cbt 17.1.15

‫מבוא לטיפול קוגניטיבי התנהגותי‬
‫טיפול קוגניטיבי התנהגותי – מאפיינים‪:‬‬
‫‪ ‬טיפול קצר וממוקד במטרה להפחית מצוקה‪.‬‬
‫‪ ‬פרוטוקולים מובנים ומבוססי מחקר‬
‫‪ ‬הגדרת מטרות ספציפיות‪ ,‬הניתנות למדידה‬
‫ולהשגה‬
‫‪ ‬עמדת המטפל "אקטיבית" ומשתפת‪.‬‬
‫‪ ‬מתן מידע והסבר (‪) Psycho-education‬‬
‫‪ ‬הטיפול מבוסס על תרגול והתנסות מחוץ לפגישות‬
‫דגש על הגורמים המשמרים את ההפרעה בהווה‬
‫מחשבה‬
‫התנהגות‬
‫רגש‬
‫בבסיס הגישה‪ ,‬יחסי הגומלין הדיספונקציונליים בין‬
‫ההתנהגויות המחשבות והרגשות‪.‬‬
‫הדגש הוא על התהליכים המשמרים את ההפרעה‬
‫ופחות על האטיולוגיה שלה‪.‬‬
‫ההתערבויות נועדו לשינוי אמונות‪ ,‬רגשות‬
‫והתנהגויות פתולוגיות המעורבות בשימור ההפרעה‪.‬‬
‫הגישה ההתנהגותית התפתחה על בסיס תיאוריות‬
‫למידה‪.‬‬
‫והגישה הקוגניטיבית על בסיס התאוריות של אהרון‬
‫בק ואלברט אליס‪.‬‬
‫המרכיב ההתנהגותי‬
‫התניה קלאסית (‪)Pavlov‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫התניה‪ -‬יצירה של תגובה לגירוי‬
‫תגובה ניטראלית‪ ,‬לא נלמדת‪:‬‬
‫אוכל – גירוי בלתי מותנה‬
‫ריור ‪ -‬תגובה בלתי מותנית‬
‫‪saliva‬‬
‫‪food‬‬
‫התניה קלאסית – התגובה הנלמדת‬
‫• הפעמון – גירוי מותנה‬
‫• הריור ‪ -‬תגובה מותנית‬
‫• התגובה המותנית מבוססת על למידת הקשר שבין‬
‫הגירוי המותנה (הפעמון) לגירוי הבלתי מותנה‬
‫(האוכל)‪.‬‬
‫‪saliva‬‬
‫‪food‬‬
‫הכחדה ‪Extinction -‬‬
‫• תהליך הלמידה ההפוכה‬
‫• כאשר הגירוי המותנה (הפעמון)‪,‬לאורך זמן‪ ,‬אינו‬
‫מלווה בגירוי הבלתי מותנה (האוכל)‪ – ,‬תתרחש‬
‫הכחדה של ההתניה (הפעמון יפסיק לעורר ריור)‬
‫התניה אופרנטית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪Skinner, Thorndike‬‬
‫למידה בדרך של חיזוקים חיוביים ושליליים‪.‬‬
‫התנהגות המביאה לתוצאות חיוביות מתחזקת‬
‫חיזוק חיובי יכול להיות פרס או העדר עונש‬
‫("כלכלת אסימונים")‬
‫התנהגות המביאה לתוצאה שלילית מופחתת‬
‫תוצאה שלילית יכולה להיות עונש או שלילת פרס‬
‫הטיפול בהרטבת לילה כדוגמא לטיפול‬
‫התנהגותי "טהור" (‪)Mowrer‬‬
‫‪ ‬שלפוחית מלאה אינה מעירה את הילד‬
‫‪ ‬ההרטבה מפעילה פעמון המעיר את הילד‬
‫‪ ‬לאחר כמה לילות רצופים הילד לומד לקשר בין‬
‫השלפוחית המלאה(הגירוי המותנה) לבין הפעמון‬
‫המעיר (התגובה הבלתי מותנית)‪.‬‬
‫טכניקות התנהגותיות לדוגמא‪-‬‬
‫‪ ‬חשיפה במציאות‬
‫‪ ‬חשיפה בדמיון‬
‫‪ ‬הפעלה (אקטיבציה) התנהגותית‬
‫‪ ‬הקניית מיומנויות ושימוש במשחקי תפקידים‬
‫‪ ‬הרפיות‪ ,‬דמיון מודרך‬
‫המרכיב הקוגניטיבי‬
‫‪ ‬רגשות שליליים הם תוצאה של הטיות קוגניטיביות‪.‬‬
‫‪ ‬הטיות קוגניטיביות מתפתחות על רקע נתונים‬
‫ביולוגיים והשפעות פסיכולוגיות‪.‬‬
‫‪ ‬הטיות קוגניטיביות מתרחשות בכמה מישורים‪.‬‬
‫מחשבות אוטומטיות‪ ,‬ואמונות‪ /‬סכמות בסיסיות‬
‫הקשורות בתפישה שלנו את עצמנו‪ ,‬את העולם‬
‫ואת העתיד‪.‬‬
‫מחשבות אוטומטיות‬
‫‪ ‬מה עבר לי בראש באותו רגע של מצוקה רגשית?‬
‫‪ ‬מחשבות ספונטניות המופיעות בתגובה לגירוי‬
‫‪ ‬יכולות להופיע כמשפט קצר או דימוי‬
‫‪ ‬אינן תוצר של חשיבה לוגית‬
‫אתגור קוגניטיבי‪-‬‬
‫‪Cognitive Restructuring‬‬
‫• זיהוי מחשבות אוטומטיות (ניהול יומן מחשבות)‬
‫ולאחריו תהליך משותף של בדיקת הבסיס ההגיוני‬
‫והמציאותי של המחשבות(‪) Collaborative empiricism‬‬
‫• תהליך החקירה הקוגניטיבית מבוסס על שלוש‬
‫שאלות עיקריות‪-‬‬
‫מהן העדויות למחשבה?‬
‫האם ישנן דרכים חלופיות לבחון את המקרה?‬
‫מה באמת יקרה אם כן‪..‬‬
‫"עיוותי חשיבה" – ‪Cognitive‬‬
‫‪distortions‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הכל או לא כלום‬
‫הכללת יתר‬
‫מסנן מחשבתי‬
‫ביטול ערכו של החיובי‬
‫קפיצה למסקנות‬
‫הגדלה והמעטה‬
‫שמוש מוגזם במשפטי "צריך‪ ,‬מוכרח‪ ,‬חייב"‬
‫ייחוס לעצמי‬
‫אמונות יסוד (‪) Core beliefs‬‬
‫‪ ‬מערכת של אמונות ותפישות בסיסיות שמתפתחות‬
‫בגיל צעיר‪ ,‬ונחוות כאמיתות מוחלטות לגבי עצמי‪,‬‬
‫העולם והעתיד‪.‬‬
‫‪ ‬אמונות יסוד אופייניות למבנה האישיות וגם‬
‫להפרעות פסיכיאטריות‪.‬‬
‫‪ ‬אירועי חיים שונים מביאים להפעלה של אמונות‬
‫היסוד ואלו מעוררים מחשבות אוטומטיות‪.‬‬
‫‪ ‬עבודה על שינוי אמונות יסוד היא שלב יותר‬
‫מתקדם בטיפול אם בכלל‪.‬‬
‫גישות טיפוליות שצמחו מתוך‬
‫עקרונות ה‪CBT-‬‬
‫‪ ‬חשיפה מתמשכת בפוסט‪-‬טראומה (‪(PE‬‬
‫‪ DBT ‬בהפרעת אישיות גבולית‬
‫‪ ‬טיפול בסכמה‬