שעה לזכרו של האסטרונאוט יורי גגרין

‫לינק לקובץ‪:‬‬
‫תוכנית‪:‬‬
‫תאריך‪:‬‬
‫שעה‪:‬‬
‫רשת‪:‬‬
‫‪http://www.ifat.com/VT/Trans.aspx?ID=4891025&CID=31237823‬‬
‫משדר מיוחד ‪ -‬גל"צ‬
‫‪26/03/2013‬‬
‫‪20:02:04‬‬
‫גלי צה"ל‬
‫כותרת‪ :‬מגישה מירי אברמוב‪ .‬הקוסמונאוט יורי‬
‫גגארין ‪ -‬שעה לזכרו ‪ -‬טל ענבר ‪ -‬מכון‬
‫‪ :‬אני לא‬
‫קריין ‪:‬‬
‫רואה כאן שום אלוהים‪ ,‬ארבעים וחמש‬
‫שנה לפטירתו של יורי גגארין‪ ,‬מגישה מירי אברמוב עורכות‬
‫ליא‬
‫שפיגל ודנה מלבר‪.‬‬
‫מירי אברמוב ‪:‬‬
‫ערב טוב‪ ,‬ב‪ .12-‬באפריל ‪ 1961‬יורי גגארין‬
‫עשה היסטוריה הוא היה האדם הראשון והיחיד עד אז שראה את‬
‫כדור הארץ מבחוץ‪ .‬מתוך האליטבסטוק גגארין תיאר את כדור‬
‫הארץ‬
‫מבלי לדעת שברגעים אלו ממש הוא הופך לכוכב‬
‫בינלאומי‪.‬‬
‫אנחנו מקדישים את השעה הקרובה לאדם הראשון‬
‫שנגע בשמים‪ ,‬הגיבור הסובייטי יורי גגארין שהלך‬
‫במרס‬
‫לעולמו ב‪27-‬‬
‫‪ .1967‬על הביצוע הטכני טל ונינג אהוד שכטר ודניאל‬
‫שבתאי יחד עם ראם מישעל ‪.‬‬
‫יורי גגארין נולד בשנת ‪ 1934‬בעיירה קטנה שמומוקמת בפרברי‬
‫מוסקווה‪ ,‬הוא היה הבן השלישי במשפחה בת ארבעה ילדים וגדל‬
‫‪4891025‬‬
‫עמוד ‪1‬‬
‫מתוך ‪8‬‬
‫במשק שיתופי‪ ,‬אביו היה נגר ואימו‬
‫כשגגארין‬
‫בן‬
‫חלבנית‪ .‬בשנת‬
‫‪1941‬‬
‫שבע בלבד פלשו הגרמנים לברית המועצות‬
‫ומשפחתו סולקה מביתה הם בנו צריף מבוץ וחיו בו עד לסיום‬
‫אחיותיו הגדולות הוגלו לגרמניה הנאצית‬
‫הכיבוש הנאצי שתי‬
‫‪ 46‬המשפחה עברה לעיר‬
‫ועבדו בכפייה עד לשנת ‪ .1943‬בשנת‬
‫גנזק‪ ,‬לימים העיר בגארין‪ .‬בשנות ילדותו התעניין‬
‫גגארין‬
‫במתמטיקה‪ ,‬פיזיקה במדעי החלל‪ .‬הוא למד בתיכון מקצועי‬
‫והצטרף‬
‫למועדון תעופה שם הוא למד לטוס ומן הסתם הרגיש‬
‫מאוד בנוח בתוך כלי הטיס‪ .‬הוא ביצע את טיסת‬
‫הראשונה שלו בשנת‬
‫היחיד‬
‫‪ ,55‬בהמשך לאותה שנה גגארין הצטרף‬
‫לחיל האוויר הסובייטי ‪ ,‬בזכות כישוריו הרבים הוא התקבל לבית‬
‫הספר לתעופה‬
‫באונבורג‪ ,‬במהלך לימודיו שם פגש את איתו‬
‫לעתיד ולנטינה איוונובה‪ ,‬הזוג התחתן בשנת‬
‫‪ 57‬ונולדו להם שתי‬
‫בנות‪ ,‬ילנה וגלינה‪ .‬לאחר סיום לימודיו הוא נשלח למספר משימות‬
‫תעופה‪ ,‬אך למרות שנהנה לטוס משאלתו האמיתית הייתה להגיע‬
‫לחלל‪.‬‬
‫היות שעקב התקדמות תוכנית החלל‬
‫הסובייטית הוא ידע‬
‫שבקרוב יישלח האדם הראשון לחלל ולכן התנדב להיות‬
‫קוסמונאוט‪ .‬גגארין היה אחד תוך‬
‫‪ 3000‬מועמדים שהתחרו על‬
‫תואר הקוסמונאוט הראשון‪ .‬בשנת ‪ 1960‬התחרו ‪ 20‬מועמדים‬
‫מובילים לתפקיד‪,‬‬
‫במהלך הבדיקות הרפואיות והפסיכולוגיות‬
‫גגארין הצטיין בעמידה‬
‫המקיפות שנדרשו המועמדים לעבור‬
‫‪4891025‬‬
‫עמוד‬
‫‪2‬‬
‫מתוך‬
‫‪8‬‬
‫בלחצים ובלט בזכות חוש ההומור שלו‪ .‬בהמשך הוא נבחר להיות‬
‫האדם הראשון ששוגר לחלל‪.‬‬
‫בשעה הקרובה נשמע מטל‬
‫נשמע גם מד"ר פיטר‬
‫ענבר‪,‬ראש המרכז לחקר החלל במכון פישר‪.‬‬
‫ישראלביץ' מהחוג לגיאופיזיקה ומדעים פלניטריים באוני' ת"א‪ .‬וד"ר‬
‫ביל ברי ההיסטוריון הראשון של נאס"א‪ .‬לפני שנתחיל נשמע את‬
‫השיר גגארין של הלהקה הרוסית אנדר ווד‪..‬‬
‫‪-------------‬‬‫פרק ראשון המירוץ לחלל ‪ ,‬בצל המלחמה הקרה‪.‬‬
‫מירי אברמוב ‪:‬‬
‫אז ככה המלחמה הקרה היא כינוי למאבק‬
‫המתמשך בין הגוש המזרחי‬
‫ובראשו ברית המועצות לגוש המערבי‬
‫ובראשו ארצות הברית‪ .‬עיקר התפתחותו החל בתום מלחמת העולם‬
‫השנייה והסתיים עם התפרקות ברית המועצות‪ .‬לא היה מדובר‬
‫במלחמה רגילה‪ ,‬אף ירייה לא באמת נורתה ואף‬
‫קרב פתוח לא‬
‫התנהל בין הגושים ‪ ,‬לכן נטבע הכינוי המלחמה הקרה‪,‬‬
‫על ידי‬
‫הפוליטיקאי האמריקני ברנרד ברוך‪ .‬עיקרו של המאבק נע סביב‬
‫גישות שונות של שתי המעצמות בכל הקשור לכלכלה פוליטיקה‬
‫וכו'‪ .‬העימות בין הגוש המזרחי והגוש המערבי‬
‫לווה בחשדנות‬
‫הדדית ‪ ,‬פעולות ריגול תחרות על כוח עוצמה ואיומים צבאיים‪.‬‬
‫עכשיו נשמע אתך טל ענבר ראש המרכז‬
‫לחקר החלל במכון‬
‫פישר וד"ר ביל ברי ההיסטוריון הראשי של נאס"א מספרים‪,‬‬
‫טל ענבר ‪:‬‬
‫אפשר להגיש שראשית הדרך בחלל למן השיגור‬
‫‪4891025‬‬
‫עמוד‬
‫‪3‬‬
‫מתוך‬
‫‪8‬‬
‫הראשון של לוויין באוקטובר ‪ 57‬בעצם בא להראות את העליונות‬
‫של ברית המועצות בתחום‬
‫שהמשמעות‬
‫של טכנולוגיות חלל וכמובן‬
‫הכבדה הייתה לא בלוויין עצמו אלא בטיל ששיגר‬
‫אותו מכיוון שבעיקרון מי שמצליח לשים בחלל לוויין יכול גם‬
‫לשגר טיל ראש נפץ למרחקים‬
‫הקרה‬
‫מאוד גדולים ועל רקע המלחמה‬
‫עם ארצות הברית הייתה חשיבות מאוד גדולה לטילים‪.‬‬
‫משם הרוסים הבינו מהר מאוד את הערך התעמולתי מעבר לפן‬
‫המדעי טכנולוגי של‬
‫טיסות חלל ואז ראינו שיגור של בעלי חיים‬
‫ומאוחר יותר כמובן גם‬
‫הטיסות הראשונות לחלל של בני אדם‪.‬‬
‫ד"ר ביל ברי ההיסטוריון הראשי של נאס"א באנגלית‪..‬‬
‫תרגום ‪ :‬המירוץ לחלל‬
‫הפך לסוגייה פוליטית חשובה מאוד‬
‫בהתאם לדינמיקה ששררה באותם השנים‪ .‬כשהספוטניק‬
‫לראשונה בשנת‬
‫שוגר‬
‫‪ 1957‬העולם היה די מופתע‪ ,‬ברית המועצות‬
‫שנחשבה בסופו של דבר למדינה נכשלת אשר חוותה‬
‫הרס שנגרם‬
‫‪ 12‬שנים קודם לכן בזמן מלחמת העולם השנייה‪ ,‬הצליחה בכל‬
‫זאת להגיע‬
‫להישג טכנולוגי אדיר שכזה‪.‬‬
‫בתחילת שנות השישים גילתה ארצות הברית שמספר רב מבנות‬
‫הברית שלה ברחבי העולם החלו לפקפק ביכולתה להנהיג והחלו‬
‫להתעניין יותר במודל הסובייטי‪ .‬ממספר מדינות חדשות‬
‫לחפש מודל כלשהו אחר‪ ,‬וכאשר בחנו את‬
‫‪4891025‬‬
‫עמוד‬
‫‪4‬‬
‫מתוך‬
‫‪8‬‬
‫החלו‬
‫כושרה של ברית‬
‫המועצות בתחום הטכנולוגי חשבו לעצמם שהתקדמות הסובייטים‬
‫כך לפחות‬
‫בהחלט מניחה את הדעת‪.‬‬
‫נראו פני הדברים באותה‬
‫התקופה‪ ,‬הדינמיקה שנוצרה הייתה כזו‪ ,‬ארצות הברית וברית‬
‫המועצות מנסות לגבור זו על זו במירוץ לחלל בעיקר כדי להוכיח‬
‫את היכולות של המערכת הכלכלית ושיטת‬
‫הממשלה של כל‬
‫אחת מהם‪.‬‬
‫כמו נאס"א‪ ,‬ארצות הברית הקימה‬
‫לסובייטים לא היה ארגון‬
‫סוכנות חלל אזרחית שהייתה אחראית‬
‫האזרחיות‪ .‬בברית המועצות‬
‫על כל תוכניות החלל‬
‫תוכנית החלל הייתה למעשה ענף‬
‫המבצעים קטן יותר בתוך מכלול התעשייה הביטחונית‪,‬‬
‫אותם‬
‫העובדים שבנו טילים ציוד צבאי וכלי טיס‪ ,‬זה היה יותר‬
‫כמו‬
‫פס ייצור צבאי שעסק בענייני חלל‬
‫טל ענבר ‪:‬‬
‫מה שקרה בארצות הברית בניגוד לברית המועצות מי‬
‫ששותפו מראשית הדרך היו התעשיות הפרטיות‪ .‬כלומר נאס"א הוא‬
‫סוכנות‬
‫ארה"ב אבל כשנאס"א רוצה לבנות חללית‬
‫ממשלתית של‬
‫היא מוציאה מכרז ובסוף‬
‫והיוזמה‬
‫חברות פרטיות‬
‫בונות את זה‪.‬‬
‫החופשית והניהול המתקדם בהרבה של ארצות הברית‬
‫לעומת ניהול מרכזי שמונחה‬
‫ממוסקווה לא תמיד מתחשב‬
‫בתנאים בשטח‪ ,‬יחד עם התקציבים הגדולים הרבה יותר בסופו של‬
‫דבר היטו את הכף לטובת האמריקאים‪.‬‬
‫‪4891025‬‬
‫עמוד‬
‫‪5‬‬
‫מתוך‬
‫‪8‬‬
‫ד"ר ביל ברי ההיסטוריון הראשי של נאס"א באנגלית‪..‬‬
‫האדם יגיע‬
‫תרגום ‪ :‬נאומו של הנשיא קנדי ב‪ 1961-‬בו הכריז כי‬
‫לירח עד סוף העשור היה למעשה מהלך פוליטי מבריק‪ ,‬כיוון‬
‫שאיפשר לו ולנשיא אחריו להודות מצד אחד בהישגיהם של‬
‫הסובייטים‪,‬‬
‫ד"ר ביל ברי ההיסטוריון הראשי של נאס"א באנגלית‪..‬‬
‫תרגום ‪ :‬נאומו של הנשיא קנדי ב‪ 1961-‬בו הכריז כי האדם יגיע‬
‫לירח עד סוף העשור היה למעשה מהלך פוליטי מבריק‪ ,‬כיוון‬
‫שאיפשר לו ולנשיא אחריו להודות‬
‫מצד אחד בהישגיהם של‬
‫גדולה‬
‫הסובייטים אך להעמיד את ארצות הברית בעמדת כוח‬
‫יותר ‪ ,‬ככאלו שיגיעו ראשונים לחלל‪ .‬כך במידה רבה ירד הלחץ‬
‫המיידי מנאס"א להגיב על כל מהלך של ברית המועצות‪.‬‬
‫טל ענבר ‪:‬‬
‫הייתה‬
‫לא צריך לפסול את האפשרות שברית המועצות‬
‫יכולה בתרחיש קיצון להנחית אדם על הירח אם הם‬
‫מאוד מאוד היו רוצים לסיים את התוכנית שסבלה‬
‫מבעיות‬
‫קשות‪ ,‬ויש פרט שהוא בכלל לא טריוויאלי והוא מותו של‬
‫המהנדס הראשי והמתכנן העיקרי של לוויינים חלליות‬
‫מדעי טכנולוגי סרגיי קריליוב‬
‫בשנת ‪66‬‬
‫ומנהיג‬
‫במהלך ניתוח יחסית‬
‫פשוט‪ .‬אם הוא היה חי עוד שנתיים שלוש לא בטוח‬
‫במאה‬
‫אחוז שלא היינו שומעים אנשים דוברי רוסית שנוחתים על הירח‪,‬‬
‫‪4891025‬‬
‫עמוד‬
‫‪6‬‬
‫מתוך‬
‫‪8‬‬
‫אני לא יודע אם הם היו מצליחים להשיג את האמריקאים‬
‫בתוכנית אפולו כי לקראתך ‪ 67-8‬אמריקאים ככה לחצו על‬
‫הדוושה במלוא המרץ והתוכנית שלהם צברה‬
‫הישגים מאוד מאוד‬
‫מרשימים אבל הרוסים לא היו מפגרים מאוד מאחור ובוודאי לא‬
‫היו נוטשים את התוכנית אבל צירוף הנסיבות הזה‬
‫לנטישת החלום הרוסי‬
‫התמקדו‬
‫בעצם הוביל‬
‫להנחית אנשים על הירח ובמקום זה‬
‫בין היתר בנחתה של רובוטים משוטטים וחלליות מחקר‬
‫לא מאויישות‪.‬‬
‫מירי אברמוב ‪:‬‬
‫בנאס"א חושבים קצת אחרת‪..‬‬
‫ד"ר ביל ברי ההיסטוריון הראשי של נאס"א באנגלית‪..‬‬
‫תרגום ‪ :‬ברית המועצות שאפה להגיע לירח אך לא הצליח‬
‫להגשים אתך החזון שלה‪ .‬אחת הסיבות היא שהם התחילו אחרינו‪,‬‬
‫הם החלו במירוץ לירח בשנת ‪ 1964‬כשהבינו שאנחנו לוקחים את‬
‫הנושא ברצינות ולנו כבר היה יתרון מוקדם‪ .‬פשוט לא היה להם‬
‫תוכנית חלל מפותחת כללית כמו לארצות הברית אף על פי שככה‬
‫היה נדמה בגאותה תקופה ‪.‬‬
‫מירי אברמוב ‪:‬‬
‫אבל אולי בעצם המלחמה הקרה‬
‫הועילה‬
‫לאנושות‪ .‬יכול להיות שבזכותה התפתחו טכנולוגיות רבות בתחום‬
‫חקר החלל‪ .‬הנה ד"ר ברי עונה על השאלה הזאת‪.‬‬
‫‪4891025‬‬
‫עמוד‬
‫‪7‬‬
‫מתוך‬
‫‪8‬‬
‫ד"ר ביל ברי ההיסטוריון הראשי של נאס"א באנגלית‪..‬‬
‫תרגום ‪:‬‬
‫אין לי ספק שלולא המלחמה הקרה והעובדה שהתחרות‬
‫הייתה במידה רבה גם פוליטית לא היינו מגיעים לירח בשנת‬
‫‪ 1969‬ולא היו לנו תחנות חלל בשנות השבעים‪..‬‬
‫‪4891025‬‬
‫עמוד‬
‫‪8‬‬
‫מתוך‬
‫‪8‬‬