מרסלו בן שופט, משאבי שדה

‫אדם‪ ,‬מקום‬
‫מרסלו בן שופט‪ ,‬משאבי שדה‬
‫משפחה מוסיקלית‬
‫היינו משפחה מוסיקלית ‪ -‬כל ילד למד‬
‫לנגן על איזשהו כלי‪ .‬אחותי למדה לנגן על‬
‫פסנתר‪ ,‬אבל עם הזמן היא זנחה את הכלים‬
‫המוסיקליים לטובת כלים רפואיים‪ ,‬והיום‬
‫היא רופאה‪ .‬אחי למד לנגן בכינור והיום‬
‫הוא זמר במקהלת הקיבוץ הארצית‪ .‬אני‬
‫תמיד ניגנתי‪ ,‬ועד היום אני מנגן בקלידים‪,‬‬
‫פסנתר‪ ,‬אורגן‪ ,‬אקורדיון וסינטיסייזר‪.‬‬
‫בבית שמענו הרבה מוסיקה‪ ,‬בעיקר‬
‫מוסיקה קלאסית ופולקלור ארגנטינאי‪.‬‬
‫ההורים למדו מוסיקה באופן מסודר‬
‫בקונסרבטוריון‪ ,‬ואני התחלתי להתחקות‬
‫אחריהם משמיעה‪ ,‬הייתי שומע את‬
‫המוסיקה שהתנגנה בבית והייתי מנסה‬
‫לנגן את זה על הפסנתר‪ .‬עם הזמן פיתחתי‬
‫את זה באופן אינטואיטיבי ואוטודידקטי‪.‬‬
‫לא הכרתי עוד חברים לכיתה בארגנטינה‬
‫שניגנו‪ ,‬זה היה משהו יותר משפחתי‬
‫וייחודי במידה מסוימת‪ .‬היינו מנגנים ביחד‬
‫האחים‪ ,‬בכל מיני אירועים משפחתיים‬
‫ובחגים‪ .‬גם היום אחי מביא איתו את‬
‫הכינור ואנחנו מנגנים ביחד אצלי בבית‪.‬‬
‫רק כשעליתי לארץ למדתי תווים באופן‬
‫מסודר‪ ,‬ואף הוראת מוסיקה‪.‬‬
‫שפת המוסיקה‬
‫כנער בארגנטינה הייתי חלק מהתנועה‬
‫הציונית דרור‪ ,‬שהתאחדה בהמשך עם‬
‫הבונים‪ ,‬וכל הזמן הרעיון הציוני והרעיון‬
‫של עלייה לקיבוץ היה מרכזי‪ .‬בגיל ‪21‬‬
‫עלינו כל הגרעין לארץ והגענו ישר‬
‫למשאבי שדה‪ ,‬אבל אני היחיד מבין‬
‫החברים מהגרעין שנשאר עד היום‬
‫בקיבוץ‪ .‬זה היה בשנת ‪ ,77‬אחי עלה לפניי‪,‬‬
‫במלחמת יום כיפור‪ ,‬והוריי ואחותי עלו‬
‫שנה אחריי‪ .‬מהרגע הראשון הייתי מאוד‬
‫מרוכז בקיבוץ‪ ,‬התחתנתי פה וילדנו פה‬
‫בת‪ .‬עוד לפני שדיברתי עברית‪ ,‬המוסיקה‬
‫הייתה השפה שקישרה אותי עם חברי‬
‫הקיבוץ‪ ,‬תמיד ניגנתי בחגים ובאירועים‬
‫של הקיבוץ‪.‬‬
‫נדבקתי בחיידק‬
‫פעם ביקרתי בביתו של איש יקר בשם נחום‬
‫הרציון‪ ,‬מוסיקולוג ממדרשת בן גוריון‪.‬‬
‫הופתעתי לראות את אוסף כלי הנגינה‬
‫שלו‪ ,‬ונדבקתי בחיידק‪ .‬נכון להיום יש לי‬
‫משהו כמו שבעים כלי נגינה ממקומות‬
‫הייתי רוצה להוציא את האנשים מהטלוויזיה ומהמחשב ולתת להם ערך מוסף‬
‫שונים בעולם‪ .‬אני לא מנגן עליהם‪ ,‬מה‬
‫שמעניין אותי הוא הכלים עצמם‪ ,‬דרך‬
‫הנגינה הייחודית של כל כלי והמקומות‬
‫מהם הם מגיעים‪ .‬כל פעם שאני נוסע‬
‫לחו"ל אני מחפש דברים מיוחדים לרכוש‬
‫לאוסף‪ ,‬והחברים והמשפחה יודעים בדיוק‬
‫מה הם צריכים להביא לי מחוץ לארץ‪.‬‬
‫פרס ישראל‬
‫עם נחומי השתתפתי במועדון זמר שהיה‬
‫מתקיים בקיבוץ דביר‪ ,‬פעם בחודש‪ ,‬ודרכו‬
‫נחשפתי לנגינה עם אנשים ידועים מאוד‬
‫בזמר הישראלי‪ ,‬כמו אהוד מנור‪ ,‬סשה‬
‫ארגוב‪ ,‬שמוליק קראוס ועוד‪ .‬פעם נסענו‬
‫עם נחומי לבקר את סשה ארגוב אצלו‬
‫בבית‪ .‬נחשפתי לאדם מדהים‪ ,‬שפרס‬
‫ישראל בו זכה לא היה מונח אצלו בסלון‬
‫אלא בסטודיו בצד‪ .‬הצניעות והחביבות‬
‫החברים והמשפחה יודעים בדיוק מה הם צריכים להביא לי מחוץ לארץ‬
‫‪ 10‬רמת הנגב מס' ‪ ,181‬שבט תשע"ג‪ ,‬ינואר ‪2013‬‬
‫שלו השאירו עליי רושם גדול‪ ,‬וספגתי‬
‫הרבה מהעבודה איתו‪ .‬עבדתי גם עם עינת‬
‫שרוף בתחילת הדרך שלה‪ ,‬כשהיא הייתה‬
‫תושבת המועצה‪ ,‬לפני הרבה שנים‪ .‬היה‬
‫נחמד לעבוד איתה‪ ,‬אחר כך היא פרחה‬
‫והלכה לכיוון שהוא שונה מהעבודה‬
‫שעשינו עם נחומי‪ .‬המועדון שלו היה‬
‫הרבה יותר‪ ,‬איך לומר‪ ,‬מעניין‪ ,‬כי זה היה‬
‫ברובד מעבר לרובד השירה בציבור‪ ,‬הוא‬
‫היה מביא את המלחין והכותב כדי לשמוע‬
‫על מאחורי השירים‪.‬‬
‫בגובה העיניים‬
‫מדי פעם יש מיזמים של גננות שמביאות‬
‫את ילדי הגן אליי הביתה‪ ,‬כדי לראות את‬
‫הכלים התלויים על הקיר וגם לראות‬
‫דברים שילדים בגן לא נחשפים אליהם‪.‬‬
‫כשאני פותח את הפסנתר והם רואים איך‬
‫מופקים הצלילים‪ ,‬דבר שהם לא ראו‪ ,‬זה‬
‫בהחלט מוסיף להם ומעניין אותם‪ .‬אני‬
‫מסביר להם בדרך שלהם‪ ,‬בגובה העיניים‪.‬‬
‫הילדים נהנים לראות ולגעת בכלים ואני‬
‫חושב שזה מוסיף להם‪ .‬לי זה בהחלט‬
‫מוסיף‪ ,‬כי יש משהו מאוד טהור ותמים‬
‫בהתעניינות שלהם‪ .‬אנשים אומרים לי‬
‫"אני לא מבין במוסיקה קלאסית"‪ ,‬אבל אני‬
‫אומר שמוסיקה לא צריך להבין אלא צריך‬
‫להרגיש‪ .‬תפקידה‪ ,‬בעיקר‪ ,‬הוא להגיע‬
‫אליך‪.‬‬
‫תיאוריה יפה‬
‫אפרים קישון כתב פעם‪" :‬הקיבוץ הוא‬
‫תיאוריה יפה‪ ,‬הבעיה היא שהיא כן‬
‫אפשרית"‪ .‬הקיבוץ‪ ,‬כמו כל הארץ‪ ,‬עבר‬
‫מהפכה מאוד רצינית ומאוד כואבת‬
‫לפעמים‪ .‬יש הרבה דברים שלא נשמרים‪,‬‬
‫לטובת ה"אני" ולא ה"אנחנו"‪ ,‬אבל זו‬
‫דרכו של עולם‪ .‬אנחנו לא יכולים להיות‬
‫נעולים על זיכרונות של מה שהיה אלא‬
‫לצעוד קדימה ולנסות לשמר את זה‬
‫בצורה אחרת‪ .‬כשהגעתי לקיבוץ דברים‬
‫היו אחרת בנושאים כמו ערבות הדדית‪,‬‬
‫התעניינות והאכפתיות‪ ,‬היום זה קיים אבל‬
‫בצורה אחרת‪ .‬פעם הייתה יותר קהילתיות‪,‬‬
‫קומונה‪ .‬הקיבוץ הולך לכיוון מסוים ואני‬
‫לא רוצה לבקר ולהגיד שזה לא טוב‪ ,‬זה‬
‫פשוט שונה‪ .‬הייתי שמח להחיות את חיי‬
‫התרבות המפוארים של משאבי שדה‪ ,‬היו‬
‫הרבה הרצאות ממלאות ומעשירות‪ .‬הייתי‬
‫רכז תרבות וזה תחום שקרוב אליי לא רק‬
‫כנגן אלא גם מהצד השני של העשייה‬
‫התרבותית‪ ,‬וזה חסר לי היום‪ .‬הייתי‬
‫רוצה להוציא את האנשים מהטלוויזיה‬
‫ומהמחשב ולתת להם ערך מוסף נוסף‬
‫לחיים הרגילים של עבודה בית‪ ,‬ולזה אני‬
‫מתגעגע‪.‬‬
‫קלנועיות ואופניים‬
‫לדור הצעיר יש הרבה מעלות‪ ,‬ואני חושב‬
‫שאכפת להם והם רוצים לעשות דברים‪.‬‬
‫הבעיה היחידה והקריטית היא להשאיר‬
‫אותם בקיבוץ‪ .‬הגוזל צריך לעוף מהקן‪,‬‬
‫אבל יחד עם זאת‪ ,‬כדי שלא תהיה מציאות‬
‫של יותר קלנועיות ופחות אופניים‪ ,‬אנחנו‬
‫צריכים לשנות את התפיסה בשביל‬
‫החבר'ה הצעירים‪ ,‬כדי שיישארו וישנו‬
‫את הקיבוץ מבחינה דמוגרפית‪ ,‬תרבותית‪,‬‬
‫בעשייה‪ ,‬ברעננות ובחשיבה האחרת‪.‬‬
‫זאת נקודה שאנחנו צריכים לעבוד הרבה‬
‫בשבילה‪ ,‬גם אם זה אומר להרוג פרות‬
‫קדושות שהיו לנו פעם בנושא הקהילה‪ ,‬גם‬
‫אם צריך לזרוק חכה על מנת להביא אותם‬
‫אלינו אנחנו צריכים לעשות פשרות‪.‬‬