ראש השנה- מתנה גדולה

Comments

Transcription

ראש השנה- מתנה גדולה
‫הגליון לכל בית יהודי • בנשיאות הרה”צ שלום ארוש שליט”א • פרשת‪ :‬כ י ת ב ו א‬
‫חי אלול‬
‫ה'ת‬
‫שע''ד (‪/14‬‬
‫‪ • )13/09‬גל‬
‫יון‪386 :‬‬
‫ראש השנה‪ -‬מתנה גדולה‬
‫ע‬
‫ם ישראל היקרים‪ ,‬התבוננו היטב איזו אהבה‬
‫אוהב אתכם ה' יתברך‪ ,‬ורוצה לזכות את‬
‫ישראל‪ ,‬ולפיכך נתן לנו את המתנה הגדולה‬
‫והנוראה של יום הדין‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬בכל שנה ושנה‪ ,‬עם כל‬
‫הימים הקדושים והנוראים‪ ,‬ימי אלול‪ ,‬עשרת ימי תשובה‪,‬‬
‫יום הכיפורים הקדוש‪ ,‬יום מחילת העוונות‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫ימי הסוכות הקדושים‪ .‬ימים נפלאים לחתום בהם את‬
‫השנה ולהתחיל בהם שנה טובה ומתוקה‪.‬‬
‫ולכאורה ניתן לשאול‪ ,‬מה המתנה הגדולה שביום ראש‬
‫השנה‪ ,‬הרי זהו יום הדין יום שבו ה' דן ושופט אותנו על‬
‫כל מעשינו בשנה זו? אלא צריכים לדעת‪ ,‬שאם לא היה‬
‫לנו את היום הקדוש הזה עם כל ימי התשובה הנלווים‬
‫אליו‪ ,‬האדם היה מגיע לבית דין של מעלה לאחר מאה‬
‫ועשרים שנה‪ ,‬והיה צריך להישפט בפניהם על כל שנות‬
‫חייו מאז בר המצווה‪ .‬אבל כעת‪ ,‬שיש לנו ההזדמנות‬
‫בכל שנה לפשפש במעשים ולתקן אותם‪ ,‬מי שזוכה‬
‫לנצל ימים נפלאים אלה כמו שנסביר‪ ,‬זוכה בכל שנה‬
‫ושנה "לנקות שולחן" ולהתחיל דף חדש‪ ,‬נקי ורענן‪ ,‬כמו‬
‫שהתורה הקדושה אומרת לנו בחג הסוכות‪" :‬ולקחתם‬
‫לכם ביום הראשון" מסבירים חז"ל מדוע נקרא חג‬
‫הסוכות 'היום הראשון'? כי הוא הראשון למניין עוונות‪.‬‬
‫כל העוונות של השנה הקודמת נמחקו ונמחלו כתוצאה‬
‫מהתשובה בימים הנוראים‪ ,‬נסגרו כל ה"תיקים" הישנים‪,‬‬
‫וכעת מתחילים דף חדש וחשבון חדש‪ .‬נמצא שמי‬
‫שמסתלק לבית עולמו‪ ,‬צריך לתת דין וחשבון‪ ,‬על ימים‬
‫עד חודשים ספורים בלבד‪ ,‬מהיום הראשון של סוכות‬
‫ועד ליום הפטירה‪.‬‬
‫ואם הוא זוכה להית חסיד ברסלב‪ ,‬שעושה שעה של‬
‫תשובה בכל יום‪ ,‬שהיא ה'שעה התבודדות'‪ ,‬אזי אחרי‬
‫מאה ועשרים שנה אין על מה לשפוט אותו‪ .‬הכול נקי‪.‬‬
‫מקסימום ישפטו אותו על כמה שעות‪ ,‬כי בכל יום ויום‬
‫הוא "ניקה את השולחן" של אותו יום והתחיל יום חדש‬
‫עם דף נקי וחדש‪ ,‬ולכן כל מי שזוכה לכך שבכל יום יש לו‬
‫את ה'שעה התבודדות' ועושה בכל יום חשבון נפש‪ ,‬הוא‬
‫מנקה שולחן בכל יום – החיים שלו יפים ומתוקים‪ .‬אין‬
‫דינים‪ ,‬אין בעיות‪.‬‬
‫היש חסד גדול מזה? היש מתנה וחנינה נפלאה כזו?‬
‫תארו לעצמכם אדם שחייב מאות אלפי שקלים לרשויות‬
‫ולנושים ויש לו עיקולים וצווי הוצאה לפועל מכל הכיוונים‬
‫ל"ע‪ ,‬וגם אם ירצה לשלם את כל חובותיו‪ ,‬זה ייקח לו‬
‫שנים של עבודה והלוואי שיצליח‪ .‬אם נאמר לאדם כזה‪,‬‬
‫תשמע‪ ,‬החלטנו לתת לך הזדמנות להתחיל דף חדש‬
‫ונקי מחובות‪ ,‬במאמץ סביר ביותר ומזערי ביחס לכל מה‬
‫שאתה חייב‪ ,‬האין זו בשורה טובה? מי שמצליח להבין‬
‫איזו מתנה נפלאה זו צריך להתעורר מאוד לנצל את‬
‫הימים הנפלאים האלה‪ .‬לשמוח בהם בשמחה עצומה‬
‫על כך שה' נותן לנו את האפשרות לנקות את כל העבר‪,‬‬
‫כדי שנוכל להתחיל שנה הבאה עם דף חדש ושולחן נקי‪,‬‬
‫וצריך כל אחד לראות שבאמת ינצל את הימים האלה‬
‫לעשות תשובה‪.‬‬
‫יוצאים לדרך‬
‫איך עושים תשובה? הרבה חושבים שתשובה זה דבר‬
‫קשה מאוד‪ ,‬שזה "גדול עליהם"‪ .‬זה לא כך‪ .‬תשובה זה‬
‫דבר קל מאוד‪ ...‬למי שיש לו אמונה‪ .‬כי כל התשובה זה‬
‫לדבר עם ה'‪ .‬כמו שאומר הנביא‪" :‬קחו עמכם דברים‬
‫ושובו אל השם"‪ .‬דברים זה דיבורים‪ .‬דיבורים פשוטים‪.‬‬
‫ומובא במדרש‪' :‬דברים אני מבקש ואני מוחל את כל‬
‫עוונותיכם'‪ .‬אמנם מי שאין לו אמונה‪ ,‬התשובה באמת‬
‫קשה לו‪ ,‬אבל אם יש לו אמונה התשובה קלה ביותר‪.‬‬
‫תפתח את הפה ותדבר עם ה'‪ ,‬תבקש ממנו שיעזור לך‬
‫ושישיב אותך‪ ,‬תספר לו מה עשית ותבקש סליחה‪ .‬זה‬
‫הכול‪ .‬זה מה שאומרת הגמרא‪ ,‬שה' יתברך גרם לדוד‬
‫המלך לחטוא‪ ,‬כי ידע שהוא יעשה תשובה‪ ,‬וילמד את‬
‫כל העולם את הדרך הנכונה של התשובה‪ .‬ומהי דרך‬
‫התשובה של דוד המלך? רק לדבר עם ה'‪ .‬כל ספר תהלים‬
‫זה חלק קטנטן מהשיחות של דוד המלך עם ה'‪ .‬זוהי דרך‬
‫התשובה שאותה דוד הורה לעולם כולו‪.‬‬
‫אם כן התשובה תלויה באמונה פשוטה‪ .‬לפיכך המתנה‬
‫הגדולה ביותר של ראש השנה‪ ,‬זה שבראש השנה אנו‬
‫מקבלים את הכוח להתחיל לעשות תשובה‪ ,‬ואת הדרך‬
‫העיקרית של התשובה שהיא דרך האמונה והתפילה‪ .‬וכך‬
‫כותב ר' נתן בליקוטי הלכות‪" :‬כי עיקר הראש וההתחלה‬
‫של כל התיקונים הוא על ידי ראש השנה – ראש דייקא‪,‬‬
‫כי ראש השנה הוא יום ראשון לתשובה‪ ,‬היינו התחלת‬
‫התשובה‪ ,‬כי אז הוא יום ראשון לעשרת ימי תשובה‪ .‬כי‬
‫באמת התחלת התשובה והתיקון קשה וכבד מאוד‪ ,‬כי‬
‫קשה מאוד לידע ולמצוא הראש וההתחלה‪ ,‬כי על פי‬
‫רוב כל התיקונים והעצות כל אחד תלוי בחברו ומחמת‬
‫זה קשה למצוא הראש וההתחלה‪ ...‬אבל בעוונותינו‬
‫הרבים אבדה העצה מאתנו‪ ,‬כי גם העצה בעצמה קשה‬
‫וכבד עלינו לקיים‪ ...‬ועל כן קשה וכבד למצוא הראש‬
‫וההתחלה וכן הוא ברוב העצות והתיקונים שקשה וכבד‬
‫למצוא הראש וההתחלה מחמת שעל פי רוב כל אחד‬
‫תלוי בחברו ואין יודעין מהיכן הראש וההתחלה וכמבואר‬
‫בדברי אדמו"ר ז"ל (ר' נחמן מברסלב) מזה במקום אחר‪.‬‬
‫ועל כן עיקר הראש וההתחלה של כל התיקונים שבעולם‬
‫הוא על ידי ראש השנה‪ .‬ועל כן נקרא 'ראש השנה' – ראש‬
‫דייקא‪ ,‬כי משם עיקר הראש וההתחלה לכנוס לעבודת‬
‫ה'‪ ,‬כי הוא יום הראשון לעשרת ימי תשובה‪ ,‬היינו ראשית‬
‫התשובה והתיקון"‪.‬‬
‫הרבה אנשים רוצים לחזור בתשובה והבעיה הגדולה‬
‫שלהם היא איפה מתחילים‪ ,‬ונראה להם שההחלה בוודאי‬
‫תהיה קשה מאוד כי "כל ההתחלות קשות"‪ ,‬ובנוסף הם‬
‫רואים שהרבה דברים תלויים זה בזה לא יודעים מאיפה‬
‫ההתחלה‪ ,‬אבל בראש השנה מקבלים את הראש‪ ,‬דהיינו‬
‫השכל והחכמה לדעת היכן מתחילים ואיך מתחילים‪.‬‬
‫לפי זה ניתן להבין את דברי רבנו שכותב בליקוטי מוהר"ן‬
‫שבראש השנה מתחברים שלושה ראשים‪ :‬ראש השנה‪,‬‬
‫שהוא הראש של הזמן‪ ,‬הצדיק‪ ,‬שהוא ראש בני ישראל‪ ,‬ר'‬
‫נחמן‪ ,‬והראש הפרטי של כל אחד כי בראש השנה מאיר‬
‫שכל נפלא מאוד שעל ידו יכול האדם לזכות לקבל ראש‬
‫– חכמה‪ ,‬בינה ודעת לדעת איך להיכנס לדרכי התשובה‪.‬‬
‫תכין את עצמך‬
‫כל אדם זוכה לאור הזה ולזכויות האלה – לנקות את‬
‫השולחן ולהתחיל דף חדש‪ ,‬ולקבל ראש ודעת של תשובה‪,‬‬
‫קדושה וטהרה – לפי ההכנה שלו‪ .‬זה נכון בכל חג ובכל‬
‫שבת‪ ,‬שאם אתה רוצה להמשיך עליך את האור של החג‬
‫והתיקונים הנפלאים הנעשים בו‪ ,‬עליך להכין את עצמך‪.‬‬
‫בפרט לפני החג הזה‪ ,‬יום ראש השנה‪ ,‬שבו מאירה הדעת‬
‫הנפלאה איך מתחילים את דרך התשובה‪ ,‬איך מקבלים‬
‫שכל‪ ,‬שבוודאי צריך כל אחד ואחת להכין את עצמו לחג‪,‬‬
‫לקבל את האור הנפלא ואת הדעת שנשפעת בחג זה‪,‬‬
‫שהוא השכל של ההתחלות – איך חוזרים בתשובה‪.‬‬
‫אם כן כיצד נכין את עצמנו ליום הגדול? כמובן‪ ,‬ישנה‬
‫ההכנה של כל עם ישראל בתפילות ובסליחות אבל‬
‫מעבר לכך חייב כל אחד להכין את עצמו באופן אישי‬
‫בהתבודדות שבכל יום ויום כבר מעכשיו לקבל את‬
‫ראש השנה באמונה שלימה‪ ,‬בהרבה שמחה‪ ,‬בקדושה‬
‫ובטהרה‪ ,‬שיאמין שזו באמת ההתחלה וזה הראש של‬
‫התשובה שלו‪ ,‬כמו שמסביר ר' נתן‪.‬‬
‫לכן החכם עיניו בראשו לדעת שהימים האלה עד ראש‬
‫השנה ימים מסוגלים מאוד‪ ,‬ובפרט היום האחרון של‬
‫השנה שבו תלוי הכול‪ .‬אם יזכה לנצל את היום הזה‬
‫לתשובה‪ ,‬הוא יזכה להיכנס לראש השנה צדיק גמור‬
‫ויתחיל את כל המשפט שלו ממקום טוב ובטוח‪ .‬לכן כל‬
‫אחד ישתדל לפנות את ערב ראש השנה‪ ,‬שיהיה פנוי‬
‫כמה שיותר לתפילה ולתשובה‪ .‬אתה יודע מה זה ערב חג‪.‬‬
‫אל תחכה לרגע האחרון‪ .‬תכין את הכול מראש‪ .‬קניות‪,‬‬
‫ארגונים‪ ,‬סידורים‪ ,‬לקצוץ ציפורניים להסתפר ולנוח עוד‬
‫לפני ערב ראש השנה‪ .‬תעשה כל מה שאפשר לעשות‬
‫כדי שתהיה פנוי ביום האחרון‪ ,‬שהוא ערב ראש השנה כי‬
‫הכול הולך אחר החיתום‪ ,‬ואם תזכה לחתום את השנה‬
‫בתשובה יהיה לך חיתום טוב ומתוך החיתום הזה תהיה‬
‫לך התחלה טובה של שנה טובה ומתוקה‪.‬‬
‫מי שנוסע לאומן אשריו ואשרי חלקו‪ ,‬באמת יש לו את‬
‫האפשרות המלאה להיות נקי כל כולו קודש למטרה‬
‫נעלה זו‪ ,‬הוא שליח של כל משפחתו ושל כל ישראל‬
‫לעמוד ביום הקדוש ולהאריך בתשובה ובתפילה עבור‬
‫כל עם ישראל‪ ,‬והוא צריך להיות חכם לתכנן את הזמן‬
‫נכון ולא להתפתות להתעסק בשום דבר אחר בערב היום‬
‫הקדוש‪ ,‬שלא יברח לו הזמן מהידיים על שטויות‪ ,‬שהרי‬
‫עיקר מה שהגעת לאומן זה בשביל ערב ראש השנה‪,‬‬
‫להגיע לציון ולעסוק בתשובה‪ .‬וגם מי שלא זכה להגיע‬
‫לאומן‪ ,‬יכין את המשפחה שיבינו ויידעו שזה יום הדין‬
‫והוא צריך ביום הזה פחות להסתובב ויותר להשקיע‬
‫ולעזור באמת לכל המשפחה להגיע לשנה טובה באמת‪,‬‬
‫וייקח את עצמו לציוני צדיקים ל"בילוי" ארוך וממושך של‬
‫תשובה‪ ,‬ירבה בצדקה ויעשה פדיון נפש‪.‬‬
‫כאשר הוא מגיע לציון יחזק את עצמו להאמין באמת‬
‫שבראש השנה דנים אותו על הכול‪ ,‬וכעת יש בידו‬
‫הכוח לנקות כמה שיותר "להיפטר מהתיקים" לעשות‬
‫תשובה על כמה שיותר דברים ואז להגיע נקי למשפט‪.‬‬
‫כמה שיותר לדבר‪ ,‬כמה שיותר לפרט‪ ,‬לזכור כמה שיותר‬
‫פרטים ולספר לה' בשיא התמימות‪ ,‬וכך לעמוד לפני ה'‬
‫ולבקש ממנו סליחה‪ ,‬ולהתחנן שהקב"ה יפתח לו דף‬
‫חדש ויעזור לו להצליח מעכשיו בדרך התשובה‪.‬‬
‫הרבה אומרים לי שקשה להם לזכור הכול‪ .‬ה' זיכה אותי‬
‫למצוא כמה דרכים לזכור את כל המעשים של השנה‪,‬‬
‫כמו שכבר אמרתי כמה פעמים‪ .‬אדם יכול לעבור על סדר‬
‫היום שלו ולהתוודות על סדר‬
‫היום‪ :‬לדוגמא‪ ,‬הוא מתחיל עם המשך מאמר הרב‬
‫בעמוד ‪3‬‬
‫הפרשה‬
‫פניני‬
‫הפרשה‬
‫פניני‬
‫פנינים‪ ,‬פתגמים‪ ,‬רעיונות‪ ,‬חידושים לפרשת השבוע‬
‫פנינים‪ ,‬פתגמים‪ ,‬רעיונות‪ ,‬חידושים לפרשת השבוע‬
‫אתי‬
‫"‪...‬וְ ָא ַמְר ָּת ֵאלָ יו ִהּגַ ְד ִּתי ַהּיֹום לה' ֱא ֶֹלקיָך ּכִ י ָב ִ‬
‫ֶאל ָה ָאֶרץ ֲא ֶׁשר נִ ְׁש ַּבע ה' לַ ֲאב ֵֹתינּו לָ ֶתת לָ נּו" (כ"ו‬
‫ג')‬
‫ופירש רש"י‪" ,‬ואמרת אליו" – 'שאינך כפוי‬
‫טובה' והכוונה היא‪ ,‬שכל ענין ההגדה בהבאת‬
‫הביכורים‪ ,‬היא לומר אני לא כפוי טובה שה'‬
‫נתן לי ארץ ופירות‪ ,‬ולכן אביא לו את ראשית‬
‫הפרי‪ ,‬ולכאורה יש לשאול הרי בעצם ההבאה‬
‫של הביכורים כבר מובן שאדם זה אינו כפוי‬
‫טובה שהרי אין לך גדול ממעשה הנתינה‪,‬‬
‫וא"כ לשם מה הוצרכה התורה שנוציא את‬
‫ההגדה בפה ולא הסתפקה במעשה?‬
‫אלא מכאן אתה למד יסוד עצום שכל עוד‬
‫שהאדם לא מוציא זאת בשפתיו אין הוא חי‬
‫באמת את ההרגשה הזאת של הודאה כי עיקר‬
‫ההודאה היא בפה‪ ,‬וכמו כל אדם שעשה לך‬
‫טובה אתה אומר לו תודה בפה כך גם לקב"ה‪,‬‬
‫ולכן צריך את שני הדברים את הלב שזהו‬
‫המעשה של הבאת הביכורים‪ ,‬ולא די בזה‬
‫אלא יבטא זאת בשפתיו‪ ,‬וכמובא בליקוטי‬
‫הלכות (הל' ברכת הודאה ה"ו) "ו ְַעכְ ָׁשו ֶׁש ֵאין‬
‫לָ נּו ָק ְרּבָ ן צְ ִריכִ ין לְ הֹודֹות ּבַ ּפֶ ה ּבְ כָ ל לִ ּבֹו‪ֶׁ ,‬שּזֶ הּו‬
‫הֹוד ָאה‬
‫ּבְ ִחינַ ת ִׂש ְמ ָחה‪ּ ,‬כִ י ִע ַּקר ַה ִּש ְמ ָחה ִהיא ַה ָ‬
‫שו"ת‬
‫של חסד‬
‫לַ ה' יִ ְתּבָ ַרְך ֶׁשּזֶ הּו ִע ַּקר ַּתכְ לִ ית ַה ִּש ְמ ָחה ֶׁשל‬
‫ְהֹוד ָאה לַ ה'‬
‫תֹודה ו ָ‬
‫לֶ ָע ִתיד ֶׁש ָאז יַ ַע ְסקּו ַרק ּבְ ָ‬
‫צּומה" (נתיבות דעת)‬
‫יִ ְתּבָ ַרְך ּבְ ִׂש ְמ ָחה ֲע ָ‬
‫להיות חשובה במעלתה יותר משאר ארצות‬
‫ורק לאחר מכן הוא יכול לומר זכיתי לחיות‬
‫בארץ ישראל ולקבלה במתנה‪( .‬נתיבות דעת)‬
‫"וְ ָא ַמְר ָּת לִ ְפנֵ י ה' ֱא ֶֹלקיָך ִּב ַעְר ִּתי ַהּק ֶֹדׁש ִמן ַה ַּביִ ת"‬
‫(כ"ו יג)‬
‫ּבִ ַע ְר ִּתי הוא לשון בערה‪ ,‬ובית מרמז על בית‬
‫המקדש שהוא בית התפילה‪ ,‬שנאמר "כי ביתי‬
‫בית תפלה"‪ ,‬ולפי זה יתכן לפרש את הפסוק‬
‫בדרך רמז 'ּבִ ַע ְר ִּתי'‪ ,‬היינו בערת הקודש של‬
‫האדם מהיכן היא נובעת? מן הבית היינו‬
‫מכוח התפלה‪( .‬אור חדש)‬
‫"וְ ָענִ ָית וְ ָא ַמְר ָּת‪( "...‬כו‪,‬ה)‬
‫הרמז בזה שהאדם צריך להיות בהכנעה עני‬
‫בדעת קודם התפלה כמ"ש (תהלים קב‪ ,‬א)‬
‫תפלה לעני כי יעטוף‪ .‬וזה עני ואביון אנכי היינו‬
‫עני בדעת‪( .‬תפארת שלמה)‬
‫"וַ יְ ִב ֵאנּו ֶאל ַה ָּמקֹום ַהּזֶ ה וַ ּיִ ֶּתן לָ נּו ֶאת ָה ָאֶרץ ַהּזֹאת‬
‫ֶאֶרץ זָ ַבת ָחלָ ב ְּוד ָבׁש" (כו ט)‬
‫וכבר הקשו מפרשי המקרא למה מקדים את‬
‫ענין בית המקדש לארץ שהרי נאמר "וַ יְ בִ ֵאנּו‬
‫ֶאל ַה ָּמקֹום" היינו בית המקדש‪ ,‬ורק לאחר‬
‫מכן הוא מזכיר את הארץ‪ ,‬והרי הכניסה‬
‫לארץ קודמת? ונראה לתרץ כי כל מעלת ארץ‬
‫ישראל היא רק כאשר האדם מחובר לקודש‬
‫שבה‪ ,‬היינו לבית המקדש‪ ,‬ולכן מקדים הוא‬
‫את המקדש שהיא הגורמת לארץ ישראל‬
‫"ּובאּו ָעלֶ יָך ּכָ ל ַה ְּבָרכֹות ָה ֵא ֶּלה וְ ִה ִּשׂיגֻ ָך‪( "...‬כח‪ ,‬ב)‬
‫ָ‬
‫צריך להבין זה שאין לו ביאור‪ ,‬לכאורה היה‬
‫ראוי לומר להיפך‪ ,‬שהוא ישיג את הברכות ולא‬
‫שהברכות ישיגו אותו‪.‬‬
‫אך דהענין הוא כמו שהתפלל דוד המלך‬
‫ע"ה (תהלים כ"ג‪ ,‬ו') אך טוב וחסד ירדפוני‬
‫וגו'‪ ,‬והיינו כי לפעמים אדם בורח מן הטוב‪,‬‬
‫מחמת קוצר דעתו שאינו יודע אם הוא טוב‪.‬‬
‫ולכך התפלל דוד המלך ע"ה "אך טוב וחסד‬
‫ירדפוני" שהם ירדפו אחרי וישיגו אותי אף‬
‫שאיני יודע לרדוף אחריהם‪ ,‬והוא שמרמז‬
‫ובאו עליך כל הברכות והשיגוך והבן‪( :‬דגל‬
‫מחנה אפרים)‬
‫א‪-‬שצח‬
‫חסידות ברסלב‬
‫פניני‬
‫לע"נ ר' אברהם נחמן שמחה ויצהנדלר בן ר' אלעזר זצ"ל‪.‬‬
‫חייקיל ֵא ֶצל‬
‫ִ‬
‫ְל ַא ַחר ְּפ ִט ָירתֹו ֶׁשל ַר ֵּבנּו ָׁש ָהה ַּפ ַעם ַר ִּבי‬
‫נֹוביל ְּברֹאׁש ַה ָּשׁ נָ ה‪,‬‬
‫ָה ַרב ַה ָּקדֹוׁש ַר ִּבי ָמ ְר ְּד ַכי ִמ ְּט ֶׁש ְר ִ‬
‫ְּול ַא ַחר ֶׁש ִּסּיֵ ם ַר ִּבי ָמ ְר ְּד ַכי ֲע ִר ַיכת ֻׁש ְל ָחנֹו‪ָׁ ,‬ש ַמע ֵאיְך‬
‫יקיל‪:‬‬
‫ּוׁש ָאלֹו ַעל זֶ ה‪ֵ ,‬ה ִׁשיבֹו ַר ִּבי ַחיְ ִ‬
‫יקיל נֶ ֱאנַ ח‪ְ ,‬‬
‫ֶׁש ַר ִּבי ַחיִ ְ‬
‫יתי ֵא ֶצל‬
‫ִה ְת ַאּנַ ְח ִּתי ֵמ ֲח ַמת ֶׁשּנִ זְ ַּכ ְר ִּתי ֵמ ָהרֹאׁש ַה ָּשׁ נָ ה ֶׁש ָהיִ ִ‬
‫יע ִלי ִׁשיר‬
‫ַר ֵּבנּו"‪ .‬וְ ָא ַמר לֹו ַר ִּבי ָמ ְר ְּד ַכי‪" :‬נּו ִאם ֵּכן יַ ְׁש ִמ ַ‬
‫עּבין"‪ .‬וְ זִ ֵּמר‬
‫ייער ֶר ִ‬
‫ִמ ִּשׁ ֵירי ַר ְּבָך‪" ,‬זִ ינְ ג ִמיר ַא ִפי נִ יגּון פּון ַא ֶ‬
‫ְל ָפנָ יו ַעל ֵא ֶׁשת ַחיִ ל‪ִּ ,‬כי ָּכְך עֹוד נָ ֲהגּו ֵא ֶצל ַר ֵּבּו ָל ִׁשיר ֶאת‬
‫יקיל‬
‫ַה ִּשׁ יר ֵא ֶׁשת ַחיִ ל ְּברֹאׁש ַה ָּשׁ נָ ה‪ַּ .‬כ ֲא ֶׁשר ִסּיֵ ם ַר ִּבי ַחיְ ִ‬
‫יׁשים‬
‫"ּב ַהּנִ ּגּון ַהּזֶ ה ַמ ְרּגִ ִ‬
‫ֶאת ַה ִּשׁ יר‪ָ ,‬א ַמר לֹו ַר ִּבי ָמ ְר ְּד ַכי‪ְ :‬‬
‫"אין ֶּדעם נִ ּגּון זֶ עט‬
‫רוח ַהּק ֶֹדׁש ֶׁש ָּשׁ ְר ָתה ַעל ַר ְּב ֶכם"‪ִ ,‬‬
‫ֶאת ַ‬
‫רּוח ַהּק ֶֹדׁש" ‪( ...‬שיש"ק ב‪-‬קמב)‬
‫עּבנְ ס ַ‬
‫ָמאן ַאייער ֶר ֶ‬
‫הֹוׁש ַע‬
‫אכער ְּבנֹו ֶׁשל ַר ִּבי ִּפנְ ָחס יְ ֻ‬
‫יט ְל ַמ ֶ‬
‫ִס ֵּפר ַר ִּבי נָ ָתן ַּביְ ְ‬
‫אּומאן‬
‫רֹונֹו‪-‬ל ְב ָר ָכה‪ֶׁ ,‬ש ִּב ְהיֹותֹו יֶ ֶלד ָק ָטן‪ְ ,‬ל ָקחֹו ָא ִביו ְל ַ‬
‫ִ‬
‫זִ ְכ‬
‫ּפֹות ַח‬
‫ַל ִּקּבּוץ ַאנַ "ׁש ְּברֹאׁש ַה ָּשׁ נָ ה‪ְּ ,‬וכ ֶׁש ָּשׁ ַמע ֶאת רנ"ט ֵ‬
‫"ל ָדוִ ד ִמזְ מֹור" ַהּנֶ ֱא ַמר‬
‫יטל ְ‬
‫אּפ ְ‬
‫לֹומר ֶאת ַה ַּק ִ‬
‫ְּב ַׁש ֲאגַ ת ֲא ִרי ַ‬
‫ְּב ֵליל רֹאׁש ַה ָּשׁ נָ ה‪ ,‬נָ ַפל ָל ָא ֶרץ ֵמרֹוב ַה ַּפ ַחד ֶׁשּנָ ַפל ָע ָליו‪.‬‬
‫(שם ג‪-‬רחצ)‬
‫יע ָּובא ַּפ ַעם ַר ִּבי יִ ְׂש ָר ֵאל ַא ָּבא רֹוזְ נְ ֶפ ְלד זִ ְכרֹונֹו‪-‬‬
‫ְּכ ֶׁש ִהּגִ ַ‬
‫ֹאׁש‪-‬ה ָּשׁ נָ ה‪ָׁ ,‬ש ַפְך ֶאת ַמר ִלּבֹו‬
‫ַ‬
‫ִל ְב ָר ָכה ְל ִקּבּוץ ַאנַ "ׁש ְּבר‬
‫ִל ְפנֵ י ַר ִּבי ַא ְב ָר ָהם בר"נ ָּבזֶ ה ֶׁש ָע ְב ָרה ָע ָליו ַה ָּשׁ נָ ה ְּב ִמעּוט‬
‫בֹודה‪ֵ ,‬מ ֲח ַמת ֶׁש ָהיָ ה ָטרּוד ְמאֹד ְּב ִמ ְס ָחרֹו וְ כּו'‪,‬‬
‫ּתֹורה וַ ֲע ָ‬
‫ָ‬
‫רֹונֹו‪-‬ל ְב ָר ָכה‪ֶׁ ,‬ש ָא ַמר‪:‬‬
‫ִ‬
‫נִ ֲחמֹו ַר ִּבי ַא ְב ָר ָהם ְּב ַמ ֲא ַמר ַר ֵּבנּו זִ ְכ‬
‫"מ ַעט הּוא ּגַ ם טֹוב"‪ָ .‬ח ְדרּו ַמ ְׁש ָמעּות ְּד ָב ָריו ְּב ִלּבֹו וְ ֶה ֱחיָ הּו‬
‫ְ‬
‫ִּב ְד ָב ָריו ַה ְּמ ַע ִּטים ָּכל ָּכְך‪ַ ,‬עד ֶׁש ָה ַלְך וְ ִס ֵּפר זֹאת ְּב ִׂש ְמ ָחה‬
‫ְל ַה ְר ֵּבה ֵמ ַאנַ "ׁש‪( .‬שם ג‪-‬תקמו)‬
‫דיון הלכתי המוגש ע"י בית ההוראה "חוט של חסד" מאת הרה"ג ר' אלחנן שלום אלגרוד שליט"א ראש כולל ההוראה ודומ"צ דקהילתנו‪.‬‬
‫האם מותר להעלות את המחיר במכירה פומבית של מצוה כדי שאחרים יתנו יותר‬
‫שאלה‪ :‬בבית הכנסת שבו אני מתפלל נהוג‬
‫למכור עליות וכן כיבודים שונים במכירה‬
‫פומבית‪ ,‬וכל ההכנסות קודש להחזקת בית‬
‫הכנסת‪ .‬ידוע לי שישנם מתפללים שמעלים‬
‫את המחיר לא כדי לזכות במצוה אלא כדי‬
‫לגרום לכך שמתפללים אחרים שגם מתחרים‬
‫על קניית אותה מצוה‪ ,‬יעלו את הצעותיהם‪.‬‬
‫האם מותר לעשות כך?‬
‫תשובה‪ :‬איתא בגמ' [סוכה כ"ט ע"א‪-‬ע"ב] וז"ל‪:‬‬
‫"ובשביל ארבעה דברים נכסי בעלי בתים‬
‫נמסרין למלכות‪ :‬על משהי שטרות פרועים‪,‬‬
‫ועל מלוי ברבית‪ ,‬ועל שהיה ספק בידם‬
‫למחות ולא מיחו‪ ,‬ועל שפוסקים צדקה‬
‫ברבים ואינן נותנין"‪ ,‬ומבאר שם המהרש"א‬
‫[חידושי אגדות עמוד ב' ד"ה "ופוסקי"] וז"ל‪:‬‬
‫"ופוסקי צדקה ברבים‪ .‬היינו שבעלי בתים‬
‫מנהיגי הקהילה פוסקין צדקה מרובה ואינן‬
‫נותנין כולה‪ ,‬שאומרים שלא היה דעתן לכך‬
‫אלא בשביל אחרים שיתנו נדבות כראוי‪,‬‬
‫ודו"ק"‪ .‬כלומר שמדובר באנשים שפוסקים‬
‫סכום גדול של צדקה ברבים‪ ,‬ודעתם לא‬
‫הייתה באמת לתת את כל הסכום זה אלא‬
‫רק את חלקו‪ ,‬והטעם שפסקו סכום גדול‬
‫היה רק ע"מ לדרבן אחרים לתת סכומים‬
‫גדולים אף הם‪ ,‬ומ"מ דבר זה נחשב לחטא‬
‫שבגינו נכסיהם נמסרים למלכות‪.‬‬
‫ולכאורה קשה מדוע דבר זה נחשב לחטא‪,‬‬
‫דהא קיי"ל בב"י [יו"ד סי' רנ"ט סעיף א'(ב)]‬
‫שמותר לגבאי צדקה לומר שהקופה ריקה‬
‫ע"מ לכפות את הציבור לתת צדקה?‬
‫ספר ניב שפתיים [כלל ט'] מביא שני‬
‫תירוצים‪\1 :‬אכן מותר לשנות לצורך צדקה‪,‬‬
‫אבל הכא שאני משום שבעל הבית פוסק‬
‫הצדקה בדרך נדר‪ ,‬ולמרות שכוונתו רק‬
‫כדי שהאחרים ירבו בנתינת הצדקה מ"מ‬
‫הנדר חל עליו משום שדברים שבלב‬
‫אינם דברים‪ ,‬וכיון שאינו מקיים את נדרו‬
‫– נחשב לו לחטא שבגינו נמסרים נכסיו‬
‫למלכות‪\2 .‬רק לגבאי צדקה מותר לשנות‬
‫כיון שבאמת יש בכוחו לכפות את בני העיר‬
‫לתת צדקה בעל כרחם; אבל הגמ' בסוכה‬
‫והמהרש"א עוסקים באופן שאין חיוב על‬
‫הקהל לתת צדקה ולא ניתן לכפותם על‬
‫כך‪ ,‬ומנהיגי הקהילה רוצים שהקהל יתנו‬
‫סכומים גדולים‪ ,‬ובמקרה כזה אסור לשנות‬
‫והמשנה נחשב כחוטא‪.‬‬
‫ולמעשה מצינו שנחלקו בשאלה זו הפוסקים‬
‫האחרונים‪.‬‬
‫שו"ת מנחת יצחק [ח"ג סי' צ"ז] סובר שיש‬
‫לאסור‪ ,‬ומביא שתי ראיות לדבריו‪\1 :‬‬
‫האחת‪ ,‬מדברי המהרש"א הנ"ל בסוכה; ‪\2‬‬
‫והשניה‪ ,‬מדברי הירושלמי [ברכות פ"ז ה"ב‪ ,‬נזיר‬
‫פ"ה ה"ג] והמדרש רבה [מקץ פרשה צ"א]‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫"ויש להביא עוד לזה‪ ,‬מדברי הירושלמי‬
‫ומדרש רבה‪' :‬תני שלש מאות נזירין עלו‬
‫בימי ר' שמעון בן שטח‪ ,‬מאה וחמישים‬
‫מצא להם פתח‪ ,‬ומאה וחמישים לא מצא‬
‫להם פתח‪ .‬אתא גבי ינאי מלכא‪ ,‬אמר ליה‬
‫ אית הכא תלת מאה נזירין‪ ,‬בעיין תשע‬‫מאות קרבנין‪ ,‬אלא יהב את פלגא מן דידך‬
‫ואנא פלגא מן דידי‪ .‬שלח ליה ארבעא מאה‬
‫וחמשין‪ .‬אזל לישנא בישא ומר ליה ‪ -‬לא‬
‫יהב מן דידיה כלום‪ .‬שמע ינאי מלכא וכעס‪,‬‬
‫דחל ר' שמעון בן שטח וערק וכו'‪ .‬אמר ליה‬
‫ למה אפליית (מהתל) בי? אמר ליה ‪ -‬לא‬‫אפליית בך‪ ,‬את מממונך‪ ,‬ואנא מן אורייתי‬
‫דכתיב כי בצל החכמה בצל הכסף‪ .‬אמר‬
‫ליה ‪ -‬ולמה ערקת? אמר ליה ‪ -‬שמעית‬
‫דמרי כעס עלי ובעית מקיימא הדין קריא‬
‫חבי כמעט רגע עד יעבור זעם‪ .‬קרא עלוי‬
‫ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה' עכ"ל‪.‬‬
‫הרי ש"מ מזה דאלמלא דהיה לו אמתלא‬
‫כזה לומר דהיה לו הכוונה על 'אנא מן‬
‫אורייתי' וכאשר באמת כן היה דמצא להם‬
‫פתח‪ ,‬לא היה רשאי לומר כן בשביל שיתנו‬
‫אחרים!"‪.‬‬
‫כך גם סובר הגר"מ שטרנבוך שליט"א [שו"ת‬
‫תשובות והנהגות כרך ד' סי' רט"ז] הכותב להדיא‬
‫שזהו איסור גניבת דעת ואיסור גזל ממש‬
‫ואין לעשות כן‪ ,‬ומביא סמך לפסיקתו‬
‫מדברי המהרש"א הנ"ל‪ .‬וז"ל‪" :‬אמנם יש‬
‫לחשוש כאן לאיסור גניבת דעת‪ ,‬שמרמין‬
‫את התורמים שגורמים להם לחשוב שהוא‬
‫נותן סכום גבוה בזמן שהוא לא נותן‪ ,‬וזהו‬
‫איסור גמור אפילו לגנוב דעתו של עכו"ם‬
‫וכמבואר בחולין צ"ד ע"א‪ ...‬ובנדון דידן זהו‬
‫כעין אונאה ממש‪ ,‬שמרמה אנשים לתת‬
‫על סמך נתינה אחרת שלא היתה ולא‬
‫נבראה וכהאי גוונא הוי כגזל‪ ,‬ובפרט אם‬
‫התורם מתחרט כשנודע לו על הרמאות‬
‫שנעשתה‪ ...‬ולכן על הגביר הנ"ל להימנע‬
‫ולא להסכים לזאת‪ ,‬והרבה שלוחים למקום‬
‫יתברך שמו לעזור להמוסד ואין הכרח ח"ו‬
‫להשתמש ברמאות וגזל‪ .‬וכן חמי הרה"ח‬
‫רבי יעקב שכטר זצ"ל סיפר לי שהציעו לו‬
‫כזאת כמה פעמים וסירב מהטעם שזהו‬
‫גניבת דעת"‪.‬‬
‫וכן דעת הגר"י זילברשטיין שליט"א [כתב עת‬
‫זכור לאברהם חולון ה'תשס"ה עמודים תקל"ט‪-‬תק"מ]‬
‫ומביא ראיה לדבריו משו"ת התעוררות‬
‫תשובה‪ ,‬וז"ל‪" :‬וכעין שאלה זו נשאל הגאון‬
‫בעל התעוררות תשובה – האם מותר‬
‫לסובב את מחוגי השעון קדימה כדי‬
‫שבני הבית בחושבם שהשעה מאוחרת‬
‫יותר יקדימו לקום ולא יאחרו זמן קריאת‬
‫שמע ושחרית‪ .‬השאלה היא אם אין‬
‫בזה משום גניבת דעת? (השאלה מובאת‬
‫בספר אוצר שאלות ותשובות סי' פ"ט‪ ,‬ולא‬
‫מצאנו את תשובתו של הגאון)‪ .‬ולענ"ד נראה‬
‫שמותר לסובב את המחוגים משום שע"י‬
‫כך מפריש אותם מאיסור ביטול מצות‬
‫קריאת שמע ותפילה‪ ,‬דהרי מצינו בחז"ל‬
‫במסכת קידושין [מ"ד ע"ב] 'אפכוה ושדרוה‬
‫לקמיה דרב' ולא חששו לאיסור גניבת‬
‫דעת מחמת התועלת שבדבר‪ .‬מוכח מכאן‬
‫שמותר לסובב מחוגי השעון ובייחוד כאשר‬
‫אינו מוצא שקר מפיו‪ .‬אך כל זה למען הצל‬
‫מחטא; אך בעניינו אין האורחים חייבים‬
‫לתרום סכומים גדולים לבית כנסת זה‪,‬‬
‫וממילא אין כל היתר לגנוב דעתם! ובספר‬
‫משנה הלכות נשאל‪ ...‬לפי זה יש ללמוד קל‬
‫וחומר שאסור לגנוב דעת הציבור שיתרמו‬
‫מתוך בושה סכומים גדולים יותר‪ ,‬ויש בזה‬
‫סרך של גזל כמבואר בקידושין שהנותן‬
‫מתנה מתוך בושה – הרי המקבל עובר על‬
‫איסור גזל [וכן איתא ב"ב מ' ע"ב; וכך נפסק בשו"ע‬
‫חו"מ סי' רמ"א סעיפים א'‪,‬ט'‪,‬י' ובסמ"ע שם סק"א]‬
‫(אולי מאחר שמדובר בצדקה‪ ,‬מתרצה‬
‫הנותן בדיעבד ואין בו גזל?!)‪ .‬ויעויין מנחת‬
‫יצחק ח"ג סי' צ"ז‪ ."...‬ועל יסוד הדברים‬
‫הללו‪ ,‬פוסק לאיסור הגר"י זילברשטיין‬
‫שליט"א [חשוקי חמד כתובות ס"ז ע"ב ד"ה "וחוזרים‬
‫ונפרעים ממנו"] בשם גיסו הגר"ח קנייבסקי‬
‫שליט"א בשאלה דומה‪ ,‬ואוסר להכניס‬
‫כסף לקופת צדקה על מנת להוציאו‪ ,‬כדי‬
‫שיחשבו שמגרילים סכום גדול‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬
‫וכך גם פוסק הגר"י יוסף שליט"א [ילקו"י‬
‫קיצשו"ע יו"ד סי' רמ"ז‪,‬רנ"ט סי"ד]‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬
‫ברם הפתחי חושן [חלק ה' פרק ט"ו הערה כ"ב]‬
‫מביא בשם ספר צדקה ומשפט שיש להתיר‬
‫לעשות זאת משום שנעשה לצורך מצוה‪,‬‬
‫וז"ל‪" :‬ועיין ספר צדקה ומשפט פרק ז'‬
‫הערה ה'‪ ...‬ומה שכתב עוד שם בעניין‬
‫מגביות שמכריזים שפלוני תורם סכום‬
‫גדול כדי שגם אחרים יתרמו‪ ,‬ולמעשה אינו‬
‫תורם כפי שאמר‪ ,‬אפשר שיש בזה גניבת‬
‫דעת אבל לא גניבת ממון‪ ,‬ולפי זה בדבר‬
‫מצוה מותר‪ .‬וצ"ע?!"‪ .‬וכל זה הוא לשיטתו‬
‫שאין כאן איסור גזל או דררא דממונא‪,‬‬
‫אבל לפוסקים שהובאו לעיל שסוברים‬
‫שיש כאן גם איסור ממוני – ודאי שלא‬
‫הותר לדבר מצוה ולכן לשיטתם יש לאסור‬
‫לעשות זאת‪.‬‬
‫ומה שכותב ספר צדקה ומשפט שגניבת‬
‫דעת מותרת בדבר מצוה‪ ,‬כך גם פוסק‬
‫הפתחי חושן עצמו [שם סט"ו ובהערה ל"ז] וז"ל‪:‬‬
‫"‪ ...‬וכן מותר לגנוב דעת חבירו לצורך מצוה‬
‫{שו"ת שמן ראש או"ח סי' ס"ד‪ .‬וכן משמע בפלא‬
‫יועץ ערך 'גניבה' שמותר לגנוב דעת כדי להציל‬
‫עשוק מיד עושקו או לאפרושי מאיסורא‪ ...‬ועיין‬
‫עוד לעיל בהערה כ"ב ובספר תתן אמת ליעקב פ"ה‬
‫סי' ב' ואילך בעניין שקר וגניבת דעת לצורך מצוה‪.‬‬
‫ובשיורי ברכה יו"ד סי' קמ"ח משמע שלצורך פרנסה‬
‫או משום איבה מותר לגנוב דעת בדברים}"‪.‬‬
‫למעשה‪ :‬רוב מניין ובניין הפוסקים סוברים‬
‫שאסור להעלות את המחיר במכירה פומבית‬
‫של מצוה (כגון כשמוכרים עליה בבית הכנסת‬
‫וכד') כשמטרתו אינה כדי לזכות במצוה אלא‬
‫כדי לגרום לכך שמתפללים אחרים שגם‬
‫מתחרים על קניית אותה מצוה יעלו את‬
‫הצעותיהם‪ ,‬משום שיש בזה כמה איסורים‪:‬‬
‫גניבת דעת‪ ,‬גניבת ממון‪ ,‬וחשש נדרי צדקה‬
‫שמחויב בהם‪.‬‬
‫לשאלות ולתגובות למדור יש להפנות‬
‫לכתובת אימייל‪[email protected] :‬‬
‫‪gmail.com‬‬
‫סיפור‬
‫לשולחן שבת‬
‫ית מדרשו של רבי פנחס‬
‫ב‬
‫מקוריץ מידי ערב‪ ,‬בין‬
‫מנחה למעריב‪ ,‬היה‬
‫מלא מפה אל פה‪ .‬חסידים‬
‫ואנשי מעשה‪ ,‬יושבי בית המדרש‬
‫בקביעות‪ ,‬לצד יהודים פשוטים‪,‬‬
‫בעלי בתים ובעלי מלאכה כמו‬
‫סנדלרים‪ ,‬חייטים‪ ,‬רצענים‪,‬‬
‫צבעים ופחחים; בעלי דוכנים‬
‫בשוק‪ ,‬ורוכלים שהגיעו לבית‬
‫המדרש אחר יום עמל מפרך‬
‫בדרכים‪ ,‬בעיירות וכפרים‪ ,‬למכור‬
‫מיני סדקית כדי להביא טרף לבני‬
‫ביתם‪ .‬לעת ערב באים כל אלה‬
‫ונאספים אל בית המדרש להרוות‬
‫נפשם הצמאה לדבר ה'‪ ,‬בתפילה‬
‫בציבור‪ ,‬בהקשבה לשיעור "עין‬
‫יעקב"‪ ,‬וכדומה‪ .‬וכשהלב רואה כל‬
‫זה הוא מתמלא בשמחה וערגה‬
‫מרים עניים לשמים כאומר‪ :‬אה‪,‬‬
‫מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ…‬
‫‪‬‬
‫עת זו שבין מנחה למעריב‪ ,‬כאשר‬
‫קהל ה' גודש את בית המדרש‪,‬‬
‫זמן מתאים הוא עבור דרשנים‬
‫ומגידים עוברי אורח‪ ,‬ההולכים‬
‫ובאים מקהילה לקהילה‪ ,‬נכנסים‬
‫לבתי מדרש ובתי כנסיות‬
‫ומעוררים את לב הציבור בדברים‬
‫חוצבי להבות אש‪ .‬מדי פעם היו‬
‫נכנסים אל בית המדרש בקוריץ‬
‫דרשנים עוברי אורח‪ ,‬מוסרים‬
‫את תוכחתם אל הציבור הרחב‪,‬‬
‫במוסר ויראת שמים וממשיכים‬
‫בדרכם אל העיירה הבאה‪...‬‬
‫ציבור היהודים הפשוטים מטה‬
‫אוזן ושותה בצמא כל מילה‪,‬‬
‫המרווה את נפשם היהודית‬
‫הלוהטת‪ .‬דברי ההתעוררות‬
‫מוצאים מקום בליבם ומעוררים‬
‫אותם לחשבון הנפש‪ ,‬לתשובה‬
‫ולשיפור דרכיהם‪ .‬לא אחת‬
‫פורצת אנחה מליבותיהם של‬
‫אי אלו יהודים מנוכחי השיעור‪.‬‬
‫האחד‪ ,‬יהודי המתאנח על אופן‬
‫לימודו‪ ,‬האם הוא באמת כראוי‪,‬‬
‫האם הוא לימוד לשמה? השני‪,‬‬
‫נאנח על כך שבשעת תפילתו‬
‫טורדים את מוחו מחשבות זרות‬
‫ואין תפילתו נקיה וזכה‪ .‬והאחר‪,‬‬
‫קשה יום אשר ימיו ולילותיו‬
‫טרופים בדאגות קיומיות לבני‬
‫ביתו‪ ,‬ובשמעו את דברי הדרשן‬
‫מתעוררת בקרבו השאלה‬
‫הנוקבת‪ַ :‬א ֶּי ָּכה?! כלום הגעת‬
‫הנה רק כדי לעמול ולהתייגע‬
‫עבור הפרנסה המטריפה דעתו‬
‫של אדם‪ ,‬ומשכיחה אותו חיי‬
‫מי כעמך ישראל‬
‫נצח?… ריבונו דעלמא כולא! חוס‬
‫ורחם ותן לי בינה ודעת להרגיש‬
‫היטב בלבי ובנפשי את תכליתי‬
‫בעולם… שלא ארדוף חלילה כל‬
‫ימי אחר ההבל…‬
‫‪‬‬
‫קרה לא אחת כי אל בית המדרש‬
‫נכנסו דרשנים כאלו אשר מלבד‬
‫דברי חיזוק והתעוררות‪ ,‬לקרב‬
‫את לב היהודי לאביו שבשמים‪,‬‬
‫עומדים הם ומצווחים על‬
‫חטאים ועל פשעים‪ ,‬על עוונות‬
‫ועל עונשים‪ ,‬על גיהינום ושאול‬
‫תחתית‪ ,‬על מלאכי חבלה ולצים‬
‫המתעתעים בנפש החוטאת‬
‫בהגיעה נכלמת מושפלת‬
‫ומעורטלת בעולם האמת‪ .‬כאלה‬
‫דיבורים במטילים אימה ופחד‬
‫על השומעים אותם‪ ,‬ואולי‬
‫גם מרחקים מעוצם הייאוש‬
‫שמטילים הם בלב השומעים‪...‬‬
‫‪‬‬
‫היה זה כסמוך ונראה לימים‬
‫הנוראים‪ ,‬כאשר דרשן מן הסוג‬
‫הזה של המוכיחים ומייסרים‬
‫הגיע אל העירה קוריץ הוא ניצל‬
‫את ההזדמנות שבין מנחה‬
‫לערבית שעה בה בית המדרש‬
‫מלא על יושביו ועלה אל בימת‬
‫ההיכל‪ .‬שם עמד והוכיח‪ ,‬וייסר‬
‫בשוטים ועקרבים‪ ,‬בלשונו‬
‫הנוטפת מרירות‪ ,‬את ציבור‬
‫היהודים התמימים שהתקבצו‬
‫לבית ה'‪ְּ ,‬כ ֶשּׂיֹות מוכות המגיעות‬
‫למקום מפלט‪ .‬הצליף בהם‬
‫הדרשן את מילותיו הנוקבות‬
‫ומטילות אימה‪.‬‬
‫הרה"ק רבי פנחס מקוריץ זי"ע‪,‬‬
‫שהיה נוכח במקום הקשיב‬
‫אף הוא לדברים הקשים שבפי‬
‫המגיד‪ ,‬ועודו עומד ומדבר ניגש‬
‫אליו אותו צדיק אמת ואמר לו‪:‬‬
‫"הבט נא וראה! ישראל עם‬
‫קדושים‪ ,‬בניו האהובים של‬
‫השי"ת – בקור הצורב החודר‬
‫לעצמותיהם‪ ,‬מתייגעים הם למן‬
‫הבוקר השכם‪ ,‬בנפשם מביאים‬
‫לחמם‪ ,‬נעליהם קרועות ובגדיהם‬
‫בלים ואינם משמשים הגנה‬
‫ראויה כנגד הקור המקפיא‪,‬‬
‫רעבים הם וצמאים‪ ,‬עייפים הם‬
‫ומשוועים למעט מנוחה‪ ,‬ואף על‬
‫פי כן אינם ממהרים לבתיהם‬
‫לסעוד ליבם ולחלץ עצמותיהם‬
‫לאחר עמל‪-‬יום מפרך‪ .‬באים‬
‫הם במסירות נפש‪ ,‬ביידים רפות‬
‫ובברכיים כושלות מעייפות‪ ,‬אל‬
‫בית המדרש‪ ,‬וכך מדי יום ויום‪,‬‬
‫המשך דבר ראש הישיבה‬
‫להשי"ת‪,‬‬
‫ואף בימי‬
‫יש מקום‬
‫להלקותם‬
‫באהבה ובכיסופים‬
‫בגשם בשלג ובצינה‪,‬‬
‫החמה והיובש‪ .‬האם‬
‫להוכיחם ולייסרם‪,‬‬
‫ולייאשם?…‬
‫במקום להוכיח את היהודים‬
‫הכשרים והתמימים‪ ,‬ולשבור‬
‫את רוחם ונפשם העדינה דיה‪.‬‬
‫גש איפה אל ארון הקודש והרם‬
‫כשופר קולך לפני שוכן מרומים‬
‫ללמד עליהם זכות ולבקש עליהם‬
‫רחמים‪ ,‬הס קטגור קח סנגור‪,‬‬
‫אמור לפניו יתברך‪ :‬ריבונו של‬
‫עולם‪ ,‬ראה נא אבינו שבשמים‬
‫כמה יקרים בניך! ראה נא מה‬
‫נאים מעשיהם וכמה טהורות‬
‫כוונותיהם! ראויים הם כבר‬
‫לגאולה שלמה! ראויים הם כי‬
‫תשוב לרחמם ולהשיבם אליך‪ ,‬כי‬
‫עת לחננה כי בא מועד…‬
‫אט אט חמק לו הדרשן ופינה את‬
‫מקומו לרבי פנחס מקוריץ שהחל‬
‫להשמיע דברי סנגוריה וזכות על‬
‫עם ישראל‪ .‬בדבריו אלו העלה‬
‫את קרנם של ישראל לפני שוכני‬
‫מרומים‪ .‬ואף הנוכחים באותה עת‬
‫בבית המדרש אשר היטו אוזן לכל‬
‫מילה היוצאת מפיו הקדוש‪ .‬הם‬
‫לקחו את דברי הסנגוריה שלימד‬
‫עליהם רבם והשתמשו בהם‬
‫לחיזוק רוחם ונשמתם‪ .‬דיבורים‬
‫אלו היו להם כמים‬
‫צוננים על נפש‬
‫עייפה‪ .‬הם חיזקו‬
‫את רוחם ונשמתם‬
‫ונתנו להם כח הרבה‬
‫יותר מתוכחותיו‬
‫של‬
‫הנוקבות‬
‫הדרשן‪ .‬אה‪ ,‬שוב‬
‫נפלטה אותה אנחת‬
‫רווחה‪ ,‬מי כעמך‬
‫ישראל‪...‬‬
‫העלון השבוע‬
‫מוקדש‬
‫לע"נ מו"ר הראשל"צ‬
‫הג"ר עובדיה יוסף בן‬
‫גורגיה זצוק"ל‪ ,‬הרב‬
‫יעקב חי בן מרגלית‬
‫זצ"ל‪ ,‬קלרה בת‬
‫פורטונה‪ ,‬ז"ל‪.‬‬
‫לרפואת מו"ר ראש‬
‫הישיבה הרב שלום בן‬
‫ימנה‪ ,‬בועז בן רומיה‪,‬‬
‫חיים בן טובה‪ ,‬בת שבע‬
‫בת ימימה‪ .‬לזש"ק‪:‬‬
‫אברהם בן אליט טלי בת‬
‫לובה ‪ .‬להצלחת יוסף זיו‬
‫בן רחל‪ ,‬להצלחת חנניה‬
‫רפאל בן שרה‪.‬‬
‫השינה – כל אחד מכיר את עצמו ויודע היכן הוא אוחז‪ ,‬איך‬
‫הוא ישן‪ ,‬איך הוא נרדם‪ ,‬איך הוא קם‪ ,‬וכו' עובר לתפילה‪:‬‬
‫איך הוא מתפלל שחרית מה הוא מספיק‪ ,‬כמה הוא חושב‬
‫על המילים‪ ,‬כמה הוא מתאמץ באמת וכו'‪ .‬סדר היום יכול‬
‫להזכיר לאדם הרבה מאוד דברים‪ .‬אח"כ יעבור על אברי‬
‫הגוף ויתמקד באברים החשובים שהם העיניים והפה‪,‬‬
‫ולעשות תשובה כמה שאפשר בנושאים אלה‪ ,‬ויקבל על‬
‫עצמו ללמוד ולהאריך בתפילה בכל יום על נושאים אלה‪.‬‬
‫אח"כ ימשיך עם המידות וכל הדברים העיקריים והכלליים‬
‫בחיים שהם לימוד התורה‪ ,‬התפילה‪ ,‬יראת השמים‪,‬‬
‫המידות בפרט מידת האמונה‪ ,‬השמחה וכו'‪ .‬אם אין לו‬
‫מספיק רעיונות‪ ,‬ייקח ספר כמו ספר המידות וליקוטי‬
‫עצות ויעבור על תוכן העניינים והוא בוודאי יימצא הרבה‬
‫מאוד דברים‪ .‬וכך ימשיך ויוסיף לפי סדר השנה או לפי סדר‬
‫הסימנים בשולחן ערוך‪ .‬העיקר להאמין במה שהא עושה‪,‬‬
‫לשמוח ולהזכיר לעצמו כמה שיותר לעשות תשובה‪ .‬תספר‬
‫הכול לקב"ה‪ .‬תספר לו על המצב שלך‪ ,‬תבקש סליחה‪,‬‬
‫ותתחנן לבורא עולם שירחם עליך‪.‬‬
‫מספר אנשים מודאגים שאלו אותי מה יהיה עם המצב‬
‫היום באוקראינה‪ .‬צריכים לדעת ולפרסם את זה שהשנה‬
‫הזאת תהיה השנה הכי יפה בעולם‪ ,‬ה'אומן' הכי יפה‪ .‬ורבי‬
‫נחמן ייתן מתנות גדולות יותר מכל השנים הקודמות‪.‬‬
‫אין פחד ואין חשש‪ .‬אזורי העימות נמצאים מרחק של‬
‫יותר מאלף קילומטר זה כמו מהארץ לאירופה‪ ,‬זה לא‬
‫כמו בארצנו הקטנה שהכול קטן וקרוב‪ .‬העימות הזה לא‬
‫משפיע כלום‪ ,‬אנשים רבים נוסעים וחוזרים ולא רואים ולא‬
‫מרגישים כלום‪ .‬כולם ייסעו לשלום ויחזרו לשלום ואין מה‬
‫לפחד‪ ,‬ובזכות אותם אלה שמוסרים נפשם ועוזבים את‬
‫בתיהם למשך כשבוע לעסוק בתשובה ובתפילה‪ ,‬יתמתקו‬
‫כל הדינים וייזכו כל עם ישראל לשנה טובה ומתוקה‬
‫באמת‪.‬‬
‫בברכת שבת שלום ומבורך‬
‫לכל בית ישראל‬
‫בברכת שבת שלום ומבורך‬
‫לכל בית ישראל‬
‫חנוך‬
‫לנער‬
‫בית ושמו בית ספר פרק ב‬
‫מאת הרב יצחק אבוחצירא‪.‬‬
‫בשבוע שעבר הזכרנו שהימים והשבועות‬
‫הראשונים של שנת הלימודים‪ ,‬הם הזמן‬
‫המתאים‪ ,‬לנצל את הרצון של הילד‬
‫להתחיל את השנה ברגל ימין ולעזור לו‪ ,‬כך‬
‫שההתחלה הטובה תלווה אותו כל השנה‪.‬‬
‫כל ההתחלות חדשות‬
‫חשוב לדעת‪ ,‬כי בתקופת החופשה רוב‬
‫ככל התלמידים‪ ,‬עשו סוויצ' במוח ומחקו‬
‫את כל אירועי השנה שהייתה‪.‬‬
‫מבחינת התלמיד‪ ,‬כל הבעיות שהיו‪-‬‬
‫נעלמו‪ .‬כל ההערות והמכתבים של‬
‫המורה‪ -‬נגנזו‪ .‬וריח הצבע הטרי של‬
‫הכיתה החדשה עם המורה החדש‪ ,‬מבשר‬
‫לילד על שינוי מהותי שיכול להיות‪ ,‬שינוי‬
‫שהוא מאוד מאוד מעוניין לעבור‪.‬‬
‫אני לא מדבר רק על התלמידים‬
‫הטובים‪ ,‬החרוצים והמחוננים‪ ,‬שבוודאי‬
‫מתחילים שנה חדשה וטובה‪ ,‬אלא אפילו‬
‫התלמידים הנחשלים והמתקשים‪ ,‬אלו‬
‫שהשנה החולפת הייתה קשה עבורם‪-‬‬
‫מתחילים שנה חדשה‪ ,‬בתחושה של‬
‫התחלה‪ ,‬עם נכונות להשקיע ורצון אמיתי‬
‫להצליח ולהגיע להישגים‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬כל שנה חדשה היא הזדמנות‬
‫לשיפור‪ ,‬להתקדמות ולצמיחה של הילד‪.‬‬
‫שנה חדשה אינה בהכרח אומרת ש‪ :‬הילד‬
‫פתאום יקבל תוספת למנת‪-‬המשכל‬
‫הממוצעת שהייתה לו או שהוא יקבל‬
‫עדינות ורוגע‪ ,‬אבל שנה חדשה בהחלט‬
‫אומרת שהילד מקבל "רצון" חדש‪ ,‬וכפי‬
‫שלכולנו ברור ש"רצון" זה כמעט הכל‪.‬‬
‫כהורים נדרש מאיתנו לשתף פעולה עם‬
‫ה"רצון" החדש של הילד‪.‬‬
‫נפתח דף חדש ביחסים הרגשיים איתו‪,‬‬
‫נראה לו שאנו בוטחים בו‪ ,‬מאמינים בו‬
‫ובטוחים שהשנה יצליח יותר‪ ,‬נעשה‬
‫"הערכת מצב מחודשת" לגבי הקשר‬
‫וההתנהלות שלנו כלפי הילד ונציב לו‬
‫גבולות חדשים מתוך רגישות למצב‬
‫החדש‪ ,‬נחזק אותו על הצלחות קטנות‪,‬‬
‫נעודד אותו להמשיך ולהתקדם‪ ,‬ונתמוך‬
‫ונסייע לו כאשר הוא מגלה סימני נפילה‬
‫ומשבר עם הרצון להצליח‪.‬‬
‫כאשר נתמוך‪ ,‬נחזק ונעודד‪ ,‬נוכל כבר‬
‫מהימים והשבועות הראשונים להתקדם‬
‫בשבילי ההצלחה ולשמור על המוטיבציה‬
‫והמומנטום של תחילת השנה‪.‬‬
‫ההורה והמורה‪ -‬חלוקת תפקידים‬
‫בשבוע שעבר הזכרנו את המשפט "אני‬
‫ההורה והוא המורה" והתחלנו לדון אם‬
‫המשפט הזה צודק או לא ומה הוא אומר‬
‫לגבי הילד שלנו‪.‬‬
‫עלינו לדעת! שבכל מקום מסודר ישנה‬
‫חלוקת תפקידים‪/‬סמכויות ברורה‪.‬‬
‫כאשר כל אחד מכיר את מעמדו ותפקידו‪,‬‬
‫המקום מתנהל בהצלחה‪ .‬לעומת זאת‬
‫כאשר אין במקום חלוקת תפקידים‬
‫ברורה‪ ,‬כל אחד מושך לצד שלו והעבודה‬
‫אינה נעשית כדבעי‪.‬‬
‫אנשי חינוך סבורים‪ ,‬שרוב הבעיות‬
‫החינוכיות וחוסר ההצלחה בשלום בית‬
‫נובעים‪ :‬מחוסר הכרת התפקיד של‬
‫כל אחד מבני הזוג ומשחיקת‪/‬רמיסת‬
‫המעמד של כל אחד מבני הזוג ביחסים‬
‫ביניהם וכלפי יציבות המשפחה‪ .‬הבעיות‬
‫נוצרות גם כתוצאה של חוסר הסכמה‪,‬‬
‫חוסר סבלנות וסובלנות‪ ,‬חוסר פרגון‬
‫וחוסר ויתור‪.‬‬
‫חוסרים אלו‪ ,‬הם הגורמים למריבות‬
‫אין סופיות ומלחמות התשה בין בני‬
‫הזוג ומה שקורה הוא‪ -‬זוגיות ומשפחה‬
‫רעועים וילדים שנקרעים ונופלים בין‬
‫הכיסאות‪.‬‬
‫בדיחות הדעת‬
‫יועץ חינוכי ומחנך בת”ת “שלום בנייך”‬
‫וקונים בו ידיעות לימודיות‪.‬‬
‫אותו דבר בדיוק קורה עם ילד מתקשה‪/‬‬
‫בעייתי במסגרת הלימודים‪ ,‬כאשר כל‬
‫צד טוען שזו בעיה של הצד השני ומה‬
‫שקורה בסופו של דבר הוא‪ -‬שהילד נופל‬
‫בין הכיסאות‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬כאשר נעשה הגדרת תפקידים ברורה‪,‬‬
‫בין "בית הספר" לבין "בית ההורים"‪ ,‬נוכל‬
‫לדון ביתר התפקידים וההשלכות שלהם‬
‫על החינוך הביתי והחינוך הבית ספרי‪.‬‬
‫מתוך התייחסות לשאלה‪ ,‬על מי מוטלת‬
‫כל פעולה לימודית או חינוכית‪.‬‬
‫את הנושא "חובת החינוך על מי"‪,‬‬
‫פתחנו בשאלה‪ :‬היכן משתלב בית‬
‫הספר במערכת החינוך הביתית‪ ,‬או כיצד‬
‫משתלב הבית‪ ,‬במערכת החינוך ה"בית‬
‫ספרית"?‬
‫שאלה מהותית זו‪ ,‬מהווה את הרקע‬
‫למספר מאמרים של אחד מגדולי‬
‫המחנכים בדור הקודם הרב שמשון‬
‫רפאל הירש זצ"ל‪ ,‬ונשתדל בע"ה לעמוד‬
‫על שיטתו בהרחבה‪.‬‬
‫במאמר "חינוך התורה" מצטט הרש"ר‬
‫הירש את דברי הגמרא (בבא בתרא‪ ,‬דף‬
‫כא' עמוד א)‪ ,‬לגבי תקנת רבי יהושע‬
‫בן גמלא להושיב מלמדי תינוקות בכל‬
‫מדינה ובכל עיר‪ .‬רבי יהושע בן גמלא הוא‬
‫המייסד הראשון של מוסד בתי הספר‬
‫בישראל‪ ,‬והגמרא מייחסת לו ולמפעלו‬
‫חשיבות רבה ‪" -‬זכור אותו האיש לטוב‪,‬‬
‫ויהושע בן גמלא שמו‪ ,‬שאלמלא הוא‪,‬‬
‫נשתכחה תורה מישראל"‪ .‬ראשית עלינו‬
‫לשאול‪ ,‬מהי לאמיתו של דבר תכלית‬
‫המפעל הזה? וכיצד מונע בית הספר את‬
‫השתכחות התורה מישראל?‬
‫תשובות לשאלות אלו יגדירו באופן ברור‬
‫את מטרות בית הספר‪ ,‬ויאפשרו "חלוקת‬
‫תפקידים" בינו לבין בית ההורים‪ .‬בנוסף‬
‫עלינו להגדיר את תפקיד ההורים בחינוך‬
‫וכן יש להגדיר את טיב היחסים בין‬
‫ההורים לבין בית הספר בכל מה שנוגע‬
‫לחינוך הילדים‪.‬‬
‫תפקיד בית הספר‪ -‬מילוי מקום‬
‫ראשית‪ ,‬יוצא הרש"ר הירש באופן תקיף‬
‫נגד הגישה כי ההורים מסיימים את‬
‫תפקידם החינוכי בשלחם את ילדם לבית‬
‫הספר וכך כותב‪" :‬אל תשלו את עצמכם‬
‫כי בית הספר פוטר אתכם מכל אחריות‬
‫בחינוך‪ ...‬אויה לבנך אם הנך סבור לצאת‬
‫ידי חובתך על ידי תשלום שכר לימוד‬
‫ודאגה לצד הכלכלי"‪.‬‬
‫הרש"ר הירש מגדיר במאמר "חינוך‬
‫התורה" את תפקיד בית הספר‪ ,‬בעיקר‬
‫במילוי מקום האב בכל מה שנוגע‬
‫להקניית ידיעות‪ .‬אמנם‪ ,‬בכלליות תכלית‬
‫בית הספר היא "הכנת התלמיד והכשרתו‬
‫לקראת החיים" שהכנה זו כוללת הן‬
‫את פיתוח השכל וריבוי הידיעות בענפי‬
‫הלימוד השונים‪ ,‬אך מוסיף הרש"ר ש‪:‬‬
‫"בעיקר יש להלהיב את התלמיד לקראת‬
‫תפקידו הגדול בחיים‪ ,‬דהיינו‪ :‬לחיות חיי‬
‫יהודי נאמן בעולמו של הקב"ה‪ ,‬לפי רצון‬
‫ה'"‪.‬‬
‫במאמר "התנ"ך כמדריך חינוכי"‪ ,‬כותב‬
‫הרש"ר הירש דברים ברורים יותר‪" :‬בתי‬
‫הספר מהווים בראש ובראשונה מוסדות‬
‫הוראה‪ ,‬ואילו הצד החינוכי שלהם הוא בעל‬
‫חשיבות משנית גרידא ובא רק באמצעות‬
‫ההוראה"‪.‬‬
‫אם נתבונן בשאר ספרי החינוך וההדרכה‬
‫נראה שכולם מתנבאים באותו הסגנון‪.‬‬
‫דהיינו‪ :‬שמטרת בית הספר‪ ,‬כשמו כן‬
‫הוא! בית ספר! מקום שלומדים בו‬
‫לימודים בבית הספר‪ ,‬החינוך בבית‪.‬‬
‫יוצא מכך שתפקיד בית הספר הוא‪:‬‬
‫להקנות לתלמיד ידיעות לימודיות‪.‬‬
‫והחינוך הנלמד בבית הספר‪ ,‬הוא כתוספת‬
‫על החינוך בבית‪ -‬שהוא העיקר‪.‬‬
‫עכשיו גם מובן מדוע הנהלת בית הספר‬
‫שולחת לפתחם של ההורים בעיות‬
‫משמעת שונות של ילדיהם‪ ,‬לכאורה‬
‫הבעיות היו בכיתה‪ ,‬אז שהמורה יתמודד‬
‫איתם! ‪ -‬אלא ברור הוא‪ ,‬כי תפקיד‬
‫ההורים הוא לחנך את הילד‪ ,‬וכאשר הילד‬
‫אינו מגיע מחונך לבית הספר‪ -‬הוא נשלח‬
‫שוב הביתה לשם חינוך‪.‬‬
‫כמעט א”א לבוא לידי שמחה כי אם ע”י מילתא דשטותא‬
‫קמצן שומע דפיקות בדלת ושולח את הבן‬
‫שלו לפתוח‪.‬‬
‫"אבא"‪ ,‬אומר הבן‪" ,‬זה רב אחד שבא לגייס‬
‫תרומות למקווה"‪.‬‬
‫"בסדר"‪ ,‬משיב הקמצן‪" ,‬תן לו כוס מים"‪...‬‬
‫בתחילת המאמר הזכרנו את המשפט‬
‫"אני ההורה והוא המורה" והתחלנו לדון‬
‫אם המשפט הזה צודק או לא?‬
‫לכאורה‪ ,‬לאור מה שלמדנו עד עכשיו‪,‬‬
‫אפשר לומר שאפילו צודק בהחלט! ולכן‬
‫נעשה חלוקת תפקידים‪ ,‬על מנת שלא‬
‫נפגע זה בתפקידו של זה‪ .‬המורה הינו‬
‫איש מקצוע בכל הנושא של לימוד הילד‬
‫שלנו‪ ,‬אנחנו ההורים של הילד ותפקידינו‬
‫לגדל ולחנך אותו בבית‪ .‬וכל מה שהמורה‬
‫מוסיף לחינוכו‪ ,‬זה כתוספת ומשלים את‬
‫החינוך שלנו בבית‪.‬‬
‫בית או בית ספר?‬
‫עכשיו הגענו לשאלה‪ :‬אם על ההורים‬
‫מוטלת חובת החינוך‪ ,‬אז איך עושים את‬
‫זה? האם גם בבית צריך ליצור "מערכת‬
‫חינוך" כמו בבית הספר? האם האימא‬
‫צריכה להיות המורה מחנכת ולתת‬
‫למויישי עונש כתיבה אם הוא מתחצף‬
‫אליה? או אולי להוריד אותו כיתה???‬
‫ובכלל‪ ,‬היכן משתלב בית הספר במערכת‬
‫החינוך הביתית?‪ ,‬או כיצד משתלב הבית‪,‬‬
‫במערכת החינוך ה"בית ספרית"?‬
‫ראשית נגדיר שוב את התפקידים! חובת‬
‫החינוך המוסרי של הילד מוטלת בעיקר‬
‫על ההורים‪ .‬עליהם‪ ,‬להכשירו לקראת‬
‫ייעודו בחיים‪ -‬להיות יהודי נאמן לה'‬
‫במלא מובן המילה‪.‬‬
‫תפקידו של בית הספר הוא‪ ,‬בעיקר‪:‬‬
‫לדאוג להשכלתו‪ .‬אך גם לפתח בו את‬
‫הצדדים המוסריים‪ ,‬כהגדרת הרש"ר‪:‬‬
‫"הצד החינוכי של בית הספר הוא בעל‬
‫חשיבות משנית גרידא ובא רק באמצעות‬
‫ההוראה"‪.‬‬
‫היכן אני בעולם?!‬
‫טוב‪ ,‬איפה זה תופס אותנו ההורים?!‬
‫אפשר לחלק את מכלול ההורים כך‪:‬‬
‫א‪ .‬הורים החושבים שתכלית בית הספר‬
‫כי תבוא התשע"ד‬
‫הוא "בייבי סיטר" ותו לא‪ .‬שוגים שגיאה‬
‫חמורה!‬
‫ב‪ .‬הורים שמטילים את כל לימוד וחינוך‬
‫י‪-‬ם ת”א חיפה בא”ש‬
‫הילדים על בית הספר‪ .‬גם שוגים שגיאה‬
‫כניסה ‪18:31 18:21 18:29 18:14‬‬
‫חמורה!‬
‫ג‪ .‬הורים שמחלקים את התפקידים‬
‫כך‪ :‬ההורים מחנכים‪ ,‬המורים מלמדים‪ .‬יציאה ‪19:26 19:26 19:26 19:24‬‬
‫מתקרבים מאוד לאמת‪.‬‬
‫והאמת היא‪ :‬שלהגדרה "ההורים‬
‫ר"ת ‪20:04 20:03 20:02 20:04‬‬
‫מחנכים‪ ,‬המורים מלמדים" צריך להוסיף‬
‫קצת גמישות‪ ,‬להתערב ולעזור למורה‬
‫הפטרה‪ :‬ישעיה פרק ס ‪ -‬קומי אורי‬
‫בנושא הלימודי ולאפשר למורה לעזור‬
‫בנושא החינוכי‪.‬‬
‫יו”ל ע”י מוסדות "חוט של חסד"‬
‫במהלך הפרקים הבאים נמשיך בע"ה בנושא‬
‫רח' שמואל הנביא ‪ 13‬ירושלים ת‪.‬ד‪ 57669 .‬י‪-‬ם‬
‫"ההורה והמורה‪ -‬חלוקת תפקידים" חשוב‬
‫טל’ ‪ 02-5812210‬פקס ‪02-5812252‬‬
‫מאוד לעקוב‪ ,‬בהצלחה!‬
‫להצטרפות לקבלה בדוא”ל ולתגובות כתבו לנו‪:‬‬
‫זמנים |‬
‫לייעוץ טלפוני ללא תשלום‪/‬או לתיאום פגישה‬
‫צור קשר בימים ג' ‪ -‬ד' משעה ‪ 8-10‬בערב‬
‫נייח‪ 073-727-0000 :‬נייד‪0548-434-435 :‬‬
‫מייל‪[email protected] :‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫כתובתינו באינטרנט‬

Similar documents