חקירה ומחקר מדעי

‫חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר‬
‫לחשיפת האמת בהליך הפלילי‬
‫המוגברת של‬
‫האחריות‬
‫לחשיפת– או‬
‫ומחקר מדעי‬
‫בהליך הפלילי‬
‫האמת‬
‫חקירההחוקר‬
‫מאיר גלבוע‬
‫מאיר גלבוע‬
‫בשנים האחרונות עומדת מערכת אכיפת החוק בפני מתקפה קשה‪ ,‬שבמסגרתה חוזר‬
‫ועולה נושא ההרשעות המוטעות של חפים מפשע‪ .‬במקרים רבים מתקן בית המשפט‬
‫את הטעויות שנעשו על ידי המשטרה והפרקליטות ומזכה נאשמים בעבירות חמורות‬
‫בעקבות פגמים ומחדלים מהותיים בחקירה ובתביעה‪.1‬‬
‫גם הנתונים על אודות הפשיעה וגילוי העבריינים מציירים תמונה קשה של פעילות‬
‫החקירות במשטרת ישראל‪ .‬התפיסה השלטת מזה שנים רבות במשטרה היא שכדאי‬
‫להשקיע בתיקי "איכות" – חקירת עבירות חמורות וחקירת עבירות שבהן הסיכוי לפענח‬
‫את העבירה גבוה – ולא לבזבז את משאבי המשטרה המצומצמים‪ .‬כל תיק שאינו עומד‬
‫בקריטריונים אלה נסגר תוך ‪ 24‬שעות מרגע הגשת התלונה‪ ,‬ללא כל פעולת חקירה‪ .‬אלא‬
‫שהמציאות טופחת על פני המשטרה‪ .‬לפי נתוניה היא‪ ,‬מספר העבירות הידועות‬
‫)העבריינות הגלויה‪ ,‬כפי שמתבטאת ברישומי המשטרה( הולך ויורד בעשור האחרון‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2004‬נרשמו כ‪ 519,000 -‬תיקים‪ ,‬שיעור הפשיעה לאלף נפש היה ‪ ,75.7‬מספר‬
‫התיקים שפוענחו‪ ,‬לפי דיווחי המשטרה‪ ,‬עמד על כ‪ ,168,000 -‬מספר כתבי האישום‬
‫שהוגשו על ידי המשטרה עמד על כ‪ ,57,000 -‬וסך כל כתבי האישום שהוגשו‪ ,‬הן על ידי‬
‫‪1‬‬
‫אזכיר רק מעט מפסקי הדין שבהם נחשפו מחדלי חקירה שגרמו לזיכוי הנאשמים או להפחתה‬
‫משמעותית ביותר בעונשיהם‪ :‬ע"פ ‪ 7443/06‬ארקה נ' מדינת ישראל‪) ,‬נבו‪ ;(28.9.2008 ,‬ע"פ‬
‫‪ 1632/08‬טורק נ' מדינת ישראל‪ ,‬דינים עליון ‪ ;(2009) 175 (54) 2009‬ע"פ ‪ 1929/06‬פלוני נ' מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬דינים עליון ‪ ;(2009) 249 (26) 2009‬ת"פ )שלום טבריה( ‪ 3331/05‬מדינת ישראל נ' שוקרון‪,‬‬
‫דינים שלום ‪ ;(2009) 1218 (83) 2009‬ע"פ )מחוזי חיפה( ‪ 3149/08‬מדינת ישראל נ' דהן‪ ,‬דינים מחוזי‬
‫‪ ;(2008)1471 (37) 2008‬ע"פ ‪ 5327/07‬סיורי נ' מדינת ישראל‪ ,‬דינים עליון ‪;(2008) 592 (13) 2008‬‬
‫ת"פ )מחוזי ת"א(‪ 40291/05‬מדינת ישראל נ' אלעוברה‪ ,‬דינים מחוזי ‪ ;(2007) 438 (12) 2007‬ע"פ‬
‫‪ 7220/05‬נימר נ' מדינת ישראל‪ ,‬דינים עליון ‪ ;(2007) 469 (28) 2007‬ע"פ ‪ 4414/05‬אבו חטב נ'‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬דינים עליון ‪ ;(2006) 1114 (65) 2006‬ע"פ )מחוזי מרכז( ‪ 2376/09‬גבוזדצקי נ' מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬דינים מחוזי ‪ ;(2010) 554 (58) 2010‬תפ"ח )מחוזי ת"א( ‪ 1050/03‬מדינת ישראל נ' טוקילה‪,‬‬
‫דינים מחוזי ‪ ;(2004) 981 (53) 2004‬תפ"ח )מחוזי ת"א( ‪ 1051/03‬מדינת ישראל נ' זוהר‪,‬‬
‫)נבו‪.(15.11.2007,‬‬
‫‪3‬‬
‫מאיר גלבוע‬
‫המשטרה והן על ידי הפרקליטות‪ ,‬היה כ‪ .80,000 -‬בשנת ‪ 2010‬מספר התיקים הכולל‬
‫היה כ‪ ,380,000 -‬שיעור הפשיעה לאלף נפש היה ‪ ,49.9‬כ‪ 164,000 -‬תיקים פוענחו‪,‬‬
‫המשטרה הגישה פחות מ‪ 45,000 -‬כתבי אישום‪ ,‬והמספר הכולל של כתבי האישום‬
‫שהוגשו לבתי המשפט היה כ‪ 50,000 -‬בלבד‪ .‬באותן שנים‪ ,‬עלה מספר המעצרים מ‪-‬‬
‫‪ 48,000‬מעצרים בשנת ‪ ,2004‬ל‪ 60,000 -‬מעצרים בשנת ‪) 2010‬משטרת ישראל – אתר‬
‫האינטרנט‪ ,‬מידע על מספר כתבי אישום‪ .(2009 ,‬כלומר‪ ,‬למרות הירידה התלולה‬
‫בפשיעה )המדווחת( ועל אף "מדיניות התיעדוף" )כפי שהיא נקראת במשטרת ישראל(‪,‬‬
‫וחרף עלייה גדולה במספר המעצרים )שהיו אמורים לשפר את יכולת החקירה של‬
‫המשטרה(‪ ,‬מספר התיקים המפוענחים‪ ,‬כפי שמתבטא במספר כתבי האישום שהוגשו‪,‬‬
‫ירד‪.2‬‬
‫ההרשעות של חפים מפשע )רטנר‪ ;1983 ,‬רטנר‪;1992 ,‬‬
‫‪ ,3Ramsey & Frank, 2007‬הירידה המשמעותית בגילוי האשמים האמיתיים‪ ,‬ומחדלי‬
‫החקירה המתגלים חדשות לבקרים )שפירא‪ ;2005 ,‬ע"פ ‪ 7220/05‬נימר‪" :‬חלק‬
‫מהתמיהות עולות‪ ,‬מטבע הדברים‪ ,‬לכלל מחדלים חקירתיים‪ ,‬נושא העולה תדיר בבית‬
‫משפט זה"‪] ,‬ההדגשה שלי – מ"ג[ וכן בפסקי דין המוזכרים בו ובפסקי דין שׂ בהערה ‪,(1‬‬
‫גורמים לפגיעה חמורה בערך האמת‪ ,‬שעליו מושתתת כל מערכת אכיפת חוק בכלל‬
‫ומערכת שיפוטית בפרט‪ .‬האמת נחשבת ערך עליון בחקירה פלילית ובמשפט‪ ,‬והחתירה‬
‫לאמת אמורה להיות המטרה האולטימטיבית בהליכים הללו‪ .‬לא בכדי על בית המשפט‬
‫להזהיר כל עד בטרם יעיד‪ ,‬כי "עליו להעיד את האמת בלבד ואת האמת כולה" )סעיף ‪2‬‬
‫לחוק לתיקון דיני הראיות )אזהרת עדים וביטול שבועה(‪ ,‬התש"ם‪ ,1980-‬ס"ח ‪.(202‬‬
‫;‪Huff Et.Al., 1966‬‬
‫נקודת האיזון בין הרשעה מוטעית של חפים מפשע לבין אי‪-‬העמדה לדין של אשמים‬
‫נטתה תמיד‪ ,‬ובצדק‪ ,‬לכיוון המונע הרשעות מוטעות של חפים מפשע‪ ,‬כפי שנכתב‬
‫בערעור הפלילי הראשון של בית המשפט העליון במדינת ישראל‪" :‬מוטב שעשרה‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫כ‪ 160,000 – 150,000 -‬תיקים‪ ,‬שהם יותר משני שלישים מהתיקים הנפתחים מידי שנה‪ ,‬מדווחים‬
‫כגלויים על ידי המשטרה‪ .‬כ‪ 60% -‬מהם נסגרים מסיבות שונות‪ ,‬הגם שהם מדווחים כתיקים‬
‫מפוענחים או כ"גלויים" לפי המינוח המשטרתי המקובל‪ ,‬אך רק ב‪ 12% -‬מכל התיקים מוגשים‬
‫כתבי אישום‪ .‬הדיווח הרשמי על כ‪ 150,000 -‬תיקים גלויים יוצר רושם מוטעה ומנופח על הצלחות‬
‫של משטרת ישראל בפענוח עבירות‪ ,‬ומהווה תמריץ שלילי לפענוח אמיתי של עבירות‪.‬‬
‫רטנר )‪ ,1983‬עמ' ‪ ;(14-7‬רטנר )‪ ,1992‬עמ' ‪Ramsey R.J. & Frank J. (2007, pp. 436- ;(266-262‬‬
‫‪.(470); Huff C.R., Rattner A. & Sagarin E. (1996‬‬
‫במחקרם של ‪ Huff‬וחבריו מוערך שיעור ההרשעות של חפים מפשע בארה"ב בין ‪ 0.5%‬ל‪,1% -‬‬
‫ובמחקר של ‪ Ramsey & Frank‬בין ‪ 1%‬ל‪ .3% -‬מדובר באלפי הרשעות מוטעות‪ .‬בישראל לא נערך‬
‫מחקר כזה‪ ,‬אך אחוז אחד בלבד של הרשעות מוטעות של חפים מפשע מכלל ההרשעות ב‪2008 -‬‬
‫בלבד הוא ‪ 530‬מקרים‪.‬‬
‫חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי‬
‫רשעים יצאו זכאים‪ ,‬משצדיק אחד יצא חייב" )ע"פ ‪ 1/48‬סילוסטר‪ ,‬עמ' ‪ .(18‬כך לדוגמה‪,‬‬
‫יש צורך בעמידה ברף גבוה מאוד של ראיות‪ ,‬מעבר לספק סביר‪ ,‬על מנת להרשיע אדם‪,‬‬
‫אך די בהקמת ספק סביר כדי למוצאו זכאי‪ .‬האמת מעולם לא הייתה ערך יחיד במשפט‬
‫ושיקולים שונים הועמדו מול השיקול של גילוי האמת‪ ,‬כפי שמבוטא הרעיון‬
‫"שהפרוצדורה הפלילית על דיניה מכילה לטובת הנאשם תריס בפני עיוות דין‪[...].‬‬
‫פרוצדורה פלילית טובה צריכה בוודאי לתת לנאשם את מלוא ההגנה כדי למנוע עיוות‬
‫דין" )ע"פ ‪ 1/48‬סילוסטר‪ ,‬עמ' ‪ .(18‬למרות זאת‪ ,‬מעמדה של האמת היה ערך בעל‬
‫חשיבות רבה מאוד‪ ,‬אם לא עליונה )כדוגמת אמירתו של הנשיא הראשון של בית‬
‫המשפט העליון משה זמורה‪ ,‬בפסק דין שניתן כשנה אחת בלבד אחרי הקמת המדינה‪:‬‬
‫"אמת ויציב – אמת עדיף" )ע"א ‪ ,376/46‬רוזנבאום(‪ .‬אף כי האמת המשפטית לא חפפה‬
‫תמיד את האמת העובדתית‪ ,‬עשה בית המשפט בעבר ניסיון רציני וכן כדי להגיע‬
‫להתאמה מרבית בין השתיים )בג"ץ ‪ 152/82‬אלון(‪.‬‬
‫השערתי היא שבעשורים האחרונים התגבשה התפיסה כי יש לאזן בין האמת לבין‬
‫ערכים רבים אחרים‪ ,‬שכבוד האדם הוא מהחשובים בהם‪ ,‬תוך שקילת שיקולים שיפוטיים‬
‫המעמעמים את ערכה של האמת על אף חשיבותה במשפט‪ ,‬כפי שביטא זאת נשיא בית‬
‫המשפט העליון לשעבר אהרן ברק )‪1996‬ב‪" :(14 ,‬המשפט מתחשב בערכים נוספים‪,‬‬
‫שיש בהם כדי להצדיק אי גילוי האמת"‪ .‬התפתחות זו משפיעה ישירות גם על החקירה‬
‫ועל שיטותיה‪ .4‬התוצאה היא שנקודת האיזון בין האמת לבין ערכים נוספים‪ ,5‬שמשקלם‬
‫נקבע כשווה ערך או אף גבוה מערך האמת ושמטרתם הגנה על חשוד ועל נאשם‪ ,‬נעה‬
‫לכיוון שאמור להקטין את הטעויות מסדר ראשון‪ .‬בכך יש הפחתה של הרשעות של‬
‫חפים מפשע‪ ,‬אך עלול לגדול שיעור הטעויות מסדר שני‪ ,‬והתוצאה היא אי‪-‬העמדה לדין‬
‫של האשמים האמיתיים והתחמקותם מעונש‪ .6‬לכך יש השלכות חברתיות מרחיקות לכת‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫אין הכוונה כאן לדיון פילוסופי על תורת ההכרה )אפיסטמולוגיה( או על תורת ההוויה‬
‫)אונטולוגיה(‪ .‬תורת ההכרה עוסקת בעולם התופעות ובאופן שבו אנו תופסים אותן‪ .‬תורה זו נוגעת‬
‫בבעיות של ידיעה‪ ,‬תפיסה‪ ,‬תחושה‪ ,‬ודאות‪ ,‬הרגשה‪ ,‬ניחוש‪ ,‬טעות‪ ,‬זכירה‪ ,‬הוכחה‪ ,‬היסק‪ ,‬קביעה‪,‬‬
‫אישור‪ ,‬תמיהה‪ ,‬הרהור‪ ,‬דימוי‪ ,‬חלום וכיוצא באלה‪ .‬תורת ההוויה היא ענף פילוסופי הקשור‬
‫למטפיזיקה ועניינו טבעה של המציאות‪ ,‬חקר ההוויה ועיסוק בשאלת היש והאין‪ .‬היא עוסקת‬
‫בעולם הישים המרכיבים את היקום‪ .‬כמו כן‪ ,‬אין הדיון עוסק ב"עימות" בין שתי שיטות המשפט –‬
‫האדוורסרית והאינקוויזיטורית – בעניין היעילות בקביעת העובדות‪ ,‬אם כי אדרש במידה מוגבלת‬
‫גם לכך‪ .‬הדיון יוצא מנקודת ההנחה העקרונית כי העד הדובר אמת מדווח על מה שקלט במו חושיו‪.‬‬
‫גם תקצר היריעה מלהרחיב את הדיון בבעיות של תפיסה‪ ,‬זיכרון והטיות שונות המשפיעות על‬
‫התפיסה‪ ,‬על הזיכרון ועל עיבוד המידע שנמסר לחוקר או לשופט‪.‬‬
‫לפירוט הערכים המתחרים בערך האמת‪ ,‬ראו בפרק "התרחקות המשפט והשיפוט מהאמת" בהמשך‬
‫המאמר‪.‬‬
‫כמו במחקר מדעי‪ ,‬השערת האפס היא המצב הקיים‪ ,‬כלומר שכל אדם‪ ,‬לרבות חשוד שנתפס ונחקר‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫מאיר גלבוע‬
‫על אחריותו של החוקר ועל תפקידו לבחון היטב את הראיות שבידו‪ ,‬כדי למנוע הרשעה‬
‫מוטעית של חף מפשע מחד גיסא‪ ,‬אך לעשות הכול במסגרת המותר‪ ,‬כדי לעבור את רף‬
‫דיות הראיות שיאפשר הרשעה של האשם האמיתי‪ ,‬ולמנוע זיכוי מוטעה שלו על בסיס‬
‫טענות טכניות או כאלה המעוגנות באי‪-‬הגינות ההליכים‪ ,‬מאידך גיסא‪.‬‬
‫במאמר זה אבדוק את ההשערה בדבר השינוי במעמדו של ערך האמת בחקירה‬
‫ובמשפט‪ .‬עוד אטען‪ ,‬כי העברת נקודת האיזון בין האמת לבין חירויות האדם וזכויות‬
‫הנאשם‪ ,‬לקרבת ערכי החירות וזכויות הפרט‪ ,‬עלולה להגדיל את הפער בין האמת‬
‫המשפטית לבין האמת העובדתית בהליכים המשפטיים‪ ,‬ועל כן עולים משקלה של‬
‫החקירה וחשיבות תפקידו של החוקר בגילוי האמת‪ ,‬הן כדי למנוע הרשעות מוטעות של‬
‫חפים מפשע והן כדי לצמצם את האפשרויות של עבריינים לחמוק ממשפט‪ .‬לצורך זה‬
‫אסתייע בדיסציפלינה המדעית ובמאפייני המחקר המדעי‪ ,‬ובמיוחד בדיסציפלינה של‬
‫המחקר ההיסטורי‪ ,‬שלהן דמיון רב לחקירה פלילית‪ ,‬כדי לבדוק אילו שיטות ניתן וראוי‬
‫לאמץ מהמחקר המדעי ומהמחקר ההיסטורי לחקירה פלילית‪ ,‬לשם שיפור מערכת‬
‫החקירות במשטרה‪.‬‬
‫חקירה פלילית‪ ,‬הגדרתה ומטרותיה‬
‫האקדמיה ללשון העברית לא ייחדה ערך לחקירה פלילית‪ .‬גם המונחים "תשאול"‬
‫ו"תחקור" מופיעים בהקשרים שונים‪ ,‬וביאור המונח "תשאול"‪ ,‬המופיע במילון למונחי‬
‫דיפלומטיה דווקא כתרגום למילה "‪ ,"questioning‬הוא "הצגת שאלות גישוש הנוגעות‬
‫לעברה שנעשתה‪ .‬הנשאל עשוי להיות כל אדם הקשור קשר כלשהו לעברה"‪ .‬למילה‬
‫"תחקור" לא נלווה כל ביאור‪ ,‬והיא מופיעה כתרגום למילה "‪ ."interrogation‬ההגדרה‬
‫במילון אבן שושן תמציתית ביותר‪" :‬בדיקה‪ ,‬דרישה‪ ,‬גביית עדות"‪ .‬דווקא הגדרת‬
‫"חקירה" רחבה יותר לפי הביאור המופיע לצד המונח "חקירת תאונה" במילון למונחי‬
‫תחבורה יבשתית‪ ,‬והיא "כלל הפעולות הנעשות לגילוי סיבות התאונה‪ ,‬דיווח עליה‬
‫והפקת לקחים ממנה"‪.‬‬
‫אף בחקיקה הישראלית אין הגדרה מלאה וכוללת של המושג "חקירה פלילית"‪ ,‬הגם‬
‫שניתן למצוא הגדרות חלקיות‪ .‬בפקודת המשטרה ]נוסח חדש[‪ ,‬התשל"א‪ ,1971-‬נ"ח‬
‫‪ ,390‬אין הגדרה ל"חקירה"‪ ,‬אלא קביעה כללית בלבד של תפקידי המשטרה‪ ,‬וביניהם‬
‫הוא בחזקת חף מפשע עד אשר יוכח אחרת‪ .‬החקירה‪ ,‬כמו המחקר המדעי‪ ,‬נועדה לנסות לדחות את‬
‫השערת האפס‪ ,‬קרי להוכיח כי החשוד הוא העבריין האמיתי‪ .‬זאת תוך הימנעות משני סוגי‬
‫הטעויות‪ :‬טעות מסדר ראשון – דיווח על קיומו של אפקט כאשר אין כזה )‪ ,(false alarm‬כלומר‬
‫לגרום להרשעת חף מפשע; וטעות מסדר שני – אי‪ -‬גילוי האפקט המחקרי בשעה שהוא קיים‪,‬‬
‫כלומר לשחרר את העבריין האמיתי )‪.(misses‬‬
‫‪6‬‬
‫חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי‬
‫גילוי עבירות ותפיסת עבריינים )סעיף ‪ 3‬לפקודה(‪ .‬גם בחוקים נוספים‪ ,‬הגדרת‬
‫ה"חקירה" היא צרה‪ ,‬ובדרך כלל הכוונה לתשאול‪ ,‬קרי לסיטואציה של הצגת שאלות‬
‫לאדם המעורב בעבירה או היודע עליה פרטים מסוימים‪ ,‬קבלת תשובות ורישום‬
‫השאלות והתשובות‪ .7‬הגדרת "חקירה" על פי חוק הסעד )סדרי דין בענייני קטינים‪,‬‬
‫חולי‪-‬נפש ונעדרים(‪ ,‬התשט"ו‪ ,1955-‬ס"ח ‪ ,126‬היא רחבה מעט יותר‪ .‬לפי חוק זה‪,‬‬
‫"חקירה" כוללת גם כניסה למקום שבו נמצא קטין או חולה נפש‪ ,‬שבגינו יש להכין‬
‫תסקיר‪ ,‬אף כי אין מדובר בחקירה פלילית‪ .8‬על פי הגדרת "חוקר פרטי" בחוק חוקרים‬
‫פרטיים ושירותי שמירה‪ ,‬התשל"ב‪ ,1972-‬ס"ח ‪") 90‬מי שעוסק בהשגת ידיעות על‬
‫הזולת או באיסופן"(‪" ,‬חקירה" היא איסוף ידיעות‪ ,‬הגם שאין פירוט של הדרכים‬
‫והשיטות לכך‪ .‬חוק נוסף שבו מוזכר המונח "חקירה"‪ ,‬גם אם לא מוגדר בו‪ ,‬הוא חוק‬
‫ההוצאה לפועל‪ ,‬התשכ"ז‪ ,1967-‬ס"ח ‪ .116‬לפי סעיף ‪)67‬א( לחוק זה‪ ,‬חקירת יכולת של‬
‫חייבים מסמיכה את ראש ההוצאה לפועל "לחקור במצבו של החייב‪ ,‬נכסיו‪ ,‬הכנסותיו‬
‫וחובותיו"‪ .‬בתחומיה של חקירה זו אפשר לחקור לא רק את החייב‪ ,‬אלא גם כל אדם‬
‫שיש בידיו מידע על משאביו הכלכליים של החייב‪ ,‬ולדרוש מכל עד שמוזמן לחקירה‬
‫להביא איתו מסמכים )בר‪-‬אופיר וגלבוע‪ .(2007 ,‬בסעיפים ‪ 15-9‬לחוק ועדות חקירה‪,‬‬
‫התשכ"ט‪ ,1968-‬ס"ח ‪ ,28‬מפורטות פעולות חקירה שונות שמהן ניתן לגזור‪ ,‬אם כי‬
‫במידה מוגבלת‪ ,‬מהי חקירה‪ :‬זימון עד להעיד בפני הוועדה והעדתו; חיובו להציג‬
‫מסמכים או מוצגים; כפיית התייצבות כזו; הוצאת צו חיפוש ומתן הוראות על דרך‬
‫ביצועו; ומינוי אנשים לאיסוף חומר‪.‬‬
‫הגדרת המשטרה‪ 9‬למונח זה היא מאוד כללית‪" :‬פעולה משטרתית לאיסוף ראיות‪ ,‬בגין‬
‫חשד לביצוע עבירה‪ ,‬לרבות הליך קבלת תלונה"‪ .‬הגדרתו של חובב )‪ ,2001‬עמ' ‪ (23‬את‬
‫ה"חקירה" כ"מושג הכולל את כלל הפעילויות של המשטרה ושל הפרקליטות לצורך‬
‫איסוף ראיות )מוחשיות‪ ,‬פיזיות או עדויות( הקשורות לאירוע פלילי"‪ ,‬דומה להגדרתה של‬
‫משטרת ישראל‪ ,‬הגם שככלל אין הפרקליטות עוסקת בחקירה ואין לעובדיה הסמכה לכך‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫כך בסעיף ‪ 1‬לחוק סדר הדין הפלילי )חקירת חשודים(‪ ,‬התשס"ב‪ ,2002 -‬ס"ח ‪ ,468‬מוגדרת "חקירה "‬
‫כ"תשאול או גביית הודעה בקשר לעבירה‪ ,‬בידי שוטר"‪ .‬כזו היא ההגדרה בחוק הנוער )שפיטה‪,‬‬
‫ענישה ודרכי טיפול(‪ ,‬התשל"א‪ ,1971 -‬ס"ח ‪ ,134‬שנוספה בתיקון בשנת ‪ .2008‬סעיף ‪ 2‬לפקודת‬
‫הפרוצדורה הפלילית )עדות(‪ ,1927 ,‬חא"י‪ ,‬כרך א'‪ ,‬עמ' )ע( ‪) 439‬א( ‪ ,467‬הנחשבת לדין הבסיסי‬
‫המסמיך שוטרים לערוך חקירות פליליות‪ ,‬אינו מגדיר חקירה מהי‪ ,‬אך מתוכן הסעיף ברי כי הכוונה‬
‫היא לתשאול‪.‬‬
‫סעיפים ‪ 3-2‬לחוק‪" :‬רשאי בית משפט לצוות על פקיד סעד לחקור בעניין קטין ולחוות דעתו‬
‫בתסקיר בכתב‪ .‬לצורך הכנת התסקיר הוא רשאי‪ :‬להיכנס לכל מקום בו נמצא הקטין או חולה הנפש‪,‬‬
‫לחקור כל אדם שהוא סבור שיש לו ידיעות הנוגעות להם‪ ,‬וחייב הנחקר לענות לפקיד הסעד‬
‫תשובות כנות ומלאות‪ ,‬אך אינו חייב לעשות כך אם התשובה עלולה לגולל עליו אשמה פלילית"‪.‬‬
‫בפקודת המטא"ר ‪" 14.01.01‬הטיפול בתלונה ובתיק חקירה"‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫מאיר גלבוע‬
‫הגדרות רחבות יותר ניתן למצוא בספרות המקצועית‪ .‬באחד מהספרים הפופולאריים‬
‫בארצות הברית בנושא חקירות )‪ ,(Swanson, Chamelin & Territo, 2000‬מוגדרת‬
‫ה"חקירה" כתהליך של איסוף עובדות על עבירה‪ ,‬תיעודן והערכתן‪ .‬מטרות החקירה הן‬
‫קביעה אם בוצעה עבירה‪ ,‬זיהוי העבריין ומעצרו‪ ,‬גילוי רכוש גנוב‪ ,‬וסיוע לתביעה‬
‫בהעמדת העבריין לדין‪ .‬הגדרתם של ‪Osterburg & Ward‬י)‪ (2000‬היא כללית מאוד‪:‬‬
‫שחזור של אירוע בעבר‪ .‬אך בהמשכה מפורטות פעולות חקירה נוספות‪ :‬איסוף מידע‬
‫וראיות לשם זיהוי‪ ,‬מעצר והרשעה של חשודים בביצוע עבירות‪ .‬כן יש פירוט של‬
‫תפקידי החוקר ושל מטרות החקירה הפלילית‪ :‬קביעה אם בוצעה עבירה ואם זו בתחום‬
‫האחריות והסמכות של החוקר; גילוי כל העובדות הקשורות לתלונה; איסוף ראיות‬
‫חפציות ושימורן; פיתוח ראיות המבססות את החשדות; גילוי רכוש גנוב; זיהוי מבצע‬
‫העבירה או אלימינציה של חשוד חף מפשע; מעצר העבריין; סיוע לתביעה בהצגת‬
‫ראיות קבילות; ומסירת עדות בבית המשפט‪ .‬הספר המסכם את המחקר רחב ההיקף של‬
‫קרן ראנד בתחום החקירות )‪ (Greenwood, Chaiken & Petresilia, 1977‬אינו כולל‬
‫הגדרה של החקירה הפלילית וגם אין בו רשימה מקובצת של תפקידי החוקר או מטרות‬
‫החקירה‪ .‬אך לפי פעולות החקירה הנסקרות במחקר‪ ,‬תהליכי חקירה כוללים‪ :‬זיהוי‬
‫עבריינים; איתורם ומעצרם; איתור עדים וחקירתם; איסוף ראיות מוחשיות ושימורן;‬
‫ואיתור רכוש גנוב והחזרתו לבעליו‪.‬‬
‫מושג האמת אינו נכלל בהגדרות אלה‪ ,‬אך מוזכר במפורש אצל בנט והס ) & ‪Bennett‬‬
‫‪ ,(Hess, 1998‬המגדירים "חקירה פלילית" כתהליך של גילוי ראיות‪ ,‬איסופן‪ ,‬הכנתן‪,‬‬
‫זיהוין והגשתן לצורך אימות או הזמה של עניין שבדין‪ .‬הליך זה כולל חיפוש אחר כל‬
‫העובדות הקשורות לעבירה כדי למצוא את האמת‪ :‬מה קרה ומי אחראי לכך‪ .‬ביין )‪(1987‬‬
‫רואה בצורך להגיע לחקר האמת שיקול הראשון האמור להנחות את כללי החקירה‬
‫במשטרה‪.‬‬
‫גם פסיקת בית המשפט רואה באמת את מטרתה של החקירה המשטרתית‪" :‬חקירה‬
‫עניינית מכוונת במישרין לגילוי האמת" )ע"פ ‪ 636/77‬לוי‪ ,‬עמ' ‪ .(774‬גם בע"פ ‪721/80‬‬
‫תורג'מן )עמ' ‪ (472‬נאמר‪" :‬מטרת החקירה המשטרתית אינה מציאת ראיות להרשעתו‬
‫של חשוד‪ ,‬אלא מציאת ראיות לחשיפת האמת‪ ,‬בין אם אמת זו עשויה להוביל לזיכויו‬
‫של חשוד ובין אם היא עשויה להוביל להרשעתו"‪ .‬בע"פ ‪ 5386/05‬אלחורטי אמר בית‬
‫המשפט העליון‪" :‬בבסיס חובת החקירה‪ ,‬המוטלת על הרשויות‪ ,‬עומדת החובה לפעול‬
‫לחקר האמת והחובה להביא לדין את האשם האמיתי בביצועה של העבירה‪ .‬חובת‬
‫הרשויות למיצוי הליכי חקירה כראוי‪ ,‬מהווה גם חלק מזכות הנאשם למשפט תקין והוגן‪,‬‬
‫בהיותו אמצעי לחשיפת האמת"‪.10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫וראו גם‪ :‬ע"פ ‪ 4855/02‬בורוביץ ; ע"פ ‪ ;10735/04‬גולדמן; ברק )‪ ,1994‬עמ' ‪.(290-271‬‬
‫חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי‬
‫להדגשת חשיבותה של האמת בחקירה )ובמשפט(‪ ,‬כלולות בחוק העונשין עבירות‬
‫שביצוען עלול לפגוע במציאת האמת בחקירה‪ ,‬רובן ככולן בפרק ט'‪ ,‬סימן א'‪ ,‬שכותרתו‪:‬‬
‫שיבוש עשיית משפט‪ .‬לדוגמה‪ ,‬העבירה של שיבוש מהלכי משפט נדונה בעניינו של‬
‫בירו )ע"פ ‪ ,6810/06‬עמ' ‪ ,(3244‬שם הורשע הנאשם בעבירה זו‪ ,‬בניגוד להמלצת שירות‬
‫המבחן לסיים את ההליך המשפטי ללא הרשעה‪ .‬בית המשפט דחה את הערעור‪ ,‬הותיר‬
‫את ההרשעה על כנה וקבע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כדלקמן‪" :‬הקביעה הנורמטיבית בהקשר זה‬
‫מחייבת אמירה ברורה וצלולה כי בית המשפט לא ייתן ידו לכל מעשה הפוגם ביכולתם‬
‫של הגופים החוקרים לחשוף נתוני אמת‪ ,‬שהרי יכולתה של מערכת המשפט לפסוק דין‬
‫צדק נשענת ויונקת את כוחה מהממצאים המובאים לפניה‪ .‬השמעת גרסה כוזבת במהלך‬
‫חקירה‪ ,‬היא מעשה מובהק של שיבוש הליכי חקירה‪ ,‬שמעמיד בספק‪ ,‬אם לא מאיין‪ ,‬את‬
‫היכולת להגיע לממצאי אמת"‪.‬‬
‫לא בכדי לא מצאנו הגדרה מקובלת אחת של "חקירה פלילית"‪ .‬הליכי חקירה‬
‫מחייבים ידע רב תחומי‪ ,‬הכרת שיטות מגוונות שמקורן בתחומי מדע שונים‪ ,‬מדעי‬
‫הטבע‪ ,‬מדעי החברה‪ ,‬מדעי הרוח‪ ,‬המשפט‪ ,‬שאיבה מתורות מוסר והישענות על ערכים‬
‫מוסריים גבוהים‪ .‬מדרך הטבע‪ ,‬העיסוק בעבריינות ובעבריינים שואב את החוקרים‬
‫לרבדים הנמוכים בחברה )ה"ביבים"(‪ ,‬ולטיפול בבני אדם ובמעשים או במחדלים שיש‬
‫בהם הפרות‪ ,‬לעתים קרובות חמורות‪ ,‬של נורמות חברתיות‪ ,‬של חוקים ושל ערכים‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬לשוטרים מותר לפגוע בזכויותיהם של בני אדם אחרים במהלך חקירה‪,‬‬
‫בפעולות כמעצר וכשימוש בכוח‪ ,‬ועושים שימוש בשיטות שבעצמן מהוות הפרות של‬
‫נורמות מוסר מוחלטות‪ ,‬כגון תחבולות‪ .‬עצם השימוש בפעולות ובשיטות אלה שיש בהן‬
‫פגיעה בזכויות והפרת ערכי מוסר‪ ,‬על אף שיש הצדקה משפטית‪ ,‬חברתית ואף מוסרית‬
‫לפגיעה בזכויות ולהפרת הערכים )כפי שמצוין למשל בחוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו(‪,‬‬
‫מעמיד את החוקר במקום בעייתי ומציב מולו דילמות אתיות בלתי פשוטות‪ .‬זאת ועוד‪,‬‬
‫עצם מתן סמכויות‪ ,‬לרבות סמכויות הפוגעות בחירות‪ ,‬גורר את בעלי הסמכות לעשות‬
‫שימוש בהן‪ ,‬לעתים תוך הפרת ערכים מוסריים‪ ,‬גם כאשר יש דרכים חלופיות ומתוקנות‬
‫להגיע לאותן מטרות ) ‪Galinsky, Gruenfeld & Magee, 2003; Galinsky, Magee, Ena‬‬
‫‪ .(Inesi & Gruenfeld, 2006; Haney, Banks & Zimbardo, 1973‬אף כי‪ ,‬כפי שנראה‬
‫בהמשך‪ ,‬אחד המרכיבים החשובים בהגדרה של "מדע" הוא המתודולוגיה של מחקר‬
‫מדעי‪ ,‬מרכיב זה נעדר מהגדרות מקובלות של "חקירה פלילית"‪ .‬לעתים היעדר הגדרה‬
‫כוללת והסתפקות בהגדרה טכנית כמו הגדרת המשטרה‪ ,‬הם מעשה המכוון להתחמקות‬
‫מבעיות סבוכות וקשות לפתרון‪.‬‬
‫הגדרה ראויה של "חקירה פלילית" צריכה לכלול הן את פעולות החקירה השונות והן‬
‫את מטרותיה ומגבלותיה – גילוי האמת תוך שמירה על נורמות חברתיות מקובלות‪.‬‬
‫לצורך מאמר זה אגדיר את "החקירה הפלילית" כמגוון של תהליכים ופעולות‪ ,‬שרבות‬
‫‪9‬‬
‫מאיר גלבוע‬
‫מהן מערבות אינטראקציה בין‪-‬אישית עם בני אדם אחרים‪ ,‬ומבוצעות על ידי בעל‬
‫הסמכה לחקירה בגין חשד לעבירה פלילית‪ .‬תפקיד החוקר הוא איסוף עובדות ועיבודן‬
‫במסגרת סמכותו‪ .‬מטרת החקירה היא להגיע למסקנה אמיתית אם בוצעה עבירה‪ ,‬ואם‬
‫כן לאסוף ראיות שיאפשרו את העמדת העבריין האמיתי לדין‪ ,‬תוך שמירה על כללים‬
‫ברורים וידועים ושימוש בשיטות המבטיחות אובייקטיביות‪ ,‬הגינות וחתירה לאמת‪,‬‬
‫שאין בהן סטייה מערכים מוסריים‪ .‬במהלך החקירה אוסף החוקר גם ראיות שאינן‬
‫קבילות ונעזר בהן‪ .‬ההחלטה אם ניתן להגיש כתב אישום על פי החומר שנאסף מבוססת‬
‫על עובדות המהוות ראיות קבילות בלבד‪ ,‬שניתן לעקוב אחר שיטות השגתן ולבדוק‬
‫אותן‪ .‬לפי הגדרה זו‪ ,‬האמת והמוסר מהווים מטרות‪-‬על‪ ,‬מעין מטריה נורמטיבית החופה‬
‫על כל הליכי החקירה ואף משפיעה על תוכנה‪ ,‬אף אם אינם ערכים מוחלטים‪.‬‬
‫מהו מדע?‬
‫למשפט‪ ,‬לחקירה ולמחקר מדעי מאפיינים משותפים‪ .‬לשם חשיפת המשותף ביניהם‪,‬‬
‫אערוך היכרות קצרה עם המושג "מדע" ועם המתודולוגיה המקובלת במחקר מדעי‪,‬‬
‫שנחשבת מבחינה בינו לבין פסיאודו‪-‬מדע‪.11‬‬
‫ההיסטוריה של המדע היא כהיסטוריה של האדם‪ .‬מחקרים אמפיריים על העולם‬
‫הסובב אותנו נעשו כבר בעולם העתיק‪ ,‬אולם המאות השש‪-‬עשרה והשבע‪-‬עשרה‬
‫נחשבות לערש המהפכה המדעית‪ ,‬שאחד מסמניה הוא פרנסיס בייקון‪ ,‬אשר נחשב לאבי‬
‫הגישה האינדוקטיבית במדע‪ .‬ל"מדע" הגדרות רבות‪ ,‬ויריעה זו תקצר מלפרט את כולן‬
‫ואף את רובן‪ .‬במסגרת זו די אם אדגים בסיוע מספר הגדרות מקובלות‪ ,‬שרובן הן בנות‬
‫העשורים האחרונים‪ ,‬מהו "מדע" ומהי "חקירה מדעית"‪ ,‬כדי לאפשר בהמשך השוואה‬
‫בין מדע למשפט ולחקירה‪.‬‬
‫המדריך של ה‪ OECD -‬למחקר ופיתוח )‪ (Frascati Manual, 2002‬מחלק את המושג‬
‫"מו"פ" לשלושה סוגים של פעילות‪ :‬מחקר בסיסי‪ ,‬מחקר יישומי והתפתחות ניסויית‪.‬‬
‫הגדרת "המחקר הבסיסי" היא הקרובה ביותר להגדרת ה"מדע"‪" :‬עבודה ניסויית או‬
‫תיאורטית‪ ,‬הנעשית בראש וראשונה לרכישת ידע חדש על מה שעומד בבסיסן של‬
‫תופעות ועובדות נצפות‪ ,‬מבלי שצופים לכך יישום מסוים"‪ .‬הדגש הברור הוא על רכישת‬
‫ידע עובדתי‪.‬‬
‫עמנואל קאנט )‪ ,1973‬עמ' ‪ (87‬שפעל בשחר המהפכה המדעית‪ ,‬כתב שעניינו של‬
‫המדע הוא בהכרה של הסביבה או של חלקיה )בשפתו – מושאים(‪ ,‬וזו מתחילה‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫על שימוש בתיאוריות פסיאודו‪-‬מדעיות )"מדע זבל"( בהליכים משפטיים ראו‪:‬‬
‫‪.1998‬‬
‫‪Edmond & Mercer,‬‬
‫חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי‬
‫בתצפיות ובתפיסה חושית של הסביבה‪ ,‬ממשיכה במושגים ולבסוף מגיע המדע‬
‫לעקרונות או לחוקים‪ .‬בניסוחה של פפיטה האזרחי )‪ ,1966‬עמ' ‪ (38‬פירושו של המדע‬
‫לפי קאנט‪ ,‬הוא "מערכת חוקי טבע המבטאים קשרים סיבתיים הכרחיים בחלל ובזמן"‪.‬‬
‫לפי הגדרה נוספת‪ ,‬המדע הוא אוסף של דרכים שיטתיות של מחקר מתמשך‪,‬‬
‫המבוסס על תצפיות‪ ,‬בחינת השערות‪ ,‬מדידות‪ ,‬ניסויים וגיבוש תיאוריה‪ ,‬המובילות‬
‫להסבר הולם של תופעות טבעיות‪ .‬הסברים אלה פתוחים לבחינה חוזרת‪ ,‬לשינוי‪,‬‬
‫להפרכה ולדחייה על בסיס עובדות‪ ,‬ולא על פי אמונה‪ .‬המסקנות של מחקר מדעי הן‬
‫אובייקטיביות )‪.(Ohio Academy of Science‬‬
‫ההגדרה של בית המשפט העליון בארה"ב ל"מדע" חשובה לנושא רשימה זו‪ ,‬ואף היא‬
‫אינה רחוקה מהגדרותיהם של המדענים‪ :‬ידע מדעי הוא ידע שאינו מבוסס על אמונה‬
‫סובייקטיבית‪ ,‬אלא על מערכת עובדות או רעיונות המקובלת כאמת‪ ,‬על בסיס איתן של‬
‫שיטות בחינה מדעיות‪ .‬המדע אינו סתם גוף ידע אנציקלופדי על היקום‪ ,‬אלא מייצג‬
‫תהליך להצעת הסברים תיאורטיים על העולם ולשכלולם של הסברים אלה בתהליך‬
‫מתמיד של בחינה מחדש‪ .‬כדי שלאמירה כלשהי יהיה תוקף של ידע מדעי‪ ,‬עליה להיבחן‬
‫בשיטות מדעיות‪.12‬‬
‫לפי פיינמן )‪ (1999‬המדע הוא ניסיון להבין את האופן שבו פועל הטבע‪ .‬משמעות‬
‫המילה "מדע" היא אחת משלוש אפשרויות או תערובת שלהן‪ :‬שיטה מיוחדת לגילוי‬
‫דברים; גוף הידע שנוצר מהדברים שנתגלו; ודברים שאפשר לעשות אחרי גילוי של דבר‬
‫כלשהו או עשייה ממשית של דברים חדשים )וזו הטכנולוגיה(‪ .‬המאפיינים והעקרונות‬
‫של המדע הם‪ :‬תצפיות כאמצעי לשיפוט אם משהו נכון או לא; אובייקטיביות; כללים‬
‫רבי עוצמה המבוססים על תיאוריות ספציפיות; דמיון ויצירתיות מולידים בדיקות‬
‫ותצפיות על רעיונות חדשים‪ ,‬שהם עצמם פרי דמיון ויצירתיות; וחשיבות הספק והטלת‬
‫הספק‪ .‬השאלה החשובה אינה אם אפשר שזה קרה או יקרה‪ ,‬אלא אם סביר שזה קרה או‬
‫יקרה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪"The adjective "scientific" implies a grounding in the methods and procedures of science.‬‬
‫‪Similarly, the word "knowledge" connotes more than subjective belief or unsupported‬‬
‫‪speculation. The term "applies to any body of known facts or to any body of ideas inferred‬‬
‫‪from such facts or accepted as truths on good grounds... Science is not an encyclopedic body‬‬
‫‪of knowledge about the universe. Instead, it represents a process for proposing and refining‬‬
‫‪theoretical explanations about the world that are subject to further testing and refinement".‬‬
‫‪But, in order to qualify as "scientific knowledge," an inference or assertion must be derived by‬‬
‫)‪.the scientific method" (Daubert, 1993, p. 590‬‬
‫‪11‬‬
‫מאיר גלבוע‬
‫גוף הידע נחשב לעיקרו של המדע‪ .‬אולם פופר )‪ (Popper, 1959‬טוען שעלינו‬
‫להתרגל לרעיון שאל לנו להסתכל על המדע כעל "גוף ידע" אפיסטמי‪ ,‬אלא כעל מערכת‬
‫השערות‪ ,‬שכעיקרון לא ניתן לאשש ולהצדיק אותן‪ ,‬אך גם אם לעולם לא נוכל לומר על‬
‫השערות אלה שהן "אמת"‪ ,‬הן נבחנות בתהליכי מחקר שיטתיים וקפדניים אך בלתי‬
‫דוגמאטיים‪ ,‬וכל עוד הן עומדות או מוכחות במבחנים אלה‪ ,‬הן מספקות בסיס טוב‬
‫לעבודה המדעית‪.‬‬
‫המדען הוא אדם העוסק בהבנה של העולם שמסביבנו ושל הסביבה הפנימית‪ ,‬בדרך‬
‫שיטתית‪ .‬מסגרת של התייחסות מדעית כופה פעולות המוגבלות על ידי כללי ראיות‬
‫מוגדרים‪ .‬כללי הראיות )המתודולוגיה( מסייעים למדען להגיע למטרה – הבנת העולם‪,‬‬
‫אך כללים אלה אינם המטרה עצמה‪ .‬כללי הראיות הם רציונאליים‪ ,‬למרות שהראיות‬
‫עצמן אינן תמיד כאלה‪ .‬סוגי הראיות רחבים ומגוונים‪ ,‬וכוללים ראיות שלאו דווקא‬
‫מתקבלות בבית המשפט‪ .‬המדען אינו שופט נורמטיבית את החברה‪ ,‬אלא כאשר הוא‬
‫עוזב את מסגרת ההתייחסות המדעית ועובר ליישום התגליות המדעיות‪ .‬ביישום הוא‬
‫עובר אל תחומי הערכים‪ ,‬האמונות והאידיאות )ברגר‪.(1970 ,‬‬
‫תיאור שונה במידה מסוימת של ה"מדע" נמצא אצל קון )‪ ,(2005‬הגם שהוא מתמקד‬
‫בהתפתחות המדע‪ ,‬בהתקדמותו‪ ,‬בהתחדשותו ובדרך שבה מצטבר ידע‪ .‬קון מתאר את‬
‫המדע כמערכת מושגית המאפשרת חקירה שיטתית ואובייקטיבית של העולם‬
‫שמסביבנו )כולל אותנו בתוכו(‪ ,‬על מנת להגיע למכלול העובדות והתיאוריות על עולם‬
‫זה‪ ,‬או בלשונו – מהם הישים )‪ (entities‬היסודיים שמהם מורכב העולם‪ ,‬ומהי פעולת‬
‫הגומלין בינם לבין עצמם ובינם לבין החושים‪ .‬טענת קון היא כי אין אמת מידה משותפת‬
‫בין תיאוריות ולכן אין אמת "אובייקטיבית"‪ ,‬במובן של התאמה בין מושגי התיאוריה‬
‫לעצמים הקיימים הלכה למעשה במציאות‪ .‬הערכת ערכי האמת אליבא דקון‪ ,‬נעשית‬
‫תמיד בתוך המסגרת של ה"פרדיגמה"‪ ,‬כלומר "המסגרת הרעיונית" שבתוכה פועל‬
‫המדען‪.‬‬
‫שרייק וחבריו )‪ (Shrake, Elfner, Hummon, Janson & Free, 2006‬מגדירים את‬
‫ה"מדע" כדיסציפלינה שיטתית המבוססת על עובדות‪ ,‬שלעתים היא בעלת אופי‬
‫מצטבר‪ ,‬כדי לתקף השערות ותיאוריות מדעיות על תופעות‪ ,‬על תהליכים ועל‬
‫אובייקטים טבעיים‪" .‬השיטה המדעית" לפי חוקרים אלה‪ ,‬היא כלי של מדענים הנועד‬
‫לספק תשובות לשאלותיהם‪ .‬השיטה המדעית אינה מרשם לתגליות או להמצאות‬
‫מקוריות‪ ,‬היא אינה קובעת את הדרך שבה מדענים צריכים ללכת כדי להצליח‪ .‬מטרת‬
‫השיטות המדעיות היא לבדוק אם השערה מדעית היא ייצוג תקף של המציאות‬
‫הטבעית‪ .‬הלוז של השיטה המדעית הוא עימות של רעיון )השערה מדעית( עם עובדות‬
‫הקשורות לרעיון זה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי‬
‫נוימן )‪ (1990‬כותב שתיאוריות מדעיות לאורך ההיסטוריה התגלו באמצעות מתודות‬
‫שונות‪ ,‬ויש גם גילויים חשובים שהתגלו במקרה‪ ,‬אבל "מה שחשוב בעניין התיאוריות‬
‫המדעיות איננו בכך שהן אמיתיות‪ ,‬אלא בכך שהן מתקדמות לקראת האמת‪ .‬בסופו של‬
‫דבר‪ ,‬קו אחד המפריד בין המדע והלא‪-‬מדע‪ ,‬הוא זה‪ ,‬שהתיאוריות המדעיות‪ ,‬מופשטות‬
‫וספקולטיביות ככל שתהיינה‪ ,‬מעומתות תמיד בנקודה מסוימת עם עדויות מהניסיון"‪.‬‬
‫ה"מדע" אם כן‪ ,‬מוגדר הן לפי מהותו והן לפי המתודולוגיה הנהוגה במחקר המדעי‪.‬‬
‫במהותו‪ ,‬המדע הוא הידע על אודות העולם‪ ,‬שהושג כתשובה להצגת שאלות על העולם‪,‬‬
‫באמצעות שיטות של מחקר מדעי‪ .‬המתודולוגיה של המחקר המדעי היא חקירה‬
‫שיטתית‪ ,‬מבוקרת‪ ,‬אמפירית וביקורתית של השערות‪ ,‬לגבי קשרים משוערים בין‬
‫תופעות טבעיות שונות בעולם‪ ,‬תוך ניסיון להוכיח אותן אך גם להפריכן‪.‬‬
‫מדע וספק‬
‫מאפיין מרכזי של מדע הוא הטלת ספק‪ .‬מדע אינו ידע סטטי‪ ,‬אלא תהליך דינמי של‬
‫גילוי העולם ושל חיפוש אחרי הבנה אמינה שלו )‪ .(Jarrard, 2001‬הספק הוא הבסיס‬
‫להתקדמות בתהליך הגילוי והמחקר המדעי‪ .‬עקרון הטלת הספק אינו חדש כלל‪ .‬אך‬
‫הטלת הספק התקבעה כגישה חשובה בחקירה מדעית רק עם פרסום ספרו של קארל‬
‫פופר ‪ The Logic of Scientific Discovery‬בשנת ‪ ,1959‬באמצעות המושג שחידש פופר‬
‫– ההפרכה‪.‬‬
‫פפיטה האזרחי )‪ ,1966‬עמ' ‪ (15‬מביאה מדברי סכסטוס אמפיריכוס‪ ,13‬אשר כתב כי‬
‫"העיקרון הנ"ל ]עקרון ההעמדה של דעה כנגד דעה – מ"ג[ נובע מן ההנחה שכל דבר‬
‫הניתן לוויכוח‪ ...‬מצריך החרפת הבדיקה של יסודותיו והנחותיו‪ ,‬ואנליזה מעמיקה‬
‫והולכת של מושגיו‪ .‬לפנינו שתי אפשרויות‪ :‬או שהוויכוח מסתיים בחשיפת שגיאה‬
‫מתודית או סתירה לוגית באחד הצדדים המתווכחים )ומתוך כך בא למחיקת אותו הצד(‬
‫– וזהו התפקיד הפונקציונאלי של הספק בתוך גבולות המדע; או שהוויכוח והחזרה‬
‫ליסודות מתקדמים בקו אין סופי‪ ,‬ולמרות התקדמותם זו‪ ,‬משתיירת לנצח שארית בלתי‬
‫נחקרת – וזהו הספק הפילוסופי המוחלט בתפקידו‪ .‬בשני המקרים משמש הספק מעין‬
‫כוח תנופה של החקירה‪ ,‬שאינו מסתפק בשום שלב בתוצאות המושגות‪ .‬אך‪ ,‬במקרה‬
‫הראשון‪ ,‬הטעם שעליו מתבסס הספק מוגדר כקריטריון האמת או הבניין‪ ...‬בתוך מערכת‬
‫חוקים מדעית או שיטה פילוסופית מסוימת"‪.14‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫פילוסוף‪ ,‬אסטרונום ורופא יווני‪ ,‬שחי בשנים ‪ 210-160‬בערך‪ ,‬באתונה ובאלכסנדריה‪ .‬בספרו‬
‫"תמצית הפירוניזם" סיכם את עיקרי תורת הספקנות לפי הפילוסוף פירון מאליס‪.‬‬
‫במסגרת מאמר זה אי‪ -‬אפשר לסקור את ההיסטוריה המלאה של הטלת ספק וחשיבותה לחשיבה‬
‫המדעית‪ ,‬אך ראוי להבחין בין ספקנות פילוסופית לבין ספקנות מדעית‪ .‬הספקנות הפילוסופית היא‬
‫‪13‬‬
‫מאיר גלבוע‬
‫דיוויד יום )תש"ב( העלה את "בעיית האינדוקציה" כבר במאה ה‪ 18 -‬ובכך העמיד‬
‫בספק את הידע המדעי שנצבר בשיטה זו )‪ .(Weintraub, 1995‬אולם‪ ,‬היה זה פופר‬
‫שהציע פתרון מסוים ל"בעיית האינדוקציה"‪ .‬כאמור‪ ,‬הטלת הספק היא הטיעון העיקרי‬
‫של פופר )גם אם הוא קורא לכך "ניתנות להפרכה"(‪ .‬בספרו "הלוגיקה של מחקר מדעי"‬
‫)‪ ,(Popper, 1959‬ממשיך פופר להתמודד עם הגישה האינדוקטיבית‪ ,‬באמצעות ביסוס‬
‫הידע המדעי על עצם קיומן של אפשרויות להפרכות דדוקטיביות‪ ,‬במקום על הוכחות‬
‫אינדוקטיביות‪ .‬היה מקובל שהמדע מתקדם בשיטה האינדוקטיבית‪ .‬תמציתה של שיטה‬
‫זו היא הסתמכות על ניסיון העבר ועל הצטברות של תצפיות המגלות תבנית אחידה‬
‫ומשותפת‪ ,‬וניסוחה בכלל אוניברסאלי‪ .‬האינדוקציה מאפשרת להכליל ממספר )רצוי‬
‫שיהיה רב( של תצפיות לכדי עיקרון כללי‪ ,‬שכל התצפיות והפרטים מצביעים על‬
‫אמיתותו‪ .‬פופר טען שגם אם תצפיות רבות מאוד מאששות את הכלל‪ ,‬אין כל ערובה‬
‫שתצפיות נוספות או מקרים נוספים יאששו גם הם את אותו כלל‪ .‬לטענתו‪ ,‬הקריטריון‬
‫לקביעת הסטטוס המדעי של תיאוריה הוא היותה ניתנת לבחינה ולהפרכה‪ .‬פופר ניסח‬
‫את טענותיו כך )‪ ,1977‬עמ' ‪:(5‬‬
‫‪‬‬
‫להשיג אימותים כמעט לכל תיאוריה‪ ,‬אם מחפשים כאלה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש להביא בחשבון אישושים רק אם הם תוצאה של חיזויים מסוכנים‪ ,‬כלומר‬
‫חיזויים על אירועים המפריכים את התיאוריה‪ ,‬אף בלי להכירה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תיאוריה טובה אינה רק מאפשרת לחזות אירועים מסוימים‪ ,‬אלא גם ובעיקר‬
‫מאפשרת לחזות שאירועים מסוימים לא יתרחשו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תיאוריה שאינה ניתנת להפרכה על ידי שום אירוע שניתן להעלותו על הדעת –‬
‫אינה מדעית‪ .‬מבחנה האמיתי של תיאוריה הוא ניסיון להפריכה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ניתן להתבסס על ראיות מאששות רק כאשר הן תוצאה של ניבויים של התיאוריה‪.‬‬
‫אולם התבחין שהציע פופר לבחינת מדעיותה של תיאוריה‪ ,‬אינו מקובל על דעת כל‬
‫הפילוסופים של המדע‪ .‬רבים מבחינים בין ההפרכה כמבחנה היחיד והאולטימטיבי של‬
‫תיאוריה מדעית לבין הטלת הספק ככלי להתקדמות מדעית‪.‬‬
‫גישה הגורסת שיכולת ההכרה של האדם מוגבלת‪ ,‬שכן קיימים דברים ושיטות שאינם ניתנים להכרה‬
‫ומהימנותם מוטלת בספק‪ .‬גם הספקנות הפילוסופית ככלל‪ ,‬אינה ספקנות קיצונית שלפיה אין כל‬
‫הכרה ודאית והאדם לעולם יישאר במצב של ספק‪ ,‬אלא הטלת הספק משמשת כלי לבדיקת‬
‫המציאות על ידי חיפוש של ישות ודאית שממנה ניתן יהיה להשיג ידיעה ודאית על העולם‪.‬‬
‫הספקנות המדעית היא עמדה מעשית שאינה מקבלת את תקופתן של טענות כלשהן‪ ,‬עד שלא נבחנו‬
‫בשיטה מדעית מקובלת‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי‬
‫כמו מדענים רבים העוסקים בפילוסופיה של המדע‪ ,‬גם פיינמן )‪ ,1999‬עמ' ‪ (33‬טוען‬
‫שהחופש להטיל ספק הוא עניין חשוב ביותר במדעים‪ ,‬או בניסוחו הוא‪" :‬לא נגיע‬
‫לרעיונות חדשים אם איננו מסוגלים או שאיננו רוצים להסתכל לכל כיוון חדש‪ ,‬אם אין‬
‫לנו ספק ואיננו מודים בבורות שלנו"‪ .‬עיקרון זה מיושם בבדיקה של היוצא מן הכלל‬
‫הבודק את הכלל‪" ,‬זהו העיקרון של המדע‪ .‬אם יש יוצא מן הכלל כלשהו‪ ,‬ואם אפשר‬
‫להוכיח זאת באמצעות תצפית – אז הכלל מוטעה" )פיינמן‪ ,1999 ,‬עמ' ‪.(23‬‬
‫תומס קון )‪ (2000‬שעיקר ספרו עוסק במסלול ההתפתחות של המדע‪ ,‬ולאו דווקא‬
‫במדעיותה של תיאוריה או של השערה‪ ,‬חולק על גישת ההפרכות והאישושים של פופר‪.‬‬
‫הוא טוען שהתפתחות המדע‪ ,‬המתרחשת במהפכות עם מעבר מפרדיגמה לפרדיגמה‪,‬‬
‫היא פרי הצטברות של ניסויים המניבים תוצאות שאינן מתאימות לפרדיגמה הקיימת‬
‫)תקופת המדע התקני(‪ ,‬או כאשר מתגלות בה סתירות פנימיות‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬
‫המהפכה מתרחשת כאשר מתגלים בקיעים רציניים בפרדיגמה השלטת וממצאים‬
‫חדשים מצביעים על פרדיגמה שונה‪.‬‬
‫פייראבנד דוחה את התיאוריות של פופר ושל קון‪ ,‬הן על אודות מתודת ההפרכה והן‬
‫על אודות התפתחות המדע בדרך של מהפכה מפרדיגמה שלטת אחת לאחרת‪ .‬פייראבנד‬
‫סבור שלא תיתכן שום מתודת הכרעה אובייקטיבית בין שתי פרדיגמות‪ ,‬ולכן יש‬
‫המקטלגים אותו כאנרכיסט אפיסטמולוגי‪ .‬הוא דוחה גם את האפשרות לקבוע‬
‫קריטריונים רציונאליים להערכת תיאוריות‪ ,‬להתפתחות המדע ולגידול הידע‪ .‬לדבריו‪,‬‬
‫מונחים כגון "חשיבה ביקורתית" אינם מוגדרים דיים‪ ,‬ומאחר שניתן ליצוק לתוכם תכנים‬
‫שונים‪ ,‬הם גם אינם רציונאליים‪ .‬לשיטתו‪ ,‬שני עקרונות מנוגדים מנחים את העבודה‬
‫המדעית‪ :‬אחד הוא עקרון הפוריות‪ ,‬שלפיו מדענים עוסקים בהפרחת רעיונות מגוונים‬
‫וחדשים‪ ,‬היכולים לשמש בסיס לתיאוריות שונות‪ .‬השני הוא עקרון הדבקות‪ ,‬שלפיו‬
‫מדענים שאימצו תיאוריה מסוימת אינם נוטים לנטוש אותה בקלות‪ .‬הם עורכים ניסויים‬
‫הנובעים מהתיאוריה‪ ,‬ומוכנים לשנות אותה נוכח תוצאות שאינן עולות בקנה אחד עם‬
‫הניסוח המקורי שלה‪ .‬עם זאת‪ ,‬אפשר לפרש גם את תפיסתו של פייראבנד )הטוען שאין‬
‫לדבוק בשיטה אחת במחקר המדעי( בדבר החיפוש המתמיד אחר רעיונות חדשים‬
‫והנכונות לבדוק נכונותה של תיאוריה‪ ,‬כהסכמה לחשיבותו של הספק בהתקדמות‬
‫המדעית‪) .‬בן‪-‬ישראל‪.(Honingen-Huene, 2005 ;1999 ,‬‬
‫כך או אחרת‪ ,‬עקרון הטלת הספק הוא עיקרון יסודי במדע‪ ,‬במחקר המדעי‬
‫ובהתפתחות המדע‪ ,‬הן כשיטה רציונאלית וסדורה עם קריטריונים רציונאליים ידועים‬
‫וברורים‪ ,‬והן ככוח תנופה של החקירה‪ ,‬כמאמרו של סכסטוס אמפיריקוס )האזרחי‪,‬‬
‫‪ .(1966‬עקרון הטלת הספק בא לידי ביטוי בביקורתיות המאפיינת את הליכי המחקר‬
‫המדעי‪ .‬אין מדובר ב"ספקנות של אמינות"‪ ,‬המבטאת עמדה ששום טענה על העולם‬
‫אינה ודאית לחלוטין וכי אין טענה שהיא יותר אמינה מהטענה הסותרת אותה )פרוש‪,‬‬
‫‪15‬‬
‫מאיר גלבוע‬
‫‪ .(1974‬אין זה ספק רדיקאלי או ספק משתק‪ ,‬ולא אמונה שאין דרך להגיע לאמת או‬
‫לדעת אותה‪ .‬הספק במחקר המדעי הוא העמדה הביקורתית של המדען כלפי עמדותיו‬
‫הוא‪ ,‬והנכונות המלאה לבחון אותן מחדש בכל עת‪ .‬הביקורתיות במדע היא המדרבנת‬
‫והמניעה את המדען לחיפוש הידע האמיתי על אודות העולם‪ .‬אף כי הטלת הספק לפי‬
‫אמפיריקוס היא הטלת ספק פילוסופית‪ ,‬הדברים נכונים למחקר מדעי ולחקירה פלילית‪,‬‬
‫כפי שאראה בהמשך‪.‬‬
‫היסטוריה כמדע‬
‫הדיון על מדעיותם של מדעי החברה בכלל ושל הדיסציפלינה של ההיסטוריה בפרט‪,‬‬
‫אינו חדש‪ .‬בדרך כלל הדיון על ההיסטוריה כמדע מתמקד בהבדלים ובדמיון בין‬
‫ההיסטוריה כדיסציפלינה במדעי החברה לבין מדעי הטבע‪ .15‬דיון זה חשוב לענייננו‪ ,‬שכן‬
‫הדמיון של החקירה הפלילית לדיסציפלינה מדעית זו‪ ,‬רב יותר מאשר למדעי הטבע‬
‫המדויקים ואפילו למדעי החברה‪ .16‬אליבא דישעיהו ברלין )‪ ,(Berlin, 1966‬ההיסטוריון‪,‬‬
‫כמו הבלש‪ ,‬דוחה אפשרויות אבסורדיות במפורש‪ ,‬וחוקר את האפשריות הסבירות‪,‬‬
‫לרבות אפשרויות בעלות סבירות נמוכה אך לא אפסית‪.‬‬
‫הגם שניתן למצוא מספר הגדרות ל"היסטוריה" )ראו לדוגמה אצל וינריב‪ ,(1987 ,‬יש‬
‫להן מאפיין משותף‪ :‬שחזור העבר האנושי‪ .‬לפי בלוך )‪ (2002‬ההיסטוריה היא מדע של‬
‫בני אדם בזמן‪ .‬ההיסטוריה היא סיפור המכוון להיות אמיתי‪ .‬המשימה הראשונה של‬
‫ההיסטוריון היא איסוף העובדות ומתן משמעות להן על פי הקשרן‪.‬‬
‫לפי הגדרה אחרת‪ ,‬ההיסטוריה היא הזיכרון של דברים שנאמרו ושנעשו ) ‪Becker,‬‬
‫‪ .(1968‬ההיסטוריה‪ ,‬בדומה למשפט‪ ,‬עוסקת באיסוף עובדות ובהענקת משמעות‬
‫לאירועים שהתחוללו בעבר )גוטווין ומאוטנר‪ .(1999 ,‬לפי גלבר )‪ ,(2007‬ל"היסטוריה"‬
‫משמעות משולשת‪ :‬מחקר‪ ,‬מציאות וסיפור העבר‪ .‬ההיסטוריה היא צורה בת כלאיים של‬
‫ידע הממזגת עבר והווה‪ ,‬זיכרון ומיתוס‪ ,‬מסמכים כתובים ומילים מדוברות‪ .‬על‬
‫ההיסטוריונים לעשות שימוש בכישוריהם הן הסיפוריים והן הניתוחיים ולהראות‬
‫אמפתיה וריחוק בעת אחת‪ .‬הם עוסקים בשחזור ובהסבר‪ ,‬והדיסציפלינה שלהם היא‬
‫מדעית ובה בעת אמנותית‪ .‬גלבר טוען שההיסטוריה היא היררכית‪ ,‬מעין פירמידה בת‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪16‬‬
‫פופר )‪ (2009‬דוחה את ההשקפה ההיסטוריציסטית‪ ,‬המציעה עקרונות להסבר‪ ,‬להערכה ולשיפוט‬
‫של התהליך ההיסטורי הכולל‪ ,‬ולפי עקרונות אלה אפשר גם להעריך את עתידה של החברה‬
‫האנושית‪ .‬אחד ההיסטוריציסטים המוכרים ביותר שפופר יוצא נגדו הוא קרל מרכס‪ ,‬שטען שגילה‬
‫את חוקי ההתפתחות ההיסטורית ויודע לנבא את העתיד לפי חוקים אלה‪.‬‬
‫למשל‪" :‬ההיסטוריון כבלש" )‪ (Winks, 1968‬או "הסוציולוג כבלש‪ :‬הקדמה לשיטות מחקר"‬
‫)‪.(Sanders, 1974‬‬
‫חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי‬
‫ארבע קומות‪ :‬בבסיס – סיפורים שונים של מה שאירע בעבר‪ .‬מעליו – סיפור העל –‬
‫סינתזה של סיפורים שמבקשים להסביר קטע מסוים של ההיסטוריה – תקופתי‪ ,‬מרחבי‬
‫או נושאי‪ .‬בקומה השלישית – הסיפור הגדול‪ ,‬המציע הסבר להיסטוריה בכללה‪ ,‬ובקומה‬
‫הרביעית נמצא המטא‪-‬נרטיב – האמונה בכוח מארגן של ההיסטוריה‪ ,‬כמו אלוהים‪ ,‬חוק‬
‫טבע‪ ,‬קידמה‪ ,‬הישרדות של החזקים או סדר עולמי כולל אחד‪ ,‬כוח מארגן המצדיק את‬
‫הסיפור הגדול‪ .‬לפי הגדרה אחרת של ההיסטוריון אלטון )המצוטט אצל גלבר‪,(2007 ,‬‬
‫"היסטוריה" היא מדע של שחזור‪ ,‬פענוח ופירוש‪ ,‬ויש לה היבט סיפורי‪.‬‬
‫חלק ניכר מהדיון הפילוסופי והמדעי על אודות ההיסטוריה התמקד בשאלה‪ :‬האם‬
‫היסטוריה היא מדע? אכן‪ ,‬יש הסכמה כי היסטוריה אינה מדע כמדעי הטבע‪ ,‬אך הניסיון‬
‫לדחות את תפיסתה כמדע בכלל לא צלח‪.17‬‬
‫אפילו קרל פופר‪ ,‬מהמתנגדים העיקריים והחשובים ביותר לגישה ההיסטוריציסטית‪,‬‬
‫מסכים שיש שיטות של מחקר חברתי והיסטורי‪ ,‬המאפשרות להגיע לתיקונים חברתיים‬
‫מקומיים ולגילוי מגמות בהיסטוריה‪ .‬פופר מציע )בחלקו השני של חיבורו "דלות‬
‫ההיסטוריציזם‪ (2009 ",‬שיטת מחקר אלטרנטיבית לשיטה ההיסטוריציסטית‪ ,‬שאותה‬
‫הוא מכנה "טכנולוגיה קמעונאית"‪ .‬מטרת הטכנולוגיה הקמעונאית היא חשיפה של מה‬
‫שאי‪-‬אפשר להשיג‪ ,‬אך מבלי לוותר על גילוי של מה שניתן לתיקון‪ ,‬אף אם התיקון‬
‫חלקי‪ ,‬הדרגתי‪ ,‬ממושך ואין ודאות בהצלחתו‪.‬‬
‫וינריב )‪ (1987‬אינו מכריע בשאלת ההקבלה בין היסטוריה למדע‪ ,‬וטוען שקודם‬
‫שתוכרע שאלה זו יש להכריע איזה פירוש לתת למדע עצמו‪ .‬בדומה לגישה השלטת‬
‫בפילוסופיה של המדע‪ ,‬הוא מעדיף להשוות את שיטות החקירה הנהוגות במדעי הטבע‬
‫ובהיסטוריה‪ .‬בין שורותיו ניתן להבין כי אופי החקירה ההיסטורית דומה לחקירה מדעית‪,‬‬
‫שכן חלק הארי של שני סוגי חקירה אלה הוא בגילוי עובדות חדשות‪ ,‬שאף כי היו‬
‫קיימות‪ ,‬קיומן לא היה ידוע‪.‬‬
‫בהתייחסו למדע ההיסטוריה‪ ,‬כותב ברלין )‪ (1994‬כי העובדות ההיסטוריות הן‬
‫הנתונים שלו‪ ,‬ואשר במסגרתו ניתן יהיה לחזות את העתיד ולהסביר את העבר‪ ,‬ברגע‬
‫שיתגלו החוקים השולטים בשינוי החברתי‪ .‬במסגרת גישה זו נתפסת ההיסטוריה כאוסף‬
‫שיטתי של תצפיות‪ ,‬שמהן נגזרים חוקים‪ .‬כלשונו של וינריב )‪ ,(1987‬איסוף העובדות או‬
‫גילויין הוא שלב חשוב ביותר במחקר ההיסטורי‪ ,‬והשאיפה היא להגיע לתיאור מפורט‬
‫ומלא של האירועים וההתרחשויות‪" ,‬תיאור שלם" )‪ ,(Complete Description‬כפי שקרא‬
‫‪17‬‬
‫דיוננו אינו מקבל את ההשקפה ההיסטוריציסטית הקיצונית ולא את שלילתה הקיצונית כפי שבאה‬
‫לידי ביטוי אצל פופר )‪ .(2009‬התפיסה המקבלת ביטוי במאמר זה היא תפיסה היסטוריציסטית‬
‫מתונה‪ ,‬שלפיה ניתן לגלות חוקים הסתברותיים בהיסטוריה כמו גם בשאר מדעי החברה‪,‬‬
‫הרלוונטיים גם לחקירה ולמשפט‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫מאיר גלבוע‬
‫לכך המפל )‪ .18(Hempel, 1942‬אף שהמפל טוען כי המשימה להשיג תיאור שלם אינה‬
‫אפשרית‪ ,‬המשותף למדע הטבע ולהיסטוריה הוא ששניהם מסוגלים לתאר את מושאי‬
‫המחקר רק במונחים כלליים‪ .‬ההיסטוריה יכולה לתפוס את הייחודי והאינדיווידואלי של‬
‫אירועים לא פחות ולא יותר טוב מאשר הפיזיקה או הכימיה‪.‬‬
‫יש חשיבות רבה לאיסוף השיטתי של הראיות‪ ,‬וכדי לאפשר איסוף שיטתי כזה יש‬
‫להיעזר בפרדיגמה שתוביל את המחקר‪" .‬בהיעדר פרדיגמה או איזו מועמדת לפרדיגמה‪,‬‬
‫עשויות כל העובדות שאולי היו שייכות להתפתחותו של מדע נתון להיראות רלוונטיות‬
‫במידה שווה‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬איסוף העובדות המוקדם ]בהיעדר פרדיגמה – מ"ג[ הוא‬
‫בחזקת פעילות הרבה יותר אקראית מכפי שיכולנו לדמות לנו מתוך היכרותנו עם‬
‫התפתחות מדעית מאוחרת יותר‪ ...‬אף על פי שסוג זה של איסוף עובדות היה חיוני‬
‫בצמיחתם של רבים מן המדעים החשובים‪ ...‬דרך האיסוף הזאת יוצרת מערפולת" )קון‪,‬‬
‫‪ ,2005‬עמ' ‪.(52‬‬
‫במסגרת המחקר ההיסטורי בודק ההיסטוריון כל ראיה‪ ,‬מאחר שאינו כבול לסוגים‬
‫מסוימים של ראיות‪ .‬אולם‪ ,‬מוטלת עליו החובה לבדוק את אמיתותן של אותן ראיות‬
‫עובדתיות ואת מידת האותנטיות שלהן‪ .‬אימוץ המתודה הביקורתית בהיסטוריה הוא‬
‫שמוביל אל האמת‪ ,‬ובעקבות האמת – אל הצדק‪ .‬העיקרון החשוב של המתודה‬
‫הביקורתית הוא הטלת ספק‪ .‬בהמשך כוללת מתודה זו בדיקת בסיסו של הסיפור;‬
‫השוואה עם עדויות ועם ראיות אחרות; בדיקה מה יש בסיפור הנבדק‪ ,‬ובדיקה חשובה‬
‫לא פחות‪ ,‬מה חסר בו; הכרת ההקשר )בדומה לפרדיגמה( המעניק משמעות לאירועים;‬
‫התייחסות סקפטית למידת האקראיות בהיסטוריה; ותפיסה שיש גבול לצירופי מקרים‪.‬‬
‫כדי שהספק ישמש כלי בידי הידיעה‪ ,‬יש לשקול את מידת הדיוק של העובדה‪ ,‬את‬
‫‪18‬‬
‫‪18‬‬
‫במידה מסוימת ניתן להשוות את "התיאור השלם" או את "התיאור הכללי" במונחיו של המפל‬
‫להיסטוריה הגדושה על פי ברלין )‪ .(Berlin, 1966‬זו כוללת הן את קווי ההשתלשלות של האירועים‬
‫והתהליכים והן את הטקסטורה הארוגה בין קווים אלה‪ ,‬וכוללת גם את ניתוח האירועים‪ ,‬ההשערות‬
‫הנגזרות מניתוח זה‪ ,‬והצעת גורמים מסבירים נוספים לתהליכים ההיסטוריים‪ .‬ייתכן שממושגים‬
‫אלה נגזר המונח "תיאור גדוש" של גירץ )‪ .(1990‬משמעותו היא תיאור מפורט של החומרים‬
‫שאותם אנו בוחנים במחקרים‪ ,‬ברוח האתנוגראפית‪" .‬תיאור מחוק" הוא מה שהאנתרופולוג רואה‬
‫ומתעד ו"תיאור גדוש" עוסק בניתוח של משמעויות ההתנהגויות ושל החברות שבהן צופים‬
‫האנתרופולוגים‪ .‬זהו תיאור של רובדי המשמעות הנמצאים מאחורי הפעילות האנושית‪ .‬המטרה של‬
‫החוקר היא לחלץ את מבני המשמעויות שמהם מורכבת התרבות‪ .‬מערכת זו היא סבוכה והיררכית‪.‬‬
‫גירץ מדגים מושג זה באמצעות הבחנה בין "מצמוצים" ל"קריצות"‪ :‬מצמוצים וקריצות נראים‬
‫למתבונן מבחוץ כאותה הפעולה‪" .‬תיאור מחוק" יתאר אדם כמי ש"מכווץ במהירות את עפעף עינו‬
‫הימנית" ואילו "תיאור גדוש" יבחין בין מצמוץ‪ ,‬קריצה‪ ,‬קריצה מדומה‪ ,‬פרודיה על קריצה וכדומה‪.‬‬
‫מאמריהם של המפל וברלין פורסמו לראשונה ב‪ 1942 -‬וב‪ 1960 -‬בהתאמה‪ ,‬ומאמרו של גירץ פורסם‬
‫לראשונה ב‪.1973 -‬‬
‫חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי‬
‫סבירותה ואת סבירותו של צירוף מקרים בכל מקרה לגופו )בלוך‪ .(2002 ,‬גם להיסטוריון‬
‫יש כללים להערכת הראיות‪ ,‬ובהם בדיקת המהימנות‪ ,‬הרלוונטיות‪ ,‬המשמעות‬
‫והייחודיות של כל ראיה )‪.(Winks, 1968‬‬
‫הטלת הספק באה לידי ביטוי הן במדעי הטבע והן במדעי החברה והרוח‪ ,‬כאשר‬
‫ההשערה או המודל שנבנו על בסיס הראיות שנאספו הם בני הפרכה‪ .‬ההיסטוריון אוסף‬
‫עובדות וראיות‪ ,‬ובוחן את הראיות על פי קני מידה של מהימנות ורלוונטיות‬
‫)‪ .(Collingwood, 1968; Laudan, 2006‬ההיסטוריון משווה בין ראיות שונות לשם‬
‫בדיקת מהימנותן ובודק מהן העובדות העומדות מאחורי הראיות‪ ,‬הן המהימנות והן אלה‬
‫שאינן מהימנות‪ .‬מהותה של השיטה הביקורתית במחקר ההיסטורי היא הטלת הספק‪.‬‬
‫"המלה ביקורת עצמה‪ ...‬קיבלה אז משמעות של מבחן אמיתיות" )בלוך‪ ,2002 ,‬עמ'‬
‫‪.(115‬‬
‫יש המבחינים היטב בין מדעי הטבע לבין ההיסטוריה‪ .‬הבחנה אחת היא בין מדעי‬
‫הטבע כתחום של מדעים נומותטיים לבין מדעי החברה והרוח‪ ,‬וההיסטוריה ביניהם‪,‬‬
‫כתחום של מדעים אידיאוגרפיים – התחום הראשון עניינו בחקירה ובגילוי של חוקים‬
‫כלליים‪ ,‬והתחום השני – חקירה של עובדות היסטוריות ספציפיות‪Windelband, ) .‬‬
‫‪ .(1984‬היסטוריונים רבים טוענים שיש מקום גם לחוקים כלליים בהיסטוריה‪ .‬ראינו כבר‬
‫כי גלבר )‪ (2007‬טוען שהרבדים העליונים של ההיסטוריה הם בבחינת חוקים ולא‬
‫הסברים בלבד‪ ,‬גם אם הוא קורא להם במונחים אחרים‪ ,‬כגון "ניסוח כללים המסבירים‬
‫קשרים בין אירועים היסטוריים"‪" ,‬ההסבר הכללי להיסטוריה" או "המטא‪-‬נרטיב של‬
‫ההיסטוריה"‪ (2008) O'Sullivan .‬כולל את המושגים "סיבתיות" ו"הסתברות" בין‬
‫הקטגוריות של חשיבה היסטורית‪ .‬אף כי ניטש ויכוח על קטגוריות אלה בקרב‬
‫ההיסטוריונים‪ ,‬יש הסכמה שהערכות הסתברותיות המתייחסות לתוצאות של תהליכים‬
‫היסטוריים חיוניות לידע ההיסטורי‪ ,‬על אף מגבלותיהן‪ .‬אליבא דשחר )‪(1995‬‬
‫ההיסטוריה אינה תיאור גרידא‪ ,‬אלא שיטת חקירה והסבר של אירועים היסטוריים‬
‫הקשורים ביניהם בעקיבויות היסטוריות‪) .‬וראו הדיון אצל ‪ .(Calhoun, 1998‬גם הניבוי‬
‫הוא אחת מהמטרות של המחקר ההיסטורי‪ .‬עיקרון חשוב במחקר ההיסטורי הוא הערכה‬
‫ותיאור של יחסים סיבתיים בין העובדות שנאספו‪ .‬על ההיסטוריון לשבץ את העובדות‬
‫בדפוס שיענה על השאלות "כיצד" ו"מדוע"‪ ,‬ולא להסתפק בתיאור בלבד ) & ‪Cantor‬‬
‫‪ .(Schneider, 1967‬חוקים כלליים‪ ,‬הסברים כלליים‪ ,‬או קשרים סיבתיים‪ ,‬הם אלה‬
‫שיאפשרו גם ניבוי‪ .‬החוקים המסייעים להסביר את העבר הם אלה שיהיו הבסיס לניבוי‬
‫העתיד )‪ .(Fischhoff, 1980‬כיום יש הסכמה רחבה גם בין מדעני טבע‪ ,‬שגם חוקים‬
‫במדעי הטבע הם הסתברותיים וצורתם אינה אוניברסאלית חמורה‪ ,‬כפי שסברו בעבר‪.19‬‬
‫‪19‬‬
‫אסכולת ה‪-‬‬
‫‪Annales‬‬
‫הצרפתית )על שם כתב העת‬
‫‪D'Histoire Economique et Sociale‬‬
‫‪,Annales‬‬
‫‪19‬‬
‫מאיר גלבוע‬
‫המפל )‪ (1949‬טוען שהסברים היסטוריים מכוונים להראות שהתרחשות של אירוע‬
‫מסוים אינה עניין של מזל‪ ,‬אלא ניתן לצפות אותה על פי הקשרה )תנאים קודמים‬
‫וסימולטניים( ועל בסיס הנחות מאוששות אמפירית ומבוססות על חוקים כלליים‪.‬‬
‫אליבא דהמפל‪ ,‬לא כל ההסברים המדעיים מבוססים על חוקים שצורתם‬
‫אוניברסאלית חמורה‪ .‬יש קשרים שאי‪-‬אפשר לנסח בחוק בעל צורה אוניברסאלית‪ .‬כל‬
‫שאפשר לטעון הוא שבהינתן אירוע מסוים‪ ,‬יש הסתברות גבוהה להתרחשות אירוע‬
‫אחר‪ .‬המפל )‪ (1979‬מכנה זאת "חוקים הסתברותיים"‪ .‬הוא אף דוחה את הטענה כי בשל‬
‫אופיים האינדוקטיבי‪ ,‬ניסיונות הסבר הסתברותיים אינם מסבירים כלל את התרחשותו‬
‫של מאורע‪ ,‬שכן לא ניתן להוציא באופן לוגי את האפשרות כי המאורע לא יתרחש‪.‬‬
‫"ואולם‪ ,‬לנוכח התפקיד החשוב וההולך ומתרחב‪ ,‬אשר תיאוריות וחוקים הסתברותיים‬
‫ממלאים במדע וביישומיו‪ ,‬דומה כי עדיף לראות גם בהסברים הסתברותיים הסברים של‬
‫ממש‪ ,‬אם כי מסוג חמור פחות מאשר ההסברים שצורתם דדוקטיבית‪-‬נומולוגית"‬
‫)המפל‪ ,1979 ,‬עמ' ‪ .(79‬המפל טוען שההסבר ההיסטורי‪ ,‬בין שהוא גנטי‪-‬התפתחותי‬
‫ובין שהוא רציונאלי‪ ,‬הוא ביסודו הסבר נומולוגי‪-‬דדוקטיבי כמו במדעים אחרים‪ ,‬גם אם‬
‫הוא פחות מדויק מההסברים במדעי הטבע‪ .‬הייחודי אינו ניתן להבנה‪ ,‬אלא כמקרה פרטי‬
‫של חוק כללי‪ ,‬אלא שה"חוקים" המנחים את עבודת ההיסטוריונים הם כה כלליים‬
‫ומובנים מאליהם‪ ,‬עד שההיסטוריונים עצמם אינם נותנים את דעתם עליהם‪ .‬אמנם‬
‫מקובל לומר שהיסטוריה עוסקת בתיאורים של מאורעות בעבר ולא בחיפוש אחרי‬
‫חוקים כלליים על אודות אירועים אלה‪ ,‬אך אף אם זהו מצב העניינים העכשווי‬
‫בהיסטוריה‪ ,20‬המפל דוחה טענה זו כהיגד על הפונקציה של חוקים כלליים במחקר‬
‫ההיסטורי המדעי‪ .‬לטענתו‪ ,‬לחוקים כלליים יש פונקציות דומות בהיסטוריה כבמדעי‬
‫הטבע‪ ,‬והם כלים הכרחיים במחקר ההיסטורי‪.‬‬
‫המפל )‪ (1979‬מציע מספר קריטריונים לאישוש ולקבלה של כללים‪ ,‬הסברים‪,‬‬
‫תיאוריות או השערות‪ ,‬הן במדעי הטבע והן בהיסטוריה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫כמות הראיות התומכות – בהיעדר ראיות נגדיות‪ ,‬אישוש של השערה יתחזק עם‬
‫גידול מספר הממצאים החיוביים של "מבחנים" )ניסויים‪ ,‬תצפיות וכדומה(‬
‫להשערה‪.‬‬
‫שנוסד על ידי מארק בלוך ולוסיין פבר(‪ ,‬שמה לה למטרה לגבש היסטוריה ארוכת טווח במקום זו‬
‫המבוססת על אירועים קצרי טווח‪ ,‬שתשולב במכלול מדעי החברה ולאו דווקא במדעי הרוח‪ .‬לפי‬
‫אסכולה זו‪ ,‬ידיעת העבר רלוונטית להבנת ההווה ולמציאת דרכה של החברה בעתיד )בלוך‪.(2002 ,‬‬
‫מאמרו של המפל פורסם ב‪.1942 -‬‬
‫חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי‬
‫‪‬‬
‫גיוון הראיות התומכות – אישושים המגיעים מסביבות שונות שבהן נערכים‬
‫המבחנים לתקפות ההשערה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דיוק הראיות התומכות – חזרה על התצפיות והמדידות באמצעים מדויקים יותר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אישוש על ידי מציאת עובדות חדשות – עובדות אשר לא היו ידועות בעת ניסוח‬
‫ההשערה‪ ,‬ונמצאו רק לפי ניבוי או הערכה שנגזרו מההשערה או מהתיאוריה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תמיכה תיאורטית – תמיכה הנובעת מתיאוריות נושקות או מקיפות יותר‪ .‬תמיכה‬
‫זו אינה מהסוג האינדוקטיבי‪-‬ראייתי דווקא‪ ,‬כמו הקודמות‪ ,‬כלומר אינה מתבססת‬
‫על נתונים אמפיריים המאשרים את המסקנות הנובעות מההשערה‪ .‬מאחר‬
‫שמדובר בתמיכה תיאורטית‪ ,‬יש לבדוק תמיכה מסוג זה בזהירות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פשטות – פשטות ההשערה בהשוואה להשערות אלטרנטיביות היכולות להסביר‬
‫את אותה תופעה‪.‬‬
‫נוסף על קריטריונים אלה שרובם אינדוקטיביים‪ ,‬המפל קובע שהסברים מדעיים חייבים‬
‫לעמוד בשתי דרישות שיטתיות‪ :‬דרישת הרלוונטיות ההסברית )המידע צריך לתת יסוד‬
‫איתן להנחה שהתופעה התרחשה או מתרחשת‪ ,‬כלומר שהתופעה הייתה צפויה באותן‬
‫נסיבות( ודרישת הבחינות )ההסבר המדעי צריך להיות ניתן לבחינה אמפירית(‪.‬‬
‫אמות מידה אלה מאפשרות לאמוד את האמינות היחסית של השערה‪ ,‬הן השערות‬
‫בתחום מדעי הטבע והן בתחום מדעי החברה‪ ,‬לרבות היסטוריה‪ ,‬פסיכולוגיה‪ ,‬כלכלה‬
‫סוציולוגיה ועוד )המפל‪ .(Hempel, 1942 ;1979 ,‬בתחומי דעת אלה‪ ,‬מחקר הנערך על‬
‫פי הפרדיגמה המקובלת במחקר המדעי מאפשר להבין תופעות‪ ,‬תוך התייחסות כוללנית‬
‫להיבטים רבגוניים של ההתנהגות האנושית ולמכלול יחסי הגומלין המאפיינים התנהגות‬
‫זו‪ ,‬כפי שניתן לנסח בחוקים כלליים‪ ,‬גם אם הסתברותיים‪.‬‬
‫מדע‪ ,‬משפט וחקירה – הצד השווה‬
‫ההגדרות שנסקרו בפרקים הקודמים מציגות תחומים רחבים במחקר המדעי‪ ,‬במשפט‬
‫ובחקירה הפלילית‪ ,‬שיש ביניהם חפיפה משמעותית‪.‬‬
‫שחזור אירועים בעבר‬
‫"משפט והיסטוריה עוסקים בשיחזור עובדות ובהענקת משמעות לאירועים שהתחוללו‬
‫בעבר" )גוטויין ומאוטנר‪ .(1999 ,‬כמו המחקר ההיסטורי והמשפט‪ ,‬גם עיקרה של‬
‫החקירה הוא מאמץ לשחזר תופעות ואירועים מסוימים‪ ,‬לרבות תופעות ואירועים של‬
‫התנהגות אנושית תוך התמקדות באירועים פליליים‪ ,‬במטרה להגיע לתיאור שלם ומלא‬
‫של אלה‪ .‬השחזור כולל שלבים של חיפוש אחר ראיות ועובדות‪ ,‬עיבוד הראיות והסקת‬
‫‪21‬‬
‫מאיר גלבוע‬
‫מסקנות כלליות ופרטניות על תהליכים ואירועים על פי הקשרם‪ .‬המסקנות כוללות‬
‫דגמים )מודלים( או סיפרים )נרטיבים( של אירועים אלה‪.21‬‬
‫חשיפת תהליך וחוק טבע או חקר אירוע וגילוי עבריין‬
‫יש הטוענים שהחקירה והמשפט נבדלים מהמחקר המדעי‪ ,‬לרבות המחקר ההיסטורי‪,‬‬
‫בנושאי ההתעניינות שלהם )‪ .(Jackson, 1988‬מחקר מדעי בודק אירועים מסוימים‬
‫כמייצגים חוקי טבע – חוקים אוניברסאליים – או אירועים הבוחנים תקפות של חוקים‬
‫כאלה‪ .‬המחקר מבוצע בניסיון להגיע להכללות‪ ,‬לחוקים או לעקרונות כלליים ולמציאת‬
‫יחסים קבועים בין תופעות שונות‪ ,‬המאפשרים הסבר והבנה של תופעות אלה וגם ניבוי‬
‫או הערכה על התרחשותן בעתיד‪ .‬אם בעבר רק חוקים שתחולתם אוניברסאלית חמורה‪,‬‬
‫כלומר חוקים שקיימים תמיד ובכל תנאי‪ ,‬נחשבו לחוקים מדעיים‪ ,‬כיום מוכרים חוקים‬
‫הסתברותיים גם במדעי הטבע ולא רק במדעי החברה וההיסטוריה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬חקירה‬
‫ומשפט עוסקים כמעט תמיד באירוע בודד‪ ,‬ללא קשר לחוקים כלליים ואף לא לחוקים‬
‫הסתברותיים‪ .‬אף כי טענה זו אינה טענת סרק‪ ,‬הדברים אינם מדויקים‪ .‬מחקר חברתי‬
‫ומחקר היסטורי מתמקדים לעתים בתקופות מוגבלות ובמקומות ספציפיים‪ ,‬כמו‬
‫בחקירה פלילית‪ .‬חקירות רבות מנוהלות בגין עבירות המתבצעות במשך תקופה‬
‫ארוכה‪ ,‬ואין מדובר באירוע יחיד‪ .‬אף כי מטרת החקירה היא גילוי העבריין‪ ,‬לעתים‬
‫קרובות אין מדובר באירוע יחיד‪ ,‬אלא בתהליך ארוך שבו מתגלים אינטראקציות בין‬
‫אישיות ויחסים מתמשכים בין בני אדם ובין קבוצות של בני אדם‪ .‬חקירת עבירות של‬
‫פשע מאורגן ועבירות של צווארון לבן כגון הסדרים כובלים‪ ,‬מעשי שחיתות‪ ,‬גניבות‬
‫ומרמות בתוך מוסדות שונים‪ ,‬כמו גם עבירות מתמשכות נוספות‪ ,‬עוסקת בשרשרת של‬
‫אירועים ותהליכים הנמשכים על פני תקופות ארוכות‪ ,‬לעתים מספר שנים‪ .‬בחקירת‬
‫עבירות אחרות‪ ,‬כגון עבירות שבהן יש להוכיח קשר סיבתי‪ ,‬מחפשים קשר בין‬
‫התנהגויות לבין התנהגויות אחרות‪ ,‬אירועים ותהליכים‪ .‬בתהליכים כאלה נמצאות‬
‫לעתים גם ראיות לכללים רבים בתחום ההתנהגות האנושית‪.‬‬
‫ביסוס ממצאי חקירה ומשפט על חוקי התנהגות הסתברותיים‬
‫אף כי חקירה ומשפט אינם מתמקדים בגילוי חוקים‪ ,‬אוניברסאליים או הסתברותיים‬
‫דווקא‪ ,‬החלטות רבות העומדות בבסיס המלצות של חוקרים‪ ,‬כתבי אישום והכרעות‬
‫משפטיות‪ ,‬אינן מבוססות על עובדות בלבד‪ ,‬אלא גם על הסברים כלליים להתנהגויות‬
‫של המעורבים בעבירות‪ ,‬והם למעשה חוקים הסתברותיים לכל דבר ועניין‪ .‬המניע‬
‫להתנהגות בכלל ולעבירה בפרט‪ ,‬במשמעותו היומיומית‪ ,‬הוא דוגמה לכלל כזה‪ .‬באותם‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫על ההשוואה בין סגנונות חשיבה של חוקרים ושל מדענים ראו‪.Trywoniak & Dean, 2006 :‬‬
‫חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי‬
‫מקרים שבהם המניע אינו המונח המקביל ל"כוונה" )חוק העונשין‪ ,‬סעיף ‪90‬א)‪ ,((2‬והוא‬
‫אינו אחד מרכיבי העבירה‪ ,‬הוא מסייע לקבוע קשרים ויחסים בין תופעות ואירועים‬
‫שונים‪ ,‬כמו בין חשוד או נאשם לבין עבירה‪ ,‬או בין חשוד או נאשם לבין הקורבן‪ .‬ככזה‪,‬‬
‫המניע הוא כלל הסתברותי המסביר התנהגויות אנושיות שחלקן מהוות בסיס לחקירה‬
‫ולמשפט או ראיה בהליכים אלה‪ .‬דוגמה שכיחה נוספת היא החזקה‪ .‬החזקה היא מסקנה‬
‫המבוססת על עובדות ועל הקשר ביניהן‪ .‬מקורה של חזקה שבעובדה הוא בניסיון החיים‬
‫ובשכל הישר‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬הוכחה שעובד ציבור נטל שוחד כרוכה בהבאת ראיות שהוא‬
‫היה מודע שהשוחד ניתן לו בעד פעולה הקשורה לתפקידו‪ .‬הבאת ראיה כזו אינה דבר‬
‫של מה בכך‪ .‬על כן‪ ,‬בהיעדר ראיות ישירות נלמדת המודעות הזו מנסיבות המקרה‪,‬‬
‫ולמעשה מניסיון החיים המלמד שיש קשר סיבתי בין פעולה שעושה אדם‪ ,‬ובמקרה זה‬
‫עובד ציבור‪ ,‬המטיבה עם אחר‪ ,‬לבין טובת הנאה שנתן לעובד הציבור אותו אחר‪ .‬כך קבע‬
‫בית המשפט חזקה שלפיה מתת שעובד ציבור לוקח מאדם הנמצא עמו בקשר רשמי‪,‬‬
‫ניתנת בעד פעולה הקשורה לתפקידו )ע"פ ‪ 1877/99‬בן עטר(‪.22‬‬
‫אכן‪ ,‬רוב החזקות‪ ,‬בעיקר החזקות ההתנהגותיות והחזקות שבעובדה‪ ,‬וכללים‬
‫משפטיים וראייתיים נהוגים נוספים‪ ,‬הם בבחינת כללים הסתברותיים‪ .‬אף כי חזקות‬
‫וכללים אלה ניתנים לסתירה‪ ,‬הם חיוניים לחקירה ולמשפט‪ .‬הם נקבעים על בסיס ידע‬
‫מצטבר ממספר רב של מקרים פרטיים‪ .‬מחקרים במדעי החברה עשויים לספק בסיס‬
‫איתן לכללים ולחזקות במשפט‪ ,‬ולגלות דפוסים רבים שניתן ליישמם במקרים‬
‫קונקרטיים )‪ .(Hart & Honore, 1966‬לכן‪ ,‬לעתים במהלך חקירה צריך לחפש הוכחות‬
‫לכללים התנהגותיים )גם אם השופטים מוצאים את מקורם בניסיון החיים(‪ ,‬קרי‪ ,‬הוכחות‬
‫שהתנהגויות מסוימות שכיחות במצבים מסוימים או בתגובה לגירויים חיצוניים‬
‫מסוימים‪ .‬תוקפן של מסקנות ממחקרים מדעיים גבוה יותר מתוקף מסקנות שהופקו‬
‫מניסיון החיים‪ .‬גם רוב הבדיקות של ראיות מוחשיות המבוצעות במעבדות המחלקה‬
‫לזיהוי פלילי‪ ,‬מבוססות על כללים שחלק ניכר מהם אוניברסאליים‪ ,‬אך ממצאים של‬
‫בדיקות אחרות כגון ‪ ,DNA‬פוליגרף‪ ,‬או רענון זיכרון‪ ,‬משקפים כללים הסתברותיים‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬בית המשפט נזקק במהלך דיוניו לחוות דעת שונות‪ ,‬שרובן ככולן הן מתחום‬
‫‪22‬‬
‫כדוגמת חזקות ראייתיות או חזקות אחרות‪ .‬הדברים אמורים בעיקר בנוגע לחזקות שבעובדה‪ :‬חזקת‬
‫הכוונה )החזקה שאדם מתכוון לתוצאות הטבעיות של מעשיו(; חזקת המודעות; חזקת הפזיזות עקב‬
‫שכרות; חזקת תקינות המינהל; החזקה בדבר ההחזקה התכופה ועוד )קדמי‪ .(1999 ,‬עם זאת‪ ,‬גם‬
‫חלק מהחזקות שבדין מהוות כללים בעניין התנהגויות של בני אדם‪ ,‬כדוגמת עצימת עיניים )ע"פ‬
‫‪ 1877/99‬בן עטר(‪ .‬במקום אחר‪ ,‬בית המשפט קבע חזקה שבעובדה שנושא משרה ציבורית‪ ,‬כעוזר‬
‫שר‪ ,‬יודע שבסיוע שלו לקצין בכיר שהוא עצמו והשר שלו מרבים לפנות אליו בתחום עבודתו‪ ,‬יש‬
‫משום שוחד )ע"פ ‪ 6258/94‬יעקובזון(‪ .‬כך גם כללים אחרים שהלכה למעשה הם חזקות‪ ,‬גם אם אינם‬
‫מוגדרים ככאלה‪ ,‬כגון הכלל בדבר עדות כבושה )קדמי‪ ,1999 ,‬ופסקי דין המוזכרים שם בעמ' ‪;(373‬‬
‫ואמרות של נפטרים )קדמי‪ ;1999 ,‬רס גסטה )קדמי‪.((1999 ,‬‬
‫‪23‬‬
‫מאיר גלבוע‬
‫הפסיכולוגיה ומתבססות על כללים הסתברותיים‪ ,‬ושעליהן הוא מתבסס בהחלטותיו‪,‬‬
‫כגון הערכת מסוכנות‪ ,‬תסקיר שירות המבחן‪ ,‬אבחון ליקויים שכליים ונפשיים‪ ,‬פגיעות‬
‫פיזיות ונפשיות בתחום הנזיקין ועוד‪ .23‬במדינות שונות נשמעות בדרך קבע חוות דעת‬
‫של פסיכולוגים על הודאות שניתנו ללא רצון חופשי‪ ,‬וחוות דעת על זיהוי אנשים ועל‬
‫עדויות ראייה‪.‬‬
‫החוקר כשותף וככלי במחקר ובחקירה‬
‫המעורבות בתהליך של חשיפת העובדות משותפת לחוקר האקדמי‪ ,‬לחוקר ולשופט‪ .‬כך‬
‫הדברים בהצבת ההשערות או החשדות‪ ,‬בניסוח שאלות המחקר‪ ,‬בתכנון המחקר‬
‫והחקירה‪ ,‬בביצועם ובהסקת המסקנות מהממצאים‪ .‬הן במחקר המדעי במדעי החברה והן‬
‫בחקירה הפלילית‪ ,‬החוקר הוא גם מכשיר המחקר וגם כלי עיקרי בגילוי ובחשיפה‪.‬‬
‫בהיותו בן אנוש הוא גם חלק מהתופעות הנחקרות‪ .‬אמנם השופט אינו חושף העובדות‬
‫בפועל‪ ,‬אולם תפקידו כקובע אמיתות העובדות המובאות לפניו וכקובע משקלן‪ ,‬מציב‬
‫אותו בעמדה דומה )גם אם אינה זהה( לתפקיד של חושף העובדות )במידה מסוימת‬
‫דומה השופט לחוקר במדעי החברה העורך תצפית משתתפת‪ ,‬ראו‪Schwartz & Green- :‬‬
‫‪ .(Schwartz, 1955‬מערכת ההנחות של הצופה‪ ,‬של ההיסטוריון‪ ,‬של השופט או של‬
‫החוקר‪ ,‬משפיעה על תפיסת האירועים‪ ,‬על הרלוונטיות שלהם ועל ההבחנה בין אירועים‬
‫המהווים גורמים לבין אלה המהווים נסיבות או תנאי רקע )‪(mere conditions‬ץ) & ‪Hart‬‬
‫‪ .(Honore, 1966‬המעורבות עמוקה במיוחד בראיונות ובתצפיות הנערכים במסגרת‬
‫מחקר חברתי‪ ,‬בתשאול במסגרת חקירה פלילית‪ ,‬ובהצגת שאלות לעדים או בהחלטות‬
‫על שאלות מותרות ואסורות לעדים במהלך המשפט‪ .‬זו דוגמה אחת בלבד להשתתפות‬
‫ולמעורבות העמוקות של בעלי תפקידים אלה במחקר ובחקירה‪.‬‬
‫גלבר )‪ ,(2007‬הטוען שלעתים ההיסטוריונים הם חלק מן התקופה ומהתופעות‬
‫שאותן הם חוקרים‪ ,‬בין שהם נאמנים להן ובין שהם מבקרים אותן או מתנגדים להן‪,‬‬
‫שואל‪ ,‬עד כמה יכולים היסטוריונים להיות אובייקטיבים? אותה סוגיה עולה לגבי‬
‫חוקרים‪ :‬החוקר אינו רק חושף עובדות העבר‪ ,‬אלא הוא חלק מתהליך החשיפה‪ ,‬ובוודאי‬
‫הוא המכשיר של החשיפה‪ .‬גם במהלך מסירת עדותו בבית המשפט הוא נחקר בחקירה‬
‫נגדית על אמינותו‪ ,‬על מהימנותו ועל מקצועיותו‪ ,‬עובדה המעצימה את היותו חלק‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫ראו לדוגמה את החלטת בית המשפט העליון שבה דיון על תופעת הזיכרון המושתל והכוזב‪ .‬בסופו‬
‫של הדיון‪ ,‬לאחר שבית המשפט קבע שההגנה לא הראתה כי דוקטרינת הזיכרון השגוי קיבלה‬
‫הכרה בקרב הקהילה המדעית או הגיעה למעמד של אסכולה מדעית‪ ,‬זוכה הנאשם מטעמים של‬
‫דיות הראיות ‪ .‬בעניין זה אני חולק על עמדת בית המשפט העליון ‪ ,‬שכן ללא קשר למקרה‬
‫הספציפי נש ו א פסק דין זה ‪ ,‬ניתן לקבוע כי אכן מדובר בתיאוריה מדעית מקובלת‪ ,‬מבוססת‪,‬‬
‫תקפה ומהימנה )ע"פ ‪ 5582/09‬פלוני(‪.‬‬
‫חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי‬
‫מתהליך החשיפה‪ ,‬ומעלה בהכרח את שאלת האובייקטיביות של בעלי תפקידים אלה‪.‬‬
‫שאלה דומה אם כי לא זהה‪ ,‬יש לשאול גם על השופט‪ .‬גם מושגים כגון "האדם הסביר"‪,‬‬
‫"האדם מן הישוב" )חוק העונשין‪ ,‬סעיף ‪ (21‬או "הציבור הנאור"‪ ,‬משקפים את העובדה‬
‫שהחוק והשופטים מזהים כללים חברתיים שונים הנהוגים בחברה שבה הם עצמם‬
‫חברים‪ .‬הדברים בולטים במיוחד במשפטיהם של נאשמים ממעמד גבוה ובעבירות‬
‫הצווארון הלבן‪ .‬במקרים כאלה יש דמיון מסוים בין השופטים לנשפטים‪ :‬הם מאותה‬
‫קבוצה תרבותית ולעתים גם חברתית )במובן הרחב‪ ,‬ולאו דווקא במובן של יחסים‬
‫חברתיים קונקרטיים בין השופט לבין הנאשם(‪ ,‬יש דמיון בנורמות‪ ,‬בערכים ובחינוך‬
‫שלהם‪ ,‬ולשתי הקבוצות יש אותה קבוצת התייחסות‪ .‬תרבות משותפת זו עשויה‬
‫להעלות את הדילמה באשר לקשיי השופטים להרשיע אנשים הדומים להם ושאליהם הם‬
‫חשים קרבה )‪ ;Valdesolo & DeSteno, 2007‬גלבוע‪ .(2003 ,‬סוג נוסף של מעורבות‬
‫קיים כאשר שופט יושב בדינו של נאשם בעבירה שהוא עצמו או קרובו היה קורבן‬
‫לעבירה כזו או מעורב בדרך אחרת בעבירה דומה‪ .‬לא זו אף זו‪ ,‬בית המשפט העליון לא‬
‫פסל השתתפות של שופט בדיון שבו אחד הצדדים יוצג על ידי פרקליט שהוא חברו או‬
‫ידידו של אותו שופט‪ .‬גם אם כטענת בית המשפט "השופטים מוחזקים כיודעים ואמונים‬
‫להבחין בין עשייתם על כס המשפט לבין חייהם הפרטיים" )בג"ץ ‪ 1622/00‬יצחק(‪ ,‬קשה‬
‫להאמין שלידידות כזו אין כל השפעה על השופט ועל החלטותיו‪.‬‬
‫החתירה למציאת האמת‬
‫מאפיין משותף נוסף וחשוב למדע‪ ,‬למשפט ולחקירה הוא ערך האמת והחתירה למציאת‬
‫האמת‪ ,‬ומכאן גם מקומה של הספקנות במחקר‪ ,‬במשפט ובחקירה‪ .‬על מעמדו המרכזי‬
‫של ערך האמת בחקירה כבר עמדנו‪ ,‬שכן החקירה היא היא המסד שעליו מבוססים כל‬
‫הליכי אכיפת החוק‪.‬‬
‫המחויבות המוסרית של המדען היא בראש וראשונה לחיפוש אחר האמת "או בניסוח‬
‫צנוע יותר‪ ...‬מאמצינו להבין את היקום‪ ...‬השאיפה להתבוננות ולהבנה רבות יותר"‬
‫)איינשטיין‪ ,‬תשס"ה(‪ .‬ההיסטוריון כמו כל איש מדע‪ ,‬לרבות במדעי החברה‪ ,‬שואף גם‬
‫הוא להגיע לחקר האמת )‪ .(Windschuttle, 1994‬מטרתו של המחקר ההיסטורי היא‬
‫האמת )לידל‪-‬הארט‪ .(1985 ,‬גם להיסטוריון‪ ,‬כמו לחוקרים במדעים אחרים‪ ,‬יש כללים‬
‫ברורים לבחינת הראיות שהוא אוסף‪ ,‬וביניהם כללים אתיים‪ .‬ההיסטוריון אינו יכול‬
‫להתחמק מהחובה לבדוק את אמיתותן של הראיות העובדתיות‪ ,‬את מידת האותנטיות‬
‫שלהן‪ ,‬ואת הרלוונטיות שלהן לאירועים ולתהליכים הנחקרים על ידיו‪ .‬חלק ניכר‬
‫מהמאמץ המחקרי של ההיסטוריון מוקדש לבדיקה של מקור הראיה ושל האותנטיות‬
‫שלה )בלוך‪.(2002 ,‬‬
‫‪25‬‬
‫מאיר גלבוע‬
‫חשיפת האמת במשפט היא ערך חשוב וכבד משקל‪ ,‬שלכאורה נראה שלא ניתן‬
‫להפריז בחשיבותו‪ .‬כבר בשנותיו הראשונות קבע בית המשפט העליון את ראשוניותו‬
‫ועליונותו של ערך האמת‪ ,‬גם מול ערך אחר כמו יציבות ההלכה‪ ,‬בקובעו "אמת ויציב –‬
‫אמת עדיף" )ע"א ‪ 376/46‬רוזנבאום‪ .(254 ,‬דרך המלך לעשיית צדק היא מציאת האמת‪:‬‬
‫"מטרת המשפט הוא הצדק‪ .‬האמצעי להשגת הצדק הוא חיפוש אחר האמת"; "המשפט‬
‫עומד על האמת‪ ...‬האמת – אותה שואף ההליך המשפטי לחשוף – היא המציאות כמות‬
‫שהיא‪ ...‬הערך המרכזי של המשפט הוא הצדק‪ .‬הערך המרכזי של השיפוט הוא האמת"‬
‫)ברק‪1996 ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪.24(11‬‬
‫מרק בלוך )‪ (2002‬השווה בין ההיסטוריון לבין השופט‪-‬החוקר‪ .25‬ההיסטוריון משול‬
‫לשופט‪-‬חוקר המנסה לשחזר פשע שלא נכח בו‪ .‬כלומר בניגוד מוחלט לידיעת ההווה‪,‬‬
‫ידיעת העבר היא בלתי ישירה מכורח הדברים‪ .‬בלוך טוען שההבדל בין חקירה בנבכי‬
‫העבר הרחוק לבין חקירה בעבר הקרוב‪ ,‬לרבות בחקירה פלילית‪ ,‬איננו אלא עניין של‬
‫דרגה‪ .‬אולם‪ ,‬בלוך הזכיר ששפיטה נעשית על פי ערכי הזמן והמקום שבהם חי השופט‪,‬‬
‫ואילו ערכיהם של בני האדם שחיו בעבר שונים‪ ,‬לעתים שונים מאוד‪ ,‬מהערכים בעידן‬
‫שבו חי ההיסטוריון‪ .‬גם כאן יש דמיון מסוים בין מחקר היסטורי לבין חקירה ומשפט‪.‬‬
‫הגם שברוב המקרים החוקרים והשופטים חיים באותה תקופה שבה התרחשו המקרים‬
‫הנחקרים‪ ,‬יש יוצאים מן הכלל )המשפטים וההליכים המשפטיים בישראל ובעולם‬
‫שנוהלו בעשורים האחרונים נגד הנאצים ועוזריהם(‪ .‬אולם‪ ,‬הדמיון הרב בין שלושת‬
‫התחומים הללו הוא באותם מקרים שבהם החקירה או המשפט מתמקדים באנשים‬
‫שתרבותם שונה מזו של החוקרים והשופטים‪ ,‬גם אם הם תושבי אותה מדינה‪ .‬כך הם פני‬
‫הדברים גם כששופטים‪ ,‬חוקרים וחשודים אינם נמנים על אותו מעמד חברתי או כלכלי‪.‬‬
‫הדבר בולט בעידן המודרני שבו האוכלוסיות באותן חברות ובאותן מדינות הן הטרוגניות‬
‫ורב תרבותיות‪ .‬אף כי אין מדובר בעידנים שונים‪ ,‬ההיסטוריונים‪ ,‬החוקרים והשופטים‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫ברק )‪1996‬ב‪ ,‬עמ' ‪ ;(12-11‬ראו גם‪ :‬ע"פ ‪ 1/48‬סילוסטר נ' היועץ המשפטי לממשלת ישראל‪ ,‬פ" ד‬
‫א)‪ ;(1949) 5 (1‬ע"פ ‪ 951/80‬קניר נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד לה)‪ .(1981) 505 (3‬או במקום אחר‪:‬‬
‫"מטרתו של ההליך הפלילי היא להביא לזיכויו של החף מפשע ולהרשעתו של האשם‪ .‬ההליך‬
‫הפלילי אינו תחרות‪ ,‬לא ספורטיבית ולא אחרת‪ .‬המשפט אינו משחק‪ .‬מטרת הדיון הפלילי היא‬
‫לחשוף את האמת‪ .‬הן התובע והן הנאשם צריכים לתרום את חלקם לגילוי האמת " )ע"פ ‪639/79‬‬
‫אפללו(‪ .‬וכך גם בהליכים אזרחיים‪" :‬המשפט עומד על האמת‪ .‬ביסוד ההליך השיפוטי עומדת‬
‫חשיפת האמת‪ ...‬מטרת ההליך השיפוטי כולו הינה – כלשונו של הנשיא זמורה – להוציא כאור‬
‫משפט‪ ...‬תפקידו של ההליך השיפוטי – האזרחי‪ ,‬הפלילי והמינהלי – הינו לחשוף את האמת‪ ,‬וזו‬
‫מטרתו העיקרית‪) "...‬רע"א ‪ 1412/94‬הדסה(‪.‬‬
‫בלוך חי בצרפת‪ ,‬שם מופעלת השיטה האינקוויזיטורית שלפיה לשופט‪-‬חוקר יש סמכויות חקירה‬
‫)‪.(Hodjson, 2001, 2004‬‬
‫חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי‬
‫אוספים נתונים ומסיקים מסקנות על מעשיהם של אנשים שערכיהם שונים‪ ,‬לעתים‬
‫שונים מאוד‪ ,‬מהערכים שלהם‪.26‬‬
‫גלבר )‪ (2007‬כותב כי בירורים משפטיים ומחקרים היסטוריים עוסקים בבחינה‬
‫ביקורתית של אירועים לאחר התרחשותם‪ .‬שופטים והיסטוריונים עוסקים בבירור‬
‫עובדות ובחיפוש הוכחות והסברים‪ .‬לטענתו רב הדמיון בין ההיסטוריון לבין החוקר‪ ,‬שכן‬
‫גם במחקר ההיסטורי יש רכיב של בילוש וחיפוש אחר ראיות‪ .‬אמנם המשפט נעדר בדרך‬
‫כלל רכיב של חיפוש אקטיבי אחרי ראיות‪ ,‬אך גם לשופט יש סמכויות‪ ,‬אם כי מוגבלות‬
‫במידה רבה‪ ,‬להורות על חיפוש ראיות ועל הבאתן לפניו‪.‬‬
‫התרחקות המשפט והשיפוט מהאמת‬
‫על אף הדמיון הניכר בין המחקר ההיסטורי לחקירה הפלילית ולמשפט‪ ,‬במטרותיהם ואף‬
‫בהיבטים נוספים שלהם )השימוש בעובדות ובראיות‪ ,‬בחינתן הביקורתית‪ ,‬עיבודן והסקת‬
‫מסקנות על אירועים ועל תהליכים אנושיים(‪ ,‬יש הבדלים עמוקים בין ההיסטוריון‬
‫לחוקר מחד גיסא‪ ,‬ובין ההיסטוריון לשופט מאידך גיסא‪ .‬אלה קיימים בעיקר בראיות‬
‫הזמינות להם‪ ,‬בסוגיהן ובמיקומו של ערך האמת בתהליכי שיקול הדעת וההחלטות‪.‬‬
‫הבדלים אלה פוערים פער בלתי עביר בין האמת העובדתית לבין האמת המשפטית‪,‬‬
‫למרות השיח המשפטי שלפיו על בית המשפט להקטין עד כמה שאפשר את המרחק‬
‫הזה‪" :‬שעתו היפה של השיפוט הנה כאשר 'האמת המשפטית' – זו האמת שבית המשפט‬
‫קובע אותה כקיימת – מתקרבת במלוא האפשר אל 'האמת העובדתית' – זו האמת אשר‬
‫קיימת במציאות כמות שהיא" ]ברק‪1996 ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪.[12‬‬
‫ראשית‪ ,‬השופט מחליט את החלטותיו אך ורק על סמך הראיות שמציגים לו‬
‫הצדדים‪ .‬שנית‪ ,‬השופט כבול בכללי פרוצדורה ובכללי ראיות‪ ,‬שלפיהם מותר לו לקבל‬
‫רק ראיות שנאספו תוך שמירה על כללי הפרוצדורה וההליך הפלילי ורק ראיות‬
‫שעומדות במבחני הקבילות‪ .‬שלישית‪ ,‬גם ראיות שנאספו תוך הקפדה על כללי הקבילות‬
‫נשקלות אל מול ערכים אחרים‪ ,‬ואם אינן עומדות בכללי איזון או בכללי פרשנות חדשים‬
‫– הן נדחות‪.‬‬
‫בית המשפט חסר כלים לחיפוש ראיות‬
‫בשיטה האדוורסרית הנהוגה בישראל‪ ,‬אין לשופט כלים משלו לאיתור ראיות ולביצוע‬
‫חקירה‪ .‬שלא כמו בשיטת המשפט הקונטיננטלית‪-‬האינקוויזיטורית );‪Hodgson, 2001‬‬
‫‪26‬‬
‫וראו ההתייחסות למעלה למושגים "הציבור הנאור" ו"האדם מן הישוב"‪ ,‬ולהשתייכות של השופטים‬
‫והנשפטים למעמדות אחרים כאשר מדובר בעבריינים "רגילים" ולאותם מעמדות‪ ,‬כאשר מדובר‬
‫בעברייני צווארון לבן‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫מאיר גלבוע‬
‫‪ ,(2004‬השופט אינו מוסמך להורות למשטרה לבצע פעולות חקירה משלימות‪ .‬היוזמות‬
‫הבודדות של שופטים להבאת ראיות נוספות אינן מתקבלות בברכה‪" .‬במחלוקת כזו‬
‫יפסוק בית המשפט בפלוגתאות העולות מטענות הצדדים‪ ,‬על פי חומר הראיות שאלה‬
‫מביאים לפניו" )בג"צ ‪ 469/74‬גונן‪ ,‬עמ' ‪ .27(641‬בהחלט ייתכנו מצבים שהאינטרסים של‬
‫ההגנה ושל התביעה ימנעו משני הצדדים להביא לפני השופט ראיה כלשהי ) ‪Damaska,‬‬
‫‪ ,(1975‬בעוד שידו של השופט קצרה מלהביאה‪ .‬ידיהם של ההיסטוריון ושל החוקר‬
‫המבצעים מחקר וחקירה ארוכות יותר‪ ,‬והם יכולים ואף חייבים ליזום בעצמם חיפושים‬
‫אחרי ראיות‪ .‬שלושה ממאפייניה של השיטה האדוורסרית מנוגדים לשיטה המדעית‬
‫וקיימים בשיטה האינקוויזיטורית‪ :‬השליטה של הצדדים ולא של השופט על הליך‬
‫המשפטי; שליטתם על איסוף הראיות; ושליטתם בכל הקשור להצגת הראיות לפני‬
‫השופט )‪ .(Jackson, 1988‬בעוד ש"בידי ההיסטוריון מרוכזים ומלוכדים כל שלושת‬
‫התפקידים של איסוף החומר העובדתי‪ ,‬סינונו והערכתו גם יחד‪ ,"...‬על השופט מוטל‬
‫"לפסוק את הדין‪ ...‬אך ורק על סמך העדויות וההוכחות שהוגשו במשפט" )מעוז‪,1999 ,‬‬
‫עמ' ‪ .(467‬שטרוזמן מכנה זאת "שופט חסר אונים" )שטרוזמן‪.(2001 ,‬‬
‫ייחודם של המחקר המדעי‪-‬ההיסטורי ושל החקירה הפלילית הוא במאמץ הפעיל‬
‫לחיפוש ראיות ביוזמת ההיסטוריון והחוקר‪ .‬אלו תחילתם של מחקר וחקירה‪ ,‬עיקרם‬
‫ומהותם של תהליכים אלה‪ ,‬והבסיס להערכת הראיות‪ ,‬לשיקול הדעת ולמסקנות בסופם‪.‬‬
‫לא זאת אף זאת‪ ,‬בשנים האחרונות התפתחה דוקטרינת הנזק הראייתי‪ ,‬המדגישה את‬
‫הצורך בחקירה ממצה ובניסיון לאתר ראיות לשם אימות או הפרכה של טענות‬
‫המעורבים באירועים הנחקרים‪ ,‬ושל דגמי האירועים שהתגבשו אצל החוקרים תוך כדי‬
‫החקירה‪ .‬לפי דוקטרינה זו‪ ,‬הימנעות מחקירה ודרישה במקום שיש חשיבות או צורך‬
‫בכך‪ ,‬נחשבת למחדל חקירתי הגורם לקיפוח הגנתו של נאשם‪ ,‬לפגיעה בראיות שהוצגו‬
‫על ידי התביעה‪ ,‬ובמקרים מסוימים אף לזיכוי הנאשם )רע"א ‪ 4391/96‬עמר; ע"פ‬
‫‪ 4384/93‬מליקר; ע"פ ‪ 1929/06‬פלוני; ע"פ ‪ 5327/07‬סיורי; שפירא‪.(2005 ,‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫וראו גם ע"פ ‪ 21/72‬צייגר‪ ,‬ודברי כבוד השופט אלון בבג"ץ ‪ 152/82‬אלון‪" :‬בית המשפט‪ ,‬בשיטה‬
‫הנקוטה בידינו‪ ,‬אינו יוזם הבאת ראיות‪ .‬תפקיד זה מוטל הוא על בעלי הדין‪ ,‬ולדיין אין לו 'אלא מה‬
‫שעיניו רואות' מחומר הראיות המובא בפניו"‪ .‬וראו הרחבת היריעה ועמדה שונה על הראוי והרצוי‬
‫אצל שטרוזמן )‪ ,2001‬עמ' ‪.(150-39, 200‬‬
‫חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי‬
‫כללי קבילות‬
‫כללי הקבילות קובעים אילו ראיות ניתן להציג לפני בית המשפט ואילו לאו‪.‬‬
‫הרציונאלים לכללים אלה מגוונים‪ ,‬וביניהם‪ :‬שמירה על סוד שיחו של אדם עם בעלי‬
‫מקצוע שונים )עורך דין‪ ,‬כהן דת‪ ,‬רופא ואף עיתונאי(; ביטחון המדינה והציבור; שמירה‬
‫על שלום בית; ראיות שאין להן בסיס מדעי אמין כמו מידע מודיעיני‪ ,‬שהוא למעשה‬
‫עדות על פי השמועה‪ ;28‬פוליגרף והודאה שניתנה שלא מרצון חופשי )בין היתר‪ ,‬מחשש‬
‫שאינה אמיתית( )ראו הדיון על אבות הפסול אצל קדמי‪ .(1999 ,‬אף כי בבסיס רובם‬
‫עומדת השאיפה למנוע קבלת ראיות בלתי אמינות‪ ,‬ריבוי כללי הקבילות והגידול‬
‫במספרם גורמים לכך שיותר ויותר ראיות מוסתרות מהשופט‪.29‬‬
‫כללי הקבילות מונעים מן הצדדים להציג לפני שופטים ראיות שונות ומערימים‬
‫מכשולים שונים מפני השימוש בהן‪ .‬לטענת ‪ ,Damaska‬המושג האפיסטמולוגי של‬
‫האמת שונה בין מערכות המשפט הקונטיננטלית )האינקוויזיטורית( לבין האנגלו‪-‬‬
‫אמריקנית )האדוורסרית(‪ .‬המערכת האינקוויזיטורית כוללת פרדיגמה קרובה יותר‬
‫למחקר המדעי‪ ,‬ואילו במערכת האדוורסרית האמת היא עניין של פרספקטיבה‪ ,‬ואין‬
‫חשיבות מיוחדת ללוגיקה הפורמלית ככלי לניתוח הטיעונים‪ ,‬הקיימת במערכת‬
‫האינקוויזיטורית )‪.(Damaska, 1975‬‬
‫ההיסטוריון לעומת השופט‪ ,‬משוחרר מכללי הפרוצדורה ומכללי הראיות‬
‫המשפטיים; הוא חופשי לאסוף ראיות בשיטות שונות‪ ,‬לרבות בשיטות האסורות‬
‫במשפט‪ ,‬חופשי להשתמש בראיות שאינן קבילות במשפט‪ ,‬וחופשי במידה רבה‬
‫ממגבלות הבחירה של עובדות‪ ,‬משנקבע שהן רלוונטיות‪ .‬במידה רבה כך גם החוקר התר‬
‫אחרי ראיות שונות‪ ,‬כגון מידע מודיעיני‪ ,‬עדויות על פי השמועה‪ ,‬בדיקות פוליגרף‪ ,‬זיהוי‬
‫לפי טביעות אצבע עם מספר קטן מהמקובל של נקודות השוואה‪ ,‬זיהוי בלתי ודאי של‬
‫כתב יד ועוד‪ ,‬ועושה בהן שימוש לקידום החקירה ולחשיפת האמת העובדתית‪.‬‬
‫קרמניצר רואה בשיטה האדוורסרית המגבילה את השופט‪ ,‬אמצעי בלתי מספיק‬
‫לחשיפת האמת‪ ,‬וגורס כי כדי לשפר את מערכת אכיפת החוק "נדרשת הגדרה חד‬
‫משמעית של מטרתו הראשונה והעיקרית של ההליך הפלילי כגילוי האמת ויישום הדין‬
‫עליה" )קרמניצר‪ ,1987 ,‬עמ' ‪ .(490‬בין היתר קורא קרמניצר לתת לשופט תפקיד פעיל‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫אולם‪ ,‬שופטים עושים שימוש בראיות בלתי קבילות כאלה לרבות במסגרת חומר חסוי שאינו חשוף‬
‫להגנה‪ ,‬כבסיס להחלטות שונות כגון מעצר‪ ,‬שחרור וחיפושים‪ .‬כך גם בדיונים בעתירות אסירים‬
‫ובוועדות השחרורים בשירות בתי הסוהר‪ ,‬ובערעורים על החלטות אלה לפני ערכאות משפטיות‪ ,‬אף‬
‫שמידע חסוי בכלל וחומר מודיעיני בפרט אינם קבילים כראיה‪.‬‬
‫והתמונה בארצות הברית דומה‪ .‬ראו אצל ‪Pettys‬י )‪ ,(2008, 2010‬טיעונים נגד כללי פסילה גורפים‬
‫הפוגמים בגילוי האמת‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫מאיר גלבוע‬
‫יותר‪ ,‬מאחר "שהתפקיד הפעיל של הבאת כל הנתונים הנחוצים לאיתור האמת מוטל‬
‫במציאות שלנו על תובע וסניגור הפועלים תכופות להשגת יעד שונה מגילוי האמת‪,‬‬
‫שהוא הצגת גרסה חד‪-‬צדדית" )קרמניצר‪ ,1987 ,‬עמ' ‪.30(483‬‬
‫אמת וערכים אחרים‬
‫השינוי במעמדו של ערך האמת התרחש בהדרגה‪ ,‬כאשר מול ערך האמת הוצבו ערכים‬
‫אחרים )שאין חולק על חשיבותם(‪ .‬מאז‪ ,‬האמת היא רק אחד מבין ערכים רבים שעל בית‬
‫המשפט לאזן ביניהם‪ .31‬אף כי באיזון בין האמת לערכים האחרים רב משקלה של האמת‪,‬‬
‫היא אינה ערך מוחלט )ברק‪1996 ,‬ב(‪ ,‬ולכן חשיפת האמת אינה המטרה החשובה ביותר‬
‫של החקירה והמשפט ואינה מטרה שיש להשיגה בכל מחיר‪.32‬‬
‫הדברים באים לידי ביטוי גם בפסיקה‪ .‬לצד חשיבותה של חשיפת האמת בית המשפט‬
‫מכיר גם ביחסיותו של ערך זה‪" :‬מדובר בנוסחת איזון עקרונית השואפת להשגת פשרה‬
‫ראויה בין מכלול הזכויות והאינטרסים הרלוונטיים לשאלת קבילותן של ראיות שהושגו‬
‫שלא כדין‪ ,‬ובהם‪ :‬חשיפת האמת העובדתית‪ ,‬הלחימה בעבריינות וכן ההגנה על שלום‬
‫הציבור ועל זכויות נפגעי העבירה מחד גיסא; אל מול ההגנה על זכויות הנאשם ועל‬
‫הגינות ההליך הפלילי וטוהרו מאידך גיסא" )ע"פ ‪ 5121/98‬יששכרוב‪ ,‬סעיף ‪.33(76‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪30‬‬
‫איני מתעלם מכך שההנמקה לחלק מכללי הקבילות נעוצה בתפיסה שראיות מסוימות חשודות‬
‫כבלתי מהימנות מלכתחילה‪ ,‬כגון הודאה שהוצאה תוך שימוש בכוח‪ .‬אולם‪ ,‬טענתי היא שעל אף‬
‫השיח המשפטי שדגל במעבר מכללי קבילות נוקשים לכללי משקל גמישים )ע"פ ‪ 951/80‬קניר;‬
‫רע"א ‪ 423/83‬סילוורמן(‪ ,‬בפועל‪ ,‬מעבר זה לא נעשה וכללי הקבילות הפכו נוקשים יותר‪ .‬ראו לעניין‬
‫זה את עמדתו של גרוס )תשנ"ג‪ ,‬עמ' ‪ (892-867‬שאיני שותף לה‪ ,‬שלפיה "מעידות המגמות‬
‫המסתמנות כיום בחקיקה‪ ,‬ובמיוחד בפסיקה‪ ,‬כי לשופט שמור כיום תפקיד אקטיבי בהרבה מבעבר‬
‫בניהול המשפט"‪ .‬ההתפתחויות מאז שנכתב המאמר היו בכיוון ההפוך‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬על אף ש"בית המשפט לא פיתח כל תיאוריה‪ ...‬באשר לדרכי הפעלתה של נוסחת 'איזון‬
‫האינטרסים'" )מאוטנר‪ ,1993 ,‬ה"ש ‪ ,9‬עמ' ‪.(163‬‬
‫גם מחקר מדעי כפוף למגבלות מסוימות כמו מגבלות אתיות‪ .‬כך למשל‪ ,‬על העורך ניסויים רפואיים‬
‫בבני אדם לעמוד בתנאים שנקבעו בסעיף ‪68‬א לפקודת בריאות העם‪ ,1940 ,‬ע"ר תוס' ‪ ,1‬עמ' )ע(‬
‫‪) ,191‬א( ‪ ,239‬ולתקנות בריאות העם )ניסויים רפואיים בבני אדם(‪ ,‬התשמ"א‪ ,1980 -‬ק"ת ‪292‬‬
‫)הכללים המוכרים כ"כללי ועדת הלסינקי"(‪ .‬ניתן לראות חלקים רלוונטיים באתר ההסתדרות‬
‫הרפואית בישראל – ‪ .http://www.ima.org.il/MainSite/ViewCategory.aspx?CategoryId=119‬עם‬
‫זאת‪ ,‬הפגיעה של מגבלות אלה במציאת האמת נמוכה אם לא שולית‪.‬‬
‫וראו גם‪" :‬מן העבר האחד ניצבים האינטרסים התומכים בהמשך קיומו של ההליך‪ ,‬ובהם העמדת‬
‫עבריינים לדין ומיצוי הדין עמהם; הוצאת האמת לאור; קיומם של מנגנוני גמול‪ ,‬הרתעה וענישה;‬
‫שמירה על ביטחון הציבור; הגנה על זכויותיו של הקורבן הנפגע‪ .‬ומן העבר האחר ניצבים‬
‫האינטרסים השוללים‪ ,‬במקרה הקונקרטי‪ ,‬את המשך קיומו של ההליך‪ ,‬ובהם הגנה על זכויות היסוד‬
‫חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי‬
‫מלבד מחסומי הקבילות שנדונו קודם‪ ,‬עלתה חשיבותם של ערכים נוספים שבית‬
‫המשפט מאזן ביניהם לבין האמת )מאוטנר‪ .(1993 ,‬במקביל התפתחו פרקטיקות חדשות‬
‫בחקיקה ובפסיקה‪ ,‬אשר נוספו בצדם השני של המאזניים אל מול ערכי האמת‪ ,‬מיצוי‬
‫החקירה והמאבק בפשיעה‪ .‬ערכים ופרקטיקות אלה דחקו את ערך האמת מפסגת‬
‫המעשה השיפוטי וגרמו לתזוזת נקודת האיזון בין האמת לבין המשפט‪ ,‬לכיוון הערכים‬
‫הנוספים‪.‬‬
‫אמנה את הערכים החשובים והפרקטיקות העיקריות שהשפיעו על מקומו של ערך‬
‫האמת במשפט‪:‬‬
‫צדק – הצדק הוא ראש וראשון לערכים שאותם אמור בית משפט להגשים‪ ,‬אך ערכי‬
‫האמת והצדק נחשבו למתחרים כבר במאה השמונה‪-‬עשרה באנגליה‪ ,‬עם הופעתם של‬
‫ערכים ליברליים המתנגשים בערך האמת ועם עליית הצורך לאזן בין ערך האמת לבין‬
‫ערכים אלה‪ ,‬שרובם מתחום זכויות האדם בכלל וזכויות חשוד ונאשם בפרט‪ .‬מאז‪ ,‬האמת‬
‫כבר אינה הערך הראשון בחשיבותו במשפט )‪ .(May, 2005‬גם אצלנו‪ ,‬אף כי האמת‬
‫עומדת ביסודו של הצדק‪ ,‬בעימות בין משפט לצדק – משפט עדיף )ברק‪1996 ,‬א(‪.‬‬
‫היציבות המשפטית – ערך היציבות נחשב לאחד הערכים התורמים לצדק‪ .‬היציבות‬
‫מתבטאת בדבקות בכללים קבועים‪ ,‬ו"באין כללים – אין משפט ובאין משפט – אין צדק"‬
‫)לוין‪ ,1999 ,‬עמ' ‪ ;22‬בג"ץ ‪ 9634/08‬חוף השרון; ע"א ‪ 1782/06‬משרד הבינוי והשיכון(‪.‬‬
‫באיזון בין ערך האמת לערך היציבות‪ ,‬עלה משקלה של היציבות ונשחק ערך האמת )מזן‪,‬‬
‫תשכ"ט; בג"ץ ‪ 547/84‬עוף העמק(‪ .‬אולם כפי שקבעה עדנה קפלן )‪ ,(1979‬גם ערך‬
‫היציבות "נכנע" ליצירתיות של בית המשפט‪ .34‬וכך‪ ,‬שני הערכים – יציבות ואמת‪,‬‬
‫הנחשבים בסיס לעשיית הצדק‪ ,‬נשחקו אל מול ערכים ופרקטיקות חדשים‪ ,‬שפותחו על‬
‫ידי בית המשפט‪ .‬בלשונו המיוחדת "הודה" ברק "אין להבטיח יציבות ‪ ...‬בלא להבטיח‬
‫שינוי‪ ...‬השופט שומר על יציבות המשפט רק כאשר הוא משנה אותו" )ברק‪ ,‬תשנ"ח‪,‬‬
‫עמ' ‪.(18‬‬
‫כבוד האדם – ערך חשוב נוסף שהאמת נסוגה מפניו הוא כבוד האדם‪" :‬ביסוד‬
‫תפיסתי את המשפט עומד האדם‪ .‬כבוד האדם הוא ערך יסודי של החברה‪ .‬כה יקר לנו‬
‫ערך זה‪ ,‬עד כי מוכנים אנו לעתים להקריב על מזבחו ערך חשוב אחר – האמת" )ברק‪,‬‬
‫‪34‬‬
‫של הנאשם; פסילת מהלכיה הנפסדים של הרשות והרתעתה מפני נקיטת מהלכים דומים בעתיד;‬
‫שמירה על טוהר ההליך השיפוטי; שמירת אמון הציבור בבית המשפט" )ע"פ ‪ 4855/02‬בורוביץ‪ ,‬עמ'‬
‫‪.(807‬‬
‫קפלן )‪ ,1979‬עמ' ‪" :(593‬בזיקתו להלכה הפסוקה לא דק בית המשפט העליון פורתא – ולא ציית‬
‫לכבלים שהציב לעצמו‪ ...‬בכך התאפשרה מלאכה יוצרת מהדרגה הראשונה מחד‪ ,‬אך‪ ,‬ביטל יסודו‬
‫של הביטחון המשפטי מאידך"‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫מאיר גלבוע‬
‫תשס"ב‪ ,‬עמ' ‪ .(9‬חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו היה נקודת מפנה בעימות בין הערכים‬
‫השונים הנאבקים ביניהם על הבכורה‪ .‬חוק יסוד זה נתן משקל מיוחד לזכותו של אדם‬
‫לשמירת כבודו ולשמירה על הליך הוגן בעת שנחקר כחשוד במשטרה או שמואשם‬
‫בעבירה בבית המשפט )סגל וזמיר‪ .(2009 ,‬תוספת משקל מיוחדת זו היא "על חשבון"‬
‫משקלה וכבודה של האמת‪.‬‬
‫פרשנות תכליתית – פרשנות זו מאפשרת לשופט להתנתק מדברי המחוקקים בעת‬
‫החקיקה ומפרשנות מילולית פשוטה של החוק‪ .35‬על פי גישה זו יש לתת ללשון החוק‬
‫פירוש המגשים את מטרתו‪ .‬השופט הוא החושף את תכלית החוק‪ ,‬תוך הסתייעות‬
‫בהנחות שהוא מניח‪ ,‬בערכי היסוד של השיטה המשפטית‪ ,‬באינטרסים ובמטרות‬
‫הכלליות שעמדו מאחורי החקיקה‪ ,‬במדיניות ובמגמות שביסוד החקיקה‪ .‬הפרשנות‬
‫התכליתית נקבעת על ידי בית המשפט בלבד‪ ,‬ולפיה החוק הוא עטיפה לרעיון חי‪,‬‬
‫המשתנה על פי נסיבות הזמן והמקום )בג"ץ ‪ 547/84‬עוף העמק(‪ .‬פרשנות המשתנה עם‬
‫הזמן והמקום היא תמיד יחסית‪ ,‬בעוד שהאמת כמעט תמיד אחת וקבועה‪.36‬‬
‫סבירות – מושג המשמש לבדיקה של האיזון הפנימי שבין השיקולים שעושה‬
‫הרשות‪ ,‬אם הרשות שקלה את כל השיקולים הרלוונטים ואם נתנה לכל אחד מהם את‬
‫המשקל הנכון‪ .‬אלא שהסבירות היא נורמה מאוד מופשטת שספק אם ניתן לקבוע‬
‫תבחינים להפעלתה‪ ,‬ולכן אנשים שונים עשויים להגיע לתוצאות שונות‪ ,‬שחלקן לא‬
‫ייראו סבירות בעיני אחרים‪ ,‬לרבות בית המשפט‪ .‬לעתים נתפסת הכרעה על פי עילה זו‬
‫כהכרעה על תבונת הרשות ולא הכרעה משפטית‪ .‬לכן קשה מאוד להעריך מראש אם‬
‫החלטה מסוימת היא סבירה או לא )בג"ץ ‪ 389/90‬דפי זהב; בג"ץ ‪ 1635/90‬ז'רז'בסקי(‪.37‬‬
‫מידתיות – עילת המידתיות קובעת כי האמצעים השלטוניים צריכים להתאים‬
‫להגשמת המטרה‪ ,‬ולא מעבר לנדרש לשם הגשמתה‪ .‬עיקרון זה נועד להגן על הפרט‬
‫מפני השלטון‪ ,‬ולמנוע פגיעה יתרה בחירותו של היחיד‪ .‬האמצעי השלטוני צריך להיגזר‬
‫בקפדנות כדי שיהלום את הגשמתה של המטרה שהשלטון חפץ להשיג‪ .38‬בית המשפט‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫‪32‬‬
‫סעיף‪34‬כא לחוק העונשין‪" :‬ניתן דין לפירושים סבירים אחדים לפי תכליתו‪ ,‬יוכרע‪ ;"...‬ע"א‬
‫‪ 4628/93‬אפרופים; ברק )תשנ"ז(‪.‬‬
‫לביקורת על הפרשנות התכליתית ראו‪ :‬ציגנלאוב )תשס"ח‪ ,‬עמ' ‪ ;(310-261‬ע"א ‪ 8836/07‬בלמורל‬
‫השקעות בע"מ‪.‬‬
‫להסבר נוסף על עילת הסבירות ראו‪ :‬שמיר )‪ ,1994‬עמ' ‪ .(23-7‬לביקורת על עילת הסבירות ועל‬
‫עמימותה ראו‪ :‬בנדור )תשנ"ב(; שמיר )‪.(1994‬‬
‫ב"פסקת ההגבלה" שבשני חוקי היסוד‪ ,‬חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד‪ :‬חופש העיסוק‪,‬‬
‫נכללת דרישה למידתיות בחקיקה הפוגעת בזכויות האדם‪" :‬אין פוגעים בזכויות שלפי חוק יסוד זה‬
‫אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל‪ ,‬שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על‬
‫הנדרש"‪ .‬ראו‪ :‬בג"ץ ‪ 3477/95‬בן‪ -‬עטייה; בג"ץ ‪ 5016/96‬חורב‪.‬‬
‫חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי‬
‫הוא הקובע בדיעבד אם האמצעי שננקט היה מידתי או לא‪ ,‬וגם לכך אין תבחינים‬
‫מדויקים‪.‬‬
‫הגנה מן הצדק – זוהי טענת הגנה מקדמית שפותחה בפסיקה ומצאה מקומה בחוק‪.39‬‬
‫ההחלטה בדבר החלתה של ההגנה מן הצדק אמורה לשקף איזון נאות בין מכלול הערכים‪,‬‬
‫העקרונות והאינטרסים הכרוכים בקיומו של ההליך הפלילי‪ :‬העמדת עבריינים לדין‬
‫ומיצוי הדין עמם‪ ,‬הוצאת האמת לאור‪ ,‬שמירה על ביטחון הציבור‪ ,‬הגנה על זכויותיו של‬
‫הקרבן; ומצד שני – הגנה על זכויות היסוד של הנאשם‪ ,‬פסילת מהלכים נפסדים של‬
‫הרשויות והרתעתן ממהלכים דומים בעתיד‪ ,‬ושמירה על טוהר ההליך השיפוטי ועל אמון‬
‫הציבור בבתי המשפט )סגל וזמיר‪ ,2009 ,‬עמ' ‪ .(239‬הגנה זו מעמידה באופן מובהק את‬
‫הוצאת האמת לאור מול אינטרסים רבים אחרים‪" .‬דומה שהתיקון לחוק הביא עימו‬
‫שינוי בנקודת האיזון בכך שבית המשפט יוכל‪ ,‬חרף הקרבה האמורה למבחן "הפגיעה‬
‫הממשית"‪ ,‬להגיע למסקנה שלפיה במקרה ספציפי נוצרה סתירה מהותית לעקרונות‬
‫הצדק וההגינות" )סגל וזמיר‪ ,2009 ,‬עמ' ‪ .(256‬לטעמי‪ ,‬השינוי בנקודת האיזון מתבטא‬
‫בהרחקת נקודת האיזון הקודמת בין הצדק לבין האמת‪ ,‬מהאמת והלאה‪ .‬ואכן הם מציינים‬
‫ש"המטרה של חשיפת האמת אינה יכולה להביא לפגיעה בהגנה על זכויות האדם‪,‬‬
‫המהווה אף היא תכלית חשובה בשיטה המשפטית‪ ...‬מן הראוי לצד החתירה לגילוי‬
‫האמת והלחימה בפשיעה‪ ,‬לשמור על טוהר ההליך הפלילי ועל זכות הנאשם להליך הוגן"‬
‫)סגל וזמיר‪ ,2009 ,‬עמ' ‪.(257‬‬
‫אמת עובדתית ואמת משפטית‬
‫על אף האמור כאן‪ ,‬בית המשפט בישראל ער להבחנה בין האמת העובדתית לבין האמת‬
‫המשפטית‪ ,‬ואף מצהיר שצמצום ההבדלים בין שתי האמיתות הוא מטרה חשובה ביותר‪.‬‬
‫אולם הערכים‪ ,‬המושגים והפרקטיקות שמניתי‪ ,‬מוצדקים ככל שיהיו‪ ,‬ועל אף חשיבותם‬
‫הרבה והשימוש החשוב שעשה ועושה בהם בית המשפט בשם הצדק המשפטי‪ ,‬תורמים‬
‫לדחיקה הצידה של המטרה להגיע לאמת ולהגדלת המרחק שבין האמת העובדתית לבין‬
‫האמת המשפטית‪ .‬התוצאה המעשית היא שבתי המשפט אכן מקריבים‪ ,‬כלשונו של ברק‬
‫)ברק‪ ,‬תשס"ב(‪ ,‬את האמת על מזבח ערכים אחרים מעשה של יום ביומו )‪Laudan,‬‬
‫‪.(2006‬‬
‫‪39‬‬
‫ע"פ ‪ 2910/94‬יפת; סעיף ‪ (10)149‬לחוק סדר הדין הפלילי ]נוסח משולב[‪ ,‬התשמ"ב‪ ,1982 -‬ס"ח ‪:43‬‬
‫"לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות‪ ,‬ובהן –‪ ...‬הגשת כתב האישום או‬
‫ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית"‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫מאיר גלבוע‬
‫ההבחנה בין האמת העובדתית לבין האמת המשפטית עלתה בדיונים בעניין של‬
‫ועדות חקירה‪ .‬בדיונים אלה הדגיש בית המשפט את ההבדלים שבין משפט לחקירה‬
‫בוועדות חקירה ולחקירה היסטורית‪ .‬אלון מבחין בין האמת המשפטית לבין האמת‬
‫העובדתית בכך שהאחרונה "לא תמיד מוכרחה היא לעלות בקנה אחד עם האמת‬
‫המשפטית"‪ .‬הוא אף מכיר בכך שחזקות והוראות שונות‪ ,‬שביניהן הוראות המגבילות‬
‫קבלת ראיות‪ ,‬הן בבחינת "פיקציות משפטיות"‪ ,‬ואין ביניהן לבין האמת העובדתית ולא‬
‫כלום‪" :‬לא אחת מונע בית המשפט עצמו במודע מלהגיע לחקר האמת העובדתית‬
‫מטעמים של מדיניות משפטית‪ ,‬כאשר השמירה על ערכים‪-‬אינטרסים מסוימים עדיפה‬
‫וחשובה בעיני המערכת המשפטית מגילוי האמת העובדתית" )בג"ץ ‪ 152/82‬אלון‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ;467‬וראו גם זלצמן‪.(2000 ,‬‬
‫וכך כתב השופט בכור‪ ,‬יו"ר ועדת החקירה לרצח ארלוזורוב‪" :‬נטען‪ ,‬בין היתר‪ ,‬שעניין‬
‫זה צריך להיות נושא לחקירת היסטוריונים ולא לחקירת ועדה ממלכתית‪ ...‬כאשר באים‬
‫ההיסטוריונים לדון בשאלות מסוג זה‪ ,‬הם בודקים את כל חומר הראיות שהיה לפני בית‬
‫המשפט ואת ההליכים המשפטיים‪ ,‬וגם את חומר הראיות‪ ...‬שלא הובא בבית המשפט‬
‫בגין היותו בלתי קביל מבחינה משפטית‪ ,‬וכן גם חומר נוסף שנתגלה מאז" )מעוז‪ ,‬עמ'‬
‫‪.(451-450‬‬
‫נראה שהשופטת בן פורת נשארה כמעט בודדה בקביעתה כי "חרף העובדה‬
‫שהשופט‪ ,‬כמו איש המדע‪ ,‬עשוי לעתים לשגות‪ ,‬הרי מחקרו ובדיקתו הם בסיכומו של‬
‫דבר האמצעי היעיל לגילוי האמת" )בג"ץ ‪ 152/82‬אלון‪ ,‬עמ' ‪ .(461‬שעתו היפה של בית‬
‫המשפט‪ ,‬שבה מתקרבות האמת העובדתית והאמת המשפטית זו לזו‪ ,‬מתרחקת והולכת‪.‬‬
‫מקומה של התביעה בחקר האמת‬
‫התביעה אינה כבולה כבית המשפט במחסומים מפני ראיות לחשיפת האמת‪ ,‬והיא‬
‫גמישה יותר מבית המשפט‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬מוסמכת התביעה להורות למנגנון החוקר על‬
‫השלמת חקירה )סעיף ‪ 61‬לחוק סדר הדין הפלילי ]נוסח משולב[‪ ,‬התשמ"ב‪,(1982-‬‬
‫אולם יכולתה לחפש ראיות חדשות‪ ,‬בעיקר בשלב הקריטי של החקירה‪ ,‬או להשתמש‬
‫בראיות שונות‪ ,‬מוגבלת )כאשר הדברים אמורים בראיות בלתי קבילות למשל(‪ .‬ההכשרה‬
‫של התובעים לערוך חקירות וניסיונם בתחום זה אף הם מזעריים‪ .‬במקרים רבים‬
‫התובעים אינם חשופים לכל חומר החקירה ולא בכל תיק תבחן התביעה את החומר‬
‫המודיעיני‪ .‬לעתים קרובות המפגש הישיר שבין התובעים לבין העדים מתרחש רק אחרי‬
‫הגשת כתב האישום ולקראת הופעתם בבית המשפט‪ ,‬ולעתים לזמן קצר רק ביום מסירת‬
‫עדותם‪ .‬לכן ההתרשמות מהם אינה מהווה תשומה להחלטה בדבר הגשת כתב אישום‬
‫)אלא בחקירות רגישות במיוחד(‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי‬
‫בחקירות מורכבות ורגישות מתמנה פרקליט מלווה לצוות החוקר‪ .‬פרקטיקה זו‬
‫שכיחה‪ ,‬אם כי בצורה שונה במקצת‪ ,‬גם ברשויות שבהן יחידות החקירה והתביעה‬
‫עובדות זו לצד זו תוך שיתוף פעולה הדוק מתחילת החקירה‪ ,‬כגון רשות ההגבלים‬
‫העסקיים‪ ,‬המחלקה לחקירות שוטרים ועוד‪ .‬לצד יתרונותיה‪ ,‬לפרקטיקה זו סיכונים‬
‫גדולים‪ .‬הסיכון הגדול ביותר הוא שהצוות החוקר והפרקליט המלווה יגבשו עמדה‬
‫אחידה על החשודים‪ ,‬על החשדות ועל הראיות שבתיק‪ ,‬או במילים אחרות – יגבשו‬
‫מודל אחד או קונספציה משותפת בנוגע להתרחשות העבירה ולמבצעה‪ .‬במקרה כזה‪,‬‬
‫הראיות לא ייבחנו על ידי הפרקליט בצורה עצמאית‪ ,‬שכן תפיסתו‪ ,‬שאותה גיבש וחלק‬
‫עם החוקרים‪ ,‬כבר "משוחדת"‪ .‬הוא לא ימלא את התפקיד של "היפכא מסתברא"‪ ,‬ולא‬
‫יבדוק אם המודל המוצע על ידי החוקרים שגוי‪ ,‬אלא יבדוק מהן הראיות שבתיק‬
‫המוכיחות את המודל המשותף לו ולחוקרים‪ ,‬ומחזקות אותו‪.‬‬
‫חשש דומה הובע בצרפת מכך שהשופט החוקר‪ ,‬אף שהוא יודע שמעמדו גבוה יותר‬
‫מאשר מעמד החוקר‪ ,‬חש קרוב מדי לתביעה ולמשטרה מכדי לבקר אותן באופן אמיתי‪,‬‬
‫ועל כן לא יבחן את הראיות באופן בלתי תלוי בגופים אלה ולא יבקר את עמדותיהם‬
‫)‪.(Hodgson, 2001; Jackson, 1988‬‬
‫תמונת המצב עגומה למדי‪ :‬מערכות התביעה והשפיטה נכנסות ל"מגרש" רק אחרי‬
‫שלב החקירה‪ .‬בשלב כזה קשה מאוד לתקן שגיאות‪ ,‬אם נעשו כאלה במהלך החקירה‪ ,‬או‬
‫אף לכוון את החקירה לחיפוש אחרי ראיות נוספות‪ .‬בדרך כלל התביעה אינה נחשפת‬
‫לכל הראיות הבלתי קבילות שנאספו במהלך החקירה )אלא במקרים מיוחדים מעטים(‪,‬‬
‫והיא מוגבלת במידה רבה בכל הקשור ליוזמות לחפש באופן פעיל ראיות נוספות או‬
‫לבדוק מהימנותן של ראיות קיימות‪ ,‬העשויות לסייע לחשוף את האמת העובדתית‪.‬‬
‫בית המשפט אינו יכול להתערב במהלך החקירה עצמה‪ ,‬אלא בצורה עקיפה ומזערית‬
‫במסגרת הליכי ביניים‪ ,‬כגון דיונים בבקשות לצו חיפוש או צווי מעצר ושחרור‪ ,‬היתרים‬
‫להאזנות סתר‪ ,‬עדות מוקדמת וכדומה‪ .‬אין זו התערבות פעילה או יזומה‪ ,‬אלא מעין‬
‫הערות שוליים‪ ,‬שרק לעתים רחוקות ביותר נשקלות על ידי החוקרים‪ .‬בית המשפט‬
‫הישראלי חסר כמעט לחלוטין כלים לגילוי ראיות שלא הוצגו לפניו על ידי הצדדים‪ .‬גם‬
‫אם נודע לשופט שיש ראיות כאלה‪ ,‬הוא מוגבל מאוד בהבאתן לבית המשפט‪ .‬מחסומים‬
‫שונים מונעים ממנו לראות ראיות בלתי קבילות ורבים הם הערכים המעומתים מול ערך‬
‫האמת‪ .‬הגם שהן המחוקק והן בית המשפט מובילים את ההליכים הללו בצורה מודעת‬
‫ומכוונת והם ערים לשחיקתו של ערך האמת במשפט‪ ,‬התוצאה היא שהמרחק בין האמת‬
‫העובדתית לבין האמת המשפטית‪ ,‬גדל והולך‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫מאיר גלבוע‬
‫שעתם היפה של החוקרים‬
‫השלב החשוב ביותר בחקר האמת הוא שלב החקירה‪ .‬אין כל ספק שהמפתח לחשיפת‬
‫האמת הוא ב"שלב הראשון שלאחר האירוע‪ ,‬שלב החקירה‪] ,‬ש[הוא שלב מכריע וקריטי‬
‫בחשיפת האמת" )קרמניצר‪ ,1996 ,‬עמ' ‪ .(177‬צעדי החקירה הראשוניים קובעים לעתים‬
‫את גורל החקירה כולה‪ ,‬כדוגמת זמן ההגעה לזירת העבירה‪ ,‬יסודיות החקירה בזירה‪,‬‬
‫הגרסה הראשונה שמוסר הנחקר למשטרה‪ .‬אולם חשיבותה של החקירה נעוצה לא רק‬
‫בהיותה השלב הראשון בהליך של אכיפת החוק‪ .‬החקירה חשובה למציאת האמת יותר‬
‫מההליכים הממשיכים אותה עקב החשש מהנצחת טעות‪ .‬בשלבים מאוחרים של התהליך‬
‫קשה מאוד לתקן טעות המבוצעת בשלבים הראשונים‪ ,‬והסיכויים לשרש טעויות כאלה‬
‫בהמשך נמוכים‪ .‬לעתים קרובות טעויות הנעשות במהלך החקירה מתקבעות ונוטות‬
‫להיות מונצחות גם בהליכי התביעה והמשפט‪ ,‬מאחר שכל הליך מבוסס על קודמו‪ ,‬על‬
‫אף שבכל הליך יש מעין ביקורת על ההליכים הקודמים )רטנר‪ ;1983 ,‬קרמניצר‪;1987 ,‬‬
‫שלף‪ ;1994 ,‬גלבוע‪ .(2008 ,‬רוב הטעויות המדווחות במקרים של הרשעות מוטעות של‬
‫חפים מפשע‪ ,‬נעשו במהלך החקירה והשתמרו גם בשלב של בחינת התיק והגשת כתב‬
‫האישום על ידי התביעה‪ ,‬ובשלבים ארוכים של משפטים וערעורים‪ .‬המורשעים בטעות‬
‫שוהים שנים ארוכות בבתי הכלא עד לחשיפת הטעות‪ .‬אורך המאסר הממוצע של‬
‫המורשעים בטעות שזוכו לאחר בדיקות ‪ DNA‬בסיוע פרויקט החפות בארצות הברית‪,‬‬
‫הוא ‪ 9.5‬שנים )‪.(Scheck, Neufeld & Dwyer, 2000‬‬
‫החקירה שונה מההליך המשפטי ודומה יותר למחקר המדעי וההיסטורי בכל הקשור‬
‫לחיפוש ראיות‪ ,‬לשימוש בהן ולגיבוש תיאור שלם של האירוע הנחקר‪ .‬לצורך ההחלטה‬
‫על הגשת כתב אישום ולצורך המשפט‪ ,‬לא יזדקקו החוקרים והתובעים לראיות בלתי‬
‫קבילות וכך גם במשפט עצמו‪ ,40‬אך לחוקרים מותר לעשות שימוש בשיטות מסוימות‬
‫האסורות במשפט עצמו‪ ,‬ולהיעזר בראיות בלתי קבילות לצורך החלטה על פתיחת‬
‫חקירה‪ ,‬במהלך החקירה ולצרכיה‪ .‬במידה מסוימת הם חייבים לעשות כך‪ .‬בית המשפט‬
‫אמנם מקבל במגבלות רבות ראיות הנאספות תוך שימוש בתחבולות‪ ,‬אך לו עצמו אסור‬
‫להשתמש בתחבולות במהלך המשפט‪ .‬ראיות ותוצאות של הליכי חקירה‪ ,‬כגון בדיקות‬
‫פוליגרף ותוצאותיהן‪ ,‬היפנוזה‪ ,‬הודעות של בני משפחה מדרגת קרבה ראשונה בעבירות‬
‫שאין בהן אלימות‪ ,‬עדות על פי השמועה‪ ,‬לרבות מידע מודיעני ועוד‪ ,‬הן שגרה בחקירות‬
‫פליליות‪ ,‬אך אינן קבילות ואסורות במשפט‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫‪36‬‬
‫תחום דיונה של רשימה זו הוא במערכת אכיפת החוק הפלילית‪ ,‬אך יש סוגים שונים של ראיות‬
‫שנדחות גם במשפטים אזרחיים‪ .‬חלקן משותף לאלה בהליכים הפליליים כגון החסיונות המנויים‬
‫בפקודת הראיות‪ ,‬וחלקן ייחודי לתחום האזרחי כגון העדפת טובתו של קטין בנושא הוכחת אבהות‬
‫כאשר יש חשש לממזרות )ע"א ‪ 1354/92‬פלוני(‪.‬‬
‫חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי‬
‫בעוד שבשיטה המשפטית הנקוטה בישראל תפקיד השופט במשפט הוא מוגבל מאוד‬
‫וסמכותו להתערב וליזום מצומצמת ביותר‪ ,‬מהות החקירה היא ביוזמה של החוקרים‪,‬‬
‫בדומה לוועדת חקירה‪" :‬תלונתו של העותר על האופי האינקוויזיטורי של החקירה‬
‫תלויה על בלימה‪ .‬לא דומה ועדת חקירה לבית משפט‪ ,‬אשר חייב לפסוק במחלוקת בין‬
‫שני בעלי‪-‬דין יריבים המתייצבים לפניו‪ .‬במחלוקת כזו יפסוק בית המשפט בפלוגתאות‬
‫העולות מטענות הצדדים‪ ,‬על פי חומר הראיות שאלה מביאים לפניו‪ .‬ואילו ועדת‬
‫החקירה חייבת היא עצמה לגלות יזמה כדי להוציא אמת לאור‪ .‬אין לפניה לא ריב ולא‬
‫בעלי‪-‬דין‪ ,‬ולכן חייבת דרך חקירתה להיות "אינקוויזיטורית"‪ ,‬או‪ ,‬ביתר דיוק‪ ,‬יזומה על‬
‫ידה עצמה" )בג"צ ‪ 469/74‬גונן(‪ .‬על אחת כמה וכמה בחקירה‪ ,‬שבה יש אפשרות רבה‬
‫יותר ויש גמישות רבה יותר לחיפוש ראיות ולעימות בין ראיות שונות ובין תפיסות‬
‫שונות‪.‬‬
‫אציע מספר שיטות המאפיינות את המחקר המדעי וההיסטורי‪ ,‬שמן הראוי לאמץ‬
‫אותן בביצוע חקירות פליליות על מנת לשפר את התהליך של חשיפת האמת ולהעלות‬
‫את הסיכויים לגילויה‪ ,‬באמצעות סינון ראיות שקריות‪ ,‬קביעת משקלן האמיתי של‬
‫הראיות‪ ,‬ובדיקה אם התזה העיקרית בחקירה – בדרך כלל שהחשוד הוא שביצע את‬
‫העבירה המיוחסת לו באותו תיק – היא נכונה או מוטעית‪.‬‬
‫אישוש‬
‫הפרקטיקה של אישוש החשדות היא הפרקטיקה השגרתית והעיקרית בחקירה‪ ,‬ומבטאת‬
‫שיטת מחקר אינדוקטיבית‪ .‬אי‪-‬אפשר לוותר על פרקטיקה זו‪ ,‬שכן כל ההחלטות במשך‬
‫הליכי החקירה והמשפט מתקבלות על פי ראיות המצביעות על אשמת החשוד‪ :‬קיום‬
‫חשד סביר המניע את התחלת החקירה‪ ,‬ראיות המצדיקות מעצר‪ ,‬הגשת כתב אישום‪,‬‬
‫וכמובן הרשעה‪ .‬בהיעדר ראיות מספיקות באיכותן ובכמותן לכל שלב‪ ,‬ייפסק ההליך‬
‫ועמו החיפוש אחר העבריין‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬רק ראיות המבססות חשד סביר יצדיקו מעצר‬
‫ובהיעדרן – החשוד ישוחרר ולעתים קרובות החקירה תיפסק‪ .‬כתב אישום צריך להישען‬
‫על ראיות המבססות סיכוי סביר להרשעה‪ ,‬ובהיעדרן – ייסגר התיק‪ .‬הרשעה מבוססת‬
‫על ראיות המצביעות על אשמת הנאשם מעבר לספק סביר‪ ,‬ובהיעדרן – הנאשם יזוכה‪.‬‬
‫סגירת תיק או זיכוי נאשם מפסיקים את תהליך החיפוש אחרי העבריין האמיתי‪ .‬תהליך‬
‫האישוש בא לידי ביטוי בשגרת החקירות‪ ,‬באיסוף כל הראיות שבזירת העבירה‬
‫ובבדיקתן‪ ,‬בחקירת כל המעורבים באירוע‪ ,‬בחקירת כל הרמזים הכלולים בראיות‬
‫שנאספו כבר ובבדיקת כל מידע העשוי להוביל לגילוי ראיות חדשות‪ .‬אחת התשומות‬
‫החשובות של שלב זה היא באיתור ראיות רבות ככל האפשר‪ .‬כל הראיות הרלוונטית‬
‫ייאספו ומהימנותן תיבדק‪ ,‬על מנת לאפשר הסקה אינדוקטיבית תקפה על אשמתו של‬
‫החשוד ועל סדר התרחשות העבירה )‪.(Laudan, 2006‬‬
‫‪37‬‬
‫מאיר גלבוע‬
‫הגישה הריאליסטית‬
‫השאלה החשובה לפי הגישה הריאליסטית היא‪ :‬האם התיאוריה מתאימה למציאות‬
‫ומסבירה אותה? על פי גישה זו‪ ,‬באמצעות מחקר מדעי ניתן לדעת לפחות בקירוב אם‬
‫טענות על העולם הן אמיתיות או שקריות‪ .‬הריאליזם המדעי מוגדר כמושג הנתפס‬
‫בשכל הישר )‪ ,(common-sense‬שלפיו בהינתן ההכרה ששיטות מדעיות אינן חסינות‬
‫מטעויות ושרוב הידע המדעי הוא מקורב‪ ,‬ניתן לקבל ממצאי מחקר מדעי כתקפים על‬
‫פניהם )‪.(Sep, 2002‬‬
‫משמעות גישה זו לחקירות ולמשפט היא שהראיות המושגות באמצעות פעולות‬
‫חקירה צריכות לתת תמונה בעלת תוקף נראה )‪ (face value‬מספק‪ .‬השאלה הנשאלת‬
‫כדי להגיע למסקנה זו היא‪ :‬האם החשדות‪ ,‬סיפור התרחשות העבירה‪ ,‬והדגם המחשבתי‬
‫שגיבשו החוקרים‪ ,‬מתאימים לעדויות שנגבו‪ ,‬לגרסות הנחקרים ולראיות המוחשיות‬
‫שנמצאו? איתור מגוון של ראיות ממקורות שונים מחזק את התוקף הנראה של תמונת‬
‫האירוע‪ ,‬כפי שמתגלה מתוך כל הראיות יחד‪.‬‬
‫מבחן ידיעת הפרטים של התרחשות העבירה מהווה תמיכה פנימית לאמיתות הודעת‬
‫עד או הודאת חשוד‪ .‬לדוגמה‪ :‬האם תיאור של דירה שבה הותקף קורבן‪ ,‬שלא היה בה‬
‫מעולם‪ ,‬תואם את התיאור בפועל? מבחן זה עשוי לשמש "דבר מה נוסף" להודאת חשוד‬
‫או נאשם )קדמי‪ .(1999 ,‬כזה גם מבחן התוקף הפנימי של הדגם שנבנה על ידי החוקרים‬
‫על מהלך ביצוע העבירה ומבצעיה‪ .‬קיומן של סתירות פנימיות או היעדרן‪ ,‬השלמות‬
‫הנראית של הדגם‪ ,‬והתאמת הדגם לתיאור שהתקבל בחקירה‪ ,‬מספקים מבחן טוב למדי‬
‫של חומר הראיות שנאסף‪ .‬אולם אישוש פנימי כזה אינו מספיק בדרך כלל‪ ,‬ויש צורך גם‬
‫בחיפוש סימנים חיצוניים להודאת החשוד‪ ,‬כדי ללמד על תקפות הדגם של העבירה ועל‬
‫אמיתות ההודאה‪.‬‬
‫הגישה הפרגמטית‬
‫לפי גישה זו תיאוריה היא אמיתית אם היא מתרחשת במציאות‪ ,‬והמבחן לכך הוא אם‬
‫ניתן "לייצר" לפיה הערכות וניבויים המוכחים כנכונים‪" .‬תיאוריה נחשבת מוצלחת אם‬
‫היא מבוססת על עקרונות כלליים פשוטים והיא יעילה במתן הסבר לנתונים הניסיוניים‪,‬‬
‫בדרך טבעית" )ויינברג‪ ,1999 ,‬עמ' ‪ .(72‬הפרגמטיסטים מציעים לבדוק אם תיאוריות‬
‫וטענות הן אמיתיות לפי מידת הקוהרנטיות שלהן ולפי הערך המעשי שלהן‪ .‬על כל‬
‫השערה או טענה יש לשאול מהן המסקנות שניתן להסיק מתוך התיאוריה בהנחה שהיא‬
‫אמיתית‪ ,‬ואם מסקנות אלה מועילות‪ .‬יישומים מועילים של ההנחה מאפשרים לראותה‬
‫כאמת )‪ .(Sep, 2008‬בשיטה זו‪ ,‬הקרויה גם "שיטת ההיסק הטוב ביותר"‪ ,‬מתקבלת‬
‫ההשערה המספקת לאירועים הנחקרים את ההסבר הטוב יותר מהסברים אחרים‪,‬‬
‫‪38‬‬
‫חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי‬
‫שמסקנותיהם אינן עומדות במבחן הראיות )‪.41(Amaya, 2009‬‬
‫בתחום החקירות‪ ,‬אמיתותה של טענה )למשל כי אדם מסוים ביצע עבירה( נקבעת‬
‫על פי התוצאות המעשיות של פעולות החקירה‪ :‬האם פעולות חקירה הנובעות מהטענה‬
‫ומהחשד תרמו לחשיפת ראיות חדשות‪ ,‬שלא היו עליהן רמזים בראיות אחרות‬
‫ושהחוקרים לא ידעו עליהן ממקור אחר? באיזו מידה הראיות מצליחות להוכיח את‬
‫החשדות? הפרקטיקה המקובלת לאישוש החשד בדבר אשמתו של אדם מסוים היא‬
‫חיפוש ראיות הנובעות מההשערה או מהדגם שגובש‪ .‬כך לדוגמה יתבצע חיפוש של‬
‫ראיות חיצוניות שיאששו הודעה של נחקר )חשוד‪ ,‬עד או קורבן( או דגם של האירוע‪,‬‬
‫שהן תוצאה מסתברת הגיונית מחומר החקירה )גם אם נחקר לא סיפר עליהן(‪ ,‬או ראיות‬
‫שרק הנחקר יכול היה לדעת על עצם הימצאותן ועל מקום הימצאן‪ .‬חלק מראיות אלה הן‬
‫אותם פרטי חקירה מוכמנים )פח"מים(‪ ,‬שחוקר אמור לחפש אחריהם כדרך של שגרה‬
‫בכל חקירה‪.‬‬
‫תמיכה תיאורטית‬
‫עבירות פליליות הן סוג של התנהגות אנושית שהוסברה ומוסברת בסיוע תיאוריות‬
‫שונות במדעי החברה‪ ,‬שביניהן פסיכולוגיה‪ ,‬סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‪ .‬אמנם חקירה‬
‫עוסקת בעובדות‪ ,‬אך המשמעות של העובדות מוענקת להן על פי ההקשר שלהן‪ ,‬הן‬
‫העובדתי והן התיאורטי‪ .‬ככל שניתן יהיה לעגן את הראיות העובדתיות בתמיכה‬
‫תיאורטית איתנה‪ ,‬בדומה לשימוש בחזקות‪ ,‬כך קישור הראיות הבודדות לתמונה כוללת‬
‫יסייע להבהיר אותה ולתת לה תוקף רב יותר‪ .‬אין זאת אומרת שנוכל למצוא הסברים‬
‫תיאורטיים טובים לכל התנהגות‪ ,‬אך התיאוריות הקיימות כיום מאפשרות להסביר‬
‫התנהגויות רבות‪ .‬התמיכה התיאורטית חשובה כדי להגביר את האמינות של ההסברים‬
‫האינדוקטיביים )המפל‪ .(1979 ,‬די בהסברים בעלי הסתברות גבוהה כדי לעגן בהם את‬
‫הראיות ולהציג לבית המשפט תמונה מגובשת של האירועים‪.‬‬
‫הפרכה‬
‫למרות שאין תחליף לאישוש החשדות בשיטה האינדוקטיבית‪ ,‬אין לדלג על הניסיון‬
‫להפריך את ההשערות בדבר אשמתו של החשוד‪ .‬הבסיס לניסיון להפריך את ההשערות‬
‫)החשדות הקיימים( הוא הטלת הספק‪" :‬התלמיד ]של ההיסטוריה הצבאית – מ"ג[ חייב‬
‫קודם כל ללמוד לגשת לנושא ברוח של הטלת ספק‪ ...‬אם אתה יכול להטיל ספק‬
‫‪41‬‬
‫מאמרה עוסק ביישום גישה זו למשפט‪ .‬הגישה הפרגמטית תואמת את התפיסה של קון על‬
‫התפתחות המדע‪ ,‬שלפיה התיאוריה המספקת הסבר טוב יותר הופכת לפרדיגמה השלטת‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫מאיר גלבוע‬
‫בנקודות שבהן אנשים אחרים אינם רואים כל צורך לפקפק‪ ,‬כי אז אתה מתקדם" )לידל‪-‬‬
‫הארט‪ ,1985 ,‬עמ' ‪ .(30‬לפי לידל‪-‬הארט‪ ,‬ניסיונות ההפרכה והטלת הספק הם היפוכה‬
‫של הנאמנות העיוורת למדינה‪ ,‬לצבא ולחברים‪ ,‬ואוסיף כי הם גם היפוכו של הדגם‬
‫המחשבתי שבנה החוקר על השתלשלות העבירה‪ .‬עוד לפי לידל‪-‬הארט‪ ,‬הנאמנות‬
‫העיוורת פוגעת במידה קשה בנאמנות לאמת וליושר )לידל‪-‬הארט‪ ,(1985 ,‬וגם ביכולת‬
‫של המדען לביקורת עצמית‪.‬‬
‫כפי שהוצג בפרק הקודם‪ ,‬ההפרכה היא אמצעי חשוב ביותר לא רק להתקדמות‬
‫מדעית‪ ,‬אלא גם לחשיפת האמת בחקירת עבירות‪ .‬אף כי מבחן ההפרכה התקבל בפסיקה‬
‫כאחת הדרכים לבחינת תקפותן‪ ,‬קבילותן ומשקלן של ראיות מדעיות‪ ,‬אין להסתפק בכך‬
‫ויש להרחיב מבחן זה כך שייעשה בו שימוש לכל אורך תהליך החקירה‪ .42‬מבחן ההפרכה‬
‫מאפשר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ביקורת תוך כדי החקירה ובסופה – ביקורת על הראיות שנאספו ועל מהימנותן‪,‬‬
‫ובעיקר אם אין ראיה כלשהי שעלולה לגרום לספקות באשר לנכונות התפיסה‬
‫והדגם שגיבשו החוקרים על אודות האירועים שהתרחשו במהלך ביצוע העבירה‬
‫ועל אודות האחראים להם‪ ,‬או בשפה המשפטית – האם האשמה )בשלב החקירה(‬
‫הוכחה מעבר לספק סביר?‬
‫‪‬‬
‫מניעת טעויות של הטיות קוגניטיביות – ההפרכה היא כלי יעיל למניעת טעויות‬
‫שמקורן בהטיות קוגניטיביות נפוצות בהליכי חשיבה וקבלת החלטות‪ .‬אמנה מספר‬
‫הטיות שכיחות והשפעותיהן על החקירה‪:‬‬
‫‪42‬‬
‫‪43‬‬
‫‪40‬‬
‫‪‬‬
‫הטיית האישוש – הנטייה להתעלם ממידע הסותר החלטה שהתקבלה בעבר‪,‬‬
‫ולחפש מידע המאשש ומחזק את ההחלטה או את ההשערה ) & ‪Ask‬‬
‫‪ .(Granhag, 2005‬הטיה זו עלולה להביא לזניחתם של כיווני חקירה שאינם‬
‫קשורים לחשודים המצויים בחקירה ובמעצר באותה עת‪.43‬‬
‫‪‬‬
‫אשליית התוקף )טברסקי וכהנמן‪ – (Oskamp, 1965 ;2005 ,‬מתבטאת‬
‫"תקפות התאוריה המדעית שלעניין תולה עצמה – לעולם – באפשרות הפרכתה על ידי ראיות‬
‫אמפיריות סותרות ובהיותה נתונה לביקורתם של מומחים )והרי זה נייר הלקמוס של כל תאוריה‬
‫מדעית(" )ע"פ ‪ 9724/02‬אבו‪-‬חמאד‪ ,‬עמ' ‪.(80‬‬
‫בניסוי פשוט שאני עורך מזה מספר שנים עם הסטודנטים שלי‪ ,‬לאחר קריאת תיאור קצר של אירוע‬
‫פלילי‪ ,‬חציים מתבקשים לרשום את שם החשוד העיקרי וחציים את שעת האירוע‪ .‬לאחר מכן הם‬
‫מתבקשים לדרג את חשיבותן של הפעולות להמשך החקירה‪ .‬פעולות החקירה שדורגו על ידי‬
‫הסטודנטים שרשמו שם של חשוד עיקרי והקשורות בחשוד זה נתפסות חשובות יותר מפעולות‬
‫המתייחסות לחשוד אחר ומפעולות שאינן קשורות לחשוד מסוים‪ ,‬וכן מאותן פעולות הקשורות‬
‫באותו חשוד‪ ,‬שדורגו על ידי סטודנטים שלא נדרשו לרשום שם של חשוד‪ .‬התוצאה זהה ועקבית‬
‫לאורך שנים‪ ,‬הן לגבי סטודנטים המשרתים ברשויות לאכיפת חוק והן לגבי אחרים‪.‬‬
‫חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי‬
‫בביטחון יתר במסקנה התואמת את הנתונים שעליהם התבססה‪ .‬נתונים אלה‬
‫נראים כמייצגים את נושא ההחלטה מבלי שנבחנה התאמה לנתונים אחרים‪,‬‬
‫או התלות וההתאמה שבין מידת היציגות של מידע שניתן למקבל ההחלטה‬
‫לבין ההחלטה‪ ,‬אף כאשר האדם מודע לגורמים המגבילים את דיוק החלטתו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אפקט ההשקעה האבודה – זוהי הנטייה להימנע משינוי כיוון חקירה מסוים‬
‫מהטעם שהושקעו בו משאבים רבים‪ ,‬גם נוכח ראיות סותרות‪ .‬הפרכה‪,‬‬
‫בעיקר בשלב מוקדם‪ ,‬עשויה למנוע את הנטייה להמשיך במשימה לאחר‬
‫שכבר הושקעו בה כסף‪ ,‬מאמץ וזמן‪ ,‬גם אם מתקבלים נתונים המצביעים על‬
‫אפשרות סבירה של טעות )‪ .(Arkes & Ayton, 1999‬לאחר הפרכה בשלב‬
‫החקירה ניתן עדיין לשנות את כיוון החקירה ולחפש את העבריין האמיתי‪.‬‬
‫הפרכה בשלב מתקדם‪ ,‬בעת החלטת התביעה לסגור את התיק ובמיוחד‬
‫לאחר זיכוי הנאשם בבית המשפט‪ ,‬סותמת למעשה את הגולל על התיק‬
‫והמשטרה אינה חוזרת לחקור ולחפש את העבריין‪ ,‬גם כאשר בית המשפט‬
‫מזכה את הנאשם זיכוי מוחלט ומלא וקובע בצורה פוזיטיבית שהנאשם אינו‬
‫מבצע העבירה‪.‬‬
‫ניסיון הפרכה אפקטיבי בא לידי ביטוי בכך שהחוקר שואל את עצמו אם ניסה‬
‫להפריך את כל הדברים המשתמעים והניתנים לניבוי מתוך חומר החקירה‪ ,‬מההשערה‬
‫בדבר אשמתו של החשוד או מהדגם המחשבתי של העבירה‪ .‬ניסיון ההפרכה יושלם‬
‫בניסיון מקביל לאשש ראיות המעלות ספק סביר )ולא כל ספק בעלמא( בדבר אשמת‬
‫החשוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא כל הפרכה נקודתית מהווה הוכחה אולטימטיבית להפרכת הדגם‬
‫כולו‪ ,‬כפי שלא כל ממצא אינדוקטיבי הוא אישוש מלא להשערה‪ .‬לקאטוש ) ‪Lakatos,‬‬
‫‪ (1973, 1976‬טען שכל תיאוריה בנויה מליבה )‪ (core‬ומתיאוריות המשנה התומכות‬
‫בליבה‪ .‬תיאוריה תיפול רק אם הליבה תיסתר‪ .‬סתירת אחת מתיאוריות המשנה )"חגורת‬
‫ההגנה"( לא תפגע בתיאוריית האם‪ .‬גם בחקירה לא כל סתירה בין ראיות שונות תוביל‬
‫בהכרח לנטישת הדגם של העבירה ולנטישת ההשערה בדבר אשמת החשוד‪ .‬לעתים‬
‫קרובות תופעת ראשומון כזו היא טבעית‪ .44‬כאשר מתגלות סתירות או כאשר מופרך‬
‫אלמנט בודד‪ ,‬יש לבדוק זאת ביסודיות תוך גילוי זהירות‪ ,‬מבלי לדחות בקש כל הפרכה‬
‫‪44‬‬
‫מידי שנה‪ ,‬באחד השיעורים הראשונים אני יוצר אירוע יוצא דופן בכיתה‪ ,‬מבלי שהסטודנטים‬
‫יודעים שהאירוע מתוכנן מראש‪ .‬בסוף השיעור הסטודנטים מתבקשים להגיש תיאור מלא של‬
‫האירוע‪ .‬רוב התיאורים של הסטודנטים שונים זה מזה‪ ,‬מופיעים בהם פרטים שלא היו כלל‪ ,‬פרטים‬
‫שהיו‪ ,‬ואפילו פרטים בולטים אינם נזכרים בתיאורים מסוימים‪ ,‬יש חיבור בין פרטים שונים שאין‬
‫ביניהם קשר ועוד‪ .‬לעתים התיאורים כה שונים עד כי הקורא התמים מקבל רושם שמדובר‬
‫באירועים שונים לחלוטין ולא בתיאורים של אנשים שהיו עדים לאותו אירוע‪ ,‬וזאת גם כאשר אין‬
‫ל"עדים" מוטיבציה לשקר‪ ,‬אלא הם מתארים הדברים כהווייתם‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫מאיר גלבוע‬
‫כזו‪ ,‬כדי לא "ליפול" בהטיית האישוש מחד גיסא‪ ,‬אך מבלי לוותר על פשטות התמונה‬
‫הכללית מאידך גיסא‪ .‬ככל שההסבר של השתלשלות החקירה פשוט יותר‪ ,‬קל יותר‬
‫להבינו ולקבלו‪ ,‬והוא יועדף על הסברים מפותלים ומסובכים יותר )המפל‪.(1979 ,‬‬
‫סיכום‬
‫תפקיד המשטרה הוא לחקור על מנת לגלות ראיות שיאפשרו העמדתם לדין של‬
‫העבריינים שביצעו את העבירות‪ ,‬ולנקות חשודים‪ ,‬בין אם נחשדו על לא עוול בכפם ובין‬
‫אם הנסיבות בשלבים הראשונים של החקירה הצדיקו את החשד‪ ,‬על אף שהם לא ביצעו‬
‫כל עבירה‪ .‬לחוקרים יש מרב המשאבים‪ ,‬הסמכויות והיכולות לבצע את תפקידיהם‪ ,‬והם‬
‫פחות מוגבלים מאשר הרשויות האחרות – התביעה ובתי המשפט‪ .‬עיקר המעורבות של‬
‫התביעה בחקירה היא אחרי שתיק החקירה הועבר אליה‪ ,‬בשלב ההמלצה אם להעמיד את‬
‫החשוד לדין או לסגור את התיק‪ ,‬קרי בשלב מאוחר של החקירה‪ .‬פרקטיקות משפטיות‬
‫המקובלות בשיטה המשפטית בישראל מונעות משופטים כמעט לחלוטין‪ ,‬ליזום‬
‫חיפושים פעילים אחרי ראיות ועובדות‪ .‬כללי קבילות וערכים שיש לאזן ביניהם לבין‬
‫האמת מהווים מחסומים נוספים מפני בדיקת הראיות שאספו החוקרים ומפני חיפוש‬
‫אחרי ראיות נוספות‪ .‬מחסומים אלה מקשים על שיפור ההכרעות המשפטיות בכלל ועל‬
‫גילוי האמת העובדתית בפרט‪.‬‬
‫אולם כללים אלה חלים גם על החוקרים‪ ,‬ואם לא יפעלו לפיהם בשלב החקירה הם‬
‫יגרמו לכך שעמל החקירה יהיה לריק‪ .‬העבריינים האמיתיים לא יתגלו ולא יועמדו לדין‬
‫או שיזוכו; לחפים מפשע שנעצרו‪ ,‬נחקרו ונשפטו ייגרם עוול בל יתואר‪ ,‬והקורבנות לא‬
‫יראו בענישת הפוגעים בהם‪.‬‬
‫איני גורס שיש לבטל את המחסומים הללו‪ .‬המחוקק ובתי המשפט הטילו ביודעין‬
‫מגבלות על עבודת המשטרה )וגם על בתי המשפט עצמם( כדי לשמור על זכויות האדם‪,‬‬
‫כחלק מ"מהפכת הזכויות"‪ .‬ואכן‪ ,‬המגבלות הן ששימשו את בית המשפט בהגנה על‬
‫זכויות הפרט ועל חירויותיו‪ .‬הן כורח המציאות בעולם‪ ,‬שבו כוחה של המדינה הולך‬
‫וגובר‪ ,‬שבו המידע שיש למדינה ולגופים הפועלים בה על הפרט מתעצם‪ ,‬שבו גם‬
‫השפעתם של גופים פרטיים‪ ,‬עסקיים‪ ,‬כלכליים או אחרים‪ ,‬הן על חיי האזרח והן על‬
‫מנגנונים שלטוניים‪ ,‬מתרחבת ומתעצמת ושבו התלות של הפרט במדינה וברשויותיה‬
‫הולכת וגדלה‪ .‬במצב זה‪ ,‬הצורך בהגנת בית המשפט על הפרט יתחזק‪" :‬הפעלת התרופה‬
‫של פסלות ראיות שהושגו תוך הפרת זכות חוקתית‪ ,‬צריכה‪ ,‬לגישתנו‪ ,‬להיות הכלל‪...‬‬
‫]גם אם[ הגנה על זכויות אדם גובה מחיר חברתי‪ .‬פעמים אנו נאלצים לשחרר לחופשי‬
‫אדם שפגע בחוקי החברה כדי להשיג בעתיד שמירה טובה יותר על זכויות אדם‪ .‬בסופו‬
‫‪42‬‬
‫חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי‬
‫של דבר‪ ,‬באמצעות מגילת זכויות היסוד של האדם אנו מבקשים לשפר את איכות חיינו"‬
‫)גרוס‪ ,‬תשנ"ט‪ .(45‬התוצאה היא שהשגת האמת נפגעת‪ ,‬וייתכן שבמידה משמעותית‪.‬‬
‫הפגיעה באמת עלולה לפגוע הן בצדק והן בזכויות האדם‪ ,‬ובעיקר בזכויותיהם של‬
‫קורבנות )שמגר‪.(2000 ,‬‬
‫החוקרים חייבים להיות מודעים לאפשרות שבתי המשפט יפסלו ראיות שהושגו‬
‫בניגוד לכללים‪ .‬תפקידם הוא לפעול תחת מגבלות ועליהם מונחת האחריות הכבדה‬
‫למנוע טעויות‪ ,‬שכן תפקיד מציאת הראיות‪ ,‬לרבות עיבודן וביצוע פעולות לאימותן או‬
‫להפרכתן‪ ,‬מוטל בראש וראשונה על החוקר‪ .‬טעויות במהלך חקירה עלולות לגרום עוול‬
‫קשה לחשודים ולנאשמים חפים מפשע‪ .‬העוול קשה אף אם בתי המשפט מצליחים‬
‫לעתים לתקן טעויות אלה‪ .‬לעתים המשפטים שבהם מזוכים בדין חפים מפשע הם‬
‫ארוכים ויקרים‪ ,‬ובחלקם מאבדים הנאשמים את חירותם‪ ,‬אף אם לתקופה מוגבלת של‬
‫מעצר עד תום ההליכים בלבד‪ ,‬ונגרמים להם גם נזקים כלכליים‪ .‬על כן‪ ,‬האחריות‬
‫המוטלת על החוקרים היא אחריות מוגברת‪ ,‬גם מאחר שלעתים טעות במהלך החקירה‬
‫עלולה להיות מונצחת בהליכים המשפטיים שאחריה‪ ,‬ותיקונה הוא קשה או כמעט בלתי‬
‫אפשרי‪.‬‬
‫בשיטה הקיימת במשטרה כיום‪" ,‬ננעלים" החוקרים על חשודים מסוימים מבלי‬
‫לערוך ביקורת עצמית וללא ניסיון לתקן עיוותים וטעויות‪ ,‬בין אם בשל מחדלים‬
‫בחקירה‪ ,‬בשל ביצוע מוטעה של פעולות חקירה או בשל פגיעה בערכים שיגרמו‬
‫לפסילת ראיות‪ ,‬ובין אם טעויות הנגרמות בעקבות הטיות קוגניטיביות שהן כמעט נחלת‬
‫הכלל‪ .‬חלק מהטעויות נגרמות בעקבות התפיסה שחשוד שנחקר במשטרה הוא העבריין‬
‫האמיתי‪ ,‬עד כדי איונה של חזקת החפות‪.‬‬
‫אימוץ פרקטיקות הנהוגות במחקר מדעי עשוי לתרום תרומה מהותית למאבק‬
‫הקשה בפשיעה‪ ,‬תוך הפחתת טעויות‪ ,‬הן טעויות של הפללת חפים מפשע והרשעתם‪,‬‬
‫והן טעויות המאפשרות לעבריינים אמיתיים לחמוק מעונש‪ .‬כפרקטיקה ראשונה‪ ,‬על‬
‫החוקרים להתייחס לחשדות כלפי אדם זה או אחר‪ ,‬לרבות לחשדות כבדים‪ ,‬כאל השערה‬
‫בלבד שאותה צריכים להוכיח‪ .‬חזקת החפות היא המקבילה ל"השערת האפס" במחקר‬
‫מדעי‪ .‬כשהשערת האפס נדחית ומתקבלת ההשערה ההפוכה‪ ,‬תוצאת המחקר נחשבת‬
‫נכונה‪ .‬בענייננו‪ ,‬הרשעה היא תוצאה של דחיית חזקת החפות וממצא שהחשוד הוא אכן‬
‫העבריין‪ ,‬וזאת רק כשההשערה הזו מוכחת ברמה גבוהה מאוד של ודאות – ברמה של‬
‫מעבר לספק סביר‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫מאמרו של עמנואל גרוס פורסם מספר שנים לפני שניתנה החלטת בית המשפט העליון בעניין‬
‫יששכרוב )ע"פ ‪.(5121/98‬‬
‫‪43‬‬
‫מאיר גלבוע‬
‫מקורות‬
‫מאמרים וספרים – עברית‬
‫איינשטיין‪ ,‬א' )תשס"ה(‪ .‬רעיונות ודעות )ד' זינגר וי' אונא‪ ,‬מתרגמים(‪ .‬ירושלים‪ :‬מאגנס‬
‫ביין‪ ,‬ד' )‪ .(1987‬כללי החקירה המשטרתית – היש מקום לקודיפיקציה של 'חוקי‬
‫הציד'?‪ .‬עיוני משפט‪ ,‬יב)‪.143-129 ,(1‬‬
‫בלוך‪ ,‬מ' )‪ .(2002‬אפולוגיה על ההיסטוריה או מקצועו של ההיסטוריון )צ' זמירי‪,‬‬
‫מתרגמת(‪ .‬ירושלים‪ :‬מוסד ביאליק‪.‬‬
‫בן‪-‬ישראל‪ ,‬י' )‪ .(1999‬הפילוסופיה של המודיעין‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬משרד הביטחון‪.‬‬
‫בנדור‪ ,‬א' )תשנ"ב(‪ .‬המשפט המינהלי כתורת מינהל‪ .‬משפט וממשל‪ ,‬א‪.164-145 ,‬‬
‫בר‪-‬אופיר‪ ,‬ד' וגלבוע‪ ,‬מ' )‪ .(2007‬חקירת יכולת – תפקיד ראש ההוצאה לפועל בזירת‬
‫ההתמודדות בין הזוכה לחייב‪ .‬המשפט‪ ,‬יא‪.472-437 ,‬‬
‫ברגר‪ ,‬פ"ל )‪ .(1970‬הזמנה לפגישה ]עם הסוציולוגיה[ )י' עוזיאל‪ ,‬מתרגם(‪ .‬תל‪-‬אביב‪:‬‬
‫עם עובד‪.‬‬
‫ברלין‪ ,‬י' )‪ .(1994‬האנושות – בול עץ עקר)ע' אופיר‪ ,‬מתרגם(‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬עם עובד‪.‬‬
‫ברק‪ ,‬א' )‪ .(1994‬כבוד האדם כזכות חוקתית‪ .‬הפרקליט‪ ,‬מא)‪.290-271 ,(3‬‬
‫ברק‪ ,‬א' )‪1996‬א(‪ .‬על משפט‪ ,‬שיפוט וצדק‪ .‬משפטים‪ ,‬כז)‪.9-5 ,(1‬‬
‫ברק‪ ,‬א' )‪1996‬ב(‪ .‬על משפט‪ ,‬שיפוט ואמת‪ .‬משפטים‪ ,‬כז)‪.16-11 ,(1‬‬
‫ברק‪ ,‬א' )תשנ"ח(‪ .‬תפקידו של בית‪-‬המשפט העליון בחברה דמוקרטית‪ .‬עיוני משפט‪,‬‬
‫כא‪.19-13 ,‬‬
‫ברק‪ ,‬א' )תשס"ב(‪ .‬גבולות המשפט והשיפוט‪ .‬קרית המשפט‪ ,‬ב‪.13-5 ,‬‬
‫גוטויין‪ ,‬ד' ומאוטנר‪ ,‬מ' )‪ .(1999‬משפט והיסטוריה‪ :‬מחקר‪ ,‬פוליטיקה ותרבות‪ .‬בתוך‪ :‬ד'‬
‫גוטוויין ומ' מאוטנר )עורכים(‪ ,‬משפט והיסטוריה )עמ' ‪ .(11-7‬ירושלים‪ :‬מרכז זלמן‬
‫שזר‪.‬‬
‫גירץ‪ ,‬ק' )‪ .(1990‬תיאור גדוש – לקראת תיאוריית תרבות‪ .‬פרשנות של תרבויות )עמ'‬
‫‪) .(39-15‬י' מייזלר‪ ,‬מתרגם( ירושלים‪ :‬כתר‪.‬‬
‫גלבוע‪ ,‬מ' )‪ .(2003‬החקירה בעבירות כלכליות ובעבירות הצווארון הלבן‪ .‬בתוך‪ :‬מ' חובב‪,‬‬
‫‪44‬‬
‫חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי‬
‫ל' סבה ומ' אמיר )עורכים(‪ ,‬מגמות בקרימינולוגיה‪ :‬תאוריה‪ ,‬מדיניות ויישום )עמ'‬
‫‪ .(772-711‬ירושלים‪ :‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫גלבוע‪ ,‬מ' )‪ .(2008‬האם נופל כתרה של מלכת הראיות? תסמונת "אנשי השוליים"‬
‫המודים הודיות שווא – כקורבנות מערכת אכיפת החוק‪ .‬בתוך‪ :‬י' קים‪ ,‬י' בר‪-‬זוהר‬
‫ול' עדן )עורכים(‪ ,‬קרבנות – אכיפת החוק‪ ,‬מין וחברה )עמ' ‪ .(35-101‬תל‪-‬אביב‪:‬‬
‫מסדה‪.‬‬
‫גלבר‪ ,‬י' )‪ .(2007‬היסטוריה‪ ,‬זיכרון ותעמולה – הדיסציפלינה ההיסטורית בעולם ובארץ‪.‬‬
‫תל אביב‪ :‬עם עובד‪.‬‬
‫גרוס‪ ,‬ע' )תשנ"ג(‪ .‬שיטת הדיון האדוורסרית בהליך הפלילי – האם היא מאפשרת‬
‫אקטיביזם שיפוטי? עיוני משפט‪ ,‬יז‪.892-867,‬‬
‫גרוס‪ ,‬ע' )תשנ"ט(‪ .‬כלל פסילה חוקתי – האם יש לו מקום בישראל? משפטים‪ ,‬ל‪,‬‬
‫‪181-‬‬
‫‪.145‬‬
‫האזרחי‪ ,‬פ' )‪ .(1966‬על הספקנות‪ .‬ירושלים‪ :‬מאגנס‪.‬‬
‫המפל‪ ,‬ק"ג )‪ .(1979‬פילוסופיה של מדע הטבע )ג' פרוידנטל‪ ,‬מתרגם(‪ .‬תל אביב‪:‬‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫ויינברג‪ ,‬ס' )‪ .(1999‬המהפכה שלא התרחשה‪ .‬גליליאו‪.32, 75-69 ,‬‬
‫וינריב‪ ,‬א' )‪ .(1987‬חשיבה היסטורית‪ .‬כרך א‪ .‬תל אביב‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫זלצמן‪ ,‬נ' )‪' .(2000‬אמת עובדתית' ו'אמת משפטית' – מניעת מידע מבית המשפט לשם‬
‫הגנה על ערכים חברתיים‪ .‬עיוני משפט‪ ,‬כד)‪.273-263 ,(2‬‬
‫חובב‪ ,‬מ' )‪ .(2001‬ראיון ‪ /‬תשאול של קטינים במערכת המשפטית בישראל – הצעת‬
‫מודל‪ .‬בתוך )מ' חובב‪ ,‬א' הרשקוביץ וד' הורוביץ )עורכים(‪ ,‬קטינים נפגעים וקטינים‬
‫פוגעים )עמ' ‪ .(53-19‬תל‪-‬אביב‪ :‬צ'ריקובר‪.‬‬
‫טברסקי‪ ,‬ע' וכהנמן‪ ,‬ד' )‪ .(2005‬שיפוט בתנאי אי‪-‬ודאות‪ :‬יוריסטיקות והטיות‪ .‬בתוך‪ :‬מ'‬
‫בר‪-‬הלל )עורכת(‪ ,‬רציונליות‪ ,‬הוגנות‪ ,‬אושר )עמ' ‪) .(63-45‬ע' שגיב ומ' קראוס‪,‬‬
‫מתרגמות(‪ .‬חיפה‪ :‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫יום‪ ,‬ד' )תש"ב(‪ .‬מסכת טבע האדם‪) .‬י' אור‪ ,‬מתרגם(‪ .‬ירושלים‪ :‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫לוין‪ ,‬ש' )‪ .(1999‬תורת הפרוצדורה האזרחית מבוא ועקרונות יסוד‪ .‬תל‪-‬אביב‪:‬‬
‫פרלשטיין‪-‬גינוסר‪.‬‬
‫לידל‪-‬הארט‪ ,‬ב"ה )‪ (1985‬מדוע איננו לומדים מן ההיסטוריה? )י' שדה‪ ,‬מתרגם(‪ .‬תל‬
‫אביב‪ :‬מערכות‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫מאיר גלבוע‬
‫מאוטנר‪ ,‬מ'‪ .(1993) .‬ירידת הפורמליזם ועליית הערכים במשפט הישראלי‪ .‬תל‪-‬אביב‪:‬‬
‫מעגלי דעת‪.‬‬
‫מאוטנר‪ ,‬מ' )‪ .(1994‬הסבירות של הפוליטיקה‪ .‬תיאוריה וביקורת‪.5, 53-25 ,‬‬
‫מעוז‪ ,‬א' )‪ .(1999‬שיפוט היסטורי – משפטי קסטנר וועדת החקירה בעניין רצח‬
‫ארלוזורוב‪ .‬בתוך‪ :‬ד' גוטוויין ומ' מאוטנר )עורכים(‪ ,‬משפט והיסטוריה‬
‫‪ .(441‬ירושלים‪ :‬מרכז זלמן שזר‪.‬‬
‫)עמ' ‪471-‬‬
‫מזן‪ ,‬י' )תשכ"ט(‪ .‬אמת או יציב‪ .‬הפרקליט‪ ,‬כה‪.475-472 ,‬‬
‫משטרת ישראל – אתר האינטרנט – נדלה מ‪http://police.gov.il/mehozot/ -‬‬
‫‪agafTichnon/Pages/mipoy_pshiha.aspx‬‬
‫משטרת ישראל )‪ ,(2009‬נתונים שהתקבלו מאת הממונה על חופש המידע במשטרת‬
‫ישראל‪) 26.11.2009 ,‬המסמך בידי המחבר(‪.‬‬
‫נוימן‪ ,‬י' )‪ .(1990‬בין מדע לפילוסופיה‪] .‬גרסה אלקטרונית[‪ .‬העלון למורי הביולוגיה‪ ,‬ד‪,‬‬
‫‪ .122‬נדלה מ‪http://www1.snunit.k12.il/heb_journals/allon/122001.html -‬‬
‫סגל‪ ,‬ז' וזמיר‪ ,‬א' )‪ .(2009‬הגנה מן הצדק באור חוק סדר הדין הפלילי – סדר חדש‬
‫בהגינות משפטית‪ .‬בתוך‪ :‬ד' ארד‪-‬אילון‪ ,‬י' רבין ו'‪ .‬ואקי )עורכים(‪ ,‬ספר דיויד וינר‬
‫על משפט פלילי ואתיקה )עמ' ‪ .(264-231‬תל‪-‬אביב‪ :‬לשכת עורכי הדין‪.‬‬
‫פופר‪ ,‬ק' )‪ .(1977‬מדע‪ :‬השערות והפרכות‪ .‬בתוך‪ :‬פילוסופיה של המדע‪ ,‬ספר מקורות‬
‫)י' נבון‪ ,‬מתרגם( )עמ' ‪ .(23-1‬תל‪-‬אביב‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫פופר‪ ,‬ק' )‪ .(2009‬דלות ההיסטוריציזם‪) .‬פ' זייץ‪ ,‬מתרגמת(‪ .‬ירושלים‪ :‬שלם‪.‬‬
‫פיינמן‪ ,‬ר' )‪ .(1999‬המשמעות של כל זה‪) .‬י' פרידמן‪ ,‬מתרגם(‪ .‬תל אביב‪ :‬מחברות‬
‫לספרות‪.‬‬
‫פרוש‪ ,‬ע' )‪ .(1974‬מגמות בתולדות הספקנות‪ .‬ירושלים‪ :‬מאגנס‪.‬‬
‫ציגנלאוב‪ ,‬י' )תשס"ח(‪ .‬פרשנות לגיטימית או התערבות הפוגעת ביציבות משפטית‪:‬‬
‫גישת הפרשנות התכליתית על פרשת דרכים‪ .‬הפרקליט‪ ,‬נ‪.310-261 ,‬‬
‫קאנט‪ ,‬ע' )‪ .(1973‬ביקורת התבונה המעשית )ש"ה ברגמן ונ' רוטנשטרייך‪ ,‬מתרגמים(‪.‬‬
‫ירושלים‪ :‬מוסד ביאליק‪.‬‬
‫קדמי‪ ,‬י' )‪ .(1999‬על הראיות‪ 3) .‬כרכים(‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬דיונון‪.‬‬
‫קון‪ ,‬ת"ס )‪ ,(2005‬המבנה של מהפכות מדעיות‪) .‬י' מלצר‪ ,‬מתרגם(‪ .‬תל אביב‪ :‬ספרי‬
‫עליית הגג‪ ,‬ידיעות אחרונות‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי‬
‫קפלן ע' )‪" .(1979‬אמת ויציב" בראי הפסיקה‪ .‬עיוני משפט‪ ,‬ו‪.594-576 ,‬‬
‫קרמניצר‪ ,‬מ' )‪ .(1987‬התאמת ההליך הפלילי למטרה של גילוי האמת או האם לא הגיעה‬
‫העת לסיים את עונת המשחקים? משפטים‪ ,‬יז)‪.499-475 ,(3‬‬
‫קרמניצר‪ ,‬מ' )‪ .(1996‬תפקידו של התובע בהליך פלילי‪ .‬פלילים‪ ,‬ה‪.187-173 ,‬‬
‫רטנר‪ ,‬א' )‪ .(1983‬הרשעתם של חפים מפשע‪ .‬עבריינות וסטייה חברתית‪ ,‬יא‪.14-7 ,‬‬
‫רטנר‪ ,‬א' )‪ .(1992‬הרשעות שלא בצדק‪ :‬טעויות בהערכת המשפט‪ .‬פלילים‪ ,‬ג‪.266-262 ,‬‬
‫שוהם גיורא‪ ,‬ש' )‪ .(1980‬גאולה דרך הביבים‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬צ'ריקובר‪.‬‬
‫שחר‪ ,‬ד' )‪ .(1995‬בין עובדות היסטוריות לעקרונות פילוסופים על הבנת אופיו וטיבו של‬
‫ההסבר ההיסטורי‪ .‬מעוף ומעשה‪.2, 57-51 ,‬‬
‫שטרוזמן‪ ,‬א' )‪ .(2001‬שופט בכבלים‪ .‬הרשות השופטת‪.31, 50-39 ,‬‬
‫שלף‪ ,‬ל' )‪ .(1994‬סוף מאסר בחנינה תחילה‪ .‬הפרקליט‪ ,‬מד)א(‪.101-72 ,‬‬
‫שמגר‪ ,‬מ' )‪ .(2000‬מדיניות משפטית על סף המילניום הבא‪ .‬משטרה וחברה‪.4, 33-7 ,‬‬
‫שמיר‪ ,‬ר' )‪ .(1994‬הפוליטיקה של הסבירות‪ .‬תיאוריה וביקורת‪.5, 23-7 ,‬‬
‫שפירא ר' )‪ .(2005‬מחדלים בחקירת המשטרה והשלכותיהם על ההליך הפלילי‪ .‬הסניגור‪,‬‬
‫חלק א'‪ ,97, 9-5‬חלק ב'‪.98, 9-5 ,‬‬
‫ספרים ומאמרים – אנגלית‬
‫‪Amaya, A. (2009) Inference to the Best Legal Explanation. In: Kaptein, H.,‬‬
‫‪Prakken, H., & Verheij, B. (Eds.), Legal Evidence and Proof: Statisitcs,‬‬
‫‪Stories, Logic (pp. 135-160). Ashgate: Aldershot.‬‬
‫‪Arkes, H.R., & Ayton, P. (1999). The Sunk Cost and Concorde Effects: Are‬‬
‫‪Humans Less Rational Than Lower Animals?. Psychological Bulletin,‬‬
‫‪125(5), 591-600.‬‬
‫‪Ask, K., & Granhag, P.A. (2005). Motivational Sources of Confirmation Bias in‬‬
‫‪Criminal Investigations: The Need for Cognitive Closure. Journal of‬‬
‫‪Investigaive Psychology and Offender Profiling, 2, 43-63.‬‬
‫‪Becker, C.L. (1968). “What is Evidence?”, in: Winks, R.W. (Ed.), The Historian‬‬
‫‪as Detective (pp. 3-23). New York: Harper & Row.‬‬
‫‪Bennett, W.W., & Hess, K.M. (1998). Criminal Investigation. Belmont, Ca.:‬‬
‫‪47‬‬
‫מאיר גלבוע‬
Wadsworth Publishing Company (5th ed.).
Berlin, I. (1966). The Concept of Scientific History. In: Dray, W.H. (Ed.),
Philosophical Analysis of History (pp. 5-53). New York, N.Y.: Harper &
Row.
Calhoun, C. (1998). Explanation in Historical Sociology: Narrative, General
Theory and Historically Specific Theory. American Journal of Sociology,
104(3), 846-871.
Cantor, N.F., & Schneider, R.I (1967). How to Study History. Arlington Heights,
Ill.: AHM Publishing Corporation.
Collingwood, R.G. (1968). Who Killed John Doe? The Problem of Testimony.
In: Winks, R.W. (Ed.), The Historian as Detective (pp. 39-60). New York:
Harper & Row.
Damaska, M. (1975). Presentation of Evidence and Factfinding Precision.
University of Pennsylvania Law Review, 123(5), 1083-1106.
Edmond, G., & Mercer, D. (1998). Trashing "Junk Science". Stanford
Technology Law Review, 3, 1-32.
Fischhoff, B. (1980). For Those Condemned to Study the Past: Reflections on
historical Judgment. New Directions for Methodology of Social and
Behavioral Science, 4, 79-93.
Frascati Manual, 2002, The Measurement of Scientific and Technological
Activities. Proposed Standard Practice for Surveys on Research and
Experimental Development. [Electronic version]. OECD. Rerieved from:
http://browse.oecdbookshop.org/oecd/pdfs/browseit/9202081E.PDF
Galinsky, A.D., Gruenfeld, D.H., & Magee, J.C. (2003). From Power to Action.
Journal of Personality and Social Psychology, 85(3), 453-466.
Galinsky, A.D., Magee, J.C., Ena Inesi, M., & Gruenfeld, D.H. (2006). Power
and Perspectives Not Taken. Psychological Science, 17(12), 1068-1074.
Greenwood, P.W., Chaiken, J.M., & Petresilia, J. (1977). The Criminal
Investigation Process. Lexington, Ma.: D.C. Health
Haney, C., Banks, W.C., & Zimbardo, P.G. (1973). Interpersonal dynamics in a
simulated prison. International Journal of Criminology and Penology, 1, 69-97.
48
‫חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי‬
Hempel, C.G. (1942). The Function of General Laws in History. The Journal of
Philosophy, 39, 35-48.
Hodgson, J. (2001). The police, the Prosecutor and the Juge D'instruction. The
British Journal of Criminology, 41 (2), 342-362.
Hodgson, J. (2004). The Detention and Interrogation of Suspects in Police
Custody in France. European Journal of Criminology, 1 (2), 163-199.
Honingen-Huene, p. (2005). Three Biographies: Kuhn, Feyerband, and
Incommensurablity. In R.H. Harris, (Ed.), Rhetoric and Incommensurablity
(pp. 150-175). West lafayette, Indiana: parlor Press.
Huff, C.R., Rattner, A., & Sagarin, E. (1996). Convicted But Innocent. Thousand
Oaks, California: Sage Publications.
Jackson, J.D., 1988, Theories of Truth Finding in Criminal Procedure: An
Evolutionary Approach, Cardozo Law Review, 10, 475-527.
Jarrard, R.D. (2001). Scientific Methods.[Electronic version] (An Online Book).
Retrieved from http://www.emotionalcompetency.com/sci/booktoc.html
Kornprobst, M. (2007). Comparing Apples and Oranges? Leading and
Misleading Uses of Historical Analogies. Millennium Journal of
International Studies, 36(1), 29-49.
Lakatos, I. (1973). The Role of Crucial Experiments in Science. Studies in
History and Philosophy of Science, 4, 309-325.
Lakatos, I. (1976). Proofs and Refutations. Cambridge University Press.
Laudan, L. (2006). Truth, Error and Criminal Law. New York, N.Y.: Cambridge
University Press.
May, A. (2005) Advocates and Truth-Seeking in the Old Bailey Courtroom. The
Journal of Legal History, 26(1), 83-90.
Newall, P. (2005). Ockham's Razor. [Electronic version]. Retrieved from
http://www.galilean-library.org/manuscript.php?postid=43832
Ohio Academy of Science. (n.d.). What Is Science?.[Electronic version].
Retrieved from http://www.ohiosci.org/Whatisscience.PDF
Oskamp, S. (1965). Overconfidence in Case-study Judgements. The Journal of
49
‫מאיר גלבוע‬
Consulting Psychology, 29, 261-265.
Osterburg, J.W., & Ward, R.H. (2000). Criminal Investigation: A Method for
Reconstruction the Past. Cincinnai, Oh: Anderson Publishing Co. (3rd Ed.)
O'Sullivan, L. (2008) Categories of Historical Thought. Philosophia, 36, 429452.
Pettys, T.E. (2008). The Immoral Application of Exclusinary Rules. Wisconsin
Law Review, 3, 463-513.
Pettys, T.E. (2010). Instrumentalizing Jurors: An Argument Against the Fourth
Amendment Exclusionary Rule. [Electronic version] Fordham Urban Law
Journal, 37(3), Article 6. Retrieved from http://fordham.bepress.com/cgi/
viewcontent.cgi?article=1006&context=ulj
Popper, K. R. (1959). The Logic of Scientific Discovery. London: Hutchinson of
London
Sanders, W.B. (Ed.). (1974). The Sociologist as Detective: An Introduction to
Research Methods. New York: Praeger.
Ramsey, R.J., & Frank, J. (2007). Wrongful Convictions: Perceptions of
Criminal Justice Professionals Regarding the Frequency of Wrongful
Convictions and the Extent of System Errors. Crime and Delinquency, 53,
436-470.
Scheck, B., Neufeld, P., & Dwyer, J. (2000). Actual Innocence. New York,
N.Y.: Doubleday.
Sep, 2008 – Stanford Encyclopedia of Philosophy, Pragmatism. [Electronic
version]. Retrieved from http://plato.stanford.edu/entries/pragmatism/
Sep, 2004 – Stanford Encyclopedia of Philosophy, Simplicity. [Electronic
version].
Retrieved from http://plato.stanford.edu/entries/simplicity/
Sep, 2002 – Stanford Ecyclopedia of Philosophy, Scientific Realism. [Electronic
version].
Retrieved from http://plato.stanford.edu/entries/scientific-realism/
Shrake, D.L., Elfner, L.E., Hummon, W., Janson, R.W. & Free, M. (2006). What
50
‫חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי‬
is Science?, Ohio Journal of Science, 106(4), 130-135.
Swanson, C.R., Chamelin, N.C., & Territo, L. (2000) Criminal Investigation.
Boston, Ma.: McGraw-Hill. (7th Ed.).
Schwartz, M., & Green-Schwartz, C. (1955). Problems in Participant
Observation. American Journal of Sociology, 60(4), 343-353.
Tywoniak, S., & Dean, G. (2006) Cognition in Investigation: The Metaphor of
Detective's Thinking Styles and the research Process. [Electronic version].
In: Academy of Management, 11-16th August, Atlanta. Retrieved from
http://eprints.qut.edu.au/6466/
Valdesolo, P., & DeSteno, D. (2007). Moral Hypocrisy: Social Groups and the
Flexibility of Virtue. Psychological Science, 18(8), 689-690.
Weintraub, R. (1965). What Was Hume's Contribution to the Problem of
Induction? Philosophical Quarterly, 45, 181, 460-470.
Windschuttle, K. (1994). The Killing of History. Sydney, Australia: Mcleay
Press.
Windelband, W. (1980). Rectorial Address, Strasbourg. History and Theory,
19(2), 169-185.
Winks, R.W. (1968). The Historian as Detective. New York: Harper & Row.
‫פסקי דין‬
635 (1)‫ פ"ד כט‬,‫ אלוף נ' ועדת החקירה – מלחמת יום הכיפורים‬,‫ גונן‬469/74 ‫בג"צ‬
.(1974)
.(1980) 421 (1)‫ פ"ד לה‬,‫ דפי זהב בע"מ נ' רשות השידור‬389/80 ‫בג"ץ‬
.(1982) 449 (4)‫ פ"ד לו‬,‫ אלון נ' ממשלת ישראל‬152/82 ‫בג"ץ‬
‫ אגודה חקלאית שיתופית רשומה נ' המועצה המקומית רמת‬,‫ עוף העמק‬547/84 ‫בג"ץ‬
.(1986) 113 (1)‫ פ"ד מ‬,‫ישי‬
.(1991) 749 (1)‫ פ"ד מה‬,‫ ז'רז'בסקי נ' ראש הממשלה‬1635/90 ‫בג"צ‬
.(1996) 1 (5)‫ פ"ד מט‬,‫ התרבות והספורט‬,‫עטייה נ' שר החינוך‬-‫ בן‬3477/95 ‫בג"ץ‬
.(1997) 1 (4)‫ פ"ד נא‬,‫ חורב נ' שר התחבורה‬5016/96 ‫בג"ץ‬
51
‫מאיר גלבוע‬
‫בג"ץ ‪ 1622/00‬יצחק נ' נשיא בית המשפט העליון‪ ,‬פ"ד נד)‪.(2000) 54 (2‬‬
‫בג"ץ ‪ 9634/08‬מועצה אזורית חוף השרון נ' שר הפנים‪ ,‬תק‪-‬על ‪98 (4) 2009‬‬
‫)‪.(2009‬‬
‫ע"א ‪ 376/46‬רוזנבאום נ' רוזנבאום‪ ,‬פ"ד ב)‪.(1949) 235 (1‬‬
‫ע"א ‪ 1354/92‬היועץ המשפטי נ' פלונית‪ ,‬פ"ד מח)‪.(1994) 711 (1‬‬
‫ע"א ‪ 4628/93‬מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום )‪ (1991‬בע"מ‪ ,‬פ"ד מט)‪265 (2‬‬
‫)‪.(1995‬‬
‫ע"א ‪ 456/01‬כץ נ' עמותת אלכסנדרוני )נבו‪.(6.11.2001 ,‬‬
‫ע"א ‪ 1782/06‬משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ‪ ,‬תק‪-‬על ‪.(2008) 53 (1)2008‬‬
‫ע"א ‪ 8836/07‬בלמורל השקעות בע"מ נ' כהן )נבו‪(23.2.2010 ,‬‬
‫ע"פ ‪ 1/48‬סילוסטר נ' היועץ המשפטי לממשלת ישראל‪ ,‬פ"ד א)‪.(1949) 5 (1‬‬
‫ע"פ ‪ 21/72‬צייגר נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד כז)‪.(1973) 505 (1‬‬
‫ע"פ ‪ 636/77‬לוי נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד לב)‪.(1978) 768 (3‬‬
‫ע"פ ‪ 639/79‬אפללו נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד לד)‪.(1980) 561 (3‬‬
‫ע"פ ‪ 721/80‬תורג'מן נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד לה)‪.(1981) 466 (2‬‬
‫ע"פ ‪ 951/80‬קניר נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד לה)‪.(1981) 505 (3‬‬
‫ע"פ ‪ 4384/93‬מליקר נ' מדינת ישראל‪ ,‬דינים עליון )‪.(1994) 948 (1‬‬
‫ע"פ ‪ 2910/94‬יפת נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד נ)‪.(1996) 221 (2‬‬
‫ע"פ ‪ 6258/94‬יעקובזון נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד נ)‪.(1997) 845 (5‬‬
‫ע"פ ‪ 5121/98‬טור' )מיל'( יששכרוב נ' התובע הצבאי‪ ,‬פ"ד סא)‪.(2006) 461 (1‬‬
‫ע"פ ‪ 1877/99‬מדינת ישראל נ' בן עטר‪ ,‬פ"ד נג)‪.(1999) 695 (4‬‬
‫ע"פ ‪ 4855/02‬מדינת ישראל נ' בורוביץ‪ ,‬פ"ד נט)‪.(2005) 776 (6‬‬
‫ע"פ ‪ 9724/02‬אבו‪-‬חמאד נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד נח)‪.(2003) 71 (1‬‬
‫ע"פ ‪ 10735/04‬גולדמן נ' מדינת ישראל‪ ,‬תק‪-‬על ‪.(2006) 2387 (1)2006‬‬
‫ע"פ ‪ 5386/05‬אלחורטי נ' מדינת ישראל‪ ,‬פורסם בפדאור )‪.(2006‬‬
‫ע"פ ‪ 7220/05‬נימר נ' מדינת ישראל‪ ,‬דינים עליון )‪.(2009) 469 (28‬‬
‫ע"פ ‪ 1929/06‬פלוני נ' מדינת ישראל‪ ,‬דינים עליון )‪.(2009) 249 (26‬‬
‫‪52‬‬
‫חקירה ומחקר מדעי – או האחריות המוגברת של החוקר לחשיפת האמת בהליך הפלילי‬
‫ע"פ ‪ 6810/06‬בירו נ' מדינת ישראל‪ ,‬תק‪-‬על ‪.(2007) 3242 (1) 2007‬‬
‫ע"פ ‪ 5327/07‬סיורי נ' מדינת ישראל‪ ,‬דינים עליון ‪.(2008) 592 (13) 2008‬‬
‫ע"פ ‪ 5582/09‬פלוני נ' מדינת ישראל )לא פורסם‪.(22.10.2009 ,‬‬
‫ר"ע ‪ 423/83‬מדינת ישראל נ' עזבון סילוורמן‪ ,‬פ"ד לז)‪.(1983) 281 (4‬‬
‫רע"א ‪ 1412/94‬הסתדרות מדיצינית הדסה עין‪-‬כרם נ' גלעד‪ ,‬פ"ד מט)‪.(1995) 516 (2‬‬
‫רע"א ‪ 4391/98‬קצין התגמולים נ' עמר‪ ,‬פ"ד נג)‪.(1999) 673 (2‬‬
‫‪Daubert v. Merrell Dow Pharmaceuticals, Inc. (92-102), 509 U.S. 579 (1993).‬‬
‫‪53‬‬