעלותי והנאתי‪ ,‬התקשיתי להכיל‬
‫מהפך דרמטי זה לאורך זמן‪ .‬תחושות אשם‬
‫הופיעו בי‪ .‬חששתי ששרה שוב מנתבת את‬
‫חייה לרצות את הזולת‪ ,‬ואולי עושה שקר‬
‫בנפשה כדי להשביע את צרכיי‪ ,‬ממש כפי‬
‫שנהגה עם אמה‪ .‬כמו כן‪ ,‬חששתי‪ ,‬שהשינוי‬
‫מבטא בריחה אל הגנה מאנית‪ ,‬שעלולה‬
‫להתנפץ לרסיסי אשליות וכאב‪ .‬חשתי מבוכה‬
‫מצחוקים שהיו בוקעים מחדר הטיפול‪,‬‬
‫והשתדלתי למתן את ביטויי העליצות ולחזור‬
‫לעבודה טיפולית "רצינית"‪.‬‬
‫במהלך התקופה הבאה הבעתי לעיתים‬
‫מחשבות אלו בפני שרה‪ ,‬בדרך שחשתי‬
‫שתוכל לקבלן‪ .‬ניסיתי לפרש את ההגנות שלה‬
‫מפני כאב‪ .‬נגעתי בצורך שלה להשביע את‬
‫רצוני שתהיה בריאה ושמחה‪ ,‬וניסיתי לתת‬
‫לה לגיטימציה לשוב ולהביא לטיפול את כל‬
‫חלקיה‪ ,‬גם הכואבים והפוחדים‪ .‬שרה דחתה‬
‫בתוקף‪ ,‬ואפילו בשאט נפש‪ ,‬פירושים אלו‪ .‬היא‬
‫הבהירה לי שלא תהיה מוכנה שאקלקל לה את‬
‫ההנאה מהחיים‪ ,‬שהיא חווה בפעם הראשונה‪.‬‬
‫פירושיי גרמו לה כנראה להרגיש נשמטת‬
‫ונבגדת‪ ,‬שכן שוב החלו להופיע כעסים‬
‫ואכזבות ביחסיה הקרובים מחוץ לחדר‪ .‬הבנתי‬
‫ששרה זקוקה לי מאוד לצידה‪ ,‬כשאני מסייעת‬
‫לה באורח צמוד ומשתתף לשמור על היכולת‬
‫השברירית לשמוח וליהנות שנעורה בה‪.‬‬
‫"בנעוריה שרה עמדה לטוס‬
‫לחופשה בחו"ל‪ ,‬אך בשדה‬
‫התעופה "התפרקה" ואושפזה‬
‫במחלקה פסיכיאטרית‬
‫למספר ימים‪ .‬לפני כחמש‬
‫שנים בעלה‪ ,‬ניצול שואה אף‬
‫הוא‪ ,‬נהרג‪ .‬כיום שרה מצויה‬
‫במערכת זוגית שברירית‪,‬‬
‫שאותה היא רוצה לחזק‬
‫ולטפח"‬
‫בהדרגה‪ ,‬חשתי כי שרה הולכת ונפרדת‪.‬‬
‫הפנטזיה לטוס לחו"ל‪ ,‬להתרחק מפה‪ ,‬הלכה‬
‫והתחזקה וקיבלה ביטוי קונקרטי‪ .‬פניותיה‬
‫החוזרות לסוכני נסיעות ואיסוף עלונים‬
‫על טיולים מאורגנים לחו"ל נתפסו על ידי‬
‫כ"‪ "practicing‬של פרידה ממני‪.‬‬
‫חשתי חמיצות מה‪ ,‬על כך שהפקידה אצלי‬
‫לאורך זמן רב כאב כה גדול וצורב‪ ,‬ואילו כיום‪,‬‬
‫כשהיא קלה ומשוחררת‪ ,‬היא מפנה לי עורף‪.‬‬
‫ניסיתי לערב אותה מחדש בטיפול באמצעות‬
‫התחברות לאסוציאציות כואבות ולזיכרונות‬
‫מרים‪ ,‬ובאמצעות הבעת דעתי כי התהליך‬
‫לא נשלם וכי הדרך עוד ארוכה‪ ,‬אך כל זה לא‬
‫"תפס"‪ .‬הבנתי כי כעת‪ ,‬אני מהווה עבורה אם‬
‫משביתת שמחה ומעוררת אשמה‪ ,‬אשר צריך‬
‫למרוד בה ולהיפרד ממנה כדי לקיים עצמיות‬
‫אמיתית וחיה‪.‬‬
‫שרה בחרה לממש את המרידה באופן‬
‫קונקרטי‪ ,‬כשלאחר שנה וחצי של טיפול היא‬
‫החליטה להפסיקו‪ ,‬ולהקדיש את הזמן והכסף‬
‫שהתפנו לקורס בכתיבה יוצרת‪ .‬שחררתי‬
‫אותה בקבלה שזה הצעד הנכון לה כעת‪.‬‬
‫כעבור כארבעה חודשים שרה התקשרה אליי‬
‫מרוגשת‪ ,‬לספר שזה עתה שבה מביקור בחו"ל‪.‬‬
‫הטיסה הייתה טובה וקלה והביקור נהדר‪ ,‬וכבר‬
‫היא מתכננת את הטיול הבא‪ .‬מאז‪ ,‬מדי כמה‬
‫חודשים‪ ,‬שרה מתקשרת לעדכן אותי על עוד‬
‫פיסה של כדור הארץ שרגליה כבשו‪ .‬בצד‬
‫שמחתי עבורה‪ ,‬עולה בדעתי כי שרה חווה‬
‫"מעוף של בריאות"‪ .‬אך במחשבה נוספת‪ ,‬זהו‬
‫כנראה מעוף מהנה למדי‪.‬‬
‫מה למדתי משרה‬
‫הטיפול בשרה היה הדדי ועורר בשתינו‬
‫פן יצירתי ורצון לכתוב‪ .‬השפעה הדדית זו‬
‫התאפשרה בשל החופש שלקחתי ליהנות מן‬
‫המפגש‪ ,‬לבטא את הנאתי‪ ,‬להרפות מתפיסה‬
‫תפקידית מסוימת ולאפשר לעצמי לקבל‬
‫משרה את תרומתה הגדולה‪ .‬הטיפול סבב‬
‫סביב שאלת ההנאה ומידת הלגיטימציה‬
‫שלה בחדר הטיפול ובחיי המטופלת‪ ,‬ובאופן‬
‫מקביל גם נגעה בלגיטימיות ובחשיבות של‬
‫ההנאה בשדה המקצועי‪ .‬במסגרת המסורת‬
‫היהודית‪-‬נוצרית‪ ,‬ממנה צמחה הפסיכותרפיה‬
‫הדינאמית‪ ,‬מתחנכים מטפלים לעמדה‬
‫"קורבנית"‪ ,‬כמעין "נשיאת הצלב"‪ ‬של הכאב‬
‫והרגשות הקשים העולים בחדר‪ .‬כמרטירים‬
‫אנו מוסרים נשמותינו על מנת לשאת‪ ,‬להכיל‪,‬‬
‫לעכל ולעבד רגשות ותכנים קשים‪ ,‬וממקום זה‬
‫אנו שואבים את תחושת הסיפוק והערך שלנו‬
‫כאנשי מקצוע‪.‬‬
‫התחברות להפנמות טובות‪ ,‬העלאת זיכרונות‬
‫טובים (כשאלו אסורים ומודחקים) מן הלא‬
‫מודע ורוויית עונג והנאה מן המפגש‪ ,‬ככל‬
‫שישמעו קוסמות ונכונות ‪ -‬מאיימות על‬
‫הזהות המקצועית הבסיסית‪ .‬ההנאה בטיפול‬
‫נחווית מאיימת עוד יותר כשמעורבים בה‬
‫רגשות מיניים‪ ,‬השתוקקות‪ ,‬תחושה של‬
‫איבוד שליטה‪ ,‬הרפיה מתפקידים מוכרים‪,‬‬
‫ספונטניות והומור או חוויה רגרסיבית עבור‬
‫המטפל‪ .‬משום האיום שהיא טומנת בחובה‪,‬‬
‫הנאה במפגש הטיפולי עלולה להיתפס כעניין‬
‫שטחי‪ ,‬מנותק‪ ,‬נרקיסיסטי או הגנתי‪-‬מאני‪.‬‬
‫שרה לימדה אותי כי יכולת המטפל ליהנות‬
‫הנאה משתתפת ומלאה בטיפול‪ ,‬להיות שם‬
‫בעמדה מקבלת ומשתוקקת ולא רק נותנת‬
‫ומסורה‪ ,‬הינה בעלת חשיבות גדולה לקיום‬
‫הקשר ולחיוניות ותועלת הטיפול‪ .‬משרה‬
‫למדתי לפגוש את השואה בדמעות וגם בחיוך‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫הדור השני‬
‫מיתוסים ומציאות‪:‬‬
‫לשואה אין "דורות המשך"‬
‫מספר בני הדור השני הינו למעלה ממיליון‪ ,‬ומספר בני הדור השלישי עולה על מיליון וחצי‪ .‬מדובר‬
‫בשניים וחצי מיליון ישראלים לכל הפחות‪ ,‬אשר נראה כי רובם המוחלט אינם רואים את עצמם כ"בני‬
‫דורות ההמשך לשואה"‪ .‬את זה צריך לתקן‬
‫| פרופ' חיים קנובלר ולילי הבר* |‬
‫קרוב ל‪ 70-‬שנים עברו מתום מלחמת‬
‫העולם השנייה‪ ,‬וכדרכם של תאריכים סמליים‬
‫אנו מזכירים לאחרונה "‪ 70‬שנים" ‪ -‬לגירוש‬
‫מהעיירה‪ ,‬לחיסול הגטו‪ ,‬ועוד מעט‪ :‬לסיום‬
‫המלחמה שהשמידה את החלק העיקרי של‬
‫עמנו בארצות הכיבוש הנאצי‪" .‬השואה" ‪-‬‬
‫שואת העם היהודי ‪ -‬הייתה אחד האירועים‬
‫המרכזיים בתולדות עמנו‪ .‬ממדיה‪ ,‬נוראותיה‬
‫ומוראותיה ‪ -‬היו ועדיין הינם בלתי נתפסים‪.‬‬
‫האבל על הירצחם של שישה מיליון קרובינו‪,‬‬
‫בני עמנו‪ ,‬ועבור רבים מאיתנו בני משפחותינו‪,‬‬
‫היה ‪ -‬ונשאר ‪ -‬בלתי נתפס‪ .‬הטראומה הנפשית‪,‬‬
‫הפרטית והלאומית‪ ,‬הייתה ונשארה גם היא‬
‫בלתי נתפסת‪ .‬לכן תהליכים חברתיים‪ ,‬לאומיים‬
‫ופרטיים בישראל ובקרב יהודי העולם הושפעו‬
‫ויושפעו מאימי השואה‪ .‬תהליכים אלה כוללים‬
‫‪26‬‬
‫שימוש בהנחות והגדרות‪ ,‬הנובעות מהקושי‬
‫לגעת באבל ובטראומה הבלתי נתפסים‪ .‬הנחות‬
‫והגדרות אלה הינן "מיתוסים" ‪ -‬קביעות‬
‫שעלולות להיות מוטעות ומטעות‪.‬‬
‫שני מיתוסים בולטים‪ ,‬מהראשונים שנוצרו‪,‬‬
‫היו‪" :‬מדינת ישראל קמה בזכות השואה"‪,‬‬
‫ו"הקמת מדינת ישראל‪/‬הישרדות ניצולי‬
‫השואה הינה הוכחה לניצחון על הנאצים"‪.‬‬
‫כך ניתן היה להתעלם מהעובדות המצערות‪:‬‬
‫האחת ‪ -‬בשנת ‪ 1939‬היה בארץ ישראל יישוב‬
‫יהודי מאורגן‪ ,‬שהיה הופך למדינה יהודית‬
‫חזקה בהרבה אם ששת המיליונים‪ ,‬שחלק‬
‫ניכר מהם היו מועמדים "טבעיים" לעלייה‪,‬‬
‫לא היו נספים‪ .‬השנייה ‪ -‬אותנו‪ ,‬העם היהודי‪,‬‬
‫היטלר ניצח‪.‬‬
‫"מיתוסים" נוספים שירתו את הצורך האנושי‪,‬‬
‫ההכרחי והקיומי‪ ,‬להדחיק את מוראות השואה‪.‬‬
‫כאלה היו והינם‪" :‬היישוב הוותיק בישראל לא‬
‫היה מעוניין לשמוע על סבלם של הניצולים";‬
‫"הניצולים הואשמו בכך שהלכו כצאן לטבח";‬
‫"משפט אייכמן שינה את יחס החברה בישראל‬
‫לניצולים"; וכן‪" ,‬הניצולים לא היו מסוגלים‬
‫לספר על השואה לילדיהם‪ ,‬והיו מסוגלים‬
‫לספר עליה רק לנכדיהם"‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן לזהות‬
‫תהליכים נוספים כתוצאה מהדחקה (בריאה!)‬
‫זאת‪ ,‬כגון העתקת האבל על נרצחי השואה‬
‫לאבל על הרוגי מלחמת העצמאות‪ ,‬ובהמשך‬
‫ לאבל על כלל חללי צה"ל‪.‬‬‫בחלוף השנים החלו שורדי השואה‬
‫("הניצולים") לספר על מוראותיה‪ .‬זאת‪,‬‬
‫משנות ה‪ 70-‬וה‪ 80-‬של המאה הקודמת‬
‫(ולא לאחר משפט אייכמן ‪ -‬שנראה כי גרם‬
‫הדור השני‬
‫ל"רה‪-‬טראומטיזציה" עבור חלק מהם)‪ .‬ייתכן‬
‫שמלחמת יום הכיפורים‪ ,‬בה התברר כי גם‬
‫את מדינת ישראל עלול לסכן איום קיומי‬
‫עבור היהודים‪ ,‬הייתה גם היא קטליזטור‬
‫בתהליך‪ .‬ואולם‪ ,‬באופן טבעי‪ ,‬שורדי השואה‬
‫הולכים ומתמעטים‪ ,‬וחלק מהם זקוקים לסיוע‬
‫שלא תמיד ניתן בצורה מיטבית‪ .‬על רקע זה‪,‬‬
‫אנו צופים בשנים האחרונות בהופעה של‬
‫"יורשים" לשורדים‪/‬ניצולים‪ ,‬הלא הם בני הדור‬
‫השני ובני דורות ההמשך לשואה ולגבורה‪.‬‬
‫תופעה זאת קשורה במספר מיתוסים חופפים‬
‫הניזונים אחד ממשנהו‪:‬‬
‫"לבני דורות ההמשך‪ ,‬בעיקר לבני הדור‬
‫השני‪ ,‬קשיים נפשיים ניכרים בשל היותם צאצאי‬
‫הניצולים‪ ,‬ועליהם לקבל תמיכה בשל כך"‪.‬‬
‫"עוד מעט לא יישארו ניצולים‪ ,‬וזיכרון‬
‫השואה יתעמעם"‪.‬‬
‫"לצאצאי הניצולים יש אחריות מיוחדת‬
‫בהנצחת השואה והגבורה"‪.‬‬
‫"יש למנוע את השכחת השואה‪ ,‬מול‬
‫מכחישי שואה למיניהם"‪.‬‬
‫מיתוס לחוד ומציאות לחוד‬
‫מדוע מדובר במיתוסים‪ ,‬ולא בעובדות‬
‫מציאותיות? להלן עובדות‪ ,‬אשר סותרות את‬
‫ההנחות המיתיות המוטות‪ .‬קשיים נפשיים של‬
‫בני הדור השני או "ההעברה הבין‪-‬דורית של‬
‫תסמונת ניצולי השואה"‪ :‬מטפלים מתחומי‬
‫בריאות הנפש אשר טיפלו בבני הדור השני נטו‬
‫לשייך את בעיותיהם הנפשיות לגידולם על ידי‬
‫הורים פגועים נפשית‪ ,‬ואף ל"העברה בין דורית"‬
‫של סימפטומים שמקורם בטראומה שעברו‬
‫הוריהם בתקופת השואה‪ .‬כך הצטברה ספרות‬
‫מחקרית אשר התבססה על מקרים מועטים‬
‫יחסית‪ ,‬אשר לא ייצגו את כלל בני הדור השני ‪-‬‬
‫אלא רק את חלקם‪ ,‬ובעיקר את אלה שפנו‬
‫לטיפול נפשי‪ .‬כך התבססה גישה‪ ,‬אשר התמקדה‬
‫בפתולוגיה של מעטים מתוך מעטים‪ ,‬ולא‬
‫בבדיקת מצבם של כלל בני הניצולים‪.‬‬
‫הדבר דומה להתמקדות מרבית החוקרים‬
‫בסימפטומים נפשיים של מיעוט מבין הניצולים‬
‫ ולא בהצלחתם של הרוב לשרוד את השואה‪,‬‬‫להמשיך בחייהם ולשקם במרבית המקרים את‬
‫תפקודם המשפחתי‪ ,‬החברתי והמקצועי‪ .‬רק‬
‫חוקרים מעטים‪ ,‬דוגמת הפסיכיאטר יליד קרקוב‬
‫פרופ' הלל קליין‪ ,‬ניצול שואה בעצמו‪ ,‬הדגישו‬
‫תחומים "בריאים" אלה‪ ,‬שכיום נקראים "צמיחה‬
‫פוסט טראומטית" ומהווים מוקד לעניין מדעי‬
‫הולך ומתפתח‪.‬‬
‫שני מחקרים מדעיים רחבי היקף בדקו את‬
‫שכיחות הסימפטומים הנפשיים בקרב בני‬
‫הדור השני‪ ,‬לעומת קבוצות ביקורת של בני‬
‫גילם שאינם בני ניצולים‪ .‬שני המחקרים נעשו‬
‫בישראל‪ ,‬ומשום מה לא זכו להד ראוי‪ .‬הראשון‬
‫נערך לפני למעלה מ‪ 30-‬שנים‪ ,‬על ידי קבוצת‬
‫חוקרים מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק‪,‬‬
‫שנציגה בישראל היה חברנו פרופ' יצחק לבב‪.‬‬
‫במחקר אפידמיולוגי רחב היקף נבדק בין היתר‬
‫מדגם מייצג של בני הדור השני לשני הורים‬
‫ששרדו את מחנות ההשמדה‪ ,‬לעומת בנים של‬
‫יוצאי אירופה שלא עברו את השואה‪ .‬המחקר‬
‫השני‪ ,‬שנערך לפני קרוב ל‪ 10-‬שנים במסגרת‬
‫מחקר רב לאומי רחב היקף‪ ,‬כלל השוואה דומה‪,‬‬
‫וגם הוא הובל בישראל ע"י פרופ' לבב‪ .‬בשני‬
‫המחקרים לא נמצאה עדות לריבוי הפרעות‬
‫נפשיות במהלך חייהם של בני "הדור השני"‬
‫לעומת בני קבוצת הביקורת‪.‬‬
‫"מטפלים מתחומי בריאות‬
‫הנפש אשר טיפלו בבני‬
‫הדור השני נטו לשייך‬
‫את בעיותיהם הנפשיות‬
‫לגידולם על ידי הורים‬
‫פגועים נפשית‪ ,‬ולהעברה‬
‫בין דורית של סימפטומים‬
‫שמקורם בטראומה שעברו‬
‫הוריהם בתקופת השואה‪...‬‬
‫כך התבססה גישה‪ ,‬אשר‬
‫התמקדה בפתולוגיה של‬
‫מעטים מתוך מעטים‪ ,‬ולא‬
‫בבדיקת מצבם של כלל בני‬
‫הניצולים"‬
‫יתר על כן‪ ,‬בשנת ‪ 1994‬פורסם מאמר אשר‬
‫סיכם את המחקר הראשון‪ ,‬ובו כתבו המחברים‬
‫(שרון שוורץ‪ ,‬יצחק לבב וברוס דורנוונד)‬
‫לראשונה את הדברים המובנים מאליהם‪ :‬ברור‬
‫כי שורדי השואה עברו טראומות קשות במשך‬
‫תקופה ממושכת‪ ,‬וכי גדילה בצל הורים כאלה‬
‫השפיעה על אופיים של ילדיהם‪ .‬ואולם‪ ,‬מצד‬
‫שני‪ ,‬ברור גם כי לשורדי השואה היו תכונות‬
‫ייחודיות ‪ -‬תכונות של שורדים‪ ,‬אשר אפשרו‬
‫את הישרדותם‪ .‬מאחר שחלק ניכר מתכונות‬
‫אלה עבר בתורשה לילדיהם‪ ,‬יש להביא גם נתון‬
‫זה בהערכת אישיותם ומצבם הנפשי של בני‬
‫הדור השני‪ .‬כיום ברור כי הערכה זאת הינה עוד‬
‫יותר מורכבת‪ ,‬לאור נתונים המתבררים בשנים‬
‫האחרונות בקשר לתורשה "אפיגנטית"‪ ,‬על‬
‫פיה קיימת הורשה לא רק של תכונות גנטיות‬
‫הקבועות על פי רצף הגנים‪ ,‬אלא גם תורשה של‬
‫תכונות נרכשות‪ ,‬מהדור הרוכש לדור הבא‪.‬‬
‫התעממות זיכרון השואה והכחשתה‪:‬‬
‫זיכרון השואה הולך ומתעצם בצורה‬
‫משמעותית במשך השנים‪ .‬קל להיווכח בכך‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬בהתבוננות על עוצמת האבל בימי‬
‫הזיכרון לשואה‪ ,‬לעומת עוצמת האבל בימי‬
‫הזיכרון לחללי צה"ל‪ .‬אם בעבר‪ ,‬בשנות ה‪60-‬‬
‫(למרות משפט אייכמן)‪ ,‬היה יום השואה כמעט‬
‫בלתי מורגש בציבור הישראלי‪ ,‬הרי שמשנות‬
‫ה‪ 80-‬הוא הפך בהדרגה ליום אבל לאומי‪,‬‬
‫שהתקרב בעוצמתו ליום הזיכרון לחללי צה"ל‪,‬‬
‫עד שבשנים האחרונות ניתן לחוש בדמיון‬
‫בעוצמת האבל הלאומי בין שני הימים‪ .‬די לבחון‬
‫את תכניות השידורים ברדיו ובטלוויזיה‪ ,‬ולא רק‬
‫בערוצים הממלכתיים‪ ,‬ולהיווכח בדמיון זה‪.‬‬
‫הן בישראל והן בארצות רבות בעולם נוסדו‬
‫במשך השנים האחרונות ‪ -‬שוב משנות ה‪80-‬‬
‫ואילך ‪ -‬מוזיאונים ומוסדות הנצחה אחרים‬
‫לזכר השואה‪ .‬כך ניתן למצוא מוזיאוני שואה‬
‫לא רק בבירה וושינגטון‪ ,‬אלא גם במדינות רבות‬
‫ברחבי ארה"ב‪ .‬כך נמצא מוזיאוני שואה ומוסדות‬
‫הנצחה בערים מרכזיות באירופה‪ ,‬וכמובן ‪-‬‬
‫ביישובים רבים בישראל‪ .‬וכן‪ ,‬מספר המבקרים‬
‫באושוויץ‪ ,‬למשל‪ ,‬הולך וגדל משנה לשנה‪ ,‬וגם‬
‫שם מרבית המבקרים אינם יהודים‪.‬‬
‫גם תופעת הסיורים במחנות המוות בפולין‪,‬‬
‫של בתי הספר‪ ,‬תנועות הנוער‪ ,‬משלחות‬
‫צה"ל ואחרים‪ ,‬שהלכה והתפתחה עם השנים‪,‬‬
‫ו"מצעדי החיים" למיניהם‪ ,‬אליהם מצטרפים‬
‫גם לא יהודים רבים מארצות שונות‪ ,‬מעידה‬
‫על התעצמות הזיכרון ולא על סכנת השכחת‬
‫השואה‪ .‬סיורי הנוער בפולין הפכו‪ ,‬למעשה‪,‬‬
‫למיתוס נוסף‪ ,‬מאחר שהטענה המקובלת שיש‬
‫בהם תועלת רבה עדיין טעונה הוכחה‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬תופעת "הכחשת השואה" הינה אזוטרית‬
‫יחסית‪ ,‬ומוגבלת כמעט לקהלים אנטישמיים‬
‫מובהקים‪ .‬זאת‪ ,‬על רקע השאלה המהותית‬
‫והבלתי פתורה‪ :‬כיצד תיתכן אנטישמיות אחרי‬
‫השואה?‬
‫אחריות בני הניצולים להנצחת‬
‫השואה ולשימור זכרה‬
‫נשאלת השאלה מיהם "בני הדור השני" ו‪/‬או‬
‫"דורות ההמשך"? ראשית‪ ,‬לא קיימת הגדרה ברורה‬
‫או רשמית מיהו "ניצול שואה"‪ .‬כך‪ ,‬לא ברור אם‬
‫כל יהודי ששהה בארצות שנכבשו על ידי הנאצים‬
‫הינו "ניצול"‪ ,‬או שמדובר רק במי ששהה במחנות‬
‫(השמדה‪ ,‬ריכוז ועבודה) ובגטאות‪.‬‬
‫המשך בעמוד ‪28‬‬
‫‪27‬‬
‫הדור השני‬
‫המשך מעמוד ‪27‬‬
‫לפי הגדרה צרה זאת ‪ -‬יהודים מארצות הכיבוש‬
‫הנאצי שלחמו כחיילים בצבאות בעלות הברית‪,‬‬
‫ואולי אף פרטיזנים‪ ,‬אינם ניצולי שואה‪.‬‬
‫עוד נושא הנראה מובן מאליו‪ ,‬אך טרם‬
‫נחקר בצורה יסודית‪ ,‬הינו התפלגות הסבל‬
‫והטראומטיזציה שעברו הניצולים‪ :‬יש להניח‬
‫כי ניצולים ששרדו במשך שנים את מחנות‬
‫המוות הושפעו יותר מכאלה ששרדו תקופות‬
‫קצרות בתנאים פחות נוראים‪ ,‬וכי לכן סבלם‬
‫השפיע יחסית יותר על ילדיהם‪ .‬כך גם סביר‬
‫להניח שניצולים שאיבדו את בני משפחתם‬
‫הגרעינית ‪ -‬בני זוג וילדים ‪ -‬הושפעו יותר‪,‬‬
‫וכן ברור כי ילדים שורדים‪/‬ניצולים (ה‪Child-‬‬
‫‪ )Survivors‬גם הם הושפעו יחסית יותר בשל‬
‫גילם הצעיר‪ .‬על מנת להוכיח טענות (הגיוניות)‬
‫אלה‪ ,‬יש כמובן צורך לערוך מחקר אפידמיולוגי‬
‫רחב היקף‪ ,‬כדי להימנע מהשוואה של קבוצות‬
‫מוטות‪ .‬עד לאחרונה עצם העלאת הנושא‬
‫הייתה בעייתית‪ ,‬בשל הרגישות המובנת של‬
‫הניצולים‪.‬‬
‫כשם שאין נתונים מדויקים לגבי מספרם‬
‫ומצבם של ניצולי השואה בישראל‪ ,‬כך אין‬
‫מספר מדויק של צאצאיהם‪ .‬זאת‪ ,‬משתי‬
‫סיבות עיקריות‪ ,‬אשר הראשונה בהן מפתיעה‬
‫למדי‪ :‬מאחר שחלק ניכר ואולי אף מרביתם‬
‫של הניצולים לא הזדהו ככאלה‪ ,‬כך גם ילדיהם‪,‬‬
‫נכדיהם וניניהם אינם רואים עצמם כ"דורות‬
‫המשך" של "ניצולי שואה"‪ .‬לדוגמא‪ :‬מרבית‬
‫העולים מרומניה‪ ,‬העלייה הגדולה ביותר‬
‫לישראל עד לעלייה מארצות ברית המועצות‬
‫לשעבר‪ ,‬לא ראו ‪ -‬ואינם רואים ‪ -‬עצמם‬
‫כ"ניצולים"‪ .‬כך גם חלק ניכר מיתר הניצולים‬
‫אשר לא הזדהו ככאלה‪.‬‬
‫ועוד‪ .‬מסתבר למשל‪ ,‬כי חלק ניכר‬
‫מהלוחמים וההרוגים במלחמת העצמאות היו‬
‫ניצולי שואה‪ .‬עד לשנים האחרונות דבר זה‬
‫לא הובלט‪ .‬כך גם לא הובלטה העובדה שחלק‬
‫ניכר מהקצינים הבכירים בצה"ל היו ניצולי‬
‫שואה‪ ,‬ורק בשנים האחרונות מסתבר כי חלק‬
‫ניכר מאלופי צה"ל וקציניו הבכירים הינם בני‬
‫"הדור השני"‪ .‬לדוגמא‪ :‬שני המועמדים שזכו‬
‫בהתמודדות האחרונה על תפקיד הרמטכ"ל‬
‫הינם בני הדור השני (האחד נבחר לתפקיד אך‬
‫לא זכה בו‪ ,‬והשני הינו הרמטכ"ל המכהן)‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בהנחה שמספר ילדיהם של ניצולי‬
‫השואה גדול ממספרם של הניצולים שהגיעו‬
‫לישראל בעליות השונות‪ ,‬החל משנות‬
‫הארבעים וכלה בעלייה מברית המועצות‬
‫‪28‬‬
‫לשעבר (מאחר שמספר הילדים במשפחה‬
‫ישראלית ממוצעת עולה על שניים ומאחר‬
‫שחלק מהמשפחות הינן מעורבות)‪ ,‬הרי‬
‫שמספר בני "הדור השני" הינו למעלה ממיליון‪.‬‬
‫לכן מספר בני הדור השלישי ‪ -‬שוב לפי אותן‬
‫הנחות ‪ -‬עולה על מיליון וחצי‪ ,‬וביחד‪ ,‬מדובר‬
‫בשניים וחצי מיליון ישראלים לכל הפחות‪.‬‬
‫נראה כי רובם המוחלט אינם רואים את עצמם‬
‫כ"בני דורות ההמשך לשואה"!‬
‫"אין דורות המשך לשואה"‪:‬‬
‫אמירה ומשמעותה‬
‫התגובה השכיחה של הניצולים ‪ -‬ובעקבותיהם‪,‬‬
‫של ילדיהם ונכדיהם (וכעת של ניניהם) ‪ -‬הייתה‬
‫הדחקה של מוראות השואה והתרכזות בבניית‬
‫חייהם‪ .‬זאת‪ ,‬בניגוד ל"תפקיד" שהחברה‬
‫הישראלית העבירה ל"משפחת השכול" ‪-‬‬
‫הוריהם של חללי מלחמות ישראל‪ ,‬שתפקידם‬
‫היה לשמר את זיכרון ילדיהם ההרוגים‪ .‬כך‬
‫התאפשר לניצולי השואה ולילדיהם לחיות חיים‬
‫בריאים ככל האפשר‪ ,‬למרות האבל הבלתי נתפס‪,‬‬
‫לעיתים על משפחות שלמות שנכחדו כולל‬
‫גם איבוד ילדים ובני זוג‪ ,‬ולמרות הטראומות‬
‫הנוראות אותן חוו הניצולים‪.‬‬
‫כשם שרק חלק קטן מהניצולים פנו לקבלת‬
‫עזרה נפשית‪ ,‬כך גם רק חלק קטן מהם עסקו‬
‫בהנצחה ובזיכרון השואה‪ .‬כך גם כיום‪ :‬בעוד‬
‫שמספרם של בני דורות ההמשך היה צריך‬
‫להיות מיליונים‪ ,‬נראה כי רק כמה מאות‬
‫פעילים בנושאי זיכרון השואה והנצחתה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מאחר שהתגובה הנורמטיבית של‬
‫הניצולים וצאצאיהם הייתה‪ ,‬כאמור‪ ,‬הדחקת‬
‫האבל והטראומה‪ ,‬קיימת גם האפשרות כי‬
‫הפעלתם בתחום הזיכרון וההנצחה עלולה‬
‫לעורר אצלם תגובות בלתי רצויות‪ .‬לכן‬
‫ההכרזה כי "היותנו ילדיהם ונכדיהם של‬
‫הניצולים מטילה עלינו אחריות מיוחדת‬
‫להנצחת השואה" הינה בעייתית גם בשל‬
‫כך‪ .‬יתר על כן‪ ,‬עצם הקביעה כי "לנו" תפקיד‬
‫מיוחד הינה בעייתית ‪ -‬מדוע למי שאינו דור‬
‫שני‪/‬שלישי‪/‬וכו' אין תפקיד בהפקת לקחים‬
‫מהשואה ובשימורם?‬
‫בערב יום השואה האחרון עברה שנה‬
‫מפטירתו הבלתי צפויה של חברנו הפסיכולוג‬
‫והפסיכואנליטיקאי הבכיר ד"ר יורם חזן‪,‬‬
‫שטבע את המושג "אין דור שני לשואה"‪ .‬הוא‬
‫ציין כי השואה הייתה אירוע מרכזי בתולדות‬
‫העם היהודי‪ ,‬בסדר גודל של יציאת מצרים‬
‫וגירוש ספרד‪ .‬ולכן כשם שאין כיום מושג נפוץ‬
‫כגון "דור שני ליציאת מצרים" או "דור שני‬
‫לגירוש ספרד"‪ ,‬כך גם לא יישמר המושג "דור‬
‫שני לשואה"‪ .‬ד"ר חזן ביקש להחזיר את מוקד‬
‫תשומת הלב מבני הדור השני‪ ,‬שלא עברו את‬
‫השואה‪ ,‬לניצולי השואה עצמם ‪ -‬שהשפעת‬
‫השואה עליהם הייתה גדולה בסדרי גודל‬
‫שלמים‪ .‬זאת‪ ,‬בהיותו תלמידו המובהק של‬
‫הלל קליין‪ ,‬מי שהיה בין הראשונים שחקרו את‬
‫השפעת השואה על ילדי הניצולים‪ ,‬ובהיותו בן‬
‫הדור השני בעצמו‪.‬‬
‫רבים לא הבינו את דבריו‪ ,‬והיו אף כאלה‬
‫שהאשימו אותו ב"הכחשת השואה"‪ .‬אולם‬
‫דבריו הולכים ומתבהרים ככל שהזמן חולף‬
‫והתופעות מתחדדות‪ :‬כל עת שניצולי‬
‫השואה חיים בינינו‪ ,‬עלינו להתרכז בהם‪ ,‬ולא‬
‫בנו‪ ,‬בני דורות ההמשך‪ .‬יש להבין לעומק‬
‫נושאים מרכזיים‪ ,‬כגון‪ :‬הגבורה שבהישרדות;‬
‫היכולת לצמיחה פוסט טראומטית‪ ,‬לאחר‬
‫האבל והטראומות הבלתי נתפסים; הבעיות‬
‫הייחודיות של הילדים‪-‬הניצולים; והבעיות‬
‫הייחודיות בהזדקנותם של שורדי השואה‪.‬‬
‫יש להמשיך וללמוד משורדי השואה החיים‬
‫בינינו‪ ,‬וכמובן‪ ,‬לדאוג לרווחתם‪ .‬לכן ההתרכזות‬
‫בדורות ההמשך ‪ -‬שלא ברור עד כמה הם אכן‬
‫קיימים ‪ -‬עלולה להסיט את תשומת הלב‬
‫מהגיבורים האמיתיים‪ :‬שורדי השואה‪.‬‬
‫לילי הבר היא יו"ר התאחדות יוצאי פולין‬
‫בישראל וארגון יוצאי קרקוב בישראל‬
‫פרופ' חיים קנובלר הוא יו"ר האגודה‬
‫הישראלית‪-‬פולנית לבריאות הנפש ולמורשת‬
‫השואה‬
‫הדור השני נוטל את הלפיד‬
‫דורות ההמשך‬
‫נושאי מורשת השואה והגבורה‬
‫העמותה הוקמה על ידי בני הדור השני בכדי להמשיך בהנצחה‬
‫והנחלת מורשת השואה והגבורה‪ .‬ייחודה בכך שהיא הארגון היחיד‬
‫המקבץ את כלל דורות ההמשך בארץ ובעולם סביב אינטרס‬
‫משותף‪ .‬לדברי שמואל סורק‪ ,‬יו"ר העמותה‪" ,‬אנו מאמינים שיש לנו‬
‫ייחוד‪ ,‬הנובע מהיותנו צאצאים של אנשים שהיו 'שם'‪ ,‬עברו ושרדו‬
‫את התופת‪ ,‬וכנגד כל הסיכויים הצליחו לאחות את השברים‪ ,‬לבנות‬
‫חיים חדשים ומשפחות חדשות‪ .‬אנו מאמינים שהיותנו ילדיהם‬
‫ונכדיהם מטילה עלינו אחריות אישית ומיוחדת‪ .‬דור הניצולים‬
‫הולך ומתמעט ואנו חשים את הצורך והרצון לממש את האחריות‬
‫המוטלת על כתפינו"‪.‬‬
‫הפעילות הענפה של עמותת דורות ההמשך כוללת ייזום וקידום‬
‫פעולות הנצחה של זכר השואה וקורבנותיה‪ ,‬על ידי פעולות חינוך‬
‫וזיכרון בקרב הציבור (בפרט בקרב בני הנוער ובצבא)‪ ,‬לרבות גיוס‬
‫מרצים מבין הניצולים ומבין בני דורות ההמשך; גיוס רשויות‬
‫מקומיות להקמת פינות זיכרון ואנדרטאות ולהנצחה באמצעות‬
‫שמות רחובות‪ ,‬כיכרות ומבני ציבור‪ .‬לצד אלה‪ ,‬עוסקת העמותה‬
‫בסיוע לדור הניצולים‪ :‬איתור ניצולים נזקקים‪ ,‬חולים‪ ,‬עריריים‬
‫ומקופחים‪ ,‬וסיוע להם אם באופן ישיר ואם בהפעלת מוסדות‬
‫הנוגעים בדבר‪ .‬כמו כן פועלת העמותה לקידום הקשר בין ניצולים‬
‫וארגוני ניצולים לבין בני דורות ההמשך‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬פועלת העמותה לשכלול אמצעי הלימוד והמסירה‬
‫של מורשת השואה והגבורה במספר דרכים‪:‬‬
‫הכשרת דורות ההמשך כיצד לספר ולכתוב את סיפור משפחתם‬
‫ע"י סדנאות של "דור המשך לסיפור"‪ ,‬בהנחיה מקצועית‪ ,‬ועל מנת‬
‫להעביר בע"פ ובכתב‪ ,‬את סיפורי דור השואה לדורות הבאים‪.‬‬
‫העמותה הקימה את "הבמה ללימודי השואה והמורשת‬
‫היהודית" ‪ -‬במה שבמסגרתה לומדים בני הדור השני‪ ,‬במשך שנת‬
‫לימודים אחת לפחות ומפי מיטב המרצים‪ ,‬את מוצאות העם‬
‫היהודי לפני ובתקופת השואה‪ .‬הבמה הוקמה ופועלת בסיוע יד‬
‫ושם ובית שלום עליכם בת"א‪.‬‬
‫העמותה מקיימת עבור דורות ההמשך מסעות מורשת לפולין‬
‫ולארצות אחרות ומצעדי חיים לגאיות הריגה ברחבי אירופה‪.‬‬
‫העמותה מקדמת קיום טכסים במקומות העבודה במהלך יום‬
‫הזיכרון לשואה‪" .‬עוצרים‪...‬זוכרים‪...‬מדברים" ‪ -‬וזאת בסיוע בית‬
‫הספר המרכזי להוראת השואה ב"יד ושם"‪.‬‬
‫העמותה הקימה אתר אינטרנט חדשני‪ ,‬ייחודי‪ ,‬בינלאומי וחינם‬
‫(‪ )dorot.memorialine.com‬להנצחת נספי השואה ושורדיה‪ ,‬אלה‬
‫שכבר הלכו לעולמם ולאלה שבחיים‪ .‬העמותה‪ ,‬מקיימת מידי‬
‫שנה ביום הזיכרון הבינלאומי לקרבנות השואה מדי ‪ 27‬לינואר‪,‬‬
‫כנס העוסק בדור השני‪ ,‬באתגריו ובהתמודדויותיו בסיוע המשרד‬
‫לאזרחים ותיקים ו"יד ושם"‪.‬‬
‫העמותה מקיימת מדי שנה טכסים ואירועים לעיצוב זיכרון‬
‫השואה בישראל והעלאת נושאי השואה והניצולים על סדר היום‬
‫הציבורי‪ .‬בכללם מקיימת העמותה מדי מוצאי יום הזיכרון לשואה‬
‫ולגבורה טכס "לכל איש יש שם" ואירוע הנצחה‪.‬‬
‫העמותה מקיימת קשר עם חסידי אומות העולם ומשפחותיהם‬
‫המתגוררים בארץ‪.‬‬
‫מדוע החלטתי להצטרף‬
‫לדורות ההמשך ?‬
‫| צחי מלמד |‬
‫בקיץ ‪ ,2002‬כשחזרתי ממסע שורשים‬
‫בבלרוס עם אבי ואחי‪ ,‬לא ידעתי מנוח‪.‬‬
‫חשתי שעליי לעשות משהו על מנת‬
‫להעביר לאחרים את מה שראיתי והרגשתי‬
‫בעת שהסתובבתי בארץ היפה הזו‪ ,‬הרוויה‬
‫בדם יהודי‪ .‬בכל מקום אליו הלכתי‪ ,‬סיפרתי‬
‫על המסע‪ .‬מסע ‪ -‬לא טיול‪.‬‬
‫רבים הביטו בי בהשתאות ולא הבינו ממה‬
‫אני מתרגש כל כך‪ ,‬מדוע אני שב ומספר‬
‫וחוזר על הסיפור שוב ושוב‪ .‬בכל הזמן הרב‬
‫שבלרוס הייתה נתונה מאחורי מסך הברזל‬
‫כחלק מברית המועצות וישראלים מיעטו‬
‫להגיע לשם‪ ,‬לא עניינו אותי הסיפורים של‬
‫אבי על תקופת חייו שם‪.‬‬
‫רק כאשר הגעתי למקום‪ ,‬שמעתי שוב‬
‫את הסיפורים‪ .‬חלקם קשים מנשוא‬
‫וחלקם סיפורי חיים של ילד בעיירה‬
‫יהודית טיפוסית‪ ,‬אשר כנער מתבגר‬
‫בווילנה ברח ליער‪ ,‬ובין פרטיזנים רוסים‬
‫אנטישמים הפך ללוחם וחבלן ‪ -‬ולפתע‬
‫הפכו הסיפורים לממשיים‪ .‬הם קיבלו נפח‬
‫ומימד חדש‪ .‬עמוק‪ ,‬אמיתי‪ ,‬כזה שניתן‬
‫לחוש אותו‪ ,‬לראותו‪ ,‬לטעום ולהריח‪.‬‬
‫אפילו התמונות נראו אחרת‪ .‬כאשר ראיתי‬
‫את בית הספר בו למד אבי‪ ,‬את האגם בו‬
‫שחה‪ ,‬את הבית בו גר עם משפחתו‪ ,‬את‬
‫החדר בו גדל עם אחיו‪ ,‬את בתי חבריו‪ ,‬את‬
‫היער בו נלחם‪ ,‬את הבורות לתוכם נורו‬
‫אנשי קהילתו‪ ,‬התחושה הייתה מטלטלת‪.‬‬
‫אין הרי סיפורים על השואה ‪ -‬כולל‬
‫עדויות מרתקות שנלקחו ביד אומן‬
‫של סופר ‪ -‬משתווים לביקור במקום‬
‫ההתרחשות עצמו‪ ,‬עם האנשים שהיו שם‬
‫וחוו את מה ששמעת בסיפורם‪ ,‬על בשרם‪.‬‬
‫לכל אחד זווית ראיה משלו וזכרונות‬
‫שונים מאותם אירועים עצמם‪ .‬כל אירוע‬
‫הופך לרשומון מרתק‪ ,‬כאשר אתה מצליח‬
‫לכנס את כולם בנקודת ההתרחשות‪.‬‬
‫התקשיתי להבין איך אני‪ ,‬אדם סקרן‬
‫ועירני‪ ,‬בן של פרטיזן מבלרוס וניצולת‬
‫גטו ומחנה עבודת פרך בסקארז'יסקו‬
‫קאמיינה שבפולין‪ ,‬מעולם לא שמעתי על‬
‫האחים ביילסקי‪ .‬איך לא קראתי אף פעם‬
‫על עלילותיהם‪ .‬לא הבנתי מדוע לא למדנו‬
‫על כך בבית הספר ולא הזכרנו אותם אף‬
‫פעם בטקסים של יום השואה‪ .‬הבנתי‬
‫שמוטלת עליי אחריות להעביר מידע‬
‫זה לדור הצעיר‪ .‬גם לבניהם של ניצולי‬
‫השואה‪ ,‬ובמיוחד לאלה שלמשפחתם אין‬
‫קשר לשואה‪ .‬מעתה‪ ,‬הקשבתי היטב לכל‬
‫סיפור וכל חוויה‪ .‬הפכתי לספוג הזוכר‬
‫הכול וחושב וכיצד להעביר הלאה‪.‬‬
‫לא ידעתי מה לעשות עם תחושותיי‪ ,‬עד‬
‫שקיבלתי מכתב מיוסי שוב‪ ,‬בנו של יושב‬
‫ראש ארגון הפרטיזנים‪ ,‬ברוך שוב‪ ,‬הקורא‬
‫לבני הפרטיזנים להתייצב להקמת ארגון‬
‫דור המשך‪ .‬מבחינתי‪ ,‬המכתב הגיע בדיוק‬
‫בזמן‪ .‬הצטרפתי לטקס חנוכת מצפור‬
‫הפרטיזנים ביד ושם‪ ,‬ראיתי סביבי בנים‬
‫של פרטיזנים‪ ,‬ופתאום הרגשתי שאני‬
‫נמצא עם אנשים כמוני‪ .‬בדיוק כמוני‪,‬‬
‫עם אותם זכרונות ילדות ואותם סיפורי‬
‫הורים‪ .‬שמחתי מאוד שאני חש כל כך נוח‬
‫במחיצת אנשים זרים‪.‬‬
‫חשבתי שעתיד הזכרון נמצא בעמותה‬
‫החדשה‪ .‬ידעתי כי דינם של ארגונים של‬
‫בני עיירות קטנות להיסגר או להצטרף‬
‫לארגון גדול יותר‪ ,‬המכיל את יוצאי האזור‬
‫או המדינה כולה‪ .‬על כן חשבתי שכדאי‬
‫שהעמותה שלנו תהא פתוחה בפני כל‬
‫דורות ההמשך‪ ,‬בנים ונכדים של יוצאי‬
‫כל המדינות עליהן הטביעו הגרמנים את‬
‫חותמם בעת מלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫ברור כי ארגונים של יוצאי שואה‪,‬‬
‫המאגדים ניצולים משטח גדול‪ ,‬יכולים‬
‫להקים ולקיים קבוצה של דור המשך‪ ,‬אך‬
‫גם הם יאלצו‪ ,‬בסופו של תהליך טבעי‪,‬‬
‫להתמזג עם ארגונים אחרים‪.‬‬
‫בתחילת הדרך‪ ,‬נטלתי על עצמי את‬
‫נושא תיעוד זכרונותיהם של ניצולי‬
‫השואה‪ .‬במיוחד נגעו לליבי מתנדבים‬
‫שבאו על מנת לצלם ניצולי שואה‪ ,‬או‬
‫לארח להם חברה‪ ,‬אשר באו מבתים בהם‬
‫אין משפחה שנפגעה בשואה‪ .‬ראיתי עד‬
‫כמה הם משתוקקים להכיר ניצולי שואה‬
‫מקרוב ולשמוע את סיפורם‪ .‬פעלתי גם‬
‫בתחום הסיוע הכלכלי לניצולי שואה‬
‫נזקקים כלכלית וחברתית והפצת המידע‬
‫לבני דורות ההמשך‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫הדור השני נוטל את הלפיד‬
‫להמשיך בהנחלת מורשת יהדות לוב‬
‫| שמעון דורון‪ ,‬סגן יו"ר הארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב |‬
‫בהיותי בגיל ‪ 16‬נתבקשתי על ידי אבי‪ ,‬יוסף‬
‫דעדוש ז"ל‪ ,‬להתלוות אליו להרצאה שהוא‬
‫עתיד לשאת בפני יחידה צבאית בירושלים‪.‬‬
‫שמחתי על ההזדמנות להתלוות לאבי‪.‬‬
‫מאחר שאבי היה מזכיר ארגון יוצאי לוב‪,‬‬
‫חשבתי שמדובר בהרצאה בנושא הארגון‪.‬‬
‫התיישבתי באחת השורות האחרונות‬
‫והקשבתי‪ .‬הדקות הבאות היכו אותי בהלם‪.‬‬
‫"‪...‬נלקחנו (מבנגאזי) למחנה ג'אדו עם‬
‫אשתי ועם בתי עדה‪ .‬לאחר חודשיים ימים‬
‫חלתה‪ ,‬קראנו לרופא‪ ,‬בדק אותה‪ ,‬אמר שהיא‬
‫מקוררת‪ .‬נתן לה זריקה ולאחר כמה שעות‬
‫נפטרה‪ .‬לא היו ארונות לתינוקות‪ ,‬לקחתי‬
‫אותה בידיים‪ .‬בדרך מצאתי לוויה של יהודי‬
‫אחר‪ ,‬שמנו לו אותה ליד הרגליים עד שהגענו‬
‫לבית הקברות‪ .‬שם חפרתי לה בעצמי את‬
‫הקבר הקטן וכיסיתי אותה בעפר‪ ,‬שמתי אבן‬
‫וזהו זה‪ ...‬יכולתי לשבת ולרשום שעות על גבי‬
‫שעות וגם ימים את כל התלאות שעברו יהודי‬
‫לוב ובפרט יהודי קירינאיקה‪ .‬זה רענון זיכרון‬
‫לצעירים‪ ,‬שיידעו שללא מדינה ‪ -‬היהודי הוא‬
‫חפץ שעושים בו מה שרוצים"‪.‬‬
‫עצרתי בכי שעמד לפרוץ‪ .‬פתאום כל‬
‫הסיפורים ששמעתי על השואה במחנות‬
‫ההשמדה התחברו גם אליי‪ .‬פתאום הפכתי‬
‫לחלק ממשפחת השכול של השואה‪ .‬כיצד‬
‫לא סיפרו לנו על כך שאיבדנו אחות בשואה‪,‬‬
‫וכיצד לא סיפרו לנו שהמשפחה שרדה את‬
‫השואה לאחר ששוחררו ממחנה ג'אדו וחזרו‬
‫לבנגאזי? לא היו לי תשובות וגם הוריי במשך‬
‫שנים לא ששו לשוחח על כך במשפחה‪ ,‬שכן‬
‫זה היה מעציב מאוד את אמא‪.‬‬
‫את היומן שאבא כתב במחנה הריכוז‬
‫מצאנו רק לאחר מותו‪ .‬דבריו של אבא על‬
‫כך שהוא מרצה רק בכדי לרענן לצעירים את‬
‫הזיכרון ועל כך שחייבת להיות לעם היהודי‬
‫מדינה חזקה‪ ,‬במובנים רבים ניווטו את‬
‫עתידי‪ .‬התגייסתי לגולני‪ ,‬שירתתי בסיירת‬
‫גולני‪ ,‬ולאחר קורס קצינים הוצבתי בצנחנים‬
‫ושם גם עברתי את מלחמת שלום הגליל‪.‬‬
‫עם סיום המלחמה היה לי ברור שאמשיך‬
‫‪30‬‬
‫מוזיאון מורשת יהודי לוב‬
‫בשירות המדינה‪ .‬ואכן התגייסתי למשרד‬
‫ראש הממשלה‪ ,‬שם שירתתי בתפקידים‬
‫מגוונים במשך ‪ 26‬שנה‪ ,‬עד שפרשתי‬
‫בשנת ‪ 2009‬בדרגת ניהול בכירה‪ .‬מייד עם‬
‫פרישתי התקבלתי לתפקיד סמנכ"ל תכנון‪,‬‬
‫ארגון ולוגיסטיקה של אוניברסיטת בר‬
‫אילן‪ ,‬שהיה תפקיד מאתגר במיוחד‪ ,‬שכן‬
‫בתקופה זאת שינינו את פני האוניברסיטה‬
‫לרווחת הסטודנט והקמנו את הפקולטה‬
‫לרפואה בצפת‪ .‬לאחרונה סיימתי את עבודתי‬
‫באוניברסיטה לטובת הקמת חברה העוסקת‬
‫בייעוץ עסקי וארגוני‪ ,‬בה אנו מנסים להנחיל‬
‫למנהלים ותיקים וחדשים תורות ניהול‬
‫מתקדמות עם נגיעות בערכים ומנהיגים‬
‫יהודיים‪.‬‬
‫בכל התקופה שמאז ההרצאה של אבי ועד‬
‫עצם היום הזה‪ ,‬אני מקפיד שעיסוקיי יכללו‬
‫תרומה לקהילה‪ .‬ובימים אלה אני משמש‬
‫כסגן יו"ר הארגון העולמי של יהודים יוצאי‬
‫לוב‪ .‬במסגרת זאת אני מקדם את נושא דור‬
‫ההמשך של היהודים ניצולי השואה‪ .‬הארגון‬
‫פועל רבות למען ניצולי השואה‪ ,‬ובמסגרת‬
‫פעילויות דור ההמשך אנו דואגים להרחבת‬
‫מעגלי הידע על מה שקרה ליהודי לוב‬
‫בתקופת השואה‪ .‬מתחקרים עדים ומנציחים‬
‫את עדותם במרכז המורשת‪ .‬יזמנו תכנית‬
‫לשילוב בני נוער בני העדה בתחקורים אלה‪,‬‬
‫הן בכדי לתעד את הניצולים המעטים שנותרו‬
‫בחיים והן בכדי להעביר את המידע לדור‬
‫הצעיר‪.‬‬
‫הארגון העולמי מארגן סיורים לבני נוער‬
‫במרכז מורשת יהדות לוב באור יהודה‪,‬‬
‫שבו בני הנוער נחשפים למורשת העתיקה‬
‫והמפוארת של העדה הלובית וגם למה‬
‫שעבר על העדה בתקופת השואה‪ .‬במרכז‬
‫המורשת קיים חדר זיכרון עם דגם של‬
‫מחנה הריכוז ג'אדו‪ ,‬שבו נרצחה גם אחותי‪.‬‬
‫במהלך הסיורים אנו רואים פעמים רבות את‬
‫ההפתעה של בני הנוער כשרואים את אורך‬
‫ידו של הצורר הנאצי שהגיעה עד לוב‪ .‬בכדי‬
‫לאפשר לבוגרים שביניהם להשתלב בפעילות‬
‫המרכז‪ ,‬אנו מחלקים מלגות לסטודנטים בני‬
‫העדה ובתמורה הם מתחייבים לתרום מזמנם‬
‫לפעילות במרכז המורשת‪.‬‬
‫כבן למשפחה ניצולת שואה‪ ,‬שבתם נרצחה‬
‫שם‪ ,‬אני רואה בפעילותי שליחות למען לא‬
‫ימוש מלבו ומזיכרונו של איש את שעבר על‬
‫היהודים בתקופה אפלה זו לעולם‪.‬‬
‫הדור השני נוטל את הלפיד‬
‫בארגון יוצאי קרקוב שואלים‪ :‬מהו הדור השני‬
‫| לילי הבר‪ ,‬יו"ר ארגון יוצאי קרקוב |‬
‫כנסת ישראל לא הצליחה עד כה להגדיר‬
‫מיהו "ניצול שואה"‪" ,‬שורד שואה" או "שריד‬
‫שואה"‪ ,‬ובוודאי שאנחנו‪ ,‬בארגון יוצאי קרקוב‬
‫בישראל‪ ,‬לא ננסה לעשות זאת‪ .‬ומיהו ה"דור‬
‫השני"? כל מי שהוא בן להורים ניצולי שואה?‬
‫ואם רק אחד ההורים הוא ניצול שואה‪ ,‬האם‬
‫אין הצאצא יכול להגדיר את עצמו כבן הדור‬
‫השני? ומה לגבי צאצאים של הורים שעברו‬
‫את התופת באירופה הכבושה ואינם מרגישים‬
‫עצמם כבני דור שני? ומהם דורות ההמשך?‬
‫מה הם ממשיכים? את מורשת השואה? והאם‬
‫ה"אחרים"‪ ,‬אותם אלה שנולדו להורים שאינם‬
‫יוצאי מרכז ומזרח אירופה‪ ,‬אינם ממשיכים‬
‫וזוכרים? כל ההגדרות הללו מבלבלות ואינן‬
‫מדויקות‪ ,‬ואנחנו לא מבחינים בין מבוגר‬
‫לצעיר‪ ,‬יליד מקום זה או מקום אחר‪.‬‬
‫ארגון יוצאי קרקוב בישראל מונה כ‪1,500-‬‬
‫חברים בישראל ועוד כמה עשרות בעולם‪.‬‬
‫כשליש מהחברים נולדו לפני שנת ‪,1945‬‬
‫והאחרים נולדו לאחר סיום מלחמת העולם‬
‫השנייה‪ .‬חלקם נולדו בפולין‪ ,‬אחרים ברוסיה‬
‫ורבים מהם נולדו בישראל‪ .‬אין אנו בודקים‬
‫בציציותיו של החבר מתי נולד‪ ,‬היכן נולד‪ ,‬היכן‬
‫היה בזמן מלחמת העולם‪ ,‬כיצד שרד ומי מבני‬
‫משפחתו נספה‪ .‬אנחנו כולנו ביחד מבקשים‬
‫לשמר ולזכור את הקהילה היהודית שחיה‬
‫ופרחה בעיר למעלה מ‪ 700-‬שנה עד שבא‬
‫הכורת וחיסלה באבחה אחת‪.‬‬
‫אנחנו‪ ,‬בארגון יוצאי קרקוב בישראל‪ ,‬מנסים‬
‫לעשות את כל האפשר‪ ,‬ובאמצעות כולם‪ ,‬על‬
‫מנת להנציח את הקהילה היהודית המפוארת‬
‫שהייתה בעיר לפני המלחמה ומנתה כ‪60,000-‬‬
‫יהודים‪ .‬אנחנו זוכרים את קורבנות השואה בני‬
‫העיר ובני עיירות הסביבה‪ ,‬אנו זוכרים את‬
‫גבורתם של השורדים‪ ,‬אנחנו לא שוכחים את‬
‫מלחמת הקיום היומיומית של האלפים אשר‬
‫עשו כל שביכולתם על מנת לא לאבד את צלם‬
‫האנוש; ובעיקר‪ ,‬אנחנו מנסים לזכור וללמד‬
‫שהרוע‪ ,‬הדעות הקדומות‪ ,‬השנאה והגזענות‬
‫הם אבי אבות כל חטאת‪ ,‬וכי כולנו אחים וכולנו‬
‫נולדנו בצלם‪.‬‬
‫משפטים ספורים אלה הם הסבר לכך שכל‬
‫הפעילויות שלנו משותפות לבני כל הגילים‪.‬‬
‫אנחנו לא מבחינים בין מי שראשו עטור‬
‫שיער שיבה לבין מי שפצעי בגרות מעטרים‬
‫את פניו‪ .‬המטרות מאחדות אותנו‪ .‬לכולנו יש‬
‫בלבנו פינה חמה אותה אנו רוצים לשמר‪ ,‬את‬
‫זכרה של "קרקוב היהודית"‪.‬‬
‫מדי שנה אנו מקיימים מספר אירועים‬
‫קבועים‪ ,‬שבהם משתתפים מבוגרים‪ ,‬מבוגרים‬
‫פחות וצעירים‪:‬‬
‫בפורים אנו קוראים יחד במגילת אסתר אשר‬
‫ניצלה לאחר חיסול הגטו בקרקוב ‪ -‬האירוע‬
‫מתקיים בבית הכנסת שב"יד ושם"‪ ,‬בנוכחות‬
‫קהל רב‪ ,‬חברי הארגון וכאלה שמצטרפים‬
‫אלינו כדי לזכור ולהזכיר‪.‬‬
‫ביום הזכרון לשואה ולגבורה אנו מקיימים‬
‫טקס אזכרה לקדושי הקהילה שנספו‪ .‬הטקס‬
‫מתקיים באולם בית הספר תיכון עירוני ה'‪,‬‬
‫שהוא "התיכון המאמץ" של קהילת קרקוב‪.‬‬
‫בטקס נוכחים כ‪ 200-‬איש‪ ,‬מבוגרים‪ ,‬צעירים‬
‫יותר וצעירים מאוד‪ ,‬וכן תלמידי בית הספר‬
‫אשר לוקחים חלק בטקס‪ .‬השתתפותם של‬
‫התלמידים‪ ,‬ובמיוחד אלה שחוו את "המסע‬
‫לפולין"‪ ,‬חשובה גם למבוגרים וגם לצעירים‪.‬‬
‫זהו החיבור הבינדורי והעברת הלפיד מדור‬
‫לדור‪ .‬תלמידי בית הספר מקבלים את חברי‬
‫הארגון ומחלקים לכל אחד מהם פרח‪.‬‬
‫שמותיהם של היקירים שנרצחו מוקרנים‬
‫במצגת במסגרת הפרוייקט "לכל איש יש‬
‫שם"‪ ,‬וחברי הקהילה‪ ,‬אלה שחוו את מאורעות‬
‫השואה ישירות ואלה שנולדו אחריה‪ ,‬מספרים‬
‫על משפחותיהם‪.‬‬
‫באחד מימי חנוכה אנחנו מתכנסים להדלקת‬
‫נרות‪ ,‬שאותם מדליקים ביחד בני כל הדורות‪,‬‬
‫וביחד אנו מציינים את פעולות המרי של‬
‫חברי תנועות הנוער הלוחם בקרקוב‪ ,‬פעולות‬
‫ששיאן היה פעולה המכונה "ציגנריה"‪,‬‬
‫שכללה השלכת רימונים לבית קפה בו נהגו‬
‫לשבת חיילים גרמנים‪ .‬החיבור בין פעולות‬
‫המרי לבין חנוכה אינו מקרי‪ ,‬שכן הפעולות‬
‫העיקריות בוצעו בדצמבר ‪ ,1942‬סמוך לחנוכה‬
‫ולחג המולד‪.‬‬
‫מדי שנה‪ ,‬במחצית חודש מרץ‪ ,‬מתקיים‬
‫בקרקוב "מצעד זכרון" לזכר חיסול הגטו‬
‫היהודי בעיר‪ .‬המשתתפים במצעד צועדים‬
‫מהככר המרכזית‪ ,‬שהייתה במקום שבו היה‬
‫הגטו ושמה הוא "ככר גיבורי הגטו"‪ ,‬דרך‬
‫שרידי החומה שנותרה מהחומות שהקיפו את‬
‫הגטו כולו וכלאו את תושביו‪ ,‬ועד לאנדרטה‬
‫במחנה הריכוז פלשוב‪ .‬שם‪ ,‬על יד האנדרטה‪,‬‬
‫נאמרות התפילות לזכר הנספים‪ .‬במצעד‬
‫הזכרון משתתפים מאות אנשים‪ ,‬פולנים‬
‫ואחרים‪ ,‬ואליהם מצטרפת בכל שנה משלחת‬
‫של חברי הארגון‪.‬‬
‫בנוסף לפעילויות שנתיות קבועות אלה‪,‬‬
‫מקיים הארגון מפגשים של חברים‪ ,‬בהם אנו‬
‫מארחים מרצים‪ ,‬בעיקר מקרקוב שבפולין‪,‬‬
‫המספרים על הנעשה בתחום שימור המורשת‬
‫היהודית בעיר‪ .‬כך אירחנו השנה את מנהלי‬
‫מחלקת המוזיאונים בעיר‪ ,‬אשר סיפרו על‬
‫הכוונה להקים מוזיאון יהודי בעיר‪ ,‬אירחנו את‬
‫מנהלי המוזיאון ע"ש שינדלר בעיר ואת מנהל‬
‫מרכז סטרדום לדיאלוג בין העמים‪.‬‬
‫הקשר בין החברים מהארגון נשמר‬
‫באמצעות עלון חודשי המופץ בין החברים‪,‬‬
‫כולל אלה החיים מחוץ לישראל‪ ,‬וכן אנשים‬
‫המתעניינים בעבר ובהווה של הקהילה‬
‫היהודית בקרקוב‪ ,‬כמו המדריכים של המסעות‬
‫לפולין‪ .‬העלון כולל מידע על עברה של‬
‫הקהילה‪ ,‬מוסדותיה‪ ,‬מפלגותיה‪ ,‬בתי הספר‬
‫שפעלו בעיר‪ ,‬בתי תפילה ועוד‪ ,‬וכן מידע על‬
‫הנעשה אצל התושבים היהודיים של העיר‬
‫היום‪ .‬חברים מפרסמים את סיפורי חייהם‪,‬‬
‫או את סיפור חייהם של אבותיהם‪ ,‬וחוויות‬
‫ילדות ובחרות‪ ,‬ומחפשים מידע אודות חברים‬
‫וקרובים‪ ,‬במסגרת "חיפוש קרובים"‪ ,‬וכן מידע‬
‫על אירועי הנצחה המתקיימים בעיר היום‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫הדור השני נוטל את הלפיד‬
‫יהדות בוקובינה מעבירה את הלפיד לדורות ההמשך‬
‫| יוחנן רון‪ ,‬יו"ר הארגון העולמי של יהודי בוקובינה |‬
‫הארגון העולמי של יהודי בוקובינה שם‬
‫את נושא שילוב דורות ההמשך בראש‬
‫מעייניו‪ ,‬כמטרה עליונה‪ .‬הארגון מקדיש‬
‫את מירב מרצו לקידום הקשר ולשילובם‬
‫של בני דורות ההמשך‪ .‬לשם כך גויסתי‪,‬‬
‫ואני מרכז‪ ,‬מפתח ואחראי על השילוב וקיום‬
‫הקשר עם בני דורות ההמשך‪.‬‬
‫אנו מקדישים זמן רב לשם איתורם של‬
‫הצעירים בני משפחות יוצאי בוקובינה‪,‬‬
‫שומרים איתם על קשר שוטף ועורכים‬
‫כנסים בערים שונות‪ .‬ההיענות מפתיע‬
‫ומוכיחה את דבר קיומו של הצימאון של‬
‫בני דורות ההמשך לשמוע‪ ,‬לשאול שאלות‬
‫ולהעמיק את הקשר ואת הידע בכל הנוגע‬
‫לתרבות ולחיי הקהילה של יהדות מופלאה‬
‫זו‪ .‬מורגשים הצמא והרצון להתעמק‬
‫בשורשים ולדעת על אותם המקומות בהם‬
‫חיו משפחותיהם ועל השואה אשר חוו‪.‬‬
‫בשני המפגשים שהתקיימו השנה‬
‫מצטיירת התופעה החוזרת של "אצלנו‬
‫בבית לא דיברו‪ ,‬היו הרבה שתיקות"‪ .‬אנחנו‬
‫מודעים לתופעה של השתיקה הרועמת‪.‬‬
‫הדור ההולך ומתמעט ממאן לדבר ולהעלות‬
‫זיכרונות מנבכי השכחה שכפו על עצמם‪.‬‬
‫למרות זאת‪ ,‬חשוב שבמפגשים יופיעו‬
‫בני הדור הראשון ויספרו‪ ,‬בלשונם ובגוף‬
‫ראשון‪ ,‬את סיפורם‪ .‬יש שיספרו על החיים‬
‫היפים בעברם שמלפני המלחמה‪ ,‬או את‬
‫הקורות אותם בשואה‪ ,‬בפוגרומים‪ ,‬בגטאות‬
‫ובמחנות טרנסניסטריה‪ .‬על חיים אלה‬
‫חשוב לדורות ההמשך לשמוע‪ .‬סיפורה של‬
‫יהדות בוקובינה אינו רק השואה‪ ,‬יש בו גווני‬
‫אור רבים שאסור להתעלם מהם‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הוזמנו ויוזמנו גם בעתיד‬
‫היסטוריונים המספרים על ההיסטוריה‪,‬‬
‫מרצים הבקיאים בחיי הקהילה ואנשי‬
‫תרבות‪ ,‬כולל סופרים‪ ,‬אשר ירחיבו ויספרו‬
‫על החיים‪ ,‬התרבות והחלומות שנקטעו‬
‫בשל השואה הארורה‪.‬‬
‫לאור הצלחת המפגשים הרחבנו את‬
‫פעולותינו‪ ,‬ואנו עומדים‪ ,‬עוד השנה‪ ,‬לערוך‬
‫כנסים נוספים‪ .‬עד סוף שנה זו מתוכננים‬
‫שני מפגשים בחג החנוכה‪ :‬האחד בחיפה‬
‫‪32‬‬
‫בית כנסת בעיר ביסטריצה‬
‫לאזור הצפון‪ ,‬והשני בתל אביב לאזור המרכז‪.‬‬
‫במפגשים אלו יושם דגש על הדרך והמנהגים‬
‫שהיו נהוגים בחג החנוכה כחלק ממסורת חגי‬
‫יהודי בוקובינה‪ ,‬נחזור איתם אל הבית היהודי‬
‫שהיה מקור לשמחה ובו נחוג החג במיטב‬
‫המסורת‪ ,‬ונדליק ביחד נר של חנוכה (יצוין‪,‬‬
‫בהזדמנות זו‪ ,‬ששלוש חסידויות ידועות היו‬
‫בבוקובינה ‪ -‬חסידויות ויז'ניץ‪ ,‬סדיגורה ובוין‪,‬‬
‫הידועה בשמחתה ובלחנים הרבים שיצאו‬
‫מחצרה)‪.‬‬
‫בכנסים אנחנו משלבים נושאי הנצחה‬
‫וזיכרון‪ ,‬לצד העלאת נושא המסורת‪,‬‬
‫התרבות ודרך החיים בבוקובינה בתקופה‬
‫של לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫מלבד מרצים בעלי ידע רב המעשירים‬
‫את הנוכחים‪ ,‬אנחנו נותנים במה גם לבני‬
‫דורות ההמשך ולומדים מהם על הנושאים‬
‫המסקרנים אותם במיוחד‪.‬‬
‫אין ספק שהאירועים הצליחו מעל‬
‫למשוער‪ .‬האווירה הטובה הפכה‬
‫לאינטימית‪ ,‬החברים מדורות ההמשך הציגו‬
‫זוויות מעניינות לגבי שילובם והפיכתם‬
‫לשותפים מלאים והעלו רעיונות באשר‬
‫לעניינם בארגון‪.‬‬
‫עם חיזוק הקשר עם דורות ההמשך‪,‬‬
‫אנו מקבלים פניות רבות ובקשות למידע‬
‫ספציפי‪ ,‬אישי‪ ,‬על אודות מקום הולדת‬
‫ההורים והסבים‪ ,‬חיפוש מקום קבורתם‬
‫של קרובי משפחתם וכל פירור מידע הניתן‬
‫לאיתור‪ .‬העניין בעבר יהדות בוקובינה‬
‫מלווה בבקשה לארגון של "טיולי שורשים"‪.‬‬
‫מטעם הארגון עומדים לרשות הפונים‬
‫מומחים מתנדבים‪ ,‬העוזרים במידע ובדרכי‬
‫התקשרות עם מדריכים בעלי ידע בארגון‬
‫טיולים מסוג זה‪ .‬בטיולי שורשים שכבר‬
‫יצאו‪ ,‬השתתפו משפחות שלמות‪ ,‬לעיתים‬
‫של שלושה דורות‪ ,‬ועם שובם רבים מהם‬
‫כותבים ומספרים על החוויה המשותפת‪.‬‬
‫לבקשת דורות ההמשך‪ ,‬אנחנו אוספים‬
‫מתכונים ואת סיפורי השווקים הססגוניים‬
‫של הערים והעיירות בבוקובינה‪ ,‬ונאגד‬
‫אותם לספר שייצא לאור בשנה הקרובה‪.‬‬
‫המאכלים האופייניים של יהודי בוקובינה‬
‫היו ידועים בטעמם המשובח‪ .‬רובנו היינו‬
‫בטוחים כי ההורים יחיו לנצח וימשיכו לפנק‬
‫אותנו במטעמים אלו ולא תמיד טרחנו‬
‫ללמוד כיצד להכין אותם‪ .‬בין הפעילויות‬
‫שדורות ההמשך לוקחים בהן חלק ‪ -‬איסוף‬
‫כספים לשיפוצם של בתי הכנסת‪ ,‬תחזוקת‬
‫בתי הקברות וניסיון לשמר את מעט‬
‫האתרים ששרדו‪.‬‬
‫יהודי בוקובינה היו אנשים מסורתיים‪,‬‬
‫ובכל עיר היה בית כנסת שהיה מרכז החיים‬
‫של הקהילה‪ .‬כיום בתי הכנסת ששרדו‬
‫עומדים חרבים‪ .‬מתוכננת פעילות של דורות‬
‫לקידום הנושא של שיפוץ בתי הכנסת‬
‫ותחזוקת בתי הקברות השוממים‪.‬‬
‫היהודים חיו בבוקובינה מאות בשנים‪ .‬בתי‬
‫הקברות מספרים את סיפורי המשפחות על‬
‫דורותיהן‪ .‬בני דורות ההמשך אשר ביקרו‬
‫במסגרת טיולי השורשים בבתי הקברות‬
‫בחיפוש אחר סבים וסבתות‪ ,‬רואים חשיבות‬
‫רבה בהתארגנות שלהם למטרה זו‪.‬‬
‫המלאכה עדיין מרובה וכן התכניות‪.‬‬
‫מלבד שמירת קשר שוטף ועדכני וקיום‬
‫כנסים‪ ,‬אנו מתכננים ערבי תרבות ואירועים‬
‫משפחתיים‪ .‬אנו אוספים עדויות של ילידי‬
‫בוקובינה וניצולי טרנסניסטריה ‪ -‬בסיס‬
‫אשר ישמש לחקר השורשים‪.‬‬
‫כל זאת ניתן לעשות בזכות הנהלה שאינה‬
‫חדלה ליזום ואנשים המקדישים לנושא את‬
‫מיטב רצונם וזמנם‪ ,‬במאמץ לגרור את בני‬
‫דורות ההמשך לפעילות התנדבותית בניהול‬
‫הארגון ולשם העברת הלפיד של שימור‬
‫התרבות של הקהילה שחדלה ‪ -‬מדור לדור‪.‬‬
‫הדור השני נוטל את הלפיד‬
‫זגלמביה‪ :‬הניהול השוטף הועבר‬
‫לידי הדור השני והשלישי‬
‫| אברהם גרין‪ ,‬יו"ר ארגון יוצאי קהילות זגלמביה |‬
‫ארגון יוצאי זגלמביה הוא אות ומופת‬
‫לשילובם של בני הדור השני והשלישי‬
‫בפעילות השוטפת‪ .‬למעשה‪ ,‬הפעילות‬
‫השוטפת שלו מתבצעת בעיקרה על ידי‬
‫אלה‪ .‬ביניהם אפשר לציין את מאירה ברגר‬
‫מזכירת הארגון‪ ,‬דב פניני הגזבר‪ ,‬שמשון‬
‫ישביץ האחראי לטקסים‪ ,‬יונה קובו עורכת‬
‫העיתון‪ ,‬רינה כהן מיחסי הציבור ורחל בבס‬
‫האחראית לפרויקט "קפה זגלמביה"‪ .‬בין‬
‫הפעילויות המרכזיות המנוהלות ע"י בני‬
‫דור שני ושלישי אפשר למנות שורה ארוכה‬
‫של פעולות עשייה שוטפת לצד אירועים‬
‫מיוחדים‪:‬‬
‫דור שלישי למען דור ‪ - I‬בני הדור השלישי‬
‫מגיעים לביקורים אצל בני הדור הראשון‬
‫לפני החגים‪ ,‬להמשך הקשר בין החברים‬
‫המבוגרים בארגון לבין ממשיכי המסורת‪.‬‬
‫קפה זגלמביה ‪ -‬מזה כשנתיים מקיימים‬
‫בני הדור השני מפגש חודשי במועדון‬
‫הארגון‪ ,‬לצורך הרצאה‪ ,‬סיפור או הכנת‬
‫תכניות לעתיד‪ .‬למפגשים אלה מצטרפים‬
‫גם אחדים מבני הדור הראשון והשלישי‪.‬‬
‫עיתונות ופרסומים ‪ -‬הארגון מפרסם עיתון‬
‫פעמיים בשנה‪ ,‬ובו מידע על אפשרויות‬
‫ופעילויות לניצולי השואה‪ ,‬והנחיות על‬
‫פיהן יכולים הניצולים לפעול לקיום‬
‫זכויותיהם‪ .‬העיתון מביא מידע על הנעשה‬
‫בין אנשי זגלמביה בארץ ובעולם וגם‬
‫סיפורים אישיים של ניצולי השואה‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫מתפרסמים חוזרים (לפחות פעמיים בשנה‪,‬‬
‫לפי הצורך) לכל חברי הארגון‪ ,‬ובהם מידע‬
‫שימושי‪ .‬את העיתון עורכת‪ ,‬כאמור‪ ,‬יונה‬
‫קובו‪ ,‬בת הדור השני‪.‬‬
‫אתר אינטרנט ‪ -‬לאחרונה הוקם אתר‬
‫אינטרנט של הארגון‪zaglebie-world. ,‬‬
‫‪ .org‬האתר עדיין נמצא בראשית דרכו‪ ,‬ואנו‬
‫מתכננים להמשיך את פיתוחו‪ ,‬וכן להעבירו‬
‫לשפות נוספות‪.‬‬
‫הנצחה ‪ -‬הארגון הנציח ורואה לעצמו‬
‫חובה בהמשך הנצחת יהדות זגלמביה בארץ‬
‫ובחו"ל‪ .‬להלן פירוט פעילויות ההנצחה‪:‬‬
‫בבית הקברות של נחלת יצחק הוקמה‬
‫מצבה ומתחתיה הוטמן אפר שהובא‬
‫מאושוויץ ומזגלמביה‪ .‬מצבה זו היוותה‬
‫את אתר ההנצחה הראשון באזור תל אביב‪.‬‬
‫מדי תשעה באב‪ ,‬היארצייט לחיסול גטאות‬
‫זגלמביה (ט' באב ‪ ,)1943‬מקיים הארגון‬
‫טקס זיכרון ליד המצבה‪ ,‬בו משתתפים‬
‫יוצאי זגלמביה רבים מבני הדור הראשון‪,‬‬
‫השני ואף השלישי‪.‬‬
‫הוקם יד זיכרון להנצחת קורבנות זגלמביה‬
‫ביער קדושי זגלמביה (‪ 10,000‬עצים)‪ .‬מקום‬
‫מרשים ביותר‪ ,‬הכולל מרתף להנצחות‬
‫אישיות ואת רחבת הקהילות החרבות‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הוקם במקום יד לזכר חללי "נצר‬
‫אחרון"‪ ,‬ומעל לכול נמצאת כאן אנדרטת‬
‫"זכור" הנראית למרחקים‪ .‬במקום זה‬
‫מתקיים באופן קבוע ביום השואה טקס‬
‫רב משתתפים בנוכחות למעלה מאלף‬
‫איש בני הדור הראשון‪ ,‬השני והשלישי‪,‬‬
‫וכן משתתפים ומופיעים בו‪ ‬אנשי ציבור‬
‫מישראל ומחו"ל‪ .‬מתקיימות הנצחות‬
‫חדשות מדי פעם‪ ,‬והמקום מתוחזק כל הזמן‪.‬‬
‫הארגון מקיים נסיעות מאורגנות לאתרי‬
‫הנצחה שונים ברחבי ישראל‪ .‬רבים מניצולי‬
‫השואה משתתפים בביקורים באתרים‬
‫הללו‪ ,‬יחד עם בני משפחותיהם‪ ,‬בני הדור‬
‫השני והשלישי‪.‬‬
‫אנחנו מנציחים את יהדות זגלמביה בערי‬
‫זגלמביה עצמה‪ ,‬על ידי שיפוץ ואחזקת‬
‫בתי הקברות‪ ,‬הקמת אנדרטאות בגטאות‬
‫וציון על ידי לוחות קיר על מוסדות יהודיים‬
‫מרכזיים מן העבר (בתי כנסת‪ ,‬בתי ספר‪,‬‬
‫בתי חולים ועוד)‪.‬‬
‫מדי שנה יוצאת משלחת של אנשי‬
‫זגלמביה‪ ,‬ובה בעיקר בני הדור השני‬
‫והשלישי‪ ,‬לעיירות זגלמביה‪ ,‬עולים לקברי‬
‫אבות ופועלים לאחזקתם והנצחתם‪ .‬‬
‫כינוסים ‪ -‬הארגון מתכנס כל שנה לפחות‬
‫לארבעה אירועים‪ ,‬בהם נוטלים בני הדור השני‬
‫והשלישי מקום מרכזי לא רק בהשתתפות‬
‫אלא גם בניהול האירועים האלה‪:‬‬
‫חנוכה ‪ -‬כנס היסטורי המתקיים במהלך חג‬
‫החנוכה כבר מעל ל‪ 50-‬שנה‪ ,‬בו מתכנסים‬
‫זקני זגלמביה על דורותיהם‪ .‬טקס חגיגי ובו‬
‫תכנית הכוללת סיפורים ותכנים של ניצולי‬
‫השואה וכן ריקודים‪.‬‬
‫ט"ו בשבט ‪ -‬טקס המיועד במיוחד לדור‬
‫השלישי‪ .‬התכנסות של חברי הארגון‬
‫וילדיהם לנטיעת עצים ביער הזיכרון של‬
‫זגלמביה בואך מודיעין‪.‬‬
‫ערבי חג ‪ -‬פעמיים בשנה‪ ,‬לקראת ערב‬
‫ראש השנה ולקראת חג הפסח‪ ,‬מתכנסים‬
‫להרמת כוסית‪ .‬במהלך האירוע נמסרת‬
‫סקירה על פעילות הארגון בעבר ועל‬
‫תכניות לעתיד‪ .‬מרימים כוסית לקראת בוא‬
‫החג ומתברכים‪ .‬בהזדמנויות אלה מתקיים‬
‫גם כן מפגש של כל דורות יוצאי זגלמביה‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫הדור השני נוטל את הלפיד‬
‫דור ההמשך של יהודי מקדוניה בית טרזין‬
‫ודורות המשך‬
‫| משה טסטה‪ ,‬יו"ר הארגון |‬
‫עם היוודע הדבר‪ ,‬נזעקו יהודי מקדוניה‬
‫אני דור שני לניצולי שואה‪ .‬משפחת‬
‫אבי עלתה לארץ ישראל בשנת ‪ 1924‬ותרקיה בארץ‪ .‬החלה פעילות ציבורית‬
‫ממונסטיר (ביטולה) הודות לליאון קמחי‪ ,‬להסרת האנדרטה ביער בולגריה‪ .‬בשנת‬
‫נושא דגל הציונות הנערץ בביטולה ויו"ר ‪ 1999‬הוקם ועד ציבורי ליוצאי מקדוניה‬
‫קרן קיימת לישראל‪ .‬בזיקתו לארץ ישראל ובולגריה‪ .‬הוועד ניסה לשכנע את איחוד‬
‫חינך את הקהילה לציונות והיו שרויים עולי בולגריה לסגת מתמיכתו בהסרת‬
‫באווירה לקראת נסיעתם‪ .‬יוגוסלביה לא האנדרטה למלך בוריס‪ .‬הבקשות עלו‬
‫הייתה עשירה ב"סרטיפיקטים"‪ ,‬אך הודות בתוהו‪ .‬הוועד פעל לשכנע את קק"ל להסיר‬
‫לליאון קמחי קהילת ביטולה זכתה במספר את האנדרטה הפוגעת ברגשותיהם של‬
‫רישיונות עלייה שהיה רב מאוכלוסיית הניצולים וקרובי הנספים בשואה שנשלחו‬
‫יהדות יוגוסלביה‪ .‬עליית הבנות הצעירות אל מותם בידי הבולגרים‪.‬‬
‫הייתה אחד ממבצעי העלייה הגדולים‬
‫קק"ל ניסתה לגשר בין שני הארגונים‪ ,‬אך‬
‫שיזם קמחי לעלייה לארץ ישראל באשרת‬
‫לא הצליחה ומינתה ב‪ 17.1.2000-‬את ועדת‬
‫תיירות‪ .‬אמי עלתה לארץ ישראל בשנת‬
‫השופט בייסקי לדון בנושא האנדרטאות‪.‬‬
‫‪ 1930‬במסגרת אשרת התיירות ונישאה‬
‫הוועדה פעלה כחצי שנה ופרסמה את‬
‫לאבי‪ .‬משפחתה נשארה בביטולה‪ .‬כמעט‬
‫מסקנותיה‪ ,‬שעיקרן היה הסרת כל‬
‫כל יוצאי ביטולה בארץ ובתפוצות חייבים‬
‫האנדרטאות ביער בולגריה‪ ,‬כולל זו של‬
‫את חייהם לליאון קמחי‪.‬‬
‫התחלת פעילותו של הארגון הייתה המלך‪ ,‬והקמת אנדרטה אחת משותפת‬
‫בוועד להנצחת יהודי ביטולה‪ .‬דור ההמשך לזכר ‪ 11,343‬יהודי תרקיה‪ ,‬מקדוניה ופירוט‬
‫של יהודי מקדוניה הגבירו פעולתם לאחר שנספו בטרבלינקה‪ ,‬ולזכר הבולגרים‬
‫שנודע כי בשנת ‪ 1993‬יזמו יהודים החיים שפעלו למען הישרדות יהודי ארצם‪.‬‬
‫לאחר הסרת הלוט והקמת האנדרטה‬
‫בארצות הברית וקשורים לבית המלוכה‬
‫הבולגרי מהלך להנצחת זכרו של המלך ביער חרובית‪ ,‬נבחרתי ליו"ר דור ההמשך‬
‫בוריס ביער בישראל‪ .‬ליוזמה זו נרתמו הן של יהודי מקדוניה‪ ,‬המקיים פעילות‬
‫הקרן הקיימת לישראל והן איחוד עולי ועצרות הנצחה בהשתתפות ניצולים‬
‫בולגריה בישראל‪ .‬ב‪ 21.10.96-‬קיימה קק"ל מיהודי מקדוניה ודור ההמשך‪ .‬בין היתר‪,‬‬
‫טקס הקדשת יער בולגריה והסרת הלוט אנו פועלים להחזרת רכוש יהודי במקדוניה‬
‫מעל האנדרטאות‪.‬‬
‫ליורשים בארץ‪.‬‬
‫בית הכנסת יגל יעקב‬
‫‪34‬‬
‫בית טרזין הוקם על ידי שורדי גטו טרזינשטאט‬
‫בשנות ה‪ .70-‬עם חילופי הדורות‪ ,‬הבית מנוהל‬
‫כיום ע"י הדור השני‪ ,‬בשילוב עם הפעילים של‬
‫הדור הראשון‪ .‬עיקר הפעילות כיום הינה במרכז‬
‫החינוכי אל מול בתי ספר יסודיים‪ ,‬חטיבות‬
‫ביניים‪ ,‬תיכון וצבא‪ .‬בכל האירועים של הבית‬
‫מגיעים הוותיקים עם ילדיהם ונכדיהם ועבורם‬
‫מתבצעות פעולות זיכרון והנצחה‪ .‬הפעילות‬
‫של דורות ההמשך הינה באמצעות אירועים‬
‫תרבותיים אמנותיים המבוססים על המורשת‬
‫התרבותית של הגטו‪ ,‬בעיקר בתחום המוזיקה‬
‫ולאחרונה גם בתחום הספורט‪.‬‬
‫כרזה של נבחרת הכדורגל היהודית בטרזין‬
‫דורות ההמשך מחיים מחדש את המוזיקה‬
‫שהייתה בגטו בסמינר שנתי הנקרא "היסטוריה‪,‬‬
‫מוזיקה וזיכרון"‪ .‬קבוצות הנוער בגטו קמות‬
‫לתחייה מחודשת בטורניר כדורגל שנתי‪,‬‬
‫בו הנערים המשתתפים נושאים את שמות‬
‫הקבוצות מהגטו‪.‬‬
‫מנכ"ל בית טרזין הוא עודד ברידא‪ ,‬בן הדור‬
‫השני‪ .‬הוריו ואחיו נשארו מאחור‪ ,‬נשלחו‬
‫לגטו טרזינשטאט ולקראת סוף ‪ 1944‬נשלחו‬
‫למחנות ההשמדה ונרצחו‪ .‬במהלך עבודת‬
‫שורשים על המשפחה‪ ,‬הגיע עודד גם לבית‬
‫טרזין‪ ,‬ומתוך ההיכרות והעבודה המשותפת‬
‫הוא עבר מתעשיית ההייטק לניהול העמותה‬
‫בשנת ‪ ,2009‬מתוך כוונה לקדמה בכל התחומים‪.‬‬
‫המקום שופץ‪ ,‬ארכיון חדש נבנה‪ ,‬התערוכות‬
‫מתחדשות‪ ,‬הפעילות החינוכית גברה ותשתיות‬
‫המחשוב שופרו והותאמו לעידן החדש‪ .‬הטריגר‬
‫המרכזי למהלך היה‪ ,‬לדברי ברידא‪ ,‬גילוי תמונה‬
‫של פאוול ברידא‪ ,‬דודו‪ ,‬משחק כדורגל בסרט‬
‫התעמולה הנאצי שהוסרט בגטו בקיץ ‪.1944‬‬
‫עודד שהינו חובב כדורגל בעצמו‪ ,‬מצא עצמו‬
‫חוקר את הנושא‪ ,‬ומכאן הדרך לבית טרזין כבר‬
‫היתה קצרה‪ .‬בקיץ ‪ 2012‬יצא סרט דוקומנטרי‬
‫הנקרא "ליגה טרזין" המוקדש לפאוול ברידא‪.‬‬
‫הדור השני נוטל את הלפיד‬
‫"עמך" ‪ -‬דור שני לשואה‪,‬‬
‫ראשון לעצמאות‪ ‬‬
‫| אריה ברנע‪ ,‬יו"ר "עמך" |‬
‫כמאות אלפי יהודים החיים בישראל ובארצות אחרות‪ ,‬אני בן‬
‫הדור השני‪ .‬הוריי ז"ל היו ניצולי שואה‪ .‬ערב השואה מנתה משפחתי‬
‫כחמישים נפש‪ ,‬וחמישה בלבד שרדו‪ .‬עכשיו אתווכח עם הכותרת‬
‫שלמעלה‪ :‬האומנם בן הדור השני לשואה עצמה אני? האם השואה‬
‫עדיין נמשכה ונמשכת גם בחיי? ברוך השם‪ ,‬התשובה שלילית‪ .‬אני‬
‫בן הדור שאחרי השואה‪ .‬ומעבר לעניין הביוגרפי‪ ,‬משמעות העובדה‬
‫שהשואה הסתיימה טרם היוולדי היא שאינני מבין אותה באמת‪.‬‬
‫כוח הדמיון האנושי איננו עז דיו כדי שנשווה בנפשנו אירועים‬
‫הרחוקים כל כך מחיינו שלנו‪ .‬כלל זה נכון גם לגבי סוגיות הנכללות‬
‫בחיים הנורמליים‪ :‬האם אדם שלא עמד בסכנת מוות בתאונה מסוגל‬
‫להבין ללבו של מי שהתנסה בכך? האם אדם שלא חווה אהבה רומנטית‬
‫מבין אותה מפני שקרא אודותיה בספרים? וקל וחומר ‪ -‬לגבי השואה‪:‬‬
‫אדם שלא היה כלוא באושוויץ‪ ,‬מפני שנולד אחרי שחרורו‪ ,‬לא יוכל‬
‫לעולם להבין ללבו של האסיר לשעבר שניצל משם בנס‪.‬‬
‫ובכל זאת זורמות בעורקיי חוויות שספגתי לאורך שנים רבות‪ ,‬ולא‬
‫תמיד יש להן שם‪ .‬משהו מהאימה והזוועה ההן דבק בי‪ ,‬כפי שהוויית‬
‫הורינו דבקה בנו תמיד‪ .‬ברור לי שהייתי אדם שונה אלמלא צמחתי‬
‫בבית הזה ששורשיו גם במשרפות‪.‬‬
‫התחושה הקבועה הזו היא המקור העיקרי למחויבותי כלפי ניצולי‬
‫השואה‪ ,‬הנמשכת בדרכים שונות כבר כמה עשורים‪ ,‬ואשר קיבלה‬
‫ביטוי מיוחד כאשר הסכמתי לשמש כיושב ראש ארגון עמך ‪ -‬המרכז‬
‫הישראלי לתמידה בניצולי שואה ובדור השני‪ .‬אני מאמין בכך שעלינו‬
‫לאפשר לניצולים זיקנה מכובדת‪ ,‬רווחה נפשית רבה עוד יותר מכפי‬
‫שאנו חבים זאת לבני אדם בכלל ולקשישים בפרט‪ .‬הניצולים ידעו‬
‫סבל קשה יותר מכל אדם אחר‪ ,‬ואין זה רק עניינם הפרטי‪ ,‬אלא עניין‬
‫דמותנו ‪ -‬המין האנושי‪ ,‬העם היהודי ומדינת ישראל‪ .‬זוהי דמות‬
‫מוסרית שאותה עלינו לשפר ללא הרף‪.‬‬
‫"עמך" ‪ -‬המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי השואה‬
‫והדור השני ‪ -‬היא עמותה ללא מטרות רווח‪ ,‬המתמודדת באופן ייחודי‬
‫עם צרכים נפשיים וחברתיים של ניצולי השואה ובני משפחותיהם‬
‫באמצעות רשת מרכזים הפזורים בכל רחבי הארץ‪ .‬כשאני מבקר בסניפי‬
‫עמך וצופה מקרוב בעבודה שאותה עושים חבריי‪ ,‬נדמה לי לרגעים‬
‫שבהוריי שלי אני תומך‪.‬‬
‫אנדרטה לזכר ‪ 50,000‬יהודי סלוניקי‬
‫ארגון ניצולי מחנות‬
‫ההשמדה יוצאי יוון בישראל‬
‫"עוד בשנת ‪ 2001‬הוחלט בארגון לקלוט כחברים את בני דורות‬
‫ההמשך (דור שני ושלישי)"‪ ,‬אומר משה העליון‪ ,‬יו"ר הארגון‪ .‬לדבריו‪,‬‬
‫בהתאם לכך שונה רשמית תקנון הארגון‪ ,‬והוחל במלאכת קליטת‬
‫בני דורות אלה כחברים מן המניין בארגון‪ .‬הארגון מונה כיום כ‪850-‬‬
‫חברים‪ ,‬מתוכם כ‪ 450-‬הינם בני דורות הממשיכים‪ ,‬דהיינו רוב‬
‫החברים‪ .‬בהנהלת הארגון‪ ,‬המונה תשעה חברים‪ ,‬חמישה הם מבני‬
‫דורות ההמשך‪ .‬בין התפקידים שממלאים בני דורות ההמשך‪ :‬סגן‬
‫יושב הראש‪ ,‬מזכירת הארגון וחברי מערכת ביטאון הארגון "קול‬
‫הניצולים"‪.‬‬
‫פעילות ההנהלה‪ ,‬למעט הפעילות הנוגעת אך ורק לניצולי השואה‬
‫(קשר עם הרשות לזכויות ניצולי השואה‪ ,‬עם הקרן לרווחה ועוד)‬
‫ מכוונת כלפי כלל חברי הארגון‪ ,‬ניצולים ובני דורות הממשיכים‪,‬‬‫כאשר המטרה העיקרית היא שילוב בין הדורות מצד אחד‪ ,‬והטלת‬
‫עוד ועוד תפקידים ואחריות על הבנים והבנות הממשיכים‪ ,‬מהצד‬
‫השני‪.‬‬
‫הפעילויות של הארגון‪ ,‬בהן ניכר במיוחד חלקם של בני דורות‬
‫הממשיכים ‪ -‬חברי ההנהלה והחברים מן השורה ‪ -‬או שאף מתנהלות‬
‫בלעדית על ידיהם‪ ,‬הן‪ :‬גיוס חברים חדשים‪ ,‬לימודי יוונית‪ ,‬הוצאה‬
‫לאור של ביטאון הארגון "קול הניצולים"‪ ,‬היוצא לאור פעמיים‬
‫בשנה‪ ,‬תפעול אתר האינטרנט של הארגון וקיום קשר האינטרנט עם‬
‫החברים‪.‬‬
‫הפעילויות המשותפות לכלל חברי הארגון‪ ,‬הכוללות כמובן תכנון‬
‫וביצוע‪ ,‬המוטלים בעיקר על בני דורות ההמשך‪ ,‬הן‪ :‬קיום שני טקסי‬
‫זיכרון ביום הזיכרון לשואה ולגבורה בבית הכנסת "היכל יהודה" בתל‬
‫אביב וליד גלעד הארגון בבית העלמין בחולון; וקיום העצרת "לכל‬
‫קהילה יש שם" לזכר הקהילות הספרדיות של הבלקן‪ ,‬בשיתוף עם‬
‫ארגון יוצאי יוגוסלביה לשעבר‪ ,‬דור ההמשך ליוצאי מקדוניה ויד‬
‫ושם‪ ,‬בבית ווהלין בגבעתיים‪ .‬פעילויות נוספות‪ ,‬כגון מסיבת יום‬
‫העצמאות‪ ,‬מסיבות לרגל חנוכה ופורים‪ ,‬ביקורים במרכז למורשת‬
‫יהדות סלוניקי ויוון ועוד‪ ,‬נערכות בשיתוף בני הדור השני‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫החובה להזכיר‬
‫"בבוכנוולד נדרתי לספר‬
‫לעולם כולו על השואה"‬
‫ליעקב זילברשטיין לא היה ספק שהוא יעסוק בהנחלת זיכרון השואה‬
‫לדורות הבאים‪ .‬עבורו היה זה קיום צוואתו הרוחנית של הרב פרנקפורט‪,‬‬
‫אשר בנפשו נקשר לאחר שנפגשו בבוכנוולד‬
‫| יעקב זילברשטיין |‬
‫הכול התחיל ב־‪ 13‬בספטמבר ‪ ,1939‬ערב ראש‬
‫השנה‪ .‬שבועיים לפני כן פלשו הגרמנים לפולין‪,‬‬
‫אבל נוכחותם עדיין לא הורגשה‪ .‬הייתי אז‬
‫תלמיד ישיבת ״חכמי לובלין״‪ ,‬וחזרתי הביתה‬
‫מקניות לקראת החג‪ .‬לפתע צצו ברחוב עשרות‬
‫חיילים גרמנים‪ ,‬שאספו את כל העוברים‬
‫והשבים‪ ,‬לרבות פולנים לא יהודים‪ ,‬והעמיסו‬
‫אותם על משאיות שיצאו לעיר צ׳נסיטוכוב‪,‬‬
‫שם הוכנסנו למחנה שהוקם באחד הפרברים‪.‬‬
‫נשארתי שם כמה ימים ולאחר מכן נשלחתי‬
‫לכלא רביץ‪ .‬ביום כיפור הוצאו כל האסירים‬
‫היהודים מתאיהם‪ .‬נצטווינו להקים גדר תיל‬
‫מסביב לבניינים‪ .‬בעיצומה של העבודה ניגש‬
‫אלינו קצין גרמני ואמר‪" :‬הרי זה היום הקדוש‬
‫ביותר שלכם‪ ,‬אז מדוע האלוהים שלכם‪ ,‬שעליו‬
‫אתם סומכים כל כך‪ ,‬לא בא לעזרתכם?"‪.‬‬
‫בסוף אוקטובר הועלינו‪ ,‬כל היהודים‪ ,‬על‬
‫קרונות משא ונשלחנו לבוכנוולד‪ .‬הצפיפות‬
‫הייתה איומה וכך גם תנאי המחיה‪ .‬למזלי לקח‬
‫אותי אחד מוותיקי המחנה תחת חסותו‪ .‬שמו‬
‫היה הרב פרנקפורטר‪ ,‬והוא נעצר בברלין ב״ליל‬
‫הבדולח״ בנובמבר ‪ .1938‬הוא היה חולה מכדי‬
‫לצאת לעבודה‪ ,‬וזה לא מצא חן בעיני הגרמנים‪,‬‬
‫שנהגו להכות אותו מכות קשות מדי בוקר‪.‬‬
‫התחלנו ללמוד יחד תלמוד‪ .‬בלילה‪ ,‬בסתר‪.‬‬
‫ימים אחדים לפני שנפטר‪ ,‬ממש בידיי‪ ,‬אמר‬
‫לי‪" :‬תראה מה שהם עושים לי‪ .‬ממש גומרים‬
‫אותי‪ .‬אבל אתה צעיר וחזק‪ ,‬ובעזרת השם תצא‬
‫מכאן‪ ,‬ואני רוצה שתבטיח לי שלא תיתן לאף‬
‫אחד לשכוח‪ .‬תספר לכל העולם מה היה כאן"‪.‬‬
‫הבטחתי לו‪ ,‬ומאז זה מה שאני עושה ‪ -‬מקיים‬
‫את הנדר שלי‪ .‬לא נותן לשכוח ועוזר לזולת‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫מעבדות לחירות‬
‫בבוכנוולד נשארתי שלוש שנים‪ .‬עבדתי‬
‫במחצבה תחת פיקוחו של הסמל יוזף הינקלמן‪,‬‬
‫אחד משומרי האס־אס היותר אכזריים במחנה‪,‬‬
‫אשר היה נוהג לומר‪ :‬״אם אני לא רואה כל יום‬
‫כמה פגרים שלכם‪ ,‬אני לא נהנה מהארוחות‬
‫שלי"‪ .‬מאוחר יותר נשלחתי עם צעירים נוספים‬
‫לסדנת הבנאים‪ ,‬ובאוקטובר ‪ 1942‬הועלינו על‬
‫טרנספורט לאושוויץ‪ .‬הובלנו לאחד הבניינים‬
‫בקרבת הרציף‪ ,‬ומאוחר יותר התברר לנו‬
‫שהיינו בדרך לתאי הגזים‪ .‬כאשר עמדו להכניס‬
‫אותנו לתאים הגיח לפתע קצין בכיר וצרח‬
‫לעבר חיילי האס‪-‬אס‪ :‬״השתגעתם? אלה‬
‫פועלים מקצועיים שאנחנו זקוקים להם‪ .‬מיד‬
‫להעבירם לצריפים״‪ .‬לימים נודע לי שהקצין‬
‫שהציל אותנו היה רודולף הס‪.‬‬
‫בקיץ ‪ 1943‬זומנתי יום אחד ל"פוליטישה‬
‫אבטיילונג" ‪ -‬המדור הפוליטי‪ .‬כאשר נכנסתי‪,‬‬
‫זינקו עליי כמה אנשי אס‪-‬אס‪ ,‬והחלו מכים‬
‫אותי באכזריות כשהם צועקים‪ :‬״אתה חזיר‬
‫יהודי מסריח״‪ .‬הסתבר שחשדו בי כי אני חבר‬
‫במחתרת במחנה‪ .‬אחרי שטענתי שוב ושוב‬
‫שאין לי כל קשר עם המחתרת‪ ,‬הם צחקו‬
‫ואמרו שנראה להם כי אחרי ‪ 50‬מלקות זכרוני‬
‫ישוב אליי‪ .‬הצלחתי לספור עד ‪ 10‬והתעלפתי‪.‬‬
‫למחרת לא הייתי מסוגל לצאת לעבודה‪,‬‬
‫ופאול‪ ,‬גוי גרמני שהיה זקן האסירים‪ ,‬איפשר‬
‫לי להישאר בצריף‪ .‬למחרת שוב זומנתי‬
‫לחקירה‪ ,‬שוב אותן שאלות‪ ,‬שוב הצרחות‪ ,‬שוב‬
‫התשובות שאיני יודע דבר‪ ,‬ושוב ‪ 50‬מלקות‪.‬‬
‫באמצע ינואר ‪ ,1945‬כאשר היה ברור שימי‬
‫אושוויץ מגיעים לקיצם‪ ,‬התכוננו לפינוי‬
‫או לפיצוץ המחנה‪ ,‬כי קשה היה להאמין‬
‫שהגרמנים ישאירו אותנו בחיים‪ .‬אך לנאצים‬
‫היו תכניות אחרות‪ .‬הם לא רצו לוותר על כוח‬
‫האדם הזול‪ ,‬והחליטו להוביל אותנו למחנות‬
‫בתוך גרמניה עצמה‪ .‬כאשר הבנתי שעלינו‬
‫לצעוד עד לשם ברגל‪ ,‬החלטתי להישאר‬
‫במחנה‪ .‬עדיין לא התאוששתי לחלוטין‬
‫מהמלקות‪ ,‬והייתי שבור גופנית ונפשית‪ .‬לכן‪,‬‬
‫כאשר שומרי האס‪-‬אס אמרו לנו שמי שאינו‬
‫מסוגל לצעוד יכול להישאר ‪ -‬החלטתי לעשות‬
‫כן‪ .‬אבל חברים אחדים הצליחו לשכנע אותי‬
‫בכל זאת לצאת לצעדה‪ .‬שוב ניצלתי ממוות‪ ,‬כי‬
‫אחרי שעזבנו את אושוויץ ירו הגרמנים בכמה‬
‫עשרות האסירים שהחליטו להישאר‪.‬‬
‫צעדנו עד גלייביץ‪ ,‬שם הוכנסנו לקרון‬
‫רכבת‪ ,‬וכעבור ‪ 12‬יום מצאתי את עצמי שוב‬
‫בבוכנוולד‪ ,‬כאילו חזרתי הביתה‪ .‬משם נשלחתי‬
‫למחנה המשנה אלטנבורג‪ ,‬ממנו שוחררתי על־‬
‫ידי הצבא האמריקאי‪ ,‬חמש וחצי שנים אחרי‬
‫שנעצרתי ליד הבית בטומשוב־מאזובייצק‪.‬‬
‫היחיד ששרד ממשפחתי הענפה‪ .‬כולם חוסלו‬
‫בטרבלינקה‪.‬‬
‫בתום המלחמה החלטתי לעלות ארצה במסע‬
‫שעבר דרך מחנה עולים באיטליה ומחנה‬
‫המעצר בקפריסין‪ ,‬שם גם נישאתי לרעייתי‬
‫ז"ל‪ .‬עם עלייתי ארצה הגעתי למחנה המעצר‬
‫בעתלית‪ .‬בשנת ‪ 1947‬הגענו לראשון‪-‬לציון‪,‬‬
‫בה נולדו שני בנינו‪ .‬הגשמת הצוואה הרוחנית‬
‫של הרב פרנקפורטר הובילה אותי לקחת חלק‬
‫פעיל בגופים וארגונים העוסקים בשואה‪.‬‬
‫כל עוד נשמה באפי ‪ -‬אקדיש את זמני למען‬
‫הזולת ולהנצחת זכר השואה‪.‬‬
‫יעקב זילברשטיין הוא יו"ר ארגון אסירי‬
‫הנאצים לשעבר וחבר הנהלת מרכז הארגונים‬
‫מדור משפטי‬
‫תיקוני חקיקה ופסקי דין‬
‫| עו"ד אודי מוזס‪ ,‬ועידת התביעות |‬
‫גידול בהקצבות‬
‫מגרמניה לניצולי‬
‫שואה‬
‫רשויות הפיצויים הגרמניות פרסמו‬
‫לאחרונה כי החל מחודש מרץ ‪ 2013‬הקצבאות‬
‫שמקבלים ניצולי שואה מגרמניה לפי חוק ה‪BEG-‬‬
‫יוגדלו ב‪ .5.7%-‬כמו כן‪ ,‬פורסם על ידן‪ ,‬כי התשלום‬
‫שיועבר לניצולים בחודש מרץ ‪ 2013‬יכלול גם‬
‫תשלום רטרואקטיבי בגין הגדלת הקצבאות‪ ,‬עבור‬
‫החודשים אוקטובר ‪ - 2012‬פברואר ‪.2013‬‬
‫חשוב לציין כי הגדלת הקצבה לא אמורה‬
‫לפגוע בזכאות של אותם ניצולים לגמלת סיעוד‬
‫מהביטוח הלאומי בישראל‪ ,‬מכיוון שהחל משנת‬
‫‪ 2011‬אין לקחת קצבה זו בחשבון לצורך קביעת‬
‫הזכאות לאותה הגמלה לפי סעיף ‪(422‬ד)(‪()3‬א)‬
‫לחוק הביטוח הלאומי‪ .‬כידוע‪ ,‬הגדלת הקצבאות‬
‫לפי חוק ה‪ GEB-‬עשויה להשפיע גם על קצבת‬
‫נכות אחרת‪ ,‬שמקבלים עשרות אלפי ניצולים‬
‫ממשרד האוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים‬
‫(אשר לפי המלצות ועדת דורנר היא מחושבת‪,‬‬
‫בנוסף לשיטה הלינארית‪ ,‬גם לפי ‪ 57%‬מקצבת‬
‫ה‪ .)GEB-‬אולם יש לציין כי חישוב זה לוקח‬
‫בחשבון לא רק את השינוי בקצבת ה‪ GEB-‬אלא‬
‫גם את שער החליפין הממוצע של האירו מול‬
‫הש"ח באותה התקופה‪ ,‬אשר גם ירד בשנים‬
‫האחרונות‪ ,‬ומשום כך שיטה זו לא עודכנה תקופה‬
‫ארוכה‪ .‬רק ביום העדכון הקרוב‪ ,‬שנקבע בצו ל‪1-‬‬
‫באפריל‪ ,‬ניתן יהיה לדעת האם ‪ -‬ואם כן‪ ,‬באיזה‬
‫שיעור ‪ -‬תביא אותה הגדלת קצבאות ה‪ GEB-‬גם‬
‫להגדלת קצבאות הנכות ממשרד האוצר לפי חוק‬
‫נכי רדיפות הנאצים‪.‬‬
‫אוסטיאופורוזיס‪:‬‬
‫בית המשפט‬
‫קבע כי הנכות‬
‫בגין הרדיפות‬
‫תיקבע לפי מספר השברים‬
‫המצטברים ולא לפי השבר‬
‫החמור ביותר‬
‫ב‪ 17.12.2012-‬ניתן פסק דין בבית המשפט‬
‫המחוזי בתל אביב לגבי ניצולת שואה שמשרד‬
‫האוצר הכיר במחלת האוסטיאופורוזיס‬
‫שלה בגין רדיפות הנאצים לפי שיעור הנכות‬
‫המקסימאלית שנגרם לה‪ ,‬בהתאם להמלצות‬
‫ועדת שני בגין מחלה זו ולא לפי מספר השברים‬
‫שנגרמו לה בשל אותה המחלה לפי אותן‬
‫המלצות (ע"ו ‪ 902-06-12‬זכאי נגד הרשות)‪.‬‬
‫כזכור‪ ,‬ועדת שני קבעה את הקריטריונים‬
‫הבאים להכרה במחלת האוסטיאופורוזיס‬
‫(בדרגת חומרה של ‪ T‬קטן או שווה ל‪ )2.5-‬אצל‬
‫ניצולי שואה שעלו עד ‪ 1.10.1953‬ומקבלים‬
‫קצבה ממשרד האוצר לפי חוק נכי רדיפות‬
‫הנאצים‪ ,‬מיקום השברים שנגרמו עקב המחלה‬
‫והליקוי התפקודי שנגרם בגינם כדלהלן‪:‬‬
‫• שברים בגפיים (למעט שברי אצבעות‪,‬‬
‫ושברי ירך)‪ :‬קבוצה ראשונה ‪ ,20%‬קבוצה‬
‫שנייה ‪.15%‬‬
‫• שברים בגפיים עם ליקוי תפקודי קשה‬
‫(למעט שברי אצבעות ושברי ירך)‪ :‬קבוצה‬
‫ראשונה ‪ ,40%‬קבוצה שנייה ‪.30%‬‬
‫• שברים בחוליות בלי ליקוי תפקודי קשה‪:‬‬
‫קבוצה ראשונה ‪ ,30%‬קבוצה שנייה ‪.22.5%‬‬
‫• שברים בחוליות עם ליקוי תפקודי קשה‪:‬‬
‫קבוצה ראשונה ‪ ,60%‬קבוצה שנייה ‪.45%‬‬
‫• שברי ירך בלי ליקוי תפקודי קשה‪ :‬קבוצה‬
‫ראשונה ‪ ,40%‬קבוצה שנייה ‪.30%‬‬
‫• שברי ירך עם ליקוי תפקודי קשה‪ :‬קבוצה‬
‫ראשונה ‪ ,80%‬קבוצה שנייה ‪60%‬‬
‫כקבוצה ראשונה נחשבים ניצולים ששהו‬
‫במחנה ריכוז‪ ,‬בגטו‪ ,‬באתר השמדה של‬
‫האייזנצגרופן‪/‬משתפי הפעולה עמם‪ ,‬חיו חיי‬
‫סתר או חיו בזהות בדויה ושהו באזור שנכבש‬
‫או סופח בידי גרמניה‪ ,‬וכקבוצה שנייה ‪ -‬כל‬
‫שאר הנכים שהוכרו לפי אותו החוק כזכאים‬
‫לקצבה מהאוצר‪.‬‬
‫אותה הניצולה טענה כי מגיעים לה אחוזי‬
‫נכות מצטברים עבור כל השברים שהיו לה‬
‫בנפרד בגין אותה מחלה‪ ,‬ולא רק עבור הפגיעה‬
‫החמורה ביותר מהן‪ ,‬כך שתוספת זו תזכה‬
‫אותה בשיעור מצטבר גבוה יותר בגין אותה‬
‫המחלה‪.‬‬
‫בית המשפט קיבל את טענתה‪ ,‬וקבע‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬כי ‪" :‬על פי הגישה המוצעת על ידי בא‬
‫כח המערערת‪ ,‬לאחוזי הנכות שיוכרו בשל‬
‫הפגימה‪ ,‬יתווספו אחוזי הנכות שנקבעו בשל‬
‫הפגימות הנוספות‪ .‬תוצאה זו תזכה את הנכה‬
‫בתגמול כספי גבוה יותר‪ ,‬בהתאם להיקף‬
‫הפגיעה התפקודית הנובעת מהצטברות‬
‫הפגימות‪ .‬סבורה אני כי הגישה המוצעת על‬
‫ידי ב"כ המערערת נותנת ביטוי לרוח החוק‪,‬‬
‫ולפיכך הולמת את התכלית הסוציאלית של‬
‫חוק נכי רדיפות הנאצים‪ ...‬לסיכום נקודה זו‪,‬‬
‫אני קובעת כי המלצות ועדת שני‪ ,‬כפי שנוסחו‪,‬‬
‫מחייבות לקבוע שינוי נפרד ביחס לכל מערכת‪.‬‬
‫שקלול הנכויות ייעשה‪ ,‬כמובן‪ ,‬על פי הוראת‬
‫סע' ‪ 9‬לתקנות"‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬פסק בית המשפט‪ ,‬כי הוועדה‬
‫הרפואית תקבע את אחוזי הנכות המגיעים‬
‫לה בגין נכות זו‪ ,‬לרבות התוספת המגיעה לה‬
‫על פי תקנה ‪ ,12‬ולאור שיטת החישוב החדשה‬
‫שנקבעה על ידי אותו בית משפט לגבי תקנה‬
‫זו (בפסק דין זטלמן)‪ .‬בית המשפט דחה את‬
‫הטענה כי יש לעגל את שיעור הנכות לאחוז‬
‫השלם הגבוה יותר‪ ,‬וקבע כי אין לכך עיגון‬
‫בחוק‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬בית המשפט קיבל את הטענה כי יש‬
‫לצרף את פרוטוקול דיון הוועדה הרפואית‬
‫גם ללא בקשה מפורשת‪ ,‬וקבע כי "החובה‬
‫להודיע את החלטת הוועדה כוללת בתוכה‬
‫גם את צירוף פרוטוקול הדיון להודעה על‬
‫החלטת הוועדה העליונה‪ .‬אין זה מתקבל על‬
‫הדעת כי המשיבה תסתפק ביידוע המערער‬
‫כי פרוטוקול הוועדה עומד לעיונו במשרדה‪,‬‬
‫או במשלוח הפרוטוקול רק לאחר בקשה‬
‫מפורשת של המערער"‪.‬‬
‫למותר לציין כי ניצולי השואה‪ ,‬אותם‬
‫מערערים הפונים לוועדה הרפואית העליונה‪,‬‬
‫הינם אנשים מבוגרים‪ ,‬למודי חולי‪ ,‬הנדרשים‬
‫לצלוח הליכים ביורוקרטים שאינם פשוטים‬
‫עבורם‪ ,‬על מנת לזכות בהכרה כנכים ובתגמול‬
‫כספי בשל כך‪ .‬סביר להניח שחלקם אפילו‬
‫אינם יודעים כי באפשרותם לקבל את העתק‬
‫הפרוטוקול בדואר אם יבקשו זאת טלפונית‬
‫מהמשיבה [הרשות לזכויות ניצולי השואה‬
‫‪37‬‬
‫מדור משפטי‬
‫במשרד האוצר]‪ ,‬מאחר שהדבר אינו מצוין על‬
‫גבי ההחלטה‪ .‬המעט שניתן לעשות עבורם‪,‬‬
‫על מנת להקל עליהם לקבל את התגמולים‬
‫המגיעים להם‪ ,‬הוא להקל את ההליך‬
‫הבירוקרטי ולצרף העתק מפרוטוקול דיון‬
‫הוועדה הרפואית העליונה להחלטה‪ ,‬גם ללא‬
‫דרישה מפורשת"‪.‬‬
‫בית המשפט חייב‬
‫את האוצר לחשב‬
‫מחדש נכות של‬
‫ניצול שואה לפי‬
‫תקנה ‪12‬‬
‫ב‪ 27.1.2013-‬ניתן פסק דין חדש בבית משפט‬
‫השלום בתל אביב‪ ,‬שעסק בניצול שואה שטען‪,‬‬
‫בין היתר‪ ,‬כנגד העובדה כי תקנה ‪ 12‬לא הופעלה‬
‫לגבי כל הפגימות שהוכרו לגביו בהקשר של‬
‫רדיפות הנאצים (ו"ע ‪ 4404-01-12‬לאופמן נגד‬
‫הרשות)‪.‬‬
‫בית המשפט פתח את הדיון בבקשתו בציטוט‬
‫מפסק דינו של בית המשפט המחוזי לגבי‬
‫אותו מקרה בדיוק‪ ,‬אשר פסק כי "הוראתה‬
‫של תקנה ‪ 12‬נועדה לאפשר העלאת שיעור‬
‫הנכות ביחס לנכים שחומרת מצבם הכללית‬
‫עולה על שיעור הנכות שנקבע‪ .‬מאחר שאין‬
‫חולק כי הפגימות הדרמטולוגיות משפיעות‬
‫על מצבו הכללי של המערער‪ ,‬יש להחיל את‬
‫תקנה ‪ 12‬בשיעור זהה על מכלול הנכויות‬
‫המוכרות" (ע"א ‪ 1884/09‬לאופמן נגד הרשות‬
‫מיום ‪.)18.4.2012‬‬
‫לסיכום‪ ,‬פסק בית המשפט כי יש להחיל את‬
‫תקנה ‪" 12‬על כל הנכויות בהן הוכר העורר‬
‫ניצול השואה‪ ,‬לפי חוק הרדיפות‪ ,‬וכפועל‬
‫יוצא על המשיבה [משרד האוצר] לערוך‬
‫חישוב מחדש של אחוזי הנכות של העורר‬
‫והמשמעויות הכספיות המתלוות לכך"‪.‬‬
‫הגדלת תקרות‬
‫התגמול לפי הכנסה‬
‫(נזקק‪/‬נצרך) ותגמולי‬
‫נכות מסוימים לפי‬
‫חוק נכי רדיפות הנאצים‬
‫ב‪ 23.1.2013-‬פורסמו תקנות חדשות של נכי‬
‫רדיפות הנאצים‪ ,‬המתייחסות לניצולים שעלו‬
‫עד ‪ 1.10.1953‬ומקבלים קצבה ממשרד האוצר‬
‫‪38‬‬
‫לפי חוק נכי רדיפות הנאצים‪.‬‬
‫אחד השינויים החשובים באותן תקנות‬
‫היה הגדלת מדד השכר‪ ,‬לצורך חישוב אחוזי‬
‫הנכות לפי השיטה הלינארית‪ ,‬ל‪ 52.369-‬ש"ח‬
‫עבור כל אחוז נכות ‪ -‬דבר שעשוי להביא‬
‫להגדלת קצבאות הנכות שמקבלים ניצולי‬
‫שואה רבים לפי חוק זה‪ ,‬אשר שיטת החישוב‬
‫הלינארית נותנת לגביהם תוצאה גבוהה יותר‬
‫מאשר קצבת הנכות אשר מחושבת לפי שיטת‬
‫המדרגות‪.‬‬
‫לשם דוגמה ‪ -‬ניצולים רבים מקבלים עקב‬
‫רדיפות הנאצים לפי אותו החוק קצבת נכות‬
‫עבור ‪ 37.5%‬אחוזי נכות‪ .‬בעקבות התקנות‬
‫החדשות שיטת החישוב הלינארית (‪52.369‬‬
‫כפול ‪ )37.5‬תעלה את קצבת הנכות שלהם‬
‫ל‪ 1963.8-‬ש"ח‪ ,‬מכיוון שתגמול זה גבוה יותר‬
‫מגובה התגמול שהיו זכאים לו לפי שיטת‬
‫המדרגות (‪ 1822‬ש"ח)‪.‬‬
‫שיטת המדרגות מחושבת על פי המלצות‬
‫ועדת דורנר לפי ‪ 75%‬מקצבת נזקי בריאות‬
‫מגרמניה עקב רדיפות הנאצים‪ ,‬הנבדקת אחת‬
‫לשישה חודשים לפי שער החליפין היציג‬
‫הממוצע אירו‪/‬ש"ח באותה התקופה‪ .‬עקב‬
‫הפיחות הגדול בשער האירו ביחס לשקל‪,‬‬
‫מדרגות אלו לא גדלו בשנים האחרונות והן‬
‫מופיעות באתר של משרד האוצר כדלקמן‪:‬‬
‫הקצבה החודשית לפי אחוזי נכות שהוכרו‪:‬‬
‫‪ 1,822 - 25-39%‬ש"ח; ‪ 2,271 - 40-49%‬ש"ח;‬
‫‪ 2,711 - 50-59%‬ש"ח; ‪ 3,164 - 60-69%‬ש"ח;‬
‫‪ 3,609 - 70-79%‬ש"ח; ‪ 4,502 - 80-100%‬ש"ח‪.‬‬
‫למרות היחלשות האירו מול השקל משנת‬
‫‪ ,2010‬החליט משרד האוצר שלא להפחית את‬
‫גובה התגמול הנ"ל‪ ,‬והוא נקבע לפי התוצאה‬
‫הגבוהה יותר המתקבלת לפי שיטת המדרגות‬
‫או השיטה הלינארית שהייתה נהוגה לפני‬
‫יישום המלצות ועדת דורנר‪ .‬עדכון זה נעשה‬
‫אוטומטית מבלי הצורך לפנות למשרד האוצר‪.‬‬
‫בכל מדרגה ישנה דרגת נכות המהווה "נקודת‬
‫איזון" בין שתי השיטות (המתקבלת על ידי‬
‫חלוקת הקצבה החודשית לפי שיטת המדרגות‬
‫לאותה מדרגה במדד השכר לפי השיטה‬
‫הלינארית)‪ ,‬שניצולים שהוכרו להם אחוזי נכות‬
‫גבוהים ממנה באותה המדרגה יקבלו קצבה‬
‫גבוהה יותר לפי התקנות החדשות‪.‬‬
‫לשם דוגמה‪ :‬בהתאם לעדכון החדש של מדד‬
‫השכר ‪ -‬במדרגה של ‪" 25-39%‬נקודת האיזון"‬
‫שבה שתי השיטות נותנות אותה תוצאה הינה‬
‫‪ ,34.79%‬וניצולים שהוכרו להם אחוזי נכות‬
‫גבוהים יותר‪ ,‬עד ‪ ,39.9%‬אמורים לקבל קצבת‬
‫נכות גבוהה יותר לפי השיטה הלינארית‪.‬‬
‫ואילו במדרגה של ‪" 40-49%‬נקודת האיזון"‬
‫שבה שתי השיטות נותנות אותה תוצאה הינה‬
‫‪ ,43.36%‬וניצולים שהוכרו להם אחוזי נכות‬
‫גבוהים יותר‪ ,‬עד ‪ ,49.9%‬אמורים לקבל קצבת‬
‫נכות גבוהה יותר לפי השיטה הלינארית‪.‬‬
‫במדרגה של ‪" 50-59%‬נקודת האיזון" שבה‬
‫שתי השיטות נותנות אותה תוצאה הינה‬
‫‪ ,51.76%‬ומי שהוכרו לו אחוזי נכות גבוהים‬
‫יותר‪ ,‬עד ‪ ,59.9%‬אמור לקבל קצבת נכות גבוהה‬
‫יותר‪ .‬כך שלשם דוגמה ‪ -‬מי שהוכרו לו ‪59%‬‬
‫נכות עקב רדיפות הנאצים‪ ,‬קצבת הנכות שלו‬
‫לפי התקנות החדשות תהיה גבוהה יותר באופן‬
‫אוטומטי בכ‪ 380-‬ש"ח מאשר הקצבה שהיה‬
‫מקבל לפי שיטת המדרגות לעיל (‪ 52.369‬כפול‬
‫‪ 3,090 = 59‬ש"ח בחודש לפי השיטה הלינארית‪,‬‬
‫לעומת ‪ 2711‬ש"ח לפי שיטת המדרגות)‪.‬‬
‫במדרגה של ‪" 60-69%‬נקודת האיזון" שבה‬
‫שתי השיטות נותנות אותה תוצאה הינה‬
‫‪ 60.41%‬בלבד; ואילו במדרגה של ‪70%-79%‬‬
‫"נקודת האיזון" שבה שתי השיטות נותנות‬
‫אותה תוצאה הינה ‪ - 68.91%‬כך שעבור כל‬
‫מי שמקבל קצבת נכות עבור רדיפות הנאצים‬
‫בגובה של ‪ 70%-79%‬שיטת החישוב הלינארית‬
‫גבוהה יותר מאשר שיטת המדרגות‪ ,‬וקצבת‬
‫הנכות שלו תעלה באופן אוטומטי עקב‬
‫התקנות החדשות‪.‬‬
‫מצב זה גם הופך את הגדלת אחוזי הנכות‬
‫המוכרים עקב רדיפות הנאצים ככדאית‬
‫במקרים רבים יותר גם אם לא עוברים עקב כך‬
‫למדרגה חדשה לפי שיטת המדרגות‪.‬‬
‫לשם דוגמה‪ ,‬ניצולים שיעלו את אחוזי‬
‫הנכות שלהם בגין הרדיפות מ‪ 70%-‬ל‪79%-‬‬
‫הרי שקצבת הנכות שלהם תגדל בכ‪ 471-‬ש"ח‬
‫בחודש לפי התקנות החדשות למרות שנשארו‬
‫באותה מדרגה לפי שיטת המדרגות‪ .‬עבור‬
‫‪ 79%‬אמורים לקבל ‪ 4,137‬ש"ח לחודש (‪52.369‬‬
‫כפול ‪ ,)79‬ועבור ‪ 70%‬אמורים לקבל ‪ 3,666‬ש"ח‬
‫לחודש (‪ 52.369‬כפול ‪ ,)70‬ואילו לפי שיטת‬
‫המדרגות שניהם אמורים היו לקבל ‪ 3609‬ש"ח‬
‫לחודש בלבד‪.‬‬
‫שינוי חשוב נוסף שנעשה באותן תקנות הינו‬
‫העלאת התקרות לתוספת תגמול לפי הכנסה‬
‫(נזקק‪/‬נצרך)‪ .‬להלן התקרות החדשות‪ ,‬כפי‬
‫מדור משפטי‬
‫שהן מופיעות כיום באתר של משרד האוצר‪:‬‬
‫ עבור ניצול שהוכרה לו נכות עקב הרדיפות‬‫במדרגה של ‪ - 25-39%‬תקרת ההכנסה החדשה‬
‫היא ‪ 5,065‬ש"ח לחודש‪.‬‬
‫• עבור ניצול שהוכרה לו נכות עקב הרדיפות‬
‫במדרגה של ‪ - 40-49%‬תקרת ההכנסה החדשה‬
‫היא ‪ 5,523‬ש"ח לחודש‪.‬‬
‫• עבור ניצול שהוכרה לו נכות עקב הרדיפות‬
‫במדרגה של ‪ - 50-60%‬תקרת ההכנסה החדשה‬
‫היא ‪ 8,392‬ש"ח לחודש‪.‬‬
‫יש לציין כי לניצולים שדרגת נכותם מעל‬
‫‪ ,60%‬תקרות ההכנסה החדשות של התגמול‬
‫המוגדל לפי ההכנסה (נצרך) מחושבות לפי‬
‫השיטה להלן‪:‬‬
‫• עבור ‪ :60-69%‬תוספת של ‪ 5%‬מהתגמול‬
‫הרגיל בהתאם לדרגת נכותו‪.‬‬
‫• עבור ‪ :70-79%‬תוספת של ‪ 10%‬מהתגמול‬
‫הרגיל בהתאם לדרגת נכותו‪.‬‬
‫• עבור ‪ :80-89%‬תוספת של ‪ 15%‬מהתגמול‬
‫הרגיל בהתאם לדרגת נכותו‪.‬‬
‫• עבור ‪ :90-100%‬תוספת של ‪ 20%‬מהתגמול‬
‫הרגיל בהתאם לדרגת נכותו‪.‬‬
‫כך שבמקרים בהם שיטת החישוב הלינארית‬
‫גבוהה יותר מאשר שיטת המדרגות ‪ -‬הגדלת‬
‫תקרת הנצרך תכלול הן את העלייה הבסיסית‬
‫מ‪ 6,761-‬ל‪ 8,392-‬ש"ח והן את העלייה בגובה‬
‫קצבת הנכות לפי השיטה הלינארית בתקנות‬
‫החדשות כאמור לעיל‪.‬‬
‫לשם דוגמה‪ ,‬מי שהוכרו לו ‪ 79%‬בגין‬
‫הרדיפות ‪ -‬תקרת ההכנסה החדשה שלו‬
‫עבור תגמול נצרך מחושבת לפי ‪ 8,392‬ש"ח ‪+‬‬
‫‪ 10%‬מהתגמול הרגיל בהתאם לנכותו (עלתה‬
‫ל‪ 4137-‬ש"ח כאמור לעיל) = ‪ 8,805.9‬ש"ח‬
‫לחודש‪ .‬מי שכבר הוכר כזכאי לתגמול לפי‬
‫הכנסה (נזקק‪/‬נצרך)‪ ,‬קצבתו זו תתעדכן באופן‬
‫אוטומטי מבלי הצורך לפנות למשרד האוצר‪.‬‬
‫אולם חשוב לציין‪ ,‬כי מי שאיננו מוכר כזכאי‬
‫לתגמול נזקק‪/‬נצרך והכנסות שלו מכל מקור‬
‫שהוא נמוכות מאותה תקרה חדשה (שעודכנה‬
‫בפעם השנייה במהלך השנה האחרונה)‪ ,‬עשוי‬
‫להיות זכאי להשלמת הכנסה לאותה תקרה ‪+‬‬
‫הטבות שונות‪ ,‬כגון הנחה על הוצאות חשמל‬
‫וקצבת אלמן‪/‬ה לכל החיים לפי מבחן הכנסה‪,‬‬
‫במקום שלוש שנים בלבד למי שמקבל קצבת‬
‫נכות בלבד‪.‬‬
‫מי שדרגת הנכות שלו מתחת ל‪ 50%-‬וזכאי‬
‫לתגמול לפי הכנסה‪ ,‬עשוי להיות זכאי גם‬
‫‪39‬‬
‫להטבות נוספות מהחברה להשבה‪ ,‬כגון‬
‫מענקים ישירים של ‪ 4,800‬ש"ח בחודש ופטור‬
‫מלא על התרופות שבסל‪ .‬חשוב לציין גם כי‬
‫אין לקחת בחשבון לצורך בדיקת הזכאות‬
‫לתגמול נזקק‪/‬נצרך את הכנסות בן‪/‬ת הזוג‬
‫וקצבת אלמן‪/‬ה לפי חוק זה‪.‬‬
‫כך‪ ,‬שמי שחישוב הכנסתו נמוך מהתקרות‬
‫החדשות שפורטו לעיל אולם מקבל קצבת‬
‫נכות בלבד ואיננו מוכר לקבלת תגמול נזקק‪/‬‬
‫נצרך‪ ,‬בכדי לקבל את ההטבות שלעיל צריך‬
‫להגיש למשרד האוצר בקשה לתגמול לפי‬
‫הכנסה‪.‬‬
‫הגדלת קצבאות ה‪BEG-‬‬
‫שמקבלים ניצולי שואה‬
‫מגרמניה‬
‫רשויות הפיצויים הגרמניות פרסמו כי החל‬
‫מחודש מרץ ‪ 2013‬הקצבאות‬
‫שמקבלים ניצולי שואה‬
‫מגרמניה לפי חוק ה‪BEG-‬‬
‫יוגדלו ב‪ .5.7%-‬כמו כן‪ ,‬פורסם‬
‫על ידן כי התשלום שיועבר לניצולים בחודש‬
‫מרץ ‪ 2013‬יכלול גם תשלום רטרואקטיבי בגין‬
‫הגדלת הקצבאות עבור החודשים אוקטובר‬
‫‪ - 2012‬פברואר ‪.2013‬‬
‫חשוב לציין כי הגדלת הקצבה לא אמורה‬
‫לפגוע בזכאות של אותם ניצולים לגמלת‬
‫סיעוד מהביטוח הלאומי בישראל‪ ,‬כיוון שהחל‬
‫משנת ‪ 2011‬אין לקחת קצבה זו בחשבון לצורך‬
‫קביעת הזכאות לאותה הגמלה לפי סעיף‬
‫‪(224‬ד)(‪()3‬א) לחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬הגדלת הקצבאות לפי חוק ה‪BEG-‬‬
‫עשויה להשפיע גם על קצבת נכות אחרת‬
‫שמקבלים עשרות אלפי ניצולים אחרים‬
‫ממשרד האוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים‬
‫(אשר לפי המלצות ועדת דורנר היא מחושבת‪,‬‬
‫בנוסף לשיטה הלינארית‪ ,‬גם לפי ‪ 75%‬מקצבת‬
‫ה‪ .)BEG-‬אולם‪ ,‬יש לציין כי חישוב זה לוקח‬
‫בחשבון לא רק את השינוי בקצבת ה‪BEG-‬‬
‫אלא גם את שער החליפין הממוצע של האירו‬
‫מול הש"ח‪ ,‬אשר גם ירד בשנים האחרונות‪,‬‬
‫ומשום כך שיטה זו לא עודכנה תקופה ארוכה‪.‬‬
‫רק ביום העדכון הקרוב‪ ,‬שנקבע בצו ל‪1-‬‬
‫באפריל ‪ ,2013‬ניתן יהיה לדעת האם הגדלת‬
‫הקצבאות של ה‪ BEG-‬תביא גם להגדלת‬
‫מדרגות הנכות של משרד האוצר לפי המלצת‬
‫ועדת דורנר‪ ,‬ואם כן ‪ -‬באיזה שיעור‪.‬‬
‫נפתחה תכנית‬
‫סיוע חדשה להחזר‬
‫כספי לניצולים בגין‬
‫נסיעות באמבולנס‬
‫מגן דוד אדום‬
‫הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל פרסמה‬
‫לאחרונה כי היא פתחה תכנית סיוע חדשה‬
‫לתשלום החזר כספי בגין נסיעות באמבולנס‬
‫מגן דוד אדום‪ ,‬הודות לתרומתה הנדיבה של‬
‫מד"א בריטניה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬פרסמה הקרן כי התכנית מיועדת‬
‫לנרדפי נאצים אשר עומדים בכל התנאים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫• הכנסותיהם החודשיות אינן עולות על‬
‫‪ 6,000‬ש"ח ברוטו לחודש (כולל רנטה ופנסיה‬
‫מחו"ל)‪.‬‬
‫• מגיש הבקשה שוחרר מבית החולים וקיבל‬
‫טופס המעיד על שחרורו ללא אשפוזו‪.‬‬
‫• מגיש הבקשה קיבל מכתב סירוב מקופ"ח‪/‬‬
‫חברות ביטוח המאשר כי לא קיבל מהן החזר‬
‫או השתתפות‪.‬‬
‫הקרן הודיעה גם כי לכל פונה ניתנת‬
‫האפשרות להגיש החזר עד שתי נסיעות בגין‬
‫נסיעות באמבולנס מד"א מהשנים ‪ 2012‬ו‪/‬או‬
‫‪ ,2013‬ושהקרן אינה מתחייבת להחזיר את כל‬
‫עלות החשבון ולא תשלם בגין חוב פיגורים‬
‫וריביות‪.‬‬
‫ניתן לפנות לקבלת הטפסים לטלפון‪:‬‬
‫‪ 03-6090866‬או לפקס ‪.03-6968294‬‬
‫אזהרה‪ :‬המידע נועד למטרות הגברת מודעות‬
‫לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ‬
‫ו‪/‬או חוות דעת משפטית ו‪/‬או תחליף להם ו‪/‬או‬
‫המלצה לנקיטת אמצעים ו‪/‬או הימנעות מהם‪.‬‬
‫המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות‬
‫המשפטיות‪ ,‬או הנסיבות האישיות השונות שהיו‬
‫רלבנטיות להחלטות אלו ואשר עלולות שלא‬
‫להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות‬
‫אחרים של רדיפות הנאצים‪ .‬משום כך‪ ,‬מומלץ‬
‫לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני‬
‫ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה‪.‬‬
‫המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקורא‬
‫וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות‬
‫המסתמך ועל דעתו בלבד‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫רשימת קריאה‬
‫חדש על מדף הספרים‬
‫הסנה שלא אוכל | עורכת‪ :‬מירי פרייליך‪ | ‬הוצאה גרמנית‪ :‬אניטה חביב וראלף הקסל‪| ‬‬
‫תרגום מעברית‪ :‬רחל גרינברגר‪-‬אלבז‬
‫"סיפורם של הניצולים בישראל הוא סיפור יוצא דופן של קבוצת מהגרים גדולה‪ ,‬שעברה טראומה חסרת תקדים בתולדות‬
‫האנושות‪ ,‬הגיעה למדינה חדשה בשלבי היווסדה‪ ,‬וכבר בדור הראשון הפכה למעצבת של התרבות הלאומית‪ .‬בתוך כך זהו‬
‫סיפורם של מהגרים שזה מקרוב באו‪ ,‬שתרגמו את אסונם לאנרגיה בונה ואת אירועי עברם הקשים הפכו למנוף ליצירתה‬
‫של תרבות לאומית בארצם החדשה"‪ .‬במילים אלה מתמצתת ההיסטוריונית חנה יבלונקה את המאמרים וההרצאות בספר‪ .‬‬
‫הספר יוצא לאור בעקבות שיתוף פעולה רב שנים בין קרן פרידריך אברט בישראל למכללה האקדמית בית ברל‪.‬‬
‫"בכל זאת אינני נפרד"‪ :‬שירי נער יהודי מבודפשט | גאבור ארדש | הוצאת יד ושם‬
‫גאבור בן השלוש‪-‬עשרה‪ ,‬נער יפה תואר וגבוה לגילו‪ ,‬הרגיש שהוא נחנק‪ ,‬שלאחר חודשים ארוכים במחבוא הקירות‬
‫סוגרים עליו‪ ,‬שהוא חייב לנשום אוויר צח‪ .‬למחרת‪ 31 ,‬בדצמבר ‪ ,1944‬ימים מעטים לפני שחרור בודפשט‪ ,‬לא עמד עוד‬
‫בסבל ופרץ החוצה‪ .‬אמו דלקה אחריו‪ ,‬והם נפלו בידיהם של אנשי צלב החץ ששוטטו ברחובות בודפשט‪ .‬במותו הניח‬
‫גאבור יותר משלושים שירים שכתב בשפת אמו‪ .‬הנער ניחן ברגישות גבוהה‪ ,‬והרבה לעסוק בשיריו במשמעות החיים‬
‫והמוות‪ .‬שירתו היא תעודה היסטורית שבה משתקפת רגישותו ועומק מחשבתו של הנער המשורר‪.‬‬
‫נשים וגברים בצל השואה | נחמה טק‬
‫הוצאת יד ושם‪ ,‬בשיתוף מכון בן‪-‬גוריון לחקר ישראל והציונות‬
‫שואת העם היהודי הייתה מנת חלקם של נשים וגברים כאחד‪ .‬האם חוו נשים וגברים את השואה בדרכים שונות? מה‬
‫עלה בגורלם בסביבות שונות ‪ -‬בגטאות‪ ,‬במחנות‪ ,‬ביערות? כיצד הגיבו לאתגרים שעמדו בפניהם ואיש כלפי רעהו? האם‬
‫חוויותיהם של יהודים ממזרח אירופה מקבילות לחוויותיהם של יהודים ממערבה? הסוציולוגית נחמה טק מנסה לענות‬
‫בספרה על שאלות אלה ואחרות באמצעות ראיונות רבים שערכה עם ניצולי שואה ובסיוע יומנים‪ ,‬ספרי זיכרונות ועדויות‬
‫של ניצולים‪ .‬הציר המקשר בין פרקי הספר הוא השלבים השונים של השואה ‪ -‬ההפרדה בין יהודים לארים ונישולם ממקורות‬
‫הפרנסה; הקמת הגטאות והחיים בהם; מחנות הריכוז; הסתתרות והתחזות בעולם הנוצרי; התנגדות‪ .‬הספר מתאר כיצד‬
‫פיתחו נשים וגברים דרכי התמודדות שונות עם המאורעות ומעלה על נס חמלה‪ ,‬עזרה הדדית וסולידריות‪ ,‬שותפו ּת וחלוקה‬
‫בנטל כערכים שהיה בהם כדי לחזק את היהודים הנרדפים ולע ִתים אף לשפר את סיכוייהם לשרוד בשואה‪.‬‬
‫יד ושם ‪ -‬קובץ מחקרים‪ ,‬כרך מ' [‪ | ]2‬עורך‪ :‬ד"ר דוד זילברקלנג‬
‫הכרך הזה כולל שישה מאמרי מחקר בנושאים מגוונים הנוגעים לרומניה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬בריטניה‪ ,‬לטביה‪ ,‬מחנות העקורים‬
‫והחברה הישראלית ואלה הם‪ :‬יון פֹופה מנתח את השפעתו הגדולה של הפטריארך הרומני מירון כריסטאה‪ ,‬בייחוד‬
‫בשנת כהונתו כראש הממשלה (‪ ,)1938-1939‬על עיצוב התפיסה כלפי היהודים ועל גורלם של יהודי רומניה;‬
‫כריסטינה שונמקרס דנה בתפקידו המרכזי של בנק זהב דיסקונט הגרמני בנישול היהודים ברייך השלישי; סטיוון‬
‫ט ַיאס בודק את המעט שעשה המודיעין הבריטי לקבל מידע על הרצח ההמוני שבוצע בשטחי ברית‪-‬המועצות‬
‫כשלכדו הבריטים את הפושע רוברט ברת‪ ,‬מאיינזצגרופה ‪ ,D‬באוקטובר ‪ ;1943‬ריצ'רדס פלווניקס מגולל את סיפור‬
‫תפיסתו ומשפטו במערב גרמניה של פושע המלחמה הלטבי ויקטורס ארייס שהשתתף ברציחתם של רבבות‬
‫יהודים; אלה פלורסהיים דנה בפעילות החיונית ורבת‪-‬פנים של התאטרון היידי במחנות העקורים בגרמניה לאחר‬
‫המלחמה שמילא תפקיד תרבותי ומורלי חשוב בקרב הניצולים; יחיעם ויץ בודק את מקומו המרכזי של משפט‬
‫אייכמן בתהליך שינוי תפיסת השואה בעיני החברה בישראל‪ ,‬תהליך שהתחיל עוד בשנות החמישים עם הדיונים על‬
‫תוכנו ומשמעותו של יום השואה ונמשך זמן רב אחרי המשפט‪ .‬מאמרי ביקורת מאת משה צימרמן‪ ,‬אלן סט ַינוַויס‪,‬‬
‫שלמה שפיר‪ ,‬וסימון ג'יליוטי משלימים את הכרך העשיר הזה‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫רשימת קריאה‬
‫רשימות על ימי מלחמה‪ :‬וסטרבורק‪ ,‬טרזינשטט‪ ,‬אושוויץ‪ ,‬זקסנהאוזן‬
‫היינץ הסדורפר | הוצאת יד ושם‪ ,‬בשיתוף מכון ליאו בק‬
‫בשנת ‪ ,1946-1945‬מיד לאחר המלחמה‪ ,‬התיישב היינץ ה ֶסדֹורפ ֶר‪ ,‬יליד גרמניה‪ ,‬לשחזר את סיפור השואה שלו‪ ,‬כשכל‬
‫התאריכים‪ ,‬השמות והפרטים עדיין טריים בזיכרונו‪ ,‬כמו גם הכאב הפיזי‪ ,‬הצער‪ ,‬האבל והכעס‪ .‬זמן קצר לפני פרוץ‬
‫המלחמה נשלח ה ֶסדֹורפ ֶר עם אחיו ארנסט מגרמניה להולנד‪ .‬אחרי כיבושה של הולנד נכלא ה ֶסדֹורפ ֶר במחנה וסֶט ֶרבֹּורק‬
‫ונשלח ממנו לטרזינ ֶשטט ומשם לאושוויץ ולמחנה הכפייה שוו ַרצה ַייד ֶה‪ .‬לקראת סוף המלחמה נשלח למחנה זקַס ֶנהאו ּזן ֶ‬
‫ויצא משם בצעדת מוות שבמהלכה הגיע השחרור המיוחל‪.‬‬
‫היינץ ה ֶסדֹורפ ֶר התהלך בגיא צלמוות‪ ,‬אבל לא נתן לפחד לשלוט בו‪ .‬תאוות החיים שלו‪ ,‬האופטימיות שלו ותושייתו היו‬
‫כלי הנשק שבעזרתם ניסה לשרוד במלחמה אבודה מראש ולהציל גם את אמו‪ ,‬את אחיו וכמה מחבריו‪ .‬בסופו של דבר‬
‫הצליח להציל רק את עצמו‪ .‬הספר הוא תיעוד אותנטי מרשים בדיוקו ובחיוניותו והוא משקף נאמנה את הלוך רוחם של‬
‫הניצולים והשורדים בשנים הראשונות שלאחר המלחמה‪.‬‬
‫לבטי זהות על סף החידלון‪ :‬האגודה המרכזית ויהודי גרמניה ‪1893-1938‬‬
‫אברהם ברקאי‬
‫הוצאת יד ושם‪ ,‬בשיתוף מכון ליאו בק‬
‫"האגודה המרכזית של אזרחים גרמנים בני האמונה היהודית" נוסדה בשנת ‪ 1893‬כדי לממש את שוויון הזכויות האזרחי‬
‫שהובטח ליהודים בחוקת הרייך‪ .‬האגודה המרכזית שאפה להשיג את מטרותיה באמצעות מאבק פוליטי ומשפטי‪,‬‬
‫ועל בסיס זה יכלו יהודים מכל הזרמים הדתיים והפוליטיים למצוא את מקומם בשורותיה‪ .‬ואולם לנוכח ההתפתחויות‬
‫הפוליטיות והחברתיות שאירעו בגרמניה מסוף המאה התשע‪-‬עשרה הייתה האגודה המרכזית גם לאגודה רעיונית פנים‪-‬‬
‫יהודית‪ .‬התיאור המתועד של המאבקים הרעיוניים הפנימיים בה במשך ‪ 45‬שנות קיומה המובא בספר מעלה שהאגודה‬
‫המרכזית הייתה למעשה ארגון רעיוני יהודי שאמנם נאבק בציונות‪ ,‬אך נאבק גם במגמות הטמיעה הגרמנית הלאומנית‬
‫באגפה הימני‪ .‬בכך אברהם ברקאי פורע חוב היסטורי ומתקן את תדמית האגודה המרכזית‪.‬‬
‫במריצת חייו | סיפורו של ינק וסרמן‪ :‬שריד חויובה גורקה בפלשוב | יגאל שחר | הוצאת יד ושם‬
‫חו ּיֹובה גו ּרקה שבפּל ַשו ּב‪ ,‬הגבעה המבודדת שאליה נשאו ינק וסרמן ואביו במְריצות גופות של מתים ושל חיים לקבורה‬
‫ולשרפה‪ ,‬הייתה רק תחנה אחת בנתיב השואה של ינק ‪ -‬הוא עבר בשדה ההרג בס ְלֹומניקי‪ ,‬ביוּל ַג ‪ ,1‬במאו ּטהאו ּזֶן‪ ,‬בגו ּזֶן‬
‫ובגו ּנסקירכ ֶן ‪ -‬אבל היא הייתה הנוראה מכולן‪ .‬הדברים ששמע וראה שם‪ ,‬אבל בעיקר הדברים שנאלץ לעשות שם כדי‬
‫לשרוד הותירו בו פצע מדמם שלא יירפא לעולם‪ .‬הספר מביא סיפור מיוחד במינו‪ .‬מעט מאוד נכתב על פּל ַשו ּב וכמעט‬
‫כלום על חו ּיֹובה גו ּרקה‪ ,‬הגבעה שהייתה אפופה טרור ואימה שקשה להעלותם על הדעת‪ .‬ינק וסרמן ירד ממנה חי הודות‬
‫לתושייתו‪ ,‬לתאוות החיים העצומה שלו ולמזל‪ ,‬אך חו ּיֹובה גו ּרקה לא עזבה אותו מעולם‪.‬‬
‫בגן הזיכרון | יואנה אולצ'אק‪-‬רוניקר | הוצאת שוקן‬
‫סאגה משפחתית מיוחדת במינה הנפרסת על פני ארבעה דורות‪ .‬משפחת הורביץ היהודית־פולנית‪ ,‬שראשיתה בוורשה‬
‫באמצע המאה ה־‪ ,19‬הפכה ברבות הימים לחלק מהאינטליגנציה הפולנית‪ ,‬ועם בניה נמנו אנשי מדע ורוח‪ ,‬מהפכנים‬
‫ומנהיגים שפעלו ברחבי אירופה‪ .‬קורות המשפחה מתרחשים בוורשה ובפריז‪ ,‬במוסקבה‪ ,‬בבומבי ובניו־יורק‪ ,‬בין סלונים‬
‫בורגניים ואתרי מרפא יוקרתיים‪ ,‬לבין בתי סוהר צאריים‪ ,‬מחנות עבודה סובייטיים ומקומות מסתור מהנאצים‪ .‬התמורות‬
‫והמהפכות בחיי המשפחה‪ ,‬שמשטרים טוטליטריים דורסניים גרמו לה להתפזר ברחבי העולם‪ ,‬מתלכדות בצמתים‬
‫מרכזיים עם סיפורה הדרמטי של המאה ה־‪ 20‬על תקוותיה ופורענויותיה‪ .‬ברגישות ובהומור בוחנת המחברת אירועים‬
‫היסטוריים הרי־גורל במבט אישי ומעניקה להם משמעות אנושית מיוחדת‪.‬‬
‫יואנה אולצ'אק־רוניקר‪ ,‬סופרת‪ ,‬מחזאית ותסריטאית‪ ,‬היא בת למשפחת מו"לים נודעת‪ .‬ספר זה‪ ,‬שזיכה אותה בפרס‬
‫הספרותי החשוב ביותר בפולין‪ ,‬פרס "ניקה"‪ ,‬שבה את לבם של קוראים ומבקרי ספרות ברחבי העולם ותורגם לשפות רבות‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫רשימת הארגונים‬
‫רשימת ארגונים החברים במרכז הארגונים‬
‫שם הארגון‬
‫טלפון‬
‫פקס‬
‫כתובת‬
‫שם הנציג‬
‫א‪.‬י‪.‬ל‪.‬ה ‪ -‬ישראל‬
‫‪09-7469606‬‬
‫‪09-7469606‬‬
‫ת‪.‬ד‪715 .‬‬
‫רעננה ‪43104‬‬
‫מרטי הרשלר ‪ -‬יו"ר‬
‫איגוד יוצאי וילנה והסביבה‬
‫‪03-5616706‬‬
‫‪03-5408662‬‬
‫ת‪.‬ד‪65220 .‬‬
‫ת"א ‪67016‬‬
‫איגוד יוצאי לטביה ואסטוניה‬
‫‪03-6093476‬‬
‫‪03-6951310‬‬
‫ת‪.‬ד‪23574 .‬‬
‫ת"א ‪6123402‬‬
‫איגוד יוצאי ליטא‬
‫‪03-6964812‬‬
‫‪03-6954821‬‬
‫שד' דוד המלך ‪ 1‬ת"א‬
‫‪64953‬‬
‫איגוד יוצאי מרכז קהילות‬
‫אירופה (צנטרה)‬
‫‪02-6233225‬‬
‫‪02-6233226‬‬
‫המלך ג'ורג' ‪58‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 7440 .‬ירושלים‬
‫איחוד עולי בולגריה‬
‫‪03-6810113‬‬
‫‪03-6833738‬‬
‫‪03-6810024‬‬
‫שד' ירושלים ‪ ,63‬יפו‬
‫אלה‪ ,‬מרכז לסיוע נפשי‪-‬‬
‫חברתי ליוצאי הולנד וקרוביהם‬
‫‪03-6910921‬‬
‫‪03-6951574‬‬
‫יגאל אלון ‪157‬‬
‫חדר ‪941‬‬
‫ת"א ‪67443‬‬
‫ארגון נפגעי הנאצים‬
‫‪03-6134971‬‬
‫‪03-6134969‬‬
‫ז'בוטינסקי ‪ 138‬ר"ג‬
‫‪52602‬‬
‫בניין בית דוד קומה ג'‬
‫חדר ‪135‬‬
‫ארגון הפרטיזנים‪ ,‬לוחמי‬
‫המחתרות והגטאות‬
‫‪03-5270231‬‬
‫‪03-5279568‬‬
‫‪03-5273564‬‬
‫‪03-5273564‬‬
‫ארלוזרוב ‪102‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 16146 .‬ת"א‬
‫מיקוד ‪62097‬‬
‫ארגון ותיקי מלחמת עולם ‪2‬‬
‫יהודים בצבאות פולין‬
‫‪03-5614411‬‬
‫‪03-5613187‬‬
‫רחוב הארבעה ‪ 8‬ת"א‬
‫ת‪.‬ד‪20288 .‬‬
‫מיקוד ‪64739‬‬
‫ארגון חיילים ופרטיזנים נכי‬
‫המלחמה בנאצים‬
‫‪03-5614411‬‬
‫‪03-5625983‬‬
‫‪03-5613187‬‬
‫רחוב הארבעה ‪ 8‬ת"א‬
‫ת‪.‬ד‪20288 .‬‬
‫מיקוד ‪64739‬‬
‫‪42‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מיכאל זמיביץ' ‪ -‬יו"ר‬
‫מיקי קנטור‪ -‬מנכ"ל‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אלי וולק ‪ -‬יו"ר‬
‫מרק ריבק‪ -‬סגן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫יוסף מלמד ‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫פרופ' מאיר שוורץ ‪ -‬יו"ר‬
‫אורי קלרמן‪ -‬סגן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ג'קי ארואטי‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫יהל שחר ‪ -‬יו"ר‬
‫בני לייזר ‪ -‬מנכ"ל משותף‬
‫יעלה כהן ‪ -‬מנכ"ל משותף‬
‫‪[email protected]‬‬
‫צחי מלמד‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ברוך שוב ‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫רומן יגל ‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫רומן יגל ‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫רשימת הארגונים‬
‫שם הארגון‬
‫טלפון‬
‫פקס‬
‫כתובת‬
‫שם הנציג‬
‫ארגון יוצאי ורשה‬
‫‪09-7673297 ‬‬
‫‪09-7657629 ‬‬
‫פיכמן ‪ 8‬דירה ‪112‬‬
‫ת"א מיקוד ‪72096‬‬
‫חנה אברוצקי ‪ -‬יו"ר‬
‫ארגון יוצאי ז'ולקיב מוסטי‬
‫וילקי‬
‫‪050-5231091‬‬
‫‪08-9407114‬‬
‫הרקפת ‪ 1‬נס ציונה‬
‫מיקוד ‪74088‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ארגון יוצאי לודז'‬
‫‪03-5241833‬‬
‫‪03-5248137‬‬
‫רחוב קפלן ‪17‬‬
‫חדר ‪ ,607‬ת"א‬
‫צבי ברגמן ‪ -‬יו"ר‪,‬‬
‫עו"ד אורי ויזנברג ‪ -‬יו"ר דור‬
‫ההמשך‬
‫ארגון יוצאי קהילות זגלמביה‬
‫‪03-6412694‬‬
‫‪03-5270919‬‬
‫רחוב בראזני ‪3/20‬‬
‫ת"א‬
‫ארגון יוצאי קרקוב בישראל‬
‫‪09-9579520‬‬
‫‪09-9579540‬‬
‫ת‪.‬ד‪17209 .‬‬
‫ת"א ‪6117102‬‬
‫ארגון לעובדי כפייה תחת‬
‫שלטון הנאצים‬
‫‪03-6390070‬‬
‫‪03-5375598‬‬
‫רחוב השרון ‪.21‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 36188 .‬ת"א‪.‬‬
‫מיקוד ‪61361‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ארגון מאוחד של יוצאי רומניה‬
‫(א‪.‬מ‪.‬י‪.‬ר)‬
‫‪03-6121533‬‬
‫‪03-7513352‬‬
‫רחוב ביאליק ‪ 125‬ר"ג‬
‫מיכה חריש ‪ -‬יו"ר‬
‫יקי לב‪ -‬סגן‬
‫ארגון ניצולי מחנות ההשמדה‬
‫יוצאי יוון בישראל‬
‫‪03-6884928‬‬
‫‪03-6881930‬‬
‫רחוב לוינסקי ‪ 68‬ת"א‬
‫מיקוד ‪66855‬‬
‫ארגון ניצולי שואה חרדים‬
‫‪03-6183784‬‬
‫‪03-5795101‬‬
‫רחוב נועם אלימלך ‪9‬‬
‫בני ברק‬
‫ארגון ניצולים דתיים ‪ -‬אות ועד‬
‫‪02-6241724‬‬
‫‪02-6231810‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 71197 .‬ירושלים‪,‬‬
‫מיקוד ‪91711‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אלכסנדר אורלי ‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אברהם גרין ‪ -‬יו"ר‬
‫לילי הבר ‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מרדכי הראלי ‪ -‬יו"ר‬
‫יחיאל פרנקל – סגן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫משה העליון ‪ -‬יו"ר‬
‫משה מצא ‪ -‬סגן יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫הרב שמואל הלפרט ‪ -‬יו"ר‬
‫משה מושקוביץ ‪-‬יו"ר‬
‫שמאי קינן‪ -‬סגן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪43‬‬
‫רשימת הארגונים‬
‫שם הארגון‬
‫טלפון‬
‫פקס‬
‫כתובת‬
‫שם הנציג‬
‫ארגון עולמי של‬
‫יהודי בוקובינה‬
‫‪03-5226619‬‬
‫‪03-5270965‬‬
‫‪03-5226619‬‬
‫ארנון ‪ 12‬ת"א‪ .‬מיקוד‬
‫‪63455‬‬
‫יוחנן רון ‪ -‬יו"ר‬
‫ארגון עולמי של יוצאי ווהלין‬
‫‪03-5717621‬‬
‫‪03-7321605‬‬
‫היכל יהדות ווהלין‪,‬‬
‫רחוב כורזין ‪10‬‬
‫גבעתיים ‪53583‬‬
‫בית לוחמי הגטאות למורשת‬
‫השואה והמרד ע"ש יצחק‬
‫כצנלסון‬
‫‪04-9958020‬‬
‫‪04-9958021‬‬
‫‪04-9958007‬‬
‫ד‪.‬נ‪ .‬גליל מערבי מ‪.‬‬
‫‪25220‬‬
‫דור ההמשך של יוצאי מק–‬
‫דוניה‬
‫‪02-6523863‬‬
‫‪02-6523863‬‬
‫הברון הירש ‪ 7‬קרית‬
‫משה ירושלים ‪96148‬‬
‫דורות ההמשך ‪ -‬נושאי‬
‫מורשת השואה והגבורה‬
‫‪02-6443822‬‬
‫‪077-5313493‬‬
‫‪02-6443822‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 3477 .‬ירושלים‪.‬‬
‫מיקוד ‪9103401‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫הארגון הארצי של אסירי‬
‫הנאצים לשעבר (ירושלים)‬
‫‪02-6255131‬‬
‫‪02-5660340‬‬
‫‪02-6255131‬‬
‫רחוב ש"ץ ‪ 5‬ירושלים‬
‫‪94267‬‬
‫מוטקה ויזל ‪ -‬יו"ר‬
‫הארגון העולמי של יהודים‬
‫יוצאי לוב‬
‫‪03-5336268‬‬
‫‪03-5333456‬‬
‫רחוב הגולן ‪ 4‬אור‬
‫יהודה ‪60256‬‬
‫הארגון של אסירי הנאצים‬
‫לשעבר (ת"א)‬
‫‪03-5609296‬‬
‫‪03-9504464‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 8425 .‬ראשל"צ‬
‫מיקוד ‪75183‬‬
‫הוועד המרכזי‬
‫ליוצאי אוסטריה בישראל‬
‫‪03-5235853‬‬
‫‪03-5243815‬‬
‫לוי יצחק ‪ 6‬ת‪.‬ד‪.‬‬
‫‪ 16457‬ת"א‪.‬‬
‫מיקוד ‪61164‬‬
‫העמותה להצבת יד לזכר‬
‫קורבנות לנדסברג ‪ -‬קאופרינג‬
‫דאכאו‬
‫‪09-9584037‬‬
‫‪054-4683331‬‬
‫‪09-9580171‬‬
‫הזורע ‪77‬‬
‫כפר שמריהו ‪46910‬‬
‫הפדרציה העולמית של‬
‫הקהילות הספרדיות‬
‫‪02-6523971‬‬
‫‪02-6523971‬‬
‫המשוררת רחל ‪10‬‬
‫ירושלים‬
‫מיקוד ‪96348‬‬
‫‪44‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫יאיר אפל ‪ -‬יו"ר‬
‫ציפי קרליץ – סגן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אופיר פינס ‪ -‬יו"ר‬
‫ד"ר ענת ליבנה‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אור ציון ישי ‪ -‬יו"ר‬
‫משה טסטה – סגן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫שמואל סורק ‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מאיר כחלון ‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫יעקב זילברשטיין‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫גדעון אקהאוז ‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אורי חנוך ‪ -‬יו"ר‬
‫אבא נאור‪ -‬סגן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫משה טסטה ‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫רשימת הארגונים‬
‫שם הארגון‬
‫טלפון‬
‫פקס‬
‫כתובת‬
‫שם הנציג‬
‫הקרן לרווחת נפגעי השואה‬
‫בישראל‬
‫‪03-6090866‬‬
‫‪03-6968294‬‬
‫רחוב תובל ‪ 5‬בית‬
‫צרפת קומה ‪ 1‬ת"א‪.‬‬
‫ת‪.‬ד‪7197 .‬‬
‫אבי דיכטר ‪ -‬יו"ר‬
‫רוני קלינסקי ‪ -‬מנכ"ל‬
‫התאחדות יוצאי צ'כוסלובקיה‬
‫בישראל‬
‫‪03-5172792‬‬
‫‪03-5162172‬‬
‫ביאליק ‪ 45‬ר"ג‬
‫מיקוד ‪52461‬‬
‫התאחדות עולי הונגריה‬
‫‪03-6917121‬‬
‫‪03-6916115‬‬
‫‪03-6095937‬‬
‫דרך מנחם בגין ‪48‬‬
‫ת"א בניין א' קומה ‪9‬‬
‫חדר ‪903‬‬
‫התאחדות עולי יגוסלביה‬
‫לשעבר‬
‫‪050-3556841‬‬
‫‪0503556842‬‬
‫‪077-5347434‬‬
‫רחוב אלנבי ‪108‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 2705 .‬ת"א‬
‫מיקוד ‪61026‬‬
‫התאחדות עולי רומניה‬
‫בישראל‬
‫‪03-5466502‬‬
‫‪03-5468444‬‬
‫אלכסנדר ינאי ‪ 3‬ת"א‬
‫‪62382‬‬
‫חזית הכבוד‬
‫‪054-5260036‬‬
‫‪054-7503449‬‬
‫"אברהם"‬
‫‪02-6254649‬‬
‫עולי הגרדום ‪221/4‬‬
‫ירושלים‪ .‬ת‪.‬ד‪12223 .‬‬
‫ירושלים ‪91120‬‬
‫יד לעד "בית" העדות למורשת‬
‫הציונות הדתית והשואה‬
‫‪08-8532332‬‬
‫‪08-8535687‬‬
‫‪ ‬‬
‫ילדות אבודה‬
‫‪054-2233354‬‬
‫‪03-5401035‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 3528 .‬רמה"ש‬
‫מיקוד ‪47134‬‬
‫עלומים ‪ -‬אגודה ישראלית של‬
‫ילדים שאותרו בצרפת בימי‬
‫השואה‬
‫‪02-5612207‬‬
‫‪02-5662021‬‬
‫ת‪.‬ד ‪ 728 .‬יר�ו‬
‫שלים ‪91072‬‬
‫עמק רפאים ‪43‬‬
‫ירושלים‬
‫עמותה לשימור ולטיפוח‬
‫מורשת יהדות רודוס ‪ -‬דור‬
‫ההמשך‬
‫‪02-6417589‬‬
‫‪02-6417589‬‬
‫משה קול ‪ 20‬ירושלים‬
‫‪[email protected]‬‬
‫נתן שטיינר ‪ -‬יו"ר‬
‫אלפרד וייספלר‪ -‬סגן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מאיר גל ‪ -‬יו"ר‬
‫יוסף בר יואל ‪ -‬סגן יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫משה בן שחר ‪ -‬יו"ר‬
‫מרים אביעזר ‪ -‬סגן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫זאב שוורץ ‪ -‬יו"ר‬
‫שלמה אברמוביץ ‪ -‬סגן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אלכסנדר ברמן ‪ -‬יו"ר‬
‫אברהם שרנפולסקי – סגן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫יהודה פרנקל ‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫יוחנן רון‪ -‬יו"ר‬
‫יחיאל פרנקל‪ -‬סגן‬
‫אשר בלומברגר ‪ -‬מנכ"ל‬
‫‪[email protected]‬‬
‫שלמה בלזם ‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מריו סיריאנו ‪ -‬יו"ר‬
‫עזרא טל ‪ -‬סגן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪45‬‬
‫רשימת הארגונים‬
‫שם הארגון‬
‫טלפון‬
‫פקס‬
‫כתובת‬
‫עמותת "יש" ‪ -‬ילדים ויתומים‬
‫ניצולי שואה‬
‫‪050-9805223‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫עמותת יוצאי בלגיה בישראל‬
‫‪02-6222223‬‬
‫‪02-6223022‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 2947 .‬ירושלים‬
‫מיקוד ‪91028‬‬
‫עמותת ניצולי היהודים‬
‫ממחנות ריכוז ראוונסבריק‬
‫וזקסנהאוזן בישראל‬
‫‪08-9442455‬‬
‫‪08-9392908‬‬
‫קיבוץ נען ‪76829‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 11655 .‬ת"א‬
‫מיקוד ‪611216‬‬
‫עמותת ניצולי מחנות הריכוז‬
‫והגטאות בישראל‬
‫‪04-8705367‬‬
‫‪04-8705367‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 866 .‬קריית‬
‫מיקוד‬
‫מוצקין‬
‫‪26108‬‬
‫עמותת רננה‬
‫‪03-6816431‬‬
‫‪03-6836457‬‬
‫העלייה ‪ 46‬א' ת"א‬
‫‪66062‬‬
‫עמית ‪ -‬העמותה למורשת‬
‫יהדות טוניסיה‬
‫‪09-8622808‬‬
‫‪09-86222808‬‬
‫רחוב מקדונלד ‪26‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 1738 .‬נתניה‬
‫עמך‬
‫‪02-6250634‬‬
‫‪03-5665701‬‬
‫‪02-6250669‬‬
‫רחוב הלל ‪ 23‬ירושלים‬
‫מיקוד ‪94581‬‬
‫פלטפורם ישראל יוצאי הולנד‬
‫‪03-6240919‬‬
‫‪03-5617586‬‬
‫‪03-5613068‬‬
‫שד' יהודית ‪ 10‬ת"א‬
‫ת‪.‬ד‪ 57271 .‬מיקוד‬
‫‪61572‬‬
‫קרן להנצחת זכר חללי גטו‬
‫טרזיין‬
‫‪04-6369515‬‬
‫‪04-6369793‬‬
‫גבעת חיים איחוד‬
‫‪ 38935‬ד‪.‬נ‪ .‬עמק חפר‬
‫תאומי מנגלה‬
‫‪03-6421662‬‬
‫‪03-5372865‬‬
‫הקוממיות ‪ 38‬ת"א‬
‫‪69011‬‬
‫‪46‬‬
‫שם הנציג‬
‫צבי מיתר ‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫סלי זייפמן ‪ -‬יו"ר‬
‫מירי אופן ‪ -‬סגן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫יעקב צור ‪ -‬יו"ר‬
‫אמי ארבל ‪ -‬סגן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫גיטה קויפמן ‪ -‬יו"ר‬
‫דויד טורבקין ‪ -‬סגן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫סמירטה גרוסמן ‪ -‬יו"ר‬
‫שמעון הררי ‪ -‬יו"ר‬
‫אנדריי הטל – סגן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אריה ברנע ‪ -‬יו"ר‬
‫דן וולדמן ‪ -‬מנכ"ל‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ברוך ברטל‪ -‬יו"ר‬
‫אלי לוונטל ‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫יונה לקס ‪ -‬יו"ר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫רשימת הארגונים‬
‫ארגונים וגופים שפועלים למען ניצולי שואה‬
‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬
‫ארגון הגג של ניצולי השואה בישראל‪ .‬פועל למען מתן ייצוג הולם‬
‫והענקת סיוע לכל ניצולי השואה‪ ,‬וכן השגת פיצוי‪ ,‬לרבות קצבאות‬
‫חודשיות לנרדפים יהודים שלא פוצו עד כה‪ .‬בנוסף עוסק בהנצחת‬
‫זיכרון השואה ולקחיה‪.‬‬
‫תל אביב‪ :‬רח' המסגר ‪55‬‬
‫מען למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד‪ ,57403 .‬ת"א ‪61573‬‬
‫ועידת התביעות‬
‫מנהלת משא ומתן לקבלת תשלומים מגרמניה‪ ,‬מאוסטריה‪,‬‬
‫ממשלות נוספות וממספר תעשיות והשיגה רכוש יהודי שלא נתבע‬
‫מגרמניה‪ ‬תוך מימון‪ ‬תוכניות לשם עזרה לקורבנות השואה הנזקקים‪.‬‬
‫מפעילה קרן הסיוע הפועלת במסגרת ועידת התביעות ‪ -‬מאפשרת‬
‫פיצוי ליהודים נזקקים שסבלו מנזק בריאותי ניכר כתוצאה מרדיפות‬
‫הנאצים‪ ,‬שהם נזקקים ולא הגישו בקשה לפיצוי בגין סבלם‪ ,‬במסגרת‬
‫חוק הפיצוי הגרמני‪.‬‬
‫תל אביב‪ :‬רחוב קרליבך ‪ ,25‬ת‪.‬ד ‪ 29254‬ת"א ‪6129201‬‬
‫טל‪ ,03-5194400 :‬פקס‪03-6241056 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.claimscon.org :‬‬
‫הקרן לרווחה לניצולי השואה‬
‫מסייעת לניצולי השואה שניצלו מן התופת הנוראית אך לא הצליחו‬
‫להשתקם‪ .‬מדובר בניצולים המתקשים לנהל אורח חיים תקין‬
‫בכוחות עצמם‪ .‬לחלקם אין האמצעים הדרושים לרכישת מוצרים‬
‫בסיסים החיוניים למחייתם‪ .‬‬
‫תל אביב ‪ -‬המשרד הראשי‪ :‬רחוב תובל ‪( 5‬בית צרפת‪ ,‬קומה ‪.)1‬‬
‫טלפון‪ 03-6090866 :‬פקס‪03-6968294:‬‬
‫מען למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד‪ ,7197 .‬ת"א ‪67897‬‬
‫חיפה‪ :‬בית צים‪ ,‬רחוב שדרות פל‪-‬ים ‪( 7-9‬חדר ‪)319‬‬
‫טלפון‪ 04-8221250 :‬פקס‪04-8221832 :‬‬
‫באר שבע‪ :‬רחוב יצחק רגר ‪( 28‬בניין רסקו הישן)‪ ,‬קומה ‪ 2‬חדר (‪)333‬‬
‫טלפון‪ 08-6283363 :‬פקס‪08-6283364 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.k-shoa.org :‬‬
‫הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל‪:‬‬
‫הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל שייכת למשרד האוצר של‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬ומספקת שירותים לרשויות הפיצויים של מדינת‬
‫גרמניה ולמוסדות הגרמניים לביטוח סוציאלי‪ .‬השירותים קשורים‬
‫בתביעות לפיצויים אישיים או לביטוח סוציאלי‪ ,‬וניתנים לפי פניה‬
‫ישירה של רשויות גרמניה‪ ,‬לפי בקשת הזכאים מישראל‪.‬‬
‫תל‪-‬אביב‪ :‬מגדל שלום‪ ,‬רחוב אחד העם ‪ ,9‬ת‪.‬ד‪29064 .‬‬
‫מיקוד‪ ,61290 :‬טל'‪ 03-6234100 :‬פקס‪03-6234111 :‬‬
‫הלשכה פועלת בימים א'‪-‬ה'‪ ,‬בין השעות ‪ 8:00‬ל‪.12:00-‬‬
‫טל‪03-6243343 :‬‬
‫פקס‪03-5613884 :‬‬
‫מייל‪[email protected] :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.holocaust-s.org :‬‬
‫‬
‫עמך‬
‫המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי שואה והדור‬
‫השני‪ ,‬מתמודד באופן ייחודי עם צרכים נפשיים וחברתיים של ניצולי‬
‫השואה ובני משפחותיהם באמצעות רשת מרכזים הפזורים בכל‬
‫רחבי הארץ‪.‬‬
‫ירושלים‪ :‬רח' הלל ‪ ,23‬ירושלים ‪ ,94581‬ת‪.‬ד‪ ,2930 .‬ירושלים ‪91029‬‬
‫טלפון‪ 02-6250745 :‬פקס‪02-6250669 :‬‬
‫תל אביב‪ :‬רח' מזא"ה ‪ ,58‬תל‪-‬אביב ‪ 65789‬טלפון‪03-5665701-4 :‬‬
‫פקס‪03-5660817 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.amcha.org :‬‬
‫הרשות לזכויות ניצולי השואה ‪ -‬משרד האוצר‬
‫ממונה על ביצוע חוק נכי רדיפות הנאצים וחוק נכי המלחמה‬
‫בנאצים‪ ,‬ועל מתן מענקים והלוואות לכלל הזכאים בתנאים שונים‪.‬‬
‫תל אביב‪ :‬רח' יצחק שדה ‪ ,17‬ת‪.‬ד‪ ,57380 .‬מיקוד ‪.61572‬‬
‫טלפון‪ 03-5682651 :‬מענה בעברית‬
‫‪ 03-5682675‬פקס‪03-5682621 03-5682691 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪ozar.mof.gov.il/lishka :‬‬
‫מרכז המידע והשירות למיצוי זכויות הניצולים‪:‬‬
‫מרכז מידע מרכזי מופעל ע"י ממשלת ישראל בשיתוף אירגוני הסיוע‬
‫לניצולי השואה‪.‬‬
‫‪ ‬פנייה בטלפון ‪*9444‬‬
‫‪ ‬פנייה באמצעות פקס שמספרו ‪03-6442572‬‬
‫החברה להשבת רכוש נספי השואה‬
‫החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה‪ ,‬המצויים בישראל‪,‬‬
‫לגביהם יש יסוד סביר להניח שבעליהם נספו בשואה‪ .‬החברה קוראת‬
‫ליורשי הנספים לשוב ולעיין ברשימה המעודכנת באתר האינטרנט‬
‫כדי לנסות לאתר רכוש השייך ליקיריהם‪ .‬אדם הטוען לזכאות בנכס‬
‫הנמצא בישראל אשר לגביו יש יסוד סביר להניח שהיה בבעלות‬
‫נספה שואה ‪ -‬והנכס אינו מופיע ברשימה‪ ,‬מתבקש להגיש לחברה‬
‫בקשה‪ ‬לאיתור הנכס‪ ‬באמצעות הטופס הנ"ל‪.‬‬
‫פרטים נוספים‪ ,‬מידע כללי‪ ,‬וסיוע במילוי טופס הבקשה ניתן לקבל‬
‫במוקד השרות הטלפוני‪03-5164117 :‬‬
‫כתובת אתר האינטרנט‪www.hashava.org.il :‬‬
‫‪47‬‬
‫מרכז המידע והשירות למיצוי זכויות הניצולים‪:‬‬
‫מרכז מידע מרכזי מופעל ע"י ממשלת ישראל‬
‫בשיתוף אירגוני הסיוע לניצולי השואה‪.‬‬
‫ פנייה בטלפון ‪*8840‬‬
‫  פנייה באמצעות פקס שמספרו ‪03-6442572‬‬
‫  פנייה באמצעות דואר אלקטרוני‪[email protected] :‬‬