לחץ כאן לקבלת מצגת בנושא סימני מסחר

‫סימני מסחר‬
‫עו"ד חי בר‪-‬אל‬
‫‪1‬‬
‫© עו"ד חי בר‪ -‬אל‪ ,‬כל הזכויות שמורות‬
‫רישום סימני מסחר‬
‫חלק א'‬
‫‪2‬‬
‫© עו"ד חי בר‪ -‬אל‪ ,‬כל הזכויות שמורות‬
‫המסגרת המשפטית‬
‫‪ ‬כל אחד הטוען שהוא בעל סימן מסחר או שרות הנמצא בשימוש או‬
‫שיש כוונה להשתמש בו בישראל‪ ,‬רשאי להגיש בקשה לרישום סימן‬
‫מסחר בישראל‪.‬‬
‫‪ ‬רישום סימני מסחר מתנהל על פי פקודת סימני המסחר (נוסח‬
‫חדש) תשל"ב ‪( 1972‬להלן‪" :‬הפקודה")‪ ,‬ותקנות סימני המסחר‬
‫‪ ,1940‬כפי שתוקנו ב‪( 1972 -‬להלן‪" :‬התקנות")‪.‬‬
‫‪ ‬ישראל חברה באמנת פריס להגנת רכוש תעשייתי‪ ,‬אמנת מדריד‬
‫למניעת ציוני מוצא כוזבים‪ ,‬אמנת ניצה לסווג הבינלאומי של‬
‫מוצרים והשירותים‪ ,‬ואמנת ליסבון להגנת כינויי מקור‪ ,‬כולם כפי‬
‫שתוקנו בשטוקהולם ב‪ .1967 -‬כמו כן ישראל חברה בפרוטוקול‬
‫מדריד‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫© עו"ד חי בר‪ -‬אל‪ ,‬כל הזכויות שמורות‬
‫מהו סימן מסחר ולמי מיועד הרישום‬
‫‪ ‬סימן מסחר הוא סימן המשמש לעניין הטובין או‬
‫השירותים שהוא מייצר או עוסק בהם‪.‬‬
‫‪ ‬אותיות‪ ,‬מספרים‪ ,‬מילים‪ ,‬דמויות‪ ,‬או אותות אחרים‪ ,‬או‬
‫שילוב שלהם‪ ,‬בשניים או שלושה מימדים‪ ,‬יכולים לשמש‬
‫כסימני מסחר‪.‬‬
‫‪ ‬אם יש לאדם או חברה סימן (מילה; מילים; אותיות;‬
‫דמות; צליל; וכו') המשמשים אותם לסימון וזיהוי‬
‫הטובין או השירותים שהנם מייצרים‪ ,‬סוחרים או‬
‫נותנים‪ ,‬הם הינם רשאי להגיש בקשה לרישומו ובדרך זו‬
‫לקבל זכות בלעדית לשימוש בו ביחס לאותם טובין או‬
‫שירותים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫© עו"ד חי בר‪ -‬אל‪ ,‬כל הזכויות שמורות‬
‫הגשת הבקשה לרישום סימן מסחר‬
‫‪ ‬יש למלא טופס בקשה‪ ,‬לשלם את אגרת ההגשה ולשלוח‬
‫למחלקת סימני המסחר ברשות הפטנטים במשרד‬
‫המשפטים (להלן‪" :‬מחלקת סימני המסחר") את טופס‬
‫הבקשה בצרוף אסמכתא לתשלום‪.‬‬
‫‪ ‬בקשה אחת לרישום סימן מסחר יכולה להגן על סימן‬
‫מסחר אחד בלבד‪.‬‬
‫‪ ‬ניתן להגיש אותו סימן לרישום לגבי סחורות ושירותים‬
‫שונים על פי סיווגם‪ ,‬בתנאי שהמגיש מתכוון להשתמש‬
‫בסימן לגבי הטובין או השירותים המבוקשים‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫© עו"ד חי בר‪ -‬אל‪ ,‬כל הזכויות שמורות‬
‫משך הליך רישום סימן המסחר‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪6‬‬
‫בטרם רישום‪ ,‬כשרות הסימן לרישום נבחנת ע"י בוחני‬
‫מחלקת סימני המסחר‪ ,‬בהתאם להוראות הפקודה‪.‬‬
‫הליך הבחינה מתחיל לאחר המתנה של שנה לערך‪ ,‬עקב‬
‫ריבוי הבקשות‪ .‬הליך הבחינה עצמו יכול להתארך עקב‬
‫התכתבות חוזרת בין הבוחן לבין בעל הסימן‪.‬‬
‫אם הבוחן שוכנע כי הסימן ראוי לרישום‪ ,‬יפורסם הסימן‬
‫ביומן סימני המסחר היוצא לאור פעם בחודש‪.‬‬
‫שלושה חודשים לאחר הפרסום‪ ,‬במידה שלא הוגשה‬
‫התנגדות – תשלח תעודת רישום‪.‬‬
‫© עו"ד חי בר‪ -‬אל‪ ,‬כל הזכויות שמורות‬
‫היקף הזכות לשימוש בסימן מסחר‬
‫‪ ‬הרישום רק מקנה לבעל הסימן זכות לשימוש ייחודי‬
‫בסימן‪ ,‬אולם גם ללא רישום זכאי אדם להשתמש‬
‫בסימנו‪.‬‬
‫‪ ‬כל זמן שהסימן שהוגש טרם נרשם‪ ,‬אין זכות בלעדית‬
‫לשימוש בו‪ .‬אדם אחר יכול להגיש בקשה לרישום סימן‬
‫דומה או זהה‪ .‬במקרה כזה יחליט הרשם על פי ראיות‬
‫שיגיש לו כל צד זכותו של מי מהם עדיפה‪ .‬תאריך ההגשה‬
‫הוא רק אחד הפרמטרים‪ ,‬ולא החשוב ביניהם‪ ,‬שעל פיהם‬
‫יכריע הרשם בנושא‪.‬‬
‫‪ ‬רישום תקף של אדם או חברה כבעלי סימן מסחר‪ ,‬יעניק‬
‫להם זכות בלעדית לשימוש באותו סימן מסחר ביחס‬
‫לטובין ו‪/‬או השירותים שבגינם הם רשומים‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫© עו"ד חי בר‪ -‬אל‪ ,‬כל הזכויות שמורות‬
‫הגנה במדינות אחרות בעולם‬
‫‪ ‬רישום הסימן בישראל לא יקנה הגנה במדינות אחרות‬
‫בעולם‪ .‬יש לדאוג להגנה בכל מדינה ומדינה‪.‬‬
‫‪ ‬אולם‪-‬‬
‫‪ ‬מכוח אמנת פריס‪ ,‬מי שהגיש בקשה במדינה החתומה על‬
‫האמנה או במדינה החברה בארגון הסחר העולמי‪ ,‬רשאי‬
‫לבקש רישום בישראל תוך שישה חודשים מתאריך הגשת‬
‫הבקשה הראשונה לרישום סימן המסחר בארץ אגוד‬
‫כלשהי‪ ,‬ולבקשה תהיה זכות דין קדימה לפני כל בקשה‬
‫לרישום שהוגשה אחרי תאריך הגשת הבקשה בחו"ל‪.‬‬
‫‪ ‬הרשם יסרב לרשום סימנים הרשומים במדינה חברה רק‬
‫במקרים בהם הרישום בישראל יפגע בזכויות שרכש‬
‫בישראל אדם אחר‪ ,‬או במידה שאין בסימן מידה כלשהי‬
‫של אופי מבחין‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫© עו"ד חי בר‪ -‬אל‪ ,‬כל הזכויות שמורות‬
‫איך ניתן לדעת אם סימן מסחר‬
‫שרוצים לרשום אינו בבעלות אחרים?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪9‬‬
‫לפני הגשת הבקשה לרישום סימן מסחר ניתן לבצע‬
‫חיפוש כדי לברר האם רשום כבר סימן זהה או דומה‬
‫או שהוגשה בקשה לרישום סימן דומה או זהה‪.‬‬
‫את החיפוש ניתן לבצע באחת משלוש דרכים‪:‬‬
‫ניתן להגיש בקשה לחיפוש ע"י בוחני לשכת סימני‬
‫המסחר;‬
‫ניתן לעיין (ללא תשלום)‪ ,‬בקובץ הנתונים הממוחשב‬
‫הפתוח לעיון הקהל בלשכת סימני המסחר;‬
‫ג‪ .‬ניתן לחפש (ללא תשלום) במאגר הנתונים של‬
‫מחלקת סימני המסחר באינטרנט‪.‬‬
‫© עו"ד חי בר‪ -‬אל‪ ,‬כל הזכויות שמורות‬
‫פרסום הסימן והגשת התנגדות‬
‫‪ ‬תוך שלושה חודשים מיום הפרסום יכול כל אדם‬
‫להגיש התנגדות לרישום‪ ,‬תוך תשלום אגרה‪.‬‬
‫‪ ‬ההודעה צריכה לפרט את נימוקי ההתנגדות‪.‬‬
‫בתום המצאת הראיות ישמע הרשם את הצדדים‪.‬‬
‫‪ ‬במידה שהוגשה יותר מבקשה אחת לרישום סימן‬
‫זהה או דומה לגבי אותם טובין או טובין מאותו‬
‫המגדר‪ ,‬על המבקשים לבוא בדברים ביניהם על‬
‫מנת להגיע להסכם בדבר השימוש בסימן‪ ,‬הסכם‬
‫שעליו צריך לבוא אישור הרשם‪ .‬לחילופין יובא‬
‫העניין לדיון בפני הרשם שיחליט על פי הראיות‬
‫המובאות בפניו‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫© עו"ד חי בר‪ -‬אל‪ ,‬כל הזכויות שמורות‬
‫תוקף וחידוש‬
‫‪ ‬אין הגבלה לאורך החיים האפשרי של סימן מסחר‬
‫אולם כדי להאריך את תוקפו יש לשלם אגרת‬
‫חידוש כדין במועד‪.‬‬
‫‪ ‬סימני מסחר ושרות נרשמים לעשר שנים ותעודת‬
‫הרישום נשלחת לבעל הסימן או למיופה כוחו‪.‬‬
‫לאחר מכן יש לחדשם כל ארבע עשרה שנים‪.‬‬
‫‪ ‬ניתן לבקש את החידוש עד שלושה חודשים לפני‬
‫שפג תוקפו של הסימן‪ ,‬או תוך שישה חודשים‬
‫אחרי שפג תוקפו‪ ,‬תוך תשלום אגרת החזרה‬
‫לתוקף‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫© עו"ד חי בר‪ -‬אל‪ ,‬כל הזכויות שמורות‬
‫רישום סימני המסחר‪ -‬קווים מנחים‬
‫‪ ‬בקשות המוגשות נבחנות ע"י בוחני מחלקת סימני‬
‫המסחר ונרשמים רק הסימנים שהבחינה העלתה‬
‫כי‪:‬‬
‫‪ ‬הסימן הוא בעל אופי מבחין‪.‬‬
‫‪ ‬הסימן אינו תיאורי‪.‬‬
‫‪ ‬הסימן אינו מתנגש עם סימנים רשומים‬
‫קודמים ו‪/‬או בקשות לרישום סימנים זהים או‬
‫דומים‪.‬‬
‫‪ ‬הבקשה לרישום נבחנת על מנת לקבוע אם לסימן‬
‫המסחר המוצע אופי מבחין והאם הוא ניתן‬
‫לרישום בהתאם להוראות הפקודה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫© עו"ד חי בר‪ -‬אל‪ ,‬כל הזכויות שמורות‬
‫סוגי סימנים עיקריים שאינם‬
‫ניתנים לרישום‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪13‬‬
‫סימן שאינו בעל אופי מבחין‪.‬‬
‫סימן הנוגע במישרין אל מהות או איכות הטובין‬
‫או השירותים שלסימונם הוא נהוג במסחר‬
‫לתיאור הטובין או שירותים כנ"ל‪.‬‬
‫סימן הזהה או דומה לסימן רשום אחר לגבי‬
‫אותם טובין או טובין דומה‪.‬‬
‫סימן העלול להטעות את הציבור‪-‬למשל בדבר‬
‫מקום מוצאם של הטובין או איכותם‪.‬‬
‫סימן שמשמעותו הרגילה שם משפחה או שם‬
‫גיאוגרפי‪.‬‬
‫© עו"ד חי בר‪ -‬אל‪ ,‬כל הזכויות שמורות‬
‫הפרת סימני מסחר‪,‬‬
‫גניבת עין ופגיעה במוניטין‬
‫חלק ב'‬
‫‪14‬‬
‫© עו"ד חי בר‪ -‬אל‪ ,‬כל הזכויות שמורות‬
‫אילו פעולות תחשבנה להפרה של‬
‫סימני מסחר‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪15‬‬
‫הגדרת המונח 'הפרה'‪ ,‬בסעיף ‪ 1‬לפקודה‪ ,‬מונה מספר חלופות‪ ,‬אשר‬
‫כל אחת מהן תיחשב להפרה;‬
‫" "הפרה" ‪ -‬שימוש בידי מי שאינו זכאי לכך ‪-‬‬
‫בסימן מסחר רשום או בסימן הדומה לו‪ ,‬לענין טובין שלגביהם‬
‫נרשם הסימן או טובין מאותו הגדר;‬
‫בסימן מסחר רשום‪ ,‬לשם פרסום טובין מסוג הטובין שלגביהם‬
‫נרשם הסימן או לשם פרסום טובין מאותו הגדר;‬
‫בסימן מסחר מוכר היטב אף אם אינו סימן מסחר רשום‪ ,‬או בסימן‬
‫הדומה לו עד כדי להטעות לענין טובין שלגביהם מוכר הסימן או‬
‫לענין טובין מאותו הגדר;‬
‫בסימן מסחר מוכר היטב‪ ,‬שהוא סימן מסחר רשום‪ ,‬או בסימן‬
‫הדומה לו‪ ,‬לענין טובין שאינם מאותו הגדר‪ ,‬ובלבד שיש בשימוש זה‬
‫כדי להצביע על קשר בין הטובין האמורים לבין בעל הסימן הרשום‬
‫© עו"ד חי בר‪ -‬אל‪ ,‬כל הזכויות שמורות‬
‫כתוצאה משימוש כאמור‪".‬‬
‫ובעל הסימן הרשום‪ ,‬עלול להיפגע‬
‫דמיון בין סימני מסחר‬
‫‪ ‬סוגיית הדמיון בין סימן מסחר אחד למשנהו מתעוררת‪,‬‬
‫בעת בחינת כשרותו של סימן מסחר כלשהו לרישום‪,‬‬
‫הפרתו של סימן מסחר רשום ובמסגרת עוולת גניבת העין‪,‬‬
‫בסעיף ‪ 1‬לחוק עוולות מסחריות‪ ,‬התשנ"ט ‪.1999‬‬
‫‪ ‬רק כאשר עלול הדמיון לגרום להטעיה בין שני הסימנים‬
‫נאמר‪ ,‬כי הסימן אותו מבקשים לרשום איננו כשיר‬
‫לרישום‪ .‬כלומר‪ ,‬המבחן אשר אומץ הינו מבחן 'הדמיון‬
‫המטעה'‪.‬‬
‫‪ ‬תכליתו של ההסדר בעניין הפרת סימני מסחר הינה‬
‫כפולה‪ :‬הגנה על הציבור מפני הטעיה‪ ,‬מחד‪ ,‬והגנה על‬
‫היחיד מפני פגיעה בקניינו ובמוניטין שרכש‪ ,‬מאידך‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫© עו"ד חי בר‪ -‬אל‪ ,‬כל הזכויות שמורות‬
‫המבחנים לקיומו של דמיון מטעה בעילה‬
‫של הפרת סימן מסחר ובעוולת גניבת עין‬
‫‪ ‬על אף הזהות בין המבחנים‪ ,‬קיים בכל זאת שוני מהותי‪ .‬ההבדל‬
‫נעוץ במושא הבדיקה‪ :‬בעוד שבעוולת גניבת עין בודקים אם מכלול‬
‫מעשיו של העוסק גרמו להטעיה ביחס למקור המוצר‪ ,‬הרי‬
‫שבתובענה בדבר הפרת סימן מסחר מכוונת הבדיקה אך ורק‬
‫לקיומו של דמיון מטעה בין הסימנים עצמם‪.‬‬
‫‪ ‬כלומר‪ ,‬בעילה של הפרת סימן מסחר נעשית השוואה בין הסימנים‬
‫בכללותם‪ ,‬אולם במנותק ממכלול הפעילות של הנתבע‪ ,‬ובעוולת‬
‫גניבת העין‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מושא הבחינה הוא התנהלותו הכוללת של‬
‫הנתבע‪ ,‬והשאלה הנבחנת היא האם יש בהתנהלות זו‪ ,‬בהתחשב‬
‫בכל רכיביה‪ ,‬כדי להקים חשש סביר להטעיית הציבור‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫© עו"ד חי בר‪ -‬אל‪ ,‬כל הזכויות שמורות‬
‫האבחנה בין העילות בראי הפסיקה‬
‫‪ ‬בעניין ‪ ,4322/09‬מצא בית המשפט העליון כי סימן‬
‫המסחר הרשום "‪ "Gold Label‬לא הופר‪ ,‬משום שלא‬
‫היה דמיון מטעה בין סימן המסחר הרשום לבין הסימן‬
‫שנטען כי הוא מפר‪ ,"Gold 55" ,‬אך במכלול הנסיבות‬
‫נמצא כי קיים דמיון משמעותי בין המוצרים המקים‬
‫חשש סביר להטעיית הלקוחות‪ ,‬במסגרת מבחני עוולת‬
‫גניבת העין‪.‬‬
‫‪ ‬בתביעת הפרה יש ליתן משקל נמוך יותר‪ ,‬או במקרים‬
‫מסוימים לא ליתן משקל כלל‪ ,‬למידת הדמיון בחזותם של‬
‫המוצרים או של אריזותיהם (ה‪ ,)Get-Up -‬והנתבע עשוי‬
‫להיחשב כמפר אף אם אריזת מוצרו שונה מזו של התובע‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫© עו"ד חי בר‪ -‬אל‪ ,‬כל הזכויות שמורות‬
‫המבחן המשולש‪ -‬קיומו של דמיון‬
‫מטעה‬
‫‪ ‬הפסיקה קבעה שלושה מבחנים עיקריים (הידועים בכינוי 'המבחן‬
‫המשולש')‪ ,‬המשמשים להכרעה בשאלת קיומו של דמיון מטעה‪:‬‬
‫א‪ .‬מבחן המראה והצליל ‪ -‬זהו המבחן המרכזי מבין השלושה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות ‪ -‬מבחן סוג הסחורות אומץ‬
‫על ידי הפסיקה עוד טרם הוספתו לפקודה‪.‬‬
‫ג‪ .‬יתר נסיבות העניין – מבחן זה הינו מבחן לוואי‪ ,‬המאגד בתוכו‬
‫את שאר הנסיבות הספציפיות של המקרה אשר לא הובאו‬
‫בחשבון במסגרת המבחנים האחרים‪.‬‬
‫ומבחן נוסף‪' -‬מבחן השכל'‪ -‬בנוסף למבחן המשולש שפורט לעיל‪,‬‬
‫ראוי להזכיר כלי נוסף העשוי לשמש להכרעה בשאלת הדמיון בין‬
‫סימני מסחר‪ ,‬אשר זכה לכינוי "מבחן השכל"‪.‬‬
‫‪ ‬אותם המבחנים יכולים לשמש גם‪ ,‬לבדיקת חשש סביר להטעיה‬
‫בעוולת גניבת העין‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫© עו"ד חי בר‪ -‬אל‪ ,‬כל הזכויות שמורות‬
‫מבחן המראה והצליל‬
‫‪ ‬השוואת החזות והצליל של שני הסימנים‪ ,‬לצורך בחינת מידת‬
‫הדמיון ביניהם‪ .‬קביעת קיומו או העדרו של דמיון תיעשה תוך‬
‫השוואת שני הסימנים בשלמותם‪.‬‬
‫‪ ‬המשקל היחסי אשר יש ליתן להיבט החזותי לעומת סוגיית צלילם‬
‫של הסימנים‪ ,‬תלוי בנסיבותיו הפרטניות של כל מקרה ומקרה‪ .‬כך‬
‫למשל‪ ,‬ראוי להבחין‪ ,‬לעניין שאלת הדמיון‪ ,‬בין שני סוגי מוצרים‪.‬‬
‫‪ ‬הסוג האחד הינו מוצרים המונחים דרך כלל על המדף‪ ,‬אותם‬
‫יכולים צרכנים ליטול באופן חופשי; ואילו הסוג השני הוא מוצרים‬
‫המצויים מעבר לדלפק‪.‬‬
‫‪ ‬הצורך לבטא את סימן המסחר בעל פה והסכנה לטעות או לבלבול‪,‬‬
‫מגבירים את המשקל שיש ליתן לדמיון בצליל ביחס לסימנים של‬
‫מוצרים מן הסוג השני‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ביחס לסימנים המתייחסים‬
‫למוצרים מן הסוג הראשון יש לשים דגש דווקא על הדמיון החזותי‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫© עו"ד חי בר‪ -‬אל‪ ,‬כל הזכויות שמורות‬
‫מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות‬
‫‪ ‬מבחן סוג הסחורות איננו מתמצה אך בשאלת הדמיון בין‬
‫המוצרים‪ ,‬אלא עוסק אף בהשפעת סוג המוצרים הנדונים על מידת‬
‫הסכנה להטעיה‪ .‬כך למשל‪ ,‬נקבע כי כאשר מדובר במוצרים‬
‫שעלותם גבוהה‪ ,‬או בשירותים בעלי חשיבות גבוהה‪ ,‬יטו הצרכנים‬
‫לערוך בדיקה מעמיקה יחסית טרם ביצוע העסקה‪ .‬על כן הסיכוי‬
‫לטעות קטן יותר‪.‬‬
‫‪ ‬אף מבחן חוג הלקוחות מורכב משתי עניינים משלימים ‪ -‬האחד‪,‬‬
‫האם פונים המוצרים לאותו חוג לקוחות; והשני‪ ,‬כיצד משפיעה‬
‫זהותם של הלקוחות הנוהגים לרכוש את הסחורה על הסיכוי‬
‫להטעיה‪ .‬ככל שמדובר בחוג לקוחות מצומצם ומובחן‪ ,‬בעל כושר‬
‫אבחנה מפותח יותר‪ ,‬כך פוחתת סכנת ההטעיה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫© עו"ד חי בר‪ -‬אל‪ ,‬כל הזכויות שמורות‬
‫יתר נסיבות העניין‬
‫‪ ‬כך למשל‪ ,‬נקבע כי בעת דיון בהתנגדות לרישומו של סימן מסחר‪,‬‬
‫ישנה חשיבות למידת הפרסום ממנו נהנה הסימן המהווה עילה‬
‫להתנגדות‪.‬‬
‫_________________________________________________‬
‫מבחן השכל הישר‬
‫‪ ‬בבסיסו של מבחן זה עומדת העובדה‪ ,‬כי לעתים מגלם סימן‬
‫המסחר מסר רעיוני כלשהו‪ ,‬מעין אּומנות קונספטואלית‪ .‬במצבים‬
‫כאלה‪ ,‬יש להשוות את מידת הדמיון בין הרעיונות המועברים על‬
‫ידי שני הסימנים‪.‬‬
‫‪ ‬במקרים בהם המסר הרעיוני העומד בבסיס סימנו של הנתבע זהה‬
‫או דומה מהותית לזה העולה מסימנו של התובע‪ ,‬עשוי בית המשפט‬
‫לראות בכך הפרה אף אם הסימנים שונים זה מזה בחזות ובצליל‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫© עו"ד חי בר‪ -‬אל‪ ,‬כל הזכויות שמורות‬
‫סוגי סימני מסחר‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪23‬‬
‫מקובל להבחין‪ ,‬הן לעניין גניבת עין והן לעניין סימני מסחר‪ ,‬בין‬
‫ארבע סוגי שמות‪ :‬שמות גנריים‪ ,‬שמות תיאוריים‪ ,‬שמות‬
‫מרמזים‪ ,‬ושמות שרירותיים‪.‬‬
‫עוצמת ההגנה המוענקת לשמות נגזרת מסיווגם לאחת מן‬
‫הקטגוריות‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬לשמות שרירותיים או דמיוניים תינתן ההגנה הרחבה‬
‫ביותר‪ ,‬בעוד ששמות גנריים לא יזכו להגנה‪ ,‬ושמות תיאוריים‬
‫יזכו להגנה במקרים חריגים בהם הוכחו נסיבות מיוחדות לפיהן‬
‫השם רכש משמעות ייחודית היוצרת זיקה ישירה בינו לבין‬
‫הטובין או השירות המסוימים‪.‬‬
‫המבחנים בהם נעשה שימוש לקביעת אופיו המבחין של שם‬
‫מסחר‪ ,‬דומים למבחנים שנקבעו בפסיקה באשר לקיומו של‬
‫© עו"ד חי בר‪ -‬אל‪ ,‬כל הזכויות שמורות‬
‫מוניטין‪.‬‬
‫פגיעה במוניטין‬
‫‪ ‬עוולת גניבת העין מעניקה הגנה למוניטין‪ ,‬לזמן בלתי‬
‫מוגבל‪ ,‬אך אין בה כשלעצמה כדי ליצור זכויות מונופול‬
‫הפוגעות בתחרות החופשית ובחופש העיסוק‪.‬‬
‫‪ ‬על התובע מוטל הנטל להוכיח כי אכן רכש את המוניטין‬
‫אשר עליו הוא חפץ להגן‪ ,‬ולהראות כי השם‪ ,‬הסימן או‬
‫התיאור רכשו להם הוקרה והכרה (‪ )Reputation‬בקהל‪,‬‬
‫ושהקהל התרגל לראות בסימן‪ ,‬בתיאור ובשם את ציון‬
‫עסקו של התובע‪.‬‬
‫‪ ‬אם התובע יוכיח שאכן רכש מוניטין באופן שהציבור‬
‫מזהה את המוצר עם המקור‪ ,‬רק אז תידון שאלת הדמיון‬
‫וההטעיה‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫© עו"ד חי בר‪ -‬אל‪ ,‬כל הזכויות שמורות‬
‫פגיעה במוניטין‬
‫(המשך)‬
‫‪ ‬ההכרעה אם מוצר או שירות רכשו מוניטין תבחן על פי נסיבותיו‬
‫של כל מקרה ומקרה‪ .‬עצם החיקוי לבדו אינו מלמד שהתובע רכש‬
‫מוניטין במוצר‪ .‬שימוש ממושך ונרחב יכול שיהיה בכוחו להוכיח‬
‫את רכישת המוניטין‪ ,‬אך אין הוא תנאי מספיק‪ .‬מהותו של‬
‫השימוש שנעשה הוא החשוב‪ .‬על התובע להוכיח כי נעשה שימוש‬
‫כזה שהקונה בשוק מזהה את הסחורה כסחורתו שלו‪.‬‬
‫‪ ‬מן הגורמים שנמנו בפסיקה כמעידים על רכישת מוניטין‪ :‬אורך זמן‬
‫השימוש במוצר או בשירות‪ ,‬מידת הפרסום של המוצר או השירות‪,‬‬
‫עלות הפרסום‪ ,‬המאמץ ליצור קשר מודע בין המוצר או השירות‬
‫לבין הספק בעיני הצרכן‪ ,‬האם הציבור יחס חשיבות לזהות היצרן‬
‫ולא רק לתכונות‪ ,‬לצורה או למבנה של המוצר או השירות; האם‬
‫הביקוש למוצר או לשירות מושפע מהמיומנות ומההגינות של‬
‫הספק‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫© עו"ד חי בר‪ -‬אל‪ ,‬כל הזכויות שמורות‬
‫בהצלחה!‬
‫חי בר‪-‬אל‪ ,‬עו"ד‬
‫‪26‬‬
‫© עו"ד חי בר‪ -‬אל‪ ,‬כל הזכויות שמורות‬