במדבר רבה

‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫במדבר רבה‬
‫מדרש במדבר רבה הוא מדרש אגדה על ספר במדבר‪ ,‬שנערך‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬במאה ה‪ 12-‬בפרובנס‪ .‬מדרש זה הוא‬
‫המאוחר ביותר מבין 'מדרשי רבה' לתורה‪ .‬המדרש מורכב משני חלקים‪ ,‬השונים זה מזה באופיים ובהיקפם‪ ,‬והם פרי‬
‫יצירתם של מחברים שונים‪ :‬החלק הראשון הוא מדרש פרשני על פרשות במדבר ונשא‪ ,‬והוא רחב היקף ביחס לחלקו‬
‫השני של המדרש‪ ,‬ומאוחר לו‪ .‬חלקו השני של המדרש‪ ,‬על פרשות בהעלותך עד מסעי‪ ,‬הוא למעשה מדרש תנחומא‬
‫לספר במדבר‪ ,‬בצירוף מספר תוספות‪ .‬חכמי המאה ה‪ 13-‬הכירו את במדבר רבה כשהוא מכיל את שני חלקיו‪ ,‬ומדרך‬
‫הציטוט ממנו עולה כי המדרש נתפס כחיבור קדום‪ ,‬פרי יצירתם של חז"ל‪ ,‬בדומה למדרשי התנאים והאמוראים‪.‬‬
‫שם המדרש וייחוסו‬
‫המדרש נזכר בשמו בפעם הראשונה בידי ר' יהודה בן יקר‪ 1,‬רבו המובהק של רמב"ן‪ .‬הוא מצטט מספר פעמים משני‬
‫חלקי המדרש‪ ,‬ואינו מבחין בין מדרש זה לבין מדרשי חז"ל העתיקים‪ .‬שמו של המדרש מוזכר גם אצל ראשוני‬
‫המקובלים‪ ,‬ר' עזרא ור' עזריאל מגירונה‪ 2,‬וכן בפירושי רמב"ן‪ ,‬כולם בני המאה ה‪3.13-‬‬
‫התואר 'רבה' שנוסף למדרש נובע ככל הנראה מהעתקת מדרשי אגדה שונים על התורה באותם כתבי יד‪4.‬‬
‫בחלקו הראשון של במדבר רבה משוקעים מקורות פרי יצירתו של ר' משה הדרשן מנרבונא‪ ,‬שחי במחצית‬
‫הראשונה של המאה ה‪ 11-‬בפרובנס‪ 5.‬עובדה זו הובילה להשערה כי ר' משה הדרשן עצמו הוא מסדר המדרש‪ .‬אולם‪,‬‬
‫יש להניח שלא רבי משה הדרשן עצמו ערך את המדרש‪ ,‬אלא אחד מתלמידיו‪ ,‬שכן אין לכך כל אזכור בכתביהם של‬
‫חכמים בני דורו‪ ,‬ואף לא בכתבי רש"י‪ ,‬המצטט פעמים רבות מדרשות ר' משה הדרשן‪ ,‬אך אינו מזכיר כלל את במדבר‬
‫רבה‪.‬‬
‫זמן המדרש‬
‫בחלקו הראשון של המדרש‪ ,‬כאמור‪ ,‬ניתן לזהות דרשות של רבי משה הדרשן‪ ,‬ולכן תיארוך חלק זה אינו מוקדם‬
‫ח'‬
‫מאמצע המאה ה‪ .11-‬כמו כן‪ ,‬עורך חלק זה הכיר ככל הנראה גם את ילקוט לקח טוב שהתחבר בסוף המאה‬
‫מאק (זמנו) משער‪ ,‬שעריכת המדרש נעשתה באמצע המאה ה‪ .12-‬מאק (זמנו) מציין‪ ,‬כי החל מתחילת המאה ה‪13-‬‬
‫חכמים המצטטים מן המדרש מתייחסים אליו כאל מדרש חז"ל קדום‪ 7.‬מאק הדגיש כי המדרש אינו מכיל רמזים‬
‫למציאות החיים בזמן ובמקום שבו נתחבר באופן מכוון; עורך המדרש טרח ליצור מדרש דמוי קלסי‪ ,‬כדוגמת‬
‫המדרשים המוקדמים בראשית רבה וויקרא רבה‪.‬‬
‫ה‪6.11-‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫מפרובנס‪.‬‬
‫אשר בקטלוניה‪ ,‬בצפון‪-‬מזרח ספרד‪.‬‬
‫גם רמב"ן חי בגירונה‪ .‬כולם שייכים אפוא לאותו אזור תרבותי‪ ,‬של פרובנס‪-‬צפון ספרד‪.‬‬
‫ראה במבוא לבראשית רבה‪.‬‬
‫מעט מאוד ידוע על חכם זה ועל יצירתו‪ .‬רש"י מרבה לצטט מדבריו בפירושו לתורה‪ ,‬ור' נתן מרומי‪ ,‬בעל הערוך‪ ,‬מזכיר את ר'‬
‫משה הדרשן כרבו‪ .‬ציטוטים מתוך כתביו מופיעים גם בפירוש התוספות (סוטה לו ע"ב) ואצל ר"י אברבנאל‪ ,‬במיוחד בספרו‬
‫ישועות משיחו‪ .‬ציטוטים מתוך יצירתו מופיעים גם בספר הפולמוסי הנוצרי ‪ Pugio Fidei‬שנערך בידי הנזיר הדומיניקני רימונדוס‬
‫מרטיני במאה ה‪ .13-‬החוקרים משערים‪ ,‬שיצירתו של רבי משה הדרשן הקיפה מדרש לחמישה חומשי תורה ולחלק נכבד מספרי‬
‫התנ"ך האחרים‪ .‬החוקרים סבורים שמדרש בראשית רבתי (מדרש בראשית רבתי נוסד על ספרו של ר' משה הדרשן‪ ,‬ח' אלבק‬
‫[מהדיר]‪ ,‬ירושלים ת"ש) ומדרש אגדה (מדרש אגדה על חמישה חומשי תורה‪ ,‬ש' בובר [מהדיר]‪ ,‬וינה תרנ"ד) מיוחסים בחלקם‬
‫הגדול לר' משה הדרשן‪ .‬ראה עוד‪ :‬א' עפשטיין‪ ,‬מקדמוניות היהודים‪ ,‬וינה תרמ"ז‪ ,‬חלק א‪ ,‬עמ' סד‪-‬ע; חלק ב‪ ,‬עמ' ריג‪-‬רמד; י"מ‬
‫תא‪-‬שמע‪' ,‬ר' משה הדרשן והספרות החיצונית'‪ ,‬בתוך‪ :‬כנסת מחקרים‪ :‬עיונים בספרות הרבנית בימי הביניים‪ ,‬כרך ג‪ :‬איטליה‬
‫וביזנטיון‪ ,‬ירושלים תשס"ו‪ ,‬עמ' ‪ .188-201‬ראה גם במבוא למדרש תדשא‪.‬‬
‫ראה במבוא לילקוט לקח טוב‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬ר' מאיר בן שמואל בנבנישתי בן המאה ה‪ 16-‬מסלוניקי‪ ,‬שחיבר אוסף הגהות למדרשים בשם אות אמת‪ ,‬מצביע בספרו‬
‫על ההבחנה בין שני חלקי המדרש ועל הדמיון המוחלט בחלקו השני של המדרש למדרש התנחומא‪ ,‬אך הוא מאמין שהמדרש‬
‫נוצר על ידי האמורא הבבלי רבה‪ ,‬והוא מכנה את המדרש 'מדרש רבה ז"ל'‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫חלקו השני של המדרש הוא כאמור‪ ,‬מדרש תנחומא על במדבר‪ ,‬ותיארוכו תלוי בסוגיה הסבוכה של תיארוך‬
‫מדרשי התנחומא‪ 8.‬מ"ד הר שיער‪ ,‬כי חלק זה נערך במאה התשיעית‪.‬‬
‫צירוף שני חלקי המדרש לחיבור אחד נוצר‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬בידי מעתיק כתב היד במאה ה‪.13-‬‬
‫מקומו של המדרש‬
‫כפי שחלקו הראשון של המדרש אינו מכיל רמזים על זמנו‪ ,‬הוא גם אינו מרמז על מקום חיבורו‪ .‬אין במדרש מילים‬
‫לועזיות שלא הופיעו קודם לכן במדרשים‪ ,‬ואף לא אזכור של אירועים היסטוריים כלשהם‪ ,‬אולם דרשות אנטי‪-‬‬
‫נוצריות הפזורות במדרש מרמזות כי הוא חובר בארץ נוצרית‪ .‬החומר המדרשי המשוקע במדרש משל ר' משה הדרשן‬
‫ומשל חכם נוסף בשם לוי (שהיה ככל הנראה אחיו של ר' משה הדרשן)‪ ,‬יכול לרמוז על פרובנס‪ ,‬מקום מגוריהם‪,‬‬
‫כמקום חיבור המדרש‪ .‬השערה זו מתחזקת לאור התפוצה של המדרש‪ :‬עד המאה ה‪ 15-‬הוכר המדרש רק באזור‬
‫קטלוניה ופרובנס‪ ,‬ורק מן המאה ה‪ 15-‬הוא הוכר גם מחוץ לספרד‪.‬‬
‫מקום עריכת חלקו השני של המדרש תלוי אף הוא בחקר ספרות התנחומא‪ .‬מ' ברגמן ציין‪ ,‬כי ספרות התנחומא‬
‫נוצרה בשלביה הראשונים בארץ ישראל‪ ,‬אך בשלב מאוחר יותר (שאליו‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬שייך גם חלקו השני של מדרש‬
‫במדבר רבה)‪ ,‬ספרות זו נוצרה אף מחוץ לארץ ישראל‪.‬‬
‫לשון המדרש‬
‫לשון חלקו הראשון של המדרש היא ברובה עברית‪ ,‬המעורבת בארמית גלילית ובבלית ובמעט מילים לועזיות‪,‬‬
‫המופיעות במקורות הקדומים שבהם השתמש עורך המדרש‪ .‬אין במדרש לעזים אירופאיים בני זמנו של העורך‪ ,‬ולא‬
‫ניתן לקבוע האם העורך ידע שפה זרה כלשהי‪ .‬סגנון המדרש כבד וארכני‪ ,‬ובכך הוא שונה ממדרשי חז"ל הקדומים‪,‬‬
‫הנוטים לצמצום ולקיצור‪ .‬הדרשות מורכבות ממקורות עתיקים המופיעים במדרש במלואם והשזורים אלו באלו‪ ,‬כך‬
‫שלעתים הדרשות המתקבלות ארוכות מאוד‪ .‬אריכות הלשון גורמת לעתים לאי‪-‬בהירות ביחס לכוונת הכותב‪.‬‬
‫לשון חלקו השני של המדרש היא כלשון מדרשי התנחומא – בדרך כלל עברית‪ ,‬אך יש בו גם ארמית ומילים‬
‫לועזיות‪.‬‬
‫מבנה המדרש‬
‫במדבר רבה מכיל ‪ 23‬פרשות‪ .‬חלקו הראשון (פרשות א‪-‬יד) הוא רחב היקף‪ ,‬ומהווה ‪ 73%‬מכלל המדרש‪ ,‬אך הוא‬
‫עוסק בשבעת הפרקים הראשונים של ספר במדבר בלבד (פרשות במדבר ונשא‪ ,‬פרקים א'‪-‬ז' בספר במדבר)‪ .‬הפרשות‬
‫בחלק זה פותחות בכמה פתיחתאות‪ 9,‬ואחריהן מובאות דרשות המפרשות את פסוקי ספר במדבר לפי סדרם‪ .‬ח' מאק‬
‫(במדבר רבה) שיער‪ ,‬כי חלקו הראשון של המדרש נוצר על מנת להשלים את החיסרון במדרש פרשני לפרקים‬
‫וספרי זוטא לבמדבר מתחילים בפרשת סוטה (במדבר י"ב‪,‬‬
‫ֵ‬
‫ספרי‬
‫הראשונים של ספר במדבר‪ ,‬שהרי מדרשי התנאים ֵ‬
‫יא)‪ 10.‬המדרש הפרשני ממשיך עד סוף פרשת נשא‪ ,‬אולי כדי לא להפסיק באמצע הפרשה‪ ,‬וככל הנראה מפני‬
‫שהנושאים ההלכתיים בפרשה‪ ,‬ובמיוחד קרבנות הנשיאים‪ ,‬עוררו עניין מיוחד אצל עורך המדרש‪ .‬המקורות בהם‬
‫השתמש העורך בחלק זה כוללים ספרות מבית שני‪ ,‬מדרשי חז"ל הקדומים‪ ,‬מקורות מהתלמוד הירושלמי ומהתלמוד‬
‫הבבלי‪ ,‬מדרש תנחומא‪ ,‬מדרשים מאוחרים ודרשות מקוריות של מחברים מימי הביניים‪.‬‬
‫מאק (פתיחות) טען‪ ,‬כי עורך החלק הראשון של המדרש השתדל לשוות לו אופי של מדרש חז"ל קדום‪ .‬הוא‬
‫אמנם הכיר את רוב הספרות היהודית בזמנו‪ ,‬אך הוא אינו מזכיר את מקורותיו‪ ,‬לא בשמם ולא ברמז‪ .‬עורך המדרש גם‬
‫אינו מזכיר שמות של חכמים מעבר לימי התנאים והאמוראים‪ .‬המאמץ שהושקע בהצגת המדרש כמדרש קלסי בא‬
‫לידי ביטוי במיוחד בעיבוד המקורות שבהם השתמש‪ ,‬וביצירת פתיחתאות לפרשות המדרש הדומות לאלו‬
‫‪ .8‬מ' ברגמן‪ ,‬שחקר את ספרות התנחומא‪ ,‬ציין שלושה שלבי עריכה לספרות התנחומא‪ ,‬כשהאחרון שבהם מתחיל במאה השביעית‪.‬‬
‫ראה במבוא למדרש תנחומא‪.‬‬
‫‪ .9‬על ה'פתיחתא' ראה במבוא לבראשית רבה‪ ,‬הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪..‬‬
‫‪ .10‬ראה במבואות למדרש ספרי במדבר וספרי זוטא במדבר‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫שבמדרשים בראשית רבה וויקרא רבה‪ .‬עורך החלק הראשון של המדרש עשה שימוש רב בפתיחתאות המופיעות‬
‫במדרש ה תנחומא ובדרשות ששאל מחיבורים קודמים‪ .‬גם כאשר עשה שימוש בפתיחתאות ממדרש התנחומא‪,‬‬
‫המתאפיינות בשאלה הלכתית‪ ,‬עיבד העורך את הפתיחתא כך שלא תשמור על אופיה המקורי‪ .‬בראש כל פרשה‬
‫בבמדבר רבה יש פתיחתא אחת לפחות‪ ,‬אבל יש גם פתיחתאות בתוך הפרשות עצמן‪.‬‬
‫חלקו הראשון של במדבר רבה מתאפיין גם בפתיחתאות מעגליות ובפתיחתאות מורכבות‪ .‬הפתיחתא המעגלית‬
‫אינה מגיעה בסופה לפסוק הסדר‪ ,‬אלא חוזרת לפסוק שממנו התחילה הפתיחתא‪ .‬הפתיחתא המורכבת כוללת שורה‬
‫של דרשות על הפסוק הרחוק שבראשה (ולעתים אף על חטיבת פסוקים שלמה)‪ ,‬לפני שהדרשה העיקרית מובילה‬
‫לפסוק הסדר מספר במדבר‪ .‬סגנון הפתיחתאות במדרש‪ ,‬כמו סגנון המדרש כולו‪ ,‬הוא ארכני ומורכב‪ ,‬ובכך הוא שונה‬
‫מאוד מסגנון המדרש הקדום‪ ,‬הנוטה לקיצור ולתמציתיות‪.‬‬
‫החלק השני של המדרש (פרשות טו‪-‬כג) הוא‪ ,‬כאמור‪ ,‬מדרש תנחומא על ספר במדבר‪ ,‬ופעמים רבות הוא משקף‬
‫נוסח קדום יותר לזה המצוי במדרש תנחומא הנדפס ובמדרש תנחומא במהדורת בובר‪ .‬חלק זה קצר הרבה יותר‬
‫מהחלק הראשון של המדרש‪ ,‬והוא עוסק ב‪ 29-‬פרקים של ספר במדבר (פרשות בהעלותך עד מסעי‪ ,‬פרקים ח'‪-‬ל"ו‬
‫בספר במדבר)‪ .‬החלוקה הפנימית של חלק זה היא לפרשות על פי סדרי הקריאה בתורה במנהג הארץ ישראלי הקדום‪.‬‬
‫כל פרשה במדרש פותחת בפתיחתאות עם שאלה הלכתית‪ ,‬אחריהן מובאות דרשות על הפסוקים הראשונים של הסדר‬
‫המקראי‪ ,‬וחתימה בדרשה חיובית‪ .‬בחלק זה יש קטעים שאינם מוכרים לנו מאף נוסח של התנחומא‪ ,‬אך תופעה זו‬
‫מוסברת על רקע היווצרותם של מדרשי התנחומא והעברתם‪ 11.‬כמו כן‪ ,‬גם בחלק זה יש כמה תוספות מכתבי ר' משה‬
‫הדרשן‪.‬‬
‫ח' מאק (הקבלה) העלה מספר השערות להסבר שני חלקיו השונים של המדרש‪ :‬ייתכן שהמדרש נערך במתכונתו‬
‫הנוכחית מלכתחילה‪ ,‬למרות האופי והממדים השונים של שני חלקיו; ייתכן כי חלק א של המדרש נוצר כיחידה‬
‫עצמאית‪ ,‬ורק בשלב מאוחר יותר אוחד עם החלק השני של המדרש; וייתכן כי עורך החלק הראשון התכוון להמשיך‬
‫את המדרש לכל הספר‪ ,‬אך הדבר לא עלה בידו והחלק החסר הושלם בדרשות התנחומא‪ .‬מ"ד הר שיער כי היה מדרש‬
‫בסגנון התנחומא לכל ספר במדבר‪ .‬החלק הראשון של מדרש זה אבד (והושלם לחלק א שלפנינו)‪ ,‬וחלקו השני של‬
‫המדרש נשאר והוא חלקו השני של המדרש שלפנינו‪.‬‬
‫מאק (עיצוב) ציין‪ ,‬כי השלמת חלקים חסרים במדרש מתוך מדרש התנחומא התרחשה‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬בעת הדפסת‬
‫המדרש לראשונה בקושטא בשנת ‪ ,1512‬עם ההדפסה הראשונה של קובץ 'מדרשי רבה'‪ .‬בידי המדפיסים היה‪ ,‬ככל‬
‫הנראה‪ ,‬כתב יד אחד בלבד למדרש במדבר רבה‪ ,‬שהיה פגום בכמה מקומות וכמה מדפיו בפרשה א היו חסרים‪.‬‬
‫המדפיסים השלימו את החלקים החסרים בעזרת מדרש תנחומא לבמדבר ומתוך פירושי רש"י לתורה‪ .‬בדיקה בכתבי‬
‫היד של המדרש מעלה כי המדפיסים השלימו רק חלק קטן מהחומר החסר בפרשה‪ ,‬וכי הפרשה המקורית הייתה‬
‫ארוכה בהרבה מזו המצויה בידינו בדפוס‪.‬‬
‫תוכני המדרש‬
‫המדרש מכיל חומרים מגוונים מבחינת תוכנם וסגנונם‪ .‬כאמור‪ ,‬חלק נכבד מהחומרים המופיעים במדרש הם ממקורות‬
‫מוקדמים יותר‪ ,‬אלא שהם עברו עיבוד ושינוי על מנת שיתאימו למקומם החדש במדרש‪ .‬מלבד דרשות‪ ,‬מכיל המדרש‬
‫סיפורים המרחיבים את הסיפור המקראי‪ ,‬פתגמים‪ ,‬משלים וסיפורים‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫אליהו אומר כל המרבה כבוד שמים וממעט כבוד עצמו כבוד שמים מתרבה וכבודו מתרבה וכל הממעט כבוד‬
‫שמים ומרבה כבוד עצמו כבוד שמים במקומו וכבודו מתמעט‪ .‬מעשה באיש אחד שהיה עומד בבית הכנסת‬
‫ובנו עומד כנגדו‪ ,‬וכל העם עונים אחר העובר לפני התיבה הללויה ובנו עונה דברים של תפלות‪ .‬אמרו לו‪ :‬ראה‬
‫בנך שהוא עונה דברים של תפלות‪ .‬אמר להם‪ :‬ומה אעשה לו? תינוק הוא‪ ,‬ישחק‪ .‬שוב למחר עשה כאותו ענין‪.‬‬
‫וכל העם עונין אחר העובר לפני התיבה אמן הללויה ובנו עונה דברים של תפלות‪ .‬אמרו לו‪ :‬ראה בנך שהוא‬
‫עונה דברים של תפלות אמר להם‪ :‬ומה אעשה לו? תינוק הוא‪ ,‬ישחק‪ .‬כל אותן ח' ימי החג ענה בנו דברי' של‬
‫תפלות ולא אמ' לו כל דבר‪ .‬ולא יצאת אותה השנה ולא שינתה ולא שילשה עד שמת אותו האיש ומתה אשתו‬
‫‪ .11‬ראה במבוא למדרש תנחומא‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫ומת בנו ובן בנו ויצאו ט"ו נפשות מתוך ביתו ולא נשתייר לו אלא זוג אחד של בני אדם אחד חיגר וסומא‬
‫ואחד שוטה ורשע‪12.‬‬
‫כאמור‪ ,‬חלקו הראשון של המדרש מכיל דרשות רבות מספרו של רבי משה הדרשן‪ .‬דרשותיו מרוכזות בעיקר בפרשות‬
‫יג‪-‬יד במדרש‪ ,‬המוקדשות לקרבנות הנשיאים‪ .‬רבי משה הדרשן גילה עניין מיוחד בגימטריות ובמספרים‪ ,‬וחיבר ‪12‬‬
‫דרשות שונות ולא תלויות זו בזו על הפסוקים המתארים את קרבנות הנשיאים‪ ,‬החוזרים על עצמם ‪ 12‬פעמים מילה‬
‫במילה‪ 13.‬ייתכן שריבוי המספרים שבקרבנות הנשיאים גרמה להתעניינותו הרבה בנושא‪ .‬לדוגמה‪ ,‬על התיבות "קערת‬
‫כסף אחת שֹלשים ומאה משקלה" (במדבר ז'‪ ,‬יט) בקרבנו של נשיא שבט יששכר‪ ,‬מובאת הדרשה הבאה‪:‬‬
‫'קערת כסף אחת' בא נשיא יששכר והקריב על שם התורה‪ ,‬לפי שהם אהבו את התורה יותר מכל השבטים‪...‬‬
‫'שלשים ומאה משקלה' צא וחשוב כ"ד ספרים של תורה שבכתב ושמונים מן משנה שמתחלת במ"ם 'מאימתי‬
‫קורין את שמע' וכו' (ברכות פ"א מ"א) ומסיימת במ"ם 'ה' יברך את עמו בשלום' (עוקצין פ"ג מי"ב) מ"ם‬
‫ארבעים ומ"ם ארבעים הרי שמונים‪ .‬הרי ק"ד שעולים מניינם של תורה שבכתב ותורה שבעל פה‪ ...‬ונתנה לכ"ו‬
‫דורות שהיו מאדם ועד משה שניתנה תורה על ידו‪ ,‬הרי ק"ל לכך היה משקל הקערה ק"ל‪14.‬‬
‫בדרשה מפרש הדרשן את משקל קערת הכסף‪ ,130 ,‬כסכום של מספרים הקשורים לתורה‪ ,‬שהייתה אהובה על שבט‬
‫יששכר במיוחד‪ .‬המספרים המצטרפים לסכום ‪ 130‬הם מספר הספרים שבמקרא (תורה שבכתב)‪ ,24 :‬הערך המספרי‬
‫של האות הראשונה והאות האחרונה במשנה (תורה שבעל פה)‪ 15:‬ארבעים ועוד ארבעים‪ ,‬ומספר הדורות בין אדם‬
‫הראשון לבין משה‪ .26 :‬דרשות נוספות משל רבי משה הדרשן מצביעות על עניין רב באותיות האלף‪-‬בית‬
‫ובמשמעותן‪ .‬במקומות אחרים במדרש‪ ,‬שאינם לפי ההשערה משל ר' משה הדרשן‪ ,‬נעשה שימוש מועט בדרכי דרשה‬
‫כאלו‪.‬‬
‫מאק (הקבלה) מדגיש כי בבמדבר רבה ניתן לזהות קטעים הקשורים לתורת הנסתר וקטעים בעלי אופי מיסטי‪.‬‬
‫רובם לקוחים מהתלמוד הבבלי או ממדרשים קדומים מוכרים‪ ,‬לאחר עיבוד ושילוב עם מקורות אחרים על ידי עורך‬
‫המדרש‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫א"ר סימון בשעה שאמר הקב"ה לישראל להקים את המשכן רמז למלאכי השרת שיעשו אף הם משכן ובעת‬
‫שהוקם למטן הוקם למעלן והוא משכן הנער ששמו מטטרון שבו מקריב נשמותיהם של הצדיקים לכפר על‬
‫ישראל בימי גלותם‪16.‬‬
‫התוספת "לכפר על ישראל בימי גלותם" אינה מופיעה בכל מקום אחר לפני במדבר רבה‪ ,‬והיא מעין אקטואליזציה‬
‫של רעיון מיסטי מוכר‪ .‬נושא הגלות מרכזי מאוד במדרש במדבר רבה ומדרשות רבות עולה המציאות בגלות‬
‫והשאיפה לגאולה‪ .‬ראשוני החכמים המשתמשים במדרש ומצטטים ממנו הם המקובלים ר' יהודה בר' יקר‪ ,‬ר' עזרא‬
‫ור' עזריאל מגירונה‪ .‬נראה‪ ,‬כי רעיונות מיסטיים שעברו עיבוד בבמדבר רבה הופיעו גם בספר הבהיר‪ 17.‬במדבר רבה‬
‫מהווה‪ ,‬למעשה‪ ,‬חוליה בדרך המעבר של רעיונות מתחום המיסטיקה היהודית‪ ,‬שעליהם נבנתה ראשית הקבלה‪.‬‬
‫מאק (דרשות) סבור כי במדרש מופיעות דרשות בעלות משמעות אנטי‪-‬נוצרית‪ .‬מוטיבים דרשניים שונים‬
‫הקשורים למגע עם הנצרות מופיעים בו בתדירות גבוהה‪ ,‬כמו למשל חטא העגל‪ ,‬שמסתיים בנימה של כפרה וטהרה‪,‬‬
‫ומוטיב הסבל בגלות‪ ,‬בעיקר בגלות אדום‪ .‬לעתים מוטיב פולמוסי עתיק‪ ,‬כמו כתיבת התורה שבעל פה‪ 18,‬מופיע‬
‫במדרש שוב ונושא משמעות רלוונטית לזמנו ומקומו של הדרשן‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪.14‬‬
‫‪.15‬‬
‫‪.16‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪.18‬‬
‫במדבר רבה פרשה ד כ‪.‬‬
‫לא ידוע על ניסיון דומה לפני ר' משה הדרשן או אחריו ליצור סדרת דרשות שכזו‪.‬‬
‫במדבר רבה פרשה יג טז‪.‬‬
‫בחלק הדרשה שלא צוטט לעיל מתקבל המספר שמונים בדרך נוספת של סיכום האותיות הראשונות המופיעות בכל אחד מסדרי‬
‫המשנה‪ :‬מ‪ ,‬י‪ ,‬ח‪ ,‬א‪ ,‬כ‪ ,‬א‪.‬‬
‫במדבר רבה פרשה יב יב‪.‬‬
‫ספר הבהיר הוא חיבור קבלי‪ ,‬שהופיע לראשונה במאה ה‪ 12-‬בפרובנס‪.‬‬
‫‬‫מוטיב זה מופיע במקורות קודמים ביחס לאיסור תרגום התורה וקריאתה ביוונית‪ .‬איסור זה הוא ביטוי לעימות היהודי נוצרי‬
‫בתקופת חז"ל‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫תורה שבכתב נתנה להם כדי למלאותם מצוות‪ ,‬ותורה שבעל פה להיות מצויינים בה משאר האומות‪ ,‬שעל כך‬
‫לא נתנה בכתב כדי שלא יזייפוה ישמעאלים‪ 19‬כשם שעשו בתורה שבכתב ויאמרו שהם ישראל‪20.‬‬
‫מאק (במדבר רבה) מציין כי מדרש במדבר רבה מכיל חומרי הלכה רבים יחסית למדרשי אגדה אחרים‪ .‬בחלקים‬
‫אחדים של המדרש הוא מתקרב באופיו למדרשי ההלכה של התנאים‪ .‬עובדה זו יכולה להעיד כי קהל היעד של‬
‫המדרש כלל גם תלמידי חכמים‪.‬‬
‫מהדורה‬
‫ביקורתית‪21‬‬
‫ח' מאק התקין דוגמה למהדורה ביקורתית לפרשה ה‪ ,‬א ולפרשה יא‪ ,‬ה‪-‬ו‪ ,‬במסגרת עבודת דוקטורט שכתב על המדרש‬
‫בירושלים בשנת ‪ .1991‬למדרש התנחומא‪ ,‬שאליו משתייך חלק ב של המדרש‪ ,‬טרם הותקנה מהדורה ביקורתית‪.‬‬
‫בהיעדר מהדורה ביקורתית מהדורת המדרש המקובלת היא מהדורת הדפוס‪ .‬נוסח המדרש על פי דפוס וילנה מופיע‬
‫בפרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫א‪ .‬ממהדורות המדרש‪ ,‬פירושים ותרגומים‬
‫דפוס ראשון‪ :‬מדרש רבה‪ ,‬קושטא רע"ב‪.‬‬
‫מדרש רבה‪ ,‬ונציה ש"ה‪.‬‬
‫מדרש רבה‪ ,‬וילנה תר"ג‪-‬תר"ה‪ ,‬תרמ"ה (דפוס צילום ירושלים תשמ"ח)‪.‬‬
‫מדרש רבה‪ ,‬ורשה תר"י‪ ,‬תרפ"ד (דפוס צילום ירושלים תשל"ז)‪.‬‬
‫מדרש רבה‪ ,‬מפורש בידי א"א הלוי‪ ,‬תל אביב תשט"ז‪-‬תשכ"ג‪.‬‬
‫מדרש רבה‪ ,‬מפורש פירוש מדעי חדש‪ ,‬מ"א מירקין‪ ,‬תל אביב תשי"ז‪-‬תשכ"ז‪.‬‬
‫מדרש רבה המבואר‪ ,‬ירושלים תשמ"ג‪-‬תשנ"ט‪.‬‬
‫‪Midrash rabbah, translated into English with notes, glossary and indexes under the editorship of H.‬‬
‫‪Freedman and M. Simon; with a foreword by I. Epstein, London 1939.‬‬
‫ב‪ .‬מחקרים‬
‫מ' ברגמן‪ ,‬ספרות תנחומא ילמדנו‪ :‬תיאור נוסחיה ועיונים בדרכי התהוותם‪ ,‬עבודה לשם קבלת התואר דוקטור‬
‫לפילוסופיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים תשנ"א‪.‬‬
‫ח' מאק‪' ,‬דרשות אנטי נוצריות במדרש במדבר רבה'‪ ,‬דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות‪ ,10 ,‬ג‪ ,1 ,‬תש"ן‪ ,‬עמ'‬
‫‪ = 133-140‬מאק‪ ,‬דרשות‪.‬‬
‫הנ"ל‪ ,‬מדרש במדבר רבה חלק א‪ :‬מבוא ודוגמא למהדורה‪ ,‬עבודה לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה‪,‬‬
‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים תשנ"א = מאק‪ ,‬במדבר רבה‪.‬‬
‫הנ"ל‪' ,‬עיצוב פרשה מן המדרש בידי מדפיסי קושטא בשנת רע"ב'‪ ,‬פעמים ‪ ,52‬תשנ"ב‪ ,‬עמ' ‪ = 37-46‬מאק‪ ,‬עיצוב‪.‬‬
‫הנ"ל‪' ,‬המדרשים המאוחרים'‪ ,‬מחניים ‪ ,7‬תשנ"ד‪ ,‬עמ' ‪.138-151‬‬
‫הנ"ל‪' ,‬זמנו‪ ,‬מקומו ותפוצתו של מדרש במדבר רבה'‪ ,‬בתוך‪ :‬מ"ב לרנר ואחרים (עורכים)‪ ,‬תעודה יא‪ :‬מחקרים‬
‫במדרשי האגדה – ספר זיכרון לצבי מאיר רבינוביץ‪ ,‬תל אביב תשנ"ו‪ ,‬עמ' ‪ = 91-105‬מאק‪ ,‬זמנו‪.‬‬
‫הנ"ל‪' ,‬מדרש במדבר רבה וראשית הקבלה בפרובנס'‪ ,‬אשל באר שבע ד‪ ,‬תשנ"ו‪ ,‬עמ' ‪ = 78-94‬מאק‪ ,‬הקבלה‪.‬‬
‫הנ"ל‪' ,‬פתיחות במדרש במדבר רבה חלק א'‪ ,‬מחקרי ירושלים בספרות עברית יז‪ ,‬תשנ"ט‪ ,‬עמ' ‪ = 41-56‬מאק‪ ,‬פתיחות‪.‬‬
‫י' פרנקל‪ ,‬מדרש ואגדה‪ ,‬יחידה י‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬תל אביב תשנ"ג‪.‬‬
‫‪M.D. Herr, ‘Numbers Rabbah’, Encyclopaedia Judaica 15, Detroit 2007, pp. 337-338.‬‬
‫‪H.L. Strack and G. Stemberger, Introduction to the Talmud and Midrash, Edinburgh 1991.‬‬
‫‪ .19‬ברוב כתבי היד כתוב 'אומות העולם'‪ .‬המילה 'ישמעאלים' מעידה על חשש מהצנזורה‪.‬‬
‫‪ .20‬במדבר רבה פרשה יד י‪.‬‬
‫‪ .21‬על סוגי מהדורות ראה במבוא למכילתא דרבי ישמעאל‪ ,‬הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪..‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫ג‪ .‬לקריאה נוספת‬
‫ח' מאק‪' ,‬מדרש שמואל ומדרש במדבר רבה'‪ ,‬בתוך‪ :‬א' אדרעי ואחרים (עורכים)‪ ,‬מחקרים בתלמוד ובמדרש‪ :‬ספר‬
‫זיכרון לתרצה ליפשיץ‪ ,‬ירושלים תשס"ה‪ ,‬עמ'‬
‫‪.293-307‬‬
‫הנ"ל‪' ,‬מקומראן לפרובנס – רעיון המשיח משבט מנשה ממגילות ים המלח אל מדרש מימי הביניים'‪ ,‬מגילות ג‪,‬‬
‫תשס"ה‪ ,‬עמ' ‪.85-100‬‬
‫‪M.B. Lerner, ‘The Work of Aggadic Midrash and the Esther Midrashim’, in: S. Safrai (ed.), The Literature‬‬
‫‪of the Sages II, Assen 2006, pp. 133-229.‬‬