כפתור ופרח - Simply a Christian

‫‪1‬‬
‫הועתק והוכנס לא נטרנט‬
‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫ע״י הי־ם תשם״ט‬
‫נקרא‬
‫*"‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫הפר‬
‫גומת האגדות‬
‫כ פ ת ר‬
‫ישרש‬
‫ופרח‬
‫ה ג ד ו ת קשירת‬
‫יציץופדח• ?*ישיאל ביאור‬
‫ו ח ש ו כ ו ת אורן זרח* בש״ס בבלי וירושלמי ושאד‬
‫״‬
‫»דרשית• נ א ל פ י ת • מבעלי אסופות* חכמי אשכנז ספרד‬
‫וצרפת ״ ובאור ת ו ס פ ת ״ המחבר א מ ר ו ת צ ר ו פ ו ת ‪:‬‬
‫•י*‬
‫‪ oar‬סידוש* ספל הזהר ועם מעשים נפלאיס‬
‫י‬
‫•־;־״׳‪ ,‬ונזל»>»‪7».0‬פק &‪* P\0‬‬
‫נ ד פ ס‬
‫כבית‬
‫באמישטילרדם‬
‫היקדוהנעליה כמר אשר אגשיל להפנות‬
‫‪1‬‬
‫בהר״ד^יעזרחזןוצ״ל • ש ו ח ט ד מ ת א‬
‫אשכנזים ‪: ^ V‬‬
‫^‬
‫‪r‬‬
‫״‪^-‬־^‪t‬‬
‫יעק^יציץ‬
‫ופרמ‪%‬שדאל‬
‫דקהל‬
‫לפ״ק‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫כ‬
‫משני המאורות •הגדולים הלא המה שריי צבאות‬
‫א ה ו ב וחביב כ ש ם ר ק ה ו « • ומפני שארכו היטיס שלא נ ד פ ס ‪' ,‬־לא נמצא‬
‫~ ‪-‬‬
‫כי‪-‬אם אחדי נעיר * ושנים במשפחה י ואפילו ב ל א ו ת י ה ן ל א נראה • ובכן העיר ה׳ א ת‬
‫דוחו של ה א ל ו ף כמר אשר אנ״‪!:‬ילבן ה א ל ו ף ‪0‬והר״ר*‪<1‬עןר חזן דמה א ק" ק אמשטרדם •‬
‫גברא •כףעא ראבודד‪ .‬זכה וזיכה הרבים • ‪.‬ה״ה כמר אשר אנשיל שוחט מומחה לרכיכש‬
‫ורוצה עוד ל ז נ ו ח יותר להדפיס ה ס פ ר כ פ ח ו ר ׳ י פ י ח‬
‫שוחכ‪1‬ו‪3‬וד‪.‬קרמח«תנ״ל‪1‬‬
‫ה ל ל י רק מתיירא־‪.‬שלא‪:‬יבוא א ח ר אשר •לא •יגע‪'.‬ולא עמד־* ב מ ל א כ ה ר פ ע ו ל ה ז א ר ת ״‬
‫ויסיג א ח גבולו ל ח ^ ם ה ס פ ר הג׳ייל ויהא גרמא בניזקין‪.‬נזקי א ד ם ב א ד ם ‪ :‬ובכן חוקן*‬
‫פרותינו ב ש ס ת א דרבנן ד ל י ה ביה אסותא־ שלא ידפיס שוס א ד ם בעולם הספר הזד־־ז־‬
‫ל ח ן ל מ ת כ ו נ ת ו ל א יע׳טה כ»ו*‪8‬ד>‪ -‬רזן חנעסק**חר • ל א ע ל ירי עצמי‪.‬־ ו ל א ע ל ירי‬
‫י שליח י בין ש ה ו א כן ברית ־ בין שאינו בן בדית • ח י ץ עשרה‪:‬שנים ־מיוכו‬
‫‪, .‬גמר הדפוס־ רק ל י ל ב ד ו ו ל א ל ן ו ל ח ו ״ ני אם ברשותו של ה א ל ו ף‬
‫־‬
‫במד אשר אגשילחנ״ל• היום יומו׳ ב׳ אייר ת ס ט י ל ‪1‬‬
‫‪..‬‬
‫;‬
‫ג‪ 0!5‬הצעידנאלפי יהודא לי‪ 3‬סוכה כה ק״ק *חפטרדם יע״א קהל יושכנזים והחדינה יציו‪:‬‬
‫ונאם העוחד‪.‬על התורה <גנל העגולה תזן^ *ומזמטם סגולה‪.‬קיק םפרל״םה״י סכעיר!‪klwarcis‬‬
‫צעי״רמלמה ככעסיל »ע»ן‪0‬ן»ן‪5‬ןילמון‪:‬ןלה'ס ‪ :‬י י י ״ ‪..‬‬
‫• *ןמשמלמ‪< .‬ע'‪0‬‬
‫א‬
‫ב‬
‫‪X‬‬
‫הקרמה‬
‫*‪ A-jfiJ^jy^al‬לאיתי• שתי ראיות‪ :‬׳טבת׳ וראה תחת השמש • העם ההולכים נחוםן‬
‫|‪ «£‬אכלה ויחש ״ לגיםתאביסזמתאויס לאכול לשל תאיה ״ על שלחן גניה חעל‬
‫?^ ‪ «*i f M O‬גנזה בשלח שמיגאאכתזראדדהבא• לחשוך לגן ובשרן אחלי הגלה טונא *‬
‫וכל *ולס י‪.‬חריה חולת אהנה * והאהנה מקלקלת את השירה הטינה * »י‬
‫^‪fi^^^J‬‬
‫כ׳ לכעחיםילחו צל הקקיון להד גנה י יצא עתק חפיהס לדבר גנוה גנוה‬
‫* * * * * *‬
‫׳נקשו כל עצדק׳ זעלחה ־ לכש״וט הגחרה עמחה • כיום הצגתיה על‬
‫האדחה וללליש לה לבוש חלוחה ״ בלחיקהשכל ולבחרוחה • ירצו לעשות צילה לתולה עהוליז‬
‫ותמימה ־ ובינין עליהחצידויחזיחה ־ באבני דעת ומרחה ־ וסופה נבנית עציהגחה • וחגל‪3‬‬
‫טלת גאז»ל ס‪0‬מיחה * חזי לאותה בושה אז׳ לאיתה כליחה ‪:‬‬
‫וכליי להתויקטירתיזתוחה־״ תולת האומה * שלא תטל*‪1‬פילו כמלוא נימא * נטעה שולים׳‬
‫ויסילגתלסולויוחידות הגלות חכמות של שלמה האזמלים ללשוני ״ ומשחל׳יחצאונני׳‬
‫לשמותדל״שו ובאת׳ שחה‪:‬‬
‫ל א ה גםר^יתי היום דנו חלגלגי התלחיליס י וסכליס הנכללים • אשל לא שחשו כל צלק מגידים‬
‫על הגלות קשות כגידים יתהלכו חכיהם לפיל׳׳ • יורו חצ׳ סכלותם ״ בקצתם לאחר כלהו‬
‫*נףימז קין ויודעים להקשות ולתלז י זשלתו יד לשונם בחרך החוטם ממיס מרנגיסלחטזרייבח״מ‬
‫בנים את השרך וספלוחעין גדיל גיבה וקוחה לו משחים עד לאלץ• וסוגרו בבר »וכנ»פעסי‪ /‬נכל'‬
‫ניצתה עלהאר[ * עשתה כליון גדול וחרץ ־ טבעה ששים כרכים ושברה שי אחיס * ועניין דתו?‬
‫אווזים • מושכי משוחנייהונחלי דמשחא • חעינא דחד כווראש׳גדב׳ דחשחא ״ ורבו כמו רבו כאלה‬
‫<*‪1‬לו לשיחה י וכלחלתא ללא שכיתא׳ גקטוכפ»ה‪0‬לצסחח ״ לשחותולתיכא ־ לכסןתעיניס ותוכחה י‬
‫לו תכחו״&^לוזזןי*• שו»צכיפיז»‪1‬כמן סומתגפצתמ * גבורות יוצה״ קב‪/‬יווזן* מלי ל‪1‬״ל הריס‬
‫וגבעות׳ כאשל<תבאלובל‪1‬וחלו׳ובתלרשותהבאות׳ ונכונותהכמצ‪11‬ות* מגדולי חקרילבהאוכלים‬
‫לתסאבירים* ושיתיס״ןחענג׳ נזירים * ומיס אלילים י עם כל כלי חגליס • פלי קי לש הלולים״‬
‫על שלחן גנוה על גפי מלוח׳ קריאות נםגנות * חכמות לאמות‪ ,‬מעלחות * אלוחות בריאות וטונות‬
‫בלולות עולות בקנה ציף דבש ׳ושל־ ולבלי נושל• חכמים• וחירותם הנעלמים ״ ונסתליכ* הליו‬
‫המה החולים־* סנינ'סניבשלטיהנניליס * !ושיבחו לשמלתה׳ נגבול״ס״ ואלו הס אשל הספל‬
‫*ולן סובב על קוטב טובתן•״ ומיסלימ ־את י(לו *וצאזן למחיצתן מילת»צ‪ 0‬לקראתן * הלאהחם‬
‫הרט״בם • הדמ״בן* הר״ך הרש״בא ־ הריט׳׳בא• דרך‬
‫הנקיבים בראשי תיבתן•‬
‫א^ו״נה ־ שבילי אסונח־ נוהשלום״ עין יעקב • וב״׳* עקרים • עקידה* בח״״•‬
‫תורת עולה• פרדס דמונים‪ :‬ועוד שעל גאונים• אשל נספלהישל נחניסנכלטזת שונים *‬
‫‪,‬‬
‫׳‬
‫לקוט׳ שושנים‪^ :‬‬
‫‪.‬‬
‫ולפי שאחל הקלוש לש" בי לתבלי*ממטזמי> מנ״ימ דצי* יופקין מפוח״ט• מלין לאיליתא ללי!‬
‫סמעתק חאילנא לבלבאוכו׳ ‪ :‬לכן>לאיתי להעלות כ*ן שמותן י לגולל מעלתן י אשל‬
‫אנותייןחכישחועתן• ולוב לנרי הסכל נתק‪ :‬עיפטנתן‪ :‬מקליסתחילה‪:‬‬
‫דברי לדל נתלקובהגליתיהןעלששהחלקי׳יהלאשין ת׳״חהאכשלית• השנימ״ומ^והב״א׳״‬
‫כאחלס כ׳גיל הנשל לברו חכחים בלשין הבאי ־ השלישי פשט ס״תוס י הלביע׳ מש״ליס ״‬
‫החיז״ישיחקיב״לות׳ הששיח״לום‪ :‬כי׳ תיחה אפשרית כמו עניין איוב דבליו מולכבין חן תיייה‬
‫יגיזחא • ואפשר היה כאשלחוכיח העניין שחה ‪ :‬וכדברי רז׳׳ל ביר׳ הסכינה"נענין רבה בר בר חנה‬
‫ודומיהן • וגו״זמאח^הווךה ומן הנביאים ומןהכתובים״ חןהתילהנכלשתשלחלןושהלאינו‬
‫הנפילים‬
‫הקימה‬
‫ג‬
‫הנפילים גני ענק ונהי בעינינו כחגבים • וכן עייםיגדולות ‪53‬והת בשמים • ןא״א נגבהן כ״כ אלין‬
‫לפיתחהוןגבהן הוסיף מזיח י ושנוי בנביאים דכתיב ותבקע המרץ לקולם • ומשולש כנתונים‬
‫‪7‬כתיב בדניאל בלשצר מלכאעבללחסיב לרברמוהי אלףילקגל אלכאחיזרא שתי ־ וכתיב באיוב על‬
‫לויתן מפיו לפידים יתהלכו‪ :‬כשי׳ט סתום כענייןשאחרו כ״ק דברנות אין לו להק״בה בעולמו אלא ‪'7‬‬
‫אחות של הלכה ורמזיהן‪ :‬משלים כגון פסוקי׳ התמורים לנליאיס כליו בירמיה סיר נפוח וכניו מפני‬
‫צפונה ומ׳ • וביחזקאל נאזר משל וחידה ־ וחנורה לזכריה ‪ :‬ועניין שתי נשים יוצאות ורוח בכנפיהן‬
‫׳ ‪ :‬וכדל״ןל בפי׳ק לבלכית מניין שהק״בה מתפלל י ומניחתפיל״‪ ,‬־ ומתעטף ב עלית נו״‬
‫ודומיהן‪:‬‬
‫והבונה ‪3‬חשלים כאלו לוחו! אס תשימו יחול ה׳ואהגתו עליכם לאות ולזכי‪-‬ון גםהואיזכול אתכם‬
‫לטובה • לכן אחרו בתפלי לתלי עלחא חה כתיב בהו וחי כעחן ישלחל וכו׳ ־ יעניין‬
‫התעטף כשליח ציבזללהולוילחשה ולישלאלסלר התפלה אין להתכסו׳ בצניעות ובהסתר כניס חעיטף‬
‫לביש הבדים כאחד מן המלאכים כלכתיב בלניאל וכו׳ • חקייבלית כההיא לללש ל׳ יוחנן בפרק‬
‫הסכינה»תיל הק״בהלנקב מרגליות עשר על עשרים ולהתחילם בשערי ירושליםוכו׳ ודוחיהן‪:‬‬
‫ח״לום ש<׳ ביעקב ויחלום והנה סלס וגו׳ ובהקיץ ידע כיהית׳ נבואה • ואמר אין זה כ״א ביתאלהיכ*‬
‫וכן בגמרא בפ׳הסכינה בההוא תלחי‪ 7‬שלגלג עליה דר׳יוחנן במין ירושלים כנזכר • לימים הכליגה‬
‫‪9‬פ»נתו ביס וכו׳ וראה בתלום כל אותו עניין ובהקיץ השיג שהיה מראה של ניצוץ השכינה ורוח הקוד׳;‬
‫וכן עניין לרבי ישמעאל כן אלישע שנכנס לפני ולפנים להקטיר קטירת «כו׳ היה ניציץ רוח הקילש *‬
‫והמכה ׳כזין זול החמת* והפונה האמתית לחלו החאחריס לשכנו תדרוש מיות שחה כל אתל‬
‫ביזקימו‪:‬‬
‫‪1‬מ& מן החלרשיס שהם מעשה כסיס כשכולי ר׳ בנאה בחזק׳הבזיב • ול׳חנינא בן דוסא בתעניות ״‬
‫ולב• פנחס בן ׳איל כלק קחא לחולין ולוחיהן ‪ :‬עול יש מן המלרשיס שכונתם ז׳׳ל לדרוש‬
‫החקלא בכל עניין שיכולין לללוש ואחלו אין החקלא יוצא חילי פשוטו • כמו שבאר הלב הלקנא׳׳ט׳ ו״ל‬
‫כםוקאספהל׳ וז״ל יפלןלהתעוללכילז״ל כעחיסיאחלוחאחלאחת׳ מצלהקבלה ויביאו פסוקלזכל‬
‫בעלמא ואסחכתא‪ :‬והלב החולה »״ל כקב ח״ג כח״ג וז׳׳ל נתלקו בני אלה בלרשות לשניחלקיס*‬
‫האתדילמה שהם גאול עניין הכסוק ונלחם וחתגבר לאחת הדרשות ולשמרס * והשני חבזה אותם‬
‫והחכם הכיולי‬
‫זיחשנס לשחוק • ולא הבינם אחת חג׳ הכתות שהם על צד חליצת השיל עכ״ל‪:‬‬
‫יזאיזל ג׳ זומר כן חני לוחה בחלקי לבריהס חה שסותל החםוכל מכללותיהם חהוצאות׳ פסוקי התולה‬
‫‪$‬ןל פנים שתרחקת י>יתם ההקשה ותמיד הנפש כ» לחהיתה הכונה בפסוק ה*זוח חה שזכרו פעם‬
‫בלינץ פעם בללםות * וכן מה ס»ש להם מהגלות ומעשים רבים חמה ש־ירחיק השכל עכ״ל‪ :‬אחר‬
‫החבר הל^ית חה שיש להם חהדייקות והדקדוק בפירוש המשנה והגליחא׳ ותה שיזגיעיס בה חן‬
‫סחחקל והבירור מלא יתור ותסור בחלה כ״ש בעניין עכ״ל‪:‬‬
‫טעם לחה נקרא הספר כפתור ופרח‪:‬‬
‫כתוב *בראשית רבה פרשת צ״ח רבי טרפון כשדאה דכר מתיקן איור כפתור ופרת ‪:‬‬
‫והטעם ייצאתי כתוב בשם הגאה חהר״ר אליעזר אשמ״זי בן הר׳יר אליה הרופא זיל וז״ל‬
‫י י כל חכם הרוצה להכניס ללב שוחעיו מו‪1:‬כל קשה הציור וירצה לרמותו אל ציור נקל הנה אס ל*‬
‫»דע המעשה שהיה כיוצא בו יציירנו בדרן חשל • ואמנה האלהיס יתברן אשר לצינו בלבל חהוה כל‬
‫כעולה לשמחה י הלא כל חשליו הנרציס להורות על לחודים חה • גס הם בלי ספק יתסוובפועל•‬
‫כי ע״כ הכלח הו* שנאחל כי גם ספול» התולה א ‪ x‬לצה שיהיו ללמוהנה לצונוההזא הספיק‬
‫להוציתש‬
‫ו‬
‫״‬
‫*‬
‫ה ק ד מ ת וטעם ליעם‬
‫ח&ר‬
‫יילהיציאס ־*זל היש ואין• בשום איכן אחתתס נ&‪7‬׳‪* #‬ג״כל‪ ':‬והוא ככ״מולוללח • וזהי הטע© עזי*‬
‫׳•ססתומין דבלי ל״זלוחזוחין חן עיני ההמון זדבלובחשל ובחילה כליזגלהשים בה לנל סתל יל^‬
‫•נקראיסולותוסתריחורה* ולברקבהס התורה כלשון מ י אדם • יאחליהנמשכו הנביאיס וצל‬
‫החכמים ובעלי החדלשית והגדותלהיותנגציהס חומים להמון היזנפיכ והנשים ונעלים• והםםקי‬
‫'•להם נהחסר להם מריס נקל הציול ובהגדה בעלחא כאשל ככל ראו או ידעו למות העניין בזמן אסל־‬
‫•ובחקיס אחל מעשה כעצת בוי‪ :‬ייעל כצה לאיתי להקריתישס הספל 'כפתודופרח‪ :‬שהוחלה‬
‫'מתוקן• לנעל ולזקן •י כיואחי ובי טלפון־ מנועם הנוכל •לעיל• <״«<מכי‪.‬ה**דיתסכ חילות‬
‫הציוריצרין משלים ומעשים כיוצא בהן לצייר י לחית הק‪ 5‬להבין ־ לכן תמצא בספר חילותוחשלים‬
‫ומעשיים הנרצים להוךזת על לחולים קשה הציור׳ ועורכי כפתודוכרחהי‪/‬רחזללכר נסתר'ונגלה ז‬
‫•ורצה גו הכפתור הוח‪0.‬ת»‪0‬ושגיל מכל צדיואיןלו לאש וסוף• כן התירה אין לה ק ‪ f‬ותכלית כמאיזל‬
‫׳דוד ע״ה לכל תכלה לחיתי קץ רחבה מצותן חאלוכו׳‪ :‬ותרגום של מתיל האחזור ר״ל תיזל ?ולילה׳ י‬
‫*רמז לתיל׳ שצלין לחזיר)לל^לל אות׳כחה פעחי׳כי ימצא בכל עתי תלושי׳וכרחיס וציציןהיוצאיס מחנה‬
‫<כתאחר׳ן״ל אינו לוחה שונטפלקו מאה פעמי׳לשונה מאה ואי׳ ועוד אתרו הפין בה והכין בהלולא‬
‫בה ‪ :‬וכתיב דדיה ׳לוין בכל עת וצו׳־‪ :‬זכלגלסינן בפלק חביתדףקמ״ה הבא ם ישרש יעקב יצק‬
‫זכרח ישראל‪ :‬תני לב יוסף אלו ת'ח שבבבל •שעושין ציצין ופלחין לתולה י ילצי‪ :‬הכאיס בשולש חמונת‬
‫ביתיעקבהםהת׳׳ח שמבלהבלולין מכל החכמות שאלזה־ניקרא תלמוד נבלי יעיקלהשמונה הם‬
‫הטישיןציציןןכלתין ימחלשיןחידושין הס התלמידים כותיקין• י וזהו אחרםיל״ל שסליזה הקןכה‬
‫לחד׳׳עה חה שעתיד כל תלמיד ותיק להתחדש והן הכרחים והציצין לחז לכומת היוצאות מן הכפתורים יי‬
‫ה; המאמריס הסתזח״© חכל הצדדין כנימי ־ זוהי ג‪1‬ע‪.0‬ה‪0‬תל המ»‪/‬יול»‪ 0‬ג‬
‫‪ifD1J2‬ז*ו?טג נין הגדול ר* יצחק הישליול• בעל יסוד עילם פ״ו חחחחרמ׳תמ כן היה »צ <‪1‬‬
‫־ החכמים הרחשונ׳׳ להסתיר הדברים כלי להגדיל החכמות ילפארןולה^זדירןולהסתירן מהמון‬
‫העם‪-‬שאינס יודעים ואינם הגוניםלהם‪ -‬ודמו המכחית הנסתרות והסודותל לגיסתו עופות וחיות‬
‫גדולות או ספינות ״ וחכם אחד ציה לתלמידיו הזהרו בספינה תלויה ביוויר שהיא עולה דימאותשנה‬
‫ויורדת ד׳ מאות שנה וכו׳ ־‪ .‬והס כלם רחזים ורזים יחכחות גלילות נכבדות׳ ואין להדיוט להשתשש‬
‫בשרביטו של חלן • כי׳הס כבשונו של עולס יעל כן הזהיר שלחה החלל עליי השלים כבשנים־ללבזשן‬
‫יהיו לךלבדן ואי; לזלים א ז ן דנם ותצג תחת לשונן‪. • :‬‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫*במדרשו של רש״בי ת׳א חזיאלחה*ו'לאוליתא כן היא־נקלמיתא כדשריאת לגלאה לגני נרגפ!‬
‫בלגעא ארחיז ‪ r‬ליה ברחיזז י א׳ ידע טב י ואי לא שדרת לבניה וקראת צ»ה פת׳ ״‬‫‪5‬חרתאוריתאלההוא לשדרת צגביה״יגאמרו לההואפמ׳ *׳קיבהכחויוםתמ׳ ‪ wjcna‬הה״דגזיפתי‬
‫״םורהנהוגו׳קריכתלגביה שריאת לחללין עיי»ה מבתלפרוכמח ופרשיו ליהחליןלפום ארחו׳ על‬
‫דאםתכל זעיר ודא איהולרשה־ לבתר אשתעינהדי*מבתלשוש»פא דקיק יילין דחידה ודא איהו הגדה‬
‫^י‪.‬תי דאיהורניל לגביה אתגליאת לנביה־׳אצפין בא‪:‬ב»ן וחלילת לגביה כל׳ חין סתזםין לולהוג‪5‬‬
‫‪{5‬ו־חין םזיחין דהוי בלבהא טחירין מיוחיןקדמאין כדין איהוברנש שלים בעל תירה חאל׳ לביתא <כל‬
‫לזין לילה נליאת ליה ולארחיקת ולאכסיאת חניה כלום • אחלה ליה חחית חלה דיתיזאדקאלחחנ^‬
‫לן נקלחיתא כן וכן לזין הוו וכן וכן הוא כלין תמי ללעילא *וינון ולא לאיספמ ולא לחנלע מנייהו‬
‫ו^דיןפשטיה כתא לאיה! ללא לאוספא ולא לחגלע אפילו איתחל * יעל דא?נ»לנשאאצטר*ו‬
‫; ־‬
‫‪7‬‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ע‬
‫חללף אבתלא ‪ Ppn)t‬זצמיהו׳ לסיא׳ן לה‬
‫והבונה‬
‫‪. .‬‬
‫הקדמה וטעס הסתר המאמרים־‬
‫ד‬
‫והכינה להחדרש הדזשצריךלהתעוררעל התורה חעט מעט בתחלת התעוררותו יאכילנו הקל‪,‬‬
‫י תקלה דנרי‪ 0‬פשוטים דרןדרששגוין גהסזולת כשטס כהרבה דרשות שבאו בתלחיד*‬
‫יכשתראה שעדיןנכספה נפשו חליה ושוגה תמיד ביזהבתה וחפץ להיות מבני ביתהתטיצימנו דברי*‬
‫•ותר עחוקים־בדיוז יתמ‪.‬ש‪1‬ל לו חשליס יחידות ׳היגלו חיתית ירחוייסאל דברים‪ .‬נםתריס ונעלמים והית‬
‫נקלא‪-‬הג״דה י וכשהן* *ותל שוקד ולגיל אצלה ־ אז תגלה ותראז חלייו פנים ב?גי‪ 0‬ותודיעני פתמן‪-‬‬
‫הרמזים ותגלהלוחצפונילבה י ויושס והלאה לא תכסה יזמנו דבר• יזהו הנקרא בעל תירה ‪3‬י׳‪1‬יזת•^‬
‫והנהכוונתינו בחגור הספר הזה לכל ה כתות וה מדריגות והמעלית־ שבנחצאיםיטעהכלחחל‬
‫©טעמותיו הראוי לר והוא מתוקן וממסד על דרןחירש‪.‬הקד‪0‬ש הוה כנזהל‪ :‬וכדא׳תא במסכת שבת‬
‫בפרק חנית‪• :‬‬
‫ולהיות־ כי יום יום ידרשו ממגי התלחידיםאשר בגילי להעתיק להסהחדוםים אשר אתי*‬
‫שכתבתיבעט׳־ לקיעינתרלקוט׳ ־ שהנחתי תוןילקוטי־ ואף כי ידעתי שלא ידעתי*‬
‫וקוצר ידיעתי הכרתי י ומעולסללא הלכתי־ בגדולות ונפלאות ממני זכ״ש לחשוב עלי שאני אני הוי!‬
‫>זשר אוכל לפרש כל חלרשיחז׳׳׳ל ולכוון דעת הגדולים י וכבר הייתי נחבא אל הכל׳ס ־ להסתלק‬
‫מעלי שיעבוד הגדולים־ כ״דעת׳ שדברי יהיו בטלים וחביטליס בששים־ אצל דעות החכמים‬
‫הישישים‪ :‬י• י‪1‬מנ» לרוב הפצרם ותשוקתם * הוכרחתי ללילחית מםאליתס• משוס מונע בר זכו׳ ואיידי‬
‫דןונולי קונטרסי• ק חלכםי• אחרת* כי• טוב לחברם אל דגלי לביתי ־ אשל מפיהן קבלתי י‬
‫וכלאי תא בספל‬
‫‪ \np‬דן‪»1‬ן ד‪0‬מל הלין דיזוריתיו דליו ידעולח קביל *זרנ״ס עליה כתיב לא תעשה לן‬
‫‪fe‬״‪9‬‬
‫מי* ‪-‬‬
‫כסל זכו׳‪ :‬וכן איתא גפ׳ שחות לא תעביד לך אוליתא אחרא דלא ילעת ולא אחר לך רנך‬
‫ופז׳‪ :‬י על ‪ p‬ח»שתיפל כלי לביתי• להתלו׳ נאשצי לכלבי ויהיו להם לצוותא בעלמא• ולצכאמליז‬
‫קרילפלפלא־תריפא• ועם כ״ש לחוש וליתר * חה לתבן את הבר־ ח״ח נראה כי טוב להתחבר ־ כי‬
‫יוצוה אףלהב׳׳חן ההדיוט כדאיתאפ״קדיוחא אע״פ שאשיולל חן השחיםחצוה אףלהניא חןההליוט‬
‫כיווני היום ומובטחני דכי אתינא להתסיפקי^לאנכא׳ ־ כדאחללבינא כי שכיבנאנפקלביח״א זר‪3‬י‬
‫‪ .‬׳ ; ; ‪ - ,‬׳ י אושעיא לאצפאי• לפי שהזכיר שחזעיןןולורשןוייתרצן‪:‬‬
‫כדי להבדילנןןקדשיםקליםלקלש׳ קדשים ־ נ״ל לעשות צ״וןאצל חרוכים בחזקת יד נרשים*‬
‫אכן‬
‫נחוץ על ה&יוןשלאלכגל בצאן קדשים׳ ואס לפעחים נשחט זה הסיק חשגגת ההלפיכיס*‬
‫אין לתלות המעמיס הקלושים י החלשים * בוק׳ ושליק׳ בשום חתל חן החפלשים• חיזנס בזה‬
‫האות יה׳ נכל לכל שחילי יצאה החכשלה חהחלושים בהיות שלין נכל ונזכר שסאוחרו* פ׳ ח" ו איך‬
‫יזשיג גבול אסר גבלו ראשונים י של^ילעשותצ״מיס־ בייקוס גאונים ־ זלא אתעטף בט לית גזולה‬
‫מבעלה* וחי האיש אשל על מהו עולה * לחשוב עלינו חח‪3:‬ה פסולה־ לאחל שאנו דיל׳ ח״יםשלא‬
‫ל״נו‪ :‬ומהגסעתה הרואה את דברינו י יעיל יגיל על רצון כינ״תינו־ בהביאכלחאחרוחדרש־‬
‫נשםהדירש* והכונה• ימצאהלרך נכונה־ ובספר יוהקוכליה־ סובב על קיטב שרשיהאחונה‪:‬‬
‫וזה משפט הספר ומעשהו ומהותו ותיעלותיו הן שחנה ־‪ .‬ראשונה ־ יביא מאחל ויקשה ־ כל הי‬
‫הדבר הקשה* וסיא‪.‬תועלת גדולה לקהייי ולהקשות תתלה ״ כ׳ עד הנה היתההכונה שלכל‬
‫חיוני ערומה * אין כל קושיא מאומה י יהיה נראה כקוכה שאין לה אזנים • וכשלחן בלתי רגלים‪:‬‬
‫שנ יח במקום הצורן כתבנו פי׳ רש״י ות׳דושי תיספות וביארנו קצת חלות זרות מתוך ספרהערוךאו‬
‫שאל ספלמ*‪0‬מ*קיס • עליעןית כתבנו יכונה אתת ושתים זשצש‪.‬מא»ןם גאון כגון הרש״באהר׳׳ן‬
‫)לותיק‬
‫ה מ ל ו ת הספר הם שמונח‬
‫ולוחיזן ה»»נו היותר קייניס אל השכל • ועל שאל המפרשים • החחישים ״ נ ס ק ־לברחלוש *‬
‫צייננו אצלהחא־זרההיאבצלעל הגליוןובןתחצ? בספל פלוני אז אם החאחלכפל כתמוחקוחו עיי‬
‫כגמרא פצינית בכרקכך אויואחל אילרושאו שער פלוני ניזוק כ» כהרף עין ימצא בנקל בכל המחברים‬
‫המתודשיס איה איכה אנה * עול יש גונה‪ :‬דבי״ןלת לקטנו שנים או שלשה גרגרים מן הירו״שלמ״‬
‫הש״כיס לאו זו מא*ל שמדבר כעין אוחו ענין לטון יחד י אחד באחד* ועשינו להם גם כיוונים‬
‫כאשר מציונו בקצתסכריס ישניג עתיקים• והוספנו לקח בטעמים ונימוקים‪ :‬חמי״שית כתננ*‬
‫מדרשים הנמגחיס מפוזרים רבות ת נ ח ו מ י ילקוט פרקי רבי אליעזר מדרש חזירת מרדט‬
‫שיחד טוב ודומיהן הייני המכוונץ לכוונת המאמרים ו ג ה כונה ‪ : opi‬ולפעמים מדרש הנעלם‬
‫ומדרש הזהר להסתייע מהן המחתליס־‪ .‬וחשליםהרבה ידרשית כל השנה ״ יילאשית השגה‪-‬‬
‫׳טדיארוריתהשנה• ׳ש״׳ןית ‪0‬חר קצת ח׳זחרים ומדרשים כתבגוחעשים נוראים ומופלאים ״‬
‫היזדבריסמעין החדרשיסלםייוע כדי שכל אתד יראה מעשה ויזכור הלכה‪ :‬ויהא והיר וזריז להרתיגן‬
‫מן הכיעיל ומן הלוחה • או יקרב מעשיו אל המעשה ה טוב ההוא‪ :‬שבי״עית בקצת מקומות‬
‫סל ח*דזלי הפילוסופים והחחקר״ם הלכנו דרן קצרהליקת האוכל ובררנו העיקר מתון דבריהם*‬
‫•והקלחיתי‪-‬דן והצעותיהן הארוכות הנחנו לאחרים להתגדר בהן• כ׳ הזמן יכלהודנריהן לא יכלד וג‪0‬‬
‫לפעמים כתבנו לשונות ההם געעםלבבח בקיצור ובקל לשין וצת לשק הקודש* כילחבלימחא‬
‫•ו־זוחאסביללהון‪ :‬שמינית תועלתגדול‪ •:‬כלאתדיוכללדרופלעכסגלה• בייטאדכ״לה•‬
‫ולגלית חילה י זלשחתת חתן וכלה ־ ולשחחית קיל יללה י ולינ׳ שאילוחמך י להעביר כל דופ<‬
‫ושיק• וב׳זשיבתיח׳ס נוראים • סודות וענייניכנכלאים• יטעם לאש השנה וצוחא רבא י וסיד צל‬
‫ליל הושענה לבא ״ וכמנתהסוכה לעשותה כחקה• בזחיצותיה ידכניתיה וגובהה ורחבה ואלכה‪:‬‬
‫<הכ‪*£.‬להוסיעילה • והלולב ע‪»0‬ויכ»ועלמת »וירי> • *‪- s.arnnfm*Tto‬‬
‫־ ו ל ה י ו ת ־ כי^יןכלאדםזזכהלקכזתכלהםפלים• אשל בדה הספל נכללים ונזכרים״ פל בן זה‬
‫׳כליל את בלס ״ וחה שיאבל ןחן להטליח לבקש איזו ללושים או חדושיסנבל הספלים‬
‫בנקל יבא לחקום חפצי בזה הספל כ׳ היא שלחן עלון חכל המטעחיםעליו • וחפתת לכל מסגד״‬
‫יומנו יזונו ויכלנסו כל ניתיע״קנ׳ וכשם שסכל של^| עיון על כל הלינין שנית <‪#‬זף נכון עליהם‬
‫כן הספר ה*ה שו״לשועיקל פותח פתחי כל הלרישים הישנים והחלשים אשל גית יעקכנכון עליהם‪:‬‬
‫וקולא אני עליו *‪1‬שלי חי שבא לבאן ותלתול בל הסכלים נידו‪:‬‬
‫והנני מסדר אותו ע׳׳לסדליסומסכתא *וחרמםכתא וכרקיסוחאחר^ס ולכל סדר וסדר בכניעציוז•‬
‫סבקל«<ללבת למבוקשו יבסיחניס יהיו חפלשים נדדל זה וגסלכונית שאל החלרשיס נציין לנדהן*‬
‫והיזעש״ס והמשל*‪ o‬יחדרש׳ הז״הר לבק כלי שבקל יבאלממיז חפצו * כ׳ לפעמים אדם תאכ‬
‫לחלרש הזהר לבלאו מעשה חוחשל • מלכן כדי לעשות »‪ p#‬חיש י*וי ולפתן לסת כלם ולעסות יצק‬
‫קו׳׳נם* יכבלו ה'בהונם‪ :‬והתחלנו במסכתבלכיתלפישלוכהמאחריםהתמיהיסשס• ונסאיזרו‬
‫ד ל § אכול ליהנות חהעולה נלא בלכה • לכן כתתנו בבלכית לאחר בלון ה' אשל זנינו צהתסיל‬
‫בחלאכתהקילש כן נזכה לגמול זלבלן נלין היהגוחל עלינו * )יהא מחל‬
‫לנד ונקאשאל חענהלשק ועזר‪ :‬חאת‬
‫יזמתי העוזר‪:‬‬
‫ש‬
‫הי צבאות ^מגו משגב לגו אלהי ^ןקב סלחן‬
‫פרק ראשין‬
‫כרכות‬
‫דף ג׳‬
‫מאמר אי‬
‫ה‬
‫יש ‪:‬לדקדק גזה המאמר אין ייחס להש״י תארים אנושייס שכלים ונבזים • עוד קשה לחה אמר‬
‫ואשת מספרת עס בעלה ולתמחר איש חספר עס אשתו ״ עיד קשה מי חונע להקב״ה לבנות‬
‫‪ Tfi‬ניתו ואת היכלו כבתחילה ויגאל בניו מבין האוחית בשיחגמ־ אוי וכן׳* ונקליפ לזה מה שכתכ‬
‫געל ע״; ןן״ל‪-‬לן<ליעד‪ ,‬ל ק משחדות אלו נמשך לנו תועלת גדיל •הוא להעיר כל בעל נכש לומר לו מה‬
‫לן נרדם קיס קרא אל אלהין זכ״כ הראי׳ ס‬
‫די לול שימורים יגלייו ימ*ל‬
‫ז״ל בפסקיו וז״ל זראו׳ לכל אדם ירא שמים‬
‫שיהח מצטער נדומג באיתסהשעותוישפון‬
‫תקנה על חילגן‪,‬בית המקדש שנחחר קומי‬
‫רוני בלילה לראש אשחירות‪ :‬אן אמנם‬
‫לאה לעיין על סימנים שנק חמור גוער‬
‫ונו׳ והוא בא ׳להוסיף אזהרה וחיוב על‬
‫כל ירא שחים על התפלה אי קריאת התירה‬
‫בסיף כל אחד משליש הלילה ואל יל ן בדרך‬
‫ההרגל והמנהג שבא אדם ממלאכתי בערב‬
‫דפי אליעזר ‪-‬אומד שלש משמדודת ה ד‬
‫ואכל ושבע ודשן ובזה יקשה עליו להיות‬
‫ה ל י ל ה ו ע ל כ ל םשםד ומשמר יושב הקרוש‬
‫כאיש אשר יעור משנתו בסוף שליש כלילה‬
‫כרוך ה ו א ושואג כארי שנאמד •יי׳ ממרוכם‬
‫זכדי לבטל זה הדרן הנפעל אקר שישית‬
‫ישאג וממעון קדשו יתןקי^רכו׳* וסימן‬
‫אל למכי ג‪ 0‬הבעלסי הנהחי ויותר גרוע‬
‫לדבר משמרה ר י מ ו נ ה חסוך בימוי־ • ‪ .‬שנייו*־;‬
‫סחשויזף מחו באכילה ושינה ועם כל זה‬
‫כלבים צועקים • שלישית תינוק יונק משדי‬
‫‪.‬חתור נוער לנהוג כעילתו הטבעית בעין‬
‫א מ ו ואשה מס*רת עם ב ע ל ה כ ו י ׳ א פ ר רבי‬
‫ההיא ולאי׳ ושתי״ב אצלו להתעורר גס‬
‫•יצדזק ברבי שמואר־ א מ ד רב שלש משפרודת‬
‫הוא לנהוג כעילתו הנפשית ולהתכלל‬
‫הוי ה ל י ל ד ז ועל כ ‪ S‬משמר ומשמד יושב‬
‫לפניו כאשר עושים המלאכי‪/‬בשירן וזמרן•‬
‫הקדוש בדיך ה ו א ושואג כארי ואומר אוי‬
‫‪.‬כלל הדבר שילחוד מםתמור להתעורר‬
‫ונו׳‪:‬‬
‫משנתו אבל לא‪ .‬לחשוב ‪.‬כדגל בהמי רק‬
‫‪.‬בלבל נפשי •גתל‪0‬כתן בשמיסנעול נתן לבי‬
‫*וליעזלםימןלםיף משמלה םניהלהזהיללכעל נפש שלא יתפתה ‪ k‬המנהג הנהוג לכל אלםלהתעזלל‬
‫מסס״נהחי‪1‬ל‪£‬ציי*הל»‪$6‬ב‪0‬וףשני־סליש»ות כמי הכלבים כ׳ געת ההיא אעם משחקים רק צועקים‬
‫לבקש תאית כלביות ולסלחקת המזיקיןוהללן ישכון איל לאיש ׳שלאל להתעורר משנתו לצעוק לפניו‬
‫»תברן ולשיר בשיל המלאכים‪ :‬עול נתן סימןג׳ לסיףהלילה לה‪1‬כיל כל אתל יסלק עצמו מחנהנ‬
‫האנשים בהמי׳׳ שבסיף הלילה הם שבעיבמשנתם חישניס מה נאכל ונשתה כתשוקת תינוק היונק‬
‫ואשה תשוקתה לבעלה כדאיתא בבראשית רבה ד'תשוקות הן וכי׳ אין תשוקת תשה אלת‪.‬לבעלה כוי‬
‫ולכן אמל אשה אספל׳ עם בעלה ־ ועול אחלו ז״ל במסכת ס\ג‪1‬ה רוצה תשה בקב ותפלות עיזי‬
‫מתשעה קבין ופלישותכי׳ ולרמוז אל כונה זו נתן סימן אשה מםפלתעס בעלה כ׳ םתסלבליה בעקנ‬
‫ההיא בלבלי הבאי והזהיל יסיר בעת ההיא מתשביתיו מאותן ההבלים ויתיש לשליחות נפשו כי להיות‬
‫*שינעדלת ההבנה אינה מספלת עם בעלה לק בלברי׳גופיים לזה הזכיל בכלט אשה על׳ל‪ :‬וכתב‬
‫נ ל *לול המול כלשת בא משחלהלאשונה •חמול נועל כנגל מצרים שנאמר בהם אשל בשל חמילים‬
‫מ ל של ננוכל נאצר שהיה פמ< תיה כשנעלל ממלכותו י ג'‬
‫ל ־ ' & * ‪ P'pwJ‬ע ג ‪7‬‬
‫ת‬
‫ז‬
‫ש‬
‫‪4‬‬
‫‪553‬‬
‫ע‬
‫כ ש‬
‫ם‬
‫ש נ‬
‫ה‬
‫‪7‬‬
‫י‬
‫מ נ ת על ג׳ משמרות‬
‫מאמר אי‬
‫תינוק יוגק־חשדי אחו ואשה מספרת עם נעלה לחז לחסתל עם אחשולוש וחפצי ששם התנא גחשיוי'‬
‫שלישית נ׳ סימנים תינוק יונק וכוי שהוא רחו על ד׳ גליות ואשה מספרת עס נעלה רחז לגלות‬
‫לכיעי שהאסה היא כ״י תחזול לספל עם נעצה ש;אחל תקראו ל׳ אישי לפי שנפרד ממנה נזימ ‪.‬‬
‫הגלית כאומרו מאנה להנחס על נניס כי אינםלאכתיכ אלא כי איננו ני אין האיש בביתו ותיניק‬
‫וכזב ל נ‬
‫יזנק חשדי אחו על חלןהמשית דכתינ ניה חי יתנן כאת לי יזנק שדי אמי עכ׳׳ל‪:‬‬
‫וחה שאחר אוי וכו׳ לרמוז כי רע נעינ‬
‫בח׳״י פרשת נא נפסוק לא יסרך כלכ לשונו עניין ע״ש‪:‬‬
‫ה׳ גלות ישראל וחרבן ניתו שאינם מקרינים לכניו קרננות על כפרת עונותיהם ונשארו בטומאתם‬
‫ובחטאם וטנע שליחותו יתח״נ היות רצונו הקדום שמס »׳ חלה יהיו שלחיה והס ס מ מ ן הללן‬
‫זטבע ׳ושלי יתנרל יתחייב שיהיו נמנשיה על חטאתם שבשביל זה נחרב הבית וכביכול כאילו צד לו‬
‫על השחתת מעשה ידיו חהז שנאמר בהשחתת העולם נחניל ויתעצנ אל לבז יסד׳ ואחל הנביא נכל‬
‫צמתם לא צל מי וכתיכ נוי״ו ואחל עמו אנכי נצלה כו עול יתנאל עניין זה באל היטב נחאתל‬
‫שאחל זה‪:‬‬
‫‪,‬נז‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫גי«י * ילי מ ^ ‪ 0‬ת בזקנה א ת ת שהיתה מקדמת בכל יום לבית התפילה ו ק ו ר ט עלות השחי‬
‫אמרה תפלה ותחנונים ושאר מעשים ט ו ב י ‪ 0‬׳ ולאחד מותה באה בהלום‬
‫אמרה להם מכין א ו ת י כדינין גדולים •‬
‫לטובים אמדו לה מה א ת באותו ע ו ל ‪ 0‬״‬
‫ובאשר שאר צדיקים וצדקניות בשמחה מגדשין אותי מביניהם‪ :‬ואמדה כשהייתי‬
‫ב ח י י ם הייתי יוצאה מבית הכנסת בסדר ק ד ו ש ה ‪:‬‬
‫ח‪6‬‬
‫ס‬
‫הבונה לזה המיוחל על דבל שכתב נעל עין»של»ו‪ 5‬חם‪5‬מזנ‪• 1‬י כי כליויתיכ* יוסי שכנלעבמ‬
‫יחים לנים אחלהחולבן ועדיין חשיח לא גא נתן לנו וחתשנתו להתפלל על הענין כאשל‬
‫משה לניאל שאמללחלאתלחולבותילושלס וגומל ואתנה את פני לבקש תכלה בו׳ והאחת שדולו של לנ»‬
‫יוסי היה אחל לולו של ל׳ פקינא שנצטעל על איחול ביאת המשיח וטעה ימי׳ מספל וחשב שגן כתיבה ״‬
‫היה משיח ועל יסיל זה נננה מאחל זה לל׳‬
‫דרוש למילויו ירושלם וטגיוולהבשביז חזון‬
‫יוסי שכעסאתת נ מ ס להתפלל לחולנה‬
‫י כ י ׳‬
‫י צ ה ל י י ‪ ,‬ר ‪ 6‬נ ת ן י‪1‬ל‬
‫ל ג י ל ד ר י ש‬
‫‪37‬‬
‫‪ | 5‬ת‬
‫"י‬
‫נ פ ש י כ ז ‪ ,‬ן ת‬
‫תניא‬
‫אמר רבי יוסי פעם אחרת הייתי‬
‫מהלך בדרך ונכנסתי לתורבהא'‬
‫מתורבות ירושלס להתפלל ובא אליהו זכור‬
‫לטוב ושמר לי על ה פ ת ח והמתין ילי ע ד‬
‫שסיימתי תפלתי‪-‬אטר לי שלובש *ליד יב»‪.• .‬‬
‫אמרתי לו שלום עליך רבי ומורי * אטד לי‬
‫בני מפנימה נכנסת לחורבה זו• אמדתי ל י‬
‫להתפלל• אט׳לי מפני מ ה ל א התפללת בדרך‬
‫על חרנו׳ירושלם וחריג י ד *‬
‫‪"™ f‬יי?‬
‫המחש״ ** יי‬
‫קטנה שלא היתה אפילי ל'י י י ו ייליי‬
‫׳ * * י ״‪T‬״‪ °‬י י י‬
‫‪ °‬י *״י"‬
‫י י לי '‬
‫המחשנה כי אוצי תס ושלום אפשרשתהיס‬
‫קילאתגל מ ג ל מלותיו י ת ג י ‪ 1‬י ? י י‬
‫כעמי חלפנות התשית וזה לקלוק לשין‬
‫מפנימה התולה לשון תימה ולא אחר לחה‬
‫כו׳ והוא השיבו שאין זה כופתו רק להתפלל לפניו יתנרן ימהל יחישה נניין תרמת ירושלי׳ואליהו השיג‬
‫לי ממי תה לא התפללת נדרן אפשר שרמז לו כי עדיין לא הניע העת ההיא ולי לו שיתפלל בדרן‬
‫וגלשין תילה לח! לו שלאו׳ ומתוייג אצלו להתפלל על קיום ויזעחלתישלל נ;ל יחי ‪0‬ולן הגלית הדוחה‬
‫למל‬
‫ליי ה‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫ש נ‬
‫ז‬
‫ע‬
‫ל מ ט ה‬
‫‪?,‬זח‬
‫ט‬
‫מ‬
‫‪ ,‬חל‬
‫ע‬
‫ח כ נ י‬
‫מ ה י ‪ ,‬ת ה ח ‪5‬‬
‫נ נ ע ש ‪:‬‬
‫מ‬
‫ח‪7‬‬
‫‪1‬‬
‫ע‬
‫ח‬
‫א‬
‫ס‬
‫ר‬
‫ת‬
‫י‬
‫כרכות פרקרא^ון דףג< מ א מ ר *‬
‫י‬
‫לדיו י*זל ׳חשיב את עצמו כאילו הוא קרוב לעיר ומהרה ׳גיעלתתוז תפצו כיהנה ימיסרביסנאים‬
‫קילס ולכן יתפלל בדרן וזמן ארוןשהיס מהיום מאז על בוא יום ה׳הגלול והנורא ולזה השיג לו‬
‫שהוא היה ירת מעוברי דרכים לרמז על רביי המעיקים החתחדשי׳תחיד בהיותינו גולים מצד גזירות‬
‫הקשות נגד עם ה׳ אלה וגס לבקשת צרכי הגזףההכרתיים וכל זה יתבטל בזמן הגאולה ע״ד אמרם‬
‫בפרק המדיר ובכרק במה מדליקין עתידה‬
‫ארן ישראל שתוציא גלוםקאות וכלי מילת‬
‫אמדתי לי מתיירא הייתי מפני עובדי דרכים•‬
‫םגאמר יהי פיסת בד בארץ זכו' וייק זה‬
‫אטר לי היה ל ך ל ה ת פ ל ל ת פ ל ה קצר׳ ב א ו ת ה‬
‫כפשוטו ממש רק לומר כי בימים ההם‬
‫שעה ל מ ד ת י ממני ג׳ דברים • למדתי שאין‬
‫׳ושבית״׳ ישיגו לחס לאכול ובגד ללבוש‬
‫•‬
‫נכנסין לחורבה י ו ל מ ד ת י שמתפללין בדרך‬
‫בל״גיעועמל ומלתה האיז דיעהאת הי•‬
‫קצרה‬
‫ולמדתי עהמתפל׳בדרך יתפלל ת פ ל ה‬
‫ואליהו השיב היה לן להתפלל תכלה קצרה‬
‫א״ל‬
‫־‬
‫אמר לי בגי מה ק ו ל שמעת בחורבה זו‬
‫לרמוז שהאחת כפי צרות הגליות אין חקיס‬
‫אוי‬
‫ואומדת‬
‫שמעתי ב ת קול שמנהמת כיונה‬
‫להתפלל תפלה ארוכה׳ ר״ל רבת הכמות‬
‫א‬
‫י‬
‫נ‬
‫ת‬
‫וכוי‪:‬‬
‫‪ rk‬קצרה הכמו׳ורבת האיכות וכאשר ראה‬
‫־רב״ום׳ שאליהו רחז לו עניינים גדולים‬
‫בא לחנותם אחד לאחד לחצא חשבון ואחר למדתי ממנח‪:‬׳ דבלים ומלבד שבא להודיענו על דר ן הפשט‬
‫סהם ג' דינים חלוקיס זה הזה ר״ל שלכתחלה מתכלל בדרן וכן תכלה קצרה ולא שנחשוב שמתמ׳ אליהו‬
‫היה לן להתפלל בדרך היינו דוקא לסנצל חכניסתו לחולבה וכן התפלה קצרה לבטל זה הפירוש‬
‫מנאן וחחר למדתי חחנו ג' דבלים •• וגם ע״ד הנהתר בא צרחוז שלמדיחחנו ג׳ דינים החחידשים‬
‫בעניין התבודדותו האחל שאין נכנסין לחולבה לחז שלא יכניס אלם חחשבתז לשאול טעם לאריכות‬
‫<מ< המשיח • ונס שלא להיות ממחשבי קצין ר קאםיתמהמזה תכה לו ויתפלל לפניו יתבלן על קייום‬
‫העמלתינו נגלות האלון ולזה תקנולנו אנשי כנסת הגלולה בלכת לאה בעניינו וחותם בהגואל׳שלאל‬
‫ואין הכונה נו על גאולה ממש אלא על הצל תינו מצלת הגליות וכן פירשו המפלשיס נמסכת מגלה וזהו‬
‫הלבל נשני שלמל מאליהו והגי שזאת התפלה תהיה קצלה ולא קצלה ממש אלת קצלה ואלוכה וזאת‬
‫התשוקה זכה היה לו ללבי יוסי במחשבותיו אלה מביאו לשמוע בת קול כז‪/‬ןאומלת‪,‬או» כו׳ וחליהו‬
‫הוסיף להוליע שחנענע בלאשו וכו׳ ולחמנא ליצלן מענינים אלו כפשוטן ממש'שהקב״ה אומל אוי כי‬
‫ספעולות^לס פיוסםיםולכג׳אדם והוא»תבלן נבלל מכל זה עלו׳ לב ולבליס אלו נאמרים ע״ל לבלה‬
‫קורה כלשון בני אדם‪ :‬ובאותו יום םנכנםיס לבתי כנסיות ולבתי מללשות ללרוש את ״׳ מולים על‬
‫טונ תשוקתם שיתגלל שמו של הקלוש במן הוא ויתקיים מאמר הנביאע״‪-‬ה כ׳ אז אהפןאלעמים שפה‬
‫ברורה זכו׳ ע״כ ה ק ל ה מצטעל על גלותינו כביכול ומנענע בראשו כללן לשון בני אלם כשמבהילין‬
‫זתחהיס עומדים וחנענעי׳בלאשיהס‪ :‬ואחל עוד מה לאנ שהגלה את מיו וכן׳ הכונה נזה להודיענו‬
‫בוה כ׳ היטב חרה לו על כי גרוע נחירת׳ הם עצמם גחלולהם רעה ו^ל לוב עונס הגלם לבין האומות‬
‫כ׳ הגלות מכפר עון עס היותו׳אביהס וכל זחן שהם מטיבים חעשיהם להיותם בגלות ונכנסים לב״ה‬‫ולבתי מדרשות ואומרים אמן יהא שמיה וכו׳ ואחד הקדוש ברון הוא אשרי המלן שמקלסין אותו כ ן‬
‫הכינה להודיענו שהקנ״ה חתעק וחשחח כשישראל אומרים שבחו וכביכול כאילו יש צו צער על שאותו‬
‫קילוס ושנת אינו ננית מקדשו וימשן שתשוקתו וחפצו של הקב״ה להשיב את מיו לקדחות׳ ושיקלסוהו‬
‫בנית מקדשו שאז כל העמים יכירווידעו כי הואאלוןהכל ויתנלכו נו גויס וכי׳ ונו יתהללו ונזה‬
‫הלשון נכלקהחייליותהסכינ׳נחאחללנה נלנלתנה נעניץעקרני לאהללו‪.‬להל סיני שהליוה לי‬
‫כרכות פדקראי&ון דן* ה׳ מאמר ג׳‬
‫ההוא טייעאאחר שם נת קי ל יוצאת מהל חילנ ואמר אוי למים וכ!׳ ואו׳ על סנשנעתיוכו' גם נכי?‬
‫יןחא לחגיגה הזכיר שחה בכי יצער גם נפיק הליאה אחרו הקלוש כיון הוא מוריל ב׳ למעיה‬
‫הל היס הגדול וכו׳ כולםע״ד השלוח ולרןחשל חל החעטת העולם גזכיותיהן יתגנורת היצל החסימ‬
‫‪1‬חדית ודבלה תולה כלשק כני ״אדם ובכל מאתר םכתינ דוגמת זו בהגיענו שם נחלש עניין‬
‫׳עייין שש‪:‬‬
‫לחה הקדיש נריך הוא חני *׳םוריןגל צדיקגל׳ עין וחטאת כלל וכתנ ‪o‬״״ זיל שהקנ״*‬
‫וקשה‬
‫מגיא ׳סורק עליו בעולעהום בלח שוש מון כדילהלביתסכלכלמה׳״׳ב ויש להקשות על»‬
‫זכי קצרה ידו של הקלה להלחותלושצלו בעולם הזה חבצ׳ שיביחעל׳ויסילין כלל כיין שה*ה צלייו‬
‫גחנד והגדיל ליעשית זכיית הלבהונשחרחעבירה ובכרט בעני; החתמת האלו לחה נתן להם על יי‬
‫*‪:‬זריןוק הקשה הל ב בעל ע״ י ו השי י‪ .‬כי‬
‫דיש הקורט ‪*1‬רי ועשיב נתגיז ביינזזרץ‬
‫יי ו גל‪1‬טשל אפשר להשיב תשונה כיללת והיא שיסולק‬
‫‪.‬‬
‫?‪:‬׳יי! יז*חי ב׳ הבאיסעל צדיק הנה הם מת״וג המערכה‬
‫דשב״י אומר ג׳ מתניית טובודת‬
‫י" שלו וכמו שהקדו׳בתן ?ויו משדד המערכת‬
‫נתן הקל׳ ה לישד*‪ 1‬יכלם על ירי‬
‫פעמים רבות לעשות רצון ידח» ן‪ ,‬ל‬
‫יסורין׳ ואלו הן תורה וארץ ישראל ז ע ו ל ט‬
‫^‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬ק‬
‫‪,‬‬
‫ל‬
‫הבא תורד־‪ :‬מניין ד נ ת י ב אשדי הגבר אשר‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ק ״‬
‫‪,‬‬
‫ת י ס ת ו יה וגו׳ י ארץ ישראל־ מניין דכתיב‬
‫״‪,‬‬
‫וידעת עם לבבך כי כאשד ייסר איש א ת בנג‬
‫״‬
‫‬‫בעולה הכ*ן פיון שסגל ׳‪Wto‬׳‪ t«B‬ע‪5‬״» ‪ " 1.‬י ‪*?7^»*o‬ו» ?~‪ * * V‬נ ‪ 4‬ד ג * « & *‪ V«1‬ו ־ ‪ .‬ו }‬
‫‪ .‬מביאך אל ארץ טיבה ופי' ׳ עולם הבא מנין‬
‫׳‬
‫‪ ,‬׳‬
‫‪. ,‬‬
‫דכתיב כי נר מציה ותורה אור י ודרך ת י י ט‬
‫נן כדת בחסכת תענ׳יל דלא ה״ל‬
‫‪.‬‬
‫תוכחות מוסר;‬
‫חל׳ ככי תייונ החערכה וחכמים צדיקים‬
‫אחריב ולא היו חפצים שתשתנה החערכת‬
‫עכורס כדישלאלחעסלריעלתהגמולהרנ לטילםהנא וניכללומרצגי״דהשליח־שהק״נ^כעצחומנ׳ (‬
‫עליו ׳סירין הללוכחישיש בידו למחות ואינו מות׳ כיון שלא ביטל ח״ובהחערכה כמגהנ״י׳מם׳הצז״ק*'‬
‫?די‪5‬ין‪0‬נ‪ 4‬אחרים לפעמים כחו עם אנלהם אניני‪:‬זל׳ליחהשתלה מלו השלש׳מתני׳ביסוריןכ׳ התול׳צריןהאד*‬
‫לקנו׳זע״י יםידין כחי שדרשו ז״׳ל נכסוק אדם כי ימות באהל מין התירה מתקיימת כי׳ וכמו שאמרו ז״ל‬
‫נפרק׳ אבות פת בחלת תאכל כויועל האק תישן כי׳ כי הזורה אינה חחדנקת בחי שחתעלן ומתענג‪-‬‬
‫עצמול׳ח בצער מופלג ועיקר חצית התורה תלויות בי׳קזגפירותיה ונתרוח‪1‬י‪1‬מ»שתת ילקט שכת'‬
‫זפאה וד‪1‬חהן והתירה והמצות' *לס^קייזיומ^עולשה•?״*! &‪»» •&tae*jknut&w‬ז *!זה‪» :‬וטה‬
‫זה לל?נעל עקי״לה שילל ע"זפ״׳ יזיל להייתסתלו ‪1‬׳־מלמות גדולמ־העלן לא יתכן שינתנו לק מ"»‬
‫יסולק והוא־ החליצות העצום החתוייב לעיזול על הזלמין זאזהלעליבקיזןח״ האדסזזכותס להש*‪$‬‬
‫האדם היא התולה דכתיביגוחל כ• הוא מבואר שהתילה אמהכככבתרקל׳י יסולין יצחצוםכל דבר*‬
‫החיים לחו שאמרו כן הי‪6‬ןללכה של תילה כו׳ ודיעט פלישות כל העניניש החטלידים כ» ע״כ אמלו‬
‫מ ד ק הי״פלת על אוזן יחים באלם דר •במעי אחו ואץ לן יל׳יסשרו׳ בטיבה מח^קיחים ש;‪£‬יזרמי‬
‫׳חינני כירחי קדם וגזי לחיין *תולל התורה כלה שנאמר מורני ויאחל לי ונלמר;ילחוז לימים שהאל*‬
‫בהה חצוחצםו־זשועל בבנייני ?סייץק־ או גלי שיהללו שזס עהק חזעסקים הזחנייס כיהויןטכ׳״ו‬
‫והחזי<‬
‫ ״‬‫ה‬
‫‪1‬‬
‫וס‬
‫תניא‬
‫‪1:5‬‬
‫ו‪3‬‬
‫ע ש ו ת‬
‫‪w‬‬
‫״‬
‫ל ה צ‬
‫‪r‬‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ל מ‬
‫‪3‬‬
‫ה‬
‫ה ז ה‬
‫ז ה‬
‫ה‬
‫ח‬
‫ה לי‪1‬ן‬
‫ןכ‬
‫ס ו ל ״ ן‬
‫ש י ש ל ס‬
‫ל ן‬
‫‪1‬‬
‫ז כ י ו ת י ו‬
‫‪w‬‬
‫ה ק ד ו ש‬
‫‪r f m‬‬
‫ב‬
‫‪ 3‬ע י ל ס‬
‫ר ן ן ה ו‬
‫׳ ע ל ב ת ז ‪7‬‬
‫ה ‪3‬‬
‫‪ 5‬ז כ ו ת י‬
‫ח‬
‫ל ל ז ה‬
‫צ מ צ ן ס‬
‫ן ג ה ן ם ו י ל ן‬
‫ב ל‬
‫ן ל ‪ 3‬ה‬
‫גי ז ז ל‬
‫& ‪ 4‬ע ז ל‬
‫ל ח נ ‪ 1‬ע ס‬
‫‪5‬‬
‫‪v‬‬
‫י‬
‫כוונה למאמר־ ג׳ מתנות טובות‪:‬‬
‫!המזומן ללמול התורה כולה י ואולם‪ -‬חההשעלוהצחצום ההוא כלו נשכח‪-‬בי התזל׳והגלילותגצייציז*‬
‫היויים•*צאו כרוכים זה גזה בלי ספק‪ :‬והנה המתנה השנית היא מזנות הארץ כידוע ליי לע׳ם שאין‬
‫עני‪-‬נם רקההשערו'החיים וצמנומ' הנאהב׳׳ חהשלמי׳וכל זה למה נפי שהתיר׳והאק היו שני דרכים•‬
‫עצמיים המבימי׳חליהס יהיו כמותם בהגבלה נאות׳וצחצוםזךונק׳ כמו שאזר ודרך חיים תוכחות‬
‫מושר ירצ׳שדרןהסי^ יתכן שיהיה בתוכחות מוסר כמושהתייפ עצהסתכלית המוסר והגבלת היושל‬
‫‪ ,‬והטוב עכ״ל‪:‬‬
‫כ ת ו ב בסכר ראשית חכמה ט;ים לאלו ג׳ חזנית כנגד ג׳ נפשותנפש רוח נשמ׳ונידע שורשי[ו מקומי‬
‫בחדו׳ י והטעפ שהקדי׳תה־ה ‪ri‬״׳ כי ׳שלאל קודש ״זכו למתנת ח״י זכולחתנת התולה‬
‫בח׳דברוקזדס שזכו לה היו בייסורין תחלה וכרעה הקריב יישאו בנ״שלאל אז עיניהם • ואח״פ‬
‫קדייעת ים סוף ואת״כ מלתחת עמלק‪ :‬וכן בעו״הב נהר דינור נגיד ונפיק חן קדחוה׳ ופי׳בתיקוניס‬
‫דףד׳דב׳הטבל׳ןנשמת׳׳וכו׳ע״שגשעל התשיבה כ״ג ס׳׳קס״ג ‪ :‬וכזבעודשסוז״ל‪• :‬‬
‫ו כ ן אמרו בזהד פישרת וישב ד ף קש״ א בעניין יסודי הצדיקים שיש ל ה ם מפני שנולדו‬
‫בחסרון הלבנה וכוי ואינון דסבלו עם סיהראההואפגימא אינון קרבי׳ן ל ר ז תדיר‬
‫ועל דא להחיות לב נדכאים באינוןחייןדאהיין לרה ל א ת ת ד ח א יהא להוןחולקהין‬
‫אינון דסכלון ע&ה יתחדתון עמה ואלין אקרון יסורין של אהבה * של אהבה אינון ו ל א ו‬
‫מניה ‪ no‬הוא בר נש של א ה כ ה אינין דאיחפגס נהיויץז ׳טל אדזבד״; זגטא דאיתדחייזיי*‬
‫מאהבה רבה ובגין כך אלין אינון חכדיים משותפים בהרה• זכאה חולקהון ב ע ל מ א דין‬
‫ובעלמא דאתי דאינון וכו להאי למהוי חברים בהדה עלייהו כתיב למען אחי ורעי ובו׳‬
‫עכ״ל ־ ומטעם זה נוהגין הצדיקים להתענות בערבר״ח לפי שהם מצטערים עם ם י ה ר א‬
‫דפגיטא כנזכר * ואומרים שהוא כפוד קטן י מלבד טעם אחר אמרבש הביאו עלי כפרו־*‪,‬‬
‫שמעטתי הירח וכל המצטער בצער השכינה יש לו שכר גדול וקרוב ה׳ לנשברי לב דרשו‬
‫שם על המצטער וסבל בצערא דסיהרא ר פ ג י מ א וכו ‪.:‬‬
‫‪,‬‬
‫בחקיס שהיה לו‬
‫והלאאין אדםרשא׳ לראות־תבירו כצערו ו ב מ ט שצערוהו גיותל •‬
‫וקשה‬
‫*מוליו־חצעלוכחהשתמרו ליע״ןמר בתליה ט׳ כתב בעל עקידה שער ע׳ וזהלשונוכי‬
‫האסורים הזמניים הסכל דלוק כיד האדם לדעת מה סיבו עם בוראו שהם ושאין דרכם לבא כי אם‬
‫< בביטיל החצות החלתיק נכש האדם מאלהיו ושעל ילה ישוב אליו ויתוקן" עניינו ואמר שאס לא מצת‬
‫‪3‬ח;ישה יבלוק בלעית זההתלשלת‬
‫השתדלות התולה והשכלתה וכאשר יקרה‬
‫לרש ‪ yfi‬יםורין נ‪ !*:‬עוז‬
‫שלא יחטא באתת מהגה מה שיהיה על צל‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫הפלא הנה באמת הוא עניין אהבה •תירם‬
‫הונא הוו לירה ארבע מ א ו ת י‬
‫‪2 1‬‬
‫כעניינו‪.‬של איוב וכלושה וכת״ש הכתוב‬
‫י‬
‫י‬
‫^ ‪ :‬ו ‪1‬‬
‫כ׳ את אשל יאהב ה יוכיח‪ :‬י‬
‫ז יא^יי‬
‫יהודה אזזוה דרב ם ל א ת ס י י ^‬
‫• מ י ‪ £‬ל לעגל החלן ונאמן אהבתו אשר‬
‫מנע מחנו הנהיג בהיותו תוחל•‬
‫‪. . ..‬‬
‫י ש ח י ת ו כי היא ענץ האהבה יזירה והשענית על נאחנגתו על כאן לשינו‪:‬‬
‫ד נ‬
‫ד‬
‫ח‬
‫ט‬
‫ד‬
‫א‬
‫ת ר‬
‫ג כ י ת‬
‫י‬
‫ו ר ב נ‬
‫ב‬
‫‪,‬‬
‫י‪1,‬‬
‫ד‬
‫פרק ראשון‬
‫‪:‬‬
‫?‪ >f‬מ!‬
‫מאמר ה‬
‫ברבות׳‬
‫׳‪]? 3‬ל נות שלום כתב בלוק ראשון יזן המאמר השני טעה נכון לכל אלוה לנחם וזיל‬
‫וזעיי•‬
‫בקת עינין יראה התועלות הניזשכות חזה החאחר הראשון שראוי לכל אד‪6‬‬
‫להצטער מנזק חנירו או נהכסדחחונו והראי' חאל׳החכחיכ התעוררות׳ לבא לגני רנ הונא כשהחיייז‬
‫יינו להורות שישלהס צער חזה ושלזה נאי אצלו‪ :‬השני שראוי לכל אדם הנוכל תחת החקלי׳ לפשפש‬
‫במעשיו לפי שאין יסורין נלח טין ולא יתלם‬
‫בקרי שזה נחשן לקושי לב • וזה יורה‬
‫‪1‬‬
‫?יר־‪ :‬וליעיין מר במיליר־ז אמד להוי&י‬
‫השלישי הוא‬
‫יזוחרו ליע״ן חר במל׳‪:‬‬
‫חשירנא בעינייכו אמרי ליו‪*-‬מי תשירקכ״י‪*,‬‬
‫‪fi‬‬
‫שאסור לאד׳ לחשזל בכשרי׳וזה ‪,‬‬
‫אמר להו אי‬
‫דעבירדיגא ב ל א ד י נ ו י‬
‫הרביעי שחין‬
‫זח׳חשידנאבעינייכו‪:‬‬
‫איכא ישמיע עלי מ י ל ת א ליטא אמדי ליד?‬
‫ל ק‪ , ,‬ן‬
‫לחשוד בפעולות ‪, $‬‬
‫הכי שםיע לן ד ל א יהיכ מד שיבש*א‬
‫והיושר החוחלט כחו ‪0‬חחר כי כל דרכיו‬
‫לאריסיה אמר להו מי קא שביק לי מידי מניו•‬
‫משפט זזה ׳ילה חלחל׳ < < ק ׳ ׳ ‪:‬‬
‫הא קא גניב ליה כוליה אמרי לי׳היינו דאמרי‬
‫החחיש׳ שראוי לשלם לקבל תוכחת חניר»ן‬
‫אינשי בתר גנבא גנוב וטעטא טעים אמ׳לר‪.‬ו‬
‫^ ח‪,‬‬
‫וצה׳ות חודה ע ל ה א ח ת <‬
‫קבילנא עלי דיהיבנא ליה איכא דאטרי ה ר י‬
‫איכא דשחיע עלי חילתא כו׳ ‪5‬ן ן »‬
‫חל*‪ *-‬והוד־‪ ,‬חמר*״•* ואיכ^ין דאמרי אייקר‬
‫‪5‬ןלם להוכיח חבירז חענירות שבידו שיש‬
‫חלא ואזדבן בדמי חטרא‪:‬‬
‫מהתיקון גזה חה שלא יעלם כת״ש הוכת‬
‫תוכיח וגומר וזה יורה איחר׳ הכי שחיע לן‬
‫ללא יה׳נ חל שנישת׳ לאריסיה‪ :‬השביעי שחייב אדם להתודית חה ולא יכחיש לנדות * ובפרט‪,‬‬
‫לטונים שסם לופיז׳ הגפסות שאק לחו׳ לחולה הפקח להעלז©‪fisrxmtrr‬יזיאמד* *יסיימו •‪9‬ד*<‬
‫סיצליח ויעלה על ילו הנליאות ה?‪ '&51‬כן צליך חולה הנפש שיגלה כל ענייניו ללופא׳ הנפשות‬
‫שהם התכחים וזהו שאחל ליה מי קא שניק ל׳ מלי מניה הלי הילה ולא נוש לק התנצל‪ :‬הח' שאין‬
‫לאו׳ לשלם לקחת מה שאינו שלו וליהנות מהגז ל אם לא נמלה נמשקל ילא עניל איניש לינת‬
‫לנפשיה לבלתי תת לגנב חלק הלאו׳ מהשותפות בחשלשחשול על הגנבה ולעכב את שאינו שלו בילו‬
‫ק יאונה לו כל און נחחלתו יזה יורה איחר׳ה״נו לאחל׳ אינש׳ בתל גנבא גנוב וכו׳‪ :‬התשיעי שלאו<‬
‫לאלם לשמוע לשלמים לעשות ככל אשל יולוהו וזה יולה איחל קנילנא עלי ליהיכנא היה להולות כת‬
‫הסבלנות כתה גלול לתקון הפעולות שמביאות רכאות לעולם וקורע גזר דיני של אלם כמו שארז״ל‬
‫•גלולה תשונה שמביאה לפאות שנאחל אלפא משובתם וזה יורה אוחל כה אינא לאמלי קלת הזי‬
‫והדר תמלא וכו׳ ‪:‬‬
‫ן י ה‬
‫‪p r P‬‬
‫‪1‬‬
‫כ ל ‪ 0‬ע‬
‫וח‬
‫ה ד‬
‫יזש‬
‫״ה‬
‫‪VA‬‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ג‬
‫ורה‬
‫הן‬
‫שח‬
‫‪5‬‬
‫בחסיד א ח ד ז ז ^ עני ביותרונתגלרה ל ו אליהו בדטודת^רבי וגתןלו ז י‬
‫מ^שה‬
‫כספים ונשא דנתן בהם והעשיר ועל ידי משאו ומתנו שכח חסידותו רטסוש‬
‫׳ ה פ ל ת ו חזר אליו אליהו ונטל ממנו השני כספים וירד מנכסיו ונכנס א ו ת ו מ מ ו ן ל ט מ י ו ך‬
‫הזד החסיד לבכות ופו ״ חזר אליו אליהו אמר נשבע א ת ה אם אני מחזיר לך‬
‫• א ו ת מ ב׳ כספים שאתה משמד עונח חסידותך אמר לו הן ונטל־ ‪.‬ב‬
‫נספים והעשירי הרי שלןיין יסיר חסידותו‬
‫נ‬
‫בעבור סבת עסק הספון ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫כרכות‬
‫פרק דאשון‬
‫דף ר‬
‫מאסר־די־‬
‫ח‬
‫פיר^יי צפון לדרום ראש׳ וחרגלותיה זה לצפון וזה לדרום • ונראה בעיני מהשכינה בחזרת או‬
‫במעלב לפיכן נכין להסב דדן תשחישללוחותאתליתע״כ‪ :‬ותוספות לוקא כשישן עם־‬
‫אשתו כ» הוח דבר גנחי לשכב עס אשתו חקיס שכינה ומוכח׳ קראי • זצפונן לשון צפין‬
‫ונראה הכוונה של זם החאחר בהקדחה עייל שאמלו !כלונס לברכה הלוצ' להעשיר יצפין הרוצה‬
‫להחכיםידרים׳ וסיחנין שלחןבצפין״‬
‫ומנורה בדרוס׳ וכירושדבר׳ הס להיות כ»‬
‫» לח‪5‬ומיה»י‪1‬ז מטתו נין *פיז לייום‬
‫יזמרו חכמי המחקר אין ישוב נדרים חח־זת‬
‫דיבחמימות והיאמקים ״שובהדעת ומקים‬
‫דבי חטא בד חנינא אמררבי יצחק‬
‫‪*ffcjtt‬‬
‫התבודדות חוכן לקבל החושכלות • וזהו‬
‫כ ל הנוחן מ ט ת ו בין צפון ל ד ר ו ם‬
‫שאמרו הרוצה להחכים ידריס שאין שם חי‬
‫תווין ל ו מ י ם ז כ ר י ם שנאמד מ מ ת י ם ידןי ה'‬
‫שיטלילהו • וזהו עניין החכיזיס שהזכירו‬
‫במתים מתלד חלקם ב ת י י ם ו צ פ ו נ ך ת מ ל א‬
‫בפרק הספינה ברבה בר בר חנה אזיל‬
‫בטנם וכו׳‬
‫לחלברא והוא תקים התבודדות להשיג‬
‫החזםכלות י ועל זה מיורו וסי׳ חנורה בדרום רצו בו כ׳ המנורה היא רחז בשבעה נרות על שבעה‬
‫חכמות שהם מושגית מצד דרום‪ :‬ועוד אמרו הרוצה להעשיר יצפין שנאמר מצפין זהב ׳אתה רצי בו מי‬
‫שרוצה להיות עשיר בלחוד התירה והחכמה מהיא צפונה במקום צפון וטמון• צרין להצפין עצמו‬
‫ולהטחין חן בני אלם או לחפשה כחטמונים שנאחל אם תבקשנה ככסף וכחטחוניס תחכשגה אז תבין‬
‫וכוי ־ הו״ש הכתוב מצפון והביחתהר״לםתורהנקלחתכןשנחחרלאיעלבנהזמב* ואחלהנחחליש‬
‫מזהב‪ :‬ונתנו סיק ללבר שליקבצפק רצו בו החכמים הנקראים שלחן כמאמרם ז״ל ברבי עקיבה שאמר‬
‫נחיתת לבי אליעזלהרבה מטית יש לי ואין שלחני להרציתס * ועול אחלו בפרא שחינא אכתולא‬
‫דלהבא‪ :‬וזה השלחן בצפון לצו בו סתלי תולה לא היומגליןאלא לצנועים וצפונים וטמונים שנאחל‬
‫ואת צנועים חכמה * ועל זה אחלו במאמר כל הנותן חטתו בין צפין ללרוםלחז בנותנו המטה בין צפון‬
‫לדרום יזכור בשעת החבור החכמה שבצד דלוסובצלצכין הייני שיחשוב בחכמה ובתולה ובחצות יזכה‬
‫לבנים זכריס עיילי תורה כי הכל תלוי בחחשכה כידוע לחכמי המחקר כנזכר וזהו שחביא ראיה חכסוק‬
‫מחתים ידן ה׳ כוי‪ :‬רצו בי מי שממיתתאותו הכלבית הגשמית וחושב בחכמתאלהות יזכה לבנים‬
‫שיהיו עוסקים בתורה הנקראת עץ חיים ו צפונ ן תמלאבטנם ־ רצו בו מצד המחשבה לחכמה צכונה‬
‫שבלבו»‪#‬ות׳ח‪9‬חה צפונה תתעכל משתו ותוליל נניס זכרים ראויים לאותה חכמה אבל נקבות אינן ‪3‬נ•‬
‫תורה וחכמה* י לכן מחרבנים זכרים כלומר ראויים לחכמה נסתרת ומשפיעים מחכמתם לנשפעיס‬
‫אחרים כמו שהזכר משפיע לנקבה מן הברכה שהיא מקבל מבריכה העליונה • כן משפיעים חחכח;ס‬
‫ל שלמטה מהם ורצו לומר שהכוהן מטחו בין צפון לדרוס יזכה לבנים זכרים שיהיו להם תלמידים והם‬
‫קרויים בנים דכתיב בניס אתם ליי׳ וכל זה תלוי במחשבה טהורה וקדושה כנזכל‪ :‬או ירצה בין צפון‬
‫לדרום וט׳שיכוין בין אלו הצדדי׳לכי שבאחצעות׳חחוזגי׳ בין החום הגדול ובין הקור הגדול ומתון כן‬
‫יזכור לקרר דעתו ולעשו׳מצות בוראו רק בפריה ירביה ילעשו׳^צת רצון יצר הרע ולא כל רצונו כחאחר׳‬
‫ז״ל בסוטה יצל ותינוק ואשהשחאל דוחה וימין מקרב* אמנם אם הוא ירצה לדחותו מכל וכל שלא‬
‫להשתחש בו כלל אינו דלן הראוי והנכין כי לא תהו בלאה לשבי! יצלה * על כןאחלו השלחים החמין‬
‫בי‪ 1‬שתי אלי הקציות ׳היוליבניםזכדים* דיל הכובשים יצרם שכן דלכו של איש לכבוש שנאח׳וכבשיה‬
‫וכו׳ אמנסאשה אין לרכה לכן ואדרבה ׳צלמלבשה כחאמרם ז״ל בנחרת סוטה ריצה אשה בקב ותכלית‬
‫עתי חזשי‪-‬גה ק*ין יפלישות וכוי ונפיק לא יתפול אחל לב <הולא ח״ל <עליף כחטל לקחי זה ריח חערבי‬
‫שלקתו‬
‫ג ס‬
‫‪1‬‬
‫פור אמרם דל כל הנותן טטתו כין צפון לדרום‬
‫•סלקחימעריפזשלעולם׳ תזלכטלאמרתיזהרוחצפוני׳שמזלתייותהזהבחכיס שנא׳ מצכוןזהגיאתיי ‪,‬‬
‫זכ״החהזליםזהב חכים כשעירים עלי דשא זה לוח ייזרחית שחםערת כל העולם כאלו שעירים‬
‫וכרביבים עלי עשב זהלית ללוחית שהוא מעלה רביבים ומגדל עשנים‪* :‬ןייר רבי יצחקהרוצה ־‬
‫סיתחכסידלים׳ שיתעשר יצפין־ וסימן שלחן בצפון ומנורה בדרוש‪ :‬לא אמריתפלל בדרום י‬
‫ידריס כלומר ׳כמן לחדת דמם לאור הבהיר י ועל זה היונשתטיםתידה ובלמים בדרום• והרי^‬
‫להתעשר יצפין יכוון לבי לתדת צפין אשר משם העושר ־ ומפני זה אלילו מכני מה אין »שרי‪ 1‬נעניז ‪,‬‬
‫שאין ׳ודעין להתפצל בשסכלומר הראי׳ לאיתי עניין ושלא תהא המחשבה זזה מיסוד השס כאשרלוי ]‬
‫‪,‬‬
‫‪ .‬בפ׳ עשרה יוחסין מספר שערי אורה ימשל‪.‬שהב»ח שם למי שישבימ חפתחית כז׳ ע" ש‪:‬‬
‫ובילקוט פרשתויגשסימן ?ןנ׳׳בבפסוקזיםע ישראלזכו׳וו״ל חחררכ׳ ׳הושעב״ל חורפיה ׳‬
‫כצבעל»»*נדה‪0‬בדרזסש<חחרוליכסו ק<ה*כו׳אם כןמצינו שיושבי דרום ‪»$‬ן‪. •*40‬‬
‫בתורה ובאגדות יתר על שאר סטלין דעלמא ההא׳ טעיזא הנזכר‪:.‬‬
‫!אתרי כתג׳ ל׳ז בא ליד׳ ספר ח׳ שחו ראשית חכמה ומצאתי כתוב בשער הקדישה בלגן‬
‫׳״ו וז׳׳לודוע כ׳ הקור החזק הוא לפאת צפון והחים החזק הוא לפאת דרום• וחי״*‬
‫האחת יודעים כי הרחקת האדם ‪0‬ל הקציית אינו חלין הטונ והישר **ל החדות הבינוניות ה*‬
‫החי נתלית ועל זה אחל שלחה הע״ה אל תהיצל׳? הרנהואל תרשע הלנה ואל תהיסכל• ולפישצנ !‬
‫וללום הם שני הפכים לחוס ילקיל הסתירו דבריהם <לחזים ‪ -‬באמלס כ׳ המשמש תטתז בוןיוון ח‪$‬‬
‫*ופי ממוצע בין החום ונין הקול ואז יזכלו טבעיו לנוח ולא יזליעמהלה אבל יוכל לבעיל *ימ*»ן ואנ‬
‫האש׳מקדתת להזריע תחלה ונמצא כי זרע האשה כדמיון חוחד‪-‬וכי יבא אחר כך זרע האיש נמצא פדמ*»ן•‬
‫היוצר שמצייר צורה נחוחר זהו סוד שאמרו ז״ל בשכר שמשהין הצדיקים על הבטן הוי;להו בגיסזכרי^‬
‫‪p5‬‬
‫בל‬
‫בתצ׳ הלילה שכבי שקט הגוףחרתימתטבע החזק שאכל• וכל מ» שנולד חטפה ממוצעת נין הקיז!‬
‫לתום יהיה לעגלסתכס יקר רות אישתבזנה• ויהיה בדיעותיו ומדותיו מעורב עם הבריות זע‪/‬באמל‬
‫‪. .‬ונתת לאמתן זרע אנשים עכ״ל‪:‬‬
‫ני‬
‫‪,‬‬
‫‪jtut^n*om‬‬
‫׳ ו מ ה ר מצאנו וז״ל ודזא ד א אוליפנ* קכ״ח»היב ט ט ת ו בין עמון לדרוס• והכי אולי)*‬
‫לי א ‪ * 0‬והויין ליה בנין דכדין ד ה א אתכוון כלפי מהימנוחא עילאד‪ .‬ב»«ל<םוו*‬
‫ד כ ו ל א לגבי קב״הדאיהו ביןצפין לדרום ודאי שיהיו בנים זכרים ו ב נ ו ל א בעי לאחזא&‬
‫ע ו ב ד א רלעילא וכמה דאתתזיאוהא׳ עובדא ד ל ת ת א תני ודאי א ת ע ד לעילא ואוקמו* י‬
‫ער כאן לשונו ‪:‬‬
‫כתב‬
‫הרק ״‪5‬‬
‫נ‬
‫״ מ ל ן‬
‫(ט‬
‫^‬
‫י ה ע‬
‫ח ט ז ן‬
‫ן ?‬
‫‪w‬‬
‫ט ן צ‬
‫^‬
‫^ הין* ס מ־זן יז*‬
‫^ ״‪ p,‬הלסמיס מקבלת הברכה עצ דלן‬
‫ה ל ן ן ב ל ‪ 5‬ן י ‪6‬‬
‫ט ם ן ל‬
‫ל ל מ ‪ 0‬ל צ ה‬
‫‪w‬‬
‫‪i‬‬
‫ג ד ו ל י ח ה ד ה ו ו י ו‬
‫‪i p‬‬
‫מגרוס קידש שהוא חסד ואחר כן מן הגבורה שהיא האש הגלוצהשאי*‬
‫האחדות מדמם ומצפון•‬
‫‪,‬לא אמות־ ומטתו שצ הקג ה הי‪5‬ן‬
‫ל״ ^ ‪.‬‬
‫הכתיב ה א ש ל‬
‫בית התפארת שאמר הכתוב בית קדשינו ותכארתינו וכו׳ וכיהשיגמרע ה‬
‫םנאחל בכל ניתי נאמן הוא כי לרן המדם לדור נניתי הה הנ*מ‬
‫‪.‬ה<‪ «5‬כנסת <שןלתל שלומלה;‬
‫הגלי‬
‫ה ה ז ‪ 5‬ן ת‬
‫ס‬
‫ע ו ל‬
‫פרק ראשון‬
‫בושת‬
‫דף ר‬
‫מאמרו׳‬
‫ט‬
‫ללשצ״א בחלושיו »ש בהגלה זו סול נשגב גם הנגלה נאהב מאול כזהה ותחלה אעירן‬
‫כתב‬
‫לגל כונת התפילין םצוגו הקלוש בלון היא כהנחתן לכי כשטן מלבל חה םנלמז בהם לנעל‬
‫מתנייה ומכאן תבין התפילין שהקב״ס יזניח‪ :‬מג כי התפילין קראם הכתוב טוטפות ולשון טוטפת‬
‫תכשיט ועלי ההונח לתפחלת מלשין ולא בטוטפת האחול בכרק בתה אשה יוצאה ונצטיינו להנית‬
‫בזלוע כנגל הלב לשתי כוונות האחל ללחיו‬
‫על היות אהבת השם וייסודו•וזכרי{ חופתיו‬
‫ללש ‪5‬מ*ית תכיליו‬
‫דבק בר רב א ד א אסר רבי י*חק‬
‫כחותם על זרועותינו והשנית להורות כיגנ»השלי׳^‬
‫מנין שהקדוש ברוך ה ו א מניח‬
‫ראשית יהשעל ושרש שהיא בלב חאתו»ת' פ ׳ כ ״ ^ ז ל‬
‫תפילין שנאמר נשבע יי׳ בימינו ובזרוע עוזו י‬
‫ושהוא ית׳ »םול הכל וחיוכו ישאבו כל<בבתייכ׳נ‬
‫אין ימינו אלא תורה שנאמר מימינו אש דרת‬
‫השכלים שהוא‪ .‬פורש הכל ושל ראש לכוונות‬
‫ל מ ו ואין עוזו א ל א תגילין שנאמר ״׳ עוז‬
‫האלו גפ כן להיותו ית׳ תכאלתנו ולעטל‬
‫לישיאל־*‬
‫לעמויתן ומנין שהתפילין עיז ה ם‬
‫קצותיו ויחולו עטלת לראשנו בעליון‬
‫דנתיב וראו כל עמי הארץ כי ש ם יי׳ נ ק ר א‬
‫החקוחיתזחקוכ שהמוח רוכס ללמזשהחזת‬
‫עליך ותניא רבי אליעזר הגז‪-‬ץד־• {{ומר אלו‬
‫שהוא חקום קביל השכל ושהוא חתכםט‬
‫תפילין שבראש י אמר ליהדכ נחמן גריצמק‬
‫אליו חן הלב חאתו ית׳ ושהוא שורש‬
‫לחייא בר אבין תפלי דמארי עלמא מ ה נ ת י ב‬
‫להתחלה ולהתכשטו׳ ושל יד בית אחל רי«‬
‫נגהו אסר ליה ומי כעמך ישראל גוי אחד ומי‬
‫לאחדות־ י;‪.‬ל לאש ד׳ בתים לימ‬
‫משבח קודש׳ בדיך הוא ^שבחייהו דישר^אין‬
‫להתפשטגת בשורש וענפיה ותפשל• כ׳ על‬
‫ד ב ת י ב א ת ״ י ו ד א מ ד ח מ י י ס ויי׳ האממיךחיו׳‬
‫זהרחזוז״צ בפירושם האחית׳ שאחרו כשהז׳‬
‫אמד להם הקדוש ברוך הוא לישראל א ת ם‬
‫מניחה חנית של יד ואחר בן חניח של ראש‬
‫‪1‬כשהוא‪.‬חולן חולץ‪ .‬שלראש ואחר כן של‬
‫^עשיתוני חטיבה אחת בעולם א ף אני אעשד־‪:‬‬
‫׳דדכתיבןהיה לאותעלילין ולטטפותכז'‬
‫אתכם חטיבה אתת בעילם י א ת ם עשית וני‬
‫כל זחן שיהיו בעינין יהיו שתים א‪-‬ית יחידי‬
‫חטיבה א ח ת שמע ישראל כו׳ אף אגי אעשה‬
‫והוא השורש וטוטכותלניס והס ענפים‬
‫בוי דכתיב ומי כעמךישראל־ גוי אחד בארץ‬
‫‪ .‬אבל יש שירש אף על פי‪,‬שלצ>• יתפשטו‬
‫‪.‬כו ‪:‬‬
‫הענפים וככה חחעיין אחת החים יחשכל‬
‫הנהלות וכל מה שיש בל׳ בתים שבראש יש בבית האחד שביד שהענפים חן השורש ואין בענפים רק‬
‫מה שיש ככת השירש • והיותם ל בתים כנגד ד׳ רוחות להחליט על כל• וכמו שאמרו ז״ל מעלה‬
‫ומוריד כדי להמליכו למעלה ולמטה מילין וחביא להחליפו על ל׳רוסות העולם וחעתס התבונן שהות‬
‫?ת׳ אחד וייחדנו לו כדכתיב דודי ל׳ ואני לו וכתיב ומי כעחן ישראל גוי אחד באק רצונו גזי אתל‬
‫מיוחד למיוחד וכתבנו‪.‬עליון לתהלה ולתפארת והעיד שאנו ראשית המחשבה בבריא׳ עולם דכתיב קודש‬
‫ישראל לה׳ ראשית תבואתו ושהוא ית׳תעיד בגו שהוא חשתבת בעולחו כאשר אנו לנקי׳ נעבילתו‬
‫כדכתיב את ה האמר׳ היום וה׳ האחירן היוכ וגו׳ וכתיב ישראל אשר בן אתפאר • ואלו הן תפילין‬
‫של רחש ושל יד שהקדיש במן היא חנית הכו;ה על דבקות נ״תודוכוונת ההתתלה ננריא׳מהס ושבראש‬
‫להיות עליון להתפאר בהסושהעולם חתברן בהם שההתפשטית ‪,‬בטובות העולם וקייומוחהם״‬
‫ובהם ד׳ בתיסשאי אפשר לד׳‪-‬מתית העולם בלא הסוכחז שאחרו חז״ל פ״ק דע״א כי‪ .‬כד׳ רוחות‬
‫השחים פירשתי אתכם בית ישראל בד׳ ריחות לא נאתר אלא כלי כשם שאי אכשללענלם בלח ל׳ מחית‬
‫כן ‪5‬ןיל‪1‬פשלצ?»לםנל‪0‬ישלאצ וכתיב ונבלכו נ ן כל חשכתזת האלתה עכ״ל הלש״גא‪, :‬וכתב ע״?‬
‫‪,‬‬
‫׳א^ך*‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ברכות‬
‫פרק ראשון דף *‬
‫מאמר ו‬
‫‪ .‬כי הבית אחל של תפילין של ׳לולבתים שבתפילין של לאש לרמוז כ׳ כלענייניהנפש והגוף יישומיה‬
‫לויתב׳ והגוף הוא חל׳ יסודות י והנפש היא אתת חף כ׳ יש בה כתות חלוקיה וכן בתפילין שכנגי‬
‫הלב בית אחד בלבדובתופו ל פלשיות ובתפילין שכנגד החוח לבתים כנגדד׳ יסודות הגוף‪ :‬ובעלי‬
‫התללמללצילהסכיםחחשתפילין לחל׳ עלחא עס תפילין שלנזל״ל שיהיה חוט הקושר ע‪3‬ידתינימ •‬
‫השגחתו יתברך באוכן אחל בלא שוס חילוף וכחו שבתפילין שלו כתיב בבית א׳ של יל כל חה שפתי‬
‫בד׳ בזים של לאש כן יהיה בתפילין לתל׳ עלתאוחה שהבית הכתוב לראיהכשבע ה׳ ביחינו כו׳כל^‬
‫»‬
‫כלשון בני אדם כחו שהיה לבלי הנביא משל וחילה על כאן‪:‬‬
‫ם‬
‫‪5‬‬
‫‪v‬‬
‫וקשה על זההחאחל מובא י ימשמה חה שיזמר לל הרגיל לבא לב״ה וכו* דחשחע ח י ‪ ^ 8‬י‬
‫לגיל לבא אין הקדוס ברוך הואמשגימ עליו אם ק מנינו חוטא ישכל ועוד קשה למהל‪$‬‬
‫אמר הקדוש בלוןהזאממנש*זותי• יעיד קשה למה אמד משאיל בו היהלולויילשיאלבו• לחישול‬
‫זהלאגלויו״דוע לפניות׳ כל דלכיאיש ולו נתכנו עלילות שנאחל גדיל העצה ולבהעליליה אש)‬
‫<נ»נ*ןפקוי«׳עלכצדלכ*בניאדס• וכת׳'‬
‫מזלה לסל ייגיל ל‪*3‬ו לב״ס ולז! גזז‬
‫ובוחן למת יי* י ע״ק אם לדבר מצוה הלן‬
‫דבין בר רב א ד א אמד ־דגי‬
‫יי*״י ׳׳ נגהלו יכו׳ והלא אין מציה נדחית בעילם‬
‫כ ל הרגיל ל ב א ל ב י י ת הבנסרז‬
‫מפני התפלה שהרי מצות המילה שהיא‬
‫ו ל א בא יום א ח ד הקדוש בדיך הוא משאיל בו‬
‫שקילה כנגד כל המצית ועיקר חציתה‬
‫שנאמר מי בכם ירא יי׳ שומע בקול עבדו אשך‬
‫בבקר־ ונדחית מכני התפילה שהיא‬
‫ה ל ך חשכים ואין נוגה ל ו ־ אם לדבר מץו׳ה?^‬
‫קידמת לבלית מילה• ואם כן איו אמר‬
‫ז ‪# 8 & * » 5‬ינלי‪ frNfc^rf77f>t*j‬נויגודל‪/‬‬
‫גרגריו‬
‫מד וה הל ן‬
‫מאי ט ע ס א מ ש ו ם דהור־ז לי׳לבטוח בשם הי‬
‫* ן לליה להתפלל‪.‬־ ונקדים קחלה מיש‬
‫ולא בטח‪:‬‬
‫רבותינו ז״ל־ הקדוש ברוך הוא תדקדק עם‬
‫צדיקיו כחוט השערה שנא׳ וסביביו־נשערה‬
‫מאד י וחטא חר״עה יוכיח בדבר קטן שחט׳ נחשב לי לעין גדזל לחייבו בחיתה כיזבימ־ בכלהספרי&‬
‫המפרשים הדורשים והדורש ידרוש חשס ״ יאה אולי אישאחדהיה עובר אפילי בגדול מאותה עבירה‬
‫לא היה מקפיד הקדוש ברוך הוא עליו לקיצר ידיעתו• ושטיתו אהני אותו־ וזהו אמרם ז׳׳ל כל‬
‫הגדול מחבירו יצרו גדול ממנולצובי עונשו גדול ממנו־ דרך משל איש הקריב חאלליילך ואהובי ‪.‬‬
‫שבטח בו לב המלך והזא עבר על צווי החלך וחכר ברית חק חלטתי בודאי כועס עליי זתתת המלו‬
‫מ ל ה בו יותר מבאיש אחרהנעזבומשולת ומרותק מאד מבית המלך ועובר על לתאיןהמלן מקפיי‪-‬‬
‫עליו להענישו כ״כ כמו אהובו וחריבו החתריס בו י והנמשל יובן • »חל כונה זו‪.‬בא רבי &חי^‬
‫לומר כל הרכיל ללא לבית ה מ ם יליזגח״וםיזימ־ילז׳ דדיקיומ© ליג<זנכןפל‪'5‬ייצצשקיד על פתחי‪,‬‬
‫בית הכנס׳ יום יוסוהוא ודאי אהובו של י׳לךלכן הקדושבלון הוא מקפיד עליו ביותרוכיעסבו י‬
‫יץחנס לרוב אהבתו ותחלתו עליו חשאילו חן השואלים דין עליו והם החקטרניס חדת הדין ׳ וחדי*‬
‫הרחמי׳משאיל בור״ל מ‪3‬ק‪1‬ים רתמים עליו כחו יתן ״'שאלתן דתנה הוא לשון בקשה׳ וכמו ימלמ‬
‫»׳כל משאליתיךוט׳ והוא לשיןהשואליהי־שאיל הנזכרים לדגרידז׳׳ל בב״מנמצאשתדת הדיןהשואל*‬
‫והקדוש ברוך הוא הואהיישיויל ו‪-‬בקש רחמים שיכבשי רחמיי את כעסי י כמו שהזכירוז׳׳ל בפר^‬
‫וה חא׳ מצלי אי׳ר רב זוטרא בר טוביה מחל ר‪ 3‬יהי לצין חלפני שיכבשו רתת׳ את כעסי ויגולו רחה־׳‬
‫על מדות׳ ואתנהג עם בני בחדת לחמים ואכנס להם לפנים משירת הדין י עד כאן • וכל!ה ליק‬
‫נצליק‬
‫אמד‬
‫*‪fcrt‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,,‬‬
‫׳כרכות‬
‫מאמר ז‬
‫פרק ראשון דף ו‬
‫־י‬
‫גצדיק גמוראחנם בסתם בני אדם לא דאכילילאבא לבית'הכנסת מחהיחים יוק הקדוש ברין היא‬
‫השתלבו ויניחנו ביד החקטרגים שימסור ח‪1‬ת» ליד המערכה ויעלים עין הקדיש נלין‬
‫הזח מחנו וחסלק יזעליו‪ :‬ובל זה חייר׳ שהצדיק גמור לח בא לבית הכנסת עבור‬
‫חציה עוברת אחת שנזדמן לו אותה שעה •• כייזקבורת מת חצזהאו‬
‫להכניס חתן וכלה לחופה ‪:‬‬
‫ובזוהר ריש פרשת א ל ה הדברים זה לשו;ו • ר׳ יצחק יד׳ יהידה הולאןלי באורחא •‬
‫מטו לההואאתרדכפר סכניןאתאדחו ב א ת ת א ת י א ד ח ו ה ל ד ־ ז ברא ח ך א‬
‫ןעירא וכל יומא הוה בבי ספרא׳ ההוא יומא סליק מבי ספרא י א ת א לביתא חמא לון‬
‫לאלין חכימין • אשרה ליה אמיה קריב לגבי אלין גוברין חכיםין עלאין י ח י י ו ח מנייהו‬
‫ברכאך קריבלגבייהו• ע ד ל א ק ר י ב ה ד ר ל א ת ו ר א ־ ‪ -‬א ט ר ל ד י ז לאמיה ל א ב ע י נ א‬
‫לקרבא בהרייהו לגבייהי י דהא יומא דא ל א קרו ק״ש׳ לחכי אוליפנא בל מאן ד ל א‬
‫קרי קי׳ש בעויתיה בנדוי הוא כל ה ה ו א יומא ־ שמעו איצון־ארימו ירייהו ובריבו ליה •‬
‫אמדי וראי הכי הוא ויינ*« דא א ש ת ד ל נ א בהדי ה ת ן וכלה ד ל א הוה לון כל צרכיהון‬
‫והוו מהאחרון לאזדייגא ו ל א הוה בר נש ל א ש ת ד ל א עלייהו ־ ואגן א ש ת ד ל ג א בהו‬
‫ולא קרען ק״ש ומאןדאתעסק במצוהפטוד מן המצורת עכ״ל ‪:‬‬
‫וליל ‪*fJpvjr‬׳©!‪ n‬גמנאו‪3‬למזהל»תלחמ ל‪»<3‬ל סתפלה»זמג*ילמםו»וה»‪5‬ו^ק‪1‬דם ויחרפו יתפלל *‬
‫‪1‬אח‪0‬סשיזרמצות עוןבקירחולים• •והשכחת כית המדרש י וסביזת סלים שבין *ודם לתבילז •‬
‫וגמילות חסדים וכדוחהלהן זמן תכלה קודם כי היאכלל האמונה ועיקר גדיל בתורה כחי שביאר‬
‫בעל עיקרים מאחר ד׳ וזהושאתר החאמראםלדנרחצוה הלךנוגהלולצו גו שהקדום ברון הוא‬
‫מצילו מן המקטלגים אם עסק בחצו׳אחרת כנזכר • אבל אם לא עסק בחצו׳רק ללבל הרשית הלן כגון‬
‫שעסק באיזה עסק שהזינו לא מצוס ולא עבירה ‪£‬ז חשן לו ואין הקדוש ברון הוא משאיל בו ויניחגו‬
‫גיד המקטרגים • *!חנם אס איש אחר עשה מצוה בשעת התפלה ר״ל אותו שאינו רגיל לבא לביית‬
‫הצנסת בכל יום אינו נלין זה* והטעם כיון שאינו חורגללנ<ז לבית הכנסת חםתחא*ז»נו חקפיד‬
‫בחצות פ׳׳פ לפי שהתפילה היא גלולה מכל הקדמות וכנה ועיקר גדול בתורה והוא בועט בה יזין‬
‫הקדוש מ י ן הויז מתיחה ומתעלה כחצות* כ׳ אין הקדוש ב‪1‬ון הוא רוצה בזבח רשעים ותועבה היי!‬
‫לו וחוכןסו*‪.‬גידהחקטרג»ם לעשות בו כרצונם ולהשתית גופו וגפשו יקלעו בתוך כף הקלע וכוי‪:‬‬
‫ובספר הזוהר פרש׳ בלק בפסיק יעתה לכה נא ארה ים סם עניץ מתוק כדבש בפירוש פסוק‬
‫והחינכם ילאה׳שזחע בקילעבלו אשר הלך חשכים ואין נוגה לו יבטח בפסה׳ ונו׳ וטעם נכון‬
‫‪ -‬שיקרא ירא ה׳ ה בא לנית ה מ ס ת תדיר‪:‬‬
‫ובזוהר פירש עוד הרש״בי בפ־רשת וארא ע ל פסוק בטתו בה׳ ערי עד כל‬
‫יומוי דברנש בעי לאתתקפא ביו־ז בקדוש ברוך ה ו א דהכי אמר‬
‫י ו ד אלהי בך בטחתי וגו׳ ומאן דשוי ביה בטחוניה ותוקפידת כ ד ק א יאות‬
‫ל א יבלין לאבאשא ליה כל בני‪.‬עלמא וכו׳‪:‬‬
‫וקשה‬
‫ג‬
‫ב‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫פרק ראשון ד ף ו‬
‫ברבות‬
‫מאמר זז‬
‫וקשה על החאמל הזה ביזה שאחריכל הנהנה כז׳ והלא חייב לשחת חתן וכלה נלת» שום הנא*‬
‫בעולם יזם כן לחה תלה השמחה בהנאתו עול קשה והלאאלו החחשה קולות קיל ששיןצי‬
‫הם ״עולים לעתיל שהבטיח הנביא לישראל‪ :‬הנה אכתיב ביאור החאחר מה שכילש בעל נור־י‬
‫שלום פרק ד׳ חהחאחל השני דף ל׳׳אוז״ל‪:‬‬
‫‪ &1‬כ׳ חתן וכלה לוחזיס לעניינים‬
‫ייש חתן ליום יזופתו־‬
‫עמזקים מסילות הבליאה על ‪-‬‬
‫א ‪ 1 2‬ר ד ב ח ל ב ו א מ ד ד ב ה ו נ א כ ל חני**‬
‫«*»י ״׳שכשתע״ןתחצאיחם כלהנחצאית קצתם‬
‫‪00‬עוו״ח חחןןאינומשמחו עיגי‬
‫לקצת׳היחם של החתןזהכל׳בעצחוי להין׳‬
‫ב‪1‬משח קילוח ש‪*0‬סד קילשישון וקול שםחיי‬
‫חללן הנחצאים להשלים האחל לאתרכם‬
‫ונו׳ קול אומד הודו• ואס משמחו מדת שניי‬
‫החתןחשלים הכלה• ע״ד הזה יתי>חד‬
‫אמד דבי יהושע ב״ל זוכה לתודד‪ ,-‬שנתנד•‬
‫החציאזת כלו עד שיהיה הנחצא בכללי‬
‫בה׳ קולורת שנאמד ויהי ביוכש השלישי ויהי‬
‫כאיש אחד לכן׳תיזחדז החתן יהכלה עד‬
‫קולוות וקול שופר וגיטד ויהי קול־ ה מ ו פ י‬
‫ש?ח׳ בהם והיו לבשר אחד • זכבר קדחי‬
‫והאלהים יעננו בקול בו׳‪:‬‬
‫הראשזנים לקרח להצירה זכר ילנקביז‬
‫מוחל• סשכןיחסהצירהלחחרהזאיחס‬
‫החתן עם הכלה* והנה נמשלה הגכש לגוף כחתן אל הכלה• כחי ש*חל הנביא ישעיה שיש אשיש כהי‬
‫קגל נפשי באלהי כו׳ י רצה בזה שראוי לשוש ולשמוח בפעולה האלהית במה שהמציא וה החציאומ‪.‬‬
‫באופן היותר שלם שאפשר כפי הכנת המקבל ולא היה לרית׳ כילות בהקנאת השבע והשלמות * ולקת‬
‫ל‪0‬יה מבגיןגזכווהלכבתעצחותו ל״להתחגלותהנכשלגוףואמלכי הלבישני בגלי ישע וגומר כלוח!‬
‫•^‪? *wtf u»yXr o * w » wUWmo‬יופסויי ‪m+\pm‬‬
‫י‬
‫ן‬
‫י‬
‫<**קכ»ס חמלו ומכינים אותו להשלות הצולה בו כפי האפשל־והשפיע בנו כוחות מעילות• שבם נהי*‬
‫כזשע׳םתשועת עולמים והם הכתות השכליות והליעותהאחתיות והס נגלים לנכש המשכלת שהיא‬
‫צורת הגוף באמת‪ :‬לידוע שחטונ מוסר ההנהגה המדיני'שהנהנה תםעולאיש דאו׳ לו לברכו זלהחצ׳' ׳‬
‫לו הנאה מה שישחת בה י כיש הנהנה מסעודת חתן שראוי לשמחו כי יש לו&נאות ישמסיק ר‪3‬ו<‪>1‬‬
‫בש־ילו ביום חתונתו שגו החלשיבעשחתיתשלו בהתתברו עם בת זובו להיית הממה יאהב הדומי‬
‫בטלע וישחת בו תחיל יאס זה חחק חיסל ההנהגה החד׳נית כ״ש שיתעלה זה בחק חוסי המנהג*‬
‫הרוחנית הניתכה באדם להשיג בה שלידתו האחלין ואס ׳לעת ויש אנשים חטאים הנהנים מסעילהמ<‬
‫ולאיכלכוגסלאיהנובשים עניקבעל הסעולה הייטב בעיני ה׳ ובעיני העם יורה שכל כונת׳ איני‬
‫‪>5‬ל»ילצמת בטן ולהשביע תאותם הכלניות ויותר פתיתי׳ שהכלב יודע אדונו וחציל בסיבתו ואלו ל*‬
‫ץ‪.‬‬
‫ידעו אדון לעצמם‪:‬‬
‫_‬
‫־ ־‬
‫וראוי שזדעשלזזיש ^ נ י ל ^ י ^ ו ^ ^ ^ ^ ך ^ ^ י ^ י ז ו ^ ל ם מ י מ י או יייתד‬
‫הדבל שלקח חחנו הנאה וישתלל לבלכי או להטיב לי כ״ש שישתדל לברך את מי שאחר והיה‬
‫העולם שהוא בעל הל ההנאות הגשמיות והנפשיות • רמתי ך כן יכיל בילאו וישתדל להשיגו ככ»‬
‫האפשל ולדב־ן כר אמנם הסכל לא יתן אל לבי לדעת ח׳ הוא נעל הסעולה וההנאה ועליו אחרי‬
‫לז״ל כאילו חעל נו׳ • ואחרו שעינר נחחשה קילית רצו• ני לפי שהנאת האדם הגיל״ת תלויה נת״ישם‪,‬‬
‫סישיס • כי כל חוש מתענג נחיח‪1‬יו ונהנה בהם והחישישנתנם השי׳׳ על הכינה הראבזנה להשיג‬
‫השלמות־ וטל הכונה השנית לקבל הנאה כענייני הגיף־ א‪ 0‬כןחישישחשחהםעלהכינההשנייג‬
‫לנד עונל על האלהת ־ ולוקח מה שנחקרה מקים יזה שבעצם י והנה נודע שהחושים ה׳ לכן אחל‬
‫בחחשה‬
‫‪1‬‬
‫{‬
‫‪r‬‬
‫כרכות‬
‫פרק ראשון דף ך׳‬
‫יא‬
‫מאמר׳ נ*‬
‫‪,‬‬
‫כחמשה קולית ולפי סהלבול החצוג׳ מלה על הפנימי שהתיבות שידובר בה‪ 0‬תולות על מה שבנפש־‪.‬‬
‫<ז‪1‬חנם יתנועעו בכלי הלבול ייהיונשחעות בקול לזה אחר קולות* וסמכו כונתה לכתוב האומר קיל‬
‫חתן וכוי ־ ויש בפםוק קמש קולות כאילו יחל לכל חוש קול מיוחד השני קולות הלאשוניס רחז לשני‬
‫החושיס היותל ריחניים והםחיש הלאות וחיש הרימי ולכן באו בהס במלות משותפות לב׳ עניינים‬
‫שהכ ששון ושמחה הנחחריס בעיונים לוחניים ג‪ 0‬כן כמו שחמל כי ישיש יי׳ ישמח ה׳ י וקול חתן רמז‬
‫לסוש הטעם שמתחתן‪.‬עם טעמים הלבה למיניהם ׳ וקיל כלה למז לחוש‪.‬סחשוש• קול אוהל‬
‫*!תיי׳ממז לחוש השמע כלכתיב אלה׳ם באזנינו שמענו ־ ואמלו אם שמחו מפה לתורה שיכתוב‬
‫בה׳קולת כאילו לחזו בזה שהע״ון יושג בה׳ חושיס הפנימיים• ותפלת קנייתו המלות החשובות‬
‫כתו שאחר ראשית תכמה ׳לאת ״׳•וההסתפקות ה‪-‬יא ממלות החשובות ותחתיה יכנס הנהנה מיגיע‬
‫כפיו • והנהנה מםעולת חתן ומשמחו נהנה מיגיע ככיו יקרא וההכך בהפן‪ :‬ואמנם אמר‬
‫זהמשמתז כחילו מביא תולה לחזו לחי שמזולה על הדבר הראוי להתולית ואינו כפ!׳ טיבה* ואחרו‬
‫כאילו בנה חורבה חיזרבית ׳רושלםלחה שהחחר יקר׳ חלב מצל עצמו ״ ואמנם יגנה באמצעית‬
‫הצולה ופעולותיה • לחרבות ׳לושלס למז שהחזג האנושי הוא היותר שוה כמו שילושלע נ‪1‬נתכ‬
‫ה *‪.‬לנות על׳ ל‪:‬‬
‫ה ‪ 4‬ד ו‬
‫ישי׳ להקשות בחאחל זה והלא היא יתגיך אדון הכל וכלם צריכין לו וחתכלל^ס לפניו יתברך‬
‫זולת העיבליש לשריו • או לחי ׳תכלל הוא • ורחמנא ליצלן חלפל׳ חתפלל כפשוטו • אגל‬
‫האחת״ורה מי^גא^ןיל^ יוסי נחיזרו בדלןסילהלרחוו *כמו שכל כונת״תפלתינז לפניו יח׳ הם‬
‫לתת חת שחלתינו ושירתם עלינו כן הוא ית׳ חפן ליאת התשיקהויותר סזקה להשפיע עלינו טיבו כ׳‬
‫יותר חשהעגל ריצ׳ לינק כרה רוצי להניק •‬
‫ועל זה םאנ החקשה מאי מצלי וכונת זאת‬
‫כמנת התפלה וי<>)מרי‪:‬ח‪3‬׳׳הת‪5‬ל׳נז׳‬
‫השאלה לילע אם החשק הנמק הזה שיש מייל שלי‬
‫דבי יוחנן משוס־רבי יוסי בן זםרא‬
‫‪^128‬‬
‫לפניו יתבלן להטיב לנו אס הוא כשנהיה * "‬
‫מניןשהקב׳יה ‪ SSsrwo‬שנאמר‬
‫והביאוודסאל הר קדשי ושמחתים בבירת י צדיקים גמורים או גס‪ .‬אם נהיה בעלי‬
‫תשובה ״ ורב השיב לזאת השאלה עחזקה‬
‫תפלתי * בבית תפלתם לא גאמד ן‪1‬א בבית‬
‫ואחר שניסח הת»לה יהי רצון מלפנ*‬
‫תפלתי מלמד שהקב״המצלי מאי מעלי אמד‬
‫שיכבשו רתת׳ א־< כעסי כו׳ וכונת אותה‬
‫י**‪4‬יך‪.‬י‪,‬רצין מלפני‪ .‬שיכבשו רחמי‪-‬את כעסי‬
‫תכלה שה‪1‬א ׳תברן חפץ להתנהג עס‬
‫ועולו רחמי על מרותי ואחנה«נס בני במד׳‬
‫בניו •בחלת לסחיק‪1‬ל»כנס להם לפנים‬
‫הרחמים ־ ואכנס להם לפנים משורת‪-‬הדין;‬
‫חשולת הלין לצה 'לומר שאס יבואו‬
‫לפניו בתשובה ותפלה כראוי יסלח עינם כי כן חייב רצונו הקדום זהו דעתע״י‪:‬‬
‫וכתב הרשב״ח בחדיביו וז״ל יש בהגדה זו סוד נגגבחאד • גס יש לה תיציןוזהו תירףדברי‬
‫והביא הע״י ואחר בסס הגאון הנ״לכילחדו הקנייה לחשה במראית העין סדר בקשת רחחים‬
‫והתפלה כמו שתחרי שנתעטף הקל׳ ה כשליח ציבור שיורד לבני התיבה ולחד את חשה בפרש׳זיעבוכ‬
‫יי׳ על כניו ויקרא כו׳ ועל אותה שעה‪ ,‬אמרו חניןשהקב״החתכללוכן‪.‬כי׳ בתורה כיכן‪.‬אחל יי׳יי׳אל‬
‫רסיס יחנין ארן אפים ורב חסד ואחת וקאחר חשה אתה היריתנז לוחר ׳״ג חדות שנאחר כאשר לבלע‬
‫ל^ייי ולן אמר יהי רצי! שיכיפו וניחר וכתב עליו ע״! ואחר דרן הגאון ז״ל ישר ‪ $6‬היה לשון ה ה ג י ז‬
‫?פטם עתו וכדי צישב לשין ההגדה יש לי לכרש • ואקדים‪-‬הקדמה וכל׳ א ! ן בזה קצת וסיף‬
‫דבליו‬
‫מ‬
‫‪1‬‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ר ‪5‬‬
‫״כוונת התפלה ומאמר הקניה מצלי‬
‫לבל<ז מה שנאות לפייההגדה הוו שהקדוש ברוך הוא ברא ג׳ חיני בריאה המין ה*ןחדה&כל׳׳הנפלי<&‬
‫והגלגלים המקלסים אותו יתברך בפעולתם התמידיות בהשכלה י והמק הב׳ הנפלאים החלציים וגם‬
‫ומשני חיני בריאה האלה קלוסו יתברך בפעולתם תמידיות הכרחיות האחת‬
‫החי בלתי מדבר*‬
‫שכלית מהנבראים משכילים ואחת טבעית מהנבראים ארציים י ואחריהם חייב׳ חכמתו יתברך ל נ י‬
‫נברא אמצעי מורכב חב׳ נבראים הראשינים ושיהא רשות מסור בידו חםירה מוחלטת וע״כ נמסר הרצי!‬
‫ביד החין האנושי ואף כי חסר להם הרשית החיחלטת היא ׳תגרן מזהירם וחליילםתחיד אורחות חיי& י‬
‫שנאחר ראה נתתי צפכיךאת החיים ואז הטיב יגיייר ובחרת בחיים להידיענו כ׳ הקדוש ברוך הואיייה׳ן‬
‫שנהיה שלחים וחראה להם כיוילו חושך אזישראלדרןפיוס ^ילוצדקות״ניייאהפךמזעילין לוחליל‬
‫כחאחל הנביא בשחי יתברך מהחצחו אבותיכם ב׳ עול כי ייזקי ל ׳ וגומר שוני אלי ואשובה זוליל^‬
‫וכתיב בתורה חי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי יגזחל ולכונה זאת אחרו כאן שהקב״ה ח ת ^‬
‫וכאילו בית המקדש היא חקים לתפלתו חפנ׳ שהחקיסההיא חקום העבידה זחשם שואב״©הבלכיז‬
‫ומתפלל בו שיתחיל הענין ק כדי שיהא לצין לפניי שיכבשו רחחיי את כעסי ונזמר מפני שהמלה נל‬
‫היא שהגמול והעונש על מעשה האדם וכפי מעשיו הוא נדון והמעשה חסור בידו מוחלט • אחל שהוא‬
‫יתברך כחתפצל יהי רצין חלפני שיכבשו רחמי את כעסי ל״ל ש״שלו מעשיה' עד שיגברו כח רחמיו‬
‫ורצונו בפעילותם על כעסו וכענין שאחרו חז״ל כל זיין שישראל עושק רצונו של חקוס כאילו חוםיפק ‪.‬‬
‫כת בגבורה של חעלה שנאחר ועתה יגדל כא כח ה׳ ־ ואמרו מראשית רבה בפרשת זיליז אלהים את‬
‫כל יושר עשה והנהזווב חאוד רבי חחאאיזר משל לח־״ד למלן סבנה פלטרי' וראה אותה וערבה‬
‫לו ואחר הלוא׳ תהאחעלת חן כזדן שהעלית לכנ׳ באותה שעה ע״כ!‬
‫‪0‬‬
‫‪6‬‬
‫מ ע‬
‫י‬
‫לתימה גדול מאלוהי‪/‬כש״ססלחיס צחה ספר סלח כיוכי ע»ןע‪5‬י^‪1‬עחור‪0‬׳גיי»ה מד‪-‬זר ומלוע)‪,‬‬
‫מאד כ״ש לאכש׳ המעלה והחסידים • ואם היו אנוסים ח״ח לא היו לכתבם על ס?ן‬
‫להכשילבהםרבים * כי יתלו באילן גדוללוחרשכןעשו‪:‬‬
‫אמגס נ*ל מה העניין חה שכתב בעל עק״ידה ז״ל שער ג״ח וזיל כי כוונו ־אןלד החכמים להפליג‬
‫•‬
‫•־•‪.-‬‬
‫הענק זלהנזים בו כפי הראוי‬
‫ידו‪:‬כייי‬
‫‪ © j$‬״ " דבי חייא סב*ין אנא‪:‬ביוטוי״ל**‬
‫ד‪3‬־יכויי שיובן משם לפי חעלת'חסידותם להידיע‬
‫פ ר ק ״יט קורי!‬
‫איבוונידת א ל ^ חד ז מ ן ב ^ ז א‬
‫שאין צריך לוייר שהאדם כשיסיב כניו אל‬
‫בועית ותדהרית בלבי ואמרירת מאןליעמ־‬
‫הקיר מתראה כורע ״ ו‪-‬־זשתתוה מתידה‬
‫לןמימלכא קדמאי אלקפתא אורישגלותא־‬
‫ומתפלל ולנו שוקע במצולות מחשבות‬
‫שמואל אמר אני מניתי אפריחיא) פי׳ עופת‬
‫עסיןיי הזמניים אשר הוא פונה אליהם‬
‫הכירחית( דבי בון אמר אני מניתי ל ו מ ״ ס י ^ ׳‬
‫ייפ־יוס *עכידתו *!דל״ז חלה גם תפלתו‬
‫•;^־»דויןמינכ*^^^טל׳דב» '•^תביא מחזיק‬
‫תועבה י אצא שנם ה^יחשב* ׳*עמ»*י«»י‪1‬‬
‫אנא טיבו לרישי ד כ ד ה ו ה מ ט י ל מ ו ר י ם כרע‬
‫בדברים הע״ונים היא מזקין מאד ופחי‬
‫מגרמיה‪:‬‬
‫שאירי ז ק תירה לחוד וזמן תכלה לחוד״‬
‫והנה נהיות החכח׳ס האלה ־חיים תמיד‬
‫בחיים המתשב״ם ואינן ׳כילין להפנות עצמן מהעיון אפילו שעה יזתת הס תוםד׳ן עצמך שלא כיונו‬
‫יכה בתפלתם ומחשיבים עצמם כאילו מהרהרים אז נלנר׳ הנחי י והנה לבי חייא יתכן שהיה חתידה‬
‫כ׳ פ י אתל נהייתו מתבולל בתפלתו אגב עיוו תפלה בא למשיב מחלרינית האנשים קצתגמקצתם‬
‫^כחז־שאדם עשוילתשובכי נצרכת אבות בזבלן ומתה ומעלתם סשאל האנשים י יןוענין^ליתשובה‬
‫עם‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫גס‬
‫כרכות‬
‫פרק ראשון‬
‫דף ד‬
‫‪y‬‬
‫מאפר י‬
‫עם הצדיקים הגמוריסבנרכת השיגנו וסלח לנו אומלליגות הצדיקים והחסידים כבלכתם וכדומה‬
‫חחה שיחשן לו חעיין תפלתו ולמה אותו לתושב חאן ליעול קיייה לחלכא קדחי• וכו׳‪ :‬והוא דמיון נאות*‬
‫ועל זה הלרך אחר שחוחל שקרה לו כזה בעיונו בברכת אתה חינן בהבליל עניינו בין פחות הנפש אשר‬
‫צתחלקו אל הדעתואל הבמה ואל השכל שהוא עיון דק ונכבל כחו שנתבאל בחאחל ששיחספל החלות‬
‫ולזה אמר חני מניתי חפלותיא כלומר שהים חחשב בפחית הנפש וחסכריס אשר בס יגביה האדם לעיף‬
‫על כל הנחצ^יהמפלים כלס וע״ד •שאחר הכתי׳ונעלחיחעיני כל חי וחעיף השחיס נסתר׳׳ יגס לבי בון‬
‫בטמע על מחחר קונה הכלוחה שיצורףלזהיעלה על לבי סדרי בראשית גבוהחעל גביה לחו שהוא‬
‫מבואר חענ״נס ולזה אחר אנח ייניתי דו־יסיא כ׳ החעלות ההם הם ש^לית הבכי! הכללי וייפני גולל‬
‫ערכם אחרו שאפילו מחשבות אלו ודומיהס היו לזרות ונכריותלהם כדברי הי־יבליס אשר הניחו‪:‬‬
‫אמנם רבי מתניה כ״כ היתה כיונתי מעוטה בעיניו שאחר שהיה מחזיק עובה לראשו שכורע בחודים‬
‫לומל שהוא כזלע מעצמו עם היזת שאין כוונתי באותו עומק שהראוי להיות בי לעת הכריעה לפי ריכ‬
‫החשק אל ההכנעה אליו ית׳אשד בידו להשלים ציכיתכלתו כן רא‪.‬׳׳ לבאר דבלים אלו לכי עניינם‬
‫ולכי שלחית האנשיס האלה‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫יעל עיקרים ברון שם משותף יאמר על מקבל הטוב ופז׳ ויאחר על הנותן הטיב ברין‬
‫כתכ‬
‫אתה״׳ ויהיה ברין שם התחרכחו רחום וחנון • להיות הפועל המגיע מחנוברכה שהוא‬
‫תוספת שפע ודבו< הטיבה יכו׳ ועוד כתב שהוא לשון שבח והלול • ועל מה שכתב שהוא שםהתאר יקשה‬
‫איך יפרש דפי זה מפרך»** נ‪3‬רך שיזכלגו * ישחעאל עני כרכנ< ורבים כיזם • וליו •קשה זה אם נפרש‬
‫שהיא לשון הלל ושבח שיהיה פירוש ברון‬
‫מהולל כחז מהילל בתשבחות מהולל שם ה׳‬
‫* י׳* י י׳‬
‫דרש ליז״ל ישייעיל כני‬
‫אקרא ־ וכןאברן נ ברן ^!הלל ל ל י י ! מ א י י ״ ב '‬
‫‪ JOJfl‬אמר רבי ישמאל בן אלישע פעם‬
‫ועוד כתב הרב לשליח * י‬
‫׳שחעאל בני ברכני‪:‬‬
‫אתר־ת נכנסתי להקטיר קטורות‬
‫‪ 1‬בר׳ כי ‪'<iv‬‬
‫הנ״ל בפי׳ ברכה מעניין ביינה־‬
‫ל*גי לפגיםוראיתי אכתרי*‪ 1‬יה יי׳ צבאו׳יושב‬
‫הבריכה שהנחל נחשן לתוכה יחחנה‬
‫עלכס*ארכש ונשןי•*• ואמר לי ישמעאל בני‬
‫מספיקים כל הצורן• ויחיקזה מתישב‬
‫ברכני אמרתי לפניו רבוני של עולם יהי רצון‬
‫על נכון בכל מקום שמזכיר ברכת ״׳ על‬
‫מלפניך שיכבשו רחמיך א ו ת כ ע ס ן ויגולו‬
‫שוס נברא"שהכוונה לומר שהוא יתברך‬
‫רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך כמדות‬
‫המשכינ‪1‬כלט'וב כלמיון המחלח בריכה‬
‫הרחמיבםותיכנס ל ה ט לפניסש משורות הדין‬
‫להשקות ממנ׳ לכל עיבר ושב מה שלא יתכן‬
‫ונענע לי ר א ש ו ‪:‬‬
‫לוחו בברכתינו לפניו יתבדן עכ״ל‪:‬‬
‫‪ 1‬כ ה ב בעל עקידה שע״ד וז״ל כי זה השם אכתריאנ ע׳׳ פ הקבלה שאומרים לספירה ראשונה ראש‬
‫כל הספירות אכתריאל שהוא כתר עליון ־ וכנגד י׳׳ג חדות יי׳ יי׳ כו׳ ״ אמנם מחה שאומר‬
‫לו ברכני רצה בו שנגיקר כוונת הברכה בפי המברןהוא הכרת כבודו יתברך וממנו יושפעו הטובות‬
‫כלס י והוא עצמי יתברן איני צרין מיזיק רק לשים דבר בכיהם לומר כה תברכו עכ״ל‪:‬‬
‫וכתב הדשכ״א בתלושיו הכיונה במאתל זה וז״ל לא יעלם ממך כ׳ הוא ענין כל הבלטת והוי(‬
‫םצונו בתורתו השליחה וברכת את »׳ אלהין וכתיב כ׳ בו בחר״׳לשלתוולבלן בשמו י‬
‫ואל תחשוב כ׳ הברכה ענין הולאה כ׳ הברכה לשין תוספי ורבו׳ מלשין וברן את לחחן • וככה בייל "י‬
‫לל‪:‬לני חקיך ותפלת ישלים לציני וגולחת לסבית הלחת<ס להתחלה על בריותיו ותפלת הצדיקים כובשת‬
‫‪0‬‬
‫נרכני‬
‫‪1‬ת‬
‫ב‬
‫נה‬
‫כ י ח ‪ ,‬ו‬
‫ברמה‬
‫מאמר י׳‬
‫פרק ראשון דף ז<‬
‫~*זת הכעס והוא עניין תפלת אברהם בהפיכת סדוס והו׳ענ״ן כל התכלית‪ :‬וראיתי יושג על נס?‪ /‬נוי‬
‫ כבר חפירש בנביאיסואואה את יי' יושב על כסא ר‪ 0‬ונשיו והרכנת הראש רמז לקבוי התפלה י‪ .‬וראיא‬‫כי׳ עיל הכתוב ראשו כ ^ פז ידרן משל מלו הנביאים והחכמים עכ״ל‪:‬‬
‫וכתב בעל ע״< וז״ל מה שביררתי לעצתי בהבנת עניין זה המאמר היא כי פי׳ ברכה הוא שיה‬
‫זטעש ההבלל נמשן מחלוף הנישאים כפי חלרינת התברך והחתביך ר״ל כי כמי שכני *‬
‫״׳ ית׳ על ברואיו הכינה בה שהיא יתברך אשר בידו הכל חחלאססלוננו ומשפיע עלינו כל הטיב•?‬
‫והוחהשיאית כפי שלמותו להשפיע ולהועיל לזולתו כןצוה לנו משה הכי הגבירה וברכת את יי'^*‪1‬‬
‫והכוונה ‪!3‬השנקבע בלבבנו אתונה קיימת ונחתר־לכגיו <ת' חין לנו עוזר וסוחןאלא אתהונל»י*ל‬
‫*‬
‫נ‬
‫להתקיים אפילו שעה תתתאיש חיינו וילוה לוה‬
‫שעמדה לאבותינו ולנו ולא כחטתינו יעשה לנו ועל זאת האמינה התקיעה בלבבנו והגדת ^ '‬
‫ית׳ בפיני ובשפתינו יצדק ע״ד השלוח לכנית לה שפ ברכה כניכיל שאנו חברכין להקדוש בריל יי*‬
‫והוא ברון חחנו כיקכהכל צריכיןאל״ו והות איני צריך מאתנו שוס דבר רקחה שחייב שלימיתי‬
‫להשפיע עליני בכל הטיב והשפע הזה נמנע לבא תליני זילת׳ בהיות בנו ההכנה הנזכרת והוא שנה**‬
‫ק״מיכבאתונה וידיעה זיוג׳ש לזכור בפינו זאת הגנה עכ״ל והארין עודיאנ׳ קצרתי‪:‬‬
‫וכתב לבינו בחיי בפלשת עקב בפסוק ובלכת את יי׳ אלהיומאליןבכירישוע״דהפשט‬
‫לגל‪.‬‬
‫וגס כתב על לרן הקבלה ופתב בלשון זה ואם לא היתה הברכה ו ה ת פ ל ה ^‬
‫לתה ׳תאיה לתכלתןשל צדיקים יכו' ומכאן עחדת׳ על כינת הלש״בא שאחל ואל תחשוב כי הברכ*‬
‫עניין הודאה וכו׳ שר" ל שאל תחשוב שהוא עניין הולאה לבל לק הודאה וברכה שתיהן יתד עכ״ל‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪,5‬‬
‫תי־םה‪0‬״‬
‫כנ‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪{,‬‬
‫ה מ י ( ה‬
‫באדם ׳שהי ה ביתו סםוך לבית הכנסת והיו מתים הילדיבם שלו ואמר לירי‬
‫מעשר*‬
‫חכם אדמ״ל^י שביתך לסעלו־־ןמחלת בית הפגסר־־‪/‬־ומזיק לאורד־ושילבין‪/-‬‬
‫י הכנסת ועוד א ת ה משמש מטתך סמיך לבית הכנסת‪ .‬ונתקיימו בניו מ א ו ת ה שנה ואילןי‬
‫ע״ כ מספר חסידים סימן תתי״ו‪:‬‬
‫מ^יעה צחסיד א ח ד כשהיה ישן א ו משמש מטתו היה לו תלוק לבן לכך כי אמר שמיא‬
‫ידבק דבר מכוער וטנופית ושכבת זרע ואיך אלך לבית הכנסת להתפלל *‬
‫לכך היה לו חלוק מיוחד לשינה וחלוק אחד לבית הכנסת וכתיב הכו; ל ק ר א י ת א ל ה ץ‬
‫ישראל ובו׳ בי׳ ת ת ״ ל בספר הסירים‪:‬‬
‫נוה שלום בדרוש השני מאחר ר' ה״ק וז״ל דע כ׳ כל הדברים השכלים קשוריכ בעליונים״‬
‫כתב‬
‫וכל הנח צאי ת קבורות ביית׳ ובו תדבקנה הבריות ו תתאחדנה ואין כת בשוס נברא לדעת יי*‬
‫?שלחית כמו שאמר הל״אבע בכרשת כי תשא • והנה שלשלת החציאית נחלק לשני תלקים ?אחל‬
‫־׳ ־‬
‫השתלשלות הנמצאות וקשל העליונים‬
‫עם התתתיניש •וזה ‪-‬נקרא בלשין‬
‫ול^ נודע‬
‫בראשיתי‬
‫»*זי יאלז״ ל‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫^‬
‫חכמת הקבלההאמתיתהנתליםבסילשס‬
‫^ ^‬
‫^‬
‫ה‬
‫י ז ד ל ן‬
‫ר ה‬
‫ה ס ק‬
‫ל‬
‫ח צ ‪7‬‬
‫י ן ש י ‪6‬‬
‫פ‬
‫י‬
‫י*‬
‫ ‪ l W D m‬־ ‪ V‬אתכפי וראית א ת אתיו­‬‫אמר רבחטא נר ביזנא‬
‫‪TZT^l‬‬
‫‪l‬‬
‫?‬
‫אמיי '‬
‫אלמשהקשרשלתפיליןעדנאן•‬
‫ב‬
‫ש‬
‫מ‬
‫י‬
‫ן‬
‫ח‬
‫ס‬
‫י‬
‫ד‬
‫א‬
‫י‬
‫‪ 3‬ר ו ך ה ו‬
‫״!‬
‫^ ו‬
‫זהשהלסלית קצתם עם קצתם וזה גס כן‬
‫לאישיגנונשלמיזלקנכשהנביא• ונפלט הנביא שהיא אב נבליאת ״ה נ ק א נלשוןל; ל » ע *‬
‫יילככה‬
‫־‬
‫י‬
‫י‬
‫פרק דאשון דף ״ז*‬
‫ברכות‬
‫מאמר יא‬
‫יג‬
‫*לצבה זקשר של תפילין רחזלהשתלשלות השכלים קצתם עם י^צתה זאין יפול הלב וי והאחדות ב»נ»ה׳‬
‫ואיך ישתלשלו חהעלה ראשזנה• זכל זה הראה לחראה בשלמות ־ זזה רצו באחרם שהראה לו קשר של‬
‫תפילין־ זהנההכמי המחקר גתסמו! מלו! החקירה• )היא אם יאחר אחל או רביס על העצמיות‬
‫יננללזת*! לח‪ p^ «?p58‬מ ה ם ונאלזהשלתסשהנלהתנאל שההשגה והמשיג )המושג הוא בשכל‬
‫דגל אחלבמספר‪:‬‬
‫ו כ ת ב ‪.‬חזימ״** בחלוש׳! נש׳רנינוהא׳ גאין»״‪ ic‬הכי פרשיהירמןשהראהו הק״בה קש׳של תפילין‬
‫?הגמתן ולמלז במלאי׳העיןכ־לל׳שלמלז׳חעמ׳המשפן שנא׳ככל אשל אני יילא׳אותן את ת‪3‬נ<ת‬
‫המשכן‪ :‬ועוד כתב על ענין זה כאן כלל ג׳ לברים האלהכלי הלאות״יה* לטוטפת בין עיניך ששם‬
‫ל»»לין שהוא המשגיח‬
‫מקום הנתתן ל״ל על שלשיהעינים שהוא לאשית המוח והוא עלהפניט‬
‫היכזל שהפגיתעלינו זהזציאנז מבי׳עבד׳׳־ וה<אשכת»‪.‬׳בי־^ לזכרון בין עיניך ןלדמיי? לתבוע בנפשותינו‬
‫כשם שהתפילין מונחזם בלאשית המזח ורצועות יוצאות מהן זחתקשרית נאתרית החוח זמתעגלות‬
‫ותקיפות כל הלתש ככה הוא ית׳ תכלית כל לבלהאחלון וכן תכלית הכל מקיף ושב אל לצומ • והכל‬
‫מתקשר זה בזה כחפצו ית׳ כאילותאחל שגלאהש״יהשכלי׳בתכצז כל אחל לסבה שלמטה הימנו בחדריג'‬
‫עדחמכ*המועל זהש?ל הפזעל סגה לחה שלתצזה חגלגל הירח והכל מתק‪ x‬זה בזה מסבה לסב׳ והוא‬
‫למלוני גבזהמעל גבוה שוחלמ>נוהים צגליהם ^ ‪ 5‬ל תל*<״בזרועו ית׳ וכחז םאמלזז״להכל תלוי‬
‫בזרועי שנאתל ומתחת וממות עולם לו?זל שהזאית׳מתמיד עבולתהכל וקיומסשהזאמקןם עולמו‬
‫וקיום העולם נסמך אליו ‪1‬קשל אחד יש להם ‪1‬הוא שנגלה לחשה ינלאהמליו ולא נמנע מחנו זולתי עצם‬
‫התפילי‪04‬מ‪»0‬צ<א«»^ ‪**!rote w x » ho» *m£m! ;9‬יב*>»ו«»למ«קל לי**<מ את פני אן‬
‫ ‪ tferope‬יזי»«הלזמי^קסד פל תפ״לץ״זיןןא מה שנדמו אליו בכל ביתי נחמן הוא עכ״ל‪:‬‬‫וכתב בעל ת ו ר ת עיילה פ׳׳נחת״ב ־ זן״ל והנה להיות ט הש׳יי הוא נוקן החיות לכל העולם‬
‫אשל הנכלמות האדםיתבריו ע״כבאוהתפילין שלידבבית אחדלהיחתעליי׳אחל*‬
‫ולהיות כי הנלואים אפל מקנלים החיותמןהש״י קאלבע מדריגות הח״יזהח״דבל״ והגלג״לים*‬
‫והשכלים‪,‬הצבללש י וע״י חגלההשיי גדולת? וגבורתו* על כן באי תפילין של לקש ל• •בתים ־ וילוןג‬
‫שאין קייוםמלליגזת אלו מבלעלי הש״י על כן‪ .‬תפילין של יל היא לאשזנה בי‪$‬נחתה והאחלזנהבסלוק‬
‫להזליתעליי׳אחדסהוא לאשון ‪1‬הוא אתלון ומבלעליזאין שום מציאות לשיןל חלר‪«*-‬ת העולה התשובה‬
‫שיש להם תיות פ״ש למדליגות השפלים שהם הצו״מח והזועם • והיסולות הפשוטים ולהיות כי לכל‬
‫נ ח « ד »ב»*‪.‬מ?‪-0‬הה»מ״לוה‪»1‬ל״ההפוע"לוהתכלית ׳ ואף בשבלים הנבדלים שאין בהן חחלוצולה‬
‫•יכל מקום»;«מ©ה»״כבהמה מצל השגת עגמן שהוא כלמות ממל והשמן עלתן שהוא כדמות צורתן‬
‫ע״פבאז התפילין הלבה למשה מסיני להיותן מלזבע״ס לסולות ?גל ל סנזק אליעכ״ל‪ :‬עיין בב״תיי‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫‪f‬‬
‫ז ע ‪ ,‬ד‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ללקלק במאחל הזה חהשאמל׳לני תגינ^ לעת ח‪5‬ו*« זו ‪&0‬ה זו היא קפ‪$‬תהת&<ל הזיז‬
‫יש‬
‫מ ל תיחה כי הססילים כל חגסתם תשוקתסלבלוש חאשה • והעל חשה זבן עזאי שאחל זמה‬
‫מעשהשנפשיחשקהבתזלהולאנשאאשה‬
‫<״ ל ^ו ׳•‬
‫״‬
‫;כליחיו‪-‬עולקשהלמ״ילזומיתהזוקבולהמ^ר‬
‫זאת יתפלל ב ‪ S‬חםיראלוןלעף״־ן‬
‫?‪71‬‬
‫'‬
‫חהמציאהשמןבהו‪-‬אללבהאנלהגלול^‬
‫נ « ו א א&י רבי חנינא ל ע ת‬
‫הוא• ץיותל קשה טל מל זומלא זו בייג‬
‫א^ך‬
‫מ ס י ( ובלתי מםתבל הזא סכל תםיד‬
‫‪ k‬מ ל גלו* פזה י ונפלט בממי‪01*3‬מל» הא לחל זומלת עןימ* חכולהו‪:‬‬
‫\‬
‫<‪r3‬‬
‫‪4‬‬
‫!ד א‬
‫‪m‬‬
‫נ ה‬
‫ע ת מ‬
‫מ‬
‫‪0wv‬‬
‫‪,‬‬
‫גרכדת‬
‫פרק ראשון‬
‫מאמר»״ב‬
‫דף דו׳‬
‫בעל עין ישראל כינה כיללת יש למאמל זה והוא כ׳ כינת דיל נזההמזחול אשל צצ*‬
‫כתכ‬
‫הנראה כדרך הפשע סלרו על סליחת עון בת שבעי וגם על ענין אוריה שהתולה על‬
‫שניהם ן^ולזר אודה עלי פשעי לה׳ וסמך ליה על זאת יתכלל כל חסיד וראוי לו לבקש על זהבענול‬
‫עתחצואר״לשבכלעת חן העתים ימציא לו הקדוש בחך הוא דרך ישרה כדישלא יבא ליד׳ חטי!״‬
‫ועל זאת הכינה כי׳ רבי חנינא זו אשה‬
‫אשה שנאמד מצא אשה מצא טוב‪ -‬רבי נחל‬
‫לרמוז שיעביר עיניו מראית רע באשה‬
‫אמד לערתמצו‪4‬־י*זותודו־ז דנתיב ני מוצאי‬
‫אסורה רק לעזלם תהיה לו א‪$‬ה הגונה‬
‫מצ*י•! ת״יכש • דב נחמן בד יצחק אטד לער*‬
‫מיוחדת • ואולי רמז בזה כדמות התנצלות‬
‫מצוא זו מיתהשנאמד למות ת ו צ א ו ת פר׳ גיפ*‬
‫נעל חטאו עם בת שבע לומל כי לוע הקלי‬
‫יוחנן אמדזוקבודה י מר ?וטל*א אמד לער*‬
‫וההזלחן אשל קלה לו בעת ההיא הביאו‬
‫מצואזו ב י א ״ אמדי בסערבא הא דמר‬
‫לחטא והוא שקה חעל חשככו להתהלך על‬
‫ןוטראעדיפא ט כ ל ה ו ‪:‬‬
‫הגג יירא והנה חשה לוחצת ותכף וחיל‬
‫•צרי אונסו והיה ניצול חזה אם נתעכב על‬
‫חטתו תצישעהאו כחו׳ועליסזלזה אמ׳לול עלזאתיתפלל כלחסייכלוח׳נסהחסי' פרוש צלייולהתפלל‬
‫בעבולעתמצואל״ל שבכל עת מהעתים תהיה לואשה חשוב׳ולא לנר שבעליה •וכיושליהיהלוכןלק‬
‫לשטף מיס לבים אליו לא יגיעו ל״ל כל יצל חתשבו׳צנו למיגיע‪1‬אל»ו ולח יכול לו אבל אם»קלה לו לוע‬
‫ההזלחן כאשר קלה לי נכל תםילותו אולי יתקפהו יצלו ־ ול׳נתן ב* להוסיף על לבליו ולא לחלק ממש‬
‫ואחר הנה צדקת נדנרי׳ שנכון להתפלל לה' אל תביאני לילי חטא וכז׳זצלין להתפלל על־שתלגילנ*‬
‫נתולתןונהיהגה ׳ומםולילס• כיהומנת אשה טינהתינה סבהמספקת להתחד'הת‪»0‬לותכי בודא‬
‫הוי נלין להגיתבתילי^זקה ו»*רצי«ה״רמיזיג‪3‬ל‪1‬ו ‪B»»<bnjt»««i • wjyJ^Wyytf^yj^'fen7‬‬
‫להוסיף על דבריהם ואחר האחת שבהיות בחיים צלין לעשות כן אנללאוי ל*ראמחה שמתיראים‬
‫הצדיקים שחא יגרום החטאוע״כ אין הקדוש נדון הוא מיחד שחו על הצדיקים בתייהםלק אמר זו‬
‫מיתה וכו׳ י ורכי יוחנן הוסיף זאמל זו קבורה לרמוז כ׳ גם‪-‬אחד החיתה צריןשיתעםקנ קלוכיו‬
‫בקנייתו לכנזל הגוף שהיה משכן לנשמה • ועול שנית גלולה מזו לקבוע בלננט ‪.‬מחי״ת המתים‬
‫כי כן היו משתדלים האבות על קנולתם כמקום ראוי * אחל כן באחלזוטלאוהוסיןףעלידבליזואחל‬
‫זז ביתהכסא• וכוונתו נכלל להוסיף ולוחרבי צרין להתפלל לפניו •תיעל כל עת מהעתים שיזמקלו‬
‫הקדוש בלון הוא לרן ישרה לעשות רצונו יתייאין צ״ל שיש לו להתפלל על אשה ועל תורה ועל מיתה‬
‫וקבולה אלא גס על הדבל בלתי נחשב לנליעותו כפי הנלאה והוא הוצאות בית הכסא צלין גם כן‬
‫להתפללעליז י וזה לשני סכיתהאהלשלא יענול על בל תםקצו נפשותיכם ואמלו זכלונסלבלכהזה‬
‫המשהה נקביו ־ השני כ׳ להיות צורן לשמירת הנריאות׳ עול רמז כמו שצרין האלם לשמורעליינ‬
‫׳‬
‫‪o‬‬
‫‪9‬‬
‫>‬
‫‪$‬‬
‫»‬
‫ו ‪tr9t>*y*pafi>y>!>t*rmv'05*00 0 -‬חית<ל‬
‫מ מפעילה‬
‫‪>:‬י;י ‪ 0£0‬ו ל י הכותבנלאה דבל נאות נכית הכסא נ׳ להיות כלאדממתאוה וחומד למחק לכאק תכלית‬
‫וכל עמל אדם לפיו ואחל כ ן יוציא הכל בהוצאת בית הכסא ״ על כן יתפלל שיציל אזתז השם‬
‫יתבלן חזה ושיתן לו לכל מספיק ומלה טיבה ונטנה י וזהו נם כן כוונת רניתיצו‪ .‬זכלונס לכלכה‬
‫בפרק במה חלליקין איזה עסילזה הסומן בית הכסא סחין לשלחנו»לצה נ<»הו עש<ל‪-‬אם ׳אשיב‬
‫דדעתו בתתלת הסעודה קוד׳שיאכל כ׳ כל מה שיאכל וישת׳מן החטעחיםוהחחתקיס ׳אבלללן ב״ה אז‬
‫יאכל רשיזהככחית פבאכיל׳זםתיה כמו פת גמלת וחים נחםזל׳זהו ולאי יהיה עשיל שלא יבזבז חחוני‬
‫ביזרונית איל יתעיט בחזונות רק לכי ההכלח יספיק זה נ״ל‪:‬‬
‫ובמללפ‬
‫י ת‬
‫ז כ ס‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫ברבות‬
‫מאמר‪+-‬ג‬
‫פרק ראשון דף ח׳‬
‫‪-‬יד‬
‫תנחו״מא פרשת מקץ לעת מצוא אמד דבי אבא ל ע ת מ צ ו א זו הזקנ׳ צד*ל‬
‫וב‪6‬לרש‬
‫שיתפלל אדם על זקנתו שתה*יי‪ $‬עינו רואדז ופיו א ו כ ‪ S‬ורגלו מהלכרז‬
‫שבזמן שאדם יזקין הכל מסתלק ממני* ביצחק מד־ז כתיב ויזזי כי זקן יצחק ותכהינר־•‬
‫ק י צ י ישראל כבדו מזוקן‪ :‬ופיו איני אוב?־־* שכן בתיליאומר לדור א ם‬
‫‪.‬‬
‫יטעם ע ב ד ן א אשר אוכל ו א ת אשר אשתה • ואם אשמע עוד בקול ש ר י ם ושררות *‬
‫ע י נ י ו‬
‫ב י ע‬
‫ב וע‬
‫ת‬
‫ • • — ׳״•‪•-‬׳ ‪ <-‬זאת יתפלל שלא ישאר‬‫‪,‬‬
‫ש ו ם תשבון כלל אחר המות • וה״ק לא מבעיןייג שבעל תשובד־ז צייך להתפלל לש״י‬
‫ש י ס י י ע ה ו ע ל ז א ת א ל א אפילוהחסידגס כן צריך לדקדק שלא ישאר אחדיו שוס נדנוד‬
‫•עבירה לשצריךליתן תשבון‪:‬‬
‫וקשה ׳על זה המאמר לחה נקרין שכן רע עול קשה למה אמר בעירו כי היה לו לוחר נעיר או כל‬
‫• שלח״נכנס לבית הכנסת סתם ולחה סייבין בניו גלץת • ונראה הכוונה ע״ל שכתב בעל‬
‫‪1‬וה שלום פ״ד מחיוחר ה׳ וליל יש שני מיני כתים לאדם האחל תחרי כלו * והאחללוחני כלו •‬
‫האתלהיאניתושלאלם עםאשתוונגיו שמתעסק נונצלכי הסחר לפרנסם לקם לפי הגוף• ויתחלכו‬
‫בהנהגת זה הבית האנשים• היש ‪*n.‬‬
‫שיםתפק ויטכה מיגיע כפיי' ויש גוזל‬
‫מגס‪^-‬זזגויפ^י^ג״יממיוייוימז^מ^מ׳*‬
‫אביו ואחו ואומר אין פשע־ הנית השני‬
‫‪ Q‬ר ב י לוי כל מי שיש לו בית הכנסת‬
‫כלו מחני יכנס בו האלם להתפלל לבוראו י׳‬
‫‪:‬בעירו ואינו נכנס ש ם להתפלל־‬
‫והזאנקריונית הכנסתי ואלוהבתים הס‬
‫נקרא שכן דע שנאמדכה אמר ה׳ על כלשכני‬
‫כנגד הגוף והנכש שקבוצה הוא האדם •‬
‫הרעים ה נ ו ג ע י ם בנחלד*‪ .‬וגומר י ול*יי‪ 1‬עוד‬
‫כן קבוץ אלוהשצי בתים והסדרנהםכמתם‬
‫א ל ^ ש ג ו ר ט לו גלורת ולבניו שנאמר הנני־‬
‫הוא שלחות האדם • זזה האדם נשגסהומ‬
‫נותשס מעל אדמתם כוי‪:‬‬
‫נשר הוכרח לו לקחת מהמרים הסמרי״ם‬
‫ההכלמי שהם המזינות ויתל הדברים סצריפיםלומייותו • וכן יצטרך לקיזום נפשולדברים העייוניי׳‬
‫והשנים ‪0‬ם מוכים כי&ו״ר»&כי השככ״ס הטובים החטיביםזה לזה • לכן אחל כל מי שיש לו בית‬
‫הכנסתבעילו ואינו נכנסשםנקלאשקלע י כאלו יאחלהכלהמלףאחלי הקניינים המדומים ועוזב‬
‫הלוחניים שההשלמות הנפש לתת הטיכ לגופו מהלבלים החמליים זהונקל* שקלע שלא ירגיש‬
‫בחסלוןנכשו* ונהעלל מן השלמות האנושי * אבל יתלחקחאלחבא בביתשלחיתס כאלו היה בית‬
‫מנוגע‪ :‬וגס הירושלמי מסכים לזה כל חי שאינו נכנס בבית הכנסת בעילם הזה אינו נכנם‬
‫לעולם הביו • זחה טוגם סביב לשעים־יתהלכין• לבי פנחס בשם לבי אושעיא אחל כל המתפלל בבית‬
‫הכנסת כאלומקלינ מנחה טהולה ־ ות״ט כאשל יניאו בניישלאל את החנתה נכליטהול בית י<׳״‬
‫*ראה מכהנת הירושלמי שבית הכנסת רמז לשלמות האנושי • זלכן אחל מי שלא יכנס נו להיכנס‬
‫לע״הנ שהע״הנ יושג נסנ׳ וההשלמות‪ :‬עוד כוונה שניה להחכם הנ״ל זז״ל כי האדם עולם קטן‬
‫בימ*י«גזלם הגדול כאשר נאלנ‪0‬רוכההרכהמיר״הז״ליזאחר שהאדם נמשל לעילם ראויסהנהגתו‬
‫תהיה כסלהגת העולם בכללו׳ •וכאשר נמצאו בעולם עשר סכימתהחכחה בן ימצא באלםעשר כחזת‬
‫‪'WtfPUW‬‬
‫"‬
‫‪4‬‬
‫•<ך^גודת‬
‫ח ^ ^ י‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫<הי‪3‬‬
‫ברכוחי‬
‫מאמר יג‬
‫פרק ראשון דף ח‪.‬‬
‫יהיה קודש יהזאהשכל והוא השליח צבור החעיטף בטליתו בבית הכנסת שהזין חקיס כניסהצולזת‬
‫שחהם ׳שביל זהואהחשפיע הטיב לעדה שאינה נחיתה ח׳׳• וכלחיזןזה השכל שבעולם הכלליהיא‬
‫מיטה איר בשלחה ומשפיע נלכה לעדה הכללית עד שאין דבל שבקדישהפחית חי׳ וע״האחר חלהים‬
‫נצנבעדתחל• ועיכ אחרו ז׳׳ל שהקדוש נלין היא נלאה לתשהכש״ץ חעזטףבטליתז זקולאי״ג‬
‫מלית‪ :‬ויהיה פי׳ החאייר כן כל ח׳ שיש בית הכנסת בעירז כ׳׳שהיא גוף האדם כח׳׳ש עיר קטנה יפי'‬
‫ואינו נכנס שם להתפללולהשכיל כלי שישלם ע״יחה שהשיגו החושים חןהיוזשאחר שהחיחשקולם‬
‫לחושכל בטבע ההשכלה זה ז נקרא שכן רע ר״לחסל• זקרחהי מכן לפי שהשכל ההיזלאנינחצאגגיף‬
‫ז«ינלחעירבני*ולא<קשר בו הקשר החצ»אזתלבלל*ן־**ן«רמ<**־<*«‪ 1‬סקמ*^«<י*וומ‪.‬קכ«מוא‪0‬‬
‫ל*ו יתערב בו * יאחרו ע׳ד במחשן• »‪ *£‬עגד חלח ל©^ל‪1‬תל) ולבכיו &<‪*»0‬ן לן גליי* •גל<ת‬
‫הנשמה הנפש החסרהחהשלמויןי •ועוד נקיא שגן רע כי השכינה שזרה בבית הכנסת • והעצל לשק׳ד‬
‫על דלתי ב׳׳ה ייםיום כקרח שכן לע • שידועשריח הקודש שורה באדם באחצעיתהשגת השלמות והא‬
‫קכקלח שכינה חם כן המתרחק מהשלמית מהשתדל לבא לב׳׳ה חקיה השכינה בודאי נקרא שכן דע־ לגי׳‬
‫שהשכן לע חינו מקפיד יחינו חסעלרע שכנו ואינו חוסש ימקפיד כלל מחנו • כן האיש המסל אינו חס‬
‫עלכנידהשכלשהואשכנוולאיחושעלכבודקינ‪)1‬לכןנוחלושל^ננ<אעכ״ל‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫^ יש להקשות והלא נבתימדרשות ונתי כנסיות עצחן דורשין ההלכה והםהם השערים המצוינים‬
‫והיאך אמר מנתי כנסיות ובתימדרשות ־ אף כ׳ בכת׳ כנסיות מתפלל״־׳ומשבחיםוחקישין שמו‬
‫הגדול ־ עוד קשה על לבי ת»א בל אשי זכו׳ שאמר מיזם שנתרב נית המקדש אין לו להקדוש נרוך היא‬
‫בעולמי אלא ד׳ אמות של הלכה ובי בזחןשביתהמקד׳ קייםאינזאיהב שעלים החצזיינים בהלכה ע״ק‬
‫לחה הזכיל ד׳ אחזת כי מה יחפ יש למלת‬
‫&גו‬
‫^‬
‫**‬
‫‪w‬‬
‫‪•wt4»<m»mfm^^ vfmk9jB^^pppmm‬י •׳•י ‪ .‬י‬
‫אמהלהלגה*‬
‫‪t‬‬
‫{‪ ^JJfc‬רב ח ס ד א מייד אוהב יי׳ שערי ‪ptf‬‬
‫מ כ ד מ ש כ נ ו ת יעקב י אוהב יי׳‬
‫י‬
‫‪ w‬ים ה‪*:‬צויינים בהליכה יותר מבתי כגסיומ‬
‫ובתי מדרשות והיינו דאמר דבי‪,‬ח«א בד אשי‬
‫משמיה זיעולא מיום שנחרב בית המקדש אין‬
‫ל ו להקדוש ברול הוא בעולמו א ל א ד ׳ א מ ו ת‬
‫ק ל הלכה ג ל כ ד ע ד כ א ן ‪:‬‬
‫*הכלח׳ זלזחד חתיך הדחק כ‪#‬ו שהזכילו‬
‫בפלק׳ אבות ד׳ מדות בלחוד התולה כ״ת‬
‫במלח תאכל • וח׳״ם במשורה תשתה י יעל‬
‫האל״ןתישך ותי׳ צע״ל תחיה • אליהן‬
‫הארבע אמית ל״ל חלות של תולה‪ :‬או‬
‫ירצה אחה של תורה היא בת ששה טפחים י‬
‫וארבע אמות הס כ״ל טפחים • ל״ל ארבע‬
‫ועשרים ספרים־ ולול רמז לאלו הטכתיס‬
‫*״*טפחות נתתי יחי רצה נו שכל יחיו עסק נתירה במלה ובשיעור• וכל העולם^א נבל* אל‪**:‬‬
‫ולכךאמרמיים‪.‬שגחרבבי^המ^^גובמעמממהןי‬
‫לצווי!לוה• ]כמיפ בפ״קלברכית•‬
‫‪»HprfH>m3J*w»v‬ח ‪* Jm •! mmJmp‬ר*»י‪tm+9*9 —<-‬‬
‫»‬
‫ארבע ומשלים משמויית »‬
‫חיום שנחלבהחקדש וידו* בהתלב נית המקדששלמטה נחרב בס כן ביתי^וקלש שלמעלה כמושהוכייןו‬
‫חו״ל בתעניות מיל בקרבך קלוש ולא אבא בעיל ־ חש»ם דבקלבן קלוש לא אבא בעיל וכו׳ לא ‪fe.i‬‬
‫בילזשלםשלחעלה על שאבאבילושלים שלמטה וכי׳ י ולכן בהיות העבודה נעשית בחקלש ע״» ׳‪loc‬‬
‫נשלם כת ירושלים שלמעלה יבהעדל •ושניה תחסר כסה • ולזה‪-‬צליכה לתת לי>‪.‬על»»ל‪3‬וכ<וחק‬
‫•בהשלמת התילהסהיא כ״לספרים‪ ::‬ולזה תיירו ז״ל כל ת״מ‪$‬ריך להייתחקושט ככלה־באלבעועשל׳'‬
‫תכשיטים ן‪-‬ם התורה לכתיב וכל חפציך לא ישוו בה • וכתיב יקרה היא מפנינים ידרשו יקרה היה‬
‫ייהזן גזול שגכנס לנני ולפנים • נמצא שד׳ אחות של הלכה תלוי בחורבן ‪<3‬ת המקדש כנזכל‪ :‬ושעריה‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫היזצו״ניס‬
‫ברבות‬
‫פדל‪.,‬ראשון דף חי•‬
‫מאמר יד‬
‫טד‬
‫החצו״ניםהס ההלכות שמציינים ועושק סימנים והשם לבלתי השבח התירה ושתהא שמרה נכיהס •‬
‫וכל אהד חצויין ומסויין בהלכה ויודע בכל עת ובכל‪ :‬ומן ובכל מסכתא תו פרק תו פסוק ויודע להשיב‬
‫כהוגן לכל שואל מבלתי שגם גמגום כלל ־ וכמי שדרשו ו״ל תפםיקשימהנכיה׳ מלשון ס‪,‬ימן ואות וכי׳‪:‬‬
‫או ירצהשערים המצוייניםהמסתכניס בעצמם בעלתם ברית מילה ולהראות ‪-‬דיני שחיטה ומציעים‬
‫בציארם וידוטםהשטן מקטרג בשעת הסכנה יוף על פי כן אינם חוששיה מפני חביבות המצות‬
‫ןלחולהתולה עציהן והוכיחזמזאת התור׳ אלםכיימותוכו׳ רצו גו שמלאין‪ .‬בעצחס החיתה בהשתדלות‬
‫הבנתהתורה^‬
‫״‪.‬‬
‫״ א ו ירצה שעלים המצוייכים הס אשר לא כסקו יומס ולילה מלמוד התורה ותמיד זה נכנס בשער וזה‬
‫יוצא טלם לקבלת התולה נכנסין ויוצאין • וכתו שדרשו ז״ ל בכסו?׳לא יבושו כי ילנרו את‬
‫אויבים בשער וכוי‪:‬‬
‫א ו ירצה ד׳ אמות של הלכה להיות כי אחרו רז״ל בירושלחי דשקליסהלחות היוששה טפחים ארכן‬
‫וששה טפחים רחבך טפחיים בידו של הקדוש כרוך הוא וטפחיים בידו של חשה׳ וטנחייס‬
‫באמצע ליחלחאמל׳ זה על ששה סדרים• טפחיים בידו של הקלוש ברון הוא רמז לםדר קדש״ים‬
‫זשלרטהל״ית׳ טפחיים בילו של משה למן לסדל נז׳״קין וסלל נש״ים הם שייכים לבני אדם מש״ כ‬
‫נקל״שיס וטהרות שהם כלםשייכים גהקדוש ברון הוא • אמנם טפחיים האמצעיים סדר זרע״יס יסדל‬
‫חו״על ־ הס תלויים ועוחליםבין הקלוש בלון היא יבין מ י אלם* אס סלל זלעים מחמת ההנאות שיש‬
‫לאלם צלי ן לבלן אם אוהל או שותה ואםלא פטול מן הבלכזת* הן סדל מזעיאמלו זכרונםלברכ׳בפכ'‬
‫י׳׳ט חצי לה' כוי »>‪ * o*fc*94‬גלו לה׳ <}<‪ or>m»i.o»&f> wmm*"rryt‬מלי ‪ onto '9‬י אבל ד'‬
‫םלליםה*מ״כו׳ה״נז הם אלבע יומות של הלכה ה^^תחניביםחייםשנחלב בית המקדש כלגלםינ'‬
‫בכיף חנתות ח״ ל זאת התולה לעולה למנחה לחטאת כ ז׳ בל העוסק בתולת עולה כו׳ כאילי הקליב עילה‬
‫בזמנה חח׳יהר אברהם לי״לקלזכז׳‪:‬‬
‫ובנלת שלום כי׳ םערי׳התצויינין בהלכה הם ההשכלות הנבחרות המשיחית האלם שלם בפועל ‪J."f‬‬
‫םגאשרימצאבב״ח ז בנמצאים אתרים חשיבתית זז חזו או אחרות פן באופן ההשכלה יש כרכ•‬
‫‪.‬מושפלות למעלה חתושכלית אחרות כאילו ת‪>5‬מל שמושכל הלחיליות מעולה נשבח מתוסכל הטבעיות " י‬
‫‪,‬וכן חזשלל אלהיזת מעולים מכולים י וזהו אוהב יי׳ט׳ היינו תלליגי^ר מדריגה ללמוד כיי שלא יקצץ‬
‫בנטיעות כאלישע אחלי ועול כתב על עניין הלכות התניעזתיקלאז הלנית אוהליכות־ זע״ןאחלוכל‬
‫השונ׳הלמ ב<^יוה מובטס לו שהוגובן עילם הנא י וכמסכת גלה פ׳המפליעיין נחאחל תנא לבי אליהו‬
‫כלהשזגההלהותוט׳‪• :‬‬
‫ל ז ק ז ע ה ב«לע״י לאשונה יש ללקלק עיין‬
‫««מימו כוונה למאייר גזול הנכגהמיגיעכפיונכו‪.‬׳•‬
‫שאס נלאו שני אנשיס אחל *י׳‬
‫דבי חייא משמיה דעולא גדול־‬
‫אמר‬
‫מתפרנס חיגיעו ואינו ילא שמים • ואחל‬
‫ה נ ה נ ה מיגיעו יותר מירא שמים ״‬
‫^ינו מתפרנס חיגיעו והוא ילא שחים למה‬
‫דאילו גבי ירא שמי׳כתיב אשרי איש ירא את‪.‬‬
‫»׳ ואלו גבי נהנ׳מיגיעוכתי׳אשדין וטוב ל ן • * יהיה יותר שקול נתתן שכר הנהנה חיגיעו‬
‫ואימ ירא שמיס ״ וח״יש וחלילה להאמןן‬
‫אשריך בעול׳הןה וטו׳ לך לע״הב • ולנכי ירא‬
‫י‪ .‬אמונה ז ו כי זש הגלל רב ביניהםזה לרכו‬
‫‪.‬שטיס ל א כתי׳ביהוטוב ל ך ע ד כ א ן גבן איתא‬
‫תמיל כל היום כלו להיות יושב ובטל‬
‫בתולין בפרק אלו טרפורת ־‬
‫ממלאכה משתעשע שש ושחת ביראתו לש" י‬
‫מ‪3‬״ת» חושב על פמםתוואף כי אחלליפלנסו אותו לרךהספק׳כלל׳שאחווז״לאלחלאעליא לאנתקיע!;׳‬
‫א‪:‬כל׳א‬
‫י‬
‫פ‬
‫׳‬
‫מ‬
‫‪1‬‬
‫?‬
‫פרק ראשון דף ת׳‬
‫ברכות‬
‫מאמר טו‬
‫אתנליא כי׳ ״ אלא כונת מ ׳ תייאלוחר אולי יאחר האומר כ׳ משפט הבכורה למי ש מ ק ביראמז‬
‫׳תברן לבל ואינו חושש ליהנות חיגיעו שהכל כאין נגדו בערן ליראתי לש״< י ולבטל הלעת ה»•‬
‫הנפסד הודיעני רבי חייא שגדול הנהנה חיגיע כפיו ר״ ל שכוונתו ראשינה ליראה את השם יתברך‬
‫ולהיותו קייס ועוחד ביראתו נהנה חיגיעו והנה פכרו אתוגדול יותר חאדחח׳ שהוא ירח את״׳בלגי‬
‫ואינו נהנה חיגיעו כי אפשר םיצטין לבריות׳ ובסנת זה לא יהיה קיים ב״כ ביראתו את»»׳ ‪ :‬עוי‬
‫שנית ראוי לדקדק יקשה חאד להבין גדול הנהנה חיגיעו וכוי זיראה לכאור׳שכיון שלח הזכיר וטוב לד‬
‫ביראת הש׳׳< שאין בו שכר עולם הבא ורחחנא ליצלן חדעת זה • כ׳ האחת שנ»ה& זוכים לעולם הב*״‬
‫וע״ד השליח אחר גדול הנהנה חיגיעו כלוחר כ׳ המשולל ס‪1‬ןל«ךצ‪0‬פי ‪ fio-vmmts‬הוצלו‬
‫לעשו*כן כירא יי׳ כי הוא מצ• עצמו משובח כיון שבמצית״י חפץ חמל ולח ‪3‬שכלחצות»ו•‬
‫אבל מהנה חיגיעו היה מקים לטמוןולוקר שכיון שכל יגיעו להשגת חזיניתיוד׳ לומצדיראתי‬
‫שיזחינס לי בליוחחכל׳ זכר לשכל עילשהבא וכדי לבטל זההארין החשורר לוד טליו השלום‬
‫באחות וטוב לן׳ ואפ*רצוחר שתהיה לו שוסחי‪.‬גלה יתירה לתשלום שכרובחה שנצטער וטריז‬
‫ביגיע כפיו חבל טוב לו בעולם הב‪ »5‬לכל ירא יי׳ אשר חרוב שליחותו במצותיוחפץ חאדולת‬
‫בשכין על כאן לשונו‪:‬‬
‫מה״ריכ״ץ ב&םכמ״הר יוסף פיסוזצ״ל שילא שחים ל״ל תלמיד ‪-‬החםופקבהולא*‬
‫‪.‬כתב‬
‫בלנלאסול והיתלוילא לנפשו וחחחיל• אחנם הגהנה מיגיפו י*ל תלמיד המיגשג‬
‫נ^חחחוציא הלין לאחתו בין להתיר בין לאסור ולזה נהנה בשני עולמות אבל החחמיל מם‬
‫שנצלמעונשאבל כיון שלא י ^ ן ד ן לאמתו איןלושכרעולסהבא‪:‬‬
‫וכתב בעל נוח ?‪ 31t»V‬״ ל ל ו ם א ׳ מ א מ ר א ^ ו ׳ וזיל כונתו גליל הנהנה כו׳ ל״ל הנהגהמיגיע*‬
‫שמנעוריו ‪# ***rv$rr#‬ך*ז ‪ - ^ j W f w wr»5‬מש־ע **{‬
‫תלילל־ג^ורי(‬
‫שמיםמגעזל<ז שחק לו צעל ויגיע או טזלת י על כן אחל גלול הנהנה כו׳כי לפיס צערא אגי־א י ומבי*‬
‫כמ״ד בפרק אין עומדין במקום שב״ת גמחלין אפי׳ צליקים גמולים אינם עומדים שם‪:‬‬
‫וכתב החכם מה״לם גלאנ״ט׳ בשסאחיו מה״ל אברהם נ״רז בביאורו קהלת יעקב וז״ל שהטעם‬
‫אשלי כל ילא יי׳ הוא שהם חצית לא תעשה • ההולך בללכיו היינו מצות עשה • הלי סול‬
‫מרע ועשה טיב י ואמר בהם מ•* עתה הלגיש ואחלזמה היא האושל הזה שאתה מיושדז אחר שקיים‬
‫עשה ולא תעשה כל האושל הילוע הוא לתזולאלתמת הכסא הכבול מקום משק הנשמות מקום שממנו‬
‫חוצב ומה^יתרין לאלם זה בעמלו לזה בא הכתיב ותיק יגיע כפן כ׳ תאכל וכו׳כי על עתה ה״׳איכל‬
‫משלחני של חל ן דרן חסד ומאן דאכיל ללאו ליליה בעיתלאסתכול׳ ביה* אבל עתה שקיימת עשה ולא‬
‫תעש* *‪.‬׳*כפן הז*‪ 1‬מה שתאכל וזהו אשרין שאמרתי לן אשרין בעולם הזה וטובלךלעילם הג‪£‬‬
‫• ‪.,‬‬
‫׳‬
‫• ־ הפירות בעולם הזה והקקלעולםהבאעכ״ל ‪:‬‬
‫ככרדר־ כי‬
‫וקשתהמא*‪arf‬ורהזל ‪ teifr&>$5‬בי•<‪-‬י**‪05rM»*9+‬ז<‪S»>vuvv^fltt1‬‬
‫מן הראוי להקדיםטולס היניקה והסתכלות בלליס • וחמל כן עולם היציאה לאזיר המולה‬
‫והסתכלות הככביס ומזלות כי כן סדר הבריאה • עול קשה בין שני החולקים שזה אומר טעם שליו‬
‫כ מ ה ל ^ מ י ד י ג ה עילמית‪*,‬״•סייס׳‬
‫יסתכל בערוה י וזה נותן טעם שלת ייני!‬
‫‪ ™ ) X 3‬רבי יוחנן משום רש״בי מ״ד פיד־ן‬
‫י ל*‬
‫^‬
‫פ ת ת ה בתכמה ו ת ו ר ת ח ס ד‬
‫י‬
‫ו״״ד‪£‬׳?‪ £‬לו דעת והשכל אז להבחין נ ?‬
‫•‪1‬ד״ '*־׳יי ואין לו חיליק בין שיראה מקום טהור או‬
‫‪ y S V‬טמא • אזירית ריח טוב או ליח לע• ידכיקןה לשניהם״ ועת קשה כתה שיזמר ראה במפלתן שלל**‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ית כ <‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ת‬
‫<‬
‫נ‬
‫י‬
‫ט ‪ ,‬כ ל ר ע‬
‫‪£‬‬
‫‪t‬‬
‫‪,‬‬
‫)אחל‬
‫כרכות‬
‫פרק ראשון דף־^‬
‫מאמרי טז י‬
‫‪v‬‬
‫ואמי שילה ונסתכל ביים הח*?' ואחר שירה * ייודלבה קינה מנעי ליה‪ :‬ונקדים מה שכתב בעל עקידה‬
‫שעל יי וז״ל שראה שלחה בחכחתו נבואות דידמביו עליו השלום שפתחה פיה בחכחה עצומ׳בחה שסדרה‬
‫בשיר זתהלה תורת החסד והחנינה םנתחסדהשסיחברן עס האדם בעניין הווייתו וגמר מציאותי היותו‬
‫על האופן אשר זכרנו חשר יזכור‪.‬אות׳ על סדר החמש׳ עזלמותםהרגיש במציאותו ויגל חאד • וכחו שאחר‬
‫ונפשי תגל ב״י׳תשיש וכו׳ *העולם הראשון‬
‫הוא מה שדר במעי אחו שנוצר ונתהוה שם‬
‫לשינה ״ יפיישתורה שאינה של ח ס ד‬
‫מהחחר היות׳שיה והיותר נכין ומזזחן לקבל‬
‫םסוק וה כנגד מי אמדו שלמה בנגד דוד אביו‬
‫צורה ייתר סלימ׳מכל הצירו׳של ב״ח בעול׳״‬
‫שדר בה׳ עולמות ואטד שירה י דר במעי אמו‬
‫ומזו שאמר אידך עלפי נוראית נפלאותיך‬
‫ואטד שירד? שנאמר בדני נפשי א ת יי' וכ?־־‬
‫וכו׳ י השני הוא שיצא לאייר העול׳ ונסתכל‬
‫קרבי א ת ש ם ק ד ש ו ן ^ ^ לאויד העולבש‬
‫בככביםוכי והוי שנמס ד לאדם שיתחיל בו‬
‫ונסתכל בככבים ו מ ז מ ^ א מ ד שירה שנאמד‬
‫בצאתו לאזיל העז לס ר״ל כי בחכמתי ובכתז‬
‫ברכו יי׳ כ ^ צבאיו וכו׳ * ברני נפשי א ו ת יי׳‬
‫ו א ל תשכתי בל גמוליו • שעשדןלדה ד ד י ם ״ אז •תחיל להבדיל חאיםי הבעלי חיי׳ אשר‬
‫פניהם כלכי הארז ואת כיעל יי׳ לא יביטו־‬
‫גמלץהבינת• מאיהי*‪ **-‬אמד ר מ א ב ה ו כ ד י‬
‫אבל היא מסתכל ומתבונן קצת בהנהגת‬
‫*‪5‬לא יסתכל־ בערות • דב יהודדה אמר כדי‬
‫החציאי׳הנפלא ויושב ותוהה זמסדר מעשיו‬
‫שלא יינק במקום הנונופת• דאדה במפלתן‬
‫על הצדהיזת׳מ׳ית שאפשר לרוכחישחרגיש‬
‫של רשעים ואמרשודה שנאמדיתםו חטאיכם‬
‫ו«לס ושלמלוס מוולמו על כן ראי׳ לשיר‬
‫טן הארץופי׳ בדפי נפשי יכו׳ י נס»ז*ל ‪o v a‬‬
‫שירה* העולם הג׳הזא מה שיינק משדי אח ו‬
‫המיתה ואשד ימירה שנאמד ברבי נפשי א ת יי •י‬
‫והממשל אל למזלהתוריהז^הית כמו שאמר‬
‫יי׳ אלהי גדלת מ א ד וכו׳ עד כאן‪:‬‬
‫החכם אילת אהבים ויעלת חן דדיה יריין‬
‫נכל עת״ ואתל שנסתכל בללי התורה ואמר שירה היא האס האחתית דכתינ כי אם לנינה תקרא י‬
‫וזהו הפירוש שאחרו מאי היא שעשה דדים נחקוס בינה וכו׳ ־ והואחה שיתעצם האדם נדעו׳אמתיו׳‬
‫ותבונות ישרות כי׳זה כל האדם‪ :‬וח״דכדי שלא יסתכל בערוה הכוונ׳אל כנוי אל הדעות סחשובשות‬
‫והנפסדות * כי ע״^חטנה בניאוף בכל מקים״ ומ״ד כדי שלא יינק חן המופת הוא עניין המעשים‪.‬‬
‫לפתיתים אשר בשתים אלזיבדלז משאר כ״ח ועם אחר העולם הד׳ הוא שראה במפלתן של רשעים וכזי‬
‫והוח״מה םיוסיףעוד־החישהםלסלהוסיף בהתחזקו ביראתיי׳ ובחציתיוחק חאדוירגיש לעצמו‬
‫מציאות נבדל נקנה בחריצות השתדלותי זחושגח עליו בהשגחת בוראו שמנייב מזה שהרשעים שאינם‬
‫מרדיםלעחזדעל נפשם שהם יפלו בנופלים• ולזה אמרבשיר יתחרמטאיםכו׳‪'^:‬לם החמישי‬
‫שנסתכל יום המיתה ואחר שירה והוא מה שנתאמת אצלוחפצם מציאותו בסוף ענייני ש * יום החיתה‬
‫והוא עניין נכבד מאד • וזה כי אחר שהרגיש בעניינו מדי ענלומעולס זעדעולס נדי עולמות שקדמו‬
‫זל‪0‬ה כי עיר כלא נולד חחעי אחו ושאחרי כן מיוה אל יום נתלוה אליו שלמות מותש בשכלו עד שכבר‬
‫נתחזק עניינו ונתהוה אצלו עצםשני נכבד חאד והוא הנותן לו חכמה ודעת בכל אשל יעשה זכבלנחצ*‬
‫זולתו כ׳ זה אשלחוייב לזלדעתכיהאד׳אשר ימות בסזף היחיס היא אשר נילד ובא לעול׳ • אמנם אשר‬
‫כן נעשה מי‪1‬יו ונתעצם מאצילית הנוראות׳ הוא הנשאר נליסבק • אוי לו למי שבח לכאן ונמצא ערירי‬
‫יייי^פעתפטירתו כי האחד מת זאיןשני להקימו והוא מה‪-‬שאמר כ׳ נסתכל כיזם המיתה כו׳ • יהסכיל‬
‫בזה העניין הנפל ‪ f‬יאמר שירי נל‪<0‬כש» את ״'»<אלהי גדלת מאד ירצה כי זה מהשירא׳גידל פעילותיו‬
‫ועומק מתשנזתיו בכליאת האדםאשל לא ילל‪/‬ה פיעל ליק כמי שהקש׳על זה החכם מה ׳תלין לאלם כל׳‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪1‬‬
‫ז‬
‫די׳ דרש‬
‫פרק ראשון דף ‪s‬‬
‫ברכות‬
‫מאמר ‪v‬‬
‫במדרש ׳שותרטינאצלאחל׳חההקדו׳בחןהואמלאאתפל העולם כלווכי׳ ד״אמההנשאהאין‬
‫אלם יודע את חקוחה יכו׳ כן הקלוש נרין היא אץ כל כליה *ולעת חקומו ואפילו חיות‬
‫הקידשוכי׳ י עול בחללש הנ״ל בחזחורלדיל ברכי נכש׳ כוי‪:‬‬
‫באדם א ח ד שאמד ? ו לרבן גמליאל באיזימקוס הקב״ה נתון ׳ א ‪ /‬איני יוד׳‬
‫מעשה‬
‫‪ .‬אמר ל ו וביזו היא ת פ ל ת כ ם ותכמתכם שאתם מתפללין לפניו ב כ ל יום ואין‬
‫א ת ם יודעים מקומו• אמר ל ו ש א ל ת ממנידבד שהוא דחוק ממני ה׳ מ א ו ת שנה הריני‬
‫שואלך דברשהוא נתון אצלךיוס ולילה ואמור לי באיזה מקנס היא אמר ל ו ו ט ה ו זה א מ י‬
‫׳׳א׳׳ל‪ ^ * « n >W»m‬ת פ ת‬
‫ש שהיא נתונה אצלך אמוד לי באיותטגןוב«‬
‫ד ו ח י ה ד ח ה ו א גברא מה ז א ת שחי*‪1‬תונה ?*ך•*•אתה ייייע»קי‪0‬ת‪.‬ואתה » ו א ל * *׳!*ל‪.‬‬
‫‪.‬שהוא ר ח י ק מ ש נ י מ ה ן ^ ה י ג ן א ו ת ש נ ה ק‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫«‪mn‬‬
‫'"י הנה • ו ה היופם‪,.‬הוכיחי ־*יתו בנפשו‬
‫על העלם הכלת חעלתז וחללגתו‬
‫שהיא לבל המחוייב לאלם יליעתי עם שאל‬
‫הידיעות שקלחו וללן כללאחלהחכ׳תיזהנ׳‬
‫על ח׳ שלא הכיל את נפשוזר‪1‬צה להשיג‬
‫אלהיו־ ולוה אמר המאחר מה הקייבה מלוז‬
‫*‪ ri‬כל העולם כוי אף הנשמה י והכינה על‬
‫למד לקות מהנפש להקנו׳בז‪ .‬לעות אחתיות‬
‫*יםמלין״ג?מל*וכצ‬
‫ה ע ו ' כ י ו מ < ? < י ה ׳ ג י כ י נ כ ש י כ נ ג ל תי*‬
‫ך‪ J ,‬י חמשה ברני נפשי כנגד מי אמדןבנגד‬
‫הקדוש ברוך הו‪4‬א והנשמה • מ ה‬
‫הקרוש ברוך הוא מ ל א אדת כ ל ה ע ו ל ם כ ל ו‬
‫א ף הנשטה‪-‬מלאח כ ל ה ג י ף • &ד‪.‬תקדוש כרו׳‬
‫הוא רואה ואינה נראה א ף הנשמרת דואד־ן‬
‫ואינה נראה־ מ ה הקדוש ברוך ה ו א זן א ו ת‬
‫העולם כ ל ו א ף הנשמה זנה ארתינל־־* הגוף י‬
‫מלחית ‪$‬לה»© ממ‪1‬ן נפשו *בנומלה מה‬
‫מ ה הקדוש ברוך הוא יושב בחדרי חדרים א ף‬
‫סהידיעית ה׳הכלתיות לכל מקנל עול מלכו'‬
‫הגשמה יושבת בחדרי חדרים י ת ב א מי שיש‬
‫םתים הם אלנעה • מציאות האל יתנלן‬
‫ב ו ח מ ש ה דברים ה ל ל ו ו ת ש ב ח לטי שיש ל ו‬
‫זפשיטתיחחיחל • ונצתיותו‪ :‬ועיצםעלויו‬
‫‬‫•הימיימהללו‪:‬‬
‫*אחרו שכל׳ חתבאלו׳חצד מה שהם מפותתו'‬
‫‪•5‬‬
‫פתיתי חיתם על נפשו אשל נפקלה אתל יהזא אמרם מה הקלוש נלוך יהויו וכי׳' יזףהנשחהכו'פלימל‬
‫מאין ׳שלנשמה מהעניין מהשלמות אם לא היתה ראשיניבמציאות הש׳׳י יהנה אם כן כשנתנאל שיתצ‪«5‬‬
‫בנשמה איזה שלמות יתנאלשבו ית׳ נמצא בעצם י וכך יהיה לרן הלמיל נכלן י זהנהעל אמתת המציא!'‬
‫למריחה ה ק ^ נלין הוא מלא את כל העולם יראה ממציאת צפשן המפורסם אצלן מצל מה שאין הלק‬
‫ממנעיתכאללן אמתת מצוותו וכייע״ו האופן אצלהעזל׳ כלו עד שלח יהיה חקו׳‬
‫לתי‬
‫פנוי^•׳י‪^-‬י '^^ותד^^»*^^^‪.‬ןו^וןו‪0‬ו^«ו‪1‬ןי ו* ‪ I‬״ ו י ״ — " ״‬
‫מחזמל אחל! מה הקןלוש נלון הוא רואה כי׳ •לאה מחה ‪ %rfib‬לי**ה גםמיון אתה לואה ומלגיש מ ל‬
‫ההרנשי׳ והיא אינה מולגשתזחוחשת נשום כס מהכתות המתליותכיאין אתה־לואהאתכל מאימה אשל‬
‫יאמל כי הוא זה כן תזייב להמ« זאתהפלאה כאל ית׳ שהוא יולע ומשיג כל הנמצאים והוא אינו גוף זלמ‬
‫כח בגיף שי‪1‬שג ויוחשנתזשמן המושגים הגוכנייש ואף כי העייוניים השכלים גזלי על אתתתמציאתו‬
‫הנה המה נלאו להשיג מהותו • *!מנס על הנצחי ות אמל מה הקלוש ב‪-‬לול הוא ק וכו׳ לזחל גי ממה שנלא׳‬
‫שהנשמה זכה ומעמדת את הגוף וזולת׳ לאישועל ל‪.'1‬שזס קיים ועמילה כמו שא^ר תצא לוחי ישונ‬
‫לאדתת! כן סו»נ ‪£‬יי)לעמנולי‪1‬ישהז‪<0‬ת'המעתיל ומקייםהעול^ נצ) זיזלי! !של תחנו ימשון הצצתמ*‬
‫וההתמדה‬
‫;‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫כ‬
‫ג ח‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫כרכות‬
‫דף י‪ ,‬יי מאמר יין‬
‫פרק רא״^ין‬
‫יז‬
‫וההתמדה אשר לו מה שיחידת לי ית׳ הקיום והנצחיות ראשונה כי טל כן נקראתי עולמי‪ :‬כמו ככתב‬
‫הלבהיזור׳ ז״צ פע״ח וזולתו לפי שהות אצל כגולם בכלל כחי הנשמה בגוףלענין החיות זהו שתיל‬
‫הכזיב יאי־ןה החיה חת כ ל • וסנה על עולם מעלתו תחלץ חה הקלוש ברין הוי! יישב כחדרי הדרים‬
‫וכי׳ ירצה ׳כמי שתם‪.‬פרסיםמצליותז^שךעמך‪ .‬הנה היתחהותה נסתלחדע יךכתדרי־סדריס ם־נל־ת‬
‫ומסוגרת כן חוייב חלין ללעתשהאל •ית' טכעוצס כרסוחוהכה עצמותו •ומהותו נעלם ונסתר רכל‬
‫ההשגות התנשיות טל שלאיצדקטליושם חציאותחכלחה שנגזר עליו השכל האניש׳ והוא יותר יצלק‬
‫על» םיזוחזולתייה שישיג חמה שהוא דבר שישיב כיזו שאחר וראית אחורי וכנ׳לא יראו• ולכי הנפש‬
‫הזאת עס שהיא בחדריגות המראה אצל אלו העניינסהנה היא אינה מראה הציולין והפתוחים הנפלאים‬
‫האלה לק בהיותה ברה יזכהוחליטשת לזה אחר מה הקלוש ברוך הוא טהור יזףהנש״זה טהורה כמו‬
‫שאמרו במאמר דר׳םחלא׳ הוי יודע שהוא טהור ומשרתיו טהורים ונשמה שנת; בך טהורה היא עד כץ‬
‫לשין מקילה שעל סייס ז‬
‫ס‬
‫י‬
‫ומשה תה החאמללמה כתב כפל כל השנה כלה היה ל׳ שיאחר כל השנה מתפלל כו׳ומה ראו רז״ ל‬
‫‪:‬לוח׳נוםחא זו יותר באלו הזמני׳ חבשאל זמנים ולחה בחלו בהמלך החשנט חהלך אוהב‬
‫צלקת וחשנט‪:‬‬
‫נקלים מה שכתב בעל גוה שלום בחאחר עשיל׳ פיח וז״ל לבל ילוע שהתחלפות הזמן‬
‫הגה‬
‫עושה רושם בענייני העולם הסכל וענ*‬
‫היותו ית׳ בלתי משתני ולח מתפעל חהזחן‬
‫מוי מ*ומר היךבם נר>ז»צי»‪6‬ס כ»י‪«5‬עו»«'‬
‫להיות נצחי־ אחנס מצל היותו חושג לנו‬
‫‪ " )/Oft‬רבוז ברי דזיננא סבא פל השנ׳כלה‬
‫מפעולותיו• ואתנם הפעולות חתיחסת‬
‫מתפלל א ד ם האל מקדוש ומלך‬
‫אוהב צדקה ומשפט •חוץ מר״ה וי״ב שמתפלל • אל הזמ; הנה ראוי שישוב'מצלנו שבח יורה‬
‫• על איתה הפעולה סמושפעימאתו ית׳בזח!‬
‫המלך הקדוש והמלך המשפט ער כאן‪:‬‬
‫המצאה אחר היות׳מתיססת אל הזיון ההות‬
‫מזולתו יחס מה ולזה להיותוראש השנה ויו׳ הכיפור יחיה נכבדים לכי הסוד התירי׳ משאר •מות הפנה‬
‫בקבלת השפע האלהי והדכקו׳בי ית׳ בעזיבה התאית הגופניות והיא ית׳ משגיח בברואיו ופוקד אותם‬
‫כמו שאמלוז״לאל׳ נלון בכל יום י‪ ,‬ובפרט בראש השנה אחרו וגמר לין •שלו ביים הכיפורים‪ :‬הפ?‬
‫ראוי שנילתבפעולתינו• הפעולה הנאצלת‪:‬מאתי ית׳ בזמן כזה* וליה אחל רבה כל השנה־ כלה וכו׳ *‬
‫אמנםמתו״בלנו שנתילתחלה הספקאשרהייניבו לחה בחר הש׳׳׳ באלו הזמנים יותר מבכלהשנהכ*נ‬
‫שבא בקבלה בראשהשנה כל באי עילם עוכרים לפניו כבני חרון יכו׳ • ועול קשה לחה לא נתנ׳התזר‪/‬‬
‫סבה מבואר׳ בשביתת היחיסהאלה כמו שיתלה ונתנה טעם נגלה לחג הסיכת כי כסיכות הושבתי וכו׳ ״ י‬
‫ולפסח ע״ש וכסת וכו׳ רק אתר יום תרועה יהיה לכם בלי נתינת סבה לייחוד היום הזה מזולתו • וכן‬
‫ביום הכיפורים כי ביום הזה יכפר עליכם ולא בארס לחה ביום הזה יותר משאל ימים • וכן כייצת‬
‫בזהגחג השבועות יום מתן תורה לא פירש׳ התירה‪ :‬ולאו׳ שנתעורר להודיעם ונאמר כי בשחקרננ‬
‫מצאנו ת״ האדם נחלקים לששה חלקים ג׳ חהםעקר״ס והס גידול• עמידה׳ ירילה והס כוללים‬
‫י לל יחי האלם בהכרח שלא ימנע או היאבנידל• או הואבעמידה־ אוהיא בירידה‪ :‬גםשניהג״ליל‬
‫* *תי לג׳חלקים ־ לפי שהאדם ישתנה בזמן גידולו בג׳ פנים האחד נקרא שני הטפז׳ והסקילפ‬
‫התנוגהוהיזל ל ואלםנ׳ הנערית והס אחר ההליכה והתנועה י ואלשניהבחלו׳• והוא אחר שיצמת‬
‫ןקנועל תכנית הגידל י גשנזת היליד׳גיכיתלזקזלשני חלקיפהילידיעס הכת והירידה עםהתילשת‬
‫‪w j‬‬
‫‪5‬‬
‫ג‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬ח‬
‫ה‬
‫ברכות‬
‫מאמר •ח‬
‫פרק ראשון דף יג‬
‫‪,‬‬
‫בנח׳ ו״היה לביזהיחי הארסי׳ חלקיהיחי הט׳׳פית נעירות* בח״רות זק״נה• שיינה״‬
‫׳שי׳׳שית יהנההסכיחוכל החכמיםי שהאדם נקרא עולם קטן• וכאלו הוא לפיס שבו יחיקהצולת‬
‫המציאות כלו בכללו • והעולם הגדול נחלק נס כן לששה תלקיםהיינו לששה ימים נבראוזכל יו© ויום‬
‫מהסחציאות בפני עצמו ־ והעולם השפל נחלק לוי חלקים נזיק • האחד מאדם ועד נח ‪3‬׳ חנח ט י‬
‫**ברהס׳ ג׳ מאברהם עד משה־ למחשה עדדוד־ ה׳ מדוד עדלנ׳אל• ז׳ מדניאל עדחשיחג‬
‫וכשה שהעולם הגדול נחלק לי׳חלקיכ כן הקטן נחלק לו׳ חלקים׳ כח״ש כדי שיתיחסו זה עם זה י‬
‫ואלזהרמזהתנאגפרקחלקשית אלפי שנין הויעלמא׳ רמז לשש׳ חיני מציאות יכן תחצא־ביוצא גי‬
‫השנה נחלק לששה זחנים ר״ל כמו םצול כתורה השביתהוהיוג ויפעחים• וה‪ *«»0‬שבועות*־‬
‫©ונזת ראשהשנה־ יום כיפור׳ ושמיני חג גגצלע‪ -‬וזה <פ» הקבלה שהוי( רגל בפני עביזז ד •<ן‬
‫כיוצא בזה היום נחלק לששה חלקיס• שחרית• צהרים־ ניי׳ן הערבים ״ ושלש משמרות היי הלילה•‬
‫טרבית׳ חצות• שחר‪ :‬הנה כשתחפש תראה שיש לחלקי השניןז וליום ערן ויחם עם שנית האדם ״‬
‫שהאביבבשנה־ והפתליתביום• נמשלו לשני הנערו׳באדם י והקי׳ןנשנה• והצהרים ביוסי נחשלר‬
‫לשני הבחרות־ והחורף בשנה י ובין הערבים ביום• נמשלו לימי הזקנה י והסתיו נשנה והלילה‬
‫ביום לשני התשישות • ומה שיש בין החורף והסתיו* ונין האביב והקיץ • מתדמות הפרקים נשנה‬
‫נוחה האחד לשני הטבוח• והשני לשני השינה• וביים וחצות לילה לזחן השיבה׳ ועת השתל ע י‬
‫היום לשני הטפיח י ולהייתחלקי שנית האדם בכלל ג׳ נערות • נחמתי זקנה י חלקו ז״ל חלקי השם‬
‫לג׳ ותקנו נ כל חלק מהם תכלה שחרית׳ מנחה׳ עינית‪ :‬והתורה גס כן תקנה ג׳רגל<ס• פסי*‬
‫שבועות סיטת ־ ולפי שהאיש הקפץ ח״׳ נצחיים צרין שישתדל להשיב נפשו בין הכתמת והזקנה או‬
‫היאבגנירית׳ לכן יחרה התירה השליחות בין שני אלה הזמנים ל״ל בין הבחרות והזקנה שהם בין‬
‫םניעזתלםיכית לכםפסבתעטייזידחגצבי מההפסדהיןרהילזמעוזיויזיחמל״־ ‪ th*n"h‬תליעהיהיה‬
‫לכס• ומתלגמינהיים ינב׳ כמו נשקפה וכו׳ י ותיננאם סיסלהעניין דאגה ויללה שלאי׳ למבקש־‬
‫השלמות שיתן אללכו שעפל הוא יאל עכל ישיב• ואם חטא שיתעצב יישינושנ ולפסלו נהם התשובה‬
‫לכן נבחלו אלו הימים ייתל משאל יחיסעד כאן לשון נ׳׳ש‪:‬‬
‫מראה מה שאתל כל השנה כלה לפי שהשנה חסלה חן הלבנה עד החמה ^א יחיסשהחחה יותר‬
‫מחנה י ואמרו זכרונם לברכה בכסה ליום חגינו איזה יום שהוא חג שהלבנה נכסה מ־‬
‫הוי־אוחלזהליזשהשנה׳ לזה יזחל נעל החאחל שלא תאחל נשנות הלבנה לבל האל הקלוש כו׳ אלא כל‬
‫יהשנה כלה לצו נו שנת החתהשהייזכלהנלי חסרון ולא כלמה שהיא חסלא ׳"א יחים* ואלו הימים‬
‫‪0‬ל התמה יש סול במניין הימים כחנין הצית לא תעשה שהם שס״ה כמניין שנת הלננה• וכדאית יז‬
‫בסיף חסכתמכות‪ :‬ונזה יהיה השטן מנוצת שהוא חסל אתל חחנ״ן םס״ה • אמנם אס היינואוחלים‬
‫ודיןל הקדוש אחר שכת הלבנה אז יהיה מספר שנות השטן ׳ותל הלבה משנות הלמה וימי־לו כח לקטלג‬
‫גןו׳׳ס * לכן אמרינן המלן הקדוש וכזי ביוצי עמלה יח״ה כנגדעשליז »מי‪ 0‬שהש״וןיותדחן הלבנה כדי‬
‫להחליש כקו בהמליכנו ׳וצמו ומלבנו עלינו • וזהו סאנו־אימלים המלן‪p‬דושהמלן המשפט* לפי‬
‫סצרין לחבר נאחד החלן להחשפט ״ לפי שכל השנה הוא מלן אוהב צדקה ומשפט פי׳ שצריך ל׳עשות‬
‫יזשכט דרך צדקה וחסל ל״ל לפנים משורת הדין כח״ש רז״ל לא נחרבה ירושלים אלא שהעמידו דנריהם‬
‫טל דין תירה כי׳ שלא עשו פשרה אמנם מראש השנה ועד יום כיפור הקדושברון הזא יושג על כם*ו‬
‫המשפט לדון איתס שלא נה^ו בצדקה ובחס׳ כנזכר ודן איתס בקו המשנטכי אס יש דיןלמטה יש לין‬
‫למעלה • לליןאיתס שמי לק דיל ולא עשו פשלה כאמרס ז ל ועשית הישל והטיל זן פשרה‪:‬‬
‫י‬
‫וקשיז‬
‫פרק ראשון‬
‫יגיעות‬
‫ידף מ‬
‫‪.‬מאמר ייח רט‬
‫יח‬
‫זה החאמל מאלראשזנה לחה יוחל בסייוס סבר איוב סיף אלה לתות * ויותר קשה גל‬
‫‪WpJ‬‬
‫סחיטת הבהחהאין תלוי בספל אייב • עול קשה כחה בהחות חתיס־חבלתי שוס שחיט'*‬
‫ומהו הכל לחיתהעוחדיס• והלא כבל אחל סוף חלם לחות • ועז? שאחל עושה נחת לוח ליוצרו *‬
‫כ » א חם עמלו בתילה ובחצות עושה נחת לוח ליוצרו‪:‬‬
‫בעל עין יעקב ו!״ל לאו׳ לתת‬
‫כתב‬
‫ף * ן ם »ומ ‪ qns‬ממס לשחיטה *‬
‫‪*^,.‬״ד‬
‫טעם לח״ש בתחלת דבריו סיף‬
‫יוחנן בי הוה מםיים ספר׳ דאיוב א ט ד‬
‫ל ‪ 3‬י‬
‫אדם לחות יכו׳ ונראה שהיה אוחל כן כלי‬
‫ה כ י סיף א ד ם למורת וסוף ב ה מ ה‬
‫להעיר ולהיתר לכל חשכיל אל יהי נפתה‬
‫ל ש ח י ט ה ו ה כ ל ל מ י ת ה עומדים י א׳ערי א ד ם‬
‫לכל הטוב הכיסף לאיוב לחשנה ולאורן‬
‫־שגדל ב ת ו ר ה ועמלו ב ת ו ר ה ועושה נחרת ר ו ח‬
‫יחים אתר היותו נגוע ומוכה ונתן טעה‬
‫ליוצרו ו ג ד ל בש׳׳ט ונפט׳ בש"ט מן העוליועליי‬
‫לזה כ׳ בכל אורן ׳חי׳ובחה שהוסיף הש׳״י‬
‫אמר ׳שלמה ב ח כ מ ת ו טוב שם משמן טוב וגוי‪:‬‬
‫כל אשרלו למשנה לא נשאר במביר זה קייס‬
‫נצחי כ׳ בולאי סיף אדה למות כאשר ראינו‬
‫בעינינו שסיף כלבהחה לשחיטה על יל׳ אלם להיותה לאיי לאכילת אלם • גס יש סבה שחטא‬
‫מין האלם והיא טבע הרכבתו או חטא אדם וחוס אס כן איפה חה שראוי להשתדל לכל חכץ להיות‬
‫מאושר שיהיה גלל בתולה ועחלו בתולה ועושה נחת לוח ליוצרו לצה לוחר שאין עושה כן לאהנת‬
‫החזעיל אלא לעשות נחת לוח ליוצרו • ובהיות זאת תשוקתו גלל בש״ט ונפטר כ׳ הוא מהנמנע שישחר‬
‫מי בעולם הזה • ופן יומר שלמה גיליו השלום כחכחתי טוב ‪ 00‬כו׳ הנשאל מחלי חיתו שעחלייבתולה‬
‫מכל תענוגי החיים המכונים בשמן טוב • וכן יום המות טוב חיום הוללו ויש פילושיס אחלים אבל זהו‬
‫בללן הפשט כפי לשין הפסוקים סמוכים לו‪ :‬ואפשר שירמוז ג״כ בא־ירו סיף אלם לחות חה שאחמ‬
‫לרלכיהחותלאלםהוא סוף ואינו תכלית • אבל שחיטת הבהחה היא סיף ותכלית ‪-‬כי ל׳ לה בחט‬
‫שנשחטה לחאכל אלם • ואלס ובהחה הס משותפים במות באשר הוא סוף כל האלם אבל הס תלוקים‬
‫זה חזה בתכלית אחרון הבא אחל החות כי לוח‪.‬בני האלםיהיא העילה למעלה ולוח הבהחה יורלת‬
‫היא לחטה לארץ * מכאן העלה לכל אלם שישים פניו אל התכלית האחרון ויהיה מאושר שיאחרו עליו‬
‫אשרי אלם שגדל בתורה וכוי‪:‬‬
‫לכתב מו־זר^י כ״ץ נפירושאיונוז׳׳ל שעם האלם יאלין יחים קאיוב ויעשה חצות ומעשים טובים‬
‫כחוהומהפל זה סופו למות• ואמל שכחו שה בהחה תכליתה ל‪13‬וב השחיטה שעלילה‬
‫מוזלת חלק האדם כך האדם עם היות שהמת מתעלה נחיתתו • אולצה וסוף האדםהבהמ׳י לשתיטה‬
‫שימות נלא עתו אם כן אס כן שנה יהיה או ‪$‬לף שניס יהיה הכל למיתה עוחד׳׳ וסופו כלא היה יהיה •‬
‫אם כן אי אפשל שיהא תכלית האלם חיי העולם הזה אלא האושר הנפשי׳ וזה האושל נמנע שיקנה האד'‬
‫*«תז על ידי חקירה אנושים • אחנס יקנה ‪0‬ותס אותי ע״י התורה אלהית׳ יא״כ^שלי חי שעמלו בתורי‬
‫כי לא לבל עושה נחת רוח לעצמו אלא גס ליוצרו שכל העול׳לא נברא אלא בשביל זה וישיג לזאת המדריגה‬
‫נ ז ק שבבחלותו גדל בש׳׳ט גם בזקנותו שלא שנה חעשיו ועליו אחל שלחה טוב שם חשמן טוב • הדמיון‬
‫שיש לש״ט עם השמן הוא שכחו שהשמן עולה על כל החשקים והטוב עולה על כל הםיזניס כן כתר שם‬
‫*" עולה על כל הכתרי׳ואחר שיותר טוב הוא הש״ט עם שלא יהיה היותר טוב שבכל השמות מהשמן‬‫היותי טיב שבכל הסחנים ״ וראיה לזה חתנניא חישאל ועזליהשהיה שמו של דניאל טוב משלהם ועם‬
‫כל זה נצולו מכבשן האש • וכלב ואביהו שנחשחו בשחן החשחה שהזאהיותל טוב שבבל הםחניס נשלפו‬
‫אימזי קונה זה ?מוליות בזמן שקונה ש״ט שיש לי ביוסהמזת כיום ולדו • שפרקו נאה וכו׳ עכ״ל ;‬
‫‪P‬‬
‫* ג ‪5‬‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ש‬
‫מ < ה‬
‫ט‬
‫פ ו‬
‫‪3‬‬
‫ה‬
‫‪n‬‬
‫כרבות‬
‫פרק ראשון‬
‫דף י״ז‬
‫מאמר פ‬
‫*‪ W‬להקשות ב־זאמר הזהטיכא כשיטא מי שאינו גוף אינו צרין אכילה ושתיה‪ :‬ונקדים בז״ה‬
‫יזה שכתב בעל עין יעקב וז״ל כי בעילם הנא יהיו הצדיקים בו‪.‬יף וכנפש ויתקיימי כלי‬
‫צורן אכילה ושתיה כמו משה יבינו עליו השלוס ינחל בהל אלבעיס יום זאלבעיס לילה לחם לת תכל‬
‫וללא כד‪,‬דט«״ם ז׳ייל הזכירו בפילוש המשנה בכרק חלק שהעולם הבא אין ט‬
‫וחים לא שתה •‬
‫• לא אכילה ולא שתיה לא גיף ולא גוייה אלא‬
‫יז‪5‬מר ככונללמאייר ע ו ל ם ה ב ^ ו י ן בו‪5‬זכילהוכו"‬
‫נפשית הצדיקים צל׳כל בלא גוף כמלאכי‬
‫מ ך ‪ J‬ל א בפרמיה דר׳ העולם הבא ‪P.a‬‬
‫‪ ™£‬־ השלת וכו׳‪ :‬ואה היה כלבליויקשה פשיטיז‬
‫בר ל א אכילי־־ז ולא עתיר•‬
‫חיי עיי שאינו צרין לברים גופניים• ומה בי!‬
‫ולא פריה ורביד‪ .‬ולא משא ומתן ־ ילאקגאה‬
‫ ‪ £?1‬ללחמו בעל המאמר הזה אלא כדפרישית‬‫‪ .‬ולא שגאה ולא תחרות א ל א יושבים צדיקים‬
‫^ ׳ ל שכני העולם הגא י <! ‪ 3‬ג ו ף לידיענו חדיש‬
‫ועטרותיהם בראשיהם ונהנין מזיו של שכינה‬
‫•י ‪J‬״‪ IV‬גלול שבעולם הבא חין בו לח אכילה ולח‬
‫שנאמר ויחןו ארת ה א ל ה י ם ויאכלו וישתו‪:‬‬
‫' " םתיה כי׳ כללמל חף ?גל פי שהס בעלי גוף‬
‫יהיה לחוי שיהיה להס אלו המקרים אכילה‬
‫ישתיה וחשא ומתן זכו׳ עם כל זה לצה הקלוש כרין הוא לזכותה ולהבדילם מכל אלו הלנרים‬
‫וטעם אמרם ועטרותיהם בראשיהם כבל נתפרסם בכי הדולפין ענין אחת׳ ונכון שלח! בזה לעטלות‬
‫שהצדיקים עצחס קנו להם בהמתם בחיים על יל׳ התורה וחעשים טובים שהיו חסגלים בעולם הזה‬
‫טל לכר מה שכתוגח׳ שטרח בערב השבת יאכל בשבת בעגול זה יזכו בעילם הגא שעטלותיהם הללו‬
‫*היו מונחים בלאשיה‪ :‬רצה לוחר שישיגו אחזת הלרושיסאתת״ם אשר עיינו נהם בהיותם בחיים *‬
‫וגס ׳ליעת צ‪1‬עח< החצות שהרבו בת״הכ ת״הס כ׳ היה נמנע אצלם לעמול על אחתת כונתה בשלח\‬
‫פל;מן שהיו בתיי העולם ה;ט י‪/‬בל בעולם הכי‪ /‬חיול ‪ <s;Jbc‬גגן«‪ 0‬כןל*«‪ 0‬עדגל^הייל מהלן »ןליי‬
‫»״ל‪ •:‬זכל‪.‬להשגת האמת<‪ v‬היא הנאותס מזיז השכינה כמו שחלאכ׳ עליון הם חתעלניס ‪5‬השנ»ת‬
‫המושפלות הנשפעת עליהם מזיו השכינה •מאתו ית‪3‬רן‪:‬‬
‫וכתב הדםב״ן ז׳׳ל בשער הגחול וחההשגה ההוא לנפש בעולם הבא מתעלית לדבקו־ העולם״‬
‫העליון והשגת תענלגלוחנ׳״ ו;ה מה שחםפריןלז״ל בהגלת בצליק׳ דסלקין ונמתין‬
‫גתתינתא דדק׳נגא כלאיתא בפרק השוכר את הפועלים ואחר הלב שזהו לעת לדל זזה לצובאחרו כי‬
‫• לא יכאג׳ האלם וחי • אבל בשעת מיתתם רואים י יר‪-‬אה חכל זה שיש אחל המות חלוש השגה שלא‬
‫היתה כתייס וכן יראי^חחה שאחלו ז״ל בירושלמי וכסוכה עתיד הקדז׳ברין הוא לעשות חתוללצליקים‬
‫בגן עדן וכל אחד ואתל מראה באצבע• להולות היות זאת ההשגת בלולה בלי שוס םפק כאילו הי *‬
‫מותשת בחוש האצבע חראית החכחה הנעלמה מה שאי אפשל זה בעוד היות הנפש מתובלת בחומי‬
‫וכתב בעל גוה שלום חאחר»״ח פ״א בשם ה ^‬
‫שאין לחלס י‪»7‬עס בלי שג<אה חצל העיון‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫חסלא' בספלו מאחל ג כלל ‪0‬׳ בגמול יעינמכתב ‪h‬״‪ ±‬והעולה מכולגו םהגפש השצהחקל׳ הפלדם‬
‫מהגוף תשיג חה שנחנע השגת׳ בעולה בנוף התמר והוא האול הגנוז לצדיקים‪ :‬ועול כתב בשם‬
‫הרלל׳ג מאחר א׳ פרק ׳״ג וזה לשינו לא‪:‬י שנלע שאי אפשל להשיג אחל המות מושכל לא‬
‫יראה הפן לברי הרח״בסז״ל שאומר בפרק חלק יז״ל מהשיש בעולם הבא שישכילו ‪.‬‬
‫נפשותינו שסחסול הבורא כמו שישכילו בעילם חסולותהככגיסוהגלגלים‬
‫וטי• עול כתב במקום הנזכר יז״ל מה שאמרו ז״לונהניןחזין‬
‫השכינה ינעמו במה שישכילו מסולז ית׳ כתו שינעחו‬
‫חיות הקודש חלה שישכילו עכ״ל גוה שלוט‪:‬‬
‫הכינה‬
‫‪f‬‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ל‬
‫?‬
‫מ‬
‫‪5‬‬
‫מאמר‬
‫׳הכמת‬
‫יט‬
‫פרק •י^מלישל דף‪-‬ייח‬
‫״ ברכיה ׳‬
‫של זה החא־זר כחל רבעו בח״יי כפירוש ככתמיהחנולה שהיה עגזלוכ^זה שהקדוש ב ט ן‬
‫ה»א כביכול יושב בעגולה עם הצדיקים • ואמצע העגולה הוא ראש וזה כייראש חולה‬
‫לאש העגולה וכל הכליקיכ י ן חזיו שכינתו וכביכול יולאץ באצבע כלומר שמשיגים כל חה שאכשל‬
‫ילהשיג‪-‬וזאתהיתראייס‪0‬פלי<ת לאחישיית כ‪ '.‬־קן‪ .‬יולה כפסיק •שהביאו לראיה שיתו לנכס להילה ולין‬
‫‪:‬אחישיתו עיניכ'‪:‬כי'אחר שהו׳כלי שיר נגזל‬
‫‪.‬‬
‫ךסו‪-‬כהדבי פדכיה אטד‬
‫‪n-,‬‬
‫מלשון תיף ומחיל י עלמית כירשי בו כילו׳‬
‫ברוך!הוא‬
‫עתיר הקדוש ברוך‬
‫האחד שיהיו בראי׳וחזקי׳כתו בימי הבחרו׳ י‬
‫הפירוש השנילשון זריזיתכחו העלס ההולך‬
‫להעשוה ראש חולה לצדיקים לעתיד לב^*‬
‫בזריזות ־ הכירו׳ הג׳ חקל‪.‬ס עולם שאין‬
‫מה ט ע ם שיתו ל ב כ ם לחילה • ו ה צ ד י ק י ם‬
‫בי חית הליבנית יל יי< יינא על נכין פי'‬
‫מראים אותו באצבע ואומרים כי זד־־‪ .‬אלהינו‬
‫הכתיב כאשלישחענו כן ראינו וגומל כאשר‬
‫עולם ועד הוא ינהגנו עלמות עלמות בזוץןגת‬
‫שמענו חבי הנביאים'כן ראינו עתה בשגב‬
‫כהדין עולםר־ת הרגם אנקלס הגר עולם שאין‬
‫יי׳ וכו׳‪:‬‬
‫בו מורת ו ה צ ד י ק י ם מ ר א י ם ג ^ ו ת ו באצבע‬
‫ולי הכותב נראה שיהיו ייזאילבאצב׳ ^(תזישיז‬
‫ואומרים ביזה וגו׳עלמות בבית עילמית הוא‬
‫חמש טעמי תורה מה‬
‫ינהגנו בעולם הזחוהוא יגהגנו־ב‪/‬ולם הנא‪::‬‬
‫שלא השיגו עוחקיה וטעמיה בזה העולם‬
‫תון אותן ההשגות והסודות ישיגו חלות אלהיות וזהו כי אומרים כ׳ זה אלהינו ל״ל ללכ׳ אלהינו עולם‬
‫ועל לצו בו חותה ה‪6‬גס ישאלו בה לעיל‪ 0‬זעלבחין הפסק‪:‬‬
‫נ ה נ‬
‫ע‬
‫מ‬
‫סליק פרק היה קורא‬
‫יש להקפות במעשה הזה טיבא ׳ הספק הראשון מה שאחל שהלך החסיל ולן בבית הקבלות י‬
‫והלאאיןזהחלרך החסיליס לכעוס וגכרט על אשתו י ויותר קשה שהלך כפעסו ללון בבית‬
‫הקנרית׳ ובייקיס שהיה חייב לטהר עצמו ברגל הלך לטמא במתים־ ולאזו בלבד אלא היה דורש‪.‬י‪1‬‬
‫החתים • לידע עתידות חה פורענות נא לעילם‪ :‬ועוד קשה יותר מכלם אסהיה חסיד לחה לא הזהיר‬
‫לדורו שגם המה יזרעו ברביע׳ שניה כמו‬
‫ח>ומל ל״כ‬
‫כונט על עניין שתי ייחומי‬
‫שהוא זרע לשלא ילקו אותם הברד־ וכחו‬
‫מעשה בחסיד שנתן דינר לעני‬
‫ך‪^/‬יא‬
‫שחצינו גבי רבי חנינאבן דיסא בתעניות עיין יעבוד‬
‫ל לקידש סלי!‬
‫כשהיה בדרך וחטרירדוט׳‬
‫בערב ראש השנוז בשני בצורות‬
‫והקניטתו אשתו והלך ולן בניות הקברוות‬
‫ה ג ׳ ת ^ כ ר ג ש ע כ ל העולםברו׳ בצער‬
‫ושמע ב׳ רוחות שהיו מספרות זו לזו א מ ר ה‬
‫זחנינ ‪ f‬בנתת י כ׳ כן •יאות לחסידים ואנש•‬
‫ח ד א ל ח ב ר ת ה חברתי בואי ונשוט ב ע ו ל ם‬
‫מעפה להיית ככלה לדירתם • וכ״שהכא‬
‫ונשמע‬
‫שזההחבילהיה בשלוה ובבטח וזלע הו‪0‬‬
‫לבלו ושל כל העולס לקה ושלו ׳לחלקה׳‬
‫י ק ?נשה ושנה ושלש י ע״קעל הרוח שאמרה איני יכולה שאני קבורה בחתצלתשל קנים ולחה הרות‬
‫‪15‬חיי* אינהקנילה כחוכך וכ^קיברים היו החתים במחצלת שלקניה׳ אוהיו קובלים חת אחל‬
‫גחקצציז יייי*י״זל במל אתל • ועוד קשה יוקל קכלס זכי קינלי׳הלוקית וה)ת הגיף לבלקבול יהרזת‬
‫ן כ ש נ כ נ ס‬
‫ומוחה‬
‫ר ן ך‬
‫ברמת‬
‫פרק <עלישי ד ך יח‬
‫מאמר ככ‬
‫והנשמה יוצאין יק הגוף • אלא נ״ל הכוונה גאלו שת< רוחות ר״ליצר הר* ויצר הטוב• והחסיל‬
‫ס‪:‬תן הדינר הזא רמז אל הנפשהמשכלת אשר היאנתנה כרשות העני והוא הער טוב נקרא כן בקהלת‬
‫טיג ילד מסכן וכוי וכל מהשגותיו לנצת ולהתנכר ליצ״הל ולכן אחר בערב ראש השנה ליום הד<ן שאו‬
‫השטן עומלומקטרג ביותר * וזה היה ב‪x‬י בצורת ל״ל שהכתית גופניות כלם רעבים ונוטים וםליל‬
‫>‬
‫למשמעות היצר הרע• כענק שאמרו ז״ל‬
‫אגל קטן יש באלם משביעי לעב וכוי‬
‫ונשמע מאחורי הערגוד מ ה פודענורת ב א ד ז‬
‫והקניטתואשתוהו׳החתלוכחית הגיפניו׳‬
‫ל ע ו ל ם י א ט ר ה ל ה איני יכולה שאנו קבורו־ז‬
‫הקניטו להתסידלבליתן צלקה ולעשות‬
‫בסרזעלת ישל קנים א ל א לכי א ת ימה ש א ת ה‬
‫יושרוחשנט׳ אז הלן התסיללביתהקבלי'‬
‫שומעת אמרי לי* ה ל כ ה היא ושטה ומידי‪,‬‬
‫רצה לומר שסלק עצחןמקצהה*ותדקשל‬
‫ראטדה ל ה ה ח ב ר ת ׳ ח ב ר ת י מה שמע׳ מאחורי‬
‫התענוג׳׳ ולא אכל ולא שתה ופירש מאשתו‬
‫הפרבידאמרה ל ה שמעתי שכל הזורע כרביע'‬
‫מכל וכל ואפילו בחוכלח עד שהיה לוחה‬
‫ראשונד־ז ברד מלקד־ז א ו ת ו ה ל ך ה ו ^ וזרע‬
‫לייתחוטל בבית הקברות ואז זכה לשחזע‬
‫בדביעה שניה של כ ל העולם ל ק ה ושלו ל*י*‬
‫דחות רוח הקיד׳חאחורי הפרגוד כי הנפש‬
‫ל ק ה ל ש נ ה ה א ח ר ת ה ל ך ולן בבית הקכרורת‬
‫בעודה בגיף אינה יכולה לשחוע רק אחיר>‬
‫ושמעאוהן ב׳ ר ו ח ו ת ש מ ס פ ד ו ו ת זו לזו וכוי‬
‫מסן עב הנקרא בפי החכחים כרגוד והוא‬
‫א מ ר ה שמעתי שכל הזורע כרביע׳שניהשד&ון‬
‫ערוכז המבדיל בין הנפשי׳ שבגופות ובין‬
‫מ ל ק ה א ו ת ו ה ל ך וזרע ברב׳עה ראשונהשל‪*-‬‬
‫הנפשות טהורות הנפרדות חן החוחר י‬
‫כ י ה ע ו ל ם ל ק ה ושלו ל א ל ק ה נו׳ י אמרה לו‬
‫שאני‬
‫וזהי שאחל ליח אחלת איני יכילה' לכי‬
‫א ש ת ו מפני מה א ש ת ק ד של כ ל העולם לקוז‬
‫הרשע‬
‫קבילה במחצלת שלקניםלחז ‪ k‬גפם‬
‫ושלך ל א ל ק ה • ותכשיר גם כן כוי ס ח ל ה כל‬
‫שבעים‬
‫המסובן בקנייני העילה הזה ולא‬
‫הדברים ל א היו ימיםמועטייעד שנפלה קטט׳‬
‫כמו‬
‫הגוף‬
‫מטיב העולם הזה על נקכל‬
‫בין א ש ת ו של החסיד ובין א מ ד ת ש ל אותד‪-‬ן‬
‫בענ׳ין‬
‫תמיל‬
‫שהזכילו תכתים ז״ל במסכת‬
‫דיבה אמד׳לה לכי ואראך ב ת ך שהיאקבור*‬
‫נפשות‬
‫שאחז״ל‬
‫אלנסנדרוס חוקדיןזכז׳ וזהו‬
‫ב מ ח צ ל ת של קנים ־ לשנה ג׳אםרה כך אמרה‬
‫חחלבא‬
‫ביניתא‬
‫הצדיקים דומה כחשחיל‬
‫ל ה הניחני שכבד נשמעו הדברים לבין החיים‪:‬‬
‫אבל נפשות הרשעים כגבבא ע״ג חזרא •‬
‫פי' נשחית הצליקיס כשנפללי׳ מן העולם לומין כחי שמוציא שער מתון החלב כלוחל בנחת • אחנם ׳‬
‫נפשית הלשעיס מסובן כצחר החשיבן בקיצים־ והשאר מן ההאחל בא ליפות המשל‪ :‬וענין הזריעה‬
‫ל״ל הצדקה לכתיב ‪1‬לעו לכם לצלקה וקצרו לפי חסל י ורצו כל הזירע ברביעה ראשונה וכו ר״ל כל‬
‫הנותן צלקהבלאשית שניו ובגעלמי ילא בסוף יחיו כי שנותיו של אדם נחלקים ללי ומגיס»י!» נערית*‬
‫יחי בחרות י יחי זקנה * יתיישישות י א! בלדמלקה חיתו ל״ל חינו מצליח כ״כ כחו בלביעה שגיל­‬
‫חה עשה זרע ברביעישניה כי ברביעה ראשונה ל״ל בימי נעמתי אז כתו של יצל הרע בתקפו יבגבורותו‬
‫ואינו חניתו לעשות צלקה בארץ כי אס בקושי ר־זעט מזער שיעשה אינו לש״ש * לכןזרע היאבלביעה‬
‫שניה והם ימי בחרות ופחות של יצר הטוב הגלילי ועשו פלי ואו יש לו כח וגבולה לעשות צדקה בארץ‬
‫לכן של כל העולם לקה ושלו לא לקה רצו בי שיותר מקובל לפני הקדוש ברון הוא צדקותיו מכל העולם‬
‫כיהוא נתן כמקים הראוי ובזמן הראוי ולאדם הראוי ושיעור הראוי • לאחד חרבה ולאחר חתעיט כפי‬
‫המכוון • אחנס הראשונים שזרעו ברביעה ראשונה עישיס לק דרףחצות אנשים הלתדה בידיהםולרך‬
‫נאוה וגי*?• אף עלפי שהיא טובה הצדק* ככל עת כיישאשריעישה צדק ל »״מ א י א‬
‫מקיבלז‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ת‬
‫כרכות‬
‫פרק שלי‪#‬י דף ידו‬
‫מאמר כב•‬
‫כ‬
‫מקובלת כל כך כנ״ל‪ :‬ונשכה שניה שמע בהיכן כל הזורע ברביצגה שניה ילא בראשונה שלפון חלקה‬
‫י‪1‬ותי י רצו בי כל הזורע בבחרותו ומתחיל לעשות צדקה אז ולא בשנה ראשונה ר׳׳ל בתחלת ימיו‬
‫גנעליתו אז ודאי שדפון חלקה אותו• כ״יצרין שירגיל טצחו חחעסע״לחנון לנערוכו׳ כדיש^שיב*‬
‫לזק בתלותו אז יהא מולנל בכך וידע ידיעה אמתימ מדת הצדקה מנעוריו אף כי היא אז שלאלש״ם‬
‫*נזכר מכל מקום טוב להרגיל כ׳ מתיך שלא לשמה בא לשחה • וגן יבאר שאר המאחר בדרך זה ‪:‬‬
‫יהרי״טבא ז״ל כתב כי המעשה הזה הכל היה בחלום ולא במראות העין כלל כי בעת השינה יראה‬
‫להם הרהורים • ותה שראה החסיד ‪ '3‬רוחות כו אפשר מפני שקרה לו זה ע׳׳י קטטת אשקו הביאתהו‬
‫<‪1‬ותילידי מחשבה זו לציור נשים חתית ילדות נ נתחתן ״ ואולי נראה בזה חלוק נפש ורוח זנשחה‬
‫והחסידהזההיה נקשר עם המשכל' הנקראת נשחה והיהחתאיהלשעבדאליוהנשארתיהייתר קרובה‬
‫לזה הוא הרות המכונה בשם חיונית אנל האחרת היא יותר רחוקה באילו היא קבורה בחחצלת של קנים‬
‫שזה רמז לנפש הצוחתת‪ :‬וכתב עוד החכם הנ״ל שהכל חלם בלילה אחד וראוי שנאחר שלא ספר חלומו‬
‫מידעד שזרע כאשר שחע והצליח בשנה ההיא ונס בשנה ב׳והאשר ראה חלומו צודק בפועל הגיד אותו‬
‫לחכמים להוליע תעלת הצדקה כי נעבור לינראחד שנתןלצדקה יצא מעוני־ וגםכד׳ ליסראתהנשים‬
‫םלאתהיו רגזיונית מתקוטטות עם בעליהן או;ו עם זו כנדון זה * והחכמים מסדרי כל הבריתות‬
‫סדרוגםזיעחהן י זתגייזחעשה בחסיד אחד׳כויור׳י&יז״ל בפרק מפנין פירש סתם תסידרבייהידה‬
‫גן בנא או לב״הודה נר טלאי והוא ה*ה עני ביותר כחו שאמדו זי׳ ל ששה תלמידים היו מתכסיכ בטלית‬
‫י‪1‬חד ועוסקים בתורה בדורו עדכחן לשונו‪:‬‬
‫אטיפיז תחיזרב׳מערמ׳ וו״לסנה ‪ boo‬חמתנו םזתגר ממנו עני וכואבאשר לזה‬
‫וכדרך‬
‫נקריזהיצרטוכ יל ד חסכן וחכם כי כל הכתית שונאים אותו להיותו גר נא מעולם השכל‬
‫והנחית האחרית הס חכח החחר וזה שאחר ואל זה אביט אל עני נכה רוח וחרד על דברי שהיא השכל‬
‫אשל השגחת ״ ' ית׳ דבקה עחו • ואחרי שזה כן סכר החעשה כי חסיד אחד נחצא בשני בצירת והוי!‬
‫היהזמןלענ • לא רענ ללחם ולא צחא למים כ׳ אס לשמוע דנר יי׳ וגומרזהיתה התורה זהחכחהבלתי‬
‫ומצאת אז והוא נתן לינראחללעליכלוחר מוכשל אחללשכליהעני והלל והיה הזה ניח׳ ראש השנה‬
‫סה‪1‬א זק התשונה וחוק לכל טונה ושלמות ־ ואשתו אשר היא התמל הקניטתו כ׳ מנעהו מהמשן‬
‫אחר השכל כ• היא לרך היצרהרע אשר הוא מלך זקן וכסיל ־ כ׳ נולד עס האדם ופל היום מכתה איתו‬
‫ונותן לומצית רעות להוליכו לאבדון אשר לזה אחר התכסלכתת חטאת רובן־ ואחר שראה מלתחת‬
‫חמלו השתדל‪-‬וקגר מת ע‪5‬חו בבית הקברות והחליםהתחר ההיא עד שכמעט היהכחת* וזהוםוד‬
‫ולא ידע איש את קבורתו כי לא ידע שזס אדם בתיזס אופן חרע״ה גבר על חמרו עד שהתיכו וקברו י‬
‫וזהו שאחרו ז׳׳ל שהעליונים העולים בראש ההר נדמה להכקבירת חשה לחטה ־ ואשל בשפל ההר‬
‫‪ ,‬ה ם רואים הקבורה לחעלה כי העליונים והחקיריםהחכחיס יראי זאת הקבורה וההתכה אשר קבל‬
‫יהתין מרע״ה חחרו היה בהשתדלות מעצמי י ואחרים שכלים נכלאו מל זה וילחו שאין זה אפשר לשים‬
‫נברא שיתיךחחרוכ״כ כמו שהתיכו חשה ע״ה אבל כיזההיהע״ד הכלא והקדיש בריך הוא ם״עועל‬
‫זה תהו שהתחתונים היו רואים קבורות חרע״ה למעלה • ואז החסילכשקברחחרוביןב׳ריתו׳מםכרית‬
‫יי לזו והם השכל העיוני והשכל המעשי ראה שהשכל המעשי הוא קבור בחחצלת של קנים והוא הגוף‬
‫*זשלעשיי מעצמית יעצליס עצביסוכלשלמיתו והשתדלתו של השכל המעשה הזה הואללנהיג זה‬
‫ף ׳הפיל העיוני היא לבדו עין רואהילא להוליד ולגדור כדת חה לעשות והלן ושחע שבל הזורע‬
‫ברגיעה ראשונה בלד‪-‬חלקה אותו והיא העושה פעולותיו בשכל המעשי לבדו אשר הוא הרביעה‬
‫הלאשינה י ייזיזלק^לאשללאו׳ כייזצא באלם כי הוא קילס בזק כחושניארתי ואחת יאחר כי ילקה‬
‫‪,‬‬
‫ה ג י‬
‫אותו‬
‫‪:‬פרק ״שלישי‬
‫ברכות‬
‫דף י״ח‬
‫מאטד כ״ב ־‬
‫*ותו בלל לפי שהוא יתקרר ויהיה כלו חוחם לח יעלה אל החליא העליון אבל ירד מטה מטה י ובשנה‬
‫השנית שהיא העיון והחקירה השטת לאה שכל הזורע כרכ׳ע׳ בנייה שלפון חלקה אית\ והוא ה‪:‬חשו‬
‫•לעיןנמ לבדו שהזא הרביעה השניה ילקה בשלכון ויה׳־ו פעולותיי לקות ושדוכו׳ קדים ־ אכל בשניהם‬
‫תהיינה הפעולות שלחות עד שאלתו אשתו והכתות הגשמיות התחריזת בלחות זה ש־‪1‬ו הסבה כשלמי‬
‫אלו הכעולית זהוא חשיב ובירר העניין ואתר כן חזר להקכר ייתר וראה א ‪ :‬אפשר להפשיט החיץל חפל‬
‫וכל ולהתלבק בעולם המלאכים שהיא חדריגה ג׳ וחייכת החחר לא הנחתו ופתהז • ולזה ה ס ל‬
‫יאחר כי ככר נשמעו לכריהס לבין החיים כי החיית‪.‬האנושי תינסישלם בכל זה כי זה כל האלם‬
‫ואפשל כי‪-‬זהםססילה^־־להשיגתהזת^הגפשית זהש‪4‬תן‪.‬כעיל‪0‬סיזזחויו»׳י‪7‬עי‪-‬ג^«^ייחפדאיתא‬
‫ים‬
‫‪:‬‬
‫}‬
‫‪.‬במדרש מתתג^לם ‪ -‬ר ב י ^ ח ו ד ת ג ר ם י מ ו ן א מ ו ל ז כ א ה מ א ן ד א ש ת ד ל ־ ל מ נ ד ע‬
‫ב ה ה ו א י ת ל מ א דנישמתין ת מ ן מ א ן ד י ד ע בירה ‪m:wo‬־‪S‬‬
‫לטני‪-‬ע כיד‪ .‬ל י ת ש י ע י ר ל ח כ מ ת י ה י רבי פרחיא ה ו ה א מ ר כ ‪ 4‬זמנא דגופ^ין ל א נ ח‬
‫‪ .‬ב ד ו כ ת י ה נפשיה ד י ל ה א ו ף הכי י ו א י ה ו ה ו ה מ ש ת ד ל ת ד י ר ל מ נ ד ע בנשםתין ו כ ו ׳ ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ :‬א ו ירצת על דבל זה כ׳ כל הנשמות מהמוות חזיווגא דלעילא דקזדשא ברין הוא לשכנתיה והם‬
‫נכללים זכר ונקבה יחד יאחרשיורלים לדך היכלות של עולם היצירה גפתתהיכל‬
‫לבנת הספיר יש שהשני החונים אחד אל הימין שנוטל נשמות הזכרים ואחד אל השמאל שניטל‬
‫גשמית הנקבות־ אחדנקרא סטטולי״א י ואחד נקרא אדירי״ה םנוני״ה כמגיאל נ ס כ ל ה ז ה י‬
‫בפרש? פק!ד׳ בהיכלי!קדמאה•‪ ,‬זחוורין להתמחל יתל‪-‬אלו השתי כחותמת ול ולעשות ולהוות פ ע‬
‫שהכשמויענתהיה מ״חירע"‪7‬‬
‫‪9‬‬
‫‪r‬‬
‫‪7‬‬
‫׳‬
‫‪5‬‬
‫ית והו&ד*ז־ל;ה‬
‫להיותה מתאצלתמן האצילית היא דקה חן הדקה*‪ .‬ןאל^זלה לרדת לעולה השפל'הזה לכךחיזליןאל‬
‫השני כחית להתייחד כדי להגשימה ולהעבותה כדי שתוכל לרדת צשטה אל הגיף הנגיף הזה הנעס־ז‬
‫על ידי איש ואשתי בטינוף יבזזהמא יזהו מה שכיון שלחה המלך עליז השלו׳חה שהיה היא שיהיה וכי׳ י‬
‫ואומר מה שהיה למעלה בייחוד עולם האצלית הלא שיהיה לחטה בהיכל לבנת הספיר * ומה שנעשה‬
‫כלוחל מה שנתקנה כיחיד עליון שתיקון גדול הוא‪.‬לכשמה להיותה דקה וזכה מאירה כחמה גביזיגת‬
‫העליונים הוא שיעשה כערך התחתונים צריכה להתעבות וזי היא תיקון לה גם כן כדי שתוכלי לבא‬
‫לעילם השכל הזה •שאס תשאל כתקינה הראשון תשאר הכת ככית המלין ולא תזליזג לעולם* חבל‬
‫עתה שידלה ונתגשזה תיקון הוא לה וזהו חס שנעשה תיקקהוא שיעשה שיחזור ויתקן כלי שתוכל ללי‬
‫לפישאיןכל חלשתחת השחשכלויור יזה ליזהלפ׳ שאין איתדהחזתלשזת הראשון יכיל לבא תחת השמש‬
‫•ס‪:‬יא העולם השפליהיהקנ^׳ל מהר״ח בספר ביאור קהלת יעקב‪ :‬ולפי זההביחיר הנשמות הלזםויג‪-‬‬
‫התחרות לעוליהם כד לתקן עצחן ב»זתלזלה»‪7‬קקבהזה*יהע‪ 0‬צ»צם»ת‪-‬תש‪1‬בה״חו היא‪.‬עניקהזריפיי‬
‫רוצה לוחלצדקה זחסד‪ :‬וכלתאותה של נשחית לשיט בעול׳ הזה השפל כדי לתקן מצחן ולהצטער וזהו‬
‫‪,‬עניין איני יכולה שאניקכירה במחצלת של קנים ל״ל שעיין לא הזדקקה מחדירה ואינה רשאה להזהיל‬
‫העכולהשלןעקזלה לכיןהתייס עד שתצרף ותעביר ככורהמצרף הנשחו׳כידוע ליודעים חן‪:‬‬
‫מה״רל תשה • קורדזו״אמ זלה״ה תירץ וכתב כפילושיו העניין כתכלית הביאור ואחל‬
‫והתכם‬
‫כי הרשע כהיות כל אבליו טמאים במעשיו הרעים אם• י מ ס לגיהנס יכלה הכל ככםף‬
‫‪.‬סיגים ל ת ק העיפ־ת שנותנים הצורפים נ ט ר הזהב אז הכסף אי העזכלת כלוכעשן תכלה ויצאהכםף‬
‫נמי י זבמזיכן בעל ה־תת^יז סןב לכלת׳ י‪7‬ת ממנו נדת להתזימ לעולם !'לי <תקן‪.‬ןי«ה חיזיזמצוה‬‫ידי‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫בדלות‬
‫‪1‬‬
‫פרק ^; ישי דף יח‬
‫מאמר ככ‬
‫כא‬
‫בדי שאס אחל כך יכנס בגיהנס ״>זכל חצי בשלו)•שאל חציה זהדרא בריא׳ יטי‪<,‬ם לגלגולו בגהח׳לחיה‬
‫זשאר נייח היא כי ע״י רוע כחידות •וכיאות אסירות הכליל עצחזחהקדזשה אל החצינייכ ונכשו אלתה‬
‫זיעשנתט ליתאותו ולוהי רגליה׳ דבר אנוש אינין ערבץ‪-‬וכו׳ רגל‪ »1‬סביתיז»יוו )יברך תיקך לרגלי‬
‫וכשנעתק עצתי מהקדוש׳ יתגלגל קילס בנוהזיה ייתקן םיםחטזהז נסכין ללזקזיאכילהו לכיםלבני‬
‫ישריזל הקדושיםוחשלים נפשז אס יחכל בשרה כשבת יביז^עיכ ונעשה חלק מחלקי הקדושה זמתתקנה‬
‫ולחי• ואפשר גס כן שלא יתקן לא יקלקל ח‪ 0‬בןיגחאלכת יגח ותרנגול שהרגו בירושלים יזניח •‬
‫ןבזדחי ישלה צער גדיל בהתהבכה מצירה לצירה י זחה ג ס בהתהפכה מזכר לנקבה כ׳׳ש בבהסה•‬
‫ובולאי גס כן יודעת בעונשה וגלגילה כבהחית וחיית חבל אינה ״על? כשחקגלגלת עםגבר המין‬
‫האנושי' שאס היה מכיר גלמלילפעמיס היה ריאה יחכיר חי שהירגו והיה חיזר ומתבקש מחנו • יכח׳‬
‫מגני אדם נשואים נשותיהם לרעיה׳ ץכשהיה יידע זה המתגלגל שזה היה בת זיגי תתרב׳הקנא׳להקנוט׳‬
‫נעולם‪ :‬עכ״למה״לסגאלנ״טיבםס ה ק נ ס ‪:‬‬
‫וכתב עול לז״ל אחי פקח עיניך ולאה הלרוש הגדול הזהעלעסקהגלגזלאשל הואמיסכסבכ׳‬
‫כל כקטן נגלול בלי פשפזש לתקיל׳ לאזי לדעת אחל ליוה היה הגלגול זכי אין כת בגיהנס‬
‫להתן זוהמת הלשע ואם אין כח באשו של גהינם יפקד החל ך פקידים למזא אתונא שבעתים ולא יצטרך‬
‫להתגלגל• יבמה יודע עלאיזוענין נתגלגל או משום תיקיןענירהשענר כדי שיחזיר ויעשנ׳ויק״מנ׳‪:‬‬
‫לזה צריך להקדים תחלה כי יש ג׳חיני גלגיליס החיןהא׳להשלים איזה חצוה שחסר חתר״יג‬
‫)הנה‬
‫יזה יוכל להתגלגל אפילו א‪5‬ףפעחיספפ» מחשבתי ית׳ וזה דבר צוה לחלף דור וזה לאיזעיל‬
‫לו גיהנסכימשהגיהנסחיניינ״ח לסתיךזיהיזתהנםת׳תתזסחלחת׳יובלגוין בי כס להוסיף ליתיספו׳‬
‫הערהחמצןהשלמקיי׳חהכחלזקיימה ואם יקשה בעיניך איךיקיים חצית כהונה שהזר הקרב ׳לחת או‬
‫מצית שחטה ח׳ שאין לל קרקע אי שאר מצלתניכללוחר כי יש מצית שחדמין דיגמת מציה אחרת זמעלין‬
‫לה שכר כאילי עשה החצלה בלתי אפשר לעשות כאילי תאחר הבא לדור בארץ ישראל נותנים לי שכל‬
‫כאילו ק״םחציתשלשרגליס אחרהחורבןוההקשעלהשארזןה אינו אלא בשקילו של אל דעות* וזהו‬
‫פירוש חז״למצוה עושה פ י מ ת ‪ :‬אי אפשרלוחר שאם יחסר מחני חצלת כהונה מתגלגל בכהן ילו׳ •‬
‫המין השני אפשר לבא להשלים את הדיר וחשה אדוננו עליז השלום ייכית משה שם שת הבל כדאיתא‬
‫נתי״קונין שלכך היה שם קבע חדרשית כדאיתא התם׳ המין הג׳ לגודל עונותיו אםאינז מתקן לשלש‬
‫כעמים יקרא פושעי ישראל בגופן והצדיקים אלף פעחים חוזרים להדריך בני דזרם חלבד הנשחי׳הבאות‬
‫כ נ מ ע ליודעי חן בסוד העיבור ימי נבין הדריש הזה כי הלכרח הגלגול מריב חסדיו הרבי׳ שחשב לבלתי‬
‫ידחחחנזנדחכיהגלגילהלא מצד החסד כ׳ בגימטריאעולהגלגילחס״ד׳ ואס ק אין אפשר לתקן‬
‫את אשר חסר לנפשי מציה אחת חן המצית בגיהנס כ׳ לענין חה שקלקל היה אפםרלהעבירז באש יטהר‬
‫*!בל בהעדר חציה אחת חהחצית יוכרח להביאז פעב שנית כדי לק״חה י ובכלל סלד הגלגיליס אפשל‬
‫שיתגלגל להביא איזה נכש שהרג לכתלשהלא חזציאזחןהעזלס כ ן יביאני לעילה וכן האב יביא לבן‬
‫ובן לאב• זיתגלגל ג״כ להחזיר איזה עושק אי גזל וישיא בתל לי ויזצא ידי חיבתו אל יכנס בלבו חשק‬
‫י‪1‬הבה לנער אתדיתוש ליביאהו לביתל ויאכילהו זישקהי ליה׳ לי כבן‪ :‬הנה סייחמ חענ״ן גלגול הנשחו'‬
‫ושכרן ועזנםן יצירוכם זתיקונס זטעחסיהדרושיס הסעחיקים וארוכים חארץ מדתםזרחביס חני ים‬
‫והמשכיל יבין חעצחי וידרוש בספר הזהר וכבר פתחנו השער הסנזר כחחט סדקי•־! לאין להאריך בהם‬
‫! <יז אסדחהחקימות שאחרו לקצר כ׳ כן הרש׳׳בי ז׳׳ל גלה טפחיחכסה טפחיים עד כאן לשונו‪:‬‬
‫^עייןבפרקאלועיבריןישסידהגלגיל שם(‬
‫כתופ‬
‫! ‪a‬‬
‫ן‬
‫ס‬
‫א‬
‫ברכות‬
‫פרק שלישי דף יח‬
‫מאמר כב‬
‫כתוב בספר חסידים סי׳ תש״כט אם שגי בני אדכש טובי© ב ח י י ה ם נשבעו או נתני‬
‫אמינתם יתר אם ימית אחד שיודיע להכירו היאך באותו עולם אם בחלום או‬
‫ער י אם בחלום י פא הרוח וילחיש באזני החי או אצל מוחו כמי בעל־ החלום י ואמז‬
‫לשיעי שירבד עמו ער י המרת יבקש למלאך הממונדה להלבישו דמורת מלבוש והרוח‬
‫המפוזר להדביק יחדו עד שידבר עם חבירו את אשר עשו תנאי ב י נ י ה ם להודיע כיצר‬
‫יבי־יק שהוא הנראה לו ואינו שד או מזיק ישביעהו ולא יוציא שם שמים לבטלה • ועוד‬
‫ל א יוכל המת להזכיר שם י״ה שבו נברא העולם הזה והמיין לפי שאינו בענין עולמו!־־*‬
‫וכתיב לא המתים יהללו יה אלא כל הגשטה תהלל י׳׳ה עכ״ל‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T#‬‬
‫כתב שם לפעמים רוחו של מת בח בחלום לח׳ שילן עמו ויזה יתרון יש לחת כי כעמים החריבה‬
‫שולחו חי החת ילבחששיתן לו רשות ללכת חחריו כלי שישוב בתשיגה יזו להכין תקנתו שזלי‬
‫נחחר לחזקים בו לביתן כי חת אתה והחי יתן אל לכו לעשות תםוכה‪:‬‬
‫באחד שאמר לו המת בחלום שימות• פעם א ח ת אמר לו התודה מהרר״ן‬
‫מעשה‬
‫תמות ועל כל חלום היה מתענר־ז ובתוך החלום חידת אומד אליך ה׳ נפשי‬
‫אשא וכוי ואחר כך הורוי כלו היה אומר בבכיה וחלה למות ודאה כנגדו כמו ענן בדמות‬
‫אדםשהיה נושא משא גדול ובידו זהב ודמות אדםאחר ?זהי' מתעטף בטלית ואמר הזכו׳‬
‫שאתה בחור ו א ת ה מתעטף בציצית שהתחלת מחדש והזהוב שנתת לת״ח העניפדאן*‬
‫מן המות ותחיה• מיר ה ן י ע ו נ ת ר פ א כי המלאךטועןזכותו ויליץ בעדו וכתיב וצדקר־ו‬
‫תעילממות‪:‬‬
‫מרבי יהודה החשיד»‬
‫ב ז ה ר פרשת אחדי מות אמדו וז״ל בשעת׳דאיצטדיך עלםא רחמי יחייא אזלי ומידעי‬
‫להו לנפשייהו רצדיקייאובכייןעלקבדייהואינוןדאתחזולאודעהלהו• מ״נ‪1‬‬
‫דשווין רעותה דילהון לאתדבקא נפשא עם נפשא• כדיןאתעדין נפשייהו דצדיקי>י‪1‬‬
‫^‬
‫ומתכנפי ואזלין ושיטין לדמוכי חברון ומודיעי להו צעדי ד*למא וכלהו עמלי<ן‬
‫‪ 3‬ת ח א דגן עדן ומוריעי לרוח־ ואינין רוחין דמתעטרן בגן עדן מ ל א כ י ה עילאי אזלי‬
‫בינייהו וכלהו מודיעין לנשמה י ונשמה אודעאלקודשא בדיך הוא• וכלהו בעיין י ח מ י‬
‫ע ל חיין וחס קידש׳בריך הוא על עלמא בגינהון ־ ועל ‪ nh‬אמר שלמר־; ושבח אני א ת‬
‫המתים שכבר מתו וגומר עד כאן לשונו‪:‬‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ו‬
‫על זה החאחר אין עלה על לעת משה עליו השלום להחשיל חולשת כח וגבורת הקלוש‬
‫וקשת‬
‫בלון הוא לחולשת כשימבשחח‪-9‬יכולת לשון נקבה• היה ל< לומר מבלתי יכיל להויתשללע‬
‫וכתב בעל שבילי אמונה בנתיב שחיני וז״ל דע כי לא‬
‫גם כן שאין בכחו כביכול להצילם‪:‬‬
‫עלה על לפת רכי אלעזר שיש הברש בלשון הדקדוק בין יכול ליכולת שזה לזכר זזה לנקבה שחלת יכולת‬
‫שם נופל ביי לזכר ובין לנקבה רק שדקדק לקלוק עמוק בין פעל לשם י והוא כי אלון הנביאים משה‬
‫ט״ה מאחת היה לפרעה ועחו שיש סכה עלילנה שהוא סכה לאל לשליט בכל והוא שהבדיל העם הזם‬
‫לחלקו כאמרו כה אמר ה׳ כני ככורי ישראל י ואמר כלנית סתוכתיס על ידו למען תדע כי ליי׳ האלן ־‬
‫וכבר ידעת מאיור פרעה שאחר לא ידעתי את יי׳ והיה כרעה ועתו חושבים שעשויים ישראל כעניין‬
‫שאל האימות שנקזנה זח ‪ r‬ממשלקחזלוקהרמה ושיקלישהמקליס כמושיתוייכ תתי‪1‬רכזהככבי‪0‬‬
‫כ־״חים‬
‫כרכות‬
‫מאמרכג‬
‫פרק חמישי דף לג‬
‫ככ‬
‫!‪:‬עמ׳׳יתנלרו מצד כח המזל המנהיג אית׳)ישפל< פעחיפחצל שכלית החזל ההיא שיכגענו כח ל זל יוחד‬
‫ה ־ינצח וכעניין שר יון ושר פרם • וכשגבי־ה יל משה בדבר הינהוציא את העם חמצרי׳חזרו להודו׳ באתרו‬
‫יי׳הצליק הע ;יל? חל יי׳׳ <על יס סיף בתיולס כי ׳י׳עחפ להם בחצרי׳‪ :‬ועכשיו היה מדבר יישהב‪5‬כלתז‬
‫שאס יגיע עונשם לכך יהיה פתח לאימות‬
‫־ ־‬
‫מזויוי־ יי•‬
‫‪.‬‬
‫התולקי׳שאין הכיס חלק סבת הסבו׳ית׳ילית'‬
‫מ ‪ < 3‬ך ך ‪ /‬י יבולח ה׳ יכיל ה׳ מבעי דייה •‬
‫שתנהיג׳ חין ׳כילתי יכולת יי' • ולק חחר‬
‫אמר רבי *‪1‬עור אסר משד‪.-‬‬
‫חבלתי ״כיל׳ה׳׳לאתמ'יכללישי‪-.1‬חמ׳חבלת»‬
‫לפני הקדר׳ ברוך הוא דברנו של עילם עכשיו‬
‫יכיל יי׳ היה במשמע שהם תולים שישראל‬
‫יאמרו א״ה תשש בחי כנקבו־־ז ואי‪,‬ו ׳ ‪ :‬מ ־‬
‫הכתלק יי׳ ונחלתו רק שמכחיםי׳ביכולתר‬
‫עמרם‬
‫להצילן אמר לו הקדוש ברוך הוא בן‬
‫זזה אי אפשר שעם ההילחה •שהלח השםלח‬
‫והלא בבר דאו נסים שעשיתי להם על ה י ם‬
‫תבא הכפילה ביכולתי שאיל ‪ 1‬היי! סבה לכל‬
‫אמד לפניו רבונושל עולם עכשיו יאמרו לפני‬
‫הסבות עם הה ילאה הזא׳ לא ימל טו מהיות׳‬
‫מלך א ח ד יכור־ לעמוז* לפני ש ל ש י ם ו א ח ד‬
‫חודים שאין מניע לו ית׳ * אבל באמור‬
‫מלכים אינו יכול לעמוד אמד דבי יוחנן מנין‬
‫מבלתי יכולתי׳׳ תבא הכפילה בו יתבל‬
‫מצלתילשת הכת חלילה* רצוני לומר אתר‬
‫שחזר הקדוש ברוךהו‪4‬י< והודד־ת לו למשרה‬
‫שהיציאה חחצלים בכתו ועכשיו אירע להם‬
‫שנאמד ויאמר ה ׳ ס ל ח ת י כדבריך בו׳‪:‬‬
‫ככה זה מילה שאין ׳כילתו ׳פילת יי׳ לק‬
‫יכ}לת אסל מחכהיג׳ השפלים שאץ ׳כלתו}עיזוד בפני השרים החנהיגיסימלצית ל״אתלכים ־ ואמלל‬
‫‪ pep‬כמו ככקבה • דע שהזכר הזח פועל והנקב' פעל הזכל ומלאה כה פעילותיו ולכוונה זו אחלי שאמכ‬
‫חשה עכשיו יאמרו וימצאו פתח שאין כתו ית׳ ככח הזכר שהוא הפועל ואינז מקבל כחי מאחל לק ככת‬
‫הנקבה שהיא מקבלת מאחר ר׳יל שיאמרו שאי׳‪ ,‬הסבה עליונה לכל הסבותרק כשאר כל כחוק שמקבלי!‬
‫מסבה אתלת ויגבלו פעם)יושפלו פעם וזהו תשישות כת הנקבה‪ •:‬ועל זה הולה לו ית׳ ואחל לו סלחתי‬
‫כדבריך על כאן לשונו‪:‬‬
‫׳‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫כתכ הרב המורה פ׳ניט מחיא על ההז׳חשל למה״ד למלך כויכי הו׳בלי ספק גנאי להחלי׳חין שלם‬
‫במק חסרי א׳׳כ ת״ח שידחיתואר׳ שוס נמצילתאריו ׳ת׳והוא אמת כ׳ תאריו ית׳הוא עצמו ותיאר׳‬
‫הנכראי׳נוספיןעליה׳והוח ׳תיבלתי בעל תכלית א״ כ תאריו אשר הם עצמו בלתי בעלי תכלי׳יהנחצאים‬
‫כלם בעלי תכלית• איו׳כ פלא הרב זיל על הפילוסופים כ׳ דברו הרה על ידיעת הש״י בהכחיש אותו‬
‫ונפלו נפילה אין להם תקומה ממנו ודעת‬
‫פונ? למשל למלך שמתלפין ‪1$‬ותו וכוי'‬
‫הרב ז׳׳ל הוא כי האל ית׳ יודע כל הדברים‬
‫פחו שהם וכמו שהיי הדברים קידםהיותם מיןיי‬
‫ת ה י ת קמיה דרבי חנינגי* אטד‬
‫לאשר יודע איקס זאחרי הייתם כמו שידע'‬
‫ה א ‪ S‬הגדוד־ הגבוד ו ה נ ו ר א‬
‫קולס לזה אמל לינלי זהב וחקלסין אותו‬
‫והאדיר והעזוז והיראויהחזק והאמיץ והודאי‬
‫בשל כסף י ולח אחל משל לחל ך שזיו לו‬
‫והנכבד• ה מ ת י ן ל ו ע ר ד ס י י ם • כי סייס אמר‬
‫‪5‬ןלף אלכים וכז׳ וחקלסין‪,‬אזתו לקבמאם‬
‫ל י ה סיישתינהי ל כ ו ל ה ו ש ב ח א רטדך ל מ ה לי‬
‫דינרין שהיה מורה עלזה המשל על‬
‫כולי‬
‫ששלמותי ׳ליותר שלחות ייאלי השלמו׳^שר‬
‫<<ס‪0‬ז לן לק הס חתינס ני>ין העניין כך ‪0‬בלחכחת זה המשל הוא אחלולינל׳ זהבוחקלסין אותו בשל‬
‫‪1‬‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ג‬
‫‪$‬‬
‫כסף‬
‫פרק חמישי ד ף לג‬
‫ברכית‬
‫מאמר כד‬
‫‪&5‬ף • להורות שאלו חשד הם אצלינו שלחיות אין אצלו ׳ת׳ חמינם דבר אצא כלם חסרון בחקי צמו‬
‫הבאר ואחר בזה המשל והלא גנאי הזח לו הלה כבר הודעתיך שכל חה שתחשבהו חתלו התארים לשלחו‬
‫הוא חסרון בתקו ית׳ בי היה מחין שאצלנו עד כאן לשונו ־•‬
‫וכתב בעל עכודת הקודש בחלק התכלית פח׳׳ח אחר כי זה היה כעסו של רנ» חנינא על ההו'‬
‫דנחית יכז׳על שהיה נזהן חדה קצ;ב'‬
‫כולי דץאיאנן ד־נני רתלרת ראמדינן אי ל א ו‬
‫וחשיערת בייחוד והיה חתאר בתארים‬
‫דאמרינהו משת באיריתא ו א ת ו אנשי כנסת‬
‫מוגבלים יהיה בזה הילאת כיריד וקיצוץ‬
‫חגדולה ותקנינהו התעלה ל*« תיח יבולי!‬
‫חלילה וזה כ׳ עז״ * ץ ואדירוחזקוירחוי‬
‫לפימר להו ואת אמרדת כולי האי יאזל‪•|/-1‬‬
‫תיורים וכנויס לחלה דין והס חיגגצים חק‬
‫משל למלך ב״ו שהיו לו אלף אלפים דינדי‬
‫בהם הירא׳ על חדה כלולה והתלקח לו הלל‬
‫זהב ומקלםין אותו בשל־־ כסף והלןי* גנאי‬
‫והקצב הפרסי שבחדה והתפצל בוימין למ‬
‫ה ו א לו‪ :‬עד כאן‪:‬‬
‫לשי׳לתמל ולהתפלל כ׳ חם בתחריי׳הכיללים‬
‫ה״יןי׳ כגק <׳"ג מדז׳של רחמי׳שהזרה אלק‬
‫העול• לאלון הנביא׳׳לכ׳ שכיללי׳כל השחו׳ הנכללייבשם הגליל * או בתארים האחוליס מכי חשה עליו‬
‫השלום החראיס כללות המלות אלו באלו נ״חזלן כגון הגליל הגבול והנורא שהם כט״ן לשלש׳החלומ‬
‫הכוללות השאל שהן תג״ת אין בהן שים חלה קצובה ויחזגבלת אבל כל חחת כלולה וחיוחלת בחברתי‬
‫ותארים כ‪!2‬ה המוריםעל היחי׳עס היות׳חייב״ם מותרי׳לפי שאין נוםכייעל העצם ולא יתמה בהן ונזה‬
‫כעס עליו• ואחר סיימתינהו וכי׳ כלו׳ נתת בהם שיעור וגבול וקצבכי לקחת ל ך הקצב הפרטי שבחד'‬
‫הה כילוד לא ״תיל והלי הלאיבזה שיש גבול במלית שבהן השבח והתפלה לשם הגלגל וקאריס כאלה‪,‬‬
‫כזםפיסןמתלב״ס ע‪5‬הימס׳;חציצה צמחזה ־ הסתיו הכ<ת‪5‬י* יךוי*^מותנוצח היינומ‪£‬יליז^ח‪)5‬‬
‫לתאלי בהם לבלזח מהוראות שום לבו׳ לילא שהתולה התמימה על יל׳ של ותה הנאמן עליו השלום‬
‫הלשיתנזלהוליע שאין בהן רבזי לפי שחורים על הייחילכחו שכתבתי• ולזה הסול באו אנשי כיסת‬
‫הגלולה שהתזירו עטרת הייחיל ליישנה יתקניס בתפלה להירית שהם חותרים בחקי ׳״ת אין בהם יביי‬
‫זלא תוספת על העצם לפי שהם חיריס על ה״חזל• זחה חאל בא החשל חתיתם אל הנחשל בחחלי‬
‫חשל לחלךשהיז לו אלף אלפיןלינרי זהב־ החשיל הנ׳ תלת קיזייתא לזהב להייתן כיללים השאר כטיין‬
‫והנה כן בכלל אלף אלפים לינרי זהב ישאלףאלפיןלינליכסף• אבל להיכן לא כמו שאין בכלל העזת‬
‫וחזק וכז׳ שאל השלשה־ חבל בכלל השלש לאסונו'הנם כל הכנייים׳ יכן החשבת והמתפלל גאלה‬
‫התארים הכוללים החלות ומורים עצ הייחזלהנה הוא חיך ס לתל ך בחהשיש לי יהואשבח לו ואחנם‬
‫החקלסבאיתס התארים הנותנים קצב ושיעור חוגבל בייחזדהנה הזאחקלם ליילן בדבר שה<* גנאי‬
‫לו שחחעט בכבודי זביחודי זכותן גבזל זשיעז׳ לח׳ שיזין לו שים שיעול יגביל חבל הויבלת׳‬
‫ולפי שאין סוף זקק לייחודזהתכצההיחיייחדתזתקשדתכצ הפחות הנכל‪»5‬סכש‪0‬הגדי‪ 5‬צריכה שי‪.‬׳ ללה‬
‫מלמטה שליחה ילאבאופן שיראה בהדבר היכןה״חיד שהיח היראתקצב ים־עיר בחה שאין גישיעור •‬
‫וכמו שנחשן ונאצל השלמות והיחיד מהמחשבה העליונה לחעלה עד סופ׳ כן הדברים העולים מלמטה‬
‫צריןשיעלושלחיפזמכמניס כנגדם עדכאןל;ונז‪:‬‬
‫נוח שלום תאמר י״ב כ״א וז״ל נלחוד חזה החאמר שאץ לרבות בתאריו»ת' בשכבר יביא‬
‫ונתב‬
‫זהלשנ׳ ביטולים האתדשיתשוב ברבוי תמיייב שיש בייתי חלילה־ ושני שי־זשיב שיש‬
‫תכלית לשבחיו ־ שבהכרח ילאה האדם להגיד תארי; כי הב״ת לאיזכל לספר ולתאר בל׳ת ולזה געי‬
‫ל״ת בזה החרכה תאריו ־ ואחר סייחזינהו כו׳ • הג׳ שאין ל! ית׳תאריס י ״ ל ‪ ,‬ק לא נוכל‬
‫ז‬
‫|יז‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫ן ‪3‬‬
‫פ‬
‫כ‬
‫ש‬
‫; ח נ ו‬
‫לתאלו‬
‫כרכות‬
‫מאמר כד‬
‫פייל‪ ,‬חמישי דף לד‬
‫כ׳ג‬
‫"לתארו דק כתארים שוללים כי חין ניני יכין לנר מכרי איו יחס כלל י ולן״ין ל״ח מלה״דלמלן ב׳׳ו יכו'‬
‫בל;חרכש‪:‬י שהזהב ולכסף ב׳ מינים נבללים כן התאליס שמי ותאליוית׳ פני מינים נבללים • ילק‬
‫סתאל שנחיע לי ‪ V‬חינם חיוביים לפי ש*‪ 0‬היה חיוביי היה מחין התארים שלנו ויהיה לי ית׳ הדחוי!‬
‫א י ו וזה בטל כמו שאמר הכתיב ואל אי תדמייני ואפיה וגומל ע״כ לשונו •י‬
‫ח ה‬
‫ע ‪ 0‬כלן‬
‫ן*ירוש ‪.‬ייןהמשימר בענביו על לעת הרש״בא ז״ל חפנישה״ןמשחיזאתהלב ומשבח דאגו׳ המקרים‬
‫כאומרו ויין ישמח לבב אנוש ־ וכתיב ישתה זיישצח לישי על צן רי*ז השמחה והתענוג של‬
‫טילםהבאשלא יתעמו עחהן צער ולאגהכיין ואמרו שהיין הוא גנח ליו׳ממ׳פני שהתו?לה נלדהיא‬
‫למזזה ביין כאתלו לכו שבלו ואבלו ולכו שברו בלא כסףובלא מתיר יין וחלב* ואליר ישתו ביין מסכתי‬
‫על כן אמרי שהיין הוא גנוז לתתמםיךס‬
‫מ * ו מ ׳ כ ט דיש לעשרת י מ י ת ש ו כ ה ו ע נ י ן ע ו ״ ה כ *‬
‫בדבר הנרמז ליין מדה כנגד מדה ואחיי עיין בבע׳עת‬
‫רבי חייא בד א בא אטד רבי יוחנן‪N‬‬
‫‪ 0‬ר‬
‫'י‬
‫י‬
‫כלואנביאיים כ ל ם ל א ־ נ ת נ ה א ו ^ א •‪ ,‬שהיא תענוג חתיקן חשעת היצירה‬
‫עוד לזה כן מפני שגיובו׳העולס הזה שמשש׳‬
‫לבעלי ת ש י ב ה א ב ל צדיקים גמורים עין ל^־ן‬
‫ימי בראשית והלאה אינם שלימות כי יש‬
‫ר א ת ה אלהים זולתיך י ופי^יגא דרבי א בהו‬
‫טמהם כפגעים 'והמדוים 'והחיתה ממר‬
‫דאמר רבי א ב ה ו בסקיכש שבעלי תשובד־ז‬
‫עימדיםא״ן‪.‬צדיקיה גצ^‪1‬׳יב‪ 4‬עייםדים י‪6‬נאמד האזתויין ל״ל השמחה ההימ תהייה; שמחה‬
‫לא יוסף עצב עמה זהיאהמשוחרימכגעים‬
‫ע ל ו ם ל ד ח ו ק ולקרוב ל ר ח ו ק בדי^^ז והרד‬
‫נוהגים מששתיחי בראשי׳והלתה זחה שאתי‬
‫ל ק ר ו ב ואידך מאי רחוק• רחוק^עבירד־ץ‬
‫ז״ל זה גן עדן דע שגן עדן שבז עמד אדם‬
‫מעיקראיקרוב קרוב לעבירה מעקרא ו נ ת ר ח ק‬
‫הראשון היו אילניו וחעייניו יכל ענייניו‬
‫ממנה ה ש ת א ואמר רבי חייא בר א ב א אמר ר׳‬
‫ציירין אלו לדברים דקים מיוד יראה בהם‬
‫יוחנן כ ל הנביאים ל א נ ת נ ב א ו אל;‪ *-‬לימור־;‬
‫ויתבונן בהם בעניינים מחניים וכעניין‬
‫המשיח א ב ל לעולם הבא עין ל א דאת׳ י^הים‬
‫הכתן לכו יתבדן ציוןיהמשכן והמקדש וכל‬
‫זולתיך ופליגא דשמואל ראמר שמואל אין‬
‫כליהם המנורה והכנתן זהחזבחות לציורים‬
‫בין עולם הזרת לימוי־ז המשיח אל«י* שעבוד‬
‫שכליים ולהתבונן חה‪ 0‬האמתות העליונז'•‬
‫מלביירת ב ל ב ד שנאמד כי ל‪ *»4‬ייזז־ל־י א ב י ו ן‬
‫ואולם שבגן עק שלר בו אדם יותר נגלים‬
‫מקרב הארץ • וא״ר חייא אמי ר" י כ ל הנביאי׳‬
‫חבזאריםככי חה שהיה הוא יותר מקידש‬
‫ל א נ ת נ כ א ו א ל א למשיא ב ת ו לת״יח ולעושי‬
‫ויציל כפיי של הקדוש ברון היא ומצאן‬
‫פיקסטיא לת׳׳ח ולמחנה ת״ח מנכסיו אבל־*‬
‫האלהיס ובאלני הגן וחעייניו ריח לנו‬
‫ת״ח עצמן עין ל א ר א ת ה ^הים ןולהיך • מאי‬
‫סודות מופלאים ועדן רמז לתקים חיצת‬
‫עין ל א ד א ת ה אמר רבי יהושע בן לוי זר‪ :‬יין‬
‫המעיין שאמרו ונהר יוצא חעק להשקית‬
‫המשומר בעגביו מששת ימי בראשית * ד״ל‪-‬‬
‫את הגן והוא לא נודע לאץס ולא השיגו בי‬
‫אמר זה ג׳׳ע ש ל א ד א ת ה עין מעולם ‪:‬‬
‫‪$‬א עחלרק בג"^‪ . .‬ג‪ 6‬הוא קתוקןלת״ס‪:‬‬
‫וגן א י ת א ב ח ל ק ה נ ד ה יזו‪­/‬‬
‫ו כ ת ב בעל עבודת וזקולע{ בחלק‬
‫ה מ ; ‪ 1‬ו‬
‫י‬
‫ז ל‬
‫ב ע נ נ‬
‫מ ש ‪ 1 :‬י ן י ק ‪,‬‬
‫ב ר י ז ש ‪ ,‬ת‬
‫ח ז‬
‫י תרת‪£‬טיפ'‬
‫חצורף בראשית‬
‫‪4‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫^‬
‫ט‬
‫ד‬
‫ה‬
‫מ׳׳ל תזבה על כליאשל בשם ישראל יכנה להאמין כ׳ יש גן עדן יגיהנס וכל לפרי חז״ל באלו‬
‫הענ״ניס‬
‫ברכות‬
‫פרק חמישי דף גיד‬
‫םאמר כה‬
‫העניינים אחונה אומן אין בהפגכתנ או ־יש^ יחידה ח י ל ה ־ וגן י‪1‬לן היא‪.‬ב*רץ חמש וכמו‪.‬שמ‪:‬צי&‬
‫מעשה ללבה כר יכוה עם אייהי ו " נ ‪ p .‬היקכלו־ןחלי שה ע״צ׳; כנןגגי; וכמעשה דלב״הישע ב״ל‬
‫בסיף פרק ה ידיר׳ וכמעשה דא״כסנד ים כחסכס ת ׳׳יל‪ .‬ובילוש יין המשייול בענביו ה ח השפע‬
‫הזן יהננןי והוא היין היישחח א נהי׳ ס זתנשיס הכ&י־זר ודוג״ בעו‪,‬כ הנע־'ם ־ וי״א המשוי׳ר ח'שין שמרי*‬
‫פיא׳ןילהשמליםנזגעת ‪;.‬ס כי יצאו ממני ונירלה״ן ה ט ז ב י ה ח ס ו ד נע ם ידוע •‪-‬חכמי לב והנביא‬
‫עציו השלום העילכ׳ היין הטיב הזה לא ש^־טה יי עיין ילא השיגוהו הנביאים ונא דברי בו לעוצם ‪:‬עצתי‬
‫וגללו א‪:‬ה» םזינתין כי הוא לבלו היודע והמבין ד<כ‪:‬׳ והיא החזיןוהעינגה עיתד לתלמידי חכמים‬
‫הצדיקים לעולם הבא והוא אמרם כל הנביאים לא נתנבאו‪£ .‬צא לג‪1‬שיאמו'ל§״< כו׳‪:‬‬
‫״‬
‫של רש״ב׳ ‪»r‬״‪ m‬לברכה רדא^רא ואדדדתלמיד חכם וכמוצא רילהיץ*‪%‬ן‬
‫ובמדד‪W‬‬
‫דיעברון מ ה א י ע ל מ א ה ‪ :‬ן ה ג ח ל י ן ע י ל א י ן בעולם ה ב א ס ח ד א י ן ל ד ו כ ת י י ה ו‬
‫יישתרשון ביה ויסלקו; ל ע י ל א ל ע י ל א כדין עין ילא ר א ת ה וגומר י ע ש ה מ א ן יעשה ‪N n‬‬
‫י ו ב ל א ה ה ו א דאקרי ק ע י ל ם ד ז ב א ־ למחכדה ל ו ו ד א י ד ל א בעיין מוינא י ^ ע ל מ א ד א עד‬
‫ד א ת י י ן ל מ ו ג א ד י ל ה ו ן ו מ א ן מזוג׳ דילהיןהעול׳הבא ועל דאזכאין אינון בכלא דעלייהו‬
‫כ ת י ב עין ל א ר א ת ה וגו׳ עד כאן‪:‬‬
‫רשיי פירש מעל כמי שנהנה מן ההקלש לכתיב לה׳ הארץ ומליאה כלאחרינן לקחן לאחר ברכה הר»‬
‫היא לבני אלם• גוזל להקדיש ברון היא את ברכתו ונכי׳ שבתטאוהפיריתלוקיןואימר אין‬
‫פ ש ע י ולפי שהוא ׳‪:‬קל רזאין האתרים ולומדישהתנו לעשות כן ליהנות מן העולה הזה בלא בלכהלכו‬
‫נקרא זה המקל תבל הוא‪.‬לאיש משמ»ת״ל<רבע‪ 0‬בןנבט‪0<06^p *»1^r.‬נןסי!?&ש» ‪ p w i‬נ « » ‪4‬‬
‫והמתטיא עילעלט״יו״ל‪:‬‬
‫מ ז ו מ י כ ו דיש כ ל מ ה כ ד מ ע י ל ם מ ה כלא נ י כ ה ׳‬
‫כתב בחלישיו יש בזה‬
‫שלים וחר״שכא‬
‫רבנן א ס ו ר ל א ד ם שיהנה מן ה ע ו ל ם‬
‫סול נסתל והוא סיל‬
‫*‬
‫הזה ב ל א ברכה ובל הנהנה מעילם‬
‫יז ״יז״ ׳ הברכות וננלהי שהחלרן על הפירזת או על‬
‫הזה כ ל א ב ר ב ת מעל בו׳ אמר דבי חגיגא בד‪.‬‬
‫^ " ‪ J‬אחד חהנאות העולם כבר הסכים דעתו‬
‫פפא כ ל ה נ ה נ ה מן העולם הזה ב ל א ברכה כ»‪1‬ו‬
‫שהשם יתברן הוא המשגיח ומנהיג הכל‬
‫גוזל להקדוש ברוך ה ו א וננ׳׳י ש נ א מ ר ‪Sro‬‬
‫וסבת הכל שאף על פ׳ שהגלגלים כסניתס‬
‫א ב י ו ואמו ו א ו מ ר אין פ ש ע חבר היא לאיש‬
‫זהארן בטבעה צחיחים ומגדלים אין כתם‬
‫משחית 'אביו זה הקדוש בדיך הוא שנאמר‬
‫מצלם‪ .‬לק חצל השפע ה‪:‬שפע עליהם מן‬
‫ה ל א ה ו א א ב י ך קניךיאין אמי ‪ 4‬א ב״י שנאמד‬
‫הסבה »מ‪$‬נצ' המשגיח הכל ית׳הפן מאח'‬
‫י^<‪0‬ט^ש מורת‪.‬אמן־ י ‪ v » * a n *tict‬א ל׳מי־׳נ!‬
‫האוקרים מלכה ז^מ״ל? מ?ה‪ »3‬נותגילממ‪/‬‬
‫ומימי צמרי וכש זי שימני ושקויי שהיו ניתני׳ ‪-‬י משמית אמד רבי חגיגא בדכי פפא חבר הון^ן‬
‫י י א ל לאביה'‬
‫לירגעס בן נבט שהשחית‬
‫כל הכחות לגלגלים הפועלים באר[ בטבעי‬
‫שבשמים עד כ א ן ‪:‬‬
‫ושזלליש הכל חתנו י ל ועל כן נקרא ת<‬
‫ויכן א י ת א ב ח ל ק הגדה זו‪:‬‬
‫שאמו חברן ^ן‪/‬ל אביו שהקדיש ברין היין‬
‫כ‬
‫א ת‬
‫ע‬
‫ה זא סבה ה‪1‬אש‪ :$‬כח ז האכ ס כה לבן וג יזל‬
‫אותי ששיזנ״תוזנו'ההשגחה מהנה ח־זעםה התחתונים וחי שנהג כן גורס לח‪:‬ינגת הטיבחןהאזמם‬
‫כ תאתר ה ג י א לנו זני הכת יתינלזקניה לכן תשוב זלקיוזי^ת דגני בעתייתיחש׳ ?תועדו מלה כ נ ג י '‬
‫ח ל‬
‫כרכות‬
‫פרק ששי דף לה‬
‫כד‬
‫מיאמר כל‬
‫מי םאעו מולה כטיכות המטיר ראיי שימנע מיזגו המטיכ את טובתו ינחצא כענין שהשחית ירגע׳טזבתן‬
‫של ישראל כי השתיתו מליו לחליהס שנשלייס אשר קצץ בנטיעות לבדו והשחית האומה ומנע הטונה חהן‬
‫עכ״לעוד כתב בחדושיי בירושלמי על מתמרזה‪:‬‬
‫לה׳ הארץ ומלואה תבל ויושבי בה הנהנה כלום מעילם הזה בלא ברכה מעל עד שיתירו לו‬
‫סמצמתליסזקיהול׳ילמייהל׳אבין בשה ל״ל כתיב אמרת לה׳ חמי אתה טובתי בל עלין חם‬
‫אכלת ובלכת כביכזל משלן אכלת ‪:‬‬
‫כתב הלם״באז״ל בזה נסתר זכשתבין דבריהם תדע ‪!3‬דהברכ<ת וקבץ לחהניסח הברכות כמדבר ע ‪ :‬י ז‬
‫לנגלהונסתלגם תבין לחה מלכות בכתיחה ולא בחתימה ודעתי ?זל לב לא שכחתי זלא "‬
‫עברתי זכו׳ י ואמגס יש טע׳ נגלה וגדול התועלת בח׳םתקני מ ס ח הברכה כן ל״ל בנסתר זבנגלה לכי‬
‫סכברידעתשב׳ יס‪5‬דותעצו‪.‬ח‪.‬יתועליהםנבנה הכל * האחד לדעת שהוא יתברך חחו״ב המציאו‪ :‬ושאין‬
‫ס כ ק בזה כלל כמו שנתבאר ונתפרסם במופת עליו בביאור רב‪ :‬והשני שאין אמתתי יתברך מושגת כי‬
‫אם לעצמו»ת׳ לבד והוא בחציאותו נגל׳ובאחת חהותו נסתר ונעלם חן הכל וכדי לקבוע שתי הכיו׳הי‪1‬ה‬
‫בנפשיתינוקבעו נוסחהברכייבנגלה ובנסתר ברון אתיכחדברעסמי שהואנחצא מפורסם אצלו עד‬
‫סהואחדבר פניםאלפנים וכדי שלא תשתבש המחשבה שהוא ׳ת׳נשצא כמציאות שאר הנמצאייושיש יחס‬
‫בין מציאותו למציאזת׳קןעו לומר מיד אשר קדשנו בחצותיו לקבויבנפשותינזשא״עפ שהו׳נחצא חפזרם׳‬
‫מהות מציאותו נסתר ונעלם שאי אפשר לדבר בו רק בנסתר ברון הוא ע״ כ‪:‬‬
‫‪03‬פר דדך א מ ו נ ה פי׳הטעם כאילו חטל כ׳ יבא לחשוב היות הטבע הויז זן לא הרצון האלה׳ וכפר‬
‫י‬
‫יינמ‬
‫״ ת ב‬
‫ומעל בחמת בחה שהוי אחת • ואחלו ג׳שיוכלו על שלחן ולח אחרו עליו ד ב ר י ת ו ר ^ י חללו חזבת׳‬
‫מתים זכו׳כלומד כי הטבע לבדו הוא דבר חת אס לא יחי־ ויפעל עם החפץ האלהי‪:‬‬
‫דרשלגה\ווין‪.‬לאנותוזכות וכונט למאמראכןש‪5‬תשטוג ומוי‬
‫‪1‬‬
‫שבקש עוג מ ל ך הבשן לזרוק על־ '‬
‫א‪|3‬‬
‫ישראל גמרא גמירי ל ה אמר מחנדת‬
‫י׳לןדאל כ מ ה הוי ח ל ת א פרסי אמר אין?־־‬
‫יאעקור טורא בר ת ל ת ׳ פ ר ס י ואשדי עלייהו‬
‫אזל־־ עקדדטודוי* בר תלח*יי‪& 6‬דםי ו א ו ה ב י ׳‬
‫ארישיד־ז אייתי הקדוש ברוך ה י א עליד־ז‬
‫קימצא ונקבוה ונחי ת ליה אצואריה ־ בעןיין‬
‫למשלפיה משכוה שניר־ז להאי ג י ס א ולהא׳‬
‫גיסא ו ל א מצי למשלפה־ והיינו דכתיב שני‬
‫רשעים שברת* ו א מ ר ר י ל א ל תקרישבררת‬
‫א ל א שייכבה • משדה במרת הואי עשריאפן^‬
‫ע ו ק ל נ ר ג א ברת עשר אמין ושווד עשר אמין‬
‫ימחייה בקרסוליה וקטליה ואבן שישב ע ל י ה‬
‫משה דכתיבוידי משד‪ ,‬כבדים‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫ל*יי‬
‫ה‬
‫? ג ״ כ‪5‬‬
‫פירש אחר עזג בלגו מחנה ׳שלאל‬
‫כח־הייתלתא פרסאז׳ דכתי׳ויחנז‬
‫מבית הישימות עד אבל השטים י זאמר מאמינז‬
‫רבה כר בר הנה'לדידי חזי לי ההןא דיכ^א‬
‫והוה תלתא פרסי פיתיא פירוש רוחבה־‬
‫קחציס נחלים י שרבבת לשון אשתרבובי‬
‫‪ .‬ירדו וגדלו לחטה משה פחה הוי עשר אמיך‬
‫שהרי הוא הקים המשכן שנאחר ויקם חשה‬
‫את החשק זדרםינן הקים עצמו לקומת‬
‫המשכן• וכתיב כיה עשר אמות אורן הקרש‬
‫שולר קכ׳ן למעלה י ומתייה בקרסוליה‬
‫קבי״לא בלע״ז יידי תשה כבדים ואינו יכיל‬
‫לפושטן כל היו׳אלא אם כן סותכן בזרועותיו‬
‫ויקתי אגן וישימו תתתין משמע במקומן‬
‫ואי אפשר זה אלא‪$‬״׳ בליעה כיון דפית״הו‬
‫ורומז כ׳ הדדי הוי ואין נפילה נכרת בה אם‬
‫לא נבלע׳חשום הכי נבלעה והיא לרן נפילה‬
‫יי*״' י ל ‪ :‬כתב הרש״בא בתילזשיו כ׳ זה התאחר כונה ע״ד מאמר אתר במסכת נלה‬
‫האשה‬
‫י‬
‫(‬
‫ביפות‬
‫פרק‬
‫‪ ywh‬דף נד‬
‫מאמר מ‬
‫האשה ויאחל ה׳ אל משה אל תירא אותו כ׳ נידן נתת׳ יגיחליזכדי סיחיןועוג אידם הוו מפנימה‬
‫ב־ןילא משה מעיב ילתנתירתלוהיתין • מתשובה של אותו נייק א‪/‬ה יודעמ ה כלכושלאות! רבע מלמל‬
‫שנתיראמשהשתא קעיזודלו זכות אברהם שנאמר ויבא הפליט )יגל לאברהם העברי ואמר מר זה עוג‬
‫שכלט מן המבול ״ אמר ליה הקלוש בחן היא אל תילא אזתו וגומל ע״כ לברי האגדה שם‪:‬‬
‫וכבד ׳ידעת שנמשלו האבות בדברי הנביאים להרים באומרו קיס ריב את ההרים • ווזגאלמוה‬
‫הביטואלצור חוצבתם זכתיבאחריו הביטו אל אירהה אביכם י כשבאו ׳שלאל להורים‬
‫להם ביי*‬
‫גויס גדולים ועצומים מקם לא בצדקתם רק מצד זכות האבות ומשמרו את השבועהא‬
‫שהעיד הכתוב לא בצדקתן וביושר לבבן כ׳ אס למען הקיק אמ המגיעה אשי כמבע כו׳ • לכ> םהיתה‬
‫מקטרגת מדת הדין כמו שבאבמללמ לג*ו*יןתת ‪ (S‬גוי יוקרב ג״פי׳ על כןגתייאמשהשמי״מאמזרלו‬
‫זכית אבר־סלעיג והיא סתחהבהישחשבעמ‪ • :‬יאמר אחרי פאק כת האימה הזי עם רבו׳ העכשמתניה׳‬
‫ביג׳כוסאי׳ לק מצל וכותאבותם ואני כבלקדמת׳ להם בוכות אברהם אם כן הריני עוקל ההר ההוא מהם‬
‫זאע״רבזלהפ‪-‬כזעליהס׳‪ .‬זהיך^יה‪5‬אזזנקר‪.‬ז ההר משל לישראל שהם החגבים שכחם בלשונם• ופמ*‬
‫שבא בחללשכלחין השיר כו׳חההשזלכחו בלשונו אף ישראל כן ל״ל שבתפלזתיהס ותחנותיהס עמלה‬
‫להם זכית אברהם ולא סייעה את עוג לק נתהפכ׳ עליי והיא שירלה על צואלו והקהה את שנין • וחכמ‬
‫סהיה עיג מלן חזק ימצל הטבע יכח הזליע לא היה להם מעמל בפניי* זצגיז שזכות אברהם לא היה‬
‫מן הלין לפגוע בזיצג״כ היצלן משה בתפלתי לזכותי ילזכית השבטים ילזכית האבית הילה • והיא אמלו‬
‫משה כתה הוי עשר שקל נרגא בת עשר ושזור עשר ל״ל משה עשל שעמלה לו הזכית זהנלגא שלקח רמז‬
‫לזכותהעסבכללושהיועמ! * ומפני שהיושס המשילם לכלי המושל בילו שהיה פועל ושיור עשרר״ל‬
‫זכיתהאצית• יעל כן המשיל הענק למללג שמללג למעלה שהיצרן לללנ אצל זכית שכנר קליזההיי‬
‫כזמן לתעלהממגו‪ :‬ימחל ב׳יור לחה הזצלן צכלזה להכות איתי בקיםזליו ־ י״ צ צבמל חמנז ‪4‬׳פ©ישץ*‬
‫ספס?ג צלןלםוליו בשצילאבלהם זאחלימשהכחה הוה עשל כ׳ כן היתה חדתי של משה כחי שחיזכל בשבי*‬
‫זע״כ לקת צל השיעורים בעשר זלא שיהיה צרין כאן לכל השיעורים האלי אלא חפני סליל המשל כ׳ הוא‬
‫ממשל עזג בגודל הקימה מאל על שעקר הר של ג׳ כלסאות זשמז על לאשי י ע״כ המשיל שיעיל גזבה‬
‫קרסוליו לשלש׳׳ אחה כי כן לרן החשליס לתפז׳פלטיסניאותיסלחשל ההיא שלצה כזהכתז׳איהחכח׳'‬
‫וכן עיקר י יא״תי ברישיה ובעא למשלפיה כל הלבלים נאותים לסלזר המשלים לא לזולת זה ואמרו‬
‫בבריתאהרזאה אבןשבקש עוג לזרוק על ישראל שירא׳ חנגלהו בביאירשהיתהאבן ממש שלצהלזלו׳ק‪:‬‬
‫ד ע כי מפני שהיה עוג גלול כת וחסון כ־‪11‬נים עם הייתי בא עס זכית אברהם ללעתילא מנע עצמו‬
‫ז‬
‫ש ר נ ש ‪ 3‬ע‬
‫‪:‬‬
‫‪i‬‬
‫ו‬
‫!‬
‫•־‬
‫ן‬
‫!‬
‫;‬
‫ו‬
‫‪i‬‬
‫;‬
‫י‬
‫מהיותי מתעסק לבא עליהם בכחז הגליל'והיה מכין אכן אי אבנים גלולות לזרוק עליהם מם ־‬
‫םלא היה ק בבא אחל משאל אנשי המין האנושי ־ ואחנס עיקל בטחוני בנצחזנזהיה בזכות האבז׳ לפן ו‬
‫שכבל ר‪$‬ה שנצחז עמ»‪ >3‬שלא בדרן הטבע זאשר נעשה להם ניסים בתריעת ים סיף ושארהמיתית זחופת^‬
‫אלא בעיןרי ההל ההיא מהם מזל צה״ת מחי כמ»‪$‬י*מ ‪ pwer‬הלא* להכצל הע*‪9‬מ‪5‬ממסממנד־צ»}*‬
‫שצעשה להם נס ־ זעל כן הטעיננז בליזיייזז ברכת הנס עכ״ל הלש״בא ז׳׳ל‪:‬‬
‫וכתב בעל עקידה שעל פ״א וז״־ל באו ל»‪1‬ינז זיל ללחוז בתידתם זאת הנעימה כי היארא*‬
‫חוזק האוחה הזאת שהיא עימל על ג׳ לברים אלה י אםחצל כה עצחםורבו«םיא& י‪1‬‬
‫חהזכות אשלבידם׳ וי& מטעם קדיחת אהבת אביתיה׳ הלאשזניסכי שלשתן זכלן בלעםהלש© ־‪1‬‬
‫בכלשתד אחרכימלאשצוליםאלאנוזגז׳הליקלימתהאביתמימנה עפריעקב יגיחלהליחזקסחצל |‬
‫ל*ייסתחית נפשי חית ישרים יגוחר הרי זכותם זהזאמ״ש מחנה ישראל כלוה היי תלתא כרסי׳ ואייל ‪\ .‬‬
‫שכבלישאליהעניעיש בעצחש ויוזל קלותיס מהם ולזה אחר שיעקור הל שהוא חזה השיטיל מ מ י ‪:‬‬
‫וישליכהו‬
‫ו‬
‫‪i‬‬
‫!‬
‫ברכות‬
‫מאמר כז‬
‫פרק תשיעי •דף נר‬
‫כה‬
‫ן‬
‫וישליכהו עליהם כלומר שינצחם זה לחחשב כן לאיית׳ קמצי ונקנוה ־ והכינה שה;כיית אשר‪-‬ביד י^ישי‬
‫האויזה הזאת הלצים לגו וגללו ועצמו מאל מ‪1‬כיתו והחלישו כחו יכטלוהו ־ יכנה נמשכו חו״ל חמש ׳‪1‬‬
‫כמת הכתוב‪.‬בישעיה אל תיראי תילעת״עקבמתי ׳שלאל אני עיזרתין נאם ״׳ וגואל ן קלוש ישראל יגו׳ ־‬
‫ובייש בעאלחשלפיה חשכו שני׳ כוונו יפה להתיר השאלה ‪.‬שזכרנו לאחר על מ׳ בטח קשיצא להלחם‬
‫עמם אחרי חות‪1‬שיח‪1‬ן על <לס אלא תיעפות שניו אלי אשי גללו בעיניו לכאן וכאן• ומעתה אין צריך‬
‫< ק חחל • ו‪0‬ו»ו‪.‬עצחו חה שאחרו שם חשה כחה הוי עשר אחין שקל נרגא בת עשר אחין ושיור עשל‬
‫*!חין וחחייה בקרסוליה וקטליה והלי הס לברי חידה כראשונים לימרישאיןצריך לומר שנמצאו בעם מ׳‬
‫יולו השלשה עניינים באוש! ׳ותל;כלא אלת אפילו במשה לבלו נמצאו כ׳ היאעליו השלום מצד עצמו‬
‫הוא גבור בגבורתו ולכן אחר עשל אמות עליו ועוג אינו אלא תשעה • ואין הכוונה לכם‪ .‬שהיה חחש‬
‫אלחדרן‪/‬גיזחאכדרק כמ׳׳םבפרקקחא לסוכה מעולם לא יללה שכינה למטה מעשרה י ולא עלו חשה^‬
‫ואליהו למעלה חעשרה ־ כ׳ אורן הקרשים כן היו י וכן היה גובהו של משכן ־ ורצו בו שיותר היה‬
‫זכיתו של משה שהיו לו עשר אחות שכליים ולעוג רק‪.‬ט׳גיכני׳׳ * ואחרו שקל נרגאזכו׳ר״ל כי הזכיות‬
‫הם כלי קרב כחצים ביד גבור סניתאגגרזן • וזה גם‪.‬כן ממדית העשר׳ • ועל הקדימה אחר פ ק ק‬
‫ותלה עצמו גה מספרטשלהשהוא זכות אבות הראשינים י נהי‪.‬א קדימה מעולה מקדיתזו י ומחיי׳‬
‫בקרםול׳׳ריל שנצח ‪/‬כות^סיעותיו ששחם נהסלאברה׳אביוכחו שזכרנו י אגל שלא היה משער כעצתו‬
‫מ י ה חגיע לסוף ג׳ פרסאות אלו שבקרסוליו של עוג • והנכון שנגע בשרשיו ובעמוד׳ואלה אשרכמן‬
‫עליהס‪1‬עקל‪ $‬והרגו והוא ת‪,‬של השם יתברן אל תילאכו׳ ־ ‪. .,.‬‬
‫‪<14‬‬
‫זמעשה ש ה י ה ב מ ל ך א ח ד ג ד ו ד • ו & ע ״ ד ס ו ה ס מ י ט וכלאניטי‪-‬סיעתו• לאיהי‪,‬׳־‬
‫‪.‬מכבדים א ו ת ו ׳ ו נ ת ג ד ל עמו נץ יודע ציר מקטנותו־ מפתו יאכל ובחיקו‬
‫‪1‬‬
‫י ש נ ב מ ד ו ^ א ה ב ח ־ ו א ו ת ו • ‪ .‬ב ש נ ת שלש ל מ ל כ ו ת ו ־ עשה מ ש ת ה ביום ח ת ו נ ת ו י לנד־‬
‫שריו ועבדיו פרשיו ורכביו וישם הנץ לפניו ל ה ת פ א ד ב ו * וירא הנץ גשר מעופף י ל ק ח ת‬
‫גוזל מדחף* ויתמרמר הנץ ויעף אליו* וירמסהו ת ח ת מ ל י ו י וישב הנץ ויבא ע ל יד‬
‫ה מ ל ך א ד ו נ י ו ‪ -‬כי א מ ד מ צ א ת י חן בעיניי׳ וישלח ה מ ל ך א ת ידו‪.‬ייקחהו • ו ^ ‪ ^ < :‬ר‬
‫‪..‬‬
‫ר&צפצהו׳ ו ג ל זדשדים ת מ ה ו ו ל א ענו עוד י ויחד־ ל ה ם מ א ד ‪J :‬‬
‫ל ה ם ה מ ל ך א ל יחד בעיגיכם ו א ל ירעלבבבס ־ זאת ה ה ו ר ה והתקה י כימי‬
‫)יאמר‬
‫^ ל ח ידו במשיח וגקה • והנשר צניף מלוכד־־״‪ .‬צנף ־ ומושל בכל ^ ו ף פ^ף ״‬
‫והוא מלך• ע ל כ ל בני שחץ• כ ל ה מ ו ר ד ב ו ר א ש ו י מ ח ץ • כמשפט הזרז ו ד ר כ ו ׳ יעשר‪:‬‬
‫ל כ ל איש המבזה מלכו״ ויתמהו האנשים ע ל ערמתו ו ח כ מ ת ו ויראו ממנו כ ל א נ ע י‬
‫•מלכותו‪:‬‬
‫‪1,‬‬
‫ולפי םעניין עוג עס משה וישראל לחיק זה המעשה ה‪0‬יו& והנזיר לכן הבאתיו אגב גלרא ‪:‬‬
‫וזה כי כבל ילוע שעוגה!א הפליס שנאתל ויבא הפליט ואחלו שניצל ב‪1‬כות אברהם והיה‬
‫*והוב להקלושגלון הוא בעבור אברהם וזרעו שהציל זהואהנץ אשלביל אלונז • ובגכהו ולוב גלולתו‬
‫בדס׳לעוף ולרמוס על הנשל וגוזליו סם חשה וישראל כיכשםשהנשרחושל בכל עוף כנף כן חשה חושל‬
‫י״לך ישראל לכתיב ויהי בישלון מלן וישראל גוזליו שנאמר על גוזליו ירחף וכידוע בעניין העגל מסר‬
‫עליהם שאחל ואס אין מחני נא מספרן וכו׳ כי אחל משה חוטב יכנסו החצי׳ בו ולא בבניו‪ .‬וזהו‬
‫בלבלי המעשה מ׳ םלת ילו בחש׳חו ונקה י גס כן למז לחשה הוא היה משיחם של י ‪!5‬ל • ואחל כן אחז‬
‫נעולפו ויפ^פציזוילמז לענג ‪#‬מלו עליז׳גמאחל זיז‪#‬ל עקר־טור‪0‬וכו׳ ז‪0‬ות‪5‬יהאלישיה * איית׳‬
‫נ פ ש‬
‫של‬
‫ז‬
‫א‬
‫! ‪7‬‬
‫הקלוש‬
‫ברבות‬
‫מאמר כח‬
‫פרק תשיעי דף נט‬
‫משה בנא•‬
‫הקדוש ברין הייז עליה קוחצ׳ ונקבוה זנתית ליה אצואריה וכזי ר״ל גבלה עליו יל המלן‬
‫גבורתו של הקלזש במן הוא ונצתזעל שהיו יראים כל ישראל מחנו‪:‬‬
‫וקיעח על זה החאתר לחה ״תס צהק״בה תארי' נבזים ושפלים בכי ולמעה ועול קשה חזה לחי*‬
‫ז‪:‬י!‬
‫מוליד לוקא ב' דחעית זע׳׳ק לח ה חולי ל אותם לים הגלול ומה ענין הקול הנשחע מסיף‬
‫העולם יעד פיפי י »ל׳ק והלא ב׳דושצ הקיבה לגאול אותם מתון האוחותוחי <אמל לו מה תעשה אי‬
‫מי ימתה בידיו‪ :‬וגם המודה פ׳ח״הופ׳מ״ו ח״אהתמלמלמאד ע״ז ואחל אין לא נשמדו חז״ל מיה‬
‫והחה חלו יעצבי את דוח קדשו בדבריהם אלו וכו׳‪ :‬אלא נ״ל ח״וש אק בפיה לפניו »ת' ולא שום צ?ני‪.‬‬
‫זלאגה כי הוא חםפיק בעצתו ולא יחסל לו לבר שעליו ייזרדמ‪*1‬י**^«ו‪£‬ולמי זנבי*גיז יאקגליס וזה‬
‫כ׳ כל עילשימשט חתנו ית׳ העוב»זת^מז<דושלעו חלפניו המעשיםהמפולטמי׳לשלמית ‪J*pW‬״»*‬
‫אותם ל״ל בהמצא השלום וההסכמה בין י •‬
‫הכתות תחתיות שניות שלישיות ע״לשאחר‬
‫ממלמדי*ויהאיבהאיייד»׳ימס‪»1‬ןל*»»יצ*‪.‬‬
‫הכתו׳ זהיה ביום ההוא אענה נאם ׳ייאענם‬
‫^זה^דוש־כדוןידיץאזויכדארת‬
‫^ ' ‪'tlfftffH‬‬
‫אתהשחי׳ויהם יענו את הארך והארץ תעני‬
‫בניו ששמי ין בצעד בין אומות‬
‫את הדגן ואת התילו' ואתה׳צהר והם יענד‬
‫העולם מוריד ׳שתי דמעות ליים הגדיל וקולם‬
‫»(‪ p‬׳זלתחל‪ :‬הלאאז תתפלה׳מעלתו לעיניה י‬
‫נשמע מסוף העולם ועד סועז‪:‬‬
‫הכל כיבןנות הטובה־ רבומוכליה וכרזבם^‬
‫כן ירבה השפע היולל מ‪0‬תו יתברך ובין נתרבתיהשלואה ויזמרו זכלונס לבלעיבתענית לא אבא גירושלי'‬
‫סלחעלהעדשאבא בירושלים שלחטה שנאחר בקרבףןלוש וכוי • והוא מבואר כי בהיותילושלי׳שלסטה‬
‫בישוב וב״ה!במ״^כווכהניהבעבודילולוייםבדזכלםוישלאל במממליהיוכלצכולי־המערכותעל סידרן‬
‫‪i‬‬
‫ויתרמ‬
‫^‪W d t y f f i WffiSS&SffiM&j‬‬
‫והיה‬
‫גפי ‪ 13‬התואליש הנפלאים האלהיי'‪ :‬אמנם עתה שישלאל שלויים בצעל בין אייה הקדוש בלון הוא‬
‫נעלר חאיתו שבח של עולם פ׳ בהטלתו יסננו ונעשו הצל בחרשים ״ ־לפסקו הצנילות הנגליונו׳ זהעזד‬
‫שחתה כלפי מעצהוענקה^כיה והדמעות מצד המקבלים• ^וח‪$‬י שני בתיחקלשות הנחלצות באו ?‪1‬ו‬
‫שזי למנגות בלומר שתיהפ‪6‬קותחהח»ןורותוצנזלזת׳עליונותכפסלןו והולידליההצ^ול ׳'שסםנגלו י‬
‫זנראוחעשה ה׳הגמלים ולכלאים כלכתיביוללי היםבאניותייולר המה לאו' מעשה־ מ׳ז^ולו ליי׳מסל)‬
‫ונפלאותיו לצ‪$‬י אלם • ומיום שנחרבו החקלשזת אין שבח והלול בכי כל רק במעברי יחים כנזכל‬
‫ואותו קול לצי בו אוי{ו שבח מסכלים בכל העולם כלו כי הים סובב את כל העילם ״ ואילולי‬
‫מאתרו של הת״בה וצוזיו עליו האומר לים עלכה תבא היה מציף את כל העולם ־ וזהו‬
‫״ ‪ & 8‬חז‪*b5‬וקוםבכלהעולם כולן‪ :‬ומה םהקלוש ברון היא איינזבואל ישראל‬
‫^‬
‫הבע האותות• הם עצמם גולמיםלהםכיהדבל עלז׳ בתשובה כדכתיב ‪.‬‬
‫‪A‬‬
‫‪,‬‬
‫‪fy r‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪c‬‬
‫;‬
‫;‬
‫‪w‬‬
‫‪c‬‬
‫״‬
‫׳ ‪*-‬‬
‫י יי‪ -‬׳ *‬
‫•׳•_‪.-..‬‬
‫"••'־•‬
‫י‬
‫^‬
‫^‬
‫‪1‬‬
‫‪^*''-m&ff‬‬
‫־'בכלק סשפינה עתילין <שלא? ליתןיאת הליןוכףכאשר י י " •‬
‫‪ .‬כילשנובמקומי וחהםאמלזוכלאתבצ»ןל*‪ $‬י‬
‫־נלחמיםכחזשאואלזולליצוליזבלתחיס ־ י‬
‫•"‪''-‬׳'‬
‫י•‬
‫י ונאחלזכור‪5‬זזכלנולתם‬
‫אלתחנ״ז ‪ :‬י •״ יי'‬
‫סליק מסכת ברכות בדון ה׳‬
‫‪,‬‬
‫״•‬
‫י‬
‫• ״ ‪"-‬‬
‫‪c‬‬
‫ס פ ר‬
‫מסכת שבת פרק ראשון דף~יב‪-‬מאמרא׳ כי‬
‫&!‪ :‬שפד‬
‫‪.‬‬
‫ישרש‬
‫‪:‬‬
‫ל ם ד ר‬
‫יעקב‬
‫ממןך‪.‬‬
‫וקשה מאלהלבל ללחל שמלאכי השרת אין חכירין לשון ארחי • והלין שנינו בסוסה דףל׳׳ג בשמעון‬
‫הצדי'ששמע קול אבית קדשי הקדשישאומר בטלית עגילזילאחל שנאילאיתאהעל היכליו‬
‫־‬
‫׳ונהרג גסקלגס ובטלוגזירותיווכתכואותהשעהוכמונזהז זבלשוןאקמי אמרים׳ איב׳׳א שאני בת‬
‫קילללא שמוטי עביד׳ איבעית אימיגנריאלהזה•*אמ׳&ר‪*3‬זגבריאלולמדושבנניסל&ון • ה ‪ 6‬מ ל ג בריאל‬
‫•דע כלממנמי ‪ : n m‬ממיפיג״יזל כתי‪ 3‬במלין חן קדהוסנ שלייזפסא לי ילא ו כ ת ב ׳ לנה לשים ודנה‬
‫כתבאלירשיסתנאמנאתקלוכרסין‪ :‬זהנה הכותב ודאי מצאן יי׳ צבאות הוא‪:‬‬
‫לונסליו‪>1‬מר‪>5‬י;«ל‪5‬זכ»םמ»<רוןגלשון * י מ י י‬
‫(‬
‫ו ה ב ו נ ה להם ל ל ע־״ל שבאר בעל ״ציי׳ יי‬
‫עקידה שער נ״ת וזיל כוונתי‬
‫זיל לזרו האנשים שישתדלו לדעת ולהשכיל‬
‫בתולה ובחכמה מד שיוכל שלמותן בםלר‬
‫לשמו בבואו להתפלל לפני אלפיו גלםון‬
‫•התולה הקדושה ־והנקיה חבל סיג כד<‬
‫;פימצאו ל! אמצעיזם גאיתיםלהשליםדצמו‬
‫דבי יוחנן כי ה ו ה אזילנא בחרוה דרבי **יעוד‬
‫ושלח ישים אדם עצמו מפלל שאינם יודעים‬
‫לשירלי בתפיחה ומנין א מ ר המקוכש י‪5‬קרך‬
‫לבקשצרכיהם לק בלשון הדיוט והוא הלעז‬
‫לשלום וזטנין א ס ר רחמנא ידכרינך ל ש ל ט‬
‫המשותף לנםיס זלנעליס ־ כי אנשים אשר‬
‫היכ• עבידהכי״ והאטד רב יהודה לעולם א ל‬
‫־כאלה כאשל יצטלכו לנקם צרכיה׳חגולאם‬
‫לא ימצאו להם מליצים‪.‬ואמצעיים מצ!גי‬
‫»ש>‪ 1‬א ד ם צרכיו גלשון ארם* ואמר רבי יוחנן‬
‫ססלונן י והזא מה שאמרו שמלאכי השלת‬
‫כלהשי*‪1‬צדכיובלשון**‪1‬מי<אין מלאכי השרת‬
‫אין נזקקין להם לפי סאינם מכירי׳כלשון‬
‫נזקקין ל ו שאין מלאכי ה ש י ת סכירין בלשון‬
‫ארמי לומל שאינם מטפלין אל לשין הלמנו‬
‫א י ע י י שאני ח ו ל ה דשכינה עמי • וכן במסבת‬
‫י י ונא‪ -‬למתפלל ‪5‬ו י כמו שאמר יהי מכירך‬
‫זשוטחפרק ואליצאטדין‪:‬‬
‫גרון מצאתי;מן‪-‬געיניךלהכירני אי*נס‬
‫גחקיה תולה שהשכינה למעלה חלאשיתיו של חולה לזון אזת< ולפלנם אןיןלולםעלו המקום לת»לתחס‪7‬‬
‫»לתס‬
‫‪7‬‬
‫ז ב‬
‫ג‬
‫מסכת‬
‫‪rptr‬‬
‫׳ פרק ראשון דף יב‬
‫מאמר &‬
‫ירחם עליו ילח יקפיד על חסלזכי י וכמו םאחל שוחל כתאים ה׳ • וכןבצבולכלפירש‪/‬זיליתיל צריו‬
‫שיסייעוהו מלמכיהשלת*־ לביס לא צליכי להו שנאמר הןאל מ י ל לא יחאס ׳ ולכןבאז גחל‪/‬לס חלו‪:‬‬
‫הקולות הצ״ל לשמעון הצדיק וליותנן כ״גצצתי טליאלאזלן לאגחאקלל באנטוכיא • י ו ק בסוסה נ^י‬
‫לגלי הקודש באז בלשון תלגיס* לכי כי הלבל שבא על ילי ב׳׳ק או מלאן או איזה שליח חן הסחיס י ? •‬
‫]‬
‫ולאי ישתחש בכלהצשונות כי איןלבלנעלסלחעלה כמו שתקנו חז׳׳ל נוסת הקליש בלשון תלגום‬
‫פהיא הלעז שלהם כלי לצרף הלבים בהבנתו ולשקף עחיהאק לחנין עשלה י אחנס בתורת זבות וסייע | ן‬
‫(‬
‫‪,‬‬
‫‪p‬‬
‫־•־־־‪,‬‬
‫‪ .‬״ י ת ב ר ן ומעוצה פציאותיו ‪J‬‬
‫כ ז ג ס וכן יבינו שחמק הבלול ‪•*-‬בייאליעזל הקליר זלוחהן • ידלא כדעיואק עזרא ז צ שלגלג חהם|‬
‫י בפרט על התנ‪5‬ןלביחליע»רהקג»ל^י שילזע מפילושז לספל קהלת בפסיק על כן יהיו לבלין מעטי*‬
‫כי האלהים־בשמים ופז' ע״ש ומפעם זה ת<ןנו חז״ל לקלות בפל שבועהפלשה שכיס מקרא זאחדתלנ‬
‫גם כי נתנה חסיני כדאיתא בחגילה‪:‬‬
‫—‬
‫‪1‬‬
‫ז״ל פילש בלאי אתה בתמיה'‪ :‬קושל כתלים כגק ץאמליכן ^ ק ‪ -‬ם ג מ ה תבא יקוךלגב^‬
‫דטי‬
‫רי״ש וכן שעט״נז נץ שצריכים כל אות תני׳ גי זיי<»‪ 0‬כדאמ^פןיבאהחותלאשהז״ןזנמי^ ו‬
‫לימין ולשמאל מ ג ז חעט וכן לאש השיןהשחאלי וכן כל לאשי ז אותיות הללו בכל מקום שהם י אין שלו^ן‬
‫בעידן אין לרן ליתן שלים במקומן • לעוזרני תצלח מלאכתן * חיל בעליי' אחות אתר ועתה יגי& י‬
‫•‬
‫‪., • . c - :‬׳‪. v‬‬
‫‪, . .... .‬‬
‫‪ .‬נאכתי׳׳זגזמר;‬
‫די•‬
‫תוספות יןולס^ז״הן מ*יו״ ויויוהש׳טן‬
‫די״בל בש<ה שירד משה םל&גי»}‬
‫א ‪ 0‬ר‬
‫־ ‪:‬־• •לאי‪3‬יהיו‪7‬ע יותןתילה* יוי״‪5‬‬
‫לאמליצן בחללש לפניו ילןדבל שטללו‬
‫הק״יבה בא שטן יאמר לפניו דב״ש* י‬
‫הקלוש בלון הוא לשטן בשעת חתן תולה‬
‫אמד ליד־ן נ ח ת י ה ל א ד |‬
‫ת ו ר ה היכן היא *‬
‫&לא יקטרג לוחל אותה שעתיללתטוא סוף‬
‫ה ל ן א צ ל ארץ א ‪ 5‬ל ^ נ ד ה היכן ה י ^ א מ ד ד ז‬
‫ארבעים יום בעגל אתה נותן להם התמה‪*.‬‬
‫ל י ה אלהיס הבין דרכי? ולומד ״ ה ל ן & מ י ים‬
‫פ״ק‬
‫זהזא השטן זהואמנאןהמנמ־דלאיתא‬
‫וא״ל אין עמדי י ה ל ן א צ ל תרווס וא״ל אין^‬
‫שנתנה‬
‫זב״ג זאמדינן נחי נסנהללק תיש*׳‬
‫בי שני ת ה ו ם אמד ל א בי היא ״ אבדון ומוו*‬
‫עכ״ל‪:‬‬
‫במשא׳ מן השטן שלא יקטלג‬
‫אמרו באזנינו שמעני שמעה ״ הזד ואמר לפני‬
‫• ת סחאמל נמנע להיות כפשוטו גמה‬
‫הקדוש ב״חד^ישע הגשתי׳ ‪ pMH^as‬ו ל *‬
‫הק‪1‬יי»»ייך‪0‬וון &מ‪ «0‬חק‬
‫טיאיייה י‬
‫שצום בפילן כזיכ״ אין שיין לומ*‪5‬זין&ג*‬
‫^ * מ > * מ ד ^ ח ^ ^ » ת ן לן‬
‫ט ׳ והכוני מ מ ע ל ד ד ן ‪4f1firo*ftriD8‬‬
‫הקדוש בדיין הו»*‪ .‬היכן היא ״ א״ל וכי מה אני‬
‫ב׳ שער ששי ויראה כי תשב תשה בחקירתו‬
‫שנתן לי הקדוש ב ט ן ה ו א ת ו ד ה א ״ ל ה ק י ב ה‬
‫וכפי מה שהושפע עליו מעולם השכל‬
‫‪v‬‬
‫למשה‬
‫‪^ - .‬׳‬
‫שההצלחה והשלמות הוא בתקילה העיוני׳‬
‫ועל זה היה מוצאלהקלו‪ 1‬בלון הוא קושל כתלים לי׳יתיית; והה השגיות והעלות לאותיות מ כ ת מ י‬
‫אשר מהם תיאה החתירה העיונית יאז אמר ליה‪.‬הקליש ב״ה שאין ש^ים ב*‪:‬ירי י והיא מאחר נאחל‬
‫בנימית׳כלוחלסלאישיג הללקיתבאזתז האופןז?וא הנלאה גיזלין שליש י ואותר בעירו לצה במציאותי י‬
‫וגופו‬
‫‪,‬‬
‫‪v‬‬
‫‪v‬‬
‫‪:‬‬
‫^בת‬
‫פרק רב> עקיבא‬
‫כז‬
‫מאטד ב‬
‫זגזפו הנקרא עיר קטנה י ואז השיבבחקילה ההיא כי א׳ אפשל שיקבל החקבלהחושכלו' העיוניות‬
‫שהה לקוחים מנושאיםהוויםינכסליס אלהשכלהנכרדהנצחיכ׳ הוא בצדהלאשוןעבלנקלה י וזה‬
‫אומלי כלום יש עבד נותן שלום ללגו ־ כליחדשא׳ אכשרשיחצא נייצא חסל כזה שיתדנק עם הנבדל‬
‫י ׳ לך לעזרני • כלוחר האחת היי( שבטבע עצמי החקירה‬
‫הגדול והנורא והשיבו בחקירתו‬
‫זה אי אכשר אכל‪.‬אס תכין עצמן לקבןל‬
‫לםשהטשה בראי א ת ה • אמר לפניו רבש״ע‬
‫הדבקויההוא אז על צלההשפע׳האחוניית‬
‫חמדה גנוזה יש לך ש א ת ה משתעשע בה בפל‬
‫אשר היא יותר גדולה תתדבק ולזה חיל‬
‫אמיליההקב״ה‬
‫יום אני אחזיק טובה לעצמי י‬
‫כי;ח ועתה יגדל נ‪.‬א כח יומי כי הכת‬
‫לטשה הואיל ומיעעת עצמך תקרא;;ל שמך‬
‫האלהייוההשפעה השכלית היא אז גד‪1‬לה‬
‫שנאמר זכרו תורת משה עבדי וגומר‪ :‬אמר‬
‫בחה שישיג החאחיןחה שאין יכילת בשים‬
‫דבי יהושע בןלוי בשעה שעלה משה למרום‬
‫ואז מצד זה שלום‬
‫חוקר להשיג •‬
‫מצאו להקם׳ ה שהיה קושר כתרים לאותיו׳ •‬
‫ולבקית יהיה לו והוא חצד החללה והאחת‪:‬‬
‫א״ל משה אין שלום בעירך י אמר לפניו כלום‬
‫בעקידה בשער ע״דלענין קושר כתרי׳‬
‫יש עבד שנותן שלי־ם לרבו * אטד ליה היד־־ז‬
‫‪. .. .• .‬זכז׳זה השכל העיוני עלה לחמ׳‬
‫לך לעזרנע מיד אמר ליה ועתה יגדל נא‪.‬כח‪.‬‬
‫השגתי בתקילותיו בהשתלשלות‪.‬הנחצאות‬
‫אדני כאשר דברת פ ו ‪:‬‬
‫וקיומם וחצא שהוא יתבלןהקישר את כלם‬
‫וחעחי'איש‪.‬יהס בכלליה׳כלס כי מ״ז פאוכן‬
‫^ ‪ £‬א ׳ ‪ £‬ה מ ן ‪ 1‬ל ו ^ ו ל ‪ .‬כ ה ה ה ו א מטבע חוחריהםיז ממכס ל?‪5‬וגיאומרייגזירהזו‬
‫^מקולקיני^ישפעה חחניו״יתכר^השאלה ההעתקה אין שלזס בעידן י ירצה כסמל אתה שאין החוט הזה‬
‫הקושר והחקייס הנמצאות מתקיים מצלי והדוחים אלין חבני עירן י קזר יאמר כלים יש עבל כייוהזא‬
‫ההשכל העיוני יגזור שהקיו׳הוה הנכלא לא יבא חכאת החמר לכי שאי; מטבעי י והיתה תשובתז היה‬
‫לן לסייעני בטלב המעשים כתיל״׳ אשר העוצם עוחד עליהם ח׳ד אמר ועתה יגדל נא כו׳‪:‬‬
‫ה‬
‫ה נ ז כ‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫וקימה לחההיי באיםששיס רביאחלאכיס לקשור הכתרים • יבשעת החטא באו כפל קין רבוא כו׳‬
‫והלא אחרי ז״ל לעילסמדה‪ .‬טיבה מרובה ממדת כורענו׳ואחרי מלה טובי עושה פירזתכו׳‪:‬‬
‫הכוגה בזה המאחר‪-‬ע״ד שפירט בעל* עקידה בתכלית הביאור וכלל מדבריו ^עולה היא כי‬
‫־‪,‬מה שדקדקו ישראל בשהקדיחו בחענה הלאשין לימר כל אשר דבר ה׳ געשה לנד זלא אמרו‬
‫*אז ונשמע עד הפעם השלישית שנאח׳ זיקת‬
‫כונה לנ כתריס א^גכנדמגשד כוי‪:‬‬
‫סכר הבר»')יקר'באזני העם זיאמלי ^ י ^ " ‪v6n‬׳‬
‫א ‪ 0‬ל * דבי סיסאי בשע' שהקדימו ישדן‪1‬‬
‫‪.‬לבר ה׳נעשה ונשמט ילאה שדקלקי היטב‬
‫נעשד־; לנשמע מיד באו ש ש י ם‬
‫בענין הזה ־ ולנאזל׳קבלו עליהם י^זעשה‬
‫ד ב ו א של מלאכי השרי ו ל כ ל א ח ד יא׳ טישח‪1‬‬
‫‪ ,‬לבד לראולהוא ענין יזתל נקל ומשותף על‬
‫שיתבוננו עול בינה בענין אחל כן ואחרו‬
‫קשר ב' כתרים • א ת ר כנגד נעשה ואח׳ כנגד‬
‫נעשה !נש־זע כלחה שראושסממש׳התוכיי‬
‫נעמע‬
‫מטבעו לבית לילי השכל ועייל בר ועלענין‬
‫מגזיף האלהי הוא יזה שזכר להתקשר בכתלים ההם האלהיי'המעמידים השזוף והמחזיקים‬
‫אייזי כלינ״ן קשי האותיות שאחל בזקיםאחר‪ .‬ובאמדו שזיו הכיזריכשניס לכל ^חדכוונואל התועלת‬
‫ה^י והוא לרן השגת הענייני׳ זה בזה וקירובו • וגאתה שהי! סכזילי הכתרים ששים לנ׳ח כינו אל‬
‫‪5‬‬
‫־‬
‫־‬
‫*‬
‫שלא‬
‫מאמר יג‬
‫ש ב ח פרק רבי עקיבא‬
‫סלא נמצא בהם מל זה האופן לוי שיהיה בעור ולק מזה השלמות ״ ובנחלי כי כשחטאו הוסח על‬
‫כפלים של מלאכי תבלה יזלה כי השליזית הזה הבא על זה האוק בקושי יוסר • זזה שאם היה השלמי*‬
‫בחלק העיוני לבל הנה בהפסל הלתיון יסכיק לשיוםל כתם מה‪ 0‬״ אמנם עכשיו שישתתף המעט *‬
‫לא יסולק השלמות על שיתקלקל גם כן הכח המתעורר המניע אל החעשים ולזה אחל םהזצלכו‬
‫מלאכיתבלה להסיל׳ כי אין מללכס להנצל‬
‫מהם כי אם בזה אחל זה ועל יל׳ מסירי'‬
‫נשמע׳ וכיון ש ח ט א ו ישראל ב ע ג ^ י יייי‬
‫מתחלפי ואף על כי שיוסרז לפי שעה כבר‬
‫ק״ן ד ב ו א של מייאכי השרת ופירקוס • שני*‬
‫ישאר הכתר בכלאו גאנשייהשלחי׳מהסכי‬
‫רכלן»בהמשה ונטי !• ? « א & ד י ‪ % ^ ( # 8‬נ‬
‫זה וזה לאיי ללמות' למשה• וליועיד מ‪4‬ת‬
‫ה א ה ל • א ס ר דבי סימין ע ת י ד הקדיש כריך‪\ .‬‬
‫שסופו לתזול כי מעשה לב וכח״שזשיזית‬
‫שנאמר ופדויי יי* י‪:‬‬
‫ה ו א להחזירן לישראל״‬
‫מזלם מל יחשה‬
‫ישובון ו ב א ו ציון ברנד־ז ושמחו־־‪/‬‬
‫ובטדר״שז ‪& .‬ד מש* ליילל שאמל‬
‫על ראשם‪:‬‬
‫לעבדו מזוג לי ‪ '3‬כיסות‬
‫הללו והיה אומר לו הוי זהילעלשדוינכנם‬
‫לפלטין • היה עגל אתל שרוי על פתח הפלטק צגת לעבל ושבל אמלההן היה־העבד מ י י מ ל*י י‬
‫המלן אמל לו המלן מה לן מרתת * אחל לו שנגתני עגל זשבל אחדמןהכזםז'» א״ל המלן א״פ הזהל‬
‫בשני כן אחל הקלה שני כוסות מזגתם לי בסיני נעשה ונשמע שבלתס נעשה כשעשיסם את העג^‬
‫הזהרו בנשחע ההוא לכתיב הטו אזנכם ולכו אלי שחעו ותחי ננשכם‪ :‬ה ח שאיזר שהיה קושי ההסי‪$‬‬
‫מצדהידום לבעלים ואף כי יתטאז במעשה כי לנים לוחמים לו כמו העצלה והכילות והתאזה ו‪6‬דייז^ •‬
‫^*<^‪< \&*#N*1‬אג* יי^שמיל י‬
‫< ^ » ‪- ^ ^ 1‬‬
‫הצה‬
‫•־‬
‫ואלישע אחל יוכיח ‪. :‬‬
‫•י‬
‫י‬
‫^‬
‫ע‪;.-‬״‪:‬ז‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫ל‪/‬הכס גאליק״ו כתב בפירושו לכי׳ קהלת וזיל ועם כי פשיטיתו מספיק לכונתינו כי גמ‪$‬‬
‫י סחיל »' את כל המרדה הזאללתת התורה ליסלאל נילעמש״בו< ה מ י ל י ם במאל מאי ‪,‬‬
‫ומכל מקום במה שנרד לםיף הבנת הלבלים נגדיל זנא‪7‬״דהלבל ב'»תי^ת‪:‬׳ ״ ‪-‬ייוי^^לדבל חיכא ן‬
‫למידק מהיכא חופית שהיו כ״ב אלף רבוא וקלא כתיב לבותיסאלפילבותיםי&״עשלים אלף*־ ואלצ»‬
‫שני אלפיפוהרי^פ•״כ אלף למולי ולא כ״‪ £‬י‪-‬‬
‫לרש למתן תורה וגוג* לייי׳ייי כ״ג ‪ tffi‬י כ ו * ירדו »‪>1‬‬
‫אלף לבואי עול יקשה הנאק\המשובת»ן‬
‫הקב״סלשיכי^יי״ת‪. :‬‬
‫^ "״*י^כיתיתי י זאס ממלת שנאן הרי הדר‬
‫דניאכד״טי‪-‬יטן^כ^^ \‬
‫א מ ף‬
‫* מיד חמלו אף ע* פי‬
‫שהיו דגים לתיקיה ה*ו‪r1‬יקשה‪•<dS?r‬‬
‫־רבו*ידדרע& ‪ impsi‬כד^ך ה ו ן א‬
‫לתהיכא תיסקיאלעתין • זכי בעלי גוף‬
‫לסיני שנאמד דככ א ל ה י ס דביתים י^פי שנ^ן ‪i‬‬
‫וגשם הס שילחקם המקים לאצטרין קרא‬
‫הנאיןוהמשובחין יכול א ף ע ל פי שהיו רבים ‪,‬‬
‫לאםמיעק שהיו רווחים • גס בעניין‬
‫דחיקין היו • ת ״ ל שנאן ׳שאנן והשקט^דגי [‬
‫קרוב׳‬
‫פירושי ה' ב^צרי׳לתת טעם והגנה‬
‫ב ס !‬
‫י אל השכל מאי קאחלי‪:‬‬
‫וביאור הלבליס שאחל הקלוש ברון הוא אנכי הי אלהין להסיר מכשול מישראל לעי &פני* י"‬
‫נפנים לבל יי׳ עחהם ופתו שהיה נישלאלפנים כן הביא הש״י עלץ פנים והס המלייצים‬
‫בלמסיק‬
‫>!‬
‫‪:‬‬
‫ז‬
‫‪-‬״‬
‫‪%‬‬
‫־ שבת‬
‫פרק רבי עקיבא‬
‫כח‬
‫*למסיק לא כשביל שלא*תס פטם הרגה וכי׳ ולהוכיתםיירדו מחו מלאכים הרגה ההיא מאמלויאגליחי‬
‫למן תכה שאחל כ״באלףלבוא ילדו עס הקדוש ברין הזאלסינ׳ שנאמר רכבאלהים רבותים אלפי שנאך‬
‫תראה שהוכיח העניןדקא׳ רבותיה לאלפי וכדר קאי חלפי לרנותיס מדכק׳באלכ׳ שהיא פחון ולא‬
‫כתיב אלפים ואם כן הרי כי‪.‬ן שני רבזא של אלפי רבבות והס עשרים אלף רבוא ־ ועוד דרים אלכ׳ בפני‬
‫עצמו חדלא כתינרבבית אלפי אמרו רבות׳׳‬
‫נראה שהוינכרת מאלפי ודרםי׳אלפי לחודיה‬
‫גס אין כתיב בי״וד ה״א א ל א בא״לף ד״לרת‬
‫כדאמרן‪ :‬ואומרו הנאין והחשובחין אפשר‬
‫אדונויטל כל העולם בהמי ד׳׳א ה׳ בם א«׳‬
‫דדרשיה מלשין כניס שהו׳ לשון גדולה פחו‬
‫רבי לוי טבלא שלשם המפול כתוב על ל נ ס ־‬
‫ויחן את כני העיר שדרשו »״ל חנן את‬
‫דבר אחד ה׳ בם רבנין יאמרין שמו של אלהים‬
‫הבנים שבעיר • הקחינ משלח להם דורונוי‬
‫היה מעורב עם כל א ה ד ואחד מינן( גבריאל‬
‫וכו׳ ואפשר דדרשינן חשנאן שהוא לשין‬
‫אמר הקדוש ברוך הוא לא בשביל יגראיחם‬
‫נאין ומאי דדרשיה בתר הכי מלשון צאנן‬
‫פנים הרבה תהיו סבורים ש מ א ר ח ו ת הרבה‬
‫והשקט תרתי דריש ביה משום שי״ן דכתיב‬
‫בשמים דעו שאני הוא יי׳ א ח ד שנאמר אנכי‬
‫ברישי׳ דנמצאו אותיו׳דדין כאותיות דדין •‬
‫ה' אלהיך ) ע״כ המאמר ( ‪:‬‬
‫ומשוס דלא כתיב שאנן בהדיא אלא הקדים‬
‫מן קילס לא״לף הורה מדרשיה נחיחלשק כאין • והדבר ברור וזה עיקר דהכי משחט בשאר מדרשות‬
‫ליק ותשכח‪ :‬זמ״ש אף טל פי שהיורביס דחוקים אם»ש חת נפשן לישב גונין»ז מל נקלה יש מק*ם‬
‫לומר ה» עם היות החלמכים בלתי גוף וגשם כלל מלח רוימייס מכל מקום כבר נודע צןאחרס ז״ל‬
‫במראות הסלם שהמלאן שלישו של עולם נלאה שגבול יש להם יהיכי לחי אלא שעם היותם רוחניים‬
‫מציאות גשם יש להם וכו׳ אלא שהוא זן ודק ורוחני בתכלית הדקית מאל ושיעורם גלול ומטת' בירידי‪$‬‬
‫בל הרבוי הזה על הר סיני היה צרין לצמצםשיעחד! כלס&ל ההד ואין לןדיחק גדול מזה כי אפי׳אחל‬
‫מהם הוא שלישו של עולם כאמור ואם כן שכיר היה עולה בדעת שהיו ם‪ 0‬דחוקים אחר שאינו כן אלא‬
‫שאנן והשקט וזהו פשוטן של דברים מיוסד על אדני האמת‪:‬‬
‫ובילקוט בפסוק זה עצמו אמר ובי אלעזר בן פדת במקיס שיש אוכלוסין •ש דוחק אבל בסיג•‬
‫כשבא ‪ 3 p‬׳ ^ ירדו עמו אלף אלפים ורובי רבבות אף על כי כן היה להס ריוח םנאחל‬
‫אלפ» שנאן כל״א שאנן מואב מנעוריו ע״כ‪:‬‬
‫•‪* -‬‬
‫ולהשביע‪ ,‬בצחצחית נכש רואה דברינו אלה הנה אנכי בא בדרן אחרתוהוא במה שנקדים טעם‬
‫לחםבון כ׳׳ב אלף רבזאלמההיוכ״ב לא פחות ולח יתר והעני'הוא כ׳ בהיות שהם״י‬
‫בא לתת תורה לישראל שהיא מייסדת על כ״ב אותיות כנודע ירדו חבבקל׳ב כי כלאלףרבזא‬
‫היה מפטר אות אחתידב!קיס ואוחזיכ בה עדםניסרה לישראל וגם אחרי ק היו ישראל חעוטרים‬
‫באותם המלאכים זנאחזים בכם עד שכל אחד מישראל אחרי קבלתהקירה היו בשמירתו כ״ב אלף‬
‫יבייחל^כים יאכ‪6‬רשהם מכלל העדי שקבלו בהרחירב זצאבדבעוןהעגל ומעת׳ בונת המאחר סאכש*‬
‫לעלית בלעת ולעטות שבשביל סי־נז לואיס שיעור וכמות כל אות ואית קטן מ‪5‬וד חהכיל אחיזת אלף‬
‫דיגוא שאפילו אלף מלאכים או רבוא נראה שהם רבים לאית אחת והשכל נוי‪,‬ן שיהיודוחקים את עצמם‬
‫י^י^יז׳צלםבא!״• שהם מעטרים אואםכ״ש אלף רבוא • זחהנםכיאותיותקטנוחבכחוימחברותיי^‬
‫והלעידמ»«עע הצן• ‪6‬יע\ק למעלה בלוחותיהן אלו גלולים מאלו וחאחר שמיותר גדולה אין לה כי‬
‫& " י ‪1‬־י«א *לא<ז *זאין בה כמות להכיל יותר ואב כן בקטנות יהיו לחוקים בלי ספק לזה אחר‬
‫שאינו כן קם ושלוס אלא <ולההי! שאנן והשקט והענק כי אף ?םנלאה כאות האות קטן אין לזיןניזתן‬
‫על‬
‫כ‬
‫ג‬
‫ןל‬
‫שבת פרק רבי ‪#‬קיבא‬
‫מאמר נ ‪.‬‬
‫* ל ל ל זערןי זהכי מחניות האוח גלול מאל•‪.‬ובכל קץ יקיץ תלוייםבה פחה עולמו׳כנולעלייימ*‬
‫חן‪.‬עכ״ל‪ :‬ומ״ש אל״ניבם סיני בקולש אין כתיב ביר ל וכוי‪-‬בא לבאר מהשאמרלעיל הנאין והחשינסין‬
‫מהו היופי והשבח שיש בהם ואתל לקלח גופיה חפלשו לכתיב ה׳ נ ם שפירושו אדונו של פל העולם'‬
‫בםו״ל שהולמת היות ה תדון העולם יכול ומשגיח בעילם ולעשות בו כרצינו הוא בהם שעל יי* ‪.‬‬
‫ושליחותם באה השגחתי לפועל ולכן נכתב גשם אדנות‪ :‬והל״א סבילא ליה אדני כפשוטו שחח&‬
‫‪ cu‬אדנזתשהו׳טבלא של שם המפולש כתוב יחקזק בלבם והעניין כי בהיות חש ־זרת פקזלת׳על »וו»יי&‬
‫התולה כאמול לעיל ״ זילעני כי כל התולה כלה שמותיו של ה^נ״ה לעי^ן הם חקוקים בםהלייייה‬
‫להם שייכות והתייחסות עם אותיות הןןויה וש‪ 0‬הקפי***** ‪ NjP'^S* im!%mm$ a PMJ‬שהס״&‬
‫הזה יהיה חקוק ללבם אלא ש ל ! י י ‪ ^ 5‬מ ו ת ו אי מס‪016‬למ&«מדנזין»»י‪4‬מיכ‪ $‬לו ‪tbw***yss‬‬
‫לבד שהו׳צי זל ‪ pm+*p*o‬גזול בדמ ‪7‬ק‪fin‬ד וכן מנין השגת החלאכיסבשס זה מלי ב השתלשלו*‬
‫מבליםד״א השני כשוטים בעצמם׳ הכללהעזלה כי‪.‬לג‪1‬‬
‫התללי <תעלממז‪»*6‬נ‪«#‬צי*מ‪:0‬‬
‫‪ . .....‬י »ןמלמל‪6‬מקי‪.‬גאיןזמשובתין האכדאיתיהוהאכדאיתיהעכ״ל‪:‬‬
‫ג‬
‫‪,‬‬
‫׳‬
‫ג‬
‫ושבעי‬
‫במדרש שמות לבה תהו קול גלול ולא יסף ל׳ •וחנן אתל קול אחד נחלק לז׳קילות״‬
‫קולית כל אחל נחלק לעשיהלי שבעים נחלק לשבעים אומות׳ ל״ל אזמל קול שנתנב*‬
‫מחנו כל הנביאים י וחז״לאמלושלאהיהב״ק • אמר רב* יונתן מה< קול״׳בכחחכפללזמר־קיהלא‬
‫אף מלאן אחל אין כל בליה יכולה לעמוד בקולו שנא׳ זגזיתו כתלשיש וקיל מליו כקיל המון הקב׳* י‬
‫שכתו׳בז את השמי׳ ואת ה א ק אני מלא צרי׳‬
‫‪,‬‬
‫ל מ ר ב כ ת א<אקי*<בנ«?<הקילית י‬
‫י‬
‫?‬
‫ינסל‬
‫י‬
‫י‬
‫נ‬
‫‪£££‬״ ^ ?‪1‬צ‪.‬״‪^.^& ^2‬‬
‫‪v‬‬
‫׳ א מ ר רבי עקיב** א מ י ריש לקיש‬
‫* מ » * * ׳ »קן‪.‬אומלהמבשרות צבא י נ ‪* :‬‬
‫ד כ ת י ב ויהי ערב ויהי בקר יוה*‬
‫ובמדרש תילים חזמזר לאסף אל‬
‫הששיטלמד שהחנה הקדוש ברוך ה ו א‬
‫אלילים יי׳ ‪7‬נר ויקרא ארץ‬
‫• טעשה בראשית אטד ל ה ם א ם ישר*( מקבלי)*‬
‫לתה ה»נ»ר שתזשל הקלוש ב״ה ג׳ פעמים‬
‫המודד־־ז מוטב ואס• ל א ו אני מחזיר « ת נ ג ‪£‬‬
‫ללמד שבשלשה שזית בלא ‪.‬הקלוש‪7‬״ה את‬
‫מילמו כנגל ג׳ שחות ש‪5‬הם<בלא העולם ־ ל ת ה ו ו ב ה ו ‪ :‬א מ ר רבי יוחנן מאי ד כ ת י ב י‪'5‬‬
‫יתן אומד המבשרות צבא רב כ ל דבור ו ר ג י י‬
‫ואלו הם החכמה הדעת והתבונה לכתיב‬
‫שי צאטפי הקדוש ברוך הוא נ ח ל ק ל ש ב ע י ם‬
‫*ייבתכמהיסלארץ • כונן שמיכ‪-‬בתבונה״‬
‫שנאמר כפטיש נכו׳‪:‬‬
‫לשוך‬
‫י ^ * ן מ * * ג ב ק ע ‪• : 1‬יק היא איחל‬
‫׳‪:‬מגל‪•!h.^-‬ממםזובלא '*!'‪*!!to-^i^^u‬‬
‫‪- f r ^ ^ ' f ^ M i i ^ y f‬‬
‫ןבפרקי • ד ב י א ל י ^ ר בי׳ מאמרותמראהעולממג^לושנ^״י׳כתפתהיםד׳ארץוכ^ י‬
‫מגיאלו^עשז המשכן שנאיייחלא אזתולזחאלהים בחכמה זבתבינהונלעת• זבג׳אלונננ*‬
‫יב״ה זכייובשלשתן עתיד להננותושנא׳ בתכחםיבנה ביתזכי׳ וגג׳עתילליתן גיחתנו׳לימל^וכז׳‪:‬‬
‫ובמדבר ‪-‬סיני לבה כיזובאחל אווזלחונהחספר לכוכבים כו׳הקביה קירא שמותכלם גאתלגי*‬
‫^‬
‫‪3‬‬
‫ל‬
‫א‬
‫ה‬
‫ם‬
‫י‬
‫ל‬
‫מ‬
‫ה‬
‫לאתל׳ה^זל שהל י׳ ללמתנאתלו בלביל אתל זאוחל אתת לבל אלהים שתים ‪ w‬שתענו כי עז לאל***‬
‫הלא כה מר< כאש נאם מ׳וכפטיש <כ‪1‬צן סלע כוי;‬
‫<תב‬
‫פרק רבי עקמנא‬
‫שבת‬
‫כט‬
‫מאמר ה‬
‫כאל עקידה שער מ״ה בזה המדרש וזיל הנה באמת המאמרים האלו הןלכאזר׳תמזהין מאל‬
‫אלא שנראה שכוונו לומרשכבר נפלה השקפה האלהית נפלאה על כל דבור ידביר ההם־בעניק‬
‫יעשיאת אשרחפץ ס׳והצליתו את אשר שלחם זזה בבחינתיעצס המקבלים אותם ודרך נטייתם אל השמאל‬
‫ל ‪0‬חר שהדבור יוצא מימינו ית׳לשחאלן אשדהיונצבים לבגיגםתאל כנגד יחזן‬
‫ליצלמיןשבזת ל‬
‫ושה»ה הדביר מככיס זנאית לכ״א ואחד‬
‫מישראל• וכן א־זלי שם שהיה המלאך או‬
‫‪1‬״«»ל^«כיל"״^^ן*״»ס»י^ל•־״‬
‫הדבור עצמו אומר לכ״א יאחד מישראל" "י‬
‫מקיבלני עליך כך יכך הצית יש בי כן‪2S‬‬
‫‪ tff*W‬ח ל י ת כיצד היה הדבור יוצא‬
‫וכן דינין ים בי כן וכן נזירית כן וכן‬
‫מפי הק״בה רש׳יבי ורבני;״‬
‫עונשים וכוי כדאיתא הקם י יאחר פ ן‬
‫דש״בי אומר נ ‪ 4‬מ ד שהרבו׳ העז יוצא מימינו‬
‫חזזר מימינם לשחאלו לומר שעל דרך• זה‬
‫של הקב״ה לשמאלן של ישראל וחוזר ועוקף‬
‫כנר יהין מיחינ׳׳ בדעתם זמקבלים עליהם‬
‫א ת מחנה ישראל י׳׳ח מיל על י׳׳ח טיל וחוזר‬
‫עול הדביר בחוחרותיו ובגזרותיו יעינם*‬
‫ימקץ* מימינם של ישראל לשמאלו של הק״בה‬
‫‪:‬אף כי ישלח עליהם בעדם יד שמאל*‬
‫והק״בד־ז מקבלו בימינו וחוקקו על־־ הלוח‬
‫שהוא חדת הדין ‪ • -‬אלא שלבנין אמרין‬
‫וקולו הולך מסוף העולם ועד סופו * לקייכש‬
‫ח״יש שיש שחאל למעלה זכו׳ רצה כי אין‬
‫מה שנאמד קול יי׳ חוצב להבות אש י ורבני;‬
‫י הקדוש ברון הוא שולח מדת הלין בשעת‬
‫אטריןוכי יש למעלהשמג‪1‬והלא כתיב ימינך‬
‫מזן חורה כי אין חסטין ומקטרג כ ‪ 0‬־‬
‫יי׳ באדרי בפח ימינך וכוי• אל*וחדבורהידמ‬
‫־ והנה אחד כל ההשקכות האלה קבל •האל‬
‫יוצא מפי הקדוש ברוך הוא וכו׳ וחוזר ומקיף‬
‫יתברך הדביר ניחונו •זקזקקי על הלוח כי‬
‫מימינם של ישראל לימינו של הקדוש ברוך‬
‫אחרת אלזה ׳צרובה וחקיקה מבלי שזם‬
‫הוא והקדוש ברוך זזוא טקבלו ו נ ו ׳ ‪:‬‬
‫פקפוק וערעור • וכחו שאמרו שם רבי‬
‫ברכיה בשם רבי חלבו הלבור עצמו היה נחקק • זח״ל כתוביסבאצבע אלהיס כתלחילשהוא כותב ילבו‬
‫מ<‪1‬בעלילזי וכלן אחרו כי כשהיא נחקק קולי נשמע מסיף העולם יעד סופי כלוחר שערותיו נאמנו‬
‫מאל בחה שנראה שנתפשטו בכל העזלס וכלם קבלום עליהם מבלי פוצה פה ומצפצף וכמו שאחרי ע״ו‬
‫מדוןיי׳כלמלכיאלןכישממואמריפין• וכל זהלהיות׳מושקפי׳ בקבלי זההםקכה ועוצם ההתביננג'‬
‫להמשיךהכיוכה לפי כת המקבלים וחהותס כמ״ש ־ וגם בענין החקיקה כיונו לשתכם כעניין שמלאכי‬
‫השלת משתמשים בו • זכמי שאמר זה המל»| הנה המלאכים־לא עמלו‪.‬על סזל מכתבן החלות על‬
‫לוחזתיהם • זאין נעמול אנחנו לי לא איתי איניש לי פתבא יכיל לחיקרי * ילזה אמר כי היתה חקוקה‬
‫כאלי היתה על לוח לבס והלי הס ע״י זה משתתפיה לנמצאים היושבים ראשונה עכ׳׳ל‪:‬‬
‫ובמדרש חז״ית רי״בל זרגנן • רי״בלאחר שני דברות שמעו ישראל מפי הנבילה אנכי ולא‬
‫יהיה לן הה״ל ישקני מנשיקות פיהו י מנשיקות ולא כל נשיקות׳ ולבנן אמלי כל‬
‫הלבמת שמעו ישראל מפי הקדזש ב״ה‪ :‬רבי יהזשע דככנין בשם רבי לוי אמר טעמן דלבנן לאמלי כל‬
‫הדגמת לבלאתה עמנזזלשמעה • מזעבילליה רי״בל פליגםאין מוקדם ומאוחר בתורה י אזאינז‬
‫י י ^ י י נ ל אתה עמנו ונשמעה אלא לאחל שניסאו שלשה לבלית; מ י עזריה ורבי יהידה ב״ר סימין ־‬
‫לבי יהישעבן לוי תפיס שטתיה* כתיב תולה צוהלנו^משה־ ה<לה בגימ״טליאתל״יא מצות * דבל‬
‫אתהעמנו חשה׳כלם אנכי ולא יהיה לך לא שמענן חפי משה אלא מבי הקלוש ללון ו א ה<י ישקני‬
‫מנשיקותכיהוע״כ ‪:‬‬
‫•לתימה‬
‫ז ‪8‬‬
‫׳ח א‬
‫‪ 3‬ב ם }‬
‫ז ה‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫ה‬
‫ה‬
‫שבת‬
‫פרק רבי עקיבא‬
‫מאמרי־ ‪1‬‬
‫אוחית העולם חא» בעו בסיני וחאן לכר שמס והלא אמלוז״לא״ה שלא עמלו על הר כיני‬
‫ותימה‬
‫לא פסקה זוהמתן מהם • וכתיב השחע עם קול אלהיםחדנל חתוך האש וגו׳‪ :‬אמנם‬
‫הכונהלהםז״ל בעקירה זז״לכיבבתינתהלבריתהלאשינית המורים על מציאותו ואתלותו אשר הם‬
‫עניניסגזר עליהם העיון הפילוסופי וכמו שאמר הרב הח‪1‬להז״ל אנכי ולא יהיה לך מכי ג בזרת החופז‬
‫שמעום הנה באמתלא יקבלו גחעמלהה־ין‬
‫שוס תועלת לענין האמונה זקבלתהעניל׳‬
‫ד י ס ע ל מ ת ו ת ו מ ו ט ע ם ‪6‬ייי *יייי א׳־יל כששמעו לניית‬
‫ראשונית לכבזד עצתו הויולייש וכו‬
‫^ ' ׳ • " ' ׳ ״ ן י י‬
‫*‬
‫״״״'‬
‫אדרבה העיק ההזא הלא מטריד את לחנ‪£‬׳‬
‫וחגרשם מעבודתו חה כ׳ הס ‪ n u‬בכנ׳י‬
‫דרש ר׳עולא רבא א פ ת ח א‬
‫"*יי י‬
‫עצמו ׳תבל׳תכלית הרוחק מכל אלו הענ״גי'‬
‫דבי נשיא׳מאי דכתי׳ יודרך‬
‫האניש״ם זאינס משערים שריצה בדבר‬
‫יי׳ כ ל מלכי ארץ כי שמעו אמדי פיך • מאטד‬
‫מהם או ׳מאסנו‪ :‬וגס בדבור השבת אף‬
‫פיך ל א נאמר א ל א אמרי פיך• בשעה שאמר‬
‫על פ׳ שאף לדברי ארס״טז לא באחוכת על‬
‫הק״בה אנכי ה׳ א ל ה י ך ל א יהיה ל ך א ל ה י ט‬
‫סיקרי י כמו שכתב הרב המורה פרק ס״ז‬
‫אחרים אמדו א י מ ו ת העולם ל כ ב ו ד עצמו הוא‬
‫ח״ב הנה הוא לא היה בידיעה אחתית * •‬
‫דורש כששמעו כבר א ת אביך ו א ת א מ ך וכו׳‬
‫ונסכלהעילםאשללאבעליעייןהםכלםי‬
‫חזרו ו ה ו ד ו ל מ א מ ד ו ת הראשונות ר ב ה בד‬
‫היי להם בתירת אמונה לבד ייאחמ נ;‬
‫יצחק אמר מ ה ב א ראש דברך א מ ת ולעולבש‬
‫אמתתס ידיעה אצל יתברך לבדו ולזה יהיו‬
‫ב ל משפט צדקך • וכי ראש דברו א מ ת ו ל א‬
‫הדברים רופפים בידם והמחשבות הרעות‬
‫א ל א מה ס ו ף דברך א מ ח א ף‬
‫סיף דברר‬
‫הס המכוונות בעניינים האלה באוחזה‬
‫ראש דברך אמרת ‪:‬‬
‫העולם • וכמי שמממ במקום אתר שהעט‪/‬‬
‫זא״ה השינין עליהם כ׳ כשהן גוברות על אנשי זאת האומה הם קשית כאותית ״ אמנם כאשר שייטו׳‬
‫הדבזריס המדברי׳ בענייני העזלם והשגתתי עליהם כחי שהוא במאמרו כבד את אביך ומשם והלאה שהם‬
‫במלריג׳החותשות כחה שהכל ירגישו תיעלתסהנה אז ׳צטרפיהראשינית עם האחריני׳להורית ילהודימ‬
‫כי אלי יאלו לבלי אלהיס תיים זצולקים יתלי להישיר האלם אל הצלחתי המכוונת אליו מצלחה שהוא‬
‫אדם בלי ספק‪ :‬והנה ההשקפה בהם הוא תה שיסתום פ׳ שטן יפיפיות כל החוייית המקטרגית ע״‪1‬‬
‫העניןאשל אל זה היתה הכונה האלהיתיבזההמעמלהקלושוהנפבל‪ :‬וכמה הפליגו חז״ל עולללבל‬
‫בזה הענק הנכלא זעזדלחזלני בזה המאמל הנכבל באמלי מהסוף לגרד אתת אףראשלגלךאמת‬
‫ולחז שהקליש בלון הוא איהב האמת כך האלם לאש לבלי הזח הלב • יסיף לבלזהזאהלשקש׳ שלא‬
‫יהא אתל בפהזאתלבלב וכההיא‬
‫חוץ לעיר פגע בחסיד א ח ר‬
‫ד ר כ ס פ ד א שיצא יום א׳ עם תלמידיי‬
‫מ^שת‬
‫ב א מן הדרך אמד ליה לרב ספרא ו ל מ ה ט ר ח מד כ ל כ ך ׳ כסבור ש י צ א‬
‫ל ק ר א ת ו להקביל פניו• א״ל רב ספרא ל א יצאתי א ל א לטייל י נתבייש א ו ת ו ח ס י ד‬
‫אמרו ליה תלמידיו ו ל מ ה אמרת כך • אמר ל ה ו ומה הייתי משקר י אמרו היה ל ך לשתוק‬
‫אמד להו אילו שתקתי ל א הייתי מקיים ודובר א מ ת בלבבו • וכמדומה לי‬
‫שהייתי גונב ל ב ב ו ו ד ע ת ו והקדוש ב ״ ה נ ק ד א א מ ת ובזמן שהאטרת‬
‫מ צ ר ה בארץ הקב״ה שולח גשמים בעתכש שנאמד א״מת מ״ארץ‬
‫חי׳צמת ראשי ת י ב ו ת א מ ת ‪:‬‬
‫מעשה‬
‫שבת‬
‫פרק רבי עקיבא‬
‫ל‬
‫\מאמרז‬
‫מעשה י כ א ר ס א ח ד ‪ .‬ש ל א ה י ה ע י ם ק בתורה א ל א בשבת בי ב כ ל ימיזזמעשהי הידה‬
‫עוס‪:‬ן במשא וטחן ״ שאד־ לחכם איזו רבד שקול כנגד הכד־ שיביאהו לחיי‬
‫עילם ה ב א אמד ליה א ת ה שעוסק במשא ומתן ת ה י ה ב ט ו ב עם העולם ותזהר שלא יהיה‬
‫ההכרע ש ל ך א ל א ל ח ב ר ן ״ וכן בירמיהו הוא אומר ואשקלה ל ו א ד ת הכסף ב ם א ז נ י ט‬
‫ כלומר בכף מאזנים היו יכולין ל ר א ו ת שהכסף היד‪ .‬שיקל ו ל א היר־ז צריך לעיין בלשון‬‫ ל מ ע ל ה שהמאזמם בהם לכך כ ת ו ב במאזנים וגס משא ומתן בסכר פנים יפות עכש הכל‪-‬‬‫והכל באמונה ו א ל ת ק פ ו ד כ ע ד חבירך • ו א ל תאמין ל א ד ם פן ת צ ט ר ך להשביעו וכמו‬
‫‪ p..‬א ל ת ק ת באמיגיו^ יהי משל אחריי בירך בריוח שלך כי מה ש א ת ה מרויח ה ו א יכול־‬
‫להרויח נמצא שכל א ו ת ו ד‪.‬ד«<ח גזלתו א ף ע״פ שאמרת ל ו ת מ ת י ן לי כםבירכשיהא ל ך‬
‫ת פ ר ע ל ו תזהר ב*‪1‬ה ויהא חלקי עם ח ל ק ך י וכשם ש א ת ה צריך להיות נוהג כאמינה עם‬
‫ישראל כך א ת ה צ ד י ך ל ה ת נ ה ג עם הגוים י ואם ט ע ה הכותי מעצמו גם כן י ת ח ל ל שם‬
‫שמיס ע ל י ד ך ו א ס אין בידך א ל א מ ש ל אתרים א ל ת ח ן צדקה ש מ א ל א יהיה ל ך במה‬
‫ל ש ל ם ‪ :‬ולפי שאמרו זכדונם לברכה בפרק דבי עקיבא שבשב ת נ ת נ ה ה ת ו ד ה על‪ *-‬כן‬
‫דאיתי ל ס ד ר זה המעשר‪ .‬באן במסכת שבת בפרק רבי עקיבא דאיירי ביה ‪ :‬שוב‬
‫בחבר א ח ד שהיה בספינה עם סוחרי׳הרבה י היו אומרים ל ח ב ר היכן סחורה‬
‫מעשר!‬
‫בדקי בספינה גל*י*‬
‫ש ל ך היה א ו מ ר ל ה ם ‪ .‬פ ר ק מ ט י א שלי‪ .‬גדולה משלכם •‬
‫מצאו ל ו כלוכם ה ת ח י ל ו משחקין עליו נ פ ל ו ע ל י ה ב ז לסטים בי&‪.‬שלילו ונטלי ב ל מ ה‬
‫שנמצא בס‪3‬ינה<עאו ל י ג ש ה יגבגס* למדינילא ח י ה ל ה ם ל ח ם ל א כ ו ל ו ל א בגד ללבוש י‬
‫מ ה עשה א ו ת ו ח ב ר נכנס לבירת המדרש ודרש עמדו־ בני ־המדינה וכבדוהו וקבלוהו‬
‫בכבוד ג ד ו ל ה ת ח י ל ו גדולי הקהל ל י ל ך לימינו וכל הקדל־ לשמאלו ומלווין א ו ת ו •‬
‫כשראו הסוחרים ב ן ב א ו א צ ל ו ופייסו ממנו ואמרו ל ו ב ב ק ש ה מ מ ן עשד־ז עטנו ח ס ר‬
‫ל מ ו ד עלינו זכות לפני בני העיר שאת׳יורע מה חיינו ומה אבדנו בספינ׳בבקש־׳ממן דבר‬
‫•להסאפי׳לחם איןלנו ל א כ ו ל ו נ ח י ה ו ל א נמות אמי ל ה ם ה ל א אמדתי לכבש שסחודד״שלי‬
‫גדולה משלכם • שלכם א ב ד ושלי קיימת הוי כי ל ק ח ט ו ב נ ת ת י ל כ ם ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫ההכס‪ ,‬גאלי״קי כתב הכינה גזה המאמר בתלרש קהלת בפסוק לך אכול בשמחה לחתך וז״להנה‬
‫*ופשר לתת טעם לאבותינו הקלושים במה שלא הליצו כעל ישלאל מצל ג׳ טענות כי‬
‫אברהם לא היה כמוהו מכיל ויולע רוממותו יתברך והיה מודיע טבעוללביס לכן לא בקש לחמים על‬
‫יסלאל כיון שהיה הגלות בסבת חטא כמאמלם ז״ל ״ כי מצל טענה זו היה חחוייב שיקובל העונש ולא‬
‫ינקןלחחיל' ייצחקלאה טענת הככיי טיב׳‬
‫‪,‬‬
‫דישטתשונטוכונהלמליש^ולוצמפיזה ימטא מ ס מ ו מ ו וכוי‬
‫כי אחלי כל הברכית שבירך אתזלע יעקב‬
‫אס על כל השפעה זו שישפיע הש״י עליהם‬
‫ל")"^{ דבא לכו נ א ונוכחה * ב ו א ו נ א‬
‫יכרקז עול ראוי שירדו ממעלתם • ׳זלכיכך‬
‫טבעי ל י ה • יאמר ה' אמר ה׳מבעי‬
‫אתל יהיה כאשל תריד זכו' זע״ל שפירשו‬
‫ל י ה י ל ע ת י ד ל ב א יאמר הקב״ה לישראל ל כ ו‬
‫נ א ונוכחה אומדים לפניו רבשיע א צ ל מי נ ל ן ‪ .‬ל^ל• ויעקב לא בקש רחמים כשלוזזו‬
‫לו הארבעה גליות בפסוק וא‪0‬כי אעלך גם‬
‫אצל‬
‫עלה זכחז שפילש״י ז״ל • לפי שלאה היית‬
‫»את אחל» קבלת המ»לה»פ»»ן שאתרי קיעשו מעשים אסל לא <עשז באופן שיגלמו^גליזת לאיי שיקבל!‬
‫• ח ב‬
‫ג‬
‫עןנפש‬
‫מ ‪ 5‬ן י ו י‬
‫‪,‬‬
‫שבת‬
‫מאמר ן‬
‫פרק רב־י עקיבא‬
‫‪,‬‬
‫זעם זה יובן מאחר כי אתה אבינו כ׳ אברהם לא ידעכו וכזי והכוונה כ‬
‫עינ־שם ולא ינמן למחילה‪:‬‬
‫אברהם השיב יחחז על קדושת שחן כי אף אס עברו גליות וגזרות לא הספיק לתקן מה שנגעו בקדושין‬
‫־־^*‪%‬׳סחייתברןחצדט־‪1‬נת גדילתיזרוחחיתי יתברך וכן יעקב חצדהתור׳לאהספיקו צרותיהםלככלאיי‬
‫יצחק בהיות עיקר טענתו בשביל הייתם כפויי טובה יתכפרו בקבלת הרעות והצרות חדה כנגד חדי^'‬
‫זאם לא יספיקו ישלים הצרה שעברה עליו‬
‫בעניין העקידז־ זאףעל טענת יצחק‬
‫א צ ל אברהם שאמרת לו ידוע ת ד ע לכי יץ‪5‬‬
‫הזצרןםייעתא דשמיא דבלאוהכי לא הוי‬
‫נקש רחמים • א צ ל י‪1‬חק שבידך א ת עשויר•‬
‫מקוש לכפרה‪:‬‬
‫אצל יעקב שאמות ל"‬
‫כאשר ת ד י ד ופו׳ •‬
‫‪ I S H T ^ , ,,‬שאלי לחכמה חיטא מה־‬
‫אנכי ארד עמךמצרי׳ ולא בקש רחמים יא&ו‬
‫עונש!• ח״לחטאיסתרדף‬
‫ה׳ וכו׳ אז אמד הקב״ה הואיל ובי תלירת^‬
‫רעה׳ שאלן לנבואה חיט*> מ ה ע ו נ ש י ' א״ל‬
‫בטחונכס אם יהיו חטאיכם כשנים וכו׳ מ״ו‬
‫כ׳ א ת ה א נ י ע כי אברהם לא ידענו וכו* •י׳‬
‫הנפש החוטאת היח תמית * שאלי לתורה‬
‫חיטא מה עינשוא״ל יביא אשס ויתכפר לו*‬
‫•שאלילהקי״ה חיטאמהעונשר א״ליעשהתשובה ייזכפרליהדא היא דבתיב טוב יישרה'‬
‫על בן יורה חטאים בדרך זהכחנה להםכיכפי החכמה אשר היא שכל האדם היה שופט שאפילי‬
‫חטא היותר קל זהזא כשעברעל מצית‪-‬עשהשבתשזגה חותלין לו חידכמאתר רבי חתיא בןחדש ביוחא י‬
‫!אפילו בזה לא תקובלהתשינה רק חטאים תרדף יילקה ביסזרין ועונשין חנד טענתכפויי ט<בה אשי‬
‫השכל שופט היית חדת הככוי טובה חלה רעה חאדיגורמת׳לעונש גלול ועצ!׳ ־ ?אחגס אותם שהשיגי‬
‫מעלת הנביאה אשל הםמכילין בטיב ליחחזתי וגדלתיית׳על ה׳שכל האניש׳ כיעין כעין יראו גללי^‬
‫״תבלןלנהירין <‪3‬הי שכי‪3‬י)‪7‬שח»א י?׳א הטענה השנית השיבז הכפשמתזטאות יזייותמימ^יזיעי^‬
‫להתקקהתשזבה גם לא יספיקי היםירין זהתירהאשר היא הטענה השלישית כיבההאדש מיתר*‬
‫זעיחד איירה יביא אשם זיקכפר ילא יספיק התשיב׳לכפד עם שהוא עין קל כאמיר־ והקנ*&‬
‫בתםליהנד׳ל השיב ינישה תשיבה כי רצינו כך לעשות לפנים משולת הלין כלאתרןעכ״ל־ ןאיזלי‬
‫כקגי זה מצאתי כפר חלש נקרא עיר גבירים יש טעם נכין לאלו הד׳ שאלות יזה לשונו שאלי לחכיייי‬
‫ב ‪1‬׳ רצו בי כי החכמה רמז למצות מושכלית שהאלה מוצא אותה בחכמתי ושכלו אף בלח צווי אף על '‬
‫שיש לו תקנה בהשבת הגזילה וכיוצא בו חלוש זה מלבר בחי שכבל עבר על מציית ההשבה אז שאי!‬
‫לו ואינו יכיל ל^יים ההשבה ואה כן מה יעשה ייתכבל אל בלרן עצה אס יש לי תקנה אם‬
‫‪,‬א \ ‪ ,‬ך לןין לו תקנה עד בזחן אשר יתחו חן האי(‬
‫השיבי יתחו חטאים חן הארץ לפי םגדןל‬
‫אמנם במיתה יכיפד עזן זה • ולפיכך הזכיר לשין יתתוע״ל תשעונן בת ציין לא יוסיף להגליתךעיי'־‬
‫‪ < ,‬קבלה י )כ! בגחרא לגרי תירה מלה י‬
‫שאלו לנבואה כיי׳ ׳דיע ש ה נ כ פ ה ‪ , f o p‬ז ‪ ,‬ן‬
‫קבלה לא •לפיכן הרי שהמקיבלית נקלאי נבזאה וזה שאחר ש‪5‬ןל'< לנבואה ככזמל מי שעובד עצ־הנב‬
‫שזסהחקיבליתמהיעשהוכי׳השיבההנפשהחיטאתהיאתחזת • כלזחרשהתוט׳המהזאלעלנפ‬
‫חןהטעםשהזכלנזלפיכןהיאתחות כלוחריתיסרבייס;ריןע׳׳דאסיחיה ימיתיאיןהנילוש ח*"׳^‬
‫•דיש רק שבטל ייסיריןחשוב כמתכאמרסז״לד׳חשיבין כמתים עני סיחא וחצילע זתי שאין לי בנ '‬
‫פ״יד־איירם ז״ל אין עני אלא בדעת זנד‪5‬ת כתיב והחכמה תחיה ־בעליה לפיכן חי שהוא בלא חכמהי*‬
‫הוא כמת וכי׳ שאלי לתירהחוטאמה עזנשו הייני מי שעיבלעל החקיס התורני׳' ע״ד שנאמר *!‬
‫הקת התורה חה יעשה כי׳ השיבה יביא קרנן ויתכפר איןלפרשקלבןמחששא״כבשעת ביט‪-‬להקל ^‬
‫כאמרס‬
‫‪,1 , ,‬‬
‫ד ‪, ,‬‬
‫ ‪ .‬עלי‪,‬‬‫‪,,‬‬
‫ביזה מתכב<‪1‬׳ץ^ ‪f‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫י ; י י ד ג‬
‫רכ‬
‫נ‬
‫ש)‬
‫כ כ‬
‫ע ז נ ן רינש‬
‫י<‬
‫‪5r‬‬
‫ב‬
‫ח כ ת‬
‫ש‬
‫ס דבר‬
‫‪16‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬ם‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫‪5‬‬
‫ז‬
‫‪)r‬‬
‫ל י ן ז ‪c‬‬
‫? ‪ p‬י צ י ן‬
‫ן י‬
‫ד ‪:‬‬
‫ז !‬
‫ח ת‬
‫ד ה‬
‫; ‪ 5‬מ ;‬
‫ן ל‬
‫‪ 3‬ז ?‬
‫במדרש‬
‫‪,‬‬
‫שכת‬
‫פרק רבי עקיבא‬
‫מאמר ח‬
‫לא‬
‫בייללש^יילמשז לפני הקדישבריך היא בזמן שבית המקדשקיים אניחקריביסלכנין וכ)׳יבזחןהחורנן‬
‫חהתהאעליניאחרלויעסקי בתירה יכי׳ יהואשבחלחול תירה יבטליצ״הר ע ״ ד א ם כ ג ע ב ן מנחל‬
‫משכהו לב״ה ?די לי ב‪1‬ה ותינו צריך ע!דלמירוק׳סורקי שאלי להק״בה חיטא מה עונשי לצו נ ו שהחיטא‬
‫להק״בה לבדהוא ה ע ו ב ר על העניינים הייתר געלחיס ואינןנגלין רק להק״בה ח ה יעשה ויתכפר השיב‬
‫י ע ש ם תשזבה זיתכפר לפי שבתשעה ל ב ד יתכפר איתי עין כנזכר ע כ ״ ל ;‬
‫לקשה על החיןיזר בחה שאמלעלה חשהילחרזם כו׳ זהלא אחרי בפיק דשיכה אמרר׳ אם׳ מעילה לא‬
‫ילדה שכינה למטה חי׳ ולא עלו ח ש ה ואליה למעלה מי׳ שנאמר השמיסשחיס וכי׳ <ע*ק לחה‬
‫הגדיל הדנר ליחר חמדה גנוזה כ ו ׳ לה׳ וכי׳ יע״קלחה קראי ׳לודאשה‪:‬‬
‫ודש״י ז״ לפי׳ תתק׳׳עד ד׳רזת באלפים שנה שקדמה תזרהלעולס הייעתידיס דורות הללז להבראות‬
‫שנאחר לאלף דיל וראה הק׳׳בה שאק העולם מזק׳יס בלא תלדה בל כ ן והעבירן ולא כרמן‬
‫ונתנה לכ׳׳ז דורות הלי שחסרו תקק״עד‬
‫ג‪1‬גיזלמ‪$‬ומ‪ 7‬גשעלישעלהייש? גיירום יכו' יול^ך קייית^כר‬
‫מאלף‪ :‬מה אדיר שחן אדיר הוא כלבה‬
‫ל< ‪7‬נר לכי׳ ‪:‬‬
‫בארץ‪ .‬ואין לאו׳ לן ליתן הודו ‪ 05‬כ ׳ אס‬
‫על השחי׳ פיישל״׳ מזיו נוטריקון של פלש‪'/‬‬
‫די״בל כשעה שתלה משה למרום‬
‫א מ ד‬
‫קנאה יש בניכם שאתם באיה על ילה ליד׳‬
‫אמדו מלאכי השרת לפני הק״בה‬
‫רציחה־ חסל לו • לחלר באד׳בשכלםחלפין‬
‫רב״שע מה לילוד אשה בינינו * אמר ל ה ם‬
‫וקלאון אלם ניצל מאדמה לשון שפלות *‬
‫ל ק ב ל תודה ה ו א ב א * אמדו לפניו ח מ ד ה גנ־יז'‬
‫מ ס ר לו ס ו ל ו להקטיר מחתה‪ .‬של‪.‬קטורת‬
‫שגנוזה ל ך מששד־ז ימי בראשירת ת ת ק ״ ע ר‬
‫בשעת מגפה ולעחול ביןהחקיס ובין הקיים‬
‫ד ו ר ו ח קודכש שנבר*־־* העולם א ח ד־ז מבקש‬
‫ואי לאד לא״ל תלאן החותחנא ילע׳ הלא‬
‫ל י ת נ ה לבשר ו ד ם מה אנוש ני תזכרנו ובן‬
‫לא נכתב בתולה ע" נ ‪:‬‬
‫א ד ם כי תפקדנו ־ ת נ ה הודך ע ל ה ש מ י ם י‬
‫בדרך א ס ו נ ה כתב בשער ז׳ מחסר ב'‬
‫א מ ד ל ו ה ק ״ ב ה למשר־ן חזור להם תשובו־‪• :‬‬
‫הבונה של זה החאחל ירצה‬
‫א מ ר לפניו דב״שע מחירא אנישמאישרפיני‬
‫ב ה ב ל י פ י ה ם • אמר ל ו אחוז ב כ ס ^ כבודי‬
‫כשעלה משה החתדבק לחלום הלבקית‬
‫והחזר להם ת ש ו ב ה י שנאמר מאחז פני כ ס א‬
‫וההחשפ׳ י אמלו מלאכי השלת מה לילול‬
‫פרשז עליו עננו • ו‪$$‬מד ר׳חנחום שפירש שדי‬
‫אםה בינינז • בלומל ששאלו בחקילתס מה‬
‫דב״שע‬
‫מזיו שכינתו ועננו עליו • אמר ל פ ניו‬
‫נצטרן אל שלחית לאלם החולכב מחומר‬
‫תור׳ ש א ת ה נות׳ן ל י כ ת י ב בה אנכי כו׳ למצרי'‬
‫וצולה ״ כי מצל שאנחנו בעלי שכל והשגה‬
‫ירדתם‬
‫שכלית *שילס^שכל הנבדל הלמוז במלאכי‬
‫שרת בשליחות ‪5‬ע‪0‬ני ולא נצטרך אל שלמות‬
‫אמוני* י כי הוא'השלמות הראוי לאלההתירכב מחימר וצירה׳ ולזה אמרו מלאכי השלת חה לילוד אםה‬
‫בינינו והשיב בחקירתו כי לקבל תירה היא בא אשר הוא השלמות לנמצאות השפלות ולאמונה השלמה‬
‫א‪£‬ד הי׳ ‪ f‬שלמות בשביל זה הוא בא ״ ואז השיבו ואמרו שאס היתה כ״כ מעלת התורה השלמה לחה לא‬
‫נתנה לבעלי שכל בתקילת׳ בלבד י כ׳ השלחזח האנופיהוא חתיחס להם לבדם • זלכן אמלז חמלה‬
‫נגחה זכייכ׳ החחד׳הזאת אשר היא כ״כ בשלמות אקראו׳ פישלס בה‪.‬זה החירכב החסל אשל •שלם בה‬
‫• ה־נפשהשכליתלבד־ אשרהזאמעילה בלתינעלם‪<.‬חמקז‪0‬על<‪1‬ןשח<מ״ ׳ אחנםהסבהבהגב»לסזה‬
‫< &* ל׳א י ס מ ן אלזז־על פכוק דבר צוה לאלף דור אשלהיא התירה שהיקה ראויה להתקבל אשר אלף‬
‫ואין זה השלחיק הי‪17-‬ל‬
‫לוד יקכליה א י ליו חרות לבריאת טילםאשר חסרו אס ק * ל ף ק ״ •‪.‬‬
‫ד‪01‬‬
‫ק‬
‫מ‬
‫ק ק‬
‫ע ל‬
‫••‬
‫ינתן‬
‫מ ז ן ת‬
‫‪,‬‬
‫‪v‬‬
‫•עבת‬
‫פיק רבי עקיבא‬
‫מאמר ח‬
‫י עתן לבעליזזיזד־כלורזל כי הוא לאזי זכאות לשכל הפועל ולאדם רמה ״הוא שכל< לא זולת • וזהו מה‬
‫שהשלים תנה הודן על השתים כלימר זה ההוד הנעלה היא ראן׳ אל החלק השמימי׳ והעליון מבלי‬
‫סיטפל בזה חלק תחר׳ • אז השיב לו הקדוש ברון היא שיחזיר להם תשובה זשיכריע )יבאר אין זה‬
‫השלחית הוא רא;׳ וחחוייב ל׳לזד אשה חזרכב משכל זגיף * כ׳ האמינה הנזכרת היא נאותה אליו גמה‬
‫שהיא כן ואזיעלה חשה וראה שהטענות‬
‫׳ירדתם ל פ ר ע ה ה ש ת ע ב ד ת מ חוררה ? מרז‬
‫השכליית הלא חזקית יכי השכל תטבעו‬
‫יהיה לך‬
‫ת ה א לבם־ שוב מה כתיב בה‬
‫׳מללהילידתילדיתיו בתזזק ״ זלזהאמר‬
‫מתירא אני שמא ישרפונ׳ בהבל פיהם י יאז * אלחים כוי בין^מצרים אתם שרויים שעי ברים‬
‫‪.‬ע״א שיב‪-‬מה כתיב בה ל א ת ח מ ו ד קנאד־ז יש‬
‫בהמשכה ההיא נתן לי גביל אמצעי תמנו‬
‫־ביניכם יצר הרע יש ביניכם מיד הודו להקדוש‬
‫•שזב• והיא שאחר לי ׳*ברן אח״בכםא‬
‫ברוך הוא שנאמר ה׳ אדוננו מרז אדיר וגומר‬
‫הכב!ד שלי וכוי והיא כ׳ השחי׳ הם גשמיי•‬
‫ואלו חנההורךע? השמים ל א כ ת י ב מ י ד כ ל‬
‫נוראים אלה״ס והם מ‪5‬טרפית לעשית‬
‫א ח ד ואחד׳נעשד־ז לו אוהב ומסר לו דבר‬
‫פעילת מתתלפית אלהיו" זאס להם‬
‫שנאמד עלית למרו׳שבית שבי לקתת מתנות‬
‫בעצמם עצם שכלי שלם משלים איתז גם‬
‫באדם בשבר שקראוך אדם לקחת מתנורת ‪:‬‬
‫אנתני נשלם בפעילות התיריית אשר נו‬
‫ו א ף מלאך המורת‪-‬מסרלו רבד שנאמר ויתן‬
‫נקנה השלחית כחי שיקנו השתים מצד‬
‫א ת הקטורת־ויכפד על העם ואומרויעמו׳ בין‬
‫פעולותיהם ותניעיתיהם י יבכרט עם‬
‫אילאודאטד‬
‫המת*ם ובין החיים וגו׳‪:‬‬
‫ההשפעה האלהית אשר היא למעלה מכל‬
‫ליה טנא הוה ידע‪: :‬ע״כ‬
‫קקיר׳ ׳בהשיגנו אלזזטת אחתיות בנקלה‬
‫יזחנהבלצון־המשפיע<תברןשמוי• זזהז‬
‫יולחדשפירשעליו הקדיש ברזן הזאחזיו שכינתו ־ ואז תקרוהיליד צירן האתזנה אל האדם המורכב‬
‫יזצלשהחומר יטריד השכל ולא יוכל לאחת כל הדברים על ביריין י וההטעות אשר יקבל השכל יסירהו‬
‫ויטל׳להז חן ההצלחה י וכן הפעוליתהחגונות הבאית מהכרת החחריזת יחשיכיהו • זאחר כי לכל‬
‫זה ׳צטרן התירה אם להסיר ההטעותהנקנית בהלגל האיחית סלעות הסכלות אחרה תולה מה כתיב‬
‫בהאנכיכי'• וכן לא יהיה לן כי׳ • והיא טענה אמתית תוליד׳ צירן התירה אל האדם המורכב‬
‫מתמר וצירה• אתר כן הביא פי בהבנת זאת התורה והאמין אותה כראוי ישיגו השכלים הנבדלים‬
‫׳•ויבינו איתם כ׳ אין חכמה יאק עצה ואין תבונה אשר לא נזכרה בה בפירוש עכ״ל‪:‬‬
‫כמראות אלהים בתלק התכלית פ״ו אמר הכינה המעלה אשר עלה אליה אדון הנביאים‬
‫‪ .‬לא עלה אליה שוס נברא זילתז זהיא שהעיד׳ התורה ימשה עלה אל האלהים‬
‫והכזוצקא^ילליג^אלהים שהיא עליונה שבכל המדריגות • והיא שרמז עיד באומרו ייה׳ שם עם ה'‬
‫זגוחר׳ ילת^זיו^פ^׳פמידפמדיוגימרכלימרשייםככיכול • יהוח איודס פשמה־שלגלס משה‬
‫לחמס׳ וכשראו מלאצי השרת ^עלתזהלמה תמהו ואמרי מה השלמות אשר לילול אשה עד שיהיו‬
‫לו מהלכים בין העומדים האלה והוא אמרם בינינו כ״ש שיעלה למעלה ממנו • וה*א ילוד אשה‬
‫ואין לו יחס וערן עם העליונים • י אחר להם הקב״ה־אמת שכשתבחנוהו משולל וערום מכל שלמות •‬
‫הנה היא ילולאשה והלין עמכם • אבל כשתבתנוהו ׳מצדהתורה המשלחת אותי היא אשרהעלתהו‬
‫והמליכתהו עליכם• והוא אמרם לקבל תורה ‪2‬א * והס באי ב‪3‬׳ טענית חזקות למניע נתינתה‪.‬‬
‫לבשר זדם* האחת והיאקלימתה בזק הלבה למקבלים• והיה נראה להם שהמורכב ל* לו בלת‬
‫טבעית או שכלית׳ ולוה צריך קדימת המקבל• והשנית כ׳ גם כי נסגזל זה אס בשביל תועלת‬
‫וצולך‬
‫‪1‬‬
‫‪x‬‬
‫‪1‬‬
‫שבת‬
‫פרק רבי עקיבא‬
‫•לב־‬
‫מאמר ט‪:‬‬
‫‪#‬ולן הניתן כי גם הוא נהנה בשיקבליה * הנה אינו צרין לזה • כי גם בהייתה אצלו נהנה *‬
‫אל הראשינה אחרו חמדה גנוזה לכנ»ך יכי' * זאל השנית ואתה משתעשע בה • ולפי שהם כשוטים‬
‫חתוחללאז שהיא יותר לאויה להם כ׳ גם היא ועודנה שם היקה פשוט?״ כי כשילדה נתלבשה‬
‫בכמה מלבושים מהם קציניי׳ ומהש פנימיים * ולפי שלצה הקלוש בלון היא להלאות להם למלאכים‬
‫סהתולה יותר ראויה לישראל מהם ושעבילת׳ עלבה ורצייה אליי ייתל מעבודת׳ והנה זה יבחן כשיראו‬
‫הם שהמקבל יחזירם אחול מטענותיהם ודעתם יסכל* ולהוליע זה להם לצה הקלוש בלון הוא‬
‫סיהיה הוא המשיב להם • זלזה א״ל משה החזיר להם תשובה * וחשה ע״ה ראה שהשלם בתורה‬
‫בל<‪ 4‬מהם בחכתה ותשש שי‪.‬בא לו שום הפסד והעדר מהם קודם שקבלה והיא אומרי מתירא אני‬
‫וכו׳ אז אמל ל‪ 1‬שהדבקים‪ .‬בו קייס ובטוחים מכל נזק כ׳ מגדל עוז שם ה׳ והוא אומרו אחיז‬
‫בכסא כבודי‪• :‬‬
‫‪)9‬‬
‫ז״ל פילש עליה ללב תסלא לפני לב חסלא • לפי שרב חסדא יושב והדרשן עומד קאמר‬
‫רש‬
‫עליה דלומה כחן שהעוחללמעלה מן היושב• אוריין תל׳תא׳ תילה נביאים כתובים לעם‬
‫קליתא׳ פיליש כהניים לי״ם ׳שלאלי׳ ע״< תליתא׳ תליתא׳ לבטן • מלים אהלן ומשה • ביום תליתאי‬
‫לפלישה י לכתיב היי נכונים לשלשת ׳מיס י• תחתית ההר תחת ההר ממש • גיגית קובא שמטילין‬
‫בה שכר‪ .‬מודעה רבה שאם יזמינם לדי!‬
‫כונ? למ‪4‬ז»׳ ב י י ן ייליכ לן אוריין ת‪:‬ית*וי ע ל יל‬
‫למה לא קיימתי יוה שקבלס׳ עליכם ים‬
‫תליתאיוכו׳ג‬
‫בימי‬
‫להם תשובה שקבלויה באויס י‬
‫אחשירוש מאהבת הנס הנעשה להם עלח‪5‬ומל ט׳‬
‫ההוא גלילאה עליה דדב חסדא‪.‬‬
‫ךיךי^ן‬
‫כאן לשוני‪:‬‬
‫ברין רחמנאדירדכאוריין תליתאי‬
‫והתוספות ן׳ילשו כפה עליהם הר‬
‫לעס תליתאי על יד תליתאי־ ביום תליתאי‬
‫כו׳ ואף על כי שכבר‬
‫עירחא תליתאי כמאן כרבנן ויתיצבו בתחתי׳‬
‫הקדיחו נעשה לנשחע שמא היו חוזרים‬
‫ההר אמד דבי אבדימי בר חמא מלמד שכפה‬
‫כשראו האש הגדילה שיצאה נשחת׳‪ :‬והיו‬
‫הקרו׳ברוך הוא עליהם א ת ההד כגיגי׳ י ואמר‬
‫דאמרינן בפ׳׳ק דע״א כלום כצית ההר‬
‫להם אם אתם מקבלי׳התוד׳ מוטב • ואס לאו‬
‫כגיג»׳ עלינו כן יאמרו אומות העולם ״‬
‫עזם ת ה א קבורתכם אמד רב א ח א ברבי יעקב‬
‫דחשמע דאס כפה עליהם לא היה להם‬
‫מכאן מרדעה רבה לאוריתא י אמד רבא א ף‬
‫תשובה זהפאאמר דמודע׳רבה לאורייתא‬
‫ע ל פי כן ה מ ד קבלוה בימי אחשורוש דכתיב‬
‫ה״<ו על מה שקבלוה * אבל מה שלא‬
‫קיימו וקבלו היהודים קיימו מה שקבלו כבד‪:‬‬
‫קיימוה אילא תשובה‪:‬‬
‫)ע«ן בעקילה שער ת״ ל לף קמ״ו(‬
‫והדמב״א ז״ל כתב בקדושיו הא‬
‫לאמלינן בהגלה מכאן‬
‫מולעה רבה כו׳ ומתרץ קבלוה בימי אחשולוש •׳ קשיא לי וכי מה קבלה זו עושה מסופו של עולם‬
‫לתחלתו ׳ אם קולם אתשורוש לא היו מצווין י למה נענשו * ואם נאמר מכני שעברו טל גזילת מלכם‬
‫אס ק בטלה סודעה זו י ועול למה הוצרכו לקבלה ובלית• ונ״ל לחתחלה אף על פי שהיה להם‬
‫תילעה מכל חקיס לא נתן לסם האלץ אלא כלי שיקיימו את התולה • כמו שמפורש בעורה בכחס‬
‫פרשיות דכתיב ייתן להס ארצות גויס כו׳ בעבור ישמרו וגומר ולפיכך כשטבלו על התולה עחל והגלם‬
‫מן האלץ • ומשגלי יש מודע על הדבר דכתיב והעולה על רוחכם היו לא תהיה אשר אתם טיזרים‬
‫נהיה‬
‫‪,‬‬
‫יש בת‬
‫פרק רבי עקיבא‬
‫מאמר י‬
‫נהיהיפמיס וגזמו • יצלאמדינן באגלי! יחזקאל עבד שלזכרו רבו כלום יש צו •עליו‪ :‬לפיהך צשכ^י‬
‫לארץ בביאה שניי׳ בימי עזרא עמדו מעצמן וקבלוה ברצון שלא יטענו עודשום תרעומת • והיינו ימי‬
‫אתשורוש שהוציאם ממית׳ והיה זה חביב להס יותר מגאולת חצריסעכ״ל‪:‬‬
‫יבנוה שלום פרק רביעי מאמר עשירי כתב להיות כי כינת׳ להורות היות תולתינו נצחית להמצא‬
‫בה חמשה מיני שצימוז ונעדרו ממנה המכריחות שנוי התורה• אסתחלהמצל‬
‫םלימית התורההנה נמצא תירה זו כיללת כל התכחות שיש בעולם • ובזה נרמזו כל סודות החציחוי*‬
‫בכללו• וישבה כחות ופעולות נוראות נתאמתית לתקובליס בחכמתה אס כן חיחפשר שתמצאסי‬
‫תורה שלמה מזו• זזה אמרו ברין דיהב לן חמ־יייןתליתתי־ כליח^תורה משולשת שכוללת שלחותי‪5‬‬
‫חכמת כל שלשיחלקי המציאות־ חכמתעולםהטבע ״ וחכמת עולם הגלגלים • וחכמת עולם החלאכ״*?‬
‫גם‪ ,‬היא עצתה נחלקת לג׳ חלקיםכחו שיאחרכו גם יש תורה נביאים וכתובים׳ תורה לרחוז לעולם‬
‫השכלים• נביחיסלעולם הגלגלים• כתיבים לעולםהזה‪ :‬אח‪:‬םהיחס הסנה השנית והוא יחם‬
‫התורה חלה»חן• כ״ש ג׳חלק׳ זחןחזחנ׳ הקורה־ האי זמן התורה שנצטוה בה אדם הראשון• הבי‬
‫הזיזן סנצטוה בה נת• הגי זחן התורה שנצטוה בה אברהם ׳וידוע שזה הזק היה יותר שלם מהשנים‬
‫בתולה־ ואמרו ז״ ל שאברהם קייס אכי׳ ערוב׳ תבשילין ־ ולזה ני״סן ירמוז לזמן אדם הראשון שנו‬
‫יזתילרהצחתיסוהאקתיציאצחתה• ובפרט ללעת האומר שבניסן נבלא העולם‪ :‬ותלש א״ייל לזחן‬
‫נחי וסי״ ין ירמוז לאברהם ובו נתנה התורה* להורות שהאב השלם נמםלה לו התירה • ובה השלים‬
‫נפשו• וכן נתנה לבניו בתידש שרומז לו* אס כן נתנה התירה בזק כוללכל הזמנים• ואם כן לא‬
‫תשתנה מצל הזמן • וזהו אמרם בירח תלית אי‪ :‬אמנם הסבה ג׳ מצל תנאי הנתינה • הנה כשנחקיל י‬
‫נ‪-‬מצא שהתולה נתנה אתל ההפרשה והקלושה כמו שאמר הגבל את ההל וקדשתו כו׳ * וחו׳היו נכונים לג‬
‫ימים * הה לפי שבסבילהאשהנקבע המום האנושי• שחוה השיאה לאלם הראשוןל!ת"ש האשה אשר‬
‫נתת עמלי וכו׳ואין קנז׳גזר נעשה סניגור‪ :‬ילז״אז״ל כשבא נחש על חוה הטיל בהזוהחא־ישלאלשעמלו‬
‫על הל סיני פסקה זוהמתן • וזהו אחלס ביום תליתאי י אחנס הסבה הל׳ מפני שלחית העם ־ כשתלקד'‬
‫היטב תחצא שישלאל היו השלחים אז בחלליגה היותר שלימה שאין שוםבליה יכולה להיות • וזהו אמלם‬
‫לעם תליתאי‪ :‬והסבה הה׳ והיא יחס התולה אל האחצעישנתנה על»לו העילה התולה עליו בכל בית‬
‫נאק הוא‪:‬‬
‫ם‬
‫‪,‬‬
‫הכינה י בזה המאמר לצי בועאם היה דעתם במאמר נשמע לשחיטת האוזן ל מ ה נ ה באחת היה‬
‫להם לוחל נשמע ונעשה שקליחת האזן היא הכרתית למעשה והמעשה הוא מעילה מיהה‬
‫**ליתה• אמנם כ שהקדימו נעשה‬
‫‪, ,‬‬
‫כונה לח^מל ‪3‬שעהשהקדימו ישי^ל כעשה לנשמע וכי׳‬
‫לנסחע על כ‪9‬ח*מ י!יתה עונתםאלשמיעת‬
‫הלב וההישצל הבאאחר ה ח ע ש י * י»נמ‪5‬זן‬
‫נ ע ע ה לנשמע יצת׳ ב ת קול ואמרי‬
‫מחנו כחו שהי׳הענין ג״כ בקנייני החעלו׳‬
‫מי ג ל ה חי לבני א ד ם לשון ש מ ל א נ י השררת‬
‫האנושיי' י וכחושאמלו שהתלמוד חבי׳לידי‬
‫‪ .‬טשתמשין בו שנאמ׳ ברכו ״׳מלאכיו גבודי פדו‬
‫מעוה י זלזה ׳צאתה ב״ק ואחלה מ׳ גלה‬
‫;עושי דברו לשמוע בקול דברו עושי בריש*א‬
‫לזילבניאלהלשיןשמלאכי השל׳משתמשים‬
‫ולזדר לשמוע ע״כ‪:‬‬
‫כוי וזה שבהם לא נאחר לשון שמיעה לק‬
‫על ההשכל לכתיב עושי דבלי לשמוע בקול‬
‫ועי׳• והלאה ההכרתי׳היא כי נאמיעזשי גלישא והלל לשתןע • ואסע^ שיייעת האזן היה ן‪1‬וחיל‬
‫‪:‬בלישא‬
‫‪t‬‬
‫ז‬
‫&‬
‫פרק רבי עקיבא‬
‫שבת‬
‫לג‬
‫מאמר יא‬
‫‪ .‬בלישא והלל עושים י הגה םשחעז והשכילו הענין העלות מעל ולמפלהאגש׳׳ ולשימם בהבדל וסגזלה‬
‫למעלת מלאכי השלת והם סברו וקבלו עליהם חלה נחלה ע״פחנעל עקידה‪ .‬שעל ‪rj*p‬‬
‫לחה אחר על יעקב שהיה לאו׳ לילללחצליס וכו׳ כ׳ חה חטאתו ומה כשעו שאחל שיאו*‬
‫‪tlWpl‬‬
‫היהלזה • ופול קשה לחה הביא לבי כנחם החשל חן שחיטת הכלה שהיא עוחלת לישחט‬
‫)סופה לחות • ויעקב אין ס‪1‬פז להיות קבולשס כאשל נשאוהו וקברוהו בתבלין אם כן אין המשל דוחה‬
‫לנמשל כלל ‪:‬‬
‫‪ .‬בעל עקידד־ז כתב שמל ל״א וזה לשינו‬
‫׳ להי‪1‬׳כיאבינו יעקבחחלא‬
‫טנהלמ‪5‬מ׳יזזייהיהיע בליךל״^םבשל‪0‬לץ לגיולכו'‬
‫ש‬
‫ת‬
‫ובי משל לפיט שהיו יוגין למשוך ‪15‬ותה למקילין הלה וכר‬
‫_‬
‫״ ״״״״‪!,‬״*‬
‫‪.‬‬
‫הסלוני לילידת לחצליםלהקביל פני נלחו‬
‫בשמחה ובטוב לבב אחלו רל ‪.‬‬
‫דבי יוחנן דאו׳ היד־ ‪ ,‬יעקב לירד‬
‫‪* )jQft‬‬
‫ועקב לילל ל מצלי׳ בשלשלאות של ברזלוכז'‬
‫למצרים בשלשלאות של ‪S m‬‬
‫והפונה פי תחלו ז׳׳ ל מעשה אבית סימן‬
‫ובקולרין ועשרת הק״בה כמה עלילורת כדי‬
‫לבנים • וכל חה שאירע לאבות אירע לבנים‬
‫שירד שס שנאמד לעבד נמכר יוסף ויקרא רעב‬
‫בגלותא לוגחתס * והכינה להם ז״ל •כי‬
‫ע ל ‪ p s n‬י ־ופילכך למה ויבא ישר^ מצרים‪:‬‬
‫בהשקפת אלו התיעליות העצימו׳ אשר לכי‬
‫ובב׳׳ר אמד רבי פנחס משל למה הדבר דומה‬
‫שעה ובבחינת השלחיות החקיויס לעתיד‬
‫לפר׳ שהיו רוצין למשוך אותה למקולין שלה‬
‫הנה ?שלח ירד ממריו ככולי לא שיורידוהו‬
‫ולא היתה נמשכת מה עשו משכו א ת בגדת‬
‫שם בכבלי ברזל זבשלשלחות אז טוב לו •‬
‫ת ח ל ה והיא דצהיאחדיך כךקשודחק״בהכדי‬
‫והנה נתחסל עחו הש״י שהילילוהל שהה‬
‫?וידדיעקבאבינולמצריסשנאמ׳ בחבליאדס‬
‫בסיבות יותר ניאותות ובעלילות המ־ים‬
‫אמשכם בעבותות אהבה‪:‬‬
‫׳במפילת׳ לייםףמצליס יירילתם אחליזכמו‬
‫שאחל לעבד כמכל יוסף ויקלא לעב על האלץ וכיכ לחה ייבא ישלאל חצליס וכו׳ ־ וייחס הילילה הזאת‬
‫למצרים אל ׳עקבלוקא יותל משאל האבות מפני אשל ילל עליו הוא בעציץ וחפצי היותוהאב הקלוב ‪t‬‬
‫קהל עלת הבנים אשר לא נמצא פסול בזרטזוהיהעליו מוטל להביאש לכלל שלמותם‪ :‬ואמר רבי פינהם‬
‫משל כו׳כי כמי שתכלית געלהפלהבמלולה הוא להביאה אלמקוליןשלה‪-‬כי הוא תכלית מציאית׳אצל‬
‫בולאהזכמושאמלו בפיהיהקולאבבלכות סוףבהחה לשחיטה כי הוא סוף כשמנה כחי שאחלינשחשה‬
‫בחזקת השלה עומדת וכוי מם כל זס חקיצל דעתה והלגשס לאנמםכהשםללצונה עלשמושביןבנה‬
‫תתלה לפניה והיא רצה אחליו כן אבינו ימ׳ וית׳ שחו הוא עשנו ולו אנחנו עמו וצאן חלעיתו והכונה‬
‫הלאשוגהמיום בלואאלהים אלםהיההכונה‪ .‬להביאנו אל המעמלהנכבל והנזלאההוא הל סיני י‬
‫והנה לא נמשכו לבא שחה כי לא לאלם לבא בנקל תחת עול התולה והמצות עד שהמביק ע״י הבן הזה‬
‫למצלים אשל שחה יקבלו הכתות הטבעיו׳ זהתאותהחחליו׳ ובו יזכנו לקבל השלחיותכח״ש בהוציאך‬
‫אתהטםחחצריסתעבלון אתהאלהים וכו׳ ולזה אחר בחבלי אלם אמשכם בעבותות אהבהכי עם שנלאה‬
‫להס בתחלהםבתירילתם צילים וחבלי יוללה לסוף נמשכו בעבותוייאהבה כי הכל הי׳ לאהבת״׳ אותם‬
‫ולשומרו את ?בלית ואת הססלואת השבועה אשר נשבע לאברהם אוהבז בין הבתרים‪ :‬עכ״ל‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫כ‬
‫מ‬
‫\זז^‬
‫ר א ) < היה‬
‫י י * י < ׳ <&‬
‫התכםגאלייקוכמלרסקהלעוז״לבאמתמאמלזהקשההיישיבובפלטללעתחאילעתיםלרנ‬
‫י ' א ׳ ללב נחמן שתפס לעתי לאמת זצלק ביישוב הכתיבים כי)לאי ילעיקלא למשלי * וגם‬
‫)‪ 04‬ללעתיה ללב נחמן חאןאשמןעינןשצחהזיל‬
‫» לי י י ק ל א לכי עפל אתה•‬
‫? מ‬
‫ש ה‬
‫ת‪,‬ל‬
‫ט א‬
‫‪1‬‬
‫‪9‬‬
‫‪op‬‬
‫שבת‬
‫‪50‬‬
‫&דק שואלי‬
‫מאמר •בד‬
‫קרי‪-‬ביןולההוא‪ :‬וליל ללב מל» הכליא ליןלא לין איילי בצליקים גמורים חלצתיב בתליה והלוא‬
‫אל׳האלהיםואין זה כי אםבצליקיס גמולים כיון ששבה הלוח חיל אל האלהיסואם כן נמצא לעתידי‬
‫צליקיס להוו עפלא * ולב נחמן כמי םבירא ליה הכי והסכים לדבליז וחף על גל לקלח כת»כ כי מפי‬
‫אזה וכי׳ ס״לדאצטליך שלתהלאשמועינן וישוב העגל וכו׳ חשוםלהוה אפ‪:‬ל לזלזל לאין זה ללן‬
‫כי אם בבש׳ועול וגילק * אבל עצמות ישאלו‬
‫דיש על היתקתהקנ‪5‬ל והתווה *‬
‫קיימים בצליקי׳ זאשמועינן שלמה באיחרו‬
‫לגמלי‬
‫וישוב העפלאלהאק כשהי׳לה׳ינו‬
‫ך ן ‪ j‬ך ן ן קפולאי דהוו ק<ולי כארעא דיג‬
‫לח‬
‫למשלי‬
‫י י י י כשהיה שאפילו עצמות וקלא‬
‫מזסן בר*עחק נדוד כהי אחי בל‬
‫*‬
‫להיינזלחהליהיקנק‬
‫קשיתיהלס״ל‬
‫אושעי׳ י אתו ואמרו ליה לרב נחמן נחרב!‬
‫אבל כשאק קנאה לא יחיש הלקבון וש‪1‬מ‬
‫גברא הפיא אתא א״ל מאן ניהו מר • אמד אנא ־‬
‫עפר עד עמל זמן רפולעול׳ימן יוחל ישונו‬
‫למשמע אחא בד אושעי' • א״ל והלא אמד רב מרי‬
‫לעפר והכי ‪ pn‬לשק עתידים זנו'‬
‫כשבאו ואחלו עתידי צדיקי דהוי עפדא איל ומנו מרי דל*י*‬
‫>יתו׳זמךקצתולכן‪.‬לב נחמן‬
‫לו נמל בן גבלא לא אחל כלים על ששאלו ידענא ביה י א״ל והא כתיב וישוב העפר ‪W‬‬
‫הארץכשהיה• אמדליהדאקרייךקחלתלא‬
‫לו מאי ניהו מל לאולי היה איזה ׳צליק‬
‫אקרייך משלי דכתיב חיי בשרים לב מרפא‬
‫סחת מזמן מזעט ועדיין היה ידים בחציאו׳‬
‫עצמיתיו שאמלז התוספות ז״ל שם על ורקב עצמות קנאה * מי שיש בו קנאה וכו*‬
‫לאחל שנים עשל חולש נשמתו פולה ואינה גששיה חזייה דאית ביה מששא • א״לליקום‬
‫מד לגבי דביתהו א״ל גליח אדעתן ראפילי‬
‫יולדת דאף על כי כן כשהיא לוצה היא‬
‫נביאי׳ ל א קרית דכתייבמחדזי א ת ‪ mnap‬יפי•‬
‫•זולתו אחי שחמל לז שהיה חחאי בר יחש״ה‬
‫וה>» כתיב כי עפר אתל״‪ .‬ואל עפר תשוב ״־‬
‫עכבר עבר זמן רב כי היה בלולות הלאשיני'‬
‫אמר ליה שער־ז אחת קודם תחיית המתים‪-‬‬
‫קזלמים אליו בזמן אז הקשה לווהאחרלב‬
‫מדי זכו׳ והוא השיב לו ומנו רב חלי וכו׳‬
‫לוחר שלא היה חושש לו וכח״ש רש״י ז״ל‬
‫אז אחר לר לחוכרתיס דבריו שהרי קרא קאמל לכתיכ‬
‫‪5‬‬
‫וישוב העפר וכו׳ • והוא אחר לו לאקרייך קהלת לא אקרייך חשלי ורקב עצמות קנאה וכו׳ והכוונה־‬
‫כמו שכתב לש״י ז״ל חי שיש לו קנאה ותתיות על תכירו עצמותיו חרקיגין ועליו נאתר וישוב העפר‬
‫אל האלן וכו׳ ולאו לחימלא מרשעים איילי לאי הכי היכי כתיב והרוח תשוב וכו׳ אלא צדיקים נינהז‬
‫דק בלבל הזה שיש להם קנאה יצאו מכלל צדיקים גמולים וא׳׳כש‪:‬ילקאחל והלוח תשוב ובז׳ שהוא‬
‫ל«ן *תי׳ל *יאףעל פי שאינה שבה מיד בנקל תשיב כי מכלל הצדיקים היא פאמול • זכפל )אחל כל‬
‫י»יע*ן*&«זגןננ«*ו׳ן ?גצתזתיימלקיבין לדחות מ״ש לעיל בסברת מ כמחן שהקכאה־תמיזר ייי״ךייו‬
‫‪ Mr‬א‪$‬ח •‪ 57‬זיון שאין לז ^לאה ידן עצמותיו‬
‫י ל א״ז ״ יגליזקיחה י א״יגיייקהק לימן י‬
‫מלקיבין כללודייקהכיחלצתיבורקבעצמותקנאה• נלאה שאין מציאות לקבכי אסבשטלהקנאה‪ :‬־‬
‫ואחד שהיה ממשמש בו והיה ממשות ל״ל שהיה שלם בבשלו וגופו־ כייו שהיה בעומו חי ותשש שייא‬
‫לא היה בשאר גופו כמו במקום שנגע וממשמש י ומפני המיל לא לצה ליגע כל גופו • וכדי לגלות •‬
‫הדבר א״ל ליפול מר לביתא כשאמר לו שהיה מעוכב מבלי רשות אז הבין שהיה כלו של בעצלזו׳וגידין‬
‫ובשר ועזר אז הקשה לו מקרא לכתיב כי עפראתה וכו׳ • להאאכילו מוקייינן ליה נבשר כדאמרן לעיל‬
‫הרי הוא היה שלם בבשר גס כן ולא שב בשרי לעפר ולכך לא הקשה לו קילס חפסוק זה לי בעצמיג‬
‫״ ׳ המתים‬
‫‪5‬‬
‫א״רי כלאתרן לעיל למלת רב תר׳ ורב נחמן ־ והוא השיב לו לההןא‬
‫|ב‬
‫?‬
‫נ‬
‫נ מ‬
‫‪v‬‬
‫ם‬
‫ש ע ה ‪rPj3‬‬
‫ק ן ד ס ק ת‬
‫ואין‬
‫פרק <עואל‬
‫ישבת‬
‫‪-‬לד‬
‫מאמר יב‬
‫<‪45‬ין חיליק ‪»5‬ן בשר לעצמות ואיירי בצדיקים גחולים לפויתיה דאח׳ בריאש»ה סלחיס י ם גגו פס טל‬
‫סעהאחתקודם תחיית המתים ואין םפק כ» שם כמשך להם אור ועדק מצד הנפש הצרורה בצרור‬
‫החיים כאמור עכ״ל ‪:‬‬
‫יכתוב בפרדם דמונים כונה על הכדה זז וזה נוסת דבריו כ׳ לח היה דבר ממש העניין נעצמו‬
‫רק דרך חלום גח לרב נתק לכי שהיו חורשים בשדה פועליו ונגלה להם שם קבר וייראו‬
‫לםתלה כ» לא היו יודעים מאיוה איש הוא ובאלו בחלום לרב נסמן איל אותו קבר היה של רב*‬
‫־אחין׳ כליאשיה‪:‬‬
‫‪ .‬א ו אפשר הנהו קפולא׳ למז לתכחוס היו חקפלזם ושונים בזה הדלוש רצה לומל עחילת העצמות‬
‫זיין רב בעניין תבא בהם התחייה ורב נחמן נכלא א י ן יעמלו העצמות זיון לב כמהו בלי שנם‬
‫שנוי ילקבון והלא כל חולכבהלכבתו הוא השחתתו • ואפשר העזר היה עדין קייס* וזהי שאחר חזייה‬
‫־ נששיה וכו׳ יגלו לו כי הסבה בזה טובהחזנתו ושווי הרכבתו והוא שלא נתקניבשזס אדם * כ׳ הקנאה‬
‫׳ באה מלוע התפוגה וההמזגה‪ :‬ומ״ש ליקום מל לגבי ביתא כ׳ חשב שבגוף ונפש היה בקבל שאס לא‬
‫כן אין יעמלו העצתויבל׳ שנוי והוא השיב לו בי אין סם הנפש ״ חהז אשר רמז בפתחי אז קבליתיפם •‬
‫זללן חזר זהקשה לו אם כן‬
‫וכתוב אחריו ונתת׳ לוחי כפם וחייתם והנחתי אתכם על אלמתכם •‬
‫שאין כאן הנפש המעמיד הגיף איך יעמדו העצמותבלי שנוי והלא כל הכחות הגשחיית בעלי תכלית ״‬
‫אמנם יש תכלית קרוב ויש תבלית רחוק כפי ההמזגה • ולכן יש מהם לא יעמדי שנה ומהם יעמדו אלף‬
‫שנים וזהו שעה אתת קולם תחיית החתים • כצוחל ימן חיגבל פכי המזגתו עכ״ל‪:‬‬
‫^ יגמנ*ן יבי*ימ‬
‫^ ל^‬
‫‪ 3n&Jft•:‬באיש א ח ד שנפטר מצאוהו החופרים בשייל ק י‬
‫דמה ושאל ל ו רב נחמן מאיזה ס ב ה והשיב ש ל א ה י ה ג ו קנאה ו ל א ה ט ה אזנו‬
‫לשמות דברים בטלים וכוי‪:‬‬
‫ב‬
‫ב ד‬
‫ש י ז י ה‬
‫ח י‬
‫‪5‬‬
‫ש‬
‫ג‬
‫וקשה זה המאחל מאללחזקלקים בו * לאשונה יש לספק לעניין מה נותן המלך זה הפקתן‬
‫של מלביש אם לפקלזןלבל־ אולהשתמשבהך אסלפקדון‪.‬לבל‪.‬קשהשאין העכיןמולה‬
‫ק י חלא שנראה שפעם החלך לקראת העכשים תכני שהחזילוס מלוכלכים והלי אם אפי׳החזילום‬
‫מגוהצים היה לו לפעום על מציאות הלבישה בפשעו בפקלוך ומה גם בגגלי מלכות שהיו מרימין‬
‫יד במלך ללכיש את בגליו• וכן קשה‬
‫בכקחיס שהחזילזם ממהצין נלאה דאפילו‬
‫י‬
‫«* ייץלכ?***? י*‬
‫אם היו לובשים אותם לא היה חקפיל כיין‬
‫פהחזיחם חגוהציס והלא היו פושעים‬
‫ד מ ן והדוחתשוב א ל ה א ל ה י ם ובו'‬
‫ בפקדין‪ :‬ועול קשה שבפי הנחשל שהוא‬‫ח נ ה לו במו שנחנה ל ד בטהרה א ף‬
‫הנשתה אי צפשר לפרש לא בפקדין שהרי‬
‫א ת ה בטהר׳םשל ל מ ל ך ביו שחלק בגדי מלבו׳‬
‫הנשמה משמשת בגזף ולא במתנה לגמרי‬
‫לעבדיופקחין שבה' קפלום והניחו' בקופס'׳‬
‫מ‬
‫מ‬
‫למלג‬
‫די‬
‫מל‬
‫ה ל צ י‬
‫י ז י ש‬
‫ל‬
‫טפשים שב הכם ה ל כ ו ועשו בהבש מלאכד־ז •‬
‫כי סוף אדם למזת‪:‬‬
‫ולכן נלאה שחילוק‬
‫זה היה לזמן שילבשיס לכבוד ולתכארת‬
‫לימים בקש ה ש ל ך א ר ת ג ל י ו פקחים ש ב ה ט‬
‫וגדלה להראזתבעעיהע‪/‬יםדאיצוןמבני‬
‫החזירום‬
‫הירלא דיזלכא עד אשר יתחזקו גחחםלתם‬
‫)איר כךיתזימסכאשל יעלה ברצון המלך לבקשם והנה הפקחים אף אם היו לננשיס איתס געת‬
‫‪.‬־&‬
‫‪9‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪A‬‬
‫מהגת‬
‫^‬
‫שבח‬
‫פרק שואל‬
‫מאמר ע‬
‫?‪ ?2?:‬הגלולה ובהיותם בטלים להתעטל בהם־כאשל היו עוםקיםמבל מה וגס בהיותם גגיןיהסי‬
‫*יו מקפלים ומניחים אותם בקופסא כלי שליו יתלכלכו ויעמלו בקיום נקיוהם ונמשך מזה שבכל;‬
‫עת שהיי לובשים אזתםגהכלח היו מייפים ומנקים ומתקנים אותם באופן שהיו יפים י ותל ממציאותם‬
‫הלאשא• וכן כשהיו מפשיטין אותסלא היו מניחים איתס אלא בקופסא ונמצא בזהכשהחזילזם‬
‫למלך היו יפיס ומאירים ומזהירים ביתר‬
‫ה ח ז י ר ו ם ל ו כשהן מגוהצים‪.‬טפשים ״!גוזם‬
‫סאת חבלאשונה • וז״ש כשהן מגוהצין מס‬
‫החזירום לו כשהן מלוכלכים שטחהםלד‬
‫שלא נזכר קודם׳ זהרי כאן דמיון הנשמה‬
‫לקראת הפקחי ‪ f‬וכעס לקראת הטפשין גנתני‬
‫נקיה בםור מרע ושלמה בעשה טוב‪ :‬זאמנ‬
‫כבית חאסורין וכוי א ף הק״בה על גי‪3‬ן •‪Sb‬‬
‫סטפשין הלכו ועשו בהם מלאכהנחצא שלא‬
‫צדיקז׳אומר יבא שלום וכו׳ ועל נשטח ן אומר‬
‫מנהגו בהם בכבוד אלא חללוס מלאכתי‬
‫והיתה נפש **דוגי וכוי• ועל גופן של רשעים‬
‫!נתלכלכו הנגלים • באופן שאף אם היו‬
‫אומר אין שלוס^אטד ה׳ לרשעים ועל נשמתן‬
‫מתקנים ז»»קפל<ס אות‪ 0‬לפעחיס לח אהצי‬
‫אופר ואת נפש אויביךיקלענ׳בכף הקלעובו׳‬
‫מ א ת הלל‪5‬ון‪,‬והוא זרויון גד<ל לנשמה‬
‫םחשתמשק בה למלאכת גופם ותאוותיהם‬
‫יבוגחיםאותםבחבילות אשמזתיהם באופן שעםשלפעמי׳ מקי?מי׳ קצת מצות אין בהם די שליחות כלל‬
‫כי עבירה מכבה חציה כנודע‪ :‬ומעתה המשל דוחה לנמשל בעצם כי כמו שבגדי מלכות אלו נתנו לזמן‬
‫ללבוש ולהתפאר בכבוד המלכות אשר חלק מכבודו להסכן עניין הנשמות הס בגדי מלכות שתלק הקיבה‬
‫לאדם להיותם משתמשים בהם לתפארת ולתהלה ולכבוד המלכות והצדיקים מוסיפי' בהם יופי ותיקון‬
‫החצות מלגל הנקיות מעין והרשעים פוגמים ומלכלכים אותן במעשה יליהס כנולעוכאשר הגיעעת‬
‫הפקזלה להתזיל אליו הנשיאתהו* שייקלקיחת הצד»ק»םי ומועם ל*ןרא<*היפמיס • •ולוןגי»ה םיויוי‬
‫וקפלזםיהניתזם בקיככ^ו לח להניחם שם תמיד כי ללבישה כתני מלח בעת שהיו עסוקים כדי לשחזר‬
‫נקיותס ולהוסיף בתקינה כאחול‪ :‬ואפשל שהביא המשל גם כן לתקן לשונו שאמל תנה ל ז כמו שנתנה‬
‫לך• נלאה שכל הנשמית נתונות לו»ת׳ זתוזלזת אליו בין טהולות בקבלתי סהולות אלא שחזהיל שיתנום‬
‫גטהלה אבל לא תשאל הנלתי טהולה בלי נתינה לו זהלבלקשה כי נשמזתהלשעיס אינם‪,‬נלאות לכניז‬
‫•ת׳ כי כמה כתות מזיקים יפגעזס בלדך ויטללזם לגיהנס ולזה הביא המשל לושלכי דבלה תזלה^לסון‬
‫בגי אלם ׳ וגם כי בהיות הנחשל גם כן שנתינת הנשמות הס ע״י בקשתו ית׳ יגזילתו יאמל על הנתינה‬
‫שהיא לי אף אותן שאינן נלאות לפניי ית׳ ־ ואומל שמח החל ך לקלאת פקחים וכוי לה ורות בנמשל לבל‬
‫גליל והוא כי בעת פעילת אדם צדיק יש ייחוד וקישור למעלה בכל העולמות ע״י עליית נשמתי זניסף‬
‫שמתה וגיל בעליונים ובכל נשמות הצליקים• וכן להפך בפטילת אלםלשע בהיות נפשו פגוחה נותנת‬
‫» ו ליןציפס‪.‬וצד הטומאה ונוסף עצב עמה כנלאה מתון ספר הזהר מכמה לוכתין• וכיון ‪1#‬כן הק״בי*‬
‫כביכול סוא השתעשע ושחי* כמה םה»ח ליאה לקראת הכגןשין זצד*כןי©שהכל שמחין ל<«יהם*<‪vtn‬‬
‫במה שהיא ליאה לקלאת הלשעיפ הטכשיס כיוחזל‪» :‬כ״ל‪0‬תה‪ 0‬גאל״יקו מצ״פת ‪:‬‬
‫ובספר חזהר פרש׳תדוםה דף קמ״א וז״לגופיהין דצרייןיא דלא אתמשכו בהאי׳^למא‬
‫בתרהגאיןדההיא קליפא תקיפא והנאיןועינוגין דוליה וממתקצי׳ דיליה הכי‬
‫א ס ת א ב כתר דנפקת נשמת׳מניה גיפיהון דצדיקי׳ דלא מתענגי בהאי עלמא ^א מתענוגי‬
‫דמצוה וסעידתי שבתין וחגין וןמנין ההנהרית מסאבא לא יכיל לשלטאה עלייהו ד ה א‬
‫לא אחענגו מדיליה כלום הואיל ולא נטלו מדיליר־ז לית ליה דשו עליהון כלל ןכאדז‬
‫איהו מאן דלא אתהני מדיליה כלום עכ״ל‪:‬‬
‫לאו‬
‫?‬
‫‪,‬‬
‫פרק כא כתב*‬
‫שבת‬
‫לה‬
‫מאמר ידי‬
‫לא^י לדקדק בזה המאמרסאחדב' מלאכים כו׳׳לחה‪-‬ענק אלו המלאכים והלא הק״בה לואה כל‬
‫מעשה האלםותתבולותיו ־ ויותר קשה בסכין עניית אמן שלהם• דמה בכן םאס עבלאלם‬
‫ולא הפין־ לשבת אחד כראוי *כהלכתו יכול להיות שיכין לשבת אחר אולי לי( היה לו יכולת בשבת זה‪.‬‬
‫לטבוח טבת והכן י חולי יזכה לשבת של •אתריו• דבשלמא מלאן רע יענה אמן דדרכו בכן• אבל‬
‫מלאן טוב למה יאחר בעל כרחו אמן • כי‬
‫• " י י י י י ' ״ ייי״יי י‬
‫פ‪ ,‬צב׳ ל*כיסהיילייס י׳י‬
‫חדה טיבה לעולם חרובה ממדת פולענז׳‪ :‬יו*ו‪1‬׳ יי‬
‫פ ™‪*J‬‬
‫ועוד חי הכריחו לכן • ונראה להקדים ‪5‬‬
‫רבי יוסי ברבי יהוד*י* אומר שני‬
‫ך‪^/‬א‬
‫בריתא יפר׳ הרואה תניא רבי יופי הגל׳ל^ש‪ ,‬פל ק ת‬
‫מלאכי השרת מלוין לו לאדבז‪.,‬‬
‫אומר צדיקים יצל הטיב שזכטן שנאחר לבי‬
‫בע״שלמבית הכנסת לביתו י אהד טוב ו א ח ד‬
‫חלל בקרביי רשעים יצר הרע שופטך‬
‫רע• וכשב^‪8‬לביתו ומצ*י<נדדלוק ושלחן‬
‫ערוך ומטתו מוצעת מלאך טוב אומר יהי רצון ‪ .‬שנאחר נאם־כשע לרש׳בקרב ל בי י ובינוני׳׳‬
‫זה‪ .‬וזה שו‪,‬כטן• שנאחר כ׳ יעחוד ליחי‪4‬‬
‫ש ת ה א לשבח אחד׳ כך ומלאך רע עונה אמן‬
‫אב‪2‬ון להושיע חשזכטינכשוע״כ‪ :‬צל׳ן‬
‫כעלברחי* ואס‪^.‬לאו• מלאך רע־אומר יחי‬
‫לדקדק חהו יצר הטיב ויצר הרע י הכתוב‬
‫רצוןשתה*־* לשברת אחדרת כ ך י מ ל א ך ט ו ב‬
‫אוחד בכל לבבן דיל בב׳ ׳צריך ביצר הרע‬
‫עונד־־‪ ,‬אמן כעל כרתו י ובבראשי׳ רב׳ ‪ n‬״ ‪S‬‬
‫וביצר הטוב • זבכרשתגראשית כתיצ כי‬
‫אמד רבי מאיר עשה אדם מצות אתת‪ .‬נותנין‬
‫יצר לבהאלםלע‪ :‬וכתב הל״דק ךל נקראת‬
‫לו מלאך אחד י ב׳ מצות נותנים לו ב׳םל^כי׳•‬
‫‪PrfP‬לב החדש וכמיוניו יצל ואחר שפילו׳‬
‫מצות ‪ nam‬מהכ\«לי• מלאכים ח ד ב ה שנ*י*׳‬
‫יצר סמו׳הואעליצ׳הטו׳מהא׳׳הצדי׳הםחין‬
‫י כי מלאכיו יצרה לך כוי‪:‬‬
‫ונשען עליו תצרהו מרע לתת לו שלום כיבו‬
‫בטוח‪ :‬כתב עין ישראל לקרב אל השכל הבנת ב יצרים ראוי לזמר שכחו שהאדם חזרכבמגוף ונפש •‬
‫ו‪3‬עבולשיתקי‪.‬יחו םגיהם הושמו לו כתות אלו להשלחת מציאתו כמו הכת הזן • ובפרט הכת המתעורר‬
‫נחשן מהנפש המרגשת׳ ואס יגדל הכח המתעורר הזה בעניינים גופייםכלוו רוב המאכל והמשתה‬
‫והנאות גופיות אחרות נקרא זי^הכתיצל הרע• ועליז יצדק מאמרם זי׳ ל שהוא מלן זקן וכסיל שבא‬
‫לאדם בצאתו מרחם אמובי חידהוא חתאוהלינק זעל זה נאחר לפתח חטאת רובץ• ובהיותו הלן וגלל‬
‫ק תגדל אותה תשוקה גגפ״ת־עד שחגיע לי" ג שנה בקרוב ואז יתעורר בו כת השכלית ומשם והלאה‬
‫כמשל»חחל חל לבו לא טוב לנו להשתמש מאותו כת המתעורר למה‪ .‬שלא יהיה קליזן לנכש כמו ליקת‬
‫החזון הראוי והמשגל בעתו כפי הראוי• ויהיה כשחל‪.‬מן הנגרמת שאסרה תורה • ובס אס יקדש‬
‫עצתו בחותר לו ובתנאי שלא יהא פלוש לגחלי אלא יקח אשה לאייה להוליל בנים עובלי השם כתולה‬
‫ובחצות זה הכח השכלי חחיברעס ‪$‬חתעורלנקרא יצר טוב זיצלסמון * וכשאמר סתם אוי לימיצלי‬
‫הוא כנוי ליצר הרע י וכונת התנא במה שפיר׳בכל לבב ן בב׳ יצרין שאזהרת הכתוב‪ .‬הוא לוחל שיכניע‬
‫יצר הרפ לאהבתי יתברן אבל לאיסגףעצחו לבטל יצל הרע לגחרי‪-‬אלא יהיו שניהםמתובליםיתל־‬
‫מעשה מהעיקר עיקל וחן הטפל טפל ולכוונה ןאי< ללש למ יוםן הגלילי צליקים‪,‬יצל טןב שופטןליל‬
‫שהוא שוכט כל כתות הגיף אבל לא להמיק לגמרי אלאכל‪ .‬תאית הגהללות בלשון יצל הרע הן הנה‬
‫כעבדים המשלתיפ נכנעים אל מצות השוכט שהוא היצר‪ -‬םוב ־ והרשעים בהפן שאלין הבית הוא יצל‬
‫יי*־ יאסלפעמיש הולך בדרן יצל טוב הוא במקל‪ $‬להשלים רצון הגוף כמעשה הצבועים וכדומה‬
‫בזה י ויהיה יצל טיבייילאל טוב י ויצל לע של או מלחן לע והוא חלאך המות־ ולאשיהיל שכינבראים‬
‫מחולשה בצלם‪ :‬זזה^כונתאחרסב׳ מלאק; התלת הם״שמ?‪< .‬צליס החשלתיס ?‪1‬ת האלם בזה העולם‬
‫שהוא‬
‫ל‬
‫נה‬
‫ם געיי‪36‬‬
‫מ‬
‫מ‬
‫‪r‬‬
‫פ‬
‫!ז‬
‫ה‬
‫‪5‬‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ס‬
‫<טבת‬
‫פרק פל כתבי‬
‫מאמר יד‬
‫שהואפנוי לערב שבת * מהו אמרם מי שטיס בערב שבתיאכל ב^בת ואם הולך האדם גוה העזל&‬
‫לרן התורה והמצית שהם ב׳ נרות דכתיב כי נר מציה ותורה איר מלאן טזב איחר כו׳לשבת הבא׳ שהוי(‬
‫עולםהבא יהיה כמו כן י או בטיל׳הזה יזכה אתרמיתי כן כענין ר׳דכל ב׳ שמשי הוה אתי לביתיה ומקל*•‬
‫ומלאן רע בעל כרחו כו׳ הוא יצר הרע ומלאן המות אין שילטין כי החסידים אין טימאה בהם כדאית*!‬
‫פרק הנושא י וזהו כונת צוואת לבי נר דלוק במקומו כו׳‪:‬‬
‫•‬
‫והבונה להם ז״ל לה*ית כי כל»מ» השבועימ להם פעולה מיומית גבריאהשבכל יום ויום תששת‬
‫יחי בראשית היה בכל יום מלחכת? המיוחדת • אמכם בשבת שבת־ הק״בה ולח היממם‬
‫ייעשה כלל• לזה כאילו מתרעם השבת שהיא בטלהואקלהחלק וחעשהבבריאם יזהו אתרםבן זוג‬
‫ולא בת זוגכחאתלבכל מקום להוכיר בת וזג • והטעם כי הוכר הוא הפועל ומשפיע לנקבה ־ לזה‬
‫באה התשובה כנסת <שלא'ל יהיה בןווגן‬
‫‪ {£^1X531*1‬דשי׳ב• תנא אמדה שבד*‬
‫‪€#‬־׳כלומר היותר שלחים םבהס ׳תעסקי‬
‫לפניהלךבה ל כ ל נתת גן‬
‫ויפעלו בה מלאכת ה׳ והוא לחוד התורה‬
‫זוג ולי לא נתת בן זוג • אמר ל ה כנסת ישד*(‬
‫שכך הקבלה שנתנה בשבת לישראל כדי‬
‫יהיה בן זוגך ׳ וכיון שעטדו ישדאל־י * ‪ S j‬הד‬
‫שיתעסקו בה ביותר באותו יום וזהו סוד‬
‫סיני אמי להם חווזכורין ל א ו ת ו דבר^ואמרתי‬
‫ושתלו בני ישראל את השבת זהיא זמן‬
‫לשבת כנסת ישראל יהיה בן זוגךהח״דזכלר‬
‫העונישל תלמידים תכחים בשבת הנקראת‬
‫את ״יום השבת לקדשו וןכ״ל‪:‬‬
‫כלה זזהדבן ווג של שנת והם הקידושין‬
‫מליש וזהו מלל את יום הפכת לקדשו‬
‫• בקידושין ואוחל והמ זכילין מיזם השבת הנז־זל הנעלם והצפין שנתקלשתם בהל סיני‪:‬‬
‫וכתב בעל עיקרים זיל פי״א מאמר ב' וז״ל אמלה שבת לכנ׳ סקב״ה לבוני של עולם לכל נתת‬
‫•בן זיג וכו׳ הנה באמרה אמרה סבת בלהק נקבה יולהסילמוזטל מלה שהיא מושפעת ולא‬
‫סשפעת והוא השכל העשירי וקראוהו שבת לפישחכמי הקבלה ייחסו כל יום מימיבלאשיתיאל עלול‬
‫אחל חן הזי שכלים האחלונים ויקראו העליליס סנילית • ויאמרו סהג׳ הראשונים הם מ ר רוחני‬
‫ייקראו איתס איל שאינו נתפס • יהז׳ כאחלונים ייחסו כל אחל חלם אל י‪1‬ס חזי יחי בלאשית ויקראו‬
‫את העשירי שבת לפי שהוא אחרון העלולים זבו שבת ההשתלשלות ויאמרו שהשכל האחרון שהו׳השכל‬
‫העשילי והוא השכל הפועל והואהםפילה העשילית שיקראוה םבת נתלעמ׳ לבני השם יתברן למה‬
‫ה פ ^ ה ״ההשתלשלות ולא הי ה לה בת זוג * פלומל נמצא אחלשיהיה סבל עומל בעצמזיוכמו מהוא‬
‫בשחל*‪ w * b ^ S s > b*45‬פ ע מחנה עד שנשארה היא כנקבה ומוסכמת ‪ *JMtoBtmb‬יאיייו ש‪8‬םוג‬
‫השסיתבלן־לתי כנסת ‪ IFfeV‬תהיו כתזי^ךפליחרפהשצלה^ןכיז **יוצ*ני*י«ת‪1‬י^»ה״ה סכלנבדל‬
‫עומד בעצמו׳קייס וימשיל על כל הדבריםהתומריםכחז שדיו הנביתים יחסידים מחדשים באמצעות‬
‫'?׳שכילהנקנה על צל התילה אותות ומופתים • וכאילו הוא שכל נבלל עלול חן השכל הפועל אז מן‬
‫'הספירה הנקראת שבז‪ :‬וזהו מיד מאמרכדהנשת׳יתילסםיש באדםבכבק ובמוצאי שבת נעלית הומני‬
‫מאמר שבת וינכשווי^ה נפש והתשכיל יבין‪ :‬וזהו ענק‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ iV&JXtf‬שאיןר לו קיפד לדכי יחושע בן הנני^ג מדוע תביטיל שלי שבתריתו‬
‫נודף ־ אמר ליה תבלין יש לנו ו ש נ ת שמה ואנו מטילין אותו ל ת ו כ י ‪:‬‬
‫יגמתייו‬
‫שבת‬
‫פדק כל בתני‬
‫מאמי יד‪-‬‬
‫לו‪-‬‬
‫ומתיו הך ריחו נודף • אמר לו תן לי ממנו • אמר ל<ה מי שמשמר השבת טועי״ללו י וסי‬
‫שאינו משמד את‪,‬השבת א<ו מועיל ל ו ‪:‬‬
‫והבונה׳ של יזה החעשה ששאל זה הקיםל על שבח הנפלם ח לוע ריחו נודף לצה ‪ n‬שיהיה חנותה׳‬
‫לנשחה שם ינוחו כל יניע׳ כח המטריחיס עצחם בזה העולם ושתל ביזה זכו לאותו ר<ח‬
‫»וב של שחן חפרםחזן ושאל ריחות שבגן עדן שהנשחהגהנית יוה? א״ ל תבליןיש לנו וכוי לצה בו‬
‫בשביל השוחר שנת בזה העולם יזכה לאותו שבת ע״דח׳ שטרח בערב שכת יאכל בשנת ועול‪-‬ללח לו‬
‫כל חי שאינו חאיזין בשבת נלאשית ששבת בזהקב״הלא י ז מ לאותו סבת‪:‬‬
‫ומביעה בארס אחד שהאריך ימיסולא מצאולו ש ו ט ז כ ו ת ‪ -‬א ל א שלא היה מדליק‬
‫בחלב בערב שבת אלא בשמןזית‪ :‬ס‪5‬ר חסידים סימןדע״ג‪:‬‬
‫מעשה בגכרירת א ח ת שרית שמתה וכששסטו א ו ת ה בקנד עמדה ואמרר־ז‬
‫שוב‬
‫בעולגש אחר חייתי • ראיתי יהודים בגן עדן ובתוכם א ש ה א ח ח יהודיות‬
‫הכירה ואמר׳שראתה בית ירי שלודמטונף כחלב ואמרח לה למה א ת משונה מחברות ך‬
‫אמדה פעם אחת הדלקתי נד בשבת לכך נעשה לי זה הבושת שבידת יד שלי מטונף‬
‫בחלב ל א ו ת ולזכרו׳‪ ,‬י על כן יש ליזהר מ א ד להדליק בעוד י ד ם ‪:‬‬
‫בטורנםרופוס ש‪3‬גע ברבי עקיבא אמר לג סהרהיום מימים • אמוילי ומה‬
‫‪^01‬ה‬
‫גבר בגוברין• אמר לו ומה אמרתי לך רמה אמדת לי״ אמד לו רבי‬
‫עקיבא אמדת לי מאי שנא יוסשבת משאר‪.‬ימים ואמרתי לך ומאי ש נ א טורנוסרופום‪.‬‬
‫מן שאדגובדין• אמד ליה אני מלך מלכים חידה לכבדני• אמד לו דבי ע ק י ב א‬
‫ומלך מ ל כ י ם דעה; שיכבדו ישראל א ו ת השכרת • אמד לו ואס כן למה הוא עושה‬
‫בו מלאכה אמד לו זאיזה מלאכה ת ו א עושה אטד ליה םשיב הדוח ומוריד הגשם וכו׳ •‬
‫איל דכי ע ק י ב א שנים הדרים בחצר א׳ א ט אין זה נותן •עירוב וזה גותן עירוב ש מ א‬
‫‪ pma‬הס לטלטל בשבת י אבל אס דר אדם ‪:‬אחד בחצד א ח ד ג ד ו ל אפילו כאנטוכיא‬
‫ה ו א מטלטל בחצירו לפי שאין לאחר רשות ענע * והקכ״ה י״ת• השמים כסאו והארץ‬
‫הדום רגליו מלא כל הארץ כבודו ואין לאחר רשות ע ס ו לפיכך מ ט ל ט ‪ S‬ב ע ו ל מ ו * ו ל א‬
‫עוד ן(א המן יוכיח שהדא היום יום שכת קידש ל׳» שככל השבוע היה יודר ובשבת ל א‬
‫היה ירדד • ולא עוד א ל א נהר סמבטיון יוכיח שכבל ידם הוא רץ ומושךאבנים ובשבת‬
‫ה ו א נח • ולא עוד א ל א קבר אביך יוכיח שבכל השבות עולה‬
‫עשן בקברו ־ ובשבת ה ו א ‪ m‬הלך וראה שהוא כך וכו׳‪:‬‬
‫סליק מםכת שבת ונתחיל מסכת עירובין‬
‫בסייעך‪/‬א דשמיא‪:‬‬
‫אמר‬
‫מסכת עירובין פרק ראשון מאמר טו‬
‫מ י י ם ב א זכר ונו לב‪-‬רכ׳ כתבעל אלו‬
‫ואלו לנרי אלהיס חיים‬
‫כו׳ • שאלו רבני צרפת זכל ונם לכלכ׳ היאך‬
‫אפסר׳פיהיו שניה׳ דבלי יולהיס חיים בהיו׳‬
‫שזה אוסר הה חתיר״ ותרצו כי כשנגלה‬
‫מ~ס למרים לקבל תולה הראולועל כל‬
‫לבר ולבר מ״ט פנים לאסור ‪to‬׳‪u‬‬
‫להיתר י ושאל להקלוש ך הוין על יה‬
‫ואמר שיהת וה מסול לתכלן* ישראל שבכל‬
‫לילוליר ויהיה ההכרעה פחזתיונכון היא‬
‫לפי הדרש‪:‬‬
‫ובדרך החמת»שטע‪ 0‬וסול בלבל‪:‬‬
‫יפשפש במעשיו ואחרי ילה‬
‫ימשמש כי׳ פירוש יפשפש שיין לשעבר‬
‫^לאמרינןבמישיסולין באיןעליו• וימשמש‬
‫שיין להבא שיזהל מכאן ואילן ללקלק תמי'‬‫במעשיו וליזהר בהם ולהזכיל׳על לבי תחיל‬
‫וכעגין שאמלז תעיב אלם למשמש בתפליו‬
‫כונה למ*‪1‬מ׳ ז׳׳ל כ ׳ שנים ומח*ה יכו' מ ת לי‪1‬מדש‪1*5‬י^‬
‫־ משמרא וכו׳ ולונה ע ל יןלולותמהלכ?כמותינו‪,‬כו'•‬
‫אמר‬
‫‪3‬ר)‬
‫^‬
‫‪.1‬‬
‫ריאבא אמר שמואל ג' שנים נחלקו כ״ ש ובי‬
‫הל<*‪ 1‬אומרים הלכה כמי־תינו י והללו אמרו‬
‫הלכה במותינו •• יצתה בת קוליואמרה להם‬
‫אלו ואלו דברי ^היס ח׳ייס הן • והלכי כדברי‬
‫ב״ה • וכי מאחר דדברי אלהיס תייס הן כלט‬
‫למה זכו ב״ה לקכועהלכ׳כמוח' מפני שמחי'‬
‫הס ועלובים הם י ושונין דבריהם ודבד* ב״ים‬
‫ולא עוד ^א שמקדימין רבדי ב׳׳ש לדבריה׳;‬
‫בכל נועה וחייב אל‪ 8‬למשןמ*זנממ מפ״&‬
‫•י‬
‫*‬
‫בדרך אמונה מאמל ב שעל הילףיל״ל וז״ל נוח לו לאלם שלא נבלא כוי לצו ‪5‬ו * שהשכל ה)(נו‪:‬ן»‬
‫היא ‪ ojb‬מוכן מטבעווכי באמצעו׳ החושים וההשתדלות בעיון ישיג משלמות ייצאחן‬
‫הכתאל הפועל • ולזה אומר שיותר שלמות לו היותו נברא מהייתו בלתינבלא• כי בהיותו בלתי נבלא‬
‫לא י צא מן הכח אל הפועל• והשני תסב שהשפל האנושי ה‪1‬א שכל בפועל מטבעו ושלם• וכי‬
‫היותומלוגש בהכנה היא חקרה קרה לו‬
‫כונהלתי‪/‬תינות לו לאלם שלי( נכייו ייפנגראוכו׳*‬
‫פי׳‪1‬׳ נח וכי אין מטבעוי• לזה אמלנוח לו שלא נברא‬
‫י כו׳ כי בהיותו בלתינבר׳הזא שכל בפועל ־ ־ ‪^/1‬ן רבנן שתי שנים ומחצה נחלקו ביש‬
‫ובביאוהנה •ישוב בכת וכמפו וגמרו כיצות‬
‫וב״ה תללו אומרים נוח לו לארט‬
‫לו שלאנבלאז*וצ*»»‪c7>w‬ההיא ועכשיו ‪-‬של^נברא‪-‬םשגגרא והללו אזטדיבש נוחלו‬
‫םנבלא יפשפש במעשיו»לחהשאפ»לו שליו‬
‫ל א ד מ י י ע נ ב ר ^ • ו ת ר ‪Vtw‬א נ‪3‬וי«נמני לגמרו‬
‫ילויח לבר בבואו הגה אחל שהוא פעל הנה נרח לי לאדם שלא נברא יותר משנבדיועכשיו‬
‫יאה עויין לו ׳קניין השפל המעשי אשל * ענכרא יפשפש במעשיו י ואמרי לה יטשמש‬
‫׳במ׳עשיו ע״כ׳ סל^ק‪:‬‬
‫איננו נמצאלז בהיותו שכל בפועל • אבל‬
‫כאשר יחונר לו הגוף אז יהיה אפשל לו‬
‫קניית השכל המעשי* ולזה מה שאחל עכשיו שמראיכשפש במעשיו כלוחלישתלל נקנ״ת המעשים‬
‫הטיביםוהניאיתיסאשל שלימיתם ישליחוהוכי כן השכל אשל־בנז בי מלקחעשי וחלקעיוני• וכמו‬
‫י ש א ‪ #‬התשורל הנה תי* טוב ומה נעיס שבת אתים נס יחלכלומל השכל העיוני והמעשי*‪.‬‬
‫כעבזלת‬
‫‪4‬םי?יו<תלעכ״ל;‬
‫‪,‬‬
‫ין‬
‫‪£‬‬
‫פרק ראשון‬
‫־עירונין‬
‫מאמרץ‬
‫יו‬
‫כ^כלדת הקודש חלק העמדהפנ״ב כתב כזנה עלזה המאמר כי האומרים נוח לו לאדם שלא‬
‫נביא משנבלח • לפי שחצד תמלי והשטןהעומד על ימינו חזכן זחעותד אל הנטיה אל‬
‫הפן מה שמצר ע‪ <5‬ץ לו • עול ‪0‬ס ־ ילא יברא להגדיל פשע ולהלכות אפס * לתדי שלא»של»ס‬
‫הייחידשנייצי ‪ ,»5‬יל אבל יקצץ ויפרי׳ י׳חובר וזה הפן מה שלוק בבריאתו י והאומרים נוס לו לאדה‬
‫פגבלגן• ^לכי שי!ם נרא יצר הרע וחמדו יט־ו מכי הלרן• הכה בלא לו תולה תבלין והיא תיענה י‬
‫ל ^ • »‪/.‬ותו לבלתייתליא יתלריכהז בלרןהישלה לחצאדבר׳ חפן להשלים התכלית החביון בי שהוי‬
‫» ‪«7‬ושליזית הכבול‪ :‬נמנוונמרו נוח לושלאנברא• לפי שאפשרית נטיתי חן הדרן קרןלחאד‬
‫יוצל חמלו ויצל! הרע• ועכשיו שנברא יכשכש במעשיו ויבדוק עצחו מעבירות שעש? כגל וינאלה׳‬
‫כלומר יתולה וישוב ויתכפר ואמרי לה ימשמש שיתן עיניו על דרכיו ולא יסיח דעתי כלל• ויזהר בחעשיו‬
‫ויתן אל לבו הכינה בבליאתי שהואהיחודוהעבזלה יישליחגה ע״כ‪:‬‬
‫י ו ט‬
‫ב‬
‫ח‬
‫) ר‬
‫ה‬
‫גר‬
‫חו‬
‫יש להקשית על זה־סחאחל למה לא נתקבלה תשובתה׳ וא״ת טבע החיתה נקנסה עליוואין‬
‫להמלט מזה חעטיי של נחש אם כן לחה עשה כ״כ תשובה גלילה י ועוד קשה‬
‫לחה לח הזכיר שגם חוה עשתה תשובה י ע״ק למה עשה אלו ג' חיני תשיבה דיקא • או לחה עלם‬
‫בק״ל שנה‪ :‬אלאנ״ל כי אלי ג׳ חיני תשיבות נגד ג׳חינ׳ חטא שחטא כחו שביאדם ביעל תורת העולה‬
‫בפ׳ ס" ט מח״ג והביא הרמ״בס ז״ל שכזב ז!»ר יי‬
‫ג ו ג ז למיומרמדס הריסון חסיז ג*יל היה * וייש‪1‬תשוב?‬
‫בשמונה פרקים ובספר מדע שזהו חחכיית‬
‫יעניין י*‪0‬יז‪$‬ודס*‬
‫הרופיויס הגופות והנפשות שי׳יס נט־ האל׳‬
‫מ א י ׳ א ר מ ר אילם ה ר א ש ו ן ח ם * ד ג ר ו "‬
‫ל"‪3‬י‬
‫אל אחרמן הקצוית צריכין לקרבו אל קצה‬
‫ה י ה כ י ו ן שראה שנקנסה עליו מית׳‬
‫השני כלי להרחיקו ממה שהוד גל עד שיבאר‬
‫י ש ב ב ת ע נ י ת ק״ל שנה ופירש מן ה א ש ה ק ״ ל‬
‫אחר כןבמיצוע י״ זכן היה בעניין הקדם‬
‫שנה ו ה ע ל ה זרירן של ת א נ ה ע ל כשרו ק״ל‬
‫לכי שהיה כרין אחר האשה יוקר מדאי כירש‬
‫‪ .‬שנה כ ו ׳ ‪:‬‬
‫טצח? מחנ׳ייתל מדאי ק׳׳לשנ׳עד שהרגיש‬
‫בעצחו שאחל כן היה בדלן החיצוע •י ולזה‬
‫נאמר ויחי י(יס מאה ושלשיה שנה ויולד בלחיתי בצלחו ויקרא את שחו שת ד״ל כי החדם הוא ־התמצנני‬
‫בין העליונים השכלים הנבדליסובין התחתונים שאין להם שכל כלל• ולזה נאיילכיאחל ק״לשנה‬
‫הוליד גלתיחו וצורתו‪.‬שהות ‪7‬רן מילוט ויקרא את שמו שת כי זהו יסול העולם • ולוה אחלי הטומאה‬
‫צותה התורה לישב בלחי טהרה • גס כ; להורית שייף שחצר חוה הם טמאים מכל מקים חצל האדם‬
‫הם טהורים כ׳ שב עליהם בתשובה גמורה ־ יבהיית כ׳ תשובתו תון חותן ק״ל שני^ היתה גיב מצד‬
‫ורע מצל כי חצדכונתו להרתיק חותר׳ היישגל היה טיב אחנה חצדהחעשהבעצחו היה רע * לזה הדם‬
‫טיהר הוא מצד טהור ומצד טמא כי מצד בעלה הם טהורים• והםהבעילית החותרות שכיון בהם‬
‫להחעיטן אחנס מצד עצחן היה טמא • וע״כ אל המקדש לא הבא ובכל קדש לא תגע כי באמת הוא‬
‫רע רק שהוא טהור נגד בעל ואשתו• והיה חםפר ימי טוהר ל״ג בזכר וס״ו בנקבה כיס״וחציק״יל•‬
‫ול״ג הוא רביעיתק״ל מ לבד רביעי יום יות' וזהו מאמרם ז״ל שהאדם מטמא בלוק • והאפה באידם*‬
‫פ׳ האדכתיר בתשובה והיא הלוגן * וחוהחטחאה באודם כי היא עדין בחטא ולא עשתה שום תשובי*‬
‫והנה נהיות כ׳ חטא כזה צחן ׳סורין גדולים ותעניות עבור המכילה שאכל למ׳׳ד אתרוג ולמ״דתאנ׳*‬
‫םבשביל־יה העלה על בשרו וריזין של תאנה ״ ולשון כיתואנה מבקש היה •ובכל אלו חטאגםבלעקו‬
‫להחשגרםיש ב' דשות ח״ושיהוא הקיצי ן מעיעות שהזכירו חז׳׳ל והוא דעת האיחדס שככר בה‪:‬גתה‬
‫זב^נל‬
‫‪!0‬‬
‫!‬
‫י א‬
‫מ‬
‫‪,‬‬
‫פרק עויעין פסין‬
‫לרובין‪,‬‬
‫מאמר ין‬
‫ןגשקל»געו<ש ולכך אמרו אלם הראשון חין היה^שאומרים כזכר בעיקר היה יי״א־חשון נעללתו‬
‫* ! * י והם אלו פלנגות האחרונים כויזםון בעללתונגללעת שנית שנמשך אתר תאוותיו והוא‬
‫המשכת הערלה אשר עיקר טעמה להמעיט האבל הה»א מתאוותיו היתירות והנה ההולןאתר תאוותיו‬
‫המשגל יישון בעללתו הוא * וכמו שאתרו לן״ל הבא על הכותית ערלתו נמשכת* ואחרו הנבעלת לערל‬
‫קשה לפרוש והוא מגיאר‪ :‬וי״א כופר בעיקלהיה זהו לעת שכתשו בהשגחת ה' ובשכל ועונש‪ :‬וי" ח‬
‫צלוקיהיההואלעתהמקיבל שיאחר‪3‬׳־רשויותהן* ומה שלא עשתה תשובה גסה»‪0‬שלא נצטותה‬
‫עליה כי אם לאלם נכי כינתה ילעתה לכן נתקללה ייקל בקלל׳ טבעית שא‪ <0‬לה הלבה אלבה עצבוגן‬
‫הלאשינ־‬
‫זכו'<לםנחתי וזהוסילשהאשה מ ט מ א ה ב א ז מ » י ן ש א י ‪ 5‬ג ה ‪; 1 « » * 1 ^ ^ « ^ 0‬‬
‫^ י * ג ^ ^ ‪ ^ :‬מ * ע * ^ ן נ ל שם‬
‫יזע שנקנסה עליו מ » א ף ל‬
‫להכריתו כ» עבל על מצית לא תעשה וכל»י«י‪1‬וחלי< ה&ס • ו‪4‬ל‪0‬מ<תק לו &כל העילס כלו‪:‬‬
‫ז ה‬
‫י |‬
‫מ‬
‫‪9‬תת עג״ין ומ על פםוק וייצר ה׳ את האלם • מלן במשפט יעמיד ארץ *‬
‫כר‪#‬ב ג*״י‬
‫חל^וה מלך<זלכ‪+‬המלכים הק״בה• במשפט יעמילאלץ שבלא את העולם בדין שנ׳ בראשית‬
‫נלא אלהים • ואיש תלותית <הלסנ׳ זה אלםשהיה גמל חלתו של עילם ונקראת חלה תלומה שנאמר‬
‫ראשית עריסיתיכש ־ אמל לבי יוסי כאשה הזאת שהיא מקשקשת עיסתה במים ימגלהת תלת׳ ממתים‬
‫כ ן נתחלה ואל יעלה חן הארץ ואח״כ וייצר‬
‫־*‬
‫ייש‬
‫את האלם עכ״ל ב״ל ״ עול בב״ל מפני‬
‫‪ D * J N‬הראשון ח ל ה טהורה היה לעולם‪.‬‬
‫י יי‬
‫ת ת י‬
‫‪3‬ז מהלכות הנשים‬
‫כדכתיב וייצר יי׳ אלהיבש א ר ת‬
‫שגרמי מיתה לעילםי• וחפצי מה ניתן לה‬
‫ה א מ וגומי״ רא‪^.‬י«<החיא ‪ KKtymn‬יוסי‬
‫מצזת נדה ע״יששהקה דקו־של־אלה• ומפני‪.‬‬
‫משהאש׳ה ז ‪ #‬א ת ©|©קשת עיםת׳היא מגבה'‬
‫תה ניתן לסמצות חל^ ע״» שקלקלה אלם‬
‫ח ל ת ה * וגרמה ל ו ח ו ה מ י ת ה י לפיכך נמסר'‬
‫הלאשזן שהיה גמל חלתי של עילם־ ומפני‬
‫מצות ח ל ה ל א ש ה ‪ :‬א ד ם הראשון ד»ו שד־י‬
‫חה ניתן לה מצות נד של שבת ע״י שכבתה‬
‫עולכש הידץ הה״ד שופך דם האדכמוגומר •‬
‫נרי של עזלם והוא נםת׳ אלם הראשון ע״כ‪:‬‬
‫וגרמה ל ו ח ו ה מיתה * לפיכן נמסרה מצורת‬
‫ופל המצווה יעישה הוא גלול התעלה•‬
‫נ ד ה לאשה‪ :‬א ר ס הראשון נרו של עולם היה •‬
‫והאשה נצטוית בג׳ מצ<ת רשימות רימזית‬
‫הה״ד נר יי׳ נשמ׳ אדם • וגרמה ל ו חו׳מיתה‬
‫לג׳ תעלות על חטאתה אשר חטאה בכל‬
‫ל פ י כ ך נ ם ס ר ה מ צ ו ת הנר ל א ש ה ‪:‬‬
‫אחת מהנה והלא זה עול ותחם מה שאין‬
‫ל^ילתןוב בחעשי הש״י• כל זה הביא‬
‫בעל ע״י וכתב עיילהבגתהמאתר בשליחות כ׳ אלםהראשון נגזלה עליוחיתםכי&מע לקול אשתו‬
‫‪1‬‬
‫&‬
‫‬‫*‬
‫ו‬
‫ו‬
‫(‬
‫*‬
‫‪i‬‬
‫‪p‬‬
‫‪p‬‬
‫וכלישלא!‪H^^^&;^*&0‬‬
‫די שיש לי צולן גלול אליי* להיליד בדו»ו«אל‪ •03 0‬למגיין מ«למיס אממי^אקשלי לשלם להשיג לעיון‬
‫זבתעשה צלין שירית האשה כי היא לבדו לא יוכל לסריקת עצמי‪.‬ולהתבודדבעיונו * וזה אומרו לא‬
‫ט<ב היות האדם לבלו• יאיןיתוקן העתיד שלא תגרום עולנזק האשה לאדם ולכן נצטייתה במציית‬
‫דוגמיתאיתו הדבר שקלקלה בראשונה כדי שקמיד כל היזם תהיה זהירימלהזםיף פשע ואשתה יתזכול‬
‫עונה וזה למדתי מלשון ב״ר מפגי מה מהלט׳חל המת תחלה ע״י שגרמו חיןזה כו׳ ר" ל שהרגיל הק״בה‬
‫טבעה להיותה הולכת לגחיל חסד עם המתים בראשונה כדי שע׳יי מדהטובה הזאז תזכור כי היא‬
‫גליזהחיתה ותהיה זהירה מלגרום עוד נזק אתר והזכיר לשין נתינת מצוה בכל אחד חג׳ אלה לדחוי‬
‫מ י ם‬
‫ח‬
‫ה ח‬
‫ח‬
‫ה‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫ע‬
‫י‬
‫ליזה‬
‫ירלשלמי ־ד^ירובין‬
‫מאמר ין‬
‫לח‬
‫למה שימרתי כ׳ בכל עת שתבילילה נתינת׳עיסתיזזתן נלתהץהללק׳הצל תזכור מציתזית׳בבל אחל מהן‬
‫יתהיה זהירה בהן שלא התסיא עול להדם‪ :‬י עול כתב סע״י פו‪£‬ה לזה החאחר' וז״ל אין האלם נברא‬
‫•יזנוףזנכש שנמחל וייצר יי׳ את האדם עכל מן האדמה מפח באפיו נשחתת״׳)מגד הניף כנו אותו‬
‫בשם חלה שכמו שנע״*׳ חקמתומי׳כן גוף האלםחולכב מעכל ומי‪ 0‬ושאל ׳שידות* וכנגל הנפש‬
‫הזכילונלה׳נשיזת מדם‪ :‬עולנרחז צחאחלזהאלב׳חציאותוהס מציאית מחדש ומציאות מתחיל*‬
‫־־ ובחלםנתחלשחציאיתו חן העפל והיסודית הדוחה לחלה • ומציאותו המתמיד הוא בשבת הדם כי הלם‬
‫הנפט ר" ל סבת העחדתה יהתחלת הכח החיוני יכינתם ז״ל ללחמו שאף על ב• שנגזלה מיתה על‬
‫׳‬
‫־דחדם בסבת אשתו עליין נשאר יזקיס לשניהם לתקן עוותס ויהיו נושעים ?ה בסבת יןייוס החצית‬
‫יזיזחסית לגיף ולנפש וקלקלתו תקנתור״לביהאםהעצחהםגרחה לי מיתה היא חהיה סבת השארות‬
‫נפשו ע״י קיום החצות ויזכו לאורך יחים‪ :‬עול כונה ג׳ כוונת כל התורה וכלל החצות נחלקי ל ב׳י״ג יי‬
‫הא׳חציתחעשיי‪-‬זכהפרש׳חלה ולס נלה כי שתים הכה אבות למצות עשה׳ ושמירתנלה מציתלאחעש׳‬
‫• ‪1‬שתיהן מחין חצית מעשיית החק השני חצית עיונית נחשלת בנר • זהיותהאשה עזר לאיש במצית עשה‬
‫ולא תעשה זבכלא׳מב חלוקי׳ זוכההאשה לעשות עזר לבעלה באמצעות טוב שירותה ויחפן חזה‬
‫שבאמצעות שניהם להיותם יחים רבים בעולם הזה הנפסל ולקיום השארת נכשיתס בעולם הנצת׳ * היא‬‫גורמת השלום למטה ולמעלה כרגרס׳׳ בירושלמילעירוצין‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫**׳ט להקשית בסאמל זה מה שואל המקשה מפני מה מעלבין בחצרות ״ והלא שלחה תקן מיליבין‬
‫לעשות סייג לשמירת שכת כלי שלי«טעולהוצ»ח מלשות היחיד לל״ה ג מלח יאת היא השאלה‬
‫של רי״בל כיין שלח היקה כוית שלמה בתקנה זו אלא להרים מכשיל חקרב העם ואל יטעו בהוצא׳שבת‬
‫•בו׳ היה לו לתקן דבר יותר קל כגון שכל אתל מיחידי החצר ישים על כתתו לחי קטנה להיכירה בעלמא‬
‫זד׳ בזה לשמירה מן הטעית או בתיקיןאת׳‬
‫בוניזליי^מי מפגי וול מ פ י ג י ם ג י א י ו ת כו׳ מפני ירכי שלו׳ י•‬
‫יותר קל מדוע הטריחס לשיתן כל בעל בית‬
‫והיא שאלה־ השי ** י ירושלמי‬
‫ככר לחס אחד *‬
‫א מ ר די״בל מפני מ ה מערכין בחצרורת‬
‫מפני דרכי שלום • מעשה באשה‬
‫והתשובה באה מפני דרכי שלום • ל ״ ל דעיייקיז‬
‫א ח ת ש ה י ת ה ד ב ו ב ה ל ח ב ר ת ה שלחה ערובה‬
‫סחלבדהפונה הלאשוגהלרז״ל בכל תקנה‬
‫גבי ברה נ ס ב ת י ה ג פ פ ת י ה ונשקתיה ־ א ח א‬
‫לצירן התקון דבל פרטי‪ :‬עוד יש נהם‬
‫א‬
‫ו א ט ד ק ו מ י א מ י ה א מ ד ה כ י ן ה ו ת דחמא לי ו ל‬
‫כמה כוללת להעמיד ההנהגה מדינית ־‬
‫ה ו י נ א ידענ׳מתוך כך עשו שלום הה״ד דרכיה‬
‫ושיהיו כל יסלאל אחנה ורעיפאהיב זה נזה‬
‫־דרכי נועם וכל נ ת י ב ו ת י ה שלום‪.‬ע״כ‪:‬‬
‫דבקיש ביןיזם תורתו יא׳ ״ על כן זאת‬
‫האשה שהיתה סגיאה עס שכנתה שהערוב‬
‫היה מונח בביתה לא רצתהלהילין היא עצמה ערוכה ״ ל״ל חלת לחם שלה ״ לכי שכן היה מנה<‪6‬‬
‫כל אחל מבני החצר היה ניתן ככר לחם וניתנים כל הככרות בבית אתל • ומנהג הנשים היה שהן עצמן‬
‫היי עושק העלוב אס כן זאת האשה שהיתה םנואהעם •שכנתה שלחה ביל בנה • והאשה בעלת *בית‬
‫קבלה הפח מיל הנעל והחזיקה בז ינשקה לו ותחבקהו באהבה בללן לשים ‪5‬צ‪-‬על»יה קטנים• ויבא‬
‫ימערויגד לאמי ותאחל לןהיתה שכנתי איהבת לי ולאהיי^יזלעת• •יית>ן צףניאהללצלי‪-‬סם שכנ‪$‬‬
‫י ^ י שליםביניהס והוא תקין לסלול'המדיני להעאיל ולהתחילהסלום־ ולאיים הסלול זאת ‪S^'tv‬‬
‫כינת סלחהע׳׳ה בתקיןעמבי חצילית • כי להיות יסול הטיעות‪1#3-‬מי^ ‪#‬צ*את‬
‫שיזתצל לילי היי* ימית הלביש לאה כ״־&יג לעשות מעשי* גיוריה ‪9‬ל ‪ 9 M m S H b‬מ^ת • והוא‬
‫שיהיו‬
‫‪10‬‬
‫י‬
‫‪3‬‬
‫י‬
‫ב‬
‫‪z‬‬
‫מאמר ‪p‬‬
‫שיהיו נחשבים כבעל הבית כאמצעית שתיף מאכלם ׳ ונמשך*פועל זה היראה בלולה שהל׳ הם נקשיים‬
‫זחן^אחלים זה עם זה י וכל יחיל מהם אומר להצילו שלי שלן ושלך שלי כיאנשיס אחי^אגחנז י מאמ‬
‫‪ ,‬תהיהלהם התתל' שהיא יותר מקצ׳ הכל שיעשו כן ככל שאל עניינים שיהיו ביניהם א»ם אתלעהז יעזווי‬
‫יולאחע ׳אחל חזק • ומזאת הכונה כיללת לבקש שלים״ ימשיך שלים פלטי כ׳ יהיה י‪ 3‬בין ב'אנשים‬
‫^ ‪ ^ ,‬״ »׳ ״»‪:‬‬
‫מהם כאשל קלה בין שתים נשים ההגה שעל יל׳ זאתהחצ‬
‫רב?!קירה שערא׳כתלח׳׳ל הנה שנתעירלו שהחצזהההיאהית׳להםחאילתעיני׳נמה םהיו םוחים‬
‫בתתלה* והכינה החחריס הראויים להחצא להסכמתהשלו׳׳ ועם זה ראי שהתיר׳האלהימ‬
‫לרני׳הרתביס והעקריים הם לרכי נועם ההצלחה הכותית ‪) •<tHV‬ןציהחמר^מיו^נועם יי וכזי •י'‬
‫והג«‪»»««8‬ל‪.‬גן^ן‪«,‬ה‪:w#tt)^i^py&»te"i^<*0‬‬
‫והנתינו׳הקטנות היוצאות הנה‬
‫ילפי שעל כאן לברכו בענ*' השלוס הבית התציני ־ כמל ג״כ גשלוס בית הכניח׳ כ׳ לכל אלם‬
‫ל בתים בית הגיףזבית הנפה דהיינו לעשות שלום בק יצר הטוב ובין יצר הרע להשקיט הגיף‬
‫והנפש כי בשלומ©<בנ‪^5‬ולק‪0‬ג‪$‬וב!קתניל ומקום מקדש מל ך מלכי המלכים שהיא הנשמה הטהולה‬
‫להחזיר*לאמזוןהחלן כבתסלה • וחי חעכב אזתה כ״א שאיל שבעיסה והנחתים מעידעכיה כמאמל'‬
‫• ו״ל עלובה העיסה שהנחתום יועיל עליה שהיא רעה שנאחר כי יצר לב האלם לע וכו׳ והנה נקלים תחלי‬
‫חס שלאו׳ להקליס חעניין ל׳ שאלות שכתובות בתולה בן חכם יתם יכו׳ ומי הלאויללבל בחלו העניינים‬
‫וחי שאינו לאו׳ לזה לי לאו כל מוחא ומוחא סביל• ולאומילתא מטלתאהיא ליראחתה' כלבתיבחה‬
‫ה׳ שואל מעמך כ׳ אם לילאה וגומל י גלסינן בילושלח׳ לפסחים תג׳ לבי חייא זכו׳‪:‬‬
‫והקשר• על זה החאמר בעל ע״י ללכאיר' נלאה קשה מלישא אפיפא י כ׳ כיון שאחר ק״ז לטפש׳‬
‫יראה שמאמר יפה שתיקה הוא חבירר יצירך בטפשים יותר חבחכמיסץלזה הוצרך לב*‬
‫ל‬
‫ו ה ? ג ש ן‪05>5‬‬
‫<ויי<יין‬
‫‪P‬‬
‫ע‬
‫כה‬
‫ע‬
‫‪,‬‬
‫ו^^ה‪#‬מישמ^גדול‬
‫מ*מריתיבטפשןה ם»|‪,‬מבואר מעצמו ואין צריך‬
‫רני חייא לאומרו כי מק״ו אנו לחלים‬
‫אותי ובסוף לבריו אמר אצל חכם מחליש•‬
‫זה יורה שמאמר‪.‬רבי חייא מבורר וצולק‬
‫בחכמים מבטפשים״ שהרי אחר שהמכס‬
‫היא פשוט מעצמו זאיןצלין לאומרו• וזה‬
‫ה פ ן לבליו הלאשינים • זזו אינה קושיא‬
‫עאםר נעיין בעיון דק כי יש הגלל בין־ מאמי‬
‫יפה שתיןה למאמל חכם ייושנ • שהלי‬
‫בטמש‪ £ g?<»#‬א ז ^ םהםתיקהיבה יותל‬
‫יובסכמיס׳ •‪**It-m‬‬
‫‪t^}jm!ym‬‬
‫מאימת בחכמי©־שכבל ה‪ 0‬קכחיםיזיןז^*»ז׳ ״ ^ מ ^ ל ר ר מ ^ ^ ^ מ י ב ע ב ו ר זה עשה י»׳לי‬
‫בצאתי מכמרים לי עשה ו ל א ל ו עשה • אילו‬
‫והחליש גלול הוא שהנעלל‪ .‬יחשב כחכם‪:‬‬
‫היה א ו ת ו האיש במצרים ל א היה נ ג א ל משם‬
‫וכן יתישב פשט הפסוק בלרן זה ״ גם‬
‫ל ע ו ל ם ־ בן טפש מה ה ו א אומר מ ת ז א ת י א ף‬
‫אויל‪-‬מחכיש חכם יחשב מוט‪:‬יםפתיו נבון ‪.‬‬
‫אחל שהאויל שהתחיל ללנל בללושחהואת׳ ‪ , . ,‬א ת ‪ .‬ח ל מ ד ו ב ה ל כ ו ת ה פ ס ח א י ן מ פ ט י ד י ן א ח ך‬
‫ה פ ס ח אפיקומ;‬
‫כ ן שתק והפסיק‪,‬עגרו תגם יסשב ״ שכיון‬
‫ך ‪ 3 /‬י רבי חייא יפה שתיקה לחכמים ק״ו‬
‫לטפשיס י וכן שלמה ע״ה אמר או*ל‬
‫מחדי׳חכם יחשב אינו צריך לומר חכם סחרי׳‪:‬‬
‫ן ‪ y /‬ר׳תייא כנגד ד׳כגיס דיכר׳תוךהגו׳ בן‬
‫החכם מ ה ה ו א אומימה העדו׳והחקים‬
‫והמשפטי׳אשד צוה יי׳ ^הינו אתכ׳ א ף א ת ה‬
‫א ט ו ר ל ו ב ח ת ק י ד הוציאנו יי׳טמצרי׳• בן רשע‬
‫מה הויאימ׳םה העבודיהזאת לכםיסה הטורח‬
‫הזה ש א ת ם מטריתיס עליו ב ב ל שנה ושנד־ז •‬
‫מלא הפציל להאריך בלבלי עקשז' כדילהסזיק לכליו זה יזלה שיש נו חלת החכם שעל מה שלא שתטאחר‬
‫לא‬
‫לט‬
‫ירושלמי דנסחים נ«‪.‬מר יח‬
‫לא שחע)מנין ששיתקיש לו חעלה לנה ע״ו פאע״פ ששניהס סייכ גשתיק׳ ככ» הנלאה ימהבדל גדול‬
‫ביניהג כ׳ שתיקת הנבק אינן אלא סתיחת‪-‬כשפתיב* בעבד• אמנכ דרכיהעיון פהיחית ל‪ /‬נק׳ן לני‬
‫בבשליכזה נקלאננון שי נין ד‪3‬ל מהין דני״ או<גם שתיקת האייל הוא העדר ה׳ליעה בלא י‪/‬ע הה‬
‫להשיב• והל׳ הוא אוטכ שכקימלבו ונפשי‪/‬חסרון ידיעתו • זעכ כלזה»קשנ כקל• כיין שהתחיל לדגל‬
‫גדלושההז׳והחר כןשתקזה יורה שאינו חדנר בגל׳ דעת‪ :‬תניד׳הייאכנגדד׳נגים דבר׳ חורי‪:‬‬
‫ול‪#.‬ה מהיחס יש נין זה המאחד יפה שתיקה לזו הנר׳׳תא כנגדד׳ }גיכ כי׳ י ששנה אוי‪,‬ם‬
‫ביסד׳ אלא נראה הקשור ה<אהטעכלכ<• שאחל למעלה ׳כהשתיקה כז׳‪ :‬ק״ו לנ‪1‬כש»‪0‬‬
‫פח כאן נמאחר השני לגלות העניין משאלת החככ המאריך בלשומ ובדבירר הרי הוא)ישובח שגי כ‬
‫צריך להשיבו בלנליס הארוכים כי השואל כהוגן ישיבו לו בה!גן ־ והוא שאחר‪ .‬מה העדות כו׳•‬
‫זהיושב >דזח‪ 0‬הזא בתכלית‪.‬המרחק שהל׳ כנהו בשפ בןחככלשואלשאלתו זחאלין בדבלין׳ יהןזכב‬
‫ודייה הזכילו לגנאי נעלר הידיע׳ ״ ואחל עלי? זשאיני יודע לשאל את פתח לו • זהבן שהתחיל לשאול‬
‫שאלתו נדרךקצרי־ קראוטפשאו תהחכנ׳ שלא ידע להעמיק שאלתו אלא ב׳ חלות בל בד מה זי‪.‬ת־‬
‫והבן הייחר הנקרא רשע לאמכני שהי‪.‬ריך בדב‪1‬ראלא בנועה שהיה לו לזמר מה העבודה הזאת לני‬
‫ולח*ומל מלח לכסשהיציחמתעצחוחןהכלל ־ ‪-‬ואס היה אומר לכולא היה נקרא ללוע י רבל לאיהיה‬
‫חכס כיון שקצר דבריו ולא הארי'כ״כ כחוהבן הראשין י הרי מבואר לרבי תייא מתון ׳;בריתא השני'׳‬
‫שהדנור הואט^חוהשתיקה גנאי׳ םאםהיתהכונת לב׳חייא בבריתא ראשינה שהדבירהיא שגת‬
‫ליישבזל^מההיןלברי?סותליסזהאתזה זד׳ק׳ וצריך עיוןשישחליין בין הניפחא;‪./‬לניסחא מלג<‬
‫לשאלת ות‪0‬ובת התם והחכם שבכאן השיב לחכה בחוזק‪.‬״ל הוציאנו כו׳‪.‬ןלתהאין מנטיריןל זנסחא‬
‫סלנז להפך עיין בע״״^טעס הוח כ• כששאל החכם חה החקיפ כלל בזה לזמר כיון שעיקר היום בקרבן‬
‫פסח לחה אגו אוכלים חגיגה קידם הפסח שהיא עיקר גייס הזה י וחשיבתו כיאנו עושים כןלקייס‬
‫הלכות הפסח שהוא נאכל על השיבע‪ .‬ואולי שכונת הירושלמי סכיןן ששאלת חכם היא בפרשת ואתחנן‬
‫לדבריהכל• והתשובה שםהיא ארוכה שנאמר ואמרת לבנך עבדים היינווגו׳׳ יאזתנז הוציא וגזי*‬
‫זיצינו ה׳ לעשית וגומר איך ׳כליל תשיבה לכל זה באמרי אין מכטידין כז׳ • לכבשני בכאן שאינהאלא‪.‬‬
‫תשיבה לשאלת הטפש• זאין פירוש תם תמים אלא טכש שאףע״פ שיש לו דעת ותבזנה הה להתחיל‬
‫ולשאול דבריו הס דברי נגפש נעדר הידיעה שאינו העחיק בשאלתו אלא שואל התם‪ otf‬ואת • יכןדאזי‬
‫להשיב ל ו על פ׳ ללכן ולחשל ל< חין מפטירין כו׳ כלןחד אל תחשיב שאס אנחנו חרביס בענייני חג זהו‬
‫להתענג כלבו* מחכל וממתה ויבא הטפש לחשיבכן בראותי לקיחת שה לבית אבות זשתיית ל׳ כוסות‬
‫׳ ושחר כלהסדר ־ אלא דע לך שאין זאת הכזנה לק כלי שע״י אכילת פסח זה נזכר אחינית טובו׳יישארו‬
‫קביעות בנפשזתינז י ולכן אסור לאכול שוס דלל אפי׳ פירו^אחד אכילת הפסח• ובזה לא יהיה רשאי‬
‫טפשכחיך ללכתחחבולה לחבורה אחרת לבקש מעדנים ולאכול הכסח לאכילה גסהלקבכונה רצויה‬
‫לקיים מציתיוית׳ לזכור יציא׳ חצ‪,‬ריס כמו שאחלו ז״ ל במסכת נזיר על פסוק כי ישלים ללכי יי׳‪:‬‬
‫ובשקידה שערל״חוז׳יל דבלה תירה כנגד ד' סביתייהתו‪-‬חרי׳תיהציר׳ת והפועלתוהתכליתית* ‪y.‬‬
‫כחו שנודע אצל החוקרים י הנה כל אמד מהן תשובת שאלה מייחדת כפי דעתז או‬
‫קיצירי או אריכתו * המשל אס יושאל לך מאיש שיגה וחפת׳ לחס היה זם הדביר ואתה סשיבית לו לכי‬
‫ש*י«גגציו זאבניג• כבל יתפייס דעתו הגסויתשוב אפשרותמצזאותו! למציאות חומרו מיוב * אמנם‬
‫" לקצתפסיתתו לא יחנע בזה מלשאול י שכחה בעחיםהזאלואה עצים ואבנים מבלי שיהיה‬
‫חהם לבילעס כל יה אם תשיבהו אז בסבה הפועלת יתאמר לולפי שהיה פלוני החלש שבנא! • כנר‬
‫יספיקו לו ב' הסבות האלה לתייוב מציאותו* אבל אם היה *ותל פקח• נם בזה לא תתישב לעתי‬
‫‪,‬‬
‫‪0 1 5‬‬
‫‪01‬‬
‫על‬
‫״צולח לאורך ורוחב הלוחות מאמר יט‬
‫* ע^ןליע&זהצורההחביאאלהפיעללמותו• זכשיאחרזלושתכליתולחחס׳ולמסתור״יפ‪5‬ד<שתזין‬
‫משאלתו• איינה האיש הלביב לא יבקיע ולא׳יניח עליעמידעל ציר׳ז הביזותכ׳נקי בכ‪:‬לו וחלקיר עי‬
‫‪ . y‬ך‪,‬י הי!א הללייהיליטה‬
‫שמתוכן ידע שאי?; היזכל׳' ‪5‬היו*סיןל לו לנ^ כ״יז » ה י ה ל ית זיול זמקויחקד‪.‬־‪< :‬‬
‫ושליויתה• והנה אל החכם נתיתםה סגר צורייתכםכלל־‪-‬שיזדהסביתיאצהלשע נתיחסה התכלית**‬
‫מששלאיחלטמהתומרית והפועלת• י׳ז' ה ת ה הפיענת עכ החומרי;• ואל ^ י ט זודעלכאיל‬
‫•ולוכיזיגו‪-‬נתיקלה התמרת נברה והוא עניין נכביעיל האייךואלי קצלתי• ולזה הכונהאמלו ״ל נפרק‬
‫השותפיךומ״ריגירישלמ׳ לשקלים הלוחות היו ו טפיזיפ ארכן ז׳ טפחים לחנן וכי׳ טפחיים ‪3‬ילו של‬
‫חשה טכחייש בילו ש^ הק״בה יכו׳ וכיון שעשוישיחל אותו י*םה בקםי‪<5‬ן״ג* ליןוהפןיוילו של מה*‬
‫ג נרה ירו של חשה וחטפן ממנו יכו׳ רמ! לאים •היזיהבשגס ״עבוזיעל ת׳ ממ*וי*^י‪11‬י*‪#?-‬יל_»זא‬
‫^‪<):‬ל‪ ,,‬ל ו * י ו ל ע לרצוי את ב !לאו חש״כ הרשע או התם או שאינו יודע‬
‫להיזזיל׳ ‪m j1‬‬
‫לי‪0‬אל וזהו אמלם הצדיתיםמההכים מלת הדין לרחמיה ״ והשתאדאתא לידן ניאא ביה חלתא‪ :‬ולשליחו'‬
‫׳‪.‬יי־ ‪-‬י י י סעכיין נבאר איתי בביאור ארוך‪:‬‬
‫‪0‬‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫<‬
‫‪w‬‬
‫‪P‬‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ת‬
‫נ‬
‫ג‬
‫ל‬
‫י‬
‫ת‬
‫ד‬
‫בטל ע״י פי׳־חהזת ‪$‬לוחות׳היא א?ן יקרה ממש • וכמותם היה מצומצם ו׳ טפחים על ו׳‬
‫כתב‬
‫טפחים * 'ואיכותם מכתב עשית הדברית חלות על הלותזת בכתיבה וחקיקה מתש‪ :‬וכאשר‬
‫לצה הק״בהלזכית את ישראל בתתי להסליתות כתינים ׳'הינדים באמצעיתרנן שלצכיחים ראזי‬
‫ןהתיייב שיהיה חלק הלוחות יזוח! ץ יאלוקביד משהלבינו מקביל הלוחות זגםישאלחלק שזה תסת כנפי‬
‫שכינתו ׳ת׳ניזן לליחות׳ לרמוז איך הניתן‬
‫כונה לכי לויזות היו ו ׳ טפיויס *וויכןייתנןכוי •‬
‫‪ 5‬״‪™{J‬״ ;המקבל שניהס אוימין'ואלוקים בהעלמען‬
‫*‪ . Skids‬ב ר נ ח מ נ י א פ ר ה ל ו ח ד מ ה י ו‬
‫)?‪+3‬‬
‫מצ?אתס זקייוחס* לי חין־הייהיתס זאת‬
‫ו ה י ה ס י ע ה ת ו פ י‬
‫א ר כ ן ו י ״ ט פ ח י ס •‬
‫ה^נלה ונולחות המגעת לכל ישראל * זכל‬
‫אתל משניהם עושה יזה שעליו לעסית‬
‫ב ט פ ת י י י י ו ה ״ ב ה ב ט פ ח י י ׳ ו ט & ח י י ׳ ר י ו ח ב א מ צ ׳ ״‬
‫הק״בה נותן הליחות תצוה וחורה לשתיר‬
‫וכיון ש ע ש ו י ש ד ^ א ו ת ו מ ע ש ה כ ק ש ה ק ר ו ש‬
‫דרך עץ החיים• והיןקל^משה עליז השל^׳‬
‫נ ב ד ה ידו‬
‫ב ר ו ך ה ו א ל ח ו ט & ך מ י ד ו ש ל מ ש ה •‬
‫מתייק בכל כתי לשמולאת לרך ע ןהחיים•‬
‫ה ו א ש ה ק ׳ ׳ ב ה מ ש ב ח ו‬
‫מ ש ה ו ח ט פ ן מ מ נ ו ־‬
‫ש ל‬
‫והמקבל חל״עה חקבל בכל כחו לשחור‬
‫ו ל כ ל ה י ד ה ח ז ק ה י ה א ש ל מ א ע ל י ד א‬
‫ב ס ו ף *‬
‫ולעשות את כל לבלי התולה הכתובים‬
‫ר יוחנן א מ ד ה ל ו ח ו ת ה י ו‬
‫ד ג ב ד ה ע ל י מ י נ א •‬
‫נליתית* ע״כ ימשיך לפיזאת הכוונה שלא‬
‫צגבקשין ל פ ר ו ח ו ה י ה מ ש ה ת ו פ ש ן היינו ד כ ת י *‬
‫**ה ביניהם מלתק רב לק במילת השיעול‬
‫ו א ת פ ו ש ב ש נ י ה ל ו ח ו ת כו׳‪:‬‬
‫המיא*קבידל! אחל מהם ״‪» .‬ויו«בלתה‬
‫^~‪*.‬י••‬
‫ו ב ן א י ת א‬
‫־ שהנותן < ‪» 5s*^iH1^t*52#h$S‬סד‬
‫חהש בשליש הליח • ויצאל ניניהם השליש‬
‫אמצעי רייח לא פחות ולתימןל• להודיע‬
‫ליתמידכל היזים לאיחישהק״בה השפעתוחעל משהמקכל בליחות ״ ועול לאוילהיות ק ל״ל שישאל‬
‫ה&יש האמצעי ליוח ומקים פכיילתתידפשיטה־לכל הבא לחלהיתיילו בקיום התולה ולצותיה שהרשית‬
‫נתונה אליו לה^קיבאותושליש האחצעי כפי חאמלסז״ל גמםביןיומא כתב אולה מינק לכל כאי עולם‬
‫הרוצה ליטול <א ויעיל • ‪-‬זאתהיזהסבהמחיייבת להיות הלואית ארק כלחלן כלי שיהיה שזה שיפיי‬
‫ל*ויו מכל צל־ש^י* נתכש בין אס יתפ‪0‬ימז יזאורך כין הצל הרחל ^ תחיל מפ׳זייםשהם י****‬
‫הלאשין‬
‫‪BN‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ירושלמי דשק^ים מאמר יטי־‬
‫גי‬
‫הרזושון התת תאחל סכעימ ית׳׳זטפח״ם‪ orb‬השליש האחדק החיז ידחקבל שלוא חר״עה י יטכחיים‬
‫שהה השליש האמצעי ל׳ זח ח ו נ ח ל י ל כאיעילם • יוה שלחיזבל להיוקיאס יהיה האורך ג ל ו ל חהריחב‪:‬‬
‫וטל יםול;ה הננירוחשיך פי׳סיף החחחל זפילזש כל החלית • חט שכחב חשה תיפש טפחיים הוא‬
‫פפשוטוחחש • חה שכתב זהקב׳׳ה בטפחיים לבלה תורה כלהלן בפי תלם י ית״וש להזכיל בז תפישת‬
‫ילחחש• וכתחחל׳ז״ל בשמית לבה אחל לבי ברכי׳ הלותות היו ו׳ טפחים ארק כביכול היו בידו ‪b‬ל‬
‫הק׳׳ןה כו׳ • ללי שהקדים ל זחר כביכול כלוחל לבר זה נחנע כמעט לחיחלו ״ וכן בכל מקים שהזכירו‬
‫חז״ל כביכול פירושו כן * וכתב המורה ז״ל בכמה ‪-‬מקומו׳ ענין זה מלסגשיס השכיגה זהאי׳ך מאל‬
‫בכמה כלקיס על זה‪:‬‬
‫‪#‬וד כונה לזה החאחר כ׳ טפסים רחז לתורה שבכת׳ ושבכילפה שהן שתים ונתנה השם יתברך‬
‫מידי ליד תשה * לפיכך היו טפחיים ביד כל אחד מהם ״ ועיר טפחיים אייצעייס‬
‫לכל הרוצה לזכות בשתיהן • זחנין ז׳ בחירך רחז לן׳ סדרי משנה ־ וכאשר יתחלק מרובע כיה שיש‬
‫בז ו׳ על זי לגי רצועות כמו שנזכר גמאייר תהיה כל רצועה מהן ב׳ על ז׳ רחז שיש בכל רציעה‬
‫תירה שבכתב ותירהשבעל כה שהן בי‪ :‬ואין לחשיב ח״וש שיש שוס שניי במחשבותיו יתברך כנראה‬
‫מפשט מאמר זה שבראשונה בקש הקלוש ברוך היא לחטק וגברה ידי של משה כו׳ יחזר הוא יתברך‬
‫להסכים עמי‪ :‬אלא הכינה כיללת באלו העניינים • לרחזז שכל טעטת החיייבוהזכית גלויות‬
‫וסלירית לפניו יתברך י זהיא גמד זגיתר הדין בצדק ז־גחשפט וברחחים ובחסד כיין שעשו ישראל‬
‫את העגל ועברו על מה שכתיב בלוחית* טבע יושרו זצלקתו יתברך מחייב שלח יראי הס הליחית‬
‫ולהטיל איתש יויד‪ .‬משה * וטגונס מתלת חקיייזת ההפך שלחו׳ לחלק כנילי לחשה המביא הליחימ‬
‫נילי אחרי שנתעכב בהר מ׳ יום להביאם מדוע יעשה לי פלבין גדול כזה לסלקם מילי אס ישראל‬
‫ויעש כל מה שעליו לעשות בחמת ובאמונה ׳ יזהו‬
‫חטאי • היא עלה שמיס יילל כמלאך ה•‬
‫פילוש גבלה ידו שגבלה חלה טובו * יכיוןשחלת הלין חחייב בעין ישראל שלא יהיו עול בילו‪ .‬הלי‬
‫הוא כאילזחטפן ולקחם בחזקה־ והקלושבלוך הוא לב חסדמטה כ יפי חסד הסכים על ידי ונשאלו‬
‫בילי על שראה ישראל עשי העגלוישבל אותם תחת ההל כוי;‬
‫והמורה ז״ל כתב פ׳ כ״ז מת״ג יזיל שכיינת התילה היא לתקן הנפש והגיף • התיקון הנפש‪.‬‬
‫היא נתינת דעות חמתיית כפי היכילת* ותיקין הגוף להסיל התחסמבין הברייה‪.‬‬
‫על זה כתב בעל תורת ת ו ל ה‬
‫כי׳ • יידיע שכל חלק אחל הוא כילל חצית עשהילח תעשה‪:‬‬
‫כונה על טכחייס של לוחית זכו׳ כי נתינת דיעזתהאחתיות שהם טפחיים העליונים הם ביל הקלימ‬
‫ברוך הוא כ׳ אי אפשל לקבלן מבלתי העזלהאלהי המסייע לתורה כי לא ל* נתינת התורה זאי אכשד‬
‫ביל האלם להשיגם • אחנם השניים שהם לתקן איתן יזה כ׳ הרבה מצית בתירה שאינן אלא לתקן‬
‫גוף האל׳כחי מקצת חאכלייז האסזלגת זםחירת הגיף חבעילות האסירות י וכל שהוא לשמירת גוף‬
‫האלם יופל האלם עצחו להזהל חזה * ולכן היו ביל חשה עצחי‪ :‬ונראה כי אף הנהגת החלינה אפשר‬
‫לתקן מצל האלש כתי הנהגות הנימוסיות רק םהנהגקן חסרה י כמו שביאר בעל עיקרים ליש‬
‫ספרו * אחנס המדות הישרית והאמתיות הם חחוצעים בין הקדיש ברוך היא יבין החדם • ב׳ אי‬
‫אפשר לאדם להשיגן עלאחתתן ומכל מקים תלייין באדם • ולא בשכל נבלל מאחר שתלוייןבחעשה *‬
‫י ' י כ׳ עניין התלחול והחשנה עקרי חדבר מחלק האחצע׳ שהוא השלמת המעשיים התורניים‬
‫זבהיות כי חלק האמצעי שני טפחים בא גבהו שבעה‬
‫והחצוה אשר ציה ה׳ את חשה לעשית *‬
‫אצבעות שהם טכח׳יסחסר אצבע שהוא דבל תועט ונחסר זה המשהו להיזת בו הסל מעט חחה‬
‫ד‬
‫ע‬
‫שנצטים‬
‫בונה לאירן ו ה ח ב הלוחית‬
‫ש‪:‬צטיה חשה בהל כי|ההלכיז אינן פסיקות כמו שקבלן משה• ואףכ» כל לכלי משנה והתלמיי‬
‫לברי אלהיס ת״ם * מכל מקום הוא חסלין מעט כאשר אין הלכה פסיקה בעין הלילית עכ״ל‪:‬‬
‫ו ב ש ק י ד ה שער נ״ל לף קזג״ה כתב וזיל וזד מזי דיע שילוחיה הללו נכללו ג'עניינים • הראשי!‬
‫טבעי זזה מצלשהסת־זצב מה ־ השני מלאכתי* מצלחה שדן בעלי תמונהקני‬
‫במעשה• והשלישי אלהיי• ע״לשאמר יהייכתב מכתבאלהיס הוא ואין ספק שבכל אסל‪.‬־ושלשת!‬
‫י־זצחז שני עניינים כיב זה שהה טכעיוע ימצא בם ההיולי יהצירההגשמית • ובמה שהם מלאכות״!‬
‫ימצא בה הזמנת ח ־זלהתיוסל וקבלת תחינתה בלבוע ושיעול המוגבל • ובמה שהם אלהיזת‪,‬יוצא בז;‬
‫עניינים‬
‫גםכן סמל הכזיבה י יכונתסאםכפשוטזחוכצורתההמנ&ןכל**״‪:‬‬
‫בלוחות* קראים אלו התכמיס‪,‬טפח״ם • להסתיר ד ב ר • • ^ ו ע ׳ י ל ^ ל י ^ מ י ז ז ^ ^ ^ חשל‬
‫טפחתי ולביתי * כלומר ו'מנינים כעוליםאזעשזים • והנה הזמנת התחל ההיא והקניתי איתי‬
‫התמונה התלאכיי׳ הס!יקב‪.‬ה‪.‬משלכי ה‪.‬א עשאם שנאמל כסל לן שני ליתית אבנים כראשונים ־ ושני'‬
‫טפחים שבפתיל‪0<5‬יקזנהםהקלוש בלון הוא שנאתל וכתבתי על הליחות ־ הנהשלא נשאר בין מה‬
‫ש^סויקו בו שג&םיגן ב׳ טפחים שכבל החזיק בהם הטבע בחכמת בולאו כשאל המחצבים מיום בליא‬
‫אלהיםארץ ושתים ־ ולזה הפליג ו ליחר שנשארו ב׳ טפחים עם שהאל יתברך יוצר הכל הוא • כיחצל‬
‫שהם ליחות הברית• מה שנעשה בהם עשו שניהם בשיה ומה שנשאר נשאר לשניהם • ולשעה זו לא‬
‫עשה כי זה יותר • והשוו חדז רחבן לארכן להשלמת המליצי• לומר כי בכל גל שתפשו בהן ימצמסמנין‬
‫על ילי האופן הזה עכ״ל‪:‬‬
‫ה‬
‫יי ז ^ י מ ^ ח ר פדכרנז פל צרכו חעריין הלוחית וכמנת כל הזורה כלה לתקן הגכשיהגוף לכך אמר‬
‫טפחיים בילו־של ה^ליש ברוך היא כננית»ןון הנפשי טפסיין^מלי^ השהכננל^‬
‫‪n3zttWrfD&'ftto‬מתתלת הבריאים‬
‫י תקוןהגק>ולל»«ש‪4‬ליןצ^ו‪$‬ן<הי^לה»ו‪5‬סי כ י ‪t » S‬‬
‫היעה כורתי יתכלן בלרך זה לכך נכרא מעליונים ומן הזמתינים כמאמר׳ ו״ל בביר‬
‫‪• ,‬לכך צר״ן האלם לתזל ולבקש מ ל יכלתי בכל לדכי! לישל מעת עמדו על לעתו‬
‫מיל כשיכנס לזמן עוג ‪ f‬נ״ל התחתי} שהוא לי״ג סנה ויזם אחל וזהו‬
‫מנתם ז״ל בפסתיס אור לי״ל בילקין את‬
‫החמץ וכי׳‪:‬‬
‫ה‬
‫שי‬
‫*‪ ph‬משנתעיהבין ונתחיל מסבת פסחים‬
‫ז׳ " ‪5‬פייעתא‬
‫‪:‬‬
‫;‬
‫״ אפר‬
‫׳‬
‫מסבת פסחיםי‪£‬רק ראשון‬
‫מאמר כ מא‬
‫למה האריך התנא כ״כ בלשונו לכתיב אור לי״דוכו׳ היה לו לומר בולקין אק החמץ לאור‬
‫}‪fi&p‬‬
‫הנרבערבהפח* •ומחילאהיה כשמע בלילה כישרגאבטיהראחאיאהנ׳• ועודכיהיה‬
‫נכלל בס כן בזה הלשון כשיבלוק בססי לא יבדוק אלא בנר כמסקנא דמלתאשאפילו ביוס צריך לבדוק‬
‫צאודה‪0‬ל^ גןלאדמזלס־ התכאמניקאתר בזההלשקלדזקא' אודלארבעה ?גשר רצהכובי״לשניס‬
‫לאדםהוא בא לכלל אמי התורה ואור השכל‬
‫יאיר אז רצי יד ‪.‬לבדוק באותו‪ .‬נר החמץ‬
‫והשאול לבכזל י«אה»צר הלט נקרא חמץ‬
‫ושאזר כחאמריד״ל ומי‪.‬מעכב שאור שבעים׳‬
‫כי כאשל השאול מועט יכה ל ע ז ס ה ן ן ג ן ן ו ו ^ מ ו כ ׳‬
‫יועפש ומחמץ העיס׳כן היצל הלע מיעוטו‬
‫יפה לשמשנו ההכרחי לאלם ולאהמותלי‬
‫כי יתחמץ בתזכי ויתעפשו מעשיו ־ תהו‬
‫שכתב לבי אלכםנללי בתל לחצלי אחר‬
‫הגי לגונו סל עולם גלוי וילוע לפניך‬
‫םלצוני לעשות רצונן ‪1‬חי חעכב שאור‬
‫שבעיס׳כמושכתב בעל נרה שלמזוו״ל‪:‬‬
‫גנוה לוה‬
‫יי ייזייי י‬
‫דכי אלכסנלריבתללמ‪$‬ליאמר‪,‬לנ״שע נלוי וידוע לפ^ןסרצוני‬
‫שבעיסה ‪0‬יר״שי»נל כ ו ר ע המתמיצכו • וכן בחקוס אחלעלובה עיסה שנחתוחה מעיל על יהיאשי ן ו שני י‪.‬‬
‫םהיאלעהקראורבותינו ז״להיצ״הרשאורשבעיסה ובעיםההכוללתהשאולשכאשלהשאולהמועט' "‬
‫מחמיץ עיסה גלולה ומפסיד' כןהיצ״הלחכסילהאלם־ זידיע שהשאול עשוי חלתיסק החום זהלחות‬
‫שאותה הלתיתה מביאה לילי עפוש אם יתמהמה * ולכן הוא הסבה להתחיץ העסה בלתיתתו • וכן‬
‫היצ״הל הנולד מלתיחת הלם מביא החמל לילי ־הפסל ולכלזן התאוות י ולהיות השאול חמל לעפוש‬
‫בחומו זבלתותו לא רצתה התורה שיכנ׳ בשום קלנןאשהלי׳׳ כיח שאחלכי כלשאולוכל דבש לאתקטילו‬
‫מתנו אשה־ליי׳ י השאול להיותו חתללעפוק ׳‪ :‬והלבש להיותו חותלהלבזריס י ולפי שתכליתיציאת‬
‫מצרים היה‪ .‬לקבל הת!רה ולא תשלם מחילת התולה ללאו• לק בהכנעת היצ״הל מ ח ש ל מאור•‬
‫הזהירההתורהלא יראה לן שאול״ וצותה לא תשחט על סמץדם זבחי• שאיןראוי שהקרבת הנפש‬
‫המשכלת ישחט על •מנין שיש בו עפוש שהיא לא תתעפש ולא תתםל• אמנם אין יתאמת שזה קרבן‬
‫הנפש המשכלת לפי שלא בא למימי קלם לקלהולות היכולת האלהיוהשגחתווהושסחיובהתערכת‬
‫בלם על הפתת • וכל זה עייון הנפש והשכלת׳ בקלבן הפסח • וזה שאחל ואחלתס זבח פסח הוא ליי'‬
‫פי׳ ואמרתם כחו אחלתיאנ׳ בלבי שעניינו ההשכלה והמול הפנימי ״ וכאלו באל של‪6‬וי שישכילו געשיי'‬
‫ןה הקרבן ג' ענייני׳ י האתת הערמת האלית' להתוות פתחיהם בדם כלי שינצלו מחיוב‪.‬גוירת מכת‬
‫בכורות• והמיל לסבלם• פתו שאר״ול מתבזםסתבלמייךלם פסח ולם חילה • לס כסת להצילם‬
‫חלם מכת בכו מת שאחר כ אי! בית אשל אין שם חת* אבל יש סלוקבין לסללס ובין מתלמת* כי‬
‫בבתי המצל״׳ מתו הבכורות י ובבתי ישלאל מת השה ״ בבתי‪ .‬המצלייס מתו בטליהם ובבתי ישראל‬
‫כשהן דםקרמם זזהו ואחלתם זבח פסח הוא * כלוחל הקלבןהזה וזביחתו בא לעניןהפסיח׳והלילזג‬
‫כחו שאחר ילאייןי את הדס וכסחת׳ על הפתח השני להורות יכולתו ית' וזה אחרו ליי׳שבידו לשדד חיוב‬
‫התעלנות ולעשות גרצזנן‪ .‬ובאל ענין הפסיחה מה היא ואחל אשר פסח על בתי בני ישראל כלזחל‬
‫^עת‬
‫״‬
‫*‬
‫יא «‬
‫ל ע ש‬
‫‪ 1‬י צ‬
‫י ט כ י ש ‪ 1 5‬י ר‬
‫ש‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫כונה לקרבן פסח ויציאת מצרים‬
‫שנעת ק‪1‬לת מצרים הבחין ביןעיבל אלהיסלאשל לא עגלו‪ :‬השל»ש» איכן ההשגחה במה שכנף‬
‫המצריים!הציל בתינו • לזה אחרו בנגפו את חצליס זאת בתינו הצ<ל ותכח אותה השגחה כשחלו ב'‬
‫שמיר׳ת מעילות • אתת שחילת׳מחיייב מכתבכולית׳ שנית מצל שמילתם חיל המצריים שלא הזיקי‬
‫אותם בזיבחש אלהיהם לעיניהם• זזה שאמל ליל שתילים הוא ליי׳ שתילים הוא י לשון לביס לחז לשני‬
‫אלה השחוליס ג ס כן בגלות • כי בעין ביטול התולה ־ המעלכה שולטת בהם וחצל אחל שולטת בהם‬
‫ומצל אחל נחסליס ביל אויב בגלותם להשחיל לזה התולה האלהיתאחלה שכחי שהיי חזשגחייבשניאליז‬
‫השתולים בליל יציאתחצלים כן יהיו חושגחים לעולם י ווה שאחל הוא הלילה הזה כלזחל שח‪1‬לי הלילה‬
‫הזה החייחס ליכולת האלהי ולהשגחת! אותם ה שחולים‪.‬בעצמם יהין שקולים לכל בני ישראל ללזלותס‬
‫כי לא יגעלם לכלותם ״ אם כן קלבן הפםמ מ ו ל ה ע ל קשגלתאלז ‪0‬מ^^וס‪0‬שלי‪0‬ות לכסשיז^כל'‬
‫ומזינה היא ההשכלה ״ יכילה הזח מצה גלי סיס מ פ ו פ נהפםל שאין הכח המשכיל כת גיפיי ולא מםתגך‬
‫בחחלכלל לקהקשרמציאית • ומצלוה רצתה התורה שלא ישחט קרבן כזהעל חמץ הבא מהיצ״הר‬
‫מעוול לחומץ • <‪ w‬היגן הסכה שהקפידה עליי התירה כ״כ לא ילאה לך שאול וגומל ־ שיש לשאול אחל‬
‫שעניין מנה באבמקלאכ״שכיגורשו ממצליםוגל וניתן ג׳ סבות באפיית הבצק • מצהחוחלטת‬
‫בלישיםחמןאחתמצדהמצרייםהמתהריסלגרשסמפתדסכןימיתואםיעכבזסשם* הב׳מצלהפועל‬
‫הנס שלא נתנם להתעכב שם כי גא עת פקודתם י כח״ש כי גולשו ממצלים וכמ ש ולא יכלו להתחהמ *‬
‫הגי מצל ישראל שלא היה להם שום חזון להשיב נפשם לק אותו הבצק שתוציאו והוצרכו לאופל ו טלם‬
‫*חמץ למלא נפשם כיילעבו* וזה אחרו וגםציל׳לא עשי ל ה ואתל שעני המצה בא במקרא לי(‬
‫הקהילה עליו התולה כ״כ ייתל משאל הלבליסשבאו געילם אס לא ללמוז שתכלית יציאת חצלים היה‬
‫להסיל שאיל שבעיסה באמצעות הנהגת התולה המקנה לו שלחית הנפש והגוף יחל כמישאמלו לדל‬
‫נשמתם סס עם נמשלה הת‪1‬לה לסם חיים כמו שאחר! בפ*ק יקייושיך התבאר אסהן שימנע השלמזק‬
‫היצל הלע והשתעבלהנפס לכתות הסמליות מה שיוחלו שאולשמיסיןעכ^ל ליה שלום‪:‬‬
‫‪,,‬‬
‫?‬
‫‪,,‬‬
‫‪,‬‬
‫בעבודת הקודש גמלק העבולה פ׳ ל״ל וז״ל לאה והבן בני אס יאכל אלס הבהמה הלאייילהתעלויז‬
‫ואין בה עוד חטא משפט מות ולא לחיי׳ אלא עלייה מעלי לעלוי * זהזשנאמל כי‬
‫קאוה נפשך לאכול בשר ל״ל נפש קריבך אשר הוא כנפשך בכל אות נפשן ל״ל שיש כונתן להעלות‬
‫נפשך היא נפש הנאכל אשלהוא נפשמחונך ולכןצליך האוכל להיות מעולה להשיג הנפש ההיא ואז‬
‫הק״בה מזמן לו אוכל הראוי לו ״ הלא‬
‫כינ? לתוויו ל ז״ל עם ל ^ י ז ייותי לנוחוו גי״נ שחל להיות נשכ'‬
‫תראה חז״ל נתעוררו על זה ואמרו עם הארי‬
‫ו^סורלח׳כול נשר כוי וסיד ה‪0‬חי‪?0‬נ‬
‫אסול לאכול בשל אחל שכבהמה נלחה •‬
‫בהמי‬
‫למס יאכל הגדול מחנו ויתחלף בפני‬
‫דבי אלעזר עכש הארץ טותו«‬
‫הוא‬
‫כי‬
‫ויאכל לעס האלץ**חדזלא יטהל‬
‫ליניחיו ביומ הכמו^יהש ש״י־*‬
‫*אכלני בלא כיני״גל שילך גם הותלאבמן ־‬
‫להיווד‪4‬גשבת • אמרו" ל ו תלמידיו די א מ ו ד‬
‫לישוחטו אמד ל ה ם זי־ז טעון ברנה וזד־ז אינו‬
‫נ‪1‬ו‪ 3‬לי לאכול עשב האלץ מחה שיגלוש‬
‫טעון ברכה ואמר ד״א ע׳׳ ה אסור לאכול בישר‪:‬‬
‫לנפשו הלעה הזאת ע״כ‪ :‬ובעלהתפונת‬
‫ואמר רבי אלעזד ע״ה א ס ו ר להתלוו׳עמו בדר׳‬
‫כתב בספל הייחיל בזה הלשון לכן את זה‬
‫ישנאמד‬
‫קאכלז ואת זה לא תאכלו בסוד נעיף‬
‫ובבהמותהנקרבית שבס כתהיולעבסול‬
‫הנפלא בקרבנזת בסול כל תתקרב לנלתקי אס נפשו ואס תמורתי בםולו ע״נ‪ :‬זפי׳מליז פפי •מה‬
‫שפירשו‬
‫‪,‬‬
‫‪6 3‬‬
‫ז‬
‫פיק אלי ?וברין‬
‫פסחים‬
‫מב‬
‫מאמר כא‬
‫רשו חפת׳ האמת ל״ל שעל כן אותה לנו המורה שלא ?אכל למים המטמטחיןאתהנפשוכו״ •‬
‫זעידטללבלאחלכי לפעמים גמצאיס נ כ ס שוס צדיק בשיה בהמה או עוף טהורים שהיא מגולגלת‬
‫הצדיק ההוא נגין> הבהחה או הטוף ההיא • ולכן צוה לגי בזולה שיביאו לקרכן טל נפש אותו‬
‫‪ ^ 5p‬״ ל אןעו קרנן לרצין ליי׳ ע׳׳כ ויש להם ליל טל מה שיסמכו כתורה ממה שאמרה‬
‫‪. ...‬מנול שהמית את הנכש סקל יסקל השור •‬
‫ואמרו משיש לו טעם בסוד ה ג ל ג ו ל •‬
‫שנאמר כי היא חיין ואורן ימין• הוא ע ל ־‬
‫חייך לא״סעל חיי חבירולנ״ש‪ :‬אטד רבי ו‪4‬ם במי' חיל כמס שאמרו במסכת‬
‫שמואל בר גחטני אטד רני יהונתן עם הארץ עליות פלקפפ׳ דבי יהודה בן בבא העיל‬
‫מותר לקורעו כדג* אמר רבי »^‪ SN‬ברבי וכו׳ ועל תרנגול םנסקל‪.‬כילוםלים על‬
‫שהלג את הנפש‪ :‬וטיל אחרו בעוגש הבא‬
‫־יצחק ומגבו‪ :‬תגיא אמ׳רבי עקיבא כשהייתי‪,‬‬
‫ע״ה אמרתי מייתן לי ת״ח ואנשכנו כחמור על הבהמה סופי לבא בעטלף• כ׳ נתעטף‬
‫**מדי לו תלמידיו רבי אמור בכלב אמר להם •בעבירה ולוקא בשלא עשה תשובה ‪:‬‬
‫זה נוש׳ ושובר העצימה נוש׳ואינושוב׳העצ׳‪51 :‬ע‪ 5‬התמונה בחלק ג באית הה״א‬
‫•אמר בזה הלשון וראזי לנו לתקן הסם‬
‫׳ לצעל נעלי חיים בםולה׳זנליםהמפסיליס השתיעה ובריר לו מיתה יפה לכתיב ואהבת לרעזן‬
‫כמון ושלאתפסיל את השתיטהותפסלהבהמה על ילין יאיינא לנו כ׳ חטאנו‪ :‬וכ»׳דבר*וכן וממצה‬
‫תיקון לנפשות הצדיקים שלא יהא צעל לנעלי ת״ס כי סם ראויים לתיים • ‪1‬לכן תקגו שתשחט‬
‫בהמה הזאת בלי צמר משום דנר מיומשה דמים• טל כןצייו סתמיה השחיטה יכם ובלוקה בעבור‬
‫‪*3‬כתובזאהבתללעיןכמוןועלוהאמלאוי נאלגוכי חטאנו והחשכיל ילום״ ואוי לסוחטים ע״כ‪:‬‬
‫חר לבי אלעזל ע״ה אסול לאכול בשל כי אינויולע לנוון הכשר שחיטה ״ וע׳׳כ אמרו ז״ל תלתיל‬
‫גכס צלין לידע ג׳ לכלים הלנות שחיטה וקשל תפילין ומוהל‪:‬‬
‫ורת המולח נתב כחלק כ' ב״ג זז״ל מאי חזית דדם האלם שיש לו הפסל אחונה למאמין‬
‫קלחות העולם סומק טפי מלס הכשל שחצה לשחוע לנפשו ולכן האלם כאשל‬
‫צטה אחל היצל הלע וידוע שכל חטא ומרי נחשכואחל אחונה לעה וו • כי בהאמנת תדוש העולם‬
‫אין אלם חועא בלצון שאיןחללכו שלאדם ללעתלבונו ולכוון‬
‫שהש״ייכול לעשות כחפצו בכל‬
‫ול בו אלא כל חיטא רוח הטוחאה מתעורר בו לכפור בהשגת׳ ובשכר ובעונש הנמשכין אתרהקדמו׳‬
‫וחושב שהעילה כ ח נ ה ג ו נ ו ה ג • ולכן נאסל דולאלםלאכול בשלוכל הלשעים אסולין לאכלומאתל‬
‫־ שחלאין במעשיהם שאינם מאמינים בהפסל־ הבשל ולוגמתו שהיא הפסל העולם עיכל'‪• :‬‬
‫ב ש ק י ד ה כתב כשעל ט״ו ע״ה םלכלו כוהוא הכול אשל אמלו עליו שאסול ללות עתו כללן‬
‫ושמותר לנותלו כיום כיפוליס שסל להיות בשכת והוא שהה ילג נפש כייס ההלא כהתל א׳‬
‫*זי&ולהוום הנטהוא כעול על הלציחה כי לין הלוצת כתנק ולין ההולג כשבת‬
‫זנםקילה וקהלים פללכםל«נלול‪#1‬אמל שהמצח בז ביום שהוא בטול זחוימ‪:‬‬
‫**דינז והוא הלין לגל ^םאלאשאמרו דרך ‪5‬חות המליצה כאילו מעולי!‬
‫למולפחיתתו• *י איש כזה ולאי באנלו את הבשל ממעט את‬
‫־״ ‪^-‬‬
‫הדחזתגהתליףבשל סולככשל‪.‬המול שהוא הוא‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬ס‬
‫ע‬
‫ש ע ן‬
‫י‬
‫ה‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫יא‬
‫כ‬
‫*‬
‫‪!1‬‬
‫מוהר‬
‫פסחים‬
‫בזוהר‬
‫סוף פרק אלו עיברין‬
‫מאמר בב‬
‫יי׳ א ה ד ועמו אחד תדין יחודין יחוד ת ת א ה אתייח׳לפום ייחודא ראתייהר‬
‫י י ח ו ד ה דלעילא יי׳אלהינו יי׳ גוונין סתימין ד ל ^ ן אתחזיין ואתקשדו‬
‫מקום א׳ ייחוד חד*י‪ 8‬עלאד־ז גיונין דק״ש לתתא׳ראתייחדא בהו הי״ור וסו׳מק וי״רית *‬
‫נגוונא דגונין סתימיןואינון יחודא אחרא ה א ושמו אחר בשבט׳׳לו י י ח ו ר י ד ל ח ת א ה‬
‫ייחודאעילאה וכו׳‪:‬‬
‫והנה לכי זה המאחר נתבהרק״נטי שפירושו יי אחד בייחוד העליון כלומד שיתייחד התכאריז‬
‫בבינה ־ ושחו אחד בייחוד שני שתתייחד השפיכה בתפארת ישלאל וס חוכיח רחש הכסיק‬
‫שנא׳והיה יי׳ להלן על כל האר[ שיתעלה לתשוב׳ הנקרא מלן על כלהחרץ ־ וןדעת פי׳ כל ופי'האל‪7‬‬
‫ואז יבא החשית ויהיה השלמות גחירחהשלאהיהזמעילםוימ יהיההשס הגדול אחד במלות עליות'‬
‫והשם הנכבד הנקרא ‪5‬חו אחד בגילוח‬
‫ז־״ד‪! ,‬על ‪5‬כ‪1‬רימ‬
‫> ו מ ליז^ייי על כשויייז רעות ^ ׳‬
‫תחתיות׳ ואז יהיה יוול הלבנה כאמ*‬
‫טינותיוייזר ט״ווכוהמטיב'‬
‫»*יו׳ כ‪$‬החחה וישתמשו ב׳מלכיה בכתר אי• וכתב‬
‫בעל עקידה שער ם׳זזה לשונו כי בעזל ‪ D V 3‬ההוא יהיה יי׳ אחד ושמו אחד ״‬
‫שיתחלפו האנשים בפעולותיהם בין טוב‬
‫אטועדהאידגא לאו אחד הוא"‬
‫לרע חיייבשיהיה כחוק חתחלףכלהבא‬
‫אמד דכי ‪DV‬׳ בש‪ 0‬דבי יוניט* מטם דכו יוחנן‬
‫נגליהם חכאת חעלה* אחנס בהתיחד לא כהעולם הזה העולם הבא • העולם הזרז‬
‫מעשיהם לטוב יהיה האל יתבלן הטוב על בשורות דעות אומד ברוך דיין האטת ועל‬
‫יהחטיב לגמרי • וכן הוא העניק בהשגות‬
‫שמועות טובות ברוך הטוב והמטיב לעולם‬
‫העיונות בלהיות כי בעוד שיהיו המעיינים‬
‫ה ב א כ ל ‪ 4‬ט ו ג ואזםד חטובוהמטיב* ושמו‬
‫יזקציים בה‪ 0‬יהיה ‪ 00‬מהות ימי למילכ‪4‬׳‬
‫‪ now‬האימא לאו שטו אחד* אמר רב‬
‫•נקרא בשמות התארים אמנם כשתמלא‬
‫יהודה אמד שמואל ?עולם הזה גכתב בי״וד‬
‫האלן דעה את ׳׳*יכלם ידעי אזתזחקטנס ה״א ונקרא בא״לףדל״ית • הע״הבנכתב‬
‫‪1‬עד גדולם הנה אז ׳סכיחו כלם להשכיל‬
‫בי״וד ה״א• ונקרא ביו״ד ה׳׳א ‪:‬‬
‫ולקיא בשם יי'ולעבדו שכם אחדי כ׳ אז‬
‫כלם יקפידו על זיינם החשונע גידם כאשר אמרנו ־ ויקיייס מאמלהנניא שאחל והיה אזר הלבנט‬
‫כאור החחה ואזל התמה שבעתיםוכי ‪:‬‬
‫וקשה ע״זהחאמר לחל יברןעלשחועויז רעית ברון דיין האמת׳ כי משמע שעל בשירות טובות‬
‫כביכול אינו ליין אתת • הרחיזן^י‪5‬לן מלעת זהי• אלא נ״ל םהלעיתשבעילם הזה אין‬
‫<ליע לאדם אסכם טובות או רעית כי יכיל להיות שהק״בה ישלח חטה עון וחקל על צליק גלגולם הזה‬
‫בדיליסריעלחעט עונות שלידו כדי לזכותו לעז׳יהכ וקכלם ומחבכללבליק‪ .‬ויע לוו©׳יוייים‬
‫הקליש‪.‬ברוןה‪.‬זאלב‪ 0‬יידע אם‪.‬לטובתי אולרעתז כיהזא^ומ^החמי^‪-‬לכןנמנ׳רכים *לוך דיין‬
‫האמתי‪ :‬אוילצהלסיית‪2‬׳ כ^המלגליסאןןידוג«לח‪$‬ימ ה מ מ ד כנבידראסהוא מדבראמל בכה‬
‫ואחד בלב ־ אבל הק״בההוא היזלע מהשנלבלעדכי‪4‬יב בוחן לבית »׳ לכן על בשולזתלעות וכו׳ כי כל‬
‫לכל אחלו‬
‫לבול נוכחי הוא אחת יטיב אבל לבול הפנייד הוא לע כשאין ההסכחה בלב ‪:‬‬
‫?שלחיה כל הדן דין אחת לאמתו נעשה‪ .‬שותף‪:‬להק״בה במעשה בראשית* זכל הדובר אתת‬
‫‪ 5‬ו ו ך ד י י ןה‬
‫‪,‬‬
‫איני נכשל לעולם‪:‬‬
‫)כידו׳ דחעניח כתיב ל א איש א ל ויכזב ו נ ו ׳ ‪( :‬‬
‫וטעשה‬
‫מג‬
‫ירושלמי;דימגעד‪ .‬מ«מד כב‬
‫‪ fMWtt‬שהיה בבחור א' בכיל ימי נעדותויהלך אחרי שדידור־ז לבוותאותו׳ ועזב‬
‫יחס אביו וכל משפחתו•׳ פנה אל רהבים י וחברי גנבים * עדכיגדלטי<ד‬
‫מכל הגנבים באמונתו‪ :‬ויהי היוס^ותחל דזח ה' לפעמו י להשיבו אל יחס אביו ואמו *‬
‫׳ונתחרט עלי כיל מה שעשה י די מעכב‪ ,‬שאוד שבעיסה * ויבא שם אל המערה אשר לו‬
‫וקיטון • ויכן שם על כי לא יכול להכנע כי הרגל על כל דבר שלטון ־ הלך ונשתטח י‬
‫לפגי־‪5‬ןששעין בןשטת־ ואמר לו ר׳ ר׳ אבי אבי אנוש כאבי־ וחובי בחובי• ועקבי‬
‫׳סביבי• ובקרבי ארבי• אמדתי אני בלבי• לשוב־ לאידפניחמתעכשוכ• ויען לו בגי•‬
‫יטב לימיני־ אל תכך ואל תתעצב ני בדבר נקל אמציא תרופד־ז למחלתך י ותעלדכ‬
‫לטכחך י אך השטר בני מ‪ ;.‬הכזב בכל עניינך • והתרחק בני מן השקד במשאך ובסתנך •‬
‫ידוע תדעכי^אתבשל • ׳ונפשך םבל צרה תנצל־‪.‬ויאמר לו דבר קטן היא יאקיימני י‬
‫כדברךכןאעשנו•׳ויאצןדהשבעה לי וישבעלו • וישוב לאהלו‪ :‬ויהי היוכשהלכדדן‬
‫לבית המרחץ שכנתו • וגברה עליו תאותו • וגנב כל אשר אחה בביו־־ז כלי נםף וכלי‬
‫זהב ושמלות י לא השאיר עוללות ־ ובצאתו אמר בלבו־ וחשב בקרבו• אםתנ>*‬
‫השכנה־ האשההאלמנה־ וח צעק עלי על ממונה• מהאשיבנה• אם&ומרזךאנינלי‬
‫יפשע הריני מזנזב בר־בידתי ־י ומשקר בתשובתי י ואיה איפה שבועתי • אז השיב כל־־‬
‫"ימה שלקח י והבין חכמות שסעין בך שסח עי׳כ‪ :‬מספר איומתכנדגלוו*‪:‬‬
‫‪ HB^OT‬בינאי מלכא אמדלדביתהו אל תתיראי מן הפרושים ‪4‬יןל‪3‬י* סן הצנועיכם‬
‫שדוםיןלפדרשיםהערשים מעשה זמרי רמבקשין שכד כפיכחס אשר הם כמו‬
‫דינדהמזוייף שחצינו זהב ותוכר נחושת כך הוא האדם שאין הוכו כברו ואינודובראםת‬
‫בלבבו * איש שלום את דעהו ירנד ובקרבו יעים ארבו‪:‬‬
‫י‬
‫;‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫פ י ת ש בהייא כלאם׳צלימרכלי שים יגיעה כמי לכוראות היא הנאמר מעצמו וגס פולסהכא‬
‫עם היותו גלול מעילי הזה לא יצטרך לש״י לבלאתי לק בהאות יותלקטנה במעשה יוכל י‬
‫האיתיית שהיא היי״ל אכל במעלה ההיא לב׳וגלוצה להיותה סוף כל החנק • שכל המניינים הם כלים‬
‫בחני׳ עשלה י וכיון שלאה לוד זכי׳ אע״פ שדוד לאה זה העולם בחוש הלאיין ״ זהעיל׳ הבא אי־נג כידע‬
‫‪ :‬־ ־ ‪ . .‬׳ ‪• .‬לק בעיון ובאיזזנה הקלים ה׳״ול בקלוסו‬
‫לש״י ואמל י״ה ולא ה״י כי משפט הבכולס‬
‫ס ‪ * 0 0‬מ ה י ‪ 4‬כ י י ‪ 1‬י ה ה » ‪ £‬ו ^ ״ י < ‪«fw?n‬״‪1Hf»7‬‬
‫;‬
‫לעילם הבא והמאמל הוה אומל ללשוני‬
‫דבי‪£4‬בהו בב׳ אותיור־ו נבראו‬
‫בסודות עמוקים מכני נעלמים ‪:‬‬
‫העולם הזה והעול׳הבא* שנאם׳‬
‫בתורת העולה בחלק שני פרק ב'‬
‫בי ציה יי׳ צור עולמים־ ואין אנו יודעים‬
‫וז׳׳ל ע״ ל הפשט כי‬
‫איזה מהם נברא בה׳ ״ ואיזה מהם ננדא בי׳׳וד‬
‫קלא עילם הבא עולם השכלי ואח׳ שנבלא‬
‫•אל&מזמה דכתיב אלה תולדוו־* השמים‬
‫כ<׳ שהיתי׳חלליגזת כחז שתגאן‪-‬הלמ״בס‬
‫והארץ בהנד&ס ‪5‬ה״א בדא‪0‬־יי היי־אומר‬
‫כספל המדע חלק ב׳• ועולם הזה בה׳ כי‬
‫העולם ו‪£‬זה נברא בה״א והעולם הבא ביי״וד •‬
‫הוא ה׳ יסודית עם הגשם החחשי שהוא‬
‫יטה ללחסיר םלטטיה רמז לכל באי עול׳ שהם‬
‫בשם השמים שאינו נאחד מד׳ יסולות‬
‫יוידדין‬
‫י‪ ,‬י ״‬
‫שתתת הגלגל כמז שכתב‪-‬בספר המדע‬
‫כ״ל ובקו״רה ת״ב ואמל כי אפשר כי העולם הזה נברא גי' והעולם הבא בה״א שאפשר לסדד‬
‫י‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫היידריגזת‬
‫ןיושלממח‬
‫^‬
‫כונה למאמר ה?היז גברא בה׳ חוח״ב כי<‬
‫המדריגות בענק אחר כ׳ הגלגלים כו׳ וחומר לאסון הוא עשילי או נאחל כ ׳ מלליגותעילם השכל‬
‫ה ס תשעה ־‬
‫ות‪1‬מר הגלגלים בכלל והוא עשילי• והעולם הבא בה׳ כתושביאלני כי יש לחלוק חלריגות עול‪0‬‬
‫השכלים על ה׳ חלקים והחכם מה״רר אלי׳׳שע גאלי״קו כתב בפירוש קהלת ״״ל כי כמו שהעולש‬
‫•‬
‫הבא נעלס ונסתי וגם קיים ונצחי כן‬
‫יודדין לשאול • מה ו ל א יש לר־ז נקורר־ז אי‬
‫היו״ל היא אות קטני שחורה בלי לבנוניות‬
‫מלמעלה רמז מאחר שהם יורדים הם עתירי?‬
‫כלל בגופה על התתעלחה וחקובצת‬
‫לעלות* שג׳יי׳ מטית ומחיה מוריד שאוליך‬
‫במציאותה בליהתפשטזת לגלוי וכן היא‬
‫ויעל • פ ה הי״וד פתוחה מכל צדדים כ ך פתי‬
‫׳ לבת המנין וגלר המספר ואמנם אות ה״א‬
‫לכל כעלי תשיבה כו׳ וכיון שדאי׳ י י י ‪P‬‬
‫זישליקבגיפהלהילית על הגלוי וגם היא‬
‫התחיל מקלס נכי א ו ת י ו ח הללו י״ה הללו ‪k‬‬
‫מועטת המספר בעלן הע״ל וכן העול*‬
‫בקדשו כל הגשמה ת ה ל ל י ״ ה‬
‫הוה חיני עולם קיים ונצחי כמצאכייש‬
‫התסיסות גדול להיות בריאת העולם‬
‫הזה בה״א ועולם הבא ביו״ל כפי פשטן‬
‫של לבלים‪ :‬ומהשקלסיו״ללה״אכיכפיהעולמו׳היהלאוילהקליסאות^אאלאשבהיזתעולםהזם‬
‫העילם העיקרי בעכל^ כונת הבליא׳הוא עולם הבאכדאמלן כיהעילמהיסמוח מל* וטפללו • ולא‬
‫נברא כי אס להכנת השגת העולם הבא כנודע * ובהיות העולם הוה עולם ההכנה ועולם הבא עילם‬
‫התכלית לפיכן הקליסיו׳״ללה׳׳א כי הכל הולןאחר התכלי׳ ונמצאואותיות בליאת העולמות בדלן ישד‬
‫בשחי ית׳יו״ד על ה״אכלכתיכ כי בי״ה יי׳ צור עולמים‪:‬‬
‫ו מ ז ה נלחוד<י ‪ cwptnz‬תכלית הכןכה‪-‬יעישה ע״תי מסעיקל‪.‬מקיים מויןיוין השם ביושל כתקנן‬
‫ורחמים מצויים בעולם ־ והמהפן השיטה ועושה עיקר מהטפל הלי היא מהכן האיתיות‬
‫והוי ה״א על ׳ויל שמולה דין וזהו אמרם ז׳׳ל הרשעים מהפכים רתתיס ללק והקציר בזה יפה‬
‫עד כאן לשונו‪:‬‬
‫חומל ראשון ל׳ יסילית ל' מלליגית החולכנים שהם לו״חס צו״מת חיי מל״גל‬
‫ל‬
‫‪:‬‬
‫פ י ר ו ש רש״י אלו הן כאריבו' והוא הסלע שיצאו ממנו המים ע״י משה ואהרן * ועגול כמו בבל׳ ״‬
‫ומתגלגל עמק בכל מקום שהם הולכים כתב קריאת שס האותיות * המכת׳זהתקיקת‬
‫צורתן בן שמעתי • ול״נ כתב זו חקיקתן וצורתן * והמכתב זהו עט בחרט שנכת׳ בו חקיקת הלוחות‬
‫בי ההיא לקידושין תנין ללנות הסול והסירה והמכתב * ונלאין לברי דקריא׳ לא קלי כתב‪ :‬ומעלה‬
‫שעמד בה משה זאליהו לכתיכ ושמתיך‬
‫כינהלעשלל לביים ‪0‬מר*ו בע'שגיןדש»שגמ‬
‫בנקית הצור ושניתי כפי עליך על ענרי•‬
‫וכן אליהו ייבא על הר האלהיס חילבה‬
‫‪ .‬ך ‪ /‬י י א עמדה מרים‪-‬נביאי ‪3‬ע״»»גי*‬
‫ימוששוו״ן אלו חן ז־הבאר הטן‬
‫^בא שם אל המעלה וילן שסי לבלוע‬
‫את הרשעים עלתקלח י אילישל אברהם רקשת כתב ומבד!׳ ללוחות • וקבמ׳של משה־‬
‫יהפלד אין כל חלש תחז השחפ יפלל למערה שעמד בה משה ואליהו ״ ופתיחי‪-‬ז‬
‫‪$‬י ה א ת ו ן • ו פ ת י ח ת פי הארץ ל ב ל ו ע א ו ת‬
‫הראשין נביא מן האלן ולא בא מהכלאיס •‬
‫הרשאים וי׳׳א א ף מקלו של אהרן שקריה‬
‫השמיר כמין תולעת הוא ואין כל לבל‬
‫ו פ ר ת י‬
‫קשה העומל בפניו שלא יתפלק בו בנה‬
‫שלמהאזכ״ה פלאיתא כמסכת גיטין *‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫ג‬
‫ה צ ב ת‬
‫פסחים הרק מקום שנהגו מאסר כג‬
‫מד‬
‫הצבת טעיז׳׳לששל ברזל צבתא שעושין עכשיו בצבת מתעבלתע״י צבת אחרת היא עשוי׳ שאוחז בצבת‬
‫ונזכה בקילןס עד שנעשית • בגדיו של אלם הראשון שהיו חקוקות בהן לל חץ חיה ועוף ובהמה וליו‬
‫נחסל׳׳ לנחלודע״כ הי׳ נבול ציל ובא עשו זהלגי לנוטלן לפיכן היה איש ציל‪:‬‬
‫ב ת ו ר ת ה ע ו ל ה פי׳׳ח חחצק בי וז״ל‬
‫הנה הלב המודה‬
‫ו‪3‬רחי׳״ ןי״א א ף המזיקים וי*א א ף בגדיו ש ל‬
‫קת? בפרק ח״ג סח״? שהיה בחלא׳הנגוא'•‬
‫א ד ם הראשון• רבי נחמיה אומד ממום א ב י ו‬
‫וכן כתב הר׳׳לבג בפלשת בלק והנה רבים‬
‫אף‪.‬האוויוהפרד ״ דבי יאשיה אומר א ף אילי׳‬
‫כקפקו עליו מזה החאח'וחשבו בזה המקום‬
‫ףעטיך י דבי יהודה אומד א ף ה צ ב ת ^ ה ‪ 0‬י ן‬
‫להתגדר בו וכ י׳וכתב הוא!״ל שאלו הדבלי‬
‫‪ ',‬היה או׳ א ף צ ? ת א ב צ ב ת א ^ ת ^ ב ך ה ‪:‬‬
‫השנויי׳ כאן שנבראו בע״ש אחר שהם כונת‬
‫‪,‬‬
‫לןלי׳ קגעיו׳כשא^מר^הבמא*׳ ;^ הי^ביהאקק כפשזעז היה דנרנסיי»צא דבר טבעי • לכן אחרו‬
‫קננלאביןקשחשנת^זאספקיוסוססק ל<להשלי!ם השניתי‪ :‬וידוע שכל ח־ שנברא בששת יחי‬
‫כלא«תהןה תדש לא היהנבלא מליהטבע י נח*ו‪ 0‬לשביעי והלאיהיההעו׳חתנה}‪ ,‬כפי טבע הנוהג ״‬
‫והנ׳ הנבלא בין השמשות של ע׳׳ש הואםכק אס היא מכל ל הנ ג לאים בששת י״חיהלליאה או אם הוא חחה‬
‫שגבראמי־ים שבעה והלאה שהרי אמו הטתהוא ספק יו'ו׳ אי ליל זי־ ולכ; יוני לגלים‪.‬אלי• זאףעל‬
‫פ^םנראה דבל• נקיי»״ל בהן שהוא דילל טבעי‪ :‬הא׳ *!י האתון היא מ ר ט^עי לדעת המורה םהיה‬
‫^ ‪&3‬י<* יכןהלוקומ והמכתב הם מלי^טרטייק ל לעת המולה כמו שבאר ומ ח״אפגו״ו ‪«1‬נ״‪1‬‬
‫הליחות* בםאולושלי^ןקאיגוץצ׳פגללהטב־עגם פי קארץ הזא^מצא לפעמים בטבע בקיעין‬
‫האל׳ ע״י הרעש הגדול י ועם כיע"׳ משה היה נסיי כמ״ש אס בריאה יבלא ח״ח לנגל הרואים לא הי׳‬
‫ג‪$‬להנםגסהקשתהואדברטבעי כמו שהאל׳׳ בזה בעל עקידה פינית״ גס המטה והשמיר גם‬
‫הס עכעיי ״ והבאר הוא גס כן לבל עכעי כמו שכתב האפורי פר׳ כ״ט מת״ג מספר המורה ז״ל אף‬
‫לפי מדרש סז״ל שהבאר היה מתגלגל עמהס ככל מקים • ועניןהמן אף שהיא דבר נסיי שאין למעלה‬
‫מ*ו» ח^טאתל קהים שאולי; וסיס נמשן ז ק רב שביכעיני הגליית נןכעי כי כל דבל שזמנו ארון אי}‬
‫חמש בעיני הבל»ק• ז בפלט לאוק שנוללובמלבל שקשבו שענין המן דבל טבעי‪ :‬וכן כתב בעל‬
‫עקידה פלשת המן כי תשבו עניין המן לבל טבעי פי לא ילעו מה היא‪ :‬ולק אמלו בסוף המאחר»״א‬
‫אף אילו של יצחק ־ וי״א אף צבת בצבת ני״א אףקבלו של תלע״ה ותעלה שעחד ב ק אליהו ומשה שכל‬
‫אלו ה מ ל י ם טבעיים ע״כל‪:‬‬
‫ו ב ג י ד ת ‪ :‬פטר‪-‬ליא לף נ״ה כתב ״״•למה שכמגי אלו קנבלאו בע״ש בין השקשות הם שני עצ״נים‬
‫נכלאים־ האחל לומר שנבלאיאתכ בליאת האלם במס שיולועל מעלתם והיותם‬
‫יוצאים מכלל המלים הטכעייס שנכלאו קולם האלם והנס באים לכלל לבליס מעולים שנמצאו לגמל‬
‫מלאכתו‪ :‬והשני ליקס׳אל אחרית הערכ והוא בין השמשות כלוחר חלאכה כלתי נגמרת ללוחק השעה‬
‫שהשבת מפסיק ואינו מנית לגחיל אותה על אתר הקכת והוא עמן נפלא מזרה על ענינם ואמת׳צרכם‬
‫‪ cyi‬שכ? אלו נבכא! מקדם ונשארה‪ .‬השלמתן תלויה ועומדת עד צאת אל פועל אחל משני קצות הא^של‪,‬‬
‫;‬
‫‪f‬‬
‫‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫*במילת איש איש מכל אותם אשל נעשה כשבילוהן לזכות הן לחיכה קאילז לא בסלי בהן לא יצאו‪:‬‬
‫פרק מקוס שנהגו מאמר כד כה‬
‫לחסול עצחן ולחה תלו בצפרדעים אלא נראה שכך תחיהת החקשה להיות כי יומה אנדרעי של חלפים‬
‫היתה ולחע״א וכקשהחלן מהם שישתחוו להצורה כחו שמשתחויס לחלפים ושרים ובולעים לפניהם‬
‫מבניאיתות חלכות זהםלארצו להשתחוות לאותו דחות ק״וחצפרדעיכוחה צפרדעים שאינם חצווים‬
‫על קדוש השם שאיןלהסדעת ותבונה רק בעבע עשוחה שנכנסו לכבשן האש חכת דנור ובאו בתנוריך‬
‫זכי׳ אכל לא דרך חציה כי אינם בני חצזה־‬
‫דושלסגני־ייש^זל ועזריה נ ש א ת י ו חצפילעייס־ ‪-‬‬
‫״ אחנסאנו בני אדם ויש לנו דעת והשכל‬
‫זחצזהעלינז לקדש השם ק" ז שראוי לנו‬
‫‪ { J ^ T l‬ת ו ד ו ס אישדומי מה ראו חנניר־ל‬
‫ליכנם לתנור שלא יתחלל ש״ש פן יאחרו‬
‫מישאל ועזריד־ז שמםרו עצמן‬
‫הצפרדעים קדשו השה ליכנס באש ואלו‬
‫לכבשן האש*שז*ו ק״ו ב^צמןיכ^נרד^י׳ י*ה‬
‫לאנכנסו׳ ילק בחרו להם חיתה קשה‬
‫קדושת השם כתי׳‬
‫צפרדעים שאין מצווין‬
‫כזו י לכי שכל החזחתין ביחריסלהןחיתתן‬
‫ב ה ם ויבאו בביא׳ ובמדד משכבך רעל מטותיך'‬
‫ובתנוריך ובמשארות׳אימתי םשארת מצויה‬
‫הקלה כי כן דרכן של חלכים היה לתת את‬
‫בתנור בשעה שהתנור חם א נ ו ע ל א ח ת כמה'‬
‫בפשס בשאלתם זחכח ק״ו בחרו להן חיתת‬
‫וכמה‪:‬‬
‫אש ושאין קדוש השם נכר בכל שאר החיתו׳‬
‫כתיבשרפתאש ובני אהלןייכיתז כתיב בהן‬
‫שותר ט ו ב ומה פרעלהבז‪531‬‬
‫‪tJ^l*K‬‬
‫בקהבי אקדם יעל כני כל העם אכבד‬
‫וחיתת׳ הית׳באש כדכתיב ותצא אש לזלכני‬
‫הצפרדעים מ ת ו ואותן ש^לדו לחגור ל א טת<‬
‫מפני שמסרו עצמן לשרפה‪:‬‬
‫ס׳ יכי׳‪ :‬יבעל אבןשועיב צתב וז״ל כי‬
‫חנניה משאל ועזריה צ ח י ^ צ כ י ^ ל ק ״ ז‬
‫^‪#‬והממז^ס<ו‪5‬סש*‪<#‬ת*»^ל«שהשם‬
‫‪7‬יהלג וחציעבזלגפי פי‪»8‬ה‬
‫״ י " י יי ‪ -‬ל‬
‫״ " ‪ - • ' -‬םשצימ עצחן^כבשןהאש'עכ״ל‪-^:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ז?(יזלכ‬
‫ל‬
‫ץ‬
‫פירוש לש״ י לא היו חפסיקין בין אחד ליאהבת וצריך להארין באחד ולהפסיק דין קבלת חלכית‬
‫שחים לדברים אחרים שכל אחדזאחד חקבלעזלחלכות שחים* ואין אחד הוא אלהימ‬
‫עלינו בפסוק ראשון וכשוק ב׳לשון צווי הוא‪ :‬ענין אחר שלא היו חבסיקיס ביןיהשם לאחד כי דין הזא‬
‫שיפסוק בין השס לאחד‪:‬‬
‫ובירושלמי חכרש ק רבי יה ידה‬
‫או׳ מפסיקים היו אנא‬
‫יו*יי־כ*ס־‬
‫‪7‬ף ללשלאהייאיחליס גשי״קלז‪ :‬יכירכין את‬
‫שחע כלותר שהיי חדביקין כל הקריא׳ כחי‬
‫שהוא ולאהימזוסיפיס׳ ואיתדגלסי שהיי‬
‫אזחרים קן היחיין שיחזיר ימינו לכניו‪:‬‬
‫ו ה ד ן [ ז״ ל כתב לא היו חפסייקין כלוח׳‬
‫י ״ י בין שמע ישראל ל שם •י דמשמע‬
‫שהיזחתכללי! לשש שישמע לישראל ויענה‬
‫ע״נ‪ :‬שחע ישראל לאביהם היו אוחרים*‬
‫‪:‬‬
‫‪ H#‬יריחו היו פ ג ד כ י מ ארת שמע*‬
‫ו ל א טיחו בידם חכמיבש ו ש א ל ו‬
‫בגמר׳ היפי עבדי וכוי‪ :‬ת נ ו רבנן כיצד כודכין‬
‫א ת שמע י אומר שםע־ישדאל •יי»לוז*נריי'‬
‫א ח ד • ו ל א היו מפסיקים דברי ר״מ ד׳ יהודא‬
‫אומר מפסיקים היו וכו׳יארייש ק פ ד ו י ק מ ^‬
‫יעקב א ל בניו בקש יעקבלגלו׳את ילקץ לבניו‬
‫נסתלקר־ז ממנו שכינרת אמר ש מ ^ ח ״ ו י ש‬
‫פסול‬
‫ליחריה י להאי בשכ׳׳חלי בקריאת שחע•‬
‫> ‪ 1‬ל‬
‫'‬
‫ר ה‬
‫י ‪ 1‬י ״ ש ל ( ד‬
‫'‬
‫י ה ‪5‬‬
‫ע‬
‫' "‬
‫ן ו ב ל ש י ן ‪ 5‬ז ש ה נ ז‬
‫‪m‬‬
‫‪v‬‬
‫^י‬
‫‪V‬‬
‫^‬
‫מ‬
‫י‬
‫פ‬
‫ז‬
‫‪ P V P r i‬ה ת‬
‫‪1‬דרן‬
‫מה‬
‫פרק מקום שנהגו מאמר כה‬
‫ודרך אמונה בח חיזר שני שמרב׳ כקב זז״ל הנה בחה שאחר יעקב זרצז בו החקירה האנזשית‬
‫וההשגה העיונית׳ זהנה היה ישראל לאמינת׳האמתי אשר היא השלמות האתלק‬
‫והיו לו בנים מלומדים בסקירה אנושית עס שלא סרו מאמונת׳ ־ אמנס תר״עההיה לו אותה גדולה‬
‫?כרתשהיוש־לתיסבחמונה וכי אין להם שליחות ע״זנ׳ חקיר״ רצוני לכלס במה שהם אומה גדולה‬
‫ילזה כשבקש יעקב ע״ה לגלות הקץ ל־בנע‬
‫והיא לבאר להם התכלית האחרון המכוון‬
‫פסול במטתי באברהם אבי כו׳ * אמרו ישמע‬
‫בבריאה האנושית נסתתחה חחנו כי נסתל׳‬
‫ישראל כו׳ אמדו רבנן היכי נעביד גימריה ל א‬
‫מחנה שכינה • זזה כי א״א היית זה‬
‫אמרו משח י לא נימריה הא אמריה יעקב ־‬
‫השליחות אשר הזא היה חבקש לגלות לבניו‬
‫התקינו שיהיו אומרים אותו בחשאי‪ :‬אטד‬
‫מצד היותו יעקב יחקיר״ כ״א לתיש • וזה‬
‫רבי יצחק דבי ד׳ אמי משל לבת מלך שהרית׳‬
‫אחד מעיר זשניס מחשכת׳ לא לכללות עם‬
‫ציקי קדירה • תאמר • יש ל ה גנאי לא תאמר‬
‫ולרבזי אנשים או חשב שאם <סנב זה היזת‬
‫יש ל ה צעד התחילו והביאו לה בחשאי‪:‬‬
‫גתיתי׳בניז שאינם יכולי׳לקבל זה השליחז׳‬
‫‪1‬שחע ישראל כלומר חצד האמת אשר מצדה קרא ישראל ואז המיב הזקן בשכ״תלו י כי ה‬
‫יזכר אליהם באחונהלבדאשרחאותו הצד נקראו ישראל כמו שהורו באחד׳ שחע ישראל כו׳ י אבל פי‬‫מצד החקירה היה רוצה שידעו ויבינו מציאיתו ית׳ זז״א בלוןשכ״מלז• כימצד השפיעו השפעתו‬
‫השלמהאשל לא תפסק ולא תסור יראת מציאותו ית׳זזה אומלו בשכ׳׳חלו כלזחר לאו׳ שנהיה ן‪1‬יו ׳חברך‬
‫•נכנעים ולשם כביד מלכזתז אשל הזח מהיתו הנעלהזמיקל שהוא אלון והתחיל׳ לאשונה ותםלר ומנהיג‬
‫כל המציאות בהנהגה בלתי פוסקת שהוא הלצון באמלי לעזלס זעל ״ אמנם משה לא אחל זה לפ*‬
‫שאותתו לא תשלם בחקילה ולא לאה להעתיק׳מן המקובל אלהמושכלכי בזה אומה גלולה ‪ h‬לא יושלמו‬
‫אבל יגיע כהם^בזה חסרון לפיכן חר״עה לא אמל ברון שם כבול חלכזתו ל״וזיעקב אחרו והסכימו‬
‫לאותלו בחשאי *גםבייםהכיפילים דוקאבקזללס אשלכלנז חיים שכליים זרזתנייס שהזאיוסהלבקו׳״‬
‫ץאה שלמות מה שהמשיל לבי אחי משל לבת מלן זכו׳ כי החקילה ודרך ההיקש הןהסציקי קללה*‬
‫ובת מלן היא האימה הישלאליתעם האמונה האלהית ובהיות לאומה הזאת האמונה השלמה'הזאת לה‬
‫גנאי לזה לכביא לתיתת השכל המשתוקק ולשלמות האמונה נמליה בחשאי ול׳ ם״ט הקשה על מאמר‬
‫זה ליעקב בקש לבלות את הקץ לבגיו כו׳ הספק הראשון לחה נסתלקה נבואה חחנו בעבור גלותו את‬
‫היק ‪ f‬לבניי * השנית למה חמר ח״וש יש לםיל בחביתי * ספק ג׳ למה אמל בשכ״חלי • ספק ל׳ לחה‬
‫אחלנימליהצאאחלימשה* לאנימליה אמלי<עקב* שאם בדין הוא שנאמר איתי מהלילאאמרו‬
‫חשהאואחלו יעקב• ולחה נחליהבחשאי• כ• פחו שאחליחז׳׳ל מפני מלאית העין אם ולי אפי׳ בתדרי‬
‫חדלים אסזל• זמאהנל׳באחלומשללבתחלן כו׳‪ :‬וכילושזההחאחל הנכבד כי לחה שהזא מבואר‬
‫כי ביאת הגואל משיחנו עם שנאמין כי בא יבא • הנה ביאתו מאוחרת זכל עסהאק אס ידעי שהמשית‬
‫לא יבא בזמנו ״ ושיתאתל הזמן אשר נתאחר י מעטים הם אשל ישאלו יהודים אבל יתעלבז באומזת •‬
‫וסנה אס יעקב היה מגלה זה הסילוהזא הקץתשימני־ יחשן מזה לע גלול • ולכן נסתלקה ממכה‬
‫שכינה׳ יכשלאה יעקב שנסתלקה מחנו שכינה אחל ח״ישיש כםזלבמטתי ל״לסיזשיט בבני מ»‬
‫**יעבוד הש״י בעביל ליא׳ הגיאל ־ ואם לא יבא בימיי יתעלב בין האימית• וזה שהשיבו לו באמלם‬
‫סייע ישראל וגוחלכשם שאין בלבן אלא אחדכןאיןבלבנזאלא אחד• וכמו שיעקב קבל הגלוי!‬
‫ישיחק״סבילעיכיגליהיהזלען וגומלכןהסחקבלים אלהיתי ואחריתו וגזירותיו זינאחלן המסית‬
‫» א ת ‪ • 7‬כששמע הזקן אמל בשל׳חלו כי היא כבולגליל לאב היותלו בניפ רבים‬
‫‪ ™ .‬י *"'‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫מ ג ה ‪ ,‬נ ו‬
‫‪,‬‬
‫לב‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫גג‬
‫וכי לס‬
‫כונה למאסר בני יעקב פתחו &נ& *שראל ויעקב בשהמל״ו‬
‫וכילסצדיקיס יטיגיםב׳ בשני גנים שהיו לאבזתיו היו א׳ צדיק יאחל רשע• יליעקב היוי״ב בני«‬
‫וכלם חסידי עליון ולק נתן הודאית ותזשבחותע׳׳ז הכבוד םהיהלומה שלאהיה לאבותיו־ והנה‬
‫חשה לא אמר בשכ״מלז כי בניו לחהיו ראויה ־ אבל בני יעקב היו צדיקיה ולכן לא איור בשכ״חלו כי ל*‬
‫נתכבד בבניו כ״ח ביהושע ולק אין ראוי לאוחלז‪ :‬והנה יחיייבלכלאיש ידחה לאלו השלחים כפ‬
‫הסובל והאכשר׳ זלכןעשי פשרה לאומרו בחשאי כ׳ כל איש חכל האנםיכלא יחלט_ אז יהיה כחשה‪-‬‬
‫נ»]• ןיגליןשתניק‬
‫שלא היו לו בנים ולא היה יכול להתכבד בבניו אויהיהכייי^ק‪3‬‬
‫החשל שהביא‪ :‬ע״כ‪ :‬אי ירצה פירזש אחר כי בא לרחזז כי יעקב היה חשתחם בזה העולם נכגידיז‬
‫המדומות בעושר יבניסובהצלתית האנזשיית השתמשות גדול כי היז לו צחן עבד ושפתה יבניפ רבים‬
‫ונהנ׳חזה העזל׳הגשחי ולכן אח׳בשכ״מלי • כי היה צו חהכע׳לי • והג‪-‬ימ־״מה ל^צשתמש »הל כבו׳זה‬
‫העולש דבר כי לא תחצח בתורה שחכל ושתה ולח קרצ *ל יעשה ־ ואם שבא ונתקרב חל צפורה להוליל‬
‫גנים חחנהלחאחלותהרותלדלו• •י‪/‬ספקלאולחכיללחש לאחצינושאכלרקכתבלחםלא אכל כוי‬
‫ולא היו לו צחי‪$1 ,‬־ןרזנכ‪ 00»0‬צח ‪o‬ש‪pp‬ש תזה העילם רק חן ההר אל העם וחן העם אל ההר• ולק‬
‫‪ «*5‬אחר בשל״חלד והנה פילושכחליה ל״ל שנשתתש בחדוחותוהצלחות המקריות כחי שנשתחש יעקב‬
‫זה לח יאית לשלם כי יכול הצלתתיהעייינית • ואםלאנשתחש תהםכמושלח נשתחש לושה מזההעזלם‬
‫הוא הכרחי להשיג החעלה המדזתית כ׳ דברים רבים נעשים עם כלים והרבה חצית נעשה בהס• אם‬
‫כן ה עושל והכבול הם הכלח״סיחו״בשיקח מהם הצליל לקיים סתורה והחצות ונעזוב השאר• וזהו‬
‫שאחרנמריה בחשאי־ נקח ההכרחי ינעזוב החותר כ׳ המיתר מזיק ע״ב‪ :‬ויש עוד סודנעלס בלבל־‬
‫וזהי הביאור כבר ידעת כ׳ כל הנביאיםהיהנביאתס ע״י החלאך כחושאחריעקב ה?לאך הגיאל אותי‬
‫זני׳ ‪1‬כתב רש״י‪-‬הרגיל לבאאצלי בכל צרותי זכו' * יחשה לא נשתחש אלא בשחי הגדול וכל נפלאותיו‬
‫אשר עש*‪5‬ממם»נ»פוישש»‪5‬ו ם© ‪V• 1‬אה׳ה א‪6‬ל מהים ־ והנה‪ .‬קהל <צל‪<»$‬ו‪.‬אין לחיי לקרוא לא‬
‫׳‪4‬חלחךיל»»‪.‬לג‪8‬־ףזולא^׳ חשל הפליא ממגולעשוק כמזמטש׳יימה‪ •-‬ילאה שה»י<יעקב חשתחש בכל‬
‫בנייניו ע״י מלחן והמלאכים הם כבול ה׳ או יקרא דיי׳־ לכן ברן ׳עקכלמלמן הרגיל אצלי יאחל‬
‫בש״כמ‪ :‬והנה מצד שיש לני להודות שיש מלאכי עליון וכי הנביאה תבא לאנשים מילס ימאתס וע״י‬
‫נעשיכגזירות העולם ראוי שנזכירם כמו שהזכירם יעקב* אבלמצוהשלא זכרמשהכ״א לשם הגדול‬
‫לכן אין ראי׳ לאומרו והנה אנתנו כדי שנדמה לאלו השלמים בכל יכלתנו לאב האמתי ילמלכנו מושיענו‬
‫לאו׳ לצאת ילי ח ו בת שניהם נאחל אותן בחשאי * והנה מ׳׳ש חשל לבת חל ך שהריחה ציקי קדרה יה" ׳כי‬
‫המלאכיסהסנרגשיסבעולס• ואם לא נזכירם יהיה צער לני כאילו לא נלעם־ ואס נאחר להכ בגלוי‬
‫ונפרכס הוא גנאי לעס יי׳ ־ כ׳ לא נאוה להזכיר להם לא שם ולא מלאך ולא שרף • ולכן התקינו שנאי‬
‫*ותו בחשאי• כ׳ מציאות המלאך הוא מורגש ואינו מפורסם ־ כי כבוד השם מלא עולם יהש״» היא‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ח ת כ ג ל ‪3‬נ‬
‫ס‬
‫מניע כללי פמ״ם רוכב שמיס בעזרך וגומר * ואלו הס חניעים חלקיים ויש ל שבגדול הבדל בזה‪:‬‬
‫ובספר הזהר שמע ישראל וגומר האי קרא תינח בשעתא לאמרי ‪ 3 »y‬ד י ע ק פ לאגיהון או ©שה‬
‫לישלאל• אבל השתא לכולי עלמא ׳שמע»שר‪5‬ול• יייוי ישרחל קאמרי אלא הא‬
‫חנינן לאחיתיעקביק״בה חתיסליה גוכילסיה ׳קליהלמהזיתליל םהלאעל בנוי לקאמייחלי שחיה‬
‫בכל יום תרץ זחנ׳ן וכד חינוןחיחדין שמיה דק״בה ואמרי שמע ישראל הוי ס‪:‬יד עלון לאינו! חיחלי‬
‫שתאדץ״בהכדקאיאית י בההיא שעתא נטלי ליה ליעקבבד׳גדפין כרישן לד׳ סטריעלמא יסלק*‬
‫ליה לךיה ק״בה ומכרך ליה בשבע ברכאך פתס ואחל זכאה הוא אבא לזרע ל‪ r‬אוליד בארעאזכאין‬
‫אינוןגניןדקאחטטדין לאכוהק הכי בההיא שעתאכל קני שירא פתחי ואתרי גשכ״חלו• ויעקב‬
‫א׳זעער כ ‪,‬י•! סר ניידי אפלסחונא דכייא ןקאינז תדיר כקרתא תקפא‪ .‬שור על בנוי קת׳ קלה)‪5‬ח סג״ס‬
‫מו‬
‫ערכי פסחים מאמר כו‬
‫‪,‬‬
‫לינא קקיפא לשלטאה עלייהו וכל מ • עלחאלא יכלין לשלטאה לון לכתיב ואתה אל ׳?׳‪;,,‬טבל‬
‫יעקב עכ״ל‪:‬‬
‫כ ת ב הרקנאטי בספים׳׳ח «*ל כייעקב הוצרך לאומרו בעבור כי נסתלקה שכינה יומנו כאריים‬
‫רלשבקשלגלותהקץ ופו׳ המשיך ברכה ורצון מלמעלה למטה כדי שתשרה עליו‬
‫״ ‪ 3‬מרע״ה למ הוצרך כי השכינה היתה טחו ומפיה היה נוקב אח‪:‬ס היה לרומס ולהעלות‬
‫• ולכך יש לפרש זה הדעת אמרו קצת חכמי הקבלה בי המכוון לעלות אינו רשאי לומרבסלימלו‬
‫•בי גנאי הוא לברך חדה של חטה באחרונה‪ :‬זהטעס הנכזן בעיני כי משה לא אתרו לפי שהיה במקום‬
‫כנסתישראלומפיה היה כיתב וא״תהיאשנת עצמה יש לה גנאי כחו שאחת תאחר ישלה גנאי•‬
‫לני זה אין לחלק בין אדם לאדם רק כל אדם יכוון ביחזד חלחטה למעלה זלכי שלא הוזכרה השכינה‬
‫ביחודההוארקברחז הדל״ית רבתי שבאחד צריך לתתום בשכ״חלז וחצות ק׳׳שבבקר ובטרבבעת‬
‫השתנות הזמנים בממשלת כל חדה וחדה על פעלתה יאז יתיחדהכלמחטה לחעלה זחחעלה למטה‪:‬‬
‫בק״ש של יזם אמת מארץ תצמח • ובק״ש של לילה וצדק משמים נשקף והו נס •י׳ יקןהטיב וארצנו תקן‬
‫יבולה מכ׳׳ל‪ :‬וכתב עוד בת חלו שהריחה ציק׳ קדירה היא השכינה שהרגישה שהשבטים הין מייחדים‬
‫ש״ש בלב אחד כפה אחדולשוןציקיבמו ל״' מציק׳ ארך וכשלא היה לה זכר ‪ 3‬אותו ייחוד כביכול‬
‫היתהחצטערת כשלא נתיחדה כבודה בכבוד שחים כל זחר שכשסשהזא אחד כך היא יחידה שאין ייחודו‬
‫נכר ונודע אלא בה • ואס היתה אומרת שבח בעצחה בפיה יש לה גנאי י אבל ישראל שהם כבליה והם‬
‫עיקר החבה הוכיר ש‪ 0‬המיזתד לה בחשאי הלא יהא לה ג<ש» טכ״ל‪:‬‬
‫ס כ י נ ה‬
‫ב‬
‫ג ק י ש‬
‫‪,‬‬
‫בדרך אמונה ש״אוז״ל הנה כי גבריאל שרי שלאם הוא בהקדיחז מבחוץ יחמם בעצם ייקרר‬
‫בחקרה וזהו בפנים כ׳ בחשכזהתום אל חוץ ׳שאר הפנימי קר ז־וא בחקרה הנס‬
‫<י'הפועלים שני מיניסחק פועל בטבע ויפעל ההפך הראשון בעצסוהמ׳ בחקרה ואין פועל ברצון‬
‫ויפעל ב׳ הפכים בעצם כפי הרצון עכ״ל‪:‬‬
‫וקשה קצת ־בתה שאחד אני יחיד‬
‫בעולמי והוא <ח»ל במולתויו^ומיכ׳־‬
‫כונה למומים יומי גגיי‪($‬ל*ולן ואציל כ‪5‬דיתיס י"*‬
‫כו׳ והלא פתיב לה׳ הארץ ומלואה כו׳ ואין‬
‫רב י יוחנן אמד ואמת יי׳ לעולבש ה ל ל ו‬
‫ייחס העולם כולו לאברהם* ועוד קשה‬
‫יחגבריאלאמררעזבשעה ׳טחפיד־‬
‫לחהלא אחר גבריאל באברהם אעשה נס‬
‫נמרוד הרשע א ת אברהם ע״ה בכבשןהאש •‬
‫בתוןנס כמו שאמר גבי חנניא חישאל כו׳‪:‬‬
‫אמר נבדעאל לפגי הקדוש ברוך הוא רב״שע‬
‫יבעל עקידה שער ט״ו וז״ל דע בא יראה‬
‫אררואצנן ואציל א ת הצדיק מכבשן האש •‬
‫כמה הפליגו להורות הסוד הזה בנסי׳׳ *‬
‫אמד ל ו הק״בה אני יחיד בעולמי ו ה ו א יתיד‬
‫לכי שכבר יחשבו קצת החעייניס שעיין הנס‬
‫בעולטו׳ נאדדליחיד ל ה צ י ^ א ר ת היחיד•‬
‫הוא בכמו אלו העניינים לשדד כח הנמצא‬
‫ולפי שאין הק״בה מקפח שכד כל בדיה א״ל־‬
‫ולהפין טבעי אל הכן מהועו או איכותו‬
‫הזכה ותציל ג׳ טכני בניו י כדרר׳ ר״ש הצדוני‬‫כמ ז שאחר שרו של ברד פיהפון טבע האש‬
‫בשעה‬
‫•‬
‫הגדולה בעוצם קרירזתי • לזה אמר שאחר‬
‫גזנליאל של האס שאץכלולמלכותו של ח״ה נכרבכן פילא יולגש על זה האופן עוצם חכמתו וגבורתו‬
‫•בהכניעטבעיהנמצאיס כלס אל הנחצאהנכבלהזה הנברא בצלמו ולמותו אבל שילל הוא במה שהוא‬
‫של היאש זשוחלסלשצי״ותגולמו ובהיותו בתכלית חזקו בהכנעולפצ׳ מלכו אשר בלאו נכנע גס הוא‬
‫זי‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫<ב‬
‫ב‬
‫‪2‬‬
‫גג‬
‫לשומל?‬
‫ערבי פסחים מאמר כו מ‬
‫לםזחלי בייתצלחו ולחיתו י ועל זה האופן יקרל אליהם מבפנים בטבעו המעילה איןירים יד גחלנז‬
‫והוין טבעו האחד אשל הוא נס אצל ההמון • אחנס ש׳הפך טבעוזה וישכהולהקליר ילהקדיח חבחי׳ן‬
‫לשרוף הלשעיס המלשינים אותם אשל הוא נס גמול אצלו לכתיב וגיבליא אלין וכו׳ קטול הרזון שביבא‬
‫לנורא• מהוודאי הנס האחתיהידוע אצל הטבע• וזהו שאחר אעשה נם בתוך כם כי שני הטבעים‬
‫האלה כל אחד נס אצל חברו• ומה שיקדיח‬
‫יזבחיץ יהיה נס אחת׳ בתוך הנס החפירסם‬
‫בשעה שהפיל נבוכדנאצר א ת ח נ נ י ה מיש^‬
‫שיהיה בקררו מבפנים ולזה אחר זאחת ה׳‬
‫ועזריד־ז לתוך כבשן האש אמד‪.‬׳ורקמו ש י‬
‫לעולם הללויה •־ כ׳ מאמתת גדולתו וקיו'‬
‫ה ב ר ד לפני ה ק ד ו ש ב ר ו ך ה ו א ד ב ו נ י של;‪y‬־‪0S‬‬
‫אחזנתיגטנע הנמצאות היתה זאתי ואי‬
‫ארד ו א צ נ ן א ת ה כ ב ש ן ואציל הצדיקים אמד‬
‫‪$‬י»׳ יכול לפרשו על קייומזשלמס שהבטיחו‬
‫לוגםדיאלאין גדלתו של הקרוש ברוך ה ו א‬
‫יזי‪-‬יוות אברהם תזכה ותציל מבניו שהרי‬
‫בכך ש א ת ה שד של בדר והכל יורעין שהטיבש‬
‫לא זכה בשליחתו רק בסחק טענתו ומזה‬
‫מכבים א ת האש אלא אני שד ש ד אש א ל ך‬
‫הטע׳הפליגולוחישהק״בה בכבודו ובעצמו‬
‫ואקרר מבפנים ואקדיח מבחוץ ואעשד־‪,‬נם‬
‫הציל אתאברהס אבינו מצד יחידתו בעולתו‬
‫בתוךנס• אמדהק״בהרד־ באותה ש ע ר ז‬
‫לויזר שאילו הונח פלא ימצא טבע הצלה זו‬
‫פ ת ח גבדי^ ואטד ו א מ ת ה׳ לעולם הללויה *‬
‫בצורת האש והיתה האש מטבעה שורכת‬
‫טוביה זרעים היא ית׳ טיצסזכותו אשר החל לפרסם אמתתו לעילם יצילהו בכחו חבלי אמצעי רק בעצתו‬
‫כמו שנאיאני יי׳ אשר הוצאתיך מאור כשלים אחנסןההכח הניתן לשרי שלעולם באלו העניניסהוא‬
‫נשאלזעומללשאל הצדיקים כלניאל לתנילייאשר יזלעיםשמו <ת׳ עכ״ל‪. :‬‬
‫‪1‬‬
‫*ה המאמל תחזה מאד לכל משכיל נעל עקידה שעל ק״ג כתב זזה לשונז• לכי שהחסיון השלם‬
‫הזה היא בא אחלי החסיינות הלאשונזת וכאלו הוא למטה מהן בבחינת קלימת הזמן י ואם לפי‬
‫שבסיף כשהאדם בא לילי הכלה גמולה יצאוכולן מלבו ונכנס האמת תתתם ולא סל מלקבל אותם)להציל‬
‫הוזס מחלת הלין המתוחה על הסריס חאתליו כ׳ כשנתקלבו בליטותיהם יללביתם הנה היא יתבלן‬
‫יקריבם ויסתירם בסתל כנפיו ויגן עליהם‬
‫כונה למיותר וימו שלהקיבה פייבויזתיח החיות לקכל בעלי‬
‫•‬
‫םתיעלת‬
‫בסתר עליון ובצל־ שלי והנה לפי‬
‫תש‪,‬־כה מפני מדת ה‪7‬י‪1‬‬
‫הזה מזא׳החסיההגמזרה שאין חטבעה לבא‬
‫ל׳א אחר הנסיזנות הגלולות אשר יתהלכו‬
‫אדם תחתכנפיהם״ אמדדבכהנ«‬
‫ףףי‬
‫יי לחןבצ‪ 3‬הכנפים האחליסכלס כנזכר*‬
‫בשם דבי ישםאל בר רבי יוסי ואמרי‬
‫הכל היה גליי זידיעלהגיוית׳ בתתלהזאליו‬
‫ל ה רבנן בשם רבי יהודהנשיאחידו כתיב א ל י‬
‫בזין בכל התלאות הרביתההלממ שאחמי‬
‫ידיו ש ל הקדו׳ ברוך ה ו א שוזםמדץשייו ת ח ת‬
‫אלה‬
‫לא נמנע לציני ית׳ מעשות את כל‬
‫ה ח י ו ת ל ק ב ל בעלי ת ש ו ב ה ג פ נ י מ ד ת ה ד י ‪: /‬‬
‫מתחלה ועל םיףוכח״ש הכתיב כנשל יעיל‬
‫ן ההנחלות כנשל יעיר‬
‫‪^ ,‬‬
‫ק׳גי על גוזליו יל ף ׳ ‪ ,‬א ל ‪ , ,‬ן‬
‫קנו והזאכנו׳ אל הבנים כאשד ירצה ללמדם לפרוחבאזיר כ׳ אז ׳פריחה אל הכפילה חחקיס גבוה ויטוש‬
‫ל א • וכן הכינה האבהית‬
‫דיך מטה להקדימם ולקבלם על כנפיו ולישאס על א ‪,‬‬
‫לל ‪,‬ל ליעם דרן חיים תוכחת מיםל‬
‫בכל אלי הלעות זהיםולין אשל ימיללם׳מס לח היה אלח‬
‫׳ל&יףהכצ כי יפיל קנו זה לא יוטלכ׳ היא ית׳םיחןילי ל ; ל ל ׳ ע ל ל ב ס י ף ימוש כנפיייק‬
‫‪:‬‬
‫כ׳ן‬
‫ח‬
‫ן כ ו‬
‫ח רש כ‬
‫ה‬
‫פ ו ר‬
‫‪Q‬‬
‫ו ה מ ג ו ת ש ה כ <‬
‫ק ן ל פ‬
‫ב ר ק‬
‫)זל‪0‬‬
‫כ ל <‬
‫? י ה ע ל ל ר‬
‫פ ע י ע ן‬
‫רן‬
‫הו‬
‫חהי‬
‫?ה‬
‫‪0‬ן‬
‫נה‬
‫מז‬
‫ערביפסחיס מאמר כח‬
‫<שאהו על אגרתו • ?כחן' שאמל חה יקר חסלן אליז»‪ 0‬ובני אלם בצל כנפיןיחסיון ע״כל‪:‬‬
‫ובמדרש הואחמיזים ישכין הלא היא לכתע כי יי׳ אלהין מביאן אל אלץ טובה וגומל• אל‬
‫שנל ן עלון בחון הגן שנאחר אתהלך לפני ׳י׳באלצית החיים־ ‪ .‬וכביכול הק״בה‬
‫מיסב בראש והאבות זכלהצדיקיס ׳ושבין לרגליישנאמר והם תוכי לדגלן׳ והקלוש ברון הוא מביא‬
‫לפניהיכלמיני כי*־ות חגן עלן ומאכילן חמן החיים זאחל כך חברכין לבעל הסעודה והכל תולקין כבול‬
‫להקב״ה שהוא צוה לבלך והק״בה אוחל‬
‫־‬
‫יי‬
‫כויהלחאמרנותניסנוש לנרך^כרהםולאנ‪-‬יתוכו*‬
‫וחיכאל ־לגבריאל וגבריאל‬
‫למיכאל ברך‬
‫לאבות העולם ואבות העילה חולקיןכבול‬
‫רב עוירא זטנין אטד ל ה מיצןמיה‬
‫ךך<‪J£‬‬
‫ללול ואוחליס החל ן שבילכני היא יברך"‬
‫דרבי אמי * זמגין א״ל משמידה‬
‫למלכו של עולם וניתנים את הכ!ם לפניו י‬
‫דד׳אסי* מ״ד ויגדל הילד ויגטלויעש אברה׳‬
‫ונוטל את הכום ואומר כוס ישועות אשא‬
‫משתה גדול ביום הגמל א ת יצחקטאי ב י ו ם‬
‫הגמל א ת יצחק• עתיד הק״בה לעשו׳ סעוד׳‬
‫יבשםה׳ אקרא ע״כ המלרש‪:‬‬
‫לצדיקים ביום שיגמול ע ם זרעו שדיי יצחק •‬
‫וקש ה על זה המאמר והמדרש שאמרו‬
‫לאתר שאוכל ין ושותין נותנין לו כוס של־־‬
‫שיאכלו לעתייוישמתווכביכול‬
‫אומי‬
‫ברכה לאברהם לברך אומרים לו בדך י‬
‫הק״נה מיסב בראש כי עוד קשה״ מהי‬
‫ממני‬
‫א‬
‫להם אני ל א אברך י לפי שכבר י צ‬
‫הכבוד שחלקי לטקלוש ברוך הוא בשהיא‬
‫איגי‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ישטען(‪ .‬נותכיס לו ליצחק אומר ל‬
‫»צוה לברן י ואחר שצוה למיכאל לחה לא‬
‫ראוי לברך ׳ ש י צ א ׳ ממני עשו • נותבים לו‬
‫יברך והיא»צוה לגבריאל וגבריאל לאבית‬
‫ליעקב אוטר ל ך ‪ ,‬ם ‪ .‬א נ י ל א אברך לפי שכבר‬
‫העזלם‪ :‬עוד קשה לחה יתנו לבדך לחיכ‪£‬‬
‫נשאתי שתי אחיות בחייהן שעתידה התודה‬
‫וגבריאל בהייתםלא אכלימאיתה סעודה י‬
‫לאןסקעדיי ״" אומרין לו למשד־ טול־ וברך‬
‫עול קשה לחה לא הזכירו בגסרא גם שיתנו‬
‫אומ׳להם אני לא אברך לפי שלא זכיתי ליכג׳‬
‫לברך למלאכים• עוד קשה למה נוטל לוד‬
‫לא״י לא בחיי ולא בטוח׳• אומרי׳לו ליהושע‬
‫הכיס לברן להייעז יותר פחות וגרוע‬
‫ט ו ל וברך או׳ איני מברך שלא זכיתי לבן •‬
‫מהאבות מחמת סטא בת שבע ואוריה‪ :‬עול‬
‫י־*ו‬
‫דכתיב גון בגו •י י ה ו ש ע ^ ׳ ^ אימדיכש‬
‫קשה במדרש לחה חלקו כירות הגן •יען‬
‫לדוד טול א ת ה וביך מומר ל ה ם אני אברך‬
‫הח״ס לשני מחנות*‪ .‬עוד קשה במדרש‬
‫ללי נאר־זלברך שנאמד כוס ישועורת א ש א‬
‫אמרו שערך להם שלחן בגן האי רגיתיה‬
‫ובשםיי׳אקרא;‬
‫בכך ייתר היהרבות׳אסערך שלחן במדבר‬
‫כחי לאוכלי המן‪ :‬אלא חזיל סמכי על‬
‫הפתוב שאמר הכתוב הוא מרומים ישכין היא פירש המדרש הקדוש ברוך הוא חים ב בראש כי בזה יוכר‬
‫רצונו החוחלט בהשפעתו טוב זחסד על השלמים אשר בארץ י ואס המה רחוקים ממדריגתז ׳ת׳שיעזר‬
‫בלתי ב״ת ואמר שהק״בה מביא לפניהם כלמיניטרות מג״ע והוא מזין החלק הבשר»י ועל הדרן‬
‫שנזכר ימאכילן מעץ התייס הוא המזון המושכל הלקות מהסעזדה לתלק לשכל הנפרדםבו יאמר באח*‬
‫מזיןשי״אלכ׳ השרת ניזונים בו יאתרכךמברכין לבעל הסעודה כי הוא עצמי תכלית כל הסעודה ההיא‬
‫במו סאימ־שס בארץ זאכלת ושבעת וברכת את ״ ׳ אלהיך כי תכלית הכל ההכרה ומהותה ויודו לשחד‬
‫על כל הנעשה אתס בהשגחה עצומה* והק״־גהאוחר לחיכאל וגבריאל • אףעל‪:‬י שאינם מוזכרים‬
‫באיתה סעודה׳ ריאיאני שלקחו תז״ל למשל מיכאל וגבריאל לשני מלריגות האדם • כי הנה מיכאל‬
‫הוא‬
‫ס‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ערבי פסחים מאמר נ ח‬
‫ה א כמי אל השכל הנקלה ההיולני כי לזן הזא בתחלתו בהיות כל שלמיותיו כפת ״ אחנס ג‪5‬ריאל הוא‬
‫ככיי חל השכל הנקנה אחלי ביאי בשליחתו • והס ב' מלאכיה החלזוים לו לאלס והק״בה חציה לחינ&‬
‫לבלן והוא השנת השלמות גם היא יציה לגבליאל וגם לחכות העולם והם ישיגו השלמות וייתר מכלם‬
‫לול כי לתנחצא גכלם שגלן להק" בה בזה העילס כמוהו כמ״ש אברכה ה' בכל יום תמיל תהלתובפי‬
‫בכל יום אברכך ואהללה שחן לעולה ועל‪:‬‬
‫׳‬
‫סלייק מסכת פסחים ונתחיל מסכת סוכה‬
‫בסייעתא ד‪-‬עמיא‪:‬‬
‫מסכת סוכה פרק ראשון מאמר כט‬
‫הריטבא ו״ל פירש לא ירד‪ :‬השכינה למטה חי׳ שחעינ׳ ללמעלה מיי רשות אחרת הוא שהיי‬
‫א ל י ן ט׳ וכפלת טפח הרי כאן י׳ וכתיב ונועלתי לך שם‪ :‬ובירושלמי מייתיחג׳׳ש‬
‫גאחדכאן דביר ונועדתי לן שם ודברתי• ו נ א מ ר להלן כי מן השחיס דברתי עמכס • י ו ה ל כ ו ר להלן‬
‫רשות אחרת י אף לכול כאן רשות אחרתעכ״ל הריט״בא ז״ל‪ :‬ולמדתי חזה כונת המאחר כי חף על פ»‬
‫שהזכיר בשכינה וילל על הר סיני י יק‬
‫גומי למ‪>$‬חר מעולם ל‪$‬ו»יל‪^5‬שקיג«‪1-‬ו«זה»ןעג‪1‬יה״יכז"‬
‫ועמדו רגליי על הר הזתיס׳ אין הירידה‬
‫לרשותיגו ממם*ו‪5‬א לרשמן נ«ה עללפומ‬
‫םצנו • והזאקרזב ‪0‬ל לשיתינו* וקמה‬
‫שנאי במשה עלהיבאליהו ־ צא שעלי למעל‬
‫ע‪5‬י‬
‫חמש׳ אלא האמת שעלו לעמוד ברשות‬
‫גבוה עלינו אבל הוא רשות למטה מייבערך‬
‫אל הש*זים ל״ל שיש י' מן םשמיסאלהחקים‬
‫שעמלו בו־ יא״כעלו אל לשו׳ עליון בערן‬
‫דבי יוסי אומר מעולם ל א ירדה שכינה למטה‬
‫‪ ,‬אל עצמנו ותחתון לחט׳ מן השמים בלשית‬
‫טי׳ ו ל א עלו ט ש ה ו א ל י ה ו לטרום• שנאמר‬
‫הייתל קרוב לשמים י יעל יסול פשט זה‬
‫השמי׳שטים לה׳והאר׳ נת ן לבני אדם ־ ול*א‬
‫אפשל שלחז גי׳ חיני שכלים ־ ואלהי אחת‬
‫ירדה שכינה למט‪.‬׳ טעשדה • ו ה כ ת י ב וירד‬
‫‪:‬ינחנו בדין אמת ידעת בעל עקידה בזה‬
‫יי׳ ע ל הר סעי • ל‪0‬על*©י׳ • ‪*nam-‬ב ועמדו‬
‫המאיזר שער מ״דוזיל כי אף על פי שנזכל‬
‫דגליו ביום ה ה ו א ע ל הר ה ו ת י מ י ־ למעלר־;‬
‫יכו ית׳ ירידה דכתיב וירד'י׳ על הר סיני‬
‫מעשרה • ו ל א עלו משדה ואליהו ל מ ר ו ט •‬
‫••וכדומה הנה מעולם לא ירדה שכינה ממעל׳‬
‫ו ה כ ח ל ומשה עלה א ל ה^היס י ל מ ט ה מעשר״‬
‫קדושתה ותמיד היא למעלה חעשדה‬
‫והכתי׳ויעל אליהו בסערה השמיטה • למטה‬
‫ומשםהישפע השפעהאלהי על העילס מ ה‬
‫מעשרה‬
‫השפל מהכל באמצעית העשרה המתחצעי׳‬
‫•גינינז לבינו אש‪ :‬נתן לנביאים !לחוזים‬
‫‪7‬‬
‫תניא‬
‫כ ט‬
‫ההלכים בתיכם י שיא כונת מאמל ויכלתי אתן שם מעל הכפולת מבין שני הכלובים ירצה בהיות‬
‫‪ .‬״‬
‫‪ _ . . .‬־ ‪. -‬‬
‫אמ‬
‫‪,‬‬
‫סיכה פרק להישן מאכר‬
‫מח‬
‫אני על הכפירזשהוא לתעלה מעשרה ואזה בין שני הכרובים כלומר שיהיו לך מהלכים שכלייסבין‬
‫העומדים ההם שהסםיחן לעוצסהחלאכי' *‬
‫מעשרה והכתי׳מאחזפניבס׳ פרשז עליו עננו•‪.‬‬
‫וגס אף על פי שסופר מקצתם שעלו אלה'‬
‫ואמר ר׳ תנהים מלמד שפי׳ שדי מ י ו שכינתו‬
‫או אל השמי׳ שהוא המרום החותצט מעולם‬
‫ועננו עליו ל מ ט ה מעשר' מ״מ מאחז פני כ ס א‬
‫לא עלו למעלה מעקרה ״ אבל היתה‬
‫כ ת י ב • דאשתרבובי אשתרבב ליה כ ס א עד‬
‫התפשטותם בתוך עשרה • אמנם מפני‬
‫עשרה ו נ ק י ט ב י ה ע ״ כ ‪:‬‬
‫שהשגת משה היא למעלה מכלן אמרו‬
‫דאישתרבב ליה כסא ונקיט ליה שיראה‬
‫&ההשנההזאת לחנה אצלי חשאר כל הנביאים שיעול מסטק להבדיל נבואתי תגןניאת כלם‬
‫הגדל גד!ל מאד‪:‬‬
‫זזכונה סל זה המאחר ע״דשבאר בעל עקידה שערס״ז וז״ל הישן תחתהמטה‪3‬םיכהלא יצא‬
‫ידי תונתי אסמפנישיור׳זהעל היות שים אמצעי ביני לבין צלי של הק״בה וכן לא יעשה •‬
‫‪.‬ואם מפני שיירה שאיני מודה במה שתרחוז חדירת העראי שהוא השיחרורמענד׳ת זה העולם יחפשיותו‬
‫יזמנו י ולזה מה שאחר כ׳ קצתם שהיז ניהגין בזה היה להפ לתוכחת חוסרחה שהגיד ר״ש ממעשה‬
‫טבי‪.‬עבדווכז׳ ישלגלגל עליו ר״ג בפני‬
‫מ מ ע ל הסונה ודפמתיה וארכה ודחכהוגכהה‪:‬‬
‫הזקני׳שאמ׳ראית' טביעבד׳ שהיא תלמיד »>‪1‬מי ‪i‬‬
‫יצא\‬
‫‪ D 2‬ה י ש ן ת ח ת המטה בסוכה ל א‬
‫חכם ויולט סהמבדיס פטורים חן הסוכה‬
‫י ידי ח ו ב ת ו נוהגין היינו ישנים ת ח ת‬
‫כלומר הדין עמו לא מכני שהכשר »‪3c‬׳‪p‬‬
‫המטה בפני הזקנים אמר רבי שמעון מעשד־ז‬
‫בוכה הוא בכן אלא שהעבדים כטיליס‬
‫ב ט ב י ע ב ד ו של ר׳יגשהיה ישן ת ה ה ה ט ט ד ז‬
‫מחנה והנה בכלל שיאתי ילגלזגז עליז יש‬
‫אטד להם ר׳׳גלןקנימ ראיתם טבי עבדי שהוא‬
‫תלמוד גדול בשני דבלי׳שהסעיקר דרישנר‬
‫ת ל ט י ד חכם יודעשהעבדים פטורים מן הסוכ׳‬
‫האחד שהענלי׳כטולים מן הסוכה כ׳ ידוע‬
‫לפיכך בא ל ו ויישן ת ח ת הםטה • תגיא אט׳‬
‫היא םאין מטבע העבדים לשבת בסכה זו‬
‫ד״ש משיחתו של ר״ג לטדנו שני ד ב די׳ ל ט ד נ ו‬
‫כ׳ הס נמכליסלעגדות ה ומן והסוכה הזאת‬
‫שהעבדי׳פטורי׳מן הסוכי‪-‬ולמדגו שהישן תחי‬
‫עכינ׳ היא הגאולה וסשמריר ממנה וזה‬
‫ןזטט^^סיכה ל א יצא ידי ח^בתו׳ ל מ ה ל י ה‬
‫•נרמז בפטור הטבלים נאף הטיבים מהם‬
‫למיםהמשיחחויליםא מדבריו של ר״ג י מ ל ת ׳‬
‫אס יקבלו קצת ממנו את כלו לאיוכצו‪-‬םאת״‬
‫אגב אורחיה קמ״ל ־ בי הא ראמד רב א ח א בד‬
‫וזהו שאמלו בפ״ק דע״א כי ביום הלין אומי‬
‫א ד א א מ ר ד ב המנונא אמר רב מנין שאפילו‬
‫להס הקלוש בלון הוא לאיה חצוה קטנה‬
‫ע י ח ת ת ל מ י ד ח כ ט צריכד־ז ת ל מ ו ד שנאמר‬
‫יש לי וסוכה שחה לכי ועשי אותה וכשיוציא‬
‫ועלהו לא יבול‪:‬‬
‫הקלוש ברין היא חמה מנרתק׳ מיל יבעטו‬
‫בה * זהכונה להם זכרונס לברכה לכי‬
‫שעניןהנטתון באל»״ת לצאת לשבת בצלו הוא לבר נקל בעיני האנשים לא יחשבוהו למצוה וכמעמ‬
‫שבאו לכללה הנה בצאת הנסיוןחיד בעטו בה‪ :‬והענק השני שהישן תחת החטה בסוכה לא יצא‬
‫סלפיכן אמלשטביעבלזצלק לשבת כמו שאמרנו והנה שמזת חכמים על זה הענק ולאי היא תלמוק‬
‫לכתיב ועלהו לא יבול‪:‬‬
‫והנה הדעתגיתן כי כמו החצוה הזאת תכלול ענין פה שהנחנו חהשתליל העולמי כי באמת יופל‬
‫נשתל‬
‫כלנה ‪ hp‬הסוכה ודופנותיה וארכה ורחבה וגבהה‬
‫?סתר עליון ובצל שדי הוא ח׳ חייש בטוחים ושחתיסמרוכ העמל והטרדה אשר תמת עול הענ״גים‬
‫הזמניים ובו יעזבו האנשיס כל ענייני הכסףןהזהב והסחירות ויוצאין אל סונה קטנה זו אשר אין בה‬
‫לק ארחתירק יום ביותו ועל הריב חטה ושלחן וכסא וחנורה שהוא התעוררות נפלא שלא יתעסק האל‬
‫להרבות חאלי הקניינים כי די בהכרחי לבד כל יחי העתי בפרוזדור הזה שהיא דירת עראי כיד ש התנא‬
‫העולם הזה לוחה לפרוזדולבפני העולם הבאוכו׳‪ :‬וכמו כן בשיעיר הכשרה בארכה ורחבה וגבהה‬
‫שהיא שבעה טפחים ‪3‬א;רך ושבעה בלחב ועשרה בגובהי כי זה תה שיולה תחלה על ח» הספוק‬
‫והצמצום כלוחל צחצםעצמן בתיך ההכרתי ואל תבקש גדולות כ׳ אם תרגיל עצחן בכן למיחסללו‬
‫כלום ואם תתיר לן היתרונות לא יסכיקלן כל‪ :‬גם ירמזו אלי השיעוריסלחסבר יחי האדם אשר הי !‬
‫עוחדבזאתהחצודה וע״דשאמר המשולל יחי שנותינו בסם שבגגיסשזס וגומל והם כמספר טפחי‬
‫האורן והרוחב כשיעלו לעשיריות כמנהג* וכבר אחר דוד על יחיו הקצובים על זה המספר הנה‬
‫נוכחית נתת יחי ח׳ יודע אס כיון ל! • ולכונה זי היו הדכמתלבודות לארץ חתחת בתוך שלשה טפחים‬
‫כתשפל הת״מל והבדלה וההע״לר והיא נאתזת בכבוד אשר למעלה מעשרה כחי ששנינו בגחרת סונה‬
‫פלק לאמון החלק תשעה טפחים• והכפרתטפח* וכתיב ודברתי אתך מעל הכטרת * ואמר לב‬
‫»יס< מעולם לא ירדה שכינהלמטה מעשרה ולא עלז משה ואליהו למרום כמו שפירשנו במקומו* העני!‬
‫השני צריך שתהיה תתת השידם ולא יהיה סכך אחר חבדיל כלוחד הבטחה לחעלה ממך השמים וכל‬
‫צבאם וראה מי ברא אלה וקבל עליך עול מלכיתשחיסשלחה וכח״שויהיחזרא שחיםעליכס‪ :‬והענק‬
‫השלישי צריך שתהיה צלתה מריבה מתמת׳כ׳ זה מהשיירה הוראה שלימה על שיהיה עקרהייתועל‬
‫החסיהוהכטתון בצל סכתי של הקלוש ברוך היא בכל מעשיו ועסקיו ייתר מחה שיבטח בעצמו ולא‬
‫בטובחזלוכיאףעל פי שטוב העולה ופרנסתו חוטל עלב׳ הנהגית יחדהחחוייב יהיה עניןהצל‬
‫הנזכר רב על החמה והוא רחז שיאמין כ׳ חה שיתנהגבו הוא ״ותל ויותר מצד ההשבחה ומעט על צל‬
‫ההנהגה סשמימ״ת המכונה בחמה וע״ד שאחר שלחה ע״הבםפרויקהלת תחת השחש כלומר השמים*‬
‫אמנם צרין שיראו בו ככב שתים כ׳ צריך האד׳שיכיר את בוראזמפאת מעשיו המפורסמים כח״שהשמים‬
‫מספרים כבוד אל וגומר‪:‬‬
‫ו ה ג ה ־״שענין ד׳ שאמרנו בהכשרה שתים כהלכתן ושלישית אפילו טכתלכוין אל התשוקית האנושיו*‬
‫אשר ראוילתת לב אליהם שהם הטוב והמועיל והערב אשר כל האנשי׳יכסכיסאחגס המועיל‬
‫והערב חהס הס אשר צריכים שמירה חזקה כי יצר לב האדס משתוקק לעבור בהה הגביל בשיעודנחדן‬
‫ולזה היי לכניתהסזכה שתים כהלכתן • לפי שלפני אלוהענייניכ צריך מחיצה חזקה ושליחה עוחלת‬
‫בפני רוח מצויה‪ :‬אייכם אחרו השלישית אפילו טפח כ׳ עם שצריך גס כן ליגדר בעניין הטוב שיהיה‬
‫בתקונו בכוונה ובהגבלה מכל חקים־חעט חהזירוז יםכיק לזרז המוזהר כבר לפי שאין תשוקת היצל‬
‫להרלס חצבה ולפיוץ נדרה כמי הראשונות • ולפי שכבר נחצא׳ז תשוקת האנשים הפרוצים רביעית‬
‫והיא רעה ופרוצה חבלי שום כונה נאיתה כלל שאליה כווני חז״ל באחרם וחין תש‪,‬ק<! »*‪5‬״הי*‪1‬י«*מ‬
‫וחניריו אשר לארבעתןאמלואלילע תשיקית הן אין תשוין אשה ?‪1‬אולבעל'• אין תשוקת הגשמי אלא לארץ‬
‫אין תשיקת הק״בה אלא לישראל• איןתשוקת יצ״הל אלחלקיןוחביליו׳ והרביעית אין לה שם כלל‬
‫־בתשיקיתהאנישיית* והנההסיכה ה!א ‪ 5‬ע ל זה האזכן צדיקים ׳טאו בה ולא יצאיחמנהבשים‬
‫דבי של קביעותכחו שלא היתרלהשתחשתיז ממנה רק אכילה ושתיה פחותה חכשיעור* אחנס ליחול‬
‫ועעחה כח׳׳ש‪ :‬יאתר שביארני ענייןהסוכהנבאל‬
‫*ל עיין?יתדלפי שהלחודהואעציזי גיף ה‬‫גס כן עניין ארבע׳ מינים שבלולב‪:‬‬
‫הנזןלש אילן יש לללז?‪1‬״?זכעולמוולילבשמןזישראל קדושיה טס ניגיצין אותי י » י‬
‫‪%2‬רר&‬
‫‪:‬חילן‬
‫‪5‬‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ת‬
‫ז‪:‬ל‬
‫ם ז כ ה‬
‫מט‬
‫בונה ‪9‬לי חאחחיג ולולב ומיניו ומעם הכשרם‬
‫אילן זה תמרים מצלו ועצפיס בצל אתר ולולב באמצע כ ן ישראל נונזלין נוף האילןשהזא לנ העולם שיש‬
‫בז ל״ ב נתיבות וטי ״ יורו שגוף האילן בעצתו הוא לב העולס שמחנו תוצאות חיים לכל בעלי החוש‬
‫יהתטעס מעליוניםוהתחתונים ־ וישראל קלושים ויזכו ליטול אזעו במצות התורה האלהית וחקיפין‬
‫סביב התורה או המזבח להביא חיים בעילם י כי התולה וה־לבילה הס שני קטבים שהמציאות הזה‬
‫סובב עליו‪ :‬ולזה מברכ*ן הברכה על הלולב עתר משארמינין * תוול רמז שהוא דומה לעולם המלאכים‬
‫םהיח על»וןההשלשה עולסות כמו שסלול‪ 3‬מהשלמה סכי נכבל ובליל ועליק מהם׳ והנה עליו‬
‫<וצא»ןאל הימין וא; השמאל בסלר נכון כמו שנאתרעליהס בנבואה וכל צבא השמים עזמלים מימינו‬
‫ומשמאלו ואחרו ז״ל אלו חלחליןזכות ואלו מלמלין חיבז י ולוה הטעם ליקסין אותו בימינו על שם‬
‫ארכז וכתיכ אילן ימים בימינה י אמנם האתלוג לקיחתז בשחאל לפי םהזא מכוון כנגד הלב ע ש ואהבי‬
‫את יי' אלהין בסל לבבך והוא כעק הנתת תפילין • ומכני זה ראוי שיקפידו עליו על הדרו יסידירו‬
‫ושלימותו יטיב תראהו כמו שתוייב נדבר שיוקתלרמז אל היותר שלם שבשלמיס• ואולי שעל זה המשל‬
‫במסכי תז״ל באמרם שהאילןשאכל אדם הראשון אתרוג היה שנאי טיב הע׳ן למאכל • איזו אילן שעצו‬
‫צאכל ככריו זה אתרוג ואתיאכמ״ד קוצן בנטיעות הוה ־ וכבד אמרו בפי׳ פרי עץ הדר זה הק״בה‬
‫שנמחל הוד והדל לבשת ‪ t‬ולזה היה האתרוג מחור בהכשרו בעכייכייפמ *בריאותו ביותר מבאר מיניו‪:‬‬
‫וענף עץ אבית שהוא ההלם גס היא שתו ותמונתו יזלה עליו ועליו ומספריו יוכיחו שהוא לקות ללמז‬
‫עולם הגלגלים הבא אחל הלולב שהוא עולם המלאכים כנזכל ולכי שזאת המלריגה היא התחלת‬
‫הצירות הנשואות בתומר לזה יירה עליו שם עבות לוחר שעס שהם חמר לק ונקי חאל מכל מקוס כבל‬
‫הם צורות יצקם בוראם במעבה תמרמה • ולפי שאלד הגרמים יתחלקו אל שלשה חיניס עצס הגלגלים‬
‫שהם ספיריים וגרם המביס החאיריס מעצמם‪ .‬וגס הירת שאיני ספיריי ״ וגס איני מאיר מעצתו‬
‫לזה הצריכו בהכשל שלשה בלי עלין כחספר ענ״ף ע״ץ עכו״ת • ואמרו שאס יבשו או נשרו עליו ונשארו‬
‫בכל אתת מהן תלתא בחלקינא שהם כשרים לפי שעם זה היו שלש של שלש שלש שהם ט״ו י והס מספר‬
‫הגלגלים הגלולים המקיפים את האק עס הגלגל החוק היומי * ואס חסל חזה פסול שכבל נפגמה‬
‫הוראתם זאמר בתל קינא כיבהיותסעלזה האופן תהיה הודאתם מביאלתמה ‪ tflfe‬יהיה כן אם היו‬
‫עילית ויולדית וערבי נתל גס הם שמם ותכונתם יעיל שהם מוליס על עילס ההויה יההכסל כי אין‬
‫בהם לא מאכל ולאריתכימ שאלו הנמצאות השפלות הם פתותויבשכליהםיבמעשיהם גללים עלהנתלי'‬
‫שהחיס חמיליסחקוחם בהםהחילכחו שאלו הנחצאיס הם משתנים תמיד בטבעם ובלתי עומדים על‬
‫יוצב מיוחד• וגם ס!ד‪ 0‬קלים לספסל• וגם כיבתמונתה לוחה אל הלשון או אל הםפתים לרמוז אל‬
‫החי מלבל שהוא חבחל כל השפלים והוא הלאוי לבא באגולה עם העליונים עלםיקםלי העולמות כלן‬
‫והוא ענין קשר האגולה שצלין לקשלם יחל שלשתן לרמוו על ג׳ עולחותשנקשרין יחל זה לזה • יאחנ'‬
‫הזקבעה הבלכה על הלולב כי החצוה חוטלת עליוללרושולבקל על שיגיע בעיוניו אל הלולב ומשם‬
‫<אילן כבוד אלהיס הסתר לבר‪ :‬ע״כל‪ :‬ורחז לאלו ד׳ מינים לאגלס <סל לישראל שצריך להס להיית‬
‫כלס כאחד נקשרים ונאספים יחד להתפלל ולבקש על עונותיהם וכשם שבאתרוג איכל יריח • וההדם‬
‫דית ילאאוכל והערבה לא טעם ולא ריח ולא אוכל ובאים יחד לכפר כן הצדיקים והבינוניים והרשעים‬
‫כלם באים יתד * ואינו יכול לפלושהצליק מן הצבור לומר כי הם אינם כלאי שהוא ישא בעול עמהם •‬
‫וכבר אירע‬
‫ה‬
‫״‬
‫‪:‬‬
‫& ‪TW)f‬‬
‫בדבי א כ ה ו כשבא ל ה ס ת ל ק מן העולם נכנסו חכמי ישראל א<\ ל ו ומצאוהו‬
‫•שהוא בוכה אמרו ל ו ל מ ה א ת ה בוכה ה ל א כ ל ימיךיגעת תור׳ ככ תלמידיי‬
‫יג א‬
‫! ‪3‬‬
‫כ‬
‫נ‬
‫הרבה*׳‬
‫כינה על ד׳ מינים שבלולב ומעשה שהיה‬
‫חרבה העמדת ולא עוד א ל א שטרה יתירה הית׳בך ש ל א נתעסקרת בצרכי הריני׳ אטד‬
‫ל ה ם עליה אני בוכה שלא נשאתי במשאן של ישר** וקיימתי מה שנאמר ואיש תרומות‬
‫יהרסנה • פי׳ כתדומ׳ הפרושה מן העיסה כ ך הפור״ מדרכי צבור זה הורס עולם ומחריבו‬
‫בהזהר רבי חייא ורבי יוסי הוו אזלי באורחא חטא ח ד יודאי דהוה אתי • אמר רצי‬
‫יוסי האי בר נש יודאי הוא ״ ישאלו ליה אמד לון שלוחא דמצור־ז אניייז'‬
‫ד ה א אנא דיירי בכפר דרומאי ומטי זימנ׳ דחג ואנו צריכין ללולב ומיניןרעמיה דפקרזא‬
‫לון לטצוה אזלו בחדא ׳ אמד לון ההוא יוראי הני ד׳ מינין דלולב דבלהון אתיין למצוי‬
‫לריצוייעלמ*א שמעתוןאמאי אנו צריכיןלון ב ח ג א מ ד ל ו כ ג ר א ת ע י ץ » ח א י ח ב ר י א '‬
‫ל י • אשר ל ח ידאי החרא א ח ד דאנן דיידין ביה‬
‫‪yy,‬‬
‫׳‬
‫א ב ל אי טלה‬
‫הוא זעיר וכלהון דדיירי ביהעסקין באוריתא • ואית עלן צודכ>* מרבנן דשמיו־ז דבי‬
‫יצחק בדבי יוסי מחוזנאה ובבל יומא אמד לן מלין ח ד ת א ־ ואמר דבהא זימנין זמנא הוא‬
‫ל ש ל ט א ה כל אערן רמרגון די םםנו על שאר עמין ומת בדבין מסטרא די ישראל י וקרינן‬
‫להון מיםזידוניםכד׳׳א המים הזידונים בגין לשלטאה אתינגין ב ח א דשמזיין קדיש*א י‬
‫ולאתעדא עלן מיס קדושי׳ לנסכי ע״גמןבת ע״כל‪ :‬מכאן תבין סוד ניסוך הטיס שבחג‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫ח ד ת‬
‫רקנאט‬
‫א י ח‬
‫תןזת‬
‫א‬
‫ז‬
‫מ‬
‫א‬
‫ס‪1‬ל הסוכה עילהקגלה כי׳ כי היא ריחזתלחכמה עלמנ־ה שהיא חיפה להק״בה והיא‬
‫בית כתיבות לכלהספילית* ובעבור כ׳ הב׳ רומזת ליזכיזה עליונה כמי שכירשבפרש׳‬
‫בראשית ״ ע״כ הכשל סיכה בגי דפנות שכן הל מוקפת בג׳רוחות‪ :‬והכשר דופן ז׳ טפחים דכתיב‬
‫וימינו טפחה שמיס טפח לכל רקיע לז׳ רקיעים־ וטעם גבוהי'ידוע נמצא הכשר סוכה רומזת לחכמי‬
‫אחלונה ולכןהיא דיית עראי מילת‪.‬קבע י זגס לסיי כלהאןלש בישלג«ג»שב!‪02‬כת משר לרמז סיכ'‬
‫דזד מזפלתהגתצת ‪3‬׳׳שר‪ $‬צ‪3‬ד הס אחת כנפיהשכינה ל‪$‬יי»בבל יעשס&צילפמלעתם •י ובפל&‬
‫שצח לן כתב על פסוק סל צילם מעליהם ״״ל יתכן שילןזוז למה שנזלע כי כליל החותס לא יהיה צל‬
‫ללאשהאיש אשל*»ת בשנ׳ההיא י ולכן נאמר כ׳ סר צילכ חעליה׳ונגזל עליהם מיתה ויי׳אתנן ״ ל ‪:‬‬
‫ל של‬
‫והר״מבן זיל פי׳סל צילם מעליהם שהוסל הצל מעל לאשם ממה שילזע כי בליל‬
‫הושענה לבא הוא יוה כיו לבריאת עולם לא ימצא צל ללאש מי שעתיללמות באיתה שנה‬
‫וזה כאילו אייר ככל נגזר‪ :‬וע״כ יזהר כל אלם כשירא׳ עצמו והשתכחת תסר שיעשה תשובה • כ׳ מלאין י‬
‫לו לאדם שיעשה תשיבה כתו שמראין לו לאדס חלומות לעיה וסימנים רעים הכל כלי שיעשה תשזבה‪:‬‬
‫ע כ‬
‫ה ת ו ק ם ה ג ד ז‬
‫ומעשה שהיה באדם א ח ד שלא היה לו צ ל ובאותה לילה עצמה עשו־ז ת ש ו ב ד ז‬
‫ונתחרט וינחם ה׳ ע ל הרעה ־ ובאות׳ לילה עצמה ראה צילו להצילו מרעתו י‬
‫ובדוקה‬
‫כתוב טעם לאיתה לילה כי בתג נידונים על המים וה<ח ‪«$..0‬ל‪1‬ן שבמג ©ימ <י‪1‬זמ‬
‫״‬
‫לחיים כי כפי צורן הת״ם כן המים במים לעילה ע״‪-‬גל•‪:‬‬
‫והרקנ״אט כתב ועתה אודיעך כוונת הניענועין זההקפה ע״ד הקללה אנו מנענעים לפני‬
‫המלן שהואהתשיב׳להלאוהמלכו׳בכל משלה וכל הננראץנרתעייממנז ומזדעזע*!‬
‫מלפניו כי ממנו נשתכלל הבניין • ומנענעין לד׳ ליחות העזלס וכבל ידעת סולם כנגד ל׳אותיית‬
‫הקלישית ומניין הנענועין הסל״ולמז לל״ו צליקיםהמתקיימים בעולם והעולם עימדעליהם‪ :‬ן»נ*‬
‫כתנהלב צלין לסמיך האתלוג עס שאל החינין ולא יכלידם ‪ p‬הבניין‪:‬‬
‫מעשה‬
‫נ‬
‫סוד צל הושענה רבה ומעשה שהיה‬
‫מעשה זה שנגלה אלי ב ח ל י כ ז בליל י״ט ‪ S!y‬סובור־ז ב ה ת א כ ס ן אצלי חסיד א ח ד‬
‫אשכנד הר״ר יצחק שמו ראיתי בחלוםשהיה כ ו ח ב השם של ד׳ והיה מרחיק‬
‫ה׳ אחרונה מן הג׳ א ו ת י ו ת • ואמרת* ל ו מה זה • והשיב כ ך גיהגין במקומנו ״ ואני מחיתי‬
‫בו י ו ב ת ב ת י ו שלם מחובר ו א ש ת ו מ ם ע ל המראה ואין מכין י למהר ע ת נטילת ל ו ל ב‬
‫ראיתי שלא היה מנענע רק ה ל ו ל ב ומיניו ב ל ת י סמיכת א ת ד ו ג י ואז הבנתיפתרון חלוטי‬
‫וחזר בו ע׳׳כל‪:‬‬
‫בהזוהר מאי שמיני עצריבתדגו׳כנישוכל מאן דכניש מאינין בדכאן עלאין לא‪.‬ינקי מני'‬
‫אחרנין ב ר י ש ר ^ ב ל ח ו ר י י ה ו ו ב ג י ן כ ך כ ת י ב ת ה י ׳ ל כ ם * ל כ ס י ל א ל ש א ר ע מ י ן ל כ ם‬
‫וי^אלשאר ממנן ועל ד א אינון מרצו על המיס לטיהב לין חולק ברכאן דיתעסקין בד־ז‬
‫ו ל א יתערבוןבחדוות׳דישראל כד ינקין כרכאן ע^אין‪ :‬ל מ ל כ א הזמין רחומאי ב ס ע ו ד ת '‬
‫עילאה דעבד ליד אמר מלכא ה א א נ ^ בעי ל מ ה ד י ע ט רחימאי יעלון כ ‪ S‬א י נ ו ן ממנן‬
‫ויתביןעמגא ל פ ח ו ד א ל מ ס ע ד ס ע ו ד ת א ב ח ד ו ו ת א עם רחימאי׳ מה עבד אקדים ההו^ין‬
‫רחיטייקסטוריןיבשראדחורי ואקרב קמייהו למיכל ל ב ת ד י ת י ב מלכא עם רחימוי לההו'‬
‫סעיי־תא ע ל א ה ‪ 3Sa‬עדוניי ד ע ל ‪ > 0‬ן וחדי ׳ מ ל ב * > ו ר ח י מ מ בלחידייהו ול^י* א ת ע ר ב ו‬
‫אוחרני? בינייהו כך ישראל עם הקרוש ברוך הוא בג״כ ב י ו ם השמיני עצרת ת ה י ה לכבש‬
‫ע״כלהזהר‪:‬‬
‫ובמדרש כך אגמ‪ -‬ל ה ם הקדוש ברוך הוא לישראל א ח ם הצאן ואני הרועה ‪ .‬א ח ם‬
‫העאן ד כ ת י ב ו א ת ן צאני צאן םרעיתי א ד ם א ת ם ובו׳ י ואני הרועה ד כ ת י‬
‫ר ו ע ה ישראל האזינה • עשו לי דיר שארעה א ח כ ם • א ח ם הכרם ואני השובר י א ת נ ש‬
‫הכרם דכתיב בי ברם יי׳ צבאות בית ישראל • ואני השוטר דכתיב הנה ל א ינו׳ ו ל א יישן‬
‫ע ו מ ד ישדן‪ 1‬י עשו לי ס ו נ ה שאשמור א ת כ ם • א ת ם הבני׳ ד נ ת י ב בנים א ת ם לה׳ן‪1‬הינס*‬
‫ואני ה א ב דכתיב עטרת זקנים בני בנים ו ת פ א ר ת בנים א ב ו ת ם • ל כ ו עשו לי בית שאדור‬
‫ביניכם הה׳׳ד ועשו לי מקדש ושכנתי כתוכם עכ״ל‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫יי״וע לכל משכיל שזה החללשאינ ז כפשוטו והוא מרמז עניינים גלולים‪ :‬ונקדים תחלה הספקות‬
‫הנופלות בו־ למשוכה אין ׳אחל שנתאוה הקלוש בלון הוא כב יכולליםכ בתמתיניס בחקים‬
‫םזכה מוכית וכי׳ והלח כתיב חיוה בית אשל תבנו ל׳ וכו׳ וכתיב לה׳האוץ ומלואה זשמי השמים לא‬
‫יכלכלו אותו ואף פי הבית הוה * ועוד קשה לחה ילצה פעס בלילי* ופעס בסוכה • ופעס בבית‪:‬‬
‫הנה הכוונה בזה המדרש למז לשלשה מקומות לשל״ת השכינה בישלאלמעת צאתם מאלץ מצליס עד‬
‫שיבא הגואל ויבנה המקדש ג׳‪ :‬הדיר רמז גדול על המשכן שעשו במדבר י זכי כמהו נעשה מקרשים‬
‫מטולטלים זשס היה רועה אותם כל ארבעיס שנה שהיו רועים בחדבר מבן ושלו ובאר ״ וכמ״שה ח'‬
‫שנה לא חסרת דבר* אמנם הבית אשר בנה שלתה׳ לפי שלא נתקיים לא היתה בו דירת קבע לשכינה‬
‫כמו שהיעה הכונה * לזה קוראו סוכה • להורות שלא היתה הכינה האלהית בה רק בדרן עראיכענין‬
‫הסיבה לבדי י ועליה אמר עמיס ביזם ההוא אקים סוכת דוד הנופלת וגדרתי את פרציהן והריסותיו‬
‫**ק״* ובניתיה כימי עולם‪< :‬הנה לכי שעניין הםזכה והכשירה הוא כשתכלול ג׳ דפנות והס?ן ״‬
‫הנה על הדפגות שהס נפרצות במלואן אמר וגדלתי את פרציהן • ועלהליסת הסכן איזל יהריםותע‬
‫אקים * <על קיומה והעמדתה לעל אמל ובניתיה כי < עולם‪ :‬הנה שהיציאה מכלל סוכה יתעלס‬
‫זללה לע‪7‬לע‪1‬ל©י זהוא אסכ מזגו תזיל במללשבמשל השלישי אתם הבנים‬
‫‪#‬תה ‪ ^ 1‬״ *‬
‫מ‬
‫ב‬
‫־־‬
‫‪J‬‬
‫־‬
‫יג‬
‫כ‬
‫ג‬
‫‪3‬נ‬
‫י‬
‫יאנ<‬
‫סוכה פרק הישן מאמר א*‬
‫!אני האב עשי לי בית זכמו שאחלליחזקאלאתה ק אדם הגד אתבית ישל‪-‬אל אין הבית ויבלמו חעומעיה׳‬
‫וכן׳ • ילאהשיכלחו מעונותיהם אשר בעבורסלאנתישבהעליןחצרוסוכה לבד • אמנם מכאן ואילך‬
‫יי׳ יחלון לעולם ועד• לזה אתר כבוד היא לאב וכו׳‪ :‬עכ״ל בעל עקילה‪:‬‬
‫רש*י כי׳ לא הניח מקרא משנה• כי׳דבר משנה ובריתא שלו׳ סלרים ות״כ ״ וסיהרי• תלחוז‬
‫זי היא סבראשהיו התנאים אחרונים מדקדקים בדברי הראשונים הםתיחים לפרשן יליתן‬
‫להם שמס כמו שעשו האמוראים אחר התנאים שפירשו דברי התנאים שלככיהם וקבעו להם גחרא‬
‫ואותן דקדוקים שבימי התנאים היה נקרא תלמודי הלכוס • הלכהלסשהמסיכי• כגקגי״דילבו״י‬
‫ודי פן עקומה י םיעול״ין • וחצי״צין •‬
‫»י<ה למיתת » לזוכים ושיחין םדים ו*וילנו»ן וכויינלעוף‬
‫^ חחי״צץ עשל נטי״עות• ־ על״בה יניסו?‬
‫פורח נשרן>‬
‫המי׳׳ם• ולקדוקי תולה׳ לבוייאות״יות‬
‫‪ *)JH‬רבנן שמונים ת ל מ י ד י היו ל ו להילל‬
‫שנ*ןין ללקלק לללו׳בהן יגמין ומיעוטין י‬
‫הזקן שלשים מהם ראויים שתשרה‬
‫כתיב המזלחלהזציא הנשים שלקלקה תיל'‬
‫שכינה עליהם כמשה עיה ״ ו ש ל ש י ם מהבש‬
‫בלשונה לכתיב אות יתילה ללמל • ולקלוקי‬
‫ראויין שתעמוד להם ח מ ה כיהושע י ועשרי'‬
‫םזפלים׳ שהיסיפי ללקלק אחל מעשה‬
‫מ ה ם ביגוגייס‪ :‬גדול שבכלן יונתן בן עיזיג‪* 1‬‬
‫הבריות זלהתחיל לעשות סייג ואזני׳ לתיל׳‬
‫וקטן שבכלן די״בן זכאי ־ אמדו עליו ע ל רי״בז‬
‫וגזלו גזירות להרחיק האלם מן העבירה •‬
‫ש ל א הניח מ ק ר א טשנר־ז ת ל מ ו ד ה ל כ ו ו ת‬
‫ולכותה מכירות גלסינן הבא לקבל לבלי‬
‫עולה חוץ מ מ ל זה אין חקבלין אותו • קלי׳‬
‫ו ה ג ד ו ת דקדוקיתורה* ודקדוקיסופדים*‬
‫וחחילים דגלים הלומדים בקיו שניתנו‪ v?i‬ן‬
‫קליית־^יחפחדמ־ת ומידודל! מומרת תקופורי!‬
‫‪9‬ט‪5‬ת‪.0‬לכ‪ 5‬אדם ולא פילשז כולן בםיני ״‬
‫וגיטטדיאומ י שיחת מלאכי השדת וש»תר*‬
‫הקיפו׳תשבון הלוך תמה ולבנה• זגזילות‬
‫* ד י ם • ושיחת דקלים י מ ש ל ו ת כובס יבש י‬
‫םיות ־ לבלי׳הלומלים בגזילה שוה י שית׳‬
‫משלי שועלים• ד ב ר קטן ודבר גדול ־ ד ב ר‬
‫מלאכי השרת כז׳לא ילענ׳מאי היא• משלו׳‬
‫גדול מעשה מרכבה דבר קטן ה ו ו י י ת ד א ב ״‬
‫כיכסים משלי שועלים לגלי חכחהשיםלו‬
‫ודבא ל ק י י ם מ ר ז שנאמד להנחיל־ א ה ב י יש‬
‫קלמוני׳לתת אמתלאות לתוכחותס י ותולין‬
‫ואוצרותיה•? א מ ל א • וכי מאחד שקטן‬
‫אותס בכובסים וגשזעליס כגון מאזני צלק‬
‫ש ב כ ל ן כ ך ג ד ו ל שבכלן ע א ״ כ ו אמרו עליי‬
‫נו׳ האמורים בכלק חלק אבות יאכלו בוסל‬
‫ע ל יונתן בן עהיאל שבשעה שהיה יושב ושוני‬
‫כז' י ובימי האמוראיינשתכחר נשרף שהיו‬
‫ועוסק בתורה כ ל עוף שפורח עליובאויר מ י י‬
‫מלאכי השלת סביביוושתקבצין לשתז׳תזל'‬
‫נשרף‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫י ל כתב בשלושיו מ ל גלול מעשה מרכבה י כי׳ מרכבה העליונה הקלושה שלא‬
‫והדיטכא‬
‫•נםיזכלו בה הנביאים מעולם• וסולם ילוע לבעלי האמת • לבלקטןה‪1‬ייתלאבי<‬
‫ורבא ״ פירוש לבד קטן הוא לגבי מעשה מ ר כ מ • והמית לרבא הם קושיות ותירוצים וספקות שלהם‬
‫םלאנתנולרו להם מפני שלא יללו לעומקו של תלחול כחכמים הראשונים ולפי שהיה זה מחסרון‬
‫•ליעה קרי ליה לבל קטן בחכמת המשנה• אבל גדול הוא מכל שאל החכמו׳‪ :‬אחלועליועליונת?‬
‫בן עוזיאל פי' כל עוףנשרף פי' שהיו ה מ ר י ם כיום שמלו בסיני שסיתה האש שולטת ע׳׳כל • ובפיים‬
‫*זתלין הוסיף הלי״מנאדל *‪ mtom‬מ״ הסלקדאיס קצה לפי שהם פלפוליות פלפוליםיוייי״^‬
‫וחלולים‬
‫‪,‬‬
‫נא‬
‫סוכה פרק הישן מאמר לב‬
‫‪,‬‬
‫וחלול׳ ל פי שלא י לדו לכיף דעתם ש ל תנאיה* ולי״גזחליב חכמתו היה אומלכלמה שיכול שוס אד׳‬
‫לכלכל וללקלק על לבלי התנאיס י שיחת לקלים כתב לבינו האי גאון ז״ ל כי ללולו היה חל אברהם‬
‫קאבקן שהיה מכיל עתידות בנענוע האילנית ביום שאיןליח נושבת בו ׳ והיה חכסה האילן בסדינין‬
‫והיא חכמה תפיאלה ע״כ‪:‬‬
‫‪1‬הר*שכא ויל כתב בחדישיז וז״ל תועי רוח חבב ו כי עשיי׳ החציה שאביי ולבא נושאים זנוהני'‬
‫בהם הוא דבר קטן שלא עלה ביד המתעסק בהם אלא שכר עשייתן י י לפי שאין‬
‫בעשיית׳ אלא שקיים בעשיית׳ מצות בירא ית׳ שניתנן לדעת לצרף דעת ישראל אס יעשו כמציתיואם‬
‫לאו וכתלך שריצה לנסות את העם אס ישלימו רצונו בין םיש באותה צואה תיעלת בין שאין בה תועלי*‬
‫זילתי ההוראה שחורה העושה רצון אדוניו כאשר צוהו וזהי שכתיב כל אחרת אלוה צריפה כו׳ ובא בב׳׳ר‬
‫אתרו ז״ל זכי מה איכפת לי להקב״ה לשוחט חן העורף אז לשוח׳ חן הציאר לא נתנו החצי׳אלאלצרףאי*‬
‫הגליות‪ :‬והזיות לאבייורגא לאבא רק ביאור תקיני הפעולה זהמצות‪ :‬ולא לבאר טעחי היזצויג‬
‫הלמוזז׳זמולכבו׳בתוכךילי״בזעשההחצו׳באמ׳ונתןדעתולהקבזגןאףבחזלכג׳יוזכהוהשי׳הכלע״כל‪:‬‬
‫‪3‬תורת העולה כתב כל עיף הפזרת נשרף ירצה שהיה שורף כל הד׳עות הנפסלות אשר לם‬
‫מתנגדים אל האחונה ולקח כל הלבלים הקלובים אל השכלים הנפרדים והם המלאכים *‬
‫והשליך כל שאל הליעותהלעות על ששלפן עכ״ל‪:‬‬
‫‪3‬ססר״שטכפירוש טוכהמו ר״* פיו מחלת‪'6‬י‬
‫דש*י בשביל ד׳ דבלים כו׳ לא שמעתי טעם בלבל ״ חאזרית ירח וכפבים• לותבי פלםת' • שטרי'‬
‫מזוייפים ומכתבי עמל לשון דופי על אדם לכתוב בשמו חט שלא צוה • מגדלי בהמה דקה‬
‫צזחרעין את הארץ שאינם יכולים לשחלם חללעות בשדות חביליהם • ועל קיצצי אילנות טובזת ואפי'‬
‫הםשלהסשחשידתיס הס ונלאים כביעטין בברכתיםלמקום שחשפיעוטוגה‪:‬‬
‫הכונה בזה המאמר ע״דשפירש ‪1‬על‬
‫חאייר‪£‬‬
‫ח‬
‫י‪'1‬‬
‫כ י מ ע ל ה מ א ו ת ת לוקות וירש ה ט פ ד ל ת נ ‪0‬‬
‫צריכיןלקבל האמת מחי שאחרו ־ ולדעת"‬
‫דבנן בשביל ד' דברים חטה לוקה •‬
‫ת^ן‬
‫שאין כמנת הלברי׳האלסלחניחיס׳כפשוטן‬
‫על אב ב״ד שמת ואינו נספד‬
‫לק להורית בהם עניינים ככבלים• ע׳׳ד‬
‫כהלכתו* ועל הנערה הטאורסה שצעקד־ז‬
‫הלחז יושגו למעיינים בהם בלבריס יש‬
‫בעיד ואין מושיע ל ה • ועל משכבזכור • רעל‬
‫קצת יחס להם עם נגליסם • אמנם חם‬
‫שני אחים שנשפך י מ ם כ א ח ד ‪ :‬ו ב ש ב י ה די‬
‫שירצה שכוונו בזה ע״ל החידה כמנהגם‬
‫דברים מאירות לוקק• עד־ כותבי פלסתר•‬
‫זזה בא להולות הסבות אשר בעבורם ילקו‬
‫ועל מעידי עדות שקר • ועל מגדלי בהמדץ‬
‫השפלים האנושיים ו״לאו להשיג אזר‬
‫דקה בא״י* ועל קוצצי אילנות טובות‪:‬‬
‫האחת יישתנשו במושגיהם ויוציאז משפט‬
‫הא״חל המשכם אחר כזבי הדמיון זגזרס מציאות והוויות אל עניינים בטליםיית״א‬
‫אעיקל ״‬
‫שאין להסשים מציאזת ע״להאמתוילחזז לזה באחלם על כותבי פלסתל• ויאחתזהפירישרש״יז״ל‬
‫בהילאת זה השם שאחר שהיא עכיין שטרות התזוייפים ומכתבי עמל לשום לוכיעלאלםאתל לכתוב‬
‫ישימ מה שלא ציה עכ׳׳ל • וזהו עניינם ממש שגוזליימציאות והויות אשר לא ציה הממציא והמהוה ולא‬
‫עלה טל לגו י• השני המשכ׳ אחרי גזרות השכלההיואלני בלבריס שהחוחש יגזול ביטולם כמישנידע‬
‫מקצת המיקלים הקדמונים שהכחישוס גזה החכמים האמתיים המקובלים כמי שאמרנו והוא שאממ‬
‫מעילי עדית שקד‪ :‬השלישי על הוראת הקדמות אשל ילאה פלסוחם אמתי נאות • ונמשכו מהם אסל‬
‫‪:‬‬
‫ע‬
‫י ה‬
‫‪ 3‬ה‬
‫י מ ת ו‬
‫‪1‬‬
‫כלוה‬
‫י ‪ 5‬ן נ י‬
‫מאמר לב כונה על המאורות לוקות‬
‫כחה מופתים דעות גכסלית כחבית׳ יהיא הסבההשש׳ת חההכן והסתירה סזכר הרג המגרה״•‬
‫^םחמרזמגדצי בהמה לקה כיחצל עצמו אין לע ולא נאסר רק יזכני הגזל הנמשך מהם‪ :‬הרביע‬
‫על הכתישה ההנח?׳האחתיזתהחקיבלי׳חצדהתור׳ה?‪:1‬ית־ אובהפיל חעקרבעקרי׳ספק וחשדגשים‬
‫כנים י וזה למוז באמת קוצצי אילנות טיבית י והוא לשין יל!ע ללס ז* ל לא^ר זרחה כמנחם רוח שעו'‬
‫כאחרם קוצץ בנטיעות הוה‪ :‬יאח‪1‬ענין עצמו הכונה במאמר הסמוך על ל׳ לברים חח־ נוקה כיי‬
‫טל אב ב״לשחת ל״ל הוא הכמ המלחה שהיא קרוב אל השכל שהוא הנשיא וא״בל ומשנהו שנתלמהאל‬
‫הפךהאמת‪-‬ולאהולגש ובנה עליו מצודים גלולים והנערה מאורסה שצעקה יפו׳ הוא התרשלות הנוכל‬
‫בלמולים כ׳ אף על כ׳ שימצאו אליו ההכנות ונקל לו להזל״ג חל שליחותו הוא בעצלותו חיננו מושיע‬
‫‪,‬‬
‫ונמצאת נפשז שזקקה יליקה ואין חושיטלס * והנכון שכוונו מל צעקת התורה טל קציצת ‪»»u<t»p1‬‬
‫הנעימים כמי שאמרו עליה במקיסאחר אל תקרי חורשה אלא חיןודסה‪ :‬ומשכב זכורהוא שימשך‬
‫החוש אחל השכל הפן מחה שלחזי להיות • כי השכל חיייב להמשך בהתחלות אחר החוש ‪ :‬ושני אחים‬
‫סנשפן למס הס השו״׳חל והו״וכלשהס אחים תאומי׳* פחה לאת אחר זכור ושחיל בלבול אחל נאמרו •‬
‫‪1‬הוא שנשפכו ונמחקו הצורית החחיקות בס כחים הנגלים ואין חאכף כלומל שאינס שוחלים תחינתם‬
‫ולזה צא יוכל להשתחש בעיוניו בלקדחית האמיתיים אשר כבר ידעם ־ יזי היא סבת נכלתם אל הסבה‬
‫הששית ובשער ל״ב אחר טנהאתרת הנערה מאורסיהיא הנשמה אשר צעקה ואין חישיעלהבשיבהאל‬
‫מעונתה העליונה חחחת החחר החאנס אותה בעונות‪ :‬וארבע׳לבלים שהמאורות לזקיפהס למן לד׳‬
‫בתות שאינם רואים פני שכינה כת דוברי שקרים זק כת מספלי לשון הלע למזלכיתב׳ פלסתר״‬
‫ומגדלי בהחה דקה בא״י לחז לכת של לצים כי בריב הזק נחצא הזיק גדול כמו בהחה דקה י זקוצצי‬
‫‪<6‬לגותאלו החנפים שנושאים כני הרשעים והוא הסביעצומה למעט הצדיקי׳ולגרשם מפניהם עכ״ל‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫דבהזהר‬
‫פ׳ אח‪1‬די»ות כל הטעטעד על אבודון שלי *דיקיא א ו אשיד דמעין עלייהי‬
‫קב״ה מבריז עליה וסדעונך יחטאתך תכופר ולא עוד א ל א י ל א ימותון‬
‫בנוי ביוטוי‪:‬‬
‫ל ^ י י פירש אס אני כאן הכל כאן וכו׳ היה דורש לרבים שלא יחטאו ואמר בשמו של הקיבה אםאני‬
‫כאן הכל כאן כל זחן שאני חפץ בבית הזה ושכינתי שרויה ב י יהא כב ידו קייס ויבואו הכל כאן *‬
‫יאס תחטאו ואין שכינתי; חי יבא כאן י ה״נ בתוספתא הוא היה אוחל למקים שאני אוהב לכלי חיליכית‬
‫אותי י ‪ .‬א ס תבאאתה אל ביתי כוי* ונ״ל שאף כאן צלין לגחסכן תלאחללבי יוחנן בתל לגליה*‬
‫דנראיניש ״‪ .‬ואי לא גרסינן לה תה שייך‬
‫כזכללמ>!חיסריחתגיתטשוזןנ< וח־^מסותומ ״‬
‫ללב״זחנן הכא עכ״ל ‪:‬‬
‫^ י א אמרוע^ועלהללימקןכשחית•‬
‫‪ f‬הרי״טבא ז״לכתבבחדישיואפאני‬
‫שסרו שמחת בית השואבה היד־‪:‬‬
‫כאן הכל כאן כי׳ כ‬
‫אומר אם אני כאן ה כ ‪ S‬כאן * ו א ם אין אני‬
‫השכינה היא איחר שאם השכינה ביניט‬
‫כאן מי באך למקום שאני אוהב רגלי מוליכו'‬
‫הכל יבואו ־ והוי יולע שכל השחתה היתירה‬
‫היתהלהלל ולהודות לה׳ על כל הטיבה‬
‫שנעשה ל־ישלאל להשלות שכינתי בתיכם *‬
‫־וגס כנגל העולם הגא הנתון לצליקים ולפיכן לא היה אלא ע״׳ גלולים וחסידים שלא יראה הקלוי!‬
‫<‪£‬שוכשזזתת בתולים ״ ״הנ ששנימ תסולל)אנשי מעמה היו חלקלים לפניסס באנזקיק של איי‬
‫)עיחלים‬
‫״‬
‫ ‪-‬‬‫־‬
‫ג‬
‫נ ג ל‬
‫א י ת ‪,‬‬
‫גב‬
‫פרק החליל מאמר לג‬
‫•<אזמליםל‪3‬יישיחת ומושבתות והלו״׳ מינים בכנירית ובצלצל* שיל בלא מסכל והיו עיחדיםעל ט״ו‬
‫מטלית היורדותמעזלת ישלאל לעולת נשים שעליהם הלויים מוחלים לשיר שירה זו של בית השואב?‬
‫לחלוםחל שירים על הלוכן היו נאמרים במקיחס‪:‬‬
‫כדרך אמונה כתבגזחחדבישערד׳דףמ׳׳ט &״ל ירצו אלוהחכחים אשרהיו שמחים שמחת‬
‫בית השיאביוהוא בשחיני חג עצרת הנעשה‬
‫אות‪ • ,‬לאף הקרוש ברך הוא א ומר אס אתה‬
‫בעל הממונה זיון היו שואבים מן החלי!‬
‫תבא ליביתי אבא לביתך• ואם אתרה ל ^‬
‫העליון רוח הקילש משר הוחהנלחז והנלצ׳‬
‫חבא אל ביתי אני לא אבא אל ביתך שגאמ׳‬
‫בשמחת בייןהשיאבה כמו שאחרי במדיש‬
‫בבל־* מקום אשר אזכיר ארת שמי אבוןי•{‬
‫רות ושתית ממשל ישאכון הנערים זה שמת•"‬
‫אליךוברבתיך‪:‬‬
‫ג׳תהשיאכה׳ זלמה נקראת בייזהשיאבה‬
‫י א אמדו עליו ‪ hp‬רש״בג כשהי׳ שמ׳‬
‫ששואבים רוח הקידש שנאמר ושאבת‪0‬מ»ם‬
‫שמחת בית השואבה היה ^‪Su‬‬
‫בששון מחעיני הישועי ולפי םאזתיהלבזק‬
‫חי אבוקית של אור בידו אחת וזורקן כלפי‬
‫ואותהההשפע׳ היא ההצלח׳ אשל א׳ אפשר‬
‫םעלה חורק אחת ומקבל אחת • ואין אהדת‬
‫שתהיה פמוה בשלמות והיתה השחח׳חשיג‬
‫מה ן נוגעת בהברחה וכשהוא משחחוה נועץ‬
‫ממשיגי ההשג׳ היתה אות׳ ההשג׳‪3‬שמחה>‬
‫‪3‬׳ גודליו בארץ ושוחה ונושק יארת הרצפד‪.-‬‬
‫עצומ׳אז לפי שכאש׳ היו משיגי׳ אית׳סגישנ‪'-‬‬
‫וזוקף מה שאין כל בדיה יכולד־ז לעשורת כן •‬
‫היו משימי׳ עצמס בחדריגו׳הנצחיו׳‪ :‬וחמל*‬
‫לוי הוה מטייל בח׳ סכיני ושמואל קמי דשבו*‬
‫עלרש״בג שהיה נוטל ח׳ אבוקו׳רחז לשבע‬
‫מלכא בח׳ מזגי דחטרא אבי׳ קפידת דרב^‬
‫חכחיתעהחכחהאלהותהםת׳ ־ולא עלב‬
‫בת׳ ביעי‪:‬‬
‫יאכמות זה בזה ויכללו זה חזה כמו שלאזי‬
‫לכל חכם שלא יבולבלו אצלז החכח׳ת זיהא‬
‫או לרושיז וחושיגיו אחתיות ולא כל אדם יכול לעשות זה להבדיל בין קולש לחול בין קבלה לכילוםופיא‬
‫ותכונה או שאר חכמות‪ :‬וגס שהיה חשתחוה י‪1‬הרצפה ונושק חש״כ כל בריה יכולה לעשות לצו בו שהיה‬
‫לוקח חהחלק הגשח׳ כדי כרנסתוהיה נועץ ב׳גודליו והיה שוחק ותלעיג על התלקהתחרי הזה • והיה‬
‫זיקףתכףכדי שלא יתלכלן שכלו בחחרית ולאיתבלבלוהשמתיויאין שום אדם יכיל לעשו׳ זה‪ :‬ולוי היה‬
‫עושה זה בת׳ סכינים כי הסכינים הסתרים רמז שהיהעישהקישיתו חדות ודקות כחכמה וכאממה ״‬
‫ושסיאלהיסעושהזה בח׳כס׳ לחחלא שהיה חדחההחכחו׳כל אחתלעצמה וכשם שהמסית מתחלפים זה‬
‫מזה כן החכמות חתחלפי׳מלבל שהיין נכנס יצא סול התולה‪ :‬ונחשלליין כש״ה שתו ביין מסכתי ולי«‬
‫כ ת ל ר ת עולה כזב פ״ו מח״א אמלי פ׳ החליל תיקון‬
‫המשורר זה שאמר למנצת על השמינית‪:‬‬
‫גדול היי מתקנים בשמתת בית השיאבה כי׳ הנשים למעלה ואנשים מלמט׳וזהי תיקון גדול הכינה נהם‬
‫ז״ל כשהיו שחחיםשחחת בית השואבה והיו שואבים ריח הקודש והשגת שכליות מלמעלה היו הנשים‬
‫למעלה דוגמת השכל הפועל שתש כתו כנקבה והאנשים החסידים יהגביאיס שואגיםסמנו' למטה זוהו‬
‫הטעם שבאו הנשים על האנשים וכללן שדרש! ז״ל בב״ר אחז׳שבת לפני הקביה לכל נתת ק זיג יל׳ לת‬
‫נתת בן זוג אמר לה הקלוש ברון הוא כנסת ישלאל יהיה בן זוגן יהכינהלהס בזה שהשכל הכועל‬
‫האחרון שבי שבתון השכלים הנבדלים אמר לפני הקדיש ברון הוא שלי אין לבר לפעיל כללן שאל‬
‫‪ 0»»0‬הנבדלים שכלם עלות לחה שתחתיהם ואז אמר לו שיפעיל בישראל שכל לפיעל ״ וכברהאלין‬
‫בטל עיקרים ז״ל מ״בפ״י ובעל עקידה ולזה מבואר שתשש כתו כנקבה של שפלהפיעל•‬
‫שבו כסקה הלספעה ילזה הוא במלליגע אשה עד שלזה כוונו גם כן באחרם והביטו אקל*‬
‫מ ש ה "‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫סוכה פרק החליל מאטד לר לה‬
‫משה חלמדשתשדוהו באשת איש‪ :‬והכה בתתלתהלעת הוא מאחל זר יזבל בדרן זה הואחבואל שתשדוהי‬
‫שנבואתו באה לו חעא׳שכל הכועל באדם שהויאחרון שכשכל»ס‪ :‬ועולאמלישם מי שלאלאהםמח׳בית‬
‫השיאבה לא ראה שחתה מימיי והיא האחת כ׳ אין שמחה כשתחת התיר׳ והשגת השכליו׳ לחו שנ׳כקול‬
‫‪ 'n‬ישליימשתתי לב זכבלכתב תכם אחד שלא טעם טעם שחת׳חי שלא טעם סתרת הסכיקית ה&כליויג‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫דתיםה אין שיין ליחד לשין שחיטה ניצר שאינו לנר תמרי לקיתי תאיה״ טוליקשה למה‬
‫שוחטו גכניהצליקיס שלא שימשו בו כל עיקר בעולם הזה או למה המשילו להל‪ :‬נור?‬
‫שלום בפרק הששי מחאמר העשילי כתב ין״ל לאה אין המשילו היצל הרע לתזזקו ושרי צבאותיו ה‪0‬‬
‫י הכתית התימריות הסריס אל משמעתו* ולכן שמה התורה סמלהיק לי« צ»ס ה ד עיכליציסלת׳תישם‬
‫הקללה הנמשכת מיצר הרע ־ והברכ׳שהי*‬
‫רבי יהודה בדבי אלעאי ל ע ת י ד‬
‫הפכה על הר גריזיס ולפי שהתולה האלהי׳‬
‫לבא הק״בה מבי^‪ 1‬ליצר הרע‬
‫איישר החמר שלנו ותכני׳סינרהלעכח״ש‬
‫ושוחטו בפני הצדיקי׳ ובפני הרשעים • צדיקי'‬
‫בפיק לקידושין בראתי לו תורה • לפן צית'‬
‫נדטה להם כהר גבוה ר ש ע י ם נדמו־‪ :‬ל ה ם‬
‫התולה לכתוב לברי התורה על האבנים‬
‫בחוט השערה • הללו בוכין והללו בוכין ״‬
‫ולהקימם על הל עיבל שהוא הל הקללה‬
‫צדיקים בוכין ואומדים היאך יכולנו ליככוש‬
‫להורות' שהקללה הנאחלת שם תםיל אות׳‬
‫א ת ההר הנבוה ת ה • רשעים בוכין ואוםרי'‬
‫התורה יתהפן לברכה ותוציא יקל מזולל‬
‫היאך לא יכולנו ליכבו׳ א ת חוט השער׳הזה ״‬
‫ולפי שהברכה והשלימות ישפ׳ מהשלם‬
‫ו א ף הקרוש ברוך הוא ת ט ה ע מ ה ם שנא׳ כי‬
‫באמצעות השלמים ציתה התורה שיעמלו‬
‫י פ ל א בעיני ימאדית העם הזה ‪:‬‬
‫השבטים היותל נבחר׳© מ ת י נ ת הברכה‬
‫על הל ג‪¥‬יזי‪ 6‬ובקללה היותר שפלים‬
‫במלמגה נמצא שהר גריזים רמז לשלמזתוליצ״הט כמישה ונתת את הברכהוגי׳ והכל להודית שתקון‬
‫<צר הרע היא התולה וגס להיות חל״עה ואהלן היותל שלמים שבמק האנושי היתהמיתתם בהל זה בהד‬
‫סהל וזה בהל העבלים ־ לפי שבחייהםלצו לעלות בהל ה׳ שהוא כנוי השלמות עכ״ל‪:‬‬
‫בעל עקידה שער ציזטעכ לאלו ז׳ שמיישל יצ״הר וזה בהקרא לו הק״גהלע היא באמת‬
‫כתב‬
‫בהיותו במלריגה הראשונה בתזקתווגובה לבי י שאכ יונח על טבעו לא יקווה חמנז רק רע‬
‫<ל היום י אמנם משה קראו ערל לזמל שאס הוא קשה להביאו אל המשל מצל ערלתו זאטיתתומשמוע‬
‫יהגה אינו נמנע במו שהערל עם שהוא קשה בעיניי להחיל י אמנם הסרת הערלה אינה נמנעתאבל‬
‫היא אפשלית ביזלצאת דמים • זלזל קראו‬
‫ל מהקיים‬
‫ל ה‬
‫‪*&t‬‬
‫ר ב ‪ * Y l‬ו י ד ׳ לאיחיםידי״בל ז״ שסרח‬
‫יש ל ו ליצר הרע• הקדוש ברוך‬
‫חמיין קראו רע שנאמר כי יצר לב ה א ד ם רע‬
‫מנדודיו• משה קראו ערל שנאמד ו מ ל ח ם‬
‫א ת ערלת לבבכם • דור קראו טמא שנאמר‬
‫לב טהור ברא ל׳ אלהים מכלל דאיכא טשא־‬
‫כחזשילילת האלם אל הנהר אל הטבילה‬
‫היא יותל נקל חהסרת הערלה • ושלחה‬
‫קראושינא ליחד להרגיל נפשו על הענק‬
‫הקזלש כיל יהיה ייתר קל ההסל׳ על שלא‬
‫•יצטרך אל טורח הטבילה החטהלת הטמא‬
‫דק שיהרהל בלבו כחל שיספיק זה לחי‬
‫?*מה להעכיר שנאת השעין אשר עם לכנו כמה שיגמור ללבו להשלים עייו •־ ישעיה קלאו מכשיל‬
‫והוא‬
‫מאמר לה דרש על שבקן? שמית של יצר הרע‬
‫נצ‬
‫והואשכלל יהיההחטאלמכשולבעיניי יוצא זנתקלבוזהואעוחדזחשמרטצמויומנו״ יחזקאל ק*{!‬
‫יאק והוא עניין ששי ייתר מעולה והוא שאפילו למכשול אע ו בעיניו רק לאבן מעמם׳ מינסק ‪2‬קרן זוית‬
‫שאיני יכול להנזק בה בשום פנים ־ וכבר נתקיים בו מה שאמר אס אבן הואנמוח־ יואלקראו צפוני‬
‫ד יא הענק השביעי המעולה מכולן כאשל ׳היה היצל‪-‬טמק וצפק כלת* נראה בו כלל והוא מפלת אלה*'‬
‫כרבינו הקדוש וחביריו ואס הס מועטים״‬
‫־אחג׳גתייקסז אלו השמות על סדר השלמים‬
‫שלימדה קראו שרנ>* שנאמד אס רעב שונאך‬
‫םכחצאו בטילס האל ית' בראש ואחריו משי‬
‫האכילהו לחם כו׳ ־ ישעיה קראו מכשול שני‬
‫נביאו נאחן ביתו ואחריו דוד וכן טל הסלל‬
‫ואמר סולו פנו דרךהריטומכשול מדרך עמי י‬
‫להורות על העילס בכלל כאילוהוא איש‬
‫יחזקאל קראו אבן שנאמד והסירותי א ת לב‬
‫אחל ‪):‬וצ״עגפייהל״חגן״־לפ׳בלאשי׳‪(:‬‬
‫האבן מבשרכם• יואל קראו צפוני שנ׳ וארת‬
‫וכתב לש״ט בדרשית תשיבה טעם‬
‫הצפוני ארחיק מעליכם ‪:‬‬
‫•לאלו •ז' שמית של יצל הלע׳‬
‫הק״בה קראו לע ומשהקלאי‪.‬עלל למה שכל לשעסל‪ 5‬יכו׳״ והסכל שילך לאצלון כבהח‪ :‬כמי שאחר‬
‫והכה היצר הרעיש לו ב׳ תארים מגינים רע וסכל * וליל •קראו טמא כי טמא התאר עם אחרים היא‬
‫דברבזזיושסוי י והנה העינית הס כתחיסוחלולל לנפש והים ט ומאה והס להצגעצלעת וכמו שהטמ'‬
‫*רוחק מבני אדם כן ראיי שירותק האיש החוטא וכן הזהילרחו־״ל שלא להתחבר עם הרשעיס בשום‬
‫חבזרה כח״ש אל תתחבר לרשע כי איירו חזיק ייתר מדבר אשר באיכל יהלזן־ י ושלמה קרחו שמא כ»‬
‫הרשעים שנואין מצדיקים ושמאים חעצמס זישטיה קלחו מכשול פי האיש הרשע הוא‪-‬מכשול כי‬
‫וכש׳ל את אחריס עמו וגם כי האנשים הצדיקים אומרים פי כל רע הנעשה בעיר הכל יאמרו שהנואף‬
‫ויחזקאל קראואבןכי כאבן דומם כי תכליתו לילך‬
‫!הגזלן עשהז שלא עלה־בדעתו לעשותו״‬
‫לאבדון ונס האיש הרע לא יקבל תוכחת ולא ירגיש שים דבר כמו האבן * ויואל קראו צפוני לחה שכל‬
‫לע וכל הפסל יבא מצפיןכח״ש מצפין תפתח הרע׳ • וגם כי הצפון היא' שמאל ולב כסיל לשמאלו‪:‬‬
‫) עיין בתירת עילה פרק כ״ו מחי ב‪(:‬‬
‫כמדרשו של לש*בי ע״הבהיכלות של צד הטומאה שבטה שמהן אינק ליה י רע טמא כו׳ אלו‬
‫אינזן שבעשמהן לקבל שבע־דרגין דהיכליךלכלהי סטר מסאבא כלי־ןאמלן לקביל אלין‬
‫שבעה שמהן אינק דאיקלי בהי גוהנםאתר לאתלנו בהו חייביא לעלמא ואליי אינויבול * שתת ••דומי•‬
‫צלמות־'&יטהיין י ארן תתתיע• עאול והו׳‪:‬‬
‫י‬
‫י־ י‬
‫;‬
‫‪:‬‬
‫סליק מסכת סוכה וגתחיל מסכת ראש‬
‫השנה בסייעתא דשמיא‪Is‬‬
‫מסבת ראש השנה פרק ראשק מאמר •לו‬
‫פירו^‬
‫נ ע י ! ה‬
‫‪7 5 7‬‬
‫*‪°‬‬
‫גי־ספריס ספרי זכרין הם של הבריות בתום׳ נחתמים לאלתר להיים מלקאתשי׳ בינוניים‬
‫משמע דצליקים גמורים קלי מי שזכיותיו מרובים ורשעיש גמורים לחי שעונותיו מריבי׳ *‬
‫* ‪ ' P ' W‬למיתה ורשעים לתייס לכתי׳ומשלם לשונאיו יגומל זאמלינן בם״פקי־לקדישץ‬
‫הז‬
‫‪14 .‬‬
‫יד א‬
‫‪9‬‬
‫‪,‬‬
‫ראש השנה פרק ראשון םאמר א‬
‫‪#‬י שעותיי מלובים»ו‪1‬כיזת») לימה כמי ששרף את התירה וליו שיילמחנהאותאמתומי םזבמת*‬
‫מלוביןמעוגיתיי לחה כמי שקיים כל התולה • יכל זה קר» הנא גבי רשעי׳מיתה וגבי צליקים ס»‪$‬‬
‫‪c‬‬
‫כלזמללמייהע״הבע׳׳כפ״ילשיי‪:‬‬
‫פירשיי ליזם הלק • כשיתיי המתיש כלמזכחי קלאי‪.‬זאף על כי שכבל נדונו לאתל מיתתם ל**‪4‬‬
‫אי לביהיס מכני הנפש עדייןיהיה לין את׳‬
‫ג ו ה צ‪4‬׳ שכנים נ כ ת ת י ן ג י ׳ ־ ה ו כ ו ׳ "‬
‫אם •זכו לחיי עזלס הגא שהו׳קייסלע״הב •‬
‫זיש שיזמים שק; ל י כבדלינס בגיהנ׳אפשל‬
‫שי»כיזעליהםאמר לול אהבתי לכתיב ביה‬
‫אפפיני חבלי מות וכתיב דלותי ולי <היש»»‬
‫כשיאאלל במצית לב מסד‪.‬מטה וחושימ‬
‫כדדלשינן לקחן• אי כלוי מלשון ללה דלה‬
‫ויש להקשית ביול! קמאנןרים מהי חלוק»י‪0‬‬
‫‪5©*M‬שאמר ג׳ ספלים‬
‫‪•S‬‬
‫ד׳ כרוספדאי אמר דבי יוחנן ג׳ ספרים נפתחי'‬
‫וכי׳ יעוד כי חצינו כמה רשעים גמולים‬
‫בר׳׳האחרשל צדיקים גמורים׳ ואחדשל־‬
‫שלאמתו בלוב השנים בנא חשכטן לפני‬
‫רשעים גמורים י ו א ח ד ^ ו ל בינוניים י שר‬
‫ה' * וכתה צליקים וחס׳ לים גמולים נכלתי'‬
‫ימיהם ואין אחל שהצליקי׳ הגחולי׳נכתגי׳‬
‫צדיקים נכתבים ו נ ח ת מ י ם לאלתר ליחיימ •‬
‫ויחתחים לאלתל לחיים והלםעים לחית״‬
‫ו ש ל רשעי׳נכתביס ונחתמים לאלתר למיתי•‪.‬‬
‫‪ ,‬ויש מתרצים הקושיא הזאת שאין ניכלים‬
‫ובינוניים תלויי׳ ו ע ו מ ד י ם טראש השגרה ער‬
‫מעשה הצדיקים ויו?מה‪.‬הלשננ»^‪.‬ב«זל©‬
‫י״ה‪,‬זנו נכתבו לוויים‪ .‬ל א זכו נכתבו ל ט י ת ר י \‬
‫־ ‪#£**»wPtsz‬הלש*^»א*ין »*‪fK*o‬‬
‫ה*ל»ק גקזד׳במצסוציוהילועי׳אצל הש״י‬
‫ועם צ ד ק י ם א ל יכתבו • ימחו מספר זין ספר! ‪J‬‬
‫וכןהצליקהנכלתבתצי ימיזהיא בהפך‪:‬‬
‫של רשעים גמורים * חיים זה ספרן של צ ד י ק י ‪. /‬‬
‫ויש אומלים שהמית׳והתייס הנזכלים מ ה‬
‫גמורים • וע‪ 0‬צ ד י ק י ם א ל יכתבו זה ס פ ר ן ?‬
‫אשר‬
‫המאמל הם הנפשיות אשל בעול׳הבא‬
‫\•‬
‫שלבינונים‪,:‬‬
‫‪. ,‬‬
‫‪V‬‬
‫־ • ‪,. -‬‬
‫עין לא ראתה הפן ג^תם‪•. ::‬‬
‫והנה הרט״בן ז״ל בתחלתםעדהבחול כתב כי משפט הנשמות אשר לעולם הבא הוא ענק זולתי ‪4‬׳‬
‫זה הזכירוה י חז״ל במאמר השני לב״ש אומרים ג׳ כתית ליום הלין זכי׳ * הלי משפע עזלם ‪f‬‬
‫הזה ליזול בל״ה• ומשפט עולם הבא לחול ליזם הלין הגלול • והיתר הספק של המאחר כ׳ צליקים יי‪.‬‬
‫גחיליס הנזכרים במאמר שלרבי יוחנן הס צדיקים בדינם יאכילו רשעים גמורים או רשעים בדינם ‪4‬־‬
‫ואפילו צליקים גמוליה י‪ :‬י*דש?בר»פ‪».‬ס ‪4‬לול‪»35‬גג‪5‬ן»ם ד « ל קטא?ל*ענשמל<ו ‪wS1‬׳»‪<P‬־‪4‬‬
‫תולף דבליז בזה וכתב‬
‫בכאן לשע גמזל ״ ויהיצ אאאב־ י‪5‬ש‪$‬צנע לכניווהארין לו^דיון גווילי‬
‫עליו כעל עקידה ז״׳ל בשעל ס״ז זהצה כל הלבלים שאלה אין בהם נחת לוח ילבליו אלה גם הם‬
‫תחוהיןתאל כי אין יסבול הלעת שהאגות והנביאים ושאל החסידים אשר בלו בטיב ימיהם ושנותם‬
‫בנעימים כ׳ בשעה שהגיע זחנס להתבקש לעלות ולראות את פני האלון ״ ׳ יאחר אז עליהם רשעים‬
‫נכתבים ונתתמין לאל תל למיתה ולרשע רע כשיאריך יחים ברעתו יאמר שהזא מכלל הצליקים הנכתב*׳‬
‫זנחתחים‪.‬לאלתרללזייס‪. :‬‬
‫אמגם חהשיל^ה ל׳ בזהאכקבכו‪ :‬אסר הציעי הצעהזאת הנה יי׳ יבא במשנטעסנניעתו וספלי‬
‫»עשיהש‬
‫־־׳־ אמד‬
‫ש‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪k‬‬
‫‪4‬‬
‫כ מ‬
‫ע‬
‫נד‬
‫ראש השנה פרק ראשון מאמר ל<‬
‫‪ ,‬מעשיהם טיביס ורעים נפתחין לפניו ועל פ<ה‪ 0‬׳שפיטאיהם במשפטיו הצליקיס איזה לח״סזאיזה‬
‫לחית ואותה המיתה הנגזרת על הרשע לכי מעשיו הרעים היא לו נמקים מיתת בית דין כ׳ יחם אין דין‬
‫למטה יש דין לתעלה ואין ספק כי יייתה פזי מכפרת עונותיו‪ :‬ואמנםינליןוד לענין הדין שלשה כללי*‬
‫אחתיים אשרבביאורם יתבאר טעם זה המאמר הנפכד היטב‪ :‬האחדכי לא ידין יי׳ כיום הזה ‪ li‬כת ז*‬
‫האנשים כי אס על פי המעשים אגז גידם‬
‫מהזמן העבר עד איתי יום כי הם הנכתבי‬
‫ב״ש אומרים ג׳ כתרח ליום‬
‫‪m‬ץ‬
‫בספריהם טובים!רעיה וכמו שאחר רני‬
‫אחר ״שי־'צדיקים גמורים ואחר‬
‫יצחק אין הק״בה קאת האדם א •א לפי‬
‫ש ל בינוניים ויאחר של רשעים גמורים* של‬
‫מעשיו שנאותה שעה שגא׳ כי שמע אלהים אל‬
‫עריקים גמירים נכתבים ונחת טי׳ לאלתר לחיי‬
‫קזל הנער באשר הואשם‪ :‬השני כי אתי‬
‫ע ו ל ם ה ב ^ ״ שלרשעים גמורים נ כ ת ב י ם‬
‫שאין הקיבה דן באותז דין אלא חיי העולם‬
‫ונחתמים לאלתר לגיהנ׳שנאםר ורבים םישני‬
‫הזה דוגמת בית דין שליטה כמי שנתבאר‬
‫אדםר־ו עפר יקיצו אלר־ז לחיי עולם ואלד־ת‬
‫<תחייב בהכרח שהרםעי׳ ה גמורים הנלוני'‬
‫^לחרפו׳ולדדאון עול׳ ביגוגיים יורדים לגיהנס‬
‫למיתה גפשיית לעולם הבא שאינן נננסק‬
‫ומצפצפים ועולים שני והבאתי א ת השלישי'‬
‫בזה הדין‪ :‬השלישי כי אתר שהחית׳הנבזר״‬
‫ב א ש ‪ :‬ועליהם אמדה חנה יי׳ ממית ומחיד־ן‬
‫על האדם ביום דינו היא מצד רוע מעשיו‬
‫וגו׳ * וב״ה אומרים רב ח ס ד מטה כלפי חסד‬
‫יתחייב גס פן שלא יכנס בזה הדין טנ»ן‬
‫\עליהס אמר דור אהבתי פי ישמע יי׳ א ו ת‬
‫החיתה הטבעית שהר• המיתה הטבעית‬
‫קוליכוי‪:‬‬
‫כקנס׳ על האדם מעטיו של נתש זיש אותה‬
‫דזיתהןלאחטאחתולשת‪:‬‬
‫<?‪1‬תה אאר׳ זאת ההצעה וכלליה נבאלסיף דעתן של לז״ל בענין הדין הזה והיתרה הקושיא‬
‫העצוחה שזכרנו • וזה כי האל ית'יושב ביזם ההוא על כסא דין ועם שכל בני העולם‬
‫מוברק לפני ו כבני ממן לפקיד על כללותם איזה לחרב איזה לשלו׳ איזה לרעב איזה לשובע ובריות‬
‫•בי יפקדז דזקא עם ישראל שעחלו על הר סיני י אמנם כל שלא עמדו על הר םיצ• ולא קבלו בריתו‬
‫גאחד עליהם לענק זה כל הגוים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו לז• והנה אותם שימצאו צדיקים‬
‫במעשיהם מאישי ואת האומס הן־שלא חטאו חטא משפט חות או שחטאו ויש גידם זכי*ת שיגינו עליהם‬
‫או שעש*תשובה כל© רן איתם לחיים לאלתר ״ אמנם אוי‪$‬ם שימצאו בידם עונית המתייניס מיתה‬
‫בליתשיבה ומעשים טובים שיגינו נגזרעליהסאז המיתההגופיית הממרקתהעונית וישארו זוכים‬
‫לעילם הבא״ ואלו הם שאמרו צדיקים גתזליס נכתבין וכו׳ * ורשעים גמורים נכתבים יוכו׳ * זאין‬
‫הכינה בגזירה זו שימיתו בל הרשעים כמו רגע וירבו תללי יי׳ פתע פתאים חלילה לו חאכזריזת חמה‬
‫ושטף אף א ן שמיד תסתלק שמירת יזהשגחם ה^הית מהם יינתן כל אחד ביד הקודס ממקרי הזמן‬
‫שיפגע בו וימית * זאס לא תזדמן מותו על ידיהם הוא ישלח מלאכו לקחת עליבתי תון שנתו • וכמו‬
‫שאייל דולאו*וחו יבא או יי' יגפנו ובוחר‪ :‬אמנם אס לצה להכיל עצמו על החרב אן מן הגג כ׳ ידאי‬
‫לא תצילהו הגזלה ההיא הנ גזל עליו לחיים כי לא תציל השיטים הפזגעיס בעצמם • אי שכאייל שנגזר‬
‫עליז שיעשה הסכלות אז החטא ההיא והוא יותל מגונה ״ יכן הוא הלין אם אחל שנלון לחייםהלג את‬
‫^ ^ * א ע ל ה ע ר ז ה א ו ת ל ל את השבת)ליוצא בו הי?צל תצילהו הנזירה ההיא מיד בית לין אוחיל‬
‫גואל הלשודאי לאל־ <הצל»ק אשל נכתנ לחיים לא הובטח שלאייתחלשעליולבל יתייבהי המית מפאת‬
‫»עשמטתודיסאיי*מירייתא‪ 1‬הרגלית כמ׳׳ש והצדיק אפל יעשה אחת מהנה בעילזאשלעשהלה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫יד‬
‫ב‬
‫ג‬
‫‪!4‬‬
‫יל־ית‬
‫ראש השגה פרק ראשון מאמר לי‬
‫ימות וגם הישע הנדון למיתה בשובי מדרכיו ועשה חשכט וצדקה חעצחו הוא את נפשי יחיה‪ :‬אליל‪3‬‬
‫הפתיתישל צדיקים גמירים ורשעים גמורים במשפטיהם אלי ימיה יובן לינסםל בעונייה כי הוא ענ }‬
‫אתל‪ :‬אמנם אל אצילי בני ישראל החסידים אשר;כו למלאות ימיהם בטוב לא םלת ידו נהם בגזרה‬
‫ההיא כי אותם לא מתים לק בעטיו של נתש;‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ ,‬א אס ישוב־*־‬
‫^‬
‫רש״י פירש יי' יי' חדת רחמים הוא אני מרחם ק ו ^ ‪ !> ,‬ן‪, 5‬‬
‫ברית כריתה לייג חדות הללו םאםיזכירוס ישראל בתפלת תענית אינסחחלישליקה׳ הניז‬
‫אנכי כירת גרית‪.‬על האמור למעלה־ לנםיף כשרואה שחין העילס מתקיים בדין‪.:‬‬
‫תוספית י״ג מדית אומרר״ת דב׳סמית הלאםמ?© ה‪0‬ב׳ !*מדות פלדל&ינן הכא מכ*‪;1‬יא קוד*‬
‫ש‬
‫חט‬
‫ןנ‬
‫ו ז ר ח ס‬
‫[ ח ר ש‬
‫ק ט‬
‫‪ w i w ! /‬נרחשעציו־ וחני ‪rv0P7n‬׳«‬
‫ייזוייי לי שיחטא אם ישוב חדת הלחמים הוא ולא הוי‬
‫ה׳ על פגיו ויקרא׳ אמר רבי‬
‫ר?!נור‬
‫׳ י' ו כאלהיםשהוא ״ • ‪ pp‬ופשע ןחטאה‬
‫יוחנן אלמלא מקרא כתוב א<‬
‫ונקה ה‪ 0‬גמכין גד‪/‬כלחמל״' ביומא פלק‬
‫אפשר לאומררמלמ׳שנתעטף הק״בהכשלימ‬
‫׳"*׳׳י שגי שעירי י עונות הם זלונזת־ פשעי׳אלו‬
‫צבור והראה לו למשה סדררי^פלהאמרליה‬
‫המללים י)חטאות אלי השגגות‪ :‬ומגילת‬
‫כל זמן שישד*‪ 1‬חוטא ין לפני יע‪,‬שי לפני בסדר‪,‬‬
‫םתלים ללבינו נסים אין מזנה שם הלאשון‬
‫הזה ואני אמחול להם ע ו ג ו ת ‪ • 0‬ה׳ ה׳ אג»‬
‫שיש פסיק בין ב׳ השתות משוס דהכ״קאמ׳‬
‫הוא קורם שיחטא אדם אני הוא אהד שיחט'‬
‫קרא הקליש ברוך הוא ששחו ה׳ קרא ה׳ אל‬
‫ארם ויעשה תשובה־ א ל רחום והנון א י ך‬
‫דימם וחנק וניצל תסל לאלפים מונהבב׳‬
‫אפים ורב חסל ו א מ ת ׳ אמד רב יהודה בריית‬
‫*חדותדנ&ל סםד היינו מלה אתת ולאלפים‬
‫פ ד ו ^ ׳ ^ ג ‪ 0‬ד ז ? ו י » * ה ^ ץ י ן ד ^ ריןקסישנא&^ן ^‬
‫נולה****‪&< .‬ך‪, f TP: *9**'#‬עצי מלין‬
‫הנה אנכי כורת בדית וגומר‪:‬‬
‫שלענוי‪71‬האם כתיב על לבעיס זהכא‬
‫לאלפי׳• בתתלהכיאתהתשלסוה״קקל׳‬
‫זלךיי׳חםולימס לפנים משירת הדין כשאתה ריאה שאין העולם מתקיים כשתשלםלאישמעשהו'‬
‫ענ״ל‪ :‬והגאונים פי׳ כי כוונתם יעשי לפני כסדר הזהאיןהכוונ^לבלעל עטזפמיהטליעאלאשיעשד‬
‫סדר החמת שלמד הק״בה לחשה שהוא אל רחום וחנון היינו מה הנא רתוםאף אתה ‪ :fm‬־‪..‬׳*‪-‬‬
‫ג ד ר ן ־ אמונה שעל ד' דף ל' אחר כי שם ראשון ה׳ סס הראית השם החפירש במעלה רמה • וה״‬
‫השנייאחל על גלגל ערבית אשל היא ית׳מחציאותי בכת עצום אשר הגלגלים האחרים‬
‫יתנועעו עמו מ נ י ע זו • ואחרו אל ליכולת גלגל המזלות לישר בו יכולת גליל • זאחלול״חום <&‬
‫שי‪.‬״עיהסוטנסעלהב״ינהאשרהוארתמ»ם גדילים ואחרי ת״^^ל צ״זק הסמוג* על הבנים• פ י‬
‫הב״ח הםגפשדי׳״‪-‬באישאביל חונן ההשארות ־בחי! ב‪*<$‬ת ‪*^*^m**»m&»p9yt‬‬
‫היא על מאד״ים אשר היא מטבע‪ .‬שפיכות לחים והש‪ ,-0‬ך ^ ‪ ^ ^ • ,‬מ צ ו ׳ ע ם של^גם תועלה*‬
‫ב ד ם יבאדוחה כתו שנודע ־ ואחלי ולבח׳׳סלהוא עלהש״מש המוציא צורות‪-‬מןהכתאל הפועל‬
‫בשוחו ואין נסתריזחמתו והוא חסללהוזיות בזה העולם־ ואתליוא״חת והזאעלנו^׳גהאשל בחלקי‬
‫אהבתהאחת י ואמרו נוצר חסללאלפיס הואלככ״ג אשלהןא חמונה על החכמת יהידיע' ויהיה אלפי'•‬
‫מלשין מלכנו מבהמות ־ ואחרו ני״שא גגון ללב״נה‪-‬אשר בס לקו‪.‬השכחה‪.:'.‬ול׳שע קגגלהצתאים• בל‬
‫אף על פי שהם חםגןם הרבה ישפיע עליהם ־ ואמרו יח״טאה פגגלהב״חשהם לחלרלגה בליתי שלידם‬
‫וא‪-‬זרוונק׳׳ה מגרהאלש אשר נק? איזו'מההעדר להוויו־ן השכלות והיא החדההי״ג א ח ל כ * ^‬
‫הסבה‬
‫כונהצי״ג חיות ונתעטף לשליח ‪5‬בוד'‬
‫ל‬
‫ע‬
‫;‬
‫ת‬
‫ה‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫קגי‬
‫‪,‬‬
‫ה&בה למי? <ח‪5‬און במין האנושי באיטיי חסלו»ת וחלאים ימי׳אילא ינקה [וגומר סל*לשאמלא ילק*‬
‫מות׳ מרעית מה הסבה לוה הוח פוקלעוןאבית על‪-‬לגיםיגז׳ ן‪$‬ל פהייפוק^מיהןחםלוןההתחלו׳אשר‬
‫׳מהםהירכבו המורכבי׳במורכבי׳והס הנקרא<י‪<3‬ים^התת^׳האנמז(• ‪ wit‬אמלוז״ל סאןןזלי״ג חדמ‬
‫בכוכה אינם ח»ר‪:‬ותרע‪ • 04‬יה<? יומת־מץ ‪ pp&ppp‬מ״ו^שלס^ח^מג^זזמדק^רממ^ו^והו*‬
‫שסהחפזרש לא ישוב אחור יל שכלו להשמזמ‪ .‬גאמא^יהתללן^״ז^«‪1‬־^׳ ״־‪.; :‬־‬
‫כאוצר הכב*ר כתובמלחלשנתעניף הקדוש ברון הוא במותו^ליתלבמזמנעגגטףנפרימתוזמל‬
‫‪ ..‬עילם שעליה נאמר עוטה אור כשלחהשהבהיק‪1‬חפון*העזלס ועדםזפז י קבלדכלסאצילו׳ י‬
‫בלכה ושפע קדשה •וכשהיא מזעטף באותו ט‪1‬יזםהואמק)^ביןשל;‪.‬ישלאלמגזהכלעיתסלורת^׳‬
‫ומוחל לי‪^.‬לאל‪^/‬נאמר^׳•אלהיגזהרק^‪?1‬ס^ת‪l‬תע׳כ ל‪c::c‬׳־^‪tz-xr.i a‬‬
‫‪_ .‬‬
‫ו ב ב י ר ל׳ שמעון בן יהיצדק שאל ל'ןבי‪$‬חו‪(5‬ל‪1‬ר נחרינ^^ל׳}! ששמעתיעל?ך ‪wwJwitfafti‬‬
‫ כיצ‪-‬ל בלא הקדיש בפוך הוא את האורז אתלנ»‪$‬עטף הק״גה' כשתלה והבהיק את הןגולם‬‫בלובאולזהואקאחלליס בלחישה• אמללו ולאמקלא חלאהיא עוטהאזל כשלמה‪.‬׳ אמרליהכשס ‪.‬‬
‫שקבלתי בלקישה ק‪:‬אמרתי בלחישה‪.‬עזס׳יל‪:‬׳‪:‬׳‬
‫ו ב פ ר ק י ל‪-*3‬אלמ«רשחיס מהיכ‪;»4‬ל‪yj&>$‬לטשמזל ‪0‬קיטשז‪3‬ל‪4‬ן הוא לקמ־ננגיה כשליה‬
‫ ו‪ 1»3‬נמתחים יה)לכ»‪0‬־שנאחי^\טפ&ול כ‪-‬לימ^זע^׳חאמן ‪ P&w‬ק‪13‬׳)מימש^שי‪13‬מ‬‫־ •• !‪1‬‬
‫כסא ה כבי‪ ,‬ל לקח ו*זק‪ :‬שני״כי לשלג יאליכ׳ם^אןק על!‪ra ;4‬־״‪,‬־‪-‬‬
‫‪ . DM‬כי מאמרינו הס מעלל סתמתירה י י ע ר סתמרחלהרב המורה* ‪,‬ז״ל על ^׳אלסזדשאמר עליי ‪ f d‬ח?‬
‫‪03- .‬״‪ .‬שכתכל^׳א <א‪.‬ל»ל לןרי׳וריס מאל יבפרגו }*סאמ׳הזה ולא‪-‬דדעתי מ ה ס מ א מ י ן ז ‪ ' 0‬ח ח ‪ o ( t‬אזח׳‬
‫סםחל ל״א לב<»גלפי ?בש»»&ל עיל ׳‪:‬ידעת ‪0‬ד‪<.‬י&ןולה רתוק‪-‬מדמתי־ כרחוק מזרת ממערב כאשר באל‬
‫נעל טדאוח אלהיפ • ואוחר‪-‬אני שזה המאתמוןץחיהסרוררחץ^מדזהרתתזסוזוהיהעטיכה והוא ^‬
‫המלביש הטהור אשר בי נבראה עז‪:‬לם כאחר© שסף‪ .‬מ דת הרגןסזסנכו‪ /‬וזהיאזזיזהזוזיזבלבושי שחיןחל׳‬
‫היה העזליתזשן חמלת הדין הקש?••• ואח* כןנתעןוף ונתלןשןנחלק הרחמי׳זזהז שכתיבבדניאללביש׳'‬
‫ג מ ל ג ‪* ,‬ויןד ״ ודמה הי‪1‬לץ לשלג שי^חת־כסא הכבוד רחזילתשובה של משבי הארן שמגעת על כסא‬
‫הכבודשנאמל שובה ישלאל ען יי׳ זגו׳ זאמלו ‪%‬ל עד כסא הכבזלזזה^שאחל כיצל בלא־האולהולא אמ׳‬
‫האיר י‪..‬כן אילה היא רמז"לחולה צ{ל^להודלן‪^,‬שובהשהי‪1‬גמ‪7‬לכתז©‪1‬שכת^תהאלס^דרן^ישד‬
‫^^גי^מיןמזלוןזש הטהודםוכיר‪.‬לוד‪:‬ס״&אגמי«׳מזלןו^^ל‪5‬ג*‬
‫^ י ^‪4‬על‪*»:‬׳‪.‬פמתחלה>כבראז‪:‬העזלםבאףל*לחדת הדין־ ח״מ‬
‫^•^*‪J' W*^9'$WW‬‬
‫‪6‬חרכן לבש לבוש סרחסיס ונתגאה מלמדת יהדק להפכו בתםיבהזזהזחאחרם ז״ל שהצדיקים חהפכין‬
‫מדת הדקלח״ה ווהוהטלית לבנה שהזקיר• איצרהכביד שנתעטף‪:‬בה בברייתישל עולם־ ע״פ נ׳׳ל‬
‫הכותב י ‪ .‬וקבלתי מן הגאון מה״לל אליעזר אשכנזי בן ה^׳מ־ אליה הלופא על מאחר זה דר׳שחואל‬
‫‪5‬רנתחגי‪.‬ו‪3‬פרקירביאליעזלו‪1‬וכלל כינתם״ ‪.‬שמיס מהיכן מז^או וכו׳ ירצה בז אם ישאל השואל על‬
‫השמיים והאר[ חהיכן׳נבראי ־ • והאורה כיצד ברא זכי׳ כל מה־ שאתה משיג לז בענייני׳אלו לא ישע לק‬
‫הלביש ל״ל החומר וזוהי העטיפה לצובוהשגה גשמית חמליקזה יזכללהשיג מאלו הענייני© שהם‬
‫מתלי •תולהולכךכסהטתיתייחץ בלבושי כלוימ־ לא תשע רק החציני ולא המימי בעזלשהנשחה‬
‫‪.‬הגיף זהיא כחלביש לנשמה‪ .‬על כן אין לשאילמה למעלסומיהלמטה זזהז‪-‬שהזכיר‬
‫‪:‬המתים יהאק ל למוז לח<ןגלי‪ ^t‬נ ‪i f>o‬ק‪::‬לג^תהלבהחילה‪, -‬‬
‫‪ v‬ד‬
‫י י‬
‫‪''.‬׳ל׳לתזקיזל?גתל‪3‬י‪<-‬לןטזרגרחקשס»סמן‬‫ל ־ מ ‪-‬‬
‫"׳״׳‪:‬ר־‪,‬׳‬
‫;‬
‫י • יי י‬
‫‪.‬־‪.‬־'׳' • •'•• י• י•‬
‫‪.‬האדן ך ‪r : .‬‬
‫־ ־ ‪ .‬־ ׳ ע ‪:‬׳;‪<.‬׳‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪B‬‬
‫;‪:‬‬
‫ז‬
‫‪3‬‬
‫‪f‬‬
‫;‬
‫כ‬
‫ח‬
‫> מט‬
‫ע‬
‫‪:‬‬
‫״ד‬
‫> ‪ 1 f i m m r‬׳ ^ ‪ m‬׳ ‪ w‬מ נ י ד ץ‬
‫מ«מר‬
‫לח'‪1‬‬
‫*דן המממלתיזיהזנכלא חאד מכל הנדלק זזה כי אחי שראשי השנים יהתלשים הם מהמלים‬
‫י ‪.‬־־ ההכרתיים שאיאפשר להיות בענין זולתי התחלת הסנובים לגלגליהם חשל הוא נודע מ ע מ י‬
‫הקדיזזנים שהשתדלו מאד לדעת חספריחית הםבזבים ההם יקבעו להם חדשי׳ ושנים בתכלית הדיי?‬
‫י ג * שנודעמםפר«התכ^אשדמעולם־«צמזבתכולהומתנהיגיהס הדיועיםא״כמה תועילישיי‬
‫‪.‬‬
‫י י "‬
‫הסנהדרין עליהם ואי^־יתחכיחמתיעצו על‬
‫כ ז נ ל צמי‪1‬יז י ‪* c!rf‬וכילי שוגגיס‪5‬פי׳ וי ‪5‬ן ןלי‪(5‬לאא»י‬
‫הדברים הכרחיים שאיאלהיותםבענין אח*‬
‫והוא דבר שלא יסבלהו טבע העציואסנקבל‬
‫שו״חר טוב א מ ד ר ו ד אלויא‬
‫ל א ל ה י ס עליון ל א ל גוטי‬
‫שהיה ממש כלבריהס א י ן נקבל שהק״בה‬
‫וסנהדראות שלמעלה כמשכיס במעש»הס‬
‫‪1‬על*׳ »ות* ׳שמייטל הקדוש בדיך היא שהו‪4‬י&‬
‫אחל מעשיבילשל מטה ב‪1‬הה»*»ן המזפ‪4‬‬
‫זםשליימ יגומד עם ישראל &'ד־ז שהם עוש ‪fey‬‬
‫כ״ש שאמרובין בזמק <״ן שלת‪.‬בןמנן אק*'‬
‫בנוהג שבעול׳ מ ל ך ב ״ ו גוזר מרה אם מבקשין‬
‫חןעליס חלת אלן • ויותר קשהמחרם אתם‬
‫םנקליטין שלו ל ב ט ל ה אינם יכולין א ל א ‪h‬‬
‫‪ liors‬פוגגים איו‪*0‬ופ»לי למילים אפילו‬
‫ג ר צ ו נ ם בין ש ל א ב ר צ ו נ ם מקיימין מ צ ו ת י ר‬
‫»מס‪9‬י‪ 0‬מלילה ותם לאל מהסבים ע ם‬
‫א ב ל ה ו א עצמו אם מבקש מקיים אם טב‪§£‬‬
‫השזגגקוהמוטעק מכ״ש ע ם המ«לים״‬
‫מבטל־ י אימתי בראש השנד־דשהסנהדרין‬
‫וכי מכני הטועים ישתבשו סבלי העולם •‬
‫*ושבין נעשה ראש השנדה יובש שלובי• ‪3‬יר‬
‫*עילכי מה לו ית׳ אל םנהדדאזתשל מעלה‬
‫הק״בה מושיב סנהדרין של מ ל א כ י ם ואומר‪,‬‬
‫אל םלל השנים וקבועי המועדים‪:‬‬
‫ל ה ם לכו ודאו א ם גזרו ה ת ח ת נ י ם וגמרו‬
‫של‬
‫הכינה‬
‫כ ת ב ג ע ל עקירה שעל ס״ז‬
‫כשיבין ל ו רבינו של ע י ל ם ‪ :‬ך מ י ו שיהא ר״יז‬
‫וההמאמכ‪3‬אמכז?ד‪ -‬ואכיזאקצ׳‬
‫ביוםפלונ* מ י ד ה ק ד ו ׳ ג ר י ך ה ו א יושב באות^‬‫«הי<לל כוגמו מ ה (ייייושזנה‪:‬שייוש»‪3‬‬
‫׳יזמה ל ד י ן ‪ ^ ? -‬מ י ^ < & ר ^ ^ י ם ב ח ר ו ז י‬
‫הלןזשב שירד לסזף אמתת החשבון ולדקזק‬
‫וגומר והכםאות־ מוצמדת והספרים נ פ ת ח י ם‬‫הענק ילדזבהבחינות שיש להשקיף כי פב׳‬
‫וסנהדרין ש ל מלאבים יישבין לפניו שנאמי‬
‫ם ע ה באחד מעיוכיז זעלה •בחשבונו פחות‬
‫׳יזזי הוית עד די כרסויןדמיו ועת*ק *ומין *\זי‪°‬‬
‫בחשבונו‬
‫אייתר כענין רבי •יהושע שטעה‬
‫ד נ א מ ר א ל ף אלפין •ישמשוניד־ז י ד ב י ^ ר ב ב ן ‪.‬‬
‫בזחגו‬
‫ראיניהי‬
‫והסכים עם העדים שאחרי‬
‫קדםוהי יקומון א ל ו מ^מדי‪ /‬זכו׳ואלו מלמדין‬
‫לב»‬
‫לברי‬
‫ל‬
‫שמע‬
‫*ליל עבורו לא •נלאה ולא‬
‫לזובח ל מ ה כי ח ק לישראל הוא דאת״כ םשפבז‬
‫על‬
‫מעילים‬
‫אין‬
‫הם‬
‫דוס ‪ f‬שא״ל עלי שקר‬
‫ל א ל ה י יעקב שהוא מקיים גזרותיהם ימסכים‬
‫האשה שיללה ולחחר כריסה בין בניה ״‬
‫•עמהס * ב א ודאה מה כתיב * וס ת ר ו ע ה י ה י ה‬
‫•יראה שעל החשבון ס מ ן לא על העלי׳ וטע'‬
‫ל כ ס לי ל א נאמד *‪1‬א ל כ ס וכ״הא א ל ה סו^די‬
‫אצליגמק^י‬
‫בו לפיכן»‪ w‬מליו כ״נ סיבאנ‬
‫*&‪^*%‬ך&ן^‬
‫* ׳ ל ג ו מ ר ‪ poto t*a‬י ‪fit‬‬
‫^‪fe‬‬
‫בי*הכ‪0‬י‪1‬לליזןו׳‪1»1‬מב»ו‬
‫ובתרמילו‬
‫‪ ' :‬יי'‬
‫׳ ־ ׳ ‪ v‬״ ‪* 1 6 T S i‬‬
‫'־לי‪••f: .‬‬
‫מ‬
‫דין‬
‫י‬
‫ח‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪J‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫׳"‬‫ב‪:‬כבר יקבל ההטע׳מזילתנכההי׳ ל נ כ ס י ‪.‬‬
‫פעם אתת בקשי ביתוסיהלהטעיתהחכמים וכוי‪ :‬והממשי שמל •ירגש החישפ שיצא מהמשלק האחיד‬
‫׳וסחלוייק• אמנם גזר בדעתו ללחות איתוילשנותו מכני שוס אחד מן הדברים שאמרו ז״ל אם מפני‬
‫האביב או התקיפה אי הגדיים והגשמים זגלסס ישראל שנעקרו ממ;‪,‬יחם יכו' ילא הסכימה דעתי אל‬
‫האמת כי לא היו הטעמים אשר חשבום מספיקים ללמ‪*?°‬ו‪ :‬יכמו שסודרו מהחכמה האלהית!מנים‬
‫מתתלפיס נאותים לשלול הטבעי ההכרחי לכתינ והיו'לאותות ו למזעליס וימים ושנים • וכתיב שזי‬
‫גל‬
‫״ ראש ה ש נ ה מ א מ ר ‪ . ^ -‬׳ ׳ ‪ .‬״ ‪ .‬־ ‪-‬‬
‫;‪{/‬‬
‫‪r‬‬
‫;‬
‫ני‬
‫; ‪r : r‬‬
‫כל»ח» הארץ זרע וקציר וגימר לא *שבותו • ‪ .‬שכןןיתחלםוןחניס נכונים לפי הרצין אשל‪ ,‬גהם יושלמו‬
‫העניינים לכי ההשגחה והחה חלה המועדים הנכשלים והגזכלים‪-‬בתולהאלהית זזהו ששנינו בגחלת‬
‫ל״ה‪.‬בארבעה כלקיס העולם נלון בפםיו על התניאה ־ ״ בעצרת על פיייתהאילן‪ .:‬בל״ה'‪.‬כ‪ ft $‬עולם‬
‫עובלין לפניו כ?ני מל»ן־_ו‪3.‬מג נלונק‪.‬על הקיכ]מ״ג‪.,:‬געגד אקר\ל‪^.1‬לאל היו ?אשית המחשבה‬
‫בבריאה לכתיב בלאשית‪1‬רא אלהיס געב^‪;.‬י^‪1‬לנ‪,1‬מ‪^/‬עבור התזל^^נס^ה ראשית‪ <.‬גכאילו‬
‫שאין לו להק״בה ^ןלמןרק־ישלאל; וכאאל ו^ייתם־לי מגלה מכלמימיס' ז^״מהיויליחח^כת כהנ*׳‬
‫ןגוי קלוש וגומר ואומר כי היא חכמתכם ובינתכם'לעיני העמים• ולק אלו מפתחות כל חלו סלרי‬
‫הזמניםוקבועי המועלים נמסרו להכ ולא לזולתם והעמלות והקרבנגת‪/‬וזחוייב מ‪1‬ה שהקביעות‬
‫האחתי ליו יהיה בשום זמן זולתיאיתואשריוכללהסטפעל ^ ? ^ ? ל ^ ^ ^ ו ל י ^ כ מ ^ ת ש ה ם‬
‫בין שיםכיחוי‪1‬האחתהבלול בין ש»חי'ט‪,‬בין‪.‬שי‪£‬ק‪£‬י‪ )1‬להשבה חהפגו׳חהו אשבכענגעז״ילאכיישוגג^‬
‫אפי׳מזטעין אכייחזילין׳ כי הטעו׳אשר הנחנו‪.‬ה‪1‬א‪.‬שןגג זלתי‪;.‬גהענין השניתו^ ןלאימיטעין‬
‫כמו םאמל העל הנאמן בקשו להטעות חכמי׳ וכוי• אחגסהג׳הוא החזיד לא ש;דו לעשות שלא כלאה‬
‫ת״ום אלא שהטעות הזה כבר עשאוהו חלעתן כסבזרין שהיו צריכין לטעות‪ .‬כדי לתקן; וכןאתרו כי‬
‫<»יד איש טל רעהו להורגו בערמה להוציא האב הרול׳ את‪ .‬בנו והרב ג‪.‬קלמ& י^‪? 3'0‬י שהן חזידין‬
‫אינן חעליחין י והכוונה כי אם שהיו יילעין מכתה זעמיניי‪-‬לה לא‪..‬היינן להרז^כןאסץקר ‪1‬ק אל^‬
‫כזונו לטעות מהחשבון אבל לא כוונו' לקלקל כי אם לתקן‪ :‬ובכלם״אחלו שתםג*' ^הם;קג?ג|^ו^יוק‬
‫שסלל זמני׳ אלו אינם אלא לצרכם• ובלבל זה התנח׳רבי יהושע כשאחר לולגילעקיב^ דרמיז‪1 .‬נ‬
‫והשיב נממתני והכוונה כי אף על פי שיחשב לו למעות מעשה ל*נ\ כנלהספייוו בו מן השמים ע״כ‬
‫וע״פ *לברים היזלה איירו חדל תינוקת פחזתה מבת ג׳ שנים ויוסאחד בתוליהתזזלי׳ * בת שלש שניי‬
‫זיזה אחל אין בתוליה חיזרין; זאם עבלוב׳׳דאת השנה בתוליי‪ :‬תוזרין* לכתיב'לאל גזמרעלי׳‬
‫הנה גמאלו שהפעולות הטבעיות הנמםכית יזתר תקופת השנה"‪,.‬ימשכו אחר‪.‬סדר הסכמת ב״ד מכלי‬
‫לול זלולביןשוגגיןבקמוטעין בקמזיידק• והוא דבל נפלאנמםן לסגלת המצות האלהיוק בכל‬
‫‪.‬שאל הדבליסהטבעייסהנסתליםומפילסמי׳הנפנעי׳אליהס בליספקע׳׳כל עקי!לה‪.‬שער ס׳׳ו‪:‬‬
‫קר״קגטי בשם ספל הזהל בל׳׳ה אתעלותא קלחא׳ איהו בעלמא מאייאתעלזתא קדמאה לא ב»‬
‫כתב‬
‫דינ׳דלתתא דאתעללמיק עלח׳וק׳׳בה יתיב בדינא ולאין עליזיושלטא האי‪ ,‬בי דןנ׳לחיקעל^חלו‪,‬‬
‫עדיוחא לכפילי לנהלין‪.‬אנצאה ולאאשתפיו יזויאוידלטירא בעלמא ד‪.‬איהג<תלם'^נ^^תליון ליה‬
‫שעירד^יהומ‪6‬י^ריץ^זחחמםאכאכ^(חזיליה ובנץ דאתעסק כההואשעילןלאקליב לחקלש*‬
‫ולוא דאשעילדל״ת ?אתעסיק ביה זאגהילו אנפאה בלאשץהשנה יעל לא ישלאל משבחן זחלייןקח*‬
‫ק״בת זאתעברחוביהוןע״בלועניןג׳ ספריסהנכתבים בל׳׳הליח לג׳ אבית*‪ .‬והםתסדילין ולחמים •‬
‫שאי אפשללזלאלס לפעול פעלה בלתי אחת מאילו ג׳ מלית ע״ה העולם נלון בהס ע״כ חרקנאטי‪:‬‬
‫בספר הזוהר תאחזי ביזחא לר״ה עלמא אתדין ובי לינ*‪ 1‬דק״ בה יתיב ולן כל עלח׳ ואיהו סטר‬
‫אחרא קאיס אםטרא דא יכל אינק‪.‬דאיתדנו למותא אשגח על^יהו ואתרשימו‪,‬‬
‫י|מיהב'שעתאלישראל תתעריראתיעלייהי בההיא קילדשיפר כד׳ןאתערלבו כולאדלאייילעי ולא‬
‫משגיחי באינון דאיתדנועד דלבקר כל אינוןדלא מהדלי בתשובה ואגזל עלייתו מיתא!דא» נפקין‬
‫פתקי! חבימלכא ואתחסרו ליה כיין דאתחסרו ליה לאאהדרו כתקין פד דיתעבילדינא וישראל כלהו‬
‫;עיין לאסטחראחניה עכ״ל וכו׳‪ :‬וכתב הלקנטי בשם החקובל רבי עןליזןל ז״ל בטעם מצוה זו‪ :‬וז״ל‬
‫וחמה שאתה ‪5‬רי‪ $‬לדעת בי השי׳י ויל חכהיג עולחו ע < מדוקיו קן לרחחיסהן לדין וכשהוא חרת׳ על‬
‫בליווי אידיאלמדלכי הלמחי׳ זליןבשעתהכעשאאגלגלין גם הס ע*י‪.‬מדת הדיןלכן אטאולזל‪/‬׳‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫(‬
‫‪1,‬‬
‫‪7‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪:‬‬
‫;‬
‫י‬
‫כונה לתקיעות ש ל ל א ש ^ ‪ 8‬נ ה ^ מ ה ש ו פ ר‬
‫! ^ ו י ג ז ל ו ל י ז ח י ן על *מלחין י ' ל כ ך גתקיע' שופרנרמז^בה חליזיי של הר^׳בה ‪7‬־»ןור‪5‬ןת»ם‬
‫הינמעיז־והמכים לין• ויהתקינלץלתחיסואכו מזכירים ויתתעיללי׳ מלותיו של הק״בה להליןטוג‬
‫בעלינו‪ -‬והתקיעה קיאלעולם‪,‬באחרונ׳דשהיא כצגלהלתחיסזעל העניין הזהאמרז בממש תל״*•‬
‫^ י ^ ה ו ^ ^ ל נ י‪1‬לז^לם&ור‪4‬י ׳לוי אמליליזןסעל^הק״גם״ללין ייזםב על הכסא כיון שתו‪.‬קט?‬
‫^‪ h)ti'hpys‬ילזוכן ‪9‬׳ה‪< •tyfoS,frM‬כפ‪#‬ריעי 'ע&זנלין׳זכש^םיפרעולהיגתקינגהפיל *‬
‫* ״ •י־ ״ ' "בלתמי‪6‬׳לצ‪£‬יג ^ ? ך ל שופרי וכתיב יי <*' אל לחום וחני! וצו ע כ י ׳ ל ‪ :‬י‬
‫?‬
‫‪:‬‬
‫;‬
‫‪7‬‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫‪:i‬‬
‫;‬
‫שבאושניםעדיהיאמיודאיגיחושן»יימבג«ל^דביתפמעדבאמיר׳יוייין‬
‫‪TWpU‬‬
‫‪ v s ^ - f r M * ^ ^ ^ y ^ y #‬ע ד י ש ק ר ה ן היא!‬
‫ג ז‬
‫' ^ ‪ r ^ n W w i H‬־ ^ ‪ %‬״ ^ ‪ • H t ^ * : n‬א מ ר ל ו ר ב י יהושע דואהז אני א ר ז‬
‫ן ~ ‪ - .‬י ‪* S V ^ ^ W‬הישע גהר אני עליך שתב' אצלי במקלך ובמעותך ביום ש ח י‬
‫•י׳ הלך ומצאו ר׳עקיבא מיצר אמר לו יש לי ללמד שכל מה שעש*‬
‫*&^‪4£‬‬
‫‪%‬־״ג ע ש ^ א ^ ר ז נןדעדי הי מקראי קו‪1‬ש אשר ת ק ך א י י א ת מ אפילו מיטעיט״אפילד‬
‫^ ו י ^ א פ ל ו ^ ^ ן י כ ^ ביןבזטנןיוביןישלאגומנין'אין ^ מועדןו* א ל א אילו' באילו אצל‬
‫ל ז ׳ ד ד & ז ^ ל ט נ ס אמד‪¥‬ד אצ^באין אנוילרוןאחד־ב״ד; שי־ל\‪1‬צריביב‪ £‬אנו לרר‪/‬־אחר‬
‫כלב׳׳ר וב׳״דישע״מד להןילישרא? מימות םשה עד עכשיו שנאמר ויעל םשד־ז ואהרן נדב‬
‫ואביהו ושבעים מזקכי‪.‬ישראל\ למה לא־נתפרשו שמותם של זקנים ל ל מ ד ך ש כ ^ ג׳ וג׳‬
‫שנןתטנד כ״(ד‪.‬על^שדאל •הרימן צב״ד של‪.‬משה׳ נטל מקלו ומעותיו בידו והלך ליבנר־•‪.‬‬
‫נ‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ד ב‬
‫ד‬
‫‪1‬‬
‫‪ ,‬־ י‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫^™‪ ^ ; * zf‬ר ^ י ן ! ^ ד ב ^ ל א ^ ד י ^ י מ ת או**ןגו*‪5‬צ* \ ־ ; ‪-‬‬
‫‪ -‬׳ ‪-‬‬
‫״וקשה היאןיאמר המאחל שהחכמים יקבלו שום הטעהחבני אלם שאינם מהוגנים וכתיב עליה*‬
‫כי ה־יא חכמתכם ובינתכם לעיני העמי׳ כיי ־ עולקש־ מה םאמל אקסאפילז שיגגיםכו'‬
‫יפי היאך סליק ^לעתיק ש‪6‬ק^בל יםיכים עם המוטעי‪/‬זכ״ש צם המזיליםהלאימאח׳זל מאל הוא‪,‬לפלש)‬
‫משועז;'אלידנלאילמ לישל לל זה בשציןל*'תאלה הגמ׳לר״השם ג כס יג׳ בל״ ה פעס־אחת בקשו ליתיס<‬
‫להטעזת־אתהחפיזיס\שכרוצ‪<1‬י בני אלם בליאות זז ז' אחל משלנו ואסל משלהםשלהם העילעלותי‬
‫וייצא י שלנו אמה לי ביצללאית את הלבנה אמר להם עולה הייתי במעלה אדוחים וראיתי שהוא רביז‬
‫בקשת* סלעישיוראשו לוחה לעגל ואזני ז'לימות לגלי * יקלניז דומות לצבי וןנבז מוכס ‪ r‬לו נין ירכותיי‪:‬‬
‫זהיק כ׳י ונדת״ממגפלתי לאחזלי ‪ 1‬ואם אין אתם מאמינים לי הלי מאתים ״^גדולי^בסדינ׳ ״ ‪-‬ראחלג‬
‫לי מ ^ ^ ד ^ ^ ^ ד ^ ‪ ^ < ^ ^ _ ^ < | ^ W p p < ^ « ^ .‬ס ״ ו א ^ ז א ו‬
‫‪ h?f o>r$vtf‬לו י ז א ת ^ ־ צ ת ו נ ו ת ע בחתנ* והשוכר יחתפ‬
‫בני אלש שאינם מהוגציס'*צועו‬
‫' "•' עלהעיחל ע״כ‪:‬‬
‫הכמה הנה יראה כי בשלבו העונות ונפלנו אל הגליות ונחעטו הזכיות והיי זקני ב״ל קרובים‬
‫י לקבלהטעא׳חאנשיה לעיס וחטאיםכחז כן שכוון להעל התכס הזה בחילתו זאת הנכבד'‬
‫להורות הםיביית שבפבירם יצאו מכלל מה שנא״עליהםלקעםחככונבון הגוי הנלול הזה‪ :‬והנהחכנ‬
‫שהירח הי זה סימן האומה הזאת ״ דכי כשצשאל איך ראה אותה טוא כיון אל הנמשל ואחר כי היה עולה‬
‫•‪.‬כמעלה אדןחים־פ״שדאל א םלל!קלי? ההוא היו זקק יד אלים‪ :‬ואתר שלאה הילת מוצה *גיל׳*‬
‫בין‬
‫־־‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫‪f:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ראש השנה פרק אם אינם מכירים‬
‫נז‬
‫יבין שתי איחית כיללו? זהס אהלי אלזס זישמעי‪1‬יס והיה סכה זה כי לאש האנחה הזאת לוחה לנגגל‬
‫כל‪:‬חר שחרא״יתס קי^ן מגל י וחשס ואילך לא סרו חחחשבת ע״א כל ימיהס׳ ואוניו לגדי כי כחו‬
‫שהגדי בקטניתו הוא טונ ללואכל ועולה כשלחן חלכי׳וכל טור שיגדל היל ך ופוסק כך היו יםראלואשית'‬
‫טוב למשמע אזניסכםאמס בסיני נעשה ינשחע ואח*כ נוורו אחיל כי נעשו תישיכ גיוליכ לנגח כלכי‬
‫חעלה • וקרניו לצבי כי כחו שהיו קרני הצבי חלישות ומלי שנה בשנה הן נעקרית יניפלית כן היי קרני‬
‫הע״אש׳לזחח החומה כבר נגדעו ותעל ולים ימשלו ב ‪ • 0‬ונחו שנ׳גלזג בחרי אף כלקרן ישלאל׳ יעיל‬
‫לחה שזנבו מונחת לו בין ירכותיו • כי הוא סימן הפחד וחורך הלב בהיות בעחדילכני הב״ח המושל׳׳‬
‫עליהם • וגם בנפילה אל ההטעסו׳ כאילז שחשב? עליהם הב׳תיסי׳כ׳ אין עוד נביא להניד להם מה‬
‫יענו׳ בכל זה נרתע זגפל לאחוריו • ואחר שכגר נדבה ריחי איתז להפסיד הארבע חאית זוז חשכיר^ו‬
‫ולגלות אזן החכיזי׳דכיוןשלא עשה שליחתו צריך הוא להחזיר‪ :‬ויחוייב חזה שהקבוע האחתי לח יהיה <‬
‫לשוס זמן זולתיאותז אשר יוכל להסכיכ עליו דעת החכחיס שבכל דור ידור כחית שהם בין שיסכיחז אל‬
‫האחת הבריר בין שייחינו אוישחאילו כאשר כינו חז״ל באחרס אתם אכי׳שוגנים ג‪.‬כ<׳ חיטעיס אכילו‬
‫מיידיש • כי הטעות בחבבון שהנחני ראשונה הוא שינג ודאי • זהעגין הביהם ידאי מוטעים בי מהזול׳‬
‫וכמו שאחלהעד הנאמן בקשי להטעות את החכמים ׳ והחזיד לא שזדו לטשית שלא כראוי ח׳׳יש אצא‬
‫שהטעותהיא כגלעשא!הוחלעתןכסנולין שהיו צלילית לטעות כלי לתקן י וכן אחרס וכי יזיל איש‬
‫עלרעהי להרגו בערמ' צהיציאהאבהרודהאת גנו והרב בתלמידו שא״עכשק חזילין אינןמעריחין •‬
‫והכינה כי אם שהיו יודעין בהכאה ומכוונים בה לא כיונו להרוג כי אס לישר‪ :‬וכן חלו כונו לטעות‬
‫חהתשב ק אבל לח כוונו לקלקל כי אס לתקך ובכולן חמר שהסכיס בהם דעת עליון • אחר שסדר זמנים‬
‫אלו חינם אלא לצרכם י ובדבר זהחתנחם ר׳ יהושע כשאחר לו ר׳ עקיבא דרשה זי* והשיב עקיבא‬
‫ניחמתני׳ והכמנה כי אע״פ שיחשב לו לטעות מעשה ר״ג כבל הסכיתו גו חן השחיס‪ :‬ס ל י ק‬
‫‪3‬‬
‫והקיצו בגמל׳והאחלל׳חנינאסגןהכהניםאניראיתיהרבוצהככלב• לאקשיא• כאןבחקדש‬
‫לאשק כאןבמקלשםני‪:‬‬
‫כתורת ה^ילה כ״ב חח״ג כתיב להיות כי איןהאש יולל מלמעל׳אלא בהמצאו למט׳הלאויי'‬
‫לקבל הכת ההוא והלבליס שלמטה הם לענין זה דוגמת הלבליס שבעליחיי׳‬
‫ניזונים בהם ומסכיקים לבעלי החיים לי‬
‫םפיקןכןהואהענייןשלמט׳הואחזיןהכחו׳‬
‫* י•' *"*'*‬
‫•‬
‫שלחעלהעלכןאחלושבחקלשלאשיןשה׳ל״^‪,‬‬
‫׳‪Jl‬‬
‫״‬
‫צליקיב גלילים והיו החקללים לבים ה׳תה‬
‫‪^gja‬‬
‫רובצת כארי הדורס ואזכל ומזונו רצוייס•‬
‫‪Y)tiiS‬‬
‫אחנס במקדש שני שנתמעטו הדורותהית׳‬
‫רובצת ככלב ר״ל דלה וענייה חחזונזתיה‬
‫והמשילו הדבל לכלב כמו שדרשי במסכת‬
‫ש^תיוד׳ צדיקלין ללי^יזלעהק׳יבה בכלב‬
‫אש ידדה מן השמי׳דביצ׳כארי כי אל׳פשאש‬
‫שמזונותיו חועטין כו׳ שאץ דל בבהמות‬
‫ידדה מן השמים מצרה להביןי*‪.‬מן ההדיוט‪:‬‬
‫במזונו׳ככלבואיןעשי׳במזונויכהזיליוא״תלמהל׳א‬
‫‪.‬‬
‫חלק ואמר כאן במקדש ראשון ט ׳ כחזיר'לפי שהו׳לנרמזוהס ומאוס לא לצה להמשילו בו והמשילו כארי‬
‫ז * יי* י יגם מציני שהק״בה נחשל לארי בכתוב וכגמרא בכתוב אריה שא״ג חי לא יירא‬
‫^‬
‫ובגמל!‬
‫‪!5‬‬
‫טו א‬
‫‪,‬‬
‫ח ל‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מסכת יומא פרק ראשון מאמר מ מא‬
‫ובגמרא ברכויזסויזג כארי ואומר כו׳ ואחרו אריה דני עילאהכי׳‪:‬‬
‫או הה טיבןשלכירות אלו אם‬
‫‪ MtPpf‬טל זה המאמר וכי ה»ו איכלין כילית של זהב•‬
‫באו לסייע לכת הזן ועול קשה שאתר כשהרית נושבת להן נושרים חה רבוקא יןסחיטיגן‬
‫והלא כל הכירות כושרית כשהרוח נושב בהן בחזק׳‪ :‬אלא נראה הכינה בזה הייאיזר הוא כי שלחה ע ^‬
‫ןילאוכניי‪.‬‬
‫מכל ג׳ סנליס תחודייחזהב)פנינים כחי שאחל הכתיב תפוחי זהבכמםכיו׳כסף‬
‫וכאש' היוהחכחיימלברייבהסהיזחפקחי׳‬
‫ך נ ר ך ‪ )3‬ר‬
‫כל םחעם וזה כשהיה הלוח וכו׳וכשנכנסו‬
‫׳‪•,‬יי מ׳האזיביסלסבת טללות הזחן נאבדו אותן‬‫סכלים י והחכמים שהיו יןלעים החכמה‬
‫ההיא׳ אמנם ליחות החשיח תחזור העטל׳‬
‫למסכה כמ״םה ומלתה ‪ p 0‬דעה את »'•‬
‫*‪ v‬חכשרליח בזה לגולל העושל שהיה בימי‬
‫סלמה על שאמר הכתו׳ אין כסף נחש׳ביחי‬
‫שלמה לכלום ואמלו במלל״ש שכל המלית‬
‫‪P‬‬
‫ייונסלפיייתשל‪r>3‬‬
‫שכטעשצמהעיה‬
‫‪ *7)53$$‬דבי אושעיא בשעה‬
‫בית המקד׳נטעבו כל מיני מגדי׳‬
‫ש?* זהב והיו מוציאיןפיתת בזמנם וכשהרוח‬
‫נושבת בהן נושרין שנא׳ ירעש כלבנון פריו *‬
‫וכשנכנסו ג ו י ט במקדש יבשו שנאמר ופרת‬
‫הלבנון אומלל * ועתיד הקדוש ברוך הו*א‬
‫להחזירם שנאמד פרוח תפרח ותגל וגומר ג‬
‫ש כ נ ה שלימויי‬
‫שהיו בימי שלחה היו של זהב • וכאלו‬
‫אילניהם היו של זהב כ״כ היה הרביי ע״ל גוזמא במו עלים גלול!ת בצורות בשמים ואחל לבא גוזחא‬
‫קתניזכו׳ וכאשר באו האייבי׳נאבלזכנם ולימות המשיח זחזורהלבר ליושניכח״שהתתתהנתושיאבית‬
‫זהבזתתתהבלזל אביא כסף וגומל ע׳׳כ לשק פללס לחו״ניס‪:‬‬
‫הכלנה בזההמאמללפי שכל מה שיחטא האלם היא חוטא בו בשני חלקיו י אם בחלק הנכם׳‬
‫במהשהלהלבעבילהוהסכיסבעשייתה* ואם בחלקהגופייבמהשצרפהלמעשה׳ והניז‬
‫כל מה שיחטא האלם לזולתי מהעושק יהגזילה מהחלזון והכבול וכיוצא בז היתה תשיבתו בשיסיג אי*‬
‫הגזילה אשר גזל או את העושק אשר עשק תה שאי אפשל לעשות לק בכלי גופו עצחם אשל בהם חט"‬
‫כי לא עקה יי׳ את אשר ישא את שחו ליש‪3‬׳‬
‫זרשליום לנפורים‬
‫^ ״ ‪ ^ ,‬על שקר הממון או שישחע אלה ולא יגיל‬
‫גמה שיהיה זכית או חובה לחבירו אע״פ‬
‫דבי אלעזד בן עזרידה ‪S t o‬‬
‫םיענ׳את נפשו או יקבל חלקית על השביע׳‬
‫ח ט א ת י כ ם לפני יי׳ תטהרו*‬
‫א‪ 0‬לא שישיב את הגזילה אשר גזל באיתה‬
‫עבידור־ן שבין א ד מ למקום יובש הכפוריב*‬
‫שבועה׳ ואע״פשישיב עדיןנכתם העין‬
‫מכפר־ עבירות שבין א ד ם לחבירו אין יוג&‬
‫בנפש החיטא אשל הטיל בה ווהמא יטמין'‬
‫הםמוולימ םט&ד•*‬
‫נחחשבתז החכועלת וצליפה היאה וטביל'‬
‫לשוב אל טהרתה והטוהרהזה כיננו האל ית׳ ביום הזה אשל גו נאחל לכני יי׳ תטהלו‪ :‬וזה כי העבירי'‬
‫שבין אלם לחבירו והס חה שיחטא בחליךמפו אין יום הכיפורים מכפר שהלי חוייב לו שיכוכלו קולם‬
‫לכן בתשובה הגופייז אל החחיייבת להם י אבל העבילות שבין אלם לחקוס והם כתחי הנכש וטומאת*‬
‫?ילועים לו ית׳ אם חאלו העבילות אם חעבילח אחלות שלא יחטא בהנה לקלחקוס ב״ה יים הכפול '‬
‫מכפר כי הואכחוחקוה טהרה לנכש בי תקבל הטוהר כחי הכלי שצריך טבילה בחקוה אחלשחויח‬
‫וש!ט!ה והואננצמו יזה שאמר ר׳ עקיבא אשריכם ישראל לפני תי אתם מטהרים יחי מטהל אתכםהק*‬
‫מטהר‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪3‬ה‬
‫נח‬
‫יומא פרק יום הכפורימ מאמר ניב‬
‫*יטהר אתכם שנ׳ וזרקתי עליכם חים טהורים וטהרתס יכין׳ חקיהישראל יי' • מה המקיה הזה מטהר‬
‫אזהטחאיס אף הקדזש ברון הוא מטהר את ישראל‪) :‬בגמרא שם אחרו אחר ר'יוסי כל החקניט את‬
‫קניי' אכילי בדברים צריך לפייסו שנאחר בני אם ערבת לרעין <גי׳ * עשה זאת אפוא בני יהנצל כי‬
‫באז בכף רעיך לך התרפס וגו׳• אמר שם רב הוה לי׳חילת׳בהד׳ ההייטבחא נטר תריסר ירחי שתא ולא‬
‫אתאפיחטא מעלי יוחא דככירי אחראיזיל ואפייסיה ואפיק ליה חדעתי׳פנע ביהרב הונא א״ל להיכא‬
‫אזילחר• ח״ל לפיוסי לפלניא קא אזלינא* א״לקאזיל אבא לקטלא נפשאאזל קראאבבא• א״ל‬
‫זיל לית לי מילתא בהדך הוה קא פלי רישא פלט נלגא ומחייה ארישיה וקטליה‪ :‬למדנו חזה גודל‬
‫*עלתו שלרב ללכת אתרי האיש הטבח ההוא להוציא הדברים שבלבו קלוחזחר לכל אדם אצל השוה לו‬
‫וכ׳׳ש לגדול הימנו• כדי שלא יוכל החקטרג להסטין עליז ביום כזהכדאיתא‬
‫דושיוםכפוריבכונט למאמרר‪!5‬ט ס«‪5‬ןל שאין חטאכישר^ל כו׳ ועניין עז‪5‬זזצ*‬
‫בירושלמי דחסכת שבת בתחלה היו קושרין כלאחדואחד מישראל לשק של זהור׳ בעלייתו‬
‫בחלונו יפפ׳ מעשינ של אותו האיש היה מראה לו‪.‬יהיו חתגייםין זה הזה התקינו‬
‫שלא יהיוקושרין אלא בחיל ועדין היו חתביישין כל ישראל כשלא היה מלבין התקע ו שיהו קישרק בהיכל‬
‫שלא היה נראה לאנשיסולנשיס ועדין היוחתביישין התקינו שיהא כלו בראש השעיר החשתלח ולא‬
‫היה רואה אלא חיליכו לבדו והוא מקבל‬
‫לשון של זהורית חציו בסלע וחציו בין קיגיוי)‪5‬׳״ימ׳ב‬
‫רבי^יעזרפדק מ״דוז״לאמד‬
‫ודוחפו ולח היה מגיע חל חצי ההר פד‬
‫י סמ*‪& 1‬מי הק״בה רב״שע נ ת ת‬
‫שנעשה כלו איברים איברים כי הרע חפסיל‬
‫ל» רשות ע ל כל העילס^על *שדאל ל א נ ת ת‬
‫את עצחו‪ :‬ואחרו‬
‫לי רשות א״להרי דיך דשור־ז ע ל י ה ם ביובש‬
‫במדרש משל לרועה שנמס זאב‬
‫הכפורי׳ אם יש בהם חטא * ואם לאן אין לך‬
‫לעדרו• מה עשה השלין‬
‫דשות עליהם• ולפיכך היו נותנים לו שוחד‬
‫לו תיש בדול םבכלס ובעול שהוא מתעסק‬
‫בי״ב שג׳ גורל אחד לעזאזל וכו׳ ראה סםאר־‬
‫ונלתםבו• הוא מציל צאנו• כן הק״בה‬
‫מלאבמעא בישראל ח ט ^ בי״כ אמד ‪vxb‬‬
‫הוא רועה צאן ישראל דכתיב צאן מרעיתי‬
‫רב״שע <ש לך עס א ח ד כמלאכי השרות מרת‬
‫אדם אתם • והשטן הוא הזאב זהשלין לו‬
‫•לאבי השרת וכך׳‪:‬‬
‫השעיר לעזאזל והוא תציל צאנו‪ :‬ופ״ק‬
‫דיומא אמרו שםא״ל אליהו לרב יהודה אתוה דרג םלא תםילא אמריתואחאילאקאתי חשיחא זהא׳דנ'‬
‫יומא דכפוריאיבעולבמה בתולות בנהרדעא י א״ל והק״בהמאיקאחרלפתסחטאתרובץ * א״ל ושטן‬
‫האי א״ל שטן גיזתא דכפורי לית ליהרשזתא לאהטוני• אמאידאמל רמי ברחחאהש״טן בגיייט'שס״ל‬
‫הזי תלת מאה זשתין וארבע ממי איתליה רשותאלאסטוני ביומא דכטלילית ליה לשיתאלאסטוני‪:‬‬
‫הנן רואה כי להיות החטא בחזעטין ואף כי אינו נאסר תשמיש בפירוש במקרא ‪ p‬אכילה ושתיה‬
‫ומלאכה ואלו לבדם הס בכלת ואידן איסורא דרבנן דאסחכזה אקרא* זלזה אחר אחריתו אחאי לא‬
‫קאתיחשיחאדהאזלאיבזכזתאתלי׳זראוישיהא הלור זכאי כלו בכל הדברים קלים וחמורים‪ :‬וענק‬
‫י*אקלשאנו נותנים לשטן הוא מ*זי רמז להעלל עונות אשר בו יעויר עיני השטן וחכליחולעכזת אמן‬
‫*ע״הולומר יש לן עם אחדבארץ כמלאכי השרת זכו׳רצו יו םניןקיי׳בהם ממלכת כהכים ומלאכי אלהי'‬
‫לבושים לבכיםזכו׳ והכינה שיושלמוישראלביום הקדוש הזם בשלשה עניינים סזכרס שהעין הצדית‬
‫שהעולם עימד עליהם והכינה ביתפ׳ לגל שאינם צריכיישחיר כיתורתן חשמרתן ובכל מקים א‪ %‬תדרוך‬
‫ף‬
‫ג י‬
‫טו ב‬
‫‪,‬‬
‫‪*)33‬ל\‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫מאמר מב מיבשים השייכים לימי תשובה‬
‫ל ‪ r‬רגליהם הוא בטוח להס שלא ינגכו כיזז םא־זר כי מלאכיו יצוה לן זנו׳ על כפים ישאזנן ‪ p‬תניף‬
‫בחנן רגליןעל שחל ופתן תדרין וגו׳• והוא כענין שאמרו רו״ל בפיק *־‪.‬יןעימדין גרבי חנינ׳גן דוםא‬
‫בההוא ערוד שדרש לתלמידיו אין הערוד מחית כוי והוא ג״כ טי*ס אחרו בחשה ויהושע של נעל ן־ חמל‬
‫ר ג ל ך »בזההעניןיד^ו למלאכי אלהיכששלחותן חשחרםבכל חקים‪ :‬ובאמרה שאיןלהס קפ<צז‬
‫»רחוז אל זריזות העבודה אשר משני המינים אשר עליהם אתר העבודה וגמילות חסדים כי הם זריזים‬
‫בהם ולא ישקיטו ולאינוחומפעולותיהס• יהנה בשני העניינים האמרי׳אשר זכרו פירשו י‪1‬ו הראנז‬
‫כי אחרס שהסנקייס מכל חטא היא עניין יחפי רגל עצמו כי העין הוא החזיק ליחפיס ולדומים לה‪ °‬י‬
‫ומ״ש ששלום מתוין ביניהם הוא כולל לשני העבידו׳ אשר בהם יושלם בשלום גמור בין פחליחשלחעייה‬
‫בעבודות אשר הס חנוונות לאלוהעישיו כמו שנזכר ובין פחלי׳מלח©? בייעמיס הנקראים גחילו׳חםד׳‬
‫כמו שנתבאר זהק״בה שומעעדותו דהודאת בעל דין כחחה עדי‪ 0‬דחי• וזהאחרם ז״לתנו שוחד לכחאל‬
‫כי כאשר ישלימו עצמםבחנית התיר׳ האלהית ככל חשל יעשה להם ובהקריב קרבנותיה׳ כהלכותיו הנה‬
‫באחת בעל דינם ה ז א ש ט ן ה * ‪ .‬נהפן לאוהבזיהיה בעזרם יציץ בעדם ויגיד צדקת& ואין לן‬
‫םוחד גדול חזה ) עכ״ל בעד עקי״דה‪(:‬‬
‫ינים‬
‫ג‬
‫‪ 5‬ג ר ע‬
‫בצדיק א ח ד היה רגיל ל ה ת פ ל ל בר* ה וביום הכיפורים כי הצבור בחרו בו לפי‬
‫מ^שה‬
‫שהיה צדיק ובסוף ימיו ל א דצר־ז ל ה ת פ ל ל * אמרו ל ו ל מ ה א ח ד ה משנד־ז‬
‫מ ת פ ל ת ך של כל השנים ש א ת ה רגיל בה ־ אטד ל ה ם א ם י ת פ ל ל וימורת יאמר בניאגי‬
‫רוצ׳להתפלל ת ח ת אבי־ והוא אינו ראוי ל כ ך ואני רוצ׳שביטי ית&לל אדם הגון ת ב ק ש ו‬
‫גלוני כר פלוני שהוא צדיק ותבם בתור׳ובגמילות חסדים‪ :‬ועל זה נענש עלי הכהן שהיה‬
‫ל ו להעכיר בנע ולבחור בכהנים צדיקים• וראוי לצדיקזקן ל ה ת פ ל ל בדיה וי״הכעכ״ל‬
‫ספד חסידים סי׳ תיש״נח‪:‬‬
‫באיש א ח ד שהיו ל ו בניס ובגות ו ל א ח ר גישואין מ ת ו * והיה מס^ד לחכב‪£‬‬
‫מעשה‬
‫א ח ד אמר ל ו מעדיפא כותי א ת ת היה לי ומת הכותי ה מ ע ד י פ ה שלי ואח״כ‬
‫מ ת ו בני ובנותי והממון נשאר לחתני ו ל כ ל ת י כיון שלא זכה להעמיד תו״לדות ל פ ה ל ג א‬
‫מ ת ו קודם שנישאו שלא יבוא ממוני מידי ל י ד ס ‪ :‬ועוד אמר כ ל זמן שהירה א ו ת ו אדכם‬
‫כותי חי היה לו הצלחה י א״ל התכס שמא א ו ת ו הממון היה בידו בעולה אמר ל ו מימי‬
‫ל א עשיתי לשוס אדם עול ורעה א ל א ל א ו ת ו כותי הייתי מטעה א ו ת ו הדי כשמת א ו ת ו‬
‫מ ל א ן הגיר לו וצעק ע ל ז ה והק״בה עושה משפט לעשוקים בין ישראלים בין ל כ ו ת י י ם‬
‫לכן ל א יעשו שארית ישראל עילה ל א ליהודי ו ל א לכותי עכ׳׳ל סי׳ תר׳׳סא‪:‬‬
‫בחסיד א ח ד שהי׳ בקיץ שוכב ע ל האו^• י ובחורף הידה מ ש י ם רגליו בכלי‬
‫‪9‬עשח‬
‫ מ ל א מיס מ ד שהיו רגליו דבוקים בקרמא״לחבידו־למוזאתה עושיןגןרימל*‬‫כתיב א ך א ת ד פ כ ס לגזמזותיקסאדדוש ו ל מ ה א ת ה ‪ pinoo‬מ ‪ 3‬ש ך י א ״ ל ל א ח ט א ת י‬
‫ערן חמור כל כך ואי אפשר שלא ח ט א ת • בעוני׳ ק ל ו ת ובשביל זה ל א הייתי צריך לעשוי‬
‫לי י ס ו ד ם גדולים א ל א הצדיקים סובלים עונות הדור • א ב ל אני איני רוצה עיסבור־‬
‫שום אדם עונות׳ א ל א אני ועוד אעשה ח ס ד לרבים כשהצדיק ס ו ב ל יסורין נהנים ר ב י ם‬
‫מזה כמו ר׳ אלעזר בר רבי שמעון בפרק הפועלי׳ והבינו הקדוש ודומהן היו העולם נהנים‬
‫כשהם היו ביסירין • וכאילו בידים עיטר להם טובות ־ והיה לו ת ל מ י ד היה ירא ש ל ן א‬
‫יענש ב א ו ת ו עולם על היסירין • לפי שלפעמים היה משליך עליו אש ע ל בשרו • וכשנפטר‬
‫הצדיק‬
‫‪1‬‬
‫נמ‬
‫יומא פרק יום הבפורים מאמר סג‬
‫העריק הלך התלמידונשחטחעל קברו לידע אם יענשעל יכוריו שהביא עליו •ובקש‬
‫רחמים להודיע לו בחלוםובא אליו החסיד בחלום יא" ל בוא ואראך והביאו ל גי׳ ע אייקר‬
‫מקימי באותו מקום׳ ןאםתעשהיותרזכיות תהיה עיר לטעלה והיה התלמיד שפח‬
‫על אורה גדולה שנחבה ע ם ‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫החכם גאלי״קו כתב פירוש כשוקחתיליסשאמר דיל ע״ה על התשיכה והוא אשרי נשוי פשע‬
‫כסוי ח נ ‪ 4‬א ה וה״פ אשרי נשוי פשע שהו׳נשו׳ במעלה והתנשאות חחחת הכש?ג והוא שזדונו'‬
‫נעשו לו כזכיות בא;פן שהוא נשוי חחחת הפשע וג״כ תשרי חי ששב היראה שהות חכסה ה פ ‪ 0‬ע בחטאת‬
‫וז״שכסוי חטאה והוא שזדונות נעשו לוכשגגות‪ :‬יאיתא בפסי״קתא רבת״אשל* נשוי פשעאלתהי‬
‫קורא ס' אנא ש׳חהי נשוי אחר רבי ברכיה יזיזיזל יר‬
‫הכהן להוא מנשי חונינן וסולח לעונינן‬
‫דיש לתשובה וכונה על פשוק ‪5‬סיי נ‪:‬׳! פ נ ע וגי י‬
‫בכל שנה ושנה שניוחרזהית׳זאת לכסלחק׳‬
‫ר״לגדולה תשוב׳ שזדונות נעשו‬
‫עילם לכפר ע ל בני‪,‬׳גלאל‪ :‬את‪ :‬מיצ־ז‬
‫לו כשגגות איני ותאמר ר״ל גדול׳‬
‫בי;םכפור בא השען! ‪,‬קטרג את ים;׳‪ 1‬והוא‬
‫תשובה שזדונורת נעשו לו כזכיות וכי׳ לגיי*‬
‫כורט עוניתיהם יאו‪ 40‬רבון העילמיםגמי'‬
‫קשיא כאן מאהבה כאן מיראה וכו׳ ע״ב‪:‬‬
‫הפישראל‪ :‬והק״בה^רט זגיזתיהן של‬
‫ישראל חה עושה נוטל קנה של חאזניכ והיא מעיין את העונות כ;גד הזכיות והן שזקלין מלו כנגד חלו‬
‫ושתי ככיתשל מאזנים שיות והשטן הולך להביא טינות וליתן בכף פונות ולטכריעה חההין״בהעושה‬
‫נוטל את העונגת מתיך הכף זייטמיגם תתיז פורכירחשלו והשטן בח ואינו מוצא שם עין שנ׳י׳בקש את‬
‫עון ישראל ואיננו * כיון שהשטן רואם כן אומר לפניו רב״שע כשאת עון עמן כםית כל חטאתם סלה‬
‫לכן דיד חשבחס לישראל שנ׳אשלי וכו׳ ע״ כ‪ :‬והנה צריך לדקדק בזה המדרש חה הכריח!לומר'אלקהי‬
‫קירא ס׳^אלא שיוכי׳ שאה כפשיטו חלשון סליחה קשה אחאי שני ואפיק סליחה בלשון נשוי‪ .‬ועודדקשה‬
‫סיפא דקרא ארישא דרישא משמע שב־יות אדם נשוי פשע אשריו אע״פ שעדין יהיו לו חטאות ושגגות‬
‫יאח״כאחרכסיי חטאה שנראה שאינו משיג האושר אלא שיהיה נקי גם מחטאת ושוגג שאדם דש‬
‫זנעקביו יא׳׳כ היה לו לומר אשרי כסי׳ חטאת שאפילו שגגות אין לו זכ״ש פשעים • ולק פירש המאחר‬
‫ללאו ביחיד השב בתשובה איירי אלא בכללות ישראל כד־זפרש ואזיל ואמר אל תקרי נשוי בם׳ אלת בש׳‬
‫ל״ל אל מהי קורא כסיבולח הש״ין מלא בש״בילח והכינה מלשין שכחה כמו נשיתי טובה ־ ופריך חהו‬
‫נשוי כי מס אושר ל א ד ‪ 0‬שהיו פשעיו שכועים אם אינם מחיליטשהרי סוף ה!ף אין שכתה לפני הק׳׳בה‬
‫)ישלם ל< כמעשהו ומשני דהזא חנשיחוגינן יכו׳ ליל שהש״י ‪!£‬שה חם?&‪ 9‬ישרחלשסולח עונותיהם‬
‫ביים הכפירים בכל שנה עם שאיתס העונות טצחם נכשלו בהם בשנים שעברו ונמחלו ביום הכפירים‬
‫והשכל היה חת״ב שכיון שחטאו בהם בשנה אחת ונתכפרו ושנו בהם בשנה שניה ונתכפר ז יחזרי ושלשו‬
‫בהם בשלישי׳שלא יכיכלו וכ״ש בשניה לבי'זו אחר זו כיון שאינם גזהרי׳חצהכשל בהם ולשו׳ולחטי׳ בהם‬
‫ככלב השב על קיאו וככסיל םזנהבאילתו והק״בה בחסד! איני שם מגמת פניו עונות השני׳שעברי &א‬
‫חעבילם חנגל עיניי וכאילו שוכח אותם כביכול ובזה יש חקי׳ציוש הכפירי׳לכפלבכל שנ<‪1-5‬ז״ם דחנש*‬
‫חיבינן וסולח לעינינו בכל ש;ה ושנה ופי׳»להכי אייתי קרא לראי׳ ו‪*0‬תק&ת ‪.‬ל*ם לחקת עולם ל״ל‬
‫‪ F‬ילא יעביר בכל שנה ושנה ואחר שהשטן פולט את עוניתיהפ ואומר גנבים הם ישראל אין הכונה‬
‫שהם חיטאיםבננבת חחון או נפשות שהרי בכלל פירט עונותיהם הואי אלא הכזנה גינבי לעתעלייצ*‬
‫ל ייף יזלאה אותם בהכנעה ותענית גונבי לעתהסיתשונה של לחאגע הס עושים ולכן הבע‬
‫אל‬
‫‪1‬‬
‫;‬
‫‪p‬‬
‫ולזר‬
‫‪(5‬ה‬
‫כינה למאמר הב״ה נוסל קנה של מאזנים ושוקל* שנות‬
‫אל הטונות שאני מזכיר י יהק״בה לסכור פ» השטן החקטרג פורט זכיותיהן • ולפי שלכאזריהעונו'‬
‫<ביה על הזכיות בשיעור גחל לכן הק״בה נוטל קנה של מאזנים בידו ״ והכינה שהוא כביכול שוקל‬
‫העינות זהזכיות בעצמו ולזכיין לעשית כן לכי שפועל זה נעשה ע״י והיא היא השוקל ראוי שיהיה פועל‬
‫המשקל כפי חלת טזבו זחסלזכי כל פועל ומעשה יבחן כפי העושה ובזה נמצא ויתור גדול במשקל‬
‫שמכבידים הזכיות קצת יותר משאם היונשקליסע״י אחרוזהו צל אחל ממטה כלפי חסד ותצגרףל'*‬
‫מורע• ואין‬
‫מעיין אלו כנג׳אלו ונמצא שחציה אתת תכריע כנגל כמה עבירו׳בהבחן ה ז מ ן ק‬
‫ל קנה של‬
‫מי שיזלע שיקול זה כמוהו ית' שהוא שיקל לפות ובוחן לבות וכליו‪ •/‬ואפשר יןק ‪5‬‬
‫וזאזניס עם תה שבאל בספרהזהרפלשת פקודי שבהיכל ד׳ היכל זכית שס המאזנים והמשקל ששוקלים‬
‫בו זכיות ועונות וע״י ממינה אחל ששמו יחז״ניה ותחמיישני ממונים ממרים אמד לימין שהומ מכליפ‬
‫לזכות * ב י לשמאל והוא מכריע לחובה • ואמר פה כי לתקן מעשה השטן הק״בה נוטל קנה של ממזניס‬
‫ד״ל שאינו מניח שיקיל זה ביל הממונה הפקיד עליו תמיל אלא כביכול הוא השוקל לפי שהוא מעיין אלו‬
‫בנגל‪-‬חל*‪» :‬אמל עודהחלרש הנוכל לעיל כי השטן הולך להביא עונות כלי לתת בכף מאזנים והק״בה‬
‫*וטל הע*»ת ומטמיכם תחתפילפילא שלו • הכמה תחת מלבוש של לחמים שלז שגזר וחקק שעצתו‬
‫שצי״לייכפר שאין!ה משורת הדקרקבמדת חםלייוזהוחטחינם תחתפירפילא שלו באופן שכאשל‬
‫חזר שם השטן אינו מיצא שם עינית שכבר נתככרז בעצמותו של יוס הכיפורים י יאז אתר נשאת עין‬
‫יממן ר״ ל כבל אגי ריאה שכשאת כגון עמך בעצחיתו של י״כ אבל אין זה אלא כסוי שאינו מן הדין כאמיל‬
‫וזה שאחרי כסית כל חטאתם סלה‪:‬‬
‫ןהע‬
‫‪wn‬‬
‫ו ה כ ו נ ה‬
‫נ ו ‪0‬‬
‫ש‬
‫מוהר ‪ -‬פרשת אחיל סי ק״א וז״ל תא חזי כד בר נש חטא וחב זחנא חדא ותלין יתלתא ולא אהדר‬
‫'ביה האחובוי באתגליא אינון ומפרסחין לון לעילת יחפרסיזין לון לתתא וכרוזי אולץ‬
‫קמיהיומפלוי אהתליןי ח»יזרכ»ה דפלניא כזיף הוא ממאריט נזיף היא לעילא נזיף הוא לתתא ווי ליה‬
‫לפגיםדמקנא דחאליה ווי ליה דלא חייש ליקרא דחאריה ק״בה גלי סוגיה לעילא הה״ל יגלו שחי׳עונו‬
‫וכז׳וכל בל נשיאזיל באזרחיה דחאליה ואשתדל בפזלחניה ואזלקליה חטאהחלכלאחכסין עליה‬
‫)ולאין ותתאין לאאקרי כסויאטאה • אמלליהל' אבאוכו׳ אי הכייחכשה חטאה מבעי ליס מהו כסיי‬
‫סטאהאלא קרי חילי לחכחתאאית ביה ותלזוייהז לכי חד כחה דתנינן דעוגדין טבק דבל נש עביל‬
‫בההיא עלמא עבליןליה בההוא עלחא לבושא יקילאעילאה לאתלבשא בהו יכל בר נש אתקין עזבדין‬
‫םבין וגברין עליה עיבלין בישין זאשגח ביה קב׳׳ה ועובלוי בישין סגיאיןואיהו לשע לאשתכת חטאה‬
‫קתיה מאריה ותוהא על אינק טבין דעביד בקדמיתא דא אתאביד היא מכלא מהאי עלחא יחעלח׳דאת<'‬
‫מה עביל קילשיבריך היא מאלון טבאן דעביד האי חטאה בקדמית׳ אלא קידשא בליל היא אע״ג דאיהו‬
‫דשעימתאבילאינין טבאן מפיק לא אתאבילואית צדיק לאזיל באלתיי דלולכא עלאיה ואתקיןלבישוי‬
‫•חעוגדרמן«דט׳‪3‬ייןהמ אשלים ליהמאיניןעובדין לעביל האי לשע חטאה ואשליםלבישוי לאתקקנמ‬
‫בהי בההוא עלמאמדא הואימתי^יכיןלשע וצדיקילבש ההיא תמאיז*ותיןין יצדיק יותחפי מחה לאיהו‬
‫תקין הדא הוא לכתיב בסייחעאה כמיי היאמיד^ז לחטאה אתחפי מחטאה יעל ‪ ttf‬לא כתיב מכסה אלא‬
‫כסיי‪ :‬ותל כל אתחפ‪-‬י ההואיחטאה להאי זכאה במינון לאיקלוןמצללות ים להא מאן לנפיל בחציליתים‬
‫לא אשתכח לעלחק בגין למייןתפיין עלייהו חאףוצולות ים כד״א ותשלן במצולותיה כל חטאת‪ /‬עי׳כל‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ובמדרש‬
‫שיחר טוב מזמור ס״ב ולך יי׳החםל כי אתה תשלם לאיש כחעשהו י לבי נהולאי‬
‫‪:‬ורבי נסחים אחלי מדת פורענות עקרה היא ואינה עושה פ י מ ת חלה טובה עושה‬
‫‪,‬‬
‫בירית‬
‫ס‬
‫כינה לשיקול העינות במאזנים‬
‫צירות שנאמר זרעו לכס לצלקה • מה הקלוש ברון הוא עושה גובה מהארס עונותיו ונותן לו שכרי ־‬
‫ולבנן אמרי אפילי עונותיו אינו גובה ממנו בכת אחת שנאיז׳כיאתה יי׳ אלהינותשכת לחטה מעזנינז *•‬
‫לבי אליעזר ורבי יוסי בר חנינא יוחרי כף מאזניים מעויין הוא כאן עיכות וכאן זכיות ומה הקלוש ברוך‬
‫הוא עושה חטה כלפי חםד־ ר׳יוסי בר חנינא אומר מ ה הקדוש ברין היא עושה חיטף שטר אחלכל‬
‫עונות שהם בכף ו מ י ל הזכיות ייכריעית שנאתרויט אליו חסל י ורבנן אחלי מסייע לכף עונות ומעלהו‬
‫מיל הזכיות מכריעות׳ וכן הוא אומר נישא עזן זעוברעל פשע‪ :‬עכ״ליהנהאלה ב׳ חכחים הראשוני'‬
‫אחרו שהיא עושה פירות להכריע על הזכיות יותר משיעורו• ודמן אחיי אף לנטל עונות־־ אמנם‬
‫השלשה אחרים בארו עניינים נפלאים ־ כ׳ הנה רבי אליעזר נא מטעס יוקר הדבר הנשקל וחשיבותו‬
‫וכי היא ידוע כי הזהב זהשיהכ כשהוא מעויין בחשקלו חידיחשב לרווכרט ולא יכוקש חהס הכרעת‬
‫השקל* וחזה הטעם חבואר כי כשיהיו הזכיית חעויינזתעס העונות שהוא ראוי שכף של זכיות יחשב‬
‫לייוכרע לפי יוקר הדבר הנשקל י וכ״ש שהעונות אשר לעומתם אינם כמי כרעים לבי כתיתית׳ ולזה‬
‫אחרכףחאזניסחעייין היא מטה כלכיהסד• אחנפרב׳ יוסי בר חנינאבא מטעםהשוזי׳ וזה כ•‬
‫הדבר הנשקל בכלי עם שהוא חעוייןעסחה םנשקל בלא כלי הנה כשתיציאחשקל הכלייהיהשכנגמ‬
‫מכריע כל חשקל הכלי ההוא ודאי י והנה העונות בלי ספק יראה כאילו ההנשקליסבכלי כבד והוא‬
‫החומר הגיפ״ שהם בקרבו יכשתיציא חחשקלסקצת עונות שאין ראוי לחשבם מצד הכרח ות תיירם‬
‫ועוצם נטייתם אליו הנה ישאר ‪ (p‬של זכיות מכריע מאד כי הס נשקל׳׳ בלי כבד לפי שנושאס ותחלתם‬
‫היא הנפש השכלית שאין לה שוס כבדות והואמה שאמר שהקדוש ברון הוא חוטף שטרח׳ מ ה ע ו נ ו ת‬
‫אמנם רבנן באו מצדחםד השקל ודקית תחבולתו לסייע לטיבה מבלי הרגשת המנגדכי כשראה שכף‬
‫מאזנים הוא מעויץ הואמםייעכדרן התגרים הבקיאים בזה וזהו ממרס מסייע לכף עונות ומעלהו*‬
‫ונאמר נושא עק יעובד על פשע)עכ״ל עקידה שער ג״ד‪(:‬‬
‫ומעשה ביהודי אחד הלך למרחוק וראה יהודי אחר בחלום שהיו העליונים שוקלי'‬
‫אותו שהלך בכף מאזנים ועונוחיו בכף מאזנים והכריעו עונותיו י אמרר‬
‫כיין שעונותיו מכריעים אין לו חלק לעולם הבא• באו אחרים ואמרו ל א שקלתם יפדת‬
‫ושמו עודות של שועלים ושאר עורות על איש והכריע האיש • אמרו הרי ה ו א בן עולכם‬
‫הבא י והאיש שראה ב ח ל ו ם היה סבור שהוא חי ובשעה שתלבש היה מת הנשקל ואמרי‬
‫א ו ח ס עודות י ט ה נ י ח ו עליו היו ע ו ר ו ת שנהן למס • וכחיב וגוגשייך צדקה כשהקהד־*‬
‫מחרימים ל ת ח כך ובך למס וגוחן באמונה נחשב ל ה ‪ 0‬לצדקה• והגוף ששקלו מפני‬
‫שאמרו ת ק ל ת א במאזניא ואשתכחת חסיד• ד״א לפי שבגופו טרדו בגמילורת חסדים‪:‬‬
‫ממכר תשיליס מיתן י‪3‬ר״נד‬
‫‪:‬‬
‫ס ל ק מסבת יומ* ונתחיל מסבת‬
‫מגילה כסייע״תא דשמיא •‬
‫בנראשיה‬
‫מסכת מגילה פרק ראשון מאמר מד‬
‫רבה רבי יהושע פתח ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום • יומון מכיסה‬
‫מראשית‬
‫כמה דאת אוחריהאחזניס עלי תולע • חוצנע ויהי אומן את הדסה • עיין ךםכל‬
‫א י ד השכל תבין מה חלוק יש בין יומון יכוסה יבין מוצנע וכו׳ ועל חה הגיא ראיה מן ויהי אומן את‬
‫הדסה יכתבו החקיבליס הדפה רחז אל ההדסשללילב לכן אקר אסתר ילקרקית היתהדחז שמציתה‬
‫בירקרק וברטיבות׳ ב׳ עיבות הס רחז‬
‫כונה ל‪$‬וכיןר למה להייות הדםט ומטייל־ יוכתייליןימייז‬
‫לשני למורי יי׳ ולו לב אחדהעליס ‪ w‬על זו‬
‫וסול ד' מיניכו&ל לילג•‬
‫והכל תליי בדבר אחד • יזהו אמרתי אעלה‬
‫בתמר ולא לחנס לקחי ר׳׳ג באלף זוז אלא‬
‫׳ילשהזאלחז לכבול של מעלה מכבול וכן היא‬
‫אותר כי גביה מעל גבוה שוחל • ולולב‬
‫צריך אגד בימיני להירותכי אז העלים הם‬
‫ל‪. 5j‬״*כל מחל • וזהו המוט‬
‫‪,‬‬
‫נ‬
‫‪0‬ל לולכ שמחגדין י‪>1‬תי וכורכין סביב לחן‬
‫ילחסדלמז לחוט של חסד משיך על אסתר‬
‫רבי יהושע בן קרחה א ס ת ר ירקרקית היתז‪-‬ן‬
‫שהיא ההדסה הצדקת והלולב רמז לצדיק‪:‬‬
‫וחוט של־־* ח ס ר משיך עליה ־ א ס ת ר שמד?‬
‫ונהגו בישיבה לשים ההד׳ בלולב בגמטר׳׳‬
‫ו ל מ ה נקראת ה ד ם ה •על שם הצדיקים * ו ה י א‬
‫סייח ושנים כנגד הדס ואתרוג י וכבר‬
‫עומדת בין ההדסים * כ א ש ר ה י ת ה ב א מ נ ו ת‬
‫ידעת מה שאמרו ז״ל מהו איתו אילן שאכל‬
‫א ח ו ־ מלמד שהיחדת יוצאות מחיקו ש?־*‬
‫הדר‬
‫אדםהדאשק אתרוג היה היא הנקלא‬
‫אחשורו׳ ו ט ו ב ל ת •ויושבת בחיקו של מרדכי‪:‬‬
‫וכן היא אייזל ־והלרך צלח ל מ וכי׳ לחז‬
‫לי»פי׳והלרה של חסתל הצליחה בלכיבתמללכי בשיםן לכתיב וירכיבולחרלכינכיו׳יריח יהצלה ליהודים‬
‫ושמחה כשם שכתיב בלקיחת הלילב ושמחתה וכי׳‪:‬‬
‫וראיתי טעם נבץ שכתב בסכל יוסף לקח ע״ל הפשט לחה נקראת אסתר היסה • וחהוויהי‬
‫אימן וז״ל ילוע שאמרו היא אסתר שנלאה כאילו ירצה לפרסה ייתר מי היא זאת הנזכלת י‬
‫והנה ודאי אין באומרו היאאסזר פרסום נוסף אחרי שלא הזזמ־ה במקום אחר כמי שאחלנובאומלו הוא‬
‫אתשורוש גם יש לדקדק לחה היו לה ב'שהית ואפילו היו לה מה צורך להזכיר שניהם ואל תכלית‬
‫תיעלתמה הזכיר אותם • יידמה שיירדכ׳ אחרי היותי רוצה להעלים עחה וחילדתה לסבה אשר נבאר*‬
‫זאחנס היא הית׳שחה הדסה זמן השם הזה שהיאבלשין עברי היה חתפרפם עמה היותה עברית על כן‬
‫קראה אסתר בלשון ארמי שכן קירין להדס אס״תא ־ ויהיה אומרו היאאסתר כמו פור הוא הגורל • וין‬
‫היכיכו היא חידש ניכן שפירש ב ארמי החודש הראשון שהוא נקרא ניסן • כמו כן אמר הלםה שבלשין‬
‫ארחי נקראת אסתר ולכך לא החכרה בכל האיגרת הזאת;ולתי בשסחשתל• ולהודיע לפז *פיזוב‬
‫שרצה להעלים את עמה הודיענו שניי השס מן העברי אל הארמי• וגסהמיענז שמרדכי שנה שחה‬
‫‪3‬ל‪:‬ו; ארמי ־ ל אשהצלקתהסיא שינת׳ שחה ח״ושוכמו שאמרלחז״ל לא ננאלוישראלאלא מפנישלא‬
‫ם‪:‬ו שמותם ע ״ל‪ :‬ועול כתב שם עלויהי א ן ־ ‪ %‬ג י אין לה אב ואס לרשז זי׳ל כשעבדת׳ מת אביה *‬
‫כשיללזהמתהאיזה־ ויצא להם ז״לכןמאזממ כי אין לה אב ואם י שהיה לו לומר כי אביה יאמהחתו‬
‫אגל אומרו אין לה ר״ל שיזעולס אנילו שעה אחת לא היה ‪.‬לה ״ ולפי הפשט נראה שלא יתכן לומר‬
‫ם׳׳‪.‬ביה ואמה חתו שאין חיתת האנ והאם סבה להיותי הוא אימן • אלל אחר שהוא היה אומנה זמלמד'‬
‫להועיל ׳ לכי שאין לה אב יאה ללמד אזתה • והוחלו ייהי אימן אין זה אימון גידזל הינקי׳אגל גידיל‬
‫הלחיל‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ד‬
‫?‬
‫ה‬
‫‪w‬‬
‫‪0‬‬
‫‪#‬‬
‫‪,‬‬
‫כ‬
‫ומ‬
‫סא‬
‫מגילה פרק רא^ון מאמר מה מו‬
‫ללמוד וההדרכה נחו שנאחר ומאחר מרדכי אסתר עושה כאשר ה»תה באמנה אתו שזדאי כילושז על‬
‫‪1‬יליל בלמוד זהללכה‪ :‬והיא כפתור וכרת‪:‬‬
‫פירש״י‬
‫מלמדשכרחיבה צלמת •ייליףבילושלמימאשל נגזל עליה • וכתיב בעיזיהו וישב בבי׳‬
‫^ ‪m •«r‬׳‪nt‬‬
‫פונה לח ‪ nif‬י גא גבדיאל יעשה לה וגב ג‬
‫המלכה ושתי מכדיפריצותא‬
‫‪fNjjrft‬‬
‫י הויא• דאמר מר שניהם לדב׳‬
‫אתר נתכוונו ״ אמאי ל א א ת א י • אמר רבי‬
‫•יוסי ברבי חנ״נא מלמד שפרחה בה צ ר ע ת •‬
‫ג ם ח ג י ת א ת נ א ב א גבריאל־* ועשית ל ה זנב‪:‬‬
‫‪.A.‬‬
‫ו‬
‫ו‬
‫‪1‬‬
‫‪>1‬‬
‫גבילתז ־ וזנב ד״ל הוא מן חולי לכעחיס‬
‫גדל כזרת ‪.‬אי •יותר כעין «חא ־»‪#‬מלמ״»‬
‫*כנו שחי זנב ע׳׳ש הגנאי זהדזכי‬
‫לאשהאתרת• ק״ו למלכה‬
‫״‬
‫וקשה לחה אחר רחל רחב ב׳פעחי׳ ״‪ 85‬יזדישיו‬
‫ועיר קשה חרב נחמן לחה‬
‫נכנס בסכנת היצר הרע וחי הכריחי לכן‬
‫לעיוור על הנסיין וזהי יורה אוחרזולא אכפיתלי• זע״קלחה הזכיר כפל יודעה וחכירה ע״ק למה‬
‫אחרו זה דיקא ברחב • זהלאאתות תובל קין היתה ייתר היפה בנשים בעולס שטעו מלחכי השרת‬
‫אחריה ולא הזכירו בה כן• או למה הצריכו כל הגי סנאי׳הללז‪ :‬גנראה כי אמרו אלו השלשה תנאים‬
‫דוקאבלתבכי שחהגרס להלהלחיבלבושלאדםיגסלבכללואהאיתה בפרט ביודעה רצו בו לשין‬
‫זהאדה ידע את תיה כו׳ וכחז זילעאלקנה‬
‫את חנה אשתו אשל ביאילו שכיבה׳ וזהי ‪fmnin‬‬
‫כונה למ‪!$‬מי כלה*וומל לתב ;־הבמייגיןייז‬
‫באיל המאמל ביולעה ומכילה שאס כגר‬
‫רבי י צ ח ק כ ‪ S‬האומר רחב רחב‬
‫אמר‬
‫ילע אותה והכיר אותה שהיא היתה אותם‬
‫יטיד׳נקדי אמר ליה רב נחמן אצן**‬
‫יפיכיה שלא׳ביים שהיא רחב יגרמ'להרחיב‬
‫אמינא ל ה ו ל א איכפית לי • א״ ל כי קאמינא‬
‫*ם לב המאה אותה שיהלהל אחליה תמיד‬
‫ביודעה וסבירה ובמזכיר שמה‪.‬־‬
‫ולוקח בלבו בעכעפי עיני‪ ,‬את ייכיה כענין‬
‫‪ ,‬״ ״ ‪, ^ .‬‬
‫אחרס ז״ל לבא יעינא תרי סלסולא לעביר׳‬
‫נינהי והס ברמזב* תנאים מכילה ובהזכיל שמה י •לבםזף כלי המעשה גומרין העבירה והואיילעה‬
‫והיא השכיבה ממשנ ואל זה כינת המאמר בהזכיר שמה וביודעה ומכירה מיד נקרי לא שר״ל מיד ביו׳‬
‫נקרו אלארציבאותה לילה מתש<קרי כשיאמר ויזכיר ג׳ תנאים הנוכרים היינו שיזכור שתה הטוב‬
‫המרחיב לב האדם ייזכור ביופיה ובתאר דמותה ויזכירהנאתי שהיהלוממנה והיא הידיעה מזכרי!‬
‫במאמלאז בידאי נקרי בחשבו בחליחו שהיא היא שוכבת בחיקו‪ :‬ירב נתמן שהכניס עצמי להזכירה‬
‫בלגללאאכפיתליהכיצרין ג׳ תנאים הנזכליסולעתו של לב נחמן היה להלאיתגבזלתינגלהיצל‬
‫הרע כענזין שאמרו בהרבה חכמים הלכו לפתח הזונות ועברו בפניהן לכזבה כלי להקניט היצל הלע‬
‫'להלאות גבילתם נגל סתלמילים ולא עלתה על לעתס לבר אתר • ולכן כ*&כ»~ רבנחחן רקב לבד‬
‫וכבלאילע‬
‫נעשה כאלו עבל על כתת הזונה ‪:‬‬
‫בבחור א ח ד עשיר מאדוחשקדת נפשו באשרת חבירו יפה כחמה • ל א נתן‬
‫«^«ח‬
‫י ^ י ו תנומה • וכמעט ל « נשאר בו נשמה־ וישלח לה אר־ן נערו מ א ת‬
‫‪p‬‬
‫ח‬
‫״‬
‫״‬
‫‪p‬‬
‫‪ft‬‬
‫‪p‬‬
‫‪,‬‬
‫*ומלה פרק ראשון מאמר מו‬
‫ד נ ק לדבר ל ח ו ל ת ת לח מהונו חלק• לעשות רצונו ולחבק כמעפט כלי רוישק״ ותמאן‬
‫האשה ותאמר חליל׳ לי לעזו׳ אלוףנעורי ולהפר ברית בעלי ל א אשמעאליו ולא אפיק‬
‫זממו• ולילה אחת דאה הבחור בחלומו • על משכבו בנומו• והנההחשוקהיאדוק׳י‬
‫עמו בחזקה• ומן הלילה ההיא ל א ה ע י ד ע ו ד א ת האהב׳• כי החלום השביע נפש רעבה״‬
‫ויודע הדבר לעגלה יפיפיה־ ותחזק בו ו ת ב ו א א ל המלךבעין בוניה‪ :‬ותאמר אדוני‬
‫המליך הצבי הזה ימים רבים אהבני • אך עתה הלאני• כי בהלימו למשכבו הביאני• ו י צ י‬
‫המ״״ך ל ת ת לה משאות ומתנה י ת ח ת אשר ענה* ויה ן לה הבחור כמצות המליך מנד• י‬
‫ויצאו שניהם וילכו לדרכיהם י זה שמח וזה גונח • וצוההמלך לררוףאחריהם • ט י ם‬
‫•בנסו באהליהם־ להביאם לפניה לפני ח כ מ י ו חקניו ־ ו״קח סיד האשה ה ז ה ב • ויושב‬
‫לאשר אוחה אהב • וחפול האשח לפני השלך לרגליווחאסראליו למה זה ניחם אדוני •‬
‫אחרי אשד הוציא לאור דיני • מה פשעי ומה גדול־יעוני • אני מלאו־־‪ .‬הלכתי ו ר י ק ט‬
‫ל ^ ניחמתי י‬
‫יי׳ איטר ברא א ה ב ה ואחור‪ • ,‬ואסר א ח העדוה י‬
‫השיבני‪ :‬ויען ה מ ל ך‬
‫^לחדיןאשדשפמתי־ כי זה הבחור בחבלי השוא משך אהבתו־ ובהבל השיג תאותויי‬
‫רלריקגלד־ז א ת עדותו• ו י ת ן ב ך א ח שכבתו׳ גס‪-‬אד־ז כן לריק בכסף נתרת אהבתך״‬
‫ושוא ודבר כזב שמרת שמחחך • כשמחרת ה ח ו ל י ם אשר גלדה עדותך‪ :‬ויאמר המלך‬
‫לבחור תגה נא דינדךוהונך• לענייך ולאביונך• שיכפר ה א ל עונך• כי הרהורי עבייזז‬
‫קשה מעבידה ״ זאת חקת התורה‪:‬‬
‫‪m‬‬
‫ע״כ מםפר ^ויויייזכנדגלות‬
‫‪:‬‬
‫הכזנה חזה החמשה הנולא שהאיש האלהי ידבק כאהובתו)יתרחק מאשת עמיתו‪:‬‬
‫ו מ ה ד גלשת בראשית לב החמונא סבא חחדמל תתן את פין להחטיא את בשרן ללא יהיב גר נש‬
‫פזתיה לחיתי להרהורא בישא־ויהא גליםלחחטיה לההוא בשרא קדישא דחתיס ביה בלית‬
‫קדישאדאלועליל כןחשכין ליס לגיהנם וההוא דיזמזנאעצ גיהנם דז״חה שלזיה וכחהרבוא למלאכי‬
‫חבלה בהלי׳יקאים על פתח׳לגיהנ׳זכל לנערו בריתקלישיבהאי עלמ׳לי׳לילשו לחקל׳בהלי׳יכי׳עכ׳׳ל!‬
‫ונמצא פי׳ הפסוק אל תאן את פין ללבל לכלים החביבים לילי הלהזל םיגלחז להתטיא את בשל‬
‫קודש כי הוא טון גלול שיהיה נחסל עליו ביל לוחה למושכי לגיהנם י ואל תאחל לפני‬
‫המלאן דיחה כי שגגה היא כי לא ייעיל כלל‪:‬‬
‫בזה ר פלשת קלושים לף פ״ג תנינן אסיר ליה לבר נש לאסתכלא בשפילי דאתתא בגין דלא יית»‬
‫בהרהיראבישא ייתעקרלחלא אחראי וכן הזה רבי שחעיןעבידכד הוה אזיל בחת׳ והוו‬
‫מכי״אאזליןיאבתריהוחחאלאינתושפירןיזאיקעיניהוהוה אחרלחבריאאל תפנו׳ וכלמאןדיםתכל‬
‫בשפילזלאינתתאביחמא אתי להלהזלאבליליא ואי םלקח ההוא הלהילמ בישא מלוויה עומר משים‬
‫ואלהי מסכה לח תעשו לכםעכ״ל ‪:‬‬
‫מעשה שהיה בר׳מתיאבןחדששהיהיושבבבית המדרש ועוסק בתור ו ה י ה ז י ו פגיו‬
‫דומות לתמה וקלסתר פניו דומוזת למלאכי השרת שמימיו ל ^ נשא עיניו‬
‫לאשה בעולם • פעם אתת עבר שטן ונתקנא בו אמר אפשר אדם במו זה לא חטא אמד‬
‫לפניהק׳׳בהרב׳׳שערבימתיאבןחרשמההוא לפניך א״ל צדיק גמור הוא• אמר לפניי‬
‫ח ן ל י ר ש ו ת ו א ס י ח נ ו א ׳ ׳ ל א י ן א ת ה י נ ו ל ל ר אע״פכ אמר ל ו ל ך נדמהלוכאשהיפרז‬
‫שלא‬
‫‪,‬‬
‫סב‬
‫מעשת דרגי מתיא כן חרש‬
‫‪,‬‬
‫שלא ו ז י ת ה כדמות מעולם מימות נעמה א ח ו ת תובל קין שטעי בוז מלאני השדתשנא'‬
‫וידאו בני האלתיס א ת בנוח ה א ד ם ׳ עמד לפניי• כיון שראה א ו ת ה הפך פניו ונתן‬
‫לאחוריו• שוב בא ועמד לו על צד שמאלו הפך פניו לצד ימין• היה מתהפך לו מכד־‬
‫צרי אטד מתיירא אני שמ«י* יתגבר עלי יצר הרעויחטיאני מה עשר‪ :-‬א ו ת ו צדיק קר^*‬
‫לאותו תלמיד שהיה משרת לפגיו אמד ליה לך והבא לי אש ומסמר הביא לו ט ס מ ר י מ‬
‫ונהנום ע ע י ו י כיון שראה השטן כך נזדעזע ונפל לאחוריו כאות׳ שעה קראהק״בו־ץ‬
‫לרפאל אמר ליה לך לרפא א ת רבי מתיא בן חרש • בא ועמד לפניו איל מ׳ א ח ה איל אני‬
‫ה ו א רפאל ששלחני הק״בה לרפא א ת עיניך• אמר לידה הניחני מה ש מ י ך ‪. -‬‬
‫לפני הק״בה אמר לפניו רב״שע כך וכךאמר לי מתיא ׳ א מ י לירי ׳ ל י יאמיר לי אני ערב‬
‫שלא ישלוט בו יצר הרע ־ מיד רפא א ו ת ו ‪ :‬שוב‬
‫מ^״שה ברבי עמרם שפדה נ ל השבויים ושבויות • והנשים והבתולות היו ד י ר ת מ‬
‫בעליה בביתו לבדן׳ פעם אחת הדליק נו השטן אש התאוה והעמיד הסולם‬
‫ל ע ל ו ת אליהן וכיון שבא על מעלות הסלם התחיי* לזעוק בקול גדול נור^ן בי עמדבש‬
‫בורא בי עמרם• ובאו אנשים לכבות האש ולא מצאי שנם דליקה רק ה י ח ה נ ו נ ת ו ל ב ט ל‬
‫מטנו אש התאוה ונתבטלה מתשבתוונתקירה דעתו • ושאלו א ו ת ו למה י ה ת ל בהכש‬
‫אמר להן וני זו ל א אש הוא גדולה מכל אשות שבעולם שהוא אש גיהנם‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫ב‬
‫ה י ה‬
‫ח ן ד‬
‫‪,‬‬
‫סליק מסכת מגילה ונתחיל מסכת מועד‬
‫קטן בסייעתא דשמיא‪:‬‬
‫מועד קטן פרק ואלו מגלחין מאמר מז‬
‫‪ n t ^ p l‬ע״ז המאחר והלח משה פירש מאשתו שהיתה יפה מאד כאשר הוכיחו רז״ל חאשה כושית י‪• &3‬זליג‬
‫לקח וה;א ע״ד?וגינהול * זע״ז לקתה מרים אחותו הדברה באחיה טל אולותהכריש׳ •‬
‫וחםכןהנאמאמימגוגהמאדםכלאחד קינא‬
‫» מ ל ה ‪ 5‬ו י ן ר ׳ מ ל י ד ל ש ת ש ל ו ליזשיזכ«‪1‬׳־*‪1‬‬
‫לאשתי׳תמשה‪ :‬ונראה להקדים מאמר כעין‬
‫וה בירושלמי־דביכזרים ייתר מבואר רוע‬
‫כונתס עליו יו״ל והביטי אחרי חשה ח‪ !,‬יי^מ י ‪m‬‬
‫שתשלהו גאשז איש וכו׳‪ :‬ונראה ט קרת‬
‫זעלתו הס היו החערעלין והמלעיגין^על‬
‫השגת נכיאתי• כי אמח כי העלה‪ .‬כלם‬
‫קלושים ונביאים כמהוזחלוע תתנשאוטל‬
‫קהל יי׳וכו׳ ־ רצה כומבואהאתםחתנשא׳'‬
‫לטשה במחנה לאהרן קריש יי׳ י רב שמואל־‬
‫לאתר שתקבל* הנבואה מכי יל זלא ע״י‬
‫ב י יצחק אמדמלמדישכל א ח ד קינא לאשתל‬
‫אמצמי כיכבואת־כל הנביאים ע״י המלחכי׳‬
‫ממשה ־•‬
‫היי׳ אמנם משה היתהנבואתו ע׳׳פ יי ׳‬
‫< כמו שכא׳כז ‪ if‬פה אמגי נוותלז׳ל ולחתימת • וזזה׳ האספקלליאמאילה מזבל גללז״ל שהיה‬
‫סליעה‬
‫‪ 16 1‬י‬
‫ר ן ד‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫י י‬
‫ב‬
‫פרק ׳ואלו מגלווין מאמר מרו‬
‫מריעה מםתפל על כל הנביאים‪ :‬וזהו שאחרו חשדוהו בא״א רצו בז חשדיהו שנבזאתו גיזתה לו ע״י‬
‫התליון הנשפע מאיש שהוא הקינה נקרא איש מלתחה י כי כשס שהאשה היא מקבלת השפעתה ע״י‬
‫*מצעי זהואאישה * כןמשגוהז לחש׳וחשדוהז שקבל נבואתו חןהמלאן גבריאל שהוי( שר אחצעי־על‬
‫הנבואה כלכתיב בלניאל שראה איש לבוש הבלים זכו׳ יע״י התנבא זשס כתיב שגבריאל לנר עחו *‬
‫וזהו שהזכילו כאן בזה החאחל ויקנאז לחשה בחתנה וכז׳ שכל אתל קינא לאשתי מחשה לצי מ כל אמי‬
‫היהתישלי מביאתו שהשיג עיי אחצעי באשה שנשפעת חן האיש ואחלו חה אנו חסליס בננזאה חתש'‬
‫והלא גם הוא בעל אשהל״ל נבואתי ע״י אחצעי כנזכר‪:‬‬
‫בדרך אמונה פירוש כי אין בזכות הדבל תליי כפי המציאית הטבעי ־ אבל על דלן פלא‬
‫כתב‬
‫ונשכר החצוו׳ ושינכו חן הזכיו׳ אבל יש לו הטיה תה והכנה טבעית * וככי כח החום הטבעי‬
‫הנשפע מן המעלכה וביאלו זה מחיפוש שני חכחים אלי שהם לבא ילב חסלאלא יכחישו שאם היה‬
‫מתפלל רבא על צלזתיו זהיה לזצה שינכו לי חזכיותיר םהש״י יוציאהו ויצילהי מצלזתיז אבל השלחים‬
‫היו מצילים נפשותיהם ושוחרים גס עדנס‬
‫די‪5‬עלוזמערנ׳ו*סהגזייז ‪$‬ומת ותוי‪5‬ותשקיג‬
‫אשר היא הדבר המיוחד עליהם לעצמם על‬
‫לא‬
‫״ח כל הדברים הגשחיי' י לא שירצו כי‬
‫דבא חיי בגי ומזוני ל א בזכות׳תלי«*‬
‫אמר‬
‫מילת׳*‪1‬א בטזל׳תליא טלתארה?*‬
‫^ נ ק נ ה בתפלתם ובמעשים טובים בני חיי‬
‫רבה ורב חסד׳הרווייהו רבנן צדיקי הוו ־ מר‬
‫לן וחזוני כי נקנה איתס על צד הפלא האלהי‬
‫מצלי ו א ת י מטרא• ומר מצלי ו א ת י מטרא ר ב‬
‫ואצה לא לבלו כי אם על צד טבע המערה‬
‫חסד׳חיה תשעין ובי שנין־ ד בה חיה א ר ב ע י ך‬
‫לא יחלוק זה המאמל על פשטי התיל׳כלצ *‬
‫ג י ר‪ 3‬חהד׳י‪«6‬ת»ן ח ל ו ל י • בי ר ב ה שתין הכלי•‬
‫ועניין»ה כתזב בפרק קי שמחשיך כתוב‬
‫בי רב חםד׳נהםא דסמידילכלביא ל א מתבעי•‬
‫בפכקס״ה דרי״בל האי תאן לחתיללבחד‬
‫בירבד־זנהמאדשערי לאנ׳שי ל א מ ש ת כ ח ‪:‬‬
‫בשבא יהא גבר כו׳ ולא חדא ביה • מאי‬
‫ולא חלא ביה לבישז י והאחר רבי אש׳ אנ׳‬
‫יבלקיזית׳ בחד בשבת הוינא אנא חל ן והיא לישגנבא• אלאאוכולא לבישזאיכזלא לטיבו• האי חאן‬
‫דבתרי בשבתאכו' איר חנינא עלפיקו אחלי ליה לבל ליואילא מזל יום גולם אלא מזל שעה גולם‪:‬‬
‫הנה זה החכם ל׳ יהושע סלר החזגיס והנטיות כפי יחי הבריאה אשל נבראו בששת רזי בראשית * וכמו‬
‫שאותן הששה ימים לא נבלא מהן לבר כפי תיוב המערכת אבל הכלבחפן אלהי כשיט לצה בכל יום זיזי‬
‫שיתהוה בריאה מתולפת לחה שנבראניוס הראשון־ וכמו כןחישיתיללבכליוםויוםחהסיהיהטבעו‬
‫<פי טבע הכליאה הנבלאת ביים ההוא הנמשכת ללצוןאלהי והילה כי אין למערכי שום טבע ומבא‬
‫בלברים אפילו על הבחינה השניה כ״ש על הבתינה הלאשינה • ול׳תנינא היה מעיק על צל ‪-‬הטבע‬
‫*הפעילה הסמלית הנמצאת בהםאשל לזה היה מפא כפי מה שסיפר ממנו הילה גמעלכה על הבתינה‬
‫השנית יחלק מגללי״בל באוחלוכייששעו׳חחזלפו׳ בכל מלחששת יחי בראשית והתחלפי׳ השעית‬
‫בלידת האנשים יחייב התחלפות' החזגיס לכל איש חה יצלק זה אס היתה הסבלא הנפנה בעללי׳׳בל‬
‫צידקז׳ ויש מזל משותף וכולל פעם ילצהלומל פעם ככב • ופעסכח שחיחיי יפעם איזה משפיע‬
‫שיהי׳אס אליה ואם זולת זה נגזל חן מזל כמז שהתבאר לחי כלאהלבריחו״ל• וא״ל חנינאשיחל שעה‬
‫גולם ״ והוא הככבהשולט בכל שעה ושעה כחושסילר אצל חכמי התכונה ולעתישבחערכ׳ והככב‬
‫השולט בכל שעה ושעה היא המטה והנותן הכנה על הבחיני השניה בדבלים וכפי הצייוח והשזקע‬
‫‪ 1‬יכח הבתים והככבים השליטים אשר ישתנו בכל עת יעז‪ :‬עכ״ל דרן אחונה שער ג׳ ממאמר ראםין‬
‫אסר הכוחכ זקשההנא^רילו‪:‬׳מישזתשיןאיןתזצ לישראל שנאחר א לקייי איתםלכל‬
‫העמים‬
‫‪,,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫&רס‬
‫פג‬
‫דרש ‪ V‬הגדרה והחריצות‬
‫העחיהז^תכםלקחלולעםוכז׳ ע״קוהלאכתיב ויד תרו צים תעש׳׳ א״כחשחע שהגזרה שקר והחרוז*‬
‫אחת י וכל התיר׳חלאה חזה שהרי כתיב ברפוי בנ׳׳והפרתי והרבתי אתכם יספור רתל זר‪3‬ק׳ וחנה ••אם‬
‫בעישרייעודי התורה רבים היזיעדי בשער חצית עושר ונכסים גסחייס לריב כאוחרתהארכת יחי׳ ״‬
‫וכלא׳ ללא קשה חידי כי השכר האסתי היא לנפש לבדה לחה שהגיף אינו לאדם בחה שהוי! אד;• חבל‬
‫האדסהוחחדםבנכשאי׳כראוי׳שיהיוהגחזליס האחתייסלנפש׳ יל^״א‪-‬ז״לשכר חציתבהאי עלמי!‬
‫ליכח • חבל הייעודים הגופייס אשר בזה העולם הה לסכע השלחית בי ׳שליסהש״י רצון יראיו ועבדיד‬
‫כשיחסרו פלזיתפללו אליו יצילם ז׳זציא׳חצרה אפ אין להם בניס יתן להס בניס כחי שעשה לאנרהם‬
‫זאסר׳סובשחואלנאתרכי הה׳שאלתיד זנן יאריך יחיהם בחו שעשה לחיקי׳ הצדיק ע״יתכלתו נאחל‬
‫הנני יוסיף נו״ושניס וגז׳‪:‬‬
‫וראוי לדעת מה;ה ועל חה זה לתת לזה יותר חזה בפרס הייתם שניהס צדיקים גחורים ולולי•‬
‫שהאיר עינינו הר״שבי ז״ל נזהר בפרשת יישב על פסיק כ׳ כיעל אדם ישלסופו׳היה הדבר‬
‫תימה עמיד עליו כיהואסוד גדיל • יק בתיקינין הב׳יהעניי׳ עצחו וז״ל)בפרשת וישב סייק״ףלה?!‬
‫המינןכחה רחיחין הווצד׳קיא קמיהקב״הילא אתברי בחרעין ולא במכאוכיןולא אתחלש מפ<*‬
‫דלהון לעלחין אחאילאו אלין כאלין דאלי אותברי ואלין קייחיןבגיפייהיכדקא יאית • זאי תימא בגין;‬
‫לאיטן צדיקי בני צדיק׳ וא׳הו זכאהאחאי אתגר גופיה בחכאיבין וכל יוחוי בצערא אלא הכא רזאאיהנ‬
‫להא כל עונדוי בקשוט יזכי כי פועל אדם ישלם לו וכארחאישיחציאנו וכו׳‪ (:‬וכלל כדנרים הכם‬
‫צריכ׳׳באוררנ מאדאלזנס בדרן קצרהנבארסחחח׳הקלוש ההוא שם העוסק בדרוש צדיק־ורע לו ורשע‬
‫וטוב לו זכלל התירוןהיחכי פיעל חדםישלס לו • הק״בה למעביד דיני בלא דיניששעת היציאה לעולם‬
‫גרמה לו • ואם תקשה מעיקרא דדינא כירכאאחאי־נביק נשחתאדההוא דסבל׳ יםוריןומרעיןבישין *‬
‫תרץכיכיעל אלם ישלם לו וכאורח אישימציאני קב״ה הוציא הנשמה ההיא שיודע שרסהוגלגולה‬
‫ממציא איתה שתצאבשעה לסיהרא בפנימי שנןגרחז מעשיו שתצא נשעה זו * וכן זו שהיא בהצלחה‬
‫קב״החמציאה שתצא בסעת׳דסיהרא בשליחי וזהו וכארח איש ימציאנו כפי פעולותיו הדאשינו׳ יחציאננ‬
‫ממציא אותה שתצא לעולם הזה • ואין הדברים כחשחען • הלבנה התחתונה תלילה כייהיהיראוי לפי‬
‫זה חצי העילס חוצלחיס וחציים מדולדלים שכן חחשה עשר ישים קיימא בשליחיו ונוי‪ /‬יחים בפגיח! ?‪1‬יו‬
‫בסיהרא קדישא כפי בחינותיה המתהפכות חצדחעשההתתתיניס כן היא מתנהגת וזהי אמרס ז"‪3‬‬
‫ישראל חוניןללבגה ון«׳ • כי כל מעשיהםוענייניהס והנהגותיהם כולםחושרשות בלבנה עליונה ועל‬
‫כיה העולם נוהג ודברים הללו עמוקים הם עמוק עחוק חי יחצאנו ־ ועמוד על הס!גיא כלה התם‬
‫ואין כאןמקוס להארין עכ״ל מהרם גא״לנטי בכייקהלתיע״קב‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫בספר חסידים סי׳ רס״א אהוב לך א ת הטצוה הדומה לימת נמיוה שאין ליה עוסקים‬
‫כגון שתראה מצוה בזויה או חורה שאין לה עוסקים כגון שתראה כני עירך‬
‫‪ * °‬ק י ן ו ל ו מ ד ? ם סדר מועד וסדר נ ש י ‪ 0‬וסדר טהדור־ז ונו׳ ואין תוששין ללמוד מיער‬
‫קטן יפ טי שמתו א ת ה תלמדם ותקבל שנר גדול כנגד כלס כי הס דוגמת מת מצוה לפי‬
‫^איןבג׳ אדם דגילין‪-‬בהם י משל לאדם שהיו לו בנות ותבעום בני א דם והשיאם להכש‬
‫ונשארה כת א ח ח שלא חבעוה להנשא אמי־ה לאביד־ז אחיותי יודעות אוםנוו־ז נקירה‬
‫מעשה אייגסעשה רוקם לכך קפצו עליהם הכל והיו לאנשי׳ • א ב ל למה נ ת ת לי אומנו׳‬
‫שהבל מרחיקים ממנה לארוג בגדי אבל לתכריכי מחים • אטרלה אביהאני משבח אותך‬
‫* ה כ ל ילכואצלך־ פך אמרה כספת ט א ד קטן דב״שז; למה אין עוסקים בי כ מ ו כ י ח‬
‫ת‬
‫ס‬
‫‪,‬‬
‫טעיתית‬
‫ר ד ש על המירה והחריצות‬
‫מ ‪ 5‬כ ת ו ת ‪ , :‬י ה ק ״ ‪ ,‬כ ח השיב ל ה ט ו ב הרי ?בר נאסר טוב ל ל כ ת א ל בית א כ ל מ ל כ ת ‪ U‬בית‬
‫*שוןה באשך הוא סוף ב ל א ד ם והחי יתן א ל לבו עכ״ל• ובראותי ז״ה ע״ כ נ ת ת י א ל לגי‬
‫לנ‪1‬לוע בקצה המטה גטעט הדרוש הזה של ט״ק ה ל א מצער היא ו ת ח י נפשי‪:‬‬
‫קליק מסבת מועד קטן ונתחיל מסכת‬
‫חגיגה בסייעתא דשמיא‬
‫מסבת חגיגה פרק ראשון מאטד מט‬
‫‪1‬‬
‫^ ^ * ‪ . f c‬יפי׳ חלו ואלי דברי אלהיסחייס כי נשעה שחשה עלה למרום הגאה לו הק״בה כל מה שעת״״‬
‫״ * לדרוש כל תלמיד וזיק י ואשרו ז״ל בחגיל׳ חז ראתה אםזר לזחן את החן ורבו כהן הרעות‬
‫ןכלם עולין לטעם אחד • וגס בבירי ש^כלה חוה הזכירו חז״ל זה אוחר חטה וזה אוחר אתרוג יזה אוחד‬
‫תאני וכלן יש להם טעמים נכבדים כנזכרים במפרשיס־ ופלס כוונתם להעחיד התור׳והחצית על הצד‬
‫קייתרשלס שאפשר ולהכק רצון האלהי‬
‫כונדלמי הללו מטמ^ין והללו ייטהרין וכו וכוכת ח י י כ נ י‬
‫^הנתילהלנו^לזה פיו כל הסברות ההם‬
‫כובלות טן‪:‬‬
‫‪ TP? P « J W‬גקג&ג כלה ה ע ן א נמקייחין‬
‫א»<ה פמ״‪ £‬על *ה‪.‬כלם כתנגחמנגע אתל *‬
‫יל‪/‬ה‪ .‬הנגעםאסרי כל חמליקת שהוא לשש‬
‫שחיס ס ו כ ה להתקיים‪:‬‬
‫י‬
‫מ ל מ ע‬
‫ומדדמ‬
‫רי&ייגי תאחזיליתלךמלה‬
‫ד א י י י כלהי חברי׳‬
‫‪..‬‬
‫לא ה כ י ולא ה כ י‬
‫ב א ו ל י ת א ל ל א אזיל כ ל א‬
‫ל א ת ר ק ד ו ל ת ב ו ע הל א ת כ נ י ש ה ה ״ ד כ ל‬
‫ה נ ח ל י ם ה י ל כ י ס צל פ י ס ו ה י ה א י נ נ ו ח ל ת •‬
‫ו כ ז י י ה כ ל ה ו ל ך אל י ז ק י ס א ח ד ‪:‬‬
‫ה ח כ ם‬
‫חה״ררא גאליקו צ ת ב כיריש‬
‫‪ .‬״ ‪ -‬״ ‪ . .‬״ה?^יג‪,‬כצל»‪..‬אה‪1‬ביז‪1‬אפילו‪.‬‬
‫יהיו‪,‬הד‪$‬ר־ם ?יבעל* 'אש'‪1‬לנת ל״ל'שסם‬
‫אםכי״זקבציו‪.‬אותם מחסדיה ו ק ב ל י ‪ .‬ח ר ב י ם‬
‫אסיפות א ל ו תי׳ח שיושבים אסיפות אסופי'‬
‫ועוסקין בתורה הללומטמאין ו ה ל ל ו מטהרין‬
‫ה ל ל י איסרין ו ה ל ל ו מתירין־ ה ל ל ו פיםלין‬
‫ו ה ל ל ו מכשירין • היאך אנו ל ו מ ד י ם תורד־ז‬
‫י מרו‪-‬עד־ץא^דיכ^אד־יאתד‬
‫מעתזדת״ל‬
‫נ ח כ ן פ ח נ ם א ח ד א מ ר ן מ פ י א ד י ן צל ה מ ע ש י פ ז‬
‫נ ת נ‬
‫ב״ח שנאמר וידבר «להים א ד ז כ ל ה ד ב ר י ם‬
‫ייזהלכי׳ ואינה יודעים ל ה ע ב י ד ט ו ב ט ע ם‬
‫ה א ל ה לאםד א ה א ת ה עשה אזנך כאפרכסת‬
‫ו ד ע ת להשקיט א ז ה ח ו ק י ־ ב ד ב ר י ה ם ח״ח‬
‫לשמוע דברי בולן‪:‬‬
‫‬‫כזין אלישלקגל׳ילא ןזרהר אי‪,‬־יהס כיון‬
‫י שהה אחינח ח;;ת;־ על דרכי התירה כי כלס כתלו מרועה אשד למשה מסיני‪:‬‬
‫בק‪£‬ר לקט ש נ ח ה רפאה אחרו ין׳״ל שבעים פנים לקולה והכניס משזנים זה לזה לטמא‬
‫ולטדזל ל^סיר ‪1‬להיי»ר וכל ‪1‬ז כי ד‪3‬ול אשל ניןתל עלץקיל גלול ןלאיסףהיו בו כל ? כ ^‬
‫הל!שזמ‪£‬יס‬
‫סי־‬
‫חגיגה פרק ראשון מאמר נ‬
‫המשתחשי׳ומתהפכי׳לטהור ולטתיו • לאסורולמותר לכסיל זלרשד כי לא •תבן שיהייהקול ההוא ח *‬
‫כלום ולכך אפשר בקול ההוא היות סדברייחתהפפי‪/‬לכל צדאמ ז־ לעומת *ה • וכל החכחיס העתידי'‬
‫לעמוד בכל דור ודור קבלו מהרעיני שנאמד את כל הדבריס האלה דגר יי׳ אל בלקהלכס‪ :‬וכלם נהגו‬
‫חפי אל אקד ״ פרנס ח ל אמרן ־ מפי אדון כל המעשיס * שנאמר וידבר אלהיס כו ‪5 :‬ר׳ן לדעת‬
‫בג׳ מעלות חלו לחה ועל חה חלריס‪ :‬במדרש אמר ר׳ חנינא שלשה נובלות הן י נובלות מיתה שינת ־‬
‫נובלות נבואה חלום • נובלות עולס הבא סבת ״ יפי׳ הפרי כשאינו מבושל כל צרכו ונוכל יזן האילן‬
‫^ נ ו ב ל ו ת • פן דברי החלום הן דברי הנבואי? אגל אילה <מירים וכן כלס‪ :‬ובמדרש שיר השירים‬
‫חתרו כנגד ג׳ עולחותהאקד שירי שלעו״הזשהואעל ז'אמוניה שנאחר שבע ב^סהללתיך• השרי‬
‫על שירו שלחשיח שהוא על ח׳ שנאחר לחנצח על השחינית • נ׳ של עו״הביסהוא על עשר שנאחר בנבל‬
‫עשור אזמרה לן י ) ע״כ מצאתי בספר לקט שכחה ו פ א ה ‪( :‬‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫‪,‬‬
‫י ק ש ה מה עניין החדוש הגדול שדרש שחשבה ר יהושע למרגלית עזבה‪ :‬עוד קפה והלא בפירו׳‬
‫כת»בבכרשת‪1‬זקהל*וגכ׳הס אשר לא׳דעו ישלןעז ולמדו זגז׳יוכתיבלמען ישח?!וזלחען‬
‫<לחדו ליראה את יי׳ וגומר ‪ :‬והנראה בזה לפי מה שכתב בעל עקידה בשער ק״ב אמר הכתוב תקרא‬
‫התירה הזאת נגד כל ישראלבאזנ׳הה כי היא מה שתסיר כל דעתחשזבשוכל אחינהניסדת* וגס‬
‫הגיעו למודי׳על הדרן היולנ^ק א ״;׳״י ג׳‬
‫כחו שאמר דרכיה דרכיגזעס יכל נתיבותי׳‬
‫כונה יגל שמיעת ה ז י ב ד ומרגלית י י י "‬
‫שצום׳ וחחה &יחזיק יליז הלימוד הזה‬
‫סעשו—‪ ,‬כרכי י ו ר י ד ו‬
‫מ!}״?‬
‫\‪\\T‬‬
‫וירבה תועלות׳' הוא היות הקור חלןישלאל‬
‫כרוקה ור״א‪:‬בן חסמ*י*‬
‫•• י‬
‫ביופיו עולה על בימה גדילה שהיו עישין‬
‫שהלכו להקביל א ר ז פני דבי יהושע בפקיעין‬
‫אל הקריאה הזא׳כי כל העס ישמעו וייראו‬
‫אמד להם מה חרוש היום בב״ה־ אמדו ליה‬
‫ייתר חמה שישחעו מפי קיר׳ אחר והוא‬
‫דבי תלמידיך אנו ומימיך אגו שותיכש‪ :‬אמר‬
‫מבואר י והלמידה לאנשים והשמיע׳לנשים‬
‫לחס**ע״פב א״אלבית המדרש בלא חרוש •‬
‫תשמענה לירא את יי׳ ולהחנט מעשות כל‬
‫ש ב ת של מי היתהשבת שלר׳אלעזר בן עזרי׳‬
‫מצות לא תעש׳שישנן בשמירתן כחז האנשי״‬
‫ר‪,‬יתה י ובמה ה י ח ה ההגדה היום אסרו לו‬
‫זלזה אמר בהנ׳זיראז את ״׳ אלהיכם ושחר!‬
‫בפרשת הקהל * ומה‪.‬דרש בה י הקהלאר־ו‬
‫לעשיתכיהשחר פן יאל׳ אינו אלא לא‬
‫העם האנשים והנעים ו ה ט ף ׳ אםאנשי׳כאי׳‬
‫מעשה׳ יעלהנוףאחר יבניכם אשרלא‬
‫ללמוד־ נשיםבאו׳ לשמוע׳ ט ף ל מ ה ב א י '‬
‫ידעי ישמעי ולמדי ליראה את יי׳ בבזאם‬
‫נרי ל ה ק ב י ל שכר למביאיהס• אמרלהבש‬
‫בימים שתחול עליהם חיבת שמירת החציפ‬
‫מרגלית טובה היתה בידכם ובקשתם לאבד׳‬
‫וקיומם • וכבר תקל משא האבית יטרחם‬
‫ממני ע״כ‪:‬‬
‫היייעל עליהם להביאה בעול מלכו׳ שמים‬
‫בחה שקדם להפ מההרגל בקטנות לבא שחה‪:‬‬
‫לל״^א לדעתי עניןהחרגלית שזכר ר׳יהושע בזה העניין בחאחר• לפי שכנר אפשר לפרש מאמר‬
‫ובניהם אשרלאידפיישחעי זלחדוומחר‪ :‬על הדורות הבאים כחו שאחר עליהם ילמדו‬
‫׳ י י צ א ת י ׳ ׳ אלהיכםכלהיחיס אשר אתכחייםעל האדתה• יא״כ לא ימצא שוס טעם לביאת הטף‬
‫י י י ץ אלעזר פירשו שהזא יהיה טעס ביאת הטף שחה כי בניאס לשחיע בזחן ההזאה‪:‬נכבד חכי‬
‫מלן ישרי!ל י ובזמןהמוכןמכל הצדדיכ כנזכד וחמה שיראו מקבלת הכל את דברי התזרה ובסבר מ י י‬
‫יפדז‬
‫ש‬
‫״‬
‫‪ 5‬ה‬
‫‪1‬‬
‫צ‬
‫ש‬
‫ס‬
‫כ ש ר‬
‫כונה על שמיעת הדרשה‬
‫ע ו ז י ז ר ש ם ב ה ס רושם תזק ניראה את ״יבבות זמןחייובסאשר בזה יקללו האמת המחו»נ להבאם‬
‫זאז היראה תיעלות הגדול ־בקלות הטורח והוא חה שרצהו להביא שכר למביאיהם׳ לזה יזמי ר•‬
‫‪6b‬‬
‫‪/‬הישע כחתרעם עליהם מרגלית טיבה כו׳ כחשפט לאוהב׳ החכחה החכבדים וחיקרים אותה עכ״ל יי‬
‫? ‪ £‬״ ונ״ל "הכותב מה שאמר ליתן שכר לחביאיה׳ רצי בו המשרתים שבביתם גם הסיקחו חלקם בשכל‬
‫הביאם את הקטנים י אי י״ל הנשים יקבלו שכרהמביאיס התעוקית בשביל לשמוע לחכם וליק‬
‫דעתם גמה שדורשין מש״כ אם היו חניחין בניהן בבתיהם שאז תתידהיה לק ודעתן על בניהם שמא‬
‫יכלו וכדומה י לכך אמר שיקבלו גס שכר מאותה כונה טובה שיביאו בניהם הקטנים רצוני־גזמר‬
‫גמולי חלב ויונקי שלים י אבל מה שאתר הכתוב למען ילמדו וגומר רצי בו הנערים הקטנים אשר נ מ‬
‫המעז לחיכוך צריך להרגילם ולחנכ׳ בהליכת׳להלרשה הגהפי לח יביגו ח״חלמחר זיון גם כי יזקימ‬
‫לא יסורו חהם כש״ה סנון לנער ע״פ דדכו גם כי יזקין לא יסור חחנה‪:‬‬
‫‪r £‬‬
‫•הקשה בעל נ^קידה שערכ״ו ח״ל שיראה מהקושי והזרות ליחס אליו ית' הבכי והדאגה על זה‬
‫השיעול‪ .‬שאם היצרכ׳ התורה להשתמש בתזארים האלהייס אשר לא כדת לשכך אזן ההמו'‬
‫‪.‬‬
‫שירגישו חעלתז והשגחתו ויכילתיעל האופן אשר יורגש להם הנה לא הותר ליחס לי ית׳ תארים‬
‫ויחסים נבזים ושפלים מורים על אלו הפעיליתהמגונותכמו שכתב כל זה הרב‬
‫המורה פר׳ מ״היפר׳ מ?וח״אוז״‪:‬ל‬
‫דרש לשנת חזון ובונה צמ*תר ג׳דחעזיןהצלולחסלז׳'•‬
‫יאיך לא נשמרו תז״ל מזה והח׳‬
‫* ׳'*‬
‫מרו יעצני <‪ rf‬רות קדשו בדבריה׳ אלו אשר‬
‫ל א תשמעורה ב מ ש ת ר י ט תבכר־;‬
‫‪Qfrft‬‬
‫זכרני זגייצאבהם• יעיד קשה דאמריש‬
‫נפשי מפני גוה מאי מפני גוה • א ם י‬
‫לומקיםסהוא‪-‬ב»כה»גוסתזי‪0‬שמו׳ והלא‬
‫רב ש מ ו א ל פר׳־אויא משמידה דרב מ ק ו מ י ת‬
‫הזאילקימו של עולם• וכבודו מלא כל‬
‫ל ו להק״בה שפיפה בו וםםתריס שמו ־ ומאי‬
‫החר׳ן‪ :‬יעיד קשה דקאמר •דאפילו מלאכי‬
‫מפניגור־ז• אמר רב ־יצחק מפני ג א ו ת ן ש ‪S‬‬
‫הוא‬
‫השרת בכו דמשמעכ״ש הקדוש ברוך‬
‫ישראל שנטל מהם ונתנה לא״ה‪ :‬ר ב ש מ ו ^‬
‫ע״ד‬
‫היא‬
‫דביהעסקיכ׳אלונם נראה דכונת׳‬
‫בר נחמני אומר מפני ג א ו ת ה ש ל מ ל כ ו ת שמיי‬
‫־י‬
‫פיילתיש‬
‫שנטלה׳ ומיאיבאבכיה קםיהקכ״היהןא‬
‫מיג‬
‫ד י ו‬
‫‪0‬‬
‫המורה בהרב׳מפרקיהתלק הראשון‬
‫י‬
‫אמ׳רב פפא אין עצבות לפני המקו׳ שנא׳ עוז‬
‫מהתואר?׳‬
‫מין‬
‫יש‬
‫הנה‬
‫ל‬
‫‪V‬‬
‫'‬
‫וחדו׳בטקומו • ל״ק ה א בבתי מאי הא בבתי‬
‫‪:‬פרלם שלא יחלייב לו מהם שניי ורגיי בי;צתותי‬
‫בראי• ו ב ב ת י בראי ליב׳עצבוי־והא כתי׳ויקר'‬
‫ית׳ כשיבחןבטוב ההשקפה והוא הנא׳‬
‫ה׳ צ ב א ו ת לבבי ולמספד ולקרח׳ רלחגורשק*‬
‫מה‬
‫כצייד אל זילתל כ* הוא יירה על עניין‬
‫שאני חרבן ב״ה ראפי׳טלאכי השר׳בבו• שנאי‬
‫על הזנלת ההואלחגנליי ‪•pr‬משל השמש‬
‫הן אראלם צעקו ח ו צ ׳ מלאפישלי׳ מר יבכיין‬
‫כצס כביט כלי שים הרכב׳ וכשיתיך השען׳‬
‫ו ד מ ו ע ה ד מ ע ו ח ר ד עיני דמעה כ׳ נשבה עדר‬
‫ו׳קכי׳היילת הוא מבואר היות זה לחליף‬
‫ה' ־ •אמר רבי אלעזר ג ׳ רטעור־ז הללו ל ט ה‬
‫םחמריכלאלתלוטכלל‪ :‬וכחושכתבהרב‬
‫א ח ת על מקדש ראשון ו א ח ת ע ל מקדש שגי*‬
‫ו א ח ת על ישראל שגלו ממקומן‪ :‬ע״ב‬
‫דטורה פרק נ״ב חלק א׳יי׳זר בארוכה וכן‬
‫הדכר בי י״ת כי הוא הפשזט בזבלית‬
‫‪3‬ב^‪:‬טות והיא הטיב האיותי אשר אין בי חליף ישנ׳יכללזהנה איש הטיביקיל ממנו הטיב ותאי*‬
‫<רע קינל יות‪:‬י הרע י כי עצה ידעי* הזיו היוקר׳‪1‬ע ירע לן כאז שהעגם יורע יהיה כ ה ס ך ויל‬
‫־הגל‬
‫ת א מ י י‬
‫נה‬
‫סה‬
‫ועיגה פרק ראשון מאמר נא‬
‫הכל הואיסיב בהשקפה מל עצתו • אמנם לתלזפט זה קבל הטוב לעצמו ־ ויה קבל הרע לעצמו י‬
‫אמנם הצדיק היח כדבר שמתחזק ומתקיים ני‪- .‬ולזה ל ־י* םלאיקבלזחמנו הרע מצל שישחקו וישישו‬
‫לפניאלהיםהריםהתארהצרופייהזהלאיחי^‪ :‬לו»ת'לא רבייולאשנוי נחליף המקבלים ורבוייכ ‪:‬‬
‫וכצל המשילו חדל זה למדם העימי יוצל העמוד כעס לימינזופעם לשמאלו והעמוד לח זז •מחקיחז •‬
‫ולכונה שמםצרניש שמי במצבימאצלוית׳פעם חנו עומדיםליחינו כמיסהאהיב‪-‬יפ אליי יכעס לשמאלו‬
‫כעבדים החיוחקי׳מאדוניהס חמרת* כי זהתליפלי ה<א כמו שאמו המשיכי ע״ה חליתי ה א שנות ימין‬
‫עליון ״ <על זה המוכן נתבאר םעס שכבר נתיזמת שאין שיס מקוס לצי*־ר ולשער משר לפניו יבזא שים‬
‫*צב דאגה ובכיה ב&ים ־צד ית׳חחזיי׳ המציאות ממסריגות כיול! י ולא־עידאלאכיאלהחיחסיפ לו‬
‫השחתה והעינג גס הפכיהס במשלים קרוביי• מה כי כל עוד שימשכו ממנו ית׳ הטיבייהשלחיתייוכפעו‬
‫מלכניו המעשים המכירסמיילשלמית המקבלים איתס רצוני לזמר בהמצא השלוה וההסכמה בין הכתוין‬
‫תחתיי׳ שניות ושלישיות ע״דשאלזרהכתו׳והיהבי׳׳וסההזא אענה נאם ה׳ אענה השמים יהםיענו ‪tc‬‬
‫האק ״ והאיז תענה את הדגן אתהתירו׳ואת הי‪.‬צהר<והס יעני את־יזרטאל• הלא אז תיזעליחעלתי לעינ*‬
‫מכל כ׳ ברבית הנו זג׳רבואוכל»הזכרובה^כן<רבה השפע היורד מאיתי ית׳וכןיפרון וכן נתרבתההשמח'‬
‫והעונג לפניו וכמו שנא׳ישחח יי •במעשיו עוז וחדי׳במקיחו‪ :‬אמנם כאשר יגרום החטיבהפטר ההסכמי‬
‫והשלום בין הכתות המקבלים ייחלש חוט החסד המשוך עליהם כשיעור הסבה המגיע׳ וכ״ש אם תספיק‬
‫להפסיקו לגמרי׳ אז ודאי ישתנו אצלו אלו התואדי׳ הצרופיים עדםיהפןאליהםממשפיעאל לח משפיע‬
‫וממטיב אל לאחטיב ״ ובבחינות אלו •יאמר עליולפעחיס מנון ורחום ולפעמים קנוא ונוקם • •ויאמר‬
‫טהויו פעם שמח ופעם עצב מבלי שיגיע שום חליף נשניי בעצתותי־כלל• אגל היא מפאת המקבלים‪:‬‬
‫ואולם כאשר יגרום החטא להתיש הכת כמ״ש הנה היא ית׳ידמה אלינו ההפסק תחלה בי היא המקור‬
‫העליו׳׳ וחזהחוייב בטול השתחהיהעזנג הדבקים אל התמדת הטיב וקייומו ובאו תחתיו העצב‬
‫׳והדאג׳‪ :‬והוא טעם נוכה ימגכה להק״בה עחה • כי אין הבכי והעצב כאלו המשלים רק ההבטל‬
‫•מן הפטיליתהפלמית המענגות ״ וזאת עצמה כיזנתס במה שאחלו מקים יש לי להקיבה ששם בוכה‬
‫וייסזיי׳שמו• ירצי שאם על דרך האחת אין בכיה לפניו ית' ולא שוס צער ודאגה פיהוא מסכיק בעצת*‬
‫ולא יחסר לרדברשזגליייחרד או יתעצב הנה על כל פנים יס שוס מקייגירם שיש לפניועצב ובכיה בשו*‬
‫צד ומסתרי׳שחו י לא שהמקום מ א במםתליס אבל קרא חקוס העיון ב»ה הענין לת • כלומר שיאחר זה‬
‫בעני! נסתר ומוגזג בי*»ק יזיי^והומ מיז שמכל שם השנוי כצריפ׳׳ הנזכרממטיבאללא מטיב וחמשכיע‬
‫אל לא משפיע בנח״נין המקבלייכתן^אמדנז ••והנה להעלמתם ביחיד כונת ב־זסתריס שמו למשמע ‪'1^3‬‬
‫תיאר שם מקום • הוקשה עליו תאמרו • ומשני שאני חירבן ליה דשפילי מלאכי שלגם מר ׳בכיין *‬
‫כי עניין ירושלים וב״ה גדול הוא מאד אצל הכמצאות סכוללות יישלו קשר אחין וחזק בענייני׳העליוני׳‬‫יכי ביישיבירושלי׳שלחטהנתישבה ירושל׳ שלמעלה י יכן אמרוז״ל •בתעניו׳לא אבא בירושלים שלמעלה‬
‫ע י שאבא בירושלים שלמטה שנאחר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר י והוא מבואר כי בהיות ירושלים‬
‫םלמגמ בישובה וב״ה בבניינו וכהניס בעבודת׳וליייס במכנס וישראל בחעחדס היו כל צנורי החערכי^‬
‫*לםדק והיה השפע האלהי יולד מן המקור העליון דרך הצנזרית כלם׳ וימלא כבודי את כלהאיז‬
‫* ״"• ל ומתקדש שמי בעולם ויתכנו בפי הגל התיאריס הנפלאים האלה״ס • ובהעלותם יםעו ונעשו‬
‫״ ־ ^ י ^ יאק שבחי של בורא עולם כזכרבפי כל‪-‬בריה זרבה העזובה וערגה כל שמחה ובאי יגון‬
‫וחנתס ״ ימה העניין הנפלא הכתיבהק״בהלעצחו בכי וחםפל י ולא חשש לדקזיק מלזמר במסתרים*‬
‫יצכי ששנוי המגיע ^ילס מהעניינים הנזכרים הוא נסתר וממלה כמז שאמרו חז״ל כל זמן שאיןג״יז‬
‫ולאהשסשלם ואמרו כל דמן שישראל בגלית שכינה בנלית כביכול שנאנ‪%‬‬
‫יז‬
‫‪1$‬‬
‫ח‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫‪7‬‬
‫ה כ ס‬
‫‪#‬‬
‫א׳‬
‫‪7‬‬
‫‪* x‬‬
‫מתו‬
‫דרש לשבת חזון וכונה לג׳ דמעות‬
‫עמו אגפי בציה • ולזה אחלי‪,‬שאפילו‪.‬מלאכי שלום חר יבכיין רצו שהם אחצעייס להחשין הטוכ ן‪1‬חנן־‪.‬‬
‫»ת'אלחשר תחתיהם בכי ג״כ כי גס חח הטוב ההוא לא יקבלזה! מאת האלהים ולח ישפיעוהו על‬
‫זזלתס * והוא מה שביארו לבי שחויול בל נחחני באוחרו חמי גאותן של מלכות שמיש • שכביכול‬
‫נ י גאותן‪.‬‬
‫‪^ ,‬‬
‫״ן‬
‫‪5 5‬ן ק‬
‫ג״זלכית שיזיםעצחה היתה ‪ ; -‬ן^‪ , ,,‬ז‬
‫סל ישראל‪,‬שניטלה חהס!כו׳ ‪ 00‬שהעניינים קלובים׳ ולבי חליעזר ‪1:‬ל» ^ ‪»,‬ן‪.‬גמה שיייזי־‬
‫ג׳ דמעות הללו לחה יותז טל ייקדש לאשין וכי׳ כי החקלש ראשוןבכאן הוח על דלן שאיזר הנתיב כס*‬
‫ק ‪:‬י הזמ‬
‫כניד חלום חראשין מקיס ח ק ע נ י י והוא יוקדש ה׳ כיננו ידיו בירישצ» ^ ‪. 3‬‬
‫ל ה שלחטה שמחויבנו נחשן הלאשק זחחלבן שנ»הס ^ייכ*‪4‬ל»גג‪ i^5,».‬חמיןגחס ולממ להוריל‬
‫ה ש פ‬
‫כ כ י ת ע‬
‫ה‬
‫״ ה והז‬
‫< ן ק ל‬
‫ל ז ב ה ע נ‬
‫ה‬
‫מ ק‬
‫‪3 0‬‬
‫‪0‬‬
‫י ז ע‬
‫ל ך ר‬
‫ח כ‬
‫י ל הענ‬
‫ה‬
‫ן מ‬
‫‪ 7‬שש‬
‫דמעית על שלשתן עצי״ל‪:‬‬
‫עיון^קדמיוהז^פו בעניין ב למעות‬
‫ז‬
‫‪?. .‬י‪;.‬׳?‪** .--;.‬לין‪ *-‬י ״‬
‫ג ז י ר ת ן יא§‪«?8‬ז־צתג שער א׳ וז״ל הנה ג ראשון הגביל עמידת ה א ק באמצע לטבעה הפשוט שה״אי•‬
‫הצורה הגשמית אירן רחב עימק אשר קראם עחודים• ייוליטבעם לשבת על יס*‪$‬‬
‫החים׳ והחיס על ההרים שהוח האיירוהחזיר ביוח שהואיסול האש משר הואחויל חתלהב והא‬
‫בתנועה השח״חיית אשר היא הסערה לחהירז׳ תנועתה ויחניעעו להשכלתםמהסבה הראשינ׳וחכחים‬
‫הגבילי ישיבתה לחול מערכת כאוחרכ על‬
‫כונה למזומי *ווי לים להמיית שייאות יאינן יודעיתמ"‬
‫י״ג והס ה חלות אשר נתנו להנטייילהיית׳‬
‫באמצע י יי״א הגביל עחידת׳ כי חקרה‬
‫! ‪ ! /‬״ ‪ .‬י א רבי יוסי א י ס ך אוי להם ל ב ר י ^‬
‫*ןרה לה ^ח״ארעל י ‪..*^J?<g*P&top‬‬
‫״שרואותואיצ׳יודעויחסהדואו‬
‫לפמהי*פלא>׳ בתצועזתהיומ^יהיאדוחט‬
‫עומדות ייאינןיודעות ע ל ט ה ה‪/‬עימדורת*"‬
‫אלהחכוע׳ המיןלית ורבי חלעןר בן שייוע‬
‫הארץ ע ל מה היא עומדת׳ ע ל העמודים• שגי‬
‫הגביל זה מה ל׳ צ ‪ p‬זזהאוחרו וצדיק •סיד‬
‫ועמודיה יתפלצון‪.‬׳ ועמודים ע ל ה ס י ט שגי‬
‫עולם י זלא זכרו בה סבה בחיריית י לחה‬
‫לריקעהארץ על המים׳ ומיס ע ל ההרים ־ שני‬
‫שהיא גשם חה מלי בחירה י וחברה׳אבימ‬
‫ע ל ההרים יעמרו מיס׳ וההרים ע ל דוחי שגי‬
‫ע׳׳ה בעת ששלח אליעזר לקת ‪ r‬אשה לבנו‬
‫יוצר הרים ובורא רוח* והרוח כסערה שני*‬
‫אחר ״׳ אלהי השמים' יאלהי הארך כלומר‬
‫רוח סערה ע ו ט ה דברו י וסערה תלוי׳םרועי‬
‫שהוא לתעלה חהערכה ולמעלה חדטב׳אם‬
‫של הק״כה ש מ מ ד ו ם ת ה ר ת זדועורת עולכש‪-‬ג‬
‫היותז לחעלהחהחערכה ואין למערכי זולת‬
‫וחכמים אומרים ע ל ׳״ב עמודים היא עומרי*‬
‫לצ׳נני ממי »* אלהי השמים• ואם היותו‬
‫שנאמר יצב גבולות עמים למסמר גניי?״י*‪71‬‬
‫למעלה מן הטבע כי הטבע לח יפעל אלא‬
‫וי״אעלז׳ עמגדיכש י‪8‬נא‪0‬גד למובל־‪ .-‬עמידיד־*‬
‫ברצונו אחר ואלדי האין לאו שאל העבד‬
‫ש ב ע ה • דבי אלעזרבןשמוע אומר ע ל עמוד‬
‫על הםבה הבתיריית אולי לא תאבה וגומר‬
‫א׳ עומדת וצדיק שמו שנ׳ וצדיק יסוד עולם*׳‬
‫‪6‬‬
‫ג ג‬
‫וכיאיליהסבה הבחיריית אשר היא ס ב ה ‪,‬‬
‫פועלת לא ‪,‬סכי׳ בזה אז ענהו כי ישמור תזה‪.‬השנ־ז בנו שמה* ופי יי׳ אלהי השמים אשר היא כפ*‬
‫האחת מתנועעים בבחירה והםכחה מסודרת ״ והנה ית' יניעם ורצונו עזי‪1‬ד עליהם מש״כ בנסיי*‬
‫האנושית וכי הוא ישלח מלאכו יו‪ .‬יחי •הוא השגח ־ ו‪:‬‬
‫ל ׳ גונויזנ־‬
‫א‬
‫׳ ‪ * p‬אמר הכותב נ״ל עוד כ‪:‬נה בזההמאחראןי להם לבליות כז׳לצו גן‬
‫(‬
‫ש מ‬
‫ן ז ה ע ן‬
‫כיזנה‬
‫השמש‬
‫סו‬
‫זזגיגה פרק אץ דירשץ מאמר נב‬
‫‪,‬‬
‫יזשחש והירחחסגבין העולם והככביס ול׳ היסודות ויוולית שהסכלם מסרת׳ לוה‪.‬העולם השפל‬
‫ותושבי׳ שדעולס קדחין כי כך נוהגים חיח׳ קדש ואינם רואים שלצורך גני אדם הס נבראיםכדי לעשוי‬
‫לצין קינה היינו שיאי לעולסיוכלו לעבוד הש״יבלמידהתור׳ושמירת המצות ועיקר׳ תלויין במאורות‬
‫עלי ק ״ ‪.‬ול»ןוסותולמועדי׳ולימים ושנים׳ וכתיב והיו למאורות ברקיע השמים להאירעל‬
‫הארז• חל ירצה רואות לאינן ׳ודעית מה רואות ל״ל שמימות במנייני הוויות העולם הגשתי‬
‫ומשתחשיםיון המאורות העליונים שלח לצורןמצוה כי לא לזה נכלאו ליא* להאיר •ללומדי התורה‬
‫ומ&*מצות»הלזה'אמר גם כן עומדות ואינן ׳מ־עות עלמה <עומדזתיצעצו כ׳‪.‬סבורים‪,‬שהעולם‬
‫עומד על הממון המקים האדש על רגליו וזהו כל היקים אשר ברגליהם וכזי והוחלו חכמי הקחקר הכסף‬
‫נשפע חן הלבנה והזהב מן התמה י וזהו שאמר או׳ לנרי‪1‬ת שהסיתנו המעלות זהכחית לעליונות יחסו‬
‫לככבים ולמזלות כל המאורעות או לארבע יסודות או לז׳ ככבי לכת או למזלות ־ כי קיל ה׳ בכק קול‬
‫יי׳בהדרומחנ ו ית׳ ויתעלה באו כל העניינים שנאמר לי הכסף ולי הזהב אמרה׳ לזה הזכיר הארץ‬
‫על חה היאעיחדתרמזיליסודהעבל׳ וחים על ההרים רמז ליסוד החים־ והרים על הרוח רמז ־ליסוד‬
‫הלוח • והדוח בסערה וסערה תלויה־ בזרועו סל הק״בה רמז ליסוד האש שהסערה גא חן גלגל האש •‬
‫מ־לח שהכל תליי בזרוע ובגבורת האל יתברך ילחזאל האדם שהוא מורכב חן ארבע יסודית ואינו רואה‬
‫ואימ מבין שהוא תולהבזריעי של מקים זהוא כחוחר ביד היוצר שהוא הגבילו מן הד׳יסידות העליונו׳•‬
‫והוא נחשב ככלי חרםנשבר לזה אחר חתסת זריעות עולם רחז שצריך להשפיל עד שאול תחתיתבתכליה‬
‫השכלות ועל זה קייס העולם כעניין שכתוב וענויס ירשו ארץ • ונאמר‪,‬והאלןלעולק עומדת‪ :‬וי״ת‬
‫על י״ב עמזלים רמז לי״כ חולית כמספר בני ישראל סס<ו‪.‬י״ב שכטיהלי^בזצו^י^גםבנוים קיים העול'‬
‫וסזבבק המזלות ס ביב'סביב פעמים לדרום פעמים לצפון כבי הזמן לקיץ וחורף לאישבותו י לזהאת׳‬
‫אוי זכו׳ שרואות יאינן יודעית חה מאית כי חושבי׳ שהעולם מתנהג כפי המערכה ואינו ק כי ישראל‬
‫‪$‬זינס תחת המזלות כאחלס אין מזל לישראל כי חלק ה׳עחו וכו׳ וכל הגויבית והרעות באות לישראל כפי‬
‫מעשיהם ולא כפי המערכה • ורצו בז שאין לתלות בחקרה שוס פ‪1‬רענות לק בחעשיו ויש אומרים על ]י‬
‫עחודיפוהםלמז לשבע׳ ככבי לכת שצ״םתכ״כל שלא לתת שים פעולה אזכתלהס‪.‬לומל־ככב שבתי או‬
‫כח מאדים ודומיק עשה לי כל הרעה או נולדתי בזה הככב רק הכל מאת השם <תבלן‪ :‬ויש אומלי׳על‬
‫צדיק אחד והיא העמוד שהעילם עומד מליורמז לתורה הוא העמוד של שיש ט‪'3‬יל והצדיק‪ '.‬למקיימה‬
‫הואיסודהעולם׳ כי אפילי םגגזרם גוירה של פורענות על העולם חה •אכל אלו העליונים הצדיק‬
‫מבטלה חהופמיןלו בודק מושל באדם אני ומי מזשל בי זה הצדיק שאני גיזר גזרה והיא חבעלה זזהו‬
‫יןזמר על עמוד אחד עויידת יצדיק שמי י י״ל ע״שהצדיק לבד עומד העזלס‪ .‬שהיא ?א<ןן יסוד התורה‬
‫ומצותיההחשדד המערכתי חהושדרשו ז״ל בכתובות •לרמיברקפראגדוליםיל^ים ייתר ממעשה‬
‫שמיס וארץ וכו׳ רצו בזה המדרש שאס כגזר מן השמים וכל צבאםוהארץ וכל צבאה עניין טלעני׳בעול׳‬
‫הצדיק גדול כחו שיודע לרצות הש״י ורצון יראיו יעשה י לקפח ולנצח העליונים והתחתונים ישתבח‬
‫מלן עולם שהגביר חסדו עלינו יעוד יש עניין יסוד בזה החאחר כידוע לחכמי האחת ואין בידינו לפרש‬
‫אותי ויש לחפית עליו ולכסות חשים כבוד אלהיס הסתר דבר‪ :‬ובספר הבהיר תאנאעימדאחד‬
‫יש חן הארץ עד לרקיע וצדיק שחו י על שם הצדיק וכשישראל צדיקים מתגב^ואס־ןלאו מתחלש י‪ .‬זהיא‬
‫**כל כל העול׳כדכתי׳־זצדיק •סו׳עזלם י לפיכן אכ אין בעול׳אלא צדיקי אתר מעמי? העול׳־• חהרק״נעי‬
‫רו‬
‫ןנן‬
‫כת‬
‫שהוה‬
‫‪v‬‬
‫ןש‬
‫‪,‬‬
‫בספר‬
‫גוי אדיה פ׳ זאאחנן כתב טעם לקומת' אדםימאה אמה וחן המזרח למערג וחן ה א ק‬
‫ללק׳ע זכו׳ ״״למפני שהאדם הזא צורת האדם התחתונים עד הרקיע שהוא לעליונים‬
‫‪ypm‬‬
‫* ל!‬
‫ין ב‬
‫חגעה פרק אין דורשץ מאסר נג‬
‫בדבתיב השמים פחים ליי׳ והארץ נתן לגני אדם ״ אס כן התחתונים כלם כתו שהם האדם הוא צורתן‬
‫סאםלאהיההאלםהיו התחתונים בריאהחסירהשהפבעליחיחרבלגדואין בהם סליחות כלל ומיי‬
‫םנברתהאדס בתתתזניסהוא השלמת התתתוניס׳ ונמצא שהאדם השליית כל הנמצאים התחתוניס‬
‫םהוא לגד בריאה שלימה והוא חשל ים כל התחתונים עד שאתה שיאל על הים שהוא נקצה העולם מה‬
‫הוא השלמת צורתו׳ תשיג לו שהאדם הוא‬
‫ג ו < ל ל י ז > ! ח ל ל ^ ש ת ע ם ו ו ל ע מ ז ״ ל <ן׳ ימיי‬
‫^ המשליכ צורתי זאת מביאות התחתונים הרי‬
‫אמר רביא־יעזדאדםהראשןןמ^זאי‬
‫ההד‪ :‬צזרא הכל • נמצא שהאדם קידם‬
‫עד לרקיע היה שנאמדלםןהיימ*‬
‫סמטא היהמתפש׳בכל שהאדם הוא הכל י‬
‫**שי ג י א אלהים אדם על הארץ ובי<ן שסרו*‪.‬‬
‫אחנ׳אחר שחטי ננטה אחר התמל י יכח״שה‬
‫הניח הק״בה ידו עליי ומיעטו והעמידו על ק‬
‫אדם ביקר גל יליןנמשל כגהחו׳ נדמה ר״ל‬
‫אםה שגא׳אחור וקדם צרחני ותש׳ עלי כפך י‬
‫אחר שנטה געצחואלהחחרי שהוא הגהחי׳‬
‫אטד רב יהירה אמר רב אדכש הראשין מסין*‬
‫אם כן איך יהיה הוא צורה ‪$‬ל הל הנמצאים‬
‫ד‪*.‬ולם ועד סופו היה ״ שנאמר לםקצ׳חשמי' ־‬
‫»הרי הזא בהמי חחרי םנט״אתריויזלכן מאז‬
‫ועד קצה השמים וכיון שסרח הניח הק״בה ידו‬
‫לא נחשב עוד שהוא ראוי להיות צורת כל‬
‫?ליו ומיעטו שנאמר אחוד וקדם כ ו ׳ ‪:‬‬
‫הנמצאים ומיעטו‪ :‬וקאחרשסוכיזןשסרת‬
‫י‬
‫*ן‬
‫הנית ידו עליי וסיעטי והעייייי ל‬
‫אחה* וקאיתאבפיחלק׳ ודרשו מדכתי'‬
‫יתש־ז עלי כפן כ״ף גגיחטריאחאה י וכי׳‬
‫?׳מדל״גותהמםמגגל מדרי?‪1‬ת הנמצאים שכמי שננמצאיסקחצא מדריגות הפשוטים והם אלנןןי‬
‫‪%Pnzoppp'mpr‬י־‪$‬ן"גקזדי«'?אב?ב<• יאח״כ מדריגז׳הצמתים׳ ואת״ה יזדר״גתבעליהתיים?‬
‫»«דה»*מ״ א&לי‪ »1‬ממהר בעצי« • זהדיהז׳כמו ז*‬
‫‪^f^^^i^t'f^i^fy^^np*pfij‬‬
‫»‪Q$fn)1poqttpTpt‬׳»ם»ד»׳הכבדאי׳• ואת‪-‬כ מספרהפדטיי׳ דהיינו עדתשע׳׳ והוא כנגד החידכני‬
‫סהרי כל מספר הי" 'לל‪ 7‬מאחרי׳ שהיא יסוד תםפר‪ :‬ומיור כן מספר עשרה כנגד‪.‬מדריגת הצמתים"'‬
‫נאחר כן מספר המאה קהזא נג‪ 7‬ל ק י יאתר כן מדליגתימספדאלףכנגד האדם שהיא ת< מדבר י ולי>‬
‫תתצא בכתיב מספר ייתר כי מספר לבבה אע״ג שיוכל לםמ־כחו שאמר הכהו? שש מאות אלף זגוחי‬
‫לא אמר ששיה רבזא אבל מספר אלף בכל מקים שנא לכלל מספר אלף מונה אותו ולא יאמר שלשים חאמ ‪.‬‬
‫לקשלשאלף• ולכן רבבה אינו מספר י כמזפארמספר׳ זאכ הוא מספר כנגד מדריגת המלאכים‬
‫‪6‬הם עוד חדליגה אחרת על האדם * יאמרו במאמר זה כיין שפרמ העמידו על מאה שהרי נאמר עליו‬
‫»חשל כבהמי׳נדמי לכישהמא׳קנג׳מדריגי^הבהמה׳ ולפי בילוש זה יהיה לתםלק האדם אותה החעוו'‪:‬‬
‫דכתבהסכקהגאק בעל קסר גרר אריה שאין פירוש ‪ w‬נבין בעיניו וכתב דעתו בזה הטנץ • וו״ל‬
‫אבלעיי^פיןזע^אמר^קהזאדעכיםאדס כאשר נ‪3‬י‪£‬ר‪-‬אוי ס»ה*ה<‪9‬לא בענ* מ ‪ -‬ם מ ^ י י ה י ף‬
‫העולם ועד סוסי ומן הימן‪ ,‬ועד הרי^גג * לפי שהאגםנתנם׳לו ‪69‬ךך ‪3‬תסקז<»ה»י«יהשמים שחיי‬
‫ליי׳והארךנתןלגניאדם־ גהאדסהוהבלאז טןהתסתומ*בלבדב*‪5‬םאלהי«שגאמרפיבצלם&הי‪$‬‬
‫עשה את האדם י וכיון שננרא‪ .‬כצלםאלהיס הוא כולל כל עולמו כתתתונים כמי שהש״י הוא הכל ואין‬
‫זזלתז י אם כן נקרא הכל עולמי עד לרקיעםנאמד השמים שתים ליי׳ כו׳ י זעודכיון שנברא האל©‬
‫בתחתוניםגצלסאלהיםאיאפ‪:‬רשלא יהיה לצירתואשר הוא צלם אלהים כיללת בתחתונים• ולכן‬
‫*!מרו שנגרא מן הארץ עדהרקיע!ממזרח עד מערב‪ :‬וזה‪ -‬הצלם שאמרנו אינו צלם אלהי לגמרי‬
‫בעליונים שלל* יש לו שסאדםפלמ י ולכי ע»יןאלה» שישנו יאמר עליו שהוא הכל כמו שישלש*‬
‫בעליונים‬
‫״‬
‫ע‬
‫ע‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ע‬
‫ר ז א ה‬
‫מ‬
‫‪,‬‬
‫כונה למאמר כיון שסרח העמידו על מאה אמה‬
‫סז‬
‫נעליונים * והאדם שנברא בצלס אלהי בתחתונים יאחר עליו שהיא בעולם התחתון הכל ואינו»‪1‬לק‬
‫וזהי <ג»קר ציית האדם• אמנם כיין שסרח וחגזא ינטה חל החחר שה‪1‬א היצ״הדכ׳ יזין בדבר שהיי!‬
‫אלהי והחטא הוא הגיף ולכן חיעטווהעמידו על מאהאחה * ר״לאע״פ שחיעט חחנו הצלם החלה*‬
‫שלאיי לו לא היה בטל לגמר* רק שחיעט או^י * אבל מ״מ נשאר לו עטן אלהי חה ולא בטל חחנו חכל‬
‫וכל • רקקילששחטמהיס ‪ 15‬צלםאלהיבעניןזה שהיה מן הארץ עד הרקיע זמן המזרח למערב שזה‬
‫יורה שיש לו צלם אלהים בתחתונים בשליחות חבל אחר שחטא לאהיהלו לגמרי ילפיכן חמדשהעמילז‬
‫»ל ק׳ חמס • ורצי בז כי תאה אחה יש לו םגלהשא״ן בכל החספרים י יזה הוא כיימאה הוא צזכים‬
‫מספר שהוא מאה ולא תייצא בו חלק כלל יזהו כי כאשר תרבע את המספר הזה עדשהוא שלם כי מסכר‬
‫המרובע הוא שלם שהרי ארכי כרחבו * ואס איני חרזבע אינו שלס שהרי חסר מן הליחב או מן האור׳ ״‬
‫וכאשר תרבע איתי להשליחו הרי צלעותיו עשרה שליחות והוא סכום חספר • אבל כאשר תרבע חספר‬
‫עשרה אין צלעותיו שלימות רק אמית שבורות ״ יכן אלף אין צלעותיי שליחות רק אחות שנורית• לכן‬
‫מסכל מאה הוא מתראה אל הכל שהיה קודם ממזרת עד המערב שהוא ה כל ואינו חלק כאשר ראוי לצלם‬
‫להיהכיהתלקהואלד&וגשחי ולכן היה קודם שחטא חחזרחעדמערב וחן הארץ עד הרקיע שהוא‬
‫<‪3‬יהה‪9‬ל• וכאשר מעטו היה כשאר זנימייןימלהי מה ילא הוסר מכל וכל • ולכןהעחידו עלחספר‬
‫שלם שלא תמצא בו חלק • וכל שאר מספריה •ש להם חלק• ועוד האריןיעייק שם ואחר כן כתב זכחו׳‬
‫שנחשב קומתו קידם מםיףהעולם ועד סיכו נשכיל צלסאלהישבי כןיחםבאתר כןקומתוחאה בשביל‬
‫שיש גי צלם אלהים מה עוד הארין ואני קצרתי ע״‪:0‬‬
‫מרדם דמוניםפיןב פ׳ המאליקול© שיזטח היה מפיג פל מנס ו»כי»כיהמצ»ןז׳והםתלשלויןו‬
‫וב^ל‬
‫ וה^ןפרוזה»»ה»לס»ולח»ת*ואחרמטהאתרתאיתהגשחיתהפסידקצתיזכתתוונשאד‬‫לו קצת יוכ׳להשי׳בתחתוני׳לבד לכן נטליזנגר׳מג״ע זו היא ההמעט׳יהסכליגהשגיתיוועיוניו עכ״ל‪:‬‬
‫ובמדרש בשעה שברא הק״בה את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני ג״ע ואחר לי לאה‬
‫מעשי כמה נאים ומשובחים זכל אשר בראתיגשבי^(־ בראתי ק דעתן שלא תקלקל‬
‫לתיוריכ את עולחי ״ שאם קלקלת אין חי שיתקן אחרין • זלא עוד אלא שאתה גורס מיתה לאותו צדיין‬
‫משה עבדי ע״ה‪ :‬משל לחה הדבר זזמה לאפה עונד׳ םהיתה‪-‬חבזשה בבית האמורים ילדה שם וגדלה‬
‫שה וחתה שם לימים עבד המל ן על פתת האסורים כשהלזלן עוגל סתתזל אזתוהבן לצעוק אל המלן‬
‫כאן נולדתי כאן גדלת• באיזה ^כית מני *תוןגאן איני יידע• אחר לז בחטא אמן כן כתיב כאן הן‬
‫‪** g‬מ־ם היה וכתיב &ןקרבו ימין לחות וכי׳ ע״כ‪:‬‬
‫הבונה ט״ד ש‪3‬אד החכם מם״ר במזה גלאנטי חצפת וז״ל נ״ל ענייני האילנות ג׳׳ע הם רמו‬
‫לנשמות העתידים להבראות של צדיקיס והם דוחק לאילני גיס כי הסכקראים נטיעו׳חטע‬
‫ה׳להתפאר• והחזיר על כל אחד מהם שלאיגדוס עליהם מיתה ומכללם אין לי כל כן פחד כניהול כ*‬
‫אם מעשה הצדיקשהיא לבדו שקול כנגד כל ישראל שאר אילנית כדאחרן‪:‬‬
‫אי נמי ‪.‬הס אילני ג״ע מחש וללמוד לנו כי השקאת אילני ג״ע והצמחתס הם מצד מעשינז • ואד‬
‫יעלה מן הארץ והשקה י ואם ח״וש אין אנו מתקנין מעשינו מתביישים ואיילה לאיתי*‬
‫ייש כזה סגד ואין ראיי לגלות אלא מן הכה‬
‫בושהיאיי לאותה כלימה למי שמבייש גן המלן •‬
‫?ק ואס ילעת עד היכן מגיע פגנוועלמןהיזוסיאתדפ פי׳ מאחר זה ימה גם בנשמתו של חשה ואלתתן‬
‫אתפיןלתטיאאתבשד׳כתי״‪-‬עכ״ל‪:‬‬
‫י‬
‫ובב״ר‬
‫^ י * י י * ש ע בד נחתי־׳ודבי־יהוד׳ברסזחזן ‪5‬סס ל׳^עזל אמ׳מלאכל המיל׳בראו־מן החזרת‬
‫*יימ״דימ״ן שנאמר אחור קדם צרתני•• מצפון לדרו׳מנין שנאמ׳ זלחקצ ׳השמים ועד קצה‬
‫כזג‬
‫»*זאף ליוללו ש״ע ש‪:‬׳ יתשת עלי כככה י‪:‬‬
‫י‬
‫פ‬
‫השיזיס‬
‫וכן‬
‫מ נ ע ה פרק אין דורשי! מאמר נד‬
‫פונה חה׳׳ר אלישע גאליקו בפי׳ קהלת זז״ל ילהיראה זו שהוא מיקר הבריאה וגו תלויי©‬
‫גתב‬
‫•כל העזלמו׳ברמ איתי השס׳ת׳ לוגמת כל העולמות בגופו ועצמותו מחש זכחו ש החרו גסכל‬
‫•הזהר פרשת שלח לן ותזלף לכליהם שהתקין הק״בה אז האדם ועשאיגיףסחד והתקין אבריהגיף‬
‫סביביתהלב והלב חונה באחצעיכל האיברים ניזונים חהלב שהיא תוקף וחיזק כלס יכלם‬
‫תלויים בז והלב הזה מקושר וחתאחל במוח העליןן העומדילליזוכן כשברא הק״בה את העולםגראאמ‬
‫•ים איק״ניסשסינב את כל יישוב העולם וישוב כלהםבעיפ אלמות סובב לירושלים וירושלייהיא באמצע‬
‫כל היישוב• והיא סובבת כל ההר הביתי זהר הבית לעזרות׳ זהעזרזת ללשכת הגזי׳• ל״שכת‬
‫הגזית לאולם׳ זהאול׳לחזבח י זהחזנחלהיכל׳ וההיכל לדביר* והדביל לבית קדשי הקד&י׳אשר היא‬
‫לב כל העולם י ומשם נתונים כל חלקי מקימות סייפ^ג שהה יומי *נף העולם• והלכ כוון ממותא‬
‫^ ל ‪ ,‬״ י ןשםחבמר כל העולמית הטליוני׳ שהם על דמיון זהעמיד עליו עכ׳׳ל‬
‫דלישא והוא בית‬‫כינת הזהר‪:‬‬
‫‪c 7 p n r‬‬
‫בסראומ ״אדיהים כתב בחלק ס״תפ״אפירושסזל^ורהר״ל מעשה בראשיתומעשה מרכבה י‬
‫והתני שאין תיםלין אותסכ׳ אסלחי שיתתברז בו אלו הדברים י וכבר פירשם להלן‬
‫גגחרא• ש״רחמשיש הכונה בו כפי אחת הלשינות שצריך שיהיה בן חחשיס שנה י וגועםזהכיהוא‬
‫בדזגחיעליזנה בזה הזחן וראוי היאלחסור לי הוד חעש׳בראשי׳שבי נכללי׳סמשים שערי בי״נה י וצריך‬
‫לשחור היחס בדברים העליונים י ונ״שוא‬
‫*יןמוסייטסול סיןרי תורה*ול‪5‬ו למיםישבוהידבי־יס־‬
‫^‬
‫‪ - ,‬ל‬
‫פגים שי י ל‬
‫ר׳אמי אי; מוסריןסתרי תורה‬
‫המצית בפיעל לשיין בכיזנה־ הראויה עד‬
‫לטי שיש כו חמשד־ז דבדיכש ש י‬
‫שנישאיןפנים לד<ל‪4‬בעבזמ למעלה כגון ‪..‬‬
‫חמש יבש • ונימוסי* פ ג י ט ׳ יועץ׳ ו ח מ ש‬
‫לבי חניכיו ג ן מ ם א ^ ה שהיה שלפ‪ -‬חמד‬
‫חרשים* וגנון לחש־ כוי ע״ב‪ :‬י‬‫העבידה זביתיד עד שהיה אהיב למעלה כי‬
‫כן כת*ב אני אהביה אוהב והוא החיתד‬
‫האחת׳ ־ יוע״ן אמרו בו זה שיודע לעבר שנים ולקבוע חדשים וטעס זה לפי שיש •בשנים אלה דחיין‬
‫ויחס עם מעשה בראשית ומעסה מרכבה‪ :‬תכ״ס זה המחכים את רבותיו זיליע בגדלו ןהזא חכם‬
‫גתירהובעל פלפיל יסברא עד שמחכים אתרביתיו בשני כניס י האקדשמתין משאז זמתנו עמהם‬
‫יזנילבלהתבינןילעייןי והשנישיחדשלהסחםברתיהלכותודינין־ והיאה»רצה* וחכםחר״שים‬
‫אימן גדול כזה עד שנעשים לפניו החכחיס כתרשים בשעה שפיתת פיי בדברי תירה ־ זהכיונהבשנ‬
‫דרכים שכתבנו‪ :‬ונ״גון זה שתבין דבר מתיך דבר והוא שמבין מדעתו מה שהתנו שמוסרין ליםתיי‬
‫המרי«ה‪<3:‬־אש* פרקים והיא יבין מדעתו סוד הדגרי׳וכירושן ולא יצטרן לשאיל כי יבין דבלל*‪1‬ורו‪:‬‬
‫נבון לת״׳ש כל»מרלזי*ממחולא‪:‬במדות הללו ראוי למסור הדברים שנת«בלחשוב‪0‬ו*יח!«^^»‪:^%‬‬
‫סגה אלה החדיח נסללות בשלשה והן חכמה ובינה ומעש© • •והו‪.‬מ־^<«<ן^»ג»‪1‬אי על ונה‪ :‬עכ״ל‬
‫עבודת הקידש בחלק םיןל* תולה פרק איי‪:‬‬
‫ה‬
‫ה‬
‫‪ 3‬ע‬
‫ח ע ש‬
‫ם‬
‫ג ד ן‬
‫ו ס‬
‫‪t(0‬‬
‫‪,‬‬
‫ן‬
‫‪4‬‬
‫ר׳ע״י ‪.‬כירשכרדס עלו לרקיע ע״י שם• מיש‪,‬טהור • מבהיקכחים צלולים‪ :‬אל תאחרי מיסמים ־‬
‫יש כאן אין נלן ע״כ‪:‬‬
‫^ערוך כי׳ בריתא זו וז״ל ד׳ נכנסו לפרדס זהו מפיר׳ בהלכזת רבתי והלכות!בצורתי שהיועז^*•‬
‫ח‪.‬עש!ס ןחקכל^ם תכלזי;גטהרה ותשקמשין בכקחצלפין בהיכלות וחאין היאן משמיי‬
‫‪.‬מלאכים‬
‫סח׳‬
‫כינה למאמר ארבעה נכנסו לפרדס‬
‫מלאכים במ^דס וה<אך היכל משר היכל ולפנים חהיכל• יקאמר להי ר' עקיבה כשאתם מגיעין ל‪:‬יש‬
‫טהור כייפי' חי שהוא חגיע בצפייתי לאותז חקיס נראים לו סם חים רבים ואין שס חים אלא דחית‬
‫בעולם נראית• ואפ תחר הרי אלו חים נהדף לכי כי שקר היי! איחר‪ :‬וכןחפורש גהלכית לבתי בל"!‬
‫מפני ששומרי פתתיההיכל ‪6‬יש ש‪ 0‬חטילין אלף אלפי גלי חים ואין שס אפילו טפה א׳ אלת אויר זיי הכני‬
‫שיש־ט־יר שהן צלילית כהיכל שהיה זיו‬
‫פניהם דימה ל‪,‬י‪0‬־ ואם אחר מים הללי״*״*‪.‬‬
‫יי "י‬
‫רבנןד׳ נכנסו לפרדס * א ל ו ‪ . p p .‬חהטיבןוכייכי״״תא יצא פהןעולין גמלו׳עייןבנוהם‬
‫ןץ^ן‬
‫אנא בחדרי לגס ליאי׳ יציפין כאלה הלוא'‪ 3! V"D‬י‪,‬‬
‫עזאי־ ובןזוםא* ואחר ודי עקיבה־‬
‫בעיניו לכר ברור ושומעין יאומרי׳ ומדבר*׳ ב ד י ך אח!‬
‫א ס ר להם עקייד־ז כשתכנסו אצל אבני שיש‬
‫"ל ‪JB"JT‬‬
‫'‬
‫'‬
‫'ו‬
‫טהור הזהדו שלא תאמרו מינם מ י ם‬
‫ע״כ כי׳ רב נתן בעל ה ע מ י ר‬
‫י‬
‫דכתיב דובר שקרים לג<* ימן לנגד עיני י בן‬
‫ו ר ב י נ ו הא׳ז״ל כתג ודשאלתין הא‬
‫עזאיהציץימת ועליו ה כ ת ו ב אומר יקר בעיני‬
‫דתנו רבנן ד׳ נכנסו לפלדש‬
‫ה׳יהמיתה לחסידיי •־ בן זומ*י>* הציץ ונפגע *‬
‫כוי* זה הפרדס מהו ובמה הציץ ינכגע•‬
‫עליו הכתיב א י מ י דבש ט צ א ח א כ י ל ד ״ ך פ ן‬
‫פגיעה זו חה* היא ־ ומהו קצץ בנטיעייג‬
‫תשבענו ו ה ק א ת ו י אחר קצץ בנטיעורת׳‬
‫זחה הן נטיעות הללו • ורבי עקיבה םנכנ©‬
‫רבי עקיבה יצא בשלום‪:‬‬
‫לאיזה מקום נכגם׳ ויופג״ייה‪-‬ככנמגשלי׳־‬
‫ויצא בשלום* אית מרובי צלקת י * הלא־כן עזאי ואבירו צליאי׳^י^צרס צניתדינינז הלכה זו'כ׳ רבו‬
‫הריעות! לע כי אנו ייעולני אין לרכנו למפית על דבר י לפרש איתי שנאלא־עת חי םיוחרי כדרך שאחל׳‬
‫עושים ־ כשייגקש לצטת במרכבה ולהציץ בהיכלז׳של מלאכי חרוב יש לז דרכי׳ לעשות לישב בתענית‬
‫•חים ידועי׳וחניח ראשי גי; גרכיו ולוחש לארץ שירות יתישבחית הרגה שהן מכירשית י ובכן מציץ‬
‫חפניחיי יחדדיו כתי שמאה בעיניוהיכלות שנעה וציפה כאילי הוא נכנס מהיכל להיכל ורואה חם‬
‫שיש זנקראיםהיכלות רבתי היכלות זוטרת׳ והתלושה ההיכלות כ‪,‬דם* זעלזה שנינו בן עזאיהצי־ך‬
‫ונעער׳״ל כחי שנשתטה חן המראות החבהילותאותז שלא הכילה דעתו לסבלם־ וליחה לפגעים‬
‫דאחרינן איזהושיד של פגעים יושב נסתר עליון כו׳ * וזי ששנינו חעשה ברבי *הושע בן חנניה שהיה‬
‫עזחןע״ג מעלה בהר הפ»ו*א^ ‪ map‬ולמעמל מפניו * אמר ליה מ‪!$‬ין לאק בן זזחא ־ וסוף‬
‫המשכה ‪ cp^W‬לבי יהושע לתלמידיו עדין ב? זיחא במין כלוי׳ל שיצח חכלל הלעת* ופירש אחר‬
‫קצץ בנטיעות ‪ :‬חשל הוא על עיקר הלבר יל' נכנסו לפרדס• יכיון שהפסיד אחל והשחית לתוהו לח‪#‬‬
‫שנכנס לפרדס וקצץ בנטיעות כ׳ אחר חשב שישב׳ רש‪1‬יית• ורבי עקיבה היה שלם מכלן כ׳ הציץ‬
‫כהוגן וצפה כרתו׳ והביל ך‪1‬תי אותן גבורות יבהלות‪-‬ונתן לי הקדיש ברון היאתיי׳ • יכל דבר שצפה‬
‫חשב בו מחשבהנכונה במנת נכיחה ‪:‬‬
‫ולמורה כתב פ׳ ל״ביית׳׳אדעתי זהבקצר׳בןזומיזהציץ ומת וזהי לעומקהמושג ולקוצר המשי׳‬
‫אשר היא המית׳ וההעדר הה סגה כמישהת״׳הן הסההשנ׳‪ :‬יב‪:‬עזאי הציץינפגע*‬
‫כי כגע במסלי הנביאות ינפת' להמפכיאח׳ ההרגל ימה ששמע בעת הנערית למל‪ :‬ואלישע אחר‬
‫שהיה מאוהבי השלדה והעיצוח ובדעתי זרצוניחלקננד האיית והכחישו‪ :‬ירכי י!קיביד זקן נכנס בשלו'‬
‫ויצח נשלוס כלוייל שעשה הקדמית איותיזתלהיליל תולדות מביאית אל לדךההמשכייהדבקזת הנקי*‬
‫שצוםיפיוילי תלקי החכמים התעייני' לאלו המלריגית והס מדריגות הי׳ביאיס אל החחלוקת עכ״צצ‬
‫והלב נעל דרך אמונה הביאו בסכלי וכתב גם הוא כ!נה אהדת באלוכה‪:‬‬
‫ול«‬
‫ג פ‬
‫פ‬
‫‪0‬‬
‫ם‬
‫ע‬
‫ן‬
‫י‬
‫ט‬
‫כי‪1‬‬
‫ה כ י כ ה‬
‫ב ר י ח‬
‫ה י‬
‫י מ‬
‫ז ה‬
‫כ ‪,‬‬
‫<ן‬
‫ל ״ חז‬
‫‪,‬‬
‫חגיגה פרק אין דור״םין מאמר נה נו‬
‫ו ל י הכותב נראה שאלי ארבע שנכנסו לפרדס החכמה גיחהס נכנעו ימתו לא ה‪5‬ל<תז בלחודיז'‬
‫פי כל אחלמהם רנה להשיג במהירות החכמה אחרונ׳ללמד׳ולהשיגה מחלה והוא‬
‫חכמה אלהית * ולח הלכו דרן הסולם חדריג׳ אחר חדייג׳ כי ד׳ מ י ס לתורה והסימון כר״דס 'פם&‬
‫'למן'דרש'סתרי תירה מש״כ רבי עקעה שנכנס בשלום ויצא בשלים * וגאלו ל׳ חלריגוירמזם הקדזש‬
‫‪ O'SH‬במדרשיוז״ל ת״ח אית למשא דאתחיילין שפירמ ואנין טכשין כד תמאן לברנש גלבושא‬‫דאתחזי לון שפירא לא חשתכלן יתיר חשיבו דההיא לבושא גופא • חשיבו לגופא צשמתא *‬
‫כהאיגזנא אוריתאאית לה גזכא ותלין דאורייתידאיקרין גופי תורה האי גופא מתלבש׳בלבושיןזאןמ‬
‫םפירין דהא׳ עלמא י טכשק לעלחא לא מםתללי & מה^לכישא דאיהו ספירדאור״תמ • ‪7‬ידע<"‬
‫•יתיר לא מסתכלאןבלבושא מלא בגופא ־ דמיהועתות ההואלבושא• חפימין עביוידתלכא עילאית‬
‫אעיז לקיימי׳גטוראדסיפי לחמסתכלמן ^ ח בנשמה דאיהי מקרא דכלאאוריתאממש ולעלמא דאת»‪.‬‬
‫ןשינין לחשתכלא בנשמתא דנשמתא דאוריתא כוי‪:‬‬
‫!‪ totafss‬לפצי ולפני׳ כפעם ראשוני להשיג נשמתידנשחת׳ דאיהו הק׳׳בה זהו הקיצק והפירוד‪':‬‬
‫להקשות במאמ׳ הזה טובא * הספק הראשון למה יצאוי״מתיצ׳ לירושלי׳ללמול מעשה מרפב*^‬
‫מלא היאעיר הקודש ומקים יותר מוכן לקבל המישכלית כמאמרם ז״ל איירא דא״י מחכייב״ש יי‬‫ירושלס מקום המקדש ומכוון נגד ׳רושלם שלמעלה‪ :‬עוד ספק שני למה־רכב על חמור בהיות שיצא רק‬
‫יסקלירישלים• אולמהלארכבעלסוסלרךכבול• ועודספקג׳ למהישבע ג אבן־ זדיקאתחת‬
‫זית * אם לצל •ותל צל נאה יש לאילן אתר‬
‫מנט‪.‬למ»>מלרן״בז זןלעזיב״עמיגין‪3‬מעשדמרנגהול^‬
‫־קאנהאזאגחאז ליימג* ענביס ‪p»jnpj‬‬
‫ץ‬
‫‪t‬‬
‫ור‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫גית‬
‫>‬
‫‪0:‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ f' Htjy D‬ברבי יוחנן בן זפא' שהיה רוכב‬
‫"‬
‫י‬
‫**‬
‫*‬
‫בדלך אמונה שערלממאחר א ׳ ח ״ ל ה ח ס ו ד ויצ^ןטירושליבה‬
‫והיה רבי אלעןר בן ?דך מחמד אחריו • א״ל*‬
‫זם החל ר׳ אלעור בן ערן‬
‫תזשניגי פר׳ א ח ד ממעשה מרכבה‪ :‬א״ל ?‪'•W‬‬
‫תלמיד רי״נז התכילל בשכלו בחכח׳האלהי׳‬
‫כך שניתי לכם ו ל א במעשר־ז מרכבים ביחיד*'‬
‫העליונה כקרא מעשהמרכבה ורא׳החציאי'‬
‫•אלא א״כ היה ח כ ם ומבין מדעתו י‬
‫־כלו התזתש והמושכל• זהשיג מישכלו‬
‫זזרשני לומר לפניי דבר א ח ר ממה־שלמדחני*‬
‫בשכלו וסדרי יערכו אש׳ לדה נקרא בן ערך‬‫א״ל אמור מיד ירד ד׳ יוחנן בןזכאימןהחגעי‬
‫עם העזר האלהי והרצון המעילה אש׳לזה‬
‫בקרמר‪/‬אלכמל שהאליברצמו שלח מלאכי ‪ .‬ונתעטףוירר וישכעלהאבן ת ח ת הזית א״ל‬
‫•רבי מפני מה ירדת מן [החמלר אג^<ייה«*«יי‬
‫ועיזרז והיה תלמיד ר׳ י זמנן ‪ m‬שחננו האל‬
‫ש א ת ה דירי*; ב»נ«ה&דכבה רשכינד־ז עמנו‬
‫בזמשו ובהשתדלותו להשיג השלמות אשר‬
‫ל ז ה נקרא ר‪ p‬יותנן בן זכאי ויצא מילושלי׳ י יגמלאבי השרת מלוין אותנו ואני ארכוב על‬
‫כלומר יצא אל ההתבודדות נבלל ממן ״ ׳‪-‬החמור סיד פתר? רבי אלעזר בן עיךבמעשד־ז‬
‫םרכבהודרשירדהאשמן השמים וסבבה את‬‫חגרת האנשים כמ״שהנ‪-‬בי׳מייתנני במדבר‬
‫•האילנות שבשדה ואמרו שירה ־ ומה שירה ‪ .‬־‬
‫חל ‪1‬ן אירחים ואפילו השלמים שבירושלים‬
‫אמדו \‬
‫יעיקזהא‪:‬שיפהחכמיהויסירוםמדנק ת*‬
‫־אל השכינה והעד ירמיה שהיה כירושלים‬
‫ההטיקים‬
‫והזא״זליזדמ רהזדניאצעןלהעמד חן רצון האלה׳ היה מסמל אתריו‪,‬כלוחל‬
‫והחלקים‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪w‬‬
‫ז‬
‫סט‬
‫מאמר נו כונה לשירה ישאג״רו‬
‫והחלקים החמרייס יזה! מחלב חחיזר מחליי כליחר שהיה נעזל יזן הממל ונמשך אליו כפי הצולך^בדו‬
‫על הדרך אשר היה מ ש ת ח ש מ ח נ ו רי״בזהנזכר• ו א ז כשהשיגזה והסיל חותרות החיחר והשתיק?!‬
‫ל ללוש במעשה מרכבה שהיח ה ח כ מ ה העליונה ו ר א ה שאין ההשגה הזאת אפשרית לבא מ מ ל מ ל בשלחו‬
‫פי הדברים האלהייסאי מפשר בחלות הגשמיות לבארס וללמדם ילכן לאילחדו חפי מ ל מ ד י ילזה אממ‬
‫שאין דורשין בחעשה חרכבה ביחיד אלא אם‬
‫כן היה חכם וחבק חדעתו כי בשכלו‬
‫אמרו אז ירננו עצי היער וענה המלאך מ ת י ך‬
‫ותבונתו יביא המ!קש חישכל• ילכן זה ל '‬
‫האש הן הן מעשה מרכבה מיד עמד רבי יוחנן‬
‫?(עזר ש ה י ה ח כ ס לא ל ח ד ח ר ב ו זאת החכקו‬
‫בן זכאי ונשקו על ראשו ואמר ברוך יי׳ י^הי‬
‫ע״דחחהשכבר ל ח ד חחני בהוציאו דבר‬
‫ישרן‪1‬שנתןכן לאברה׳שיודעלרוץש נםעש׳‬
‫מתון דבר וזאת היתה כונת רב*ייחנן ־ לא‬
‫מרכבה‪:‬‬
‫ם ד צ ה לוחל שר׳אלעזר לא היה חכם ו ח ב י ן‬
‫מדעתו אתר שאחלו עליז שהוא כמעיין החתגבל ואז כשהתחיל לדלוש במעשה חלכבה ירל לי״בז מ ן‬
‫החחור כ ל ו מ ר השילו ח ח נ ו מכל וכל ולח היה בעיניו אז ‪ fk‬כלחות האבן לשבת עליו לא שישתמש מחנו‬
‫כלל בכעולזתיוכי זהזדרך המתבודדים בחכחה ה ר מ ה ה ז א ת ילזהנתעטף בצילתו השכלית החקפת‬
‫עליו וישב על אבן דוחס אשר לא י ש ת מ ש חחנו כי א ס לחשא לא זולתו ורבי אלעזר בהמשכו אחר הנבואה‬
‫ראה בתשובת שאלתו כ׳ לדלישת החכתה האלהית הזאת לא די בהיותו חחחל אחלי רבו אלאםינד חכל‬
‫וכל מעל החמור ויקחנו מאבן דוחס תחת הזית אסל מחנו שחן ה מ ש ח ה ל ה א י ר ו ל ה ז ה י ר ע י נ י ה ש כ ל‬
‫המתדבק כי ה ו א א ז חלחך ו נ ב ד ל ו ה ו א שכל ה פ ו ע ל וזהו א מ ר ם ו מ ל ה כ י ם מ ל ו י ם א ו ת נ ו והזח מ מ ג חליה‬
‫הקשר המציאות דבק דבקית ההשגה וגם השכינה שוכן עמו שה‪1‬אהשכל הפועל ולזה ירדה אש מ ן‬
‫השחיס בלנקות רבי אלעזר כלומר שהשכל הפועל נתדבק עמו ונתעצם עם שכלו בחיים חייתו • ואחר!‬
‫ו ס ב ב ו האילנות רמז לנפשו החיונית והצומחת אשר הס מצע הנפש השכלית כ׳ לא תבא השכלית אל‪f‬‬
‫אחרי הצומחת והחיונית • ומפני שבחו הצומחת והחיונית לש״י שעשה עחהן כל זה החסד לחול שכינתו‬
‫ע ל י ה ם • וזהי פתחו כלא ותן האילנותזאחרו שירה׳ ואמר שבא המלאך חתוך האש ואחיהן הן מעשי‬
‫מרכבה * כי כל הלנולס הכירו היות החכם באית׳חכחה העליונה ואז נשקו רי״בז רבו החתדנק כחהז‬
‫ואמר בחך יי׳ אשר נתן בן לאברהם * הורו ב ז ה כי מצד האחונה האחתית נוסף על ה ח ק י ר ה ב א ה לו‬
‫ההשגה הזאת׳ ז ל ז ה י י ח ס ז ה ה ב ן לאברהסהחתחיל האמונה כי ג ס אברהם היה א ב בתכחה הזאת‬
‫האלהית כידוע תספריצירהשחבלאבלהםכפיהקבלה זהוכונתהחאמרעכ״ל‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י שוד מיסדעליוגיםושוד שמתת כית הש‪!$1‬ב־‪ :‬יביש עזנ ר ״•‬
‫׳ ב ס פ ר יצירה כתב ב׳ אבנים בזנית שני בתים • ל״ל ב׳ איתיות בונות ב׳ דבורים הגה קרא לאיתי׳״‬
‫אבנים׳ ולתיבות כתיש י וחזהתבין אבןםתיה שמחנה הושתת העולם והידקו תהי‬
‫•ואבני בהי שהם אבנים מכולמות המשוקעות בתהום שמהם החים יוצאים • והמים ההם הם חים בבת‬
‫אצל המקובלים• ובפעל אצל הכעליפ ודומים לחים בעצם על צדההחשל והקול והממשלה כי קול‬
‫יי׳ על החים מיס רבים כקול שדי זמההנשפעיםחעטחעט וממים הצמאים תמיד ופעמים שופעים‬
‫צ ריב ישיטפיס בני המבול המתחייבים בחמש המשחיתי׳ דרןהכשר • וחימי היאור נהפכו לדם‪ :‬ויחס‬
‫לב העסויהיי לחים כי חיסרגיס לא יוכלו לכבות האהבה וכוי והרקיע‪-‬עצחז מן המים נתהוה • וזהו‬
‫״םאחר רבי עקיבא לתלמידיו אל תאחר‪ 1‬חים מים רצה בי אל תאמרו חים חמש שאס תאחרו כן דובר‬
‫‪ • , < ,‬ל״ל מעיי•‬
‫‪,‬ן‬
‫‪,‬‬
‫׳שקריה לא יכין לנגל ע י ‪. ,‬‬
‫;‬
‫כ <‬
‫ה ‪0‬‬
‫מ י ס‬
‫ז ש א כ ת ם מ‬
‫‪ 0‬ב ש ש‬
‫ה ח ע מ נ‬
‫?‬
‫‪c‬‬
‫? ‪r i‬‬
‫חגעה פרק אין דורשין מאמר נז‬
‫התנתה הן הן שאיבת מים של בית השזאגה • וחי שלא ראה אזתה שחתה לא ראה שחחהחעילם‪:‬‬
‫י‬
‫?*‪IT"!/‬‬
‫' יי׳י!‬
‫‪1‬ק ‪2‬ה מאל הדני שי׳יזי יז^ייזיי‬
‫פשוטה לקבל שביה אפילו עס ג׳עבירותהחחורית שנ׳ תשנ אנוש עד לכ״ת • ר״ת שפיני‬
‫ל׳חים־ כ״פירה• א׳׳שתאיש־ פי׳ חס יהיועיברים על כלן היזשיבה מועלת ובפרט ל ׳ " ^ ^‬
‫‪,‬גזה לחקזכותהתורה לא הגינה עליז כדאיתא בגחרת םיטהפרק היה נוטל• שהתורה‪:‬לוגינה‬
‫‪. .‬‬
‫האדם בין בשע'שעוסק נהבין שאינו עיס'‬
‫כ מ ה לזילישעיוחל לחהל>ונתקבלבתשובה־ ^‬
‫כהי מש כ שאר יצית כ י ‪ :‬יעוד יהא‬
‫אחר א ת ‪ -‬ו מ מאיר לאחריעי^‬
‫ש א ל‬
‫‪ ,,‬מעשה דרבי אלעזר בן דירדיא שדחוהי קן‬
‫לתרבות רעה׳ טאידכתיבל‪.#‬‬
‫השמים יאף על פי כןקבלזהו ובין נגידים‬
‫יערכנה זהב וזכוכית רגו׳ • אמר לו אייי דברי‬
‫הושיביהי כדאיתח בחסכת ע״ח •‬
‫תור׳שקשי^לקנותן ככלי זהב וכלי פז • וגיחין‬
‫<כחלה רבי‪:0‬‬
‫לאבדן ככלי זכיכירז• א׳׳ל רבי ע ק י ב א רבן‬
‫‪ .‬ו ב מ ד ר ש אי תא רבי חאיר היה‪ .‬יתיב‬
‫ודרישנבי כלשתידטבריה‬
‫לא אמר כך ^א מה כלי זהב וכלי זביכית אן*‬
‫והזה אלישע רביה יכיב על סיסי' בשבתי •‬
‫על פי שנשתברו ייש להם ת קנדה א ף ח״ח׳א)*‪,‬׳‬
‫אחרין לר׳ מאיר אלישע רכך קא׳ בשוקי‬
‫ע׳׳פ שסדח יש לו תקנה • א״ל אף א ח ה תזור‬
‫לטבריה אזיל ליה שאל ליה מאי דרשת מאי׳‬
‫ב ך א ״ ל כ ב ד שמעתי מאחורי הפרגיד שובו‬
‫זכו׳ עדשהגיע לפסיק זה טיב אתרי ‪ 1‬דבר‬
‫ת״ר מעשו^‬
‫בנים שובבים חוץ מאחר ‪:‬‬
‫מראשיתו י ימה אמית ביה חליר יש לך אדם‬
‫באחר שהיה רוכב ע** הסוס ‪.‬בשבת והי‪$1‬‬
‫סהיאקינה סחירה בנערותי והוא מפשיל‬
‫ד׳ מאיר מהלך אחריו ללמוד חוררה מפיי *‪v‬‬
‫אחרית‬
‫ובזקני־ןי היח חיזר עליה הוי טיב‬
‫אטד לי מאיד חזור לאחוריך שכבר שיערתי י‬
‫אמר‬
‫כך‬
‫יכי׳ חמר ליה רבי עקיבח יבך לח‬
‫בעקבי סוס עד כאן תתי׳ שבת ‪ h'tt‬אף אתוי*‬
‫מראשיתו•‬
‫אלא טיב תתייתד‪3‬רכש‪:‬זא טיב‬
‫חזור בך י א״ל ילא כבר אמרתי לך ששמעתיה‬
‫מגדולי‬
‫היה‬
‫וכן היה ייעשה חבויה אבא‬
‫מאחורי הפרגוד שובו בנים ש י ב ב י ‪ 0‬ובו' &‬
‫הדור וכשבא לייולני קרא לכלגד׳לי הדיר‬
‫וקראלריאליעזרזלרבייהישעעמהםיכשאכלזושתושרוןאליןאמרין חזמיריןיאליןאלפ״א לי״תיןי אתיז*‬
‫לבי אליעזר יהישע אלין עסקין בלילהיןיאנן ליתאנ׳ י‪.‬יסקין‪3‬ליק התחילי בתירה וחן התורה לנכיאים‪.‬‬
‫וחן נביאיה לכתיביש והס שמתים כנתינתן משיני יהאש מלהטת סביבהין ישאל אבייה להוך׳יה יי? ‪v‬‬
‫באתם אלי לשריף ביתי באש יהשיבי לו שהיי לכריהס כ׳׳כ טיבי‪ ;:‬כיום חתן תירה עיקר נתינתן ל*‪,,‬׳‬
‫מסיני נתנו באש שנאמר וההר בוער באש על לב השמים אחר הואיל יכן היא כתה של תורה הנן הזי‪\-5‬‬
‫אס ־יתקייהלי הריני ניתנו לתמ־ה• יעלילי שלחהיתה כוונתיוחחשבתולשידסליןנקקיייי'ביתירתי* ן‬
‫ומה אחריתו עידלאיעיפנ׳ זהב וזכיכיז׳ א״לוחהיךזרת ביה חיורליהחלי לנרי;ורה שק שין לקנותן ן‪:1‬‬
‫זכו׳• א׳׳ל רבי עקיבז רבךלתכך אחי יכו׳ א״לוכלכך חכמהאית גךלחה אינך חוזר בך א״ ל ליפ‬
‫בחילי• א״ל רוכב‪:‬״תיעל הסוס יחט״ל אחורי בית המקדש בים הכי ׳ירים שת‪ :‬להיית בשבז‪£‬‬
‫ושמעתי ל׳קתנ צצת ואומרת‪:‬וכי בני‪ :‬שיבביס שובי אלי)אשובה א‪,‬יכס חין חאלישע אחי שהיה •ידנ^ן‬
‫י ן ע ת נניסר ועליי;?‬
‫כחיזחרדבי‪ :‬וחהיכןהיהלוהחזגתההזה אחיו פעס אחת ה י ה‬
‫אלם אחד לראש הדקל ינטל אם על המיס יירדכש ׳ יב־ייצא׳ ^בתראה אד׳אחר עלהלרחסהדק^‬
‫‪ ,‬ה פ ר ג י ד‬
‫ששיזע‬
‫ש ת ו‬
‫מ‬
‫י‬
‫ס כ ז‬
‫ח‬
‫^‬
‫י ש ע‬
‫‪ 1 5‬ח ר‬
‫י‬
‫זכ‬
‫גי‬
‫‪v‬‬
‫‪.‬‬
‫מזימי נ‬
‫‪v‬‬
‫י י ש ב ו ש י נ ‪ :‬ב ב‬
‫‪,‬‬
‫‪, ,1‬‬
‫נעל המי׳ ושלח את הא׳ וירל והכישו נחש ותק י אמר כקינ שלק זשלס וכוי למען»< לן»כ‪1‬׳ ייי‪1‬‬
‫טובו‬
‫טכ‬
‫כינה לאלישע אחר למה‬
‫נתקבל בתשובה‬
‫‪tt‬‬
‫טיבו של זה והיק אליטת יחים של‪.‬והי* ולמידע שדרשה רניטק»א לחעןייטבלך לעולם ככלוטוב‬
‫והארכת יחים לעולם שכלוארון‪ :‬ויש אימליס שראה לשונו של לבי יהודה הנחתים נתון גפי הכלג‬
‫אתר תה הלשין שיגע בתזלה כל ימיי כן לשין שאינו יודע ייגע בתורה על אחת כחה זכחה י אחר אם‬
‫•ק לא יש מתן שפר לצדיקים ילא תחיית המתים י )יש אימריסע״׳י שכשהיתהאמומעיבלת עגלה על‬
‫*תי עע״ח והריחה ונתנו לה מאיתו חין ואכלה והיה מפעפע בכרסה כארס של נחש* לאחר‬
‫‪ , ,‬חלסלולישע״ אתון אמרין לרבי תאיר אלישעחילה• אזללגביהא״לחזזרגן‪-‬א״לועדכדון‬
‫‪ ,‬א״ל ולא כתיב תשב אנוש עד דכא י ע‪ 7‬דכדוכה של נפש ־ באותה שעה בכהאלישעות*•'‬
‫והיה רביחאיל שחח יאחר דומה שמתוך תשובה נסתלק רבי‪ .‬וכיין שקברוהו באת האיר לשריף את‬
‫קבלו אתון אחלין ליה לרבי חאיר קבר לבן נשרף יצא וכילש טליתי עליה׳ א״ל ליני הלילה בעייהו‬
‫סכלי לילה אם יגאל זה הקדיש ג״ה והיה בבקל בעולם שכלי טוב אס יגאלךטובזההק״בהשנא׳טוכ‬
‫ה׳ לכל • ואס לאיתפוץ לגאלך וגאלתיך אנכי ע״כ‪:‬‬
‫מהד״ס גאלנטי מצפת בפיריש קהליתיעקב וז״ל עתה אחי לאה ופקח עינן לדל״זל‬
‫כתב‬
‫במעשה רב כזה הטאזנן ושמע וקבל מוסר בימי חרפי נצטערתי הלבה בהגיעי בכל עת‬
‫וזחן למאמר הזה היותו נענש על כךע״ישלאהיתהכוינתילש״שולברמתחיההיאזס כ» לא היה הדבר‬
‫מכוער כ״כ כדי שיארע בו דבר מגונה כזה ־• עוד יקשה מאד ענין רבי מאיר שהכיל רבו לכבק האש‬
‫׳בגיהנס ואמר ליני הליל׳ למה לא עשה כמו שעשה רבי יזתנןכדאיתא בגמרא פר׳אין‪-‬לורשין דאמרחל‬
‫קוהבינינ יוכו׳ מתי אחות זאכבה עשן מקברי• עיד יש לעורר לחם‪.‬פירש טליתו‪.‬מליי • ועוד כח»‬
‫דקדיקין יש בענק זה‪:‬‬
‫ן א ‪ #‬ן ואוחר כיכוונת אבייה לא היה כ״כ מכוער ״ אבל להיות כי לא היתהפוונתי כיכ לשמה לא‬
‫הגין התורה עליו שחן הדין היה ראזילהגין עליז כדקייתא לן אבל להיות כי תחלתולא היה‬
‫כ״כ בהצטרף אליי מחשבתי הרעה שקצץ לא הכין התירה עליו • ובא וראה י כמה איכאלת״ת שםרת‬
‫לעס האלז שכששחע חטלפי הסיס אלישע אחר שר׳ מאיר הגיע עד תחים שבת ולא רצה להחטיאו על‬
‫ידי וראיתי כתיב בספרי הגאונים שבשכר זה זכה שיזכר שחו בפרקי אבות אלישע בן אבויה נקוב שחו‬
‫אצל חסידי עולם ואין הק״בה חקפחםכר בל בריהותיקף חטאתו היה זה כי כשאמר לי רבי מאיר תזיר‬
‫בך והשיב פעם אתת שמעתי ב״ק מקדש הקדשים שובי בנים שיכניס חוץ מאלישע שירע' כבידי ומרד‬
‫‪3‬׳ בזה טעה טעות גמור והוא שלח היה לחוש לב״קזה אלא אע״פכ היה לו להתפלש באפר ושק ואפל‬
‫יציע אדעת׳ שלא יקבליהיחן השחים והק״בה ית׳ שחי הגס פי אחר לו כן ידי פתוחה לקבל שביס צא‬
‫ולמד חלבי אלעזל בן לולדיאהנ״ל־ ויכניהשאע׳׳פ שנשבע הקדיש בלון הוא חי ה׳ כי אם יהיהיכניהו‬
‫חותם ע״י ימיניוכו׳ ואח״כ קבלהו‪ :‬ושמעתי חפי חולי החכם השלם חה׳׳ל משה קרדוואורו נ״ע‬
‫שזהו פי׳ כל מה שאומר לך בעל בית עשה חיץ חצא י שאחלו חז״לבחסכת דלך אלן סוד שהכינה הוא‬
‫•אם חטאת ותרצה לםזבותראה איזה עניןמן השחים שיראה םדוחין אותן אל תחושי וזה כל מה‬
‫שיאחר לן זכי׳ שהבעל בית הוא בעל העילס ית׳ כל חציתיו שחור חיץ לצא ל״ל כשאומרים לן צא מכני‬
‫אל תלמוסחצלי כי חאסתין אל תחוש כביכול לדבליו כי אל רחום יי' אלהיך לא ירפן ולא יםיחיחן ולאי‬
‫ישכת את בליתאבותיך כי אע״פ שחטא ישלאל הוא וגדול כחם של ב״ת לשקול‪ :‬על דלתי הרחמים יום‬
‫״ ‪ ' ,‬יא' יקבליהז)יסייעוהו חן הםחיס ואמרו ז״ל אפייחרב מונתעל צוארו‪1£‬׳ אי־*ונע חן הלחחיי׳ *‬
‫מש‪ :‬לבן שהכהו אביו ירחסו ברגלי י ואומר לו צא חןביתי אם יצאי אדרבה מאלולא עליו זעם ועצרל‬
‫‪p 0‬‬
‫מ ת ב ל‬
‫ר‬
‫‪,‬‬
‫‪0‬‬
‫ש נ י‬
‫ן ה‬
‫ס כ ב רה‬
‫י ק מילו מעליו • אבל כשישוב ןא»׳ חע״יפ שתעשה ב< נקמית ל^וצא מביתן• אדיבה‬
‫^‬
‫נכמרים לחייי מלץ‪ :‬השיב לי לבי מאיל למדקנז לבינו תשב אנושעד דכא ל״ל כתיב באלף לי ״ן הדין‬
‫להיו?‬
‫‪8 2‬ג‬
‫<‬
‫ח‬
‫ג‬
‫כונה לרבי מאיר שפירש טליתו על קבר אחד‬
‫להיות כתובבה״א דכה * אלא לרמוז על ג׳ עבירות הסחורות הנ״ל שהוי! ר״ת בל לכ״א• ועניין פייש*‬
‫»לית‪ 1‬עליו ומחל ל‪ 1‬לעי הלילהנלאה לע״ל שחשב רבי מאיל בלבו מס חינו מבקש רחמים מליו מי‬
‫ישליכו מותו לגיהנם פן יתפשזהיהקליפיתוהמזיקיס ייקלעו את נפשו בכף הקלע ואין לו טולתקומ *‬
‫לכן בקש רחחיםעליו והלביש׳ טליתו עליז כלוחרחלוקא דרבנן הלבוש הרוחני של לביחאיר תלחימ‬
‫שנעשה מהתורה זהחצות הלבישהו עד יעביר זעם וימס בחדור הגיהנס ואז אפשךאחר ירידתו שם‬
‫אפשר לתקנו ולהעלותו משם וכבר פירשנזחציאית הלבושעחוד עליו ־ וכונתישלרבי חאירלהעליי*‬
‫עשן מקבלו כזנתז היה כדי ש׳תזרז העולם בתשובה על יד עשן זה שכשיהיו רואים עזל ן מקברי‬
‫כל אחד יאחד חהרהל תשובה בלבו ויצליק לאחל איתלין יאית דיין ובחושבחייי נתחלל שםשהיםעצ‬
‫ידו לכן־ התיקון הזה כנגד זה שעל ידי ‪1‬ה המיני עם יחזור כל חתל חחעשיו הרעים‪ :‬עכ״ל‪:‬‬
‫ה ע ש‬
‫‪v‬‬
‫י?׳‬
‫וי־*‬
‫שיו**• זח‬
‫‪,‬‬
‫פירש קלני מראשי רבי מאיר אמרה ב מ ס כ ׳ ס ‪ ,‬ף ח ״ ו ‪ :‬וגחדרש קללת אלהיס תליי*‬
‫קל לית׳ פי׳ איגז קל אלא כביד• זלשנא חעליא״יב כלפי מעלה כלימר כבלאנימזלומי‬
‫נהדר‬
‫‪:‬‬
‫י »‪j‬‬
‫שיצרתי זה שחת‬
‫י‬
‫המאחר יש לי סיד ליודעים חן אמנם לפי מדרש הנגלה הוא חביאר• זזה להיות פי ישראל הם־‬
‫‪t‬‬
‫היו ראשית המחשבה בבריאה שנאמר חדש‬
‫‪,,,i,‬‬
‫ישראללה׳ ר א ש י ת ב א ‪.‬‬
‫ה י ז ה עיקרהבריא׳וראשית החחשב׳דכת׳'‬
‫״׳ קנני ראשית דרכי* יכתייחעול׳נסכתי‬
‫מראש יכן׳‪ :‬זבהפקד הצדיק‪-‬מן העולם אז‬
‫נדמה כאילי נשרף ראשינו כיח קישמו‬
‫נתפמלתגי כממיזל׳ו״ל שקילה חית׳הצייקי׳‬
‫לפגי הק״בה כשליפ׳בית אלהינו ־ וכמאמר‬
‫בב׳׳ק בפרק הכינס אחר דגי ״וחקא״ן•‬
‫פורענות באה לעולם אלא בזמן שהרשעים•‬
‫געולס ואיכה חתחלת אלא חן הצדיקים‬
‫קתיל׳שנאמר ונאכל גדיש וכי׳נחצא שתחל׳‬
‫הפירענית מן הראשים• יכן אתר הכתוב‬
‫קת את ראשי העש והיקע אותם נגד השמש•‬
‫נכו׳‪ :‬וזה לשין השכינה אומרת קלני חלאשי על חסרון וצער הצדיקים הנשרפים באש השטן וכחותיי‪,‬‬
‫כאיייל׳ ולשי?קלניפחו קלי והרחל' יעל הרשעים איחר קלכי מזרועי שהומ לשון גבורה ו מ כחו‬
‫זרוע נטויה וכו׳ וליל שע׳׳יהרש‪-‬י‪-‬גיסהתוטיוי׳ תתמוטט העולם שנאמר ‪3‬ו ומתחת זרועות עילם ייזם‬
‫בורחים שהשפע הראוי לפא לעולה פותת והולך ושם הגמל התרומם מיני מתגדל ומתקדש בעילם‪ :‬או‬
‫ירצהלותר קלני לשון קלזן מגזיי*•׳ ולהיות פ׳ האדם עשוי בצלם אלהיס יאדזר שיפי ‪ T‬האדם וכוי י‬
‫וכתיב לא תלין כבלתי על העץ כי קללת אלהים תלויזגימל ואמרו זכרונס לברכה חשל לשני אתים‬
‫תאומי׳ שהיו דוחיםזה לזה אחד נעשה מלך יאתדנתפם ללםטיית ונתלה׳ רל הרואה אותו אומר החלל‬
‫תליי׳ יסאדס היא בדיוקנו של מקים י ע״כ ציה לקבור איזו ביום ההוא • עלכןבהשתפךדםיזרנמי‬
‫אומר קלני מראשי‪-‬שיזו^ דימה בדייקנו י קלני מזרועי כאילו חסר ת״יש כת השפעתו וגבורתו וזריטי‬
‫ת‬
‫ז א י ‪ 1‬י‬
‫נ ה‬
‫ןד‬
‫י‬
‫קי‬
‫ו ה ת י ר ה‬
‫^^^^^^״^קלני״זיך‪,‬״׳‪:‬‬
‫רבד־־ז בר שיל^« ל א ל י ה ו‬
‫‪*flTDtW‬‬
‫א״ל ס א י קא עביר קב״ד־ו‬
‫א״ל ק א ם ר ש מ ע ת ת א מפומייהו ד נ ל ה ו רבנן‬
‫ומפומיה דרבי מאיר לזי״סקאמר• א ״ ל א מ א י‬
‫משוס ד ק א גמר ש מ ע ת א מפרמיה ד א ח ד י ***ל‬
‫א מ א י רבי מאי׳ דמון מצא ת ו כ ו א ב ל קליפסו‬
‫זרק• א ׳ ׳ ל ה ש ת א ק א ם ר מ א י ר כ נ י א ו מ ר ב ז מ ?‬
‫שאדם מצטער שכינה מ ה לשון אומרת קלני‬
‫מראשי קלני מזרועי א ס כ ך הק״כתמצטע׳על‬
‫ד ק שד־ ר ש ע י ם ק ל וחומר ע ל דמן ש ד *‬
‫צדיקים שנשפך‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪r‬‬
‫גכ״שלצליקים שהה ייזל תתדמיה לו מולתה ומלקה במילהזבמצותזכמעשיה טובים‬
‫ןהם‬
‫קלץםי׳נייי‬
‫םאמר*‬
‫כונה ‪ hp‬מאמר קלני מראשי קלנ* מזרועי‬
‫»‪8‬אמלו זכלונס לכלכה חה הוא קלוש אף אתה ק ל ה חה הוא לחום אף אתה לחום מה •הזיו טהור אן«‬
‫אתה טהיל וכו׳ שהוא‪ .‬כביכול מצטעריותר כ׳ פנה זיוה פנה הודה פנה הללה של עולם העליק‬
‫והתחתון כי זה בזה תלויים* אחנמ כשהצדיק בעיר הוא חגין על הדיר זעלהעולם כלו שנאחר וצלוק‬
‫יסוד עולם‪ :‬ול״מ חמר זה על לבו כאילו כביכול חצטער במיתתו לפי שחת בחצי יחיו והיה ראוי להיו'‬
‫עוד חי עד הג»עולזחן הקצוב והיה מת בעטיו של נחש כדרך הצדיקים שמאריכים ימיהם ז‪:‬נותם‬
‫!־נעימים • ורבי מאיר תלחידו חמר עליו זה המאחר בהםפיי ל יייייי טליו אלישע קוצץ בנטיעו'‬
‫הוה ולכן חת קודם זמנו י ומיתתו היתה כפרתו עליו כחאחר רבי חאיר שאחר כמדומה לי שתת בבכיה‬
‫וזז היא חדטתז ותשובתו כנראה בגחר'‪ :‬ע״כ חידושין‪-:‬‬
‫ב א ד ם א ח ד שלא ל מ ד כל ימיו א ל א מ ס פ ת חגיגה ״ ו ב מ ו ח ו באו בלם לגמול‬
‫ח ס ד ע ם ה מ ת ו מ צ א ו ע ם עומד ע ל י ו ד מ י ח א ש ה מ ע ו ט פ ת לכנים׳ ו ש א ל ו ע ל‬
‫שמה ואמרה ל ה ם חגיגה שמה טבקשח שם רהמים עליו לפי ש ה ו א עסק כד‪ ,‬כל ימיו ו ל «‬
‫ב א ת ר ת לכך זכה לזה ש ה ם ס ב ת א חגיגה הגינה ע ל י ו • וכן בל המצוות המכוון ל ע ש ו ת ן‬
‫לש׳׳ש בכינה ש ל י מ ה מגינים עליו‪:‬‬
‫י‬
‫ז ה‬
‫ש ס‬
‫‪1‬‬
‫מ נ ה ל»«מו*(‪7‬ומה טדבל״ל*ךי;׳יב םיתויטייפיוכו׳־‬
‫ת‬
‫{}‪ *")JS‬ר׳ יוחנן מ״ד כי ש פ ת י כהן •שמרו‬
‫ד ע ת ותורייבקשי מיריחו כי ט ל א י‬
‫יי׳ צ ב א ו ת הו*י< אם דומר־ז הרב ל מ ל א ך יי׳‬
‫יבקשו ח ו ר ה מ‪5‬יו ואם ל א ו א ל יבקשו ע׳׳כ‪:‬‬
‫‪.BTV£‬‬
‫ו ה מ נ ה מ ה החאחר שהחכם״‬
‫והכהן צריך ׳שיהיו בקיתיםובעלי‬
‫יראיאלדיפ ושיהיו דיניהקור׳שגורי׳ושמור*'‬
‫בפיהם ־ חיזנםהחכ׳ היא שבחו שלא יפסוק‬
‫הדין פתאוסחבלת׳ דרישה וחקירה מתון‬
‫הסכרים חש״כ הכהן צריך שיהא רגיל‬
‫וסגור בשכתיז להשיב כשיבקשו חכיו ולא חפי ספרים כו הוא שלוחו של מקום ודוחה לחלאךיייצבאות ג‬
‫למ^שזז שהיה במלך גדול ועצום מ א ד ושמו אדפינא״ש וחידת ל ו יועץ יהודי מבני‬
‫הכהנים אשר שמו החכםמהר׳שםואל סק״יל׳ ויהי היום היודיהידי מסוחרי‬
‫הארץ וכנעניה׳ מנכבדי העיר ואציליה י ו ל ל כ ת ליאמי״אדקה שם חפצו וכאשר יצא רדפו‬
‫אחריו אנשים רקים ופוחזים ויקחו ממפו א ת כל אשד היה א ת ו ו א ת הזוזים* ו י ל ך ה ל ו ך‬
‫ובכה ונואק • בבכי וחנק * והנה איש קורא ^ י ו וצועק י בן אדם מה יהיה שכרי י כי י ב «‬
‫דברי י וחנקם מאויביך הבתים זהביך‪:‬‬
‫ויאמר ל ו היהודי הסוחר ׳ קום רדוף אתריהם ו*ז ת א ח ד •י וקת ל ך העשירית• ו ת ן‬
‫לי השארית י וכאשר ל א רצה• א ״ ל א ח ן ל ך מ ח צ ה ע ל מ ח צ ה ׳ וכאשר ל**‬
‫ע כ ע בקולו א מ ׳ לו עשה בכל מ א ו ד ך הנה הכל בידך ׳ ת נ ה לי א ת אשר ת א ה ב ו ת ע ר ב ־‬
‫אם מעט ואם רב• ויכרתו בדית שניהם י וישימו במכת ב תנאיהם• ו א ת בל ד ב ר י ה ם *‬
‫י י י י י ף אחריהם רץ כצבי וקל כנשר וגכוד בכת י ויצל א ת השלל ו א ח המלקוח • ויקת‬
‫הגבור הרודף כ ל דבר מ א ו ס ונבזה ־ ויה ן ליהודי הזה י וערכו טענותיהם • לפני ה מ ל ך‬
‫ב מ כ ת ב התנאי ביגר‬
‫י‬
‫י‬
‫***•*יי״‬
‫'הכהןאוהבי‪:‬‬
‫המגילה* א ו ת ב א ו ח ומלה במלה* בקול ר ם ל‪9‬ני ה ק ה ל ה י ויבןמתוד‬
‫דיעאלה‬
‫מעשה על מאמר נט‬
‫ז!שאלה •י והתשובה בייוצי! היהודי ו ה ס ו ד אליו ע ל ה • ויאמר לרודף להשיב א ת הגדל* ‪.‬‬
‫ל י ה ו ד י הסוהד ב ע ל ה ־והדבר הנמאס ת ק ח ל ך • שכר פסיעתך ועמלך * ונתון ח ת ן ליהודי‬
‫דזסוחר• החלק אשר אתה בוחר • כי ה ו א ה וא אשר א ה ב ת • ו ל ת ת א ר ז אשר ח א ה ג‬
‫ע ר ב ת • כן משפטך א ת ה ח ר צ ת ‪:‬‬
‫ה מ ל ך ע ל ד ק ו ח ו • א ך חשב בלבו שלעזור ליהודי שכמותו• ש ם מגמתו׳‬
‫ויתמה‬
‫‪ .‬ויאמר הב‪-‬הן אדיני ה מ ל ך א ל י ח ש ד ג י ׳ כי הנה בשמים ערי וסהרי• כ י ל ג א‬
‫י ‪ -‬י־‬
‫־גתכיונת׳י לעוור ליהודי • רק הבנתי מ ת ו ך השט׳ומכתבו • כיגת ואוגס היהודי ומחשכי י‬
‫ואון אין בקרבו‪ :‬ויקרא ה מ ל ך שלים ליהודי ונשבע באלהי א מ ת ו ב ת ודם י * כי כמשפט‬
‫הכהן כן היד־ז כ ו נ ח ו • ולכן האריך בשטר מגילתו • פרטי ה ד ב ד מ ת ח ל ת ו י להורור־ן‬
‫שבועתו ־ אזידעחכטר‪-‬ן‬
‫שאנוס היה בדברתו • ו ה ו ת ר ל ל ר מ ו ת ו י ו ל א יעבור‬
‫־הנהן ו ד ק ו ת ו • והוסיף א ה ב ה ע ל א ה ב ת ו ‪ :‬ויברך אדפי״נאס הטלול"׳ ויאמר ברוך‬
‫•י׳ אילה* חאלהימ אשר בחד בישראל ובני אהרן הכהן‪:‬‬
‫י‬
‫?‬
‫סליק מסכת חגיגה ונתחיל מסבת תענית‬
‫בסייעתא דשמיא‪:‬‬
‫מסבת תענית פרק ראשון מאמר ס‬
‫־ כחב מ » ש״צו הכינה בזההחאחר יז״ל כ׳ יש מקימות יראו בהס נסי הש׳׳י וגבורתו וכבודו מזולתו‬
‫כפי כת המשלת שלמעלה ו ל ה החשרת שלו שבתי שהוא הכב של ישראל כמו ש־םכימו‬
‫‪0‬יףטמיני‪0‬על זה • וכמו שכת־ב ה־לאב״ט ז׳׳ל פרשת תרומה • ולכן בהיות העבודה נטשיהייוכודם‬
‫ט״׳ישרי‪1‬נשל׳כתירישלי׳שלמעל‪:‬יבה״ליישביהתתס׳כתהונקרא׳!יישל׳ ע׳דמציי ת את^ר׳יכו׳״‬
‫ע! ע דמנ ין תצא תור וכו‬
‫כתב בעל עקידה ז״ל שער ל״א מהי‪,‬׳‬
‫‪-:-‬‬
‫ההנהגיה העליזנה מסודל־׳מהרצון‬
‫<&‬
‫האלה׳ על כל המעשים האנזשייסבליסנק‬
‫אשר זה העניין מייחוד המקום הזה במיטב‬
‫השפע ראשוני והתפשטו מש׳אל כל האקלי'‬
‫המשובח * ואתר כן לכל קצות הארץ י וזהו‬
‫ש*‪#‬ר היואודרםפרו מגדליה ושיתו לבכם‬
‫לחילהיפכ‪-‬׳־יייאלרזנ^ייז כוי הכל במדה‬
‫וניזספר מ ג ד ירזשליים שלאעלה ולחען‬
‫תםפר לדור אחרון זכי'‪:‬‬
‫ובב״ר פרשת ייצא אחר רש״ב׳איןב״ה‬
‫םלמעלה גבוה חלה שלמטה רק‬
‫י״חחיל• ־ מאי טעחא וז״ה שי‪1‬ר השחיס‬
‫כייכיין יז״ה וכת׳ בתורת ׳העולה הכונה‬‫גזה כי כיון לי״ח גלגלים שיכוללי״המקלש‬
‫שלח;ילה עכ׳׳ל‪:‬‬‫מר ש‬
‫ב ו נ ד ל י ר ו ש ל י ם ס ל מ ^ ט י ^ ״ ה ש ל ח ע ל ה גבוה מבי׳ה שלמטה‬
‫רקי״המיל־‬
‫‪t"Oe‬‬
‫אמר‬
‫‪54‬‬
‫‪:‬‬
‫ליה רב נחמן לרב יצחק מ״ד בקרבך קדו׳ולא‬
‫א ב א בעיר • משום דבקרבך קדוש לא אב‪<4‬‬
‫בעיר ־ א״ל הכי א״ר יוחנ׳אמ׳הקי׳בה לא א ב א‬
‫בירושלים שלמעלן‪ ,-‬עד שאכא בירושלים‬
‫שלמטה׳ ומי איכא ירושלים למעלרה אין'•‬
‫דכתיב ירושלי׳הבנוי׳ נעיר שחבר׳ לה יחדי•‪:‬‬
‫<ש‬
‫עב‬
‫חענית פרק ראשין מאמר םא‬
‫‪ VP‬להקשית בזה המאחר והלח ממרי י״ל ודבר בעתו חה טיב‪ .‬פלא לדיבר מענייני אבל גבית משתה•‬
‫של שמחה יכן לסכך וכי לח היי מחמדים אחרים שגורים בפיהם מענייני שמחה• ועוד קשה‬
‫פשיטאשאיני חת ל פי םכל הצדיקים אפילי אחר חית הקרויים חיים י ע ו ד קשה •היהלו לומר‪.‬ישראל‬
‫לא חת כי לא נ בתנ בתורה שמת רק ביעקב בתיב ויספדו ויחנטי ייקברו וכוי‪ :‬ונקד ס לזה ח"ש‬
‫ה נ ע ל ם וז׳ל תאנא יהיתה‬
‫במדריש‬
‫גפש אדוני צריר׳בציו׳החיי׳‬
‫כ י " ל״ז״יייי־ניזי * י '‬
‫אתיי׳ אלהיך׳ נשחת חלו^יחגעילגה אלא י‬
‫נחמן ורבי יצחק ה ו ו י ת ב י ב ס ע ו ד ת ו‬
‫רב‬
‫בחה לאהרן זכאה תילנןאה דצדיקיח לכלא‬
‫א ״ ל רב נחמן לרבי יצחק לימ‪:‬י< סר‬
‫אתקשר דיו בלא גפש *רוח ורות בנשמה‬
‫מ י ל ת ^ ן ד א ג ד ת ג י י ן • א ״ ל הכי א מ ר ר״י אין‬
‫ונשמה בהק״בה אשתכח לנכש צרירה‬
‫משיחין ב ס ע ו ד ׳ ש ס א יקדים ק נ ה ל ו ש ט ־ ל ב ת ר‬
‫בצרור החיים עכ״ל‪ :‬וככר ידוע שהיו‬
‫ד ס ע ו ד • א מ ד הכי אייר יוחנן יעקב א ב י נ ו ל א‬
‫ליעקב ג׳ שמית מ נ ד ג׳ נפשית אלו תלה‬
‫מ ת ׳ א ״ ל וכי בכדי ס פ ד ו ס פ ד י א י ח נ ט ו ח נ ט י '‬
‫הןנרהנכבדהזהביוזהכיהואנקר' יעק׳‬
‫ו ק ב ר ו ק ב ר י א ׳ א״למקר׳ אני י־ורששנ ו א ת י‬
‫בבחינת השלח!׳מראשק הנ‪-‬קר׳אצלםנפש ״‪:‬‬
‫א ל ת י ר א ע ב ד י יעקב ו א ל ח ח ח ישין‪ 1‬בי ה נ נ י‬
‫׳שיאל על שליחותו השני החתעצ׳כן הנקר'‬
‫מושיעך מרחו׳ונו׳ מקיש ה ו א לזרעו ט ה זרעו‬
‫אצלכ רוח* והשלישי תה םחחרוז״ל שנקר'‬
‫בחיים א ף ה ו א בחיים ע״כ‪:‬‬
‫אל ־ שנתמר ו<קרח ל ו חל יולהיישראלוהוון‬
‫מ ג ד השליחות היוחרקהנק‪-‬יא אצלם כשתה שהזיכיס בי הנם תוקעים • ולזה חמר בחכמה עצומה‬
‫יעקביזבינולאמת לומר כ׳ זאת הנפש אינה יייתה בצדיקים י׳כלהיא מתעצחת עב השכליםהייתעצהי'‬
‫טי׳ה ונשארת עמהס׳ יזהולמזו בשם יעקב׳ ויכשר שהיו מסובין בסעודת ת״ח יהואהשכל נקרא‬
‫לן והוא חבוארשהשלתנוי־‪ .‬אשר לאנאמריעליהכ לכרי תורה או לא כיון בהה במאכל אשר יאכל בהס‬
‫אל הי בילההאלהית יחחרעליהסכי כל שילחנז׳חלאו קיא נוחה בליחקים חחנסהחכווניס להעמיד‬
‫הכחהדברי חה נאי־יר בהם זה הסלחן אשי ייכני יי׳ •יעס כי אלו החכמים היו איכלים סעודה גיכיי׳ •‬
‫אכלי נם כ‪ :‬סעידה ריחנית נפשית כי ב־תחזק הכחו׳הניפיית יתחזקוהנכשית יזהו שרחז יצחק געשו‬
‫כםאחר לו להביא ציד גליי בעבד תברכך נפשי יכו׳ וכי דברו אלו החכמים בההשארית הנפשות וכי יש‬
‫עילם איחרן לנפשהתשכלת וזהי מחרס•עקב אבינו לא יית •ותחלת הםעןלה אחר איןחשיחין גסעיד‪*/‬‬
‫‪ o‬׳ רצי בי שמין משיחין שום שיחה ב ט ל ה י ע ע י ה ע צ סעודה זו שמחנה יקחראיהעל ביטול הנפש‬
‫בביטולה אבל בהתיידה סעודות כאלו הן על ידי אכילה חי זולת׳ תתעצם הנפש ותתקיים קייוס עצח*‬
‫שא׳׳חלהבטל בהגטלהחטשיסהגשיזייג יהנהאס כן טענת הסכלים על חולפת מציאת הנפש אינה‬
‫טענה י יהנה כששחט השיייע יהבין כונתי יהקשה פניו בכדי חנטי חנטיא וספד‪ :‬סלדיא כוי כלוחל‬
‫אכ כדביין כן הזא שהצורה הח־ירית הזאת היא נקסרס ונשארת עם הנאצלת לחה ׳בכי למת וינידו לו‬
‫מאחר שלא י‪ :‬דד חחנו האישיות עצ‪°‬ו י!שר הוא עליי• מזחיר שיר קינה מבעי ‪ .‬י ה • זהזכיר חנטו‬
‫י יילט׳א יקירו קנרית כי יכל הוא חי״ן החבל וההספד המיוחס אל הקיברים י והשיב חקרת אני דורש‬
‫שנ ואתה אל חייי!עבדי יעקב ואל תחת ישראל‪:‬היא תסזבה נצחית לכי העניין כחי שאמרנו• ולזה‬
‫^ " ? כיון רש* ז ‪ /‬בי׳זיירו ומאי דיזיטיח‪:‬טי* וספל• סכדיא אינו אליו שנדייה להם שחת ואינו כל כ*‬
‫י'ייתא»ן ליכיתי ילםופדי יזחר שלא ח ל • אחנם הןיז‪ .‬אמר טלעציי) רנה אנכי חת ־ ויראו־את*‬
‫»יכףכי ־יתאבי;הכי׳ לכי שגייי‪.‬־ת הגיף היה הכרחית אף'לקדי‪:‬יכאשר בארץ החה לאיתי הכרת‬
‫גבעי יכברנחציזובתלל״לחעשים חוכיתיס וספירים חעידיסעל כיהיה כבר צד עניין הגיף עצחז עם‬
‫ל‬
‫י‬
‫ת‬
‫‪,‬‬
‫ע‬
‫דה‬
‫‪1‬‬
‫)?(ת‬
‫י‬
‫ז*ר&‬
‫על יעקב אבינו לא מת ואיז משיחין בסעודה‬
‫‪ tfir‬גפש‪3‬ענ<ין הנפש עס הנשמה האצולה על שכנר יחצא לן עחה׳צד חה להקשר והעירוב שיספיק‬
‫־להפמידו על קיום מה משחר גזכיס׳ ונניח עתה לאליהו ז״ל ולר׳׳יבל לכי מה שסובר חת״זל וגס ל ף‬
‫הקלוש נפרק הנושא ד;ל בי שמשי הוה אתי לביתיה שהוא עניק ההתלנשותהרגיל אצל החכח< חשל‬
‫נדבר מחנו בפירוש אמנם נקח לאיה חחה שאמרו בכרק השוכר הפועלים שנתק״ס רביאלטיי‬
‫שמעון י׳׳ח שנים אחרי מותו והיו שומעים מפיו הוראות כל הזחן םהוא‪ :‬זנס בפ ק יהשו‪5‬׳ןל מהנהי‬
‫»עקגאנ‬
‫‪ , , ^ /‬׳‪, .‬‬
‫‪$‬‬
‫ק ‪,‬‬
‫ן‬
‫ק ^ ‪ ,‬ף ‪5‬ן‬
‫ה‬
‫י נ ז‬
‫נ ר מ‬
‫י‬
‫ע ז‬
‫פ ן‬
‫‪3‬‬
‫[לע‬
‫ד ר ב נ ק ח‬
‫נ ה‬
‫ב ר < צ ח‬
‫ס ‪ 5‬ה ן נ ‪ 3‬ך‬
‫‪ 3‬ר‬
‫ן ה ז ה ל‬
‫‪ 5‬ן ש‬
‫ה ן כ ן‬
‫כ‬
‫י ( י ז ר‬
‫ש‬
‫לא חתיותר משאל צדיקים לפי שהיה נקלש בג׳ קלושות׳ קדושת אברהם זקלושת ׳צחק אביו וקלי *‬
‫עצמו וזהו אבינו ר״ל כל קדושת האבות היו נכללים בו • וזהו מחרס תז״ל יעקב היה תםלוס החלכב *‬
‫וצורת יעקב תקיקה בכסאהכביל• והוא חה שממלו בסוף המאמר מקיש הוח לזרעו חהזרעו בחיים‬
‫אף הוא בת״ם רצו בו התורה היח ע חיים קבלוה בניו יקיימוה ‪>5‬ף היא אע״׳פ שלא נתנה התיר׳בזחנו‬
‫על»ן מ״מ היה מחדק בה ולומדה ומקיימה עכ״ל‪:‬‬
‫‪** ry‬ר ילצהאו״לו ‪«1‬ין משיחין בסעילה שתא יקדים קנה לושט רצו שבתחלה צריך להקדים מה שראו<‬
‫צהקלים דהיינו הושט שהוא רמז לאכילת גשיזית צריך קידם להתחזק האדם בגופיית ואח״כ‬
‫^*"‬
‫בנפשיות שהם קידם בזמן ״ אף כי הרותניות והנפשיות קידש במעלה כאשד בחר הרב החורה בפרק‬
‫כ״זמת״גוז״לכללכל התירה כלה כנגד גוף ונכש ר״ל עולסהזה ועילם הבא צריךליתן לשניהם כמ‬
‫השייך להם וכוי• וכל שהוא קודם בוחן צריך להחזיק תחלה יכל שהוא קודם במעלה אח״כ כדרך‬
‫השלחיוח והשפע ממדריגה לחדריגה י ע׳׳כ יצחק היה מחזיק זה הכח הגופני קילס י כדי שאח׳׳כ יוכל‬
‫להשיגבכחהשפע הכביאיי• וכן באלישע ויהי כזנגןיכו׳ בתחלהואח״כ ותהי עליו רוחאלה׳* וכן‬
‫במאמר הזה רמז אל העילם הזה הגזכנ׳ בישט יצריך להקדימו זע״כ הוא כוי[ ונשחת תכף אחר החיתי‬
‫יוה שא" כ הקנה שהית עימד חזק ושלם זמן רב* לחז לעולם הזה שהוא כלה נפסד והעולם הגא ק״‪0‬‬
‫וגצתיחז״לצהםזשט הוא כוקונלחבלחז שביד האדם להרחיבו כפי רצונו או לקצרי בצמצום אכיל?)‪-‬״‬
‫וחתין כך יבא לידי הקנה שהוא נגה׳׳ב וזהז‬
‫ז‬
‫מעשה בימי׳ קדמונים היה גזלן גדול ועצו' ויהי לו בן בקי בכל חכם׳• גייתו כתרשי*‬
‫ברה כחמה• שפל בעיניו ישר בכל עניניו׳ אך גברה עליי ח א י ה ה כ ל ב י י '‬
‫* ק ט נ ו ת ו י זה דרכו מיום היותו י מעשה שלחנו כבש א ח י בן שנתו צלי או ‪• S p t t o‬‬
‫וששים להם אשר בסל י זה דרכו בכל יום פעמים * תוץ מברבוריפ אבוסיםיודגים אשר‬
‫במים י והמלך כאשר ראה מעשרה הנער ותאורת לבו הרעבנית• חשב להכותו בחרב‬
‫•ובחנית • וכמררדחמיו על הנערוענותנותו • כי גרד־־ מ א ד בעיני עמו ועדתו • נועדו‬
‫לב יחדכסיל* ונבער• ל ה כ ו ח א ח הנערי ובעבור שלא־תרגיש האלמה • עשו בערמת•‬
‫ל א נ ך שהיה שולח א ת בנד־ לארץ הודו עירפארשה • לקחת ל ו לאשר‪ • .‬־ א ת בת ד ו ד ן‬
‫המלך ארנאי ושמה ראומה ־‪ .‬יפה כלבנהיוברה כחמה • ושלח עמו גם רכב ג ם פרשינש‬
‫וחומשים עלו כל גכור׳ אביו מזוינים • עלי עשור ועלי נבל וכל מיני גוונים י לנגן בעת‬
‫חאוכלכיכןדרכווזאתילפנים וביד־הנער איגרת מאת אביו ל ת ת א ח ז דודו סוגרות‬
‫ומסוגרת* וזה אשר כתוב בתוכה‪:‬‬
‫קרוב ׳ברעיוני• ורחוק מעיני• כלמעייניועיני • המלך האדיר אחי אדנאי• הנר־ג‬
‫שלחתי אליך את בת עיני בגי איש לפי מהללו ־ ידידי יהידי עלה על כל בני‬
‫•גילי• בטבעיות מדיניות ומלהיות לבד במאכלו הוא משונה מכלהכריות • ש ה ת מ י מ‬
‫‪P‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫עג‬
‫מעשה של בן המ^ך שהיה גרגרן‬
‫ג ן שנה י בד מברבוריס ובני יונהראת־הלחם ששים * רשטעט ם מטוגנים בבצ מ * זד׳)‬
‫דרכו בכל יום פעמים • א ת הכבש א ח ד יאכל בבוקר ו א ת הכבש השבי בין הערבים‪:‬‬
‫^ נ א אחי תן לי נפשי בשאלתי ־ והורדת ביגיןשאולה שיבתי ־ ה ע ת ת מ י ת נ ו ועיני׳‬
‫א ל ת ה ו ס ע ל ר ו ב ת כ מ ת ו י ואני עני כאש׳ שכולתי שבלתי מ א ת אחיך פר ונאנ'‬
‫עדכ״ל המכת‪-‬ב‪:‬‬
‫‪,‬ך‬
‫ן י ה י ה י ן ס אחדי הפרד הנער מעל אביו ימים שבעה י הס ה ו ל‬
‫וגבעה־ יש ב הנער להפנות ע ל היאור ח ח ת צ פ צ •‬
‫‪,‬ן‪.-‬‬
‫א ח ת שצפה י ע ל פני הטיס • בנזירת שוכן שמים י ואחריה גייה אשר ח‪3‬ן‬
‫ו ה ל ך הראש בשטף הנהר ומרוצתו י א ך הגוף מפני כבדותו י א ש י עליי ב א א ל השפ׳ ״‬
‫ת ח ת הצפצפה ־ מקים אשר הנער ותנע לרגליו ויבט הנער בכל נתחיו ובדמו׳כל האברי׳ •‬
‫אמיץ לבובגבורים • ויבן בצוארו והשביל דיעה • כי הקנה הושםלדבור והושט לבליע׳•‬
‫ו הקנה ב כ ס ו ת עגולו ל א נגרע ו ל א נוסף י והוושט נחסר נתכווץ נפקד בית מושב י ושם‬
‫א צ ב ע ו ה א ח ת והכילו י ו א ח ר א צ ב ע י ס וכלכלו י ואחר הזרוע כלו‪:‬‬
‫אן *דע הנע׳ כי דוב מאכלו ת לויםדועהרגלו וידא כי יכול לו ״ ויאמר אוי ל ה ל א ו ת‬
‫בושה כשיצא דודו להקבילו • • א י י ל ה ל א ו ת ה כלימה לכשיושיבהו ל מ ו ל ו * ומת‬
‫יעשה כשיקראהו להאכילו י ובכה לבלי חק* וגמר בלבו לעשוח חק ־ ד כ א ש ד ב א א ל‬
‫ה מ ח נ ה ־ קרא א ל אהובו המשנה י להביא לפניו א ת הכבש אחד חסר הזרוע והלחיים י‬
‫בהמשך יום אי יומים * הסר משם הקרב והכרעים • ובשאר החרנגולויוהדגיס המבישמ<*‬
‫ובששים ה ל ח ם והמטעמים • ה ו ל ך ופוחת כ ל הימים • עד שבמספר ש ש י ם י ה ו ר ג ‪S‬‬
‫כשאר אנשים • והנער והמשנה שמחים וששים‪:‬‬
‫החודש השלישי ל צ א ת ם מארץ מצרים באו מדבר פרא״שה • ריחן שם בן המלך בנד‬
‫נהר‪ .‬טיסה׳ ו ה מ ל ך ארנאי יצא לקראתו בעם כבד ובעושר כבוד מלכותו ־‬
‫רבבא אליו‪-‬ירד הנער‪.‬מעל מרכבתו* ונפלארצהלפני דודו מ ל א קומתו• ו ה ס ל ך ה ר כ ץ‬
‫עצמו וגולמו י ובשתי ידיו הקיסו • וכאשר דאה זהר ק ל ס ת ר פניו וטיב טעמו • ברך ברוך‬
‫שככה בעולמו ־ וישלה חגער א ת ירו ויקת א ת האגרה • ע ל חיקו ת ש ב סיגדת ומסוגרת•‬
‫ו נ ת נ ו ל ד ו ד ו ד ^ ך ב ח ת ב ^ ב מ ח ת ד מ • ו ה מ ל ך כ א ש ר ק ר א ה ג ש ח נ ו פניו ורוח אין בקרבו‬
‫כי א ה ב ת ערלמ אהבו* ו ל ע ת ה א ו כ ל צוה ה מ ל ך דודו י לשים ל ב ל השרים ל ח ם ל כ ‪S‬‬
‫א ח ד כפי כבודו• ולנער בן אחיו לבדו• כפי שיעוד מ א כ ל ו ה נ כ ת ב ב כ ח ב אשר בירו׳‬
‫ו ה מ ל ך ארנאי והמלכד־; ישבו לצדו ־ והנער ל ק ח בשחי אצבעורת מ ה מ ט ע מ י ם ושאר‬
‫דברים׳ כמשפט הגברים י ועיד מ כ ל מ א כ ל ומטעם • מ א ן ב ל ״ ע ם ־ ו ה מ ל ך והמלכד?‬
‫חשבו שכבש א ת ת א ו ת ו ־ מרוב חרפתו וכלימתו * ויהי בבקר לטהרה ו י שמו לו לבדו‬
‫במספראכילתו־ ו ה מ ל ך אדנאיושגלתו • יושבים ב מ ח ב א ל ד א ו ת טה ת ה א אחריתו •‬
‫ואתרי אשר א כ ל ושתה קרג<‪ 1‬ל א ה ד מאנשיו הפדתמים י להסיר ה ל ח ם ו ה מ ט ע מ י ם •‬
‫כ י ס‬
‫ב ת‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ג ב י ר ה‬
‫‪ 3‬ה‬
‫כ צ ד ‪ 1‬י‬
‫‪,‬‬
‫ו ה מ ל ך והמלכה ת מ ה ו י כי ל א ידעו מה ה ו א ‪:‬‬
‫כ‬
‫ל י ל ה ההיא בא ה מ ל ך והגבירה א ל הנער החדרה• ויאסרו אליו דבר ‪-‬אתה עמנו‬
‫ונשמעה• הגידה נ א אלינו ונדעה• הגרה כ ת ב אשר ה ב א ד ת ע מ ך ל ב ש ח ך‬
‫‪,‬‬
‫י י ^ ן עדוי* אטךואיך כבש׳ ת א ו ת ך י לשנות הרגל נ ע ר ו ת ך ויען אליו אדוני ה מ ל ך‬
‫ו ה מ ל כ ה ה ת ס ח • ידוע ת ד ע ו כי מ צ א ת י ח ל ל ב א ד מ ה • והו^לבות־יחכמד־ז׳ ועפר‬
‫^‬
‫א‬
‫* <‪5‬ג‬
‫לת‪5‬‬
‫פרק סדר חעיות מאמר סכ‬
‫לד״םחדבר*םבהווייתך תמידי ן כסדרן ומוספיןכהלכחן־ ו ה מ ל ך והמלכה חמהים ^‬
‫ד ק ו ת חריפתו ־ וגודל ח כ מ ת ו י ונתנו לו א ת ה ב ת החשובה לאשה ‪:‬‬
‫)ע״כ מספל איומה כנדגלזת‪(:‬‬
‫‪ ,‬פו ורכב טל‬
‫‪^ ,‬‬
‫^‬
‫ל‬
‫* א ‪ .‬א‬
‫'יו ־‪ g » 03‬ללקלק‬
‫הממיר ומעייל על שפת הנהי זכל שאר העניק הוא אך למותל• ועוד קשה בהזלחן לו אלנז‬
‫מכוערבייתר למה הפליג כ״כ המאמר ל ספר בגני ת‪ 1‬לומלשה»ה מכוטלניותל כי מסהיה נלאה בעיני‬
‫ז׳אלעזרמכועל זיו שיזכירו בזכריל׳ מלמ!»• למל ל״קחכחס וזממלמת זכו׳•‪.‬ע״קכיק שילע‬
‫שחטא ילל מן התמזל וכוי ־ ונילמ היה‬
‫ותר סיגייליבתתלה שהיא חטא גימליעון פל»ל»‬
‫שבא די^עזר בן שמעון מ מ ג ד ל‬
‫‪HK^JS‬‬
‫לגנית ילקנתל וללבן » » הבליזת זכ״נ‪1‬‬
‫גדודמביח רבו והיה רכוב ‪hp‬‬
‫ל ק } ‪ Dtawrvttc 3,,‬א*ה»‪0‬‬
‫החמוד ומטייל ע ל שפרז נהר ושמח שמחד־*‪,‬‬
‫מחהחתה‪0*5‬ן א**<לאהל» הכופה של‬
‫גדולה והיתרה ד ע ת ו גסו־־ז עליו מפני שלמדי‬
‫מהמעשההזח!ה כיריאלעזי למל תודה‬
‫חודדה הרבה ״ נזדמן לו א ד מ א ח ד שהיד־?‬
‫י‪3‬לגה מרבו וגדר בעדו גדר גדול וגבז׳מא׳‬
‫מכוער גיותד אמד ל ו מ ל ו ט ע ל ך רבי ולןיי*‬
‫כמגדל להפריש מכל התענוגי׳כ׳ כן דרכי‬
‫החזיר ל ו י אמד ל ו דיקא כמה מכוער א ו ח ו‬
‫של תורה להיות פרוש מכל תעניג וזהז‬
‫האיש שמ׳כל בני עירך מכועיין כמוה ך י א״?‬
‫‪0‬קלאי מגזל גדול • ע״ש המעשה ואמר‬
‫איני •ודע ‪ xk‬ל ך ואמוד לאומן שעשאני כמה‬
‫״ ב י ת מ י ׳ וסזאהשכל העיוכי המלמדז‬
‫םגיעד כלימזמיןמי׳ י כיין שיד׳בעצמי ש ח ט א‬
‫להועיל ומישלז לללן ‪w 9*09‬״‪ tp‬י ‪w‬״«‬
‫מיז׳ טז׳חדזעזויומזחטח למגע ואייל נעניתי לןי‬
‫ייכיכ^ליזחומל‪-‬ל״* יו»ה מכב״ע ומכבש‬
‫»וסת»והתמי׳גשי^תהחחדית״ ומעייל על‬
‫מ ח ו ל לי • אמד ל ו איני מ ו ת ל ל ך עד ש ת ל ך‬
‫שפת הנהר וש״וחסמחה גדולילצי בו שהיה‬
‫לאומן שעשאני ובו׳ הידה סטיי?־^ א ח ד י ו ע ד‬
‫שהגיע לעירי תואו בני עידו ל ק ר א ת ו ו ה י י‬
‫»מח בשמחת התורה הנמשלת לחי׳כדכתי*‬
‫אומרים ל ו שלוגם עליך רבי רבי מיז* סוד• ״‬
‫גל צחא לכו למיס י ואמר שפת ר״ל היה‬
‫אמד ל ה ם ל מ י א ת פ קורים רבי דבי • א מ ר ו ל ו‬
‫טיסק בפרכואית התכמי׳ כמי גימטליאית‬
‫לזה שמטייל אחריך אמר ל ה ם א ס זה דבי ‪hn‬‬
‫וחשבינו ז יתשגוד׳ וחכמת ההנדסה שיזלע‬
‫ירבה כמוחובישדאל ־ אמרו ל ו מפני מד״ז ״‬
‫לסער כחהטפין ביס • והס כלם נקראים‬
‫א מ ד ל ה ם כך וכך עשה לי• אמרו ל ו א ע ״ ג כ‬
‫פלפראית התבתה והיא שפת הנה׳ ומל‬
‫פן היה זעתונםה על<‪3‬ל״ל שנעשה שכלז מ ח ו ל ל ו שאדם גדול ‪ 1 3 S w‬ח א • אמי• ל ה ם‬
‫בשבילבס‪-‬הר״גי מחחל לדיבלגז* ‪3‬־‪f H * «W‬‬
‫עב וגסי לפישהייזגיא* לי שלמד מרה‬
‫ד ג י ל ל ע ש ד ת ^ * מיד דדש רבי *‪1‬עזד ל ע ו ל ם‬
‫הרב׳ילא חש עיד ללימדדק מלי׳היימש״*‪*,‬‬
‫יהא א ד ם דך בקנה ואל** יה^ז קשדז כ א ח ‪:‬‬
‫נזדיין לי אדם א׳שה<*‬
‫את הלב כנזכר •‬
‫כ ז ה‬
‫ש ח‬
‫ע‬
‫‪9‬‬
‫ה מ ע ש‬
‫מ‬
‫ד‬
‫ל‬
‫ש מ ה‬
‫צ ר י ן‬
‫ע ו ל ר‬
‫ה‬
‫ה ן כ‬
‫ר‬
‫ש ‪3‬‬
‫‪T i ? n‬‬
‫ן ח נ‬
‫ת ר‬
‫ל‬
‫‪4‬‬
‫מכוער ביית׳ רצו כו י‪1‬יהו הנבי׳בא להוכיחו‬
‫שלא ירגיל עצמו בכך והוא פיר״שי יתום׳ אמכם נוכל לומר אלס מכיע׳הוא השטן המלאך המו׳החשחו‬
‫כני הבריות נזלמן לו כלי להחטיאו ולהסיתו י ולכך פתת לו ואחל שלים עליך ר׳ לצה בי אכול ושתה‬
‫<יטי׳ל‪3‬ך ישליילנפשךשכךדדכישל שטן היום אומר לי אטל ושתה זכו׳ ולמחר יאמרעבילע״א • ולא‬
‫הימיל ל י שלים * ל״ל לא אשגת ביה לאמל שלוס עליך נפשי‪ :‬אייל ליקא כמה חכיעל אותו איש םייא‬
‫‪,‬‬
‫כל‬
‫כונה לר״א בן שמ‪#‬ץ שאמר לארם א׳ כמה מכוער בלחה‬
‫עירך כעורים • רצה בוי כי מגלי כל גגי עירי הס יוכיעליסכמיתז י עיר ר״ ל ע״ד שדרס) רז״ל‬
‫‪k‬‬
‫בנדרים עיר קטנה זה הגוף ואנשים בה מעט אצו האברים וכוי * והשי׳לז שמא כל בני עירו מכוערים‬
‫ל״ל הכתו׳ הגוכניו׳הם כלם משיעבדיס יגכנעיס אליו וסריס למשמעתו י על שהוא והס דבר אמד ועל‬
‫כן הרחיק עצחו מהן עיל מיורם הרחק מ{ סכיעזלןמן הדומה ל‪ :1‬והשיב לו הםטןעם כחזתיז לןאל‬
‫האומן שעשאני ר״לשברא אותז הבולא»ת׳ לצורך בני א‪ 07‬להנאת הטילס זלטובתז ‪7‬כתיב והנה טוב‬
‫סאלודלםו<ז״ל‪0‬זבזהיצרהטובמאדזה*צרהרע• להיסתם לא היה נברא יצלהרעהיה האדםבטל‬
‫»םר»ם ירביה ומכלדבר י ולכןבראי כי לאקהוגראהלשבת יצלה * והוא מרחיקו‪.‬ממנו ומשליכו ימין‬
‫וההדרן כי אמרו ז״ל ג׳ תהא שממל דותס וימין מקרב יצר אםה ותיניק‪ :‬פיון שידע בעצמו שחטא ירד‬
‫מן החמיר ונשתטח לפניו י רצהיבו הר‪3‬יש בעצחו שאין כתו עתה ככתו אז ונחלש וחס בראשו ובכל גופו‬
‫באופן שלא יוכל לעבוד הבורא בתורה ובחצזת * הה גרס לו להורידו חן החמר מכל יכל ולא להשתמ׳‬
‫בז כלל • ואמרי ז״ל בנזירחהחטא הנזיר שיביא קרבן אלא שציער עצחו הן היין וכו׳ ־ ואומר הכתיב ‪-‬‬
‫עוכר שארו אכזרי‪ :‬ונשתטחלכניז לאמרממול ליונעניתי לן י זלארצה למחול לן י לצהבו * כי הי?‬
‫בדעתו לקרבי אליי בייתר מן השיעור בחשבז להיוויק זלהתאמן בכת על כן אמר נשתטת לפניי • יאחר‬
‫געניתי לן חבל וכל לעשות כל בקשתך• •ז לח רצהליזתול מי *‪8‬חל כמי שמלן תמלגז לאומן שעשאני ר״ל‬
‫‪.‬שיקבל תשובה על שחטא לצער הנפש וישוב אל יי׳ זירסחהו והיה מטייל איוריו• ר״ל היה ממשיך‬
‫אבתריה דיצר הלע לרן טייל בעלמ׳ולא עשאז ע ק ר כנזכרשמאלחמה וכו׳ עדשהגיעו למימי ל״ל ט״ד‬
‫םאמלובפ״ק דמ־מ׳כלמישישלוב׳׳ה בעירו ואיגונ»סלתמולכת^ללג‪p‬ל‪f‬ס‪p‬ל‪ •p‬ללצוגו באפר‬
‫גאל כ ע ל נוה ‪ m W‬שיש לאים בע^םהיז ב׳ בתי פנגזיומ אחד בביתו עם אשתו ובניו <משרי‪5‬יו‬
‫במאכליוומשתיו והו^כקרא ‪»3‬ת הכנסת הגופית בנגד הגיף י ובית ה מ ס ת אמרת זהיאמקים מייחל‬‫•נכנס שם להתפלל וללמול ולשרת את הש׳׳י כנגד הנפשהשכליתיוהזא הנשמה י עלכןאחלהחאמל על‬
‫שהגיע לעילי והיא ב׳׳ההחייחללהחכם והוא בית הנפש יצאז לקראתו כלס בני עילי והם כתות הנפש‬
‫לסייע י ילקבלו בשלום וזהו אמלסז״ל הבא לטהל מסייעין אותו ק השמים והואהנשחה זכחותיה חן‬
‫^שמיםכאמרם ז״ל יקרא אל השמים מעל זו הנשמה וכו׳ • זבעל כרחי הזכלח למחול לו השטן וכחותיז‬
‫להיותם משועבדים מכנעים תתת אדוניהם השכלי עם כחותיז לכן חסל• חסו שדרש ר׳ אלעזר לעולם‬
‫יהא אדם רן כקנה ולא יהא קשה כארזד״ל רן כקנה שיהיה רן זגוח »מז יצר הטזב והיה נ<ו לעשות‬
‫דצזן קמה קשה להתפתמ מי*ר©רע<אלז שהוא קשה • דשה היצר סיב לקנהדכה ורציצה כ ן ׳ללכו ©ל‬
‫*צר הגוובלה*ת לצון כל הימים מותלהתפתות לכל אמנם היצ״הר נחשל לגובה הארזים מתחת גבהז‬
‫<תקפו וגבורתו בעזלם • וזהו מאחר ז״לטובה קללת אחיה השלוני מברכתו של בלעם לפי שקללס בקנ׳‬
‫םכאתר והכה את ישראל כ א » ינוד הקנה ורמז למכה רבה כקכהרך• אבל בלעם ברכס בארז קשה‬
‫שהוא נשבר ברות גדו׳ והופכתו על פניי ופוקרתז ממקומו •־־ומה שאחר שלא ירגיל בכן רצה כו י שיוכל‬
‫‪.‬האדם לסמל צער מועט לפישעל להכניע היזותר פמו לההענות פעם אחת בשביע אז שתים או בימי‬
‫־משיגה לסגף עצמי בשביל חילוק עונותיו• אבל לא ירגיל עצמו בכן כ׳ ממעט במלאכקשמיסלהייתו‬
‫נעדר הכח לחולשה חתג בר עליו‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫גל&י שאילע הממשה׳בלבי אלעזל על גםזת הלוח שהזית לעתו עלע מחמיו^דובאכמתיפלמ׳דגיל כן‬
‫*•־‪ .,.‬זהעליתיהמעשה הנורא הזה כאן מה שמצאתי בםפד א&דנקלא א * » « ה מ ת מ ת ‪ :‬זן״ל‬
‫‪ V®Vft‬־ *היזדבטלךגדיל ‪ o w n‬גחפםתו׳ ‪ rwr‬עליו ר ע מ ו מ א ו א ו • וכאשר הרגיע‬
‫* ילידי ומרת מדיו׳ ^ ל ח ל י ח נ מ ג ד ^ ברוחי• לשמוע על ו י ד ב ר ו י מד־;‬
‫ל*שות‬
‫‪x9 2‬‬
‫יש ב‬
‫‪1‬‬
‫סעשה‬
‫להרחיק גסות הרוח‬
‫ל ^ ‪ 1‬ו ת לגהות מזורו • שלח וצוהו מועצות להמעיט בחיילות וגייסות • עשה ו ל א הועיל‬
‫שלח ל ו שנית רצים גחוצים ־ להסיר הבגדים הסגוהציס • עשה ולא הועיל עד ששלח‬
‫ה מ ל ך יבא החכם לפניו * כאחד מסגניו • החכם והמלך טיילו בגנות ובפרדסים ל ק ו י‬
‫הסיסיםבין הציצים וטבועי מיס טהורים ומעיינות ומיני ערוגות ומגדים׳ ר י ב ם ע ב ם‬
‫נרדים• ופירוח וצמחים • ממגד ת ב ו א ת שמש וממגד גרש ירחים• פרו עץ הרי י ^ ‪,‬‬
‫תמרים • ודבש יעדים י פרחה הגפן הנצו הדמו נים י מר ו א ה ל ו ת עם כל ראשי בשמים‬
‫ה ל כ ו משם ויעברו א ל המקימות י אשד היו שופכים ש ם הזוהטות י גרף‪-‬ש^‪,‬יעי וקיתי‪/‬‬
‫ש ל מימי דגלים בתי כ ס א ו ת • ועמד החכם הגדול שם ס ש ת א ה מחריש ־ ע ל ה ה ד ׳ ץ ע י‬
‫שהמלך מצטער ואמר ל ו טה ט י ב ה ש ל עמידת• ע ל חםידחון וההקפדה• א מ ד א ד ו ג י‬
‫ה מ ל ך אני שאלתי ל ט נ ו פ ת ש א ל ה חזיןה ונוכחת * השיבגי ת ש ו ב ה נ צ ח ה י ש א ל ח י מ ה‬
‫• לכם הצמחים הנאהבים ו ה נ ה ד ר י ט שנהפך ר י ח כ ם הנעדב • לםידחוןרב• זה הנתעב״‬
‫ה ש י ב ו ג י א ת ה ה ג א ש ת א ת ד י ח נ ר ש ח ע ב ר ר ת א ו ח ז ־ ז במעבריגופך• ו י ס פ ו ק ה מ ל ך א ר ת‬
‫כפיו ויקח מוסר ויחי מחליו‪ :‬ע״ב‬
‫בן א ד ם החבונן שאם היית מוציא מפיךהמאכל כשהוא נלעס כמה היה נ ת ע ב‬
‫ואתה‬
‫ו נ א ל ה ובעיניך נמאס י ו א ס היית משיבו א ל פיך היית מקיא כ ל אשר א כ ל ת‬
‫מרוב המיאוס• והנה ה מ א כ ל ההוא כןהידתבראשיחו בפיך כאשד היד־‪ :‬אחדי צ א ת ו‬
‫מפיך י ל א התעיב א ו ת ו כי אם דאות עיניך ומחשבות רעיונך * ואם בטבע יפתה הדמי\ן‬
‫ויפת אליו הרעיון • הירא א ת דבר יי׳ יש ל ו להזהיר א ת שבילו ושכלו י וישיב לבו‬
‫מה ה ו א ל ב ל ת י רום ל ב ב ו זלא יביט א ת מ ר א ה ו ‪ :‬ע״כ‬
‫כפ‬
‫‪3‬‬
‫פיר^י ע*‪*»7‬לי‪3‬ו הקיז דס * בלא דתזחא מלה של סיס• ציציתא ניצוץ• חאפותיה חתיטס^‬
‫באסקוטלא־ באגודל כלימרבאצבעו‪:‬‬
‫וקשה לתה לא התפלל על מזונות כמו שאמר יעקב ונתן לילחס לאכיל וכי׳ והיה סי לי לאלהיס•‬
‫וכרבי חנינא בן ד;םא בעי רתמי ושדי ליה כרעא דוהב׳כדאיתא בכלק זה* אלא י״ל שהיה‬
‫ירא שמא עכו לו מזכיותיו ויקבל שכר עול׳‬
‫כזנה למאמרייג נלדית אכרםייח שלמולו ציני׳זעזי‬
‫הבא בעילם הזה י והק״נה למה עכב על‬
‫ל ב י אלעזרבןפדח ה ו ה ד ח י ק א ל י ה‬
‫ידי חזימתיו ההכקתיית כדי חייו והלא‬
‫מ ל ת א ט ו ב א עבד ם י ל ת א ולאהוד‪.‬‬
‫היאית׳ מכרנס מקרני ראמים עד בי‪0‬‬
‫ן י ‪4‬‬
‫כינה* ונפרט לאיש חכם יתסיד כמיהו*‬
‫יי־לי ^*'ח״ונותיו נריזח י אלא הק״בה‬
‫נתחיה לתעלת צדיקים והממידים‪ :‬ז»י‪4‬‬
‫לא רצה להתפלל שלא ינכו לומזכיותיו ‪-‬‬
‫וכשהיה מדוחק בתכלית הדחק אז אחלעל‬
‫אימתי אזיל בהאי דוחקא ־ והשיבי הק״בס‬
‫שנולד במזל כ ן • ואי אפשר לו לשנות מזלי‬
‫כ״א גהולדו כעס ‪£‬נית • וזהו ניתא לין‬
‫דאתריבהעילםר״ללשניק טבע המזל • )אין צ^ן בעילסכ״אלצזרן גדול כמו מקרות האבית בשביל‬
‫‪^.‬מהשליח׳ הי צרך לשנות מזלם • או לעניין מ ציה לבה כליויזאגפ״ק לחולין בעניין ל פינחס נןיאיל‬
‫בגינאי‬
‫ה‪,‬‬
‫ל י ה מ ד י ל מ ט ע ס ׳ א ש כ ת ב ר א ד ת ו ס א שד«א‬
‫לפומיה ״ חלש לביהרנייס • ‪^ w t e a » W t p‬‬
‫^ ( ^ ך ^ ן ^ מ ^ ^ *‬
‫ביה•‬
‫‪0‬א»יתי׳ • פי אחיגרא־סרו ליה מ״ט בבי מד‬
‫והאיךגפיק צוציתא דנודא מ א פ ו ת י ה א ׳ ׳ ‪S‬‬
‫דחזאיי שכינה י ואמרי קסיה עד אימתי ארבי‬
‫‪.‬ןאזיל‬
‫‪nj7‬־‬
‫ת ע י ת מיק סדר תעניות אלו מאמר סג סד‬
‫בגינאי נהרא שהוצרך לשנות טבע החים עבורהחציה רבה • אבל בעניין אסל לא כי הק״בה אוהב טבע‬
‫היא • ועניין י״ ג נה״רות שהרחולו ע״ל שהראו גס לרבי אבהז כדאיתא בחלרש אלה הלבריס לבה‬
‫מעשהברבי אבהונטה למות יהראולוי״גנהר< אפרסתלן• י אתר רבי אבהי אני איזרתי לריק <גער<<‬
‫וכי׳ י והקשה רבי ש״ט בפרשת מחי יז״ל בזה החלרשיש ספק גליל והוא אין לא היה מאמץ ר׳ אכה נ‬
‫שיהיה שכר לצדיקים בעילם הנפחות ואיך‬
‫תחר לריק‪ .‬יגעת* אחר שלאה ׳״ג נהלי‬
‫ואץינ‪ -‬בהאי רוחק*< • ואמר לי גיח‪1‬י* לך‬
‫אפרסמון י ולמה היז כזלסמאפרסחון•‬
‫דאיחריב׳לעלם׳והדראברייה וכו׳ ואמר לי‬
‫וחפפל'״ג ליקא‪ :‬ותשובתו בצדו כי אדיב׳‬
‫יהיבנא לך לעלמא דאהי חליסר נהרי רמשכ׳‬
‫ר׳ אבהו היה חאחין יתר יזזילתי בעילם‬
‫אפרסמא דטענגת בהו ונו׳‪:‬‬
‫הבא י אבל כינתו היה כי חאחרשראה כל‬
‫הכביד הגנוז לו אמד שכל חה שטרח בזילת החכמה והתבונה היה לריק כי לצ‪:‬נז היה שכל תנועותיו‬
‫ועסקיו יהיו מגמת זה התכלית או יאמר בי רבי אבהז היה עיבד הש״י בעבור גודל מעלתו יגדלו ולא‬
‫לקגלתשכר או פרם־ לכן אמר לריק כלומר בחנס חבלתי שוס קבלת שכר‪:‬‬
‫)וכן א י ת א בפרק המדיר רשב״י הוה יתיגאתלןסרדחכי דפיזא כו׳‪(:‬‬
‫וכתב מהר״׳ כהן בשס הרב המורה ח״ב לת״ה שחדריגות הנבואה הם ׳״א• אתנה שידבר הש״י‬
‫במראה הנבואה לא השיג נביא אל זה זולת משה רבינו ע״ה י והיא מדריגה י״ב • זןמסה‬
‫רבינו ע״ה כתיב לא תוכל לראות כני כי לא יראני האלם וחי י‪.‬ואחלו לז״ל אבל במותו ילאה א״כ היא‬
‫חלריגה *"ג ואחרו שאלה השלמיסזכו במותס לאלם הי״ג מעלות עכ׳׳ל‪:‬‬
‫ובדרך אמונהמאמרג׳ שערה׳ כתבח״ללחזלי׳׳ג נהריאפרסחו׳רצה שיהיהקייסנצחי בעונג‬
‫ההואעל שקיים»״ג עיקרי׳ והאחין באמונה שלימה בי״גמציאו׳אשר השיגו בת״ה׳ונשארו‬
‫עש אותה השגה • וכן כשנכנס רי״בללג״ע שהיה מכריז אליהו פנו מקים לבד ליואי אשכחיה לרש״בי‬
‫להוה יתיב אתליסר תכי פזא יכו׳ • ר׳׳ל שהיה תשיג בהשגתאלוי״געיקרים ־ או ׳״ג מדו׳של הק״בה‬
‫וענייןאפרסחוןהוא דבר שמרית טוב לרמוז כ׳ הגשמה בעודה בגוף נהנית מרית טזב של מצוה ג״כ‬
‫בעולם הבא תקבל אזתז ליס זתהא נהנית מזיו השכינה נ‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ו ק ש ה ‪.‬לחה היה מ ט ל י י ג י ‪ /‬ס * * * ^ ^ פביכ י ל לשהיצרן לשנוק סבע העולם ללא צורך גדול‪:‬‬
‫ומר»לו«ענ״ןדלי יוסי דמןיויןרת שהעניש את מי ע״ז שהתבשל התאנה שלא בזמנה‬
‫להאכיל לפועלי אביו • ואחר לו בני אתה הטרחתאא קונן להוציא תאנה שלא בזמנה תתאסף בלא זמנן‬
‫כו׳ כדאיתא בפרק זה ועוד קשה למה אמר ר״ח חי שאמד }שמן וידליק כל• היה דיי שיאחר שידליק‬
‫התומימםלזלהזכ׳׳השחןגט״קשאח׳שאפי'‬
‫‪. . .‬‬
‫אחרים הדליקו להבדלה חתנו אין שייד‬
‫דיש לתשיי? ומה ל«*יו׳ לני חט* למי * י ו‬
‫מ י ש‬
‫וידליק יאמר לחומץ וירלית *‬
‫ו‬
‫׳•׳׳•י •‬
‫‪(1‬׳‪ft‬‬
‫הצללה בע׳שהיה לו לותל אחליט הדליקו‬
‫כרית של שבת‪:‬‬
‫בבתו של רבי חנינא בןדוסא‬
‫‪filPyU‬‬
‫כתורת העולה כתב פלק י״טחחלק‬
‫שהיתה עציבה בערב שבת י‬
‫‬‫‪^ ,‬׳'לוילמי*מן לצדיקטובתו‬
‫? ד ל ח ד ב י ח נ י נ ^ ל מ ר ז עציברז אמרה לו‬
‫הנמשל;ל*זןטול‪/.‬קלכתיבטז‪5‬משמינו‬
‫‪ '.",...‬לפי‪;'*.',‬‬
‫״‪,‬‬
‫\ ‪ p .‬יאמר לרשע הנימ^לל^ומן'וידלינןלכייז‬
‫״‬
‫'־״‬
‫‪ f PT‬י יליל שיקב! חרםתן ו‪#‬פיע עליו חטוצז • וענייךהתתל‪ 3‬לבתו כל של שמן וכ‪1‬׳‬
‫^‬
‫כ״ל‬
‫א‬
‫ש‬
‫מ‬
‫ל ש מ‬
‫י ז ל ו‬
‫‪mJi‬‬
‫תע׳נית פרק סדר תבניות אלו מאמר סד פה‬
‫ל״ל שעשתה איזז מעשה שלא היהדאויוע״ז היתה עצובה כי הרשעים מלאי׳חרטית• ופתלןבתשזנין‬
‫יבקש עליה רחמים שחיחץ שלה תדליק זק היה עד שהדליקי ממנינר להגדלה ״ יוחלו כן נדלן מ*‬
‫•שנתקלבז חעשיה והשגגות נעשו לה כזכיז'‬
‫לפי שנתחלף לי כד של שמן בכד של חומץ י‬
‫׳צגדשאחרי׳לקחוחוסרמחנה והדליקו נרית‬
‫^ ן וידליק יאמר‬
‫‪,‬‬
‫ן ק‪ ,‬ל ל •‬
‫‪, 3, $‬ן א ל‬
‫‪3‬‬
‫הבד‬
‫ט ח‬
‫דש‬
‫ט ה ז ר ‪ 3‬י‬
‫א‬
‫חן‬
‫צ ה ב ו כ‬
‫< החותן‬
‫ולוה תלה המר גשיין י‬
‫ידליק כשם שהשחן ידליק לאתרים שיבדלו‬
‫בין טתא לטהור כן החוח׳ כחהכ׳ עכ״ל‪:‬‬
‫מ‬
‫ר ד ב י ח נ י נ א מ‬
‫ע ‪ 1‬א מ ר‬
‫שמ‬
‫לחומץ וידליק • וכן היה דולק ער שהדליקו‬
‫גס אחדים ממנו להבדלה ע ״ כ‬
‫‪:‬‬
‫ימעשה בבחו ש ל רבי נחוניא חופר שיחין שנפלה לבור עמוק באו והודיעו הדבר‬
‫לדבי חגיגא בן דוסא שעה ראשונה אמר להו שלום שעה שניה א״ל ש ל ו ם‬
‫שעד‪ .‬שלישית עלתה• א״ל בתי מי העלך אמרה לו זבד א ח ד של רחלים נזדמן לי וזקן‬
‫&חר מגהיגו) פי׳ אלו שליצחק ואברהם חנהיגו • ( א י ל ובי נביא א ח ה ״ א״ל לא נביא אני‬
‫דלאבן נביא אלא אמרתי דבר שהצדיק נתעסק בו יבשל בו זרעו‪:‬‬
‫)חירושלחי דכרק בתדא דיבחות (‬
‫•ך^׳ו‬
‫אינשי נימי ר״ל אשתי כלומר היעה •כעורה • קא מיגנלרא* גסה רותה עליה‪:‬‬
‫בספרמתי״ל יין כתב‬
‫‪ £‬ן ן ‪ .‬המאמרןמנעלהיותבפשיטזטאיןשייןלזמר כהרף עין היה משנה אותה תשתרוק ליפמ‬
‫י»?הל^עין י‪/‬קזור }שחלזלית* ילנ״ק אמר שקל החן והגל היופי ת׳ית ביותר גזהריס‪-‬בוה כי אשה‬
‫‪:‬״נ‪<£#‬ר^מ *תתהלל‪ :‬אלא לצה לומר כי‬
‫כונה ליי*ימלתתיפה תנה זפתיצת׳<ו׳ תתזי׳לשתיייית׳ותזיי׳ג‬
‫•*מזם״ןלהיית שזה התלחילשל רבי יצחק אולי הין‪-‬‬
‫‪77‬‬
‫י כ נ י‬
‫ש י י ה‬
‫ח נ ה‬
‫י ד‬
‫ע‬
‫מני הוה שכיח קסיה דרבי יצחקנא‬
‫•אלישב אמד ליה רבי ל א מקכל*א‬
‫עלי אי‪1‬שי ביתי י ?‪ VV‬מה שמה אמר ליה חנה‬
‫שמה״ א מ ר ת ת י פ ה ח נ ה ו נ ת י פ ת ה • א״לק&‬
‫*גנדראעלי• אמרחחזו׳חנהלשחדוריתרן‬
‫וחזח־זחנה לשחרודיתה ע״כ‪:‬‬
‫‪ °‬י‬
‫™*™ ‪™P‬‬
‫שתנה היתה חקנאה את פנינה צרתה עגיל‬
‫ה כ נ י ס כ י ל י ע ׳ < כ קרא שחה כן•‪.‬ואולי‬
‫דבי מני היה בזזו החדה בתכלית לקנא כל‬
‫אדם• ללןאחרתתיכה חנה רצה מ שלא‬
‫»קנא כלל אפילו במקום שהקנאה יפהכחי‬
‫^ ‪ P i w c f t‬תלבה תכמה * וחזר ואמר‬
‫^^‪FJ£‬מד‪.£‬ה‪p‬צאהחלדה בווהלכה להואינימקנא *ידאעילילמנ?«!|‬
‫‪ W ^ w ^ j ^ p o‬מב^זןק‬
‫^ ^ ^ ^ ^ ) ^ ^ ^ י ‪ ^ ^ /‬י ת ׳ ל ^ ‪,‬‬
‫טוב <ילגכ־האל^ר&י^יקי בתולה והתפתה קנאת חיש מרעהו תעשה זאת‪:‬‬
‫בדרך אמונה סער ב׳ מאמר שניכתב ודל^א שיהיופל הדצריס הצחצאיס תכלייו חזק לסכל*‬
‫שום אדס כי זה כבד הקבאלימ»ל<פו‪.‬אבל כי לשלמותו אשר ממהות טבע הדברים היותם‬
‫ע*פליסל‪5‬לם • הנהכלםצריךוראוישיעבדוהו'ש‪ 6‬שהואבשליי׳זואז מסתפקזלאהיותודעבלחהםכ*‬
‫!‪5‬ובע שליידיהביאגלהבאין ולקחת הציר^ לחזוני לא יואל זזהז הנינא בני־ליו בקב מרובין מע״ש לע״ש‬
‫‪%‬‬
‫שהיה;‬
‫י»כס בעייוני וחיקלכמו שנודע ממאמליו וענייניו וכמו &שאלה לז אשימ וכזי‪ :‬זהכזנה להס ליל מ י י‬
‫יזם‬
‫‪3‬‬
‫ער‬
‫תענית פרק סדר תעניות מאמר סו‬
‫‪,‬‬
‫זה החכם ה»ה מאוכלי בריאה כללן ב‪!.-‬לי טולס הנא בשלחן של ג לגלים ״ זהוא ההשגה אשל רה ג*‬
‫ח׳קי המציאות ואתיה לי אשתווהוא היצר הלט סחפתה שיניח יוחד חן החכחות או מחלקי ההשגה *‬
‫ונזיין השתדלותי בה שיש זלל בעסקי הע״הב * ואז יהיה לו חושכל גס בע״הז ״ וכן עשה וראה בתכוחו‬
‫היות השגתי אשר מחנה יאכל חןוןנפשי בעולם ה*א רעועה׳ כ׳ יחסר חחגהרגל אחד יחלק אחד ‪3tp‬‬
‫רתמים ישב בהשתדלותו הנחרז לעיין‬
‫לאותם החלק השלישי אשר הנית וחזרה‬
‫יישלל הי״לס ניזון י ^ ; ^ י יייי ** י יי לי'יי‬
‫מיוייל‬
‫שלחנושליחה• וגדילהנםהאתרקיתרמן‪.‬‬
‫הראשון י כ׳ ירידת האדם משלימות העיון‬
‫רב יהודה אמ׳ רב בל העולם אינו‬
‫אמר‬
‫להיות נפתה אל התמריות ה ו א קל מאל•‬
‫נ י ן ו ן א ל א ב ש ב י ‪ S‬חנינןיין בני י‬
‫אבל בהיותו עסוק ומשתדל בהשתדלות‬
‫ו ח נ י נ ה בני די לו בקב חרובין טערב שברת‬
‫גשחיוחמתה בהס שישוב זיעל׳בחושכליו‬
‫לע״ש‪ :‬דביתהו דרבי חנינא בן דוסא הורת‬
‫ויעזוב חתיקו׳העול׳הגשחי וה רחוק חאד*‬
‫רגילאכלטעלייוטא דשבתאהוה מחממ*‪*-‬‬
‫ולא רבים יחכחו • ולזה צוין השתדלזת‬
‫חנורא שדייקיטרא בתנורא משום כסופןיי*•‬
‫נמלץ‪ :‬עכ״ל דרך אחונה ז״ל‪:‬‬
‫הוודלהההיא שביבת*י«בישת‪4‬יין אםרד־ז •‬
‫ידעינןדמדילית לה אטאי מהטמא תנותיין‪.‬‬
‫בפרדס רמוניס פת׳ בעייני‬
‫עיילא ואזלא טרפה אבבא כי חזית׳אכסיפא‬
‫הכיסים אקלנ‪1‬‬
‫אתרחייע‬
‫מינה ועיילא לאינדרונא )כי׳לחלר(‬
‫לחפש־ ובפרטלםלחיםבתכליתבר׳חניב'‬
‫לה ניס׳ מליא אגנא ליש׳ ותנור׳מליא ריפתא‬
‫בן דוסח • אמנם חה שצרין כונה ענין‬
‫אמר׳פלגית׳נ־לגיתא חזי היכי חריךליך ריפת׳•‬
‫השלחןזהלגלים* לעכיזה העניין הים‬
‫אמרר‪ ,‬א ף אני נטי להבחין מרדד־״ נכנסתי •‬
‫בחלים* והיא שזה החכם זאשתו שאלו‬
‫תאנא אף היא נמי להכי נכנס׳מפגי שמלומד׳‬
‫עוש׳חאתהש״י והש״ינתןלה׳ איהבטיח'‬
‫בניסים היתה‪ :‬זימנא תרא אמרה ל ו דביתהו‬
‫עליו זהס לאו בחכחת׳ או הוכי׳השם בחלו׳‬
‫עד היכן ניזלונצער כולי האי י אמד ל ה ומה‬
‫שהעושר איננו מעלה לשלח׳ם אן יזיקם‬
‫אעשה• אמדה ליה מטיבותיךדגנז׳ ל ך לעול׳‬
‫כשיטלילם חהשיב חהשבכח׳להשיג * והוון‬
‫ושדו‬
‫הבא בעי רחמי דליתגו ל ך • בעא דחטי‬
‫שאין אדיזזכה לשתי©לתנות • יאמרהחפ*‬
‫אתחזיליד־ז‬
‫ליה כרעא דפתורא דדהב*־* ״‬
‫יותר קל שיכנס הפיל בעין המחט משיזכם‬
‫ראיות‬
‫אפתור‪<4‬‬
‫בחלמאכלהו צדיקי אכלי‬
‫העשיר לג״ע‪ :‬ועניין השלק היא עולם‬
‫א‬
‫^‬
‫ה‬
‫ל‬
‫דליח‬
‫אפתורא‬
‫ל ה ת ל ת א כרעי ואיהו‬
‫הבא כח״שה זה הסלחן אשר לפני •י׳ ״‬
‫עליר־ז‬
‫רהטי‬
‫בעי‬
‫לירה‬
‫תרתי כרעי ־ אמרה‬
‫והשליש רגלים רתז לשלש עולמות שמתעל'‬
‫מלאךושקליה‬
‫א‬
‫ת‬
‫א‬
‫רתמי‬
‫נכש הצלי׳והס עולמו ועולם הגלגלי‬
‫‪p‬דלישקלרה‪3‬י בעא '‬
‫‪ H v u SUKH‬הנס האחרון יותר מן הראשון‬
‫ועילם המלאכים י ורממ אליהם שאילו הי‪1‬‬
‫יגמירי מן שמי׳מיה׳יהבי טישק׳לא שקלי ע״כ‪:‬‬
‫להם עישר לא יזכי לעלו׳ לעולם המלאכי׳ ״‬
‫וכאילו לא יזכו רק לעולם הגלגלים• וראם‬
‫איךינ־ילהיזשלאלהנמשל• אמרו כלהו צדיקי אכ^יאפתולא לתלת כלעי ולא אמרו ארבעה כשאר‬
‫‪ p!tf*J‬וכאשר השכילו זה שאלי מהש״י יסיר מהם העושר ההוא• ועם היית םגוילת הש׳׳י לטוב‬
‫לאתשתגהכמ״שירמיהולתנניהק עזור כה אמר יי' הנביאים משר היו לפניך חן העולם וינבאו טל‬
‫י* ייייז י*ל חיילכית גלולות למלתחה וכי׳ הנביא ‪ 5‬יצבא לשלום בביא לבל הנביא יודע לבד‬
‫הנב אפל־ סלמי"י לאמת ־ הזליע לנו שהבטקת הש״ללטובה לא תתןןל לאאולבשופ צל כמז המותקז‬
‫נלע‬
‫ט‬
‫ל‬
‫‪9‬‬
‫‪3‬ג‬
‫ב‬
‫י ן‬
‫‪,‬‬
‫‪ 5‬זרצי‬
‫‪xt‬‬
‫מיי‬
‫‪1‬י‬
‫דרש שלדון ש ל ג׳ רמ ס וכרעא דרהבא‬
‫>די=יז‬
‫‪:‬בלעי כיבתשיבהתחזיר לאחזרכענייןניניה • אחנההטונלא• וזהו שאחר גחיוי מן שחיאוזיהכ‬
‫יהני חישקל לת שקלי• יזמנם לצזרן הדבקים גז ח;נה הדנל להועיל ס * ו ל ק כתל יעקכ חעשו ־ עם‬
‫היית שהבטיחו הש"< לטיבה כי כתלאןלייגיוםהחטאוישנהוהש׳׳ילטוב׳לו לעתיד גענין זה‪ :‬ועניין‬
‫חל׳ תאגנ׳ליש׳כןנדח׳לאות׳אש׳ • חי חכש׳שהי׳כן בכוע׳כענ״ן הצרבי׳ואשה אחד חבניהנביאי׳עכ״ל‪:‬‬
‫ו ל י נראה מעשה שהיה כ ן היד ואין חכקבק וכינה • רק אמת ואמונה • כ ד ר ך החסידים החלוי׳דים‬
‫מישיש כמו רבי פנחס ק יאיר בגינאי נהרא ־ ודומיהן ורצון יריאיו יעשה זכו׳ועניין השלק ע­‬
‫יד­ן לשק לבותינו זכרונס לברכה שלא יהא שלחנן מלא ושלחן של ר כ ך ריקן׳ ועוד אמרו בשראשתינא‬
‫•אכתולאללהגא* זהרבה מעות יש לי להרצות ואין שלחני להרצותס יכלם ביאורם תירה וחכמה‪:.‬‬
‫החאחר קשה מאד מכל הצדדיםלאשינה שאמר לא הידי״ט לישראל כ^ כ וכט״ו באב • דבשלמ'‬
‫זה‬
‫י״< הוא יים סליחה יכפל• וגס הוא דרן בכן ללביש׳לבנים כמלאכי השרת אלאט״ובאבמא*‬
‫היא שהסיה ל‪#‬״כ • עיק וכי בי״ כ חלות בין הכרמים ישיאליס באנשים י והלא אין פרצות גלול חזה *‬
‫מפמ‪<1‬שיל‪3‬לועס הבחורים דברים כאל י ־ ובפרט ביום הצום הגליל ואללבא צרין לפרוש כל אחל‬
‫« ^‪^.,‬״י••‬
‫‪.‬‬
‫‪ ,‬״‬
‫‪s,11‬‬
‫מאשתו • או מה טעם ד׳ חשפתית היו‬
‫ו‬
‫‪1‬׳‬
‫ליש לנישואין וכונ׳לת‪«5‬מרל‪ (5‬היו י״‪0‬לישהזכט׳׳וב>‪1‬ב וכי כ•‬
‫‪.‬‬
‫^ ‪S Z ^ X‬‬
‫^ **י״‬
‫י ־ '*‬
‫‪°‬‬
‫™ '‬
‫י‬
‫והחליש הסו' וסלל עביליתיי וכפריתייהיי״‬
‫" '‬
‫טמ ‪ r‬גליל והכרחי להם?‬
‫והנהרסות מתון מצבן אל עניינם הראשון‬
‫«‬
‫^‬
‫*‬
‫‪^ ,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ ,‬״‪, , ,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ ^ ,‬׳‬
‫היוםההוא‪:‬שית‬
‫יום בשורהל ‪,‬‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫‪.‬‬
‫^ ^‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫כאגלי• כ ע נ י י ן ׳ ייחאן‬
‫י‬
‫ש‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ל‬
‫י ‪ 1‬י ז‬
‫ז‬
‫ח‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ס כ ת ב‬
‫כ‬
‫כ‬
‫כ מ ו‬
‫ה ג ל י ל‬
‫ש ה צ י‬
‫ה נ פ ש ז ת ה נ‬
‫‪j‬‬
‫ל‬
‫‪w‬‬
‫ע‬
‫מ י נ‬
‫‪W‬‬
‫י‬
‫‪7‬‬
‫ל ז ע‬
‫ת ש ח ן ל‬
‫ת‬
‫ק‬
‫ה‬
‫ןבו‬
‫הש‬
‫ב‬
‫ע י ע ד‬
‫‪ 2‬א ר‬
‫מ‬
‫ת‬
‫‪w‬‬
‫ט‬
‫ל ? נ‬
‫ץ‬
‫כ‬
‫ע ל ״ ?‬
‫ל‬
‫מ ? ן‬
‫? ) ״ ה‬
‫‪ 1‬ל ״ י ן‬
‫י ; ש מ‬
‫?‬
‫ש ז‬
‫‪p‬‬
‫כ ב ת ת < ל ה‬
‫ש ס‬
‫ש ל‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ל י ג‬
‫י ן ת ל‬
‫צ ע ל‬
‫א ‪ 3‬י נ ן‬
‫ח ץ‬
‫א ‪ 0‬ך רש״בג ל א ה י ו י ״ ט לישראלפט״י‬
‫ב א ב רפירם חפפידיס שבהם בנית‬
‫ישראל יוצאות בכלי לבן שאולים כדי‬
‫לבייש למי שאין לו • וכל־• ה כ ל י ם מעונין‬
‫טבילה ובנות ישראל יוצאות וחולו׳ בכרמי׳״‬
‫‪ ,‬״ ‪ , ,‬״ ‪ _ . « ,‬״_‪w‬‬
‫^ ‪~.‬״‪.‬״״ ״‬
‫‪ 5‬ט ה ^ א י ‪ 0‬ר י ת * ח י ר ש א עיניך וראו־ז טרה‬
‫א ח ה ב ו ר ד ל ך א ל ת ת ן עיניך בנוי תן עיניך‬
‫במשפחה • וכןהוא א ו מ ר צ א נ ה ודאגה בנות‬
‫ציוןוגו י ת נ ו רבנן ד׳ משפחות היו בירושלל‬
‫יפיפיותישבהןאימדותתניעיניכסביופישאין‬
‫אשה א ל א ליופי י מיוחסות שכהן א ו מ ר ו ״‬
‫ת נ ו ע י נ י כ ם במשפחה • ש*ין אשה א ל *‬
‫ל ב נ י ם ־ עשירות שבהן אומדות תנועיניכ‬
‫ב ע ו נ י ו ר ז ועניור‪ .‬א ו ם ר ו ח קחי‬
‫בממיך‬
‫םקחכם לש ש‪ ,‬ו ב ל ב ד ש ת ע ט ר ו נ ו ב ז ה ו ב ק ‪. .‬‬
‫י‬
‫‪s‬‬
‫^ עכ״ל‪ :‬ונ״ל "םלכ!׳ הי! כנ ות ישראל יוצאות ושמח)׳ומלות לכי שאין י צר הרע‪-‬כיום ^ ו י ו ה ק ל י ם ‪'•nam‬‬
‫כי כלם לבושיס לבנים אחד אנשים ואחלנשיס כלרן החלחכי‪» • 0‬גס'גי‪.‬י‪0‬גו״ו באב שהותרו לבא זה‬
‫בזהיוסשהיתרושבט בנימין היו מתעטיכין לבנים ושחחים כי הואי מלביש מורה על התשובה כדכתי'‬
‫בכל עת יהיו בגדין לבנים ומשוררות גשיריהן וחזמרויבזמר והללאומרותכן ולא בפני הבתולי׳ לק כל‬
‫אתת ל פ י דעתה אומרה ב ל ג ה ג ן • עשירית !עניית וחיוחסיתכל אחת עושה לעצמה ביר הראוי לה‬
‫זנכיןלפידעקהימחשנתה ולכךהבינוניית והעניית אומרות•בשיריהן אין לנומה ליתןלך וארגיז‬
‫קתו תקתכם לש״ש יתעטרונו בזהיבים • אבל אינן אמירות כלל בפניהבחורי׳כ׳ בנית ירושלים מצויינ״׳‬
‫^ ' * ס י ו בצניעות וילאת אלהיס על פניהן‪ :‬או נפרש ע״ד הדרש כנסת ישראל אומרת כן הנקראות '**ין‬
‫*יקחציייניס פתציה חילה ציצית ותפילין אוחלי׳להק״בהבתור שא עיניןאל תתן ‪ .‬ן יופ» האוחי‬
‫ובנסגש‬
‫ע ע‬
‫ב‬
‫עז‬
‫תענית פרק ג פרקיס מאמר םח‬
‫<כנסכם חהבסתן עינין ביחס משפחה זהס בניאבלהם»צחק ייעקב לכך הניא הכתוב צאנה ולאנם‬
‫»נות צמן וט׳ ניוס חתונת״ו חתן יוילה ובייםשחחת לבוזה ננ»ן נ״ה שיננה בחהלה ניחינו‪:‬‬
‫וזכונת בזה החאמר עתיל הק׳׳בה וכי׳ חתול היא ל‪3‬ל מנול שגיב סב»ב לצז נו פתהי׳ ההכנה‬
‫בפלמית מכל הצללים חבלתי סוף וק׳ן כדלן החול שהיא עגול חבלתי שוס קץ זתכלית׳ ״*^‬
‫והק״בה ביניהםבג״ע זחלאיסבאצבע וכו׳ לצו בו שילחו לאייה שכלית נבואית כאילו כל אחד חלאה‬
‫•באצבע* וישיגו חליתיו של חקוסב״ה בשליחות לבי ו»אחלו‪.‬כאשל םמענוכן‪ .‬לאינו ׳לצה כאבל‬
‫שמענו מפי הנביאים שהיו מלמק הצורם‬
‫לחצרה שנאמל ודתית על»י‪,‬כהלאה אלם *‬
‫מגל לייתולשעתיי לת׳גהליישית לשיחים'•‬
‫כן ראינו וזכיני לראות ילתזות בניעם ה׳‬
‫‪ *}/!J}•?.‬רבי אלעזר עתיד הק״בהלעשות‬
‫כמו הנביאי'* וכלגרסינן בירישלמי דסוכה‬
‫מחול לצדיקים והוא יושב ביניה׳‬
‫רבי ברכיה אחל עת׳ל הק״׳נה להעשי׳לאש‬
‫בג״ע ובל אחד ואחד מראה באצבעו שנאמר‬
‫חולה לצדיקים לעתיד לבא חה ׳טעם שיתי‬
‫ואטיביו׳ההו׳הגה *‪1‬היגו זה קוינו לו ויושיעגו‬
‫‪.‬לבגסלסילס והצליקי׳מראים עליז באצבע‬
‫זה יי׳ קוינו לו כגילה ומומחה בישועחו‪:‬‬
‫ואוחריס כיזהאלהינז יכו׳רצו בו שאז בזמן‬
‫הגאלה ישיגו כל מס שאכשר להשיג יזן‬
‫) ‪5‬ןייג‪$‬ו בפוכה בירושלמי ־גםננון זוחלי(‬
‫השכינהוחולה לשון עגולה וכל דבר עגול‬
‫אין לו סזף ככדור כלוחר באין הפסק תהיהאותההםגה לכן הביא ראיה מפסוק שיתו לבכם כלומר‬
‫״תנוילב וילאו החכמה וההשגה כעניין שאמר החכם ולבידאההלבה תכמה ודעת״ ומראים עליו‬
‫באצבע רצו בו שיהיו קרובים אל ההשגה השכלית וכאילי חראין באצבע ניעהי תורה הנגלים להם בעת‬
‫ההיא מה שהיה נסתר בעולם הזה כעניין שנאמר ומלאה האק דעה כמיס ליס מכסים יכי׳ יחי שיהיה‬
‫<גצ* לו הנסתרים כאילו רואה מראה שכינה כי כל הנדבק בתורתו כאילו נלבק בשכינה‪.‬שנאמל ןאי־^ם‬
‫הדבקים בה' אלהיכס חיים זכו׳‪:‬‬
‫ז‬
‫עיין כירושלמי ל&וכט יש חילו ש שס וביושלת שכלן‪-‬י‬
‫םליק מסכת חעגית וסליק סדר מועדי‪.‬‬
‫ברוך שם‪,‬כבודו לעולם ועד‪:‬‬
‫סדר נשים כתובות פרק ראשון‬
‫*לןישה ;ה המאמר חאדאין ייחס להש״י תארים גשחי׳כמו ידים זאצבעויושחאתאמריגם הנביאים‬
‫לבלו הרבה כיוצא באילו • זה אינז לאיה כי לבלו דרן בני אדסלשבל ‪ •jifo‬אמנם אלו‬
‫התכחיס לצי ללקלק בכתיב מחש כחו ידיו או ילוכתיב זכו׳ • עוד קשה לחה למאמרהצליקיס גדולי׳‬
‫י " ‪* pfo ^ °‬משועבדק•ונכנעים להם ואפילו המלאכים כלא«תי‪/‬‬
‫^ י‬
‫‪9‬טז? לימין יבפלמגפלק עלבי פסחים ובפלקאלקגלול״יסצדיקים חחלאכי השלתשנאמלאנה<‪0‬ה‬
‫‪4‬ו‪5‬ל»ןלז׳דת<‪5‬לנראלהין‪:‬‬
‫י ה ל א כ ל‬
‫‪M‬ה ש‬
‫ב‬
‫‪0‬‬
‫‪H‬‬
‫‪! x‬‬
‫מדן‬
‫םדל נשים כתובות פרק ואשין מאמר א׳‬
‫ביררו* אמונה כתג נשתל א' וז״ל כינתםכדי לתת עלוי לפעולות הרציניות על הפעולו׳הטבעיו'‬
‫וסבת ?ה היות להם יכולת לעשות שגי ההפכים ילזה אמר גלולים מעשה הצדיקים והם‬
‫הפעולות הרציניות• כי הצדיקים הם צדיקים כאשר יפעלו גרצין ממעשה שמיםואק ל״ל הפעולות‬
‫הטבעיות ונתן הסבה כי מעשה שמים ואלן והם הפעולות הטנעיות כתינ יל< יסדה יזר׳ן שהוא יד‬
‫אתל וימין אחד להולו׳כי הפעולז׳הטבעיו‬
‫דישגדוצי‪50‬זיתי׳ וזטיןוס י*ח‬
‫‪,‬‬
‫*פעלו כעילה אתל א ל‬
‫'לא זולת׳ אמנם בפעולות הצליקים נאתר‬
‫"*קדש אדני כונני ילין• כיהצליקיםהם‬
‫אשר עשוהמקדש• ואמל בהם ידין להוח׳‬
‫םלהם פעילות שני הפכים זייחס אותם אל‬
‫הי‪1‬ל יתברך לפי שהוא סכת הםכזת כי לא‬
‫יפעלו טבעי הדגלים ללי*״ לצוכז הלצק‬
‫י»‪^«#‬אסדכך השיבו' הגבלי אחד שהיה‬
‫בד קפרא גדולים מעשי צדיקים ממעש׳ שמים‬
‫‪ .‬מגזלבלבזה הדרוש צחה שואה שככר יפעל‬
‫ו א ‪ * p‬דאילו במעיטה שמיס וארץ כ ת י ב אן*‬
‫הפועל גטבע שני ההפכים אמר זהכתיב‬
‫ידי יסדה א ‪ p‬וימיני טפתד־ז שמים * ואילו‬
‫ויבשת ידיויצרו־ אם ק כגל יאמר ידיו‬
‫במעשה ידיהם של צדיקים כ ת י ב מכון לשבתי‬
‫לשין רבויגס כן בפעזלו׳הטבעיז׳ • והשיבו‬
‫פעלרת יי׳ מקדש יי׳ כוננו ידיך‪ .‬השיב בבלי‬
‫כי ידי כת׳׳• יזה כי קרי! ידיו לבעביר אשר‬
‫יאתר ורבי חייא שמו ויבשת ידיו יצרו ידו‬
‫צבר יפעל ההפן השני במקרה• אבל‬
‫כ ת י ב • ו ה כ ת י ב יצרו א ט ד ר* נחמן בד יצחק׳‬
‫בכתיבה ידי כתיב להורזיכיהמנזל^אח'‬
‫•צדו אצבעותיו • צדצתיב כי א ר א י ה שמיך‬
‫*היא לו בעצה והשכיבמלןרה לעי שהמקל'‬
‫מעשה א צ ב ע ו ת י ך וגומר ־ מיתיבי ה ש מ י מ‬
‫*תל קלוב להיותו שם מהיותו עניין ליה‬
‫מספרים כ ב ו ד א ל ומעשרה ידיו מגיד הרקיע ־‬
‫אמד כי יקראידיז י אגל בכתיב׳ילי כתי'•‬
‫ה״ק מ ע ש ה י ד י ה ם שד־ צ ד י ק י ם מי מגיד *‬
‫ואחר כך השיב יצרו ופירש יצרו אצבעותיו‬
‫הרקיע• ומאיניהו • מטר‪:‬‬
‫סל הקלוש כריך הוא רצה בזה כי הםבית‬
‫?תתייבות הפעילות הטבעיות עם הרצין‬
‫האלהי הלבק בהם התנועית השמימיות אשר הם לביתי ולזה הביא ראיה באחרי כי אראה שמיך‬
‫מעשה אצבעותיך ׳•את״כ אמרי ומעשה יליו מגיל הלקיע ״־ שילאה הייתן פעילות טבעיית והשיב כי‬
‫הפעילה הטבעית אשר לרקיע שהיא היזטר הוא מורה הפעולות הרצוניות של צליקים כי כשהם שליחו'‬
‫ימטיל הרקיע וכשיום?קפך לא ימטיר עכ״ל‪ :‬ובעלי עמידה בשער ‪0‬״) כתב כונס בזה הממחל כ»‬
‫כל התתאחל בבריאה״מ׳ול במדר»ג*לק*‪ 0‬אליו ״ יהחתאאדהוא צזרס־ לשלפגיז • ?ליה מטבע הצור׳‬
‫לפעיל וטבע החמר להתפעל חיייב שהתתאתר יהיה השליט והפועל בכל אשל לפניו וכולם מתפעלים‬
‫ממנו כח״ש רבי יהולה ברבי סימון כל מה שנברא אחר חבירוסליט‪-‬בחבירו * על שידחייב חזה שתמצ'‬
‫לכל הנמצאות כלן הכנעה ושיעטלטגעיאל מק האלם למה‪,‬שהוא בתלליגה השליחות והציר׳לכלן יפלן‬
‫הם תתתיו גסלר מלריגותיהן וזהו מבואר שנמ^ארבעולם שני מיני טבעים הלאשזן הוא המפורסם לא‬
‫דעה ולא אבינה בו אבל נוהג על עניין אחל תמילבלי השקבה כי הו׳הקנאי שהותנה עמי בעת הבריא'‬
‫י כת״ש ז״ל מ״ר וישב הים לפנית מקר לאיתנו לתנאי הראשון • והוא שיהא נגר׳ונדבק כבתחלה‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫?‬
‫ו ה ו‬
‫ןתד‬
‫מ ן ה ה פ נ‬
‫‪0‬‬
‫‪fi‬‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫‪4‬‬
‫אטגם‬
‫הש» היא מנע הזה המעולה ה‪:‬וע‪.‬ל ברצין ולתינה שכציק אשל הוי( גם כן התנאישהיתנה‬
‫עמו‬
‫בונה לםאמד גדולים צדירךם ממעשה שמיס וארץ‬
‫‪rty‬‬
‫‪,‬‬
‫*‪1‬מז טבע הבריאה כח׳׳ש תנאי התנה הקדוש ברוך הוא על הים שיקרע ועל האש שלא ישלוף זכו‬
‫יחזה נראה שכל תה שמא כם לפי התנאי השני • זעלוה סאיפןשילתזה הטבע המעילה השני בכל‬
‫האנשים ילכל העניינים משר תמצא יל ההשבתה האלהית עליהם לפי חעשיהם זחה שגעשו אז שנוי‬
‫גליל מהמנהיג הטבעי קלמיהו ההמוניים כס לפי הטבע המפורסם והנכד להם * אחנס אצל המשכיל י'‬
‫יזמתבזננים במעשה י»׳ כי כולא היא הכה הוא טבע גמול באחת יזהו עניין נכלא אמת* מאד ביאלוה‬
‫לז״ל במלרש ב״ל פרשת יקי» המים יכו׳‪:‬‬
‫לבי יונתן תנאי התנה הקלוש ברוך הוא עס היס שיהא צקלע^לכני ישראל הדא ה יא לכתיב‬
‫וישבהיסלכנית בקר לאיתני לתנאי הראשין שהקנה הקלוש בריר סיאעתו • אחל לבי ילחיה‬
‫ברבי אלעזר לא עס היס בלבל התנה אלא עם כל מה שנברא בששת ימי בראשית הה׳ןל אני ידי נטו‬
‫שחים יכל צבאם צייתי * צויתיהיס שיהא נקרע לבני ישראל* צייתי שמיס וארץ שישתקו לפני מפה‬
‫םנאמר האזינו השתים זאלבלה* צויתי את השמש זהירת שיעמלו לפני יהושע שנאמר שתש בגבעין לום‬
‫•וילת בעמק אילון• צייתי את העולגיס לכלכל אליהו שנאמל והעולבים מביאים לז לחם ובשל יכי׳צייתי‬
‫האליותסלא יזיקו ללניאל שגאיןראלהן ש^חדןלאכיה וםגל‪.‬כי‪0‬אליוול־ צגיתי האיל שלא תזיקלתנני'‬
‫חישאל ועזליה שנאחל וליח ליכול לא עלת בהון ־ צויתי את השמים סיפתמז ליחזקאל שנאחר נכתחי‬
‫השמים יאלאה וגומל צזיתי את הדג שיקיא את יונה אל היבשה שנאחל ויאחל ״׳ לל‪ 4‬ויקיא את יונס אל‬
‫היבשה‪ :‬על כאן‪:‬‬
‫ך ן נ ף לואה העניין הזה בעצמו מ י ביהגעחים האלה כי מפגי שהיה לבי יונתן מתאר ומלמהמניין‬
‫^ נ ‪ » 0‬עלהמך המןגזךםם בסם לןזנילומל םהטבע הגימל היא שינהגו כמנהגם * וענין‬
‫הנס הוא שישתנה טבעו סחייתל בעת ההלז ואחל כך ישיב למנהגי• וצורך התנאי מעת הבליאה היה‬
‫לבללהתלחק חמלזש הרצין האלהי ושנזי באלו העניינים כמו שכתב הרב המורה פרק כ״ט חתי? • לזה‬
‫•אחל לולבי ילמיהכי התנאי ההוא לא עם הים או עם האש בלבל הותנה על שנאחר שהזאלנל זל וחח)ל‬
‫אצל הנמצאומ על שלא ימצא נמצא מכלם שיבא הצורך אלין מצל ההשגחה שלא יהאנכון וחזוחןלכל‬
‫ןטה םיאות לו לעשות בהפך הטבעהמפירםם׳ זןגל זה האזפן‪.‬הזא מה שנקצא היום כי הטבע הלאשון‬
‫מיק מאלוהניןצאות פלךבפימה שסוייגממנו יתקולזחו על •יזין ה‪£‬דס והאם ש!ל?!ו והריח דוחפו והמים‬
‫» ו ? ק י ה ו ‪ .‬ן י ) נ ה ^ א ב ך א ו ‪ 1‬א ^ ג ש ^ ה ג ו ‪ 3‬ןה&רי‪-‬והפמו*‪3‬שר ‪#-‬ל זה הוא נם גמולושלול טבעו‬
‫המיוחל בעונש הא*‪^«^£$0‬ומרו תנאי ואת הממשלה ‪31‬אנמרו;אל& בצלמנו כלחזמינו מ ' שסכמה‬
‫סיהיה האלם שזמל צלמו זתמונתו זלמותו המיוחד׳במה שתהיה נקוו השכלי׳חושל טל כל חלקי הגיף‪:‬‬
‫ו!םהענ*ן בעצמידנר בד יןפרא דלעיל מןעגע‪-‬לאשון וצובע שגי*הבונה להם שמעסה־ שמים ואלן‬
‫שהיא הסלול הטבעי המפורסם אינו אלא‪ -‬ע'‪ 7.‬אקק ?לת •משקנה מעןעו כלל • אקנס מעשה הצדיקים‬
‫והיא טבע השני המופלא‪.‬ה<זכם‪-‬אשל‪:.‬נסצא‪.‬מגל ‪9‬צליקי‪13‬בכצהמ»שי׳ החגיעל להם ע״ד ההשגתה‬
‫האישויע הנה הוא נכתב באמי^גשתי»‪.‬זי‪0‬׳ טהזכליםיעצק שנראי‪ 0‬מ ג ז הצובע הוא ע‪5‬מו לט‪3‬ע‬
‫‪.‬מאמת*‪:‬המוסבע ‪3‬ה‪.‬ס גתתלתהיצירה • זעל פי הקנאי שהתנה עליהם כמו שאמרנו • <לכי»ז‪5‬פגר‬
‫תסייגה לטבע הזה המעילה שתי יליס זוכות פאתת‪ :‬זהשיב איקו בבלי והא פתיב ויבשת ידיו י‪4‬לו‬
‫^ מ ל קאי^ימיצמטשה הצדיקים שהל׳ בטבע הכשום נמצא שכתוב בן־ והעיב יל! ‪$‬תי‪.‬ב וםיא תשובה‬
‫י»»ה‪.‬לז?זרספעהז‪5‬ןכל‪3‬רןו «ה‪'#‬נזב‪ $‬אסדאליא ש ג ג ס ע מ ^ מ ם מ ו מ ן יןו ^ימניעומשתמ׳באת׳‬
‫י ^מכם אצל הצליקיס נמצאות לול*ליס ימיממ*מ»מש בשתיהן ־ וחזרו להשיג ממעשה ילע‬
‫י י ק ל י יללאועאס יעמול מהמימן הנ‪$‬לא בתולה על זההטבע התכס והעמזדי זקףזזכיעל‬
‫?***?*ןמים קאמל‪1‬ה<אמ*התמבה נכונה לקיים ןלהעמיד אזחתת ‪1‬ה העניין הנכבד‬
‫מהכתובים‬
‫‪20‬‬
‫ב ב ג‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫מ‬
‫י‬
‫ה‬
‫ז ג י ד ה‬
‫‪w‬‬
‫‪? ,‬‬
‫כונה למאמר תנאי התנה הקכיה עם הים שיהא נקרע‬
‫מהכתוגיס עכ״ל‪:‬‬
‫לפרמ אלו חגלחק אמרו חושל באלם אני ומי תישל ביצליקשאני מול גוירה והוא •בטלה‪ :‬ובמכל‬
‫המורה ביףל״בזבסיר שערי צדק לףכ״ה תמרו שהקליש ברון הוא גוור נזירה והםכינ*‬
‫נינה שהיא התשובההמתיארתח״י ־ מיטלהשנחמריי׳צבאי׳יען וחי •פד •וכן בלי םכק לאילן גיסי'‬
‫היינו שיש כיו ביד מיומי שיהיה משלנו להפן תלת הרוגז יהתסד בקלקול או בכשרון המעשים כזבל‬
‫יחזקאל בשוב צדיק וכו׳ ונשוב לשעוכו׳‪:‬‬
‫ומוהר‬
‫אמרו פרשת ויקהל בר״יש ריבי אלעוד בנו • פעם אחת הלכו לכרס וראדז‬
‫ד״ששישאדהות איכס וירוקא יראה נחש חותר ובא מן החור אמר רש״בי‬
‫לבנו חזי דגזירתא איה בעלמא • סידאסררש״בי לההוא חויא דבר ואמר חויא חויא‬
‫לך לאותה חויא דלעילא וחימר עור רש״בי חי בעלמא וכו׳ מיד חתר׳בראשה בחוררז‬
‫!אולהלה ומא דש״ב׳ שמשא דהרת גהידא יחיור יאמר לבדיה חזי דבטילנא לגזירתך‬
‫*ה^ד מושל כאדם אני• ומי מושל בירא צדיק שאני גוזר גזירה והוא מבטלה עכ״ל־‪:‬‬
‫ו ק ש ה על זההמאמל למה ציה לגי לבניו ננל אלו השלשה דבלים דוקא• ולמה הקציל דוקא‬
‫שיהיו כולם במקומי • ומה טעם הוה אתי לכיחיה כל בי שמשי וכוי‪:‬‬
‫כמראות אלהיס כזב בחלקהעבילהא״כיוו״ל כל והמצדהנשת'החזלבשת בגוף לקרזחנז‬
‫תלאה בו לוכי העין ילאשל תחכיץ כאמל המשלתיס העליונים ישאל צדיקים עם שלא‬
‫על*אל המדריגה העליונה מאת מכל מקז״י‬
‫‪»oo^pi&t‬גיייןוהו ונו‬
‫י י ^ ‪ r > r t u‬׳ » » ‪> > t‬‬
‫^^שהציצו‪-‬‬
‫״ רבנן כשעדת פטירתו שלרבי אמד‬
‫פפיעגזית© להקביל ולהפיל יהאזד והזיו ״ י־‬
‫לבני אניצריך• נכנסו בניו אצלו ״‬
‫הביול המעי‪/‬ל עכ״ל‪ :‬ובעלעיקדיט‬
‫פ״לגממאחיל׳כתבוז׳׳ל עניין הצעיימומ> י אמרלהסהזהמבככודאסכם• נריהאדולק‬
‫הנמו באשר היה הארס בחייו לזלף אחי־ במקומו ״ שלחן יהא־עריך בםקיטו• מטר?‬
‫הקאיה והמרים הגשמיים׳ יתפרוד צפשז‪ -‬י תהא מוצעת במקומו‪ :‬כלבישמשיהוה אתי‬
‫לביתיה וכוי‪:‬‬
‫העשות רצין הש״י ותרגיל מעשה כפי טבע‬
‫הגוף שהו׳הפן טבע תטה להלבק בצויות*‬
‫עליונית הנבדלים מחומר חשוקק עליהן יאק להייזתחלו׳ולמידזהרגל גזהטאיאפפרלהשיגהתענוג‬
‫ההוא חי שלא הורגל בחי״ י וע״כ הנפש תשיקקת לשני צמים כאחל* האחל הוא הצלהחעלה • ואת*‬
‫היא הצלהמטה• ובזה יש לה צעדמכאיגמכל צער&עזלםשיםלה םתיתאזרןמתנגדות «‪.‬לו‪ 1‬וא<‬
‫אפשל להשיג להמתדמהן״‪«:‬היבונתם^צביזםמ^תמ»דחנאד«^יחל*»^פ‪^0‬ו^נלהמן‬
‫מרקיע זישתי^־ים אנ‪1‬זדיהי*»ווםךי»* עיין שם • *לזהדגמד^נןלזשז״לזהיותי בחייו נטה לצל‬
‫סרוחניות במתי שלא היה נהרה תן יעלם אפילובמצגמקטנה וכייעדגי אתרי מותו לא היה לו שום‬
‫‪5‬ער ב׳ התאוות כי כלם כאתר טובים בחייו ובמותו ט״כהםחוקק והתאוה לבא לביתו יבתקוחז מקום‬
‫תזרהמיאביןוגתן ל} אלהים שאפילו אחרי דווי« נדאהכאילו משה מצות בפרט לקיים קדום השבת‬
‫ששקולכננלכלהתירה‪: :‬‬
‫כדרך אטונה גשער דיסגיא מאחל זה דייסכת ב־־טק בשעת פטילתר שללי״בז אמי לתלמידיו‬
‫כ מ לכלים מ מ י ?מומאה‪-‬ןהכעו כ‪ *0‬למלן קזיףןץ שלא עלצונו גי הסצק הגיד‪8‬י»»*ל!‬
‫סחל׳‬
‫־‬
‫‪.‬‬
‫‪: ,‬‬
‫מ?‬
‫ע©‬
‫כתובות פרק הנושא מאמר ב‬
‫ההתמל׳ בשעת המיתה זה*טירהה*יא* והחלק החמרי יםאר ערים ייהודה ומכם ואז יהיה מטמא׳‬
‫כללן גופות המאמינים האחת״ם אשל יטמאו הכן קברי אומות עע׳׳ח משר חמורים קוויים ואינם‬
‫חטמאיש* יהסבה מגלי לפי שהבלתי חאחין־בה״יתו ת׳ היא מת כי רשעים אכילו בתייה׳קרי״ס מתים‬
‫לחי שביחרורן״למן הפסיק האיחל יאתהתלללשע• ולגןחיןהבלל בו במיתתו לחה שהיה בתיזתו‬
‫)לכן לא יטמא גופו כי אינזאלאגשס ליממי* יהאחיןקשימית ימנלגיפיאבלה גדילה ואז לח יעשה‬
‫התרשמות גדול ולזה אחר פנוהכליםמפני הטומאה י אמנם אוחלי הכיני כסאלחזקיהו ו כ ו הרצין‬
‫שיציע הצעה להתלבק בעולם השכל אשל הוא מוכן להתלנק עמי בצאת נפשי חגיפו• ואמנסהיא‬
‫לעולםהשכלחזקי׳מלןיהודהשהואי״דמלכיסמדודואילן כמו שהעילה השכל היא׳״ל למדריגות‬
‫שהם בעולם השכל‪ :‬יהםדו״מם* צו״חח* ח״׳ א״דם* ותשעה גלגלי הש׳׳כל ‪ . *< ,‬י‬
‫בשלש עשרה חדות כלל הפעילות המוגבלות כי״ג חלקי העולם‪ :‬עכ״ל‪:‬‬
‫ופרדס דמונים כתב נר דלוק בחקיחו י ר׳׳ל רב מאיר בספקי׳ כחו ליהודים היתה אירה • וכן‬
‫יעל דרכיך נגה אור ושלחן ר׳׳ל התלמידים כלז״ש זה השלחןאשר לפני ה׳•‬
‫וגם שיהיו התלמידים אוכלים עלשלחנו י ויהיו ניזונים מנכסיו• זתהיה חטה מוצעת להם־ וגסנר‬
‫ידליקו להםללחוד כחי שעשתה השונמיתלחלישע •ומ׳׳ש יכל בי שמשי וכו׳ ר״ל לנשמתו שהיתה תוככי‬
‫על משכנה כלימ׳שלמעלת׳ הגדולה נשאר חחר׳ ייתר זן זנק׳ חשארהחחריס ״ והיה קייס וחן רב שלי*‬
‫כמנהג* וכמעשה דהנהו קפילא׳דרב נתחן כדאיתא ‪3‬כ׳ השואל־ יומא חד אתיאשבינתא רמז להההחלי!‬
‫ההפסד כי ההזיה וההפסדה שני שכנים שונאים זה לזה וזהו קראאבבא כל זה לרמוז כ׳ כל כתות‪-‬הדגוף‬
‫נמלי תכלית וכל מורכבהרכבתו השחתתו בהכרח • אמרה לי׳אמתיה שתוק דר׳יתיב * רמזיםק״׳התמר‬
‫והוא אשר כנה באמתי׳סיה כ״כלכב‪1‬דהוהיאהנםח׳כ׳ בה האדםחהשהיא • זאחרוישגחאחרשמע ר׳‬
‫תו לא אתאשלא להוציא לעז על שאר צדיקיירחז שכת שנשא׳ חן הנפש פנה הלן לו כדק כל חירכב * ולכן‬
‫נשת< הגיף יכלה • ואחר כל בי שחש׳ רחז שבעת הזאת תתחדש בגופות דחות כח בתילדית עכ״ל‪:‬‬
‫אסנם הרשעי׳איזלו לן״ל עליהם ג׳כתית של מלאכי חבלה ׳וצאי׳לקראת הדשעי׳אתתאומר׳איןשלז‬
‫אחלהשםלרשעי׳• ואחת אוחלת לחעצבה תשכגוך זאתתאוחל׳לדה זהםכב' את״ערליס; וישי\י»_ עי‪4‬‬
‫‪1‬עולר בחזרשהזה לחה יאתלו עליהם ג׳ לשונות אלו ובלשון זה מאי כ׳ כווני ז׳׳ל איזו הערה • והנלאה‬
‫<׳ על נפילת כתותיז דברו ועל אבליו עשתנותיו וסור חחסלתו חהשתחש עוד מעוםרומקר׳חשר קרה לו‬
‫בנפלו עלי משכב סיח הכס‪.‬הכמםונה אשכ הפרה בריתו ואסכה לן ‪ r • 1‬א מ נ ס המות השלים לסלול‬
‫אות< לגמל* על בלתי השאיר ליכיח שארית בשרי זצרראברזוזאאשיבי מסכיביןאיתוגנית קברו•‬
‫ועל והאתר בסבה רבה ששיכנין איתי למעצבה ונערי המלךשימרילרן ען החיים ילכיהי יישסאלבי'‬
‫האשפי׳היא האויןריז לדה והשכב׳חת ערלים ׳ודיי ביר ישחילחתתת חקיס שגיכ;כלה ונשמתן נשרפת‬
‫וכוי‪ :‬וראיתי עיל כינה לאלי ג׳כתית מספר נדכסתד‪ :‬נקרא עיר גבויים כתב בפתיחת שגיה זו״ל‬
‫גיכתזתרחז לג׳עולחז׳שהס חתקייחיןבזכות הצדיק כאוחרמצד׳ק׳סילעילם * ונקראי כלסמלאכ*‬
‫השרת כי כנס משרתים יחהלליס לפניי * האחת אומרת יבא שלום י רחו לעילם העליון שפם שבההנסחה‬
‫אלהאלהיסבכלנסיביתיהשלוס• השנית אומית יניח בשלים הוא העול^התתתין ששש שב אל העמי‬
‫הגוף כשהיה ויניח ש‪ :‬בשלום ונם ריחה לא תשליט בו י והעילה האחצטישהנשחה בעלייתילחעלם‬
‫*ינךת דרן שם על כן הוא אומר הילן גכיתו כליחר ‪3‬דרן הישר וחתוקן כל״אנוכת ה' לרככם * ולפי‬
‫שג *ילמיתאלו קייחין בןכיתי על כן הן חקבלין איתיבשחתה בקיום התירה היא •סיד העולה העליון‬
‫וכן התירה נקראת שלים וכוי • עיד הארין שם ואני קצרתי‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ה ל‬
‫ד‬
‫‪,‬‬
‫ש‬
‫סליק כתובות ונתהיל יבמות בםד‬
‫יבמות פרק הבא על יבמתו מאמר ג‬
‫ם ‪ 0‬כ ת‬
‫ללקדק בזה המאחללחה אחר כל אלו הפחיתיות הגאות לאלם כשתחת אשתו ראשונה זלא שני‬
‫ך^ןי‬
‫או שלישית• ואדרבה יחל מצליח לפעמים בשניה חבואשונה‪ :‬ועול קשה לחההחשילה‬
‫ןחעלה בפסיע'‬
‫• ‪< ^,‬‬
‫ן‬
‫&(ןרבן ב׳׳ה‪ :‬או למ״ד פסיעותיו מתקצרות ־ או‬
‫קצרה* פאחרסז׳׳ל פסיעה גסה נוטל חאזל עיניו׳ אז לח׳יד עצתו נופלת׳ ולחה ייחס כילם אל‬
‫אשתו ראשונה בהפקל חתנו יותר משניה‪:‬‬
‫ל ^ ל * ״ ‪ $‬ן לן ‪ »5‬ה שווי נלי׳‬
‫ל ‪$‬‬
‫עקידה כתב שער ל׳ב בזה‬
‫וב^ל‬
‫•שמתטמ׳•‬
‫המאחר ענ ין עיל חשל זכאוחר'‬
‫ז״ל רשעים בתייהיקלויים חתיס כחז שאחר‬
‫ה ת נ ס ח ו ת עצל תחיתנז כו׳ כי כשחתה‬
‫כחייו ואינה פועלת פעולותיה החיוחלות אל‬
‫הלרן אשר זכרן החכם הנה בחמת חרב‬
‫‪,‬‬
‫ח ה ח ם מ‬
‫י ל ש‬
‫נ י ש י‬
‫ד י ב ה‬
‫‪ 3‬ד ‪ 3‬ר‬
‫מ‬
‫) י ן ז כ ג נ ?‬
‫ח ר ‪5‬‬
‫יזל ש ‪ 3‬ח‬
‫‪e‬‬
‫ש‬
‫ין‬
‫ש‬
‫בית מקדשי ובטלה העבודה החיוחלת אל‬
‫ל ( מ‬
‫החלק השכלי והיא מעשה המלית המעולו׳‬
‫והמעשים התוליים ואזה שתשן אזר השכל‬
‫י באה לו הראוי להאיר אחרי זיכוך המעשים•‬
‫וכן בענייני העולם פסיעיתיו מתקצרות •‬
‫כי לא יעזל תמנה כראויאלהשלמתן• וכן‬
‫עצתי הלאויה להתצא בהם היא נופלת‪:‬‬
‫הנה‪.‬שגזלו על‪3.'7‬עולית י‪ .‬קנים בתלת‬
‫השכלי• ושניםיבסלק האמנתי'• יבכילם‬
‫תסל מתם בהפנןל מקגו אשתו לאשינה‬
‫הניצלת עחו י זלזה אמלג״כ לבי תנתום‬
‫אמרלבי חנילאי כל אלס שאין לו אשה שלוי‬
‫בלא שחתה כו׳ י רצי בו על אשתו ראשונה‬
‫כשנפקל׳ יזמנו אין לו שמחה כי הכחית‬
‫נפשיז׳ תתחזקו׳ ומשמחו׳ בהתחזק יבהשמגן‬
‫כחז׳הגיפניות׳ והעל אלישע שאחל ויהי‬
‫ג‬
‫ד׳ ת נ ת ו ם א״ר הגילאי כ ל א ד ם שאין ל ו אשה‬
‫שרוי ב ל א שמחה • ב ל א ברכה • ב ל א טובה י‬
‫בלןיי* שמתה דכתיב ושמתת א ת ה ו ב י ת ך •‬
‫ב ל א בדפדז דבתיב להניח ברברה א ל בית ך‬
‫ב ל א ט ו ב ה דכתיילא ט ו ב היות ה א ד ם ל ב ד ו ״‬
‫במערבא אמרי צ ל א ת ו ד ה ו ב ל א מימה • ב ל א‬
‫ת ורדה ד כ ת י ב האבש אין עזרת*־־*‪ ,‬גי וגומר •‬
‫ב ל א חימה דכתיב נקבה ת ס ו ב ב גבר • דב>*‬
‫ב ר ע ו ל א אמד א ף ב ל א שלום דכתיב וידער־ן‬
‫כי שלוס א ה ל ך • כ ל ש מ ת ה אישתו ראשונה‬
‫בימידכאילו חרב ב״׳ה בימיו ״ •רביאלבסצדרי‬
‫אומ׳עול׳חושך בעדו• ר׳אסי אוסריפסיעיתיו‬
‫מתקצרות י רבי א ב ה ו אומ׳עצתו נופל׳ע״כ‪:‬‬
‫־‬
‫כמנגן ההנגןותהיעליוליחה'• וכעניין‬
‫חטעחי׳ שליצחק• ואכילת הזקנים עם חשה ומזקני‪ :‬עכ״ל‪:‬‬
‫מעטח באי&יאחד אמר לחכם רוצים ליתן לי אשה ומיוחסת ליואיןלדז ממוןלת׳‬
‫לי ־ וגס אין לי במה ל ה ת פ ר נ ס ואני ד ו א ג פן א‪¥‬טרךלבריו;או לגנוב ולגזול‪-‬‬
‫ורוצים לית ן לי במקום א׳ יותר ממון א ב ל איכה מ י ו ח ס ח כ ל כ ך אמר ליר־ז ה ח כ ב ז ט י ב‬
‫‪*.‬שתקה כמקים עושר ואינה מ י ו ח ס ת כ״כ שלא תצטרךלגנוב א ו ליקח צדקה׳ ו א ס מן‬
‫השמים נגןר‪.‬ב;יך יהיו טובים ועשירים יהיו קדובין שמתים שיתחחני־ בהם •כיון ש א ת ה‬
‫׳ו־כזחר‬
‫ל ו ק ת ל ש ם שמים כרי שלא ת ח ט א ‪ :‬ע״כל ס פ ר ח ס י ד י ס ‪:‬‬
‫פרשת בראשית רבי שמעון הוה יתיב ולעי באוריתא בליליא ד כ ל ה א ת ח ב ר ׳‬
‫ב נ ע ל ה • דתגינן כ ל אינה חבריא ד מ י ה י כ ל * ד נ ל ה א צ ט ו י כ א כההיא ליליא‬
‫דבלה‬
‫‪1‬‬
‫דרש ? נישיאין וכונה לימאמר מי שאין לו אשה וכר׳‬
‫פי‬
‫רבלהאזדמנ׳למהוי לייס׳אחדאגי חופה ב ב ע ל ה ל מ ה ו י ע מ ה כל ההיא ליליא ־ ולמיחדי‬
‫ע ס ה בתקונהא ראיתיה א ת ת ק נ ת למלעי באודיח׳ •מחירה לנביאים • ומנביאים לכתובים‬
‫ובדרשוי־ת דקראי • וברזי ד ח ו כ מ ת א • בגין דאלין איגון תיקוגיןדילרזותכשיטד־ז' •‬
‫ואיהי ו ע ו ל מ ת ה א ע מ ל ת ו ק י י מ ת ע ל דאשיהון ו א ת ח ק נ ח כהו * ו ח ד א ת בהו כ ל ד‪,‬הו‪4‬י*‬
‫ליליא ״ וליומא אחרא ל א ע א ל א ת ל ח ו פ ה א ל א בהדייהו * ואלין אקרון בני ח ו פ ח א *‬
‫וכי‪ p‬ך א ע ל ת ל ח ו פ ח ה א קב״ה שאיל עלייהו ומברך לון ומעטר לין בעמדה׳ דבלה• זכאה‬
‫חולקהון • והו׳ ר׳שמעין וכלהו חבריא מתנין•בינה דאוריתא • ומחדשין מלין ראורית׳ •‬
‫בל חד וחד מנייהו • ו ה ו ד ‪ :‬חדיר״ש ושאר חברין^ • אמד לון רבי שמעון בני זכארה‬
‫חולקכון בגין דלמחר ל א תיעול כלה לחופה א ל א בהדי״כו‪ :‬עכ״ל •‬
‫זמם כי דבלי סתר וקבלה אלה הדברים ח״ח ״לפיכן מניה הכור וזיוג לש״ש לדרוש ולוחי חלין ד*וזד״י‪'#‬‬
‫בשעתהתוכהדוגמת יתודאוזיוגא דלעילי! כנזכר במאמר הקדוש‪:‬‬
‫סליק מסבת יבמות וגתחיל מסכת‬
‫סוטה בסייעתא דשמיא}‬
‫מסכת סוטה פרק ראשון מאמר ד‬
‫גזה המאחר טובא• ראשונה במה שמחר כי פתח ר״ל בסוטה וכז׳כי אין תלה זההזיוג ‪Cjr‬‬
‫‪1‬לשה‬
‫בסוטה• זלחהלזקא בשעת פתיסה אקל הכי אין מזווגין וכוי‪ :‬עולקשה אס הגזירה‬
‫י‬
‫אחת של ג״ק ממ׳ יוםוכז • החריצות שקר‬
‫דוש ל נ י ש ו ל וטעם *ומום קשה לזווגן כקריעתיססו^‬
‫שאחר אין מזוזגין אלא לכי מעשיו; זגם‬
‫יקשה מאמר דח״ק הזכירו שס מנתר ל^י ח‪$‬ן ל‬
‫בחזעד שמא יקדימנז אחר ברחמים זכו׳‬
‫זאם החליצזתאמת תפלת הצדיקי׳ומעשיה'‬
‫הטוביס • א״כ הגזיל׳שקל ואם כמהשתיל׳‬
‫הא בזיווג ראשון הא גזזוגשניי למם‬
‫תהיה כזא׳בשזם זיווג מהם דמה לי ראשון‬
‫רב שמואל בד רב יצחק כי פ ח ח ר״ל בסוטר־ן‬
‫ומה לי שני • ומי שלא נשא אלא אשה אחת‬
‫אמר הכי י אין טזווגין לו ל א ד ם אשה אל>־‪1‬‬
‫הנה יקבל עול גחזל י ועודשהרי אחרו ז״ל‬
‫לעי‬
‫בפרק הבא על יבמתו כל שמתה אשתו‬
‫לאשינה בימיי כאילו חלב ב״ה בימיו כו*‬
‫אלמאהראשונה עיקרי ועוד אמרו ז" ל הכל יש חליפין חי׳ן מאשת נעורים ״ ויותר היה לזמר כל זה‬
‫על אשתו שנייה המזווגת לו לכימעשיו הטובים‪ :‬ועוד קשה למה המשיל קשוי הז‪1‬ו‪ 4‬לקריעת ים סוף‬
‫"יאה ל מ ק ספק ראשון ח׳׳ש פ׳ פחח ל״ל בסיטה לצו בו כי פתחלדרוש בפרשת סוטה לא פתח בגנות‬
‫ן *ק»&זעה ימעסיה רק פתח בהגדה טובה של שבח»אמר כי לא ינולזשבט הלשע וגז׳ ואין מזוגגים‬
‫‪* °‬י״ ל״ל כי הוא גרכ במעשיו שנעשית אשתוסיטה להיות כי אמרי ז״ל סוף חםכתגיטין ג׳‬
‫לי‬
‫קדית באדםעה אשזז זכו׳ • חשל לאדה אתלאשדמצא זבוב בכוסו • יש מהן אשד שיכן היין מן הכום‬
‫ח ־לי‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫ם‬
‫מ‬
‫נ‬
‫ל י ו ד‬
‫בונה למאמר אין מווגיס אשה «>א לפי מעשיו‬
‫‪.‬׳״יכל וכל • ויש ששותהו עכ״פ ומוצץ הטס עד שנשאר הזבוב לגדו ננוס* ויש ששמן מעט ח!צן‬
‫»‪ 0‬הוביב והשאר שותה וזו מדה בינונית* ולן הדבר הזהשל מנהג אדם עם אשתו»ש שאינו מניח לצא‬
‫*זשתו חן הבית וסוגר אותה בחדר לבדה נשארת גלמודה כזה ששות׳ כל הכוס מד השארות הזכיכ‬
‫לבלה בכוס• זזה נזרם שאשתו יוצאתביותר • כי היצלהלעגלסק אל דבל האסול גייתר וזהו שאמל‬
‫‪.‬‬
‫פאן כי פתח ל׳ל בס׳טהאמר הכי וכזי ר׳׳ל‬
‫לפי מעשיו שנאמר בי ל א ינוח שבט הרשע על‬
‫שהוא היה גורס בשבט הרשע שהיה חנית‬
‫יגודל הצדיקים • אמר רבה בר בר חנו־ ‪ ,‬אסן|‬
‫עליה שנעשית סוטה מרשעת כחותו רשע*‬
‫רבי ‪ pnv‬וקשת לזווגן נק^יעייס ס ו ף • שנא‬
‫דאס היה צליק לא נפלה בגירלז לכתיב‬
‫‪.‬אלהיס מושיב יחידים ביתה מוציא א ס י ר י ם‬
‫ולצליקיאיאנהכל רע* ולכן אמר בעל‬
‫‪.‬בבושדות• א ל חקרי סוציא א ל א כמוציא‪-‬‬
‫•המאחר אין חזיוגי׳לואשהאלח לפי חעשיי •‬
‫איני והאמד רב יהודה אםדרב ארבעים יובש‬
‫שנאחר כי לא ינוח םבט הרשע על גורל‬
‫ק ו ר ט יצירדז הולד ובו ‪ '?t<h‬הז^בזיווג‬
‫הצדיקי'‪ • :‬ע״ ל עקירה כתב שער ת׳‬
‫ראשון ו ה א בזיווג שני‪:‬‬
‫וז״ל יש ‪ c w i‬שני מיני מיזוגים * האחד‬
‫החבור הטבעי הנולל עמו והוא החמר‬
‫ובמ‪-‬י]^ג»« זונסיגנין^חי‬
‫החחובראל הצורה הנמצא בכלאי א‪,‬‬
‫שעליו נאמר זכר ונקבה בראם ויקרא את‬
‫שתם אדם הוא אשר קראוהו זיווג ראשון • אמנם הזיווג השני הוא החפורםם אצל האנשים אשר יעשה'‬
‫בחלאכה כי יקת איש אשתיהו׳הזיויג השני כי הוא המאוחר אצל הטבע ואשר הוא שני לכל אדם בלי‬
‫‪.‬ספקוזהו אשר אחרו עליו שהו׳נעשה בבחירת האדם ושיזחינהו האלהים כפי מעשיו אחנס הראשון היא‬
‫אשר יתזיי׳ חטבעו שיעשה כפי מה שיזדחן גו חכת העניינים שנתחברו בהווייתו הן לטוב הן למוטב *‬
‫והוא אשר מכר״זין עליו קודם יצירת היולד־ לפי שההכנות וההזתנית הפיטלות בו אז היח זחנם י יאס‬
‫יזדחנו להיות־טזבית מכל הצללים הלי הוא זיייג טיב ונחמד מאל פתו שכתב החוקר פ׳׳י מהמאמר הגי‬
‫מספר מלית יז״ל• יאשר לפי האמתיתאוה הטוב יהיה חולד טובי ואשל׳יהיהלו בטבעי ב״ייללי יהיה‬
‫־זה לנר גלול וטיב מאל וכוי ילמלנו מהשלצינז אליי מהיות העניין מוסכם בלשונם ובמאמלם ללמלעל‬
‫החבור הטבע באדםעסשהוא קידם אצל הטבע חן החגור השני המתאחר אצלו להיות יותר חכורסם‬
‫אם בחהיתו ואס בכלענייניו • יעה זה יובן בנקל החאמר ההיא כי פתח ר״ל בסוטה כו׳ ונסתכל בגנו'‬
‫המשיגים אותה מהליכי ומכשיל האיסיר הנטפניס אליה אשר טוב לפני האלהים ימלט מתנה וחיטא‬
‫ילכד בה גזר ואמר שא״א שדבר כזה אשר הוא כ״כ קרוב אלהצלחזו האמת׳תלקרבאו לרתק שתהיה‬
‫לי לק מצל מעשיו החייתדים אליו מצל בחירתו אשל הצלמת האלם לבקה בהם • ולוה אמל רבהבר בל‬
‫סנה יקשה לזווגן כקריעת •ם סיף • יראה שכחו שקריעת ים סוף יהלומה לו היא עניין נסיי עשאו‬
‫טבע העילה י להשכיר ולהעניש לכעלי הבחירה כן הוא חן הראוי להכר»ז מיזו המיולה‬
‫אל '‪°‬‬
‫טיע אז הזל שיחצא בענייןהזה להושיב ׳חיליס ביתה כפי מה ש״סוייב תפעולית הבחירה ע״ל השכל‬
‫והעונש אס להמציא הטיכ אל הלחוי אליו תו ליזובעו מהבלתי לאוי עכ״ל‪:‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫כ ן ב ע‬
‫שן‬
‫ה‬
‫ש‬
‫כ ג ג י‬
‫מע;דשלנ‪.-‬גל‪1‬ני‪1‬דדנ‪:;:‬־‪1‬ו*ד‪$‬זו ולחזולעדים־‪3‬ורותילדטידשתיס‬
‫מעשר‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫בנערה שהיתה הולכת לבית אמה והיתה מקושטת בכסף חהב בדדך והלכה‬
‫ב ל א ישוב כשהגיע הצי היום צמאה ולא־היהלה ל ו י ה ר א ת ה באד ו ח ב ל ד ל י‬
‫? ע ו ר נשתלשלה וירדה לבור ל א ח ר ששתת הבקשה לעלות ולא היתה יכולה ב כ ת מ‬
‫*צעי‪4‬יז‬
‫מעשה של נער ונערה שנשבעו זה לוו והערים שלקחו‬
‫פא‬
‫וצעקה עבר עליה אדם ושמע קולה עמד על פ׳ הבאר והציץ ולא היה יכול להבחין ל ה‬
‫אמר לה מן כני אדם א ח ה או מן מזיקים אמרה מבני אדם אמד לרז השבעי לישתזדקקי‬
‫עמי ‪1‬שבעה לו אטד מה טיבך? כאן ספרה לו המעשה אמר אם אני מעלך תנשאי לי אמר׳‬
‫הן י העלה ורצה להזדקק עג‪£‬ה אסרה לו מאיזה עם אחד־ז אמר לרתטסקוכם פלוני אני‬
‫‪ .‬ובהן ־ אמרר‪ .‬אף אני ממקום פליני ממשפחה פלוניח אמרה לו עם קדוש כמיחך שבחד‬
‫בך הק״בה מכל ישראל ו א ח ה מבקש לעשו׳כבהםה בלא קידושין ובלא כתובה כוא אצל‬
‫אבי ואמי ואני מתאדמות לך נחנו בריח זה לזה אמר מי יהיה עד י וחית׳ חולדה כנגדן•‬
‫א״ל ה ש מ י ט וחולדה זו ובור עד שאין אנו מ מ ב י ן ז ה ב ז ה ה ל כ י כ ל א ח ד ל ד ר כ ו ה נ ע ר ׳‬
‫ע;;דה באמונתה וכל מי שתובעה היתה ממאנת עליו כיון ש החזיקי בה נהגה עצמות‬
‫כשוטר‪ ,‬וקרעה בנדיה ובגדי נוגע בה עד שנמנעו בני אדם טמנה והוא כיין שעבר מפניה‬
‫שכחה ונשא אשה ונתעברה וילדה הנקתו חולדה • ועוד נתעברה וילדהבן ונפי לביר‬
‫אמרה אשתו אם כדרך בני אדם היו מתים הייתי אומר צדוק הדין• עכשו שמתו שלןיין‬
‫כדרך בגי אדם במיחה משונה עין הוא ספר לי מעשיך י גלה לה המעשה ונתגרש' טמנו •‬
‫אמרה לך אצל חלקך שנתן לך הקיבה • הלך וש‪ *4‬בעירה אמרי לו נכ‪$‬ית היאומשחט׳ *‬
‫הלך אצל אביה פירש לו כל המעשה וא״ל אני מקבל מומיה בא אצלה התחילה לעשיית‬
‫כמנהגה ספר לה מעשה תולדה ובוראמיה לו עמדתי בבריתי מידנתישבהדעתהופרו‬
‫ורבו ב ב נ י ט ונכסיכש׳ ועליהם הכתיב אומר עיני בנאמני ארץ וגומר‪ :‬מספר העריך‬
‫ומעשה באשקלון‪:‬‬
‫בספר הזהרד׳תזקיה פתח אשתך כגפן פוריה בירכתי ניתך מה גפן לאמקבל׳עלהאלאמדידיה*‬
‫•כן אתתא לישראל קיימת כהאי גוונא ללא מקבלא עצה אלאחההיא גר זיגא י זעל דא‬
‫פתיבכגפן טליה • מה פוריה כורתת לאפיק־ש^כין לכלסטלא׳ ואז לירכתי ניסן ללא לפר בגין לללז‬
‫ליתי לשקרא בברית עלאה ־ ושלמה ע״ה אחר העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכח־ ־ מאן בליין‬
‫אלהיהההזאאתרלאקריברית* והיא אתקשרת ביה בגיני כן בירכתי ביתן‪ :‬אמררביתזקיה תזנב׳‬
‫ייתיעל ההוא בר נש דשביק עאנתחי׳לאתחזי חשעראלרישאלבר ואפילו ב ביתי זה)א חל מאינ ין צניעות'‬
‫לביתא זאתתא לאכיקת לשערה לרישא לבר לאתתקנא ביה גרים חסכנותא לביתא וגרים לבנהא ללא‬
‫יתחשבין בירא וגרים מלה אחלא לשריא בביתא חאן גרים לא ההיא שערא דאתחזי מרישא לבל ׳ וחה‬
‫‪3‬ביתא‪:‬האי כ״ם בשוקא וכ״ש חציפיתא אתלא יבגיני כן ׳אשתן כגפן פוריה בירכתי ביתן עכ״ל‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ו ק ש ה היאןאפשר לפסוע פסיעה גלולה כזו • ולעניין חה אצטריןליה •לעשות פסיעה גדולה ‪ KJF‬ת׳‬
‫כזו ובפרט שקרב עת מיתתו שמהר בפסיע׳אתת מה שהיה יכול לעשות בשנים עשר‪ :‬וע״ק‬
‫לעניין מה שלחו שס לראות קבורתו להיות כי בתורה כתוב בפירוש ולא ידע איש קבורתו וע״קאין‬
‫?דמה להם שקבורת תשה למעלה או לחטה להיות כי אין ביליעתינו כלל על קבורתי אלאהכונה יווה‬
‫המאמר עד״ז שזה ילוע שהר נבו וקבילת‬
‫משה נבראו בע״ש בין השמשית כאתד מן י׳^״י‬
‫מנמלמ*י‪1‬׳ י י ג מ ע ל ו ת מ ו ב ה י נ ב ו ו פ ס ע ז מ ש ה כ ל ן ג פ פ י ע ה‬
‫שאר לברים החשובים כלאיתא בפרק אלו‬
‫«‬‫עיכרין י ימשה היה מנצח קבורתו ר״ל‬
‫שניס עשר מעלות היו בערבודו‬
‫סמרו חתחלת בריאתו עד יום מיתי גלל‬
‫מואב‬
‫‪.‬בש״ט• ונפטר בש״ט • נולד בש׳׳טדכתג'‬
‫‪.‬‬
‫*צ<ל^ל‪0‬אגעוכי טוכ־ וכיזחלא?‪.po‬כלה אולה• ונפטר גש״ט דכתיבוחשה איש האלהים;‬‫‪.‬צמ‬
‫«‬
‫ג‬
‫א‬
‫י י‬
‫סוטה פ^ק המרןנא מאמר ו ז‬
‫לזה אחרו ׳״ב מעלות היי בערבות מזאב בדר נבו ורמזי על זיק י י חשה חאה ועשרים שגה והם י ‪3‬‬
‫עריריות זכלן כסען חשה בפסיעה תחת רצי בז שמתחלה יעד ס)ף יתיז היה צליק ניייר והחליש חחרו‪-‬‬
‫‪.‬וזהו אחרסז״להיאהחחר שרכב עליז חביהנהית התייר שרכב •‪:‬ליויזשה׳ ןהוחהיןחרשע‪,-‬ידליכ<ג‬
‫'‬
‫משיח * זרתז חל חולשת הח־־ר שכולם שוי! צדיקים גמורים זלזה שלחז המלכות‬
‫‪,‬‬
‫אם יוכלו ה ‪ 0‬ג״כ לכבוש מת חמרה כמשה‬
‫מואביפסען סשה כלן בםשיע׳יאחת וכי וכבי‬
‫ע״ ה ולת הצליח־ כ׳ קנתב פירשו מן העזלס‬
‫שלחי מיינות אצל גסטרא)פי׳ שירה( ‪ V‬נ•‬
‫הזה מכל יכל להדמית לעליונים * ונפלו‬
‫נןעיר הדאיגו ר‪ .‬יכן משה קבו ר עמדי לגע^ר?‬
‫לחטה לאיץייחחת חולשת גיפם* זקצ ם‬
‫מגני אדם ׳רדי ל־יטה ולא כבשוחמרס כ״כ‬
‫נדמה להם לםטה • למטה נדמה להם למעלי•‬
‫מפני ירחית צי‪:‬ר וסיגוף גופה־ על כן נדח'‬
‫בחלקי לשתי ביתיר־! אוהןשעמדו למעלדץ‬
‫להם שקבורת חשה לתעלה מהם רצו בו כ»‬
‫נרמת לה‪ 0‬למטה ואיתן שלמטה נדמה להם‬
‫לח ה »עו לקימור מ^׳גישמ•אמר‪ 5‬פחו‬
‫למעלה לקיים טה שנאמר ולזיין ירע איש א ת‬
‫משה כיהי^עייד בהלח׳ יום ג' פעמים‬
‫קבורתו‪:‬‬
‫ת‬
‫‪3 ) L p‬‬
‫‪p‬‬
‫‪Q‬‬
‫ג‬
‫כנגדייייו שהיו מאה ועשרים שנה וכולן‬
‫נסען חשה מסיעה חחת ל״ל בכבישה‬
‫‪.‬אתתי מהז לח ידע מיש קבורתז ר״ל ה»חן כבש תמרו‪:‬‬
‫סימה פרק כשם שהמים בורקץ מאמר ז‬
‫יקשה והלא אחדו»״ל מין הנביאה שורה אל* על חכם גבזר ועשיר והיאך מכשר שיהיה ראול‬
‫לנבואה מי שאין בו תנחי הנביאה זאקבודעת ו מ ו ל ‪ :‬זזה ‪ rap‬גם לאוחרים ראתה‬
‫^ ^שפחה על ה»‪ 0‬חס שלח יאה יחזקחל בן בוזיוהיאך מפשר סהנשיס זהשפחית חסרי הדעידיזכז לנביא׳״‬
‫ושתהיה יילייגתן גדילה חשל יחזקאל הנביא‪:‬ויש שרזצין להוציא הדברים כאלו מפשטן ואחרי כ׳ אינן‬
‫גאמרין כפשטן וכי הס משלים יחידות ב!ד»י‬
‫» לייייייי י>ילי ינייייז יייעי *ייין *יייי פיי ‪:‬‬
‫פירושים זרים מלבה ואינם חתחינים כי אם‬
‫אצר ר׳מאירמניןשאפילועיבדין במעי‬
‫ח ‪ :‬שעיניהה האות וחושיהס מ‪:‬יגי‪0‬ומה‬
‫אמן אמרו שירה שנאמ׳ יי׳ ממקור‬
‫שהיא חיץ מן השכל ימןהטב׳אינס מאמינים‬
‫ישר*‪ 1‬מן א ת מקור׳הערה וכו׳שאיהן העוברין‬
‫בדרך הפילוסיפים • אמנם מי שיש בלגי‬
‫שהיו ברחם אמרו שידה‪:‬‬
‫אחונה ואין לבו לעלה טינא יאמין שהש״י‬
‫‬‫בילאחדשיתב^רן כני השעה וכפי הזמן*‬
‫ואם הש״י נתן מתנה וחן גדול וריצה שיזכו לנבוא׳כלישראלראויים זאינן ראויים זאפי׳הנש׳' כמין מתן‬
‫תירה שהיו כל ׳שראלנביאים דכתיבבעבוד ׳שיזע העם* בדבלי עמן • נגתיבפ» « ג ל בשי משר שחצ‬
‫קיל יגוחר‪ :‬וגס ראינו שאול המלן לח היה ראוי לנביחה והתגבמ והיו תמהים • עליו כל רואיו יאמרו‬
‫הגס שאיל בנביאים ואפילו המלאכים ששלמ נעשו נביאים ויתנבאו בתוכם • כי יש נביא שאינו חכם‬
‫וזהו מאתרם ז״ל בבתר׳חכם עדיף מנביא * כלוחי מנביא שאיני חכם דאי נבי׳זחכש היאן חכם עייף‬
‫מנבי׳הכא ח ד א ?ך‪ :$‬ואין לחמיה ממאמרם ז״ ל ראתה שפתה על הים יכיייעובריס במעי אמן אמרו‬
‫שירה • והלא כתיב ענין אתון בלעם לברה לפי שעה שהוא ייתר נמנע״ ועניןיהפרי׳ שלרשז לז״ל‬
‫יישמה הפיות שאמרו שירה והזכירו השירה שהיי אומרין לני מ י השיטה יכי' ורבו בהן הלעית יאם‬
‫‪1‬‬
‫מ‬
‫פ‬
‫ס‬
‫‪,‬‬
‫)הכ‬
‫הש״יעשה למישרין טכעו לומר שירה ואינו מחין המדנליככ״ש לעשות בטכעמי אדם שהם ממין‬
‫הנביאים‬
‫בונה למאמר אפילו איבריו במ^י אמן אמרו שירה‬
‫פב‬
‫הננ‬
‫^ י כ ל ת ת ל ה ה נח יזכותוכח מחודש להגלות עתה מה שעלה במחשב׳ קולס בריאת העולם•\יע**‬
‫י ל ׳~ ע״ה התחנה חנטה פניהכלית' אותן שחיק ראזיין לכן עשחן נביאים קילס הזיזן כמו הכר*‬
‫הפג היזתבש* קילש זמן• ע״כ יש לנו להאמין בדברי רז" ל שהיו מקובליס מחר״עה •״ וכבר אמרו ז״ל‬
‫גבהו של חן ס׳ אמה ומי םאינומאחק בזה חל יראה באיתה טיבה שנאמל אל ירא בפלגזת נהרי‬
‫נקלידבש זנו׳ ואמרי במכילתא גליל כח האמונה סבזכות האמונה נצחו עמלק לכתיב ויהי ידינ•‬
‫אחונה זבזכיתהחמונה שדתה שכינה בישראל וזכו לראותה דכתיב ויחמיני בה׳‪:‬‬
‫פ‬
‫‪ 5‬ז ח‬
‫);‬
‫־סליק מסכת סובה ונתחיל מסכת נדה‬
‫בסייעתא דשמיא‪:‬‬
‫מסכת נרה פרק כל היד מאבר ח‬
‫•*יי‬
‫ו מ ש ה זה המאמר מאד כי אין שיין לומר על מלאן קלוש נוטל טפה סרוחה יכי׳ • או לעניןחה‬
‫הוא אוחר כן חכס או סכל כו׳‪ :‬ועוד הלא גיירה שמימיית היא • כיבאיזהככבנוללכן‬
‫<היה ועול יקשה יותרהיה הכרחהשאלה מצליק י ר • כאשרי יע‪,‬המלאך הוי צליקולחרשעכי׳ •‬
‫ועול קשה לענין מה כתב שס החלחן ותה נכקיתא ביליעת שמי‪:‬‬
‫בלמידה כתב שעל כ״< זז״ל ^כח‬
‫כונה למקומי מליון הממונה עלהריוןלילהשמו‬
‫שחסר הש״י ביל המלאן‬
‫ההיא־בתחלת הבריאה ומשסתהיהלהכת‬
‫עלכלאחדחןהתואריסההםאם למעלה י‬
‫מחומרת‬
‫ואס לפחיתות י הנה לא יכה כחו בה^‬
‫כשיהיו כן עכ״פ אבל ישאל האלם ‪1‬כ‬
‫ורשאי בהשתללות שכלי וחריצות יזנו‬
‫‪*£4‬‬
‫להדיח מעליו רעת סיראתי ויקבל את הטיל י‬
‫מאתהאלהיס עד שיהכן מזה מצד אל צל‬
‫דבי חינגא בד פפא א ו ת ו מ ל א ך הממונה על־‬
‫אס מעני אל עשיר כחי שנאחר ויד חרוצים‬
‫ההריון לילה שמו שנאמד ו ה ל י ל ה אמר הורה‬
‫תעשיר• ואםמפתיאלחכסכחושניהולן‬
‫גברי נ ו ט ‪ S‬א ו ת ר ה ט י פ ה ומעטידד־זלפני‬
‫את חכמים יחכם׳ ויזחלש אל גביר כמו‬
‫*• ^ ן ד ו ש ברוך הוא ואומר לפניו רב״שע ט פ ה ז‬
‫שנאחר וטהר ידים יוסף אוחך ולכתות‬
‫זו מה ת ה א עליה ח כ ם או סכל־* עשיר או עני‬
‫<ה»ה ל &ילו לעמול כנגד אלו ההולמות עד‬
‫גבוי א ו חלש י א ב ^ צדיק ורשע ל א קאמד‬
‫שלא יכנע צלקז חפניהס כחי שיש כת ברוע‬
‫כדאסד ד ב י ח נ י נ א ה כ ל בידי שמים חיץ מירא׳‬
‫בחירתו וקלקול לרכע להפן איתם ללעה‬
‫שטיס שנאמד ו ע ת ה ישראל מה ה׳ ש ו א ל כו׳‪:‬‬
‫עם היות הוראתם לטיבה עליו ־ וזה אחר׳‬
‫צליקורשעלא קאמרכציח׳ אבל אלו הנזירי׳‬
‫לא ימשלו" ‪$‬‬
‫י מ האד& באופן ש‪3‬עבי<היהיה צדיקירשע בהכרח אבל הכרעת׳ היא חלושה עד שפצדיק‬
‫י י ' " * י * ס י והנה באחת היה מאסרם זה ־ שזה ח ז שאחל רבי עקי « הכל צפוי יה רשות‬
‫‬‫נזונה‬
‫ג ‪1‬‬
‫גא ב‬
‫שע‬
‫שב‬
‫‪:‬‬
‫דרש‬
‫‪1‬‬
‫‪s‬‬
‫‪5‬‬
‫י‬
‫ג‬
‫נדה פרק המפלת מאמר ט‬
‫‪9‬תונה‪ :‬ולחז גדול רמז לני חנינא בקריאת המלאך הה»א לילה וגם שליזמצר סם לשין מולה־ כ״ח‬
‫אשה לבל אתרטפה זו מה תהא עלהכל• וזה שזמן הלילה שהואתזשך הוא מסוגל בשני לברים‬
‫ן ג ס כ י ה ס ג‬
‫י‪1 .‬‬
‫השכל האנושי שלא יסגול היות לבר גזור בהשמר טבע הבתילה קייס ביל היילם‬
‫להיות הכל תלוי ועזמל על שילין כפימעשיו זהריהגזירה היא בתוחלת ממושמלעל הזמן ההוא־ י יי‬
‫באחת בהיותהילאה בילו הכל בילי כחאחרהחכס שלתה ע״הסוף לבלהכלכשמע את האלהים ירא‬
‫ובפלשת עקב כתיב מה הי ס»מל מעחן כי אס לילאה‪:‬‬
‫זר‬
‫ימשה זההמאמרמתחלהועלםוףר^נהמהשאמלונללליקמל ראשו בי׳ לעניין מה ‪5‬ל»ך לו­‬
‫מותוהנלקולא״יו עניין חיויל לו * וגסחחמתהליזולשמלמליןאותוללאצירךמאתרשאין‬
‫י‬
‫קיו© המצזי*סם כמותו עולם* ובפלט־שמשכיח כל הטובה ההיא‪ :‬ע״קחהוזה שאזר צופה ומביע•‬
‫חסיףהעולסועלסיפי‪:‬‬
‫ובמדרש ילמדנו פרשתפקילי‬
‫כונה לח*זמללמה הולל י י י י ה ג מ ע י ^ ש ו ט ׳ ו נ ל ד ל י ח ע ל‬
‫חניחיןלונל ללו׳על לאשו‬
‫ייושו ולו י•‬
‫וצופה בו מסוף העולם יעל סופי שנאמל‬
‫בהלו נרו עלי ראשי יגו׳בבקר ני״טלו המלא׳‬
‫רבי שמלאי למד־; ה ו ל ד דוטד־ן‬
‫ךך^{‬
‫שהם‬
‫יי ומוליכו לג״ע וחלאה לי הצליקים‬
‫במעי אמו לפינקםשמכופל ומוני‬
‫והחלאן‬
‫יושבים זעטלותיהס על לאשיהס•‬
‫ידו על־ שתי צדעיו ושתי אציליו עדי* שתי‬
‫הללו‬
‫ליאה‬
‫אומללותדעמייסללי מאתה‬
‫אדכבותיוושניעקביועלשתי עגבותיו וראשו‬
‫נובלזכמותך בתיך חע׳ אמן ויצאי בעולם‬
‫ע ל ברכיו ופיו ס ת ו ם וטבורו פתוח* ואובל־•*‬
‫ושחרו חציתיו של הק״בה ולכך זהו ונזלמנז‬
‫ממה שאמו א ו כ ל ת ־ושות׳ממהשאטושותה‪.‬‬
‫לטובה וכו׳ י וקחוליכו לגיהנם ומלאה‬
‫ואיגו מוציא דעי שמא יהרוג א ת א מ ו ״ וכיון‬
‫ליהלשעיס כ ו‪­/‬‬
‫שיצא ל א ו י ו העולם נ פ ת ה ה ס ת ו ט ונסתבם‬
‫בארז כי הנשחה אינה לקבל‬
‫הנה‬
‫ה פ ת ו ח ־ שאלמלא כן אינו יכול ל ח י ו ת אפיי‬
‫ויודעת‬
‫תנחה‬
‫היא‬
‫אבל‬
‫החכחה‬
‫שעה א ח ת ־ ונר ד ל ו ק לו ע ל ר א ש ו ו ע ו פ ו י ז‬
‫!משנת טרם בואה אל הגיף ־ וחה שאע‬
‫ומביט מסוףן‪-‬העולםועד סופו שנאמד ב ח ל ו‬
‫הגיף חכה בגיחי חרחס יצא לפי שהחלאך‬
‫נרו עלי ראשוכו׳ואין‪.‬לך ימים שארם שרויי‬
‫לוכבה נלו שהיא ההשגה והחלע יחשכחת‬
‫בטובה יוחד מאותן הימים שנאמד מי יתנני‬
‫כירחי קר׳כימי ן ‪ 1‬ו מ י ש פ ד נ י וכו׳ומלמדי׳אות ו‬
‫החני בגזרתו של הק״בה ־ והטעם בזה כי‬
‫כ ל ה ת ו ד ה וברי• מנידןשיצא ל א ו י ד ה ע ו ל ם ב א‬
‫האדם עשי׳ ומתוקן בדמות הכבול העליון‬
‫ה מ ל א ך וסוטר ע ל פיו ומשב׳ ממנו כלהתור׳•‬
‫והי׳ זה כן כלי שיתקן הכביל בתילתו‬
‫ואינו יוצ׳משם עד שמשביעי׳אותו ה ה א צדיק‬
‫ובמעשיו הטובים ״ ואלי יצא לאוילהעולס‬
‫ו א ל ת ה א רשע וכו׳ והוי יוד שהקב״ה טהור‬
‫כשהוא תכם ויולע וזוכר כל חה שראה ולמל‬
‫ומשרתיו טהורייונשטה שנתן בך טהורה נ ו ׳ ‪:‬‬
‫שם הנה לא היה מקים אל ההשזללו׳גתקין‬
‫הכטל ילא תשלם הכינה בייחול כי כן י‪ .‬יה‬
‫הלצון מקהלה הוצרך המלאך לכבות נלו ילשכתוזה כל מה שלאה וילזג ואז יטריח וישתלל‬
‫להשלם‬
‫ט‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ץ‬
‫כונה׳ על ה‪ ,‬לר במעי אמו וגר דלוק על ראשו‬
‫פגי‬
‫להסלים הפונה בבריאתו ומידו יבא וישלם סיחוד בהיותו תחיד משתדל להשיב אשדנסתס מחנו בגיחו‬
‫מרחםולזכיר את אשר שכח ולאיסור מלטמת תמיד בזה ובזה תשלם הכוונה בבריאה וא״כ לסיבה‬
‫חשבה האלהיס לשכוח ממנו כדי שיהיה יגעתחילבאין הפסק יכל זהלמיז במדרש רבה וז״ללטובתו‬
‫םלאדםלחדתולהושזכח* אלוהיהאדםלתדתורהולאשזכתהיהחתעסקבתירהשתיםושלששני׳‬
‫וחוזר ומתעסק במלאכתו ולא היהמשגיח לנגילם כל ימיו אלא חתוך שאדם לחד תורה ומשכחה אינו מזיו‬
‫ואינו מזיע את עצחו מדברי תור׳• עכ״ל• יבעקידה שער כ״ח כתב כונה זי על מאמר בר קן‪5‬דא פתת כי‬
‫אתה תמיר נרי את׳הקב״ה לאדסנרןבידי ונרי בידך נרן בילינלאלהיסנשח׳אדם• נריבידןלהעלןיצר‬
‫תמיל• אמר הקבה אס אזה תאיר נריאנימא׳ר כרך ע״כ המדרש‪ :‬וכתב בעל עקידה הנההזדיענו‬
‫בכאן היית האדם חתחלת יצירתו כחני להשיג השלחיית הנכללות בהשתדלות ידיעת התורההאלהית*‬
‫והואחה שאחרנושחלחדין אותו כל הקורה כלה* ובאור המדרש דבר קפרא שצורת האדם ונפשו‬
‫הדכרית אשר היא נפיחה מנשמת שדי והוא אצלו אספקלריא זכה ׳וזהירה חוכנת לקבלאחתיות ענייני־‬
‫הנחצאותכלן• וזהו פירוש כרי בידך כרך בידי • וע״ד שאחר החכם כי נר חציה ותורה אור • וזהכי‬
‫כתו שהנראז האור הכולל היא אהצע׳ המוציא לפועל כח הראות כן העלות החצוה והתולה לכל מ י‬
‫ישראל אזר במושבותס׳ אלא שהמצוהמפגי שהיא חלקית‪.‬דמה אותה אל הנר החלקי• והתורה‬
‫הכוללת דמה אותה אל האור הכלל״ וזהי נרי בידך היא התורה האור הגדול כרך בידי הנשמה שהיי‪/‬‬
‫נפוחה בזוכקדון גיד האדם בזההעילם* יזהו הנד םדילק בראשו ירחם אמי י רצי בושתחלת יצירתו‬
‫הוא בשביל התורה י ע״ד שחן על ראשן לא יחסר פו ולפי שרוב העולם הס חתרשלי׳בלחודה ולכנות‬
‫זמנם אל הבלי עולם ותמוריתיו אמרי שבצאתו מרחם אמו בא לזלאן וסטרו על פיו• !המלאך‪ ,‬היא כבר‬
‫מפורסם באמרו לפתח חטאת רובץ כי ודאי החוטא בזה מלאן אכזרי ישולח בו להשכיחו את אשר בכתר‬
‫להשיגו׳ ועניין השבועה הזאת היא לדירות שאף על כי שביציאתו לאויר העולם נשכחו ממנו אלו‬
‫הידיעות כנזכר מכל מקים הכרעה גדולה יש אל זכירתן מצד התחלתו זאת ־ ולזה אתר שהוא מושבע‬
‫ועימד שיהיה צדיק ולא רשע שכבל היא מוכרע לזה חתחלת היצירה• ונתני עיצה נכונה מאד שיתנהג‬
‫בענייןהצלקית כפי מה שיתנהג בבקשתי התשוקית הזמניות כמוהעושל וכדומה לזה כי אף על פי‬
‫שאתרו עליז כל העזלס שהוא עשיר תמיל הזא מתזיק עצמו כעני והיא רולף אתליהס י ואס יעשה ‪p‬‬
‫במצית ובמעשים טובים יתעשר מהם כמו שאתר התכםאם תבקשנה ככסף וגומר אז תבין וכוי• ולכי‬
‫שכל אלו העניינים לא יוש^אליולק במה שתהיה זכה יבר׳כמוםאמרגיכ׳ בזה יזלככז ב! כל הענייני'‬
‫שנתנו בכחהוילאורשמיכאותיה באל היטב לזהאתר שכללו בשבועתו זאת הוי יילעשהקב״ה טהור‬
‫ומשרתיו טהורים ונשמה שנתן בן הק״בה טהזרה י שאס אתה מעתידה בטהלתה אתה מכיר חתזכם‬
‫נפלאות מבזלא העזלס ומלאכים הקדושים י אמנם אס תעלה עליה תלזדה זתלאת המחשבות הנכריות‬
‫וזוהמת המעשים סחכיעריס הנה באחת אז יחשפו פניה כשולי הקדרה וכל זיוה החס יחס * ולזה היה‬
‫התנאי הכלת׳ בשתהיה הנשמה טהורה עכ״ל‪:‬‬
‫‪ f"DI‬פ ס ח כתב בסופו כונה לזה המאחר זז״ל כי כחי שהולד לא יצא לאוינ העולם מבלתי‪3‬‬
‫שיתחדשו במקום אשר הוא יושב שחה כאבים חזקים יחבלי יולדה ככה כשהוציא־‬
‫הק״בה ישראל ממצרים הכה במצרים מכוילבזיר וכחי שהילד ביציאתו לא יול;ל מיד בלקיחה המאכל*‬
‫הגסים כי אס חמאה ידבשיאכל עדהכיעו לגביל‪ .‬ההתחזקות לאכול לשיבעואם זה יצטרך לחינוך‬
‫י לוללמידדעת כדי שיתישר במעשיו לאביז שגשמים ככה בצאת ישראל ממצרים האכילם הש״י‬
‫החן מ סנה והביאם גחלבל בתינוך ולמול התירה כלי שאחל׳ כן ידעו את יי׳ }יתדבקן‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ג‪,‬י‪,‬‬
‫בעבודת? וכו׳ י•‬
‫ובמלאוין‬
‫ראשי‬
‫עונה על הולר במעי אמו ונר דלוק‬
‫׳ובמראות אלהים כתב בחלק העבידה פכ״ג וזיל (אנחנו אל חכמי הקדושים נשחע אשר אגלי‬
‫האחת מכי נביאי האחק והצדק יהס אשר ידעו האח׳ע־ל בוריו כיהנפש בביאהאלהגוף‬
‫חכמה היא מזאלת היצירה י והכתוב מעיל לני בממדי ויפת באפיו נשחת חיים והיודעים יזקו״חצילתש‬
‫ידעי כי באה חשה כלולה בתכמה יבינה יהשמ־ ונשמת שדי תבינם‪ :‬ימה שכתב המאחר שהוא צופה‬
‫*‬
‫וחבי׳לצי בי תז״ל כני החכמ׳לנר ואחרו שהוא דולק על ראשי רמז לנשמתו י ח מאירה בחנייה‬
‫י ל ללמוד בבואו‬
‫״‬
‫_ ׳‬
‫ל‬
‫דן‬
‫ע צ ‪ ,‬י נ‬
‫ש ז‬
‫ת מ‬
‫ש ח‬
‫והיש׳בי‬
‫ח ד י ‪ 0‬י ( ן ת ן כ ל‬
‫‪p‬‬
‫‪ w‬כ ל‬
‫כ ו‬
‫ה נ ה‬
‫ג ל ן‬
‫ל נ ו ח ן‬
‫ל כ י‬
‫ה‬
‫ח‬
‫ל‬
‫מ‬
‫ז‬
‫ן ה ת ו ר ה‬
‫ש ע ת‬
‫באלה החיים יים יזכה עידני שס מתחכסויןלעהכלעכ״ל‪:‬‬
‫במדרש הנעלם אחר ת״ל אפילו כל אינוןנשחתין לבני גשח ער לא ימתק לעלחא כ‪.‬הו‬
‫גליחן קחיה בדקיעא בההוא דיוקגא חמש לאינון בהמי טלייא וכל מה דאוליכאן ב ה ?‬
‫עצמא כלא ידעי עד לח יחתי לעלמא כו׳ עכ״ל‪:‬‬
‫גדה פרק המפלח מאמר ־י‬
‫החכם ד״א א ל מ ל י ך יז״ל צרין אתה לדעת מפני מה סמך את שבתותי תשמורו לאביו ואמו‬
‫כתכ‬
‫תיראי • וכבר ידעת חדרך הקבלה חפני חה אביו מזריע לובן כפי עיקר קבלתו ע״ש כרחם‬
‫אב מל בניס• יאמו מזרעת אודם כפי קבלתה • ומכאן שהנשים דברניות כתולדית האש ל ק ולהשמיע‬
‫קיל‪ :‬וחית בראשו הוא מאביו ובו״כל רוח והתולדות שלפניו פ» עכ״פ ח ו ח הבן נמשך מחוס האב•‬
‫והמות הי׳כקין»י״ד ובי התכ״מה זהבי״נה‬
‫גומושוד‪-‬למוומ־^שות^לס^וימופסלמבזוממקשל*‬
‫•»*»‪ ,‬י כי אם יבא במוח שים הפסד חידהחדאה‬
‫חבילבל בדעתו ובי עימדי׳בכח כל התילדו'‬
‫־ומשק יפדלז־׳יהם‪*»Mf:«^»3‬״‪.-« J»^.‬׳)‪ %^T‬יב^^שלתהיןיש‪,‬באן^^אםיי<אמי‬
‫י׳*‪-‬י• • ‪ rosj&ft‬־ ל**ן שג*איש צמדיע נוצרי׳‬
‫^^»וי<&וס^צין‬
‫ם מ נ ו ע צ ס ו ר ת וגידין וצפרניבש ומות שבראש‬
‫הנפש׳מש*ת הזכר יונקיחנשחת הזכר •‬
‫ולובן שבעינים וכו׳ * אודם שבו שהאשד־}‬
‫ונשמת הנקבה יייקת חנשחת הנקבה•‬
‫מזרעח נוצרים טמנו עור ובשר ושחור שבעין‬
‫ולכך התקינו בתפלילוחר שלא עשאניאש׳•‬
‫ושערו •והק׳׳בה נותן בו רוח ונשמה וקלסח״‬
‫כי לפעמים מתחלפות הנשחות‪ :‬ומטעם‬
‫פנים ושמיעה וראיי׳ וחכמה ובו׳‪:‬‬
‫זה גא העקרות‪ :‬וע •י התאיה ידבקת הנפ׳‬
‫בנפש באה הטפה ממעיין המות רותחת‬
‫מתולדת הראש שהוא מאש דרךנקבי השדרה זה תזה וזה מזה ומתערב במים היוצאים מ ק מ הבטן‬
‫שתיאחמיסוחתגלגלתעדהגיייה שהיאחרוח שהיא כניד נפיח קשה והרוח ההואקשהודתוקמאדשס׳‬
‫ש ר ו‬
‫!•לקיש עצ־י״ו במחשבת י בשעת תשחיש‬
‫ילפישבחיס כל תולדות התלם אמרו בסנהדרין קול דחי אחיך דם אחיך לא‬
‫םנאיזר בקרבך קדוש־‬
‫־‪-‬נאחל אלא דמי לחו ודם זיעילתיו‪ :‬ולפי שבחית החכמס־יהבינהאמר הדרש הק״בהניתןבז שכל ו‪-‬בינה‬
‫וכו׳ • וכבר ידעת כי השכל הוא רמז לחכמה עפ הלברי׳התליייס בה‪ :‬עכ״ל‪:‬‬
‫^‬
‫י‬
‫י‬
‫במלך ה־זרביים ששאל את־רבי עקיבא אני כושי ו‬
‫׳ומעי&ה‬
‫בן לבן הורגת אני שזנתה ת ת ת י ׳ א״ל צורות ביתךשחורו׳או לבנות• א״ל‬
‫־לבנות * אייל בשהיית ערסק״עשה עיניה גת־נה בצורות ל ב נ ו ת וילדה כיוצא בהם • ואם‬
‫תמה‬
‫א ש ת‬
‫כ ו ש‬
‫ת‬
‫כונה לגי שיתפץ שבאים ומעשה למלך הערכיים‬
‫©*י‬
‫ח מ ה אחה ב רבד למד גק צאנו של יעקב שסן המקלות היו מחיחמות שנאמר ויחטנד־ז‬
‫הצאןאל המקלות ״ ית&ה סלך הערביים על חכמחישל רבי עקיבא‪ :‬הרי כל א ש ד !‬
‫שמייחדת עם בעלה בקדושה הקדוש‪ .‬בדיך הוא מעמיד סמנה כפי מתשבתה‪:‬‬
‫נ ד ה פ י ק ה מ פ ל ח םאמר^יא‬
‫ריצת‬
‫‪:‬צב»‬
‫יקשה חאחר‬
‫של אנא שאילשיוחר עמד <׳ בגלגל עיניי של חת עלחיטמי • זכי חכשר לכשטת הענק דבר כזה * ובעל‬
‫‪<. <tfl‬‬
‫פרדס דטוני׳ז״ל ״ קובר מתיש רי׳ל חברית‬
‫וטעם *ויזיו עמדת*‬
‫גומלמז‪1‬מילחוליתבלעוג‪4‬־‬
‫רשעים כמ״שה ובכן לאיתי רשעים חבורים‬
‫‪n‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫כגלגל עיני שצ חת ‪:‬ד חוטיוי •‬
‫זבאי * כ׳ הרשעים רודפים אחר התחיות‬
‫ל‪^/‬יא אבא עאול־ אומר קובר מ ת י מ‬
‫הגשחיותקיוייכ חתים לפי האחת • כמ״ש‬
‫הייתי * פעכש אחרת רצח י אחר‬
‫רשעים תפילו בחייהם קרויים חחים י ואייר‬
‫צבי נכנם בקיליך־ז שלמדת ורצתי אחריו ג׳‬
‫כעס אחת רצת׳ אחר צבי וכי׳ ר״ל כעם‬
‫פרסאות • וצבי לא הגעתי וקולית לא כלתי׳‬
‫אחת הטעהו כח החתאוה והיא אשר כניהו‬
‫כשחזרתי לאחורי אמרי ‪ Sw»S‬עוג מלך‬
‫לצבי לקלות תנועתו׳ וכן דרך חז״ל ליחס‬
‫הבשן היה‪:‬‬
‫לד זי)ןהחטע'<צביםהו׳יופי ולשק צגיין״‬
‫כ״ו שאמרו ז״ל בב״ר בקומתן נבראו‬
‫ובצביונם • ובחלק אחרו אדחי ליה כטביא • והוא שיישן לדבר מה מהתאמת י וז״הש נמסתיבקיליין‬
‫שלחתי כלוחרנחשכתיאחר התאוות הגשמיות׳ אז טעמו נחשכתי אחר איזו רשע שהיה בימיוהיה‬
‫גדול בעיני העם‪ :‬או רמז נג׳ כתות ארציות אשר הס כח בגוף והם נפש״י זת י טבע״יות * חיי״ זכיות‪,‬״‬
‫כלוחרשנמשן אחר שלש זן זלאזכרלכח השכלי י וטס כל זה התאוה לא כלתה כי כן דרכה • כמו שאמר‬
‫החכס לעלוקה שתי בנות כו׳ י יאבאשאזל‬
‫א ב א שאול אומר קיגר מחיבש‬
‫ארון בדורי היה ר״ל חבחתו חין ערן לגילל‬
‫הייתי פעם א ח ת נפתחה מערד־*‬
‫ארכה וערכה בדו‪ «#‬שהיו יתומים בחכיי'‬
‫ח ת ת י ועמדתי בגלג׳עיניושל מת עד חוטמי•‬
‫נגדו• ורצו בו הגיס כי אבא שאול בנביאי'‬
‫כשחזרה י לאחורי אמרו עינו של אבשלוב*‬
‫וראוי להיות נזהר מאלו התאית הגשמיות‬
‫היה • ושמא תאמר א ב « שאול ננס הוד־ ‪ ,‬״‬
‫יותר מאחרים מ״מ לרוב תכחתו יצרי גדול‬
‫א ב א שאול ארוך בדורו נו׳‪:‬‬
‫חחנוכמ״ש כל הגדול חחגירו י‪5‬רו גדול‬
‫מתנו• ואלון מלשין ארן האבר לנביכד‬
‫‪1‬‬
‫תניא‬
‫‪,‬‬
‫נאצר כאחזר ביחזקאל‪:‬‬
‫פירוש הלכות חשנה ובליל הלכה לחשה י תום׳ תנא לני אליהו אית םהרים ללא גלסינן לים‬
‫מיהי בפי' לש״י איתא‪:‬‬
‫ו ר ת הגיה בספלו וכן נראה דא״די לאיירי לעיל בהלכתא מייתי ליה לסיים בלבל טוב • וכן‬
‫יויזא פרקבתד׳דמגילה ובפרק אין עיחלין • וכן חצינו בנביאים סיימו לבליהם בעניין טיבי‬
‫כנוה שלום בפרקדאשיןממאמר זיוז״ל התניעיתיקלאוהליכזעאו הלכות׳ ןע׳׳ז אחל הל השינה‬
‫הלכוק‬
‫נדה פרק המפלה מאמר יב‬
‫הלזותחזנטחלושהואבן עו׳׳הב‪ :‬ולכי שיצר לב האדם רע מנעוריו והמקרים הומניים ימגעוהי‬
‫אשלמותי להטותו מריך הישר אחרהמזחש ־‪.‬צריך שישנה פעחי׳רבו׳ להלגיל טבע הניף ותוסי»להול»כ‬
‫בדר׳הטוב • •גמרגיל בהמי להיליכה ביושר במתג ורם?* וגן האיש הזה צריך לשנות פעמים ר‪3‬י‪0‬‬
‫על ישוב המלומה מושכל• ולכן אחר כל השונה הלכות כוי* ירצה כל המתחיל ללכת ולהתנועע‬
‫באיתםההנכית׳ ל״ל התנועית הצריכו׳‬
‫כ ו נ ה ל ת א מ י כ ל השוני הלכות בכל יום מונטיושה* בע׳־הג*‬
‫לי ' ‪ < .‬ל ‪, ,‬‬
‫להשיג השלח»‬
‫ל ‪ ^ /‬א ן דבי אליהו כל השונה הליכות בנד‬
‫מאמר זה לאליהו להיות מפורסם א ל '‬
‫יום מובטח לו*שהיא בן עולם הב‬
‫היותו חי בנוף ונפש י ואס התורה תחיה‬
‫ש‪5‬אפד הליכות עולם לו א ל חקרי חליביוי]‬
‫הגי}( החת בטבעו כיש שחחיה הנפש שאין‬
‫•אלא הלפות ע״כ‪:‬‬
‫ל‬
‫‪.‬‬
‫ל‬
‫נפש הרשע האפים׳ ולאבדון • איכלפ‬
‫זה התנועה הנעם״תלאל^הנדג השלמות הנפשי תקרא הלכה בלשונם ז ל י ויובן תהנה תנועמ‬
‫העיון בלבד* ובאומר הלכות ׳רצי שני מיני תנועות שהם עיין ותעשה ע״כ;‬
‫ת‬
‫‪m‬‬
‫‪M‬‬
‫‪P‬‬
‫כ י‬
‫‪O‬‬
‫כ‬
‫ה‬
‫ח‬
‫‪,‬‬
‫ו נ ‪ 3 1‬ע ה‬
‫ק ‪ 3‬ל‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ב‬
‫כ‬
‫‪7‬‬
‫‪F‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫ל‬
‫ח ס‬
‫הז‬
‫ת ק ‪3‬‬
‫‪,‬‬
‫עיין ב פ ״ ק ד ב ר נ ו ת ב ט א ט ר א ו ה ב ה ׳ שעדי ציון ו ב ו ' ‪:‬‬
‫סליק‬
‫נדה‬
‫• מסכת נדרים פרק ארבעה נדרים מאמר יג‬
‫‪ y&gpjasp‬למה יוחל לבי אלעזדחאוסה היא הערלה כו׳ היהלו לומר רעה היאערלי*‬
‫םנתגכו בה הרשעים‪ :‬עוד קשה במה םאמררבי נחמיה גדילה היא המילהםהיא ליחה ‪j<0‬‬
‫הנגעים • ומה נדז‪£‬ה בזהאוחילזש בזה כי המילה באה לטהר ולצרף וכעניין שאמדו באברהם שלא‬
‫בקרא תמים עד שמל׳ והטעים מטמאיך עוד קשהמהראועלככהשכלאתדחהתכמיסאלו הביא‬
‫לאי׳ למריו מפסוק א׳ דחשמ׳ שהחילה‬
‫דיש על המיל?‪:‬‬
‫גדולה לקחשחימימשו ולא הולילאח׳חה'‬
‫<‪fc3‬‬
‫לגללתם הכתלים י י < & > ‪ $‬י ‪ $< $‬י ‪$‬‬
‫< ‪ i t f ^ ^ ^ | g‬׳ ~‬
‫ו ה מ י ר ה ז״לכתבכר׳מ״טת״גוז״ל•‬
‫ך«ך‬
‫כבר תשבי שזאת המילה היא‬
‫״‬
‫‪(S2A.‬‬
‫השלמת ססרין היצירה ומצא כל חילק מקל‬
‫לחלוק וליחל ־אין‪:‬יהיו הדברים הטבעי»ם‬
‫מאמר יג חסרים על שיצטרכו להשלמה מחיץ עם מה‬
‫אלעזרבןעזדיה אומד טאוסד־ז ה י א העדלר־;‬
‫שיתבאר מהתיעלת העור ההי׳לאגר ההיא•‬
‫שנחגגו ב ה הרשעים שנ׳ כ י כ ל הגוים עדליבז‬
‫ולא נתנה מציה זו להשלים ס ס י ת * ל ׳ י ק‬
‫ו כ ל ב י ת ישראל ערלי ל ב ‪ :‬ר׳ישמ*‪ 1‬אויגדוילה‬
‫"י‬
‫להשלים יחסיה‬
‫‪,‬‬
‫ובמדרש שאל טומוסרוכוס את לכי‬
‫עקיבא איזה מעשים נאים‬
‫של בםר ולס או של הקלוש ברוך הוא אמר לו של נשר ילם אמד ל ז השמים והזןיז אתה יכול לעשות י‬
‫*׳^לו כבי עקיבא לא תאחר בלבל שהוא לתעלה ואין הנלעתשילטוז&ליו אלא ב מ ל י ם ‪ .‬שהם מצויים‬
‫י‬
‫צ ‪,‬‬
‫™™‬
‫ע כ‬
‫‪:‬‬
‫ה‬
‫גנני‬
‫א‬
‫פיק א י מ ח נדרים מאמר ע‬
‫‪0 5‬‬
‫פה‬
‫י יואל לו לתה אתם מ»וליס א״ ל יוני הייתי יולט כ» על לגל זה אתה שואלני ?לפך הקלחת•‬
‫‪J‬‬
‫לך שתעשה ב׳׳ו נאים • הביחלו גליסקאותושבוליס •איל אלה מעשה הק״בה ואלה מעשה ב״ו ־ א׳׳ל^‬
‫ל יהיא חפץ במילה לחה לא כילל חהול חיועי אתו * א״ל רבי עקיבא לחה שררו יוצא לו תחתיו‬
‫ואמו חותכו • יעוד שלא‪.‬נתן הק״גה המצו׳לישראל‪1‬אלא לצרפן בההשנ׳כל אחר׳אלוה צרוכ׳וגו׳‪:‬‬
‫י ק ש ה ~‪3‬זה המדרש על תשובת לגי‬
‫‪.‬‬
‫עקיבא למה הביא לי משל‬
‫היא מילה שי״גגריתותנכרתו עליה‪ :‬ר׳יוסי‬
‫מגלגסקאית וםטליס ייתר משאר לברים•‬
‫‪ .‬ל י ל י אומר גדולה היא המילה שהיז*דוחה‬
‫כי עני? אכילת הבשר גס כן אינו מתוקן‬
‫‪.‬את השבת החמורה ורבי יהושע אומר‪ .‬גדולה‬
‫לאכול לפני האדכ כ״א אחר מלאכית רבות‬
‫הטילה שלא נתלה למשהעליה א‪£‬ילו מלן<ן‬
‫כמו שחיטה יהפ‪:‬ט ונתוח וייליחה ובישול•‬
‫שעה ־ רבי נהמיה אומר גדולה מילה שהיןיי*‬
‫או לעניין לביש׳ ג׳׳כ הלבה מלאכות נעשות‬
‫‪.‬דוחה הנגעים‪ :‬רבי מאיר אומר גדולה מילדה‬
‫ע״י ב״ו לעשיתלתקן הצמר גטויה ואריגה‪:‬‬
‫שכל מצוח שעשה אבדהבם אבינו לא נקרןיין‬
‫והרבה כדולןיהן * אלא רבי עקיבא חביא‬
‫ש ל ס ע ד ש מ ל • שנאמר התהלך לפני והידה‬
‫משל השוה לגלית מילה במעשים הכרטיי'‬
‫חמים י ד״א גדולה‪.‬מילה שאלמלא היאיל**‬
‫פגאויעבור הגלי׳ קולם להיותו אלם אשר‬
‫הק״בה א ח עולמו ־ ש נ א מ ר א ם ‪t<6‬‬
‫תכליתילהיית שותפו של הקליש ברוך ה א‬
‫‪.‬בריתי יומם ולילה כו׳ י רביאומר גדולה מיל'‬
‫בבריאת האלם כחאמר׳ו״ל נ׳שותפין באדם‬
‫‪:‬שהיא שקולה כנגד כל המצות שבחורה שנ׳‬
‫יכו׳ • וזה כי בראשונה נעשה ה׳ ח צות‬
‫הגה דבש הבריות אשר בררת יי׳ עמבגש על־*‬
‫גמילה עצמה והם החילה ־ והפריעה•‬
‫‪.‬כל‪.‬הדברים‪:‬‬
‫והחציצה •והרפואה ־ והברכה י הם חמשה‬
‫מצית• אסר כך מבן חודש חייב גאצית הפדייה דגתיב תבןחודם תפדה כי׳‪ :‬אחרכןחייג ללמדו‬
‫תירה מבן חמש ימעלהכאחרם ז״לבןחתשלמקרא כו׳ וכתיב ולמדתם את בניכםט׳ • אח״כ כשיגיע‬
‫לזמן ׳״ג שנים אז נקרא איש והיא בר מציה לחייב על כל המצית׳ ואבין מברך עליו בדיך שפטרני‬
‫מעונשו של זה‪ :‬ולכשיגיע לזחןינישיאין אז מקיים מצות אישיתוחגרכין עליו ז ברכות וכוי׳ ולכשיהיו‬
‫לי בניס מהיגנים ויקיים מצית פריה זלכיה בבנים לשם שמיס אז נעשה שיתף להק״בס הנזכר •ונתק״׳‬
‫ממשלתו יחברך בבריאת אלם שנאמר לח תהו בראה לשבת יצרה • ואליהן עשרה מצות המתקייחיסעל‬
‫ידי האדם טרם גי‪0‬ו לכלל אדם‪ :‬ואל זה הכונה הביא לו רבי עקיבא המשל מהשבילים־ שנעשים‬
‫גסעשרהחלאכוח בהן עד התכלית התכיין והוא האכילה * פחו שהזכירו רז״ל ואליהן חרישה־ זריעה •‬
‫קצירה• דישה׳ המרתה׳ ברירה׳ טחינה׳ הרקדה* לישה• אפייה• והתבואה נקראת בל‬
‫שנאחר ויצבר יוסף בר וכו׳ י והגן זכר נקרא בר י והתורה נקראת בר י שנאמר נשקו ברי יכתיב‬
‫חונע‪3.‬ר י לכך ניחא ליה לרבי עקיבא להביא משלמן השבילים ע" כ ־ ובעל‪.‬עקידה כ?ב שער ׳״ת‬
‫וז״ל ראה תשובת רבי עקיבא בזה החדרששהשיבלו‪.‬בראשונה היא עצמה מה שאמרנו מהיית הערלי^‬
‫עצמה כטבול אז איזה דבר שרוע הנילד ממיתרי החמר שה יא גנאי באלם והיטלעליו לסלקו להסיר‬
‫הדפתי ״ ‪ y‬׳ וכמושאמרו השלמים בני יעקב גי חרכה היא לנו י כ׳ בהסיר חרפת הערלה מעליו‬
‫״*וקני המלות כלם״ והוא מה שהשיב רבי עקיבא בתשובה שנית • ועור לא כתן הקלוש ברוך הוא‬
‫׳ה״**! לישראל כו׳ ר״ל להיות מוס חייבה להסירה עכ״פ• ובמה‪.‬שאחרת שישליחהו הטבע תדע כי‬
‫מלרך הטבע״הוא בכך י ועוד שאם נולד מהול לא ימשך התועלת המגיע בהסרתה אחל שנולד צהחלי&‬
‫*אבל הזה ז‪<3‬הסו״?ג שיה<׳ מעשהו ?ידי גשל ולס כשאר המצות שנתנו לצרף בהכ הגליות‪ :‬ול‪;7‬רי‬
‫הילן‪,‬‬
‫הג‬
‫‪,‬‬
‫כ‬
‫ב‬
‫א‬
‫ז‬
‫גג‬
‫י‬
‫‪W‬‬
‫יומי‬
‫דרש ‪ hp‬המילה‬
‫*לעזי שאחרמאוםה לא לנד אחרשהיא רע׳אלא שהיא מאוסה עי שתל» גנאי הרשעים מ כהתלי*‬
‫גתלות ביתר המומים עלשיהיהשוה אותר הפלשתי הערל הזה באזחר הפלשתי היזיייס " ' " ‪J‬‬
‫אל צד ההפך הקשזט והנוי אמר רבי מאיר גדולה מילה שכל המצית שעשה אנרהס אפינו צא נהיה שצם‬
‫* ‪/ ,>.‬‬
‫כיא עליה שנאמר התהלך לפני והיה תחים גהוא מניאר כי היזיייםלי^ ל‬
‫ובמדרש דלי ליי אומר משל למטרונה שאמר לה המלך עברי לכנ׳ עבדה ונתמכחי פניה י‬
‫תאמר שנמצא ביפסילת־ אחרלה המלך אין בך פסילת אנאצפורן אצבעילקטף‬
‫גלולה קימטה תעביר איתה ותבטל המוס חמך כך התהלך לפני והיה תמים* ביאורי שכינתו רצויה ‪.‬‬
‫נכל תעשיר וששאזל שגעיםה חעככ קיחעא זבהסירו יושלם תקונו‪ :‬והנהר׳אלעזדבן עזריה זרי‬
‫מאיר אמרילבל אתל• אלא שר׳אלעזר לבד כגנותמציאות׳• זרבי מאיר ביופי ובקישוט המגיע בהעדרה•‬
‫אמנסיש תיעלית אתלותנדילזתמצדלי׳ אחרים אשל חצלחציחות״• זא‪ 0‬מצל מהיתה יאס מצל זמנה •‬
‫ואםחצל עשייתהומקומה יהיו כלם שבעה‪ :‬התועלת הראשון כתמי• והתיעלת השני אשל מצל‬
‫מציאותה גאש יה»‪6‬להס בו כל בני בדי‪ £‬אשר יהיה להם בו אית ומשם נכלא בכללם להתקשל‪.‬כלם‬
‫בקשל אהבה ולתווך השלום ברית ביניהם להיות לב אחד לקלא כלס בשם י‪1‬היהם אשר הוא בעל בריתי‬
‫'ונזשאיםתיתמווישמרז ברית שלום זה לזה׳ ולזה אחר רבי ישמעאל גדילה מילה שנכרתו עליה י״ג‬
‫בריתות והוא החספרהנחצא בפרשת מילה יפליג להורות האהב׳הנוסף ביניהם‪ :‬אתנםהתועליהשלישי^‬
‫הוא מצד מהותה י וזה כי העיר המיתר הה יא הוא מרבה מאד התאוה ומעורר בעליו בהפלגהאלפועל‬
‫הזמה אס מצדו זאם מצד הנקבה וכחי שאמרו ז״ל הנבעלת לערל קשה לכמש׳ זאהריה ימשזך כל‬
‫התאית התמליות כלן י אמנם כשיוסר זה העור החותר ישארעל שוויי אס מצדו ואס מצדה׳ ויועיל ולא‬
‫יזיק יהוא מה שלמז אליו ל׳יוס׳ באמלו גלולה חילה שהיא לותה את השב׳החחורה כיא היות שהלין הוא‬
‫הן שלגלדל מעלת המילהבזמנהדזחה את השבת * ח״מ רמז שהמילה לוחה דבוי הנוסף והעלמת לתאוות‬
‫התמדיזת ובפרט אל תאות המשגל * ובאוחרז שבת החמודה ירצה העונג והתאוה מספת׳ כן השבת‬
‫יום התעניגהוא ודכתתה אמלו תשמישאתד מששים בע״הב‪ :‬התועלת הד׳ הוא מהות עצמה ״ וזה‬
‫כי עם היית שהעיר הזה יועיל תועלת מה לשמירת האבר ההוא מ״ת^יאגדילה לבאאלההפסל לסבת‪-‬‬
‫התחום המופלג יעפוש הזרע המתקבץ בו על שכמה כעמים היצרמ למול ערלים שלא לשמה ״ ומילה‬
‫בזמנה בלי ספק חצלת מכל נגע ומחלה י וזהו שרמז רבי נחמיה באיחרי גלילה מילה שהיא לוחה את‬
‫עסהיותשהליןכך שצרעתפירתתבערלה קוצצת יאינוחושש ללאי האמיר נה‬
‫הנגעים•‬
‫השחל בנגע הצלעת׳ ואז״ל שלא תקוץ בהלתו‪ :‬הת יעלת הה׳ מצד זמנה שאמרו ז״לכניתנה לאברהם‬
‫אבינו ע״ה קולסשיוליל את יצחק כלי שיהא תקינה מזשרש ימוטבע בקלית' כל הלילות הגאים אתריו‬
‫ולוה לא נתנה חציה זי בכלל כלהחציתהנתנו בסיני י וזהז שאחל רייהזשע גלולה מילה שלא נתלה לי‬
‫למשה עליו השלום אפילישעהאתת• ועם היית שכבלנילע מה שאירע לי למשה לולי זריזות צפירה‬
‫אשתי‪ :‬התיעלת הששי מצל מצית עשייתה חצל היותה נעסית בחצות הבודא ית׳ כאמת^כילהמצית‬
‫אשר הורה בהשלא נעשית לתכלית מהמעליות האנישיות אשד יעשסהאדש לרצין שכלי או במילתי כי‬
‫אע״פ בי נמשכו ממנו כל התיעלית הנזכרי׳ לאחכני זהיתעירר האדם כלל לעשות אס לא מפני היזתה‬
‫מציה אלהיתאשרלזהנאתרהיזהלך לפני והיהתמים׳ והיא מה שאמר גדולה חילה שא^זלאהיאלא‬
‫ברא הקלוש ברוך היא העילסלזהרשהיא סגה לבריאת שחים זארץ לכתיב אס לא בדיתי יוחס זלילה‬
‫חקות שמיס זארץ לא שמתי‪ :‬התועלת השביעי מצלתקימה י והוא נתבאר ממאמרים הראשונים מצד‬
‫התקין הנעשה בשרש הגיף יועיל לתקין כל הגופים הכחיתהגזפיית ונמצא עסזה שהמציה הזאת‬
‫‪0‬בז קיום כל המציק האלהית כי הוא תכינה אוזו להיות נשמע לכולן • וזה ע>‪,‬מו מה שאחר ר׳ שמ»ק‬
‫ל נ ‪5‬‬
‫כ‬
‫ה פ‬
‫ת ה‬
‫‪V‬‬
‫י י י ס‬
‫‪,‬‬
‫ל‬
‫גלולה‬
‫יד‪5v‬‬
‫נדרים פרק אין כין המודד מאטד‬
‫‪4‬ל<לה חילה שהיא שקילה כנגלכל החצות ׳שנאמר הנה לס הגלית יושר כלת יי' עמכ׳על כל המלים‬
‫האלהעצ״לעקילה‪:‬‬
‫במונכזהמלך ובניושהיו יושביןוקורין בספר בראשיתכייןשהגיעולפםוה‬
‫ימ^מה‬
‫ו ל ח ם אתבשרעדלתכבשהפךזה פניו לכותל ובכה• ‪S n * V v » n n‬‬
‫׳ובוכה ־ הלכו שניהם ונמולו י לימים תיו יושבי? וקורין בספר בראשית כיח שהגיעו‬
‫לפסוק הזה ונטלתםכו א מ ר א ח ד ל ח ב י ר ו א י ל ך א ה י • א ״ ל א י ז א י ל ד • ל י ל א א ו י ‪ -‬ג ל ד‬
‫א ת הדבר זה לזהכיון שהרגישהאמם הלכה ואמרה לאביהם »•!־ עלתה נימא בבשרכם‬
‫‪).‬פי״״נצת( ומר הרופא שימולו ־ אמרלהימולו־ מה&רעייהק״בהאט׳ר׳ןוינח׳בשעת‬
‫שיצא למלחמה עשו לו סיעה שלפיס״טון)פי׳ מארבים( וירד מלאך והצילו ע׳׳כ‪:‬‬
‫נ מ‬
‫לקימה בזה החאחר לעניין חהאחרי ז׳ לבריס נבראוקידםשנגרא העילם יחה יחס יש בהקלחה‬
‫ז?״ עיל קשה לחה אחרו שחי של חשית ולא משיח עצחו ־ עוד קשה והלא כתיב גתזלה‬
‫התשיגה לכתיב ישבת עד יי׳ אלהין‪:‬‬
‫־הכלנה גזה הנואמד ביאל כתכלית הבאיל מ«״»י>»*ל <י«״רן ז׳׳ל זהיביאו ע״׳ בהקלתה וז״ל חגואל‬
‫גגלה שאין קדימה זו זמניי׳ בפועל כי היא‬
‫לבר סיתל את עצמו‪,‬שהל' אנו מאמינים‬
‫דלש לתפוכהזטעם לז׳דבלים מר*ו קולס ‪0‬מי‪15‬העול‪•'0‬‬
‫שהק״ ?ה ברא זה העולם והמציאו חןהאפ׳מ* ‪,‬וז‬
‫שבעה דברים נבראו קודם ש^בר׳‬
‫החתול׳ והאי׳ הגמור * ואח״כ נאמר עניין‬
‫‪ .‬העגלס ואלו הן • תודח ותשוב׳•‬
‫סותר לזה שקילס בריאתי היי נמצאים ג״ע‬
‫^ג״עוגיהגס• וכסא הכבוד וביה יושמו שיל‬
‫זגיהנס יב״ה י ועול^יאין שום לרן לצייר‬
‫‪.‬משית י תורה דכתיב יי׳ קנני ראשית דרכו בו׳‬
‫ולהבין בשכל אין מציאות תולה יתשיבה‬
‫חשובה דכתיב בטרם ה ד י מ יולדו וגו׳ תשב‬
‫ושחו של תשית יהיה קידם בריאת העילס ״‬
‫אנוש עד ד«י־‪ 1‬ותאמר שובו כו׳ ג״ע דכתיב‬
‫אלא ודאי האמת יורה דרכו שרמזי בכאן אל‬
‫ויטע יי' אלק!יס גן בעדן מקרם׳ גיהנס דכתי'‬
‫הסבה תכליתית אשל קדמה לפני מחשבתו‬
‫כי ערוך מאתמול ת פ ת ה י כסא הכבוד דכתי׳‬
‫ית׳ גגליאמ העולם • וכבר חצא;» למ״ל‬
‫נכון כסאך מאז י ב״ה דקתיבבםא כבור ‪25‬דו׳‬
‫םמשתמשיס בלשון קדימה על המחשבה‬
‫י שג*ג של* ‪»-‬שי •‬
‫בראשון‪,‬טגןיבש •‬
‫הראשינה המצויירת בנפש פועל הפעילה‬
‫דכתיב יהי שמו לע^לם לפני שמש ינון ש ט ו ;‬
‫קידם שיתחיל לעשיתה כמו ששנינו בפר׳ ג‬
‫• מיעןכת אבות ר׳ חנעא בן דוסא אוחד כל שיראת חטאי קידמ׳ לחכמתו כי׳ ופי׳הברייתא בדרן הקדיח׳‬
‫הנאמרת ז'דברים כו׳ קדימה מתשב״׳ כ׳ כאשר עלה במחשבתו תתלה לברא זה העולם השכל היה‬
‫תכליתו האחת׳ לברא מן העליונים וחן התחתונים אדם משביל במחשבה יעיין עיבד ה שיהיה לו‬
‫י למיון עס מלאכי מעלה׳ ולזה אחר נטשה אדם כמו שפירש הלמ״בן ז״ל י יזהו ‪5‬אחרי ז׳׳ל מחשבתן של‬
‫ישראל קודם שנגלא העולם ולהגעת שלחיתה רצה הק״בה לזטתאת ישראל •בתורה זבמצותיה פן ע״י‬
‫הלחיד והעיון כה‪ 0‬יוכלו להיות כמלאכי השרת וזהי מסכים לחאסל׳ילביסשהעולם ל^ביא ?ןאבכביל‬
‫!סתילה א״כ אחר שקלם לגז גמקו׳אתר חסשבתן םל׳שלאללןלמהלכל *סבהתכליתי׳לכש׳תק״מז‬
‫י‬
‫^ ^ ל ויהיו כחלאכים היא שתהיה להם התורה בכלל להאיר להס^אתהדרן ילכו בה י והתכלית‬
‫האתלוןהיה לא יהיה קייס לעןלכ זולתי באמצעות ו׳ ‪7‬נרים אתרים שהם כתו עחולי׳רזעחילייהתכלית‬
‫לזז יזליזשק ה»א התשובה להיות קרוב ליחנ׳ שתתקיים התורה זולתה כ׳ אין צליק ^ ן וכי׳ לתקן זה‬
‫עלה‬
‫‪zz. 2‬‬
‫ככ‬
‫ת^י‪$$‬‬
‫מ‬
‫‪1‬‬
‫ח‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫ב‬
‫ט׳!ם ל ו ד ב ר י ם ש נ ב ר א ו ק י ד ם ש נ ב ר א ‪tfr!pn‬‬
‫עלהבתחשבתו י ל לבריא התשנה תכףלבריאת התולה ״ ואין להקשית על מל! אלה ממה שמא*‬
‫ל חעלה כ׳ תירה שקלחה לעזלם׳ ההזנה בחאחר זה תילה וחצות ־ זהתשיבה ה<ח אחת חתר יג חצו •‬
‫ייאין חקיס פלל כאן לקושיא זי • כי פירוש לשק תורה על הסתם נאתר על חיש ישר חפץ לשתזע ביךל‬
‫התירה ולא על החוטא זפירש חחנה נעביר זה ראה הקיבה להעלות במחשבתי הקדומה בבריאת העיצ‬
‫נ׳ ללכיש ללן ׳שלאחל לשחזע נקילהתירה זלרן אתרתלחוטא אשר נפרש ונפרלמחנה שיהא לו תקנה‬
‫לתשובה הגונה‪ :‬עיל ׳ששני עחוליה תעחילים יחק״חים התכלית •הראשון הנזכר הלאהחה ג ע‬
‫וגיהנם להיות תענוג גלול חעזלה לנפשות הצליקיס יושבים ועטרותיהסבראשיהסבג״ע בעת צאתם‬
‫והפללם חחברת הגין> ביום עליתם לישיבה ל מעלה‪ :‬וגם נפשית הרשעים מן ההכרח להם עמידה‬
‫ש‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫— ‪-‬‬
‫״‬
‫שי‪.-‬י‪,‬‬
‫החטאים‪ :‬עול ב׳ לגרים ח ס ר ^ ז ג ע ת לתכלית החשיבח האמיר שהיא שליחות עםישראלבאמצעות‬
‫התורם נס‪0‬ם<הא<זקי‪1<0‬ותד בארןלכל הבא למלאת ילו ולעביל את השם בקרבן אי בתפלה לבל‬
‫זחעלת' המקום ההוא תביא שליחות לעיל את הי* וכיון שרצה הק״בה לזכותאתישראל בעליל זהנ־ןל‬
‫להם חק‪-‬ס חיותל לעבודתי והיא ב״ם י ויתחייב מזה שנאמלשהק״בה קובע כסא כבולי בשחים כמידה‬
‫מכוון כנגלב״ה שלמטה • כמושאמל הנביא ז״ל השמים כסאי והארץ הדום רגלי כוי כי זאת יורה על‬
‫השגחתי ׳תיעל הארץ ״ לזה אחרו שכסא הכבוד וב*ההיובחתשבתו הקדומה בבליאיזהעילס להיותן‬
‫צירן גדול לישראל שמתשכתן קדחה לכל• ובעבור שלא האריכז ימי המקדש שנחרב בעונינו פעמיים‬
‫הביא הצורן קדימה אתרת גמתשבתו ׳תייהיא ביאת המשיח יהזא יחזיר בניין ביה לקדמותו ויהיה קיי׳‬
‫יזתמיד לעל‪ :‬והטעם שאמי שמו של משיח <למ אמר משיח אילי היתה כולת בטל המזאלמ־ כדי להסכים‬
‫*על מזלי אל הפסיק שה‪ '/3‬חיוכו לאיהלקדיזזתו שאמר לפני שחנו ימן שחי‪ :‬והרש״פא כתב כ׳ להיו'‬
‫הקדימה הזאתמחשביית ולא פעליית בעבור זה אמר שמי של משימ לרמוז שלא קלם המשית עצמו רק‬
‫מחשבתו ית׳ בהבאתו ־ ואיפשר שכיון לומר שיצא טבעי בעילם וכל גייס יעבדוהו ע״ד מאתר הכתוב‬
‫ואגדלה שחן‪:‬אי ‪9‬ו״אלרמוזכ׳ לא בלבדקדחתחחשבתיית׳ גחציאותמשית גשיתחדשאלא גםקזל‬
‫המיתי כמו בדורותינו ובדירות הקדומים כי כלנז מצפים ביאתו • וזאת האמונה היאשעמדהלאבותינו‬
‫ולנו לתשומת נפשנו כאמרם זיל צפית לישועה וכו׳ נעבור זה אמל שחי של משיח לרמוז כ׳ גס ביתיש‬
‫האלה שאין לנו רק הזכרת שמו והאמונה בי ־ הקב׳יה משגיח עלינו כאילו יהיה לנו ב׳׳ה וחשית•‬
‫סוף לבל שטנת בזייז׳זאתשאלו השבעה מלים קלחו לע‪1‬לם קלימת חתשבה ולאקלימס כעליות‬
‫•‬
‫כאשרביאלנויפהלמעלהעכ״ל‪:‬‬
‫עיין בתורת עולה כפרק ט״גמח״ג תמצא עוד כונה ע״דהחצינה • כ נ ג ך ז ׳ ^ ע ^ ע י י *‬
‫ה‪ 5‬ילוסיפיס ע ד התורה עהי‪ '*#‬ספרים נ ‪,‬‬
‫‪ 1‬ב ע ק י ד ה שער קיא ל ז ב יז״ל כ׳ הכרתייתם אל מציאות האלם והצלמתו מקלי׳ אותם קליחה‬
‫• טבעי׳ לבריאת עולם כעני׳ שאחרמ םקלחילעזלס בריאת התורה י יעל העני! הראשון‬
‫אחדז כס ‪ f‬הכבוד־ כי הוא באחת הכרת התכלית האיחית אשר אליו יכוונו כל השלתי׳ככל פעולותיהם‬
‫פ׳ אל זה כקרא נכל חקום חפיו יתיאניראסין ואני אתיון •ולזה אזל נכיןכסאן חאז כ׳ מאז היה חכון‬
‫לס׳ןיזהמכיק להיית! תל שאליו יכוונו ויכנו כל השלחים‪ :‬טל השני אמרותי״רה־ הוא הוראתהדרן‬
‫*מלפ״רס ני(ול!מאשראנכי חצין היום וכו׳ כי היא יזדרן הישר מכל זולתה י אשר מכלל מצותיה‬
‫ידרש לתשובה וטעם א דברים שנבראו קודם שנברא העולם פד‬
‫ועקלן היא הענין השלישי אשר אחרו תכו״בה״ כי יין ההוראה לביב אל הדרן כאשל יטעה הה ולן בה *‬
‫ואלוהדגויס‪-‬קדחולעילס יזסלהשלחת מציאות בריאת האדס ואס להצדיק חצותיו של יוצר בראשית‬
‫להסכיסביושרו ומדת טובזכחו שאחר טוב וישר ה'עליכן יורה חטאים בדרן‪ :‬ועל העניין הרבי׳׳עי׳‬
‫אחרו ג״ע יה יא השם המיוחד לחכמינו ז״ללחייס הערביים אשר סם הצדיקים יושבים ועטרותיהם‬
‫בראשיהם ונהנים חזיו השכינה • והוא אשר נאמר עליו ייטע יי׳ אלהיה ‪ p‬בעדן מקדם־ כי הצלחת‬
‫הנכשוקיומה כונהמתחלת הבריא׳ • מן ג״־כענין תמי״שי והיאגיהנם אשר‪-‬הזא עלהעיינשהנכשיכי‪-‬‬
‫האל ית׳ הקדי׳בחחשבתו שיישג עונש והכסד למקלקל דרכיי ומשבש אדחותיו שנאמר כי ערייתאתחול‬
‫תפתה • יעל הענק הש״שי אחרו ב״ה י כי הנה באחת בהיות ב״העלחכונו ועבודה במעמדה היתה‬
‫השגחת הש״ימצויהבאדמהההיא היתה מתברכת לפניהם ילא‪:‬תחסרכל בהי יעל זה נאמר מרום‬
‫מראשוןוכו׳ י כיבאחת מראש טונה חכמתי לשכתו בבית הגדול והקדוש‪ :‬והנה על הענק השביעי‬
‫אחר שמושל משיח ולא אמר המשיח עצחו • לפי שלא כיון בהם רק במה שיורה עליו השפ שהוא רועה‬
‫ומנהיג בצדק וביושר י יזהו שאמר וזה שמו אשר יקראו יי׳ צדקנו והוא אמרי לפני שמש ינין שחי • )הכיני‬
‫שהוא מורה שלטנות ישררה״ואדנית ביושר • כי לפני המצא אזר המאורות המוציא לפועל השז״׳החישים‬
‫לאתה חכמתו להמ‪$‬ימ חליוד^גכיל‪.:‬‬
‫ד‪,‬י*שר‪ ,‬הרב רבי אלישע גאליקי בחלרש קהלת בי מאחר שהיא עייל קטנה ודאי אנשיה הם‬
‫מעטים ואפילו תיחא שר״ל אנשיה מועטים אפילו בערן העיל מימ קשה־אמאי אצטריך‬
‫יי'‬
‫ל טלי האי והלא אפילו יהיו אנשיה רביס בערן העיד חכמה גדולה היא להצילה מחלן גדול שסבב‬
‫אותה ובכה עליה מצודים גלולים‪ :‬ועוד קשה מאי אצטרן לתלןגדול לסבב העיר ולבנות מצודים וחי‬
‫יעכב בידו כניסת• העיר זכבישתה מיל‬
‫זעודקשה למה אינזאזמל ואנשים מועטים‬
‫נ י נ י למאמרעירקענה זי‪:‬הג»ן>ומ׳'‬
‫בה• אלאנ״ללהכיפי' שכווןללחות רמי‬
‫רמיבדאבאמאירנתיבעידקטנ׳‬
‫אי‪2‬ף‬
‫בר אבא פירזשים אחרים הובאי בחדר׳ רבתייי^י‬
‫ואנשים כה טעט ונו׳ ־ עיר קטנה‬
‫ואינם מיישבים על לשון הפסוקים י והוא‬
‫זה הגוף ״ ואנשים בדה מעט אלו ה א ב ר י מ •‬
‫רצה שיליקדק צל לשון הכתובים‪-‬ח״ש מ?ל ‪.‬‬
‫ובא מלך גדול וסבב אותה זה יע״הר ״ ובנדה‬
‫עיל קטנה וכז׳ופי׳עיר קטנה זה הגוף וכו*‬
‫עליה טצודיבם א ל ו עונות* ו מ צ ^ ‪ 3‬ד ז א י ש‬
‫והנה לכאורה קשה בכילו׳זה חדא דנשלחא‬
‫מסכן וחכם זח י‪6‬ו״הט • ומלט הוא א ת העיד‬
‫לפשטיה לקלא אתי שפ!ל שהעי׳ הוא לבל‬
‫בחכמתו זו תשובה ומעשים טובים ונו׳‪:‬‬
‫•אחל והאנשים לבל אחלי• כי העיל היא‬
‫הבניינים והבתיסוהשווקים ולתיבות י והאנדיםללים ויושבים בתיכם• אמנם לפי הפילוש הזה הכל‬
‫דבר אחל כי הגוף הוא האבלים והאבלים הוא הגוף י זאת זעיל אחרת כי כפי כמות הגוף האיברים‪.‬‬
‫הס רבי׳שהםרח״ח אימ־יס בשיעור כי׳ות קטן‪ :‬ולכן נראה שכיניזלמי בר אבא לפרש עיר קטנ׳באופן‪:‬‬
‫שנכללבשס זי‪:‬מיעיט העם אשר בה והזאהזאקטין העידוז״ש זה הנוףזהםהם האיברים י ומ״פ‬
‫יאנשיס נה מגנט לייק ללא כשיב ואנשיה מועטים אלא ואנשים בה ל״ל עס היות׳ עיר קטנה וקריבה‬
‫^*^יהלאו* שיהיו אצשיה זהירים בשמירת׳ ומשתדלים בתועלת׳ אין הדבר ‪ p‬אלא ארשים בניחיל‬
‫לףס בה יכתועלת׳הכחעט לכי שהם איברים חומרי׳וכלם כליםמסייעי' ליצ״הל ואינם משתדל*‬
‫לתוט ת האלם לשימלי מד׳ חטא• יזה איחרו ואנשים בה חטט אלו *׳בריס ־ ובא עליה חל ן גלול ‪201‬׳‬
‫י״יל^איגלי סגוףקוחריי׳ מינא ה׳צ״הלדוקיםלגזק בכלםזהס עזזליס וכלים לו נ א י ק‬
‫שלוא‬
‫‪,‬‬
‫ו ז ?‬
‫י י ז ל ‪515‬‬
‫עינה למאמר עיר קטנה זה הגוף‬
‫שהוא םופב ומקיף את כל הגיף וכת בעלי ולגן אמר וסבב מותה זה יצ״׳הר ״ ומעתה אמרו מלך מיל‬
‫*כתיב כאן לאו עצ הזמן קאמר שהיא גא קידם יצר הטוב ׳״ג שנה״ לאי הכיהוה ליה למיתר מלן זק?‬
‫כלאחר לעיל • מלא על שישלו עוזריםיזכולם סרים למשמעתו קראו גלול זהוא הכן המסכן דלית ליה‬
‫מדיד׳' כליה‪ :‬אמר עוד תנה עליה מצודים אלו עונות • הקלים לומר כן מפני שהוא ריצה לפרש לקחיה‬
‫בחכמתי זו חשיבה ומעשים טובים נראה שהרי עונזתיש כאן בפועל וחלטו היצ״הט מהם בתשזבה לא‬
‫־ בהיצ״הר שהי׳מבתין חצודו‪/‬רשתו׳להפילז ילהחטיאז והיצ״הט הצילו שלא חטא • דא״כ לא אתי שפי׳יאל‬
‫‪ ,‬א ן ‪! :‬אמרי‬
‫‪,‬ן‬
‫׳‬
‫ל ‪3‬‬
‫לח זכלאת האיש יכו' כמי שנבאר חלבל‬
‫ומצא בה איש מסכן יתכס זה יצ׳‪-‬׳ט קשה לכאורה דלאו קוסטא קאמר שכאשר בא היצ״הר עדיין אין שם‬
‫יצר הטיב שהרי מקדיחו ׳"ג שנה ‪ :‬וכד חעיינינן בה מק כאן קושיי כלל דמצידדקאחר לאו לביאה קא‬
‫אלאלובנהקאי שהם העונות ״ ואיחתיהם תשובים עונות כשהו׳דן»״‪&4‬גה ואז כבר בא ׳צ״כט ־ נמצא‬
‫שכשיצ״הר בא לגנות מצודים ולהחטי׳את סאדם הרי הוא מוצא שם את יצ״הט והילה ט גס את האדם‬
‫ינצידבמצ)דתהיצ״הרממלמ‪1‬מותיכת‪0‬וב ובחעשי׳טו‪»5‬ס• ויצדק יכה גחכחתז כי אחר שהאד׳נצוד כני‬
‫• ‪5‬ל<דיזתתפמו^‪4‬דזל להחלט יותר קוד׳שיטעום טעם חטא ואיור ואדם לא זכר זכי' י לבשעת היצ״יזל‬
‫וכי'הרגיש היכי קאחרדלאזכרהריזכר אותו כיון שעשה קשובה ומעשיס׳ ותריץ םהכונה על הזיז!‬
‫שעב׳ דנשע׳שיצ״הר כאש׳ נתגבר עליז ל״ת־ד‪-‬׳ודכ׳ליה ליצ׳יהט זהו גיאןר דחי בר אבא עכ׳׳ל‪:‬‬
‫ד ו ‪ 3‬נ ה‬
‫ע‬
‫< ה ח‬
‫מ ו ס ח ש ת‬
‫< ן ת ר ש מ‬
‫? ‪ P W J‬ה‬
‫הכ‬
‫‪,‬‬
‫‪/‬‬
‫סליק מסבת נדרים‪ :‬בשם יוצר הרים ז‬
‫•וסליקה סדר גשים‪ :‬כעזרת אדון כל המעשים*‬
‫פדר קדשים חולין פרק דאשק מאמר א‬
‫רש י פי גיגאי נהדאשם^נהר״ רצוןקוני׳ כל הנחלים הזלכיםצל היס בגזירת המלן • םכק‬
‫עושה • שמא לא יתנו לן כפל<ון• לבחצוס קא פסיק • לכתיב ושתלתי את המצית דחתחל'‬
‫טחינה והרקדה בעינ׳ שימיר לשם מצה •‬
‫לונן! לוילות ל׳כי»ים ‪ !5‬י*יי עש גמ^י מ י א ו נ ו‬
‫דלוום גהדיא נקתבד עמס׳ בדרן י טייעא‬
‫סותר ערכי• כן פישק בתמיהה• לגני‬
‫לזיה׳לבני חבירה שמניתי והולן־דלחא‬
‫הכא־נחי קד׳ זיחנא אלאמתנירא היה שלא‬
‫ג׳^מרו ‪-‬המיס ייםפפוהס&יס והיה חדגל‬
‫« י ^ מ ל י ה ס ‪0‬׳מ‪#‬ן להם סכסרזסתשה גשתין‬
‫רבוק הנחלק ־להסהמיש^‪:‬‬
‫נל‬
‫ותוספות כתגוא״לאתההילןכן׳•‬
‫ ^ ק ״ ב ח מ כ י ז ן ח ק ל ז ז ע ״ י ב ה מ ת ן של צ ד ו ק י ם‬‫־ דד׳פינחם בן יאיר הוה קאזיל לפדיון שבויי׳*‬
‫שלזא שר של ים השיב לו‬
‫~פגע בגינאי נהרא * א״ל גינאי נהרא הלוקלי‬
‫כן•• • צ ו מ י רני פינחס היה מחשב בלמ‬
‫סלכךהיהמניח‪.‬חלחליק לוי וכ־‪1‬נין זה‬
‫מימך י‬
‫‪5‬־׳ך לפרש בפ״ק דע״א גבי רבי אליעזר‬
‫ק לורד א לאחל שמיס בקשו עלי רסמים‪:‬‬
‫והרשנא‬
‫‪:‬‬
‫‪7‬‬
‫ש‬
‫ת‬
‫פד‪1‬‬
‫חולין פרק ראשון מאמי א ב‬
‫) ה ל ש ב א 'יל כתג הכוכה בזה המאמר לכרסם לנו מ ה גדולה והזאםמן המחז«נ להיות אד«‬
‫נמנע וכ״ש החסידים להוציא המדים הטבעיים מגדר הטבעלפלת יזהם כיאס לגורן‬
‫גלול ולחצוה הצריכה לשמת׳• מםהיית להם ממשלה מצד מטלת הנפש לפעול בפלא• וכבר ידעת‪.‬‬
‫שהעניש ל׳ יוסי דמן יוקרת את בןו בהוציאי תאנים סן התחנה פלח בזחנס כמוזכר במסכת תענית•‬
‫על כן גלי שהחסיד כזה הוצרן לכעיל‬
‫עכשיו בפלח מפני שגדל הנהר ופגעו ולא‬
‫נימך ואעבור בך ״ א״ל א ת ה ה ו ל ך לעשות‬
‫יוכל לעבור ומעמו מפדיון שבויים סזצרן‬
‫דעןןקינך ואני הולך לעשות רעון קיני• א ת ה‬
‫לשפתו ההיחמצזה רבה • כמו שאמרו טשי‬
‫ספק עושה ספק אי א ת ה ע ו ש ה ׳ ואני ודאי‬
‫מצו׳ רבה פדיון שבויים י יאממ שניי דבלה!‬
‫עושה • א״ ל אם אי א ת ה חולק י בוזרני עליי‬
‫ביה אתנהו ״ ונמשן העניין כי לולי הצורך‬
‫י ש ל א יעברו בך טיס לעולם י חלק ליה י הוה‬
‫שהיה טרוד וממהר למצו׳רבההיהחן הראוי‬
‫ההוא גבר^ן דהוד־‪ .‬דדי חטי לפסחא ־ •אמר‬
‫שלא יבטל אפילו שעה אתת מנהג הנזהג‬
‫ליח חלוק ליה נמי להאי* דבמצור־־זעסיק•‬
‫במעשה בראשית כי זה כלי מסודר מנהג‬
‫חלק ליה • הוה ההוא טייעא דלווה כהדיר־?‬
‫ימולה רצהו ית׳׳ ואולם מחמת מציה לצור׳‬
‫א״ל חלוק ליה להאי * ד ל א לינמיר כךעושץ‪.‬‬
‫שעה חות׳ואע״פ שא»נ‪4‬ידא*&יוכל לפדותי‬
‫לבני לוויה חלק ליה וכו׳‪:‬‬
‫והוא אימר׳כאילו השיבו הנהר או סר מ ה ל‬
‫אני הולל לעשית רצון קוני כו׳ ־ זעם כל זה נחנ׳החסידמלגזור עליו ולפעול הפלא להתעסק בפדיון‬
‫שבויים י ועוד גלה לגז שאפשר לו להמשיך אותו לצורך מצום אחר׳ ממצות התזרס בהשתדלות להביא ־‬
‫עטים ואע״פשהיה באפשר שהיה נמנע לפעול בעבור זה בתתלה באותו הפלאי •ואף למצות ניהיג‬
‫האהבה זהתבורה לבעלי החבור לט״ע׳ שנתלזה עמז המשיכו כי זה מיישוב העולם לנהג ביושר עם‬
‫החברי׳ ולא שיה׳׳ כל מ ל חאלי לאוי לפעל עליו נפלא בתתלת ענייני אלא להמשיך עליהם הכלאאחד‬
‫םתתלתו לצורך י והוא שלחוז הענין כלו במה שאמל לב יוסף נפישהאיגבלא וכזי והיתה התשובה היק‬
‫כחשה כי׳ לזמר שלא פעל בהםאלאהמםין בעבורם • מצורףעול לזה כלו לגלית לנו מעלת הנפש כי‬
‫»ש בכח החסיליס להל‪3‬ק‪.‬נפשם בשרשם להתעלית על כל מעש׳סתתתונים ולשנות העבעיס ואס הם‬
‫בפעלים וחתנהגי׳בכח ולהוציאם לגמרי מגדר הטבע כקדיע׳ ים םיף כעניין שעשה חסה בים י וכ״ם‪:‬‬
‫<זה שאינו יוצא מגדר הטבע למזלי כמגיע' משיכת הנהרות שהם חתישבים זפוסקים לעתיד וזהו כלו‬
‫ח מ י שהםמתעלים למעלה והעליון פועל בעתתון והוא מה שרמז כאן באתרם נכיש כו׳‪:‬‬
‫^ ‪ $‬׳ מ*מלב׳‬
‫הרשבא ז״ל כתג בחלוסיו וז״ל יש בזה סול נעלסונגלהו• כגלילע' שאגינזיזעא‬
‫אחלי תאות הלב ונפל׳מן השכל יהגביל תאותוולקחמכרי העץ יאח״כ הכיר במה שעש'‬
‫^״ שי‪1‬יט׳‪:‬‬
‫שנתבייש ותפל עלה תאני שקאנה הית׳ חה שאכל יהואחאחרסז״לבדבר שנתקלקל בה‬
‫‪m‬‬
‫גתקןן‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫שה‬
‫כ‬
‫‪ min‬עולה‬
‫שיש בה לעית אחלות במה שאכל כאחרספע׳במין׳י‬
‫מטה היתהאפשר שהכל עולה לטעם אחד‬
‫??**'*ישהי!יי׳ זןליהלזושוןחין*ח׳ יה לי בייצחיכי׳‬
‫כ׳׳החשכתו אחל תאות הלב •ולכי שהכליל‬
‫• רב י ה ו ד ד ז שור שהקריב א ד ט‬
‫*‪IMS‬‬
‫הפרי מן העץ קראו חטאו קצוץ בנטיעית*‬
‫הראשוןקרןאחת חיה לו במצחו‬
‫ואחר שהזכירו ית׳ החן העץ אכלת התילה‬
‫שנאמד‬
‫והתפלל והקריב קרבן הקריב כמי וכרעי>‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ייעשה האב אי כדומה לו עשו הבנים בחלברוהזא החטא שכבל ידעת ״ ועלכןהיההקרק‬
‫ו‬‫שזר‬
‫ה‬
‫‪:‬‬
‫ף י ד‬
‫כונה למאמר שור שהקריב אדםהראשון קרןאיהיה לו במצחי‬
‫סיר • <כבלילעתמאחרם ז״ל ששמטו אחלממט״לאמולין שנמרבבהשנ׳ ופני שור מהשמאל לארבעל'‬
‫»ע״כ הקריב שור שהוא דורון נאה לבעלי תשובה וכמו שאמרו ז״ל מפנ» מה נאמר אל פ אוהל מוטל‬
‫בפר מהשלאגאמר בשאר ק ר מ ת ‪ :‬משל לאוהבו של מלך שהביא לימן נאהוכי׳ • ואמרקק אתת הי*‬
‫במצחי ללמדעל הייחיד י •כי הפך כיריד היחודוע׳׳כ אחר כ׳ הקריב שיר בקרן אתת כי חזרלאתדית‬
‫סיהא אחוז לבי בשכלו וראה כי טוב לו אז‬
‫שנאמר והיטב לה׳ משוד פר מקרין מפריס*‬
‫בהיותי בעל שבל• ואמרה שהיה לו קרן‬
‫קקרין חרתי משמע אמר רב נחמן מקרן נתיבי•‬
‫ושאינה אלא אחת ושהיה במצחו ולא ק‬
‫ואמר רב יהודר‪ ,-‬שור שהקריב א ד מ הראשון‬
‫הצדדים* הכונית רבות‪ :‬דע שהקרן‬
‫קרניו קודטין לפרסותיו • שנאמר והיטב לה‬
‫יזירה להחזיק חלכית * כאחרי דוד ישלמה‬
‫מ־טור פר‪,‬מקרין מפרים סקרין בדיש‪4‬י? והרי‬
‫•נמשחו בקרן י נמשכה מלכותם דכת»׳ו»רם‬
‫מפריס • ט ם י י ע ^ לידה לדבי יהושע ב״ד*‬
‫קרן משיתו • נם הכתיבים רמזו לזה אמרו‬
‫דארי"בל כל מעשה בראשית בקימתן נבראו‬
‫במאמר בחלום דניחל על חוזק מלכית‬
‫בדעתן נבראו בצביונם נבראו שנאמר ויבלו‬
‫זןלכםנדדקרןח«ת בין עיניו‪ :‬עיד רמז‬
‫השטים והארץ וכל צבאם אל־* תקרי צבאבש‬
‫במצחי״ *כי המצח באמצע הנקיד׳האחצעי׳‬
‫א ל א צביונם‪:‬‬
‫באדם לרמז על חטאו שהעץ שאכל ממנו‬
‫היה בתוך הגן• ותלגום במציעות גינת׳‪:‬‬
‫וכן איתא בכרק׳במ‪ :‬מדליקץ יבע״א ״‬
‫ואמרו קרניו קלחו לפרסיתיו כבר ילעת‬
‫שקק מורה על עצמי של לבר תרגום של‬
‫געצםהיו׳הזה בכל) יומא הלין• וכרסה רמז לסבה אחרינ׳• כאמלס לא תשאל פלס׳ופרסה מענק רגל*‬
‫והלגל־םבה י ו^לםהניתהעיקר שהוא האילן ולקת הפרי כאלו רצה להגביה המסיבב ־ ועתה חזר‬
‫ת ס‬
‫‪.‬׳‪ ,.‬כךהגיףוה?‪-‬׳‬
‫‪,‬‬
‫כי כן דרך גדילתן של מעשה בלאסית‪-‬כןהיוע׳׳כ‪:‬‬
‫בניה שלים ‪.‬פ׳׳דמאמר וי וז״ל הכינה לפי‪.‬שעיון השכלי קודם לקרבן ומעילה חחכז• ואם‬
‫•שניהם כאתד טיבים• והיה אדס בסביצ חטאו שפסק השפע הע״ונ׳ ממנו שהיה‬
‫ניני ובין הש״י זהטילזוהחא בבריאה האנושיות אז״ל שהקרב! להחליף תחולת מה שנהןתאותו השפע‬
‫‪I‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪I‬‬
‫«כ^בשהפיוסוהרצייהמגיעחהחדסנחנהיי ענ‪pun^pifpop‬י^הוק‬
‫* ‪ ,‬י ^ י ‪ -‬י • ׳‪*•-‬׳ך!‬
‫יקרא שיר קרבנו או כרו לעת ההיאכמיש קחו עמכם דבריםכז' ונשלמה פרים שפתינו* וכשהפיום‬
‫‪ ,‬והרצוי הוא כהוגן במרים נאותים נקיים מהאםמ* והכפל החטא אז ודאי שיר פרו הוא תפריסנכי‬
‫הפרסה לו סימן טהורה* ובלשון חליל מפריז על המדה* אבל כשהפיוס הוא מרוחהזגטעגות נפסדו'‬
‫המוסיפית כעס לפני קונו הנה אז באיות שור פרו הואמקרין ונוגח כי הקרן היא כלי מפצו והשחיתו‬
‫ולהנצל חוה בקש המשורר אהללה שםאלהיסבשירואגדלנו כתולה ותיטב לה'משור כר וכזי• ומפני‬
‫•גלאדלביהזדהשהכייסיוההקגצלזתשיזנצלאלס עלת^ובאחלו האש? אשל נתקה עמדי כי׳ *י*‬
‫מזה‬
‫חולין פרק אלו טריפות מאמר ג‬
‫פכז‬
‫מזםהמיןאמ׳ יי ולאי הפל שור אשר סלחי שפתיו על חטאתו היהיפחו זה שהמליץ׳עליו המשולל שק‪<7‬יו‬
‫קילזית לפרסותיו או לפחות שב‪.‬חז פאח׳כעניין כל ממשה בדמשית־בקזמתן נברא* וב צביונן יכו׳יכה״^‬
‫אייל וניהולה ‪3‬תחל<‪5‬קקאחלגן»ה‪?:‬חצתי דיןזקז־?זת‪*$‬צויימגלומה האשם ןפלה האםהנם צן‬
‫׳גאמדהה»‪1‬שהג!<אניומ׳״עכ ^ ד ן׳‪..‬־ ‪:‬‬
‫;‬
‫‪-‬‬
‫ן מ ^ ך ן •על׳וה המאייר טיבא ראשונה במס שיןטרגה הלמהבאיילה א* אפשר לשני מלכים פ•*‬
‫י ‪^ ,‬קשהלמה׳לח^יזרה שני טללים בעבידהאחתבהיזתם טבלישיייזשיתי© להאדים ׳ב‪-‬״ה‬
‫^למה נטלה גלילה לעצמה להקלות לה שם המליכה ‪:-‬וכבד ידוע ענ׳ין חטאשוי^*^*!י^ילו>ע‪5‬יו'‬
‫מורל ן־חלכית הוה באשר אמל צפני המלץ יאלוני יואב מכ״ש פאן לדבר לפני האלד»ולעיהאל^^ולימר'‬
‫אי אפשר לב׳מלכיס כוייעול קשה אם ‪*<fec‬‬
‫! כונהליןעלגג הלבנה על היותה מועסקת וס הכי*ווכגלה‬
‫כהוגן לחה אתר לה הש׳יתברןלצ׳ יייע*י מי׳מל• ‪a‬‬
‫שיזעטתי היריז‬
‫כוי י וייתר קשה חכלםשאמר לבסו׳המאת׳•‬
‫הביאו על י כפרה כו׳ אין הזכירו כפרה על‬
‫ן * ^ י שט^וןבן פ ו י ד מ י ב מ י ג ^ ע ש ^ ח י ם‬
‫י ת נ ל « ‪^ 0‬‬
‫אנ־מיי‪n‬ימחה בייי‬
‫^©גהח׳?*‪--38‬ת שני‬
‫‪ - .jwt^^4r^1i^-v>K0.‬א‬
‫‪:‬להגדיל ו ל ס ‪ 6‬ח י ‪ » $‬ק * י ר * י * בלעשות‬
‫המאור הגדול לממשלת ה י ו מ ו א ר ל ! המאור‬
‫לסאץר גדיל כחמה?‬
‫הקטן לממשלת הלילה • אמר׳ירת לפני הקרוי‬
‫במסכתשביעזיכתב זו׳״ל‬
‫* ה ר ש י ב א‬
‫בדיך הר** רב״שע אי אפשר לשני מ ל כ י מ‬
‫לע שהלבנה אק להאיר‬
‫שיעתמשו בכתר א ת ד א מ ר ל ה הקדוש ברוך‬
‫רק מהשמש וכשהיא פנים בפנים טס הסמ׳‬
‫לכי ומעטי ע«םך• אמרה לפניו רב״^ע‬
‫־וכן היה בתתלת הבריא׳ שידוע שפל מעש‬
‫מפני שאמרתי ל ך דבר הגון אמעט א ת עצמי״‬
‫בראשית בקימתן נבראו ילזה אמד את שגי‬
‫א מ ד ל ה משול ביום ובלילה• ומאי ר ב ו ת א‬
‫המאורות הגדולים ר״ל ששניהם בגדלתם*‬
‫שרגא בטיהרא מאיאהני אמר ל ה ל ך ו ל י מ נ ו‬
‫ואחר כ ן אמר את המאור הגדול• לפי‬
‫בך ישראל ימים ושנים• לדידי׳גמי ל א סגיא‬
‫שעמל בגדלו יקכאהאחד המאור הקטן לפי‬
‫י ל א לםגיביה ר^תיבוהיו לאותו׳ ולמועדים‬
‫שאינה עומדתל‪-‬פגודלה ‪:‬שמלאה•‪:‬כו‬
‫ולימים ושנים * אמד ל ה צדיקים יקראו עליי‬
‫וכשהרגישה ם ל » ‪ 0‬שהיא מאילה ןלא׳באור‬
‫‪ : - s > n 8 1‬לא‬
‫‪4npa£‬‬
‫עצמה אלא שה»תה מקבלת מהשמ׳נתרעימ‬
‫ה ו ת נ ד ת ב א ד ע ת ה א ם ר הקדוש ברוך ה ו * <‬
‫•יאמרה האור שלי אס היה שלי אף אם אינו‬
‫הביאו בפרדה לפי שמעטתי הירח• והייגו‬
‫יבהיר כאורהשמשלאהייתי מתרעם אבל‬
‫דאמד ר״ל פ ה נשתנה שעיר ש ל ר ״ ח שנאמר‬
‫•כשאינובהיל באמי השמ׳למה אינ י מעצמי ־‬
‫בי לה׳ אמר הקדוש ברוך ה ו א שעיר זה יה‪&<4‬‬
‫והייתי נלאה כחלן שאיני ציין לשים אלם׳‬
‫כפרה על שמעטתי א ת הירחע״כ‪:‬‬
‫אבל להפןכי כל אדם צלין למלן ־ בס ק‬
‫כל אדם צרין לאור החמהלהאיל להם על האלץ כחלן שמאיר לפניהם יכשס שצרין האלס‪1£‬ור ההחה‬
‫כ״כ צילן גלול יש באור הלבנה בבישיל כילותיה כענין שנאחל ימחגל גרש ירחים • וצריך •גם ‪ p‬להאי'‬
‫בל<לה להולכי לרכים להאיל להם הללן ילכו בה‪ :‬תש״ כ עתה שהתמה היא מלך ואני כמשלמ לה ״‬
‫‪ # * £‬ן מ ה כ י •יהושע כלבנה פני חשהפממה אוי לאותה נו‪)96‬ןן»לאו^כ‪4‬ץ‪ 3‬י •?ציני לומל למה‬
‫^ } **המעמסלתמשה )התמה לחשה המלן ־ שןאמרויהי»»ש{רןמלן קן* אס פן לאיי להקרוע‬
‫פ ם מ ל ? ע ל??»ממקנ״‪0‬ס שכל סנמלס ימלתישלהם • ויש כתות שטענאחליהם ל‪#‬גל&עליהם <י(הו׳‬
‫‪v‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫כ‬
‫‪3‬‬
‫‪9‬‬
‫כונה לקטרוג ה ל מ ה וש‪#‬יר חטאת של ראש הדש‬
‫עדשהיצרן הפתונ להזהיר זק תשא• עיניך השמיחה וראית את השמש זאת הילת וגולמי • אס לןה‪£‬י‬
‫<&‪ 3‬בחמלתם ונממםלתם• והכתר שמחרה הוא חלה אחת ר״ל שאי חפשר להשתמש שניהם ביחל‬
‫ל^אתי^שהית^־כוי םאחתללא תמגלת*‪•:‬אלאםזה משמפממ‪-‬־אחת זזה חלה שניה כאילולתאיזי‬
‫שישתמש זהשתיפעשרהשעית בחלת לילה ויהיהאול הלבנה פ׳מזל החחה זה בחרתי וזה נחלתי•‬
‫אחר לה הק״בה יפה אחרת שאי אפשר להשתחש יחד אכל להשתחש זה חחר זה נעניק אחל נם כ! א'‬
‫אפשר שלא יתקן תיקון העילםעל צד זה עד שתהיה חדה אחתלחלאפהוהיח חלקיות* וחלה אחיו‬
‫למנותה וזי היא מלת לילה־* אס ק לכי ייועטי עצמך‪ :‬ה כ ו למא יוחון א<מ־ קטן תקבל אזל הי‬
‫להייתחשיושבמזתלילהאתיםידתזתיום להמציא לנבראים עת ‪ w *t>ta‬להיגילנו על חזמ‬
‫ההשויה יל*תיתק מדרךחעלת הקנאעבאו על םאדסנ״?״־ הי*נ<חי»מיםאמרת* **י ‪$$‬זן • »כיכ‬
‫הענק לא על צדהכייך ‪ -‬ואנתם מפני ששניהם משלימים תיקון המול‪»0‬חצית בוריזס השוה להם‬
‫מנו יודעים תללימ המבוקש בכליאת העולם ידענו כאחת‬
‫התועלת כקיום העולם‪ •.‬ואנסנו‬
‫‪ ^ i o e P c i w w w c j p r p ^ p D‬במנישי שהיא בעל שכל מכיראתביראו ית׳כפימהשיש‬
‫^ ^ ‪ p ^ M V i w i ^ ^ a ^ p j‬בר»ת׳ מצד פעולותיו והמבוקש מן המין האנושי הס ישראל* והחבת•'‬
‫•שלמלה© הצזיקיםוהחסידים * וכבר העיד הכתוב בזה עדות מבואר בהנחל עליון גויס יגוחר כ״‬
‫חלק הי עמי יעקב חבל נחלתוישלאל אשל בך אתפאל יכאלהלבים‪ :‬ועל כן אמי כאן כי אס היית לתחה‬
‫מעלה בהנהגת העולם המנה בזה ותכלית המבוקש לאזנו קיים הטילה בישראל שנאמר אם לא‬
‫בריתי יומס ולילה כו׳ * וקיים ישראל בכפרת' • וכפרת' בקדמות • על כן להשוות התועלת בלבנה‬
‫וחעלתה גקייוםהעולס בתיעלת החחה ומעלתה באיתה המדה הב טית הגירא ית׳שיככר לישראלו׳עש*‬
‫מית חלשכהתחלסהלבנה ונמצא קייום העולם עזמד על הלבנה וזהו יישוב הדעתשנתיסבה הלבניז‬
‫ואוזל הביאו עלי כפרה כו׳ כלומל בסיגת שמיעטתי את היית הביאו‪.‬כפלה שעיר אחלשאכפר לכם ליל‬
‫הי«זן«ה!צ»י*כ‪»7‬׳‪*»0‬מ^ים מגילם בקייוחו כקמה‪ :‬ועלי פי׳ הרל מלכם ס!"ק דשבועות שה**ז‬
‫»‪ v‬אל**־»^לן וע״ק ממחלף וכחי לפני‪ :‬חצירף לזה לקביע בנפשותינו לנהוג בכל פעולותיני‬
‫מדת ההשזיי^ושלאלהטיל קנאה רק מצד טענה הפרתיית כי הוא יתברך עם היית הכל עבדיי וחעשיז‬
‫ידיי נהג כן עם נללאמ ויש לני לכז״ןלעת״נז לצד *ה מה ש*חלו הש־ יתבר׳זלהאמיד לו בכל דרכיניהי*‬
‫שהזהירנו כתורתו ית׳וסלכת בדרכיו ולדבקה גויי זאחנםבעיקל בריאת שני המאורות אחד גדול‬
‫ואחד קטן י ושהקטן מקבל את האודה מן הגדיל יטלק הקרגן ישבו סוד נעלם שהם לתבניתהמרכבה‪:‬‬
‫וכעל העקודה ז׳׳ל כתנ צמה אתלתבשער ל׳׳ז פרשת בא באריכה‪< :‬גם בעל תורת העולה י ל‬
‫הולך לפינתו בח״ג פכ׳״ב וכתב לבסיף לעת החולה ז״ל ח״ג פ״מז כי נאמר חטאת ליי׳ בקרבן ל״‬
‫כלי סלח ילמז המביאים שהם מביאים ללבנה כמו צמיו עזשיןהחצריים בהקריבם ללבנה כל ל"<י‬
‫קרבן&קנאמד בותטאיליליולא ללבנה * זאיןלחזש לזה החשש גשעירי הרגליה ולא מילתיאתרסהימי'‬
‫א״נ©ינ‪«1‬סמ‪0‬י״»חי‪*0‬ל*<ה־ מראה שלזה אחר כאן ז״ל^לא מייובה דעאה^^זין^נז־ ‪%‬ין> הוא‬
‫לפייסה ולמגמיבלה »יל&*קיי‪5‬י ישראליכל יזם ר״ח קרבן זסוין ל© לכבוד ולתפארת אע״כ שכמנ‪t‬‬
‫הקרגן להשם יתברך * זה׳נהמףעל פי שיש בזהקצחחשש‪nw‬־<‪ t‬זרה סוים'ע״כ אמר הלי^י עלי כפרה‬
‫ל״ל סמכו עלי שאני חציוה ילא תאזשז ללבד* ס^עי* זע״פפ הפיליש הוא כאמלי על קללתך בני ע״כ;‬
‫?‬
‫זח‬
‫נה‬
‫‪e‬‬
‫‪t‬‬
‫‪r‬‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫והזוהר ‪-‬פרשת פינחס סברת אג^ררהביאו עלי צפרה בגין דאזעדידת ל ה בגין סנד־ן‬
‫י דילי א ת ו ן צריכין ד א ‪ :‬וכתב ע ו ד שם ויבואו בני האלהים להתיצכ ע ^ י י '‬
‫וכי עליי' ק י י ‪ 8‬ו א ל א ב ש ע ת א דאילן קיימן ע ל דינא קדמא דכלא מאן הוא ד ל * נ*וק<‬
‫׳‬
‫יצמא‬
‫כינה למאמר הביאו‬
‫יכפרה <‪6‬ןןפ‪1*#‬י הירח‬
‫א‬
‫צ‬
‫ז‬
‫^ קיישא־ודלאיוקירלאור**תאולעבדוי• א׳יף הכאמ*הןדלאחיישליקריימאןהוא'‬
‫ד ל א י ק ד ל ש מ א ד א ‪ :‬וא‪6‬שר ־שזהו אמרם הביאו ‪£‬לי כ&דאד״ל על קדושת שמים ש ל א ן‬
‫י ת ה ל ל עכ״ל‪:‬‬
‫•בזה המאמר< ל שכתבבעל רקיאמונה שעל ל׳ ממאמר שיי י^ל ‪3$‬ר ילוע האחי <‪¥it‬‬
‫‪ftiOT‬‬
‫מלאכיותלבנן^‪p3lp' ^jy *p‬‬
‫•״מאן‬
‫הן עם האיזיני וחלאכי השלת הסתכחי הקתקר ולא יאמרו שידידי(‪.‬פעם אתת ציום יזיז פ ^ א ׳ ב ש ^ ע‬
‫*ו בשנה שזהו תה שביאל ה*י בנביאים שיש ‪& m‬יאזר עליו היזם בתכיפית ופע׳מ^םרבות •״ ויש ת*‬
‫שיאירעליז באיחולעדש<^שיארעליה׳ ^‬
‫פעס אחת בכל יתיאסואלו^ם^גשלנל‪/‬חר‬
‫ט נ ט למקומוחביביןישראלמן טחל^וכיכושירתלמלאכים‬
‫עיליהס ויתנבאו ולא יספו י וינק יוחלפו‬
‫רב שלשה כיתו׳של מלאכי השר׳‬
‫• אוטיוישירהבןגל יום א ח ת אומר׳ י החכמים כפי שיאולעצ׳הסהאולההאמתי׳‬
‫פי יש חי שישבחהאל ותדבק בי בשבת ההז׳‬
‫‪^wjrmirinwty‬‬
‫קרומ‪ *1‬ואחת אוםדת‬
‫געםא׳ ציום • יזו יפעה א׳ בשמע צו׳ יזה‬
‫קדוש ה׳ צבאות‪ :‬מיתיבייחבימן ישד^'ל‪5‬ני‬
‫בפי חליף חלריגוא החכמים הנזכרים ולפי‬
‫הקב״ה יותרממלאכי השרת שישדן‪ 1‬אומדי׳‬
‫זכו׳השמתיה׳‪ :‬אמנ׳ ישראל והס המאמ‪/‬ק'‬
‫שידה בפל שעה׳ ומלאכי השרת אין אומדים‬
‫יסבחז אזתז ייזכ*מסן ויתלבקי גי‪1'.‬אומל» י‬
‫שידה אלא פעם א ת ת ביום ״ ואמדי ל ה פעבש‬
‫םמלחכי השלת יזכרו את הש׳לאחן‪ .‬ג| תיבי'‬
‫* ח ת גשב־וע ״ יואטדי ל ת פעם א ת ת ־בהלש‬
‫לציני בי שהחכמים החוקרים יתלבקו בו‬
‫ןאסדי לה »עס א ח ' בשנה • ואמרי לה פ ע מ‬
‫ית׳אתרי השיגם ג חלקים החציאית אשל‬
‫•אחת בשבוע ואמרי ל ה פעם א ח ו ת ביובל־‬
‫הס עילם השכל ועולם הגלגלים ועולם‬
‫ואמרי ל ה פעס אחרת לעולם ובו׳‪:‬‬
‫החלאכיה״אשל הוא יתבל׳ חיבלל יחפולש‬
‫־מה'ס‪:‬אמלם»של‪ 50‬הם מזכירים אותו זמתמק^בו אחרי קתי גיביתי והן הם המצוי הא^ץאשל הם‬
‫‪5‬׳ חלקים משלימים לכל מאחיך ואחנס אמרם שאין מלאכי לשלננאומלז׳^עילה < ל ש ^ ^ כ ו ׳ הנס‬
‫דעתם בזה לעת תי שחשב שאין ידיפה כימית ומקיןה שלון יצער! אל הקלמ^ימה י <*קו&ת • וכי אי‬
‫אפשל להקלמויכולן שתםיבגה & המזםכלות הלאמות• ואם^ס הלאשזנות יצ)‪1‬ל^ז בצלחהליסוליות‬
‫השכל אשל מטבע אלוהמושכלזע׳ והוא רמזיאתרם ואף מלאכי השלת ‪ jtf‬אזאליםכו׳ כלותר שאין‬
‫סתזקריםיכולים למותמקילותיה׳ ולהמשיך עיקשכלם על השמואןאלאושיקלל^קלמה מה בתקירות'‬
‫״״יי»ל שיקדאלאומליס שי‪ 53‬למעה וןסו^מרג^ז^ גלולי^לי^ים<ומכ‪»1‬ןזלא‪0‬ש» סנה הדליקי'‬
‫הס התאמינילאשל הם צז»ק«ם נותנים האק הראי* לשכל האנושי * ולפךהנה הס ^וליס ומעולים‬
‫ממלאכי השרת המעיינים והתוקלים בסקילה שכלית ע״כ‪:‬‬
‫ובעבודת הקודש מלק התכלית פ״ז כשם לז״ל מ ה הלשון בשעה שמגיע זמן לומל שירה‬
‫שתעיאל התלאן השל הגלזצ והנמל י מ ו ר א ^ ^ ^ ^ ת ל ו נ י רקיע‬
‫‪,‬‬
‫התחתון לשמוע קיג*ריתותוש‪3‬מזת ממילות ‪£‬עילות מן האל׳ן מכלי׳יזיכנ‪6‬יוי‪^5‬הן‪1‬מיעלפןיערגול‬
‫י מ * מה עושה קפאין לפוינ למלאכי השלת לומר שילה תת<העלשמתקים ישלאל‪ :‬על׳ל‪:‬‬
‫‪fc‬‬
‫‪v‬‬
‫מ‬
‫;‬
‫‪,‬‬
‫‪,1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪v‬‬
‫כתב׳‬
‫* י ד ן אסונה שעל ל ?כזנה ילמוזבהשתללות הזה תטליל שכלו של יעקב אבינו להשיג‬
‫האיש ההוא ]להתלבקעמו‪ :‬חלו העלתם אבק העלות המושכל התמר׳ אל המופשט במישכל‬
‫תרי‬
‫‪ . . .‬״ ‪.-‬מולץ פרק גיד ועשה מאמר ה‬
‫‪r‬‬
‫גה;‪1‬כלי‪,:‬ןאישל ע ד עלות השחר»רצו בי שהשיגה ההיא‪-‬ילועה ראויה ו ה ג ז ע להשתדל גלעייךץלהתלנגן‬
‫>היא השטה אשר כגרגשל‪ 0‬הנמכיל יאז צתיהיזחוכע שהשיג תה שאפשר להשיג ככ׳ העיון יהחקיר*‬
‫יזתבזללייתאחנס אתר יירא כי לח יכיל לו ויגע בכף יריכו כי׳ירצה כשראה יעקר שלח היה יכיל להשיג‬
‫‪r‬את ההשגה העצוחה בקש הסבה בזה ואמר כי היא ההתלבקות אשל לשכל! עה החחל• וזה איחיי‬
‫‪:‬‬
‫•אפשר שהסבה היא ‪. .‬‬
‫ויגע‪.‬ג ף׳י'‪?.‬ן‪./,‬או‬
‫כ‬
‫י ע ע‬
‫‪0‬‬
‫‪-‬ההתעסתזימגכיהכות־זמןוןהבניםהלבי׳ י‬
‫לוניזי(‪1‬וי׳מלחדשלעלו^כקהרגליהםעד»*יכלי‬
‫‪7‬‬
‫‪...‬‬
‫״‪.‬‬
‫אשרהיי לו ק?עוהז מההשגה השליחה‪,‬ההי'‬
‫א ‪ ! 5‬ך רי״בל^ויאבק איעו עמר בו׳ מ ל מ ל‬
‫־ולזה השליס ואחד יתקע כף ירן יעקב וני'‬
‫ש ה ע ל ו א ב ק כ ר ג ל י ה מ ע ך כס«א‬
‫כלומר הי קמו שה;קעה ההיא צאת‪.‬־פרק‬
‫הכבוד;‬
‫ממקומי כן גק{ ק ‪ .‬י צ א החימר חחתיצתי‬
‫‪;.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪••. ,‬־י—; ׳•‬
‫להשתללאם אכ«‪£‬הם<ההש;ה‪.‬ה‪3‬יא•‬
‫^ ^ ״ ^ ; ‪ . ^ ^ ^ ^ -‬ק ן ^ ס ג ^ ה ט י ל י האחלזתעכ לוכתב מ ל פרדםרמוניפ וז״ל עניין‬
‫ה ^ & ^ ^ ^ ^ א ך ה ^ ש ר ו של עשי ונתאבק עמו כל הלילה הוא רמז לגלית• החשוך והלאיב‬
‫לצצזלללרית יבגלגוליןשמתגלגליןעל מ י י ע ק ב מ ן אז ועל עתה ונתאבק עמו עד היום• הוא עלות‬
‫‪5‬ןחר הגאולה כי מידו אנו עתידיש לקבל כממלכה והנא רמוז בענין לידתם שכתוב יידו אוחזת בעקכ‬
‫עשו יענין כף הירך שהרע לי יצולע רמז לו שכניי עתידין‪ ,‬להיות צולעייתחת שיעבזדושל עשי והוא‬
‫אומרובייעיד׳ה^אולהיןא׳־^הצולעהזןקגן‪,‬״ ואמרו ויביאיעקכשלסעירםכסהרחזלסוףשיגיאיבניו‬
‫<שלם לירושל& והןא'‪£‬וחרו ייהי בשלוש‪.‬םיכו ותעינתו‪,‬בציון י והוא שנתן נהה השה יתברך מציה זי‬
‫‪4‬צן‪ 1‬היל‪5‬להגן‪)?1‬ל !ןעי ה״לך שצזה הו‪ $‬יתברך וקיימו הם* יכאמרו ואראך מתבססת בדמיך ואוחי‬
‫כך ממ״^סי״ ‪5‬׳‪.‬׳ '‪ ^ 1‬ת ח ז י ל ש ה ס ב י ל מ י ם ד ם ^ י ל ה ולס לסת שנסן‪-‬להסהשם ׳תגלך כלי שיגאלו‬
‫‪:‬יהסעד כסא הכבול ־ הכוונה‬
‫לכל המתילרמן העפל בהניעו‬
‫ן‪1 :‬משרמז לוההלאן ליעקב‬
‫״ ‪,..,-,-c . .‬‬
‫‪•., • - ,‬‬
‫א‪3‬קי«‪ vp 5‬יאיללזק‪,‬יי <*‪?£‬ני עשו א ק ו < ג ‪ 7‬ש י ' ס « ו ^ ע ^ ג את ביבתם״ייליעו להס אך לא »כלנ‬
‫ליהצש* ישייעל‪!.‬אז)קסזה וענייניס״מתיהסעלכסאץמוד‪ :‬זזה כוללישגיענ״ניםייהאתדשענייני^‬
‫עס אחינו משיי לחלוק נןלעיקר מן העקריס שהיא כפא ה מ י ל ׳לוע מתחלקתינו בלת ובאמונה * ועול‬
‫שימשך זה הענק״והאבק על הזמן המעזבלניאל עד ל׳ כרס יין רמי י ועתיק יומין יתיב׳ אז יהיה הכסא‬
‫‪ < m / j $‬קייס ההוא »היה יי׳ אתל ושמי אהל עכ״ל;‬
‫‪}0‬ם; כאמלזןעלו״מףיעים‬
‫;‬
‫‪r‬‬
‫י‬
‫ז‬
‫‪ 1‬י‬
‫‪c‬‬
‫‪:‬‬
‫‪i‬‬
‫חולין^חלל מסכת מ נ ‪ %‬די‪.‬‬
‫׳‪.‬׳־ ‪.‬׳‪?.:‬נ^עתאיד^*•'•׳^"‪ -‬־‬
‫מ‬
‫א‬
‫מ‬
‫ך‬
‫ל‬
‫‪W‬‬
‫‪n‬‬
‫‪,‬‬
‫ה ג ה ־^את־^הגלה בארה לנו שפה עקלים נלויליה• הראשון שהשס יתבלךיולי\כל בלרך כל‬
‫בעניי־ לא יתייג ההכרח לכז?‪1‬ל • והיא אשר רמז ביריעת השם עניין לבי עקיבא וגזלתו‬
‫ועסיכל זה •זייזנקשב לפניו חאל‪:‬‬
‫השלי‬
‫מנחות פרק ראשון מאמר ו ז‬
‫צ*‬
‫השני להולי׳שהש׳יתבלךלאי»ה‪.‬םח‪:‬רכהלקלהגדת^לול־וזהושאמ׳כךעלהבמחשבה לפגי‪.‬־‬
‫השלישי להודיע סיד צליק ילע לי לשע וטיב ^ו‪:‬‬
‫הרביעי להודיע םול שהנבואה יין כל המזכניםאל<ה ישיגוה לס לרצון השם יתברך והיא אשל‬
‫לחז באתרי אלהכזה יש לך ואתה ניתן תירה »ל»ל״ י יאמר לי הש׳ית׳כך עלה בחחשב׳‪:‬‬
‫החמישי להוליע נ ׳ אק להקיש‬
‫לקיז‪1‬ק»ין‪4‬‬
‫כ ו מ צ ת א מ י שעתיד לעיייי ' ' י י י‬
‫קליס הלכות‬
‫‪.‬‬
‫־‬
‫ידיעתנו זמחש בתינו‬
‫‪,‬‬
‫‪3‬ידיעתו יאקש^ו יתברך וזהו שאחל כך‬
‫עלה<ייחשלה‪:‬‬
‫הידיענו שאין דברי תורל‬
‫הששי‬
‫כנים‬
‫שבעים‬
‫יק‬
‫כפשטן‬
‫ח‬
‫לתורה זזה שרחז כאייזרי׳*ד»־י*יורים‬
‫לאיתיות כלומר מעטרן בכתר חלכית • כי‬
‫\ מ י ק ל הואהפניחיזת לא ה כגט וזה שאח'‬
‫רב יהודא א מ ד ר ב בשעה שעלה ‪v » V t t o b‬‬
‫*•*!מעק^ללליש על כל קו ז וטי‪ :‬תבעל‬
‫מצאו להק״ כה שיושב וקושר בתדי׳ לאותיר' ״‬
‫אמר רש״בע ומי מעכב ע ל ידך •אמר ל ו אדם‬
‫שעתיד להיות בסיף כמה דורות ועקיבה בן יוםף שמו שעתיד לדרוש ע ל כ ל קיץ וקוץ‬
‫תילי ת | י ם של הלבומ • אמד למניו דבש״ע הויאהו לי * אמיליה חזוד ל א ה ו ד ך ה ל ך יישב‬
‫לםוןן* י‪06‬ונה עשר שורות ‪ -‬ל א היה •ודע מ ה הם אומד*ס ״ תשש בחו כיון‪#‬זהגיעו לדבר •‬
‫אמרו ל ו תלמידיורבי מנין ל ך ־ אמד להם הלכד־ז למשה ססיצי נתישבה ד ע ת ו • הזד‬
‫ו ב א לפני הקדוש ברוך ה ו א אמר לפניו ר ב ש ׳ ׳ ע י ש ל ך א ד ם כ ז ה ו א ת ה נותן ת ו ד ה ע ל‬
‫ידיאמד ל ו ש ת ו ק כך ע ל ה במחשבה לפני• אמר לפניו דב״שעהראיתני תורתו• הראני‬
‫שכרו; אנ‪1‬ר לוחזור לאחוריך דא׳ששוקליןגשרו במקולין אמד לפניו רבש״ע זו ת ו ר ה וזו‬
‫שכרה* אמר ל י ה שתוק כך עלה במחשבדז לפני ‪• : ? V‬׳ י‪• .‬‬
‫‪5‬‬
‫ש פ ל כ‬
‫ש י‬
‫‪1‬‬
‫העול?ז‪0‬ליי*«לק א' את^ילי^גלאהחכיזיתם ז״׳ל כיגיצליצז אלו אמייזם ירדבאש‬
‫בחורח‬
‫והיא התורה״הנתנה באש כ ^ נ א ח ר ח י מ י נ ו אש לת לאי כי החנולה היא לוגמת התורה‬
‫שניתב • ״והשלחן לוגלזת התולה שבע״כוהאדון נגל י׳ ?פיית • אמנם שאר הכלים נאמר בהם‬
‫כמשפטם כייהיו לוגמת תלקי העולם ששייך לוחלנה) משהם והיא הנהנות הטבעיות הנקלא בפי‬
‫־החכחים^ספט ׳כמו שפי׳ בעל העקידה‬
‫‪.‬‬
‫ ‪ ,‬׳ ׳ ־ ן ‪ : :‬׳׳׳׳‪,‬־‬‫ ‪ -‬־ ־‬‫עלה במחשבה י •‬
‫בתתל* *‬
‫י‬
‫כונה למ>‪1‬מר ‪5‬רוןבל‪15‬ש וכו׳ י ד מ מ ן ה ט מ י מ‬
‫לבלוא •את־‬
‫באחרי‬
‫העולם במדת הלין וכז׳ זכן כתב הל׳׳לבנ ״‬
‫ך ‪ ^ /‬י א אמד רבי יוסי בדבי חנינא ארון‬
‫כרשק בראשית יאחרו שגבריאל היה תגיר‬
‫ש ל א ש וםנור׳שלאשושלחןשל‬
‫פםקי׳והראה למשה מעשה הלאורה ־ ו ה ו א‬
‫אש ירדו מן השמים ורא׳משה ועשה כדוגמתן‬
‫כנוי לכת אלהיי שהיה למלאך עם משה‬
‫־ « ‪ .‬שנאמר ודאתועשזדכתבנית׳‪:‬‬
‫?‪,‬לחד^תורה• זנקט גבריאל כמורגל‪.‬‬
‫׳ י־‬
‫בכיהסגמדשאחר! אתאגגליאלובי׳י• ־‬
‫וקשה‪-‬‬
‫מ נ ח ו ת פ ר ק ה ר י ^ ל י מ א מ ר דן‬
‫‪ JitPpT‬איו שייך קלבנזת להקריב למעלה שאץ תי‪0‬א»ן זהקלמית באים מל המומת)אשמות מ<‬
‫הקלגנותבאות ילהשפיע כתותעליונזת מן שכל הפזמצ‬
‫י‬
‫אלם‪ :‬מלא העונה בזה להם כי קרבנותבאות‬
‫ברצון השם ביה על בעל הקללן י אז להני׳‬
‫כיגהל^מיייי^להשלהגדוצעייייי״יזיי '''‬
‫כעס ח״ה כלע' הלמ״בן ו״ל לפלשת ויקל״״‬
‫ו!מר תאורחזשמתנועיתהגלגליםיתמייג געול'‬
‫ל מ ע ל ה ומיכאל שר הגדול עימד‬
‫*‬
‫השפל ההוויה וההפםל והוי! אשל כנה‬
‫ומקריב‪.‬עליו קרבן‪:‬‬
‫צשם מזבת זתיכאל המעלה עליו רמז לשכל‬
‫הפועל המשפיע עלע גלי זמן‪ .‬ותנועה‪:‬‬
‫ע״כ מבעל הפללס‪:‬‬
‫‪71,5‬‬
‫‪W‬‬
‫סליק מסכת מנחות ונתחיל מסכת כמדות‬
‫‪-,,•*.....‬־‪-‬־•‪•:‬׳ »ייעתא דשמיא‬
‫מסיכת כבורות פרק מעשר בהמה מאמר ט‬
‫ן‬
‫^ פ ד י ‪ * { 5‬י •בריוכניעוףגלול״ טבעה ש‪6‬ים כרכים בחלבון וחלמון סלה; ידוע לכל משכיל‬
‫שדבר* אגלה זו צריןגאוררב‪ :‬יש לספוק כי לח ימלט חחלוקה אחת מאלו• שאס נאמר‬
‫נפלה הביצה תתלה על לכרכים וטבעם בחלמון ובחלבזן שלה א״כ כנר נשברה ואינה ראויה עול לשלל‬
‫םאלזים׳ »א‪ 0‬נאחל ששגרה תשלה האחים ואת״כ הטביעה הכלכיםהיה צלק־םיאחל המאמל בתחלמ‬
‫םכלה ם׳ אל*' ‪w‬׳•‪ •-‬ואם‪-‬גממל &כפע‪0‬‬
‫»‪ n‬ל ‪»«$‬לגפלהבי‪5‬ת בי מכני ושבעל ס* כיכ*וכו שגלה‬
‫*‪ PW‬ע ש י ^ ׳ מ ל ‪*j "jp^J‬״<‪ P‬שהללייס‬
‫*‬
‫והארזים היויםמופים מלן שיים *מגה‬
‫*חת־זקימה אמת להם י ולנרדתוקהואוזל‬
‫מאל אל השכל‪ :‬על כן צלי ן באזל• וזהו‬
‫הנ״ל כי זה התכם חלבל שכוון להגדיל‬
‫העניין ולהפליג גלולת מעשה אלהעוומ‬
‫בגידתו שבאלהשחיענ ו שיש לו בעולתו עוף‬
‫^לול כזה שיוכל לעשות כל המעשים האלו‬
‫פעם א ח ת נ פ ל ה ביעת בר יונני וטגעחששי*‬
‫* ^ ‪ J ^ R‬ע ‪ 4‬ע י ‪ .‬אמנם‪.‬כיון לעציץ‬
‫ברכים״‪-‬ושברהש' >*דדם‪-‬׳׳ ׳ו&>‪#‬ו*אליה־‬
‫»‪(5‬יור ט ^ ל ג מ ל ^ ^ ^ מ ״ מ ^ ^ ^ י י ן ד כ ה‬
‫^‪/uiaimi^f‬‬
‫•‬
‫גלס י‬
‫מדרכא‬
‫בפי‪/toe oo-wc*fM*»f‬‬
‫כל תנה‬
‫>‪ mm‬ט מ ר ת א הואי ע״׳כ‪:‬‬
‫י‬
‫צפרת׳ להוה קאי עד קלםילי* בחיאוכיש<׳‬
‫ברקיעא והלנה כלוחיהן׳ וישלו ענק וסוד‬
‫לההו׳מאתל כאשר גיאלנ ז במקומו כל הצולך ע<ון<עליר ומגלתי ספק נעל זה המאמר רמז לנודגל‬
‫גחליצתייותיל^ו • ‪ :‬וזה הוא כזנתו ללעתי הקלושה כי לאה בימיו איזו תלמיל שאינו הגון ואינו מצצית‬
‫בתלמודו ״ ועל כן קראו ביצת מוזלת והחכם עצמו נקרא בר יופניזכיל״שי עוף גלול למז לחכם גלול‬
‫שפורח בשכלו על למרום‪ :‬וכמו שהזכירו חז״ל גכמהלוכתי תכמים לכנותם צפרים י ובפרט בפרמ‬
‫הפוליש נע‪,‬יין פטירת לבה ברנחיינ׳ אחלונפל פיתקא בפוחבליתא לנה נתבקש בישיבה שלמעלה‬
‫‪ .‬לכקו‬
‫מ‬
‫‪0‬‬
‫‪Mm‬‬
‫גזיס‬
‫פרק מעשר בהמה מאמר ט בונת ביצת בר יוכני‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪,‬‬
‫צב‬
‫^ י ^ ' יללנן לאעסוק׳ ניה וליו הוו ידעי לזכתיה חזי הני נפלי דקיימי וענד* טולא עליה • יוחל*‬
‫ש יז דהתה טיא יכו׳ • ולחזו להני צפלי תלמידי תכחיס היו ש״ ועבלי עולח ל״ל היו מצילין אותי בצל‬
‫התכמהיאומליס עלייםמזעזתיו והילאיתייכדי שיהיושציזיתיז ליבביידבקבר כיזאחל׳זיל כל ראומל•‬
‫לבר וכי׳ שנאמר דובבשכתי ישנים ז־ יפנה סמי של ת״ת בר יזכגי לצה בי שהוין חונן לתולה נקראת בל‬
‫שנאמרנשקו לר • ולכן המשילו ללר יזכני כי כשם שהברהואנקי ״כל‪-‬םינ יתעריבת מוז וקש כן ת"י‪1‬‬
‫הו׳ מוכן ונקי ומוק בחעשיו ימיופליזומשתיו ומלביש׳ ו מופר׳ומובלל משמר בני אלם שזהו הכנהלתירה‬
‫וזהו נפלה ביצת בריוכנ׳‪ :‬ובספר הזהרכרשתכית‪$‬ח פסוקכ׳ יקראקןצפור׳לפגיך'וכי׳ אפרוחים‬
‫או בצים זכו׳ בארו שם בצים אלו התלחיליס איפליחיסאלז ת״ח זכו' ורבותינו »״ל קיאו לתלמיד שאיגו‬
‫הגון ומור׳אפמח שלא כתפתתו עיניו י יעיד דרשו ז״ל ח״ל לכיםחלליס הפילה וכו׳זה תלחילשלא הגיע‬
‫להוראה ימירה וזהי הנפילה שנפל ונבדל חרבווטבעה ששים כרכים בחלבון ובחלמין שלהר״ל ששים‬
‫כרכים הם רמז להתלמוד שיש בז ששים חסכתית• ולכן קירא אותם כרכים כי כל אחת מבמה לעצמה‬
‫בלינין ופסקים ומצל• וכל כרן יש בו בתיסובנייני׳מגדלים כן בכל אימן החםנתי׳ יש בנין אבי קלים‬
‫ותמוליםוגזיריתשיותכלםבנוייםמל אמיה‪$‬דק ושקולים במאזני האמת וחשכט שנק ינחץכהדין‬
‫קגטיר׳ובםפר יצירה ג׳אבגי'‪3‬ו<»ת ב'»ת*‪0‬י ^ * ׳ ^ מ ע ׳ ^ ו ת ^ י ב ו ר • ^ וילוע מאתר׳ ז״ ל נ ה׳ חלק‬
‫ובפר׳ארבע מיתית אמרם שלש מאות הלפית במגדל הפירחבאויר מהו &*ו&*אלז״ם הזכיר! ב׳חאית‬
‫כ־זנהגס ואיתא שם בענייןרבי אליעזר שלמדו לריעקיבא נ׳ מאות הלכות בנטיעו׳קישואין וזהו כוונת‬
‫בעל המאמר ששברה ש׳ ארויםרמז לתכחיםגלוליסזגבוהיסבמעלה פמגהבםלקרות התכמים הגדול׳'‬
‫מאלאשלילבלבדכיגס הםנכשלוג׳׳כ בלבריהתלחיל שנקדא תבשילו• כמאמרם באלישע אחל שקצץ‬
‫בנעימות חסו כאןדמז לקציצתן בנטיעות זהו עקירת הארזים וזהו כוכת כל המאמר חלאשועלסופו •‬
‫גבלה ביצתבר יזכני וטבעה ס׳ כרכים בתלבין ובתלמזן שלה י כיהחלבון היא הלבן י והחלמין הוא‬
‫האלום שבתיכו לתז שהיה מלאי להם פנים לבנים ידבריס המתמדין אמנם בקרבו היה אדום ל״ל חן‪.‬‬
‫הצבועים מלאים פנים יפית ולבם ללעתהסזמפתה אתלב המכמיס והטביע׳ ביסהתלגיולעל שפתה‬
‫״ אותם ללרן אתר כי ממשיך את הלב וזוהי הטביעה ע״ל טבעתי ביון מצולה בחגיגה ח״ל לא יערכנה‬
‫זהב יזצוכי׳זה ת״ח צריך להיו׳ נקי כזהב וכזכוכיימלא׳בלו מה שבתוכו וזהו שהקשו שם ומי שדי ליה •‬
‫והכתיב כנף לננים נעלסה ולרםיינעלםה נוטלייקק נזשא עולה ומתחטא פן פ• במסכת מנתו׳ • כ'‬
‫ל׳ ישמעאל״ חתחטאי״ל משא ביצתה אע״פ שכבלה היא ים כה כת לנושאה ועולה עלקנוומולילה‬
‫ננתת &־פ*ל‪ :‬רצו גו ט״צ כונתינו • וחי שלילה וכזי י וכי ללך התכס הלב להלחיק ו להשליך מעליו‬
‫מםאתלמיליו • והלא כתיב מ ף מניס נעלםה׳ פייוהלא דרך התכ׳לקרב תלמילו ונזשיאותו עליו כבן‬
‫החתסטא לפני אביו ־ כי׳שהתלחיל חביב עליו כבן החביב לפני אביו • וזהו וסילילאותו בנתת ל״ל‬
‫סמיסלו ומילל איתז מבלים לכיס להחזירו אליזכמאחריז״ל נ׳ שחאל תהא לוחה אותם וימין מקלכ‬
‫ותינוק אח׳חהס י והתלמיל אצל הלב כתינוקאלאביו למי• ע״כמשן הקושי׳‪ :‬ותריז ההוא ביצה מוזרת‬
‫הואי• רצה גושרא׳הלב שהוא תלמיד שאיניהגין ואיני לאו׳ לעשית פילו'כביצה מוזלת שאינה סגללת‬
‫אפריח ואיני מצליח בתלמודו־ וראה בו כימני טימאה זשעתי׳לצאת לתרבית רעה־ אז אמר מיטב ילך‬
‫מחנו זכאי ולאילן תיי׳לפיכך דחפו בשזי ידיה׳ עד שנפל ונשב׳כח׳׳ש בענק ‪ p‬סורר זמוליירדה תורם‬
‫לסוף דעתו של אדם לפיכך ימית^כאי‪,,‬ן‪ .‬״ ‪ .‬״ ‪ .‬ואם יערב על אזן שומע׳ינעם לו •ויטעם‬
‫‪#‬גמו בשכלו ־ ואט לאו לא אצא מכלל כטטיא לאוליתא ואהיה מאלו שאחל! ללוש יקבל שכר‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ח ו תק‬
‫ב‬
‫ע‬
‫כ‬
‫סליק בכורות‪ :‬אמרות טהורות ‪i‬‬
‫מסכת ערכין פדר! יש בערכין מאמר י‬
‫בתורה•• עולת כתלכ״ג מח״אוז״לכונתם כי אף שהק׳׳בהשליט ויתיל בעולמו אין ממשלתי‬
‫ן • א׳ < יל על כם‬
‫‪ 5‬ן‪ , ,‬׳‬
‫‪ 3‬ן‬
‫״‬
‫ואחלום ‪,‬‬
‫•י״ה י וחללשס ז״ל חין הכסא שלם ואין השש שלם כיי ילק געולס הזה אין ההלול והשבח ניפל כ״כ‬
‫ככל העולם תלבלישלאל שהם מיתרים הש״י נסי שנאתל נקליאתשחע־ אמנסבלאזהאעומשזנחלגן‬
‫בז הילולים • כי לונ האוחזת נותנים‬
‫לוכד לננוושלדודושל משית ושל עו״ינ'•‬
‫הממשלה לז׳ לקיעים לק שעיקל השנת‬
‫הואלהש״י רקשתשתתכי׳עמז צבא השמים‬
‫ושאל כחי ת על כן היה ההלול בז׳ נימין י‬
‫י אבל בימות החשית שאז יתגלה אחדותו של‬
‫הש״י ושהוא מושל עלז׳ ניחין אלו ויהיה‬
‫השבח בחי נימין וכל זה בי^ק הזה קא?י ״‬
‫‪ , , j.‬ק ץ ^ ^ ^ ן ע ל ה א ו מ י י ח מ ״ ^‬
‫אותו לתעלה ‪ p‬השי*' ושמי השמים ושהיא‬
‫• כנור של דוד היו‪/‬ה של ז׳ נימין שנאמר שובע‬
‫לוכב שמיפאנללעז״הב שיש לנפש הצדיק‬
‫שמתות א ת פגיך א ל תקרי שובע אלןי* שבע•‬
‫חהלכי׳כין העומדיישהסלמעלהק השמים‬
‫ש ל ימות המשיח ח׳ שנ׳ לממייו עלתשמיני׳ •‬
‫עיקר שבחו בעשלה נימין ניגון שהם נגד‬
‫‪ by‬נימא שמינית י ש ל עו״הב עשרה שנאמד‬
‫עשר חלריגות השכליי׳ העליונים גס כל‬
‫עלי עשור ועלי נבל ע״כ‪:‬‬
‫המצ׳איתנתלהלעש׳מלריגותעכ״ל‪ :‬וכתב‬
‫הר״לקבפי׳ לספר תיליס במזמור של ח‬
‫אלפא ביי<א • זז״ל ש^תתלה^ש ל ע ל י ז ה סברהחזמור הזה על שמנה לא על פתית ולא על ייתר כ*‬
‫בייקומזתאסלים ‪»»6‬ל לחשבוןםנעהאו עשרה כי השבעה כנכד ז' מבי לכת שיושמשי^בעזלם • וק‬
‫»ח» עולס שבע‪%‬כן יצירת העילס בששהימים ובשביעי שבת י וכן עשרה לפי שהוא כל החשבון * אבל‬
‫שחנה לא נמצ׳ בשום מקיישהזא לסן אשמן א״כלמיה כייןדזד לזה החשבון דוק׳והנראה בעיני כי לכי‬
‫שהמזמור הזה כלו הולך כל חצות זחקיס ומשכטים יהלזחה להם וכלם בנויי׳ע"ד שכל וחכתה והדלכים‬
‫שבהה נקניז התכמה ומדות האדם הס שבעה • והם ה׳ חושים של ימ־ית האלה מייחלים אליהם כי‬
‫בארבעה תישיכ מבואר הוא כי בעיניס יראה האדם בסכר החכמה יבאזכיי יםי>כ‪ 1‬מכיהמלאכיהובכה‬
‫ידבר מה שלומד ומלמד לאחרים ובידו יכתוב הספרים• וחה שצרי ן לבאר הוא חוש הריתי והוא‬
‫מיותם אלהחכמהלפישנקניהאף קריביס אל שני חללי החוח שבהם כח הציורי והדרן הששי היא‬
‫מ־דתהמגידים והוא מ ר שלא ידע באחדמןחושי‪ £‬האתרים אבל הוא דבר ברור אצלו י הנה יגידז‬
‫המגידים כי קלםטניטינה בעולם והוא לא הלן שה ולא ראה אבל לכי שכל אשרהיו םס מגידים ענייני‬
‫ואין לוכידש ביניהם יימרראצלו׳^וא י יוכן בדרכי החכמהיצטרן הגדת המגידים • »לרך השביעי‬
‫ראיית השכל וידיעתו וזה הדין אזקמכלם• ונשאר ד ר ן א ח ׳ ש א י מ ^ * ^ ח ׳ ז א ץ השכל מורה עליו‬
‫׳‪ rl‬שהו׳ עמוד גדיל וייתר חזק לכל כעלי תור׳ וה»אה»ןב^ ^״צקאמלהמתין בהעכ״פ זבה יתאמת‬
‫בנפשו זינו ויתחזק ילבנו כי ריר״עה כתב התורה יופי^מל ית׳ וחידוש העולם ומעשה בראשית יעניין‬
‫המכי׳ויזעמדהר סיני וכל הניסי׳שנעשו ע״יזכל הכתובים ע״י הנביאי׳ אשר לא ראי עינינו ולאשחעו‬
‫אזנינוזכהנלתהמגידים נראילנו כמי שראינו בעיניני והקבלה ‪:#‬יא ירושה תאבות לור אהרלור לא‬
‫נמצא בה מכחיש בכל האומות י תם כל הספדים שנכתבז חששת יחי בראשית לא יכחיש אחל את חבימ‬
‫•לפיכן גא ד!ל ע״ה ושיבר זה המזמור על שחנה אלפא ביקאכנגלשמנה‪-‬ללפיסשביאלנו‪ :‬וע׳׳לכינם‬
‫זז‬
‫־‬
‫נ‬
‫‪0‬‬
‫כ ר ‪ 3‬ע‬
‫ה ז ) כ ח ן‬
‫‪7 J P‬‬
‫‪,‬‬
‫‪DWJ5‬‬
‫ף ן ס‬
‫ההן‬
‫‪7p(i‬‬
‫ה ה‬
‫ה‬
‫ן ש ח ן‬
‫ן ק ד‬
‫ןנ‬
‫כ‬
‫סליק מסבת עךבין‬
‫וסליקאסדר קדשים‪ :‬ישתבח ^הים קדושים!‬
‫‪4‬‬
‫סדר נזיקין פרק הגחי* בתרא מאמר א‬
‫י ר ש ה על זה המאחר טוגא • הספק הראשון לחה צוה רב ללב כהני! שליו יקשה למייוחנן‬
‫ועול קשה למה הקנה עחו על ז׳שניס ־ ועוד קשה מאחר ארי געשה שועל לחה המשילו‬
‫י‬
‫לשועל ולארי דוקח • י ־או מה היה החטא הגדול של רב כהנא שהיה לאו׳ לעונש מיתה י ועניין העכנא‬
‫לחה לא פתחה לז המעלה עד שהוצרכו לוחר יכנק התלמיד אצל הרג‪ :‬ובעל פרדם דמונים כתב שרב‬
‫כהנ׳היה אדם גדזל בחכמה ובפלפיל אמנ׳‬
‫היה לחול עדין י ולי ייחנן היה זקן מאל‬
‫כ י נ ה ל ר ב ג ה נ י ו ע ם י ׳ יזיזנן וכונה על עכנ>ופסיז יו‪,‬ט׳‬
‫ובעבורזק^תי לא היה יכוללהיית באדול '"'‬
‫הלאשון • יחשב שרב כהגא היה מלעיג‬
‫ממנוונלהר וכבר ידעתאמר׳ ו״ל מאי שחת׳‬
‫שס מיתה • ואתר שנתאמת עניינו התירו‬
‫והלן אליז לפייסו • ולרב כהנא היו לו‬
‫תלמידים חחידיליס‪,‬מאל והס אשר כנז גשם‬
‫ליה רב לרב כהנאקום סק לארעא דישראד־‬
‫מכנא• כמו בכול שטן דיבמזת כי שטן‬
‫ונחש מה אחל להם י והס היו מקנאים בכבוי‬
‫וקביל עליך שלא הקשי לר יוחנן שבע שנים‪•.‬‬
‫לבם • והס לא היו נוהגיכ כבוד בלבי יוחנן‬
‫אזיל אשכהי׳ לר״ל דיתיב וקא טסיי׳מתיבת׳‬
‫כילאקבלזהועליהסלהיותלג• ולכן לא‬
‫דיומא לרבנן• א״ל ר׳יל היכן ה ו א אמדו ל י ת‬
‫לצו לכתזח לו ללי יוחנן הדלת׳ וענין היקף‬
‫אמאי י אמד ל ה ו האי קושי׳ והאי קושי׳ האי‬
‫העכנא אפשרשהקיפוהו נשאלות יתשיבז׳‬
‫ע י ר ו ק א והאי פירוקא אמדו ליה לר״ל * אזיל‬
‫וקושיות ותירוצים עד שהזדהלהס שהוא‬
‫י״ * א״ל לד׳ יוחנן ארי ע ל ה מ ב ב ל ליע׳י‪ /‬מר‬
‫לאוי להיות תלחיד רג כהנא רבס• ורבי‪-‬‬
‫במתיבתא‬
‫יוחנן אז התיר לו נדויז בכניופי כן צריך *‬
‫וזה א!קיזודזוחלה ממני ניבא לביתהלזדלש שלו כגתחלה־ ורבכהנאאחרליהכ״א היה יכיל לק;‪.:‬‬
‫ה‬
‫‪:‬‬
‫מ‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪7‬‬
‫כונה למאמר ארי ג^׳עד• ‪%w‬‬
‫עליו שלא יקפיד ולא יכעום יותר אז ירצה לילך אבל בראותו שזה נמנע במזגו כי הזקנים השחוליגימ*‬
‫׳ ‪ P s‬־ עליהם לא רצה שיבא פעם יותר׳ לתקלה‪ :‬נס ‪°‬אפשר לימדעניין לנ כהנא עם רבי ״וסנן היה נ‬
‫‪3‬‬
‫*יי‬
‫‪1‬‬
‫שרב‬
‫™*‬
‫ה ‪ ,‬ה מ ל ז מ ד‬
‫ב כ ל‬
‫ח ד י י‬
‫יי‬
‫ז ר ‪ ,‬כ י ׳ ת ל י ז י י ב ב ל י‬
‫*‬
‫ת ש נ‬
‫ש ג ״ כ‬
‫ת‬
‫ל‬
‫מ‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪ 7‬ל \ י י‬
‫על כן צוה עליו לבו לב קיש סק לאלעאלישראלוקביל שלא תקשי לרייוחנן לצה גו שאיןגו כצפיג מ י‬
‫‪,‬‬
‫בירזפלמי כתו בבבל י ועל כן פרט ז׳‬
‫למחר א ו ת ג ו ה ו‬
‫ב מ ת י ב ת א דלמחר ״‬
‫שנים׳ כישבעחכמית הםכנגלז׳כירימ‬
‫בדרא קמא קםיה דרבי יוחנן אמר שמעתתא‬
‫שנשתבחה בהן ארץ ישלחל ובכל חכתה‬
‫ול** אקשי שטעתה*** ולא אקשי א נ ח ת‬
‫צריך זמן לחול לכל הפחית שנה תמימה •‬
‫^‪1‬חורי שבע דרי ער ראותביר־ז בדר*א‬
‫ולכן הוצרך לקבל עליו שלח להקשות*‬
‫‪ .‬נ ת ר ^ • אפר ליה רבי יוחנן לריש לקיש‬
‫ואין‬
‫ואיל׳ הס דברי קבלה ע ‪,«,‬׳‬
‫ארי שאמרת נעשה שועל • א מ ד י ה א ר ע ו א‬
‫להקשית על הקבלה• ילפי שהיה כיאה לו‬
‫׳דהני שבע דרי להוו חילוף ז׳ שנים דאםד לי‬
‫לרב כהנח עי! »‪ .‬מל וחלול התורה בהורידי‬
‫רב ־ קם מכרעיה א״ל ניהדר מר ב מ ש א א מ י‬
‫אותו חחעלתו יחדרעתי העליונהלהשפילו‬
‫ע מ ע מ ת י ואקשי אוקמידה בדדןיי* קמא ־‬
‫ולהילילי אחורי שבע דרי אז אחר יהא לעוא‬
‫אמר שמעתתא ואקשי ו ב ו ‪:‬‬
‫להני שבעלרי ליהוי חילוף שבע שני׳לאמל‬
‫לי לב זכז׳ ועל כן נקט מניין שבעה‬
‫•כנגלמלריגות ההשפלה • יהיו כפרה על קבלתי שלא להקשית שבע שנים ותהיה עלבון נפש תחת‬
‫עין נפש‪ :‬זחה שאמל רבי יזחנן אלי שאמלת נעשה שועל לצה בז כי אלי הוא משל בלברי רביתינו ז״ל‬
‫על גבירת הלמול ולב טיג ונבול כארי בלותם מלתחתה של תורה כעניין אמרם אדי שבחבורה כי׳ *‬
‫יעניין הפועל היא ידוע שפקח ברמאית ומחמת פחד ומילא שישעליומן החיות הטילכית הגלילית ז"!‬
‫בנימלסהאמ־ביהלי לצוד נפשו על כןהואחצדד עצחו והילך בשכל נת‪.‬יך וענוה כדי שלא ישניחי‬
‫•*» ויניחוהו׳נשלים לרוב שפליתועד לאלץסוחך לאשי והיא חישב לרחית כלם בזו החדה• לזה‬
‫המשילו רבי יוחנן לרב כהנא לשועל • כי ידוע לו שתלמידי בבל חריפים ורמאים וחכמים‬
‫ביתרות ויתר עוז על בני אלן ישראל ״ זזה היה שותק ויושב ולוחם אתל ולאי‬
‫ללמית אותנו בא זה * ואולי יש ויש תחת ‪ m‬לבל תלוש על כן‬
‫השפילו מאל כלי שיחלה אתי ושיפתח פיו להקשית‪:‬‬
‫וכן אקשיה כלמסייםהמאמל‬
‫על כאן‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫נ‬
‫ח כ מ ן ת‬
‫‪4‬‬
‫פ ל ק ב ב א ק מ א ‪ :‬ונתחיל בבא‬
‫מיצעא ב״ה!‬
‫וקשה‬
‫בבאמציעא פרק הזהב מאמר ב‬
‫צי‬
‫‪ HlPpI‬זה המאמר מאל למבינים ירכי ה׳ • והוא להיות כ׳ השיב ר' אלעזר כל משוגות שגמולי"‬
‫ולא קבלו תכחים הימני י א״ כ משמע שאין שיה תשיבה עול להשיב בעילם • ולמה לא‬
‫קגליחמכו בפר׳כ׳ לאיסתמתשוביתיורק לאקבלי לרן נצחין משי ילא כן דרך הפלפול האמתי ומחלוקת‬
‫לש״ש כאמרה דל ומולה על האחתוכי׳ ״ותל קשה שהק״בה הסכים עמו ותזרחלגליו להסכים עסר׳‬
‫״ י ימכ״ייי ־ והלא היה גלוי זידיע‬
‫?‪ 1‬נה למאמר ומעשד יזגו יט של עכנ*וי‬
‫ל»»ו ית׳ כל איתי העכין התחלה״ ולמ יומי‬
‫איש אל ייכזג יק אלסויתנחם * זימ־היה‬
‫נילע לו ית' שכתוב בתורה אחרי רבים‬
‫להטות‪ :‬עולקשה שאחר אס הלכה כמות*‬
‫‪m‬‬
‫מריב זה יוכיח• ולחה לא שלחו הדין לחכמי‬
‫ישראל הקרובים והרחוקים להכרי׳ביניה'״‬
‫ויזתדקשה על לבי אליעזר שהסכים עמו מן‬
‫תנוד ש ח ת כ ו חוליות ונתן ח ו ל ‪3‬ך חולי***‬
‫השמיה לשנות טבע העולם עבור פלפולו י‬
‫לחוליא י ד' אליעזר מטהר וחכמיםמטמאין •‬
‫וכבל ידוע מכוין ליוסי דמן ׳יקרת שהעניש‬
‫׳‬
‫וזהו תנורו של עכנאי* מאיעכנאי• אמר ד‬
‫את בנו עביל שהוציא תאנים לפועלי אביו‬
‫יהודה אמר שמואל שהקיפוהו דברים כעכ‪*0‬‬
‫שלא בזמנם כדאיתאבמסכת תענית‪ :‬ועול‬
‫וו ו ט מ א ו ה ו • ת נ א ב א ו ת ו יום השיב ר׳‪14‬יעזר‬
‫קשה למה נעקל התלוב ממקומו כ׳ די היה‬
‫כ ל ת ש ו ב ו ת שבעולם ו ל א קבלו מטנו י א מ ד‬
‫ולנטות וליפול כאשל עשו כותלי בית‬
‫ל ה ם אס הלכה כמותי חרוב זה יוכיח נעקר‬
‫התלדש‪ :‬יעול קשה יותל מכולם שאמ׳אליהו‬
‫ת‬
‫חרוב ממקומו מ א ה אמה ואמרי לה ד ׳ מ א ו ו‬
‫קאחייןקג״ה ואוחלנצתוניבנ־י כו׳ איך י‬
‫׳‬
‫החרוב‬
‫א מ ה אמדו לו א ק מביאין ר א י ד ז מן‬
‫שיין לומר דבל כזה להתייחם אליז יתבלן‬
‫ט‬
‫י‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ת‬
‫מ‬
‫חזר ואמר ל ה ם אם הלכה כמותי א‬
‫עניין שחוק והוא לגל גשחי המיזחס לאדם‬
‫ו‬
‫ל‬
‫אמרו‬
‫לאחוריו‬
‫יוכיח־ חזר אמרת ה מ י ם‬
‫ובא לו מן הטחול כאשל יגיע לאלם לבל‬
‫איןמניאין ראיה מ א מ ת המים חזר ואמר ל ה ם‬
‫תימה של שחתה פתאומית • ועול קבה‬
‫א ס ה ל כ ה כמותי כ ו ת ל י בית המדרש יוכיחו*‬
‫שאמלבאיתו היום הגיאו כל טהלזת שטיהל‬
‫הטו כותלי בית המדרש ליפוד־ גער בהכש‬
‫לכי אליעזר ישרפים• למה שדפי כל טהלו'‬
‫ד׳יהושע י אמר ל ה ם אם ת״ח מנצחים זה א ת‬
‫להייתכילא היה הזיכוח כיניהס לק על‬
‫ז ה ב ה ל כ ה א ת ם מה טיבכם י ל א נפלו מפני‬
‫אותותניללבל• אםשגגכזה אילילאשגג‬
‫כ ב ו ד ו של רבי יהושע ו ל א זקפו מפני כבודו‬
‫גאחלים יהיה הלין עמו * ובפרט כי עניין‬
‫ש ל ר׳ אליעזר ועדין מטיןועומדיך חןרואמר‬
‫הבת קיל מעיל עליו אומרו מה לנס אצל‬
‫ל ה ם א ם הלכד־ן כמותי מן ה ש מ י ם יוכיחו •‬
‫לבי אליעזל שהלכה כמותו בכל מקים ואם‪,‬‬
‫ריי^יעז'‬
‫יעאתה ב ת ק ו ל ואסרה מה לכס א צ ל‬
‫חזר הק״בה להסכים עם לבי יהושע מכת‪.‬‬
‫שהלכה כמותו בכל מקום • עמד רבי יהושע‬
‫אחרי רבים להטות ח״ח בשאר טהרות נשאי‬
‫‪ \9‬מ ל י ו ואמר ל א בשמיגם היא * מאי ל‪<4‬י*‬
‫הלכה כמותו לפ» שלא מצינו חולק‪ .‬עליו‬
‫בשום אחל מן הטהרות אתחת‪ :‬זעולקשה‪.‬‬
‫בשמים‬
‫למה לקה שליש העול״ בחטי׳ ושליש בזיתי׳‬
‫ושליש לשעורי־ ‪ -‬בדרך אמונה כתג על זה החאמר זז״ל אמר ב כלא כ׳ במעשה ההוא שקבל לגי‬
‫•ה•‬
‫‪:‬זשע העדיס סל אדיש הלבנה כששלת גמדו לגןגמליאלשיבא אליו ביום הכפירים שחל להיות בחשבות‬
‫ה‬
‫ש ע‬
‫מ‬
‫תנז‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫בר‬
‫ב‬
‫‪4‬‬
‫‪z‬‬
‫‪:‬‬
‫הנה‬
‫י‬
‫כונה לתנורוישל* עכנאי וכל אותו מ‪#‬שה‬
‫הנה עשה שלא כהוגן כי היה מבטל כל השועל*׳• ועניי צוס הנבחר אשל עונשו בכית ושביתתו * והיה‬
‫• מ ל כל‪:‬המועדים אשל נביסולס תבטל כל התמ־ה היאלהית • יומכ לבי אליעזר מטת בדיךהוא‬
‫שטיהראת התנור בחשבישאינו מקבל טומאה בטענות חזקות • הנה זה מון אשל חטא קטן מאד הוא י‬
‫ועל זה השיעול כמהו ־ ולובי יהושע לא כן״ והנה חטא רבי יהושע יותלץחתלכתה פעמים היה חייב‬
‫נדוי* זעזד מאחל שאנחנו מצווים לשמוע‬
‫אל דברי הנביא באותות ובמופתים למה למ‬
‫‪.‬בשמים היא • אמד ר׳ירמיח אין משגיחי ב ב ת‬
‫קבלו דעתו־ כי זה הפך הראוי אבל עם‬
‫קול שכבד כ ת ב ת בתורה בהר סיני אחרי רבי‬
‫כל זהברכיהז י ילרייהושע קבלו רבן גמליאל‬
‫ל ה ט ו ת • אשבחיה ד׳ נתן ל א ל י ה ו א״ל מאי‬
‫בכבזדונשקז וקראוז־בי כמו שהוא מפורס׳‪:‬‬
‫קעבידקב׳׳הבההיא ש ע ת א א ״ ל ק א חייל‬
‫ונראה כי ר׳ יהושע לא בא נגד התירה• כי‬
‫ואמר מ ח ו ג י בני נצחוני בני ״ אמרו א ו ת ו‬
‫קבלת העדים שקבל בסכלותו יטעה‬
‫היוכש הביאו כ ‪ S‬טהרורת שטיהד ר׳ *‪1‬יעזר‬
‫גלמודיז׳והיה חושב היות האמונה •והקבלה‬
‫ושרפום באש ונמנו עליו וברכוהו וכו׳באותו‬
‫איזת<ת־‪.‬מ< לזה דחו* לקבל העדים •‬
‫יום לקה ה ע ו ל ם שליש בהטי׳שליש ב ד ת י ם‬
‫נדבן גמליאליתשב •שהקבלה לא תהיה על‬
‫שליש בשעורים‪:‬‬
‫כמואלה המלים• כי החכמותהלמידיות‬
‫הס נקנות גחיפת החקיריו׳ ולזה אמר כך מקיבלני מבית אבי אבא כוי• והכריח לר׳ יהושע לבא אליו‬
‫במקלוובתרחילו ובמעיתיו להראית לז כי חכמת הלמזדית היא אמתית מצד החופת • כי האמינה לא‬
‫קבא עליה ולא תחלוק על תזכתיה * ולזה־לא בא ל׳ יהושע נגד התירה ־ אכל כי היא יקרה בעיניו‬
‫כוללת כל הדברים עם ם‪5‬ה טעות אשר מזה הצד לא נתחייב בעונש־ אבללהכריתי בהולאה־ ורבי‬
‫&יעזר השתדל להתאמת עכין טזחאה יטהרס בטעניתתזקית כפי דעתו• וזה העניין הוא עניין אלהייינ‬
‫"כלומלחןיהםודי׳אלהמתאשלבשמילת׳נקגיתההשגח׳האלהית* כאמרוכייי׳אלהיךמתהלךבקרב מחניך‬
‫יחיה מחניךקדוש־ ואמרוזהתקדשתם יהייתם קדושים כי קדוש אני י׳׳־ ודרשו בב״ר על זה הפסו*‬
‫והתקדשתם וכו׳ ־ העליונים לכישאיךיצר הרע בהן קדש׳ אתת להם ‪-‬לכתיב ובמימר קדישין שאילת ‪:‬‬
‫אבל התחתונים שיצר הרע בהן י ולואי בשתי קדישי׳ הדא הוא דכתיכ והתקדשתם והייתם קדושים *‬
‫א״ר יהודא בכל יום ויום העליונים מכתירים להק״בה בג׳ קדושות ־ דכתיב וקרא זה אל זה ואמר קיק״‬
‫ק׳־ חהעשה‪-‬הק״בה‪.‬נטל ז נ ק בראשן קדשה אתתישתים בראשן של ישלאלדכתע והתקדשתם‬
‫והייתםקדושים• ע״כ‪:‬‬
‫והבונה להם ז׳׳ל בזה המדרש כפי הנראה ע״ד בעל עקילכי העליוני׳שהס נבדלים מחמל ואינם‬
‫דבקים ביצר היא קדשה אתת להם יזה שאמר במימר קדישין וגז׳ זזה כי הבדלת האלית׳‬
‫י אשל זהיהנראהכמלת קדשה הוא באופן א׳ בלבד והואפםיטות המציאות הרוחני כי הם אע״פשהם‬
‫ריתניס׳ אץרוחכייתס ל״כ פשוט פרותניית האל ית׳ וזהו שיש להם קדושהאסתוהתמיןוני׳ב׳קדושו׳•‬
‫ור* יהולא הגביל זה באיק אחל אמל כי בכל יום העליונים מכת״לי׳ להין״כה בג קלושות ־ ־ כי הם‬
‫מכירים ויודעים איך הוא יתבלך נבדלמג׳חלקי היזביאות הכלל מוחלט • אמנם ישראל הלא הם‬
‫מכירים הנדל האל יתברך חזה העולםהתחתק וחעזלם הגלגלים אשל שניהם עולמית גשמיים מה‬
‫איגט נעלם להם אבל כעלם להם איךנבדל מעולם השכל י יא‪:‬רהם ג״כ בלתי־קמריי׳ והוא לבדו ידע‬
‫?הנשלחות־ ולזה לקח קדשה אתת ונתןעל ראשן׳ כי זאת הקדושה אשר בינו לבין המלאכים לא‬
‫׳ יכנו ישראל להשיגם ולהבינם י ושתי קדושות נ ק בראשיהם של ישראל כי ישיגי הבדלו יתברךיהנקוסו‬
‫ייזטיחאוקהן התה להשיג הבדלו יתיוהנקיתל‬
‫‪W&M^S2‬‬
‫• ^ת;\וגס הגלגלים ותעו׳השפל‬
‫נ ט‬
‫‪ 0‬ו ן ‪0‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫)‪r‬‬
‫כונה אמרם הרוכ זה יוכיח‬
‫צ ח‬
‫*התלק הגשתי לזה אלו הטהלות יהנ״מ^ית הן הם סודית אלהייית לא ישיג השכל האמש׳ אמתתו‬
‫בסק״לת ה»י‪ 1‬זילתי באמונת הקבלה • וכאשר רצה ר׳אליעיר לטהר הבלתי טהיר ט״׳ איתות ומופתי'‬
‫הנה זה מילק על יסולית הקבלה אלהית־ ילזהבלכויזי' *לי שלא יבא עול אתר לבקש מיפת על‬
‫האמונה־ ולזה היה ח״ב נדיי בשיתרתק מבני אדם בלל יהיה מישני כדי שלא ׳פסי ל בני אלם‬
‫גסברתי ע ״ל‪ :‬חחנם כתב כפרדס דמונים עניין ההריב ר״ל איזה‪ -‬חכם זקן היה בימיהם ו^כר כנו‬
‫אותוכך ״ »נייני יטבעו של תרו שאיני עושהגייות כ״א לאתרע׳שניס והיה יחיח מאה איזה אי ‪7‬׳‬
‫מאות ונעקר ממקומו ובא להסכים עמי עצ״ל‪ :‬ואני הכיתב נ״ל שהיה איזו זקן חכם היי׳ מסחפת‬
‫בהכרחי ברשב׳׳׳ במעלה גחרזבועינא לחיא י אי ירצה חרוב כל׳חנינא בן ליסא שהיה מסתפק בקב‬
‫חרובין חע״׳שלע״ש* ואמתהמיסרחז לרבי כינתס בןיאיר שנעשה לו נם בגינאיכדלא כדאיתא פ״ק‬
‫לחולין ורמז שהיה בימיו איזה תםיד שנעשה‪.‬לו נס ע״י כזה ואמרו אין חשגיתין באמת המיס שאין‬
‫סוחכין על הנס בדבריםאלהייס ־ לישא פנים בקורה עביר חסידית ופרישית ועניין כיתלי ב״ה הם‬
‫למז התלמידים של ר׳ אליעזר התחילו לנטות דעתם אחרי ר״א ־ •ומשוס‪ .‬כבוד החכמים המתנגדים לא‬
‫לצז לגלית דעתם בפרסום ולהפיל חומת ה^ורה בכללה והיא אחתיק הקבלה‪ -‬ועוד היום נוטין‬
‫ועוחדין לשמוע זלקבל דעת רבים‪ :‬או ירצה כח*לי בית המירם »‪ n‬לבעלי בתים המקייחין החכמים‬
‫בהספקה • ואמרם ז״ל אלמלא עליא לא נתקיימו אקכליא והם הבעל׳ בתים המס״עין לת״ח ראויים‬
‫ג״כ להסכים עם כל דבר שבקדושה בין החכמים ־ ומשוס כבוד החכמים שהם רביה לא רצולהכריע‬
‫ולפסוק‪ .‬כרבי אליעזר י ומכל חקוםטול המם עומדין ומטין ידם להושיט ולסייע לםכיקהת״ח בכל‬
‫דול ולול ולמפות שלים ביניהםלרוב הספקתם כפי הצזרך לכל אחד יאחד‪ :‬ועניין הקדו׳ברוך הוא קא‬
‫חיין ואמר נצחוני גני כוי כתב בפרדס דמונים לצהלוחל לבינו הקדוש שהוא היה המקובל הראשון‬
‫אשר למל המשניות וכתכהכנתנוחהל סיני ־ ושאל לבינתןלאליהו מאיקאעבידקולש׳בריןהזא וכו׳‬
‫אמר קאחייך רצה‪-.‬לומרשחח לבינו הקדיש *קבלת החכמיםשהיא אחתית ודברי נכונה‪ :‬ואני‬
‫*הכיתב אומר כי יש מתיבתא ברקיעא כמו בארעא והדברים כפשיטן שהקדיש ברוך הוא שחח ב י י נ ו ת ^‬
‫‪ 03‬חיי‬
‫^‬
‫‪^ ,5‬‬
‫התכמיס ומסכים עם כל הליעות כנראה בהגדתרגה בר נתחני ג ק‬
‫שטיהלכז׳ לכי היותם כילם עיל החקילה השכלית ולא בלרך‪.‬קבלה •י ‪-‬וברכוהו לכי שהיא חלק על‬
‫האמת‪ :‬וענין לקוי העילסשליש בזיתים כי׳ רצהלומל התלמידים החשובים כנו שמס זיתים לכי‬
‫שהסכימו עמו בנצוח לקנות שם נגס בחיטים הםהסלמילים קב ונקי ע״למשנת רבי אליעזר קב ונקי‬
‫ושליש כשעולים• הס התלמילייהגהמייס שלא היה להכמופת זהי לעת כללם למינים‪:‬‬
‫כ‬
‫ע‬
‫ש‬
‫ז‬
‫ן י‬
‫‪3‬‬
‫כ ר‬
‫ה כ ן ע‬
‫ס‬
‫ש ל פ ו‬
‫ה ‪ 0‬ה ר | ‪/‬‬
‫י ש להקשות גמאמל הזה טובא ווה כי ילוע שבאותו עולם אין מתכללין ־ ־ כאפל באד‪-‬לזד ע״ה‬
‫באומרו לא המתים יהללו יה וכתיב הלמתים תעשה פלא אס רפאים יקימו יודון סלסחי ק׳ הוא‬
‫יוליך כמיניהיזס וגו׳ ‪ :‬וע״קומשי יליה זכי צריך רחיצה אי יש להם גשמות גאיתי עולם* יעיד‬
‫הקשה בעל הפר׳׳לסאס אליהו היה נלאה‬
‫כל כי בתמידות ושכיח אצל כניאדםא״כ‬
‫» ל ח ו י ז ‪ 0‬ל ת ע ל ה סי‪1‬ון<!ילםי‪-‬לכור*ומליזית שליזטיזי׳־׳‬
‫‪ . I‬י<*מר ו‬
‫‪1• ,‬‬
‫י‬
‫• וכינת׳ ‪ fvrpW‬לאבדהס משי ילילכי‬
‫לחה נשאר שים ספק אצלח! ל גשוסהצכ‬
‫‪1‬‬
‫עדשאמרו בכל מקזםםפקתי״קו והיא ר״ת‬
‫י ^ ‪ * /‬ח ן הודה‪ .‬שכיח ב מ ת י ב ת א דרבי‬
‫תשבי יתרץ קשיות ואבעיית־ לצוכשיבא‬
‫י ו ^ ח ד ‪ .‬ד י ‪ .‬ש ־ י ״ י ח ‪ < 4‬היד־ן‬
‫אליהו יתרן לנו הסתומות ולמה לא‬
‫נגה‬
‫שאליה י הספקית ‪ :‬ותירץ בעל פרדס‬
‫דמונים כ< רל לזמר בצל מקום מהזכילי אלזמ בתלמוד לצו גז שה<ה בימיהם איזה זקג‬
‫מפלג־‬
‫;‪1‬ע‪:‬זל‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מצי^א פרק הפודים מאמר ג ד‬
‫מופלג כחכחה ורוח הקדש עליוקראו שחו אליהי ואיש כזה נא ליז׳זינת׳ דר׳ ונגה אותו יום ושאל לי׳‬
‫ביוה עכב ־ ואחרל! כי התגודד בענייני האבות איך ולחה כלאחדזאתלהיהבלורו כי כשמת אברהם לא י‬
‫היה יעקב כ״א בן ט״ו שנה ועדיין לא היה ראוי לדבקות • זהבין שחילו היו שלשתן בדור אחדשלחים‬
‫היו מקרבין זחןהחשיח כ׳ לגודל שלחזתם יבעל ז בעולם הזה י זשאלו מחנו אס יש גדור לאזיס כה‪0‬‬
‫והוא השיג כן והש״י לא יע׳ן ק ובלבל‬
‫נגה ליה ולא א ח א • אמר ליה מאי טעט*א‬
‫דעתם ידעת אליהו וח־ שאחיאתייה וחחיו׳‬
‫נגה ליה מד א׳׳לאדאוקימנא לאברהם ומשי‬
‫סיפולםידנורא• ר״ל שסר הדבקות מתנו•‬
‫ידיה ומצלי וםגנינא ליה • וכן ליצחק וכן‬
‫ואפשר שעחד בנזיפה זאת ששים יום •‬
‫ליעקב * ולוקםינהו בהדי הדרי סברי חקפי‬
‫ושאר העניינים הם באים ליפות המשל‬
‫ברחמי ומייתי ל י ה למשיח ג ל א זימניה י א מ ד‬
‫ן ‪0‬נ‪ 4‬והנמשל ע״ כל‪ :‬ולי הכותינראה םהיהממש‬
‫ליה ויש דוגטחן בעולם הוה • אמד ליה איכא‬
‫אליהו ואתר ומשינא לידיה הראה לנו כי‬
‫ר י ח י י א ו ב נ י ו • גזר דבי ת ע נ י ת ו א ח ת י נ ה ו‬
‫צריך האדם להיותנקי וטהו׳גשעיץהתכל״‬
‫לד׳ חייא ובניו אמר משיב הרוח ונשיב זיקא •‬
‫ויזמר זה דדך יישל • לסבר האזן י שנתכלל‬
‫אמד מוריד הגשם * ו א ת ^ מטרא • כי מט*א•‬
‫על ביאת משית‪ :‬ולוקחינהו בהדדי כי׳רצה‬
‫למימר מחיה מתים רגש עלמא אמרו ברקיע‬
‫בו כי זכית הרבים יותר מזכות מועטים‬
‫טאן ג ל י ח י א בעלמא אליהו א ת י ו ה ל א ל י ה ו‬
‫כאשר הוכיח רש׳׳י ז״ל בפירוש פסוק מאה‬
‫מחיוה שחין פולסי דנורא כוי‪:‬‬
‫•זכם רבבה ירדיכו כו׳ ‪ :‬זמ״ש חחיוהז‬
‫לאליהו שיזין פולסי דנורא הוא חלקות‬
‫שלמעלהלפישאין מענשק אלא עדכ׳ שנים ושלשה פעמים עשרים הס ששיכ כנגד שלשה כעחיסייג־‬
‫היינו עונש ב״דשלמטהוהוימלקית ל״ע היינו ג״ פ י״ג זכתב במערכת א ל ה ו ת שער ההריסה טעם‬
‫לחלקית שלמעלה שפים וז״ל חגין שתין בזה דחז לשש קצית שכל אחד מהם כלול מעשר ע״ש‪:‬‬
‫רש״ט בעל פרדס דמונים דברי זאת האגדה קשה מתתלה ועל סוף ואמר ההינה להם ז״ל‬
‫כתב‬
‫שהחכמים בזמנים ההם היו ישיבות גדילות וקראו העליונה שבכלם מתיגת׳דרקיע והקדוש‬
‫גרו ך הוא רמז לרב הישיבה כי החכם נקוא‪-‬אלהיס כמו שאחר הכתיב עד האלהיס יבא דבר םניהס•‬
‫ונקרא קדוש שנאמר איש אלהים קדוש הנאחרבאלישע ואמרו ז״ל סכם עדיף מנביא * ואחר כך ארולו‬
‫גא מלאן המות כלימר שהגיע ליכטר מן‬
‫דרשלטםפד יז״סוכומזכטיי׳ יכיזגרנתמניועניןצפיי־‬
‫העזלס יבארו לנו שעם היות שהיה שלם‬
‫• למטלליזכו׳‬
‫אמ י ל בתכלית השלימו ת ומצד שכלו החעחי׳חחרו•‬
‫אי אפשל־ לי לחות אמנם מצד תמרו אין‬
‫בר נחמני הודה יתיב אגירר*י*‬
‫תחבולילהנצל מן המי׳הטבעי לפי שהכתית‬
‫ד ד י ק ל ^ ו ק א גרים רק«ן« מפלגי‬
‫החחליית הס בתכלית העלית וזהי גונדת‬
‫ב ם ת י ב ת ׳ ר ד ק י ע א א ם כ ה ד י ק ו ר מ ת לשער לבן‬
‫ט מ א • ו א ס שער ל ב ן קודמת ל ב ה ר ת טהור ־‬
‫דכרשי שגברו הליחות קצתם על קצתה‬
‫ספק הק״בה אומר טהור * וכלהו מ ת י ב ת א‬
‫וכאשר הכיר שהגיע עליי הסילי שמחשיצ׳‬
‫דרקיעא אמרי טמא • אמרי מאן נוכה * רבה‬
‫מן העילםחהצער ואנחה לעולם שכלי טיב‬
‫ובטת בשם שיראהו י וזהו שאחר מוט׳שימז'‬
‫בר‬
‫ביד השש ולא יצטער בעולס הזה‪ :‬ומאי‬
‫‪:‬‬
‫לא־יל לנפל פזקא מרקיע • ל״ל שבא אליהם מאחל הרנ דגל* שבהם ־ או אפשל שהזניח השם לאיזיז‬
‫מהם‬
‫ט«טר ד דרש להספד תלמיד חכם‬
‫צו‬
‫״ ל י וק‪:‬ה על ‪1‬ה המאמר היאךילעי מאלתן צפר< ס»מן ל מ ר שנקבר • ןע׳׳ק למה‬
‫! ‪? ,‬‬
‫מיקמ תלתא יומי ותלתילילי כויויזנין שבע׳להספד לוקא ‪ :‬והנה נראה לנו ע״ל שבאר נעל עקידה‬
‫מ‬
‫י ה ס‬
‫י ם‬
‫עכ‬
‫ש כ‬
‫(‬
‫‪1‬‬
‫שמי ניני וזילאממ ן״ל במ״ק אל ת ״ למת יותל מלאי ואל תנייי לי יותר חיש»עו הא כיצי ג י לבכי‬
‫ושבעה להספלושלשיסלגיהוזולתספילתמכאן ואילך אמר הק״בהאץ אתכ לשרים לרמם עליו יותר‬
‫ממני‪ :‬וזה כי הוקבעי ג׳ זמניי אל י מהאבל‬
‫לכי שבחסיין האישהש^יס יחסלוןונשארי'‬
‫גדנחנעי״ דאמר רבד־ז בד־גחמני אני יחיד‬
‫נ׳ענ״ני׳גדילי׳יישר יישלמי לה׳ במציאותו‬
‫בנגעים אני יחידבאהלו׳• שדרו!שליח בתריה‬
‫ל א הוה מצי מלאך המות למקרב ליה מרלא‬
‫האחד חה שהיה האיש השלם החלם‬
‫בחכמתו מורה להכ חכמת התירי זמיםכלו'*‬
‫הוה קא פסיק פוםיה מגרשיה • אדהכי נשיב‬
‫והשני מה שהיו מקבלים חמנו דעה והשכל‬
‫ד ק א ואווש ביני קני • סבר גונדי דפרשי הוא‬
‫נתקין מדזתיהם ויישר מעשיהם לתיקון‬
‫אמד חינח נפשיה דההוא גברא ולא ימסד‬
‫המדיני׳' והשלישיחה שמישריבדרן עצה‬
‫בידיה דמלכותא * כי הוה קא ניחא נפשיר־‪,‬‬
‫וגבורה ־בעסקים הזמניים‪ :‬והנה היו נ'‬
‫אמד טהור י צ א ת ה בת קול־ יאמדי‪-‬ז אשריך‬
‫לבכיעלהפכזיהראשו' כיהתור׳היא מוגבלי‬
‫רבה בד נחמני שגופך טהור ויצאתדה נשמתך‬
‫בעני! הזה ובמספר זה כאמרס בכר׳ ר״ע‬
‫בטהרה נפל פיתקא מרקיעא בפומבדית׳ רבה‬
‫גר׳׳רחמנידיהי׳אוריי] תליתא׳ לפסתליתאי‬
‫•בר נתמני נתבקש בישיבה שלמעלה ־ נפקו‬
‫ע״יתליתא׳ גילח תלתאי ביומא תליתאי •‬
‫אביי וכלהו רבנן לאיעםוקי ביה ל א הוו ידעי‬
‫ואחר התכה הנה כתנת׳ שלישים בחועצז׳‬
‫דוכתיה אזלי לאגמ׳חזו צפרי דממללי וקיימי‬
‫אמנם על העניין הפני היה תשלום השבע'‬
‫‪ :‬אמרי ש״מ התכש הוא • ספדו׳ תלת‪»4‬ן יומי‬
‫להסכדלכישנז קיום העולם כמו שאמר‬
‫ו ת ל ת א לילותאנפלפיתקא כל הפורש יהא‬
‫אחרת׳ עילםחסד יבנה • זאחרעלג׳דברי'‬
‫בנדוי ספדוה שבעה יומי נפל פיתק‪»4‬ן לכו‬
‫העיל׳קיים על הדין ועל האמת יעל השלי׳״‬
‫לבתיכם לשלום ע׳׳כ‪:‬‬
‫ואלי כלס בחלק המעשי יחספ׳זכרון השבע'‬
‫היה זכרין לשבעה ימות העולם* והיה העניין השני בזמן ובהדגש להיותו שני במעלה אמנם היו ל'‬
‫<ום לגיהיזילתםפולתלהרגשהמסרוןהשלישי שהוא בעניינים הזמניים אשר אליהם יתכועעי האנשי'‬
‫יןמקו׳למקים ומענין לענין<מושהל‪5‬צ׳היא מייחלת להיז׳דזגמא לו בזה משאל צבאות השמים ולזה היה‬
‫המסכל בזה חיזחלאלהרגשהחסרון המושג לכמואלו הענייני׳הזמניים וכחי שאמדו במסכישמאוח שלשי'‬
‫לאגל שלשים לגיהיץ ולתםפילת י ל׳ ליפת תיאל ל׳ לאיליםין וכו׳ ואמרי שעל כן ים ‪-‬התאונן על‬
‫אבדק הרגש אלו החסלונות אבל כדי ליחס אל האמ״ ולהתאונן על אבדו אין אנו ^ א י ן ד׳ ניס בניו‬
‫של הק״בה הס יאין להם ללחם ייתל ממנו י ולזה הראוי שייבן חייבה גר נחמני שהה היו ^ ש י ס אחל‬
‫מלליגתו ומעלתו להזכיר שלחיי ולהכפילו גקלוסיו כראיילו* לזה אחלשראו צכריס כוי הס רמז‬
‫לתלמידיו המון התלמידים המתקבצים אליו לשמוע תלייידחמנו י ולפי שגזרו בדעתם שהיא עיקל‬
‫שלמותו זשס מקוםמלריגתו םפדוהו תלתא יומי ותצתא ליליתיוגקשולכריש כי חשבו שיספיק זה להם‬
‫כי הוא הזמן המיוחד לזה כנזכר אמנסהקכידו עליההמן השמים׳ פי איך יתכן שלא ׳שליחו עליז‬
‫ההעפד על העני׳ השני הדבק אל הראשי׳שעליי תלוי קיים העולם כמ״ש אכן כשהשליח! חסכ׳השביעי‬
‫אמלו לכי לכת״כס לשלום * כי העניין הש‪1‬ישי הוא עניין חציני מן המבוקש ואין סזבתומזסללק על‬
‫הקרזביס להתאבל‪:‬‬
‫ובעל עיקדיס כ״ללממאמל ד׳ כמג בלגה גלנתמני כיםמון למיתתו גהמתו גולס תכני הכל‪6‬ן‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫פקיד‬
‫טעס אמרם ג לבכי שבעה להספד ל לגיהוץ‬
‫פקיר המלך שהיה רוצה לתופשו ראה או שחנו בחלום אי במראה שהיו הנפשית אחר התזת חתעםיןויז‬
‫בדיני הנגעים שהורגלו בהם בתייהס על ששמע אותן תלוקית בדין זה אם בהרת קידמת לשער לבן‬
‫וכי׳ ישאם הוא ספק ־ מ־זיבתאדרקיעא אמר< טייא וקודשא ברין יטיח חומר טהור׳ ושמע שהיי אומרי'‬
‫מאן נוכח לנא רבה בר נחמני דבקי בי>הלו׳ וכי'‪5 :‬יראה מכל איתי הענק שנזכר שם םזנפשית הן‬
‫יזשתיקקית אתר המית להתעסק בתה שהורגלו בו בהיותן בחיים • וזה שאפילו נפשות הצדיקים הן‬
‫חתעסקית בדיני הנגעים ובטהרות הטומאו׳ שהיי מתעסקות בהן בהייתן בחיים זככל אמרו ברבינו‬
‫לקלושכל בי שמשי הוה אתי לביתייומקלש וכי׳ וזהו דוקא תוך ייב חודש כי אחר י״נ עול׳וחינה ייללת‬
‫מ*ללק לאליהו הנביא עולה ויורל עול היום ונראה לחסילים ואנשי חעשה כמו שכתוב‬
‫י‬
‫פרשת ויקהל וז׳ ל וחאיאשכחנאבספראדאדסליאמר באינוןתולרוודדעלמא‬
‫מהר‬
‫ודוחא יהא ר י ח ו ת לעלמ׳ בארעא ויחלבש בגופא ו«‪1‬יהו שמיה ו ב ה ה ו א גופא‬
‫יסלק ו י ש ת ל ל גופיה רישתאר בסערה וגופא דנהורא אוחרא יזדמן ליה למהוי גו מלאכי‬
‫ו ב ת ר כן • ח ו ת ויתלבש בההוא גופא ד א ש ת א ר בסערה ״ ובההוא גופא י ת ח ז י ל ת ת ן א‬
‫יגגופא אוחדא יתהזי לעילא ‪ :‬ו ד א איהורזא ד מ י ע ל ה שמיס וירד ל א הוה ברנש דסליק‬
‫ל ע י ל א ונתית ל ת ת א עכ״ל* וזהו ס ו ד המלבדששהזכירו חכמי ה ק ב ל ה ;‬
‫חסלת מסכת מציעאז בעזרת‬
‫גדולדיעך‪,‬‬
‫בבא פתדא פרק ראשון מאמר ה‬
‫כי׳ חונבז היה מ ה שלהילצי החלכה חזרעיחשמזנאיס‪:‬‬
‫ובאר זה החסיל ה׳ חיני חסחנית כנמצאות לכל יזלך איצר וסוכן אסל שישתמש מאוצרות ' לעת‬
‫הצורך להשכיר שכיליס ואנשי מלתחה למטה אבל אסמן השמים ילתתו עמו לא יועיל ‪t‬‬
‫אח׳יסהל^תןצלקה יהפך ההוראהישמיתיי'‬
‫דד׳טצית׳ו‪:‬וכת>!יזר׳>וניגןזתי>וו‪5‬וות׳למעל־נו'‪5‬ו‪5‬ייח‬
‫מלעה לטיב'כאי שאמלי לילי״שלמי למעש*‬
‫* ׳‬
‫קןןןאמר לבי הונא גראח'‬
‫‪,‬‬
‫א ' ל ^ ^ ג ל ז צ פ ח ן שליעישיצלק׳ שכל־‬
‫השקפה שבתורה בלשי? אריד׳ יזו בלשין‬
‫ברכה‪ :‬רצו בו מה שאמרתי שחהככין‬
‫ההוראה שמימיית מרעה לטיבה‪ :‬חסמן‬
‫שני שהן ככזו בייקיס שהיד שולטת בו ולזה‬
‫אפשל שיהיה עישר שמול לבעליו לרעתו־‬
‫מעש׳במליבז המלך שבזבז אוצרותיו יאוצדו׳‬
‫אמנם אניגנזתילחקים שאין היל בולטת‬
‫אבותיו‬
‫בי ולא נסתפק בנתיב צדק משמי׳ נשקף׳‬
‫שכגר אפשר ע״< ‪.::‬׳ני׳ ללהת״ש בייליא של י!;יל^ ליה ל־לז כתי‪> :‬דק ומשפט שנתיב בו אק פיל‬
‫מלמל‬
‫‪,‬‬
‫נ כ‬
‫ת י ב י‬
‫‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ v j j‬תנו רבנן‬
‫צז‬
‫כבא כתרא פרק ראשון מאמר ה‬
‫מלגזי‪ :‬תסיין ג׳ שטם שלא יביאו ההוראות שמימיות נגדי ועם שלא ישליט אחי גיזמהו אולי לא‬
‫ס ׳ ק נכצ הציין ואס יספיק אילי י״תי הדגל יהיה סבק רעתו סכמה מלכים הולכיההםאל השונא‬
‫ונופלים ולזה אחר הכת* אל יתהל ל תוגר בחפתח • אחנם אני גנזתי דפר שעושה פילות ופילי י־ימק‬
‫גמיצן שלזה יספיק לכל הצרין והוא עז׳הח״ם׳ חסמן רביעי שעם שלאתבא החערכהנגדו נס לא‬
‫ישלוט בו ׳ ‪ 7‬אחריה גם ׳הי׳לזרגיימחונז'‬
‫שבכל יום ויום ייתלצזת אוצרמ*‪4‬יי>חמת‬
‫אבותיו בשנרת בצורר־‪ •.‬רחביו עליו אתיו‬
‫רגוי חסים יאמיניית שהביאך אליו ח ‪» 7‬‬
‫וביר־‪ .‬אביו אטרו לו אבותיך גנזו אוצדורת‬
‫•ייםייס עד שיהיה לו י ז ח ן רב להשכיר‬
‫שד־־* אבותיו ואתד־זבזבזו־ז‬
‫והוסיפו‬
‫םכיר׳׳לניסכחיל אשי על שפת הים ע‪0‬‬
‫אוצרותיך ו א ו צ ר ו ת אבותיך־ אמרלהבש‬
‫כל זה לא יקנה לבי‪-‬זת ־ יאולי לח יהיו לו‬
‫אביתי גנזו אוצרו׳ למטה ואני גנזתי אוצרות‬
‫חיילותיו נאי‪-‬ניסלו ־ א י ז נ ס הכוהן צדקם‬
‫למעלה שני אמת מארץ תצמח וצדק משמים‬
‫ג י נ ז נפשית • וי;׳ לא ישים נפשי קחת‬
‫נשקף׳ אבותי גנזי במקו׳ ישחיר שולטת ואני‬
‫מונגזהי׳לן שהחיה א!ת‪ :‬בסכ׳ בציית‬
‫גנזתי בטקיס שאין היד שולטת בה׳ שנאמר‬
‫וכחי שי!מי ארסטו׳ לאלכסנדרוס חשול‬
‫צדק ומשפט מכון כסאך י אבדתי גמר דבר‬
‫בעם ורדה ב ־ ‪ 3‬י ז ה טבת ן ‪ orb‬כי אז תקנה‬
‫שאין עושרה פירורת ואני גנזתי דבר שעושד־־ז‬
‫הלנטת‪ :‬חסרין חמש׳ שעם שישיג כל‬
‫פירות שנאיאמדו יצדיקביטוב פדי מעלליה׳‬
‫הארבעה דברים ס ו ף כל חה שקנה היח‬
‫יאכלו י אבות י גנזו אוצרות ממון ואני גנזתי‬
‫לאקלים• אמנם הצדקה היא לניתן עצמו‬
‫אוצרות נפשות שנאמר פרי צדיק עץיחייבש‬
‫בין‪:‬יהיו רבים הנותנים בין שיה׳ה יחיד‬
‫ולוקח נפשורת חכם ־ אבותי גנזו לאחריכש‬
‫עכ״׳ל חה״לי כהן בכירזשו איי נ ‪ :‬יבעל‬
‫ואני גנזתי לעצמי שנאמד ולך תהיה צדקה •‬
‫עקידה ‪ r:1‬ק׳׳א כתב חייל הראש ן שיה׳׳‬
‫•אבות׳ עזו לעולם הזה ואני גנזתי לעולם הב׳‬
‫הדבר הנמצא במקוםהחשתתר שלא יכסד‬
‫שנאמר והלך לפניך צדקך וכבוד יי׳יאספך‪:‬‬
‫מצד הלוקים בג׳ן שלא יהיה כמקים לקב‬
‫כההוא דאמ׳אביהלשמואלא׳ אכלה ארעא תיפול מדידן וע״ז אמר אביתי גנזו אוציות למטה כי הנה כל‬
‫מה שאצרוהו לצרכי זה העולם הוא מקום עפר רמה ותילעה‪.‬שמכלה ומפסיד הכל ואני גנזתי למעלה‬
‫מקזסשלם וקייס ה מ ע מ י ד כ ל מ ה שנתון בה כ מ י שהעידה על זה ריח הקידש וצדק משחים נשקף כי‬
‫הצדי‪ /‬הזא דבר קיים ומקיים כל הדברים‪ :‬השני שלא יהא המר המוצנע חמה שיאכל יישתה אי מאיזה‬
‫דפר שאדם עשוי להסתפק מחנו תדיר כי אס ישלח ידו ייקח ואכל מעט מעט לא יעמדו ימים רבים •‬
‫<ל;ה אמר אבות״גנוו־ במקום שהיד שולטת בז שהמסגל מעשים טובים עם שאדם אוכל פידיתיס׳ בעילם‬
‫הזה הנה הקרן קיימת לעולם הבא שמור לבעליושנ׳ צדקימשכט מכין כסאן יראה שעיקר פעלת הצל׳‬
‫זהחשכט גנוזות שה תחת כסא הכביד למען לא ישלחו הצדיקים בעולת׳ יד׳הכ עד גיאכשס אל בית‬
‫כנודסהשליש׳ שלא יהיה מדבר שיפסד או יחסר מעצמו רק מהדברים הקייתיכ הבלתי נפסדים ואם‬
‫יהיה הדבר ההיא מוסיף ומתיקר הנה טזבחאר ולזה אמר אבות׳ גנזי דגר שזיני עושה פירות ואני‬
‫גנות׳ דבר סעושה פירות שהמצות לא די שלא יחסרו אבל עושות כייית ובירי פירות‪-‬וכח״ש פרי צדיק‬
‫ז ס״ש‪ :‬הרביעי שיהיה האוצר מדבריכיקרי הערן בשוויין מעטי הכמות ורבי האיכו׳כזהב )אבנים‬
‫טיבימ ימלגליי׳כי בזה תקל ייתר שמירתם ע״ז אמי אביתי גנזו מוצרות תחון ואני נפשית כי הוא הדבר‬
‫•יותר יקל שימצ׳‪ :‬התתישי שיהיה האוצר ההיא נחקו׳ המשתמר שם מכל זילתו ולא יחולו בו ידי אחריב‬
‫לעיש כי גזהיהיה ודאי טישל שתול לבעלין • י ל<ן אחל אביתי גנזו לאחרים ואני גנזתי לעצחי שניול י‬
‫מ‬
‫ן ג‬
‫כה‬
‫א‬
‫ג‬
‫‪5‬ג‬
‫?‬
‫י‪,‬ה ז‬
‫כבאבתרא‬
‫פרק ראשון‬
‫מאמר ה ו‬
‫‪ .‬ל ה צ ד ק ה ״ ו ק אמר הסכם יהיו לך לבדך ואין לזרים ן ן והוא האמת המוחלט להיזטשיםטמ״ם‬
‫המה מתעצמים בעזשיהס לא יצאו מהם‪ :‬ולזה אין שיםיד שולטת בהם‪ :‬טכ״ל‬
‫יקשה למה פרט פרשת כלתם י והלא כתב משה כל החזרה צוות לחות מבראשית עדוזאת הגרבה‬
‫וע״ק למה אמל דוקא ספר איזב‪ :‬כתב מהרי׳ כ״ץ טס היות פרשת בלעם מכלל ספרו לא‬
‫*אמר שהעתיקו ממקיםאחראלאכמוששארספרי הוא היהכותב הראשון מכי יי׳!לק איןלסכק טליה•‬
‫ולצו ש‪*$‬יות שמעקרי התורה שהכל תלוי ‪ 13‬ההשגחה והאושר הנכשי <!כן עשה קיום לתורה והנה‬
‫״תקיים השטר אם בהזלא׳ בעל חזני אם ע״י עלים נאמנים • וכנגד עלזת הולאת בעל ריבו הניא‬
‫הילאת בלעם שעם שבתחלה היה סובר‬
‫מ ש ל ן כתב ספדו ופרשת בלעם ואיוב‪:‬‬
‫‪«,‬״ ‪ ,‬ישהעילס נפל לחקלה יפגע ולק חשב לקלל‬
‫לחי שירצה ובסוף הולה יאמל חה אקוב לא‬
‫קבהאלשהלי הזלה עלההשגתה ועל ההשארות הנפשיי תמות נכשיחית ישרים וכנגד קייס עלים כתנ‬
‫ספל איוב שבין ליעמוחג״הי • גם־היח הודה לבסזף על ההשגחה ועל ההשארות הנפשי י ולכן מחייב‬
‫שגם מצד שמקבר יהיה זה הספר בתכלית השלמות עכיל‪:‬‬
‫וק‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫פירש לש״יאטו חכם לאו נביא הוא‬
‫וכי אין חכם לאיי להיות נביא‬
‫‪ * ) Q f t‬רביאבדימידמן חיפה מיום שחרב‬
‫> ‪,‬לקאמר ניטלה נבזאה חן הנביאים ינתנה‬
‫ביה ניטלה נבואדה מן ה נ ב י א י ם‬
‫י כעקילהלחכחיסחכלל לתעיקרא לאהיתה נבואה‬
‫וניתנה לחכמים א ט ו ח כ ם לאו נביא ה ו א י‬
‫‪ J‬לחכחים• ה‪3‬י קאמר אע״פ שניטלה מן‬
‫ה״קאע״פ שניטלה מן הנביאים מן ה ח כ מ י ם‬
‫הנביאים שאינם חכמים ״ יק החכמים לח‬
‫ל א ניטלה י אמד אמיםד וחכם עדיף מנבי‪4‬א‬
‫ניטלה ‪ :‬זהימ״נן ז״ל^הקשה על פיירשי‬
‫שנאמר ונביא לבב תכמח כו׳ מי נ ת ל ה בסי‬
‫וז׳׳ל ויש להשיב בה להאאמלינן במסכת‬
‫הוי אומד קטן נתלה בגדול וכו׳ אמד ד׳ יוחנן‬
‫נלרים אין הק״בה משרה שכינתו אלא על‪.‬‬
‫סיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואד־ז ם)‬
‫חכס גבול ועשי׳ ויש שהשיבו שאין הק״בה‬
‫הנביאים ונתנה לשוטים ולתינוקות‪:‬‬
‫תשרה שכינתי בלא הפסק אלא על חכם אבל‬
‫נביא של שליחות כגוןנבואת יונה כשליחית‬
‫נינוה שהוא לפי שעה השרה שכינתו אף על החסידים שאינם תכמיס דאמרינן הת׳יזנלן חיזשה ואלו משה‬
‫לא פסק חתנו נבואתי וזהו לשון תשרה י ואע״ג לאייתי נמי עשיר מיונה נביא בלי הכסק היה ולא•‬
‫נשתלחאלא לנינוה ואין דעתי נוטה י אלא ה״ק אע״פ שניטלה נגיאת הנביאי׳ שהיא המראה והחזין‬
‫נניאתהסכחיםשהיא בדרך החכמה לא ניטלה אלא יודעי האחת ברות הקידש שבקרבם‪ :‬ועניין נבואת‬
‫השוטים זהתנוקית ראיה דחיית׳ שם בסמוך תההזאמעשה לההוא שטימיזר בררביזשידהזהאזיל‬
‫בשוקא שמע לההוא שט׳א דקאמר ריש מתיבתא דמליך במסי מחסיא יכו' • וכן תינוקת כההיא דנת‬
‫לב תםדאהוה יתכה בכנפיה דרב חם‪7‬מוהו ק»ןמאוריזיגי חתחאמר לה הי חנייהז בע׳תאמרה‬
‫לתרווייהו • אחר רבא ואנא בתרה יכן היה• וכל זה ראיה שלפי שעה שורה נביאה על כל אדם ברצון‬
‫אלהי׳ ״ וגסהרי״טבא <״ל כתב בפי׳חאחרזה וז״לניתנהלחכחיס פי׳ שישיגו בשכלם דברים הרבה‬
‫־!אין כח בשכל הטבע להשיגם • יחכם עדיף מנביא כי׳ מ ^יתי נב׳אשיש לז כת ליאות עתילית ואין ל<‬
‫יוכי הנבואה שהם חצדהחכמה סרוח שכינהעליו זכמן שבאלהלמ״בםז״ל בספל המירה כי הנבואה‬
‫ההיא אילה שילה י>לי( על הכם עכ״ל‪:‬‬
‫והלנ‬
‫נוגה למיזחי מיזם שנתיב ביה נטל?נבזיויזמגלידים וגוי *‬
‫זמוי‬
‫מ‬
‫ז‬
‫ל‬
‫ז‬
‫ס‬
‫־‬
‫• ן ׳‬
‫—‬
‫»‬
‫׳ ״י׳* י‬
‫׳״»‪OJI‬׳?‪.»t?3P‬׳<טרדתםאיג©‬
‫״‬
‫יכזליס להשיג כלאי״ יל^זאיייי ״ל*‪ 1‬הנבואה שורה אלא מתור שחחהשנאחל‬
‫ייהי‪.‬כיזנגן וכוי ותהי עליז רוח ה׳ עכ״ל ‪:‬‬
‫ובירושלמי דברנות‬
‫ייש לפייים עייפי וזגניזוים‬
‫‪:‬‬
‫<‬
‫י‪1£‬ייי•**‬
‫‪ 0‬י ר י ש ע״׳ תדע לו יכו׳!ה המאמר‬
‫לרג׳ בא נאמד המי ן למחלוקת‬
‫‪ J O T‬אמרתרעלךשרבריסופדי׳חביביס‬
‫ביש וב׳׳ה בק׳׳ש שב״שאומרי׳בערב הל חד׳‬
‫מדברי נביאים שהרי ר׳טרפון אילו‬
‫יעו ויקראו ובבקר יעמדו וכו׳ ואחר רבי‬
‫לא קרא לא היה עיבר אלגי־ן בעשה • וע״י‬
‫טרכין כעס אחת הטיתי לקרות כבי׳שמא׳‬
‫שעבר על דברי ב״ה חייב מיתה על שס ופורץ‬
‫»‪0‬כנתי וכוי וחמר ליה כדאי היית לחוב‬
‫גדר ישכניגתש י ר' חנינ׳ אמרחפיגין דבי־י‬
‫בעצחך שעברת על דברי ב״ה * ויעלה לנו‬
‫זקנים מדברי נביאים דכתיב ‪ (j‬תטיפו יטופין‬
‫חוה תועלת אמוניי גדול הערך יה<א שאנו‬
‫וכתיבאטיף לך ליין ולשכר גביא וזקן למדה‬
‫ח״ביס לשיזוע פי׳ התורה והחנות חפי‬
‫הם דומים למלך ששלח פלמנטורין למרינדה‬
‫חכס ישרינאחןולענין זה חכם עדיףזלקיי׳‬
‫על א ח ד מהם כתוב אם אינו מראה לבס כתב‬
‫זה הביתי שני מיני ראיה • רבי בח ורבי‬
‫וחגתם ופלמנטודי' שלי א ל האמינו לו• עד־‬
‫חנינא׳ רבי בא הביא ראיה משורש הדין‬
‫א ה ד כתב אפילו לא ידאה לכם כתב ו ח ו ת ם‬
‫במוכת מבואר נגלה בחוש ורבי חנינא‬
‫ופלמנטורין שלי תאמינו לו כך ב נ ב י א כתוב‬
‫היכיחכן חחופת שכלי • ראיית רבי בא‬
‫ונתן אליך אות או מופרת יבזקן כתוב עלפי‬
‫היא ממה שראה רבי טרפון בעיניי שהיה‬
‫התורה אשר יורוך‪:‬‬
‫בסכנה גדולה ע״י הלסטים בשביל מה‬
‫שנתעכב ואמר ליה שהיה כלאי להסתכן מפני שעבר עלדרריב׳׳ה • •ראה חוה שגלול עינשהבלתי‬
‫שומע למכס בפי׳ החצוט מהבלתי שממו לחניה עצחה ‪ .‬ור׳ חנינא הבית ראיה שכלית ע״י חשל עלב‬
‫וזאת כמתו באמרו חבינין די‪.‬ר< זקנים פי׳ חכמים ייתר מדברי נביאים לפי שהנביאים יש‬
‫'אתתי•‬
‫ספק א‪ 0‬מתנבאים מעצמם כמו שהיטאוחיהנביח בשם הק״בה בעד נביאי השקר אטיף לן ליין ולשבר‬
‫לכן ציין שיתן אית או מופת להוכיח שהוא נביא אמת וזה משל לכתב המלך שזה פי׳ פלחנעורין ובחקיס‬
‫אחר נקרא כריזטגחא וכתיב בי אם אינו מראה לכס כתב וחיתם זפלמנטירין שלי אל תאמינו לו אכל‬
‫דבי׳ חכ־ויכ יש להם מעלה גדולה שבשכלם הזך יגס על ידי קבלתם האתתית עד רבינז הקדיש יעד‬
‫מל־״עה אימריס זה פי׳ חציה זאת כמו עין תחת עין יכדומה לזה בכל ספק שיסתפק בהבנת איזו חצו ה‬
‫•אנתני ת״גיסלשתועילהאתיןאלהפירישההיא שנאחר ועשית ע״פ התורה אשל יזמן יגוחרועזבלנלא‬
‫תסור מי שאינו שומע לו • ולכן התחילו ליתר כל העובר על דברי חז״ל ח״ב מיתה‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫ו מ ב ש ר י שהיה במלך גדול ודע מעללים שמו פירנא״גדיקו מושל בכל האקלי׳ נועץ‬
‫לקרא לכל חכמיו וזקניי * גס קרא י״א חכמים רשומים מבני עמנו שיבואו‬
‫י י י * * י ג א ו אליו קם על רגליו והקבילס בכבוד הרחק מ ט ח ו י קשת ממקומו ה ו א‬
‫זהזקגים‬
‫*‬
‫*‬
‫כה ב‬
‫פ נ ‪,‬‬
‫נ‬
‫ש‬
‫כ‬
‫‪5‬‬
‫מעשה במלף שהכשיל יא חכמים ביין נסך וחזיר וזונח‬
‫והזקנים * ש ר עמו • ובני ישראל ת מ ה ו על הכבוד אשר עשה ‪ -‬ני ל א נסה • ו״אער‪^:‬יהם‬
‫א ה ב ת י א ת כ ם כבבתעיני־ ורצוני שתהיו מאוכלי שלהני• בחרו לכם הטוב בעיגינ‬
‫״‬
‫י י‬
‫א ו ל א כ ו ל בשרחזיר מבושל ומבושם י‬
‫א ח ת ש א ל ת י מכם •‬
‫ארמית• במעל ו ב ת ד מ י ת או ל ש ת ו ת יין נסך ודם רסיסי ״ כבודי וםריס ראשי ^ א•‬
‫א ד ע כ׳ מצאתי חן בעיניכם ואשיבה א ת כ ם ‪ :‬קם על רגליו חכם אחד רשום מבני עטנו‬
‫מבחר שלומנו ־ עיניו ת ר ד נ ה מים י ו ה ש ת ח ו ה אפים ־ ואמר אדונינו מלך האדיר תנדה‬
‫לנו זמן ג׳ יפיס ־ נעיין בספרי דברי החכמים• ונראה איזה מהם יכשר• אם אבר מן החי‬
‫א ו היין והישר י ויע? המלך נשאתי פניכם • עשה תעשו כטוב בעיניכם והחכמים נועדו‬
‫ויתנוררו בלב חעדטר • וקרא זה א ל זה ואמר ־ ה ב ו לכם עצה ‪ .‬א פ נבחר החזיר היין‬
‫א‬
‫ש‬
‫ס‬
‫א‬
‫ש‬
‫ם‬
‫א‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫ע‪ 0‬אוכלי׳עלחגיך * כל ה י ו ם ו כ ל ה ל י ^ ה נדוה דודיב נשתה מיינך ־ כי טובים דודיך•‬
‫רהמלך הרשע והזקנים שמו בנמתס ־ להכשילם יחד בשלשתס • ויאמר המלך א ך זרז‬
‫היוםשקייתי• ל א כ ו ל מתבשילי מעדניכםאויתי י ויין מלכות דב ״ ל ה י ך י ע ר ב ׳ מתוק‬
‫מ ת ו ק מיינוצלי; ‪,‬יקונדיטון והחכמים עשו לבכור מ ל כ ו ת מאכלים ותבשילים ו מ ע ד נ י ם י‬
‫מינים ממינים שונים וישבו לפניו • נם המלך וזקניו י והמלך עשה בערמה • שלחן עגול‬
‫מתנועע בהבטה ־ כפי חפצו יסובבנו ־ ולכל אשר יחפוץ יטנו‪ :‬ויהי הם אוכלים ושותים‬
‫באשד טוב לבם • כי המלך אוהבם י וגלה להם ס י ר ו ת ה מ ו כ ו ת יטעמו ־ ויאכלו וישכרו‬
‫עמו • וכאשר ראם המלך שדעתם מטורפת ס ב ב א ת השלחן והביא מאבל החכמים לפגי‬
‫הזקנים ומטעמיהס ־ ומאכל שלחנו בשר החזיר ס ב ב א ל י ה ם ׳ ומלאו כרסם מבשר החזיר‬
‫והטרפות • ויהיו לחרפות י ולמשמדת ל מ ח ר ת ו י שם תבשיל היהודים ל ה ר א ו ת ו‬
‫ו ל ע ת ערב הציע להס מטות זהב כלי מ ל ת ושמלות כ ל א ח ר ו א ח ד ב מ ט ת ו י ואשה זונה‬
‫שוכבת לצדתו ־ וחוזק היין בהם ־ שנו וישלשי בחשבם שנשותיהן הן * וישכס המלך‬
‫ויאבד אהובי קיטו מתנומותיכם י ה ת פ ל ל ו בעדכם׳ מהזה אשד עשיתגש־‬
‫בנקר‬
‫ה ל א ח ט א ה גדולה ח ט א ת ם • א כ ל ת ם החזיר בנאוה ובתגבורת ־ והנה התבשיל שהבאת׳‬
‫למשטרת • ו ב ע ל ת ם הנשים הנכריות * עמוניות צדוניות ח ת י ו ת והכריות ־ וכאשר ראי‬
‫ח ר פ ת ם ־ בחרו מיתתם־ ו ב ת ו ך השנה מ ת ו כלם מיתה משונה־ ליצלןרחטנא• וכל‬
‫זה א רע להם בבחרם שתיית היין שהוא מדבריה׳אסודממןהזהמשו׳חתיןואע״ג ד ה מ ל ו‬
‫ובזמן הזה ל א ־ עעי׳א הם מ״מ החוטדיההיא וע יש ו>‪,‬״ל עדיין היא במקומה ע ו מ ד ת ־ וזוזי‬
‫שהסמיכו ב' פרשיית דחיקות כרחוק מזרח ממערב והם פרשת נדר לפרשח סוטה • וזו‬
‫היא ת מ י ה ת המקשה למה נסמכו י ל ה י ו ת כי יש פרשיות א ח ר ו ת גם כן שנסמכו ו א י נ ם‬
‫מדברים בענק אח׳ מ״מ ל א בא׳ ־׳קושיא ק ע ל א ל ו לפי שהם רחיקית כ ת כ ל י ת הריחוק‬
‫שהנזידקרוש כמלאך אלהיס והסוטה טימאתהבשוליה וארורה ל מ ה נכמכה ותירצו לפי‬
‫שבל הרואה סימה בקלק •ילה יזיר עצמי מן היין־ לפי שהיין גורס לזנות דכתיבזנות יין‬
‫ותירוש יקח לב • ולכך נענשו א ל ו החכמים שהיו ידיאים מבשר החזיר שהוא מן התורוז‬
‫ולקחו בברירת היין נסך שהוא מדבריהם י ואחר כך הוכרחו לעביר בכלם כנזכר‪:‬‬
‫י!סנל‪5‬ןיוכ!הכנדנליק‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ר‬
‫‪,‬‬
‫ומעשה‬
‫מ‪#‬שח בזקן אחד‪.‬שחיה שוחה יין הרבה‬
‫*ים‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬מ‪#‬שח באחד איש זקן<זיה ראומם‪ -‬לשתות ייןדב בכל יום והי\ לו‪ .‬ארבעה בניםג^‬
‫א ח ד מהם היה טגדנםו‪-‬ומאכילו ומשקחוכלאהד ‪.‬יומו־‪ '/‬ובכליוםהייר־ז‬
‫שכורפעס א ח ת יצא חוצה וראר־; שכור א ח ד מתפלש ומתגלגל באישפדה וכל ה נ ע ר י ם‬
‫עמדו סביב לרגום אוחו באבנים ויהי כאשר ה ? ? ייני'*אל א ו ח ו באיזה חנות משקין‬
‫יין הטוב הזהשמשמח כ״כ אמר לו בחנות פלוני ומרמף‪-‬פליני ־ גם הוא הלךשם לשתות‬
‫ןיחך ‪1‬‬
‫יתד ממה שחיה שותה בגיתבניו ויהי כאשל־שםע\ בניו ה ז ל ^ י ^ ב י‬
‫ונתנוהו בבית הכלא אשד בביתם וסגרו אחריו ה ד ל ת • כי היו מכלימין ומתב״שי׳מפני‬
‫מעשיו • ויהי יים א ח ד באו לראות מה מעשיו ולדבר על לבו •להוכיחו מצאוהיימישכב‬
‫ת ח ת חבית היין ופיו אדוק לבדזא והיה ישן אמרו אם כן הוא לא שביקלךברייך גם פדה‬
‫והצדיקו עליהם הריי‪ ,‬ונתנו לד לרוב שתייתו כחפצו בי אמרו לכך נוצרת עד‪ -‬סוף ימיו‬
‫הסיר מעצמו כי גברו עליו הישישות והתשישות נ מ ת בחולשת‪.‬כח‪_ :‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫ט‬
‫;‬
‫א‬
‫ר‬
‫ל‬
‫י פ‬
‫פירש*י משל היה לליווד הימנו תשובה לחקנתר<ם על חדת הדין • )שאין אדס נתכפיעל צעיר י‪/‬יש‬
‫היהאלחאהזה־ חלממעיז׳סולל־שחיןכלכי׳‪01‬יפ׳ דקלאיתהילו לכת חיהוהחש!ם‬
‫דכתיכותהי‪:‬‬
‫הוכפוו‪ /‬איוב לא היה ולא נבוא האי לא סבר כר״ל דאמר׳׳בנ״ראיובלאהיהשנאןעליויסןר^‬
‫זלחה אמר הכתוב ש?או עליגל?וליעך כ ח ‪1‬‬
‫שלאייל שאלי בחי עליו‪ p » p>3‬ן ל לתחיד‬
‫כ<מלמ<י!מד<י‪1‬יוב לי‪1‬דיט וליו נכי*‪ .‬י־)ל‪$‬ו מסל ה י » ‪-‬‬
‫^ ע״״בלמן‬
‫בהן דאי קגר האי אמור׳דאייב ׳‬
‫ה ה ו א מרבנן קמיה ר י ב שמו־אד־*‬
‫יתעי‬
‫א״כ מאי קאחר שחו ושם עירו לח? טיבא לביניפל;;‬
‫בר נחמני ויתיב וקאמר איוב ל א‬
‫חצנורין לאשחועינן חי הוה אותז צד׳יד " '‬
‫היה ולא נברא אלא משל הי׳ אייל עליך אמד‬
‫שהיה יכול לעמוד באותן יסירין כו׳ עכ״ל‬
‫קרא איש היה בארץ עוץ איוב שמו * ‪ k‬״ ‪S‬‬
‫כתכ‪,‬כעל פדרם דמונים כוזנת קז״ל על‬
‫א ל א מעתהולךש אין בל כ״א כבשה קטנה א׳‬
‫אי<‪3‬לא‪-‬ה<ה׳ולאנבראאלאמשלסיה ואפילו‬
‫מי הוהאלאמשלבעלנ^א‪-‬הואהכאנמימשל‬
‫לח׳׳ל שהיה‪-‬נכתימניינו לפישבכמו עניינו‬
‫בעלמא הוא• א״ל א״כ־ שטו ושם עודו ל מ ה‬
‫תגדל המבוכה בבני אדם והוא מדוע צדיק‬
‫ל» ־ ר׳יוחנן ור׳אלעור דאמרי חרוייהו איוב‬
‫ירע לו רשע וטוב לו ונתבארו בו אלו‬
‫מעולי גולה היה ומדרשו בטבריה היה ע״כ‪:‬‬
‫הספקית י וכתרו לני אלו החכמים סוד‬
‫• ההשגחה ?דברים מועטיםעכ״ל י‪.‬‬
‫פירוש השען הוא יצר הרע כלומר שטן נגז‪-‬ל מן שטה מעליו בלומר החנוה הדרן האמת י וז״הש‬
‫כי יצר לב האדם רע תנעוריווהוא האמת מלאך המית וזה נולד בעת שהאדם נערקידס‬
‫שישלי׳השכל באדם טזיי׳שה לכתת קטאתרוק ואיורי ז״לןה יצ״הר והוא מקי׳לחז״ל יצ״הרונניאלה׳׳‬
‫הס החחשבו׳׳ ולכן נאח׳רק את נפשו שחור‬
‫כי הויאין לו*כח בכפשהשכלית כי היא חיה‬
‫לונד ליישמו־ בטן ופניכל לשיש נתכוונו'•‬
‫לעולם׳‪»j‬״‪ 7‬הדרש רצה להבדיל בין חעלת‬
‫ל * ‪ 0‬לוי אמר שטן ופנינה לש״ש נתכוונו'‬
‫‪.‬א‪3‬רה׳לחעלתאיוב‪-‬שחעל׳איו‪3‬הית׳במדי׳ה>‪1‬‬
‫שטן‬
‫לק אחר איש תם יישר יירא אלהיס וסר‬
‫מל״ י־׳* עין יחכם־ ימי;לז אברהם היקה בחכתה מוסף על מעלת החדות לק לא חשל בי השטן כאש‬
‫משל‬
‫ז‬
‫‪:‬‬
‫ה‬
‫ה ב ע ! ל‬
‫‪J‬‬
‫לכי ‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫(‬
‫מיה‬
‫‪5‬‬
‫‪,‬‬
‫בבא בתרא פרק ראשון מאמר ח ומאמר ט‬
‫שטן דקא חזי להק״בהדקא נ ט י י ׳ ר ע ת י ה ^‬
‫׳ איוב אמר ד ל א ח״וש מנשיי׳ ליה רחימת י•‬
‫ד א ב ר ה ם • פנינד־־‪ ,‬נוי אה^ין מ ל א ך חמורי‬
‫ונשקיה אכרעיה?‬
‫משלגאיו‪^ <3‬ביליי פסה המר י יאפשר‬
‫שה״ה־‪ 53‬בזמלו אלם ‪ bt‬קרוב למלכות‬
‫גוזליבני ארס בכ״חז ומבטל בני אדס תעבוד'‬
‫השם ית׳ וכדומה לה‪ 0‬ובדעתו הסכלההיה‬
‫אותר להם שלטובתם עושה זכאש׳שחע רבי‬
‫לוי נשקיה אכאגיה כי לפי שכלו מצא סמן לדבריו ע״כלבעל הפרדס‪:‬‬
‫• "־‬
‫ם‬
‫‪:‬‬
‫׳‬
‫בתולת העולה כ״ט׳חח ג כתב וו״ל הנה כוונו בבת על גלגל • כי כל גלנל נקרא בת • והשכל‬
‫המניעו נקרא בן * וה<א הטעם של פריה ורביה שצריך ליודסשיהמ לובן יבת• והנה‬
‫העלה הראשונה יתברן הוא בתדריגת האב והעלול הראשון במדריגה ה ‪ 0 6‬־ והשכל השני עם הגלגל‬
‫הם גן ובת‪ :‬ולפי שראו חלוהת^דויס שעקר הצלחת היודס ס»א השגת החכמה בעולס הזה בסלקו כמה‬
‫שנאמר ויי ברר את חברה׳ ככל • כ׳ במה ‪.‬‬
‫?‬
‫‪1‬‬
‫<ונהליזיותי בת ייתה לאברהם ויכל שיזטויויגלי׳טונההיימ‬
‫‪ 1‬ר כ ו נ » * י ז ה ה ם * ה ב מ ו • ‪:‬לביחאירחוחל‬
‫שלחהיתהצזבת• ר״לכי תכלית השגת‬
‫אברהם היתה שלא היקה לי בת* וכבר‬
‫ויזמר ט‬
‫ין ב״ע ק נתבאר שהאב מזריעל אבינו שבשמים ית'‬
‫י י אשר הוא אב לכל״ ובהיות בי אברהסע״ה‬
‫‪1‬‬
‫ןי*׳ ברך את אברהם בכי מאי בכל• ר״פ‬
‫או׳שלא ה י ת ה ל ו ב ח • ר ב י י ה ו ר ^‬
‫א ו מ ר ש ה י ח ה ל ו בת י אחרים ארמריס ברת‬
‫ק י ד ה‬
‫ש ע‬
‫לס רחונים‬
‫•‬
‫ו‬
‫•‬
‫ו‬
‫‪11‬‬
‫‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫היתה לו לאברהם ובכי שמה• אימיר דשטעי‬
‫ליה לרבי יהירה דא‪9‬ילו נ ר ת א ל א חסריר־ז‬
‫רחמנא לאברהם דעדיפא מברא מישטע׳ליה‬
‫רבי»‪1‬יעזר המודעי אופוד אצטגניניח גדולה‬
‫היתי־ז לי ל א ב ר ה ם שכל מלכי מזיחימערב‬
‫ם ^ כ י מ ז ט ל פ ת ח י • רש״בי איםר מרגליי‪!-‬‬
‫ט י ב ה ה י ת ה ל א ב ר ^ ת ל י י ר ‪ -‬ז בצוארו שכל־־‬
‫‪# nVirt‬דואה בה מיד נתרפא • ובשעהשנפט'‬
‫׳מן העולם נטלההק״בה ו ת ל א ה בגלגל ח ט ה ‪:‬‬
‫וכן איתאבב״ר‬
‫‪ .‬היה יסיד&זלם יבעבודו היה העולם נבר‬
‫ראוי לדחותו אליו ־ ובמי שיאמר!׳בפרק‬
‫ערבי פסחים שאמר הקיבה עליו אני יתיד‬
‫בעילמי זהות יחיד בעולמו ח‪ 0‬כן ראוי‬
‫לדמותו מלי! ייוביזך *זמרםיסלא היתה לי‬
‫בתי יי״ל &איןהקדיש בריך^יא‪-‬מניע‬
‫גלגל בעצמי רק ע״י אמצעי יזהו ינ?»‬
‫שלא היתהליבת אבל לאשסו הית׳בת יה*א‬
‫־האמצעי שביני לגלגל‪ :‬אמנם רבי יהודא‬
‫ראה שהיתי לו בת והוא בעצמי יי‪ -‬ל ל‬
‫אבל אחרים אימרייבת היתה לי יבכלשמ׳ •‬
‫ר״ל הס מיחסים שמי ההצלח׳ והיא גלגל השכלי המקיף ‪5‬כל י ולכן נקרא בכל יאף כי השלל משכיל‬
‫»נ<=ל י י יאמרואצטגגימח"גדולההיתיזלילאברהםר״ל כיה״האצטגנינית חוזה ככביםזי״אמרגלית‬
‫היתה תלייהלי כי׳ ־ הנה אלו החכמים אילקין בהשגתם באיזה ודהיתה אס על צד העיון המחקרי או‬
‫על צד הנביאה״ והנידיבי אליעזר המילעיסיבר שייצד עיונו הטוב והמסקל השכלי מחד על החכמה•‬
‫ויה אומרו אצטננינו׳גדילה היתה לי שכל מלכי תזרח ומערב משכימין לפתחו והיא איצטגניכית וחכמת‬
‫הנכבים אשר מהם הכילוסיף עיייד על מגיע ל ל וע״י זה כל מלכי מזרח ומערב משכימים לפתתו‬
‫׳כתי שהיא עניין הפילוםיכים ‪!:‬כל הכיליסיפים חםר מעילם אנשי השם המהיהסיילכי מזית ומערב‬
‫השכיחים לוה ולמקיר בהיהם היי חשכימים לפתחו של אברהם לחקירבזהעמי‪ :‬אמנם רש׳"'בי אחר‬
‫שמצד הנביאה בא׳ לו וזה הוא עניין המרגלית שהיתה תלויה בצוארר !המרגלית היא דבר סגיליי‬
‫הנקרא אבן ס ג ל ה כחו שנאחר בישראל בשעת ח״ת יה״תה לי סגלה י והוא מ ד נעלם טעחןאףכי‬
‫נראה‬
‫כ‬
‫‪,‬ע ג‬
‫‪1‬‬
‫ג‬
‫‪:‬‬
‫נ‪3‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ק״‬
‫כונה לכת אברהס ומרגלית טובה‬
‫‪#‬‬
‫גראה סבלתי ופעלתי וכן היאהצבואה כישראל שאףהוא דבר &גולייו‪3‬אי נ מ ו א ה מקצת מ ר י ם שאין‬‫צהס טעם^יהס נסגלה מכל מקום כל חולה שראה איתה יי״י נתרפא ל*ל •מכ־לחקום כיאה ־•בה שהוא‬
‫דבר מועיל מאד להסיר כל חוליוכל מדי׳ כיז׳׳ש כל היומלה כו׳ יכייי שנאמד כי היא חכמתכם תינתכ׳‬
‫לעיני העמים הוח עניין המרגלית שמוטלת לכמה דברים והוא דבר םגזליי • ומןטו מרגלית יתר משאל‬
‫דבריס אמי סגלה מצד שיש לה קצת התעוררות מגד שתוף השם על גליי הדברים הכמוסים מהי אומרו‬
‫כל חזלה שרואה אותה מיד נתלכא וכשמת תלאה בגלגל חמה יהיא‪-‬מי״עה שאמיי ג‪ 1‬־•״ל כני משה‬
‫כתסהוהואהעמיד הנבואה והתורה על אחתת׳ • ולמשל אמלו וסימן י^דלי יומא אלליקצירא להיות‬
‫השמש מרפא בכנפיה‪:‬‬
‫־ ׳ ‪r .‬‬
‫י‬
‫־ • ־ ‪ -‬־ ־‬
‫•‬
‫פ * ל ו ש ללי מאה אדם גדול היה לפיכך ניתן לו רשות ליכנכ במערת הצדיקים אבל אחר לא י‬
‫כדאמרינן התס גדולים צדיקים נמיתתס יותר חגחייהם י והיה נכנס במערה ומודד‬
‫מדת ארכו ורחבו חבפניס ואחר כך מודד חבחק כנגדו ועושה שם צי ון סיד כדי להכיר מקים הטומאה‬
‫ללא יביאו טהרות דרך כאן שלח יאהיל על הקבר‪ :‬אשכתיה לאליעזר דתניא במסכת דרך ארץ שבעה‬
‫צדיקי׳קיימין שלח חתו וקא חשיב בהדייהו‬
‫גונה ללבי ככ‪5‬וה‪55‬יון *ייעיית־• ועקמו של *ולסלומין לנ׳‬
‫אליעזרעבדאברהםבכנכהרשריבזרזעותי'‬
‫גלגלי ‪0‬י‪1‬ט ו נ ו‬
‫כיין דמט׳ לאדם כו׳ כדאיתא בפי כיצד‬
‫חעבריך מחר׳קרית הארבע א״ל יצחק‬
‫בנאה מציין מערה א דרבנן כי מטא‬
‫ד ^ י‬
‫ד׳ זוגות נקברו שסכו׳ בדחית דיוקני יעק'‬
‫למערת א דאברהם אבינו אשכחיוז‬
‫‪:‬‬
‫לאליעזרעבד אברהם דקאי קמי בבי אייל םאי‬
‫קא עביר אברהם י אמר ל ו גאני בכנפי דשרה‬
‫ומעיינ׳ ליה ברישיה י א״ל זיל איםזייןליר־ז‬
‫כ נ א ה קאי א ב ב א ״ אזל אמ׳ליה ליעול וליתי׳‬
‫מידע ידעריצד הרע בהאי ע ל מ א ליכא • ע א ל‬
‫עיין ונפק ־ כי מטא ל ם ע ר ת א ד א ד ם הראשון*‬
‫•צאת׳ ב״ק ואמדה ל ו נ ס ת כ ל ת בדמו׳דייקני י‬
‫בדיוקני עצמה א ל ת ס ת כ ל י ה א בעינ׳לצייוני‬
‫סערת׳ • כ מ ד ת החצינה כ ך מ ר ת הפנימי׳ כו׳•‬
‫אמר רבי בנאה נ ס ת כ ל ת י בשני עקביו של אדי‬
‫הראשון ודומים לשני גלגלי ח מ ה ה כ ל בפני‬
‫שר׳כקיף בפני ארסי שרה בפני הוי כקיף בפני‬
‫אדם • חוה בפני אדם כקוף בפני א ר ס י א ד ם‬
‫נפני שכינה כקוף בפני א ד ס ‪ :‬שיפריה דדב‬
‫כהנא כעיןשופריה ד ר ב י ודדב כעין שופריה‬
‫דרבי אבהו ודרבי א ב ה ו נעין שיפריד‪ .‬דיעקב‬
‫* ב ע י ודיעקב מעין ד א ד ם הראשון* ד א ד ס‬
‫מראשון סעין דשבינה ע״כ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫!‬
‫י‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫ת‪(5‬ייי»»‬
‫‪ ,‬עיין כ־‪1‬חי‬
‫לאמרי בסמי שופרי דיעקב מעיןשיכל' שטיה׳ וש‬
‫ובעלודת ה‬
‫ק ^ ‪,^ ',‬קן ן‬
‫« ‪.‬‬
‫ד‬
‫ן‪:‬ל<ן‬
‫ןד‪0‬‬
‫‪.‬‬
‫נ<‬
‫ח ס פ‬
‫ע‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫! ן ‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫•‬
‫חלק העב‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫הא דכתיב גביה בצלם אלהיס כי ‪:‬‬
‫ן‬
‫ןק^ךן‬
‫שאחר שחצא לאליעזר אגבא‬
‫דמערת׳ ישאל ליה מאי קא עביד אברהם‬
‫וכי המתיייודעיס מאית מזה העולם כאשר‬
‫הזכיחוז״ל בפרק חי שמתו ׳ ועוד לאיזה‬
‫טעם שאל אותו י וע״קחאי קא עביד אליעז׳‬
‫במערת הצדיקים ברוכי ה' והוא ארור אי‬
‫למה שאל איתי ייתר מל תעשה אברהם מן‬
‫שאר האבית‪ :‬או מה טעס מדת החצונה‬
‫כחדת המימית •־ ולחה ציין בפנים על‬
‫הטומאה כ׳ מי האיש אשר נדב למ לגשת‬
‫לפני ולפנים במערת הצדיקיס• עודקשה־‬
‫למה דחה עקביושל אד׳הראשק לב׳גלגלי‬
‫חמה • עוד קשה למס לו להפליג כ״כ בשב׳‬
‫משתדלבידיע׳‬
‫דר׳בנאה‬
‫הכינה‬
‫כו׳‪:‬‬
‫היהגפני שרה‬
‫הכל‬
‫המתי׳ במ״ש‬
‫יופי‬
‫‪3‬‬
‫ז‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ח‬
‫ן‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ס‬
‫פ‬
‫ק‬
‫‪'0‬‬
‫כדק‪.‬״ש‬
‫וגפריש יי‬
‫‪,‬‬
‫ההבדל ויזי*דשאשדהיוביןהתכתיםא;! היו בדירות שקדמו לפניו במעלה והיה עישה על קבר©‬
‫ר‬
‫צייני׳‬
‫בתרא פרק דמקת‪-‬דזבתים מאמר יא‬
‫»‪£‬נג»םפפ»‪.‬הלאוי ל?לא»ש‪*.‬אישי; וגא ל^קיל ולדעת ההפל& פבק אדם לאביהם ובהתחלת העיוןלן‬
‫מצא שיהי' הפר‪,‬ש ב ע מ ם ?זלא אבלהס ‪9‬יה שתוף במשגלתעט זוהו אשל לחז דהוה גני בכנפה דשר‬
‫כלומ׳רגילעם הנשים והוא כ‪-‬שלקתלהגר וקטורהובהלט שלקח לקטורה אתל שידעכ׳ ביצחק יקרי( לן‬
‫•זרע לבדי חחנ<*אדם לחהיה לירק חיהלבד בגזירת השם ולאיוצינו שנזקק אליה אלאל פעמים‬
‫והראיהע״ז ד?תיב והאדם ידע את חלה אשתו ותלד את קיןותוסף ללדת את הבל נראה ששניהם נילמ‬
‫?אחד־• ־וכןדעתחז״לעעה רביעית עלו למטה כו׳ • וכאשרח<ל ר׳ בנאה לפשפש במעשיו כמעלת‬
‫׳אדםהוהירו לו‪ .‬בחלום • או שה^א‪-‬עצמו שפ‪ #‬מצד שכלו כן לבל ‪-‬יע<ק עוד ביה לפישיש הכרם נללל‬
‫ביניהם מאד* ואל יתגאהשוםילידאשהנזלדמטפ׳ סרוח׳ להיות מגיעלחעלה מיציר כפיו של הק״בה‬
‫;‬
‫— ‪. . ,‬‬
‫‪,‬‬
‫•‪. -‬‬
‫—‬
‫‪,‬‬
‫‪....‬‬
‫עוסק׳'‬
‫קא עבידאכרה׳ירצה בו באיזה עניין • של חכמה היה עוסק • • כי החכמים‬
‫בדברים אלז לזחרחאי‬
‫ו‬
‫י‬
‫אחרי חיתם במה שעוסקי׳בחייהס כאשר הוכיחי חז״ל בכח׳ חכתי ובפרט בב׳הנוש׳בעניין כטירת ר‬
‫רמז‬
‫ובפיהכיעלייבעניין פטיל׳רש״בא שאחרי מותו שחעי הולחל׳ חפיו וכוי• גס ‪.-‬תר כמדת החצינה כוירה‪,‬‬
‫סכמו שישהכרש בין אברהם לזולתו• ככה ׳שהפר׳ בין אד לזולתו וכדי לעירר על זה המשל הנחל‬
‫אח׳הסתכלתי בב׳עקביו וכו׳כבר ידעת שהצורה נמשלת לראש והחמר לעקב י ור״ל שני עקביו הכחות‬
‫‪,‬‬
‫*‪ «JI7‬וי^וס ס & ר כ ; ה כ&לי»‪7-‬ץח ת ר ח ו ה ו ש כ נ ה בחזה ו ר ק ע ר ל חיך ייעד ע נ זה הפי שחת הכנ בפגי‬
‫שלה ושלה גפני חיה וחוט בפני שכינה שהוא הכביד הנבר׳ ולא הזכיר בפני אדם ולא בפני אברה׳ולא‬
‫שניהם בפני שכינה‪ :‬וכתב בסמוי שופלי׳ דיעקב וכי׳ ואל׳כעין שופליה לשכינה הסתכל איך לא אחר‬
‫דתברהםודיצחק ובשניהם הי׳ כסיל בזלעם כ׳ היה בחמלס מצד תלחקצתזיהחא‪:‬‬
‫אתה המעיין כי החכמים הקדומים כשהיו מהכרים בענייני הככביס והגלגלים היו ממים‬
‫אותם בדגים וחיית וספינות לבל יבינו אלה הסודות רק החכמים כחי שכתב בעל יסו׳ עולם‬
‫מאחר שני פ׳ ששי וו״ל דע כ׳ מחלוקת גדילה יש בין הראשונים חחכל!׳ התכונה ובין האחרונים מהם‬
‫במנהג תנועת גלגל המזלות זנסיעתו בככביו י וזהו כי הקדמונים מהם שכבר נשכח;כרסלמזז כי‬
‫העתקה יש לגל^להיחלותבככביואבל ל*‬
‫‪.‬כונה*״וזיל* בריוי)‪<5‬יהוטכהיתגור«‬
‫׳‪.‬אמר י״ייזברר! מנהגה ילאהוליעו מדתה ולא ל^־ן‬
‫^{‪{2‬ך״ רב‪ ^4‬לדידי ח ד ליי א ו ר ז י ל ^ בד‬
‫בזה הענייןאלא על ידי חילה ומשל שכך‬
‫י ו מ א ד ה ו ה כהר תבור והד תבור‬
‫היה מנהג החכמים הראשינים להשתיל‬
‫כמההויאארבעיספרסי• וכימשכי׳צואריה‬
‫דנריהחכחיסולדברבהםלרןתידו׳וגןנת׳‬
‫חלתאפדסיוכי‪.‬מרבעתא דריעז׳ פרסא ופלג׳‬
‫בזה היה להגדיל החכמותזלכארןולהאליין‬
‫רמא כופת׳ וסכרי׳ ליררנאע״כ‪:‬‬
‫ולהסתיק מהמון העם שאינה הגוני׳להכ־‬
‫יאתרו כי הדימום הראשון רמז להעתקת‬
‫‪5,‬‬
‫גלגל החןלותונשיעתובככניו וציה לתלמידיו עליה י וחיזרו הזהמ בספינה התלויה באויר של !‬
‫בולה‬
‫בחר** פרק הספיגה מאמר יב‬
‫ע‬
‫קא‬
‫ה‬
‫י ל ל' ייאית שנהויורדת ד״ מאות שנה • וחכמים עמלי אחריהם בזמן מריבה אמרי שדנלי הראשונים‬
‫וחיליתם במל זה כ״כ היו סתומים יחתומים שלא יוכלי להבין אותם יהיצלכי הם להבין חיתם מצל‬
‫עיינס עכ״ל‪ :‬ואפשר חנלי כי כל המעשים החלו יורו על חין זה ״ ולחוסנה לגלגל הלבנה חשל היין‬
‫כגיף הארץ פח ת חלק אחל * " ^ י ז י אס כן נ" ח חלקים והיינולאמר כהר תביל ל״ל האלז * וכי‬
‫משפח לצוחליה <‪ w‬להליכ׳ניףהלמה בגלגלממערב למזרח* וכי ארבעתה למן לנסיעת יילכזה בגלגל‬
‫החמה״ וסכל ל׳לדנח למי ליןית השמש בעחלה לפניו • ואמר צלילי תזי לי • ל״ל שהשיגוה מצל‬
‫שקילתו • כמו לבי לאה הרגה חכחה ילעת‪ :‬אילזילח ) כי׳ לאם בן יום (‪ -‬כהר תביר • כןנולד‬
‫כי מרבעת' לרישא )פי' מקים הנחתראשו‪-‬כששוכב על הקרקע( לחא כופת' הטיל לעיי‬
‫‪4‬לןל ־‬
‫םכריה הלעי לירדנא לפי שעה על שחםחסהי המיס מעט מעט* מספל הפרדס‪:‬‬
‫מ‬
‫טב‬
‫ולן^ה על ןההמאוור טובא חדא למה קל׳ הצפרדע אקרקת׳ונס העיר כנה שמה אקל׳דהגלונ• ‪:‬‬
‫עוד קשה למה היישיל איתה לעיל ‪3‬ת שתין בתיכ או לאיזה טעס כתב מנין שתין י גג״ק‬
‫מרב פפא שאמר אילחידה»יו»<«ן^»מג» *•••‪ Qjtonr‬ה&מזןלכ‪.‬פפי> ללבלי רז״ל * יהלחהעניש לבי‬
‫יוחנן לאותו תלחיד שלגלג ולא האמין לבנק ילישלםשימיד לבניתבאמ״ה מוכית יחרגליות וכו‬
‫כדאיתא בכלק זה ‪ :‬זנלאה לנו‪ .‬שכוונת בעל ‪,‬‬
‫•המאמר הזהםואעידזה לפי שלאה רבה‬
‫‪.‬נונסעל*ולןי דלגיוט*!‪1‬תנ<נ*»*שקנ«‬
‫ב״בח ענייני מכמות תלמודיות ש לא <סלר‬
‫רבהבר^ר חנה לדידי חזי לי־ההי׳‬
‫אמך*‬
‫אח׳דרן חיד׳ימשל לדידי חוי ליר״ל לי ראוי ״ "׳י‬
‫אקדקח׳דהות פי א ק י א דהגדוני'*‬
‫ללמוד ז ללמד עד סיף כל החכמות להשיג‬
‫*אקרא דהגדוניא כמה הוי שחין כתי • א ח א‬
‫כל מה שאיפש׳לשכל האנושי מאת׳שלמדתי‬
‫תנינ׳בלעה י א ת א פישקנצא ו ב י ע ה לתניג'‬
‫כסדר עולם ״ תחלה כסוק הנרמן במלת‬
‫וסליק יתיב כ א י ' נ א • ת •ח כמה גפיש חילא‬
‫אקרקתא לשק קרא • וקראייחינס מובנים‬
‫דאילנא• אמררב־פפא בד שמואל אי לאו‬
‫לק •כדרן פירושי היימ־שי׳המוציאייבנרונ׳‬
‫הוינא תמן ל א הימני ‪ V‬כ ‪:‬‬
‫ובלםונ׳לתלמיליהם •וזהואקלא דהגרוני'*‬
‫הזר ואמר ואקרא להגרוני כמה יזויא נ«ין בתיםי‪5‬ו כזה באיזה לרךמפורשייהפסוקי׳על פי התלמוד‬
‫שהםשתין מםפחות• ונקראים בתים ע״ם התלמ״די׳תבמיס המעמיליס חומות התורה בבניין אב‬
‫וגזירות שוות ושלש עשרה מדות וקלים וחמוליס ודומיהם • וכלאיתא בפלק ואלו קשרי׳ למה ת״ח נמשלו‬
‫לכנאים לכי שהם עוסקים מניינו של עולם וכו׳ ויהגו בנלינס זהו פלפול התלמידים המוציאים חן‬
‫*במן פחו שללשו ז״לכי חיים הם למוצאיהם אל תקרי למוצאיהם אלא למוציאהסמן הפה׳ וזהו‬
‫שכתב הדקנאטי פרשת יתלו עיקד שכל הלמוד הוא פלפול התלמידים׳ וזהו אמרם ;״לעלמה קא<‬
‫עלמאעל הבל כיהם של תינוקות‪:‬את״כ אמרואתא קנינא רמו לטהרתהשרציסוטומאהן שהיאתכמה‬
‫גלילה ״ וסודה ידוע לחכמים עד שאמרו על קצתם שיודעלח״ט פניכ םהיר ובח״ט פנים טמא• ובזה‬
‫הסודהיה בקי יתר עלכל רבי אליעזר בפרק‪-‬הוהב חהו עניין תנורא של עכנא׳ והוא ללוז התנין הוא אפ‬
‫לכל השרצים ״ וע״כ הסכים על ידו הק״־גה ואמר ה ל ק חה לכס אצל ל בלימור שהלכה כמותי בכל‬
‫מקים ל״ל בכל מקום פלינתתי<זה העניין בטהרת השרצים שסי בקי מכל הדודות שהיו לפניו י אח״כ‬
‫אמראתאפישקיצא יכו * רצויבןה^דשדלשז ‪,‬״ל בש״הרמ״דקיציתיו תלתלים שחילות כעירב״‬
‫אלחבין חגית וגל<י«נ נעים שהם ניאות גתחלה כעירות ושמולותכעזלב ״)אק״כ הס חחזזלק ולבניה‬
‫ייוז ״ » ‪ 3‬א ז ת ה ת כ מ ה י ‪ < 5‬ה נ ק י ל מ נ ל נ ק א מ ן כ ל ק הפועלים ם‪1‬כירו&ם מיי חבלני גרקיעא א‪0‬‬
‫‪,‬‬
‫^‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫נו‬
‫מ‬
‫‪1‬‬
‫‪atf‬‬
‫<ג?למ‬
‫כונה על אקיקתא דהגרוניא ותנינא ופיעקנצא‬
‫‪5‬‬
‫נהלת קיד׳לשער לכן טיזא אז אס שעל לבן קידילבהלת טהור ספק הק״בה אחל טהיר יכלהו מתיבת !‬
‫דלקיע׳אחרי טחא אחרו שם חאן ניכח רבה בר נחמני שהייבקי בנגעי׳ובאהלו׳־ יחכמ׳זו יתירה במעלה‬
‫•ושכח מתכמ׳השרצי׳וע״ז אחזו בלעה לתנינא וכ!׳‪ :‬אח״כ אחל יסליקיתיב באילנ׳ל״ל בענף ה הילן ולא‬
‫‪ , ,‬י ץ קיסי‪V‬‬
‫ק ‪«,‬׳‬
‫באילן גופר רצי ביחכ*ת היציר׳והטבע ‪5‬ןע ף האילן ה ק ׳‬
‫שהזכירו חז״ל• ועניין סבי דפיחנדיתאעס רב יוסף־ ועזל הזכיריבד״רז בפיק ל׳ חיתית רגיי ברא‬
‫יגברא וכי׳רבי חנינא ור׳אושעי׳ הוו יתבי ׳עסקי כל מעלי יומא לשבתא בהלכזתיצירה א לי להי עגלא‬
‫?לתא ואכלי ליה וכוי‪ :‬ואל זה בא לב פפא יאתר אי לאי הוינא תתן לא הימני רצה אי לח הוה גרים‬
‫כשלל הלמוליות קו לקי צי לצו אלאאס היה מהפך העניין ללמולהמאוחרית קולם לריזםיות אז בוודאי‬
‫היה נעשה אפיקורוס כאשר״קרהלאלישעאחר ובן זזחא הזכירעליו רבייהושמ עלין בןזזחא מנחין‬
‫וכו׳ * וזהי שאתר ג״כ בלשון תחיההתא חזי כמהנכישחיליה לההואחילנא• רצה כי כתה זבות אית‬
‫ליה למי שבא ע י תכזנםזו שהיא סיף כל החכמות והוא חכמת הקבלה היינו חכמתאלהות עניין‬
‫הספירות והשחית הקודש ומדות של שם הגדול ושם המפולש והיא סורש לכל האילן הקידש המעמיד‬
‫‪ ,‬גך ״» ק ול׳אלעור בן ערך כדאיתא בפל׳אין דולש״ן‬
‫תתתיו כל שאר החכמות ע׳יכ יבזו ה‬
‫הו‬
‫ו ל‬
‫נ‬
‫ח כ ח ת ה‬
‫‪3‬‬
‫ן ן ה ו ע ג‬
‫י ן ג‪0‬‬
‫ע‬
‫‪5‬‬
‫מ‬
‫ת כ ח ה ה‬
‫ה‪3‬‬
‫י‬
‫זה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫?גיכ הבונה‪:‬‬
‫או נפרש על דרך חשל כמו שספרש החכם שלמה המלך ע״ה אוהב כסף לא ישבע כםףהמשיל‬
‫כל קנייני העילס לצפלדע הנקראת בלשונס אקרקתא וחחמת ג׳ דברים המתיחסת‪.‬‬
‫להס נקלאת כך האחד בקיקוריתא פיה תמיד מלא סירה ערב זבזקל והיא חלאה עצמה לתנין אשל היי>‪,‬‬
‫על הרוב מוכנת והזזחנת לתנין לפרנסה ־ השני כי שטח עירה הזח מנומר עקידיס נקודים נס עיניי \‬
‫מאירות כספירי׳ כתו שטוב העולם יותלא׳לבעליו טלנאונקיל עם נקודת הכסף בסבר כנים • השלישי‬
‫שהי^קלת הדילוג מק אל ון לדלג עלהתפתן ולקפוץ מרשות ללשות כלרך ממק ההלם אשר הוא גלגל ‪,‬‬
‫שחיזר כעולם • ואמר אקלסתא דהגרוניא • אקלא לשון קילח לגל ולא ילל מושה עושר ולא במשפט יכו*‬
‫ז‪/‬הו למז כאמלו שמביאות הלטע סאוהב כסף ולכנוס למלאות‪ .‬גרונו ולהוסיף תאותו ואסף בגזל בלת•‬
‫עשית משפט זצלקה הוא כמו הלגל ולא ילל והוא אקלא להגלוניא כמה הוי שתי בתים לרמוז על גוף‬
‫האלם נקרא עיר קטנה במסכת נלליםעיר קטנה זה הגיף כי׳ ששים ‪ q?p3‬ל״ל הגיףנקלא ביתכמ״ש‬
‫?דגסבתימו לעילם מםכנותס לדור ודור קראו בשמותםעליאדתית והזכיר מניין ס׳ כנגד איבריו של ‪J‬‬
‫אדם שלשיס בפיסת היד ושל שי׳ בפיסת הרגלים שהם כלי המעשה העושים העבירה והגומרי׳כמאמר' (׳'‬
‫זיל •י או ילצה ס׳ כאשר ביאר בעל שבט יהודה כנגד ס׳ נמצאית שבעולם והם הארבע יסודות וי׳יכ‬
‫מזליתח׳ ככבי לכת וכי׳ וגם הארציים חישב שם סך הכל ששים הס עם השמים והארץ יכל צבאם‪/‬‬
‫ימא^פהאדם מ!סיף להם רצקלאיבליההללו לא ישבע בתאותי אלא אתא תנינא זהו יצל הל*‬
‫שהיא נמש^דיעפ• שהמיל זוהתאבתיה והוא המסית באלם לכתיב ואיבה אשית ‪*3‬גןי»קח*«*‬
‫*אין לנו איבה»»**«*ושאל סד*״« ‪#‬לא שהכתוב ירמוז‪.‬בניסתי ש ל מ מ מ א ה ^ ה ר ע שיהיה‬
‫תחיל למסית לאדש ועל«אחד היאישופךלאש • כיהגמ־&ן״&^גשימכביעל י*מ ויבתת אותי בתתל *‬
‫ואסלא ואתהתשיפנו עקב רמו לך שאם לא ישוף האלם ‪0‬ין יצר הרע היא הנחש^קלמיני שהיא החסי*‬
‫לאדם והוא השטן ר״ל לאחר שמסית תותי לחנות חוידבאלפני הקדיש ברין הוא ומסי׳ומסטין ומקטרג'‬
‫ננליוהיא המלאך הסית שחקטרנכ״כ עד שיתן לו רשות להמית אותו וזהיאתאתנינא ובלעה ר״ל מאתר‬
‫שנכ‪9‬פה רצוץ לתאותו חז לא אחרה הין טד בא עורב אחד יפרוש כנכיויקחהו להשטין עליו ולקטרג כי‬
‫העורב הזה מקיל קריאתו גם מקדרות כסותו נכר שלוא שטן היא מלאך המות אשי הקדרות והשחרי‬
‫^וכולי על‬
‫א יקל‪5‬ןן‬
‫מזלה על ההעדר מן העולם • וגס חנוק ליןתך‪ 0‬ז״ל לז׳׳ל ל ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫מ‬
‫\‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ע ן ן ‪3‬‬
‫ש ל‬
‫ש ז ע ז ר ב ה ז ה‬
‫בג״‬
‫כונה למאמר כל באי עולם נמשלו לחולדה‬
‫קב‬
‫מ י ו כלדלשינן מלאך התזת תפזרי דוח׳ומטלטל והקטרוג שלו סליק ויתיב באילנא י ל״ל שקיטלוגי‬
‫לכנ׳ הקדוש ברוך הוא אשר גבר נגזרה ונקנס׳ מיתה עליו ועל זרעי אחריו על שעבר עבילהאחת שאכל‬
‫וכו׳ ומת תלש הראשון שהיהשזפליה מעי? שופריה לשכינה כלחיתח כפרק חזקת הבתיס לפי שהוא‬
‫היה עיקר בריחה של עילם ונקנסה עליו מיתה יעל זרעו אחריי על שעבר עבירה אתת שאכל מזה‬
‫האילן• יזה שמלוכלך בכיוה עונות ועל זה אחרו ל׳ח כמה נפיש חיליה לאילנא״ רמז לאילן שאכל‬
‫‪.,‬‬
‫ממנו ח ל ״ י הוא מסטין ומקטרג זממית • וחל זה אמר רב פפא חילאז ?‪,,j,,‬‬
‫ירצה חילולי שראיתי מתתלה בעצמי שיותר נוספת רציני יחאית נפשי על תאית* היה כחסר תחותי •‬
‫ואש לא הייתי חתגבר עליו לחהייל׳חצי תאית׳ כיליי יכמ״ש זי׳לבחסכ׳תמיל בעניין די‪1‬כסנלרחוקדון ׳‬
‫וכי׳ על שנתנו לי מרגלית יהיא הי ד בת עין של אדם רחזו לו לחזש־ןיני שבע העין לעילם על סימות‬
‫ויקכר זיתן עפר על נגיניו וזהו שהזכירו שם ששקל המרגלית כנגד כלחשקל שבעילם ולא הכרימ הכף‬
‫כננדהעין עד ששקל כננדהמעט חן העפר ומיד הכריע הכף ללח לעפר מעט ישבע אז עיני ע״כ מבעל‬
‫עקידה חו י״ל כונהלאקרקתא יהיה משל על בני ערב והם המישליב בישראל אחר שנתערבו בהם כתה‬
‫אומית* ופושקנ‪5‬חהוח»יי‪.3‬גק?יז‪5.‬י*לעאך א ו מ ו ת שישראל תחתיהם וגריל כחו של אילן הוא עץ‬
‫הח״ס התורה זנפלחות הש״י הימן יכולין ימלאל להחיות עמהם ולקיים תורתם ביניהם יחלמלא שאנו‬
‫לואיס בכל ׳וםייים נסים ונפלתיתהש״י עחנו ביניהם לח היינו מאמינים העניין אם הייני‪.‬שומעים‬
‫הדבל חפי אחרים * כי אינו דומה שמיעה לראיה‪:‬‬
‫ה < מ נ‬
‫ס ש ע‬
‫הרשה הרב במל ע״» וליל מה יוסיף ומה יתן לענין אזהרת המזמור באומרו שמעו זאת כל העמים‬
‫וכי׳ שתהא חולדה ביס חו לא‪ :‬ואפשר שרלת כאן זברין למש אמוניי התקוע בלב כל‬
‫י‬
‫מאמין ישראל י יהוח מה שנתחמת בפי' טבע הד׳ יסודית שהארץ תהיה כלה מכיסה ביס ולא תמצא‬
‫שים יבשה וידוע נאמנה שכך גזר השם יתברך שתרחה היבשה כנגד הטבע שנאמר יקוו המיס מתחת‬
‫השמים אל חקים אחדיתראה היבשה׳‬
‫ולזכור זאת האמונה אמתית אמרו בני קרח‬
‫־כונס למ*ומיייי‪6‬למיכל ב*‪1‬יעולס‪.‬כמשל• לתולדה וכו׳וחולזיז‬
‫ודבלים‬
‫העולסהזה‬
‫יושבי‬
‫כל‬
‫והאזינו‬
‫שמעי‬
‫‪,‬‬
‫‪ .‬י" ״ '‬
‫פר‬
‫בלבבכם כי הש״י רוצה לקיוםאתכם^‪3 V‬‬
‫‪fi?W7‬דשבתפתיבשמעיואת‬
‫יבעבילוהעשה עמכם להפליא • וכנגד‬
‫כ ל ‪ o w n‬־מאזיני כ ‪S‬‬
‫הטבע צוה להראות היבשה להיות נמנע‬
‫חדאמ׳למה‬
‫׳יושבי ת ל ד ־ רבי א ח א ו י מ ן *‬
‫שיתקיים המין אנישי על המיס ״ ולזה אלוי‬
‫ה ו א ממשיל כ ל באי עילם ל ח ו ל ד ה * א ל > *‬
‫בהלל הגדול לריקעהאלן על היייכולילת*‬
‫ל ‪ 6‬י ש כ ל ם ה שיש ביבשה יש בים׳ והדברה‬
‫ובכל יים ויום אנו חברכין לשי׳׳ בקומנו‬
‫מינים בים שאינם ביבשה • ו ח ו ל ד ה אינד־ן‬
‫לומטתיני על הנס הגדיל הזה א״כ ראוי‬
‫׳כיס י וחרנא אמר ל מ ה הוא ממשיל כ ל באי‬
‫וחחיייב אצליני שעיקר ׳שיבתעו בעילם‬
‫? ו ל ס ל ח ו ל ד ה י מה ח ו ל ד ה ןי גוררת ומנחת*‬
‫הזה תהיה לעבודתו ית׳ ולקיים מצותיי י‬
‫גוררת ו מ נ ח ת דאינה יודעת למי מנחת * כך‬
‫ולח < ‪ -‬עיקל מאסיפת החחין ידביי‬
‫כ ל באי עול״ גודדיןומניחין* ואינן יורעין למי‬
‫נכםיםכיהבל יהעתיעיסהמה* ולכונה‬
‫טגידוין• חיינו ד כ ת י ב יצבור ול‪4‬ין ידע מי‬
‫‪ m‬הזביל יחל עשיר ואביון הבוטחים על‬
‫אוספם ע״כ‪) :‬גם בכיי העור ו ה ל ן (‬
‫חילסוגומר* אלתילאכייעשיראיםוגו׳׳י‬
‫ל א‬
‫‪55‬‬
‫נ י מ‬
‫נעש‬
‫ט ג‬
‫‪5‬‬
‫<‪1‬פסזק»ס *זדס ?<׳)»כי‪ 0‬אל גמה מ • ולקמע בלננו זאת האזהרה צזנז שנזכור אין אכתנו יושבי קל‪7‬‬
‫בתרא פרק הספינה מאמר יג‬
‫?ומים לחולדה שאענה נמצאת ביםאע״כ שנמצאות שס כל הב״ת הנחצאים ביבשה •וגם אנחנו עייןי‬
‫מציאתנו ביבשת ולח בים * והש״י ברחמיו השגיח ומשנית תחיל כל היום עלינו וקולר תלוי בצוארינו‬
‫שלח נחוש להבלי עולם ״ רק נשיש עיקר מגתתינו לעבילתי ית׳ ולהבין בתורתו כמו שאמר המזמור‬
‫אדם ביקי ולא יבין נמשל כבהמית נלחו‪ :‬ולקדוק לשין חלל הוא אמתי ונבין חפני לח אמר חלל כלשון‬
‫״ ^ ״ ‪ p‬ל ק לשון יושט חלל‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬‫ל ‪>. ,‬‬
‫^‬
‫ש‬
‫ו ח‬
‫ב ת ו נ‬
‫ד‬
‫כ‬
‫ח ה י ן ל ל ) ‪ K f‬ן ת נ א ה ש נ‬
‫ףן נ ג ד‬
‫י ז ו ד ה ל ל ‪ 5‬מ‬
‫ת נ‬
‫ש ל ק‬
‫‪D‬‬
‫כיון על לשין חיללה י כיון שלא אחל יושבי חלל• אולם חילק עליו בענייה הח‪6‬ל לחולדה׳ יאיחי‬
‫‪ ,‬ו״ לא • אלא‬
‫‪pj‬‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫שאין לני צירן ‪, ,‬‬
‫שראוי לני להשגית בענינה דבר גדיל גליי יידוע שהיא גוררת זחנחת׳ ר׳׳ל שהיא חיגעת עצח׳־ז‬
‫וטורתת בכל כתה לאשיף ולצבור מאכלה • וכאשר אין בה כת להוליכו על כתפו היא גוררת! • ואחר‬
‫ל ‪ ,‬ל ‪.‬ק כן נמשל העשירנישא סבל להרוי‬
‫‪^,‬‬
‫א‬
‫כל הטורח ה ל‬
‫יותוןולזלול עצמו• ולא׳שליטנוהאלהי׳לאכילממנו כאומרהסכישלמהט־יהאישאשריתןליהאלהי יכו‪:‬‬
‫‪ 3‬ש‬
‫גדו‬
‫לקשה‬
‫?‬
‫ה ה ח ש ל‬
‫‪ f t V‬ש ר ז‬
‫‪J‬‬
‫‪ W‬ב ל ת‬
‫ת ר כ ח ז ק ה י‬
‫ו צ ל י ן ש נ ת ק ז ר א ‪0‬‬
‫נ ן ל ע ן ( צ ל מ‬
‫ז י‬
‫ג ה י ז ן ה ח ו רש‬
‫‪p M‬‬
‫ב‬
‫ס‬
‫ר‬
‫על זה המאמר טובא ראשונה יש לדקדק והלא המאמר גופו סתר אהדלי כי בתחלה אחל‬
‫לא תיחית כו׳ חשמע מתחת עחקות התהום מ(ח״כ אחר לח משוס דנפישי חיא אלא דרדפי‬
‫חייו גו׳ * עוד קשה איך ילע שלא יללהנלגא עלתהוס • עגל קשה למה אתר עד א »א• כי אינו סייך‬
‫לשון זה במים לק עד תהים זהי שיין לקיקעית׳של מ י אלא נלאה לנו הכונה לזה המאמל עד׳׳ז‪:‬‬
‫‪....‬‬
‫^‬
‫‪,‬‬
‫ע להיות כ׳ העולם הזה לומה ליס‬
‫»־שופו»על‪5‬פ א * עדת״״ליה‪-‬ייי*•‬
‫םועלכאשיכתב בעלגחינת‬
‫א מ ר רבה בר בד חנה ח ד א זימנא היד־?‬
‫י "יעף‬
‫ל׳‬
‫*‪°‬‬
‫"‬
‫״‬
‫אזלינן בס‪6‬ינתא ורמא לי הי!י*א‬
‫והזמן גשר רעוע וכי׳ זאמל כעל החיומל‬
‫צ»דתא דהרה קאי ע ד קרסוליה במיא ודישי"‬
‫אזילנא ב‪0‬פ»ני*ו דמו *ל‪0‬דס מי* לעולם‬
‫ברקיע^יז ואמרינן ליה ם י « ניחורת לאקורי‬
‫ספק׳מצליח ספק חינו מ^ליח כי כאשל‬
‫הספינה עוברת הים הגדיל ספק מבליח ‪ .‬נפשין ־ נפק ב״ק ואמר לן לא תיחוח ל ה ב א‬
‫ד נ * ל ה ל י ה ח צ י נ א ד נ ג ר א ה כ א ה א ש ב ע שנין‬
‫ספקאינהחצלית• יהניצפרי רמז לת״ת‬
‫ו ל א מטיא לארעא ולא מ ש ו ם דנפישי מיןיין‬
‫נקראים צפורים טהורים כי בכל מקי׳ שאתר‬
‫א ל א משוםדרדפי מיא אמר רב אשי ההואזי*‬
‫כ»ף הוא כולל טמאים וטהורים ־ אמנם‬
‫שדי הוא דכתיב‪ .‬וזיז שרי עמדי ע״כ המאמר‪:‬‬
‫‪5‬כור אינו כילל רק טהור׳' והוא רמז לת׳׳ת‬
‫טהש יזצכצכייבקילס כצמר הזה כתו מאל‬
‫ר‬
‫ם‬
‫מ‬
‫״‬
‫ל ה ע ו‬
‫י י מ ה‬
‫י ק‬
‫ה ס ו ע‬
‫רגינוגהיי בפדשיתילדות וזי׳ל לא עמדי פילוסופים בעולם כבלעכ בןבעירוכאבניחו׳הנרדי נכנסו‬
‫כל א״ה תצלי א״ל תאמן שאנו יכולים להזדווג לאומה וו א״ל לכו חזרו על נתי כנסיו׳ ובתי מ ד י מ ו י י ם‬
‫אתם מוצאים תינוקות מצפצפים בקולם אץ אתם יכוליןלהם שכך הבטיח אביהם קול קול יעקב זכו׳‬
‫נזתן שיעקב מצוי בב׳׳פ ובבתי מדרשות׳ איןהידי^ילי עשן• ולזה הזכיר הלשון מצפצפים שהם דוחין‬
‫לצפרים ־ יעוד אמרו ז־ל צפור דרור שהי׳לשון תרות ‪1‬ת״ח ג״כ נקראי׳מי חורין כה״ש חרות על הלוחית‬
‫אל תקריתרותאלא חירות שאין לן בן חורין אלא מי שעוסק בתורה׳ ואמר דקאי עד קרסולי׳במיא ר״ל אותן‬
‫ת״ח שאינן הוגים התור'כראוי להם זכשגהתס שהתורה נמשלה לחיה ורישא עד רקיע ירצה שייחזיקין‬
‫גגצמן במעלה גביה עד למרום השגתן זחגביהין עצמן ביותר למעלה שאינה ראוי׳להס• ואמר ואחרינן‬
‫ל ‪ f‬א דיל אין נחשבין כנגדו כל הת״ת וכאילו אעם כלום לערכו • ובעינן לאקורי ככשין • ירצ'‬
‫לדבר דנני תולה נגד גדולים ולדרוש בפניהם ״ ונפק בת קול ואמר אל תיחותהכאר״ל אל יחשוב אלם‬
‫ה‬
‫יכ‬
‫ח ‪,‬‬
‫׳לאיל‬
‫קג‬
‫כיגח על צפרתא דקאי עד קרסיליה במי*‬
‫?אחר להתנשא ולהתגדל לדבר לפני גדולים‪ :‬כי עליו ועל כיוצא בו נאחר רביכ חללים הפילה ועצזח׳י‬
‫כלהליגיה׳ נכלה חצינא לבר נגרא ירצה חצינא הוא הגרון • והגרזן רמז נגדחיעלת התירה כמ״ש‬
‫ברזל בברזל יחד• וו״ש לברנגרא כי ת״תנקלאים נגרא נחו נגר ימ־ נגר שבע שנים כו׳ירצההרבה‬
‫כעחיס או ירצה שבע סכמות התורה ע״ד כישבע יכול צדיק יקה־ שבע על חניאתיכם זכו׳ ״"ועונש‬
‫ה ח ל ל ‪ ,‬למתיז ידוע ממסכת ברכות אצל שמואל י‪,‬מ׳א שהיה דזצה לעכש אותו פלי הכהן על‬
‫שדרש ששחיטה בזר כשירה‪ :‬בס במסכת מעילה שהיה לש״בי מענשאותו דא׳׳כיעל עיקם םפייו‬
‫והשיב על השאלה בלחש שלא ירגיש לשב׳׳י יאע״פכ הלג־ישוהיה תענש את גס הכתו׳ מעיד על זה‬
‫*משלי כתי׳לבתכם •שכיל פיהו ר׳׳ל שישמור פיהו נגדל׳ח ועל שפתיו יוסיף לקח ל״ל שאס לבו יתגבר‬
‫עליו יוסף לקח ר״ל שיטזל רשות חרבותיו ׳ ואיחכ צ;ףדבש אחרי נ!עם ואז מתוק לנפש ומרפי(‬
‫לעצם׳ אבל הכסיל יש לרן ישר לפני איש זהו המורה הלכה לכנ׳ רבו אתריתו דרכי מות כי אכף‬
‫עליו כיה! ןע״כ אמר חי שיש בידו חדה זו לא מטיא לארעאר״ללא ייטי למדת זענויס־ ירש! ארך׳ ילת‬
‫חשים דעחקימיא ירצה לא תחשיב דיקא אסיר להורות דיני! עמוקים אגל ספור הדרש מיתר על כן אח׳‬
‫‪£‬כילו ספול הדלש בעלמת חם‪1‬ל יזהו מ נ ת משום לרדיפיחיא ירצה שדרן הדרש הואנחהד ןנחין בפהז‬
‫כמיס הנמהרים ונחשכיםלרק וזהו אסור גמור כחחמרםת״ר זלהבדיל בין הקודש ובין החיל אלו לחי*‬
‫וערכים וחרמים והקדשות ־ ובין הטמא ובין הטהור אלו טומאות יטהרית י ולהורות זו הוראה • א‬
‫‪ b‬החקים אלו המדרשות ־ אשד דבר זו תלמודי ביד חשה יו הלכה למשה מסיני • מכאן לחמו‬
‫שבמקוסשאסור להורות אסור לדרוש ואמר רב אש׳ זיז שדי הוא• ירצה בזה שניתן טעם לחה אסור‬
‫ללרוש ולהורות נגד ת״ס מלח כל המורהלכניו כאילו דגר נגד השכינה וזהו זיז שדי הוא כי זיז הוא‬
‫מה״לש ‪ :‬יש כמן לדריש כמאחד הסחין‬
‫לשין זיו ש״די שתיית הוא זיו חשדי ע״כ ראוי ליזהר‪:‬‬
‫וזהו נוכחו‪:‬‬
‫ק נ ל‬
‫מ‬
‫ז‬
‫•‬
‫ותימה מהעניין אווזיאצלהמדבל• ע״ק איך היין לימל שדגל החכם עם האיזית׳ ועול‬
‫ספק גדיל שאמל בשאלתי אם יהיה לו חלק בעלחא דאתי• ופי יש אכילה ושתיה בע״הב ־‬
‫והלא אחרו בכמה דוכתין ובפרט בפלק היה קולא מרגלא בפוחיה דר‪ 3‬העולם הבא אין בו לא אכילה‬
‫ושתיה אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם יפו׳* וגגול וכי הצדיק״ם מתאוין תאוה גשמית‬
‫לעולםהבא• ועגיןדלא ליגפא ואטמא‬
‫גי״כ קשה מאד להולמו לפשוטו אי אפשר •‬
‫דדשוכונט ליזיי *יי" י י ' י ־ י יי׳‬
‫רבה בדבר חנה זיסנא חדא הוה • ובודאי רמז רמזו שים קצת ראיה לדרום‬
‫‪*)QK‬‬
‫בפני רבותינו לפעמים אחר הזה אזלינא *‬
‫קאזלינן במדבדא וחזינןהנהוהרי‬
‫אווזי ד׳שמטי גדפייהו מעומנייהו וקא נגדי י במדברא ירצה שהיה מתבודד עם שכלו‬
‫ניזעלת התורה שי׳חשלה לממל ונתנה‬
‫נתלא משחא מחותיהו אמינא להו אית ל{‬
‫במדבר ע״ ד וממדבר מתנה ופו׳• ואוחי‬
‫גגבייכוחלקא לעלמא דאתי חרא דלא לי‬
‫ל״נ ת" ח גדולים שלומי׳ ל‪$‬ווז׳ פמ״ש קאקי‬
‫גדפא וחדא ד ל א לי אטמא כי אתאי לקטיה‬
‫חוורי • ופמז שדלשו ז״ל בבלכיתפר׳הרואה‬
‫דרכי אליעזר אמר לי עתידין ייטראל ליחן‬
‫״ל חאן לחזי אווזא בחלמיה יצפה לחפמ׳״‬
‫עליהם א ת הדין ע״כ‪:‬‬
‫ואמר לשליטי גדפייהו וכוי ר״ל שהרביצו‬
‫תולה בישראל והתלמידים הם הכנפיים לעשות שליחות רבס ״ וקא נגרי נחלי דמשחא מתיתיהו ל״ל‬
‫הת ח שהם דומ״ן לנחל היוצא ‪ P‬היזע״ן י ואחינאלהואיתלןחלקא בגגייכו לעלמא דאתי ר״ל שאל‬
‫אח«‬
‫שמט‬
‫ניפ‬
‫‪:‬‬
‫ח‬
‫וז‬
‫מ‬
‫דרע‪ 1‬וכוונה לתלי אותי דשמטי גדפייזיןו‬
‫אותם אס אנו גם נוכל להשפיע שפע התיר׳והחכמהבפני רבותינו בתור׳המביא׳לעלחידאתי י מידייך‬
‫לי גדבא ירצה רחז לתנאכי׳שהם כעלי כנפים * ורצי בזה כ‪:.‬ם שהמלחכי׳ הםחשתני‪ 0‬בטחי'לציית חיי‬
‫ופעתי׳לציית מלאך הכל לפי צורך השעה • כן לפי צירן שעה חשי‪,‬נה האדם ל ל ״ ק • וחלח יליו ל»‬
‫אט־יאפי׳הרנל ־ רמז זמן צזרך השעה הזיו בזמן המיל׳שהיא טרךוהו׳ראשהגו<י׳טקרהגוףיהייז עיקל‬
‫המצי׳שזיא שקיל׳מגד כל המצית כתו שי‪*»1‬י גדזלימילה שהיא שקול כנגד כל החצן׳שכין׳עייפהיגי*'‬
‫האלה כיתיאתךברית לכו׳‪ :‬או נפרש על זמן הנישואין יזהז בשנת עשרים שהו'זמןה ‪,‬ע ‪5‬ן ׳‪5‬עינשנ"י‬
‫שלמעלה לפי שאז נשלם בניין ה*ד‪ 0‬בזיווג ואז צריך להתחזק בענידת השי י וכמי שחחלן ל׳ל םהק״^‬
‫ממתין לאדם שישחאשהעדעשריס שנהיי!םצאישא חשהאחרתפחריחיהלההוחגברא׳ חה< שאייל•‬
‫‪3‬ר ‪3‬ד‬
‫ג‬
‫ה‬
‫‪7‬‬
‫קצת ראיה מפסיקחצאאשה מצא טיב• שידבר בט״ונ זהיתזרה׳ גפ כתיב שמחה לחים בייענהכ*‪.‬‬
‫ל״ל בזמן }*ששחתה לאיש ציין לענות בפיו ומה יענה דבר בעתי יזה טי״נ זהו הטח שלי צריךנהזכ‬
‫בס״ת׳ ועל זה אחל רבי אליעזר עתידיס ׳שיחל ליתן עציהה אתהדיןר״לאיתןשאינם נושאין אשהלזמ!‬
‫•‬
‫*‬
‫עשי״ם שנה עכ״ל מה״רש •‬
‫‪ /VTDJM‬הקודש כתג גוה המאמר ע״ד הקבלה כי רבה רצה לדי‪.‬גת ולהשיג איך תהיה הזכיהי;‬
‫וההפגה בהה בעולם הבא שאחר תחיית המתים זהיח התכליתיסיף תקותשכר התירה‪,‬‬
‫!החצות וראה והשיג שההשגה בהם תהיה בג<ף זבנכש י זהאחת שהגביה ל‪ ,‬י ן לרמיי שיתעלה ויזלכ ‪v‬‬
‫הגוף אחלהנפש• והאתמהגב״ה לו הכנף שהיא לחו חל הנפש • והירן כנגד הגןף שהוא הםלקן‬
‫התסתזן שבאדם והכנף הכגד הנפש םה»א לוסכית יתר מהירן ל ןלות התנועה־ ולוהנשחל הכנפיים^‬
‫‪js>j>jifilrit‬׳ ^‪? tr‬גתילי? ישראל ליתן עליהם את הדין לפי שהם מעכבים החבול והיסוד למעלה *‬
‫&|‬
‫*תםיבת© <*<״ל י־‬
‫יהבחיי פלשת נצביס פתג <גל זה המחמל הכינה על ב אימית שריב יסלאל מסתיפפיס בצילנ>‪1‬‬
‫והם אליה וישמעאל ואחו חדת דלאליגפא וחדאדלח לי אטמא גפא רמז לישייט<‬
‫שמתגיירים מגזיליסלעיףאצלנר ולקיים מצית תפילי‪ :‬והמילה כנר קבלוה אין צריך ריח לזה‪-‬אחנ&־ן‬
‫אותם שלה קיימו המילה אחר ברמז חרא דלא ליאטמארמז לחילה׳ יישראל הס המעכבים בתשבת*‪,‬־‬
‫הגאולה׳ מהי שאחר רבי אליעזר עת׳דין ישראל ליתןע יהס את הדין‪ :‬ובעל עקידה פלשת מ ט ^‬
‫אצל עניין בני גד כתב עוד כונהעי׳ש‪:‬‬
‫כדרך א ס ו נ ה סער ד׳ מאתר ג׳ כתב כינה של זה המחמל כי החכם הזה התגודד בשכלו והצי)‬
‫יהשיג בעת דביקי עולם המל תכיס וחציאיתם וקראם אמות להייתם ל» »‪»»3‬םי»*י*ום‬
‫•בשיייןכיהואמאכל ערכיזך זלישכיע הנכש ־מתחיה כן זאת ההשגההיא מדבה׳בתכ‪4‬יז חגה הנפש‬
‫והשכל מזין אמתי י ואחיו שכ‪.‬פיתיהן משתמטיתעמשכיתיזתתת״ם! כששייר יתואר ייהותמעלות‬
‫פעילות המלאכים ם‪:‬ס משביעים בזה העולם השפל באמצעות הנעתם הגרמים השמימיים השפע להנה^‬
‫ו‪ :‬העילה ולקיימו כפי הצריך•• ושאל זההחכם חם יהיה לזחלק באותן חוזויז בג״עובע״הב־אחתדלא‬
‫לי אטמא י פי׳הוארגנ כ ל י י ז ר רמז האחד יהיהליחלק מה ־ יהאחרת רמזה לו בהדל לי גדפא היאהכנף*‬
‫והתכ^ קקיההחשןחל הזועשיוהעיונ׳ הן הן הנעולות • חשרישיחז האדם בהצלחתו זיניחואית! אל‬
‫ההצלחה התמתית י ובירך רמו אל השכל המעסיי חשר יעשה פעילותיו בחחצעות האברים הגשמים‬
‫ימכנף רמז אל השכל העיוני העולה למעלה פעם יציץ פעם יעלים כדרן השכל האמתי ״ והורה זה השג*‬
‫ה‬
‫ר‬
‫‪rr‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬ע‬
‫כ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫קד‬
‫כתרא &רק הספינה מאמר וזו‬
‫יי גאחצעותאלץ השני מעלותיקנהתי׳ עולם הבא‪ :‬ובאו הלניים לפני דגי אליעזר • והטיב ט זה‬
‫הצער אשל אלו האוזות מצטערות להתכת שייכן ״ וישראללא ׳שתדלי אל שיגאלו כדי שיאכלו אותן אבר‬
‫לזה עתיליןישלחל ליהן עליהם את הלין י ורמז שישראל לא יכירו עצמס לקכל אותה השפעה אשר בטב׳‬
‫השכל המלל להשפיע כמעט שהנבדל יצטער על זה לומה למה שנאמר בכל צריתםלוצר ובו׳• זכי'‬
‫הזהר הפסוק זה כי טבע השכינה ומהותי כפי זה השתיף להיותה שוכנת בב״ה כפי הטבולה השלימה‬
‫אשל יעשו םה ישראל יהכהניס וכאשל אותה השכינהתסתלק מן המת ההוא הנה עומלת בזולת"מחוייה‬
‫וגלל הגלית ע וחדת בלא מקומי י א״כ השכינה אצל הגלות תגלה וכי לא תעמוד במקומה ואז השכ*נ*‬
‫עצמה כליכול בגלית • הנה כי הגאלה נפשית חחיברת עם הגשמיתממה״רמ‪:‬‬
‫בי^ררס רטונ׳ם כתב כינה על מאמי זירמולגלנל הלבנה שכוא המאיר והחחהר בתנועתי מכל‬
‫שבעה ככני לכת ולכן יחסי אותו לעיף• ואמרו שהיה ראשו בשמים רמז שהיא נרח'‬
‫ת>י התולש על הארץ וחצי תחת הארץ ״ יאחז שבע שנים לרמז על המבט המרובע שלה שהיא שבעה‬
‫<יוים• וכן יתחלשו בעילם שנויים בכל רביע׳ על כן אמר החבל לא חשים לנפישי מיאאלא משוס‬
‫» ‪ & * p i t‬הפועל בעולה עכ״ל‪:‬‬
‫«‪*1frr‬‬
‫דדד»פ‪•+‬‬
‫‪,‬‬
‫דכונה בזה התאחר לרביהינז ז" ל בחילה אתרת לומר שנגולה מיתה על האלם זחה יהיה דיני‬
‫ובמה יתרצה עבדאל אליניו ־ ע״ז אחר הזה קאזלינן בספינה זהו לחז לעולםהזה שהזין‬
‫*ספינה העומדת בלב ימים ״ ובמ״ש ז״ל כל העולם ככלזר בלב ימים י וההואכיירא מרמז על בני אלם‬
‫שהם כלגים הצאיזזיס במצודה ובפח בפתע פתאום יכא זילנל במצולה׳ וזהו אכלה טינא באוסיא זהו‬
‫שרץ לרמוז על מלאן המית* ע׳׳ל שאמרו‬
‫ז״לגשעה שאלםליצה לילך לבית עולמו‬
‫««לחאמרכ‪1‬ולזוד»תב‪51»5‬ופלהטיכ‪5‬ו‪19‬׳ניזל‪15‬מחדגלגלי*‬
‫‪.‬‬
‫דעינאתלחמאדגלבימשחח*‬
‫‪-‬‬
‫רבהברברחנהזימנאחדאהוד !‬
‫א מ ר‬
‫י•^•!‬
‫ז‬
‫״‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫בא ח״ה וחלבו שלופה נילו י ועומד עליז‬
‫ונפלו חחרבו ג' טיפות בנחיריו י מאחת ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫יות• מאחת חוריקית כניו •מאחת מסריח׳‬
‫‪.‬׳ קאזלינן בס״ינתא וחזינן ההו*יי*‬
‫ואח״כ פשחתאז אלחיה מיא • ר״ל לפי לברי‬
‫נוודא דיתבא ליה ואכלה טינא)פי׳שרץ קטן(‬
‫רז״ל אמלו כי נשמות כולם הם תיללה לאש‬
‫כ א ו ס י א ) פי׳ בנחיליו (דמיוח ואדחות מי*י*‬
‫מאחר שאמר הש״י נעשה אדם בצלמנו ״‬
‫ויטדיוח ? נוי**)פי׳ שכתהים( והרוג מניו־!‬
‫והס פילס אצלם בחדר הנקרא גוף ומאחר‬
‫‪#‬תין מחוזי ומלחו מניה ישתין מחוזי ומלאו‬
‫שהם תולדה דאשאינו יפול לצר׳איתי וללבן‬
‫טתד גילגלא דעינא ת ל ת מאה גרבי מ ש ח ^‬
‫אותו להיות כבראשינה עד שיתלבנו באש‬
‫ופ‪+‬חדרן ואתאן לבתר תריסר ירחי שת׳ חזי^‬
‫דומי׳דםלמנדר׳הוא עכב׳האש מן התנולי׳‬
‫דהוו ק א‪ .‬מ;סדי כשורא מגרמיה מ ט ל ל ת ^‬
‫העזשין זכוכית ׳ והבגד שעישין ממנו אינו‬
‫ויהבי לבנינא הנך מחוזי וכו׳ ואמר דב אשי‬
‫מתלבן אלא באש־ ומבלתי ספק כל נשמה‬
‫ההיא נילדנא דימא דהות ליה תרי שיצי ונוי‬
‫ייתלכלכ׳ בעינית כי אק אדם צדיק בארץ‬
‫אשר יעשה ט מ ולא יחטא ־ ואם תתלכלן קצת בציונות הרוח שלו מתרחצת זמתלגנת ומטהרת בנהר‬
‫*ילקתיאזכהל של אש ואינו אלא־מזיעהשל חיית כי אינו גיהנםכלל וכחי שרוחץ בטבילה להייתו‬
‫^יי^ייזייי״דעוליתאלהחקוסאמרהיהשסאהלה מתחלה ויזונו שם מאספקלריא המאירה ״ אבל"‬
‫נפשות הממניםרוציסלעלות אל המקיפההוא לסבול שם זאז הממונים מעכבים איתס ודוחפיןאיהן‬
‫ממיס הללי ישליוהלאגזדא ל״ל שדיזה לג׳הנ׳שהיאהקטעתהבלייז שהוא לפון גולא • כמו מ ד איגד ־‬
‫ו‪.;:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪7‬‬
‫‪0‬‬
‫‪,‬‬
‫יוחמר ג ו‬
‫כיג־זז לכוורא דיתבא ואבלה טינא‬
‫‪1‬שם ינותו על חלאת להם ימי עונש כל»רשעתם • וזהו ותמכ חניה שתין מחוזי ל״לאו מחריבים לם‪$‬‬
‫פעילותיוונחותיו שיעשהבשתין אבליו ה<ינז לישבפיסתהיל ושלשים ברגלים• שהגיע בהן למתיז‬
‫שחלית׳ זו חתחלה הוח ממיין‬
‫חפצם ״ זהו לשק מחתי לרלייי על דיני ועל חלקיותו אשר ל •‬
‫הבשר ואחר כך ממתק אותו כךהיםירין אף עלפי שמתחלה מצערים ומעיקים ח^ו וחחרקים את״ג‬
‫הם ממתקין האלם לקבול שכר טוב לע״הב ונסנו סימן ע״ז חך טוב ליבראל אלהיס לברי לבב * א י‬
‫‪ )0‬ב כחסער החלקית עם הקריאה• ומשקבל דינו אזאלהיכ; צבי׳ לבב • לזוהטנה אחיו ןחלחו חני‬
‫פתק מתיז׳ ר׳׳ל מלקות ב״ד שלחעלההס ששים‪ :‬ידטעם למספר זה שאין עונשין למטה עד י״ג שנם‬
‫אז חלקיותו ג׳ פעמישי״ג• ואין עינשין לחעלה עד ח׳ שנה אז חלקיו זו ששים׳ וזהי שאמרו ז״ל‬
‫ם ב‬
‫‪&5‬‬
‫) כ ש ס‬
‫‪ p w v‬ת ת י נ ה נ ח י נ מהבי יש וקו ני! יי ״‪ wv‬יי״׳‪-‬י‬
‫‪,‬‬
‫י ׳ ״ ׳ * * י " "״‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫ומקיםבגיהנם י הרשע יאבדמקימי בג׳׳ע ‪ .‬ן ל צ ‪ • ,‬ומקומו ן ל צדיק בגיהנם ירש הרשע יחי‬
‫•היו לצדיק שני מקומית בג״ע ולרשע ב׳ מקומות ב ג י ה נ • זהנהגםכןש׳׳י עולמית שיהיה צצדק‬
‫והרשע יאבד חלקיגש״י עולמית ויכוחי כלם לצליק • ואלו העולמות רצו לומר הס תענוגי הנפשו*‬
‫שכל תענוג דומה לעול*פלו • ואז השסיתבע יקח ג־ משית חלכןיס ונותן לצדיק הענוגים מפונגים‬
‫ביין אפלסתון ובשמן משחת קילש רק י׳ חלקים י י ר הקדיש במן הוא להנפש הזאת אף אם חטאת‬
‫אמנם אחל שנשלםומן גמר מונשהשתהיה מצורף ומזוקק שבעתים שאז היא תהיה גם כןטהור ימלימ‬
‫לעלות חל מקו© אהלה י‪/‬ו היא תקבל איתן עשר עולייוז • וע״י איהן עשי עי למות תהיה שפע אצילי‬
‫התענוג מתרבה והולך עךמעומד על מקומו ביש עולמית • חמנס הצליק מה שלקח לקת וחינו חיזל‬
‫‪ o‬קשה ית‪7‬רן ייז״ב ולא שקיל נהמז םאמלו ‪'1‬ל אצל הנשמ׳שכל נשמית עתילין להברחית ג*פ אם הא‪:‬י‬
‫יעה ־ וללשו מפסיק הן כ‪ 5‬אלה יפעל אל פעמיםשלש עם גבר • ואם כן מאתר שנשמה אתת תסנלל‬
‫ג כעמים הייני ג'גופים• אם כן לעתיל לתחיית המתים חלילה‪,‬יתבטלו ב׳ ג יפיס י אמנם אמרי‬
‫שהנשמה לומה לנר כמו שאמר הכתוב נלאלהיס נשמת אלם י ובמו פמדליקין חנל אחל כמה נרות‬
‫ואיני נחשר מאוח כלום גם כן נשמה אחת ראויה נכללת לשלשה• והנה נס ק בתלק העשילי שנשא'‬
‫לאותה נשתה חתנבלת לתעניג גליל עד׳״ם‪ :‬ולזה אחר המאמר ומלאו מחל גלגליאלעינא תלת מאם‬
‫נרכי משתא• רצו בי עליליגלנלעינא שלא שבע בעולם מכל תאית אבל ג׳ מאות עולמות שהם חלא^י'‬
‫טוב כשמן י והזכיר לוקא גלגל עיגא י ט״ל שהזכירו חזיל במסכת תחיל כאלכסנלרמוקלון שנתני‬
‫לו גלגלטינא בג״ע וכו׳ י ואחר המאחר וכי הלרן יאתאן כתר תריסר ירחי שת׳ י זהו רצו גו על לי?‬
‫הנכשית * כמו שאמרו ו״ל כל י״ב חולש הנשמה עולה ויורדת באין מנוחה להמלי״ב סוישגגייךיץז‬
‫לפי טינשי י ואז חוינן להיה קא מנסרא כשורי חגרחיה • ר״ל שהנשמה *מעלתה י״הלההכנלאשונ ״‬
‫ואז נותנין אותה במקום מניחתה להיותה מוכנת לגופה • וזהו חמים ויהני למגנינהי הנ׳ מחוזי וכו •‬
‫ואחל כך ספר עולבתילה וכילשאיזה מהס יעחלולתחיית המתיסשעליהם נאמר הקיצו שוכני עפר‬
‫»כ»׳ י אחר היה קא אזלען בםכינתא ח ‪ 1 ,‬ח פוירא זהו רמז לבריות הנאחזים• בפח ובמצולה •‬
‫' ל ״ מ ל׳הקלתא‪.‬אגביה וקלה אגמא ע ל » והו לרמוז אותם שנשארו כעפר עדדולי לילות ואין להם‬
‫• תקומה טיד* נכמי‪.‬שאמרזז״ל‪.‬פ״קלר״ה החופריןכו׳יורדיךלגיהנם ונידונים בה לדורי דורות• שני‬
‫י^צאי יראי בפגרי האנשים וגומר־ ‪.‬גיהנם כלה והס אינם כלים י שנאמר וצורם לבלות שא»ל מזנונ‬
‫‪ p , p‬ןזזקאכיקותסים שא‪,‬ךו!כר‪1‬נ‬
‫^‬
‫‪ $‬י <תי י * י זזו ‪ ,‬נ ן ‪ ^ ,‬א ‪.‬‬
‫נכלכל‬
‫ד‬
‫ז נ ו‬
‫ק‬
‫‪0‬‬
‫חש‬
‫ז‬
‫נ ןה ה‬
‫‪,‬‬
‫הו‬
‫ס כ ל‬
‫כ‬
‫״‬
‫צ‬
‫ה‬
‫‪p‬‬
‫‪p‬‬
‫‪W P‬‬
‫‪r w‬‬
‫כיינה לבוורא דמלאו מחד ג ^ ע י ג א ת ל ת מאהגדבימשחא‬
‫קת‬
‫לברכה עליהם שאי! להסחלק לעילס הנח ״ ואותן סלקי יאפו איחס• ובדמה גביה ריצה לומר מיוחד‬
‫סימש‪-‬ק־ואזפץ איתן יוחל‪.‬קן מתהפך• גביה רוצהלומרשיישימיס איתן למים םיהאנמ> חדש ובריאה‬
‫<איכהרבתי• ובבחינת עילס־ אחר כך אייר יהוא׳ בין שיצא לשיצא * יצו» כשם שמליל* השיצא‬
‫הלג מנהיג בי גופיכלו כךהנשמההנהגתהשלהגוףוהגיף הנהגת הנשמה כדאיתא בפי׳ חלק בשעה‬
‫שמין הגוף !הנשייה וההוא חשל מסזמת וחיגר וכי׳ יהיה כין שיצא לשיצא וכזי י זהז כונהסטל דרן‬
‫סאמרו זכרונם לכרכה שהנשמה היא ממתנת באקישראלעל הגיףשחז כחוצה לחרן כי התחייה תהיה‬
‫באדן ישראל־ והגיף‪n‬שחה על ידי גילגול מחילות )אותה גלגול תהיה בזמן שלשה‪-‬י^יסושלשה לילו׳‬
‫זהי שאתר בין שיצא לשיצא שלשה ימים וכו׳ * איהוכזקיפארוצה לומר הנשתה היא עומלת בזקיפא‬
‫וממתנת * ‪1‬אנן בש׳פולירוצה לומר הגיף כשכולי היינו גלגול חחילית • ואתר כך באר ייתר וללמא‬
‫לחמסגיאספינתא^טיבחיכצובו׳ יא״ת שהעולם לח יהיה לו קי‪1‬ם ארוך אחר התחייה י כ׳ אתאלב‬
‫‪7‬ימי אמר כמיחס קימקתי למיא חסגיא שתין פרעי יוכה לימר הפרסה היא הרמז על השנה דרך רבו׳‬
‫בעלמא אמר כן וגוזחא קתני * ושאדי כרשא‪-‬גירא וקדייא ליה רמוז בזה שאותן י>״ה רצו לשדי גירא‬
‫כישראל איתי גיראקדמא ליה ולא יהיה להסתקיחה רקאיתןהאימיתשיעבדולישיאליהיה להס קיימת‬
‫שיביאו מנתה לישראל‪ ; :‬עיין באבקת רוכל( וע״ז אמר רב אשי ההיא גילדנא דימאהייא מ י ת‬
‫ליה תרי שיצי • רוצה לומר השיציס הם האוחות עיבדי עבודת אלילים יאבדו לתחיית המתים ־ דאית‬
‫ליהתריםיצירצובומישישלהם שתידיעית לעגידתהשם יתברך ילעביד׳אלהיס אחרים הם יאבדו‬
‫וקרנות ישראל תריס בכבוד יבעלפדדם דמונים כתב בזה המאחר על דרך התכונה יזה לשיני ירחון‬
‫לגלגל היומי המקיף כל הגלגלים ומוליכה עמו כעם אחת בכל יי‪.‬ס ממזרח למערב• יכל בריאי עולם‬
‫בתוכו כגרגירהתרדל בתוך הים הגליל כאשר הסכימו חכמיהתכונה יכל הכילזסוכיס אצגיגנינ״ם‪:‬‬
‫ובין שיצא לשיצא רמז לשני קטבי הגלגל שעליהם יסיב וכזי ריצה לומר שהסכינה רימז לגלגל החחה או‬
‫לגלגל הלבנה ומהיר ייתר בתנועתו בהפך גלגל היומי רוצה לומר מחערב למזרח י וזהו שאחר רב אשי‬
‫ההיא גילדנא דימא היא כלומר הדג הגדול שבים‪:‬‬
‫<»« ל ^ ח י ט ‪ ^ * : :‬״׳סיפ* לנשקי *יעייויקיעי(••‬
‫הבונה‬
‫גזה המאמלדצה בו במדבר‬
‫רוצהלומר בהתגודדות התיר׳‬
‫רבה בד בר חנה זימנא חדא ה ו ה‬
‫א מ ר‬
‫שהיאדומהלמלכיכנזכריאתלויבהדןההןא״^יר י!‬
‫אזלינא ב מ ד ב ר ת ואתלויבהדן‬
‫ם״עא רוצה לומר הסזחר ורצה בזה כשם‬
‫ההוא טייעא דהוה שקילעפרא ומורחה ל ה‬
‫שהסוחר שהוא ריאה אייו סחורה יפה לקנית‬
‫ואמר ה א אורהא לדוכתאפלן ו ה א א ו ר ה ^ ן‬
‫ואחי סתירה רעה לקנות כך השיקל עפרא‬
‫לדוכתא פלן י •אמדינן ל י ה כמה מרחקינן‬
‫הס המצית שהכ דיחין לעכרשנאמר מ< מנת‬
‫מטיא ואמר לן הבו לי עפרא י יהכינא ל י ה‬‫עכר יעקב כו׳ יאמר הא אירחא לליכת׳כלן‬
‫ואמר לן מדחקיגן המני פרסי י תנינן ויהבען‬
‫וכו׳רוצה לזמר ‪ 11‬המצוה היא גדול׳ומביאה‬
‫ליי־• יפי' י אמד ליה ת^‪ 8‬ואחוי לך היכ^ן‬
‫לידי שכר גדול וזו אינה־גדילה כ״כ ־ וכבר‬
‫•ימ״קי ארעא ורקיעא א ה ד ד י ‪:‬‬
‫אמרי אין אדם יודע מתן שכרן של מצית כי‬
‫מ ! ^ליתיה לא תדע וכו ע״כ כל המלקלק ?זה אחלי׳ ליה ל״ל עליו • כחה קלחקינן החיא • ירצה‬
‫מ‬
‫‪,‬‬
‫‪37‬לג‪ ?1‬כ ח נ ף דורשעצת׳ בלעתו ליתן תורה לאלף דיי‬
‫‪,‬‬
‫'‪P‬‬
‫‪D‬‬
‫‪0‬‬
‫י ן י ם ה ר א ש י |‬
‫‪P P‬‬
‫‪P‬״"‬
‫‪ 7‬י י י י ת י נ ת נ ה‬
‫ס שתות!‬
‫*‪VPC‬‬
‫י ‪ ,‬י ח‬
‫מדם^יסר ל‪,‬ל» ‪-‬של‬
‫*‬
‫היו בהןהיו מסי בכזותיולרקיע וליו ביאןי י י י ׳‬
‫דמולאדםהראשון ש ב י ב ׳ י ם ש נ ב י א ׳ ט י י ^ ל ‪ ^ , ^ ' ^ : /‬ל ט ד ל כ ^ ש ה כ ת י ^ ע ג י י‬
‫^ ^ ^ ^ ה ^ מ ^ ו מ א ק‬
‫פבהמיתנדמי• ר״ל שלא התפלל ש‪,‬ם תפלה‬
‫^™‪ ^T‬יבלתיס בעילם ‪,‬אינו ביראן השי‪ .‬השי‬
‫"י‬
‫'‬
‫;?ג״^לתחתרבה^״תחעסי‬
‫״ותן דורית ה נ ק ב י ם הס ב ^ ב ה כ א ן ^ י י '‬
‫‪3‬‬
‫ןב‬
‫‪0‬‬
‫י ‪ > ,‬ש מ ה י‬
‫‪ 1‬א י מ י‬
‫י ‪ 5‬א‬
‫א י ז י ‪,‬‬
‫מ ז צ‬
‫‪3‬‬
‫^^^להללבשכיעי^‬
‫״‪•cvs‬‬
‫עילם סביב כן הדירות הללו הם נבלחיס בכל ד‪,‬ר ודיל • והן הן ע י ׳‬
‫למתל ל״ל ללילית הבתים ואשכח‪<-‬ח ליהכ׳ ׳שחחר לאחר ן ‪ :‬מחה י& •‬
‫י ה‬
‫ז ח‬
‫הבינה שזה העולם דומה לספינה כללעיל• ‪,‬ההוחכןראדאפיקריש^חחייורצילזכיהקינ*‬
‫הגנגיי מן הגליית דומ״ןללגי׳הגאתזיהפכ״ל מלת הלין שהוחל ה לים שנתמר יישפט?‬
‫^הו^לבה״־ ווהו‪.‬כי>מי»ללילהחכולשה©׳"״ה‪6‬פ»עלהכ<‪1‬יבה כמ״שז״ליזההבריית חעאיבהחיי•‬
‫‪ 1 > s w‬י א ה ‪9‬האית חגיחיהמרן מה ת»חת דכתיב ותשחת החרד • זאימל נירח חלהים את החיץ‬
‫ככה לאל־ך‬
‫והנה נשחתה י על מה׳׳‬
‫»ייןז‪/‬י«יס^כויי*ד‪«1‬יקי^מ»י‪5‬ו״ ‪:‬‬
‫אלזנסתדע כי היה גלול עינם מ‪.0 :‬‬
‫זמ‬
‫•‬
‫‪,‬‬
‫יי‬
‫ש‪1‬‬
‫ח ט י ן ו‬
‫‪5‬‬
‫כ ש י ; ז י‬
‫נ ז‬
‫ה‬
‫ח‬
‫ן ה ס‬
‫ט ו ב‬
‫םכ‬
‫' ‪^ '^ °‬‬
‫^‪P‬‬
‫ופירית הארץ הייציתקיה להה שלא כחנהג‬
‫םבעהאלץ כאמרם ז״ל שהיי זורעים באדן‬
‫נפעם אתת יהיתה חציית׳ להרבה שנים‬
‫! * ^ י יוחנן משחקי זינ׳נוי־ז ח ר ^ הוד־ן‬
‫א ז ל י נ א בספינת א וחזיגן ה ה ‪* 0‬‬
‫נוודא ראפיקרישיה טמיא כו׳‪:‬‬
‫ולכן נגזר אתר דור החבול מ ר יום ביימו זרעיקצירנפ^ שנה גענין שיהיו עיניהה נשואו׳ לשמים •‬
‫ילכן רצה הש״י להשחית את היתרן בענין שידעו כ׳ יוצר הכל היא והוא בריזה יהלא <כוללה&ג«ל»»יזו‬
‫וגהו• ^זתי יירא ה׳ כי רבה רעת החזםוכדאיתא בצדיר וזמיר פרשת אש»גן ומילנמלהק בה‬
‫־ י ^ ׳ ‪ , .‬כתרי טיהרי זהו ב׳ ככנים‬
‫כככיםתליח׳ה והביא מכיל לעזל ^ י ז‬
‫כתלי מברי דםוריו‪ :‬ממה״רש‪:‬‬
‫גי‬
‫‪0‬‬
‫ב ד‬
‫ק‬
‫‪ 3‬ת ס כ ת‬
‫ר‬
‫ה ד‬
‫?ג<‬
‫נ‬
‫ה‬
‫הכינה בזה המאמר ההוא טייא ר״־ל דור הפלגה • דאפיקי רישא ממיא גם כן ר* ל סהק״בה‬
‫• השפיע להה טיבה * ואיתליהקמאר״לשמיללח־םעםהק״בםננ •כ נ כמושיימיו‬
‫‪ h*t‬לח^ק אמר רבי ירמיה ‪3‬י חלעזר דוו הכלגה כחלקי לנ׳ פתית אתת חוויית נע יה ינשכ שה ייזחיז‬
‫אושרת נעלה ונעמל ע״ת י ואתן אומרת נעשה חלת זה ע‪ 9‬כב יכול * וו שאוחלת נעלה»נשנ ש&‬
‫הכיצם‬
‫‪,‬‬
‫כתי** פרק הספינה מאמריה ומאסר יט‬
‫מט‬
‫יפיצסל חי ^יייית נעשה חלחתד נעשיקוכ׳ן ירוחיןישלין ילילין י וזי‪mte‬יתנ‪to‬הו^פ^ת‬
‫קי״ ס ‪:‬‬
‫שגיש ק‬
‫שליש נבלע י־ שליש‬
‫כ»םם‪3‬לל ' ין ל המרץ י חמר רבייוחנן חגללשלישישיף‬
‫* &ני*‬
‫ישיף ־‬
‫ה &ס‬
‫כ‬
‫י יייש *(יק עליה אנא בריה קלל יכי׳ זהו‬
‫עניין ^‪<r‬־ י‪1‬ני‪31‬רייז ק צ ה ש ג י פ ו ה ו י נ ת ל ת מ י ו ה פ ר ‪: • 0‬‬
‫רמז סעשי להכ במחשבתה המגדל כד‪.‬‬
‫ל*‪ 3‬ספרא םשחעי זימנא חדא הרי־־• קאזלען‬
‫יל כבריהק‪:‬השב»׳החח־ד'‬
‫‪1‬‬
‫*‬
‫בספינתא יחזינן ההיא פייי־א דאפינן‬
‫לשיט מדו והייני׳ תל‪-‬ממית כיס׳ יאזלע'‬
‫רישיה ממיא יאית יייהקי״נ' יכי' וחקיק עלה‬
‫לפ־מ־ה ללויתן • ל״ל שכפינומהי ה‪0‬״» ״‬
‫אנא כריה ק־^ר־ז שבי׳ והייני ת לתא טאו• ‪r‬‬
‫כי לויתן ריין ל ע ו ת ק החכמה כחו לזיק ק ן‬
‫‪,‬פרסי ואזלינא לפיטיה ראיתן וכוי י רב אשי‬
‫רגאשיתזימיעיאכויכ‪,‬״‬
‫הםליי‪-‬שן•‬
‫ר‪.‬ןא הני ע־זאדיטא כיי ‪:‬‬
‫שיח י לור הפ! ג ה כידענית שעברה על ‪7‬ור‬
‫המבול יזף על פי כן לתנבנ׳חחיר מלהרשיע‬
‫והעיזו פניס‪.‬כחו ע! * כחי שאתרו רבותינו ז״ל ג׳עז׳ן הב•‪/‬כי עזגבהתזתיכז׳‪:‬‬
‫י ‪ 1‬כ י‬
‫ה י ז נ‬
‫י ‪ :‬נ צ ל ח‬
‫י י י ׳ ״ י יי*‬
‫לזה המאמר פירוש קרטלית'הייני ^ * »»י‪0‬נמס‪*#‬י*****»» י \ ה ם א ז מ*‬
‫הבינה‬
‫הצנווית חתחילין לקלקל חדיר ה ב ל ג ה יאילן ״ יבמ חברהם יתקן המנורות והיי• היה‬
‫לוגיית התיבה של נח ׳^ק״בה הציל העזלסבאיתהתיבה• זהיה מקבע* י!בניכ טובות וחרגליזת‬
‫כחי שחתרו בב״ר תרגל׳ת היתה תלייה בבירורו של חברהס שכל חילה שהיה רוחה בה מתרפא ׳ יזהר‬
‫רחז לגלגל חייה שקילס מיתתו היה הוא‬
‫החפלםימציאיתהשסואדוניתו• יזהיהחילי‬
‫»ומליז*חרדלמזדו»דמתנמז«»ןד^‪1‬עתי^ולשדיא‬
‫ח‬
‫ה‬
‫תכלת* לצדיקי כו י•‬
‫נכש היה המתרפח ילשינו ירגילית ספירו‬
‫באלו הענייניסזהי לשון מרגלית׳ יאחר‬
‫יונתן הוה משת עי זימנא תרא הרת‬
‫שמת עשתה החמה מה שהיא היה עישה‬
‫קאדיינן בספינתו יחזען ה ה ו א‬
‫וזהו שאמר המאמר והדרי ליה מיני דכמל*‬
‫קרטליתא דהוה מקבעי ביה אבנים טיבורת‬
‫ל״ל ממחלה היי הכריות חייניס י ועתה קראו‬
‫ומדגליויוהררי ליה מיני דכוורי דסקרי בירש׳״‬
‫נחי׳ כר אמוראי לאתויי ודגש רגעי^למישמטי‬
‫אזתכיבירפיאר״לאמרי צאן כלומר חסידיי‬
‫לאטמא ודרא!יקא רחלא ונחת נפק בת קלא‬
‫כי התרגום כלל גרשינא ה»א ל' אמרי צאן *‬
‫־ואש׳ ס אי אית לבו בהדי'קרטלית׳‪ ,‬דרביתחו‬
‫וכאשר ראה הש״י צדקותיו וזמירות שלי נחי׳‬
‫דרבי חנינא בן דוסא עתידא דשדיא תכלתא‬
‫בר אמירתי לאתייי ־ ר״ל הק״בהנקלמ כ ן‬
‫ל*ריקי לעלמא דאתי וכוי‪:‬‬
‫םהוח אזמר ועזשה גיזר זחקיים י לאתייי‬
‫ר״ל הקדוש ברון היא הושיב אותו אצלו•‬
‫ווהז שאחר הכזיב נאם ה׳ לאדוני שכ לימיני וגומר זהיהלד ~ור נאמר על אברהם‪ :‬ורגש ובעא דלשתטי*‬
‫לאטמאריצה לומר שנמרוד רגש נגדו ?הטל אותי לכבשן האש ־ ואן דראןיקא קילתא ?נתת • רמז בזה‬
‫היה מצנן חת הכבשן כמי שהחומץ יפה לסיב י ואו נפק בת קלא יאמר חאי אית לכו בהלי קרטליתא‬
‫דדכיתהודרביתנינאבןדיסא• זהו רחז במאמר רמתיניז׳׳ל מ״ד יפה כלבנה בלה כפחה• ניתן‬
‫ו ל ל ב נ ה והברור לחתה * כי הלבנה היא דוגמת אשה שאין א חל* ליופי • וכחי שהלבנה היא‬
‫ייקבלתאירה סן החמה כן האשה היא מקבלת כל השפעתה־מן הזכר כן הצדיקים הס מקבלים שבע‬
‫י ע ל י ו ן עד המלבית וממלכית עלהחלך וזהי דלביתהו דרני חנינא• היא רמז השי'‬
‫׳׳‬
‫^ ™‪ 1‬ילקיפשהוא כנוי חשם בן ע״ב ־ וזהו דז״סאחוםבן דדי? כחישבן דדיןעם הקריאה שהיאמדי‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫ש ?‬
‫‪ 1‬י ן‬
‫ל י ק ח כ ת‬
‫ש‬
‫כן כ‬
‫ג‬
‫‪y‬‬
‫מחסיה‬
‫י<‪$‬וווי י»‬
‫פונהלמאמר^תידהדביתהודרנניחנעא בןדוםאוכי‬
‫‪£‬מ»מיםלהצילאהביו• וזהודשדיאתכלתא כיה לצדיקיםלעלחא דאתי רחז׳ בזה שהקדוש ‪$‬רוןהי*‬
‫הציל אתאברהס כשביל בית יעקב שיקבלו התור' שהיא חרותז׳ בתכלת כת״ש זיל ציצית שקולה מ ג י כ‬
‫התורה כלה׳ זזה לחדוזכרונם לברכה מן כתוב כה אחר ה׳ אל בית יעקב אשר פדהאתאברהס‪:‬‬
‫הכוני"! בזה אבן סבא ל״ל לתות האבן והתולה נקראת אבן שתייה ונקראת לותתהאגן • דהייי‬
‫ליה תנינא־ רצו בי שהמלאכים נתקנאו בנתינת התורה וקטרמ על ישראל ‪3‬שעת*תינה‬
‫כדאיתא בפרק רבי עקיבא כשגילה משה לחרוםאמרז מלאכי השרתחה לילול אשה בינינחכו׳ • נחית‬
‫‪3‬ראמוראי זהו הקדוש ברין הוא כללעיל * ובא אל עשו שיקבל התורה • כדאיתא במסכת עבזלמ‬
‫אלילים מתת תנינא קח בלעיה לםכינתח‬
‫לצו ‪5‬ושעשו<ותחלה היהליצהלקבל התיל'‬
‫גונזעלמ^מו^בןטגזיייזיריליהי ' * י‬
‫כרי לירש עולם הבא על שבא כישקנצא זהי‬
‫ר ב יהודה הינדאה חזינא ההיא אבן טבא‬
‫העורב והשטן־ זמסיתושלאלקבל• וזהי‬
‫דהדרי ‪V«1‬־‪ r‬תנינ‪4‬יי‪ 1‬כו׳ נחירת בר‬
‫כםקיה לרישיה * וא‪ 1‬השיבי מה כתיב‬
‫אמוראי א ת א תנינא קא בלעי לספינתא וכו׳‬
‫אז אמר הלא עיקי‬
‫נתירה לא תרצת •‬
‫עד שבא פישקנצא וכוי טיד אתהפיכו טי*י*‬
‫הברכה שבירן אותנו זקנינו ועל תרגל‬
‫ו ה ו ו ד ם א כו׳‪:‬‬
‫תחיה ובו׳ וזהו אתהכיכו מיא יכו׳ רוצה‬
‫לומר הפכו מן התורה הנקראת חים ־ אתא תנינאחברי׳ר״ל שהקלוש ברין היא בא אצל ישמעאל ורצה‬
‫לתלות התורה על צוארו ואחי׳ ריצה לוחרבשביל הברכה שבקש אברהם לו ישמעאל יחיה למין כחי י‬
‫שבאר בעל צרור המור באיתה השעה שלקח אברהם את הגר נחתם גזר לק על ישראל שיהיו בגלו*‬
‫תחתישלמגאל• זזהז סיד שהיתה שרה עקרה כדי שיקת אברהם את הגר ויוליד את ישחעי‪ 1‬ובזמן שאייל‬
‫לי ישמעאל יחיה לככין אמד הק״ בה ולישמעאל שמעתין‪ :‬וכדאיתא בסכר הזוהר סיף כרשת ואל '‬
‫*"ש‪ :‬יא; בני ישמעאל גם כןלבי לקבל התירה בא העורב הוא השטן יחסית יחדית איתה ושחלו ח?‬
‫כתיב בתירה לא תנניב׳ השיבו שכל ברכתזקינם היאיהיה פרא אדם ידי בכל ־ ולא לצי לקבל התיל'‬
‫ולכל אומות בא הקלוש ברוך היא קודם ילא רצז לקבלה י עדשלקתלההיאאבן טבאישדייה לספניתא‬
‫לרמוז למה שאמרו רבותינו דיל בפרק ק־יא דיומא שלש‪ :‬כתריס הן כתר כהונה לזרעו שצאהק כתו‬
‫מלכיתלזרעז של דודוכתרתורה הרי היא מונחת בקרן זוית כל חי שירצה ליטיל יטול וזהו שדייה היו‬
‫צפרי חליחיריצה לומר הם ישראל שנקראו צפריס יחליחירוצה לומר הה בין האומות גשיעביד ובגלוי!‬
‫כבשר המליח איתבינהובהדייהי י רוצה לומר שהם קבלי התירה יכרחי •לצי בי זכי למעלת המלאכי‬
‫פמישז׳׳ל הקדוש ברון הוא לעתיד לבא עושה לצדיקים כנכים כנשליס ישטים על כני המיס כיונים‬
‫שנאחרעל כן לא נירא בהחירארץ ובתיטהדיס בלב ימיה״ או ט״א כרוח לשון כריתת הגפן שהו*‬
‫עיקרניצתהפל׳‪-‬יע׳׳זאתלהפתויכתפייבעצי היער בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתז׳לחכיע״כמחהל״ש‬
‫‪11‬‬
‫‪55‬‬
‫‪5‬‬
‫הבונה כל זה המאמר עתיד גכליאל לעשות קניגיח ע‪ 0‬לייתן רצי בו חלחמה טכ לויתן שר של‬
‫גונ למ»־מרעתידגבוייוללע«תקמי»ועסל‪,‬יתז‪:‬‬
‫אמסכלכתיבמי זהב׳׳ו חאדי׳‬
‫_ ‪r‬‬
‫‪,,‬‬
‫״ ״ ‪_ .‬״‬
‫וה״קלג״ע וכי יעשו מחני ישראל סעודה‬
‫י אתארבדימיאמריונתןעתידגירי^‬
‫‪t.‬‬
‫}"‬
‫הכל מוכן חדבליני כמי ש‪ :‬יאכל גויה צריו‬
‫^‬
‫וגומר עכ״להרש״בא ז׳׳ל‪ :‬עוד פירש הוא‬
‫זיל לכי שכלתבור העולם הזה השפל ולוין יש לוקצב !בת ‪0‬צ תכלית ועתיד ליחרב כחן ש^מרי ן׳ל שת‬
‫אלפי‬
‫ה‬
‫‪u v‬‬
‫‪u‬‬
‫‪t‬‬
‫ע‬
‫מ‬
‫קז‬
‫כונה ;;היד גבריאל לעשות קגיגימ עם לויתן‬
‫על כן אמר כיון שעתיד גבריאל לעשות קמגיאר״ל מלחמה עמו‬
‫אלפי שניןעלחא יחד ח י •‬
‫•שיצצת הס׳לור הזה ייבטלנו •ולפי שהם ז״ל כנו בכל מקוס מלת הלין לגבריאל באחרס בא גבריאל‬
‫וחבטן בקרקע‪ :‬גא להפון את סדוש יבא נבריאלועשה לה זנב כדאיתא במגילה בענק ישתי• והמלה‬
‫גזולה חן גבורה לפיכן כני העניין הזה בגבריאל• ואמרם אלמלא הקב׳׳ה עוזרו חינו יכיל לו לש‬
‫שהעולם השפל הזה עם היותו פרטיוהווין‬
‫״‬
‫לעשוח קניגיא עם לויתן שנאי תמשוןי לויתן‬
‫כלליו נשחרין ואי יופשר למין‬
‫ונפםלין י‬
‫בחכה ו ב ח ב ל תשקיע לשונו ־ ו^מלא הקדוש‬
‫יזחל מןהמינין שיפסל ויבטל כלו כת ו שא»‬
‫אפשל שיפסלו ויבטלו הגלגלים כי אם‬
‫ברוך הוא עוזרו אינו‪,‬יכול ל ו שנאמד העושו‬
‫ברצונו ית' שעשאן ילאיתבטלו בכח מזל או‬
‫יגש הרבו וכו׳‪:‬‬
‫יאף בכת‬
‫השרים‬
‫מן‬
‫אתל‬
‫בכח‬
‫ולא‬
‫גלגל‬
‫ין‬
‫הראשונים לפי שהוא יתברןעשאן ענק חזק שאי אפשר שיבטל על שיגיע הקץ שחייב׳ חכמתו יתברך‬
‫לבטלן זא<ן הכל אלא מרצונו החתכזין יתבלן שעשאז ורוצה בקייוחן על קצב אחל עכ״ל‪:‬‬
‫ר‬
‫‪3‬‬
‫בדרך אסונה מאחר שני שער ב׳לף ליט ודל הכינה בזה המאמר טל מלריג׳המתדבקי׳והמשיגי'‬
‫לש״יולפישהשגתהש״י זההאחלותאשר יתלנקו ע־זוהמפיגים והתתלבקים יהיה כפי‬
‫השיגם חלריג ית שם החפורש אשר הוא על ד׳ פנים אם זכה שישיג השם המפורש אשר הוא גן ד איתיו'‬
‫והיא השיגו מהותו יתברך בתעלה העליונה לאין סוף כפי מה שאכשל לאלםוכחו שהשיגו מרע״ה‬
‫עושק לו סוכה סוככת יחקפת אותו באותה‬
‫דיש‪0‬עולעה‪5‬ליגןים מבשיו »ל לויתן ותעויו םונה והשבוי‬
‫השגה אשר בה מן ההצלחה והתענוג אשר‬
‫פירפי על חיייית ירישלט"•‬
‫לא ישוערו יאם לא ישיג אלא השם המכורש יי *יי י‬
‫בן ׳״ב אותיות בהשיגי עולם השכל עושק‬
‫רבה בד בד הנה אמר רבי יוהנן‬
‫{י^מל‬
‫צלצל והוא סוכה בלא לפנית כי אין שם‬
‫עתיד הק״בר־ז לעשור־! סעידר־ז‬
‫שליחות האחרון אשל אין למעלה מחני ולזה‬
‫לצדיקים מבשרו של לויתן שנאמר יכרו עליו‬
‫יהיה בלתי חיקף בהצלחה • ואס ישיג השי‬
‫חברים ־ ואין כירה א ל א סעודה שני ויכררז‬
‫המפורש אשר הוא גן ח״ב לבל זה בהשיגו‬
‫ל ה ם כרה גדולה ״ ואין תבריס א ל א ת״ח שנ׳‬
‫מעילם הגלגלים מהיתס ופעולתם עושין‬
‫היושבת בגנים חבדיםמקשיבי׳לקולךוהשאר‬
‫לו ענק שהיא מדריגה יותר חםירה י ואס‬
‫חולקי׳ א ו ת ו וערשין בו סחירה שנ׳ יחצוהו‬
‫ישיג מעולם ההוויה וההפסד כפי השם‬
‫בי^כנעניים ואין כגעניים א ל א תגרים שנאמר‬
‫המפורש בן ע״ב • ורואה מה!תה ופעילות‬
‫כנען בידו מאזני מרמה לעשוק א ה ב ‪ :‬ואיבעי׳‬
‫אשר מצדי יתדחו אל האל י׳זבלן יהיה להם‬
‫אימא מהבא אשר סוחריה שרים כנעני׳נכברי‬
‫קמיע ממנו והואחלקקטך ואיחל והשאר‬
‫ארץ ־ ואמר רב׳אטר ר״י עתיד הקיבה לעשות‬
‫פודסיעלחזחית ילושליס הוא רמז לחה‬
‫סכי־‪ :‬לצדיקי^סעודו של לויתן שנ׳ ה ת מ ל א‬
‫שיושג על צד האחונ׳אשר בה נשיג ההצלת׳‬
‫בסכת עורו י זנה עושין ל ו סכה • ל א זכה‬
‫כמו שנ‪1‬יג הדבקות והאומות כלס יקבלו‬
‫עוישין לו צלצל ־ שנ׳ובצלצל דגים ראשו י זכי‬
‫איתה מירישליס כי מציון תצא תורה ודנל‬
‫^יישין לו צלצל י ל א זכה עושק ל ו ענק י עני'‬
‫ה׳ מירושלים ואמי מעורו של לויתן רצו בו‬
‫וענקים‬
‫חהחצוניו ישיגו האימית י אמנם הפנימי!'‬
‫ישיגו ישראל והצדיקים שכהה‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫וכזי‬
‫בחרא פרק הספינה מאמי כ‪8‬‬
‫ע‬
‫^^לכאיתידיייה«<ל יי‬
‫‪.‬‬
‫״׳‪-‬‬
‫‪j‬‬
‫‪p‬‬
‫^ ^‬
‫‪p‬‬
‫צ ה &‬
‫^‬
‫מ ‪ 3‬ש ל ן ש ל‬
‫ל ן א ן ן‬
‫ש ה י א ‪ j‬״ ‪ p‬ש ; ‪ 3‬ל‬
‫״‬
‫מ ש ש ז‬
‫יחי בראשית שבל*‬
‫הםםיתבלן לו טבע חול^סיהיה קייסלעו^ס ובזה יתחלש להס טבעהלייתן שיתקיימו לעולס כירן‬
‫! ל לחק־ ים זה א‬
‫}‬
‫‪^, ^ .‬‬
‫ל <*ון‬
‫‪ c‬״ ‪ c 7 P r‬ב י ן ן נ י‬
‫נ‬
‫ט‬
‫ב‬
‫ע ה י ז ן ן נ ן ת ש י ( ן ב ל‬
‫ה‬
‫ז‬
‫ט נ‬
‫עכ‬
‫ת‬
‫ן ן י ר ב ג ח ע‬
‫• ^‬
‫‪,‬‬
‫שיעשו לו מעורו סכה להנץ מכל צדליז•‬
‫יןל<ענקיאזכי‬
‫וענקים לנדודתיך״‬
‫אמנם מי שלא זנה להננה כללית יזכה‬
‫עושק לי קמיע • שנ׳ ותקשרנו וכו׳ ורשאי‬
‫להגין לו על האבייס הראשיים כמו הראש •‬
‫פוד»י הק״בה על ח ו מ ו ת ירושלים חיוו הילל‬
‫אמנם חי שלא זכה לזה יזכה לענק שיבין‬
‫» ס ו ף העולם * ד סי&ו • שגאמדיוהלכו גרים‬
‫*גל מקים השחיטה׳ יחי שלא זכה נ ם לוה‬
‫לאורך וכו‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪3‬ק ‪, ,‬׳ ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫מועילה לכל חלא לאותסכרטים שנעשים‬
‫*שחי משחרפירםו מל חומייייישליםצאוס? שכלעל*משחית!לא יזיקי לחוחית ירושלים כמו שלאהיו‬
‫»»»תין ללייימ •י ^ * ל ^ ל ה כאירשל ליי*ן שכתוב ב< ועיניי כעפעפי שחר י אז רצה כו שאין להכלת‬
‫על הנוראית הנאמרות על הצדיקים שיהיונצחייס ועל ירושלים שכתיב בוכל בלי יוצל עליך לח יצליח‬
‫שהרי כתיב כל זה בלויתן ־ וכן האיר שכתי׳בה והלכו גייס לאירן שהרי הלויתן כתייבו ועיניי כעכשכ*‬
‫•שחר יכפי זה למדנו שכל אחדישיג מדריג׳בפני עצמו‪ :‬ונרא׳עיד שכונו‪0‬הלאישי הנלשיי איש׳ העילי‬
‫הבא שהיא להיית הצדיקים יושבים ועטרותיהםבראשיהיינהניסח׳יו השכינה יה‪-‬ה ני לת חנייתי ית'‬
‫הוא הים הגדול ורחב ידים אשר תמנו נבראי כל הנבראיי־רתשית‪-‬י׳ קט‪.‬יייכו׳ שפ אניות ד‪.‬ית בני החל‬
‫יהלכזן• אמנם הרבה הם אותם שטבעי מאיתן שיצאו לשלום י‪,‬י״כ נקראי כש‪ 0‬אניית מחנינותכי הרבה‬
‫עושהאוננ»סי יככרדמורו״ל נפ‪ 1‬האדם למכינה הניסעת למטעים * אתנםלייתן הזח התירה אשי‬
‫<קלאת ל<»תמן יצית באתת• לשחק בז שבה משתעשע הק״בה שנחמד יאהיה שעשיעיס יוס יו‪ .:‬י ואחי‬
‫ש‪4‬עתי* ל^תכש״י׳צה לשלם שכל טיב לצדקים בעמלם יעשה הק׳׳בה ס גידה‪ :‬והנה»ש לתורה שת»‬
‫צירות* אתל צירה היוצוניה משל היין ידיעת פשטי הכידוביס עם משיית המצוה ב׳ הצירה הפנימית אשל‬
‫ק״‬
‫היא סידוק התורה אשר אי; משיג אמתתה אלא היא יתברן י ואמר שלע^ל ל ל(‬
‫מבשרי שילמדם הסידית הפנימיות שהן ביבשר שהיא תטםה*עיר י ולה״ית כי התורה חיןלר •כלייד‬
‫כ״שםילותיה לזה אמר כייעשיסתירה שריבם־דית התירה *ידעי בין צדיק׳ ישראל כיחה שנא ׳‪ 1:7‬זה‬
‫•דע חבידו ולזה ילמלו אחד מחבירו ליה מיודע י אמנם הצירה המצמית פשט התורה היא כלתית העול‬
‫שהוא הדבר החצונימהנוף ויעשה ממניסכהשיגן עלינו חיים הדין הגדיל שעתיד ללהט הרשעים‬
‫ויהיה צדיק שיזכה לסכהשיגיןעלכלהניףויששלא יספיק זכותו אלא על ראשי להגיןעל השכל אבל‬
‫לאעלהגיף• ויששלח^םפיק גם לוה אלא לענק להגיןמיציאינשמהלבלויששלא יספיק וכ»ו‪»*4‬‬
‫לוה ואמל ‪0‬יעשה‪.‬י**< קמיע שיי)ן לו הק״בה משלו כדי לשומרו כמו שהקמיע ה־וא*־ < תציגי מהצשמ׳•‬
‫ו ה שאר י פילס ו וכי׳ שהאומות יביא» ללתיל אור התורה הצורה המצזניא מירושלים כיזאת המדליגה‬
‫רהאיר יקבלומישראל‪ :‬או יש לפל& להפך שהבשר הוח מעשה המצות ויעשה סעולה שלא תשאר הלכה‬
‫מסיפקתבעניןמעשההתצית אלא כשלחן עריך ויעש י סחורה שילמלו עשיית החצ!ת לעילם* אמנם‬
‫העור הואצייף האותיות זתור׳ אשר עליו נחי מי כמוני יתרי שידע לצרף אותיות התירה כמי שמצרכ'‬
‫הק״בהואתר שיש מי שיזכה למדריגת סכה רצה ש־וישזשיג יותר מזאת המדריג׳ זה יתכםהייתר ע״ש‬
‫ויסת׳ מש‪ :‬פניי והשרפים מתכסיס בשש מ פ י ס והזיות בארבע י כי כל זמן שייתר משיג ייתר מכיר‬
‫השמנו ותיזכס; יותר• ילק יש שהואבחדליגתהשיפיש ׳צלין־כסוי לכל הגיף והיא הסכה • ויש‬
‫ז כ ן ץ ע י ש‬
‫י‬
‫י ן כ ה‬
‫ת‬
‫ע שה‬
‫ש‬
‫ז י ל ה‬
‫ן ק ר‬
‫ש ת‬
‫ג ה‬
‫ג‬
‫ז ע צ ה ה‬
‫ב ה‬
‫ג‬
‫זר‬
‫שהיא‬
‫ס ז מ ד ה‬
‫כונה לבניךר^ליס באבניסמובות ומרגליות‬
‫קיא‬
‫שהיאבחלריג׳ החיו? ימספי׳ לו בצל על ריזשז לבל ויש שגם וה אינו צריך אלא מספיק לו׳בענק שישמור‬
‫כיו ע ש לבש יחלב תחת לשונך • <יש שלאהגיע ג‪ 0‬לזחח המדריגה אלא כעץ קמיע חיתם שיתחילו‬
‫וזא ז הידיע׳ יפרוס‬
‫להבין ולהשכיצ בתותן הסילות שיעשו להס קמיע לשייול אויזכ ייייזיקי הלעית •‬
‫איתם הק״בה עלחומות ירושלים כי בירישליסיושגז אלה היליעיח י ה שלאיייצאלכל העולם ייבואו מכל‬
‫העולה לוה האיר אשר באמת יזהיר זחתהחכמה יזסיף העולם יעל ס»פו‪ :‬עכ״ל‬
‫במצרי א ח ד שעשה סעידה ל כ ל ב ה ע י ר ו ״ א״ר ד ו ס ת א י א ו ח י זימן ל א ו ת ה‬
‫‪0‬‬
‫סעודה עם כל בני עירו ו ל א היהחםר שלחנו מפל מטע&ים שבעולם ן^א אגוזי‬
‫‪ 0‬ר ן ב ל ב ד מה עשה נ ט ל א ת ה ט ב ל א מלפנינו שהית׳ *פה יוחד מששה ככדי כ ס ף ושבדה‬
‫אמרתי ל ו מ‪2‬ני מה עשית כך אמר לי א ת ם אוסרים שהעולם ד‪.‬זה שלנו ו ה ע ו ל • ר‪.‬ב»י־ן‬
‫שלכם אם אין אנו אובלין עכ״יו אימתי אנו אוכלים קראתי עליו ובוזן דשעיס תר<סר ‪x‬‬
‫ל ק י ע ה זה החאתר חי‪1‬ל לחביניס כי אס נאמין זה שיבנה ירושלים באבנים טיטין יחרגליות מ״יו‬
‫המכאכיהאי אפשרשיהי‪-‬יהסחלע״׳ יבנאיס כי איתי בנין העמילב׳להש"׳ בעצמוכלכתי‬
‫אני ״׳ אהיה לה תומת חש נמסה׳ ו כ ו ׳ ‪ :‬ו כ נ ס י ה ק״יו׳ עולכ כוי* ע‪1‬לקשה»רזל‪0‬ה זה כדין יכלין‬
‫שאה יהיה הבניין יזישכה ‪-‬א יהיה תשהס ־ וחם משהם לא יהיה חישפה אה כךיזה וה כדין וכלי!‪:‬‬
‫ו כ ת ב עלזההמאמלבעלפררסרגי\נים‬
‫לונה לגניי;ירושלים ביייגליותוגזומים טיגות של&ים על ל •״‬
‫ון״ל כבר ילעת הכתוב וילחו ‪pp‬מ‪$‬זמי‬
‫אלהי ישראל ותחת רגליו כחעשה לבנת‬
‫‪ < D k ? 1‬־ ‪ V‬כרכר שמשוחייך וכו׳ אמרר״ש‬
‫הספיר ותרגיס אנקלסאבן טגאעכ״ל ״‬
‫כר נחמן פליגי ביה חדי אמוראי‬
‫וכוינתהיזאח׳שאח׳כלין יכליןליל םהק׳׳בה'‬
‫בארעא יהודד־ז וחזקי' בני ר׳ חיי>י‪ 8‬י ותר*‬
‫חסכים לשתי הכתית היינו כת המלאכי©‬
‫מראני ברקיע מיכאל וגכריא‪ • S‬חד אמר‬
‫וכת האמיראי׳ י כי החלאכים לנרי ב ל ה‬
‫דשהם וחד אטד דישפה • א״ל הק״בה ליהוי‬
‫שלהעלה י זהאמזראי׳הכליגו גב״ה שלחט׳ ״‬
‫ברין וכדין‪ :‬ושעריך לאבני אקדח־ כי ה א‬
‫וזהו כדין וכדין • ל״ל יה» מכיוניכ יחד‬
‫ריחיב ר׳ יוחנן וקא רריש עתיד הק״בה להבי׳‬
‫ליה שלייטה עם ב״ה שלמעלה • וכחו‬
‫אכנס טובות ומרגליות שהן ל׳ על ל׳ וחוקק‪,‬‬
‫שהזכ^ וה העניין במסכיתעני׳ח״ד בקרבי‬
‫בהן י׳ ברוםכ׳ י ומעמידי בשערי ירושלי׳ליגלג‬
‫קדום ולא אבא בעיר יכו' י לא אבא נב״ה‬
‫עליו אותו חלמירהשתא כביעת׳דצילצלת׳‬
‫שלמעלה עדשאבאבב״ה שלו טה ח ה ו כעיר‬
‫לא משבחי׳ כולי האי אשכחנן * לימיבש‬
‫שחברה לה יחדיו ־ יכינת ל׳ יוחנן שלעתיד‬
‫יי&ליגה ספינתי בים חזא מלאכי השרת דקא‬
‫לימית המשיח כתיב ימצאה ה א ק לעה את‬
‫מנםרי אבנים טובות ומרגליות שהם ל‪ ,‬על ל'‬
‫יי׳ כי כלס ידעי איתי מקטנס יעל גלול׳ ״‬
‫וחוקק בהם י׳ ברום כ' * אמר להר הנהו למאן‬
‫כלומר שבימים הלם יגדל השכיחות גנני‬
‫אמרי לידה שעתיד הק״כה להעמידן בשערי‬
‫אדה עד שכלם קטנים וגלוליפ ילעיחיתו‬
‫ירושלים אתא לקםיה דר׳ יוחנן א״לדרוש ר'‬
‫י ת׳ אשר היא תכלית השלימית שאפשר כייו‬
‫לך נאה לדרוש כאשר אמרת כן ראיתי י א״ל‬
‫שאתר הכתיב כיח בזאתיחהלל המתהלל‬
‫ייקה אלמלא לא דאית לא האמנ׳ נח ן עיניו‬
‫השכל וידועאיתי* וכן אמר ר״• שעתיד‬
‫כו ונעשה גל של עצמות ע״כ‪:‬‬
‫הקיבה בזמן שיננה נ״הליתן תכמהבלכ‬
‫כלחכסלכעדשישיגזענייניםגדיליםבהשגה כפלי ככלים יותר חמה שהשיגי אצילי בני ישראלשים‬
‫לח ‪w‬״‪ u‬לק לחו למי הספי׳ התשל שהוא אלן טונה והזא השגה קטנה י ולןחן ביאת המשיק ‪uw‬‬
‫כפלי‬
‫‪t‬‬
‫כתרא־פרק הספינה מאסר כג‬
‫כפליכפלים׳ והתלחיל שהשי׳ עליו ולנלג אמר שזה נמנע • לפי שראה שהחכח׳ שביחיה׳היתה חסלה‬
‫י ו מלחכים אכן ‪3‬נינשא *‬
‫יזחל וככל יום היתה הולכת וחס׳׳ יותר • וכחו שהזכירו בירזשל < א‬
‫יאםהןהיובנינשא אני כחמיריםזגוו׳ יותרחחחולז של לבי פינחס נן יאיר וכ<׳ והס לגן של רחשינים‬
‫כפתחו של אילס לבן של אחרוני׳כסדק של מחט כז׳וא״כ אמי התלחי׳שא׳ אפשר להחזיר עטר׳ליושנ׳•‬
‫ואיר׳לי שהפל׳׳ ספינתו ניס ומנא חכמים גדוליס מלאים בתורה כיס מלח • והספינה רמז לרב גדיל‬
‫המושל ‪3‬כל עבר הים ובדבריהם קירים לאלם גדול קברניט׳דםפינת׳ והוא התורן המנהיג הסכינה •‬
‫ועל כן אמר שמצא חכמים גדולים ראויים לנביאה ולא היה חסר מהפרק הרנין האלה׳ כ? הנבואה אין‬
‫כל התוכני׳אליה תבא עליהם רק נרציןאלהיי לכן אמר הנביא ויי העלים ממני ׳ גס כי הין כל הארצי'‬
‫ראויות י ולכן ברח יונה תרשישה• זאפשר שהיו מחמ־יפ ספריה גדולים ועחוקי׳בחכמית ועליה׳ אחל‬
‫התלמיד והכי לחאן כי אין בזמן הזה ראויק ל‪/‬ה ־ ןאמרו לו ינח‪,‬זמן שיכספו לו בני אדה ויהי! ראויים‬
‫לזו המעלה יהמדריגה והוא לזמן המשיח • ולפי שראה לייוסנן שאותו תלמיד היה כמפזכק בזמן התשית‪,‬‬
‫ענשאיתו‪ :‬חבפררס דמונים כתג אפשר שקלחו הח״ס שמתו כבר מלאכי השרת לפי שנשמתה בלורו'‬
‫ובבל«יהת<»‪0‬מ‪0‬ה&ף»ולמהיוחולק׳סטל שםכדכדלבדכיעל מרי' נכבדים היו מחליקות לחזו בזה‬
‫לשני מיני ההשגו׳ כמה שלמעלה מעילם האמצעי והוא אשר כנה בשה׳׳ם שהיאאבן בהיר׳ אין שום צבע‬
‫לה כן עולם העליון אין שים תמונה בו והשני ההשגה בענייני עולם האמצעי ומה סלחט׳ ממגי והיא אשל‬
‫כנה בישפה שיש לה צבע יריק והו׳צבע מורכב כן העניינים ההסמידכביס מכצהחכמיתעכ׳׳ל‪:‬‬
‫‪ jr$‬ולן שה על זה המאמר מה עניין החיפ״ת לעולם הבא הא אחרו חז״ל עילם הבא אין בי לא אכילס‬
‫ולא שתייה יכו׳ אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם‪ :‬עוד קבה אין שיין לומר‬
‫נעילס הנא עיניו מתמלאות עשן‪ :‬עוד קשה חה תיעלת לירישליס בתופות־אלז‪ :‬אלא נראה הכינה של‬
‫זה התאחר לפישאחר החכם שלתה ע״ה חכמותבנתה־ביתה תצבה עמודיה שבעה ״ ואלי החכמותאין‬
‫‪, ,‬‬
‫קי‪.‬צתם רק בא״י כי שס ביתה ועל כן אחל‬
‫״״״^׳ו״״^״^^ןל״״לכל^ו‬
‫עלייכקהלציוןכישהמכון‪, , ,‬‬
‫ח‬
‫•‬
‫ןשין‬
‫*‬
‫ת י‬
‫מע‬
‫ןהחכח‬
‫‪0‬‬
‫ה סה‬
‫ת‬
‫™ ^ ^ ^ ‪ 2‬״ ^‬
‫שס כי שם צי‪ ,‬ה את הביל לקבל ס מ י י ל י‬
‫ונזה קלאו לחכמות תזפות י רצי בי אוח ת‬
‫אלהיית והשגות־ ויהיו לעתיל לצדיקים‬
‫לסיכה ולחתסה מהשטןהמקטר׳ לא יוכל‬
‫להסטין עליי • ילציין ג ״ כ יהיה הנאה‬
‫כאיתן החיכות כי ישכין ״'כנילי םס חייף‬
‫מיאשוליממל השכינ׳ לציין כי חציין ‪tip‬‬
‫ק ו ל ה ו כ ו ־אי נוכל לפלשאיפשרשכיין באלו‬
‫• י ת ‪ .‬י י‪,‬ם לחי לשבעה ככבי לכת• ילצו בו‬
‫כ׳ פתה החח בגירל ‪ 1‬של עשי והלבנ׳כגזללי‬
‫של יעקב כ׳ הסלר לבנ׳הקרי׳ל י ״ '‬
‫חנ״כל• ולפי שלא רצה יעקב להשתמש‬
‫בעולם הזה כל עיקל שהוא התיזה ‪-‬שכל‬
‫התענזגי׳באיסחשס׳ זהסכיק נזה העילי‬
‫לקמן הלבנה שהיא דבל העתי צאלכלכיכן טלל לסלקו הלבנה וזהו אחלס צזרקיעקב חקוקה בלבנם‬
‫‪,‬‬
‫נ‬
‫ע‬
‫ד ש צ‬
‫ם‬
‫א מ ר רבה אמדד׳ יוחנן עתיד ח ל ב ו ־ ו‬
‫לעשיר‪ .‬ז׳חיפות לכל צדיק יצדיק‬
‫שנ׳וכדא יי׳על מכון הר ציון רעל מקראיה יכו'‬
‫מאי כי על כל כבוד חופה מלמד ש כ ל א ח ד‬
‫ואחד עושרה לו הקיבה ח ו פ ה לפי כבודו ־‬
‫ועשן בחופה למה אמד ר׳חגעא כל מי שעיגיל‬
‫צדות בת״ח בעולם הזה עיניו מתמלאו׳ עשן‬
‫בעילם הבא ־ ואש בחופה למה אמר ריחנים‬
‫מ ל מ ד ש כ ‪ S‬א ח ד ואחד נכוה מחופתו ש י‬
‫חבירו• אוי ל א ו ח ח ב י ש ה איי לאותה כלימה‬
‫ופו׳‪ :‬עשד׳חיפרח עשה הק״בה לאד׳ הראשון‬
‫בג״עשני בעדן גן אדהים היתה כל אבן יקרה‬
‫מסוכת׳ אורם פ ט ר ה י י ה ל ו מ תרשיש ושהבש‬
‫וישפה נופך ספיר זהב וברקת ע״כ‪:‬‬
‫ןל?ו‬
‫‪4‬‬
‫קט‬
‫בחרא פרק הספונה מאמר כג‬
‫ילקןשנת הלמה שכיל יאיסי״ח ימיה חסר משנות החמהאיינם עשי הקלים עצמו לברור לו חלק‪-‬היפה‬
‫והוא החחה כלי להמשיך חסר תענוג עול׳ הזה ולכך היו מונץ שנתן מן החמה שס״ה ימים י אבל לעתיד‬
‫ל ל צליקיצדיקתהיה לו הבחירה והברירה לברור החוכליותוך הפסול׳ יהוא החמה שאז תתן תענוג‬
‫לוחנ»׳ וכמאמר הנביא זהיהאורהלבנהכאורהחמה יאורהחמהיכו׳ והלל היח מזרה על השגת האונ•‬
‫העליון י זענין העשן שיעלה‪-‬בעיניו להיות כי היהחגוה עיון של ת׳׳ח נפלע לו מלה מ ג ל חלה שיצא‬
‫גייינז בעשן ורוח שכלו כעשן פלה בניהנס וענין האש •בחופה וכו׳ מלמל שכל אחל נכוה וכזי •לצה‬
‫כשירלוה צליק תתלחשע יתרחחבירו וקלוב אל השכ ית' אז ירעלחבירו ויצטער כאילונכוה באש•‬
‫וזהו חמים אוי לאיתה‪-‬בישה וכו׳ י וכענין שהזכירו בתעניתבר׳ חנינח שאמר לאשתו ניחא לך לכלהו‬
‫צדיקי אכלי אפתולא לתלת כרעי ואכן אתרתי‪ :‬ועניין ע‪:‬לה חונות לאלה הס רמז לעשר ספירות‬
‫החכמה שהיה משיג ‪:‬‬
‫ב‬
‫במראות ‪.‬אלהיס כת בחלק העבזלה פמ״ל יז״ל כי מתוך עשרה‪-‬שלחטה היה משתעשע ומסתכל‬
‫•בעפרה שלמעלה והוא סוף ההשגה והנה אלם הראשון בנוף ובנפש היה משיג ההשגה‬
‫הנפלאה ההיא ־‪ 00.‬גני העולם מבא אחר תחיית המתים ישיגו ההשגה ה‪:‬׳א ויזכו להתענג באןל‬
‫הלאשקהטזב הצפון לצליקיס בגיף ונפם עכ״ל‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫גיז?‬
‫‪,‬‬
‫כונהלשני‪0‬ערינוכדיש»ג?עדןועליהסשש‪01‬רב‪>1‬ןמלי‪.‬ניט»רת‬
‫‪:‬‬
‫ובמדרש הילקוט פלשת בראשית פרקג״עאחררי׳׳בל שני שערי כלכליש בג׳׳ע ועליהם ששים‬
‫לבוא מלאכי השלת וכל אחל מהם זיו פניו כזוהר הרקיע מבהיק יבשעה שהצדיק בא‬
‫אצלם מפשיטין מעליו הבבלים שעמל בהם בקבר וחלבישין אותו שמזגה בגלים של ענני כבול ושני‬
‫כתריס ניתני׳עצ לאטםאחת של אבני׳טיבית ומרגליו׳ ואחת‪.‬של זהב בלייסונותנים שחונה הלסי׳בילז‬
‫וחקלסין אותו ואוחריילו לן אכול בשמחה לחמך • זחכניסיס איתו למקום נחלי מיס במיני ורליס זהלסי׳‬
‫וכל אחד ואתליש לוחוכ׳ בפני עצתו לכי כבודו שנ׳כי על כל כבוד תו‪.‬כה ימושכיןממנה ל׳נהלו׳אחל של‬
‫קלב* ואחלשליין• ואחל שלאפלסיזוך ואחד של דבש י וכל חופה ותוכה לתעלה מהנה גפןשלזהכ‬
‫ושל שיי מרגליו'קבועזת־ב ו וכל אחדחבהיק זיוו כזיו הנוגה וכו׳יעוייןשם החדר׳ זה ארוך ואני קצרתי‪:‬‬
‫אין ראוי לכל משכיל להבקהלבריה אלו וכיוצא בהן כפש!טן• כי מה לה לנשמה עם ח‬
‫אמנם‬
‫הדסיב והנחלים של חלב ודבש ושאר הענינ׳ים • ועניין ב׳ שעל׳ כדכללג״עלמה ‪:‬‬
‫אלא נ״ל לכרש זההמאחר ע״דשבאר‬
‫••ןהלת יעקב מ״ל על עניין נ׳ שערים שעל אחל לצליקיסגמולים • ושעל שני לבעלי‬
‫כספר‬
‫תשיבה* כימצינופסיקאחדאוחרזההשערלהיצדיקיםוכי׳נראהםהואאחד והנביא‬
‫ישעי' אתר פתתו שערים ויבא גוי צדיק י וכן ג״כ כתתו לי שערי צדקנראין שני שערים• והא כיצד‬
‫הענק הוא דוד התלןע״ה שלוה ב״ת וצדיק גמור שלא היה ראוי לאותו מעשה אלא ללמודהתשיבה לעמ‬
‫ה׳ כייו שאחרוז״ל במסכת ע״א • ולכן אחר שני שערים מדור אחד של ל ת ׳ וחדור של צדיקי׳ גמזרי©‬
‫כיכחושבמקזם שלת עומדים וכו׳ כך מיםקס לג׳׳ע וכל אחד נכנס במקום הראוי לו־ וטעם היית‬
‫אשיסריביא סל מלאכים על השערים ההם הוא כדי לקבל נשמתם של ישראל שהם ששים ר<יא‬
‫׳בהם‬
‫י ־‬
‫י־ י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫כח‬
‫א‬
‫‪.‬‬
‫ב‬
‫כונה לארבע נהרות ו‪#‬מנה הדכדם לצדיקים א‪1‬־ך»‬
‫‪ 1‬ו‬
‫‪ 3‬י ש‬
‫י‬
‫ן‬
‫מהם יקבל כקבר קצת עונש ונרחץ מכלהטנופת שבבגדים הכל חיני פזרטכ״יי י ^ ' ? ר נ י &‬
‫‪0‬זתו מכל מכותיי • זמלבישיןאותו שחינה בגדים* הענק הנשמות שלצדיקים הס נמשלויז ^‬
‫‪,‬‬
‫בלולים שהיו חתלבש«ם בח׳ בגלי כהנה ואתם כהני יי תקראו י יזהו הסיד משעה ש ה י‬
‫לתכול בתרוחתן שהם הנשמות שהולכות כל חחת לקחת כל אחת חהם טלפס והשפעות׳ מהשכינה‬
‫יאלבע אותיות שבשם אמות וזהי למזת בגדי‬
‫נסולשמונהבגליסהםארבעאותייתשבשסההויה‬
‫ח לין למתק ביים הנפילים‬
‫של כ״ג י ד׳ בגדי לבן הס םיל הויה ״ וארבע בנלי זהב הם‬
‫הדינים * אבל הנשמה הס שמנה בגלים של ענני יקל שהם לחיזיס כלס לחסל ויתקייס מחלכת כהני‬
‫וגוי קדיש* ומנין שתי כתריס ־ אחל של צוננים טובות ״ ואחל־של זהב פריים • ללמז תירה שבכתב‬
‫ותורה שכע״פ י אבנים טובית הם תורה שבכתב שעל כל קיץ יקוץ תילי תילים של הלכות • זהב כרי"*‬
‫רמז לתורה שבע׳׳פ ענק שמנה הלסים הם כ״ל לרמוז שצריך הנשמה להתקסט בכ״למיני קשיטין כ‬
‫שהכלה מתקשטת בכ״ל קישוטין כמז שמנה חזתה מעיה כפדסת ביום ההיא יסיר ה׳ תפארת העכסים‬
‫וכו׳ * וכלח<תת בפרבמבל*«ש»‪ 1‬ועיוס אג החלסשקשטהבכ״דקישוטין כמנין ייב״אה ־ וזהו הטעם‬
‫שכיון לבינו הקדישלתבר כ״ד פרקיס במסכת שבת לקשט שבת מלכתא בלידקישוטין ״ וכן כדורינו‬
‫ראיתי כמה גדולים יאנשי מעשה בכל שבת ושבת שונים אלו כ״דכרקיםלקשט הכלה העליונה ‪ :‬ומ!‬
‫להבין ד׳ נהמת הם רמז לד׳ זמנים שעיבריס על האדם זמן הילדות זמן הבחרית זמן הזקנה זמן‬
‫הישישיל* ושכר כלאחדמהם משונה תתבירי כיאינו דימההתירה והמעשה שלימדועישההאד*‬
‫בוחן הבתרות וכיפה יצרו איני כלמוד הזקנה י יכן הנערית יכן הישישות ולכל אחדואחדישלו זפויג‬
‫כפי הזמן יזהו סוד ד׳ נהרות אחד של חלב בערן‪ .‬זמן למוד הצעדות ״ ואתל של יין זהו זמן הבחרוי*‬
‫שהוא תוקף סכת ימתגבר עליו• ואתל של אפרסמון הוא הזקנה תשוש הכת וצריך סיוע מריחיןטיני^‬
‫להתזיק את הנשתה * הרביעי של לבש כנגדהישישית‪ :‬ובדרן זה יוכל המעיק להוסיף באור כאי*‬
‫נפשו כל המדרש ההיא עי״ש עכ״ל‪:‬‬
‫‪ 1‬ה ז ה ד פרשרת ויחי כתב דיש ד ף די״ט ת א נ א אדבעסמנין זמיניןוחד דיוקנא ד ג ו פ ^‬
‫בידייהו מתלבשא ביה בחדוותא ויתיבח בההוא מדודא עד זמנא דאתגזי‬
‫לבתר בדוזא קרי ועמורא ד ת ל ת גווניי אזדמן וההוא עמודא אתקרי מכון הר ציון דכתיב‬
‫וברא הי על מיון הר ציון וגי׳ אש להבה סלקא בההוא עמודא לפתחא דצדקדציון‬
‫וירושלים ביה אי זכי לשלקא יתיר טב חולקיהוכו׳ •‬
‫צכ‬
‫כ‬
‫ס ז ד‬
‫נ י ס נ כ ‪:‬‬
‫ד נ ו ת‬
‫יזנ‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ליש התשובה ודונתבנל יוקוםשדזכירובתסול••‬
‫וקי&ה בזה המאמר אין ייחס״להש״י‬
‫א מ ר רבה בד בר חנה אמ׳לי ההוא טייעז*‬
‫תארים נבזים ושפלים לאתר אזי‬
‫ת א אחוי לך הר סיני • אזלי וחז^י‬
‫' י יעיד קשה שאחל מי מכל לי והלא אם‬
‫דהדדן ליה עקרבי וקיימן כי ח פ ד ו י י י י י ׳ י ׳‬
‫ה״ יזיזלין בתשובה היה מקבלם כדאיתון‬
‫שמעתי בת קיל שאג^׳אויישנשבערד ועכשיו‬
‫פרק כל שעה יידי אדם תחת מפיהם אמר‬
‫שנשבעתי םי מפד לי‪-‬פי א ת א י לקמייהו דרבנן‬
‫רב כה‪:‬א וכו׳ י דו כתיכ אלי יל* של הק״גס‬
‫אמדו לי כל אבא חמר׳יכל בר בד חנה סיכסא‬
‫שהם פרושו׳ תחת החיית לקבל בעליתשי >‬
‫) פי׳םוטה( הוה לך למימרמופד לך • ורבה‬
‫מפני מדת הדין הנגזר וכו׳ יעוד ק‪1‬האי‬
‫בד בר חנה סבר דילמא םשבוע׳רמבול ק א מ י ״‬
‫שייך לבשר ודם להפר שבועת הק״‪5‬ל ועול‬
‫ורבנן ״ א״כ אוי למה ע״כ‪:‬‬
‫קשה ה»אן תלה הב״ק בעקרבי דקיימי כי‬
‫קתרא חיוורת׳‪ :‬אלא נראה לנו לכרש תאחר זה ע״ד זפי׳נשבי״יתי מן הגלוי כדכתיבי קראי טיבא כנביאי׳ *‬
‫ילבה בי נר הנה סבל לילתא שליעתא לחבול דכתיב אשל נשבעתי מעביר מי נת ־ אותה שבועה ליי‬
‫היה‬
‫כ ז‬
‫‪5‬‬
‫ך‬
‫מזרא פרק הספינה מאמר כד כה‬
‫קי‬
‫היה רוצה להפר כי ‪ p‬יחריב העולם במבול• ולפיכךלארצה להפר• חלזיא פי'שיטה כיחיר י כל‬
‫אבאחחרא׳ רבהבר בר חנה היינו אבא־ )כתו כן רבינא כתוכן רכ תבעי! כך פיר״ ש׳ י וההוא‬
‫טי״גא רצו בו תכס גדול היה ורצה להראות ל< א<!ה סכה גל?ל מקובל הלכה למשה מסיני * וחזאי‬
‫דהוי ליה מעיקין רבות וציות סבבוהו כדי לבטלו מן למוד התורה • והוא היה כשטן כנו שהו מקרב ־‬
‫וזהו עקרב דר׳ חנינא בן דוסא בתעניות שאמר ש‪ 0‬אוי למי שפגע בעקרג י ואוי לו לעקרב שפגט ברי‬
‫חנינא • וחמר דקיימי כי חמרא ־ ר" ל כ׳ אין אדם עובר עבירה אלא ח״כ נכנס בו רוח של שטות ועניין‬
‫ימימרתי ע״ד שאמרו ז״ל מעולם לא שאלני אדם על מכת פרידה לבנה וחי * או למן לחשובה ל״ל שיש‬
‫תיקון בתשובה י ועניין הבת קול רמז שבל העולם כלו קיים על צדיק אחדכדכתיב וצדיק באמונתו‬
‫יחיה • א״כ ראויה היי ישראל לגאלם מצדו • אבל נשבע שלא לגא‪:‬ל מצד הרשעים שבהה שלא יחזרו‬
‫גתשיבה * וזהו עניין ר' אלעור בפרק הספינה שהשיב על עניין שתי אחזית * עתידין ישראל ליתן‬
‫עליהם את הדין בשביל עכזג התשיבה ״ יעניין ההפרה יריגז החכמים על רבה רמז שהיא היה מעכב‬
‫חלהזהיר ישראל לעשות תשיבה ובידו למתות היה • ילכה סבי לא יהיו מקבל״‪ ,‬תוכחה חלוני • יפן‬
‫יאמר לו הדור עד שאתה אזמל לי הסר קיסם מבין שניך י^מלו לו הסל־ קירה מבין עיניך זסברג״כ‬
‫מוטבשיהושוגגיס ואל יהיו מוידין‪ :‬ועניין חיי זכז׳מיכול כחילו צר לו בצרותינו דכתיב בכל צרתם‬
‫לו צר• יכתיב עמו אנכי בצרה• זלבלה תולה כלשון בני אדס ‪ :‬וענין הבת קול ידוע מאמר זי׳ל פרק‬
‫בני העיר במאמר רבי יוחנן מנין שתשתתשין בב״ק שנאחר ואזר ן תשיזענה לבר מאחריך • יסייס ש‪0‬‬
‫ה״ממלגבראבתתא י יקל אתתאבלבלא • ולאמרהןהןולאולאי‪ :‬וחוטשלתםדזההואלבדונשאר‬
‫גם בגליתינו הזם לאות ולעל כי לא יטוש ה׳ את עחו‪ :‬וכחאמל ז״ל כעמים רביה ־ כההיא דכ״ק‬
‫דעירוגין יצאי בת קול ואמרה אלו ואלו לברי אלהיס תיים י יבפלק הזהב יצא ב״ק‪,‬־אמר׳חה לכס אצל‬
‫לבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקים י ופרקקחא דברכזת שמעתי ב״ק שמנהמת כיינה וכי׳ • ובפרק‬
‫כסוי הדס יצאה כת קול כוס של ברכה שוה ת׳ זהובים וכן לנים כהנה שבדרז״ל‪:‬‬
‫וקשה • על זה החאחל שאחלסילס את הזכר והרג את הנקבה * היה די שיכדס הזכר או שיהריג‬
‫הנקבה‪ :‬עוד קשה שאחל אלמלא נזקקין זה עם זה היו‪ .‬החריבין את העילה והלא דגים א>ן‬
‫• חיותן אלא במים והיאל יחריבו העולם ־‬
‫‪,‬‬
‫״ ! ‪,‬‬
‫• דרש צ גישואי ן ועניי ן לויתן ו‪3‬ת זוגו זכר ונתלה בייום וכו׳ •‬
‫ואף יבהמית בהררי אלף זכר ונקבה בראם‬
‫רב יהודה אטד רב כ ל מה ש ב ר א‬
‫‪* )ON‬‬
‫ואלמלא נזקקין זה עם זה היו מחייג ין את‬
‫הקדוש ב״ה בעולמו זכר ונקבו‪.-‬‬
‫העילה ״ והלא יש בעולם תיות גדולות‬
‫בראם • ו א ף לויתןזכר ונקבה בראם י ו ^ מ ל א‬
‫זגבורי׳כהדיב והאריה והפיל והדוחין ל ה ם " ^‬‫נזקקין זח עם זה מחריבין א ת כ ל העולם מדת‬
‫ונזקקים זה מה‪ .‬זה יאין שגן ואין פגע לע‬
‫‪.‬עשה הקרוש ברוך ה ו א סירס א ת הזכר והדג‬
‫ושומרי' תמונתי וצווי הק״בה שאחר ינתתי‬
‫א ת הנקבה ומלחה לצדיקים ל ע ת י ד ל ב א‬
‫שלום באק והשבתי חיה רעה מן הארץ ו מ‬
‫שנאמר נ ה ר ג א ר ת ה ת נ י ן אשר ב י • ־ ו א ף‬
‫כאשר ביאר הרמב״ן בפרשת בחקותי אס כן‬
‫ב ה מ ו ת כהררי ן‪1‬ף זכר ונקבה בראם י וז‪1‬מלא‬
‫לחה אלו יהיו חחריבין העולם יותר מכל‬
‫נזקקין זה לזה מתריבין א ת כ ל העולם י מר־?‬
‫בהמה וחיה* ע״ק שאמר המאחרושחל'‬
‫׳ י י׳ק״בה סרס א ת הזכד וצינן א ת הנקבה‬
‫לצליקישלעתי׳לנא • זכי יש אכילה זשתיה‬
‫י׳^טרה לצדיקים ל ע ת י ד ל ב א ‪:‬‬
‫נעילה הבא• ובעל עקירה כתב כרשת‬
‫ל שי• יז״ל כי ענין לויתן הוא חבור השכל והחמר בבריאת הי«ל‪* $‬הם נכלאים זכר ונקבה כי‬
‫‪P)y‬‬
‫ג ‪18‬‬
‫נח ‪..‬ב‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ע‬
‫‪m‬‬
‫ש ד‬
‫ש ע‬
‫יכ‬
‫דרש לנישואין מנין לדתן ובת *וגו זבד ונקבה בראם‬
‫‪ 5‬ז ד ‪0‬‬
‫‪1,‬מ‬
‫יצי‬
‫ש י ז ס ה י י נ ז ג ז י ז י ן יכי‬
‫‪5‬‬
‫‪ 1'1‬״ ?כן‬
‫י י יי‬
‫לוי* חן הם ליוצרם שנאמר זכר ונקבה בראםייקר׳םמם‬
‫»זזקק הכח השכלילנמר׳ להשלים תאויתהכח המתטוררהנה יכסדהעניין ה פ ל ' ^ • י ל אחי‬
‫תו‬
‫‪A' ° 1‬‬
‫'‬
‫חס ׳וזקק הכת המתעורר חל טבידת הסכל ל י י ״ ז ׳ ל " ‪1‬‬
‫‪ • ,‬לזה לאתה סכמת‬
‫‪,‬‬
‫׳ ‪,‬‬
‫מאלו ב׳ העניינים לח יתקייסרצו‬
‫שיהיה זה החבור בעניין ש׳תק״חו שניהם ובחה שיחצא אצלו בהמיושלם עניינו י י ~‬
‫ה‪-‬ש)ח‬
‫^ ^ ‪.‬‬
‫^‬
‫‪!,‬‬
‫אל השכל לכבוש חק‬
‫נ‬
‫גח‬
‫נו‬
‫י ת ‪ 5‬ר‬
‫ב ע ;‬
‫נט‬
‫י ן ‪f l‬‬
‫ה ע נ‬
‫ה ג ש ח‬
‫״‬
‫י ל‬
‫ת‬
‫י ה ן ח נ ‪5 1‬‬
‫‪ p | 5‬ה א ל ס פ ג ל א ן פ ן נ ר‬
‫י ן ת ז‬
‫ז‬
‫נ ח ה ש נ ת ן‬
‫נ ע‬
‫ה כ ח המ‬
‫ונ<‬
‫מ ש‬
‫כ ח ״ ש‬
‫ג ן‬
‫ע ד שח‬
‫צ‬
‫בעביה חפעולי׳ השכל לא יהיה ביטול גחור רק עכוב לבד • והנה עם זה יקבל שירות חחנז)יטי ^‬
‫על ככישתי י יזהו אחר‪ 0‬סירס את הזכר והרג את הנקבה זחלחה לצדיקים • וכן בחה שיגמרו בהחוי*‬
‫בהררי אלף שנבראו זכר ונקבה יסדם את הזכר וצנן את הנקבה כי העניינים קרובים יו^זו לאחדים‬
‫להגיד כי אם בחבירהזה עצתו סלם אתהשפל חהיותושלם ישכל בפועל כלאחדהשכליההנבדלים‬
‫הנה גס כן תבירי זהיספיק‪.‬להדוג את הנקבה כלומר להסקומה טליה לכבשה וללדיתה עדשלאישאל‬
‫דבל שלח יועיל לשכל השכלי ו ה נ ה הכבוש נ ה ר ד מ ה ו ה היא השמור לצדיקים לעתידלבא בר^יילח עולם‬
‫שלח יפסל כל‪ • !,‬ה ו י נ י צ ר מיונה יאכל פריה־ יהיא עציזו חה שאחרו ביין החםוחר בענביו כי־ ק גס היק‬
‫כנו׳ אל חיני התענוגים והחותרו? כי עלכןבאההחצוהאלאהרן יין ושבר אל תשת וניחר עכ׳׳ל‪:‬‬
‫הרש׳׳בא ז״ל יזי׳יל ואף לויתן וכו׳פי׳אין אומה נוכלת אלאבידחלכיתהקחה עליה ונבלעה‬
‫וכתב‬
‫בה כזכרית בנקבית ־ יכן היו ארבע חלכיות החישלים בישראל שלח יחשלו ב׳ חלכיות‬
‫דישיאל לויתן זה אדים י ובהמות בהררי אלף זה מלכית ישמעאל‪ :‬זעוד פי׳ הרב הנ״ל זזה לשונו אל‬
‫תרחק להיות לצדיקים לעולם הבא סעודה ככשט׳ הדברים שנא להם ז׳׳ל במקצת הגדות שאין תכלית‬
‫כונת׳ז״ל על מלוי הכרס ולהנאת הגרון שאין זה עניין עולם הבא אלא שיתעוררו כחית הגוכניו׳ ויתעוררו‬
‫זיתחזקי גס כן כחית הנפשיות לאיזה עניין שיכוין האוכל לפי שהמחלל והמשתה כבות גדולו׳ לשיזחת‬
‫הלב והשכל זלהלחיק העצבון והלאגה שאדייתר יוכל להשיג במזשכליתכענייןהאמור באלישעקחו לי‬
‫מנגן וכי׳ י וטיל אמלי ז״ל אין הנבואה שירה לא מתון עצלות ולא מתון עצבית אלא מתיך שחתה י‬
‫ושמואל ובני הנביאים שלא סיתה‬
‫יכענין מטעמי׳ של יציזק יסעודק משה ואהלן לפני האלהים •‬
‫כןיהיועושיסלעתיללבאלשבזעמטיב‬
‫תכלית הטנה בהם אלא לקבל המושכלותילתלתעניג•‬
‫האלעכ״להר״שבאז״ל‪:‬‬
‫בפרדס דמונים על בהמות בהררי אלףוז״ל כנה כתות הגיף בבהמות לכי שהם לבים *‬
‫כתב‬
‫גס סנמצאים בבהמות ואמרו שהיא רועה אלף הריס רוצה לומר שתאויתםלא תמלא • ואחרי‬
‫שנבראו זכר ונקבה י ר״ל שהפ צריכים לחמר הגוף וכליו שלכל כתיש לי אבר מייחל • והכתות הס‬
‫כצור׳לגוף יכליו י יאחרו ואלמלא נזקקין זה לזה נ־״ל שאם אל והכסות לא ׳שתללו כ״א בקיים הגוף‬
‫•שחת העילה יהיא האלם נקרא עילם קטן יכן אס כלי הניף ילכו אתרי אלי הכתית לא יתקיים הגיף ״‬
‫‪ pi .‬סרס חת‬
‫ל‬
‫ל‪,‬‬
‫ל ‪,‬‬
‫צפי שמטכע אלו הכחית שלא לנוח ילא ינום זלת ״‬
‫הזכר בענין שיניח משטיפתו* יצק‪ .‬את הנקבה בעניין שתהיה מ‪5‬ל*ללכת אסר‪ .‬השטיפה• אזץנם‬
‫לא הרגה לכי שצרין חעט לנהוג אחרי הכחית כמ״ם יח״ל אלמלח השיטי' לא נתקיי׳ העולם י ושאג‬
‫לבריהאגל הס באים ליפות המשל ע״כל ‪:‬‬
‫ש ן‬
‫כ‬
‫ה‬
‫ה ש‬
‫ג י ז ה ב‬
‫ה ע ן‬
‫ס‬
‫‪V J 9‬‬
‫‪,‬‬
‫ובספר הזהד פרשת ויחי פס<ק ותרב חכמתי שלמה יגימר ־ אמר שם כתינןיניט‬
‫הסיהרא אלף טורין רביבי׳ קמה וכלהו נשיבה תר דוו לקמרה אלף‬
‫טזרין סגיאןלה יבגטיעה ח ת * גמיעה לון עכ״ל י וכן בפרשת פנחס דף ר״מ ח״לאלא*‬
‫רזא‬
‫קיא‬
‫סגהדרין פרק חלק מאמר כו‬
‫יזאהיא בגין יאיר־! בהמה רביעא על אלף טורק ואלף טורין אכלה בכל יומא וכלהו‬
‫אקדון כהמיית י ועל דא תנינא דאית בעיד׳דאכיל בעירי יממה הוו מאשא • וננלהו לחיך‬
‫ן ^‬
‫לון בלחיכא חדא • הה״רכי יי׳אלהיךאש אוכלההואאלק ‪ .‬ן‪, 1‬‬
‫נשית שנין היא עבדית ליה גמיעה חרא הה״ד באיוב יבטתכי יגיח ירדןאלפיהועכ״ל ‪:‬‬
‫נא‬
‫ס ל י ק‬
‫מ ס כ ת בתר** ו נ ת ח י ל‬
‫כ ס י י ^ ת א‬
‫פרק חלק מאמר כו‬
‫מ ס כ ת‬
‫וכ‬
‫ט‬
‫א ד י ד ד‬
‫‪Q‬‬
‫ס נ ה ד ר י ן‬
‫ר ש מ י * ;‬
‫מ ס כ ת‬
‫סנהדרין‬
‫מזגה למיוי‪1‬יכלישי*ולישלטס תלק לע!לםלנ?|‬
‫וקשה זה החאיזל מאד למכיניידרכי ה׳‬
‫הספק הראשון יזה כוונתו ל ומר‬
‫שכל תיש ישריול מחל חכה ואמללםע כלם‬
‫כאחרים להסתלק לעולם הבא הנה הות‬
‫באמת עול גחיר וכי חשות כניס יש בלבד‬
‫לוכית כלס לחיי עולם ה‪5‬א והיה כצדיק‬
‫כרשע חלילה לז־ אלו הספקית התעורר‬
‫בעל עקירה ז״ל וכתבו בחלו׳שמואלועזל‬
‫ישראל יש ל ה ם חלק ל ע ו ל ם ה ב א שנאמר‬
‫כי‪-‬יתשך מזה התרשלו׳לאלם בעבולת בוראו‪) .‬‬
‫ועמך כלם צדיקים לעולם ירשו אדץנצר מטעי‬
‫כיין שבלא עולת יהיה לו איזה מעו״הכ י‬
‫מעשה ידי ל ה ת ע א ר כו׳‪:‬‬
‫וע‪1‬ד שהכתוב שמביא לראיה אומר הפך‬
‫דקאמ'זעמך כלס צליקיס משמע לייקא אם‬
‫יהיו צדיקים מדלאקאמל כלס סתם׳ ועודלסיכיה לקלא למה לי• ועול שהיה לו לומרנצרי מטעי הכל‬
‫לשוןרבים אז נצר מטעי בחיליקתחת העין הכל לשון יחיל• זגם ראוי להתבונן בלשון רש״יז״ל שכתב‬
‫בפירוש הגבא הזאת זז״ל למעיקלא איירי בארבע מיתות ומפרש להו ואזיל והלר מפרש הני לאין להם‬
‫חלק לעולם הבא ע׳׳ב הספקות ־• וכתב בשס ל ב אבות ע״ז וז״ל לוצה הייתי להתלמללפני רבני‬
‫הישיבית מה עניין אומרו יהלר מפרש הנ׳ לאין להם חלק לט״הב על פירוש בכת כל ישראל יש להם חלק‬
‫עו״הב וכי׳‪ :‬ואני אזמר על זה שהוקשה לו לרש״י ז׳יל לתה סידר רבינו הקלוש זאת הבבא בכאן ט אק‬
‫לה שייכי»ג״>י‪7‬יי כללעם המשניות הקודמיכ ואין כאן חקימ׳ • לכן כתב רש״ייר׳ניקרא איירי בארבע‬
‫׳ ־'׳־ • כיותר אף בגא‪;.‬ן דתנא כל ישראל יש להם חלק לעולם הבאאיני‬
‫מיתיתבית לח י‬
‫עכין אחל כפ;׳ עצמו אצא גפ זה נחשל י• ׳ ‪-‬‬
‫ח כ ר ש‬
‫‪u l‬‬
‫‪1‬‬
‫להס‬
‫י‬
‫כינהלמאמריל ^ י‬
‫& ‪i p‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪,5‬‬
‫ה < ; כ א ר א‬
‫ה‬
‫‪w‬‬
‫א ל‬
‫‪1‬‬
‫ל‬
‫י כ ת < ‪3‬‬
‫ה‬
‫ם‬
‫י ע מ‬
‫ל‬
‫ח‬
‫ל‬
‫ק‬
‫י‬
‫ש‬
‫ם‬
‫ב‬
‫ה‬
‫א‬
‫י־!טא‬
‫כ ל ס ‪ 5‬ל מ ן ? ס‬
‫?^ו אלז •‬
‫י‬
‫' * *‪*W‬‬
‫צה ‪" P‬י* ^ '‬
‫ר כאן הוא עיל‪°‬‬
‫^‬
‫'י ''* "‬
‫י"^‬
‫•קבל עזנסייייזי‬
‫**‪^° 1‬רמכרבתחיית‬
‫‪6‬‬
‫׳‪p‬‬
‫י׳י ק ׳י‬
‫‪<»' 1‬ת המתים ״‬
‫^‬
‫ז‬
‫־״יי יילי״י‬
‫'‬
‫״‬
‫‪ .‬י ‪5‬א יםיז‬
‫ליי‬
‫התתי׳שהוא יתברן חידד חדה כנגד חדה י הוא ככר " י ז ״ *‬
‫שזב ‪W‬‬
‫*‬
‫ל ל '‬
‫' י‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 1‬יל רנשייית‬
‫׳‬
‫אלהיס נפש הרשע פד כ׳ ברוב הימיס ימצאנ׳מטזהרה יי '‬
‫׳ שעים‬
‫י'‬
‫*ורדתי וכן על זה הדרן לכל הנשמות על שיתוקנו כלם‪ :‬יילי ‪r l‬‬
‫^ * ? " ‪cm \ V‬‬
‫״‬
‫יל‬
‫שבגיףלהייניאוצלהנשמית העת׳ד׳ת ל‪3‬א ל‬
‫בעולס אי אפשר שיכלי הגשמית שבגיף עד שיתוקנו • וחין נשמות שב^וצל בחיה כדי שיכלו אבצ ח‬
‫יעשו תשובה שאז הנשמה עולה ומינה ייללת יבוי״ לעולם מן מהמות םבאיצרויכלו במהרה ועם זה‬
‫מזבן מס שאמרו‪,‬״ל גדולה תשיבה שמקרבת מת הגאילהזלח חמר שמביאה את הגאילה • וע משמעתי‬
‫» הקדיס »מ״ר יצס^ ז״ל לורייא על מש״ה הקטן יהיה לאלף והצעיר‪ .‬לגוי עצוס אני יי בעתה‬
‫‪f,‬‬
‫אתישנ׳ • לאיכא לחידק הרי הן שתי תיבות זה הפך זה ״ אם אחישנה אין זה עתה ־ זאס הוא בעתה‬
‫אק זה אחישנ׳ עד שהוכרחו ז״ל לומר זכו אחישנה * לא זכו בעתה ״ ואף כי דבריהם נכונים אכסי‬
‫לוחר כי בהיות הקטן לאלף והצעיר לגז׳ עצים זה יעשה הוא ית׳ שתלד אשה אחת רבו׳ גדול בכרם‬
‫אח׳באופן שיכלו כל הנשמות שבאוצר והרי כשתביאת״כ הגאולה הרי היא באה בעת׳ שכבר כלי כל‬
‫הנשמות פבגיף׳ וזהו אחישנהכי המהירות הוא ית׳ עשאובמה שנתן לקטן אתד אלף בניס ולצעיר גוי‬
‫עצום* נמצא כשיכלו כל הצשמו׳םבגוף כהכרח היא שכל הנשמות הס מתוקנויזצדקניו' • זטלם אמי‬
‫‪1‬יאת המשית בעולם התתיהישלהם חלק לעו״הג י זזהי מה שאמר התנא הכא כל ישראל ים להם חלק‬
‫^עזיהב דאזככל נתקנו כל סכשמיתה״ש הכתיב ועמן כלם צדיקים • כל זמר בהכרת יהיו כלס צדיקים‬
‫ל ע י ס מ * < השכייסשבית לכלת׳ ידס ממנו נדת ״וכברנתקנו כלס ואז לעולם ירשיארך יאמ׳הק״בה‬
‫למה אני &ישה כצ ויז לפ* שסם כצג־ ממעי וא״כ מועלתהזא שמעשה ידי להתפאר ״ <מה שאחר נצל‬
‫בלשון יחיד היא ע״דכל הגפש הבאה ליעקב ״ לפי שכל הנשיחת של ישראל הס באות מהעשר ספירות‬
‫כנודע • וכמו שהספירות הם כלם אתדית אחדכן כל הנשמות הם אחדות אחד לפי שהסגצר אחד של‬
‫מטעי נלזמר של אזתםעשד נטיעות אשר האציל היא י ל ואס בן ראוי היא שחעשהידי להתפאר‪:‬‬
‫וראף ליתן טעם למה נהגי לזמ׳משנה זו קודם החסכת׳םל פרקי אבות ובראש כל פרק בכל שביצ‬
‫־ כתכהדבהר׳׳רמשהאלמושנינוז״ל יז״ל להייתכי לכלפעולה שיכעלהאדם ראוילהקדי'‬
‫אליה התכלית המכחן בה אשרהזאתחלתהמחשבי• זז׳לתזה הוא פועל בטל • מלבד זה אס ירצה האדם‬
‫׳ להנהיג לתכידו בדרן אחדאםלא יודעהו תתלה תכלית הדרך ההוא לא ילך ‪3‬ה בשחתה זבט בלגי‬
‫ש מ נ נ ש‬
‫ה‬
‫ן ש‬
‫ת א י ח ל ‪i ! 3 c t 5 1 5 p r‬‬
‫ה י | י י ס‬
‫כ פ ד ץ ש פ‬
‫‪ 3‬ש ג כ ר ש‬
‫י ה כ‬
‫ד‬
‫ח ש י י ע‪13‬‬
‫‪,‬‬
‫‪5 ,‬‬
‫י ‪0‬‬
‫צ י ‪,‬‬
‫הג‬
‫ט‬
‫‪1‬‬
‫ג י ‪5 ,‬זלי שיז‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫ל ה ס‬
‫?‬
‫ת‬
‫< ן כ ה‬
‫ה ח י < < ס‬
‫י‬
‫ו ע ס‬
‫ז ל נ ‪ ( 5‬ח רש כ ‪ ,‬י‬
‫ש ה ן ‪ ,‬ז‬
‫ת ‪5‬‬
‫ח ש ב‬
‫ח י ו מ ב ז ת‬
‫ב‬
‫ת <‬
‫‪,,‬‬
‫י ח מ י י נ י‬
‫נ ג נ ז ת‬
‫ע‬
‫זה ה ע‬
‫‪p‬‬
‫‪P‬הכ‪1‬ע‬
‫ד‬
‫ה כ ל ם ג ת י כ י‬
‫<‬
‫‪w‬‬
‫כ י ‪ 1‬ע‬
‫נ ח ת ‪ ,‬צ ת‬
‫‪flD3‬‬
‫ס כ י י ‪,‬‬
‫‪ :‬צ י ‪ ,‬י ן ‪ ,‬ס י‬
‫י ו ל ‪ 3‬ע ד ש ‪1‬‬
‫י ה < י ז נ י | י א גי‬
‫יב‬
‫כתםלמהקכעו לומרמשנהזובתחלתכלפרקמאבוח‬
‫קיב‬
‫שפשישחע האד׳ימד עליו עול כובדמשאהמצוית ואילי יתייאש מןהרחמיס בחושבו שלאיזכהלת*‬
‫העו‪.‬ס הגא על שיק״ס כל מלי לתגית וירתה בעיניו כי אפילו מעט מועל ממלי דאבות קשה לקיימם‬
‫האדם כ״ש כילם )יתייאש לומר שאי אפשר לי לזכות לחי׳ העולם הבאלכן הקלימו הבבא הזחת ללמד‬
‫לנות את העה שפל ישראל ׳שלהם חלק לעולם הכא * יאף אכ לא ׳קיימי כל מלי לאבות שאי אפשר לכל‬
‫י‪ 1‬ל " י ייי* ילא יליג תנא דיכא לכל יפרי־ל‬
‫ישראל שיק״״י י ל ^ י ^ ל ' ' ל‬
‫זת ‪5‬‬
‫כ ן‬
‫פ‬
‫ש‬
‫ה סחל‬
‫ע‬
‫ה י‬
‫‪3‬‬
‫‪:‬‬
‫יבפרקחגית‬
‫״)״‪3‬י‪1‬וי‪$‬ה ישני חנק נפינסהבתעכ ל‬
‫ך^‪!^^1‬ןד^‬
‫למלן בשר ודם שכמם הוא ועגלי! בחלינה כשהם נכנסים‪ .‬בשעל אחל כשהם לניס מתנין‬
‫משל‬
‫י‬
‫י‬
‫לכל אחד חדור לפי כבידו‪:‬‬
‫ובמדרש תילים אחר רבי יצתק בר נתן־כל צדיק וצדיק יש לו עולם גפניעצמי שנא׳ ונתל עלניך‬
‫תשקם אס הוא חסיד זוכה לעולה שבו כתות של חסידים מלורולפי תסידזתו * וכן אם‬
‫הוא גבולשמאגברעל יצלו ש־‪1‬ינו לפאילעמוד בכת הצדיקים החסידיםעוחד בכתיתהגביר׳' לפי כתו‬
‫בית עולמן וגן עדנו‪ :‬ימה־שאחלוז״ל במקגיזוידביס‪0‬ק לותלקעילםסבא• שר״ל אין לו פנאי לעצמואו‬
‫איצר שהוא ברשותי והיה מושל עליו •־ מהו עושין לי מלול נ פגי עצ״י ל<‪ *2‬כבודז ‪:‬‬
‫ובמדרש תנחוטאמצאתיאניאעביד כל טובי על פניןטיבימלתהטוכומלתהפולענו' י יחניתי׳‬
‫את אשראתין באותה שעה הראה לו כל אוצרות זחתן סכרן של צדיקים כל אחד יאח׳לפ*‬
‫מעשיו והוא׳ שואל האוצר הזה של מי הוא והשיבו לו של מבבדהן זכו׳‪ :‬בשם הרר״י אלמלין ז״ל ‪:‬‬
‫וב ‪ •jjp‬העקידה ז" ל שער ס׳ ר*ל כל ישראל אשר הוא ישראל גדל על ההתישרות ההנהגה כי כמוהו‬
‫עושה מעשה ישראל • ולזה אמר הנביא ועמן כלס צדיקים דכתיב שארית ישראל לא יעשו‬
‫עולה ולא ידברו כזב וכו׳ • כ׳ כלס כשתתפו בחנוכם על התירה האלהית יבמעשימציתיה וכל מנהגיה‬
‫ואף על פי שלא ישתתפו בדברי עיוניהיחכחותיה לתת טעם לדבריה ולרדת אל סודותיה כי זה לא נתן‬
‫אלח לחיוחדיס שבהם • זזה טעם זעמן כלסצדיקיס זהיא ראיה שליחה שכל ישראל יש להם חלק לע״ה‪3‬‬
‫ואמר נצר מטעי מעשה ידי להתפאר להורות על התנאי שאמרנו טאת הנבירה שיהיה שם ישראל קילא‬
‫נגליו באמת לומר כימישאינזמעשמ ידיו להתפאלאינז ממטעיו וכצל שרשיו בלי סכק עכ״ל‪:‬‬
‫וראוי שנחקיר לדעת אס התירה האלהית כותנת שלחית בכללהאו בחלקיה * ובזה נחלקו רבותינו‬
‫ז״ל • ונתבאר לפי מה שאתרו כי חציה אחת בלבד תספיק לתת השלמות האנושי ואולם מה‬
‫שנמצאו בתורה מצית רבות לא היה זה על צד ההכרת אבל על צד היותר טיב כדי שלא ימלט אדם מישראל‬
‫שלא יזכה לתלק מה מן העולם הבא ע״י אחת מהן הנעשית על הכזונה הראייה ״ ויש התחלפו' הכינה‬
‫וגם כן תתחלף מתן שכרה המשל בזה ב׳אנ שים שיים בחכחה ובעושר• האחדנתן אלף זוזלצדקהבכעם‬
‫אחד בכוונהראויה׳ והשני נתן אלף זוז באלףכעמיס׳ כ׳ אף אס הצדק׳שוה בכמות תהיה מדריג׳‬
‫השני יותר גדולה חחדליג׳הלאשון כיקיום ציויס רבים ורבו׳ הכוונות הטובות אשר בפעולות ההן יותר‬
‫טוב ותלגה שכלו מקיים צווי אחדי ויש ב׳ אנשים אחד הרבה בתורה ובמצות כל יחי חייו והיה מטיב‬
‫לכל בכל כתי ואונו ואולם בל סרטי מעשיו הטובים לא היו על הכיונה הלאויה • והשני שס לבו אל‬
‫מ ר השם בכל פרטי עניניו אן מה שעשה מעט מזער מן הראשון־‪.‬אבל נתכוון לתלאות לצון ה״ית בלי‬
‫קיקי‪.‬ה לי מדריג׳ יותר גדילה כחו שאמדו חז״ל יש קונה עולחי בשע' אחת ופז׳‪ :‬וישייר שלא יספיק‬
‫כל מעשיו הסיבי׳ לתת לי אלא מדרגה אחת קטנה ממדריגו׳ הע״הב • יימצא גס כן אדם בעשה כל‬
‫* י עכילו׳ ולםיף ימיי ישוב וניסס!ועש‪ :‬מצי׳ אתז בטונה לאויהץילמק אתון אזתיכונה תשכיק‬
‫‪,‬‬
‫סע‬
‫‪V P‬‬
‫כ מ‬
‫סנהדרין פרקחלקפןאמרבז כח‬
‫ל‪ 1‬אותה כונה לתת לז עולם הנא *‬
‫ג‬
‫זבעביד זה אמרו נל ישלאל יש להם חלק לעולם הגא ע‬
‫משפר מרפא לנפש‪:‬‬
‫י ק ^ ה לחה לו לדיאגאלי השלש׳מלאכיס‪ :‬ולחהדיקא ג״עונשין חל ע״קלתה פזרו עפרו בבתי‬
‫^‬
‫כנסיית ובבתי חדרשות אדרבה היה לו לפזר על הים כדאית׳בטיטום נכלק הניזק ! * ונא‬
‫בחקים‬
‫\‬
‫‪.‬מקים ןקדישה יטהר׳‪ :‬תלת נראה כ׳ להיות כ׳ מטבע התורה להגקעל לוחדיהחא&ז של ג ׳ ה‬‫בחגיגהגכי׳חיחר בקודש • אייר ר׳אבהו אחר רבי אלעזר ת״׳ת חין אור של גיהנם שולטת בהס ‪ P‬י‬
‫‪:‬חגיגה‬
‫יזבצמנדלת וכי'‪ :‬יכלאיס" במסכת סוטה פ׳‬
‫גומלי!*ומו •‪4‬׳ »ל*וכי תבלה נזדמנו לו לדויוגוכי'‬
‫ורביד היה ניטל התור׳מגינ׳על לוחדייביל‪:‬י;יימ״‬
‫מ ס י ק בה בין בעמידלא ע‪»0‬ק בה‪ :‬ולזה‬
‫רבי יוחנן שלשה מלאני חבלו־״‬
‫א מ ד‬
‫ארייהמאיי׳כתזחלה שנת‪-,‬הו התורה כדי‬
‫נזדמנו לו לדואג־ א ח ד ששכח‬
‫תלמודי ״ ו א ח ד ששרף גשמתו • ואחד שפור‬
‫יזי־ין עליו ־ זחה שאתרו שפזרז עפיי‬
‫ע‪$‬רו בבתי כגסיות ובבתי מדרשות ע״ב‪:‬‬
‫»גי'לפי שלחד תודה ה מ ה וכ* לשיפור‬
‫לבתי כנסיות יבתי חדרשית היינו חקום‬
‫לחודישס ־ וכחו שהזכירו ז״ל בפרק אין דירשין שאל אחר אתליחאירח׳׳דגם את זה לעיחתזה עשה‬
‫^אלהיש• אתל ליה כלחה שבלא הק״גה ברא כנגדו ברא הריס ברא גבעי׳ברא ימים ברא נהמת‪ .‬ח״ל‬
‫ליעקיב׳ רבן לח כן ?יהיל־רמ אלא בלא צדיקים בלא לשעלם * בלא ג״ע בלא גיהנ׳ • וכל אתד יש‬
‫לי ביחלקי׳אחל בג״מואחד בגיהנ׳* זכה נוטל חלקו וחלק הבירו בג״ע• כינת רבי חא׳ל שחה שחסל‬
‫זהמחלחזהיכנגדיבאדמהשחס׳היצלהרערדזלאהיצ׳טיבנתשוב׳לבייגגשי׳טיבי׳‪ :‬ואחדשלחלתורה‬
‫זכה לשיזכלץ קולתו • כחו שאתלה שם בתי של אתל ללימאיל זכיר תורתו ואל תזכור מעשיו ־ וכן אמרו‬
‫שסנלייני׳האלחל כן׳ ולכן אמלהמאמל אחד ששלף נשמתו ״ כנגד ביטול מציית התולה שלחל ולא‬
‫קייס נשמתהתירה• והס המניות והמעשים ט!ג‪/‬ם שכילם נשמת התולה‪ :‬ושלא»זכל שחועלההלכה‬
‫כסו שהזכילו *‪ V‬בכ״ק לבלכות ‪3‬ח‪ 7‬ע״ה מ״לאגולה׳באהלין עולמים וכי אפשללנ לאלש לליל בשנ<‬
‫עולמותאלאכןאמ׳דוד יהי לצון שתהא נאמל׳התזלה יכו׳‪:‬‬
‫ו‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫נם כ ח‬
‫‪1‬‬
‫באוד אלוהמדס צרין ביאור אריך•‬
‫אמנם נפרש כפיהציריבקיציד‬
‫יכ״ אממלז״ל בפרק השיאל תניא רבי אליעזר‬
‫איתי נפשותיהן של צליקי׳גנוזות תחת כסא‬
‫שנאמייהית׳נפש אדוני צלילהבצרול‬
‫קתיייאת״ חלהיך ושל רשעינן מלאן אחל‬
‫ף י ל ם ילילאן אחל בסיפז‬
‫זמקלעין אז;׳מזה לזה סליח‪/‬גפש ח<יבין‬
‫*קלענ׳כזוד כף‪:‬קלע ־ וכל זה בת גלחו!‬
‫על שתי הת‪;1‬קיתהככיו' שיש לה* ושל‬
‫צדיקים שאין להם תשוקה אל צ‪ 7‬החטה ‪f I‬‬
‫על צד התעלה נדבקת'מיל אל מה שהוא‬
‫ת‬
‫ה כ ב ‪ ,‬י‬
‫ע ; מ י‬
‫ב ס י‬
‫הע‬
‫‪s‬‬
‫כו נ ז לח ‪!$‬ת ר גו ן> י ש ת ׳ יכו לי ן לפ עו י מיוס ד לי ן ושכר ועונש‬
‫‪,‬‬
‫לו אנטינינוס לר' יבולין גוף ונשמ‬
‫לפטור ‪.‬עצמן מן הדין גוף אומד‬
‫נשמה ח ט א ה כי מיוישפירשה ממני הייני כאבן‬
‫‪.‬מוטל בקבר וגשמה אוצרת גוף הטא שמיום‬
‫שפירשתי ממנו הרי אני כצפו׳פודחת באויי•‬
‫א מ ש ו ‪ S‬לך י ל‪ *-‬למד־? הדבר‬
‫אמר ל ד‬
‫דומה למלך בשיוד‪0‬י«היד־ץליפררס נאת‬
‫מנכודו׳וכויאן* הצן׳בה מגי׳הנשמ׳וזורק׳בגיף‬
‫ודןאות׳כאחר שנייקדא אל השמים מעל ו א ל‬
‫האריך לדין עמו • א ל השמים מעל זו הגשמה‬
‫יא־ הארץ לרין עטו זה הגוף וכו׳‪:‬‬
‫מ‬
‫ע‬
‫‪1‬‬
‫כטבעהשהוא לשבתתתת כסא ה נ י י ד‬
‫י גנזי שזתעניג הזאלתיללז מכל ה ד ג נ ו ג ס שאכשל שימחה ׳ כן ידלגוהו׳יחל גמל תכלצער שבעילם‬
‫יחל‬
‫»חלעאטרומעלגיףע»מחוברושכרועעש‬
‫‪rp‬‬
‫*יתר משייפת אש ייותל מכער הקילוהלךס הנורא זיותר מהכאות סכינים והרכות ומשיכת נספים‬
‫*עקלבים ׳ כי כמו שיצטער האלם גש*וה באש ‪$‬ין הצעל‪,‬י‪±‬הוא‪-‬לגוף מלא לנפש ולא מצד שישלוט ‪w‬‬
‫^^וגיהיאכתבגיףושוכןבוגה^חלסיוממב^‬
‫•קצתם נקצתם וכאשל ת ״ ש הנפשפימדחלקי הנוף קצתםמקצתהע״י האשאוהקיראוע״יהתרב‬
‫* וילת והף^ימפלוק החבולותלג»ש»צעל הכס החיוני שהיא תצטעל כהלללחלתי הגור שהןמשפ!‬
‫לו)לואגמןי ההמלו ־ תההצערהכאהלנפש אתל הפללה חן הגיף כי סיםיף לאותו י־לבריהשי־לביל*‬
‫•ותטה אליהן ומי׳אין‪.‬לה גלים להשיגן ומצל טבעה י‪1‬טה להלבק בצימת ב ל י ע ו ת מגדלים מחזמר‬
‫‪.‬ותשתוקק אליהן והיא‪-‬איןלהסתתלה ולמול והלגל בעבודת השם ^ יו^א״אפםי^לסש״ג התענוג‬
‫•ההוא חי שלא הלגיל לכן נפשו והכין עצמי לזה כמו שאמלו רז״ל צ ; הקדיש יייךהיא כותי תכמה אלא‬
‫משתוקק לשני בצללים כאחל‬
‫למי שיש בז חכתה שנאמר יהג חכמתא לחכימיך ועל כן תהיט‬
‫•צל המעלה וצלהמטה כמו שאמרנו‪ :‬ואל כונהזו אחלו במאמר גוף ונשמה ינונין ל ‪:-‬יי מן ״ום הלין ומ״‬
‫כונו לימלזכי אף עלפי שהנשמהלבר ממני שאינה גתפשת־כתקום השם »י‪3/‬רן יגבילה במקיס והי ‪f‬‬
‫^ ^ ! ^ ^ * ^ ^ ץ ן ן ^ ^ ‪*•^,‬ל! יי‪-‬ייקי* י‪-‬י‪-‬י* כקראגיהגם זקלאזהיגיף לו^‬
‫^^ף^^‪^^.‬יאמוגבלתבגיף‬
‫כי כמו שהגיף יגביל ‪ V J « u #‬לי׳ ‪? V‬‬
‫*הכרח כן מקום גיהנם שנקרא גוף יגביל הנפש כדי שתקבל כו ‪ ^ *©cTfe‬מ ה ^ מ ח א מ מ ‪ :‬זה שלת‬
‫אמלוה! אלאעל המונ׳והצער שלא‪.‬יצ»יילשי‪4‬יעעונשלגפש אלא בהיזת׳מוגבלת במקייאצל לא אמליהו‬
‫על השכר והתענוג הרוחני גיזהכבר יצוייר םתשיגהוהפפש בזולתהגבלת מקום י ואול*זההיה‬
‫מקום הטעוא לאותן שאמרו פצלין שיןלקקו הגו‪.‬פות לקבולהשכר׳ ושאיןשכר לנפסכזולתהגוף‬
‫םסשנ־ז כי כמו שנזכר הגבלת מקים לדיןשהוא העונש כן צריך *מלת מקים לקבול השכר ואינו כן כי‬
‫העונש והשכר לנפשכלבדהוא אלאשצרין הגבלתמקוםלקבול העונש ואינו כךכשכר כמו שביארנו •‬
‫והעונש והשכדהזה אםלנוף ולנפש ביתד • ואס לנפש בלוי יתחלף באנשים כפי חליף חלריגותיהם‬
‫כי מי שיש בידי מעשים טונים קצת ויש כילו קצת עבירות א< אכפר שיהיה נלין תחיל בצער המופלג‬
‫הלואםאמרנו י כי ה!מן יספיק לשכת ההרגל והמנהג ״ ולפי מה שאמרו רז״ל שהזחן מ ה הוא י״ב‬
‫אולש ״ ואסל ליב תדםיםשהתתיל בעונשההוא יזט למדריגה מס כפייהמעשים הטובים אשל בילם *‬
‫ויש שאתרםניס עשרסודש שנשתמ חהםההלגל והתנהג ע* הצמרההוא ואין בידם חעםייטובים כדי‬
‫‪ ,‬יה© ועליהן אמ‪7*3‬ו^ל«שד י׳״בתודש גופן כלה ונשחק נשרפת ורות מפזרתן תתתככות‬
‫דגלי הצדיקים• ‪ cn‬רשעים אחריישנלזנין בעונש נוחי כפי מעשיהם והם אותם שכפרו בקוריובעיקלים‬
‫פחו שהזכירו בתשנ׳סלק ואלוצרין הגגלת מקויאל הנפש להתמיד בו העונש‪ :‬ייש שאחר ׳"כ תילש יזכז‬
‫למדלינה גדולה שהרי שמזאל הנביא שהיה צדיק גמור שכל ׳״כ חדשיס ראשונים היתה כשמתו עולה‬
‫ויומת • ובעוול זה בעלת‪,‬אוב הית׳יכולה להעצותולפישהי׳תיו»"ב חודש י אבל אתל»״נ חדשיש‬
‫י עולה זאינ׳ יולדת‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫ה נ פ ש‬
‫‪,‬‬
‫ג מ ״ ‪, , ,‬‬
‫מ‬
‫ן כ ו‬
‫) כל זה גאןל מעיקליס יזאתל ד׳ כל״ג ול״ל{‬
‫‪ ,‬׳ ‪ , 5‬׳ ל‪ ,‬ק ‪» . ,‬ן ל ‪ $‬א אלוז סב&למתקי״ם עליהם ע?‬
‫•‬
‫פירף‪#‬‬
‫שישונו ויסיו לעתיילבא ואיתן שני׳םעתי׳הס׳'‪9‬ה לחדשאתעולאז ויהיה עיליזה חרוב ‪$‬‬
‫*‪* M‬ל*‪/‬׳' היכן הס ‪.(5‬ל א‪ ,‬י ק ‪ ,‬א ל ‪ :‬לא נירא בהחיר אלז כשמחליף הק*כה את‬
‫י*»יז‪3‬אנ»לא לפי שאנו בלב»ח»‪ 0‬״ •וקווי ה׳ יחליפו כחשיהא להספק לשןט )לעוף כלי צער וניל^‬
‫ש ע ק‬
‫ה ת‬
‫מן‬
‫ו ת‬
‫ה מ ש‬
‫ח‬
‫ב‬
‫‪0‬‬
‫עו‬
‫ה ב‬
‫ז‬
‫ם נ ‪ ,‬ס ‪5‬‬
‫הז‬
‫ז‬
‫נ‬
‫נ‬
‫מ‬
‫‪30‬‬
‫‪.‬ע! ‪$‬‬
‫ז‬
‫‪*9 1‬‬
‫מקק!‪0‬‬
‫סנהדרין פרקחלקמאמרכט ל‬
‫ח ח ת < ‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .‬שהיןי׳יחזקאל שחזלו )חתל ל ן‬
‫‪0‬‬
‫כל‬
‫‪,‬תז‬
‫״ לתא רי‪1‬יתן> לףשנ‪1‬ם כ ׳«י‪.‬ןיםמס*»שיןיני׳‬
‫מ‬
‫כ‬
‫"יי " דליקיםשעתי׳להתיות יי^ ‪' '°‬ל‬
‫' ״‬
‫כתורת ה ע ו ל ה פ״ב חח״ ב כתב "״ל‬
‫מאחר שיכסלהעולם ׳ ק י ‪°‬‬
‫י "״ י י ' ‪1‬‬
‫‪°* °‬‬
‫י‬
‫'' ל‬
‫יזי‬
‫קלאכו׳יהם‬
‫י י י "ל ' ‪°‬‬
‫ל '‬
‫העליוני' אשר ייייעל לרקיע יל ^ '‬
‫‪°‬‬
‫עולם הגםחי והתיס העליונים א' ‪1‬‬
‫כמו שאמל לני עקיבא ל ת ל * ^‬
‫סיס מיס לת הצולות • ^ ? ‪^ S J ^ ^ ' v‬‬
‫ע‬
‫ש ת ע מ‬
‫צד‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ה‬
‫י ה ש ‪ ,‬ג‬
‫ע ם‬
‫ה כ נ פ י ׳ כ‬
‫ו ש ט י ס‬
‫ע‬
‫פ כ‬
‫ה‬
‫ח‬
‫י‬
‫ם‬
‫ל‪3‬‬
‫?‪t‬‬
‫לה‬
‫ש נ ׳ ש ש כ נ פ‬
‫‪ 5‬ן פ ש‬
‫מ‬
‫י ן ח ד‬
‫שר‬
‫ה ת‬
‫כ ם ‪ ,‬ל כ ״ א‬
‫נ‬
‫‪0‬‬
‫י‪,‬י‬
‫ו‬
‫ג‬
‫‪ * O i l‬דבי א ל י ה ו צדיקים שעתי' הק״בת‬
‫ל ה ח י ו ת ן אינן הוזרין לעפרן שנייה•*‬
‫מ ש א ד מ י ת ו ה נ ו ת ד ב י מ ע ל ם ק י י * יאמר‬
‫ל ד כ ל הכהו׳ לחיי׳בידושליייסהקרוש לעול‬
‫קייס א ף הם ל ע ו ל ם קיי י׳ ״ וא״ת אותן א ל ף‬
‫ש נ י ם שעתי' הק״בה לחרש ב ‪ p‬א ו ת עילטי‬
‫שג׳ ונשגב יי ל ב ד ו ביום ה ה ו א עריקי' מה הם‬
‫עושי׳ הק״בה״עושה ל ה ם כגפיס כגשרי' ושטי!‬
‫ע״פ המיס שנ׳על בן ‪ vh‬נירא בהםיר ארץ וגוי‬
‫ישסא תאטייש ^ה^צעד ת״ל יקווי ה׳יהלי&ל‬
‫כ ח י ע ל ו אבר כנשרים כוי;‬
‫•‬
‫כ ‪:‬‬
‫ש‬
‫מ‬
‫נ‬
‫‪:‬‬
‫‪ 3‬ש‬
‫ת א מ ר ‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ישל&י בספרו יסוד ע ו ל ם ‪ :‬ובעל עקירה‬
‫פרשת בלאשית • ואם לצונ ך לומר שהמים שהצדיקים שטים עלויזם יזם מים חמש י וטוכת׳סיתזיו י‬
‫הלבלים לקלחותן ויחזלוהמיס נטבעם ויכסו הארץ כמו שנאמר קולם הבריאה המיושב׳ורותאלהים‬
‫מרחפת על פני המיס אין היזק בזה * וכבל ׳לוע שזהו לעת החכס אבן נמרא ז״ל בכסוק עול כל ימי‬
‫הארן בפרשת נח בעניין החבול• זהנר האריכו שם חפרשי לברירעכ״ל‪:‬‬
‫עול נפרק כ״ה ולקלק במה שאחל באותן אלף שנים שיתלש עולמו ולא אמר יחריב • לכ}‬
‫יכו‪/‬ב‬
‫נלאהכ׳ באותן אלףשניםשאחלועליו וחלחלובאף הצדיקים והמים לא יהיו על כניכלי־י‬
‫האיץ לק הכל ישוב לעפר על יסולו כאןן היה בתחילת הנליא׳ אמנם באלףהשנ״ה יתחלשו סחים‪-‬ו‬
‫ןנפשןמלנן׳יקץישימו ע ל » י המים כאשיהיהג״כ כשעת הנריאהכמ״ם זרותאלהי׳ מרתפתעל כ<<‬
‫^אפס^הצד^‪-‬ולינראסשאותןהת^לא^ם‬
‫^‬
‫חחשלקרחז תורההנמשלה'לי*י«ל»‪5‬ו שהנפשותי‪0‬י‪ 44‬נסשגת^התירהאז ב ה ת ח ד ש ה ע ו ל ^‬
‫הן יתן להם רוח חלש כלכתיב ביחזקאל וכו׳‪ :‬וזהו השאלה חה הן עושיןר״ל מס וכמה תסי׳‪-‬ההםגה‬
‫שלהן אמלשטין ע״פהחיסרצובו שלא ישיגו על״ןתוכן התכיזותוההםגו׳ההןעל ירגילו גתתלה ד ר ך‬
‫העברה בעלמא לשוט זשסירגילו שכלם לשיוכלו את״כ להשיג׳ השגה שלימה ואז ומלאה ה א ק לעה‬
‫את יי׳כמים ליס מכסים * ר״ל יעמיקו הרכה בתכמת אלהזת כתלוא הים ולא ישיטו עול ע״פ החיםין‬
‫רק יללו לתהום לבה על מים שאין להם סיףכנ״ל הכותב‪ :‬גם ללעתווכיון הרב כעל ת ו ד ת העילון \‬
‫ע ל לג׳ מת״ג על פסוק ותחסרהו מעט חאלהים תתשיס שערי בינה נבלאו בעולם ונמשלו לחשה ע"<‪ 5‬י‬
‫חזןתאתלמהןוהואהניאראיהמןהמקובליםע‪-‬ם‪:‬‬
‫‪f‬‬
‫ג<‬
‫‪1‬‬
‫יי**‬
‫ף^ן"י‬
‫י־איייל׳‬
‫‪^^»3‬‬
‫כי׳ אי אפשל לאימלו סהחיבלון‬
‫הוא גלחו ל ס נ ס ל י ׳ י * * ^ ‪,‬‬
‫‪ww‬‬
‫‪:‬‬
‫זש׳‬
‫לכנייה;כלא׳שה‪»3‬׳עמואר‪3‬עי׳וחי אלף‬
‫בני מלכי׳ י אשני נכשן • שנה עצמן כלי‬
‫שלאיכילוך ואגז״׳אנא• אניאגלחן•‬
‫קשייתא גלעיני תמלים טחון אלו עצמות ״‬
‫ונתן‬
‫י‬
‫‪ m r t‬ה י ‪ 1‬״ מ יוייוזי‬
‫^י»^ ‪ *,‬ב*נו‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫ס‬
‫רבי א ב ה ו א ל מ ל א מקרא כ ת ו י א י‬
‫אפשר לאומרו* ד כ ת י ב ב ע ם ־‬
‫ההו‪4‬י‪8‬יגלת יי ב ת ע ר השכירה ־ אתאקב״יג‬
‫ואדעי ליה כגבר׳ ס ב א • א״ל כי אזלר־‪ .‬ל ג ג י‬
‫מלבי‬
‫סנהדרין פרק חלק מאטד ל לא‬
‫קיר‬
‫מ‪*-‬ני ש י ח ימעדב דאיתת־־תינהו לבנייהו‬
‫ונתן לן מסכרי׳והיינודכתי׳גתער השכיר׳‬
‫וקטלתינהו• מאי אמרת ל ה י * א ״ ל ה ה ו א‬
‫טל שכל שטרת נתנו לו תערלגלת׳ ואיזה‬
‫‪.‬גברא בההו׳פתדא נמייתיב א״ל היכי נעביד*‬
‫שכלנתןבעכלינהללבליס שללק לעשות‬
‫א ל זיל ושני נפשך • בטאי אשני׳ א״לדל־י‬
‫ע״י נהר דהיינו טתינ׳רידם וגס את הזקן‬
‫א״לזיל‬
‫^ י י ת י ל י מ ם פ ר ׳ ו א י ג ז י י ך ‪ /‬מהיבא׳‬
‫תספה לשון כל׳י‪:‬‬
‫מלאכי‬
‫אשכתנהיי‬
‫ל ה ה ו ^ גיתאאייתי אזיל‬
‫בתורת יזעילהפ׳י״חמחלקא׳יז׳׳ל‬
‫קשייתיא״ל‬
‫טחני‬
‫קא‬
‫ואירמי ליה בגברי• והוו‬
‫אני <‪1‬זמל שזה המאחר אי‬
‫הבדלי מספר׳ י אמדו ליהטתיןחד גריו*י*‬
‫אפשל לאוהלו או להאמינו׳כפשיטו ת״ופ‬
‫הקשיית׳ וניתן לך טחן ח ד גריו>‪ 1‬דקשיית'‬
‫ואתל כ» כל זה היה בתל&ס • והכי׳ לאיה‬
‫ויהבין ליה מספרת׳• עדדאתג<ןאיחשך ‪.‬‬
‫מספר המורה ז״ל מעניין חלוחו׳לאביחלך‬
‫בהדי‬
‫א״לזיל אייתי נורא • אזל ואייתי נורא י‬‫ולנן‪ :‬ולכןאת׳כאן אלמלא מקלא כתז׳ כוי‬
‫מיי'‬
‫אזל‬
‫>דקא נפח אתליבי׳ נורא בדקניה ״‬
‫כדי שלא יכין השומע כפשוטז אף כי הים‬
‫?‪8‬‬
‫ת‬
‫א‬
‫וג&‬
‫• ל ר י ש י ה ו ל י ^ ד ^ ה י י ג ו דגת;׳‬
‫כחלום‪ :‬א! ירצה שהיה הכל בהקיך ונדמה‬
‫‪^*.‬מןןריבלפי דמיונו של סנחריכ שהיה‬
‫העלוה י*׳‬
‫*™**&&'&&&‪&m‬‬
‫מזה עלוי רנ י ולזה אחרו שסנחלי׳חצא איזה גברא סבא והיה ההוא גברא חשוב בלולו י על ק סכחלי״‬
‫היה עיכלו והיה חושבי לאלוה • ואל תתמהעלשטותי שהרי סכרז שם שהיה חשתחזה לביתנסרזן ‪. voir‬‬
‫וגוי• וננופלנאצל היה עובלללניאל המי שנ׳ולדניאל הוי‪.‬מגיד וגוי ״ לזה אמלו גס כאן שהיה חושב‬
‫םזההאיםסיוש הוא אלוה ובאמת שאלמלא חקראכתזב איאפשללאומלו שהק״בספתחלו להסעיתו‬
‫‪.‬במו שנאמר משגיא לגוי׳כו׳ואמלו סבא לטמא פותחין לו ״ יולזה •וחן לי הש״י מלאכי דהוי טחניקש״ת'‪-‬‬
‫ואחרי דלאהוה שבע תיכ׳ חניה י להורות על מה שנ׳ באבוד רשעי׳ רינה לזמר שסופן של רשעי׳ כלייה‬
‫!הפסד זלבסיף לא נשבע חוכאמניה‪ :‬עניין אחר אחר עלחלאן סנחריב כמו שר של מצרים וכל המלאה‬
‫הזאת היתה בחרום שהיו מין כחו של םנחרי׳ י ולזה אחרושהק״כהנדחה לו כנברא סבא• יושב לדין‬
‫•עליו • • ־כמו שאמרו אין אומה נופלת אלא א״כשרה״נופלת תחלה כתו שנ׳ יפקוד יי על צבא המרים‬
‫בחריס• יעניין גליח השערות הוא הסרת הכחות מלמעלה במו שהיה כעגיץסמסק י וכמו שכתב‬
‫הרקנטי שהשערות יויזייז ל*ת*»ןעלי‪'*91‬י וענייןהםחינה שאמרו רוהז מל עניין המעות שהיה נכנע‬
‫למי מלאכי ישראל שהיו טוחנק עדהנהל״ל שהיי נכנעי׳תחלה לפניי ואחר שטחנו קשיית׳ מלשון‬
‫קושי הוא עול השיעבוד וההכנע׳ ״ אי בא הרמז על שר ישראל גבריאל ששיתק מן לצדיקים • ועניין‬
‫גרעיני תמרי הוא רמז לחה שאמרו שמקריב נשמותיה׳ של צדיק׳ הנקלאייתחר שנ׳צדיק כתמר יפלח ״‬
‫וגרעין הואהלבל הפנימי היוי‪/‬יים התחרה כדמות הנשמה שבניף• ועניין השאלה שאמרו אלו אתית‬
‫לגניימלכי מזלתומעלב כו׳להילו׳שהלין הוא על הלעה שאבדכ״כ נפשו׳ • ואחרו אלאת׳אחשן כו׳לחז‬
‫להעדר׳ כחותיו מחשל להעדר החושן‪ :‬עול כזנה שםיעויק שם‪:‬‬
‫מ‬
‫הז‬
‫‪m‬‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫?מהל^מרםיויזוטללק״נהאלן> םניס‪:‬‬
‫ולן^ח היאן שיין לומר קצב זמן על‬
‫חק ל‪1‬קצב'לשנית»ו ובלתי‬
‫מי‬
‫דז״ליוטושלהק״בהאלףשנים‬
‫ל ‪4:>p‬׳״ ‪ -‬ואין‪-‬ח&קבין אס נא׳ שיזם‬
‫שנאמר כי א ל ף ש נ י ט בעיניך‬
‫הוא כרגע קטן או שהיא מורה אלף‬
‫בינם א ת מ ו ל כוי‪:‬‬
‫שנה והימים הם זמן מאה שנה אלף שנה י‬
‫״‬
‫א מ ‪$‬ם? יכלה לזמן • וכן הקשה טלכנעל תורת העולה פיפ״גמת״ג)הניא זעק הלב המורק‬
‫יל‬
‫ג ‪*9‬‬
‫אמרן‬
‫‪1‬‬
‫ש‬
‫ג ע‬
‫נ‬
‫ט‬
‫ב‬
‫ייאמר‬
‫סנהדרין פרק חלק מאמר לג לר‬
‫מעשה סמ‪.‬עכןלושבת״ ב'אלפיםחהן היה תהו שלא נתנה עדין תורה והיה העול׳כתהוחאלסהלאמיז •‬
‫ועל שהיוילוילאברהםסהשיס ושתים שנה איכאאלפים שנ*?‪7‬חוכחי קלאי וכשנשלסז אלפים שנם עשק‬
‫ ‪!5‬לפי מי עלמ^‬‫אבלהסנתירה שנאמר ואת הנפש אשי‬
‫״״‪,‬ן״״‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫נחרך וחפרגמינ׳לשעבדולאוליתאנתרן‬
‫א ^ י שנה הוי עדמא‬
‫׳‬
‫א ‪ £‬ף‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫ע ש ז‬
‫ד ר ש‬
‫ן א ח ל ע ן‬
‫ג ע ״ תפ‬
‫ק ‪p j‬‬
‫‪n‬‬
‫ה ה ן א‬
‫ש‬
‫ע‬
‫ו ב ג ן ט ע‬
‫ל ה ! ה‬
‫אברהםברסמשים יתרתיןשניך וב׳אלפי'‬
‫קורה מן הנפש אשד עשו נמרן על שינת‬
‫משית‪ :‬נ׳ אלפים תורה• איידידאיזלב'‬
‫ימ‬
‫ש י ת‬
‫ו ח ד תריב שנ׳ ונשגב יי ל נ ר ו נ ו ס‬
‫ההוא בוי ‪:‬‬
‫‪ & .‬ן ^ ‪ 1 * ^ £‬ס ל ו כ ס » ס קבלי וקיימו עליהם םהדגר כפשוטו י גמז שאמלו שמים שהם עתילים‬
‫•להנדסת כוי ופי׳ הלב נעל תודת העולה וז״לומה שאמרהלנ שאמרם חד חרונ תירהעלהשאי‬
‫הזמן אינו הכרחי מאחר שאיירו אלפים שנה קודם שננר׳ העולם נברא התורה ואו לא היה הזמן עדי<‬
‫נברח אלא אחרו אלפים לכי מה שנשאר בזחן אתל שנתהווה׳כן הוא אחלם חל חלב ע״כל‪:‬‬
‫ה ר ק נ א ט י בספר טעמי מצו׳שלי כתב כזנה בזה המאמר שית אלפי םנההוי עלמא וכי׳יז״ל תדקדק{‬
‫מאד היאן אחר יחד חרזנ ילא אמר ינתר כן •גלה לני שלא יהיה חרוב לגמרי כמתחלה‬
‫קידם החדיש שא״כ היה ל* לומר ונתר כן חלוני אלא ביון שאחל וחד חריג גלה לני שעדיין יחזור העולם‬
‫לקלמיתו כחתחל׳עד היובל יאת׳היונל הוא עילם אחל כחו שחצינו שנקר׳ יובל עולם שגי וענדו לטול&}‬
‫ודלשילרל לעולחופל יובליא״כ נדע כי אחר אותו האלף י<חרוב יתחל׳ ייחזו׳לקלמותי עלשבע שמטו' ?‬
‫ולזמ׳הבעשג^טו׳יהיה שנת היובל הגלול ועליו^נאחל בשנת היובל ישוב השדהלאשלקנהוחאתו לאסל י‬
‫א ‪ 1‬נ י ל״ל חרוביכמתחלה י‬
‫חליב‬
‫הכדל סכין הסחיטה ליובל • וכן מס שאמרו דל ‪» P 1‬‬
‫' יהאלז לבלם יהיו קיימים כל י‬
‫אלא ל״ל שתכסק ההמשכה ננ״ח ינדנריס המוימ* י י ל‬
‫איתי שגע השחיטיתעל שנת היובל הגדול ולא יתבטלו כשאר לברים בעמר שהיובל סואמגל השמי^‬
‫יזהאלץ העליונים אבל יובל קטן יתבטלו שאר הדברים כמתחלה ע׳׳כל‪ :‬כי׳ אין משיח לישראל שחזק<|‬
‫סיה חשיח ועליו נאמרו כל הנבואית אצחיח קרן לבית ישראל • שרי ליה חרא יחחול לי הקיבה שאמל"‬
‫מרים אשל לאגן י אין להם חשיסלישלאל אלא הק״§ה ימלוך בעצמו ויגאלם לבדו‪:‬‬
‫‪0‬‬
‫־וכתורת ‪,‬העולה י‪1‬״א פ״יט כת‬
‫‪< :‬צ שמצדישראללא יבא י‬
‫‪ j‬מאחר פחוטאי׳יאינס שביש אן הש״י יביאו‬
‫למען שמו הגדול לבל יתחלל בגיי‪• 0‬‬
‫וביחזקאל נאחר כה אמר ה" לא למענכם‬
‫אני עישה יגי׳יזהואתרו שכבראכלוהו בימי‬
‫חיקי׳ כמו שאיירו במסכ׳שגת שבימי חזקי׳‬
‫‪ 5‬ב ‪ 1‬נ ה‬
‫מ ש‬
‫^‬
‫ז מ ר‬
‫‪r‬‬
‫כבר נשלם זנית אמק•‬
‫ת‬
‫ןב‬
‫ה ש ח‬
‫ב‬
‫‪-~ .‬״י־י‬
‫לרש אין משית לישיזיל»׳‪:.‬‬
‫^ ן ף ך׳הל^אין ^ ‪ t n ^ n ^ q .‬שכגר‬
‫״ אכלג^^יט^ממףזד* אמר ר׳ יוסף‬
‫שךא ל י ה ‪ * %‬ל ר ב י הללחזקיה אימת הוזז‬
‫גבית"ראשון ואלו זכריה קא מתנבא בבירת‬
‫‪w‬׳ * ואטד גילי מאד ברתציון הריעי בו־ן‬
‫ז ו ח ו ל ע הנה מלכך ע א לך צדיק ונושע‪:‬‬
‫ולק נאחל בכל‬
‫מקום‬
‫קיו‬
‫סנהדרין פרק חלק מאמרלח‬
‫חקיסאשר אזני׳ שתי א ‪3‬א אל י ‪ 1$‬ז' דיל גכל מק\ם אשר‪ .‬אזכיר שחי שלא יתחלל יגויס אבאוגו׳ י‬
‫וכמו שאחר יהושע וחס תעשה לשמך הגליל י וע׳׳דז נאח׳ נפלה לא תזסיף קוס בתולת ישראל *‬
‫ונא׳כחקיס אתר אקים סוכת ליל הנופלת י כי ישראל חצל ופיתן לא תוסיף קום אךהש״י ליומן‬
‫ימה שאתר רב‬
‫שמי הגליל יקים חותה • וכמו שאמרו גמלרש הנעלם משל לההיא מטלוניתיפו׳‪:‬‬
‫פירףט שמש וירח עמל זבילה כי׳ לעיל מניה כתיכ תבקע ארך בשע'רקיעת הארץ שנבלעו‬
‫כקרקע שייש וירח עלוילאיתורקיע םשייוזבול ואתרי להק״בהאם אי אתה ע ו ש ה ד*ן לק‬
‫עחרם חקרת ועלתז לא נצא זנאיר לעולם י ב כבולי לא חחית׳שהלי בכל יזם חלכי מזר׳ וחערב־בשעה‬
‫שחניתי׳ כתריהן בראשם השתחזים לחמה י והאידנא לא נפקי מאחל שלאי שהקפיד הק״בה שלאחיחו‬
‫שחחילכביל‬
‫נצי(זכו׳‪.‬‬
‫‪p‬‬
‫י‬
‫>‬
‫‪ ^ » P ^ . -‬׳ ^ ‪$ Q » > P P ^ f f » * c‬סמ‪£‬‬
‫וירח* וכוכת הר?>* מ « ל גמ‪»#‬ל הזה‬
‫הוא בהיות כי אמרו ז״ל מחשבת׳ של ישראל‬
‫רבא מ״ד שמש ירח עמד ןבולח ־‬
‫קידם שנכראהעולם בשביל התורה שקדמה‬
‫מלמד שעלו שמש וירחלזבוד־‬
‫לכל ולעילם אלפים שני* והמאורות נקבעו‬
‫אמרו לפניו רבש״ע א ם א ח ה עושה ז־ין^בן‬
‫ברקיע לקייום השפלים להאיר על הארץ‬
‫ע»ר‪ 0‬נצא ואגז לאו ל א נצא עיי שזרק בהכש‬
‫ולמשול ביום ובלילה • נמצא שתכלית כונת‬
‫ןןצים אמד להם בכבודי לא מחיתם * בפבוד‬
‫העולם השפל התירס יקייים העי׳ במאירי'‬
‫‪3‬״ו ט ח י ת מ ׳ ו ק א י ד נ א ל*<{ נפקי עד‬
‫כגזירת בוראם ית׳וכל מי שגורס סתירת‬
‫דמחי ל ה ן ‪:‬‬
‫התורה כמסבב סתירת העולםכולויבבללד‬
‫וא״כ כל התטיל^&בי* בד»ור»‪^-‬כ‪3‬יא‬
‫) ג״כ נפי הנודר • ובתנתותאפ קרת{‬
‫המשתלה ‪j‬נתיצ' התירה סותר את התורה‬
‫‪,-,.‬‬
‫* ואס אין תידהאי אפםר לקיו& העול׳י^םזה נתבטלה כונת המאזרו' וכאילו אינם צדיכי׳להיית׳ברק׳׳‬
‫להאיר על הארץ רק ראויי' להסתלק ילעלית משם כדי שלא תגי׳חעלת׳ לעילם השפל כלל י וזהו תאמר‬
‫שאחרי שעליהשמש !הילת ממקימ׳קהרקיעלזבולעד שינתןהדין למשהע״ההשליתהנאיזןיבכל בית‬
‫<׳' שהיהקרחמטיל שבושבשליחיתו • ואמרו אם אתה עושה דין כו כי יש ~תירצ י ויש עולם אס אתי*‬
‫עושה דין • ץאם}או אין תורה ואק עולם• ואמר להםהק׳׳גה כן מכני שוטי‪ 6‬אלו שקלקלו אי אפשר‬
‫לבטל העולם שגס לשחש זלירח עובדים ואין העולם מתבטל אלא עילם כמנהגו נוהג כי כן יסד החל ך‬
‫**'ואלי הן חצים וחניתות שזזרקין בה׳ בכל יזם ושיטיס שקלקלו עתידי׳ ליתן את הדין ״ כחו שאמרו‬
‫נפרק די ישמעאל שאל טפסר אחד אם אין צור ן בע״א למה איני חבט לה א״ל אם לדבר אחר היו טובדין‬
‫היית אומר כן אלא הן עובלין לתתה וללננ׳ת׳׳כ יאבלעולחו מפני השוטים » ן מואילה מוז• כונ׳ה‪:‬‬
‫א‪53‬ד‬
‫‪1‬‬
‫‪t‬‬
‫ע‬
‫סליק פנהדדין‬
‫^?;תא‬
‫י‬
‫מ י ‪ 1‬מ‬
‫י‬
‫ל‬
‫י פרקאלו הן המקק מאמר לי‬
‫פסכת מכותי‬
‫‪ BWtt‬ושאלתשלום בשם ואין כאן הוצאת שם לבטלה שנאיןל ייאמר לקיצי»סה׳ עמכם והםצ״מו‬
‫כיל שלמעלה על ידן לקאמל ליה מלאן לנדעו׳ה׳ עמן בכור החיל והביו׳ מעשר לב״ה‬
‫כדי שלאיקכלום לוים שאינסהגוני' אישחאת מכרז • ולא יחלקים בנ״ה לעובדי ענידה נכרי׳דכתינ‬
‫‪,‬כדברי הימים וכפרוץ הדבר וכוי ותקנת תזקיההואיל להכין לשבות בב״ה להביא את כל המעשרות בק‬
‫‪. . , .‬‬
‫כדי שלא יקבלי׳ הלוים עובדי עכוד׳נכריה‬
‫״״למזןמיגילגרו׳פמב״דשלמטםוסםממיב״ישצמעני״ ‪I‬‬
‫לכתיב התם ויאתר חזקיהו ל ה כ י ן ל‬
‫כבית ה׳ וגוי * והםכיםהק״בה ע״י דכתי'‬
‫גאלאכי הביאו את המעשר אל בית החיצר‬
‫מל ליי כדי שלא יטלוםהלוים שאינםהגוני׳ שלא‬
‫לצו לעלות ע‪0‬ע»ל‪ 0‬פ״<פ»' הל״סה‬
‫> ב ? ק י ו י ת כתב &־ד וז״ל לפי ‪6‬ס‪1‬ג>‬
‫הטובות הם שלשה אס טוב זי‬
‫גופניות חחשכעין חיי גופות האד׳זקי׳זחם‬
‫ריב״לשלשה דברים עשו בית דין של מטר־* *‬
‫או טובות נפשיות‪.‬אשר יחלקו לתקוני‬
‫והסכימו ב?ד ש ל מ ע ל ה ע ל ירן א ל ו הן מקרא‬
‫הפעולות המעשיות ושלחיתם ״ ואם אל‬
‫מגילה׳ ושאלתשלו׳בשה* ו ה ב א ת מ ע ש ר ״‬
‫שלימזתהמעלית השכליותהאלהיות׳ לזה‬
‫מה שיראו שכוונו חז״ל במאמר הזה אל‬
‫מקרא מגילה ד כ ת י ב קיימו וקבלו ה י ה ו ד י ם‬
‫הללושהוה עצתו אשל אמרו ג׳ דברים עשז‬
‫קייטו ל מ ע ל ה סד‪ ,‬שקבלו למטר‪ •.-‬שאלד **‬
‫כ״ל שלמטיזהפכימו עליהם ב״ד שלמעלה *‬
‫שלום בשם ד כ ת י ב והנד‪ ,,‬בועז בא מבית לחם‬
‫יהיימל^נגמת^פיזת התחלת המלים‬
‫ויאמר לקוצרים ה' עמכם • ואומר ה׳ עמל‬
‫ייתעויל׳ משלימים »‪0‬ה‪5^0‬אנשי‪.‬ם ומול‬
‫גבור ה ת י ל • ה ב א ו ת מ ע ש ר ד כ ת י ב וכפדץ‬
‫שליחותם בא עליהם מפאת מעלה ואחל‬
‫הדבר הרבו בני ישד*‪ 1‬ראשי ת •דגן וגו׳ וכתיב‬
‫שהם מקרא מגילה והבאת מעשל ושיולת‬
‫הביאו א ת המעשר א ל בית האוצר ויהי טרן״‬
‫שלום כשם • והנה במקרא מגילה כוונ ו אל‬
‫ו ג ו והריקותי לכם ברכה עד בלי די‪, :‬‬
‫ענייןהלאשון כי באת׳ ישיע׳ הגוכי׳והצלת׳‬
‫היה ליהודים אז לפזילת ה ק הלשע נתפרסם מאל היות עלזה האופן כמ״שאםתרלן־כנום את כל‬
‫היהיל*סהפמצאים<&‪5‬שן וצומו עלי וכוי* ‪1‬הוא מנואל כ׳ בכל עיר יעע וכי' אגל גלול;ליהזליםעם‬
‫קשיב׳וןמקה גמלהןהיה ליהודים וכמ״ש גדולה נתינת טבעת לישראל חח״ח יניאים‪.‬שהיולהם לישראל‬
‫והנה ע<»'התס»כה‪,‬עצמה פן הואכמ״ששיתעילל אדש עליו מהבת הכולל הנתון«־‪65‬עמ הבליאה‬
‫ן ן ה ת ע ן ן ן ^ ל מ ט ק י ^ מ ך ם יליולחעלה י‬
‫גנזייש ז״ל שהמשיכה היא מהמלים שקר ל ל ‪.‬‬
‫זלזה אמר שקייתו למעלה סקלא סגילהוייוא הלילה של»שוג«*»‪5‬ד מה םקבלוה לסטם •י ועל העניין‬
‫הזאמכיאל םהןז! ענייןשמצצ אתת הפעילת המדותיות י והנה החלות‬
‫השני אחר והנאת<זע‪.‬של כי‬
‫י כ ן הם נלי ספק * והנה הוא מבואל שכל התפלת החדותהמעשיות הן ניד האדם כשירגילם ע״י לחוד •‬
‫אמ‪:‬ס אחל שישלים ההל<ל וקייחו עליו חצחעלהיכשאדהצולות המושפעות לפי שהקניין השלם הוא‬
‫<כעין הצילהאל ה י ח א ^ לו*‪^ .‬אמר הכתיב עשר תעשלכפל כעניין נתון תתן לו • כי בהתחלת הפעילו'‬
‫מפלשמז מעשיה *גזכייסיתחזקו ויתקיימוהקנ״ני׳ ליזע)ה כנפש ־ וכמו ש^מרל טכאת שנה זד ת נ *‬
‫שגות‬
‫‪,‬‬
‫‪, ,‬‬
‫׳‬
‫‪:‬‬
‫חן‬
‫ע ו‬
‫‪0‬‬
‫ן‬
‫תר‬
‫‪,‬‬
‫באמרמ‬
‫מכות פרק אלו הן הלרקין מאמר לז‬
‫קיז‬
‫ניזתי* י ולזה מי׳ס שהבאתמעשלהיא מהדברים אשר עשו ב״ל שלמטה וקיימו ב״דשלמעלה וזה שהה‬
‫התחילי להכיאאיתי מעצמם םנאמר יבכריץ הדבר הרבי בני ישראל ראשית* לגן יתירישוגו׳ וכתי׳הביאז‬
‫אתכל המעשל אל נ»ת האוצרוכו׳‪ ':‬יעל העניין הנ׳ והוא שאלת סלים כשם הוא היותר מבואר כי זה‬
‫אי‪.‬‬
‫וקיימוהו כ״ל שלמעלה * ורא»ת׳חבועז וכי׳ ׳לצי הנה הוא לכל לקיצרי׳ מאיתי דבקית' עצי* כאומרו‬
‫יי עתכ׳והם עני אותו יברכך ״׳ כי לכי מלריגתי כבל קיייס בו זה העניין האלה׳ על׳ל‪:‬‬
‫פי׳ למ״ח חצית עשה לכל אבר ואבר אימ׳לי עשה מציה • םם״ה מצית לא תעשה שמזהירים‬
‫ך^״ו‬
‫בכל ייס ייום עליו שלא לעבור מפי השם * והעמידו על י׳׳א שבתחלההיו צליקי׳והיו ׳כילים‬
‫לקבל עול חצית הלנ‪.‬ס י ־ אנל לילות האחרונים לא היו צדיקים כ״כ ואס באו לשתול כלס אין לן אלם‬
‫פיזהה • נ ב א ו ה ע א ״ ^ י י י מ י י ^ ו ^ ^ ‪ ^ » • I H O - P U W * ' ! * ! * ! /‬ל שעה לילית הולכי׳ וממעשי׳‬
‫איתן‪:‬׳ 'מ דודדה‪£‬מילן ו כ י ׳ *כו י ש ע י ה‬
‫‪,‬‬
‫ופן כלסלאי למימלאלאיעביל ה!י לס‪,‬ז‬
‫««‪*«m5*™p,5*5‬״«־‬
‫זכו לחיי עולם הבא לאס כן בטל ע ו נ ש ן של יז^מל לי«‬
‫‪ {J**J"T‬רבי שמלאי תר״יג מצודת נאמיו‬
‫עבירות ישכרןשל חצות אלא משוס לקיימא‬
‫לו למשרה בסיני שם״ו־ז לאיין‬
‫ לן למאן דתקיי׳לה לתורה כולה מסייע ליה‬‫במניין ימות החמה •י דפ״חיעשיים כנגד אבריו‬
‫קב״ה זמגין עליה ללא לית׳ לידי הרהורא‬
‫ש ל אדם• אמד רב הטנוגא ומאי קראהתורה‬
‫ואזיל לההזא עלמ׳בלא חטא אבל מאן ללא‬
‫•צרה׳ לנו כו׳ תודר־־י בגימטרי' הכי הוי תוררז‬
‫חקיימ' לה לכילה תילה אע״ג ‪ -‬דאית ליה‬
‫תרי״א הוו אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורדה‬
‫דוכא זכיות לא מסתייע מן שמיא נאגוני‬
‫שמענום‪ :‬בא דור והעמידם על י״א דכתיב‬
‫עליה חיצר הרע פדאמרינ! כפרק שלוח‬
‫מזמור לדור הי טי יגור באהליך כ ו ׳ מיי*‬
‫•שעיה והעמידן על שש שנאמר הולך צדקות ‪ .‬הקן• וכי‪1‬ן לחזא לוד דהוו ממעטי דרי‬
‫זאזלי בעא רחמי יאוקחינהז לחצות למגני‬
‫ודיבר מישרי׳ ובו׳ בא טיבה והעמידן עד*‬
‫מיצר הרע והן הדירות הולכים זמתחעטק‬
‫שגאסד הגיד לך אדם םת טוב ו פ ה ה׳ דורש‬
‫עכ*ל הל״חה ז״ל‪:‬‬
‫‪5‬מך כו׳ בא ישעיה והעמידן על שתי׳ שנאמר‬
‫עיקרים ז״ל במאמר ג׳ כ״ל כתב וויצ‬
‫כה אמר ה שמרו משפט ועשו צדקה כו׳ ב ^‬
‫אין הכוונה לומרכיבגיש׳י׳יי‪/‬ת‬
‫חבקוק והעמידו על־ אחרת שנאמר וצדיק‬
‫יז‪15‬תאו שלש מקנה חן השליחות האנוש?‬
‫‪ .‬באמונתו יחיה‪:‬‬
‫התלריגה שתושג‪ .‬מצל כל מצות התירה או‬
‫שבהןיקנה חלריגהימהמהשלחזתולא בפחז׳אלאשכל אח׳ מן הנביאי׳ היה חקכיין לעשות כללי׳ קצרי'‬
‫*'^' **ית רבות מהתורה ותלות טובות בדרן שבני אדפעזשים כדי שעל ידם ישיג האדם מדריגה‬
‫׳גדולה מהשלחו׳כי למה שיקשה על כל אדם להעחיסעל עצמו תל״יג מצות • וגסיקשה עליו לעשות‬
‫יזצוה כתקנה מכל הצדלין על לרן שביארנו‪:‬‬
‫כ^ידה כתכ שער צ׳ו*״ל אין ספק שהי׳זה להם באופן חאופני החקיי והציירא&ר מאמפעולות‬
‫ל לרן החליק והרושם בתלות מצו׳ אחת מציות רבות אס בםמיכז׳‬
‫החלח׳והחחשנ‬
‫^‬
‫« י בשייט? אי מ ל ממל‪7‬י׳א‪:‬ל הזלגלז בתחבולה ההיא; זעידכתבתמשל תלתידיםהיו לי ללי י‬
‫מתנן‬
‫ג ‪5°‬‬
‫‪^\ y‬‬
‫ז‬
‫‪3‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪50‬‬
‫״ ת ד ע‬
‫כונה למצות ‪ r\wp‬ומצות לא ת^שה‬
‫יזתנן כן זכאי שנתקרנו לכלול אותםבמעט סימנים • כתו שיזחל הנביא חבקוקוצדיק‪ ,‬באמונתייחיה ״‬
‫אלא שהיא מבואר שכל טוד שיהיו הסימנים או הכללים ייתר חועטיס יהיה הזנרזן אצל‪• 0‬ותל חיק‬
‫אבל החליף והחלוק יותר קשה ולזה ראוי לאיש הנלבכ שיתתכ׳כזה כשיהיה משיה הטורח והקים‬
‫כעניינים ההם כמו שנהגו חכמי התלמיד בסימניהם הידועים‪ .‬בסוגיות כי זה וכל אשר ממינו יחשל‬
‫מכל איש אשר בו דעת ויראת ה עכ״ל‪ :‬י‬
‫יבמרפא לנפש כתב כיונה למספר תרי״נ מצות שס״ה מצות לא תעשה רמ״ח מצוי עשה להראות‬
‫אין יציייל שתהיה קניית השלמות במצות לא תעש׳ כמו שבמצו׳עשה עם היותם הכבים‬
‫י‪2‬י עשה ולא תעשיבלי ספק הפכי׳׳״ זזה כי בהיות׳מספ׳מצו׳עשה למ״ת כנג׳אבליו של אלם הוא הולאה‬
‫שליחה כי כמו שהאבלים להיותם נמצאים בפועל יגיע בהם השלחות המכוון בהסלאלס במה שהוא‬
‫אלם בעל תי י כן החצוות שהם מ‪$‬ות עשה יגיע מסההשלמות המכוון בהם לאלם במה שהוא אלם •‬
‫בהיותם טושים נמעל לזן על ?ל האמונה והידיעה כלבד‪ :‬ומצות לא תעשה בהיותם שס״ה כמניין ימות‬
‫ה<זמסי©*»ה סזליזה כי אלו היורות אף אם הס דברים בלתי נמצאים בכועל הןנותנות שלחות לנפש‬
‫האדם* כי כתו שהזמן הוא דבל בלתי נמצא בפיעל כי העבר אינו נמצא והעתיד לא יצא עדיין א‪3‬‬
‫הפועל וההווה אינו אלא העת הקושל בין העבר והעתיד י ואולם העתי עצמו אינו זמן על דרן האתיז‬
‫שיקבל חליקה אסכן אין הזמן נמצא בפועל י ואף על פי כן הוא נותן שלחות החציאות לכל הלבלים‬
‫הנחצאיםנזחן * כןחצותלא תעשה אף אםהם לברים בלתינחצאים כפעל נותנות שלחות אל הנפ‪$‬‬
‫האנושי מצד היותם לברים כלתי נמצאים • ולזה באו במספר שס״ה להורות כי כמו שהזמן בלתי נמצא‬
‫כן אלו החצוית ראוי שיהיו כלתי נחצאים כפועל* ובהיותם בלתי נמצאים כפועל יתנו הסלמויז‬
‫הנפשיי בהיות הנמנע מעשייתן על הכוונה הראויה כתו שסזתן שבהיותו בלתי נמצא בפועל גוא?‬
‫השלמות ללכדיס הנמצאים * וגם שכיאלנו שהשלמות האנושי לא יתק שיושג לא כמצות עשה וחצות‬
‫ל‪5‬ז תעשה י יזה כחז שאמרנו ששום שלימות אנושי אי אפשל שיושג אלא באמצעות האבלים הנמצאים‬
‫כפועל ובאמצעות ה*מןהכלתי נמצא כמעל כי כן שלימו׳האנושי יושג‪ :‬אן אמנםאהלן שכילי הדעת‬
‫לאנשים אשר קרבת אלהיס יחפצון יובחן מן הפסוק אשר אמד סנכיאאל יתהלל החכם כסכמתז וכוי *‬
‫רוצה לומר לאוי שיתבונן האלם בפעולותיו אל התכלית הזה לעשות רצון הש״י וישתלל החכם בחכמתו‬
‫להשפיע לאתרי׳כדי להגיעם אל השלמות והגביר כגבילתו להציל עשוק מיד עושקי ״ והעשיל בעישמ‬
‫לחונן דלים כמו שהיא ית׳ חונן וניתן כיעלזסהתאלהסלצויסלפניוית׳‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫^לו^ה זההחאמימאללאבינייכיהיאן‬
‫אפש׳שישחעוקול המוןלמדתק‬
‫ח גדול כזה‪ . :‬זע״ק למה להם לתלות‬
‫ד ה ז לשבת חזון וכונה למ‪$‬ומרשמ‪£‬ויןוללמונכשצ‬
‫*ריואיסקיזליןוגו׳‪:‬‬
‫ע‬
‫וגס מבלתי זה צרין כל איש הירח ‪i‬‬
‫יי׳וחרדאלדבריו לבכו׳ ולהתאונן על חורבן‬
‫א לי‬
‫ל‬
‫‪5‬‬
‫״ ״ל‬
‫‪ ,‬״‬
‫‪ ,‬״‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪pi‬‬
‫ה‬
‫כ ן‬
‫? ח‬
‫ש‬
‫ז‬
‫ן ן ל י ז ל ש כ ל‬
‫ש‬
‫ס‬
‫ו‬
‫ה ח ז ‪ 5‬ן ב ל‬
‫(‪or‬‬
‫כ‬
‫ע ל‬
‫ה ר ז ת‬
‫ח ש ל‬
‫‪3‬‬
‫ס‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫ד כ ר‬
‫כ ?‬
‫‪1‬ככר היו רבן גמליאל ורבי ‪ P « w‬י י‬
‫*‬
‫•‬
‫*‬
‫ב‬
‫י‬
‫ק‬
‫מהלכין בדו^ ושמעי־ קוד‪ -‬המונה ע ל א ד ט‬
‫»אנטי‪3‬רםמאה מילין התחילו הם בוכים ודי‬
‫עקיבא משחק אמרו לו מפני מה א ת ה מ ש ה ק‬
‫אמר ל ה ם ומפני מה אתם בוכים ־ אמרו לו‬
‫‪0‬‬
‫כ ו ת י י ם‬
‫בשמתת׳וכו׳‪ :‬זע״ק כמאמר ראשון לחה לא‬
‫אמרו עקיבינחמתנו כמו במאמר שני * ע״ק למה אמרו כ״פ נחמתנו‪:‬‬
‫המגה של זה התאחר יהיה ע״לשבאל נעל עקירה שעל פ״א ח״ל ועתה לאה כי אלו שני ענייני'‬
‫נזכרים‬
‫גךח‬
‫מכות פרק כתדא מאמר לח‬
‫נזכרים באלי המאמרים הראשיןבאממ עליו מטעם קיל החינה של ארס רצה בו קול הח״תההצלתת‬
‫הזימ ׳ית אשל הס שקטים ושליים בחזקת׳יתיקפ׳וגנ ורת׳מהו שככו המלים בשם אריע"ש לוחחו׳וגלל י‬
‫האנסים החמםיכי׳אתרי התעמגי׳והשתורלו׳אלו על אלוועל כן היוכוכי׳בשחעס קול&שקוקול שמחי‬
‫•באהליה׳ואין איש םם על לב חרבן ירישלי׳* ור״ע היה משמח לפי םה»׳י‪ 1‬קל וחומ׳בחליטיבי ולב חסליו‬
‫‪./‬‬
‫לעוברי רצונו י לע*‪6‬י רצינו עלאח׳כמהוכמה• והו׳ממש מחמל הנבייירמיהססדי»׳פילאס‬
‫אמנם המאמר השני באז אליו מטעם שממותכיתו והל קלשו של אלהיני והיא תשובת לבי עקיבא‬
‫מלנלי הנבואית לימל שאחר שנתקיימו לבלי הייסולק המחלק׳׳ את העונות המבדילים‬
‫כינס לבין אלהיהם אי אכשל שלא ישיב עטרה ליושנה זתחזול עבולה לחקות׳ והלבקו׳ האלהיייגלמ‬
‫)יראה כנתחלה כי זה הוא תוחלת הנפש אשל עליו אחלה על כן אוחיל לי ׳ והתשילל אתר תנחיחין‬
‫ישעשעו נפשי י ועל שני העניינים האלו אמלו לו תשובה על שתי תשובותיו נחמתנו ב׳פעמים ולהולית‬
‫על אחתת זה הקפידו במאמל שני לומר‬
‫כפל ולא במאמר ראשון אפי׳ פעם אתת‬
‫כותייס שטשתחוי' לעצבי׳ומקטרי׳ לאלילים‬
‫"‪ , jgjifiviiititi V‬נסתתנו כי לא נתישב׳ לעקם לתשובה‬
‫•הס ״יק***'״׳״ *'*״* י י‬
‫באש ולא נבכה ׳ אמר להם לכך אני משחק י ‪¥‬א©ונ׳ ג » ־ ל מ ו כ ר י ר צ ו נ ו כ ך לעישי רצו‪ :‬ו‬
‫כ״ש כי להיות שלן ק״ו מ ע צ מ י ולא הוכית‬
‫אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו על אחרת‬
‫הענין חן הכתיבים י אמנס בתשיב׳השנית‬
‫כמה וכמה‪ :‬ושוב פעם א ח ת היו אלו החכמים‬
‫שהיכיס ה מ ל בכתיבים נתישבה לעתס‬
‫י קךיטי‬
‫י ׳עולין לירושלי׳וראו ‪L ,‬‬
‫*נתפייסו והיל! לי גס במאמל הראשיךילכך‬
‫עקי^‬
‫<קדשעש י והתחילו » ^‬
‫‪ :‬ה ש י ב ו במאחל ב'עקיבא נחמתנו עקיבא‬
‫ן‬
‫‪p‬‬
‫ינחמתנו‪ :‬והוא לייקנכבל תיזל אל‪-‬שני‬
‫המעשי׳אשלהיןליעחה׳הנההס הסביבי׳‬
‫)וכן הוא בספרי פרשת עקב(‬
‫אשרהיולהםוהגלגוליםאשרהירנלו בהם‬
‫עם אלהינו ואשר היינו עליהם בזמנים הטובלים והווים ובמה שאנו אקיים אלין לעתיד כשינמלו‬
‫רחמיו ע?ינואחן סלה‪:‬‬
‫זבמדרש ׳אמללל ליי םל‪6‬האמלו*לשון איכה• משה ישעיה ירמיה• לול״הד למטרונה שהיו‬
‫*לה *׳ טושנינין • אסללאה אית׳ בשלותה ואתל לאה אותה בכחזות׳ ־ ואחל ראה‬
‫אותהבניוולה* כן משה ראהאיתםבשלותם אח׳איכ׳אשא לכדיטלחכם ומשאכםוריבכם ישעיה לאה‬
‫אות׳בפתזזתן אמ׳איכה היתה לזונה וגו׳ילחי׳לאה אותן בנייזלן אח׳איכ' ישבה בדד וכו׳ורצי בל כי מלת‬
‫איכה היאבלשין תמיהה והפלא׳ על עני״ני׳מאידיי׳הן לטוב הן למיטבי ולזה צדקו יחדי על שליתה)‪10‬‬
‫פתזותה ועל קלקולה• וידוע הוא כי משה אליניני ע׳ההואהשישגין אשר נתיחל לעסוק גשלות׳מכל‬
‫זולתו כי היא אשר הסכי׳זה השלים וגמר השתיף זההסכמ׳בין עליונים יתחתזני׳כחז שנתבאר מהמעמד‬
‫ה נ מ ד והנורא אשר בו נאחל מעתה יללי עליונים למטה !תחתונים יעלו למעלה והיאיתבלן התחיל‬
‫םנאמל וילדיי' על הר סיני ומשם ואילן ועלית אתה ואהרן עמן כחי שנתבאר שם היטב ומתין ברית‬
‫השלים ההיא ותוקפוהושפענשפע שבע רצון וירבו ויעצמו במאד מאלכשנימינ׳ ההצלהייתלזה אמר‬
‫זהנכס היום כככבי השמים לרוכ וגומר איכה אשא לבדי וגומר כי הכל היה לשבח יתעלה וכביל‬‫אמנם ישעייהיא אשר התחיל בענק בחזיתה והוכיח אית׳נחזקה כמו םצעקעליה׳בתחלת דבריי באמיו‬
‫־ סחעי שחים זהאזיצי ארץ כי יי׳מר בניס גללתי וכז׳איכ׳היתה לזונה וכו׳ והנה בזה באר עיקר פחזי?ה‬
‫ל עליו המשיך המל עלשנא עליה בתורת תחיההיכניאה ואהל אינ׳היתה לזונה יכי׳י'^‬
‫זה;ס‬
‫‪0‬ן‬
‫‪1‬‬
‫^‬
‫יזכו‬
‫ן כ ן‬
‫‪1‬‬
‫‪v‬‬
‫‪w‬‬
‫ש‬
‫י‬
‫צ‬
‫ג ו ב י ם‬
‫א מ ב‬
‫ת‬
‫ו ר ב י‬
‫‪,‬‬
‫‪rtlw‬‬
‫כ‬
‫‪3‬‬
‫ו‬
‫‪,‬‬
‫‪K p l j‬‬
‫‪5‬‬
‫‪i0‬‬
‫ש‬
‫ב‬
‫דרש לשבת חזון‬
‫*הנה זכר במרוצו מאמו משה מ ן לפן הפן לזחל תחלה שחעו שיזים וכז׳וכהיות׳ כשלותה לרוב מי&‬
‫‪.‬‬
‫״ קלקו_‬
‫ה כ‬
‫ז ש ה י ‪ ,‬ם ע י‬
‫קינה אשר בה התחיל ג׳ פעחים כחלת איכה • יראה שכיוון לשלש אותה לכלול יייזייי' י‬
‫לאויש׳עלה זכלונן לפניו והנה נצטער עליהסחאל והאלין להסכלן כלין כל המתאבל על ירושלים יזכה‬
‫לראו׳בנחחת׳יבבנ״נידכתיבשישיאתהמשישכל החתאבלי׳עליהוכו׳‪:‬־ ט" כ עקירהשכ״ז‪:‬‬
‫ובמדרש איכה מתי אחל ל‪ 3‬נחמן אחר םחזאל חשום ר*״בל קרא הק״מ למליוכי השרת ואייי‬
‫להם מלד בשל ולם כשמת לו מת זהוא מתאכל מה לרפ‪ 1‬לע ת אמרו לי תולה שק על‬
‫י‬
‫ד‬
‫שו‬
‫<‬
‫‪. . .‬‬
‫‪()•...!.•Mm"• •1^ .‬‬
‫•*לכולע‪$‬ית מב־ז־ע פורכיל׳ ליליה אף אני אעש׳ כן הה״ל עשה ה׳ אשיזחס בצעאחרתו ותרגומו‬
‫בזע פורכר׳ליליה ־ מלן ‪3‬״ו יושב ובוכ׳אף אני אעש׳כןהה׳׳ל ויקר׳יי צבאות ביום ההוא לבכי וגו׳ע״כ‪:‬‬
‫זמר באמו בחגיגה כל העכ״ני׳האמורי׳גבכ׳׳ אצל הק״בה או בוכה וחבכ׳לחלאכים ולחמ׳זללבנה כלם‬
‫כאח׳יבאדו בכיזנ אח׳כלס לשון הפסק השפע ראשינ׳מאלו המקבלי׳כי אפי׳מלאכי השלת שהם אמצעיי׳‬
‫להחשין הטיב מחנו ית׳ אל שאתתיה׳ • והס כנגד יוזשלי׳שלמעלה י ובוכ׳כנגדהחאורזתהואסלוק'‬
‫השפע מן השמי׳ זכסילהם זכי׳ כמו שפי׳בעל עקיישפ״ז‪ :‬ובספר מהר״לי כת׳ בסופו כונה על מדלם‬
‫על‬
‫זה לחזז על ל׳ סבו שנעללי בחלבן ב״ה סבת הצול״יק החח״לית הפועל׳׳ת התכ״לית*‬
‫העדר שלמות התתל״ית אחל קולה שק על פתחו שהוא נקיי׳ כלי החמלי ע״יהזכון והחילוק‬
‫כאופן שקתנק׳יפה כבגד^חר נקי והוא למז אל עקיל׳ בגל הגופיי שהוא לבוש הנפש ־ ונשלא תתנקה‬
‫ותקנת יצ׳יע׳יי המילהן זהזכין נשאל בלוי ועכול כנגד שק הכלתי נאזת ללכישת הנפש כאש׳הזא מסן‬
‫התבליל כין הנפש וכין פתחי חליביאול המושכל ז׳‪ :‬ו^סעדלהנול״ית וחשכת אוד השכלי ריחו כהככת‬
‫נלהכנסיןכו׳ וקדרו׳ שמש וירח למז לחשכת כיחנקי הנר השכלי עיוני ומעשי‪ :‬על העדלהתכ״לית‬
‫למזו כעניין הפיכת המטה היינו שסדר פעולותיו ותולדו׳חטתו הםהכוכו׳ ונבוכויבלתי יוצאו' אל טוכ‬
‫התכלית המכוון‪ :‬על העדרהפיעיילתהנתלקהלב׳חיני פעולות מדות אנושיות ומדות י‪1‬היזתכנלחזו‬
‫בב׳מיני בגדי׳של שבת ושל תול י על העדרמדות אנישיו׳והפשטת בגדי חול רמזיבהליכת יחף * ועל‬
‫העדר מלות אלהיות הלמוזות בבגדי שכת לחזו כקריעת פורפר׳שהיא כלי מילת‪ :‬בכי הוא הורדת‬
‫ליזמות מעיני פנימיים שכליים על הצו״ריי י מספד המשבר את הגיף הוא העדר טוב הפעולות ורוע‬
‫‪t‬‬
‫‪,‬‬
‫ירמיה כנוולתן הוא עת שלזושן ככת הטבעי שע״י נמרבי כלבתי הנפש ונכבה נר הנפשי בסעלדד'‬
‫סבות הצורית זכו'‪:‬‬
‫י‬
‫ס ל ק מכות ונתחיל האלילים בסייעתא דשמיאן‬
‫רש״י‬
‫קים•‬
‫פרק ראשון מאמר לט‬
‫‪,‬מסכת ‪ohhttn‬‬
‫רש״י ז״ל כיי לאעשו ישראל אתהעגל כלומיםליטי׳כיצרם היו זלאהיו ראייי׳להתנבר יצרםעל״הם‬
‫חלת גזירת חלךהיה לשלוט בם יצ״הר כדי ליתן פ״כ לנעלי תשיבה שחם יאמר המיט׳ לאי‬
‫אשוב שלח יקבלוניאומרלו צא ולי׳ד ממעשה עגל שכפלו בעקר ונתקבלו בתשובה ־ מ׳»תן והיה לבבם‬
‫;ה כל הימים בסיני נאחל אליוא גבול ואמיץ לבם ביראתם היו י לחותו מעשה לבת שבע • לבי חלל‬
‫יצ׳יהרחללבקדביואין לו כתילשלו׳ בקרבי•‬
‫בוהה למחוזי ל^יזיה ז־יידי^יי ל‪5‬ויתומעשהוליוי‪6‬י‪5‬זל‬
‫כו׳*ל‪5‬וכייליתןפ״פלג״ת ‪.‬‬
‫וקשה מאמל זה מאל במה שאמד ליו‬
‫עשי ׳שלאלאת העגל אלא בלי‬
‫ליתן ט׳א״כ למ׳היה הכעס הגלזל בהריג'‬
‫ג׳ אלפי איש וכו׳ ויוקר• קשה ליש״׳ ז״ל‬
‫באומרו כי גזירת מלן היה ליתן רבו׳ לשטן‬
‫לשלוט עליהם להחטיא׳ כדי שיהא כ״פ " י‬
‫מ & י ^ מ ^ ‪ -‬ד י ^ ^ י ל ה אינ׳ צריכים‬
‫כיבמקיםשיש הכלת אין שה חטא • ואס‬
‫רי״בל לניי‪ 1‬עשו ישראל אדת העגל א ל א כדי‪-‬‬
‫ימרדו בשביל הבנים העתידים לתטגא י‬
‫ל י ח ן פ״‪ 9‬לבעלי תשוב׳שנ׳מי יתן והיה ל ב ב ם‬
‫מה להם להט*לקוללעל צואר׳היהלהש‬
‫זה להם^ייראה א ו ת י ב ל הימים והיינו דאמ׳‬
‫להמתין עד שיתט׳הבני׳וישובו וימתול להם‬
‫ד׳יוחנ׳משוםדש״בי ל א היה דודדאוילאזיתו‬
‫וישאלו דוגמא לדורות‪ :‬וקשה עוד מזה‬
‫מעשה ו ל א ישראל ראוי׳ ל א ו ת ו מעשה• ל א‬
‫סאמלז שלא היו לאמלל א)תו מעשה כ׳ אין‬
‫היה דור ראוי ל א ו ת ו מעשה דכתיב ולבי ה ל ל‬
‫לא היו לאו״׳ לכן* כי מאחרשעשאוהז‬
‫בקרבי * ולאדאוי׳ישת‪ 1‬ל א ו ת ו מעשה דכתי׳‬
‫ולאי היו לאו׳י׳לכן‪ :‬וע״ק יהא אמרו חז״ל‬
‫מי יתן והיה לבבבש זה ל ה ם ו ל א עשו א ל א‬
‫בפל׳בחה להח׳ לאייה הית׳נת שגע לדיל‬
‫לומר ל ך שאם ח ט א יחיד אומדים כ ל ך א ? ‪S J‬‬
‫מששת ימי נלאשית וכו׳‪ :‬וההונ׳ליה החדר׳‬
‫יחיד שעש׳תשוב׳ ״ א ף א ח ה ע ש ד ן ת ‪ « -‬ו ב ׳ א ם ‪ .‬תי‪#‬לוה‪1‬י> *ה כל ומל אם היה אפשל לשום‬
‫אלם שלא יחט׳ י אם לטוב טבעו * ואם‬
‫ח ט א צבודאוםריבש ל ו ל כ ו א צ ל צבור שעשו‬
‫להיםרוסי יותר חאחליםהנה לא היו ישראל‬
‫‪ .‬חשובה אף א ת ם ;‬
‫מזשין את העגל• כ׳ הדור ההיא היו בטבע׳‬
‫השלחים שבאפשרות עד שכנר נתאוה בוראם ית'שיהיו תמיד על השלמות ההוא כח״ש חי יאן יהיה‬
‫לבבם זה כוי והמישחס להם היו כתכלית השלמית ־ אבל מתון מה שעשו יראה םאק חאפשרית האדם‬
‫שצא לחטוא חזה ישאר דלן נכון ופתח פתיח לבעלי תשובה לאחר הן<עזן חוללנו ונחטא נתיסדנו על‬
‫***פילו הדיר השלם בישראל שזכו לעמודעל הר סיני וביראסאמר אליהכחייתן והיה לבכם זה כל‬
‫הימים יכו׳ למען ייטב להם • חטאו חטא גדול כזה הנה א״כ אין כל שלמות האדם תלוי כבליחטיא כלל‬
‫דק שכאשר יתטא יזדרז על התשובה וימחל וזהוענין שהית׳ ידיעתו הכרח»י אל שלמית האדם והגעת‬
‫הצלתתי * והיא מ״ש ל״י לא היו לאויי׳ישלאל לאותו מעש׳ולח היה דוד חוי לאותו מעש׳ ־ אפ ישראל‬
‫מהטעם שאמלנו ״ ואם לול שכבר אמר ע<עצתו כלות קלשו ולבי חלל בקרבי אלא מפני מה חטאו‬
‫שאס חטא יחילוכו׳ כלומל מכני מהםחטאונחםןשאסחטא יחיל אומרים לו כלן אצל יחילום ׳ ולא‬
‫»*מל נואש תפני שזכות היתיד הזא מיעט • ואם סטאז רב־ם יל ן אצל צטר ולא יאמר? הואיל וגתכלכש‬
‫;‬
‫מ‬
‫ר‬
‫‪,‬‬
‫אין‬
‫ר‬
‫לא היה דוד וישראל ראויים לאותו מעשה‬
‫אין להשיג ואין ?גול תקנה לפי שרבים נ ס ק יראו מחנו ויחטאו וכל המחטיא הדנים אין לי תשיני‪5‬‬
‫עזלחית על פן אחל ליתן פ״כ וגז׳ * מעקידה שעל נ י ג‬
‫ובמדרש רביינתחיה אמל בשעה שעשו ישלאל העגל עמל משה לפני הקיבה אמל לפניו לבומ‬
‫של עולם בנין עשו לן סיוע זאתה כועס עליהם י העגל הזה יהיה חסייען אחהמזלי*‬
‫את החמה והוא את הלבנה׳ אתהאתהככביסזהואאתהחזלות׳ אתה משיב הרוח והואחורידאת‬
‫הטל' אתה מוחל גשמים י והוא מעלה צמתים א״ל אף אתה טועה פמותסשאין מכת לשוס לני *‬
‫א״ל מאה א״כ הוא שאין בו מחש למה אתה כועס על גניך ו״שה למה יתרה אכן בעתן‪ :‬מ‬
‫שהורו על חכחתי הנפלאהבחס שבקש לפוטרם מצל המעשה שאין בו ממש י‬
‫הנה‬
‫לאשת שעושה צלמי זכר מעץ ואבן כסף אזזהכ ותנאף בם י כי עם שהוא שטית ובהמות גלול‬
‫משל‬
‫ראוי להעתיקם ממנהוליסרה • אבל אינו כלאישיקנאלה בעלה על׳!ה • ואינו כתוב בחולם‬
‫שאתה אל קנא לק על עמלת צבא השמים שיש בהן קצת ממש כמו שנאמל הולו לאלהי האלהים‪ :‬לכן‬
‫*(ימי לתס ימרה תהן»»מך ומיד מס היה צרין לומר אשר הוצאת מאלץמצלים‪:‬‬
‫ז ב מ ד ד מ ידי ‪$‬ו‪5‬אבשם ר׳ שמעון ק יוחאי משל לאלם שפתח לו חנות של גשמים בשוק של זונות‬
‫וחנה את בנו עליו החבוי עשה שלי * והחנז׳ עשתה שלה והבחור עשה שלו • יצא הב]‬
‫לתרבית לעה ובא אביו ותפסו עם הזונה התחיל ׳מצעק ואוחר הורגן אני י עבר אהובי התחיל אומר‬
‫אתה אגלת את הנעל הזה ואתה צועק כנגדו הנחת כל אומניות שבעולם ולא למלת את בנן אלא בשם •‬
‫הנחת כל המבואות ולא הושבת אותו אלא כשוק של זונות • כ ן אמל חשה לכני הק״בה רב״שע הנחת‬
‫פל העולם ולא העבדתאת בנין אלא במצרים והמצריים עוברי טלאים הם ולמדו מהם ואף הם עשו‬
‫לפיכן אמר אשד הוצאת אותם מארץ מצרים והיא טענה סזקה ״ וגם היצרן לומר גיל חזקה בכס גלול‬
‫זלמה יאמרו מצרים יכו * ג י אם יכלה אותם עבור תטא זה יפםיל כל הטורח אשר טרח להגעת זה‬
‫התכלית הנכבד ובנתינה זאתכציכול איס< דאפסיד אנפשיהכי כל כועללחעגהי ותםלליק כחו וזריעי‬
‫׳הנטייה אשד עשה עמהם להפליא *יצטדן לבנית עולם חדש לעשות לו שם תפארת • ואם שעל לדל‬
‫הכתיב לדירלידיס שנותיו מפל מקיה מאי לי«< אזיל ל‪$‬א תועלת ונס הנאים חחריהסאינס נטיתי'‬
‫שלא לחטוא בהם ומזה הצד ראוי לאדון לחמיל על־כבידו‪ :‬ילוו הפונה אמרי ז״ל לא היו ישראל ראוים‬
‫לאותו מעשה וכו׳ * כיחיצלהמקים ומצל השכניסעשו חהשעשו כנזגר‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫כ‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫רש׳׳י פירש וידום השמש כיהושע כתוב כשנלחי־עם הצריסעל הגבעיניס זהכא‪.‬נק‪ 0‬להמשום‬
‫לכליגי לעיל רבי אליעזר ולבי שמואל בל נממניבחללשפסיקאדוישרנ׳ הפרות ופליגי נחי‬
‫*יידיש דויעמוד השמש וידום שתק מלותל שילה שככל עת לכתו אינו שותק ובעמילתו שיתק ויהושע‬
‫^ ״ י * י * בשבילו דפתיבאז ידבר יהושע לה׳כיום תתוגוהל ההוא עד יקים גוי ינקוםישראלחאויגי* *‬
‫‪.‬‬
‫י•‬
‫^י^יט^ביאשיתפ^נשהאבות‬
‫טמןעמ^המ^למס^מ״^ל^ןםשית •‬
‫בזוביפבו והיכאלמחכבלח ״ן^‬
‫ן י ך ן ס ךמאןש ף ד ח עמד ע ד יקום גי אויביו‬
‫יהושע לנס זה יהושע משכטאפליס בא‬
‫הלזיין היא כתובה עי־ ספד הישד ־•‬
‫‪7‬כתיב ל^טה אפרים הושע בן נון ויעמיד‬
‫מאיספדהישד׳ אשד רבי חייא בר אבא אמר‬
‫השתש יש במשמע שני עכבות אחד בחצי‬
‫ר׳ יוחנן זה ספר אברהם יצחק ויעקב ענקתזו‬
‫השמים דהיינו בתצי היום י ואחד םמון‬
‫ישרים שנאמר תמות נפשי מות ישרים וגומר*‬
‫לשקיעת החמה דכתיב ולא אץ לבא אלת‬
‫והינא רמי‪1‬א הרעו יהיה מל^& הגוים אימתי‬
‫סלה כיוס תתיכ והיינו כ״ד שעי׳לייש איני‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ש‬
‫‪,‬‬
‫מ‬
‫‪1‬‬
‫נ ש ‪5 :‬‬
‫יחיה‬
‫קכ‬
‫כונה לעמידת חמה ליהושעותפוח עקבושלאדם הראשון‬
‫נשלסאלא לילו מחו • ל״דשעיתהיה אלתו‬
‫יהיהמל‪ <5‬הגייכשבשעח שעמדו‪ .-‬לוחטרת‬
‫יזם העלית השחר עד צאת מ כ נ י ס ויזם‬
‫ליהושע‪ :‬ר* אלעור אומרזה ספדמשנה ת ו ^‬
‫תחים אכיל׳ חילתא קאי אהליכה יעיוידי־ •‬
‫יאמאי קרי ליה <*‪8‬ר הישר דכתיב בית ועשית‬
‫אזל שית עד חצי השמים וקס שית לכתיב‬
‫חטוב והישר בעיני ה׳ וגומר והיכא דמיז*י*‬
‫ייעיזזל ״ יאזל שית על העלב וחס שיי!‬
‫ג ה ס ע^ים יגגח יחדו אפסי ארץ ־ אימתי בהם‬
‫דכתיבילאאזלבא•‬
‫עמים ינגח יחדו כוי* בשעה שעמדה לו ממה‬
‫ובמדרש ילמדנו אמרי בזה הלשי•‬
‫ליהושעויעמו׳השמשבחציהשמי׳׳ וכמהאמד‬
‫זהי שאחרהכתוב מחזרת‬
‫די״בל עשרי׳וארבעה שעי• אזל שית וקס שית‬
‫שמש עד מבואו מהילל שם ייימשעה שהכת׳‬
‫אזל שית וקס שית כולה מ ל ת א כיום תמים ‪:‬‬
‫זירת על שהיא סוקעחקלם להק״בה יכן‬
‫אתה חוצאבשעהשעמד יהושע בגבעון ובקש ל שתק את התמה לא אמר שמש בגבעון עמיל אלא שמש‬
‫בגבעיןדוהי י&**ל«ג^^‪^1‬מלד ‪n\p»flg‬להק״דה ו כ‪ .‬שעה שהוא מקלס יש בוכחלעמוד‬
‫‪.‬‬
‫‪vottnofofti‬‬
‫*‬
‫^לים‬
‫אני נבראתי גרב עי ?אתה נכלאת בששי יאתה אזמל לי דוס• אמר ליה יהושע ‪ |3‬חולין קטן^ישלו עבד‬
‫ק ן אינו אומר לו שתוק • לא קנה אגלהם אבינו השתים וכל מה שבתוכו שנאמל בלון אבלם לאל עליון‬
‫קונה שחים זאק • ולא זו כלבד אלא שנשתחוית כעבל לפני יוסף שנאמר והנה השמש והילת ואחד‬‫עשר גכביםמשתחויםלי • אחר לו השמשאתה אזחר לי שאלום והי אזחל קלוםו של הק׳׳בה אחל לו שתוק‬
‫ואני אותר שנאמל‪ .‬אז ידבר יהושע •אין אז אלא שילה שנאחר אז׳ ישיר חשה עכ״ל‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪U‬‬
‫‪w‬‬
‫‪1‬‬
‫ה י מ נ ןדו‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫שלרשב״יאמרובזדה הלשוןוקד־* גלגלוהימשמעלכלהודקיעין‬
‫‪ItJHT/Ml‬‬
‫בטטלנוי למתל עם שירתי׳ דהוא אמד ו ל א הוה בר נש דשמע לירז‬
‫בר ממשה ד ח ו ה מהימן מלכא ויהושע דמשמש ליה וכד אצטריך ליה יהושע והוא שמע‬
‫קל נעימותא ונהימותא דשמש׳לא יכיל ליה למסבל מה כתיב ויאמר לעיני ישראל שמש‬
‫כגבעון דום * מאי דוס דום מלומי שידמ ררם‪-‬מקל מדמרתא ונהיפותא דילך ד ה ו א ה ו ה‬
‫שמע <ןל טטלנוי בטטלנותיה ע״כ ‪:‬‬
‫כמראות אלהים בתלקהתכלית כתב וז״ל הנה כלל בטענתו זאת שני דברים אשר מצלם אין לו‬
‫להשמע ולהכנע אליו האחת מצדהתשיכית והמעלה אשר לעליון על התחתון לפי טבע‬
‫המציאות וכמו שטענו בעלי זה הדעת והיא קדיחת מעלה• והשני מצדקדימתובזחן ואס הבא אחרון‬
‫כמעשה בראשית היא יזתראשובמהקודם אליו הנה זה יובן בתחתונים אכל לא בעליונים ויהושע השיבו‬
‫לשתיהן תשובה נצחית ־ והשיב על אחרון ראשון כי אביהם אבינו קדם גזחןאלין כלומד מחשכתו וזכותי‬
‫והייז יויילי לא קנה אברהם אבינו השמים זכו׳‪ :‬וגליל א׳יל יהושע כן קרתה בהבלאם באברהם כזכותו‬
‫שלאבלהםנמצא א״כ הזמן נבלא באברהם כי הוא סבת הזמן והזמן משועבלאליד אבל היא איני‬
‫משועבד אל הזמן והוא שאמר יהושעאלהשמש בן חורין קטן שיש לו טבל זקן וכו׳ ועל לאשון אחרון השמ‪1‬‬
‫ל » י יצא אל המציאות הכנעותו אל הצדיק כי הזמן נ אליי כעבד וכבר התחיל להשתעבד בפועל׳‬
‫אתל אשל ק נ מ אברהם זקני זמשס יאיל ן הזי הוא ירושת אבותיו היא אמרן ולא זז כלבד אלא שנשתתוית‬
‫כעמוכו׳ ־‬
‫‪,‬‬
‫ש נ ז ע‬
‫וכב״ר‬
‫כונה למאטר מצור! קטנה יש לי וסכה שמה‬
‫‪1‬‬
‫)‪.‬בכ״ר אמל ליה עבדא כיסא לא זבינ׳׳ דאנא את)כוי אח״כ סטן השמש חצי הקייום שאס יבתייז‬
‫יעחןד וינוח מהתנועה לגתריאחר שהתנועה תלויס בקילוס ולא יתקיים העולם אתרשקיוהל‬
‫הוא התנועה והוא אחלו אתה אומי לי לום וחי יאמר קילוס זכו׳ כלומר ומי ׳קייס העולה במקומו והשינ‬
‫שישתוק והוא יקלם ובקיליסו הוא יקיים העולם כי יש ל׳ וספוק בצליק לק״םהעולס בעבודתו יכחו‬
‫שכתוב וצדיק ׳סזדעולס‪ :‬ולזהאמלו ז״ל תפיס עקבו של אלם־ הראשון היה מכהה גלגלחמה כלומר‬
‫כ׳ מהפועל הגופיי הנמשל בתפות עקבו וכשלון המעשי' ׳משןהקיוםאלכל הנברא׳׳ ובאורו יראו אזל על‬
‫שלא ׳נערכו לאי׳ולקיו^גלגל תמה כי בו ל׳ וספוק לקיו׳זה העול׳יזלזה אמ^יהושע שתוק ואני אוח! עכ*ל‪:‬‬
‫פירוש השמעת לין מתן תורה‪ .‬כתחלה ילאה שחיולא!קבלו ?שראל התולה ותחזול האלי לתהי‬
‫ובהו ״ ולסוף בשקבלזסבנעשיזנשמע שקע׳ י בהלוניח לעלילה׳ בראש גגו׳ רוב‬
‫תשמישן על הגגוישאינימשופעי' ״ הקליל לשון גזקב י קלוי מנקבת בכח חוכ גלול כמו מקדרץ בהלים‬
‫ד ע י ) ‪ ¥‬ב י ן ע נ » ן נ י ן כ ^ ן ן ^ ^ מ ^ ‪ 6‬מ י ‪ 6‬ן כל נדאדשיסעל תקיפת תשרי לחשל תקופת'תחון •‬
‫״‪•,‬״׳׳*יתיז תקופת תשלי כופלת על לאחר התג‬
‫כונהי למ^ויזר מ‪5‬ויד קטנליש לי ופוכל שיזה וגז׳ז‬
‫יי! אין שתוק לפניהק״בהרק אותו היום והא‬
‫ז ‪53‬‬
‫דין‬
‫השמעת‬
‫משמי׳‬
‫מ״ד‬
‫קיה‬
‫י‬
‫י‪,‬‬
‫י‬
‫י עקיבא ׳‬
‫ארץ*‬
‫•‬
‫ידאה ושקטה אם יראה לימה שקטה‬
‫ו א ם שקטה ל מ ה יראה • א ל א בתחילה יראך‪:‬‬
‫ולבםיף שקטה י אמר הק״בה להן יבואו מכס‬
‫דעידו בישראל שקיימו אדת ה ת ו ר ה כלד־ז •‬
‫יבא נמדוד ויעיד באברהכש שלגי־י* עבד ע״א *‬
‫יבא לבן ויעיד ביעקב כו׳ שנאמר יתנו עדיהם‬
‫ויצדקו בו׳ א ו מ ר י ם לפניו דב״ שע תננר־ללנו‬
‫‪.‬מראשו‪$‬עשנ׳״ ‪ .,‬אומר ל ה ם הק״בהשוטיגם‬
‫מי שטדח ‪ v?3<$‬יאבל ביןןכ׳ א ל א א ף עפ׳׳כ מצוי‬
‫‪°‬קלה יש לי וסכ' ע! מרה לכו ל ע ש י א ו ח ה ו ב ו '‬
‫ואמאי קרו ל ה ק ל ה לפי שאין ברה חסרון כיס‬
‫מיד כ ל * א ח ד ו א ח ד עישד־ז ס כ ת ו בראש נגו‬
‫והק׳׳בה מקדיר עליה׳ ח מ ה בתקיפת תמוז‬
‫‪.‬״ ומיד כ ל א ח ד בועט ג ם ו כ ת ו ויוצא שנ׳ ננתק'‬
‫ארת ‪-‬מוסדותיה‪ .‬כי׳ '•‪ :‬מקדיר והאמרת אין‬
‫הק״בה ב א בטרוני' עם בריותיו ‪ «a^p‬ד״ממי‬
‫נמי זמנין דטשם׳ ל ה ו תך^ח״ןןזממ ק|ד שיתסר‬
‫‪.‬׳ בתשרי ושע^עד • והא^ר רבא מצטער פטור‬
‫‪ -.‬מן חסכה * נהי דפטור בעוטי נמ* מבעטו• י‬
‫והקיבה יישב ומשחק עליהם׳ שנאמר יושב‬
‫בשמים ישחק י אמר ר׳ יצחק אין שתוק לפני‬
‫הק״בהאלא א ו ת ו הי\‪ 0‬ל ב ד ‪:‬‬
‫‪ ^ :‬לאמרינן בהזהב קאחיין זאחרנצתוני בני•‬
‫אינו אלא נליחיתא בעלמא‪:‬‬
‫‪:‬יי י‬
‫כתב ‪.‬בעל עיקרים כי״וחמאחיהשני‬
‫על ענץן ‪-‬שחוק ולעג המיותם‬
‫להש״י וזה כי השתוק יחשון לאלם על צל‬
‫הלעג ממה שראוי להלעיג עליז• יזה כשאלי‬
‫משעי כמלתיתסרון מה בחאחלו או במעשיו‬
‫ייראה אי ץלגימ‪ .‬בעצמו ג יתרון‪ .‬כאשר‬
‫לא ינשל הוא במה שנכשל ל‪1‬בימ כמעקה‬
‫או נלבור זשתין״כן יתחלש השתוק לרך‬
‫\ ׳‪ V‬לעג כשירא' תניח שאינו עיש‪ r‬אואזמ׳חס‬
‫שלא גי כפי החק האנושי או כפי חלליגתו‬
‫י^נעביר' ״ותם אליי <ת׳ השחוק והלעג‬
‫באמרי יושב כשמים־ ישהק יי? ילעג לתו *‬
‫י ייא׳אית׳אימלי'ננתק׳אתמזסלותיחו‬
‫יגימל שהפדבליש שאין מחק האלילאזמירם‬
‫כ״י שאמל״״צ לתהינכתלה פלשתאבשלו'‬
‫לכרשת גיג רזגיג ש*«&‪£‬על אלם כלים‬
‫יש עגל שמורד ברמ נאימרכצזס יש‬
‫שזורר על אניו ומ׳אלא ה!ה הא נחי היה‪:‬‬
‫שיראה מדבריה׳ ז״ל שזה לבר זר בתק האלם‬
‫עלשראזי‪ .‬להלעיג על האומר כן י יע״ז‬
‫הדרך ייותש השתיק להש׳׳יאו לאדם‪:‬‬
‫א ש ר ‪ -‬י כ ו ז ג לעניין הסיכה שינסה־ ‪5‬ה מ^׳א והס בובגטין בה)•וצאין לצו בו לבלו דרךחשל‬
‫ת‬
‫‪F‬‬
‫מ ר‬
‫ה‬
‫‪C‬‬
‫הי‪5‬ןש‬
‫ג ן‬
‫•האלילים פרק ראשיז מאמר מב‬
‫קפא‬
‫־םנותן להם עניין לעולם הנשמות לומה לסוכה שממגו יולע שיהיו קצים במצוות כשיגיעסהטירת בהם‬
‫כלרן שהגיע מהם לישראל בעילם הגשמי• ולזמה לו מה שממלו שםאק גיהנס לעתיל לבא אלאהק״בה‬
‫מוציאחמה מנרתק' לשעיסנליניס בה שנמחל ולהט אותם היום הבא וצדיקיסמתעדנין בה שכממרשחש‬
‫צדקה י מרפא בכנפיה וגיהנ׳ ככל כזלעשהוא נחמל להם ככל מקים כעולם הנשחותיע״כז לא נמנע‬
‫‪.‬חלומל שהשמש תלהט אותם ושהצדיקי© *תעדנק בה אע״<* שחין השמש הזה הגשמי פועל בנפשית‬
‫‪:‬כתוחו ולח מעלן בעדונזרק שהם משליס ולמזיס לדברים דקיםפנימיי׳ שהם נרמזים במזל השמש וככה‬
‫כחנית הסוכה והשמש החלתיח היזצא‪-‬מנרתקו זהצל‪p‬ים מתעדכן בה ו‪,‬הו‪1‬ה‪.‬להם לצדקה‪:‬‬
‫?ךבארבעלע״י‪:‬‬
‫ירש קבקכל העמים על תיוס מולה‬
‫׳אמר‬
‫אמר •הכותב וקשה‪ ,‬במאמר זה לי<ה>‪,‬‬
‫חענישין לחי שלא קכל תורה •‬
‫וייתר קשה שאחלז ח‪/‬״ל בהרבה מקומית‬
‫ימיטפשגהלרין בפלק ארבע מיתית כיתי‬
‫שעוסק בתירהחי׳י׳ב מיתה‪ :‬עודקשהלמה‬
‫הזכיר דוקיפארן ופעיל ותימן מתל משבעי׳‬
‫אומות‪-‬אלא ל׳ל הכונה של זה המאמר ע״ד‬
‫שבאר בעל עיקרים במאמר ראשון פרק‬
‫עשרי׳ וז״ל בהיות כי הזכיר רק אלו לאומות‬
‫י‪ .‬לא היה הכינה רק על אלו כ' אומית לא לכל‬
‫‪.‬שבעים אוחזת כלומר לפי שצפה הקדיש‬
‫‪:‬בלון היא שיהיו עתילין לקים בעול׳ חנייתי‬
‫דתיתבשעיר שהיה אומת אדום יהנט־כליס‬‫אליה י ובפארן שהיא אומת ישמעאליס‬
‫זהנטפלים אליה שחלו הן שתי אומי׳כיללית‬
‫פל העולם והם מזרע אברהם שהיה ראש‬‫המאמיני׳לפיכן פרסם להם נתינת התורה‬
‫לישראל להורו׳םהדת האלתית צרי׳ שתתפרס׳‬
‫בנתינת׳ פרסיס גדול יכל דת שלא תתפרס׳‬
‫י נתינת׳ כוס!ס גדול כזה אינה אלהית• זזה‬
‫•כי הדברהמצטוו׳ לנביא בינו ובין ההם ים‬
‫חשש אז ספק לזולתי הקבלה ההיא ואכילז‬
‫לנמחדיס בדור ההוא יל׳ש לבאיםאתריהס‬
‫שהרי מר״עה לא האחיני בוישראלבנבואתו‬
‫אמונה שלימה עדיום מתן תומןסשמעו את‬
‫הקול מדבר אליו כמו שכתבנ י * ובעבור‬
‫זה לא נתנה התולה בשלמות לאברהם אל‬
‫מ‬
‫‪It‬‬
‫דבי יהושע ב״ל כ ל מצות‬
‫‪..‬עושין בעול׳ ועד‪ .‬ה ן ב א ו ת ומעידו'‬
‫״עליהן לעולם ‪11tpjn1»n>M111* i f •^* *H^n‬‬
‫‪.‬ר‪/‬שמלאי לעתיד לב‪4‬ין מביא הק״בהלספר‬
‫חוררה ומניחו בחיקו ואומר כד־* מי שעוסק‬
‫‪.‬בתורה יבא ויטול שכרו ומתקבצים ובאיבש‬
‫א ״ ת בערבוביא שנאמד כ ל הגויס נקבצו יחדו‬
‫וגומר • ואומד לחבש הקדוש ברוך הוא א ‪S‬‬
‫ת כ נ ס ו לפני בערבוביא א ל א הכנס כ ל אומדה‬
‫ו א ו מ ה וםופריה שנאמד ו ל א ם מלאם יאמץ ־‬
‫ומי איכ׳ ערבוביא קמי שמיא‪ .‬ן‪1‬א כי היכי ד ל א‬
‫ליערבינהו‪.‬אינהו בהדי'הדדי'דלשטעו מאי‬
‫ד א מ ד ל ה ו ובו׳ אמרו לפניו דב״שע כ ל ו ם‬
‫‪ .‬נ ת ת ל נ ו ו ל א קכלנוה וכי מצו למימר הכי ״‬
‫ו ה כ ת ו ב י מסיני ב א ב\ וכתיב א ל ו ה מתימן‬
‫ יבא י ‪ ,‬מ א י בעי בשעיר ומא? בעי בפארן־ יא״ר‬‫יוח^ן מ ל מ ד שלקח ה ת ו ר ה והתזידה הק״ברה‬
‫ע ל כ ל האומית והלשונות ו ל א קבלוה • ן‪1‬א‬
‫׳אמרי הכי כ ל ו ס ק ב ל נ ו ה ו ל א קיימנוה י ו ע ל‬
‫ד א תברתהון אמאי ל א קבלוה • אל>‪ 6‬כך‬
‫אומרין לפניו כלום כפית עלינו הד בגיגיות‬
‫כדרך שכפית ע ל ישראל ו ל א קבלנוח שנאמר‬
‫••ויתיצבו ב ת ת ת י ת ההר ו כ ו ואמר רב דימי כוי‬
‫•‪ Vty‬ראשונות ישמיעונו שנאמד וראשונוות‬
‫־ישמיעונו כו׳אמר ל ה ם הק׳׳בחשבע מצות בני‬
‫נזו שקבלתם היכן קיימתם כו׳‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫י ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫ליצחק או ליעקב שיצזה אותה את בניו ואת‬
‫ביתו אחדו‪ .‬שישאלו לרן הש׳כי אף אש תהיה הקנ לה ההס נמשכת מאבות לבניש כבר היה אפשר שיכול‬
‫לא'^‬
‫ג‬
‫!ר‬
‫תפז‬
‫האלילים פרק ראשון מאמר טב מג‬
‫‪,‬‬
‫חשש וספק בלפ ממשבי אתריהם בדורית הבאי׳להיית המקבלי׳ ליחידים חש״כ בדבר המתברר גאזמ•‬
‫לאנשים לני המםפלמחל שהיי בהם אנשיםחכמים ונבונים • ורבוי לעזת חתחלפית ולזה נתנה תירה‬
‫ע׳ י מ־׳׳עה בפרסום גלול כזה כמו שאמרנו כלי שלח ישאל שים חשש וספק בלב המקבלים זהנטכלים‬
‫אליהם ולא כלבהבאיס אתריהם כלל ותהיה הקבלה נכונה זאחתית בתכלית מה שאפשר וזהו שאמרו כאן‬
‫כמאמר הזה לעתיד לבא מביא הק״כה ס״ת בחיקווכי׳ כואם לומר כי לעתיד לבאיביא השה כל האומות‬
‫ללין על שלא קיימי תירה אלהית וזהי שאמרו שיאתר להם הק״בה במה עסקי<םוהס יאחרו שנתעםקז‬
‫בדברים שהם ייסובו של עולם כו׳ ולבסוף משיב להם הקיבה כי כל חה םעשז לא עשו אלא לצורך עצמן‬
‫ונו׳ כלומר יש בכס תי שיאמר שקיים תירה אלהית < והס ישיבו ויאמרו־לפניו בי כמו‪-‬ש<שראל יש להם‬
‫לקבל שכר על קייום תורתם שקיימו חצד קבלתה כן ראוי לה׳ לקבל שכל על קייום תורתם שקיימו מצל־‬
‫קבלתה י והש״י ישיב להם חי בכס יגיד זאת וראשוני׳ישחיעזמ כז׳יתנו עדיה׳ויצדקי כלומר כי האוחז'‬
‫האוחרית שסמכו על קבלתה • ראשונית ישמיעונו • כלומר ראוי להסשיודיעונו התחלת דתם שקבלו‬
‫וסמכו טליהם כיצד»«»*‪»v‬זס כמבחר יזןהחיש יבפרםים גדול כמו שנתבארו התחלות תורת משה •‬
‫יתנו עליהם ויצדקו כי׳ וישמעו המקבלים זיאחוו אמת כחי שיתנו עליהם מקבלי תירתמםה שנתפרסמו־‬
‫התחלת דתם בס׳ רבוא המקבלים את התירה יזה שסיים הכתוב אתם עדי כי׳ כלומר כל ישראל עדים•‬
‫בנתינת התירה מן השמים שהם שתעז קילה׳ מדבר חתוך האשכו׳‪:‬‬
‫ובפרדס רימונים כתב לרמוז לני על ג׳ עיקרים גדולים והם עו״הביעניין תחיית החתים *עניין;‬
‫ההשגחה ־ הודיענו תתלה שבקיום התירה ומציתיה יזכה האדם לעולם שכלו טוב והוא•‬
‫מ״שכל חי שעסק בתורה יבא ויטיל• ומ״ש מביא הק״ בה ס״ת בחיקו כלשוןבני אדם ״ יכח״ש הכתוב‬
‫לקית את ספר התירה הזה וכי׳‪ .‬יכן כתובים באצבעאלהים י עוד?מז לני שההשגחה בפרטית והוא‬
‫שאמר יכנס אומה וסופריה • זרמז לנו שההשגח׳מאתו ית' היא כלרך כל בעניין שלא יתתייבלזחנו שניי‬
‫ידיעה בשם ית׳יהיא שאמר חי איכא ערבזביאקחי שתיא והלא ה‪£‬״י ידעם כלם בדרך הכללית והשלמוי*‬
‫בלומר בידיעה אמת * לא שיתחדש לו ידיעה א' ידיעה כידיעת האדם• והשיב ע היפי דלא ליערגנו‬
‫אינהו • וטענת האומות כי הלב׳ שמקיסתקננזימ׳ וכולם לאעאיגו אלא כשביל ישראל שיעסקו בתורה *‬
‫רמז בזה שמה שהשאיר הש״י לאותות העולם הוא כדי׳ שיעשי שירית וטובית לשלמים עושי רצוני ית׳וזהו‬
‫שאתיהכתז׳לא אגרשנו מכניך בשנהאחז כן תהי׳הארץ שמחה ולבה עליך חית השד׳ מעט מעט אגלשנו‬
‫מפניך עד אשל תפרה וירשת וכו׳ וזוהי טענתם • ולולי אנחנז שהשתדלה בישוב העולם לא היה להם‬
‫לישראל קייס • זהש״י השיבם אילי היה כיינתכם גזה זכיתם ״ אבל בהיות כינתכם לצורך עצמכם ולאי‬
‫בעדם חייבתם • ולחד לני ייתר שאפיל ז גוי ועוסק בתורה זוכה לעולם הבא• והוא אשר אחר אליהם‬
‫שבע מצית בני נת שנתתי לכס כלים קיימתם • זהידיענו יותר שהעולם הגא הוא כפי ההשגה זיישל‬
‫המעשים בעולם הזה• זהוא אשר רמז באמלו מי שטרת בערב שכת יאכל בשבתעכ״ל‪• :‬‬
‫יג‬
‫במראות *‪ 1‬הים כתב ‪3‬תלק העבודה‬
‫בפרק נ י יי ל חכמי האמת‬
‫קבלי בס‪:‬עכ< כל הנשחית יזדקקו קילגא‬
‫המשיח בסיד העינורוהוא אמרם עד שיכלו‬
‫כל הנשמות שבגוף ואז יזכו החדשות לצאת‬
‫ושכגו׳אממבושבגיףהאד׳ובאור הכתוב׳׳‬
‫^ י‬
‫! ‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ , ,‬ו ‪,‬‬
‫פוניז‪$‬ומו׳ *וץ בן‬
‫מלג^מישיכצו כצהנשמות שכגון*‬
‫א מ ך רב אסי אין בן דוד בא עד שיכלו‬
‫כ ל משמורת שבגיף שנאמד כי‬
‫רוח מלפנייעטוף ונשמות אני עשיתי וכו׳;‬
‫‪. .‬‬
‫‪, ,‬‬
‫יכןאיתא בפרתהבתעניגי)תז‪-‬‬
‫כך כי לא לעולם אריב עכישראל ולא לנצח‬
‫איןציף שלא לגאול איקס ותה המעכב שאיגי גואל אות‪ :‬יזלוחות שהס יוצאות יןלפני שעלוין לא כלי‬
‫כלוח ר‬
‫ק‬
‫מ א ח המשיח וםייום הספר‬
‫כ ב‬
‫לליתילא נודקקו ובהכרת הן צריכי׳להזדקק והוא איחרו יעטיף היות הוא מתח׳ ומעכב הגאולה מלשון‬
‫העטופים ללבן ״ ובשיזדקקו אז הנשחית חדשות שאני עשיתי יצאו ואז יצא המשיח בכללן וןרלעת‬
‫חכמי האמת • אמרי כמדרשו של רבי נתישה בן הקנה ע״ה בשעה שישראל טינים הנשמות זיכית לצאת‬
‫ולבא לעילם הזה ואם אינם טיביםלא יצאי * והיינו דאחרינן אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שגגי‪0‬‬
‫^‪1‬‬
‫‪nwn-.N-.‬‬
‫‪I.‬‬
‫‪ fluih‬הוי ‪.->mri‬־זדי \‪n‬‬
‫יף׳ זאמיו חכמי האחת‬
‫שגס זה מכוון אל תה שאמרו בפרק חלק אחר רבי יוחנן אין בן דוד גא אלא בדור שכלו זכאיאי בדור שכלי‬
‫חייב שכלו זכאי דכתיג וירא כי אין איש זישתימם כ׳ אין מפגיע• כ׳ זה ראוי להיות בהכרת כשיכלו כל‬
‫הנשחיתשבגיף ־ יאז יבא בעל התשכט ויעביררותהטוחאה חן הארץ‪ :‬והמלך הקשיח שיגלה בחזיה‬
‫בימינו הוא‪.‬אשר יחזיר העטרה ליושנה והוא אשר ישיב הממשלה הראש׳־נה למכוני ואז השלם הכוונה‬
‫בבריאה ויחזיר ‪• * w m t f t & K f l f c‬י י״ ••»»‪^.‬׳»‪ ^^yj>jwbu‬וחטא אדם הראשון והנביאים‬
‫עדים נאמנים ־ וכמו שכתיב יגלת׳ בירושלים זששיוי בעמי ילא*»‪0‬יזע בט עוד תיל בפי יקיל ו ע ק ה •‬
‫•וכן דעת רבותינו (״ל בב׳׳ר פרשתי״ב אמרו שסאמר רבי שמואל בר נקיין כל תולדת שבמקרא חסריס בר‬
‫ק תלין אלה תולדות פרן וגו׳•״ ‪.‬והדין ומפני מה אינון חסרין ר׳ יידן בשס ר׳ אבין אחר מגלששה‬
‫דבריסשנטלי מאדםגראשון ואליהן • זיוו י חייו • וקומתו• וברי הארץ * ופיחת האילן י ומאורות ׳‬
‫ע״כ‪ :‬נראה מכאן שעתיזים־לחזיר בימי המלך המשית הבא מפיץ • ונכך תילדיתיהס מלאים שהיא ימלא‬
‫חסרון העילס־‪,‬וכן אמר) שם רבי ברכיה בשם רבי שמוחל אומר אע״פ שנאמרו הדברים על הליאיתן‬
‫כיון שחטא אדםהראשון נתקלקלו ואודאינ׳ חיזרין לתיקונן עלשיגא בן כרץ שנאמר אלה תולדות כרץ‬
‫מלא כשביל‪.‬ששה שישזרי אליו‪ :‬ובספרא שנינו ונתנה הארץ יבולה לא כדרןסה׳אעושה עככיז חלא‬
‫<דרך שעשאת ביח׳ אדם הראשון זכו׳‪:‬‬
‫להקשה הרב הנ״ל מחה שאמרו ז״ל בפרק אין עוחדין אחל רבי חייא בר אבא אמררבי יוחנן כל‬
‫הנביאים כלס לא נתנבא) אל^לימות המשיח אכל לעולי הבא עין לא יאתהאלהיכ זולתך‬
‫זפליגא דשמואל דאמר שמואל אין בין העולם הזה לימית המשיח י‪1‬א שיעבוד מלכיית בלבד שנאחר כ׳ לא‬
‫י יחדל אביוךיוקרב הארץ י שנראה דעת שמזאל שלא יתסדש דבר בימית המלך המשיח על מה שהעולם‬
‫נוהג בו היום ואל זה הדעת נטה הרח״בם ז״ל בפרק»״ב מהלכות מלכים וחלחמיתיהס אחישם גזה‬
‫הלשק אל יעלה עללב שביתות המשיק^יבטל דבר ממנהגו&ל עזלס או יהיה שם חידוש ^מעםהגראם׳ת‬‫אלא עולם כמנהגו הולך וכוי‪:‬‬
‫־ואפשר לתקן זה בשנאמר כי כוונת שמואל שלא יחדשהק״גה דבר חיץ חן הטבע אגל יהיה כל‬
‫הדברים על טבעם לשרשם כמו שהיו בתסלת הייתם ובריאתם י והנה ידוע כי בתחלת‬
‫ה‪3‬ליאהכגר‪.‬המ‪31‬ע העולם לט!בית האדם והנאותיו כל השלמות והטוב שבפניבהאבשללו‪ .‬גס כיון‬
‫•בי שיחיה חיים נצחיים כתו שכתבנו כבר י וחטאו גרכ לו שישתנה כ‪31‬עד ל ל ל<ו ועל כל הבאיכ‬
‫אתריו וסיףאדם למות״ וכמו שהעיד הכתיב עליו גאחדו ועתה כן ישלח ידו ולקח גס מעץ הסייס וי^כל‬
‫»תי לעילם י יאמרו לביתינז ז״ל בפרק אין דירם׳ן כיון שסלח הניח ?קדיש ברוך היא ידי עליו ומיעטו‪:‬‬
‫נלאה מכל זה שבכח האדם היה כל השל ן ^ י לו • לולא שמיעטו על חטאו ועונשן וכמו שיראה‬
‫מעונש אדס ׳אשתי ״ וכן האדמה נענשה כשלא תוםף תת כחה זחה שי;זטגע בה נתחלת הכליאה י‬
‫ש‬
‫ח‬
‫‪rm‬‬
‫ת ה‬
‫ע ן‬
‫כע‬
‫ב ‪ 1 :‬ל‬
‫כן‬
‫< ת < ק ״ כ ז י ב י כ שמעידים כ׳ לעתיד ^‪3‬א ישיבו היועלו? והטובות אל• טבעם ושלמותה שהיי נל‬
‫ב‪:‬תלק‬
‫ג !י‬
‫י ^‬
‫ב‬
‫ביאת המשיח וסייום הספר‬
‫בתחלתהכליאה ונתמעטו בסנת החטא • והיין שדייק באמרי הגפן ת ק פריה • כלומר מכריהראי*‬
‫לתי‪/‬לה כמי שהיה בתחלת הכליאה ונתמעטו בסבת החטא וכן הארץ תתן יבולה וכל הדבליסיתזלי‬
‫ליושנן ולתיקונם וצאתם מחעזטש‪ :‬וישוב המאתל כמו שאחד שדעת לבי יוחנן כימה שנבאיהנביאים‬
‫מטיבות ונחמות יהיו לברים יתתלשו בימות יולך המשיח שלא היו בזמן הבריאה ״ וקולם שחטת אלם‬
‫ומנהגו‬
‫‪^ $‬‬
‫שין * ולעת שתזאל כי אין בלבלים ההם שנבאו הנגיחה ‪> 5 ,‬‬
‫הלאשין שהיה נוהג בתחלתהבליאה קולם החטא זכשתטא אלם הלאשון נשתנה הטבע ןיחזיל ליושני‬
‫בימות המשיח כי תשלםאזהכיונה העליונה ־ כי׳ עלעתהנמשכה־ונתכשטה כוונת רוכב נחש אשר לאה‬
‫את אלם הראשין והחטיאו ־ ועתיל הקיבה בבוא עת לולים להעבירו חן העולס ואז תשל« כזזנתו‬
‫בכליאה י ואל זה למזו אנשי כנסת^גלולה בתפלת ר״ה גאמלם על כן נקוה לן יי׳ אלה׳נז לראות‬
‫מהרה בתפאר׳עזזך וכו׳ ־ והכוונ׳להסז׳׳ל ללמזז כיסשס הגלול זשכינתעיזז יראו פנים בפנים לעינינו‬
‫ויגלו בעולם אחל שהיו נעלמים על עתה ולא <ההי»סול מתגלה מכני קלקול התחתונים וזה הגלוי‬
‫וההיאותיהיה ל ה ע ב י ר ג‪4‬ול»‪0‬ש«*»תחור‪1‬ת‪10‬דצדהטזמאה מן הארץ העליונה כיהיונאחזיס בכת‬
‫ו י ו נ ק י ם ממנה בסבת התחתונים בקלקילם וחטאם בצד ההוא * ואז והאלילים כזית יכרתין למטה כי‬
‫בהעביל הצל ההוא למעלה אז תכרת כל עבודת אלילים שבעולם למטה כי משם היא נמשכת הע״א‬
‫והטומאה והקלקיל בעולם • וכל זה הסבה בא לתקן עולם במלכות שלישלא נתקן על עתה • ולא נשלמה‬
‫כינתו בעולם כ״׳א כוונת הצד ההוא י ומלכות שדי נעלם לרך שעבול זכשיעבילמ הק״כה מן העולם‬
‫אז יתוקן במלכות שלי והיתה ליי‪/‬המלוכה י והיה ייי^מלך על כל הארץ זכו׳• זאז יחזול העולם לחה‬
‫שהיה קילס שתטא אלם הלאשק • וכל בני בשל יקלאו בשמך מה שלא היו קולאיס על עתה •־ ואז‬
‫יתקיים תה שכתיב כ׳ אז אהעיך אל עתים שפה ברירה לקלזא כלם בשם יי׳ לעבלו שכם אחד * ובביאת‬
‫מלך המשית ׳תיקן הכל ואז ואתה תמליך עליהם לעולם ועל • כייהמלכות שלך היא וכו׳ עתה תחזירנה‬
‫למקזחה • מה תיקין העילם וחזרת עטרה ליושנה וכלם יפני אל היחיד כ׳ נסתלק המסך המגדיל‬
‫זהמינעאזתשליס הכמהבבריאה״ ונזכה לכיאת משיתזלבכין ידושלים אכיילסלה‪:‬‬
‫‪p‬‬
‫כ‬
‫ה ע ן ‪7 f P Q‬‬
‫ס‬
‫ט ‪ 3‬ע ז‬
‫ה‬
‫ס ל ק מסכתעכודתאלילים׳ בשס אראלים י וסלקאסדרנדקיך ‪up‬‬
‫חדושיהותיקיך וסייקספרמנותההגדות • לחכמיחידות•‬
‫ה׳ ישלח לעמופדות * לשבטי יה לישראל עדות;‬
‫סכום המאשרים מכל הספר ט א ה וששים וחמשה יסימנץ* לב נבין‬
‫יקנה‬
‫דעת‪,:‬‬
‫אכן* לאלהי מרום ובמה אקרמנו כי אם בברכת הודאה קטנה • וזאת הי*<‬
‫הכונה ״ והוא המביקש והנרצה מהמין האנושי י ומאםד הנביא אם בפרי‬
‫בט‪:‬י וחטא׳ נפשי * כי לו דומיהתחלה• והבל ‪ •»W‬פ ה ל*מטה ומה למעלה י וזהו על־‬
‫דוחי עולה• לברכו בפי בשבת ותהלה• ברוךשם כבודו״ כי על עבדו הפליא חסדו•‬
‫ורב טוביגםלני להחזיקני ועודני עד כה לסיים ספר הישר ־ דברי יושר ־ ואמרי כושר •‬
‫חכמים ותידותס י במאמרם וכוונתם י ברצדיהם ובטירותם איה איפה מקימות מושבוהם‬
‫ועלינו לשבח ולבקש ל א ל ־ יש״רש יע״קב יציץ ופרח ישראל • כעת יאמר‬
‫ליעקכולישראל • מהבעל אל• וברוךיי׳‬
‫לעילס^מןו^ןאכ״יר‪:‬‬
‫‪. ,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫לוח פרטי רמזי המאמרים דברכות מסדר זרעים‬
‫קכג‬
‫דף ה ע״א‪,‬‬
‫מאמר א בינה לג׳ משחרות הוי הלילה וכי׳ואוי שהחדכתי זנית׳ מ ׳‬
‫ייאמר ב גונה לרבי יוסי כעם אחת נכנסתי לחורב׳חחת להתכלל וכו׳)ו‪7‬דשלתשיב׳ולתדבן הניה(‬
‫‪ 00‬״‬
‫וביאול מזמר עתידה א״י שתוציא גלוםקאו׳ וכלי מילת ^‬
‫דף ו ע״ג‬
‫מאמר ג כוגהלרש״ב׳ג׳ מתנותטיביתנתןהק״בה לישראלוכלםע״ייסיריםוכו‬
‫דף ז ע״א‬
‫מאמר ד כזנה לרב הינא הוה ליה ארגע מאה דני דחתראתקיכו ליה והייחלא כו׳‬
‫דף ח ע׳׳א‬
‫ח(חל ה כונה למאמר כל הניתן מעתו בין צכון לדרים הוו״ן לי בניה זכריה כי׳‬
‫דף ט ע״ת‬
‫חאמר ו כונה לל״י מנין ש־ק״בה מניח תפילין וכו׳תפלידמריעלמא מה כתיב בהז‬
‫‪ 00‬ע״כ•‬
‫מאחר ז כונה לח׳כל הרגיל לבא לב״ה ולא בא יום אחד הק״בה משאיל בו ופו׳‬
‫דף י ע״ב‬
‫מאמר ת כונה למאמר כל הנהנה חםעוד׳ חתן ואינו משמחו כי׳) ידרש ניניאין״(‪.‬‬
‫דף <א ע״ח‬
‫מא‪:‬זר ט כונה לת׳חנ׳ןשהק"בה מתפלל וכו׳ויבאר נתעטף כש׳׳ן והראה לתשהכו׳‬
‫שם ע״כ‬
‫ויבאר מאמר ירושלמי דברכיתל׳תייא סבא אנא ביומו׳ לא איכווני׳ כוי'‬
‫דףיב ע״ח‬
‫מאמר י כונה למ׳ישמעאלבני ברכני וראיתי אתאכתלי^יי׳צגאז׳כז׳וענין קטזר׳‬
‫מלזמר יא • ־ ׳ י י ־ ^ " * ‪•narflaV i m‬ד״דא^ןחיוח ־־׳ת' ק״* *ן ‪ r"'rSrr‬שם ע״‪3‬‬
‫^ > בפיק *מה מדליחין‬
‫האחר »ג כונה לח׳ לעת מציא זו אשה זו תילה זו ‪~VS*p‬־‬
‫לףיג ״לו‬
‫איזהו עשיר זה הסומך ב״ה סמוך לשלחנו‬
‫לףיול ע•*‬
‫מאחל יג לזנה למיכל חי שיש לו ב״ה בעירו ואינו נכנס לתוכו להתפלל נקר׳שכן רע‬
‫חאחר יד כונה למאח׳אוהב ״׳שעלי ציון מכל מעכנית יעקב כז׳ויבאל מאמר מיום שנחלב כ״ה אין לו‬
‫שם ע״‪3‬‬
‫להק״כהגעזלמו רקד׳ אמות של הלכה בלבד כיי‬
‫‪ .‬י לף טי ע״ת‬
‫חחמל טו כינהלמ׳גדיל הנהגה מיגיע כפיו יותל מילא שמים שנאמלוכו־‬
‫תאמר טז כונהללש״בי מ״לפיה פתחה כחכחה כו׳ וכי ים תורה שאינהש״ח אלא כנגדה׳‬
‫שם ע״כ‬
‫עולמות‬
‫<‪/‬חר יז כונהלהניה׳כרכינכשיכנגדמיאחלןדודכנגדהק׳׳בהוהנשמימההק״גה כו׳ דףיוע׳׳צ‬
‫דף י״ז ע״א‬
‫ח׳זמר יח כונה לח׳כלהשנ׳ כלה חתבללהאלהקדו׳כו׳וטע׳כפל כל וכלה ודרש ר״ה‬
‫מזחל יט כונה למאחז ר״י כי ה ‪1‬ה תסיים ספל איוב אחל הכי סוף אדם למות כוי‬
‫דף יס ע״א‬
‫)ודדשהספד(‬
‫מזאר ן כזנה לחאחר עולם הבא אין כו אכילה כו׳ אלא צדיקים •ושביס ועטרותיהן‬
‫שם ע׳׳ב‬
‫בראשיהן כז׳‬
‫דף יט ע״זן‬
‫יזאמר כא כירושלמי דסכהעתיד הק״בה לעשות מחול לצליקיש‬
‫שס‬
‫מאיור כ כ כינה לחעשה בחסיד א׳שנתן לינר לעני נער׳ר׳יה כי׳וכינילב׳רותות כיי‬
‫דף כב ע‪/‬א‬
‫ממאל כג כונה למ׳חבלתי יטלת ה׳ כו׳עכשיו יאחלוא״ה שתשש כחי כנקבה כוי‬
‫שם‬
‫יזאתל כל כזנה לח׳ ההוא דנחיתקחיה לרבי חנינאאמל האל הגליל הגבול וכי׳ וחגיא משל‬
‫חאמל כה כונה'למ׳ בחקיסםב״תעימדיןאפי׳צדיקייגחורי׳אינסיכולי׳כו׳ודלשלתשוב׳ דףכגע״א־‬
‫מאמר כו כונה לח׳אםול ליהנות חעו״הז בלא ברכי‪ :‬וכו׳ ׳טעם לכל הבדכז׳ לנוכח ונסתר שם ע״ב‬
‫מאתר כז‪ .‬כונה למאמר אבן שבקש עוג לזרוק על ישראל וכו׳‪ :‬ויבחל עוד מאחל של הסכת נדה‬
‫דף כר ע״גן‬
‫ויאמרה׳אלמשהאלתירא אותו כו׳ מכלי פיתון ועוג אחים היו כו׳‬
‫האתר כת כינה לחאחר בשעה שהק״בה זוכר את בניו שהסשרויין בצער מוריד ב׳ דמעות ליס הגדול‬
‫דף כה ע"?‬
‫וקילס נשמע מסוף העולם ועד סופו‬
‫»ליקכבכת כרכות סך הםאמריס הם זך כנגד האותיות ׳;!לאלפאביתן־יתעפ מנצ״פך‬
‫כןבות החכמים הדור׳טיה המאעויב זך ונקי נתחיל סדר מועד‪:‬‬
‫ט‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ע‬
‫ב‬
‫סדר מועד שבת‬
‫מ א ^ א כזנה למאחר לעילם אל ישאל אד‪ 0‬צרכיו כלשון ארחי כ׳ המלאכים יזין מכירין לשון אומי«‬
‫דף כי‬
‫זטעםהקדיש שתקני לשון ארמי‬
‫מאמר ב כ נה למאמלל׳׳׳בל בשעהשירלמשה מלפני הק״גה נא שטן ואמר לכניו רלםע תירה היכן‬
‫היא* א״ל נתתיה לארץ וכו׳ ובשעה שטלה למרזסמצאז להק׳׳גה שהיה קושר קשרים‬
‫"‬
‫)דרששבועות(‬
‫לאותייתכו׳‬
‫מאמר ג כונה למאחר בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע מיד באו ששיםרבוא של חלאכי השרת‬
‫ולכל ^חלתישראל קשר ב׳ כתריסאתל כנגד נעשהוא׳ כנגל נשמע וכי׳ לף מ ע״א‬
‫מאחד ד כינה למאחר אס ישראל מקבלים התורה חוטב ואם לאו אני מחזיר אתכם לתהי יבהי‪ :‬יכל‬
‫לניר ודביר שיצא חפי הק״בה נחלק לשבעים לשון ומביא מדרש שמית רבה וכי׳ ) דרש‬
‫דףכתט״נ‬
‫ל‬
‫מאחר ס כונה למאמר כיצלהיההלבוריוצאמפיהק״כהכוייוצאמיחינו שלהק בה לשמאלן של ישף‬
‫"‬
‫‪V‬‬
‫<תיזלועיקףאתמתנהיפרחלי״חחיל»לי"<זמילגי'‬
‫<‪1‬א»ל ו צינה למאמר כשעה שאמר הק״בה אנכי ה׳ אלהין וכי׳ אחרו א״ה לכבוד עצמו הוא דורש‬
‫כששחעו כבד את אבין זאת אמן חולז והילו לחאמלות לאשינות ושם מעשים ) לרש‬
‫שם ע״נ‬
‫לשטעות(‬
‫תאמר ‪ #‬כ נ ה למ*חר לעתיד לבא יאמר הק״כ־ה לישראלילכו נא ונוצחה אומרים לפניו לב״שעאצל‬
‫ף ל ע״יז‪.‬‬
‫חינלךאנלוזגרהסכי׳ )דרשלתש^ה(‬
‫מאמר ח כינה למאמר רי״בל בשעה שעלה משה למרים אחרי מלאכי עשרת לפני הק״בה רלםע מה‬
‫דף לא ע״א‬
‫ל^ודאשה בינינו וכוי‬
‫תאחר ‪ 0‬כונה למאשר דרש ההוא גלילאה עליה דרב תסדא בריךדיהיב לן אוריין תליתאי יכו׳ מלמי‬
‫דף לב עא‬
‫שכפה עליהם הר כגיגית כו׳ ) דרש למתן תירה (‬
‫עאחר • "‪:‬ס^מאסלמהקד״ש^ישלאל נעשה לנשמעיצאב״ק ואחר מי גלה רזי לבני אדם לשק שמלאכי‬‫שה ע״‪3‬‬
‫•‬
‫השלתמשממ«*ן«‬
‫אאתר יא פיכה לחאתר ראוי היה יעקב לירד למ‪$‬ליס בשלשלאות של גמל יכו׳ זמביא משל לפרס שהיי‬
‫דף לג ע״א‬
‫רזציןלמשיךאותה למקילין שלה וטי‬
‫*אתל יב כונה להנהוקכולאי דהוי קפלי בארעא דרכ נתחן זכי׳ נהים כהו גברא וכו׳ ומעשה שם‬
‫שס ע״נ י‬
‫באיש אחד שנפטר כוי‬
‫• ?ואחר יג כינה למאמר ת״ר יהרית תשיב אל האלהים זכייתנהלו כמי שנתנ׳לך בטהרה משל למלך ל ו‬
‫שתצק בנדי מלכיתלעצדיווכו׳ימביאפפדהזהרזכי׳ )דדסלהספדחכס( דף ל״ד ע׳׳א‬
‫׳*״*ד‪ .‬יד »}נה למאמר כיימלכים מליין לו לאדם בע׳׳ש מב״ה לביתו אחד טיג ואחד רפ ו מ ׳ ‪ :‬ו״‪*3‬י‬
‫מ^ימ־ןע רש״ג* אמל״שבן לפני הליבה לכל נתת בן זוג ופו׳ ימן&ז יוסמ״ה הרבה‬
‫לף ל״ה ע״ת‬
‫י‬
‫)דלשלכ!שיחין(‬
‫ש ם‬
‫ב‬
‫ע‬
‫י‬
‫ח ת ן ת ן ל ה (‬
‫כ ט‬
‫א‬
‫ע‬
‫ד‬
‫׳‬
‫סליק מסכת שבתי־ונתחיל עירובין‪:‬‬
‫מאחר טי כזנה לנישנים נחלקו לש זב״ה הללו אומרים הלכה כחותינו וכו׳יצתה ב״ק ואחד״ אלו‬
‫‪» ^ (.‬‬
‫יאלודבליאלהי׳חייסכו׳‬
‫‪9‬אתר יו כונה לשתי שני׳ ומחצה כחלקי ל ש וב״ה הללואויזריס נןת לו לאלם שלא נברא משנברא‬
‫‪ov‬׳׳ ועכשיו שנברא <‪5‬שפשכ‪) '1‬ללש לתשובה(‬
‫ע‬
‫ד‬
‫ש ם‬
‫האהל‪.‬יי‬
‫ל‬
‫*לוח המאמרים‬
‫‪1‬‬
‫ק‬
‫כ ד‬
‫‪v‬‬
‫^ןנסה^*רמענ^לשנהוי<יש‬
‫"* י‬
‫‪ Q7‬לז "ע״א‬
‫מןהאשה קיל והעלהזריזין״‪-‬של תאנה ק״ל )דרטלתשיכה(‬
‫י ‪.‬‬
‫למאמרירושלמי דשבת וירושלמי לעירוב ין ומעשה יש סס‬
‫וכינה‬
‫ייאמר• ית כונה ירושלמי לפסחים תני ר׳ת׳יא יפה סתימה לתכמיםק״ו לעפשים‪ :‬וכן קט כנגד ל׳‬
‫סם ע״ב‬
‫בני׳ דבר׳תור׳זמ׳ ) )היא דרוש בפסח(‬
‫תאמר יט כונה לירושלמי דשקלים הלימות הח ז׳טפחייארכן ויטפחי׳רתק והיה תסה תופש בטפמי‪,‬׳״‬
‫דף ל ט ע ׳ ׳ נ‬
‫זהק״בה בטפת״ם יכו* )דרשלמתןתירה(‬
‫״‪fi‬‬
‫(‬
‫סליק מסכת עידובין ונתחיל פסחים‬
‫מאתר כ כונה ל ׳‪,‬אתר אור לארבעה עשר בידקין את החמ׳ן לאיר הנר יכו׳ וטעם לחה נ ק ר א הי‪5‬ר‬
‫הרע שאזר וכאור ר׳ אלכסנדר׳ בתר דחצל׳ אחר יהי רצון גלוי וידוע שרצוני לעשות ר צ ו נ ך‬
‫) ד ר ש ל פ ס ח ( ד ף חא ע״א‬
‫‪fcs6‬ג&ןר&כעיסהמעכבכי׳‬
‫מאחר כא כונה ל מ א ח ר ר ״ ח ׳ ע ^ ^ ל צ י י י ו י מ ^ י © ה<־ה‪.‬י‪»7‬ם שסל להיות בשבת וטעסנג״האסיר‬
‫לאכול בשל לכי׳ ומיתר לקורע י כדג זכי׳ • ושם מבואר סוד ? ג ^ י ל והוד ה ש מ י ט י ז מו*ם‬
‫שס ע ״‬
‫צער בעלי חיים דאיליתא וכי׳‬
‫מאחל כ‪ 3‬כונה למאחד ביום ההיאזכז׳ולאכהעזלס הזההעז״הב וכו על בשורות רעית אימר באך‬
‫דיין האמת על בשורות טובות אומר כרוך הטיב והמטיב בעו' הזה נכתב בי״וד ה״א ונקרא‬
‫באלף דלית ובזי ומעשים שש זחב׳א מאחל ׳לישלחי דחגיגהבב׳ אותיות נברא העולם‬
‫דף מב ע״ב‬
‫זכונה‬
‫דף הג ע״ג‬
‫מאמר כג כונה לעשרה דברים נבראו בע״ש בין השמשות וט׳‬
‫מאמר כד כזנה לתאמלחהלאוחנניאמישאלועזל׳השחסרועצחןלכבשןהאשנשאוק״וחצכרדעים‬
‫דף חד ע׳׳נ‬
‫׳‬
‫מאמי לה כונה לאנשי יליחו היי כורכים את שמע וכי׳ ויעקב נקש לגלות הקן לבניו נסתלקה ממני‬
‫שכינה יכו׳• היכי ניעביד נסרי' לא אמרו חשה גט׳ משל לבת מלןי שהדיחה ציק׳ קדרה‬
‫זפ»׳ ומבית ספר הזהר *‬
‫מאחר כו פינה לחאמר כשעה שהפיל נחרי׳את אברהם לכבשן האש אח׳גבריאלארל זאצנן וכו׳ובשעה‬
‫‪.‬דף רזי ע״א‬
‫שהפיל נביכלנצרלחנני׳וכו‬
‫מאחל כז כינה לחאמל וידי אדם תתת כנפיהם זכו׳אלו ידיו של הק״כה שהם כרושות תחת התיייז‬
‫ש‪ 0‬ע״נ‬
‫לקבל ב״ת מפני ח״ה ) והיא לרש התשובה(‬
‫מאחר כח כונה לחאתל עתידהק״בה לעשית סעודה גדולה לצדיקי׳ ביום שיגמול עס זרעו של יצחק‬
‫לף מז ע״ב‬
‫וכו׳ ונזקנין הכוס לכרך לאברהם אומ׳אינו מברך ודוד חברך וכל׳‬
‫‪3‬‬
‫‪,‬‬
‫ן כ ן‬
‫ש ס‬
‫‪,‬‬
‫סליק פסחים ונתחיל סכה‬
‫מאחל כט כינה למ׳מעילה לא ילדה שטנ׳ למטה מי׳ ולא עלו חשה ואליה למעל׳חי׳וכו׳ שם ע״כ‬
‫ייאמר ל כינה לסוכה והישן תחת המטה בסיכה וכו׳וחעש׳נטכי עבת של ר״ג היהישן תתת המטה‬
‫ל ל ׳ מ י נ י לולב יטעם לנטילת לולב בימין‬
‫וכיזנת הסיכה בלפנז?י׳ ‪! 5‬‬
‫והברכה בלולב׳ ימביאהז״הרריח״אור׳ יוסי ובי׳ ותעשה שם י ויבאר סוד צל ליל הושענ*‬
‫לף מח ע״א‬
‫לבא־ וסידניסו׳החיס בחג ׳ ןסילשיייניעצלת ונז׳ ע״פ ה ^‬
‫ו־איור לח‬
‫ל כ ה‬
‫ו ר ח ‪ 3‬ה ן כ ו נ ה‬
‫ר‬
‫לוח המאסרים‬
‫מאמר לין‬
‫כונה למאחר פ׳ תלמידים היו לו לר״י וכזי ויונתן גן עוזיאל כל עוף הכורח לוף׳ ג&יף‬
‫דף נ‬
‫בהבל פיז * ויבא סה הן הוויות דאביי ורבת‬
‫כזנה בסביל ד׳לכלים חמה לוקה על אב ביל שתת ואיני נסכל כהלכ' ובשביל ד׳דנריס‬
‫לף נא ע״א‬
‫חאירי׳לוקין כי׳ )ודרשהספללחכסשמת( זמביאחדרשהזהר‬
‫כונה למאמר הלל הזקן כשהיה שמח שמתת בית השואבה היה אומר אם אני כיון יכל כאן‬
‫כו׳ ולש״נג היה נוטל ת׳ אבוקות ^ל אזל בילו אתת וזכאל חאחלס ז״ל תיקון גלול היו‬
‫ש‪0‬‬
‫חתקנין הנשים לתעלה כו׳ והוא לרש לשלזינ׳ עצרת‬
‫כונה לל״י בל אלעאי לעתיל לבא הק״בה מביא ליצל הלע ושוחטו ככני הצליקיס ובפני‬
‫הרשעייצליקים נדמה להם כהר גבוה ״לשעיםנלמה להם כתום השער׳וכו' לף נכ ע"‪3‬‬
‫כונה ליצר הרע יש לו שבעה שאז׳ וכו׳ ומביא מדרש הזהר של לשג״י לז׳ שמות של גיהנם‬
‫־‬
‫‪.‬‬
‫ביר שתת זכו׳‬
‫‪,‬‬
‫•וזאמל לב‬
‫מאחל לג‬
‫ע‬
‫ע‬
‫מאמר לל‬
‫מאחר לה‬
‫‪3‬‬
‫ג‬
‫ש ש‬
‫סליק סכה תתחיל ר״ה‬
‫‪,‬‬
‫'•מאחל לו כונה לג םפליס נפ‪-‬תתי׳ בר״ה יכו׳ ומאמר ביש נ׳ כתות ליום הלין ואםהדין הזה לעולם‬
‫־דף נג ע״כ־‬
‫הזה אז לעו״הג ומי הס הנכנסין לזה הלין וכו ) והו‪,‬א לרש לל״ה(‬
‫חאמר לז כונהלתאמר אלמלא מקרא כתיב א׳ אפשל לאומלו מלמל שנתעטף הק״בהכש״ץ וכו׳ייבאר‬
‫ויבאר מלרש לבה כיצל בלא האוליופרקי ר׳ אליעזר כויוכונה להם‬
‫סיל ׳״ג ממת ‪:‬‬
‫דף נל ע׳׳כ‬
‫)דרשלתשובה(‬
‫האחר לת כונה למדרש שוחר גזזב זכו׳ מלך ב״ו גוזר גזיר׳ אם מ?ק‪:‬ין סנקליטק שלו לבטלה זכו'‬
‫דף נה ע״ב •‬
‫איתתיר״ה ביוס פלוני זכוימיד הק״בה מושיב סנהדרין של מלאכי׳ וכו׳‬
‫׳ ותביא‪ .‬ספל הזהר ‪7‬ף נ׳ ע״א‪ :‬זתעשה כ׳ עדים שכאו ואמרו ראיניהושתרית במזרח וכזי וכונהכיצי‬
‫שם ‪ V‬ב‬
‫י יאיקלבנה ייק» בייתוסים להטעזת החכמים‪ ) :‬דרש ר״ה (‬
‫‪,‬‬
‫־סליק רא<«ז‪7‬מנד‪ .‬ונתחיל טסכת יומא‬
‫מאמר לנו כונהלמאיזראשירדהתןהשחיסרנוצהכאריוכז׳ויבאלטעסאחלםנמ׳‪Jbfp‬סון‪nh5‬ה‬
‫דף נז ע״א‬
‫כארי ביזקד׳שני רביצה ככלב ולא נתייר‬
‫יואמר מ כונה למאחר שלמה כשבנה ב״ה נטע בז כלמינימגדיס של זהכ זהיו מוציאין פימת מחנם י‬
‫שס ע״צ‬
‫כיי וטעם אמרע‪ .‬כל מדות בימי שלחה היו של זהב‬
‫־מאמר מא כינה' לחאחר רבי אלעזר בן עזריה עצירות שבק אדם למקום יזם ספפזדים מכפר כ*‬
‫שם‬
‫) יהזא דרש לי״ כ ולי׳ ימי תשיבה (‬
‫‪.‬כשע כהויתטאהימכיאפסיקתחל י‬
‫‪3‬ת‬
‫)לרשלי״כ(‬
‫דף נט ע״א‬
‫ם ל ק יומא ונתחיל מ ל ה‬
‫• מאחר אל כינה ליייהושע אסתר ירקרקית היקה כו׳ יטעכ לחה נקרת׳ הדסה ןםוד ד^חינין שבלילה‬
‫דף ס ע״ג‬
‫)לישלסוכה‬
‫נליזיי;״ה‬
‫ד״אלןר חה‬
‫קכה‬
‫לוחהמאמרים‬
‫^‬
‫״‬
‫מאמל מה כונה לחאחל בא גכליאל ועשה לה זנב ׳‬
‫מאחל חי כונה לחאחרל״ינלהאיחללחבלחבמילנקליוכנ׳‬
‫מ‬
‫»‬
‫‪p‬‬
‫‪0‬‬
‫‪6‬‬
‫ט‬
‫ש ‪0‬‬
‫מר;דקטן‬
‫‪5‬‬
‫מאחל יח כונה למאמר ויקנאו לחשה בחחנייכי׳ חלחלשתשלוהו‬
‫תאמר חת כונה למאמלבניתייוקזונילאובזכותאתליאמלתאוכו׳‬
‫לך םכ טי׳ין‬
‫^‬
‫‪1‬‬
‫‪C D‬‬
‫ע ״ ב‬
‫•חגיגה‬
‫מאחר‬
‫מאמר‬
‫תאמר‬
‫יזאחל‬
‫ח‬
‫חט‬
‫נ‬
‫נא‬
‫גכ‬
‫אמל נג‬
‫דף םג ע״כ‬
‫כונה לת׳ בעלי אסופז׳כי״ הללי מטהרי'כי׳ ת״ל מרועה אתלכ^‬
‫דף סל ע״<א‬
‫כינהלמ׳ר׳יהושעמדגלי׳טובההיתהב׳דכםוגקשתםלאבדה‬
‫כונ׳לחימקיס ישלו להק״ כה ששם כיכהכו׳וג׳לחעות הללו לחה)לרשלחול‪3‬ן( שסע״ב‬
‫כונה‪.‬לחאחל ל י איי להם לבליו׳ שלואות ואינן יודעו־חה רגאו׳כז׳ עומדות ואינן יילעיי‪5‬‬
‫לף סה טייב‬
‫**»ך*»*&&^_‬
‫^^^~'~יז^ו»יסהת^הילמעליו‬
‫• ק« שי עיפ‬
‫והתעיטזוהעמ»לו‪.‬עלק אמה ונו‬
‫לף סז ע״ב‬
‫כונה לר׳אחי אין מוסלין סתרי תורה אלא לחי שיש בו ה׳ לב ריס כו‬
‫כונה לחאחל ‪7‬׳ נכנסו לכללם כויוחהי עניין הפללס ישיש טהול וחיים זטעס לחט‬
‫דף סח ‪t"c‬‬
‫כפל חים‬
‫כינה לחעשה כרי״כז היה רוככעל החמור ויצא מירושלים כו וירלמן התמול ונתעטף‬
‫יישב על האגן תחת הזית ואחלו האילני׳שירה כיי ושם יבאר סול חים העליונים ןסןל‬
‫פס ע״ב‬
‫שמחת בית הםיאבס‬
‫כינה למאמר אלישע אחר שאמרו עליו שמעתי מאחורי הפרגול שובו מ י ס שובבי׳ חיץ‬
‫‪.‬מאחר זטעם למה לא נתקבל בתשוב׳• וטעם שהי׳ רוכב על הסוס בשבתיכו׳ דף כט ע״ג‬
‫דף ע ע״*‬
‫וטעם לחה הזכירו שחי חז״ל אלישע בן אבויה זחה היה זכית אנע כי‬
‫כזנה"למאחר ר׳ בר שילא אשכנזי׳ למלימ א״ל ‪ *0‬קא‪.**.‬ל קב״היא״ל לןאמר סחעתת'‬
‫•חכומייהו מלהז מ נ ן ומפומי' ללמאיר לא קאמר כויוכונה לשכינה תה לשון אומרת קלני‬
‫שם ע״כ‬
‫מראשיקלנימזרועיכו )דרשלהספד(‬
‫כזנה למאמר ח״ל כי שפתי כהן ישחרו דעת זכו׳אס דוחה הרב ט׳זתעשה שס דף עא ע׳‪-‬א‬
‫‪,‬‬
‫•זאמל נד‬
‫*ואחר נה‬
‫• ת ^ ל נו‬
‫אאחר גן‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫אאחר נת‬
‫‪,‬‬
‫מאעל‪ .‬נע‬
‫סליק חגיגה ונתחיל מסכת תענית‬
‫מאמר ם כזנה למאחר לא אבא בירושלים שלמעלה עד שאבא כירושלים שלמטה וטעס לח׳אין ל ה‬
‫שם ע*‬
‫שלמעלה גבוה ח ל ה שלמטה לק י״ח חיל כוי‬
‫מאמר‪ .‬סא כונה למאחר אין משיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט וכו׳ ו ט ע ליזאיזרייעקב אבינז‬
‫ומעשה‬
‫))לרשלהםכללחכם(‬
‫לאמת־ יהלא גם שארהצליקיסהסחייס כו׳‬
‫דף עכ ע״ כ‬
‫״‪ -‬״‬
‫יז*י סב כונה למעשה ר׳אלעזל בל״ש שבא חמגדול נמלחביתלבז כו׳ נזדמן לואדס אחד היה‬
‫מכוער ניותל אתל ליה ליקא כמה מכועל כייוטנה לדרש לעו׳יהא אלם לן כקנה ולא יהא‬
‫‪,‬יף‬
‫קשה כיול* ט ׳ ) לרשהלחקתהגאיה(‬
‫כ‬
‫ס‬
‫ש ה‬
‫נ ו ר‬
‫‪2 0‬‬
‫לב‬
‫מ‬
‫‪3* 1‬‬
‫לזאקל‬
‫ע ‪ #‬ג‬
‫לוח המאמרים‬
‫יו אחר פ ג כינה ללי אלעזל כן פלת הוה לחיקא ליה חלתא טול כוי ת‪/‬יוה לבכי וחא ‪ y‬ונפיק ציצית*‬
‫לף על ע״נ‬
‫לנורא מאכותי׳יהראילי י״ג נהלי אכלכמו׳ יכונה למעשה לל׳אבהן כו׳‬
‫מאחל סל כינה לבתו של ל׳ תנינא ‪3‬ן דוסא שהיתה עציגת כו׳ לכ» שנתחלף לה כל של שחן בכל של‬
‫לף עה ע״א‬
‫‪^ ,‬‬
‫חיחךואמ׳ר״ח מי שאחר לשמן זידלי׳ ׳ ן‬
‫חאחר םה כונה לרבי חני הוה שכיח קמיה לרייצחק ‪ p‬אלישב כו׳ א״ל ל' לא מק ל' עלי אינש׳ ביתי‬
‫שם ע״כ‬
‫כי׳שאשזוהיתהכעור׳ כז׳אחרתתיפהחנהונתיפתה )דרםהקנאה(‬
‫מאחר סו כינה לר׳חנינא כל העילם איניניזון אלא בשביל חנינא כני יכוינעי רחמי ושלו ליה כרעא‬
‫דף עו ע״כ‬
‫לכתורא ללהב׳ • ויבאר טעם תלת כרעי כו׳‬
‫ייאמר םז כינהלרש׳׳בג לא היו י״ט לישלאל כט״ו באב זכי״כ שבהן בנות ישראל יוצאו׳ בכלי לגן‬
‫שאילים כלי שלא לבייש למי שאין לי כי׳‪ :‬וטעם ללי חשפתזת סיו בירושלים יפיפיות‬
‫שם ע״כ‬
‫)וללשלנישואין(‬
‫אומלי׳תנועיניכםבייכיכו׳‬
‫מאחל סח כונה למאמר עת‪,‬לויזקף» לעשות מיווללצל״קים לעתיד לבא והוא יושב ביניהן בג״ע וכל‬
‫לף ען ע״א‬
‫זותד ואחד מראה באצבעו כו׳‬
‫כז‬
‫ד ל ש ה ק ש‬
‫ב ה‬
‫‪3‬‬
‫מ‬
‫סליק מסכת תענית וסליק סדר מועד ״ בש״ב מלכותנלעולם ועד;‬
‫ומאסריםכלסחיסע״שיחוםדוש״יעלינול^יגוויושי^ואמןן‬
‫פדר ניטים‪ :‬מסכת כתובות‬
‫מאתר א‬
‫־׳אייר ב‬
‫כונה למאחר לרש גר קפר׳ גדילים מעשה צדיקים ממעשה במים וארי וייביא חדר‪£‬‬
‫כ״ר תנאי התנה הק״כה וכי׳‪ :‬ויבא׳ מאת׳ מושל באלםאני ומי מושל בי צדיק וכו׳ ומביא‬
‫שם ע״כ‬
‫מלמהזהל‬
‫כונהלפטילת לניאמללבנונריהאי!זקכמקומוושלחןכו׳יפלב״שחש»הוהאתיל‪3‬יתיה‬
‫וכני‪ :‬ויבאר טעם אמרם בברכות בשעת פטילילי״כז אמל לתלמיליו פנו הכלים מכני‬
‫לף עס ע״כ‬
‫הטומא׳ והכינו כסא לחל ן חזקי׳שבאכו׳ )דרש הסכל חכם(‬
‫סלייק כ ת י ב ו ת ו נ ת ח י ל י ב מ ו ת‬
‫כינה למאמר כל אדם שאין לו אשה שרוי בלא שמתה בלא ברכה כו׳וםעםאמלס כל שמתה‬
‫דף עט ע"‪3‬‬
‫אשתו ראשונה בימיו כאילו חרב ב׳׳ה בימיי ט ׳ ) ולרשלנישזאין(‬
‫מאתר ג‬
‫סליק יבמות ו נ ת ח י ל מ ס כ ת ס ו ט ה‬
‫•־!אחר ד‬
‫' ״ מ י* ׳פתת־ל״ל כסייטה אחר הכי אקחזובין לו לאלם אשה אלא לפי מעשיו כוייקשה‬
‫׳ » י ד ז ת באלה כו׳‬
‫* ‪4‬‬
‫י ‪ ,‬י‪ .‬ל ‪ ^ ,‬ל‬
‫י ז קי»עתים סיף ^ ׳ ״‬
‫דף פ ע״*‬
‫־־־‬
‫־ • ‪•:‬‬
‫״‬
‫)ודרש ‪ 0 ^ 5‬׳‬
‫כונה למאמר שנים עשייזעליתהיי בערבות מואב וכסען משה כלן ב‪:‬סי;ה א ויבא׳‬
‫ייאמר ו‬
‫חאייל שאלו היכן חשה קבור עמדו למעלה נדמה להם לחטה י לייטה נדחה להם למעלה‪.‬‬
‫דף כא ע״א‬
‫נחלקו לב׳כקותכו׳‬
‫כונה למאחר מנין שאפילו עוללי; כמעיאחןאמ־י שילה וכוי וכלן שיכו לאומרה יטעם‬
‫מאחל ז‬
‫שס ע׳יב‬
‫אתלםתכסעדיףמנגיא‬
‫ז ו י ג‬
‫כ‬
‫‪0‬‬
‫‪ c‬ק ן ד‬
‫״ צ‬
‫ל‬
‫ה ן‬
‫ד‬
‫‪p m‬‬
‫‪,‬‬
‫סליק‬
‫לוח המאמריכ‬
‫•קכו‬
‫סליק ט ם ב ת ס ו ט ה ‪ .‬מ ת ח י ל י נדה‬
‫אאחר ס כינה למאמר איתומלאן הממונה על ההריון לילה שמוכיטלאות׳טכהזחעמ״דהלמי‬
‫דף פבע״א‬
‫הק״גה ואמר לפניו רל׳שע ניפה זו מה תהא עלה כו׳ ~׳‬
‫מאמר ט כינה לר׳שמלאי למה הילל לומה בחעיאמז לפיכקס ליי יחליזליןאיתו נל התורה כלה וביק‬
‫שיצא‪ .‬לאויר העולם בא המלאן וסיטר על פיו כו׳יטננם למה משכתין ממנו התיר׳ כס ע׳׳ב‬
‫חאתל י כונה למאמר ג׳ שותפין כאלם אביי ותמו והק״בה זכו׳ י וםיל התביר וטעם למה תקנו‬
‫לומר בין הברכות שלא משאני אשה כוי וטעם העקרות לתה ומעשה שס לף כג ע״כ‬
‫אאמל יא ) לרש לתשובה( כונה לאבא שאול אמר פעם אתת רצתי אתר צבי נכנס גקילית של מת‬
‫ורצתי אחריו שלשפוסאות יצבי לא הגעתי וקולית לא כלתהכייושיב פעסא׳ וכי׳נפסתה‬
‫לף כל ע״א‬
‫מעלה מתחתי ועמלתי בגלגל עינו של מת‬
‫שם ע״ב‬
‫מאחר יכ כונה לתנא לבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום חובטת שהוא בן עו״הב‬
‫‪,‬‬
‫מאחל יג כונה לר׳ אלעזר מאוס׳ היא הערלה כו׳ וי״ג בריתית ככלתו על<הכו׳ ומגיאמרבם‬
‫שס‬
‫עניינים מן המילה וששה תועלות )ודרש המילה(‬
‫*!אמר יל כינה למאמר ז׳ לברים נבראו קולס שנכרא העולם תורה תשוכה כוי וטעם אמרם שחו של‬
‫דף כו ע״א‬
‫משיח ילא משיח עצמו כי׳ )ולרש התשובה(‬
‫<יאחר‪ .‬ט< כונה למאחר עיר קטנה‪-‬ואנשי׳כה מעט עיר קטנה זההגיף ואנשים בה מעט אלו האברים‬
‫לף ט עי׳א‬
‫ובא מלן גלול זה יצ״הל כו׳‬
‫טליק נדרים • כשם יוצר הדים י וסליקא ס ד ר נשים * ונתחיל סדר קרעים‪:‬‬
‫‪1‬םכנם המאמרים הם ט ״ ו מ ג ר ש ם י׳׳ה השרוי בין איש ל א ש ת ו •‬
‫נשים ביראת שמים‪:‬‬
‫כשיסדר סדר‬
‫םרר ק ד ^ י ס חולק‬
‫אאתר ח <ינה לריהיכחס בן יאיר הוהאזיל לפדיון שכויים וכזי‪:‬וכל אותו עניין עם גינאי נהרא ״‬
‫שם ע״ב‬
‫)וללש ל פליון שבויים ולפסח(‬
‫זזאמר ב כונה לחאחל שיל שהקליב אלם הראשון קרן א׳ היה ליבחצחוכי׳ יקלניתיו קולמין‬
‫לף כת ע״א‬
‫לכלס׳ת׳וכו׳)וללשלתשובה(‬
‫מאתר ג כונה למאחר קטמנ הלבנ׳ אחר׳ רב״שע א׳ אכשל ילל חלכים כו׳ וטעם אחרה הביאו‬
‫דף כט ע״א‬
‫עלי ככרה שמעטת׳ הירח זטעס לשעיר ר״ת ״‬
‫יאמל ד כונה למאמר חביבין ׳שלאל מן המלאכים וטעם לשירת החלאכיסבכל יום כעם ח׳ וישראל‬
‫׳׳‬
‫לף‬
‫ג׳ כעמים זכי׳‬
‫?אחל ה כינה למאמל ויאבק איש עוזו הלמד שהעלו אנק ברגליה© על כםא הכבול • וטעה לאיסור‬
‫שס ע" כ‬
‫גיל הנשהולמז הגאלה‬
‫‪5‬‬
‫^זר ו‬
‫ע‬
‫א‬
‫סליק חולין ונתחיל מנחות‬
‫כונה למאמר בשעה שעלה משה לידוס ייצאו להק״גז שיושב וקישל קשרים לאותיות א׳׳ל‬
‫דף צא ע׳׳מ‬
‫משה וחי מעכב ע״׳ וכייזעקיבאל׳׳ עתיד לדרוש כו׳‬
‫ל*חלו‬
‫ג ־‪3‬‬
‫לב ב‬
‫לוה המאמרים‬
‫‪u‬‬
‫מאחל ‪ r‬פוצה לרכיייםיאיון של אש ומנורה של אש ישלחן אשיללומן השמים‬
‫ק ‪ ,‬קלנן‬
‫^‬
‫‪,‬ן‬
‫‪,‬ל‬
‫^‬
‫^‬
‫‪p‬‬
‫כי<‬
‫י‬
‫‪ 1‬מ ל‬
‫‪ M r p‬ב נ ן‬
‫ת ע ל ה ןןי<נ‬
‫ש ר ה ג ד ן‬
‫‪m1‬‬
‫ן ח‬
‫ר‬
‫שם ־ מ ­‬
‫נ‬
‫סליק מנחות ונתחיל בכורות‬
‫מאחל ט פוגה למאמר פעם אחל נפלה ביצת גר יומי וטכעה ס׳ כלכים ושכלי ש׳ אלז‬
‫סליק בכורות ונתחיל ערכין‬
‫מאחר י כונה למאחר מור של לוד היתה של ‪r‬׳ נימין של משיח יו'שלעילם הכא ‪.‬׳ויבאר מזמור של‬
‫^‬
‫^‬
‫ח׳אלפ״אבי״תאזנז׳‬
‫‪,‬ם‬
‫שם‬
‫צ‬
‫ג‬
‫ע‬
‫נ‬
‫סליק ערכין וסליק סדר קדשים• י׳ מאמרים כנכד י' מאמדותיטנביא העולם‬
‫וי׳ דברותהקדושים‪:‬‬
‫סדר נזיקין בכא קמא‬
‫האתר א כונהלרב‪.‬אתר לרב<הנאקוםסקלאלע׳ לישראל וקבילעלךשלאתקשילליז׳שניםוטעם‬
‫לל״ל שאמר על רב כהנא אט עלה ממל כי • וטעם ארי שאמרת־נעשה שועל ־ יטעס‬
‫לף ציג‬
‫>‬
‫‪ 5‬ע מ א כ י‬
‫בבא מציעא‬
‫מאחל כ כינה לתנור של עכנאייבאורחריב זה יזכיח ואחתהחי׳זכו׳זטעםהנלו׳ ושליפת כל הטהרו*‬
‫לף צל ע״א‬
‫שללביאליעזל• וטעם לקוי העולם שליש בחטים שליש ב;תים כי׳‬
‫מאחר ‪ 4‬מנה למאמל אליהו היה שכיס במת׳בת׳לל׳ כז׳אלאוקימנ׳ לאבלהם‪-‬ומש׳ ידיה ומצלי ומגנינ‬
‫‪7‬ף צה ע״א‬
‫ליה יכן ליצחק כי׳אתיוה לאליהו ומחיוס שתק פולסי לנורא‬
‫מאייל ‪ 7‬פינה ללבה בל נחמני כו׳ מפלגי במת«כת׳ דלקיעאם בהלת קודחת לשעל לבן טמא וני׳‬
‫וטעם לצפל' לקא׳ וקיימי ומעלל׳ כי׳ ספדום ג׳ יוסי כו׳ נפל פיתקא כל הפילש‬
‫שם ע״ב‬
‫יהא בנלי׳ כו׳ )ללשלהספלתכם(‬
‫ויבאר‪.‬מאמל׳ אל תנולי למת כו׳ הא כיצלג׳ לבכיו׳ להספדל׳ לג׳הוץ׳ולתסכילת י‬
‫בבא בתרא‬
‫מאחר ה כונה למונבז המלך שבזבז אוצרותיו בשנת בצילת כי׳ * ותבלו עליו אתיו אמרו לו אבותיו‬
‫דף צו ע״כ‬
‫גנזואוצלותכו׳ואתהבזבתאיצליתיןכו׳ )לרשהצדקה(‬
‫לף צי ע״ב‬
‫ויבאר מאמר משה כתב ספלו יפרשת בלעם וסכל איוב ופן‬
‫מאמל ן כינהלחאמל חיים שתלב ב״ה ניטלה נבואה מן הנביאים ונתנה לחכמים ולשוטים וטעם‬
‫שם‬
‫אתרם תכם עדיף מנביא יכן׳‬
‫דף צט ע״א‬
‫תאחר ז כונה למאחר איובלא היה ילחנבלא אלא משל היה »׳‬
‫שם‬
‫מאחל ח כונה למאמר שטן ומינה לש׳׳שנתכוני וכזי‬
‫מאחל ט כונה למאמר בת היתה לו לאנלהס ובכל שחה וכו׳ויבאל מרגלית טובה היתה תלויה בצואלו‬
‫שם ע״נ‬
‫של אברהם כו׳‬
‫׳!אחר י כזנה לר׳בנאה הוה חציין מעלת׳ וכו׳ כ׳חט( לייעלקא דאכילסאבינו אשכח׳׳ לחליען׳וני*‬
‫לף ‪P‬‬
‫יל עקכ׳ ד^דה לימין לל גלגלי תחהכו׳‬
‫ל‪:‬אחל יא‬
‫‪,‬‬
‫קכז‬
‫לוח המאמרים־‬
‫שם ע״יצ‬
‫מאחר יא סנהלאורזילאבריזמאדהוהכהר תבע• וכוי‬
‫)דלשהתלחוד(‬
‫מאתר יב כונה לח׳חקרקת׳דהזטכאקר׳דהגרונן׳ואקר׳להגרוגי׳כיזה הוי ל‪1‬׳‬
‫זטעס ללב כפא שאמלא׳ לאהזיגאתמן לא הייוניילו׳ )ודרששלרשות( ויבאלטנה‬
‫לף קא ע׳׳ז«‬
‫‪(5‬ל!לת למי לילושלמי^לשבת למה ממשיל כל באי עולה לאיללכו׳‬
‫־ דף קב ע״ב‬
‫אאחל י כונה לההיאצפלת׳להוהקאיעלקלםוליהבחי׳ולישי׳בלקיע כוי‬
‫)ללש של לשות( )לנישואין ולברית(‬
‫חאלןל יל כונה לתלי אווזי לשמטי גדפייהו תשוחנייהו וקא נגלי נחלי דתשתא כז' חדא דלא לי גלכא‬
‫לף קג ע״־י*‬
‫וחלאללאליאטמאוכי׳‬
‫*‬
‫מאמר טו כונה למאחר ההוא כולא ל*ב'ואכלה טי׳נא בי׳ זחליב מניה שתק מחוזי ומלחו מחד גלגלא‬
‫דעינא תלת מאה גלב׳ דחשח' כ ז׳ וגיל לני ליתא להות לה תלי שיצ׳ ג' יחי׳ וג׳ לילות בין‬
‫^ ?י ט^ז‬
‫שיצילש׳ציכי׳‬
‫מאמר יו כונה למאחר ההוא טייעאא״ל תאזאחוילןהיכא דנשקיאדעא ורקיע'אהדדי ט ׳ ויבא'‬
‫דז> קה ע״‪5‬ן‬
‫<‪" ™*y&M'1‬י " י ׳ ׳״'‪^» •»<*•-‬א‪41‬כ\‪.:‬‬
‫האחל »ז כונה למאמר ל׳יחשתעיזיחנא חדא הוה אזילגא בספינת׳ וחזיית ה ה ו ^ י ר א דאניק‬
‫״־‬
‫לישיהממיאכז׳‬
‫מאחר ית כונה לר׳ סכרא בההוא כולא לאפיק רישיה מחיא יאית ליה קלנא וכו׳ זתקיק עלה־אנת‬
‫דף קז מ״ז(‬
‫בליה קלה שב‪-‬יסזהדנא תלת מאה פרסי ואזלינ׳ לפוחיה דלויתן כי׳‬
‫מאחר יט כונה לרבי יינתן בההוא קרטליתא דהוה מקבע׳ ביה אבנים טובות ומרגליות וכו׳דדביתהו‬
‫סס‬
‫לר׳תנינא בן דיסא עתידה דשדיא תכלת׳לצדיקי לעלמאדאת׳ כוי‬
‫מאתר כ כונה לרבי יהודה הינדאה תזינא ההיא אבן טבא דהדרא ליה תנינאכו׳ נסית בר אמוראי‬
‫שם ע״ג‬
‫אתא תנינא קא בלעא לספינתא כי׳אתהפט מיא והוו דחאט׳‬
‫עמתאמלב כונה למאחר עתידנבריאל לעשות קניגיאעס לויתן ואלמלא לקדוש כרין הוא הוזלו‬
‫שם‬
‫אינו יבול לו וט׳‬
‫אאחל כא כונה למאחר עתיד הק״בה לעשות סעודה לצדיקיסמגשלו ל לןיהן ומעורוםוכה והשאר‬
‫ג‬
‫ש ‪0‬‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ש‬
‫חולקיןועושין ססור׳גו' ושאר פולסי על חומות ילושלים כי׳ויכאר זכה עושין לו סוס>לא‬
‫לף קז ע״ל(‬
‫זכהעושין לו צלצל וכו׳ )ללשפלסיכזת(‬
‫תאמר ככ כינה לחאמל ושמתי כלכל זכי׳ פליגי תרי אמיראי בארעא ותר* מלאכי בלקיע׳ וכו׳ א״ל‬
‫הקדוש בלון היא ליהויכלין וכדין * ועתיללבנות ירישלים באבנים טיבות ומרגליו^‬
‫דף קח ע׳׳א‬
‫ןל׳עלל׳כו׳‬
‫אאחל כג כונה לח׳עתיד הק״בה לעשות!׳חופות לצדיקים י וטעם עשלה סופות של אדם הראשין‬
‫שם ע׳יב‬
‫זלחהכלסחאמיסטוביתמש״כלצליקיס ) לרש לנישואין(‬
‫מאמר כד טנה למאחר אמר ליה ההוא ט״עא תא ואחו׳ לן הר סיני אזל׳ וחזאי להדרן ליה טקרבי‬
‫כי חחרא חיולת׳ שמעתי ב״ק שאומר׳ או‪ .‬שנשבעתי ועכשיי שנשבעתי‬
‫לף קט ע״ב‬
‫מי מפר לי‬
‫דרש ? נישואין‬
‫מאתר כה[ כונה למאמר כלמה שברא הקלוש בלון־ הוא בעולמו זכר ונקבה בלאם ואף לויתן כז•‬
‫ואף גהחית בהלל אלף זכל ונקבה בלאם ואלמלא נזקקי׳ זה לזה היו‬
‫דף ק׳ עימ•‬
‫מחליבין כל העולם וכו׳‬
‫שה‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ויאחל ט‬
‫סליק מסכת בחרא ונתחיל סנחדרין פרק חללו‬
‫‪ ,‬כונה למאמר כ ל ישראל יש להם חלק לעו״הב כו׳ זטעס שקבעוה כאן סליו במקימ׳•)ט»ס‬
‫^‬
‫‪r‬‬
‫‪{.‬‬
‫למה ק ב ע ו ה לומר קיד׳ הפרק׳׳ • ויבאר חדיש הגאון ח ה ״ ר ל יצחק י י י‬
‫י!* ^‬
‫על פסוק הקטן יהיה לאלף נו׳ בעתה אחישנה כו׳‬
‫אחל שמח תלמודו י‬
‫מאחל כז כונה ל מ א מ ר ג' מלאכי חגלה נזדמנו לו לדואט ״‬
‫דף קיג גנ י‬
‫ואחד ששרף נשמתי * ואחד שפזר עפרו כי׳‬
‫מאחר כח כונה לאנטונינזס אסר לר׳יכולין ביףונשחה לפטור עצמן מן הדין וכו׳‬
‫"‬
‫‪• .‬‬
‫וכו׳ אמללו אמשול ל ן חשל לפללס ובכורות כ»׳‬
‫מאחר כט כזנה לחאחר תנא דני אליהו צדיקים שעתי׳ הק״בה להחיותן אינן חחרין לעכלן כז *‬
‫וכונה לאזקאלף שנים שעתיד לחדש צדיקים מה הס עושיןעושה להם‬
‫דף קיג ע׳^נ‬
‫^‬
‫מפיס כנשרים וםטיןע״כהמיסכו׳‬
‫*זאמל ל כונה למאחר אלחלח מקר׳ כתוב אי אפשי׳לאימלי <׳ מתא קל״ה ואדחי‬
‫ש‪0‬‬
‫ליה כגבלמ ©גת וכוי^‪-‬ל »*יחי״*» ממפר׳כד‬
‫דף קיל ע״א‬
‫מחמל ל* ימנהצייחחד יומו של הק״בה אלף שנים וכוי‬
‫־מאחל לנ כזנה למאמר אחל שתפסו הק״כהלירבעס במלז ואמלל! אזיל זכו׳ א" ל‬
‫שם ע״ב‬
‫ח׳ בראש א״ל בן ישי בלאש זכו׳ וסול חלוקא לרבנן‬
‫לף קטז ע״כ‬
‫מאחל לג כונה ללב קטינא שית אלפי שנה הוי עלחא וחל חריב‬
‫שם‬
‫מאמר לל כונה למאחר ל׳ הלל אין׳להס משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי •חזקי׳‬
‫מאמר ילה כזכה לחאמ׳ מלמל שעלו שמש וירק לזבזל אחרו לפניו רב״שע אם אתה עושה‬
‫לף קיו ע״א‬
‫לין לבן עמלם נצא וכי׳‬
‫םליק סנהדרין ונתחיל מכות‬
‫•מאחל לו *כונהללי״בלג׳ דבלים עשוב״דשלמטה • זהסכיחו‪-‬ג״ל שלמעלה מקלא‬
‫שם ע״כ‬
‫‪.‬חבילה׳ ושיזלתסלזס בשם והבאתחעשל זכו׳‬
‫תאתר לז כונה לתרי״ג מצית ש&״ לאית כג*יין ימות הממה * דמ״חעשיי׳ כנגד‬
‫ף ‪,‬ך‪ ,‬״‪5‬ן‬
‫אגליי של אדם כיי י וכינת באדיד והעמיד׳ ע‪ 5‬י״א‬
‫־מאמר צח כינהלמ׳זכבר היו רבן גמליאל וכי׳שתעו קול המונה של ארס חאכטיכרם‬
‫שם ע״^‬
‫ק׳ חיצין התחילי הם בוכים ורבי עקיבא משתק וכי׳‬
‫סזייק מכות ונתחיל מסכת ל׳ א‬
‫אאחל לט כינה למ׳לא עשו ישראל את העגל אלא כדי ליתןפ״פלב״תילא היו ישראל‬
‫דף קיט ע״א‬
‫יאזייס לאיתי מעשיילאדודראוי לאיתי מעשה יכי׳‬
‫* ״י* מ כונה למאמר ויליסהשמשכו׳אמררי״לכ״דשעי אזיל שית וקם שית כולה‬
‫הם ע״כ‬
‫יילתא כיום תלחם כוי‬
‫' *י׳ייימ־ יז״ד משמים השמעת ד ק איז יראה ושחטה אס יראה למה שקטה‬
‫יזאתי ^‬
‫מ‬
‫ל‬
‫כ‬
‫‪ ,‬ע א‬
‫ע‬
‫‪n‬‬
‫‪0 1 5‬‬
‫‪%‬‬
‫‪f‬‬
‫כ‬
‫ס‬
‫ע‬
‫ד‬
‫‪5‬‬
‫כ י נ‬
‫ז‬
‫ו א ס ש ק ט ה למה ״לחה וכ‪,‬׳‬
‫?איור ת ב‬
‫‪.‬‬
‫כזכה ל י י א ת ר י י י מ ל מ ד שלקח ה ת י ר ה‬
‫דף ק ן‬
‫ע‬
‫״‬
‫והמזיל״הק״בה על כל האומות זכו'‬
‫כ ל ו ם כ פ י ת ע ל י נ ו ה ר כ ג י ג י ת כוי‬
‫דף‬
‫קכא‬
‫ע״א‬
‫שם‬
‫ע״כ‬
‫יין אתר חג כינה לת׳ ר׳אסיאין בן דוד בא על שיכלו כל הנשמות שבגוף ייגאל עניין‬
‫משיתשיבא במהרה‬
‫ה‪*.‬קטסכחאלילים• ןסליקו המאמרים מ״ג ־ ס׳׳ה של המאמרים קס״ה וסימניך‬
‫מסכת‬
‫‪ 5‬תחכול‪>!1‬ת י ^ ל *‬
‫מ כ י‬
‫נ‬
‫אח־פרטירמזי הבונות של המדרשיידזמפירשי׳בין המאמרים קכזז‬
‫מםכת ב י נ ו ת ‪:‬‬
‫‪ qr‬ג ע״א‬
‫פונה ליזדלש לגתיפצ״אר׳טרפןןכשריז׳מרחתיקןיאמ׳כפתירופיהגהקללן*‬
‫דף ‪» p‬׳‬
‫כינה ליילרש הילקוט אמר רי״בלתזרתי עלכל בעלי אגדה וכו׳‬
‫דף יל ע״‪5‬ן‬
‫כזנה למלרש תנחומא לעת מציא זו הזקנה וכו׳ שתהא עינו רואהכו‬
‫לף <ן ע״‬
‫כזנה לחללש שותל טובתה הק״בה יילא את כל העולש זכו׳‬
‫מונה לחללש לות הנעליר׳יהולבל סימון אמ׳זכאה חאן לאשתלל לחנלע כההו׳עלמיכו׳ לף כ ע"‪3‬‬
‫ס^יק ברכות ונתחיל שבת‬
‫דף כז ע״ג‬
‫כזנה לחלרש שתות רבה ליכאלף רבוא מלאכים ירדו ע‪ 0‬הק״בה לסיני‬
‫כונה לתדרש הילקיטאמר ר׳אלעזרבןפדת במקי׳שיש אוכלוסין יש דיחק אבל בסיני כשב׳הק״בה‬
‫דף כת ע״א‬
‫ירדו עחואלף א ל פ < ס ו ר ו ב י רגבו׳ וכו׳‬
‫שס ע״ב‬
‫כונה לחדרש שחות רבה חהו קיל גדול ולאיסףקול אחדנחלק לז׳ קילותכו׳‬
‫דף ל ע" כ‬
‫ל"יי« ‪*. -‬אלי&ע&החונחחה עונשו וכו׳ ש א ל י צהק׳׳בה‬
‫'»‪»s‬־**י»»אי שם חלרש ב״ר י ו ל ך‬
‫ירושלמי לםבתאדס‪u!w1{.>*y‬טהייי־ה־ * » *‬
‫במשליעמיל ארץ וכוי; וטעם מכני מהמהלכו׳הנשי׳תחלה^ ה מ ת יף לז » ״ ‪3‬‬
‫דף לח ע״א‬
‫כונה לחאחל ירושלמי דעירובין מפנימה מערכין בחצרות וכו׳ וחעשה‬
‫פסחים‬
‫הונה למדרש הוא מרומים ישכון וכו׳כי יי׳אלהיך מביאך וגו׳אלשלחן ערוך יכו׳כביכול הקדיש‬
‫ברון הוא מיסבבראע והאבות וכל ה צדיקים יושביןלרגליו וכו׳ואחרכך מברכיך‬
‫דף מז ע״א‬
‫לבעל הסעודה‬
‫סובה‬
‫כינה למללש הנעלם אילן יש לזלהק״גה בעולמו ולולב שמווישראלקדושים וכו׳ דף חח ע״כ‬
‫'כינה לתדרש רבה כן אחר להם הקיבה לישראל אתם הצאן ואני הרועה י אתם הכלם ואנ*‬
‫*‬
‫לף‬
‫השוחר־ אתם המיס ואני האב זני׳‬
‫ראש השנה‬
‫׳םח»ק בן יהיציק שאל לרבי שמואל בר נחמני בשביל ששמעתי עלי ן שאתה‬
‫לונה ל‬
‫דף נה ט״א‬
‫בעל הגדה כיצד ברא הק״בה את האורה יכי׳‬
‫לזנה • לכלקי רבי אלעזר שמים מהיכן נבראו מאיר לבושו של הקיבה יכו׳ והארץ מהיכן נבראת‬
‫שס‬
‫ויבאר סוד נתעטףבטלית כש״ץ וכל מאמר כיה״ג מבואר כ ן‬
‫כס ע״כ‬
‫לינה למללש שותל טוב אמי דוד אקר׳ לאלהי׳עליוןוכו׳בניהג שבעיל׳חלן בסר ודם‬
‫יומא‬
‫׳ ? לככיקתא רבתי אשרי נשוי כשע וכו׳ השטן בא בי״כ לקטלג ‪0‬ת ישראל ואוחד גננים הם צו'‬
‫ין‬
‫לף‬
‫ניטל קנה מאזנים ושוקל עונותיהם וכו׳‬
‫לונה לחלרש שוחרטוב חדז פורענות עקרה היא וכו׳יענייןגב״ת החובות ובכיות בכף מאזניי‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫והק״בה חטה כלפי חסל זכו׳‬
‫למדרש תנחוייא נטעתי בהן עץ כל כלי כשם שהטבור הזה נתק באמצע האיש כן א־׳י נתונה‬
‫כאתצע העולם זכי׳‬
‫ב‬
‫ע‬
‫‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫ל י נ ה‬
‫נ‬
‫ו ז י ר ש‬
‫כ‬
‫ע ״‬
‫ר‬
‫ן‬
‫י ט‬
‫ש‬
‫ס‬
‫ע״‬
‫ע‬
‫ב‬
‫׳‬
‫מגילה‬
‫לונה‬
‫ל־־״דדש‬
‫לבה ואהיה אצלו אחון כן׳ אמון הכוםהכז‬
‫‪,‬‬
‫יף‬
‫קגיגה‬
‫ס‬
‫ע‬
‫‪5‬‬
‫־לוח־פרםי רמי כוגוח המדרשים המפחדים‬
‫נ‬
‫״‬
‫ם‬
‫נ ‪ ) 5‬ת נ נ י ‪ ,‬ן ה ח‬
‫ד״ ' ל?*‬
‫>זנה לתדלש יבי חנינא ג׳נובלותהן• <"‪3‬ול מ^&ינה״ '‬
‫•״י\ «ע״&‬
‫עולם הבא שבת וכו׳‬
‫כונה למללש יג‪1‬זכשע׳שבר'טק״בה‪5‬ןתזןד הלאםוןגנ‪1‬לווסחז<לוע‪5‬כלאיצנ ע ‪1‬‬
‫‪0‬ל‬
‫כזנה למדרש לנה אל© הלאשק מלח כל העול'בלאי חן החזלמ לי׳עיב י ן *‬
‫כונה למדרש ילקיט ל׳מאיל הוהיתיב ודליש בבי כנישתאלטגלי׳ והוה *לישמ י * י‬
‫? ״ ע ע״*‬
‫םוסיאבשבתכ׳׳‬
‫וטעם‪.‬ללבי מאיר שפירש טליתז על קבר אחר רכו פו׳‬
‫ושם מבואל כל מה שאזחל לן בעל בית עשה חוץ מצא גז'‬
‫תענית •‬
‫דף עא ע״ג‬
‫כזנה ‪-‬למדרש לבהאיןב״השלמעלהגזבהח^השלמסהלקי״חמילוט‬
‫ס‬
‫ל‪0‬ם‬
‫‪,‬ג‬
‫‪/‬‬
‫ש ם‬
‫מ צ פ‬
‫מ י ם‬
‫‪3‬‬
‫י ה‬
‫‪5‬‬
‫ע ״ ג‬
‫‪0‬‬
‫‪7‬‬
‫‪.‬פתוכות‬
‫פינה‬
‫כונה‬
‫טנה‬
‫טנה‬
‫‪-‬כנגה‬
‫צתדרש ג״רא״ל מנתן תנאי התנה הק״גהעסהים שיהא נקרע לפני ישראלוכזידף עח ע״א‬
‫למדרש רכה ג׳ כתות של מלאכי חבלה יוצאז׳לקלאת הרשעי׳א׳אוח׳אין שלום וכוידף עט ע״א‬
‫נדה‬
‫לחדרשילמדנו תניתין לו נל דלוק על לאשז וכו׳בביק׳נזטלו החלא׳וחוליכו לג״ע וכו׳ דף כ‪ 3‬עינ‬
‫נדרים‬
‫למדלש ‪.‬שאל ׳‪.‬טירנוםרופס את דבי עקיבא א<*ה ־מעשים נאים של בשר ודם כז׳ וטעם" לחה‬
‫דף כד ע״ב‬
‫הביא משל מגליסקאיתדוקא‬
‫מציעא‬
‫לחדלש ל׳ל והתקדשתם זט׳העל׳ונים לפי סאין יצר הרע בהן קדושה א׳וכו׳אכל התחתונים‬
‫&יצל‪,‬הלע ‪-‬בה? ולוא׳ בב׳ קל‪1‬סות זכו׳ בכל יזם מכתילי׳ העליונים להקדזש בל*ך‬
‫דף צל ע*נ‬
‫הןאבג׳קד»שות־כ»'‬
‫*בתדא‬
‫•כונה‬
‫למאמר‬
‫כונה‬
‫למלרש‬
‫» ״ למלרש‬
‫*‬
‫י‬
‫י י‬
‫מדרש‬
‫יכונה‬
‫כונה למדרש‬
‫צ מ ‪ 7‬ל‬
‫ילושלחי לברכות תלע לן שלברי סופרים ח‪*3‬ביס חלברי נביאים שהרי רבי טלםן‬
‫לף צת ע״א‬
‫אלו לא היה קורא לא היה עובר אלא בעשה כו׳‬
‫ילקיט ב׳שעריבדכל יש בג״ע ועליהם ששים רבוא מלאכי השר׳כו׳זיבארח׳הלסים‬
‫לצדיקים ולי‪.‬נהרות וח׳ בגלי כהנה‪.‬של ל׳ג • וטע© למסכת שבת למה יש בה‬
‫דף קט ע״א‬
‫כ״לכלקים‬
‫תליסכלצליק יצליקיש ליעול׳בפני עצמווצז׳אס הוא חסיל זוכה זכו ׳דף קיבע״מ‬
‫ ש‪0‬‬‫תנחוחא אני א מ י ל כל טובי על מ י ן טובי מלת הטוב ןכו'‬
‫מכות‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫‪ m‬קיח ‪»*$‬‬
‫איכה ידמ׳ כי אמלו בלשון איכה חשה ישע״ה ירמיה זכי׳‬
‫איכה רבה קלאי־<בה למל*=יהשלת ואמר להם מלן לרכשאתלו מת מה לויי‬
‫‪,‬‬
‫האלילים‬
‫״ ' ^‬
‫ל ח ל ר ש‬
‫ג ש ע ה ש ע ש ז‬
‫‪6‬‬
‫ה ע נ ל‬
‫ע‬
‫י‬
‫ז‬
‫י‬
‫למ‬
‫ה‬
‫^ * ק'בה‪0‬ארלג״שע כ נ י ן ל ן ^ י ו ע‬
‫* י^‬
‫״‬
‫<ף קיט ע״‬
‫יאתה כו‪.‬ס עליהסהעגל מ ה יהא אסייעך כוי‬
‫פונה‬
‫‪>w‬‬
‫‪3‬‬
‫"לוח כונית המדרגים ומאמרי זזזהר‬
‫קנט‬
‫‪ cp‬קכ ע״*<‬
‫•‪5‬ונ‪ %‬למדרש ילחמו משעהשהשמשזורת עדששוקעמקלסלהק״בה כי׳‬
‫לפונה למלרש רבה אמר ליה עבלא בישא לא זליני לאבא וכו׳ וכינת אמר׳ תפוח עקבו של אלם הראשון‬
‫‬‫היה מכהה גלגל חמה כי׳‬
‫‪o s‬‬
‫‪3‬‬
‫ע‬
‫סליקו המדדשות סך הכל בינות המדרשים ארבעים*‬
‫מסכת כרכות‬
‫אלו הם רמזי פרטי המדרשים של ספר הזהר המוזכרים ומפוזרים כספר למען ימצא‬
‫המבקש כהרף עין מבוקשו איה מקימו‪:‬‬
‫יזהר‬
‫זהל‬
‫•»־הי‬
‫זהר‬
‫זהר‬
‫זהר‬
‫זהר‬
‫הר‬
‫‪f‬‬
‫‪\,‬‬
‫"‬
‫ד‬
‫בהקדמה‬
‫ולפי שאחר לש״ כי לחבריא במנוית׳חנייכו ללא תכקין מכימייכו חלין דאירית׳כו׳‬
‫אחלנש׳׳ביל׳חארחהאדאילית׳כן היא בקדחיתא כד שליאת לגלאה ט ׳ שם דף ג ע״ב‬
‫כס דף ל ע״ת‬
‫^^*»**‪*~*±‬ג*נ^ ‪+.‬‬
‫ואימן דםבלי עם סיהר׳ ההוא פגיח אינוןיקרבץלהתדירב! '‬
‫‪.‬דף ז ע״א‬
‫‪ .‬״ ‪,‬‬
‫)וסמך למתעני׳בערכ ראשחודש(‬
‫<ף ת ע״ב‬
‫ורזאדאאוליפנא־דק״כידיהיבמטתיה ביןצפיןלדרוםט׳‬
‫רבי יצחק יל׳ יהזלא הוו אילי בארחא יאתארתו בההיא אתת׳ להותלהברא זעירי כו׳‬
‫ל ף » ע״א‬
‫‪...‬‬
‫)יורה על העוסק בחציה פטור חן המצוה(‬
‫שם‬
‫ת״ח בל יימיידבר נש כיני לאתתקפ׳ ביה בק״כה וכו׳) יור׳עליבטחין ‪5‬הש״י(‬
‫דף כא עיכ‬
‫בשעתאזיאצטדיך עלחא לחמי וחייאזליימודעילהולנפשא דצדיקיא ‪. . .‬‬
‫זדא הוא חדו דת׳׳ח ומזונא לילהוןכיון דיעברין יוהאי עלמא כמה נתלין־כו׳ ) יורה גל שכר‬
‫דף כג ע״ב‬
‫הצדיקים לעולם הנא‪(,‬‬
‫סליק מסכת ברכות‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫םדרמועו‪^ -‬םכ^‪-‬שבת י ־‬
‫זהר‬
‫יהל‬
‫זה;‬
‫דף לד ע" נ‬
‫גופיהוןלצליקיא ללא אתמשכי בהאי עלמא בתר מאין יכו׳‬
‫פסהים‬
‫שמע ישלאל יגומל האי קרא תינחבשעתא לאחרי בני יעקב ומשל לכת הלך ט ׳ •לף מה ע״כ‬
‫סוכה‬
‫רבי חייא ורבי יוסי הוי אזליבאורחא חחי חליילאי זט׳אמרשליחא לחציה אנא כו׳‬
‫יי ״‬
‫)יולהעל לולב ומיניו כו׳(‬
‫לף נ ע״א‬
‫מאי שמיני עצלתכתלמחו מיש? כל חאן לכניש מאלין זנלכאן עילאין כו׳‬
‫ראש השנה‬
‫^ ׳‬
‫יף‬
‫כלי' אתעלותא קדחאה איהו בעלמא מאי אתעל ותא יכו׳‬
‫) יורה על ראש השנה שהוא יום הדין וראוי בשופר(‬
‫יומא‬
‫היכל זכותם החאזנ׳׳זהחשקל וקלין זכיית זעונו׳על ידי הממונה יאזניה כלי! דף נט ע ג‬
‫«הל י‪.‬״<ז‬
‫» ‪3‬‬
‫לג «‬
‫ט‬
‫והי‬
‫ב‬
‫ע‬
‫‪w‬‬
‫!הל‬
‫הל‬
‫מ‬
‫שש‬
‫‪3‬‬
‫‪f‬‬
‫יוח מאמרי ת ה י והמדים׳‬
‫ן־דל‬
‫זהר‬
‫ילל‬
‫מר‬
‫זהר‬
‫זהר‬
‫יהל‬
‫‪s a‬‬
‫מ‬
‫ק ח ?ל גל נש חטי)תגזימנא תלא ותלין ומנת וליו אהלל ביה זני'‬
‫״‬
‫מגילי‪.‬‬
‫הרשת גלאשית לב היזנונא םבאאמל ללא יהיב גל נש פוחיהלמיתילהרהולא נישא לף סא ע ‪3‬‬
‫שם‬
‫תמנן אסיר ליה לגל נש לאסתכלא גשפירו לאתתא כגק ללא ייתי להלהולא‬
‫״‬
‫מועד קטן‬
‫דף סג ע ת‬
‫האחחינן כתהלחיחייהזו צדיקיאקחי׳ק״כה ולא אתבלאולא בחכאן ין ף‬
‫‪,‬‬
‫הגיגה‬
‫שם ע ‪3‬‬
‫תאחזי ליתחלהלאמליכלהיחבליאדאהכיודאהכיללאאןילכלילתלאתלאכו׳‬
‫ת״תאיתלבושא לאתתזי לון שפידא ואיכון טפשין כל תחזן לברנש בלבישא שפירא‬
‫"‬
‫^‬
‫) יורה על מדריגות הלמידיות ע ל כמה פנים(‬
‫תענית‬
‫חלרש הנעלם תאכא והית׳נפש אלמי צרורה פ»׳ אלא כחס ד* רן זכאה תולקאה דצדיקיא לכלא‬
‫‪3‬‬
‫ןכ‬
‫ם ת‬
‫ע‬
‫נ‬
‫ב‬
‫ע‬
‫*‪1‬‬
‫ח‬
‫אתקשר'‪7‬א‬
‫לף‬
‫בליין נ פ ש ברוח »י»ו מ ש ח ה ו כ י ׳‬
‫ע‬
‫סליק סדר‪.‬מועד וסליק ת ע נ י ת ‪:‬‬
‫;הר רבי שחעין בן יוחאי ולני אלעזל כריה הוו אזלי לכלחא חזו לשתשא להות אזכחא וירוקא כו״‬
‫דף עת ע״ כ‬
‫) יודה על גזירה שנגזרה ובטלה דש׳׳ כ י (‬
‫יבמות‬
‫זהר רש״בי הוה יתיג ולעי גאיליתא גליליא לכלה אתתגלא בכעלה והיה חדירש״גי כ»׳‬
‫לף עט ע״ג‬
‫) יודה לדרוש בנישואין ובעת ה ש מ ת ה (‬
‫סוטה‬
‫^ר לבי תזק״ה פתח אשתך כגפן פיליה כירכתי ביתן כוי)יודה עליצגיעות האשה׳ דף פא ע״יו‬
‫נדה‬
‫?הל לש״בי אוייל אפילו כל איניןכשתתי׳דגני כשיז ע ז לא יתקין לעלת׳כלהו נליחן קידה דף פג ע*»‬
‫חולין‬
‫לף כט ע״כ‬
‫יילל איילו הביאו עלי כפרה בגין דאזעלית לה בגין סגה לילי אמין *ויכין דא‬
‫מצ‪$‬מא‬
‫‪,‬‬
‫<הר רזאאשכתנא בספרא דאלסלאחל כאינון תולדות דעלחאוהתא יהא ליחית וכו לף צי ע״כ‬
‫בתרא‬
‫לףקט ע״נ־‬
‫זהל תאנאארבעםגזניןזחיניןוחלליןקנאלגיפאביליהוחתלבשאכיהבחליתא‬
‫יהל הסיהלאאלף טיליןלגלגין קחה יכלהו‪:‬שיבה חדהיילקמהאלף נהדק סגיאן דף קי נ‪£‬‬
‫< י * ת י צ ק א ה חאןדזפי להני לכושי; דקאחרן ד־יתלבשין ליק‪ f ,‬״‬
‫ז‪:‬ל בפסוק ייליז אז לי" כגליי כל איש אשר יזלכךנשמתי מזמנ׳ן לו לביש וכי׳‬
‫האלילים‬
‫‪ ! .‬ז ו‬
‫״‬
‫•׳ זל לש בי את וקל גלנלוהי ••‪ m f‬לנלהו לקיעין בייטלכוי למיזל טס שילדה ילא היה ל נש דשחע‬
‫דףקכ ע״לן‬
‫ליה בל מחשה ויהושע נוי‬
‫‪3‬סו ‪5‬‬
‫נ ג‬
‫ע‬
‫לף קט ע׳יא‬
‫שם‬
‫סליק מדרשי חזהו ניניין הצאמדיב ליד‪­/‬‬
‫אלי‬
‫לוח ה מ ^ י ם‬
‫‪:‬‬
‫קל‬
‫אלו רמזי המעשים המפוזרים בספר כולם כתבנו כאן שבנקל ימצא איזה מעשה‬
‫שירצה בסימניםאלו‪:‬‬
‫ברכית‬
‫׳מעשה‬
‫אעשה‬
‫ייעשה‬
‫מעשה‬
‫כינה‬
‫יזעשה‬
‫*יי *‬
‫‪,‬‬
‫־מעשה‬
‫מעשה‬
‫תעשה‬
‫מעשה‬
‫כינת‬
‫»זעשה‬
‫אעשה‬
‫חעשה‬
‫^״‬
‫בזקנה א׳שהית'מקדחת לב״הויצאתהקודםקדישהכו׳‬
‫דף ן ׳ י‬
‫בחסידא׳ נתגלה לי אליהי זיתן לו ב* כספיםוכי'‬
‫לף » ״‬
‫כאלם א' שהיה ניתז סמיך לג״ה יהיו חמים היללי‪0‬‬
‫שס‬
‫בחסיד א׳ כשהיה ישן היז לי חליקלבן ובתפלה היה לו תליק אחר‬
‫דף יו נג״צ‬
‫למעשה באדם א׳ שאחר לרנן נחליחל כאיזה הקים הק״בהנתזן וכי׳‬
‫לף כא ע״כ‬
‫כאחד שאחר לי היות נתלוסשיייזת התודה תהרה כי׳‬
‫״«ל \ה‪.‬שנש‪1‬ח ה י ו ח מ ד ס איתו כראי׳ ונתגדל עיוו ‪ p‬כל׳ דף כה ע׳יא‬
‫^ ״ ״•‬
‫•סליק מסכת ברכות ונתחיל שבת י‬
‫ברב ספרא הלן עם תלי<יליו לטייל חיצה לעיר ופנע כתסי׳ סכר שיצא לקראתי דף כט יג״כ‬
‫ד ת ל ״‪0‬‬
‫בא*ד שלא הים לזחד תורה אלא גשבת‬
‫שם‬
‫כאחדשהיה הולך כספינה עה סוחרים הרכה אחרו לו היכןםחורה שלן כוי‬
‫דף לל ״ףן‬
‫כאיש א׳שנפטר ימצאוהו החוכרים כשדה בקברו סהואחי כיי‬
‫דף לה ע״כ‬
‫למעשה א׳׳לקיסרלר׳יהישע מדוע תבשיל של שבת ריחי מדף כי׳‬
‫באדם א׳שהיה מאליך יחים ולא מצאו לו שוס זכות רק שלא היה חלליק בע״ש‬
‫דף לו ע״א‬
‫רק בשמן זית‬
‫בנכרית שריתא׳ שחקה יאיזלזמןעחלה ואחלה ראיתי שרים לביס בגיהנס‬
‫סם‬
‫ויהודית מ ״ ע וכו׳‬
‫‪0‬ם‬
‫בטורניסמפום שכנע בל׳עקיבא א״ל חה יוס חיחיס ו‪0‬׳‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ע‬
‫‪3‬‬
‫ע‬
‫ע‬
‫םליק מ ס כ ת ש כ ת ונ*‪11‬זי‪ *7‬עיררכץ‬
‫כינה‬
‫מעשה‬
‫אעשה‬
‫*עשה‬
‫‪0‬עשה‬
‫אי׳גשה‬
‫אי׳צשה‬
‫לר׳‪1‬שה‬
‫לר׳גשה‬
‫אי׳גשה‬
‫ליועש׳באשיאחתשהיתידבובה לתברתישלתה עירו ביביד בנה נסבתיה גבכתיה יכי'דף לת ע״ ‪f‬‬
‫פסחים‬
‫היה בבחור א׳שהלך כל יחיו אחר שרירו׳לכווע״י שנוע' אחת שעש׳חזר רכל מעשיו לףמג ע^א‬
‫שם‬
‫בינאי המלך אמר לדביתהו אל תתיראי‪-‬מןהפרושים אלא חן הצבועיכ כי׳‬
‫‪.‬סובה‬
‫ברבי אבהי כשבא להסתלק מן העילםהיה בזכה נמסו אצלו חכמי ישראל כוי דף ייט ג״א‬
‫באדם א'שלא היה לי צל באותה לילה של ה״ר ועשה תשובה באותה לילה לאה צל ם ם ע״ ב‬
‫יומא‬
‫דף נח עי׳ק‬
‫בצדיק א' היה רגיל להתפלל בר״הוי״כ ובסוף ימיו לא רצה להתסלל עוד‬
‫שם‬
‫באיש א׳ שהיי לי בניס ובנית ילאחר נישיאין מהו וכו׳ לכי שהיה מט‪<:‬ה נכרי‬
‫כס‬
‫בחסיד אחד שתי‪ :‬בקין שוכב על האון ומזלף היה משים רגליו בכלי חיככו'‬
‫ביהודי תיהלןלחרתזק ולאה יהודי אחל בחלים שהיו העליוני׳שוקליס אותו דף ס ע׳׳ א‬
‫מגילה‬
‫בכחורא׳ עשיר מאל ותשקה נכשובאשתקבילז עד שעשה כלצינז בתליה יבאו‬
‫י״ב*‬
‫ <‪3‬‬‫לג ב‬
‫‪-‬לדין לכי׳ה;לך וכי׳ דף שא;'׳א‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫לוח כמגשים‬
‫מעשה‬
‫בליעחלם שהיו לו שטיות בעלייה פעסאתתלצה לעלו׳אליהן קדאמריבייעחלםלף סנעי*‬
‫מועד קטן‬
‫מעשה‬
‫בחשכתחועד קטן שלאף ללחזלאיתה וכן שאל חספתזת שאין לגילין ללחולאיתן לףסג ע״‪£‬‬
‫חגיגה‬
‫מעשה‬
‫מעשה‬
‫מעשה‬
‫׳*עשה‬
‫באבזיה אניו של אלישע אתל כשנולל קרא לכלגלול׳ הלול לברית חילה וכשאכלו ושתי שמן‬
‫לף סט ע׳׳כ‬
‫אליןאמליןחזחולין)אליןאלפ״אבית״ין וכוי‬
‫פעם אתת היה יושב ושונה אחל בבקעת גיניםל ועלה אלם אתל לראש הדקל ונטל אס על‬
‫שם‬
‫הבנים ו כ ו ׳ ואתר כן ראה אדם אתר ושלח האם כו׳ ומת ־ פו׳‬
‫באדש אחד שלא ילמד כל ימין לק מסכת חגיגה ובמותו נעשית המסכת׳פדמות אשה ועמד*־‬
‫דף עא ע״א‬
‫עליז להספידו כו׳‬
‫שהיה ב ח ל ן גדול ו ע צ ו ם מ?ןל ו ה י ה ל י י מ ג ן ״ ה ו ז ־ י ה פ ה ן והיה ק דין בק ג ז ל ן א ח ד נ כ ר י לבין‪,‬‬
‫ש‪5‬‬
‫היהודי!‪ rrp‬המלן על תכתתי של הכק ופריצתו‬
‫סליק חגיגה ונתחיל ת ע נ י ת‬
‫תענית‬
‫חעשה בימים קדמונים היה מלן גדול כוי והיה לו בן זולל וסובא שבכל סעידה למאכלו היה צריך‬
‫דף עב ע״ב‬
‫כבש אחד וששים לתם זייתלתרנגויודגים ושלחו למלך אחד גיסו כי׳‬
‫מעשה במלן כי׳שלת לתבס לשאול עצה על גאותו שלת׳ לו להמעיט בחיילותיו וגייסית יעשה ילא‬
‫דף עד ע״א‬
‫הועיל זהזליכו לטייל בגנים ופלדםיסכו׳‬
‫כינה למעשה ברבי אבהז אני אמרתי לריק יגעתי כי׳הראו ל ו ייג נהר׳ דאכרסתון דף ע״ה ע׳׳א‬
‫״עשה בבתי של י׳ נחזניא חופר שיחין שנפלה לבזר עחוק באו והודיעו הלבל ללבי חנינא בן דוסא‬
‫שם ע״‪3‬‬
‫סיגה לאשמה אמל להם שלוס שניה אמל להם שלים שלישית טלתה כו׳‬
‫סליק מ ס כ ת ת ע נ י ת‬
‫יבמות‬
‫מעשה‬
‫באיש א׳אמר לחכי לוצ״ס ליתן לי אשה ומיוחסת ואין לה ממון זכו׳וגחקוס אחר רוצים ליתן לי‬
‫לף עט ע״ב‬
‫י‬
‫‬‫מחין אבל אינה מיוחסת כל כן כו׳‬
‫פומה‬
‫»עשה בנערה שהית׳הולכת לבית אמה והית׳חקישטת בכםף וזהב בללן והלל בלא ישיב וכשהגיע'‬
‫י * י ה ״ ס צ ח א ה כי׳ לאתה באל ותבל יללי קשור יללה לביר ואתל כן צעקה ולח יכלהלטלו*‬
‫דף כ ע״ג‬
‫עלשא*פא׳עמעק<להיהשב»עהשישחא)קן‬
‫מעשה‬
‫גמל ך הערביים שש*ל & לכי עקיב׳ אני»&< ו א ש ת * הושית יילד' לי בן לבן הורגה‬
‫ק>‬
‫אני שזנתה תחתי• אחל ליה צירות ביתך כו׳‬
‫כ ג‬
‫ע‬
‫״‬
‫ה‬
‫נדרים‬
‫אעשה‬
‫במונבז החלן ובניו שהיו ׳ושבין יקולין בספר י^שיק כיון שהגיעו‬
‫טללזכ׳ הכן זה כניו לכותל ובכה יכן זה כי׳‬
‫בבא ב ת ה *‬
‫לפסוקינחלת׳את ; כגש‬
‫שי‬
‫לח כן עי‪5‬יא‬
‫‪1‬‬
‫חעשנ‬
‫לוח המעשים וחמשליס‬
‫קלא‬
‫מעשה שהיה גמלךגדיל וכו׳ הכשילי״א חכמיםביין נסך ובאכילת תזיל ‪ WW‬״ והכל בשביל‬
‫דך‬
‫‪:‬םבחלו ביין נסך חג׳ בחירות שנתן להם‬
‫מעשה במצרי א' עשה סעידה לכל בני עירו אחר רבי לוםתאי־אותי»״ק לאותה מעודה עם כל ‪3‬נ»‬
‫‪ ^7‬קיא ע״א‬
‫עירו ולא חבל רק אגוז מ '‬
‫סליקו המעשים ומניינם הם מ ל ס מ״ב‪• :‬‬
‫‪,‬‬
‫אלו הס רמזי ‪$‬רטי המשלים אשר בספרנזכדיס ולפי שרצון הדורש למשול משל‬
‫לפעמים ע״כ ימצא כלס כאן כשלחן ערוך בסימנים‪:‬‬
‫ברכות‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ד‪ 0‬ז ע״י‪1‬‬
‫״׳‪•*-‬״*****‪*-‬וומימלמשמיתו‬
‫משל ל ע ג ל ה י ^ * * * • ' ^ ^ ^ ^ ״ * * י‬
‫משל לאיש אהוב למלך מאד ובטח בו לב החלך ואח״כ עובר על צווי ה׳מלך גדיל ממג* ייתר תאתר‬
‫״‬
‫דף‬
‫הרחיק מבית המלך יעזבר וכו׳‬
‫דן« יא ע״‪3‬‬
‫משל למלך שבנה כלטרין יראה אותה וערבה לי אמר הליאי תהא מעלת חן כוי‬
‫למה למשל חל ך בשר זדם שיש לו כלים של זהב ומקלםי׳אותו• בשל כסף הלא גנאי הוא לוידףכבע״ב‬
‫סליק ברכות מסכת שבת‬
‫משל למלך שאמר לעכלו חוזג לי כ׳ כוסות הללו עד שהוא נ מ ס לפלטין היה עגל אחד שרוי על‬
‫לף כז ע״כ‬
‫פתח הפלטרין נגח לעבל ישבר אחל מהן יכו׳‬
‫משל לפרה שהיו מצין לחשיך אותילמקילין שלה ולאהית׳נחשכת על שהוליכו בנה תחל׳ לףלג ע׳׳א‬
‫כונה למשל חלךבשרזדסשחלקבגליחלכותלעבליזפקחיןשבהם קפלוס והניסום בקופסא טכשין‬
‫ד^ לל ע״א‬
‫שבהםעשזבהםחלאנהזכו׳‬
‫•‬
‫פסחים‬
‫כונה למשל לבת ‪0‬לן םהריימ צמף <ךדה תתמר ינן לה גנאי לא תאמדס לה צער התחילו והביאו‬
‫זך‪ .‬תה ע״א‬
‫לה בחשאי כז׳‬
‫סוכה‪ 1‬י‬
‫׳‪ 11-‬׳«|‬
‫ט‬
‫ע‬
‫חשל לחלכא לזמין רחיחוי כסעולתא עילאה לעבל אמל מלכא הא אנא בעי לחתל• עם לחיתאייעלון‬
‫דף נ ע״א‬
‫כל אלין מחנן וכוי‬
‫ראש השנה‬
‫משל‬
‫למלך בשר ודם גוזר גזיל׳יאם מבקשין םנקליטין שלו לבטלה אינם יכילים ומ׳ לף נה ע״ב‬
‫לף נח ע״א‬
‫משל לרועה שנכנס זאב לעדלז מה עשה השליך לו תיש גדול שבכולם וכן׳‬
‫מועד קטן‬
‫יישל ל אלם אי שהיו לו מות יתבעיס גני אדם והשיאים להם יכשארס בת אתת שלא תבעוה להנשא‬
‫דף םג ע״א‬
‫אמלה לאביה אחיותי יודעות אימנית נקיה לכך קפצו להנשא׳‬
‫חגיגה‬
‫יישל לאשה עוברה שהיתה חבושה גבית האסורים ילדה שה וגדלה שס וחתה שם ללתיגעגר הח^ך‬
‫דף סז ע״א‬
‫*‪ S‬פתח בית האסילייהתחילאותו הבן לצעוקיכ*׳‬
‫משל‬
‫‪3‬‬
‫לוח המשלים‬
‫»*ל‬
‫משל‬
‫משל‬
‫*של‬
‫משל‬
‫לגן שהבין! אבי! ורמםזנלגלמזאמללוצא חכיתי אם יצא *תמלא עליו זעם יותיוכז׳ לףג‬
‫סוטה‬
‫לאיש אמד אשד תצא זכוכ נכוסו יש ג׳ מדות א׳ שותה הכוס עד הזבוכ א׳ שוכן כל הכ‪:‬‬
‫לף פ(‬
‫נדה‬
‫ואיתן שיכן מעט עם הזבוב כז'‬
‫דף ככ י‬
‫למה הולל ממה במעי אחו סונמ ומקופל כפעקס כו׳‬
‫‪•L‬‬
‫נדריס‬
‫למטרונה שאמללה המלך עכלי לפני עכלה ונתכרכמו כניה אמלה תאחל שנתצא כ» פי‬
‫דף כה‬
‫אמד לה המלך אין בך פסולת אלא צפזלןאצבעזתן קטנה גלול קימעא‬
‫בבא בתרא‬
‫למלן ששלח פלתנטורי׳לתלינה על אתל מהם כתו׳ אסאינ< מלאה לכס פתכ וחותם יפומנ<|‬
‫דף גי ‪P‬‬
‫סנתי־יין‬
‫שלי אל תאמינו לז כו׳‬
‫מנסי׳ כשעל אתל כשהם לניס נזת|‬
‫למשל מלל » י ימ> שנכנס הוא ועכליו במדיני*‬
‫דף קיכ‬
‫לכל אחד מדול כפני עצמו לפי ככולו‬
‫לחשל מלך בשל ודם שהי׳לוכרדס נאה זהיוכו בכורות נאות ההדכ גו לשומרי׳ שם‬
‫מכות‬
‫משל לייטיינ' שהיו לה גישושביניןאחדראה אות׳כשלית׳זאתדראה אתה בפחזותה‬
‫דף קיח ע'‬
‫תאלילים‬
‫יאחד בניו»לה‬
‫דף קיט ט‬
‫לאשה שעושה צלמי זכר מעין ואנן כסף אז זהנ ותנאף כ ק וכו׳‬
‫לאדם שפתח לז חנ<ת של כשמים כשוק של זזנות ומנה את ככ» עליז החבוי עש־‪ %‬שלה זהיזג!‬
‫ש‪10‬‬
‫עשה שלה והכתול עשה שלז יצא הכן לתלכות רעה וכו׳‬
‫‪1‬‬
‫•וכה‬
‫כונה‬
‫כינה‬
‫משל‬
‫חשל‬
‫ש‬
‫פליקו ‪&< ahtnsn‬בפפד כלם הם כ״ד‪:‬‬
‫י‬
‫‪-‬יי‬
‫‪ \ : , V‬ונשלם ספר כפתור ופרח״ ואור תורת ה׳ עלינו יזרח‬
‫י<‬
‫־« »< } על ידי הפועל במלאכת ‪:‬הקודש בניסן בלא״א אשר אנשיל‬
‫שוחט דמתא שליט ממשפחתקוטני׳‪:‬‬
‫־דג‪ ,‬ידי ‪ bjns>n‬בשליאכת הקודש הכחיד יעקב בל«״א אברהם^לי״ט‬
‫^‪/ ^-C‬‬
‫מסישפחת אברהם א כ * י‬
‫נ‬
‫‪:‬‬
‫;‬