מכילתא דברים

‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫מכילתא דברים‬
‫מדרש מכילתא דברים הוא מדרש תנאים פרשני לספר דברים מבית מדרשו של רבי ישמעאל‪ .‬המדרש נקרא גם 'מדרש‬
‫הלכה'‪ ,‬מכיוון שהוא כולל את הפרשנות לחלקים ההלכתיים של ספר דברים; אולם בהיותו מדרש פרשני‪ ,‬המבאר את‬
‫פסוקי החומש לפי סדרם הוא כולל גם דברי אגדה‪ .‬המדרש לא הגיע לידינו בשלמותו והוא נחשב לאבוד‪ ,‬אולם‬
‫חלקים ממנו שוחזרו על ידי החוקרים מתוך קטעי גניזה וציטוטים של המדרש בחיבורים שונים‪.‬‬
‫גילוי המדרש מחדש‬
‫רד"צ הופמן היה החוקר הראשון שהצביע על כך שבמדרש הגדול לספר דברים מצויות דרשות תנאיות שאינן ממדרש‬
‫ספרי דברים ושמקורן ככל הנראה במכילתא דברים‪ .‬יש לציין כי בעל מדרש הגדול לא ציין את מקורותיו‪ ,‬והוא עיבד‬
‫ושינה את הדרשות שכלל בילקוטו‪ .‬רד"צ הופמן החל לשחזר את המכילתא לדברים מתוך מדרש הגדול ובעזרת קטעי‬
‫גניזה של המדרש לפרשת ראה‪ ,‬שפרסם ש' שכטר‪ .‬רד"צ הופמן הוציא לאור את המדרש המשוחזר תחת השם 'מדרש‬
‫תנאים'‪ ,‬בשני כרכים בברלין בשנים ‪ .1908-1909‬מאז פרסום המהדורה‪ ,‬התגלו עוד כמה קטעי גניזה של המדרש‬
‫ופורסמו בידי מ' כהנא‪ ,‬אך עדיין רק כחמישה אחוזים מהיקף המדרש המקורי נשמר בעדי נוסח ישירים‪ ,‬ורוב המדרש‬
‫עדיין אבוד‪.‬‬
‫שם המדרש וייחוסו‬
‫משמעות המילה הארמית מכילתא היא 'מידה' במשמעות של שיטה‪ ,‬חוק‪ 1.‬האמוראים משתמשים במונח מכילתא על‬
‫מנת לציין קובץ של הלכות‪ .‬בתקופת הגאונים‪' ,‬מכילתא' (או בצורת הרבים 'מכילאתא') ציינה את הפירוש ההלכתי‬
‫לחומשים שמות עד דברים‪ .‬בספרות ימי הביניים נזכרים מדרשי הלכה לספר דברים בשם 'מכילתא'‪ .‬ואכן‪ ,‬התגלו‬
‫קטעי גניזה של מכילתא דברים עם מאפיינים מבית מדרשו של רבי ישמעאל‪ 2,‬השונים מן המדרש ספרי דברים‬
‫שמקורו מבית מדרשו של רבי עקיבא‪3.‬‬
‫זמן המדרש‪ ,‬מקומו ולשונו‬
‫מדרש מכילתא דברים‪ ,‬כמו שאר מדרשי התנאים‪ ,‬נערך על פי הדעה הרווחת במחקר בארץ ישראל במהלך המאה‬
‫השלישית‪ 4.‬לשון המכילתא היא עברית‪ ,‬הזהה ללשון המשנה והתוספתא בצירוף מילים יווניות‪.‬‬
‫מבנה המדרש ותכניו‬
‫היקפו ומבנהו של המדרש עדיין לא ידועים‪ ,‬מכיוון שלא נשמרו עדי נוסח שלמים לחיבור‪ .‬אולם‪ ,‬מאחד מקטעי‬
‫הגניזה של החיבור עולה‪ ,‬שהחלק הראשון של המדרש הסתיים בדברים א'‪ ,‬ל והחלק השני התחיל בדברים ג'‪ ,‬כג‪.‬‬
‫מכיוון שחלוקה זו מקבילה לחלוקה של ספרי דברים‪ ,‬מ' כהנא (מדרשי הלכה) העלה כהשערה כי גם שאר החלקים‬
‫במכילתא דברים תואמים את חלקי מדרש ספרי דברים‪ .‬המבנה הפנימי של המדרש‪ ,‬כפי שעולה מקטעי הגניזה‪ ,‬הוא‬
‫חלוקה לפרשות שהקיפו בממוצע ארבעה או חמישה פסוקים כל אחת‪ .‬בעֵ ד נוסח נוסף של המדרש שמקורו בתימן‬
‫קיימת חלוקה לפסוקים‪ ,‬אך זו ככל הנראה לא משקפת את החלוקה הקדומה של המדרש‪.‬‬
‫כהנא (מדרשי הלכה) ציין‪ ,‬כי מהשוואת מכילתא דברים לספרי דברים עולה כי דרשות ההלכה והאגדה במכילתא‬
‫דברים ארוכות ומפורטות יותר מאלו שבספרי דברים‪ .‬כמו כן‪ ,‬דברי האגדה במכילתא דברים עדיפים על פני‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫ראה במבוא למדרשי התנאים‪.‬‬
‫על דרכי הדרשה הייחודיות לכל בית מדרש ורשימת המדרשים על פי בתי המדרש ראה במבוא למדרשי התנאים‪.‬‬
‫ראה במבוא לספרי דברים‪.‬‬
‫ראה במבוא למדרשי התנאים‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫מקביליהם בספרי דברים בלשון‪ ,‬בסגנון ובתוכן‪ .‬לדעת כהנא‪ ,‬חלק מהשינויים נובעים מהבדלים בהשקפת העולם של‬
‫עורכי מדרשים אלו‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫מ' בר‪-‬אשר סיגל שחזרה את נוסח המכילתא דברים לפרשת המעשרות (דברים י"ד‪ ,‬כב‪-‬כט)‪ ,‬והראתה כי ברוב‬
‫המקרים מדרש מכילתא דברים מסכים עם ההלכה המקובלת בספרות חז"ל‪ ,‬אם כי יש בו גם הלכות שנדחו בהלכה‬
‫המרכזית בחז"ל‪ ,‬אך נשתמרה עדות מספרות חז"ל וממקורות חיצוניים שהלכה כזו התקיימה בפועל‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הבאת‬
‫מעשר שני לבית המקדש עצמו‪ ,‬ולא רק לעיר ירושלים‪ .‬בר‪-‬אשר סיגל השוותה את דרשות המכילתא לדרשות‬
‫המקבילות בספרי דברים‪ ,‬וציינה כי ישנו דמיון רב בין המדרשים וחומר הלכתי משותף‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬קיימות גם‬
‫מחלוקות פרשניות והלכתיות בין החיבורים‪ ,‬וישנה בספרי דברים התמודדות עם שאלות הלכתיות שעלו במכילתא‬
‫לדברים‪.‬‬
‫האגדה במכילתא דברים‬
‫במכילתא דברים ניתן למצוא דרשות המפליגות בשבחה של ארץ ישראל ובחשיבות הישיבה בה‪ .‬מ' כהנא (ארץ‬
‫ישראל) מדגים זאת משני סיפורים המובאים במדרש על הפסוקים בדברים י"א‪ ,‬לא‪-‬לב‪" :‬כי אתם עברים את הירדן‬
‫לבא לרשת את הארץ אשר ה' אלהיכם נתן לכם וירשתם אתה וישבתם בה‪ .‬ושמרתם לעשות את כל החקים ואת‬
‫המשפטים אשר אנכי נתן לפניכם היום"‪:‬‬
‫'וירשתם אותה וישבתם' – מעשה בר' יהודה בן בתירה ור' מתיה בן חרש ור' חנינה בן אחי ר' יהושע ור' יונתן‬
‫שהיו יוצאין חוץ לארץ ותבעו‪ 6‬והגיעו לפלטום‪ 7‬וזכרו את ארץ ישראל וזקפו את עיניהן וזלגו דמעותיהן‬
‫וקרעו את בגדיהן וקראו את המקרא הזה 'וירשתם אותה וישבתם בה ושמרתם לעשות' אמרו ישיבת ארץ‬
‫ישראל שקולה כנגד כל מצות שבתורה אמר ר' יונתן נודר אני מחוצה לארץ לעולם‪ .‬וכבר היה רבי לעזר בן‬
‫שמוע ור' יוחנן הסנדלר הולכין אצל ר' יהודה בן בתירה לנציבין ללמד ממנו הגיעו לצידן וזקפו את עיניהם‬
‫וזלגו דמעותיהן וקרעו את בגדיהן וקראו את המקרא הזה 'וירשתם אותה וישבתם בה ושמרתם לעשות את‬
‫החקים האלה ואת המשפטים' אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה חזרו ובאו להן‬
‫לארץ‪8.‬‬
‫הסיפור הראשון מתאר את יציאתם של ארבעה חכמים מארץ ישראל‪ .‬כאשר הגיעו לגבולה הצפוני של הארץ‪,‬‬
‫התעוררו בהם רגשות חיבה עזים לארץ ישראל‪ ,‬הם קרעו את בגדיהם ובכו ודרשו את הפסוקים בדברים "וירשתם‬
‫אותה וישבתם בה ושמרתם לעשות"‪ .‬הסמיכות בין ישיבת הארץ וקיום המצוות מלמדת ששקולה ישיבת ארץ ישראל‬
‫כנגד כל המצוות‪ .‬בעקבות כך‪ ,‬ר' יונתן חזר בו מהחלטתו לעזוב את הארץ ונדר "נודר אני מחוצה לארץ לעולם!"‪,‬‬
‫ואילו שאר החכמים המשיכו בדרכם‪ .‬חכמים אלו ידועים לנו כמי שעמדו בראש מרכזי תורה בחוץ לארץ‪ .‬על פי‬
‫ברייתא בתלמוד הבבלי (סנהדרין לב ע"ב)‪ ,‬ר' מתיה בן חרש עמד בראש ישיבה ברומי‪ ,‬ר' יהודה בן בתירה בנציבין‪,‬‬
‫ור' חניניה בן אחי ר' יהושע בגולה‪ ,‬כלומר בבבל‪.‬‬
‫הסיפור השני מתאר עלילה מקבילה לסיפור הראשון‪ ,‬ומאוחרת לו בזמן‪ .‬ר' יהודה בן בתירה כבר נמצא בנציבין‪,‬‬
‫ושני חכמים אחרים‪ ,‬ר' אלעזר בן שמוע ור' יוחנן הסנדלר‪ ,‬היו בדרכם אליו ללמוד אצלו תורה‪ .‬כשחכמים אלו הגיעו‬
‫לצידן‪ ,‬כלומר לצידון מצפון לעכו‪ ,‬עם יציאתם מהארץ‪ ,‬הם נהגו כמו החכמים בסיפור הראשון – זקפו עיניהם‪ ,‬קרעו‬
‫בגדיהם ובכו‪ .‬חכמים אלו דרשו את הפסוקים הזהים בדברים והכריזו "שקולה ישיבת ארץ ישראל כנגד כל המצוות‬
‫שבתורה"‪ .‬אולם‪ ,‬בניגוד לחכמים בסיפור הראשון‪ ,‬הם הסיקו את המסקנה המעשית מדרשתם וחזרו על עקבותיהם‪.‬‬
‫הסיפור הראשון אינו מדגיש כי מטרת החכמים ביציאה מהארץ הייתה על מנת ללמוד תורה‪ ,‬הוא לא מסביר כי‬
‫היציאה מהארץ התרחשה‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬בעקבות האיסור ללמוד תורה בארץ לאחר כישלון מרד בר‪-‬כוכבא‪ ,‬והסיפור‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫בר‪ -‬אשר סיגל אפיינה את דרכו של בעל מדרש הגדול בעיבוד הדרשות התנאיות שהביא‪ ,‬על מנת לזהות את הדרשות שמקורן‬
‫במכילתא דברים‪.‬‬
‫'תבעו' – פנו והלכו‪.‬‬
‫פלטום היא ככל הנראה עכו‪ ,‬ששמה ההלניסטי היה ‪ .ptolemais‬היא שכנה בנקודת הגבול הצפונית‪-‬מזרחית של ארץ ישראל‪,‬‬
‫ושימשה נקודת ציון מקובלת לכניסה וליציאה מן הארץ‪.‬‬
‫הסיפורים משוחזרים על פי קטע גניזה של המכילתא דברים וכתב יד של ספרי דברים‪ ,‬ומופיעים אצל כהנא‪ ,‬ארץ ישראל‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫לא מעיד על התרומה של חכמים אלו בהקמת מרכזי תורה בגלות‪ .‬נראה‪ ,‬כי מחבר הסיפור התנגד לפועלם של חכמים‬
‫אלו‪ ,‬ולכן לא כלל כל זאת בסיפורו‪ .‬חתימת הסיפור הראשון‪ ,‬בנדרו של ר' יונתן לא לצאת מהארץ‪ ,‬וחתימת הסיפור‬
‫השני בשיבתם לארץ של שני החכמים שרצו לצאת ממנה‪ ,‬מדגישה את התפיסה העקרונית כי ישיבת ארץ ישראל‬
‫חשובה יותר מלימוד התורה‪.‬‬
‫מהדורה ביקורתית‪9‬‬
‫כאמור‪ ,‬רד"צ הופמן התחיל לשחזר את מדרש מכילתא דברים האבוד מתוך ציטוטים ממדרש הגדול‪ ,‬מספרי דברים‬
‫ומקטעי הגניזה שפרסם ש' שכטר‪ .‬המהדורה יצאה לאור בשם 'מדרש תנאים' בשני כרכים בברלין בשנים ‪1908-‬‬
‫‪ .1909‬במהדורתו רד"צ הופמן עשה הבחנה בעזרת שינוי גודל האותיות‪ ,‬בין הקטעים שמקורם במדרש הגדול ואינם‬
‫מופיעים בספרי דברים‪ ,‬לבין אלו שכן מופיעים בספרי דברים ויש ספק לגביהם אם הם אכן שייכים למכילתא‬
‫לדברים‪ 10.‬אולם‪ ,‬עם גילוי קטעי גניזה נוספים השייכים למכילתא דברים התברר‪ ,‬כי חלק גדול ממכילתא דברים כלל‬
‫לא צוטט במדרש הגדול‪ ,‬ולכן לא נכלל במהדורת רד"צ הופמן‪ .‬כמו כן התברר‪ ,‬כי בשל העובדה שבעל מדרש הגדול‬
‫עיבד את המקורות שהביא‪ ,‬רד"צ הופמן כָּלל במהדורתו בטעות קטעים מתוך מדרש הגדול שמקורם אינו במכילתא‬
‫דברים אלא בספרי דברים‪ ,‬בתלמוד הבבלי‪ ,‬במשנה תורה של הרמב"ם ובחיבורים רבים אחרים‪ .‬נוסח הפנים של‬
‫מהדורת הופמן מופיע בפרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬
‫החוקרים ממשיכים לאתֵ ר ולשחזר קטעי דרשות נוספים שמקורם במכילתא דברים‪ .‬כהנא (קטעים חדשים;‬
‫מובאות; דפים) פרסם עוד כמה קטעי גניזה של המכילתא‪ .‬כמו כן הוא הצביע (כהנא‪ ,‬מדרשי הלכה) על כך כי‬
‫חטיבות ממכילתא דברים שובצו על ידי א"א פינקלשטיין במהדורתו על ספרי דברים‪ .‬דרשות נוספות מן המכילתא‬
‫דברים שוחזרו על פי כתבי יד נוספים של מדרש הגדול‪ ,‬מהערות גיליון בחלק מכתבי היד של ספרי דברים‪,‬‬
‫ובציטוטים מתוך המכילתא דברים בכתבי הראשונים‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫מדרש תנאים לקוטי בתר לקוטי ממכילתא לספר דברים‪ ,‬מהד' רד"צ הופמן‪ ,‬ברלין‬
‫‪.1897‬‬
‫י"נ אפשטיין‪' ,‬ממכילתא לפרשת ראה'‪ ,‬בתוך‪ :‬ע"צ מלמד (עורך)‪ ,‬מחקרים בספרות התלמוד ובלשונות שמיות ב‪,‬‬
‫ירושלים תשמ"ח‪ ,‬עמ' ‪.125-140‬‬
‫מ' בר‪-‬אשר סיגל‪ ,‬פרשת מעשרות (דברים י"ד‪ ,‬כב‪-‬כט) במכילתא לדברים דר' ישמעאל‪ ,‬בירור טקסטואלי ופירוש‪,‬‬
‫עבודה לשם קבלת התואר מוסמך‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים תשס"ו‪.‬‬
‫מ' ויס‪ ,‬מבוא לתורה שבעל פה‪ ,‬יחידה ‪ :2‬מדרש הכתוב ומדרשי ההלכה‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬תל אביב תשנ"א‪.‬‬
‫מ' כהנא‪' ,‬קטעים חדשים מהמכילתא לדברים'‪ ,‬תרביץ נד ד‪ ,‬תשמ"ה‪ ,‬עמ' ‪485-551‬‬
‫= כהנא‪ ,‬קטעים חדשים‪.‬‬
‫הנ"ל‪' ,‬מובאות מהמכילתא לדברים פרשות עקב והאזינו'‪ ,‬תרביץ נו א‪ ,‬תשמ"ז‪ ,‬עמ' ‪ = 19-59‬כהנא‪ ,‬מובאות‪.‬‬
‫הנ"ל‪' ,‬דפים מהמכילתא לדברים פרשות האזינו וזאת הברכה'‪ ,‬תרביץ נז‪ ,‬ב‪ ,‬תשמ"ח‪ ,‬עמ' ‪ = 165-201‬כהנא‪ ,‬דפים‪.‬‬
‫הנ"ל‪' ,‬מעלת ישיבת ארץ ישראל במכילתא דברים'‪ ,‬תרביץ סב‪ ,‬תשנ"ג‪ ,‬עמ' ‪501-513‬‬
‫= כהנא‪ ,‬ארץ ישראל‪.‬‬
‫הנ"ל‪ ,‬קטעי מדרשי הלכה מן הגניזה‪ ,‬ירושלים תשס"ה‪.‬‬
‫ע"צ מלמד‪ ,‬פרקי מבוא לספרות התלמוד‪ ,‬ירושלים תשל"ג‪.‬‬
‫‪M. Kahana, ‘The halakhic Midrashim’, in: S. Safrai (ed.), The Literature of the Sages II, Assen 2006, pp. 3‬‬‫‪.‬כהנא‪ ,‬מדרשי הלכה = ‪105‬‬
‫‪Idem, ‘Mekhilta Deuteronomy’, Encyclopaedia Judaica 13, Detroit 2007, pp. 792-793.‬‬
‫‪S. Schechter, ‘Genizah Fragments’, JQR 16, 1904, pp. 446-452.‬‬
‫‪ .9‬על סוגי מהדורות ראה במבוא למכילתא דרבי ישמעאל‪ ,‬הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪..‬‬
‫‪ .10‬אולם‪ ,‬יש לציין כי קיימת חוסר עקיבות בסימונים אלו ולעתים משמעותם מתחלפת‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
Idem, ‘The Mechilta to Deuteronomy’, JQR 16, 1904, pp. 695-699.
Idem, ‘Mekhilta Deuteronomy the Portion of Re’eh’, in: M. Brann and I. Elbogen (eds.), Festschrift zu
siebzigsten Geburstag Israel Lewy’s, 1910, Hebrew Section, pp. 188-192.