הרצל ביפן: על חברת גולדסטאר של צים

‫ההיסטוריה של הספנות‬
‫הרצל ביפן‪:‬‬
‫על חברת גולדסטאר של צים‬
‫מימין‪ :‬איסוג׳י הונטאני‪ ,‬הסוכן היפני של גולדסטאר ליין‪ ,‬סיימון לי‪ ,‬הסוכן ההונג קונגי ופאול בירו ב‪1965-‬‬
‫מ‪ 1958-‬פועלת חברה‪-‬בת של צים באזורי מזרח אסיה ואפריקה‪ ,‬שכונו פעם "העולם השלישי"‪ ,‬בהצלחה לא מבוטלת ותוך‬
‫טשטוש הקשר לחברת הספנות הלאומית (לשעבר) של ישראל‪ .‬זה מה שקורה כשחברה קטנה של מדינה קטנה מחליטה להקים‬
‫רשת סחר גלובלית הרחק מחופי הבית‬
‫| דני זמרין |‬
‫מאז הקיץ האחרון והעימות בעזה נאלצת חברת צים להתמודד עם פעילים פוליטיים‪,‬‬
‫ששמו להם למטרה לפגוע בכל מה שמייצג את ישראל ובעיקר בכלכלה שלה‪ ,‬ומשום מה‬
‫מצאו בצים מטרה בולטת ונוחה‪.‬‬
‫)‪ (Boycott, Divestment and Sanctions‬ואף שאין‬
‫הפעילים האלה הם חלק מתנועת‬
‫להם הצלחות של ממש בשטח (הם טוענים שהצליחו לעכב אנייה אחת של צים בנמל‬
‫אוקלנד בקליפורניה)‪ ,‬הם קולניים‪ ,‬אגרסיביים ושולטים היטב ברזי הרשת החברתית‪ ,‬כמו‬
‫אתרי פייסבוק וטוויטר‪ ,‬שם מתרחשת עיקר הפעילות שלהם‪.‬‬
‫זה ודאי לא נוח לחברת צים‪ ,‬שיש לה מספיק צרות גם כך‪ ,‬אבל החברה מתמודדת עם‬
‫אתגרים כאלה מיום הקמתה‪ .‬ההיסטוריה כמובן אינה חוזרת על עצמה‪ ,‬ואין דין ניסיונות‬
‫החרם הפלסטיני החדש כדין "החרם הערבי" שליווה את מדינת ישראל עשורים רבים‪.‬‬
‫אבל גם עכשיו‪ ,‬כאשר מבנה הבעלות של צים הוא רק "שליש ישראלי"‪ ,‬הזהות הלאומית‬
‫שלה אינה בדיוק גורם מסייע בזירת העסקים הבינלאומית‪ .‬לפעמים היא גורמת לה לפעול‬
‫בזהות בדויה‪.‬‬
‫החזון והחרם‬
‫בעשור הראשון והשני של מדינת ישראל כיכבה המדינה הצעירה בראש מצעד הפופולריות‬
‫הבינלאומי‪ ,‬ונציגיה התקבלו באהבה כמעט בכל מקום בעולם‪ ,‬כולל בעולם השלישי‬
‫המתעורר‪ .‬רק מדינות ערב היו ברוגז‪ ,‬ואותו ביטאו בהחלטת הליגה הערבית מ‪ 1951-‬על‬
‫החרם הערבי‪.‬‬
‫צים‪ ,‬בשלב מוקדם מאוד בתולדותיה‪ ,‬וביתר שאת לאחר הסכם השילומים עם גרמניה‬
‫שהבטיח לה אניות רבות‪ ,‬החליטה לא להסתפק בקווי הבית‪ ,‬אלא לצאת למרחב ולפתח‬
‫פעילות בכל מקום אפשרי‪ .‬והאפשרויות היו פתוחות‪ ,‬במיוחד במקומות רבים בעולם‬
‫שאחר כך קראו לו "השלישי"‪ .‬צים פעלה הרבה באפריקה (כתבנו על כך ב"המטען" בגיליון‬
‫‪24‬‬
‫המטען | גיליון ‪ | 157‬נובמבר ‪www.shipper.co.il | 2014‬‬
‫‪ 118‬ובגיליון ‪ ,)153‬גיששה בדרום אמריקה‪ ,‬אבל העין צפתה לפאתי מזרח‪ .‬המזרח הרחוק‬
‫היה אז בעיקר שמועה רחוקה‪ ,‬וחוץ מ"תה ואורז יש בסין" קשה לומר שלמישהו בישראל‬
‫היה מושג של ממש על הכלכלה של האזור‪ .‬אבל‬
‫האיש הטוב ד"ר נפתלי וידרא‪ ,‬בעל חזון הספנות‬
‫הישראלית הגדול‪ ,‬תלה תקוות רבות בעתיד הסחר‬
‫עם המזרח דרך נמל אילת‪ .‬הכלכלה היפנית החלה‬
‫להתאושש ממלחמת העולם‪ ,‬וכולם ידעו שהענק‬
‫הסיני יתעורר מתישהו‪ ,‬גם אם זה יארך שנים‬
‫רבות; קוריאה‪ ,‬וייטנאם‪ ,‬תאילנד‪ ,‬בורמה‪ ,‬מלזיה‪,‬‬
‫אינדונזיה – כל אלה היו עולמות חדשים ונסתרים‪,‬‬
‫וחלקם סגורים לגמרי‪.‬‬
‫באמצע שנות החמישים שלח וידרא איש‬
‫משלו למשימת פתיחת השערים‪ .‬הוא קרא לזה‬
‫"אקספדיציה"‪ ,‬כלומר משלחת חקר לארץ לא‬
‫נודעת‪ .‬כראש המשלחת‪ ,‬שכללה רק אדם אחד‬
‫משה קליין בכניסתו לתפקיד המנכ״ל ב‪1976-‬‬
‫למען האמת‪ ,‬בחר בפאול בירו‪ ,‬איש ארגון מוכשר‬
‫ונמרץ ששירת לפני כן כנציג צים באירופה‪ .‬בירו נשלח כחלוץ לפני המחנה ליפן‪ ,‬שבעבור‬
‫ישראלים ואירופים הייתה אז ארץ זרה‪ ,‬סגורה ומסתורית שאינה מסבירה פנים באופן‬
‫מיוחד לזרים‪ .‬בירו התגבר על קשיי הקליטה הלא פשוטים‪ ,‬פתח סוכנות ביפן ולמד את‬
‫השוק‪ .‬הוא זיהה שתי הזדמנויות מבטיחות‪ :‬הסחר הטרנס‪-‬פסיפי‪ ,‬בין יפן לארה"ב; והסחר‬
‫בין יפן לאפריקה‪ ,‬בעיקר מערב אפריקה‪ .‬בעבודה שקדנית וקשה פילס בירו את הדרך‬
‫להקמתה ב‪ 1958-‬של חברה‪-‬בת של צים‪ ,‬שתפעל לראשונה בסחר שאינו קשור למשק‬
‫ההיסטוריה של הספנות‬
‫על חברת גולדסטאר של צים‬
‫הישראלי‪ .‬הרעיון המקורי היה אמנם שהאניות שהפליגו מיפן יטענו בולי‬
‫עץ במערב אפריקה‪ ,‬יפליגו לישראל ויחזרו דרך תעלת סואץ ליפן – אבל קשיי‬
‫המעבר בסואץ גרמו לוותר על האפשרות הזאת‪.‬‬
‫באמצע שנות החמישים נשלח פאול בירו כחלוץ של‬
‫צים ליפן‪ ,‬שבעבור ישראלים ואירופים הייתה אז ארץ‬
‫סגורה ומסתורית שאינה מסבירה פנים לזרים‪ .‬בירו‬
‫התגבר על קשיי הקליטה הלא פשוטים‪ ,‬פתח סוכנות‬
‫ביפן ולמד את השוק‬
‫בסחר הזה שלט ללא מצרים קונפרנס ימי של חברות ותיקות שקבעו דמי‬
‫הובלה גבוהים מסיבות היסטוריות‪ :‬היה פעם קונפרנס אנגלי שחייב שטעון של‬
‫כל מטען לאפריקה דרך ליברפול‪ ,‬והאילוץ הזה ייקר את ההובלה‪ .‬הקונפרנס‪,‬‬
‫כבר ללא אנגלים‪ ,‬ביטל את השטעון אבל שמר על רמת דמי ההובלה הימית‪.‬‬
‫הקונפרנס שמר גם על בלעדיות וסירב לבקשה של צים להצטרף למסגרת שלו‪.‬‬
‫בירו פעל במרץ ובנחישות‪ ,‬ובין השאר איים לשבור את השוק באמצעות דמי‬
‫הובלה נמוכים‪ ,‬כדי שהחברה שהקים‪ ,‬גולדסטאר ליין‪ ,‬ובקיצור ‪ ,GSL‬תתקבל‬
‫לקונפרנס הימי של החברות מיפן‪ ,‬מהולנד ומדנמרק שפעלו בסחר הזה‪ .‬העניין‬
‫הזה נחתך סופית בחתימה על מסמך מיולי ‪ ,1959‬ובצים הבינו היטב שזוהי‬
‫פריצת דרך ענקית‪ .‬זה היה סמל מובהק להתבססותה של החברה כגורם מוכר‬
‫ומשמעותי בנוף חברות הספנות באזור ואחר כך בעולם‪ .‬צים בעצם הפכה‬
‫בנקודה הזאת לחברה בינלאומית – לא עוד חברה הפועלת רק בשירות סחר‬
‫החוץ של ישראל‪.‬‬
‫בירו הוא שמינה סוכנות בשם סון‪-‬הינג בהונג קונג לנציגת צים‪ ,‬ויצר את הקשרים‬
‫הראשונים עם בנו של מייסד החברה‪ ,‬סיימון לי‪ ,‬שהסוכנות שלו ליוותה את צים‬
‫במשך עשרות שנים‪ .‬עוד מהלך עסקי נבון היה השגת תמיכתה של החברה‬
‫הבורמזית‪ .‬בבורמה הייתה לצים הרפתקה אחרת‪ ,‬כשהקימה את חברת בורמה‬
‫פייב סטאר ליין‪ .‬הבורמזים הודיעו שיובילו באניות גולדסטאר וביססו עוד יותר‬
‫את מעמדה האזורי של‬
‫החברה‪.‬‬
‫עוד דמות מיתולוגית‬
‫ונשכחת שתרמה את‬
‫חלקה הייתה פאול לוינזון‪,‬‬
‫יקה עב‪-‬בשר שהיה מנהל‬
‫אגף המטענים בצים‪.‬‬
‫לוינזון היה דמות ססגונית‬
‫ובעיקר "בולדוזר" שדבר‬
‫לא עמד בפניו‪ .‬כשהתגייס‬
‫לדחוף את מערך הקווים‬
‫הבינלאומיים של צים‪,‬‬
‫הייתה מעורבותו קריטית‬
‫במקרים רבים‪ .‬לפי‬
‫האגדה‪ ,‬הוא ניהל מו"מ‬
‫סיימון לי (שני מימין)‪ ,‬איסוג׳י הונטאני (רביעי משמאל) וסוכני הונג קונג ויפן בפגישה ב‪.1965-‬‬
‫עם יו"ר מועצת הקקאו‬
‫בראש השולחן‪ :‬נפתלי וידרא‬
‫של גאנה על צירוף הקו‬
‫לחברות הזכאיות להוביל את המוצר הנחשק‪ ,‬והכריע אותו בטענה שאנשי צים‬
‫הם בעצם אפריקאים וזכאים לקדימות‪ .‬צים אכן הובילה קקאו מגאנה במשך‬
‫שנים רבות‪.‬‬
‫האנייה הראשונה שהפליגה תחת גולדסטאר הייתה "קליביה" (‪ ,)Clivia‬בת ‪15‬‬
‫אלף טון‪ ,‬שיצאה מיוקוהמה‪ ,‬עגנה בהונג קונג והמשיכה למערב אפריקה‪ .‬בשלב‬
‫הראשון פעל הקו בתדירות חודשית בערך‪ ,‬והאניות היו חכורות ברובן‪ ,‬אם כי‬
‫לעתים שירתו את הקו אניות ישראליות‪ ,‬כמו "א‪/‬מ שומרון"‪ .‬המטרה העיקרית‬
‫של גולדסטאר ליין – שתקופה מסוימת עוד קראו לו בצים "קו כוכב הזהב"‪,‬‬
‫בעברית – הייתה כאמור לפעול בסחר שבין יפן למערב אפריקה‪ .‬השלים אותו‬
‫"קו שבעת הכוכבים" בין מערב אפריקה וארה"ב‪ .‬שנת ‪ 1958‬הייתה מוצלחת‬
‫עבור שני הקווים הללו‪ .‬נתח הסחר של צים בקווים שלא פקדו כלל את ישראל‬
‫עלה ל‪ 20%-‬מפעילותה‪ ,‬מגמה שהמשיכה והתגברה לאורך העשורים הבאים‪.‬‬
‫גולדסטאר ליין צמח במהירות‪ .‬במהרה נוסף קו בין יפן לנמלי דרום אפריקה‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫המטען | גיליון ‪ | 157‬נובמבר ‪www.shipper.co.il | 2014‬‬
‫המשך מעמוד ‪24‬‬
‫הנקודה היהודית‬
‫אנשי צים זיהו‪ ,‬אם כן‪ ,‬הזדמנות עסקית וניצלו אותה‪ .‬הם נעזרו רבות‪ ,‬אין זה סוד‪,‬‬
‫באנשי עסקים וסוחרים יהודים‪ ,‬שהייתה להם השפעה ניכרת בקווי הסחר הללו‪,‬‬
‫ואשר התגייסו ברצון ובשמחה לסייע לחברה הלאומית הישראלית‪ ,‬לפעמים‬
‫התפעמות‪,‬‬
‫מתוך‬
‫חיבה ואפילו הערצה‬
‫לנציגיה הנמרצים‬
‫של‬
‫והמוכשרים‬
‫ישראל‬
‫מדינת‬
‫הצעירה; הם אהבו‬
‫את הצברים בעלי‬
‫העבר הפלמ"חניקי‬
‫את‬
‫כמו‬
‫ממש‬
‫הנציגים שאולי באו‬
‫מאותה עיירה בפולין‬
‫באוקראינה‪,‬‬
‫או‬
‫ידעו לספר בדיחות‬
‫לעשות‬
‫באידיש‪,‬‬
‫ולזמר‬
‫קידוש‬
‫בארוחת‬
‫מזמורים‬
‫שישי חגיגית עם‬
‫המשפוּחה‪ .‬אי אפשר‬
‫להגזים בחשיבותו‬
‫של הקשר האישי‪-‬‬
‫הסכם ההצטרפות של גולדסטאר ליין לקונפרנס הימי המזרח‬
‫יהודי הזה‪ .‬ברגע שהיו‬
‫הרחוק‪-‬דרום אפריקה‬
‫נוכחות ופעילות של‬
‫צים ביפן‪ ,‬נוצר קשר עם יבואנים יהודים‪-‬אמריקאים‪ ,‬שהיו דומיננטיים ביבוא‬
‫טקסטיל‪ ,‬צעצועים‪ ,‬ומכשירי רדיו וטלוויזיה מיפן לארה"ב‪ .‬אניות גולדסטאר‬
‫המשיכו בתקופה מסוימת ממערב אפריקה לארה"ב‪ ,‬כחלק מקו שבעת‬
‫הכוכבים‪ .‬בכיוון השני פעל קו בשם פסיפיק סטאר בין יפן למערב ארה"ב –‬
‫גלגול מוקדם של קו ‪ ZCS‬של צים‪ .‬גם בדרום אפריקה יש‪ ,‬כידוע‪ ,‬קהילה יהודית‬
‫גדולה וחזקה‪ ,‬וגם היא הייתה נכונה לתמוך בצים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ואולי דווקא משום כך‪ ,‬לחברת גולדסטאר הייתה בעיית זהות מיום‬
‫הקמתה‪ .‬הייתה זו חברה בבעלות מלאה של צים‪ ,‬מנהליה היו אנשי צים שהיו‬
‫כפופים למטה בחיפה; גם שמה – "כוכב הזהב" – נגזר מכוכבי הזהב של סמל‬
‫צים‪ ,‬שמקורו ברעיונו של תיאודור הרצל לדגלה של מדינת היהודים‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫שיקולים מסחריים ופוליטיים הכתיבו את הצנעת הקשר לחברה‪-‬האם בפרט‬
‫ולישראל בכלל‪ ,‬אם כי ההצנעה הזו השתנתה לפי האקלים הפוליטי הכללי‪.‬‬
‫לעתים שאפו לחשאיות מוחלטת ולטשטוש כל קשר עם צים‪ ,‬ולעתים פחות‪.‬‬
‫ב‪ 1959-‬הצליחה צים לפרוץ לקונפרנס הימי ששלט‬
‫בסחר בין יפן למערב אפריקה‪ .‬בצים הבינו היטב שזוהי‬
‫פריצת דרך ענקית‪ .‬החברה בעצם הפכה בנקודה הזאת‬
‫לבינלאומית – לא עוד חברה הפועלת רק בשירות סחר‬
‫החוץ של ישראל‬
‫התבססות הקו הובילה לבניית אניות שיועדו במיוחד בעבורו‪ .‬היו אלה "שביט"‪,‬‬
‫"קשת"‪" ,‬סהר" ו"מזל" – אניות מטען כללי שנבנו במחצית הראשונה של שנות‬
‫השישים ביפן ובצרפת‪ .‬מאוחר יותר שונו השמות והאניות קיבלו את הקידומת ‪:Gold‬‬
‫"‪ ."Gold Star", "Gold Leaf", "Gold Stream", "Gold Mountain‬החלפת השמות‬
‫הייתה חלק מתהליך "הורדת הפרופיל" של הקו והסוואת זהותו הישראלית‪.‬‬
‫גולדסטאר ליין מינתה סוכנים באפריקה‪ :‬בניגריה נפתחה סוכנות ‪LANSAL‬‬
‫(‪ ,)Lagos and Niger Shipping Agenc‬ובגאנה פעלה חברת "הכוכב השחור"‬
‫כסוכנת גולדסטאר – עוד סיפור צימי הראוי למאמר נפרד‪ .‬ישראלים נשלחו‬
‫לנהל את הסוכנויות הללו‪ ,‬ולרבים מהם הייתה זו תחילתה של קריירה מעניינת‬
‫בצים‪ .‬במקביל מונו נציגויות במקומות כמו בנגלדש‪ ,‬שבהם הקפידו במיוחד‬
‫לטשטש את הקשר לחברת צים‪ ,‬והיו גם גישושים לאוסטרליה ולניו זילנד‪.‬‬
‫העולם הוא גדול ורחב‪ ,‬ויהודים יש בכל מקום כמעט‪.‬‬
‫ההיסטוריה של הספנות‬
‫על חברת גולדסטאר של צים‬
‫בחשאי ספינה גוששת‬
‫בשנת ‪ 1963‬סיים פאול בירו את כהונתו כמנהל‪ .‬החליף אותו דרור ורד‪ ,‬בן‬
‫למשפחת ספנות ידועה‪ ,‬רוזנפלד‪ ,‬שגויס גם הוא על ידי וידרא‪ .‬מרכז הפעילות‬
‫עדיין היה ביפן והיעד המרכזי נותר אפריקה‪ .‬במטה של צים בארץ עסקו אז‬
‫בעיקר בקווי הנוסעים‪ ,‬שהגיעו לשיאם באמצע שנות השישים ואז קרסו‬
‫במהירות וצברו הפסדים‪ .‬ברקע המשיכה הזרוע המזרחית לפעול‪ ,‬והיא פעלה‬
‫היטב‪ .‬חבלי הלידה הסתיימו‪ ,‬היקפי הסחר צמחו‪ ,‬וכבר אז‪ ,‬וביתר שאת בשנים‬
‫מאוחרות יותר‪ ,‬העניק קו גולדסטאר תמיכה רחבה לתוצאות העסקיות של‬
‫חברת צים‪ ,‬ולא אחת הטה את הכף מהפסד לרווח‪.‬‬
‫הקשר של גולדסטאר לצים נותר מעין סוד הגלוי רק לאנשי‬
‫שלומנו‪ :‬ימאים וקצינים ישראליים הועסקו לעתים בקו‪,‬‬
‫המנהלים ומנהלי התפעול היו תמיד ישראלים והסוכנויות‬
‫שירתו את שתי החברות‪ .‬אבל כלפי חוץ גולדסטאר הציגה‬
‫את עצמה כחברה חסרת זהות לאומית‬
‫הקשר של גולדסטאר לצים נותר מעין סוד הגלוי רק לאנשי שלומנו‪ :‬ימאים‬
‫וקצינים ישראליים הועסקו לעתים בקו‪ ,‬המנהלים ומנהלי התפעול היו תמיד‬
‫ישראלים והסוכנויות שירתו את צים ואת גולדסטאר גם יחד‪ .‬אבל כלפי חוץ‬
‫נשמרה הפרדה פורמלית‪ ,‬וגולדסטאר הציגה את עצמה כחברה חסרת זהות‬
‫לאומית‪ ,‬שמרכזה ביפן ואחר כך בהונג קונג‪ .‬ב‪ 1969-‬מונה איתן אילן למנהל‬
‫גולדסטאר‪ .‬מוקד העניין והפעילות בתקופתו היה השגשוג הכלכלי המואץ של‬
‫ניגריה‪ ,‬שהשפיע על הסחר כולו‪ .‬העדר תשתית בנמלים לצד גאות אדירה של‬
‫יבוא שנקנה בכספי הנפט של הממשלה יצרו פקקים אדירים‪ ,‬ואניות המתינו‬
‫במשך חודשים לתורן‬
‫על עוגן סמוך לנמל לגוס‬
‫להיכנס לנמל‪ ,‬רק כדי‬
‫לפרוק את המטען‪.‬‬
‫הרבה תושייה צריך‬
‫היה כדי להתמודד‬
‫עם המצב הבלתי‬
‫רגיל שנוצר שם‪,‬‬
‫וישראלים הרי תמיד‬
‫באלתור‪,‬‬
‫הצטיינו‬
‫חוצפה ויוזמה‪ .‬בין‬
‫השאר הקימו אנשי‬
‫‪ GSL‬שירות אסדות‬
‫פרטי שפרק אניות‬
‫והביא את המטען‬
‫בשם‬
‫למסוף‬
‫ליד‬
‫קירי‪-‬קירי‬
‫אפאפה – שמות‬
‫שמוכרים אולי‬
‫לכמה ותיקים‬
‫בצים‪.‬‬
‫ו ב א ש ר‬
‫לחשאיות‪ ,‬לזאת‬
‫תמיד היה קשר‬
‫הדוק למעמדה‬
‫הבינלאומי‬
‫של ישראל‬
‫מימין‪ :‬פאול בירו ודרור ורד‬
‫ולאקלים‬
‫הפוליטי באזורי הפעילות של גולדסטאר‪ .‬אם מלחמת ששת הימים חיזקה‬
‫את תדמיתה ומעמדה של ישראל‪ ,‬באה מלחמת יום כיפור ובעקבותיה ניתוק‬
‫היחסים הדיפלומטיים עם רבות ממדינות אפריקה והחרפת היחסים עם מדינות‬
‫מוסלמיות‪ .‬למרות זאת‪ ,‬גולדסטאר המשיך לפעול ובהצלחה רבה‪ .‬נפתחו‬
‫סוכנויות נוספות ולעתים פעל הקו בשמות אחרים‪ .‬מהפכת המכולות‪ ,‬שצים‬
‫הובילה בה‪ ,‬הגיעה גם לגולדסטאר‪ ,‬אם כי בקווי הסחר הללו הייתה החדירה‬
‫איטית והדרגתית יותר‪ ,‬ותשתית הנמלים לא אפשרה מעבר לאניות מכולה‬
‫‪28‬‬
‫המשך מעמוד ‪26‬‬
‫המטען | גיליון ‪ | 157‬נובמבר ‪www.shipper.co.il | 2014‬‬
‫מימין‪ :‬מתי מורגנשטרן (מנכ"ל צים דאז)‪ ,‬נחום גנצרסקי (לימים סמנכ"ל צים ונשיא לשכת הספנות)‪ ,‬עמי‬
‫פמפר (מנהל שירותי אירופה ים תיכון)‪ ,‬עדני סימקין (לימים סמנכ"ל ספנות בצים‪ ,‬מנכ"ל מארסק ישראל‬
‫ומנכ"ל ‪ MSC‬ישראל)‪ .‬חוגגים ‪ 35‬שנים לגולדסטאר‪.‬‬
‫טהורות‪ .‬ב‪ 1976-‬לקח את הפיקוד משה קליין‪ ,‬ובתקופתו נכנסו לשירות עוד‬
‫אניות שנבנו במיוחד עבור הקו‪" :‬לגוס סטאר"‪" ,‬טמה סטאר"‪" ,‬אבידג'ן סטאר"‬
‫ו"קובה סטאר"‪ ,‬שנבנו במספנות האקודטה ביפן בסוף שנות השבעים‪ .‬הצטרפו‬
‫אליהן ארבע אניות שנבנו בסקוטלנד‪ ,‬במספנות על נהר קלייד‪" :‬גולד אורלי"‪,‬‬
‫"גולד עליזה"‪" ,‬גולד הילה" ו"גולד ורדה"‪ .‬גולדסטאר היה מהראשונים שעברו‬
‫למסוף החדש בלגוס‪ ,‬טין‪-‬קן‪-‬איילנד‪ ,‬שאניות החברה פקדו במשך שנים רבות‪,‬‬
‫ובסופו של דבר אף נרכש על ידי צים – עד שנמכר בצוק העתים‪ .‬גולדסטאר‬
‫הרחיב את נמלי הפקידה שלו גם למזרח אפריקה‪ ,‬לנמלי מומבסה ודאר‪-‬א‪-‬‬
‫סלאם‪ ,‬ושירת את תת‪-‬היבשת ההודית‪ ,‬פקיסטן וסרי לנקה‪ ,‬עם קולומבו כנמל‬
‫שטעון מרכזי‪ .‬הנציג בהודו בשנות השבעים היה טומי שטרמר‪.‬‬
‫את קליין החליף כמנהל אברהם מלמוד בשנת ‪ .1980‬בצים דיברו סרה בקליין‪,‬‬
‫שלאחר פרישתו ניהל חברה שהתחרתה בגולדסטאר – מעשה שלא ייעשה‬
‫באתוס היחידה המובחרת ששרר עדיין בקרב הנהלת צים‪ ,‬ודרש נאמנות לדגל‬
‫ותחושת שליחות לאומית‪ .‬אבל גולדסטאר הייתה יקום מקביל‪ ,‬רחוקה מהמטה‬
‫בחיפה וחברה גאה ועצמאית בזכות עצמה‪.‬‬
‫איש ספנות ותיק אמר על גולדסטאר‪" :‬רק חוצפה יהודית‬
‫אופיינית של עם חסר מסורת ימית יכלה לדחוף חברה‬
‫לא גדולה לתחוב את אפה בימים לא‪-‬לה‪ ,‬לעשות גלים‬
‫בסדרים המקובלים ולגרום לכל מיני סיבוכים ותקלות"‬
‫למען ההיסטוריה ולטובת הכרונולוגיה נציין את שאר מנהליה של ‪ :GSL‬אחרי‬
‫כהונה קצרה של גד קמפינסקי מונה ב‪ 1985-‬מקס וילהלם‪ ,‬רב‪-‬חובל ותיק‪,‬‬
‫מראשוני צים‪ ,‬שהפך למנהל דומיננטי; הבא אחריו היה עמי פמפר שמונה‬
‫ב‪ ,1990-‬ובעקבותיו הגיע רב‪-‬חובל יגאל דפני‪ ,‬שעל קורותיו בגולדסטאר ובצים‬
‫נכתב בהרחבה בגיליון יולי ‪ 2014‬של "המטען"‪ .‬דפני נכנס לחברה בתקופת שפל‬
‫יחסי‪ ,‬והתווה אסטרטגיה של פיתוח והתרחבות בסחר הפנים‪-‬אסייתי‪ ,‬שצמח‪,‬‬
‫וכידוע ממשיך לצמוח‪ ,‬בקצב מרשים‪ .‬נפתחו קווים חדשים באסיה וסוכנויות‬
‫במלזיה ובאינדונזיה‪ .‬פורט קלאנג נקבע כנמל שטעון‪ ,‬והתרחב שיתוף הפעולה‪,‬‬
‫בעיקר עם חברת צ'יינה שיפינג‪ ,‬שהתחילה אז את דרכה בסחר הבינלאומי‪.‬‬
‫המנהל שבא אחריו היה יורם דלמן‪ ,‬שאותו החליף שמואל יוסקוביץ'‪ ,‬ושניהם‬
‫עדיין פעילים בצים‪ .‬מנהלה הנוכחי של גולדסטאר הוא גבי שרף‪ ,‬שוותיקי הענף‬
‫אולי מכירים כבנו של ג'קסון הנודע מנמל חיפה‪.‬‬
‫כמו הענף כולו‪ ,‬גולדסטאר נאבקת בשנים האחרונות במשבר בספנות‪ ,‬אבל‬
‫החברה עדיין מפגינה נוכחות‪ ,‬פותחת קווים חדשים וממשיכה במסורת הבלתי‬
‫סבירה של חברה ישראלית חצי מחתרתית הפועלת במזרח הרחוק‪ .‬זהו סיפור‬
‫שתחילתו בשנות החמישים של המאה הקודמת‪ ,‬כשחברה קטנה של מדינה‬
‫קטנה החליטה להקים רשת סחר גלובלית הרחק מחופי הבית‪ .‬צבי הרמן כותב‬
‫על איש ספנות ותיק שבישיבה של קונפרנס ספנות בראשית ימי גולדסטאר‬
‫הביע את השקפתו על כל העניין‪" :‬רק חוצפה יהודית אופיינית של עם חסר‬
‫מסורת ימית יכלה לדחוף חברה לא גדולה לתחוב את אפה בימים לא‪-‬לה‪,‬‬
‫לעשות גלים בסדרים המקובלים ולגרום לכל מיני סיבוכים ותקלות"‪ .‬האם‬
‫החוצפה הזאת תמשיך להוביל את גולדסטאר גם בעתיד‪ ,‬וגם לאחר המשבר‬
‫הענק בצים‪ ,‬ששינתה לחלוטין את פניה?‬